ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.45.0-wmf.6 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה ויקיטקסט:ארגז חול 4 1349 2942774 2942741 2025-06-19T13:00:31Z מאירושולי 35234 2942774 wikitext text/x-wiki <del style="display: none;"><del class="template-marker">{{ארגז חול}}</del> <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> ==פרק ראשון - שדה אילן== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_שביעית_פרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] <span id="דף_א_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף א.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|א|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=10|פולדא=206|תולדות יצחק=14|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%90/%D7%90&mobileaction=toggle_view_desktop הרב קנייבסקי א א]] ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_א_א|ירושלמי שביעית, פרק א, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_א_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_א}}עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית? {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: כל זמן שהוא יפה לפרי, ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: עד עצרת. וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} "עד אימתי חורשים כו'". {{ירו"מ-הדגשה|מה המקור לדין זה?}} כתיב ([[שמות כג יב|שמות משפטים כג יב]]) "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות" וכתיב ([[שמות לד כא|שמות כי תשא לד כא]]) "בחריש ובקציר תשבות". מה אנן קיימי{{ירו"מ-הדגשה|ן}}? אם לענין שבת בראשית - והלא כבר נאמר ([[שמות כ ח|שמות יתרו כ ח]]) "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך". ואם לענין שבתות שנים - והלא כבר נאמר ([[ויקרא כה ג|ויקרא בהר כה ג]]) "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך"! אלא, אם אינו ענין לשבת בראשית, ולא לענין שבתות השנים - תניהו ענין באיסור שני פרקים הראשונים. {{ירו"מ-ביאור|על זה סמכו חכמים לאסור לחרוש בשנה השישית בשדה אילן מהעצרת, ובשדה לבן מהפסח. שדרשו.}} "בחריש ובקציר תשבות" - בחריש שקצירו {{ירו"מ-ביאור|כדרך הקוצרים}} אסור. ואיזה זה? {{שוליים|א_ב}}זה חריש של ערב שביעית, שהוא נכנס לשביעית. ובקציר שחרישו אסור. ואיזה זה? זה {{שוליים|א_ג}}קציר של שביעית, שהוא יוצא למוצאי שביעית. ואם כן, למה {{ירו"מ-ביאור|נוהגים היום להיות}} חורשים עד ראש השנה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי קרוספי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} ובית דינו {{שוליים|א_ד}}התירו באיסור שני פרקים הראשונים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בעי: לא כן תנינן {{שוליים|א_ה}}"אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמנין"? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי קרוספי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כך התנו בניהם מתחילה}} שאם בקשו לחרוש יחרושו {{ירו"מ-ביאור|אם {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} ובית דינו ביטלום}} ויעקרו אותן מן המשנה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי קריספא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: שאם {{ירו"מ-הדגשה|י}}בקשו לחזור יחזורו. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: הרי פרשת המילואים, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} המילואים {{ירו"מ-הדגשה|היו באין כמצה שבתודה חלות ורקיקין ורבוכה}}, הרי פרשת דור המבול, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} דור המבול {{ירו"מ-הדגשה|אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין שנאמר}} ([[בראשית ו ג|בראשית נח ו ג]]) {{ירו"מ-הדגשה|"לא ידון רוחי באדם לעולם לא דין ולא רוח"}} - הרי אינן עתידין לחזור, מעתה יעקרו אותן מן המשנה! אלא כדי להודיעך {{ירו"מ-הדגשה|מה שהיה}}, אף הכא כדי להודיעך {{ירו"מ-הדגשה|מה שהיה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כיי דתנינן תמן {{ירו"מ-הדגשה|"למה נמנו דברי אלו שאין הלכה כמותן"}} שאם יאמר אדם "כך אני מקובל" יאמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} לו "כדברי רבי איש פלוני שמעת"? אף כאן כן: שאם יאמר אדם "שמעתי שאסור לחרוש עד ראש השנה" יאמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} לו "באיסור שני פרקים הראשונים שמעת". אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: בשעה שאסרו למקרא סמכו ובשעה שהתירו למקרא סמכו. בשעה שאסרו למקרא סמכו: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות לד כא|שמות כי תשא לד כא]]) "בחריש ובקציר תשבות" - בחריש שקצירו אסור ואיזה זה? זה חריש של ערב שביעית, שהוא נכנס לשביעית. ובקציר שחרישו אסור ואיזה זה? זה קציר של שביעית, שהוא יוצא למוצאי שביעית. ובשעה שהתירו למקרא סמכו: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ ח|שמות יתרו כ ח]]) "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" - מה ערב שבת בראשית את מותר לעשות מלאכה עד שתשקע החמה, אף ערב שבתות שנים את מותר לעשות מלאכה עד שתשקע החמה {{ירו"מ-הדגשה|של יום אחרון}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}} עד עצרת. ולמה "עד עצרת"? עד כאן - הוא יפה לפרי; מכאן ואילך - הוא מנבל פירותיו. {{ירו"מ-ביאור|ואין רגילות לחרוש לצורך הפירות ונראה שחורש לצורך שביעית.}} והא תנינן {{שוליים|א_ו}}אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל {{ירו"מ-ביאור|והרי לאילן סרק אין פירות, ולמה גם לו התרנו לחרוש עד העצרת?}} עד כאן הוא מעבה את הכורת {{ירו"מ-ביאור|הגזע}}, מכאן ואילך הוא מתיש את כוחו. ויחרוש מתוך שהוא יודע שהוא מתיש כחו של אילן {{ירו"מ-הדגשה|אם יחרוש אני אומר}} אף הוא {{ירו"מ-הדגשה|אינו}} מתכווין לעבודת הארץ. ולמה לא תניתא {{ירו"מ-הדגשה|מ}}קולי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ומחומרי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}? {{ירו"מ-הדגשה|ד}}פעמים שאין הגשמים מצויין ואין הליחה מצוייה והוא עתיד {{ירו"מ-הדגשה|להפסיק}} לחרוש קודם לעצרת כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}, ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים עד העצרת. {{ירו"מ-ביאור|נמצא שפעמים ש{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} מקילים ופעמים שהם מחמירים }}<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ב|ירושלמי שביעית, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ב"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%90/%D7%91&mobileaction=toggle_view_desktop הרב קנייבסקי א ב]] <big> מתני': </big> {{שוליים|א_ז}}איזה שדה האילן? כל שלושה אילנות לבית סאה, אם ראויין לעשות {{ירו"מ-ביאור|לרבי שמעון משאנץ כל אחד מהעצים, ולרמב"ם כל העצים יחד}} ככר דבילה של ששים מנה באיטלקי {{ירו"מ-ביאור|כשלושים קילו,}} חורשין כל בית סאה בשבילן {{ירו"מ-ביאור|כשדה אילן עד העצרת}}. {{שוליים|א_ח}}פחות מיכן אין חורשין להן {{ירו"מ-ביאור|עד העצרת}} אלא מלא האורה וסלו חוצה לו {{ירו"מ-ביאור|שתי אמות = מטר חוץ לשטח האילן: ושאר השדה דינו כשדה לבן שחורשים עד הפסח}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנינן התם: הקונה שני אילנות בתוך שדה חבירו לא קנה קרקע, הקונה שלושה אילנות קנה קרקע. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} <br><br> <span id="דף_א_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|א|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=17|פולדא=207|תולדות יצחק=17|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_ט}}הקונה שלושה אילנות בתוך {{ירו"מ-הדגשה|של}} חבירו {{ירו"מ-הדגשה|אם היו}} רחוקים {{ירו"מ-הדגשה|עד}} מטע עשר לבית סאה {{ירו"מ-ביאור|שמונה עשרה אמות ורבע = 9.125 מטר בין אילן לאילן. ואם היו}} קרובים {{ירו"מ-הדגשה|עד}} {{שוליים|א_י}}כדי שיהא הבקר עובר בכליו {{ירו"מ-ביאור|ארבע אמות = 2 מטר.}} קנה קרקע שתחתיהן, קרקע שביניהן, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}קרקע שחוצה להן מלוא האורה וסלו. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: בעשויין צובר {{ירו"מ-הדגשה|כחצובה}}. ו{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} בעשויין שורה {{ירו"מ-הדגשה|קנה את הקרקע שבניהם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה ש}}אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו בעשוים כשורה}} תמן איתאמרת {{ירו"מ-הדגשה|בעניין קניין}} {{ירו"מ-ביאור|שהקונה שלושה אילנות אפילו בשורה קנה קרקע,}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא {{ירו"מ-הדגשה|גבי שביעית}} לא איתאמרת {{ירו"מ-ביאור|שגם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} מודה שלא יחרשו כל בית סאה אם האילנות עשוים כשורה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: אפילו הכא איתאמרת {{ירו"מ-הדגשה|דאף שהאילנות}} בקרובים {{ירו"מ-הדגשה|זה לזה הם ממלאים את כל הבית סאה שכיוון ששורשי}} אילן {{ירו"מ-הדגשה|לא יכולים להתפשט לכיוון האילנות האחרים הם מתפשטים לכיוון השטחים הריקים}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|ואיך אתה אומר שאילנות}} ואם בקרובים {{ירו"מ-הדגשה|שאינם יכולים להתפשט לכיוון אחד מתפשטים הצידה}} והא תנינן {{ירו"מ-הדגשה|עצים שנטועים פחות מארבע אמות שזה שיעור}} כדי שיהא הבקר עובר בכליו {{ירו"מ-הדגשה|לא חורשים כל בית סאה בשבילם לפי שהם עומדים לעקירה}}? איתא חמי {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}}: בשעה שהבקר עובר בכליו {{ירו"מ-הדגשה|ויש ל}}שורשים {{ירו"מ-הדגשה|ארבע אמות להתפשט אתה אומר ש}}השרשים מהלכין מן הצד, ובשעה שאין הבקר עובר בכליו אין השרשים מהלכין מן הצד {{ירו"מ-ביאור|שאם היו הולכים לצד אחר, למה יעקרו?}}. רבי {{ירו"מ-הדגשה|אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} שאל: {{ירו"מ-הדגשה|אם נטועים בשורה באמצע הבית סאה יוצא שהמרחק בין אילן לאילן ובין אילן לקצה הבית סאה לאורך השורה שנים}} {{ירו"מ-הדגשה|מזו לזו שש}} עשרה {{ירו"מ-הדגשה|וחצי אמות וקשה איך האילן יודע שלכיוון גבול הבית סאה לאורך}} {{ירו"מ-הדגשה|ולצד}} עשרין וחמש {{ירו"מ-הדגשה|אמות}} {{ירו"מ-ביאור|שאם היה מתפשט כ"ה אמות לכוון גבול הבית סאה, היה צריך לתת לו עוד תוספת מהצדדים.}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל}} בר {{ירו"מ-הדגשה|רב}} יצחק בעי: היו נתונים בצד הגדר {{ירו"מ-הדגשה|האם כיוון שלכיוון הגדר הש}}ורשים {{ירו"מ-הדגשה|לא יכולים להתפשט כלל הם התפשטו}} {{ירו"מ-הדגשה|חמישים אמה קדימה}} וחורשים כל בית סאה בשבילן? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם תאמר שכאשר יש גדר והשורשים לא יכולים להתפתח לכיוון הגדר}} אין בעי {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|הם מתפתחים חמישים אמה לכיוון הנגדי אם כך כאשר יש ארבע עצים דבוקים למה לא נאמר שכל}} אילן {{ירו"מ-הדגשה|יתפוס}} {{ירו"מ-הדגשה|חמישים אמה לכיוון אחר}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ניתן}} להן {{ירו"מ-הדגשה|ארבעים}} {{ירו"מ-הדגשה|סאה}} סאה מכאן וסאה מכאן סאה מכאן וסאה מכאן? {{ירו"מ-הדגשה|תנן פחות מיכן אין חורשין להן אלא מלא האורה וסלו חוצה לו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי: היתה גפן אחת מודלה על גבי שתי סאין את חורש קרקע שתחתיה וקרקע שחוצה לו מלוא האורה וסלו חוצה לו באיסור שני פרקים הראשונים {{ירו"מ-הדגשה|ויצא ש}}{{ירו"מ-הדגשה|אפי}}לו {{ירו"מ-הדגשה|על אילן אחד פעמים שחורשים יותר מבית סאה היה בית סאה בשיפועה היו}} {{ירו"מ-הדגשה|אלו}} מלמעלן חורשין בו מלמטן {{ירו"מ-הדגשה|ואלו}} מלמטן חורשין בו מלמעלן ניחא {{ירו"מ-הדגשה|אם היו}} {{ירו"מ-הדגשה|אלו}} מלמעלן חורשין בו מלמטן {{ירו"מ-הדגשה|שדרך השורשים לצמוח למטה}} {{ירו"מ-הדגשה|אב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|אם היו}} {{ירו"מ-הדגשה|אלו}} מלמטן {{ירו"מ-הדגשה|למה}} חורשין בו מלמעלן? נשמיענא {{ירו"מ-ביאור|ששורשים צומחים גם כלפי מעלה}} מן הדא דתנן: מרחיקים את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה ותני<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=20|פולדא=207|תולדות יצחק=18|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} עליה בין מלמעלן {{ירו"מ-ביאור|מעל הבור}} בין מלמטן {{ירו"מ-ביאור|מתחת הבור. רואים שאפילו אם האילן למטה והבור למעלה חוששים ששורשי האילן יגדלו כלפי מעלה ויחריבו את הבור.}} {{ירו"מ-הדגשה|אין מכאן ראיה כי}} אולי נאמר {{ירו"מ-הדגשה|שכוונת הבריתא}} בין שהאילן למעלן והבור מלמטן בין שהאילן והבור מלמטן {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם היה}} האילן למטן והבור {{ירו"מ-הדגשה|למעלה לא חוששים}}? והתני אילן מלמעלן והבור מלמטן אילן מלמטן והבור מלמעלן ניחא אילן מלמעלן והבור מלמטן אילן מלמטן והבור מלמעלן {{ירו"מ-הדגשה|למה חוששים לא מפני ש}}דרך השרשים לעלות מלמעלן? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: לא מפני {{ירו"מ-הדגשה|ש}}השרשים {{ירו"מ-הדגשה|עולים}} אלא שהן עושין עפר תיחוח והן מלקין ארעיתו של בור. אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא דבי רבי בון}} ואמר: {{ירו"מ-ביאור|התנא של הברייתא}} יחידי הוא ולא סמכון עליו, דתני עלה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כשם שאמרו מלמעלן כך אמרו מלמטן {{ירו"מ-הדגשה|אבל לדעת רבנן אם האילן למטה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|חורשים למעלה}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ג|ירושלמי שביעית, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ג"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%90/%D7%92&mobileaction=toggle_view_desktop הרב קנייבסקי א ג]] <big> מתני': </big> {{שוליים|א_יא}}אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל, רואין אותן כאלו הן תאינים. אם {{ירו"מ-ביאור|עצי תאנים בכזה גודל}} {{ירו"מ-הדגשה|היו}} ראוין לעשות ככר דבילה של ששים מנה באיטלקי, חורשין כל בית סאה בשבילן. פחות מכאן אין חורשין להן אלא צורכן. {{שוליים|א_יב}}היה אחד עושה ככר דבילה ושנים אין עושין או שנים עושין ואחד אינו עושה, אין חורשין להן אלא צורכן עד שיהו שלושה. {{שוליים|א_יג}}ומשלושה ועד תשעה היו עשרה ומעשרה ולמעלה, בין עושין בין שאינן עושין {{שוליים|א_יד}}חורשין כל בית סאה בשבילן, שנאמר ([[שמות לד כא|שמות כי תשא לד כא]]) "בחריש ובקציר תשבות". אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית, אלא חריש של ערב שביעית שנכנס לשביעית וקציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית. {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} אומר: מה חריש רשות אף קציר רשות, {{שוליים|א_טו}}יצא קציר העומר.<br><strong>גמ':</strong> תנן אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל רואין אותן כאלו הן תאינים. ולמה אמרו תאינים? על ידי שפירותיהן גסין והן עושות הרבה {{ירו"מ-ביאור|וקל לשער בהם.}} הרי אתרוג פירותיו גסין ואינו עושה הרבה, הרי זיתין עושין הרבה ואין פירותיהן גסין, ואלו עושות הרבה ופירותיהן גסין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אדא}}: כל אילניא עבדין שנה פרא שנה {{ירו"מ-ביאור|שנה כן שנה לא}}, והדא תאינתא עבדא {{ירו"מ-הדגשה|כל}} שנה. תנן היה אחד עושה ככר דבילה ושנים אין עושין או שנים עושין ואחד אינו עושה אין חורשין להן אלא צורכן עד שיהו שלושה ומשלושה ועד תשעה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ביבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: ובלבד שלא יפחות מחשבון משולשים {{ירו"מ-ביאור|המשנה אמרה שצריך ששלושה אילנות יעשו כיכר, ובא {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} ומחדש}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך שכל אילן יתן את חלקו שליש כיכר}}. {{ירו"מ-הדגשה|זעירא בר}} {{ירו"מ-הדגשה|רבי}} חנינא אמר: {{ירו"מ-הדגשה|וכן על זה הדרך שאם היו תשע}} ובלבד שלא יפחות מחשבון מתושעין. {{ירו"מ-הדגשה|בית סאה ש}}היו {{ירו"מ-הדגשה|בו}} ארבעה {{ירו"מ-הדגשה|אילנות ש}}הבקר עובר בכליו {{ירו"מ-הדגשה|בניהם ועוד}} שנים {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין הבקר עובר בכליו בניהם, מכיון שאין הבקר עובר בכליו את רואה אותן כאלו חמשה {{ירו"מ-ביאור|שהשנים הצמודים נחשבים כאחד שהרי אחד מהם עומד לעקירה ואין כאן אלא חמישה וצריך שכל אחד יתן לפחות חמישית כיכר.}} {{ירו"מ-הדגשה|וזה שרואים אותם כאילו הם}} חמישה {{ירו"מ-הדגשה|לא דברי הכל אלא}} תפלוגתא דרבי שמעון {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} ורבנן, דתנינן תמן: כרם שהוא נטוע על פחות מד' אמות {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: אינו כרם {{ירו"מ-הדגשה|שהכל עומד לעקירה}}, ורבנן אומרים: {{שוליים|א_טז}}כרם ורואין את האמצעית כאילו אינן {{ירו"מ-הדגשה|ואף כאן}} לרבי שמעון {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שני העצים עומדים לעקירה ואין כאן אלא ארבע אילנות}} {{ירו"מ-ביאור|וכל אחד צריך לתת רבע כיכר.}} תנן ומעשרה ולמעלה בין עושין בין שאינן עושין חורשין כל בית סאה בשבילן שנאמר ([[שמות לד כא|שמות כי תשא לד כא]]) בחריש ובקציר תשבות {{ירו"מ-הדגשה|מה את שמע מינא}} {{ירו"מ-ביאור|איך לומדים מכאן}} לא אתיא {{ירו"מ-הדגשה|על}} דא אלא על רישא {{ירו"מ-הדגשה|שתנן עד אימתי}} חורשין {{ירו"מ-הדגשה|בשדה האילן ערב שביעית}} וכו' {{ירו"מ-הדגשה|ולמה ראו חכמים לאסור מלחרוש קדם ראש השנה}} שנאמר בחריש ובקציר תשבות אין צריך לומר {{ירו"מ-הדגשה|חריש וקציר של שביעית אלא חריש של ערב שביעית שנכנס לשביעית וקציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קציר העומר}}<br><br> <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=24|פולדא=208|תולדות יצחק=20|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא בא הפסוק לאסור תוספת שביעית אלא להתיר קציר העומר כדרכו בשביעית}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} כדעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} אמר: {{שוליים|א_יז}}אין העומר בא מסוריא {{ירו"מ-הדגשה|וצריך פסוק להתיר קצירת}} העומר {{ירו"מ-הדגשה|בשביעית וזה מה ש}}אמר {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} יצא קציר העומר שהיא מצוה {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} לרבי עקיבא {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שעומר}} בא {{ירו"מ-הדגשה|גם מסוריה אין קצירת העומר דוחה שביעית שהרי}} יכולים {{ירו"מ-הדגשה|לקצור בסוריה}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ד|ירושלמי שביעית, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ד"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%90/%D7%93&mobileaction=toggle_view_desktop הרב קנייבסקי א ד]] <big> מתני': </big> {{שוליים|א_יח}}שלושה אילנות של שלושה אנשים הרי אלו מצטרפין וחורשין כל בית סאה בשבילן. וכמה יהא ביניהן? {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן גמליאל}} אומר: כדי שיהא הבקר עובר בכליו {{ירו"מ-ביאור|ארבע אמות}}.<br><strong>גמ':</strong> תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}}: אילנות של אדם אחד וקרקע של אדם אחד מצטרפין וחורשין כל בית סאה בשבילן. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אף אנן נמי תנינן {{ירו"מ-הדגשה|להא ד}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} שלושה אילנות של שלושה אנשים הרי אלו מצטרפין וחורשין כל בית סאה {{ירו"מ-הדגשה|כשם שאם האילנות של שלושה בני אדם חורשים}} כל {{ירו"מ-הדגשה|בית סאה בשבילם הוא הדין אם אילנות של אחד וקרקע של השני}}. עד ראש השנה<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ה|ירושלמי שביעית, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ה"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%90/%D7%94&mobileaction=toggle_view_desktop הרב קנייבסקי א ה]] <big> מתני': </big> {{שוליים|א_יט}}עשר נטיעות מפוזרות תוך בית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן עד ראש השנה. {{שוליים|א_כ}}היו עשויות שורה ומוקפות עטרה אין חורשין להן אלא צרכן.<br><strong>גמ':</strong> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם רבי {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} ורבי יוסי {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: עשר נטיעות {{שוליים|א_כא}}ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני, ודלא כאבא שאול דאבא שאול אמר ערבה דבר תורה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כג מ|ויקרא אמור כג מ]]) "וערבי נחל" שתים: חד ערבה ללולב וחד ערבה למקדש. {{אמורא-ירו"מ|רבי בא}} {{ירו"מ-הדגשה|רבי}} חייא {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: עשר נטיעות ערבה {{שוליים|א_כב}} וניסוך המים הלכה למשה מסיני ודלא כרבי עקיבא {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} דרבי עקיבא {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}אמר: ניסוך המים דבר תורה {{ירו"מ-ביאור|שבכל הימים כתוב ונסכו, חוץ מהיום השני והשישי והשביעי}} שנאמר: בשני ונסכיהם, בששי ונסכיה, בשביעי כמשפטם מ"ם יו"ד מ"ם. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: ועכשיו למה הן חורשין בזקינות עד ראש השנה? אמר לו: בשעה שניתנה הלכה {{ירו"מ-הדגשה|למשה מסיני}} ניתנה שאם בקשו לחרוש יחרושו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בא בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חוניה דבקעת חוורן}}: עשר נטיעות ערבה וניסוך המים {{ירו"מ-הדגשה|מיסוד}} הנביאים הראשונים. מה ופליג? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: כך היתה הלכה בידן ושכחוה, ועמדו השנים {{ירו"מ-ביאור|נביאים ראשונים שהם שניים למשה רבנו}} והסכימו על דעת הראשונים, ללמדך שכל דבר שבית דין נותנין נפשם עליו סופו להתקיים בידם, כמה שנאמר למשה מסיני. ואתיא כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|כי לא}} דבר רק הוא מכם ואם דבר רק הוא מכם למה שאין אתם יגיעין בו כי היא חייכם - אימתי היא חייכם? בשעה שאתם יגיעים בו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לרבי חייא בר {{ירו"מ-הדגשה|נוא}}: בבלייא תרין מילין סלקין בידכון {{ירו"מ-ביאור|שתי דברים שנהגו בני בבל התפשטו בארץ ישראל}} מפשוטיתא דתעניתא {{ירו"מ-ביאור|השתחוואה בפישוט ידיים בתענית.}} וערבתא דיומא שביעיא {{ירו"מ-ביאור|חיבוט ערבות בהושענה רבא}}. ורבנן דקיסרין אמרין: אף הדא {{ירו"מ-הדגשה|מקזתה}} {{ירו"מ-ביאור|שמדלגים בראש חודש בהלל. ויש אומרים ימים שלא מקיזים בהם דם.}}. תני {{ירו"מ-הדגשה|נטיעה מעין עשר}} זקינה מעין {{ירו"מ-הדגשה|שלוש}} {{ירו"מ-ביאור|חורש כל בית סאה עבורן עד העצרת}}. אתא חמי {{ירו"מ-ביאור|בא ראה}} {{ירו"מ-הדגשה|ברישא אמרתה ש}}נטיעה שהיא נראית כזקינה {{ירו"מ-הדגשה|דינה כזקנה ו}}את נותן לה כזקינה {{ירו"מ-ביאור|שאם היו שלושה, חורשים כל בית סאה בשבילם.}} {{ירו"מ-הדגשה|ובסיפא}} את אמרת נטיעה מעין עשר {{ירו"מ-ביאור|משמע אפילו נראת כזקנה, לא חורשים עד שיהיו עשר.}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}}: מהו נטיעה מעין עשר? שאין נטיעה מעין שלוש {{ירו"מ-ביאור|שאין דין נטיעה שחורשים עד ראש השנה בשלושה, אלא רק בעשרה.}} שלא תאמר שלוש נטיעות שהן עושות {{ירו"מ-הדגשה|יהיה דינם}} כעשר שאינן עושות {{ירו"מ-הדגשה|ויחרוש עבורן עד ראש השנה}} ודכוותה {{ירו"מ-ביאור|כמו שראינו}} שלוש זקינות שהן עושות {{ירו"מ-הדגשה|דינם}} כעשר שאינן עושות {{ירו"מ-ביאור|וחרש כל בית סאה עד העצרת.}} לפום כן צריך מימר נטיעות מעין עשר {{ירו"מ-הדגשה|ללמד ששלוש}} נטיעות {{ירו"מ-הדגשה|שעושות כזקנות הרי הם כשלוש זקנות וחורשים עבורן עד העצרת ולא}} כעשר נטיעות {{ירו"מ-הדגשה|שחורשים עבורן עד ראש השנה}}. שדה קנים נידונות {{ירו"מ-הדגשה|כנטיעות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה ברבי חנינה}}: {{ירו"מ-ביאור|לא לענין שביעית נאמר, אלא לעניין שבת}} בסאתים שנו {{ירו"מ-הדגשה|לית הדא פליגי על שמואל דשמואל אמר בעשויין שורה}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|בעצים גדולים}} על ידי שהן מפוזרות בתוך בית סאה את רואה כאלו מליאה {{ירו"מ-הדגשה|אפי}}לו {{ירו"מ-הדגשה|בשורה שהענפים שלהם מרובים}} ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|בנטיעות}} כולן נתונים במקום אחד. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=24|פולדא=209|תולדות יצחק=23|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן היו עשויות שורה או מוקפות עטרה אין חורשין להם אלא צורכן}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|לא רק לענין קניין אלא אפילו הכא גבי שביעית איתאמרת שחורשים כל בית סאה}} בשבילן {{ירו"מ-הדגשה|שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}על ידי שהן מפוזרות בתוך בית סאה את רואה כאלו מליאה {{ירו"מ-הדגשה|אפי}}לו {{ירו"מ-הדגשה|בשורה שהענפים שלהם מרובים}} ברם הכא בנטיעות כולן נתונים במקום אחד.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ו|ירושלמי שביעית, פרק א, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ו"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%90/%D7%95&mobileaction=toggle_view_desktop הרב קנייבסקי א ו]] <big> מתני': </big> {{שוליים|א_כג}}הנטיעות והדלועין מצטרפין לתוך בית סאה. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: עשרה {{ירו"מ-הדגשה|די}}לועין לתוך בית סאה חורשין כל בית סאה עד ראש השנה. עד אימתי נקראו נטיעות? {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} אומר: עד שיחולו {{ירו"מ-ביאור|יהיו חולין בשנה חמישית.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אמר: בת שבע שנים. {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אמר: נטיעה {{שוליים|א_כד}}כשמה {{ירו"מ-הדגשה|עד שנה אחת}}. {{שוליים|א_כה}}אילן שנגמן והוציא חליפין מטפח ולמטן כנטיעה, מטפח ולמעלן כאילן, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}.<br><strong>גמ':</strong> תנן הנטיעות והדלועין מצטרפין לתוך בית סאה והן שיהו נטיעות רבות על דילועין. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא בריה דרבי הילל}} בעי: לא מסתברא [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דלעת יוונית|בדלעת יונית]]? התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: והתני שלושה [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קישועין|קישועין]] ושלושה [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דילועין|דילועין]] וארבע נטיעות מצטרפין {{ירו"מ-הדגשה|לעשר}} נטיעות וחורשין כל בית סאה בשבילן {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלא רק דלעת יוונית מצטרפת}}! לא אתיא דא אלא על סיפא דתנן {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: עשרה [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דילועין|דילועין]] לבית סאה חורשין כל בית סאה עד ראש השנה. עליה {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא בריה דרבי הילל}} בעי: לא מסתברא [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דלעת יוונית|בדלעת יוונית]]? תנן עד אימתי נקראו נטיעות? {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} אומר עד שיחולו מהו שיחולו? עד שיפדו {{ירו"מ-ביאור|בשנה הרביעית?}} או עד שיעשו חולין מאליהן {{ירו"מ-ביאור|בשנה החמישית?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר יעקב}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: כיני מתניתין {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} עד שיעשו חולין מאליהן. {{ירו"מ-הדגשה|ומה שאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שנחשבים נטיעות}} עד שיעשו חולין מאליהן אתיא כרבי יהושע {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}, כדתני {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: אף שאמרו {{ירו"מ-הדגשה|שנחשבים נטיעות עד שיהיו}} בנות חמש בנות שש בנות שבע {{ירו"מ-ביאור|אין הכוונה באותו מין לפי גודל האילן,}} אלא [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#גפן|בגפנים]] בנות חמש, [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#תאנה|בתאנים]] בנות שש, [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#זית|בזתים]] בנות שבע {{ירו"מ-ביאור|ו{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} שאמר עד שיחולו מאליהן דיבר על גפנים}}. {{ירו"מ-הדגשה|והא}} אנן חמיין הדא מרביתא דתאינתה {{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-ביאור|הרי אנו רואים נטיעה של תאנה}} דאתיא בפוריא {{ירו"מ-ביאור|ממהרת לתת פירות}} {{ירו"מ-הדגשה|ולמה}} אמרנו שהיא מאחרת עד שש שנים? אמר {{ירו"מ-הדגשה|רבי יודן}} {{ירו"מ-הדגשה|כד}} טריפן לעוביה {{ירו"מ-ביאור|כאשר עודרים את האדמה סביבה}} {{ירו"מ-ביאור|רק אז היא ממהרת לתת פירות אבל באופן טבעי היא מאחרת.}} {{ירו"מ-הדגשה|רבי שמעון ורבי אלעזר בן יעקב}} שניהם אמרו דבר אחד, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}}: הגומם את כרמו פחות מטפח חייב בערלה מפני מראית עין לדברי חכמים, {{שוליים|א_כו}}עד שיגום מעם הארץ.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <strong><strong>הדרן עלך פרק שדה</strong> אילן</strong><br> hgs8lbwkbfay77t6fbiyb6ku9cwvhjj משתמש:Nahum 2 1547 2942958 2942624 2025-06-20T09:24:07Z Nahum 68 /* מדרש: */ 2942958 wikitext text/x-wiki שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש"ז אויערבאך בישיבת "קול תורה". אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד, פיסוק וטעמי המקרא, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. משמש כבעל קורא מחליף לעיתים בשבתות וחגים במניין התפילה שבבית החולים הדסה הר הצופים. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. <div align=left>{{קטן|ניתן לעקוב אחריי במסטודון: https://tooot.im/@NWengrov}}</div> {{תיבות משתמש|תיבות= {{#babel:he|en-5|yi-1|tmr-3}} }} {{משתמש תרומות|78,000}} <div dir=ltr> {{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.<br /> [http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta] </div> <br /> {{תוכן עניינים ללא מיספור}} {{סוף}} ==דפים במעקב:== לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}} ==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:== *רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]] *מיזמים חדשים: # [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים, נזיקין וקדשים #[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים #[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר רות|רות]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר איכה|איכה]] ו[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת|קהלת]], בשיתוף Dovi ובאדיבות מהד' מצודת אברהם ואתר ספאריה #[[קבא דקשייתא]] #טקסטים מולחנים בליליפונד: ## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]] # [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]] # '''[[איכה רבה פתיחתא]]''' # [[מנחת חינוך]] מצוות א-ב ==פרוייקטים בהשהייה, כשיתפנה לי זמן להתחיל לעבוד עליהם:== # {{קטן|[[מפתח:הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רשי, רשבם, רדק וחזקוני.pdf]]}} ## {{קטן|[[הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רש"י, רשב"ם, רד"ק וחזקוני]]}} ==תרגומים שלי מאנגלית== #[[קובלא חאן]] #{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}} #{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}} #[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה. ==ספרי הספרייה הלאומית== #{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}} #[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]] ==פרוייקט החודש== ===ארכיון פרוייקטי החודש:=== '''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]] *חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ"פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]] *חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]] סימן תרי"ט *חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]''' *חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד"א|החיד"א]]''' עמ' 101 *חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ה]]''' *חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר ב]]''' *חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]''' ===לתשעה באב:=== :'''[[לבוש אורח חיים תקנט]],''' הל' ת"ב, עמ' 193 :'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ב]]''' :'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע"ב קט2 ==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע== # משנה מנוקדת: [[משנה נגעים י ניקוד]] # [[תרגום אונקלוס (דפוס)]] (להעתיק מ[[תרגום אונקלוס]] ולהגיה) בראשית פרק [[תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר בראשית/יד|יד]] בס"ד # דק"ס {{ק|[שינו"ס מבוססים על פרוייקט "הכי גרסינן" של מכון פרידברג (וקצת מאתר "מאגרים" של האקדמיה), ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי"י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי"י ודפו"י]}}: ## [[ביאור:בבלי ברכות דף יז]] {{ק|(סיימתי דקס על פרק ב והמשכתי עד סוף הדף, ואז עברתי ל-)}} [[ביאור:בבלי גיטין דף טז]] {{ק|כת"י '''מ'''ינכן, '''פיר'''קוביץ, '''ו'''תיקן 1, 2, ו-3, ו'''א'''וקספורד)}} קט2 # [[מנורת המאור (אלנקאווה)/מנוקד]] # [[הלכות הרי"ף כפשוטן]], מאת [[משתמש:Orvetov|יצחק הראל]] #[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע"פ הרשימה #ז"ח (ב[[/טיוטה/]]) חלוקה לעמ'. מדה"נ לך לך עמ' 87 דף מא טור ג #[[טעם לשד]] ==פרוייקטים נוספים שהתחלתי או שאני משתתף בהם:== ===מקרא ופרשנות:=== #[[ויבינו במקרא]] #[[נחמיאש על משלי]] פרק ז, עמ' 58 (על משלי ז,א); #[[משתמש:Inkbug/שד"ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד"ל) על בראשית]] ##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]]; ##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]]; #[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]] ===הלכה:=== #[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר"ת, עיצוב ופיסוק לב"י וד"מ: [[טור אורח חיים ק]] #[[שולחן ערוך]], ולאו"ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט"ז]], [[ביאור הגר"א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]]; ##[[מפתח:פרי מגדים אורח חיים .pdf]], [[פרי מגדים]]; נשלם סי' א; תכט-תל; רמב ##{{ללא גלישה|כרגע: בהג ל[[באר הגולה (רבקש) על אורח חיים לב|סימן לב]] בס"ד; [[כף החיים על אורח חיים נג]], עמ' 171 בקובץ}}; גר"א ע"פ ברכ"א סי' ג, עמ' 17 #[[לבוש אורח חיים]] עמ' 53 עא; [[לבוש האורה]] עמ' 82; #[[שולחן ערוך הרב]]; #[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן מ"ג, עמ' 22 בקובץ; #'''רי"ף''' עם מפרשים, [[רי"ף על הש"ס/ברכות/דף יח עמוד ב]], ריב"ב; #[[מסכת סופרים (היגר)]] #[[עולת שבת]] סי' רמו עמ' 3 ===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:=== #[[ראשית חכמה]], שעה"א פ"ג; שעהי"ר, פי"ג; #[[בני יששכר]]; #[[תורה אור (חב"ד)]], פ' ויחי, עמ' 100א; #[[האמונות והדעות]] לרס"ג; #[[יסוד ושורש העבודה/ב]]; #[[מדרש האיתמרי]] עמ' 29; ===מדרש:=== # [[ילקוט שמעוני תורה קנג]]; #[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 442; #[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי; ===תפילה:=== #'''הסליחות לכל השנה''' - [[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|מפתח]] - [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער|הספר המסודר]], מאת זליגמן בר #[[סידור בית יעקב (עמדין)]] #[[סידור תורה אור]]; ##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]] ===שונות:=== #[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]]; #[[ספר המצוות רמב"ן שרשים]] עריכת שורש ב, תחילת עמ' 22 בקובץ; #[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז"ל, עמ' 30 בקובץ ===ספרות חול:=== #[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 5 בקובץ 1130; #[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין), "הענק" #[[חנוך ב]], פי"א ===ספרי רש"ר הירש:=== #[[אגרות צפון]], ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]]; #[[חורב]], ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]]. ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]] ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]] ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]] #[[עונג שבת]] ==מחברים שיצירתם תהיה חופשית== * [[מנורת המאור (אלנקאווה)]], מהדורת [[:en:w:Hyman G. Enelow]], נפטר 1934, יצירה חופשית *[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית *[[w:מיכאל היגר|ד"ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים (היגר)]], יצירה חופשית *דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], יצירה חופשית *[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], [[ספר שמעתי]], יצירה חופשית *[[טובות זכרונות]], אברהם שטרנהרץ, - לשחזר גרסאות מחוקות - 1 בינואר 2026 * ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026 *[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו *[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ"צ להרמב"ם]], 1 בינואר 2031 *[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031 *[[מלכי רבנן]], שיחזור ע"פ דף השיחה, 1 בינואר 2032 *[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033 *[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034 *[[תפלת מנשה]], ושאר יצירות שנכתבו או נערכו בידי א. ש. הרטום - 1 בינואר 2036 *הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי"ה]] - 1 בינואר 2053 *[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055 *[[חזון אי"ש]], <s>יצירה חופשית</s> [1 בינואר 2062] * [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072 == הרהורים תועים == אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ"ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון. '''עדכון:''' יצא לי להיתקל לאחרונה בצילום כת"י ובו תרגום אונקלוס בניקוד וטעמים. הרעיון קורץ. (מקור: 'Duke of Sussex's German Pentateuch'. 1300-1324) ==קישורים נוספים== *{{תב|הסבר בוט חוקים}} -- להסבר למי שמתקן חוקים במרחב הראשי *{{תב|שחזור בוט חוקים}} -- למי שתיקן והבוט כבר שיחזר לו *[[/טיוטה/]] לתווים *[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]] * שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} *לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]] *לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]] *לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]] *לעזרה בהערות שוליים: [[w:עזרה:הערת שוליים]] *[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית *[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע *[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא] *[https://removenikud.dicta.org.il/ מסיר ניקוד] *[[/ארגז חול/]] *[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.31.1.1?lang=he&with=all&lang2=he גר"א] *[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ"ח בספריא] [https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh.2.3.18?lang=he&with=all&lang2=he כאן] *'''לשלב בדפי הרי"ף:''' [[השגות הראב"ד על רי"ף/ברכות/מד א‏]] [[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]] [[תבנית:חופשת ויקי]] [[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]] [[מדיה ויקי:Sitenotice]] [[תבנית:המרת או.סי.אר 2]] [[תבנית:ממ רמב"ם/קיצור שם]] [[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]] [[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]] [[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]] <div align=ltr dir=ltr> <nowiki>After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: <references responsive /> instead of the plain <references /> tag or a local template.</nowiki> For grouping reference notes: <nowiki>blah blah<ref group="group name">note 1</ref></nowiki> <nowiki>blah blah2<ref group="group name">note 2</ref></nowiki> ... <nowiki><references group="group name" \></nowiki> Quick fix to a bug, causing progress in main namespace to show as 0 length: Add to Common.css: .pr_quality { width: 100px; } </div> ---- מעודכן לתאריך: 2.08.2024 - נחום r340dtx8iou4mqh4hrr2uxlq8nlu5k8 2942976 2942958 2025-06-20T10:58:37Z Nahum 68 /* שונות: */ 2942976 wikitext text/x-wiki שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש"ז אויערבאך בישיבת "קול תורה". אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד, פיסוק וטעמי המקרא, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. משמש כבעל קורא מחליף לעיתים בשבתות וחגים במניין התפילה שבבית החולים הדסה הר הצופים. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. <div align=left>{{קטן|ניתן לעקוב אחריי במסטודון: https://tooot.im/@NWengrov}}</div> {{תיבות משתמש|תיבות= {{#babel:he|en-5|yi-1|tmr-3}} }} {{משתמש תרומות|78,000}} <div dir=ltr> {{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.<br /> [http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta] </div> <br /> {{תוכן עניינים ללא מיספור}} {{סוף}} ==דפים במעקב:== לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}} ==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:== *רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]] *מיזמים חדשים: # [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים, נזיקין וקדשים #[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים #[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר רות|רות]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר איכה|איכה]] ו[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת|קהלת]], בשיתוף Dovi ובאדיבות מהד' מצודת אברהם ואתר ספאריה #[[קבא דקשייתא]] #טקסטים מולחנים בליליפונד: ## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]] # [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]] # '''[[איכה רבה פתיחתא]]''' # [[מנחת חינוך]] מצוות א-ב ==פרוייקטים בהשהייה, כשיתפנה לי זמן להתחיל לעבוד עליהם:== # {{קטן|[[מפתח:הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רשי, רשבם, רדק וחזקוני.pdf]]}} ## {{קטן|[[הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רש"י, רשב"ם, רד"ק וחזקוני]]}} ==תרגומים שלי מאנגלית== #[[קובלא חאן]] #{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}} #{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}} #[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה. ==ספרי הספרייה הלאומית== #{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}} #[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]] ==פרוייקט החודש== ===ארכיון פרוייקטי החודש:=== '''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]] *חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ"פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]] *חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]] סימן תרי"ט *חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]''' *חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד"א|החיד"א]]''' עמ' 101 *חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ה]]''' *חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר ב]]''' *חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]''' ===לתשעה באב:=== :'''[[לבוש אורח חיים תקנט]],''' הל' ת"ב, עמ' 193 :'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ב]]''' :'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע"ב קט2 ==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע== # משנה מנוקדת: [[משנה נגעים י ניקוד]] # [[תרגום אונקלוס (דפוס)]] (להעתיק מ[[תרגום אונקלוס]] ולהגיה) בראשית פרק [[תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר בראשית/יד|יד]] בס"ד # דק"ס {{ק|[שינו"ס מבוססים על פרוייקט "הכי גרסינן" של מכון פרידברג (וקצת מאתר "מאגרים" של האקדמיה), ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי"י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי"י ודפו"י]}}: ## [[ביאור:בבלי ברכות דף יז]] {{ק|(סיימתי דקס על פרק ב והמשכתי עד סוף הדף, ואז עברתי ל-)}} [[ביאור:בבלי גיטין דף טז]] {{ק|כת"י '''מ'''ינכן, '''פיר'''קוביץ, '''ו'''תיקן 1, 2, ו-3, ו'''א'''וקספורד)}} קט2 # [[מנורת המאור (אלנקאווה)/מנוקד]] # [[הלכות הרי"ף כפשוטן]], מאת [[משתמש:Orvetov|יצחק הראל]] #[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע"פ הרשימה #ז"ח (ב[[/טיוטה/]]) חלוקה לעמ'. מדה"נ לך לך עמ' 87 דף מא טור ג #[[טעם לשד]] ==פרוייקטים נוספים שהתחלתי או שאני משתתף בהם:== ===מקרא ופרשנות:=== #[[ויבינו במקרא]] #[[נחמיאש על משלי]] פרק ז, עמ' 58 (על משלי ז,א); #[[משתמש:Inkbug/שד"ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד"ל) על בראשית]] ##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]]; ##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]]; #[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]] ===הלכה:=== #[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר"ת, עיצוב ופיסוק לב"י וד"מ: [[טור אורח חיים ק]] #[[שולחן ערוך]], ולאו"ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט"ז]], [[ביאור הגר"א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]]; ##[[מפתח:פרי מגדים אורח חיים .pdf]], [[פרי מגדים]]; נשלם סי' א; תכט-תל; רמב ##{{ללא גלישה|כרגע: בהג ל[[באר הגולה (רבקש) על אורח חיים לב|סימן לב]] בס"ד; [[כף החיים על אורח חיים נג]], עמ' 171 בקובץ}}; גר"א ע"פ ברכ"א סי' ג, עמ' 17 #[[לבוש אורח חיים]] עמ' 53 עא; [[לבוש האורה]] עמ' 82; #[[שולחן ערוך הרב]]; #[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן מ"ג, עמ' 22 בקובץ; #'''רי"ף''' עם מפרשים, [[רי"ף על הש"ס/ברכות/דף יח עמוד ב]], ריב"ב; #[[מסכת סופרים (היגר)]] #[[עולת שבת]] סי' רמו עמ' 3 ===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:=== #[[ראשית חכמה]], שעה"א פ"ג; שעהי"ר, פי"ג; #[[בני יששכר]]; #[[תורה אור (חב"ד)]], פ' ויחי, עמ' 100א; #[[האמונות והדעות]] לרס"ג; #[[יסוד ושורש העבודה/ב]]; #[[מדרש האיתמרי]] עמ' 29; ===מדרש:=== # [[ילקוט שמעוני תורה קנג]]; #[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 442; #[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי; ===תפילה:=== #'''הסליחות לכל השנה''' - [[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|מפתח]] - [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער|הספר המסודר]], מאת זליגמן בר #[[סידור בית יעקב (עמדין)]] #[[סידור תורה אור]]; ##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]] ===שונות:=== #[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]]; #[[ספר המצוות רמב"ן שרשים]] עריכת שורש ב, תחילת עמ' 22 בקובץ; #[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז"ל, עמ' 32 בקובץ ===ספרות חול:=== #[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 5 בקובץ 1130; #[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין), "הענק" #[[חנוך ב]], פי"א ===ספרי רש"ר הירש:=== #[[אגרות צפון]], ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]]; #[[חורב]], ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]]. ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]] ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]] ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]] #[[עונג שבת]] ==מחברים שיצירתם תהיה חופשית== * [[מנורת המאור (אלנקאווה)]], מהדורת [[:en:w:Hyman G. Enelow]], נפטר 1934, יצירה חופשית *[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית *[[w:מיכאל היגר|ד"ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים (היגר)]], יצירה חופשית *דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], יצירה חופשית *[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], [[ספר שמעתי]], יצירה חופשית *[[טובות זכרונות]], אברהם שטרנהרץ, - לשחזר גרסאות מחוקות - 1 בינואר 2026 * ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026 *[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו *[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ"צ להרמב"ם]], 1 בינואר 2031 *[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031 *[[מלכי רבנן]], שיחזור ע"פ דף השיחה, 1 בינואר 2032 *[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033 *[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034 *[[תפלת מנשה]], ושאר יצירות שנכתבו או נערכו בידי א. ש. הרטום - 1 בינואר 2036 *הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי"ה]] - 1 בינואר 2053 *[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055 *[[חזון אי"ש]], <s>יצירה חופשית</s> [1 בינואר 2062] * [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072 == הרהורים תועים == אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ"ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון. '''עדכון:''' יצא לי להיתקל לאחרונה בצילום כת"י ובו תרגום אונקלוס בניקוד וטעמים. הרעיון קורץ. (מקור: 'Duke of Sussex's German Pentateuch'. 1300-1324) ==קישורים נוספים== *{{תב|הסבר בוט חוקים}} -- להסבר למי שמתקן חוקים במרחב הראשי *{{תב|שחזור בוט חוקים}} -- למי שתיקן והבוט כבר שיחזר לו *[[/טיוטה/]] לתווים *[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]] * שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} *לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]] *לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]] *לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]] *לעזרה בהערות שוליים: [[w:עזרה:הערת שוליים]] *[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית *[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע *[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא] *[https://removenikud.dicta.org.il/ מסיר ניקוד] *[[/ארגז חול/]] *[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.31.1.1?lang=he&with=all&lang2=he גר"א] *[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ"ח בספריא] [https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh.2.3.18?lang=he&with=all&lang2=he כאן] *'''לשלב בדפי הרי"ף:''' [[השגות הראב"ד על רי"ף/ברכות/מד א‏]] [[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]] [[תבנית:חופשת ויקי]] [[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]] [[מדיה ויקי:Sitenotice]] [[תבנית:המרת או.סי.אר 2]] [[תבנית:ממ רמב"ם/קיצור שם]] [[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]] [[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]] [[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]] <div align=ltr dir=ltr> <nowiki>After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: <references responsive /> instead of the plain <references /> tag or a local template.</nowiki> For grouping reference notes: <nowiki>blah blah<ref group="group name">note 1</ref></nowiki> <nowiki>blah blah2<ref group="group name">note 2</ref></nowiki> ... <nowiki><references group="group name" \></nowiki> Quick fix to a bug, causing progress in main namespace to show as 0 length: Add to Common.css: .pr_quality { width: 100px; } </div> ---- מעודכן לתאריך: 2.08.2024 - נחום f678xddsjzv71a5w6j3qutzp0yr7i4q חוק הדיינים 0 3375 2942829 2808914 2025-06-19T18:30:13Z OpenLawBot 8112 [2942826] 2942829 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הדיינים, תשט״ו–1955}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000243}} {{ח:תיבה|ס״ח תשט״ו, 68|חוק הדיינים|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 135|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208198.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 82|הוראות שעה|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 140|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208200.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 18|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208201.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 41|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208202.pdf}}, {{ח:תיבה|99|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208178.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 43|חוק הבחירות למועצת הרבנות הראשית|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209388.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 94|חוק הרבנות הראשית לישראל|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209384.pdf}}, {{ח:תיבה|136|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317809.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 141|חוק עבירות קנס (נושאי משרה שיפוטית)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209220.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 50|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210137.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 36|חוק העבירות המינהליות|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 69|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210692.pdf}}, {{ח:תיבה|76|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210747.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 121|חוק הדיינים, הקאדים והקאדי מד׳הב (חקירה ושיפוט פלילי)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210793.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 110|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210817.pdf}}, {{ח:תיבה|116|חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211709.pdf}}, {{ח:תיבה|209|חוק בעלי תפקידים שיפוטיים (תקופת כהונה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210864.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 181|תיקון מס׳ 4 לחוק הכנסת|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211499.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 198|חוק בתי הדין הדתיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300212.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 598|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300550.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 295|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299797.pdf}}, {{ח:תיבה|321|חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299863.pdf}}, {{ח:תיבה|329|חוק נושאי משרה שיפוטית (שיקול דעת של חברי ועדה לבחירת נושאי משרה שיפוטית) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299772.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 285|תיקון מס׳ 42 והוראת שעה לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_579102.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 85|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300640.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 431|תיקון מס׳ 2 לחוק הרבנות הראשית לישראל|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300892.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 287|תיקון מס׳ 42 והוראת שעה לחוק בתי המשפט (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300957.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 38|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300898.pdf}}, {{ח:תיבה|83|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301524.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 327|תיקון מס׳ 75 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301441.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 7|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_362655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 384|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_605365.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} {{ח:הערה|סמכויות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6(א1) עד 7}}, לרבות הסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג)}} לכהן כיושב ראש הוועדה לבחירת דיינים, הועברו לשר לשרותי דת (י״פ תש״ף, 6525).}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ב, תשס״ד}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיין“ – חבר בית דין רבני כמשמעותו {{ח:חיצוני|דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל#סעיף 53|בדבר־המלך־במועצתו, 1922–1947}}, {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208095.pdf|בחוק בתי הדין הרבניים (אישור מינויים), תשי״ב–1952}}, {{ח:חיצוני|חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)|ובחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי״ג–1953}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרבנות הראשית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרבנות הראשית לישראל|בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש״ם–1980}} (בחוק זה – חוק הרבנות הראשית); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשפטים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנציב“ – נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים#סעיף 3|סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002}}. {{ח:סעיף|2|נושא החוק}} {{ח:ת}} חוק זה דן בדיינים של בית הדין הרבני הגדול, המשמש בית דין לערעורים, ושל בתי הדין הרבניים האזוריים. {{ח:סעיף|3|כשירותם של דיינים|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית תוך שנתיים לפני המינוי, כשיר להתמנות דיין. תנאי ההסמכה וסדריה ייקבעו בתקנות שיתקין השר בהסכמת מועצת הרבנות הראשית. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה)|תקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה), תשט״ו–1955}}.}} {{ח:סעיף|3א|אזרחות|תיקון: תשכ״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא יתמנה דיין מי שאינו אזרח ישראלי. {{ח:תת|(ב)}} היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות אחרת ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה. {{ח:סעיף|4|הרבנים הראשיים, רבנים מקומיים|תיקון: תשמ״ד, תשע״ג}} {{ח:ת}} הרבנים הראשיים לישראל יהיו דיינים בתוקף תפקידם. {{ח:סעיף|5|דרך המינוי|תיקון: תשס״ד, תשע״ג}} {{ח:ת}} הדיינים יתמנו על ידי נשיא המדינה לפי הצעת הוועדה לבחירת דיינים (להלן – הוועדה) שתובא לפני הנשיא על ידי השר. {{ח:סעיף|6|הוועדה לבחירת דיינים|תיקון: תשמ״ד, תשנ״ח, תשס״ד, תשע״ג־2, תשפ״א}} {{ח:תת|(א)}} הוועדה תהיה של 13 חברים: {{ח:תתת|(1)}} שני הרבנים הראשיים לישראל; {{ח:תתת|(2)}} שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול שיבחר חבר דייניו לשלוש שנים; {{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים, השר לשירותי דת וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה, אולם הממשלה רשאית לבחור שר אחר במקום שר המשפטים – בהסכמתו; {{ח:תתת|(4)}} שני חברי כנסת שייבחרו על ידיה בבחירה חשאית ויכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שתבחר הכנסת החדשה חברים אחרים במקומם, והכל בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת|חוק הכנסת, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תתת|(5)}} שני עורכי דין העובדים במקצועם, שייבחרו על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים; {{ח:תתת|(6)}} שתי טוענות רבניות העובדות במקצוען, שייבחרו בתוך שלושה חודשים ממועד כינון ממשלה חדשה – האחת על ידי שר המשפטים והשנייה על ידי השר לשירותי דת. {{ח:תת|(א1)}} לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו נשים. {{ח:תת|(ב)}} הרכב הועדה יפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ג)}} השר ישמש יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ד)}} הועדה תוכל לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה ובהם שני הרבנים הראשיים לישראל. {{ח:תת|(ה)}} לענין סעיפים קטנים (א) ו־(ד), התפנה מקומו של רב ראשי לישראל או של שני הרבנים הראשיים לישראל כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרבנות הראשית לישראל#סעיף 20|בסעיף 20(ד) לחוק הרבנות הראשית}}, יהיו חברי הועדה במקום שני הרבנים הראשיים לישראל, הרב הראשי לישראל הנותר או מי שקיבל את סמכויותיהם לפי {{ח:חיצוני|חוק הרבנות הראשית לישראל#סעיף 20|אותו סעיף}}, בהתאמה. {{ח:סעיף|6א|סייג למינוי דיין|תיקון: תשנ״א}} {{ח:ת}} הועדה לא תציע מינוי של דיין, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון. {{ח:סעיף|6ב|הצבעה בועדה|תיקון: תשס״ד־3}} {{ח:ת}} חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה. {{ח:סעיף|7|סדרי עבודת הועדה|תיקון: תשס״ד, תשע״ג, תשפ״א}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהודעה ברשומות, יודיע שיש למנות דיין ויכנס את הועדה אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} השר ראה שיש למנות דיין במקום דיין שהתפנה מקומו או בנוסף על הדיינים המכהנים; {{ח:תתת|(2)}} התפנה מקומו של דיין ונשיא בית הדין הרבני הגדול ראה שיש למנות דיין אחר במקומו וביקש מהשר לעשות כן. {{ח:תת|(ב)}} אלה רשאים להציע מועמדים: השר; שני הרבנים הראשיים לישראל; שלושה חברי הועדה כאחד. {{ח:תת|(ג)|(1)}} הצעת הועדה על מינויו של דיין תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה. {{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של דיין לבית הדין הרבני הגדול תהיה על דעת עשרה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מ־13, תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים. {{ח:תת|(ג1)|(1)}} התקבלה בועדה החלטה בהעדר שני הרבנים הראשיים לישראל, רשאי כל אחד מהם לבקש מהשר לכנס את הועדה כדי לקיים דיון חוזר בענין שלגביו התקבלה ההחלטה; {{ח:תתת|(2)}} בקשה כאמור בפסקה (1) תוגש לא יאוחר מתום 10 ימים ממועד קבלת ההחלטה; {{ח:תתת|(3)}} השר יכנס את הועדה לשם קיום דיון חוזר בהחלטה בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה; {{ח:תתת|(4)}} על החלטה שהתקבלה בדיון חוזר לא ניתן לקיים דיון חוזר. {{ח:תת|(ד)}} שאר סדרי דיוניה ועבודתה של הועדה ייקבעו על ידיה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הדיינים (סדרי העבודה של הוועדה לבחירת דיינים)|כללי הדיינים (סדרי העבודה של הוועדה לבחירת דיינים), התשנ״ח–1997}}.}} {{ח:סעיף|8|נשיאים, אבות בתי דין והרכב בתי הדין|תיקון: תשכ״ו, תשכ״ט, תש״ם, תשמ״ט, תשנ״א, תשס״ד, תשס״ו, תשע״ג, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} נשיא בית הדין הרבני הגדול יהיה הרב הראשי לישראל שנקבע לכך לפי {{ח:חיצוני|חוק הרבנות הראשית לישראל|חוק הרבנות הראשית}}; {{ח:תת|(ב)}} בית הדין הרבני הגדול ידון בשלושה; ואולם בעניין מהעניינים הבאים, שקבע השר בתקנות בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוא ידון בדיין אחד, אם לא הורה נשיא בית הדין הרבני הגדול הוראה אחרת לעניין מסוים: {{ח:תתת|(1)}} עניינים שלא על ריב; {{ח:תתת|(2)}} צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מן הארץ; {{ח:תתת|(3)}} כל עניין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד; {{ח:תתת|(4)}} ענייני סדר ומינהל; {{ח:תתת|(5)}} עניינים הנדונים במעמד צד אחד. {{ח:תת|(ג)}} יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש ההרכב; יושב בדין הרב הראשי לישראל שאינו מכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש ההרכב, ובלבד שבאותו הרכב אינו יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול; בהרכב אחר ישב בראש הוותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם. {{ח:תת|(ד)|(1)}} נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי למנות להרכב קבוע של שלושה דיינים בבית דין רבני אזורי ומקרב אותם דיינים, אב בית דין אחד, אשר יכהן דרך קבע כראש ההרכב; אב בית דין שעבר לכהן דרך קבע בהרכב אחר ואינו מכהן בו כראש הרכב – יפקע מינויו כאב בית דין. {{ח:תתת|(2)}} נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי למנות לבית דין רבני אזורי שבו קיימים לפחות שלושה הרכבים קבועים של שלושה דיינים, ראש אבות בית דין אחד מקרב אבות בית הדין של אותו בית דין, ואולם אם נבחר דיין, ששימש כדיין לפחות שנתיים, לכהונת רב ראשי לעיר שיש בה בית דין רבני אזורי כאמור יהיה הוא ראש אבות בית הדין באותו בית דין. {{ח:תתת|(3)}} מינוי של אב בית דין או ראש אבות בית דין לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ורשאי נשיא בית הדין הרבני הגדול להאריך את תקופת הכהונה לתקופות כהונה נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ארבע שנים. {{ח:תת|(ה)}} בית דין רבני אזורי ידון בשלושה; ואולם בענין מהענינים הבאים, שקבע השר בתקנות בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוא ידון בדיין אחד, אם לא הורה נשיא בית הדין הרבני הגדול הוראה אחרת לענין מסויים: {{ח:תתת|(1)}} ענינים שלא על ריב; {{ח:תתת|(2)}} צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ; {{ח:תתת|(3)}} כל ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד; {{ח:תתת|(4)}} ענייני סדר ומינהל; {{ח:תתת|(5)}} עניינים הנדונים במעמד צד אחד. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין אחד)|תקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין אחד), התש״ן–1990}}.}} {{ח:תת|(ה1)}} בבית הדין הרבני הגדול ובבית הדין הרבני האזורי, במשפטים בהם הוא דן בשלושה, תהא ליושב ראש בית הדין, על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ה), הסמכות לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בענייני סדר ומינהל, ורשאי הוא להסמיך לדון בעניינים כאמור חבר אחר של בית הדין. {{ח:תת|(ה2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ה) – {{ח:תתת|(1)}} נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין פלוני, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים; {{ח:תתת|(2)}} מותב שהחל לדון בעניין פלוני רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים, ובהם הדיינים שהחלו בדיון. {{ח:תת|(ו)}} יושב בדין ראש אבות בית דין, ישב הוא בראש ההרכב; לא יושב בדין ראש אבות בית דין ויושב בו אב בית דין, ישב הוא בראש ההרכב; לא יושב בדין ראש אבות בית דין ויושב בו יותר מאב בית דין אחד, ישב בראש ההרכב אב בית הדין שקבע נשיא בית הדין הרבני הגדול, ואם לא קבע כאמור – הוותיק בכהונת אב בית דין, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; בהרכב אחר ישב בראש הותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם. {{ח:תת|(ז)}} לענין סעיף זה רואים את הוותק בכהונה כדיין לפי תאריך מינויו של הדיין לבית הדין הרבני הגדול או לבית דין רבני אזורי, הכל לפי הענין. {{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף קטן (ו), דיין עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית הדין הרבני הגדול אחרת לעניין הרכב מסוים. {{ח:סעיף|8א|קביעת מותבים, מועדים ומקום כהונה|תיקון: תשס״ד, תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} נשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע כללים לענין – {{ח:תתת|(1)}} הרכבי הדיינים בבתי הדין הרבניים וחלוקת סוגי הענינים שיידונו לפני כל מותב; {{ח:תתת|(2)}} קביעת מועדי הדיון בבתי הדין הרבניים. {{ח:תת|(ב)}} נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי לקבוע לענין פלוני את המותב שידון בו ואת המועד לתחילת הדיון. {{ח:תת|(ג)}} נשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע את מקום כהונתו של דיין בבית דין רבני אזורי עם מינויו. {{ח:סעיף|9|מינוי לכהונה בפועל|תיקון: תש״ם, תש״ס, תשס״ד, תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי, בהסכמת המועמד ובהסכמת השר, למנות לכהונה בפועל – {{ח:תתת|(1)}} דיין בית הדין הרבני הגדול – לראש אבות בית דין, לאב בית דין או לדיין בית דין רבני אזורי; {{ח:תתת|(2)}} דיין בית דין רבני אזורי – לדיין בית הדין הרבני הגדול. {{ח:תת|(ב)}} כהונה בפועל לפי סעיף זה ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים. {{ח:תת|(ב1)}} מי שהתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בעניין הנתון לסמכות בית הדין שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו עניין בשתי ערכאות. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|9א|דיין עמית|תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} השר ונשיא בית הדין הרבני הגדול כאחד, רשאים למנות דיין בית דין רבני אזורי שיצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)(1), (ב)(1) או (ב)(2)}}, לתפקיד של דיין עמית בבית דין רבני אזורי (בחוק זה – דיין עמית). {{ח:תת|(ב)}} לא ימונה דיין כדיין עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום שהשר ונשיא בית הדין הרבני הגדול הודיעו לוועדה על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי. {{ח:תת|(ג)}} דיין עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, והשר ונשיא בית הדין הרבני הגדול רשאים, לפי בחירת הוועדה, להאריך את מינויו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, והכול ובלבד שלא יכהן כדיין עמית מי שגילו עולה על 75. {{ח:תת|(ד)}} דיין עמית יראו אותו כדיין לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית. {{ח:תת|(ה)}} מספר הדיינים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של דיינים בבתי הדין הרבניים האזוריים. {{ח:סעיף|10|הצהרת אמונים}} {{ח:ת}} מי שנתמנה דיין חייב, בטרם ישב בדין, להצהיר בפני נשיא המדינה ובמעמד הרבנים הראשיים לישראל, הצהרה זו: {{ח:תת}} ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל, לשפוט את העם משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים“. {{ח:סעיף|11|כוחו של מינוי}} {{ח:ת}} דיין שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו. {{ח:סעיף|12|אי תלותם של דיינים}} {{ח:ת}} אין על דיין מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של הדין לפיו הוא דן. {{ח:סעיף|12א|ערעור|תיקון: תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} פסק דין של בית דין רבני אזורי ניתן לערעור לפני בית הדין הרבני הגדול. {{ח:תת|(ב)}} החלטה אחרת של בית דין רבני אזורי ניתנת לערעור לפני בית הדין הרבני הגדול, אם ניתנה רשות לכך מאת דיין של בית הדין הרבני הגדול. {{ח:סעיף|13|סדרי מינהל|תיקון: תש״ם, תשמ״ט, תשס״ד, תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, יקבע, בתקנות או בהוראות מינהל, לפי הענין, את סדרי המינהל של בתי הדין הרבניים וימנה על ביצועם את אחד הדיינים או אדם הכשיר להיבחר רב עיר, שיהיה אחראי בפניהם; מינוי לפי סעיף קטן זה של מי שכשיר להיבחר רב עיר טעון אישור הוועדה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל|תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הדיון בבקשות לגיור|כללי הדיון בבקשות לגיור, התשס״ו–2006}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיינים (פגרות)|תקנות הדיינים (פגרות), התשע״ג–2013}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}.}} {{ח:תת|(ב)}} מנהל בתי הדין הרבניים שאיננו דיין, מינוייו אינו טעון מכרז פומבי ודינו, לענין {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} ולענין {{ח:חיצוני|חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון|חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969}}, כדין דיין. {{ח:סעיף|14|תקופת כהונתם של דיינים|תיקון: תשנ״א, תשע״ג}} {{ח:ת}} כהונת דיין תתחיל ביום שהצהיר הצהרת אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} בצאתו לקיצבה; {{ח:תת|(2)}} בהתפטרותו; {{ח:תת|(3)}} בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת; {{ח:תת|(4)}} על־פי החלטת הוועדה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}}; {{ח:תת|(5)}} על־פי החלטת בית הדין המשמעתי. {{ח:סעיף|15|התפטרות|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} דיין רשאי להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לשר, וכהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים השר למועד קצר יותר. {{ח:סעיף|16|קיצבה|תיקון: תשי״ט, תשל״ב, תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} דיין יצא לקיצבה – {{ח:תתת|(1)}} בהגיעו לגיל שבעים, הוראה זו תחול גם על ראש אבות בית דין המכהן בתפקיד זה מכוח בחירתו לרב עיר ולא תחול על רב ראשי לישראל; {{ח:תתת|(2)}} משקבעה הוועדה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שקבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הדיינים (יציאת דיין לקצבה מחמת מצב בריאותו)|כללי הדיינים (יציאת דיין לקצבה מחמת מצב בריאותו), התשמ״ה–1985}}.}} {{ח:תת|(ב)}} דיין רשאי לצאת לקיצבה – {{ח:תתת|(1)}} לאחר שכיהן עשרים שנה, אם הגיע לגיל ששים; {{ח:תתת|(2)}} לאחר שכיהן חמש עשרה שנה, אם הגיע לגיל ששים וחמש; {{ח:תתת|(3)}} אם ביקש זאת ובקשתו אושרה על ידי הוועדה. {{ח:תת|(ג)}} בחישוב תקופת כהונתו של דיין לענין סעיף קטן (ב) תצורף אל תקופת כהונתו כדיין כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה אותו לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים. {{ח:סעיף|16א|סיום כהונת דיין|תיקון: תשנ״א, תשס״ב, תשע״ג, תשפ״א}} {{ח:תת|(א)}} הוועדה רשאית, על פי הצעת יושב ראש הועדה או רב ראשי לישראל המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול או הנציב, להחליט ברוב של תשעה חברים לפחות, על סיום כהונתו של דיין. {{ח:תת|(ב)}} הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של דיין, רשאית היא למנות מבין חבריה ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה. {{ח:תת|(ג)}} הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לדיין לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו. {{ח:תת|(ד)}} החליטה הועדה על סיום כהונתו של דיין, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל. {{ח:תת|(ה)}} דיין שנפתחה נגדו חקירה בעבירה שבנסיבות הענין יש עמה קלון, לא תקבע הועדה את שיעור הגימלה שיקבל עד לסיום החקירה נגדו והחלטה שלא להעמידו לדין, או עד למתן פסק הדין בענינו, לפי הענין. {{ח:תת|(ו)}} דיין שנפתחה נגדו חקירה בעבירה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאית הועדה ברוב של תשעה חברים לפחות, להשעותו לתקופה שתמצא לנכון. {{ח:סעיף|16ב|סמכות דיין לסיים דיון|תיקון: תש״ס, תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} דיין שהחל בדיון ויצא לקצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שלושה חודשים מיום היציאה לקצבה או הפרישה. {{ח:תת|(ב)}} דיין שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת או משום שהסתיימה תקופת כהונתו בפועל, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו. {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”תחילת דיון“ – שמיעת עדות או טענות בעל דין. {{ח:סעיף|17|משכורת ותשלומים אחרים}} {{ח:ת}} משכורתו של דיין והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו, ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים. החלטות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981}}.}} {{ח:סעיף|17א|הצהרת הון|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 21א|סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, יחולו על דיין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: {{ח:תת|(1)}} במקום ”נשיא בית המשפט העליון“ יקראו ”נשיא בית הדין הרבני הגדול“; {{ח:תת|(2)}} במקום ”{{ח:חיצוני|כללי אתיקה לשופטים|כללי אתיקה לשופטים, התשס״ז–2007}}“ יקראו ”{{ח:חיצוני|כללי אתיקה לדיינים|כללי אתיקה לדיינים, התשס״ח–2008}}“; {{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 21ז|בסעיף 21ז}}, במקום ”{{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 19|בסעיף 19(1) עד (3)}}“ יקראו ”{{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א(1) עד (3)}}“ ובמקום ”לבית הדין“ יקראו ”לבית הדין המשמעתי לדיינים“. {{ח:סעיף|18|ייחוד הכהונה|תיקון: תש״ם, תשס״ד}} {{ח:ת}} דיין לא יהיה חבר בכנסת או במועצה של רשות מקומית או במועצה דתית; אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת השר ונשיא בית הדין הרבני הגדול, למלא באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם לדעתם אין הדבר פוגע במעמדו כדיין. {{ח:סעיף|19|העברת דיין למקום אחר|תיקון: תש״ם, תשס״ד}} {{ח:ת}} ראה השר צורך, מסיבות מינהליות, להעביר דיין דרך קבע לבית דין רבני שבמקום אחר, יקבל תחילה את הסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול לאותה העברה. {{ח:סעיף|19א|עילות פסלות|תיקון: תשס״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} דיין לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), דיין לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של הדיין או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת; {{ח:תתת|(2)}} יש לדיין ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של הדיין יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו; {{ח:תתת|(3)}} בטרם התמנה לדיין היה הדיין מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת; {{ח:תת}} לענין סעיף קטן זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הדיין או שהדיין היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הדיין או שהדיין היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עד מרכזי“ – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) דיין רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני דיין אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), דיין רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל דיין אחר לא תשנה את עילת הפסלות. {{ח:תת|(ה)}} נטענה טענת פסלות נגד דיין, יחליט בה אותו דיין לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת. {{ח:תת|(ו)}} התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 53ב|בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}} (בחוק זה – חוק לשכת עורכי הדין), רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת דיין; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין הדיין שלגביו התקיימה עילת הפסלות. {{ח:תת|(ז)}} החלטת דיין או בית דין לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית הדין הרבני הגדול; בערעור ידון נשיא בית הדין הרבני הגדול, או מותב של דיינים של בית הדין הרבני הגדול, או אחד הדיינים של בית הדין הרבני הגדול, הכל כפי שיקבע הנשיא. {{ח:תת|(ח)}} בעל דין שבדעתו לערער על החלטת דיין או בית דין לפי סעיף זה יודיע על כך לבית הדין, ומשהודיע כך, יופסק הדיון עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט הדיין או בית הדין, לפי הענין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך בהליך; הוחלט להמשיך בדיון והוגש הערעור, רשאי נשיא בית הדין הרבני הגדול או מי שדן בערעור להורות, לבקשת המערער בכתב הערעור, על הפסקת ההליך עד להחלטה בערעור. {{ח:סעיף|19ב|כללי אתיקה לדיינים|תיקון: תשס״ז}} {{ח:ת}} נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהסכמת חבר דייני בית הדין הרבני הגדול ולאחר התייעצות עם השר, רשאי לקבוע כללי אתיקה לדיינים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי אתיקה לדיינים|כללי אתיקה לדיינים, התשס״ח–2008}}.}} {{ח:סעיף|19ג|ועדת אתיקה|תיקון: תשס״ז}} {{ח:תת|(א)}} נשיא בית הדין הרבני הגדול, לאחר התייעצות עם השר, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: דיין של בית הדין הרבני הגדול, והוא יהיה היושב ראש, ושני דיינים של בית דין רבני אזורי. {{ח:תת|(ב)}} ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בעניני אתיקה של דיינים, לפי פניה של דיין שכללי האתיקה לדיינים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ב|סעיף 19ב}} חלים עליו – בענין הנוגע אליו. {{ח:תת|(ג)}} חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה אחת של שש שנים. {{ח:תת|(ד)}} ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת. {{ח:תת|(ה)}} ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. {{ח:סעיף|20|בית דין משמעתי|תיקון: תש״ם, תשס״ד}} {{ח:תת|(א)}} כל דיין יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי. {{ח:תת|(ב)}} בית הדין המשמעתי יהיה של חמישה ובהם שלושה דיינים, או של שלושה ובהם שני דיינים, הכל לפי שנשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע לכל ענין. {{ח:תת|(ג)}} חברי בית הדין המשמעתי יתמנו לכל ענין על ידי חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול. לא מינה חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול את חברי בית הדין המשמעתי תוך 30 יום מיום שהוגשה קובלנה בידי השר, ימנה נשיא בית הדין הרבני הגדול, את חברי בית הדין המשמעתי. {{ח:תת|(ד)}} אב בית הדין המשמעתי יהיה נשיא בית הדין הרבני הגדול או הותיק שבין שאר הדיינים, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם. {{ח:תת|(ה)}} השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי להתקין תקנות לענין סדרי הדין בבית הדין המשמעתי. {{ח:סעיף|21|קובלנה על דיין|תיקון: תשס״ד, תשס״ז, תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על דיין על יסוד אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הדיין נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו; {{ח:תתת|(2)}} הדיין התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של דיין בישראל; {{ח:תתת|(3)}} הדיין הורשע על עבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון; {{ח:תתת|(4)}} הוועדה מצאה שהדיין השיג את מינויו שלא כדין; {{ח:תתת|(5)}} הדיין הפר כלל מכללי האתיקה לדיינים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ב|סעיף 19ב}}. {{ח:תת|(ב)}} מגיש הקובלנה רשאי להיות מיוצג בפני בית הדין המשמעתי על ידי בא כוחו. {{ח:סעיף|21א|אמצעי משמעת|תיקון: תשע״ג}} {{ח:ת}} אמצעי המשמעת שבית הדין המשמעתי מוסמך להטיל הם: {{ח:תת|(1)}} הערה; {{ח:תת|(2)}} התראה; {{ח:תת|(3)}} נזיפה; {{ח:תת|(4)}} העברה למקום כהונה אחר; {{ח:תת|(5)}} העברה מן הכהונה, בין בתשלום קצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה. {{ח:סעיף|22|מסקנות בית הדין המשמעתי|תיקון: תשס״ד, תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} בית הדין המשמעתי יביא את החלטותיו, לזכות או לחובה, לשר. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|22א||תיקון: תשי״ט, תשע״ג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|23|השעיית דיין|תיקון: תש״ם}} {{ח:תת|(א)}} הוגשה על דיין קובלנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, או הוגשה נגדו תביעה פלילית, רשאים נשיא בית הדין הרבני הגדול להשעות את הדיין לתקופה שימצאו לנכון. {{ח:תת|(ב)}} בית הדין המשמעתי רשאי, על פי בקשת הדיין, לבטל את השעייתו. {{ח:סעיף|24|פרסום ברשומות|תיקון: תשס״ה}} {{ח:ת}} הודעה על מינוי דיין ועל גמר כהונתו של דיין וכן הודעה על קביעת נשיא בית הדין הרבני הגדול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}} תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|25|תביעה פלילית|תיקון: תשמ״א, תשמ״ו, תש״ן}} {{ח:תת|(א)}} לא תיפתח חקירה פלילית נגד דיין אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ולא יוגש כתב אישום נגד דיין, אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב. {{ח:סעיף|26|הוראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} מי שכיהן כדיין ערב תחילתו של חוק זה – {{ח:תתת|(1)}} רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה; {{ח:תתת|(2)}} יצהיר אמונים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} תוך שני חדשים מיום תחילתו של חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} מי שכיהן כמנהל המחלקה לרבנות ושיפוט רבני במשרד הדתות ערב תחילתו של חוק זה, כשיר להיות ממונה על ביצוע סדרי המינהל של בתי הדין הרבניים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}. {{ח:סעיף|27|ביצוע ותקנות|תיקון: תשכ״ו, תש״ם, תשס״ד, תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות קביעת אגרות שישולמו בבתי דין רבניים; השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובהתייעצות עם חבר דייני בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, רשאי לקבוע בתקנות – {{ח:תתת|(1)}} את סדרי הדין בבתי הדין הרבניים; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיינים (פגרות)|תקנות הדיינים (פגרות), התשע״ג–2013}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}.}} {{ח:תתת|(2)}} את סדרי ייצוגם של בעלי דין לפני בתי דין רבניים על ידי מי שאינו עורך דין; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטוענים הרבניים|תקנות הטוענים הרבניים, התשס״א–2001}}.}} {{ח:תתת|(3)}} את הסמכויות המינהליות של ראשי אבות בית דין. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיינים (אגרות)|תקנות הדיינים (אגרות), תשי״ז–1957}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיינים (פרישה לקיצבה וגימלאות)|תקנות הדיינים (פרישה לקיצבה וגימלאות), תשי״ט–1959}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיינים (החזרת פיקדונות בבתי דין רבניים)|תקנות הדיינים (החזרת פיקדונות בבתי דין רבניים), התשנ״ט–1999}}.}} {{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. {{ח:סעיף|28|ביטולים}} {{ח:תת|(א)}} תקנות כנסת ישראל ותקנות הבחירות שהותקנו על פיהן, לא יחולו על מינוי דיינים. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק לקביעת משכורתם של נשיא המדינה, חברי הממשלה והרבנים הראשיים לישראל|החוק לקביעת משכורתם של נשיא המדינה, חברי הממשלה, שופטי המדינה ומבקר המדינה, תשי״א–1950}} – לא יחולו על משכורתם של דיינים שחוק זה דן בהם. {{ח:סעיף|29||תיקון: תשכ״ב, תשל״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(פקעה)}}|תיקון: תשס״ט}} {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ד באייר תשט״ו (16 במאי 1955).}} * '''משה שרת'''<br>ראש הממשלה * '''משה שפירא'''<br>שר הדתות * '''יוסף שפרינצק'''<br>יושב ראש הכנסת<br>ממלא מקום נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 5119bbk1n4plqey15zh8lhls1hnvg6j מפי אל 0 7546 2942778 924255 2025-06-19T14:16:57Z מו יו הו 37729 2942778 wikitext text/x-wiki ==נוסח עדות המזרח== מִפִּי אֵל מִפִּי אֵל. יִתְבָּרַךְ יִשְׂרָאֵל: אֵין '''אַ'''דִּיר כַּייָ. וְאֵין '''בָּ'''רוּךְ כְּבֶן עַמְרָם. אֵין '''גְּ'''דוֹלָה כַּתּוֹרָה. וְאֵין '''דּ'''וֹרְשָׁהּ כְּיִשְׂרָאֵל: אֵין '''הָ'''דוּר כַּייָ. וְאֵין '''וָ'''תִיק כְּבֶן עַמְרָם. אֵין '''זַ'''כָּאָה כַּתּוֹרָה. וְאֵין '''ח'''וֹמְדָה כְּיִשְׂרָאֵל: אֵין '''טָ'''הוֹר כַּייָ. וְאֵין '''יָ'''שָׁר כְּבֶן עַמְרָם. אֵין '''כְּ'''בוּדָּה כַּתּוֹרָה. וְאֵין '''ל'''וֹמְדָהּ כְּיִשְׂרָאֵל: אֵין '''מֶ'''לֶךְ כַּייָ. וְאֵין '''נָ'''בִיא כְּבֶן עַמְרָם. אֵין '''סְ'''מוּכָה כַּתּוֹרָה. וְאֵין '''ע'''וֹזְרָהּ כְּיִשְׂרָאֵל: אֵין '''פּ'''וֹדֶה כַּייָ. וְאֵין '''צַ'''דִּיק כְּבֶן עַמְרָם. אֵין '''קְ'''דוֹשָׁה כַּתוֹרָה. וְאֵין '''ר'''וֹחֲשָׁה כְּיִשְׂרָאֵל: אֵין '''שׁ'''וֹמֵר כַּייָ. וְאֵין '''שָׁ'''לֵם כְּבֶן עַמְרָם. אֵין '''תְּ'''מִימָה כַּתּוֹרָה. וְאֵין '''תּ'''וֹמְכָהּ כְּיִשְׂרָאֵל: ==נוסח תימן (הגירסה הקצרה)== מִפִּי אֵל מִפִּי אֵל, יִתְבָּרַךְ יִשְׂרָאֵל. אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרַאֵל, אֲשֶׁר בָּכֶם בָּחַר אֵל. (הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.) אֵין '''אָ'''הוּב כַּייָ, וְאֵין '''בָּ'''רוּךְ כְּבֶן עַמְרָם, אֵין '''גְּ'''בִירָה כַּתּוֹרָה, וְאֵין '''דּ'''וֹרְשָׁהּ כְּיִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵל: אֵין '''הָ'''דוּר כַּייָ, וְאֵין '''וַ'''תִּיק כְּבֶן עַמְרָם, אֵין '''זְ'''כוּרָה כַּתּוֹרָה, וְאֵין '''ח'''וֹנְנָהּ כְּיִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵל: אֵין '''טָ'''הוֹר כַּייָ, וְאֵין '''יָ'''דִיד כְּבֶן עַמְרָם, אֵין '''כְּ'''בוּדָּה כַּתּוֹרָה, וְאֵין '''ל'''וֹמְדָהּ כְּיִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵל: אֵין '''מֶ'''לֶךְ כַּייָ, וְאֵין '''נָ'''דִיב כְּבֶן עַמְרָם, אֵין '''סְ'''מוּכָה כַּתּוֹרָה, וְאֵין '''ע'''וֹנְדָהּ כְּיִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵל: אֵין '''פּ'''וֹדֶה כַּייָ, וְאֵין '''צַ'''דִּיק כְּבֶן עַמְרָם, אֵין '''קְ'''דוֹשָׁה כַּתּוֹרָה, וְאֵין '''ר'''וֹחֲשָׁהּ כְּיִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵל: אֵין '''שׁ'''וֹמֵר כַּייָ, וְאֵין '''תַּ'''קִּיף כְּבֶן עַמְרָם, אֵין '''תְּ'''מִימָה כַּתּוֹרָה, וְאֵין '''תּ'''וֹמְכָהּ כְּיִשְׂרָאֵל. מִפִּי אֵל: ===נוסח המגיד מקוז'ניץ=== <קטע התחלה=קוז'ניץ/>אֵין {{סי|אַ}}דִּיר כַּייָ / אֵין {{סי|בָּ}}רוּךְ כְּבֶן עַמְרָם / אֵין {{סי|גְּ}}דֻלָּה כַּתּוֹרָה / אֵין {{סי|דּ}}וֹרְשֶׁיהָ כְּיִשְׂרָאֵל {{רפרן|מִפִּי אֵל / מִפִּי אֵל / יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל}} אֵין {{סי|הָ}}דוּר כַּייָ / אֵין {{סי|וָ}}תִיק כְּבֶן עַמְרָם / אֵין {{סי|זְ}}כִיָּה כַּתּוֹרָה / אֵין {{סי|חֲ}}כָמֶיהָ כְּיִשְׂרָאֵל {{רפרן|מִפִּי אֵל, מִפִּי אֵל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל.}} אֵין {{סי|טָ}}הוֹר כַּייָ / אֵין {{סי|יָ}}שָׁר כְּבֶן עַמְרָם / אֵין {{סי|כָּ}}בוֹד כַּתּוֹרָה / אֵין {{סי|ל}}וֹמְדֶיהָ כְּיִשְׂרָאֵל {{רפרן|מִפִּי אֵל, מִפִּי אֵל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל.}} אֵין {{סי|מֶ}}לֶךְ כַּייָ / אֵין {{סי|נָ}}בִיא כְּבֶן עַמְרָם / אֵין {{סי|סְ}}גֻלָּה כַּתּוֹרָה / אֵין {{סי|ע}}וֹסְקֶיהָ כְּיִשְׂרָאֵל {{רפרן|מִפִּי אֵל, מִפִּי אֵל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל.}} אֵין {{סי|פּ}}וֹדֶה כַּייָ / אֵין {{סי|צַ}}דִּיק כְּבֶן עַמְרָם / אֵין {{סי|קְ}}דֻשָּׁה כַּתּוֹרָה / אֵין {{סי|ר}}וֹמְמֶיהָ כְּיִשְׂרָאֵל {{רפרן|מִפִּי אֵל, מִפִּי אֵל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל.}} אֵין {{סי|קָ}}דוֹשׁ כַּייָ / אֵין {{סי|רַ}}חוּם כְּבֶן עַמְרָם / אֵין {{סי|שְׁ}}מִירָה כַּתּוֹרָה / אֵין {{סי|תּ}}וֹמְכֶיהָ כְּיִשְׂרָאֵל {{רפרן|מִפִּי אֵל, מִפִּי אֵל, יְבֹרַךְ יִשְׂרָאֵל.}}<קטע סוף=קוז'ניץ/> <div style='width:50%'> {{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=KxoMZthDrmA|כותרת=מפי אל, בעיבוד לרוק כבד של הגיטריסט אלי דאלי (מתוך פרויקט "תפילה מתכתית")|לחן=מסורתי|ביצוע=הגיטריסט אלי דאלי|דף בקטגוריה=מפי אל}} </div> [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] 75xp7mm1oevemwhun0e5z0dfjpovl91 האדרת והאמונה 0 9299 2942782 1416596 2025-06-19T15:07:54Z מו יו הו 37729 2942782 wikitext text/x-wiki <noinclude>פיוט זה, הנקרא גם "שירת המלאכים", נכלל בפיוטי חזרת הש"ץ בשחרית של יום כיפור, וכן בסדר ה"הקפות" לשמחת תורה שסידר ה"מגיד" מקוז'ניץ, הנדפס במחזורים. יש גם הנוהגים לאמרו לפני "ברוך שאמר" בשחרית של שבת ויו"ט.</noinclude> {| |- |הָ{{סי|אַ}}דֶּרֶת וְהָ{{סי|אֱ}}מוּנָה||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|בִּ}}ינָה וְהַ{{סי|בְּ}}רָכָה|| {{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|גַּ}}אֲוָה וְהַ{{סי|גְּ}}דֻלָּה|| {{ש-רווח}}|| לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|דֵּ}}עָה וְהַ{{סי|דִּ}}בּוּר||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|ה}}וֹד וְהֶ{{סי|הָ}}דָר||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|וַּ}}עַד וְהַ{{סי|וָּ}}תִיקוּת||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|זֹּ}}ךְ {{ק|[נ"א: הַזִּיו]}} וְהַ{{סי|זֹּ}}הַר||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|חַ}}יִל וְהַ{{סי|חֹ}}סֶן||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|טֶּ}}כֶס וְהַ{{סי|טֹּ}}הַר||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|יִּ}}חוּד וְהַ{{סי|יִּ}}רְאָה||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|כֶּ}}תֶר וְהַ{{סי|כָּ}}בוֹד||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|לֶּ}}קַח וְהַ{{סי|לִּ}}בּוּב||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|מְּ}}לוּכָה וְהַ{{סי|מֶּ}}מְשָׁלָה||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|נּ}}וֹי וְהַ{{סי|נֵּ}}צַח||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|שִּׂ}}גוּי וְהַ{{סי|שֶּׂ}}גֶב||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הָ{{סי|עֹ}}ז וְהָ{{סי|עֲ}}נָוָה||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|פְּ}}דוּת וְהַ{{סי|פְּ}}אֵר||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|צְּ}}בִי וְהַ{{סי|צֶּ}}דֶק||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|קְּ}}רִיאָה וְהַ{{סי|קְּ}}דֻשָּׁה||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הָ{{סי|ר}}וֹן וְהָ{{סי|ר}}וֹמְמוּת||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|שִּׁ}}יר וְהַ{{סי|שֶּׁ}}בַח||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|תְּ}}הִלָה וְהַ{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |}<noinclude> ==קישורים חיצוניים== {{ויקיפדיה|האדרת והאמונה}} ==ראה גם== * [http://www.piyut.org.il/textual/173.html הפיוט עם הסברים] באתר "הזמנה לפיוט" [[קטגוריה:פיוטים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פזמונים]] [[קטגוריה:שמחת תורה]] [[קטגוריה:יום כיפור]] </noinclude> a3ogzwwbdl7wdzlrzlzj6aqcdtae6hq 2942784 2942782 2025-06-19T15:11:06Z מו יו הו 37729 2942784 wikitext text/x-wiki <noinclude>פיוט זה, הנקרא גם "שירת המלאכים", נכלל בפיוטי חזרת הש"ץ בשחרית של יום כיפור, וכן בסדר ה"הקפות" לשמחת תורה שסידר ה"מגיד" מקוז'ניץ, הנדפס במחזורים. יש גם הנוהגים לאמרו לפני "ברוך שאמר" בשחרית של שבת ויו"ט.</noinclude> {| |- |הָ{{סי|אַ}}דֶּרֶת וְהָ{{סי|אֱ}}מוּנָה||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|בִּ}}ינָה וְהַ{{סי|בְּ}}רָכָה|| {{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|גַּ}}אֲוָה וְהַ{{סי|גְּ}}דֻלָּה|| {{ש-רווח}}|| לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|דֵּ}}עָה וְהַ{{סי|דִּ}}בּוּר||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|ה}}וֹד וְהֶ{{סי|הָ}}דָר||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|וַּ}}עַד וְהַ{{סי|וָּ}}תִיקוּת||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|זֹּ}}ךְ<קטע התחלה=הזיו/> {{ק|[נ"א: הַ{{סי|זִּ}}יו]}}<קטע סוף=הזיו/> וְהַ{{סי|זֹּ}}הַר||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|חַ}}יִל וְהַ{{סי|חֹ}}סֶן||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|טֶּ}}כֶס וְהַ{{סי|טֹּ}}הַר||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|יִּ}}חוּד וְהַ{{סי|יִּ}}רְאָה||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|כֶּ}}תֶר וְהַ{{סי|כָּ}}בוֹד||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|לֶּ}}קַח וְהַ{{סי|לִּ}}בּוּב||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|מְּ}}לוּכָה וְהַ{{סי|מֶּ}}מְשָׁלָה||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|נּ}}וֹי וְהַ{{סי|נֵּ}}צַח||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|שִּׂ}}גוּי וְהַ{{סי|שֶּׂ}}גֶב||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הָ{{סי|עֹ}}ז וְהָ{{סי|עֲ}}נָוָה||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|פְּ}}דוּת וְהַ{{סי|פְּ}}אֵר||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|צְּ}}בִי וְהַ{{סי|צֶּ}}דֶק||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|קְּ}}רִיאָה וְהַ{{סי|קְּ}}דֻשָּׁה||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הָ{{סי|ר}}וֹן וְהָ{{סי|ר}}וֹמְמוּת||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|שִּׁ}}יר וְהַ{{סי|שֶּׁ}}בַח||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|תְּ}}הִלָה וְהַ{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |}<noinclude> ==קישורים חיצוניים== {{ויקיפדיה|האדרת והאמונה}} ==ראה גם== * [http://www.piyut.org.il/textual/173.html הפיוט עם הסברים] באתר "הזמנה לפיוט" [[קטגוריה:פיוטים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פזמונים]] [[קטגוריה:שמחת תורה]] [[קטגוריה:יום כיפור]] </noinclude> kn2l5mmxgwfeplyyvtk0ygpl64ukote 2942806 2942784 2025-06-19T17:40:25Z בן עדריאל 9444 הסרת [[קטגוריה:יום כיפור]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942806 wikitext text/x-wiki <noinclude>פיוט זה, הנקרא גם "שירת המלאכים", נכלל בפיוטי חזרת הש"ץ בשחרית של יום כיפור, וכן בסדר ה"הקפות" לשמחת תורה שסידר ה"מגיד" מקוז'ניץ, הנדפס במחזורים. יש גם הנוהגים לאמרו לפני "ברוך שאמר" בשחרית של שבת ויו"ט.</noinclude> {| |- |הָ{{סי|אַ}}דֶּרֶת וְהָ{{סי|אֱ}}מוּנָה||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|בִּ}}ינָה וְהַ{{סי|בְּ}}רָכָה|| {{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|גַּ}}אֲוָה וְהַ{{סי|גְּ}}דֻלָּה|| {{ש-רווח}}|| לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|דֵּ}}עָה וְהַ{{סי|דִּ}}בּוּר||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|ה}}וֹד וְהֶ{{סי|הָ}}דָר||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|וַּ}}עַד וְהַ{{סי|וָּ}}תִיקוּת||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|זֹּ}}ךְ<קטע התחלה=הזיו/> {{ק|[נ"א: הַ{{סי|זִּ}}יו]}}<קטע סוף=הזיו/> וְהַ{{סי|זֹּ}}הַר||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|חַ}}יִל וְהַ{{סי|חֹ}}סֶן||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|טֶּ}}כֶס וְהַ{{סי|טֹּ}}הַר||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|יִּ}}חוּד וְהַ{{סי|יִּ}}רְאָה||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|כֶּ}}תֶר וְהַ{{סי|כָּ}}בוֹד||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|לֶּ}}קַח וְהַ{{סי|לִּ}}בּוּב||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|מְּ}}לוּכָה וְהַ{{סי|מֶּ}}מְשָׁלָה||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|נּ}}וֹי וְהַ{{סי|נֵּ}}צַח||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|שִּׂ}}גוּי וְהַ{{סי|שֶּׂ}}גֶב||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הָ{{סי|עֹ}}ז וְהָ{{סי|עֲ}}נָוָה||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|פְּ}}דוּת וְהַ{{סי|פְּ}}אֵר||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|צְּ}}בִי וְהַ{{סי|צֶּ}}דֶק||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|קְּ}}רִיאָה וְהַ{{סי|קְּ}}דֻשָּׁה||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הָ{{סי|ר}}וֹן וְהָ{{סי|ר}}וֹמְמוּת||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|שִּׁ}}יר וְהַ{{סי|שֶּׁ}}בַח||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |- |הַ{{סי|תְּ}}הִלָה וְהַ{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת||{{ש-רווח}}||לְחַי עוֹלָמִים |}<noinclude> ==קישורים חיצוניים== {{ויקיפדיה|האדרת והאמונה}} ==ראה גם== * [http://www.piyut.org.il/textual/173.html הפיוט עם הסברים] באתר "הזמנה לפיוט" [[קטגוריה:פיוטים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פזמונים]] [[קטגוריה:שמחת תורה]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] </noinclude> qk947hlwqgtkeesbg5ndbg5jgegom8m ביאור:עובדיה א 106 56521 2942796 2901922 2025-06-19T16:26:55Z Ori229 476 מעט שיפורים 2942796 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה תרי עשר|עובדיה|א|a1601}} <קטע התחלה=פרק א/> {{כותרת1|עמים רבים יכו באדום}} {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|א}} חֲזוֹן עֹבַדְיָה: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה {{ב|לֶאֱדוֹם|על [[W:אדום (עם)|אדום]]}}: שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת יְהוָה, {{ב|וְצִיר|וגם שליח}} בַּגּוֹיִם {{ב|שֻׁלָּח|לשכנע את הגויים להלחם באדום}}: קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה. {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|ב}} הִנֵּה {{ב|קָטֹן נְתַתִּיךָ|עם קטן וחסר חשיבות (ולא היה טעם לאומות להילחם בך, אילולי הסיבה שבפסוק הבא)}} בַּגּוֹיִם, בָּזוּי אַתָּה מְאֹד. {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|ג}} זְדוֹן לִבְּךָ {{ב|הִשִּׁיאֶךָ|הסיתך}}, {{ב|שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי|שוכן בנקיקי}} סֶּלַע, {{ב|מְרוֹם|במרומי הסלע}} שִׁבְתּוֹ. אֹמֵר בְּלִבּוֹ "מִי יוֹרִדֵנִי אָרֶץ"? {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|ד}} אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר, וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ - מִשָּׁם אוֹרִידְךָ, נְאֻם יְהוָה. {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|ה}} אִם גַּנָּבִים בָּאוּ לְךָ, אִם שׁוֹדְדֵי לַיְלָה - אֵיךְ {{ב|נִדְמֵיתָה|הושמדת לגמרי}} - הֲלוֹא יִגְנְבוּ {{ב|דַּיָּם|רק כמה שהם צריכים}}? אִם בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ - הֲלוֹא יַשְׁאִירוּ {{ב|עֹלֵלוֹת|ענבי בוסר הנקטפים לאחר הבציר (אבל עכשיו האויבים יהרסו הכל)}}? {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|ו}} אֵיךְ {{ב|נֶחְפְּשׂוּ|נחשפו}} {{ב|עֵשָׂו|כינוי לאדום (ר' [[בראשית כה ל]] וכן [[בראשית לו ט]]) וכן 'עשו' היא עיר באדום}}, {{ב|נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו|התגלו אוצרותיו}}. {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|ז}} {{ב|עַד הַגְּבוּל|אל מחוץ לגבולות ארצך}} שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ. {{ב|הִשִּׁיאוּךָ|הטעו אותך}}, {{ב|יָכְלוּ לְךָ|הצליחו לרמאות אותך}} אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ. {{ב|לַחְמְךָ|אוכלי לחמך (הסמוכים לשולחנך)}} יָשִׂימוּ {{ב|מָזוֹר|רשת}} תַּחְתֶּיךָ. אֵין תְּבוּנָה {{ב|בּוֹ|באדום}}. {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|ח}} הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם יְהוָה, וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו. {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|ט}} {{ב|וְחַתּוּ|ישברו}} גִבּוֹרֶיךָ {{ב|תֵּימָן|כינוי לאדום, מכיוון שתימן היה נכדו של עשו ([[בראשית לו טו]]), או שמדובר באיזור באדום}}, {{ב|לְמַעַן|וכך}} יִכָּרֶת אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו {{ב|מִקָּטֶל|מרוב הרג}}. {{כותרת1|חטאם של אדום היה שלא סייעו לישראל בימי אסונם}} {{איור|Owadja019.jpg|250|קבר המיוחס לעובדיה, על יד כפר ברעם}} {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|י}} {{ב|מֵחֲמַס|מההרג שעשית ב-}} אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה, וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם. {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|יא}} בְּיוֹם עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד, בְּיוֹם {{ב|שְׁבוֹת|שלקחו בשבי}} זָרִים {{ב|חֵילוֹ|את רכושו של ישראל}}, וְנָכְרִים בָּאוּ <small>(שערו)</small> שְׁעָרָיו, וְעַל יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם {{ב|יַדּוּ גוֹרָל|הטילו גורל (לחלק ביניהם את השלל)}} - גַּם אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם. {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|יב}} {{ב|וְאַל תֵּרֶא בְיוֹם אָחִיךָ|לא היית צריך לראות את אחיך ישראל בלי לעזור}} בְּיוֹם {{ב|נָכְרוֹ|אסונו}}, וְאַל תִּשְׂמַח לִבְנֵי יְהוּדָה בְּיוֹם אָבְדָם, וְאַל {{ב|תַּגְדֵּל פִּיךָ|תרחיב את פיך לדבר דברי לעג}} בְּיוֹם צָרָה. {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|יג}} אַל תָּבוֹא בְשַׁעַר עַמִּי בְּיוֹם {{ב|אֵידָם|אסונו}}, אַל תֵּרֶא גַם אַתָּה בְּרָעָתוֹ בְּיוֹם אֵידוֹ, וְאַל {{ב|תִּשְׁלַחְנָה|תשלח ידיים}} {{ב|בְחֵילוֹ|ברכושו}} בְּיוֹם אֵידוֹ. {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|יד}} וְאַל תַּעֲמֹד {{ב|עַל הַפֶּרֶק|בדרכו, בפרשת דרכים}} לְהַכְרִית אֶת פְּלִיטָיו, וְאַל תַּסְגֵּר שְׂרִידָיו בְּיוֹם צָרָה. {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|טו}} כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה עַל כָּל הַגּוֹיִם, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ - יֵעָשֶׂה לָּךְ, גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ. {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|טז}} כִּי כַּאֲשֶׁר {{ב|שְׁתִיתֶם|כוס יין לרגל שמחת הנצחון}} {{ב|עַל הַר קָדְשִׁי|נצחון על ירושלים}} - {{ב|יִשְׁתּוּ|כוס רעל}} כָל הַגּוֹיִם תָּמִיד, וְשָׁתוּ {{ב|וְלָעוּ|ובלעו}} וְהָיוּ כְּלוֹא הָיוּ. {{כותרת1|ישראל יכבשו בחזרה את אשר נגזל מהם, וימשלו על אדום}} {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|יז}} וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה, וְהָיָה {{ב|קֹדֶשׁ|ההר קדוש}}, וְיָרְשׁוּ בֵּית יַעֲקֹב אֵת {{ב|מוֹרָשֵׁיהֶם|ירושתם, שנגזלה מהם}}. {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|יח}} וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם, וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו, כִּי יְהוָה דִּבֵּר. {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|יט}} וְיָרְשׁוּ {{ב|הַנֶּגֶב|יושבי הנגב, שבט יהודה ושמעון}} אֶת הַר עֵשָׂו, וְהַשְּׁפֵלָה אֶת פְּלִשְׁתִּים, וְיָרְשׁוּ אֶת שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרוֹן, וּבִנְיָמִן אֶת הַגִּלְעָד. {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|כ}} {{ב|וְגָלֻת הַחֵל הַזֶּה|החיילים הגולים}} לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר {{ב|כְּנַעֲנִים עַד צָרְפַת|באיזור הכנענים עד העיר צרפת (שליד צידון)}}, וְגָלֻת יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם אֲשֶׁר {{ב|בִּסְפָרַד|עיר באסיה הקטנה (איזור תורכיה)}}, יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב. {{ביאור:אות-פסוק|עובדיה|א|כא}} וְעָלוּ {{ב|מוֹשִׁעִים|מנהיגים, שרים}} {{ב|בְּהַר צִיּוֹן|מהר ציון, מיהודה}} {{ב|לִשְׁפֹּט אֶת|למשול בשרידי אדום שב-}} הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה. <קטע סוף=פרק א/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|עובדיה|א}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * פסוקים דומים ומקבילים ניתן למצא ב[[ביאור:ירמיהו מט|ירמיהו מט]], ב[[ביאור:יואל ד|יואל ד]], ונבואת זעם על אדום ניתן למצא גם ב[[עמוס א יא]]. * "וְאַל תֵּרֶא בְיוֹם אָחִיךָ" (יב) - אדום וישראל מוצגים כאחים במספר מקומות (למשל [[במדבר כ יד]]) מכיוון שמיעקב יצא עם ישראל, ואדום הם צאצאי עשו, אחיו של יעקב. {{איור|Edom.PNG|150|באדום בהיר: תחום ההתפשטות המקסימלי של ממלכת אדום. מולדתם של האדומים - הר שעיר - חופפת לחצי המזרחי של התחום.{{ש}}{{ש}}באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים}} * הקשר בין שני העמים, ישראל ואדום, מתחיל ב[[ביאור:בראשית לב|בראשית לב]] כאשר יעקב שולח שליחים לעשו המתגורר ב"שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם". לאחר הפגישה ביניהם, עשו הלך ל"לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה" ויעקב ומשפחתו עוברים לסוכות ומשם לאיזור שכם. בהמשך נפגוש את אדום כאשר ישראל בדרכם ממצרים לכנען: "נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ... וַיְמָאֵן אֱדוֹם..." ([[ביאור:במדבר כ|במדבר כ]]), ועם ישראל נאלץ להקיף את ארץ אדום. בימי דוד הגיעה הנקמה: יואב בן צרויה הרג את כל הזכרים, ורק הֲדַד הָאֲדֹמִי נמלט למצרים, ובהמשך חזר והיה "שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי שְׁלֹמֹה" ([[ביאור:מלכים א יא|מ"א יא]] וכן [[שמואל ב ח יד]]). אדום נשלטה על ידי ממלכת יהודה עד שמרדו בימי יהורם ([[מלכים ב ח כ]]). אמציהו היכה 10,000 אדומים ([[מלכים ב יד ז]]) אולי כנקמה על כך. כאשר ראו האדומים שסופה של ירושלים קרב, הם הצטרפו לבבלים, כפי שכתוב כאן בפסוק יא: "וְעַל יְרוּשָׁלַ͏ִם יַדּוּ גוֹרָל - גַּם אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם" (וכן ב[[תהלים קלז ז]]). בימי בית שני [[W:יוחנן הורקנוס הראשון|יוחנן הורקנוס הראשון]] כבש את אדום והכריח אותם להתגייר. המלך הורדוס הוא צאצא של אותם אדומים. * בספרות היהודית אדום הפכה סמל לקיסרות הרומית (ראה למשל [[רמב"ן על בראשית מט לא|ברמב"ן]] בשם ספר יוסיפון) ובהמשך לכלל עמי הנצרות האירופיים, כשהם מוזכרים בהקשר של אנטישמיות ודיכוי. כך למשל הגלות האחרונה (לאחר חורבן בית שני על ידי רומא) מכונה "גלות אדום". הקשר בין אדום לרומי לא ברור (ואכן [[אבן עזרא על בראשית כז מ|האבן עזרא לא הסכים לכך]]). אך ניתן למצא מספר הסברים: ** הרד"ק על פירקנו כותב "שמלכות רומי היתה בתחלה רובם בני אדום" וכן באברבנאל על ישעיהו ל"ה. ** יש הסבורים שמכיוון שהורדוס שבמוצאו היה אדומי, הוא אשר גרר את הרומאים להתערב בממשל בישראל, ובסופו של דבר גרם לכך שהבית השני נחרב, ניתן להאשימו בגלות כולה. (מובא ב[[W:בית הורדוס|וויקיפדיה בערך "בית הורדוס"]] וכן [http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?t=1202 במאמר של הרב הרצוג]) ** [[W:ישראל יובל|פרופ' ישראל יובל]] טוען שאדום הוא שם הסוואה לרומי בתקופת חז"ל, ורומי הוא שם הסוואה לנצרות מתקופת הרמב"ן ואילך. ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=עובדיה}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אדום (עם)}} tnypglcdo96616np282vyehvno9at24 ביאור:יונה א 106 56522 2942921 2881362 2025-06-20T06:38:54Z Ori229 476 מעט שיפורים 2942921 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה תרי עשר|יונה|א|a1701}} <קטע התחלה=פרק א/> {{כותרת1|ה' שולח את יונה לקרא לאנשי נינוה לחזור בתשובה, אך הוא בורח באוניה}} {{ביאור:אות-פסוק|יונה|א|א}} וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי לֵאמֹר: {{ביאור:אות-פסוק|יונה|א|ב}} "קוּם לֵךְ אֶל {{ב|נִינְוֵה|בירת מלכות אשור (ראו בוויקיפדיה בערך [[W:נינוה|נינוה]])}} הָעִיר הַגְּדוֹלָה {{ב|וּקְרָא עָלֶיהָ|תתנבא עליה את הנבואה שאני אגיד לך כשתגיע לשם}}, כִּי {{ב|עָלְתָה רָעָתָם|הגיע הידיעה על רשעתם הרבה}} לְפָנָי". {{ביאור:אות-פסוק|יונה|א|ג}} וַיָּקָם יוֹנָה {{ב|לִבְרֹחַ|כדי לברוח}} {{ב|תַּרְשִׁישָׁה|לתרשיש, שם מקום או שם של ים (ובכל מקרה מדובר בבריחה מערבה, בכיוון הפוך מנינוה הנמצאת במזרח)}} {{ב|מִלִּפְנֵי יְהוָה|מלעמוד מול פני ה', מפני שלא רצה לבצע את השליחות (וב[[מכילתא מנוקדת ומעוצבת מסכתא דפסחא בא|מסכתא דפסחא]] מובא ש"אָמַר יוֹנָה: אֵלֵךְ לִי לְחוּצָה לָאָרֶץ, מָקוֹם שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה נִגְלֵית", או שהלך "לְאַבֵּד עַצְמוֹ בַּיָּם")}}, וַיֵּרֶד יָפוֹ, וַיִּמְצָא אָנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ, וַיִּתֵּן {{ב|שְׂכָרָהּ|את התשלום על ההפלגה}} {{ב|וַיֵּרֶד בָּהּ|נכנס לתוך האוניה}} לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה. {{כותרת1|סערה בים גורמת למלחים להשליך את יונה לים}} {{איור|Jonah thrown into the Sea.jpg|240|יונה נזרק לים. ציור קיר ברומא מסביבות המאה ה-4}} {{ביאור:אות-פסוק|יונה|א|ד}} וַיהוָה הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם, וַיְהִי {{ב|סַעַר|סערה}} גָּדוֹל בַּיָּם, וְהָאֳנִיָּה {{ב|חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר|עמדה להישבר (כביכול האוניה חשבה לעשות כך)}}. {{ביאור:אות-פסוק|יונה|א|ה}} וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים, וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל אֱלֹהָיו, וַיָּטִלוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם. וְיוֹנָה יָרַד אֶל {{ב|יַרְכְּתֵי|מעמקי}} הַסְּפִינָה, וַיִּשְׁכַּב, וַיֵּרָדַם. {{ביאור:אות-פסוק|יונה|א|ו}} וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ: "מַה לְּךָ {{ב|נִרְדָּם|שאתה נרדם}}? קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ, אוּלַי {{ב|יִתְעַשֵּׁת|יחזור בו ויחשוב עלינו מחשבות טובות}} הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד". {{ביאור:אות-פסוק|יונה|א|ז}} וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: "לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת וְנֵדְעָה {{ב|בְּשֶׁלְּמִי|בעבור מי}} הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ". וַיַּפִּלוּ גּוֹרָלוֹת, וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל יוֹנָה. {{ביאור:אות-פסוק|יונה|א|ח}} וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "הַגִּידָה נָּא לָנוּ {{ב|בַּאֲשֶׁר לְמִי|בגלל מי (האם אכן זה בגללך, כמו שהראו לנו הגורלות)}} הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ? מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא? מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה"? {{ביאור:אות-פסוק|יונה|א|ט}} וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: "עִבְרִי אָנֹכִי, וְאֶת יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם {{ב|אֲנִי יָרֵא|אני עובד (כלומר, הוא האלוהים שלי)}} אֲשֶׁר עָשָׂה {{ב|אֶת הַיָּם|והסערה באה ממנו}} וְאֶת הַיַּבָּשָׁה". {{ביאור:אות-פסוק|יונה|א|י}} וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ"? כִּי יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים כִּי מִלִּפְנֵי יְהוָה הוּא בֹרֵחַ, כִּי הִגִּיד לָהֶם. {{ביאור:אות-פסוק|יונה|א|יא}} וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "מַה נַּעֲשֶׂה לָּךְ וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעָלֵינוּ? {{ב|כִּי|שהרי}} הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר". {{ביאור:אות-פסוק|יונה|א|יב}} וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: "שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל הַיָּם וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם, כִּי יוֹדֵעַ אָנִי כִּי {{ב|בְשֶׁלִּי|בגללי}} {{ב|הַסַּעַר|הסערה}} הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם". {{ביאור:אות-פסוק|יונה|א|יג}} {{ב|וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים|במשוטים, בניסיון אחרון לפני שזורקים את יונה לים}} לְהָשִׁיב אֶל הַיַּבָּשָׁה וְלֹא יָכֹלוּ, כִּי הַיָּם {{ב|הוֹלֵךְ וְסֹעֵר|הגלים באו אליהם מכיוון היבשה ודחפו אותם לים}} עֲלֵיהֶם. {{ביאור:אות-פסוק|יונה|א|יד}} וַיִּקְרְאוּ אֶל יְהוָה וַיֹּאמְרוּ: "אָנָּה יְהוָה, אַל נָא נֹאבְדָה {{ב|בְּנֶפֶשׁ|בשביל שאנחנו מאבדים את נפש}} הָאִישׁ הַזֶּה, וְאַל תִּתֵּן עָלֵינוּ דָּם {{ב|נָקִיא|נקי, (כדוגמת: "וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל" - [[דברים כא ח]]), את תטיל עלינו אשמה של רצח}}, כִּי אַתָּה יְהוָה כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ עָשִׂיתָ". {{ביאור:אות-פסוק|יונה|א|טו}} וַיִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה וַיְטִלֻהוּ אֶל הַיָּם, {{ב|וַיַּעֲמֹד|וישתוק}} הַיָּם {{ב|מִזַּעְפּוֹ|מקצפו}}. {{ביאור:אות-פסוק|יונה|א|טז}} וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה אֶת יְהוָה, וַיִּזְבְּחוּ זֶבַח לַיהוָה, {{ב|וַיִּדְּרוּ נְדָרִים|להקריב עוד זבחים כאשר יחזרו לחוף}}. <קטע סוף=פרק א/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|יונה|א}} {{סרגל ניווט|ביאור:יונה|הפניה=a1701|||א|ב|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * את ספר יונה מקובל לפי המסורת לקרוא בתפילת מנחה של יום הכיפורים, בשל עיסוקו בכוחה של חזרה בתשובה אשר יכולה לשנות את רוע הגזירה. * "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' " (פסוק ב) - מדוע ברח? :יונה מעיד על עצמו [[ביאור:יונה ד|בפרק ד]]: {{צ|הֲלוֹא זֶה דְבָרִי עַד הֱיוֹתִי עַל אַדְמָתִי, עַל כֵּן קִדַּמְתִּי לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם}} - הוא טוען שברח כי לא רצה שה' יסלח לאנשי נינוה. יונה סובר שדינם של החוטאים להענש, ולא מבין כיצד יש בכוחה של התשובה לתקן את מעשי העבר. בסוף הספר ה' מסביר זאת ליונה. :ב[[ירושלמי סנהדרין יא]] מוסבר שברח מפני שחשש שאנשי נינוה ישמעו לדבר ה', ויהיה בכך קיטרוג על עם ישראל אשר לא שומעים לו: "א"ר יונה: [...] אמר יונה יודע אני שהגוים קרובים תשובה הן והריני הולך ומתנבא עליהם והם עושין תשובה והקב"ה בא ופורע מ(שונאיהן של) ישראל". * יונה מוזכר גם ב[[ביאור:מלכים ב יד|מלכים ב יד]]. משם אנו למדים שהוא גר ב[[W:גת חפר|גת חפר]] שבנחלת זבולון. נבואתו שם על כך שה' יקל על ישראל בגלל מידת הרחמים שבו, "כִּי רָאָה ה' אֶת עֳנִי יִשְׂרָאֵל", מתחברת למגמת ספר יונה בה מידת הרחמים של ה' באה לידי ביטוי בכך שה' סלח לנינוה, למרות שחזרתם בתשובה היתה מיראה מפני עונש. * ניתן לראות מגמת ירידה: "'''וַיֵּרֶד''' יָפוֹ", "וַיִּמְצָא אָנִיָּה... '''וַיֵּרֶד''' בָּהּ", וגם באוניה "'''יָרַד''' אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה", ואפשר להוסיף גם את "וַיִּשְׁכַּב וַ'''יֵּרָדַ'''ם". יונה ממשיך לרדת והפעם: "וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל יוֹנָה", "וַיְטִלֻהוּ אֶל הַיָּם", ובהמשך במעי הדג "לְקִצְבֵי הָרִים '''יָרַדְתִּי'''". לאחר שהדג מקיא את יונה ליבשה המגמה מתהפכת ובפרק ג "'''וַיָּקָם''' יוֹנָה וַיֵּלֶךְ אֶל נִינְוֶה", ושם, על מלך נינוה, נאמר "'''וַיָּקָם''' מִכִּסְאוֹ". * המלחים שואלים את יונה שאלות רבות (פסוק ח) ולמרות שאפשר לפרש זאת כנימוס, ניתן לפרש גם כחקירה לגבי הסיבה לסערה: "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַגִּידָה נָּא לָנוּ {{ב|בַּאֲשֶׁר|משום מה (למה) הרעה הזאת. מהו החטא}} {{ב|לְמִי|ולמי עשית את}} הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ, {{ב|מַה מְּלַאכְתְּךָ|שמא היא מלאכת רמאות}} {{ב|וּמֵאַיִן תָּבוֹא|אולי ברחת מפני רעה שעשית שם וצריך להחזיר אותך לשם שיענישו אותך}} {{ב|מָה אַרְצֶךָ|שמא אנשי ארצך רשעים}} {{ב|וְאֵי מִזֶּה|ומאיזה}} {{ב|עַם אָתָּה|שמא העם שלך ראוי להענש על ידי ה'}}." ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=ספר יונה}} {{מיזמים|ויקיפדיה=יונה בן אמיתי}} qerjlog9dm7zrun57vc5338u16p8ck5 ביאור:יונה ב 106 56523 2942923 2881417 2025-06-20T06:55:19Z Ori229 476 מעט שיפורים 2942923 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה תרי עשר|יונה|ב|a1702}} <קטע התחלה=פרק ב/> {{כותרת1|יונה מתפלל לה' ממעי הדג, ונפלט אל היבשה}} {{איור|מדליית_יונה_הנביא.jpg|200|מדליית יונה, בהנפקת החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות, הכוללת את המילים האחרונות בפרק}} {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ב|א}} {{ב|וַיְמַן|מינה, זימן}} יְהוָה דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה, וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת. {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ב|ב}} וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יְהוָה אֱלֹהָיו, מִמְּעֵי הַדָּגָה. {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ב|ג}} וַיֹּאמֶר: :קָרָאתִי {{ב|מִצָּרָה לִי|מהצרה שלי, ממקום צר}} אֶל יְהוָה {{ב|וַיַּעֲנֵנִי|נאמר בלשון עבר, אך הכונה היא לעתיד, כבקשה}}, {{ב|מִבֶּטֶן שְׁאוֹל|ממעמקי הים}} {{ב|שִׁוַּעְתִּי|צעקתי}}, {{ב|שָׁמַעְתָּ| אני בטוח שתשמע את}} קוֹלִי. :{{ביאור:אות-פסוק|יונה|ב|ד}} וַתַּשְׁלִיכֵנִי {{ב|מְצוּלָה|למעמקי הים}} {{ב|בִּלְבַב יַמִּים|באמצע הים}} {{ב|וְנָהָר|ומי הנהרות, מי הים הרבים שמקורם בנהרות הנשפכים לים}} {{ב|יְסֹבְבֵנִי|הקיפו אותי}}. כָּל {{ב|מִשְׁבָּרֶיךָ|נחשוליך, גלים גדולים}} וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ. :{{ביאור:אות-פסוק|יונה|ב|ה}} וַאֲנִי {{ב|אָמַרְתִּי|חשבתי, כאשר נזרקתי לים}} {{ב|נִגְרַשְׁתִּי|שגורשתי}} {{ב|מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ|מהשגחתך. לא איכפת לך ממני יותר ואני אמות}}, {{ב|אַךְ|אבל כשהדג בלע אותי ונשארתי בחיים מובטח לי ש-}} אוֹסִיף {{ב|לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ|אזכה עוד לבקר בבית המקדש}}. :{{ביאור:אות-פסוק|יונה|ב|ו}} {{ב|אֲפָפוּנִי|הקיפוני}} מַיִם {{ב|עַד נֶפֶשׁ|עד שכמעט נלקחה נפשי}}, {{ב|תְּהוֹם|המים העמוקים בים}} יְסֹבְבֵנִי, {{ב|סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי|הסופה שבים נמצאת על ראשי כמו כובע}}. :{{ביאור:אות-פסוק|יונה|ב|ז}} {{ב|לְקִצְבֵי|לקצוות, לשורש, למרגלות ה-}} הָרִים יָרַדְתִּי, {{ב|הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי|הארץ סגרה את הבריח שלה (מוט מנעול השער) בפני, שלא אשוב לארץ יותר}} לְעוֹלָם, {{ב|וַתַּעַל|אבל אחרי שעזרת לי, והדג בלע אותי, אני מאמין שתעלה}} {{ב|מִשַּׁחַת|מבור, ממעי הדגה}} {{ב|חַיַּי|את חיי, את עצמי}}, יְהוָה אֱלֹהָי. :{{ביאור:אות-פסוק|יונה|ב|ח}} {{ב|בְּהִתְעַטֵּף|כשהתעלפה, כשהיתה חלשה}} עָלַי נַפְשִׁי, אֶת יְהוָה זָכָרְתִּי, וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ. :{{ביאור:אות-פסוק|יונה|ב|ט}} {{ב|מְשַׁמְּרִים הַבְלֵי שָׁוְא|הגויים השומרים ומצפים לעזרת אליליהם}} - {{ב|חַסְדָּם יַעֲזֹבוּ|את הבטחתם לאלילים בסופו של דבר יפרו, כיוון שיווכחו שהאלילים לא עזרו להם}}. :{{ביאור:אות-פסוק|יונה|ב|י}} וַאֲנִי {{ב|בְּקוֹל תּוֹדָה|בתפילת הודיה על קורבן התודה}} אֶזְבְּחָה לָּךְ, אֲשֶׁר נָדַרְתִּי אֲשַׁלֵּמָה, {{ב|יְשׁוּעָתָה לַיהוָה|תודה על הישועה אתן לה'}}. {{ביאור:פרשה סגורה}} {{איור|Jan Brueghel the Elder-Jonas entsteigt dem Rachen des Walfisches.JPG|170|הדג מקיא את יונה. מאת [[W:יאן ברויגל האב|יאן ברויגל האב]]}} {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ב|יא}} וַיֹּאמֶר יְהוָה לַדָּג, וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה. {{ביאור:פרשה פתוחה}} <קטע סוף=פרק ב/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|יונה|ב}} {{סרגל ניווט|ביאור:יונה|הפניה=a1701||א|ב|ג|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * תפילת יונה נאמרת בלשון עבר למרות שהוא התפלל במעי הדגה - מדוע לא נכתבה בלשון הווה? כותב האבן עזרא, יסוד לכל הנבואות: "ועתה שים לבך וראה: כל תפילת נביא וברכתו היא ברוח נבואה וכו' כי דבר שנגזר להיות ידבר לשון עבר". כלומר, נבואה היא חזיון שהנביא רואה ואומר אותה לעם, או מתפלל אותה, או מברך אותה. לפעמים הנביא רואה את הנבואה במראה המייצג דבר הקורה בזמן הווה, לפעמים דבר שיקרה בעתיד, ולפעמים דבר שכבר קרה. במקרה שלפנינו יונה הנביא ביקש להתפלל, ושרתה עליו רוח נבואה והורתה לו מה להתפלל. מראה הנבואה שראה היה כאילו שהדבר כבר קרה, ולכן הוא התפלל בלשון עבר. * חלק מהפסוקים מזכירים ביטויים מספר תהלים. הנה כמה דוגמאות בולטות: :"כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ" - זהה ל[[תהלים מב ח]]: "כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ" :"בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי, אֶת ה' זָכָרְתִּי" - דומה ל[[תהלים קמב ד]]: "בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי, וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי" :"קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל ה' וַיַּעֲנֵנִי" - דומה ל[[תהלים קיח ה]]: "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ" :"אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ" - דומה ל[[תהלים סט ב]]: "כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" :"וַאֲנִי בְּקוֹל תּוֹדָה אֶזְבְּחָה לָּךְ" - דומה ל[[תהלים כז ו]]: "וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה" :ישנם פרשנים מודרניים שטוענים שתפילת יונה במעי הדג מבוססת על תפילה הודיה של יורדי ים לאחר הצלתם. יתכן שהיו נוהגים לעלות לבית המקדש להקריב קורבן תודה, ולברך מעין "ברכת הגומל", וכך ניתן להסביר את "אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ" (פסוק ה). <!-- {{איור|Dore jonah whale.jpg|200|יונה והדג, מאת גוסטאב דורה}} --> bt9ity3r171w1ngz3dwg8q7q6y9g145 ביאור:יונה ג 106 56524 2942925 2936861 2025-06-20T07:14:48Z Ori229 476 מעט שיפורים 2942925 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה תרי עשר|יונה|ג|a1703}} <קטע התחלה=פרק ג/> {{כותרת1|ה' שולח את יונה בשנית, והפעם יונה הולך ומצליח להשפיע לטובה על אנשי נינוה}} {{איור|Kennicott Bible 305r.l.jpg|200|תחילת ספר יונה מתוך [[W:תנ"ך קניקוט|תנ"ך קניקוט]]}} {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ג|א}} וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֶל יוֹנָה שֵׁנִית לֵאמֹר: {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ג|ב}} "קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה, וִּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ". {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ג|ג}} וַיָּקָם יוֹנָה וַיֵּלֶךְ אֶל נִינְוֶה כִּדְבַר יְהוָה, וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה {{ב|לֵאלֹהִים|מאוד. יש מפרשים: עיר חשובה לאלהים, שבמלכות אשור הקב"ה רצה להעניש את ישראל ולכן היא חשובה לו (מלבי"ם), או שעד עכשיו הם הלכו בדרכי ה' (אבן עזרא)}} {{ב|מַהֲלַךְ|מקצה לקצה (קוטר)}} שְׁלֹשֶׁת יָמִים. {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ג|ד}} {{ב|וַיָּחֶל|ויתחל}} יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר {{ב|מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד|אחרי שנכנס לעומק העיר, מהלך יום אחד, התחיל להכריז}}, וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר: "עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת". {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ג|ה}} וַיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה {{ב|בֵּאלֹהִים|בדברים שנאמרו להם בשם ה'}}, {{ב|וַיִּקְרְאוּ צוֹם|הכריזו על יום צום}}, וַיִּלְבְּשׁוּ {{ב|שַׂקִּים|בגדים מבד גס, [[W:שק|לאות אבל]]}}, מִגְּדוֹלָם וְעַד קְטַנָּם. {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ג|ו}} {{ב|וַיִּגַּע הַדָּבָר|הגיעה דבר הנבואה}} אֶל מֶלֶך נִינְוֵה, וַיָּקָם מִכִּסְאוֹ {{ב|וַיַּעֲבֵר|ויסיר}} {{ב|אַדַּרְתּוֹ|מעיל עליון יקר}} מֵעָלָיו, וַיְכַס שַׂק וַיֵּשֶׁב עַל הָאֵפֶר. {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ג|ז}} {{ב|וַיַּזְעֵק|צוה להכריז בקול צעקה}} וַיֹּאמֶר בְּנִינְוֵה {{ב|מִטַּעַם|בפקודת}} הַמֶּלֶךְ {{ב|וּגְדֹלָיו|ושריו}} לֵאמֹר: "הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, הַבָּקָר וְהַצֹּאן, אַל יִטְעֲמוּ מְאוּמָה, אַל יִרְעוּ, וּמַיִם אַל יִשְׁתּוּ. {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ג|ח}} וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, וְיִקְרְאוּ אֶל אֱלֹהִים {{ב|בְּחָזְקָה|בכל הלב}}, וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן {{ב|הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם|מעשי הגזל שהם עושים בידיהם}}. {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ג|ט}} {{ב|מִי יוֹדֵעַ|אולי}} יָשׁוּב {{ב|וְנִחַם|יתחרט}} הָאֱלֹהִים, וְשָׁב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְלֹא נֹאבֵד". {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ג|י}} וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה, וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם, וְלֹא עָשָׂה. <קטע סוף=פרק ג/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|יונה|ג}} {{סרגל ניווט|ביאור:יונה|הפניה=a1701||ב|ג|ד|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * ניתן לראות הקבלה בין החלק הראשון של הספר לחלק השני: {| class="wikitable" |'''פרקים א-ב - יורדי הים כמעט וטובעים''' |'''פרקים ג-ד - נינוה כמעט ונהפכת''' |- |וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים, '''וַיִּזְעֲקוּ''' אִישׁ אֶל אֱלֹהָיו |'''וַיַּזְעֵק''' וַיֹּאמֶר בְּנִינְוֵה מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וּגְדֹלָיו |- |וַיִּקְרַב אֵלָיו '''רַב הַחֹבֵל''', וַיֹּאמֶר לוֹ... '''קוּם''' קְרָא... |וַיִּגַּע הַדָּבָר אֶל '''מֶלֶךְ''' נִינְוֵה, '''וַיָּקָם''' מִכִּסְאו |- |אוּלַי '''יִתְעַשֵּׁת''' הָאֱלֹהִים לָנוּ '''וְלֹא נֹאבֵד''' |מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב '''וְנִחַם''' הָאֱלֹהִים... '''וְלֹא נֹאבֵד''' |- |'''וַיִּקְרְאוּ''' אֶל ה'... אַל נָא נֹאבְדָה בְּנֶפֶשׁ |'''וְיִקְרְאוּ''' אֶל אֱלֹהִים בְּחָזְקָה |- |וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה אֶת ה' |ויַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה בֵּאלֹהִים |} 318u92iiaq8dayt917w633xazoxex7i ביאור:יונה ד 106 56525 2942931 2881365 2025-06-20T07:40:36Z Ori229 476 מעט שיפורים 2942931 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה תרי עשר|יונה|ד|a1704}} <קטע התחלה=פרק ד/> {{כותרת1|יונה מצטער על כך שה' סלח לאנשי נינוה}} {{איור|CastorBean Leaves Flowers and YoungFruit.jpg|220|"וַיְמַן יְהוָה אֱלֹהִים קִיקָיוֹן" - ראה [[W:קיקיון מצוי|"קיקיון מצוי"]]}} {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ד|א}} {{ב|וַיֵּרַע|היה הדבר רע בעיניו (שהרשעים לא נענשו על חטאיהם)}} אֶל יוֹנָה רָעָה גְדוֹלָה, {{ב|וַיִּחַר לוֹ|הכעיס אותו}}. {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ד|ב}} וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר: "אָנָּה יְהוָה, הֲלוֹא {{ב|זֶה דְבָרִי|זאת היתה מחשבתי}} {{ב|עַד הֱיוֹתִי|כאשר עוד הייתי}} {{ב|עַל אַדְמָתִי|בנחלתי, במקום בו דיברת אלי בהתחלה}} - עַל כֵּן קִדַּמְתִּי לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, כִּי {{ב|יָדַעְתִּי|כפי שכתוב ב[[W:י"ג מידות|י"ג מידות]] }} כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד {{ב|וְנִחָם|מתחרט}} עַל הָרָעָה. {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ד|ג}} וְעַתָּה יְהוָה, קַח נָא אֶת נַפְשִׁי מִמֶּנִּי, כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי". {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|הקיקיון שעשה צל ולמחרת נעלם, משמש להמחיש ליונה את דרכי ה' בקבלת תשובת החוטאים}} {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ד|ד}} וַיֹּאמֶר יְהוָה: "{{ב|הַהֵיטֵב חָרָה לָךְ|האם הדבר מאוד חורה לך, מכעיס אותך}}"? {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ד|ה}} וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן הָעִיר, וַיֵּשֶׁב {{ב|מִקֶּדֶם|ממזרח}} לָעִיר, וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל {{ב|עַד אֲשֶׁר|עד שיעברו ארבעים יום, והוא}} יִרְאֶה {{ב|מַה יִּהְיֶה בָּעִיר|אולי הם לא יעמדו בתשובתם והגזירה תתבצע}}. {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ד|ו}} {{ב|וַיְמַן|ויזמן}} יְהוָה אֱלֹהִים קִיקָיוֹן, וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה לִהְיוֹת צֵל עַל רֹאשׁוֹ, לְהַצִּיל לוֹ {{ב|מֵרָעָתוֹ|מהרעה שהיתה לו, חום השמש (כנראה שהסוכה שבנה יונה היתה דלה, ולא עשתה צל משמעותי)}}. וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה. {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ד|ז}} וַיְמַן הָאֱלֹהִים תּוֹלַעַת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת, {{ב|וַתַּךְ|היכתה, כירסמה, חתכה}} אֶת {{ב|הַקִּיקָיוֹן|בגבעול}} וַיִּיבָשׁ. {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ד|ח}} וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים {{ב|רוּחַ קָדִים|רוח מזרחית חמה}} {{ב|חֲרִישִׁית|שקטה}}, {{ב|וַתַּךְ|טפחה}} הַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף. וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת, {{ב|וַיֹּאמֶר|כפי שאמר לעיל (פסוק ג) לאחר שהבין שה' סלח לנינוה}}: "טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי". {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ד|ט}} {{ב|וַיֹּאמֶר|בלשון דומה לפסוק ד, כדי להדגיש את ההשוואה שתוצג בפסוק הבא}} אֱלֹהִים אֶל יוֹנָה: "הַהֵיטֵב חָרָה לְךָ עַל הַקִּיקָיוֹן"? וַיֹּאמֶר: "הֵיטֵב חָרָה לִי, עַד מָוֶת". {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ד|י}} וַיֹּאמֶר יְהוָה: "אַתָּה חַסְתָּ עַל הַקִּיקָיוֹן אֲשֶׁר לֹא עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ, {{ב|שֶׁבִּן לַיְלָה|בן לילה, בלילה אחד}} הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבָד. {{ביאור:אות-פסוק|יונה|ד|יא}} וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ {{ב|הַרְבֵּה|יותר הרבה}} מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה {{ב|רִבּוֹ|עשרת אלפים (כלומר: 120,000)}} {{ב|אָדָם|אנשים פשוטים שלא מבינים שמעשיהם רעים}} אֲשֶׁר לֹא יָדַע {{ב|בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ|בין טוב לרע}} {{ב|וּבְהֵמָה רַבָּה|הרבה בהמות שלא מגיע להם עונש}}". <קטע סוף=פרק ד/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|יונה|ד}} {{סרגל ניווט|ביאור:יונה|הפניה=a1701||ג|ד||הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * הסבר נוסף מדוע "וַיִּחַר לוֹ" (פסוק א): שיאמרו שיונה נביא שקר, שהרי נינוה לא נהפכה כפי שאמר. * "כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד '''וְנִחָם עַל הָרָעָה'''" (פסוק ב) - וב[[שמות לד ו]]: "אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד '''וֶאֱמֶת'''"=עושה הרבה אמת (הכוונה לדין אמת). :על מידת ה'אמת' חָלַק יונה והחליף אותה ב'ניחם על הרעה' בכדי למחות על אי הצדק שברחמיו של ה'. הוא נענה שמידת הרחמים הכרחית לקיום העולם. כך גם נהגו בסיומה של אמירת [[W:י"ג מידות|י"ג המידות]]: מחליפים את אמירת 'וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה' באמירת 'וְנַקֵּה' בלבד, וזאת בהתבסס על מאמר התלמוד כי "מנקה הוא לשבים (בתשובה) ואינו מנקה לשאינם שבים" ([[שבועות לט א]]). {{קטן|(מתוך הערך [[W:י"ג מידות|י"ג המידות]])}} * הקל וחומר בפסוקים האחרונים (י-יא) מתפרש כך: :לך היה קשה לסבול את העובדה שקיקיון נבל, למרות שהיה קיים רק יום אחד, ולא אתה עמלת עליו. כיצד לא אחוס על אנשי נינוה שחזרו בתשובה, שהרי מדובר בעיר גדולה, שקיימת הרבה שנים, ואני (ה') בראתי אותם, וביניהם גם כאלו שלא אשמים בחטאם. : אולי הקל וחומר כולל גם את העובדה שאם יונה חס על '''צמח''', ברור שיש לחוס על '''בעלי חיים ועל אנשים'''. :'''הסבר אחר''': יונה העריך שאנשי נינוה יחזרו לסורם ולכן טען כלפי ה' שלא יסלח להם. ה' הראה לו שכפי שיונה שמח על הקיקיון למרות שידע שהוא ייבול לאחר זמן קצר, כך גם ה' שמח על חזרתם בתשובה של הרשעים, למרות שהוא יודע שהם יחזרו לחטוא בעתיד. * "וַיְמַן" מופיע בפרקינו 3 פעמים, וזאת בנוסף ל"'''וַיְמַן''' יְהוָה דָּג גָּדוֹל" בפרק ב. מהגדול לקטן: דג גדול, קיקיון, תולעת ולבסוף רוח קדים חרישית, שאינה נראית בעין. ==ראו גם== {{מיזמים|ויקימילון=קיקיוני}} 3877yzkak4c0qnabz6s7k7tr8xgxxn0 ביאור:דברים כג 106 62041 2942945 2879442 2025-06-20T09:10:02Z Ori229 476 קישור לוויקיפדיה 2942945 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה דברים|דברים|כג}}<section begin=פרק כג/> {{כותרת1|גילוי עריות עם אשת האב}} {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|א}} לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו, וְלֹא {{ב|יְגַלֶּה|כביכול יחשוף בכך}} {{ב|כְּנַף|את הערוה של}} אָבִיו. {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|סריס וממזר}} {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|ב}} לֹא יָבֹא {{ב|פְצוּעַ דַּכָּא|מי שנפגעו אשכיו או הצינור מן האשכים לגיד}} וּכְרוּת {{ב|שָׁפְכָה|הגיד}} {{ב|בִּקְהַל יְהוָה|סריסים אלו אסורים לשאת בת ישראל}}. {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|ג}} לֹא יָבֹא {{ב|מַמְזֵר|מי שנולד מגילוי עריות, כלומר מייחסים אסורים שעונשם כרת (חוץ מנידה)}} {{ב|בִּקְהַל יְהוָה|להנשא, מלבד כמה יוצאי דופן כגון ממזר עם אשה ממזרת}}, גַּם {{ב|דּוֹר עֲשִׂירִי|צאצאי צאצאיו לעולם}} לֹא יָבֹא לוֹ בִּקְהַל יְהוָה. {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|עמוני ומואבי, אדומי ומצרי - שילוב בקהל ישראל}} {{איור|דברים כג כה - על שלט בשמורת הסטף.jpg|250|פסוק כה על שלט בכניסה לשמורת הסטף}} {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|ד}} לֹא יָבֹא {{ב|עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי|הזכרים, אבל הנקבות כשרות לנישואים עם ישראל}} בִּקְהַל יְהוָה, גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָה, עַד עוֹלָם. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|ה}} עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר {{ב|שָׂכַר|בלק מלך מואב - [[במדבר כב ד]]}} עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר, אֲרַם נַהֲרַיִם, לְקַלְלֶךָּ. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|ו}} {{ב|וְלֹא אָבָה|לא רצה, לא הסכים}} יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|ז}} לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם. {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|ח}} לֹא תְתַעֵב {{ב|אֲדֹמִי|למרות ש"וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה" - [[במדבר כ כ]]}} {{ב|כִּי אָחִיךָ|עשיו שממנו יצאה אומת אדום, הוא אחיו של יעקב אבינו}} הוּא, לֹא תְתַעֵב {{ב|מִצְרִי|למרות שיעבוד מצרים והריגת הבנים}} כִּי {{ב|גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ|היתה תקופה שגרנו בארצם בשלווה}}. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|ט}} בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם, {{ב|דּוֹר שְׁלִישִׁי|נכדי גרים (ולא מיד שהרי בכל זאת אדום יצאו נגדנו למלחמה, והמצרים שיעבדו אותנו)}}, {{ב|יָבֹא לָהֶם|יוכלו להנשא עם ישראל (לפי חז"ל: גרות אדומיות ומצריות יכולות להנשא לישראלי)}} בִּקְהַל יְהוָה. {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|צניעות במחנה צבאי}} {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|י}} כִּי תֵצֵא {{ב|מַחֲנֶה|במחנה למלחמה}} עַל אֹיְבֶיךָ, וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל {{ב|דָּבָר רָע|אף במלחמה צריך להתנהג בקדושה}}. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|יא}} כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר, {{ב|מִקְּרֵה לָיְלָה|ניטמא בלילה בטומאת קרי (שכבת זרע)}}, {{ב|וְיָצָא|אז יצא}} אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|יב}} וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב {{ב|יִרְחַץ בַּמָּיִם|יטבול במקוה}}, {{ב|וּכְבֹא הַשֶּׁמֶשׁ|אחרי צאת הכוכבים}} יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|יג}} {{ב|וְיָד|מקום מיוחד לעשות את הצרכים (שירותים)}} תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְיָצָאתָ שָׁמָּה חוּץ. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|יד}} {{ב|וְיָתֵד|כלי לחפור בו}} תִּהְיֶה לְךָ {{ב|עַל אֲזֵנֶךָ|עם כלי הנשק שלך}}, וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ {{ב|חוּץ|מחוץ למחנה, במקום המיועד לשירותים}}, וְחָפַרְתָּה בָהּ, וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת {{ב|צֵאָתֶךָ|הצואה שלך}}. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|טו}} כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ {{ב|לְפָנֶיךָ|נכנעים לך}}, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, {{ב|וְלֹא|שים לב שלא}} יִרְאֶה בְךָ {{ב|עֶרְוַת דָּבָר|דבר מתועב}} {{ב|וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ|כי אז ה' יעזוב אותך}}. {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|איסור הסגרת עבד}} {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|טז}} לֹא {{ב|תַסְגִּיר|תחזיר לחוץ לארץ}} {{ב|עֶבֶד|כנעני}} אֶל אֲדֹנָיו {{ב|אֲשֶׁר יִנָּצֵל|שיברח מאדוניו אליך לארץ ישראל, כדי שתציל אותו}} אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|יז}} עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר בְּאַחַד {{ב|שְׁעָרֶיךָ|הערים שאתה גר בהם}}, בַּטּוֹב {{ב|לוֹ|במקום שנראה בעיניו הכי טוב}}, לֹא {{ב|תּוֹנֶנּוּ|תעשוק ותרמה אותו}}. {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|זנות}} {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|יח}} לֹא תִהְיֶה {{ב|קְדֵשָׁה|אשה המחללת את קדושת גופה על-ידי יחסי-מין ארעיים (בפרט מדובר על זנות פולחנית)|קדשה}} מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יִהְיֶה {{ב|קָדֵשׁ|הגרסה הזכרית ל[[ביאור:קדשה|קדשה]]}} מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|יט}} לֹא תָבִיא {{ב|אֶתְנַן זוֹנָה|שכר שקיבלה אשה כגמול על מעשה זנות}} וּמְחִיר {{ב|כֶּלֶב|שכר שקיבל גבר כגמול על מעשה זנות (מכונה כלב - לשון זלזול). פירוש אחר: בהמה שניתנה תמורת כלב בעיסקת חליפין|דברים כג יט}} בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְכָל נֶדֶר, כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ גַּם שְׁנֵיהֶם. {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|הלוואה בריבית}} {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|כ}} לֹא {{ב|תַשִּׁיךְ|תלווה בריבית}} לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף {{ב|נֶשֶׁךְ אֹכֶל|קבלת יותר אוכל מאשר הלווה המלווה}}, נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|כא}} לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ, לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|זהירות בנדרים}} {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|כב}} כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ, כִּי דָּרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|כג}} וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר, לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|כד}} מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ, כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ נְדָבָה, אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ. {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|היתר לפועל בשדה לאכול מהתבואה}} {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|כה}} כִּי {{ב|תָבֹא|בתור פועל בבציר}} בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים {{ב|כְּנַפְשְׁךָ|לפי צורכך (בדומה ל"לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ" - [[דברים כה ד]])}} {{ב|שָׂבְעֶךָ|אבל לא אכילה גסה}}, וְאֶל {{ב|כֶּלְיְךָ|לכלים שלך, לאכול אחר כך}} לֹא תִתֵּן. {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כג|כו}} כִּי {{ב|תָבֹא|בתור פועל בקציר}} {{ב|בְּקָמַת|בשדה תבואה}} רֵעֶךָ וְקָטַפְתָּ {{ב|מְלִילֹת|שיבולת תבואה שהבשילה וניתן להפריד את גרגריה בידיים (ר' [[[WITK:מלילה|מלילה]]) }} בְּיָדֶךָ, {{ב|וְחֶרְמֵשׁ|מגל (אסור לקטוף על ידי מכשיר)}} לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ. {{ביאור:פרשה סגורה}} <section end=פרק כג/>{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|דברים|כג}} {{הבהרת מרחב ביאור}} '''הערות''' {{מיזמים|ויקיפדיה=פצוע דכא וכרות שופכה}} {{מיזמים|ויקיפדיה=ממזר}} {{מיזמים|ויקיפדיה=עקרון האי-החזרה}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אתנן זונה ומחיר כלב}} {{מיזמים|ויקיפדיה=איסור ריבית (הלכה)}} {{מיזמים|ויקיפדיה=נדר (יהדות)}} {{מיזמים|ויקיפדיה=היתר אכילת פועל}} 34wq4vhyvg7w4evzriomr3kk2ts36v1 ספרי על במדבר 0 94479 2942979 2906077 2025-06-20T11:03:54Z שילוני 5164 הוספת [[קטגוריה:ספרי על במדבר]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942979 wikitext text/x-wiki {{כו|ספרי על במדבר}} {{מרכז|{{גדול|{{גדול|'''מדרש חז"ל על חומש במדבר'''}}}}}} {{מרכז|'''מבית מדרשו של ר' ישמעאל'''}} ==== פרשת במדבר ==== ==== פרשת נשא ==== * [[ספרי על במדבר ה|פרק ה]] * [[ספרי על במדבר ו|פרק ו]] * [[ספרי על במדבר ז|פרק ז]] ==== פרשת בהעלותך ==== * [[ספרי על במדבר ח|פרק ח]] * [[ספרי על במדבר ט|פרק ט]] * [[ספרי על במדבר י|פרק י]] * [[ספרי על במדבר יא|פרק יא]] * [[ספרי על במדבר יב|פרק יב]] ==== פרשת שלח ==== * [[ספרי על במדבר טו|פרק טו]] ==== פרשת קרח ==== * [[ספרי על במדבר יח|פרק יח]] ====פרשת חקת==== * [[ספרי על במדבר יט|פרק יט]] ====פרשת בלק==== * [[ספרי על במדבר כה|פרק כה]] ====פרשת פנחס==== * [[ספרי על במדבר כה#פרשת פינחס|פרק כה]] * [[ספרי על במדבר כו|פרק כו]] * [[ספרי על במדבר כז|פרק כז]] * [[ספרי על במדבר כח|פרק כח]] * [[ספרי על במדבר כט|פרק כט]] ====פרשת מטות==== * [[ספרי על במדבר ל|פרק ל]] * [[ספרי על במדבר לא|פרק לא]] ====פרשת מסעי==== * [[ספרי על במדבר לה|פרק לה]] [[קטגוריה:ספרי חז"ל]] [[קטגוריה:מדרשי הלכה]] [[קטגוריה:ספר במדבר]] [[קטגוריה:ספרי על במדבר|*]] dhqbsk6hgu0gu1oep6yokc4glf0jbs2 בבלי סוטה 0 122413 2942872 2746902 2025-06-19T22:31:26Z שילוני 5164 הוספת [[קטגוריה:מסכת סוטה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942872 wikitext text/x-wiki {| align=center width=80% |align=center bgcolor=ccccff| '''[[תלמוד בבלי]]''' |- |align=center| <big> '''מסכת סוטה'''</big> |- |align=right| '''[[בבלי סוטה פרק א|פרק א]]''': [[ סוטה ב א|דף ב ע"א]] | [[ סוטה ב ב|דף ב ע"ב]] | [[ סוטה ג א|דף ג ע"א]] | [[ סוטה ג ב|דף ג ע"ב]] | [[ סוטה ד א|דף ד ע"א]] | [[ סוטה ד ב|דף ד ע"ב]] | [[ סוטה ה א|דף ה ע"א]] | [[ סוטה ה ב|דף ה ע"ב]] | [[ סוטה ו א|דף ו ע"א]] | [[ סוטה ו ב|דף ו ע"ב]] | [[ סוטה ז א|דף ז ע"א]] | [[ סוטה ז ב|דף ז ע"ב]] | [[ סוטה ח א|דף ח ע"א]] | [[ סוטה ח ב|דף ח ע"ב]] | [[ סוטה ט א|דף ט ע"א]] | [[ סוטה ט ב|דף ט ע"ב]] | [[ סוטה י א|דף י ע"א]] | [[ סוטה י ב|דף י ע"ב]] | [[ סוטה יא א|דף יא ע"א]] | [[ סוטה יא ב|דף יא ע"ב]] | [[ סוטה יב א|דף יב ע"א]] | [[ סוטה יב ב|דף יב ע"ב]] | [[ סוטה יג א|דף יג ע"א]] | [[ סוטה יג ב|דף יג ע"ב]] | [[ סוטה יד א|דף יד ע"א]] '''[[בבלי סוטה פרק ב|פרק ב]]''': [[ סוטה יד א|דף יד ע"א]] | [[ סוטה יד ב|דף יד ע"ב]] | [[ סוטה טו א|דף טו ע"א]] | [[ סוטה טו ב|דף טו ע"ב]] | [[ סוטה טז א|דף טז ע"א]] | [[ סוטה טז ב|דף טז ע"ב]] | [[ סוטה יז א|דף יז ע"א]] | [[ סוטה יז ב|דף יז ע"ב]] | [[ סוטה יח א|דף יח ע"א]] | [[ סוטה יח ב|דף יח ע"ב]] | [[ סוטה יט א|דף יט ע"א]] '''[[בבלי סוטה פרק ג|פרק ג]]''': [[ סוטה יט א|דף יט ע"א]] | [[ סוטה יט ב|דף יט ע"ב]] | [[ סוטה כ א|דף כ ע"א]] | [[ סוטה כ ב|דף כ ע"ב]] | [[ סוטה כא א|דף כא ע"א]] | [[ סוטה כא ב|דף כא ע"ב]] | [[ סוטה כב א|דף כב ע"א]] | [[ סוטה כב ב|דף כב ע"ב]] | [[ סוטה כג א|דף כג ע"א]] | [[ סוטה כג ב|דף כג ע"ב]] '''[[בבלי סוטה פרק ד|פרק ד]]''': [[ סוטה כג ב|דף כג ע"ב]] | [[ סוטה כד א|דף כד ע"א]] | [[ סוטה כד ב|דף כד ע"ב]] | [[ סוטה כה א|דף כה ע"א]] | [[ סוטה כה ב|דף כה ע"ב]] | [[ סוטה כו א|דף כו ע"א]] | [[ סוטה כו ב|דף כו ע"ב]] | [[ סוטה כז א|דף כז ע"א]] | [[ סוטה כז ב|דף כז ע"ב]] '''[[בבלי סוטה פרק ה|פרק ה]]''': [[ סוטה כז ב|דף כז ע"ב]] | [[ סוטה כח א|דף כח ע"א]] | [[ סוטה כח ב|דף כח ע"ב]] | [[ סוטה כט א|דף כט ע"א]] | [[ סוטה כט ב|דף כט ע"ב]] | [[ סוטה ל א|דף ל ע"א]] | [[ סוטה ל ב|דף ל ע"ב]] | [[ סוטה לא א|דף לא ע"א]] '''[[בבלי סוטה פרק ו|פרק ו]]''': [[ סוטה לא א|דף לא ע"א]] | [[ סוטה לא ב|דף לא ע"ב]] | [[ סוטה לב א|דף לב ע"א]] '''[[בבלי סוטה פרק ז|פרק ז]]''': [[ סוטה לב א|דף לב ע"א]] | [[ סוטה לב ב|דף לב ע"ב]] | [[ סוטה לג א|דף לג ע"א]] | [[ סוטה לג ב|דף לג ע"ב]] | [[ סוטה לד א|דף לד ע"א]] | [[ סוטה לד ב|דף לד ע"ב]] | [[ סוטה לה א|דף לה ע"א]] | [[ סוטה לה ב|דף לה ע"ב]] | [[ סוטה לו א|דף לו ע"א]] | [[ סוטה לו ב|דף לו ע"ב]] | [[ סוטה לז א|דף לז ע"א]] | [[ סוטה לז ב|דף לז ע"ב]] | [[ סוטה לח א|דף לח ע"א]] | [[ סוטה לח ב|דף לח ע"ב]] | [[ סוטה לט א|דף לט ע"א]] | [[ סוטה לט ב|דף לט ע"ב]] | [[ סוטה מ א|דף מ ע"א]] | [[ סוטה מ ב|דף מ ע"ב]] | [[ סוטה מא א|דף מא ע"א]] | [[ סוטה מא ב|דף מא ע"ב]] | [[ סוטה מב א|דף מב ע"א]] '''[[בבלי סוטה פרק ח|פרק ח]]''': [[ סוטה מב א|דף מב ע"א]] | [[ סוטה מב ב|דף מב ע"ב]] | [[ סוטה מג א|דף מג ע"א]] | [[ סוטה מג ב|דף מג ע"ב]] | [[ סוטה מד א|דף מד ע"א]] | [[ סוטה מד ב|דף מד ע"ב]] '''[[בבלי סוטה פרק ט|פרק ט]]''': [[ סוטה מד ב|דף מד ע"ב]] | [[ סוטה מה א|דף מה ע"א]] | [[ סוטה מה ב|דף מה ע"ב]] | [[ סוטה מו א|דף מו ע"א]] | [[ סוטה מו ב|דף מו ע"ב]] | [[ סוטה מז א|דף מז ע"א]] | [[ סוטה מז ב|דף מז ע"ב]] | [[ סוטה מח א|דף מח ע"א]] | [[ סוטה מח ב|דף מח ע"ב]] | [[ סוטה מט א|דף מט ע"א]] | [[ סוטה מט ב|דף מט ע"ב]] |} {{חיפוש2|בסיס=סוטה|כפתור חיפוש=חיפוש במסכת סוטה}} [[קטגוריה:תלמוד בבלי|סוטה]] [[קטגוריה:בבלי סדר נשים]] [[קטגוריה:בבלי מסכת סוטה|*]] [[קטגוריה:מסכת סוטה]] kovcflr6x3uqs8v0g3tycv2nczb5v5o ביאור:משנה בבא בתרא פרק א 106 172188 2942919 1404148 2025-06-20T06:10:23Z Ahituvrs 4152 /* חטיבה II: שיעורי מינימום לחלוקה */ 2942919 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה בבא בתרא|א}} [[ביאור:משנה מסכת בבא בתרא|מבוא למסכת בבא בתרא ומבנה המסכת]] {{מגירה|מבוא למסכת בבא בתרא|'''מסכת בבא בתרא עוסקת ברכוש האדם הפרטי ובזכויותיו.''' הדינים השנויים בה מבוססים כמעט כולם על מנהגי המקום, ורק במקרים בודדים יש לה קשר לדיני התורה שבכתב (בדיני נקיון הכפיים שבפרק ה ובדיני הירושה שבפרק ח). מנהגי המקום עצמם מחייבים מכוחה של הסכמת הציבור, הניכרת בעיקר בוותק שלהם. בלשון חכמים מכונה הוותק "חזקה". חלק מרכזי במסכת עוסק בפרשנות השפה הנהוגה בציבור, שגם היא חלק מאותה הסכמה: בנושא זה עוסקים פרקים ד-ז וכן פרק י. בפרק י חולקים ר' יהודה ור' יוסי בשאלה האם עלינו "לדרוש לשון הדיוט", כלומר האם עלינו לקבל את לשון החוזה באופן מילולי או שעלינו להעמיק ולנסות להסביר אותה על פי הכוונה. המשנה נוטה לדעה שבמקרים של חוזה או שטר כתוב אין לדרוש את לשונם, וכאמור היא מקדישה הרבה מקום לקיבוע הפרשנויות למילים שבחוזים. ניתן למצוא במבנה פרק ו רמז לדעתו של עורך המשנה על הרכוש הפרטי, שהרי הוא מעמיד את ביתו של אדם מול קברו, ומרמז לרעיון שפותח ב[[תהילים מט]] ובקהלת, המעמיד את יצר הרכושנות מול עובדת המוות. דיני המכירה, והדרישה משני הצדדים לציית לנורמות החברתיות ולהיות אחראים עליהן - מבטאים את הטענה שאין אדם יכול להתנתק לחלוטין מחברו, ולכל בני האדם מידה של שותפות בנכסים. גם בעריכת התלמוד הבבלי, שבחר לעסוק במצוות הצדקה ובכפייה עליה דווקא במסכת זו – ניתן למצוא ביקורת על הגישה הקפיטליסטית המנשבת מבין המשניות במסכת. העיסוק בדיני הירושה בפרקים ח-ט חוזר וממחיש רעיון שנדון במסכת בבא קמא ובעיקר בבבא מציעא – העדיפות של מנהג "המדינה" על פני דיני הירושה שבתורה, הנשארים כפתרון למקרים שהנפטר לא הסדיר את חלוקת רכושו בעצמו. מבנה המסכת: '''פרק א''' עוסק במעבר מרכוש משותף לרכוש פרטי. בכך הוא משמש מעין כותרת למסכת כולה. '''פרק ב''' עוסק בזכויות ובהגבלות החלות על האדם בשימוש ברכושו. '''פרק ג''' מטפל בנושא החזקה, הקשורה בין השאר להוכחת הבעלות על רכוש, ולזכויות השימוש בו. '''פרקים ד-ה''' עוסקים בניסוח חוזי מכירה, מנדל"ן דרך ספינה, בהמה ובשר הבהמה עד לפירות. מאמצע פרק ה מתחילה המשנה לדון בשאלת האחריות ההדדית של המוכר ושל הקונה לעיסקה. בסופו נזכרת החובה המעוגנת בתורה שבכתב לנקיון כפים של הסוחרים. '''פרק ו''' עוסק לסירוגין באחריות ההדדית של המוכר והקונה לאחר המכירה, ובמדידת בתים וקברים. כאמור לעיל, פרק זה נראה כתמצית הביקורת של העורך על המצב הרכושני המאפיין את המסכת. מצד שני יש בו גם ביטוי להשוואת הבית הפרטי למקדש, ויתכן שהרמז הוא לכך שבית יכול להיות כהיכל ויכול להיות כקבר. '''פרק ז''' חוזר לניסוח של מכירת שדות ומדידתם. בסופו עולה שוב שאלת חלוקת הנכסים שנדונה בפרק א, וכך נסגר המעגל העיקרי במסכת. '''פרקים ח-ט''' עוסקים בירושה ובעיזבון, כאשר יש בהם דיון בדרכי הניהול של רכוש משותף המובא כאלטרנטיבה לחלוקת הרכוש הפרטי. '''פרק י''' עוסק בדיני חוזים ומחזיר אותנו לדיון על השפה.}} ==חלוקת רכוש בין שותפים לשעבר== ===חטיבה I: כיצד נפרדים ומי משלם על כך?=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> {{הע-שמאל|למרות שההחלטה להיפרד היא של שניהם, בדרך הפרידה קובע המנהג, ואין אחד מהם יכול לשנות ממנו אלא אם הסכים חברו. גם אם החליטו להפריד ביניהם ולחצות את החצר - עדיין השותפות נשארת וחלה על הגדר, ולבסוף דינה ליפול... גם אם אינם זוכרים מי מימן את הבניה, מניחים שנהגו כמנהג, ושניהם נתנו את מקום הגדר ואת חומריה, ולכן כך מחלקים את המפולת. ר' יוסי חולק על הכפייה לבנות כותל, ולדעתו יכול אחד השותפים להימנע מלהשתתף במימון הכתל ובמקומו, ואז מסמנים זאת בדרך מיוחדת (ראו משנה ב) ומונעים ממנו להשתמש בכותל אחר כך, ראו [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/יא#יא|תוספתא ב"מ יא יא.]] היבטים נוספים במקרה של נפילת הכותל נדונו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק י|לעיל, ב"מ י.]] יתכן שהמידות הניתנות כאן הם רוחב הקיר או רוחב המקום בחצר שנועד לקיר, ובו מקום לקבל את האבנים הנופלות, או שמדובר במרחק שיש להתרחק מהקיר - בדומה להלכות במשניות הבאות, ואיזור זה נותר משותף גם לאחר החלוקה, כך שאם האבנים נופלות לצד אחד השני אינו מפסיד. אפשר שמשנה זו הותאמה למצב בבבל בו לא היו אבנים אלא רגבי עפר ולבנים. ראו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yoelelizur/yoelelizur11.pdf מאמר יואל אליצור] באתר דעת, וכן הספר "משונצינו ועד וילנא" של הרב יעקב לאופר, על הריאליה במשנה ושינויים שהוכנסו בידי עורכי, מעתיקי ומדפיסי התלמוד הבבלי.}} (א) השותפין שרצו {{ב|לעשות מחיצה|להיפרד ולחצות את החצר, או מחיצה במשמעות קיר שרצו לבנות}} בחצר :בונין את הכותל באמצע. מקום שנהגו לבנות {{ב|גויל, גזית, כפיסין, לבנים|סוגי אבנים הנבדלים בעוביים. חכמינו שמו לב לביטויים מקראיים הרומזים לבניית המקדש}} :בונים. ::הכל - כמנהג המדינה. :בגויל - זה נותן שלשה טפחים, וזה נותן שלשה טפחים. :בגזית - זה נותן טפחיים ומחצה, וזה נותן טפחיים ומחצה. :בכפיסין - זה נותן טפחיים, וזה נותן טפחיים. :בלבנים - זה נותן טפח ומחצה, וזה נותן טפח ומחצה. {{ב|לפיכך|מכיוון שקיים תקן}} אם נפל הכותל - המקום והאבנים של שניהם: <קטע סוף=א/> {{מגירה|סוגיות התלמודים על המשנה|המשמעות הלשונית של "רצו לעשות מחיצה" נידונה בתלמודים המגיעים למסקנות הפוכות, והמניע לבניית הקיר ביניהם אף הוא שנוי במחלוקת. הסוגיות בתלמודים הם סוגיית '''פלוגתא או גודא''' - כלומר רצון להפרד ולחצות את החלקה לחלקים, או רצון לבנות "מחיצה" כלומר קיר, וסוגיית '''היזק ראיה''' - שבבלי נחשב כמניע אפשרי וכסיבה לבניית הקיר במקומות השונים או בחלקם. בהמשך המשנה, מהלשון וכן..., אבל... משתמע שגם בהלכה הראשונה שבפרקנו - לגבי כותל שותפים בחצר, או בהלכה קודמת כלשהי (אם מתייחסים לפרקנו כהמשך לפרק האחרון בבבא מציעא, או מתבוננים במקור רשימת ההלכות טרם תימצות המשנה) מדובר בדין ש'''מחייבים''' את אחד השותפים או את שניהם לעשות.}} {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> {{הע-שמאל|הביטוי "וכן" במקרה זה הוא ביטוי של ניגוד, וראו גם [[ביאור:משנה פסחים פרק ג#משנה ב|פסחים ג, ב,]] ו[[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ט|סוטה א, ט,]] [[ביאור:משנה יבמות פרק ד#משנה ח|ויבמות ד, ח.]] כי כאן דנים בשאלת הכפיה על בעל הרכוש להשתתף בגידור ולא בשאלת רוחב הגדר. הביטוי "מקום שנהגו" אינו מתיחס למקום גיאוגרפי-קהילתי, כמו בביטוי "הכל כמנהג המדינה" - אלא למקום תפקודי, כמו גינה או בקעה: גינה היא דוגמא למקום שנהגו לגדור. דעה אחרת היא שהלשון "וכן... מחייבים..." נסבה על התוצאה של חלוקת המפולת, אף שאין מדובר בפירוק שותפות אלא בקיר משותף אחד "בגינה". במקום שנהגו שלא לגדור החזית מסמנת מי בעל הכותל.}} (ב) וכן בגנה - מקום שנהגו לגדור - מחייבין אותו. :אבל בבקעה - מקום שנהגו שלא לגדור - אין מחייבין אותו, ::אלא אם רוצה - כונס לתוך שלו ובונה, ועושה חזית מבחוץ. :לפיכך אם נפל הכותל - המקום והאבנים שלו. אם עשו מדעת שניהן - בונין את הכותל באמצע, ועושין חזית מכאן ומכאן. :לפיכך אם נפל הכותל - המקום והאבנים של שניהם: <קטע סוף=ב/> {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> {{הע-שמאל|למרות ששדהו מוקף בגדר, לא מחייבים אותו להשתתף, כי מדובר בבקעה שבה לא נהוג לגדר. אבל השוו [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/יא#ג|תוספתא ב"מ יא, ג,]] העוסקת בחורבה הסמוכה לחצר חבירו, שם נהגו לגדר, ומחייבים את בעל החורבה בהוצאות הגידור. אבל ר' יוסי מעיר שאם המוקף השלים בעצמו חלק מהגדר - גילה בכך כוונה להשתמש בגדרות של חבריו, ולכן ישלם חצי מההוצאות של כל הגדרות.}} (ג) המקיף את חברו משלש רוחותיו, :וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית - אין מחייבין אותו. :רבי יוסי אומר: {{ב|אם עמד|המוקף}} וגדר את הרביעית - מגלגלין עליו את הכל: <קטע סוף=ג/> {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> (ד) {{ב|כותל חצר|הנדון במשנה א}} שנפל - מחייבין אותו לבנותו {{ב|עד|גובה}} ארבע אמות. :{{ב|בחזקת שנתן|את חלקו}} - עד {{ב|שיביא|השכן שלו}} ראיה שלא נתן. {{הע-שמאל|החלק בכותל החצר שמעל 4 אמות (לפי [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/יא#יא|תוספתא ב"מ יא, יא]] הגובה הוא 10 טפחים) נדון כגדר בבקעה, כמו במשנה ג. המשנה מזכירה כאן את המונח "חזקה" לראשונה במסכת. בהקשר שלפנינו הוא מסמן הנחה משפטית: אם הוא טוען ששילם את חלקו - מאמינים לו ואין מחייבים אותו להביא הוכחה - לגבי החלק שבו הוא מחוייב בכל מקרה (עד 4 אמות) ולא לגבי החלק הנוסף.}} מארבע אמות ולמעלה - אין מחייבין אותו. :סמך לו כותל אחר, אף על פי שלא נתן עליו את התקרה - מגלגלין עליו את הכל. ::{{ב|בחזקת שלא נתן|מעל ארבע אמות}} - עד שיביא ראיה שנתן: <קטע סוף=ד/> {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> (ה) {{ב|כופין אותו|דיירי החצר כופים זה את זה}} לבנות בית שער '''ודלת''' לחצר. {{הע-שמאל|לשון מקרא: "חומה גבוהה דלתים ובריח" - [[דברים ג ה]]. הכפייה מבטאת את הזהות של התושב כאחד מאנשי החצר או העיר. [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/יא#ט|בתוספתא ב"מ יא, ט]] מעירים שבעל יציאה פרטית למבוי (יותר מחצר ופחות מעיר) - אין כופים אותו לבנות דלת למרות שדרך הכניסה שלו עלולים להכנס גנבים. התלמוד מרחיב את זכות הכפייה על תושב העיר למיסים נוספים ולצדקה. בתוספתא שם מבחינים בין בעל חצר בעיר לבין דייר קבוע שם: רק דייר קבוע משתתף בהוצאות החומה והשער, ואילו בעל חצר שאינו גר בעיר - ניתן לכפות עליו להשתתף רק בחפירת בורות מים ובתיקון המקוואות.}} :רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{ב|לא כל החצרות ראויות לבית שער|אלא רק הסמוכות לרשות הרבים.}}. {{ב|כופין אותו|בני העיר כופים זה את זה}} לבנות לעיר '''חומה''' דלתיים ובריח. :רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{ב|לא כל העיירות ראויות לחומה|אלא רק הסמוכות לספר.}}. כמה {{ב|יהא בעיר|מי ששוכר שם דירה}} ויהא {{ב|כאנשי העיר|להתחייב בבניית החומה וכו'}}? :שנים עשר חדש. ::קנה בה בית דירה - הרי הוא כאנשי העיר מיד: <קטע סוף=ה/> ===חטיבה II: שיעורי מינימום לחלוקה=== {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> {{הע-שמאל|המשנה מגדירה מה הגודל המינימלי השומר על שם העניין. שם הוא גילוי של השפה, המשקפת את מנהג המקום. אם נשאר שם הדבר - ניתן לאכוף חלוקה, אבל אם לא - רק אם שני הצדדים מסכימים ניתן לחלק. לדברי ר' יהודה ראו נימוקו [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/יא#ו|בתוספתא ב"מ יא, ו:]] כדי שיהיה איכר אומן חורש ושונה. ושם בהלכה ז מעירים שאם אחד מהם מוכן לקבל פחות מהשיעור נותנים לו, ובלבד שהשני יקבל כשיעור.}} (ו) אין חולקין את החצר - עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה. :ולא את השדה - עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה. ::רבי יהודה אומר: עד שיהא בה תשעת חצאי קבין לזה ותשעת חצאי קבין לזה. :ולא את הגנה - עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה. ::רבי עקיבא אומר: בית רובע. :ולא את הטרקלין, ולא את ה{{ב|מורן|ארמון}}, ולא את השובך, ולא את הטלית, ולא את המרחץ, ולא את בית הבד :עד שיהא בהן כדי לזה וכדי לזה. [זה הכלל: כל שיחלק '''ושמו עליו''' - חולקין]. {{הע-שמאל|המלה "רוצים" מחזירה לתחילת הפרק. אם יש הסכמה הדדית אפשר לעשות כמעט כל דבר. הכלל הזה אינו נובע מכתבי הקודש אלא מרצון האדם, או מהמקובל בחברה ובמדינה. אבל כתבי הקודש עצמם הם מקודשים ואין לפגוע בהם אפילו אם שני הצדדים רוצים.}} :ואם לאו - {{ב|אין חולקין|אלא מוכר זה את חלקו לזה.}}. אימתי? בזמן שאין שניהם רוצים. :אבל בזמן ששניהם רוצים, אפלו בפחות מכאן - יחלוקו. ::וכתבי הקדש, אף על פי ששניהם רוצים - לא יחלוקו: <קטע סוף=ו/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|בבא בתרא|א}} 1kky4kal8u86o0gtykti64d7gcmfl8b משנה פאה ה דפוסים 0 172994 2942984 1046145 2025-06-20T11:27:16Z יצחק שצחק 42310 הוספתי תוכן (מקור הפסוק) 2942984 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פירוש על פרק משנה|פאה|ה}}</noinclude> ==[[משנה פאה ה א|משנה א]]== <קטע התחלה=א/>גדיש שלא לוקט תחתיו, כל הנוגע בארץ {{תויט|א|פאה|ה|א}} הרי הוא של עניים. הרוח שפזרה את העמרים, אומדים אותה כמה לקט היא ראויה לעשות, ונותן לעניים{{תויט|ג|פאה|ה|א}}. {{תנא|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: נותן לעניים בכדי נפילה.<קטע סוף=א/> ==[[משנה פאה ה ב|משנה ב]]== <קטע התחלה=ב/>שיבולת שבקציר וראשה מגיע לקמה, אם נקצרת עם הקמה{{תויט|ה|פאה|ה|ב}}, הרי היא של בעל הבית; ואם לאו, הרי היא של עניים. שיבולת של לקט שנתערבה בגדיש, מעשר {{תויט|ו|פאה|ה|ב}} שיבולת אחת ונותן לו{{תויט|ז|פאה|ה|ב}}. אמר {{תנא|רבי אליעזר}}: וכי היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא ברשותו? אלא מזכה את העני בכל הגדיש, ומעשר שיבולת אחת ונותן לו.<קטע סוף=ב/> ==[[משנה פאה ה ג|משנה ג]]== <קטע התחלה=ג/>אין מגלגלין בטופח, דברי {{תנא|רבי מאיר}}. וחכמים מתירין, מפני שאפשר.<קטע סוף=ג/> ==[[משנה פאה ה ד|משנה ד]]== <קטע התחלה=ד/>בעל הבית שהיה עובר ממקום למקום, וצריך ליטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני, יטול, וכשיחזור לביתו ישלם, דברי {{תנא|רבי אליעזר}}. וחכמים אומרים: עני היה באותה שעה.<קטע סוף=ד/> ==[[משנה פאה ה ה|משנה ה]]== <קטע התחלה=ה/>המחליף עם העניים, בשלו {{תויט|יב|פאה|ה|ה}} פטור, ובשל עניים חייב. שנים שקבלו את השדה באריסות, זה נותן לזה חלקו מעשר עני, וזה נותן לזה חלקו מעשר עני. המקבל שדה לקצור, אסור בלקט שכחה ופאה ומעשר עני. אמר {{תנא|רבי יהודה}}: אימתי? בזמן שקיבל ממנו למחצה, לשליש ולרביע. אבל אם אמר לו: שליש מה שאתה קוצר שלך, מותר בלקט ובשכחה ובפאה, ואסור במעשר עני{{תויט|טז|פאה|ה|ה}}.<קטע סוף=ה/> ==[[משנה פאה ה ו|משנה ו]]== <קטע התחלה=ו/>המוכר את שדהו, המוכר מותר והלוקח אסור. לא ישכור אדם את הפועלים על מנת שילקט בנו אחריו. מי שאינו מניח את העניים ללקט, או שהוא מניח את אחד ואחד לא, או שהוא מסייע את אחד מהן, הרי זה גוזל את העניים. על זה נאמר ([[משלי כב כח]]): אל תסג גבול עולים.<קטע סוף=ו/> ==[[משנה פאה ה ז|משנה ז]]== <קטע התחלה=ז/>העומר ששכחוהו פועלים ולא שכחו בעל הבית, שכחו בעל הבית ולא שכחוהו פועלים, עמדו עניים בפניו או שחיפוהו בקש, הרי זה אינו שכחה.<קטע סוף=ז/> ==[[משנה פאה ה ח|משנה ח]]== <קטע התחלה=ח/>המעמר לכובעות ולכומסאות, לחררה ולעמרים, אין לו שכחה. ממנו ולגורן, יש לו שכחה. המעמר לגדיש, יש לו שכחה. ממנו ולגורן, אין לו שכחה. זה הכלל: כל המעמר למקום שהוא גמר מלאכה, יש לו שכחה. ממנו ולגורן, אין לו שכחה. למקום שאינו גמר מלאכה, אין לו שכחה. ממנו ולגורן, יש לו שכחה.<קטע סוף=ח/> <noinclude>{{פירוש על פרק משנה|פאה|ה}}</noinclude> i8ichlwui00labfcwxszyy4y8h6w9zb משנה פאה ח דפוסים 0 172997 2942938 1046148 2025-06-20T08:30:49Z יצחק שצחק 42310 הוספתי תוכן (מקור הפסוק) 2942938 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פירוש על פרק משנה|פאה|ח}}</noinclude> ==[[משנה פאה ח א|משנה א]]== <קטע התחלה=א/>מאימתי כל אדם מותרין בלקט{{תויט|א|פאה|ח|א}}? משילכו הנמושות. בפרט ועוללות, משילכו העניים בכרם ויבואו{{תויט|ד|פאה|ח|א}}. ובזיתים, משתרד רביעה שניה{{תויט|ה|פאה|ח|א}}. אמר {{תנא|רבי יהודה}}: והלא יש שאינם מוסקין את זיתיהם אלא לאחר רביעה שניה? אלא כדי שיהא העני יוצא ולא יהא מביא בארבעה איסרות.<קטע סוף=א/> ==[[משנה פאה ח ב|משנה ב]]== <קטע התחלה=ב/>נאמנים על הלקט ועל השכחה ועל הפאה בשעתן. ועל מעשר עני בכל שנתו. ובן לוי נאמן לעולם. ואינן נאמנין אלא על דבר שבני אדם נוהגין כן.<קטע סוף=ב/> ==[[משנה פאה ח ג|משנה ג]]== <קטע התחלה=ג/>נאמנין על החטים, ואין נאמנין על הקמח ולא על הפת. נאמנין על השעורה של אורז, ואין נאמנין עליו בין חי {{תויט|יא|פאה|ח|ג}} בין מבושל. נאמנין על הפול, ואין נאמנין על הגריסין, לא חיים ולא מבושלין. נאמנין על השמן לומר של מעשר עני הוא, ואין נאמנין עליו לומר של זיתי נקוף הוא.<קטע סוף=ג/> ==[[משנה פאה ח ד|משנה ד]]== <קטע התחלה=ד/>נאמנים על הירק חי, ואין נאמנים על המבושל, אלא אם כן היה לו דבר מועט, שכן דרך בעל הבית להיות מוציא מלפסו.<קטע סוף=ד/> ==[[משנה פאה ח ה|משנה ה]]== <קטע התחלה=ה/>אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב {{תויט|טז|פאה|ח|ה}} חטים וקב שעורים. {{תנא|רבי מאיר}} אומר, חצי קב. קב וחצי כוסמין, וקב גרוגרות, או מנה דבלה. {{תנא|רבי עקיבא}} אומר, פרס. חצי לוג יין. רבי עקיבא אומר, רביעית. רביעית שמן. רבי עקיבא אומר, שמינית. ושאר כל הפירות, אמר {{תנא|אבא שאול}}, כדי שימכרם ויקח בהם מזון שתי סעודות.<קטע סוף=ה/> ==[[משנה פאה ח ו|משנה ו]]== <קטע התחלה=ו/>מדה זו אמורה בכהנים ובלוים ובישראלים. היה מציל, נוטל מחצה ונותן מחצה. היה לו דבר מועט, נותן לפניהם, והן מחלקין ביניהם.<קטע סוף=ו/> ==[[משנה פאה ח ז|משנה ז]]== <קטע התחלה=ז/>אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון, מארבע סאין בסלע. לן, נותנין לו פרנסת לינה. שבת, נותנין לו מזון שלוש סעודות. מי שיש לו מזון שתי סעודות, לא יטול מן התמחוי. מזון ארבע עשרה סעודות{{תויט|כ|פאה|ח|ז}}, לא יטול מן הקופה. והקופה נגבית בשנים, ומתחלקת בשלושה.<קטע סוף=ז/> ==[[משנה פאה ח ח|משנה ח]]== <קטע התחלה=ח/>מי שיש לו מאתים זוז, לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני. היו לו מאתים חסר דינר{{תויט|כב|פאה|ח|ח}}, אפילו אלף {{תויט|כג|פאה|ח|ח}} נותנין לו כאחת, הרי זה יטול. היו ממושכנין לבעל חובו או לכתובת אשתו, הרי זה יטול. אין מחייבין אותו למכור את ביתו ואת כלי תשמישו.<קטע סוף=ח/> ==[[משנה פאה ח ט|משנה ט]]== <קטע התחלה=ט/>מי שיש לו חמשים זוז והוא נושא ונותן בהם, הרי זה לא יטול. וכל מי שאינו צריך ליטול ונוטל, אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות. וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל, אינו מת מן הזקנה{{תויט|כה|פאה|ח|ט}}, עד שיפרנס אחרים משלו, ועליו הכתוב אומר ([[ירמיה יז ז]]): ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. וכן דיין שדן דין אמת לאמתו {{הערה|עיין תוי"ט ומלאכת שלמה - ויקיעורך}}[שנא' ([[דברים טז כ]]) {{צ|צדק צדק תרדוף}}] {{תויט|כז|פאה|ח|ט}}. וכל מי שאינו לא חיגר, ולא סומא, ולא פיסח{{תויט|כח|פאה|ח|ט}}, ועושה עצמו {{תויט|כט|פאה|ח|ט}} כאחד מהם, אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהם, שנאמר [([[משלי יא כז]]) ודורש רעה תבואנו, ונאמר] ([[דברים טז כ]]): "צדק צדק תרדוף". וכל דיין שלוקח שוחד ומטה את הדין, אינו מת מן הזקנה עד שעיניו כהות, שנאמר ([[שמות כג ח]]): "ושוחד לא תקח כי השוחד יעור פקחים" וגו'.<קטע סוף=ט/> <noinclude>{{פירוש על פרק משנה|פאה|ח}}</noinclude> ajma706pygoky1q8g4h53kpnnjnavkm ברטנורא על שבת ב 0 180722 2942785 1427734 2025-06-19T15:12:55Z 147.235.197.226 הגהה ,תיקון אות 2942785 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פירוש על פרק משנה|שבת|ב}} [[קטגוריה:ברטנורא על המשנה|שבת ב]] </noinclude> {{המשנה|א|ב|שבת}} <קטע התחלה=רע"ב א/>'''במה מדליקין''' - נר של שבת במה עושין פתילות ושמנים להדליק: '''לא בלכש''' - כמין צמר יש בארז בין הקליפה לעץ וקרוי לכש: '''בחוסן''' - פשתן שאינו מנופץ: '''בכלך''' - פסולת של משי {{תויט|א|שבת|ב|א}}: '''בפתילת האידן''' - כמין צמר יש [בערבה] בין הקליפה לעץ: '''בפתילת המדבר''' - עלי עשב ארוך שגודלין אותם ומדליקין בהן: '''בירוקה שעל פני המים''' - כמין צמר שגדל בדופני הספינה ששהתה זמן מרובה במים. עד כאן פסול פתילות מכאן ואילך פסול שמנים: '''לא בזפת ולא בשעוה''' - שלא יתן זפת נמס ושעוה נתכת בנר במקום שמן וידליק, אבל לעשות כמין פתילה ארוכה שרגילין לעשות משעוה שרי: '''ולא בשמן קיק''' - שמן היוצא מגרעינים שבתוך הצמר גפן שקורין קוטו"ן. ויש מפרשים קיקיון דיונה והוא עשב שעליו גדולים ונקרא בערבי כרו"ע, והשמן היוצא ממנו עב ביותר. ופתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהם, מה טעם, מפני שהאור מסכסכת בהם, כלומר שאין האור נכנסת תוך הפתילה [אלא] סביב מבחוץ. ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהם, לפי שאין נמשכים אחר הפתילה, ומתוך שאין הנר דולקת יפה חיישינן שמא יטה השמן על פי הנר ונמצא מבעיר. א"נ שמא יניח הנר ויצא, ואנן קיימא לן דנר של שבת חובה {{תויט|ב|שבת|ב|א}}: '''ולא בשמן שריפה''' - שמן של תרומה שנטמא. ואמאי קרי ליה שמן שריפה הואיל ולשריפה עומד שהרי אסור באכילה. וביום טוב שחל להיות בע"ש עסקינן, שכשמדליק הנר מבעוד יום נמצא שורף שמן טמא של תרומה בי"ט, ואנן קי"ל אין שורפין קדשים בי"ט דכתיב {{קטן|([[שמות יב]])}} והנותר ממנו עד בקר באש תשרופו, ודרשינן קרא הכי, והנותר ממנו עד בקר ראשון {{תויט|ג|שבת|ב|א}}, עד בקר שני עמוד ותשרפנו, שאין שורפים הנותר בי"ט. והוא הדין לכל שאר קדשים הטעונים שריפה {{תויט|ד|שבת|ב|א}}: '''וחכמים אומרים אחד מבושל ואחד שאינו מבושל אין מדליקין בו''' - ותנא קמא נמי אמר ולא בחלב כל חלב במשמע. אלא איכא בין חכמים לתנא קמא דחד מינייהו סבר דשרי להדליק בחלב מבושל כשמערב בו שמן כל שהוא, וחד אוסר אפילו ע"י תערובת שמן. ולא נתברר לחכמי התלמוד מי משניהם האוסר ומי המתיר. והלכה כחכמים:<קטע סוף=רע"ב א/> {{המשנה|ב|ב|שבת}} <קטע התחלה=רע"ב ב/>'''אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט''' - טעמא דמתניתין דלעיל קאמר, מה טעם תנן ולא בשמן שריפה, לפי שאין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט, שאין שורפין קדשים ביו"ט: '''אין מדליקין בעטרן''' - פסולת של זפת וריחו רע ביותר, ומיהו נמשך אחר הפתילה יותר מן הזפת מפני שהוא רך, הילכך אלמלא מפני כבוד שבת היו מדליקין בו: '''שומשמין''' - כך שמו בערבי והוא זרע דק מתוק, ובארץ ישראל ממנו הרבה: '''שמן צנונות''' - שמן היוצא מזרע צנון: '''פקועות''' - דלעת מדברית: '''נפט''' - מין זפת הוא, ולבן וריחו רע. והלכה כחכמים שמדליקין בכל השמנים, חוץ מאותן הפסולות שנמנו לעיל במתניתין, וחוץ משמן אפרסמון ונפט לבן, שכל אחד משני אלו השמנים הוא עף ושורף, וחיישינן שמא יניחנו ויצא. ועוד יש טעם אחר לאסור בשמן אפרסמון גזירה שמא יסתפק ממנו מפני חשיבותו, וקיימא לן הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר, והמסתפק ממנו חייב משום מכבה:<קטע סוף=רע"ב ב/> {{המשנה|ג|ב|שבת}} <קטע התחלה=רע"ב ג/>'''כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו''' - לעשות ממנו פתילה: '''אלא פשתן''' - דאקרי עץ כדכתיב {{קטן|([[יהושע ב]])}} ותטמנם בפשתי העץ, ואפ"ה מדליקין בפתילה שעושין ממנו. וקנבוס וצמר גפן לאו יוצאין מן העץ נינהו, אלא מיני זרע הן הילכך מדליקין בהן. ופשתן נמי מין זרע הוא ולא איצטריך לרבוייה אלא משום דאקרי עץ דכתיב ותטמנם בפשתי העץ: '''אינו מטמא טומאת אהלים''' - אם עשה מהן אהל והמת תחתיו, הוי כשאר בית ואינו טעון הזאה וטבילה, דאהל עצמו אינו מקבל טומאה אלא כלים שתחתיו: '''אלא פשתן''' - שהאהל עצמו טמא, כדכתיב {{קטן|([[במדבר יט]])}} והזה על האהל, וילפינן אהל אהל ממשכן, דכתיב ביה {{קטן|([[שמות מ]])}} ויפרוש את האהל על המשכן, ולא היה באהל משכן דבר יוצא מן העץ אלא פשתן כדכתיב (שם כו) עשר יריעות שש משזר: '''שקפלה''' - כדרך שגודלין הפתילות: '''הבהבה''' - על השלהבת כדי שתהיה מחורכת ותדליק יפה. ובבגד שיש בו שלש אצבעות על שלש אצבעות מצומצמות עסקינן: '''טמאה היא''' - דקפולה אינו מבטלה מתורת בגד, הואיל ולא הבהבה: '''טהורה היא''' - דקפולה בטלה מתורת בגד והיא כאילו אין בה ג' על ג', וכל פחות מג' על ג' טהור מלטמא לא בנגעים ולא בטומאת מת: '''ואין מדליקין בה''' - ביום טוב שחל להיות בע"ש עסקינן, דשייך ביה איסור מוקצה ואין מסיקין בשברי כלים שנשברו בו ביום דהוו להו נולד, אבל בכלים מסיקין דהא חזו לטלטול, ודכולי עלמא אית להו המדליק צריך להדליק רוב היוצא מן הפתילה חוץ לנר קודם שיסלק ידיו, הילכך טעמא דר"א דאמר אין מדליקין בה קסבר קפולה לא בטלה מתורת כלי, וכי אדליק בה פורתא כיון דג' על ג' מצומצמות היו הוה ליה שבר כלי, דפחות מג' על ג' לאו כלי הוא, וכי מדליק בידים להשלים רוב היוצא נמצא שמדליק בשבר כלי שנשבר בי"ט, דכי אמרינן מסיקין בכלים דוקא שלא יגע בו אחר שנפחת. ורבי עקיבא אומר מדליקין בה, קסבר קפולה בטלה מתורת כלי, מכי קפלה מעי"ט, דאין גודלין פתילה בי"ט, ונמצא שאין כאן שבר כלי שנשבר בי"ט, הילכך מדליקין בה. והלכה כר' עקיבא:<קטע סוף=רע"ב ג/> {{המשנה|ד|ב|שבת}} <קטע התחלה=רע"ב ד/>'''שפופרת של ביצה''' - הקליפה הקשה העליונה שהביצה מונחת בתוכה: '''בשביל שתהא מנטפת''' - טפה טפה לתוך הנר, וטעמא גזירה שמא יסתפק ממנו, וכיון שהקצהו לנר חייב משום מכבה: '''ואפילו היא של חרס''' - דמאיס, אפילו הכי גזרינן, שכיון שאין הפתילה הדולקת בתוך הכלי שיש בו השמן, אתי לאסתפוקי מיניה, דסבר אין כאן משום מכבה: '''ורבי יהודה מתיר''' - דלא גזר דילמא אתי לאסתפוקי מיניה, שהרי הוא רואה השמן נוטף על הפתילה שתחתיו: '''אם חברה היוצר מתחלה כו'''' - והוא הדין אם חברה בעל הבית {{תויט|ו|שבת|ב|ד}} בסיד או בחרסית מערב שבת ליכא למיחש, דמשום איסורא דשבת בדיל מיניה: '''ויתן ראש הפתילה''' - שהוא יוצא מן הצד לשאוב השמן ונמשך דרך הפתילה לראש הדולק. ואשמעינן מתניתין פלוגתא דר"י ורבנן בשפופרת של ביצה, ובחרס, ובקערה. דאי אשמעינן שפופרת של ביצה בהא קאמרי רבנן, דכיון דלא מאיסא אתי לאסתפוקי מינה, אבל של חרס דמאיס אימא מודו ליה לרבי יהודה. ואי אשמעינן של חרס, בהא קאמר ר"י, אבל בההיא אימא מודה להו לרבנן. ואי אשמעינן הני תרתי, בהא קאמר ר"י מפני שהשפופרת של ביצה והחרס מונחים בתוך חלל הנר למעלה, ולא מפסיק מידי בין הנר ובינם, וליכא למגזר שמא יסתפק דבדיל מיניה, אבל בקערה דמפסקא, שהרי אצל הנר מונחת ויש כאן הפסק וליכא למימר גופיה הוא אימא מודה דנגזור. ואי אשמעינן בההיא, בההיא קאמרי רבנן, אבל בהנך תרתי מודו לר"י, צריכא {{תויט|ז|שבת|ב|ד}}. והלכה כחכמים:<קטע סוף=רע"ב ד/> {{המשנה|ה|ב|שבת}} <קטע התחלה=רע"ב ה/>'''מפני עובדי כוכבים''' - כגון פרסיים שאין מניחין להדליק אור ביום אידם אלא בבית עבודת כוכבים שלהם: '''מפני לסטים''' - שלא יראו שיש שם אדם ויבואו עליו: '''מפני רוח רעה''' - השורה עליו, וכשאינו רואה נוח לו. ורמב"ם פירש רוח רעה, מין ממיני החולי הבא לבעלי המרה השחורה, שלא ינוחו אלא כשישבו בחשך ובהסתרה מבני אדם: '''ואם בשביל החולה שיישן פטור''' - האי חולה חולה שיש בו סכנה הוא, דאילו מכבה בשביל חולה שאין בו סכנה חייב למאי דסבר האי תנא דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה. וכן מפני עובדי כוכבים, מפני לסטים, מפני רוח רעה, כולהו אית בהוא סכנה. ובדין הוא דלתני מותר, אלא משום דבעי למתני סיפא חייב, תנא רישא פטור: '''כחס על הפתילה חייב''' - ואע"ג דאינו צריך לגוף הכבוי אלא לצורך דבר אחר, שלא תדלק הפתילה או שלא יפקע הנר חייב, דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה: '''פוטר בכולן חוץ מן הפתילה''' - שאין לך כבוי הצריך לגופו, אלא כבוי של פחמים, וכבוי של הבהוב פתילה, שעושה הכבוי להאחיז האור מהר כשירצה להדליקו. ואין הלכה כר"י: '''שהוא עושה פחם''' - שהוא מתכוין לעשותה עכשיו בכבוי זה פחם, שתהא מהובהבת להאיר יפה {{תויט|י|שבת|ב|ה}}:<קטע סוף=רע"ב ה/> {{המשנה|ו|ב|שבת}} <קטע התחלה=רע"ב ו/>'''בשעת לידתן''' - בשעת סכנה מזומן פורענותא: '''ובחלה ובהדלקת הנר''' - לפי שצרכי הבית הן והיא מצויה בבית, תלויין בה:<קטע סוף=רע"ב ו/> {{המשנה|ז|ב|שבת}} <קטע התחלה=רע"ב ז/>'''צריך אדם לומר בתוך ביתו''' - וצריך לממרינהו בניחותא כי היכי דלקבלו מיניה: '''עם חשיכה''' - כשהוא סמוך לחשיכה ויש עדיין שהות ביום לעשר ולערב, אבל קודם לחשיכה הרבה לא, דלמא פשעי ואמרי עדיין יש שהות ביום: '''עשרתם''' - לסעודת שבת, שאף אכילת עראי של שבת קובעת למעשר: '''ערבתם''' - ערובי תחומין וחצרות {{תויט|יא|שבת|ב|ז}}. והני תרתי שייך לממרינהו בלשון שאלה דשמא כבר עשו, אבל בנר לא שייך למימר הדלקתם את הנר, דדבר הנראה לעין הוא אי אדליק אי לא אדליק: '''ספק חשיכה''' - מתחלת שקיעת החמה כל זמן שנראה כוכב אחד בלבד ודאי יום, וכל זמן שנראים שני כוכבים בינונים הוא ספק חשיכה, וקרוי בין השמשות, ונותנים עליו חומרי יום וחומרי לילה, ומשיראו ג' כוכבים בינונים הוא ודאי לילה לכל דבר: '''אין מעשרין את הודאי''' - דתקון מעליא הוא. ואע"ג דאינו אסור אלא משום שבות, קסבר האי תנא דגזרו על השבות אף בין השמשות {{תויט|יב|שבת|ב|ז}}: '''ואין מטבילין את הכלים''' - להעלותן מידי טומאתן, דהוי כמתקן כלי, ואית ביה נמי שבות: '''ואין מדליקין את הנרות''' - כל שכן, דספיקא דאורייתא הוא, וזו ואצ"ל זו קתני. ורבותי פירשו ואין מדליקין את הנרות אין אומרים לנכרי להדליק: '''אבל מעשרים את הדמאי''' - ולא דמי למתקן דרוב עמי הארץ מעשרין הן: '''ומערבין''' - עירובי חצירות, דחומרא בעלמא הוא, אבל לא עירובי תחומין דיש להם סמך מקראי: '''וטומנין את החמין''' - בדבר שאינו מוסיף הבל, דאילו בדבר המוסיף הבל אפילו מבעוד יום אסור. וטעמא דטומנין את החמין בין השמשות בדבר שאינו מוסיף הבל, שלא אסרו להטמין את החמין בשבת עצמו בדבר שאינו מוסיך הבל אלא גזירה שמא ימצא קדרתו שנצטננה וירתיחנה באור ונמצא מבשל בשבת, ובין השמשות ליכא למגזר בהכי, דסתם קדרות בין השמשות רותחות הן וליכא למיחש שמא נצטננה וירתיחנה, הילכך טומנין את החמין בין השמשות אע"פ שאין טומנין בשבת:<קטע סוף=רע"ב ז/> dd6avo2qfuyhceumkpp4pzt277591ri ירושלמי ברכות א ה 0 210702 2942928 948211 2025-06-20T07:36:52Z 2A13:54C2:F000:1188:992B:2BDD:5073:E945 /* הלכה ה גמרא */תיקון שגיאה במקום "ממתי" בידן הוגה "ממחי" בידן 2942928 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט משנה}}</noinclude> ==הלכה ה משנה== <קטע התחלה=ט א/> {{מתני'|ברכות|א|ד}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה אחת ארוכה ואחת קצרה מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אינו רשאי להאריך לחתום אינו רשאי שלא לחתום שלא לחתום אינו רשאי לחתום: ==הלכה ה גמרא== ר' סימון בשם ר' שמואל בר נחמן ע"ש (יהושע א) והגית בו יומם ולילה שתהא הגיות היום והלילה שוין רבי יוסי בר אבין בשם רבי יהושע בן לוי ע"ש {{ממ|תהלים קיט|קסד|ק=ירושלמי ברכות דף ט א}} שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך. ר' נחמן בשם רבי מנא כל המקיים שבע ביום הללתיך כאלו קיים והגית בו יומם ולילה: מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום. רבי לוי ורבי סימון. רבי סימון אמר מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה רבי לוי אמר מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. (שמות כ; דברים ה) אנכי ה' אלהיך (דברים ו) שמע ישראל ה' אלהינו. (שמות כ; דברים ה) לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (דברים ו) ה' אחד. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא ואהבת את ה' אלהיך. מאן דרחים מלכא לא משתבע בשמיה ומשקר. זכור את יום השבת לקדשו למען תזכרו. רבי אומר זו מצות שבת שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה דכתיב (נחמיה ט) ואת שבת קדשך הודעת להם ומצות וחוקים ותורה צוית וגו' להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. כבד את אביך ואת אמך למען ירבו ימיכם וימי בניכם. לא תרצח ואבדתם מהרה מאן דקטיל מתקטיל. לא תנאף לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם א"ר לוי ליבא ועינא תרין סרסורין דחטאה דכתיב (משלי כג) תנה<קטע סוף=ט א/><קטע התחלה=ט ב/> בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה אמר הקב"ה אי יהבת לי לבך ועיניך אנא ידע דאת לי. (שמות כ) לא תגנוב (דברים יא) ואספת דגנך ולא דגנו של חבירך. לא תענה ברעך עד שקר אני ה' אלהיכם וכתיב (ירמיה י) וה' אלהים אמת מהו אמת אמר רבי אבון שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר רבי לוי אמר הקב"ה אם העדת לחבירך עדות שקר מעלה אני עליך כאלו העדת עלי שלא בראתי שמים וארץ. לא תחמוד בית רעך וכתבתם על מזוזות ביתך ביתך ולא בית חבירך: תמן תנינן אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והן בירכו. מה בירכו רב מתנא אמר בשם שמואל זו ברכת תורה. וקראו עשרת הדברים שמע והיה אם שמוע ויאמר. רבי אמי בשם ר"ל זאת אומרת שאין הברכות מעכבות. אמר ר' בא אין מן הדא לית את ש"מ כלום שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. דרב מתנא ור' שמואל בר נחמן תרוויהון אמרי בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום ומפני מה אין קורין אותן מפני טענות המינין שלא יהו אומרים אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. ר' שמואל בר נחמן בשם רבי יהודה בר זבודא בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום ומפני מה אין קורין אותן שלא להטריח את הצבור. רבי חונה אמר מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. ר' יוסי בי רבי בון אמר מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות אמר ר"א מפני שכתובה בתורה ובנביאים ובכתובים: אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והן בירכו. מה בירכו מר רב מתנה בשם שמואל זו ברכת התורה. והלא לא בירכו יוצר המאורות רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות. ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא מהו ברכה אמר ר' חלבו זו היא השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות: שמואל אמר השכים לשנות קודם ק"ש צריך לברך לאחר ק"ש א"צ לברך א"ר בא והוא ששנה על אתר: ר' חונה אמר נראים הדברים מדרש צריך לברך הלכות א"צ לברך. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי בין מדרש בין הלכות צריך לברך. א"ר חייא בר אשי נהגין הוינן יתבין קומי רב ובין מדרש בין הלכות זקיקינן למיברכה. תני הקורא עם אנשי מעמד לא יצא<קטע סוף=ט ב/><קטע התחלה=י א/> כי מאחרים היו. רבי זעירא בשם רבי אמי ביומי דרבי יוחנן הוינן נפקין לתעניתא וקרוי שמע בתר תלת שעין ולא הוה ממחי בידן. רבי יוסי ורבי אחא נפקין לתעניתא אתו ציבורא ומקרי שמע בתר תלת שעין. בעא רב אחא מחויי בידן. א"ל ר' יוסי והלא כבר קראו אותה בעונתה כלום קורין אותה אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך ד"ת. א"ל מפני ההדיוטות שלא יהו אומרים בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן ברכות ר"ה ויה"כ וברכות תענית ציבור מברכותיו של אדם ניכר אם ת"ח הוא אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם המברך על המצות ועל הפירות וברכת הזימון וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך. אמר חזקיה מן מה דתני המאריך הרי זה מגונה והמקצר הרי זה משובח הדא אמרה שאין זה כלל. תני צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. הא בשש שהוא מוסיף אינו מאריך א"ר יוסה שלא תאמר הואיל והוא מעין י"ח לא יאריך בה לפום כן צריך מימר צריך להאריך בגואל ישראל בתענית: אלו ברכות ששוחין בהן בראשונה תחילה וסוף ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא ישחה. רבי יצחק בר נחמן בשם ר' יהושע בן לוי כהן גדול שוחה על סוף כל ברכה וברכה המלך ראש כל ברכה וברכה וסוף כל ברכה וברכה. ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי המלך משהוא כורע אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מ"ט (מלכים א ח) ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה' את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו. אי זו כריעה ואי זו בריכה. ר' חייא רבא הראה בריכה לפני ר' ונפסח ונתרפא. רבי לוי בר סיסי הראה כריעה לפני רבי ונפסח ולא נתרפא. (מלכים א ח) וכפיו פרושות השמים א"ר אייבו כגון הדין נקדים היה עומד. א"ר אלעזר בר אבינא ככפים הללו שלא חטפו{{הערה|נוסח {{וק|שלמה גורן|הרב גורן}}: '''נטנפו'''}} מבנין בהמ"ק כלום. תנא רבי חלפתא בן שאול הכל שוחין עם ש"צ בהודאה. ר' זעירא אמר ובלבד במודים.<קטע סוף=י א/><קטע התחלה=י ב/> רבי זעירא סבר לקרובה כדי לשוח עמו תחלה וסוף: ר' יסא כד סליק להכא חמתון גחנין ומלחשין. אמר לון מהו דין לחישה ולא שמיע דמר רבי חלבו ר"ש בם ר' יוחנן בשם ר' ירמיה רבי חנינא בשם ר' מיישא ר' חייא בשם ר' סימאי ואית דאמרין ליה חברייא בשם ר' סימאי מודים אנחנו לך אדון כל הבריות אלוה התושבחות צור עולמים חי העולם יוצר בראשית מחיה מתים שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו וקרבתנו להודות לשמך בא"י אל ההודאות. רבי בא בר זבדא בשם רב מודים אנחנו לך שאנו חייבין להודות לשמך תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית בא"י אל ההודאות. רבי שמואל בר מינא בשם רבי אחא הודייה ושבח לשמך לך גדולה לך גבורה לך תפארת יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתסמכנו מנפילתינו ותזקפנו מכפיפתינו כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים ומלא רחמים ואין עוד מלבדך בא"י אל ההודאות. בר קפרא אמר לך כריעה לך כפיפה לך השתחויה לך בריכה כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש והעושר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך בכל לב ובכל נפש משתחוים כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו בא"י אל ההודאות. אמר ר' יודן נהגין רבנן אמרין כולהון. ואית דאמרי או הדא או הדא. תני: "ובלבד שלא ישוח יותר מדאי"; אמר רבי ירמיה ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא אלא כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך. מילתא דחנן בר בא פליגא דחנן בר בא אמר לחברייא נימר לכון מילתא טבא דחמית לרב עביד ואמריתה קמיה דשמואל וקם ונשק על פומי ברוך אתה שוחה בא להזכיר את השם זוקף. שמואל אמר אנא אמרית טעמא ה' זוקף כפופים. אמר רבי אמי לא מסתברא אלא {{צ|מפני שמי ניחת הוא}} ([[מלאכי ב ה]]). א"ר אבין אלו הוה כתיב בשמי ניחת הוא יאות לית כתיב אלא מפני שמי ניחת הוא קודם עד שלא הזכיר את השם כבר ניחת הוא. רבי שמואל בר נתן בשם ר' חמא בר חנינא מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו רבי. ר' אמי אמר ר' יוחנן הוה מעביר א"ל ר' חייא בר בא לא היה מעבירו אלא גער [ביה]: אלו ברכות שפותחין בהן בברוך? - כל הברכות פותחין בהן ב-"ברוך"; ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון ק"ש ותפילה - אין פותחין בהן ב-"ברוך". התיב רבי ירמיה: הרי גאולה{{הערה|ברכת גאולה ב[[הגדה של פסח]] וראה- [[משנה פסחים י ו]]}}. שנייא היא דמר רבי יוחנן "הלל, אם שמעה בבית הכנסת - יצא". התיב רבי אליעזר בי רבי יוסה קומי ר' יוסה: והא סופה. א"ל שתים הנה אחת לבא ואחת<קטע סוף=י ב/><קטע התחלה=יא א/> לשעבר. התיבון הרי הבדלה. שנייא היא דמר רבי בא בר זבדא רבי היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס רבי חייא רבה היה מכנסן. התיבון הרי נברך. שנייא היא שאם היו שנים יושבים ואוכלים שאינן אומרים נברך. הרי הזן את הכל. קשיא. הרי הטוב והמטיב. שנייא היא דמר רב הונא משניתנו הרוגי ביתר לקבורה נקבעה הטוב והמטיב. הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה. הא קדושה. שנייא היא שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום שאינו אומר בורא פרי הגפן. והא סופה. א"ר מנא טופס ברכות כך הוא. א"ר יודן: מטבע קצר- פותח בהן בברוך ואינו חותם בהן בברוך; מטבע ארוך- פותח בהן בברוך וחותם בברוך. כל הברכות - אחר חיתומיהן, אין אומרים ברכה פסוק. התיב ר' יצחק בר' אלעזר קומוי ר' יוסה מכיון דתימר אחר חיתומיהן אין אומרין ברכה פסוק. אמרין חכימי הדין טלייא דהוא סבר מהו אחר חיתומיהן שאם היה עומד בשחרית ושכח והזכיר את של ערבית וחזר וחתם בשל שחרית יצא. א"ר אחא כל הברכות כעין חותמותיהן. ואילין דאמרין (ישעיה יב) צהלי ורוני יושבת ציון וגו' אין בו משום ברכה פסוק: <קטע סוף=יא א/> ==הערות שוליים== <references /> f1pphnrtc8y8igge0x265h0mocusryr פרדס רמונים יד א 0 221404 2942801 2936726 2025-06-19T17:23:21Z Roxette5 5159 2942801 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|פרדס רמונים|יד||א|ב}} ;שער ארבעה עשר הוא שער המציאות הנרצה בשער הזה הוא לבאר ענין מציאיות הספירות כי עם היותן עשר לבד להם מציאיות לפנים ממציאיות. ועוד לבאר מציאיות ידועים לספירות כאשר נתבאר בזהר ובתיקונים בעזרת ה': '''פרק ראשון''' ענין המציאיות בחכמה הזאת הוא מפתח שמשתמשים בו בכמה משערי החכמה הזאת. {{ש}} והענין שאין דברי הקדושה והאצילות והרוחניות הדק כענייני העולם השפל הזה הגשמי. כי ענייני הגוף - להיותם מוגשמים פחותי הערך - כאשר ירצה האדם לפעול פעולה באיזה דבר מזולתו מהגשמיים אי אפשר לאדם לפעול הפעולה ההיא הנרצת אליו אם לא שיתבטלו קודם כל המציאות הגוף הקודמים אל הגשמיים ההם כדי שיתהפכו אל הדבר הנרצה בו. המשל בזה ברצות האדם להמציא אליו בגד ללבוש - הנה יגזוז הצמר או השער מהבעל חי ההוא. והנה לפי האמת הצמר נקנה לו פעולה משונה מכשהיתה, והבעל חי נשאר משולל וערום ובחוסר כל. הנה שנתבטלה מציאות ראשון כאשר בא להתפעל אל מציאות זולתו. אח"כ עוד ילבן הצמר ההוא. והנה אחר ליבונה לא ישאר מציאות הראשון אשר היה לה בהיותה בגיזה, כי הגשם הראשון חלף הלך לו ונקנה אליה מציאות יפה ונבחר מהראשון, והוא מציאות הצמר הזך המלובן. וכאשר יטוו הצמר ההוא - לא ישאר בה מציאותה הראשון, כי כבר נהפך אל דבר יותר משובח והוא המטווה. וכאשר יארוגו הבגד - הנה לא ישאר מציאות המטווה; כי ע"י המלאכה פשט צורתו הראשונה ולבש צורה יותר מתוקנת. ועל הדרך הזה כפי שיתרבו המלאכות יתפשטו הצורות ויתבטלו ויעברו, והיו כלא היו, וצורותיו הראשונות לא תזכרנה. והנה הענין הזה במקרה הגופים. אבל דברי הקדושה והרוחניות והאצילות - הפך לענין הזה. שאין אלו מקריו. ואע"פ שיתפשטו מיני הנאצלים והרוחניים וילבשו צורה יותר מתגלות מכמו שהיו קודם התפשטותם -- לא מפני זה יתבטלו מציאותם הראשונים ח"ו, אלא אדרבה יתרבו הדברים עד לאין תכלית, מתעלות עד לאין קץ. ואף אם יתחלף הדק הרוחני אל מציאות יותר מתגלה - עכ"ז מציאותו הראשון לא יזוז ממקומו ולא יפקד מושבו. עוד נשתנתה הרוחניות בענין זה מן הגופני, כי הגופני וכל מציאותיו המתחדשים הם בעלוי אל הקודמות בפרט בפעולות המתכוננות בבני אדם; כי כל עוד שיתפעל - יתקרב אל הנרצה. וזהו שבחו. ואין כן הרוחני אלא אדרבא - כל עוד שיתגלה - המציאות הקודם הוא עיקר ושרש אל מציאיותיו המתחדש והמתאצל. והשרש שואב משרשו ושרשו משרשו לפי רבוי המציאיות, עד שזה תלוי בזה וזה תלוי בזה עד הקודם אל כלם. וכל עוד שיעלו הם משובחים קרובים אל המקור והשורש האמיתי שהיא שרש כל השרשים ומקור כל המציאיות מלך מלכי המלכים. וראייה אל ענין המציאות הוא מכלי המקדש ותשמישי קדושה. כי אם יחליפום בחדשים - הראשונים נגנזים, כי עדיין קדושתם בהם עומדים כי נשאר בהם קדושה דקה ורוחניות, ומציאותו במקומו עומד. וענין הקדושה הנשארת בהם דקה מן הדקה עד שאין העין יכולה לשפוט בהם כלל. ואף אם לא יהיה הראיה דומה אל הנמשל מכל וכל מפני ששם הקודם עקר אל המתאצל כדפריש' ואין זה במשל, כי ודאי יותר משובחים הם תשמישי קדושה העומדים לשרת מאותם שכבר נתבטלו - עם כל זה הדין דין אמת, ואף אם לא ידמו בכל. והטעם שתשמישי קדושה הם גופניים וברוחני אין לנו השגה להמשילו. ומן הטעם הזה דרשו רז"ל {{ממ|מגילה|כח|א}} {{צ|והשימותי את מקדשיכם - אע"פ שהם שוממים בקדושתם הם עומדים}}. לפי ששרתה שכינה שם - נשאר בהם דבר קדושה שאין העין יכולה להשיגו אלא בעין השכל על פי תורתינו הקדושה. וע"פ הדברים האלה היה הענין בספירות. כי כאשר עלה הרצון לפניו להאצילם - הנה נצטיירו מציאיות הצחצחות הדקות הנעלמות כפי שביארנו בארוכה בשער הצחצחות. וממציאות הדק ההוא נשתלשלו המדרגות עד הגילוי מחשביי, ושם ג"כ נצטיירו מציאיות שני. ואמרנו 'שני' מפני שאין לחקור מה שבין אין סוף לכתר כלל, אלא שהם בדקות באין סוף והם מתאצלות בכתר, הוא שקראנו מציאות גלוי מחשביי. והדקות שבאין סוף ממשיך שפע אל השרשים הדקים שבכתר. וכן נתאצלו מציאיות ממדרגה למדרגה. וכל עוד שיתקרבו אל המאציל הם נקראים 'פנים', וכל עוד שיתרחקו נקראים 'אחוריים'. ולכן כמה פנים לפנים הנוראים, וכמה אחוריים לאחוריים [דלאו] נראים. כי אין הספירה עצם אחד שלא ישפוט בו כי אם ענין אחד, אמנם בכל ספירה וספירה - כמה מציאיות כמה עולמות כמה עניינים שאין השכל יכול להשיגם. נתגלה עניינם בתורה ואין שכל אדם יכול להקיפם. כי איך אפשר שעלול מעלול קטן שבקטנים יוכל להקיף סבת סבתו?! ולא סבת סבתו לבד - אלא יורד מסבה למסובב עד לאין תכלית! אלא שרצה הקב"ה לזכות את ישראל והרגילם בתורתו כו'. ועכ"ז אין מי שיורד לעומק א' מסודותיה לרוב העלמם, אם לא מעט האור הזה היוצא מבין בדקי וסדקי השער כעובי המחט. והם דברי האלהיי הקדוש רשב"י ע"ה, והוא הורה לנו הענין הזה בתיקונים (תיקוני זהר חדש, דף קי"ט ע"ב) וז"ל: : {{צ|וכמה אינון ספירן פנימיים וכמה ספירן אחוריים, ואינון דא על גב דא. הה"ד "כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם". ובגינייהו אתמר כמה פנים לפנים הנוראים וכמה אחוריים לאחוריים דלאו נראין. ואינון פנימים אלין '''יו"ד ה"י וי"ו ה"י, יו"ד ה"י וא"ו ה"י, יו"ד ה"א וא"ו ה"א'''. אחוריים אינון '''י' י"ה יה"ו יהו"ה, א' א"ה אה"י אהי"ה''' וכו'}}, עכ"ל. עם היות שנתבאר המאמר הזה במקומו ביאור אורך בספר אור יקר חלק ב' - עכ"ז מתוכו יצא לנו אור גדול אל המכוון היות לספירות כמה בחינות ועניינים ומציאיות אשר אין הדעת יכול לכוללם לסבה הנזכר. ובזולת זה יש עוד בחינות בספירות, לפי הבחי' אשר נרצה להבחינן והיא נקראת כך ובחינה זו תקרא כך. והיינו מציאיות השמות המתיחסים לכל ספי' וספי' כי רבים הם כאשר נבאר בשער ערכי הכנויים. וביאר אותה רשב"י במקומות רבים, וזה לשונו בתיקונים (תיקוני זהר תקונא נו, דף פ"ז) {{צ|'''ה' ה'''' אינון אשה ובתה, כלה וחמותה, כפום ענפין [דאילנא הכי אתקריאו]}}, עכ"ל. והכונה שהבינה שהיא '''ה'''' ראשונה של שם, והמלכות שהיא '''ה'''' אחרונה של שם - לפעמים יקראו {{צ|אשה ובתה}} ולפעמים {{צ|כלה וחמותה}}. והוקשה לו למה ישתנו שמותם להיותם נקראים לפעמים כך ולפעמים כך? ותירץ שאין זה מן הדוחק כי לפי ענפיהם כן ישתנו שמותם. והכונה לפי שנוי בחינתם, כמו שיתבאר בשער הנז'. וזהו פתח ומבוא גדול בחכמה הזאת. ויש כמה חילוקים אחרים - יתבארו בפרקים בפ"ע:  [[קטגוריה:פרדס רמונים]] em40x2a9y95f86g4b7nepmfq12nj1md פרדס רמונים יד ב 0 221405 2942802 2937363 2025-06-19T17:28:55Z Roxette5 5159 2942802 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|פרדס רמונים|יד|א|ב|ג}} ;פרק שני: בזולת המציאות והבחינות הנזכרות למעלה, עוד יש ויש בחינות אחרות. והיא כי כאשר נרצה להבחין האצילות בסוד הרכבתה מדין ורחמים - זו יהיה בחינה אחת. וכאשר נראה להבחינו מפאת שכולם רחמים - יהיה בחינה אחרת. וכן כאשר נבחינה מפאת כל ספירה מצד פעולתה בפ"ע בזולת שיצטרף אליה חברותיה - יהיה ענין אחר. וכאשר נרצה לצרף אחד מהם לפי אות שנצטרפה - תשתנה פעולתם ובחינתם ויעלו הבחינות אל עשר. וכן כשנרצה אל שתים - תתחלף לפי חלוף שתיהם. המשל כשנצטרף מלכות אל יסוד והוד - היא בחינה אחת במלכות. ואם נצטרפה אל יסוד ונצח - היא בחינה אחרת. ואם נצטרפה אל הוד ונצח היא בחינה אחרת. כך יעלו הבחינות לאין תכלית ולאין מספר על דרך שפירשנו [[פרדס רמונים ז ה|בשער הצינורות בפ"ה]]. ובזולת זה כאשר נבחין כל האצילות המשל לז' ספירות לבדן או על י' ביחד או ג' ראשונות לבדן - ודאי הם בחינות שלא ישתוו ואין הכל ענין א'. ובזה יובן משנה אחת בספר יצירה וזה לשונו: {{צ|י' ספירות בלימה, וכ"ב אותיות יסוד; ג' אמות וז' כפולות וי"ב פשוטות}}, עכ"ל. והיא משנה שניה והקודמת אליה בארנוה בשער הנתיבות, ושם במשנה ההיא אמר שהם ל"ב נתיבות. ועתה במשנה זו בא לבאר חילוקם ומספרם אחר שהספירות אינם כ"א עשר איך הנתיבות הם ל"ב, ואמר שהם י"ס וכ"ב אותיות וכו'. והענין כי אין יחס כלם ביחד שוה אל כאשר יהיו ז' לבד כי אין הארתם של אלו כהארתם של אלו, וזה יובחן על כמה דרכים אם בדרך הדמיון אם בדרך החשבון. והמשל בזה הספי' הם י' וכל א' כלולה מי' כנודע. הנה יעלו לק'. וזה יעלה חשבונם לאין תכלית בחשבון העשריות והמאות כי כל חלק ג"כ כלול מי' עד אין תכלית. כי אין חלק שנאמר זה כתר לבדו וזה חכמה לבדה כדפי' בשער מהות וההנהגה פ"ב. ואין זה כשנבחינם בערך השבעה כי נאמר ז' פעמים ז' או ז' פעמים י', וזה יעלה חשבונם על דרך אחרת שהוא על דרך השביעיות עם היות שג"כ יעלה לאין תכלית. והנה לא ידמה חשבון הי' עם חשבון הז'. עוד על פי הדמיון כאשר נרצה לדמות הי' גוונים שבספירות הנה יצטרפו ויעלו הגוונים באופן יותר נאה ומשובח ברבוי גווניו ממה שיעלה אם לא היו כ"א ז', שלא יעלה הצטרפות הגוונים גוון משובח כמו בהיותן עשר. עוד נוכל להמשיל המשל הזה באופן יותר מכוון אל הנמשל אם יעשה התריאק"ה הגדולה אשר יש בה כמה מיני סמים יהיה מעלתה יותר גדולה מה שלא יהיה בהתריאק"ה של ארבעה מינים, כי זו תועיל לסם המות הארסי הממית והקטנה תועיל אבל לא כ"כ וזה מבואר. ועד"ז נקיש בספירות אחרי שידענו חלוקם בדין ורחמים כמו שקדם לנו בשער מהות והנהגה. והנה בהיות רחמי ג' ראשונות עם הז' יהיה המזג נוטה יותר אל רחמים, והטעם מפני היות הרחמים פשוטים במזג. וכאשר יהיו ג' ראשונות לבדם יתפשטו הרחמים יותר ויותר ויהיה המזג כלו נוטה אל הרחמים מה שלא יהיה כן בהתחברם אל ז' ספירות אחרונות. וכאשר יהיו הז' לבדם אז המזג נוטה יותר אל הדין מב' המערכות הקודמות. ובהקדמה זו תובן המשנה הזו. כי הם ד' מערכות בל"ב נתיבות והכל בעצם הספי'. מערכה ראשונה מזג כלם העשרה ביחד, והיינו י"ס הנזכרות במשנתינו. עוד מערכ' ב' והם ג' אמות שהן אמ"ש שהם כתר חכמה בינה שהם אמות אל החסד והדין והרחמים כמבואר בשער המכריעין פ"ג. עוד מערכת ג' והם מזג הז' ספירות לבדם אשר הרמז אליהם אותיות כפולות שהם בג"ד כפר"ת. ונקרא כפולות שהם מקבלות דגש ורפה וישמשו לשתים. ודגש ורפה הוא רמז אל הדין והרחמים, ורמז אל ז' ספירות הבנין שהם לפעמים פועלים בדין ולפעמים ברחמים. וי"ב פשוטות הם מערכה ד' שהם הי"ב גבולים שהם י"ב הוויות והם ו' קצוות פועלים דין ורחמים כאשר יתבאר בארוכה בשער פרטי השמות בשם בן ע"ב בפ"ז ח' ט' י'. והנה אינם הז' ספירות אלא הם ו' קצוות שבמקומות ידועים ענפים פרטיים כאשר יתבאר בשער הנז'. ושוב מצאנו מאמר בזהר קרוב למשנה זו בהקדמה זו והוא בפ' פקודי {{ממ|דף|רכז|עב}} וז"ל בפסוק ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים וגו'. כל אינון ווי"ן עבד בצלאל למיהב לון לאשראה על נוקבי. ונפקי מרזא דאלף דאיהו חושבן שלים, ושבע המאות דאיהו רזא שלים, וחמשה הכי נמי, ושבעים כלא רזא חדא. וע"ד מרזא דא וחושבן דא עשה ווים. וכלא ברזא דוא"ו ודיוקנא דוא"ו אתעבידו וכלא ברזא עילאה עכ"ל. ופי' בא לבאר ענין הווי"ן במנינם שאין ראוי להאמין שבא משקלם כך על צד המקרה וההזדמן. אבל היה הענין בכונה מכוונת. וזה רצה באמרו כל אינון ווי"ן דעבד בצלאל, פי' מאחר שבצלאל עשה אותם, וכבר דרז"ל יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ, וכן העיד עליו הכתוב {{ממ|שמות|לא|ג}} ואמלא אותו רוח אלהים כו', וביארו כי כמו שבריאת שמים וארץ הי' בחכמה ובתבונה ובדעת כך היה מעשה המשכן. ומקום שכינת החכמה והתבונה והדעת היה על בצלאל ומטעם זה הוכרח שהיה יודע לצרף אותיות שבהם נברא העולם מאחר שרוחניות האותיות שהם נכללות בחכמה ובתבונה ובדעת היו נכללים בו. למיהב לון לאשראה על נוקבי וכו' הכונה כי אותם הווי"ם היו רומזים בזכר שהוא הת"ת הנקרא וא"ו. ואע"פ שהיו על העמודים והעמודים עצמם זכרים כמפורסם עכ"ז העיקר היו הווי"ם שהיו מצד הת"ת שהוא עיקר הוא"ו ומהם היה נמשכת השפעת הארץ התחתונה הנרמזת במלכות והעמוד היה ביניהם להורות על העמוד המייחד שמים וארץ כנודע עמוד א' יש לו להקב"ה וצדיק שמו וכו'. ונפיק מרזא דאל"ף דאיהו חושבן שלים. פי' נודע כי כל הספירות כלולות מעשר, והנה לפי זה הם י' פעמים י' עולים למאה וכל אחד מהמאה כלולה מי' יעלו לאלף. ומפני היות המנין הזה כולל כל הי"ס עם כללות כללותם קראו חושבן שלים, עניינו מספר שלם. משא"כ שאר מספרי' שאינם כוללים כל הענפים כמספר אלף. ואין לפרש שפי' מספר שלם יהיה, כי האלף מספר שלם מפני שכולל אחדי"ם עשרו"ת מאו"ת אלפי"ם, שכבר כתבו החכמים בחכמת המספר כי שלימות המספר הוא עשרה מטעם כי מי' ולמעלה הוא כפל האחדים והעשרות, ובחבור החלקים האלה יעלה ויכפל המספר לאין תכלית, וא"כ המספר השלם הוא העשר וזה דבר ברור. ועוד נוכל לפרשו על דרך זה כי האלפא ביתא ימצא בה המספר עד ט' מאות, ומשם יחזיר האלפים לאחדים. נמצא לפי זה האלף הוא מספר השלם הנועץ סוף המספר בתחלתו ונצייר הנה צורה יפה שבה יתבאר כונתינו בקוצר כזו א ב ג ד ה ו ז ח ט אחדים י כ ל מ נ ס ע פ צ עשרות ק ר ש ת ך ם ן ף ץ מאות והנה בהשלים המאות ישוה מספר האלפים אל האחדים והאל"ף הוא הנועץ סופו בתחלתו כי אל"ף הוא אלף הוא פלא והוא כ"ע הנועץ סופו בתחלתו ותחלתו בסופו בסוד אי"ן אנ"י שפי' בשער ג' וכן נבארו בשער ממטה למעלה. ולסבה זו נקרא האל"ף מספר שלם והוא המשכת הת"ת מהכתר כי כללות הספירות מי' הוא ע"י חכמה ומה גם בעלותה מי' לי' כדפי'. ושבע המאות דאיהו רזא שלים דקדק שלא אמר מספר שלם כדקאמר לעיל, מפני שאינו שלם לכלהו, פי' אבל אמר רזא שלים כי הז' ספירות הם מלאות ושלימות בכל כללות העשר {{ממ|חסרה|מלה}} מעשר ע"ד העשר הקודמות אלא שהקודמות יסודן עשר ולכן עלו לאל"ף ואלו יסודן שבע ולכן לא עלו כ"א לשבע מאות. ולכן לא אמר מספר שלם מפני שלא נשלם מספר העשר. ונקרא שלם מטעם שלימות כל אחד מספירותיה במאה שערים ולזה אמר רזא שלים. וחמשה הכי נמי. פי' כי ה' ג"כ הם בסוד הוא"ו כמנין הספירות בסוד כללות השבעה בה' כדפי' בשערי'. וכן כשנסיר ממנין השבעה העמו"ד והאד"ן נשארו ה'. וע' כלא רזא חדא. פי' כי הע' ג"כ בסוד שבע מאות אלא שאלו כלולים בכללות גדול ואלו נכללים בכללות א' לבד דהיינו כל אחד מז' כלולה מעשר נמצאו הז' עולים ע'. ועל דא מרזא דא וחושבן דא עשה ווים. פי' לרמוז הסוד הגדול הזה שיהיה הת"ת כלול מכל הבחי' הללו. וכלא ברזא דוא"ו כו'. הוקשה לו כי האל"ף הוא רמז בכל העשר וז' מאות ושבעים הם בשבעה וה' ג"כ, וא"כ מה ייחס מספר זה לת"ת. ועל זה השיב וכלא ברזא דוא"ו, וראיה על זה צורתם שהיו עשוין כמין וא"ו אלא שהוא הת"ת בהיותו כלול מכל המציאיות האלה. ונמצאו הוויית האלה בצורת"ם ורמיזת"ם ומקומ"ם וחשבונ"ם בסוד העליונים. בצורת"ם שהיו בצורת ו', ברמיזת"ם שכן היו רומזים לת"ת, במקומ"ם שהיו עומדים על העמודים בסוד הוא"ו על משך הוא"ו שהוא ת"ת על צדיק. וחשבונ"ם בסוד האל"ף ושבע המא"ות וחמש"ה ושבעי"ם. ועתה אין להמלט שלא נאמר שאין הז' מאות מכלל האל"ף. אבל הוא מציאות בפ"ע שמציאות האל"ף נבחר ממציאות הז' מאות וכן לע' וכן לחמשה כל א' היא מציאות בפ"ע. והוכרח לענין המשכן להיות הוא"ו כלול מכל המציאיות מטעם שתהיה ג"כ המלכות כלולה מכל המציאות. והמשל בזה כשנקח אבן מהאבנים או עץ מהעצים ונחלקנו לשנים הנה בהכרח ימצאו אותם החלקים מפאת יחודם שוים בחוטיהם וציורהם ולא ישתנו ציור זה מציור זה כי חתיכה אחת היו שניהם ויוכרח להם מציאות א'. וכן הדבר באצילות הת"ת והמלכות אחר שהיו ד"ו פרצופין כאשר נבאר בשער המעוט. והנה עם היות שנסרם הקב"ה עכ"ז הם שוים כדמיון המשל שהמשלנו, ולכן בהיות הזכר מתיחד עם הנקבה בכל אבריו יחוד גמור ושלם יוכרח היותן משתווים שווי גמור מקבל הנקבה לזכר והזכר לנקבה שהם כדמות מקבל ומשפיע. ומה גם ראותינו ענין הצנורות שפי' בפ"א מהשער שיחדנו להם. ולכן במשכן לרמוז אל כל חלוקי חלוקם להיות היחוד שלם הוכרח להיותם על צד המספר ההוא כדי שתהיה הוא"ו כלולה מכל החלקים והבחינות שאפשר שתבחן כדי שהנקבה ג"כ תבחן בכל הבחינות ההם לקבל ממנו. ומזה הטעם יובן הכרח למה כל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף {{ממ|בר|פד|ו}}, מפני שיסוד הוא מיחד הת"ת והמלכות בכל החלקים והבחינות של שניהם וא"כ יוכרח לפי זה היות בו בחינה שוה אל בחינת המלכות והת"ת כדי שיהיו מקבילות הלולאות ויחדיו יהיו תמים על ראשו:  [[קטגוריה:פרדס רמונים]] 6i81vidrbwxvs2e8p7io5y590ho1n9k 2942827 2942802 2025-06-19T18:26:30Z Roxette5 5159 2942827 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|פרדס רמונים|יד|א|ב|ג}} ;פרק שני: בזולת המציאות והבחינות הנזכרות למעלה, עוד יש ויש בחינות אחרות. והיא כי כאשר נרצה להבחין האצילות בסוד הרכבתה מדין ורחמים - זו יהיה בחינה אחת. וכאשר נראה להבחינו מפאת שכולם רחמים - יהיה בחינה אחרת. וכן כאשר נבחינה מפאת כל ספירה מצד פעולתה בפ"ע בזולת שיצטרף אליה חברותיה - יהיה ענין אחר. וכאשר נרצה לצרף אחד מהם לפי אות שנצטרפה - תשתנה פעולתם ובחינתם ויעלו הבחינות אל עשר. וכן כשנרצה אל שתים - תתחלף לפי חלוף שתיהם. המשל כשנצטרף מלכות אל יסוד והוד - היא בחינה אחת במלכות. ואם נצטרפה אל יסוד ונצח - היא בחינה אחרת. ואם נצטרפה אל הוד ונצח היא בחינה אחרת. כך יעלו הבחינות לאין תכלית ולאין מספר על דרך שפירשנו [[פרדס רמונים ז ה|בשער הצינורות בפ"ה]]. ובזולת זה כאשר נבחין כל האצילות המשל לז' ספירות לבדן או על י' ביחד או ג' ראשונות לבדן - ודאי הם בחינות שלא ישתוו ואין הכל ענין א'. ובזה יובן משנה אחת בספר יצירה וזה לשונו: {{צ|י' ספירות בלימה, וכ"ב אותיות יסוד; ג' אמות וז' כפולות וי"ב פשוטות}}, עכ"ל. והיא משנה שניה. והקודמת אליה בארנוה [[פרדס רמונים יב א|בשער הנתיבות]]. ושם במשנה ההיא אמר שהם ל"ב נתיבות. ועתה במשנה זו בא לבאר חילוקם ומספרם אחר שהספירות אינם כי אם עשר, איך הנתיבות הם ל"ב. ואמר שהם י' ספירות וכ"ב אותיות וכו'. והענין כי אין יחס כלם ביחד שוה אל כאשר יהיו ז' לבד; כי אין הארתם של אלו כהארתם של אלו. וזה יובחן על כמה דרכים; אם בדרך הדמיון אם בדרך החשבון. והמשל בזה, הספירות הם י' וכל אחד כלולה מי' כנודע. הנה יעלו לק'. וזה יעלה חשבונם לאין תכלית בחשבון העשריות והמאות; כי כל חלק ג"כ כלול מי' עד אין תכלית. כי אין חלק שנאמר זה כתר לבדו וזה חכמה לבדה (כדפי' [[פרדס רמונים ח ב|בשער מהות וההנהגה פ"ב]]). ואין זה כשנבחינם בערך השבעה, כי נאמר ז' פעמים ז' או ז' פעמים י', וזה יעלה חשבונם על דרך אחרת שהוא על דרך השביעיות, עם היות שג"כ יעלה לאין תכלית. והנה לא ידמה חשבון הי' עם חשבון הז'. עוד על פי הדמיון כאשר נרצה לדמות הי' גוונים שבספירות - הנה יצטרפו ויעלו הגוונים באופן יותר נאה ומשובח ברבוי גווניו ממה שיעלה אם לא היו כ"א ז'. שלא יעלה הצטרפות הגוונים גוון משובח כמו בהיותן עשר. עוד נוכל להמשיל המשל הזה באופן יותר מכוון אל הנמשל אם יעשה התריאק"ה הגדולה אשר יש בה כמה מיני סמים - יהיה מעלתה יותר גדולה מה שלא יהיה בהתריאק"ה של ארבעה מינים. כי זו תועיל לסם המות הארסי הממית והקטנה תועיל אבל לא כ"כ. וזה מבואר. ועד"ז נקיש בספירות אחרי שידענו חלוקם בדין ורחמים כמו שקדם לנו בשער מהות והנהגה. והנה בהיות רחמי ג' ראשונות עם הז' יהיה המזג נוטה יותר אל רחמים. והטעם מפני היות הרחמים פשוטים במזג. וכאשר יהיו ג' ראשונות לבדם יתפשטו הרחמים יותר ויותר ויהיה המזג כלו נוטה אל הרחמים מה שלא יהיה כן בהתחברם אל ז' ספירות אחרונות. וכאשר יהיו הז' לבדם - אז המזג נוטה יותר אל הדין מב' המערכות הקודמות. ובהקדמה זו תובן המשנה הזו. כי הם ד' מערכות בל"ב נתיבות והכל בעצם הספי'. * מערכה ראשונה - מזג כלם העשרה ביחד, והיינו {{צ|י' ספירות}} הנזכרות במשנתינו. * עוד מערכה ב', והם ג' אמות שהן '''אמ"ש''', שהם כתר חכמה בינה שהם אמות אל החסד והדין והרחמים, כמבואר [[פרדס רמונים ט ג|בשער המכריעין פ"ג]]. * עוד מערכת ג', והם מזג הז' ספירות לבדם אשר הרמז אליהם אותיות כפולות שהם '''בג"ד כפר"ת'''. ונקרא 'כפולות' שהם מקבלות דגש ורפה וישמשו לשתים. ודגש ורפה הוא רמז אל הדין והרחמים. ורמז אל ז' ספירות הבנין שהם לפעמים פועלים בדין ולפעמים ברחמים. * וי"ב פשוטות הם מערכה ד' שהם הי"ב גבולים שהם י"ב הוויות, והם ו' קצוות, פועלים דין ורחמים כאשר יתבאר בארוכה [[פרדס רמונים כא ז|בשער פרטי השמות בשם בן ע"ב בפ"ז]] ח' ט' י'. והנה אינם הז' ספירות אלא הם ו' קצוות שבמקומות ידועים ענפים פרטיים כאשר יתבאר בשער הנז'. ושוב מצאנו מאמר בזהר קרוב למשנה זו בהקדמה זו, והוא בפ' פקודי {{ממ זהר|ב|רכז|ב}}, וזה לשונו בפסוק {{צ|ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים וגו' - כל אינון ווי"ן עבד בצלאל למיהב לון לאשראה על נוקבי. ונפקי מרזא דאלף דאיהו חושבן שלים. "ושבע המאות" דאיהו רזא שלים. "וחמשה" הכי נמי. "ושבעים" - כלא רזא חדא. וע"ד מרזא דא וחושבן דא עשה ווים. וכלא ברזא דוא"ו ודיוקנא דוא"ו אתעבידו, וכלא ברזא עילאה}}, עכ"ל. ופי' בא לבאר ענין הווי"ן במנינם שאין ראוי להאמין שבא משקלם כך על צד המקרה וההזדמן. אבל היה הענין בכונה מכוונת. וזה רצה באמרו {{צ|כל אינון ווי"ן דעבד בצלאל}}, פי' מאחר שבצלאל עשה אותם, וכבר דרז"ל יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ, וכן העיד עליו הכתוב {{ממ|שמות|לא|ג}} {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים כו'}}. וביארו כי כמו שבריאת שמים וארץ הי' בחכמה ובתבונה ובדעת כך היה מעשה המשכן. ומקום שכינת החכמה והתבונה והדעת היה על בצלאל. ומטעם זה הוכרח שהיה יודע לצרף אותיות שבהם נברא העולם מאחר שרוחניות האותיות שהם נכללות בחכמה ובתבונה ובדעת היו נכללים בו. {{צ|למיהב לון לאשראה על נוקבי וכו'}} - הכונה כי אותם הווי"ם היו רומזים בזכר שהוא הת"ת הנקרא וא"ו. ואע"פ שהיו על העמודים והעמודים עצמם זכרים כמפורסם - עכ"ז העיקר היו הווי"ם שהיו מצד הת"ת שהוא עיקר הוא"ו, ומהם היה נמשכת השפעת הארץ התחתונה הנרמזת במלכות. והעמוד היה ביניהם להורות על העמוד המייחד שמים וארץ כנודע - עמוד א' יש לו להקב"ה וצדיק שמו וכו'. {{צ|ונפיק מרזא דאל"ף דאיהו חושבן שלים}} - פי' נודע כי כל הספירות כלולות מעשר, והנה לפי זה הם י' פעמים י' עולים למאה. וכל אחד מהמאה כלולה מי' - יעלו לאלף. ומפני היות המנין הזה כולל כל הי' ספירות עם כללות כללותם קראו {{צ|חושבן שלים}}, עניינו מספר שלם. משא"כ שאר מספרי' שאינם כוללים כל הענפים כמספר אלף. ואין לפרש שפי' {{צ|מספר שלם}} יהיה כי האלף מספר שלם מפני שכולל אחדי"ם עשרו"ת מאו"ת אלפי"ם - שכבר כתבו החכמים בחכמת המספר כי שלימות המספר הוא עשרה מטעם כי מי' ולמעלה הוא כפל האחדים והעשרות. ובחבור החלקים האלה יעלה ויכפל המספר לאין תכלית. וא"כ המספר השלם הוא העשר וזה דבר ברור. ועוד נוכל לפרשו על דרך זה כי האלפא ביתא ימצא בה המספר עד ט' מאות, ומשם יחזיר האלפים לאחדים. נמצא לפי זה האלף הוא מספר השלם הנועץ סוף המספר בתחלתו. ונצייר הנה צורה יפה שבה יתבאר כונתינו בקוצר כזוף :: '''א ב ג ד ה ו ז ח ט''' אחדים :: '''י כ ל מ נ ס ע פ צ''' עשרות :: '''ק ר ש ת ך ם ן ף ץ''' מאות והנה בהשלים המאות ישוה מספר האלפים אל האחדים, והאל"ף הוא הנועץ סופו בתחלתו כי אל"ף הוא אלף הוא פלא, והוא כ"ע הנועץ סופו בתחלתו ותחלתו בסופו בסוד '''אי"ן אנ"י''' שפי' בשער ג' וכן נבארו בשער ממטה למעלה. ולסבה זו נקרא האל"ף {{צ|מספר שלם}} והוא המשכת הת"ת מהכתר; כי כללות הספירות מי' הוא ע"י חכמה ומה גם בעלותה מי' לי' כדפי'. {{צ|ושבע המאות דאיהו רזא שלים}} - דקדק שלא אמר "מספר שלם" כדקאמר לעיל, מפני שאינו שלם לכלהו, פי' אבל אמר {{צ|רזא שלים}} כי הז' ספירות הם מלאות ושלימות בכל כללות העשר (חסרה מלה) מעשר ע"ד העשר הקודמות אלא שהקודמות יסודן עשר ולכן עלו לאל"ף, ואלו יסודן שבע ולכן לא עלו כי אם לשבע מאות. ולכן לא אמר "מספר שלם" מפני שלא נשלם מספר העשר. ונקרא שלם מטעם שלימות כל אחד מספירותיה במאה שערים ולזה אמר {{צ|רזא שלים}}. {{צ|וחמשה הכי נמי}} - פי' כי '''ה'''' ג"כ הם בסוד הוא"ו; כמנין הספירות בסוד כללות השבעה ב'''ה'''' כדפי' בשערי'. וכן כשנסיר ממנין השבעה העמו"ד והאד"ן נשארו '''ה''''. {{צ|וע' כלא רזא חדא}} - פירושו כי ה'''ע'''' ג"כ בסוד שבע מאות אלא שאלו כלולים בכללות גדול ואלו נכללים בכללות א' לבד, דהיינו כל אחד מז' כלולה מעשר. נמצאו הז' עולים ע'. {{צ|ועל דא מרזא דא וחושבן דא עשה ווים}} - פי' לרמוז הסוד הגדול הזה שיהיה הת"ת כלול מכל הבחי' הללו. {{צ|וכלא ברזא דוא"ו כו'}} - הוקשה לו כי האל"ף הוא רמז בכל העשר וז' מאות ושבעים הם בשבעה וה' ג"כ, וא"כ מה ייחס מספר זה לת"ת. ועל זה השיב {{צ|וכלא ברזא דוא"ו}}. וראיה על זה צורתם שהיו עשוין כמין וא"ו אלא שהוא הת"ת בהיותו כלול מכל המציאיות האלה. ונמצאו הוויית האלה '''בצורת"ם ורמיזת"ם ומקומ"ם וחשבונ"ם''' בסוד העליונים. '''בצורת"ם''' שהיו בצורת ו', '''ברמיזת"ם''' שכן היו רומזים לת"ת, '''במקומ"ם''' שהיו עומדים על העמודים בסוד הוא"ו על משך הוא"ו שהוא ת"ת על צדיק. '''וחשבונ"ם''' בסוד האל"ף ושבע המא"ות וחמש"ה ושבעי"ם. ועתה אין להמלט שלא נאמר שאין הז' מאות מכלל האל"ף. אבל הוא מציאות בפ"ע שמציאות האל"ף נבחר ממציאות הז' מאות וכן לע' וכן לחמשה כל א' היא מציאות בפ"ע. והוכרח לענין המשכן להיות הוא"ו כלול מכל המציאיות מטעם שתהיה ג"כ המלכות כלולה מכל המציאות. והמשל בזה כשנקח אבן מהאבנים או עץ מהעצים ונחלקנו לשנים - הנה בהכרח ימצאו אותם החלקים מפאת יחודם שוים בחוטיהם וציורהם, ולא ישתנו ציור זה מציור זה, כי חתיכה אחת היו שניהם ויוכרח להם מציאות א'. וכן הדבר באצילות הת"ת והמלכות אחר שהיו '''ד"ו''' פרצופין כאשר נבאר בשער המעוט. והנה עם היות שנסרם הקב"ה - עכ"ז הם שוים כדמיון המשל שהמשלנו, ולכן בהיות הזכר מתיחד עם הנקבה בכל אבריו יחוד גמור ושלם - יוכרח היותן משתווים שווי גמור מקבל הנקבה לזכר והזכר לנקבה שהם כדמות מקבל ומשפיע. ומה גם ראותינו ענין הצנורות שפי' בפ"א מהשער שיחדנו להם. ולכן במשכן לרמוז אל כל חלוקי חלוקם להיות היחוד שלם - הוכרח להיותם על צד המספר ההוא כדי שתהיה הוא"ו כלולה מכל החלקים והבחינות שאפשר שתבחן כדי שהנקבה ג"כ תבחן בכל הבחינות ההם לקבל ממנו. ומזה הטעם יובן הכרח למה כל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף {{ממ|בר"ר|פד|ו}}, מפני שיסוד הוא מיחד הת"ת והמלכות בכל החלקים והבחינות של שניהם, וא"כ יוכרח לפי זה היות בו בחינה שוה אל בחינת המלכות והת"ת כדי שיהיו מקבילות הלולאות ויחדיו יהיו תמים על ראשו:  [[קטגוריה:פרדס רמונים]] qamw9dkv6lush3rw912xtseza2lp7oo 2942828 2942827 2025-06-19T18:26:46Z Roxette5 5159 2942828 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|פרדס רמונים|יד|א|ב|ג}} ;פרק שני: בזולת המציאות והבחינות הנזכרות למעלה, עוד יש ויש בחינות אחרות. והיא כי כאשר נרצה להבחין האצילות בסוד הרכבתה מדין ורחמים - זו יהיה בחינה אחת. וכאשר נראה להבחינו מפאת שכולם רחמים - יהיה בחינה אחרת. וכן כאשר נבחינה מפאת כל ספירה מצד פעולתה בפ"ע בזולת שיצטרף אליה חברותיה - יהיה ענין אחר. וכאשר נרצה לצרף אחד מהם לפי אות שנצטרפה - תשתנה פעולתם ובחינתם ויעלו הבחינות אל עשר. וכן כשנרצה אל שתים - תתחלף לפי חלוף שתיהם. המשל כשנצטרף מלכות אל יסוד והוד - היא בחינה אחת במלכות. ואם נצטרפה אל יסוד ונצח - היא בחינה אחרת. ואם נצטרפה אל הוד ונצח היא בחינה אחרת. כך יעלו הבחינות לאין תכלית ולאין מספר על דרך שפירשנו [[פרדס רמונים ז ה|בשער הצינורות בפ"ה]]. ובזולת זה כאשר נבחין כל האצילות המשל לז' ספירות לבדן או על י' ביחד או ג' ראשונות לבדן - ודאי הם בחינות שלא ישתוו ואין הכל ענין א'. ובזה יובן משנה אחת בספר יצירה וזה לשונו: {{צ|י' ספירות בלימה, וכ"ב אותיות יסוד; ג' אמות וז' כפולות וי"ב פשוטות}}, עכ"ל. והיא משנה שניה. והקודמת אליה בארנוה [[פרדס רמונים יב א|בשער הנתיבות]]. ושם במשנה ההיא אמר שהם ל"ב נתיבות. ועתה במשנה זו בא לבאר חילוקם ומספרם אחר שהספירות אינם כי אם עשר, איך הנתיבות הם ל"ב. ואמר שהם י' ספירות וכ"ב אותיות וכו'. והענין כי אין יחס כלם ביחד שוה אל כאשר יהיו ז' לבד; כי אין הארתם של אלו כהארתם של אלו. וזה יובחן על כמה דרכים; אם בדרך הדמיון אם בדרך החשבון. והמשל בזה, הספירות הם י' וכל אחד כלולה מי' כנודע. הנה יעלו לק'. וזה יעלה חשבונם לאין תכלית בחשבון העשריות והמאות; כי כל חלק ג"כ כלול מי' עד אין תכלית. כי אין חלק שנאמר זה כתר לבדו וזה חכמה לבדה (כדפי' [[פרדס רמונים ח ב|בשער מהות וההנהגה פ"ב]]). ואין זה כשנבחינם בערך השבעה, כי נאמר ז' פעמים ז' או ז' פעמים י', וזה יעלה חשבונם על דרך אחרת שהוא על דרך השביעיות, עם היות שג"כ יעלה לאין תכלית. והנה לא ידמה חשבון הי' עם חשבון הז'. עוד על פי הדמיון כאשר נרצה לדמות הי' גוונים שבספירות - הנה יצטרפו ויעלו הגוונים באופן יותר נאה ומשובח ברבוי גווניו ממה שיעלה אם לא היו כ"א ז'. שלא יעלה הצטרפות הגוונים גוון משובח כמו בהיותן עשר. עוד נוכל להמשיל המשל הזה באופן יותר מכוון אל הנמשל אם יעשה התריאק"ה הגדולה אשר יש בה כמה מיני סמים - יהיה מעלתה יותר גדולה מה שלא יהיה בהתריאק"ה של ארבעה מינים. כי זו תועיל לסם המות הארסי הממית והקטנה תועיל אבל לא כ"כ. וזה מבואר. ועד"ז נקיש בספירות אחרי שידענו חלוקם בדין ורחמים כמו שקדם לנו בשער מהות והנהגה. והנה בהיות רחמי ג' ראשונות עם הז' יהיה המזג נוטה יותר אל רחמים. והטעם מפני היות הרחמים פשוטים במזג. וכאשר יהיו ג' ראשונות לבדם יתפשטו הרחמים יותר ויותר ויהיה המזג כלו נוטה אל הרחמים מה שלא יהיה כן בהתחברם אל ז' ספירות אחרונות. וכאשר יהיו הז' לבדם - אז המזג נוטה יותר אל הדין מב' המערכות הקודמות. ובהקדמה זו תובן המשנה הזו. כי הם ד' מערכות בל"ב נתיבות והכל בעצם הספי'. * מערכה ראשונה - מזג כלם העשרה ביחד, והיינו {{צ|י' ספירות}} הנזכרות במשנתינו. * עוד מערכה ב', והם ג' אמות שהן '''אמ"ש''', שהם כתר חכמה בינה שהם אמות אל החסד והדין והרחמים, כמבואר [[פרדס רמונים ט ג|בשער המכריעין פ"ג]]. * עוד מערכת ג', והם מזג הז' ספירות לבדם אשר הרמז אליהם אותיות כפולות שהם '''בג"ד כפר"ת'''. ונקרא 'כפולות' שהם מקבלות דגש ורפה וישמשו לשתים. ודגש ורפה הוא רמז אל הדין והרחמים. ורמז אל ז' ספירות הבנין שהם לפעמים פועלים בדין ולפעמים ברחמים. * וי"ב פשוטות הם מערכה ד' שהם הי"ב גבולים שהם י"ב הוויות, והם ו' קצוות, פועלים דין ורחמים כאשר יתבאר בארוכה [[פרדס רמונים כא ז|בשער פרטי השמות בשם בן ע"ב בפ"ז]] ח' ט' י'. והנה אינם הז' ספירות אלא הם ו' קצוות שבמקומות ידועים ענפים פרטיים כאשר יתבאר בשער הנז'. ושוב מצאנו מאמר בזהר קרוב למשנה זו בהקדמה זו, והוא בפ' פקודי {{ממ זהר|ב|רכז|ב}}, וזה לשונו בפסוק {{צ|ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים וגו' - כל אינון ווי"ן עבד בצלאל למיהב לון לאשראה על נוקבי. ונפקי מרזא דאלף דאיהו חושבן שלים. "ושבע המאות" דאיהו רזא שלים. "וחמשה" הכי נמי. "ושבעים" - כלא רזא חדא. וע"ד מרזא דא וחושבן דא עשה ווים. וכלא ברזא דוא"ו ודיוקנא דוא"ו אתעבידו, וכלא ברזא עילאה}}, עכ"ל. ופי' בא לבאר ענין הווי"ן במנינם שאין ראוי להאמין שבא משקלם כך על צד המקרה וההזדמן. אבל היה הענין בכונה מכוונת. וזה רצה באמרו {{צ|כל אינון ווי"ן דעבד בצלאל}}, פי' מאחר שבצלאל עשה אותם, וכבר דרז"ל יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ, וכן העיד עליו הכתוב {{ממ|שמות|לא|ג}} {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים כו'}}. וביארו כי כמו שבריאת שמים וארץ הי' בחכמה ובתבונה ובדעת כך היה מעשה המשכן. ומקום שכינת החכמה והתבונה והדעת היה על בצלאל. ומטעם זה הוכרח שהיה יודע לצרף אותיות שבהם נברא העולם מאחר שרוחניות האותיות שהם נכללות בחכמה ובתבונה ובדעת היו נכללים בו. {{צ|למיהב לון לאשראה על נוקבי וכו'}} - הכונה כי אותם הווי"ם היו רומזים בזכר שהוא הת"ת הנקרא וא"ו. ואע"פ שהיו על העמודים והעמודים עצמם זכרים כמפורסם - עכ"ז העיקר היו הווי"ם שהיו מצד הת"ת שהוא עיקר הוא"ו, ומהם היה נמשכת השפעת הארץ התחתונה הנרמזת במלכות. והעמוד היה ביניהם להורות על העמוד המייחד שמים וארץ כנודע - עמוד א' יש לו להקב"ה וצדיק שמו וכו'. {{צ|ונפיק מרזא דאל"ף דאיהו חושבן שלים}} - פי' נודע כי כל הספירות כלולות מעשר, והנה לפי זה הם י' פעמים י' עולים למאה. וכל אחד מהמאה כלולה מי' - יעלו לאלף. ומפני היות המנין הזה כולל כל הי' ספירות עם כללות כללותם קראו {{צ|חושבן שלים}}, עניינו מספר שלם. משא"כ שאר מספרי' שאינם כוללים כל הענפים כמספר אלף. ואין לפרש שפי' {{צ|מספר שלם}} יהיה כי האלף מספר שלם מפני שכולל אחדי"ם עשרו"ת מאו"ת אלפי"ם - שכבר כתבו החכמים בחכמת המספר כי שלימות המספר הוא עשרה מטעם כי מי' ולמעלה הוא כפל האחדים והעשרות. ובחבור החלקים האלה יעלה ויכפל המספר לאין תכלית. וא"כ המספר השלם הוא העשר וזה דבר ברור. ועוד נוכל לפרשו על דרך זה כי האלפא ביתא ימצא בה המספר עד ט' מאות, ומשם יחזיר האלפים לאחדים. נמצא לפי זה האלף הוא מספר השלם הנועץ סוף המספר בתחלתו. ונצייר הנה צורה יפה שבה יתבאר כונתינו בקוצר כזוף :: '''א ב ג ד ה ו ז ח ט''' אחדים :: '''י כ ל מ נ ס ע פ צ''' עשרות :: '''ק ר ש ת ך ם ן ף ץ''' מאות והנה בהשלים המאות ישוה מספר האלפים אל האחדים, והאל"ף הוא הנועץ סופו בתחלתו כי אל"ף הוא אלף הוא פלא, והוא כ"ע הנועץ סופו בתחלתו ותחלתו בסופו בסוד '''אי"ן אנ"י''' שפי' בשער ג' וכן נבארו בשער ממטה למעלה. ולסבה זו נקרא האל"ף {{צ|מספר שלם}} והוא המשכת הת"ת מהכתר; כי כללות הספירות מי' הוא ע"י חכמה ומה גם בעלותה מי' לי' כדפי'. {{צ|ושבע המאות דאיהו רזא שלים}} - דקדק שלא אמר "מספר שלם" כדקאמר לעיל, מפני שאינו שלם לכלהו, פי' אבל אמר {{צ|רזא שלים}} כי הז' ספירות הם מלאות ושלימות בכל כללות העשר (חסרה מלה) מעשר ע"ד העשר הקודמות אלא שהקודמות יסודן עשר ולכן עלו לאל"ף, ואלו יסודן שבע ולכן לא עלו כי אם לשבע מאות. ולכן לא אמר "מספר שלם" מפני שלא נשלם מספר העשר. ונקרא שלם מטעם שלימות כל אחד מספירותיה במאה שערים ולזה אמר {{צ|רזא שלים}}. {{צ|וחמשה הכי נמי}} - פי' כי '''ה'''' ג"כ הם בסוד הוא"ו; כמנין הספירות בסוד כללות השבעה ב'''ה'''' כדפי' בשערי'. וכן כשנסיר ממנין השבעה העמו"ד והאד"ן נשארו '''ה''''. {{צ|וע' כלא רזא חדא}} - פירושו כי ה'''ע'''' ג"כ בסוד שבע מאות אלא שאלו כלולים בכללות גדול ואלו נכללים בכללות א' לבד, דהיינו כל אחד מז' כלולה מעשר. נמצאו הז' עולים ע'. {{צ|ועל דא מרזא דא וחושבן דא עשה ווים}} - פי' לרמוז הסוד הגדול הזה שיהיה הת"ת כלול מכל הבחי' הללו. {{צ|וכלא ברזא דוא"ו כו'}} - הוקשה לו כי האל"ף הוא רמז בכל העשר וז' מאות ושבעים הם בשבעה וה' ג"כ, וא"כ מה ייחס מספר זה לת"ת. ועל זה השיב {{צ|וכלא ברזא דוא"ו}}. וראיה על זה צורתם שהיו עשוין כמין וא"ו אלא שהוא הת"ת בהיותו כלול מכל המציאיות האלה. ונמצאו הוויית האלה '''בצורת"ם ורמיזת"ם ומקומ"ם וחשבונ"ם''' בסוד העליונים. '''בצורת"ם''' שהיו בצורת ו', '''ברמיזת"ם''' שכן היו רומזים לת"ת, '''במקומ"ם''' שהיו עומדים על העמודים בסוד הוא"ו על משך הוא"ו שהוא ת"ת על צדיק. '''וחשבונ"ם''' בסוד האל"ף ושבע המא"ות וחמש"ה ושבעי"ם. ועתה אין להמלט שלא נאמר שאין הז' מאות מכלל האל"ף. אבל הוא מציאות בפ"ע שמציאות האל"ף נבחר ממציאות הז' מאות וכן לע' וכן לחמשה כל א' היא מציאות בפ"ע. והוכרח לענין המשכן להיות הוא"ו כלול מכל המציאיות מטעם שתהיה ג"כ המלכות כלולה מכל המציאות. והמשל בזה כשנקח אבן מהאבנים או עץ מהעצים ונחלקנו לשנים - הנה בהכרח ימצאו אותם החלקים מפאת יחודם שוים בחוטיהם וציורהם, ולא ישתנו ציור זה מציור זה, כי חתיכה אחת היו שניהם ויוכרח להם מציאות א'. וכן הדבר באצילות הת"ת והמלכות אחר שהיו '''ד"ו''' פרצופין כאשר נבאר בשער המעוט. והנה עם היות שנסרם הקב"ה - עכ"ז הם שוים כדמיון המשל שהמשלנו, ולכן בהיות הזכר מתיחד עם הנקבה בכל אבריו יחוד גמור ושלם - יוכרח היותן משתווים שווי גמור מקבל הנקבה לזכר והזכר לנקבה שהם כדמות מקבל ומשפיע. ומה גם ראותינו ענין הצנורות שפי' בפ"א מהשער שיחדנו להם. ולכן במשכן לרמוז אל כל חלוקי חלוקם להיות היחוד שלם - הוכרח להיותם על צד המספר ההוא כדי שתהיה הוא"ו כלולה מכל החלקים והבחינות שאפשר שתבחן כדי שהנקבה ג"כ תבחן בכל הבחינות ההם לקבל ממנו. ומזה הטעם יובן הכרח למה כל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף {{ממ|בר"ר|פד|ו}}, מפני שיסוד הוא מיחד הת"ת והמלכות בכל החלקים והבחינות של שניהם, וא"כ יוכרח לפי זה היות בו בחינה שוה אל בחינת המלכות והת"ת כדי שיהיו מקבילות הלולאות ויחדיו יהיו תמים על ראשו:  [[קטגוריה:פרדס רמונים]] cxgjw5aul8ppl7k9rlfcp8wwv0idgr4 2942862 2942828 2025-06-19T21:37:00Z Roxette5 5159 2942862 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|פרדס רמונים|יד|א|ב|ג}} ;פרק שני: בזולת המציאות והבחינות הנזכרות למעלה, עוד יש ויש בחינות אחרות. והיא כי כאשר נרצה להבחין האצילות בסוד הרכבתה מדין ורחמים - זו יהיה בחינה אחת. וכאשר נראה להבחינו מפאת שכולם רחמים - יהיה בחינה אחרת. וכן כאשר נבחינה מפאת כל ספירה מצד פעולתה בפ"ע בזולת שיצטרף אליה חברותיה - יהיה ענין אחר. וכאשר נרצה לצרף אחד מהם לפי אות שנצטרפה - תשתנה פעולתם ובחינתם ויעלו הבחינות אל עשר. וכן כשנרצה אל שתים - תתחלף לפי חלוף שתיהם. המשל כשנצטרף מלכות אל יסוד והוד - היא בחינה אחת במלכות. ואם נצטרפה אל יסוד ונצח - היא בחינה אחרת. ואם נצטרפה אל הוד ונצח היא בחינה אחרת. כך יעלו הבחינות לאין תכלית ולאין מספר על דרך שפירשנו [[פרדס רמונים ז ה|בשער הצינורות בפ"ה]]. ובזולת זה כאשר נבחין כל האצילות המשל לז' ספירות לבדן או על י' ביחד או ג' ראשונות לבדן - ודאי הם בחינות שלא ישתוו ואין הכל ענין א'. ובזה יובן משנה אחת בספר יצירה וזה לשונו: {{צ|י' ספירות בלימה, וכ"ב אותיות יסוד; ג' אמות וז' כפולות וי"ב פשוטות}}, עכ"ל. והיא משנה שניה. והקודמת אליה בארנוה [[פרדס רמונים יב א|בשער הנתיבות]]. ושם במשנה ההיא אמר שהם ל"ב נתיבות. ועתה במשנה זו בא לבאר חילוקם ומספרם אחר שהספירות אינם כי אם עשר, איך הנתיבות הם ל"ב. ואמר שהם י' ספירות וכ"ב אותיות וכו'. והענין כי אין יחס כלם ביחד שוה אל כאשר יהיו ז' לבד; כי אין הארתם של אלו כהארתם של אלו. וזה יובחן על כמה דרכים; אם בדרך הדמיון אם בדרך החשבון. והמשל בזה, הספירות הם י' וכל אחד כלולה מי' כנודע. הנה יעלו לק'. וזה יעלה חשבונם לאין תכלית בחשבון העשריות והמאות; כי כל חלק ג"כ כלול מי' עד אין תכלית. כי אין חלק שנאמר זה כתר לבדו וזה חכמה לבדה (כדפי' [[פרדס רמונים ח ב|בשער מהות וההנהגה פ"ב]]). ואין זה כשנבחינם בערך השבעה, כי נאמר ז' פעמים ז' או ז' פעמים י', וזה יעלה חשבונם על דרך אחרת שהוא על דרך השביעיות, עם היות שג"כ יעלה לאין תכלית. והנה לא ידמה חשבון הי' עם חשבון הז'. עוד על פי הדמיון כאשר נרצה לדמות הי' גוונים שבספירות - הנה יצטרפו ויעלו הגוונים באופן יותר נאה ומשובח ברבוי גווניו ממה שיעלה אם לא היו כ"א ז'. שלא יעלה הצטרפות הגוונים גוון משובח כמו בהיותן עשר. עוד נוכל להמשיל המשל הזה באופן יותר מכוון אל הנמשל אם יעשה התריאק"ה הגדולה אשר יש בה כמה מיני סמים - יהיה מעלתה יותר גדולה מה שלא יהיה בהתריאק"ה של ארבעה מינים. כי זו תועיל לסם המות הארסי הממית והקטנה תועיל אבל לא כ"כ. וזה מבואר. ועד"ז נקיש בספירות אחרי שידענו חלוקם בדין ורחמים כמו שקדם לנו בשער מהות והנהגה. והנה בהיות רחמי ג' ראשונות עם הז' יהיה המזג נוטה יותר אל רחמים. והטעם מפני היות הרחמים פשוטים במזג. וכאשר יהיו ג' ראשונות לבדם יתפשטו הרחמים יותר ויותר ויהיה המזג כלו נוטה אל הרחמים מה שלא יהיה כן בהתחברם אל ז' ספירות אחרונות. וכאשר יהיו הז' לבדם - אז המזג נוטה יותר אל הדין מב' המערכות הקודמות. ובהקדמה זו תובן המשנה הזו. כי הם ד' מערכות בל"ב נתיבות והכל בעצם הספי'. * מערכה ראשונה - מזג כלם העשרה ביחד, והיינו {{צ|י' ספירות}} הנזכרות במשנתינו. * עוד מערכה ב', והם ג' אמות שהן '''אמ"ש''', שהם כתר חכמה בינה שהם אמות אל החסד והדין והרחמים, כמבואר [[פרדס רמונים ט ג|בשער המכריעין פ"ג]]. * עוד מערכת ג', והם מזג הז' ספירות לבדם אשר הרמז אליהם אותיות כפולות שהם '''בג"ד כפר"ת'''. ונקרא 'כפולות' שהם מקבלות דגש ורפה וישמשו לשתים. ודגש ורפה הוא רמז אל הדין והרחמים. ורמז אל ז' ספירות הבנין שהם לפעמים פועלים בדין ולפעמים ברחמים. * וי"ב פשוטות הם מערכה ד' שהם הי"ב גבולים שהם י"ב הוויות, והם ו' קצוות, פועלים דין ורחמים כאשר יתבאר בארוכה [[פרדס רמונים כא ז|בשער פרטי השמות בשם בן ע"ב בפ"ז]] ח' ט' י'. והנה אינם הז' ספירות אלא הם ו' קצוות שבמקומות ידועים ענפים פרטיים כאשר יתבאר בשער הנז'. ושוב מצאנו מאמר בזהר קרוב למשנה זו בהקדמה זו, והוא בפ' פקודי {{ממ זהר|ב|רכז|ב}}, וזה לשונו בפסוק {{צ|ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים וגו' - כל אינון ווי"ן עבד בצלאל למיהב לון לאשראה על נוקבי. ונפקי מרזא דאלף דאיהו חושבן שלים. "ושבע המאות" דאיהו רזא שלים. "וחמשה" הכי נמי. "ושבעים" - כלא רזא חדא. וע"ד מרזא דא וחושבן דא עשה ווים. וכלא ברזא דוא"ו ודיוקנא דוא"ו אתעבידו, וכלא ברזא עילאה}}, עכ"ל. ופי' בא לבאר ענין הווי"ן במנינם שאין ראוי להאמין שבא משקלם כך על צד המקרה וההזדמן. אבל היה הענין בכונה מכוונת. וזה רצה באמרו {{צ|כל אינון ווי"ן דעבד בצלאל}}, פי' מאחר שבצלאל עשה אותם, וכבר דרז"ל יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ, וכן העיד עליו הכתוב {{ממ|שמות|לא|ג}} {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים כו'}}. וביארו כי כמו שבריאת שמים וארץ הי' בחכמה ובתבונה ובדעת כך היה מעשה המשכן. ומקום שכינת החכמה והתבונה והדעת היה על בצלאל. ומטעם זה הוכרח שהיה יודע לצרף אותיות שבהם נברא העולם מאחר שרוחניות האותיות שהם נכללות בחכמה ובתבונה ובדעת היו נכללים בו. {{צ|למיהב לון לאשראה על נוקבי וכו'}} - הכונה כי אותם הווי"ם היו רומזים בזכר שהוא הת"ת הנקרא וא"ו. ואע"פ שהיו על העמודים והעמודים עצמם זכרים כמפורסם - עכ"ז העיקר היו הווי"ם שהיו מצד הת"ת שהוא עיקר הוא"ו, ומהם היה נמשכת השפעת הארץ התחתונה הנרמזת במלכות. והעמוד היה ביניהם להורות על העמוד המייחד שמים וארץ כנודע - עמוד א' יש לו להקב"ה וצדיק שמו וכו'. {{צ|ונפיק מרזא דאל"ף דאיהו חושבן שלים}} - פי' נודע כי כל הספירות כלולות מעשר, והנה לפי זה הם י' פעמים י' עולים למאה. וכל אחד מהמאה כלולה מי' - יעלו לאלף. ומפני היות המנין הזה כולל כל הי' ספירות עם כללות כללותם קראו {{צ|חושבן שלים}}, עניינו מספר שלם. משא"כ שאר מספרי' שאינם כוללים כל הענפים כמספר אלף. ואין לפרש שפי' {{צ|מספר שלם}} יהיה כי האלף מספר שלם מפני שכולל אחדי"ם עשרו"ת מאו"ת אלפי"ם - שכבר כתבו החכמים בחכמת המספר כי שלימות המספר הוא עשרה מטעם כי מי' ולמעלה הוא כפל האחדים והעשרות. ובחבור החלקים האלה יעלה ויכפל המספר לאין תכלית. וא"כ המספר השלם הוא העשר וזה דבר ברור. ועוד נוכל לפרשו על דרך זה כי האלפא ביתא ימצא בה המספר עד ט' מאות, ומשם יחזיר האלפים לאחדים. נמצא לפי זה האלף הוא מספר השלם הנועץ סוף המספר בתחלתו. ונצייר הנה צורה יפה שבה יתבאר כונתינו בקוצר כזוף :: '''א ב ג ד ה ו ז ח ט''' אחדים :: '''י כ ל מ נ ס ע פ צ''' עשרות :: '''ק ר ש ת ך ם ן ף ץ''' מאות והנה בהשלים המאות ישוה מספר האלפים אל האחדים, והאל"ף הוא הנועץ סופו בתחלתו כי אל"ף הוא אלף הוא פלא, והוא כ"ע הנועץ סופו בתחלתו ותחלתו בסופו בסוד '''אי"ן אנ"י''' שפי' בשער ג' וכן נבארו בשער ממטה למעלה. ולסבה זו נקרא האל"ף {{צ|מספר שלם}} והוא המשכת הת"ת מהכתר; כי כללות הספירות מי' הוא ע"י חכמה ומה גם בעלותה מי' לי' כדפי'. {{צ|ושבע המאות דאיהו רזא שלים}} - דקדק שלא אמר "מספר שלם" כדקאמר לעיל, מפני שאינו שלם לכלהו {{קיצור|פי'|פירושים?}}, אבל אמר {{צ|רזא שלים}} כי הז' ספירות הם מלאות ושלימות בכל כללות העשר (חסרה מלה) מעשר ע"ד העשר הקודמות אלא שהקודמות יסודן עשר ולכן עלו לאל"ף, ואלו יסודן שבע ולכן לא עלו כי אם לשבע מאות. ולכן לא אמר "מספר שלם" מפני שלא נשלם מספר העשר. ונקרא שלם מטעם שלימות כל אחד מספירותיה במאה שערים ולזה אמר {{צ|רזא שלים}}. {{צ|וחמשה הכי נמי}} - פי' כי '''ה'''' ג"כ הם בסוד הוא"ו; כמנין הספירות בסוד כללות השבעה ב'''ה'''' כדפי' בשערי'. וכן כשנסיר ממנין השבעה העמו"ד והאד"ן נשארו '''ה''''. {{צ|וע' כלא רזא חדא}} - פירושו כי ה'''ע'''' ג"כ בסוד שבע מאות אלא שאלו כלולים בכללות גדול ואלו נכללים בכללות א' לבד, דהיינו כל אחד מז' כלולה מעשר. נמצאו הז' עולים ע'. {{צ|ועל דא מרזא דא וחושבן דא עשה ווים}} - פי' לרמוז הסוד הגדול הזה שיהיה הת"ת כלול מכל הבחי' הללו. {{צ|וכלא ברזא דוא"ו כו'}} - הוקשה לו כי האל"ף הוא רמז בכל העשר וז' מאות ושבעים הם בשבעה וה' ג"כ, וא"כ מה ייחס מספר זה לת"ת. ועל זה השיב {{צ|וכלא ברזא דוא"ו}}. וראיה על זה צורתם שהיו עשוין כמין וא"ו אלא שהוא הת"ת בהיותו כלול מכל המציאיות האלה. ונמצאו הוויית האלה '''בצורת"ם ורמיזת"ם ומקומ"ם וחשבונ"ם''' בסוד העליונים. '''בצורת"ם''' שהיו בצורת ו', '''ברמיזת"ם''' שכן היו רומזים לת"ת, '''במקומ"ם''' שהיו עומדים על העמודים בסוד הוא"ו על משך הוא"ו שהוא ת"ת על צדיק. '''וחשבונ"ם''' בסוד האל"ף ושבע המא"ות וחמש"ה ושבעי"ם. ועתה אין להמלט שלא נאמר שאין הז' מאות מכלל האל"ף. אבל הוא מציאות בפ"ע שמציאות האל"ף נבחר ממציאות הז' מאות וכן לע' וכן לחמשה כל א' היא מציאות בפ"ע. והוכרח לענין המשכן להיות הוא"ו כלול מכל המציאיות מטעם שתהיה ג"כ המלכות כלולה מכל המציאות. והמשל בזה כשנקח אבן מהאבנים או עץ מהעצים ונחלקנו לשנים - הנה בהכרח ימצאו אותם החלקים מפאת יחודם שוים בחוטיהם וציורהם, ולא ישתנו ציור זה מציור זה, כי חתיכה אחת היו שניהם ויוכרח להם מציאות א'. וכן הדבר באצילות הת"ת והמלכות אחר שהיו '''ד"ו''' פרצופין כאשר נבאר בשער המעוט. והנה עם היות שנסרם הקב"ה - עכ"ז הם שוים כדמיון המשל שהמשלנו, ולכן בהיות הזכר מתיחד עם הנקבה בכל אבריו יחוד גמור ושלם - יוכרח היותן משתווים שווי גמור מקבל הנקבה לזכר והזכר לנקבה שהם כדמות מקבל ומשפיע. ומה גם ראותינו ענין הצנורות שפי' בפ"א מהשער שיחדנו להם. ולכן במשכן לרמוז אל כל חלוקי חלוקם להיות היחוד שלם - הוכרח להיותם על צד המספר ההוא כדי שתהיה הוא"ו כלולה מכל החלקים והבחינות שאפשר שתבחן כדי שהנקבה ג"כ תבחן בכל הבחינות ההם לקבל ממנו. ומזה הטעם יובן הכרח למה כל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף {{ממ|בר"ר|פד|ו}}, מפני שיסוד הוא מיחד הת"ת והמלכות בכל החלקים והבחינות של שניהם, וא"כ יוכרח לפי זה היות בו בחינה שוה אל בחינת המלכות והת"ת כדי שיהיו מקבילות הלולאות ויחדיו יהיו תמים על ראשו:  [[קטגוריה:פרדס רמונים]] l77vad2pgjcbntrgvs2qbtyp8f5z9td פרדס רמונים יד ג 0 221406 2942803 364614 2025-06-19T17:30:27Z Roxette5 5159 2942803 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|פרדס רמונים|יד|ב|ג|ד}} פרק שלישי: כונתינו בפ"ז לבאר מציאיות מתבארים בקצת ממאמרי הזהר והם צריכין אל העיון בחכמה הזאת ביותר. והוא במציאות הבינה ובמציאות הת"ת ובמציאות המלכות. במציאות הבינה, בה שני מציאות. ראשונה מציאות שאין לו יחס עם האצילות כלל, ונרמזת במציאיות יו"ד נקודה דקה שבבינה. והשניה מציאות המתייחס עם האצי' מצד המציאות אשר לה. ואין לומר שאין מציאות היו"ד אלא בחכמה, ושאות הבינה היא ה"א. שגם אות הבינה היא יו"ד. וכן מבואר בדברי הרשב"י שג' יודין הם ג' ראשונות והיינו בחינת הבינה עם ב' העליונות והיא נרמזת ביו"ד ככל אחת משאר העליונות. אבל כאשר תאציל האצילות במקומם, אז יש לה בחינת הה"א. והנה בחינת היו"ד נקרא מ"י שהוא שאלה בלא תשובה מרוב העלמה. ובחינת ה"א הוא נרמזת באלה שהם ג' אבות דהיינו ג' ווי"ן שבצורת הה"א כזה ה', והוא"ו הימיני הוא חסד, והגג שלה הוא גבורה, והרגל התלוי הוא ת"ת. והם נקראים אלה. ולעמוד על ענין זה היטיב, צריך לעיין במה שנכתוב בשער השמות פ"ח ט' ובשער ממטה למעלה פ"ה בשם אלדי"ם שהוא צרוף מ"י אל"ה, ה' על י' כמבואר בתקונים פעמים הרבה. ירצה ה' שהוא לבוש אל היו"ד כזה. ולכן היא נקבה כי בחינת הגילוי גרמה לה היותה נקבה. אבל קודם היא י' לבד בסוד נקודה שוה אל שתי הנקודות. אבל בסבת אצילותה להאציל האצילות נצטייר בה מציאות ג' קווים. כי בהיותה משגחת בחסד להשפיעם יוכרח היות בה בחינת החסד, ובהיותה משגחת ברחמים יוכרח היות בה בחינת הרחמים, ובהיותה משגחת בדין יוכרח היות בה בחינת הדין. וג' בחינות האלה שנצטייר בה זה ודאי מציאות מקור ג' קווין שנשארו שם בדקות שהם שרש ומקור אל המתגלים. ואין שאלה לומר שהאבות אינם ווין אלא הת"ת לבד. כי כן פי' בתיקונים בזולת הדרוש ואמרו שג' פסוקים ו"יסע ו"יבא ו"יט הם ג' ווי"ם בג' אבות. ואחר שבארנו שני המציאות האלה בבינה נאמר כי גם שתיהם במלכות. והם נרמזים בשתי אותיות אלה ממש בה' וי' כי עיקרה היא יו"ד ומציאותה המתאצל אליה מקבלת הג' קווים [שהם נה"י] ונעשית ה'. וקרוב לענין זה נתבאר בזהר {{ממ|שלח|דף|קעא.}} וז"ל פתח ההוא ינוקא ואמר, והיה ביום ההוא, לא ידיע מאן הוא. אלא בכל אתר ביום ההוא יומא בתראה איהו. אמאי איקרי יום ההוא. אלא רזא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דכתיב ועבד הלוי הוא. פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא איתוסף ביה ה'. זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעי. הכא אית למימר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי, אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אסתחרן אקרון ירושלים והכי אתתחמן אית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אילין פנימאן ואילין לבר ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן לשכות ואית דרגין דאיקרון כד אסתתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין, אית נקודה חדא כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימנך ההוא יקרא ארץ רפאים. וכד יקום יומא דא מגו {{ממ|כיפין}} {{ממ|שבכין}} דעזרה יקום נביעו דמיין והאי נביעו מן הים הקדמוני ליהוו כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאימיה. כך חציים אל הים הקדמוני וכו' עכ"ל. והנה המאמר הזה רב במקומו ואנו קצרנוהו והעתקנוהו ממנו הצורך אלינו. והענין בקצרה, זה הינוקא היה תנוק א' שנסתלק מן העולם לסבה ידועה אליו יתברך וכאשר עלתה נשמתו אל פתח שערי ג"ע אחזו בו הכרובים שומרי הגן לבלתי תתו להכנס לסבה שנאמרה שם ובין כך ובין כך היה ראש ישיבת הצדיקים דורש בפסוק זה והיה ביום ההוא והתינוק מבחוץ הקשה וז"ל מיין דאינון מלרע היך סלקין לעילא מיניה לאתר עילאה יתיר מיניה בכמה דרגין ומה איצטרך לון לאינון מיין. ומה אתר דכל מבועין ונחלין נפקין מיניה ולית פסיקו למבועי ונחלוי אשתקייא מאתר נגוב מאן חמא חפירא דבירא יהיב מייא למבועא דנביע. וכי ירושלם יהיב מים אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן עכ"ל. והיא קושיא חזקה, כי ירושלם היא המלכות והים הקדמוני היא בינה ולפיכך נקרא קדמוני וכיצד אפשר שישוקה הבינה מהמלכות. ולהשיב על הקושיא הזאת אחר שהכניסוהו לישיבה פתח ואמר והיה ביום ההוא לא ידיע וכו' כי מלת הוא מורה על הנסתר והיא כנוי אל ההעלם כאשר נבאר בשער ערכי הכנויים וה"א הידיעה מורה על הנגלה כמפורסם. והנה הם ב' הפכים במלה אחת. וזה כיוון באמרו ההוא לא ידיע מאן הוא. פי' הוא מורה העלם, וההוא מורה התגלות, והם ב' הפכים. והשיב אלא בכל אתר ביום ההוא, הוא המלכות, שהוא יום האחרון. ואע"פ שהיא מדת לילה ג"כ הוא יום, שהרי ז' ימים הם, וכבר יתייחס אליה שם יום. ומאחר שהיא המלכות ראוי לבא בה' הידיעה מפני שהיא גלויה וידועה. אבל תיבת הוא לא יצדק שהוא מורה על ההעלם כדפי'. והשיב אלא רזא דא הוא יומא כו'. פי' להורות על מציאות היו"ד שהוא מציאות נעלם שיש בה. כי המלכות היא שירותא וסיומא שהוא תחלה וסוף כדאמרי' תחלת המחשבה סוף המעשה שהיא למעלה בחכמה במציאות יו"ד והיא סוף המעשה במלכות במציאות ה'. ואמר שהמציאות הנעלם שהוא התחלה נקרא הוא, שמורה על התחלה. וראייה ממאי דכתיב ועבד הלוי הוא, ועבודת הלוי היא אל הבינה כדפי' בשער מהות והנהגה בפ"י. והנה הוא, מורה על שירותא שהוא תחלה וראשון כי הבינה נקרא שירותא דקיימא לשאלתא כדפי' שם בפט"ו. ובחי' המציאות המתגלה שהוא סוף כל דרגין נקרא ההוא בה' הידיעה. נמצא תיבת ההוא מורה על שני המציאיות יחד. והנה ביאר הינוקא ב' המציאיות שלה בה' שסביב לי' בענין ההוא. והנה הנקודה האמצעית נקרא כבודה בת מלך פנימה. וכן נקרא בת עין שהוא כבבת עין נקודה זעירא דקיקא וסביבה ג' גוונים שהם גווני הקשת הם ג' אבות. והנה בעלות הנקודה הזאת אל מקומה הרמתה אל בית אביה חכמה באמצעות שפע הבינה שהיא האם המניק לה החלב וע"י תתעלה עד שהיא עולה והיא משפעת אפי' בבינה עצמה כדקאמר כגוונא דאימא דברה וכו', וכן תשפיע אל מציאותה התחתון שבה ממש {{ממ|שהיא|הה|לזון|בו|התחתונים}} וזהו וחצים אל הים האחרון. וכלל הדברים, כי הבינה לה ה' ומציאותה ג' אבות. ולמלכות ה' ומציאותה נצח והוד ויסוד. ושתי הקדמות אלו נתבארו ברעיא מהימנא {{ממ|תרומה|דקנח}} וז"ל מאנא דקב"ה איהי שכינתא דאיהו מאנא לשמשא לבעלה איהי מנרתא דיליה דאתמר בה שבע ביום הללתיך דאינון הגדולה והגבורה והת"ת והנצח וההוד יסוד ומלכות. ז' כלילן. מז' דרגין אלין ג' קני מנורה מצדה האחד, גופא ותרין דרועי דמלכא איהו נר מצוה לאנהרא בהון. וג' קני מנורה מצדה השני, אינון תרין שוקין וברית ואיהו נר מערבית לאנהרא בהון. מנרתא דמלכא אתקריאת ואיהי נר לאנהרא ביה נר מצוה דאתמר ביה מצות ה' ברה מאירת עינים ומאן רישא דמנרתא בינה ה' עילאה דאית לה תלת קנים בדיוקנא דא ה' תלת ווי"ן דאינון תלת אבהן. ה' תניינא ג' קנים תניינין בדיוקנא דא ה' תלת ווי"ן דאינון נצח הוד יסוד. ו' מנרתא דאמצעיתא ב"ן י"ה על שמיה אתקרי בינה איהו כליל שית קנים לתתא בחשבון ו' בו' קנים דיליה. י אשת חיל עטרת בעלה תגא דס"ת בצורת זיין. מסטרא דעלמא דאתי לאו איהי מאנא לגביה ולאו משמשא לגביה אלא עטרה על רישיה אבל בעלמא דין איהי כגוונא דא הוה"י איהי מאנא תחותיה שמושא דיליה וכו' עכ"ל. ובו בפירוש כי ב' ההי"ן הם ג' ווי"ן כל אחד מהם. וגם מציאות המלכות שהיא לפעמים יו"ד בעלותה למעלה ואז היא נקראת אשת חיל עטרת בעלה שהיא י' עטרה על ו' ונעשית ז' ואיהי עטרת תפארת וזו כאשר היא עולה לבינה להתייחד עם החכמה שמשם מציאותה כדפי' לעיל. ועתה נבא בפ' זה לבאר עוד ענין מציאיות היו"ד אל המלכות בה"א עם היות שיתבאר בשער המיעוט:  [[קטגוריה:פרדס רמונים]] 0zeamn8yg0nr3ut7n9waei8bfybk6x6 זוהר חלק יז 0 261511 2942863 2942680 2025-06-19T22:11:30Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 2942863 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק טו|חלק יז|חלק יח|}} {{תוכן עניינים שטוח|3}} <קטע התחלה=דף קעט ב/> ==פרשת תצוה - זהר== {{ממ זהר משולב|ב|קעט|ב}} ואתה תצוה את בני ישראל וגו', ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך וגו', אמר רבי חייא, מאי שנא הכא מבכל אתר, דכתיב ואתה הקרב אליך, ואתה תדבר אל כל חכמי לב, ואתה תצוה את בני ישראל, {{מקור|שמות ל כג}} {{צ|ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור}}, אלא כלא ברזא עלאה איהו, לאכללא שכינתא בהדיה. אמר רבי יצחק, נהורא עלאה ונהורא תתאה כליל כחדא אקרי ואתה, כמה דאת אמר {{מקור|נחמיה ט ו}} {{צ|ואתה מחיה את כלם}}, ועל דא לא כתיב והקרבת את אהרן אחיך, וצוית את בני ישראל, ודברת אל כל חכמי לב, בגין דההוא זמנא שריא שמשא בסיהרא, ואשתתף כלא כחדא, לשריא על אומנותא דעובדא. אמר רבי אלעזר, מהכא {{מקור|שמות לו א}} {{צ|אשר נתן יהו"ה חכמה ותבונה בהמה}}. רבי שמעון אמר מהכא, ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה, אשר מלאתים מבעי ליה, אלא אשר מלאתיו לההוא לבא, מלאתיו רוח חכמה, כמה דאת אמר {{מקור|ישעיה יא ב}} {{צ|ונחה עליו רוח יהו"ה רוח חכמה וגו}}, ועל דא אצטריך אשר מלאתיו רוח חכמה, דשריא שמשא בסיהרא באשלמותא דכלא, ועל דא אתרשים כלא בכל אתר. אמר רבי אלעזר, אי הכי הני ואתה ואתה היאך מתיישבן בקראי, אמר ליה, כלהו מתיישבן נינהו, ואתה הקרב אליך, ליחדא בהדיה, ולקרבא בהדיה רזא דשמא קדישא כדקא יאות, ואתה תדבר אל כל חכמי לב, בגין דכלהו לא אתיין למעבד עבידתא, עד דרוח קודשא ממללא בגווייהו, ולחש לון בלחישו, וכדין עבדי עבידתא, ואתה תצוה את בני ישראל, רוח קדשא פקדא עלייהו, ואנהיר עלייהו למעבד עובדא ברעותא שלים, ואתה קח לך, כמה דאוקימנא (דכתיב) ואתה הקרב אליך, והני כלהו הכא בעובדא דמשכנא, דכלא אתעביד ברזא דא. פתח רבי שמעון ואמר, {{מקור|תהלים כב כ}} {{צ|ואתה יהו"ה אל תרחק, אילותי לעזרתי חושה}}, ואתה יהו"ה כלא חד, אל תרחק, לאסתלקא מינן, למהוי סליק נהורא עלאה מתתאה, דהא כד אסתלק נהורא עלאה מתתאה, כדין אתחשך כל נהורא, ולא אשתכח כלל בעלמא. ועל דא אתחרב בי מקדשא ביומוי דירמיהו, ואף על גב דאתבני לבתר, לא אהדר נהורא לאתריה כדקא יאות, ועל רזא דא שמא דההוא נביאה דאתנבי על דא ירמיהו, אסתלקותא דנהורא עלאה, דאסתלק לעילא לעילא, ולא אהדר לאנהרא לבתר כדקא יאות, ירמיהו, אסתלק ולא אהדר לאתריה, ואתחרב בי מקדשא, ואתחשכו נהורין. אבל ישעיהו שמא גרים לפורקנא, ולאהדרא נהורא עלאה לאתריה, (ישעיהו לאנהרא ההוא נהורא עלאה, ולמעבד פורקנא) ולמבני בי מקדשא, וכל טבין וכל נהורין יהדרון כדבקדמיתא, ועל דא שמהן דתרין נביאין אלין קיימין דא לקבל דא, בגין דשמא גרים, וצרופא דאתוון דא בדא גרמין עובדא, הן לטב הן לביש, ועל רזא דא צרופא דאתוון דשמהן קדישין, וכן אתוון בגרמייהו, גרמין לאתחזאה רזין עלאין, כגוונא דשמא קדישא, דאתוון בגרמייהו גרמין רזין עלאין קדישין לאתחזאה בהו. רזא קדמאה, יו"ד נקודה קדמאה,<קטע סוף=דף קעט ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפ|א}}<קטע התחלה=דף קפ א/>דקיימא על תשע סמכין דסמכין לה, ואינון קיימין לארבע סטרי עלמא, כמה דסיפא דמחשבה נקודה בתראה קייא לארבע סטרי עלמא, בר דהאי דכר ואיהי נוקבא. והאי קיימא בלא גופא, וכד קיימא בלבושא דאתלבש בהו, איהי קיימא על תשע סמכין, ברזא דאת '''ם'''' בלא עגולא, ואף על גב דאת ס' איהי בעגולא וקיימא בעגולא, אבל ברזא דאתוון חקיקן, גו נקודי טהירין לעילא, אינון ברבועא, דלתתא איהו בעגולא. האי ברבוע איהי קיימא בשיעורא דתשע נקודין, תלת תלת לכל סטר, ואינון בשיעורא דחושבנא תמניא נקודין, ואינון תשע, ואלין אינון דקיימין מרזא דבוצינא ברבועא, בסמכין תשעה לאת יו"ד, נקודה חדא, אינון תשעה אינון תמניא, ברזא דאת '''ם'''' ברבועא, כגוונא דא [ציור] [[File:Mem Sofit of Nekudot.png|20px|inline]] תלת לכל סטר, ודא איהו רזא דאת יו"ד נקודה חדא. ואף על גב דאיהי נקודה חדא, דיוקנא דילה רישא לעילא, וקוצא לתתא, ושיעורא דילה תלת נקודין, כגוונא דא [ציור] [[File:Yud of nekudot.png|10px|inline]] {{הערה|יש ציורים שמציירים את הנקודה למטה באמצע שתי הנקודות העליונות, כמו סגו"ל, וצע"ע מה יותר נכון - ויקיעורך}}, ועל דא אתפשטותא לארבע סטרין, תלת תלת לכל סטר, איהי תשע ואיהי תמניא, ואלין אינון סמכין דנפקין מרזא דבוצינא, למהוי סמכין לאת יו"ד, ואלין אקרון רתיכא דילה, ולא קיימין בשמא, בר ברזא דתשע נקודין דאורייתא. וברזא דספרא דאדם, אתפלגו אלין תשע דאינון תמניא, בצרופא דאתוון דשמא קדישא, לצרפא לון וליחדא לון בכל אינון גוונין, כד נטלין אלין תמניא דאינון תשע, נהרין בנהירו דאת '''ם'''' ברבועא, ואפיק נהורין תמניא, (ס"א תמניא אתחזן) אתחזן, ואתוון תשעה, ואתפלגן לתתא לנטלא כל משכנא. ואינון צרופא דשמא קדישא, ברזא דשבעין ותרין אתוון מחקקן, דנפקי מרזא דתלת גוונין, ימינא ושמאלא ואמצעיתא, וכלא מרזא דתלת נקודין, שיעורא דאת יו"ד, דאיהי לארבע סטרין, ואינון תמניא נקודין, ואינון תשע נקודין, ואינון תריסר נקודין עלאין, תלת תלת לכל סטר וסטר, ומהכא נחתין לתתא בתריסר לשית סטרין, וכד אתחקקן תריסר אלין בשית סטרין, אינון שבעין ותרין שמהן, רזא דשמא קדישא דשבעין ותרין, דאינון שמא דא קדישא. וכלא איהו סליק ברעותא, דסמיכו דמחשבה באינון סמכין דאת יו"ד, ועל דא אתוון בצרופייהו תלת תלת בכל צרופא דיליה, בגין לסלקא ברעותא דאת י' דתלת נקודין כמה דאתמר, ועל דא לא אסתליק בסליקו דצרופא, אלא מעקרא ושרשא דרזא דאלין סמכין דסמכין לאת י', רזא דאת '''ם''' ברבועא, תשע נקודין, תמניא נקודין, תריסר נקודין, שבעין ותרין נקודין, אשתכח דכל רזא דשמא קדישא קיימא באת י', וכלא רזא חדא, וקיימא ברזא דבוצינא כמה דאתמר, למעבד סמיכו לכל את ואת, ואינון סמכין אינון רתיכא דלהון דכל את ואת כמה דאתמר. רזא תניינא את ה', דקיימא על חמשה סמכין דסמכין לה, דנפקין מרזא דבוצינא, כד אתכנש לאסתלקא לעילא מרזא דמשחתא, את דא היכלא קדישא אקרי, לגו נקודה דקאמרן, וכלא איהו ברזא דקאמרן דאת '''ם'''' ברבועא, אבל הכא לא אתרשים בר את ה', ורתיכא דילה חמשה סמכין דקאמרן. דכד בטש נהירו דבוצינא באת י' אתנהיר, ומההוא בטישותא אתעבידו אינון תשע סמכין דקאמרן, ומגו נהירו דאתנהר את י', אתפשטו תלת נקודין די', תרין לעילא דאינון רישא, וחד לתתא דאיהו קוצא די' כגוונא דא [ציור] [[File:Yud of nekudot.png|10px|inline]] {{הערה|יש ציורים שמציירים את הנקודה למטה באמצע שתי הנקודות העליונות, כמו סגו"ל, וצע"ע מה יותר נכון - ויקיעורך}} דקאמרן, כד אתפשטו, תרין אתעבידו תלת, חד אתעביד תרין, ואתפשטו, ואתעביד חד היכלא, דא היכלא לבתר דאתעביד היכלא לחד נקודה קדמאה,<קטע סוף=דף קפ א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפ|ב}}<קטע התחלה=דף קפ ב/>אתעביד בנגיזו טמיר רזא דאת דא, וקיימא על חמש אחרנין. ארבעה, גניזין אינון בחד נקודה דקיימא לגו באמצעיתא, אינון חמש, ואיהי ה', כמה דה"א דלתתא קיימא על ארבע, ואיהי נקודה על ארבע, דקיימא בגו אמצעיתא, אוף הכא נמי האי, ומה דקיימא על ה' סמכין, הכי הוא ודאי, בגין דהאי נקודה עלאה איהי על תרין גוונין, חד בלחודוי וחד בטמירו. ובספרא דרזין דחנוך, ה' ודאי קיימא על חמש סמכין, דנפקין מגו בוצינא, וכדין אפיק חמש קיימין אחרנין, ואשתכח האי ה' ברזא דעשרה, וכד אתפרשת, קיימא ה' דא על סמכין, ואינון הוו תליסר מכילן דרחמי, בחד דרגא דאתוסף עלייהו, ואלין אינון תריסר דקיימין בשית זמנין, אינון ארבעין ותרין זמנין, שבעין ותרין הוו, אבל נחתין לתת. והכא אתפרשו שבילין לכל סטר, דאינון תלתין ותרין, אשתאר ארבעין, ותרין אודנין ימינא ושמאלא, הא ארבעין ותרין, אלין מ"ב אתוון עלאין, דאינון אתוון רברבן דאורייתא, בגין דאית אתוון רברבן, ואית אתוון זעירין, אתוון רברבין אינון לעילא, אתוון זעירין לתתא, וכלא לתתא כגוונא דלעילא. בגין דאית שמהן קדישין עלאין דקיימין ברעו דרוחא ולבא בלא מלולא כלל, ואית שמהן קדישין תתאין דקיימין במלה, ובמשיכו דמחשבה ורעו עלייהו. ואית שמהן אחרנין לתתא, דאינון מההוא סטרא אחרא, דאיהו מסטרא דמסאבא, ואלין לא קיימין אלא ברעו דעובדא לתתא, לסלקא רעו דההוא עובדא דלתתא לגביה, בגין דאיהו סטרא אחרא לאו איהו אלא בעובדין דהאי עלמא, לאסתאבא בהון, כגוונא דבלעם ואינון בני קדם, וכל אינון דמתעסקי בההוא סטרא אחרא. ואלין לא קיימי באתוון רשימין מן כ"ב דאורייתא, בר תרין, ואלין ח' וק', וסמכי לון בסמיכו אתוון דשקר, אבל אלין אינון אשתמודעאן לגבייהו יתיר, ועל דא בתהלה לדוד, בכלהו כתיב ו' בכל את ואת, בר מאלין תרין דלא כתיב ו', דהא ו' שמא דקודשא בריך הוא איהו. ובגין כך אינון ארבעין ותרין אתוון, דעלמא דא אתברי בהו, אשתכח האי ה' עלאה לסלקא לתשעין ותרין, תשעין הוו בר תרין אודנין ימינא ושמאלא, ורזא דא (ס"א וסימנך) {{מקור|בראשית יז יז}} {{צ|ואם שרה הבת תשעים שנה תלד}}, אבל איהו בחשבנא תשעין ותרין, וכד אתוסף דרגא דרזא דברית, איהו רקיעא תמינאה, וקיימא לתמניא יומין, הא מאה, ואלין ודאי מאה ברכאן בכל יומא, דאצטריכא כנסת ישראל לאתעטרא בהו, וכלא ברזא דה'. האי ה' איהי דיוקנא דילה בתרין נוני"ן, רזא דמאה, ואינון חמש סמכין רתיכין דנפקי מגו בוצינא, ואינון חמש אחרנין דנפקין מינה, ועל דא דיוקנהא כגונא דא ן-ן, תרין נוני"ן, ונקודה דקיימא באמצעיתא, ועל דא ו' קיימא בינייהו תדיר, כגוונא דא נו"ן, בגין דהכא איהו אתריה לאתעטרא, ואף על גב דרזין אחרנין אינון ברזא דה', אבל דא איהו ברזין דספרא דחנוך, והכי הוא ודאי. וכד אתתקנא באינון חמשין בלחודייהו, איהי נקודה חדא דקיימא ברזא דנ', כגוונא דא ה נו"ן וחד נקודה באמצעיתא, דאיהי שלטא עלייהו, וכלא רזא חדא, זכאין אינון דידעי ארחוי דאורייתא למהך בארחי קשוט, זכאין אינון בהאי עלמא וזכאין אינון בעלמא דאתי. רזא תליתאה את ו', האי את דיוקנא דרזא דאדם כמה דאתמר, והא אוקימנא דהאי את קיימא על י"ב רתיכין, וכד מתפרשאן, אינון כ"ד רתיכין דכלילן בהאי את, פשיטו דיוקנא דבר נש, לקבל דרועין וירכין וגופא,<קטע סוף=דף קפ ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפא|א}}<קטע התחלה=דף קפא א/>שייפין דלהון כ"ד אינון, דדרועין וירכין, וגופא הא אתמר, אבל כלהו סתימין בגופא, דגופא קיימא בכלהו כ"ד. וכלהו רתיכין כלילן ביה בגופא, ובגין דכלילן כלהו ביה, קיימא ו' פשיטו חד, גופא חד כליל בכ"ד רתיכין, ואלין אינון, רישא בשית, גופא בי"ח,ואף על גב דכל רתיכין אינון (נ"א י' י' לכל סטר ונ"א יח) י"ב לכל סטר, בכלא קיימא גופא, אבל עשרים וארבע, אינון שית דרישא, דאינון שייפין לאעלאה רישא, תמני סרי חוליין, דקיימא רישא וסמכא גופא עלייהו. וכלהו פשיטו חד ברישא וגופא, ואינון שיתין כלהו כליל לון, דאיהו רזא דשית, ועל דא שיעורא דאת ו', רישא שיעורא בשית נקודין ממש, גופא בתמני סרי, כגוונא דא כל אלין רזין מתפרשן, לאכללא לון בגופא, בגין דדרועין וירכין כלהו בגניזו, ועל דא כלא אתכליל ברזא דאת ו', ודיוקנא דילה. וכד שלימו דאת דא אתחזי, כדין כל סטרין בישין אסתתמו, ואתפרשן מסיהרא, ולא אתחפיין, בגין דאיהו מבקע כל משקופין דרקיעין ואנהיר לה, ולא יכלא מקטרגא לאבאשא כלל, וכד האי אסתלק, כדין סליק ואסטי ומפתי, ויכיל לקטרגא על כל בני עלמא, בגין דאיהו מלך זקן וכסיל, והא אוקימנא. ו' איהו נהורא דנהיר לסיהרא, ואף על גב דנהירין סגיאין אתכלילן ביה, נהורא דנהיר לסיהרא איהו חד פשיטו למליא לה, ואיהו רזא דאלף, רשימו בכל אינון רזין, וכד נהיר לסיהרא, ברזא דו' נהיר לה. ובספרא דאדם קדמאה, בדיוקנין דאתוון, ו' חד נקודה לעילא, וחמש נקודין דלתתא, וכן שיעורא דילה כגוונא דא ו', וכל נקודה קיימא ברזא דעשר, בגין דלית לך נקודה דלא אשלים לעשר, דכל נקודה אית ביה תשע סמכין רתיכין, וההיא נקודה אשלים לעשר, נקודה דימינא תשע סמכין רתיכין לה, ואיהי עשרה, וכן לשמאלא, וכן לכל סטרין, ועל דא כלהו נקודין אינון כל חד וחד כללא דעשר, איהי ורתיכוי, וכלהו כלילן בההוא פשיטו דאת ו', בגין כך כלא איהו בדיוקנא ברזא דאת ו'. וכד עייל שימשא בסיהרא (סיהרא), נפק מהאי ו' חד בפשיטו רזא דברית, כגוונא דא ג', ודא איהו לאעלא בנוקבא, וכד אתכליל כלא בהאי פשיטו דאת ו', כדין קיימא לשמשא בנוקבא, ורזא דא דכתיב, ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך, את לאתכללא דרועא בגופא, ואת בניו אתו, אלין כל אינון רתיכין וסמכין דיליה, דרועא שמאלא לגביה, דכתיב {{מקור|במדבר ג מה}} {{צ|קח את הלוים}}, לאשתכחא ו' דכליל כלא בחד פשיטו למהוי חד, ועל דא אתכח יחודא בהאי, ימינא ושמאלא ואמצעיתא כלא איהו חד, ועל דא אתעביד חד פשיטו ואקרי אחד, ולא תשכח בר פשיטו חד בלחודוי, ודא הוא חד. ה' בתראה אתעביד חד גופא, בהאי נקודה דאמצעיתא, ואעיל בה ו', ואשתכח ו' בין ב' נקודין, חד לעילא וחד לתתא, וכדין אתאחיד עלמא עלאה בעלמא תתאה, ואיהו חד ואוקימנא, אתא רבי אלעזר ורבי אבא ונשקו ידוי, בכה רבי אבא ואמר, ווי לעלמא כד יתכניש שמשא, ויתחשך עלמא. אמר רבי אלעזר, ירכין לתתא ברזא דאת ו', מנא לן דאתכלילו בהאי את, אמר ליה דכתיב {{מקור|מלאכי ג כב}} {{צ|זכרו תורת משה עבדי}}, ולא כתיב נביאי, לאתחזאה דכלא אתכליל ברזא דו', ואת ו' אקרי חד, ואיהו חד בלחודהא, ופשיטו חד, והא אתמר: ואתה הקרב אליך וגו', אמר רבי שמעון, לא שמש משה (נ"א שמשא), (נ"א דאיהו שמשא) בסיהרא, עד דאתכליל בכל סטרין ברזא דו', כמה דאוקימנא, תא חזי מה כתיב, מתוך בני ישראל לכהנו לי, לכהן לי לא כתיב, אלא לכהנו לי, לשמושא דיליה, לשמושא דאת דא, לשמושא דיליה ודאי, לי דא את ה,' לאעלא ולשמשא ו' בה', למהוי כלא חד, זכאין אינון ישראל<קטע סוף=דף קפא א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפא|ב}}<קטע התחלה=דף קפא ב/>דעאלו ונפקו, וידעי ברזא דארחוי דאורייתא, למהך בארח קשוט. מתוך בני ישראל, אמאי מתוך בני ישראל, אלא כלא לא אתקרי למהוי חד כדקא יאות, אלא מתוך בני ישראל, דהא בני ישראל קיימי לתתא, לאפתחא ארחין, ולאנהרא שבילין, ולאדלקא בוצינין, ולקרבא כלא מתתא לעילא, למהוי כלא חד, ובגיני כך כתיב {{מקור|דברים ד ד}} {{צ|ואתם הדבקים ביהו"ה וגו'}}. אמר רבי שמעון, כלא איהו קריבה, למאן דידע ליחדא יחודא, ולמפלח למאריה, דהא בזמנא דאשתכח קרבנא כדקא יאות, כדין אתקריב כלא חדא, (נ"א דרגין כלהו כחד), ונהירו דאנפין אשתכח בעלמא בבי מקדשא, ואתכפיא ואתכסיא סטרא אחרא, ושליט סטרא דקדושה בנהירו וחידו. וכד קרבנא לא אשתכח כדקא יאות, או יחודא לא הוי כדקא יאות, כדין אנפין עציבו, ונהירו לא אשתכח, ואתכסיא סיהרא, ושלטא סטרא אחרא בעלמא, (נ"א דלא אתחריב בי מקדשא אלא בגין וכו') בגין דלא אית מאן דידע ליחדא שמא קדישא כדקא יאות. אמר רבי שמעון, קודשא בריך הוא לא נסי לאיוב, ולא אתא עמיה בנסיונא כנסיונא דשאר צדיקיא, דהא לא כתיב ביה והאלהי"ם נסה את איוב, כמה דכתיב באברהם {{מקור|בראשית כב א}} {{צ|והאלהי"ם נסה את אברהם}}, דאיהו בידיה אקריב לבריה יחידאי לגביה, ואיוב לא יהיב ליה ולא מסר ליה כלום, ולא אתמר ליה, אבל אתמסר בידא דמקטרגא בדינא דקודשא בריך הוא, דאיהו אתער לההוא מקטרגא לגביה, מה דאיהו לא בעא, דהא בכל זמנא אתא ההוא מקטרגא לאתערא על בני נשא, והכא קודשא בריך הוא אתער לגביה, דכתיב {{מקור|איוב א ח}} {{צ|השמת לבך על עבדי איוב}}, אבל רזא עמיקא איהו. פתח ואמר, {{מקור|בראשית ד ג}} {{צ|ויהי מקץ ימים}}, ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהו"ה, ויהי מקץ ימים, רזא איהו, מקץ ימים ולא מקץ ימין, דחה לקץ ימין וקריב לקץ ימים. והא אוקימנא, דכתיב {{מקור|דניאל יב יג}} {{צ|ואתה לך לקץ}}, אמר קודשא בריך הוא לדניאל ואתה לך לקץ, אמר ליה לאן קץ, לקץ הימים או לקץ הימין, עד דאמר ליה לקץ הימין, ועל דא דחיל דוד, דכתיב {{מקור|תהלים לט ה}} {{צ|הודיעני יהו"ה קצי}}, או לקץ הימים או לקץ הימין, והכא מה כתיב ויהי מקץ ימים, ולא מקץ ימין, ובגיני כך לא אתקבל קרבניה, דהא מסטרא אחרא הוה כלא. תא חזי מה כתיב, {{מקור|בראשית ד ד}} {{צ|והבל הביא גם הוא}}, מאי {{צ|גם הוא}}? לאסגאה כלא דא בדא, קרבנא כלא ועקרא דיליה הוה לקודשא בריך הוא, ויהיב חולקיה לסטרא אחרא, כמה דאת אמר ומחלביהן, וקין עקרא עבד מקץ ימים, ויהב חולקא לקודשא בריך הוא, ועל דא אתדחא איהו וקרבניה. באיוב מה כתיב, {{מקור|איוב א ד}} {{צ|והלכו בניו ועשו משתה וגו'}}, וכתיב {{צ|ויהי כי הקיפו ימי המשתה}}, וכתיב {{צ|ושלחו וקראו לשלשת אחיותיהם לאכול ולשתות עמהם}}, דדא איהו עקרא לסטרא אחרא, ולבתר אקריב עולות, ועולה איהו דכר ולא נוקבא, וסלקא לעילא, וקרבנא לא קריב לאכללא ליה כדקא יאות. ותא חזי, אלמלא חולקא יהב לכלא, מקטרגא לא יכיל ליה לבתר, ואי תימא אמאי אבאיש ליה קודשא בריך הוא, אלא בגין דגרים לכסיא נהורא ולאתחפיא, ואיהו לא קריב קרבנא אחרא לאתזנא ביה אחרנין, אלא עולה דסלקא לעילא, ועל דא כתיב ככה יעשה איוב כל הימים, דאלמלא סטרא אחרא אתזנת בחולקא, אתעבר מעל מקדשא ואסתלק מניה, וסטרא דקדושה הוה סליק לעילא לעילא. אבל איהו לא בעא דאתהני אחרא מקרבניה, ואעדי גרמיה מניה, מנא לן, דכתיב (שם א) וסר מרע, ועל דא קריב תדיר עולה, דהא עולה לא אתהני מניה סטרא אחרא לעלמין, ובגין כך כל מה דנטיל לבתר מדידיה נטיל, ועל דא איוב גרים לחפיא ערלה על ברית קיימא, דלא הוה אעדי מניה, ובגין כך קודשא בריך הוא אתער לההוא מקטרגא, דכתיב השמת לבך על עבדי איוב. תא חזי כד בעא<קטע סוף=דף קפא ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפב|א}}<קטע התחלה=דף קפב א/>קודשא בריך הוא לאתאחדא בהו בישראל במצרים, לא קיימא שעתא, בגין דערלה חפיא נהורא, עד זמנא דההוא מקטרגא הוה נטיל דיליה מאיוב, ועל דא פקיד ליה קודשא בריך הוא למיכליה לההוא פסח בבהילו, עד דההוא סטרא אחרא אשתדל ביה באיוב, ופקיד לאתעברא ערלה מנייהו, וכדין אתאחד קודשא בריך הוא בישראל, וההוא סטרא אחרא אתפרש מן קודשא, ואשתדל ביה באיוב, ונטיל מדיליה, וכדין {{מקור|שמות יב יא}} {{צ|פסח הוא ליהו"ה}} ודאי, דעד השתא לא הוה פסח ליהו"ה, זכאין אינון דידעי ומיחדי יחודא דמאריהון כדקא יאות. כתיב (שם לד יז) אלהי מסכה לא תעשה לך, וכתיב בתריה (שם יח) את חג המצות תשמר, מאי עביד) האי לגבי האי, אלא הכי אוקמוה, מאן דאכיל חמץ בפסח (כאלו עביד ע"ז, למפלח לגרמיה, דהא רזא הכי הוא דחמץ בפסח), כמאן דפלח לע"ז איהו. תא חזי, כד נפקו ישראל ממצרים נפקו מרשו דלהון, מרשו אחרא, מההוא רשו דאקרי חמץ נהמא בישא, ועל דא אקרי עבודה זרה הכי, ודא איהו רזא דיצר הרע, פולחנא נוכראה דאקרי אוף הכי שאור, ודא איהו יצר הרע, דהכי איהו יצר הרע בבר נש כחמיר בעיסה, עאל במעוי דבר נש זעיר זעיר, ולבתר אסגי ביה, עד דכל גופא אתערב בהדיה, ודא איהו עבודה זרה, ועל דא כתיב {{מקור|תהלים פא י}} {{צ|לא יהיה בך אל זר}}, אל זר ודאי. את חג המצות תשמר, רבי יהודה פתח, {{מקור|ישעיה ב כב}} {{צ|חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו, כי במה נחשב הוא}}, האי קרא אוקמוה, אבל מאי חדלו לכם מן האדם, וכי אזהר ליה לבר נש לאתמנע משאר בני נשא, אוף אינון נמי לגביה, ישתכחון בני נשא דלא יקרבון אלין באלין לעלמין, אלא הא אוקמוה במאן דאשכים לפתחה דחבריה למיהב ליה שלם, ואנא אוקימנא ליה בקרא אחרא, דכתיב {{מקור|משלי כז יד}} {{צ|מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם, קללה תחשב לו}}, ואף על גב דכלא שפיר, אבל מאי חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו. הכא פקיד קודשא בריך הוא לבר נש, ואזהיר ליה לאסתמרא אינון בני נשא דסטו ארחייהו מארח טב לארח ביש, ומסאבי נפשייהו בההוא מסאבו אחרא, דהא כד ברא קודשא בריך הוא לבר נש, עבד ליה בדיוקנא עלאה, ונפח ביה רוחא (נ"א נשמתא) קדישא דכליל בתלת, כמה דאוקימנא דאית ביה נפש רוח ונשמה, ועילא מכלא נשמה, דאיהי חילא עלאה למנדע ולמטר פקודוי דקודשא בריך הוא, ואי ההיא נשמתא קדישא עאיל לה בפולחנא אחרא, האי איהו מסאיב לה, ונפיק מפולחנא דמאריה, בגין דתלת חילין אלין כלהו חד, נפש רוח ונשמה משתתפי כחדא והוו חד, וכלא כגוונא דרזא עלאה, (על דא נאמר (שם יג כ) הולך את חכמים וגו'). ואי חזינן להאי בר נש דהוו ביה אלין דרגין כלהו, עד לא קיימא בקיומיה למנדע מאן איהו, במאי אתידע (דלא) לקרבא בר נש בהדיה או לאתמנעא מניה, (ס"א בר נש דאית ביה דרגין אלין כלהו, וקיימא בקיומיה, דא איהו גבר שלים, עבדא מהימנא דמאריה, ובעי לאשתתפא ביה ולאתחברא בהדיה, למילף אורחוי מניה, ובמאי אתידע בר נש למנדע מאן איהו לקרבא בהדיה או לאתמנעא מניה), ברוגזיה ממש ידע ליה בר נש, וישתמודע מאן איהו, אי ההיא נשמתא קדישא נטר בשעתא דרוגזוי (אתי עליה), דלא יעקר לה מאתרהא, בגין למשרי תחותה ההוא אל זר, דא איהו בר נש כדקא יאות, דא איהו עבדא דמאריה, דא איהו גבר שלים. ואי ההוא בר נש לא נטיר לה, ואיהו עקר קדושה דא עלאה מאתריה, למשרי באתריה סטרא אחרא, ודאי דא איהו בר נש דמריד במאריה, ואסיר לקרבא בהדיה ולאתחברא עמיה, ודא איהו {{מקור|איוב יח ד}} {{צ|טורף נפשו באפו}}, איהו טריף ועקר נפשיה בגין רוגזיה, ואשרי בגויה אל זר ועל דא כתיב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו דההיא נשמתא קדישא טריף לה, וסאיב לה בגין אפו, אשר נשמה<קטע סוף=דף קפב א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפב|ב}}<קטע התחלה=דף קפב ב/>אחלף באפו, כי במה נחשב הוא, עבודה זרה אתחשיב ההוא בר נש, ומאן דאתחבר עמיה ומאן דאשתעי (ס"א דאשתתף) בהדיה, כמאן אתחבר בעבודה זרה ממש, מאי טעמא בגין דעבודה זרה ממש שארי בגויה, ולא עוד אלא דעקר קדושה עלאה מאתריה, ושארי באתריה עבודה זרה אל זר, מה אל זר כתיב ביה {{מקור|ויקרא יט ד}} {{צ|אל תפנו אל האלילים}}, כגוונא דא אסיר לאסתכלא באנפוי. ואי תימא הא רוגזא דרבנן, רוגזא דרבנן טב איהו לכל סטרין, דהא תנינן דאורייתא אשא איהי, ואורייתא קא מרתחא ליה, דכתיב {{מקור|ירמיה כג כט}} {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}}, רוגזא דרבנן במלי דאורייתא, רוגזא דרבנן למיהב יקרא לאורייתא, וכלא לפולחנא דקודשא בריך הוא הוי, לכך נאמר {{מקור|דברים ד כד}} {{צ|כי יהו"ה אלה"יך אש אוכלה הוא אל קנא}}. אבל אי במלין אחרנין, לאו פולחנא דקודשא בריך הוא האי, בגין דבכל חטאים דקא עביד בר נש לאו איהו עבודה זרה ממש כהאי, ואסיר לקרבא בהדיה דהאי. ואי תימא הא לשעתא הוה דעבר והדר אהדר, לאו הכי, דכיון דאעקר קדושה דנפשיה מניה ומאתריה, וההוא אל זר מקפח ההוא אתר, אתתקף ביה ולא שביק ליה, בר כד אתדכי בר נש מכל וכל, ועקר ליה לעלמין, ולבתר אשתדל לאתקדשא ולאמשכא קדושה עליה, כדין ולואי דאתקדש, אמר ליה רבי יוסי אתקדש ממש, (ס"א אמאי והא אתדכי ואתקדש). אמר ליה תא חזי, בשעתא דאיהו עקר קדושה דנפשיה, ושריא באתריה ההוא אל זר דאקרי טמא, אסתאב בר נש, וסאיב למאן דקריב בהדיה, וההיא קדושה ערקת מניה, וכיון דערקת מניה זמנא חדא, כמה דיעביד בר נש, עוד לא תיתוב לאתרהא. אמר ליה, אי הכי כמה מסאבין אינון דמתדכאן, אמר ליה, שאני מסאבו אחרא דלא יכיל למעבד יתיר, אבל דא שניא מכלא, דכל גופא סאיב מגו ומבר, ונפשא וכלא מסאיב, ושאר מסאבו דעלמא לאו איהו אלא גופא לבר בלחודוי, ובגין כך כתיב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו, דאחלף קדושה דאריה בגין אפו, דדא איהו מסאבו דמסאיב כלא, כי במה נחשב הוא, במה עבודה זרה ודאי נחשב איהו. תא חזי, האי איהו רוגזא דאיהו עבודה זרה סטרא אחרא כמה דאמרן, דבעי בר נש לאסתמרא מניה ולאתפרשא מעלוי, ועל דא כתיב {{מקור|שמות לד יז}} {{צ|אלהי מסכה לא תעשה לך}}, לך בגין לאבאשא גרמך, וכתיב בתריה את חג המצות תשמר, תשמר דא סטרא דקדושה, דבעי בר נש לנטרא ליה, ולא יחלף ליה בגין סטרא אחרא, ואי יחלף ליה הא איהו מסאיב, וסאיב לכל מאן דקריב בהדיה. את חג המצות תשמר, האי איהו אתר דאקרי שמור, ובגין כך כתיב את חג המצות תשמר. שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך, שבעת ימים אלין, לאו אינון כשבעת הימים דסכות, דאינון עלאין, ואלין תתאין, ועל דא באינון הלל גמור, ובהני לאו הלל גמור, ועל דאינון לתתא, שבעת ימים תאכל מצות, מצת כתיב חסר בלא ו', דעד לא שראן אינון יומין עלאין רזא דו'. ואי תימא כיון דהאי רזא דחג המצות אתקדש, אמאי נחתא, דהא תנינן מעלין בקדש ולא מורידין, אמאי נחתא לתתא באינון יומין תתאין, תא חזי כתיב {{מקור|ויקרא טז ו}} {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו וגו'}}, מאן דיכפר, אצטריך (נ"א לכפרא) עליה בקדמיתא, ובתר על ביתיה, כגוונא דא האי דרגא שארי לאתקדשא, ולנפקא בקדושה לכפרא עליה, וכיון דאיהו אתקדש, בעי לכפרא על ביתיה ולקדשא לון, ועל דא נחתא לתתא לקדשא ביתיה, ובמה מקדש לון, בישראל דלתתא (ס"א בחושבנא דעומר), וכיון דאלין מתקדשאן, בעינן לסלקא לה לעילא, דהא כד ביתא דמטרוניתא אתקדשת, כדין סלקת לעילא לאתקשרא באינון יומין עלאין<קטע סוף=דף קפב ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפג|א}}<קטע התחלה=דף קפג א/>לעילא. ועל דא אנן עבדין חושבנא בקיומא, על קיומנא קיימין, בגין דאינון יומין, יומין עלאין אינון. וכן בכל זמנא דעאל בר נש לאינון יומין עלאין, בין בצלותא בין בשבחא, אצטריך לקיימא על רגלוי, ירכין וגופא כחדא תמן, ירכין וגופא לקיימא כדכורא דקיימא בחיליה, ולא כנוקבא דארחהא למיתב, ועוד בגין שבחא דעלמא עלאה, ובגין דאיהו רזא דדכורא, נשים פטורות מחושבנא דא, ולא מתחייבן למימני בר דכורין, לאתקשרא כל חד כדקא יאות. כגוונא דא, {{מקור|שמות כג טז}} {{צ|יראה כל זכורך}}, דכורין ולא נשין, בגין דרזא דברית בדכורא איהו ולא בנוקבא, ובגין דקיימא רזא לעילא, נשין לא מתחייבן. ורזא אוליפנא הכא, דבכל שבעת יומין מאלין יומין עלאין, נטלא קדושא יומא חד (ומתאחד) דאלין תתאי, והאי תתאה אקרי שבוע, דאתקדש בשבעה יומין עלאין, וכן בכל שבעה ושבעה מאינון חמשין יומין, עד ולא עד בכלל. וכד אשתכחו ארבעין ותשע יומין עלאין, אשתכחו לתתא שבע יומין דאתקדשו בהו, וכל חד אקרי שבוע, דעאל באינון שבע, ועל דא כתיב {{מקור|ויקרא כג טו}} {{צ|שבע שבתות תמימות תהיינה}}, בגין דאינון נוקבין, נקט קרא לישנא דנוקבין. וכד אתקדשו בהו, וביתא מתתקנא לאתחברא אתתא בבעלה, כדין אקרי חג שבועות, מאינון נוקבי דשארו עלייהו אינון יומין עלאין דאתקדשו בהו, ובגין כך כתיב בשבועותיכם, אינון דלכון, ולא כתיב בשבועות, בגין דהכי נמי מתקדשין ישראל לתתא עמהון. ועל דא כד מטון לתשע וארבעין יומין, ההוא יומא עלאה דעלייהו דאיהו יומא דחמשין, דשליט על תשעה וארבעין יומין, רזא דכללא דאורייתא בתשעה וארבעין אנפין, וכדין ההוא יומא עלאה יומא דחמשין, באתערותא דלתתא, אפיק אורייתא כללא בתשעה וארבעין אנפין. רבי אלעזר פתח ואמר, {{מקור|תהלים פד ד}} {{צ|גם צפור מצאה בית}}, ודרור קן לה, אשר שתה אפרוחיה את מזבחותיך וגו', גם צפור מצאה בית, אלין צפרי שמיא, דמנהון שויין מדוריהון לבר, ומנהון שויין מדוריהון בביתא, כגון דרור דאיהו עופא דשוי דיוריה בביתא דכל בר נש ולא דחיל, אמאי, בגין דכלא קראן ליה דרור, מאי דרור, חירו, כמה דאת אמר {{מקור|ויקרא כה י}} {{צ|וקראתם דרור}}, ותרגומו חירו, ודא איהו צפור דרור, דהא מיומא דעביד קנא בביתא ואפיק בנין, מדוריה בביתא חמשין יומין, ולבתר מתפרשן אלין מאלין, ודא איהו עופא דאקרי דרור, חירו. תא חזי מה כתיב, וקדשתם את שנת החמשים שנה, וקראתם דרור בארץ, מהכא נפקא חירו לכלא, ובגין דנפקא מניה חירו, אורייתא דנפקת מניה אקרי חירו, ועל דא כתיב {{מקור|שמות לב י}} {{צ|חרות על הלחת}}, אל תקרי חרות אלא חירות, ודא אורייתא דאתקרי חירות, דהא מה דאפיק יומא דא עלאה אקרי חירו, ואיהו חירו דכלא, והאי יומא איהו חירו עלאה, בגין דאית חירו תתאה וחירו עלאה, ה"א עלאה ה"א תתאה, חירו עלאה, חירו תתאה, שמטה ויובל כחדא אינון: תרין נהמי אכלו ישראל, חד כד נפקו ממצרים אכלו מצה לחם עוני, וחד במדברא לחם מן השמים, (חד בפסח וחד בשבועות), דכתיב (שם טז ד) {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}}, ועל דא קרבנא דיומא דא נהמא איהו, ועל נהמא אתקריבו כל שאר קרבנין, דנהמא איהו עיקר, דכתיב {{מקור|ויקרא כג יח}} {{צ|והקרבתם על הלחם שבעת כבשים וגו'}} (שם יז) {{צ|ממושבותיכם תביאו לחם תנופה וגו'}}, דדא איהו נהמא דאחכימו ביה ישראל חכמתא עלאה דאורייתא, ועאלו בארחהא. השתא אית לן לאסתכלא, בפסח נפקו ישראל מנהמא דאתקרי חמץ, כתיב {{מקור|שמות יג ז}} {{צ|ולא יראה לך חמץ}}, וכתיב (שם יב יט) {{צ|כי כל אוכל מחמצת}},<קטע סוף=דף קפג א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפג|ב}}<קטע התחלה=דף קפג ב/>מאי טעמא, בגין יקרא דההוא נהמא דאתקרי מצה, השתא דזכו ישראל לנהמא עלאה יתיר, לא יאות הוה לאתבטלא חמץ ולא אתחזיא כלל, ואמאי קרבנא דא חמץ הוה, דכתיב סלת תהיינה חמץ תאפינה, ותו דהשתא ביומא דא אתבטל יצר הרע, ואורייתא דאתקרי חירו אשתכחת. אלא למלכא דהוה ליה בר יחידאי וחלש, יומא חד הוה תאיב למיכל, אמרו ייכול בריה דמלכא (ס"א מיכלא דאסוותא) אסוותא דא, ועד דייכול ליה לא ישתכח מיכלא ומזונא אחרא בביתא, עבדו הכי, כיון דאכל ההוא אסוותא, אמר מכאן ולהלאה ייכול כל מה דאיהו תאיב, ולא יכיל לנזקא ליה. כך כד נפקו ישראל ממצרים, לא הוי ידעי עיקרא ורזא דמהימנותא, אמר קודשא בריך הוא, יטעמון ישראל אסוותא, ועד דייכלון אסוותא דא לא אתחזי להון מיכלא אחרא, כיון דאכלו מצה דאיהי אסוותא, למיעל ולמנדע ברזא דמהימנותא, אמר קודשא בריך הוא, מכאן ולהלאה אתחזי לון חמץ, וייכלון ליה, דהא לא יכיל לנזקא לון, וכל שכן דביומא דשבועות אזדמן נהמא עלאה, דאיהו אסוותא בכלא. ועל דא מקרבין חמץ לאתוקדא על מדבחא, ומקרבין תרין נהמין אחרנין כחדא, וחמץ אתוקדא בנורא דמדבחא, ולא יכיל לשלטאה ולנזקא לון לישראל, ובגיני כך ישראל קדישין אתדבקו ביה בקודשא בריך הוא באסוותא דאורייתא ביומא דא, ואלמלי הוו נטרי ישראל תרין סטרין דנהמי אלין, לא הוו עיילין בדינא לעלמין. ביומא דראש השנה דאיהו יומא דדינא, (וכל יומא) דלאו איהו אלא לאינון דלא נטלו מיכלא דאסוותא, ושבקו לאסוותא דאורייתא, בגין מיכלא אחרא דאיהו חמץ, דהא ביומא דא דראש השנה, ההוא חמץ סלקא ומקטרגא עליה דבר נש ואלשין עליה, ואיהו קייא ביומא דא מקטרגא על עלמא, וקודשא בריך הוא יתיב בדינא על כלא ודאין עלמא. ובגיני כך כד יהב קודשא בריך הוא אורייתא לישראל,אטעים להו מההוא נהמא עלאה דההוא אתר, ומגו ההוא נהמא הוו ידעין ומסתכלין ברזי דאורייתא, למהך בארח מישר, והא אוקמוה מלה אינון חברייא ברזין (ס"א אלין דקאמרן) כדקאמרן. רבי שמעון ורבי אלעזר בריה הוו אזלי בארחא, והוו אזלין עמהון רבי אבא ורבי יוסי, עד דהוו אזלי אערעו בחד סבא, והוה אחיד בידיה חד ינוקא, זקף עינוי רבי שמעון וחמא ליה, אמר ליה לרבי אבא, ודאי מלין חדתין אית גבן בהאי סבא, כד מטו לגביה, אמר רבי שמעון, במטול דקופטרך בגבך קא אתית, מאן אנת, אמר ליה יודאי אנא, אמר מלין חדתין ודאי יומא דא לגבך, אמר ליה לאן הוא ארעך, אמר ליה דיורי הוה באינון פרישי מדברא, דהוינא משתדל באורייתא, והשתא אתינא לישובא למיתב בצלא דקודשא בריך הוא, באלין יומי דירחא שביעאה דא. חדי רבי שמעון, אמר נתיב, דודאי קודשא בריך הוא שדרך לגבן, אמר ליה חייך דנשמע מלה מפומך, מאינון מלין חדתין עתיקין דנטעתון תמן במדברא, מהאי ירחא שביעאה, ואמאי אתפרשתון השתא ממדברא למיתי לישובא, אמר ליה ההוא סבא, בשאלתא דא ידענא דחכמתא גבך, ומילך מטו לרקיעי דחכמתא, (ס"א נטו לתקיעו דחכמתא): פתח ההוא סבא ואמר, {{מקור|דברים א לא}} {{צ|ובמדבר אשר ראית, אשר נשאך יהו"ה אלה"יך כאשר ישא איש את בנו וגו'}}, האי קרא הכי מבעי ליה, ובמדבר אשר נשאך, מהו ראית, אלא קודשא בריך הוא דבר לון לישראל במדברא, מדברא תקיפא, כמה דכתיב (שם ח טו) נחש שרף ועקרב וגו', ומדברא דאיהו תקיף משאר מדברין בעלמא, מאי טעמא, בגין דההוא שעתא דנפקו<קטע סוף=דף קפג ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפד|א}}<קטע התחלה=דף קפד א/>ישראל ממצרים, ואשתלימו לשתין רבבן, אתתקף מלכותא קדישא, ואסתלק על כלא, וסיהרא אתנהירת, וכדין אתכפיא מלכו חייבא סטרא אחרא, ואפיק לון קודשא בריך הוא למיהך במדברא תקיפא, דאיהו אתר ושלטנו דסמא"ל חייבא, דאיהו דיליה ממש, בגין לתברא תוקפיה וחיליה, ולכתתא רישיה, (ס"א ולאחתא ליה), ולאכפיא ליה דלא ישלוט. ואלמלא דחאבו ישראל, בעא קודשא בריך הוא לאעברא ליה מעלמא, ועל דא אעבר לון באחסנתיה ועדביה וחולקיה ממש, כיון דחאבו בכמה זמנין, נשיך לון חויא, וכדין אתקיים {{מקור|בראשית ג טו}} {{צ|הוא ישופך ראש וגו'}}, ישראל מחו רישיה בקדמיתא, ולא ידעי לאסתמרא מיניה, ולבתר איהו מחא בבתרייתא, ונפלו כלהו במדברא, ואתקיים ואתה תשופנו עקב, וארבעין שנין לקו מניה לקבל ארבעין מלקות דבי דינא, ועל דא כתיב אשר ראית, בעינייהו הוו חמאן לההוא מארי דמדברא אזיל כפית קמייהו, ונטלי אחסנתיה ועדביה, מנלן, מדכתיב {{מקור|שמות טו טו}} {{צ|אז נבהלו אלופי אדום}}, ואלין אינון {{מקור|דברים ח טו}} {{צ|נחש שרף ועקרב}}. ואנן אוף הכי אתפרשנא מישובא למדברא תקיפא, ולעיינא תמן באורייתא, בגין לאכפיא לההוא סטרא, ותו דלא מתישבן מלי דאורייתא אלא תמן, דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא, דכד אתכפיא סטרא דא, אסתלק קודשא בריך הוא לעילא ואתייקר ביקריה, ולית פולחנא דקודשא בריך הוא אלא מגו חשוכא, ולית טובא אלא מגו בישא, וכד עאל בר נש באורח בישא ושביק ליה, כדין אסתלק קודשא בריך הוא ביקריה, ועל דא שלימו דכלא טוב ורע כחדא, ולאסתלקא לבתר בטוב, ולית טוב אלא ההוא דנפק מגו בישא, ובהאי טוב אסתלק יקריה, ודא איהו פולחנא שלים. ואנן עד השתא יתיבנא תמן כל יומי שתא, בגין לאכפיא במדברא לההוא סטרא, השתא דמטא זמנא דפולחנא קדישא דסטרא דקדושה, אהדרנא לישובא, דתמן איהו פולחנא דיליה, ותו דהשתא בראש השנה מטא זמנא דההוא חויא למתבע דינא מקמי קודשא בריך הוא, ותמן איהו שליט, ובגין כך נפקנא מתמן ואתינא לישובא: פתח ההוא סבא ואמר, {{מקור|תהלים פא ד}} {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו}}, השתא איהו זמנא לאתערא דינא עלאה תקיפא, וכד איהו אתער, סטרא אחרא אתתקף בהדיה, וכיון דאיהו אתתקף, סליק וחפיא לסיהרא דלא נהיר נהורא, ואתמליא מסטרא דדינא, כדין כל עלמא איהו בדינא, עלאין ותתאין, וכרוזא כריז בכלהו רקיעין, אתקינו כורסיא דדינא למאריה דכלא, דאיהו בעי למידן. ורזא הכא, ואתנהיר לון במדברא, אמאי אתער דינא עלאה ביומא דא, אלא כל רזין וכל קדושין יקירין, כלהו תליין בשביעאה, וההוא שביעאה עלאה עלמא עלאה דאקרי עלמא דאתי, מניה נהרין כל בוצינין וכל קדושין וכל ברכאן. וכד מטי זמנא לחדתותי ברכאן, וקדושין לאנהרא, בעא לאשגחא בכל תקונא דעלמין כלהו, וכל אינון תקונים לאתקיימא, כלהון סלקין מגו תתאי אי אינון כשראן, ואי לא כשראן כדין קיימא (ס"א מלה) דלא נהיר, עד דאתפרשן חייבין מגו זכאין, כדין אתער דינא, ומההוא דינא אתתקף סטרא אחרא, ואשתכח מקטרגא, בגין דינתנון ליה אינון חייביא, בגין דעליה כתיב, {{מקור|איוב כח ג}} {{צ|ולכל תכלית הוא חוקר}}, וחפיא לסיהרא, אמאי (ד"א לא מסרא לון בידא דמקטרגא), בגין דלית תיאובתיה דקודשא בריך הוא לאובדא לעובדי ידוי. וההוא סטרא אחרא קיימא קליפה תקיפא, דלא יכיל לאתברא, בר בההוא עיטא דקודשא בריך הוא יהיב לישראל, דכתיב תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, בגין לתברא ההוא כסה דאתחפיא סיהרא ולא נהיר, וכד מתערי ישראל לתתא בשופר, ההוא קלא דנפיק משופר, בטש באוירא ובקע רקיעין, עד דסלקא לגבי ההוא טנרא תקיפא (נ"א סטרא אחרא) דחפי לסיהרא, אשגח ואשכח אתערותא דרחמי, כדין ההוא<קטע סוף=דף קפד א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפד|ב}}<קטע התחלה=דף קפד ב/>דסליק וקיימא לעילא אתערבב, כדין ההוא קלא קיימא, ואעבר ההוא דינא. וכיון דלתתא אתערו רחמי, הכי נמי לעילא אתער שופרא אחרא עלאה, ואפיק קלא דאיהו רחמי, ואערעו קלא בקלא, רחמי ברחמי, ובאתערותא דלתתא אתער הכי נמי לעילא. ואי תימא היך יכיל קלא דלתתא או אתערותא דלתתא לאתערא: הכי נמי, תא חזי עלמא תתאה קיימא לקבלא תדיר, והוא אקרי אבן טבא, ועלמא עלאה לא יהיב ליה אלא כגוונא דאיהו קיימא, אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא, כדין הכי נהרין ליה מעילא, ואי איהו קיימא בעציבו, יהבין ליה דינא בקבליה. כגוונא דא {{מקור|תהלים ק ב}} {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}}, חדוה דבר נש משיך לגביה חדוה אחרא עלאה, הכי נמי האי עלמא תתאה, כגוונא דאיהי אתערת הכי אמשיך מלעילא, בגין כך מקדמי ישראל ואתעריב שופר, קלא דאיהו (רזא דרחמי) כליל באשא ומיא ורוחא, ואתעביד חד, וסלקא לעילא, ובטש בהאי אבן טבא, ואצטבע באינון גוונין דהאי קלא, וכדין כמה דאתחזיאת הכי משיך מלעילא. וכיון דאתקנת בהאי קלא, רחמי נפקי מלעילא ושריין עלה, ואתכלילת ברחמי מתתא ומלעילא, וכדין אתערבב סטרא אחרא, (אסתכל וחמי בנהירו דאנפין), ואתחלש תקפיה, ולא יכיל לקטרגא. והאי אבן טבא קיימא בנהירו דאנפין מכל סטרין, בנהירו דלתתא ובנהירו דלעילא, אימתי קיימא בנהירו דלעילא, הוי אומר ביומא דכפורי, וביומא דכפורי אתנהיר ההוא אבן טבא בנהירו דלעילא, מגו נהירו דעלמא דאתי, (ואתערבב ההוא דלטורא), וכדין מתקנין ישראל לתתא חד שעיר, ומשדרין להאי מדברא תקיפא דאיהו שלטא עלי. וההוא סטרא אחרא איהו נקודא אמצעיתא דחריבו דעלמא, בגין דכל חריבו ושממון מיניה הוא, מההוא סטרא אחרא שליט עליה, ונקודה אמצעיתא דכל ישובא סטרא דקדושה איהו, ועל דא קיימא ירושלם באמצעיתא דכל ישובא דעלמא. בתרין נקודין אתפרשת מלכו שמיא סטרא דקדושה, חד דילה וחד דעלמא דאתי, נקודה עלאה טמיראה, ועל דא קיימא בתרין נקודין, נקודה דילה קיימא תחותה ירושלם, אמצעיתא דכל ישובא, נקודה דנטלא מאימא עלאה טמירא, איהו גן עדן דארעא, דקיימא באמצעיתא דכל עלמא לכל סטרין, דחריבו וישובא וכל סטרין דעלמא. ועל דא באמצעיתא דגן עדן, קיימא נקודה חדא עלאה טמירא וגניזא דלא ידיע, וחד עמודא נעיץ מתתא לעילא גו ההיא נקודה, ומתמן נבעי מיא דאתפרישו לארבע סטרי עלמא, אשתכחו תלת נקודין בעלמא דקיימאן דא על דא, כגוונא דתלת נקודין דאורייתא. תא חזי, ההוא שעיר דמשדרין ישראל לעזאזל לההוא מדברא, בגין למיהב חולקא לההוא סטרא אחרא לאתעסקא בהדיה, ואי תימא תרין שעירין אמאי הכא, חד ליהו"ה וחד להוא סטרא אחרא, תינח ההוא שעיר דסטרא אחרא, ליהו"ה אמאי. אלא למלכא דהוה ארגיז על בריה, קרא לסנטירא ההוא דעביד דינא בבני נשא תדיר, בגין דיזדמן למעבד דינא בבריה, ההוא סנטירא חדי, ועאל בבי מלכא למיכל תמן, כיון דאשגח ביה בריה, אמר ודאי לא עאל סנטירא דא בבי אבא אלא בגין דארגיז מלכא עלי, מה עבד, אזל ואתפייס בהדיה, כיון דאתפייס בהדיה, פקיד מלכא למעבד סעודתא עלאה ליה ולבריה, ופקיד ולא ינדע ביה ההוא סנטירא, לבתר עאל ההוא סנטירא, אמר מלכא השתא אי ינדע דא מסעודתא עלאה<קטע סוף=דף קפד ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפה|א}}<קטע התחלה=דף קפה א/>דאתקינית לי ולברי, יתערבב פתורא, מה עבד, קרא לממנא על סעודתא, אמר ליה אתקין מדי ותשוי קמאי, ותשוי קמיה דההוא סנטירא, בגין דיחשיב דסעיד קמאי מדילי, ולא ינדע בההיא סעודתא יקירא דחדוה דילי ודברי, ויטול ההוא חולקא ויזיל ליה, ויתפרש מחדוה דסעודתא דילן, ואי לאו דמלכא עביד הכי, לא יתפרש ההוא סנטירא מבי מלכא. כך אמר קודשא בריך הוא לישראל, אזמינו תרין שעירין, חד לי וחד לההוא דלטורא, בגין דיחשיב דמסעודתא דילי קאכיל, ולא ינדע בסעודתא דחדוה אחרא דילן, ויסב ההוא חולקא ויזיל לארחיה, ויתפרש מבית. כיון דאמא עלאה עלמא דאתי, אתי למשרי גו היכלא דעלמא תתאה, לאשכחא נהירו (נ"א לאשגחא עלה בנהירו) דאנפין, דין הוא דלא ישתכח ההוא דלטורא, ולא מארי דדינין לקמיה, כד אפיק כל ברכאן ואנהיר לכלא, וכל ההוא חידו ישתכח, וישראל נטלי מאינון ברכאן. דהא כד עלמא דאתי עאל להיכלא דעלמא תתאה, ואשתכח דחדי עלמא תתאה עם בנוי בההיא סעודתא עלאה, כדין איהו בריך פתורא, ועלמין כלהו מתברכין, וכל חידו וכל נהירו דאנפין אשתכחו תמן, הדא הוא דכתיב {{מקור|ויקרא טז ל}} {{צ|לפני יהו"ה תטהרו}}. כתיב (שם ח) {{צ|ונתן אהרן על שני השעירים גורלות, גורל אחד ליהו"ה וגורל אחד לעזאזל}}, דא איהו ההוא חדוה דההוא דלטורא, בגין דקודשא בריך הוא יטיל עמיה גורל, וזמין לה, ולא ידע דנור דליק אטיל על רישיה ועל עמא דיליה, כמה דאת אמר {{מקור|משלי כה כב}} {{צ|כי גחלים אתה חותה על ראשו}}, וסימנך {{מקור|אסתר ה יב}} {{צ|אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי}}, וכתיב {{צ|ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב}}, בההוא חולקא דנטיל ואזיל ליה. ולבתר כד אתי מלכא עלאה לבי מטרוניתא, מטרוניתא תבעת עלה ועל בנהא ועל עמא מן מלכא, ואפילו בזמנא דישראל בגלותא, וצלו צלותין בכל יומא, איהי סלקת ביומא דא לקמי מלכא עלאה, ותבעת על בנהא, וכדין אתגזרו כל אינון נוקמין דזמין קודשא בריך הוא למעבד עם אדום, ואתגזר היך זמין דלטורא דא לאתעברא מעלמא, כמה דאת אמר {{מקור|ישעיה כה ח}} {{צ|בלע המות לנצח}}, וסימנך, בזמנא דגלותא {{מקור|אסתר ז ד}} {{צ|כי נמכרנו אני וגו', כי אין הצר שוה בנזק המלך}}, מאי {{צ|בנזק המלך}}? כמה דאת אמר {{מקור|יהושע ז ט}} {{צ|והכריתו את שמנו מן הארץ, ומה תעשה לשמך הגדול}}, דהא שמא עלאה לא אתקיים בקיומיה, ודא איהו בנזק המלך, וכדין והמן נבעת מלפני המלך והמלכה. כדין נהירו דאנפין וכל חידו אשתכח, וישראל נפקי לחירו בההוא יומא, כדין מההוא יומא ולהלאה חירו וחדוה באתגליא לשלטאה עלייהו, כדין בעי למחדי עמהון מכאן ולהלאה, כמה דיהבו ליה חולקא לאתפרשא מנהו, הכי נמי יהבין לשאר עמין לאתפרשא מנהון לתתא. תא חזי מה הוא רזא דקרבנא לקרבא שעיר (לקבל שעיר) ולא מלה אחרא, ואמאי שעיר בראש חדש, והכא נמי שעיר, אלא אי תימא בגין דאיהו סטרא דיליה, יאות, אמאי לא הוי עז, אלא מלה דא אצטריך, ואיהי אשתכחת למאריהון דחרשין, דכל עובדייהו במה דלא (אתחבר) יהא בנוקבא, ועל דא שעיר לא אתחבר בנוקבא,בסטרין דיליה כלהו, עז כד אתחבר בנוקבא, ובגין דאיהו מלכא, יהבין ליה בגין יקרא דיליה האי דלא אתחבר בנוקבא, ולא יהיב חיליה לאחרא, ודא אשתמודע לאינון חרשין דמשתמשין בהני עובדי, ובגיני כך שדיין על ההוא שעיר כל אינון חטאיהון. ותא חזי, אף על גב דאיהו חולקא לההוא סטרא אחרא, רזא הכא, כל הני סטרין אחרנין דלתתא (ס"א דאקרון מצולות ים) כלהו מסאבין יתיר, וכל מה דנחתין דרגין תתאין, הכי מסאבו דלהון יתיר, ובגין כך בעז יתיר חולקיהון, בגין דשערא<קטע סוף=דף קפה א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפה|ב}}<קטע התחלה=דף קפה ב/>דיליה תליא יתיר מבעירא אחרא, כמה דדינא דלהון תלי לתתא במסאבו, אבל האי מלכו חייבתא אחרא, מלכא דכלא בההוא סטרא, ברור איהו יתיר מסאבו דיליה, ולא מסאבו שלים כהני תתאי, ועל דא שעיר, דשער דיליה לא תליא ולא שעיע, לא שעיע בגין דההוא מסאבו דיליה, ולא תלי בגין דלא יתתקף ביה מסאבו כהני תתאי, ועל דא ודאי שעיר ולא אחרא. כפור, אמאי אקרי כפור, אלא בגין דנקי כל מסאבו ואעבר ליה מקמיה, בההוא יומא, ועל דא יום כפור, יומא דנקיותא, והכי קרינא ליה. כתיב {{מקור|ויקרא טז ל}} כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, כי היום הזה מבעי ליה, מאי כי ביום הזה, אלא בגין דאתדכי מקדשא לעילא ואתנקי (נ"א ואתנהיר), כתיב כי ביום הזה יכפר עליכם, יכפר וינקי בקדמיתא ביום הזה בגין דיתדכי, ולבתר עליכם. תו יכפר ביום הזה וינקי ליה בקדמיתא, וכל דא עליכם, בגינכון אצטריך לנקאה ליה ולדכאה ליה בקדמיתא. יכפר, מאן יכפר, אלא דא הוא עלמא עלאה דנהיר ונקי לכלא, ועל דא כלהו סטרין בישין דאקרון מצולות ים אתעברו, וכמה דאינון מצולות ים תליין, הכי נמי תלייא שערא (ס"א דיליה דהוא סטרא וכו') דיליה, דהוא סטרא דלהון, ושערא דההוא סטרא לא שעיע. כגוונא דא כתיב {{מקור|ויקרא טז טז}} וכפר על הקדש מטומאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם, וכל חטאתם מבעי ליה, אלא להנאה להון מכאן ולהלאה, לכל חטאתם, דלא יכיל מקטרגא לשלטאה עלייהו, (ועל דא) ביומא דכפור דאיהו קנוחא דכל חובין ונקיו דלהון, בעאן ישראל לנקאה גרמייהו, ולמהך יחפי רגלין כמלאכי עלאין. חמש ענויין, בגין לאסתייעא מחמש סטרין עלאין, דיומא דכפורי אפיק לון, ואינון תרעין דיליה. ואי שתיה קא חשיב דאיהו מסטרא דיצחק, הא שית, ואף על גב דבכלל אכילה איהו, וכדין אינון שית, וענויא בתראה תשמיש המטה איהו, ובדרגא שתיתאה שכיח, ולקבליה אנן עבדין ענויא דא. כתיב {{מקור|במדבר כט ז}} ובעשור לחדש השביעי הזה, וכתיב {{מקור|ויקרא כג כז}} אך בעשור לחדש, בעשור, בעשירי מבעי ליה, מאי בעשור, אלא בגין דהשתא ביומא דא כל דרגין עלאין אתיין אלין על אלין, למשרי על סיהרא ולאנהרא לה, וכלהו ברזא דעשר, עד דסלקא למאה, וכד קיימא ברזא דמאה כדין כלא חד, ואקרי יום הכפורים, ועל דא בעשור, כמה דאת אמר זכור שמור, דכלהו אתיין בגין לעשרא, ולאנהרא ברזא דעשר. אהדר האי סבא רישיה לקבליה דרבי שמעון, ואמר ליה, (רבי שמעון), הא ידענא דשאלתא תבעי בהאי בעשור לחדש השביעי, אמר ליה רבי שמעון, ודאי (ס"א דא בעשירי יאות הוא והכי הוא, אבל בעשור אמאי וכו'), בעשור יאות הוא, אי הכי הוא אמאי סליק למאה, והא מקרא לא אתחזי אלא דסליק לשבעין, משמע דכתיב בעשור לחדש השביעי, וכד מעשרי לשביעאה עשר זמנין, הא ודאי סליק לשבעין, אמר ליה על דא אהדרנא רישא לגבך, דהא ידענא דחכימא אנת. תא חזי תרין רזין הכא, חד דהא סיהרא חדש השביעי אקרי, ובגין כך אקרי חדש השביעי עשור, בגין דקא מנהרין לה עשר זמנין הא מאה, ותו האי מלה דקאמרת, ודאי לשבעין סליקא בהאי יומא, (ובדרגא בדשבעין איהו, ובדרגא דמאה איהו, לדרגא דמאה לאשלמא ולאנהרא), ובהאי דרגא דשבעין, דהא ביומא דא נטיל לכל עמא דישראל למידן, וכלהו קיימין בנשמתא יתיר מגופא, דהא ביומא דא ענויא דנפשא איהו ולא מגופא, כמה דאת אמר ועניתם את נפשותיכם, כי כל הנפש אשר לא תעונה, והאי יומא נטיל לכל נפשאן והוו ברשותיה, ואי לא קיימא ברזא (נ"א ברשותא) דשבעין,לית ליה רשו בנפשאן (ס"א לקיימא תמן), דקיומא דנפשאן ברזא<קטע סוף=דף קפה ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפו|א}}<קטע התחלה=דף קפו א/>דשבעין, כמה דאת אמר {{מקור|תהלים צ י}} ימי שנותינו בהם שבעים שנה וגו'. ואי תימא נפשאן דרביי דלא אשלימו לשבעין שנין, לא שלטא בהו, ודאי שלטא בהו, אבל לא בשלימו כמאן דזכי יומין סגיאין לפקודי אורייתא, ועם כל דא בכלהו שבעין שנין אזלא. ועל דא תנינן, אחד המרבה ואחד הממעיט, מאן אחד, ביחודא דשבעין שנין, מאן דאסגי ומאן דאמעיט. ועל דא ביומא דכפורי אעבר בכלהו שבעין, ואשתלים האי דרגא בכלהו, וכל נשמתין סלקין קמיה ודאין להון בדינא, וקודשא בריך הוא חייס עלייהו דישראל ביומא דא. מאן דלא אעבר טינא מרוחיה לכפרא עליה, (ביומא דא) כד סליק צלותיה בהאי יומא, טבע בההוא אתר דאקרי רפש וטיט, ואיהו מצולות ים, ולא סליק לאתעטרא ברישא דמלכא. ביומא דא לא אצטריך בר נש לפרשא חטאוי קמי אחרא, בגין דכמה אינון דנטלי ההיא מלה וסלקי לה לעילא, ואית סהדין בההיא מלה, ומה {{מקור|מיכה ז ה}} משוכבת חיקך שמור פתחי פיך, כל שכן אינון דאזלי ועייני לקטרגא לון וסהדי עליה, וכל שכן דחציפו איהו לקמי כלא, וחלול שמא דקודשא בריך הוא, ועל דא כתיב {{מקור|קהלת ה ה}} אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. (מכאן ולהלאה רזא בגוון) פתח ואמר, {{מקור|שמות יב ב}} החדש הזה לכם ראש חדשים וגו', וכי כלהו זמנין וחדשין לאו אינון דקודשא בריך הוא, (אלא חדשיכם לא כתיב), אלא החדש הזה לכם, דילי איהו אבל אנא מסרית ליה לכון, דלכון איהו באתגליא, אבל שביעאה דילי איהו ועל דא איהו בכסה ולא באתגליא. ירחא דלכון איהו בסדורא כסדר דאתוון, אביב דאיהו אב"ג, אי"ב איהו רזא דג' (ס"א ואיהו אב"ג כסדרא דאתוון), אבל ירחא שביעאה דילי איהו מסופא דאתוון (ס"א תשרי), מאי טעמא, אתון מתתא לעילא, ואנא מעילא לתתא. האי דילי ברישא דירחא אנא איהו באתכסייא, בעשרה דירחא אנא איהו, בגין דאנא בחמש קדמאי, ובחמש אחרנין, ובחמש תליתאי, בקדמיתא דירחא אנא איהו, בגין חמשה יומין, בעשרה דירחא אנא איהו, בגין חמש יומין אחרנין, בחמשה עשר דירחא אנא איהו, בגין חמש תליתאי. מאי טעמא כולי האי, בגין דכל ירחא דא מעלמא עלאה איהו, ועלמא עלאה ברזא דחמש איהו בכל זמנא וזמנא, ובגיני כך ירחא דא איהו בכסה ולא באתגליא, בגין דעלמא עלאה בכסה איהו, וכל מלוי באתכסייא, וירחא דא דקודשא בריך הוא איהו בלחודוי. כיון דמטא יומא דחמיסר, כדין גילויא איהו בחדתותא דסיהרא, וסיהרא אשתלימת ואתנהירת מאימא עלאה, וקיימא לאנהרא לתתאי, מגו נהורא דלעילא, ועל דא אקרי ראשון, כמה דאת אמר {{מקור|ויקרא כג מ}} ולקחתם לכם ביום הראשון, עד השתא קיימי כלהו יומין ברזא עלאה, מכאן נחתין לרזא תתאה. תא חזי, מיומא עלאה הוו אלין יומין קדמאין, רזא דעלמא עלאה, מאן דאין דינא דעלמא, דהא דינא לא אשתכח בהאי עלמא אלא מדינא תתאה רזא {{מקור|ישעיה נד ה}} דאלה"י כל הארץ יקרא, דאי תימא דינא דעלמא דאין לעילא, אי הכי לא אתקרי עלמא דחירו, עלמא דנהירו דכל עלמין, עלמא דכל חיין, עלמא דכל חיר. ואי תימא מדינא דיצחק, אי איהו אתער דינא לגבי האי עלמא, לא יכלין כל עלמא למסבל, דההוא אשא תקיפא עלאה לא אית מאן דסביל ליה, אלא אשא דלתתא, דאיהו אשא דסביל אשא. אלא כמה דעלמא דא עלמא תתאה דכלהו עלמין, הכי נמי כל דינוי מעלמא תתאה, דאלהי"ם שופט, ודא אקרי דינא עלאה על האי עלמא, ובגין דאיהו דרגא שביעאה, לא גזיר גזרה על בר נש אלא מעשרין שנין ולעילא. אשגח האי סבא ברבי שמעון, וחמא ליה דזלגין עינוי דמעין, אמר רבי שמעון, אי היא שביעאה, אמאי<קטע סוף=דף קפו א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפו|ב}}<קטע התחלה=דף קפו ב/>מעשרין שנין ולעילא, אמר ליה, זכאה מאן דמליל על אודנין דשמעין. תא חזי, בי דינא דלתתא בארעא לא גזרין דינא על בר נש עד תליסר שנין, מאי טעמא, בגין דשבקין שבע שנין לשביעאה, אלה"י כל הארץ יקרא,, ולית רשו לבר נש באינון שבע, ואינון שבע לא שראן אלא על תליסר דלתתא (בארעא), דאינון כורסייא לגביה, ובגין כך כל גזרין וכל דינין דלתתא, מאינון שבע שנין דלתתא כללא דעשרין שנין איהו. ודינא דעלמא בראש השנה, על ידא דהאי דרגא איהו, דאיהו ממש קיימא בדינא על בנוי בהאי עלמא, בגין לאתדכאה לגבי עלמא עלאה, בגין דלית ליה סיוע לסלקא ולאתדכאה, אלא מגו תתאי. וכד ישראל אינון בחמיסר יומין, כדין נטיל לבנוי לפרשא גדפוי עלייהו, ולמחדי עמהון, ועל דא כתיב ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי, דא איהו אילנא דאקרי עץ פרי, ואשתכח ביה פרי. עץ הדר, כמה דאת אמר {{מקור|תהלים צו ו}} הוד והדר לפניו, מאי טעמא אקרי הדר, ומאן איהו הדר, אלא דא צדיק, אמאי אקרי הדר, והא אתר טמירא איהו דלית ליה גלויא, וצריכא לאתכסייא תדיר, ולית הדר אלא מאן דאתגלייא ואתחזי, אלא אף על גב דאיהו דרגא טמירא, הדורא איהו דכל גופא, ולא אשתכח הדורא לגופא אלא ביה. מאי טעמא, מאן דלית עמיה האי דרגא, לית ביה הדורא למיעל בבני נשא, קלא לאו עמיה בדבורא (ס"א כדכורא), והדורא (ס"א ודבורא) דקלא אתפסק מניה, דיקנא והדורא דדיקנא לאו עמיה, ואף על גב דאתכסייא ההוא דרגא, כל הדורא דגופא ביה תליא, ואתכסי ואתגלייא, ובגין כך עץ הדר, איהו עץ דכל הדורא דגופא ביה תליא, ודא איהו {{מקור|בראשית א יב}} עץ עושה פרי. כפת תמרים, הכא אתכלילת אתתא בבעלה בלא פרודא, כפות תמרים כחדא, וענף עץ עבות תלתא, ועלין דיליה, דא בסטרא דא, ודא בסטרא דא, וחד דשליט עלייהו, וערבי נחל תרין, דלית להו ריחא וטעמא, כשוקין בבני נשא, (ובגין כך) לולב נטיל כלהו, כחוטא דשדרה קיימא דגופא, ומה דנפיק לבר טפח, הכי הוא, בגין לאשלמא, ולאפקא כלא, ולשמשא כדקא חזי, (ובגין כך) בהני זינין בעי בר נש לאתחזאה קמי קודשא בריך הוא. עלין וטרפין דהני תמרים, אינון כל שאר חילין, דאתאחדן באינון כנויין דקודשא בריך הוא אקרי בהון, בגין דבעינן (ס"א לאתחדתא) לתתא כגוונא דלעילא, דלית לך מלה בעלמא דלא אית לה דוגמא לעילא, כגוונא דלעילא הכי אית לתתא. ובעו ישראל לאתאחדא ברזא דא דמהימנותא קמי קודשא בריך הוא, כתיב {{מקור|ויקרא כג מב}} בסכת תשבו שבעת ימים, דא הוא רזא דמהימנותא, והאי קרא על עלמא עלאה אתמר, והכי תנינן, כד אתברי עלמא אתמר האי קרא. כד שרא חכמה לנפקא, מאתר דלא ידיע ולא אתחזי, כדין נפיק חד משחתא ובטש. וההיא חכמתא עלאה נציץ ואתפשט לכל סטרין, ברזא דמשכנא עלאה, וההוא משכנא עלאה אפיק שית סטרין, וכדין ההוא נציצו דמשחתא נהיר לכלא, ואמר בסכת תשבו שבעת ימים, מאן סכת חסר ו', דא משכנא תתאה, דאיהו כעששיתא לאחזאה לכל נהורין, וכדין אמר בסכת תשבו שבעת ימים, מאן שבעת ימים, מעלמא עלאה לתתאה, דכלהו קיימי בקיומא, לאנהרא להאי סכת, ומאן איהי, דא {{מקור|עמוס ט יא}} סכת דוד הנופלת, סכת שלום. ובעי עמא קדישא למיתב תחות צלהא ברזא דמהימנותא, ומאן דיתיב בצלא דא, יתיב באינון יומין עלאין, ועל דא כלהו בסכת בסכת, וחד בסוכות שלים, חד שלים, לאחזאה, דמאן דיתיב בצלא דא, יתיב באינון יומין עלאין לעילא, דקיימין על האי תתאה, לאנהרא ליה, לחפיא עליה, ולאגנא ליה, בשעתא דאצטריך. ותו, כלהו אקרון סכות בשלימו, וכתיב סכת חסר, דא עלמא תתאה דבעא בהני שבע יומין<קטע סוף=דף קפו ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפז|א}}<קטע התחלה=דף קפז א/>קדישין, למיזן לשאר ממנן רברבן דעמין, בעוד דאיהי נטלא חדוה בבעלה, ולא יקטרגון חדוותא, בגין דיתערבבון (ס"א דיתעדנון) בההוא מזונא, קרבנין דלהון סגיאין יתיר משאר יומין, בגין דיתעסקון בהו ולא יתערבון לבתר בחדוה דישראל, ומאן חדוה דישראל דא יומא תמינאה דעצרת. ותא חזי בעוד דאינון שאר ממנן חדאן, ואכלין בההוא מזונא דמתקני לון ישראל, אינון מתקני כורסייא לקודשא בריך הוא מתתא, ולסלקא ליה לעילא, באינון זינין, ובחדוה, ובהלולא, ולאקפא מדבחא, כדין איהי סלקא ונטלא ברכאן וחדוה בבעלה. ושאר חיוון רברבן ממנן דעמין, אכלן ומדקן ורפסן ואתזנו, ואיהי נקטא נפשאן בענוגין לעילא כמה דאתמר, כיון דנחתא והא נקטא כל ברכאן וכל קדושין וכל ענוגין, וישראל כל הני שבעה יומין הוו משכין לה באינון עובדין דקא עבדין, ומקרבין בהדה, כדין נחתא לקרבא בבנהא, ולמחדי לון יומא חד, וההוא יומא איהו יומא תמינאה, בגין דכל שבע יומין אחרנין בהדה, ועל דא איהו תמינאה, ותמניא יומין כחדא, ובגין כך אקרי עצרת, כנישין, כנישין כלהו בהאי יומא, ואקרי שמיני, ולית שמיני אלא מגו שבעה. כתיב {{מקור|איוב א כא}} יהי שם יהו"ה מבורך, מאי מבורך, (אלא כלא ידעי), אבל רזא חדא ידע חד מחברנא במדברא, אחזיאו ליה בחלמא, ורבי יצחק כפתורא שמיה, מאי מברך, שירותא קשה וסופיה רך, מ"ב קשה ודינא איהו ודאי, (ולבתר רך), כגוונא דא יומא דראש השנה מ"ב, דהא במ"ב (וברזא דמ"ב) אתוון אתברי עלמא, ועל דא אתברי בדינא, לבתר רך, ועל דא תנינן כל שירותין קשין וסופא דלהון רכין, (ס"א דהא במ"ב וברזא דמ"ב אתוון אתברי עלמא, ועל דא אתברי בדינא, לבתר רך, כגוונא דא) ביומא דראש השנה מ"ב קשה בדינא, ביומא דעצרת רך בחדוה. תא חזי מה בין דינא עלאה להאי דינא, דינא עלאה שירותא וסופא קשה, ולית מאן דיקום ביה, וכל מה דאזיל אתתקף, ובתר דשארי לא סליק מניה, עד דאכיל ושצי כלא דלא אשתאר כלום, אבל דינא אחרא דתתא, שירותא קשה, וכל מה דאזיל אתחלש, עד דנהיר אנפין, כגוונא (ס"א דא דינא דנוקבא) דנוקבא דחלש חילהא. אימתי אתער דינא דלעילא למשרי על עלמא, ביומא דטופנא, ועל דא לא אשתאר כלום בעלמא, בר ההוא תבותא דנח, דאיהי כגוונא עלאה דסביל לההוא תוקפא, ואי לאו דזמין קודשא בריך הוא ואשתכח ברחמי על עלמא, כל עלמא אתאביד, דכתיב {{מקור|תהלים כט י}} יהו"ה למבול ישב, ועל דא לא שריא דינא דלעילא על עלמא, דלא יכיל עלמא למסבל ליה אפילו רגעא חדא. אדהכי הוה רבי שמעון בכי וחדי, זקפו עיינין וחמו חמשה מאינון פרושים, דהוו אזלי אבתריה למתבע ליה, קמו, אמר רבי שמעון מכאן ולהלאה מה שמך, אמר נהוראי סבא, בגין דנהוראי אחרא אית גבן, אזלו רבי שמעון ואינון חברייא עמיה תלת מילין, אמר רבי שמעון לאינון אחרנין מה ארחא דא גבייכו, אמרו, למתבע ליה להאי סבא, דמימוי אנן שתאן במדברא, אתא רבי שמעון ונשקיה, אמר ליה נהוראי שמך, ונהורא אנת, ונהורא עמך שרי. פתח רבי שמעון ואמר, {{מקור|דניאל ב כב}} הוא גלא עמיקתא ומסתרתא, ידע מה בחשוכא, ונהורא עמה שרא, הוא גלא עמיקתא ומסתרתא, קודשא בריך הוא גלי עמיקתא ומסתרתא, דכל עמיקין סתימין עלאין איהו גלי לון, ומאי טעמא גלי לון, בגין דידע מה בחשוכא, דאלמלא חשוכא לא אתידע נהורא, ואיהו ידע מה בחשוכא, ובגין כך גלי עמיקתא ומסתרתא, דאי לאו חשוכא לא יתגליין עמיקין ומסתרתן. ונהורא עמה שרא, מאן נהורא, דא נהורא<קטע סוף=דף קפז א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפז|ב}}<קטע התחלה=דף קפז ב/>דאתגלייא מגו חשוכא, ואנן מגו חשוכא דהוה במדברא, אתגלי לן נהורא דא, רחמנא ישרי עמך נהורא, בעלמא דין ובעלמא דאתי. אזלי רבי שמעון וחברייא אלין תלת מילין אבתריה, אמר ליה אמאי לא אזלי אלין עמך כקדמיתא, אמר ליה, לא בעינא לאטרחא לבר נש עמי, השתא דאתו נזיל כחדא, אזלו, ורבי שמעון אזל לארחיה, אמר רבי אבא, הא אנן ידענא שמיה, ואיהו לא ידע שמיה דמר, אמר ליה מניה ידענא דלא לאתחזאה: ;ברוך ה' לעולם אמן ואמן: ==פרשת כי תשא - זהר== {{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר, כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם וגו'}}. רבי אבא ורבי אחא ורבי יוסי הוו אזלי מטבריה לצפרי. עד דהוו אזלי, חמו ליה לרבי אלעזר דהוה אתי, ורבי חייא עמיה. אמר רבי אבא, ודאי נשתתף בהדי שכינתא! אוריכו להו עד דמטו לגבייהו. כיון דמטו גבייהו, אמר רבי אלעזר ודאי כתיב {{צ|עיני יהו"ה אל צדיקים ואזניו אל שועתם}} {{ממ|תהלים|לד|טז}}. האי קרא קשיא וכו'.... {{קטן|(זה המאמר תמצאנו [[זהר חלק ב רכה א|בפרשת פקודי דף רכה סוע"א]], עיין שם כי שם מקומו)}} תא חזי הא אוקמוה, לית ברכתא דלעילא שרייא על מלה דאתמני. ואי תימא - ישראל היך אתמנון? אלא כופרא נטיל מנייהו והא אוקמוה. וחושבנא לא הוי עד דאתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכין להו לישראל, ולבתר מנין ההוא כופרא, ולבתר אהדרן ומברכין לון לישראל. אשתכחו ישראל מתברכאן בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהון מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שרייא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שריא עליה ויכיל לנזקא. בגין כך נטלין כופרא ופדיונא, לסלקא עליה מניינא, והא אוקמוה ואתמר:<קטע סוף=דף קפז ב/> {{ממ זהר משולב|ב|קפח|א}}<קטע התחלה=דף קפח א/>רבי יוסי ורבי חייא הוו אזלי בארחא. עד דהוו אזלין רמש ליליא. יתבו. אדהוו יתבין, שריאת צפרא לאנהרא. קמו ואזלו. אמר רבי חייא, חמי אנפוי דמזרח דקא מנהרין. השתא כל אינון בני מדינחא דטורי נהורא, סגדין לגבי האי נהורא דנהיר באתר דשמשא עד לא יפוק, ופלחין ליה. דהא כיון דנפיק שמשא - כמה אינון דפלחין לשמשא. ואלין אינון דקא פלחין לנהורא דא, וקראן להאי נהורא {{צ|אלהא דמרגלא דנהיר}}, ואומאה דלהון באלֹהּ דמרגלא דנהיר. ואי תימא פולחנא דא למגנא הוא - מיומין עתיקין קדמאין חכמתא ידעו ביה! בזמנא דשמשא נהיר עד לא יפוק, ההוא ממנא דפקיד על שמשא ואתוון קדישין דשמא עלאה קדישא רשימן על רישיה, ובחילא דאינון אתוון פתח לכל כוי שמיא ובטש בהו ועבר. וההוא ממנא עאל גו ההוא זהרא דנהיר סחרניה דשמשא. ותמן שכיח עד דנפק שמשא ואתפשט בעלמא. וההוא ממנא - איהו פקידא על דהבא ועל מרגלן סומקן. ואינון פלחין לההוא דיוקנא דתמן. ובנקודין וסימנין דירתו מקדמאי מיומין עתיקין - אזלי וידעי נקודין דשמשא למשכח אתרין דדהבא ומרגלן. אמר רבי יוסי, עד כמה יהון פולחנין סגיאין אלין בעלמא?! דהא שקרא לית ליה קיימין לקיימא?! פתח אידך ואמר {{צ|שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר}} {{מקור|משלי יב יט}}. תא חזי, אילו כל בני עלמא הוו פלחין לשקרא - הוה הכי. אבל האי נהורא וזהרא דנהיר - ודאי קשוט איהו. כוכבי רומא דרקיעא - קשוט אינון. אי בטפשו וחסרונא דדעתא דלהון אינון אמרי וקראן להו אלהא - לא בעי קודשא בריך הוא לשיצאה עובדוי מעלמא. אבל לזמנא דאתי, לא ישתצון כוכביא ונהורין דעלמא, אבל מאן ישתצי? אינון דפלחו לון. וקרא דא הכי הוא: {{צ|שפת אמת תכון לעד}} - אלין ישראל דאינון שפת אמת - {{צ|יהו"ה אלהינו יהו"ה אחד}} {{מקור|דברים ו ד}}, וכלא איהו אמת ורזא דאמת. ומסיימי {{צ|יהו"ה אלהיכם אמת}}. ודא איהו {{צ|שפת אמת תכון לעד}}. {{צ|ועד ארגיעה}} - "ועד רגע" מבעי ליה, מאי {{צ|ארגיעה}}? אלא עד כמה יהא קיומא דלהון בעלמא, עד זמנא דייתי ויהא לי נייחא, מפולחנא קשיא דעלוי, ובזמנא דארגיעה ישתצי {{צ|לשון שקר}}, אינון דקראן אלהא למאן דלאו הוא אלהא. אבל ישראל דאינון 'שפת אמת' כתיב בהו {{צ|עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו}} {{מקור|ישעיה מג כא}}. אדכרנא חדא זמנא דהוינא אזיל בהדי רבי אלעזר, פגע ביה הגמונא. אמר ליה לרבי אלעזר: אנת ידעת מאורייתא דיהודאי? אמר ליה ידענא. אמר ליה לית אתון אמרין דמהימנותא דלכון קשוט ואורייתכון קשוט, ואנן דמהימנותא דילן שקר ואורייתא דילן שקר - והא כתיב {{צ|שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר}}? אנן מיומין דעלמא קיימין במלכותא, ולא אעדי מינן לעלמין דרא בתר דרא, {{צ|תכון לעד}} ודאי! ואתון זעיר הוה לכו מלכותא, ומיד אעדי מנכון, וקרא אתקיים בכו דכתיב {{צ|ועד ארגיעה לשון שקר}}. אמר ליה: חמינא בך דאנת חכים באורייתא - תפח רוחיה<קטע סוף=דף קפח א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפח|ב}}<קטע התחלה=דף קפח ב/>דההוא גברא! אלו אמר קרא {{צ|שפת אמת כוננת לעד}} הוה כדקאמרת! אבל לא כתיב אלא {{צ|תכון}} - זמינא שפת אמת דתכון, מה דלאו הכי השתא, דהשתא שפת שקר קיימא, ושפת אמת שכיבא לעפרא. ובההוא זמנא דאמת יקום על קיומיה, ומגו ארץ תצמח - כדין {{צ|שפת אמת תכון לעד וגו'}}! אמר ליה ההוא הגמון: זכאה אנת וזכאה עמא דאוריתא דקשוט ירתין! בתר יומין שמענא דאתגייר. אזלו, מטו חד בי חקל וצלו צלותהון. כיון דצלו צלתהון, אמרו מכאן ולהלאה נתחבר בשכינתא ונזיל ונתעסק באורייתא. פתח רבי יוסי ואמר: {{צ|הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך וגו'}} {{מקור|ישעיה מא יא}} - זמין קודשא בריך הוא למעבד לישראל כל אינון טבאן דקאמר על ידי נביאי קשוט, וישראל סבלו עליהון כמה בישין בגלותהון. ואלמלא כל אינון טבאן דקא מחכאן וחמאן כתיבין באורייתא - לא הוו יכלין למיקם ולמסבל גלותא. אבל אזלין לבי מדרשות, פתחין ספרין וחמאן כל אינון טבאן דקא מחכאן, וחמאן כתיבין באורייתא דאבטח לון קודשא בריך הוא עלייהו, ומתנחמין בגלותהון. ושאר עמין מחרפין ומגדפין לון ואמרי {{צ|אן הוא אלהכון?! אן אינון טבאן דאתון אמרין דזמינין לכון?! וכי כל עמין דעלמא יכספו מנייכו?!}}. הדא הוא דכתיב {{צ|שמעו דבר יהו"ה החרדים אל דברו, אמרו אחיכם שונאיכם וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|ה}}. מאי {{צ|החרדים אל דברו}}? אינון דסבלו כמה בישין, כמה שמועות שמעי, אלין על אלין ואלין בתר אלין, וחרידו עליהון. כמה דאת אמר {{צ|כי וגו' קול חרדה שמענו פחד ואין שלום וגו'}} {{מקור|ירמיה ל ה}}. אינון חרדים תדיר אל דברו כד אתעביד דינא. {{צ|אמרו אחיכם שונאיכם}} - אלין אינון אחוכון בני עשו. {{צ|מנדיכם}} - כמה דאת אמר {{צ|סורו טמא קראו למו}} {{מקור|איכה ד טו}}, דלית עמא דקא מבזין לון באנפי ומרקקין באנפייהו לישראל כבני אדום, ואמרי "כלהו מסאבין כנדה". ודא איהו {{צ|מנדיכם}}. {{צ|למען שמי יכבד יהו"ה}} - "אנן בנוי דאל חי, די בָָּן יתייקר שמיה. אנן שלטנין על עלמא בגין ההוא דאקרי גדול" - {{צ|עשו בנו הגדול}} {{מקור|בראשית כז א}}, ובשמא דא אקרי קודשא בריך הוא גדול - {{צ|גדול יהו"ה ומהולל מאד}} {{מקור|תהלים קמה ג}}. "אנן בני הגדול ואיהו גדול - ודאי {{צ|למען שמי יכבד יהו"ה}}". "אבל אתון זעירין מכלא - {{צ|יעקב בנה הקטן}} {{מקור|בראשית כז ו}} כתיב. אן הוא אלהכון? אן הוא אינון טבאן דיכספון כל עממיא מחדוה דלכון? מאן יתן {{צ|ונראה בשמחתכם}} כמה דאתון אמרין!". {{צ|והם יבושו}} - רוח הקדש אומר {{צ|והם יבושו}} כמאן דתלי קללתא באחרא. בגין דאתון אמרין דכדין יבושו ויכלמו - ובגין דא רוח קדשא הוה אמר מלה הכי. ועל דא - {{צ|הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך}} {{ממ|ישעיהו|מא|יא}}. מאי {{צ|כל הנחרים בך}}? דאתקפו נחיריהון ברוגזא עלך בגלותא דא. בההוא זמנא {{צ|יבושו ויכלמו}} מכל טבין דיחמון להון לישראל. אמר רבי חייא הכי הוא ודאי. אבל חמינן, והכי חמו תקיפי עלמא, דהא גלותא אתמשך ועדיין בריה דדוד לא אתי. אמר רבי יוסי, וכל דא הכי הוא. אבל מאן עביד דיסבלון ישראל גלותא דא? כל אינון הבטחות דאבטח לון קודשא בריך הוא. והא אתמר, דעאלין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וחמאן כל אינון נחמות, וחדאן בלבייהו, למסבל כל מה דייתי עלייהו. ואלמלא דא לא יכלין למסבל. אמר רבי חייא ודאי הכי איהו! וכלא בתשובה תליא! ואי תימא דיכלין השתא לאתערא תשובה כלהו כחדא - לא יכלין! מאי טעמא לא יכלין? בגין דכתיב {{צ|והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה}} {{מקור|דברים ל א}}, וכתיב {{צ|והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך וגו'}}, וכתיב (שם ב) {{צ|ושבת עד יהו"ה אלה"יך וגו'}}. וכדין {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצץ וגו'}}. ועד דכל אינון מלין לא יתקיימון - לא יכלין<קטע סוף=דף קפח ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפ|א}}<קטע התחלה=דף קפט א/>לאתערא תשובה מנייהו. אמר רבי יוסי, כמה סתמת כל ארחין ושבילין מכל בני גלותא, ולא שבקת לון פתחון פה! אי הכי - להוו כמה דהוו בכל דרא ודרא, דלא יסבלון גלותא, ולא אגרא, ויפקון מדינא דאורייתא, ויתערבון בשאר עמין! פתח ואמר: {{צ|כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה וגו'}} {{מקור|ישעיה כו יז}}. מאי {{צ|כמו הרה}}? ארח איהו לעוברתא לאעברא עלה תשע ירחין שלמין, ואית בעלמא כמה וכמה דלא עבר עלה אלא יומא חד או תרין יומין מתשיעאה, וכל צירין וחבלין דעוברתא בתשיעאה אינון, ואף על גב דלא אעבר עלה אלא יומא חדא - אתחשיב עלה כאילו אתעברו כל תשיעאה שלים. אוף הכי ישראל. כיון דאטעמי טעם גלותא - אי יהדרון בתשובה, יתחשב עלייהו כאלו אעברו עלייהו כל אינון מלין דכתיבין באורייתא. כל שכן וכל שכן דכמה וכמה יסורין אעברו עלייהו מן יומא דגלותא שרי. אבל מאי דכתיב {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} {{מקור|דברים ד ל}}? תא חזי כמה רחמנותא רחים קודשא בריך הוא לישראל במלה דא. למלכא דהוה ליה ברא יחידאה, ורחים ליה רחימו דנפשא, ומגו רחימו דיליה יהב ליה לאמיה מטרוניתא דתרבי ליה, ותוליף ליה ארחי מתתקנן. זמנא חדא חב לגבי אבוה. אתא אבוהי ואלקי ליה, ולבתר אעבר על חוביה. תב כמלקדמין וחב לאבוה, ואפקיה אבוה מביתיה וארגיז עליה. נפק ההוא ברא מביתיה. ובאתר דיהך בארח קשוט ויהא זכאה כדקא יאות בגין דישמע מלכא אבוה ויהא תיאובתיה עליה - מה עבד? אמר "הואיל ונפקנא מהיכלא דאבא - אעביד מכאן ולהלאה כל מה דאנא בעי!". מה עבד? אזל ואתחבר בזונות, ואתלכלך בלכלוכא דטנופא בהדייהו, ולא הוה משתכח אלא בהדייהו בחבורא דלהון. מטרוניתא אמיה פקדת בכל יומא על ההוא ברא, וידעת דברה בהדי זונות אתחבר, וכל חברותא דידיה בהדייהו הוות. שריאת למבכי ולאתמררא על ברה. יומא חד עאל מלכא לגבה. חמא לה דאיהי מבכה. שאיל לה על מה את בכאת? אמרה ולא אבכה - דהא ברנא לבר מהיכלא דמלכא, ולא די דהוא לא יתיב בהיכלא דמלכא אלא דהוא יתיב בהדי זונות! מה יימרון כל בני עלמא - בריה דמלכא איהו דיתיב בבי זונות! שריאת למבכי ולאתחננא למלכא. אמר מלכא, בגינך אהדר ליה ואנת ערבאה דיליה! אמרת הא ודאי. אמר מלכא הואיל וכך הוא - לא אצטריך לאהדרא ליה ביממא באתגליא, דכסופא דילן איהו למהך בגיניה לבי זונות. ואי לא הוה כגוונא דא דטינף גרמיה הכי וחלל יקרי - הוינא אנא וכל חיילין דילי אזלין בגיניה בכמה יקר, בכמה בוקינס קמיה, בכמה מאני קרבא מימיניה ומשמאליה, עד דכל בני עלמא יודעזעון וינדעון כלא דברא דמלכא איהו. השתא כיון דאיהו טינף גרמיה וחלל יקרי - איהו יהדר בטמירו דלא ינדעון ביה. אהדר לגבי מלכא - יהביה לגבי אמיה. ליומין סרח כמלקדמין. מה עבד מלכא? אפיק ליה ולאמיה בהדיה מגו היכלא! אמר תרווייכו תהכון, ותרווייכו תסבלון גלותא ומלקיותא תמן! כיון דתרווייכו תסבלון כחדא - כדין ידענא דברי יתוב כדקא חזי. כך ישראל בנוי דמלכא קדישא אינון - אחית לון למצרים. ואי תימא בההוא זמנא לא חאבו? גזרה דגזר קודשא בריך הוא בין הבתרים הוה אתחזי למהוי קיים! וקודשא בריך הוא אשגח לתרין מלין; חד בגין ההוא מלה דאמר אברהם {{צ|במה אדע כי אירשנה}} {{מקור|בראשית טו ח}}, דא הוא<קטע סוף=דף קפט א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפא|ב}}<קטע התחלה=דף קפט ב/>סבה ועילה. אבל עד דנפקו ממצרים לא הוי גוי ולא אתחזו כדקא יאות. פתח ואמר, {{צ|כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות}} {{מקור|שיר ב ב}}. בעא קודשא בריך הוא למעבד לון לישראל כגוונא דלעילא, ולמהוי שושנה חדא בארעא כגוונא עלאה. ושושנה דסלקא ריחא ואתבריר מכל שאר וורדין דעלמא לא הוי אלא ההיא דסלקא {{צ|בין החוחים}}? ודא ארחא כדקא יאות. ועל דא זרע שבעין זוגין דהוו שבעין נפש, ואעיל לון בין החוחים. ואינון חוחים - מיד דהוו אינון זוגין תמן - סליקו ענפין וטרפין, ושליטו על עלמא, וכדין פרחת שושנה בינייהו. כיון דבעא קודשא בריך הוא לאפקא שושנה ולקיט לה מבינייהו - כדין יבשו חוחים ואזדריקו ואשתציאו ולא אתחשבו לכלום. בשעתא דאזיל למלקטא שושנה דא, לאפקא בריה בוכריה, בההוא זמנא אזל מלכא גו כמה חיילין רברבנין ושליטין, עם דגלין פרישן, ואפיק לבריה בוכריה בכמה גבורן, ואייתי ליה להיכליה, ויתיב סגי בבי מלכא. כיון דחב לגבי אבוה - אוכח ליה ואלקי ליה דכתיב {{צ|ויחר אף יהו"ה בישראל ויתנם ביד שוסים וגו'}} {{מקור|שופטים ב יד}}. סרח כמלקדמין ומרד באבוה - אפקיה מביתיה. מה עבדו ישראל? חמו דהא אתבדרו לבבל - אתערבו בעממיא; נסיבו נשין נכריות, ואולידו בנין מנהון. עם כל דא אימא קדישא הות אפטרופוסא עלייהו. ועל דעבד הכי, קודשא בריך הוא אמר הואיל וכסופא איהו - ליתי ברי איהו מגרמיה. הואיל וחלל יקרי - לא אתחזי דאנא איזיל תמן לאפקא ליה ולמעבד ליה נסין וגבורן כמלקדמין. תבו אינון בלא סיועא דאתחזו לון, בלא פליאן ונסין. אלא כלהו מתבדרן, כלהו לָאָן במסכנו. ותבו להיכלא דמלכא בכסופא. ואימא קדישא ערבת לון. חאבו כמלקדמין. מה עבד קודשא בריך הוא? אפיק להאי ברא כמלקדמין מהיכליה ואמיה בהדיה. אמר: מכאן ולהלאה אימא וברה יסבלון כמה בישין כחדא! הדא הוא דכתיב {{צ|ובפשעיכם שלחה אמכם}} {{מקור|ישעיה נ א}}. ועל דא כתיב {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} {{מקור|דברים ד ל}} - מאי {{צ|באחרית הימים}}? אלא דא היא אימא קדישא דהיא {{צ|אחרית הימים}}, ועמה סבלו כל מה דסבלו בגלותא. ואילו יהדרון בתיובתא - אפילו חד ביש או חד צערא דיעבר עלייהו - אתחשב עלייהו כאלו סבלו כלא!ואי לאו - סתים קיצא וכל דרין דיליה, כמה דאמר בוצינא קדישא, דכתיב {{צ|לצמיתות לקונה אותו לדורותיו}} {{מקור|ויקרא כה ל}}. וכל דא בתיובתא תליא מילתא. אמר רבי חייא: ודאי הכי הוא, ועל דא גלותא אתמשך. אבל קודשא בריך הוא כל מה דמחא לון לישראל - בהאי {{צ|אחרית הימים}}. ובהאי אחרית הימים יעביד לון נסין ונוקמין, דכתיב {{צ|והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהו"ה בראש ההרים}} {{מקור|ישעיה ב ב}}. מאן {{צ|ראש ההרים}}? דא אברהם סבא, כהנא רבא, ראש דכלא. ובגין דאיהו ראש - כוס דברכה יהיה נכון בראש ההרים, דא אברהם סבא, קדמאה לשאר ההרים. כוס דברכה אצטריך למהוי מתקנא בימינא. {{צ|ונשא מגבעות}} - אצטריך למהוי זקיף מן פתורא שיעורא דאקרי זרת לברכא לקודשא בריך הוא, ודא הוא {{צ|ונשא מגבעות}}. {{צ|מגבעות}} מאי הוא? אלא בֵּינה ובין בתולות אחריה רעותיה - שיעורא דזרת איהו. {{צ|נשא}} כוס דברכה {{צ|מגבעות}} ודאי. ועל דא - טבא דיהא ליה להאי ברא בוכרא - באחרית הימים איהו. אמר ליה שפיר קאמרת! האי קרא ודאי הכי הוא. {{צ|בראש ההרים}} - דא ימינא אברהם סבא, דאיהו ראש ההרים ודאי. {{צ|ונשא מגבעות}} - משיעורא דגבעות דאינון רעותיה, ושפיר קאמרת. {{צ|ונהרו אליו כל הגוים}} {{מקור|ישעיה ב ב}} - מאי הוא? אמר ליה, ואפילו נשים וקטנים, ושמש דפלח על פתורא אף על גב דאיהו לא אכל - אצטריך למשמע ולמימר אמן, (ס"א להריק ברכה לכוס). דלא יימא בר נש "אנא לא אכלית, והואיל<קטע סוף=דף קפט ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קצ|א}}<קטע התחלה=דף קצ א/>דלא אצטריפנא לזמון לא אשמע ולא אימא אמן". הכל חייבין ביה. דבר אחר: {{צ|ונהרו אליו כל הגוים}} - אף על גב דנשים וקטנים פטורין מן המצות - בכוס דברכה הכל חייבין; בלבד דינדעון למאן מברכין. ודא היא {{צ|ונהרו אליו כל הגוים}}. אתא רבי יוסי ונשקיה. אמר כמה שפיר מלה דא ומתיקא לחכא! {{ש}} השתא אית לדייקא, אי האי 'אחרית הימים' איהו כוס דברכה ממש - מהו {{צ|הר בית יהו"ה}}? הוה ליה למכתב הכי "והיה אחרית הימים נכון יהיה בראש ההרים" - מהו {{צ|באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהו"ה}}? {{ש}} אמר ליה, {{צ|אחרית הימים}} איהו אילנא כלא - מרישיה ועד סיפיה, דהוא אילנא דטוב ורע. ואתא קרא לבררא {{צ|'''ב'''אחרית הימים}}, ואפיק {{צ|הר בית יהוה}} - דא טוב בלא רע. {{צ|הר בית יהוה}} ודאי - דלית תמן חולקא לסטרא אחרא, דהא אתבריר {{צ|הר בית יהוה}} מגו אילנא דאיהו {{צ|אחרית הימים}}. ודא איהו כוס דברכה דאיהו {{צ|נכון בראש ההרים}}. אמר רבי יוסי, זכאה ארחא דא דזכינא להאי מלה! {{ש}} אמר ליה: ממאן שמעת לה? {{ש}} אמר ליה יומא חדא הוינא אזיל בארחא ושמענא וחמינא ליה לרבי שמעון דהוה דריש להאי קרא לרבי אחא. וכיון דשמענא - חדינא ביה, ונטירנא ליה צריר בכנפא דלבושאי דלא יתעדי מנאי לעלמין. {{ש}} אמר ליה, ודאי מלה קדישא דא מנהירו דבוצינא קדישא אתנהיר! זכאה דרא דקיימי עלמא וסמכוי שריין בגויה! ואי אנת צרירת להא מלה בקשרא חדא דלא יתעדי מינך - אנא אצרור לה בתלתין או בארבעין קשרין בכיסאי, דלא יתעדי מינאי לעלמין. (כאן חסר) {{להשלים}} ...על ההיא מלה דאחמי קודשא בריך הוא למשה, בגין דאף על גב דישראל חבין קמיה בכל דרא ודרא, לא בעי מאן דיימא עלייהו דלטורין. מנלן? מהושע, דכתיב {{צ|תחלת דבר יהו"ה בהושע}} {{מקור|הושע א ב}} - הא אוקמוה מלה. ועל דא {{צ|והיה מספר בני ישראל כחול הים וגו'}} {{ממ|הושע|ב|א}}. ובגין דא בריך לון בכמה ברכאן לאהדרא בתיובתא, ולאתבא לון לגבי אבוהון דבשמיא, ולא אעדי מתמן עד דקודשא בריך הוא מחל על חובייהו, ואתנקיאו קמיה. אליהו מה כתיב ביה? {{צ|ויבא וישב תחת רתם אחד וגו'}} {{מקור|מלכים א יט ד}}. אמר: מאריה דעלמא! אתתא חדא שדרת לון לישראל ודבורה שמה, דכתיב {{צ|והיא יושבת תחת תמר דבורה}} {{מקור|שופטים ד ה}} - דא הוא {{צ|רתם}}. ואהדרת לון למוטב, דכתיב {{צ|עד שקמתי דבורה}} {{ממ|שופטים|ה|ז}}. ואנא עאלית בינייהו ואכרזית קמייהו, ולא יכילנא. עד דהוה יתיב, אתגלי עליה קודשא בריך הוא. אמר ליה {{צ|מה לך פה אליהו}}? בקדמיתא קא הוית מקטרגא ומקני על ברית, ומדחמינא בך דקנית עלי בההוא ברית - נטלית ליה ברעו דמשה ויהיבנא לך, עד דמשה הוה אמר {{צ|הנני נותן לו את בריתי שלום}} {{מקור|במדבר כה יב}}. השתא דאיהו דילך, לא אתחזי לך לקטרגא עלוי. הוה לך למשבק קנוייך לי, כמה בקדמיתא דהוה דילי, שבקנא ליה לידא אחרא ולא קטריגנא עלוי. {{צ|מה לך פה}} - מאי {{צ|פה}}? ברית קיימא, {{צ|פה יהו"ה}} איהו. כיון דלא בעאת לשבקא לי - פומך אתברי באתר דההוא פומא. תנן, בההיא שעתא אתעבר מניה ההוא נבזבזא דיהב ליה משה, דתנן מאי דכתיב {{צ|וילך בכח האכילה ההיא...עד הר האלהי"ם חורבה}} {{מקור|מלכים א יט ח}}? למתבע מתמן. וכי מתמן הוה בעי? אלא למתבע כמלקדמין מההוא דירית בהר האלהי"ם ברית דא. פנחס הוא אליהו ודאי בדרגא חדא. אמר ליה משה, לית אנת יכיל לקבלא מנאי, אלא זיל לינוקייהו דישראל ומאינון תרווח, ואינון יהבי לך. וכך הוא עביד. (חסר) {{להשלים}} ...כמה טיבו עביד קודשא בריך הוא בכל דרא ודרא לישראל - תא חזי מה כתיב, {{צ|ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים}} {{מקור|מיכה ו ד}}. והא כמה נביאי הוו לבתר משה? <קטע סוף=דף קצ א/>{{ממ זהר משולב|ב|קצ|ב}}<קטע התחלה=דף קצ ב/>"ואשלח לפניך את משה אהרן ואלעזר ופנחס יהושע ואליהו ואלישע וכמה שאר צדיקי וחסידי" מבעי ליה?! אלין תלתא אמאי? אלא אמר קודשא בריך הוא, עמי בני אמאי לא תדכרון לכל טבין דעבדית לכו, דשדרית לכו למשה אהרן ומרים. למלך בשר ודם דאית ליה מדינתא, ושדר לגבה גוברין אפרכין רברבנין, דיהון מנהלי עמא ומעיינין בהו ובדינייהו. מאן אצטריך למהוי זקוק במזונייהו במלין דיצטרכון - לאו עמא דמדינתא?! בעל כרחייהו יצטרכו לעיינא בהו, ולמיהב להו יקרא. שדרית למשה - איהו אייתי קמייכו מן למיכל, ונהיל לכו ולבנייכו ולבעירייכו, ואשתדל בדינייכו (ס"א במזונייכו), ובכל מה דאצטריך לכו. שדרית לאהרן - אייתי (ס"א לכו ענני) היכלין דענני יקר לחפאה עלייכו כמלכין. אסחי לכו בטלי יקר, דלא אתרקבו לבושיכון ומנעליכון, והוו מתחדשי בכל יומא. שדרית למרים - אייתיאת בירא לאשקאה לכו, ושתיתון אתון ובעירכון. אינון יהבו לכון, ומדלהון אכלתון ושתיתון, ויתיבתון בחופאה דיקר דלהון - ומדלכון לא יהבתון לון?! ולא עוד אלא דאשתדלו עליכון ונטלו על צואריהון מטולכון - והויתון מחרפין ומגדפין לון?! אמר רבי יוסי, לאו הוה אבא רחמן על בנוי כקודשא בריך הוא. וקרא הוא, דכתיב {{צ|לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב וגו'}} {{מקור|מלכים א ח נו}}. תא חזי רחמנו דיליה - אלו אמר {{צ|לא נפל דבר אחד מכל דברו}} ולא יתיר - נח לעלמא דלא אתברי. אבל מדאמר {{צ|מכל דברו הטוב}}, ואפיק ביש לאחורא, דהא מלה דביש לא בעי למעבד. ואף על גב דאגזים וארים רצועה - אתאת אימא ואתקפת בדרועיה ימינא, וקם רצועה בקיומיה, ולא נחית לתתא, ולא אתעביד. בגין דבעיטא חדא הוו תרווייהו - איהו דאגזים ואיהי דאחידת בימיניה. ואי תימא מנלן? ממלה דאיהי באתגליא, דכתיב {{צ|לך רד כי שחת עמך}} - שרי לארמא רצועה. ומשה דלא הוה ידע ארחא דאמא - שתיק. כיון דחמא קודשא בריך הוא כך - אנקיד ליה ובטש ביה ואמר {{צ|ועתה הניחה לי}}. מיד ארגיש משה ואחיד בדרועיה דקודשא בריך הוא דכתיב {{צ|זכור לאברהם}} - דא דרועיה ימינא. ובגין כך לא נחית רצועה. ואי תימא אימא דאיהי רגילה לאחדא ברצועה דמלכא אן הות, דשבקת מלה למשה? שאילנא ואמינא, והא לא ידענא ברירא דמלה, עד דנהוי קמיה דבוצינא קדישא. כד אתו לקמיה דרבי שמעון - חמא באנפייהו סימן. אמר: "עולו בני קדישין, עולו רחימין דמלכא, עולו רחימין דילי, עולו רחימין אלין באלין". דאמר רבי אבא כל אלין חברייא דלא רחימין אלין לאלין - אסתלקו מעלמא עד לא מטא זמנייהו. כל חברייא ביומוי דרבי שמעון - רחימו דנפשא ורוחא הוה בינייהו, ובגין כך בדרא דרבי שמעון באתגלייא הוה. דהוה אמר רבי שמעון כל חברייא דלא רחמין אלין לאלין, גרמין דלא ליהך בארח מישר, ועוד דעבדין פגימו בה, דהא אורייתא רחימו ואחוה וקשוט אית בה. אברהם רחים ליצחק, יצחק לאברהם. מתחבקן דא בדא. יעקב - תרווייהו אחידן ביה ברחימו ובאחוה. יהבין רוחייהו דא בדא. חברייא! כההוא דוגמא אצטריכו ולא למעבד פגימו. כיון דחמא סימן באנפייהו ואמר לון הכי - אמרו ליה ודאי רוח נבואה שרא על בוצינא קדישא, והכי אצטריך לן למנדע. בכה רבי שמעון ואמר, חד מלה מאינון מלי דלחישו לי מגו ריש מתיבתא דגנתא דעדן, דלא אמרו באתגליא - מלה דא סתרא איהי - ואימא לכו בני רחימאי, בני רחימין דנפשאי. מה אעביד? אמרו לי בלחישא, ואנא אימא באתגלייא. ולזמנא דנחמי אנפין באנפין, <קטע סוף=דף קצ ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קצא|א}}<קטע התחלה=דף קצא א/>כל אנפין יסתכמון בדא. בני, חובא דעבדו עמא דלבר ואשתתפו ביה עמא קדישא - באימא חאבו. דכתיב {{צ|קום עשה לנו אלהים}} - {{צ|אלהים}} ודאי, כבוד ישראל. דא איהו דשריא עלייהו כאימא על בנין. ודא הוא רזא דכתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור}} {{מקור|תהלים קו כ}} - דא כבודם דישראל, אימא דלהון. ודא הוא דכתיב {{צ|גלה כבוד}} {{מקור|ש"א ד כב}} - דגרמו לשכינתא דאתגלי בגלותא עמהון. ועל דא {{צ|וימירו את כבודם}}. במה? {{צ|בתבנית שור}}. הכא איהו רזא דמלה. תא חזי, לתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין - נפק חד ערעורא מקטרגא, מזיקא קדמאה. ואיהו ברזא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קדשא. כיון דאתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא, בעי לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא. ונחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט - {{צ|תבנית שור}}, דיוקנא דשור. וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא דאבות נזיקין בר שור - כלהו דיליה. ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה: מתמצית דלחם ושבע זיני דגן - לית ליה בהו חולקא. ובגיני כך אימא לא הות תמן, ולא יאות לה למהוי תמן. ובגין דאבא הוה ידע רחמנו דאימא וארחא דילה - אמר למשה. בני רחימאי! עיטא בתרווייהו בדא תדיר! ודא הוא דלחישו לי בלחישו - דלא חזי לגלאה - דברא לא ינדע. ויחמי דהא רצועה אתתקנת, וידחל תדיר. אבל תרווייהו בעיטא דא ובעיטא חדא. תא חזי כתיב, {{צ|וירא העם כי בשש משה}} - מאן {{צ|העם}}? אינון ערב רב. מאן ערב רב? וכי לודים וכושים וכפתורים ותוגרמים הוו, דקראן לון ערב רב? והלא מצריים הוו, וממצרים נטלו! ואלו הוו ערבוביא דעמין סגיאין - הכי הוה ליה למכתב "ערב רב '''עלו''' אתם", לפי ערבוביא דלהון. אלא {{צ|ערב רב '''עלה''' אתם}} {{מקור|שמות יב לח}} - עמא חד הוה ולישן חד! אבל כל חרשי מצרים וכל חרטומי דלהון הוו, דכתיב בהו {{צ|ויעשו גם הם חרטומי מצרים}} (שם ז כג), דבעו למיקם לקבל פליאן דקודשא בריך הוא. כיון דחמו נסין ופליאן דעבד משה במצרים - אהדרו לגבי משה. אמר ליה קודשא בריך הוא למשה: לא תקבל לון! אמר משה: מאריה דעלמא! כיון דחמו גבורתא דילך באען לאתגיירא - יחמון גבורתך בכל יומא, וינדעון דלית אלהא בר מנך. וקבל לון משה. אמאי קרא לון {{צ|ערב רב}}? אלא כל חרשין דמצרים הוו, וברישהון '''יונוס וימברוס''', ובשעתא דיומא הוו עבדי תדיר חרשייהו. וכל אלין חרשין עלאין הוו מסתכלי מכי נטי שמשא - משירותא דשית שעות ומחצה עד שירותא דתשע ומחצה, דהיינו 'ערב רברבא'. כל אינון חרשין זעירין - משירותא דתשע ומחצה עד פלגות ליליא. אינון עלאין דבהו הוו מסתכלי מכי נטי שמשא - דהא כדין שראן {{קיצור|תשע מאה ותשעין וחמש דרגין|995}} למשטטא על טורי חשוך. ורוחא דלהון הוה משטטא על כל אינון חרשין (נ"א דרגין) בחרשייהו. ואלין הוו עבדי כל מה דאינון בעאן, עד דכל מצראי רחצנו דלהון באלין הוה. וקראן לון {{צ|ערב רב}} בגין דאית ערב זעירא; מתשע שעות <קטע סוף=דף קצא א/>{{ממ זהר משולב|ב|קצא|ב}}<קטע התחלה=דף קצא ב/>ומחצה ולתתא דא ערב זעירא. ותרי 'ערבי' אינון. ועל דא {{צ|וגם ערב רב עלה אתם}}. וחכמתא דלהון הוה סגי. ואינון אסתכלו בשעתי דיומא, ואסתכלו בדרגא דמשה, וחמו דהא בכל סטרין {{צ|בשש משה}} - בשש שעתי קדמאין דיומא - דאינון לא יכלין לשלטאה בהו. (ס"א בגין שית) בשית דרגין עלאין דאחידן ביה (נ"א דאחיד בהו), ובכל סטרין בשית הוה. ובעטרין דאלין שית הוה זמין לרדת מן ההר, דכתיב {{צ|כי בשש משה לרדת מן ההר}}. מיד {{צ|ויקהל העם על אהרן}}. דהכי תנינן דבההיא שעתא דנחית משה וקביל אורייתא בלחודוי, כללא דכל ישראל. ואיהו קביל אורייתא בעלמא - ואפילו מגלת אסתר, דכתיב {{צ|וקבל היהודים}} {{מקור|אסתר ט כז}} - "וקבלו היהודים" מבעי ליה - מאי {{צ|וקבל}}? אלא דא משה דאיהו {{צ|היהודים}} - כללא דיהודאי. {{צ|ויקהל העם על אהרן}} - אמאי על אהרן? בגין לאתכללא בסטרא דימינא, דהא אינון שמאלא בעו מניה, ובגין דלהוי כליל בימינא, אתכנשו על אהרן. {{צ|ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים}} - {{צ|אלהי"ם}} ודאי - בעו סטר שמאלא. {{צ|אשר ילכו}} - "אשר ילך" מבעי ליה - מאי {{צ|אשר ילכו}}? אלא אלהי"ם שית דרגא אינון, כלהו בסטר שמאלא ד'''אלהי"ם''' שית אינון. דאי תימא דהא שבע אינון - ההוא '''אלהי"ם''' עלאה לא עאל בכללא. תא חזי, כל זמנא דהוה משה במצרים - שמא ד'''אלהי"ם''' לא דכיר אלא שמא ד'''יהו"ה'''. ועל דא קשיא ליה לפרעה - בגין דלא יהא תוקפא לההוא סטרא אחרא, ולא יתתקף בעלמא. השתא בעו ההיא מלה, והיינו {{צ|קום עשה לנו אלהי"ם}} - {{צ|לנו}} דייקא - דאנן צריכין להאי מלה לתקפא סטרא דילן דהוה אתדחיא עד השתא. {{צ|אשר ילכו לפנינו}} - מאי אמרו? אלא הכי אמרו: חמינן דאתון ישראל כל טוב וכל יקר דעלמא לכו, ואנן דחיין לבר. דילכון - {{צ|ויהו"ה הולך לפניהם יומם}} {{מקור|שמות יג כא}}. אוף הכי - {{צ|אלהי"ם אשר ילכו לפנינו}}, כמה דאזיל קמייכו '''יהו"ה''', דהא רשו אית לסטרא דילן למהך אוף הכי לקמנא, אי נזמין ליה עובדא. תא חזי, כל ענני יקר דאזלו במדברא לא הוו חפיין אלא לבני ישראל לחודייהו. וההוא עננא דיקר דכתיב {{צ|ויהו"ה הולך לפניהם יומם}} אזלא לקמייהו. ואלין ערב רב וכל אינון בעירי עאנין ותורין הוו אזלו לבר ממשרייתא לבתרייתא. ותא חזי, כל אינון ארבעין שנין דקא אזלו ישראל במדברא - שום לכלוכא וטנופא לא הוה גו ענני לגו. ועל דא עאני ותורי דהוו אכלי עשב - לבר הוו, וכל אינון דנטרי לון. אמר רבי אלעזר, אבא אי הכי, אינון ערב רב לא הוו אכלי מן מנא? אמר ליה, ודאי הכי הוא! אלא מה דיהבין לון ישראל כמאן דיהיב לעבדיה. וממה הוו אכלי? מתמצית. מה דאשתאר מבתר ריחיא פסולת. וקרא אכריז ואמר: {{צ|ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה}} {{ממ|שמות|טז|לה}}, {{צ|בני ישראל}} ולא אחרא. {{צ|ויראו בני ישראל ויאמרו מן הוא}} - ולא שאר ערב רב עאני ותורי דהוו בינייהו. עד השתא הוו אתכפיין אינון ערב רב, והשתא קמו ובעו עובדא לאתקפא לסטרא אחרא. אמרו: או נהא כלנא עמא חדא ונהוי בכללא עמכון, או יהא לן מאן דיהך קמנא, כמה דיהך אלהכון קמיכון. אמר אהרן, חס ושלום דאלין ישתתפון בעמא קדישא למהוי כלא כללא חדא, ולא יתערבון עמא קדישא בעמא דא כללא חדא. אלא טב איהו לאפרשא לון מגו עמא קדישא עד דייתי משה. ואהרן לטב אתכוון, אלא סגיאין הוו מישראל דאשתתפו בהדייהו בלבא, ובגין כך, כד אתא משה אצטריך לבררא וללבנא לעמא קדישא מההוא חובא, ואשקי לון שקיו, עד דאתברירו <קטע סוף=דף קצא ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קצב|א}}<קטע התחלה=דף קצב א/>כלהו, ולא אשתאר בהו פסולת כלל: אמר לון אהרן {{צ|פרקו נזמי הזהב}}. וכי לא הוה לון דהבא אחרא? אלא אמר אהרן בעוד דאית לון קטטה בבנייהו ובנשייהו יתעכבון, ובין כך ייתי משה. תא חזי, תנינן {{צ|קשים גרים לישראל כספחת בבשר החי}}. כל שכן אלין דלא הוו גרים כדקא יאות. אינון מה עבדו? {{צ|ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם}} - כמה אלפי ורבוון הוו מנזמיהון תמן. מה כתיב? {{צ|ויקח מידם ויצר אותו בחרט וגו'}}. אהרן לא אסתמר מאינון תרין חכימין דהוו ברישיהון דההוא ערב רב. חד מנייהו הוה קמיה, ואחרא הוה עביד בחרשוי. כיון דתרווייהו אתייעטו כחדא - נטלו ההיא דהבא; (חד) תרין שלישי בידא דחד, ושליש בידא דאחרא, בגין דהכי אצטריך בההוא זינא דחרשא. בכה רבי שמעון. אמר אי חסידא קדישא! אהרן משיחא דאלהא רבא! בחסידותך נפלו כמה מעמא קדישא, ואנת לא הוית ידע לאסתמרא! מהו עבדו? כד מטו שית שעתין ויומא הוה במתקלא - נטלו ההוא דהבא דפריקו מאודניהון. מאי טעמא? בגין דמאן דאצטריך למעבד חרשא, לא בעי למיחס עינוי על ממונא. ואינון אמרי שעתא קיימא לן אי אנן לא מעכבין, לאו שעתא למיחס על דהבא - מיד {{צ|ויתפרקו כל העם}}. מאי {{צ|ויתפרקו}}? כמה דאת אמר {{צ|מפרק הרים ומשבר סלעים}} {{מקור|מלכים א יט יא}} - דחבילו ותברו אודנייהו. בכה כמלקדמין ואמר, אי עמא קדישא דקודשא בריך הוא! פתח רבי שמעון בבכיה ואמר, {{צ|והגישו אדניו אל האלהים וגו'}} {{מקור|שמות כא ו}}. הא אוקמוה חברייא, אזן דשמע בסיני {{צ|כי לי בני ישראל עבדים וגו'}} {{מקור|ויקרא כה נה}}, ואיהו פריק עול מלכות שמים מעליה וזבין גרמיה לאחר - תרצע. ואלין חייביא רשיעין גוברין בישין, בתיאובתא דלהון למהדר לסרחנייהו, לא בעו מנשיהון ובניהון, אלא חבילו אורחייהו (ס"א אודנייהו), ואתפרקו מעול שמיא דפקיד להו משה ותברו אודנייהו, דלית לון חולקא בשמא קדישא ועמא קדישא. מה עבדו? פליגו תרווייהו ההוא דהבא; חד נטיל תרין שלישין, וחד שליש. קמו לקבל שמשא בשית שעתין, עבדו חרשייהו ובלטו בלטיהון בחרשא דפומא. כיון דמטא שירותא דשבע - ארימו תרווייהו ידייהו על ידוי דאהרן דכתיב {{צ|ויקח מידם}}; תרווייהו הוו ולא יתיר. כיון דאיהו קביל מידם - קלא נפק ואמר {{צ|יד ליד לא ינקה רע}} {{מקור|משלי יא כא}}, דכתיב {{צ|כי ברע הוא}}, אייתי רע לעלמא. רזא דמלה, אינון רשעים חייבין חרשין בנוי דבלעם חייבא, בני בנוי דלבן רשיע, חמו דכוס של ברכה בימין איהו, ומן ימינא אתקף תדיר. אמרו אי יהא בסטר דא, ההוא רישא דימינא, הא תוקפא דילן כדקא יאות. כיון דמטא שבע שעתין דיומא - יהבו ליה לאהרן מיד. אי איהו הוה אמר לון "שוו ליה בארעא בקדמיתא ואנא אטול" - לא הוו יכלין בחרשייהו כלום. אלא {{צ|מידם}} נטל, וקרא מתרעם ואמר {{צ|ויקח מידם}}. חמו מה עבד אהרן! גבר נביאה גבר חכים לא ידע לאסתמרא! דאלו נטיל מארעא - כל חרשין דעלמא לא הוו יכלין לאצלחא, אבל במה אצלחו בעובדא דא? בגין ד{{צ|ויקח מידם}} ולא מארעא. {{צ|ויצר אותו בחרט}} - לאו כמה דחשבין בני נשא, דעבד ציורין במחוגה או במלה אחרא. אלא אתא קרא לאוכחא מלה דאהרן לא ידע לאסתמרא. אילו כד נטל מידיהון הוה שדי לארעא, ואף על גב דיטול ליה לבתר, לא הוה <קטע סוף=דף קצב א/>{{ממ זהר משולב|ב|קצב|ב}}<קטע התחלה=דף קצב ב/>אצלח עובדא בישא דא. אבל בכלא סיועא בישא הוה. דנקיט דהבא וטמריה מעינא - ביש בתר ביש. מאי {{צ|ויצר אותו בחרט}}? דשוי כל דהבא בכיסא חדא ואסתמר מעינא - כדין סליק כלא לעובדא. בספרא דחנוך אשכחנא דהוה אמר הכי: ברא יחידאה יתייליד לההוא רישא חוורא. וכד ייתון מבשרא דחמרי - יטעין ליה בההוא דעייל (נ"א דנטיל) מרגלן בזגין דדהבא, בלא דעתא דיליה. ודיוקנא יצייר בציורא בחרט. מאי בחרט? בחרט אנוש - דא קלמוסא דאנוש חייבא דאטעי לבני נשא. ודאי דא ברירא דמלה דאנוש כד אטעי עלמא בקלמוסא הוה רשים רשימין דכל דיוקנין ופלחנין נכראין, בההוא קלמוסא רשים רשימו. ועל דא כתיב {{צ|בחרט}} - ההוא דאשתמודע למעבד הכי. ודא הוא ברירו דמלה. וכלא הוה - דודאי בכיסא ארמי דהבא, וכסי ליה מעינא, כמה דאמרו אינון חרשין, והכי אצטריך בזיני דחרשין אלין. ודא הוא עובדא דחרשין אלין - מלה דאצטריך באתגליא לאתגלאה לבתר - אצטריך טמירו וכסויא בקדמיתא דיתכסי מעינא, ובתר יפוק אומנא לאומנותיה. ומלה דאצטריך בכסויא לבתר - אצטריך באתגליא בקדמיתא. השתא בני רחימאי רחימין דנפשאי - מה אעביד! ודאי אצטריכנא לגלאה! אציתו ואטמירו מלין! בסטר קדושה ההוא '''אלהי"ם''' דקשוט מלך על עלמא - בתלת עלמין אתתקף; בבריאה, ביצירה, בעשיה. והא אתמר רזא דכל חדא וחדא הכא. לקבל בריאה - {{צ|ויקח מידם}}, מלה דלא הוה ביה עד כען כלום. לקבל יצירה - {{צ|ויצר אותו בחרט}}. לקבל עשיה - {{צ|ויעשהו עגל מסכה}}. מאן חמא חרשין בכל עלמא כאלין! השתא אית למימר, וכי לא כתיב {{צ|ואשליכהו באש}} ולא יתיר, וכדין {{צ|ויצא העגל הזה}}. והשתא את אמרת {{צ|ויעשהו עגל מסכה}}? אלא חס ושלום דאהרן עבד, וקרא אוכח דכתיב {{צ|ויקח את העגל אשר עשו}}. אבל ממה דכתיב {{צ|ויקח מידם}} וכתיב {{צ|ויצר אותו}} - מחילא דתרין אלין אתעביד כלא - כביכול הוא עביד ליה! דאי תרין אלין לא הוו - לא אתעביד ולא נפק לאומנותא. אבל מאן גרם דאתעביד - אינון תרין. דבעוד דאיהו לקח מידם - אינהו הוו עבדי חרשייהו, ומלחשי בפומייהו, ומשכי רוחא לתתא מן סטרא אחרא. ומשכו תרין רוחין כחדא - חד מן דכר, וחד מן נוקבא. דכר אתלבש בדיוקנא דשור, נוקבא בדיוקנא דחמור. תרווייהו הוו כלילן כחדא. אמאי תרין אלין? אלא שור - הא אתמר. חמור אמאי? בגין דחרשין אלין דמצראי כתיב בהו {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}} {{מקור|יחזקאל כג כ}}. ועל דא כל אינון דישראל דמיתו - אתחברו בהדייהו בלבהון. ובגין דהוו תרין דיוקנין כתיב {{צ|'''אלה''' אלהיך ישראל}}, ולא כתיב "זה" אלא {{צ|אלה}}. תרין הוו כחדא. {{צ|אשר העלוך מארץ מצרים}} - {{צ|העלוך}} ולא "העלך". כתיב {{צ|ויעשהו עגל מסכה ויאמרו}}. "ויאמר" לא כתיב אלא {{צ|ויאמרו}} - דאהרן לא אמר מדי. תנינן, {{קיצור|מאה ועשרים וחמש|125}} קנטרין הוו ביה - היך כתיב {{צ|ויקח מידם}}? וכי בידם הוו כלא אלין קנטרין? אלא מכללא דאינון קנטרין נטלו מָלֵי ידייהו, וההוא זעיר אסתלק על כלא כאילו הוה כלא בידייהו. תא חזי, מה כתיב {{צ|וירא אהרן ויבן מזבח לפניו}}. אי חסידא קדישא! כמה רעותך הוה לטב, ולא ידעת לאסתמרא! כיון דארמי ליה בנורא - אתתקף חילא דסטרא אחרא תמן בנורא, ונפק <קטע סוף=דף קצב ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קצג|א}}<קטע התחלה=דף קצג א/>דיוקנא דשור כמה דאתמר, בתרין משיכין דסטרא אחרא. מיד {{צ|וירא אהרן}}. מהו {{צ|וירא אהרן}}? חמא דסטרא אחרא אתתקף - מיד {{צ|ויבן מזבח לפניו}}; דאלמלא דאקדים ובנה מזבח דא, עלמא אתהדר לחרבנא. ללסטים דהוה נפיק לקפחא ולקטלא בני נשא. חמא לגיונא דמלכא דההוא לסטים נפק בחילא תקיף. מה עבד ההוא לגיונא? אשתדל בהדי מלכא לנפקא בארחא, ומשיך ליה ההוא לגיונא בההוא ארחא עד דאזיל ההוא לסטים בההוא ארחא. חמא דיוקנא דמלכא קאים קמיה. כיון דחמא ליה למלכא דהוה אזיל קמיה בארחא - מיד נרתע ואהדר לאחורא. כך {{צ|וירא אהרן}} דסטר אחרא אתקף - אחיד באסוותא ואתקיף בסטר קדושה ושוי ליה קמיה. כיון דחמא סטרא בישא דיוקנא דמלכא דקאים - מיד אהדר לאחורא ואתחלש תוקפיה וחיליה דהוה אתתקף. ומזבח דא אתגבר ואתחלש סטרא אחרא. תא חזי, מה כתיב {{צ|ויקרא אהרן ויאמר חג ליהו"ה מחר}} - {{צ|חג ליהו"ה}} ולא לעגל. ולסטר קדושה עבד. ולסטר קדושה קרא ואמר. ודא אסוותא אקדים, דאלמלא דעבד דא, לא קאים עלמא על קיומיה. ועם כל דא לא שכיך רוגזיה מאהרן, אף על גב דלא אתכוון לביש. אמר ליה קודשא בריך הוא: אהרן! תרין חרשין אלין משכו לך למה דבעו. חייך תרין בנך יפלון, ועל חובא דא יתפסון. הדא הוא דכתיב {{צ|ובאהרן התאנף יהו"ה מאד להשמידו}} {{מקור|דברים ט כ}}. מאי {{צ|להשמידו}}? אלין בנוי, כמה דאת אמר {{צ|ואשמיד פריו ממעל}} {{מקור|עמוס ב ט}}, דפרי דבר נש בנוי אינון. תא חזי, אהרן שוי ליה לההוא מזבח לפניו, ועגלא תב לאחורא. בנוי שוו לסטר אחרא לפניו, וסטר קדושה אהדר לאחורא, דכתיב {{צ|ויקריבו לפני יהו"ה}} {{מקור|ויקרא י א}} - לפני יהו"ה שוו. אתפסו בחובה דא. אהרן חשב דבין כך ייתי משה, ועל דא ההוא מזבח לא סתיר ליה משה. דאילו הוה כמה דחשבין בני נשא - מלה קדמאה דאבעי למשה לנתצא לההוא מזבח אצטריך, כמה דנבי עדו על מזבח דבית אל, ונבואתיה על ההוא מזבח הוה. אבל הכא מלה אחרא הוה, כמה דאתמר. וכתיב {{צ|ויקח את העגל אשר עשו}}, ולא כתיב {{צ|וינתץ את המזבח}}. תא חזי, {{צ|ויקרא אהרן}} - אכריז איהו בקלא ואמר. כתיב הכא {{צ|ויקרא ויאמר}}, וכתיב ביונה {{צ|ויקרא ויאמר}} {{מקור|יונה ג ד}}. מה להלן כריז לדינא, אוף הכא כריז לדינא. {{צ|חג ליהו"ה מחר}} - נבי נבואה בההוא רוח דמזבח, דזמין דינא לשריא עלייהו. {{צ|חג ליהו"ה}} - למעבד בכו דינא. ותלת דינין הוו; חד {{צ|ויגוף יהו"ה את העם}}, וחד בבני לוי, וחד דאשקי לבני ישראל. והיינו {{צ|חג}} דבני לוי, {{צ|ליהו"ה}} ד{{צ|ויגוף יהו"ה}}, מחר - דאשקי לון משה וביתו בההוא ליליא ולמחר אשתכחו נפיחין ומתין. ואינון מיין הוו מכשכשין במעיהון כל ליליא, ובצפרא אשתכחו מתין. ועל דא {{צ|חג ליהו"ה מחר}}. וכל אסותא דעבד אהרן בגין דכתיב {{צ|ויבן מזבח לפניו}}. תא חזי (ההוא מזבח דקדושה הוה) דכתיב {{צ|וירא את העגל ומחולות}}, ואילו 'מזבח' לא כתיב, דהא אהרן מנדע הוה ידע דכתיב {{צ|זבח לאלהים יחרם בלתי ליהו"ה לבדו}} {{מקור|שמות כב יט}}. ודאי אשתזיב אהרן בעיטא טבא דדבר לנפשיה. וכלא ברעותא שלים טב דלא אתכוין לביש. אמר ליה רבי אלעזר: אבא ודאי הכי הוא! וישראל לא הוו! אבל ירבעם דעבד עגלין - הא ישראל הוו ועגל עבדו! אמר ליה ודאי ואוקמוה, אבל ירבעם חטא והחטיא, ולאו כמה דאמרו, דודאי חובא בישא עבד ובמלכות חטא. אמר ירבעם, ודאי ידענא דהא סטר קדושה לא שריא אלא בלבא דכל עלמא ודא ירושלם. אנא לא יכילנא לאמשכא לההוא סטר הכא. מה אעביד? מיד {{צ|ויועץ המלך ויעש וגו'}} {{מקור|מלכים א יב כח}}. נטל עיטא בישא. אמר הא <קטע סוף=דף קצג א/>{{ממ זהר משולב|ב|קצג|ב}}<קטע התחלה=דף קצג ב/>סטרא אחרא דאתמשכא מיד לכל אתר, וכל שכן בארעא דא דתיאובתיה לאשראה בגויה, אבל לא יכלא לאתלבשא אלא בדיוקנא דשור. תרין עגלים אמאי? אלא אמר ירבעם במצרים ובמדברא הוו אינון חרשין, דכתיב {{צ|בשר חמורים בשרם}} {{מקור|יחזקאל כג כ}}. הכא - אינון תרין רוחין בישין יתלבשו כדקא חזי לון. דכר ונוקבא אינון - דכר הוה בבית אל, ונוקבא הות בדן. ומגו דכתיב {{צ|נפת תטפנה שפתי זרה}} {{מקור|משלי ה ג}} - אתמשכו ישראל אבתרה יתיר, דכתיב {{צ|וילכו העם לפני האחד עד דן}} {{מקור|מלכים א יב ל}}. ובגין כך תרין עגלין הוו. ומשיך לון ירבעם בארעא קדישא, והוה חובא עליה ועל ישראל, ומנע ברכאן מן עלמא, ועליה כתיב {{צ|גוזל אביו ואמו וגו'}} {{ממ|משלי|כח|כד}}. ועל דא הוו עגלין, דהא לבושא קדמאה דמתלבש סטרא אחרא שור איהו כמה דאתמר. ואי תימא אמאי איהו עגל ולא שור? אלא ודאי כך אתחזי. וכן בכל סטרין - שירותא דלבושא זוטא איהו, והא אוקימנא. ועל דא בני רחימאי, כיון ד'''אלהי"ם''' בעו, ובסטר ד'''אלהי"ם''' אתבני עובדא - '''אלהי"ם''' קדישא אימא דאחידת תדיר בדרועא דמלכא וסליקת רצועא - לא הות תמן, ואצטריך ליה למשה למהוי תמן באתרהא. כיון דאנקיד ליה קודשא בריך הוא - אסתכל. תלת זמנין אנקיד ליה. אי משה רעיא מהימנא! כמה חילך תקיף! כמה גבורתך רב! תלת זמנין אנקיד ליה, דכתיב {{צ|ועתה הניחה לי}} - הא חד, {{צ|ויחר אפי בהם ואכלם}} - הא תרין, {{צ|ואעשה אותך לגוי גדול}} - הא תלת. חכמתא דמשה בתלת נקודין אלין. אחיד בדרועיה ימינא לקבל {{צ|הניחה לי}}, אחיד בדרועיה שמאלא לקבל {{צ|ויחר אפי בהם ואכלםPP, אתחבק בגופא דמלכא לקבל {{צ|ואעשה אותך לגוי גדול}}. וכד אתחבק בגופא - תרין דרועין מסטרא דא ומסטרא דא לא יכיל לאתנענעא לסטרא בעלמא. דא הוי חכמתא דמשה דבמילי נקודין דמלכא ידע בכל חד מנייהו באן אתר יתתקף. ובחכמתא עבד. אתו רבי אלעזר וחבריא ונשקו ידוי. הוה תמן רבי אבא, אמר אלמלי לא אתינא לעלמא אלא למשמע דא די לן! בכה ואמר, ווי רבי כד תסתלק מעלמא! מאן ינהר ויגלי נהורין דאורייתא! מלה דא בחשוכא אתטמר עד השתא דנפק מתמן, והא נהיר עד רום רקיעא, ובכרסיא דמלכא רשים, וקודשא בריך הוא חדי השתא בהאי מלה, וכמה חדו על חדו אתוסף מקמי מלכא קדישא! מאן יתער מלי דחכמתא בעלמא דין כוותיך! תא חזי, עד לא חטא אדם הוה סליק וקאים בחכמה דנהירו עלאה, ולא הוה מתפרש מאילנא דחיי. כיון דאסגי תיאובתא למנדע ולנחתא לתתא - אתמשיך אבתרייהו עד דאתפרש מאילנא דחיי, וידע רע ושבק טוב. ועל דא כתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{מקור|תהלים ה ה}} - מאן דאתמשך ברע לית ליה דיורא עם אילנא דחיי. ועד לא חטאו - הוו שמעין קלא מלעילא וידעין חכמתא עלאה ולא דחלי. כיון דחטאו - אפילו קלא דלתתא לא הוו יכלין למיקם ביה. כגוונא דא, עד לא חאבו ישראל, בשעתא דקיימו ישראל על טורא דסיני אתעבר מנייהו זוהמא דהאי חויא, דהא כדין בטול יצר הרע הוה מעלמא, ודחו ליה מנייהו. וכדין אתאחידו באילנא דחיי וסליקו לעילא ולא נחתו לתתא. כדין הוו ידעין והוו חמאן אספקלריאן עלאין, ואתנהרן עינייהו, וחדאן למנדע ולמשמע. וכדין חגר לון קודשא בריך הוא חגירין דאתוון דשמא קדישא, דלא יכיל לשלטאה עלייהו האי חויא, ולא יסאב לון כבקדמיתא. כיון דחטו בעגלא - אתעברו מנייהו כל אינון דרגין ונהורין עלאין, ואתעבר מנייהו חגירו מזיינין דאתעטרו משמא קדישא עלאה, ואמשיכו עלייהו חויא בישא כמלקדמין, וגרימו מותא לכל עלמא. ולבתר מה כתיב? {{צ|וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו, וייראו מגשת אליו}}.<קטע סוף=דף קצג ב/> {{ממ זהר משולב|ב|קצד|א}}<קטע התחלה=דף קצד א/>תא חזי מה כתיב בקדמיתא? {{צ|וירא ישראל את היד הגדולה}} {{מקור|שמות יד לא}}. וכלהו חמאן זהרין עלאין, אתנהרין באספקלריאה דנהרא, דכתיב {{צ|וכל העם רואים את הקולות}} (שם כ טז). ועל ימא הוו חמאן ולא דחלין דכתיב {{צ|זה אלי ואנוהו}}. לבתר דחבו - פני הסרסור לא הוו יכלי למחמי! מה כתיב {{צ|וייראו מגשת אליו}}. ותא חזי מה כתיב בהו? {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חרב}} - דאתעברו מנייהו אינון מזיינין דאתחברו בהו בטורא דסיני, בגין דלא ישלוט בהו ההוא חויא בישא. כיון דאתעבר מנייהו מה כתיב? {{צ|ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה}}. אמר רבי אלעזר, מאי האי קרא לגבי האי? אלא כיון דידע משה דאתעברו מנייהו דישראל אינון זיינין עלאין, אמר הא ודאי מכאן ולהלאה חויא בישא ייתי לדיירא בינייהו, ואי יקום מקדשא הכא בינייהו יסתאב. מיד {{צ|ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה}}, בגין דחמא משה דהא כדין ישלוט חויא בישא, מה דלא הוה מקדמת דנא. {{צ|וקרא לו אהל מועד}} - וכי לא הוה בקדמיתא אהל מועד?! אלא בקדמיתא 'אהל' סתם, השתא 'אהל מועד'. מאי {{צ|מועד}}? רבי אלעזר אמר לטב, רבי אבא אמר לביש. רבי אלעזר אמר לטב - מה 'מועד' דאיהו יום חדוה דסיהרא דאיתוספא ביה קדושה לא שלטא בה פגימותא -- אוף הכא קרי ליה בשמא דא לאחזאה דהא אתרחיק מבינייהו ולא אתפגים. ועל דא {{צ|וקרא לו אהל מועד}} כתיב. ורבי אבא אמר לביש. דהא בקדמיתא הוה 'אהל' סתם, כמה דאת אמר {{צ|אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{מקור|ישעיה לג כ}}. והשתא 'אהל מועד'. בקדמיתא - למיהב חיין ארוכין לעלמין, דלא ישלוט בהו מותא. מכאן ולהלאה {{צ|אהל מועד}} - כמה דאת אמר {{צ|ובית מועד לכל חי}} {{מקור|איוב ל כג}}. השתא אתייהיב ביה זמנא, וחיין קצובין לעלמא. בקדמיתא לא אתפגים, והשתא אתפגים. בקדמיתא - חברותא וזווגא לסיהרא בשמשא דלא יעדון. השתא {{צ|אהל מועד}} - זווגא דלהון מזמן לזמן. ובגין כך {{צ|וקרא לו אהל מועד}} מה דלא הוה קודם. רבי שמעון הוה יתיב ליליא חדא ולעי באורייתא, והוו יתבי קמיה רבי יהודה ורבי יצחק ורבי יוסי. {{ש}} אמר רבי יהודה, הא כתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חרב}}, וקאמרינן דגרמו מותא עלייהו מההוא זמנא ולעילא, ושליט בהו ההוא חויא בישא דאעדי ליה מנייהו בקדמיתא. ישראל תינח! יהושע דלא חטא - אתעדי מניה ההוא זיינא עלאה דקביל עמהון בטורא דסיני או לא? אי תימא דלא אתעדי מניה - אי הכי אמאי מית כשאר כל בני נשא? ואי תימא דאתעדי מניה - אמאי והא לא חטא - דהא איהו עם משה הוה בשעתא דחבו ישראל? ואי תימא דלא קביל ההוא עטרא בטורא דסיני כמה דקבילו ישראל, אמאי? פתח רבי שמעון ואמר: {{צ|כי צדיק יהו"ה צדקות אהב, ישר יחזו פנימו}} {{מקור|תהלים יא ז}}. האי קרא אמרו ביה חברייא מה דאמרו. אבל {{צ|כי צדיק יהו"ה}} - צדיק הוא ושמיה צדיק, ובגין כך {{צ|צדקות אהב}}. {{צ|ישר}} - ואיהו ישר כמה דאת אמר {{צ|צדיק וישר}} {{מקור|דברים לב ד}}, ועל דא {{צ|יחזו פנימו}} כל בני עלמא, ויתקנון ארחייהו למהך בארח מישר כדקא יאות. ותא חזי כד דאין קודשא בריך הוא עלמא - לא דן ליה אלא לפום רובן דבני נשא. ותא חזי כד חב אדם באילנא דאכל מניה - גרם לההוא אילנא דשרי ביה מותא לכל עלמא, וגרם פגימו לאפרשא אתתא מבעלה, וקאים חובה דפגימו דא בסיהרא. עד דקיימו ישראל בטורא דסיני. כיון דקיימו ישראל בטורא <קטע סוף=דף קצד א/>{{ממ זהר משולב|ב|קצד|ב}}<קטע התחלה=דף קצד ב/>דסיני - אתעבר ההוא פגימו דסיהרא, וקיימא לאנהרא תדיר. כיון דחבו ישראל בעגלא - תבת סיהרא כמלקדמין לאתפגמא, ושלטא חויא בישא, ואחיד בה ומשיך לה לגביה ואתפגימת. וכד ידע משה דחבו ישראל ואתעברו מנייהו אינון זיינין קדישין - ידע ודאי דהא חויא אחיד בה בסיהרא לאמשכא לה לגביה ואתפגימת. כדין אפיק ליה לבר. וכיון דקיימא לאתפגמא, אף על גב דיהושע קאים בעטרא דזיינין דילה, כיון דפגימו שריא בה ואתהדרת כמה דאתפגימת בחובא דאדם - לא יכיל בר נש לאתקיימא בר משה דהוה שליט בה, ומותיה הוה בסטר אחרא. ועל דא לא הוה רשו לקיימא ליהושע תדיר, ולא לאחרא. ועל דא {{צ|אהל מועד}} קרי ליה, דהא שריא ביה זמן קציב לכל עלמא. ועל דא רזא דמלה. אית ימינא לעילא ואית ימינא לתתא. אית שמאלא לעילא, ואית שמאלא לתתא. אית ימינא לעילא בקדושה עלאה, ואית ימינא לתתא דאיהו בסטרא אחרא. אית שמאלא לעילא בקדושה עלאה לאתערא רחימותא - לאתקשרא סיהרא באתר קדישא לעילא לאתנהרא. ואית שמאלא לתתא - דאפריש רחימותא דלעילא, ואפריש לה מלאנהרא בשמשא ולאתקרבא בהדיה. ודא הוא סטרא דחויא בישא, דכד שמאלא דא דלתתא אתערא, כדין משיך לה לסיהרא ואפריש לה מלעילא, ואתחשכת נהורהא, ואתדבקת בחויא. וכדין שאיבת מותא לתתא לכלא; דאתדבקת בחויא ואתרחקת מאילנא דחיי. ועל דא גרים מותא לכל עלמא. ודא הוא כד אסתאב מקדשא. עד זמנא קציב דאתתקנת סיהרא ותבת לאנהרא. ודא הוא {{צ|אהל מועד}}. ועל דא יהושע לא מית אלא בעיטא דנחש דא, דקריב ופגים משכנא כקדמיתא. ודא הוא רזא דכתיב {{צ|יהושע בן נון נער}} {{מקור|שמות לג יא}}. דאף על גב דאיהו נער לתתא לקבלא נהורא - {{צ|לא ימיש מתוך האהל}} - כמה דאתפגים דא, הכי נמי אתפגים דא. אף על גב דזינא קדישא הוה ליה - כיון דאתפגים סיהרא - הכי הוא ודאי לא אשתזיב בלחודוי מניה, מההוא גוונא ממש, והא אתמר. זכאין אינון צדיקיא דידעין רזין דאורייתא ומתדבקין בה באורייתא ומקיימין קרא דכתיב {{צ|והגית בו יומם ולילה וגו'}} {{מקור|יהושע א ח}}! ובגינה יזכון לחיי עלמא דאתי דכתיב {{צ|כי הוא חייך ואורך ימיך וגו'}} {{מקור|דברים ל כ}}. ;ברוך ה' לעולם אמן ואמן: ==רעיא מהימנא - כי תשא== <קטע התחלה=רע"מ דף קפז ב/>פקודא ליתן מחצית השקל בשקל הקדש. רעיא מהימנא! מאן {{צ|מחצית השקל}}? איהו כגון {{צ|חצי ההין}}. ודא '''ו'''' - ממוצע בין שני ההי"ן. אבנא למשקל בה - דא '''י'''. {{צ|עשרים גרה השקל}} - דא '''יו"ד'''. {{ש}} {{צ|העשיר לא ירבה}} - דא עמודא דאמצעיתא, לא ירבה על '''י''''. והכי אתמר בספר יצירה {{צ|עשר ספירות בלימה, עשר ולא אחד עשר}}.{{ש}} {{צ|והדל לא ימעיט}} - דא צדיק, לא ימעיט מעשר, כמה דאת אמר {{צ|עשר ולא תשע}}. {{ש}} {{צ|ממחצית השקל}} דאיהו '''י''''. אמר ליה רעיא מהימנא: מלאך אנת בשמים! רחים אנת ממארך! לית תווהא בכל אינון מלין יקירין דיפקון מפומך. דהא מאן דאיהו מלכא או ברא דמלכא - לית תווהא דיפקון מרגלאין בפתוריה, מליין סגולות, מליין נהורין. לבר נש אחרא איהו תווהא. {{ש}} אמר ליה: בריך אנת רעיא מהימנא! מתמן ואילך אימא אנת, דעלאין ותתאין נחתו למשמע מינך. {{ש}} אמר ליה: אשלים מלולך! {{ש}} אמר ליה: לא אית כען למימר יתיר. אימא אנת עד זמנא אחרא. פתח רעיא מהימנא, פקודא בתר דא לקדש את החדש. בגין דסיהרא קדישא איהי כלה, דמתקדשת<קטע סוף=רע"מ דף קפז ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קפח א/>על פי בית דין דאיהו גבורה, בגין דתמן ליואי, דאתמר בהו 'וקדשת את הלוים'{{הערה|אין זה פסוק, וצע"ע}}. ולבתר דאתחזיא סיהרא דיאותו לאורה - מברך עליה {{צ|ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר במאמרו ברא שחקים, וברוח פיו כל צבאם}}. ובמי מתקדשת ומתברכת? בתפארת, בגין דאיהי {{צ|עטרת תפארת לעמוסי בטן}}. '''עד כאן הרעיא מהימנא'''.<קטע סוף=רע"מ דף קפח א/> ==פרשת ויקהל== {{צ|ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'}}. {{ש}} רבי חייא פתח, {{צ|ויאמר שאול אל הקני, לכו סורו רדו וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. תא חזי מה כתיב בעמלק? {{צ|פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל וגו'}} (שם ב), וקודשא בריך הוא בכלהו קרבין דעבדו שאר עממין לגבייהו דישראל, מאי טעמא לא אקשי קמיה כהאי קרבא דעבד עמלק לגבייהו? אלא ודאי קרבא דעמלק הוה בכל סטרין לעילא ותתא, דהא בההוא זמנא אתתקף חויא בישא לעילא ואתתקף לתתא. מה חויא בישא כמין על פרשת ארחין - אוף הכא נמי עמלק חויא בישא הוה לגבייהו דישראל, דכמין לון <קטע סוף=דף קצד ב/> {{ממ זהר משולב|ב|קצה|א}}<קטע התחלה=דף קצה א/>על פרשת ארחין, דכתיב {{צ|אשר שם לו בדרך בעלותו ממצרים}} {{מקור|שמואל א טו ב}}. כמין הוה לעילא לסאבא מקדשא, וכמין הוה לתתא לסאבא לישראל. מנלן? דכתיב {{צ|אשר קרך בדרך}} {{מקור|דברים כה יז}}. כתיב הכא {{צ|אשר קרך}} וכתיב התם {{צ|כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה}} {{ממ|דברים|כג|יא}}. ועל דא בבלעם כתיב {{צ|ויקר אלהי"ם אל בלעם}} {{מקור|במדבר כג ד}}. {{צ|ויקר}} - לישנא דמסאבא נקט. ואי תימא הא כתיב {{צ|אלהי"ם}}? אלא קודשא בריך הוא אזמין ליה ההוא אתר דמסאבא לאסתאבא ביה, בההוא דרגא דאיהו אתדבק לאסתאבא ביה. מה עבד בלעם? איהו חשיב באינון קרבנין לסלקא לעילא. מיד זמין ליה קודשא בריך הוא ההוא אתר - אמר ליה הא מסאבו לגבך כמה דאתחזי לך! ועל דא {{צ|ויקר אלהי"ם אל בלעם}}. כגוונא דא {{צ|אשר קרך בדרך וגו'}} - אזמין לגבך ההוא חויא בישא לעילא לסאבא לך בכל סטרין. ואלמלא דאתתקף משה לעילא ויהושע לתתא - לא יכילו ישראל ליה. ובגין כך נטיר קודשא בריך הוא ההוא דבבו לדרי דרין. מאי טעמא? בגין דחשיב לאעקרא את קיימא מאתריה. ובגין כך {{צ|פקדתי}} בפקידה, דהא תמן אתרמיז רזא דאת קיימא קדישא. תא חזי מה כתיב {{צ|ויאמר שאול אל הקני}} {{ממ|ש"א|טו|ו}} - מאן {{צ|קני}}? דא יתרו. וכי מאן יהיב בני יתרו הכא למהוי דיוריהון בעמלק - והא ביריחו הוו שריין?! אלא הא כתיב {{צ|ובני קני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה וגו'}} {{מקור|שופטים א טז}}. וכד עלו מתמן שרו בתחומא דעמלק, עד ההוא זמנא דאתא שאול מלכא דכתיב {{צ|ויסר קני מתוך עמלק}}, בגין דהא בזמנא דחייביא אשתכחו (נ"א אתענשו), אינון חסידי וזכאי דמשתכחין בינייהו מתפסן בחוביהון והא אוקמוה. כגוונא דא, אלמלא ההוא ערבוביא דאתחברו בהו בישראל - לא אתענשו ישראל על עובדא דעגלא. ותא חזי מה כתיב בקדמיתא? {{צ|מאת כל איש אשר ידבנו לבו}} {{מקור|שמות כה ב}} - לאכללא כלא. בגין דבעא קודשא בריך הוא למעבד עובדא דמשכנא מכל סטרין; במוחא וקליפא. ובגין דהוו אינון ערב רב בגווייהו אתמר {{צ|מאת כל איש אשר ידבנו לבו}} - לאכללא לון בינייהו דישראל דאינון מוחא. וכלהו אתפקדו. לבתר סטא זינא לזיניה, ואתו אינון ערב רב ועבדו ית עגלא, וסטו אבתרייהו אינון דמיתו, וגרמו לון לישראל מותא וקטולא. אמר קודשא בריך הוא, מכאן ולהלאה עובדא דמשכנא לא יהא אלא מסטרא דישראל בלחודייהו! מיד {{צ|ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'}}, וכתיב בתריה {{צ|קחו מאתכם תרומה ליהו"ה}}; {{צ|מאתכם}} ודאי, ולא כקדמיתא דכתיב {{צ|מאת כל איש אשר ידבנו לבו}}. {{צ|ויקהל משה וגו'}} - מאן אתר כניש לון? אלא בגין דהוו אינון ערב רב בינייהו - אצטריך משה לאכנשא לון וליחדא לון מבינייהו. {{צ|ויקהל משה}} - רבי אבא פתח {{צ|הקהל את העם האנשים והנשים והטף}} {{מקור|דברים לא יב}}. מה להלן כללא דכלהו ישראל - אוף הכא כללא דכלהו ישראל, ומאן אינון שתין רבוא. רבי אלעזר פתח קרא בישראל כד נחית משה מן טורא דסיני דכתיב {{צ|וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה}} {{מקור|שמות לב יז}}. {{צ|וישמע יהושע}} - וכי יהושע שמע ומשה לא שמע?! אלא ודאי עד השתא יהושע לא הוה ידע ומשה הוה ידע, אי הכי מהו {{צ|ברעה}}? אלא {{צ|ברע'''ה'''}} - ב'''ה'''' כתיב; דההוא קלא בסטרא אחרא הוה. ויהושע דהוה אנפוי דסיהרא, אסתכל בההוא קלא דהוה דסטרא דרעה - מיד {{צ|ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה}}. בההיא שעתא אתברו תרין לוחי אבנא דהוו בקדמיתא, והא אוקימנא, דאינון אתייקרו על ידוי <קטע סוף=דף קצה א/>{{ממ זהר משולב|ב|קצה|ב}}<קטע התחלה=דף קצה ב/>ונפלו ואתברו. מאי טעמא? בגין דפרחו אתוון מגו לוחי אבנין. תא חזי בארבע תקופין דשתא קלא אתער בארבע סטרין דעלמא. בההוא קלא אתערותא דסטרא אחרא אתער ביה, וההוא אתערותא דסטרא אחרא עאל בין קלא לקלא, ואתחשך נהורא בקלא דלתתא. ובגין דלא מטא נהורא דקלא דלעילא לקלא דלתתא - כדין אקדים ההוא אתערותא ועאל בין דא לדא. נחש דמפתי לאתתא ונטיל נהורא. וההוא קלא הוא {{צ|קול מלחמה קול רעה}}, ודא איהו {{צ|ברעה}}. ועל דא שמע יהושע ולא משה, בגין דנטל ההוא רעה נהורא דסיהרא דהוה אחיד בה יהושע. ומשה דהוה אחיד בשמשא לא שמע. וישראל כלהו אתחשך נהורא דילהון בגין ההוא רעה דאתדבקת בהו. כיון דמחל קודשא בריך הוא חוביהון - כדין {{צ|ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים וגו'}}, דהא ההוא ערב רב אתעבר מנייהו. רבי אלעזר ורבי יוסי הוו יתבי ליליא חד וקא מתעסקי באורייתא עד לא אתפליג ליליא. {{ש}} אדהכי קרא גברא - בריכו ברכתא. {{ש}} אמר ליה רבי אלעזר, השתא הוא זמנא דקודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקייא! {{ש}} אמר ליה רבי יוסי, אמאי משתעשע קודשא בריך הוא? {{ש}} בכה רבי אלעזר ואמר: תא חזי, עד השתא קודשא בריך הוא אזדעזע {{קיצור|תלת מאה ותשעין|390}} רקיעין, ובטש בהו, ובכה על חרבן בי מקדשא, ואוריד תרין דמעין לגו ימא רבא, ואדכר לבנוהי מגו בכיה. בגין דלתלת סטרין אתפלג ליליא, בתריסר שעתי דהוו רשימין ביה. ואי אתוספן שעתי בליליא - אינון שעתי דמתוספאן דיממא אינון, ולא אתחשיבו מליליא בר תריסר דאינון דילה. ואינון תריסר אתפלגו לתלת סטרין, '''ותלת משריין''' דמלאכין קדישין אתמנון באינון תלת סטרין. '''משרייא קדמאה''' - אתמנא בארבע שעתי קמייתא דשירותא דליליא לשבחא למאריהון. ומה קאמרי? {{צ|ליהו"ה הארץ ומלאה וגו', כי הוא על ימים יסדה וגו', מי יעלה בהר יהו"ה וגו', נקי כפים ובר לבב וגו'}} {{מקור|תהלים כד א}}. מאי טעמא דא? בגין דכד ליליא פרישׂ גדפוי על עלמא, כדין כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא, ונפקי נשמתייהו לסלקא לעילא. ואינון מלאכין קיימין וקא אמרי {{צ|מי יעלה בהר יהו"ה}}. {{צ|הר יהו"ה}} - דא הר הבית, {{צ|מקום קדשו}} - דא עזרת ישראל. כגוונא דלעילא הכי נמי לתתא. בגין דבכל רקיעא ורקיעא כמה ממנן וכמה סרכין קיימין תמן. וכד נשמתין נפקין בעאן לסלקא לעילא. ואי לא זכיין - אינון דחיין לון לבר. ואזלין ושאטין בעלמא, ונטלין לון כמה חבילי טהירין, ואודעין לון מלין כדיבן. ולזמנין מלין דקשוט ממה דאתי לזמן קריב, כמה דאוקמוה. ואינון נשמתין דצדיקייא - אזלין ושאטן לעילא, ופתחין לון פתחין, וסלקין לון לגו ההוא אתר דאקרי {{צ|הר יהו"ה}}, כגוונא דרזא דהר הבית לתתא. ומתמן עאלין לגו ההוא אתר דאקרי {{צ|מקום קדשו}} דתמן אתחזיין כל נשמתין לקמי מאריהון. כגוונא דא ההוא אתר דאתחזון ישראל קמי קודשא בריך הוא - אתר דאקרי {{צ|עזרת ישראל}}. בשעתא דנשמתין קיימין תמן - כדין חדוה דמאריהון לאתתקנא בהו אתר דאקרי {{צ|קדש הקדשים}}, ותמן רשימין כל עובדיהון וזכוון דלהון. '''משרייא תניינא''' - אתמנא בארבע שעתי אחרנין. ולא אמרי שירתא בר תרי שעתי; עד דאתפלג ליליא ועאל קודשא בריך הוא בגנתא דעדן. ואלין אינון {{צ|אבלי ציון}}, ואינון דבכו על חרבן בי מקדשא. ובשירותא דארבע שעתי אמצעין פתחי ואמרי {{צ|על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו וגו'}} {{מקור|תהלים קלז א}}. ואלין אינון דבכו על נהרות בבל עמהון דישראל, <קטע סוף=דף קצה ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קצו|א}}<קטע התחלה=דף קצו א/>ממשמע דכתיב {{צ|גם בכינו}}. ומנלן דבכו תמן? דכתיב {{צ|הן אראלם צעקו חוצה}} {{מקור|ישעיה לג ז}} - מהו {{צ|חוצה}}? דא בבל, בגין דכלהו אוזפוה לשכינה עד בבל, ותמן בכו עמהון דישראל. ועל דא פתחי בהאי ומסיימי {{צ|זכור יהו"ה לבני אדום וגו'}} {{ממ|תהלים|קלז|ז}}. כדין אתער קודשא בריך הוא בדרגוי, ובטש ברקיעין כדאמרן, ואזדעזעו תריסר אלפי עלמין, וגעי ובכי. דכתיב {{צ|יהו"ה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו}} {{ממ|ירמיהו|כה|ל}}. ואדכר לון לישראל, ואחית תרין דמעין לגו ימא רבא. וכדין אתער שלהוביתא חד דבסטר צפון, ובטש רוחא חד דבסטר צפון בההוא שלהוביתא, ואזלא ושאטא בעלמא. וההיא שעתא אתפלג ליליא, ושלהוביתא אזלא ובטש בגדפוי דתרנגולא וקארי, כדין קודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן. וקודשא בריך הוא לית ליה נייחא עד דעאל לגנתא דעדן לאשתעשעא בנשמתהון דצדיקייא. וסימן - {{צ|כי נמכרנו אני ועמי וגו', ויאמר המלך מי הוא זה וגו', והמלך קם בחמתו ממשתה היין, אל גנת הביתן וגו'}} {{מקור|אסתר ז ד}}. בשעתא דקודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן - כדין כל אינון אילנין דגנתא וכל אינון נשמתין דצדיקייא פתחי ואמרי {{צ|שאו שערים ראשיכם וגו', מי זה מלך הכבוד וגו', שאו שערים ראשיכם גו'}} {{מקור|תהלים כד ז}}. ובשעתא דנשמתהון דצדיקייא די בארעא אהדרו לגופייהו - כדין אתקיפו בהו כל אינון מלאכין ואמרי {{צ|הנה ברכו את יהו"ה כל עבדי יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קלד|א}}.ואוליפנא '''דדא משרייא תליתאה''' קא אמרי דא, בארבע שעתי בתרייתא. וקאמרי שירתא עד דסליק נהורא דצפרא, דכדין משבחין למריהון כל אינון ככביא ומזלי, וכל אינון מלאכין עלאין די שלטניהון ביממא - כלהו משבחן למאריהון ואמרי שירתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהי"ם}} {{מקור|איוב לח ז}}. בשעתא דשמשא נפיק ביממא - ישראל נטלי שירתא לתתא ושמשא לעילא. דכתיב {{צ|ייראוך עם שמש}} {{מקור|תהלים עב ה}}. בשעתא דנטיל שמשא בגלגלוי - פתח קל נעימותא ואמר שירתא. ומאי שירתא קאמר? {{צ|הודו ליהו"ה קראו בשמו וגו' שירו לו זמרו לו וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קה|א|ב}}. וישראל משבחן לקודשא בריך הוא ביממא עם שמשא - הדא הוא דכתיב {{צ|ייראוך עם שמש}}. ואף על גב דהא אוקימנא להאי קרא. אמר רבי אלעזר, אלמלא דבני עלמא אטימין לבא וסתימין עיינין, לא יכלין למיקם מקל נעימותא דגלגלא דשמשא כד נטיל ומשבח קמי קודשא בריך הוא! אדהכי דאתעסקו באורייתא נהר יממא. קמו ואתו לקמיה דרבי שמעון. כיון דחמא לון, אמר רבי שמעון: אלעזר ברי! אנת וחברייא אסתימו גרמייכו אלין תלת יומין דלא תפקון לבר. בגין דמלאך המות אשתכח במתא, ואית ליה רשו לחבלא. וכיון דאתייהיב ליה רשו לחבלא - יכיל לחבלא לכל מאן דאתחזי קמיה. ותו, דבר נש דאתחזי קמיה - סליק ואסטי עליה ואדכר חובוי, ובעי דינא מקמי קודשא בריך הוא. ולא אתעדי מתמן עד דאתדן ההוא בר נש, ואתייהיב ליה רשו וקטיל ליה. אמר רבי שמעון: האלהי"ם! רובא דעלמא לא מיתו עד לא מטא זמנייהו בר דלא ידעי לאסתמרא גרמייהו. דהא בשעתא דמיתא אפקי ליה מביתיה לבי קברי - מלאך המות אשתכח ביני נשי. אמאי ביני נשי? דהכי הוא אורחוי מיומא דפתי לחוה, ובגינה גרים מותא לכל עלמא. ועל דא כד קטיל בר נש וגוברי אשתכחו עם מיתא - עאל ביני נשי בארחא. ואית ליה רשו למקטל בני נשא. ואסתכל באנפייהו בארחא דאתחזיאו קמיה, משעתא דמפקי ליה מביתיה לבי קברי עד דאהדרו לביתייהו. ובגיניהון גרים מותא לכמה גוברין בעלמא עד לא מטא זמנייהו. ועל דא כתיב {{צ|ויש נספה בלא משפט}} {{מקור|משלי יג כג}} - בגין דסליק ואסטין ואדכר חובוי דבר נש קמיה קודשא בריך הוא, ואתדן על אינון חובין, ואסתלק עד לא מטא זמניה. מאי תקנתיה? בשעתא דנטלי מיתא לבי קברי - יהדר בר נש <קטע סוף=דף קצו א/>{{ממ זהר משולב|ב|קצו|ב}}<קטע התחלה=דף קצו ב/>אנפוי, וישבוק לנשי בתר כתפוי. ואי אינון מקדמי - יהך לאחורא,; בגין דלא יתחזי עמהון אנפין באנפין. ולבתר דמהדרי מבי קברי - לא יהדר בההוא ארחא דנשי קיימן, ולא יסתכל בהו כלל, אלא יסטי בארחא אחרא! ובגין דבני נשא לא ידעי ולא מסתכלן דא - רובא דעלמא אתדנו בדינא ואסתלקו עד לא מטא זמנייהו. אמר רבי אלעזר, אי הכי טב ליה לבר נש דלא יוזיף למיתא?! {{ש}} אמר ליה: לא! דהא בר נש דאסתמר כהאי גוונא - אתחזי לארכא דיומין, וכל שכן לעלמא דאתי. תא חזי לאו למגנא אתקינו קדמאי שופר, לאמשכא מיתא מן ביתא לבי קברי. אי תימא דעל מיתא ויקרא דיליה לחוד איהו - לא! אלא בגין לאגנא על חייא, דלא ישלוט עלייהו מלאך המות לאסטאה לעילא, ויסתמרון מניה. פתח ואמר: {{צ|וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם וגו'}} {{מקור|במדבר י ט}}. ודייקנא {{צ|על הצר}} - דא מלאך המות. {{צ|הצורר אתכם}} - תדיר, וקטיל לבני נשא ובעי לקטלא אחרנין. מאי תקנתיה? {{צ|והרעותם}}. * אם בראש השנה דהוא יומא דדינא לעילא, האי מלאך המות נחית לתתא, בגין לאשגחא בעובדין דבני נשא ולסלקא לעילא לאסטאה לון. וישראל דידעי דהא מלאך המות נחית לתתא וסליק לעילא בגין למהוי קטיגוריא עלייהו - מקדמי בשופר ליבבא עליה דלא יכיל לון, ולאגנא עלייהו. * וכל שכן בשעתא דעביד דינא וקטיל בני נשא ואשתכח לתתא. * וכל שכן בשעתא דאזלי לבי קברי ואהדרו מבי קברי. דהא בשעתא דנשי נטלי רגלייהו עם מיתא - איהו נחית ואשתכח קמייהו דכתיב {{צ|רגליה יורדות מות}} {{מקור|משלי ה ה}}. {{צ|יורדות}} למאן? לההוא אתר דאקרי {{צ|מות}}. ועל דא - חוה גרמת מותא לכל עלמא, רחמנא לשזבינן. תא חזי, כתיב {{צ|כן דרך אשה מנאפת וגו'}} {{ממ|משלי|ל|ב}}, והא אוקימנא. אבל {{צ|כן דרך אשה מנאפת}} - דא הוא מלאך המות. והכי הוא והכי אקרי. {{צ|אכלה ומחתה פיה}} - אוקידת עלמא בשלהובי, וקטלת בני נשא עד לא מטא זמנייהו. {{צ|ואמרה לא פעלתי און}} - דהא דינא בעא עלייהו ואשתכחו בחובין, ובדינא קשוט מיתו. בשעתא דעבדו ישראל ית עגלא ומיתו כל אינון אוכלוסין, הוה מלאך המות אשתכח ביני נשי בגו משרייתא דישראל. כיון דאסתכל משה דהא מלאך המות אשתכח ביני נשי ומשרייתא דישראל בינייהו - מיד כניש לכל גוברין לחודייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקהל משה את כל עדת בני ישראל}} - אלין גוברין, דכניש לון ואפריש לון לחודייהו. ומלאך המות לא הוה מתפרש מגו נשין עד דאתוקם משכנא, דכתיב {{צ|ויקם משה את המשכן}}. ואפילו בשעתא דנשין הוו מייתין נדבה למשכנא - לא הוה מתעדי מבינייהו. עד דחמא משה ויהב לגוברין עיטא דלא ייתון בחבורא חדא עמהון, ולא יתחזון אנפין באנפין אלא לבתר כתפייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו האנשים על הנשים}}. "ויביאו" לא כתיב אלא {{צ|ויבאו}} - בארחא חדא לא הוו אזלין אלא לבתר כתפייהו, בגין דמלאך המות לא אתפרש מבינייהו עד דאתוקם משכנא. תא חזי, לא אשתכח ביני נשי בפחות משבע נשים ולא פחות מעשר. ובארחא באתגליא - בשבע אשתכח ובעי דינא, בעשר אסטי לקטלא. ובגין דאשתכח בינייהו בארחא באתגליא כתיב {{צ|ויבאו האנשים על הנשים}}. ואסתמרו כל ההוא יומא כלהו חברייא ואשתדלו באורייתא. פתח רבי שמעון ואמר: {{צ|ויאמר יהו"ה אל נח בא אתה וכל ביתך אל התבה}} {{מקור|בראשית ז א}}. האי קרא אוקימנא, אבל תא חזי, וכי לא יכיל קודשא בריך הוא לנטרא ליה לנח באתר חד בעלמא? דיהא <קטע סוף=דף קצו ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קצז|א}}<קטע התחלה=דף קצז א/>מבול בכל עלמא ולא יהא בההוא אתר, כמה דכתיב בגדעון {{מקור|שופטים ו א}} {{צ|ויהי חורב אל הגזה לבדה}}?! או לנטרא ליה בארעא דישראל דכתיב בה {{צ|לא גשמה ביום זעם}} {{מקור|יחזקאל כב כד}} - דלא נחתו עלה מי טופנא. אלא כיון דמחבלא נחת לעלמא - מאן דלא סגיר גרמיה ואשתכח קמיה באתגלייא - אתחייב בנפשיה; דאיהו קטיל גרמיה. מנא לן? מלוט, דכתיב {{צ|המלט על נפשך אל תביט אחריך}} {{מקור|בראשית יט י}}. מאי טעמא {{צ|אל תביט אחריך}}? בגין דמחבלא אזיל בתר כתפוי, ואי אהדר רישיה ואסתכל ביה אנפין באנפין - יכיל לנזקא ליה. ועל דא כתיב {{צ|ויסגור יהו"ה בעדו}} {{ממ|בראשית|ז|טז}}, דלא יתחזי קמי מחבלא, ולא ישלוט עליה מלאך המות. ועד דהוו טמירין - מיתו תליסר גוברין במתא. אמר רבי שמעון: בריך רחמנא דלא אסתכל בדיוקנייכו מלאך המות! {{צ|ויקהל משה וגו'}} - אהדר לון כמלקדמין עובדא דמשכנא. אמר רבי חייא, כלא כמה דאתמר, ועובדא דמשכנא לא אתעביד אלא מישראל בלחודייהו, ולא מאינון ערב רב. בגין דאינון ערב רב אמשיכו ליה למלאך המות לנחתא לעלמא, כיון דאסתכל משה ביה, אשדי לאינון ערב רב לבר, וכניש לון לישראל בלחודייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקהל משה וגו'}}. רבי שמעון פתח: {{צ|מי עלה שמים וירד, מי אסף רוח בחפניו, מי צרר מים בשמלה, מי הקים כל אפסי ארץ, מה שמו ומה שם בנו כי תדע}} {{מקור|משלי ל ד}}. האי קרא הא אוקימנא, וכמה סמכין אית ביה, וכלא בקודשא בריך הוא אתמר דאיהו כלא. ואתמר {{צ|מה שמו ומה שם בנו כי תדע}} - דא קודשא בריך הוא. {{צ|מה שמו}} - יהו"ה. {{צ|ומה שם בנו}} - ישראל, דכתיב {{צ|בני בכרי ישראל}} {{מקור|שמות ד כב}}, והא אוקימנא. {{צ|מי עלה שמים}} - הא אוקמוה דא משה דכתיב {{צ|ואל משה אמר עלה אל יהו"ה}} (שם כד יב). {{ש}} דבר אחר: {{צ|מי עלה שמים}} - דא אליהו דכתיב ביה {{צ|ויעל אליהו בסערה השמים}} {{מקור|מלכים ב ב יא}}. וכי היך יכיל אליהו לסלקא לשמים? והא כלהו שמים לא יכלין למסבל אפילו גרעינא כחרדל מגופא דהאי עלמא - ואת אמרת {{צ|ויעל אליהו בסערה השמים}}?! אלא כמה דאת אמר {{צ|וירד יהו"ה על הר סיני}} {{מקור|שמות יט ב}} וכתיב {{צ|ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר}} {{ממ|שמות|כד|יח}} - וכי קודשא בריך הוא דהוה בטורא דסיני וכתיב {{צ|ומראה כבוד יהו"ה כאש אוכלת בראש ההר}} (שם יז) - איך יכיל משה לסלקא גביה? אלא במשה כתיב {{צ|ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר}} - דעאל גו עננא כמאן דאתלבש בלבושא. הכי נמי אתלבש בעננא ועאל בגויה. ובעננא אתקריב לגבי אשא ויכיל למקרב. אוף הכי אליהו דכתיב {{צ|ויעל אליהו בסערה השמים}} - דעאל בההיא סערה ואתלבש ביה בההיא סערה, וסליק לעילא. ורזא אשכחנא בספרא דאדם קדמאה דאמר באינון תולדות דעלמא רוחא חדא יהא דיחות לעלמא בארעא ויתלבש בגופא ואליהו שמיה. ובההוא גופא יסתלק ואשתליל מגופיה וישתאר בסערה, וגופא דנהורא אחרא יזדמן ליה למהוי גו מלאכי. וכד יחות - יתלבש בההוא גופא דישתאר בההוא עלמא. ובההוא גופא יתחזי לתתא, ובגופא אחרא יתחזי לעילא. ודא איהו רזא ד{{צ|מי עלה שמים וירד}} - לא הוה בר נש דסליק לשמיא רוחא דיליה ונחית לבתר לתתא בר אליהו, דאיהו סליק לעילא ונחית לתתא. דבר אחר: {{צ|מי עלה שמים}} - דא אליהו. {{צ|וירד}} - דא יונה דנחת ליה נונא גו תהומי לעמקי ימא. יונה מחילא דאליהו קא אתא; אליהו סליק, יונה נחית. דא שאיל נפשיה למימת, ודא שאיל נפשיה למימת. ובגין כך אקרי {{צ|בן אמתי}} וכתיב {{צ|ודבר יהו"ה בפיך אמת}} {{מקור|מלכים א יז כ}}. {{צ|מי צרר מים}} - דא אליהו דצריר צרורא דמיא בעלמא, ולא נחתו טלא ומטרא דשמיא. {{צ|בשמלה}} - דא אליהו, דהוה מחי <קטע סוף=דף קצז א/>{{ממ זהר משולב|ב|קצז|ב}}<קטע התחלה=דף קצז ב/>באדרתיה למעבד נסין. {{צ|מי אסף רוח בחפניו}} - דא אליהו, דאהדר רוחא דבר נש לגו מעוי. {{צ|מי הקים כל אפסי ארץ}} - דא אליהו דלבתר דצרר מים ואומי על שמיא - לבתר אהדר בצלותיה ואוקים כל עלמא ונחית מטרא ואתיהיב מזונא לכלא. {{צ|מה שמו}} - דא אליהו. {{צ|ומה שם בנו}} - דא אליהו. {{צ|מה שמו}} - כד סליק לעילא, אליהו. {{צ|ומה שם בנו}} - כד נחית לתתא ואתעביד שליחא למעבד נסין, אליהו שמיה. דבר אחר: {{צ|מי עלה שמים}} - דא קודשא בריך הוא כמה דאוקימנא. ורזא דמלה '''מ"י''', והא אוקימנא. והכא איהו רזא דרתיכא עלאה - ארבע סטרין דעלמא דאינון יסודי קדמאי דכלא. וכלהו תליין בההוא אתר עלאה דאקרי '''מ"י''' כמה דאתמר. תא חזי, כד קיימא שעתא דרעותא קמי קודשא בריך הוא ליחדא רתיכא עלאה ברתיכא תתאה למהוי כלא חד - כדין קלא נפיק מההוא אתר עלאה קדישא דאקרי 'שמים', וכניש כל אלין קדישין דלתתא, וכל אינון רברבן קדישין ומשריין עלאין, למהוי כלהו זמינין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקהל משה}} - דא רזא דשמים, {{צ|את כל עדת בני ישראל}} - אלין אינון תריסר משריין עלאין קדישין. {{צ|ויאמר אליהם}}, ומאי קאמר? {{צ|זה הדבר וגו' קחו מאתכם תרומה}} - אתתקנו כלכון לסלקא עלייכו ולמיטל עלייכו יקרא דכרסייא קדישא לסלקא לעילא. אפרישו מנייכו אינון יקרין, אינון רברבין עלאין, לסלקא לההיא תרומה, רזא דכרסייא קדישא לאתחברא באבהן. דהא מטרוניתא לא אתחזי למיתי לבעלה אלא באינון בתולתן עולמתהא, דייתון עמה ומדברן לה עד דמטת לבעלה. כמה דאת אמר {{צ|בתולות אחריה רעותיה וגו'}} {{מקור|תהלים מה טו}}. וכל כך למה? למיתי לאתחברא בבעלה. {{צ|כל נדיב לבו}} - אלין אינון ארבע משריין עלאין, דבכללא דלהון כלילן כל אינון שאר משריין. ואלין אינון דנפקן באבהן עלאין דאקרון 'נדיבים', כמה דאוקמוה, דכתיב {{צ|כרוה נדיבי עם}} {{מקור|במדבר כא יח}} - אלין אבהן. {{צ|יביאה}} - "יביאוה" לא כתיב אלא {{צ|יביאה}} - ליחדא כלא כחדא. וכן "יביא" לא כתיב אלא {{צ|יביאה}} - לסלקא לה לגבי בעלה ביקרא כמה דאצטריך. {{צ|את תרומת יהו"ה}} - {{צ|את}} לאסגאה כל אינון משריין עלאין אחרנין, לאתחברא כלא כחדא, ואינון תריסר בכללא חדא. {{צ|זהב, וכסף, ונחושת, תכלת, וארגמן, ותולעת שני, ושש, ועזים, וערת אילים מאדמים וערת תחשים, ועצי שטים, ושמן למאר, ובשמים המשחה ולקטרת הסמים}} - אלין אינון תריסר משריין עלאין, דכלילן כלהו כחדא, בכללא דארבע דאקרון 'חיות הקדש' כמה דאתמר. וכלהו אלין סלקין לכרסייא קדישא לאעלא לה לעילא לאתחברא בבעלה, בגין למהוי כלא חד, בגין דישתכח עמה ביקרא עלאה. כדין יתיב מלכא עלאה על כורסייא קדישא ואתחברא אתתא בבעלה למהוי כלא חד, וכדין איהו חדוותא דכלא. תא חזי, הכא שארי לממני זהב בקדמיתא וכסף לבתר; בגין דהאי חשבנא מתתא. אבל כד אתי לממני מחושבנא דרתיכא דלעילא - שארי לממני מימינא בקדמיתא ולבתר מן שמאלא. מנלן? דכתיב {{צ|לי הכסף ולי הזהב}} {{מקור|חגי ב ח}} - כסף בקדמיתא ולבתר הזהב. וברתיכא דלתתא שארו משמאלא ולבתר מימינא, דכתיב {{צ|זהב וכסף ונחשת}} - זהב בקדמיתא ולבתר כסף. וכל אינון רתיכין אקרון {{צ|נדיב לב}}. {{צ|כל}} - לאכללא כל שאר רתיכין. {{צ|לב}} - מאי {{צ|לב}}? היינו רזא דכתיב {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{מקור|משלי טו טו}}. ודא איהו לבא דכלא. ודא כרסייא קדישא. ועל דא אקרון <קטע סוף=דף קצז ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קצח|א}}<קטע התחלה=דף קצח א/>'לב' - {{צ|כל נדיב לב}}. כמה דאוקימנא, דארבע משריין אלין כללא דכלהו, אקרון ברזא חדא {{צ|נדיב לב}}. {{צ|תרומת יהו"ה}} - דא כרסייא קדישא. ובגין דארימו לה לעילא וסלקין לה לעילא אקרי {{צ|תרומת יהו"ה}}. ועל דא כד חמא יחזקאל רזא דחיות דהוו סלקין - לא חמא מהו דסלקין, בגין דאיהי סלקא לגבי מלכא עלאה בגניזו בטמירא ביקרא עלאה. {{צ|וכל חכם לב בכם}} - אלין אינון שתין מקורין דאשקייא עלמא, ומנהון אתשקי. {{צ|יבאו}} - אמאי {{צ|יבאו}}? אלא דייתון למנקט מעם גנזא דחיין. {{צ|יבאו}} ולבתר {{צ|ויעשו}} מה דקודשא בריך הוא פקיד לון לאהנאה עלמא. {{צ|קחו מאתכם תרומה ליהו"ה}}. {{ש}} רבי יהודה פתח, {{צ|הלא פרוס לרעב לחמך וגו'}} {{מקור|ישעיה נח ז}}. תא חזי זכאה חולקיה דבר נש כד מסכנא אערע לגביה, דההוא מסכנא דורונא דקודשא בריך הוא הוי דשדר ליה. מאן דמקבל ליה לההוא דורונא בסבר אנפין - זכאה חולקיה! תא חזי, מאן דחייס למסכנא ואתיב ליה נפשיה - קודשא בריך הוא סליק עליה כאילו הוא ברא לנפשיה. ועל דא אברהם דהוה חייס לכל בני עלמא - סליק עליה קודשא בריך הוא כאילו הוא ברא לון, דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} {{מקור|בראשית יב ה}}, ואף על גב דהא אוקימנא. {{צ|הלא פרוס}} - מאי {{צ|פרוס}}? למפרס ליה מפה בנהמא ומזונא למיכל. דבר אחר: {{צ|הלא פרוס}} - כמה דאת אמר {{צ|פריס פריסת וגו'}} {{מקור|דניאל ה כח}}, דבעי למפרס פריסין דנהמא קמיה בגין דלא לכסיף, ויפרוס קמיה בעינא טבא. {{צ|לחמך}}. "לחם" לא כתיב אלא {{צ|לחמך}} - ההוא דילך מממונך. ולא דגזילו ולא דעשק ולא דגנבה, דאי הכי לאו זכותא הוא, אלא ווי ליה דאתי לאדכרא חובוי. כגוונא דא - {{צ|קחו '''מאתכם''' תרומה}} - לארמא ממה דלכון, ולא מעשק ולא מגזל ולא מגנבה, והא אוקמוה. רבי חייא ורבי יצחק ורבי יוסי הוו אזלי בארחא. עד דהוו אזלי פגע בהו רבי אבא. אמר רבי חייא ודאי שכינתא בהדן! {{ש}} כד מטא לגבייהו, אמר רבי אבא, כתיב {{צ|מן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים, לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל, ואבחר בדוד וגו', לבנות בית להיות שמי שם}} {{מקור|מלכים א ח טז}}. האי קרא לאו רישיה סיפיה, ולאו סיפיה רישיה! דכתיב {{צ|לא בחרתי בעיר...ואבחר בדוד}} - מאי האי עם האי?! "ואבחר בירושלם" מבעי ליה! אלא כד קודשא בריך הוא אית רעותא קמיה למבני קרתא - אסתכל בקדמיתא בההוא רישא דנהיג עמא דקרתא, ולבתר בני קרתא ואייתי לעמא ביה. הדא הוא דכתיב {{צ|לא בחרתי בעיר}} עד דאסתכלנא בדוד למהוי רעיא על ישראל. בגין דמתא וכל בני מתא כלהו קיימין ברעיא דנהיג לעמא. אי רעיא איהו טבא - טב ליה, טב למתא, טב לעמא! ואי רעיא איהו בישא - ווי ליה, ווי למתא, ווי לעמא! והשתא אסתכל קודשא בריך הוא בעלמא, וסליק ברעותיה למבני ליה, ואוקים ברישא דדרא לרבי שמעון, וחבריה למיקם קמיה! מלתא חדתא שמענא! פתח ואמר {{צ|אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על יהו"ה אלהי"ו}} {{מקור|תהלים קמו ה}}. וכי אל יעקב ולא אל אברהם ולא אל יצחק?! אלא {{צ|אל יעקב}} בגין דיעקב לא אתרחיץ באבוהי ולא באמיה כד ערק קמי אחוי ואזל יחידאי בלא ממונא, כמה דאת אמר {{צ|כי במקלי עברתי את הירדן הזה}} {{מקור|בראשית לב יא}}. ואיהו אתרחיץ ביה בקודשא בריך הוא, דכתיב {{צ|אם יהיה אלהי"ם עמדי ושמרני וגו'}} (שם כח כ). וכלא שאיל מקמיה דקודשא בריך הוא ויהב ליה. {{צ|שברו על יהו"ה אלהי"ו}}. {{צ|שברו}}, ולא אמר 'תקותו' ולא 'בטחונו', אלא {{צ|שברו}}. אל תקרי {{צ|שׂברו}} אלא {{צ|שׁברו}} - דניחא להו לצדיקייא לתברא גרמייהו, ולאתברא תבירו על תבירו. וכלא {{צ|על יהו"ה אלהי"ו}}, כמה דאת אמר {{צ|כי עליך הורגנו כל היום}} {{מקור|תהלים מד כג}}, <קטע סוף=דף קצח א/>{{ממ זהר משולב|ב|קצח|ב}}<קטע התחלה=דף קצח ב/> {{צ|כי עליך נשאנו חרפה}} {{מקור|תהלים סט ח}}. כגוונא דיעקב דכתיב {{צ|וירא יעקב כי יש שבר במצרים}} {{מקור|בראשית מב א}}, דהא תבירו דגלותא חמא דהוה ליה במצרים, ושוי תוקפיה בקודשא בריך הוא. ובנוי דיעקב סבלו תבירו דגלותא, ולא אשתנו מגו רזא דמהימנותא דאבהתהו, ושמא דקודשא בריך הוא הוה בגלותא רגילא בפומייהו. ועל דא כתיב במשה {{צ|ואמרו ל'''י'''' מ'''ה'''' שמ'''ו'''' מ'''ה''''}} {{מקור|שמות ג יג}} - בגין דהוו ידעי ליה ולא אנשו ליה לעלמין, וסבלו תבירו דגלותא על קודשא בריך הוא. ובגין כך זכי לפורקנין ולנסין ולאתוון סגיאין. ואתון קדישין עליונין! דסבלין תבירו דגופא מאתר לאתר על קודשא בריך הוא - על אחת כמה וכמה דזכאין אתון למעבד לכו נסין ופורקנין, ותזכון לחיי עלמא דאתי! אזלו כלהו כחדא. פתח ואמר, {{צ|קחו מאתכם תרומה ליהו"ה כל נדיב לבו יביאה וגו'}}. תא חזי, בשעתא דבר נש שוי רעותיה לגבי פולחנא דמאריה - ההוא רעותא סליק בקדמיתא על לבא, דאיהו קיומא ויסודא דכל גופא. לבתר סליק ההוא רעותא טבא על כל שייפי גופא. ורעותא דכל שייפי גופא ורעותא דלבא מתחבראן כחדא, ואינון משכין עלייהו זיהרא דשכינתא לדיירא עמהון, וההוא בר נש איהו חולקא דקודשא בריך הוא הוי. הדא הוא דכתיב {{צ|קחו מאתכם תרומה}} - מאתכם הוה אמשכותא לקבלא עלייכו ההיא תרומה, למהוי חולקא ליהו"ה. ואי תימא דלאו ברשותיה דבר נש קיימא מלה -- תא חזי מה כתיב {{צ|כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהו"ה}} - כל נדיב לבו ודאי. מאן דיתרעי לביה - ימשיך לה לשכינתא לגביה. הדא הוא דכתיב {{צ|יביאה}} - אף על גב דאיהי באסתלקותא לעילא - {{צ|יביאה}} מאתר עלאה לאמשכא לדיירא עמיה. וכד תיתי לאשראה עמיה - כמה ברכאן וכמה עותרא תיתי עמה! הדא הוא דכתיב {{צ|זהב וכסף ונחשת}}; לא יחסר ליה כל עתרא דעלמא. דא לשאר בני עלמא - אבל אתון קדישין עליונין - {{צ|קחו מאתכם תרומה ליהו"ה}}! אמר רבי חייא: מאן דשרי לארמא - הוא ירים! פתח רבי אבא ואמר, {{צ|ויאמר יהו"ה לדג}} {{מקור|יונה ב יא}} - וכי באן אתר אמר ליה? אלא בשעתא דברא קודשא בריך הוא עלמא, בעובדא דבראשית ביומא חמישאה ברא נוני ימא, כדין פקיד ואמר דיהא זמין חד נונא למבלע ליונה ויהא במעוי תלתא יומין ותלת לילון, ולבתר דירמי ליה לבר. ולא דא בלחודוי, אלא כל מה דעבד קודשא בריך הוא בעובדא דבראשית - בכלא אתני עמיה. * ביומא קדמאה ברא שמיא - אתני עמהון דיסליק לאליהו השמימה בגו סערה, וכן הוה, דכתיב {{צ|ויעל אליהו בסערה השמים}} {{מקור|מ"ב ב יא}}. * בההוא יומא ברא נהורא, ואתני עמיה דיחשיך לשמשא במצרים תלתא יומין, דכתיב {{צ|ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים}} {{מקור|שמות י כב}}. * ביומא תניינא ברא רקיעא דיהא מפריש בין מיא למיא, כדכתיב {{צ|ויאמר אלהי"ם יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים}} {{מקור|בראשית א ו}}. ואתני עמהון קודשא בריך הוא דמיא יהון מפרישין לישראל בין טומאה לטהרה, לאתדכאה בהו, וכך הוה. * ביומא תליתאה אפיק ארעא מגו מיא, ואכניש למיא, ועבד מההוא כנישו דאתכנשו לאתר חד - ימא. ואתני בימא למעבר לישראל בגויה ביבשתא, ולמטבע למצראי, וכך הוה, דכתיב {{צ|וישב הים לפנות בקר לאיתנו}} {{מקור|שמות יד כז}} - אל תקרי {{צ|לאיתנו}} אלא '''לתנאו'''; למה דאתני עמיה קודשא בריך הוא בעובדא דבראשית. * תו אתני בארעא דתפתח ית פומהא במחלקותא דקרח, ותבלע לקרח ולכל כנישתיה, וכך הוה, דכתיב {{צ|ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת קרח}} {{מקור|במדבר טז לב}}. * ביומא רביעאה ברא שמשא וסיהרא, דכתיב {{צ|יהי מארת ברקיע השמים}} {{מקור|בראשית א יד}}. ואתני עם שמשא למהוי קאים בפלגו שמיא ביומי דיהושע<קטע סוף=דף קצח ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קצט|א}}<קטע התחלה=דף קצט א/>דכתיב {{צ|ויעמוד השמש בחצי השמים}} {{מקור|יהושע י יג}}. אתני בכוכביא למעבד קרבא בסיסרא, דכתיב {{צ|הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא}} {{מקור|שופטים ה ב}}. * ביומא חמישאה ברא נוני ימא ועופי דשמיא. אתני בעופי למיזן עורבים לאליהו בזמנא דעצר לשמיא, דכתיב {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכלך שם}} {{מקור|מלכים א יז ד}} - {{צ|צויתי}} דייקא. ואתני בנונא ימא לאזדמנא נונא חד למבלע ליה ליונה ולאשדאה ליה לבר. *ביומא שתיתאה ברא לאדם, ואתני עמיה דתפוק מניה אתתא דתיזון לאליהו, דכתיב {{צ|הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך}} {{ממ|מ"א|יז|ט}} - {{צ|הנה צויתי}} מיומא דאתברי עלמא. וכן בכל עובדא ועובדא דאתחדש בעלמא - קודשא בריך הוא פקיד ההוא עובדא מיומא דאתברי עלמא. אוף הכא, {{צ|ויאמר יהו"ה לדג}} - {{צ|ויאמר}} - משית יומין דבראשית קאמר ליה. הכא אית לן סמך בעלמא, על עובדין דבני נשא בהאי עלמא. יונה דנחת לספינה - דא איהי נשמתא דבר נש דנחתא להאי עלמא למהוי בגופא דבר נש. אמאי אתקרי '''יונה'''? בגין דכיון דאשתתפת בגופא - כדין איהי יונה בהאי עלמא, כמה דאתמר {{צ|ולא תונו איש את עמיתו}} {{מקור|ויקרא כה יז}}. וכדין בר נש אזיל בהאי עלמא, כספינה בגו ימא רבא דחשיבת לאתברא, כמה דאת אמר {{צ|והאניה חשבה להשבר}} {{מקור|יונה א ד}}. ובר נש כד איהו בהאי עלמא חטי וחשיב דערק מקמי מאריה ולא אשגח בההוא עלמא - וכדין אטיל קודשא בריך הוא {{צ|רוח סערה}} תקיפא, דא איהי גזירת דינא דקיימא תדיר קמי קודשא בריך הוא, ובעאת דינא דבר נש מקמיה. ודא איהו דקא מטי לספינה, ואדכר חובוי דבר נש לאתפסא ליה. כיון דאתפס בר נש על ידא דההיא סערה בבי מרעיה מה כתיב {{צ|ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם}}? אף על גב דבר נש בבי מרעיה - נשמתא לא אתערת לאתבא קמי מאריה למפרק חובוי! מה כתיב {{צ|ויקרב אליו רב החובל}}? מאן {{צ|רב החובל}}? דא יצר טוב דאיהו מנהיג כלא. {{צ|ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלה"יך וגו'}} - לאו שעתא הוא למדמך, דהא סלקין לך לדינא על כל מה דעבדת בהאי עלמא. תוב מחובך! אסתכל במלין אלין ותוב למארך! * {{צ|מה מלאכתך}} דאת עסקת בה בהאי עלמא, ואודי עלה קמי מארך. * {{צ|ומאין תבא}} - אסתכל מאין באת, מטפה סרוחה, ולא תתגאי קמיה. * {{צ|מה ארצך}} - אסתכל דהא מארעא אתבריאת ולארעא תיתוב. * {{צ|ואי מזה עם אתה}} - אסתכל אי אית לך זכו דאבהן דיגין עלך. כיון דסלקין ליה לדינא בבי דינא דלעילא, ההיא סערה דאיהי גזרת דינא דסעיר עליה דבר נש, תבעת מן מלכא למידן אינון תפיסין דמלכא, וכלהו אתיין חד חד קמיה. ביה שעתא אתקריבו בי דינא. אית מנהון דפתחי בזכות, ואית מנהון דפתחי בחובה. וגזרת דינא תבעת דינא. ואי ההוא בר נש לא זכי בדינא מה כתיב? {{צ|ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכלו}} - משתדלין אינון דאורו זכותיה לאתבא ליה להאי עלמא, ולא יכלו. מאי טעמא? {{צ|כי הים הולך וסוער עליהם}} - גזרה דדינא אזיל וסעיר בחובוי דבר נש ואתגבר עלייהו. כדין נחתין עליה תלת שליחן ממנן. חד דכתיב כל זכוון וכל חובין דעבד בר נש בהאי עלמא, וחד דעביד חושבן יומוי, וחד דהוה אזיל עמיה כד הוה במעי אמיה. והא אוקימנא דגזרת דינא לא שכיך עד ההוא זמנא דכתיב {{צ|וישאו את יונה}}. {{צ|וישאו}} - כד נטלי ליה מביתיה לבי קברי - כדין מכרזי עלוי. אי איהו זכאה - מכרזי עליה ואמרי הבו יקר לדיוקנא דמלכא! {{צ|יבא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו}} {{מקור|ישעיה נז ב}}. מנא לן? דכתיב {{צ|והלך לפניך צדקך כבוד יהו"ה יאספך}} (שם נח ח).<קטע סוף=דף קצט א/> {{ממ זהר משולב|ב|קצט|ב}}<קטע התחלה=דף קצט ב/> ואי חייבא איהי - מכריזי עליה ואמרו ווי ליה לפלניא! טב ליה דלא יתברי! כדין מה כתיב? {{צ|ויטלהו אל הים ויעמוד הים מזעפו}} - כד עאלין ליה לבי קברי דאיהו אתר דדינא - כדין גזרת דינא דהוה סעיר שכיך מזעפיה. ונונא דבלע ליה דא איהו קברא. מה כתיב? {{צ|ויהי יונה במעי הדג}} - מעוי דדג דא איהו בטן שאול. מנלן? דכתיב {{צ|מבטן שאול שועתי}} {{מקור|יונה ב ג}}. ואיהו במעי דנונא הוה וקארי ליה בטן שאול. {{צ|שלשה ימים ושלשה לילות}} - אלין תלת יומין דבר נש בקברא ואתבקעו מעוי. לבתר תלתא יומין ההוא טנופא אתהפך על אנפוי ואומר לו {{צ|טול מה דיהבית בי! אכלת ושתית כל יומא ולא יהבת למסכני. וכל יומך הוו כחגין וכמועדין, ומסכני הוו כנפין דלא אכלו בהדך. טול מה דיהבת בי!}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וזריתי פרש על פניכם וגו'}} {{מקור|מלאכי ב ג}}, והא אוקימנא. לבתר דא, מתלתא יומין ולהלאה - כדין אתדן בר נש; מעינוי, מידוי, ומרגלוי. ואוקמוה עד תלתין יומין. כל אינון תלתין יומין אתדנו נפשא וגופא כחדא, ובגיני כך אשתכח נשמתא לתתא בארעא דלא סלקת לאתרה, כאתתא דיתבת לבר כל יומי מסאבותא. לבתר - נשמתא סלקא וגופא אתבלי בארעא, עד ההוא זמנא דיתער קודשא בריך הוא למיתייא. וזמינא קלא חדא לאתערא בבי קברי ויימא {{צ|הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל}} {{מקור|ישעיה כו יט}}. אימתי יהא דא? בזמנא דיתעבר מלאך המות מעלמא, דכתיב {{צ|בלע המות לנצח וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כה|ח}}. כיון דבלע המות לנצח - לבתר {{צ|ומחה יהו"ה אלהי"ם דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ}}. כדין כתיב {{צ|ויאמר יהו"ה לדג ויקא את יונה אל היבשה}}. כיון דאתער ההוא קלא ביני קברי - כדין כל קברייא יקיאו לאינון מתייא דבהון לבר. הדא הוא דכתיב {{צ|וארץ רפאים תפיל}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}}. מה {{צ|תפיל}}? דיקיא לו לבר. {{צ|רפאים}} - מהו {{צ|רפאים}}? דקבילו אסוותא כמלקדמין, ואתסיאו גרמין בגרמין, ואלין אקרון 'רפאים'. ואי תימא הא כתיב {{צ|רפאים בל יקומו}} (שם כו יד)?! אלא ודאי כל עלמא יתסון גרמין בבי קברי! אבל מנהון יקומון, ומנהון לא יקומון. ועל דא כתיב {{צ|רפאים בל יקומו}}. זכאה חולקהון דישראל דכתיב בהו {{צ|נבלתי יקומון}}! ובהאי נונא אשכחנא מלין לאסוותא דכל עלמא. האי נונא כיון דבלע ליונה - מת. וביה הוה יונה תלתא יומין. לבתר אתקיים כמלקדמין ואקי ליונה לבר, והא אוקמוה, דכתיב {{צ|ויתפלל יונה אל יהו"ה אלה"יו ממעי הדגה}}. כתיב הכא {{צ|הדגה}} וכתיב התם {{צ|והדגה אשר ביאור מתה}} {{מקור|שמות ז כא}}, והא אוקמוה. כגוונא דא זמינת ארעא דישראל לאתערא בקדמיתא, ולבתר {{צ|וארץ רפאים תפיל}}. והא אוקימנא, דשבעה דינין יחלפון עליה דבר נש כד נפיק מהאי עלמא. * '''חד''' ההוא דינא עלאה כד נפיק רוחא מן גופא, * '''ב'''' כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה ומכרזי עלוי, * '''ג'''' כד עייל לקברא, * '''ד'''' דינא דקברא, * '''ה'''' דינא דתולעתא, * '''ו'''' דינא דגיהנם, * '''ז'''' דינא דרוחא דאזלא ושאטת בעלמא, ולא אשכחת אתר נייחא עד דישתלים עובדוי. בגין דא בעי בר נש לאסתכלא תדיר בעובדוי, ויתוב קמי מאריה. וכד אסתכל דוד מלכא בדינין אלין דבר נש - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} {{מקור|תהלים קד א}} - עד לא תפוק מן עלמא, בעוד דאנת אשתכחת עם גופא. {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אינון שייפא גופא דמשתתפי כחדא ברוחא. השתא דתשתכחון עמה - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ולאתבא בתיובתא! ועל דא אמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה הללויה}}. אתו אינון חברייא ונשקו רישיה. <קטע סוף=דף קצט ב/> {{ממ זהר משולב|ב|ר|א}}<קטע התחלה=דף ר א/>רבי חייא פתח ואמר {{צ|קחו מאתכם תרומה ליהו"ה}}. תא חזי, קודשא בריך הוא כד ברא עלמא - לא ברא ליה אלא בגין דייתון ישראל ויקבלון אורייתא. באורייתא אתברי עלמא ועל אורייתא קיימא. הדא הוא דכתיב {{צ|אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי}} {{מקור|ירמיה לג כה}}. אורייתא איהי ארכא דחיי בהאי עלמא, וארכא דחיי בעלמא דאתי. וכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו אשתדל בהיכליה דקודשא בריך הוא; דהיכליה עלאה דקודשא בריך הוא אורייתא איהי. וכד בר נש עסיק באורייתא - קודשא בריך הוא קאים תמן ואצית לקליה, כמה דכתיב {{מקור|מלאכי ג טז}} {{צ|ויקשב יהו"ה וישמע וגו'}}. ואשתזיב בר נש מתלת דינין - מדינא דהאי עלמא, ומדינא דמלאך המות דלא יכיל לשלטאה עליה, ומדינא דגיהנם. {{צ|ויכתב ספר זכרון}} - מאי איהו? אלא אית 'ספר' לעילא ואית 'ספר' לתתא. {{צ|זכרון}} - את קיימא קדישא, דנטיל וכניש לגביה כל חיין דלעילא. {{צ|ספר זכרון}} - תרין דרגין דאינון חד. ורזא דא '''שם יהו"ה'''. '''שם''' חד, '''יהו"ה''' חד. וכלא מלה חדא. בגין דאית שם ואית שם. 'שם לעילא' דאיהו אקרי 'שם' ממה דלא ידיע ולא אתרמיז בידיעה כלל, ודא אקרי {{צ|נקודה עלאה}}. 'שם לתתא' דאקרי 'שם' - {{מקור|דברים ד לב}} {{צ|מקצה השמים ועד קצה השמים}} - בגין ד{{צ|קצה השמים}} אקרי 'זכרון', והאי 'שם' איהו {{צ|נקודה דלתתא}}, דאיהו 'שם' מההוא 'זכרון' דאיהו {{צ|קצה השמים}}; דנטיל כל חיין דלעילא. ודא איהו {{צ|קצה השמים}} דלתתא. ו'שם' דיליה איהי נקודה דלתתא, נקודה דא איהו ספר דקיימא בחושבנא. ודא הוא {{צ|לחושבי שמו}}. {{צ|ספר}} דקאמרן ו{{צ|שם}} - חד מלה הוא בכל סטרין. נקודה דא - בגין דקיימא באמצעיתא - איהי עלאה על כל דאתאחדן בה. ושית סטרין אתאחדן ב'ספר' עלאה, ואיהו עלאה עלייהו. שית סטרין אתאחדן בספר תתאה, ואיהו עלאה עלייהו. ועל דא '''ספר עלאה ספר תתאה'''. וכלא אקרי '''תורה'''. מה בין האי להאי? אלא '''ספר עלאה''' איהו '''תורה שבכתב''', בגין דאיהי סתימא ולא קיימא אלא בכתב, דתמן איהו אתר לאתגלאה לתתא. ומאן איהו? עלמא דאתי. '''ספר תתאה''' - דא תורה דאקרי '''תורה שבעל פה''', ומאן איהו {{צ|על פה}}? אלין רתיכין דלתתא דאיהי קיימא עלייהו. ובגין דלאו אינון בכללא דכתיבה דלעילא אקרון {{צ|על פה}}. ותורה דא קיימא {{צ|על פה}} בגין דכתיב {{צ|ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים}} {{מקור|בראשית ב י}}. ותורה עלאה אף על גב דאיהי קיימא לעילא - לא אקרי "על הכתב" אלא '''שבכתב''' - דקיימא בכתב. וההוא כתב אתעביד היכלא לגביה, ואיהי קיימא גו ההוא היכלא ואתטמרת תמן. ובגין כך אקרי {{צ|תורה שבכתב}}, ולא "על כתב". אבל תורה דלתתא איהי קיימא על רתיכהא, ואקרי {{צ|על פה}} - דקיימא עלייהו. ובגין דלא אתחשיבת מלגו מכללא דכתיבה - לא אתעבידו היכלא להאי נקודה כההיא נקודה עלאה. ובגין דקיימא עלייהו אקרי '''תרומה'''. תו שמענא מבוצינא קדישא - {{צ|תרומה}} - מהו {{צ|תרומה}}? כמה דאוקימנא '''תרי ממאה'''. תא חזי, כל אינון דרגין קדישין די ברזא דמהימנותא דקודשא בריך הוא אתגלי בהון אינון עשר דרגין, ואינון עשר אמירן כמה דאוקמוה. ואלין עשר סלקין למאה. וכד אצטריך לן להאי נקודה תתאה לארמא לה - אסיר לן לנטלא לה בלחודהא. אלא לה ולבעלה. ואינון '''תרי מאינון מאה''' דקאמרן. בגין דלא אצטריך לאפרשא לון כלל, אלא ליחדא לה ולבעלה, ועל דא אתקרי {{צ|תרומה}} בכללא חדא. ותא חזי, בכל יומא כרוזא קארי: כל בני עלמא! בכו קיימא מלה דא! ודא הוא <קטע סוף=דף ר א/>{{ממ זהר משולב|ב|ר|ב}}<קטע התחלה=דף ר ב/>{{צ|קחו מאתכם תרומה ליהו"ה}}. ואי תימא דקשיא מלה עלייכו - {{צ|כל נדיב לבו יביאה}}. מהו {{צ|יביאה}}? אלא מהכא אוליפנא רזא לצלותא, דבר נש דדחיל למאריה ומכוין לביה ורעותיה בצלותא - אתקין תקונא דלעילא כמה דאוקימנא. בקדמיתא בשירין ותושבחן דקאמרין מלאכין עלאין לעילא, ובההוא סדורא דתושבחן דקא אמרי ישראל לתתא, איהי קשיטת גרמהא ואתתקנת בתקונהא, כאתתא דאתקשטת לבעלה. ובסדורא דצלותא - בההוא תקונא דצלותא דמיושב - אתקינו עולמתהא וכל אינון דילה ומתקשטן כל אינון בהדה. לבתר דאתתקן כלא ואתסדרו - כד מטו ל{{צ|אמת ויציב}} - כדין כלא מתתקנא, איהי ועולמתהא. עד דמטו ל{{צ|גאל ישראל}} - כדין אצטריך למיקם כלא על קיומייהו. בגין דכד בר נש מטי ל{{צ|אמת ויציב}} וכלא אתתקן - עולמתהא נטלי לה, ואיהי נטילת גרמה, לגבי מלכא עלאה. כיון דמטו ל{{צ|גאל ישראל}} - כדין מלכא קדישא עלאה נטיל בדרגוי, ונפיק לקבלא לה. ואנן מקמי מלכא עלאה בעינן לקיימא על קיומנא באימתא ברעדה. דהא כדין אושיט ימיניה לגבה, ולבתר שמאליה דשוי לה תחות רישה, ולבתר מתחבקו תרווייהו כחדא בנשיקו. ואלין אינון תלת קדמייתא. ובעי בר נש לשוואה לביה ורעותיה ולכוונא בכל הני תקונין וסדורין דצלותא; פומיה ולביה ורעותיה כחדא. השתא דמלכא עלאה ומטרוניתא אינון בחבורא בחדוה באינון נשיקין - מאן דאצטריך למשאל שאלתין ישאל, דהא כדין שעתא דרעותא איהו. כיון דשאיל בר נש שאלתוי מקמי מלכא ומטרוניתא - כדין יתקין גרמיה ברעותיה ולביה לתלתא אחרנין, לאתערא חדוה דטמירו; דהא מאלין תלת אתברכא בדבקותא אחרא. ויתקין בר נש גרמיה למיפק מקמייהו ולאנחא לון בחדוה גניזא דאלין תלת, ועם כל דא דיהא רעותיה דיתברכון תתאי מאינון ברכאן דחדוה טמירא. וכדין אצטריך למנפל על אנפוי ולממסר נפשיה בשעתא דאיהי נקטא נפשין ורוחין - כדין איהי שעתא לממסר נפשיה בגו אינון נפשין דאיהי נקטא, דהא כדין צרורא דחיי איהו כדקא יאות. מלה דא שמענא ברזין דבוצינא קדישא, ולא אתייהיב לי רשו לגלאה בר לכו חסידי עליונין! דאי בההיא שעתא - דאיהי נקטא נפשין ורוחין ברעו דדביקותא חדא - איהו ישוי לביה ורעותיה לדא ויהיב נפשיה בדבקותא בההוא רעותא לאכללא לה בההוא דבקותא - אי אתקבלת בההיא שעתא בההוא רעותא דאינון נפשין רוחין ונשמתין דאיהי נקטא - האי איהו בר נש דאתצריר בצרורא דחיי בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ותו דבעיא לאתכללא מכל סטרין מלכא ומטרוניתא; מלעילא ומתתא. ולאתעטרא בנשמתין בכל סטרין; אתעטרת בנשמתין מלעילא, ואתעטרת בנשמתין מתתא. ואי בר נש יכוין לביה ורעותיה לכל דא וימסר נפשיה מתתא בדביקותא ברעותא כמה דאתמר - כדין קודשא בריך הוא קארי ליה {{צ|שלום}} לתתא, כגוונא דההוא {{צ|שלום}} דלעילא; ההוא דבריך לה למטרוניתא ואכליל לה ואעטר לה בכל עטרין. אוף הכי האי בר נש - קודשא בריך הוא קרי ליה {{צ|שלום}} לתתא כמה דאת אמר {{צ|ויקרא לו יהו"ה שלום}} {{ממ|שופטים|ו|כד}}. וכל יומוי הכי קראן ליה לעילא {{צ|שלום}}, בגין דאכליל ואעטר למטרוניתא לתתא, כגוונא דההוא {{צ|שלום}} לעילא. וכד אסתלק ההוא בר נש מהאי עלמא - נשמתיה סלקא ובקעא בכל אינון רקיעין, ולית מאן דימחי בידה. וקודשא בריך הוא קרי לה ואמר {{צ|יבא שלום}} {{מקור|ישעיה נז ב}}. ושכינתא אמרה {{צ|ינוחו על משכבותם וגו'}}. ויפתחון לה <קטע סוף=דף ר ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רא|א}}<קטע התחלה=דף רא א/>תליסר טורי דאפרסמונא דכיא, ולא יהא מאן דימחי בידה. ועל דא זכאה איהו מאן דישוי לביה ורעותיה לדא! ועל דא כתיב {{צ|כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהו"ה}} לגבי מלכא עלאה, כמה דאתמר. ארים רבי אבא קליה ואמר: ווי רבי שמעון! אנת בחיין ואנא בכינא עלך! לא עלך בכינא - אלא בכינא על חברייא ובכינא על עלמא! רבי שמעון כבוצינא דשרגא דאדליק לעילא ואדליק לתתא. ובנהורא דאדליק לתתא - נהירין כל בני עלמא. ווי לעלמא כד יסתלק נהורא דלתתא בנהורא דלעילא! מאן ינהיר נהורא דאורייתא לעלמא! קם רבי אבא ונשיק לרבי חייא. אמר ליה: מלין אלין הוו תחות ידך, ועל דא קודשא בריך הוא שדרני עד הכא לאתחברא עמכון - זכאה חולקי! רבי יוסי פתח קרא אבתריה ואמר {{צ|וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו וגו'}}. האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי, בשעתא דאמר קודשא בריך הוא למשה {{צ|הבו לכם אנשים חכמים ונבונים}} {{מקור|דברים א יג}} - אשגח בכל ישראל ולא אשכח נבונים. הדא הוא דכתיב {{צ|ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים}}, ואלו נבונים לא כתיב. ואי תימא דנבון איהו דרגא עלאה מחכם - הכי איהו ודאי. מה בין האי להאי? חכם - הא אוקמוה דאפילו תלמיד המחכים לרביה אקרי 'חכם'. חכם דידע לגרמיה כל מה דאצטריך. נבון - כמה דרגין אית ביה; דאסתכל בכלא וידע בדיליה ובאחרנין. וסימנך {{צ|יודע צדיק נפש בהמתו}} {{מקור|משלי יב י}}, {{צ|צדיק מושל יראת אלהי"ם}} {{מקור|שמואל ב כג ג}}. והכא {{צ|חכם לב}} דייקא - בלב חכם ולא באתרא אחרא, בגין דקיימא בלב. ונבון לעילא ותתא אסתכל בדיליה ובאחרנין. פתח ואמר {{צ|ויאמר לי עבדי אתה וגו'}} {{מקור|ישעיה מט ג}}. הכא בצלותא דבעי בר נש לצלאה קמיה דקודשא בריך הוא, דאיהי פולחנא חדא רבא ויקירא, מאינון פולחנין דמאריה. תא חזי אית פולחנא דקודשא בריך הוא דקיימא בעובדא, דאיהו פולחנא דקיימא בעובדא דגופא, ואיהו פולחנא. ואית פולחנא דקודשא בריך הוא דאיהו פולחנא פנימאה יתיר, דאיהו עיקרא דכלא, קיימא בההוא פולחנא פנימאה דאיהו עיקרא דכלא. בגופא אית תריסר שייפין דקיימין בעובדא דגופא כמה דאוקימנא. ואינון שייפין דגופא, ופולחנא דקודשא בריך הוא דעובדא קיימא בהו. בגין דפולחנא דקודשא בריך הוא בתרין סטרין. בשייפין גופא לבר. ואית תריסר שייפין אחרנין פנימאין לגו מן גופא. ואינון תקונין פנימאין לגו מן גופא, לאתתקנא בהו תקונא דרוחא דאיהו פולחנא יקירא פנימאה דקודשא בריך הוא, כמה דאוקימנא גו רזין פנימאין דקאמר רבי שמעון. ואינון רזא דחכמתא עלאה, ואתידיעו ביני חבריא, זכאה חולקהון. צלותא דבר נש איהו פולחנא דרוחא, ואיהי קיימא ברזין עלאין. ובני נשא לא ידעין דהא צלותא דבר נש בקעת אוירין, בקעת רקיעין, פתחת פתחין, וסלקא לעילא. בשעתא דנהיר נהורא ואתפרש נהורא מן חשוכא - כדין כרוזא אזלא בכלהו רקיעין: {{צ|אתתקנו מארי דפתחין! מאריהון דהיכלין! כל חד וחד על מטריה!}}. בגין דאינון דשלטניהון ביממא לאו אינון דשלטניהון בליליא. וכד עאל ליליא אתעברו שולטנין דיממא ואתמנון שלטנין אחרנין דשליטין בליליא, ואתחלפן אלין באלין. ורזא דא {{צ|את המאור הגדול לממשלת היום וגו'}} {{מקור|בראשית א טז}}. וממשלת היום וממשלת הלילה - שולטנין אינון די ממנן ביממא ושולטנין אינון די ממנן בליליא. ואלין אקרון {{צ|ממשלת היום}} ואלין אקרון {{צ|ממשלת הלילה}}. כד עאל ליליא כרוזא נפקא: {{צ|אתתקנו שולטנין דליליא! כל חד וחד לאתריה!}}. <קטע סוף=דף רא א/>{{ממ זהר משולב|ב|רא|ב}}<קטע התחלה=דף רא ב/>וכד נהיר יממא - כרוזא נפקא: {{צ|אתתקנו שולטנין דיממא כל חד וחד לאתריה!}}. וכד כרוזא אכריז - כדין כלהו כל חד וחד אתפקד על ההוא אתר דאתחזי ליה. כדין שכינתא קדמא ונחתא, וישראל עאלין לבי כנישתא לשבחא למאריהון, פתחין בשירין ותושבחן. דבעי ליה לבר נש כיון דאתקין גרמיה בפולחנא דעובדא בתקוני דמצוה וקדושה - ליחדא לביה בתקונא דפולחנא פנימאה דמאריה, ולשואה לביה ורעותיה בההוא פולחנא דאינון מלין דקאמר. דהא מלה סלקא, ואינון ממנן דקיימין באוירא אתמנון לארבע סטרי עלמא. '''לסטר מזרח''' אתמנא ממנא חד דקיימא באוירא לההוא סטרא, {{גמט דגש|גזרדי"א}} שמיה, ועמיה סרכין ממנן אחרנין דאינון מחכאן לההיא מלה דצלותא. וסלקא באוירא בההוא סטרא, ונטיל לה האי ממנא. אי היא מלה כדקא יאות - הוא וכל אינון סרכין נשקין לההיא מלה וסלקין עמה עד ההוא אוירא דרקיעא לעילא דתמן ממנן סרכין אחרנין. בשעתא דנשקי לההיא מלה, פתחי ואמרי {{צ|זכאין אתון ישראל דידעיתו לאעטרא למאריכון בעטרין קדישין! זכאה איהו פומא דמלה דעטרא דא נפקא מניה!}}. כדין פרחין אתוון דקיימין באוירא, דבשמא קדישא דתריסר אתוון, דההוא שמא שליט באוירא. והאי איהו שמא דהוה טאס ביה אליהו עד דאסתלק לשמיא. והיינו דקאמר עובדיה לאליהו {{צ|ורוח יהו"ה ישאך}} {{מקור|מלכים א יח יב}}, בגין דבשמא דא הוה אליהו טאס ביה באוירא, והאי איהו שמא דשליט באוירא. ואינון אתוון פרחין וסלקין בההיא מלה. וההוא ממנא דמפתחן דאוירא בידיה, וכל אינון ממנן אחרנין - כלהו סלקין ביה עד רקיעא, ואתמסר בידא דממנא אחרא לסלקא לעילא. '''לסטר דרום''' אית ממנא אחרא דשלטא באוירא לההוא סטר, וכמה ממנן אחרנין וסרכין עמיה, {{גמט דגש|פסגני"ה}} שמיה, וליה אתמסראן מפתחן דאוירא לההוא סטר. וכל אינון מארי דעקו דצלאן צלותא למאריהון מגו עקתא, מגו תבירו דלבא - אי ההיא מלה כדקא יאות - סלקא לאוירא בההוא סטרא, ונטיל לה האי ממנא ונשיק לה. כד נשיק לה - פתח ואמר {{צ|קודשא בריך הוא יחוס לקבלך ובגינך יתמלי רחמין!}}. סלקין עמה כל אינון ממנן קדישין, וכל אינון סרכין דההוא סטרא. ופרחין אתוון דשמא קדישא דאינון ארבע אתוון דמתעטרין, ושלטין בההוא סטרא דאוירא, וסלקין בההוא סטרא דאוירא עד רקיעא, עד ההוא ממנא דרקיעא דשליט בההוא סטרא. '''לסטר צפון''' אית ממנא אחרא, ועמיה כמה סרכין ממנן דשלטין באוירא. וההוא ממנא {{גמט דגש|פתחי"ה}} שמיה. והאי אתמנא באוירא לההוא סטרא וכל אינון דמצלאן צלותין על בעלי דבבו דעקין לון. וכד מלה דההיא צלותא סלקא לאוירא בההוא סטרא - אי זכאה הוא - נטיל לה האי ממנא ונשיק לה. כדין אתער רוחא חדא דנפקא מגו תהומא בסטרא דצפון, וההוא רוחא קארי בכל אינון אוירין, ונטלי כלהו ההיא מלה וסלקין לה עד רקיעא ונשקין לה. פתחי ואמרי {{צ|מרך ירמי שנאך לקמך!}}. ואזלא וסלקא ובקעא רקיעין ואוירין עד דסלקין עמה לגבי '''רקיעא קדמאה'''. סלקא צלותא ומטאת לגבי חד ממנא דאתמנא '''לסטר מערב''', ותמן קיימין תשעה פתחין, ובהו קיימין כמה סרכין וכמה ממנן, ועלייהו ממנא חד די שמיה {{גמט דגש|זבוליא"ל}}, ודא איהו דבעי לשמשא בהאי רקיעא ביממא, ולא אתיהיב ליה רשו עד דסליק נהורא דסיהרא, וכדין אפיק כל אינון חילין וכל אינון ממנן. וכד נהיר יממא - עאלין כלהו בפתחא חדא דאינון תשעה פתחין, דאיהי פתחא עלאה על כלהו. וכד צלותא סלקא - <קטע סוף=דף רא ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רב|א}}<קטע התחלה=דף רב א/>עאלת בההוא פתחא. וכלהו סרכין וכלהו ממנן נפקין מההוא פתחא. ועליהון {{גמט דגש|זבוליא"ל}} ההוא רב ממנא. ונפקי כלהו ונשקי לה. ומטאן עמה עד '''רקיעא תניינא'''. וכד סלקא צלותא עד ההוא רקיעא - אתפתחו תריסר תרעין דההוא רקיעא. ובההוא תרעא דתריסר קאים ממנא חד דשמיה {{גמט דגש|ענא"ל}}, והאי ממנא על כמה חיילין על כמה משריין. וכד צלותא סלקא - קאים האי ממנא וכריז על כל אינון פתחין ואמר {{צ|פתחו שערים וגו'}} {{מקור|ישעיה כו ב}}. וכלהו תרעין פתיחין ועאלת צלותא בכל אינון פתחין. כדין אתער חד ממנא סבא דיומין דקאים '''לסטר דרום''', דשמיה {{גמט דגש|עזריא"ל}} סבא, ולזמנין אתקרי {{גמט דגש|מחניא"ל}} בגין דאתמנא על שתין רבוא משריין. וכלהו מארי דגדפין, מארי דמשריין, מליין עיינין. ולגבייהו קיימין אינון משריין מאריהון דאודנין. ואקרון {{צ|אודנין}} בגין דאינון צייתין כל אינון דמצלאן צלותהון בלחישו ברעותא דלבא, דלא אשתמע ההוא צלותא לאחרא. האי צלותא סלקא וצייתין לה כל אינון דאקרון {{צ|מארי דאודנין}}. ואי ההיא צלותא אשתמע לאודנין דבר נש - לית מאן דציית לה לעילא ולא צייתין לה אחרנין, בר מאן דשמע בקדמיתא. בגין כך בעי לאסתמרא דלא ישמעון לההיא צלותא בני נשא. ותו דמלה דצלותא אתאחדא בעלמא עלאה, ומלה דעלמא עלאה לא אצטריך למשמע. כגוונא דא, מאן דקרי בספרא דאורייתא - חד קרי וחד לשתוק. ואי תרי קראן באורייתא - גרעי מהימנותא דלעילא, בגין דחד קלא ודיבור כלא חד. כדין תרין קלין ותרין דבורין איהו גריעותא דמהימנותא. אלא דיהא קלא ודבור חד כמה דאצטריך, בגין דיהא ההוא קלא וההוא דבור חד. וההוא ממנא שמיה {{גמט דגש|עזריא"ל}} סבא, כד ההיא צלותא סלקא בלחישו, כל אינון שתין רבוא משריין וכל אינון מארי דעיינין וכל אינון מארי דאודנין - כלהו נפקי ונשקי לההיא מלה דצלותא דסלקא. הדא הוא דכתיב {{צ|עיני יהו"ה אל צדיקים ואזניו אל שועתם}} {{מקור|תהלים לד טז}}. {{צ|עיני יהו"ה אל צדיקים}} - אלין מארי דעיינין דלתתא, בגין דאית מארי דעיינין לעילא. {{צ|ואזניו אל שועתם}} - אלין מאריהון דאודנין. '''רקיעא תליתאה''' - ההיא צלותא סלקא ומטי לההוא רקיעא, ותמן ההוא ממנא דאקרי {{גמט דגש{גדרי"ה}} ועמיה כמה סרכין וכמה ממנן. ואיהו משמש תלת זמנין ביומא לקבל חד שרביטא דזיהרא דנפיק. סליק ונחית ולא קיימא באתר חד. והאי איהו שרביטא דנטיל תלת זמנין ואתגניז. וכד צלותא סלקא - נחית ההוא שרביטא וסגיד קמי ההוא צלותא, ואקרי האי רקיעא "רקיעא דשרביטא". וכד סלקא ההיא צלותא - ההוא ממנא בתר דסגיד בטש בההוא שרביטא בטינרא תקיפא דזהיר, דאיהו קאים באמצעיתא דההוא רקיעא. ונפקו מגו ההוא טינרא {{קיצור|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} חיילין דאינון גניזין תמן מן יומא דאורייתא נחתת לארעא, בגין דאתתקפו לסרבא דלא תחות לארעא, ואנזיף בהו קודשא בריך הוא, ועאלו גו ההוא טינרא. ולא נפקין בר ההוא זמנא דצלותא סלקא. פתחי ואמרי {{צ|יהו"ה אדונינו מה אדיר שמך וגו'}} (שם ח י) - דא היא צלותא דסלקא על כל אינון רקיעין. כדין סגדין לגבה. מכאן ולהלאה צלותא מתעטרא בעטרין עלאין וסלקא לגו '''רקיעא רביעאה'''. וכדין שמשא נפיק בדרגוי ו{{גמט דגש|שמשיא"ל}} רב ממנא נפיק, {{קיצור|ותלת מאה ושתין וחמש|365}} משריין סלקין עמיה לגו ההוא רקיעא, ואקרון "ימות החמה". וכלהו מעטרן לההיא צלותא בעטרין דבוסמין דגנתא דעדן. ותמן אתעכבת צלותא עד דכלהו משריין סלקין עמה לגו ההוא '''רקיעא חמישאה''', ותמן איהו ממנא חד {{גמט דגש|גדריא"ל}} שמיה, והוא מארי קרבין דשאר עמין. וכד צלותא סלקא - כדין אזדעזע הוא וכל משריין דיליה, ואתבר <קטע סוף=דף רב א/>{{ממ זהר משולב|ב|רב|ב}}<קטע התחלה=דף רב ב/>חילייה, ונפקי וסגדי ומעטרין לההיא צלותא. וסלקין עמה עד דמטו לגבי '''רקיעא שתיתאה'''. וכדין נפקין כמה חיילין וכמה משריין ומקבלין לההוא צלותא, וסלקין בהדה עד דמטו ל{{קיצור|שבעין|70}} תרעין, דתמן קאים חד ממנא די שמיה {{גמט דגש|ענפיא"ל}} רב ממנא, ואיהו מעטר לההיא צלותא בשבעין עטרין. וכיון דמתעטרא צלותא בכל הני עטרין - כדין מתחברן כל אינון חיילין דכלהו רקיעין, וסלקין לההיא צלותא דמתעטרא בכל עטרין לגבי '''רקיעא שביעאה'''. וכדין עאלת צלותא ו{{גמט דגש|סנדלפ"ן}}, רב יקירא עלאה דכל מפתחן דמאריה בידיה, אעיל לההוא צלותא לגו שבעה היכלין. תא חזי אמר רבי שמעון שבעה מדורין אינון וכו' - {{קטן|[היה מועתק כאן שבעה היכלות של עולם היצירה, וכבר נדפסו [[זהר חלק א מא א|בפרשת בראשית דף מ"א ע"א]], עיי"ש])) שבעה היכלין אלין אינון היכלין דמלכא, והאי צלותא כד מתעטרא בכל הני עטרין, כד עאלת מחבר לון כחדא לאתעטרא לעילא, למהוי כלא חד כדקא יאות. ושמא דקודשא בריך הוא מתעטרא בכל סטרין, עילא ותתא למהוי חד. וכדין {{צ|ברכות לראש צדיק}} {{מקור|משלי י ו}} כתיב. זכאה חולקיה דבר נש דידע לסדרא צלותיה כדקא יאות! בהאי צלותא דמתעטרא ביה קודשא בריך הוא איהו מחכה עד דיסתיימון כל צלותהון דישראל, וכדין כלא איהו בשלימו כדקא יאות עילא ותתא. '''עד הכא מלין דצלותא למנדע רזין עלאין.''' מכאן ולהלאה אית פקודי אורייתא דאינון קיימין במלה כמה דקיימין בעובדא. ואינון שית פקודין. וקיימין אוף הכא בצלותא. * חד - {{צ|ליראה את השם הנכבד והנורא}} {{מקור|דברים כח נח}}, * תניינא - לאהבה אותו, * תליתאה - לברכו, * רביעה - ליחדו, * חמישאה - לברך כהנא ית עמא, * שתיתאה - למסור נשמתיה ליה. ואלין שית פקודין דקיימין בצלותא דמלה, בר אינון פקודין דקיימין בעובדא כגוונא דציצית ותפלין. '''ליראה את השם''' - פקודא דא קיימא באלין תושבחן דקאמר דוד מלכא ובאינון קרבנין דאורייתא, דתמן בעי בר נש לדחלא מקמי מאריה, בגין דאינון שירין קיימין בההוא אתר דאקרי 'יראה', וכל אינון {{צ|הללויה}} דאינון רזא דיראה דקודשא בריך הוא. ובעי בר נש לשואה רעותיה באינון שירין ביראה. ואוקמוה חברייא כל אינון רזין דשירין ותושבחן וכל אינון רזין דהללויה. כיון דמטי בר נש ל{{צ|ישתבח}} - ישוי רעותיה '''לברכא ליה''' לקודשא בריך הוא, כגון {{צ|יוצר אור}} {{צ|יוצר המאורות}}. '''לאהבה אותו''' - כד מטי ל{{צ|אהבת עולם}}, {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהי"ך}}, דדא איהו רזא דרחימו דקודשא בריך הוא, והא אוקמוה. '''ליחדא ליה''' - {{צ|שמע ישראל יהו"ה אלהינ"ו יהו"ה אחד}}, דהכא קיימא רזא דיחודא דקודשא בריך הוא, ליחדא שמיה ברעותא דלבא כדקא חזי. ומתמן ולהלאה אדכרותא דיציאת מצרים, דאיהו פקודא לאדכרא יציאת מצרים, דכתיב {{צ|וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים}} (שם ה טז). '''לברכא כהנא ית עמא''' - בגין לאכללא ישראל כחדא בשעתא דנטלין ברכאן לעילא, דהא בההיא שעתא נטלא כנסת ישראל ברכאן, ושעתא דרעותא הוא. '''למסור נפשיה לגביה''', ולמיהב ליה נשמתיה ברעותא דלבא, כד נפלין על אנפין ואמרין {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{מקור|תהלים כה א}}, דיכוין לביה ורעותיה לגביה לממסר ליה נפשיה ברעותא שלים. ואלין אינון שית פקודין דקיימין בצלותא דסלקין לגבי שית מאה פקודין דאורייתא. ואי תימא תליסר אחרנין יתיר? אינון קיימין לאמשכא תליסר מכילן דרחמי, דכלא כלילן בהו. שית פקודין אלין דצלותא מתעטרא בהו. זכאה חולקיה מאן דישוי לביה ורעותיה לדא, ולאשלמא <קטע סוף=דף רב ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רג|א}}<קטע התחלה=דף רג א/>לון בכל יומא! ובאלין תליין אחרנין סגיאין. אבל כד מטי בר נש לאתרין אלין - אצטריך ליה לכוונא לביה ורעותיה לאשלמא ההוא פקודא דקיימא בההוא מלה. וכדין אכריזו עליה ואמרי {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{מקור|ישעיה מט ג}}. אתא רבי אבא ונשקיה. פתח רבי יצחק אבתריה ואמר: {{צ|ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'}}. אמאי כניש לון? בגין לממסר לון שבת כמלקדמין. דהא בקדמיתא עד לא עבדו ישראל ית עגלא מסר לון את השבת. ודא איהו דלא נטרו אינון ערב רב כיון דשמעו {{צ|ביני ובין בני ישראל}} אמרו ואנן מלה דא אתמנע מינן? מיד {{צ|ויקהל העם על אהרן וגו'}} {{מקור|שמות לב א}} ואתמשכו סגיאין אבתרייהו. לבתר דמיתו אינון דמיתו - כניש משה לבני ישראל בלחודייהו ויהב לון שבת כמלקדמין, הדא הוא דכתיב {{צ|ששת ימים תעשה מלאכה וגו'}}. {{צ|לא תבערו אש בכל מושבותיכם}}. הכא אית רזא דרזין, לאינון דידעי חכמתא עלאה. רזא דשבת הא אוקמוה חברייא, אבל רזא דא אתמסר לחכימי עליונין, דהא שבת רזא עלאה הוא. תא חזי, ביומא שתיתאה בשעתא דמטי זמנא דערב - כדין כוכבא חד מסטרא דצפון נהיר ועמיה שבעין כוכבין אחרנין. וההוא כוכבא בטש באינון כוכבין אחרנין, ואתכלילו כלהו בההוא כוכבא ואתעביד חד כללא דשבעין. וההוא כוכבא אתפשט, ואתעביד כמדורא חדא להיטא בכל סטרין. כדין אתפשט ההוא מדורא סחרנייהו דאלף טורין, וקיימא כחד חוטא דסחרא. והאי מדורא דאשא משיך לגביה גוונין אחרנין דלגו מניה. '''גוון קדמאה ירוקא''' - כיון דקיימא האי גוונא, סלקא ההוא מדורא דאשא ודליג לעילא על ההוא גוון ירוקא, ועאל לגו מניה, ושדי לההוא גוון ירוקא לבר וקיימא ירוקא לבר, וההוא מדורא דאשא דכוכבא כלילא לגו. לבתר אמשיך אבתריה '''גוון אחרא תניינא חוורא'''. וההוא חוורא עאל לגו. כיון דקיימא האי גוון - סלקא ההוא מדורא דאשא דההוא כוכבא ושדי לההוא חוורא לבר, ועאל איהו לגו. וכן כל אינון גוונין. עד דשדי לון לבר ועייל איהו לגו, וקריב לגבי ההיא נקודה טמירא, למיטל נהורא. פתח ואמר {{צ|וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון וגו'}} {{מקור|יחזקאל א ד}}. יחזקאל חמא להאי חיזו בתקונא דלא קיימא, בר בשעתא דשליט ההוא כוכבא כדקאמרן. אבל האי קרא אוקמוה: {{צ|והנה רוח סערה}} אוקמוה, דהוה אתי למכבש כל עלמא לקמיה דנבוכדנצר חייבא, אבל רוח סערה דא איהו ההוא כוכבא דקאמרן דבלע שבעין כוכבין אחרנין, ודא איהו {{צ|רוח סערה}} דחמא אליהו, {{צ|מפרק הרים ומשבר סלעים}} {{מקור|מלכים א יט יא}}, ודא דקיימא תדיר קדם כלא למיטר ההוא דלגו, כקליפה למוחא. ואמאי אקרי {{צ|סערה}}? דסעיר כלא עילא ותתא. {{צ|באה מן הצפון}} - דהא מן ההוא סטרא קא אתיא, וסימנך {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{מקור|ירמיה א יד}}, דהא כמה סטרין אחרנין אתאחדן בההוא רוח סערה, ובגין כך נפקא מן הצפון. {{צ|ענן}} - בגין דאיהי סוספיתא דדהבא, ומסטרא דצפון אתאחדא דא. והאי איהי נקודה אמצעיתא דקיימא בחורבא. ובגין דידע למפתי - שליט בגו נקודא דישובא וכל מלין דישובא. בר ארעא דישראל כד שראן ישראל בגוה - איהו לא שלטא עלייהו. ולבתר דחבו ישראל שלטא על ארעא קדישא, בגין דכתיב {{צ|השיב אחור ימינו מפני אויב}} {{מקור|איכה ב ג}}. {{צ|ענן גדול}} - דא איהו עננא דחשוכא דאחשיך כל עלמא. תא חזי בין עננא לעננא. ההוא עננא <קטע סוף=דף רג א/>{{ממ זהר משולב|ב|רג|ב}}<קטע התחלה=דף רג ב/>דכתיב {{צ|וענן יהו"ה עליהם יומם}} {{מקור|במדבר י לד}}, {{צ|ועננך עומד עליהם}} (שם יד יד) - האי איהו עננא דנהיר וזהיר, וכל נהורין אתחזון גו ההוא עננא. אבל עננא דא - עננא חשוך דלא נהיר כלל, אבל מנע כל נהורין דלא יכלין לאתחזאה קמיה. {{צ|גדול}} - אמאי אקרי {{צ|גדול}}, והא זעיר איהו?! אלא {{צ|גדול}} איהו כיון דשליט. {{ש}} דבר אחר: {{צ|גדול}} - ההוא חשוכא גדול כיון דכסי כל נהורין ולא אתחזון קמיה, ואיהו 'גדול' על כל עובדין דעלמא. {{צ|ואש מתלקחת}} - דהא אשא דדינא קשיא לא אעדי מניה לעלמין. {{ש}} {{צ|ונגה לו סביב}} - אף על גב דכל האי קיימא ביה - {{צ|נגה לו סביב}}. מהכא אוליפנא דאף על גב דלית סטרא דא אלא סטרא דמסאבו - {{צ|נגה לו סביב}} - ולא אטצריך ליה לבר נש לדחייא ליה לבר. מאי טעמא? בגין ד{{צ|נגה לו סביב}} - סטרא דקדושה דמהימנותא אית ליה, ולא אצטריך לאנהגא ביה קלנא. ועל דא אצטריך למיהב ליה חולקא בסטרא דקדושה דמהימנותא. רב המנונא סבא הכי אמר: וכי נגה לו סביב?! ואצטריך לאנהגא ביה קלנא. האי {{צ|נגה לו}} לגו איהו, ולא קיימא לבר. ובגין דקיימא ההוא {{צ|נגה לו}} מגו כתיב {{צ|ומתוכה כעין החשמל מתוך האש}} - {{צ|מתוכה}} דמאן? מתוכה דההוא נגה. {{צ|כעין החשמל}} - '''חש מל''', הא אוקמוה חיוון דאשא ממללא. אבל מבוצינא קדישא שמענא עלה רזא דרזין. כד ערלה שרי על קיימא קדישא לסאבא מקדשא - כדין ההוא מקדשא אתעכב מלגלאה, רזא דאת קיימא מגו ערלה. וכד האי נגה עאל לגו ואפריש בין ערלה ובין מקדשא - כדין אקרי '''חשמל''' - חש ואתגליא מל. מהו מל? כמה דאת אמר {{צ|מל יהושע}} {{מקור|יהושע ח ד}}, רזא דאת קיימא, דלא אתעכב מלאתגלאה מגו ערלה. ואית רזא אחרא, דהא נהורא דיליה אתחזי ולא אתחזי, וכד אתגליא חשמל אתעבר נהוריה. אבל רזא קדמאה איהו ברזא דקרא כדקא יאות, וכלא שפיר איהו ויאות הוא. בהאי נגה מפתי לאתתא לנטלא נהורא, ועל דא כתיב {{צ|וחלק משמן חכה}} {{מקור|משלי ה ג}}. שוי ההוא נהורא לקבליה דברית, ובגיני כך מפתי ליה ונטלא נהוריה. ודא איהו פתויא דמפתי לאתתא דכתיב {{צ|נפת תטפנה שפתי זרה וגו'}} (שם). תא חזי, ביומא שתיתאה כד מטא זמנא דערב, דליג לגו ההוא מדורא דאשא, וסלקא לעילא לאעלא גו גוונין. כדין מתתקנין ישראל לתתא ומסדרין סעודתין ומתקנין פתורין כל חד וחד פתוריה. כדין חד שלהובא נפיק ובטש בההוא מדורא. כיון דבטש ביה - מתגלגלן ההוא שלהובא וההוא מדורא ועאלין בנוקבא דתהומא רבא, ואתטמרן ויתבת תמן. וההוא שלהובא איהו מסטרא דימינא. ובגין דהוא מסטרא דימינא - אעבר לההוא מדורא ואעיל ליה לנוקבא דתהומא רבא, ויתיב תמן עד דנפיק שבתא. כיון דנפק שבתא, אצטריך להו לעמא דישראל לברכא על אשא, ונפקא ההוא שלהובא בברכתא דלתתא, ושליט על ההוא מדורא כל ההוא ליליא, ואתכפיא ההוא מדורא. תא חזי, כיון דעאל שבתא ואתטמר ההוא מדורא - כל אשין דאשא קשיא אתטמרו ואתכפיין, ואפילו אשא דגיהנם. וחייבין דגיהנם אית לון נייחא. וכלא תתא ועילא אית להו נייחא. כד נפק שבתא ומברכין ישראל על נורא - כדין נפקין כל אשין דמתטמרן, כל חד וחד לאתריה. ובגין דלא לאתערא אשא אחרא כתיב {{צ|לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת}}, והא אוקמוה. אשא דמדבחא אמאי? אלא כד עאל שבתא - כרוזא קרי בכולהו רקיעין; "אתתקנו רתיכין! אתתקנו משריין לקדמות מאריכון!". כדין נפיק חד רוחא מסטרא דדרום, וההוא רוחא אתפרש <קטע סוף=דף רג ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רד|א}}<קטע התחלה=דף רד א/>על כל אינון חילין ומשריין דסטר ימינא ואתלבשן ביה. וההוא רוחא אקרי {{צ|לבושא דיקר דשבתא}}. כדין פתורי דהאי עלמא מתתקנן בחד היכלא. זכאה חולקיה דההוא בר נש דסדורא דפתוריה אתחזי תמן כדקא יאות, וקיימא כלא מתתקנא בלא כסופא, אינש כפום חיליה. כד עאל שבתא, אצטריכו אינון עמא קדישא לאסחאה גרמייהו משמושא דחול. מאי טעמא? בגין דבחול רוחא אחרא אזלא ושטיא ושרא על עמא, וכד בעי בר נש לנפקא מן ההוא רוחא ולאעלא ברוחא אחרא קדישא עלאה - בעי לאסחאה גרמיה למשרי עליה ההוא רוחא עלאה קדישא. תא חזי רזא עלאה דמלה. כל אינון שית יומין אתאחדן ברזא דחד נקודה קדישא. וכלהו יומין אתאחדן ביה. ואית יומין אחרנין דקיימין לבר בסטרא אחרא. ואית יומין אחרנין דקיימין לגו מעגולא קדישא, ואתאחדן בנקודה קדישא. וישראל קדישין וכל אינון דמתעסקין בקדושה כל יומא דשבתא - אתאחדן כל אינון שית יומין באינון שית יומין דלגו דאתאחדן בההיא נקודה. אתאחדן בהאי בגין לנטרא לון. וכל אינון שית יומין דשבתא - ההיא נקודה טמירא איהי. כיון דעאל שבתא - כדין סלקא ההיא נקודה ואתעטרא ואתאחדא לעילא, וכלהו טמירין בגוה. תא חזי, אית ימים ואית ימים. ימי חול - כמה דאתמר; ואלין קיימין לבר לעמין. ימי השבת דאינון ימי השבוע - קיימין לישראל. וכד סלקא האי נקודה - כלא אתגניז ואיהי סלקא. כיון דאיהי סלקא אקרי '''שבת'''. מהו '''שבת'''? אי תימא בגין שביתה דכתיב {{צ|כי בו שבת}} - יאות הוא אבל רזא דמלה כיון דסלקא האי נקודה ונהורא נהיר - כדין מתעטרא איהי באבהן. כיון דמתעטרא איהי באבהן - כדין אתחברת ואתאחדת בהו למהוי חד ואקרי כלא '''שבת'''. '''שבת - ש' בת'''. '''ש'''' - הא אוקמוה, רזא דתלת אבהן דמתאחדן ב'''בת''' יחידה. ואיהי מתעטרא בהו, ואינון בעלמא דאתי, וכלא איהו חד. ודא איהו '''ש' בת''' למהוי כלא חד. ואי תימא {{צ|שבת הגדול}} ואיהו לעילא - אמאי אקרי 'שבת'? אלא ודאי הכי הוא. ורזא דמלה, בכל אתר נקודה דאיהי עיקרא דכל עינא אקרי {{צ|בת}}, כמה דאת אמר {{צ|שמרני כאישון בת עין}} {{מקור|תהלים יז ח}}, בגין דאיהי (נקודה) עיקרא דכל עינא אקרי בת. עלמא דאתי איהו היכלא לההיא נקודה עלאה, וכד איהי קיימא ונטלא בגדפהא לאבהן לאתעטרא לעילא אקרי כלא '''שבת'''. וכד אבהן מתעטרן לעילא בגו נקודה עלאה אקרי 'שבת' - נקודה תתאה כד מתעטרא באבהן אקרי 'שבת'. האי נקודה תתאה כד סלקא ואתחזיאת ואתקשיטת - כדין כל חדוה אשתכח לעילא ותתא, ועלמין כלהו בחדוה. ובהאי ליליא - האי נקודה אתפשט נהורהא ופריש גדפוי על עלמא, וכל שלטונין אחרנין מתעברן, ונטירו אשתכח על עלמא. וכדין אתוסף רוח נשמתא בישראל על כל חד וחד, ובההיא נשמתא יתירא נשיין כל עצבא וחימתא, ולא אשתכח בר חדוה לעילא ותתא. ההוא רוחא דנחית ואתוסף בבני עלמא - כד נחית - אתסחי בבוסמין דגנתא דעדן, ונחית ושרא על עמא קדישא. בההיא שעתא דההוא רוחא נחית - נחתין עמה לגו גנתא דעדן שתין רתיכין מתעטרין לשית סטרין. וכד מטי לגנתא דעדן - כדין כל אינון רוחין ונשמתין דגנתא דעדן - כלהו מתעטרי בההוא רוחא, וכרוזי קרי ואמר: {{צ|זכאין אתון ישראל עמא קדישא, דרעותא דמאריכון אתער לגבייכו!}}<קטע סוף=דף רד א/> {{ממ זהר משולב|ב|רד|ב}}<קטע התחלה=דף רד ב/>רזא דרזין לידעי חכמתא. זכאין אינון כד האי רוחא אתער! האי רוחא איהו אתפשטותא דהאי נקודה, ונפקא מינה ואתפשטא בעלמא. וההוא הוי רזא דשבת דשרא לתתא, ועל דא כתיב ביה 'שמירה' - {{צ|ושמרו בני ישראל את השבת}} {{מקור|שמות לא יז}}. והא אוקמוה, "שבת" לא כתיב אלא {{צ|את השבת}} - לאסגאה ההוא רוחא דשרי על כלא. ואצטריך לנטרא ליה הואיל וקיימא עמיה דבר נש, ועל דא כתיב {{צ|כל שומר שבת מחללו}} {{מקור|ישעיה נו ב}}. בהאי רזא אית רזא אחרא, האי רוחא אתהני בהאי יומא מהנאותן דישראל ומענוגא דלהון. ובגין דא בעי למיהב ליה ענוגא במיכלא ובמשתיא, תלת זמנין בתלת סעודתין דתלת דרגי מהימנותא כמה דאוקמוה. והאי נטיל חדוה וענוגא באינון סעודתי דישראל. זכאה חולקיה מאן דאהני ליה ומענג ליה בהאי יומא. האי רוחא אתהני כל שיתא יומין מרוחא עלאה דעתיקא דכל עתיקין. וביומא דשבתא - כיון דנחית ואתסחי בגנתא דעדן בליליא - אתענג מענוגא דגופא בסעודתי דמהימנותא, ואתענג האי רוחא מעילא ותתא, ואתרוי בכל סטרין בענוגא דלעילא ותתא. והואיל וקיימא עמיה דבר נש - אצטריך ליה לנטרא ליה. ועל דא כתיב {{צ|ושמרו בני ישראל את השבת}}. {{צ|שבת}} - דא הוא ההיא נקודה תתאה. {{צ|את השבת}} - דא הוא האי רוחא, אתפשטותא דההיא נקודה. ההוא אתפשטותא - כד אתוסף קדושן וברכאן מלעילא על ההיא נקודה - אתנהיר כלא, ואתעביד רוחא נהירא בכל סטרין; אתפלג לעילא ונהיר, ואתפלג לתתא ונהיר. ודא הוא דכתיב {{צ|ביני ובין בני ישראל}} - חולק אחסנא אית לן כחדא. חולקא דלעילא אתעטר בהאי יומא מענוגא עלאה קדישא, ואתהני מזיוא עלאה דעתיקא דכל עתיקין. חולקא תתאה אתעטר בהאי יומא מענוגא דלתתא, דאתהני בהני סעודתי. ועל דא בעי לענגא ליה במיכלא ובמשתיא בלבושי יקר ובחדוה דכלא. וכד מתעטרא האי חולקא לתתא ואתנטיר כמה דאצטריך - סלקא לעילא ואתחברא בההוא חולקא אחרא, והאי נקודה נטיל כלא מעילא ותתא, ואתכלילא מכל סטרין. ובגין דמתעטרא בשבת מעילא ומתתא - כל שאר יומין יהיב חילא לכלא, ואתייהיב ליה שולטנו מעילא ומתתא. וברזין דספרא דשלמה מלכא אשתכח רזא דא, ואוקמיה בוצינא קדישא, זכאה חולקיהון דישראל! כתיב {{צ|וינפש}} ואוקמוה {{צ|ווי נפש דאבדת}}. ושפיר איהו. אבל אי הכי - "ווי גופא" אצטריך למימר דמניה אבדת נפש?! {{ש}} אבל רזא דמלה - בבר נש אית נפש דנטלא ומשיך לגביה להאי רוחא מערב שבת. וההוא רוחא שריא בגווה דההיא נפש, ודיירא בה כל יומא דשבתא. וכדין ההוא נפש יתיר ברבויא ותועלתא יתיר ממה דהוה. ועל דא תנינן, כל נפשאן דישראל מתעטרן ביומא דשבתא, ועטרא דלהון דשריא האי רוחא בגוייהו. כיון דנפק שבתא וההוא רוחא סלקא לעילא - כדין {{צ|ווי לנפש דאבדת}} מה דאבדת; אבדת ההוא עטרא עלאה וההוא חילא קדישא דהוה בה. ודא הוא {{צ|וינפש}} - ווי נפש דאבדת מה דאבדת. עונתן דחכימין דידעי רזין עלאין - מליליא דשבתא לליליא דשבתא. ואוקמוה. אבל מלה דא שאילנא לבוצינא קדישא, דהא חזינן דהאי כתרא תתאה נקטא מה דנקטא ביממא, ובליליא יהיב מזונא לכל חיליה, כמה דאוקמוה, דכתיב {{צ|ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה}} {{מקור|משלי לא טז}}; נקטא ביממא ויהבא בליליא. והשתא אמר מר דזווגא אשתכח בהאי ליליא? אמר - ודאי זווגא אשתכח בליליא דא. מאי טעמא? בגין דהאי ליליא אפרישת נשמתין לכל אינון <קטע סוף=דף רד ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רה|א}}<קטע התחלה=דף רה א/>חכימין דידעין רזין דחכמתא, וחבורא וזווגא לא אשתכח ביומא אחרא בכל חדוה בלא ערבוביא אחרא כגון דא. בגין דאינון נשמתין דפליגת - פליגת לון בחכימין בצדיקים בחסידין כדקא יאות. ותו - בכל ליליא וליליא זווגא אשתכח ודאי. אימתי? בפלגות ליליא, והא אוקימנא. אבל לא בכל סטרין כהאי זווגא. ובגין דא חכימין דידעין רזין, בעיין לסדרא שמושא דלהון בהאי ליליא. מאי טעמא? בגין דכל יומי דשבתא אית לון רוחא אחרא דשרא על עלמא, ובהאי ליליא אית לון רוחא אחרא קדישא עלאה דנחתא לבני קדישין. וההוא רוחא נשיב מעתיקא דכל עתיקין, ונחתא לגו נקודה תתאה למיהב בה נייחא לכלא. ודא אתפליג לכל סטרין לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|ביני ובין בני ישראל}}. וכד אינון חכימין יתבין בההוא רוחא קדישא רוחא עלאה - בעאן לשמשא ערסייהו. דהאי רוחא אמשיך אבתריה לתתא כל אינון נשמתין קדישין, וירתין קדישי עליונין בהאי רוחא נשמתין קדישין לבניהון כדקא יאות. כיון דהאי רוחא שרא על עלמא - כל רוחין בישין וכל מקטרגין בישין אסתלקו מעלמא. ולא בעינן לצלאה על נטורא - בגין דישראל אינון נטירין בההוא רוחא, וסכת שלום פריסת גדפהא עלייהו, ואינון נטירין מכלא. ואי תימא הא תנינן דלא יפוק בר נש יחידאי לא בליליא רביעאה דשבתא ולא בליליא דשבתא, ובעי בר נש לאסתמרא? והא אמרן דבליליא דשבתא נטירין בני נשא מכל מקטרגין דעלמא, ולא בעינן לצלאה על נטורא?! תא חזי הכי הוא ודאי! ליליא רביעאה דשבתא בעינן לאסתמרא מנייהו - מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|יהי מארת}} {{מקור|בראשית א יד}}, {{צ|מארת}} כתיב חסר. והא אוקמוה, דבגין דהיא חסרה - כמה חבילי טהירין אתכלילן בהאי {{צ|מארת}}, לווטין ומארת אינון בגריעותא דסיהרא, וכלהו שליטין בההוא ליליא. בליליא דשבתא - כיון דכלהו מתבדרן לאעלא בנוקבא דעפרא דלא יכלין לשלטאה - בעי בר נש יחידאי לאסתמרא. ותו, אף על גב דלא יכלין לשלטאה - אתחזיין לזמנין. ובר נש יחידאי בעי לאסתמרא. מלה דא הכי תנינן. ואי הכי גריעותא דנטורא איהו! אבל בשבתא, נטירו אשתכח לעמא קדישא, וקודשא בריך הוא כד עאל שבתא מעטר לכל חד וחד מישראל, ובעי דינטרון ליה להאי עטרא קדישא דאתעטרו ביה. ואף על גב דאינון לא אשתכחו בישובא - לזמנין לבר נש יחידאי אתחזון ואתרע מזליה. ואצטריך ליה לבר נש לאתעטרא בעטרא קדישא ולנטרא ליה. סוף סוף נטירו אשתכח בההוא ליליא לעמא קדישא הואיל {{צ|וסכת שלום}} פריסא על עמא. דהא תנינן בכל אתר ד{{צ|סכת שלום}} אשתכח - סטרא אחרא לא אשתכח תמן. ועל דא נטורא איהו ונטורא שכיח. יומא דשבתא חדוה איהו לכלא. וכלא אתנטר לעילא ותתא. ונהורא תתאה נהרא לסלקא לעילא בשפירו דעטרין, שבעין חולקין יתיר. וסבא דכל סבין אתער. כדין כד סליק נהורא - עמא קדישא מקדמי לבי כנישתא בלבוש יקר בחדוה, מתעטרן בעטרא קדישא דלעילא בההוא רוחא דקיימא עלייהו לתתא, משבחן בשירין ותושבחן, וסלקין תושבחן לעילא, ועלאין ותתאין כלהו בחדוה, ומתעטרן כלהו כחדא. פתחי עלאי ואמרי: {{צ|זכאין אתון עמא קדישא בארעא, דמאריכון אתעטר עלייכו, וכל חילין קדישין מתעטרין בגיניכון!}} האי יומא - יומא דנשמתין איהו ולאו יומא דגופא. בגין דשלטנו דצרורא דנשמתין איהו, וקיימן עלאין ותתאין כלהו בזווגא <קטע סוף=דף רה א/>{{ממ זהר משולב|ב|רה|ב}}<קטע התחלה=דף רה ב/>חדא, בעטרא דרוחא יתירא עלאה קדישא. '''צלותא דשבתא דעמא קדישא''' - תלת צלותין אשתכחו בהאי יומא לקבל תלת שבתי, ואוקמוה, וכלהו חד. כיון דעאלו עמא קדישא לבי כנישתא - אסיר לאשתדלא אפילו בצורך בי כנישתא! אלא במלי תושבחן וצלותא ואורייתא וכדקא חזי לון. ומאן דאשתדל במלין אחרנין ובמלין דעלמא - דא איהו בר נש דקא מחלל שבתא. לית ליה חולקא בעמא דישראל. תרין מלאכין ממנן על דא ביומא דשבתא, ואינון שוו ידיהון על רישיה ואמרי {{צ|ווי לפלניא דלית ליה חולקא בקודשא בריך הוא!}}. ועל דא בעי לאשתדלא בצלותא ובשירין ובתושבחן דמאריהון ולאשתדלא באורייתא. האי יומא איהו יומא דנשמתין דאתעטרא ההוא צרורא דנשמתין בתושבחן דמאריהון. בגין כך משבחי בתושבחן תשבחתא דנשמתא, והיינו '''{{צ|נשמת כל חי תברך את שמך יהו"ה אלהינ"ו ורוח כל בשר וכו'}}'''. ולית תושבחתא אלא בסטרא דנשמתא ורוחא. והאי יומא קיימא ברוחא ונשמתא ולאו דגופא. תושבחתא דדרגא אחרא עלאה. רזא דיומא שמשא קדישא - דאיהו נהורא דיממא - היינו '''{{צ|יוצר אור}}'''; רזא דנהורא דנהיר, דמניה אתזנן ונהרין כל אינון חיילין רתיכין וכוכביא ומזלי, וכל אינון דשלטין על עלמא. תושבחתא דעלמא דאתי ביומא דא היינו '''{{צ|אל אדון}}'''. ותושבחתא דא איהו ברזא דעשרין ותרין אתוון עלאין קדישין, דמתעטרן באבהן וברתיכא עלאה קדישא. אתוון זעירין אינון עשרין ותרין אתוון דאינון בעלמא תתאה, דאינון {{צ|אל ברוך גדול דעה וכו'}}, ולא אית בין תיבה לתיבה רווחא אחרא, אלא את רשימא בכל תיבה ותיבה. ובעלמא עלאה אית רווחא וסטרין קדישין בין את לאת. ודא איהו תושבחתא על תושבחתא, דאתוון עלאין דיומא שביעאה קא משבח ואמר למלכא עלאה {{צ|יוצר בראשית}}. כד תושבחתא דא סלקא לעילא - שתין רתיכין עלאין דקאמרן מזדמנין ונטלי להאי תושבחתא מעמא קדישא וסלקי לה לאתעטרא בה בכמה רתיכין עלאין די ממנן. וכל אינון צדיקייא דבגנתא דעדן - כלהו מתעטרן בתושבחתא דא. וכל אינון רתיכין וכל אינון נשמתין דצדיקייא - כלהו סלקין בתושבחתא דא עד רזא דכורסייא. כד מטא לכורסייא קדישא תושבחתא דא דכל ישראל - קיימא תמן עד זמנא דקאמרי קדושה עלאה דמוסף, וכדין סלוקא דלתתא לעילא, לאתאחדא כלא לעילא לעילא למהוי כלא חד. דא איהי תושבחתא דסלקא על כלהו תושבחן. מכאן ולהלאה - סדורא דצלותא דשאר יומי עד {{צ|ישמח משה וכו'}} - חדוותא דדרגא עלאה, עיקרא דאבהן, דחדי בההוא עדבא דיליה כד סליק כורסייא לגביה ונטיל לה ומתחבראן כחדא. ודא איהו חדוה דאורייתא עלאה דלעילא, תורה שבכתב, דחדי באורייתא דלתתא תורה שבעל פה, ואתחברו דא בדא. כיון דאתחברו כחדא - בעי בר נש לאכללא בההוא חדוה לעמא קדישא - {{צ|ישמחו במלכותך שומרי שבת וכו' אלהינ"ו ואלה"י אבותינו רצה נא במנוחתנו}}. '''רזא דספר תורה ביומא דא''' - הא אוקמוה. תנינן, כתיב {{צ|ויקראו בספר בתורת האלהי"ם מפורש ושום שכל ויבינו במקרא}} {{מקור|נחמיה ח ח}}. והא אוקמוה רזא דאינון פסוקי טעמי ומסורת, וכל אינון דיוקין ורזין עלאין - כלא אתמסר למשה מסיני. אי בכל הני דיוקין אתמסר אורייתא למשה - ספר תורה דאיהו בכל אינון קדושאן - אמאי איהו חסר מכל הני תקונין ורזין דאתמסרו ליה למשה באורייתא?! אלא רזא דא, כד כורסייא קדישא מתעטרא ואתכלילת בתורה שבכתב - כל אינון דיוקנין וכל אינון טעמין ומסורות - כלהו עאלין בגניזו, ואתרשימו <קטע סוף=דף רה ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רו|א}}<קטע התחלה=דף רו א/>בגו כורסייא קדישא. ואינון דיוקנין דאעיל אורייתא דבכתב באורייתא דבעל פה, ובהו אתעברת כאתתא דאתעברת מן דכורא, ואשתארו אתוון עלאין לחודייהו בקדושייהו כדקא חזי. ולאתחזאה בבי כנישתא - דהא אתברכת ואתעטרת כורסייא מרזא דתורה שבכתב, ותמן אעיל כל אינון דיוקנין ואיהי אתקדשת מניה. בעי לאתחזאה באתוון לחודייהו כדקא יאות. וכדין כלא אתקדש בקדושה עלאה כדקא חזי, כל שכן וכל שכן בהאי יומא. בהאי יומא בעי לסלקא שבעא גוברין לקבל שבעא קלין דאינון רזא דאורייתא. ובזמנין ובמועדין חמש גו רזא דא. ביומא דכפורי שית גו רזא עלאה דא. וכלא רזא חדא. '''חמש''' - דאינון חמש דרגין לתתא, מדרגא דאור קדמאה לתתא, ואינון רזא דאורייתא. '''שית''' - דאינון שית סטרין, וכלא רזא חדא. '''שבע''' - אינון שבע קלין. וכלהו רזא חדא אלין ואלין. בראש חדש אתוסף חד על תלתא בגין שמשא דנהיר בההוא זמנא לסיהרא ואתוסף נהורא על סיהרא. והיינו רזא ד'מוסף'. בספר תורה בעי לשתמע חד קלא ודבור. סדורא לסדרא עמא קדישא ביומא דא ובשאר יומין דספר תורה - בעי לתקנא תקונא דחד כורסייא דאקרי {{גמט דגש|תיבה}}. וההוא כורסייא דלהוי בשית דרגין לסלקא בהו, ולא יתיר, דכתיב {{ממ|דה"ב|ט|יח}} {{צ|ושש מעלות לכסא}}. ודרגא חד לעילא לשואה עליה ספר תורה, ולאחזאה ליה לכלא. כד סליק ספר תורה לתמן - כדין בעאן כל עמא לסדרא גרמייהו לתתא, באימתא בדחילו ברתת בזיע, ולכוונא לבייהו כמה דהשתא קיימין על טורא דסיני לקבלא אורייתא. ויהון צייתין וירכון אודנייהו. ולית רשו לעמא למפתח פומיהון אפילו במילי דאורייתא, וכל שכן במלה אחרא, אלא כלהו באימתא כמאן דלית ליה פומא. והא אוקמוה דכתיב {{צ|וכפתחו עמדו כל העם}} {{מקור|נחמיה ח ה}}, {{צ|ואזני כל העם אל ספר התורה}} (שם ג). {{עוגן|בריך שמיה}} אמר רבי שמעון, כד מפקין ספר תורה בצבורא למקרא ביה - מתפתחן תרעי שמייא דרחמין ומעוררין את האהבה לעילא, ואבעי ליה לבר נש למימר הכי: : בריך שמיה דמארי עלמא. בריך כתרך ואתרך! יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם, ופורקן ימינך אחזי לעמך בבית מקדשך, ולאמטויי לנא מטוב נהורך, ולקבלא צלותנא ברחמין. יהא רעוא קדמך דתוריך לן חיין בטיבו, ולהוי אנא עבדך פקידא בגו צדיקיא, למרחם עלי ולמנטר יתי וית כל די לי, ודי לעמך ישראל. אנת הוא זן לכלא ומפרנס לכלא. אנת הוא שליט על כלא. אנת הוא דשליט על מלכייא, ומלכותא דילך הוא. אנא עבדא דקודשא בריך הוא דסגידנא קמיה ומקמי דיקר אורייתיה. בכל עידן ועידן לא על אינש רחיצנא, ולא על בר אלהין סמיכנא. אלא באלהא דשמיא - דהוא אלהא קשוט, ואורייתיה קשוט, ונביאוהי קשוט, ומסגי למעבד טבוון וקשוט. ביה אנא רחיץ ולשמיה קדישא יקירא אנא אימר תושבחן. יהא רעוא קדמך דתפתח לבאי באורייתך, ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך, ותשלים משאלין דלבאי ולבא דכל עמך ישראל, לטב ולחיין ולשלם אמן. ואסיר למקרי בספרא דאורייתא בר חד בלחודוי. וכלא צייתין ושתקין. בגין דישמעון מלין מפומיה כאילו קבילו לה ההיא שעתא מטורא דסיני. ומאן דקרי באורייתא - להוי חד קאים עליה ושתיק; דלא ישתמע בר דבור חד בלחודוי, ולא תרין דבורין. לשון קדש חד. וחד הוא ולא תרין דבורין. ואי תרין משתכחין בספר תורה - גריעותא דרזא דמהימנותא איהו, וגריעותא דיקרא דאורייתא אשתכח בספר תורה. ובעי חד קלא. מתרגם חד. ורזא דא - קליפה ומוחא. כלא שתקין וחד קארי דכתיב {{צ|וידבר אלהי"ם את כל הדברים האלה לאמר}} {{מקור|שמות כ א}}. איהו לעילא וכל עמא לתתא, דכתיב <קטע סוף=דף רו א/>{{ממ זהר משולב|ב|רו|ב}}<קטע התחלה=דף רו ב/> {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} {{מקור|שמות יט יז}}, וכתיב {{צ|ומשה עלה אל האלהי"ם}} (שם ג). וההוא דקארי באורייתא ישוי לביה ורעותיה לאינון מלין, וכי איהו שליחא דמאריה בסדורא דהני מלין למשמע לכל עמא, דהא איהו קאים כדוגמא עלאה. בגין כך מאן דסליק למקרי באורייתא - יסדר אינון מלין בקדמיתא בביתיה, ואי לאו לא יקרי באורייתא. מנלן? מההוא דבור - עד לא ישמע אורייתא לעמא קדישא מה כתיב? {{צ|אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה}}, ולבתר {{צ|ויאמר לאדם הן יראת יהו"ה היא חכמה וגו'}} {{מקור|איוב כח כז}}. אסיר ליה למאן דקארי באורייתא למפסק פרשתא או אפילו מלה חדא, אלא באתר דפסק משה פרשתא לעמא קדישא - יפסיק. ולא יפסיק מלין דפרשתא דשבתא דא בפרשתא דשבתא אחרא. רזא דא - בשעתא דאיפסיקו פרשיין - כל חד וחד אתעטרא וקיימא קמי קודשא בריך הוא. כיון דאשלימו למפסק הני פרשיין דכל שתא - אתעטרו קמיה קודשא בריך הוא ואמרי "אנא משבת פלוני מצבורא פלוני ואנא משבת פלוני מצבורא פלוני". בההיא שעתא קרא ל{{גמט דגש|יופיא"ל}} רב ממנא, {{קיצור|ולחמשין ותלת|53}} רתיכין קדישין דתחות ידיה דאתמנון בשמושא דאורייתא. וכל רתיכא ורתיכא מני ליה - להאי רתיכא על פרשתא פלניא דבשבת פלוני, ורתיכא פלוני על פרשתא פלניא דשבת פלוני. וכל חד וחד משמשא לאורייתא דההוא שבת דיליה, ואסיר לן לערבא אלין באלין, ולא לאעלא רתיכא ברתיכא דחבריה אפילו כמלא נימא. ואפילו בחד תיבה או אפילו באת חד. אלא כל חד וחד כמה דפסיק לון קודשא בריך הוא וכמה דמני לון באינון פרשיין - כל חד וחד על מטריה. ועל דא כד מתעטרא פרשתא דא - סלקן אינון מלין דההיא פרשתא דאשתלים בצבורא, ונטיל לון ההוא רתיכא דממנא בההיא פרשתא, וסליק לון קמי קודשא בריך הוא. ואלין מלין ממש קיימין קמיה ואמרין {{צ|אנא פרשתא פלניא דאשלימו לי צבורא פלוני הכי והכי}}. אי אשתלים כדקא חזי ליה - סלקין אינון מלין ומתעטרן על כורסייא קדישא, וההוא רתיכא משמשא קמיה. כל רתיכא ורתיכא פרשתא דכל שבתא ושבתא, וכלהו מתעטרן בגו כורסייא קדישא. ובהו איהי סלקא לאתיחדא לעילא לעילא, ואתעביד כלא כללא חדא. בגין כך זכאה חולקיה מאן דאשלים פרשתא דכל שבתא ושבתא כדקא יאות כמה דאפסיקו לעילא. תרי זמני קרינן בספר תורה בשבתא. במנחה בשעתא דדינא תליא לעידן ערב - צריכין לאכללא שמאלא בימינא; דהא אורייתא מתרין סטרין אתייהיבת דכתיב {{צ|מימינו אש דת למו}} {{מקור|דברים לג ב}} - ימינא ושמאלא. בגין כך ספר תורה במנחה דַי בעשרה פסוקין או יתיר, אבל לא שלימו דפרשתא. דהא שלימו דפרשתא לא הוי אלא בימינא, וימינא תלייא עד שעתא דמנחה, והא אוקמוה. בשני בשבתא ובחמישי בשבתא - בגין דקא נחתין דרגין לתתא דאינון כללא דאורייתא. ואי תימא הא נביאין מתפרשן לתתא?! אלא הכי הוא ודאי, אבל הני דלתתא כלהו כללא דאורייתא, וכל חד וחד כליל לכל חד וחד. ורזא דמלה, אלין דרגין עלאין אינון אקרון פרשתא חדא, ולבתר נפקין מנייהו תשע דרגין דאתאחדן כחדא. ובגין כך תשעה גוברין; תלת בשבתא במנחה, ותלת ביומא תניינא, ותלת ביומא חמשאה - הא תשעה. ובספרא דרב ייבא סבא - במנחה בשבתא הא אתער רזא דשמאלא, ונקודה תתאה בההוא סטרא דשמאלא מקבלא רזא דאורייתא. כדין בההיא שעתא נטלא מסטרא דשמאלא, ומדיליה קרינן. דהא איהי קיימא ברזא <קטע סוף=דף רו ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רז|א}}<קטע התחלה=דף רז א/>דתשע וקרינן תשע. ואינון שית דחול ותלת בשעתא דאתער שמאלא בשבתא. ולאתכללא כלא כחדא. ואיהי מתעטרא בהו בתלת סטרין כגוונא דתלת סטרין עלאין, דאינון כללא דפרשתא דשבתא. זכאה חולקיה מאן דזכי ליקרא דשבתא! זכאה איהו בתרין עלמין בעלמא דין ובעלמא דאתי! כתיב {{צ|אל יצא איש ממקומו ביום השביעי}} {{מקור|שמות טז כט}} - מהו {{צ|ממקומו}}? תנינן, {{צ|ממקומו}} - מההוא אתר דאתחזי למיהך. ורזא דמלה דכתיב {{צ|ברוך כבוד יהו"ה ממקומו}} {{מקור|יחזקאל ג יב}}. ודא איהו מקום, ודא איהו רזא דכתיב {{צ|כי המקום אשר אתה עומד עליו}} {{מקור|שמות ג ה}} - אתר ידיעא איהו לעילא וקרינן ליה 'מקום', דאשתמודע ביה יקרא עלאה דלעילא. ובגין כך אזהרותא לבר נש - דהא מתעטרא בעטרא קדישא דלעילא - דלא יפוק מיניה. דאי (יפוק מפומיה מלולא דחול) יפוק מניה - קא מחלל שבתא. בידוי - בעבידתא כמה דאוקימנא. ברגלוי - למיהך לבר מתרי אלפין אמין. כל אלין חלולא דשבתא איהו. {{צ|אל יצא איש ממקומו}} - דא איהו אתר יקרא דקדושה דא, דהא מניה לבר אתר ד'אלהים אחרים' איהו. {{צ|ברוך כבוד יהו"ה ממקומו}}. {{צ|כבוד יהו"ה}} - דלעילא, {{צ|ממקומו}} - דא כבוד דלתתא. ודא איהו רזא דעטרא דשבתא. בגין כך {{צ|אל יצא איש ממקומו}} - בריך הוא לעלם ולעלמי עלמין. כתיב {{צ|הנה מקום אתי}} {{ממ|שמות|לג|כא}} - {{צ|מקום אתי}} ודאי. דא איהו מקום טמיר וגניז דלא אתיידע כלל. משמע דכתיב {{צ|אתי}} - אתר דלא אתגליא וקיימא טמירא. ודא איהו אתר עלאה לעילא לעילא, היכלא עלאה טמיר וגניז. אבל דא איהו אתר לתתא כדקאמרן. ודא איהו {{צ|מקום}} - דאתפרש לעילא ואתפרש לתתא. ובגין כך {{צ|אל יצא איש ממקומו ביום השביעי}}. {{צ|ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו'}} {{מקור|במדבר לה ה}} - הא אוקמוה באינון רזין עלאין, אבל {{צ|אלפים באמה}} - דירתה תרין סטרין לכל סטר. ואיהי מתעטרא תדיר בתרין סטרין, בין לעילא בין לתתא. וסימניך שכינה לא שריא לבר מתחומא דאתחזי לה. '''כד נפק שבתא''' צריכין ישראל דלתתא לאתעכבא, דהא יומא רבא עלאה איהו. ובהאי יומא אושפיזא רבא ויקירא קא שריא עליה. בגין כך בעי לאתעכבא לאתחזאה דלא דחקין באושפיזא קדישא. כדין פתחי ישראל ואמרי {{צ|והוא רחום יכפר עון וגו'}} {{מקור|תהלים עח לח}} - דתקונא שפירא איהו בהאי ליליא, כיון דדינא אתהדר לאתריה. מה דלא אתחזי כד עייל שבתא דדינא אסתלק ולא אשתכח. '''בשעתא דפתחי ישראל ויהי נעם וקדושתא דסדרא''' - כל אינון חייבין דגיהנם פתחין ואמרי: {{צ|זכאין אתון ישראל עמא קדישא! זכאין אתון צדיקייא דנטרי פקודי אורייתא! ווי לון לחייביא דלא זכו למיטר אורייתא!}}. כדין דומ"ה קדים וכרוזא אתער ואמר {{צ|ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהי"ם}} {{ממ|תהלים|ט|יח}}. וכל אינון חבילי טהירין טרדין לון בגיהנם. ולית מאן דמרחם עליהון. זכאין אינון כל נטרי שבתא בהאי עלמא וקא מענגי לההוא ענג דשריא מלעילא כדקאמרן. '''האי מאן דשרי בתעניתא בשבתא''' - תרי מתערי עליה קמי מלכא קדישא. חד - ההוא רוחא עלאה קדישא דאצטריך לאתענגא ולא אתענג. וחד - ההוא ממנא דקיימא על מאן דשרי בתעניתא ו{{גמט דגש|סנגרי"ה}} שמיה. וסלקין קמי מלכא קדישא ומתערי עליה. וההוא רוחא אסתלק גריע מההוא אתהנותא דלתתא. וכד האי רוחא לא אשתלים לתתא - רוחא אחרא דלעילא לא אשתלים. כיון דלא אשתלים לתתא ולעילא - כדין אתחזי ההוא בר נש לאתלטיא ולאתענשא. אלא כיון דאשתלים זמנא אחרא, וההוא ממנא דאתמנא על ענוייא <קטע סוף=דף רז א/> {{ממ זהר משולב|ב|רז|ב}}<קטע התחלה=דף רז ב/>ותעניתא אשתלים גו אינון ממנן אחרנין בענוגא דלעילא - קורעין ליה כל גזר דינא דאתגזר מאינון שבעין שנין עלאין. למלכא דחדי בהלולא דיליה וכל בני נשא חדאן עמיה. חמא חד בר נש יהיב בקולר - פקיד עלוי ושרייוהו בגין דישתכחון כולא בחדוה. ולבתר מתהדרין אלין ממנן דענשין לבני נשא ואתפרעין מניה דבר נש על דאשתכח בגיניה גריעותא עילא ותתא. מאי תקנתיה? ליתיב תעניתא על תעניתא. מאי טעמא? דא בטיל ענוגא דשבתא - יבטל ענוגא דחול. ואי איהו מבטל ענוגא דשבתא וקא מתענג בחול - דמי כמאן דחשב למלה אחרא יתיר ממה דחשיב ליה לקודשא בריך הוא. רוחא עלאה קדישא דקודשין דשריא עליה - לא עניג ובטיל ליה מניה. רוחא אחרא דחול דשריא לבתר על עלמא - חשיב וקא מענגא ליה! כדין מהדרין ומתפרעין מניה בהאי עלמא ובעלמא דאתי. בגין כך אצטריך תעניתא אחרינא ביומא קדמאה דחול בזמנא דשריא על עלמא ההוא רוחא דחול. ובהאי אית ליה אסוותא, כיון דלא חשיב לרוחא דחול. וסימניך {{צ|והשיב את הגזלה אשר גזל וגו'}} {{מקור|ויקרא ה כג}}. גזלן לא חשיב לקודשא בריך הוא לא חשיב לבני נשא - בגין כך לית ליה עונשא כגנב. גנב דחשיב לבני נשא יתיר מקודשא בריך הוא - אית ליה עונשא בהאי עלמא ובעלמא דאתי. זכאה איהו מאן דאשתלים לתתא לההוא עונג עלאה כדקא חזי! יומא דא מתעטרא בשבעין עטרין, ושמא עלאה קדישא אשתלים בכל סטרין, ואתנהירו כלהו דרגין. וכלא בחדוה דברכאן, ובקדושה על קדושה, ותוספת דקדושה. '''קדושה דמעלי שבתא''' - דא איהי קדושה דשבת בראשית, דהא אתקדש מ{{קיצור|תלתין ותרין|32}} שבילין, ו{{קיצור|תלת|3}} דרגין דתפוחין קדישין. ובעינן לאדכרא על האי קדושה כללא דעובדא דבראשית. ונייחא ברזא דתלתין ותרין שבילין ותלת דרגין דאתכלילן בהו. רזא דסהדותא דעובדא דבראשית - דהיינו {{צ|ויכלו השמים והארץ וכל צבאם וגו' ויכל אלהי"ם}} {{מקור|בראשית ב א}} - דאית בסהדותא דא {{קיצור|תלתין וחמש|35}} תיבין; תלתין ותרין שבילין, ותלת דרגין דתפוחין קדישין. תלת דרגין דאינון {{צ|שביעי שביעי שביעי}} - אית ביה רזא דעלמא עלאה, ורזא דעלמא תתאה, ורזא דכל מהימנותא. תלת זמנין {{צ|אלהי"ם}} - חד עלמא תתאה, וחד פחד יצחק, וחד עלמא עלאה קדישא קדש קודשין. ובעי בר נש למסהד סהדותא דא בחדוה ברעותא דליבא, לאסהדא קמי מאריה דמהימנותא. וכל מאן דיסהיד דא וישוי לביה ורעותיה לדא - מכפר על כל חובוי. '''ברוך אתה ה' אלהינ"ו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו וכו'''' - האי קידושא איהו בחד מתקלא לקבל סהדותא דמהימנותא, ואינון {{קיצור|תלתין וחמש|35}} תיבין אחרנין כמה דאית ב{{צ|ויכלו}} - כלא סלקין ל{{קיצור|שבעין|70}} תיבין, לאתעטרא בהו שבת דמעלי שבתא. זכאה חולקיה דבר נש דיכוון רעותיה למלין אלין ליקרא דמאריה! '''קידושא דיומא''' - הא אוקמוה, {{צ|בורא פרי הגפן}} ולא יתיר. דהא יומא קאים לקדשא ליה - מה דלית הכי בליליא דאנן צריכין לקדשא ליה בהני מלין כמה דאוקימנא. ולא אתקדש האי ליליא אלא בעמא קדישא לתתא כד שריא עלייהו ההוא רוחא עלאה. ואנן בעינן לקדשא ליה ברעותא דלבא, לכוונא דעתא להאי. ויומא - איהו קא מקדשא ליה! וישראל מקדשי בצלותין ובעותין, ומתקדשין בקדושתיה בהאי יומא. זכאין ישראל עמא קדישא דאחסינו יומא דא - אחסנת ירותא לעלמין! '''לבתר דנפיק שבתא''' בעי בר נש לאפרשא בין קדש לחול. אמאי? דהא אתיהיב רשו לממנן דלתתא לשלטאה על עלמא ובכל עובדין דעלמא. לאחזאה יחודא באתר קדישא בקדושה עלאה, ולאפרשא לתתאי מיחודא עלאה. <קטע סוף=דף רז ב/> {{ממ זהר משולב|ב|רח|א}}<קטע התחלה=דף רח א/>'''ולברכא על נהורא דאשא''' - בגין דכל אשין אחרנין אתטמרו ואתגניזו ביומא דשבתא, בר אשא חד דקדושה עלאה דאתגליא ואתכליל בקדושא דשבתא. וכד האי אשא אתגלייא - כל אשין אחרנין אתטמרו ואתגניזו קמיה. והאי אשא איהי דעקידה דיצחק, דאתלהטא על גבי מדבחא. בגין כך בעי לברכא על נהורא דאשא. והאי אשא לא בעי אשא דחול אלא אשא דשבת. והאי אשא איהו אשא דנפיק מההוא אשא דלעילא - ודא איהו אשא דסביל אשא. וכיון דהאי אשא דנפיק מאשא דלעילא אתברכא בברכה דנהורא - כדין כל שאר אשין אחרנין נפקין ואתמנן בדוכתייהו, ואתייהיב לון רשותא לאנהרא. בההיא שעתא דקא מברכין על אשא - אזדמנן ארבע רתיכין, ארבע משריין לתתא, לאנהרא מההוא אשא מברכא. ואינון אקרון {{צ|מאורי האש}}. בגין כך בעינן לאכפיא ארבע אצבעאן דידא דימינא ולאנהרא לון מגו ההוא נהורא דשרגא דמתברכא. ואינון אצבעאן רמז לאינון 'מאורי האש' דנהירי ושלטי מההוא נהורא דשרגא דמתברכא. ובגין דאינון דרגין לתתא - כד אחזי בר נש אצבעאן קמי ההוא נהורא דשרגא - בעי לאכפייא לון קמיה, בגין דההוא נהורא שלטא עלייהו ואינון נהרין מניה. בשאר ברכאן בעינן לזקפא לון לאצבעאן בגין לאחזאה קדושה עלאה דדרגין עלאין דשלטין על כלא, דשמא קדישא אתעטר בהו ואתקדש בהו, ואתברכן כלהו דרגין כחדא, ונהרין מגו בוצינא עלאה דכלא. ובגין כך בעינן לזקפא לון לעילא. והכא - בעינן לאכפייא אצבעאן קמי שרגא; בגין לאחזאה דרגין דלתתא דנהרין מגו בוצינא דלעילא, ומהכא שלטין ונהרין מינה ואינון {{צ|מאורי האש}}. בכל יומא אנן מברכינן {{צ|מאורי אור}} דאינון נהורין עלאין דקיימן בההוא {{צ|אור}} קדמאה. ואתברכן כלהו דרגין, ונהרין כלהו כחדא מגו בוצינא עלאה. והני אקרון {{צ|מאורי האש}}. ובגיני רזא דא מברכין {{צ|בורא מאורי האש}}. ואי תימא אמאי {{צ|בורא}} ולא אמרו "מאיר מאורי האש" הואיל וקא נהרין מההוא אש, מההוא בוצינא מברכא? אלא כיון דעאל שבתא - כל אינון דרגין דלתתא וכל אינון דנהרין ושלטין - כלהו עאלין ואתכלילו בהאי שרגא, ואתטמרו ואתגניזו ואתנטרו ביה, ולא יתחזון ביה אלא ההוא נקודא בלחודהא. וכלהו אתטמרו בגווה כל יומא דשבתא. כיון דנפק שבתא - אפיק לון לכל חד וחד, כאילו ההיא שעתא אתבריאו ונפקו כלהו ואתבריאו כמלקדמין, ואתמניאו על דוכתייהו לשלטאה. כדין אתברכא האי שרגא ואתכפיין קמיה לאנהרא. כיון דנהרין - כדין אתמנון כל חד וחד על דוכתיה. כגוונא דא אינון דרגין עלאין דאקרון {{צ|מאורי אור}} שלטין ביממא, ונהרין מגו בוצינא עלאה. בשעתא דרמש ליליא - ההוא בוצינא עלאה כניש לון ואעיל לון בגויה עד דנהיר יממא. כיון דמבריכן ישראל על נהורא ביממא - כדין אפיק לון בשלימו דנהורא. ועל דא מברכין {{צ|יוצר המאורות}} ולא אמרי "בורא", והכא {{צ|בורא מאורי האש}}, בגין דאינון דרגין לתתא. וכלא איהו רזא דאצבעאן - בהו רמיז דרגין עלאין ודרגין תתאין. * דרגין עלאין אשתמודעאן בזקיפו דאצבעאן לעילא, * ובזקיפו דאצבעאן אתברכן דרגין עלאין ודרגין תתאין כחדא, * ובמאיכו דאצבעאן אתברכן לאנהרא דרגין תתאין לחודייהו. ורזא דא טופרי דאחורי אצבעאן ואצבעאן לחודייהו לגו. טופרי דאחורי אצבעאן - אינון אנפין אחרנין דאצטריכו לאנהרא מגו ההוא שרגא. ואינון אנפין דאקרון <קטע סוף=דף רח א/>{{ממ זהר משולב|ב|רח|ב}}<קטע התחלה=דף רח ב/>'אחוריים'. אצבעאן לגו בלא טופרין - אלין אינון אנפין פנימאן אתכסיין. ורזא דא {{צ|וראית את אחורי}} {{מקור|שמות לג כג}} - אלין {{צ|אחורי}} - אצבעאן לאחורא בטופריהון. {{צ|ופני לא יראו}} - אלין אצבעאן לגו בלא טופרין, דאינון אנפין פנימאין. וכד מברכינן על שרגא בעי לאחזאה אחורי אצבעאן בטופרין לאתנהרא מגו ההוא שרגא. ופנימאי דאצבעאן לא אצטריכו לאחזאה לון לאתנהרא מגו ההוא שרגא - דהא אינון לא נהרין אלא מגו שרגא עלאה דלעילא לעילא דאיהי טמירא וגניזא דלא אתגלייא כלל. ואינון לא נהרין מגו שרגא דאתגליא כלל. בגין כך בעי לאחזאה אחורי אצבעאן בטופרין, ופנימאי דאצבעאן לא בעי לאחזאה קמי האי שרגא. טמירין אינון ובטמירו אתנהרין. פנימאין אינון ומפנימאין אתנהרן. עלאין אינון ומעלאה אתנהרן. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! '''ובעי לארחא בבוסמין כד נפיק שבתא''' על דאסתלק ההוא רוחא, ונפשא דבר נש אשתארת בערטולא בגין ההוא סליקו דאסתלק רוחא מניה. והא אוקמוה. כתיב {{צ|וירח את ריח בגדיו}} {{מקור|בראשית כז כז}}, הא אוקמוה. תא חזי כתיב {{צ|וירח את ריח בגדיו}}, הא אוקמוה, אינון לבושין דאדם קדמאה הוו, דיהב ליה קודשא בריך הוא לאלבשא לון. בגין דהא כד חב אדם - אתעדי מניה ההוא לבושא יקירא דאתלבש ביה בקדמיתא כד אעיל ליה בגנתא דעדן. ולבתר דחב - אלביש ליה בלבושא אחרא. לבושא קדמאה דאתלבש ביה אדם בגנתא דעדן - איהו הוה מאינון רתיכין דאקרון 'אחוריים', ואינון לבושין דאקרון לבושי טופרא. וכד הוה בגנתא דעדן - כל אינון רתיכין וכל אינון משריין קדישין כלהו סחרין ליה לאדם, ואתנטיר מכלא, ולא הוה יכיל מלה בישא לאתקרבא בהדיה. כיון דחב ואתעדו מניה אינון לבושין - דחיל ממלין בישין ורוחין בישין, ואסתלקו מניה אינון משריין קדישין, ולא אשתארו ביה אלא אינון טופרי דאצבעאן{{הערה|מוגה עפ"י גירסת מהדורת "מתוק מדבש" - ויקיעורך}}, דסחרין לון לטופרין סחרנו דזוהמא אחרא. ובגין כך לא ליבעי ליה לבר נש לרבאה אינון טופרין דזוהמא, דהא כמה דאסגיאו - הכי נמי אסגי עליה קסטורא, וידאג בכל יומא. ובעי לספרא לון. ולא ירמי לון - דלא יעביד קלנא בההוא אתר, דיכיל ההוא בר נש לאתזקא. וכלא כגוונא עלאה דהא לכלהו אחוריים סחרא סטרא אחרא, ולא אצטריך ליה באתר דעלמא. לבתר עבד ליה לאדם לבושין אחרנין; מטרפי אילנין דגנתא דעדן דארעא. דהא בקדמיתא הוו אינון לבושין מאינון אחוריים דגנתא דלעילא - והשתא מגנתא דארעא. ונפק מגנתא. ואינון לבושין הוו סלקין ריחין ובוסמין דגנתא דנפשא מתיישבא בהו וחדי בהו - הדא הוא דכתיב {{צ|וירח את ריח בגדיו ויברכהו}}, דהא אתיישבא נפשיה ורוחיה דיצחק בההוא ריחא. בגין דא כד נפק שבתא - בעי לארחא בבוסמין לאתישבא נפשיה בההוא ריחא על ההוא רוחא עלאה קדישא דאסתלק מינה. וההוא ריחא מעליא דבוסמין איהו הדס. דהא קיומא דאתר קדישא דנשמתין נפקין מניה - הדס איהו. ודא איהו קיומא דנפשא כגוונא דלעילא, לאתקיימא מההוא ערטולא דאשתארת. כד נפק שבתא - אתלבש אדם באינון לבושין דגנתא דעדן דארעא דסלקין ריחין ובוסמין, לקיימא נפשיה על ההוא רוחא קדישא עלאה יקירא דאסתלק מניה. והדס איהו קיומא דנפשא ודאי, כגוונא עלאה דאתקיימא קיומא דנפשא. ההוא רוחא עלאה דנחית עליה דבר נש בחדו וחדי לנפשיה - כדין קיימא נפשא דבר נש כגוונא דעלמא דאתי, דזמין <קטע סוף=דף רח ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רט|א}}<קטע התחלה=דף רט א/>לאתהנאה מניה. כמה דבר נש אהני להאי רוחא בעלמא דא - הכי ההוא רוחא אהני ליה לבר נש לעלמא דאתי, דכתיב {{צ|אז תתענג על יהו"ה וגו'}}, וכתיב {{צ|והשביע בצחצחות נפשך}} {{מקור|ישעיה נח יד}}. כמה דבר נש רוי לההוא ענוגא ואהני ליה - הכי נמי איהו רוי ליה לעלמא דאתי. כדין כד בר נש זכי ואשלים שלימו דיקרא דשבתא כדקאמרן. קודשא בריך הוא קארי עליה ואמר {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} (שם מט ג). קם רבי אבא ושאר חברייא ונשקו רישיה. בכו ואמרו: זכאה חולקנא דארחא דא זמין קודשא בריך הוא לקבלן!{{ש}} אמר רבי אבא: לי זמין קודשא בריך הוא ארחא דא בגין לאתחברא עמכון - זכאה איהו חולקי דזכינא לארחא דא!{{ש}} אמר להו: אימא לכו מה דחמינא יומא דא. נפקנא לארחא וחמינא נהורא חדא, ואתפלג לתלת נהורין, ואזלו קמאי ואתטמרו, ואמינא "ודאי שכינתא חמינא זכאה חולקי". והשתא אינון תלת נהורין דחמינא - אתון אינון! ודאי אתון נהורין ובוצינין עלאין לאנהרא בעלמא דין ובעלמא דאתי! אמר רבי אבא, עד הכי לא ידענא דכל אלין מרגלן סתימין הוו תחות ידייכו. כיון דחמינא דהא ברעותא דפקודא דמאריכון אתאמרו מלין אלין - ידענא דכלהו מלין סלקין יומא דא לגו כורסייא עלאה, ונטיל לון ההוא מארי דאנפין ועביד מינייהו עטרין למאריה. ויומא דא מתעטרין שתין (נ"א שבעין) רתיכין קדישין ליקרא דכרסייא באלין מלין דאתאמרו הכא יומא דא. אדהכי זקף עינוי וחמא דאערב שמשא. אמר רבי אבא, "נהך לגבי האי כפר דאיהו קריב לגבן במדברא". אזלו וביתו תמן. בפלגות ליליא קם רבי אבא ושאר חברייא לאשתדלא באורייתא. אמר רבי אבא, מכאן ולהלאה נימא מלין לאתעטרא בהו צדיקיא דבגנתא דעדן - דהשתא איהו זמנא דקודשא בריך הוא וכל צדיקיא דבגנתא דעדן צייתין לקליהון דצדיקיא די בארעא. פתח רבי אבא ואמר, {{צ|השמים שמים ליהו"ה והארץ וגו'}} {{מקור|תהלים קטו יז}}. האי קרא אית לאסתכלא ביה והכי אצטריך למימר - "השמים ליהו"ה והארץ נתן לבני אדם". מאי {{צ|השמים שמים}}? אלא הכא אית לאסתכלא, בגין דאית שמים ואית שמים; שמים לתתא וארץ לתתא מנייהו, שמים לעילא וארץ לתתא מנייהו. וכל דרגין עלאין ותתאין - כלהו כגוונא דא. אלין כאלין. 'שמים לתתא' אינון עשר יריעות, כמה דאת אמר {{צ|נוטה שמים כיריעה}} {{ממ|תהלים|קד|ב}}. וקודשא בריך הוא עבד לון ומשריין די בגווייהו לאנהגא ארעא תתאה. תשיעאה אנהיג לתתאי, דסחרן כקופטרא דקולטא. עשיראה איהו עיקרא. ובכלהו משיריין ממנן עד שביעאה - משביעאה ולהלאה אית נהורא דאתפשט לתתא מגו כורסייא עלאה ונהיר לעשיראה. ועשיראה מההוא נהירו דנקטא יהיב לתשיעאה, ואיהו לתמינאה ולתתא. האי תמינאה - כד אתפקדון חילי דכוכביא ואפיק לון, ההוא נהירו קיימא ויהיב חיליה לכל חד וחד, לאתמנאה בההוא אתר דאצטריך, דכתיב {{צ|והמוציא במספר צבאם וגו' מרב אונים}} {{מקור|ישעיה מ כו}} - דא איהו זהרא דלעילא דאקרי {{צ|רוב אונים}}. ובכל רקיעא ורקיעא אית ממנא, ואתפקד על עלמא ועל ארעא לאנהגא כלא. בר ארעא דישראל דלא אנהיג לה רקיעא ולא חילא אחרא אלא קודשא בריך הוא בלחודוי, והא אוקמוה. ואי תימא היך שריא למגנא רקיעא על ארעא דישראל, והא מטרא וטלא מרקיעא נחית עלה כשאר כל ארעא אחרא?! אלא בכל רקיעא ורקיעא אית ממנן שלטין על עלמא, <קטע סוף=דף רט א/>{{ממ זהר משולב|ב|רט|ב}}<קטע התחלה=דף רט ב/>וההוא ממנא דשלטא על ההוא רקיעא יהיב מחילא דאית ליה לההוא רקיעא. וההוא רקיעא נקיט מההוא ממנא ויהיב לתתא לארעא. וההוא ממנא לא נקיט אלא מתמצית דלעילא. אבל ארעא קדישא - לא שליט על ההוא רקיעא דעליה ממנא אחרא ולא חילא אחרא, אלא קודשא בריך הוא בלחודוי, ואיהו פקיד לארעא קדישא בההוא רקיעא. בכל רקיעא ורקיעא אית פתחין ידיען, ושולטנו דכל ממנן מִפִתְחא לְפִתְחא רשימא. ומההוא פתחא ולהלן - לא שלטא אפילו כמלא נימא. ולא עאל דא בתחומא דפתחא דחבריה, בר כד אתיהיב ליה רשו לשלטאה חד על חבריה, כדין שלטין מלכין די בארעא חד על חבריה. באמצעיתא דכלהו רקיעין אית פתחא חדא דאקרי {{גמט דגש|גבילון}}. ותחות האי פתחא אית שבעין פתחין אחרנין לתתא. ושבעין ממנין נטרין מרחיק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. ומההוא פתחא ארחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עלאה. ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיעא עד תרעא דפתחא דאקרי {{גמט דגש|מגדון}} (ס"א {{גמט|מנדון}}), דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל. וכל אינון שבעין פתחין דרשימין גו ההוא פתחא דאקרי '''גבילון''' - כלהו רשימין בכורסייא קדישא, וכלהו קרינן לון {{צ|שערי צדק}} דלא שליט אחרא עלייהו. וקודשא בריך הוא פקיד לארעא דישראל בההוא רקיעא, מפתחא לפתחא בפקידו כמה דאצטריך. ומתמציתא דההוא פקידא - נטלין אינון שבעין ממנן, ויהבין לכלהו ממנן אחרנין. בגנתא דעדן דלתתא - רקיעא דקיימא עליה אית ביה רזין עלאין. כד עבד קודשא בריך הוא רקיעא - אייתי אש ומים מגו כורסי יקריה ושתף לון כחדא, ועבד מנהון רקיעא לתתא, ואתפשטו, עד דמטו לההוא אתר דגנתא דעדן ויתבו. מה עבד קודשא בריך הוא? נטל משמים עלאין קדישין אש ומים אחרנין, דמשתכחין ולא משתכחין, דאתגליין ולא אתגליין, ומאינון אש ומים דאתנטלו משמים עלאין עבד מנייהו מתיחו דרקיעא, ומתח ליה על האי גנתא דלתתא, ומתחבר גו רקיעא אחרא. ארבע גוונין בההוא מתיחו דרקיעא דעל גנתא - '''חיור וסומק ירוק ואוכם'''. לגבי הני גוונין אית ארבע פתחין, לתתא מההוא מתיחו דרקיעא, ואינון פתחין לארבע סטרין דרקיעא דעל גבי גנתא, מאינון אש ומים דאתעביד מנהון ההוא רקיעא. ומתפתחין בארבע פתחין ארבע נהורין. '''לסטר ימינא''' - בההוא פתחא, מגו מתיחו דסטר מיא, נהרין תרין נהורין באינון תרין פתחין; בפתחא דימינא ובפתחא דאיהו לקבל אנפין. גו נהורא דנהיר לסטר ימינא, אתרשים את חד נהיר ובליט (נ"א ולהיט), ונציץ בנציצו מגו ההוא נהורא, ואיהו את '''מ'''', וקיימא באמצעיתא דההוא נהורא דפתחא. את דא סלקא ונחתא, ולא קאים באתר חד. ההוא נהורא נטיל לההוא את ואפיק לה - בגין כך לא קיימא באתר חד. גו נהורא דנהיר בסטרא דאיהו לקבל אנפין אתרשים את חד דנהיר ובליט, ונציץ בנציצו גו ההוא נהורא, ואיהי את '''ר'''', ולזמנין אתחזי '''ב'''', וקיימא באמצעיתא דההוא נהורא דפתחא, וסלקא ונחתא, לזמנין אתגליא ולזמנין לא אתגליא, ולא קיימא באתר חד. אלין תרין אתוון קיימין. וכד נשמתא דצדיקיא עאלת בגנתא דעדן - אלין תרין אתוון נפקין מגו ההוא נהורא, וקיימין על ההיא נשמתא, וסלקי ונחתי. כדין מאינון תרין פתחין, מקדמי ונחתי מעילא תרין רתיכין; רתיכא חדא עלאה דאיהי רתיכא ד{{גמט דגש|מיכא"ל}} רב סגנין, רתיכא תניינא דאיהי רתיכא מההוא רב ממנא דאקרי {{גמט דגש|בוא"ל}}, ודא איהו שמשא יקירא <קטע סוף=דף רט ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רי|א}}<קטע התחלה=דף רי א/>דאקרי {{גמט דגש|רפאל}}. ואלין נחתין וקיימין על נשמתא ואמרין לה {{צ|שלום בואך! יבא שלום יבא שלום!}}. כדין אינון תרין אתוון סלקין וקיימין באתרייהו, ואתגניזו גו ההוא נהורא דאינון פתחין. '''תרין פתחין אחרנין''' - תרין נהורין אחרנין קא מלהטין מנהירו דאשא באינון פתחין; חד לסטר שמאלא וחד לאחורא. תרין אתוון אחרנין מלהטין באינון נהורין ונציצין בגווייהו - את חד '''ג'''', ואת חד '''נ''''. וכד אתוון קדמאי מתהדרן לאתרייהו - אלין תרין אחרנין נציצין, סלקין ונחתין, נפקין מאינון נהורין, וקיימין על נשמתא. כדין נחתין תרין רתיכין מאינון תרין פתחין. רתיכא חדא איהו רתיכא ד{{גמט דגש|גבריאל}} רב ממנא ויקירא, רתיכא תניינא איהי רתיכא אחרא קדישא ד{{גמט דגש|נוריא"ל}} רב ממנא. ונחתין מאינון פתחין וקיימין על נשמתא, ואתוון מתהדרן לאתרייהו. כדין אלין תרין רתיכין עאלין לגו היכלא חדא טמירא דגנתא דאקרי {{גמט דגש|אהלו"ת}}, ותמן תריסר זיני בוסמין גניזין, דכתיב {{ממ|שיר|ד|יד}} {{צ|נרד וכרכם קנה וקנמון וגו'}}. ואינון תריסר זיני דבוסמין דלתתא. ותמן כל אינון לבושין דנשמתין דאתחזון לאתלבשא בהו כל חד וחד כדקא חזי. בההוא לבושא אתרשימו כל אינון עובדין טבין דעבד בהאי עלמא, וכלהו רשימין ביה. ומכריזי {{צ|האי איהו לבושא דפלניא!}}. ונטלין לההוא לבושא ואתלבשת ביה ההיא נשמתא דצדיקיא בגנתא, כגוונא דדיוקנא דהאי עלמא. והני מילי מתלתין יומין ואילך. דהא כל תלתין יומין לית לך נשמתא דלא תקבל עונשא עד לא תיעול לגנתא דעדן. כיון דקבילת עונשא - עאלת לגנתא דעדן, כמה דאוקמוה, לבתר דאתלבנת אתלבשת. כיון דאתלבשת בהאי לבושא - יהבין לה אתר כמה דאתחזי לה. כדין כל אינון אתוון נחתין, וסלקין אינון רתיכין. ההוא רקיעא אהדר תרין זמנין בכל יומא בההוא נטילו דהאי רקיעא אחרא דמתדבק ביה. והאי רקיעא לא נפיק לבר מגנתא. רקיעא דא מרקמא בכל זיני גוונין. תרין ועשרין אתוון רשימין מחקקן בההוא רקיעא, כל את ואת נטיף טלא מטלא דלעילא על גנתא. ומההוא טלא דאתוון - אתסחיין אינון נשמתין ומתסיין בתר דטבלו בנהר דינור לאתדכאה. וטלא לא נחית אלא מגו אתוון דרשימין ומחקקן בההוא רקיעא, בגין דאינון אתוון כללא דאורייתא, וההוא רקיעא רזא דאורייתא, דהא מאש ומים דאורייתא אתעביד. ועל דא אינון נגדין טלא על כל אינון דאשתדלו באורייתא לשמה בהאי עלמא. ואלין מלין רשימין בגנתא דעדן, וסלקין עד ההוא רקיעא, ונטלין מאינון אתוון ההוא טלא, לאתזנא ההיא נשמתא. הדא הוא דכתיב {{מקור|דברים לב ב}} {{צ|יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי}}. '''באמצעיתא דהאי רקיעא''' קיימא פתחא חדא לקבל פתחא דהיכלא דלעילא, דבההוא פתחא פרחין נשמתין מגנתא דלתתא לעילא, בחד עמודא דנעיץ בגנתא עד ההוא פתחא. גו ההוא עמודא בההוא פתחא - דאיהו באמצעיתא דרקיעא דבגנתא - עאלין בגוה תלת גוונין דנהורא כלילן כחדא, ונהרן לגוונין דההוא עמודא, וכדין עמודא דא נציץ ואתלהיט בכמה גוונין דמתלהטן. בכל שעתא נהרין צדיקיא מההוא זיוא עלאה, אבל בכל שבתא ושבתא ובכל ריש ירחא - אתגלייא שכינתא יתיר משאר זמני בהאי רקיעא, ואתיין כלהו צדיקיא וסגדין לגביה. זכאה חולקיה מאן דזכי להני לבושי דקאמרן, דמתלבשן בהו צדיקיא בגנתא דעדן לתתא! אלין מעובדין טבין דעביד <קטע סוף=דף רי א/>{{ממ זהר משולב|ב|רי|ב}}<קטע התחלה=דף רי ב/>בר נש בהאי עלמא בפקודי אורייתא, ובהון קיימא נשמתא בגנתא דעדן לתתא, ואתלבשת בהני לבושין יקירין. כד סלקא נשמתא בההוא פתחא דרקיעא לעילא - אזדמנן לה לבושין אחרנין יקירין עלאין, דאינון מרעותא וכונה דלבא באורייתא ובצלותא. דכד סלקא ההוא רעותא לעילא, מתעטר בה מאן דמתעטרא, ואשתאר חולקא לההוא בר נש, ואתעבד מניה לבושין דנהורא לאתלבשא בהו נשמתא לסלקא לעילא. ואף על גב דאוקמוה דאינון לבושין בעובדין תליין - אלין לא תליין אלא ברעותא דרוחא כמה דאתמר, לקיימא גו מלאכין רוחין קדישין. ודא איהו ברירו דמלה. ובוצינא קדישא אוליף הכי מאליהו: לבושין דלתתא בגנתא דארעא - בעובדין, לבושין דלעילא - ברעותא וכוונא דרוחא בלבא. {{צ|ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו'}} {{מקור|בראשית ב י}} - הא אוקמוה, אבל בהאי גנתא דלתתא {{צ|נהר יוצא מעדן}} ודאי. ואצטריך למנדע האי נהר דנפיק בגנתא דלתתא - באן אתר עקרא ושרשא דיליה? באן אתר? {{צ|בעדן}}. {{צ|עדן}} - דא רזא עלאה איהו, ולא אתייהיב רשו לשלטאה ביה עינא דסכלתנו. ורזא דמלה, אלמלי אתר דא אתמסר לתתא לאתגלאה - אתר דעדן עלאה קדישא אתמסר אוף הכי למנדע. אלא בגין טמירו דיקרא דעדן עלאה קדישא - אתטמר ואתגניז עדן תתאה, דההוא נהר נגיד ונפיק מניה, ועל דא לא אתמסר לאתגלאה אפילו לאינון נשמתין דבגנתא דעדן. כמה דהאי נהר אתפרש ונפיק מגו עדן לאשקאה לגנתא דלעילא - הכי נמי מגו ההוא פתחא דאמצעיתא דגנתא נפיק חד נהורא דאתפרש לארבע סטרין, בארבע פתחין דקאמרן, אתר דקיימין אינון אתוון רשימן. וההוא נהורא דאתפרש לארבע נהורין בארבע אתוון דניצוצין - נפיק מעדן אתר דזהרא נקודה תתאה לעילא. וההוא נקודה אתנהיר ואתעביד עדן לאנהרא, ולא אית מאן דשליט למחמי ולמנדע להאי נקודה, בר ההוא נהירו דאתפשט מניה, דסגדין לקמיה אינון צדיקיא דבגנתא דעדן כמה דאתמר. והאי נקודה תתאה איהי גנתא לגבי עדן עלאה - אתר דלא אתייהיב למנדע ולאסתכלא. על כל דא כתיב {{צ|עין לא ראתה אלהי"ם זולתך}} {{מקור|ישעיה סד ג}}. שמא דא אתפרש - {{צ|אלהי"ם זולתך}} - דא נקודה תתאה קדישא, דאיהו ידע האי עדן דלתתא דטמיר בגנתא, ולית אחרא מאן דידע ליה. {{צ|אלהי"ם זולתך}} - דא עדן עלאה על כלא, דאיהו רזא דעלמא דאתי. דאיהו ידע לנקודה תתאה בחד צדיק דנפיק מניה, נהר דרוי ליה. ולית מאן דידע ליה בר איהו דכתיב {{צ|אלהי"ם זולתך}}, דאיהו אחיד לעילא לעילא עד אין סוף. והאי נהר דנפיק מעדן לתתא - רזא איהו לחכימין ברזא דכתיב {{צ|והשביע בצחצחות נפשך}} {{מקור|ישעיה נח יא}}. ומלה דא אתפרש לעילא ותתא. נשמתא דנפקא מהאי עלמא דחשוכא איהי תאיבת למחמי בנהירו דעלמא עלאה, כהאי בר נש דתאיב למשתי בתאיבו למיא, הכי כל חד וחד איהו {{צ|צחצחות}} כמה דאת אמר {{צ|צחה צמא}} {{ממ|ישעיהו|ה|יג}} - צמא מאינון צחות דנהורין דגנתא ורקיעא והיכלין דגנתא. וההוא נהר דנפיק מעדן - כל אינון נשמתין בלבושי יקר יתבין על ההוא נהר. ואלמלא ההוא לבושא - לא יכלין למסבל. וכדין מתיישבן ורוון באינון צחות ויכלי למסבל. וההוא נהר איהו תקונא דנשמתין לאתיישבא, ולאתזנא ולאתהנאה מאינון צחות, ונשמתין אתהנן על ההוא נהר ומתיישבן ביה. ההוא נהר עלאה דלעילא אפיק נשמתין ופרחין מניה לגו גנתא -- האי נהר דלתתא בגנתא דארעא אתקין נשמתין לאתתקנא לאתיישבא באינון צחות. <קטע סוף=דף רי ב/> {{ממ זהר משולב|ב|ריא|א}}<קטע התחלה=דף ריא א/>כגוונא דא בהאי עלמא לבר - בריחא דמיא מתיישבא נפשא לאתנהרא, דהא מעיקרא כגוונא דא נפקא. ובגין דמתתקנין נשמתין על ההוא נהר דנגיד ונפיק מעדן, יכלין לאתיישבא באינון צחות עלאין, ולסלקא לעילא בההוא פתחא דאמצעיתא דרקיעא. וחד עמודא דקאים באמצעות גנתא דקאמרן - בההוא עמודא סלקין לעילא בגו ההוא פתחא דרקיע. וביה סחרניה אית ביה {{צ|ענן ועשן ונגה}} {{מקור|ישעיה ד ה}}. ואף על גב דאוקמוה להאי קרא, אבל {{צ|ענן ועשן}} אלין מלבר, {{צ|ונגה}} מלגו. ודא איהו לחפיא על אינון דסלקין לעילא דלא יתחזון מקמי אינון דיתבין לתתא. והא הכא רזא דרזין. כד האי נקודה בעא לאתתקנא בתקונוי ולאתקשטא, בשבתי ובזמני ובחגי, משדר ארבע אנפין דנשר, וקיימין על היכלא דאקרי {{גמט דגש|דרור}}, והיינו {{צ|מר דרור}}. ובגין דא בשתא דיובלא בעינן לאכרזא 'דרור' כמה דאת אמר {{צ|וקראתם דרור}} {{מקור|ויקרא כה י}}. ואינון ארבע אנפין יהבין קלא, ולית מאן דישמע ליה בר אינון נשמתין דאתחזון לסלקא. ואינון מתכנשין תמן ונטלי לון אלין ארבע אנפין, ואעלין לון לגו בההוא עמודא דקיימא באמצעיתא. ובההיא שעתא סלקא ההוא עמודא דעננא ואשא ותננא, ונגה מלגו. ואלין תרין אקרון {{צ|מכון הר ציון ומקראיה}} {{מקור|ישעיה ד ה}}. {{צ|מכון הר ציון}} - דא איהו תקונא דלעילא כד נקודה תתאה מתקשטא, ואינון {{צ|מקראיה}} דההיא נקודה לאתקשטא. כיון דסלקין אלין נשמתין עד ההוא פתחא דרקיעא - כדין ההוא רקיעא סחרא סחרני דגנתא תלת זמנין, ומקל נעימו דסחרא ההוא רקיעא נפקין כל אינון נשמתין, ושמעין ההוא נעימו דההוא רקיע, וחמאן ההוא עמודא דסלקא אשא ועננא ותננא ונגה דלהיט, וסגדין כלהו. כדין נשמתין סלקין בההוא פתחא, עד דסלקין לגו עגולא דסחרא לההוא נקודה. כדין חמאן מה דחמאן, ומגו נהירו וחדוותא מההוא דחמאן - סלקין ונחתין, קרבין ורחקין, ואיהי תאיבא לגבייהו ומתקשטא בנהירו. כדין אלביש קנאה חד צדיק עלאה, ואסתכל בנהורא ושפירו דהאי נקודה ובתקונהא, ואחיד בה וסליק לה לגביה, ונהיר נהורא בנהורא, והוו חד. כל חילא דשמייא פתחי בההיא שעתא ואמרי {{צ|זכאין אתון צדיקיא נטרי אורייתא! זכאין אינון דמשתדלין באורייתא! דהא חדוותא דמאריכון הוי בכו, דהא עטרא דמאריכון מתעטר בכון!}}. כדין כיון דנהרין נהורא בנהורא - תרין נהורין מתחברן כחדא ונהרין. לבתר אינון גוונין נחתין ואסתכלן לאשתעשעא באינון נשמתין דצדיקיא, ומתקני לון לעטרא לעילא. ועל דא אתמר {{צ|עין לא ראתה אלהי"ם זולתך יעשה למחכה לו}}. ===קטע זמני=== פתח רבי שמעון ואמר, כתיב {{צ|ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה}} {{מקור|יחזקאל א כב}}. האי קרא אוקמוה, אבל אית רקיע ואית רקיע. רקיעא דלתתא איהו קיימא על גבי ארבע חיון, ומתמן אתפשט ושרי דיוקנא דחד נוקבא דאחורי דכורא. ודא איהו רזא דכתיב {{צ|וראית את אחורי}} {{מקור|שמות לג כג}}, כמה דאת אמר {{צ|אחור וקדם צרתני}} {{מקור|תהלים קלט ה}}, וכתיב {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} {{מקור|בראשית ב כא}}. רקיע דלעילא איהו קיימא על גבי חיון עלאין, ומתמן אתפשט ושארי דיוקנא דחד דכורא, דאיהו רזא עלאה. והני תרין רקיעין - חד אקרי {{צ|קצה השמים}} וחד אקרי {{צ|מקצה השמים}}, דכתיב {{צ|ולמקצה השמים ועד קצה השמים}} {{מקור|דברים ד לב}}. ראשי החיה דלתתא, אינון ארבע חיון, דאינון רשימין (נ"א נהורין) עלאין, על אינון ארבע אתוון רשימין די בגו אינון ארבע פתחין דבגנתא דעדן. ואף על גב דאמרן עדן דלתתא בארעא, הכי הוא ודאי, אבל כלא רזא עלאה איהו. כמה דאתמר <קטע סוף=דף ריא א/>{{ממ זהר משולב|ב|ריא|ב}}<קטע התחלה=דף ריא ב/>דהאי נקודה דקאמרן, כמה דאית לה חולקא לעילא, הכי נמי אית לה חולקא לתתא בארעא, והאי גנתא לתתא איהו חולקא דהאי נקודה, לאשתעשא ברוחי דצדיקייא בארעא. ואתהני בכל סטרין לעילא ותתא, לעילא בצדיק, לתתא בההוא איבא דצדיק, ולא אשתכח שעשועא עילא ותתא אלא בצדיק, והאי גנתא איהו מההיא נקודה דאקרי עדן, (נקודה דנטלא מאימא עלאה טמירא, איהי גן עדן דארעא). אינון ראשי החיה, אלין ארבע רישי אנפין, חד אריה, דכתיב {{מקור|יחזקאל א י}} ופני אריה אל הימין, וחד שור, דכתיב ופני שור מהשמאל, וחד נשר, דכתיב ופני נשר לארבעתן, אדם כללא דכלא, דכתיב ודמות פניהם פני אדם. ואלין ארבע רישי נהרין דמטולהון, (ס"א חיון דנטלין) לכורסייא קדישא, ומגו מטולא דלהון זעין, ומההיא זיעא דמטולא דלהון, אתעביד ההוא נהר די נור, דכתיב {{מקור|דניאל ז י}} נהר די נור נגיד ונפק מן קדמוהי, אלף אלפין ישמשונה. ונשמתין כד סלקין, אתסחיין בההוא נהר די נור, וסלקין לקורבנא, ולא אתוקדן, אלא אתסחיין. תא חזי מסלמנדרא, דעבדין מנה לבושא, ומגו דאיהי מנורא, לא אתסחיא ההוא לבושא אלא בנורא, אשא אכיל זוהמא דביה, ואתסחי ההוא לבושא. הכי נמי נשמתא די נור דאתנטילת מגו כורסייא קדישא, דכתיב בה (שם) כרסיה שביבין די נור, בזמנא דבעיא לאתסחיא מההוא זוהמא דבה, אתעברת בנורא ואתסחיא, ונורא אכלא כל ההוא זוהמא די בנשמתא, ונשמתא אתסחיא ואתלבנת. ואי תימא אי הכי עונשא לית לה לנשמתא בהאי, תא חזי ווי לנשמתא דסבלא אשא נוכראה, ואף על גב דאיהי אתלבנת, אבל כד זוהמא איהו סגי עלה, ווי לנשמתא דסבלת ההוא עונשא. בגין דההוא זוהמא בתרי זמני אתלבנת בנורא, זמנא קדמאה כיון דקבילת עונשא בגופא, אזלא נשמתא, ונטלי לה ואעלין לה בגו אתר חד דאקרי בן הנם, ואמאי אקרי בן הנם, אלא אתר חד איהו בגיהנם, דתמן אתצריפו נשמתין בצרופא לאתלבנא, עד לא עאלין בגנתא דעדן. (ואי זכאין אינון נשמתין כד אעלין לון בההוא אתר), תרין מלאכין שליחן זמינין בגנתא דעדן וקיימין לתרעא, וצווחין לגבי אינון ממנן דבההוא אתר דגיהנם, בגין לקבלא ההיא נשמתא, וההיא נשמתא עד לא אתלבנת בנורא, אינון שליחן צווחין לגבייהו ואמרי הנם, ובזמנא דהיא אתלבנת, אינון ממנן נפקין עמה מההוא אתר, וזמיני לה לגבי פתחא דגנתא דעדן דתמן אינון שליחן, ואמרי לון הנם, הא אינון נשמתין דהא אתלבנו, כדין אעלין לההיא נשמתא בגנתא דעדן. וכמה איהי תבירא מגו ההוא תבירו דאתלבנותא דגיהנם, (ס"א דהוא) דההיא תבירו דאשא תתאה, ואף על גב דנחית מלעילא, (אבל) כיון דמטא לארעא לתתא, איהו אשא דלא דקיק, ונשמתא אתענשא ביה, ואתברת. כדין קודשא בריך הוא אפיק שמשא, דנהיר מאינון ארבע פתחין דנהרין ברקיעא דעל גנתא, ומטא לההיא נשמתא, ואתסיאת, הדא הוא דכתיב {{מקור|מלאכי ג כ}} וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה. זמנא תניינא, לבתר דיתבא בגנתא דעדן דלתתא, כל ההוא זמנא דיתבא, ועד כען לא אתפרשת מאינון מלין דחיזו דהאי עלמא מכל וכל, וכד סלקין לה לעילא, אצטריך לאתפרשא מכל חיזו ומכל מלין דלתתא, ואעברו לה בההוא נהר די נור, כדין נשמתא אתלבנת ביה מכל וכל, ונפקת ואתחזיאת קמי מאריה דעלמא, בריכא (ד"א ברירא) מכל סטרין, כיון דאסתכלת בההוא נהורא אתסיאת, ואשתלימת מכלא, וכדין קיימין אינון נשמתין בלבושין, מתעטרין קמי מאריהון, זכאה חולקהון <קטע סוף=דף ריא ב/> {{ממ זהר משולב|ב|ריב|א}}<קטע התחלה=דף ריב א/>דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי. ואינון נשמתין דבגנתא דעדן לתתא, שטאן בכל רישי ירחי ושבתי, וסלקין עד ההוא אתר דאקרי חומות ירושלם, דתמן כמה ממנן ורתיכין דנטרי אינון חומות, דכתיב {{ממ|ישעיה|סב|ו}} {{צ|על חומותיך ירושלם הפקדתי שומרים}}, וסלקין עד ההוא אתר, ולא עאלין לגו, עד דאתלבנן, ותמן סגדין וחדאן מההוא נהירו, ותייבין לגו גנתא. נפקין מתמן ושטאן בעלמא, וחמאן באינון גופין דחייביא, בההוא עונשא דלהון, דכתיב {{ממ|ישעיה|סו|כד}} {{צ|ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר}}, מאי {{צ|לכל בשר}}, לאינון שאר גופין דבסחרנייהו, והא אוקמוה. ולבתר משטטי, ומסתכלן באינון מאריהון דכאבין ובני מרעין, ואינון דסבלין על יחודא דמאריהון, ותבין ואמרין ליה למשיחא. בשעתא דאמרין ליה למשיחא צערא דישראל בגלותהון, ואינון חייביא די בהון, דלא מסתכלי למנדע למאריהון, ארים קלא ובכי על אינון חייבין דבהו, הדא הוא דכתיב {{ממ|ישעיה|נג|ה}} {{צ|והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו}}, תייבין אינון נשמתין וקיימין באתרייהו. בגנתא דעדן אית היכלא חדא דאקרי היכלא דבני מרעין, כדין משיח עאל בההוא היכלא, וקארי לכל מרעין וכל כאבין, כל יסוריהון דישראל, דייתון עליה, וכלהו אתיין עליה, ואלמלא דאיהו אקיל מעלייהו דישראל ונטיל עליה, לא הוי בר נש דיכיל למסבל יסוריהון דישראל על עונשי דאורייתא, הדא הוא דכתיב (שם) {{צ|אכן חליינו הוא נשא וגו'}}, כגוונא דא רבי אלעזר בארעא. בגין דלית חושבנא לאינון יסורין דקיימין עליה דבר נש בכל יומא, על עונשי דאורייתא, וכלהו נחתו לעלמא בשעתא דאתייהיבת אורייתא. וכד הוו ישראל בארעא קדישא, באינון פולחנין וקרבנין דהוו עבדי, הוו מסלקין כל אינון מרעין ויסורין מעלמא, השתא משיח מסלק לון מבני עלמא, עד דנפיק בר נש מהאי עלמא, ומקבל עונשיה כמה דאתמר. כד אינון חובין יתיר, דעיילין לון לגו בגו גיהנם, באינון מדורין תתאין אחרנין, ומקבלין עונשא סגי, מסגיאות זוהמא די בנשמתא, כדין אדליקו נורא יתיר למיכל ההוא זוהמא, (ווי לההיא נשמתא דסבלת ההוא עונשא, ועל דא אינון מלאכי חבלה דבגיהנם מטרדין לון בחוטרין דאשא לנערא ההוא זוהמא, ווי לנשמתא דסבלת ההוא עונשא), זכאין אינון דנטרי פקודי אורייתא. ההיא נקודה קדישא דאיהי בעיא לאשתעשע לעילא ולתתא ברוחיהון דצדיקייא כמה דאתמר, כד ההוא נקודה בעא לאשתעשעא לתתא ברוחיהון דצדיקייא, כאמא דחדאת על בנהא ואשתעשעת בהון, הכי נמי בפלגות ליליא איהי נחתא, ואשתעשעת בהו. רקיע דקאמרן דקיימא על גנתא, איהי קיימא על ארבע רישי חיון, ואינון ארבע אתוון דקאמרן אינון רזא דארבע חיון, והאי רקיעא קיימא לתתא (ס"א עלייהו), כמה דאתמר. רקיעא דההיא נקודה קיימא לעילא, על אינון ארבע חיון עלאין דקאמרן, וההוא רקיעא (כגוונא דא מן דא), איהו אתרקם בגוונין קדישין. בהאי רקיע אסתכלן ארבע חיוון, וכל אינון חיילין לתתא, כד האי רקיע אנהיר בגוונוי ונציץ, כדין ידעין כל אינון רתיכין, וכל אינון חיילין ומשריין, דהא טרפא דלהון אזדמן. רקיעא דא מרקמא בכל גוונין קדישין, ביה קיימין ארבע פתחין, רשימין בארבע אתוון מנצצן. פתחא חדא רשימא לסטר מזרח, וביה קיימא בההוא פתחא את חד, וההוא את איהי א', ודא נציץ וסליק ונחית בהאי פתחא, פתחא דא נהיר ונציץ מנציצו עלאה, והאי את נציץ ובליט (ס"א ולהיט) בגויה, ואיהי נחתא וסלקא ואתרשים בההוא פתחא. פתחא תניינא רשימא לסטר צפון, וביה קיימא את חד, ואיהי את ד', <קטע סוף=דף ריב א/>{{ממ זהר משולב|ב|ריב|ב}}<קטע התחלה=דף ריב ב/>ודא קיימא ונצצא סלקא ונחתא ולהטא בההוא פתחא, לזמנין נציץ בנציצו, ולזמנין אתטמר ההוא נהורא ולא נהיר, ועל דא את דא לא קיימא בקיומא תדיר, ואת דא אתרשים בההוא פתחא. פתחא תליתאה איהו פתחא דקיימא לסטר מערב, וביה קיימא את חד דאתרשים ואתנהיר בההוא פתחא, ודא איהו את נ' והאי את נציץ בנציצו בההוא פתחא. פתחא רביעאה דא איהו פתחא דקיימא לסטר דרום, וביה קיימא רשימו דחד נקודה תתאה זעירא, דאתחזי ולא אתחזי, ודא איהי את י', ואלין ארבע אתוון לארבע סטרין (נ"א נצצין) בההוא רקיע באינון פתחין. בהאי רקיע רשימין אתוון אחרנין (ד"א לארבע סטרין), בכתרין על רישייהו, ואינון עשרין ותרין אתוון, מתעטרן בכתרין. רקיעא דא נטיל וסחרא על גבי חיוון, ברשימו דאתוון, רזא דחושבן דיחודא, ברזא דצרופא חדא דאתוון עלאין, ואינון א"ט ב"ח ג"ז ד"ו. אלין אתוון סחרן בההוא רקיעא, ברזא דאתוון אחרנין (דרתיכי) עלאין קדישין סתימין, ואינון אתוון אחרנין (ס"א עלאין) סתימין סחרין לההוא רקיעא, וכדין אתחזיין אלין אתוון בגלגולא (ס"א דהאי רקיעא), דאינון א"ט ב"ח ורשימין בהאי רקיעא. בשעתא דאתנהיר האי רקיעא, אתנהרן ביה ארבע רזין דשמהן קדישין, ואינון צרופא בצרופין דתלתין ותרין שבילין, כדין נחית טלא מהאי רקיעא, באינון אתוון דרזא דשמא קדישא, ואתזנו כל אינון רתיכין וכל אינון חיילין ומשריין קדישין, ונטלי כלהו בחדוה. בשעתא דדינא תליא, אלין אתוון אתטמרו ואתגניזו ארבע גו ארבע, ואינון ט"ח ז"ו, בשעתא דאלין אתגניזו ואתטמרו, כדין קלא דסטר צפון אתער, וידעי דדינא שריא על עלמא. בהאי רקיעא אתרשים גוונא חדא דכליל כל גוונין, כד נטיל האי רקיעא מסטרא דמזרח, אינון ארבע רישין דקאמרן, בארבע (אנפין) אתוון, נטלין כלהו במטלנין, וסלקי בסליקו לעילא, וכד אינון נטלין וסלקין לעילא, אסתלקת מאן דאסתלקת, ואתוון אתהדרו ואתחזיין בשלימו, ברזא קדמאה א"ט ב"ח ג"ז ד"ו, ואתרקם ההוא רקיעא, כדין אתנהיר בנהירו. וכד האי רקיעא אתנהיר כמלקדמין באלין אתוון, כלהו אתהדרו, ושאגי למטרף טרפא ומזונא, כיון דאינון שאגי וסלקין קלא, ההוא קלא אשתמע לעילא לעילא, וכדין נטלא ברכאן וקדושן מאן דנטלא. סחרן אתוון ומתגלגלן, וסחרן ההוא רקיעא, וקיימן אינון אתוון לסטר דרום, כיון דקיימין אינון אתוון לסטר דרום, סלקין ונצצן בנציצו ולהטין. כדין באמצעיתא דההוא רקיעא רשימא חד אתרשים, וההוא רשימו איהו את חד ואיהו י', כיון דאת דא אתרשים ואתחזיא, כדין להטין אבתריה תלת אתוון אחרנין ואינון הו"ה. אלין אתוון מנצצן באמצעו דהאי רקיעא, סלקין ונחתין מלהטין בתליסר (נ"א בתריסר) להטין. כדין לבתר דאלין תליסר זמנין מלהטן, נחתא מאן דנחתא, ואתכלילת באינון אתוון, ואתעטרת בהו ולא אתידעת, כדין כלהו חיילין וכלהו משריין בחידו, וסלקין שירין ותושבחן. רקיעא דא נטלא תניינות, וסחרא ומתגלגלא, ואינון אתוון קדמאי דקאמרן דאינון א"ט ב"ח, כלהו אתכלילו באינון אתוון עלאין, רזא דשמא קדישא דקאמרן, וסחרן ההוא רקיעא, וקיימין אינון אתוון דהוו באמצעיתא רזא דשמא קדישא, כלהו אתרשימו לסטר צפון. ואתרשימו ולא אתרשימו, לית מאן דיסתכל בההוא סטרא, כלהו אתחפיין ואמרי בקל נעימו, ברוך כבוד יהו"ה ממקומו, אתחפיין מסטרא דצפון <קטע סוף=דף ריב ב/> {{ממ זהר משולב|ב|ריג|א}}<קטע התחלה=דף ריג א/>(ס"א דאנפין) ואמרין דא, אתחפיין מכל סטרין ואמרין דא. רקיעא דא סחרא כמלקדמין, ואתגלגלא מסטרא לסטרא, כדין קל נעימו דמשריין סגיאין בסטרא דא, וקל נעימו משריין סגיאין בסטרא דא, וכן לארבע סטרין. בההיא שעתא ההוא רקיעא אתנהיר בנהירו אחרא, יתיר מכמה דהוה, וקיימא בנהירו בגוון אחרא, כלילא בכל גוונין. ואלין אתוון דקאמרן, סלקין לעילא בההוא רקיעא, ומקבלין לאת חד דאיהי עלאה, דקא מתחברא בשמא דא דאלין אתוון, בגין דאף על גב דאלין אתוון דשמא קדישא, האי איהו שמא דאתכליל לתתא. בגין דרזא דא אתכליל לעילא ואתכליל לתתא, וכד אתכליל לתתא, אלין אתוון סלקין לקבלא לאת חד (ד"א יו"ד), דהא מההוא את אתזנו אלין אתוון לתתא, וההוא את איהו ו', ונחית ואתחברו אלין אתוון בההוא את, וכדין כלהו בעטורא חדא, ואתעביד שמא שלים. לתתא שמא שלים ולא שלים, שמא שלים בחמש אתוון, (ד"א ולא שלים דתשע אתוון, שמא שלים בחמש אתוון), איהו ויהו"ה, רזא דכר ונוקבא ברמיזו. שמא שלים בתשע אתוון, אינון יהו"ה אלהי"ם, דא איהו שמא שלים מכלא, שמא אחרא איהו ברמיזו, ואיהו בחמש כדקאמרן, אבל דא איהו שלים בכלא. כיון דמתחברן אלין אתוון, ההוא רקיעא אתנהיר בתלתין ותרין נהורין, כדין כלא איהו בחדוה, כלא קאים ברזא חדא עילא ותתא, כל אינון רתיכין, וכל אינון משריין, כלהו קיימין ברזא דשלימו, וכל דרגין מתתקנן על אתרייהו, כל חד וחד כדקא יאות. בהאי רקיעא קאים לסטר צפון חד שלהובא נהיר, דלא שכיך תדיר, ואיהו רשים באתוון אחרנין לימין, ואינון עשר שמהן, וסלקין לשבעין שמהן, וכלהו רשימין בהאי רקיעא, ונהרין כלהו כחדא. מהאי רקיעא נטלין כל אינון רקיעין דלתתא דלסטר קדושה, עד דמטו לאינון רקיעין אחרנין דלסטר אחרא, ואלין אקרון יריעות עזים, כמה דאת אמר ויעש יריעת עזים לאהל על המשכן. בגין דאית יריעות ואית יריעות, יריעות המשכן אינון יריעות דאקרון רקיעי חיוון דמשכנא קדישא, יריעות עזים אינון רקיעין (ד"א יריעות) אחרנין דסטרא אחרא, אלין רקיעין ברזא דרתיכין דרוחין קדישין, ואלין רקיעין דלבר, דקיימין במלין דעלמא, ואינון סטרין דתיאובתין ועובדין דגופא. ואלין חפיין על אינון רקיעין דלגו, כקליפה על מוחא, רקיעין דלגו אינון ההוא קלישו דקיימא על מוחא, ואלין אקרון שמים ליהו"ה, לשמא חדא דא דלתתא. רקיעין אחרנין לעילא, ואינון רקיעין פנימאין, דאקרון רקיעי החיות, דאינון רזא דשמא קדישא, ברזא דחיון רברבן עלאין. ואלין אינון רזין דאתוון (ס"א רזין עלאין) עלאין ברזי דאורייתא, כללא דעשרין ותרין אתוון מחקקן רשימין, דנפקי מגו רקיעא עלאה תמינאה, דאיהו רקיע דעל גבי חיוון עלאין. והאי איהו דלית ליה חיזו, האי איהו טמיר וגניז לית ביה גוון, כל גוונין מניה נפקי, ביה לית גוון, לא אתחזי ולא אתגליא. האי איהו דאפיק כל נהורין, ביה לא אתחזי לא נהירו ולא חשוך ולא גוון כלל, בר נשמתין דצדיקיא דחמאן מגו רקיעא תתאה כמבתר כותלא, נהירו דאפיק ונהיר האי רקיעא עלאה, וההוא נהירו דלא פסק לית מאן דידע ליה, לית מאן דקאים ביה. מתחות דא, כל אינון רקיעין אתכלילו בשמא דא אקרי שמים, ואלין (ד"א דשמא קדישא) אקרון השמים, אינון דשמא עלאה אקרי בהון, אינון דשמא קדישא אתעטר בהון, ועל דא כתיב {{ממ|תהלים|קטו|טז}} {{צ|השמים שמים ליהו"ה}}, לההוא גניזו דרקיעא עלאה דקאים <קטע סוף=דף ריג א/>{{ממ זהר משולב|ב|ריג|ב}}<קטע התחלה=דף ריג ב/>עלייהו. עד הכא רמז לשמא קדישא (נ"א רזא דשמים קדישין), דקודשא בריך הוא אקרי בשמהן, מכאן ולהלאה, לית חכים בסכלתנו דיכיל למנדע ולאדבקא כלל, בר נהירו חד זעיר בלא קיומא (נ"א קיומא דכלא) לאתיישבא ביה. זכאה חולקיה מאן דעאל ונפק, וידע לאסתכלא ברזין דמאריה, ולאתדבקא ביה, ברזין אלין יכיל בר נש לאתדבקא במאריה, למנדע שלימו דחכמה ברזא עלאה. כד פלח למאריה בצלותא, ברעותא בכוון לבא, אדבק רעותיה כנורא בגחלתא, ליחדא אינון רקיעין תתאין דסטרא דקדושה, לאעטרא לון בשמא חדא תתאה, ומתמן ולהלאה ליחדא אינון רקיעין עלאין פנימאין, למהוי כלהו חד, בההוא רקיעא עלאה דקיימא עלייהו. ובעוד דפומיה ושפוותיה מרחשן, לביה יכוון, ורעותיה יסתלק לעילא לעילא, ליחדא כלא ברזא דרזין, דתמן תקיעו דכל רעותין ומחשבין, ברזא דקיימא באין סוף, ולכוונא בהאי בכל צלותא וצלותא בכל יומא ויומא, לאעטרא כל יומוי ברזא דיומין עלאין בפולחניה. בליליא ישוי רעותיה, דהא אתפטר מעלמא דא ונשמתיה נפקת מניה, ויהדר לה למארי דכלא, בגין דכל ליליא וליליא (ס"א ההיא נקודה קיימא לאכללא בגווה אינון נשמתין דצדיקייא). רזא דרזין למנדע לאינון חכימי לבא, רקיעא דא תתאה, ברזא דההיא נקודה קיימא כמה דאמרן, ההוא רקיעא איהו כליל מעילא ומתתא, ויסודא דיליה לתתא, כהאי שרגא דסלקא נהורא אוכמא, לאתאחדא בנהורא חיורא, ויסודא דילה איהו לתתא בההיא פתילה במשחא. אוף הכי לתתא, ההיא נקודה ביממא אתכלילת מלעילא, ובליליא אתכלילת מתתא באינון נשמתין דצדיקיא. וכל מלין דעלמא אהדרו כלהו לעקרא ויסודא ושרשא דנפקו מניה, וכמה לילון זמינין לנטלא כל חד וחד מה דאתחזי ליה, כמה דאת אמר {{ממ|תהלים|טז|ז}} אף לילות יסרוני כליות. נפשא אזלת ושטאת ותבת לההוא עקרא דאתחזי לה, גופא קאים שכיך כאבנא, ואהדר לההוא אתר דאתחזי ליה למשרי עליה, ובגין כך תב גופא לסטריה ונפשא לסטרה, גופא שרי עלוי רזא דסטרא אחרא, ובגין כך אסתאבו ידוי, ובעי לאסחאה לון כמה דאוקימנא. דהא בליליא כלא תב לאתריה, ונשמתהון דצדיקיא סלקין ואתהדרן לאתרייהו, ואתעטרת (בהו) מאי דאתעטרת, ואתכלילת מכל סטרין, כדין סלקא יקרא דקודשא בריך הוא ואתעטר מכלא. בליליא שלטאן ממנן, דאתפקדו על אינון נשמתין דצדיקיא לסלקא לון לעילא, ולקרבא לון קרבן נייחא לגבי מאריהון, ההוא ממנא דאתפקד על כל אינון משריין, סורי"א שמיה, רב ממנא, כיון דנשמתא סלקא בכל אינון רקיעין, כדין מקרבין לה לגביה, וארח בה, כמה דאת אמר {{ממ|ישעיה|יא|ג}} {{צ|והריחו ביראת יהו"ה}}, כמה דזמין מלכא משיחא למעבד בעלמא, ועל ידיה אעברו כלהו בפקדונא, על ידיה לאתקרבא להלאה. וכלהו נשמתין כד אתקריבו לההוא אתר דאתקריבו, ואתחזון תמן, דא איהו רזא, כלהו נשמתין אתכלילו בההיא נקודה, ונטלא לון זמנא חדא, כמאן דבלע בליעו דמלה, ואתעברא כאתתא דמתעברא. רזא דא למארי מדין, כד האי נקודה אתעברת כאתתא דמתעברא, אתהני מההיא הנאותא דאתכלילת נשמתא מהאי עלמא, באינון עובדין ובההיא אורייתא דאשתדלת בה ביממא, ונטלא ההוא רעו דהאי עלמא, וביה אתהני בחדוה, ואתכלילת מכל סטרין. לבתר אפיקת לון לבר, ואולידת לון כמלקדמין, ונשמתא איהי חדתא השתא כמלקדמין, ורזא דא (איכה ג כג) חדשים לבקרים, חדשים ודאי כמה דאתמר, מה טעם <קטע סוף=דף ריג ב/>{{ממ זהר משולב|ב|ריד|א}}<קטע התחלה=דף ריד א/>אינון חדשים, בגין רזא דכתיב רבה אמונתך, רבה ודאי, דיכלא לאכללא לון ולאעלא לון לגווה, ואפיקת לון ואינון חדתין, ועל דא נקטא אחרנין מלעילא ביממא, זכאין אינון צדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי. אדהכי נהר יממא, אמר רבי אבא, נקום ונהך ונודה לרבון עלמא, קמו ואזלו וצלו, ולבתר אהדרו חברייא לגביה, אמרו ליה מאן דשרי, לסיים שבחא, זכאה חולקנא בארחא דא, דכל האי זכינא לאעטרא ליה לקודשא בריך הוא ברזין דחכמתא: פתח רבי אבא ואמר, ויעש בצלאל את הארון עצי שטים וגו', הכא, אף על גב דכל רזין דמשכנא הא אוקמוה חברייא באדרא קדישא, הכא אית לאסתכלא, דהא רזא דא מתעטרא בכמה רזין למילף חכמתא. ארון דא איהו רזא למיעל תורה שבכתב, ואתגניז ביה בשית לוחין, (ס"א ואתגניזו ביה שית לוחין ואינון שית מסחרין) מסחרין, ודא אקרי ארון. כד סחרן אינון שית למהוי כחדא, כדין איהו גופא חד, לאעלא ביה רזא דאורייתא בשית סטרין, (שש קצוות) וארון לוחין אינון חמש, ועאלין ביה חמש ספרים, ואינון חמש אינון שית, בחד דרגא דאעיל בה בגניזו, דאקרי רזא דכלא, והאי איהו רזא דברית. כד עאל דא גו אינון חמש לוחין, כדין קיימא ארונא ואורייתא ברזא דתשע דרגין, דאינון תרין שמהן יהו"ה אלהי"ם. ולבתר קיימא לוחא חדא רזא עלאה דחפי על כלא, וההוא הוי רזא דההוא רקיעא דסחרא וחפי על כלא, וכלהו קיימי בגניזו. הכא אית לן לאסתכלא ולמנדע רזין דארונא, אית ארון ואית ארון, דא לקבל דא. פתח ואמר (שמואל ב כד כג) הכל נתן ארונה המלך למלך וגו', וכי ארונה מלך הוה, ואף על גב דחברייא אוקמוה, אלא דוד דכתיב ביה (שם ה ח) {{צ|כל מכה יבוסי ויגע בצנור וגו'}}, ואיהו נטל ותפיש לירושלם, ומדידיה הוה, אמאי קנה בכספא. ואי תימא אף על גב דהוות ירושלם דידיה דדוד, ההוא אתר אחסנתיה דארונה הוה, כמה דהוה בנבות היזרעאלי, דאף על גב דשליט אחאב והוה מלכא, אצטריך למתבע לנבות ההוא כרם, אוף הכי דוד. אלא ודאי ארונה מלכא הוה, וההוא אתר ברשותיה הוה, והוה שליט עלוי, וכד מטא זמנא לנפקא מתחות ידיה, לא נפיק אלא בסגיאות דמא וקטולא בישראל, לבתר קאים ההוא מלאכא מחבלא על ההוא אתר, ותמן כד הוה קטיל וקאים בההוא אתר לא הוה יכיל, ותשש חיליה. וההוא אתר אתר דאתעקד ביה יצחק הוה, דתמן בנה אברהם מדבחא ועקד ליה ליצחק בריה, כיון דחמא קודשא בריך הוא ההוא אתר, אתמלי רחמין, הדא הוא דכתיב (דה"א כא טו) {{צ|ראה יהו"ה וינחם וגו'}}, מהו ראה יהו"ה, חמא עקידת יצחק בההוא אתר, ותב ורחם עלייהו. מיד ויאמר למלאך המשחית רב עתה וגו', מהו רב, הא אוקמוה, טול הרב, אלא הכי הוא, כתיב הכא רב, וכתיב התם (דברים א ו) {{צ|רב לכם שבת בהר הזה}}, אוף הכי נמי רב, רב לך למהוי האי אתר תחות ידך, שנין סגיאין הוה תחות ידך, מכאן ולהלאה רב, אהדר אתרא למאריה, ועם כל דא (בדמא) במותא וממונא נפק מתחות ידיה. אמאי אקרי ארונה, אלא כתיב ארונה, וכתיב ארנן, בעוד דההוא אתר הוה תחות ידיה אקרי ארונה, ארון דסטרא אחרא, ועל דאתוספו ביה אתוון יתיר, הכי אצטריך לאתוספא לההוא רע עין רזא דסטרא אחרא, וההוא תוספת איהו גריעותא לגביה. בסטר קדושה גרעין ליה אתוון ואתוסף קדושתיה, ודא רזא דכתיב (מלכים א ז כה) {{צ|על שני עשר בקר}}, גרע מ"ם <קטע סוף=דף ריד א/>{{ממ זהר משולב|ב|ריד|ב}}<קטע התחלה=דף ריד ב/>דלא כתיב שנים, אלא שני. ולסטרא אחרא יהבין ליה תוספת אתוון, דכתיב ויעש יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעות, תוספת אתוון, ואיהו גריעותא, ובסטרא דקדושה שני עשר ולא יתיר, והכא עשתי עשרה, וכלא איהו גריעו לגביה, והכי אצטריך לההוא רע עין, לאשלמא עיניה, ואיהו בגריעו, (כגוונא דא ארונה תוספת אתוון, ולא כתיב ארון). תא חזי, סטרא דקדושה אקרי ארון הברית, וההוא ארון הברית אתחזי לגופא למיעל בה דיוקנא דאדם. ועל רזא דא אינון חסידי קדישין כד הוו מפטרי מהאי עלמא הוו אעלין לון בארון, דהא סטרא אחרא לא מתתקן בגופא, ולאו איהו בכללא דגופא דאדם, ובגין דא לא אתברון גופייא לההוא סטרא אחרא, בגין דלאו אינון בכללא דגופא דאדם. ביוסף מה כתיב, (בראשית נ כו) {{צ|ויישם בארון}}, תרין יודי"ן אמאי, אלא דאתחבר ברית בברית, רזא דלתתא ברזא דלעילא, ועאל בארונא, מאי טעמא, (ס"א תא חזי, סטרא דקדושה אקרי ארון הברית, וההוא ארון הברית אתתקן לאעלא ביה רזא דאורייתא, דאיהי רזא דיוקנא דגופא קדישא, כגוונא דא לתתא, אתתקן ארונא לאעלא ביה דיוקנא דגופא רזא דאדם, ומאן איהו דקאים ברזא דאדם, מאן דנטיר את קיימא קדישא. ועל רזא דא אינון חסידי קדישין כד הוו מפטרי מהאי עלמא הוו אעלין לון בארונא, בגין דלא אתחזי למיעל בארונא אלא מאן דנטיר להאי ברית את קיימא קדישא, ביוסף מה כתיב, ויישם בארון), בגין דנטר ברית קדישא, ואתקיים ביה, להכי אתחזי לאעלא בארון, וכלא כדקא חזי. בכה רבי אבא, ואמר ווי לבני עלמא דלא ידעי לההוא כסופא, ווי לההוא עונשא, דכל מאן דבעי עאל בארונא, בגין דלא אצטריך למיעל בארונא בר צדיק, דידע בנפשיה ואשתמודע בגרמיה דלא חטא בההוא ברית את קיימא קדישא מעולמוי, וקא נטיר ליה כדקא יאות, ואי לאו לא אצטריך ליה למיעל בארונא, ולמפגם ארונא. רזא אצטריך לאתחברא באת קיימא קדישא, דאיהו רזא דאתחזי ליה ולא לאחרא, דהא ארון לא אתחבר אלא בצדיק דנטיר את קיימא קדישא. ומאן דפגים ברית ועאל בארונא, ווי ליה דפגים ליה בחייוי, ווי ליה דפגים ליה במיתתיה, ווי ליה מההוא עונשא, ווי ליה דפגים את וארון קיימא קדישא, ווי ליה לההוא כסופא דנקמין מניה נקמת עלמין, נוקמא דעלמא דא ונוקמא דההוא פגימו, ורזא דא כתיב {{ממ|תהלים|קכה|ג}} {{צ|כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים}}. בשעתא דדיינין ליה בההוא עלמא, מסתכלן בעובדוי, אי הוה פגים רזא דברית קדישא דחתים בבשריה, והשתא פגים ארונא (דברית) דיליה, בהאי, הא לית ליה חולקא בצדיקיא, מסתכלן ביה ודיינין ליה ומפקי ליה לבר מכללא דאדם. כיון דאפקי ליה מכללא דאדם, אפקי ליה מכללא דכלהו אחרנין דאתעתדו לחיי עלמא, ויהבי ליה לההוא (ארון) סטרא דלא אתכליל ברזא דגופא דאדם, כיון דאתמסר לההוא סטרא ווי ליה דאעלין ליה בגיהנם, ולא נפיק מניה לעלמין, על דא כתיב {{ממ|ישעיה|סו|כד}} {{צ|ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וגו'}}, אינון דאשתארו מכללא דאדם. והני מילי כד לא עבד תיובתא שלימתא, תיובתא דאיהי אתחזייא לחפייא על כל עובדוי. ועם כל דא טב ליה דלא יעול בארונא, דהא כל זמנא דגופא קיים נשמתא אתדנת ולא עאלת לאתרה, בר אינון חסידי עליונין קדישין דאתחזון לסלקא בגופיהון, זכאה חולקהון בעלמא דין ובעלמא דאתי. בגין דלית חובה דקשיא קמי קודשא בריך הוא, כהאי מאן דמשקר ופגים להאי את קיימא קדישא, ודא לא חמי אנפי שכינתא, על חובא דא כתיב, (בראשית לח י) {{צ|ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהו"ה}}, וכתיב {{ממ|תהלים|ה|ה}} {{צ|לא יגורך רע}}. מה כתיב הכא, ויעש בצלאל את הארון, וכי אמאי לא עבדו אינון חכימין דעבדו משכנא ית ארונא, אלא בצלאל סיומא דגופא דאיהו רזא דברית קדישא, ונטר ליה, ואיהו קאים בעדבא דחולקיה, איהו אשתדל בעובדא דיליה ולא אחרא, אתו כלהו חברייא ונשקו ליה. כד מטו לגבי דרבי שמעון, וסדרו מלין אלין קמיה, כל מה דאתמר בההוא ארחא, פתח ואמר, (משלי ד יח) {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}}, <קטע סוף=דף ריד ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רטו|א}}<קטע התחלה=דף רטו א/>האי קרא אתמר, אבל האי קרא אית לאסתכלא ביה, וארח צדיקים, ההוא ארחא דצדיקיא אזלי ביה איהו ארח קשוט, ארחא דקודשא בריך הוא אתרעי ביה, ארחא דאיהו אזיל קמייהו, וכל אינון רתיכין אתיין למשמע מלין דאינון ממללן ואמרי בפומייהו. כאור נגה דנהיר ואזיל ולא אתחשך (ס"א כלל), כארח דאינון חייביא, דארח דלהון אתחשך תדיר, כמה דאת אמר (משלי ד יט) {{צ|דרך רשעים כאפלה וגו'}}. דבר אחר, וארח צדיקים, מה בין ארח לדרך, הא אוקמוה, אבל ארח הוא דהשתא אתפתח ואתגלייא, ואתעביד בההוא אתר ארח, דלא כתישו ביה רגלין מקדמת דנא, דרך, כמה דאת אמר {{ממ|ישעיה|סג|ב}} {{צ|כדורך בגת}}, דכתשין ביה רגלין כל מאן דבעי. ועל דא לצדיקיא קארי ארח, דאינון הוו קדמאי למפתח ההוא אתר, ולא על כל אתר איהו, אלא אף על גב דאחרנין בני עלמא אזלי בההוא אתר, השתא דאזלין ביה צדיקיא איהו אתר חדתא, דהשתא חדתא איהו ההוא אתר, כמה דלא אזיל ביה בר נש אחרא לעלמין, בגין דצדיקיא עבדין חדתא לכל ההוא אתר, בכמה מלין עלאין דקודשא בריך הוא אתרעי בהון. ותו דשכינתא אזלא בההוא אתר, מה דלא הות מקדמת דנא, ובגין כך ארח צדיקים אקרי, בגין דאתארח ביה אושפיזא עלאה קדישא, דרך איהו פתוח לכלא, וכתשין ביה כל מאן דבעי, אפילו אינון חייבין. דרך, רזא דא, (שם מג יז) {{צ|הנותן בים דרך}}, בגין דדריך ביה סטרא אחרא דלא אצטריך, ושליט לסאבא משכנא, ועל דא צדיקיא בלחודייהו קיימי ושלטי בההוא אתר דאקרי ארח כמה דאוקימנא, דרך פתוח לכלא, להאי סטרא ולהאי סטרא. ואתון קדישי עליונין, ארח קדישא עלאה אזדמן לגבייכו, וארחתון ביה, ומלין מעליין עלאין (נ"א אלין) אתסדרו קמי עתיק יומין, זכאה חולקכון. פתח רבי שמעון ואמר, (דברים לד ט) {{צ|ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה וגו'}}, בכמה אתר תנינן, דמשה אנפוי כאנפי שמשא, ויהושע כאנפי סיהרא, דלית נהורא לסיהרא, אלא נהורא דשמשא כד נהר לסיהרא, וסיהרא מגו שמשא אתמליא, וכד אתמליא כדין קיימא באשלמותא. אשתלימותא דסיהרא מאן איהו, רזא דכלא, דאקרי דמות ברזא דשמשא עלאה יהו"ה, דהא בשמא דא לא קאים בר בזמנא דקיימא באשלמותא. דהא כמה שמהן אינון דאחסינא ואתקרי בהו כך, כפום שעתא דקיימא ביה, (וכפום שעתא דקיימא ביה), הכי אקרי בההוא שמא ממש, וכד קיימא ברזא דאשלמותא, ואשתלימת מכל סטרין, כדין אקרי יהו"ה, אשלמותא דילה כאשלמותא דלעילא, דירתא ברתא לאמה. והיינו (ד"א נהירו) בחמיסר יומין, דכתיב (ויקרא כג לד) {{צ|בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה}}, וכתיב (שם כז) {{צ|אך בעשור (יום) לחדש השביעי}}, וכלא רזא חדא. כד קיימא עלמא דאתי ברזא דכל עשר אמירן על האי חדש, אקרי בעשור, וכד אתרשימת סיהרא באשלמותא חדא בינייהו, אקרי בחמשה עשר, דהא ה' אתחברת ואתחקקת בינייהו, ורזא דא י"ה. וכד קיימא בשמא דא כדין אתחבר בה', ואיהי אתוספא (ד"א, לגבי תתאי למיזן לון, ולמיהב לון טרפייהו, ואתוספא) איהי ברזא דאת ה' כמלקדמין, חדא לאתחקקא ולאתחברא ברזא דלעילא, וחדא למיהב מזונא לתתא, וכדין קיימא סיהרא באשלמותא לכל סטרין עילא ותתא, ברזא דשמא דא, למהוי כלא רזא חדא ושלימו חד. יהושע, דא איהו רזא דאשלמותא דסיהרא, באלין אתוון בן נו"ן, נו"ן ודאי, דהא נ' רזא דסיהרא איהי, מלא, ברזא דאשלמותא דשמא קדישא, כדין איהו מלא רוח חכמה ודאי. בגין דנקודה עלאה דאיהי י', אתפשט ואפיק רוח, וההוא רוח עביד היכלא, וההוא רוח אתפשט ואתעביד שית סטרין, ההוא רוח אתפשט ברזא דכל אלין, ואמלי, ועביד היכלא לתתא, ואתמלי כלא, ואתעביד רזא <קטע סוף=דף רטו א/>{{ממ זהר משולב|ב|רטו|ב}}<קטע התחלה=דף רטו ב/>דשמא קדישא באשלמותא חדא. ובגין דא, יהושע מלא רוח חכמה, בגין כי סמך משה את ידיו עליו, דאיהו אריק ברכאן עליה, ואתמלי בירא מניה. ואתון קדישי עליונין, כל חד מנייכו אתמלי רוח חכמה, וקיימא באשלמותא ברזין דחכמתא, בגין דקודשא בריך הוא הוא אתרעי בכו, ואסמיך ידוי עלייכו, זכאה חולקי דעיני חמו דא, וחמו שלימו דרוח חכמתא בכו. פתח ואמר, כתיב (ויקרא יט כו) {{צ|לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו}}, האי קרא אוקמוה, ורזא דמלה הכי, מאן דאכיל בלא צלותא דיצלי (ד"א קדם דאכיל) על דמיה, שקיל איהו כמנחש ומעונן, בגין דבליליא נשמתא סלקת (ואשתטחת) למחמי ברזא דיקירא עלאה, כל חד וחד כמה דאתחזי ליה, ואשתאר בר נש בההוא חילא דאשתתף (נ"א דאתפשט) גו דמא לאתקיימא גופא, ועם כל דא טעים טעמא דמותא. וההוא חילא לא מתעתדא לאתערא גו ההוא חילא דנשמתא, ולקבלא ליה, וכד אתער בר נש, לאו איהו דכי, והא אוקימנא דסטרא אחרא שליט על אתר דקיימא בלא נשמתא, כיון דאתדכי במיא, ואף על גב דאשתדל בר נש באורייתא, (נ"א טעים טעמא דמותא, דסטרא אחרא שליט על אתר דקיימא בלא נשמתא, וכד אתער בר נש אף על גב דאשתדל באורייתא), ההיא נשמתא לא אתקיימת באתרה, ולא שלטא ביה בבר נש בר חילא דדמא בלחודוי דאקרי נפש, ההיא דאתפשטא בדמא תדיר והא אוקימנא. וכד יצלי בר נש צלותא דפלחנא דמאריה, כדין מתיישבא חילא דדמא באתריה, ואתגבר חילא דנשמתא, ואתיישבא על ההוא אתר, וכדין בר נש אשתלים קמי מאריה כמה דאצטריך, נפש לתתא, ורזא דמלה דנשמתא לעילא. ועל דא מאן דצלי צלותא עד לא ייכול, קאים גרמיה כמה דאצטריך, וסלקא נשמתא על אתר מותבה כמה דאצטריך, ואי אכיל עד לא צלי צלותיה לאתיישבא דמא על אתריה, הא איהו כמנחש ומעונן, בגין דהא איהו ארחיה דמנחש, לסלקא לסטר אחרא ולמאכא סטרא דקדושה. אמאי אקרי בר נש ההוא דאשתדל בההוא סטרא מנחש, על דאשתדל בההוא נחש לאתקפא חיליה ולאתגברא, ודא איהו כמאן דפלח לאלהים אחרים, וכן האי פלח לההוא חילא דדמא, ולא פלח ליה לקודשא בריך הוא, לאתקפא סטרא דנשמתא סטרא דקדושה. מעונן, דאשתדל בחובה ולא אשתדל בזכו, ואי תימא הא קיימא נ' באמצעיתא, הכי הוא ודאי, דהא לא יכלין לשלטאה בההוא סטרא אחרא, עד דאתערבי ביה ערובא דסטר קדושה כחוט חד דקיק, מאן דבעי לקיימא שקרא, יערב בה מלה דקשוט, בגין דיתקיים ההוא שקרא, ועל דא עון מלה דשקר הוא, ובגין לקיימא ליה, עאלין בה מלה דקשוט, ודא איהו נ', בדא מקיימי לההוא שקר, ומאן דלא צלי צלותא לקמי קודשא בריך הוא, עד לא ייכול על דמיה, כמנחש ומעונן. צלותא דבר נש, כמה דאמרתון אתון קדישי עליונין, זכאה חולקכון, דהא בצלותא מתתקן גופיה ונפשיה דבר נש, ואתעביד שלים, צלותא איהי תקונין מתקנן, דמתתקנן כחדא, ואינון ארבע. תקונא קדמאה, תקונא דגרמיה לאשתלמא, תקונא תניינא, תקונא דהאי עלמא, תקונא תליתאה, תקונא דעלמא לעילא, בכל אינון חילי שמיא, תקונא רביעאה, תקונא דשמא קדישא, ברזא דרתיכין קדישין, וברזא דעלמין כלהו עילא ותתא, בתקונא (דרזין דשמא קדישא) כדקא יאות. תקונא קדמאה, תקונא דגרמיה, בגין דאצטריך לאתקנא גרמיה במצוה וקדושה, ולאתתקנא בקרבנין ועלוון לאתדכאה. תקונא תניינא, בתקונא דקיומא דהאי עלמא בעובדא דבראשית, לברכא לקודשא בריך הוא על כל עובדא ועובדא, באינון {{הפניה לפסוקים|תהלים|קמח|ג|ד}} {{צ|הללויה, הללוהו כל ככבי אור, הללוהו שמי השמים וגו'}}, לקיימא קיומא דהאי עלמא, ועל דא בברוך שאמר, ברוך ברוך על כלא. תקונא תליתאה, דאיהו תקונא <קטע סוף=דף רטו ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רטז|א}}<קטע התחלה=דף רטז א/>לעלמא לעילא, בכל אינון חיילי חיילין ומשריין, יוצר משרתים ואשר משרתיו וגו', והאופנים וחיות הקודש. תקונא רביעאה, תקונא דצלותא, בתקונא דרזא דשמא קדישא, כדקא אמרתון זכאה חולקכון, והכא רזא דתקונא דשמא שלים, זכאה חולקי עמכון בהאי עלמא ובעלמא דאתי. פקודי אורייתא דאמרתון בצלותא, ודאי הכי הוא, פתח ואמר, כתיב (דברים י כ) {{צ|את יהו"ה אלהי"ך תירא אותו תעבד}}, וכתיב (ויקרא יט יד) {{צ|ויראת מאלהי"ך}}, האי קרא אית למימר הכי, ויראת אלהי"ך, בגין דהא כתיב את יהו"ה אלהי"ך תירא, מהו מאלהי"ך. אלא רזא איהו מאלהי"ך, ודאי מההוא אתר דאתחבר וסחרא למוחא דלגו, ודא איהו מאלהי"ך, דחילו דא למדחל ליה, דהא תמן שריא דינא, ואיהו דינא דאשתאיב מגו דינא דלעילא בהאי אתר. (אית אשא ואית אשא), תלת גווני אשא הכא, אשא קדמאה, איהו אשא דקביל אשא בחדו, וחדאן דא בדא ברחימו. אשא תניינא, איהו אשא דכתיב ביה (יחזקאל א יג) {{צ|ונגה לאש}}, דאתחזי ביה נגה, ודא איהו אשא דקיימא גו אשא פנימאה בחדו, כמה דאתמר. אשא תליתאה, איהו אשא (דלבר) דסחרא לההוא נגה, ובהאי אשא שארי דחילו דדינא לאלקאה חייביא. ואף על גב דתנינן, דארבעה גווני אשא נינהו ואינון ארבע דאינון חד, אבל הכא בההוא אשא דקאמרן, שארי דחילו דדינא, ועל דא כתיב ויראת מאלהי"ך, מההוא עונשא דיליה, ובההוא יראה בעי לשואה רעותיה בדחילו ורחימו כחדא, למדחל בהאי סטרא, ולמרחם בהאי סטרא, ובאינון גוונין דקאמרן. וההוא דחילו להוי למדחל מעונשא, דמאן דעבר על פקודי אורייתא אתענש בההוא סטרא, דכד שארי ההוא סטרא לאלקאה, לא שכיך עד דשיצי ליה מהאי עלמא ומעלמא דאתי, ובגין כך בעי למדחל מהאי אשא, דדחילו שריא ביה. ומניה אתפשט אשא לבר דדחלא אחרא, ועל דא כתיב {{ממ|שופטים|ו|י}} {{צ|לא תיראו את אלהי האמורי}}, דאסיר למדחל מניה, והאי אשא דדחילו דקאמרן איהו קדש, ואשתתף בקדושה, והאי איהו דסחרא לההוא נגה דקאמרן. וההיא אשא אחרא דלבר, איהו דאתחבר בהאי לזמנין, ולזמנין אתעבר מניה ולא אתחבר בהדיה, וכד גרים דאתחבר בהאי, כדין הוא אשא דחשוך, ואחשיך וכסי נהירו דאלין אחרנין, וסימניך {{ממ|יחזקאל|א|ד}} {{צ|ואש מתלקחת}}, ולא דקיימא תדיר, והא אתמר. לבתר אהבה, כמה דאוקמוה, דאהבה שריא לבתר יראה, ורזא דמלה כיון דשארי יראה על רישיה דבר נש, אתער לבתר אהבה דאיהו ימינא, דמאן דפלח מגו אהבה, אתדבק באתר עלאה לעילא, ואתדבק בקדושה דעלמא דאתי, בגין דהא סליק לאתעטרא לאתדבקא בסטר ימינא. ואי תימא דפולחנא דאיהו מסטרא דיראה לאו איהו פולחנא, פולחנא יקירא איהו, אבל לא סליק לאתדבקא לעילא, וכד פלח מאהבה, סליק ואתעטר לעילא ואתדבק בעלמא דאתי, ודא איהו בר נש דאזדמן לעלמא דאתי, זכאה חולקיה, דהא שליט על אתר דיראה, דהא לית מאן דשליט על דרגא דיראה, אלא אהבה רזא דימינא. רזא דיחודא, דאצטריך ליה לההוא דאתחזי לעלמא דאתי, ליחדא שמא דקודשא בריך הוא, וליחדא שייפין, ודרגין עלאין ותתאין, לאכללא כלהו, ולאעלאה כלהו באתר דאצטריך, לקשרא קשראן, ודא איהו רזא דכתיב {{ממ|דברים|ו|ד}} {{צ|שמע ישראל יהו"ה אלהינ"ו יהו"ה אחד}}. ורזא דשמע, שם דסליק לע' שמהן, ודא כללא חדא, ישראל, ישראל סבא, בגין דאית זוטא, דכתיב {{ממ|הושע|יא|א}} {{צ|נער ישראל ואהבהו}}, ודא איהו ישראל סבא, רזא חדא בכללא חדא, שמע ישראל, הכא אתכלילת אתתא בבעלה. ולבתר דאתכלילו דא בדא בכללא חדא, כדין אצטריכו לייחדא <קטע סוף=דף רטז א/>{{ממ זהר משולב|ב|רטז|ב}}<קטע התחלה=דף רטז ב/>שייפין, ולחברא תרין משכנין כחדא בכלהו שייפין, ברעו דלבא, לאסתלקא בדבקותא דאין סוף, לאתדבקא כלא תמן, למהוי רעותא חדא עלאי ותתאי. ורזא דא יהיה, כמה דאת אמר (זכריה יד ט) {{צ|יהיה יהו"ה אחד}}, ברזא דיהיה, י' ליחדא ולאתדבקא בה', דאיהו היכלא פנימאה לאתר (נ"א אתר) גניזו דהאי נקודה עלאה דאיהי י', ודא איהו רזא יהו"ה אלהינ"ו. אלין תרין אתוון (נ"א שמהן) דאינון י"ה, ולאכללא כל שייפין בההוא אתר דנפקו מניה, דאיהו היכלא פנימאה, לאתבא מלין לאתריה, לעיקרא ויסודא ושרשא דלהון, עד ההוא אתר דשרשא דברית. ולבתר אינון תרין אתוון אחרנין (דאיהו י"ה) ליחדא ולאתדבקא י' בה', י' איהו רזא דברית קדישא, והאי ה' איהו היכלא, אתר גניזו דהאי רזא דברית קדישא דאיהו י', ואף על גב דאוקימנא דאיהו ו' תניינא, אבל י' רזא דיליה ליחדא לון כחדא. אחד, לייחדא מתמן ולעילא כלא כחדא, ולסלקא רעותא לאתקשרא כלא (מתתא לעילא) בקשורא חד, לסלקא רעותיה בדחילו ורחימו לעילא לעילא עד אין סוף, ולא ישתבק רעותא מכל אינון דרגין ושייפין, אלא בכלהו יסתלק רעותיה לאדבקא לון, ולמיהוי כלא קשורא חדא באין סוף. ודא הוא יחודא דרב המנונא סבא, דאוליף מאבוי ואבוי מרביה עד פומא דאליהו, ושפיר איהו, ויחודא בתקונא, ואף על גב דאנן אוקימנא להאי בכמה רזין, כלהו רזין סלקין לחד, אבל רזא דא אשכחנא בספריה, ושפיר איהו, ויחודא בתקונא, והא אנן ביחודא דרזא אחרא אתערנא מלין, ואיהו שפיר ויחודא כדקא חזי, והכי הוא, אבל יחודא דא יחודא בתקונא, ודא איהו יחודא דרב המנונא סבא. ותו הוה אמר, מאן דרעותיה לאכללא כל רזין דיחודא במלה דאחד, שפיר טפי, ולהכי אנן מאריכין באחד, לסלקא רעותיה מעילא לתתא ומתתא לעילא, למהוי כלא חד, אבל ברזא דא יהי"ה סימנא (נ"א בעלמא) איהו להאי. והא דתנינן אחד, (למהוי ד') רזא עילא ותתא וארבע סטרין דעלמא, הכי הוא, ליחדא עילא ותתא כמה דאתמר, (ס"א ולארבע) וארבע סטרין דעלמא, אלין אינון רזא דרתיכא עלאה, לאתכללא כלא כחדא בקשרא חדא ביחודא חדא עד אין סוף, כמה דאוקימנא. רזא לאדכרא יציאת מצרים לבתר, בגין דהות שכינתא בגלותא, ובזמנא דאיהי בגלותא, לאו איהו חבורא, לאתחברא דא בדא עלמא תתאה בעלמא עלאה, ולאתחזאה חירו דההיא גאולה, דהות בכמה אתין בכמה נסין דעבד קודשא בריך הוא, ואצטריך ההוא פורקנא לאתדכרא, ולאתחזאה דאף על גב דהות בגלותא השתא חירו אית לה, מיומא דאינון קשרין במצרים אשתריאו, ואינון אתין ונסין אתעבידו, ואצטריך לאחזאה חירו דילה, בגין דאתחברא בבעלה, ובגין לאסמכא גאולה לתפלה, למהוי כלא חד בלא פרודא, ולא לאתחזאה תרוכין, וסימנך (ויקרא כא ז) {{צ|ואשה גרושה מאישה לא יקחו}}. ואי תימא והא בגלותא איהי והא אתתרכת, לאו הכי, אלא ודאי בגלותא איהי לדיירא עמהון דישראל, ולאגנא עלייהו, אבל לא אתתרכת, והא שכינתא לא אתחזי בבית ראשון ובבית שני, עד דלא גלו ישראל סלקא לעילא, ולבתר איהי שויאת מדורה עמהון, אבל תרוכין לא הות לעלמין, ובגין דא בעי לאחזאה פורקנא דאית ביה ארבע גאולות. ורזא הכא, בשעתא דנפקא שכינתא מגלותא דמצרים, תבעת מקודשא בריך הוא דיפרוק לה השתא ארבע זמנין, דאינון ארבע גאולות, לקבל ארבע גליות, בגין דתהא בת חורין, ולא תהא מתתרכא, ובההיא שעתא קיימא ואתפרקת ארבע גאולות בההיא יציאת מצרים, והשתא דאצטריכת בתקונהא לאתחברא בבעלה, אצטריך לאחזאה ההיא גאולת מצרים דאית בה ארבע גאולות, ועל דא אית <קטע סוף=דף רטז ב/>{{ממ זהר משולב|ב|ריז|א}}<קטע התחלה=דף ריז א/>לאדכרא בההיא גאולה ארבע זמנין אמת אמת אמת אמת, עד עזרת אבותינו, דדא הוא עזרה וסמך לישראל כלהו, ומתמן ולהלאה ארבע זמנין אחרנין אמת אמת אמת, למהוי ארבע גאולות אלין בקיומא תקיף, בחותמא תקיף דגושפנקא דמלכא, ארבע גאולות כפולין בקיומא. וכלהו בההיא יציאת מצרים, דאלו לא אשתכחו אינון ארבע גאולות בההיא יציאת מצרים, כל זמנא דלהוי גלותא לא אתחברת בתקונהא, לאתייחדא שמא קדישא, ועל דא אית לאדכרא גאולה דמצרים תדיר בכל קדושין דקודשא בריך הוא, בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. רזא דקדושה (דשמיה) הא אוקימנא, דהא בקדושה מתקדשי כלא עילא ותתא, וכל דרגין וכל רתיכין עלאין ותתאין, כלהו מתקדשי בקדושתא דא, ובקדושה דא אוקימנא רזין עלאין, לאינון מארי רזין דמסתכלין בקדושה דמאריהון, זכאה חולקהון. רזא לממסר נפשא למאריה, שפיר איהו דקא אמרתון חבריא, זכאה חולקיכון, וזכאין עיני דחמו כך, דזכינא בחיי דמתערין מלין קדישין אלין בהאי עלמא, (ס"א בגין דכלהו) וכלהו כתיבי לעילא קמי מלכא קדישא. פתח ואמר (מלאכי ג טז) {{צ|אז נדברו יראי יהו"ה איש אל רעהו ויקשב יהו"ה וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יהו"ה ולחשבי שמו}}, האי קרא אית לאסתכלא ביה, אז נדברו, אז דברו מבעי ליה, מאי נדברו, אלא נדברו לעילא מכל אינון רתיכין קדישין, וכל אינון חיילין קדישין, בגין דאינון מלין קדישין סלקין לעילא, וכמה אינון דמקדמי ונטלין לון קמי מלכא קדישא, ומתעטרן בכמה עטרין באינון נהורין עלאין, וכלהו נדברו מקמי מלכא עלאה. מאן חמי חדוון, מאן חמי תושבחן, דסלקין בכל אינון רקיעין, כד סלקין מלין אלין (קמי מלכא קדישא), ומלכא קדישא מסתכל בהו ואתעטר בהו, ואינון סלקין (נ"א על רישיה והוו עטרה, ונחתין ויתבין וכו') ויתבין על חיקיה, ומשתעשע בהו, ומתמן סלקין על רישיה והוו עטרה, ועל דא אמרה אורייתא, (משלי ח ל) {{צ|ואהיה שעשועים יום יום}}, והייתי לא כתיב, אלא ואהיה, בכל זמן ובכל עידן דמלין עלאין סלקין קמיה. תרי זמני כתיב יראי יהו"ה יראי יהו"ה, אלא יראי יהו"ה לעילא יראי יהו"ה לתתא, יראי יהו"ה קיימין לתתא, ואינון מלין קיימין בדיוקניהון לעילא. ורזא דא אשכחנא בספרא דחנוך, דכל מלין דצדיקיא די בארעא, אינון מתעטרן וקיימין קמי מלכא, ומשתעשע בהו קודשא בריך הוא, ולבתר אינון נחתי וקיימין קמיה בדיוקנא דההוא צדיק דקאמר לון, ואשתעשע קודשא בריך הוא בההוא דיוקנא, ולבתר אכתיבו בספר זכרון לפניו, לקיימא קמיה בקיומא תדיר. ולחושבי שמו, מאי ולחושבי שמו, הא אוקמוה, (אבל) כל אינון דמחשבי מלין דאורייתא, לאדבקא למאריהון ברזא דשמא קדישא, בגין למנדע ליה, ולאתתקנא חכמה דשמיה בלבייהו, דכתיב ולחושבי שמו, דהוא רזא דשמא קדישא. כתיב (יחזקאל א כג) {{צ|וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא}}, האי קרא הא אוקמוה, אבל וממעל לרקיע, בההוא רקיע לתתא כמה דאמרתון חברייא, זכאה חולקי וזכאה חולקכון, (בההיא רקיע לתתא), דהא ברקיעא דלעילא לית מאן דאסתכל ביה, ומלעילא מניה קיימא ההוא אבן ספיר, דהא אתערנא ביה ברזא דההוא מרגלית טבא יקירא, כמה דאוקימנא. דמות כסא, ולא כתיב דמות הכסא, בגין דאית כסא ואית כסא, הכסא, עלאה טמירא גניזא דלא אתגליא, ולית מאן דקיימא ביה למנדע ולאסתכלא, ועל דא כתיב כסא סתמא, דא כסא דלתתא. דמות כמראה אדם, כיון דאמר דמות, אמאי כמראה, דהא סגי ליה דמות אדם, אלא דמות אדם דא איהו רזא עלאה, בההוא כבוד עלאה דיוקנא דאדם, אבל הא דאתוסף כמראה, לאכללא אינון דיוקנין דמלין דחכמתא, ואינון רזין דחכמתא <קטע סוף=דף ריז א/>{{ממ זהר משולב|ב|ריז|ב}}<קטע התחלה=דף ריז ב/>דסלקן ומתעטרן לעילא, ולבתר קיימין בדיוקנא דאדם, בההוא דיוקנא דצדיקיא דמעטרין לון, ובכלהו אשתעשע קודשא בריך הוא בעטרוי. ואתון חברייא, הא קודשא בריך הוא אשתעשעא השתא באינון מלין דקא אמריתו, מתעטרן בההוא ארחא, והא קיימתון קמי מאריכון בדיוקנייכו קדישין, דהא אנא בשעתא דחמינא לכו, ואסתכלנא בדיוקנייכו, חמינא בכו דאתון רשימין ברזא דאדם, וידענא דהא דיוקנא דלכון אתעתדא לעילא, והכי אזדמנן צדיקיא לזמנא דאתי, לאשתמודעא לעיניהון דכלא, ולאחזאה פרצופא קדישא לקמי כל עלמא, הדא הוא דכתיב {{ממ|ישעיה|סא|ט}} {{צ|כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך יהו"ה}}. אדהכי חמא לרבי יוסי דהוה מהרהר במילי דעלמא, אמר ליה יוסי, קום אשלים דיוקנך, דאת חד חסר בך, קם רבי יוסי וחדי במלין דאורייתא, וקם קמיה, אסתכל ביה רבי שמעון, אמר ליה רבי יוסי, השתא אנת שלים קמי עתיק יומין ודיוקנך שלים: פתח ואמר, ויעש את ציץ נזר הקדש זהב טהור וגו', אמאי אקרי ציץ, אסתכלותא לאסתכלא ביה, ובגין דהוה קיימא על אסתכלותא דבר נש אקרי ציץ, וכל מאן דאסתכל ביה בההוא ציץ, אשתמודעא ביה. בציץ הוו אתוון דשמא קדישא, גליפן בגלופא ומחקקן ביה, ואי זכאה הוה ההוא דקיימא קמיה, אינון אתוון דמחקקן ביה גו דהבא הוו בלטין מתתא לעילא, וסלקין מההוא גליפו בנהירו, והוו נהרין באנפין דההוא בר נש, נציץ נציצו ביה ולא נצצין, בשעתא קדמיתא דאסתכל כהנא ביה, הוה חמי נהירו דאתוון כלהו באנפין, וכד הוה מסתכלא לעיינא ביה, לא הוה חמי מידי, אלא נהירו דאנפוי דנהיר כאלו ניצוצא דדהבא הוה נציץ ביה. בר דכהנא הוה ידע חיזו דאסתכלותא קדמאה דהוה חמי לפום שעתא, דהא רעותא דקודשא בריך הוא הוה ביה בההוא בר נש, וידע דאיהו זמין לעלמא דאתי, בגין דחיזו דא נהרין עליה מלעילא, וקודשא בריך הוא הוה אתרעי ביה, וכד מסתכלין ביה לא חמאן מידי, בגין דחיזו דלעילא לא אתגליא אלא לפום שעתא. ואי קיימא בר נש קמי ההוא ציץ, ואנפוי לא אחזיין לפום שעתא חיזו קדישא, הוה ידע כהנא דהא איהו תקיף מצחא, ובעי לכפרא עליה, ולמבעי עלוי רחמין: ויעש את ציץ נזר הקדש, רבי יהודה פתח קרא ברות, (רות ב ט) {{צ|עיניך בשדה אשר יקצרון וגו'}}, האי קרא אית לאסתכלא ביה, אמאי אצטריך הכא למכתב, אמר ליה רבי יצחק, אי הכי כמה קראין אינון באורייתא דאתחזיאו דלא אצטריכו למכתב, וחמינן דכלהו רזין עלאין, אמר רבי יהודה, האי קרא מאן דחמי ולא אסתכל ביה, כמה דלא טעים תבשילא דמי. אלא רזא הכא, וברוח קדשא אתמר, בגין דחמא בעז דיינא דישראל, ענוותנותא דההיא צדקת, דלא מסלקא עינא למחמי באתר אחרא אלא לקמה, וחמאת כל מה דחמאת בעינא טבא, ותוקפא דמצחא לא הוה בה, שבח עינהא. בגין דאית עיינין דבגינהון לא שלטא ברכתא בההוא אתר, ואיהו עינא טבא חמא בה, דכל מה דאסתכלת הוה בעינא טבא, ותו דחמא דהוה אצלח בידהא, כל מה דהות לקטא אתוסף בחקלא, ובעז אסתכל דרוחא קדישא שריא עלה, כדין פתח ואמר, עיניך בשדה אשר יקצרון וגו', אי תימא בגין אינון לקטין כל אינון אחרנין, היך אמר דתהך אבתרייהו, לא אצטריך למכתב אלא ולקטת אחריהן, מאי והלכת אחריהן, אלא בגין עינהא קאמר, עינהא דהוו גרמין ברכתא לקטין סגיאין, ועל דא והלכת אחריהן, בתר עיניך, כל שאר בני עלמא לית להו <קטע סוף=דף ריז ב/>{{ממ זהר משולב|ב|ריח|א}}<קטע התחלה=דף ריח א/>רשו למיהך בתר עינוי, ואנת לבתר עיניך, דעיניך גרמין ברכאן סגיאין. דבר אחר עיניך בשדה אשר יקצרון, בעז חמא ברוח קודשא דזמינין לנפקא מינה מלכין עלאין שליטין, דאינון עיינין דכלא, כמה דהות תמר, דכתיב בה {{ממ|בראשית|לח|}} {{צ|ותשב בפתח עינים}}, אתישבת בפתחא דנפקין מינה מלכין שליטין עלאין, דאקרון עיינין, כמה דאת אמר {{ממ|במדבר|טו|כד}} {{צ|אם מעיני העדה}}, כמה דכל שייפי גופא לא אזלין אלא בתר עיינין, ועיינין אינון מנהגין לכל גופא, אוף הכי מלכין וסנהדרין וכל אינון שליטין, כלא אזלין אבתרייהו, (ס"א כמה דאזלין שייפין בתר עיינין), ובגין כך אמר לה עיניך, אלין מלכין ושליטין דזמינין למיפק מינה. בשדה, מאן שדה, דא ציון וירושלם, דכתיב {{ממ|מיכה|ג|יב}} {{צ|ציון שדה תחרש}}, וכתיב {{ממ|בראשית|כז|כז}} {{צ|כריח שדה אשר ברכו יהו"ה}}, דא ירושלם, ועל דא כתיב עיניך בשדה, דאינון עיינין דילה דזמינין למיפק מינה, לא יהון שליטין אלא בשדה. אשר יקצרון, דהא מההוא שדה הוו נקטין כל בני עלמא תורה ונהורא דנהיר, דכתיב {{ממ|ישעיה|ב|ג}} {{צ|כי מציון תצא תורה}}. והלכת אחריהן, באלין עובדין דכשרן דאנא חמינא בך. הלא צויתי את הנערים וגו', כמשמע דיליה, בגין דאתתא דעתהא קלה. וצמית, לישנא דנקיות נקט, וצמית, דאי תיאובתיך לאדבקא בבר נש, לקיימא זרעא בעלמא, והלכת אל הכלים, אלין אינון צדיקיא דאקרון כלי יהו"ה, דכתיב {{ממ|ישעיה|נב|יא}} {{צ|הברו נשאי כלי יהו"ה}}, דזמינין צדיקייא לאייתאה לון כל עלמא דורונא למלכא משיחא, ואינון כלי יהו"ה, מאנין דקודשא בריך הוא אתהני בהו, אלין אינון מאנין תבירין, תבירין אינון בהאי עלמא בגין לקיימא אורייתא, ושימושא דקודשא בריך הוא אשתמש בהו, לא אשתמש אלא מגו הני כלים, וכד תתדבק בהו, ושתית וגו'. רבי יוסי פתח ואמר, {{ממ|רות|ג|ז}} {{צ|ויאכל בעז וישת וייטב לבו}}, מהו וייטב לבו, דבריך על מזוניה, ואוקמוה, ודא איהו רזא, דמאן דמברך על מזוניה, דא אוטיב ללביה, ומאן אוטיב (נ"א ומאן איהו), כמה דכתיב {{ממ|תהלים|כז|ז}} {{צ|לך אמר לבי}}, וכתיב {{ממ|תהלים|עג|כו}} {{צ|צור לבבי וגו'}}, ובגין דברכת מזונא חביבא קמי קודשא בריך הוא, כל מאן דבריך על שבעא, אוטיב וחדי לאתר אחרא, וסימנך סעודתי דשבת, דאתר אחרא אתהני מההיא ברכה דשבעא וחידו, והכא אתהני מההוא ברכה דשבעא (נ"א, דההוא צדיק בעז, ודא וייטב לבו). מאי טעמא, בגין דמזונא איהו קשה קמי קודשא בריך הוא, ההוא אתר, וכיון דבר נש אכיל ושתי וקא מברך, ההיא ברכתא סלקא, ואתהני מאינון מלין דשבעא דסלקין, ואשתכח דאתהני ממזונא מתתא ומלעילא, ודא איהו רזא דבין חברייא. רזא בחול לא אתהני ההוא אתר אלא מאינון מילין דסלקין מגו שבעא, וכלהו מילין מתעטרן ורוון ושבעין בחדו, וההוא אתר אתהני מנייהו. בשבת איהו רזא אחרא, במזונא ממש, ובההוא חדוה דמזונא דמצוה דשבת, ובכלא אשתכח כלילא מעילא ותתא, ורזא דא {{ממ|דה"א|כט|יד}} {{צ|כי ממך הכל ומידך נתנו לך}}, ודאי בהנאותיה דא, ובההוא חדוה דמזונא דמצוה דשבת, כמה דאוקמוה. מאן דמברך לקודשא בריך הוא מגו שבעא, בעי לכוונא לביה ולשואה רעותיה בחדוה, ולא ישתכח עציב, אלא דיברך בחדוה ברזא דא, ולישוי רעותיה, דהא איהו יהיב השתא לאחרא בחדוה בעינא טבא, וכמה דאיהו מברך בחדוה ובעינא טבא, הכי יהבין ליה בחדוה ובעינא טבא, ובגין כך לא ישתכח עציב כלל, אלא בחדוה, ובמילין דאורייתא, וישוי לביה ורעותיה למיהב ברכה דא ברזא דאצטריך. רזא הכא, ארבע רתיכין שליטין בארבע סטרין, ומשריין, אתזנו מההיא ברכתא דשבעא, ובאינון מלין דברוך אתה, אתהני ואתרבי ואתעטר ביה, ומאן דמברך אצטריך רעותא בחדוה ובעינא טבא, ועל דא כתיב {{ממ|משלי|כב|ט}} {{צ|טוב עין הוא יבורך}}, והכא שפיל לסיפיה דקרא, דכתיב כי נתן מלחמו לדל, דאי לא תימא הכי, האי קרא לאו רישיה סיפיה, ולאו סיפיה רישיה, אלא טוב <קטע סוף=דף ריח א/> {{ממ זהר משולב|ב|ריח|ב}}<קטע התחלה=דף ריח ב/>עין כמה דאוקימנא, הוא יברך ודאי, בעינא טבא בחדוה, ולאו איהו למגנא לברכא בחדוה, דהא מההיא ברכתא ומההוא חידו נתן מלחמו לדל, אתר דאצטריך לאתזנא מכל סטרין, אתר דלית ליה מגרמיה כלום, אתר דאתהני מכל סטרין, ואתכליל מכל סטרין, מלין אלין לא אתמסרו אלא לחכימין, דידעין רזין עלאין וארחין דאורייתא. תא חזי, בעז טב עינא הוה, תוקפא דמצחא לא הוה ביה לעלמא, מה כתיב {{ממ|רות|ג|ז}} {{צ|ויבא לשכב בקצה הערמה}}, רזא דכתיב {{ממ|שיר השירים|ז|ג}} {{צ|בטנך ערמת חטים}}. מהכא אוליפנא, כל מאן דמברך ברכת מזונא כדקא יאות, בחדוה ברעותא דלבא, כד סליק מהאי עלמא, אתר אתתקנא ליה גו רזין עלאין בהיכלין קדישין, זכאה איהו בר נש דנטיר פקודי דמאריה, וידע רזא דלהון, דלית לן פקודא ופקודא באורייתא דלא תליין ביה רזין עלאין, ונהורין וזיוין עלאין, ובני נשא לא ידעי ולא משגיחין ביקרא דמאריהון, זכאה חולקהון דצדיקיא אינון דמשתדלי באורייתא, זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי. תא חזי, דהא אמרו דכל אינון תקיפי מצחא דלית להו כסופא, לית להון חולקא בעלמא דין ובעלמא דאתי, כל אינון תקיפי מצחא דהוו בהו בישראל, כד הוו מסתכלן בההוא ציץ, הוו מתברן לבייהו, ומסתכלן בעובדייהו, בגין דציץ על את הוה קאים, וכל מאן דמסתכל ביה הוה מכסיף בעובדוי, ועל דא ציץ מכפרא על אינון תקיפי אנפין תקיפי מצחא. אתוון דרזא דשמא קדישא דהוו גליפין על ציצא, הוו נהרין ובלטין ונצצין, כל מאן דהוה מסתכל בההוא נציצו דאתוון, אנפוי נפלין מאימתא, והוה אתבר לביה, וכדין ציצא מכפרא עלייהו, כגוונא דא, כיון דאיהו גרים לתברא לביה ולאתכנעא מקמי מאריה. כגוונא דא קטרת, כל מאן דארח בההוא תננא, כד סליק ההוא עמודא מההיא מעלה עשן, הוה מברר לביה בברירו (דנהירו בחדוה), למפלח למאריה, ואעבר מניה זוהמא דיצר הרע, ולא הוה ליה אלא לבא חדא לקבל אבוה דבשמיא, בגין דקטרת תבירו דיצר הרע איהו ודאי בכל סטרין, וכמה דציץ הוה קאים על ניסא, אוף קטרת, דלית לך מלה בעלמא למתבר ליה לסטרא אחרא בר קטרת. תא חזי מה כתיב, (במדבר יז יא) {{צ|קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת}}, מאי טעמא, כי יצא הקצף מלפני יהו"ה החל הנגף, דהא לית תבירו לההוא סטרא בר קטרת, דלית לך מלה חביבא קמי קודשא בריך הוא כקטרת, וקיימא לבטלא חרשין ומלין בישין מביתא, ריחא ועשנא דקטרת דעבדי בני נשא, בההוא עובדא איהו מבטל, כל שכן קטרת. מלה דא גזרה קיימא קמי קודשא בריך הוא, דכל מאן דאסתכל וקרי בכל יומא עובדא (נ"א פרשתא) דקטרת, ישתזיב מכל מלין בישין וחרשין דעלמא, ומכל פגעין בישין, ומהרהורא בישא, ומדינא בישא ומותנא, ולא יתזק כל ההוא יומא, דלא יכיל סטרא אחרא לשלטא עליה, ואצטריך דיכוון ביה. אמר רבי שמעון, אי בני נשא הוו ידעי כמה עלאה איהו עובדא דקטרת קמי קודשא בריך הוא, הוו נטלי כל מלה ומלה מניה, והוו סלקי לה עטרה על רישייהו ככתרא דדהבא, ומאן דאשתדל ביה, בעי לאסתכלא בעובדא דקטרת, ואי יכוון ביה בכל יומא, אית ליה חולקא בהאי עלמא ובעלמא דאתי, ויסתלק מותנא מניה ומעלמא, וישתזיב מכל דינין דהאי עלמא, מסטרין בישין ומדינא דגיהנם ומדינא דמלכו אחרא. בההוא קטרת כד הוה סליק תננא בעמודא, כהנא הוה חמי אתוון דרזא דשמא <קטע סוף=דף ריח ב/>{{ממ זהר משולב|ב|ריט|א}}<קטע התחלה=דף ריט א/>קדישא פרישאן (נ"א פרחין) באוירא, וסלקו לעילא בההוא עמודא, לבתר כמה רתיכין קדישין סחרין ליה מכל סטרין, עד דסליק בנהירו, וחדוה וחדי למאן דחדי, וקשר קשרין לעילא ותתא, ליחדא כלא והא אוקימנא, ודא מכפר על יצר הרע, ועל עבודה זרה דאיהו סטרא אחרא והא אוקמוה: פתח ואמר, {{ממ|שמות|ל|א}} {{צ|ועשית מזבח מקטר קטרת וגו'}}, האי קרא אית לאסתכלא ביה, בגין דתרין מדבחין הוו, מדבחא לעלוון, ומדבחא דקטרת בוסמין, דא לבר, ודא לגו, האי מדבחא דקטרת דאיהו פנימאה, אמאי אקרי מזבח, והא לא דבחין ביה דבחין, ומזבח על דא אקרי. אלא בגין דבטיל וכפית לכמה סטרין בישין, ובגין דההוא סטרא בישא כפית, לא יכיל לשלטאה, ולא למהוי קטיגורא, ועל דא אקרי מזבח. כד ההוא סטרא בישא הוה חמי (ס"א עמודא דעשנא) עשנא דקטרת דסליק, אתכפיא וערק, ולא יכיל לקרבא כלל למשכנא, ובגין דלא אתזכי, ולא אתערב בההוא חדוה דלעילא בר קודשא בריך הוא בלחודוי, בגין דחביבא כל כך, לא קאים ההוא מזבח אלא (ד"א פנימאה) לגו, דהאי איהו מזבח דברכאן אשתכחו ביה, ועל דא סתים מעינא. מה כתיב באהרן, {{ממ|במדבר|יז|}} {{צ|ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה}}, דכפית ליה למלאך המות, דלא יכיל לשלטאה כלל, ולא למעבד דינא. סימנא דא אתמסר בידנא, די בכל אתר דקאמרי בכוונה ורעותא דלבא עובדא דקטרת, דלא שלטא מותנא בההוא אתר, ולא יתזק, ולא יכלין שאר עמין לשלטאה על ההוא אתר. תא חזי מה כתיב, מזבח מקטר קטרת, כיון דכתיב מזבח, אמאי אקרי מקטר קטרת, אלא בגין דנטלי מהאי אתר לאקטרא, כמה דעבד אהרן. תו, מזבח אצטריך לאקטרא, לקדשא ליה בההוא קטרת, ועל דא מקטר קטרת. תו מקטר קטרת, כתרגום לאקטרא קטרת, דהא אסיר לאקטרא באתר אחרא קטרת, בר ממחתה (נ"א ממחתה דיום הכפורים). תא חזי, האי מאן דדינא רדיף אבתריה, אצטריך להאי קטרת, ולאתבא קמי מאריה, דהא סיועא איהו לאסתלקא דינין מניה, ובהאי ודאי מסתלקין מיניה, אי הוא רגילא בהאי, לאדכרא תרין זמנין ביומא בצפרא וברמשא, דכתיב {{ממ|שמות|ל|ז}} {{צ|קטרת סמים בבקר בבקר}}, וכתיב {{ממ|שמות|ל|ח}} {{צ|בין הערבים יקטירנה}}, ודא איהו קיומא דעלמא תדיר, דכתיב (שם) {{צ|קטרת תמיד לפני יהו"ה לדורותיכם}}, ודאי הוא קיומא דעלמא לתתא, וקיומא דעלמא לעילא. בההוא אתר דלא אדכר בכל יומא עובדא דקטרת, דינין דלעילא שריין ביה, ומותנין סגיאו ביה, ועמין אחרנין שלטין עליה, בגין דכתיב קטרת תמיד לפני יהו"ה, תמיד איהו קיימא לפני יהו"ה, יתיר מכל פלחנין אחרנין, חביבא איהו עובדא דקטרת, דהוא יקיר וחביב קמי קודשא בריך הוא, יתיר מכל פלחנין ורעותין (נ"א ועובדין) דעלמא, ואף על גב דצלותא איהי מעליא מכלא, עובדא דקטרת הוא יקיר וחביב קמי קודשא בריך הוא. תא חזי, מה בין צלותא לעובדא דקטרת, צלותא אתקינו לה באתר דקרבנין דהוו עבדי ישראל, וכל אינון קרבנין דהוו עבדין ישראל, לאו אינון חשיבין כקטרת. ותו מה בין האי להאי, אלא צלותא איהו תקונא לאתקנא מה דאצטריך, קטרת עביד יתיר, מתקין, וקשיר קשרין, ועביד נהירו יתיר מכלא, ומאן איהו, דאעבר זוהמא, ואידכי משכנא, וכלא אתנהיר ואתתקן, ואתקשר כחדא. ועל דא בעינן לאקדמא עובדא דקטרת לצלותא בכל יומא ויומא, לאעברא זוהמא מעלמא, דאיהו תקונא דכלא בכל יומא ויומא, כגוונא דההוא קרבנא חביבא דאתרעי ביה קודשא בריך הוא. מה כתיב במשה, (שם לד) {{צ|ויאמר יהו"ה אל משה}}, קח לך סמים נטף וגו', אף על גב דאוקמוה, אבל מאי שנא בעובדא דא יתיר מכל מה דאמר ליה, אלא קח לך, להנאתך ולתועלתך, בגין דכד אתתא אתדכאת, הנאותא דבעלה איהו, ורזא דא קח לך סמים, לאעברא זוהמא, לאתקדשא אתתא בבעלה, זכאה חולקיה <קטע סוף=דף ריט א/>{{ממ זהר משולב|ב|ריט|ב}}<קטע התחלה=דף ריט ב/>דמשה. כגוונא דא, {{ממ|ויקרא|ט|ב}} {{צ|קח לך עגל בן בקר}} דאתמר לאהרן, לכפרא על חוביה, על ההוא עגל דאיהו גרים לון לישראל. ועל דא כתיב במשה, קח לך, להנאתך ולתועלתך, (וכן אוקמוה בפסל לך, מההוא פסולת דלוח אבנא נתעשר משה, אוף הכי לך, להנאתך ולטובתך). קטרת, קשיר קשירו, נהיר נהירו, ואעבר זוהמא, וד' אתחבר בה' (ד"א, אד' אתעביד ה'), ה' אתחבר בו', ו' סליק ואתעטר בה', ה' אתנהיר בי', וכלא סליק רעותא לאין סוף, והוי כלא קשירו חד, ואתעביד חד קשירו ברזא חדא, דאיהו קשרא עלאה דכלא. מכאן ולהלאה, כיון דכלא אתקשרא בהאי קשרא, אתעטר כלא ברזא דאין סוף, ורזא דשמא קדישא אתנהיר ואתעטר בכל סטרין, ועלמין כלהו בחדוה, ואתנהירו בוצינין, ומזונין וברכאן אשתכחו בכל עלמין, וכלא ברזא דקטרת, ואי זוהמא לא אתעבר, כלא לא אתעביד, דכלא בהאי תלייא. תא חזי, קטרת איהו קדמאה תדיר קדים לכלא, ובגיני כך עובדא דקטרת אצטריך לאקדמא לצלותא בשירין ותושבחן, בגין דכל דא לא סלקא, ולא אתתקן ולא אתקשר, עד דאתעבר זוהמא, מה כתיב {{ממ|ויקרא|טז|טז}} {{צ|וכפר על הקדש וגו'}}, בקדמיתא ולבתר ומפשעיהם לכל חטאתם, ועל דא בעינן לכפרא על קודשא, ולאעברא זוהמא, ולאתדכאה קודשא, ולבתר שירין ותושבחאן וצלותין, כלא כדקאמרן. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי, דהא אינון ידעין לתקנא תקונא דלעילא ותתא, כדבעינן לתקנא תקונא מתתא לעילא, עד דאתקשר כלא כחדא בקשורא חד, בההוא קטורא (ס"א קשורא) עלאה, כד בעינן לתקנא (תקונין דלתתא, בעינן לתקנא) בתקונא דאתוון רשימין, דקודשא בריך הוא אתקרי בהון. רבי שמעון ורבי אלעזר בריה, הוו יתבי ליליא חד ולעאן באורייתא, אמר רבי אלעזר לרבי שמעון אבוי, הא כתיב {{ממ|בראשית|ג|טז}} {{צ|ואל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך, בעצב תלדי בנים, ואל אישך תשוקתך וגו'}}, ואוליפנא דדא איהו רזא עלאה, תינח לתתא, אבל איהו כגוונא דלעילא מאי איכא למימר. פתח רבי שמעון ואמר, {{ממ|תהלים|מב|ב}} {{צ|כאיל תערג על אפיקי מים}}, האי קרא אוקמוה, אבל חיה חדא אית בעלמא, ואיהי שלטא בשולטנא על אלף מפתחן בכל יומא, ואיהי נוקבא, ותיאובתה (דילה) תדיר על אפיקי מים, למשתי ולאתרוואה מצחותא, דכתיב כאיל תערוג וגו'. הכא אית לאסתכלא, בקדמיתא כתיב כאיל, ולא כתיב כאילת, ולבתר תערוג, ולא כתיב יערוג, אבל רזא דא, דכר ונוקבא תרוייהו כחדא. והאי נוקבא תערוג על אפיקי מים, ואיהי מתעברא מן דכורא, וקשי עלה, דהא על דינא קיימא, וכד אולידת, קודשא בריך הוא זמין לה חד חויא עלאה רברבא, ואתי ונשיך לגבי ההוא אתר, ואולידת, ורזא דא, הרבה ארבה עצבונך והרונך, בגין דאיהי מתחלחלא בכל יומא, ובעציבו על עובדין דעלמא, בעצב תלדי בנים, בעצב, דא רזא דחויא, דעציב אנפיהון דעלמא. ואל אישך תשוקתך, כמה דאת אמר, תערוג על אפיקי מים, והוא ימשל בך, הא אוקימנא רזא, דאיהו שליט עלה, וכל דא למה, בגין דאמרה סיהרא כמה דתנינן, ובגיני כך אזעירת נהוראה, ואזעירת שלטנהא, ולית לה רשו מגרמה, בר כד יהבין לה חילא. בעצב תלדי בנים, כמה דאוקימנא, ואי תימא אמאי אצטריך חויא לדא, אלא דא פתח ארחא, לנחתא כל אינון נשמתין דעלמא, דאלמלא לא פתח אורחין לנחתא לתתא, לא ישרי בגויה דבר נש. מה כתיב {{ממ|בראשית|ד|ז}} {{צ|לפתח חטאת רובץ}}, מאי {{צ|לפתח}}? לההוא פתח דאתעתדא לאולדא, לאפקא נשמתין לעלמא, איהו קאים לגבי ההוא פתח, וכל אינון נשמתין דאצטריכו לנחתא בגופין קדישין, לא קאים איהו לההוא פתח, ולית ליה רשו בהאי נשמתא, ואי לאו הא חויא נשיך, ואסתאב ההוא אתר, ולאו איהי נשמתא דאתדכיא, והכא איהו רזא עלאה, בעצב תלדי בנים, רזא דא דא נחש, דהא <קטע סוף=דף ריט ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רכ|א}}<קטע התחלה=דף רכ א/>עמיה אולידת נשמתין בגין דדא איהו על גופא ודא על נשמתא, ותרווייהו דא בדא. דא נקיט נשמתא ודא נקיט גופא. וזמינא דא חויא לאולדא כל אינון גופין עד דלא ייתי זמנא דיליה הדא הוא דכתיב {{ממ|ישעיה|סו|}} {{צ|בטרם תחיל ילדה}}. זמנא דחויא לאולדא בשבע שנין. והכא בשית מה דלאו איהו זמניה, ובההוא זמנא דאוליד לון מההוא לידה ימות דכתיב (שם כה) {{צ|בלע המות לנצח}}. וכתיב (שם כו) {{צ|יחיו מתיך נבלתי יקומון}}. אמר רבי שמעון בההוא זמנא דיתערון מתי עלמא ויתעתדון בארעא קדישא יקומון חיילין חיילין כלהו על ארעא דגליל, בגין דתמן זמין מלכא משיחא לאתגלאה, בגין דאיהו חולקיה דיוסף. ותמן אתברו (נ"א אתחרב) בקדמיתא, ומתמן שארו לאגלאה מכל אתרייהו ולאתבדרא ביני עממיא, כמה דאת אמר {{ממ|עמוס|ו|}} {{צ|ולא נחלו על שבר יוסף}}. ואמאי יקומון תמן, בגין דאיהו חולקיה דהוא דאשתוי בארונא, דכתיב (בראשית נ) {{צ|ויישם בארון במצרים}}. ולבתר אתקבר בארעא קדישא דכתיב {{ממ|יהושע|כד|}} {{צ|ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל מצרים קברו בשכם}}. ודא איהו דקאים בקיומא דברית יתיר מכלא. ובההוא זמנא דיתערון כלהו חיילין חיילין כלהו יהכון דא לחולק אבהתהון ודא לחולק אבהתהון, דכתיב {{ממ|ויקרא|כה}} {{צ|ושבתם איש אל אחוזתו}}, וישתמודעון דא לדא, וזמין קב"ה לאלבשא לון לכל חד וחד לבושי מרקמן, וייתו כלהו וישבחון למאריהון בירושלם, ויתחברון תמן אוכלוסין אוכלוסין, וירושלם יתמשך לכל סטרין. יתיר ממה דאתמשך כד אתחברו תמן מגלותא. כיון דיתחברון וישבחון למאריהון קודשא בריך הוא יחדי עמהון הדא הוא דכתיב {{ממ|ירמיהו|לא|}} {{צ|ובאו ורננו במרום ציון}}. ולבתר ונהרו אל טוב יהו"ה וגו', כל חד וחד לחולקיה וחולק אבהתוי. ואחסנתהון דישראל תהא עד (נ"א רמתא דרומא) דמטא דרומאי. ותמן ילפון אורייתא והא אוקמוה וכתיב {{ממ|ישעיה|כו|}} {{צ|הקיצו ורננו שוכני עפר וגו'}}: <קטע סוף=דף רכ א/> 15dzdnoiziv2rxk9ahpwga18uf1x4zk 2942864 2942863 2025-06-19T22:14:58Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 2942864 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק טו|חלק יז|חלק יח|}} {{תוכן עניינים שטוח|3}} <קטע התחלה=דף קעט ב/> ==פרשת תצוה - זהר== {{ממ זהר משולב|ב|קעט|ב}} ואתה תצוה את בני ישראל וגו', ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך וגו', אמר רבי חייא, מאי שנא הכא מבכל אתר, דכתיב ואתה הקרב אליך, ואתה תדבר אל כל חכמי לב, ואתה תצוה את בני ישראל, {{מקור|שמות ל כג}} {{צ|ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור}}, אלא כלא ברזא עלאה איהו, לאכללא שכינתא בהדיה. אמר רבי יצחק, נהורא עלאה ונהורא תתאה כליל כחדא אקרי ואתה, כמה דאת אמר {{מקור|נחמיה ט ו}} {{צ|ואתה מחיה את כלם}}, ועל דא לא כתיב והקרבת את אהרן אחיך, וצוית את בני ישראל, ודברת אל כל חכמי לב, בגין דההוא זמנא שריא שמשא בסיהרא, ואשתתף כלא כחדא, לשריא על אומנותא דעובדא. אמר רבי אלעזר, מהכא {{מקור|שמות לו א}} {{צ|אשר נתן יהו"ה חכמה ותבונה בהמה}}. רבי שמעון אמר מהכא, ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה, אשר מלאתים מבעי ליה, אלא אשר מלאתיו לההוא לבא, מלאתיו רוח חכמה, כמה דאת אמר {{מקור|ישעיה יא ב}} {{צ|ונחה עליו רוח יהו"ה רוח חכמה וגו}}, ועל דא אצטריך אשר מלאתיו רוח חכמה, דשריא שמשא בסיהרא באשלמותא דכלא, ועל דא אתרשים כלא בכל אתר. אמר רבי אלעזר, אי הכי הני ואתה ואתה היאך מתיישבן בקראי, אמר ליה, כלהו מתיישבן נינהו, ואתה הקרב אליך, ליחדא בהדיה, ולקרבא בהדיה רזא דשמא קדישא כדקא יאות, ואתה תדבר אל כל חכמי לב, בגין דכלהו לא אתיין למעבד עבידתא, עד דרוח קודשא ממללא בגווייהו, ולחש לון בלחישו, וכדין עבדי עבידתא, ואתה תצוה את בני ישראל, רוח קדשא פקדא עלייהו, ואנהיר עלייהו למעבד עובדא ברעותא שלים, ואתה קח לך, כמה דאוקימנא (דכתיב) ואתה הקרב אליך, והני כלהו הכא בעובדא דמשכנא, דכלא אתעביד ברזא דא. פתח רבי שמעון ואמר, {{מקור|תהלים כב כ}} {{צ|ואתה יהו"ה אל תרחק, אילותי לעזרתי חושה}}, ואתה יהו"ה כלא חד, אל תרחק, לאסתלקא מינן, למהוי סליק נהורא עלאה מתתאה, דהא כד אסתלק נהורא עלאה מתתאה, כדין אתחשך כל נהורא, ולא אשתכח כלל בעלמא. ועל דא אתחרב בי מקדשא ביומוי דירמיהו, ואף על גב דאתבני לבתר, לא אהדר נהורא לאתריה כדקא יאות, ועל רזא דא שמא דההוא נביאה דאתנבי על דא ירמיהו, אסתלקותא דנהורא עלאה, דאסתלק לעילא לעילא, ולא אהדר לאנהרא לבתר כדקא יאות, ירמיהו, אסתלק ולא אהדר לאתריה, ואתחרב בי מקדשא, ואתחשכו נהורין. אבל ישעיהו שמא גרים לפורקנא, ולאהדרא נהורא עלאה לאתריה, (ישעיהו לאנהרא ההוא נהורא עלאה, ולמעבד פורקנא) ולמבני בי מקדשא, וכל טבין וכל נהורין יהדרון כדבקדמיתא, ועל דא שמהן דתרין נביאין אלין קיימין דא לקבל דא, בגין דשמא גרים, וצרופא דאתוון דא בדא גרמין עובדא, הן לטב הן לביש, ועל רזא דא צרופא דאתוון דשמהן קדישין, וכן אתוון בגרמייהו, גרמין לאתחזאה רזין עלאין, כגוונא דשמא קדישא, דאתוון בגרמייהו גרמין רזין עלאין קדישין לאתחזאה בהו. רזא קדמאה, יו"ד נקודה קדמאה,<קטע סוף=דף קעט ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפ|א}}<קטע התחלה=דף קפ א/>דקיימא על תשע סמכין דסמכין לה, ואינון קיימין לארבע סטרי עלמא, כמה דסיפא דמחשבה נקודה בתראה קייא לארבע סטרי עלמא, בר דהאי דכר ואיהי נוקבא. והאי קיימא בלא גופא, וכד קיימא בלבושא דאתלבש בהו, איהי קיימא על תשע סמכין, ברזא דאת '''ם'''' בלא עגולא, ואף על גב דאת ס' איהי בעגולא וקיימא בעגולא, אבל ברזא דאתוון חקיקן, גו נקודי טהירין לעילא, אינון ברבועא, דלתתא איהו בעגולא. האי ברבוע איהי קיימא בשיעורא דתשע נקודין, תלת תלת לכל סטר, ואינון בשיעורא דחושבנא תמניא נקודין, ואינון תשע, ואלין אינון דקיימין מרזא דבוצינא ברבועא, בסמכין תשעה לאת יו"ד, נקודה חדא, אינון תשעה אינון תמניא, ברזא דאת '''ם'''' ברבועא, כגוונא דא [ציור] [[File:Mem Sofit of Nekudot.png|20px|inline]] תלת לכל סטר, ודא איהו רזא דאת יו"ד נקודה חדא. ואף על גב דאיהי נקודה חדא, דיוקנא דילה רישא לעילא, וקוצא לתתא, ושיעורא דילה תלת נקודין, כגוונא דא [ציור] [[File:Yud of nekudot.png|10px|inline]] {{הערה|יש ציורים שמציירים את הנקודה למטה באמצע שתי הנקודות העליונות, כמו סגו"ל, וצע"ע מה יותר נכון - ויקיעורך}}, ועל דא אתפשטותא לארבע סטרין, תלת תלת לכל סטר, איהי תשע ואיהי תמניא, ואלין אינון סמכין דנפקין מרזא דבוצינא, למהוי סמכין לאת יו"ד, ואלין אקרון רתיכא דילה, ולא קיימין בשמא, בר ברזא דתשע נקודין דאורייתא. וברזא דספרא דאדם, אתפלגו אלין תשע דאינון תמניא, בצרופא דאתוון דשמא קדישא, לצרפא לון וליחדא לון בכל אינון גוונין, כד נטלין אלין תמניא דאינון תשע, נהרין בנהירו דאת '''ם'''' ברבועא, ואפיק נהורין תמניא, (ס"א תמניא אתחזן) אתחזן, ואתוון תשעה, ואתפלגן לתתא לנטלא כל משכנא. ואינון צרופא דשמא קדישא, ברזא דשבעין ותרין אתוון מחקקן, דנפקי מרזא דתלת גוונין, ימינא ושמאלא ואמצעיתא, וכלא מרזא דתלת נקודין, שיעורא דאת יו"ד, דאיהי לארבע סטרין, ואינון תמניא נקודין, ואינון תשע נקודין, ואינון תריסר נקודין עלאין, תלת תלת לכל סטר וסטר, ומהכא נחתין לתתא בתריסר לשית סטרין, וכד אתחקקן תריסר אלין בשית סטרין, אינון שבעין ותרין שמהן, רזא דשמא קדישא דשבעין ותרין, דאינון שמא דא קדישא. וכלא איהו סליק ברעותא, דסמיכו דמחשבה באינון סמכין דאת יו"ד, ועל דא אתוון בצרופייהו תלת תלת בכל צרופא דיליה, בגין לסלקא ברעותא דאת י' דתלת נקודין כמה דאתמר, ועל דא לא אסתליק בסליקו דצרופא, אלא מעקרא ושרשא דרזא דאלין סמכין דסמכין לאת י', רזא דאת '''ם''' ברבועא, תשע נקודין, תמניא נקודין, תריסר נקודין, שבעין ותרין נקודין, אשתכח דכל רזא דשמא קדישא קיימא באת י', וכלא רזא חדא, וקיימא ברזא דבוצינא כמה דאתמר, למעבד סמיכו לכל את ואת, ואינון סמכין אינון רתיכא דלהון דכל את ואת כמה דאתמר. רזא תניינא את ה', דקיימא על חמשה סמכין דסמכין לה, דנפקין מרזא דבוצינא, כד אתכנש לאסתלקא לעילא מרזא דמשחתא, את דא היכלא קדישא אקרי, לגו נקודה דקאמרן, וכלא איהו ברזא דקאמרן דאת '''ם'''' ברבועא, אבל הכא לא אתרשים בר את ה', ורתיכא דילה חמשה סמכין דקאמרן. דכד בטש נהירו דבוצינא באת י' אתנהיר, ומההוא בטישותא אתעבידו אינון תשע סמכין דקאמרן, ומגו נהירו דאתנהר את י', אתפשטו תלת נקודין די', תרין לעילא דאינון רישא, וחד לתתא דאיהו קוצא די' כגוונא דא [ציור] [[File:Yud of nekudot.png|10px|inline]] {{הערה|יש ציורים שמציירים את הנקודה למטה באמצע שתי הנקודות העליונות, כמו סגו"ל, וצע"ע מה יותר נכון - ויקיעורך}} דקאמרן, כד אתפשטו, תרין אתעבידו תלת, חד אתעביד תרין, ואתפשטו, ואתעביד חד היכלא, דא היכלא לבתר דאתעביד היכלא לחד נקודה קדמאה,<קטע סוף=דף קפ א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפ|ב}}<קטע התחלה=דף קפ ב/>אתעביד בנגיזו טמיר רזא דאת דא, וקיימא על חמש אחרנין. ארבעה, גניזין אינון בחד נקודה דקיימא לגו באמצעיתא, אינון חמש, ואיהי ה', כמה דה"א דלתתא קיימא על ארבע, ואיהי נקודה על ארבע, דקיימא בגו אמצעיתא, אוף הכא נמי האי, ומה דקיימא על ה' סמכין, הכי הוא ודאי, בגין דהאי נקודה עלאה איהי על תרין גוונין, חד בלחודוי וחד בטמירו. ובספרא דרזין דחנוך, ה' ודאי קיימא על חמש סמכין, דנפקין מגו בוצינא, וכדין אפיק חמש קיימין אחרנין, ואשתכח האי ה' ברזא דעשרה, וכד אתפרשת, קיימא ה' דא על סמכין, ואינון הוו תליסר מכילן דרחמי, בחד דרגא דאתוסף עלייהו, ואלין אינון תריסר דקיימין בשית זמנין, אינון ארבעין ותרין זמנין, שבעין ותרין הוו, אבל נחתין לתת. והכא אתפרשו שבילין לכל סטר, דאינון תלתין ותרין, אשתאר ארבעין, ותרין אודנין ימינא ושמאלא, הא ארבעין ותרין, אלין מ"ב אתוון עלאין, דאינון אתוון רברבן דאורייתא, בגין דאית אתוון רברבן, ואית אתוון זעירין, אתוון רברבין אינון לעילא, אתוון זעירין לתתא, וכלא לתתא כגוונא דלעילא. בגין דאית שמהן קדישין עלאין דקיימין ברעו דרוחא ולבא בלא מלולא כלל, ואית שמהן קדישין תתאין דקיימין במלה, ובמשיכו דמחשבה ורעו עלייהו. ואית שמהן אחרנין לתתא, דאינון מההוא סטרא אחרא, דאיהו מסטרא דמסאבא, ואלין לא קיימין אלא ברעו דעובדא לתתא, לסלקא רעו דההוא עובדא דלתתא לגביה, בגין דאיהו סטרא אחרא לאו איהו אלא בעובדין דהאי עלמא, לאסתאבא בהון, כגוונא דבלעם ואינון בני קדם, וכל אינון דמתעסקי בההוא סטרא אחרא. ואלין לא קיימי באתוון רשימין מן כ"ב דאורייתא, בר תרין, ואלין ח' וק', וסמכי לון בסמיכו אתוון דשקר, אבל אלין אינון אשתמודעאן לגבייהו יתיר, ועל דא בתהלה לדוד, בכלהו כתיב ו' בכל את ואת, בר מאלין תרין דלא כתיב ו', דהא ו' שמא דקודשא בריך הוא איהו. ובגין כך אינון ארבעין ותרין אתוון, דעלמא דא אתברי בהו, אשתכח האי ה' עלאה לסלקא לתשעין ותרין, תשעין הוו בר תרין אודנין ימינא ושמאלא, ורזא דא (ס"א וסימנך) {{מקור|בראשית יז יז}} {{צ|ואם שרה הבת תשעים שנה תלד}}, אבל איהו בחשבנא תשעין ותרין, וכד אתוסף דרגא דרזא דברית, איהו רקיעא תמינאה, וקיימא לתמניא יומין, הא מאה, ואלין ודאי מאה ברכאן בכל יומא, דאצטריכא כנסת ישראל לאתעטרא בהו, וכלא ברזא דה'. האי ה' איהי דיוקנא דילה בתרין נוני"ן, רזא דמאה, ואינון חמש סמכין רתיכין דנפקי מגו בוצינא, ואינון חמש אחרנין דנפקין מינה, ועל דא דיוקנהא כגונא דא ן-ן, תרין נוני"ן, ונקודה דקיימא באמצעיתא, ועל דא ו' קיימא בינייהו תדיר, כגוונא דא נו"ן, בגין דהכא איהו אתריה לאתעטרא, ואף על גב דרזין אחרנין אינון ברזא דה', אבל דא איהו ברזין דספרא דחנוך, והכי הוא ודאי. וכד אתתקנא באינון חמשין בלחודייהו, איהי נקודה חדא דקיימא ברזא דנ', כגוונא דא ה נו"ן וחד נקודה באמצעיתא, דאיהי שלטא עלייהו, וכלא רזא חדא, זכאין אינון דידעי ארחוי דאורייתא למהך בארחי קשוט, זכאין אינון בהאי עלמא וזכאין אינון בעלמא דאתי. רזא תליתאה את ו', האי את דיוקנא דרזא דאדם כמה דאתמר, והא אוקימנא דהאי את קיימא על י"ב רתיכין, וכד מתפרשאן, אינון כ"ד רתיכין דכלילן בהאי את, פשיטו דיוקנא דבר נש, לקבל דרועין וירכין וגופא,<קטע סוף=דף קפ ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפא|א}}<קטע התחלה=דף קפא א/>שייפין דלהון כ"ד אינון, דדרועין וירכין, וגופא הא אתמר, אבל כלהו סתימין בגופא, דגופא קיימא בכלהו כ"ד. וכלהו רתיכין כלילן ביה בגופא, ובגין דכלילן כלהו ביה, קיימא ו' פשיטו חד, גופא חד כליל בכ"ד רתיכין, ואלין אינון, רישא בשית, גופא בי"ח,ואף על גב דכל רתיכין אינון (נ"א י' י' לכל סטר ונ"א יח) י"ב לכל סטר, בכלא קיימא גופא, אבל עשרים וארבע, אינון שית דרישא, דאינון שייפין לאעלאה רישא, תמני סרי חוליין, דקיימא רישא וסמכא גופא עלייהו. וכלהו פשיטו חד ברישא וגופא, ואינון שיתין כלהו כליל לון, דאיהו רזא דשית, ועל דא שיעורא דאת ו', רישא שיעורא בשית נקודין ממש, גופא בתמני סרי, כגוונא דא כל אלין רזין מתפרשן, לאכללא לון בגופא, בגין דדרועין וירכין כלהו בגניזו, ועל דא כלא אתכליל ברזא דאת ו', ודיוקנא דילה. וכד שלימו דאת דא אתחזי, כדין כל סטרין בישין אסתתמו, ואתפרשן מסיהרא, ולא אתחפיין, בגין דאיהו מבקע כל משקופין דרקיעין ואנהיר לה, ולא יכלא מקטרגא לאבאשא כלל, וכד האי אסתלק, כדין סליק ואסטי ומפתי, ויכיל לקטרגא על כל בני עלמא, בגין דאיהו מלך זקן וכסיל, והא אוקימנא. ו' איהו נהורא דנהיר לסיהרא, ואף על גב דנהירין סגיאין אתכלילן ביה, נהורא דנהיר לסיהרא איהו חד פשיטו למליא לה, ואיהו רזא דאלף, רשימו בכל אינון רזין, וכד נהיר לסיהרא, ברזא דו' נהיר לה. ובספרא דאדם קדמאה, בדיוקנין דאתוון, ו' חד נקודה לעילא, וחמש נקודין דלתתא, וכן שיעורא דילה כגוונא דא ו', וכל נקודה קיימא ברזא דעשר, בגין דלית לך נקודה דלא אשלים לעשר, דכל נקודה אית ביה תשע סמכין רתיכין, וההיא נקודה אשלים לעשר, נקודה דימינא תשע סמכין רתיכין לה, ואיהי עשרה, וכן לשמאלא, וכן לכל סטרין, ועל דא כלהו נקודין אינון כל חד וחד כללא דעשר, איהי ורתיכוי, וכלהו כלילן בההוא פשיטו דאת ו', בגין כך כלא איהו בדיוקנא ברזא דאת ו'. וכד עייל שימשא בסיהרא (סיהרא), נפק מהאי ו' חד בפשיטו רזא דברית, כגוונא דא ג', ודא איהו לאעלא בנוקבא, וכד אתכליל כלא בהאי פשיטו דאת ו', כדין קיימא לשמשא בנוקבא, ורזא דא דכתיב, ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך, את לאתכללא דרועא בגופא, ואת בניו אתו, אלין כל אינון רתיכין וסמכין דיליה, דרועא שמאלא לגביה, דכתיב {{מקור|במדבר ג מה}} {{צ|קח את הלוים}}, לאשתכחא ו' דכליל כלא בחד פשיטו למהוי חד, ועל דא אתכח יחודא בהאי, ימינא ושמאלא ואמצעיתא כלא איהו חד, ועל דא אתעביד חד פשיטו ואקרי אחד, ולא תשכח בר פשיטו חד בלחודוי, ודא הוא חד. ה' בתראה אתעביד חד גופא, בהאי נקודה דאמצעיתא, ואעיל בה ו', ואשתכח ו' בין ב' נקודין, חד לעילא וחד לתתא, וכדין אתאחיד עלמא עלאה בעלמא תתאה, ואיהו חד ואוקימנא, אתא רבי אלעזר ורבי אבא ונשקו ידוי, בכה רבי אבא ואמר, ווי לעלמא כד יתכניש שמשא, ויתחשך עלמא. אמר רבי אלעזר, ירכין לתתא ברזא דאת ו', מנא לן דאתכלילו בהאי את, אמר ליה דכתיב {{מקור|מלאכי ג כב}} {{צ|זכרו תורת משה עבדי}}, ולא כתיב נביאי, לאתחזאה דכלא אתכליל ברזא דו', ואת ו' אקרי חד, ואיהו חד בלחודהא, ופשיטו חד, והא אתמר: ואתה הקרב אליך וגו', אמר רבי שמעון, לא שמש משה (נ"א שמשא), (נ"א דאיהו שמשא) בסיהרא, עד דאתכליל בכל סטרין ברזא דו', כמה דאוקימנא, תא חזי מה כתיב, מתוך בני ישראל לכהנו לי, לכהן לי לא כתיב, אלא לכהנו לי, לשמושא דיליה, לשמושא דאת דא, לשמושא דיליה ודאי, לי דא את ה,' לאעלא ולשמשא ו' בה', למהוי כלא חד, זכאין אינון ישראל<קטע סוף=דף קפא א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפא|ב}}<קטע התחלה=דף קפא ב/>דעאלו ונפקו, וידעי ברזא דארחוי דאורייתא, למהך בארח קשוט. מתוך בני ישראל, אמאי מתוך בני ישראל, אלא כלא לא אתקרי למהוי חד כדקא יאות, אלא מתוך בני ישראל, דהא בני ישראל קיימי לתתא, לאפתחא ארחין, ולאנהרא שבילין, ולאדלקא בוצינין, ולקרבא כלא מתתא לעילא, למהוי כלא חד, ובגיני כך כתיב {{מקור|דברים ד ד}} {{צ|ואתם הדבקים ביהו"ה וגו'}}. אמר רבי שמעון, כלא איהו קריבה, למאן דידע ליחדא יחודא, ולמפלח למאריה, דהא בזמנא דאשתכח קרבנא כדקא יאות, כדין אתקריב כלא חדא, (נ"א דרגין כלהו כחד), ונהירו דאנפין אשתכח בעלמא בבי מקדשא, ואתכפיא ואתכסיא סטרא אחרא, ושליט סטרא דקדושה בנהירו וחידו. וכד קרבנא לא אשתכח כדקא יאות, או יחודא לא הוי כדקא יאות, כדין אנפין עציבו, ונהירו לא אשתכח, ואתכסיא סיהרא, ושלטא סטרא אחרא בעלמא, (נ"א דלא אתחריב בי מקדשא אלא בגין וכו') בגין דלא אית מאן דידע ליחדא שמא קדישא כדקא יאות. אמר רבי שמעון, קודשא בריך הוא לא נסי לאיוב, ולא אתא עמיה בנסיונא כנסיונא דשאר צדיקיא, דהא לא כתיב ביה והאלהי"ם נסה את איוב, כמה דכתיב באברהם {{מקור|בראשית כב א}} {{צ|והאלהי"ם נסה את אברהם}}, דאיהו בידיה אקריב לבריה יחידאי לגביה, ואיוב לא יהיב ליה ולא מסר ליה כלום, ולא אתמר ליה, אבל אתמסר בידא דמקטרגא בדינא דקודשא בריך הוא, דאיהו אתער לההוא מקטרגא לגביה, מה דאיהו לא בעא, דהא בכל זמנא אתא ההוא מקטרגא לאתערא על בני נשא, והכא קודשא בריך הוא אתער לגביה, דכתיב {{מקור|איוב א ח}} {{צ|השמת לבך על עבדי איוב}}, אבל רזא עמיקא איהו. פתח ואמר, {{מקור|בראשית ד ג}} {{צ|ויהי מקץ ימים}}, ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהו"ה, ויהי מקץ ימים, רזא איהו, מקץ ימים ולא מקץ ימין, דחה לקץ ימין וקריב לקץ ימים. והא אוקימנא, דכתיב {{מקור|דניאל יב יג}} {{צ|ואתה לך לקץ}}, אמר קודשא בריך הוא לדניאל ואתה לך לקץ, אמר ליה לאן קץ, לקץ הימים או לקץ הימין, עד דאמר ליה לקץ הימין, ועל דא דחיל דוד, דכתיב {{מקור|תהלים לט ה}} {{צ|הודיעני יהו"ה קצי}}, או לקץ הימים או לקץ הימין, והכא מה כתיב ויהי מקץ ימים, ולא מקץ ימין, ובגיני כך לא אתקבל קרבניה, דהא מסטרא אחרא הוה כלא. תא חזי מה כתיב, {{מקור|בראשית ד ד}} {{צ|והבל הביא גם הוא}}, מאי {{צ|גם הוא}}? לאסגאה כלא דא בדא, קרבנא כלא ועקרא דיליה הוה לקודשא בריך הוא, ויהיב חולקיה לסטרא אחרא, כמה דאת אמר ומחלביהן, וקין עקרא עבד מקץ ימים, ויהב חולקא לקודשא בריך הוא, ועל דא אתדחא איהו וקרבניה. באיוב מה כתיב, {{מקור|איוב א ד}} {{צ|והלכו בניו ועשו משתה וגו'}}, וכתיב {{צ|ויהי כי הקיפו ימי המשתה}}, וכתיב {{צ|ושלחו וקראו לשלשת אחיותיהם לאכול ולשתות עמהם}}, דדא איהו עקרא לסטרא אחרא, ולבתר אקריב עולות, ועולה איהו דכר ולא נוקבא, וסלקא לעילא, וקרבנא לא קריב לאכללא ליה כדקא יאות. ותא חזי, אלמלא חולקא יהב לכלא, מקטרגא לא יכיל ליה לבתר, ואי תימא אמאי אבאיש ליה קודשא בריך הוא, אלא בגין דגרים לכסיא נהורא ולאתחפיא, ואיהו לא קריב קרבנא אחרא לאתזנא ביה אחרנין, אלא עולה דסלקא לעילא, ועל דא כתיב ככה יעשה איוב כל הימים, דאלמלא סטרא אחרא אתזנת בחולקא, אתעבר מעל מקדשא ואסתלק מניה, וסטרא דקדושה הוה סליק לעילא לעילא. אבל איהו לא בעא דאתהני אחרא מקרבניה, ואעדי גרמיה מניה, מנא לן, דכתיב (שם א) וסר מרע, ועל דא קריב תדיר עולה, דהא עולה לא אתהני מניה סטרא אחרא לעלמין, ובגין כך כל מה דנטיל לבתר מדידיה נטיל, ועל דא איוב גרים לחפיא ערלה על ברית קיימא, דלא הוה אעדי מניה, ובגין כך קודשא בריך הוא אתער לההוא מקטרגא, דכתיב השמת לבך על עבדי איוב. תא חזי כד בעא<קטע סוף=דף קפא ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפב|א}}<קטע התחלה=דף קפב א/>קודשא בריך הוא לאתאחדא בהו בישראל במצרים, לא קיימא שעתא, בגין דערלה חפיא נהורא, עד זמנא דההוא מקטרגא הוה נטיל דיליה מאיוב, ועל דא פקיד ליה קודשא בריך הוא למיכליה לההוא פסח בבהילו, עד דההוא סטרא אחרא אשתדל ביה באיוב, ופקיד לאתעברא ערלה מנייהו, וכדין אתאחד קודשא בריך הוא בישראל, וההוא סטרא אחרא אתפרש מן קודשא, ואשתדל ביה באיוב, ונטיל מדיליה, וכדין {{מקור|שמות יב יא}} {{צ|פסח הוא ליהו"ה}} ודאי, דעד השתא לא הוה פסח ליהו"ה, זכאין אינון דידעי ומיחדי יחודא דמאריהון כדקא יאות. כתיב (שם לד יז) אלהי מסכה לא תעשה לך, וכתיב בתריה (שם יח) את חג המצות תשמר, מאי עביד) האי לגבי האי, אלא הכי אוקמוה, מאן דאכיל חמץ בפסח (כאלו עביד ע"ז, למפלח לגרמיה, דהא רזא הכי הוא דחמץ בפסח), כמאן דפלח לע"ז איהו. תא חזי, כד נפקו ישראל ממצרים נפקו מרשו דלהון, מרשו אחרא, מההוא רשו דאקרי חמץ נהמא בישא, ועל דא אקרי עבודה זרה הכי, ודא איהו רזא דיצר הרע, פולחנא נוכראה דאקרי אוף הכי שאור, ודא איהו יצר הרע, דהכי איהו יצר הרע בבר נש כחמיר בעיסה, עאל במעוי דבר נש זעיר זעיר, ולבתר אסגי ביה, עד דכל גופא אתערב בהדיה, ודא איהו עבודה זרה, ועל דא כתיב {{מקור|תהלים פא י}} {{צ|לא יהיה בך אל זר}}, אל זר ודאי. את חג המצות תשמר, רבי יהודה פתח, {{מקור|ישעיה ב כב}} {{צ|חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו, כי במה נחשב הוא}}, האי קרא אוקמוה, אבל מאי חדלו לכם מן האדם, וכי אזהר ליה לבר נש לאתמנע משאר בני נשא, אוף אינון נמי לגביה, ישתכחון בני נשא דלא יקרבון אלין באלין לעלמין, אלא הא אוקמוה במאן דאשכים לפתחה דחבריה למיהב ליה שלם, ואנא אוקימנא ליה בקרא אחרא, דכתיב {{מקור|משלי כז יד}} {{צ|מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם, קללה תחשב לו}}, ואף על גב דכלא שפיר, אבל מאי חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו. הכא פקיד קודשא בריך הוא לבר נש, ואזהיר ליה לאסתמרא אינון בני נשא דסטו ארחייהו מארח טב לארח ביש, ומסאבי נפשייהו בההוא מסאבו אחרא, דהא כד ברא קודשא בריך הוא לבר נש, עבד ליה בדיוקנא עלאה, ונפח ביה רוחא (נ"א נשמתא) קדישא דכליל בתלת, כמה דאוקימנא דאית ביה נפש רוח ונשמה, ועילא מכלא נשמה, דאיהי חילא עלאה למנדע ולמטר פקודוי דקודשא בריך הוא, ואי ההיא נשמתא קדישא עאיל לה בפולחנא אחרא, האי איהו מסאיב לה, ונפיק מפולחנא דמאריה, בגין דתלת חילין אלין כלהו חד, נפש רוח ונשמה משתתפי כחדא והוו חד, וכלא כגוונא דרזא עלאה, (על דא נאמר (שם יג כ) הולך את חכמים וגו'). ואי חזינן להאי בר נש דהוו ביה אלין דרגין כלהו, עד לא קיימא בקיומיה למנדע מאן איהו, במאי אתידע (דלא) לקרבא בר נש בהדיה או לאתמנעא מניה, (ס"א בר נש דאית ביה דרגין אלין כלהו, וקיימא בקיומיה, דא איהו גבר שלים, עבדא מהימנא דמאריה, ובעי לאשתתפא ביה ולאתחברא בהדיה, למילף אורחוי מניה, ובמאי אתידע בר נש למנדע מאן איהו לקרבא בהדיה או לאתמנעא מניה), ברוגזיה ממש ידע ליה בר נש, וישתמודע מאן איהו, אי ההיא נשמתא קדישא נטר בשעתא דרוגזוי (אתי עליה), דלא יעקר לה מאתרהא, בגין למשרי תחותה ההוא אל זר, דא איהו בר נש כדקא יאות, דא איהו עבדא דמאריה, דא איהו גבר שלים. ואי ההוא בר נש לא נטיר לה, ואיהו עקר קדושה דא עלאה מאתריה, למשרי באתריה סטרא אחרא, ודאי דא איהו בר נש דמריד במאריה, ואסיר לקרבא בהדיה ולאתחברא עמיה, ודא איהו {{מקור|איוב יח ד}} {{צ|טורף נפשו באפו}}, איהו טריף ועקר נפשיה בגין רוגזיה, ואשרי בגויה אל זר ועל דא כתיב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו דההיא נשמתא קדישא טריף לה, וסאיב לה בגין אפו, אשר נשמה<קטע סוף=דף קפב א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפב|ב}}<קטע התחלה=דף קפב ב/>אחלף באפו, כי במה נחשב הוא, עבודה זרה אתחשיב ההוא בר נש, ומאן דאתחבר עמיה ומאן דאשתעי (ס"א דאשתתף) בהדיה, כמאן אתחבר בעבודה זרה ממש, מאי טעמא בגין דעבודה זרה ממש שארי בגויה, ולא עוד אלא דעקר קדושה עלאה מאתריה, ושארי באתריה עבודה זרה אל זר, מה אל זר כתיב ביה {{מקור|ויקרא יט ד}} {{צ|אל תפנו אל האלילים}}, כגוונא דא אסיר לאסתכלא באנפוי. ואי תימא הא רוגזא דרבנן, רוגזא דרבנן טב איהו לכל סטרין, דהא תנינן דאורייתא אשא איהי, ואורייתא קא מרתחא ליה, דכתיב {{מקור|ירמיה כג כט}} {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}}, רוגזא דרבנן במלי דאורייתא, רוגזא דרבנן למיהב יקרא לאורייתא, וכלא לפולחנא דקודשא בריך הוא הוי, לכך נאמר {{מקור|דברים ד כד}} {{צ|כי יהו"ה אלה"יך אש אוכלה הוא אל קנא}}. אבל אי במלין אחרנין, לאו פולחנא דקודשא בריך הוא האי, בגין דבכל חטאים דקא עביד בר נש לאו איהו עבודה זרה ממש כהאי, ואסיר לקרבא בהדיה דהאי. ואי תימא הא לשעתא הוה דעבר והדר אהדר, לאו הכי, דכיון דאעקר קדושה דנפשיה מניה ומאתריה, וההוא אל זר מקפח ההוא אתר, אתתקף ביה ולא שביק ליה, בר כד אתדכי בר נש מכל וכל, ועקר ליה לעלמין, ולבתר אשתדל לאתקדשא ולאמשכא קדושה עליה, כדין ולואי דאתקדש, אמר ליה רבי יוסי אתקדש ממש, (ס"א אמאי והא אתדכי ואתקדש). אמר ליה תא חזי, בשעתא דאיהו עקר קדושה דנפשיה, ושריא באתריה ההוא אל זר דאקרי טמא, אסתאב בר נש, וסאיב למאן דקריב בהדיה, וההיא קדושה ערקת מניה, וכיון דערקת מניה זמנא חדא, כמה דיעביד בר נש, עוד לא תיתוב לאתרהא. אמר ליה, אי הכי כמה מסאבין אינון דמתדכאן, אמר ליה, שאני מסאבו אחרא דלא יכיל למעבד יתיר, אבל דא שניא מכלא, דכל גופא סאיב מגו ומבר, ונפשא וכלא מסאיב, ושאר מסאבו דעלמא לאו איהו אלא גופא לבר בלחודוי, ובגין כך כתיב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו, דאחלף קדושה דאריה בגין אפו, דדא איהו מסאבו דמסאיב כלא, כי במה נחשב הוא, במה עבודה זרה ודאי נחשב איהו. תא חזי, האי איהו רוגזא דאיהו עבודה זרה סטרא אחרא כמה דאמרן, דבעי בר נש לאסתמרא מניה ולאתפרשא מעלוי, ועל דא כתיב {{מקור|שמות לד יז}} {{צ|אלהי מסכה לא תעשה לך}}, לך בגין לאבאשא גרמך, וכתיב בתריה את חג המצות תשמר, תשמר דא סטרא דקדושה, דבעי בר נש לנטרא ליה, ולא יחלף ליה בגין סטרא אחרא, ואי יחלף ליה הא איהו מסאיב, וסאיב לכל מאן דקריב בהדיה. את חג המצות תשמר, האי איהו אתר דאקרי שמור, ובגין כך כתיב את חג המצות תשמר. שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך, שבעת ימים אלין, לאו אינון כשבעת הימים דסכות, דאינון עלאין, ואלין תתאין, ועל דא באינון הלל גמור, ובהני לאו הלל גמור, ועל דאינון לתתא, שבעת ימים תאכל מצות, מצת כתיב חסר בלא ו', דעד לא שראן אינון יומין עלאין רזא דו'. ואי תימא כיון דהאי רזא דחג המצות אתקדש, אמאי נחתא, דהא תנינן מעלין בקדש ולא מורידין, אמאי נחתא לתתא באינון יומין תתאין, תא חזי כתיב {{מקור|ויקרא טז ו}} {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו וגו'}}, מאן דיכפר, אצטריך (נ"א לכפרא) עליה בקדמיתא, ובתר על ביתיה, כגוונא דא האי דרגא שארי לאתקדשא, ולנפקא בקדושה לכפרא עליה, וכיון דאיהו אתקדש, בעי לכפרא על ביתיה ולקדשא לון, ועל דא נחתא לתתא לקדשא ביתיה, ובמה מקדש לון, בישראל דלתתא (ס"א בחושבנא דעומר), וכיון דאלין מתקדשאן, בעינן לסלקא לה לעילא, דהא כד ביתא דמטרוניתא אתקדשת, כדין סלקת לעילא לאתקשרא באינון יומין עלאין<קטע סוף=דף קפב ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפג|א}}<קטע התחלה=דף קפג א/>לעילא. ועל דא אנן עבדין חושבנא בקיומא, על קיומנא קיימין, בגין דאינון יומין, יומין עלאין אינון. וכן בכל זמנא דעאל בר נש לאינון יומין עלאין, בין בצלותא בין בשבחא, אצטריך לקיימא על רגלוי, ירכין וגופא כחדא תמן, ירכין וגופא לקיימא כדכורא דקיימא בחיליה, ולא כנוקבא דארחהא למיתב, ועוד בגין שבחא דעלמא עלאה, ובגין דאיהו רזא דדכורא, נשים פטורות מחושבנא דא, ולא מתחייבן למימני בר דכורין, לאתקשרא כל חד כדקא יאות. כגוונא דא, {{מקור|שמות כג טז}} {{צ|יראה כל זכורך}}, דכורין ולא נשין, בגין דרזא דברית בדכורא איהו ולא בנוקבא, ובגין דקיימא רזא לעילא, נשין לא מתחייבן. ורזא אוליפנא הכא, דבכל שבעת יומין מאלין יומין עלאין, נטלא קדושא יומא חד (ומתאחד) דאלין תתאי, והאי תתאה אקרי שבוע, דאתקדש בשבעה יומין עלאין, וכן בכל שבעה ושבעה מאינון חמשין יומין, עד ולא עד בכלל. וכד אשתכחו ארבעין ותשע יומין עלאין, אשתכחו לתתא שבע יומין דאתקדשו בהו, וכל חד אקרי שבוע, דעאל באינון שבע, ועל דא כתיב {{מקור|ויקרא כג טו}} {{צ|שבע שבתות תמימות תהיינה}}, בגין דאינון נוקבין, נקט קרא לישנא דנוקבין. וכד אתקדשו בהו, וביתא מתתקנא לאתחברא אתתא בבעלה, כדין אקרי חג שבועות, מאינון נוקבי דשארו עלייהו אינון יומין עלאין דאתקדשו בהו, ובגין כך כתיב בשבועותיכם, אינון דלכון, ולא כתיב בשבועות, בגין דהכי נמי מתקדשין ישראל לתתא עמהון. ועל דא כד מטון לתשע וארבעין יומין, ההוא יומא עלאה דעלייהו דאיהו יומא דחמשין, דשליט על תשעה וארבעין יומין, רזא דכללא דאורייתא בתשעה וארבעין אנפין, וכדין ההוא יומא עלאה יומא דחמשין, באתערותא דלתתא, אפיק אורייתא כללא בתשעה וארבעין אנפין. רבי אלעזר פתח ואמר, {{מקור|תהלים פד ד}} {{צ|גם צפור מצאה בית}}, ודרור קן לה, אשר שתה אפרוחיה את מזבחותיך וגו', גם צפור מצאה בית, אלין צפרי שמיא, דמנהון שויין מדוריהון לבר, ומנהון שויין מדוריהון בביתא, כגון דרור דאיהו עופא דשוי דיוריה בביתא דכל בר נש ולא דחיל, אמאי, בגין דכלא קראן ליה דרור, מאי דרור, חירו, כמה דאת אמר {{מקור|ויקרא כה י}} {{צ|וקראתם דרור}}, ותרגומו חירו, ודא איהו צפור דרור, דהא מיומא דעביד קנא בביתא ואפיק בנין, מדוריה בביתא חמשין יומין, ולבתר מתפרשן אלין מאלין, ודא איהו עופא דאקרי דרור, חירו. תא חזי מה כתיב, וקדשתם את שנת החמשים שנה, וקראתם דרור בארץ, מהכא נפקא חירו לכלא, ובגין דנפקא מניה חירו, אורייתא דנפקת מניה אקרי חירו, ועל דא כתיב {{מקור|שמות לב י}} {{צ|חרות על הלחת}}, אל תקרי חרות אלא חירות, ודא אורייתא דאתקרי חירות, דהא מה דאפיק יומא דא עלאה אקרי חירו, ואיהו חירו דכלא, והאי יומא איהו חירו עלאה, בגין דאית חירו תתאה וחירו עלאה, ה"א עלאה ה"א תתאה, חירו עלאה, חירו תתאה, שמטה ויובל כחדא אינון: תרין נהמי אכלו ישראל, חד כד נפקו ממצרים אכלו מצה לחם עוני, וחד במדברא לחם מן השמים, (חד בפסח וחד בשבועות), דכתיב (שם טז ד) {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}}, ועל דא קרבנא דיומא דא נהמא איהו, ועל נהמא אתקריבו כל שאר קרבנין, דנהמא איהו עיקר, דכתיב {{מקור|ויקרא כג יח}} {{צ|והקרבתם על הלחם שבעת כבשים וגו'}} (שם יז) {{צ|ממושבותיכם תביאו לחם תנופה וגו'}}, דדא איהו נהמא דאחכימו ביה ישראל חכמתא עלאה דאורייתא, ועאלו בארחהא. השתא אית לן לאסתכלא, בפסח נפקו ישראל מנהמא דאתקרי חמץ, כתיב {{מקור|שמות יג ז}} {{צ|ולא יראה לך חמץ}}, וכתיב (שם יב יט) {{צ|כי כל אוכל מחמצת}},<קטע סוף=דף קפג א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפג|ב}}<קטע התחלה=דף קפג ב/>מאי טעמא, בגין יקרא דההוא נהמא דאתקרי מצה, השתא דזכו ישראל לנהמא עלאה יתיר, לא יאות הוה לאתבטלא חמץ ולא אתחזיא כלל, ואמאי קרבנא דא חמץ הוה, דכתיב סלת תהיינה חמץ תאפינה, ותו דהשתא ביומא דא אתבטל יצר הרע, ואורייתא דאתקרי חירו אשתכחת. אלא למלכא דהוה ליה בר יחידאי וחלש, יומא חד הוה תאיב למיכל, אמרו ייכול בריה דמלכא (ס"א מיכלא דאסוותא) אסוותא דא, ועד דייכול ליה לא ישתכח מיכלא ומזונא אחרא בביתא, עבדו הכי, כיון דאכל ההוא אסוותא, אמר מכאן ולהלאה ייכול כל מה דאיהו תאיב, ולא יכיל לנזקא ליה. כך כד נפקו ישראל ממצרים, לא הוי ידעי עיקרא ורזא דמהימנותא, אמר קודשא בריך הוא, יטעמון ישראל אסוותא, ועד דייכלון אסוותא דא לא אתחזי להון מיכלא אחרא, כיון דאכלו מצה דאיהי אסוותא, למיעל ולמנדע ברזא דמהימנותא, אמר קודשא בריך הוא, מכאן ולהלאה אתחזי לון חמץ, וייכלון ליה, דהא לא יכיל לנזקא לון, וכל שכן דביומא דשבועות אזדמן נהמא עלאה, דאיהו אסוותא בכלא. ועל דא מקרבין חמץ לאתוקדא על מדבחא, ומקרבין תרין נהמין אחרנין כחדא, וחמץ אתוקדא בנורא דמדבחא, ולא יכיל לשלטאה ולנזקא לון לישראל, ובגיני כך ישראל קדישין אתדבקו ביה בקודשא בריך הוא באסוותא דאורייתא ביומא דא, ואלמלי הוו נטרי ישראל תרין סטרין דנהמי אלין, לא הוו עיילין בדינא לעלמין. ביומא דראש השנה דאיהו יומא דדינא, (וכל יומא) דלאו איהו אלא לאינון דלא נטלו מיכלא דאסוותא, ושבקו לאסוותא דאורייתא, בגין מיכלא אחרא דאיהו חמץ, דהא ביומא דא דראש השנה, ההוא חמץ סלקא ומקטרגא עליה דבר נש ואלשין עליה, ואיהו קייא ביומא דא מקטרגא על עלמא, וקודשא בריך הוא יתיב בדינא על כלא ודאין עלמא. ובגיני כך כד יהב קודשא בריך הוא אורייתא לישראל,אטעים להו מההוא נהמא עלאה דההוא אתר, ומגו ההוא נהמא הוו ידעין ומסתכלין ברזי דאורייתא, למהך בארח מישר, והא אוקמוה מלה אינון חברייא ברזין (ס"א אלין דקאמרן) כדקאמרן. רבי שמעון ורבי אלעזר בריה הוו אזלי בארחא, והוו אזלין עמהון רבי אבא ורבי יוסי, עד דהוו אזלי אערעו בחד סבא, והוה אחיד בידיה חד ינוקא, זקף עינוי רבי שמעון וחמא ליה, אמר ליה לרבי אבא, ודאי מלין חדתין אית גבן בהאי סבא, כד מטו לגביה, אמר רבי שמעון, במטול דקופטרך בגבך קא אתית, מאן אנת, אמר ליה יודאי אנא, אמר מלין חדתין ודאי יומא דא לגבך, אמר ליה לאן הוא ארעך, אמר ליה דיורי הוה באינון פרישי מדברא, דהוינא משתדל באורייתא, והשתא אתינא לישובא למיתב בצלא דקודשא בריך הוא, באלין יומי דירחא שביעאה דא. חדי רבי שמעון, אמר נתיב, דודאי קודשא בריך הוא שדרך לגבן, אמר ליה חייך דנשמע מלה מפומך, מאינון מלין חדתין עתיקין דנטעתון תמן במדברא, מהאי ירחא שביעאה, ואמאי אתפרשתון השתא ממדברא למיתי לישובא, אמר ליה ההוא סבא, בשאלתא דא ידענא דחכמתא גבך, ומילך מטו לרקיעי דחכמתא, (ס"א נטו לתקיעו דחכמתא): פתח ההוא סבא ואמר, {{מקור|דברים א לא}} {{צ|ובמדבר אשר ראית, אשר נשאך יהו"ה אלה"יך כאשר ישא איש את בנו וגו'}}, האי קרא הכי מבעי ליה, ובמדבר אשר נשאך, מהו ראית, אלא קודשא בריך הוא דבר לון לישראל במדברא, מדברא תקיפא, כמה דכתיב (שם ח טו) נחש שרף ועקרב וגו', ומדברא דאיהו תקיף משאר מדברין בעלמא, מאי טעמא, בגין דההוא שעתא דנפקו<קטע סוף=דף קפג ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפד|א}}<קטע התחלה=דף קפד א/>ישראל ממצרים, ואשתלימו לשתין רבבן, אתתקף מלכותא קדישא, ואסתלק על כלא, וסיהרא אתנהירת, וכדין אתכפיא מלכו חייבא סטרא אחרא, ואפיק לון קודשא בריך הוא למיהך במדברא תקיפא, דאיהו אתר ושלטנו דסמא"ל חייבא, דאיהו דיליה ממש, בגין לתברא תוקפיה וחיליה, ולכתתא רישיה, (ס"א ולאחתא ליה), ולאכפיא ליה דלא ישלוט. ואלמלא דחאבו ישראל, בעא קודשא בריך הוא לאעברא ליה מעלמא, ועל דא אעבר לון באחסנתיה ועדביה וחולקיה ממש, כיון דחאבו בכמה זמנין, נשיך לון חויא, וכדין אתקיים {{מקור|בראשית ג טו}} {{צ|הוא ישופך ראש וגו'}}, ישראל מחו רישיה בקדמיתא, ולא ידעי לאסתמרא מיניה, ולבתר איהו מחא בבתרייתא, ונפלו כלהו במדברא, ואתקיים ואתה תשופנו עקב, וארבעין שנין לקו מניה לקבל ארבעין מלקות דבי דינא, ועל דא כתיב אשר ראית, בעינייהו הוו חמאן לההוא מארי דמדברא אזיל כפית קמייהו, ונטלי אחסנתיה ועדביה, מנלן, מדכתיב {{מקור|שמות טו טו}} {{צ|אז נבהלו אלופי אדום}}, ואלין אינון {{מקור|דברים ח טו}} {{צ|נחש שרף ועקרב}}. ואנן אוף הכי אתפרשנא מישובא למדברא תקיפא, ולעיינא תמן באורייתא, בגין לאכפיא לההוא סטרא, ותו דלא מתישבן מלי דאורייתא אלא תמן, דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא, דכד אתכפיא סטרא דא, אסתלק קודשא בריך הוא לעילא ואתייקר ביקריה, ולית פולחנא דקודשא בריך הוא אלא מגו חשוכא, ולית טובא אלא מגו בישא, וכד עאל בר נש באורח בישא ושביק ליה, כדין אסתלק קודשא בריך הוא ביקריה, ועל דא שלימו דכלא טוב ורע כחדא, ולאסתלקא לבתר בטוב, ולית טוב אלא ההוא דנפק מגו בישא, ובהאי טוב אסתלק יקריה, ודא איהו פולחנא שלים. ואנן עד השתא יתיבנא תמן כל יומי שתא, בגין לאכפיא במדברא לההוא סטרא, השתא דמטא זמנא דפולחנא קדישא דסטרא דקדושה, אהדרנא לישובא, דתמן איהו פולחנא דיליה, ותו דהשתא בראש השנה מטא זמנא דההוא חויא למתבע דינא מקמי קודשא בריך הוא, ותמן איהו שליט, ובגין כך נפקנא מתמן ואתינא לישובא: פתח ההוא סבא ואמר, {{מקור|תהלים פא ד}} {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו}}, השתא איהו זמנא לאתערא דינא עלאה תקיפא, וכד איהו אתער, סטרא אחרא אתתקף בהדיה, וכיון דאיהו אתתקף, סליק וחפיא לסיהרא דלא נהיר נהורא, ואתמליא מסטרא דדינא, כדין כל עלמא איהו בדינא, עלאין ותתאין, וכרוזא כריז בכלהו רקיעין, אתקינו כורסיא דדינא למאריה דכלא, דאיהו בעי למידן. ורזא הכא, ואתנהיר לון במדברא, אמאי אתער דינא עלאה ביומא דא, אלא כל רזין וכל קדושין יקירין, כלהו תליין בשביעאה, וההוא שביעאה עלאה עלמא עלאה דאקרי עלמא דאתי, מניה נהרין כל בוצינין וכל קדושין וכל ברכאן. וכד מטי זמנא לחדתותי ברכאן, וקדושין לאנהרא, בעא לאשגחא בכל תקונא דעלמין כלהו, וכל אינון תקונים לאתקיימא, כלהון סלקין מגו תתאי אי אינון כשראן, ואי לא כשראן כדין קיימא (ס"א מלה) דלא נהיר, עד דאתפרשן חייבין מגו זכאין, כדין אתער דינא, ומההוא דינא אתתקף סטרא אחרא, ואשתכח מקטרגא, בגין דינתנון ליה אינון חייביא, בגין דעליה כתיב, {{מקור|איוב כח ג}} {{צ|ולכל תכלית הוא חוקר}}, וחפיא לסיהרא, אמאי (ד"א לא מסרא לון בידא דמקטרגא), בגין דלית תיאובתיה דקודשא בריך הוא לאובדא לעובדי ידוי. וההוא סטרא אחרא קיימא קליפה תקיפא, דלא יכיל לאתברא, בר בההוא עיטא דקודשא בריך הוא יהיב לישראל, דכתיב תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, בגין לתברא ההוא כסה דאתחפיא סיהרא ולא נהיר, וכד מתערי ישראל לתתא בשופר, ההוא קלא דנפיק משופר, בטש באוירא ובקע רקיעין, עד דסלקא לגבי ההוא טנרא תקיפא (נ"א סטרא אחרא) דחפי לסיהרא, אשגח ואשכח אתערותא דרחמי, כדין ההוא<קטע סוף=דף קפד א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפד|ב}}<קטע התחלה=דף קפד ב/>דסליק וקיימא לעילא אתערבב, כדין ההוא קלא קיימא, ואעבר ההוא דינא. וכיון דלתתא אתערו רחמי, הכי נמי לעילא אתער שופרא אחרא עלאה, ואפיק קלא דאיהו רחמי, ואערעו קלא בקלא, רחמי ברחמי, ובאתערותא דלתתא אתער הכי נמי לעילא. ואי תימא היך יכיל קלא דלתתא או אתערותא דלתתא לאתערא: הכי נמי, תא חזי עלמא תתאה קיימא לקבלא תדיר, והוא אקרי אבן טבא, ועלמא עלאה לא יהיב ליה אלא כגוונא דאיהו קיימא, אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא, כדין הכי נהרין ליה מעילא, ואי איהו קיימא בעציבו, יהבין ליה דינא בקבליה. כגוונא דא {{מקור|תהלים ק ב}} {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}}, חדוה דבר נש משיך לגביה חדוה אחרא עלאה, הכי נמי האי עלמא תתאה, כגוונא דאיהי אתערת הכי אמשיך מלעילא, בגין כך מקדמי ישראל ואתעריב שופר, קלא דאיהו (רזא דרחמי) כליל באשא ומיא ורוחא, ואתעביד חד, וסלקא לעילא, ובטש בהאי אבן טבא, ואצטבע באינון גוונין דהאי קלא, וכדין כמה דאתחזיאת הכי משיך מלעילא. וכיון דאתקנת בהאי קלא, רחמי נפקי מלעילא ושריין עלה, ואתכלילת ברחמי מתתא ומלעילא, וכדין אתערבב סטרא אחרא, (אסתכל וחמי בנהירו דאנפין), ואתחלש תקפיה, ולא יכיל לקטרגא. והאי אבן טבא קיימא בנהירו דאנפין מכל סטרין, בנהירו דלתתא ובנהירו דלעילא, אימתי קיימא בנהירו דלעילא, הוי אומר ביומא דכפורי, וביומא דכפורי אתנהיר ההוא אבן טבא בנהירו דלעילא, מגו נהירו דעלמא דאתי, (ואתערבב ההוא דלטורא), וכדין מתקנין ישראל לתתא חד שעיר, ומשדרין להאי מדברא תקיפא דאיהו שלטא עלי. וההוא סטרא אחרא איהו נקודא אמצעיתא דחריבו דעלמא, בגין דכל חריבו ושממון מיניה הוא, מההוא סטרא אחרא שליט עליה, ונקודה אמצעיתא דכל ישובא סטרא דקדושה איהו, ועל דא קיימא ירושלם באמצעיתא דכל ישובא דעלמא. בתרין נקודין אתפרשת מלכו שמיא סטרא דקדושה, חד דילה וחד דעלמא דאתי, נקודה עלאה טמיראה, ועל דא קיימא בתרין נקודין, נקודה דילה קיימא תחותה ירושלם, אמצעיתא דכל ישובא, נקודה דנטלא מאימא עלאה טמירא, איהו גן עדן דארעא, דקיימא באמצעיתא דכל עלמא לכל סטרין, דחריבו וישובא וכל סטרין דעלמא. ועל דא באמצעיתא דגן עדן, קיימא נקודה חדא עלאה טמירא וגניזא דלא ידיע, וחד עמודא נעיץ מתתא לעילא גו ההיא נקודה, ומתמן נבעי מיא דאתפרישו לארבע סטרי עלמא, אשתכחו תלת נקודין בעלמא דקיימאן דא על דא, כגוונא דתלת נקודין דאורייתא. תא חזי, ההוא שעיר דמשדרין ישראל לעזאזל לההוא מדברא, בגין למיהב חולקא לההוא סטרא אחרא לאתעסקא בהדיה, ואי תימא תרין שעירין אמאי הכא, חד ליהו"ה וחד להוא סטרא אחרא, תינח ההוא שעיר דסטרא אחרא, ליהו"ה אמאי. אלא למלכא דהוה ארגיז על בריה, קרא לסנטירא ההוא דעביד דינא בבני נשא תדיר, בגין דיזדמן למעבד דינא בבריה, ההוא סנטירא חדי, ועאל בבי מלכא למיכל תמן, כיון דאשגח ביה בריה, אמר ודאי לא עאל סנטירא דא בבי אבא אלא בגין דארגיז מלכא עלי, מה עבד, אזל ואתפייס בהדיה, כיון דאתפייס בהדיה, פקיד מלכא למעבד סעודתא עלאה ליה ולבריה, ופקיד ולא ינדע ביה ההוא סנטירא, לבתר עאל ההוא סנטירא, אמר מלכא השתא אי ינדע דא מסעודתא עלאה<קטע סוף=דף קפד ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפה|א}}<קטע התחלה=דף קפה א/>דאתקינית לי ולברי, יתערבב פתורא, מה עבד, קרא לממנא על סעודתא, אמר ליה אתקין מדי ותשוי קמאי, ותשוי קמיה דההוא סנטירא, בגין דיחשיב דסעיד קמאי מדילי, ולא ינדע בההיא סעודתא יקירא דחדוה דילי ודברי, ויטול ההוא חולקא ויזיל ליה, ויתפרש מחדוה דסעודתא דילן, ואי לאו דמלכא עביד הכי, לא יתפרש ההוא סנטירא מבי מלכא. כך אמר קודשא בריך הוא לישראל, אזמינו תרין שעירין, חד לי וחד לההוא דלטורא, בגין דיחשיב דמסעודתא דילי קאכיל, ולא ינדע בסעודתא דחדוה אחרא דילן, ויסב ההוא חולקא ויזיל לארחיה, ויתפרש מבית. כיון דאמא עלאה עלמא דאתי, אתי למשרי גו היכלא דעלמא תתאה, לאשכחא נהירו (נ"א לאשגחא עלה בנהירו) דאנפין, דין הוא דלא ישתכח ההוא דלטורא, ולא מארי דדינין לקמיה, כד אפיק כל ברכאן ואנהיר לכלא, וכל ההוא חידו ישתכח, וישראל נטלי מאינון ברכאן. דהא כד עלמא דאתי עאל להיכלא דעלמא תתאה, ואשתכח דחדי עלמא תתאה עם בנוי בההיא סעודתא עלאה, כדין איהו בריך פתורא, ועלמין כלהו מתברכין, וכל חידו וכל נהירו דאנפין אשתכחו תמן, הדא הוא דכתיב {{מקור|ויקרא טז ל}} {{צ|לפני יהו"ה תטהרו}}. כתיב (שם ח) {{צ|ונתן אהרן על שני השעירים גורלות, גורל אחד ליהו"ה וגורל אחד לעזאזל}}, דא איהו ההוא חדוה דההוא דלטורא, בגין דקודשא בריך הוא יטיל עמיה גורל, וזמין לה, ולא ידע דנור דליק אטיל על רישיה ועל עמא דיליה, כמה דאת אמר {{מקור|משלי כה כב}} {{צ|כי גחלים אתה חותה על ראשו}}, וסימנך {{מקור|אסתר ה יב}} {{צ|אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי}}, וכתיב {{צ|ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב}}, בההוא חולקא דנטיל ואזיל ליה. ולבתר כד אתי מלכא עלאה לבי מטרוניתא, מטרוניתא תבעת עלה ועל בנהא ועל עמא מן מלכא, ואפילו בזמנא דישראל בגלותא, וצלו צלותין בכל יומא, איהי סלקת ביומא דא לקמי מלכא עלאה, ותבעת על בנהא, וכדין אתגזרו כל אינון נוקמין דזמין קודשא בריך הוא למעבד עם אדום, ואתגזר היך זמין דלטורא דא לאתעברא מעלמא, כמה דאת אמר {{מקור|ישעיה כה ח}} {{צ|בלע המות לנצח}}, וסימנך, בזמנא דגלותא {{מקור|אסתר ז ד}} {{צ|כי נמכרנו אני וגו', כי אין הצר שוה בנזק המלך}}, מאי {{צ|בנזק המלך}}? כמה דאת אמר {{מקור|יהושע ז ט}} {{צ|והכריתו את שמנו מן הארץ, ומה תעשה לשמך הגדול}}, דהא שמא עלאה לא אתקיים בקיומיה, ודא איהו בנזק המלך, וכדין והמן נבעת מלפני המלך והמלכה. כדין נהירו דאנפין וכל חידו אשתכח, וישראל נפקי לחירו בההוא יומא, כדין מההוא יומא ולהלאה חירו וחדוה באתגליא לשלטאה עלייהו, כדין בעי למחדי עמהון מכאן ולהלאה, כמה דיהבו ליה חולקא לאתפרשא מנהו, הכי נמי יהבין לשאר עמין לאתפרשא מנהון לתתא. תא חזי מה הוא רזא דקרבנא לקרבא שעיר (לקבל שעיר) ולא מלה אחרא, ואמאי שעיר בראש חדש, והכא נמי שעיר, אלא אי תימא בגין דאיהו סטרא דיליה, יאות, אמאי לא הוי עז, אלא מלה דא אצטריך, ואיהי אשתכחת למאריהון דחרשין, דכל עובדייהו במה דלא (אתחבר) יהא בנוקבא, ועל דא שעיר לא אתחבר בנוקבא,בסטרין דיליה כלהו, עז כד אתחבר בנוקבא, ובגין דאיהו מלכא, יהבין ליה בגין יקרא דיליה האי דלא אתחבר בנוקבא, ולא יהיב חיליה לאחרא, ודא אשתמודע לאינון חרשין דמשתמשין בהני עובדי, ובגיני כך שדיין על ההוא שעיר כל אינון חטאיהון. ותא חזי, אף על גב דאיהו חולקא לההוא סטרא אחרא, רזא הכא, כל הני סטרין אחרנין דלתתא (ס"א דאקרון מצולות ים) כלהו מסאבין יתיר, וכל מה דנחתין דרגין תתאין, הכי מסאבו דלהון יתיר, ובגין כך בעז יתיר חולקיהון, בגין דשערא<קטע סוף=דף קפה א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפה|ב}}<קטע התחלה=דף קפה ב/>דיליה תליא יתיר מבעירא אחרא, כמה דדינא דלהון תלי לתתא במסאבו, אבל האי מלכו חייבתא אחרא, מלכא דכלא בההוא סטרא, ברור איהו יתיר מסאבו דיליה, ולא מסאבו שלים כהני תתאי, ועל דא שעיר, דשער דיליה לא תליא ולא שעיע, לא שעיע בגין דההוא מסאבו דיליה, ולא תלי בגין דלא יתתקף ביה מסאבו כהני תתאי, ועל דא ודאי שעיר ולא אחרא. כפור, אמאי אקרי כפור, אלא בגין דנקי כל מסאבו ואעבר ליה מקמיה, בההוא יומא, ועל דא יום כפור, יומא דנקיותא, והכי קרינא ליה. כתיב {{מקור|ויקרא טז ל}} כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, כי היום הזה מבעי ליה, מאי כי ביום הזה, אלא בגין דאתדכי מקדשא לעילא ואתנקי (נ"א ואתנהיר), כתיב כי ביום הזה יכפר עליכם, יכפר וינקי בקדמיתא ביום הזה בגין דיתדכי, ולבתר עליכם. תו יכפר ביום הזה וינקי ליה בקדמיתא, וכל דא עליכם, בגינכון אצטריך לנקאה ליה ולדכאה ליה בקדמיתא. יכפר, מאן יכפר, אלא דא הוא עלמא עלאה דנהיר ונקי לכלא, ועל דא כלהו סטרין בישין דאקרון מצולות ים אתעברו, וכמה דאינון מצולות ים תליין, הכי נמי תלייא שערא (ס"א דיליה דהוא סטרא וכו') דיליה, דהוא סטרא דלהון, ושערא דההוא סטרא לא שעיע. כגוונא דא כתיב {{מקור|ויקרא טז טז}} וכפר על הקדש מטומאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם, וכל חטאתם מבעי ליה, אלא להנאה להון מכאן ולהלאה, לכל חטאתם, דלא יכיל מקטרגא לשלטאה עלייהו, (ועל דא) ביומא דכפור דאיהו קנוחא דכל חובין ונקיו דלהון, בעאן ישראל לנקאה גרמייהו, ולמהך יחפי רגלין כמלאכי עלאין. חמש ענויין, בגין לאסתייעא מחמש סטרין עלאין, דיומא דכפורי אפיק לון, ואינון תרעין דיליה. ואי שתיה קא חשיב דאיהו מסטרא דיצחק, הא שית, ואף על גב דבכלל אכילה איהו, וכדין אינון שית, וענויא בתראה תשמיש המטה איהו, ובדרגא שתיתאה שכיח, ולקבליה אנן עבדין ענויא דא. כתיב {{מקור|במדבר כט ז}} ובעשור לחדש השביעי הזה, וכתיב {{מקור|ויקרא כג כז}} אך בעשור לחדש, בעשור, בעשירי מבעי ליה, מאי בעשור, אלא בגין דהשתא ביומא דא כל דרגין עלאין אתיין אלין על אלין, למשרי על סיהרא ולאנהרא לה, וכלהו ברזא דעשר, עד דסלקא למאה, וכד קיימא ברזא דמאה כדין כלא חד, ואקרי יום הכפורים, ועל דא בעשור, כמה דאת אמר זכור שמור, דכלהו אתיין בגין לעשרא, ולאנהרא ברזא דעשר. אהדר האי סבא רישיה לקבליה דרבי שמעון, ואמר ליה, (רבי שמעון), הא ידענא דשאלתא תבעי בהאי בעשור לחדש השביעי, אמר ליה רבי שמעון, ודאי (ס"א דא בעשירי יאות הוא והכי הוא, אבל בעשור אמאי וכו'), בעשור יאות הוא, אי הכי הוא אמאי סליק למאה, והא מקרא לא אתחזי אלא דסליק לשבעין, משמע דכתיב בעשור לחדש השביעי, וכד מעשרי לשביעאה עשר זמנין, הא ודאי סליק לשבעין, אמר ליה על דא אהדרנא רישא לגבך, דהא ידענא דחכימא אנת. תא חזי תרין רזין הכא, חד דהא סיהרא חדש השביעי אקרי, ובגין כך אקרי חדש השביעי עשור, בגין דקא מנהרין לה עשר זמנין הא מאה, ותו האי מלה דקאמרת, ודאי לשבעין סליקא בהאי יומא, (ובדרגא בדשבעין איהו, ובדרגא דמאה איהו, לדרגא דמאה לאשלמא ולאנהרא), ובהאי דרגא דשבעין, דהא ביומא דא נטיל לכל עמא דישראל למידן, וכלהו קיימין בנשמתא יתיר מגופא, דהא ביומא דא ענויא דנפשא איהו ולא מגופא, כמה דאת אמר ועניתם את נפשותיכם, כי כל הנפש אשר לא תעונה, והאי יומא נטיל לכל נפשאן והוו ברשותיה, ואי לא קיימא ברזא (נ"א ברשותא) דשבעין,לית ליה רשו בנפשאן (ס"א לקיימא תמן), דקיומא דנפשאן ברזא<קטע סוף=דף קפה ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפו|א}}<קטע התחלה=דף קפו א/>דשבעין, כמה דאת אמר {{מקור|תהלים צ י}} ימי שנותינו בהם שבעים שנה וגו'. ואי תימא נפשאן דרביי דלא אשלימו לשבעין שנין, לא שלטא בהו, ודאי שלטא בהו, אבל לא בשלימו כמאן דזכי יומין סגיאין לפקודי אורייתא, ועם כל דא בכלהו שבעין שנין אזלא. ועל דא תנינן, אחד המרבה ואחד הממעיט, מאן אחד, ביחודא דשבעין שנין, מאן דאסגי ומאן דאמעיט. ועל דא ביומא דכפורי אעבר בכלהו שבעין, ואשתלים האי דרגא בכלהו, וכל נשמתין סלקין קמיה ודאין להון בדינא, וקודשא בריך הוא חייס עלייהו דישראל ביומא דא. מאן דלא אעבר טינא מרוחיה לכפרא עליה, (ביומא דא) כד סליק צלותיה בהאי יומא, טבע בההוא אתר דאקרי רפש וטיט, ואיהו מצולות ים, ולא סליק לאתעטרא ברישא דמלכא. ביומא דא לא אצטריך בר נש לפרשא חטאוי קמי אחרא, בגין דכמה אינון דנטלי ההיא מלה וסלקי לה לעילא, ואית סהדין בההיא מלה, ומה {{מקור|מיכה ז ה}} משוכבת חיקך שמור פתחי פיך, כל שכן אינון דאזלי ועייני לקטרגא לון וסהדי עליה, וכל שכן דחציפו איהו לקמי כלא, וחלול שמא דקודשא בריך הוא, ועל דא כתיב {{מקור|קהלת ה ה}} אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. (מכאן ולהלאה רזא בגוון) פתח ואמר, {{מקור|שמות יב ב}} החדש הזה לכם ראש חדשים וגו', וכי כלהו זמנין וחדשין לאו אינון דקודשא בריך הוא, (אלא חדשיכם לא כתיב), אלא החדש הזה לכם, דילי איהו אבל אנא מסרית ליה לכון, דלכון איהו באתגליא, אבל שביעאה דילי איהו ועל דא איהו בכסה ולא באתגליא. ירחא דלכון איהו בסדורא כסדר דאתוון, אביב דאיהו אב"ג, אי"ב איהו רזא דג' (ס"א ואיהו אב"ג כסדרא דאתוון), אבל ירחא שביעאה דילי איהו מסופא דאתוון (ס"א תשרי), מאי טעמא, אתון מתתא לעילא, ואנא מעילא לתתא. האי דילי ברישא דירחא אנא איהו באתכסייא, בעשרה דירחא אנא איהו, בגין דאנא בחמש קדמאי, ובחמש אחרנין, ובחמש תליתאי, בקדמיתא דירחא אנא איהו, בגין חמשה יומין, בעשרה דירחא אנא איהו, בגין חמש יומין אחרנין, בחמשה עשר דירחא אנא איהו, בגין חמש תליתאי. מאי טעמא כולי האי, בגין דכל ירחא דא מעלמא עלאה איהו, ועלמא עלאה ברזא דחמש איהו בכל זמנא וזמנא, ובגיני כך ירחא דא איהו בכסה ולא באתגליא, בגין דעלמא עלאה בכסה איהו, וכל מלוי באתכסייא, וירחא דא דקודשא בריך הוא איהו בלחודוי. כיון דמטא יומא דחמיסר, כדין גילויא איהו בחדתותא דסיהרא, וסיהרא אשתלימת ואתנהירת מאימא עלאה, וקיימא לאנהרא לתתאי, מגו נהורא דלעילא, ועל דא אקרי ראשון, כמה דאת אמר {{מקור|ויקרא כג מ}} ולקחתם לכם ביום הראשון, עד השתא קיימי כלהו יומין ברזא עלאה, מכאן נחתין לרזא תתאה. תא חזי, מיומא עלאה הוו אלין יומין קדמאין, רזא דעלמא עלאה, מאן דאין דינא דעלמא, דהא דינא לא אשתכח בהאי עלמא אלא מדינא תתאה רזא {{מקור|ישעיה נד ה}} דאלה"י כל הארץ יקרא, דאי תימא דינא דעלמא דאין לעילא, אי הכי לא אתקרי עלמא דחירו, עלמא דנהירו דכל עלמין, עלמא דכל חיין, עלמא דכל חיר. ואי תימא מדינא דיצחק, אי איהו אתער דינא לגבי האי עלמא, לא יכלין כל עלמא למסבל, דההוא אשא תקיפא עלאה לא אית מאן דסביל ליה, אלא אשא דלתתא, דאיהו אשא דסביל אשא. אלא כמה דעלמא דא עלמא תתאה דכלהו עלמין, הכי נמי כל דינוי מעלמא תתאה, דאלהי"ם שופט, ודא אקרי דינא עלאה על האי עלמא, ובגין דאיהו דרגא שביעאה, לא גזיר גזרה על בר נש אלא מעשרין שנין ולעילא. אשגח האי סבא ברבי שמעון, וחמא ליה דזלגין עינוי דמעין, אמר רבי שמעון, אי היא שביעאה, אמאי<קטע סוף=דף קפו א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפו|ב}}<קטע התחלה=דף קפו ב/>מעשרין שנין ולעילא, אמר ליה, זכאה מאן דמליל על אודנין דשמעין. תא חזי, בי דינא דלתתא בארעא לא גזרין דינא על בר נש עד תליסר שנין, מאי טעמא, בגין דשבקין שבע שנין לשביעאה, אלה"י כל הארץ יקרא,, ולית רשו לבר נש באינון שבע, ואינון שבע לא שראן אלא על תליסר דלתתא (בארעא), דאינון כורסייא לגביה, ובגין כך כל גזרין וכל דינין דלתתא, מאינון שבע שנין דלתתא כללא דעשרין שנין איהו. ודינא דעלמא בראש השנה, על ידא דהאי דרגא איהו, דאיהו ממש קיימא בדינא על בנוי בהאי עלמא, בגין לאתדכאה לגבי עלמא עלאה, בגין דלית ליה סיוע לסלקא ולאתדכאה, אלא מגו תתאי. וכד ישראל אינון בחמיסר יומין, כדין נטיל לבנוי לפרשא גדפוי עלייהו, ולמחדי עמהון, ועל דא כתיב ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי, דא איהו אילנא דאקרי עץ פרי, ואשתכח ביה פרי. עץ הדר, כמה דאת אמר {{מקור|תהלים צו ו}} הוד והדר לפניו, מאי טעמא אקרי הדר, ומאן איהו הדר, אלא דא צדיק, אמאי אקרי הדר, והא אתר טמירא איהו דלית ליה גלויא, וצריכא לאתכסייא תדיר, ולית הדר אלא מאן דאתגלייא ואתחזי, אלא אף על גב דאיהו דרגא טמירא, הדורא איהו דכל גופא, ולא אשתכח הדורא לגופא אלא ביה. מאי טעמא, מאן דלית עמיה האי דרגא, לית ביה הדורא למיעל בבני נשא, קלא לאו עמיה בדבורא (ס"א כדכורא), והדורא (ס"א ודבורא) דקלא אתפסק מניה, דיקנא והדורא דדיקנא לאו עמיה, ואף על גב דאתכסייא ההוא דרגא, כל הדורא דגופא ביה תליא, ואתכסי ואתגלייא, ובגין כך עץ הדר, איהו עץ דכל הדורא דגופא ביה תליא, ודא איהו {{מקור|בראשית א יב}} עץ עושה פרי. כפת תמרים, הכא אתכלילת אתתא בבעלה בלא פרודא, כפות תמרים כחדא, וענף עץ עבות תלתא, ועלין דיליה, דא בסטרא דא, ודא בסטרא דא, וחד דשליט עלייהו, וערבי נחל תרין, דלית להו ריחא וטעמא, כשוקין בבני נשא, (ובגין כך) לולב נטיל כלהו, כחוטא דשדרה קיימא דגופא, ומה דנפיק לבר טפח, הכי הוא, בגין לאשלמא, ולאפקא כלא, ולשמשא כדקא חזי, (ובגין כך) בהני זינין בעי בר נש לאתחזאה קמי קודשא בריך הוא. עלין וטרפין דהני תמרים, אינון כל שאר חילין, דאתאחדן באינון כנויין דקודשא בריך הוא אקרי בהון, בגין דבעינן (ס"א לאתחדתא) לתתא כגוונא דלעילא, דלית לך מלה בעלמא דלא אית לה דוגמא לעילא, כגוונא דלעילא הכי אית לתתא. ובעו ישראל לאתאחדא ברזא דא דמהימנותא קמי קודשא בריך הוא, כתיב {{מקור|ויקרא כג מב}} בסכת תשבו שבעת ימים, דא הוא רזא דמהימנותא, והאי קרא על עלמא עלאה אתמר, והכי תנינן, כד אתברי עלמא אתמר האי קרא. כד שרא חכמה לנפקא, מאתר דלא ידיע ולא אתחזי, כדין נפיק חד משחתא ובטש. וההיא חכמתא עלאה נציץ ואתפשט לכל סטרין, ברזא דמשכנא עלאה, וההוא משכנא עלאה אפיק שית סטרין, וכדין ההוא נציצו דמשחתא נהיר לכלא, ואמר בסכת תשבו שבעת ימים, מאן סכת חסר ו', דא משכנא תתאה, דאיהו כעששיתא לאחזאה לכל נהורין, וכדין אמר בסכת תשבו שבעת ימים, מאן שבעת ימים, מעלמא עלאה לתתאה, דכלהו קיימי בקיומא, לאנהרא להאי סכת, ומאן איהי, דא {{מקור|עמוס ט יא}} סכת דוד הנופלת, סכת שלום. ובעי עמא קדישא למיתב תחות צלהא ברזא דמהימנותא, ומאן דיתיב בצלא דא, יתיב באינון יומין עלאין, ועל דא כלהו בסכת בסכת, וחד בסוכות שלים, חד שלים, לאחזאה, דמאן דיתיב בצלא דא, יתיב באינון יומין עלאין לעילא, דקיימין על האי תתאה, לאנהרא ליה, לחפיא עליה, ולאגנא ליה, בשעתא דאצטריך. ותו, כלהו אקרון סכות בשלימו, וכתיב סכת חסר, דא עלמא תתאה דבעא בהני שבע יומין<קטע סוף=דף קפו ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפז|א}}<קטע התחלה=דף קפז א/>קדישין, למיזן לשאר ממנן רברבן דעמין, בעוד דאיהי נטלא חדוה בבעלה, ולא יקטרגון חדוותא, בגין דיתערבבון (ס"א דיתעדנון) בההוא מזונא, קרבנין דלהון סגיאין יתיר משאר יומין, בגין דיתעסקון בהו ולא יתערבון לבתר בחדוה דישראל, ומאן חדוה דישראל דא יומא תמינאה דעצרת. ותא חזי בעוד דאינון שאר ממנן חדאן, ואכלין בההוא מזונא דמתקני לון ישראל, אינון מתקני כורסייא לקודשא בריך הוא מתתא, ולסלקא ליה לעילא, באינון זינין, ובחדוה, ובהלולא, ולאקפא מדבחא, כדין איהי סלקא ונטלא ברכאן וחדוה בבעלה. ושאר חיוון רברבן ממנן דעמין, אכלן ומדקן ורפסן ואתזנו, ואיהי נקטא נפשאן בענוגין לעילא כמה דאתמר, כיון דנחתא והא נקטא כל ברכאן וכל קדושין וכל ענוגין, וישראל כל הני שבעה יומין הוו משכין לה באינון עובדין דקא עבדין, ומקרבין בהדה, כדין נחתא לקרבא בבנהא, ולמחדי לון יומא חד, וההוא יומא איהו יומא תמינאה, בגין דכל שבע יומין אחרנין בהדה, ועל דא איהו תמינאה, ותמניא יומין כחדא, ובגין כך אקרי עצרת, כנישין, כנישין כלהו בהאי יומא, ואקרי שמיני, ולית שמיני אלא מגו שבעה. כתיב {{מקור|איוב א כא}} יהי שם יהו"ה מבורך, מאי מבורך, (אלא כלא ידעי), אבל רזא חדא ידע חד מחברנא במדברא, אחזיאו ליה בחלמא, ורבי יצחק כפתורא שמיה, מאי מברך, שירותא קשה וסופיה רך, מ"ב קשה ודינא איהו ודאי, (ולבתר רך), כגוונא דא יומא דראש השנה מ"ב, דהא במ"ב (וברזא דמ"ב) אתוון אתברי עלמא, ועל דא אתברי בדינא, לבתר רך, ועל דא תנינן כל שירותין קשין וסופא דלהון רכין, (ס"א דהא במ"ב וברזא דמ"ב אתוון אתברי עלמא, ועל דא אתברי בדינא, לבתר רך, כגוונא דא) ביומא דראש השנה מ"ב קשה בדינא, ביומא דעצרת רך בחדוה. תא חזי מה בין דינא עלאה להאי דינא, דינא עלאה שירותא וסופא קשה, ולית מאן דיקום ביה, וכל מה דאזיל אתתקף, ובתר דשארי לא סליק מניה, עד דאכיל ושצי כלא דלא אשתאר כלום, אבל דינא אחרא דתתא, שירותא קשה, וכל מה דאזיל אתחלש, עד דנהיר אנפין, כגוונא (ס"א דא דינא דנוקבא) דנוקבא דחלש חילהא. אימתי אתער דינא דלעילא למשרי על עלמא, ביומא דטופנא, ועל דא לא אשתאר כלום בעלמא, בר ההוא תבותא דנח, דאיהי כגוונא עלאה דסביל לההוא תוקפא, ואי לאו דזמין קודשא בריך הוא ואשתכח ברחמי על עלמא, כל עלמא אתאביד, דכתיב {{מקור|תהלים כט י}} יהו"ה למבול ישב, ועל דא לא שריא דינא דלעילא על עלמא, דלא יכיל עלמא למסבל ליה אפילו רגעא חדא. אדהכי הוה רבי שמעון בכי וחדי, זקפו עיינין וחמו חמשה מאינון פרושים, דהוו אזלי אבתריה למתבע ליה, קמו, אמר רבי שמעון מכאן ולהלאה מה שמך, אמר נהוראי סבא, בגין דנהוראי אחרא אית גבן, אזלו רבי שמעון ואינון חברייא עמיה תלת מילין, אמר רבי שמעון לאינון אחרנין מה ארחא דא גבייכו, אמרו, למתבע ליה להאי סבא, דמימוי אנן שתאן במדברא, אתא רבי שמעון ונשקיה, אמר ליה נהוראי שמך, ונהורא אנת, ונהורא עמך שרי. פתח רבי שמעון ואמר, {{מקור|דניאל ב כב}} הוא גלא עמיקתא ומסתרתא, ידע מה בחשוכא, ונהורא עמה שרא, הוא גלא עמיקתא ומסתרתא, קודשא בריך הוא גלי עמיקתא ומסתרתא, דכל עמיקין סתימין עלאין איהו גלי לון, ומאי טעמא גלי לון, בגין דידע מה בחשוכא, דאלמלא חשוכא לא אתידע נהורא, ואיהו ידע מה בחשוכא, ובגין כך גלי עמיקתא ומסתרתא, דאי לאו חשוכא לא יתגליין עמיקין ומסתרתן. ונהורא עמה שרא, מאן נהורא, דא נהורא<קטע סוף=דף קפז א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפז|ב}}<קטע התחלה=דף קפז ב/>דאתגלייא מגו חשוכא, ואנן מגו חשוכא דהוה במדברא, אתגלי לן נהורא דא, רחמנא ישרי עמך נהורא, בעלמא דין ובעלמא דאתי. אזלי רבי שמעון וחברייא אלין תלת מילין אבתריה, אמר ליה אמאי לא אזלי אלין עמך כקדמיתא, אמר ליה, לא בעינא לאטרחא לבר נש עמי, השתא דאתו נזיל כחדא, אזלו, ורבי שמעון אזל לארחיה, אמר רבי אבא, הא אנן ידענא שמיה, ואיהו לא ידע שמיה דמר, אמר ליה מניה ידענא דלא לאתחזאה: ;ברוך ה' לעולם אמן ואמן: ==פרשת כי תשא - זהר== {{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר, כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם וגו'}}. רבי אבא ורבי אחא ורבי יוסי הוו אזלי מטבריה לצפרי. עד דהוו אזלי, חמו ליה לרבי אלעזר דהוה אתי, ורבי חייא עמיה. אמר רבי אבא, ודאי נשתתף בהדי שכינתא! אוריכו להו עד דמטו לגבייהו. כיון דמטו גבייהו, אמר רבי אלעזר ודאי כתיב {{צ|עיני יהו"ה אל צדיקים ואזניו אל שועתם}} {{ממ|תהלים|לד|טז}}. האי קרא קשיא וכו'.... {{קטן|(זה המאמר תמצאנו [[זהר חלק ב רכה א|בפרשת פקודי דף רכה סוע"א]], עיין שם כי שם מקומו)}} תא חזי הא אוקמוה, לית ברכתא דלעילא שרייא על מלה דאתמני. ואי תימא - ישראל היך אתמנון? אלא כופרא נטיל מנייהו והא אוקמוה. וחושבנא לא הוי עד דאתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכין להו לישראל, ולבתר מנין ההוא כופרא, ולבתר אהדרן ומברכין לון לישראל. אשתכחו ישראל מתברכאן בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהון מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שרייא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שריא עליה ויכיל לנזקא. בגין כך נטלין כופרא ופדיונא, לסלקא עליה מניינא, והא אוקמוה ואתמר:<קטע סוף=דף קפז ב/> {{ממ זהר משולב|ב|קפח|א}}<קטע התחלה=דף קפח א/>רבי יוסי ורבי חייא הוו אזלי בארחא. עד דהוו אזלין רמש ליליא. יתבו. אדהוו יתבין, שריאת צפרא לאנהרא. קמו ואזלו. אמר רבי חייא, חמי אנפוי דמזרח דקא מנהרין. השתא כל אינון בני מדינחא דטורי נהורא, סגדין לגבי האי נהורא דנהיר באתר דשמשא עד לא יפוק, ופלחין ליה. דהא כיון דנפיק שמשא - כמה אינון דפלחין לשמשא. ואלין אינון דקא פלחין לנהורא דא, וקראן להאי נהורא {{צ|אלהא דמרגלא דנהיר}}, ואומאה דלהון באלֹהּ דמרגלא דנהיר. ואי תימא פולחנא דא למגנא הוא - מיומין עתיקין קדמאין חכמתא ידעו ביה! בזמנא דשמשא נהיר עד לא יפוק, ההוא ממנא דפקיד על שמשא ואתוון קדישין דשמא עלאה קדישא רשימן על רישיה, ובחילא דאינון אתוון פתח לכל כוי שמיא ובטש בהו ועבר. וההוא ממנא עאל גו ההוא זהרא דנהיר סחרניה דשמשא. ותמן שכיח עד דנפק שמשא ואתפשט בעלמא. וההוא ממנא - איהו פקידא על דהבא ועל מרגלן סומקן. ואינון פלחין לההוא דיוקנא דתמן. ובנקודין וסימנין דירתו מקדמאי מיומין עתיקין - אזלי וידעי נקודין דשמשא למשכח אתרין דדהבא ומרגלן. אמר רבי יוסי, עד כמה יהון פולחנין סגיאין אלין בעלמא?! דהא שקרא לית ליה קיימין לקיימא?! פתח אידך ואמר {{צ|שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר}} {{מקור|משלי יב יט}}. תא חזי, אילו כל בני עלמא הוו פלחין לשקרא - הוה הכי. אבל האי נהורא וזהרא דנהיר - ודאי קשוט איהו. כוכבי רומא דרקיעא - קשוט אינון. אי בטפשו וחסרונא דדעתא דלהון אינון אמרי וקראן להו אלהא - לא בעי קודשא בריך הוא לשיצאה עובדוי מעלמא. אבל לזמנא דאתי, לא ישתצון כוכביא ונהורין דעלמא, אבל מאן ישתצי? אינון דפלחו לון. וקרא דא הכי הוא: {{צ|שפת אמת תכון לעד}} - אלין ישראל דאינון שפת אמת - {{צ|יהו"ה אלהינו יהו"ה אחד}} {{מקור|דברים ו ד}}, וכלא איהו אמת ורזא דאמת. ומסיימי {{צ|יהו"ה אלהיכם אמת}}. ודא איהו {{צ|שפת אמת תכון לעד}}. {{צ|ועד ארגיעה}} - "ועד רגע" מבעי ליה, מאי {{צ|ארגיעה}}? אלא עד כמה יהא קיומא דלהון בעלמא, עד זמנא דייתי ויהא לי נייחא, מפולחנא קשיא דעלוי, ובזמנא דארגיעה ישתצי {{צ|לשון שקר}}, אינון דקראן אלהא למאן דלאו הוא אלהא. אבל ישראל דאינון 'שפת אמת' כתיב בהו {{צ|עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו}} {{מקור|ישעיה מג כא}}. אדכרנא חדא זמנא דהוינא אזיל בהדי רבי אלעזר, פגע ביה הגמונא. אמר ליה לרבי אלעזר: אנת ידעת מאורייתא דיהודאי? אמר ליה ידענא. אמר ליה לית אתון אמרין דמהימנותא דלכון קשוט ואורייתכון קשוט, ואנן דמהימנותא דילן שקר ואורייתא דילן שקר - והא כתיב {{צ|שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר}}? אנן מיומין דעלמא קיימין במלכותא, ולא אעדי מינן לעלמין דרא בתר דרא, {{צ|תכון לעד}} ודאי! ואתון זעיר הוה לכו מלכותא, ומיד אעדי מנכון, וקרא אתקיים בכו דכתיב {{צ|ועד ארגיעה לשון שקר}}. אמר ליה: חמינא בך דאנת חכים באורייתא - תפח רוחיה<קטע סוף=דף קפח א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפח|ב}}<קטע התחלה=דף קפח ב/>דההוא גברא! אלו אמר קרא {{צ|שפת אמת כוננת לעד}} הוה כדקאמרת! אבל לא כתיב אלא {{צ|תכון}} - זמינא שפת אמת דתכון, מה דלאו הכי השתא, דהשתא שפת שקר קיימא, ושפת אמת שכיבא לעפרא. ובההוא זמנא דאמת יקום על קיומיה, ומגו ארץ תצמח - כדין {{צ|שפת אמת תכון לעד וגו'}}! אמר ליה ההוא הגמון: זכאה אנת וזכאה עמא דאוריתא דקשוט ירתין! בתר יומין שמענא דאתגייר. אזלו, מטו חד בי חקל וצלו צלותהון. כיון דצלו צלתהון, אמרו מכאן ולהלאה נתחבר בשכינתא ונזיל ונתעסק באורייתא. פתח רבי יוסי ואמר: {{צ|הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך וגו'}} {{מקור|ישעיה מא יא}} - זמין קודשא בריך הוא למעבד לישראל כל אינון טבאן דקאמר על ידי נביאי קשוט, וישראל סבלו עליהון כמה בישין בגלותהון. ואלמלא כל אינון טבאן דקא מחכאן וחמאן כתיבין באורייתא - לא הוו יכלין למיקם ולמסבל גלותא. אבל אזלין לבי מדרשות, פתחין ספרין וחמאן כל אינון טבאן דקא מחכאן, וחמאן כתיבין באורייתא דאבטח לון קודשא בריך הוא עלייהו, ומתנחמין בגלותהון. ושאר עמין מחרפין ומגדפין לון ואמרי {{צ|אן הוא אלהכון?! אן אינון טבאן דאתון אמרין דזמינין לכון?! וכי כל עמין דעלמא יכספו מנייכו?!}}. הדא הוא דכתיב {{צ|שמעו דבר יהו"ה החרדים אל דברו, אמרו אחיכם שונאיכם וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|ה}}. מאי {{צ|החרדים אל דברו}}? אינון דסבלו כמה בישין, כמה שמועות שמעי, אלין על אלין ואלין בתר אלין, וחרידו עליהון. כמה דאת אמר {{צ|כי וגו' קול חרדה שמענו פחד ואין שלום וגו'}} {{מקור|ירמיה ל ה}}. אינון חרדים תדיר אל דברו כד אתעביד דינא. {{צ|אמרו אחיכם שונאיכם}} - אלין אינון אחוכון בני עשו. {{צ|מנדיכם}} - כמה דאת אמר {{צ|סורו טמא קראו למו}} {{מקור|איכה ד טו}}, דלית עמא דקא מבזין לון באנפי ומרקקין באנפייהו לישראל כבני אדום, ואמרי "כלהו מסאבין כנדה". ודא איהו {{צ|מנדיכם}}. {{צ|למען שמי יכבד יהו"ה}} - "אנן בנוי דאל חי, די בָָּן יתייקר שמיה. אנן שלטנין על עלמא בגין ההוא דאקרי גדול" - {{צ|עשו בנו הגדול}} {{מקור|בראשית כז א}}, ובשמא דא אקרי קודשא בריך הוא גדול - {{צ|גדול יהו"ה ומהולל מאד}} {{מקור|תהלים קמה ג}}. "אנן בני הגדול ואיהו גדול - ודאי {{צ|למען שמי יכבד יהו"ה}}". "אבל אתון זעירין מכלא - {{צ|יעקב בנה הקטן}} {{מקור|בראשית כז ו}} כתיב. אן הוא אלהכון? אן הוא אינון טבאן דיכספון כל עממיא מחדוה דלכון? מאן יתן {{צ|ונראה בשמחתכם}} כמה דאתון אמרין!". {{צ|והם יבושו}} - רוח הקדש אומר {{צ|והם יבושו}} כמאן דתלי קללתא באחרא. בגין דאתון אמרין דכדין יבושו ויכלמו - ובגין דא רוח קדשא הוה אמר מלה הכי. ועל דא - {{צ|הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך}} {{ממ|ישעיהו|מא|יא}}. מאי {{צ|כל הנחרים בך}}? דאתקפו נחיריהון ברוגזא עלך בגלותא דא. בההוא זמנא {{צ|יבושו ויכלמו}} מכל טבין דיחמון להון לישראל. אמר רבי חייא הכי הוא ודאי. אבל חמינן, והכי חמו תקיפי עלמא, דהא גלותא אתמשך ועדיין בריה דדוד לא אתי. אמר רבי יוסי, וכל דא הכי הוא. אבל מאן עביד דיסבלון ישראל גלותא דא? כל אינון הבטחות דאבטח לון קודשא בריך הוא. והא אתמר, דעאלין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וחמאן כל אינון נחמות, וחדאן בלבייהו, למסבל כל מה דייתי עלייהו. ואלמלא דא לא יכלין למסבל. אמר רבי חייא ודאי הכי איהו! וכלא בתשובה תליא! ואי תימא דיכלין השתא לאתערא תשובה כלהו כחדא - לא יכלין! מאי טעמא לא יכלין? בגין דכתיב {{צ|והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה}} {{מקור|דברים ל א}}, וכתיב {{צ|והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך וגו'}}, וכתיב (שם ב) {{צ|ושבת עד יהו"ה אלה"יך וגו'}}. וכדין {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצץ וגו'}}. ועד דכל אינון מלין לא יתקיימון - לא יכלין<קטע סוף=דף קפח ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפ|א}}<קטע התחלה=דף קפט א/>לאתערא תשובה מנייהו. אמר רבי יוסי, כמה סתמת כל ארחין ושבילין מכל בני גלותא, ולא שבקת לון פתחון פה! אי הכי - להוו כמה דהוו בכל דרא ודרא, דלא יסבלון גלותא, ולא אגרא, ויפקון מדינא דאורייתא, ויתערבון בשאר עמין! פתח ואמר: {{צ|כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה וגו'}} {{מקור|ישעיה כו יז}}. מאי {{צ|כמו הרה}}? ארח איהו לעוברתא לאעברא עלה תשע ירחין שלמין, ואית בעלמא כמה וכמה דלא עבר עלה אלא יומא חד או תרין יומין מתשיעאה, וכל צירין וחבלין דעוברתא בתשיעאה אינון, ואף על גב דלא אעבר עלה אלא יומא חדא - אתחשיב עלה כאילו אתעברו כל תשיעאה שלים. אוף הכי ישראל. כיון דאטעמי טעם גלותא - אי יהדרון בתשובה, יתחשב עלייהו כאלו אעברו עלייהו כל אינון מלין דכתיבין באורייתא. כל שכן וכל שכן דכמה וכמה יסורין אעברו עלייהו מן יומא דגלותא שרי. אבל מאי דכתיב {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} {{מקור|דברים ד ל}}? תא חזי כמה רחמנותא רחים קודשא בריך הוא לישראל במלה דא. למלכא דהוה ליה ברא יחידאה, ורחים ליה רחימו דנפשא, ומגו רחימו דיליה יהב ליה לאמיה מטרוניתא דתרבי ליה, ותוליף ליה ארחי מתתקנן. זמנא חדא חב לגבי אבוה. אתא אבוהי ואלקי ליה, ולבתר אעבר על חוביה. תב כמלקדמין וחב לאבוה, ואפקיה אבוה מביתיה וארגיז עליה. נפק ההוא ברא מביתיה. ובאתר דיהך בארח קשוט ויהא זכאה כדקא יאות בגין דישמע מלכא אבוה ויהא תיאובתיה עליה - מה עבד? אמר "הואיל ונפקנא מהיכלא דאבא - אעביד מכאן ולהלאה כל מה דאנא בעי!". מה עבד? אזל ואתחבר בזונות, ואתלכלך בלכלוכא דטנופא בהדייהו, ולא הוה משתכח אלא בהדייהו בחבורא דלהון. מטרוניתא אמיה פקדת בכל יומא על ההוא ברא, וידעת דברה בהדי זונות אתחבר, וכל חברותא דידיה בהדייהו הוות. שריאת למבכי ולאתמררא על ברה. יומא חד עאל מלכא לגבה. חמא לה דאיהי מבכה. שאיל לה על מה את בכאת? אמרה ולא אבכה - דהא ברנא לבר מהיכלא דמלכא, ולא די דהוא לא יתיב בהיכלא דמלכא אלא דהוא יתיב בהדי זונות! מה יימרון כל בני עלמא - בריה דמלכא איהו דיתיב בבי זונות! שריאת למבכי ולאתחננא למלכא. אמר מלכא, בגינך אהדר ליה ואנת ערבאה דיליה! אמרת הא ודאי. אמר מלכא הואיל וכך הוא - לא אצטריך לאהדרא ליה ביממא באתגליא, דכסופא דילן איהו למהך בגיניה לבי זונות. ואי לא הוה כגוונא דא דטינף גרמיה הכי וחלל יקרי - הוינא אנא וכל חיילין דילי אזלין בגיניה בכמה יקר, בכמה בוקינס קמיה, בכמה מאני קרבא מימיניה ומשמאליה, עד דכל בני עלמא יודעזעון וינדעון כלא דברא דמלכא איהו. השתא כיון דאיהו טינף גרמיה וחלל יקרי - איהו יהדר בטמירו דלא ינדעון ביה. אהדר לגבי מלכא - יהביה לגבי אמיה. ליומין סרח כמלקדמין. מה עבד מלכא? אפיק ליה ולאמיה בהדיה מגו היכלא! אמר תרווייכו תהכון, ותרווייכו תסבלון גלותא ומלקיותא תמן! כיון דתרווייכו תסבלון כחדא - כדין ידענא דברי יתוב כדקא חזי. כך ישראל בנוי דמלכא קדישא אינון - אחית לון למצרים. ואי תימא בההוא זמנא לא חאבו? גזרה דגזר קודשא בריך הוא בין הבתרים הוה אתחזי למהוי קיים! וקודשא בריך הוא אשגח לתרין מלין; חד בגין ההוא מלה דאמר אברהם {{צ|במה אדע כי אירשנה}} {{מקור|בראשית טו ח}}, דא הוא<קטע סוף=דף קפט א/>{{ממ זהר משולב|ב|קפא|ב}}<קטע התחלה=דף קפט ב/>סבה ועילה. אבל עד דנפקו ממצרים לא הוי גוי ולא אתחזו כדקא יאות. פתח ואמר, {{צ|כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות}} {{מקור|שיר ב ב}}. בעא קודשא בריך הוא למעבד לון לישראל כגוונא דלעילא, ולמהוי שושנה חדא בארעא כגוונא עלאה. ושושנה דסלקא ריחא ואתבריר מכל שאר וורדין דעלמא לא הוי אלא ההיא דסלקא {{צ|בין החוחים}}? ודא ארחא כדקא יאות. ועל דא זרע שבעין זוגין דהוו שבעין נפש, ואעיל לון בין החוחים. ואינון חוחים - מיד דהוו אינון זוגין תמן - סליקו ענפין וטרפין, ושליטו על עלמא, וכדין פרחת שושנה בינייהו. כיון דבעא קודשא בריך הוא לאפקא שושנה ולקיט לה מבינייהו - כדין יבשו חוחים ואזדריקו ואשתציאו ולא אתחשבו לכלום. בשעתא דאזיל למלקטא שושנה דא, לאפקא בריה בוכריה, בההוא זמנא אזל מלכא גו כמה חיילין רברבנין ושליטין, עם דגלין פרישן, ואפיק לבריה בוכריה בכמה גבורן, ואייתי ליה להיכליה, ויתיב סגי בבי מלכא. כיון דחב לגבי אבוה - אוכח ליה ואלקי ליה דכתיב {{צ|ויחר אף יהו"ה בישראל ויתנם ביד שוסים וגו'}} {{מקור|שופטים ב יד}}. סרח כמלקדמין ומרד באבוה - אפקיה מביתיה. מה עבדו ישראל? חמו דהא אתבדרו לבבל - אתערבו בעממיא; נסיבו נשין נכריות, ואולידו בנין מנהון. עם כל דא אימא קדישא הות אפטרופוסא עלייהו. ועל דעבד הכי, קודשא בריך הוא אמר הואיל וכסופא איהו - ליתי ברי איהו מגרמיה. הואיל וחלל יקרי - לא אתחזי דאנא איזיל תמן לאפקא ליה ולמעבד ליה נסין וגבורן כמלקדמין. תבו אינון בלא סיועא דאתחזו לון, בלא פליאן ונסין. אלא כלהו מתבדרן, כלהו לָאָן במסכנו. ותבו להיכלא דמלכא בכסופא. ואימא קדישא ערבת לון. חאבו כמלקדמין. מה עבד קודשא בריך הוא? אפיק להאי ברא כמלקדמין מהיכליה ואמיה בהדיה. אמר: מכאן ולהלאה אימא וברה יסבלון כמה בישין כחדא! הדא הוא דכתיב {{צ|ובפשעיכם שלחה אמכם}} {{מקור|ישעיה נ א}}. ועל דא כתיב {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} {{מקור|דברים ד ל}} - מאי {{צ|באחרית הימים}}? אלא דא היא אימא קדישא דהיא {{צ|אחרית הימים}}, ועמה סבלו כל מה דסבלו בגלותא. ואילו יהדרון בתיובתא - אפילו חד ביש או חד צערא דיעבר עלייהו - אתחשב עלייהו כאלו סבלו כלא!ואי לאו - סתים קיצא וכל דרין דיליה, כמה דאמר בוצינא קדישא, דכתיב {{צ|לצמיתות לקונה אותו לדורותיו}} {{מקור|ויקרא כה ל}}. וכל דא בתיובתא תליא מילתא. אמר רבי חייא: ודאי הכי הוא, ועל דא גלותא אתמשך. אבל קודשא בריך הוא כל מה דמחא לון לישראל - בהאי {{צ|אחרית הימים}}. ובהאי אחרית הימים יעביד לון נסין ונוקמין, דכתיב {{צ|והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהו"ה בראש ההרים}} {{מקור|ישעיה ב ב}}. מאן {{צ|ראש ההרים}}? דא אברהם סבא, כהנא רבא, ראש דכלא. ובגין דאיהו ראש - כוס דברכה יהיה נכון בראש ההרים, דא אברהם סבא, קדמאה לשאר ההרים. כוס דברכה אצטריך למהוי מתקנא בימינא. {{צ|ונשא מגבעות}} - אצטריך למהוי זקיף מן פתורא שיעורא דאקרי זרת לברכא לקודשא בריך הוא, ודא הוא {{צ|ונשא מגבעות}}. {{צ|מגבעות}} מאי הוא? אלא בֵּינה ובין בתולות אחריה רעותיה - שיעורא דזרת איהו. {{צ|נשא}} כוס דברכה {{צ|מגבעות}} ודאי. ועל דא - טבא דיהא ליה להאי ברא בוכרא - באחרית הימים איהו. אמר ליה שפיר קאמרת! האי קרא ודאי הכי הוא. {{צ|בראש ההרים}} - דא ימינא אברהם סבא, דאיהו ראש ההרים ודאי. {{צ|ונשא מגבעות}} - משיעורא דגבעות דאינון רעותיה, ושפיר קאמרת. {{צ|ונהרו אליו כל הגוים}} {{מקור|ישעיה ב ב}} - מאי הוא? אמר ליה, ואפילו נשים וקטנים, ושמש דפלח על פתורא אף על גב דאיהו לא אכל - אצטריך למשמע ולמימר אמן, (ס"א להריק ברכה לכוס). דלא יימא בר נש "אנא לא אכלית, והואיל<קטע סוף=דף קפט ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קצ|א}}<קטע התחלה=דף קצ א/>דלא אצטריפנא לזמון לא אשמע ולא אימא אמן". הכל חייבין ביה. דבר אחר: {{צ|ונהרו אליו כל הגוים}} - אף על גב דנשים וקטנים פטורין מן המצות - בכוס דברכה הכל חייבין; בלבד דינדעון למאן מברכין. ודא היא {{צ|ונהרו אליו כל הגוים}}. אתא רבי יוסי ונשקיה. אמר כמה שפיר מלה דא ומתיקא לחכא! {{ש}} השתא אית לדייקא, אי האי 'אחרית הימים' איהו כוס דברכה ממש - מהו {{צ|הר בית יהו"ה}}? הוה ליה למכתב הכי "והיה אחרית הימים נכון יהיה בראש ההרים" - מהו {{צ|באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהו"ה}}? {{ש}} אמר ליה, {{צ|אחרית הימים}} איהו אילנא כלא - מרישיה ועד סיפיה, דהוא אילנא דטוב ורע. ואתא קרא לבררא {{צ|'''ב'''אחרית הימים}}, ואפיק {{צ|הר בית יהוה}} - דא טוב בלא רע. {{צ|הר בית יהוה}} ודאי - דלית תמן חולקא לסטרא אחרא, דהא אתבריר {{צ|הר בית יהוה}} מגו אילנא דאיהו {{צ|אחרית הימים}}. ודא איהו כוס דברכה דאיהו {{צ|נכון בראש ההרים}}. אמר רבי יוסי, זכאה ארחא דא דזכינא להאי מלה! {{ש}} אמר ליה: ממאן שמעת לה? {{ש}} אמר ליה יומא חדא הוינא אזיל בארחא ושמענא וחמינא ליה לרבי שמעון דהוה דריש להאי קרא לרבי אחא. וכיון דשמענא - חדינא ביה, ונטירנא ליה צריר בכנפא דלבושאי דלא יתעדי מנאי לעלמין. {{ש}} אמר ליה, ודאי מלה קדישא דא מנהירו דבוצינא קדישא אתנהיר! זכאה דרא דקיימי עלמא וסמכוי שריין בגויה! ואי אנת צרירת להא מלה בקשרא חדא דלא יתעדי מינך - אנא אצרור לה בתלתין או בארבעין קשרין בכיסאי, דלא יתעדי מינאי לעלמין. (כאן חסר) {{להשלים}} ...על ההיא מלה דאחמי קודשא בריך הוא למשה, בגין דאף על גב דישראל חבין קמיה בכל דרא ודרא, לא בעי מאן דיימא עלייהו דלטורין. מנלן? מהושע, דכתיב {{צ|תחלת דבר יהו"ה בהושע}} {{מקור|הושע א ב}} - הא אוקמוה מלה. ועל דא {{צ|והיה מספר בני ישראל כחול הים וגו'}} {{ממ|הושע|ב|א}}. ובגין דא בריך לון בכמה ברכאן לאהדרא בתיובתא, ולאתבא לון לגבי אבוהון דבשמיא, ולא אעדי מתמן עד דקודשא בריך הוא מחל על חובייהו, ואתנקיאו קמיה. אליהו מה כתיב ביה? {{צ|ויבא וישב תחת רתם אחד וגו'}} {{מקור|מלכים א יט ד}}. אמר: מאריה דעלמא! אתתא חדא שדרת לון לישראל ודבורה שמה, דכתיב {{צ|והיא יושבת תחת תמר דבורה}} {{מקור|שופטים ד ה}} - דא הוא {{צ|רתם}}. ואהדרת לון למוטב, דכתיב {{צ|עד שקמתי דבורה}} {{ממ|שופטים|ה|ז}}. ואנא עאלית בינייהו ואכרזית קמייהו, ולא יכילנא. עד דהוה יתיב, אתגלי עליה קודשא בריך הוא. אמר ליה {{צ|מה לך פה אליהו}}? בקדמיתא קא הוית מקטרגא ומקני על ברית, ומדחמינא בך דקנית עלי בההוא ברית - נטלית ליה ברעו דמשה ויהיבנא לך, עד דמשה הוה אמר {{צ|הנני נותן לו את בריתי שלום}} {{מקור|במדבר כה יב}}. השתא דאיהו דילך, לא אתחזי לך לקטרגא עלוי. הוה לך למשבק קנוייך לי, כמה בקדמיתא דהוה דילי, שבקנא ליה לידא אחרא ולא קטריגנא עלוי. {{צ|מה לך פה}} - מאי {{צ|פה}}? ברית קיימא, {{צ|פה יהו"ה}} איהו. כיון דלא בעאת לשבקא לי - פומך אתברי באתר דההוא פומא. תנן, בההיא שעתא אתעבר מניה ההוא נבזבזא דיהב ליה משה, דתנן מאי דכתיב {{צ|וילך בכח האכילה ההיא...עד הר האלהי"ם חורבה}} {{מקור|מלכים א יט ח}}? למתבע מתמן. וכי מתמן הוה בעי? אלא למתבע כמלקדמין מההוא דירית בהר האלהי"ם ברית דא. פנחס הוא אליהו ודאי בדרגא חדא. אמר ליה משה, לית אנת יכיל לקבלא מנאי, אלא זיל לינוקייהו דישראל ומאינון תרווח, ואינון יהבי לך. וכך הוא עביד. (חסר) {{להשלים}} ...כמה טיבו עביד קודשא בריך הוא בכל דרא ודרא לישראל - תא חזי מה כתיב, {{צ|ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים}} {{מקור|מיכה ו ד}}. והא כמה נביאי הוו לבתר משה? <קטע סוף=דף קצ א/>{{ממ זהר משולב|ב|קצ|ב}}<קטע התחלה=דף קצ ב/>"ואשלח לפניך את משה אהרן ואלעזר ופנחס יהושע ואליהו ואלישע וכמה שאר צדיקי וחסידי" מבעי ליה?! אלין תלתא אמאי? אלא אמר קודשא בריך הוא, עמי בני אמאי לא תדכרון לכל טבין דעבדית לכו, דשדרית לכו למשה אהרן ומרים. למלך בשר ודם דאית ליה מדינתא, ושדר לגבה גוברין אפרכין רברבנין, דיהון מנהלי עמא ומעיינין בהו ובדינייהו. מאן אצטריך למהוי זקוק במזונייהו במלין דיצטרכון - לאו עמא דמדינתא?! בעל כרחייהו יצטרכו לעיינא בהו, ולמיהב להו יקרא. שדרית למשה - איהו אייתי קמייכו מן למיכל, ונהיל לכו ולבנייכו ולבעירייכו, ואשתדל בדינייכו (ס"א במזונייכו), ובכל מה דאצטריך לכו. שדרית לאהרן - אייתי (ס"א לכו ענני) היכלין דענני יקר לחפאה עלייכו כמלכין. אסחי לכו בטלי יקר, דלא אתרקבו לבושיכון ומנעליכון, והוו מתחדשי בכל יומא. שדרית למרים - אייתיאת בירא לאשקאה לכו, ושתיתון אתון ובעירכון. אינון יהבו לכון, ומדלהון אכלתון ושתיתון, ויתיבתון בחופאה דיקר דלהון - ומדלכון לא יהבתון לון?! ולא עוד אלא דאשתדלו עליכון ונטלו על צואריהון מטולכון - והויתון מחרפין ומגדפין לון?! אמר רבי יוסי, לאו הוה אבא רחמן על בנוי כקודשא בריך הוא. וקרא הוא, דכתיב {{צ|לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב וגו'}} {{מקור|מלכים א ח נו}}. תא חזי רחמנו דיליה - אלו אמר {{צ|לא נפל דבר אחד מכל דברו}} ולא יתיר - נח לעלמא דלא אתברי. אבל מדאמר {{צ|מכל דברו הטוב}}, ואפיק ביש לאחורא, דהא מלה דביש לא בעי למעבד. ואף על גב דאגזים וארים רצועה - אתאת אימא ואתקפת בדרועיה ימינא, וקם רצועה בקיומיה, ולא נחית לתתא, ולא אתעביד. בגין דבעיטא חדא הוו תרווייהו - איהו דאגזים ואיהי דאחידת בימיניה. ואי תימא מנלן? ממלה דאיהי באתגליא, דכתיב {{צ|לך רד כי שחת עמך}} - שרי לארמא רצועה. ומשה דלא הוה ידע ארחא דאמא - שתיק. כיון דחמא קודשא בריך הוא כך - אנקיד ליה ובטש ביה ואמר {{צ|ועתה הניחה לי}}. מיד ארגיש משה ואחיד בדרועיה דקודשא בריך הוא דכתיב {{צ|זכור לאברהם}} - דא דרועיה ימינא. ובגין כך לא נחית רצועה. ואי תימא אימא דאיהי רגילה לאחדא ברצועה דמלכא אן הות, דשבקת מלה למשה? שאילנא ואמינא, והא לא ידענא ברירא דמלה, עד דנהוי קמיה דבוצינא קדישא. כד אתו לקמיה דרבי שמעון - חמא באנפייהו סימן. אמר: "עולו בני קדישין, עולו רחימין דמלכא, עולו רחימין דילי, עולו רחימין אלין באלין". דאמר רבי אבא כל אלין חברייא דלא רחימין אלין לאלין - אסתלקו מעלמא עד לא מטא זמנייהו. כל חברייא ביומוי דרבי שמעון - רחימו דנפשא ורוחא הוה בינייהו, ובגין כך בדרא דרבי שמעון באתגלייא הוה. דהוה אמר רבי שמעון כל חברייא דלא רחמין אלין לאלין, גרמין דלא ליהך בארח מישר, ועוד דעבדין פגימו בה, דהא אורייתא רחימו ואחוה וקשוט אית בה. אברהם רחים ליצחק, יצחק לאברהם. מתחבקן דא בדא. יעקב - תרווייהו אחידן ביה ברחימו ובאחוה. יהבין רוחייהו דא בדא. חברייא! כההוא דוגמא אצטריכו ולא למעבד פגימו. כיון דחמא סימן באנפייהו ואמר לון הכי - אמרו ליה ודאי רוח נבואה שרא על בוצינא קדישא, והכי אצטריך לן למנדע. בכה רבי שמעון ואמר, חד מלה מאינון מלי דלחישו לי מגו ריש מתיבתא דגנתא דעדן, דלא אמרו באתגליא - מלה דא סתרא איהי - ואימא לכו בני רחימאי, בני רחימין דנפשאי. מה אעביד? אמרו לי בלחישא, ואנא אימא באתגלייא. ולזמנא דנחמי אנפין באנפין, <קטע סוף=דף קצ ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קצא|א}}<קטע התחלה=דף קצא א/>כל אנפין יסתכמון בדא. בני, חובא דעבדו עמא דלבר ואשתתפו ביה עמא קדישא - באימא חאבו. דכתיב {{צ|קום עשה לנו אלהים}} - {{צ|אלהים}} ודאי, כבוד ישראל. דא איהו דשריא עלייהו כאימא על בנין. ודא הוא רזא דכתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור}} {{מקור|תהלים קו כ}} - דא כבודם דישראל, אימא דלהון. ודא הוא דכתיב {{צ|גלה כבוד}} {{מקור|ש"א ד כב}} - דגרמו לשכינתא דאתגלי בגלותא עמהון. ועל דא {{צ|וימירו את כבודם}}. במה? {{צ|בתבנית שור}}. הכא איהו רזא דמלה. תא חזי, לתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין - נפק חד ערעורא מקטרגא, מזיקא קדמאה. ואיהו ברזא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קדשא. כיון דאתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא, בעי לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא. ונחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט - {{צ|תבנית שור}}, דיוקנא דשור. וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא דאבות נזיקין בר שור - כלהו דיליה. ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה: מתמצית דלחם ושבע זיני דגן - לית ליה בהו חולקא. ובגיני כך אימא לא הות תמן, ולא יאות לה למהוי תמן. ובגין דאבא הוה ידע רחמנו דאימא וארחא דילה - אמר למשה. בני רחימאי! עיטא בתרווייהו בדא תדיר! ודא הוא דלחישו לי בלחישו - דלא חזי לגלאה - דברא לא ינדע. ויחמי דהא רצועה אתתקנת, וידחל תדיר. אבל תרווייהו בעיטא דא ובעיטא חדא. תא חזי כתיב, {{צ|וירא העם כי בשש משה}} - מאן {{צ|העם}}? אינון ערב רב. מאן ערב רב? וכי לודים וכושים וכפתורים ותוגרמים הוו, דקראן לון ערב רב? והלא מצריים הוו, וממצרים נטלו! ואלו הוו ערבוביא דעמין סגיאין - הכי הוה ליה למכתב "ערב רב '''עלו''' אתם", לפי ערבוביא דלהון. אלא {{צ|ערב רב '''עלה''' אתם}} {{מקור|שמות יב לח}} - עמא חד הוה ולישן חד! אבל כל חרשי מצרים וכל חרטומי דלהון הוו, דכתיב בהו {{צ|ויעשו גם הם חרטומי מצרים}} (שם ז כג), דבעו למיקם לקבל פליאן דקודשא בריך הוא. כיון דחמו נסין ופליאן דעבד משה במצרים - אהדרו לגבי משה. אמר ליה קודשא בריך הוא למשה: לא תקבל לון! אמר משה: מאריה דעלמא! כיון דחמו גבורתא דילך באען לאתגיירא - יחמון גבורתך בכל יומא, וינדעון דלית אלהא בר מנך. וקבל לון משה. אמאי קרא לון {{צ|ערב רב}}? אלא כל חרשין דמצרים הוו, וברישהון '''יונוס וימברוס''', ובשעתא דיומא הוו עבדי תדיר חרשייהו. וכל אלין חרשין עלאין הוו מסתכלי מכי נטי שמשא - משירותא דשית שעות ומחצה עד שירותא דתשע ומחצה, דהיינו 'ערב רברבא'. כל אינון חרשין זעירין - משירותא דתשע ומחצה עד פלגות ליליא. אינון עלאין דבהו הוו מסתכלי מכי נטי שמשא - דהא כדין שראן {{קיצור|תשע מאה ותשעין וחמש דרגין|995}} למשטטא על טורי חשוך. ורוחא דלהון הוה משטטא על כל אינון חרשין (נ"א דרגין) בחרשייהו. ואלין הוו עבדי כל מה דאינון בעאן, עד דכל מצראי רחצנו דלהון באלין הוה. וקראן לון {{צ|ערב רב}} בגין דאית ערב זעירא; מתשע שעות <קטע סוף=דף קצא א/>{{ממ זהר משולב|ב|קצא|ב}}<קטע התחלה=דף קצא ב/>ומחצה ולתתא דא ערב זעירא. ותרי 'ערבי' אינון. ועל דא {{צ|וגם ערב רב עלה אתם}}. וחכמתא דלהון הוה סגי. ואינון אסתכלו בשעתי דיומא, ואסתכלו בדרגא דמשה, וחמו דהא בכל סטרין {{צ|בשש משה}} - בשש שעתי קדמאין דיומא - דאינון לא יכלין לשלטאה בהו. (ס"א בגין שית) בשית דרגין עלאין דאחידן ביה (נ"א דאחיד בהו), ובכל סטרין בשית הוה. ובעטרין דאלין שית הוה זמין לרדת מן ההר, דכתיב {{צ|כי בשש משה לרדת מן ההר}}. מיד {{צ|ויקהל העם על אהרן}}. דהכי תנינן דבההיא שעתא דנחית משה וקביל אורייתא בלחודוי, כללא דכל ישראל. ואיהו קביל אורייתא בעלמא - ואפילו מגלת אסתר, דכתיב {{צ|וקבל היהודים}} {{מקור|אסתר ט כז}} - "וקבלו היהודים" מבעי ליה - מאי {{צ|וקבל}}? אלא דא משה דאיהו {{צ|היהודים}} - כללא דיהודאי. {{צ|ויקהל העם על אהרן}} - אמאי על אהרן? בגין לאתכללא בסטרא דימינא, דהא אינון שמאלא בעו מניה, ובגין דלהוי כליל בימינא, אתכנשו על אהרן. {{צ|ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים}} - {{צ|אלהי"ם}} ודאי - בעו סטר שמאלא. {{צ|אשר ילכו}} - "אשר ילך" מבעי ליה - מאי {{צ|אשר ילכו}}? אלא אלהי"ם שית דרגא אינון, כלהו בסטר שמאלא ד'''אלהי"ם''' שית אינון. דאי תימא דהא שבע אינון - ההוא '''אלהי"ם''' עלאה לא עאל בכללא. תא חזי, כל זמנא דהוה משה במצרים - שמא ד'''אלהי"ם''' לא דכיר אלא שמא ד'''יהו"ה'''. ועל דא קשיא ליה לפרעה - בגין דלא יהא תוקפא לההוא סטרא אחרא, ולא יתתקף בעלמא. השתא בעו ההיא מלה, והיינו {{צ|קום עשה לנו אלהי"ם}} - {{צ|לנו}} דייקא - דאנן צריכין להאי מלה לתקפא סטרא דילן דהוה אתדחיא עד השתא. {{צ|אשר ילכו לפנינו}} - מאי אמרו? אלא הכי אמרו: חמינן דאתון ישראל כל טוב וכל יקר דעלמא לכו, ואנן דחיין לבר. דילכון - {{צ|ויהו"ה הולך לפניהם יומם}} {{מקור|שמות יג כא}}. אוף הכי - {{צ|אלהי"ם אשר ילכו לפנינו}}, כמה דאזיל קמייכו '''יהו"ה''', דהא רשו אית לסטרא דילן למהך אוף הכי לקמנא, אי נזמין ליה עובדא. תא חזי, כל ענני יקר דאזלו במדברא לא הוו חפיין אלא לבני ישראל לחודייהו. וההוא עננא דיקר דכתיב {{צ|ויהו"ה הולך לפניהם יומם}} אזלא לקמייהו. ואלין ערב רב וכל אינון בעירי עאנין ותורין הוו אזלו לבר ממשרייתא לבתרייתא. ותא חזי, כל אינון ארבעין שנין דקא אזלו ישראל במדברא - שום לכלוכא וטנופא לא הוה גו ענני לגו. ועל דא עאני ותורי דהוו אכלי עשב - לבר הוו, וכל אינון דנטרי לון. אמר רבי אלעזר, אבא אי הכי, אינון ערב רב לא הוו אכלי מן מנא? אמר ליה, ודאי הכי הוא! אלא מה דיהבין לון ישראל כמאן דיהיב לעבדיה. וממה הוו אכלי? מתמצית. מה דאשתאר מבתר ריחיא פסולת. וקרא אכריז ואמר: {{צ|ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה}} {{ממ|שמות|טז|לה}}, {{צ|בני ישראל}} ולא אחרא. {{צ|ויראו בני ישראל ויאמרו מן הוא}} - ולא שאר ערב רב עאני ותורי דהוו בינייהו. עד השתא הוו אתכפיין אינון ערב רב, והשתא קמו ובעו עובדא לאתקפא לסטרא אחרא. אמרו: או נהא כלנא עמא חדא ונהוי בכללא עמכון, או יהא לן מאן דיהך קמנא, כמה דיהך אלהכון קמיכון. אמר אהרן, חס ושלום דאלין ישתתפון בעמא קדישא למהוי כלא כללא חדא, ולא יתערבון עמא קדישא בעמא דא כללא חדא. אלא טב איהו לאפרשא לון מגו עמא קדישא עד דייתי משה. ואהרן לטב אתכוון, אלא סגיאין הוו מישראל דאשתתפו בהדייהו בלבא, ובגין כך, כד אתא משה אצטריך לבררא וללבנא לעמא קדישא מההוא חובא, ואשקי לון שקיו, עד דאתברירו <קטע סוף=דף קצא ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קצב|א}}<קטע התחלה=דף קצב א/>כלהו, ולא אשתאר בהו פסולת כלל: אמר לון אהרן {{צ|פרקו נזמי הזהב}}. וכי לא הוה לון דהבא אחרא? אלא אמר אהרן בעוד דאית לון קטטה בבנייהו ובנשייהו יתעכבון, ובין כך ייתי משה. תא חזי, תנינן {{צ|קשים גרים לישראל כספחת בבשר החי}}. כל שכן אלין דלא הוו גרים כדקא יאות. אינון מה עבדו? {{צ|ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם}} - כמה אלפי ורבוון הוו מנזמיהון תמן. מה כתיב? {{צ|ויקח מידם ויצר אותו בחרט וגו'}}. אהרן לא אסתמר מאינון תרין חכימין דהוו ברישיהון דההוא ערב רב. חד מנייהו הוה קמיה, ואחרא הוה עביד בחרשוי. כיון דתרווייהו אתייעטו כחדא - נטלו ההיא דהבא; (חד) תרין שלישי בידא דחד, ושליש בידא דאחרא, בגין דהכי אצטריך בההוא זינא דחרשא. בכה רבי שמעון. אמר אי חסידא קדישא! אהרן משיחא דאלהא רבא! בחסידותך נפלו כמה מעמא קדישא, ואנת לא הוית ידע לאסתמרא! מהו עבדו? כד מטו שית שעתין ויומא הוה במתקלא - נטלו ההוא דהבא דפריקו מאודניהון. מאי טעמא? בגין דמאן דאצטריך למעבד חרשא, לא בעי למיחס עינוי על ממונא. ואינון אמרי שעתא קיימא לן אי אנן לא מעכבין, לאו שעתא למיחס על דהבא - מיד {{צ|ויתפרקו כל העם}}. מאי {{צ|ויתפרקו}}? כמה דאת אמר {{צ|מפרק הרים ומשבר סלעים}} {{מקור|מלכים א יט יא}} - דחבילו ותברו אודנייהו. בכה כמלקדמין ואמר, אי עמא קדישא דקודשא בריך הוא! פתח רבי שמעון בבכיה ואמר, {{צ|והגישו אדניו אל האלהים וגו'}} {{מקור|שמות כא ו}}. הא אוקמוה חברייא, אזן דשמע בסיני {{צ|כי לי בני ישראל עבדים וגו'}} {{מקור|ויקרא כה נה}}, ואיהו פריק עול מלכות שמים מעליה וזבין גרמיה לאחר - תרצע. ואלין חייביא רשיעין גוברין בישין, בתיאובתא דלהון למהדר לסרחנייהו, לא בעו מנשיהון ובניהון, אלא חבילו אורחייהו (ס"א אודנייהו), ואתפרקו מעול שמיא דפקיד להו משה ותברו אודנייהו, דלית לון חולקא בשמא קדישא ועמא קדישא. מה עבדו? פליגו תרווייהו ההוא דהבא; חד נטיל תרין שלישין, וחד שליש. קמו לקבל שמשא בשית שעתין, עבדו חרשייהו ובלטו בלטיהון בחרשא דפומא. כיון דמטא שירותא דשבע - ארימו תרווייהו ידייהו על ידוי דאהרן דכתיב {{צ|ויקח מידם}}; תרווייהו הוו ולא יתיר. כיון דאיהו קביל מידם - קלא נפק ואמר {{צ|יד ליד לא ינקה רע}} {{מקור|משלי יא כא}}, דכתיב {{צ|כי ברע הוא}}, אייתי רע לעלמא. רזא דמלה, אינון רשעים חייבין חרשין בנוי דבלעם חייבא, בני בנוי דלבן רשיע, חמו דכוס של ברכה בימין איהו, ומן ימינא אתקף תדיר. אמרו אי יהא בסטר דא, ההוא רישא דימינא, הא תוקפא דילן כדקא יאות. כיון דמטא שבע שעתין דיומא - יהבו ליה לאהרן מיד. אי איהו הוה אמר לון "שוו ליה בארעא בקדמיתא ואנא אטול" - לא הוו יכלין בחרשייהו כלום. אלא {{צ|מידם}} נטל, וקרא מתרעם ואמר {{צ|ויקח מידם}}. חמו מה עבד אהרן! גבר נביאה גבר חכים לא ידע לאסתמרא! דאלו נטיל מארעא - כל חרשין דעלמא לא הוו יכלין לאצלחא, אבל במה אצלחו בעובדא דא? בגין ד{{צ|ויקח מידם}} ולא מארעא. {{צ|ויצר אותו בחרט}} - לאו כמה דחשבין בני נשא, דעבד ציורין במחוגה או במלה אחרא. אלא אתא קרא לאוכחא מלה דאהרן לא ידע לאסתמרא. אילו כד נטל מידיהון הוה שדי לארעא, ואף על גב דיטול ליה לבתר, לא הוה <קטע סוף=דף קצב א/>{{ממ זהר משולב|ב|קצב|ב}}<קטע התחלה=דף קצב ב/>אצלח עובדא בישא דא. אבל בכלא סיועא בישא הוה. דנקיט דהבא וטמריה מעינא - ביש בתר ביש. מאי {{צ|ויצר אותו בחרט}}? דשוי כל דהבא בכיסא חדא ואסתמר מעינא - כדין סליק כלא לעובדא. בספרא דחנוך אשכחנא דהוה אמר הכי: ברא יחידאה יתייליד לההוא רישא חוורא. וכד ייתון מבשרא דחמרי - יטעין ליה בההוא דעייל (נ"א דנטיל) מרגלן בזגין דדהבא, בלא דעתא דיליה. ודיוקנא יצייר בציורא בחרט. מאי בחרט? בחרט אנוש - דא קלמוסא דאנוש חייבא דאטעי לבני נשא. ודאי דא ברירא דמלה דאנוש כד אטעי עלמא בקלמוסא הוה רשים רשימין דכל דיוקנין ופלחנין נכראין, בההוא קלמוסא רשים רשימו. ועל דא כתיב {{צ|בחרט}} - ההוא דאשתמודע למעבד הכי. ודא הוא ברירו דמלה. וכלא הוה - דודאי בכיסא ארמי דהבא, וכסי ליה מעינא, כמה דאמרו אינון חרשין, והכי אצטריך בזיני דחרשין אלין. ודא הוא עובדא דחרשין אלין - מלה דאצטריך באתגליא לאתגלאה לבתר - אצטריך טמירו וכסויא בקדמיתא דיתכסי מעינא, ובתר יפוק אומנא לאומנותיה. ומלה דאצטריך בכסויא לבתר - אצטריך באתגליא בקדמיתא. השתא בני רחימאי רחימין דנפשאי - מה אעביד! ודאי אצטריכנא לגלאה! אציתו ואטמירו מלין! בסטר קדושה ההוא '''אלהי"ם''' דקשוט מלך על עלמא - בתלת עלמין אתתקף; בבריאה, ביצירה, בעשיה. והא אתמר רזא דכל חדא וחדא הכא. לקבל בריאה - {{צ|ויקח מידם}}, מלה דלא הוה ביה עד כען כלום. לקבל יצירה - {{צ|ויצר אותו בחרט}}. לקבל עשיה - {{צ|ויעשהו עגל מסכה}}. מאן חמא חרשין בכל עלמא כאלין! השתא אית למימר, וכי לא כתיב {{צ|ואשליכהו באש}} ולא יתיר, וכדין {{צ|ויצא העגל הזה}}. והשתא את אמרת {{צ|ויעשהו עגל מסכה}}? אלא חס ושלום דאהרן עבד, וקרא אוכח דכתיב {{צ|ויקח את העגל אשר עשו}}. אבל ממה דכתיב {{צ|ויקח מידם}} וכתיב {{צ|ויצר אותו}} - מחילא דתרין אלין אתעביד כלא - כביכול הוא עביד ליה! דאי תרין אלין לא הוו - לא אתעביד ולא נפק לאומנותא. אבל מאן גרם דאתעביד - אינון תרין. דבעוד דאיהו לקח מידם - אינהו הוו עבדי חרשייהו, ומלחשי בפומייהו, ומשכי רוחא לתתא מן סטרא אחרא. ומשכו תרין רוחין כחדא - חד מן דכר, וחד מן נוקבא. דכר אתלבש בדיוקנא דשור, נוקבא בדיוקנא דחמור. תרווייהו הוו כלילן כחדא. אמאי תרין אלין? אלא שור - הא אתמר. חמור אמאי? בגין דחרשין אלין דמצראי כתיב בהו {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}} {{מקור|יחזקאל כג כ}}. ועל דא כל אינון דישראל דמיתו - אתחברו בהדייהו בלבהון. ובגין דהוו תרין דיוקנין כתיב {{צ|'''אלה''' אלהיך ישראל}}, ולא כתיב "זה" אלא {{צ|אלה}}. תרין הוו כחדא. {{צ|אשר העלוך מארץ מצרים}} - {{צ|העלוך}} ולא "העלך". כתיב {{צ|ויעשהו עגל מסכה ויאמרו}}. "ויאמר" לא כתיב אלא {{צ|ויאמרו}} - דאהרן לא אמר מדי. תנינן, {{קיצור|מאה ועשרים וחמש|125}} קנטרין הוו ביה - היך כתיב {{צ|ויקח מידם}}? וכי בידם הוו כלא אלין קנטרין? אלא מכללא דאינון קנטרין נטלו מָלֵי ידייהו, וההוא זעיר אסתלק על כלא כאילו הוה כלא בידייהו. תא חזי, מה כתיב {{צ|וירא אהרן ויבן מזבח לפניו}}. אי חסידא קדישא! כמה רעותך הוה לטב, ולא ידעת לאסתמרא! כיון דארמי ליה בנורא - אתתקף חילא דסטרא אחרא תמן בנורא, ונפק <קטע סוף=דף קצב ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קצג|א}}<קטע התחלה=דף קצג א/>דיוקנא דשור כמה דאתמר, בתרין משיכין דסטרא אחרא. מיד {{צ|וירא אהרן}}. מהו {{צ|וירא אהרן}}? חמא דסטרא אחרא אתתקף - מיד {{צ|ויבן מזבח לפניו}}; דאלמלא דאקדים ובנה מזבח דא, עלמא אתהדר לחרבנא. ללסטים דהוה נפיק לקפחא ולקטלא בני נשא. חמא לגיונא דמלכא דההוא לסטים נפק בחילא תקיף. מה עבד ההוא לגיונא? אשתדל בהדי מלכא לנפקא בארחא, ומשיך ליה ההוא לגיונא בההוא ארחא עד דאזיל ההוא לסטים בההוא ארחא. חמא דיוקנא דמלכא קאים קמיה. כיון דחמא ליה למלכא דהוה אזיל קמיה בארחא - מיד נרתע ואהדר לאחורא. כך {{צ|וירא אהרן}} דסטר אחרא אתקף - אחיד באסוותא ואתקיף בסטר קדושה ושוי ליה קמיה. כיון דחמא סטרא בישא דיוקנא דמלכא דקאים - מיד אהדר לאחורא ואתחלש תוקפיה וחיליה דהוה אתתקף. ומזבח דא אתגבר ואתחלש סטרא אחרא. תא חזי, מה כתיב {{צ|ויקרא אהרן ויאמר חג ליהו"ה מחר}} - {{צ|חג ליהו"ה}} ולא לעגל. ולסטר קדושה עבד. ולסטר קדושה קרא ואמר. ודא אסוותא אקדים, דאלמלא דעבד דא, לא קאים עלמא על קיומיה. ועם כל דא לא שכיך רוגזיה מאהרן, אף על גב דלא אתכוון לביש. אמר ליה קודשא בריך הוא: אהרן! תרין חרשין אלין משכו לך למה דבעו. חייך תרין בנך יפלון, ועל חובא דא יתפסון. הדא הוא דכתיב {{צ|ובאהרן התאנף יהו"ה מאד להשמידו}} {{מקור|דברים ט כ}}. מאי {{צ|להשמידו}}? אלין בנוי, כמה דאת אמר {{צ|ואשמיד פריו ממעל}} {{מקור|עמוס ב ט}}, דפרי דבר נש בנוי אינון. תא חזי, אהרן שוי ליה לההוא מזבח לפניו, ועגלא תב לאחורא. בנוי שוו לסטר אחרא לפניו, וסטר קדושה אהדר לאחורא, דכתיב {{צ|ויקריבו לפני יהו"ה}} {{מקור|ויקרא י א}} - לפני יהו"ה שוו. אתפסו בחובה דא. אהרן חשב דבין כך ייתי משה, ועל דא ההוא מזבח לא סתיר ליה משה. דאילו הוה כמה דחשבין בני נשא - מלה קדמאה דאבעי למשה לנתצא לההוא מזבח אצטריך, כמה דנבי עדו על מזבח דבית אל, ונבואתיה על ההוא מזבח הוה. אבל הכא מלה אחרא הוה, כמה דאתמר. וכתיב {{צ|ויקח את העגל אשר עשו}}, ולא כתיב {{צ|וינתץ את המזבח}}. תא חזי, {{צ|ויקרא אהרן}} - אכריז איהו בקלא ואמר. כתיב הכא {{צ|ויקרא ויאמר}}, וכתיב ביונה {{צ|ויקרא ויאמר}} {{מקור|יונה ג ד}}. מה להלן כריז לדינא, אוף הכא כריז לדינא. {{צ|חג ליהו"ה מחר}} - נבי נבואה בההוא רוח דמזבח, דזמין דינא לשריא עלייהו. {{צ|חג ליהו"ה}} - למעבד בכו דינא. ותלת דינין הוו; חד {{צ|ויגוף יהו"ה את העם}}, וחד בבני לוי, וחד דאשקי לבני ישראל. והיינו {{צ|חג}} דבני לוי, {{צ|ליהו"ה}} ד{{צ|ויגוף יהו"ה}}, מחר - דאשקי לון משה וביתו בההוא ליליא ולמחר אשתכחו נפיחין ומתין. ואינון מיין הוו מכשכשין במעיהון כל ליליא, ובצפרא אשתכחו מתין. ועל דא {{צ|חג ליהו"ה מחר}}. וכל אסותא דעבד אהרן בגין דכתיב {{צ|ויבן מזבח לפניו}}. תא חזי (ההוא מזבח דקדושה הוה) דכתיב {{צ|וירא את העגל ומחולות}}, ואילו 'מזבח' לא כתיב, דהא אהרן מנדע הוה ידע דכתיב {{צ|זבח לאלהים יחרם בלתי ליהו"ה לבדו}} {{מקור|שמות כב יט}}. ודאי אשתזיב אהרן בעיטא טבא דדבר לנפשיה. וכלא ברעותא שלים טב דלא אתכוין לביש. אמר ליה רבי אלעזר: אבא ודאי הכי הוא! וישראל לא הוו! אבל ירבעם דעבד עגלין - הא ישראל הוו ועגל עבדו! אמר ליה ודאי ואוקמוה, אבל ירבעם חטא והחטיא, ולאו כמה דאמרו, דודאי חובא בישא עבד ובמלכות חטא. אמר ירבעם, ודאי ידענא דהא סטר קדושה לא שריא אלא בלבא דכל עלמא ודא ירושלם. אנא לא יכילנא לאמשכא לההוא סטר הכא. מה אעביד? מיד {{צ|ויועץ המלך ויעש וגו'}} {{מקור|מלכים א יב כח}}. נטל עיטא בישא. אמר הא <קטע סוף=דף קצג א/>{{ממ זהר משולב|ב|קצג|ב}}<קטע התחלה=דף קצג ב/>סטרא אחרא דאתמשכא מיד לכל אתר, וכל שכן בארעא דא דתיאובתיה לאשראה בגויה, אבל לא יכלא לאתלבשא אלא בדיוקנא דשור. תרין עגלים אמאי? אלא אמר ירבעם במצרים ובמדברא הוו אינון חרשין, דכתיב {{צ|בשר חמורים בשרם}} {{מקור|יחזקאל כג כ}}. הכא - אינון תרין רוחין בישין יתלבשו כדקא חזי לון. דכר ונוקבא אינון - דכר הוה בבית אל, ונוקבא הות בדן. ומגו דכתיב {{צ|נפת תטפנה שפתי זרה}} {{מקור|משלי ה ג}} - אתמשכו ישראל אבתרה יתיר, דכתיב {{צ|וילכו העם לפני האחד עד דן}} {{מקור|מלכים א יב ל}}. ובגין כך תרין עגלין הוו. ומשיך לון ירבעם בארעא קדישא, והוה חובא עליה ועל ישראל, ומנע ברכאן מן עלמא, ועליה כתיב {{צ|גוזל אביו ואמו וגו'}} {{ממ|משלי|כח|כד}}. ועל דא הוו עגלין, דהא לבושא קדמאה דמתלבש סטרא אחרא שור איהו כמה דאתמר. ואי תימא אמאי איהו עגל ולא שור? אלא ודאי כך אתחזי. וכן בכל סטרין - שירותא דלבושא זוטא איהו, והא אוקימנא. ועל דא בני רחימאי, כיון ד'''אלהי"ם''' בעו, ובסטר ד'''אלהי"ם''' אתבני עובדא - '''אלהי"ם''' קדישא אימא דאחידת תדיר בדרועא דמלכא וסליקת רצועא - לא הות תמן, ואצטריך ליה למשה למהוי תמן באתרהא. כיון דאנקיד ליה קודשא בריך הוא - אסתכל. תלת זמנין אנקיד ליה. אי משה רעיא מהימנא! כמה חילך תקיף! כמה גבורתך רב! תלת זמנין אנקיד ליה, דכתיב {{צ|ועתה הניחה לי}} - הא חד, {{צ|ויחר אפי בהם ואכלם}} - הא תרין, {{צ|ואעשה אותך לגוי גדול}} - הא תלת. חכמתא דמשה בתלת נקודין אלין. אחיד בדרועיה ימינא לקבל {{צ|הניחה לי}}, אחיד בדרועיה שמאלא לקבל {{צ|ויחר אפי בהם ואכלםPP, אתחבק בגופא דמלכא לקבל {{צ|ואעשה אותך לגוי גדול}}. וכד אתחבק בגופא - תרין דרועין מסטרא דא ומסטרא דא לא יכיל לאתנענעא לסטרא בעלמא. דא הוי חכמתא דמשה דבמילי נקודין דמלכא ידע בכל חד מנייהו באן אתר יתתקף. ובחכמתא עבד. אתו רבי אלעזר וחבריא ונשקו ידוי. הוה תמן רבי אבא, אמר אלמלי לא אתינא לעלמא אלא למשמע דא די לן! בכה ואמר, ווי רבי כד תסתלק מעלמא! מאן ינהר ויגלי נהורין דאורייתא! מלה דא בחשוכא אתטמר עד השתא דנפק מתמן, והא נהיר עד רום רקיעא, ובכרסיא דמלכא רשים, וקודשא בריך הוא חדי השתא בהאי מלה, וכמה חדו על חדו אתוסף מקמי מלכא קדישא! מאן יתער מלי דחכמתא בעלמא דין כוותיך! תא חזי, עד לא חטא אדם הוה סליק וקאים בחכמה דנהירו עלאה, ולא הוה מתפרש מאילנא דחיי. כיון דאסגי תיאובתא למנדע ולנחתא לתתא - אתמשיך אבתרייהו עד דאתפרש מאילנא דחיי, וידע רע ושבק טוב. ועל דא כתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{מקור|תהלים ה ה}} - מאן דאתמשך ברע לית ליה דיורא עם אילנא דחיי. ועד לא חטאו - הוו שמעין קלא מלעילא וידעין חכמתא עלאה ולא דחלי. כיון דחטאו - אפילו קלא דלתתא לא הוו יכלין למיקם ביה. כגוונא דא, עד לא חאבו ישראל, בשעתא דקיימו ישראל על טורא דסיני אתעבר מנייהו זוהמא דהאי חויא, דהא כדין בטול יצר הרע הוה מעלמא, ודחו ליה מנייהו. וכדין אתאחידו באילנא דחיי וסליקו לעילא ולא נחתו לתתא. כדין הוו ידעין והוו חמאן אספקלריאן עלאין, ואתנהרן עינייהו, וחדאן למנדע ולמשמע. וכדין חגר לון קודשא בריך הוא חגירין דאתוון דשמא קדישא, דלא יכיל לשלטאה עלייהו האי חויא, ולא יסאב לון כבקדמיתא. כיון דחטו בעגלא - אתעברו מנייהו כל אינון דרגין ונהורין עלאין, ואתעבר מנייהו חגירו מזיינין דאתעטרו משמא קדישא עלאה, ואמשיכו עלייהו חויא בישא כמלקדמין, וגרימו מותא לכל עלמא. ולבתר מה כתיב? {{צ|וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו, וייראו מגשת אליו}}.<קטע סוף=דף קצג ב/> {{ממ זהר משולב|ב|קצד|א}}<קטע התחלה=דף קצד א/>תא חזי מה כתיב בקדמיתא? {{צ|וירא ישראל את היד הגדולה}} {{מקור|שמות יד לא}}. וכלהו חמאן זהרין עלאין, אתנהרין באספקלריאה דנהרא, דכתיב {{צ|וכל העם רואים את הקולות}} (שם כ טז). ועל ימא הוו חמאן ולא דחלין דכתיב {{צ|זה אלי ואנוהו}}. לבתר דחבו - פני הסרסור לא הוו יכלי למחמי! מה כתיב {{צ|וייראו מגשת אליו}}. ותא חזי מה כתיב בהו? {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חרב}} - דאתעברו מנייהו אינון מזיינין דאתחברו בהו בטורא דסיני, בגין דלא ישלוט בהו ההוא חויא בישא. כיון דאתעבר מנייהו מה כתיב? {{צ|ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה}}. אמר רבי אלעזר, מאי האי קרא לגבי האי? אלא כיון דידע משה דאתעברו מנייהו דישראל אינון זיינין עלאין, אמר הא ודאי מכאן ולהלאה חויא בישא ייתי לדיירא בינייהו, ואי יקום מקדשא הכא בינייהו יסתאב. מיד {{צ|ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה}}, בגין דחמא משה דהא כדין ישלוט חויא בישא, מה דלא הוה מקדמת דנא. {{צ|וקרא לו אהל מועד}} - וכי לא הוה בקדמיתא אהל מועד?! אלא בקדמיתא 'אהל' סתם, השתא 'אהל מועד'. מאי {{צ|מועד}}? רבי אלעזר אמר לטב, רבי אבא אמר לביש. רבי אלעזר אמר לטב - מה 'מועד' דאיהו יום חדוה דסיהרא דאיתוספא ביה קדושה לא שלטא בה פגימותא -- אוף הכא קרי ליה בשמא דא לאחזאה דהא אתרחיק מבינייהו ולא אתפגים. ועל דא {{צ|וקרא לו אהל מועד}} כתיב. ורבי אבא אמר לביש. דהא בקדמיתא הוה 'אהל' סתם, כמה דאת אמר {{צ|אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{מקור|ישעיה לג כ}}. והשתא 'אהל מועד'. בקדמיתא - למיהב חיין ארוכין לעלמין, דלא ישלוט בהו מותא. מכאן ולהלאה {{צ|אהל מועד}} - כמה דאת אמר {{צ|ובית מועד לכל חי}} {{מקור|איוב ל כג}}. השתא אתייהיב ביה זמנא, וחיין קצובין לעלמא. בקדמיתא לא אתפגים, והשתא אתפגים. בקדמיתא - חברותא וזווגא לסיהרא בשמשא דלא יעדון. השתא {{צ|אהל מועד}} - זווגא דלהון מזמן לזמן. ובגין כך {{צ|וקרא לו אהל מועד}} מה דלא הוה קודם. רבי שמעון הוה יתיב ליליא חדא ולעי באורייתא, והוו יתבי קמיה רבי יהודה ורבי יצחק ורבי יוסי. {{ש}} אמר רבי יהודה, הא כתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חרב}}, וקאמרינן דגרמו מותא עלייהו מההוא זמנא ולעילא, ושליט בהו ההוא חויא בישא דאעדי ליה מנייהו בקדמיתא. ישראל תינח! יהושע דלא חטא - אתעדי מניה ההוא זיינא עלאה דקביל עמהון בטורא דסיני או לא? אי תימא דלא אתעדי מניה - אי הכי אמאי מית כשאר כל בני נשא? ואי תימא דאתעדי מניה - אמאי והא לא חטא - דהא איהו עם משה הוה בשעתא דחבו ישראל? ואי תימא דלא קביל ההוא עטרא בטורא דסיני כמה דקבילו ישראל, אמאי? פתח רבי שמעון ואמר: {{צ|כי צדיק יהו"ה צדקות אהב, ישר יחזו פנימו}} {{מקור|תהלים יא ז}}. האי קרא אמרו ביה חברייא מה דאמרו. אבל {{צ|כי צדיק יהו"ה}} - צדיק הוא ושמיה צדיק, ובגין כך {{צ|צדקות אהב}}. {{צ|ישר}} - ואיהו ישר כמה דאת אמר {{צ|צדיק וישר}} {{מקור|דברים לב ד}}, ועל דא {{צ|יחזו פנימו}} כל בני עלמא, ויתקנון ארחייהו למהך בארח מישר כדקא יאות. ותא חזי כד דאין קודשא בריך הוא עלמא - לא דן ליה אלא לפום רובן דבני נשא. ותא חזי כד חב אדם באילנא דאכל מניה - גרם לההוא אילנא דשרי ביה מותא לכל עלמא, וגרם פגימו לאפרשא אתתא מבעלה, וקאים חובה דפגימו דא בסיהרא. עד דקיימו ישראל בטורא דסיני. כיון דקיימו ישראל בטורא <קטע סוף=דף קצד א/>{{ממ זהר משולב|ב|קצד|ב}}<קטע התחלה=דף קצד ב/>דסיני - אתעבר ההוא פגימו דסיהרא, וקיימא לאנהרא תדיר. כיון דחבו ישראל בעגלא - תבת סיהרא כמלקדמין לאתפגמא, ושלטא חויא בישא, ואחיד בה ומשיך לה לגביה ואתפגימת. וכד ידע משה דחבו ישראל ואתעברו מנייהו אינון זיינין קדישין - ידע ודאי דהא חויא אחיד בה בסיהרא לאמשכא לה לגביה ואתפגימת. כדין אפיק ליה לבר. וכיון דקיימא לאתפגמא, אף על גב דיהושע קאים בעטרא דזיינין דילה, כיון דפגימו שריא בה ואתהדרת כמה דאתפגימת בחובא דאדם - לא יכיל בר נש לאתקיימא בר משה דהוה שליט בה, ומותיה הוה בסטר אחרא. ועל דא לא הוה רשו לקיימא ליהושע תדיר, ולא לאחרא. ועל דא {{צ|אהל מועד}} קרי ליה, דהא שריא ביה זמן קציב לכל עלמא. ועל דא רזא דמלה. אית ימינא לעילא ואית ימינא לתתא. אית שמאלא לעילא, ואית שמאלא לתתא. אית ימינא לעילא בקדושה עלאה, ואית ימינא לתתא דאיהו בסטרא אחרא. אית שמאלא לעילא בקדושה עלאה לאתערא רחימותא - לאתקשרא סיהרא באתר קדישא לעילא לאתנהרא. ואית שמאלא לתתא - דאפריש רחימותא דלעילא, ואפריש לה מלאנהרא בשמשא ולאתקרבא בהדיה. ודא הוא סטרא דחויא בישא, דכד שמאלא דא דלתתא אתערא, כדין משיך לה לסיהרא ואפריש לה מלעילא, ואתחשכת נהורהא, ואתדבקת בחויא. וכדין שאיבת מותא לתתא לכלא; דאתדבקת בחויא ואתרחקת מאילנא דחיי. ועל דא גרים מותא לכל עלמא. ודא הוא כד אסתאב מקדשא. עד זמנא קציב דאתתקנת סיהרא ותבת לאנהרא. ודא הוא {{צ|אהל מועד}}. ועל דא יהושע לא מית אלא בעיטא דנחש דא, דקריב ופגים משכנא כקדמיתא. ודא הוא רזא דכתיב {{צ|יהושע בן נון נער}} {{מקור|שמות לג יא}}. דאף על גב דאיהו נער לתתא לקבלא נהורא - {{צ|לא ימיש מתוך האהל}} - כמה דאתפגים דא, הכי נמי אתפגים דא. אף על גב דזינא קדישא הוה ליה - כיון דאתפגים סיהרא - הכי הוא ודאי לא אשתזיב בלחודוי מניה, מההוא גוונא ממש, והא אתמר. זכאין אינון צדיקיא דידעין רזין דאורייתא ומתדבקין בה באורייתא ומקיימין קרא דכתיב {{צ|והגית בו יומם ולילה וגו'}} {{מקור|יהושע א ח}}! ובגינה יזכון לחיי עלמא דאתי דכתיב {{צ|כי הוא חייך ואורך ימיך וגו'}} {{מקור|דברים ל כ}}. ;ברוך ה' לעולם אמן ואמן: ==רעיא מהימנא - כי תשא== <קטע התחלה=רע"מ דף קפז ב/>פקודא ליתן מחצית השקל בשקל הקדש. רעיא מהימנא! מאן {{צ|מחצית השקל}}? איהו כגון {{צ|חצי ההין}}. ודא '''ו'''' - ממוצע בין שני ההי"ן. אבנא למשקל בה - דא '''י'''. {{צ|עשרים גרה השקל}} - דא '''יו"ד'''. {{ש}} {{צ|העשיר לא ירבה}} - דא עמודא דאמצעיתא, לא ירבה על '''י''''. והכי אתמר בספר יצירה {{צ|עשר ספירות בלימה, עשר ולא אחד עשר}}.{{ש}} {{צ|והדל לא ימעיט}} - דא צדיק, לא ימעיט מעשר, כמה דאת אמר {{צ|עשר ולא תשע}}. {{ש}} {{צ|ממחצית השקל}} דאיהו '''י''''. אמר ליה רעיא מהימנא: מלאך אנת בשמים! רחים אנת ממארך! לית תווהא בכל אינון מלין יקירין דיפקון מפומך. דהא מאן דאיהו מלכא או ברא דמלכא - לית תווהא דיפקון מרגלאין בפתוריה, מליין סגולות, מליין נהורין. לבר נש אחרא איהו תווהא. {{ש}} אמר ליה: בריך אנת רעיא מהימנא! מתמן ואילך אימא אנת, דעלאין ותתאין נחתו למשמע מינך. {{ש}} אמר ליה: אשלים מלולך! {{ש}} אמר ליה: לא אית כען למימר יתיר. אימא אנת עד זמנא אחרא. פתח רעיא מהימנא, פקודא בתר דא לקדש את החדש. בגין דסיהרא קדישא איהי כלה, דמתקדשת<קטע סוף=רע"מ דף קפז ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קפח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קפח א/>על פי בית דין דאיהו גבורה, בגין דתמן ליואי, דאתמר בהו 'וקדשת את הלוים'{{הערה|אין זה פסוק, וצע"ע}}. ולבתר דאתחזיא סיהרא דיאותו לאורה - מברך עליה {{צ|ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר במאמרו ברא שחקים, וברוח פיו כל צבאם}}. ובמי מתקדשת ומתברכת? בתפארת, בגין דאיהי {{צ|עטרת תפארת לעמוסי בטן}}. '''עד כאן הרעיא מהימנא'''.<קטע סוף=רע"מ דף קפח א/> ==פרשת ויקהל== {{צ|ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'}}. {{ש}} רבי חייא פתח, {{צ|ויאמר שאול אל הקני, לכו סורו רדו וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. תא חזי מה כתיב בעמלק? {{צ|פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל וגו'}} (שם ב), וקודשא בריך הוא בכלהו קרבין דעבדו שאר עממין לגבייהו דישראל, מאי טעמא לא אקשי קמיה כהאי קרבא דעבד עמלק לגבייהו? אלא ודאי קרבא דעמלק הוה בכל סטרין לעילא ותתא, דהא בההוא זמנא אתתקף חויא בישא לעילא ואתתקף לתתא. מה חויא בישא כמין על פרשת ארחין - אוף הכא נמי עמלק חויא בישא הוה לגבייהו דישראל, דכמין לון <קטע סוף=דף קצד ב/> {{ממ זהר משולב|ב|קצה|א}}<קטע התחלה=דף קצה א/>על פרשת ארחין, דכתיב {{צ|אשר שם לו בדרך בעלותו ממצרים}} {{מקור|שמואל א טו ב}}. כמין הוה לעילא לסאבא מקדשא, וכמין הוה לתתא לסאבא לישראל. מנלן? דכתיב {{צ|אשר קרך בדרך}} {{מקור|דברים כה יז}}. כתיב הכא {{צ|אשר קרך}} וכתיב התם {{צ|כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה}} {{ממ|דברים|כג|יא}}. ועל דא בבלעם כתיב {{צ|ויקר אלהי"ם אל בלעם}} {{מקור|במדבר כג ד}}. {{צ|ויקר}} - לישנא דמסאבא נקט. ואי תימא הא כתיב {{צ|אלהי"ם}}? אלא קודשא בריך הוא אזמין ליה ההוא אתר דמסאבא לאסתאבא ביה, בההוא דרגא דאיהו אתדבק לאסתאבא ביה. מה עבד בלעם? איהו חשיב באינון קרבנין לסלקא לעילא. מיד זמין ליה קודשא בריך הוא ההוא אתר - אמר ליה הא מסאבו לגבך כמה דאתחזי לך! ועל דא {{צ|ויקר אלהי"ם אל בלעם}}. כגוונא דא {{צ|אשר קרך בדרך וגו'}} - אזמין לגבך ההוא חויא בישא לעילא לסאבא לך בכל סטרין. ואלמלא דאתתקף משה לעילא ויהושע לתתא - לא יכילו ישראל ליה. ובגין כך נטיר קודשא בריך הוא ההוא דבבו לדרי דרין. מאי טעמא? בגין דחשיב לאעקרא את קיימא מאתריה. ובגין כך {{צ|פקדתי}} בפקידה, דהא תמן אתרמיז רזא דאת קיימא קדישא. תא חזי מה כתיב {{צ|ויאמר שאול אל הקני}} {{ממ|ש"א|טו|ו}} - מאן {{צ|קני}}? דא יתרו. וכי מאן יהיב בני יתרו הכא למהוי דיוריהון בעמלק - והא ביריחו הוו שריין?! אלא הא כתיב {{צ|ובני קני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה וגו'}} {{מקור|שופטים א טז}}. וכד עלו מתמן שרו בתחומא דעמלק, עד ההוא זמנא דאתא שאול מלכא דכתיב {{צ|ויסר קני מתוך עמלק}}, בגין דהא בזמנא דחייביא אשתכחו (נ"א אתענשו), אינון חסידי וזכאי דמשתכחין בינייהו מתפסן בחוביהון והא אוקמוה. כגוונא דא, אלמלא ההוא ערבוביא דאתחברו בהו בישראל - לא אתענשו ישראל על עובדא דעגלא. ותא חזי מה כתיב בקדמיתא? {{צ|מאת כל איש אשר ידבנו לבו}} {{מקור|שמות כה ב}} - לאכללא כלא. בגין דבעא קודשא בריך הוא למעבד עובדא דמשכנא מכל סטרין; במוחא וקליפא. ובגין דהוו אינון ערב רב בגווייהו אתמר {{צ|מאת כל איש אשר ידבנו לבו}} - לאכללא לון בינייהו דישראל דאינון מוחא. וכלהו אתפקדו. לבתר סטא זינא לזיניה, ואתו אינון ערב רב ועבדו ית עגלא, וסטו אבתרייהו אינון דמיתו, וגרמו לון לישראל מותא וקטולא. אמר קודשא בריך הוא, מכאן ולהלאה עובדא דמשכנא לא יהא אלא מסטרא דישראל בלחודייהו! מיד {{צ|ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'}}, וכתיב בתריה {{צ|קחו מאתכם תרומה ליהו"ה}}; {{צ|מאתכם}} ודאי, ולא כקדמיתא דכתיב {{צ|מאת כל איש אשר ידבנו לבו}}. {{צ|ויקהל משה וגו'}} - מאן אתר כניש לון? אלא בגין דהוו אינון ערב רב בינייהו - אצטריך משה לאכנשא לון וליחדא לון מבינייהו. {{צ|ויקהל משה}} - רבי אבא פתח {{צ|הקהל את העם האנשים והנשים והטף}} {{מקור|דברים לא יב}}. מה להלן כללא דכלהו ישראל - אוף הכא כללא דכלהו ישראל, ומאן אינון שתין רבוא. רבי אלעזר פתח קרא בישראל כד נחית משה מן טורא דסיני דכתיב {{צ|וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה}} {{מקור|שמות לב יז}}. {{צ|וישמע יהושע}} - וכי יהושע שמע ומשה לא שמע?! אלא ודאי עד השתא יהושע לא הוה ידע ומשה הוה ידע, אי הכי מהו {{צ|ברעה}}? אלא {{צ|ברע'''ה'''}} - ב'''ה'''' כתיב; דההוא קלא בסטרא אחרא הוה. ויהושע דהוה אנפוי דסיהרא, אסתכל בההוא קלא דהוה דסטרא דרעה - מיד {{צ|ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה}}. בההיא שעתא אתברו תרין לוחי אבנא דהוו בקדמיתא, והא אוקימנא, דאינון אתייקרו על ידוי <קטע סוף=דף קצה א/>{{ממ זהר משולב|ב|קצה|ב}}<קטע התחלה=דף קצה ב/>ונפלו ואתברו. מאי טעמא? בגין דפרחו אתוון מגו לוחי אבנין. תא חזי בארבע תקופין דשתא קלא אתער בארבע סטרין דעלמא. בההוא קלא אתערותא דסטרא אחרא אתער ביה, וההוא אתערותא דסטרא אחרא עאל בין קלא לקלא, ואתחשך נהורא בקלא דלתתא. ובגין דלא מטא נהורא דקלא דלעילא לקלא דלתתא - כדין אקדים ההוא אתערותא ועאל בין דא לדא. נחש דמפתי לאתתא ונטיל נהורא. וההוא קלא הוא {{צ|קול מלחמה קול רעה}}, ודא איהו {{צ|ברעה}}. ועל דא שמע יהושע ולא משה, בגין דנטל ההוא רעה נהורא דסיהרא דהוה אחיד בה יהושע. ומשה דהוה אחיד בשמשא לא שמע. וישראל כלהו אתחשך נהורא דילהון בגין ההוא רעה דאתדבקת בהו. כיון דמחל קודשא בריך הוא חוביהון - כדין {{צ|ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים וגו'}}, דהא ההוא ערב רב אתעבר מנייהו. רבי אלעזר ורבי יוסי הוו יתבי ליליא חד וקא מתעסקי באורייתא עד לא אתפליג ליליא. {{ש}} אדהכי קרא גברא - בריכו ברכתא. {{ש}} אמר ליה רבי אלעזר, השתא הוא זמנא דקודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקייא! {{ש}} אמר ליה רבי יוסי, אמאי משתעשע קודשא בריך הוא? {{ש}} בכה רבי אלעזר ואמר: תא חזי, עד השתא קודשא בריך הוא אזדעזע {{קיצור|תלת מאה ותשעין|390}} רקיעין, ובטש בהו, ובכה על חרבן בי מקדשא, ואוריד תרין דמעין לגו ימא רבא, ואדכר לבנוהי מגו בכיה. בגין דלתלת סטרין אתפלג ליליא, בתריסר שעתי דהוו רשימין ביה. ואי אתוספן שעתי בליליא - אינון שעתי דמתוספאן דיממא אינון, ולא אתחשיבו מליליא בר תריסר דאינון דילה. ואינון תריסר אתפלגו לתלת סטרין, '''ותלת משריין''' דמלאכין קדישין אתמנון באינון תלת סטרין. '''משרייא קדמאה''' - אתמנא בארבע שעתי קמייתא דשירותא דליליא לשבחא למאריהון. ומה קאמרי? {{צ|ליהו"ה הארץ ומלאה וגו', כי הוא על ימים יסדה וגו', מי יעלה בהר יהו"ה וגו', נקי כפים ובר לבב וגו'}} {{מקור|תהלים כד א}}. מאי טעמא דא? בגין דכד ליליא פרישׂ גדפוי על עלמא, כדין כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא, ונפקי נשמתייהו לסלקא לעילא. ואינון מלאכין קיימין וקא אמרי {{צ|מי יעלה בהר יהו"ה}}. {{צ|הר יהו"ה}} - דא הר הבית, {{צ|מקום קדשו}} - דא עזרת ישראל. כגוונא דלעילא הכי נמי לתתא. בגין דבכל רקיעא ורקיעא כמה ממנן וכמה סרכין קיימין תמן. וכד נשמתין נפקין בעאן לסלקא לעילא. ואי לא זכיין - אינון דחיין לון לבר. ואזלין ושאטין בעלמא, ונטלין לון כמה חבילי טהירין, ואודעין לון מלין כדיבן. ולזמנין מלין דקשוט ממה דאתי לזמן קריב, כמה דאוקמוה. ואינון נשמתין דצדיקייא - אזלין ושאטן לעילא, ופתחין לון פתחין, וסלקין לון לגו ההוא אתר דאקרי {{צ|הר יהו"ה}}, כגוונא דרזא דהר הבית לתתא. ומתמן עאלין לגו ההוא אתר דאקרי {{צ|מקום קדשו}} דתמן אתחזיין כל נשמתין לקמי מאריהון. כגוונא דא ההוא אתר דאתחזון ישראל קמי קודשא בריך הוא - אתר דאקרי {{צ|עזרת ישראל}}. בשעתא דנשמתין קיימין תמן - כדין חדוה דמאריהון לאתתקנא בהו אתר דאקרי {{צ|קדש הקדשים}}, ותמן רשימין כל עובדיהון וזכוון דלהון. '''משרייא תניינא''' - אתמנא בארבע שעתי אחרנין. ולא אמרי שירתא בר תרי שעתי; עד דאתפלג ליליא ועאל קודשא בריך הוא בגנתא דעדן. ואלין אינון {{צ|אבלי ציון}}, ואינון דבכו על חרבן בי מקדשא. ובשירותא דארבע שעתי אמצעין פתחי ואמרי {{צ|על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו וגו'}} {{מקור|תהלים קלז א}}. ואלין אינון דבכו על נהרות בבל עמהון דישראל, <קטע סוף=דף קצה ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קצו|א}}<קטע התחלה=דף קצו א/>ממשמע דכתיב {{צ|גם בכינו}}. ומנלן דבכו תמן? דכתיב {{צ|הן אראלם צעקו חוצה}} {{מקור|ישעיה לג ז}} - מהו {{צ|חוצה}}? דא בבל, בגין דכלהו אוזפוה לשכינה עד בבל, ותמן בכו עמהון דישראל. ועל דא פתחי בהאי ומסיימי {{צ|זכור יהו"ה לבני אדום וגו'}} {{ממ|תהלים|קלז|ז}}. כדין אתער קודשא בריך הוא בדרגוי, ובטש ברקיעין כדאמרן, ואזדעזעו תריסר אלפי עלמין, וגעי ובכי. דכתיב {{צ|יהו"ה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו}} {{ממ|ירמיהו|כה|ל}}. ואדכר לון לישראל, ואחית תרין דמעין לגו ימא רבא. וכדין אתער שלהוביתא חד דבסטר צפון, ובטש רוחא חד דבסטר צפון בההוא שלהוביתא, ואזלא ושאטא בעלמא. וההיא שעתא אתפלג ליליא, ושלהוביתא אזלא ובטש בגדפוי דתרנגולא וקארי, כדין קודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן. וקודשא בריך הוא לית ליה נייחא עד דעאל לגנתא דעדן לאשתעשעא בנשמתהון דצדיקייא. וסימן - {{צ|כי נמכרנו אני ועמי וגו', ויאמר המלך מי הוא זה וגו', והמלך קם בחמתו ממשתה היין, אל גנת הביתן וגו'}} {{מקור|אסתר ז ד}}. בשעתא דקודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן - כדין כל אינון אילנין דגנתא וכל אינון נשמתין דצדיקייא פתחי ואמרי {{צ|שאו שערים ראשיכם וגו', מי זה מלך הכבוד וגו', שאו שערים ראשיכם גו'}} {{מקור|תהלים כד ז}}. ובשעתא דנשמתהון דצדיקייא די בארעא אהדרו לגופייהו - כדין אתקיפו בהו כל אינון מלאכין ואמרי {{צ|הנה ברכו את יהו"ה כל עבדי יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קלד|א}}.ואוליפנא '''דדא משרייא תליתאה''' קא אמרי דא, בארבע שעתי בתרייתא. וקאמרי שירתא עד דסליק נהורא דצפרא, דכדין משבחין למריהון כל אינון ככביא ומזלי, וכל אינון מלאכין עלאין די שלטניהון ביממא - כלהו משבחן למאריהון ואמרי שירתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהי"ם}} {{מקור|איוב לח ז}}. בשעתא דשמשא נפיק ביממא - ישראל נטלי שירתא לתתא ושמשא לעילא. דכתיב {{צ|ייראוך עם שמש}} {{מקור|תהלים עב ה}}. בשעתא דנטיל שמשא בגלגלוי - פתח קל נעימותא ואמר שירתא. ומאי שירתא קאמר? {{צ|הודו ליהו"ה קראו בשמו וגו' שירו לו זמרו לו וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קה|א|ב}}. וישראל משבחן לקודשא בריך הוא ביממא עם שמשא - הדא הוא דכתיב {{צ|ייראוך עם שמש}}. ואף על גב דהא אוקימנא להאי קרא. אמר רבי אלעזר, אלמלא דבני עלמא אטימין לבא וסתימין עיינין, לא יכלין למיקם מקל נעימותא דגלגלא דשמשא כד נטיל ומשבח קמי קודשא בריך הוא! אדהכי דאתעסקו באורייתא נהר יממא. קמו ואתו לקמיה דרבי שמעון. כיון דחמא לון, אמר רבי שמעון: אלעזר ברי! אנת וחברייא אסתימו גרמייכו אלין תלת יומין דלא תפקון לבר. בגין דמלאך המות אשתכח במתא, ואית ליה רשו לחבלא. וכיון דאתייהיב ליה רשו לחבלא - יכיל לחבלא לכל מאן דאתחזי קמיה. ותו, דבר נש דאתחזי קמיה - סליק ואסטי עליה ואדכר חובוי, ובעי דינא מקמי קודשא בריך הוא. ולא אתעדי מתמן עד דאתדן ההוא בר נש, ואתייהיב ליה רשו וקטיל ליה. אמר רבי שמעון: האלהי"ם! רובא דעלמא לא מיתו עד לא מטא זמנייהו בר דלא ידעי לאסתמרא גרמייהו. דהא בשעתא דמיתא אפקי ליה מביתיה לבי קברי - מלאך המות אשתכח ביני נשי. אמאי ביני נשי? דהכי הוא אורחוי מיומא דפתי לחוה, ובגינה גרים מותא לכל עלמא. ועל דא כד קטיל בר נש וגוברי אשתכחו עם מיתא - עאל ביני נשי בארחא. ואית ליה רשו למקטל בני נשא. ואסתכל באנפייהו בארחא דאתחזיאו קמיה, משעתא דמפקי ליה מביתיה לבי קברי עד דאהדרו לביתייהו. ובגיניהון גרים מותא לכמה גוברין בעלמא עד לא מטא זמנייהו. ועל דא כתיב {{צ|ויש נספה בלא משפט}} {{מקור|משלי יג כג}} - בגין דסליק ואסטין ואדכר חובוי דבר נש קמיה קודשא בריך הוא, ואתדן על אינון חובין, ואסתלק עד לא מטא זמניה. מאי תקנתיה? בשעתא דנטלי מיתא לבי קברי - יהדר בר נש <קטע סוף=דף קצו א/>{{ממ זהר משולב|ב|קצו|ב}}<קטע התחלה=דף קצו ב/>אנפוי, וישבוק לנשי בתר כתפוי. ואי אינון מקדמי - יהך לאחורא,; בגין דלא יתחזי עמהון אנפין באנפין. ולבתר דמהדרי מבי קברי - לא יהדר בההוא ארחא דנשי קיימן, ולא יסתכל בהו כלל, אלא יסטי בארחא אחרא! ובגין דבני נשא לא ידעי ולא מסתכלן דא - רובא דעלמא אתדנו בדינא ואסתלקו עד לא מטא זמנייהו. אמר רבי אלעזר, אי הכי טב ליה לבר נש דלא יוזיף למיתא?! {{ש}} אמר ליה: לא! דהא בר נש דאסתמר כהאי גוונא - אתחזי לארכא דיומין, וכל שכן לעלמא דאתי. תא חזי לאו למגנא אתקינו קדמאי שופר, לאמשכא מיתא מן ביתא לבי קברי. אי תימא דעל מיתא ויקרא דיליה לחוד איהו - לא! אלא בגין לאגנא על חייא, דלא ישלוט עלייהו מלאך המות לאסטאה לעילא, ויסתמרון מניה. פתח ואמר: {{צ|וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם וגו'}} {{מקור|במדבר י ט}}. ודייקנא {{צ|על הצר}} - דא מלאך המות. {{צ|הצורר אתכם}} - תדיר, וקטיל לבני נשא ובעי לקטלא אחרנין. מאי תקנתיה? {{צ|והרעותם}}. * אם בראש השנה דהוא יומא דדינא לעילא, האי מלאך המות נחית לתתא, בגין לאשגחא בעובדין דבני נשא ולסלקא לעילא לאסטאה לון. וישראל דידעי דהא מלאך המות נחית לתתא וסליק לעילא בגין למהוי קטיגוריא עלייהו - מקדמי בשופר ליבבא עליה דלא יכיל לון, ולאגנא עלייהו. * וכל שכן בשעתא דעביד דינא וקטיל בני נשא ואשתכח לתתא. * וכל שכן בשעתא דאזלי לבי קברי ואהדרו מבי קברי. דהא בשעתא דנשי נטלי רגלייהו עם מיתא - איהו נחית ואשתכח קמייהו דכתיב {{צ|רגליה יורדות מות}} {{מקור|משלי ה ה}}. {{צ|יורדות}} למאן? לההוא אתר דאקרי {{צ|מות}}. ועל דא - חוה גרמת מותא לכל עלמא, רחמנא לשזבינן. תא חזי, כתיב {{צ|כן דרך אשה מנאפת וגו'}} {{ממ|משלי|ל|ב}}, והא אוקימנא. אבל {{צ|כן דרך אשה מנאפת}} - דא הוא מלאך המות. והכי הוא והכי אקרי. {{צ|אכלה ומחתה פיה}} - אוקידת עלמא בשלהובי, וקטלת בני נשא עד לא מטא זמנייהו. {{צ|ואמרה לא פעלתי און}} - דהא דינא בעא עלייהו ואשתכחו בחובין, ובדינא קשוט מיתו. בשעתא דעבדו ישראל ית עגלא ומיתו כל אינון אוכלוסין, הוה מלאך המות אשתכח ביני נשי בגו משרייתא דישראל. כיון דאסתכל משה דהא מלאך המות אשתכח ביני נשי ומשרייתא דישראל בינייהו - מיד כניש לכל גוברין לחודייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקהל משה את כל עדת בני ישראל}} - אלין גוברין, דכניש לון ואפריש לון לחודייהו. ומלאך המות לא הוה מתפרש מגו נשין עד דאתוקם משכנא, דכתיב {{צ|ויקם משה את המשכן}}. ואפילו בשעתא דנשין הוו מייתין נדבה למשכנא - לא הוה מתעדי מבינייהו. עד דחמא משה ויהב לגוברין עיטא דלא ייתון בחבורא חדא עמהון, ולא יתחזון אנפין באנפין אלא לבתר כתפייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו האנשים על הנשים}}. "ויביאו" לא כתיב אלא {{צ|ויבאו}} - בארחא חדא לא הוו אזלין אלא לבתר כתפייהו, בגין דמלאך המות לא אתפרש מבינייהו עד דאתוקם משכנא. תא חזי, לא אשתכח ביני נשי בפחות משבע נשים ולא פחות מעשר. ובארחא באתגליא - בשבע אשתכח ובעי דינא, בעשר אסטי לקטלא. ובגין דאשתכח בינייהו בארחא באתגליא כתיב {{צ|ויבאו האנשים על הנשים}}. ואסתמרו כל ההוא יומא כלהו חברייא ואשתדלו באורייתא. פתח רבי שמעון ואמר: {{צ|ויאמר יהו"ה אל נח בא אתה וכל ביתך אל התבה}} {{מקור|בראשית ז א}}. האי קרא אוקימנא, אבל תא חזי, וכי לא יכיל קודשא בריך הוא לנטרא ליה לנח באתר חד בעלמא? דיהא <קטע סוף=דף קצו ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קצז|א}}<קטע התחלה=דף קצז א/>מבול בכל עלמא ולא יהא בההוא אתר, כמה דכתיב בגדעון {{מקור|שופטים ו א}} {{צ|ויהי חורב אל הגזה לבדה}}?! או לנטרא ליה בארעא דישראל דכתיב בה {{צ|לא גשמה ביום זעם}} {{מקור|יחזקאל כב כד}} - דלא נחתו עלה מי טופנא. אלא כיון דמחבלא נחת לעלמא - מאן דלא סגיר גרמיה ואשתכח קמיה באתגלייא - אתחייב בנפשיה; דאיהו קטיל גרמיה. מנא לן? מלוט, דכתיב {{צ|המלט על נפשך אל תביט אחריך}} {{מקור|בראשית יט י}}. מאי טעמא {{צ|אל תביט אחריך}}? בגין דמחבלא אזיל בתר כתפוי, ואי אהדר רישיה ואסתכל ביה אנפין באנפין - יכיל לנזקא ליה. ועל דא כתיב {{צ|ויסגור יהו"ה בעדו}} {{ממ|בראשית|ז|טז}}, דלא יתחזי קמי מחבלא, ולא ישלוט עליה מלאך המות. ועד דהוו טמירין - מיתו תליסר גוברין במתא. אמר רבי שמעון: בריך רחמנא דלא אסתכל בדיוקנייכו מלאך המות! {{צ|ויקהל משה וגו'}} - אהדר לון כמלקדמין עובדא דמשכנא. אמר רבי חייא, כלא כמה דאתמר, ועובדא דמשכנא לא אתעביד אלא מישראל בלחודייהו, ולא מאינון ערב רב. בגין דאינון ערב רב אמשיכו ליה למלאך המות לנחתא לעלמא, כיון דאסתכל משה ביה, אשדי לאינון ערב רב לבר, וכניש לון לישראל בלחודייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקהל משה וגו'}}. רבי שמעון פתח: {{צ|מי עלה שמים וירד, מי אסף רוח בחפניו, מי צרר מים בשמלה, מי הקים כל אפסי ארץ, מה שמו ומה שם בנו כי תדע}} {{מקור|משלי ל ד}}. האי קרא הא אוקימנא, וכמה סמכין אית ביה, וכלא בקודשא בריך הוא אתמר דאיהו כלא. ואתמר {{צ|מה שמו ומה שם בנו כי תדע}} - דא קודשא בריך הוא. {{צ|מה שמו}} - יהו"ה. {{צ|ומה שם בנו}} - ישראל, דכתיב {{צ|בני בכרי ישראל}} {{מקור|שמות ד כב}}, והא אוקימנא. {{צ|מי עלה שמים}} - הא אוקמוה דא משה דכתיב {{צ|ואל משה אמר עלה אל יהו"ה}} (שם כד יב). {{ש}} דבר אחר: {{צ|מי עלה שמים}} - דא אליהו דכתיב ביה {{צ|ויעל אליהו בסערה השמים}} {{מקור|מלכים ב ב יא}}. וכי היך יכיל אליהו לסלקא לשמים? והא כלהו שמים לא יכלין למסבל אפילו גרעינא כחרדל מגופא דהאי עלמא - ואת אמרת {{צ|ויעל אליהו בסערה השמים}}?! אלא כמה דאת אמר {{צ|וירד יהו"ה על הר סיני}} {{מקור|שמות יט ב}} וכתיב {{צ|ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר}} {{ממ|שמות|כד|יח}} - וכי קודשא בריך הוא דהוה בטורא דסיני וכתיב {{צ|ומראה כבוד יהו"ה כאש אוכלת בראש ההר}} (שם יז) - איך יכיל משה לסלקא גביה? אלא במשה כתיב {{צ|ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר}} - דעאל גו עננא כמאן דאתלבש בלבושא. הכי נמי אתלבש בעננא ועאל בגויה. ובעננא אתקריב לגבי אשא ויכיל למקרב. אוף הכי אליהו דכתיב {{צ|ויעל אליהו בסערה השמים}} - דעאל בההיא סערה ואתלבש ביה בההיא סערה, וסליק לעילא. ורזא אשכחנא בספרא דאדם קדמאה דאמר באינון תולדות דעלמא רוחא חדא יהא דיחות לעלמא בארעא ויתלבש בגופא ואליהו שמיה. ובההוא גופא יסתלק ואשתליל מגופיה וישתאר בסערה, וגופא דנהורא אחרא יזדמן ליה למהוי גו מלאכי. וכד יחות - יתלבש בההוא גופא דישתאר בההוא עלמא. ובההוא גופא יתחזי לתתא, ובגופא אחרא יתחזי לעילא. ודא איהו רזא ד{{צ|מי עלה שמים וירד}} - לא הוה בר נש דסליק לשמיא רוחא דיליה ונחית לבתר לתתא בר אליהו, דאיהו סליק לעילא ונחית לתתא. דבר אחר: {{צ|מי עלה שמים}} - דא אליהו. {{צ|וירד}} - דא יונה דנחת ליה נונא גו תהומי לעמקי ימא. יונה מחילא דאליהו קא אתא; אליהו סליק, יונה נחית. דא שאיל נפשיה למימת, ודא שאיל נפשיה למימת. ובגין כך אקרי {{צ|בן אמתי}} וכתיב {{צ|ודבר יהו"ה בפיך אמת}} {{מקור|מלכים א יז כ}}. {{צ|מי צרר מים}} - דא אליהו דצריר צרורא דמיא בעלמא, ולא נחתו טלא ומטרא דשמיא. {{צ|בשמלה}} - דא אליהו, דהוה מחי <קטע סוף=דף קצז א/>{{ממ זהר משולב|ב|קצז|ב}}<קטע התחלה=דף קצז ב/>באדרתיה למעבד נסין. {{צ|מי אסף רוח בחפניו}} - דא אליהו, דאהדר רוחא דבר נש לגו מעוי. {{צ|מי הקים כל אפסי ארץ}} - דא אליהו דלבתר דצרר מים ואומי על שמיא - לבתר אהדר בצלותיה ואוקים כל עלמא ונחית מטרא ואתיהיב מזונא לכלא. {{צ|מה שמו}} - דא אליהו. {{צ|ומה שם בנו}} - דא אליהו. {{צ|מה שמו}} - כד סליק לעילא, אליהו. {{צ|ומה שם בנו}} - כד נחית לתתא ואתעביד שליחא למעבד נסין, אליהו שמיה. דבר אחר: {{צ|מי עלה שמים}} - דא קודשא בריך הוא כמה דאוקימנא. ורזא דמלה '''מ"י''', והא אוקימנא. והכא איהו רזא דרתיכא עלאה - ארבע סטרין דעלמא דאינון יסודי קדמאי דכלא. וכלהו תליין בההוא אתר עלאה דאקרי '''מ"י''' כמה דאתמר. תא חזי, כד קיימא שעתא דרעותא קמי קודשא בריך הוא ליחדא רתיכא עלאה ברתיכא תתאה למהוי כלא חד - כדין קלא נפיק מההוא אתר עלאה קדישא דאקרי 'שמים', וכניש כל אלין קדישין דלתתא, וכל אינון רברבן קדישין ומשריין עלאין, למהוי כלהו זמינין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקהל משה}} - דא רזא דשמים, {{צ|את כל עדת בני ישראל}} - אלין אינון תריסר משריין עלאין קדישין. {{צ|ויאמר אליהם}}, ומאי קאמר? {{צ|זה הדבר וגו' קחו מאתכם תרומה}} - אתתקנו כלכון לסלקא עלייכו ולמיטל עלייכו יקרא דכרסייא קדישא לסלקא לעילא. אפרישו מנייכו אינון יקרין, אינון רברבין עלאין, לסלקא לההיא תרומה, רזא דכרסייא קדישא לאתחברא באבהן. דהא מטרוניתא לא אתחזי למיתי לבעלה אלא באינון בתולתן עולמתהא, דייתון עמה ומדברן לה עד דמטת לבעלה. כמה דאת אמר {{צ|בתולות אחריה רעותיה וגו'}} {{מקור|תהלים מה טו}}. וכל כך למה? למיתי לאתחברא בבעלה. {{צ|כל נדיב לבו}} - אלין אינון ארבע משריין עלאין, דבכללא דלהון כלילן כל אינון שאר משריין. ואלין אינון דנפקן באבהן עלאין דאקרון 'נדיבים', כמה דאוקמוה, דכתיב {{צ|כרוה נדיבי עם}} {{מקור|במדבר כא יח}} - אלין אבהן. {{צ|יביאה}} - "יביאוה" לא כתיב אלא {{צ|יביאה}} - ליחדא כלא כחדא. וכן "יביא" לא כתיב אלא {{צ|יביאה}} - לסלקא לה לגבי בעלה ביקרא כמה דאצטריך. {{צ|את תרומת יהו"ה}} - {{צ|את}} לאסגאה כל אינון משריין עלאין אחרנין, לאתחברא כלא כחדא, ואינון תריסר בכללא חדא. {{צ|זהב, וכסף, ונחושת, תכלת, וארגמן, ותולעת שני, ושש, ועזים, וערת אילים מאדמים וערת תחשים, ועצי שטים, ושמן למאר, ובשמים המשחה ולקטרת הסמים}} - אלין אינון תריסר משריין עלאין, דכלילן כלהו כחדא, בכללא דארבע דאקרון 'חיות הקדש' כמה דאתמר. וכלהו אלין סלקין לכרסייא קדישא לאעלא לה לעילא לאתחברא בבעלה, בגין למהוי כלא חד, בגין דישתכח עמה ביקרא עלאה. כדין יתיב מלכא עלאה על כורסייא קדישא ואתחברא אתתא בבעלה למהוי כלא חד, וכדין איהו חדוותא דכלא. תא חזי, הכא שארי לממני זהב בקדמיתא וכסף לבתר; בגין דהאי חשבנא מתתא. אבל כד אתי לממני מחושבנא דרתיכא דלעילא - שארי לממני מימינא בקדמיתא ולבתר מן שמאלא. מנלן? דכתיב {{צ|לי הכסף ולי הזהב}} {{מקור|חגי ב ח}} - כסף בקדמיתא ולבתר הזהב. וברתיכא דלתתא שארו משמאלא ולבתר מימינא, דכתיב {{צ|זהב וכסף ונחשת}} - זהב בקדמיתא ולבתר כסף. וכל אינון רתיכין אקרון {{צ|נדיב לב}}. {{צ|כל}} - לאכללא כל שאר רתיכין. {{צ|לב}} - מאי {{צ|לב}}? היינו רזא דכתיב {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{מקור|משלי טו טו}}. ודא איהו לבא דכלא. ודא כרסייא קדישא. ועל דא אקרון <קטע סוף=דף קצז ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קצח|א}}<קטע התחלה=דף קצח א/>'לב' - {{צ|כל נדיב לב}}. כמה דאוקימנא, דארבע משריין אלין כללא דכלהו, אקרון ברזא חדא {{צ|נדיב לב}}. {{צ|תרומת יהו"ה}} - דא כרסייא קדישא. ובגין דארימו לה לעילא וסלקין לה לעילא אקרי {{צ|תרומת יהו"ה}}. ועל דא כד חמא יחזקאל רזא דחיות דהוו סלקין - לא חמא מהו דסלקין, בגין דאיהי סלקא לגבי מלכא עלאה בגניזו בטמירא ביקרא עלאה. {{צ|וכל חכם לב בכם}} - אלין אינון שתין מקורין דאשקייא עלמא, ומנהון אתשקי. {{צ|יבאו}} - אמאי {{צ|יבאו}}? אלא דייתון למנקט מעם גנזא דחיין. {{צ|יבאו}} ולבתר {{צ|ויעשו}} מה דקודשא בריך הוא פקיד לון לאהנאה עלמא. {{צ|קחו מאתכם תרומה ליהו"ה}}. {{ש}} רבי יהודה פתח, {{צ|הלא פרוס לרעב לחמך וגו'}} {{מקור|ישעיה נח ז}}. תא חזי זכאה חולקיה דבר נש כד מסכנא אערע לגביה, דההוא מסכנא דורונא דקודשא בריך הוא הוי דשדר ליה. מאן דמקבל ליה לההוא דורונא בסבר אנפין - זכאה חולקיה! תא חזי, מאן דחייס למסכנא ואתיב ליה נפשיה - קודשא בריך הוא סליק עליה כאילו הוא ברא לנפשיה. ועל דא אברהם דהוה חייס לכל בני עלמא - סליק עליה קודשא בריך הוא כאילו הוא ברא לון, דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} {{מקור|בראשית יב ה}}, ואף על גב דהא אוקימנא. {{צ|הלא פרוס}} - מאי {{צ|פרוס}}? למפרס ליה מפה בנהמא ומזונא למיכל. דבר אחר: {{צ|הלא פרוס}} - כמה דאת אמר {{צ|פריס פריסת וגו'}} {{מקור|דניאל ה כח}}, דבעי למפרס פריסין דנהמא קמיה בגין דלא לכסיף, ויפרוס קמיה בעינא טבא. {{צ|לחמך}}. "לחם" לא כתיב אלא {{צ|לחמך}} - ההוא דילך מממונך. ולא דגזילו ולא דעשק ולא דגנבה, דאי הכי לאו זכותא הוא, אלא ווי ליה דאתי לאדכרא חובוי. כגוונא דא - {{צ|קחו '''מאתכם''' תרומה}} - לארמא ממה דלכון, ולא מעשק ולא מגזל ולא מגנבה, והא אוקמוה. רבי חייא ורבי יצחק ורבי יוסי הוו אזלי בארחא. עד דהוו אזלי פגע בהו רבי אבא. אמר רבי חייא ודאי שכינתא בהדן! {{ש}} כד מטא לגבייהו, אמר רבי אבא, כתיב {{צ|מן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים, לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל, ואבחר בדוד וגו', לבנות בית להיות שמי שם}} {{מקור|מלכים א ח טז}}. האי קרא לאו רישיה סיפיה, ולאו סיפיה רישיה! דכתיב {{צ|לא בחרתי בעיר...ואבחר בדוד}} - מאי האי עם האי?! "ואבחר בירושלם" מבעי ליה! אלא כד קודשא בריך הוא אית רעותא קמיה למבני קרתא - אסתכל בקדמיתא בההוא רישא דנהיג עמא דקרתא, ולבתר בני קרתא ואייתי לעמא ביה. הדא הוא דכתיב {{צ|לא בחרתי בעיר}} עד דאסתכלנא בדוד למהוי רעיא על ישראל. בגין דמתא וכל בני מתא כלהו קיימין ברעיא דנהיג לעמא. אי רעיא איהו טבא - טב ליה, טב למתא, טב לעמא! ואי רעיא איהו בישא - ווי ליה, ווי למתא, ווי לעמא! והשתא אסתכל קודשא בריך הוא בעלמא, וסליק ברעותיה למבני ליה, ואוקים ברישא דדרא לרבי שמעון, וחבריה למיקם קמיה! מלתא חדתא שמענא! פתח ואמר {{צ|אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על יהו"ה אלהי"ו}} {{מקור|תהלים קמו ה}}. וכי אל יעקב ולא אל אברהם ולא אל יצחק?! אלא {{צ|אל יעקב}} בגין דיעקב לא אתרחיץ באבוהי ולא באמיה כד ערק קמי אחוי ואזל יחידאי בלא ממונא, כמה דאת אמר {{צ|כי במקלי עברתי את הירדן הזה}} {{מקור|בראשית לב יא}}. ואיהו אתרחיץ ביה בקודשא בריך הוא, דכתיב {{צ|אם יהיה אלהי"ם עמדי ושמרני וגו'}} (שם כח כ). וכלא שאיל מקמיה דקודשא בריך הוא ויהב ליה. {{צ|שברו על יהו"ה אלהי"ו}}. {{צ|שברו}}, ולא אמר 'תקותו' ולא 'בטחונו', אלא {{צ|שברו}}. אל תקרי {{צ|שׂברו}} אלא {{צ|שׁברו}} - דניחא להו לצדיקייא לתברא גרמייהו, ולאתברא תבירו על תבירו. וכלא {{צ|על יהו"ה אלהי"ו}}, כמה דאת אמר {{צ|כי עליך הורגנו כל היום}} {{מקור|תהלים מד כג}}, <קטע סוף=דף קצח א/>{{ממ זהר משולב|ב|קצח|ב}}<קטע התחלה=דף קצח ב/> {{צ|כי עליך נשאנו חרפה}} {{מקור|תהלים סט ח}}. כגוונא דיעקב דכתיב {{צ|וירא יעקב כי יש שבר במצרים}} {{מקור|בראשית מב א}}, דהא תבירו דגלותא חמא דהוה ליה במצרים, ושוי תוקפיה בקודשא בריך הוא. ובנוי דיעקב סבלו תבירו דגלותא, ולא אשתנו מגו רזא דמהימנותא דאבהתהו, ושמא דקודשא בריך הוא הוה בגלותא רגילא בפומייהו. ועל דא כתיב במשה {{צ|ואמרו ל'''י'''' מ'''ה'''' שמ'''ו'''' מ'''ה''''}} {{מקור|שמות ג יג}} - בגין דהוו ידעי ליה ולא אנשו ליה לעלמין, וסבלו תבירו דגלותא על קודשא בריך הוא. ובגין כך זכי לפורקנין ולנסין ולאתוון סגיאין. ואתון קדישין עליונין! דסבלין תבירו דגופא מאתר לאתר על קודשא בריך הוא - על אחת כמה וכמה דזכאין אתון למעבד לכו נסין ופורקנין, ותזכון לחיי עלמא דאתי! אזלו כלהו כחדא. פתח ואמר, {{צ|קחו מאתכם תרומה ליהו"ה כל נדיב לבו יביאה וגו'}}. תא חזי, בשעתא דבר נש שוי רעותיה לגבי פולחנא דמאריה - ההוא רעותא סליק בקדמיתא על לבא, דאיהו קיומא ויסודא דכל גופא. לבתר סליק ההוא רעותא טבא על כל שייפי גופא. ורעותא דכל שייפי גופא ורעותא דלבא מתחבראן כחדא, ואינון משכין עלייהו זיהרא דשכינתא לדיירא עמהון, וההוא בר נש איהו חולקא דקודשא בריך הוא הוי. הדא הוא דכתיב {{צ|קחו מאתכם תרומה}} - מאתכם הוה אמשכותא לקבלא עלייכו ההיא תרומה, למהוי חולקא ליהו"ה. ואי תימא דלאו ברשותיה דבר נש קיימא מלה -- תא חזי מה כתיב {{צ|כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהו"ה}} - כל נדיב לבו ודאי. מאן דיתרעי לביה - ימשיך לה לשכינתא לגביה. הדא הוא דכתיב {{צ|יביאה}} - אף על גב דאיהי באסתלקותא לעילא - {{צ|יביאה}} מאתר עלאה לאמשכא לדיירא עמיה. וכד תיתי לאשראה עמיה - כמה ברכאן וכמה עותרא תיתי עמה! הדא הוא דכתיב {{צ|זהב וכסף ונחשת}}; לא יחסר ליה כל עתרא דעלמא. דא לשאר בני עלמא - אבל אתון קדישין עליונין - {{צ|קחו מאתכם תרומה ליהו"ה}}! אמר רבי חייא: מאן דשרי לארמא - הוא ירים! פתח רבי אבא ואמר, {{צ|ויאמר יהו"ה לדג}} {{מקור|יונה ב יא}} - וכי באן אתר אמר ליה? אלא בשעתא דברא קודשא בריך הוא עלמא, בעובדא דבראשית ביומא חמישאה ברא נוני ימא, כדין פקיד ואמר דיהא זמין חד נונא למבלע ליונה ויהא במעוי תלתא יומין ותלת לילון, ולבתר דירמי ליה לבר. ולא דא בלחודוי, אלא כל מה דעבד קודשא בריך הוא בעובדא דבראשית - בכלא אתני עמיה. * ביומא קדמאה ברא שמיא - אתני עמהון דיסליק לאליהו השמימה בגו סערה, וכן הוה, דכתיב {{צ|ויעל אליהו בסערה השמים}} {{מקור|מ"ב ב יא}}. * בההוא יומא ברא נהורא, ואתני עמיה דיחשיך לשמשא במצרים תלתא יומין, דכתיב {{צ|ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים}} {{מקור|שמות י כב}}. * ביומא תניינא ברא רקיעא דיהא מפריש בין מיא למיא, כדכתיב {{צ|ויאמר אלהי"ם יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים}} {{מקור|בראשית א ו}}. ואתני עמהון קודשא בריך הוא דמיא יהון מפרישין לישראל בין טומאה לטהרה, לאתדכאה בהו, וכך הוה. * ביומא תליתאה אפיק ארעא מגו מיא, ואכניש למיא, ועבד מההוא כנישו דאתכנשו לאתר חד - ימא. ואתני בימא למעבר לישראל בגויה ביבשתא, ולמטבע למצראי, וכך הוה, דכתיב {{צ|וישב הים לפנות בקר לאיתנו}} {{מקור|שמות יד כז}} - אל תקרי {{צ|לאיתנו}} אלא '''לתנאו'''; למה דאתני עמיה קודשא בריך הוא בעובדא דבראשית. * תו אתני בארעא דתפתח ית פומהא במחלקותא דקרח, ותבלע לקרח ולכל כנישתיה, וכך הוה, דכתיב {{צ|ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת קרח}} {{מקור|במדבר טז לב}}. * ביומא רביעאה ברא שמשא וסיהרא, דכתיב {{צ|יהי מארת ברקיע השמים}} {{מקור|בראשית א יד}}. ואתני עם שמשא למהוי קאים בפלגו שמיא ביומי דיהושע<קטע סוף=דף קצח ב/>{{ממ זהר משולב|ב|קצט|א}}<קטע התחלה=דף קצט א/>דכתיב {{צ|ויעמוד השמש בחצי השמים}} {{מקור|יהושע י יג}}. אתני בכוכביא למעבד קרבא בסיסרא, דכתיב {{צ|הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא}} {{מקור|שופטים ה ב}}. * ביומא חמישאה ברא נוני ימא ועופי דשמיא. אתני בעופי למיזן עורבים לאליהו בזמנא דעצר לשמיא, דכתיב {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכלך שם}} {{מקור|מלכים א יז ד}} - {{צ|צויתי}} דייקא. ואתני בנונא ימא לאזדמנא נונא חד למבלע ליה ליונה ולאשדאה ליה לבר. *ביומא שתיתאה ברא לאדם, ואתני עמיה דתפוק מניה אתתא דתיזון לאליהו, דכתיב {{צ|הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך}} {{ממ|מ"א|יז|ט}} - {{צ|הנה צויתי}} מיומא דאתברי עלמא. וכן בכל עובדא ועובדא דאתחדש בעלמא - קודשא בריך הוא פקיד ההוא עובדא מיומא דאתברי עלמא. אוף הכא, {{צ|ויאמר יהו"ה לדג}} - {{צ|ויאמר}} - משית יומין דבראשית קאמר ליה. הכא אית לן סמך בעלמא, על עובדין דבני נשא בהאי עלמא. יונה דנחת לספינה - דא איהי נשמתא דבר נש דנחתא להאי עלמא למהוי בגופא דבר נש. אמאי אתקרי '''יונה'''? בגין דכיון דאשתתפת בגופא - כדין איהי יונה בהאי עלמא, כמה דאתמר {{צ|ולא תונו איש את עמיתו}} {{מקור|ויקרא כה יז}}. וכדין בר נש אזיל בהאי עלמא, כספינה בגו ימא רבא דחשיבת לאתברא, כמה דאת אמר {{צ|והאניה חשבה להשבר}} {{מקור|יונה א ד}}. ובר נש כד איהו בהאי עלמא חטי וחשיב דערק מקמי מאריה ולא אשגח בההוא עלמא - וכדין אטיל קודשא בריך הוא {{צ|רוח סערה}} תקיפא, דא איהי גזירת דינא דקיימא תדיר קמי קודשא בריך הוא, ובעאת דינא דבר נש מקמיה. ודא איהו דקא מטי לספינה, ואדכר חובוי דבר נש לאתפסא ליה. כיון דאתפס בר נש על ידא דההיא סערה בבי מרעיה מה כתיב {{צ|ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם}}? אף על גב דבר נש בבי מרעיה - נשמתא לא אתערת לאתבא קמי מאריה למפרק חובוי! מה כתיב {{צ|ויקרב אליו רב החובל}}? מאן {{צ|רב החובל}}? דא יצר טוב דאיהו מנהיג כלא. {{צ|ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלה"יך וגו'}} - לאו שעתא הוא למדמך, דהא סלקין לך לדינא על כל מה דעבדת בהאי עלמא. תוב מחובך! אסתכל במלין אלין ותוב למארך! * {{צ|מה מלאכתך}} דאת עסקת בה בהאי עלמא, ואודי עלה קמי מארך. * {{צ|ומאין תבא}} - אסתכל מאין באת, מטפה סרוחה, ולא תתגאי קמיה. * {{צ|מה ארצך}} - אסתכל דהא מארעא אתבריאת ולארעא תיתוב. * {{צ|ואי מזה עם אתה}} - אסתכל אי אית לך זכו דאבהן דיגין עלך. כיון דסלקין ליה לדינא בבי דינא דלעילא, ההיא סערה דאיהי גזרת דינא דסעיר עליה דבר נש, תבעת מן מלכא למידן אינון תפיסין דמלכא, וכלהו אתיין חד חד קמיה. ביה שעתא אתקריבו בי דינא. אית מנהון דפתחי בזכות, ואית מנהון דפתחי בחובה. וגזרת דינא תבעת דינא. ואי ההוא בר נש לא זכי בדינא מה כתיב? {{צ|ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכלו}} - משתדלין אינון דאורו זכותיה לאתבא ליה להאי עלמא, ולא יכלו. מאי טעמא? {{צ|כי הים הולך וסוער עליהם}} - גזרה דדינא אזיל וסעיר בחובוי דבר נש ואתגבר עלייהו. כדין נחתין עליה תלת שליחן ממנן. חד דכתיב כל זכוון וכל חובין דעבד בר נש בהאי עלמא, וחד דעביד חושבן יומוי, וחד דהוה אזיל עמיה כד הוה במעי אמיה. והא אוקימנא דגזרת דינא לא שכיך עד ההוא זמנא דכתיב {{צ|וישאו את יונה}}. {{צ|וישאו}} - כד נטלי ליה מביתיה לבי קברי - כדין מכרזי עלוי. אי איהו זכאה - מכרזי עליה ואמרי הבו יקר לדיוקנא דמלכא! {{צ|יבא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו}} {{מקור|ישעיה נז ב}}. מנא לן? דכתיב {{צ|והלך לפניך צדקך כבוד יהו"ה יאספך}} (שם נח ח).<קטע סוף=דף קצט א/> {{ממ זהר משולב|ב|קצט|ב}}<קטע התחלה=דף קצט ב/> ואי חייבא איהי - מכריזי עליה ואמרו ווי ליה לפלניא! טב ליה דלא יתברי! כדין מה כתיב? {{צ|ויטלהו אל הים ויעמוד הים מזעפו}} - כד עאלין ליה לבי קברי דאיהו אתר דדינא - כדין גזרת דינא דהוה סעיר שכיך מזעפיה. ונונא דבלע ליה דא איהו קברא. מה כתיב? {{צ|ויהי יונה במעי הדג}} - מעוי דדג דא איהו בטן שאול. מנלן? דכתיב {{צ|מבטן שאול שועתי}} {{מקור|יונה ב ג}}. ואיהו במעי דנונא הוה וקארי ליה בטן שאול. {{צ|שלשה ימים ושלשה לילות}} - אלין תלת יומין דבר נש בקברא ואתבקעו מעוי. לבתר תלתא יומין ההוא טנופא אתהפך על אנפוי ואומר לו {{צ|טול מה דיהבית בי! אכלת ושתית כל יומא ולא יהבת למסכני. וכל יומך הוו כחגין וכמועדין, ומסכני הוו כנפין דלא אכלו בהדך. טול מה דיהבת בי!}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וזריתי פרש על פניכם וגו'}} {{מקור|מלאכי ב ג}}, והא אוקימנא. לבתר דא, מתלתא יומין ולהלאה - כדין אתדן בר נש; מעינוי, מידוי, ומרגלוי. ואוקמוה עד תלתין יומין. כל אינון תלתין יומין אתדנו נפשא וגופא כחדא, ובגיני כך אשתכח נשמתא לתתא בארעא דלא סלקת לאתרה, כאתתא דיתבת לבר כל יומי מסאבותא. לבתר - נשמתא סלקא וגופא אתבלי בארעא, עד ההוא זמנא דיתער קודשא בריך הוא למיתייא. וזמינא קלא חדא לאתערא בבי קברי ויימא {{צ|הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל}} {{מקור|ישעיה כו יט}}. אימתי יהא דא? בזמנא דיתעבר מלאך המות מעלמא, דכתיב {{צ|בלע המות לנצח וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כה|ח}}. כיון דבלע המות לנצח - לבתר {{צ|ומחה יהו"ה אלהי"ם דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ}}. כדין כתיב {{צ|ויאמר יהו"ה לדג ויקא את יונה אל היבשה}}. כיון דאתער ההוא קלא ביני קברי - כדין כל קברייא יקיאו לאינון מתייא דבהון לבר. הדא הוא דכתיב {{צ|וארץ רפאים תפיל}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}}. מה {{צ|תפיל}}? דיקיא לו לבר. {{צ|רפאים}} - מהו {{צ|רפאים}}? דקבילו אסוותא כמלקדמין, ואתסיאו גרמין בגרמין, ואלין אקרון 'רפאים'. ואי תימא הא כתיב {{צ|רפאים בל יקומו}} (שם כו יד)?! אלא ודאי כל עלמא יתסון גרמין בבי קברי! אבל מנהון יקומון, ומנהון לא יקומון. ועל דא כתיב {{צ|רפאים בל יקומו}}. זכאה חולקהון דישראל דכתיב בהו {{צ|נבלתי יקומון}}! ובהאי נונא אשכחנא מלין לאסוותא דכל עלמא. האי נונא כיון דבלע ליונה - מת. וביה הוה יונה תלתא יומין. לבתר אתקיים כמלקדמין ואקי ליונה לבר, והא אוקמוה, דכתיב {{צ|ויתפלל יונה אל יהו"ה אלה"יו ממעי הדגה}}. כתיב הכא {{צ|הדגה}} וכתיב התם {{צ|והדגה אשר ביאור מתה}} {{מקור|שמות ז כא}}, והא אוקמוה. כגוונא דא זמינת ארעא דישראל לאתערא בקדמיתא, ולבתר {{צ|וארץ רפאים תפיל}}. והא אוקימנא, דשבעה דינין יחלפון עליה דבר נש כד נפיק מהאי עלמא. * '''חד''' ההוא דינא עלאה כד נפיק רוחא מן גופא, * '''ב'''' כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה ומכרזי עלוי, * '''ג'''' כד עייל לקברא, * '''ד'''' דינא דקברא, * '''ה'''' דינא דתולעתא, * '''ו'''' דינא דגיהנם, * '''ז'''' דינא דרוחא דאזלא ושאטת בעלמא, ולא אשכחת אתר נייחא עד דישתלים עובדוי. בגין דא בעי בר נש לאסתכלא תדיר בעובדוי, ויתוב קמי מאריה. וכד אסתכל דוד מלכא בדינין אלין דבר נש - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} {{מקור|תהלים קד א}} - עד לא תפוק מן עלמא, בעוד דאנת אשתכחת עם גופא. {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אינון שייפא גופא דמשתתפי כחדא ברוחא. השתא דתשתכחון עמה - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ולאתבא בתיובתא! ועל דא אמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה הללויה}}. אתו אינון חברייא ונשקו רישיה. <קטע סוף=דף קצט ב/> {{ממ זהר משולב|ב|ר|א}}<קטע התחלה=דף ר א/>רבי חייא פתח ואמר {{צ|קחו מאתכם תרומה ליהו"ה}}. תא חזי, קודשא בריך הוא כד ברא עלמא - לא ברא ליה אלא בגין דייתון ישראל ויקבלון אורייתא. באורייתא אתברי עלמא ועל אורייתא קיימא. הדא הוא דכתיב {{צ|אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי}} {{מקור|ירמיה לג כה}}. אורייתא איהי ארכא דחיי בהאי עלמא, וארכא דחיי בעלמא דאתי. וכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו אשתדל בהיכליה דקודשא בריך הוא; דהיכליה עלאה דקודשא בריך הוא אורייתא איהי. וכד בר נש עסיק באורייתא - קודשא בריך הוא קאים תמן ואצית לקליה, כמה דכתיב {{מקור|מלאכי ג טז}} {{צ|ויקשב יהו"ה וישמע וגו'}}. ואשתזיב בר נש מתלת דינין - מדינא דהאי עלמא, ומדינא דמלאך המות דלא יכיל לשלטאה עליה, ומדינא דגיהנם. {{צ|ויכתב ספר זכרון}} - מאי איהו? אלא אית 'ספר' לעילא ואית 'ספר' לתתא. {{צ|זכרון}} - את קיימא קדישא, דנטיל וכניש לגביה כל חיין דלעילא. {{צ|ספר זכרון}} - תרין דרגין דאינון חד. ורזא דא '''שם יהו"ה'''. '''שם''' חד, '''יהו"ה''' חד. וכלא מלה חדא. בגין דאית שם ואית שם. 'שם לעילא' דאיהו אקרי 'שם' ממה דלא ידיע ולא אתרמיז בידיעה כלל, ודא אקרי {{צ|נקודה עלאה}}. 'שם לתתא' דאקרי 'שם' - {{מקור|דברים ד לב}} {{צ|מקצה השמים ועד קצה השמים}} - בגין ד{{צ|קצה השמים}} אקרי 'זכרון', והאי 'שם' איהו {{צ|נקודה דלתתא}}, דאיהו 'שם' מההוא 'זכרון' דאיהו {{צ|קצה השמים}}; דנטיל כל חיין דלעילא. ודא איהו {{צ|קצה השמים}} דלתתא. ו'שם' דיליה איהי נקודה דלתתא, נקודה דא איהו ספר דקיימא בחושבנא. ודא הוא {{צ|לחושבי שמו}}. {{צ|ספר}} דקאמרן ו{{צ|שם}} - חד מלה הוא בכל סטרין. נקודה דא - בגין דקיימא באמצעיתא - איהי עלאה על כל דאתאחדן בה. ושית סטרין אתאחדן ב'ספר' עלאה, ואיהו עלאה עלייהו. שית סטרין אתאחדן בספר תתאה, ואיהו עלאה עלייהו. ועל דא '''ספר עלאה ספר תתאה'''. וכלא אקרי '''תורה'''. מה בין האי להאי? אלא '''ספר עלאה''' איהו '''תורה שבכתב''', בגין דאיהי סתימא ולא קיימא אלא בכתב, דתמן איהו אתר לאתגלאה לתתא. ומאן איהו? עלמא דאתי. '''ספר תתאה''' - דא תורה דאקרי '''תורה שבעל פה''', ומאן איהו {{צ|על פה}}? אלין רתיכין דלתתא דאיהי קיימא עלייהו. ובגין דלאו אינון בכללא דכתיבה דלעילא אקרון {{צ|על פה}}. ותורה דא קיימא {{צ|על פה}} בגין דכתיב {{צ|ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים}} {{מקור|בראשית ב י}}. ותורה עלאה אף על גב דאיהי קיימא לעילא - לא אקרי "על הכתב" אלא '''שבכתב''' - דקיימא בכתב. וההוא כתב אתעביד היכלא לגביה, ואיהי קיימא גו ההוא היכלא ואתטמרת תמן. ובגין כך אקרי {{צ|תורה שבכתב}}, ולא "על כתב". אבל תורה דלתתא איהי קיימא על רתיכהא, ואקרי {{צ|על פה}} - דקיימא עלייהו. ובגין דלא אתחשיבת מלגו מכללא דכתיבה - לא אתעבידו היכלא להאי נקודה כההיא נקודה עלאה. ובגין דקיימא עלייהו אקרי '''תרומה'''. תו שמענא מבוצינא קדישא - {{צ|תרומה}} - מהו {{צ|תרומה}}? כמה דאוקימנא '''תרי ממאה'''. תא חזי, כל אינון דרגין קדישין די ברזא דמהימנותא דקודשא בריך הוא אתגלי בהון אינון עשר דרגין, ואינון עשר אמירן כמה דאוקמוה. ואלין עשר סלקין למאה. וכד אצטריך לן להאי נקודה תתאה לארמא לה - אסיר לן לנטלא לה בלחודהא. אלא לה ולבעלה. ואינון '''תרי מאינון מאה''' דקאמרן. בגין דלא אצטריך לאפרשא לון כלל, אלא ליחדא לה ולבעלה, ועל דא אתקרי {{צ|תרומה}} בכללא חדא. ותא חזי, בכל יומא כרוזא קארי: כל בני עלמא! בכו קיימא מלה דא! ודא הוא <קטע סוף=דף ר א/>{{ממ זהר משולב|ב|ר|ב}}<קטע התחלה=דף ר ב/>{{צ|קחו מאתכם תרומה ליהו"ה}}. ואי תימא דקשיא מלה עלייכו - {{צ|כל נדיב לבו יביאה}}. מהו {{צ|יביאה}}? אלא מהכא אוליפנא רזא לצלותא, דבר נש דדחיל למאריה ומכוין לביה ורעותיה בצלותא - אתקין תקונא דלעילא כמה דאוקימנא. בקדמיתא בשירין ותושבחן דקאמרין מלאכין עלאין לעילא, ובההוא סדורא דתושבחן דקא אמרי ישראל לתתא, איהי קשיטת גרמהא ואתתקנת בתקונהא, כאתתא דאתקשטת לבעלה. ובסדורא דצלותא - בההוא תקונא דצלותא דמיושב - אתקינו עולמתהא וכל אינון דילה ומתקשטן כל אינון בהדה. לבתר דאתתקן כלא ואתסדרו - כד מטו ל{{צ|אמת ויציב}} - כדין כלא מתתקנא, איהי ועולמתהא. עד דמטו ל{{צ|גאל ישראל}} - כדין אצטריך למיקם כלא על קיומייהו. בגין דכד בר נש מטי ל{{צ|אמת ויציב}} וכלא אתתקן - עולמתהא נטלי לה, ואיהי נטילת גרמה, לגבי מלכא עלאה. כיון דמטו ל{{צ|גאל ישראל}} - כדין מלכא קדישא עלאה נטיל בדרגוי, ונפיק לקבלא לה. ואנן מקמי מלכא עלאה בעינן לקיימא על קיומנא באימתא ברעדה. דהא כדין אושיט ימיניה לגבה, ולבתר שמאליה דשוי לה תחות רישה, ולבתר מתחבקו תרווייהו כחדא בנשיקו. ואלין אינון תלת קדמייתא. ובעי בר נש לשוואה לביה ורעותיה ולכוונא בכל הני תקונין וסדורין דצלותא; פומיה ולביה ורעותיה כחדא. השתא דמלכא עלאה ומטרוניתא אינון בחבורא בחדוה באינון נשיקין - מאן דאצטריך למשאל שאלתין ישאל, דהא כדין שעתא דרעותא איהו. כיון דשאיל בר נש שאלתוי מקמי מלכא ומטרוניתא - כדין יתקין גרמיה ברעותיה ולביה לתלתא אחרנין, לאתערא חדוה דטמירו; דהא מאלין תלת אתברכא בדבקותא אחרא. ויתקין בר נש גרמיה למיפק מקמייהו ולאנחא לון בחדוה גניזא דאלין תלת, ועם כל דא דיהא רעותיה דיתברכון תתאי מאינון ברכאן דחדוה טמירא. וכדין אצטריך למנפל על אנפוי ולממסר נפשיה בשעתא דאיהי נקטא נפשין ורוחין - כדין איהי שעתא לממסר נפשיה בגו אינון נפשין דאיהי נקטא, דהא כדין צרורא דחיי איהו כדקא יאות. מלה דא שמענא ברזין דבוצינא קדישא, ולא אתייהיב לי רשו לגלאה בר לכו חסידי עליונין! דאי בההיא שעתא - דאיהי נקטא נפשין ורוחין ברעו דדביקותא חדא - איהו ישוי לביה ורעותיה לדא ויהיב נפשיה בדבקותא בההוא רעותא לאכללא לה בההוא דבקותא - אי אתקבלת בההיא שעתא בההוא רעותא דאינון נפשין רוחין ונשמתין דאיהי נקטא - האי איהו בר נש דאתצריר בצרורא דחיי בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ותו דבעיא לאתכללא מכל סטרין מלכא ומטרוניתא; מלעילא ומתתא. ולאתעטרא בנשמתין בכל סטרין; אתעטרת בנשמתין מלעילא, ואתעטרת בנשמתין מתתא. ואי בר נש יכוין לביה ורעותיה לכל דא וימסר נפשיה מתתא בדביקותא ברעותא כמה דאתמר - כדין קודשא בריך הוא קארי ליה {{צ|שלום}} לתתא, כגוונא דההוא {{צ|שלום}} דלעילא; ההוא דבריך לה למטרוניתא ואכליל לה ואעטר לה בכל עטרין. אוף הכי האי בר נש - קודשא בריך הוא קרי ליה {{צ|שלום}} לתתא כמה דאת אמר {{צ|ויקרא לו יהו"ה שלום}} {{ממ|שופטים|ו|כד}}. וכל יומוי הכי קראן ליה לעילא {{צ|שלום}}, בגין דאכליל ואעטר למטרוניתא לתתא, כגוונא דההוא {{צ|שלום}} לעילא. וכד אסתלק ההוא בר נש מהאי עלמא - נשמתיה סלקא ובקעא בכל אינון רקיעין, ולית מאן דימחי בידה. וקודשא בריך הוא קרי לה ואמר {{צ|יבא שלום}} {{מקור|ישעיה נז ב}}. ושכינתא אמרה {{צ|ינוחו על משכבותם וגו'}}. ויפתחון לה <קטע סוף=דף ר ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רא|א}}<קטע התחלה=דף רא א/>תליסר טורי דאפרסמונא דכיא, ולא יהא מאן דימחי בידה. ועל דא זכאה איהו מאן דישוי לביה ורעותיה לדא! ועל דא כתיב {{צ|כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהו"ה}} לגבי מלכא עלאה, כמה דאתמר. ארים רבי אבא קליה ואמר: ווי רבי שמעון! אנת בחיין ואנא בכינא עלך! לא עלך בכינא - אלא בכינא על חברייא ובכינא על עלמא! רבי שמעון כבוצינא דשרגא דאדליק לעילא ואדליק לתתא. ובנהורא דאדליק לתתא - נהירין כל בני עלמא. ווי לעלמא כד יסתלק נהורא דלתתא בנהורא דלעילא! מאן ינהיר נהורא דאורייתא לעלמא! קם רבי אבא ונשיק לרבי חייא. אמר ליה: מלין אלין הוו תחות ידך, ועל דא קודשא בריך הוא שדרני עד הכא לאתחברא עמכון - זכאה חולקי! רבי יוסי פתח קרא אבתריה ואמר {{צ|וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו וגו'}}. האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי, בשעתא דאמר קודשא בריך הוא למשה {{צ|הבו לכם אנשים חכמים ונבונים}} {{מקור|דברים א יג}} - אשגח בכל ישראל ולא אשכח נבונים. הדא הוא דכתיב {{צ|ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים}}, ואלו נבונים לא כתיב. ואי תימא דנבון איהו דרגא עלאה מחכם - הכי איהו ודאי. מה בין האי להאי? חכם - הא אוקמוה דאפילו תלמיד המחכים לרביה אקרי 'חכם'. חכם דידע לגרמיה כל מה דאצטריך. נבון - כמה דרגין אית ביה; דאסתכל בכלא וידע בדיליה ובאחרנין. וסימנך {{צ|יודע צדיק נפש בהמתו}} {{מקור|משלי יב י}}, {{צ|צדיק מושל יראת אלהי"ם}} {{מקור|שמואל ב כג ג}}. והכא {{צ|חכם לב}} דייקא - בלב חכם ולא באתרא אחרא, בגין דקיימא בלב. ונבון לעילא ותתא אסתכל בדיליה ובאחרנין. פתח ואמר {{צ|ויאמר לי עבדי אתה וגו'}} {{מקור|ישעיה מט ג}}. הכא בצלותא דבעי בר נש לצלאה קמיה דקודשא בריך הוא, דאיהי פולחנא חדא רבא ויקירא, מאינון פולחנין דמאריה. תא חזי אית פולחנא דקודשא בריך הוא דקיימא בעובדא, דאיהו פולחנא דקיימא בעובדא דגופא, ואיהו פולחנא. ואית פולחנא דקודשא בריך הוא דאיהו פולחנא פנימאה יתיר, דאיהו עיקרא דכלא, קיימא בההוא פולחנא פנימאה דאיהו עיקרא דכלא. בגופא אית תריסר שייפין דקיימין בעובדא דגופא כמה דאוקימנא. ואינון שייפין דגופא, ופולחנא דקודשא בריך הוא דעובדא קיימא בהו. בגין דפולחנא דקודשא בריך הוא בתרין סטרין. בשייפין גופא לבר. ואית תריסר שייפין אחרנין פנימאין לגו מן גופא. ואינון תקונין פנימאין לגו מן גופא, לאתתקנא בהו תקונא דרוחא דאיהו פולחנא יקירא פנימאה דקודשא בריך הוא, כמה דאוקימנא גו רזין פנימאין דקאמר רבי שמעון. ואינון רזא דחכמתא עלאה, ואתידיעו ביני חבריא, זכאה חולקהון. צלותא דבר נש איהו פולחנא דרוחא, ואיהי קיימא ברזין עלאין. ובני נשא לא ידעין דהא צלותא דבר נש בקעת אוירין, בקעת רקיעין, פתחת פתחין, וסלקא לעילא. בשעתא דנהיר נהורא ואתפרש נהורא מן חשוכא - כדין כרוזא אזלא בכלהו רקיעין: {{צ|אתתקנו מארי דפתחין! מאריהון דהיכלין! כל חד וחד על מטריה!}}. בגין דאינון דשלטניהון ביממא לאו אינון דשלטניהון בליליא. וכד עאל ליליא אתעברו שולטנין דיממא ואתמנון שלטנין אחרנין דשליטין בליליא, ואתחלפן אלין באלין. ורזא דא {{צ|את המאור הגדול לממשלת היום וגו'}} {{מקור|בראשית א טז}}. וממשלת היום וממשלת הלילה - שולטנין אינון די ממנן ביממא ושולטנין אינון די ממנן בליליא. ואלין אקרון {{צ|ממשלת היום}} ואלין אקרון {{צ|ממשלת הלילה}}. כד עאל ליליא כרוזא נפקא: {{צ|אתתקנו שולטנין דליליא! כל חד וחד לאתריה!}}. <קטע סוף=דף רא א/>{{ממ זהר משולב|ב|רא|ב}}<קטע התחלה=דף רא ב/>וכד נהיר יממא - כרוזא נפקא: {{צ|אתתקנו שולטנין דיממא כל חד וחד לאתריה!}}. וכד כרוזא אכריז - כדין כלהו כל חד וחד אתפקד על ההוא אתר דאתחזי ליה. כדין שכינתא קדמא ונחתא, וישראל עאלין לבי כנישתא לשבחא למאריהון, פתחין בשירין ותושבחן. דבעי ליה לבר נש כיון דאתקין גרמיה בפולחנא דעובדא בתקוני דמצוה וקדושה - ליחדא לביה בתקונא דפולחנא פנימאה דמאריה, ולשואה לביה ורעותיה בההוא פולחנא דאינון מלין דקאמר. דהא מלה סלקא, ואינון ממנן דקיימין באוירא אתמנון לארבע סטרי עלמא. '''לסטר מזרח''' אתמנא ממנא חד דקיימא באוירא לההוא סטרא, {{גמט דגש|גזרדי"א}} שמיה, ועמיה סרכין ממנן אחרנין דאינון מחכאן לההיא מלה דצלותא. וסלקא באוירא בההוא סטרא, ונטיל לה האי ממנא. אי היא מלה כדקא יאות - הוא וכל אינון סרכין נשקין לההיא מלה וסלקין עמה עד ההוא אוירא דרקיעא לעילא דתמן ממנן סרכין אחרנין. בשעתא דנשקי לההיא מלה, פתחי ואמרי {{צ|זכאין אתון ישראל דידעיתו לאעטרא למאריכון בעטרין קדישין! זכאה איהו פומא דמלה דעטרא דא נפקא מניה!}}. כדין פרחין אתוון דקיימין באוירא, דבשמא קדישא דתריסר אתוון, דההוא שמא שליט באוירא. והאי איהו שמא דהוה טאס ביה אליהו עד דאסתלק לשמיא. והיינו דקאמר עובדיה לאליהו {{צ|ורוח יהו"ה ישאך}} {{מקור|מלכים א יח יב}}, בגין דבשמא דא הוה אליהו טאס ביה באוירא, והאי איהו שמא דשליט באוירא. ואינון אתוון פרחין וסלקין בההיא מלה. וההוא ממנא דמפתחן דאוירא בידיה, וכל אינון ממנן אחרנין - כלהו סלקין ביה עד רקיעא, ואתמסר בידא דממנא אחרא לסלקא לעילא. '''לסטר דרום''' אית ממנא אחרא דשלטא באוירא לההוא סטר, וכמה ממנן אחרנין וסרכין עמיה, {{גמט דגש|פסגני"ה}} שמיה, וליה אתמסראן מפתחן דאוירא לההוא סטר. וכל אינון מארי דעקו דצלאן צלותא למאריהון מגו עקתא, מגו תבירו דלבא - אי ההיא מלה כדקא יאות - סלקא לאוירא בההוא סטרא, ונטיל לה האי ממנא ונשיק לה. כד נשיק לה - פתח ואמר {{צ|קודשא בריך הוא יחוס לקבלך ובגינך יתמלי רחמין!}}. סלקין עמה כל אינון ממנן קדישין, וכל אינון סרכין דההוא סטרא. ופרחין אתוון דשמא קדישא דאינון ארבע אתוון דמתעטרין, ושלטין בההוא סטרא דאוירא, וסלקין בההוא סטרא דאוירא עד רקיעא, עד ההוא ממנא דרקיעא דשליט בההוא סטרא. '''לסטר צפון''' אית ממנא אחרא, ועמיה כמה סרכין ממנן דשלטין באוירא. וההוא ממנא {{גמט דגש|פתחי"ה}} שמיה. והאי אתמנא באוירא לההוא סטרא וכל אינון דמצלאן צלותין על בעלי דבבו דעקין לון. וכד מלה דההיא צלותא סלקא לאוירא בההוא סטרא - אי זכאה הוא - נטיל לה האי ממנא ונשיק לה. כדין אתער רוחא חדא דנפקא מגו תהומא בסטרא דצפון, וההוא רוחא קארי בכל אינון אוירין, ונטלי כלהו ההיא מלה וסלקין לה עד רקיעא ונשקין לה. פתחי ואמרי {{צ|מרך ירמי שנאך לקמך!}}. ואזלא וסלקא ובקעא רקיעין ואוירין עד דסלקין עמה לגבי '''רקיעא קדמאה'''. סלקא צלותא ומטאת לגבי חד ממנא דאתמנא '''לסטר מערב''', ותמן קיימין תשעה פתחין, ובהו קיימין כמה סרכין וכמה ממנן, ועלייהו ממנא חד די שמיה {{גמט דגש|זבוליא"ל}}, ודא איהו דבעי לשמשא בהאי רקיעא ביממא, ולא אתיהיב ליה רשו עד דסליק נהורא דסיהרא, וכדין אפיק כל אינון חילין וכל אינון ממנן. וכד נהיר יממא - עאלין כלהו בפתחא חדא דאינון תשעה פתחין, דאיהי פתחא עלאה על כלהו. וכד צלותא סלקא - <קטע סוף=דף רא ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רב|א}}<קטע התחלה=דף רב א/>עאלת בההוא פתחא. וכלהו סרכין וכלהו ממנן נפקין מההוא פתחא. ועליהון {{גמט דגש|זבוליא"ל}} ההוא רב ממנא. ונפקי כלהו ונשקי לה. ומטאן עמה עד '''רקיעא תניינא'''. וכד סלקא צלותא עד ההוא רקיעא - אתפתחו תריסר תרעין דההוא רקיעא. ובההוא תרעא דתריסר קאים ממנא חד דשמיה {{גמט דגש|ענא"ל}}, והאי ממנא על כמה חיילין על כמה משריין. וכד צלותא סלקא - קאים האי ממנא וכריז על כל אינון פתחין ואמר {{צ|פתחו שערים וגו'}} {{מקור|ישעיה כו ב}}. וכלהו תרעין פתיחין ועאלת צלותא בכל אינון פתחין. כדין אתער חד ממנא סבא דיומין דקאים '''לסטר דרום''', דשמיה {{גמט דגש|עזריא"ל}} סבא, ולזמנין אתקרי {{גמט דגש|מחניא"ל}} בגין דאתמנא על שתין רבוא משריין. וכלהו מארי דגדפין, מארי דמשריין, מליין עיינין. ולגבייהו קיימין אינון משריין מאריהון דאודנין. ואקרון {{צ|אודנין}} בגין דאינון צייתין כל אינון דמצלאן צלותהון בלחישו ברעותא דלבא, דלא אשתמע ההוא צלותא לאחרא. האי צלותא סלקא וצייתין לה כל אינון דאקרון {{צ|מארי דאודנין}}. ואי ההיא צלותא אשתמע לאודנין דבר נש - לית מאן דציית לה לעילא ולא צייתין לה אחרנין, בר מאן דשמע בקדמיתא. בגין כך בעי לאסתמרא דלא ישמעון לההיא צלותא בני נשא. ותו דמלה דצלותא אתאחדא בעלמא עלאה, ומלה דעלמא עלאה לא אצטריך למשמע. כגוונא דא, מאן דקרי בספרא דאורייתא - חד קרי וחד לשתוק. ואי תרי קראן באורייתא - גרעי מהימנותא דלעילא, בגין דחד קלא ודיבור כלא חד. כדין תרין קלין ותרין דבורין איהו גריעותא דמהימנותא. אלא דיהא קלא ודבור חד כמה דאצטריך, בגין דיהא ההוא קלא וההוא דבור חד. וההוא ממנא שמיה {{גמט דגש|עזריא"ל}} סבא, כד ההיא צלותא סלקא בלחישו, כל אינון שתין רבוא משריין וכל אינון מארי דעיינין וכל אינון מארי דאודנין - כלהו נפקי ונשקי לההיא מלה דצלותא דסלקא. הדא הוא דכתיב {{צ|עיני יהו"ה אל צדיקים ואזניו אל שועתם}} {{מקור|תהלים לד טז}}. {{צ|עיני יהו"ה אל צדיקים}} - אלין מארי דעיינין דלתתא, בגין דאית מארי דעיינין לעילא. {{צ|ואזניו אל שועתם}} - אלין מאריהון דאודנין. '''רקיעא תליתאה''' - ההיא צלותא סלקא ומטי לההוא רקיעא, ותמן ההוא ממנא דאקרי {{גמט דגש{גדרי"ה}} ועמיה כמה סרכין וכמה ממנן. ואיהו משמש תלת זמנין ביומא לקבל חד שרביטא דזיהרא דנפיק. סליק ונחית ולא קיימא באתר חד. והאי איהו שרביטא דנטיל תלת זמנין ואתגניז. וכד צלותא סלקא - נחית ההוא שרביטא וסגיד קמי ההוא צלותא, ואקרי האי רקיעא "רקיעא דשרביטא". וכד סלקא ההיא צלותא - ההוא ממנא בתר דסגיד בטש בההוא שרביטא בטינרא תקיפא דזהיר, דאיהו קאים באמצעיתא דההוא רקיעא. ונפקו מגו ההוא טינרא {{קיצור|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} חיילין דאינון גניזין תמן מן יומא דאורייתא נחתת לארעא, בגין דאתתקפו לסרבא דלא תחות לארעא, ואנזיף בהו קודשא בריך הוא, ועאלו גו ההוא טינרא. ולא נפקין בר ההוא זמנא דצלותא סלקא. פתחי ואמרי {{צ|יהו"ה אדונינו מה אדיר שמך וגו'}} (שם ח י) - דא היא צלותא דסלקא על כל אינון רקיעין. כדין סגדין לגבה. מכאן ולהלאה צלותא מתעטרא בעטרין עלאין וסלקא לגו '''רקיעא רביעאה'''. וכדין שמשא נפיק בדרגוי ו{{גמט דגש|שמשיא"ל}} רב ממנא נפיק, {{קיצור|ותלת מאה ושתין וחמש|365}} משריין סלקין עמיה לגו ההוא רקיעא, ואקרון "ימות החמה". וכלהו מעטרן לההיא צלותא בעטרין דבוסמין דגנתא דעדן. ותמן אתעכבת צלותא עד דכלהו משריין סלקין עמה לגו ההוא '''רקיעא חמישאה''', ותמן איהו ממנא חד {{גמט דגש|גדריא"ל}} שמיה, והוא מארי קרבין דשאר עמין. וכד צלותא סלקא - כדין אזדעזע הוא וכל משריין דיליה, ואתבר <קטע סוף=דף רב א/>{{ממ זהר משולב|ב|רב|ב}}<קטע התחלה=דף רב ב/>חילייה, ונפקי וסגדי ומעטרין לההיא צלותא. וסלקין עמה עד דמטו לגבי '''רקיעא שתיתאה'''. וכדין נפקין כמה חיילין וכמה משריין ומקבלין לההוא צלותא, וסלקין בהדה עד דמטו ל{{קיצור|שבעין|70}} תרעין, דתמן קאים חד ממנא די שמיה {{גמט דגש|ענפיא"ל}} רב ממנא, ואיהו מעטר לההיא צלותא בשבעין עטרין. וכיון דמתעטרא צלותא בכל הני עטרין - כדין מתחברן כל אינון חיילין דכלהו רקיעין, וסלקין לההיא צלותא דמתעטרא בכל עטרין לגבי '''רקיעא שביעאה'''. וכדין עאלת צלותא ו{{גמט דגש|סנדלפ"ן}}, רב יקירא עלאה דכל מפתחן דמאריה בידיה, אעיל לההוא צלותא לגו שבעה היכלין. תא חזי אמר רבי שמעון שבעה מדורין אינון וכו' - {{קטן|[היה מועתק כאן שבעה היכלות של עולם היצירה, וכבר נדפסו [[זהר חלק א מא א|בפרשת בראשית דף מ"א ע"א]], עיי"ש])) שבעה היכלין אלין אינון היכלין דמלכא, והאי צלותא כד מתעטרא בכל הני עטרין, כד עאלת מחבר לון כחדא לאתעטרא לעילא, למהוי כלא חד כדקא יאות. ושמא דקודשא בריך הוא מתעטרא בכל סטרין, עילא ותתא למהוי חד. וכדין {{צ|ברכות לראש צדיק}} {{מקור|משלי י ו}} כתיב. זכאה חולקיה דבר נש דידע לסדרא צלותיה כדקא יאות! בהאי צלותא דמתעטרא ביה קודשא בריך הוא איהו מחכה עד דיסתיימון כל צלותהון דישראל, וכדין כלא איהו בשלימו כדקא יאות עילא ותתא. '''עד הכא מלין דצלותא למנדע רזין עלאין.''' מכאן ולהלאה אית פקודי אורייתא דאינון קיימין במלה כמה דקיימין בעובדא. ואינון שית פקודין. וקיימין אוף הכא בצלותא. * חד - {{צ|ליראה את השם הנכבד והנורא}} {{מקור|דברים כח נח}}, * תניינא - לאהבה אותו, * תליתאה - לברכו, * רביעה - ליחדו, * חמישאה - לברך כהנא ית עמא, * שתיתאה - למסור נשמתיה ליה. ואלין שית פקודין דקיימין בצלותא דמלה, בר אינון פקודין דקיימין בעובדא כגוונא דציצית ותפלין. '''ליראה את השם''' - פקודא דא קיימא באלין תושבחן דקאמר דוד מלכא ובאינון קרבנין דאורייתא, דתמן בעי בר נש לדחלא מקמי מאריה, בגין דאינון שירין קיימין בההוא אתר דאקרי 'יראה', וכל אינון {{צ|הללויה}} דאינון רזא דיראה דקודשא בריך הוא. ובעי בר נש לשואה רעותיה באינון שירין ביראה. ואוקמוה חברייא כל אינון רזין דשירין ותושבחן וכל אינון רזין דהללויה. כיון דמטי בר נש ל{{צ|ישתבח}} - ישוי רעותיה '''לברכא ליה''' לקודשא בריך הוא, כגון {{צ|יוצר אור}} {{צ|יוצר המאורות}}. '''לאהבה אותו''' - כד מטי ל{{צ|אהבת עולם}}, {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהי"ך}}, דדא איהו רזא דרחימו דקודשא בריך הוא, והא אוקמוה. '''ליחדא ליה''' - {{צ|שמע ישראל יהו"ה אלהינ"ו יהו"ה אחד}}, דהכא קיימא רזא דיחודא דקודשא בריך הוא, ליחדא שמיה ברעותא דלבא כדקא חזי. ומתמן ולהלאה אדכרותא דיציאת מצרים, דאיהו פקודא לאדכרא יציאת מצרים, דכתיב {{צ|וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים}} (שם ה טז). '''לברכא כהנא ית עמא''' - בגין לאכללא ישראל כחדא בשעתא דנטלין ברכאן לעילא, דהא בההיא שעתא נטלא כנסת ישראל ברכאן, ושעתא דרעותא הוא. '''למסור נפשיה לגביה''', ולמיהב ליה נשמתיה ברעותא דלבא, כד נפלין על אנפין ואמרין {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{מקור|תהלים כה א}}, דיכוין לביה ורעותיה לגביה לממסר ליה נפשיה ברעותא שלים. ואלין אינון שית פקודין דקיימין בצלותא דסלקין לגבי שית מאה פקודין דאורייתא. ואי תימא תליסר אחרנין יתיר? אינון קיימין לאמשכא תליסר מכילן דרחמי, דכלא כלילן בהו. שית פקודין אלין דצלותא מתעטרא בהו. זכאה חולקיה מאן דישוי לביה ורעותיה לדא, ולאשלמא <קטע סוף=דף רב ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רג|א}}<קטע התחלה=דף רג א/>לון בכל יומא! ובאלין תליין אחרנין סגיאין. אבל כד מטי בר נש לאתרין אלין - אצטריך ליה לכוונא לביה ורעותיה לאשלמא ההוא פקודא דקיימא בההוא מלה. וכדין אכריזו עליה ואמרי {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{מקור|ישעיה מט ג}}. אתא רבי אבא ונשקיה. פתח רבי יצחק אבתריה ואמר: {{צ|ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'}}. אמאי כניש לון? בגין לממסר לון שבת כמלקדמין. דהא בקדמיתא עד לא עבדו ישראל ית עגלא מסר לון את השבת. ודא איהו דלא נטרו אינון ערב רב כיון דשמעו {{צ|ביני ובין בני ישראל}} אמרו ואנן מלה דא אתמנע מינן? מיד {{צ|ויקהל העם על אהרן וגו'}} {{מקור|שמות לב א}} ואתמשכו סגיאין אבתרייהו. לבתר דמיתו אינון דמיתו - כניש משה לבני ישראל בלחודייהו ויהב לון שבת כמלקדמין, הדא הוא דכתיב {{צ|ששת ימים תעשה מלאכה וגו'}}. {{צ|לא תבערו אש בכל מושבותיכם}}. הכא אית רזא דרזין, לאינון דידעי חכמתא עלאה. רזא דשבת הא אוקמוה חברייא, אבל רזא דא אתמסר לחכימי עליונין, דהא שבת רזא עלאה הוא. תא חזי, ביומא שתיתאה בשעתא דמטי זמנא דערב - כדין כוכבא חד מסטרא דצפון נהיר ועמיה שבעין כוכבין אחרנין. וההוא כוכבא בטש באינון כוכבין אחרנין, ואתכלילו כלהו בההוא כוכבא ואתעביד חד כללא דשבעין. וההוא כוכבא אתפשט, ואתעביד כמדורא חדא להיטא בכל סטרין. כדין אתפשט ההוא מדורא סחרנייהו דאלף טורין, וקיימא כחד חוטא דסחרא. והאי מדורא דאשא משיך לגביה גוונין אחרנין דלגו מניה. '''גוון קדמאה ירוקא''' - כיון דקיימא האי גוונא, סלקא ההוא מדורא דאשא ודליג לעילא על ההוא גוון ירוקא, ועאל לגו מניה, ושדי לההוא גוון ירוקא לבר וקיימא ירוקא לבר, וההוא מדורא דאשא דכוכבא כלילא לגו. לבתר אמשיך אבתריה '''גוון אחרא תניינא חוורא'''. וההוא חוורא עאל לגו. כיון דקיימא האי גוון - סלקא ההוא מדורא דאשא דההוא כוכבא ושדי לההוא חוורא לבר, ועאל איהו לגו. וכן כל אינון גוונין. עד דשדי לון לבר ועייל איהו לגו, וקריב לגבי ההיא נקודה טמירא, למיטל נהורא. פתח ואמר {{צ|וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון וגו'}} {{מקור|יחזקאל א ד}}. יחזקאל חמא להאי חיזו בתקונא דלא קיימא, בר בשעתא דשליט ההוא כוכבא כדקאמרן. אבל האי קרא אוקמוה: {{צ|והנה רוח סערה}} אוקמוה, דהוה אתי למכבש כל עלמא לקמיה דנבוכדנצר חייבא, אבל רוח סערה דא איהו ההוא כוכבא דקאמרן דבלע שבעין כוכבין אחרנין, ודא איהו {{צ|רוח סערה}} דחמא אליהו, {{צ|מפרק הרים ומשבר סלעים}} {{מקור|מלכים א יט יא}}, ודא דקיימא תדיר קדם כלא למיטר ההוא דלגו, כקליפה למוחא. ואמאי אקרי {{צ|סערה}}? דסעיר כלא עילא ותתא. {{צ|באה מן הצפון}} - דהא מן ההוא סטרא קא אתיא, וסימנך {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{מקור|ירמיה א יד}}, דהא כמה סטרין אחרנין אתאחדן בההוא רוח סערה, ובגין כך נפקא מן הצפון. {{צ|ענן}} - בגין דאיהי סוספיתא דדהבא, ומסטרא דצפון אתאחדא דא. והאי איהי נקודה אמצעיתא דקיימא בחורבא. ובגין דידע למפתי - שליט בגו נקודא דישובא וכל מלין דישובא. בר ארעא דישראל כד שראן ישראל בגוה - איהו לא שלטא עלייהו. ולבתר דחבו ישראל שלטא על ארעא קדישא, בגין דכתיב {{צ|השיב אחור ימינו מפני אויב}} {{מקור|איכה ב ג}}. {{צ|ענן גדול}} - דא איהו עננא דחשוכא דאחשיך כל עלמא. תא חזי בין עננא לעננא. ההוא עננא <קטע סוף=דף רג א/>{{ממ זהר משולב|ב|רג|ב}}<קטע התחלה=דף רג ב/>דכתיב {{צ|וענן יהו"ה עליהם יומם}} {{מקור|במדבר י לד}}, {{צ|ועננך עומד עליהם}} (שם יד יד) - האי איהו עננא דנהיר וזהיר, וכל נהורין אתחזון גו ההוא עננא. אבל עננא דא - עננא חשוך דלא נהיר כלל, אבל מנע כל נהורין דלא יכלין לאתחזאה קמיה. {{צ|גדול}} - אמאי אקרי {{צ|גדול}}, והא זעיר איהו?! אלא {{צ|גדול}} איהו כיון דשליט. {{ש}} דבר אחר: {{צ|גדול}} - ההוא חשוכא גדול כיון דכסי כל נהורין ולא אתחזון קמיה, ואיהו 'גדול' על כל עובדין דעלמא. {{צ|ואש מתלקחת}} - דהא אשא דדינא קשיא לא אעדי מניה לעלמין. {{ש}} {{צ|ונגה לו סביב}} - אף על גב דכל האי קיימא ביה - {{צ|נגה לו סביב}}. מהכא אוליפנא דאף על גב דלית סטרא דא אלא סטרא דמסאבו - {{צ|נגה לו סביב}} - ולא אטצריך ליה לבר נש לדחייא ליה לבר. מאי טעמא? בגין ד{{צ|נגה לו סביב}} - סטרא דקדושה דמהימנותא אית ליה, ולא אצטריך לאנהגא ביה קלנא. ועל דא אצטריך למיהב ליה חולקא בסטרא דקדושה דמהימנותא. רב המנונא סבא הכי אמר: וכי נגה לו סביב?! ואצטריך לאנהגא ביה קלנא. האי {{צ|נגה לו}} לגו איהו, ולא קיימא לבר. ובגין דקיימא ההוא {{צ|נגה לו}} מגו כתיב {{צ|ומתוכה כעין החשמל מתוך האש}} - {{צ|מתוכה}} דמאן? מתוכה דההוא נגה. {{צ|כעין החשמל}} - '''חש מל''', הא אוקמוה חיוון דאשא ממללא. אבל מבוצינא קדישא שמענא עלה רזא דרזין. כד ערלה שרי על קיימא קדישא לסאבא מקדשא - כדין ההוא מקדשא אתעכב מלגלאה, רזא דאת קיימא מגו ערלה. וכד האי נגה עאל לגו ואפריש בין ערלה ובין מקדשא - כדין אקרי '''חשמל''' - חש ואתגליא מל. מהו מל? כמה דאת אמר {{צ|מל יהושע}} {{מקור|יהושע ח ד}}, רזא דאת קיימא, דלא אתעכב מלאתגלאה מגו ערלה. ואית רזא אחרא, דהא נהורא דיליה אתחזי ולא אתחזי, וכד אתגליא חשמל אתעבר נהוריה. אבל רזא קדמאה איהו ברזא דקרא כדקא יאות, וכלא שפיר איהו ויאות הוא. בהאי נגה מפתי לאתתא לנטלא נהורא, ועל דא כתיב {{צ|וחלק משמן חכה}} {{מקור|משלי ה ג}}. שוי ההוא נהורא לקבליה דברית, ובגיני כך מפתי ליה ונטלא נהוריה. ודא איהו פתויא דמפתי לאתתא דכתיב {{צ|נפת תטפנה שפתי זרה וגו'}} (שם). תא חזי, ביומא שתיתאה כד מטא זמנא דערב, דליג לגו ההוא מדורא דאשא, וסלקא לעילא לאעלא גו גוונין. כדין מתתקנין ישראל לתתא ומסדרין סעודתין ומתקנין פתורין כל חד וחד פתוריה. כדין חד שלהובא נפיק ובטש בההוא מדורא. כיון דבטש ביה - מתגלגלן ההוא שלהובא וההוא מדורא ועאלין בנוקבא דתהומא רבא, ואתטמרן ויתבת תמן. וההוא שלהובא איהו מסטרא דימינא. ובגין דהוא מסטרא דימינא - אעבר לההוא מדורא ואעיל ליה לנוקבא דתהומא רבא, ויתיב תמן עד דנפיק שבתא. כיון דנפק שבתא, אצטריך להו לעמא דישראל לברכא על אשא, ונפקא ההוא שלהובא בברכתא דלתתא, ושליט על ההוא מדורא כל ההוא ליליא, ואתכפיא ההוא מדורא. תא חזי, כיון דעאל שבתא ואתטמר ההוא מדורא - כל אשין דאשא קשיא אתטמרו ואתכפיין, ואפילו אשא דגיהנם. וחייבין דגיהנם אית לון נייחא. וכלא תתא ועילא אית להו נייחא. כד נפק שבתא ומברכין ישראל על נורא - כדין נפקין כל אשין דמתטמרן, כל חד וחד לאתריה. ובגין דלא לאתערא אשא אחרא כתיב {{צ|לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת}}, והא אוקמוה. אשא דמדבחא אמאי? אלא כד עאל שבתא - כרוזא קרי בכולהו רקיעין; "אתתקנו רתיכין! אתתקנו משריין לקדמות מאריכון!". כדין נפיק חד רוחא מסטרא דדרום, וההוא רוחא אתפרש <קטע סוף=דף רג ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רד|א}}<קטע התחלה=דף רד א/>על כל אינון חילין ומשריין דסטר ימינא ואתלבשן ביה. וההוא רוחא אקרי {{צ|לבושא דיקר דשבתא}}. כדין פתורי דהאי עלמא מתתקנן בחד היכלא. זכאה חולקיה דההוא בר נש דסדורא דפתוריה אתחזי תמן כדקא יאות, וקיימא כלא מתתקנא בלא כסופא, אינש כפום חיליה. כד עאל שבתא, אצטריכו אינון עמא קדישא לאסחאה גרמייהו משמושא דחול. מאי טעמא? בגין דבחול רוחא אחרא אזלא ושטיא ושרא על עמא, וכד בעי בר נש לנפקא מן ההוא רוחא ולאעלא ברוחא אחרא קדישא עלאה - בעי לאסחאה גרמיה למשרי עליה ההוא רוחא עלאה קדישא. תא חזי רזא עלאה דמלה. כל אינון שית יומין אתאחדן ברזא דחד נקודה קדישא. וכלהו יומין אתאחדן ביה. ואית יומין אחרנין דקיימין לבר בסטרא אחרא. ואית יומין אחרנין דקיימין לגו מעגולא קדישא, ואתאחדן בנקודה קדישא. וישראל קדישין וכל אינון דמתעסקין בקדושה כל יומא דשבתא - אתאחדן כל אינון שית יומין באינון שית יומין דלגו דאתאחדן בההיא נקודה. אתאחדן בהאי בגין לנטרא לון. וכל אינון שית יומין דשבתא - ההיא נקודה טמירא איהי. כיון דעאל שבתא - כדין סלקא ההיא נקודה ואתעטרא ואתאחדא לעילא, וכלהו טמירין בגוה. תא חזי, אית ימים ואית ימים. ימי חול - כמה דאתמר; ואלין קיימין לבר לעמין. ימי השבת דאינון ימי השבוע - קיימין לישראל. וכד סלקא האי נקודה - כלא אתגניז ואיהי סלקא. כיון דאיהי סלקא אקרי '''שבת'''. מהו '''שבת'''? אי תימא בגין שביתה דכתיב {{צ|כי בו שבת}} - יאות הוא אבל רזא דמלה כיון דסלקא האי נקודה ונהורא נהיר - כדין מתעטרא איהי באבהן. כיון דמתעטרא איהי באבהן - כדין אתחברת ואתאחדת בהו למהוי חד ואקרי כלא '''שבת'''. '''שבת - ש' בת'''. '''ש'''' - הא אוקמוה, רזא דתלת אבהן דמתאחדן ב'''בת''' יחידה. ואיהי מתעטרא בהו, ואינון בעלמא דאתי, וכלא איהו חד. ודא איהו '''ש' בת''' למהוי כלא חד. ואי תימא {{צ|שבת הגדול}} ואיהו לעילא - אמאי אקרי 'שבת'? אלא ודאי הכי הוא. ורזא דמלה, בכל אתר נקודה דאיהי עיקרא דכל עינא אקרי {{צ|בת}}, כמה דאת אמר {{צ|שמרני כאישון בת עין}} {{מקור|תהלים יז ח}}, בגין דאיהי (נקודה) עיקרא דכל עינא אקרי בת. עלמא דאתי איהו היכלא לההיא נקודה עלאה, וכד איהי קיימא ונטלא בגדפהא לאבהן לאתעטרא לעילא אקרי כלא '''שבת'''. וכד אבהן מתעטרן לעילא בגו נקודה עלאה אקרי 'שבת' - נקודה תתאה כד מתעטרא באבהן אקרי 'שבת'. האי נקודה תתאה כד סלקא ואתחזיאת ואתקשיטת - כדין כל חדוה אשתכח לעילא ותתא, ועלמין כלהו בחדוה. ובהאי ליליא - האי נקודה אתפשט נהורהא ופריש גדפוי על עלמא, וכל שלטונין אחרנין מתעברן, ונטירו אשתכח על עלמא. וכדין אתוסף רוח נשמתא בישראל על כל חד וחד, ובההיא נשמתא יתירא נשיין כל עצבא וחימתא, ולא אשתכח בר חדוה לעילא ותתא. ההוא רוחא דנחית ואתוסף בבני עלמא - כד נחית - אתסחי בבוסמין דגנתא דעדן, ונחית ושרא על עמא קדישא. בההיא שעתא דההוא רוחא נחית - נחתין עמה לגו גנתא דעדן שתין רתיכין מתעטרין לשית סטרין. וכד מטי לגנתא דעדן - כדין כל אינון רוחין ונשמתין דגנתא דעדן - כלהו מתעטרי בההוא רוחא, וכרוזי קרי ואמר: {{צ|זכאין אתון ישראל עמא קדישא, דרעותא דמאריכון אתער לגבייכו!}}<קטע סוף=דף רד א/> {{ממ זהר משולב|ב|רד|ב}}<קטע התחלה=דף רד ב/>רזא דרזין לידעי חכמתא. זכאין אינון כד האי רוחא אתער! האי רוחא איהו אתפשטותא דהאי נקודה, ונפקא מינה ואתפשטא בעלמא. וההוא הוי רזא דשבת דשרא לתתא, ועל דא כתיב ביה 'שמירה' - {{צ|ושמרו בני ישראל את השבת}} {{מקור|שמות לא יז}}. והא אוקמוה, "שבת" לא כתיב אלא {{צ|את השבת}} - לאסגאה ההוא רוחא דשרי על כלא. ואצטריך לנטרא ליה הואיל וקיימא עמיה דבר נש, ועל דא כתיב {{צ|כל שומר שבת מחללו}} {{מקור|ישעיה נו ב}}. בהאי רזא אית רזא אחרא, האי רוחא אתהני בהאי יומא מהנאותן דישראל ומענוגא דלהון. ובגין דא בעי למיהב ליה ענוגא במיכלא ובמשתיא, תלת זמנין בתלת סעודתין דתלת דרגי מהימנותא כמה דאוקמוה. והאי נטיל חדוה וענוגא באינון סעודתי דישראל. זכאה חולקיה מאן דאהני ליה ומענג ליה בהאי יומא. האי רוחא אתהני כל שיתא יומין מרוחא עלאה דעתיקא דכל עתיקין. וביומא דשבתא - כיון דנחית ואתסחי בגנתא דעדן בליליא - אתענג מענוגא דגופא בסעודתי דמהימנותא, ואתענג האי רוחא מעילא ותתא, ואתרוי בכל סטרין בענוגא דלעילא ותתא. והואיל וקיימא עמיה דבר נש - אצטריך ליה לנטרא ליה. ועל דא כתיב {{צ|ושמרו בני ישראל את השבת}}. {{צ|שבת}} - דא הוא ההיא נקודה תתאה. {{צ|את השבת}} - דא הוא האי רוחא, אתפשטותא דההיא נקודה. ההוא אתפשטותא - כד אתוסף קדושן וברכאן מלעילא על ההיא נקודה - אתנהיר כלא, ואתעביד רוחא נהירא בכל סטרין; אתפלג לעילא ונהיר, ואתפלג לתתא ונהיר. ודא הוא דכתיב {{צ|ביני ובין בני ישראל}} - חולק אחסנא אית לן כחדא. חולקא דלעילא אתעטר בהאי יומא מענוגא עלאה קדישא, ואתהני מזיוא עלאה דעתיקא דכל עתיקין. חולקא תתאה אתעטר בהאי יומא מענוגא דלתתא, דאתהני בהני סעודתי. ועל דא בעי לענגא ליה במיכלא ובמשתיא בלבושי יקר ובחדוה דכלא. וכד מתעטרא האי חולקא לתתא ואתנטיר כמה דאצטריך - סלקא לעילא ואתחברא בההוא חולקא אחרא, והאי נקודה נטיל כלא מעילא ותתא, ואתכלילא מכל סטרין. ובגין דמתעטרא בשבת מעילא ומתתא - כל שאר יומין יהיב חילא לכלא, ואתייהיב ליה שולטנו מעילא ומתתא. וברזין דספרא דשלמה מלכא אשתכח רזא דא, ואוקמיה בוצינא קדישא, זכאה חולקיהון דישראל! כתיב {{צ|וינפש}} ואוקמוה {{צ|ווי נפש דאבדת}}. ושפיר איהו. אבל אי הכי - "ווי גופא" אצטריך למימר דמניה אבדת נפש?! {{ש}} אבל רזא דמלה - בבר נש אית נפש דנטלא ומשיך לגביה להאי רוחא מערב שבת. וההוא רוחא שריא בגווה דההיא נפש, ודיירא בה כל יומא דשבתא. וכדין ההוא נפש יתיר ברבויא ותועלתא יתיר ממה דהוה. ועל דא תנינן, כל נפשאן דישראל מתעטרן ביומא דשבתא, ועטרא דלהון דשריא האי רוחא בגוייהו. כיון דנפק שבתא וההוא רוחא סלקא לעילא - כדין {{צ|ווי לנפש דאבדת}} מה דאבדת; אבדת ההוא עטרא עלאה וההוא חילא קדישא דהוה בה. ודא הוא {{צ|וינפש}} - ווי נפש דאבדת מה דאבדת. עונתן דחכימין דידעי רזין עלאין - מליליא דשבתא לליליא דשבתא. ואוקמוה. אבל מלה דא שאילנא לבוצינא קדישא, דהא חזינן דהאי כתרא תתאה נקטא מה דנקטא ביממא, ובליליא יהיב מזונא לכל חיליה, כמה דאוקמוה, דכתיב {{צ|ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה}} {{מקור|משלי לא טז}}; נקטא ביממא ויהבא בליליא. והשתא אמר מר דזווגא אשתכח בהאי ליליא? אמר - ודאי זווגא אשתכח בליליא דא. מאי טעמא? בגין דהאי ליליא אפרישת נשמתין לכל אינון <קטע סוף=דף רד ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רה|א}}<קטע התחלה=דף רה א/>חכימין דידעין רזין דחכמתא, וחבורא וזווגא לא אשתכח ביומא אחרא בכל חדוה בלא ערבוביא אחרא כגון דא. בגין דאינון נשמתין דפליגת - פליגת לון בחכימין בצדיקים בחסידין כדקא יאות. ותו - בכל ליליא וליליא זווגא אשתכח ודאי. אימתי? בפלגות ליליא, והא אוקימנא. אבל לא בכל סטרין כהאי זווגא. ובגין דא חכימין דידעין רזין, בעיין לסדרא שמושא דלהון בהאי ליליא. מאי טעמא? בגין דכל יומי דשבתא אית לון רוחא אחרא דשרא על עלמא, ובהאי ליליא אית לון רוחא אחרא קדישא עלאה דנחתא לבני קדישין. וההוא רוחא נשיב מעתיקא דכל עתיקין, ונחתא לגו נקודה תתאה למיהב בה נייחא לכלא. ודא אתפליג לכל סטרין לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|ביני ובין בני ישראל}}. וכד אינון חכימין יתבין בההוא רוחא קדישא רוחא עלאה - בעאן לשמשא ערסייהו. דהאי רוחא אמשיך אבתריה לתתא כל אינון נשמתין קדישין, וירתין קדישי עליונין בהאי רוחא נשמתין קדישין לבניהון כדקא יאות. כיון דהאי רוחא שרא על עלמא - כל רוחין בישין וכל מקטרגין בישין אסתלקו מעלמא. ולא בעינן לצלאה על נטורא - בגין דישראל אינון נטירין בההוא רוחא, וסכת שלום פריסת גדפהא עלייהו, ואינון נטירין מכלא. ואי תימא הא תנינן דלא יפוק בר נש יחידאי לא בליליא רביעאה דשבתא ולא בליליא דשבתא, ובעי בר נש לאסתמרא? והא אמרן דבליליא דשבתא נטירין בני נשא מכל מקטרגין דעלמא, ולא בעינן לצלאה על נטורא?! תא חזי הכי הוא ודאי! ליליא רביעאה דשבתא בעינן לאסתמרא מנייהו - מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|יהי מארת}} {{מקור|בראשית א יד}}, {{צ|מארת}} כתיב חסר. והא אוקמוה, דבגין דהיא חסרה - כמה חבילי טהירין אתכלילן בהאי {{צ|מארת}}, לווטין ומארת אינון בגריעותא דסיהרא, וכלהו שליטין בההוא ליליא. בליליא דשבתא - כיון דכלהו מתבדרן לאעלא בנוקבא דעפרא דלא יכלין לשלטאה - בעי בר נש יחידאי לאסתמרא. ותו, אף על גב דלא יכלין לשלטאה - אתחזיין לזמנין. ובר נש יחידאי בעי לאסתמרא. מלה דא הכי תנינן. ואי הכי גריעותא דנטורא איהו! אבל בשבתא, נטירו אשתכח לעמא קדישא, וקודשא בריך הוא כד עאל שבתא מעטר לכל חד וחד מישראל, ובעי דינטרון ליה להאי עטרא קדישא דאתעטרו ביה. ואף על גב דאינון לא אשתכחו בישובא - לזמנין לבר נש יחידאי אתחזון ואתרע מזליה. ואצטריך ליה לבר נש לאתעטרא בעטרא קדישא ולנטרא ליה. סוף סוף נטירו אשתכח בההוא ליליא לעמא קדישא הואיל {{צ|וסכת שלום}} פריסא על עמא. דהא תנינן בכל אתר ד{{צ|סכת שלום}} אשתכח - סטרא אחרא לא אשתכח תמן. ועל דא נטורא איהו ונטורא שכיח. יומא דשבתא חדוה איהו לכלא. וכלא אתנטר לעילא ותתא. ונהורא תתאה נהרא לסלקא לעילא בשפירו דעטרין, שבעין חולקין יתיר. וסבא דכל סבין אתער. כדין כד סליק נהורא - עמא קדישא מקדמי לבי כנישתא בלבוש יקר בחדוה, מתעטרן בעטרא קדישא דלעילא בההוא רוחא דקיימא עלייהו לתתא, משבחן בשירין ותושבחן, וסלקין תושבחן לעילא, ועלאין ותתאין כלהו בחדוה, ומתעטרן כלהו כחדא. פתחי עלאי ואמרי: {{צ|זכאין אתון עמא קדישא בארעא, דמאריכון אתעטר עלייכו, וכל חילין קדישין מתעטרין בגיניכון!}} האי יומא - יומא דנשמתין איהו ולאו יומא דגופא. בגין דשלטנו דצרורא דנשמתין איהו, וקיימן עלאין ותתאין כלהו בזווגא <קטע סוף=דף רה א/>{{ממ זהר משולב|ב|רה|ב}}<קטע התחלה=דף רה ב/>חדא, בעטרא דרוחא יתירא עלאה קדישא. '''צלותא דשבתא דעמא קדישא''' - תלת צלותין אשתכחו בהאי יומא לקבל תלת שבתי, ואוקמוה, וכלהו חד. כיון דעאלו עמא קדישא לבי כנישתא - אסיר לאשתדלא אפילו בצורך בי כנישתא! אלא במלי תושבחן וצלותא ואורייתא וכדקא חזי לון. ומאן דאשתדל במלין אחרנין ובמלין דעלמא - דא איהו בר נש דקא מחלל שבתא. לית ליה חולקא בעמא דישראל. תרין מלאכין ממנן על דא ביומא דשבתא, ואינון שוו ידיהון על רישיה ואמרי {{צ|ווי לפלניא דלית ליה חולקא בקודשא בריך הוא!}}. ועל דא בעי לאשתדלא בצלותא ובשירין ובתושבחן דמאריהון ולאשתדלא באורייתא. האי יומא איהו יומא דנשמתין דאתעטרא ההוא צרורא דנשמתין בתושבחן דמאריהון. בגין כך משבחי בתושבחן תשבחתא דנשמתא, והיינו '''{{צ|נשמת כל חי תברך את שמך יהו"ה אלהינ"ו ורוח כל בשר וכו'}}'''. ולית תושבחתא אלא בסטרא דנשמתא ורוחא. והאי יומא קיימא ברוחא ונשמתא ולאו דגופא. תושבחתא דדרגא אחרא עלאה. רזא דיומא שמשא קדישא - דאיהו נהורא דיממא - היינו '''{{צ|יוצר אור}}'''; רזא דנהורא דנהיר, דמניה אתזנן ונהרין כל אינון חיילין רתיכין וכוכביא ומזלי, וכל אינון דשלטין על עלמא. תושבחתא דעלמא דאתי ביומא דא היינו '''{{צ|אל אדון}}'''. ותושבחתא דא איהו ברזא דעשרין ותרין אתוון עלאין קדישין, דמתעטרן באבהן וברתיכא עלאה קדישא. אתוון זעירין אינון עשרין ותרין אתוון דאינון בעלמא תתאה, דאינון {{צ|אל ברוך גדול דעה וכו'}}, ולא אית בין תיבה לתיבה רווחא אחרא, אלא את רשימא בכל תיבה ותיבה. ובעלמא עלאה אית רווחא וסטרין קדישין בין את לאת. ודא איהו תושבחתא על תושבחתא, דאתוון עלאין דיומא שביעאה קא משבח ואמר למלכא עלאה {{צ|יוצר בראשית}}. כד תושבחתא דא סלקא לעילא - שתין רתיכין עלאין דקאמרן מזדמנין ונטלי להאי תושבחתא מעמא קדישא וסלקי לה לאתעטרא בה בכמה רתיכין עלאין די ממנן. וכל אינון צדיקייא דבגנתא דעדן - כלהו מתעטרן בתושבחתא דא. וכל אינון רתיכין וכל אינון נשמתין דצדיקייא - כלהו סלקין בתושבחתא דא עד רזא דכורסייא. כד מטא לכורסייא קדישא תושבחתא דא דכל ישראל - קיימא תמן עד זמנא דקאמרי קדושה עלאה דמוסף, וכדין סלוקא דלתתא לעילא, לאתאחדא כלא לעילא לעילא למהוי כלא חד. דא איהי תושבחתא דסלקא על כלהו תושבחן. מכאן ולהלאה - סדורא דצלותא דשאר יומי עד {{צ|ישמח משה וכו'}} - חדוותא דדרגא עלאה, עיקרא דאבהן, דחדי בההוא עדבא דיליה כד סליק כורסייא לגביה ונטיל לה ומתחבראן כחדא. ודא איהו חדוה דאורייתא עלאה דלעילא, תורה שבכתב, דחדי באורייתא דלתתא תורה שבעל פה, ואתחברו דא בדא. כיון דאתחברו כחדא - בעי בר נש לאכללא בההוא חדוה לעמא קדישא - {{צ|ישמחו במלכותך שומרי שבת וכו' אלהינ"ו ואלה"י אבותינו רצה נא במנוחתנו}}. '''רזא דספר תורה ביומא דא''' - הא אוקמוה. תנינן, כתיב {{צ|ויקראו בספר בתורת האלהי"ם מפורש ושום שכל ויבינו במקרא}} {{מקור|נחמיה ח ח}}. והא אוקמוה רזא דאינון פסוקי טעמי ומסורת, וכל אינון דיוקין ורזין עלאין - כלא אתמסר למשה מסיני. אי בכל הני דיוקין אתמסר אורייתא למשה - ספר תורה דאיהו בכל אינון קדושאן - אמאי איהו חסר מכל הני תקונין ורזין דאתמסרו ליה למשה באורייתא?! אלא רזא דא, כד כורסייא קדישא מתעטרא ואתכלילת בתורה שבכתב - כל אינון דיוקנין וכל אינון טעמין ומסורות - כלהו עאלין בגניזו, ואתרשימו <קטע סוף=דף רה ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רו|א}}<קטע התחלה=דף רו א/>בגו כורסייא קדישא. ואינון דיוקנין דאעיל אורייתא דבכתב באורייתא דבעל פה, ובהו אתעברת כאתתא דאתעברת מן דכורא, ואשתארו אתוון עלאין לחודייהו בקדושייהו כדקא חזי. ולאתחזאה בבי כנישתא - דהא אתברכת ואתעטרת כורסייא מרזא דתורה שבכתב, ותמן אעיל כל אינון דיוקנין ואיהי אתקדשת מניה. בעי לאתחזאה באתוון לחודייהו כדקא יאות. וכדין כלא אתקדש בקדושה עלאה כדקא חזי, כל שכן וכל שכן בהאי יומא. בהאי יומא בעי לסלקא שבעא גוברין לקבל שבעא קלין דאינון רזא דאורייתא. ובזמנין ובמועדין חמש גו רזא דא. ביומא דכפורי שית גו רזא עלאה דא. וכלא רזא חדא. '''חמש''' - דאינון חמש דרגין לתתא, מדרגא דאור קדמאה לתתא, ואינון רזא דאורייתא. '''שית''' - דאינון שית סטרין, וכלא רזא חדא. '''שבע''' - אינון שבע קלין. וכלהו רזא חדא אלין ואלין. בראש חדש אתוסף חד על תלתא בגין שמשא דנהיר בההוא זמנא לסיהרא ואתוסף נהורא על סיהרא. והיינו רזא ד'מוסף'. בספר תורה בעי לשתמע חד קלא ודבור. סדורא לסדרא עמא קדישא ביומא דא ובשאר יומין דספר תורה - בעי לתקנא תקונא דחד כורסייא דאקרי {{גמט דגש|תיבה}}. וההוא כורסייא דלהוי בשית דרגין לסלקא בהו, ולא יתיר, דכתיב {{ממ|דה"ב|ט|יח}} {{צ|ושש מעלות לכסא}}. ודרגא חד לעילא לשואה עליה ספר תורה, ולאחזאה ליה לכלא. כד סליק ספר תורה לתמן - כדין בעאן כל עמא לסדרא גרמייהו לתתא, באימתא בדחילו ברתת בזיע, ולכוונא לבייהו כמה דהשתא קיימין על טורא דסיני לקבלא אורייתא. ויהון צייתין וירכון אודנייהו. ולית רשו לעמא למפתח פומיהון אפילו במילי דאורייתא, וכל שכן במלה אחרא, אלא כלהו באימתא כמאן דלית ליה פומא. והא אוקמוה דכתיב {{צ|וכפתחו עמדו כל העם}} {{מקור|נחמיה ח ה}}, {{צ|ואזני כל העם אל ספר התורה}} (שם ג). {{עוגן|בריך שמיה}} אמר רבי שמעון, כד מפקין ספר תורה בצבורא למקרא ביה - מתפתחן תרעי שמייא דרחמין ומעוררין את האהבה לעילא, ואבעי ליה לבר נש למימר הכי: : בריך שמיה דמארי עלמא. בריך כתרך ואתרך! יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם, ופורקן ימינך אחזי לעמך בבית מקדשך, ולאמטויי לנא מטוב נהורך, ולקבלא צלותנא ברחמין. יהא רעוא קדמך דתוריך לן חיין בטיבו, ולהוי אנא עבדך פקידא בגו צדיקיא, למרחם עלי ולמנטר יתי וית כל די לי, ודי לעמך ישראל. אנת הוא זן לכלא ומפרנס לכלא. אנת הוא שליט על כלא. אנת הוא דשליט על מלכייא, ומלכותא דילך הוא. אנא עבדא דקודשא בריך הוא דסגידנא קמיה ומקמי דיקר אורייתיה. בכל עידן ועידן לא על אינש רחיצנא, ולא על בר אלהין סמיכנא. אלא באלהא דשמיא - דהוא אלהא קשוט, ואורייתיה קשוט, ונביאוהי קשוט, ומסגי למעבד טבוון וקשוט. ביה אנא רחיץ ולשמיה קדישא יקירא אנא אימר תושבחן. יהא רעוא קדמך דתפתח לבאי באורייתך, ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך, ותשלים משאלין דלבאי ולבא דכל עמך ישראל, לטב ולחיין ולשלם אמן. ואסיר למקרי בספרא דאורייתא בר חד בלחודוי. וכלא צייתין ושתקין. בגין דישמעון מלין מפומיה כאילו קבילו לה ההיא שעתא מטורא דסיני. ומאן דקרי באורייתא - להוי חד קאים עליה ושתיק; דלא ישתמע בר דבור חד בלחודוי, ולא תרין דבורין. לשון קדש חד. וחד הוא ולא תרין דבורין. ואי תרין משתכחין בספר תורה - גריעותא דרזא דמהימנותא איהו, וגריעותא דיקרא דאורייתא אשתכח בספר תורה. ובעי חד קלא. מתרגם חד. ורזא דא - קליפה ומוחא. כלא שתקין וחד קארי דכתיב {{צ|וידבר אלהי"ם את כל הדברים האלה לאמר}} {{מקור|שמות כ א}}. איהו לעילא וכל עמא לתתא, דכתיב <קטע סוף=דף רו א/>{{ממ זהר משולב|ב|רו|ב}}<קטע התחלה=דף רו ב/> {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} {{מקור|שמות יט יז}}, וכתיב {{צ|ומשה עלה אל האלהי"ם}} (שם ג). וההוא דקארי באורייתא ישוי לביה ורעותיה לאינון מלין, וכי איהו שליחא דמאריה בסדורא דהני מלין למשמע לכל עמא, דהא איהו קאים כדוגמא עלאה. בגין כך מאן דסליק למקרי באורייתא - יסדר אינון מלין בקדמיתא בביתיה, ואי לאו לא יקרי באורייתא. מנלן? מההוא דבור - עד לא ישמע אורייתא לעמא קדישא מה כתיב? {{צ|אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה}}, ולבתר {{צ|ויאמר לאדם הן יראת יהו"ה היא חכמה וגו'}} {{מקור|איוב כח כז}}. אסיר ליה למאן דקארי באורייתא למפסק פרשתא או אפילו מלה חדא, אלא באתר דפסק משה פרשתא לעמא קדישא - יפסיק. ולא יפסיק מלין דפרשתא דשבתא דא בפרשתא דשבתא אחרא. רזא דא - בשעתא דאיפסיקו פרשיין - כל חד וחד אתעטרא וקיימא קמי קודשא בריך הוא. כיון דאשלימו למפסק הני פרשיין דכל שתא - אתעטרו קמיה קודשא בריך הוא ואמרי "אנא משבת פלוני מצבורא פלוני ואנא משבת פלוני מצבורא פלוני". בההיא שעתא קרא ל{{גמט דגש|יופיא"ל}} רב ממנא, {{קיצור|ולחמשין ותלת|53}} רתיכין קדישין דתחות ידיה דאתמנון בשמושא דאורייתא. וכל רתיכא ורתיכא מני ליה - להאי רתיכא על פרשתא פלניא דבשבת פלוני, ורתיכא פלוני על פרשתא פלניא דשבת פלוני. וכל חד וחד משמשא לאורייתא דההוא שבת דיליה, ואסיר לן לערבא אלין באלין, ולא לאעלא רתיכא ברתיכא דחבריה אפילו כמלא נימא. ואפילו בחד תיבה או אפילו באת חד. אלא כל חד וחד כמה דפסיק לון קודשא בריך הוא וכמה דמני לון באינון פרשיין - כל חד וחד על מטריה. ועל דא כד מתעטרא פרשתא דא - סלקן אינון מלין דההיא פרשתא דאשתלים בצבורא, ונטיל לון ההוא רתיכא דממנא בההיא פרשתא, וסליק לון קמי קודשא בריך הוא. ואלין מלין ממש קיימין קמיה ואמרין {{צ|אנא פרשתא פלניא דאשלימו לי צבורא פלוני הכי והכי}}. אי אשתלים כדקא חזי ליה - סלקין אינון מלין ומתעטרן על כורסייא קדישא, וההוא רתיכא משמשא קמיה. כל רתיכא ורתיכא פרשתא דכל שבתא ושבתא, וכלהו מתעטרן בגו כורסייא קדישא. ובהו איהי סלקא לאתיחדא לעילא לעילא, ואתעביד כלא כללא חדא. בגין כך זכאה חולקיה מאן דאשלים פרשתא דכל שבתא ושבתא כדקא יאות כמה דאפסיקו לעילא. תרי זמני קרינן בספר תורה בשבתא. במנחה בשעתא דדינא תליא לעידן ערב - צריכין לאכללא שמאלא בימינא; דהא אורייתא מתרין סטרין אתייהיבת דכתיב {{צ|מימינו אש דת למו}} {{מקור|דברים לג ב}} - ימינא ושמאלא. בגין כך ספר תורה במנחה דַי בעשרה פסוקין או יתיר, אבל לא שלימו דפרשתא. דהא שלימו דפרשתא לא הוי אלא בימינא, וימינא תלייא עד שעתא דמנחה, והא אוקמוה. בשני בשבתא ובחמישי בשבתא - בגין דקא נחתין דרגין לתתא דאינון כללא דאורייתא. ואי תימא הא נביאין מתפרשן לתתא?! אלא הכי הוא ודאי, אבל הני דלתתא כלהו כללא דאורייתא, וכל חד וחד כליל לכל חד וחד. ורזא דמלה, אלין דרגין עלאין אינון אקרון פרשתא חדא, ולבתר נפקין מנייהו תשע דרגין דאתאחדן כחדא. ובגין כך תשעה גוברין; תלת בשבתא במנחה, ותלת ביומא תניינא, ותלת ביומא חמשאה - הא תשעה. ובספרא דרב ייבא סבא - במנחה בשבתא הא אתער רזא דשמאלא, ונקודה תתאה בההוא סטרא דשמאלא מקבלא רזא דאורייתא. כדין בההיא שעתא נטלא מסטרא דשמאלא, ומדיליה קרינן. דהא איהי קיימא ברזא <קטע סוף=דף רו ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רז|א}}<קטע התחלה=דף רז א/>דתשע וקרינן תשע. ואינון שית דחול ותלת בשעתא דאתער שמאלא בשבתא. ולאתכללא כלא כחדא. ואיהי מתעטרא בהו בתלת סטרין כגוונא דתלת סטרין עלאין, דאינון כללא דפרשתא דשבתא. זכאה חולקיה מאן דזכי ליקרא דשבתא! זכאה איהו בתרין עלמין בעלמא דין ובעלמא דאתי! כתיב {{צ|אל יצא איש ממקומו ביום השביעי}} {{מקור|שמות טז כט}} - מהו {{צ|ממקומו}}? תנינן, {{צ|ממקומו}} - מההוא אתר דאתחזי למיהך. ורזא דמלה דכתיב {{צ|ברוך כבוד יהו"ה ממקומו}} {{מקור|יחזקאל ג יב}}. ודא איהו מקום, ודא איהו רזא דכתיב {{צ|כי המקום אשר אתה עומד עליו}} {{מקור|שמות ג ה}} - אתר ידיעא איהו לעילא וקרינן ליה 'מקום', דאשתמודע ביה יקרא עלאה דלעילא. ובגין כך אזהרותא לבר נש - דהא מתעטרא בעטרא קדישא דלעילא - דלא יפוק מיניה. דאי (יפוק מפומיה מלולא דחול) יפוק מניה - קא מחלל שבתא. בידוי - בעבידתא כמה דאוקימנא. ברגלוי - למיהך לבר מתרי אלפין אמין. כל אלין חלולא דשבתא איהו. {{צ|אל יצא איש ממקומו}} - דא איהו אתר יקרא דקדושה דא, דהא מניה לבר אתר ד'אלהים אחרים' איהו. {{צ|ברוך כבוד יהו"ה ממקומו}}. {{צ|כבוד יהו"ה}} - דלעילא, {{צ|ממקומו}} - דא כבוד דלתתא. ודא איהו רזא דעטרא דשבתא. בגין כך {{צ|אל יצא איש ממקומו}} - בריך הוא לעלם ולעלמי עלמין. כתיב {{צ|הנה מקום אתי}} {{ממ|שמות|לג|כא}} - {{צ|מקום אתי}} ודאי. דא איהו מקום טמיר וגניז דלא אתיידע כלל. משמע דכתיב {{צ|אתי}} - אתר דלא אתגליא וקיימא טמירא. ודא איהו אתר עלאה לעילא לעילא, היכלא עלאה טמיר וגניז. אבל דא איהו אתר לתתא כדקאמרן. ודא איהו {{צ|מקום}} - דאתפרש לעילא ואתפרש לתתא. ובגין כך {{צ|אל יצא איש ממקומו ביום השביעי}}. {{צ|ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו'}} {{מקור|במדבר לה ה}} - הא אוקמוה באינון רזין עלאין, אבל {{צ|אלפים באמה}} - דירתה תרין סטרין לכל סטר. ואיהי מתעטרא תדיר בתרין סטרין, בין לעילא בין לתתא. וסימניך שכינה לא שריא לבר מתחומא דאתחזי לה. '''כד נפק שבתא''' צריכין ישראל דלתתא לאתעכבא, דהא יומא רבא עלאה איהו. ובהאי יומא אושפיזא רבא ויקירא קא שריא עליה. בגין כך בעי לאתעכבא לאתחזאה דלא דחקין באושפיזא קדישא. כדין פתחי ישראל ואמרי {{צ|והוא רחום יכפר עון וגו'}} {{מקור|תהלים עח לח}} - דתקונא שפירא איהו בהאי ליליא, כיון דדינא אתהדר לאתריה. מה דלא אתחזי כד עייל שבתא דדינא אסתלק ולא אשתכח. '''בשעתא דפתחי ישראל ויהי נעם וקדושתא דסדרא''' - כל אינון חייבין דגיהנם פתחין ואמרי: {{צ|זכאין אתון ישראל עמא קדישא! זכאין אתון צדיקייא דנטרי פקודי אורייתא! ווי לון לחייביא דלא זכו למיטר אורייתא!}}. כדין דומ"ה קדים וכרוזא אתער ואמר {{צ|ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהי"ם}} {{ממ|תהלים|ט|יח}}. וכל אינון חבילי טהירין טרדין לון בגיהנם. ולית מאן דמרחם עליהון. זכאין אינון כל נטרי שבתא בהאי עלמא וקא מענגי לההוא ענג דשריא מלעילא כדקאמרן. '''האי מאן דשרי בתעניתא בשבתא''' - תרי מתערי עליה קמי מלכא קדישא. חד - ההוא רוחא עלאה קדישא דאצטריך לאתענגא ולא אתענג. וחד - ההוא ממנא דקיימא על מאן דשרי בתעניתא ו{{גמט דגש|סנגרי"ה}} שמיה. וסלקין קמי מלכא קדישא ומתערי עליה. וההוא רוחא אסתלק גריע מההוא אתהנותא דלתתא. וכד האי רוחא לא אשתלים לתתא - רוחא אחרא דלעילא לא אשתלים. כיון דלא אשתלים לתתא ולעילא - כדין אתחזי ההוא בר נש לאתלטיא ולאתענשא. אלא כיון דאשתלים זמנא אחרא, וההוא ממנא דאתמנא על ענוייא <קטע סוף=דף רז א/> {{ממ זהר משולב|ב|רז|ב}}<קטע התחלה=דף רז ב/>ותעניתא אשתלים גו אינון ממנן אחרנין בענוגא דלעילא - קורעין ליה כל גזר דינא דאתגזר מאינון שבעין שנין עלאין. למלכא דחדי בהלולא דיליה וכל בני נשא חדאן עמיה. חמא חד בר נש יהיב בקולר - פקיד עלוי ושרייוהו בגין דישתכחון כולא בחדוה. ולבתר מתהדרין אלין ממנן דענשין לבני נשא ואתפרעין מניה דבר נש על דאשתכח בגיניה גריעותא עילא ותתא. מאי תקנתיה? ליתיב תעניתא על תעניתא. מאי טעמא? דא בטיל ענוגא דשבתא - יבטל ענוגא דחול. ואי איהו מבטל ענוגא דשבתא וקא מתענג בחול - דמי כמאן דחשב למלה אחרא יתיר ממה דחשיב ליה לקודשא בריך הוא. רוחא עלאה קדישא דקודשין דשריא עליה - לא עניג ובטיל ליה מניה. רוחא אחרא דחול דשריא לבתר על עלמא - חשיב וקא מענגא ליה! כדין מהדרין ומתפרעין מניה בהאי עלמא ובעלמא דאתי. בגין כך אצטריך תעניתא אחרינא ביומא קדמאה דחול בזמנא דשריא על עלמא ההוא רוחא דחול. ובהאי אית ליה אסוותא, כיון דלא חשיב לרוחא דחול. וסימניך {{צ|והשיב את הגזלה אשר גזל וגו'}} {{מקור|ויקרא ה כג}}. גזלן לא חשיב לקודשא בריך הוא לא חשיב לבני נשא - בגין כך לית ליה עונשא כגנב. גנב דחשיב לבני נשא יתיר מקודשא בריך הוא - אית ליה עונשא בהאי עלמא ובעלמא דאתי. זכאה איהו מאן דאשתלים לתתא לההוא עונג עלאה כדקא חזי! יומא דא מתעטרא בשבעין עטרין, ושמא עלאה קדישא אשתלים בכל סטרין, ואתנהירו כלהו דרגין. וכלא בחדוה דברכאן, ובקדושה על קדושה, ותוספת דקדושה. '''קדושה דמעלי שבתא''' - דא איהי קדושה דשבת בראשית, דהא אתקדש מ{{קיצור|תלתין ותרין|32}} שבילין, ו{{קיצור|תלת|3}} דרגין דתפוחין קדישין. ובעינן לאדכרא על האי קדושה כללא דעובדא דבראשית. ונייחא ברזא דתלתין ותרין שבילין ותלת דרגין דאתכלילן בהו. רזא דסהדותא דעובדא דבראשית - דהיינו {{צ|ויכלו השמים והארץ וכל צבאם וגו' ויכל אלהי"ם}} {{מקור|בראשית ב א}} - דאית בסהדותא דא {{קיצור|תלתין וחמש|35}} תיבין; תלתין ותרין שבילין, ותלת דרגין דתפוחין קדישין. תלת דרגין דאינון {{צ|שביעי שביעי שביעי}} - אית ביה רזא דעלמא עלאה, ורזא דעלמא תתאה, ורזא דכל מהימנותא. תלת זמנין {{צ|אלהי"ם}} - חד עלמא תתאה, וחד פחד יצחק, וחד עלמא עלאה קדישא קדש קודשין. ובעי בר נש למסהד סהדותא דא בחדוה ברעותא דליבא, לאסהדא קמי מאריה דמהימנותא. וכל מאן דיסהיד דא וישוי לביה ורעותיה לדא - מכפר על כל חובוי. '''ברוך אתה ה' אלהינ"ו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו וכו'''' - האי קידושא איהו בחד מתקלא לקבל סהדותא דמהימנותא, ואינון {{קיצור|תלתין וחמש|35}} תיבין אחרנין כמה דאית ב{{צ|ויכלו}} - כלא סלקין ל{{קיצור|שבעין|70}} תיבין, לאתעטרא בהו שבת דמעלי שבתא. זכאה חולקיה דבר נש דיכוון רעותיה למלין אלין ליקרא דמאריה! '''קידושא דיומא''' - הא אוקמוה, {{צ|בורא פרי הגפן}} ולא יתיר. דהא יומא קאים לקדשא ליה - מה דלית הכי בליליא דאנן צריכין לקדשא ליה בהני מלין כמה דאוקימנא. ולא אתקדש האי ליליא אלא בעמא קדישא לתתא כד שריא עלייהו ההוא רוחא עלאה. ואנן בעינן לקדשא ליה ברעותא דלבא, לכוונא דעתא להאי. ויומא - איהו קא מקדשא ליה! וישראל מקדשי בצלותין ובעותין, ומתקדשין בקדושתיה בהאי יומא. זכאין ישראל עמא קדישא דאחסינו יומא דא - אחסנת ירותא לעלמין! '''לבתר דנפיק שבתא''' בעי בר נש לאפרשא בין קדש לחול. אמאי? דהא אתיהיב רשו לממנן דלתתא לשלטאה על עלמא ובכל עובדין דעלמא. לאחזאה יחודא באתר קדישא בקדושה עלאה, ולאפרשא לתתאי מיחודא עלאה. <קטע סוף=דף רז ב/> {{ממ זהר משולב|ב|רח|א}}<קטע התחלה=דף רח א/>'''ולברכא על נהורא דאשא''' - בגין דכל אשין אחרנין אתטמרו ואתגניזו ביומא דשבתא, בר אשא חד דקדושה עלאה דאתגליא ואתכליל בקדושא דשבתא. וכד האי אשא אתגלייא - כל אשין אחרנין אתטמרו ואתגניזו קמיה. והאי אשא איהי דעקידה דיצחק, דאתלהטא על גבי מדבחא. בגין כך בעי לברכא על נהורא דאשא. והאי אשא לא בעי אשא דחול אלא אשא דשבת. והאי אשא איהו אשא דנפיק מההוא אשא דלעילא - ודא איהו אשא דסביל אשא. וכיון דהאי אשא דנפיק מאשא דלעילא אתברכא בברכה דנהורא - כדין כל שאר אשין אחרנין נפקין ואתמנן בדוכתייהו, ואתייהיב לון רשותא לאנהרא. בההיא שעתא דקא מברכין על אשא - אזדמנן ארבע רתיכין, ארבע משריין לתתא, לאנהרא מההוא אשא מברכא. ואינון אקרון {{צ|מאורי האש}}. בגין כך בעינן לאכפיא ארבע אצבעאן דידא דימינא ולאנהרא לון מגו ההוא נהורא דשרגא דמתברכא. ואינון אצבעאן רמז לאינון 'מאורי האש' דנהירי ושלטי מההוא נהורא דשרגא דמתברכא. ובגין דאינון דרגין לתתא - כד אחזי בר נש אצבעאן קמי ההוא נהורא דשרגא - בעי לאכפייא לון קמיה, בגין דההוא נהורא שלטא עלייהו ואינון נהרין מניה. בשאר ברכאן בעינן לזקפא לון לאצבעאן בגין לאחזאה קדושה עלאה דדרגין עלאין דשלטין על כלא, דשמא קדישא אתעטר בהו ואתקדש בהו, ואתברכן כלהו דרגין כחדא, ונהרין מגו בוצינא עלאה דכלא. ובגין כך בעינן לזקפא לון לעילא. והכא - בעינן לאכפייא אצבעאן קמי שרגא; בגין לאחזאה דרגין דלתתא דנהרין מגו בוצינא דלעילא, ומהכא שלטין ונהרין מינה ואינון {{צ|מאורי האש}}. בכל יומא אנן מברכינן {{צ|מאורי אור}} דאינון נהורין עלאין דקיימן בההוא {{צ|אור}} קדמאה. ואתברכן כלהו דרגין, ונהרין כלהו כחדא מגו בוצינא עלאה. והני אקרון {{צ|מאורי האש}}. ובגיני רזא דא מברכין {{צ|בורא מאורי האש}}. ואי תימא אמאי {{צ|בורא}} ולא אמרו "מאיר מאורי האש" הואיל וקא נהרין מההוא אש, מההוא בוצינא מברכא? אלא כיון דעאל שבתא - כל אינון דרגין דלתתא וכל אינון דנהרין ושלטין - כלהו עאלין ואתכלילו בהאי שרגא, ואתטמרו ואתגניזו ואתנטרו ביה, ולא יתחזון ביה אלא ההוא נקודא בלחודהא. וכלהו אתטמרו בגווה כל יומא דשבתא. כיון דנפק שבתא - אפיק לון לכל חד וחד, כאילו ההיא שעתא אתבריאו ונפקו כלהו ואתבריאו כמלקדמין, ואתמניאו על דוכתייהו לשלטאה. כדין אתברכא האי שרגא ואתכפיין קמיה לאנהרא. כיון דנהרין - כדין אתמנון כל חד וחד על דוכתיה. כגוונא דא אינון דרגין עלאין דאקרון {{צ|מאורי אור}} שלטין ביממא, ונהרין מגו בוצינא עלאה. בשעתא דרמש ליליא - ההוא בוצינא עלאה כניש לון ואעיל לון בגויה עד דנהיר יממא. כיון דמבריכן ישראל על נהורא ביממא - כדין אפיק לון בשלימו דנהורא. ועל דא מברכין {{צ|יוצר המאורות}} ולא אמרי "בורא", והכא {{צ|בורא מאורי האש}}, בגין דאינון דרגין לתתא. וכלא איהו רזא דאצבעאן - בהו רמיז דרגין עלאין ודרגין תתאין. * דרגין עלאין אשתמודעאן בזקיפו דאצבעאן לעילא, * ובזקיפו דאצבעאן אתברכן דרגין עלאין ודרגין תתאין כחדא, * ובמאיכו דאצבעאן אתברכן לאנהרא דרגין תתאין לחודייהו. ורזא דא טופרי דאחורי אצבעאן ואצבעאן לחודייהו לגו. טופרי דאחורי אצבעאן - אינון אנפין אחרנין דאצטריכו לאנהרא מגו ההוא שרגא. ואינון אנפין דאקרון <קטע סוף=דף רח א/>{{ממ זהר משולב|ב|רח|ב}}<קטע התחלה=דף רח ב/>'אחוריים'. אצבעאן לגו בלא טופרין - אלין אינון אנפין פנימאן אתכסיין. ורזא דא {{צ|וראית את אחורי}} {{מקור|שמות לג כג}} - אלין {{צ|אחורי}} - אצבעאן לאחורא בטופריהון. {{צ|ופני לא יראו}} - אלין אצבעאן לגו בלא טופרין, דאינון אנפין פנימאין. וכד מברכינן על שרגא בעי לאחזאה אחורי אצבעאן בטופרין לאתנהרא מגו ההוא שרגא. ופנימאי דאצבעאן לא אצטריכו לאחזאה לון לאתנהרא מגו ההוא שרגא - דהא אינון לא נהרין אלא מגו שרגא עלאה דלעילא לעילא דאיהי טמירא וגניזא דלא אתגלייא כלל. ואינון לא נהרין מגו שרגא דאתגליא כלל. בגין כך בעי לאחזאה אחורי אצבעאן בטופרין, ופנימאי דאצבעאן לא בעי לאחזאה קמי האי שרגא. טמירין אינון ובטמירו אתנהרין. פנימאין אינון ומפנימאין אתנהרן. עלאין אינון ומעלאה אתנהרן. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! '''ובעי לארחא בבוסמין כד נפיק שבתא''' על דאסתלק ההוא רוחא, ונפשא דבר נש אשתארת בערטולא בגין ההוא סליקו דאסתלק רוחא מניה. והא אוקמוה. כתיב {{צ|וירח את ריח בגדיו}} {{מקור|בראשית כז כז}}, הא אוקמוה. תא חזי כתיב {{צ|וירח את ריח בגדיו}}, הא אוקמוה, אינון לבושין דאדם קדמאה הוו, דיהב ליה קודשא בריך הוא לאלבשא לון. בגין דהא כד חב אדם - אתעדי מניה ההוא לבושא יקירא דאתלבש ביה בקדמיתא כד אעיל ליה בגנתא דעדן. ולבתר דחב - אלביש ליה בלבושא אחרא. לבושא קדמאה דאתלבש ביה אדם בגנתא דעדן - איהו הוה מאינון רתיכין דאקרון 'אחוריים', ואינון לבושין דאקרון לבושי טופרא. וכד הוה בגנתא דעדן - כל אינון רתיכין וכל אינון משריין קדישין כלהו סחרין ליה לאדם, ואתנטיר מכלא, ולא הוה יכיל מלה בישא לאתקרבא בהדיה. כיון דחב ואתעדו מניה אינון לבושין - דחיל ממלין בישין ורוחין בישין, ואסתלקו מניה אינון משריין קדישין, ולא אשתארו ביה אלא אינון טופרי דאצבעאן{{הערה|מוגה עפ"י גירסת מהדורת "מתוק מדבש" - ויקיעורך}}, דסחרין לון לטופרין סחרנו דזוהמא אחרא. ובגין כך לא ליבעי ליה לבר נש לרבאה אינון טופרין דזוהמא, דהא כמה דאסגיאו - הכי נמי אסגי עליה קסטורא, וידאג בכל יומא. ובעי לספרא לון. ולא ירמי לון - דלא יעביד קלנא בההוא אתר, דיכיל ההוא בר נש לאתזקא. וכלא כגוונא עלאה דהא לכלהו אחוריים סחרא סטרא אחרא, ולא אצטריך ליה באתר דעלמא. לבתר עבד ליה לאדם לבושין אחרנין; מטרפי אילנין דגנתא דעדן דארעא. דהא בקדמיתא הוו אינון לבושין מאינון אחוריים דגנתא דלעילא - והשתא מגנתא דארעא. ונפק מגנתא. ואינון לבושין הוו סלקין ריחין ובוסמין דגנתא דנפשא מתיישבא בהו וחדי בהו - הדא הוא דכתיב {{צ|וירח את ריח בגדיו ויברכהו}}, דהא אתיישבא נפשיה ורוחיה דיצחק בההוא ריחא. בגין דא כד נפק שבתא - בעי לארחא בבוסמין לאתישבא נפשיה בההוא ריחא על ההוא רוחא עלאה קדישא דאסתלק מינה. וההוא ריחא מעליא דבוסמין איהו הדס. דהא קיומא דאתר קדישא דנשמתין נפקין מניה - הדס איהו. ודא איהו קיומא דנפשא כגוונא דלעילא, לאתקיימא מההוא ערטולא דאשתארת. כד נפק שבתא - אתלבש אדם באינון לבושין דגנתא דעדן דארעא דסלקין ריחין ובוסמין, לקיימא נפשיה על ההוא רוחא קדישא עלאה יקירא דאסתלק מניה. והדס איהו קיומא דנפשא ודאי, כגוונא עלאה דאתקיימא קיומא דנפשא. ההוא רוחא עלאה דנחית עליה דבר נש בחדו וחדי לנפשיה - כדין קיימא נפשא דבר נש כגוונא דעלמא דאתי, דזמין <קטע סוף=דף רח ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רט|א}}<קטע התחלה=דף רט א/>לאתהנאה מניה. כמה דבר נש אהני להאי רוחא בעלמא דא - הכי ההוא רוחא אהני ליה לבר נש לעלמא דאתי, דכתיב {{צ|אז תתענג על יהו"ה וגו'}}, וכתיב {{צ|והשביע בצחצחות נפשך}} {{מקור|ישעיה נח יד}}. כמה דבר נש רוי לההוא ענוגא ואהני ליה - הכי נמי איהו רוי ליה לעלמא דאתי. כדין כד בר נש זכי ואשלים שלימו דיקרא דשבתא כדקאמרן. קודשא בריך הוא קארי עליה ואמר {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} (שם מט ג). קם רבי אבא ושאר חברייא ונשקו רישיה. בכו ואמרו: זכאה חולקנא דארחא דא זמין קודשא בריך הוא לקבלן!{{ש}} אמר רבי אבא: לי זמין קודשא בריך הוא ארחא דא בגין לאתחברא עמכון - זכאה איהו חולקי דזכינא לארחא דא!{{ש}} אמר להו: אימא לכו מה דחמינא יומא דא. נפקנא לארחא וחמינא נהורא חדא, ואתפלג לתלת נהורין, ואזלו קמאי ואתטמרו, ואמינא "ודאי שכינתא חמינא זכאה חולקי". והשתא אינון תלת נהורין דחמינא - אתון אינון! ודאי אתון נהורין ובוצינין עלאין לאנהרא בעלמא דין ובעלמא דאתי! אמר רבי אבא, עד הכי לא ידענא דכל אלין מרגלן סתימין הוו תחות ידייכו. כיון דחמינא דהא ברעותא דפקודא דמאריכון אתאמרו מלין אלין - ידענא דכלהו מלין סלקין יומא דא לגו כורסייא עלאה, ונטיל לון ההוא מארי דאנפין ועביד מינייהו עטרין למאריה. ויומא דא מתעטרין שתין (נ"א שבעין) רתיכין קדישין ליקרא דכרסייא באלין מלין דאתאמרו הכא יומא דא. אדהכי זקף עינוי וחמא דאערב שמשא. אמר רבי אבא, "נהך לגבי האי כפר דאיהו קריב לגבן במדברא". אזלו וביתו תמן. בפלגות ליליא קם רבי אבא ושאר חברייא לאשתדלא באורייתא. אמר רבי אבא, מכאן ולהלאה נימא מלין לאתעטרא בהו צדיקיא דבגנתא דעדן - דהשתא איהו זמנא דקודשא בריך הוא וכל צדיקיא דבגנתא דעדן צייתין לקליהון דצדיקיא די בארעא. פתח רבי אבא ואמר, {{צ|השמים שמים ליהו"ה והארץ וגו'}} {{מקור|תהלים קטו יז}}. האי קרא אית לאסתכלא ביה והכי אצטריך למימר - "השמים ליהו"ה והארץ נתן לבני אדם". מאי {{צ|השמים שמים}}? אלא הכא אית לאסתכלא, בגין דאית שמים ואית שמים; שמים לתתא וארץ לתתא מנייהו, שמים לעילא וארץ לתתא מנייהו. וכל דרגין עלאין ותתאין - כלהו כגוונא דא. אלין כאלין. 'שמים לתתא' אינון עשר יריעות, כמה דאת אמר {{צ|נוטה שמים כיריעה}} {{ממ|תהלים|קד|ב}}. וקודשא בריך הוא עבד לון ומשריין די בגווייהו לאנהגא ארעא תתאה. תשיעאה אנהיג לתתאי, דסחרן כקופטרא דקולטא. עשיראה איהו עיקרא. ובכלהו משיריין ממנן עד שביעאה - משביעאה ולהלאה אית נהורא דאתפשט לתתא מגו כורסייא עלאה ונהיר לעשיראה. ועשיראה מההוא נהירו דנקטא יהיב לתשיעאה, ואיהו לתמינאה ולתתא. האי תמינאה - כד אתפקדון חילי דכוכביא ואפיק לון, ההוא נהירו קיימא ויהיב חיליה לכל חד וחד, לאתמנאה בההוא אתר דאצטריך, דכתיב {{צ|והמוציא במספר צבאם וגו' מרב אונים}} {{מקור|ישעיה מ כו}} - דא איהו זהרא דלעילא דאקרי {{צ|רוב אונים}}. ובכל רקיעא ורקיעא אית ממנא, ואתפקד על עלמא ועל ארעא לאנהגא כלא. בר ארעא דישראל דלא אנהיג לה רקיעא ולא חילא אחרא אלא קודשא בריך הוא בלחודוי, והא אוקמוה. ואי תימא היך שריא למגנא רקיעא על ארעא דישראל, והא מטרא וטלא מרקיעא נחית עלה כשאר כל ארעא אחרא?! אלא בכל רקיעא ורקיעא אית ממנן שלטין על עלמא, <קטע סוף=דף רט א/>{{ממ זהר משולב|ב|רט|ב}}<קטע התחלה=דף רט ב/>וההוא ממנא דשלטא על ההוא רקיעא יהיב מחילא דאית ליה לההוא רקיעא. וההוא רקיעא נקיט מההוא ממנא ויהיב לתתא לארעא. וההוא ממנא לא נקיט אלא מתמצית דלעילא. אבל ארעא קדישא - לא שליט על ההוא רקיעא דעליה ממנא אחרא ולא חילא אחרא, אלא קודשא בריך הוא בלחודוי, ואיהו פקיד לארעא קדישא בההוא רקיעא. בכל רקיעא ורקיעא אית פתחין ידיען, ושולטנו דכל ממנן מִפִתְחא לְפִתְחא רשימא. ומההוא פתחא ולהלן - לא שלטא אפילו כמלא נימא. ולא עאל דא בתחומא דפתחא דחבריה, בר כד אתיהיב ליה רשו לשלטאה חד על חבריה, כדין שלטין מלכין די בארעא חד על חבריה. באמצעיתא דכלהו רקיעין אית פתחא חדא דאקרי {{גמט דגש|גבילון}}. ותחות האי פתחא אית שבעין פתחין אחרנין לתתא. ושבעין ממנין נטרין מרחיק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. ומההוא פתחא ארחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עלאה. ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיעא עד תרעא דפתחא דאקרי {{גמט דגש|מגדון}} (ס"א {{גמט|מנדון}}), דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל. וכל אינון שבעין פתחין דרשימין גו ההוא פתחא דאקרי '''גבילון''' - כלהו רשימין בכורסייא קדישא, וכלהו קרינן לון {{צ|שערי צדק}} דלא שליט אחרא עלייהו. וקודשא בריך הוא פקיד לארעא דישראל בההוא רקיעא, מפתחא לפתחא בפקידו כמה דאצטריך. ומתמציתא דההוא פקידא - נטלין אינון שבעין ממנן, ויהבין לכלהו ממנן אחרנין. בגנתא דעדן דלתתא - רקיעא דקיימא עליה אית ביה רזין עלאין. כד עבד קודשא בריך הוא רקיעא - אייתי אש ומים מגו כורסי יקריה ושתף לון כחדא, ועבד מנהון רקיעא לתתא, ואתפשטו, עד דמטו לההוא אתר דגנתא דעדן ויתבו. מה עבד קודשא בריך הוא? נטל משמים עלאין קדישין אש ומים אחרנין, דמשתכחין ולא משתכחין, דאתגליין ולא אתגליין, ומאינון אש ומים דאתנטלו משמים עלאין עבד מנייהו מתיחו דרקיעא, ומתח ליה על האי גנתא דלתתא, ומתחבר גו רקיעא אחרא. ארבע גוונין בההוא מתיחו דרקיעא דעל גנתא - '''חיור וסומק ירוק ואוכם'''. לגבי הני גוונין אית ארבע פתחין, לתתא מההוא מתיחו דרקיעא, ואינון פתחין לארבע סטרין דרקיעא דעל גבי גנתא, מאינון אש ומים דאתעביד מנהון ההוא רקיעא. ומתפתחין בארבע פתחין ארבע נהורין. '''לסטר ימינא''' - בההוא פתחא, מגו מתיחו דסטר מיא, נהרין תרין נהורין באינון תרין פתחין; בפתחא דימינא ובפתחא דאיהו לקבל אנפין. גו נהורא דנהיר לסטר ימינא, אתרשים את חד נהיר ובליט (נ"א ולהיט), ונציץ בנציצו מגו ההוא נהורא, ואיהו את '''מ'''', וקיימא באמצעיתא דההוא נהורא דפתחא. את דא סלקא ונחתא, ולא קאים באתר חד. ההוא נהורא נטיל לההוא את ואפיק לה - בגין כך לא קיימא באתר חד. גו נהורא דנהיר בסטרא דאיהו לקבל אנפין אתרשים את חד דנהיר ובליט, ונציץ בנציצו גו ההוא נהורא, ואיהי את '''ר'''', ולזמנין אתחזי '''ב'''', וקיימא באמצעיתא דההוא נהורא דפתחא, וסלקא ונחתא, לזמנין אתגליא ולזמנין לא אתגליא, ולא קיימא באתר חד. אלין תרין אתוון קיימין. וכד נשמתא דצדיקיא עאלת בגנתא דעדן - אלין תרין אתוון נפקין מגו ההוא נהורא, וקיימין על ההיא נשמתא, וסלקי ונחתי. כדין מאינון תרין פתחין, מקדמי ונחתי מעילא תרין רתיכין; רתיכא חדא עלאה דאיהי רתיכא ד{{גמט דגש|מיכא"ל}} רב סגנין, רתיכא תניינא דאיהי רתיכא מההוא רב ממנא דאקרי {{גמט דגש|בוא"ל}}, ודא איהו שמשא יקירא <קטע סוף=דף רט ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רי|א}}<קטע התחלה=דף רי א/>דאקרי {{גמט דגש|רפאל}}. ואלין נחתין וקיימין על נשמתא ואמרין לה {{צ|שלום בואך! יבא שלום יבא שלום!}}. כדין אינון תרין אתוון סלקין וקיימין באתרייהו, ואתגניזו גו ההוא נהורא דאינון פתחין. '''תרין פתחין אחרנין''' - תרין נהורין אחרנין קא מלהטין מנהירו דאשא באינון פתחין; חד לסטר שמאלא וחד לאחורא. תרין אתוון אחרנין מלהטין באינון נהורין ונציצין בגווייהו - את חד '''ג'''', ואת חד '''נ''''. וכד אתוון קדמאי מתהדרן לאתרייהו - אלין תרין אחרנין נציצין, סלקין ונחתין, נפקין מאינון נהורין, וקיימין על נשמתא. כדין נחתין תרין רתיכין מאינון תרין פתחין. רתיכא חדא איהו רתיכא ד{{גמט דגש|גבריאל}} רב ממנא ויקירא, רתיכא תניינא איהי רתיכא אחרא קדישא ד{{גמט דגש|נוריא"ל}} רב ממנא. ונחתין מאינון פתחין וקיימין על נשמתא, ואתוון מתהדרן לאתרייהו. כדין אלין תרין רתיכין עאלין לגו היכלא חדא טמירא דגנתא דאקרי {{גמט דגש|אהלו"ת}}, ותמן תריסר זיני בוסמין גניזין, דכתיב {{ממ|שיר|ד|יד}} {{צ|נרד וכרכם קנה וקנמון וגו'}}. ואינון תריסר זיני דבוסמין דלתתא. ותמן כל אינון לבושין דנשמתין דאתחזון לאתלבשא בהו כל חד וחד כדקא חזי. בההוא לבושא אתרשימו כל אינון עובדין טבין דעבד בהאי עלמא, וכלהו רשימין ביה. ומכריזי {{צ|האי איהו לבושא דפלניא!}}. ונטלין לההוא לבושא ואתלבשת ביה ההיא נשמתא דצדיקיא בגנתא, כגוונא דדיוקנא דהאי עלמא. והני מילי מתלתין יומין ואילך. דהא כל תלתין יומין לית לך נשמתא דלא תקבל עונשא עד לא תיעול לגנתא דעדן. כיון דקבילת עונשא - עאלת לגנתא דעדן, כמה דאוקמוה, לבתר דאתלבנת אתלבשת. כיון דאתלבשת בהאי לבושא - יהבין לה אתר כמה דאתחזי לה. כדין כל אינון אתוון נחתין, וסלקין אינון רתיכין. ההוא רקיעא אהדר תרין זמנין בכל יומא בההוא נטילו דהאי רקיעא אחרא דמתדבק ביה. והאי רקיעא לא נפיק לבר מגנתא. רקיעא דא מרקמא בכל זיני גוונין. תרין ועשרין אתוון רשימין מחקקן בההוא רקיעא, כל את ואת נטיף טלא מטלא דלעילא על גנתא. ומההוא טלא דאתוון - אתסחיין אינון נשמתין ומתסיין בתר דטבלו בנהר דינור לאתדכאה. וטלא לא נחית אלא מגו אתוון דרשימין ומחקקן בההוא רקיעא, בגין דאינון אתוון כללא דאורייתא, וההוא רקיעא רזא דאורייתא, דהא מאש ומים דאורייתא אתעביד. ועל דא אינון נגדין טלא על כל אינון דאשתדלו באורייתא לשמה בהאי עלמא. ואלין מלין רשימין בגנתא דעדן, וסלקין עד ההוא רקיעא, ונטלין מאינון אתוון ההוא טלא, לאתזנא ההיא נשמתא. הדא הוא דכתיב {{מקור|דברים לב ב}} {{צ|יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי}}. '''באמצעיתא דהאי רקיעא''' קיימא פתחא חדא לקבל פתחא דהיכלא דלעילא, דבההוא פתחא פרחין נשמתין מגנתא דלתתא לעילא, בחד עמודא דנעיץ בגנתא עד ההוא פתחא. גו ההוא עמודא בההוא פתחא - דאיהו באמצעיתא דרקיעא דבגנתא - עאלין בגוה תלת גוונין דנהורא כלילן כחדא, ונהרן לגוונין דההוא עמודא, וכדין עמודא דא נציץ ואתלהיט בכמה גוונין דמתלהטן. בכל שעתא נהרין צדיקיא מההוא זיוא עלאה, אבל בכל שבתא ושבתא ובכל ריש ירחא - אתגלייא שכינתא יתיר משאר זמני בהאי רקיעא, ואתיין כלהו צדיקיא וסגדין לגביה. זכאה חולקיה מאן דזכי להני לבושי דקאמרן, דמתלבשן בהו צדיקיא בגנתא דעדן לתתא! אלין מעובדין טבין דעביד <קטע סוף=דף רי א/>{{ממ זהר משולב|ב|רי|ב}}<קטע התחלה=דף רי ב/>בר נש בהאי עלמא בפקודי אורייתא, ובהון קיימא נשמתא בגנתא דעדן לתתא, ואתלבשת בהני לבושין יקירין. כד סלקא נשמתא בההוא פתחא דרקיעא לעילא - אזדמנן לה לבושין אחרנין יקירין עלאין, דאינון מרעותא וכונה דלבא באורייתא ובצלותא. דכד סלקא ההוא רעותא לעילא, מתעטר בה מאן דמתעטרא, ואשתאר חולקא לההוא בר נש, ואתעבד מניה לבושין דנהורא לאתלבשא בהו נשמתא לסלקא לעילא. ואף על גב דאוקמוה דאינון לבושין בעובדין תליין - אלין לא תליין אלא ברעותא דרוחא כמה דאתמר, לקיימא גו מלאכין רוחין קדישין. ודא איהו ברירו דמלה. ובוצינא קדישא אוליף הכי מאליהו: לבושין דלתתא בגנתא דארעא - בעובדין, לבושין דלעילא - ברעותא וכוונא דרוחא בלבא. {{צ|ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו'}} {{מקור|בראשית ב י}} - הא אוקמוה, אבל בהאי גנתא דלתתא {{צ|נהר יוצא מעדן}} ודאי. ואצטריך למנדע האי נהר דנפיק בגנתא דלתתא - באן אתר עקרא ושרשא דיליה? באן אתר? {{צ|בעדן}}. {{צ|עדן}} - דא רזא עלאה איהו, ולא אתייהיב רשו לשלטאה ביה עינא דסכלתנו. ורזא דמלה, אלמלי אתר דא אתמסר לתתא לאתגלאה - אתר דעדן עלאה קדישא אתמסר אוף הכי למנדע. אלא בגין טמירו דיקרא דעדן עלאה קדישא - אתטמר ואתגניז עדן תתאה, דההוא נהר נגיד ונפיק מניה, ועל דא לא אתמסר לאתגלאה אפילו לאינון נשמתין דבגנתא דעדן. כמה דהאי נהר אתפרש ונפיק מגו עדן לאשקאה לגנתא דלעילא - הכי נמי מגו ההוא פתחא דאמצעיתא דגנתא נפיק חד נהורא דאתפרש לארבע סטרין, בארבע פתחין דקאמרן, אתר דקיימין אינון אתוון רשימן. וההוא נהורא דאתפרש לארבע נהורין בארבע אתוון דניצוצין - נפיק מעדן אתר דזהרא נקודה תתאה לעילא. וההוא נקודה אתנהיר ואתעביד עדן לאנהרא, ולא אית מאן דשליט למחמי ולמנדע להאי נקודה, בר ההוא נהירו דאתפשט מניה, דסגדין לקמיה אינון צדיקיא דבגנתא דעדן כמה דאתמר. והאי נקודה תתאה איהי גנתא לגבי עדן עלאה - אתר דלא אתייהיב למנדע ולאסתכלא. על כל דא כתיב {{צ|עין לא ראתה אלהי"ם זולתך}} {{מקור|ישעיה סד ג}}. שמא דא אתפרש - {{צ|אלהי"ם זולתך}} - דא נקודה תתאה קדישא, דאיהו ידע האי עדן דלתתא דטמיר בגנתא, ולית אחרא מאן דידע ליה. {{צ|אלהי"ם זולתך}} - דא עדן עלאה על כלא, דאיהו רזא דעלמא דאתי. דאיהו ידע לנקודה תתאה בחד צדיק דנפיק מניה, נהר דרוי ליה. ולית מאן דידע ליה בר איהו דכתיב {{צ|אלהי"ם זולתך}}, דאיהו אחיד לעילא לעילא עד אין סוף. והאי נהר דנפיק מעדן לתתא - רזא איהו לחכימין ברזא דכתיב {{צ|והשביע בצחצחות נפשך}} {{מקור|ישעיה נח יא}}. ומלה דא אתפרש לעילא ותתא. נשמתא דנפקא מהאי עלמא דחשוכא איהי תאיבת למחמי בנהירו דעלמא עלאה, כהאי בר נש דתאיב למשתי בתאיבו למיא, הכי כל חד וחד איהו {{צ|צחצחות}} כמה דאת אמר {{צ|צחה צמא}} {{ממ|ישעיהו|ה|יג}} - צמא מאינון צחות דנהורין דגנתא ורקיעא והיכלין דגנתא. וההוא נהר דנפיק מעדן - כל אינון נשמתין בלבושי יקר יתבין על ההוא נהר. ואלמלא ההוא לבושא - לא יכלין למסבל. וכדין מתיישבן ורוון באינון צחות ויכלי למסבל. וההוא נהר איהו תקונא דנשמתין לאתיישבא, ולאתזנא ולאתהנאה מאינון צחות, ונשמתין אתהנן על ההוא נהר ומתיישבן ביה. ההוא נהר עלאה דלעילא אפיק נשמתין ופרחין מניה לגו גנתא -- האי נהר דלתתא בגנתא דארעא אתקין נשמתין לאתתקנא לאתיישבא באינון צחות. <קטע סוף=דף רי ב/> {{ממ זהר משולב|ב|ריא|א}}<קטע התחלה=דף ריא א/>כגוונא דא בהאי עלמא לבר - בריחא דמיא מתיישבא נפשא לאתנהרא, דהא מעיקרא כגוונא דא נפקא. ובגין דמתתקנין נשמתין על ההוא נהר דנגיד ונפיק מעדן, יכלין לאתיישבא באינון צחות עלאין, ולסלקא לעילא בההוא פתחא דאמצעיתא דרקיעא. וחד עמודא דקאים באמצעות גנתא דקאמרן - בההוא עמודא סלקין לעילא בגו ההוא פתחא דרקיע. וביה סחרניה אית ביה {{צ|ענן ועשן ונגה}} {{מקור|ישעיה ד ה}}. ואף על גב דאוקמוה להאי קרא, אבל {{צ|ענן ועשן}} אלין מלבר, {{צ|ונגה}} מלגו. ודא איהו לחפיא על אינון דסלקין לעילא דלא יתחזון מקמי אינון דיתבין לתתא. והא הכא רזא דרזין. כד האי נקודה בעא לאתתקנא בתקונוי ולאתקשטא, בשבתי ובזמני ובחגי, משדר ארבע אנפין דנשר, וקיימין על היכלא דאקרי {{גמט דגש|דרור}}, והיינו {{צ|מר דרור}}. ובגין דא בשתא דיובלא בעינן לאכרזא 'דרור' כמה דאת אמר {{צ|וקראתם דרור}} {{מקור|ויקרא כה י}}. ואינון ארבע אנפין יהבין קלא, ולית מאן דישמע ליה בר אינון נשמתין דאתחזון לסלקא. ואינון מתכנשין תמן ונטלי לון אלין ארבע אנפין, ואעלין לון לגו בההוא עמודא דקיימא באמצעיתא. ובההיא שעתא סלקא ההוא עמודא דעננא ואשא ותננא, ונגה מלגו. ואלין תרין אקרון {{צ|מכון הר ציון ומקראיה}} {{מקור|ישעיה ד ה}}. {{צ|מכון הר ציון}} - דא איהו תקונא דלעילא כד נקודה תתאה מתקשטא, ואינון {{צ|מקראיה}} דההיא נקודה לאתקשטא. כיון דסלקין אלין נשמתין עד ההוא פתחא דרקיעא - כדין ההוא רקיעא סחרא סחרני דגנתא תלת זמנין, ומקל נעימו דסחרא ההוא רקיעא נפקין כל אינון נשמתין, ושמעין ההוא נעימו דההוא רקיע, וחמאן ההוא עמודא דסלקא אשא ועננא ותננא ונגה דלהיט, וסגדין כלהו. כדין נשמתין סלקין בההוא פתחא, עד דסלקין לגו עגולא דסחרא לההוא נקודה. כדין חמאן מה דחמאן, ומגו נהירו וחדוותא מההוא דחמאן - סלקין ונחתין, קרבין ורחקין, ואיהי תאיבא לגבייהו ומתקשטא בנהירו. כדין אלביש קנאה חד צדיק עלאה, ואסתכל בנהורא ושפירו דהאי נקודה ובתקונהא, ואחיד בה וסליק לה לגביה, ונהיר נהורא בנהורא, והוו חד. כל חילא דשמייא פתחי בההיא שעתא ואמרי {{צ|זכאין אתון צדיקיא נטרי אורייתא! זכאין אינון דמשתדלין באורייתא! דהא חדוותא דמאריכון הוי בכו, דהא עטרא דמאריכון מתעטר בכון!}}. כדין כיון דנהרין נהורא בנהורא - תרין נהורין מתחברן כחדא ונהרין. לבתר אינון גוונין נחתין ואסתכלן לאשתעשעא באינון נשמתין דצדיקיא, ומתקני לון לעטרא לעילא. ועל דא אתמר {{צ|עין לא ראתה אלהי"ם זולתך יעשה למחכה לו}}. ===קטע זמני=== פתח רבי שמעון ואמר, כתיב {{צ|ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה}} {{מקור|יחזקאל א כב}}. האי קרא אוקמוה, אבל אית רקיע ואית רקיע. רקיעא דלתתא איהו קיימא על גבי ארבע חיון, ומתמן אתפשט ושרי דיוקנא דחד נוקבא דאחורי דכורא. ודא איהו רזא דכתיב {{צ|וראית את אחורי}} {{מקור|שמות לג כג}}, כמה דאת אמר {{צ|אחור וקדם צרתני}} {{מקור|תהלים קלט ה}}, וכתיב {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} {{מקור|בראשית ב כא}}. רקיע דלעילא איהו קיימא על גבי חיון עלאין, ומתמן אתפשט ושארי דיוקנא דחד דכורא, דאיהו רזא עלאה. והני תרין רקיעין - חד אקרי {{צ|קצה השמים}} וחד אקרי {{צ|מקצה השמים}}, דכתיב {{צ|ולמקצה השמים ועד קצה השמים}} {{מקור|דברים ד לב}}. ראשי החיה דלתתא - אינון ארבע חיון דאינון נהורין עלאין על אינון ארבע אתוון רשימין די בגו אינון ארבע פתחין דבגנתא דעדן. ואף על גב דאמרן עדן דלתתא בארעא - הכי הוא ודאי, אבל כלא רזא עלאה איהו. כמה דאתמר <קטע סוף=דף ריא א/>{{ממ זהר משולב|ב|ריא|ב}}<קטע התחלה=דף ריא ב/>דהאי נקודה דקאמרן - כמה דאית לה חולקא לעילא - הכי נמי אית לה חולקא לתתא בארעא. והאי גנתא לתתא איהו חולקא דהאי נקודה לאשתעשא ברוחי דצדיקייא בארעא. ואתהני בכל סטרין לעילא ותתא; לעילא בצדיק, לתתא בההוא איבא דצדיק. ולא אשתכח שעשועא עילא ותתא אלא בצדיק. והאי גנתא איהו מההיא נקודה דאקרי עדן. אינון ראשי החיה, אלין ארבע רישי אנפין, חד אריה, דכתיב {{מקור|יחזקאל א י}} ופני אריה אל הימין, וחד שור, דכתיב ופני שור מהשמאל, וחד נשר, דכתיב ופני נשר לארבעתן, אדם כללא דכלא, דכתיב ודמות פניהם פני אדם. ואלין ארבע רישי נהרין דמטולהון, (ס"א חיון דנטלין) לכורסייא קדישא, ומגו מטולא דלהון זעין, ומההיא זיעא דמטולא דלהון, אתעביד ההוא נהר די נור, דכתיב {{מקור|דניאל ז י}} נהר די נור נגיד ונפק מן קדמוהי, אלף אלפין ישמשונה. ונשמתין כד סלקין, אתסחיין בההוא נהר די נור, וסלקין לקורבנא, ולא אתוקדן, אלא אתסחיין. תא חזי מסלמנדרא, דעבדין מנה לבושא, ומגו דאיהי מנורא, לא אתסחיא ההוא לבושא אלא בנורא, אשא אכיל זוהמא דביה, ואתסחי ההוא לבושא. הכי נמי נשמתא די נור דאתנטילת מגו כורסייא קדישא, דכתיב בה (שם) כרסיה שביבין די נור, בזמנא דבעיא לאתסחיא מההוא זוהמא דבה, אתעברת בנורא ואתסחיא, ונורא אכלא כל ההוא זוהמא די בנשמתא, ונשמתא אתסחיא ואתלבנת. ואי תימא אי הכי עונשא לית לה לנשמתא בהאי, תא חזי ווי לנשמתא דסבלא אשא נוכראה, ואף על גב דאיהי אתלבנת, אבל כד זוהמא איהו סגי עלה, ווי לנשמתא דסבלת ההוא עונשא. בגין דההוא זוהמא בתרי זמני אתלבנת בנורא, זמנא קדמאה כיון דקבילת עונשא בגופא, אזלא נשמתא, ונטלי לה ואעלין לה בגו אתר חד דאקרי בן הנם, ואמאי אקרי בן הנם, אלא אתר חד איהו בגיהנם, דתמן אתצריפו נשמתין בצרופא לאתלבנא, עד לא עאלין בגנתא דעדן. (ואי זכאין אינון נשמתין כד אעלין לון בההוא אתר), תרין מלאכין שליחן זמינין בגנתא דעדן וקיימין לתרעא, וצווחין לגבי אינון ממנן דבההוא אתר דגיהנם, בגין לקבלא ההיא נשמתא, וההיא נשמתא עד לא אתלבנת בנורא, אינון שליחן צווחין לגבייהו ואמרי הנם, ובזמנא דהיא אתלבנת, אינון ממנן נפקין עמה מההוא אתר, וזמיני לה לגבי פתחא דגנתא דעדן דתמן אינון שליחן, ואמרי לון הנם, הא אינון נשמתין דהא אתלבנו, כדין אעלין לההיא נשמתא בגנתא דעדן. וכמה איהי תבירא מגו ההוא תבירו דאתלבנותא דגיהנם, (ס"א דהוא) דההיא תבירו דאשא תתאה, ואף על גב דנחית מלעילא, (אבל) כיון דמטא לארעא לתתא, איהו אשא דלא דקיק, ונשמתא אתענשא ביה, ואתברת. כדין קודשא בריך הוא אפיק שמשא, דנהיר מאינון ארבע פתחין דנהרין ברקיעא דעל גנתא, ומטא לההיא נשמתא, ואתסיאת, הדא הוא דכתיב {{מקור|מלאכי ג כ}} וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה. זמנא תניינא, לבתר דיתבא בגנתא דעדן דלתתא, כל ההוא זמנא דיתבא, ועד כען לא אתפרשת מאינון מלין דחיזו דהאי עלמא מכל וכל, וכד סלקין לה לעילא, אצטריך לאתפרשא מכל חיזו ומכל מלין דלתתא, ואעברו לה בההוא נהר די נור, כדין נשמתא אתלבנת ביה מכל וכל, ונפקת ואתחזיאת קמי מאריה דעלמא, בריכא (ד"א ברירא) מכל סטרין, כיון דאסתכלת בההוא נהורא אתסיאת, ואשתלימת מכלא, וכדין קיימין אינון נשמתין בלבושין, מתעטרין קמי מאריהון, זכאה חולקהון <קטע סוף=דף ריא ב/> {{ממ זהר משולב|ב|ריב|א}}<קטע התחלה=דף ריב א/>דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי. ואינון נשמתין דבגנתא דעדן לתתא, שטאן בכל רישי ירחי ושבתי, וסלקין עד ההוא אתר דאקרי חומות ירושלם, דתמן כמה ממנן ורתיכין דנטרי אינון חומות, דכתיב {{ממ|ישעיה|סב|ו}} {{צ|על חומותיך ירושלם הפקדתי שומרים}}, וסלקין עד ההוא אתר, ולא עאלין לגו, עד דאתלבנן, ותמן סגדין וחדאן מההוא נהירו, ותייבין לגו גנתא. נפקין מתמן ושטאן בעלמא, וחמאן באינון גופין דחייביא, בההוא עונשא דלהון, דכתיב {{ממ|ישעיה|סו|כד}} {{צ|ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר}}, מאי {{צ|לכל בשר}}, לאינון שאר גופין דבסחרנייהו, והא אוקמוה. ולבתר משטטי, ומסתכלן באינון מאריהון דכאבין ובני מרעין, ואינון דסבלין על יחודא דמאריהון, ותבין ואמרין ליה למשיחא. בשעתא דאמרין ליה למשיחא צערא דישראל בגלותהון, ואינון חייביא די בהון, דלא מסתכלי למנדע למאריהון, ארים קלא ובכי על אינון חייבין דבהו, הדא הוא דכתיב {{ממ|ישעיה|נג|ה}} {{צ|והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו}}, תייבין אינון נשמתין וקיימין באתרייהו. בגנתא דעדן אית היכלא חדא דאקרי היכלא דבני מרעין, כדין משיח עאל בההוא היכלא, וקארי לכל מרעין וכל כאבין, כל יסוריהון דישראל, דייתון עליה, וכלהו אתיין עליה, ואלמלא דאיהו אקיל מעלייהו דישראל ונטיל עליה, לא הוי בר נש דיכיל למסבל יסוריהון דישראל על עונשי דאורייתא, הדא הוא דכתיב (שם) {{צ|אכן חליינו הוא נשא וגו'}}, כגוונא דא רבי אלעזר בארעא. בגין דלית חושבנא לאינון יסורין דקיימין עליה דבר נש בכל יומא, על עונשי דאורייתא, וכלהו נחתו לעלמא בשעתא דאתייהיבת אורייתא. וכד הוו ישראל בארעא קדישא, באינון פולחנין וקרבנין דהוו עבדי, הוו מסלקין כל אינון מרעין ויסורין מעלמא, השתא משיח מסלק לון מבני עלמא, עד דנפיק בר נש מהאי עלמא, ומקבל עונשיה כמה דאתמר. כד אינון חובין יתיר, דעיילין לון לגו בגו גיהנם, באינון מדורין תתאין אחרנין, ומקבלין עונשא סגי, מסגיאות זוהמא די בנשמתא, כדין אדליקו נורא יתיר למיכל ההוא זוהמא, (ווי לההיא נשמתא דסבלת ההוא עונשא, ועל דא אינון מלאכי חבלה דבגיהנם מטרדין לון בחוטרין דאשא לנערא ההוא זוהמא, ווי לנשמתא דסבלת ההוא עונשא), זכאין אינון דנטרי פקודי אורייתא. ההיא נקודה קדישא דאיהי בעיא לאשתעשע לעילא ולתתא ברוחיהון דצדיקייא כמה דאתמר, כד ההוא נקודה בעא לאשתעשעא לתתא ברוחיהון דצדיקייא, כאמא דחדאת על בנהא ואשתעשעת בהון, הכי נמי בפלגות ליליא איהי נחתא, ואשתעשעת בהו. רקיע דקאמרן דקיימא על גנתא, איהי קיימא על ארבע רישי חיון, ואינון ארבע אתוון דקאמרן אינון רזא דארבע חיון, והאי רקיעא קיימא לתתא (ס"א עלייהו), כמה דאתמר. רקיעא דההיא נקודה קיימא לעילא, על אינון ארבע חיון עלאין דקאמרן, וההוא רקיעא (כגוונא דא מן דא), איהו אתרקם בגוונין קדישין. בהאי רקיע אסתכלן ארבע חיוון, וכל אינון חיילין לתתא, כד האי רקיע אנהיר בגוונוי ונציץ, כדין ידעין כל אינון רתיכין, וכל אינון חיילין ומשריין, דהא טרפא דלהון אזדמן. רקיעא דא מרקמא בכל גוונין קדישין, ביה קיימין ארבע פתחין, רשימין בארבע אתוון מנצצן. פתחא חדא רשימא לסטר מזרח, וביה קיימא בההוא פתחא את חד, וההוא את איהי א', ודא נציץ וסליק ונחית בהאי פתחא, פתחא דא נהיר ונציץ מנציצו עלאה, והאי את נציץ ובליט (ס"א ולהיט) בגויה, ואיהי נחתא וסלקא ואתרשים בההוא פתחא. פתחא תניינא רשימא לסטר צפון, וביה קיימא את חד, ואיהי את ד', <קטע סוף=דף ריב א/>{{ממ זהר משולב|ב|ריב|ב}}<קטע התחלה=דף ריב ב/>ודא קיימא ונצצא סלקא ונחתא ולהטא בההוא פתחא, לזמנין נציץ בנציצו, ולזמנין אתטמר ההוא נהורא ולא נהיר, ועל דא את דא לא קיימא בקיומא תדיר, ואת דא אתרשים בההוא פתחא. פתחא תליתאה איהו פתחא דקיימא לסטר מערב, וביה קיימא את חד דאתרשים ואתנהיר בההוא פתחא, ודא איהו את נ' והאי את נציץ בנציצו בההוא פתחא. פתחא רביעאה דא איהו פתחא דקיימא לסטר דרום, וביה קיימא רשימו דחד נקודה תתאה זעירא, דאתחזי ולא אתחזי, ודא איהי את י', ואלין ארבע אתוון לארבע סטרין (נ"א נצצין) בההוא רקיע באינון פתחין. בהאי רקיע רשימין אתוון אחרנין (ד"א לארבע סטרין), בכתרין על רישייהו, ואינון עשרין ותרין אתוון, מתעטרן בכתרין. רקיעא דא נטיל וסחרא על גבי חיוון, ברשימו דאתוון, רזא דחושבן דיחודא, ברזא דצרופא חדא דאתוון עלאין, ואינון א"ט ב"ח ג"ז ד"ו. אלין אתוון סחרן בההוא רקיעא, ברזא דאתוון אחרנין (דרתיכי) עלאין קדישין סתימין, ואינון אתוון אחרנין (ס"א עלאין) סתימין סחרין לההוא רקיעא, וכדין אתחזיין אלין אתוון בגלגולא (ס"א דהאי רקיעא), דאינון א"ט ב"ח ורשימין בהאי רקיעא. בשעתא דאתנהיר האי רקיעא, אתנהרן ביה ארבע רזין דשמהן קדישין, ואינון צרופא בצרופין דתלתין ותרין שבילין, כדין נחית טלא מהאי רקיעא, באינון אתוון דרזא דשמא קדישא, ואתזנו כל אינון רתיכין וכל אינון חיילין ומשריין קדישין, ונטלי כלהו בחדוה. בשעתא דדינא תליא, אלין אתוון אתטמרו ואתגניזו ארבע גו ארבע, ואינון ט"ח ז"ו, בשעתא דאלין אתגניזו ואתטמרו, כדין קלא דסטר צפון אתער, וידעי דדינא שריא על עלמא. בהאי רקיעא אתרשים גוונא חדא דכליל כל גוונין, כד נטיל האי רקיעא מסטרא דמזרח, אינון ארבע רישין דקאמרן, בארבע (אנפין) אתוון, נטלין כלהו במטלנין, וסלקי בסליקו לעילא, וכד אינון נטלין וסלקין לעילא, אסתלקת מאן דאסתלקת, ואתוון אתהדרו ואתחזיין בשלימו, ברזא קדמאה א"ט ב"ח ג"ז ד"ו, ואתרקם ההוא רקיעא, כדין אתנהיר בנהירו. וכד האי רקיעא אתנהיר כמלקדמין באלין אתוון, כלהו אתהדרו, ושאגי למטרף טרפא ומזונא, כיון דאינון שאגי וסלקין קלא, ההוא קלא אשתמע לעילא לעילא, וכדין נטלא ברכאן וקדושן מאן דנטלא. סחרן אתוון ומתגלגלן, וסחרן ההוא רקיעא, וקיימן אינון אתוון לסטר דרום, כיון דקיימין אינון אתוון לסטר דרום, סלקין ונצצן בנציצו ולהטין. כדין באמצעיתא דההוא רקיעא רשימא חד אתרשים, וההוא רשימו איהו את חד ואיהו י', כיון דאת דא אתרשים ואתחזיא, כדין להטין אבתריה תלת אתוון אחרנין ואינון הו"ה. אלין אתוון מנצצן באמצעו דהאי רקיעא, סלקין ונחתין מלהטין בתליסר (נ"א בתריסר) להטין. כדין לבתר דאלין תליסר זמנין מלהטן, נחתא מאן דנחתא, ואתכלילת באינון אתוון, ואתעטרת בהו ולא אתידעת, כדין כלהו חיילין וכלהו משריין בחידו, וסלקין שירין ותושבחן. רקיעא דא נטלא תניינות, וסחרא ומתגלגלא, ואינון אתוון קדמאי דקאמרן דאינון א"ט ב"ח, כלהו אתכלילו באינון אתוון עלאין, רזא דשמא קדישא דקאמרן, וסחרן ההוא רקיעא, וקיימין אינון אתוון דהוו באמצעיתא רזא דשמא קדישא, כלהו אתרשימו לסטר צפון. ואתרשימו ולא אתרשימו, לית מאן דיסתכל בההוא סטרא, כלהו אתחפיין ואמרי בקל נעימו, ברוך כבוד יהו"ה ממקומו, אתחפיין מסטרא דצפון <קטע סוף=דף ריב ב/> {{ממ זהר משולב|ב|ריג|א}}<קטע התחלה=דף ריג א/>(ס"א דאנפין) ואמרין דא, אתחפיין מכל סטרין ואמרין דא. רקיעא דא סחרא כמלקדמין, ואתגלגלא מסטרא לסטרא, כדין קל נעימו דמשריין סגיאין בסטרא דא, וקל נעימו משריין סגיאין בסטרא דא, וכן לארבע סטרין. בההיא שעתא ההוא רקיעא אתנהיר בנהירו אחרא, יתיר מכמה דהוה, וקיימא בנהירו בגוון אחרא, כלילא בכל גוונין. ואלין אתוון דקאמרן, סלקין לעילא בההוא רקיעא, ומקבלין לאת חד דאיהי עלאה, דקא מתחברא בשמא דא דאלין אתוון, בגין דאף על גב דאלין אתוון דשמא קדישא, האי איהו שמא דאתכליל לתתא. בגין דרזא דא אתכליל לעילא ואתכליל לתתא, וכד אתכליל לתתא, אלין אתוון סלקין לקבלא לאת חד (ד"א יו"ד), דהא מההוא את אתזנו אלין אתוון לתתא, וההוא את איהו ו', ונחית ואתחברו אלין אתוון בההוא את, וכדין כלהו בעטורא חדא, ואתעביד שמא שלים. לתתא שמא שלים ולא שלים, שמא שלים בחמש אתוון, (ד"א ולא שלים דתשע אתוון, שמא שלים בחמש אתוון), איהו ויהו"ה, רזא דכר ונוקבא ברמיזו. שמא שלים בתשע אתוון, אינון יהו"ה אלהי"ם, דא איהו שמא שלים מכלא, שמא אחרא איהו ברמיזו, ואיהו בחמש כדקאמרן, אבל דא איהו שלים בכלא. כיון דמתחברן אלין אתוון, ההוא רקיעא אתנהיר בתלתין ותרין נהורין, כדין כלא איהו בחדוה, כלא קאים ברזא חדא עילא ותתא, כל אינון רתיכין, וכל אינון משריין, כלהו קיימין ברזא דשלימו, וכל דרגין מתתקנן על אתרייהו, כל חד וחד כדקא יאות. בהאי רקיעא קאים לסטר צפון חד שלהובא נהיר, דלא שכיך תדיר, ואיהו רשים באתוון אחרנין לימין, ואינון עשר שמהן, וסלקין לשבעין שמהן, וכלהו רשימין בהאי רקיעא, ונהרין כלהו כחדא. מהאי רקיעא נטלין כל אינון רקיעין דלתתא דלסטר קדושה, עד דמטו לאינון רקיעין אחרנין דלסטר אחרא, ואלין אקרון יריעות עזים, כמה דאת אמר ויעש יריעת עזים לאהל על המשכן. בגין דאית יריעות ואית יריעות, יריעות המשכן אינון יריעות דאקרון רקיעי חיוון דמשכנא קדישא, יריעות עזים אינון רקיעין (ד"א יריעות) אחרנין דסטרא אחרא, אלין רקיעין ברזא דרתיכין דרוחין קדישין, ואלין רקיעין דלבר, דקיימין במלין דעלמא, ואינון סטרין דתיאובתין ועובדין דגופא. ואלין חפיין על אינון רקיעין דלגו, כקליפה על מוחא, רקיעין דלגו אינון ההוא קלישו דקיימא על מוחא, ואלין אקרון שמים ליהו"ה, לשמא חדא דא דלתתא. רקיעין אחרנין לעילא, ואינון רקיעין פנימאין, דאקרון רקיעי החיות, דאינון רזא דשמא קדישא, ברזא דחיון רברבן עלאין. ואלין אינון רזין דאתוון (ס"א רזין עלאין) עלאין ברזי דאורייתא, כללא דעשרין ותרין אתוון מחקקן רשימין, דנפקי מגו רקיעא עלאה תמינאה, דאיהו רקיע דעל גבי חיוון עלאין. והאי איהו דלית ליה חיזו, האי איהו טמיר וגניז לית ביה גוון, כל גוונין מניה נפקי, ביה לית גוון, לא אתחזי ולא אתגליא. האי איהו דאפיק כל נהורין, ביה לא אתחזי לא נהירו ולא חשוך ולא גוון כלל, בר נשמתין דצדיקיא דחמאן מגו רקיעא תתאה כמבתר כותלא, נהירו דאפיק ונהיר האי רקיעא עלאה, וההוא נהירו דלא פסק לית מאן דידע ליה, לית מאן דקאים ביה. מתחות דא, כל אינון רקיעין אתכלילו בשמא דא אקרי שמים, ואלין (ד"א דשמא קדישא) אקרון השמים, אינון דשמא עלאה אקרי בהון, אינון דשמא קדישא אתעטר בהון, ועל דא כתיב {{ממ|תהלים|קטו|טז}} {{צ|השמים שמים ליהו"ה}}, לההוא גניזו דרקיעא עלאה דקאים <קטע סוף=דף ריג א/>{{ממ זהר משולב|ב|ריג|ב}}<קטע התחלה=דף ריג ב/>עלייהו. עד הכא רמז לשמא קדישא (נ"א רזא דשמים קדישין), דקודשא בריך הוא אקרי בשמהן, מכאן ולהלאה, לית חכים בסכלתנו דיכיל למנדע ולאדבקא כלל, בר נהירו חד זעיר בלא קיומא (נ"א קיומא דכלא) לאתיישבא ביה. זכאה חולקיה מאן דעאל ונפק, וידע לאסתכלא ברזין דמאריה, ולאתדבקא ביה, ברזין אלין יכיל בר נש לאתדבקא במאריה, למנדע שלימו דחכמה ברזא עלאה. כד פלח למאריה בצלותא, ברעותא בכוון לבא, אדבק רעותיה כנורא בגחלתא, ליחדא אינון רקיעין תתאין דסטרא דקדושה, לאעטרא לון בשמא חדא תתאה, ומתמן ולהלאה ליחדא אינון רקיעין עלאין פנימאין, למהוי כלהו חד, בההוא רקיעא עלאה דקיימא עלייהו. ובעוד דפומיה ושפוותיה מרחשן, לביה יכוון, ורעותיה יסתלק לעילא לעילא, ליחדא כלא ברזא דרזין, דתמן תקיעו דכל רעותין ומחשבין, ברזא דקיימא באין סוף, ולכוונא בהאי בכל צלותא וצלותא בכל יומא ויומא, לאעטרא כל יומוי ברזא דיומין עלאין בפולחניה. בליליא ישוי רעותיה, דהא אתפטר מעלמא דא ונשמתיה נפקת מניה, ויהדר לה למארי דכלא, בגין דכל ליליא וליליא (ס"א ההיא נקודה קיימא לאכללא בגווה אינון נשמתין דצדיקייא). רזא דרזין למנדע לאינון חכימי לבא, רקיעא דא תתאה, ברזא דההיא נקודה קיימא כמה דאמרן, ההוא רקיעא איהו כליל מעילא ומתתא, ויסודא דיליה לתתא, כהאי שרגא דסלקא נהורא אוכמא, לאתאחדא בנהורא חיורא, ויסודא דילה איהו לתתא בההיא פתילה במשחא. אוף הכי לתתא, ההיא נקודה ביממא אתכלילת מלעילא, ובליליא אתכלילת מתתא באינון נשמתין דצדיקיא. וכל מלין דעלמא אהדרו כלהו לעקרא ויסודא ושרשא דנפקו מניה, וכמה לילון זמינין לנטלא כל חד וחד מה דאתחזי ליה, כמה דאת אמר {{ממ|תהלים|טז|ז}} אף לילות יסרוני כליות. נפשא אזלת ושטאת ותבת לההוא עקרא דאתחזי לה, גופא קאים שכיך כאבנא, ואהדר לההוא אתר דאתחזי ליה למשרי עליה, ובגין כך תב גופא לסטריה ונפשא לסטרה, גופא שרי עלוי רזא דסטרא אחרא, ובגין כך אסתאבו ידוי, ובעי לאסחאה לון כמה דאוקימנא. דהא בליליא כלא תב לאתריה, ונשמתהון דצדיקיא סלקין ואתהדרן לאתרייהו, ואתעטרת (בהו) מאי דאתעטרת, ואתכלילת מכל סטרין, כדין סלקא יקרא דקודשא בריך הוא ואתעטר מכלא. בליליא שלטאן ממנן, דאתפקדו על אינון נשמתין דצדיקיא לסלקא לון לעילא, ולקרבא לון קרבן נייחא לגבי מאריהון, ההוא ממנא דאתפקד על כל אינון משריין, סורי"א שמיה, רב ממנא, כיון דנשמתא סלקא בכל אינון רקיעין, כדין מקרבין לה לגביה, וארח בה, כמה דאת אמר {{ממ|ישעיה|יא|ג}} {{צ|והריחו ביראת יהו"ה}}, כמה דזמין מלכא משיחא למעבד בעלמא, ועל ידיה אעברו כלהו בפקדונא, על ידיה לאתקרבא להלאה. וכלהו נשמתין כד אתקריבו לההוא אתר דאתקריבו, ואתחזון תמן, דא איהו רזא, כלהו נשמתין אתכלילו בההיא נקודה, ונטלא לון זמנא חדא, כמאן דבלע בליעו דמלה, ואתעברא כאתתא דמתעברא. רזא דא למארי מדין, כד האי נקודה אתעברת כאתתא דמתעברא, אתהני מההיא הנאותא דאתכלילת נשמתא מהאי עלמא, באינון עובדין ובההיא אורייתא דאשתדלת בה ביממא, ונטלא ההוא רעו דהאי עלמא, וביה אתהני בחדוה, ואתכלילת מכל סטרין. לבתר אפיקת לון לבר, ואולידת לון כמלקדמין, ונשמתא איהי חדתא השתא כמלקדמין, ורזא דא (איכה ג כג) חדשים לבקרים, חדשים ודאי כמה דאתמר, מה טעם <קטע סוף=דף ריג ב/>{{ממ זהר משולב|ב|ריד|א}}<קטע התחלה=דף ריד א/>אינון חדשים, בגין רזא דכתיב רבה אמונתך, רבה ודאי, דיכלא לאכללא לון ולאעלא לון לגווה, ואפיקת לון ואינון חדתין, ועל דא נקטא אחרנין מלעילא ביממא, זכאין אינון צדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי. אדהכי נהר יממא, אמר רבי אבא, נקום ונהך ונודה לרבון עלמא, קמו ואזלו וצלו, ולבתר אהדרו חברייא לגביה, אמרו ליה מאן דשרי, לסיים שבחא, זכאה חולקנא בארחא דא, דכל האי זכינא לאעטרא ליה לקודשא בריך הוא ברזין דחכמתא: פתח רבי אבא ואמר, ויעש בצלאל את הארון עצי שטים וגו', הכא, אף על גב דכל רזין דמשכנא הא אוקמוה חברייא באדרא קדישא, הכא אית לאסתכלא, דהא רזא דא מתעטרא בכמה רזין למילף חכמתא. ארון דא איהו רזא למיעל תורה שבכתב, ואתגניז ביה בשית לוחין, (ס"א ואתגניזו ביה שית לוחין ואינון שית מסחרין) מסחרין, ודא אקרי ארון. כד סחרן אינון שית למהוי כחדא, כדין איהו גופא חד, לאעלא ביה רזא דאורייתא בשית סטרין, (שש קצוות) וארון לוחין אינון חמש, ועאלין ביה חמש ספרים, ואינון חמש אינון שית, בחד דרגא דאעיל בה בגניזו, דאקרי רזא דכלא, והאי איהו רזא דברית. כד עאל דא גו אינון חמש לוחין, כדין קיימא ארונא ואורייתא ברזא דתשע דרגין, דאינון תרין שמהן יהו"ה אלהי"ם. ולבתר קיימא לוחא חדא רזא עלאה דחפי על כלא, וההוא הוי רזא דההוא רקיעא דסחרא וחפי על כלא, וכלהו קיימי בגניזו. הכא אית לן לאסתכלא ולמנדע רזין דארונא, אית ארון ואית ארון, דא לקבל דא. פתח ואמר (שמואל ב כד כג) הכל נתן ארונה המלך למלך וגו', וכי ארונה מלך הוה, ואף על גב דחברייא אוקמוה, אלא דוד דכתיב ביה (שם ה ח) {{צ|כל מכה יבוסי ויגע בצנור וגו'}}, ואיהו נטל ותפיש לירושלם, ומדידיה הוה, אמאי קנה בכספא. ואי תימא אף על גב דהוות ירושלם דידיה דדוד, ההוא אתר אחסנתיה דארונה הוה, כמה דהוה בנבות היזרעאלי, דאף על גב דשליט אחאב והוה מלכא, אצטריך למתבע לנבות ההוא כרם, אוף הכי דוד. אלא ודאי ארונה מלכא הוה, וההוא אתר ברשותיה הוה, והוה שליט עלוי, וכד מטא זמנא לנפקא מתחות ידיה, לא נפיק אלא בסגיאות דמא וקטולא בישראל, לבתר קאים ההוא מלאכא מחבלא על ההוא אתר, ותמן כד הוה קטיל וקאים בההוא אתר לא הוה יכיל, ותשש חיליה. וההוא אתר אתר דאתעקד ביה יצחק הוה, דתמן בנה אברהם מדבחא ועקד ליה ליצחק בריה, כיון דחמא קודשא בריך הוא ההוא אתר, אתמלי רחמין, הדא הוא דכתיב (דה"א כא טו) {{צ|ראה יהו"ה וינחם וגו'}}, מהו ראה יהו"ה, חמא עקידת יצחק בההוא אתר, ותב ורחם עלייהו. מיד ויאמר למלאך המשחית רב עתה וגו', מהו רב, הא אוקמוה, טול הרב, אלא הכי הוא, כתיב הכא רב, וכתיב התם (דברים א ו) {{צ|רב לכם שבת בהר הזה}}, אוף הכי נמי רב, רב לך למהוי האי אתר תחות ידך, שנין סגיאין הוה תחות ידך, מכאן ולהלאה רב, אהדר אתרא למאריה, ועם כל דא (בדמא) במותא וממונא נפק מתחות ידיה. אמאי אקרי ארונה, אלא כתיב ארונה, וכתיב ארנן, בעוד דההוא אתר הוה תחות ידיה אקרי ארונה, ארון דסטרא אחרא, ועל דאתוספו ביה אתוון יתיר, הכי אצטריך לאתוספא לההוא רע עין רזא דסטרא אחרא, וההוא תוספת איהו גריעותא לגביה. בסטר קדושה גרעין ליה אתוון ואתוסף קדושתיה, ודא רזא דכתיב (מלכים א ז כה) {{צ|על שני עשר בקר}}, גרע מ"ם <קטע סוף=דף ריד א/>{{ממ זהר משולב|ב|ריד|ב}}<קטע התחלה=דף ריד ב/>דלא כתיב שנים, אלא שני. ולסטרא אחרא יהבין ליה תוספת אתוון, דכתיב ויעש יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעות, תוספת אתוון, ואיהו גריעותא, ובסטרא דקדושה שני עשר ולא יתיר, והכא עשתי עשרה, וכלא איהו גריעו לגביה, והכי אצטריך לההוא רע עין, לאשלמא עיניה, ואיהו בגריעו, (כגוונא דא ארונה תוספת אתוון, ולא כתיב ארון). תא חזי, סטרא דקדושה אקרי ארון הברית, וההוא ארון הברית אתחזי לגופא למיעל בה דיוקנא דאדם. ועל רזא דא אינון חסידי קדישין כד הוו מפטרי מהאי עלמא הוו אעלין לון בארון, דהא סטרא אחרא לא מתתקן בגופא, ולאו איהו בכללא דגופא דאדם, ובגין דא לא אתברון גופייא לההוא סטרא אחרא, בגין דלאו אינון בכללא דגופא דאדם. ביוסף מה כתיב, (בראשית נ כו) {{צ|ויישם בארון}}, תרין יודי"ן אמאי, אלא דאתחבר ברית בברית, רזא דלתתא ברזא דלעילא, ועאל בארונא, מאי טעמא, (ס"א תא חזי, סטרא דקדושה אקרי ארון הברית, וההוא ארון הברית אתתקן לאעלא ביה רזא דאורייתא, דאיהי רזא דיוקנא דגופא קדישא, כגוונא דא לתתא, אתתקן ארונא לאעלא ביה דיוקנא דגופא רזא דאדם, ומאן איהו דקאים ברזא דאדם, מאן דנטיר את קיימא קדישא. ועל רזא דא אינון חסידי קדישין כד הוו מפטרי מהאי עלמא הוו אעלין לון בארונא, בגין דלא אתחזי למיעל בארונא אלא מאן דנטיר להאי ברית את קיימא קדישא, ביוסף מה כתיב, ויישם בארון), בגין דנטר ברית קדישא, ואתקיים ביה, להכי אתחזי לאעלא בארון, וכלא כדקא חזי. בכה רבי אבא, ואמר ווי לבני עלמא דלא ידעי לההוא כסופא, ווי לההוא עונשא, דכל מאן דבעי עאל בארונא, בגין דלא אצטריך למיעל בארונא בר צדיק, דידע בנפשיה ואשתמודע בגרמיה דלא חטא בההוא ברית את קיימא קדישא מעולמוי, וקא נטיר ליה כדקא יאות, ואי לאו לא אצטריך ליה למיעל בארונא, ולמפגם ארונא. רזא אצטריך לאתחברא באת קיימא קדישא, דאיהו רזא דאתחזי ליה ולא לאחרא, דהא ארון לא אתחבר אלא בצדיק דנטיר את קיימא קדישא. ומאן דפגים ברית ועאל בארונא, ווי ליה דפגים ליה בחייוי, ווי ליה דפגים ליה במיתתיה, ווי ליה מההוא עונשא, ווי ליה דפגים את וארון קיימא קדישא, ווי ליה לההוא כסופא דנקמין מניה נקמת עלמין, נוקמא דעלמא דא ונוקמא דההוא פגימו, ורזא דא כתיב {{ממ|תהלים|קכה|ג}} {{צ|כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים}}. בשעתא דדיינין ליה בההוא עלמא, מסתכלן בעובדוי, אי הוה פגים רזא דברית קדישא דחתים בבשריה, והשתא פגים ארונא (דברית) דיליה, בהאי, הא לית ליה חולקא בצדיקיא, מסתכלן ביה ודיינין ליה ומפקי ליה לבר מכללא דאדם. כיון דאפקי ליה מכללא דאדם, אפקי ליה מכללא דכלהו אחרנין דאתעתדו לחיי עלמא, ויהבי ליה לההוא (ארון) סטרא דלא אתכליל ברזא דגופא דאדם, כיון דאתמסר לההוא סטרא ווי ליה דאעלין ליה בגיהנם, ולא נפיק מניה לעלמין, על דא כתיב {{ממ|ישעיה|סו|כד}} {{צ|ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וגו'}}, אינון דאשתארו מכללא דאדם. והני מילי כד לא עבד תיובתא שלימתא, תיובתא דאיהי אתחזייא לחפייא על כל עובדוי. ועם כל דא טב ליה דלא יעול בארונא, דהא כל זמנא דגופא קיים נשמתא אתדנת ולא עאלת לאתרה, בר אינון חסידי עליונין קדישין דאתחזון לסלקא בגופיהון, זכאה חולקהון בעלמא דין ובעלמא דאתי. בגין דלית חובה דקשיא קמי קודשא בריך הוא, כהאי מאן דמשקר ופגים להאי את קיימא קדישא, ודא לא חמי אנפי שכינתא, על חובא דא כתיב, (בראשית לח י) {{צ|ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהו"ה}}, וכתיב {{ממ|תהלים|ה|ה}} {{צ|לא יגורך רע}}. מה כתיב הכא, ויעש בצלאל את הארון, וכי אמאי לא עבדו אינון חכימין דעבדו משכנא ית ארונא, אלא בצלאל סיומא דגופא דאיהו רזא דברית קדישא, ונטר ליה, ואיהו קאים בעדבא דחולקיה, איהו אשתדל בעובדא דיליה ולא אחרא, אתו כלהו חברייא ונשקו ליה. כד מטו לגבי דרבי שמעון, וסדרו מלין אלין קמיה, כל מה דאתמר בההוא ארחא, פתח ואמר, (משלי ד יח) {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}}, <קטע סוף=דף ריד ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רטו|א}}<קטע התחלה=דף רטו א/>האי קרא אתמר, אבל האי קרא אית לאסתכלא ביה, וארח צדיקים, ההוא ארחא דצדיקיא אזלי ביה איהו ארח קשוט, ארחא דקודשא בריך הוא אתרעי ביה, ארחא דאיהו אזיל קמייהו, וכל אינון רתיכין אתיין למשמע מלין דאינון ממללן ואמרי בפומייהו. כאור נגה דנהיר ואזיל ולא אתחשך (ס"א כלל), כארח דאינון חייביא, דארח דלהון אתחשך תדיר, כמה דאת אמר (משלי ד יט) {{צ|דרך רשעים כאפלה וגו'}}. דבר אחר, וארח צדיקים, מה בין ארח לדרך, הא אוקמוה, אבל ארח הוא דהשתא אתפתח ואתגלייא, ואתעביד בההוא אתר ארח, דלא כתישו ביה רגלין מקדמת דנא, דרך, כמה דאת אמר {{ממ|ישעיה|סג|ב}} {{צ|כדורך בגת}}, דכתשין ביה רגלין כל מאן דבעי. ועל דא לצדיקיא קארי ארח, דאינון הוו קדמאי למפתח ההוא אתר, ולא על כל אתר איהו, אלא אף על גב דאחרנין בני עלמא אזלי בההוא אתר, השתא דאזלין ביה צדיקיא איהו אתר חדתא, דהשתא חדתא איהו ההוא אתר, כמה דלא אזיל ביה בר נש אחרא לעלמין, בגין דצדיקיא עבדין חדתא לכל ההוא אתר, בכמה מלין עלאין דקודשא בריך הוא אתרעי בהון. ותו דשכינתא אזלא בההוא אתר, מה דלא הות מקדמת דנא, ובגין כך ארח צדיקים אקרי, בגין דאתארח ביה אושפיזא עלאה קדישא, דרך איהו פתוח לכלא, וכתשין ביה כל מאן דבעי, אפילו אינון חייבין. דרך, רזא דא, (שם מג יז) {{צ|הנותן בים דרך}}, בגין דדריך ביה סטרא אחרא דלא אצטריך, ושליט לסאבא משכנא, ועל דא צדיקיא בלחודייהו קיימי ושלטי בההוא אתר דאקרי ארח כמה דאוקימנא, דרך פתוח לכלא, להאי סטרא ולהאי סטרא. ואתון קדישי עליונין, ארח קדישא עלאה אזדמן לגבייכו, וארחתון ביה, ומלין מעליין עלאין (נ"א אלין) אתסדרו קמי עתיק יומין, זכאה חולקכון. פתח רבי שמעון ואמר, (דברים לד ט) {{צ|ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה וגו'}}, בכמה אתר תנינן, דמשה אנפוי כאנפי שמשא, ויהושע כאנפי סיהרא, דלית נהורא לסיהרא, אלא נהורא דשמשא כד נהר לסיהרא, וסיהרא מגו שמשא אתמליא, וכד אתמליא כדין קיימא באשלמותא. אשתלימותא דסיהרא מאן איהו, רזא דכלא, דאקרי דמות ברזא דשמשא עלאה יהו"ה, דהא בשמא דא לא קאים בר בזמנא דקיימא באשלמותא. דהא כמה שמהן אינון דאחסינא ואתקרי בהו כך, כפום שעתא דקיימא ביה, (וכפום שעתא דקיימא ביה), הכי אקרי בההוא שמא ממש, וכד קיימא ברזא דאשלמותא, ואשתלימת מכל סטרין, כדין אקרי יהו"ה, אשלמותא דילה כאשלמותא דלעילא, דירתא ברתא לאמה. והיינו (ד"א נהירו) בחמיסר יומין, דכתיב (ויקרא כג לד) {{צ|בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה}}, וכתיב (שם כז) {{צ|אך בעשור (יום) לחדש השביעי}}, וכלא רזא חדא. כד קיימא עלמא דאתי ברזא דכל עשר אמירן על האי חדש, אקרי בעשור, וכד אתרשימת סיהרא באשלמותא חדא בינייהו, אקרי בחמשה עשר, דהא ה' אתחברת ואתחקקת בינייהו, ורזא דא י"ה. וכד קיימא בשמא דא כדין אתחבר בה', ואיהי אתוספא (ד"א, לגבי תתאי למיזן לון, ולמיהב לון טרפייהו, ואתוספא) איהי ברזא דאת ה' כמלקדמין, חדא לאתחקקא ולאתחברא ברזא דלעילא, וחדא למיהב מזונא לתתא, וכדין קיימא סיהרא באשלמותא לכל סטרין עילא ותתא, ברזא דשמא דא, למהוי כלא רזא חדא ושלימו חד. יהושע, דא איהו רזא דאשלמותא דסיהרא, באלין אתוון בן נו"ן, נו"ן ודאי, דהא נ' רזא דסיהרא איהי, מלא, ברזא דאשלמותא דשמא קדישא, כדין איהו מלא רוח חכמה ודאי. בגין דנקודה עלאה דאיהי י', אתפשט ואפיק רוח, וההוא רוח עביד היכלא, וההוא רוח אתפשט ואתעביד שית סטרין, ההוא רוח אתפשט ברזא דכל אלין, ואמלי, ועביד היכלא לתתא, ואתמלי כלא, ואתעביד רזא <קטע סוף=דף רטו א/>{{ממ זהר משולב|ב|רטו|ב}}<קטע התחלה=דף רטו ב/>דשמא קדישא באשלמותא חדא. ובגין דא, יהושע מלא רוח חכמה, בגין כי סמך משה את ידיו עליו, דאיהו אריק ברכאן עליה, ואתמלי בירא מניה. ואתון קדישי עליונין, כל חד מנייכו אתמלי רוח חכמה, וקיימא באשלמותא ברזין דחכמתא, בגין דקודשא בריך הוא הוא אתרעי בכו, ואסמיך ידוי עלייכו, זכאה חולקי דעיני חמו דא, וחמו שלימו דרוח חכמתא בכו. פתח ואמר, כתיב (ויקרא יט כו) {{צ|לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו}}, האי קרא אוקמוה, ורזא דמלה הכי, מאן דאכיל בלא צלותא דיצלי (ד"א קדם דאכיל) על דמיה, שקיל איהו כמנחש ומעונן, בגין דבליליא נשמתא סלקת (ואשתטחת) למחמי ברזא דיקירא עלאה, כל חד וחד כמה דאתחזי ליה, ואשתאר בר נש בההוא חילא דאשתתף (נ"א דאתפשט) גו דמא לאתקיימא גופא, ועם כל דא טעים טעמא דמותא. וההוא חילא לא מתעתדא לאתערא גו ההוא חילא דנשמתא, ולקבלא ליה, וכד אתער בר נש, לאו איהו דכי, והא אוקימנא דסטרא אחרא שליט על אתר דקיימא בלא נשמתא, כיון דאתדכי במיא, ואף על גב דאשתדל בר נש באורייתא, (נ"א טעים טעמא דמותא, דסטרא אחרא שליט על אתר דקיימא בלא נשמתא, וכד אתער בר נש אף על גב דאשתדל באורייתא), ההיא נשמתא לא אתקיימת באתרה, ולא שלטא ביה בבר נש בר חילא דדמא בלחודוי דאקרי נפש, ההיא דאתפשטא בדמא תדיר והא אוקימנא. וכד יצלי בר נש צלותא דפלחנא דמאריה, כדין מתיישבא חילא דדמא באתריה, ואתגבר חילא דנשמתא, ואתיישבא על ההוא אתר, וכדין בר נש אשתלים קמי מאריה כמה דאצטריך, נפש לתתא, ורזא דמלה דנשמתא לעילא. ועל דא מאן דצלי צלותא עד לא ייכול, קאים גרמיה כמה דאצטריך, וסלקא נשמתא על אתר מותבה כמה דאצטריך, ואי אכיל עד לא צלי צלותיה לאתיישבא דמא על אתריה, הא איהו כמנחש ומעונן, בגין דהא איהו ארחיה דמנחש, לסלקא לסטר אחרא ולמאכא סטרא דקדושה. אמאי אקרי בר נש ההוא דאשתדל בההוא סטרא מנחש, על דאשתדל בההוא נחש לאתקפא חיליה ולאתגברא, ודא איהו כמאן דפלח לאלהים אחרים, וכן האי פלח לההוא חילא דדמא, ולא פלח ליה לקודשא בריך הוא, לאתקפא סטרא דנשמתא סטרא דקדושה. מעונן, דאשתדל בחובה ולא אשתדל בזכו, ואי תימא הא קיימא נ' באמצעיתא, הכי הוא ודאי, דהא לא יכלין לשלטאה בההוא סטרא אחרא, עד דאתערבי ביה ערובא דסטר קדושה כחוט חד דקיק, מאן דבעי לקיימא שקרא, יערב בה מלה דקשוט, בגין דיתקיים ההוא שקרא, ועל דא עון מלה דשקר הוא, ובגין לקיימא ליה, עאלין בה מלה דקשוט, ודא איהו נ', בדא מקיימי לההוא שקר, ומאן דלא צלי צלותא לקמי קודשא בריך הוא, עד לא ייכול על דמיה, כמנחש ומעונן. צלותא דבר נש, כמה דאמרתון אתון קדישי עליונין, זכאה חולקכון, דהא בצלותא מתתקן גופיה ונפשיה דבר נש, ואתעביד שלים, צלותא איהי תקונין מתקנן, דמתתקנן כחדא, ואינון ארבע. תקונא קדמאה, תקונא דגרמיה לאשתלמא, תקונא תניינא, תקונא דהאי עלמא, תקונא תליתאה, תקונא דעלמא לעילא, בכל אינון חילי שמיא, תקונא רביעאה, תקונא דשמא קדישא, ברזא דרתיכין קדישין, וברזא דעלמין כלהו עילא ותתא, בתקונא (דרזין דשמא קדישא) כדקא יאות. תקונא קדמאה, תקונא דגרמיה, בגין דאצטריך לאתקנא גרמיה במצוה וקדושה, ולאתתקנא בקרבנין ועלוון לאתדכאה. תקונא תניינא, בתקונא דקיומא דהאי עלמא בעובדא דבראשית, לברכא לקודשא בריך הוא על כל עובדא ועובדא, באינון {{הפניה לפסוקים|תהלים|קמח|ג|ד}} {{צ|הללויה, הללוהו כל ככבי אור, הללוהו שמי השמים וגו'}}, לקיימא קיומא דהאי עלמא, ועל דא בברוך שאמר, ברוך ברוך על כלא. תקונא תליתאה, דאיהו תקונא <קטע סוף=דף רטו ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רטז|א}}<קטע התחלה=דף רטז א/>לעלמא לעילא, בכל אינון חיילי חיילין ומשריין, יוצר משרתים ואשר משרתיו וגו', והאופנים וחיות הקודש. תקונא רביעאה, תקונא דצלותא, בתקונא דרזא דשמא קדישא, כדקא אמרתון זכאה חולקכון, והכא רזא דתקונא דשמא שלים, זכאה חולקי עמכון בהאי עלמא ובעלמא דאתי. פקודי אורייתא דאמרתון בצלותא, ודאי הכי הוא, פתח ואמר, כתיב (דברים י כ) {{צ|את יהו"ה אלהי"ך תירא אותו תעבד}}, וכתיב (ויקרא יט יד) {{צ|ויראת מאלהי"ך}}, האי קרא אית למימר הכי, ויראת אלהי"ך, בגין דהא כתיב את יהו"ה אלהי"ך תירא, מהו מאלהי"ך. אלא רזא איהו מאלהי"ך, ודאי מההוא אתר דאתחבר וסחרא למוחא דלגו, ודא איהו מאלהי"ך, דחילו דא למדחל ליה, דהא תמן שריא דינא, ואיהו דינא דאשתאיב מגו דינא דלעילא בהאי אתר. (אית אשא ואית אשא), תלת גווני אשא הכא, אשא קדמאה, איהו אשא דקביל אשא בחדו, וחדאן דא בדא ברחימו. אשא תניינא, איהו אשא דכתיב ביה (יחזקאל א יג) {{צ|ונגה לאש}}, דאתחזי ביה נגה, ודא איהו אשא דקיימא גו אשא פנימאה בחדו, כמה דאתמר. אשא תליתאה, איהו אשא (דלבר) דסחרא לההוא נגה, ובהאי אשא שארי דחילו דדינא לאלקאה חייביא. ואף על גב דתנינן, דארבעה גווני אשא נינהו ואינון ארבע דאינון חד, אבל הכא בההוא אשא דקאמרן, שארי דחילו דדינא, ועל דא כתיב ויראת מאלהי"ך, מההוא עונשא דיליה, ובההוא יראה בעי לשואה רעותיה בדחילו ורחימו כחדא, למדחל בהאי סטרא, ולמרחם בהאי סטרא, ובאינון גוונין דקאמרן. וההוא דחילו להוי למדחל מעונשא, דמאן דעבר על פקודי אורייתא אתענש בההוא סטרא, דכד שארי ההוא סטרא לאלקאה, לא שכיך עד דשיצי ליה מהאי עלמא ומעלמא דאתי, ובגין כך בעי למדחל מהאי אשא, דדחילו שריא ביה. ומניה אתפשט אשא לבר דדחלא אחרא, ועל דא כתיב {{ממ|שופטים|ו|י}} {{צ|לא תיראו את אלהי האמורי}}, דאסיר למדחל מניה, והאי אשא דדחילו דקאמרן איהו קדש, ואשתתף בקדושה, והאי איהו דסחרא לההוא נגה דקאמרן. וההיא אשא אחרא דלבר, איהו דאתחבר בהאי לזמנין, ולזמנין אתעבר מניה ולא אתחבר בהדיה, וכד גרים דאתחבר בהאי, כדין הוא אשא דחשוך, ואחשיך וכסי נהירו דאלין אחרנין, וסימניך {{ממ|יחזקאל|א|ד}} {{צ|ואש מתלקחת}}, ולא דקיימא תדיר, והא אתמר. לבתר אהבה, כמה דאוקמוה, דאהבה שריא לבתר יראה, ורזא דמלה כיון דשארי יראה על רישיה דבר נש, אתער לבתר אהבה דאיהו ימינא, דמאן דפלח מגו אהבה, אתדבק באתר עלאה לעילא, ואתדבק בקדושה דעלמא דאתי, בגין דהא סליק לאתעטרא לאתדבקא בסטר ימינא. ואי תימא דפולחנא דאיהו מסטרא דיראה לאו איהו פולחנא, פולחנא יקירא איהו, אבל לא סליק לאתדבקא לעילא, וכד פלח מאהבה, סליק ואתעטר לעילא ואתדבק בעלמא דאתי, ודא איהו בר נש דאזדמן לעלמא דאתי, זכאה חולקיה, דהא שליט על אתר דיראה, דהא לית מאן דשליט על דרגא דיראה, אלא אהבה רזא דימינא. רזא דיחודא, דאצטריך ליה לההוא דאתחזי לעלמא דאתי, ליחדא שמא דקודשא בריך הוא, וליחדא שייפין, ודרגין עלאין ותתאין, לאכללא כלהו, ולאעלאה כלהו באתר דאצטריך, לקשרא קשראן, ודא איהו רזא דכתיב {{ממ|דברים|ו|ד}} {{צ|שמע ישראל יהו"ה אלהינ"ו יהו"ה אחד}}. ורזא דשמע, שם דסליק לע' שמהן, ודא כללא חדא, ישראל, ישראל סבא, בגין דאית זוטא, דכתיב {{ממ|הושע|יא|א}} {{צ|נער ישראל ואהבהו}}, ודא איהו ישראל סבא, רזא חדא בכללא חדא, שמע ישראל, הכא אתכלילת אתתא בבעלה. ולבתר דאתכלילו דא בדא בכללא חדא, כדין אצטריכו לייחדא <קטע סוף=דף רטז א/>{{ממ זהר משולב|ב|רטז|ב}}<קטע התחלה=דף רטז ב/>שייפין, ולחברא תרין משכנין כחדא בכלהו שייפין, ברעו דלבא, לאסתלקא בדבקותא דאין סוף, לאתדבקא כלא תמן, למהוי רעותא חדא עלאי ותתאי. ורזא דא יהיה, כמה דאת אמר (זכריה יד ט) {{צ|יהיה יהו"ה אחד}}, ברזא דיהיה, י' ליחדא ולאתדבקא בה', דאיהו היכלא פנימאה לאתר (נ"א אתר) גניזו דהאי נקודה עלאה דאיהי י', ודא איהו רזא יהו"ה אלהינ"ו. אלין תרין אתוון (נ"א שמהן) דאינון י"ה, ולאכללא כל שייפין בההוא אתר דנפקו מניה, דאיהו היכלא פנימאה, לאתבא מלין לאתריה, לעיקרא ויסודא ושרשא דלהון, עד ההוא אתר דשרשא דברית. ולבתר אינון תרין אתוון אחרנין (דאיהו י"ה) ליחדא ולאתדבקא י' בה', י' איהו רזא דברית קדישא, והאי ה' איהו היכלא, אתר גניזו דהאי רזא דברית קדישא דאיהו י', ואף על גב דאוקימנא דאיהו ו' תניינא, אבל י' רזא דיליה ליחדא לון כחדא. אחד, לייחדא מתמן ולעילא כלא כחדא, ולסלקא רעותא לאתקשרא כלא (מתתא לעילא) בקשורא חד, לסלקא רעותיה בדחילו ורחימו לעילא לעילא עד אין סוף, ולא ישתבק רעותא מכל אינון דרגין ושייפין, אלא בכלהו יסתלק רעותיה לאדבקא לון, ולמיהוי כלא קשורא חדא באין סוף. ודא הוא יחודא דרב המנונא סבא, דאוליף מאבוי ואבוי מרביה עד פומא דאליהו, ושפיר איהו, ויחודא בתקונא, ואף על גב דאנן אוקימנא להאי בכמה רזין, כלהו רזין סלקין לחד, אבל רזא דא אשכחנא בספריה, ושפיר איהו, ויחודא בתקונא, והא אנן ביחודא דרזא אחרא אתערנא מלין, ואיהו שפיר ויחודא כדקא חזי, והכי הוא, אבל יחודא דא יחודא בתקונא, ודא איהו יחודא דרב המנונא סבא. ותו הוה אמר, מאן דרעותיה לאכללא כל רזין דיחודא במלה דאחד, שפיר טפי, ולהכי אנן מאריכין באחד, לסלקא רעותיה מעילא לתתא ומתתא לעילא, למהוי כלא חד, אבל ברזא דא יהי"ה סימנא (נ"א בעלמא) איהו להאי. והא דתנינן אחד, (למהוי ד') רזא עילא ותתא וארבע סטרין דעלמא, הכי הוא, ליחדא עילא ותתא כמה דאתמר, (ס"א ולארבע) וארבע סטרין דעלמא, אלין אינון רזא דרתיכא עלאה, לאתכללא כלא כחדא בקשרא חדא ביחודא חדא עד אין סוף, כמה דאוקימנא. רזא לאדכרא יציאת מצרים לבתר, בגין דהות שכינתא בגלותא, ובזמנא דאיהי בגלותא, לאו איהו חבורא, לאתחברא דא בדא עלמא תתאה בעלמא עלאה, ולאתחזאה חירו דההיא גאולה, דהות בכמה אתין בכמה נסין דעבד קודשא בריך הוא, ואצטריך ההוא פורקנא לאתדכרא, ולאתחזאה דאף על גב דהות בגלותא השתא חירו אית לה, מיומא דאינון קשרין במצרים אשתריאו, ואינון אתין ונסין אתעבידו, ואצטריך לאחזאה חירו דילה, בגין דאתחברא בבעלה, ובגין לאסמכא גאולה לתפלה, למהוי כלא חד בלא פרודא, ולא לאתחזאה תרוכין, וסימנך (ויקרא כא ז) {{צ|ואשה גרושה מאישה לא יקחו}}. ואי תימא והא בגלותא איהי והא אתתרכת, לאו הכי, אלא ודאי בגלותא איהי לדיירא עמהון דישראל, ולאגנא עלייהו, אבל לא אתתרכת, והא שכינתא לא אתחזי בבית ראשון ובבית שני, עד דלא גלו ישראל סלקא לעילא, ולבתר איהי שויאת מדורה עמהון, אבל תרוכין לא הות לעלמין, ובגין דא בעי לאחזאה פורקנא דאית ביה ארבע גאולות. ורזא הכא, בשעתא דנפקא שכינתא מגלותא דמצרים, תבעת מקודשא בריך הוא דיפרוק לה השתא ארבע זמנין, דאינון ארבע גאולות, לקבל ארבע גליות, בגין דתהא בת חורין, ולא תהא מתתרכא, ובההיא שעתא קיימא ואתפרקת ארבע גאולות בההיא יציאת מצרים, והשתא דאצטריכת בתקונהא לאתחברא בבעלה, אצטריך לאחזאה ההיא גאולת מצרים דאית בה ארבע גאולות, ועל דא אית <קטע סוף=דף רטז ב/>{{ממ זהר משולב|ב|ריז|א}}<קטע התחלה=דף ריז א/>לאדכרא בההיא גאולה ארבע זמנין אמת אמת אמת אמת, עד עזרת אבותינו, דדא הוא עזרה וסמך לישראל כלהו, ומתמן ולהלאה ארבע זמנין אחרנין אמת אמת אמת, למהוי ארבע גאולות אלין בקיומא תקיף, בחותמא תקיף דגושפנקא דמלכא, ארבע גאולות כפולין בקיומא. וכלהו בההיא יציאת מצרים, דאלו לא אשתכחו אינון ארבע גאולות בההיא יציאת מצרים, כל זמנא דלהוי גלותא לא אתחברת בתקונהא, לאתייחדא שמא קדישא, ועל דא אית לאדכרא גאולה דמצרים תדיר בכל קדושין דקודשא בריך הוא, בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. רזא דקדושה (דשמיה) הא אוקימנא, דהא בקדושה מתקדשי כלא עילא ותתא, וכל דרגין וכל רתיכין עלאין ותתאין, כלהו מתקדשי בקדושתא דא, ובקדושה דא אוקימנא רזין עלאין, לאינון מארי רזין דמסתכלין בקדושה דמאריהון, זכאה חולקהון. רזא לממסר נפשא למאריה, שפיר איהו דקא אמרתון חבריא, זכאה חולקיכון, וזכאין עיני דחמו כך, דזכינא בחיי דמתערין מלין קדישין אלין בהאי עלמא, (ס"א בגין דכלהו) וכלהו כתיבי לעילא קמי מלכא קדישא. פתח ואמר (מלאכי ג טז) {{צ|אז נדברו יראי יהו"ה איש אל רעהו ויקשב יהו"ה וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יהו"ה ולחשבי שמו}}, האי קרא אית לאסתכלא ביה, אז נדברו, אז דברו מבעי ליה, מאי נדברו, אלא נדברו לעילא מכל אינון רתיכין קדישין, וכל אינון חיילין קדישין, בגין דאינון מלין קדישין סלקין לעילא, וכמה אינון דמקדמי ונטלין לון קמי מלכא קדישא, ומתעטרן בכמה עטרין באינון נהורין עלאין, וכלהו נדברו מקמי מלכא עלאה. מאן חמי חדוון, מאן חמי תושבחן, דסלקין בכל אינון רקיעין, כד סלקין מלין אלין (קמי מלכא קדישא), ומלכא קדישא מסתכל בהו ואתעטר בהו, ואינון סלקין (נ"א על רישיה והוו עטרה, ונחתין ויתבין וכו') ויתבין על חיקיה, ומשתעשע בהו, ומתמן סלקין על רישיה והוו עטרה, ועל דא אמרה אורייתא, (משלי ח ל) {{צ|ואהיה שעשועים יום יום}}, והייתי לא כתיב, אלא ואהיה, בכל זמן ובכל עידן דמלין עלאין סלקין קמיה. תרי זמני כתיב יראי יהו"ה יראי יהו"ה, אלא יראי יהו"ה לעילא יראי יהו"ה לתתא, יראי יהו"ה קיימין לתתא, ואינון מלין קיימין בדיוקניהון לעילא. ורזא דא אשכחנא בספרא דחנוך, דכל מלין דצדיקיא די בארעא, אינון מתעטרן וקיימין קמי מלכא, ומשתעשע בהו קודשא בריך הוא, ולבתר אינון נחתי וקיימין קמיה בדיוקנא דההוא צדיק דקאמר לון, ואשתעשע קודשא בריך הוא בההוא דיוקנא, ולבתר אכתיבו בספר זכרון לפניו, לקיימא קמיה בקיומא תדיר. ולחושבי שמו, מאי ולחושבי שמו, הא אוקמוה, (אבל) כל אינון דמחשבי מלין דאורייתא, לאדבקא למאריהון ברזא דשמא קדישא, בגין למנדע ליה, ולאתתקנא חכמה דשמיה בלבייהו, דכתיב ולחושבי שמו, דהוא רזא דשמא קדישא. כתיב (יחזקאל א כג) {{צ|וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא}}, האי קרא הא אוקמוה, אבל וממעל לרקיע, בההוא רקיע לתתא כמה דאמרתון חברייא, זכאה חולקי וזכאה חולקכון, (בההיא רקיע לתתא), דהא ברקיעא דלעילא לית מאן דאסתכל ביה, ומלעילא מניה קיימא ההוא אבן ספיר, דהא אתערנא ביה ברזא דההוא מרגלית טבא יקירא, כמה דאוקימנא. דמות כסא, ולא כתיב דמות הכסא, בגין דאית כסא ואית כסא, הכסא, עלאה טמירא גניזא דלא אתגליא, ולית מאן דקיימא ביה למנדע ולאסתכלא, ועל דא כתיב כסא סתמא, דא כסא דלתתא. דמות כמראה אדם, כיון דאמר דמות, אמאי כמראה, דהא סגי ליה דמות אדם, אלא דמות אדם דא איהו רזא עלאה, בההוא כבוד עלאה דיוקנא דאדם, אבל הא דאתוסף כמראה, לאכללא אינון דיוקנין דמלין דחכמתא, ואינון רזין דחכמתא <קטע סוף=דף ריז א/>{{ממ זהר משולב|ב|ריז|ב}}<קטע התחלה=דף ריז ב/>דסלקן ומתעטרן לעילא, ולבתר קיימין בדיוקנא דאדם, בההוא דיוקנא דצדיקיא דמעטרין לון, ובכלהו אשתעשע קודשא בריך הוא בעטרוי. ואתון חברייא, הא קודשא בריך הוא אשתעשעא השתא באינון מלין דקא אמריתו, מתעטרן בההוא ארחא, והא קיימתון קמי מאריכון בדיוקנייכו קדישין, דהא אנא בשעתא דחמינא לכו, ואסתכלנא בדיוקנייכו, חמינא בכו דאתון רשימין ברזא דאדם, וידענא דהא דיוקנא דלכון אתעתדא לעילא, והכי אזדמנן צדיקיא לזמנא דאתי, לאשתמודעא לעיניהון דכלא, ולאחזאה פרצופא קדישא לקמי כל עלמא, הדא הוא דכתיב {{ממ|ישעיה|סא|ט}} {{צ|כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך יהו"ה}}. אדהכי חמא לרבי יוסי דהוה מהרהר במילי דעלמא, אמר ליה יוסי, קום אשלים דיוקנך, דאת חד חסר בך, קם רבי יוסי וחדי במלין דאורייתא, וקם קמיה, אסתכל ביה רבי שמעון, אמר ליה רבי יוסי, השתא אנת שלים קמי עתיק יומין ודיוקנך שלים: פתח ואמר, ויעש את ציץ נזר הקדש זהב טהור וגו', אמאי אקרי ציץ, אסתכלותא לאסתכלא ביה, ובגין דהוה קיימא על אסתכלותא דבר נש אקרי ציץ, וכל מאן דאסתכל ביה בההוא ציץ, אשתמודעא ביה. בציץ הוו אתוון דשמא קדישא, גליפן בגלופא ומחקקן ביה, ואי זכאה הוה ההוא דקיימא קמיה, אינון אתוון דמחקקן ביה גו דהבא הוו בלטין מתתא לעילא, וסלקין מההוא גליפו בנהירו, והוו נהרין באנפין דההוא בר נש, נציץ נציצו ביה ולא נצצין, בשעתא קדמיתא דאסתכל כהנא ביה, הוה חמי נהירו דאתוון כלהו באנפין, וכד הוה מסתכלא לעיינא ביה, לא הוה חמי מידי, אלא נהירו דאנפוי דנהיר כאלו ניצוצא דדהבא הוה נציץ ביה. בר דכהנא הוה ידע חיזו דאסתכלותא קדמאה דהוה חמי לפום שעתא, דהא רעותא דקודשא בריך הוא הוה ביה בההוא בר נש, וידע דאיהו זמין לעלמא דאתי, בגין דחיזו דא נהרין עליה מלעילא, וקודשא בריך הוא הוה אתרעי ביה, וכד מסתכלין ביה לא חמאן מידי, בגין דחיזו דלעילא לא אתגליא אלא לפום שעתא. ואי קיימא בר נש קמי ההוא ציץ, ואנפוי לא אחזיין לפום שעתא חיזו קדישא, הוה ידע כהנא דהא איהו תקיף מצחא, ובעי לכפרא עליה, ולמבעי עלוי רחמין: ויעש את ציץ נזר הקדש, רבי יהודה פתח קרא ברות, (רות ב ט) {{צ|עיניך בשדה אשר יקצרון וגו'}}, האי קרא אית לאסתכלא ביה, אמאי אצטריך הכא למכתב, אמר ליה רבי יצחק, אי הכי כמה קראין אינון באורייתא דאתחזיאו דלא אצטריכו למכתב, וחמינן דכלהו רזין עלאין, אמר רבי יהודה, האי קרא מאן דחמי ולא אסתכל ביה, כמה דלא טעים תבשילא דמי. אלא רזא הכא, וברוח קדשא אתמר, בגין דחמא בעז דיינא דישראל, ענוותנותא דההיא צדקת, דלא מסלקא עינא למחמי באתר אחרא אלא לקמה, וחמאת כל מה דחמאת בעינא טבא, ותוקפא דמצחא לא הוה בה, שבח עינהא. בגין דאית עיינין דבגינהון לא שלטא ברכתא בההוא אתר, ואיהו עינא טבא חמא בה, דכל מה דאסתכלת הוה בעינא טבא, ותו דחמא דהוה אצלח בידהא, כל מה דהות לקטא אתוסף בחקלא, ובעז אסתכל דרוחא קדישא שריא עלה, כדין פתח ואמר, עיניך בשדה אשר יקצרון וגו', אי תימא בגין אינון לקטין כל אינון אחרנין, היך אמר דתהך אבתרייהו, לא אצטריך למכתב אלא ולקטת אחריהן, מאי והלכת אחריהן, אלא בגין עינהא קאמר, עינהא דהוו גרמין ברכתא לקטין סגיאין, ועל דא והלכת אחריהן, בתר עיניך, כל שאר בני עלמא לית להו <קטע סוף=דף ריז ב/>{{ממ זהר משולב|ב|ריח|א}}<קטע התחלה=דף ריח א/>רשו למיהך בתר עינוי, ואנת לבתר עיניך, דעיניך גרמין ברכאן סגיאין. דבר אחר עיניך בשדה אשר יקצרון, בעז חמא ברוח קודשא דזמינין לנפקא מינה מלכין עלאין שליטין, דאינון עיינין דכלא, כמה דהות תמר, דכתיב בה {{ממ|בראשית|לח|}} {{צ|ותשב בפתח עינים}}, אתישבת בפתחא דנפקין מינה מלכין שליטין עלאין, דאקרון עיינין, כמה דאת אמר {{ממ|במדבר|טו|כד}} {{צ|אם מעיני העדה}}, כמה דכל שייפי גופא לא אזלין אלא בתר עיינין, ועיינין אינון מנהגין לכל גופא, אוף הכי מלכין וסנהדרין וכל אינון שליטין, כלא אזלין אבתרייהו, (ס"א כמה דאזלין שייפין בתר עיינין), ובגין כך אמר לה עיניך, אלין מלכין ושליטין דזמינין למיפק מינה. בשדה, מאן שדה, דא ציון וירושלם, דכתיב {{ממ|מיכה|ג|יב}} {{צ|ציון שדה תחרש}}, וכתיב {{ממ|בראשית|כז|כז}} {{צ|כריח שדה אשר ברכו יהו"ה}}, דא ירושלם, ועל דא כתיב עיניך בשדה, דאינון עיינין דילה דזמינין למיפק מינה, לא יהון שליטין אלא בשדה. אשר יקצרון, דהא מההוא שדה הוו נקטין כל בני עלמא תורה ונהורא דנהיר, דכתיב {{ממ|ישעיה|ב|ג}} {{צ|כי מציון תצא תורה}}. והלכת אחריהן, באלין עובדין דכשרן דאנא חמינא בך. הלא צויתי את הנערים וגו', כמשמע דיליה, בגין דאתתא דעתהא קלה. וצמית, לישנא דנקיות נקט, וצמית, דאי תיאובתיך לאדבקא בבר נש, לקיימא זרעא בעלמא, והלכת אל הכלים, אלין אינון צדיקיא דאקרון כלי יהו"ה, דכתיב {{ממ|ישעיה|נב|יא}} {{צ|הברו נשאי כלי יהו"ה}}, דזמינין צדיקייא לאייתאה לון כל עלמא דורונא למלכא משיחא, ואינון כלי יהו"ה, מאנין דקודשא בריך הוא אתהני בהו, אלין אינון מאנין תבירין, תבירין אינון בהאי עלמא בגין לקיימא אורייתא, ושימושא דקודשא בריך הוא אשתמש בהו, לא אשתמש אלא מגו הני כלים, וכד תתדבק בהו, ושתית וגו'. רבי יוסי פתח ואמר, {{ממ|רות|ג|ז}} {{צ|ויאכל בעז וישת וייטב לבו}}, מהו וייטב לבו, דבריך על מזוניה, ואוקמוה, ודא איהו רזא, דמאן דמברך על מזוניה, דא אוטיב ללביה, ומאן אוטיב (נ"א ומאן איהו), כמה דכתיב {{ממ|תהלים|כז|ז}} {{צ|לך אמר לבי}}, וכתיב {{ממ|תהלים|עג|כו}} {{צ|צור לבבי וגו'}}, ובגין דברכת מזונא חביבא קמי קודשא בריך הוא, כל מאן דבריך על שבעא, אוטיב וחדי לאתר אחרא, וסימנך סעודתי דשבת, דאתר אחרא אתהני מההיא ברכה דשבעא וחידו, והכא אתהני מההוא ברכה דשבעא (נ"א, דההוא צדיק בעז, ודא וייטב לבו). מאי טעמא, בגין דמזונא איהו קשה קמי קודשא בריך הוא, ההוא אתר, וכיון דבר נש אכיל ושתי וקא מברך, ההיא ברכתא סלקא, ואתהני מאינון מלין דשבעא דסלקין, ואשתכח דאתהני ממזונא מתתא ומלעילא, ודא איהו רזא דבין חברייא. רזא בחול לא אתהני ההוא אתר אלא מאינון מילין דסלקין מגו שבעא, וכלהו מילין מתעטרן ורוון ושבעין בחדו, וההוא אתר אתהני מנייהו. בשבת איהו רזא אחרא, במזונא ממש, ובההוא חדוה דמזונא דמצוה דשבת, ובכלא אשתכח כלילא מעילא ותתא, ורזא דא {{ממ|דה"א|כט|יד}} {{צ|כי ממך הכל ומידך נתנו לך}}, ודאי בהנאותיה דא, ובההוא חדוה דמזונא דמצוה דשבת, כמה דאוקמוה. מאן דמברך לקודשא בריך הוא מגו שבעא, בעי לכוונא לביה ולשואה רעותיה בחדוה, ולא ישתכח עציב, אלא דיברך בחדוה ברזא דא, ולישוי רעותיה, דהא איהו יהיב השתא לאחרא בחדוה בעינא טבא, וכמה דאיהו מברך בחדוה ובעינא טבא, הכי יהבין ליה בחדוה ובעינא טבא, ובגין כך לא ישתכח עציב כלל, אלא בחדוה, ובמילין דאורייתא, וישוי לביה ורעותיה למיהב ברכה דא ברזא דאצטריך. רזא הכא, ארבע רתיכין שליטין בארבע סטרין, ומשריין, אתזנו מההיא ברכתא דשבעא, ובאינון מלין דברוך אתה, אתהני ואתרבי ואתעטר ביה, ומאן דמברך אצטריך רעותא בחדוה ובעינא טבא, ועל דא כתיב {{ממ|משלי|כב|ט}} {{צ|טוב עין הוא יבורך}}, והכא שפיל לסיפיה דקרא, דכתיב כי נתן מלחמו לדל, דאי לא תימא הכי, האי קרא לאו רישיה סיפיה, ולאו סיפיה רישיה, אלא טוב <קטע סוף=דף ריח א/> {{ממ זהר משולב|ב|ריח|ב}}<קטע התחלה=דף ריח ב/>עין כמה דאוקימנא, הוא יברך ודאי, בעינא טבא בחדוה, ולאו איהו למגנא לברכא בחדוה, דהא מההיא ברכתא ומההוא חידו נתן מלחמו לדל, אתר דאצטריך לאתזנא מכל סטרין, אתר דלית ליה מגרמיה כלום, אתר דאתהני מכל סטרין, ואתכליל מכל סטרין, מלין אלין לא אתמסרו אלא לחכימין, דידעין רזין עלאין וארחין דאורייתא. תא חזי, בעז טב עינא הוה, תוקפא דמצחא לא הוה ביה לעלמא, מה כתיב {{ממ|רות|ג|ז}} {{צ|ויבא לשכב בקצה הערמה}}, רזא דכתיב {{ממ|שיר השירים|ז|ג}} {{צ|בטנך ערמת חטים}}. מהכא אוליפנא, כל מאן דמברך ברכת מזונא כדקא יאות, בחדוה ברעותא דלבא, כד סליק מהאי עלמא, אתר אתתקנא ליה גו רזין עלאין בהיכלין קדישין, זכאה איהו בר נש דנטיר פקודי דמאריה, וידע רזא דלהון, דלית לן פקודא ופקודא באורייתא דלא תליין ביה רזין עלאין, ונהורין וזיוין עלאין, ובני נשא לא ידעי ולא משגיחין ביקרא דמאריהון, זכאה חולקהון דצדיקיא אינון דמשתדלי באורייתא, זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי. תא חזי, דהא אמרו דכל אינון תקיפי מצחא דלית להו כסופא, לית להון חולקא בעלמא דין ובעלמא דאתי, כל אינון תקיפי מצחא דהוו בהו בישראל, כד הוו מסתכלן בההוא ציץ, הוו מתברן לבייהו, ומסתכלן בעובדייהו, בגין דציץ על את הוה קאים, וכל מאן דמסתכל ביה הוה מכסיף בעובדוי, ועל דא ציץ מכפרא על אינון תקיפי אנפין תקיפי מצחא. אתוון דרזא דשמא קדישא דהוו גליפין על ציצא, הוו נהרין ובלטין ונצצין, כל מאן דהוה מסתכל בההוא נציצו דאתוון, אנפוי נפלין מאימתא, והוה אתבר לביה, וכדין ציצא מכפרא עלייהו, כגוונא דא, כיון דאיהו גרים לתברא לביה ולאתכנעא מקמי מאריה. כגוונא דא קטרת, כל מאן דארח בההוא תננא, כד סליק ההוא עמודא מההיא מעלה עשן, הוה מברר לביה בברירו (דנהירו בחדוה), למפלח למאריה, ואעבר מניה זוהמא דיצר הרע, ולא הוה ליה אלא לבא חדא לקבל אבוה דבשמיא, בגין דקטרת תבירו דיצר הרע איהו ודאי בכל סטרין, וכמה דציץ הוה קאים על ניסא, אוף קטרת, דלית לך מלה בעלמא למתבר ליה לסטרא אחרא בר קטרת. תא חזי מה כתיב, (במדבר יז יא) {{צ|קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת}}, מאי טעמא, כי יצא הקצף מלפני יהו"ה החל הנגף, דהא לית תבירו לההוא סטרא בר קטרת, דלית לך מלה חביבא קמי קודשא בריך הוא כקטרת, וקיימא לבטלא חרשין ומלין בישין מביתא, ריחא ועשנא דקטרת דעבדי בני נשא, בההוא עובדא איהו מבטל, כל שכן קטרת. מלה דא גזרה קיימא קמי קודשא בריך הוא, דכל מאן דאסתכל וקרי בכל יומא עובדא (נ"א פרשתא) דקטרת, ישתזיב מכל מלין בישין וחרשין דעלמא, ומכל פגעין בישין, ומהרהורא בישא, ומדינא בישא ומותנא, ולא יתזק כל ההוא יומא, דלא יכיל סטרא אחרא לשלטא עליה, ואצטריך דיכוון ביה. אמר רבי שמעון, אי בני נשא הוו ידעי כמה עלאה איהו עובדא דקטרת קמי קודשא בריך הוא, הוו נטלי כל מלה ומלה מניה, והוו סלקי לה עטרה על רישייהו ככתרא דדהבא, ומאן דאשתדל ביה, בעי לאסתכלא בעובדא דקטרת, ואי יכוון ביה בכל יומא, אית ליה חולקא בהאי עלמא ובעלמא דאתי, ויסתלק מותנא מניה ומעלמא, וישתזיב מכל דינין דהאי עלמא, מסטרין בישין ומדינא דגיהנם ומדינא דמלכו אחרא. בההוא קטרת כד הוה סליק תננא בעמודא, כהנא הוה חמי אתוון דרזא דשמא <קטע סוף=דף ריח ב/>{{ממ זהר משולב|ב|ריט|א}}<קטע התחלה=דף ריט א/>קדישא פרישאן (נ"א פרחין) באוירא, וסלקו לעילא בההוא עמודא, לבתר כמה רתיכין קדישין סחרין ליה מכל סטרין, עד דסליק בנהירו, וחדוה וחדי למאן דחדי, וקשר קשרין לעילא ותתא, ליחדא כלא והא אוקימנא, ודא מכפר על יצר הרע, ועל עבודה זרה דאיהו סטרא אחרא והא אוקמוה: פתח ואמר, {{ממ|שמות|ל|א}} {{צ|ועשית מזבח מקטר קטרת וגו'}}, האי קרא אית לאסתכלא ביה, בגין דתרין מדבחין הוו, מדבחא לעלוון, ומדבחא דקטרת בוסמין, דא לבר, ודא לגו, האי מדבחא דקטרת דאיהו פנימאה, אמאי אקרי מזבח, והא לא דבחין ביה דבחין, ומזבח על דא אקרי. אלא בגין דבטיל וכפית לכמה סטרין בישין, ובגין דההוא סטרא בישא כפית, לא יכיל לשלטאה, ולא למהוי קטיגורא, ועל דא אקרי מזבח. כד ההוא סטרא בישא הוה חמי (ס"א עמודא דעשנא) עשנא דקטרת דסליק, אתכפיא וערק, ולא יכיל לקרבא כלל למשכנא, ובגין דלא אתזכי, ולא אתערב בההוא חדוה דלעילא בר קודשא בריך הוא בלחודוי, בגין דחביבא כל כך, לא קאים ההוא מזבח אלא (ד"א פנימאה) לגו, דהאי איהו מזבח דברכאן אשתכחו ביה, ועל דא סתים מעינא. מה כתיב באהרן, {{ממ|במדבר|יז|}} {{צ|ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה}}, דכפית ליה למלאך המות, דלא יכיל לשלטאה כלל, ולא למעבד דינא. סימנא דא אתמסר בידנא, די בכל אתר דקאמרי בכוונה ורעותא דלבא עובדא דקטרת, דלא שלטא מותנא בההוא אתר, ולא יתזק, ולא יכלין שאר עמין לשלטאה על ההוא אתר. תא חזי מה כתיב, מזבח מקטר קטרת, כיון דכתיב מזבח, אמאי אקרי מקטר קטרת, אלא בגין דנטלי מהאי אתר לאקטרא, כמה דעבד אהרן. תו, מזבח אצטריך לאקטרא, לקדשא ליה בההוא קטרת, ועל דא מקטר קטרת. תו מקטר קטרת, כתרגום לאקטרא קטרת, דהא אסיר לאקטרא באתר אחרא קטרת, בר ממחתה (נ"א ממחתה דיום הכפורים). תא חזי, האי מאן דדינא רדיף אבתריה, אצטריך להאי קטרת, ולאתבא קמי מאריה, דהא סיועא איהו לאסתלקא דינין מניה, ובהאי ודאי מסתלקין מיניה, אי הוא רגילא בהאי, לאדכרא תרין זמנין ביומא בצפרא וברמשא, דכתיב {{ממ|שמות|ל|ז}} {{צ|קטרת סמים בבקר בבקר}}, וכתיב {{ממ|שמות|ל|ח}} {{צ|בין הערבים יקטירנה}}, ודא איהו קיומא דעלמא תדיר, דכתיב (שם) {{צ|קטרת תמיד לפני יהו"ה לדורותיכם}}, ודאי הוא קיומא דעלמא לתתא, וקיומא דעלמא לעילא. בההוא אתר דלא אדכר בכל יומא עובדא דקטרת, דינין דלעילא שריין ביה, ומותנין סגיאו ביה, ועמין אחרנין שלטין עליה, בגין דכתיב קטרת תמיד לפני יהו"ה, תמיד איהו קיימא לפני יהו"ה, יתיר מכל פלחנין אחרנין, חביבא איהו עובדא דקטרת, דהוא יקיר וחביב קמי קודשא בריך הוא, יתיר מכל פלחנין ורעותין (נ"א ועובדין) דעלמא, ואף על גב דצלותא איהי מעליא מכלא, עובדא דקטרת הוא יקיר וחביב קמי קודשא בריך הוא. תא חזי, מה בין צלותא לעובדא דקטרת, צלותא אתקינו לה באתר דקרבנין דהוו עבדי ישראל, וכל אינון קרבנין דהוו עבדין ישראל, לאו אינון חשיבין כקטרת. ותו מה בין האי להאי, אלא צלותא איהו תקונא לאתקנא מה דאצטריך, קטרת עביד יתיר, מתקין, וקשיר קשרין, ועביד נהירו יתיר מכלא, ומאן איהו, דאעבר זוהמא, ואידכי משכנא, וכלא אתנהיר ואתתקן, ואתקשר כחדא. ועל דא בעינן לאקדמא עובדא דקטרת לצלותא בכל יומא ויומא, לאעברא זוהמא מעלמא, דאיהו תקונא דכלא בכל יומא ויומא, כגוונא דההוא קרבנא חביבא דאתרעי ביה קודשא בריך הוא. מה כתיב במשה, (שם לד) {{צ|ויאמר יהו"ה אל משה}}, קח לך סמים נטף וגו', אף על גב דאוקמוה, אבל מאי שנא בעובדא דא יתיר מכל מה דאמר ליה, אלא קח לך, להנאתך ולתועלתך, בגין דכד אתתא אתדכאת, הנאותא דבעלה איהו, ורזא דא קח לך סמים, לאעברא זוהמא, לאתקדשא אתתא בבעלה, זכאה חולקיה <קטע סוף=דף ריט א/>{{ממ זהר משולב|ב|ריט|ב}}<קטע התחלה=דף ריט ב/>דמשה. כגוונא דא, {{ממ|ויקרא|ט|ב}} {{צ|קח לך עגל בן בקר}} דאתמר לאהרן, לכפרא על חוביה, על ההוא עגל דאיהו גרים לון לישראל. ועל דא כתיב במשה, קח לך, להנאתך ולתועלתך, (וכן אוקמוה בפסל לך, מההוא פסולת דלוח אבנא נתעשר משה, אוף הכי לך, להנאתך ולטובתך). קטרת, קשיר קשירו, נהיר נהירו, ואעבר זוהמא, וד' אתחבר בה' (ד"א, אד' אתעביד ה'), ה' אתחבר בו', ו' סליק ואתעטר בה', ה' אתנהיר בי', וכלא סליק רעותא לאין סוף, והוי כלא קשירו חד, ואתעביד חד קשירו ברזא חדא, דאיהו קשרא עלאה דכלא. מכאן ולהלאה, כיון דכלא אתקשרא בהאי קשרא, אתעטר כלא ברזא דאין סוף, ורזא דשמא קדישא אתנהיר ואתעטר בכל סטרין, ועלמין כלהו בחדוה, ואתנהירו בוצינין, ומזונין וברכאן אשתכחו בכל עלמין, וכלא ברזא דקטרת, ואי זוהמא לא אתעבר, כלא לא אתעביד, דכלא בהאי תלייא. תא חזי, קטרת איהו קדמאה תדיר קדים לכלא, ובגיני כך עובדא דקטרת אצטריך לאקדמא לצלותא בשירין ותושבחן, בגין דכל דא לא סלקא, ולא אתתקן ולא אתקשר, עד דאתעבר זוהמא, מה כתיב {{ממ|ויקרא|טז|טז}} {{צ|וכפר על הקדש וגו'}}, בקדמיתא ולבתר ומפשעיהם לכל חטאתם, ועל דא בעינן לכפרא על קודשא, ולאעברא זוהמא, ולאתדכאה קודשא, ולבתר שירין ותושבחאן וצלותין, כלא כדקאמרן. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי, דהא אינון ידעין לתקנא תקונא דלעילא ותתא, כדבעינן לתקנא תקונא מתתא לעילא, עד דאתקשר כלא כחדא בקשורא חד, בההוא קטורא (ס"א קשורא) עלאה, כד בעינן לתקנא (תקונין דלתתא, בעינן לתקנא) בתקונא דאתוון רשימין, דקודשא בריך הוא אתקרי בהון. רבי שמעון ורבי אלעזר בריה, הוו יתבי ליליא חד ולעאן באורייתא, אמר רבי אלעזר לרבי שמעון אבוי, הא כתיב {{ממ|בראשית|ג|טז}} {{צ|ואל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך, בעצב תלדי בנים, ואל אישך תשוקתך וגו'}}, ואוליפנא דדא איהו רזא עלאה, תינח לתתא, אבל איהו כגוונא דלעילא מאי איכא למימר. פתח רבי שמעון ואמר, {{ממ|תהלים|מב|ב}} {{צ|כאיל תערג על אפיקי מים}}, האי קרא אוקמוה, אבל חיה חדא אית בעלמא, ואיהי שלטא בשולטנא על אלף מפתחן בכל יומא, ואיהי נוקבא, ותיאובתה (דילה) תדיר על אפיקי מים, למשתי ולאתרוואה מצחותא, דכתיב כאיל תערוג וגו'. הכא אית לאסתכלא, בקדמיתא כתיב כאיל, ולא כתיב כאילת, ולבתר תערוג, ולא כתיב יערוג, אבל רזא דא, דכר ונוקבא תרוייהו כחדא. והאי נוקבא תערוג על אפיקי מים, ואיהי מתעברא מן דכורא, וקשי עלה, דהא על דינא קיימא, וכד אולידת, קודשא בריך הוא זמין לה חד חויא עלאה רברבא, ואתי ונשיך לגבי ההוא אתר, ואולידת, ורזא דא, הרבה ארבה עצבונך והרונך, בגין דאיהי מתחלחלא בכל יומא, ובעציבו על עובדין דעלמא, בעצב תלדי בנים, בעצב, דא רזא דחויא, דעציב אנפיהון דעלמא. ואל אישך תשוקתך, כמה דאת אמר, תערוג על אפיקי מים, והוא ימשל בך, הא אוקימנא רזא, דאיהו שליט עלה, וכל דא למה, בגין דאמרה סיהרא כמה דתנינן, ובגיני כך אזעירת נהוראה, ואזעירת שלטנהא, ולית לה רשו מגרמה, בר כד יהבין לה חילא. בעצב תלדי בנים, כמה דאוקימנא, ואי תימא אמאי אצטריך חויא לדא, אלא דא פתח ארחא, לנחתא כל אינון נשמתין דעלמא, דאלמלא לא פתח אורחין לנחתא לתתא, לא ישרי בגויה דבר נש. מה כתיב {{ממ|בראשית|ד|ז}} {{צ|לפתח חטאת רובץ}}, מאי {{צ|לפתח}}? לההוא פתח דאתעתדא לאולדא, לאפקא נשמתין לעלמא, איהו קאים לגבי ההוא פתח, וכל אינון נשמתין דאצטריכו לנחתא בגופין קדישין, לא קאים איהו לההוא פתח, ולית ליה רשו בהאי נשמתא, ואי לאו הא חויא נשיך, ואסתאב ההוא אתר, ולאו איהי נשמתא דאתדכיא, והכא איהו רזא עלאה, בעצב תלדי בנים, רזא דא דא נחש, דהא <קטע סוף=דף ריט ב/>{{ממ זהר משולב|ב|רכ|א}}<קטע התחלה=דף רכ א/>עמיה אולידת נשמתין בגין דדא איהו על גופא ודא על נשמתא, ותרווייהו דא בדא. דא נקיט נשמתא ודא נקיט גופא. וזמינא דא חויא לאולדא כל אינון גופין עד דלא ייתי זמנא דיליה הדא הוא דכתיב {{ממ|ישעיה|סו|}} {{צ|בטרם תחיל ילדה}}. זמנא דחויא לאולדא בשבע שנין. והכא בשית מה דלאו איהו זמניה, ובההוא זמנא דאוליד לון מההוא לידה ימות דכתיב (שם כה) {{צ|בלע המות לנצח}}. וכתיב (שם כו) {{צ|יחיו מתיך נבלתי יקומון}}. אמר רבי שמעון בההוא זמנא דיתערון מתי עלמא ויתעתדון בארעא קדישא יקומון חיילין חיילין כלהו על ארעא דגליל, בגין דתמן זמין מלכא משיחא לאתגלאה, בגין דאיהו חולקיה דיוסף. ותמן אתברו (נ"א אתחרב) בקדמיתא, ומתמן שארו לאגלאה מכל אתרייהו ולאתבדרא ביני עממיא, כמה דאת אמר {{ממ|עמוס|ו|}} {{צ|ולא נחלו על שבר יוסף}}. ואמאי יקומון תמן, בגין דאיהו חולקיה דהוא דאשתוי בארונא, דכתיב (בראשית נ) {{צ|ויישם בארון במצרים}}. ולבתר אתקבר בארעא קדישא דכתיב {{ממ|יהושע|כד|}} {{צ|ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל מצרים קברו בשכם}}. ודא איהו דקאים בקיומא דברית יתיר מכלא. ובההוא זמנא דיתערון כלהו חיילין חיילין כלהו יהכון דא לחולק אבהתהון ודא לחולק אבהתהון, דכתיב {{ממ|ויקרא|כה}} {{צ|ושבתם איש אל אחוזתו}}, וישתמודעון דא לדא, וזמין קב"ה לאלבשא לון לכל חד וחד לבושי מרקמן, וייתו כלהו וישבחון למאריהון בירושלם, ויתחברון תמן אוכלוסין אוכלוסין, וירושלם יתמשך לכל סטרין. יתיר ממה דאתמשך כד אתחברו תמן מגלותא. כיון דיתחברון וישבחון למאריהון קודשא בריך הוא יחדי עמהון הדא הוא דכתיב {{ממ|ירמיהו|לא|}} {{צ|ובאו ורננו במרום ציון}}. ולבתר ונהרו אל טוב יהו"ה וגו', כל חד וחד לחולקיה וחולק אבהתוי. ואחסנתהון דישראל תהא עד (נ"א רמתא דרומא) דמטא דרומאי. ותמן ילפון אורייתא והא אוקמוה וכתיב {{ממ|ישעיה|כו|}} {{צ|הקיצו ורננו שוכני עפר וגו'}}: <קטע סוף=דף רכ א/> qxvhhy2aydph7ok07unxlf7758oqr03 עמוד ראשי/טקסטים חדשים 0 276338 2942768 2942709 2025-06-19T12:01:02Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים 2942768 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[טור ברקת|טור ברקת על שו"ע]] {{*}} [[משנה אהלות עם ניקוד]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום רביעי|סליחות זליגמן בער - ליום רביעי]] {{*}} [[שבחי הצדיקים (עידאן)]] {{*}} [[ראה מעשה]] {{*}} [[חבור יפה מהישועה]] {{*}} [[בקש שלמה]] {{*}} [[תורה וחיים]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רמב]] {{*}} [[ספר השמד הטבלה העגולה של המלך ארטוש]] </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> be2xovp0nskyijosmw3hh59hlheesmn 2942821 2942768 2025-06-19T18:00:29Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים 2942821 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[טור ברקת|טור ברקת על שו"ע]] {{*}} [[משנה אהלות עם ניקוד]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום רביעי|סליחות זליגמן בער - ליום רביעי]] {{*}} [[שבחי הצדיקים (עידאן)]] {{*}} [[ראה מעשה]] {{*}} [[חבור יפה מהישועה]] {{*}} [[בקש שלמה]] {{*}} [[תורה וחיים]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רמב]] {{*}} [[ספר השמד הטבלה העגולה של המלך ארטוש]] </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> pyxolj4z8g17hvbqd2l1fw6k9pflmdn 2942891 2942821 2025-06-20T00:00:31Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים 2942891 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[טור ברקת|טור ברקת על שו"ע]] {{*}} [[משנה אהלות עם ניקוד]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום רביעי|סליחות זליגמן בער - ליום רביעי]] {{*}} [[שבחי הצדיקים (עידאן)]] {{*}} [[ראה מעשה]] {{*}} [[חבור יפה מהישועה]] {{*}} [[בקש שלמה]] {{*}} [[תורה וחיים]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רמב]] {{*}} [[ספר השמד הטבלה העגולה של המלך ארטוש]] </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> qf3sfa0gyz7v55wi7t3xsg0m4x3ywgt 2942917 2942891 2025-06-20T06:00:28Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים 2942917 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[טור ברקת|טור ברקת על שו"ע]] {{*}} [[משנה אהלות עם ניקוד]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום רביעי|סליחות זליגמן בער - ליום רביעי]] {{*}} [[שבחי הצדיקים (עידאן)]] {{*}} [[ראה מעשה]] {{*}} [[חבור יפה מהישועה]] {{*}} [[בקש שלמה]] {{*}} [[תורה וחיים]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רמב]] {{*}} [[ספר השמד הטבלה העגולה של המלך ארטוש]] </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> e16mxf828ji461456w9mex5i1w4xrr9 מקור:חוק הדיינים 116 281415 2942826 2935197 2025-06-19T18:03:58Z Fuzzy 29 2942826 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הדיינים, תשט"ו-1955 <מאגר 2000243 תיקון 2160529 תקן 147193 קוד a163Y00000DuCnmQAF> <מקור> ((ס"ח תשט"ו, 68|חוק הדיינים|2:208197)); ((תשי"ט, 135|תיקון|3:208198)); ((תשכ"א, 82|הוראות שעה|4:208199)); ((תשכ"ד, 140|תיקון מס' 2|5:208200)); ((תשכ"ו, 18|תיקון מס' 3|6:208201)); ((תשכ"ט, 41|תיקון מס' 4|6:208202)), ((99|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון|6:208178)); ((תשל"ב, 43|חוק הבחירות למועצת הרבנות הראשית|7:209388)); ((תש"ם, 94|חוק הרבנות הראשית לישראל|9:209384)), ((136|ת"ט|ec:9:317809)); ((תשמ"א, 141|חוק עבירות קנס (נושאי משרה שיפוטית)|9:209220)); ((תשמ"ד, 50|תיקון מס' 8|10:210137)); ((תשמ"ו, 36|חוק העבירות המינהליות|11:210460)); ((תשמ"ט, 69|תיקון מס' 11|12:210692)), ((76|תיקון מס' 12|12:210747)); ((תש"ן, 121|חוק הדיינים, הקאדים והקאדי מד'הב (חקירה ושיפוט פלילי)|12:210793)); ((תשנ"א, 110|תיקון מס' 14|12:210817)), ((116|חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה)|12:211709)), ((209|חוק בעלי תפקידים שיפוטיים (תקופת כהונה)|12:210864)); ((תשנ"ח, 181|תיקון מס' 4 לחוק הכנסת|14:211499)); ((תש"ס, 198|חוק בתי הדין הדתיים (תיקוני חקיקה)|15:300212)); ((תשס"ב, 598|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים|15:300550)); ((תשס"ד, 295|תיקון מס' 20|16:299797)), ((321|חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)|16:299863)), ((329|חוק נושאי משרה שיפוטית (שיקול דעת של חברי ועדה לבחירת נושאי משרה שיפוטית) (תיקוני חקיקה)|16:299772)); ((תשס"ו, 285|תיקון מס' 42 והוראת שעה לחוק בתי המשפט|16:579102)); ((תשס"ז, 85|תיקון מס' 23|17:300640)); ((תשס"ח, 431|תיקון מס' 2 לחוק הרבנות הראשית לישראל|17:300892)); ((תשס"ט, 287|תיקון מס' 42 והוראת שעה לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 2)|18:300957)); ((תשע"ג, 38|תיקון מס' 25|18:300898)), ((83|תיקון מס' 26|19:301524)); ((תשע"ד, 327|תיקון מס' 75 לחוק בתי המשפט|19:301441)); ((תשע"ז, 7|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|20:362655)); ((תשפ"א, 384|תיקון מס' 29|24:605365)). <מבוא> ((סמכויות השר לפי [[סעיפים 5]] [[ו-6(א1) עד 7]], לרבות הסמכות לפי [[סעיף 6(ג)]] לכהן כיושב ראש הוועדה לבחירת דיינים, הועברו לשר לשרותי דת (י״פ תש״ף, 6525).)) @ 1. הגדרות (תיקון: תשס"ב, תשס"ד) : בחוק זה - :- "דיין" - חבר בית דין רבני כמשמעותו [[דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל#53|בדבר-המלך-במועצתו, 1922–1947]], [[2:208095|בחוק בתי הדין הרבניים (אישור מינויים), תשי"ב-1952]], [[ובחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953]]; :- "מועצת הרבנות הראשית" - כמשמעותה [[=חוק הרבנות הראשית|בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980]] (בחוק זה - חוק הרבנות הראשית); :- "השר" - שר המשפטים; :- "הנציב" - נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי [[סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002]]. @ 2. נושא החוק : חוק זה דן בדיינים של בית הדין הרבני הגדול, המשמש בית דין לערעורים, ושל בתי הדין הרבניים האזוריים. @ 3. כשירותם של דיינים (תיקון: תשס"ד) : מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית תוך שנתיים לפני המינוי, כשיר להתמנות דיין. תנאי ההסמכה וסדריה ייקבעו בתקנות שיתקין השר בהסכמת מועצת הרבנות הראשית. : ((פורסמו [[תקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה), תשט"ו-1955]].)) @ 3א. אזרחות (תיקון: תשכ"ד) : (א) לא יתמנה דיין מי שאינו אזרח ישראלי. : (ב) היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות אחרת ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה. @ 4. הרבנים הראשיים, רבנים מקומיים (תיקון: תשמ"ד, תשע"ג) : הרבנים הראשיים לישראל יהיו דיינים בתוקף תפקידם. @ 5. דרך המינוי (תיקון: תשס"ד, תשע"ג) : הדיינים יתמנו על ידי נשיא המדינה לפי הצעת הוועדה לבחירת דיינים (להלן - הוועדה) שתובא לפני הנשיא על ידי השר. @ 6. הוועדה לבחירת דיינים (תיקון: תשמ"ד, תשנ"ח, תשס"ד, תשע"ג-2, תשפ"א) : (א) הוועדה תהיה של 13 חברים: :: (1) שני הרבנים הראשיים לישראל; :: (2) שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול שיבחר חבר דייניו לשלוש שנים; :: (3) שר המשפטים, השר לשירותי דת וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה, אולם הממשלה רשאית לבחור שר אחר במקום שר המשפטים - בהסכמתו; :: (4) שני חברי כנסת שייבחרו על ידיה בבחירה חשאית ויכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת - עד שתבחר הכנסת החדשה חברים אחרים במקומם, והכל בכפוף להוראות [[חוק הכנסת, התשנ"ד-1994]]; :: (5) שני עורכי דין העובדים במקצועם, שייבחרו על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים; :: (6) שתי טוענות רבניות העובדות במקצוען, שייבחרו בתוך שלושה חודשים ממועד כינון ממשלה חדשה - האחת על ידי שר המשפטים והשנייה על ידי השר לשירותי דת. : (א1) לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו נשים. : (ב) הרכב הועדה יפורסם ברשומות. : (ג) השר ישמש יושב ראש הועדה. : (ד) הועדה תוכל לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה ובהם שני הרבנים הראשיים לישראל. : (ה) לענין סעיפים קטנים (א) ו-(ד), התפנה מקומו של רב ראשי לישראל או של שני הרבנים הראשיים לישראל כאמור [[בסעיף 20(ד) לחוק הרבנות הראשית]], יהיו חברי הועדה במקום שני הרבנים הראשיים לישראל, הרב הראשי לישראל הנותר או מי שקיבל את סמכויותיהם לפי [[אותו סעיף]], בהתאמה. @ 6א. סייג למינוי דיין (תיקון: תשנ"א) : הועדה לא תציע מינוי של דיין, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון. @ 6ב. הצבעה בועדה (תיקון: תשס"ד-3) : חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה. @ 7. סדרי עבודת הועדה (תיקון: תשס"ד, תשע"ג, תשפ"א) : (א) השר, בהודעה ברשומות, יודיע שיש למנות דיין ויכנס את הועדה אם התקיים אחד מאלה: :: (1) השר ראה שיש למנות דיין במקום דיין שהתפנה מקומו או בנוסף על הדיינים המכהנים; :: (2) התפנה מקומו של דיין ונשיא בית הדין הרבני הגדול ראה שיש למנות דיין אחר במקומו וביקש מהשר לעשות כן. : (ב) אלה רשאים להציע מועמדים: השר; שני הרבנים הראשיים לישראל; שלושה חברי הועדה כאחד. : (ג)(1) הצעת הועדה על מינויו של דיין תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה. :: (2) על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של דיין לבית הדין הרבני הגדול תהיה על דעת עשרה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מ-13, תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים. : (ג1)(1) התקבלה בועדה החלטה בהעדר שני הרבנים הראשיים לישראל, רשאי כל אחד מהם לבקש מהשר לכנס את הועדה כדי לקיים דיון חוזר בענין שלגביו התקבלה ההחלטה; :: (2) בקשה כאמור בפסקה (1) תוגש לא יאוחר מתום 10 ימים ממועד קבלת ההחלטה; :: (3) השר יכנס את הועדה לשם קיום דיון חוזר בהחלטה בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה; :: (4) על החלטה שהתקבלה בדיון חוזר לא ניתן לקיים דיון חוזר. : (ד) שאר סדרי דיוניה ועבודתה של הועדה ייקבעו על ידיה. :: ((פורסמו [[כללי הדיינים (סדרי העבודה של הוועדה לבחירת דיינים), התשנ"ח-1997]].)) @ 8. נשיאים, אבות בתי דין והרכב בתי הדין (תיקון: תשכ"ו, תשכ"ט, תש"ם, תשמ"ט, תשנ"א, תשס"ד, תשס"ו, תשע"ג, תשע"ד) : (א) נשיא בית הדין הרבני הגדול יהיה הרב הראשי לישראל שנקבע לכך לפי [[חוק הרבנות הראשית]]; : (ב) בית הדין הרבני הגדול ידון בשלושה; ואולם בעניין מהעניינים הבאים, שקבע השר בתקנות בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוא ידון בדיין אחד, אם לא הורה נשיא בית הדין הרבני הגדול הוראה אחרת לעניין מסוים: :: (1) עניינים שלא על ריב; :: (2) צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מן הארץ; :: (3) כל עניין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד; :: (4) ענייני סדר ומינהל; :: (5) עניינים הנדונים במעמד צד אחד. : (ג) יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש ההרכב; יושב בדין הרב הראשי לישראל שאינו מכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש ההרכב, ובלבד שבאותו הרכב אינו יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול; בהרכב אחר ישב בראש הוותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. : (ד)(1) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי למנות להרכב קבוע של שלושה דיינים בבית דין רבני אזורי ומקרב אותם דיינים, אב בית דין אחד, אשר יכהן דרך קבע כראש ההרכב; אב בית דין שעבר לכהן דרך קבע בהרכב אחר ואינו מכהן בו כראש הרכב - יפקע מינויו כאב בית דין. :: (2) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי למנות לבית דין רבני אזורי שבו קיימים לפחות שלושה הרכבים קבועים של שלושה דיינים, ראש אבות בית דין אחד מקרב אבות בית הדין של אותו בית דין, ואולם אם נבחר דיין, ששימש כדיין לפחות שנתיים, לכהונת רב ראשי לעיר שיש בה בית דין רבני אזורי כאמור יהיה הוא ראש אבות בית הדין באותו בית דין. :: (3) מינוי של אב בית דין או ראש אבות בית דין לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ורשאי נשיא בית הדין הרבני הגדול להאריך את תקופת הכהונה לתקופות כהונה נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ארבע שנים. : (ה) בית דין רבני אזורי ידון בשלושה; ואולם בענין מהענינים הבאים, שקבע השר בתקנות בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוא ידון בדיין אחד, אם לא הורה נשיא בית הדין הרבני הגדול הוראה אחרת לענין מסויים: :: (1) ענינים שלא על ריב; :: (2) צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ; :: (3) כל ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד; :: (4) ענייני סדר ומינהל; :: (5) עניינים הנדונים במעמד צד אחד. :: ((פורסמו [[תקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין אחד), התש"ן-1990]].)) : (ה1) בבית הדין הרבני הגדול ובבית הדין הרבני האזורי, במשפטים בהם הוא דן בשלושה, תהא ליושב ראש בית הדין, על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה), הסמכות לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בענייני סדר ומינהל, ורשאי הוא להסמיך לדון בעניינים כאמור חבר אחר של בית הדין. : (ה2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה) - :: (1) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין פלוני, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים; :: (2) מותב שהחל לדון בעניין פלוני רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים, ובהם הדיינים שהחלו בדיון. : (ו) יושב בדין ראש אבות בית דין, ישב הוא בראש ההרכב; לא יושב בדין ראש אבות בית דין ויושב בו אב בית דין, ישב הוא בראש ההרכב; לא יושב בדין ראש אבות בית דין ויושב בו יותר מאב בית דין אחד, ישב בראש ההרכב אב בית הדין שקבע נשיא בית הדין הרבני הגדול, ואם לא קבע כאמור - הוותיק בכהונת אב בית דין, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם; בהרכב אחר ישב בראש הותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. : (ז) לענין סעיף זה רואים את הוותק בכהונה כדיין לפי תאריך מינויו של הדיין לבית הדין הרבני הגדול או לבית דין רבני אזורי, הכל לפי הענין. : (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ו), דיין עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית הדין הרבני הגדול אחרת לעניין הרכב מסוים. @ 8א. קביעת מותבים, מועדים ומקום כהונה (תיקון: תשס"ד, תשע"ג) : (א) נשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע כללים לענין - :: (1) הרכבי הדיינים בבתי הדין הרבניים וחלוקת סוגי הענינים שיידונו לפני כל מותב; :: (2) קביעת מועדי הדיון בבתי הדין הרבניים. : (ב) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי לקבוע לענין פלוני את המותב שידון בו ואת המועד לתחילת הדיון. : (ג) נשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע את מקום כהונתו של דיין בבית דין רבני אזורי עם מינויו. @ 9. מינוי לכהונה בפועל (תיקון: תש"ם, תש"ס, תשס"ד, תשע"ג) : (א) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי, בהסכמת המועמד ובהסכמת השר, למנות לכהונה בפועל - :: (1) דיין בית הדין הרבני הגדול - לראש אבות בית דין, לאב בית דין או לדיין בית דין רבני אזורי; :: (2) דיין בית דין רבני אזורי - לדיין בית הדין הרבני הגדול. : (ב) כהונה בפועל לפי סעיף זה ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים. : (ב1) מי שהתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בעניין הנתון לסמכות בית הדין שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו עניין בשתי ערכאות. : (ג) (((בוטל).)) @ 9א. דיין עמית (תיקון: תשס"ו, תשס"ט, תשע"ד) : (א) השר ונשיא בית הדין הרבני הגדול כאחד, רשאים למנות דיין בית דין רבני אזורי שיצא לקצבה לפי [[סעיף 16(א)(1), (ב)(1) או (ב)(2)]], לתפקיד של דיין עמית בבית דין רבני אזורי (בחוק זה - דיין עמית). : (ב) לא ימונה דיין כדיין עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום שהשר ונשיא בית הדין הרבני הגדול הודיעו לוועדה על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי. : (ג) דיין עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, והשר ונשיא בית הדין הרבני הגדול רשאים, לפי בחירת הוועדה, להאריך את מינויו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, והכול ובלבד שלא יכהן כדיין עמית מי שגילו עולה על 75. : (ד) דיין עמית יראו אותו כדיין לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית. : (ה) מספר הדיינים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של דיינים בבתי הדין הרבניים האזוריים. @ 10. הצהרת אמונים : מי שנתמנה דיין חייב, בטרם ישב בדין, להצהיר בפני נשיא המדינה ובמעמד הרבנים הראשיים לישראל, הצהרה זו: :: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל, לשפוט את העם משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים". @ 11. כוחו של מינוי : דיין שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו. @ 12. אי תלותם של דיינים : אין על דיין מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של הדין לפיו הוא דן. @ 12א. ערעור (תיקון: תשע"ג) : (א) פסק דין של בית דין רבני אזורי ניתן לערעור לפני בית הדין הרבני הגדול. : (ב) החלטה אחרת של בית דין רבני אזורי ניתנת לערעור לפני בית הדין הרבני הגדול, אם ניתנה רשות לכך מאת דיין של בית הדין הרבני הגדול. @ 13. סדרי מינהל (תיקון: תש"ם, תשמ"ט, תשס"ד, תשע"ג) : (א) השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, יקבע, בתקנות או בהוראות מינהל, לפי הענין, את סדרי המינהל של בתי הדין הרבניים וימנה על ביצועם את אחד הדיינים או אדם הכשיר להיבחר רב עיר, שיהיה אחראי בפניהם; מינוי לפי סעיף קטן זה של מי שכשיר להיבחר רב עיר טעון אישור הוועדה. :: ((פורסמו [[תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל|תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל - התשנ"ג]].)) :: ((פורסמו [[כללי הדיון בבקשות לגיור, התשס״ו–2006]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הדיינים (פגרות), התשע"ג-2013]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025]].)) : (ב) מנהל בתי הדין הרבניים שאיננו דיין, מינוייו אינו טעון מכרז פומבי ודינו, לענין [[סעיף 17]] ולענין [[חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969]], כדין דיין. @ 14. תקופת כהונתם של דיינים (תיקון: תשנ"א, תשע"ג) : כהונת דיין תתחיל ביום שהצהיר הצהרת אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה: : (1) בצאתו לקיצבה; : (2) בהתפטרותו; : (3) בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת; : (4) על-פי החלטת הוועדה כאמור [[בסעיף 16א]]; : (5) על-פי החלטת בית הדין המשמעתי. @ 15. התפטרות (תיקון: תשס"ד) : דיין רשאי להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לשר, וכהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים השר למועד קצר יותר. @ 16. קיצבה (תיקון: תשי"ט, תשל"ב, תשע"ג) : (א) דיין יצא לקיצבה - :: (1) בהגיעו לגיל שבעים, הוראה זו תחול גם על ראש אבות בית דין המכהן בתפקיד זה מכוח בחירתו לרב עיר ולא תחול על רב ראשי לישראל; :: (2) משקבעה הוועדה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שקבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו. ::: ((פורסמו [[כללי הדיינים (יציאת דיין לקצבה מחמת מצב בריאותו), התשמ"ה-1985]].)) : (ב) דיין רשאי לצאת לקיצבה - :: (1) לאחר שכיהן עשרים שנה, אם הגיע לגיל ששים; :: (2) לאחר שכיהן חמש עשרה שנה, אם הגיע לגיל ששים וחמש; :: (3) אם ביקש זאת ובקשתו אושרה על ידי הוועדה. : (ג) בחישוב תקופת כהונתו של דיין לענין סעיף קטן (ב) תצורף אל תקופת כהונתו כדיין כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה אותו לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים. @ 16א. סיום כהונת דיין (תיקון: תשנ"א, תשס"ב, תשע"ג, תשפ"א) : (א) הוועדה רשאית, על פי הצעת יושב ראש הועדה או רב ראשי לישראל המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול או הנציב, להחליט ברוב של תשעה חברים לפחות, על סיום כהונתו של דיין. : (ב) הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של דיין, רשאית היא למנות מבין חבריה ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה. : (ג) הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לדיין לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו. : (ד) החליטה הועדה על סיום כהונתו של דיין, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל. : (ה) דיין שנפתחה נגדו חקירה בעבירה שבנסיבות הענין יש עמה קלון, לא תקבע הועדה את שיעור הגימלה שיקבל עד לסיום החקירה נגדו והחלטה שלא להעמידו לדין, או עד למתן פסק הדין בענינו, לפי הענין. : (ו) דיין שנפתחה נגדו חקירה בעבירה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאית הועדה ברוב של תשעה חברים לפחות, להשעותו לתקופה שתמצא לנכון. @ 16ב. סמכות דיין לסיים דיון (תיקון: תש"ס, תשע"ג) : (א) דיין שהחל בדיון ויצא לקצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שלושה חודשים מיום היציאה לקצבה או הפרישה. : (ב) דיין שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת או משום שהסתיימה תקופת כהונתו בפועל, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו. : (ג) לענין סעיף זה, "תחילת דיון" - שמיעת עדות או טענות בעל דין. @ 17. משכורת ותשלומים אחרים : משכורתו של דיין והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו, ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים. החלטות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות. : ((פורסמה [[החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981]].)) @ 17א. הצהרת הון (תיקון: תשע"ז) : [[סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]], יחולו על דיין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: : (1) במקום "נשיא בית המשפט העליון" יקראו "נשיא בית הדין הרבני הגדול"; : (2) במקום "[[כללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007]]" יקראו "[[כללי אתיקה לדיינים, התשס"ח-2008]]"; : (3) [[חוק בתי המשפט|בסעיף 21ז]], במקום "[[-|בסעיף 19(1) עד (3)]]" יקראו "[[בסעיף 21א(1) עד (3)]]" ובמקום "לבית הדין" יקראו "לבית הדין המשמעתי לדיינים". @ 18. ייחוד הכהונה (תיקון: תש"ם, תשס"ד) : דיין לא יהיה חבר בכנסת או במועצה של רשות מקומית או במועצה דתית; אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת השר ונשיא בית הדין הרבני הגדול, למלא באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם לדעתם אין הדבר פוגע במעמדו כדיין. @ 19. העברת דיין למקום אחר (תיקון: תש"ם, תשס"ד) : ראה השר צורך, מסיבות מינהליות, להעביר דיין דרך קבע לבית דין רבני שבמקום אחר, יקבל תחילה את הסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול לאותה העברה. @ 19א. עילות פסלות (תיקון: תשס"ד-2) : (א) דיין לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), דיין לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה: :: (1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של הדיין או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת; :: (2) יש לדיין ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של הדיין יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו; :: (3) בטרם התמנה לדיין היה הדיין מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת; :: לענין סעיף קטן זה - ::- "בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הדיין או שהדיין היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; ::- "בן משפחה מדרגה ראשונה" - בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הדיין או שהדיין היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; ::- "עד מרכזי" - עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) דיין רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני דיין אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), דיין רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל דיין אחר לא תשנה את עילת הפסלות. : (ה) נטענה טענת פסלות נגד דיין, יחליט בה אותו דיין לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת. : (ו) התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור [[בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]] (בחוק זה - חוק לשכת עורכי הדין), רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת דיין; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין הדיין שלגביו התקיימה עילת הפסלות. : (ז) החלטת דיין או בית דין לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית הדין הרבני הגדול; בערעור ידון נשיא בית הדין הרבני הגדול, או מותב של דיינים של בית הדין הרבני הגדול, או אחד הדיינים של בית הדין הרבני הגדול, הכל כפי שיקבע הנשיא. : (ח) בעל דין שבדעתו לערער על החלטת דיין או בית דין לפי סעיף זה יודיע על כך לבית הדין, ומשהודיע כך, יופסק הדיון עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט הדיין או בית הדין, לפי הענין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך בהליך; הוחלט להמשיך בדיון והוגש הערעור, רשאי נשיא בית הדין הרבני הגדול או מי שדן בערעור להורות, לבקשת המערער בכתב הערעור, על הפסקת ההליך עד להחלטה בערעור. @ 19ב. כללי אתיקה לדיינים (תיקון: תשס"ז) : נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהסכמת חבר דייני בית הדין הרבני הגדול ולאחר התייעצות עם השר, רשאי לקבוע כללי אתיקה לדיינים. : ((פורסמו [[כללי אתיקה לדיינים, התשס״ח–2008]].)) @ 19ג. ועדת אתיקה (תיקון: תשס"ז) : (א) נשיא בית הדין הרבני הגדול, לאחר התייעצות עם השר, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: דיין של בית הדין הרבני הגדול, והוא יהיה היושב ראש, ושני דיינים של בית דין רבני אזורי. : (ב) ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בעניני אתיקה של דיינים, לפי פניה של דיין שכללי האתיקה לדיינים שנקבעו לפי [[סעיף 19ב]] חלים עליו – בענין הנוגע אליו. : (ג) חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה אחת של שש שנים. : (ד) ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת. : (ה) ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. @ 20. בית דין משמעתי (תיקון: תש"ם, תשס"ד) : (א) כל דיין יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי. : (ב) בית הדין המשמעתי יהיה של חמישה ובהם שלושה דיינים, או של שלושה ובהם שני דיינים, הכל לפי שנשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע לכל ענין. : (ג) חברי בית הדין המשמעתי יתמנו לכל ענין על ידי חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול. לא מינה חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול את חברי בית הדין המשמעתי תוך 30 יום מיום שהוגשה קובלנה בידי השר, ימנה נשיא בית הדין הרבני הגדול, את חברי בית הדין המשמעתי. : (ד) אב בית הדין המשמעתי יהיה נשיא בית הדין הרבני הגדול או הותיק שבין שאר הדיינים, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. : (ה) השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי להתקין תקנות לענין סדרי הדין בבית הדין המשמעתי. @ 21. קובלנה על דיין (תיקון: תשס"ד, תשס"ז, תשע"ג) : (א) השר, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על דיין על יסוד אחד מאלה: :: (1) הדיין נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו; :: (2) הדיין התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של דיין בישראל; :: (3) הדיין הורשע על עבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון; :: (4) הוועדה מצאה שהדיין השיג את מינויו שלא כדין; :: (5) הדיין הפר כלל מכללי האתיקה לדיינים שנקבעו לפי [[סעיף 19ב]]. : (ב) מגיש הקובלנה רשאי להיות מיוצג בפני בית הדין המשמעתי על ידי בא כוחו. @ 21א. אמצעי משמעת (תיקון: תשע"ג) : אמצעי המשמעת שבית הדין המשמעתי מוסמך להטיל הם: : (1) הערה; : (2) התראה; : (3) נזיפה; : (4) העברה למקום כהונה אחר; : (5) העברה מן הכהונה, בין בתשלום קצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה. @ 22. מסקנות בית הדין המשמעתי (תיקון: תשס"ד, תשע"ג) : (א) בית הדין המשמעתי יביא את החלטותיו, לזכות או לחובה, לשר. : (ב) (((בוטל).)) @ 22א. (תיקון: תשי"ט, תשע"ג) : (((בוטל).)) @ 23. השעיית דיין (תיקון: תש"ם) : (א) הוגשה על דיין קובלנה על פי [[סעיף 21]], או הוגשה נגדו תביעה פלילית, רשאים נשיא בית הדין הרבני הגדול להשעות את הדיין לתקופה שימצאו לנכון. : (ב) בית הדין המשמעתי רשאי, על פי בקשת הדיין, לבטל את השעייתו. @ 24. פרסום ברשומות (תיקון: תשס"ה) : הודעה על מינוי דיין ועל גמר כהונתו של דיין וכן הודעה על קביעת נשיא בית הדין הרבני הגדול כאמור [[בסעיף 8]] תפורסם ברשומות. @ 25. תביעה פלילית (תיקון: תשמ"א, תשמ"ו, תש"ן) : (א) לא תיפתח חקירה פלילית נגד דיין אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ולא יוגש כתב אישום נגד דיין, אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב. @ 26. הוראות מעבר : (א) מי שכיהן כדיין ערב תחילתו של חוק זה - :: (1) רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה; :: (2) יצהיר אמונים לפי [[סעיף 10]] תוך שני חדשים מיום תחילתו של חוק זה. : (ב) מי שכיהן כמנהל המחלקה לרבנות ושיפוט רבני במשרד הדתות ערב תחילתו של חוק זה, כשיר להיות ממונה על ביצוע סדרי המינהל של בתי הדין הרבניים כאמור [[בסעיף 13]]. @ 27. ביצוע ותקנות (תיקון: תשכ"ו, תש"ם, תשס"ד, תשע"ג) : (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות קביעת אגרות שישולמו בבתי דין רבניים; השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובהתייעצות עם חבר דייני בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, רשאי לקבוע בתקנות - :: (1) את סדרי הדין בבתי הדין הרבניים; ::: ((פורסמו [[תקנות הדיינים (פגרות), התשע"ג-2013]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התש"ף-2020]].)) :: (2) את סדרי ייצוגם של בעלי דין לפני בתי דין רבניים על ידי מי שאינו עורך דין; ::: ((פורסמו [[תקנות הטוענים הרבניים, התשס"א-2001]].)) :: (3) את הסמכויות המינהליות של ראשי אבות בית דין. :: ((פורסמו [[תקנות הדיינים (אגרות), תשי"ז-1957]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הדיינים (פרישה לקיצבה וגימלאות), תשי"ט-1959]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הדיינים (החזרת פיקדונות בבתי דין רבניים), התשנ"ט-1999]].)) : (ב) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. @ 28. ביטולים : (א) תקנות כנסת ישראל ותקנות הבחירות שהותקנו על פיהן, לא יחולו על מינוי דיינים. : (ב) [[חוק לקביעת משכורתם של נשיא המדינה, חברי הממשלה והרבנים הראשיים לישראל|החוק לקביעת משכורתם של נשיא המדינה, חברי הממשלה, שופטי המדינה ומבקר המדינה, תשי"א-1950]] - לא יחולו על משכורתם של דיינים שחוק זה דן בהם. @ 29. (תיקון: תשכ"ב, תשל"ב) : (((בוטל).)) == תוספת (((פקעה))) (תיקון: תשס"ט) == <פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ"ד באייר תשט"ו (16 במאי 1955). <חתימות> * משה שרת, ראש הממשלה * משה שפירא, שר הדתות * יוסף שפרינצק, יושב ראש הכנסת, ממלא מקום נשיא המדינה ds1jagum6j36t7208racfv7pfi41pqu תקנות התעבורה 0 286540 2942767 2941196 2025-06-19T12:00:35Z OpenLawBot 8112 [2942757] תיקון טעות 2942767 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות התעבורה, תשכ״א–1961}} {{ח:קטע3||תקנות לביצוע {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשכ״א, 1425|תקנות התעבורה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1128.pdf}}, {{ח:תיבה|2518|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1183.pdf}}, {{ח:תיבה|2525|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1183.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 354|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1222.pdf}}, {{ח:תיבה|1442|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1278.pdf}}, {{ח:תיבה|2213|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1333.pdf}}, {{ח:תיבה|2681|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1366.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 221|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1384.pdf}}, {{ח:תיבה|730|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1397.pdf}}, {{ח:תיבה|1505|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1451.pdf}}, {{ח:תיבה|2109|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1490.pdf}}, {{ח:תיבה|2151|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1491.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 242|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1511.pdf}}, {{ח:תיבה|330|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1518.pdf}}, {{ח:תיבה|389|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1522.pdf}}, {{ח:תיבה|788|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1545.pdf}}, {{ח:תיבה|1024|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1563.pdf}}, {{ח:תיבה|1208|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1576.pdf}}, {{ח:תיבה|1379|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1590.pdf}}, {{ח:תיבה|1564|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1604.pdf}}, {{ח:תיבה|1786|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1620.pdf}}, {{ח:תיבה|1786|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1620.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 184|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1637.pdf}}, {{ח:תיבה|276|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1641.pdf}}, {{ח:תיבה|376|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1647.pdf}}, {{ח:תיבה|377|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1647.pdf}}, {{ח:תיבה|1353|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1683.pdf}}, {{ח:תיבה|1398|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1685.pdf}}, {{ח:תיבה|1518|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1697.pdf}}, {{ח:תיבה|1576|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1700.pdf}}, {{ח:תיבה|2210|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1736.pdf}}, {{ח:תיבה|2564|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1758.pdf}}, {{ח:תיבה|2276|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1739.pdf}}, {{ח:תיבה|2583|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1762.pdf}}, {{ח:תיבה|2752|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 213|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1792.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1792.pdf}}, {{ח:תיבה|519|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1812.pdf}}, {{ח:תיבה|570|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1815.pdf}}, {{ח:תיבה|882|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1837.pdf}}, {{ח:תיבה|1681|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1862.pdf}}, {{ח:תיבה|2440|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1903.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 27|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1935.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 6 [תשכ״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1948.pdf}}, {{ח:תיבה|333|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1955.pdf}}, {{ח:תיבה|416|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1960.pdf}}, {{ח:תיבה|1567|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2006.pdf}}, {{ח:תיבה|2896|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2081.pdf}}, {{ח:תיבה|2896|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2081.pdf}}, {{ח:תיבה|3164|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2098.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 320|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2141.pdf}}, {{ח:תיבה|1434|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2222.pdf}}, {{ח:תיבה|1782|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2245.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 125|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2300.pdf}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2306.pdf}}, {{ח:תיבה|421|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2317.pdf}}, {{ח:תיבה|649|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2330.pdf}}, {{ח:תיבה|1145|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2365.pdf}}, {{ח:תיבה|1741|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2414.pdf}}, {{ח:תיבה|1742|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2414.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 501|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2486.pdf}}, {{ח:תיבה|602|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2495.pdf}}, {{ח:תיבה|699|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2501.pdf}}, {{ח:תיבה|1044|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2523.pdf}}, {{ח:תיבה|1090|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2528.pdf}}, {{ח:תיבה|1476|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2548.pdf}}, {{ח:תיבה|1604|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2560.pdf}}, {{ח:תיבה|1718|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2573.pdf}}, {{ח:תיבה|1767|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2577.pdf}}, {{ח:תיבה|2049|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2591.pdf}}, {{ח:תיבה|2152|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2601.pdf}}, {{ח:תיבה|2237|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2610.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 560|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2664.pdf}}, {{ח:תיבה|631|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2673.pdf}}, {{ח:תיבה|657|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2675.pdf}}, {{ח:תיבה|1658|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2746.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 228|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2770.pdf}}, {{ח:תיבה|324|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2779.pdf}}, {{ח:תיבה|460|תיקון מס׳ 4 [תשל״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2791.pdf}}, {{ח:תיבה|864|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2825.pdf}}, {{ח:תיבה|908|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2829.pdf}}, {{ח:תיבה|1089|תיקון מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2843.pdf}}, {{ח:תיבה|1250|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2855.pdf}}, {{ח:תיבה|1358|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2865.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 18|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2909.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2925.pdf}}, {{ח:תיבה|1450|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3015.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 1160|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3168.pdf}}, {{ח:תיבה|1219|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3172.pdf}}, {{ח:תיבה|1265|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3179.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 173|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3241.pdf}}, {{ח:תיבה|676|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3282.pdf}}, {{ח:תיבה|1094|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3303.pdf}}, {{ח:תיבה|1335|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3320.pdf}}, {{ח:תיבה|1660|תיקון מס׳ 4 (תיקון) [צ״ל: מס׳ 3 (תיקון)]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3334.pdf}}, {{ח:תיבה|1813|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: מס׳ 4]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3343.pdf}}, {{ח:תיבה|2029|תיקון מס׳ 6 [צ״ל: מס׳ 5]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3357.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 2|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3394.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 6 [צ״ל: מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3414.pdf}}, {{ח:תיבה|536|תיקון מס׳ 7 [צ״ל: מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3437.pdf}}, {{ח:תיבה|917|תיקון מס׳ 8 [צ״ל: מס׳ 4]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3470.pdf}}, {{ח:תיבה|2666|תיקון מס׳ 8 [צ״ל: מס׳ 5]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3588.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 207|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3607.pdf}}, {{ח:תיבה|532|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3635.pdf}}, {{ח:תיבה|908|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3663.pdf}}, {{ח:תיבה|1995|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3727.pdf}}, {{ח:תיבה|2120|תיקון מס׳ 7 [צ״ל: מס׳ 5]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3735.pdf}}, {{ח:תיבה|2134|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: מס׳ 6]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3736.pdf}}, {{ח:תיבה|2140|תיקון מס׳ 6 [צ״ל: מס׳ 7]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3736.pdf}}, {{ח:תיבה|2476א|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3753A.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 702|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3814.pdf}}, {{ח:תיבה|984|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3831.pdf}}, {{ח:תיבה|990|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3831.pdf}}, {{ח:תיבה|1382|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3853.pdf}}, {{ח:תיבה|1428|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3856.pdf}}, {{ח:תיבה|1790|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3873.pdf}}, {{ח:תיבה|1985|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3883.pdf}}, {{ח:תיבה|2060|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3888.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 2|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3897.pdf}}, {{ח:תיבה|87|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3903.pdf}}, {{ח:תיבה|476|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3933.pdf}}, {{ח:תיבה|887|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3959.pdf}}, {{ח:תיבה|1097|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3976.pdf}}, {{ח:תיבה|1214|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3984.pdf}}, {{ח:תיבה|1669|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4010.pdf}}, {{ח:תיבה|1871|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4025.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 730|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4075.pdf}}, {{ח:תיבה|1188|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4102.pdf}}, {{ח:תיבה|1260|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4107.pdf}}, {{ח:תיבה|1396|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4113.pdf}}, {{ח:תיבה|1617|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}, {{ח:תיבה|1767|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4131.pdf}}, {{ח:תיבה|2114|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4148.pdf}}, {{ח:תיבה|2147|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4150.pdf}}, {{ח:תיבה|2206|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4155.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 101|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4174.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4184.pdf}}, {{ח:תיבה|220|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4184.pdf}}, {{ח:תיבה|360|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4194.pdf}}, {{ח:תיבה|714|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4214.pdf}}, {{ח:תיבה|887|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4224.pdf}}, {{ח:תיבה|1073|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4240.pdf}}, {{ח:תיבה|1214|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4252.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 489|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4306.pdf}}, {{ח:תיבה|790|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4332.pdf}}, {{ח:תיבה|830|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4335.pdf}}, {{ח:תיבה|1259|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4375.pdf}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4380.pdf}}, {{ח:תיבה|1604|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4402.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 175|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|899|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4469.pdf}}, {{ח:תיבה|950|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4472.pdf}}, {{ח:תיבה|1594|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4506.pdf}}, {{ח:תיבה|1619|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4508.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 31|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4530.pdf}}, {{ח:תיבה|691|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4574.pdf}}, {{ח:תיבה|951|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4594.pdf}}, {{ח:תיבה|1737|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4646.pdf}}, {{ח:תיבה|2086|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4675.pdf}}, {{ח:תיבה|2468|תיקון מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4694.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 363|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4732.pdf}}, {{ח:תיבה|578|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4754.pdf}}, {{ח:תיבה|723|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4764.pdf}}, {{ח:תיבה|1696|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4834.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 274|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4882.pdf}}, {{ח:תיבה|277|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4882.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4894.pdf}}, {{ח:תיבה|1138|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4951.pdf}}, {{ח:תיבה|1438|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4969.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 374|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5002.pdf}}, {{ח:תיבה|540|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5010.pdf}}, {{ח:תיבה|968|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5034.pdf}}, {{ח:תיבה|1010|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5037.pdf}}, {{ח:תיבה|1031|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5038.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 174|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5066.pdf}}, {{ח:תיבה|297|תיקון מס׳ 16|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5073.pdf}}, {{ח:תיבה|800|תיקון מס׳ 17|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5106.pdf}}, {{ח:תיבה|948|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5117.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 250|תיקון מס׳ 18|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5153.pdf}}, {{ח:תיבה|255|תיקון מס׳ 19|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5153.pdf}}, {{ח:תיבה|609|תיקון מס׳ 20|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5174.pdf}}, {{ח:תיבה|658|תיקון מס׳ 21|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5176.pdf}}, {{ח:תיבה|894|תיקון מס׳ 22|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5189.pdf}}, {{ח:תיבה|1111|תיקון מס׳ 23|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5201.pdf}}, {{ח:תיבה|1326|תיקון מס׳ 24|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5214.pdf}}, {{ח:תיבה|1435|תיקון מס׳ 25|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5219.pdf}}, {{ח:תיבה|1467|תיקון מס׳ 26|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5221.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 261|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5241.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5249.pdf}}, {{ח:תיבה|583|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5264.pdf}}, {{ח:תיבה|711|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5272.pdf}}, {{ח:תיבה|1215|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5290.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 102|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5301.pdf}}, {{ח:תיבה|135|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5302.pdf}}, {{ח:תיבה|242|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5309.pdf}}, {{ח:תיבה|286|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5314.pdf}}, {{ח:תיבה|352|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5317.pdf}}, {{ח:תיבה|458|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5325.pdf}}, {{ח:תיבה|458|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5325.pdf}}, {{ח:תיבה|460|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5325.pdf}}, {{ח:תיבה|803|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5348.pdf}}, {{ח:תיבה|812|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5350.pdf}}, {{ח:תיבה|836|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 386|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5395.pdf}}, {{ח:תיבה|387|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5395.pdf}}, {{ח:תיבה|472|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5401.pdf}}, {{ח:תיבה|711|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5417.pdf}}, {{ח:תיבה|742|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5419.pdf}}, {{ח:תיבה|1169|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5451.pdf}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5458.pdf}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5458.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 43|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5478.pdf}}, {{ח:תיבה|175|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5486.pdf}}, {{ח:תיבה|334|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5497.pdf}}, {{ח:תיבה|429|תיקון [תשנ״ב] מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5503.pdf}}, {{ח:תיבה|429|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5503.pdf}}, {{ח:תיבה|774|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5518.pdf}}, {{ח:תיבה|824|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5522.pdf}}, {{ח:תיבה|862|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5524.pdf}}, {{ח:תיבה|898|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5528.pdf}}, {{ח:תיבה|980|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5535.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 73|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5555.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5558.pdf}}, {{ח:תיבה|252|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5565.pdf}}, {{ח:תיבה|656|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5581.pdf}}, {{ח:תיבה|893|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5600.pdf}}, {{ח:תיבה|1178|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5613.pdf}}, {{ח:תיבה|1304|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5620.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 361|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5640.pdf}}, {{ח:תיבה|589|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5654.pdf}}, {{ח:תיבה|1237|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5670.pdf}}, {{ח:תיבה|1622|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5691.pdf}}, {{ח:תיבה|1702|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 230|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5721.pdf}}, {{ח:תיבה|282|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|555|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5736.pdf}}, {{ח:תיבה|652|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5740.pdf}}, {{ח:תיבה|818|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5747.pdf}}, {{ח:תיבה|985|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5759.pdf}}, {{ח:תיבה|997|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5760.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 144|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5796.pdf}}, {{ח:תיבה|280|תיקון (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5801.pdf}}, {{ח:תיבה|281|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5801.pdf}}, {{ח:תיבה|426|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5813.pdf}}, {{ח:תיבה|427|תיקון [תשנ״ו] מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5813.pdf}}, {{ח:תיבה|521|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5821.pdf}}, {{ח:תיבה|593|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5825.pdf}}, {{ח:תיבה|878|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5836.pdf}}, {{ח:תיבה|1223|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 8|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5856.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5860.pdf}}, {{ח:תיבה|253|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5871.pdf}}, {{ח:תיבה|278|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5872.pdf}}, {{ח:תיבה|436|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5883.pdf}}, {{ח:תיבה|700|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5872.pdf}}, {{ח:תיבה|745|תיקון [תשנ״ו] מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5900.pdf}}, {{ח:תיבה|772|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5902.pdf}}, {{ח:תיבה|794|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5903.pdf}}, {{ח:תיבה|1228|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5922.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 44|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5934.pdf}}, {{ח:תיבה|113|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5939.pdf}}, {{ח:תיבה|297|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5948.pdf}}, {{ח:תיבה|523|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5960.pdf}}, {{ח:תיבה|566|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5962.pdf}}, {{ח:תיבה|733|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5970.pdf}}, {{ח:תיבה|969|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5983.pdf}}, {{ח:תיבה|996|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5984.pdf}}, {{ח:תיבה|1135|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5995.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 299|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6018.pdf}}, {{ח:תיבה|639|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6039.pdf}}, {{ח:תיבה|666|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6041.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 222|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6073.pdf}}, {{ח:תיבה|409|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6085.pdf}}, {{ח:תיבה|698|תיקון [תש״ס] מס׳ 2 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6097.pdf}}, {{ח:תיבה|698|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6097.pdf}}, {{ח:תיבה|814|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6106.pdf}}, {{ח:תיבה|1072|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 26|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6127.pdf}}, {{ח:תיבה|26|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6127.pdf}}, {{ח:תיבה|82|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6132.pdf}}, {{ח:תיבה|350|תיקון [תש״ס] מס׳ 2 (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6147.pdf}}, {{ח:תיבה|615|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6162.pdf}}, {{ח:תיבה|786|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6172.pdf}}, {{ח:תיבה|1201|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6189.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 71|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6202.pdf}}, {{ח:תיבה|111|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6204.pdf}}, {{ח:תיבה|128|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6205.pdf}}, {{ח:תיבה|415|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6220.pdf}}, {{ח:תיבה|636|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6232.pdf}}, {{ח:תיבה|696|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6238.pdf}}, {{ח:תיבה|1145|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: מס׳ 6]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6267.pdf}}, {{ח:תיבה|1149|תיקון מס׳ 4 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6267.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 38|הוראת שעה [תשס״ב] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6272.pdf}}, {{ח:תיבה|80|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6277.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6279.pdf}}, {{ח:תיבה|278|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6295.pdf}}, {{ח:תיבה|496|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6313.pdf}}, {{ח:תיבה|502|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6314.pdf}}, {{ח:תיבה|504|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6315.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 66|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6344.pdf}}, {{ח:תיבה|113|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6345.pdf}}, {{ח:תיבה|165|הוראת שעה [תשס״ב] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6349.pdf}}, {{ח:תיבה|292|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6360.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6370.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6370.pdf}}, {{ח:תיבה|633|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6383.pdf}}, {{ח:תיבה|634|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6383.pdf}}, {{ח:תיבה|635|תיקון [תש״ס] מס׳ 2 (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6383.pdf}}, {{ח:תיבה|653|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6387.pdf}}, {{ח:תיבה|654|תיקון [תשנ״ג] מס׳ 8 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6387.pdf}}, {{ח:תיבה|769|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6395.pdf}}, {{ח:תיבה|795|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6398.pdf}}, {{ח:תיבה|796|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6398.pdf}}, {{ח:תיבה|896|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6415.pdf}}, {{ח:תיבה|992|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6424.pdf}}, {{ח:תיבה|992|תיקון מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6424.pdf}}, {{ח:תיבה|998|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6424.pdf}}, {{ח:תיבה|999|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6424.pdf}}, {{ח:תיבה|1003|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6424.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 12|תיקון [תשס״ה] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6429.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6446.pdf}}, {{ח:תיבה|205|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6446.pdf}}, {{ח:תיבה|207|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6446.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6448.pdf}}, {{ח:תיבה|416|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|475|תיקון [תשס״ה] מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6462.pdf}}, {{ח:תיבה|498|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6464.pdf}}, {{ח:תיבה|597|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6470.pdf}}, {{ח:תיבה|698|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6474.pdf}}, {{ח:תיבה|764|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6480.pdf}}, {{ח:תיבה|765|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6480.pdf}}, {{ח:תיבה|772|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6481.pdf}}, {{ח:תיבה|772|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6481.pdf}}, {{ח:תיבה|778|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6482.pdf}}, {{ח:תיבה|986|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6498.pdf}}, {{ח:תיבה|987|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6498.pdf}}, {{ח:תיבה|1146|תיקון מס׳ 7 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6514.pdf}}, {{ח:תיבה|1146|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6514.pdf}}, {{ח:תיבה|1147|תיקון מס׳ 16|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6514.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 22|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6521.pdf}}, {{ח:תיבה|407|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6547.pdf}}, {{ח:תיבה|462|תיקון [תשס״ו] מס׳ 7 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6552.pdf}}, {{ח:תיבה|582|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6564.pdf}}, {{ח:תיבה|582|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6564.pdf}}, {{ח:תיבה|753|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6582.pdf}}, {{ח:תיבה|754|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6582.pdf}}, {{ח:תיבה|1075|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6605.pdf}}, {{ח:תיבה|1076|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6605.pdf}}, {{ח:תיבה|1076|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6605.pdf}}, {{ח:תיבה|1080|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6606.pdf}}, {{ח:תיבה|1112|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6610.pdf}}, {{ח:תיבה|1113|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6610.pdf}}, {{ח:תיבה|1113|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6610.pdf}}, {{ח:תיבה|1129|תיקון [תשס״ו] מס׳ 7 (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 38|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6616.pdf}}, {{ח:תיבה|118|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6624.pdf}}, {{ח:תיבה|118|הוראת שעה [תשס״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6624.pdf}}, {{ח:תיבה|215|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6630.pdf}}, {{ח:תיבה|217|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6630.pdf}}, {{ח:תיבה|306|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6636.pdf}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6653.pdf}}, {{ח:תיבה|866|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6669.pdf}}, {{ח:תיבה|878|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6671.pdf}}, {{ח:תיבה|912|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6674.pdf}}, {{ח:תיבה|1020|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6681.pdf}}, {{ח:תיבה|1236|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6703.pdf}}, {{ח:תיבה|1359|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6708.pdf}}, {{ח:תיבה|1360|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6708.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 66|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6720.pdf}}, {{ח:תיבה|66|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6720.pdf}}, {{ח:תיבה|200|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6729.pdf}}, {{ח:תיבה|389|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6744.pdf}}, {{ח:תיבה|431|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6749.pdf}}, {{ח:תיבה|596|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6763.pdf}}, {{ח:תיבה|812|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6769.pdf}}, {{ח:תיבה|1148|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6797.pdf}}, {{ח:תיבה|1188|תיקון מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6801.pdf}}, {{ח:תיבה|1188|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6801.pdf}}, {{ח:תיבה|1189|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6801.pdf}}, {{ח:תיבה|1190|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6801.pdf}}, {{ח:תיבה|1276|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6807.pdf}}, {{ח:תיבה|1276|הוראת שעה [תשס״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6807.pdf}}, {{ח:תיבה|1334|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6810.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 50|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6819.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6825.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6825.pdf}}, {{ח:תיבה|614|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6854.pdf}}, {{ח:תיבה|614|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6854.pdf}}, {{ח:תיבה|746|תיקון והוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6865.pdf}}, {{ח:תיבה|878|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6870.pdf}}, {{ח:תיבה|879|תיקון [תשס״ה] מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6870.pdf}}, {{ח:תיבה|879|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6870.pdf}}, {{ח:תיבה|1147|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6894.pdf}}, {{ח:תיבה|1148|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6894.pdf}}, {{ח:תיבה|1148|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6894.pdf}}, {{ח:תיבה|1266|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6900.pdf}}, {{ח:תיבה|1266|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6900.pdf}}, {{ח:תיבה|1393|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6910.pdf}}, {{ח:תיבה|1499|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7013.pdf}}, {{ח:תיבה|1490|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 97|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6936.pdf}}, {{ח:תיבה|272|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6951.pdf}}, {{ח:תיבה|434|תיקון [תש״ע] מס׳ 12 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6960.pdf}}, {{ח:תיבה|620|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6972.pdf}}, {{ח:תיבה|685|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6976.pdf}}, {{ח:תיבה|868|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6989.pdf}}, {{ח:תיבה|869|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6989.pdf}}, {{ח:תיבה|977|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7002.pdf}}, {{ח:תיבה|978|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7002.pdf}}, {{ח:תיבה|979|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7002.pdf}}, {{ח:תיבה|1150|תיקון [תש״ע] מס׳ 12 (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 200|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7053.pdf}}, {{ח:תיבה|518|תיקון מס׳ 4 [תשע״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7070.pdf}}, {{ח:תיבה|528|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7072.pdf}}, {{ח:תיבה|529|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7072.pdf}}, {{ח:תיבה|687|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7082.pdf}}, {{ח:תיבה|999|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7106.pdf}}, {{ח:תיבה|1079|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7113.pdf}}, {{ח:תיבה|1141|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7119.pdf}}, {{ח:תיבה|1390|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7139.pdf}}, {{ח:תיבה|1521|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7146.pdf}}, {{ח:תיבה|1632|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7157.pdf}}, {{ח:תיבה|1707|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7164.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 200|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7182.pdf}}, {{ח:תיבה|211|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7184.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7198.pdf}}, {{ח:תיבה|593|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7210.pdf}}, {{ח:תיבה|645|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7214.pdf}}, {{ח:תיבה|646|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7214.pdf}}, {{ח:תיבה|820|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7229.pdf}}, {{ח:תיבה|882|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7232.pdf}}, {{ח:תיבה|1211|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7251.pdf}}, {{ח:תיבה|1212|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7251.pdf}}, {{ח:תיבה|1213|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7251.pdf}}, {{ח:תיבה|1374|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7260.pdf}}, {{ח:תיבה|1535|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7269.pdf}}, {{ח:תיבה|1615|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7282.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 26|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7290.pdf}}, {{ח:תיבה|26|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7290.pdf}}, {{ח:תיבה|303|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7312.pdf}}, {{ח:תיבה|1056|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7367.pdf}}, {{ח:תיבה|1056|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7367.pdf}}, {{ח:תיבה|1119|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7375.pdf}}, {{ח:תיבה|1200|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7384.pdf}}, {{ח:תיבה|1586|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7405.pdf}}, {{ח:תיבה|1626|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7407.pdf}}, {{ח:תיבה|1626|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7407.pdf}}, {{ח:תיבה|1698|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7415.pdf}}, {{ח:תיבה|1701|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7415.pdf}}, {{ח:תיבה|1723|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7417.pdf}}, {{ח:תיבה|1759|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7422.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 334|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7450.pdf}}, {{ח:תיבה|793|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7484.pdf}}, {{ח:תיבה|950|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7494.pdf}}, {{ח:תיבה|1217|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7511.pdf}}, {{ח:תיבה|1222|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7511.pdf}}, {{ח:תיבה|1846|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7546.pdf}}, {{ח:תיבה|1887|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7551.pdf}}, {{ח:תיבה|1904|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7552.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 174|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7572.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7597.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון [תשע״ד] מס׳ 14 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7597.pdf}}, {{ח:תיבה|732|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7617.pdf}}, {{ח:תיבה|776|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7623.pdf}}, {{ח:תיבה|797|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7626.pdf}}, {{ח:תיבה|1050|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7648.pdf}}, {{ח:תיבה|1575|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7685.pdf}}, {{ח:תיבה|1694|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7694.pdf}}, {{ח:תיבה|2266|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7715.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 43|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7721.pdf}}, {{ח:תיבה|329|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7743.pdf}}, {{ח:תיבה|442|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7750.pdf}}, {{ח:תיבה|596|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7766.pdf}}, {{ח:תיבה|724|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7779.pdf}}, {{ח:תיבה|764|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7783.pdf}}, {{ח:תיבה|997|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7803.pdf}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7822.pdf}}, {{ח:תיבה|1646|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7849.pdf}}, {{ח:תיבה|1752|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7865.pdf}}, {{ח:תיבה|1752|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7865.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 124|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7874.pdf}}, {{ח:תיבה|187|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7882.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7887.pdf}}, {{ח:תיבה|236|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7887.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7895.pdf}}, {{ח:תיבה|784|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7924.pdf}}, {{ח:תיבה|954|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7947.pdf}}, {{ח:תיבה|1030|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7955.pdf}}, {{ח:תיבה|1081|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7963.pdf}}, {{ח:תיבה|1812|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7987.pdf}}, {{ח:תיבה|1876|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7992.pdf}}, {{ח:תיבה|2067|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8011.pdf}}, {{ח:תיבה|2067|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8011.pdf}}, {{ח:תיבה|2186|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8022.pdf}}, {{ח:תיבה|2254|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8029.pdf}}, {{ח:תיבה|2628|תיקון מס׳ 16|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8057.pdf}}, {{ח:תיבה|2689|תיקון מס׳ 17|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8063.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 366|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8082.pdf}}, {{ח:תיבה|366|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8082.pdf}}, {{ח:תיבה|498|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8087.pdf}}, {{ח:תיבה|1347|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8109.pdf}}, {{ח:תיבה|1512|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8126.pdf}}, {{ח:תיבה|2294|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8175.pdf}}, {{ח:תיבה|2994|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8189.pdf}}, {{ח:תיבה|3338|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8232.pdf}}, {{ח:תיבה|4008|תיקון מס׳ 7א [קודם: הוראת שעה]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8270.pdf}}, {{ח:תיבה|4012|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8270.pdf}}, {{ח:תיבה|4020|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8272.pdf}}, {{ח:תיבה|4034|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8275.pdf}}, {{ח:תיבה|4035|הוראת שעה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8275.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 138|הוראת שעה [תשע״ט] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8296.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8307.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8307.pdf}}, {{ח:תיבה|320|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8314.pdf}}, {{ח:תיבה|418|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8325.pdf}}, {{ח:תיבה|638|הוראת שעה [תשע״ט] (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8353.pdf}}, {{ח:תיבה|766|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8388.pdf}}, {{ח:תיבה|852|הוראת שעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8407.pdf}}, {{ח:תיבה|860|הוראת שעה מס׳ 2 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8411.pdf}}, {{ח:תיבה|978|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8443.pdf}}, {{ח:תיבה|1002|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8449.pdf}}, {{ח:תיבה|1048|הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8465.pdf}}, {{ח:תיבה|1050|תיקון מס׳ 2 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8466.pdf}}, {{ח:תיבה|1376|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8553.pdf}}, {{ח:תיבה|1592|הוראת שעה מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8608.pdf}}, {{ח:תיבה|1878|הוראת שעה מס׳ 2 (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8675.pdf}}, {{ח:תיבה|1932|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8683.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 8|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8774.pdf}}, {{ח:תיבה|544|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8923.pdf}}, {{ח:תיבה|926|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8992.pdf}}, {{ח:תיבה|1426|הוראת שעה מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9066.pdf}}, {{ח:תיבה|1440|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9071.pdf}}, {{ח:תיבה|1440|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9071.pdf}}, {{ח:תיבה|1540|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9093.pdf}}, {{ח:תיבה|1540|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9093.pdf}}, {{ח:תיבה|1722|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9125.pdf}}, {{ח:תיבה|2264|הוראת שעה מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9221.pdf}}, {{ח:תיבה|2562|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9258.pdf}}, {{ח:תיבה|2780|הוראת שעה מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9292.pdf}}, {{ח:תיבה|2916|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9314.pdf}}, {{ח:תיבה|3358|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9436.pdf}} {{ח:תיבה|3850|הוראת שעה מס׳ 6 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9529.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 134|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9653.pdf}}, {{ח:תיבה|894|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9732.pdf}}, {{ח:תיבה|1082|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9785.pdf}}, {{ח:תיבה|1134|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9796.pdf}}, {{ח:תיבה|1442|תיקון מס׳ 8 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9859.pdf}}, {{ח:תיבה|1528|הוראת שעה [תש״ף] מס׳ 2 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9875.pdf}}, {{ח:תיבה|1712|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9918.pdf}}, {{ח:תיבה|2668|הוראת שעה [תשע״ט] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10114.pdf}}, {{ח:תיבה|2966|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10173.pdf}}, {{ח:תיבה|3336|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10234.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 24|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10344.pdf}}, {{ח:תיבה|240|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10380.pdf}}, {{ח:תיבה|324|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10394.pdf}}, {{ח:תיבה|396|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10406.pdf}}, {{ח:תיבה|1056|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10568.pdf}}, {{ח:תיבה|1166|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10602.pdf}}, {{ח:תיבה|1168|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10603.pdf}}, {{ח:תיבה|1218|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10612.pdf}}, {{ח:תיבה|2118|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10721.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 86|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10811.pdf}}, {{ח:תיבה|102|הוראת שעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10818.pdf}}, {{ח:תיבה|164|הוראת שעה מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10836.pdf}}, {{ח:תיבה|288|הוראת שעה מס׳ 3 (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10861.pdf}}, {{ח:תיבה|682|הוראת שעה מס׳ 3 (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10933.pdf}}, {{ח:תיבה|704|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10941.pdf}}, {{ח:תיבה|704|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10941.pdf}}, {{ח:תיבה|740|הוראת שעה – חרבות ברזל (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10956.pdf}}, {{ח:תיבה|1520|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11113.pdf}}, {{ח:תיבה|1562|הוראת שעה – חרבות ברזל) (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11122.pdf}}, {{ח:תיבה|1856|הוראת שעה מס׳ 3 (תיקון מס׳ 4)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11186.pdf}}, {{ח:תיבה|1928|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11203.pdf}}, {{ח:תיבה|2270|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11234.pdf}}, {{ח:תיבה|2458|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11275.pdf}}, {{ח:תיבה|2986|תיקון מס׳ 4 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11369.pdf}}, {{ח:תיבה|3394|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 506|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11609.pdf}}, {{ח:תיבה|1050|הוראת שעה – חרבות ברזל (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11721.pdf}}, {{ח:תיבה|1846|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11886.pdf}}, {{ח:תיבה|1950|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11904.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ה, 1856|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 248|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4879.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1182|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5207.pdf}}, {{ח:תיבה|1336|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5214.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 329|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5245.pdf}}, {{ח:תיבה|916|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5283.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 494|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5329.pdf}}, {{ח:תיבה|638|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5336.pdf}}, {{ח:תיבה|1114|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5375.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 715|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5417.pdf}}, {{ח:תיבה|1412|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5462.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 338|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5498.pdf}}, {{ח:תיבה|1026|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5537.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 615|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5578.pdf}}, {{ח:תיבה|1241|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5616.pdf}}, {{ח:תיבה|1310|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5620.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 662|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5657.pdf}}, {{ח:תיבה|1702|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5695.pdf}}, {{ח:תיבה|1712|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 535|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5734.pdf}}, {{ח:תיבה|1470|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5775.pdf}}, {{ח:תיבה|1494|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5778.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 370|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5808.pdf}}, {{ח:תיבה|972|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5843.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 367|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5878.pdf}}, {{ח:תיבה|504|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5885.pdf}}, {{ח:תיבה|1123|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5917.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 337|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5950.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 339|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6020.pdf}}, {{ח:תיבה|813|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6049.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 1004|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6120.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 451|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6153.pdf}}, {{ח:תיבה|1206|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6189.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 534|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6227.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 623|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6471.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 692|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6576.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 841|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6665.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 634|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6765.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 817|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6868.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 739|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 980|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 806|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7227.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1006|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7361.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1036|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7500.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1056|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 696|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7776.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 982|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7950.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 2297|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8175.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 588|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8346.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2050|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9181.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2054|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9997.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1738|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10641.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1036|הודעת התעבורה (עדכון גבולות קבוצות מחיר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11017.pdf}}, {{ח:תיבה|1738|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11161.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 426|הודעת התעבורה (עדכון גבולות קבוצות מחיר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11594.pdf}}, {{ח:תיבה|1182|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11753.pdf}}, {{ח:תיבה|1222|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11762.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 3|4}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 11|8}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 19|12}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 30|19ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 70|23}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 75|ו־24}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|לפקודת התעבורה}} (להלן – הפקודה), {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|סעיפים 14(א)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 33|ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 76|וסעיף 3 לפקודת התעבורה (תיקון), תש״ט–1948}}, אני מתקין תקנות אלה ומצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳: כללי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק א פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק א פרק 2|פרק שני: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳: הדרך והתנועה בה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1|פרק ראשון: סמכויות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1 סימן א|סימן א׳: המפקח על התעבורה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: רשות תימרור מרכזית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1 סימן ב1|סימן ב׳1: רשות תימרור מקומית לניהול תנועה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1 סימן ג|סימן ג׳: רשות תימרור מקומית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1 סימן ד|סימן ד׳: קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2|פרק שני: התנהגות בדרך}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן א|סימן א׳: כללי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: הכביש ונתיביו}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב1|סימן ב׳1: קלנועית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב2|סימן ב׳2: רכינוע}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב3|סימן ב׳3: אופניים עם מנוע עזר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב3א|סימן ב׳3א: גלגינוע}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב4|סימן ב׳4: קלנועית ביטחון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב5|סימן ב׳5: יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב6|סימן ב׳6: רכב זעיר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: סטיה, פניה ונסיעה אחורנית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: פגישה ועקיפה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: ריווח}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ו|סימן ו׳: מהירות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ז|סימן ז׳: מפגש מסילת ברזל}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ח|סימן ח׳: איתות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ט|סימן ט׳: זכות קדימה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן י|סימן י׳: חניה, עמידה ועצירה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יא|סימן י״א: הסעת נוסעים והובלת מטען}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יב|סימן י״ב: גרירה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יג|סימן י״ג: רכב בטחון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יג1|סימן י״ג1: רכב תפעולי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יד|סימן י״ד: אורות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3|פרק שלישי: הולכי רגל, אופנוע, גלגינוע, אופניים ובעלי־חיים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן א|סימן א׳: הולכי רגל}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: אופנוע או תלת־אופנוע}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ב1|סימן ב׳1: גלגינוע}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: אופניים ותלת־אופן}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: בעלי־חיים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ד1|סימן ד׳1: עגלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: עגלת־יד}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 4|פרק רביעי: תאונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 5|פרק חמישי: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 6|פרק שישי: בדיקת שכרות}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳: נהגים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2|פרק שני: רישוי נהגים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן א|סימן א׳: בקשה לרשיון נהיגה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן א1|סימן א׳1: תכנית הליווי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: רשיונות נהיגה והיתרים לסוגיהם}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: בדיקות רפואיות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: בחינות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: הזמנת בעלי רשיונות לבירור, לקבלת הדרכה, לבחינה ולבדיקה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ו|סימן ו׳: המרת רישיון נהיגה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ז|סימן ז׳: אגרות רשיון נהיגה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3|פרק שלישי: הוראה והדרכה בנהיגה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן א|סימן א׳: תלמיד נהיגה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: בתי ספר לנהיגה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: מורים מוסמכים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: מנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: הדרכה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ז|סימן ז׳: ערר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ח|סימן ח׳: שימוש בדרכים לשם לימוד נהיגה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳: כלי רכב}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 1|פרק ראשון: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: כללי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2|פרק שני: רישום ורישוי רכב מנועי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן א|סימן א׳: רשיון רכב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: דלק, רעש, זיהום אויר והפרעות קשר לרכב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: שינויים ברישום רכב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רשיון סחר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג1|סימן ג׳1: רכב לתחבורה קלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: סימני זיהוי לרכב}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3|פרק שלישי: מבנה הרכב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן א|סימן א׳: מצב הרכב והפיקוח על תקינותו}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: מידות רכב ומשקלו}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: מנוע, מערכות הדלק והפליטה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: מערכת ההילוכים, מערכת ההיגוי, הגלגלים והקפיצים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: בלמים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: מערכת האורות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ז|סימן ז׳: המרכב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ח|סימן ח׳: מיתקנים נוספים ואביזרים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ט|סימן ט׳: ציוד מיוחד}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן י|סימן י׳: מיתקנים וציוד ברכב מחובר וברכב מורכב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן יא|סימן י״א: שינויים במבנה רכב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן יב|סימן י״ב: סימון רכב למטרות בטיחות}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳: אוטובוסים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ה פרק 2|פרק שני: רישוי שירותי אוטובוסים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ה פרק 3|פרק שלישי: חובות בעל רשיון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ה פרק 4|פרק רביעי: חובות הנהג ועובדי השירות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ה פרק 5|פרק חמישי: התנהגות הנוסע וחובותיו}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ה פרק 6|פרק ששי: הגבלות על הסעת נוסעים ועל הובלת מטען באוטובוס}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ה פרק 7|פרק שביעי: הוראות מיוחדות בדבר מבנה האוטובוסים וציודם}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳: מוניות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 1|פרק ראשון: כללי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 1 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 2|פרק שני: רישוי שירותי מוניות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 2 סימן א|סימן א׳: רשיון הסעה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: רשיון לקו שירות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: היתר להעברת רשיון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 3|פרק שלישי: חובות בעל רשיון ונהג מונית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 4|פרק רביעי: התנהגות הנוסע וחובותיו}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 5|פרק חמישי: מונים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 6|פרק ששי: הסדרים לגבי נמל התעופה בן־גוריון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 7|פרק שביעי: מתן רשיון להפעלת מונית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 8|פרק שמיני: מתן רשיון להפעלת מונית}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק ז|חלק ז׳: שיטת הניקוד בעבירות תעבורה}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק ח|חלק ח׳: המצאת רשיונות לאחר פסילה}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק ט|חלק ט׳: תנועה בין־לאומית}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק ט1|חלק ט׳1: תנועה מהאזור}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳: סדרי בטיחות בהפעלת כלי רכב במפעלים}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק יא|חלק י״א: רשות פיקוח}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק יב|חלק י״ב: הוראות שונות}}</div> </div> {{ח:קטע1|חלק א|חלק א׳: כללי|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:קטע2|חלק א פרק 1|פרק ראשון: פרשנות|תיקון: תש״ל־3, תשע״ח־11}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשל״ב־4, תשל״ה־4, תשל״ה־7, תשל״ו־2, תשל״ו־3, תשל״ח־2, תשל״ח־3, תשל״ח־4, תש״ם־7, תשמ״ב־2, תשמ״ב־4, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט־2, תשמ״ט־5, תשמ״ט־6, תשמ״ט־7, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ב־8, תשנ״ג־10, תשנ״ד, תשנ״ד־3, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשנ״ח, תשנ״ט־7, תש״ס־3, תשס״א־4, תשס״א־5, תשס״ב, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשס״ה־7, תשס״ה־14, תשס״ה־18, תשס״ו־8, תשס״ו־9, תשס״ו־14, תשס״ו־18, תשס״ז־4, תשס״ז־5, תשס״ז־10, תשס״ח־3, תשס״ח־4, תשס״ח־7, תשס״ח־9, תשס״ט־11, תשס״ט־14, תש״ע־6, תשע״א, תשע״ב־9, תשע״ג־11, תשע״ד־6, תשע״ד־12, תשע״ה־2, תשע״ה־4, תשע״ו־5, תשע״ו־7, תשע״ז־3, תשע״ז־6, תשע״ח־3, תשע״ח־8, תשע״ח־9, תשע״ט־8, תשפ״א־11, תשפ״א־14, תשפ״ב־4, תשפ״ג־7, תשפ״ג־9, תשפ״ד־9, תשפ״ד־16}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס“ – רכב מנועי המיועד להסעת 8 אנשים או יותר, נוסף על הנהג, ושצויין ברשיון הרכב כאוטובוס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס זעיר“ – אוטובוס שנתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מיועד לפי מבנהו להסעת עד תשעה עשר נוסעים בנוסף לנהג; {{ח:תתת|(2)}} מותקן בו מרכב תקני; {{ח:תתת|(3)}} משקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק״ג; {{ח:תתת|(4)}} הוא מצוין ברשיון הרכב כאוטובוס זעיר או כאוטובוס זעיר ממוגן, לפי הענין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס פרטי“ – אוטובוס שאינו רכב ציבורי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס ציבורי“ – רכב ציבורי שהוא אוטובוס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אופנוע“ – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין שחובר אליו רכב צדי ובין אם לאו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אופנוע להגשת עזרה ראשונה“ – אופנוע שהתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא בעל מנוע שהספקו לא יפחת מ־12 קילוואט (16 כוח סוס); {{ח:תתת|(2)}} הוא נושא עמו דרך קבע ציוד להגשת עזרה ראשונה; {{ח:תתת|(3)}} ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו; {{ח:תתת|(4)}} ניתן לגביו ולגבי הארגז שבו נישא הציוד להגשת עזרה ראשונה, אישור של אגף הרכב במשרד התחבורה; {{ח:תתת|(5)}} צוין ברישיונו כאופנוע להגשת עזרה ראשונה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אופניים עם מנוע עזר“ – אופניים בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחר זה, שמותקן בהם מנוע חשמלי, ושהתקיימו בהם כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} ההספק המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט; {{ח:תתת|(2)}} המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים; {{ח:תתת|(3)}} כוח המנוע יורד עם העלייה במהירות האופניים ומפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ״ש; {{ח:תתת|(4)}} מותקן בהם: {{ח:תתתת|(א)}} צופר או פעמון; {{ח:תתתת|(ב)}} פנס קדמי בעל תאורה לבנה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 132|לתקנה 132(1)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} פנס אחורי בעל תאורה אדומה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 132|לתקנה 132(2)}}; {{ח:תתתת|(ד)}} מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 132|לתקנה 132(3)}}; {{ח:תתתת|(ה)}} מחזיר אור מאחור בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 130|לתקנה 130(3)}}; {{ח:תתת|(5)}} אם הם אופניים שנרכשו לפני יום ג׳ בתמוז התשע״ד (1 ביולי 2014) (להלן בתקנה זו {{ח:פנימי|חלק א פרק 2 סימן ב3|ובסימן ב׳3 בפרק השני}} – המועד הקובע) – {{ח:תתתת|(א)}} הם עומדים בדרישות תקן אירופי EN 15194 (להלן – התקן האירופי), העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בשעות עבודתו הרגילות ומשקלם הכולל אינו עולה על 30 ק״ג; {{ח:תתתת|(ב)}} לא מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד; {{ח:תתת|(6)}} אם הם אופניים שנרכשו במועד הקובע או לאחריו – {{ח:תתתת|(א)}} הם עומדים בדרישות תקן רשמי ת״י 15194 – אופניים: ”אופניים עם מנוע עזר חשמלי – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה“ (להלן – התקן הרשמי), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו {{ח:חיצוני|http://mot.gov.il/|www.mot.gov.il}}; בהעדר הפניה כאמור לא יהיה תוקף לתקן הרשמי לעניין תקנות אלה; {{ח:תתתת|(ב)}} מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד, המפסיקה את פעולתה במהירות העולה על 6 קמ״ש; {{ח:תתת|(7)}} הם מסומנים בתווית בהתאם לדרישות התקן האירופי והתקן הרשמי כאמור בפסקאות (5)(א) ו־(6)(א), לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אורך כולל“ – המרחק בין הנקודה הקיצונית שבחזית הרכב לנקודה הקיצונית שבחלקו האחורי, כשהוא נמדד בין שני משטחים העוברים דרך הנקודות האמורות וניצבים לציר המרכזי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מיתון תנועה“ – אזור שבו המהירות המרבית המותרת אינה עולה על 30 קמ״ש והוא מסומן בתמרור 222 בכניסה אליו ובתמרור 223 ביציאה ממנו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור קנס מוגדל“ – מקום האסור לחנייה או לעצירה של רכב שלגביו נקבע שיעור קנס מוגדל על פי צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 30|סעיף 30 לפקודה}} וסומן בשלט שבו צויין ”קנס מוגדל“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמבולנס“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה בשכיבה של הנזקקים להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו או להסעה של בעלי־חיים חולים או פצועים ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד החקלאות ופיתוח הכפר או מטעמו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר תשתית“ – אתר לא מאויש שבו מצוי מיתקן המשמש תשתית ציבורית, לרבות תשתיות מים, חשמל, תקשורת, גז, מסילת ברזל וכבישים ואשר לא נעשית בו פעילות בידי אדם למעט תחזוקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בוחן“ – אדם שנתמנה בכתב על ידי רשות הרישוי להיות בוחן לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} והתקנות לפיה, כולן או מקצתן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעלי־חיים“ – בהמות וחיות בית, למעט כלבים, חתולים ועופות בית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה כולל“ – המרחק מפני הדרך עד הנקודה הגבוהה ביותר של הרכב שאינו עמוס, לרבות סולמות וכל מיתקן, מכשיר או דבר אחר המחובר אליו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורר“ – רכב מנועי מסחרי המותקן ומיועד לגרירת גרור, ושצויין ברשיון הרכב כגורר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גלגינוע“ – התקן דו־גלגלי או תלת־גלגלי שמותקן בו מנוע חשמלי, עומד בתקן ישראלי 6230 ”גלגינוע (קורקינט חשמלי) – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה“ (להלן – תקן גלגינוע), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו www.mot.gov.il, ואשר התקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הספקו המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט; {{ח:תתת|(2)}} המנוע מופעל באמצעות מצערת יד; {{ח:תתת|(3)}} המנוע מפסיק את פעולתו כאשר מופעלים הבלמים; {{ח:תתת|(4)}} מהירותו המרבית אינה עולה על 25 קמ״ש; {{ח:תתת|(5)}} משקלו העצמי של ההתקן לא עולה על 30 ק״ג; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גרור“ – רכב שאינו רכב מנועי, המיועד לפי מבנהו להיגרר על ידי רכב מנועי מאחוריו, בין שהוא משמש ובין שאינו משמש להובלה, למעט רכב צדי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיפרנציאל“ – מחלק כוח ותנועה שהרכיב יצרן רכב בתהליך ייצורו, המאפשר רדיוס סיבוב והעברת כוח הנעה בין גלגלים שונים באותו סרן כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 266|בתקנה 266}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך מהירה“ – דרך שאיננה דרך עירונית, יש בה שני כבישים לפחות המיועדים לתנועת כלי רכב מנועיים בלבד, בני שני נתיבים לפחות לכל כיוון נסיעה, בין הכבישים מפריד שטח הפרדה, אין גישה לדרך מחצרים סמוכים ואין בה מפגשי מסילת ברזל או צמתים פרט להתמזגויות כבישים, ובכניסה לדרך מוצב תמרור המורה על ”דרך מהירה“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך עירונית“ – כל דרך בתחום המצוי בשטח שיפוטה של רשות מקומית או רשויות מקומיות הגובלות זו בזו ואשר בכניסה לאותו תחום מוצב תמרור שמשמעו ”כניסה לתחום דרך עירונית“, ועד למקום שבו מוצב תמרור שמשמעו ”קצה תחום דרך עירונית“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר תנועה“ – תמרור וכל סימן או אות, או התקן בנוי, סלול או מוצב כדין בדרך או מופעל בה, לרבות כל עצם אחר המוצב בתחום הדרך, המיועד להסדיר את התנועה ואת אופן השימוש בדרך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסעת תלמידים“ – הסעה בשכר של ילדים לבית ספר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 70ג|בסעיף 70ג(ד) לפקודה}} או לפעילות מאורגנת בעבור ילדים, או חזרה מהם, למעט בנסיעה בקו שירות, או הסעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות|חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ״ד–1994}}; לענין זה, ”ילדים“ – מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זוטובוס“ – מונית שנתקיימו בה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מותקן בה מרכב אחוד עם חלונות; {{ח:תתת|(2)}} משקלה הכולל המותר עולה על 2,200 ק״ג ואינו עולה על 3,500 ק״ג; {{ח:תתת|(3)}} גובהה אינו פחות מ־175 ס״מ מפני הקרקע עד לנקודה הגבוהה ביותר שבגג המרכב, למעט כל חלק, מיתקן או תוספת שנקבעו על הגג שלא בידי היצרן בתהליך ייצורו של הרכב; {{ח:תתת|(4)}} מותקנים בה, לרוחב המרכב, עד עשרה מקומות ישיבה לנוסעים, בנוסף למושב הנהג, ומספר הנוסעים צויין ברשיון הרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן תאורה“ – זמן הלילה וכן זמן אחר שבו הראות לקויה מחמת תנאי מזג האויר או מחמת סיבות אחרות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה|בתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חניה“ – העמדת רכב לזמן כל שהוא, שלא לשם העלאת אנשים או הורדתם או טעינת מטען או פריקתו מיד, בלי הפסקות, בין שיש ברכב נהג או אנשים או מטען ובין שאין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיולית“ – רכב מנועי שנתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מותקן בו מרכב שאינו מרכב אחוד; {{ח:תתת|(2)}} משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} מספר הנוסעים שמותר להסיע בו צוין ברשיון הרכב; {{ח:תתת|(5)}} אם הרכב נרשם לראשונה לאחר כ״ב בטבת התשמ״ט (30 בדצמבר 1988) – מורכב בו מרכב תקני; {{ח:תתת|(6)}} הוא מצוין ברשיון הרכב כטיולית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טרקטור“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לגרירה ולביצוע עבודות, שצויין ברשיון הרכב כטרקטור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טרקטור משא“ – טרקטור שנתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא נע על 4 גלגלים לפחות; {{ח:תתת|(2)}} משקלו הכולל המותר לא עולה על 1,800 ק״ג; {{ח:תתת|(3)}} ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה; {{ח:תתת|(4)}} הוא מצויד בדיפרנציאל בכל סרן; {{ח:תתת|(5)}} הוא בעל משטח הטענה שהרכיב היצרן בתהליך ייצורו, המיועד לגרירה והובלת טובין, שרוחבו לא יפחת ממטר ולא יעלה על רוחב הרכב כפי שתוכנן על ידי היצרן ואורכו לא יפחת מ־80 ס״מ; {{ח:תתת|(6)}} הספק מנועו המרבי יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 363ג|בתקנה 363ג(1)}}; {{ח:תתת|(7)}} הוא מיועד לגרירה ולהובלת טובין; {{ח:תתת|(8)}} משקלו העצמי לא יפחת מ־400 ק״ג; {{ח:תתת|(9)}} הוא מיועד להסעת נהג ונוסע אחד בלבד לצד הנהג; {{ח:תתת|(10)}} הוא בעל מרווח גחון שלא יפחת מ־15 ס״מ; {{ח:תתת|(11)}} הוא מצויד בהילוך כוח; {{ח:תתת|(12)}} הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטור משא; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טרקטורון“ – רכב שיצרנו הגדיר אותו כרכב שטח (All Terrain Vehicle) ומתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא נע על ארבעה גלגלים לפחות; {{ח:תתת|(2)}} אופן הישיבה עליו הוא כשרגלי הנהג והנוסע משני צדי המושב; {{ח:תתת|(3)}} ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון; {{ח:תתת|(4)}} הוא מיועד להסעה של עד שני נוסעים כולל הנהג; {{ח:תתת|(5)}} ברכב בעל מנוע בעירה פנימית – נפח מנועו אינו עולה על 1,500 סמ״ק; {{ח:תתת|(6)}} הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטורון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן מסחרי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}} (להלן – חוק רישוי שירותים); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים“ – מיתקן הנעה קדמי לכיסאות גלגלים, המונע באמצעות מנוע חשמלי, שהתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מיועד להתקנה ולחיבור בחזית כיסאות גלגלים; {{ח:תתת|(2)}} ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד; {{ח:תתת|(3)}} הספק המנוע החשמלי אינו עולה על 400w (וואט); {{ח:תתת|(4)}} מהירות נסיעתו המרבית, שנקבעה בידי יצרנו, אינה עולה על 12 קילומטר לשעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימין או שמאל“ – צד ימין או צד שמאל ביחס לכיוון תנועתו של הרכב אם הוא בתנועה, או ביחס לחזית הרכב אם אינו בתנועה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כביש“ – חלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב, או שנסלל או שופר לשם כך, או שתנועת כלי רכב נוהגת לעבור בו, למעט שולי הדרך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כביש חד־סטרי“ – כל כביש שתנועת כלי רכב מותרת בו בכיוון אחד בלבד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כושר נשיאה“ – משקל המשאות הניתנים להרמה ולשינוע על ידי מלגזה, לפי קביעת יצרן הרכב בהליך ייצורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלוב“ – מיתקן המיועד להגנה על הנוסעים ברכב שטח או בטרקטור משא שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מיתקן הבנוי משתי קשתות המחוברות למרכב הרכב באמצעות שתי קורות לפחות, העומדות בעומס קבוע בלא עיוות בתצורתם כתוצאה מהעומס כאמור; {{ח:תתת|(2)}} מיתקן הבנוי מקשת אחת המחוברת למרכב הרכב מאחורי מושב הנהג לרוחב הרכב, שהותקנה ברכב בידי יצרן הרכב בתהליך ייצורו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כסא גלגלים לנכה“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לילה“ – פרק זמן שבין תום רבע שעה לאחר שקיעת השמש לבין תחילת רבע שעה לפני זריחתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדרכה“ – חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס תנועה ותחבורה“ – מהנדס כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, שהוא בעל ותק מקצועי של 7 שנים לפחות בתחום הנדסת תנועה ותחבורה, הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק האמור}}, בענף הנדסה אזרחית באחד לפחות מהמדורים שלהלן: {{ח:תתת|(1)}} מדור ”מבנים“; {{ח:תתת|(2)}} מדור ”תחבורה“; {{ח:תתת|(3)}} מדור ”תעבורה“; {{ח:תתת|(4)}} מדור ”כבישים ומסלולים“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלף“ – מפגש דרכים במפלסים שונים הכולל את הדרכים המחברות בין המפגש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר תעבורה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען בתפזורת“ – מטען שעלול להישפך או לזלוג מהרכב בעת הובלתו, לרבות מטען שבהובלתו עלול להתאבך אבק או לרחף אל מחוץ לרכב המוביל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונה נגררת“ – מכונה בין שהיא מופעלת בכוח מיכני ובין אם לאו שאינה מיועדת להובלה ושאינה מסוגלת לנוע בכוח עצמה ומיועדת להיגרר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונה ניידת“ – רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונה ניידת רגלית“ – מכונה ניידת שהתקיימו בה שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} מכוונת בידי אדם האוחז בה; {{ח:תתת|(2)}} אינה מיועדת, על פי המבנה שלה, להסעת נהג או נוסעים על גביה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלגזה“ – מכונה ניידת בעלת תורן או זרוע שליפה, שלהם מחובר מזלג או התקן אחר המיועדים להרמה ולשינוע של משאות, אשר צוינה ברישיונה כמלגזה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל אגף הרכב“ – מי שמונה להיות מנהל אגף הרכב ושירותי תחזוקה במשרד התחבורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהרה“ – דרך העוברת מתחת לכביש או מסילה, או מעבר תת־קרקעי אחר המיועד למעבר רכב, שלפניו הוצב תמרור המציין אותה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת בטיחות אחורית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר שלדה“ – המספר שהטביע יצרן הרכב בעת ייצורו בשלדת הרכב, ובהעדר שלדה – במרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוסמכת“ – כהגדרת מעבדה מוסמכת לרכב {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבר חציה“ – חלק הכביש המסומן כמיועד לחצייתו על ידי הולכי רגל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפגש מסילת ברזל“ – מקום שדרך ומסילת ברזל חוצים זו את זו במפלס אחד והוא מסומן בתמרור שנקבע לכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מפעל בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל בודק“ – מפעל לבדיקת רכב לאחר תאונה שהורשה לכך לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על התעבורה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכב אחוד“ – מרכב קשיח המותקן ברכב בתהליך ייצורו בין אם מחובר לשלדת הרכב (composite body) ובין אם הוא מרכב מסגרת (chassisless frame body) שחללו הפנימי תוכנן על ידי יצרן הרכב כך שיכלול תא נהג, מושבי נוסעים ומשטח הטענה פנימי למטען; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכב תקני“ – מרכב מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקל כולל מותר“ – המשקל העצמי בתוספת משקל האנשים והמטען שהתירה רשות הרישוי לרכב הנדון להסיע או להוביל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקל עצמי“ – משקל הרכב ללא מטען וללא נהג, לרבות משקל כל אבזרי הרכב ומשקל הדלק, המים והשמן שבו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד התחבורה“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתן זכות קדימה“ – מתן אפשרות לעוברי דרך אחרים שלהם נקבעה זכות קדימה, להתקדם בדרך בלי לעצור, להמתין, לשנות את מהירותם או לסטות מקו התקדמותם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – {{ח:תתת|(א)}} אדם שרופא ממשלתי או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 2|לתקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}}, או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי)#סעיף 2|לתקנה 2(א) לתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), התשט״ו–1955}}, אישר לגביו בכתב אחת משתי אלה: {{ח:תתתת|(1)}} שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות; {{ח:תתתת|(2)}} שדרגת נכותו מגיעה ל־60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי הרכב האמור עלולה לערער את מצב בריאותו; {{ח:תתת}} ואם לא יכול היה לקבל אישור מאחד הרופאים האמורים – רופא שהסמיכה לכך רשות הרישוי אישר לגביו בכתב כי מתקיים בו האמור בפסקאות משנה (1) או (2); {{ח:תתת|(ב)}} ”עיוור“ – מי שהוא נזקק מחמת עיוורון כאמור {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש״ל–1970}}; {{ח:תתת|(ג)}} אדם שרופא מוסמך קבע שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לנכה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נעלי בטחון“ – טריזים בצורת משולש ישר־זווית המיועדים למניעת תזוזה מקרית של רכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתמך“ – גרור הבנוי כך שחלקו הקדמי נח על תומך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב“ – חלק מרחבו של כביש, בין שסומן ובין שלא סומן, המספיק לתנועת טור אחד של כלי רכב, למעט רכב הנע על שני גלגלים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוחר ברכב מיבואן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עגלת יד“ – עגלה המוסעת בדרך בכוח גופו של אדם וכל מיתקן או מכונה הנעים על גלגלים ומוסעים כאמור, למעט עגלת ילדים ועגלת חולים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובר דרך“ – המשתמש בדרך לנסיעה להליכה לעמידה או לכל מטרה אחרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמעום“ – כיבוי האור הגבוה בפנסי החזית, והדלקת האור הנמוך, כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 334|בתקנה 334}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנס תאורת יום (DRL – Daytime Running Lamps)“ – פנס המותקן בחזית הרכב המיועד לשיפור נראות הרכב בנסיעה ביום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הביטוח“ – {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צומת“ – השטח המתהווה על ידי פגישתם של שני כבישים או יותר והמוגבל על ידי קווי שפות הכבישים או אבני השפה של אותם כבישים או על ידי הארכתם המדומה; {{ח:תת}} צומת אינו כולל – {{ח:תתת|(1)}} התמזגות כבישים בדרך מהירה; {{ח:תתת|(2)}} שטח המתהווה על ידי פגישה של כביש עם כניסה ויציאה לחצרים, או עם דרך גישה לבית, למגרש חניה, לתחנת דלק או למפעל, אלא אם סומן אחרת בתמרור; {{ח:תתת|(3)}} התמזגות בכביש חד־סיטרי שבו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה ושלפניה הוצב תמרור א–20; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד חריג“ – רכב שמידותיו או משקלו הכולל המותר עולים על המותר לפי התקנות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו עצירה“ – קו לרוחב כביש או בחלק מרחבו, המסמן גבול לשם עצירת רכב סמוך לרמזור או לתמרור עצירה או לפני מפגש מסילת ברזל, או במקום שבו שוטר מכוון את התנועה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו שירות“, לענין אוטובוס ציבורי – הקו למהלך האוטובוס כפי שנקבע בתעריף המאושר, ברשיון או בתקנות שהותקנו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}, ולענין מונית – הקו למהלך המונית בנסיעת שירות שנקבע ברשיון השירות או בתקנות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קלנועית“ – רכב מנועי בעל שלושה או ארבעה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד; {{ח:תתת|(2)}} ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד; {{ח:תתת|(3)}} הוא מיועד לנוסע אחד או שניים בלבד; {{ח:תתת|(4)}} מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 12 קילומטר לשעה; {{ח:תתת|(5)}} הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת״י 1279 חלק 2 כיסאות גלגלים: כיסאות גלגלים מונעים חשמלית קלנועיות והמטענים שלהם; {{ח:תתת|(6)}} הוא עומד בדרישות טכניות נוספות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קלנועית ביטחון“ – רכב מנועי בעל שלושה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שהתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד; {{ח:תתת|(2)}} ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון; {{ח:תתת|(3)}} הוא מיועד לנוסע אחד בלבד בעמידה; {{ח:תתת|(4)}} משקלו העצמי אינו פחות מ־140 ק״ג; {{ח:תתת|(5)}} משקלו הכולל אינו פחות מ־240 ק״ג; {{ח:תתת|(6)}} הוא מצויד במערכת בלימה הידראולית המורכבת על שני גלגלים לפחות; {{ח:תתת|(7)}} מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 16 קילומטר לשעה; {{ח:תתת|(8)}} הוא עומד בתנאי היבוא לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|פקודת היבוא והיצוא, התשל״ט–1979}}, או בתנאים לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ״ז–1967}}, לפי העניין; {{ח:תתת|(9)}} הוא רכב של משטרת ישראל או בשימושה או רכב שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין משטרה“ – מפקד משטרת מחוז או ראש מחלקת תנועה במטה הארצי של משטרת ישראל או נציגם לענין הנדון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוחב כולל“ – רחבו של הרכב כשהוא נמדד בין שני משטחים אנכיים מקבילים העוברים דרך הנקודות הקיצוניות של הרכב משני צדדיו, למעט מראת תשקיף ומחוון־כיוון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרופא המוסמך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 55א|בסעיף 55א לפקודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחוב משולב“ – דרך המיועדת למשחקי ילדים, להולכי רגל ולרכב ואשר בכניסה אליה הוצב תמרור המורה על רחוב משולב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב איטי“ – רכב מנועי שלגביו נקבעה מהירות מקסימלית שאינה עולה על 40 קמ״ש על ידי רשות הרישוי ברשיונו של הרכב או בתקנות אלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב אספנות“ – אופנוע, רכב נוסעים פרטי, אוטובוס, רכב עבודה, רכב חילוץ ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק״ג, שמלאו 30 שנים משנת ייצורו ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב אספנות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב ביטחון“ – כל אחד מאלה, כשהם מפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב ומשמיעים אות אזעקה בסירנה: {{ח:תתת|(1)}} אמבולנס של מגן דוד אדום או אמבולנס שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו; {{ח:תתת|(2)}} אופנוע להגשת עזרה ראשונה שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו; {{ח:תתת|(3)}} רכב של משטרת ישראל; {{ח:תתת|(4)}} רכב של צבא ההגנה לישראל; {{ח:תתת|(5)}} רכב שמשמש את שירות בתי הסוהר לאחד מאלה (להלן – רכב שב״ס מבצעי): {{ח:תתתת|(א)}} למשימות מבצעיות ובלבד שניתן לגביו אישור על כך מאת נציב בתי הסוהר או מטעמו; {{ח:תתתת|(ב)}} לליווי של אסירים או עצירים; {{ח:תתת|(6)}} רכב לכיבוי שריפות; {{ח:תתת|(7)}} רכב שיטור משולב, ובלבד שמצוי בו שוטר; {{ח:תתת|(8)}} רכב מסוים שרשות הרישוי אישרה אותו לכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב בטיחותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסעה בטיחותית לילדים נכים|בחוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב המיועד לניסוי“ – רכב מנועי הנמצא בתהליך פיתוח ומיועד לבחינה ולניסוי ואשר צוין ברישיון הרכב כרכב ניסוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב זעיר“ (Quadricycle) – רכב אשר מסווג על פי התקינה האירופית כסוג רכב L7e-A2 או L7e-CU או L7e-CP, ושהתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא נע על 4 גלגלים; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} הוא מיועד להסעת נהג ונוסע נוסף בלבד או מטען; {{ח:תתת|(4)}} הספק מנועו אינו עולה על 15KW; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב לתחבורה קלה“ – אופניים עם מנוע עזר או גלגינוע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב חילוץ“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לביצוע עבודות חילוץ וגרירה או גרירה נשלטת של רכב שיצא מכלל פעולה, שמורכב עליו באופן קבוע ציוד לביצוע העבודות ושצויין ברשיונו כרכב חילוץ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב חשמלי“ – רכב מנועי המונע במנוע חשמלי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב להסעת תלמידים“ – אוטובוס פרטי או רכב ציבורי המיועד לפי מבנהו לשמש להסעת תלמידים, שהתקיימו בו הדרישות המתייחסות לפנסי סימון ואיתות, חגורות בטיחות ושילוט, כפי שקבע השר לענין זה, המופקדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד, ושצוין ברישיונו שרשאי הוא לשמש כרכב להסעת תלמידים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מדברי“ – רכב ציבורי בעל הנעה קדמית ואחורית שמורכב בו מרכב תקני ושצויין ברשיון הרכב כרכב מדברי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מורכב“ – תומך שמצורף אליו נתמך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מחובר“ – רכב מנועי שמצורף אליו גרור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מיושן“ – {{ח:תתת|(1)}} רכב, למעט טרקטור, גרור ואוטובוס, שבמועד חידוש רשיונו מלאו תשע עשרה שנים משנת ייצורו; {{ח:תתת|(2)}} אוטובוס שבמועד חידוש רשיונו מלאו חמש עשרה שנים משנת ייצורו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מסחרי אחוד (delivery van)“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מסחרי בלתי אחוד (pick up)“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב פרטי דו שימושי“ (double purpose)" – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב נוסעים פרטי“ – רכב מנועי פרטי המיועד להסיע נוסעים אשר צוין ברישיון הרכב שלו סיווג ראשי M1; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב סיור“ – רכב ציבורי המיועד להסיע עד שמונה נוסעים מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב סיור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב צדי“ – מיתקן להובלת אדם או מטען, המורכב על גלגל והמחובר לאופנוע מצדו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב שטח“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לנוע בדרכי עפר בלבד, ואשר התקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא נע על 4 גלגלים לפחות; {{ח:תתת|(2)}} נפח מנועו אינו עולה על 2,000 סמ״ק; {{ח:תתת|(3)}} משקלו העצמי אינו עולה על 1,300 ק״ג; {{ח:תתת|(4)}} ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה; {{ח:תתת|(5)}} הוא מיועד להסעת נהג ומספר נוסעים, כפי שקבע היצרן; {{ח:תתת|(6)}} מורכבים בו בתהליך הייצור צמיגים בעלי לחץ אוויר נמוך; {{ח:תתת|(7)}} הוא צוין ברישיון הרכב כרכב שטח; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב שיטור משולב“ – רכב המופעל על ידי רשות מקומית ומשטרת ישראל, שאושר על ידי ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ושצוין ברישיונו כרכב שיטור משולב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכינוע“ – רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} רוחבו הכולל אינו עולה על 90 ס״מ; {{ח:תתת|(2)}} ההיגוי, העצירה והייצוב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית; {{ח:תתת|(3)}} הוא מיועד לנוסע אחד בלבד; {{ח:תתת|(4)}} מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה; {{ח:תתת|(5)}} משקלו העצמי אינו עולה על 60 ק״ג; {{ח:תתת|(6)}} משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק״ג; {{ח:תתת|(7)}} הוא קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שהוא עומד בדרישות טכניות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בענינים כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} יציבות; {{ח:תתתת|(ב)}} נראות; {{ח:תתתת|(ג)}} מניעת החלקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות תימרור מרכזית“ – המפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה או אדם שהמפקח אצל לו בהודעה ברשומות מסמכויותיו כרשות תימרור מרכזית, לכל שטח המדינה או לחלק ממנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות תימרור מקומית“ – מי שהמפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה מינה אותו, בהודעה ברשומות, להיות רשות תימרור מקומית לגבי התחום או המקומות שקבעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות תימרור מקומית לניהול תנועה“ – מי שהמפקח הארצי על התעבורה מינה אותו, בהודעה ברשומות, לרשות תימרור מקומית לניהול תנועה, לגבי התחום או המקומות שפורטו במינוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שביל“ – דרך או חלק מדרך שאינו כביש שהוקצה לסוג עוברי דרך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שול הדרך“ – השטח שאין לצדו מדרכה הסמוך לשפת הכביש, עד לרוחב של ארבעה מטרים או עד לקצה תעלת ניקוז, כאשר דופן התעלה מצוי פחות מארבעה מטרים משפת הכביש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח הפרדה“ – כל מבנה, אי תנועה, סימון שטח על פני הדרך, גינה, שטח לא סלול וכיוצא באלה, המחלקים את הדרך לארכה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח הפרדה בנוי“ – שטח הפרדה המחלק את הדרך לאורכה באמצעות התקן מוגבה מעל הכביש כגון אבן שפה מוגבהת, מעקה בטיחות או צמחיה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת ייצור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תומך“ – רכב מנועי המיועד לתמוך ולגרור נתמך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תלת אופנוע“ – רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים ואשר צויין ברשיונו כתלת אופנוע או תלת קטנוע ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 550 ק״ג ואינו מיועד להובלת טובין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה“ – רשיון, היתר, אישור או פטור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמרור“ – כל סימון, אות או איתות לרבות רמזור, שקבעה רשות התימרור המרכזית ואשר הוצב או סומן על פי הסמכה או על פי הוראה מאת רשות תימרור כדי להסדיר את התנועה בדרכים או כדי להזהיר או להדריך עוברי דרך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף“ – שכר הסעה וכל שירות הכרוך בה, שנקבע בחיקוק או בתנאי רשיון שניתן על פי {{ח:פנימי|חלק ה|חלקים ה׳}} {{ח:פנימי|חלק ו|או ו׳}}, או רשימת קווי שירות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 384|בתקנה 384}} ושכר הנסיעה שנקבע לקו שירות כאמור או לחלק ממנו, הכל לפי הענין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקלת בטיחות סדרתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים}}. {{ח:קטע2|חלק א פרק 2|פרק שני: הוראות כלליות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|2|בקשה לתעודה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הוראות תקנות אלה לגבי בקשה לתעודה יחולו גם על בקשה לחידוש התעודה. {{ח:סעיף|3|הגשת בקשה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} כל בקשה לפי תקנות אלה תוגש בכתב לרשות המוסמכת לתת את התעודה או לרשות אחרת שנקבעה ({{ח:פנימי|חלק א פרק 2|בפרק זה}} – הרשות), ואם נקבע לבקשה מסויימת טופס לפי תקנות אלה, תוגש הבקשה לפי הטופס כאמור; היתה הבקשה לחידוש התעודה, תצורף אליה התעודה המוחלפת. {{ח:תת|(ב)}} המבקש ימציא לרשות בבקשתו פרטים, מסמכים, תצלומים, תכניות, הצהרות ופרטים נוספים, כפי שתדרוש, וישיב נכונה על כל שאלה שיישאל בקשר לבקשתו. {{ח:סעיף|4|סמכויות הרשות לגבי תעודות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית, לפי שיקול דעתה, לתת תעודה או לסרב לתתה, לחדשה או לסרב לחדשה, ורשאית היא להתנות בה תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, בדרך כלל או לסוג מסויים או למקרה מיוחד, להגביל את תקופת תקפה, להתלותה ולבטלה, זולת אם יש {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודה}} או בתקנות אלה הוראה אחרת. {{ח:תת|(ב)}} תעודה או כל שינוי תנאי או הגבלה בה יינתנו בכתב. {{ח:סעיף|5|המצאת תעודות לשם רישום שינויים|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} החליטה הרשות על שינוי בתעודה שנתנה, לרבות התנאים וההגבלות שבה, תודיע על כך לבעליה. בעל תעודה שקיבל הודעה כאמור, חייב להמציא את התעודה תוך הזמן הנקוב בהודעה על מנת שהרשות תרשום בה את השינוי. {{ח:סעיף|6|ביטול תעודות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הודיעה הרשות לאדם על ביטול תעודה שנתנה לו או על התלייתה, חייב אותו אדם להחזירה לרשות תוך הזמן הנקוב בהודעה. {{ח:סעיף|7|פטור לסוגיו|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} מקום שאפשר לתת פטור לפי תקנות אלה יכול שיינתן לאדם או לסוג בני אדם בכלל או למקרה מיוחד, או לסוג של מקרים. {{ח:סעיף|8|חובה למילוי תנאי תעודות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} מי שנתנה לו תעודה חייב למלא אחרי התנאים או ההגבלות הכלולים בה, ולא ישתמש בה אדם אלא בהתאם לתנאים או ההגבלות כאמור. {{ח:סעיף|9|חובת החזקת תעודות|תיקון: תש״ל־3, תשל״ח־4, תשמ״ז, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשע״ג־12, תשע״ח־14}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכב אלא אם כן נמצאים אתו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} אחד לפחות מאמצעי הזיהוי המפורטים להלן: {{ח:תתתת|(א)}} תעודת זהות שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תתתת|(ב)}} דרכון ישראלי תקף שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}; {{ח:תתתת|(ג)}} רישיון נהיגה תקף שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}, הכולל את תמונת בעל הרישיון; {{ח:תתתת|(ד)}} לגבי מי שמתקיימים בו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 567|בתקנה 567}} {{ח:פנימי|סעיף 567א|או 567א}} – רישיון נהיגה זר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 562|בתקנה 562}}; {{ח:תתת|(2)}} תעודת ביטוח כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}; {{ח:תתת|(3)}} כל תעודה שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב שבו הוא נוהג; {{ח:תתת|(4)}} רשימת תנאים שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב שבו הוא נוהג; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:תת|(ב)}} הנוהג ברכב או אדם שיש לו שליטה על הרכב ונמצא בקרבתו יציג כל רשיון או תעודה אחרת, כאמור בתקנת משנה (א), לכל אדם שהורשה לכך על ידי הרשות או לכל שוטר או לבוחן הנושא עמו תעודת בוחן, לפי דרישתם. לא היה בידי נוהג הרכב להציג אותה שעה אחת התעודות האמורות, יציג אותה בעצמו, תוך חמישה ימים, במקום שנקבע על ידם. {{ח:תת|(ג)}} אדם יחזיק את התעודות כאמור בתקנה זו בכל עת במצב נקי וניתן לקריאה. {{ח:סעיף|9א|תוית ברכב לנוהג חדש|תיקון: תש״ן־4, תשנ״א־11, תשס״ה־18, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג נוהג חדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12א|בסעיף 12א לפקודה}} ברכב נוסעים פרטי וברכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק״ג אלא אם כן הוצמדה תוית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} (בתקנה זו – התוית) בחלון האחורי של הרכב בשוליו התחתונים כך שתיראה לנוהג אחריו. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם שאינו נוהג חדש, כאמור, כשהתוית מוצמדת לחלון הרכב. {{ח:סעיף|10|המועד לפעולה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} מקום שתקנות אלה מטילות על אדם חובה למסור הודעה או לעשות פעולה, תימסר ההודעה או תיעשה הפעולה תוך 15 יום, זולת אם יש בתקנות אלה הוראה מפורשת אחרת. {{ח:סעיף|11|איסור שינויים בתעודות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ישנה אדם שאינו מוסמך לכך פרט בתעודה, על ידי כתיבה, שרטוט, מחיקה, טשטוש או הוספה או בכל אופן אחר ולא יחזיק תעודה ששונתה כאמור. {{ח:סעיף|12|כפל תעודות|תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשס״ג־4, תשפ״א־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לתת כפל תעודה למבקש אשר פנה לרשות ובמועד פנייתו רשאי להחזיק בה, ובלבד ששולמה האגרה לכך. {{ח:תת|(ב)}} מצא בעל התעודה או מי שהרכב בשליטתו או מי שאחראי לרכב את התעודה המקורית לאחר שקיבל כפל ממנה – יחזיר את הכפל לרשות. {{ח:סעיף|13|חובה להודיע על שינוי|תיקון: תש״ל־3, תשל״ג־3, תשל״ז־6, תשמ״ו, תשס״ז־11}} {{ח:תת|(א)}} בעל תעודה יודיע על כל שינוי שחל בכל פרט מן הפרטים הרשומים בתעודה וימציא לרשות לפי דרישתה את התעודה לשם רישום השינוי בה; שלחה הרשות לבעל התעודה תעודה נוספת שנכללו בה השינויים, יחזיר בעל התעודה את התעודה הקודמת לרשות. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), על שינוי שחל בכתובת למשלוח דואר, יודיע בעל תעודה שהוא תושב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, לפקיד הרישום כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק האמור}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון נהיגה שנתגלו אצלו מחלות לב או מגבלות במערכת העצבים, העצמות, הראייה או השמיעה, יודיע על כך מיד במכתב רשום לרשות הרישוי. {{ח:סעיף|14|הטלת חובה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא נקבע על מי מוטלת חובה בתקנות אלה יראוה כמוטלת על הנהג, על בעל רשיון הרכב, על בעל הרכב, על המחזיק ברכב ועל מי שהשליטה עליו בידו. {{ח:סעיף|14א|תחולת תקנות על רכב משא|תיקון: תשס״ד־2}} {{ח:ת}} חובה או איסור החלים לגבי רכב מסחרי, רכב מסחרי אחוד או רכב מסחרי בלתי אחוד, הקבועים בתקנה מתקנות אלה, יראו אותם כחלים גם לגבי רכב המצוין ברישיונו כרכב משא, רכב משא אחוד או רכב משא בלתי אחוד, לפי הענין. {{ח:סעיף|15|שימוש בהתאם לרשיון|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ישתמש אדם ברכב באופן השונה מן השימוש הנקוב ברשיון הרכב או בכל תעודה אחרת שניתנה על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} או תקנות אלה. {{ח:סעיף|15א|אגרות|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ג־4, תשמ״ד־3, תשס״ג, תשס״ו־15}} {{ח:תת|(א)}} האגרות לפי תקנות אלה יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, והן ישתנו ב־1 באפריל של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), בחודש ינואר שקדם ליום השינוי לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר בשנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב. {{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} כפי שתואמה לפי האמור בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|15ב|תנאים למתן תעודה או לחידושה|תיקון: תש״ם־3, תשמ״א־6, תשמ״ז, תשס״ה־19}} {{ח:ת}} מקום שתקנה מתקנות אלה מתנה מתן תעודה מאת רשות שהוסמכה לכך (להלן בתקנה זו – הרשות) או חידושה, רשאית היא שלא לתתה למבקש התעודה (להלן – המבקש), להתלותה או שלא לחדשה אם – {{ח:תת|(1)}} יש לגבי המבקש רישום במרשם הפלילי של הרשעה, בעבירה שלדעת הרשות יש בה כדי למנוע מתן תעודה או חידושה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מתום ריצוי העונש על העבירה האמורה או מיום מתן גזר הדין – אם היה העונש מאסר על תנאי או פסילה על תנאי, או מיום תשלום הקנס אם היה העונש קנס; {{ח:תת|(2)}} לדעת הרשות קיים לגבי המבקש חשש, שבעיסוקו לפי התעודה יש כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה של הרשות שלא לאשר מתן תעודה או חידושה כאמור לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי; {{ח:תת|(3)}} הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה פלילית אשר לדעת הרשות יש בה כדי לפגוע ביכולתו לעסוק על פי התעודה; {{ח:תת|(4)}} המבקש היה פסול מלהחזיק או מלקבל רשיון נהיגה במשך שנתיים שקדמו להגשת הבקשה; {{ח:תת|(5)}} רשיון הנהיגה של מבקש התעודה נפסל על תנאי ותקופת התנאי טרם נסתיימה; {{ח:תת|(6)}} המבקש הורשע בעבירת תעבורה או בעבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה; {{ח:תת|(7)}} המבקש הורשע בשלוש עבירות תעבורה או יותר או בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, למעט עבירות חניה, בתקופה של שנה שקדמה להגשת הבקשה. {{ח:סעיף|15ג|ביטול תעודה או התלייתה|תיקון: תשמ״ז}} {{ח:ת}} הרשות שנתנה תעודה לפי תקנות אלה רשאית לבטלה או להתלותה עד שיתמלאו תנאים שתקבע, אם – {{ח:תת|(1)}} נתקיים בבעל התעודה האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3)}}; {{ח:תת|(2)}} הוברר לרשות שתנאי מתנאי התעודה לא קויים או שהנסיבות שהיו קיימות בעת מתן התעודה השתנו או שהתעודה הושגה על סמך הודעה כוזבת. {{ח:קטע1|חלק ב|חלק ב׳: הדרך והתנועה בה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:קטע2|חלק ב פרק 1|פרק ראשון: סמכויות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:קטע3|חלק ב פרק 1 סימן א|סימן א׳: המפקח על התעבורה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|16|סמכויות המפקח הארצי על התעבורה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־12, תשל״ה־2, תשל״ט, תשמ״ג־4, תשמ״ז, תשמ״ט־6}} {{ח:ת}} המפקח הארצי על התעבורה רשאי – {{ח:תת|(1)}} לקבוע בהודעה ברשומות את דוגמאות התמרורים, סוגיהם, מידותיהם, צבעיהם, צורותיהם, משמעויותיהם, אופן הצבתם וסימונם; {{ח:תת|(2)}} לקבוע הסדרי תנועה או לפטור מהם באופן כללי או למקרה מסוים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעת התעבורה (קביעת לוח תמרורים)|הודעת התעבורה (קביעת לוח תמרורים), התשע״א–2010}}.}} {{ח:סעיף|16א|מתן פטור לעורך ניסוי|תיקון: תשע״ח־11}} {{ח:תת|(א)}} המפקח הארצי על התעבורה רשאי, למטרת ביצוע ניסוי, בהתייעצות עם רשות הרישוי ועם קצין משטרה, להחליט על מתן פטור לעורך הניסוי או מי מטעמו, מהאמור בתקנה אחת או יותר מהתקנות {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2|שבפרק השני לחלק ב׳ לתקנות אלה}} בתנאים או בלא תנאים, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} בהחלטה לפי סעיף קטן (א) ישקול המפקח הארצי על התעבורה את ההשפעות האפשריות של ביצוע הניסוי על התנועה, ובכלל זה את השיקולים האלה: {{ח:תתת|(1)}} השמירה על בטיחות המשתמשים בדרך במהלך הניסוי, ולרבות משתתפי הניסוי; {{ח:תתת|(2)}} צמצום ההפרעה לזרימת התנועה בדרכים שעלולה להיגרם כתוצאה מביצוע הניסוי; {{ח:תתת|(3)}} מתן מענה לאירועי חירום שעלולים להתרחש במהלך ביצוע הניסוי; {{ח:תת}} בתקנה זו, ”ניסוי“ – שימוש בטכנולוגיה חדשה, או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, במטרה לבחון את אופן תפקודה בדרך כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודה}}. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: רשות תימרור מרכזית|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|17|סמכות רשות תמרור מרכזית|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״ה־4, תשמ״ט־6, תשפ״ג־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות תמרור מרכזית רשאית להורות לרשות תמרור מקומית, או לרשות תימרור מקומית לניהול תנועה, על קביעת הסדר תנועה, שינויו, ביטולו ודרך אחזקתו. {{ח:תת|(ב)}} ניתנה הוראה כאמור בתקנת משנה (א) ורשות התמרור המקומית או רשות התימרור המקומית לניהול תנועה, לפי העניין, לא פעלה על פיה, רשאית רשות התמרור המרכזית לקבוע את הסדר התנועה ויראו אותו כאילו הוצב, סומן, הופעל או סולק בידי רשות התימרור המקומית או בידי רשות התימרור המקומית לניהול תנועה, לפי העניין. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 1 סימן ב1|סימן ב׳1: רשות תימרור מקומית לניהול תנועה|תיקון: תשפ״ג־7}} {{ח:סעיף|17א|הגדרה|תיקון: תשפ״ג־7}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק 1 סימן ב1|בסימן זה}}, ”הסדר לניהול תנועה“ – אחד או יותר מהתמרורים 201 עד 212, 629פ, 701 עד 721, 723 עד 729, לרבות תמרור כאמור המיועד להציג מסר אחד מתוך מספר מסוים שעשוי להתחלף או להידלק או לכבות, כפי הנדרש. {{ח:סעיף|17ב|סמכות רשות תימרור מקומית לניהול תנועה|תיקון: תשפ״ג־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות תימרור מקומית לניהול תנועה, לאחר התייעצות עם רשות תימרור מקומית שבתחום או במקום שפורט במינויה, עם קצין משטרה, ולגבי דרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד – עם קצין משטרה צבאית פיקודי, ועם מהנדס תנועה ותחבורה, רשאית לקבוע, להציב, להתקין, להפעיל, לרשום, לתחזק, לשנות או להסיר כל הסדר לניהול תנועה בתחומים או במקומות שפורטו במינויה. {{ח:תת|(ב)}} רשות תימרור מקומית לניהול תנועה שקבעה הסדר תנועה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, רישומו, הסרתו או אחזקתו, והכול לפי הצורך. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18}}, מינה המפקח הארצי על התעבורה רשות תימרור מקומית לניהול תנועה בתחום או במקום מסוים, רשות התימרור המקומית לא תהיה מוסמכת לעניין כל הסדר לניהול תנועה, באותו תחום או מקום, לפי העניין; המפקח על התעבורה שמינה כאמור יודיע בכתב על כך לרשות התימרור המקומית האמורה. {{ח:תת|(ד)}} רשות תימרור מקומית לניהול תנועה רשאית, לאחר התייעצות עם רשות התימרור המקומית שלגבי תחומה היא מונתה, עם קצין משטרה, ולגבי דרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד, עם קצין משטרה צבאית פיקודי, ועם מהנדס תנועה ותחבורה, להורות לאותה רשות תימרור מקומית על קביעת הסדר תנועה שנועד במישרין לתפעול הסדר לניהול תנועה, הצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו, שינויו, הסרתו, מחיקתו או דרך אחזקתו, ובלבד שאותה רשות תימרור מקומית מונתה או נקבע לה תחום לגבי אותו הסדר תנועה. {{ח:תת|(ה)}} ניתנה הוראה כאמור בתקנת משנה (ד) ורשות התימרור המקומית לא פעלה על פיה, רשאית רשות התימרור המקומית לניהול תנועה לקבוע את הסדר התנועה האמור בתקנת משנה (ד) ויראו אותו כאילו נקבע, הוצב, הותקן, הופעל, סומן, נרשם, שונה, הוסר או נמחק, לפי העניין, בידי רשות התימרור המקומית, ותחול {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(ד)}} בשינויים המחויבים. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 1 סימן ג|סימן ג׳: רשות תימרור מקומית|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|18|סמכות רשות תימרור מקומית|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ט־6, תשנ״א־11, תשנ״ה־4, תשס״א־2, תשס״א־5, תשס״ג־4, תשס״ז־11, תשע״א, תשע״ב־9, תשע״ג־4, תשע״ד, תשע״ז־7, תשפ״ג־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות תימרור מקומית רשאית לקבוע, להציב, להתקין, להפעיל, לסמן, לרשום, לשנות, להסיר או למחוק, בכל דרך שבתחומה, כל הסדר תנועה, למעט תמרורים 230, 231, 309, 310, 501 עד 509 ו־511 עד 516, וזאת לאחר התייעצות עם הגורמים המפורטים להלן – {{ח:תתת|(1)}} קצין משטרה, ולגבי דרכים שבשטח צבאי – עם קצין משטרה צבאית פיקודי; {{ח:תתת|(2)}} מהנדס תנועה ותחבורה; {{ח:תתת|(3)}} רשות תימרור מקומית לניהול תנועה שבתחומה או בחלק מתחומה, אם יש כזו. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשות תימרור מקומית רשאית לקבוע, להציב, להתקין, להפעיל, לסמן, לרשום, לשנות, להסיר או למחוק, בכל דרך שבתחומה הסדרי תנועה לפי תמרורים 501 עד 509 ו־511 עד 516, וזאת לאחר התייעצות עם הגורמים האמורים בתקנת משנה (א), ובלבד שרשות התימרור המרכזית קבעה לה תחום, בהודעה ברשומות, לעניין תמרורים אלה או חלקם. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), אם הודיעה רשות תימרור מרכזית לרשות תימרור מקומית, בהודעה בכתב, כי נדרשת הסכמתה של רשות התימרור המרכזית לעניין תחום מסוים או לגבי הסדר תנועה מסוים, רשות התימרור המקומית אינה רשאית לפעול כאמור בתקנות המשנה האמורות אלא בהסכמה כאמור; רשות התימרור המרכזית תפרסם על כך הודעה ברשומות. {{ח:תת|(ד)}} רשות תימרור מקומית שקבעה הסדר תנועה כאמור בתקנה זו, תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו, הסרתו, מחיקתו או אחזקתו, והכול לפי הצורך. {{ח:סעיף|19||תיקון: תש״ל־3, תשמ״ט־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|19א|כללי תעתיק|תיקון: תשס״ח־4}} {{ח:ת}} שמות המופיעים על גבי תמרורים ייכתבו על פי כללי התעתיק, מכתב עברי לכתב לטיני ולכתב ערבי, שהחליטה עליהם האקדמיה ללשון העברית לפי {{ח:חיצוני|חוק המוסד העליון ללשון העברית#סעיף 10|סעיף 10 לחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי״ג–1953}}, ושפורטו בהנחיות המפקח על התעבורה. {{ח:סעיף|19ב|פטור מחובת סימון אבני שפה|תיקון: תשע״ג־14}} {{ח:תת|(א)}} רשות תימרור מקומית רשאית להתנות חניה בתשלום בדרך אף אם אבני השפה לא סומנו לסירוגין בצבע כחול או אם אין אבני שפה בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אבני השפה עשויות מאבן מעוצבת; {{ח:תתת|(2)}} מקום שבו מוצבת עמדת תשלום לצד כל מקום חניה; {{ח:תתת|(3)}} בדרך מתבצעות עבודות שאינן מאפשרות סימון אבני השפה ומוצב בו תמרור 901. {{ח:תת|(ב)}} פטור מסימון דרך לסירוגין בצבע כחול, בדרך שאין בה אבני שפה או בדרך כאמור בתקנת משנה (א)(1) יחול רק אם הציבה רשות התימרור המקומית תמרור 626 או 627 ותמרור 439 או תמרור ס־51 ותמרור 629 הכולל הודעה בדבר חובת התשלום, ימי התשלום ושעות התשלום או עמדת תשלום, במרחק שאינו עולה על 60 מטרים בין תמרור לתמרור, בין תמרור לעמדת תשלום או בין עמדת תשלום לעמדת תשלום; {{ח:תת}} בתקנה זו, ”עמדת תשלום“ – מיתקן מסומן המוצב על מדרכה או בשול דרך, המשמש לתשלום בעבור החניה בדרך שבה החניה מותנית בתשלום. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 1 סימן ד|סימן ד׳: קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי|תיקון: תש״ל־3, תשס״א־2}} {{ח:סעיף|20|סמכות קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי|תיקון: תש״ל־3, תשס״א־2}} {{ח:תת|(א)}} קצין משטרה רשאי להציב בדרך תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם משטרת ישראל ויראוהו כמוצב כדין. {{ח:תת|(ב)}} קצין משטרה צבאית פיקודי רשאי להציב תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם המשטרה הצבאית בשטח צבאי שבמרחב הפיקוד ויראוהו מוצב כדין. {{ח:קטע2|חלק ב פרק 2|פרק שני: התנהגות בדרך|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן א|סימן א׳: כללי|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|21|חובתו של עובר דרך|תיקון: תש״ל־3, תשל״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות. {{ח:תת|(ב)}} כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא – {{ח:תתת|(1)}} יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך; {{ח:תתת|(2)}} יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור; {{ח:תתת|(3)}} יפריע את התנועה ולא יעכבנה; {{ח:תתת|(4)}} יסכן חיי אדם. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך. {{ח:סעיף|22|ציות לתמרורים|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־4}} {{ח:תת|(א)}} עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין. {{ח:תת|(ב)}} האותות הניתנים על ידי רמזור, למעט אור צהוב מהבהב, יהיו עדיפים על כל תמרור הקובע מתן זכות קדימה. {{ח:סעיף|23|ציות לשוטר, פקח ועובד חברת נתיבי ישראל בע״מ|תיקון: תש״ל־3, תשל״ב־4, תשל״ז־6, תשמ״ג־2, תשנ״ה־4, תשנ״ח, תשס״א־6, תשס״ג־4, תשס״ו־6, תשס״ז־11, תשע״א, תשע״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} עובר דרך חייב לציית – {{ח:תתת|(1)}} להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג״א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני); {{ח:תתת|(1א)}} להוראות שנותן עובד במדים של רשות תימרור מקומית או מטעמה, שהוסמך לכך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מבצעת רשות התימרור המקומית עבודת סלילה או אחזקה של כביש המצוי בתחומה; {{ח:תתת|(2)}} לאותות הניתנים על ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני או על ידי עובד חברת נתיבי ישראל בע״מ או על ידי עובד נת״א במדים. {{ח:תת|(ב)}} הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על ידי כל רשות מוסמכת לכך. {{ח:תת|(ג)}} תמרור נייד שהוצב בדרך על ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין. {{ח:סעיף|24|איתות שוטר ופקח להכוונת תנועה|תיקון: תש״ל־3, תשנ״ח}} {{ח:תת|(א)|(1)}} האות ”התקדם“ יינתן בהושטת זרוע או שתיהן במקביל לכיוון התנועה כשכף היד פתוחה, או על ידי אור לבן בזמן תאורה; {{ח:תתת|(2)}} האות ”עמוד“ יינתן בהרמת היד כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה או על ידי סימון באור אדום בזמן תאורה; האות ”עמוד“ יכול להינתן גם בהרמת היד או הידיים אפקית לצדדים כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה; על הנוהגים ברכב, הבאים מהכיוון שאליו מופנית היד או מהכיוון שאליו מופנה גבו של השוטר או של הפקח העירוני, לעצור את רכבם. {{ח:תת|(ב)}} האות שיינתן על ידי שוטר או על ידי פקח עירוני יחייב גם אם ניתן בצורה לא מדוייקת, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות האות. {{ח:סעיף|25|בקיאות ברכב|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב אלא אם הוא בקי בהפעלתו ובשימוש בו. {{ח:סעיף|26|הנוהג ברכב|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב: {{ח:תת|(1)}} הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך; {{ח:תת|(2)}} הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים; {{ח:תת|(3)}} הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בבטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני; {{ח:תת|(4)}} הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה. {{ח:סעיף|27|מצב כללי של הרכב|תיקון: תש״ל־3, תשל״ח־4, תשמ״ז, תשס״א־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם רכב אלא אם מבנהו של הרכב, ציודו, אביזריו, סימונו ונשיאת מטענו הם בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} או תקנות אלה, לרבות תנאים בהיתר וברשיון. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם רכב כאשר הרכב במצב השולל מהנהג שליטה בו. {{ח:תת|(ד)}} לא ינהג אדם רכב שבו הוגבלה בכל אופן שהוא, למעט הגבלה זניחה, יכולתו לראות את הדרך והתנועה בה מן השמשה הקדמית של הרכב או האחורית או זו שלצד הנהג או זו שלצד הנוסע במושב הקדמי. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד) מותר לנהוג ברכב שבו קיימת הגבלת ראות מן השמשה האחורית, אם מותקנות ברכב, מכל שנת ייצור, מראות תשקיף. {{ח:תת|(ו)}} לא יתקין אדם ברכב מכשיר או אבזר המשבש או העלול לשבש מכשיר אכיפה ובכלל זה שיבוש היכולת לזהות את הרכב, ולא ינהג אדם ברכב שיש בו מכשיר כאמור. {{ח:סעיף|28|חובה להחזיק בהגה או בכידון|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשנ״ד־7, תשנ״ח, תשס״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב – {{ח:תתתת|(א)}} לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית; {{ח:תתתת|(ב)}} לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s); {{ח:תתת|(2)}} בתקנת משנה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”דיבורית“ – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”טלפון“ – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג. {{ח:סעיף|28א|תצוגה הנראית לנהג|תיקון: תשס״ז־11, תשס״ט־6, תשע״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי המצוי בנסיעה לא תופעל תצוגה הנראית ממושב הנהג, יותקן ברכב מנגנון לניתוקה בהיות הרכב בנסיעה ולא ינהג בו אדם אלא אם נותקה התצוגה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על תצוגה המיועדת לבקרה או ניווט של הרכב או על מערכות תצוגה בכלי רכב המשמשים את משטרת ישראל או את הרשות הארצית לכבאות והצלה או את שירות הביטחון הכללי לצורך מילוי תפקידם או את צבא־הגנה לישראל למטרה ביטחונית. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנה זו, רשאי השר ליתן היתר להפעלה למטרה בטיחותית של תצוגה הנראית לנהג גם בעת נסיעת הרכב, ובלבד שהתצוגה אינה מחייבת צפייה רצופה בה והנהג ברכב שבו מותקנת תצוגה כאמור קיבל הכשרה לשימוש בה תוך כדי נהיגה. {{ח:סעיף|29|חובה להחזיק במושכות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הרוכב על בהמה או המוליך אותה יחזיק בידיו את המושכות כל זמן שהיא נמצאת בדרך ואינה קשורה לעצם קבוע. {{ח:סעיף|30|מכשירים אופטיים|תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשמ״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון נהיגה המסתייע בשעת בדיקת כושר ראייתו במשקפים אופטיים או בעדשות מגע (להלן בתקנות אלה – מכשירים אופטיים) או שצויינה ברשיונו חובה להסתייע במכשירים אופטיים לא ינהג רכב מנועי אלא אם הוא מרכיב אותם מכשירים, ולא ינהג אוטובוס, מונית או רכב מסחרי המסיע מעל 8 נוסעים אלא אם הוא מחזיק אצלו בשעת הנהיגה מכשירים אופטיים כאמור, נוסף על המכשירים שהוא מרכיב. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) יחולו על מי שנוהג ברכב מנועי שעה שהוא לומד נהיגה או שעה שהוא נבחן בחינת נהיגה, אם בטופס הבקשה לרשיון נהיגה צויינה חובה להסתייע במכשירים אופטיים. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם רכב מנועי אם הוא מרכיב עדשות טלסקופיות. {{ח:סעיף|31|דרך שיוחדה למשחקי ילדים|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} יוחדה דרך למשחקי ילדים ונאסרה בה נהיגת כלי־רכב על ידי הצבת תמרור מתאים בתוספת שלט בצורת מלבן ועליו מודעה ”משחקי ילדים“ – לא ינהג אדם ברכב באותה דרך, אלא אם הדבר דרוש לצרכי אדם מתושבי הסביבה או לצרכי הציבור ואין לספקם בדרך אחרת. {{ח:תת|(ב)}} הנוהג ברכב ברחוב משולב יאפשר להולכי רגל ולילדים המשחקים בו את פעילותם ולא ימשיך בנסיעה אלא אם כן הבטיח שנסיעתו לא תסכן אותם. {{ח:סעיף|32|רכב משטרה|תיקון: תש״ל־3, תשל״ה־4, תשנ״ה־4, תשס״ג־4, תשס״ג־5, תשס״ה־2, תשס״ו־17, תשס״ו־19, תשס״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} רכב של משטרת ישראל שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל לא יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳}} אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד. {{ח:תת|(ב)}} רכב שבשימוש צבא הגנה לישראל שהנוהג או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל, לא יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳}}, אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד, ובלבד שיתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הרכב נמצא בתוך שטח המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או בשטח שמפקד צבאי הכריז עליו שטח סגור לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 125|תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, לרבות לצורכי אימונים בשטח האמור; {{ח:תתת|(2)}} נעשה שימוש ברכב לצורכי אימונים, בדרך פתוחה למעבר הציבור, באישור ראש אגף התנועה במשטרת ישראל או נציג שהוסמך מטעמו. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ד)}} רכב שבשימוש שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל במסגרת פעילות מבצעית או הכנות, אימונים או הדרכות לפעילות כאמור, לא יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳}} {{ח:פנימי|חלק ד|או ד׳}}, אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: הכביש ונתיביו|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|33|החובה להשתמש בכביש בלבד|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשנ״ב־3, תשנ״ו־7, תשס״א־2, תשע״ז־7, תשפ״א־13}} {{ח:תת|(א)}} במקום שיש כביש לא יסע נוהג רכב אלא בכביש, אלא אם יש הוראה אחרת {{ח:פנימי|חלק ב|בחלק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} עובר דרך ישתמש בדרך או בקטע ממנה בהתאם לשימוש הרגיל והמתוכנן של הדרך לרבות השימוש והציות למיתקני הדרך שהוצבו או סומנו גם אם מיתקנים אלה ניזוקו או נפרצו ואינם מונעים אותה שעה את המעבר והשימוש בדרך; בתקנת משנה זו, מיתקני דרך – לרבות גדר, מעקה, גינה וכיוצא באלה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) – {{ח:תתת|(1)}} רשאי מי שלומד נהיגה או משתלם בנהיגה, כשהוא מלווה במורה נהיגה, לסטות לשול הדרך ולחזור לכביש על פי הוראות מורה הנהיגה; {{ח:תתת|(2)}} רשאי נוהג רכב לחצות את הקו המסמן את שול הדרך ואת השול, כדי להגיע לאתר התשתית הנמצא בצד הדרך או לחזור ממנו לכביש; {{ח:תתת|(3)}} אם הוצב בשול הדרך תמרור 501, רשאי הנוהג ברכב מן הסוג שצוין בתמרור לנסוע בו, ויראו לגביו את שול הדרך כאילו היה כביש. {{ח:סעיף|34|ייעודו של כביש, שביל או נתיב|תיקון: תש״ל־3, תשל״ט, תשמ״ז, תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בכביש, בשביל או בנתיב שיועדו וסומנו לסוג מסויים של כלי רכב או לעוברי דרך מסויימים, לא ישתמשו נוהגי רכב או עוברי דרך אחרים. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רוכב אופנים ישתמש בצדו הימני הקיצוני של הכביש אף אם הוא כביש שבו הוקצה נתיב לתחבורה ציבורית. {{ח:סעיף|35|התנועה בצד ימין|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} נוהג רכב ישתמש ככל האפשר בצדו הימני הקיצוני של הכביש, אף בכביש חד־סטרי, או בצדו הימני הקיצוני של הנתיב המיועד לאותו סוג רכב, הכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}}. {{ח:סעיף|36|דרך מחולקת|תיקון: תש״ל־3, תשל״ט, תשנ״א, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשנ״ז־8, תשס״ה־4, תשס״ח־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בדרך המחולקת לארכה על ידי שטח הפרדה, יראו כל אחד מהכבישים משני צדי שטח ההפרדה ככביש חד־סטרי. {{ח:תת|(ב)}} בדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה, ישתמש הנוהג ברכב או בבעל־חיים בצד שמימין לשטח ההפרדה, לא יעבור אותו ולא יעמיד בו רכב או בעל־חיים אלא אם הותר הדבר על־פי תמרור ובמקום שהותר. {{ח:תת|(ג)}} בכביש המחולק על ידי קו הפרדה רצוף ישתמש הנוהג ברכב או בבעל־חיים בצד שמימין לקו, ולא יעבור אותו אלא אם נמצא קו קטעים סמוך לקו ההפרדה בצדו הימני. {{ח:תת|(ד)}} בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חצים המובילים לצומת, לא ייכנס הנהג לצומת, לא יעבור בו ולא יצא ממנו אלא בכיוון חץ שסומן בנתיב שממנו נכנס לצומת; לעניין תקנת משנה זו, ”צומת“ – לרבות מפגש עם כביש אחר. {{ח:תת|(ה)}} בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה לא ייכנס נוהג רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג לצומת ולא יעבור בו אלא בנתיב הימני ביותר באותו כיוון נסיעה אלא אם כן הוצב בו תמרור 613 המתיר לרכב נסיעה בנתיבים נוספים; לענין זה לא יובא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית. {{ח:סעיף|37|כיוון התנועה בכביש חד־<wbr>סטרי|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב בכל קטע של כביש חד־סטרי בכיוון הפוך לכיוון המותר באותו כביש. {{ח:סעיף|38|מעבר על פני מדרכה או שולי הדרך|תיקון: תש״ל־3, תשל״ו־3, תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ה־4, תשפ״א־13}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34(א)}}, רשאי אדם לנהוג רכב או בעלי חיים על פני מדרכה, שביל או נתיב שיועד וסומן לסוג מסוים של רכב או של עובר דרך מסוים, לשם חצייתם כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם. {{ח:תת|(ב)}} הנוהג ברכב שאינו מנועי, וכן בטרקטור וברכב איטי, חייב להימין ולנסוע בשולי הדרך אם הדבר דרוש ואפשר כדי לתת מעבר לתנועה שמאחוריו, ואולם החובה האמורה לא תחול אם הוצב בשול הדרך תמרור 501. {{ח:תת|(ג)}} הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על רכב העוסק בניקוי המדרכה, השביל או הנתיב. {{ח:סעיף|39|נהיגה סביב מקום חסום|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} נמצא בכביש מבנה, עמוד, אי או שטח סגור לתנועת כלי רכב המחייבים סטיה מן הכיוון הישר, לא יעבור נוהג רכב או מוליך בעלי־חיים אלא מימינם אלא אם יש תמרור במקום המורה לנהוג משמאלם. {{ח:תת|(ב)}} נמצא מקום חסום כאמור בכביש חד־סטרי, יעברו נוהגי כלי הרכב הן מימינו והן משמאלו, זולת אם תמרור מורה על אופן הסטיה. {{ח:סעיף|39א|תנועת מכונה ניידת|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״ו־7, תשנ״ח, תשס״ה־6, תשס״ה־14, תש״ע־10}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם במכונה ניידת שמהירותה המרבית המתוכננת על ידי יצרנה עד 30 ק״מ בשעה או במכונה ניידת רגלית בדרך אלא לשם חצייתה וכאשר הנסיעה היא לביצוע העבודה של המכונה הניידת או בדרך עירונית שבתחום של עד 500 מטרים מהמפעל של בעלה כמשמעותו {{ח:פנימי|חלק י|בחלק י׳}} או מחזיקה. {{ח:תת|(ב)}} לא יגרור אדם במכונה ניידת גרור אלא אם כן הגרור הוא ציוד לביצוע העבודה שאליה מיועדת המכונה הניידת על פי קביעת יצרנה. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם במכונה ניידת שרוחבה, אורכה או גובהה חורגים מהקבוע {{ח:פנימי|סעיף 313|בתקנה 313}} ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 279|בתקנה 279(ג)(4) עד (6)}}, לפי הענין. {{ח:תת|(ד)}} קצין משטרה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ז)}} רשאי להתיר באישור בכתב ובתנאים שיקבע תנועת מכונה ניידת החורגת מהתנאים האמורים בתקנה זו. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ו)}} לא ינהג אדם במכונה ניידת אלא אם כן נקט את כל האמצעים הדרושים למניעת סיכון, פגיעה, או הפרעה לתנועה. {{ח:תת|(ז)}} לא ינהג אדם במכונה ניידת במהירות העולה על 40 קמ״ש. {{ח:תת|(ח)}} לא ינהג אדם ולא יפעיל מלגזה אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרו רשות הרישוי והאגף לפיקוח על העבודה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה וניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי. {{ח:תת|(ט)}} לא ינהג אדם מכונה ניידת אופנית אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ומאת גוף שאישרה לכך, וניתן לו היתר מאת רשות הרישוי לנהוג מכונה ניידת כאמור. {{ח:סעיף|39ב||תיקון: תשמ״ט־5, תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|39ג|תנועת טרקטורון ובטיחותו|תיקון: תשנ״ד־6, תשע״ט־5}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם בטרקטורון בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ. {{ח:תת|(ב)}} מהירות נסיעתו של טרקטורון לא תעלה על 40 קמ״ש. {{ח:תת|(ג)}} הנוהג בטרקטורון לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברשיון הרכב. {{ח:תת|(ד)}} לא ינהג אדם בטרקטורון ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חובשים קסדת מגן שסומנה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 9|בפרט 9 לחלק ג׳ בתוספת השניה}}, ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן, והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה. {{ח:סעיף|39ד|תנועת טרקטור משא ובטיחותו|תיקון: תשס״ה־6, תשס״ז־6}} {{ח:תת|(א)}} הנוהג בטרקטור משא לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן ניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב. {{ח:תת|(ב)}} מהירות נסיעתו של טרקטור משא לא תעלה על 40 קמ״ש. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם בטרקטור משא ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|39ה|תנועת רכב שטח ובטיחותו|תיקון: תשס״ה־6}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב שטח בכביש אלא לשם חצייתו. {{ח:תת|(ב)}} מהירות נסיעתו של רכב שטח לא תעלה על 40 קמ״ש. {{ח:תת|(ג)}} הנוהג ברכב שטח לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב. {{ח:תת|(ד)}} לא ינהג אדם ברכב שטח ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|39ו|הגבלת נהיגה בטרקטור|תיקון: תשס״ה־6}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם בטרקטור שמשקלו העצמי עולה על 3,200 ק״ג או שצמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,000 ק״ג אלא לאחר 6 חודשים מיום שניתן לו רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 177|תקנה 177}}. {{ח:תת|(ב)}} נוהג בטרקטור לא יסיע נוסע על הטרקטור אלא לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שניתן לו רישיון כאמור. {{ח:סעיף|39ז|תנועת מכונה ניידת רגלית|תיקון: תשס״ה־14, תשס״ו־8}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית אלא אם כן מלאו לו 16 שנים. {{ח:תת|(ב)}} הנוהג במכונה ניידת רגלית לא יסיע עליו אדם אחר. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בתקנה 54}} לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית במהירות העולה על 4 ק״מ בשעה. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב1|סימן ב׳1: קלנועית|תיקון: תשס״ו־8}} {{ח:סעיף|39ח|פטור מחובת רישיון רכב|תיקון: תשס״ו־8}} {{ח:ת}} בעל קלנועית והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}. {{ח:סעיף|39ט|פטור מחובת רישיון נהיגה|תיקון: תשס״ו־8}} {{ח:ת}} הנוהג בקלנועית פטור מחובת רישיון נהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|סעיף 10 לפקודה}}. {{ח:סעיף|39י|נהיגת קלנועית|תיקון: תשס״ו־8, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם בקלנועית אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה שמלאו לו ארבע עשרה שנים. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן מצבו הגופני והנפשי מאפשר לו להפעילה בבטחה. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתה. {{ח:סעיף|39יא|תנועת הקלנועית|תיקון: תשס״ו־8, תשס״ח־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם בקלנועית בכביש אלא לשם חצייתו. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג בקלנועית בכביש אם מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הכביש הוא בתחומי מושב, קיבוץ או כפר; {{ח:תתת|(2)}} הכביש הוא בדרך עירונית ומתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} אין לצד הכביש מדרכה; {{ח:תתתת|(ב)}} לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה; {{ח:תתתת|(ג)}} בנסיעה בקלנועית לא ניתן לעלות על המדרכה או לרדת ממנה. {{ח:תת|(ב1)}} לא ינהג אדם בקלנועית במנהרה. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם בקלנועית במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה. {{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו – ”נהיגה“ – לרבות דחיפת הקלנועית. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב2|סימן ב׳2: רכינוע|תיקון: תשס״ו־14, תשס״ט־14}} {{ח:סעיף|39יב|פטור מחובת רישיון רכב|תיקון: תשס״ו־14, תשס״ט־14}} {{ח:ת}} בעל רכינוע והנוהג בו פטור מחובת רישום ורישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}. {{ח:סעיף|39יג|פטור מחובת רישיון נהיגה|תיקון: תשס״ו־14, תשס״ט־14}} {{ח:ת}} הנוהג ברכינוע פטור מחובת רישיון נהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|סעיף 10 לפקודה}}. {{ח:סעיף|39יד|נהיגת הרכינוע|תיקון: תשס״ו־14, תשס״ט־14, תשע״ט־5}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכינוע אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ברכינוע אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתו. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם ברכינוע אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 1א|בפרט 1א(2) לחלק ג׳ בתוספת השנייה}}, ובלבד שהיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנהיגה. {{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו יחולו בין אם מתקיימות ברכינוע פסקאות (4) עד (7), כולן או חלקן, להגדרה ”רכינוע“ ובין אם לאו. {{ח:סעיף|39טו|תנועת הרכינוע ובטיחותה|תיקון: תשס״ו־14, תשס״ט־14, תשע״ט־5}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכינוע בכביש אלא לשם חצייתו או אם הכביש בתחום מושב או קיבוץ. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג ברכינוע בכביש שאינו בתחומי מושב או קיבוץ, אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אין לצד הכביש מדרכה; {{ח:תתת|(2)}} לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה; {{ח:תתת|(3)}} לא ניתן בנסיעה ברכינוע לעלות על המדרכה או לרדת ממנה. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם ברכינוע במהירות העולה על 13 קילומטר לשעה. {{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו יחולו בין אם מתקיימות ברכינוע פסקאות (4) עד (7), כולן או חלקן, להגדרה ”רכינוע“ ובין אם לאו. {{ח:סעיף|39טו1|מבנה הרכינוע|תיקון: תשע״ט־6}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכב מנועי שהוא בעל זוג גלגלים יחיד המחוברים בציר אחד, אלא אם כן מתקיימות בו פסקאות (1) עד (7) להגדרה רכינוע. {{ח:תת|(ב)}} לא ישנה אדם את המבנה של רכינוע באופן שיגרום לכך שיחדלו מלהתקיים בו דרישות ההגדרה רכינוע, כולן או חלקן. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב3|סימן ב׳3: אופניים עם מנוע עזר|תיקון: תש״ע־6, תשע״ד־12}} {{ח:סעיף|39טז|נהיגה והחזקה באופניים עם מנוע עזר|תיקון: תש״ע־6, תשע״ד־12, תשע״ד־14, תשע״ו־7, תשע״ט־6, תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם באופניים שבהם מותקן מנוע עזר או יחזיק בהם בבעלותו, בין אם מתקיימות בהם פסקאות (5)(א) ו־(6)(א) בהגדרת אופניים עם מנוע עזר ובין אם לאו, אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} מלאו לו שש עשרה שנים או יותר; {{ח:תתת|(2)}} באופניים כאמור התקיימו הדרישות האלה: {{ח:תתתת|(א)}} אם נרכשו לפני המועד הקובע – {{ח:תתתתת|(1)}} המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים בלבד; {{ח:תתתתת|(2)}} מסומן על גביהם מספר השלדה וסימון לפי התקן האירופי, לרבות סימון ההספק המרבי של המנוע החשמלי והמהירות המרבית של האופניים; {{ח:תתתת}} יראו אופניים המסומנים לפי פסקת משנה (2) כאילו נרכשו לפני המועד הקובע זולת אם מספר השלדה, תאריך הייצור או אמצעי זיהוי אחר על האופניים מעידים אחרת; {{ח:תתתת|(ב)}} אם נרכשו במועד הקובע או לאחריו – {{ח:תתתתת|(1)}} המצערת אינה מאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע במהירות העולה על 6 קמ״ש; {{ח:תתתתת|(2)}} מסומן על גביהם מספר שלדה וסימון בר־קיימא של המילים ”אופניים עם מנוע עזר“; {{ח:תתתתת|(3)}} הודבקה עליהם תווית בהתאם למאפיינים והמידות של הסימון {{ח:פנימי|תוספת 14|שבתוספת הארבע עשרה}}, שתמוקם במקום מרכזי וגלוי לעין על גבי שלדת האופניים, והתקיים בהם האמור באותה תווית; {{ח:תתת|(3)}} התקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} ניתן לו רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ב|סימן ב׳ {{ח:הערה|לפרק השני}} לחלק ג׳}}, לרבות רישיון נהיגה שאיננו בתוקף, ולמעט רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179}}; {{ח:תתתת|(ב)}} עמד בהצלחה בבחינה עיונית לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|תקנה 205}} לאחת מדרגות רישיון הנהיגה האמורות בפסקת משנה (א); {{ח:תתתת|(ג)}} ניתן לו אישור מאת רשות הרישוי על עמידתו בהכשרה לנהיגה כאמור, בעניינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 205|בתקנה 205}}; {{ח:תתת|(4)}} הוא חובש קסדת מגן, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ג|בסעיף 65ג לפקודה}}, שמוצמד לה מחזיר אור שייראה בבירור על ידי המשתמשים האחרים בדרך. {{ח:תת|(ב)}} מי שמתקיים בו האמור בתקנת משנה (א)(3) יהיה פטור מהחובה האמורה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|בסעיף 10(א) לפקודה}}. {{ח:תת|(ג)}} בעל רכב לתחבורה קלה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 299א|בתקנה 299א}} מסוג אופניים עם מנוע עזר או מי שרכב כאמור בשליטתו, לא ירשה לאדם לנהוג ברכב כאמור שברשותו אלא אם כן התקיימו בנוהג הוראות פסקאות (1) ו־(3) לתקנת משנה (א), ובלבד שלא יהיה אחראי לנהיגתו בידי אדם שלא התקיים בו האמור, אם הוכיח שנקט את כל האמצעים הסבירים למניעת נהיגתו של אותו אדם. {{ח:סעיף|39טז1|שינויים באופניים עם מנוע עזר|תיקון: תשע״ט־6}} {{ח:ת}} לא ישנה אדם את המבנה של אופניים עם מנוע עזר, באופן שיגרום לכך שיחדל מלהתקיים בהם האמור בתווית הסימון כאמור {{ח:פנימי|תוספת 14|בתוספת הארבע־עשרה}}, ואם הוא יצרן, יבואן או משווק של אופניים עם מנוע עזר – באופן שיחדלו מלהתקיים בהם פסקאות (1) עד (7) להגדרה אופניים עם מנוע עזר או דרישות {{ח:פנימי|סעיף 39טז|תקנה 39טז(2)(א) או (ב)}}, לפי העניין, כולן או חלקן. {{ח:סעיף|39יז||תיקון: תש״ע־6, תשע״ד־12, תשפ״ד־9}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|39יח||תיקון: תש״ע־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב3א|סימן ב׳3א: גלגינוע|תיקון: תשע״ו־7}} {{ח:סעיף|39יח1||תיקון: תשע״ו־7, תשפ״ד־9}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|39יח2|סימון|תיקון: תשע״ו־7}} {{ח:ת}} גלגינוע יישא תווית סימון כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השנייה}} וצמיגיו יסומנו על ידי היצרן או היבואן לפי הוראות תקן גלגינוע. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב4|סימן ב׳4: קלנועית ביטחון|תיקון: תשע״ג־11}} {{ח:סעיף|39יט|פטור מחובת רישיון רכב|תיקון: תשע״ג־11}} {{ח:ת}} בעל קלנועית ביטחון והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}. {{ח:סעיף|39כ|פטור מחובת רישיון נהיגה|תיקון: תשע״ג־11}} {{ח:ת}} הנוהג בקלנועית ביטחון פטור מחובת רישיון נהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|סעיף 10 לפקודה}}. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב5|סימן ב׳5: יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:סעיף|39כא|פטור מחובת רישיון רכב|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:ת}} בעל יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}. {{ח:סעיף|39כב|פטור מחובת רישיון נהיגה|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:ת}} הנוהג ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים פטור מחובת רישיון נהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|סעיף 10 לפקודה}}. {{ח:סעיף|39כג|נהיגה ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים ובטיחות תנועתה|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה שמלאו לו ארבע עשרה שנים. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים בכביש אלא לשם חצייתו. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה. {{ח:תת|(ד)}} לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא אם כן היא רתומה לכיסא גלגלים. {{ח:תת|(ה)}} לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא אם כן קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שדגם המיתקן עומד בדרישות הטכניות המפורטות בנוהל שקבע מנהל אגף הרכב לעניין בדיקת המעבדה, אשר נמסר למעבדה ועומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בעניינים כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} אופן החיבור לכיסא הגלגלים; {{ח:תתת|(2)}} יציבות יחידת ההינע החיצונית המשולבת עם כיסא הגלגלים; {{ח:תתת|(3)}} כושר בלימה; {{ח:תתת|(4)}} תאורה; {{ח:תתת|(5)}} עמידת הדגם בדרישות תאימות אלקטרומגנטית (EMC); {{ח:תתת|(6)}} התנאים הקבועים בפסקאות (1) עד (4) להגדרת יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב6|סימן ב׳6: רכב זעיר|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:סעיף|39כד|נהיגה ברכב זעיר|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם ברכב זעיר אלא בדרך עירונית בלבד. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: סטיה, פניה ונסיעה אחורנית|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|40|סטיה מנתיב נסיעה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון. {{ח:תת|(ב)}} בכביש שאינו חד־סטרי המחולק לשלושה או לחמישה נתיבים לא ינהג אדם רכב בנתיב המרכזי אלא כשהוא עוקף רכב אחר, או כשהוא מתכונן לפנות שמאלה, או כשהנתיב יוחד על ידי תמרור רק לתנועה בכיוון שהוא נוסע בו. {{ח:תת|(ג)}} נוהג רכב בכביש כאמור בתקנת משנה (ב) לא יעבור לנתיב הנמצא משמאל לנתיב המרכזי. {{ח:סעיף|41|אין פניה אלא בבטחה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש. {{ח:סעיף|42|פניה ימינה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} נוהג רכב המתכוון לפנות ימינה, לא יפנה אלא כשהוא נמצא עד כמה שאפשר סמוך לשפה הימנית של הכביש ואין בצדו הימני רכב אחר בתנועה, ויפנה ימינה פניה חדה, זולת אם סומן אחרת על פני הכביש. {{ח:סעיף|43|פניה שמאלה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ז}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב המתכוון לפנות שמאלה יתחיל את פנייתו – {{ח:תתת|(1)}} מכביש חד סטרי – כאשר רכבו נמצא בצד שמאל של הכביש; {{ח:תתת|(2)}} מכביש דו סטרי – כאשר רכבו נמצא ככל האפשר קרוב לאמצע הכביש ובלבד שלא יפריע את התנועה מכל כיוון אחר; {{ח:תתת|(3)}} מכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר – מהנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה. {{ח:תת|(ב)}} נוהג רכב הפונה שמאלה ייכנס לכביש שלתוכו הוא פונה – {{ח:תתת|(1)}} בכביש חד סטרי – לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה; {{ח:תתת|(2)}} בכביש דו סטרי שבו נתיב אחד בכיוון הנסיעה – בקשת רחבה לצד הימני של הכביש; {{ח:תתת|(3)}} בכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר – לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו לא יחולו אם סומן בכביש אחרת. {{ח:סעיף|44|פניית פרסה|תיקון: תש״ל־3, תשל״ו־3, תשמ״ו, תשמ״ח, תשע״ח־11}} {{ח:תת|(א)}} לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן – פניית פרסה) אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא. {{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), מותר לפנות פניית פרסה לשמאל מנתיב לפניה שמאלה ומכל נתיב אחר שלא הוצב בו תמרור או סימון האוסר פניית פרסה; ולעניין תקנת משנה זו, יראו תמרור או סימון המחייב נסיעה בכיוון מסוים בלבד, שאיננו פנייה שמאלה או פניית פרסה, כתמרור או סימון האוסר על פניית פרסה. {{ח:סעיף|45|נסיעה אחורנית|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע – {{ח:תת|(1)}} סיכון או פגיעה; {{ח:תת|(2)}} הטרדה או הפרעה. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: פגישה ועקיפה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|46|פגישה בדרך צרה ובדרך תלולה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} שני כלי רכב הבאים מכיוונים נגדיים בכביש שאינו רחב במידה מספקת למעבר חפשי של שניהם, יפחיתו הנוהגים ברכב את מהירות נסיעתם ויימינו את רכבם ככל האפשר לשפת הכביש ולפי הצורך אף מעבר לשפת הכביש, עד כדי בטחון מפני התנגשות. {{ח:תת|(ב)}} נפגשו כלי הרכב כאמור בדרך תלולה והנסיבות מחייבות עצירתו של אחד מהם, חייב הרכב היורד להיעצר. {{ח:סעיף|47|עקיפה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״ז־6, תשמ״ד־2, תשמ״ז, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ה־4, תשס״ה־4, תשס״ח־4, תשע״א, תשע״א־7, תשע״ח־11}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי. {{ח:תת|(ב)}} מותר לנוהג רכב לעקוף רכב אחר מצדו הימני במקרים אלה: {{ח:תתת|(1)}} נוהג הרכב האחר נמצא בנתיב לפניה שמאלה בלבד או מתכוון לפנות שמאלה ואותת על כך; {{ח:תתת|(2)}} בפניה שמאלה אל כביש חד־סטרי או אל כביש שיש בו שני נתיבים או יותר בכל כיוון נסיעה ועד שנוהג הרכב האחר השלים את פנייתו לתוך הנתיב השמאלי; {{ח:תתת|(3)}} נוהג הרכב נוסע בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית; {{ח:תתת|(4)}} נוהג הרכב נוסע בנתיב המיועד לפניה ימינה בלבד. {{ח:תת|(ג)}} בלי לפגוע בהוראות תקנת משנה (א) {{ח:פנימי|סעיף 35|ותקנה 35}}, בכביש חד־סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, אשר מחמת צפיפות התנועה נעים בו כלי רכב בטורים בכל נתיב, לא יראו כעקיפה את תנועתם של כלי רכב הנעים בנתיב אחד הנוסעים במהירות העולה על המהירות שבה נוסעים כלי הרכב שבנתיב האחר, ובלבד שהדבר לא יגרום הפרעה או סיכון לתנועה. {{ח:תת|(ד)}} נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא. {{ח:תת|(ה)}} נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה כדי לעקוף רכב או בעל־חיים באחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הראות לקויה או שדה הראיה חסום או מוגבל; {{ח:תתת|(2)}} הוא נמצא אחרי התמרור א–30 לפני מפגש מסילת ברזל, ועד אחרי מפגש מסילת הברזל; {{ח:תתת|(3)}} הוא מתקרב אל מעבר חציה להולכי רגל המסומן על פני הכביש או על ידי תמרור המציין מקום מעבר חציה להולכי רגל, ועד שעבר את מקום מעבר החציה; {{ח:תתת|(4)}} הוא עובר בתוך צומת, או אינו משלים את העקיפה לפני הגיעו לצומת; {{ח:תתת|(5)}} הוא חוצה קו הפרדה רצוף, אלא אם כן בסמוך לו בצדו הימני נמצא קו קטעים; {{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ו)}} הוראת פסקה (4) בתקנת משנה (ה) לא תחול על – {{ח:תתת|(1)}} עקיפה בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה; {{ח:תתת|(2)}} עקיפת בעלי־חיים, רכב בעל שני גלגלים או רכב הנגרר על ידי בהמה, ובלבד שהעקיפה ממלאה אחר ההוראות האחרות של תקנות אלה. {{ח:תת|(ז)}} נוהג רכב לא יעקוף רכב, ולא יעבור על פני רכב, שעצר לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני מפגש מסילת ברזל לשם מילוי אחרי הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}}. {{ח:תת|(ח)}} נוהג רכב לא יעקוף רכב עוקף אלא אם הכביש חד־סטרי או בכביש שהותרה בו העקיפה לפי תמרור או לפי הוראות תקנות אלה ויש בו יותר משני נתיבים באותו כיוון נסיעה; לענין זה לא יבוא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר, ועל רכב מסחרי או על רכב עבודה שמשקלם הכולל עולה על 3,500 ק״ג ורכב כאמור לא יעקוף רכב עוקף אחר בכל דרך. {{ח:סעיף|48|רכב שנעקף|תיקון: תש״ל־3, תשל״ו־3, תשמ״ו־4, תשנ״ה־4, תשפ״א־13}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב שנעקף, יסיט את רכבו עד כמה שאפשר לשפת הכביש כדי לאפשר לרכב העוקף, לעקוף בבטחה ולא יגדיל את מהירות נסיעתו עד לאחר שהרכב העוקף עבר על פניו. {{ח:תת|(ב)}} נוהג ברכב המוביל מטען חורג, ואשר אין אפשרות לעקפו עקב תנאי הדרך והתנועה בה, חייב להאיט את מהירות נסיעתו, ובמידת האפשר והצורך לרדת מעבר לשפת הכביש ואף לעצור את הרכב, כדי לתת לכלי רכב הנמצאים מאחוריו לעקפו בבטחה. {{ח:תת|(ג)}} הנוהג ברכב מנועי שבשל מטענו, או בשל שיפוע הדרך, נאלץ לנסוע במהירות נמוכה שיש בה כדי לעכב כלי רכב הנוסעים מאחוריו, חייב להימין ולנסוע בשול הדרך כאשר השול מיוצב באספלט ופנוי כדי לתת לכלי רכב שמאחוריו אפשרות לעקפו, ואולם החובה האמורה לא תחול אם הוצב בשול הדרך תמרור 501. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: ריווח|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|49|ריווח בין רכב לרכב|תיקון: תש״ל־3, תשנ״א־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב. {{ח:סעיף|50|נסיעה בשיירה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} כשכלי רכב נוסעים זה אחר זה בדרך שאינה דרך עירונית, ישמור הנוהג ברכב על ריווח מספיק בין רכבו ובין הרכב הנוסע לפניו, כדי להבטיח זרימה תקינה של התנועה וכדי לאפשר לרכב הבא מאחוריו, אשר מהירות נסיעתו עולה על שלו, להיכנס ללא סיכון לאותו ריווח. {{ח:תת|(ב)}} רכב מחובר, רכב מורכב או רכב הגורר רכב אחר דינם לענין תקנה זו כרכב אחד. {{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על לוויות ותהלוכות. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ו|סימן ו׳: מהירות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|51|מהירות סבירה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב. {{ח:סעיף|52|האטה|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ח, תשנ״ח, תשס״ח־4}} {{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בתקנה 51}} חייב נוהג רכב להאיט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד במקרים אלה: {{ח:תת|(1)}} בתוך שטחים בנויים מאוכלסים ובקטעי דרך שבתים בנויים לצדם ותנועת הולכי רגל מצויה בהם; {{ח:תת|(2)}} בדרך שאיננה פנויה; {{ח:תת|(3)}} כשהראות בדרך מוגבלת מכל סיבה שהיא; {{ח:תת|(4)}} בהיכנסו לעקומות חדות ובנסעו בהן; {{ח:תת|(5)}} בקרבת קבוצת ילדים או בקרבת התקהלות; {{ח:תת|(6)}} בהתקרבו למעבר חציה; {{ח:תת|(7)}} בהתקרבו לפסגה או למקום שבו שדה הראיה מוגבל; {{ח:תת|(8)}} בירידה תלולה או ארוכה; {{ח:תת|(9)}} בהתקרבו לגשר צר ובעברו עליו; {{ח:תת|(10)}} בפגשו או בעקפו קבוצת אנשים ההולכת בסך; {{ח:תת|(11)}} בפגשו או בעקפו בעלי־חיים; {{ח:תת|(12)}} בהתקרבו אל אוטובוס העומד בתחנה ובעברו על ידו; {{ח:תת|(13)}} בהתקרבו אל אוטובוס, טיולית או רכב מסחרי המסיע ילדים וסומן כך, שנעצר לשם העלאת ילדים או הורדתם, ובעברו על ידו; {{ח:תת|(14)}} ברחוב משולב; {{ח:תת|(15)}} באזור מיתון תנועה; {{ח:תת|(16)}} במנהרה. {{ח:סעיף|53|בלימת פתע|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יבלום נוהג רכב את רכבו פתאום, אלא לשם מניעת תאונה שאי־אפשר למנעה בדרך אחרת או אם הדבר הכרחי מטעמי בטיחות התנועה; האמור בתקנה זו לא יחול על בלימת רכב לשם ניסוי בלמיו, בתנאי שלא יערוך אדם ניסוי כזה אלא לאחר שנקט בכל אמצעי הזהירות הדרושים והבטיח שאין הניסוי עלול לסכן או להפריע לרכב הנוסע בדרך. {{ח:סעיף|54|מהירות מרבית מותרת|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשל״ג־3, תשל״ה־2, תשל״ח־4, תשל״ט, תש״ם־3, תשמ״ג־2, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט־5, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ד, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשנ״ז־8, תשנ״ח, תשנ״ט־2, תש״ס־3, תשס״א־2, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשס״ח־4, תשע״א־4, תשע״ב־9, תשע״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכב בדרך במהירות העולה על הקבוע בטבלה שלהלן: {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th rowspan="3" width="25%">סוג הרכב</th><th colspan="7">מקום</th></tr> <tr style="font-size: 90%;"><th>דרך עירונית</th><th>דרך עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ</th><th>דרך שאינה עירונית</th><th>דרך שאינה עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ</th><th>דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי</th><th>דרך מהירה</th><th>דרך מהירה שמוצב בה תמרור 426 או 426פ</th></tr> <tr><th colspan="7">מהירות מרבית מותרת בקילומטרים לשעה</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(1)}} רכב מנועי למעט סוג רכב כאמור בפסקאות (2) עד (5) </td><td>50</td><td>כמצוין בתמרור</td><td>80</td><td>כמצוין בתמרור</td><td>90</td><td>110</td><td>כמצוין בתמרור</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(2)}} אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר </td><td>50</td><td>כמצוין בתמרור</td><td>80</td><td>כמצוין בתמרור</td><td>90</td><td>100</td><td>כמצוין בתמרור ולא עולה על 100</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(3)}} רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק״ג וברכב עבודה וטיולית </td><td>50</td><td>כמצוין בתמרור ולא יעלה על 50</td><td>80</td><td>כמצוין בתמרור ולא עולה על 80</td><td>80</td><td>80</td><td>כמצוין בתמרור ולא עולה על 80</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(5)}} רכב איטי, טרקטור ומכונה ניידת </td><td>40</td><td>כמצוין בתמרור ולא עולה על 40</td><td>40</td><td>כמצוין בתמרור ולא עולה על 40</td><td>40</td><td>סגורה בפניו</td><td>סגורה בפניו</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם ברחוב משולב או באזור מיתון תנועה במהירות העולה על 30 קמ״ש. {{ח:תת|(ג)}} כל הדרכים המצוינות בתקנת משנה (א) למעט כביש פנימי בתחום מושב וקיבוץ סגורות בפני טרקטורון, ובלבד שלא ינהג אדם בטרקטורון במהירות העולה על 40 קמ״ש. {{ח:תת|(ד)|(1)}} רשות הרישוי רשאית לציין ברשיונו של רכב מהירות מרבית מותרת פחותה מן המפורט בתקנת משנה (א), אם לדעתה דרוש לעשות כן. {{ח:תתת|(2)}} לא ינהג אדם במהירות העולה על המהירות המרבית שצוינה ברשיון הרכב. {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ה)}} לא ינהג אדם רכב בקטע המסומן בתמרור, במהירות העולה על הקבוע בתמרור. {{ח:תת|(ה1)}} רשות התימרור המרכזית רשאית לקבוע בקטע דרך מהירות מרבית מותרת השונה מן האמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהמהירות המרבית המותרת שתיקבע לא תעלה על המפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} בדרך עירונית – 80 קמ״ש; {{ח:תתת|(2)}} בדרך שאינה עירונית ושאינה דרך מהירה – 100 קמ״ש ובדרך כאמור בת שני נתיבים לכל כיוון נסיעה עם שטח הפרדה בנוי – 110 קמ״ש; {{ח:תתת|(3)}} בדרך מהירה – 120 קמ״ש. {{ח:תת|(ה2)}} לא תקבע רשות התימרור המרכזית מהירות מרבית מותרת בדרך מהירה כאמור בתקנת משנה (ה1)(3), אלא לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה של משטרת ישראל. {{ח:תת|(ו)}} הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|תקנות 51}} {{ח:פנימי|סעיף 52|ו־52}} ומכל דין אחר לענין מהירות. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ז|סימן ז׳: מפגש מסילת ברזל|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|55|האטה לפני מפגש|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל (להלן – מפגש) יאיט את מהירות רכבו עד כדי אפשרות לעצור על אתר לפני המסילה, וינקוט כל האמצעים להבטיח את מעברו על פני המפגש ללא עיכוב וללא תקלה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) יחולו על נוהג רכב המתקרב למפגש המוגן על ידי מחסום או המסומן באות אזהרה על ידי רמזור, פעמון או אמצעי אזהרה אחרים גם כשהמחסום או אות אזהרה כאמור אינם פועלים. {{ח:סעיף|56|עצירה לפני מפגש|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ו־2, תשמ״ו־4}} {{ח:תת|(א)}} בנסיבות האמורות להלן חייב נוהג רכב המתקרב למפגש לעצור את רכבו לפני קו העצירה, ובאין קו עצירה – לפני המחסום הקרוב, ובאין מחסום – במרחק של לא פחות מארבעה מטרים לפני פס המסילה הקרוב, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנפתח המחסום או פסק אות האזהרה, ובאין מחסום או אות אזהרה – לאחר שעבר הרכב הנוסע במסילת הברזל (להלן – רכבת); ואלה הנסיבות: {{ח:תתת|(1)}} רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה; {{ח:תתת|(2)}} מוצב לפני המפגש תמרור המורה על עצירה; {{ח:תתת|(3)}} ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת, בין בדגל, בין באמצעות עדשה אדומה מהבהבת שמותקנת ליד תמרור המציין מקום מפגש ובין בכל דרך אחרת; {{ח:תתת|(4)}} המחסום שלפני המפגש חוסם את הדרך או חלק ממנה או מתחיל להתנועע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה. {{ח:תת|(ב)}} נוהג רכב העוצר את רכבו לפני מפגש בנסיבות האמורות בתקנת משנה (א)(2) ינהג כדלקמן: {{ח:תתת|(1)}} יכבה את מקלט הרדיו, מקלט הטלויזיה או הקלטת הפועלים ברכבו; {{ח:תתת|(2)}} יפתח את חלון הרכב הקרוב אליו, ובאוטובוס גם את הדלת הקדמית; {{ח:תתת|(3)}} יאזין ויסתכל לשני הכיוונים לאורך המסילה כדי להיווכח אם אין רכבת מתקרבת או אם אין אות אזהרה על התקרבות רכבת, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנוכח שאין רכבת מתקרבת ושאין אות אזהרה. {{ח:סעיף|57|מעבר אוטובוס במפגש סלול|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ו־2, תשמ״ז}} {{ח:ת}} הנוהג באוטובוס או ברכב המסיע, או המיועד להסיע, אחד־עשר נוסעים או יותר לרבות הנהג לא יחצה מסילת ברזל אלא אם כן הדרך בה הוא מגיע אל המפגש סלולה אספלט או בטון במרחק של 20 מטרים לפחות מן הפס הקרוב אליו. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ח|סימן ח׳: איתות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|58|חובה לאותת ודרך האיתות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב העושה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מתכונן לנוע או להפנות את רכבו; {{ח:תתת|(2)}} מתכוון לסטות מנתיב נסיעתו; {{ח:תתת|(3)}} עוצר את רכבו; {{ח:תת}} יתן אות בזמן וממרחק מספיקים כדי להזהיר עוברי דרך אחרים ובצורה המבטיחה כי האות ייראה לעיניהם, זולת אם סיבה סבירה מנעה אותו מלתת אות כאמור. {{ח:תת|(ב)}} נתן נוהג רכב אות כאמור בתקנת משנה (א) יפסיק את מתן האות משהשלים אותה פעולה שלשמה ניתן האות. {{ח:סעיף|59|מתן אות|תיקון: תש״ל־3, תשנ״ו־7}} {{ח:תת|(א)}} אות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בתקנה 58(א)}} יינתן כדלקמן: {{ח:תתת|(1)}} לענין פסקאות (1) ו־(2) – על ידי מחוון כיוון; {{ח:תתת|(2)}} לענין פסקה (3) – על ידי אור הבלימה. {{ח:תת|(ב)}} התקלקלו מכשירי האיתות האמורים בתקנת משנה א׳ או באין מכשירים כאלה ברכב, יתן הנהג את האות בידו. {{ח:תת|(ג)}} נוהג רכב רשאי להוסיף לאות הניתן במכשירים כאמור בתקנת משנה א׳ אות בידו, אם נראה לו כי נסיבות הענין מצדיקות זאת. {{ח:סעיף|60|האותות|תיקון: תש״ל־3, תשנ״ו־7}} {{ח:תת|(א)}} האות להנעת רכב העומד מצד ימין של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה שמאלה יינתן – {{ח:תתת|(1)}} במחוון כיוון – על ידי הארת אור מהבהב מצדו השמאלי של הרכב; {{ח:תתת|(2)}} ביד – בהוצאת הזרוע השמאלית עד למרפק מחוץ לרכב בקו אפקי. {{ח:תת|(ב)}} האות להנעת רכב למעט אופניים העומד מצד שמאל של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה ימינה יינתן – {{ח:תתת|(1)}} במחוון כיוון – על ידי הארת אור מהבהב מצדו הימני של הרכב; {{ח:תתת|(2)}} ביד – בהנעת כף היד השמאלית והזרוע במעגל מחוץ לרכב בכיוון מהלך השעון; {{ח:תתת|(3)}} באופניים – בהרמת הזרוע הימנית בקו אופקי ובניצב לכיוון הנסיעה של האופניים. {{ח:תת|(ג)}} האות לעצירה או להאטת המהירות יינתן – {{ח:תתת|(1)}} באור הבלימה; או {{ח:תתת|(2)}} ביד – בנענוע כף היד השמאלית והזרוע למעלה ולמטה, מחוץ לרכב, כשהזרוע בקו אפקי וכף היד מופנית כלפי מטה. {{ח:תת|(ד)}} נוהג רכב בעל הגה ימני או שמקום מושבו אינו מאפשר לו ליתן את האותות ביד כדין, יתן אותם במכשיר חשמלי. {{ח:סעיף|61|הנוהג בעקבות רכב אחר|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} נתן נוהג רכב הנע בכביש אות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בתקנה 60}}, חייב כל נוהג רכב הבא בעקבותיו להאיט ולנהוג בזהירות ולעצור אם יש צורך בכך, כדי לאפשר לנוהג הרכב שלפניו לפנות, לסטות, להאיט או להיעצר – ללא הפרעה. {{ח:סעיף|62|שימוש באות אזהרה|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשנ״ח־2, תשנ״ט־7, תשס״ח־9, תשע״ח־9}} {{ח:תת|(א)}} לא ישמיע אדם ברכב מנועי אות אזהרה בסירנה או בכל כלי או אמצעי אחר ולא יפיץ אור מהבהב צבעוני, אלא אם תקנות אלו מורות אחרת או אם ניתן לו היתר לכך מאת רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} מקום שתקנות אלה מורות כי רכב יפיץ אור מהבהב או מקום שניתן היתר לרכב להפיץ אור מהבהב, יהיה הפנס כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} וצבעו – {{ח:תתת|(1)}} ברכב משטרה, ברכב משטרה צבאית, ברכב הג״א וברכב צה״ל וברכב שב״ס מבצעי שאושר כרכב בטחון – כחול או כחול־אדום; {{ח:תתת|(1א)}} ברכב שיטור משולב – כחול־צהוב; {{ח:תתת|(2)}} באמבולנס של מגן דוד אדום, באמבולנס של צה״ל, ברכב לכיבוי אש – אדום; {{ח:תתת|(3)}} ברכב שאישרה רשות הרישוי כרכב בטחון – אדום ובאישור ועדה משותפת לרשות הרישוי ולאגף התנועה במשטרת ישראל – כחול; {{ח:תתת|(4)}} ברכב גרירה וחילוץ, ברכב עבודה, ברכב ליווי לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|תקנה 85}}, ברכב שמידותיו חורגות, ברכב המוביל מטען חורג ובכל רכב שקיבל היתר מרשות הרישוי – צהוב. {{ח:תת|(ג)}} הנוהג ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) לא יפיץ אור מהבהב כאמור אלא אם כן הדבר דרוש למילוי התפקיד המוטל עליו ובשעות מילוי התפקיד בלבד ורכב גרירה וחילוץ לא יפיץ אור מהבהב אלא בעת גרירה או חילוץ בפועל. {{ח:סעיף|63|השימוש בצופר|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ז, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} מתן אות בצופר לא יהיה ממושך או חוזר יותר מן הדרוש לפי הנסיבות. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} בדרך עירונית לא ישמיע אדם אות אזהרה בצופר אלא למתן אות אזהרה למניעת סכנה קרובה שאין למנוע אותה באופן אחר. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ט|סימן ט׳: זכות קדימה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|64|רכב המתקרב או נכנס לצומת או דרך|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״ט, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תש״ס־3, תשס״ח־4, תשע״ח־11}} {{ח:תת|(א)}} לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין; {{ח:תתת|(2)}} נוהג רכב המתקרב לצומת או הנמצא בצומת ועומד לפנות שמאלה או לפנות בפניית פרסה לשמאל יתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת וזאת מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (1); {{ח:תתת|(3)}} נוהג רכב היוצא מדרך עפר ועומד להיכנס לדרך סלולה או לחצותה יתן זכות קדימה לרכב המתקרב בדרך הסלולה. {{ח:תת|(ב)}} נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי־רכב וכיוצא באלה או מכל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה – {{ח:תתת|(1)}} יאט ואף יעצור, במידת הצורך, כדי לאפשר להולכי רגל לעבור בבטחה לפני שיעלה על המדרכה או על שול הדרך; {{ח:תתת|(2)}} יאיט ויתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש. {{ח:תת|(ג)}} נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר. {{ח:תת|(ד)}} נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה – לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר. {{ח:תת|(ה)}} נוהג רכב המתקרב לצומת שבו התנועה מוסדרת על ידי רמזור, יציית לאותות שברמזור ולא ייכנס לצומת אלא לאחר שהופיע בו אור ירוק; היה ברמזור אור צהוב מהבהב – יאיט נוהג הרכב ובמקרה הצורך אף יעצור את רכבו כדי לאפשר להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה ויתן זכות קדימה לרכב אחר שנכנס לצומת מכביש אחר, או לרכב הבא אל הצומת. {{ח:תת|(ו)}} נוהג רכב שנתיב נסיעתו מסתיים ועליו לסטות לנתיב סמוך, ייתן זכות קדימה לכלי רכב הנוסעים בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות. {{ח:תת|(ז)}} נוהג רכב המתקרב למעגל תנועה שלפניו מוצב תמרור 303, ייתן זכות קדימה לרכב הנמצא בתוך מעגל התנועה. {{ח:סעיף|65|כניסה לצומת|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־4, תש״ם־3}} {{ח:ת}} לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכלתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור. {{ח:סעיף|66|הסעת רכב|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יסיע אדם רכב שעמד או חנה בצד הכביש אלא לאחר שהבטיח כי אפשר להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון או הפרעה לעוברי דרך; הוא ייכנס במהירות שאין בה כדי סיכון או הפרעה, לאחר שנתן אות כאמור {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ח|בסימן ח׳}}. {{ח:סעיף|67|הולכי רגל במעבר חציה|תיקון: תש״ל־3, תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החציה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך. {{ח:תת|(א1)}} נוהג רכב המתקרב למעבר חצייה, יאט את רכבו אם הולך רגל עומד על המדרכה בסמוך למעבר החצייה ואם ניכר שבכוונתו של הולך הרגל לחצות את הכביש, ייתן לו זכות קדימה. {{ח:תת|(א2)}} התקרב נוהג רכב למעבר חצייה ובנתיב אחר האט רכב לפני מעבר החצייה, יאט את רכבו לפני מעבר החצייה האמור, ואם הרכב בנתיב האחר עצר – יעצור אף הוא; היה הולך רגל חוצה את הכביש במעבר החצייה, ייתן לו זכות קדימה. {{ח:תת|(ב)}} מעבר החציה המחולק על ידי שטח הפרדה, יראו כל חלק ממעבר החציה כמעבר נפרד. {{ח:סעיף|68|כביש חסום|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} כביש שנחסם או שנשאר בו מקום לתנועה בכיוון אחד בלבד, יציית עובר דרך לסימון הניתן על־ידי שוטר, אתת או תמרור; לא היה בו אחד מאלה יתן עובר דרך שנתיב תנועתו נחסם, זכות קדימה לבא כנגדו. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן י|סימן י׳: חניה, עמידה ועצירה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|69|חניה, עמידה ועצירה|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־3, תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} הנוהג רכב בדרך שאיננה עירונית, המסומנת כדרך ראשית או אזורית על־ידי תמרור מודיעין לא יעצור את רכבו, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד על הכביש או על שולי הדרך בין בהשגחה ובין שלא בהשגחה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על – {{ח:תתת|(1)}} העלאת נוסעים או הורדתם בשולי הדרך; {{ח:תתת|(2)}} פעולות חילוץ נפגעים או רכב שיצא מכלל פעולה; {{ח:תתת|(3)}} ביצוע עבודות ציבוריות כאשר אין אפשרות אחרת לבצען ובמידה הדרושה לביצוע העבודות האמורות בשולי הדרך; {{ח:תתת|(4)}} רכב צה״ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי. {{ח:תת|(ג)}} בדרך מהירה אסורה העלאת נוסעים או הורדתם או עצירת רכב, העמדתו או חנייתו בכל מקום שבין הגדרות הקובעות את גבולות רצועת הדרך, אלא אם סומן אחרת. {{ח:תת|(ד)}} קצין משטרה רשאי להתיר בכתב ובתנאים שייראו לו עצירת רכב בכביש לצורך ביצוע עבודות כאמור בפסקה (3) לתקנת משנה (ב) ובעל ההיתר חייב למלא אחרי תנאי ההיתר. {{ח:תת|(ה)}} הוראות תקנות משנה (א), (ב) ו־(ג) לא יחולו על עצירתו או העמדתו של רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד באופן זמני על פני הכביש עקב קלקולו, ובלבד שנוהג הרכב יעשה את כל הדרוש כדי להסיעו לשולי הדרך במידת האפשר ולהרחיקו מהדרך בכלל במהירות האפשרית. {{ח:תת|(ו)}} לא יחנה אדם רכב, לא יעמידנו ולא ישאירנו עומד בדרך אם – {{ח:תתת|(1)}} רחבו עולה על 2.50 מטר, למעט רכב צה״ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי; {{ח:תתת|(2)}} הוא גרור או נתמך שנותק מגורר או תומך, אלא בעת ביצוע עבודות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בתקנה 69(ב)(3)}}. {{ח:סעיף|69א|העמדה לצידי דרך של רכב המיועד לרוכלות|תיקון: תשל״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יעצור אדם רכב המיועד להובלות, ולממכר מזון, פרחים, סחורות, ציוד וכיוצא באלה למסחר או להובלות, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד לצידי דרך שאיננה דרך עירונית, אלא במקום שסודר ואושר על פי דין לחניית רכב כאמור מחוץ לרצועת הדרך והשוליים וסודרה אליו גישה למקום כאמור. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) יחולו על כל המקומות שפורטו {{ח:פנימי|סעיף 72|בתקנה 72(א)}} המצויים בתחום דרך שאיננה עירונית. {{ח:סעיף|70|סימון רכב עומד על פני הדרך|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ו־4, תש״ס־3, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד על פני הדרך, יציב נוהג הרכב משולש אזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 367|בתקנה 367}} שיהא נראה לעין נוהג רכב הבא מאחוריו ממרחק של 100 מטרים לפחות. {{ח:תת|(ב)}} בנוסף על האמור בתקנת משנה (א), אם היה הרכב עומד בזמן תאורה בדרך שאיננה דרך עירונית, או אם היה הכרח להשאיר את הרכב בדרך כאמור בזמן תאורה – {{ח:תתת|(1)}} באוטובוס, ברכב עבודה או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג יציב הנוהג ברכב מיתקן עם אור מהבהב צהוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 366|בתקנה 366}}, או יפעיל מכשיר המותקן ברכב ואשר באמצעותו ניתן להפעיל את כל מחווני הכיוון המותקנים ברכב בעת ובעונה אחת (להלן – מכשיר להפעלת מחווני כיוון); {{ח:תתת|(2)}} ברכב, למעט רכב כאמור בפסקה (1), רשאי הנוהג בו להשתמש במכשיר להפעלת מחווני כיוון. {{ח:סעיף|71|הפרעה לתנועה או הסתרת תמרור|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן – {{ח:תת|(1)}} שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה; {{ח:תת|(2)}} שהוא מסתיר תמרור או חלק ממנו מעיני עוברי דרך. {{ח:סעיף|72|מקומות אסורים בעצירה, בהעמדה ובחניה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״א־2, תשל״ח־4, תשמ״א־5, תשמ״ד־2, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ה־4, תשס״א־6, תשס״ה־4, תשס״ח־4, תש״ע־14, תשע״ב־9, תשע״ה, תשע״ח־11, תשפ״א־13, תשפ״ב־9}} {{ח:תת|(א)}} לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות: {{ח:תתת|(1)}} בצד שמאל של הדרך אלא אם הכביש הוא חד־סטרי או בניגוד לכיוון הנסיעה; לענין תקנת משנה זו לא יראו בכביש חד־סטרי כביש שהוא חלק מדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה; {{ח:תתת|(2)}} על שביל אופניים מסומן בתמרור, ובלבד שמותר לעצור אופניים, להעמידם או להחנותם במדרכה או בשביל כאמור אם אין בכך הפרעה לתנועה; {{ח:תתת|(2א)}} על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77|סעיף 77 לפקודה}} ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל; {{ח:תתת|(2ב)}} בדרך שהוצב לפניה תמרור 401; {{ח:תתת|(3)}} בתוך צומת או בתחום שנים עשר מטר ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו; {{ח:תתת|(4)}} במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(6)}} בתוך מעבר חציה או בתחום שנים עשר מטר לפניו; {{ח:תתת|(7)}} בתחום שנים עשר מטר לפני קו עצירה; {{ח:תתת|(8)}} בתחום הדרך מעשרים מטרים מהפס הקרוב ביותר של מפגש מסילת הברזל עד עשרים מטרים אחרי המפגש; {{ח:תתת|(9)}} בכביש, לרבות שולי הדרך, שבו קיים בכיוון הנסיעה נתיב אחד בלבד המסומן בקו הפרדה בלתי מרוסק; {{ח:תתת|(10)}} בצד רכב אחר העומד או חונה בצדה של הדרך; {{ח:תתת|(11)}} על גשר או בתוך מנהרה או בתחום 50 מטרים לפניה או לאחריה; {{ח:תתת|(12)}} בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור – בתוך עשרים מטר לפני תמרור ”תחנת אוטובוסים“ ועשרים מטר אחריו, בשני צדי הדרך; ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים עשר מטר או יותר; {{ח:תתת|(13)}} בצד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם תמרור מורה אחרת; {{ח:תתת|(14)}} בתוך תחום תחנת מוניות המסומנת בתמרור שהוצב או סומן, פרט לעצירה לשם העלאת או הורדת נוסעים; {{ח:תתת|(15)}} ליד תמרור המסמן תחנת הסעה לחיילים, אלא לשם העלאת חיילים והורדתם; {{ח:תתת|(16)}} ליד תמרור 437 בניגוד להוראות התמרור, או ליד תמרור 437 שהוצב מתחתיו ובצמוד לו תמרור 439 שבו צוינו פרטי רכב מסוים של נכה, אם הרכב אינו זה שפרטיו צוינו בתמרור האמור; צוינו בתמרור ימים או שעות מסוימים – יחול האמור בפסקה זו רק בימים או בשעות שצוינו בתמרור. {{ח:תת|(ב)}} לא יעמיד אדם ולא יחנה אוטובוס המיועד להסיע עשרים נוסעים או יותר בדרך, אף במקום שבו מותר להעמיד רכב או להחנותו, אלא אם תמרור מורה אחרת. {{ח:תת|(ג)}} לא יעמיד אדם בלילה רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג או רכב עבודה ולא יחנה רכב כאמור באזור שנאסרה בו החנייה והעמדת רכב בידי רשות תמרור מקומית. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(12), מותרת החניה בתחנת אוטובוסים בשבתות ובמועדי ישראל אם הוצב בה תמרור 439 המתיר חניה בשבתות ובמועדי ישראל. {{ח:סעיף|72א|איסור התנעת אוטובוס חונה|תיקון: תש״ס־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יופעל מנוע של אוטובוס בזמן חניה עד להעלאת הנוסעים באוטובוס אלא כדי למלא אוויר במערכת הפנאומטית שלו. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להפעיל מנוע של אוטובוס בזמן חניה למשך 10 דקות לפני העלאת הנוסעים לאוטובוס, או במקומות שאינם בתוך שטחים בנויים ומאוכלסים ושאינם בקטעי דרך שבתים בנויים לצדם. {{ח:סעיף|73|רכב המוצע למכירה או שרשיונו פקע|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יחנה ולא יעמיד אדם בדרך רכב המוצע למכירה או רכב שרשיונו פקע. {{ח:סעיף|74|רכב שנשאר בלי השגחה|תיקון: תש״ל־3, תשס״א־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב אלא לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים כדי להבטיח שהרכב לא יזוז ולא ינוע בהעדר נהג. {{ח:תת|(ב)}} לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב בלי השגחה אלא לאחר שהופסקה פעולת המנוע ומנגנון ההדלקה, הוצא מפתח ההצתה והופעלו הבלמים המיועדים לבלימת קבע. {{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), מי שמפעיל מנוף או כלי אחר המחובר לרכב והמופעל רק באמצעות המנוע של הרכב, רשאי שלא להפסיק את פעולת המנוע ובלבד שהרכב נמצא בהשגחתו ושנקט את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שהרכב יישאר במקומו. {{ח:תת|(ג)}} נוהג רכב לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד בדרך בעלת שיפוע אלא לאחר שבלם את גלגליו כראוי; היה רכב מנועי במורד – יטה הנוהג את הגלגלים הקדמיים לאבן השפה או לשפת הכביש הקרובה אליו וישלב אותו בהילוך אחורי, ואם היה בעליה – יטה את הגלגלים הקדמיים לעבר הכביש כשיש בו אבני שפה, או לשפת הכביש אם אין בו אבני שפה, וישלב אותו בהילוך קדמי; ברכב בעל הילוכים אוטומטיים, ישלב הנוהג את הילוך החניה. {{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), ברכב שיצרנו קבע לגביו הוראות לעניין עמידה וחניה יפעל הנוהג ברכב על פי הוראות היצרן. {{ח:תת|(ד)}} רכב שחובה לשאת בו נעלי בטחון שהועמד או הוחנה בדרך משופעת יציב נהגו גם את נעלי הבטחון מתחת לגלגלים האחוריים. {{ח:סעיף|75|חניה, עצירה ועמידה סמוך לשפת הכביש|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} העוצר, המעמיד או המחנה רכב בכביש אשר בו מותר לעצור, להעמיד או להחנות יעמידנו בקו מקביל לשפת הכביש, בין אם יש בו אבני שפה ובין אם לאו, כשהגלגלים הקרובים לאבני השפה או לשפת הכביש הם במרחק של לא יותר מארבעים ס״מ מהם, זולת אם התירה רשות התימרור המקומית באותו כביש חניה זוויתית וסימנה אותו לצורך זה. {{ח:סעיף|76|חניה מותרת לפי תמרור|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־4, תש״ם־3, תשמ״ט־7, תשנ״א, תשנ״ה־4, תשס״א־6, תשס״ה־18, תשע״ב־9}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן י|בסימן זה}}, מותר לעצור, להעמיד או להחנות רכב בכל מקום שיש בו תמרור המתיר עצירה, עמידה או חניה. {{ח:תת|(ב)}} נוהג במונית רשאי לעצור לאיסוף נוסע או להורדתו בקטע דרך עירונית, גם אם הוצב בו תמרור 433 או 818 למעט בתחום תחנת אוטובוס. {{ח:תת|(ג)}} לא יחנה אדם רכב או מכלית המיועדים או המשמשים להובלת דלק, נוזל קורוזיבי, חומר רדיואקטיבי, חומר מאכל, חומר רעיל, גז או חומר מתלקח אחר, או גלילים להכלת חומר כאמור, אם משקל הרכב או המכלית עולה על 3,500 ק״ג ולא ישאיר רכב או מיכלית כאמור עומדים בדרך במרחק פחות מ־400 מטרים מבנין מגורים או ממבנה ציבורי אלא לצורך פריקה או טעינה של החומר המסוכן לבנין או למבנה האמורים, או ממנו, או במקום שיועד לחניית רכב כאמור ואושר על ידי רשות התימרור המקומית. {{ח:סעיף|77|גרירת רכב והחזרתו, נעילת רכב ושחרורו|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־8, תש״ם־9, תשמ״א־8, תשמ״ב־2, תשמ״ו}} {{ח:ת}} רכב שהורחק, הוחסן או שגלגליו ננעלו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 70א|סעיף 70א לפקודה}}, לא יוחזר לבעלו ולא ישוחרר מנעילתו אלא לאחר ששילם את האגרה או התשלום שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}. {{ח:סעיף|78|איסור נעילת רכב ושחרורו|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־8, תש״ם־9, תשמ״ו, תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} לא יינעל רכב העומד או חונה בדרך ולא ישוחרר רכב שגלגליו ננעלו כדין אלא בידי מי שהורשה לכך כדין. {{ח:תת|(ב)}} אין באמור בתקנת משנה (א) כדי למנוע מבעל רכב לנעול גלגלי רכבו ובתנאי שינעל את גלגלי ההנעה בלבד בעת שהרכב חונה במקום שהחניה מותרת לרכב מסוגו. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן יא|סימן י״א: הסעת נוסעים והובלת מטען|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־9}} {{ח:סעיף|79|בטיחות בנסיעה|תיקון: תש״ל־3, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא יסע אדם ברכב – פרט לאופנוע, תלת אופנוע, אופניים או תלת־אופן – והנוהג בו לא יניח לאדם לנסוע בו, אלא כשגופו כולו בפנים הרכב ובמצב המבטיח את שלומו. {{ח:תת|(ב)}} הנוהג רכב לא יסיע אותו ולא ימשיך בהסעתו, אלא אם דלתותיו סגורות וננקטו כל שאר אמצעי הזהירות להבטחת שלומו של נוסע ושל כל אדם הנמצא בסמוך לרכב. {{ח:תת|(ג)}} נוהג ברכב ציבורי המסיע אדם בכיסא גלגלים יעשה זאת לאחר שהכיסא עוגן לרכב, הנוסע היושב בכיסא חגור בחגורת בטיחות וננקטו אמצעי זהירות להבטחת שלומו של הנוסע בכיסא ושל האדם הנמצא בסמוך לו ברכב. {{ח:סעיף|80|פתיחת דלת וסגירתה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך. {{ח:תת|(ב)}} לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע. {{ח:סעיף|81|עליה לרכב וירידה ממנו|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יעלה לרכב אדם, למעט הנוהג, ולא ירד ממנו ולא יניח הנהג או הממונה על הרכב לעלות אליו או לרדת ממנו, אלא – {{ח:תת|(1)}} כשהרכב עומד; {{ח:תת|(2)}} מצדו הימני של הרכב כשהוא עומד בצד ימין של הדרך; {{ח:תת|(3)}} מצדו השמאלי של הרכב כשהוא עומד כדין מצד שמאל של הדרך; אולם מי שיושב לצד הנהג רשאי לצאת מצדו הימני של הרכב, לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים; {{ח:תת|(4)}} במקום המיועד לעליה ולירידה, אם יש ברכב מקום כזה. {{ח:סעיף|82|הסעה לצד הנהג|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב מנועי המסיע לצדו אדם אחר, לא יסיענו אלא לצדו הימני אם ההגה הוא שמאלי, או לצדו השמאלי אם ההגה הוא ימני, ולא יסיע לצדו יותר מאדם אחד, אלא בהיתר מטעם רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית לתת היתר להסעת שני נוסעים על גבי טרקטור, מלבד הנהג, ובלבד שיותקנו מקומות ישיבה בצורה המבטיחה את שלום הנוסעים, בהתאם לתנאי ההיתר. {{ח:סעיף|83|הסעת תלמידים|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ד־2, תשמ״ט־7, תשנ״א, תשנ״ו־7, תשס״ה־14, תשס״ו־9, תשע״ז־6}} {{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם הסעת תלמידים, אלא ברכב להסעת תלמידים. {{ח:תת|(א1)}} לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים ולא ירשה בעל רכב להסעת תלמידים ומי שהשליטה ברכב כאמור בידו לנהוג ברכב להסעת תלמידים אלא אם כן נמצא ברכב אישור שנתי בדבר תקינות מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 364ז|בתקנה 364ז}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים, אלא אם כן הותקן בו, מלפניו ומאחוריו, שלט כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3|בפרט 3 בחלק ג׳ שבתוספת השניה}} והנראה מבחוץ באופן ברור ועליו המילה ”ילדים“, ולא ינהג אדם רכב הנושא עליו שלט כאמור, אלא אם כן הוא מבצע הסעת תלמידים. {{ח:תת|(ב1)}} לא יסיע אדם ילדים בעמידה בהסעת תלמידים. {{ח:תת|(ב2)}} הנוהג ברכב להסעת תלמידים יפעיל את פנסי האיתות המותקנים בו על פי הדרישות שנקבעו לגבי רכב להסעת תלמידים, בכל עת שדלתות הרכב פתוחות. {{ח:תת|(ג)}} אדם המבצע הסעת תלמידים, לא יניח עליית הילדים אל הרכב וירידתם ממנו אלא כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} באוטובוס זעיר וברכב מסחרי – מהדלת הקדמית הימנית או מהדלת הימנית השניה מקדמת הרכב; {{ח:תתת|(2)}} ברכב שאיננו מנוי בפסקה (1) – מהדלת הקדמית הימנית. {{ח:תת|(ד)}} אדם המבצע הסעת תלמידים לא יחל בנסיעה אלא לאחר שווידא כי כל הילדים השלימו את ירידתם מהרכב והתרחקו מנתיב נסיעתו. {{ח:תת|(ה)}} אדם המבצע הסעת תלמידים יסרוק את הרכב בתום ההסעה כדי לוודא שלא נותרו בו ילדים. {{ח:סעיף|83א|חובת חגירת ילדים ברכב|תיקון: תשמ״ד־2, תשנ״א, תשנ״א־2, תשס״ה, תשס״ח־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו {{ח:פנימי|סעיף 83ב|ובתקנה 83ב}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מושב אחורי“ – כל מושב שאינו מושב קדמי ברכב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מושב בטיחות“ – מושב הרתום לרכב באמצעות חגורת בטיחות המיועד להסעת ילדים ברכב, שמותקנות בו חגורות המיועדות לרתימת הילד אליו, העומד בתקן המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 4|בפרט 4 לחלק ג׳ בתוספת השניה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מושב מגביה“ – מושב המיועד להסעת ילדים ברכב כשהילד היושב עליו רתום בחגורת הבטיחות של הרכב והעומד בתקן המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 4|בפרט 4 לחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יסיע אדם במושב קדמי ברכב מנועי ובמושב אחורי ברכב מנועי ששנת ייצורו 1983 ואילך, למעט אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר פרטי, מונית ואופנוע – {{ח:תתת|(1)}} ילד שטרם מלאו לו 3 שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות המתאים לגובהו ומשקלו של הילד; {{ח:תתת|(2)}} ילד שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות או במושב מגביה המתאים לגובהו ומשקלו של הילד. {{ח:תת|(ג)}} לא יסיע אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) ילד שטרם מלאו לו שנה, אלא אם כן גבו של מושב הבטיחות מופנה לחזית הרכב. {{ח:תת|(ד)}} לא יסיע אדם ילד במושב הבטיחות או במושב מגביה במקום שיש מולו כרית אוויר, אלא אם כן נותק המנגנון להפעלתה. {{ח:סעיף|83ב|חובת חגירה של חגורת בטיחות|תיקון: תשנ״ג־6, תשנ״ג־8, תשנ״ד־4, תשנ״ה־4, תשס״א־6, תשס״ד־7, תשס״ה, תשס״ה־14, תשס״ו־9, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 364א|בתקנה 364א}} או בכל רכב שבו מותקנות חגורות בטיחות אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 83א|בתקנה 83א}}, לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנה זו, מונית ואוטובוס שניתן לגביו רישיון סיור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 386|בתקנה 386}}, שהותקן בהם במקום הנראה לעין הנוסעים, שלט המציין את חובת הנוסעים לחגור חגורת בטיחות, רשאי הנוהג בהם להסיעם גם אם הם אינם חגורים. {{ח:סעיף|83ג|פטור מחגורת בטיחות|תיקון: תשנ״ג־6, תשנ״ג־8, תשנ״ד, תשנ״ט־2, תש״ס־3, תשס״א־2, תשס״א־6, תשס״ו־9, תשס״ז־8, תשס״ט}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 83ב|תקנה 83ב}} לא יחולו על – {{ח:תת|(1)}} עובד בשירות הבטחון הכללי שיש לו אישור בכתב מאת ראש שירות הבטחון הכללי, מאבטח שיש לו אישור בכתב מאת קצין מוסמך או שוטר הנוהג ברכב של משטרת ישראל ואשר המפקח הכללי של המשטרה אישר, בכתב, כי הוא רכב מבצעי, ועל כל נוסע בו; בפסקה זו, ”מאבטח“, ”קצין מוסמך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}; {{ח:תת|(1א)}} חייל הנוהג ברכב צבאי בנסיעה לצורך ביצוע משימה מבצעית וכל נוסע ברכב זה; בפסקה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נסיעה מבצעית“ – נסיעה לצורך ביצוע משימה שאושרה בכתב בידי קצין מוסמך כמשימה מבצעית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ – קצין שהוסמך בפקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, לאשר משימה מבצעית; {{ח:תת|(2)}} הנוהג והנוסע ברכב שרשות הרישוי פטרה מהחובה להתקין בו חגורות בטיחות מסיבות טכניות המונעות התקנתן או השימוש בהן והפטור נרשם ברשיון הרכב; {{ח:תת|(3)}} אדם שרשות הרישוי פטרה אותו, בכתב, מן החובה לחגור חגורת בטיחות על סמך אישור אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} מהרופא המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 193|בתקנה 193(ב)}}, כי אינו מסוגל מטעמים רפואיים לחגור חגורת בטיחות; {{ח:תתת|(ב)}} מרופאו, כי הוא פגוע בגפיו העליונות והמלצת הרופא היא לפטור אותו מלחגור חגורת בטיחות; {{ח:תתת|(ג)}} כי מלאו לו ארבע עשרה שנים ומשקל גופו אינו עולה על 35 ק״ג וגובהו אינו עולה על 150 ס״מ; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(5)}} הנוהג במונית בדרך עירונית כשיש בה נוסעים וכן הנוסעים במונית בדרך עירונית במושב האחורי; {{ח:תת|(6)}} הנוהג ברכב בשעת נסיעה לאחור; {{ח:תת|(7)}} מורה מוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 170|בתקנה 170}}, בזמן נהיגה בדרך, בידי אדם הלומד נהיגה, באוטובוס או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג, ובוחן נהיגה בעת שהוא עורך את הבחינה המעשית ברכב כאמור. {{ח:סעיף|83ד||תיקון: תשפ״א־12, תשפ״א־15}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:סעיף|84|הסעת נוסעים|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״א־4, תשל״ג־3, תשל״ו־3, תשל״ט־2, תשל״ט־3, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ד־2, תשמ״ה־4, תשמ״ו, תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ב־5, תשנ״ג־4, תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשנ״ז־3, תשס״א־5, תשס״ה־4, תשס״ה־13, תשס״ו־8, תשס״ח־4, תשע״א, תשע״ה, תשע״ח־3, תשע״ט־8}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ב)}} לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע ברכב מן הסוגים כמפורט בטור א׳ להלן נוסעים במספר העולה על הנקוב לצד אותו סוג בטור ב׳ להלן: {{ח:תת}} <table> <tr><th width="50%">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הרכב</th><th width="50%">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר נוסעים מרבי</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(1)}} אוטובוס זעיר </td><td>כפי שצויין ברשיון הרכב</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(2)}} רכב נוסעים פרטי </td><td>כמספר החגורות ברכב וברכב הפטור מהתקנת חגורות בטיחות כמספר המקומות ברכב</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(3)}} רכב חשמלי </td><td>כפי שצויין ברשיון הרכב</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(4)}} רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק״ג </td><td>8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברשיון הרכב צויין פחות ואם ביום ז׳ באדר התשנ״ג (28 בפברואר 1993), היה לו ברשיונו, היתר להסיע יותר מ־8 נוסעים מלבד הנהג – לפי הקבוע ברשיונו</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(5)}} רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג </td><td>8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברישיון הרכב צוין פחות; ואם ביום ז׳ באדר התשנ״ג (28 בפברואר 1993) היה לו, ברישיונו, היתר להסיע יותר מ־8 נוסעים מלבד הנהג – לפי הקבוע ברישיונו</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(6)}} רכב מסחרי בלתי אחוד </td><td> {{ח:תת|(1)}} אם מותקן בו מרכב תקני – 8 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ־6 נוסעים בנוסף לנוסעים שבתא הנהג והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים {{ח:תת|(2)}} אם מותקן בו מרכב לא תקני – 6 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ־4 נוסעים במרכב והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(7)}} רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג </td><td> {{ח:תת|(1)}} אם מותקן בו מרכב תקני – מספר נוסעים כפי שצויין ברשיון הרכב ולא יותר מ־30 נוסעים מלבד הנהג {{ח:תת|(2)}} אם מותקן בו מרכב שאינו מרכב תקני – 6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג, ואם היה לו ביום ז׳ באדר התשנ״ג (28 בפברואר 1993) היתר להסעת יותר מ־6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג – לפי ההיתר </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(8)}} טיולית </td><td>כפי שצויין ברשיון הרכב</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(9)}} רכב מדברי </td><td>כפי שצויין ברשיון הרכב</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(10)}} רכב סיור ומונית </td><td>כפי שצויין ברשיון הרכב</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(11)}} רכב מנועי שאין לו ארגז, רכב המוביל מכולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85א|בתקנה 85א}}, רכב המוביל ארגז מתחלף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85ב|בתקנה 85ב}} או רכב עבודה </td><td>כמספר המקומות בתא הנהג בלבד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(12)}} גרור או טרקטור </td><td>כפי שצויין ברשיון הרכב</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(13)}} אמבולנס </td><td>6 נוסעים מלבד הנהג או מספר נמוך יותר שצוין ברישיון הרכב</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), ברכב שניתן לו רישיון רכב בידי קצין צבא הגנה לישראל שהואצלה לו סמכות כרשות הרישוי, מותר להסיע נוסעים במספר העולה על המספר האמור בתקנת משנה (ב) ובלבד שמספרם ואופן הסעתם יהיה על פי פקודות הצבא. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם רכב מסחרי אחוד, רכב מסחרי שמשקלו הכולל עולה על 3,500 ק״ג, טיולית או רכב מדברי שיש בו מקום ליותר מ־11 נוסעים, כשהוא מסיע נוסעים, אלא אם כן הרכב נושא עליו שלט ”נוסעים“ כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3|בפרט 3 בחלק ג׳ שבתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ה)}} ברכב כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג) ובאוטובוס כשאינו מסיע נוסעים בקו שירות, לא יסיע אדם קבוצת ילדים שגילם עד 14 שנים, המונה 9 ילדים או יותר (בתקנת משנה זו – קבוצה) אך לא למעלה ממספר הנוסעים הנקוב בתקנות המשנה האמורות, אלא אם כן בידו היתר מאת רשות הרישוי להסעת קבוצה, לאחר שסיים בהצלחה השתלמות למסיעי ילדים שאישרה רשות הרישוי. {{ח:תת|(ו)}} הוראות תקנת משנה (ה) לא יחולו על מי שקיבל, לראשונה, רשיון נהיגה לדרגות 5, 6, 7 ו־11 לאחר יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996). {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|84א|הסעת נוסעים בשכר|תיקון: תשל״ז־7, תשמ״ו, תשנ״ב־5, תשנ״ג־4, תשנ״ה־4, תשס״א־2, תשס״ב־2, תשס״ד, תשס״ה־3, תשס״ז, תשס״ח־2, תשע״ד־2, תשע״ח־5, תשע״ט־5}} {{ח:ת}} לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע נוסעים בשכר או בתמורה אחרת אלא אם כן הוא מסוג המצוין בטור א׳ להלן ובתנאים המצויינים לצידו בטור ב׳: {{ח:ת}} <table> <tr><th width="50%">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הרכב</th><th width="50%">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} התנאים</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(1)}} אוטובוס ואוטובוס זעיר ציבורי </td><td>כאמור {{ח:פנימי|חלק ה|בחלק ה׳}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(2)}} מונית </td><td>כאמור {{ח:פנימי|חלק ו|בחלק ו׳}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(3)|(א)}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:תתת|(ב)}} טיולית {{ח:תתת|(ג)}} רכב מדברי {{ח:תתת|(ד)}} רכב סיור {{ח:תתת|(ה)}} רכב בטיחותי </td><td>הרכב יעמוד כולו לרשות מזמין ההסעה ולא יגבה שכר מכל נוסע בנפרד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(4)}} רכב מסוג N1 ורכב מסוג N2 שמוגנו נגד ירי </td><td>הרכב מסיע נוסעים מישראל לאזור או מהאזור לישראל; בפסקה זו, ”אזור“ – יהודה והשומרון</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(5)}} רכב נוסעים פרטי </td><td>בהסעה שהיא הסעה שיתופית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 84ב|בתקנה 84ב}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(6)}} אמבולנס </td><td>בעת שהמוסע בו נזקק להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה.</td></tr> </table> {{ח:סעיף|84ב|הסעות שיתופיות|תיקון: תשע״ח־5}} {{ח:ת}} יראו הסעה בשכר או בתמורה אחרת ברכב נוסעים פרטי כהסעה שיתופית, אם מתקיימים לגביה כל אלה: {{ח:תת|(1)}} סכום השכר או שווייה של תמורה אחרת בעד ההסעה שיקבל המסיע ישולם או ינתן, לפי העניין על ידי כל אחד מהנוסעים בהסעה בלבד, ולא יעלה על חלקו היחסי של כל אחד מהם בהוצאות הישירות של הנסיעה; {{ח:תת|(2)}} המסיע בהסעה, לא ביצע יותר משתי הסעות לפי תקנה זו באותו יום; {{ח:תת|(3)}} לא בוצעו ברכב הנוסעים הפרטי יותר משתי הסעות ביום של נוסעים כמפורט לפי תקנה זו; {{ח:תת|(4)}} מספר הנוסעים בהסעה אינו עולה על ארבעה, מלבד המסיע; {{ח:תת|(5)}} הנוסעים בהסעה נוסעים בה בעקבות תיאום מראש עם המסיע; לעניין פסקה זו, ”תיאום מראש“ – לרבות באמצעות יישום מחשב; {{ח:ת}} לעניין תקנה זו – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות ישירות“ – סכום מרבי של 2 שקלים חדשים לכל קילומטר של הנסיעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלק יחסי“ – ההוצאות הישירות כשהן מחולקות בשווה בין כל הנוסעים ברכב באותה נסיעה, לרבות המסיע. {{ח:סעיף|85|הובלת מטען|תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשמ״א־5, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ג־5, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״ג־3, תשנ״ד־7, תשנ״ז־8, תש״ס־3, תשס״ט־4, תשע״ח־11, תשפ״א־11, תשפ״ג־6}} {{ח:תת|(א)}} לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביל מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען בבטיחות וכאשר – {{ח:תתת|(1)}} המטען אינו חורג – {{ח:תתתת|(א)}} מחוץ לדפנות הצדדיים ואינו גורם להרחבתם, ובאין דפנות לרכב – מחוץ לצדי הקרקעית המיועדת למטען, ובאין קרקעית – מחוץ לרוחב הכולל של הרכב; {{ח:תתתת|(ב)}} יותר ממטר אחד מחוץ לנקודה הקיצונית ביותר של החלק הקדמי והאחורי של הרכב כפי שקבעם יצרן הרכב, ובלבד שבמטען שאורכו חורג עד מטר אחד מן החלק הקדמי או האחורי של הרכב – יהיה המטען יחידת אורך אחת ואם היו שתי יחידות לא יפחת אורך כל אחת מהן מ־6 מטרים; {{ח:תתת|(2)}} המטען מסודר באופן – {{ח:תתתת|(א)}} שגבהו מפני הדרך ועד הנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על – {{ח:תתתתת|1.}} 2.50 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר עד 1{{ח:הערה|,}}500 ק״ג; {{ח:תתתתת|2.}} 3.00 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מ־1{{ח:הערה|,}}501 ק״ג עד 3{{ח:הערה|,}}500 ק״ג; {{ח:תתתתת|3.}} 3.50 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מ־3{{ח:הערה|,}}501 ק״ג עד 8{{ח:הערה|,}}000 ק״ג; {{ח:תתתתת|4.}} 4.00 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מעל 8{{ח:הערה|,}}000 ק״ג; {{ח:תתתת|(ב)}} שהמטען או מכסהו לא יחסום ולא יגביל את שדה ראייתו של הנוהג ברכב מלפניו ולצדדיו, לא יסתיר מעיני הנהג את מראות התשקיף, למעט כאשר הרכב שמוביל את המטען מלווה כל העת על ידי רכב אחר ולא יחסום את הכניסה לתא הנהג והיציאה ממנו; {{ח:תתתת|(ג)}} שהמטען או מכסהו לא יסתיר מעיני עוברי דרך אחרים את הפנסים, לוחיות־הזיהוי, מחווני הכיוון או המחזירורים של כלי הרכב; וכל סימון אחר למטרת בטיחות; {{ח:תתת|(3)}} חלוקת המשקל של המטען של הרכב וסידורו מאפשרים הובלת המטען בבטיחות וביציבות; {{ח:תתת|(4)}} המטען, מכסהו ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא יישמטו ולא יתרופפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח; וברכב מסוג N2‏, N3 ו־O, למעט גרור חקלאי, המטען מאובטח לרכב בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת״י 6395 – חלק 1 – ”אבטחת מטענים ברכב מסחרי: שיטות ודרישות, מדצמבר 2015“, כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו הועמד לעיון הציבור באגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד, וכן באתר האינטרנט של מכון התקנים (להלן – תקן אבטחת מטענים); {{ח:תתת|(5)}} המשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו לא יעלו על המשקל הכולל המותר ועל המטען המורשה לפי רשיון הרכב והעומס על הסרנים לא יעלה על העומס המרבי שנקבע לפי תקנות אלה או בידי יצרן הרכב, לפי הנמוך יותר; {{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(א1)}} לא יוביל אדם מטען, ובעל הרכב או מי שהשליטה עליו לא יורה ולא ירשה להוביל מטען, ברכב מסוג N3, אלא אם כן עבר נהג הרכב המוביל את המטען השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183ג|בתקנה 183ג}}; הודעה על הגורמים שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית כאמור בתקנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד. {{ח:תת|(ב)}} כלי רכב המחוברים זה לזה, והמובילים מטען שמחמת ארכו אין אפשרות להובילו בכלי רכב אחד ומפאת צורתו אינו ניתן לחלוקה, רואים אותם לענין תקנה זו כרכב אחד. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר 15,000 ק״ג ויותר מטען רחב חורג כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} היה רוחב המטען מעל 2.50 מטר ועד 3.40 מטר, יוצב שלט לפני הרכב ומאחוריו ובו המילים ”זהירות – מטען רחב“, ובלבד שהמטען מהווה יחידה אחת ואינו חורג יותר מ־45 ס״מ מעבר לדפנות הרכב מכל צד ובזמן תאורה יותקנו בנקודות הקיצוניות של המטען מלפנים ומאחור פנסי רוחב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 340|בתקנה 340}} ובצדי המטען תאורה היקפית כמשמעותה בתקנת משנה (ז); {{ח:תתת|(2)}} עלה רוחב המטען על 3.40 מטר יותקנו שלטים ותאורה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהרכב ילווה בכל עת על ידי רכב אחד לפחות שיסע מאחוריו בכביש חד־סטרי ומלפניו בכביש דו־סיטרי; {{ח:תתת|(3)}} עלה רוחב המטען על 3.40 מטר – לא יובילו אדם ברכב אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק״ג מטען שהוא יחידה אחת שאינה ניתנת לחלוקה או שהוא מכולה המשמשת להובלה ימית והוא חורג בגובה, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} עד 4.80 מטר – בכפוף להוראות התמרורים; {{ח:תתת|(2)}} עלה גובה המטען על 4.80 מטר – לא יובילו אדם ברכב אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר; בתקנת משנה זו, ”גובה מטען“ – גובה הנמדד מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען או של הרכב. {{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להוביל ברכב שלהלן מטען חורג בגובה כמפורט להלן, ובלבד שרשות הרישוי נתנה היתר לכך, וההיתר נרשם ברישיון הרכב: {{ח:תתת|(1)}} ברכב מסחרי מסוג N3, בעל שני משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה והמשמש להובלת רכב – מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.40 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור ובכפוף לבדיקת יציבות כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד; {{ח:תתת|(2)}} ברכב מחובר, או ברכב מורכב מסוג N3 שמחובר לו גרור מסוג O4, בעל שלושה משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה, שמשקלו הכולל המותר 36,000 ק״ג ויותר והמשמש להובלת רכב – מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.80 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור וכן נתקיימו תנאים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} ברכב שטרם ניתן לגביו רישיון רכב – {{ח:תתתתת|(1)}} והוא מסוג N3 – הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 324|בתקנה 324}}; {{ח:תתתתת|(2)}} והוא מסוג O4 – הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד, וכן הוא עמד במבחן יציבות כמפורט באותו נוהל; {{ח:תתתת|(ב)}} ברכב שניתן עליו רישיון רכב – ניתן לגביו אישור מאת מעבדה מוסמכת לבדיקת חלוקת עומסים ולחישוב תאורטי של יציבותו, כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד. {{ח:תת|(ד2)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד1), רכב שניתן לגביו היתר לפי אותה תקנת משנה – {{ח:תתת|(1)}} לא יוביל בו אדם מטען זולת רכב; {{ח:תתת|(2)}} לא ינהג בו אדם אלא במסלול נסיעה שאישר מראש ובכתב המפקח הארצי על התעבורה, וכן יחזיק ברכב בעת הנהיגה בו את האישור המקורי של מסלול הנסיעה או צילום ממנו המאושר כנאמן למקור בידי קצין בטיחות, ויציגו לשוטר על פי דרישתו. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי מטען שאורכו עולה על אורך הרכב כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} המטען אינו חורג יותר משליש אורכו של משטח ההטענה ובלבד שהמטען מהווה יחידת אורך אחת וחלוקת העומס על הסרנים תהיה לפי תקנות אלה; {{ח:תתת|(2)}} ברכב שאורכו יחד עם המטען החורג עד 20 מטרים – כאמור בפסקה (1) ובתנאי שהרכב יסומן בשלטים לפני הרכב ומאחוריו ובהם המלים ”זהירות מטען ארוך“ והותקנו ברכב מחזירורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 345|בתקנה 345(ג)}} שיותקנו בקצוות המטען מאחור, אם המטען חורג מאחורי הרכב ומלפנים אם המטען חורג מלפני הרכב; עלה אורך המטען החורג על מטר אחד יותקנו שני מחזירורים כאמור; {{ח:תתת|(3)}} עלה אורכו של הרכב יחד עם המטען החורג על 20 מטרים לא יוביל בו אדם את המטען החורג אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר. {{ח:תת|(ה1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ו)}} נדרש רכב ליווי לפי הוראות תקנה זו, יותקן בו שלט מלפניו ומאחוריו ובו המלים ”זהירות – מטען חורג“ והנוהג ברכב הליווי יסע במרחק המאפשר לו קשר עין עם הרכב המוביל את המטען החורג. {{ח:תת|(ז)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאורה היקפית“ – מערכת תאורה על ידי פנסים מסביב למטען החורג שיהיו מחוברים זה לזה במרחק שלא יעלה על 100 ס״מ ואורם צהוב ושייראו במזג אויר נאה למרחק של 150 מטרים לפחות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין משטרה“ – ראש לשכת התנועה או מי שהוא הסמיכו וכן קצין משטרה צבאית ראשי או מי שהוא הסמיכו לגבי רכב של צבא־הגנה לישראל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שלט“ – שלט מהסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|85א|הובלת מכולות|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ז־6, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה (Container) ברכב אלא אם מותקנים ברכב התקני חיבור סובב (Twist Locks) לפי הוראות תקנה זו. {{ח:תת|(ב)}} לא יותקנו התקני חיבור סובב למכולה ברכב אלא אם כן הם מהסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יותקנו התקני חיבור סובב אלא ברכב מסחרי, למעט גרור או נתמך, שמשקלו הכולל המותר אינו פחות מ־16,000 ק״ג, אולם מותר להתקין התקני חיבור סובב בגרור שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק״ג לפחות. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג) מותר להתקין – {{ח:תתת|(1)}} בנתמך בעל סרן אחד לפחות התקני חיבור סובב למכולה שאורכה 6.10 מטר (20 רגל), ובלבד שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק״ג לפחות; {{ח:תתת|(2)}} בנתמך בעל 2 סרנים או יותר התקני חיבור סובב למכולה בכל הגדלים, ובלבד שמשקלו הכולל המותר 29,000 ק״ג לפחות. {{ח:תת|(ה)}} מספר התקני חיבור סובב ודרך התקנתם ברכב יהיו כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} 4 התקני חיבור סובב שיותקנו בארבע פינות המסגרת או המשטח של הרכב ושיוצמדו למכולה ברכב המותאם להובלת מכולה אחת; {{ח:תתת|(2)}} 8 התקני חיבור סובב שיותקנו במסגרת או במשטח הרכב שארבעה מהם יוצמדו לכל מכולה ברכב המותאם להובלת שתי מכולות. {{ח:תת|(ו)}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה ברכב אלא אם נתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הרכב אושר ברשיונו להוביל מכולות ובהתאם לתנאי האישור; {{ח:תתת|(2)}} המכולה לא תבלוט מן החלק האחורי של הרכב; {{ח:תתת|(3)}} לא יהיו בארגז הרכב דפנות או דלתות בשעת הובלת המכולות, אולם מותר להוביל מכולה אשר אחת משתי הדפנות – הקדמית או האחורית – של הרכב סגורה, ובלבד שמשטח הרכב ארוך מהמכולה המובלת ברכב; {{ח:תתת|(4)}} בשעת הובלת המכולה יהיו התקני החיבור הסובב צמודים למכולה ונעולים כך שימנעו הזזתה או הישמטותה בכל תנאי הדרך והנסיעה בה. {{ח:תת|(ז)}} לא יינתן אישור להובלת מכולה שאורכה עולה על 6.10 מטר אלא בנתמך. {{ח:תת|(ח)}} לא יינתן אישור לרכב להובלת מכולה אלא אם אישרה רשות הרישוי את התקנת התקני חיבור סובב בו ובכפוף לתנאי האישור. {{ח:תת|(ט)}} בתקנה זו, ”מכולה“ – מכל או ארגז משלוח או כל אמצעי דומה, למעט רכב או חמרי אריזה, שנתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא בעל אופי של קבע ומתוכנן במיוחד להקל על הובלת טובין באמצעי תובלה אחד או יותר ללא צורך בשטעון נוסף; {{ח:תתת|(2)}} מצוייד במתקנים המאפשרים העברה נוחה מאמצעי תובלה אחד למשנהו ולהצמדתו לרכב על ידי התקני חיבור סובב; {{ח:תתת|(3)}} רחבו אינו עולה על 250 ס״מ. {{ח:סעיף|85ב|הובלת ארגז מתחלף|תיקון: תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגז מתחלף“ – מכל או ארגז או אמצעי אחר להובלת טובין המתוכנן לטעינה ופריקה על ידי מגבה נוע ומצויד באמצעי ריתום מתאימים שקבע יצרן מגבה הנוע או שאישרה מעבדה מוסמכת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגבה נוע“ – מיתקן המחובר לרכב דרך קבע והמיועד להטעין או לפרוק ארגז מתחלף מהסוג המותאם לו. {{ח:תת|(ב)}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ארגז מתחלף אלא אם כן מותקן ברכב מגבה נוע מסוג שאישרה רשות הרישוי והרכב מצויד באמצעי ריתום המותאמים לארגז המתחלף וברשיון הרכב אושרה הובלת ארגז מתחלף בלבד. {{ח:סעיף|85ג|הובלת מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד|תיקון: תשנ״ב־8}} {{ח:ת}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד, אלא אם כן הופרד תא המטען מהמושבים במחיצה מתאימה להגנת מושבי הנהג והנוסעים או ננקט כל אמצעי אחר להגנת הנוסעים. {{ח:סעיף|86|הובלת מטען בתפזורת|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ב־4, תשפ״א־11}} {{ח:ת}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ברכב מטען בתפזורת אלא ברכב שיועד לכך, כאשר גובה המטען אינו עולה על גובה דופנות הארגז של הרכב, לרבות הסולמות שהותקנו כדין ברכב, וכשהמטען מכוסה באופן שימנע התאבכות אבק או שפיכת כל חומר ממנו בהתאם לדרישות פרק ד׳ בתקן אבטחת מטענים. {{ח:סעיף|87||תיקון: תש״ל־3, תשל״ט־2, תשמ״ד־2, תשמ״ד־4, תשמ״ה־2, תשמ״ז, תשע״ו־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|88|סימון קצה של מטען חורג|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשמ״ח, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} היה מטען חורג מחוץ לחלק הקדמי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש. {{ח:תת|(ב)}} היה מטען חורג מחוץ לחלק האחורי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש. {{ח:תת|(ג)}} המשולשים האמורים בתקנות משנה (א) ו־(ב) יהיו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} ויוחזקו תמיד במצב נקי. {{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו יחולו בין אם הרכב נמצא בתנועה ובין אם הוא עוצר, עומד או חונה. {{ח:סעיף|89|סמכויות שוטרים|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־3, תשנ״ד־7}} {{ח:תת|(א)}} מצא שוטר רכב מוביל מטען שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יא|סימן זה}}, רשאי הוא להורות את הנוהג בו להפסיק את הנסיעה עד שיפורק אותו חלק מהמטען המובל שלא בהתאם להוראות האמורות, או עד שהמטען יסודר בהתאם להן; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו של נוהג הרכב לפי כל חיקוק. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשאי שוטר להורות לנוהג רכב כאמור להביא את הרכב למקום קרוב ככל האפשר ובמועד שהורה לצורך שקילתו ולקבלת תעודה על שקילת הרכב ורשאי השוטר להורות לנוהג רכב כאמור להילוות אליו לאותו מקום לצורך שקילת הרכב וקבלת תעודת השקילה. {{ח:תת|(ג)}} נמצא לאחר השקילה כאמור בתקנת משנה (ב) כי המשקל חורג מהוראות תקנות אלה – ישולמו הוצאות השקילה על ידי נוהג הרכב. {{ח:תת|(ד)}} נוהג רכב כאמור בתקנה זו המציג שטר מטען כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל״ט–1978}}, יהיה שטר המטען ראיה לכאורה למשקל המטען המובל ברכב. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן יב|סימן י״ב: גרירה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|90|גרירת רכב מנועי|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ז, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} רכב מנועי (להלן בתקנה זו – רכב) הנגרר על־ידי רכב אחר, מחמת שיצא מכלל פעולה או מסיבה אחרת, יחובר אל הרכב הגורר במוט חיבור מתאים וחזק במידה מספקת באופן שהמרחק בין שני כלי הרכב לא יעלה על 2.5 מטר; אמצעי החיבור יסומנו בסימן צבעוני בולט לעין, ויוארו בזמן התאורה. {{ח:תת|(ב)}} על הרכב הנגרר יותקן מאחור שלט כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} בצורה הנראית לעין, ובזמן תאורה יותקן בקצה השמאלי של הרכב הנגרר אור אדום ואור שיאיר את לוחיות הזיהוי. {{ח:תת|(ג)}} על הרכב הגורר יותקן מלפנים שלט כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} בצורה הנראית לעין. {{ח:תת|(ד)}} לא יגרור אדם רכב אלא אם גלגלי הסרן הקדמי או הסרן האחורי שלו מורמים פרט אם הרכב הנגרר נהוג על ידי אדם בעל רשיון נהיגה לגבי סוג הרכב הנגרר. {{ח:תת|(ה)}} הוראות תקנת משנה (ד) לא יחולו כאשר הרכב נגרר באמצעות מיתקן אשר מפעיל את היגוי הרכב הנגרר ואושר על ידי רשות הרישוי. {{ח:תת|(ו)}} לא יגרור אדם רכב על ידי רכב אחר אלא אם הדבר ניתן להיעשות בבטחה. {{ח:תת|(ז)}} ברכב נגרר לא יימצאו אנשים פרט לנוהג כאמור בתקנת משנה (ד). {{ח:סעיף|91|סייגים לגרירה|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ג, תשמ״ז, תשס״א־6, תשס״ה־14, תשע״ו־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יגרור אדם מכונה נגררת הפטורה מרישום ורישוי אלא בטרקטור או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 2{{ח:הערה|,}}200 ק״ג או לפי היתר מאת רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} לא יגרור אדם גרור או נתמך אלא לפי תנאי הגרירה שנקבעו ברשיון הרכב של הגורר, הגרור או הנתמך על־ידי רשות הרישוי, ובלבד שבמקרה של סתירה בין תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הגורר לבין תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הגרור או של הנתמך, יגברו תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הרכב הגורר. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} לא יגרור אדם רכב מנועי ברכב פרטי או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר פחות מ־2{{ח:הערה|,}}200 ק״ג או במונית אלא לפי היתר מרשות הרישוי. {{ח:תת|(ד)}} לא יגרור אדם רכב ברכב בעל שלושה גלגלים או פחות. {{ח:תת|(ה)}} לא יגרור אדם רכב באמצעות מכונה ניידת אלא אם כן הרכב הנגרר הוא ציוד לביצוע עבודה שהמכונה הניידת, על פי קביעת יצרנה, מיועדת לבצע. {{ח:תת|(ו)}} לא יגרור אדם יותר מרכב אחד אלא לפי היתר רשות הרישוי. {{ח:תת|(ז)}} לא יגרור אדם ברכב גרור, אלא אם כן מותקנים ברכב ובגרור מיתקני ריתום וגרירה תקינים מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 27|בפרט 27 בחלק ג׳ בתוספת השניה}} או למפרט שאישר מנהל אגף הרכב. {{ח:סעיף|92|גרירת גרור ונתמך|תיקון: תש״ל־3, תשל״ג־3}} {{ח:תת|(א)}} על גרירת גרור או נתמך יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 300|תקנות 300}} {{ח:פנימי|סעיף 371|ו־371 עד 379}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם בגורר או בתומך אם אין מגע מספיק בין גלגל מגלגלי הגרור או הנתמך לבין פני הדרך בגלל צורת חיבורם או הטענתם. {{ח:תת|(ג)}} לא יגרור אדם יותר מגרור אחד, אלא לפי היתר מאת רשות הרישוי. {{ח:תת|(ד)}} לא יגרור אדם גרור חקלאי הפטור מחובת רישום ורשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 279|תקנה 279}}, אלא בטרקטור; רשות הרישוי רשאית לתת היתר לגרירת גרור חקלאי ברכב שאינו טרקטור; אם גרור כאמור נרשם וניתן עליו רשיון לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 300|תקנות 300}} {{ח:פנימי|סעיף 371|ו־371 עד 379}} לפי הענין. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן יג|סימן י״ג: רכב בטחון|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|93|חובת עוברי דרך לגבי רכב בטחון|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} היה רכב הבטחון מתקרב, ינהגו עוברי הדרך שבה הוא עובר או עומד לעבור לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} נוהגי רכב ומוליכי בעלי־חיים – יתנו זכות קדימה לרכב הבטחון ויטו מיד את כלי רכבם או את בעל החיים למקום קרוב ככל האפשר לשפת הכביש הימנית ורחוק מצומת ויעצרו שם עד שרכב הבטחון יעבור; {{ח:תתת|(2)}} הולכי רגל הנמצאים בכביש – יפנו אותו מיד עד שיעבור רכב הבטחון. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב בטחון אלא בריווח של לפחות מאה מטר ממנו; אין הוראה זו חלה על נוהג רכב בטחון אחר או רכב הקשור באותה שעה בתפקידי רכב הבטחון. {{ח:סעיף|94|הוראות מיוחדות לנוהג רכב בטחון|תיקון: תש״ל־3, תשע״ה־7, תשע״ט־5}} {{ח:ת}} נוהג רכב בטחון רשאי בשעת מילוי תפקידו – {{ח:תת|(1)}} לחנות או לעמוד, שלא בהתאם להוראות שניתנו על פי דין; {{ח:תת|(2)}} לעבור על פני תמרור או רמזור המורים על עצירה בלי להיעצר, ובלבד שהאיט את מהלכו במידה שהבטיחות מחייבת זאת; {{ח:תת|(3)}} לעבור על המהירות המותרת; {{ח:תת|(4)}} לעבור על ההוראות המגבילות את כיווני הנסיעה ואת הפניות לכיוונים מסויימים; {{ח:תת|(5)}} להשתמש בנתיב נסיעה שיועד לתחבורה ציבורית; {{ח:תת|(6)}} לנסוע בנתיב שסומן בתמרור כנתיב סגור; {{ח:ת}} אולם לא יעשה כן אלא במידה הדרושה למילוי התפקיד המוטל עליו, ותוך כדי נקיטת אמצעי זהירות על מנת למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך או ברכוש. {{ח:סעיף|95|הפצת אור והשמעת קול|תיקון: תש״ל־3, תשנ״ו־7, תשנ״ט־7, תשס״ח־9, תשע״ח־9}} {{ח:ת}} נוהג רכב מן הסוג המנוי בהגדרה ”רכב ביטחון“ או כל הנוסע בו, לא יפיץ אור מהבהב בפנס שהותקן בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|תקנה 62}} ולא ישמיע אות אזעקה בסירנה, אלא בשעת מילוי תפקידו ובלבד שהדבר דרוש לשם מילוי התפקיד. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן יג1|סימן י״ג1: רכב תפעולי|תיקון: תשנ״א־8}} {{ח:סעיף|95א|הגדרות|תיקון: תשנ״א־8, תשנ״ד־6}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יג1|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איזור רכב תפעולי“ – איזור שבו מופעל רכב תפעולי ואשר בכניסה אליו וביציאה ממנו הוצב, באישורה של רשות התימרור המקומית, תמרור א–43 האחד מציין כניסה לאיזור רכב תפעולי והאחר מציין את היציאה ממנו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח על רכב תפעולי“ – מי שרשות הרישוי מינתה, בכתב, להיות מפקח על רכב תפעולי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב תפעולי“ – רכב כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודה}} למעט רכב פרטי ורכב ציבורי, בין אם מותקן עליו ציוד דרך קבע ובין אם לאו, בין אם הוא מוביל מטען ובין אם הוא מסיע נוסעים, אשר ניתן היתר להפעלתו, לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יג1|סימן זה}}, באיזור רכב תפעולי. {{ח:סעיף|95ב|פטור מחובת רישום ורישוי|תיקון: תשנ״א־8}} {{ח:ת}} רכב תפעולי פטור מחובת רישום ורישוי על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}. {{ח:סעיף|95ג|היתר לרכב תפעולי|תיקון: תשנ״א־8}} {{ח:תת|(א)}} המפקח על רכב תפעולי רשאי לתת היתר להפעלת רכב תפעולי שתוקפו לא יעלה על שנה אחת ובתנאי שהרכב התפעולי נבדק על ידו ונמצא כשיר לתנועה או להפעלה. {{ח:תת|(ב)}} המפקח על רכב תפעולי רשאי לבטל, לשנות או להתלות כל היתר שנתן לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יג1|סימן זה}} לפני תום תוקפו אם נתברר לו שבעליו, מחזיקו, מפעילו, או נהגו של הרכב התפעולי לא ציית להוראותיו. {{ח:סעיף|95ד|נהיגת רכב תפעולי|תיקון: תשנ״א־8, תשנ״ב־3}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב תפעולי, לא ישתמש בו ולא יפעיל אותו אלא באיזור רכב תפעולי ובלבד שנתקיימו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} ניתן לגבי הרכב התפעולי, לפי סוגו, היתר להפעלתו מאת המפקח על רכב תפעולי ובהתאם לתנאים שבהיתר; {{ח:תת|(2)}} בידי נוהג או מפעיל הרכב התפעולי רשיון נהיגה מתאים לסוג הרכב הנהוג או המופעל על ידו או היתר לנהיגתו שניתן מאת המפקח על רכב תפעולי; {{ח:תת|(3)}} לגבי הרכב התפעולי ניתנה תעודת ביטוח בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}. {{ח:סעיף|95ה|סמכויות המפקח על רכב תפעולי ותפקידיו|תיקון: תשנ״א־8, תשנ״ב־3, תשע״ד־10}} {{ח:תת|(א)}} המפקח על רכב תפעולי יקבע לגבי הרכב התפעולי את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} משקלו הכולל המותר של הרכב התפעולי; {{ח:תתת|(2)}} ייעודו של הרכב התפעולי, לרבות גרירת גרורים והסעת נוסעים; {{ח:תתת|(3)}} מספר הגרורים שיוכל לגרור ויחס משקל כולל מותר שבין הגורר לבין הגרורים; {{ח:תתת|(4)}} מספר הנוסעים שיוסעו והתנאים להסעתם; {{ח:תתת|(5)}} מספר זיהוי על הרכב התפעולי ואופן רישומו על הרכב; {{ח:תתת|(6)}} אופן רישומם של המשקל הכולל של הרכב ושל המשקל המרבי הכולל שהוא רשאי לגרור; {{ח:תתת|(7)}} אמצעי הבטיחות ככל שימצא לנכון, כגון שרשרות בטחון, נעלי בטחון, מחזירי אור, תאורה וכיוצא באלה שיש להתקינם ברכב התפעולי; {{ח:תתת|(8)}} מהירות הנסיעה המרבית של הרכב התפעולי, לסוגיו ולתכונותיו, בהתאם לתנאי השטח, שעות ההפעלה, תנאי התאורה, עומס התנועה והולכי הרגל שבאיזור רכב תפעולי; {{ח:תתת|(9)}} מסלולי נסיעה ותמרורים להבטחת התנועה באיזור רכב תפעולי ככל שיראה לנחוץ; {{ח:תתת|(9א)}} מספר שעות הנהיגה הכולל המותר ביום עבודה ובשבוע עבודה, ההפסקות המזעריות בנהיגה הנדרשות במהלך יום עבודה ומספר שעות מזערי של מנוחה מחוץ לעבודה אחרי יום עבודה ואחרי שבוע עבודה; לעניין פסקה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”נהיגה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 168|בתקנה 168(ג)}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יום עבודה“ – תקופה רצופה של 24 שעות ו{{ח:הערה|־}}”שבוע עבודה“ – תקופה רצופה של שבעה ימים. {{ח:תת|(ב)}} המפקח על רכב תפעולי רשאי להוסיף על הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א) אם לפי שיקול דעתו נחוץ הדבר לבטיחות התנועה באזור הרכב התפעולי או להורות על הפסקת השימוש בו. {{ח:תת|(ג)}} המפקח על רכב תפעולי ינהל כרטיס מעקב לכל רכב תפעולי שהוא נתן לגביו היתר, ובו יצוינו פרטי הרכב, לרבות הפרטים המנויים בתקנת משנה (א), לפי הענין, וכן התאריכים שבהם נערכה ביקורת תקופתית ברכב, תיקונים בו וכל פרט אחר שיראה לנכון (להלן {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יג1|בסימן זה}} – כרטיס המעקב); כרטיס המעקב יוצג בידי המפקח על הרכב התפעולי לפי דרישת רשות הרישוי. {{ח:סעיף|95ו|חובת ציות להוראות|תיקון: תשנ״א־8}} {{ח:ת}} בעלו, מחזיקו, מפעילו ונהגו של רכב תפעולי יקיים כל הוראה שנתן לו המפקח על רכב תפעולי לגבי הפעלתו של הרכב התפעולי. {{ח:סעיף|95ז|פטור|תיקון: תשנ״א־8, תשע״ד־10}} {{ח:ת}} הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על רכב תפעולי ועל נהגו או מפעילו, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה ולמניעת כל סיכון או פגיעה כפי שקבע המפקח על רכב תפעולי: {{ח:פנימי|סעיף 9|9(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב)(1) ו־(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 40|40(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 43|43}}, {{ח:פנימי|סעיף 44|44}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}} – לגבי עקיפת רכב תפעולי אחר, {{ח:פנימי|סעיף 48|48(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 58|ו־58(א)}} ובלבד שהנהג או המפעיל נקט כל אמצעי הזהירות כדי להודיע לעובר דרך אחר על כוונותיו, {{ח:פנימי|סעיף 70|70}}, {{ח:פנימי|סעיף 71|71(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72(3), (8) ו־(10)}}, {{ח:פנימי|סעיף 74|74(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 75|75}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}}, {{ח:פנימי|סעיף 85א|85א}}, {{ח:פנימי|סעיף 88|88}}, {{ח:פנימי|סעיף 90|90(א) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 91|91(ה) ו־(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 92|92(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 97|97}}, {{ח:פנימי|סעיף 101|101}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}}, {{ח:פנימי|סעיף 105|105}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}} {{ח:פנימי|סעיף 168|ו־168}}. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן יד|סימן י״ד: אורות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|96|חובת החזקת מערכת האורות במצב תקין|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ישתמש אדם ברכב אלא אם מערכת האורות שבו מותקנת ופועלת כהלכה. {{ח:סעיף|97|הארת רכב מנועי|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ה, תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ג־3, תשנ״ד, תשנ״ו־7, תש״ס־3, תשס״ה־14, תשע״ו־9, תשע״ח־11, תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב מנועי למעט רכב לתחבורה קלה בזמן תאורה אלא כשפנסי החזית והפנסים האחוריים מאירים ולוחית הזיהוי האחורית מוארת. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם אופנוע בדרך אלא כשמאירים בו פנסי החזית או הפנסים המיועדים בלבדית לנסיעה ביום. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם מונית, אוטובוס או רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק״ג, בכל דרך וברכב מנועי אחר, למעט אופנוע, בדרך שאינה דרך עירונית, בתקופה שמיום 1 בנובמבר ועד 31 במרס בכל שנה, אלא כשמאירים בו פנסי החזית או פנס תאורת יום והפנסים האחוריים. {{ח:תת|(ד)}} לא ינהג אדם רכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס״מ או יותר אלא אם מאירים בו, נוסף על האמור בתקנת משנה (א), גם פנסי רוחב. {{ח:תת|(ה)}} לא ינהג אדם רכב מנועי במנהרה שבכניסה אליה הוצב תמרור 439 שעליו כתוב ”מנהרה הדלק אורות“ אלא כשמאירים פנסי החזית והפנסים האחוריים. {{ח:סעיף|98|הארה בדרך עירונית|תיקון: תש״ל־3, תשס״ח־7}} {{ח:ת}} בדרך עירונית לא ידליק הנוהג את האור הגבוה שבפנסי החזית, אלא אם אין הדרך מוארת כראוי. {{ח:סעיף|99|עמעום|תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשמ״ח, תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} הנוהג ברכב מנועי שפנסיו מאירים באור גבוה, יעמעם אורותיו בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא נוסע לקראת רכב אחר באותה דרך עד שיעבור אותו רכב אחר, או כשהוא נוסע לקראת רכב אחר הנמצא בדרך סמוכה ועלול לסנוור נוהג רכב אחר; {{ח:תתת|(2)}} הוא עוצר; {{ח:תתת|(3)}} הוא נוסע מאחרי רכב אחר ואלומת האור הגבוה שלו מאירה את חלקו האחורי של הרכב הנוסע לפניו, אולם מותר לאותת קצרות על ידי הבהוב האור הגבוה כדי להזהיר את נוהג הרכב שלפניו כי בכוונתו לעקפו או לעבור על פניו, ובלבד שלא יאותת כאמור, אם הוא עלול לסנוור נוהג רכב אחר הבא לקראתו. {{ח:תת|(ב)}} בשעת העמעום יהיה האור הנמוך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 334|בתקנה 334(ג)}}. {{ח:סעיף|100|הארת רכב עומד|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יעמיד אדם בזמן התאורה רכב בחלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב ולא ישאיר שם רכב עומד, ומי שהשליטה על הרכב בידו לא יניח שהרכב יעמוד או יישאר כאמור אלא אם – {{ח:תתת|(1)}} ברכב מנועי שרחבו עולה על מטר אחד ובאופנוע עם רכב צדי – מאירים פנסי החניה ופנס אחורי או מאירים בו פנסי הרוחב או פנס צידי המותקן על דופן הרכב שלצד הכביש, המראה אור לבן מלפנים ואור אדום מאחור; {{ח:תתת|(2)}} ברכב שרחבו הכולל הוא 210 ס״מ או יותר – מאירים בו פנסי הרוחב וכן הפנס האחורי; {{ח:תתת|(3)}} ברכב אחר – פנס המפיץ אור לבן או צהוב דולק בו מלפנים ומחזירור אדום קבוע בו מאחור. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכב – {{ח:תתת|(1)}} העומד בדרך שמצב התאורה בה מאפשר הבחנה ברכב ממרחק סביר על־ידי עוברי דרך; {{ח:תתת|(2)}} שמערכת אורותיו אינה במצב תקין, ובלבד שיתקיימו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|תקנה 70(א)}}. {{ח:סעיף|101|פנס אזהרה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשס״א־6, תשע״ה}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב מכל סוג שהוא שאורכו הכולל, עם מטען או בלעדיו, עולה על 20 מטרים או רוחבו עולה על 3 מטרים או רכב ליווי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ו)}}, אלא אם כן מותקן על גג תא הנהג פנס כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}, המפיץ אור צהוב מהבהב הנראה לעוברי הדרך מכל הכיוונים, ואם התקנת הפנס על גג תא הנהג אינה מאפשרת נראות האור המהבהב לעוברי הדרך מכל הכיוונים, גם פנס נוסף – במקום אחר ברכב המאפשר זאת. {{ח:סעיף|102|אורות גרור ונתמך|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יד|סימן זה}} יחולו גם על גרור ונתמך שאינם מחוברים לגורר או לתומך; נתמך המחובר לתומך יראוהו כחלק בלתי נפרד מהתומך. {{ח:סעיף|103|אורות רכב צדי|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם בזמן תאורה אופנוע עם רכב צדי אלא אם מאיר בו בנוסף לפנס החניה גם פנס הרכב הצדי. {{ח:סעיף|104|רכב המיועד להובלת מטענים ארוכים|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם בזמן תאורה רכב מנועי שמחובר אליו גרור או נתמך המיועדים להובלת מטענים ארוכים והבנויים ללא רצפה ודפנות, ושרחבו הכולל עולה על 120 ס״מ, אלא אם מאירים עליו פנסים המותקנים על שרשרות או על כבלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 369|בתקנה 369}}. {{ח:סעיף|105|אורות מכונות נגררות|תיקון: תש״ל־3, תשע״ה}} {{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97}}, לא יגרור אדם בזמן תאורה מכונה נגררת אלא אם כן קבועים בה מאחוריה מצד שמאל מחזירור בצבע אדום או פנס מפיץ אור אדום הנראים לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטרים. {{ח:סעיף|106|אורות רכב מסוג אחר|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יסיע אדם בזמן התאורה רכב מסוג שלא פורש {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יד|בסימן זה}}, אלא אם מאיר בו פנס המפיץ אור לבן או צהוב, הקבוע בצדו השמאלי במקום הנראה לעין מלפנים ומאחור, וכן קבוע מאחוריו בצדו השמאלי מחזירור בצבע אדום. {{ח:סעיף|107|זרקור, פנס ערפל ופנס לנסיעה אחורנית|תיקון: תש״ל־3, תשל״ג־3, תשנ״א־11}} {{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם בזרקור בדרך אלא לשם תיקון הרכב או חיפוש מקום. {{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול על המשתמש בזרקור ברכב בטחון או ברכב צה״ל בתפקיד צבאי. {{ח:תת|(ג)}} לא ישתמש אדם בזרקור אלא כשהרכב אינו נע ואורו אינו מופנה לאורך הדרך או אל מול פני רכב אחר. {{ח:תת|(ד)}} הותקנו ברכב פנסי ערפל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 347|בתקנות 347}} {{ח:פנימי|סעיף 347א|ו־347א}} מותר להפעילם רק במקרה של ערפל או כשיורד גשם שוטף או שלג. {{ח:תת|(ה)}} לא ישתמש אדם בפנס לנסיעה אחורנית, אלא בשעת נסיעה אחורנית. {{ח:קטע2|חלק ב פרק 3|פרק שלישי: הולכי רגל, אופנוע, גלגינוע, אופניים ובעלי־חיים|תיקון: תש״ל־3, תשע״ו־7}} {{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן א|סימן א׳: הולכי רגל|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|108|סייג בהליכה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ילך אדם בכביש ולא יסיע בו עגלת ילדים או עגלת חולים או כיסא חולים, אלא אם אין בצד הכביש מדרכה או שוליים תקינים או שביל שהוקצה להולכי רגל. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על אדם החוצה כביש. {{ח:סעיף|109|הליכה בכביש|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} ההולך בכביש, ילך סמוך לשפתו, מצדו השמאלי כשפניו אל התנועה הבאה לקראתו. {{ח:תת|(ב)}} כאשר קבוצת אנשים צועדת בזמן תאורה בכביש בלתי מואר חייבים הצועד ראשון והצועד האחרון בקבוצה לצד התנועה לשאת אור נייד או מחזיר אור הנראה לנהגי כלי רכב ממרחק סביר; האחריות לקיום הוראה זו מוטלת הן על מי שארגן את צעידת הקבוצה והן על האחראי עליה בצעידתה. {{ח:סעיף|110|חציית כביש|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יחצה אדם כביש אלא לאחר שבדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו בבטיחות. {{ח:תת|(ב)}} אם יש בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר המיועדים למעבר הולכי רגל, לא יחצה הולך רגל את הכביש אלא בהם. {{ח:תת|(ג)}} אם אין בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר כאמור אך יש בקרבת מקום צומת, יחצה הולך רגל את הכביש בקרבת צומת. {{ח:תת|(ד)}} בכל מקרה יחצה הולך רגל כביש במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר בין קצות הכביש ולא יתעכב בכביש שלא לצורך. {{ח:סעיף|111|ירידה ממדרכה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ירד הולך רגל ממדרכה או ממקום מבטחים אחר שבדרך באופן פתאומי או מבלי שנקט בזהירות מספקת, בשעה שרכב מתקרב אליו ממרחק שאין סיפק בידי נוהג הרכב לעצור את הרכב כדי למנוע תאונה. {{ח:סעיף|111א||תיקון: תשכ״ה־7, תש״ל־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|112|שהיה בכביש|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יעמוד אדם בכביש בין כדי לעצור רכב לשם נסיעה ובין לכל מטרה אחרת, אלא בתוקף תפקיד רשמי. {{ח:סעיף|113|מעקה בטיחות|תיקון: תש״ל־3, תשס״ה־14}} {{ח:תת|(א)}} הולך רגל לא יחצה כביש במקום שבו מותקן מעקה בטיחות להולכי רגל בצד הכביש או גדר בשטח ההפרדה שבדרך או כאשר בשטח ההפרדה גדלה צמחיה, וזאת אף אם אין המעקה, הגדר או הצמחיה מונעים את המעבר. {{ח:תת|(ב)}} לא יימצא הולך רגל בכביש בקטע שבו מוצב מעקה בטיחות להולכי רגל. {{ח:סעיף|114|הפרעה במדרכה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יגרום אדם הפרעה לתנועת עוברי דרך במדרכה. {{ח:סעיף|115|תחולה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109|תקנות 109}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110}} {{ח:פנימי|סעיף 114|ו־114}} לא יחולו על אדם המשתתף בהלוויה או בתהלוכה שנערכה כדין. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 108|תקנות 108(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 109|109}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110(ב), (ג) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}}, {{ח:פנימי|סעיף 150|150}} {{ח:פנימי|סעיף 152|ו־152}} לא יחולו על אדם הנמצא ברחוב משולב. {{ח:סעיף|116|עיוורים|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ילך עיוור בכביש אלא אם הוא מלווה על ידי אדם מבוגר שאינו עיוור או כלב מאולף, או אם הוא מחזיק מקל לבן או נושא באופן בולט סימן שנקבע לכך על ידי המפקח על התעבורה. {{ח:סעיף|117|חציה במפגש מסילת ברזל|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יחצה אדם מסילת ברזל במפגש אלא לאחר שבדק שאין רכבת מתקרבת ונוכח שאפשר לחצות את המסילה בבטיחות. {{ח:תת|(ב)}} בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 56|בתקנה 56(א)}} לא יחצה אדם מסילת ברזל ולא יתקדם מעבר למחסום או לגדר שליד המסילה ובאין גדר או מחסום – לא יותר מאשר ששה מטרים לפני פס המסילה הקרוב. {{ח:תת|(ג)}} לא יעבור אדם דרך מחסום של מפגש, מסביב לו, מעליו או מתחתיו בשעה שהוא סגור או תוך כדי סגירתו. {{ח:סעיף|117א|איסור הליכה במנהרה|תיקון: תשס״ח־4}} {{ח:ת}} לא ילך אדם במנהרה, לא יסיע בה עגלת־יד, עגלת ילדים, עגלת חולים או כיסא חולים ולא יחצה את הכביש העובר בה. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: אופנוע או תלת־אופנוע|תיקון: תש״ל־3, תשנ״א, תשס״א־6}} {{ח:סעיף|118||תיקון: תש״ל־3, תשנ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|119|נסיעה באופנוע|תיקון: תש״ל־3, תשל״ג, תשל״ה־2, תשל״ט, תש״ם־3, תש״ם־7, תשמ״א־5, תשנ״א, תשנ״ט־9, תשס״א־6, תשס״ה־4, תשס״ו־9, תשע״ט־5}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם אופנוע או תלת־אופנוע אלא כשהוא יושב על מושב הקבוע באופנוע והמיועד לנוהג בו. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג ולא ירכב אדם על אופנוע או תלת־אופנוע אלא כשרגליו נמצאות משני צדי האופנוע, או במקום המיועד לכך. {{ח:תת|(ב1)}} לא ירכב אדם על אופנוע אלא אם כן רגליו מונחות על תומכי הרגליים המיועדים לנוסע באופנוע, ולא ירשה נוהג האופנוע לאחר לרכב עליו, אלא אם כן רגליו מונחות כאמור. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם אופנוע או תלת־אופנוע, לא ירכב עליו ולא ירשה לאחר לרכב עליו אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 9|בפרט 9 לחלק ג׳ לתוספת השנייה}} ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה. {{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנת משנה (ג) לא יחולו על נוהג רכב מסוג שרשות הרישוי, מטעמי בטיחות, פטרה את הנוהג בו מן החובה לחבוש קסדה בהתקיים התנאים שקבעה בפטור; הרשות תציין את דבר הפטור ברישיון הרכב. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|120|הרכבת אנשים על אופנוע|תיקון: תש״ל־3, תשנ״א־5, תשס״א־5, תשס״ז־4}} {{ח:תת|(א)}} נוהג אופנוע או תלת־אופנוע בדרך לא ירכיב עליו אדם אחר אלא על גבי המושב המיועד לכך והקבוע מאחורי הנוהג כשרגליו של האדם האחר נמצאות משני צדי האופנוע, או כשהוא יושב במושב הקבוע שברכב הצדי. {{ח:תת|(ב)}} נוהג אופנוע או תלת־אופנוע בדרך לא ירכיב עליו אדם אחר, אלא אם האופנוע עשוי לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליו, ולא ירכב אדם על אופנוע נהוג בידי אחר אלא אם הוא עשוי כאמור. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנה 176}} {{ח:פנימי|סעיף 177|או 177}}, לא ירכיב על אופנוע או תלת אופנוע כמתואר בתקנות האמורות אדם אחר, אלא אם כן מלאו לבעל רישיון הנהיגה האמור שמונה עשרה שנים או אם הוא בעל רישיון נהיגה כאמור חודשיים לפחות, לפי המאוחר. {{ח:סעיף|121|הובלת חפצים|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10}} {{ח:ת}} לא יוביל רוכב על אופנוע חבילה, צרור או חפץ המונעים ממנו, או העלולים למנוע ממנו, שליטה מלאה על רכבו או שהם – {{ח:תת|(1)}} עולים בארכם על 70 ס״מ; {{ח:תת|(2)}} חורגים מחוץ לחלק הקדמי ביותר או לחלק האחורי ביותר של האופנוע. {{ח:סעיף|122|נסיעה בצד רכב אחר|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הרוכב על אופנוע או תלת־אופנוע לא יסע בצדו של רכב אחר, לרבות אופניים או אופנוע, אלא כדי לעקפו או לעבור על פניו כדין. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן ב1|סימן ב׳1: גלגינוע|תיקון: תשע״ו־7}} {{ח:סעיף|122א|נהיגה בגלגינוע|תיקון: תשע״ו־7, תשע״ט־5, תשע״ט־6, תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם על גלגינוע אלא אם כן מלאו לו 16 שנים; {{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ב1|בסימן זה}}, ”גלגינוע“ – לרבות התקן כאמור {{ח:חיצוני|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)#תוספת 2|בפסקה (2) להגדרה ”קורקינט ממונע“ בתוספת השנייה לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע״ו–2016}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ירכב אדם על גלגינוע אלא בשביל מיוחד או נתיב מיוחד שהוקצו לתנועת אופניים וסומנו בתמרור (להלן – שביל אופניים), ובאין שביל אופניים – בכביש, ואולם מותר להולך רגל להוביל גלגינוע על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם בגלגינוע אלא אם כן התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 39טז|בתקנה 39טז(א)(3)}}. {{ח:תת|(ד)}} מי שמתקיים בו האמור בתקנת משנה (ג) יהיה פטור מהחובה האמורה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|בסעיף 10(א) לפקודה}}. {{ח:תת|(ה)}} בעל רכב לתחבורה קלה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 299א|בתקנה 299א}} מסוג גלגינוע או מי שרכב כאמור בשליטתו, לא ירשה לאדם לנהוג ברכב כאמור אלא אם כן התקיימו בנוהג הוראות תקנות משנה (א) ו־(ג), ובלבד שלא יהיה אחראי לנהיגתו בידי אדם שלא התקיים בו האמור, אם הוכיח שנקט את כל האמצעים הסבירים למניעת נהיגתו של אותו אדם. {{ח:סעיף|122ב|כללי נהיגה על גלגינוע|תיקון: תשע״ו־7, תשע״ט־5, תשע״ט־6}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם על גלגינוע אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השנייה}} הקשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הרכיבה; לקסדה כאמור יוצמד מחזיר אור שיראה בבירור על ידי המשתמשים האחרים בדרך. {{ח:תת|(ג)}} הנוהג על גלגינוע, לא ירכיב עליו אדם נוסף. {{ח:תת|(ד)}} על נהיגה על גלגינוע יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 110|תקנה 110}} כאילו היה הרוכב הולך רגל באופן שיחצה את הכביש בהליכה ויוביל עמו את הגלגינוע, {{ח:פנימי|סעיף 34|ותקנות 34(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 121|121}}, {{ח:פנימי|סעיף 122|122}}, {{ח:פנימי|סעיף 123|123(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 126|126}}, {{ח:פנימי|סעיף 127|127}}, {{ח:פנימי|סעיף 128|128}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129(ג), (ה) ו־(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 132|132}}, {{ח:פנימי|סעיף 133|133}} {{ח:פנימי|סעיף 134|ו־134}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|122ג|מבנה הגלגינוע|תיקון: תשע״ט־6}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם בגלגינוע אלא אם כן התקיים בו האמור בתווית הסימון כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 1א|בפרט 1א לחלק ג׳ בתוספת השנייה}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ישנה אדם את המבנה של גלגינוע, באופן שיגרום לכך שיחדל מלהתקיים בו האמור בתווית הסימון האמורה בתקנת משנה (א) ואם הוא יצרן, יבואן או משווק של גלגינוע – באופן שיחדלו מלהתקיים בו דרישות ההגדרה גלגינוע, כולן או חלקן. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: אופניים ותלת־אופן|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|123|רכיבה על אופניים|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם במצב תקין וראויים לשימוש. {{ח:תת|(ב)}} לא ירכב אדם על אופניים אלא על גבי המושב הקבוע המחובר אליהם. {{ח:סעיף|124|הרכבת אנשים על אופניים|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} הרוכב על אופניים לא ירכיב עליהם אדם, אלא אם הם עשויים לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליהם, ולא ירכב אדם על אופניים נהוגים בידי אחר אלא אם הם עשויים כאמור. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להרכיב ילד שטרם מלאו לו 8 שנים על אופניים המצויידים במושב נפרד המבטיח את שלום הילד המורכב עליהם. {{ח:תת|(ג)}} מי שטרם מלאו לו 14 שנה לא ירכיב אדם אחר על אופניים. {{ח:סעיף|125|הובלת חפצים ונסיעה בצד רכב אחר|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 121|תקנות 121}} {{ח:פנימי|סעיף 122|ו־122}} יחולו גם לגבי הובלה ורכיבה על אופניים. {{ח:סעיף|126|איסור להתחבר אל רכב אחר ואיסור גרירה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} הרוכב על אופניים לא יאחז ברכב אחר הנע בדרך, ולא יחבר אליו את רכבו באופן אחר. {{ח:תת|(ב)}} לא יגרור אדם באופניים. {{ח:סעיף|127|ריווח בין אופניים לרכב אחר|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הרוכב על אופניים ישמור על ריווח בינו ובין רכב הנוסע לפניו, כדי שיספיק להיעצר מיד וללא חשש תאונה במקרה של עצירה או מתן אות על ידי הרכב שלפניו. {{ח:סעיף|128|נסיעה בצד ימין|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הרוכב על אופניים ירכב קרוב ככל האפשר לשפתו הימנית של הכביש וינהג בזהירות ובמיוחד בעברו רכב העומד או בעקפו רכב הנע באותו כיוון. {{ח:סעיף|129|רכיבה על אופניים במקומות מסויימים|תיקון: תש״ל־3, תשס״ח־4, תשע״ד־12, תשע״ה, תשע״ו־3, תשע״ו־7}} {{ח:תת|(א)}} לא ירכב אדם על אופניים על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד; אולם מותר להולך רגל להוביל אופניים על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל. {{ח:תת|(ב)}} הוקצה בדרך שביל אופניים וסומן בתמרור מתאים לא ירכב רוכב אופניים בכל חלק אחר של הדרך אלא בשביל האופניים. {{ח:תת|(ג)}} לא ירכב אדם על אופניים במנהרה. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 128|בתקנה 128}}, בדרך שאינה עירונית, שבה שול הדרך פנוי ומיוצב באספלט, ירכב רוכב אופניים בשול, קרוב ככל הניתן לשפתו הימנית. {{ח:תת|(ו)}} לא ירכב אדם שגילו פחות משתים עשרה שנים על אופניים בדרך שאינה עירונית. {{ח:תת|(ז)}} לא יעבור רוכב אופניים במעבר חציה ברכיבה אלא במעבר חציה לרוכבי אופניים המסומן בתמרור 812; ואולם מותר להולך רגל להוביל אופניים במעבר חציה לצורך חציית כביש. {{ח:סעיף|129א|רכיבה על אופניים בליווי רכב ליווי|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא ירכב אדם על אופניים בדרך שאינה עירונית, בקבוצה המונה עשרה רוכבים לפחות, אלא בליווי רכב כאמור בתקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ב)}} הנוהג ברכב ליווי כאמור בתקנת משנה (א) ינהג מאחורי הרוכב האחרון בקבוצת רוכבי האופניים ובמרחק סביר ממנו ויפעיל את ארבעת מחווני הכיוון ברכב. {{ח:סעיף|130|ציוד אופניים|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־7, תשמ״ג־2, תשנ״א}} {{ח:ת}} לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם מצויידים בכל עת – {{ח:תת|(1)}} בפעמון; {{ח:תת|(2)}} במנגנון בלימה יעיל לעצירה; {{ח:תת|(3)}} במחזיר אור על אחורי האופניים מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|131|תקינות הציוד|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הציוד המפורט {{ח:פנימי|סעיף 130|בתקנה 130}} יהיה בכל עת במצב תקין. {{ח:סעיף|132|אורות אופניים|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־3, תש״ם־7, תשמ״ט־6, תשע״ט־6}} {{ח:ת}} לא ירכב אדם על אופניים בזמן תאורה אלא אם – {{ח:תת|(1)}} מאיר בהם פנס קבוע מלפנים המפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב; {{ח:תת|(2)}} מאיר בהם פנס קבוע המפיץ אור אדום מאחורי האופניים; {{ח:תת|(3)}} יש מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים. {{ח:סעיף|133|הולך רגל המסיע אופניים|תיקון: תש״ל־3, תשע״ו־7}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}}, הולך רגל המוביל אופניים בדרך, דינו כדין רוכב אופניים, זולת אם מהקשר הדברים משתמע אחרת. {{ח:סעיף|134|סמכות שוטר|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} מצא שוטר אופניים שרוכבים עליהם תוך הפרת הוראות תקנות שהותקנו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}, רשאי הוא להוציא את האוויר ואת השסתומים כדי למנוע המשך רכיבה עליהם תוך הפרת הוראה כאמור. {{ח:סעיף|135|תלת־<wbr>אופן|תיקון: תש״ל־3, תשס״ח־4, תשע״ו־7}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 123|תקנות 123}}, {{ח:פנימי|סעיף 126|126}}, {{ח:פנימי|סעיף 127|127}}, {{ח:פנימי|סעיף 128|128}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129}}, {{ח:פנימי|סעיף 130|130}}, {{ח:פנימי|סעיף 131|131}}, {{ח:פנימי|סעיף 133|133}} {{ח:פנימי|סעיף 134|ו־134}} יחולו גם לגבי תלת־אופן. {{ח:סעיף|136|אורות תלת־<wbr>אופן|תיקון: תש״ל־3, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} בזמן תאורה לא ירכב אדם על תלת־אופן אלא אם נתקיימו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} בתלת־אופן שבו הגלגל היחיד נמצא לפנים – {{ח:תתתת|(א)}} מאיר בו פנס קבוע מלפנים ומפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב; {{ח:תתתת|(ב)}} מאירים בו מלפנים באור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות שני פנסים המסמנים את רחבו; {{ח:תתתת|(ג)}} מחזירור, בצבע אדום, קבוע בו על הכנף השמאלית מאחור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות; {{ח:תתת|(2)}} בתלת־אופן שבו הגלגל היחיד נמצא מאחור – {{ח:תתתת|(א)}} מאירים בו מלפנים שני פנסים כאמור בפסקה (1)(ב); {{ח:תתתת|(ב)}} שני מחזירורים, בצבע אדום, קבועים בו מאחור על הכנף האחורית וכן על הארגז מצד שמאל, והם נראים לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות. {{ח:תת|(ב)}} מחזירור בתקנה זו יהיה מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: בעלי־חיים|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|137|איסור לעזוב בעלי חיים ללא פיקוח|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} אדם שבידו ההשגחה על בעל חיים ימנע אותו מלעלות על דרך או לשוטט או לנוע בה אלא בפיקוחו. {{ח:תת|(ב)}} לא ישאיר אדם בעל חיים בדרך ללא השגחה, בין שבעל החיים רתום לרכב ובין שאיננו רתום, אלא לזמן קצר בלבד ולאחר שקשרו אל עצם קבוע באופן שבעל החיים לא יוכל לשוטט בדרך. {{ח:סעיף|138|הולכת בעלי חיים בכביש|תיקון: תש״ל־3, תשס״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יוליך אדם עדר בדרך אלא אם אין אפשרות להוליכו במקום אחר ובלבד שנקט כל האמצעים כדי למנוע ככל האפשר הפרעת התנועה. {{ח:תת|(ב)}} המוליך בעל חיים או הרוכב עליו בכביש לא יוליכו אלא בצדו הימני הקיצוני אם יש לכביש מדרכה, או בשוליים הימניים של הדרך – אם אין מדרכה, ולא יוליך זה בצד זה יותר משני בעלי חיים פרט לאמור בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) מותר לשוטר הרוכב על בעל חיים לנהוג אותו או להוליכו בצדו השמאלי של הכביש. {{ח:תת|(ד)}} לא יוליך אדם בעל חיים במנהרה ולא יחצה עמו את הכביש העובר בה. {{ח:סעיף|139|הולכת גמלים|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יוליך אדם בדרך שיירת גמלים אלא כשהם קשורים זה לזה בטור ערפי ובקבוצות של לא יותר מחמישה גמלים. {{ח:סעיף|140|איסור רכיבה והולכת בעל חיים בידי קטין|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} מי שלא מלאו לו 12 שנה לא יוליך בעל חיים בדרך ולא ירכב עליו, ולא ימסור אדם את ההשגחה על בעל חיים בדרך למי שלא מלאו לו 12 שנה. {{ח:סעיף|141|רכיבה על בעל חיים בהתקרב רכב|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} בהתקרב רכב מנועי אל בעל חיים, יעשה הרוכב על בעל החיים או המוליך אותו כל אשר לאל ידו כדי לפנות את הדרך לרכב המנועי. {{ח:סעיף|142|סימון בזמן התאורה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} המוליך בעל חיים בודד או הרוכב עליו בדרך, ישא בזמן התאורה בצדו השמאלי פנס דולק לבן או צהוב בהיר, הנראה ממרחק סביר לעוברי דרך משני הכיוונים מלפניו ומאחוריו. {{ח:תת|(ב)}} לא יוליך אדם ולא ירשה לאחר להוליך עדר בדרך בזמן התאורה, אלא אם אדם אחד נושא בראש העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור לבן או צהוב בהיר ואחד נושא בקצה האחורי של העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור אדום והאורות נראים לעוברי דרך ממרחק סביר. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן ד1|סימן ד׳1: עגלה|תיקון: תשע״ה}} {{ח:סעיף|142א|תנועת עגלה|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם בעגלה אלא בתחומי מושב, קיבוץ או כפר. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי אדם לנהוג בעגלה בתחומי רשות מקומית במקום שהתירה לו בכתב רשות התימרור המקומית, בהתייעצות עם קצין משטרה ובלבד שהנהיגה היא למטרות נופש ופנאי. {{ח:תת|(ג)}} האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) לא יגרע מהאמור בהוראות כל דין. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: עגלת־יד|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|143|התחולה על עגלת־<wbr>יד|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשנ״ז־8, תשס״ו־8}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנות 21 עד 23}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25 עד 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33 עד 48}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64 עד 68}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85 עד 89}}, {{ח:פנימי|סעיף 144|144}}, {{ח:פנימי|סעיף 145|145}}, {{ח:פנימי|סעיף 153|153}} {{ח:פנימי|סעיף 154|ו־154}} יחולו על אדם המסיע עגלת־יד בדרך כאילו היה נוהג ברכב שאינו רכב מנועי, זולת אם ניתנה לגביו במפורש הוראה אחרת {{ח:פנימי|חלק ב|בחלק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יעמיד אדם עגלת־יד במקום שאסור לכלי רכב לעצור, לעמוד או לחנות בו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} או תקנות, חוקי עזר או הוראות שניתנו על פיה. {{ח:תת|(ג)}} לא יסיע אדם בעגלת־יד אדם אחר. {{ח:תת|(ד)}} המסיע עגלת־יד בדרך יציית להוראות התמרורים כאילו היה נוהג רכב שאיננו רכב מנועי, והוא כשאין הוראה אחרת {{ח:פנימי|חלק ב|בחלק זה}}. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ו)}} מותר להסיע על מדרכה עגלת־יד שרחבה אינו עולה על 100 ס״מ אם אין בכך הפרעה להולכי רגל. {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע2|חלק ב פרק 4|פרק רביעי: תאונות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|144|תאונת דרכים שתוצאתה הריגה או פגיעה בגוף|תיקון: תש״ל־3, תשל״ב־4, תשל״ז־6, תשמ״ד־2, תשס״א־6, תשע״ט־10}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יפעל לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך ביצוע האמור בפסקה (2) או אם שוטר הרשה את הדבר; {{ח:תתת|(2)}} בהתאם לנסיבות המקרה ומקום התאונה, יגיש לכל אדם שנפגע באותה תאונה עזרה מתאימה ובמיוחד – {{ח:תתתת|(א)}} ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע; {{ח:תתתת|(ב)}} יגיש לנפגע עזרה ראשונה שביכלתו להגיש על פי הכשרתו; {{ח:תתתת|(ג)}} יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש; {{ח:תתתת|(ד)}} ימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים; {{ח:תתתת|(ה)}} במקום שאין אפשרות לפנות את הנפגע באמבולנס ידאג להעברתו ברכב מתאים אחר לתחנת עזרה ראשונה, לבית חולים או לרופא. {{ח:תתת|(3)}} ימסור לשוטר, או לאדם שנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע, את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה ומספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, ויציג, לפי דרישתם, את תעודת הביטוח ואת אחד מאמצעי הזיהוי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9(א)(1)}} וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם; {{ח:תתת|(4)}} יודיע מיד ככל האפשר ובאמצעי הקשר המהירים ביותר לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על אירועה ויפרט בהודעה את – {{ח:תתתת|(א)}} שמו ומענו; {{ח:תתתת|(ב)}} מקום האירוע ומקום הימצאו הוא, ואם ידוע לו – גם שם האדם שנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} לא יזיז אדם רכב המעורב בתאונה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם הרשהו שוטר לעשות כן, או אם יש הכרח בכך לצורך הגשת עזרה למעורבים בתאונה זו. {{ח:סעיף|145|תאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב אחר או לרכוש אחר|תיקון: תש״ל־3, תשע״ט־10}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג לפי דרישתם את אחד מאמצעי הזיהוי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9(א)(1)}} ואת תעודת הביטוח וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם. {{ח:תת|(ב)}} אם כלי הרכב המעורבים בתאונה או בפגיעה והעומדים במקום אירועה גורמים או עלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חפשית ומיד לאחר מכן ימלאו אחר האמור בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} היה הרכב האחר שניזוק עומד ללא השגחה, או שבעל הרכוש או הממונה עליו לא היה במקום – {{ח:תתת|(1)}} ישאיר נוהג הרכב המעורב בתאונה או בפגיעה הודעה בכתב על גבי הרכב שניזוק, במקום בולט לעין, ובמידת האפשר יעשה כן גם לגבי רכוש שניזוק, ובה יפרט את הפרטים הנזכרים בתקנת משנה (א); {{ח:תתת|(2)}} יודיע הנוהג ברכב תוך 24 שעות ממועד קרות התאונה לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה או הפגיעה על אירועה ויפרט שמו ומענו, זולת אם מסר את הפרטים לשוטר שנזדמן במקום ושמו או מספרו של השוטר ידועים לו. {{ח:סעיף|146|חובת עזרה מצד נוהגי כלי רכב|תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשס״א־6}} {{ח:ת}} נוהג רכב העובר במקום תאונת דרכים שבו נמצא נפגע, ייעצר ולא ימשיך בנסיעתו עד שעשה כל שביכלתו כדי להגיש כל עזרה הדרושה לנפגע או כדי לבוא לעזרתו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 144|לתקנה 144(א)(2)}}. {{ח:סעיף|146א|הודעת שוטר ודו״ח בוחן תנועה|תיקון: תשמ״א־5}} {{ח:ת}} הודעת שוטר ודו״ח בוחן תנועה לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27|סעיף 27 לפקודה}}, יהיו לפי טפסים {{ח:פנימי|תוספת 5|שבתוספת החמישית}} או בנוסח דומה להם; טופס כאמור יכול שיהיה חלק מטופס אחר או בנפרד. {{ח:קטע2|חלק ב פרק 5|פרק חמישי: הוראות שונות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|147|איסור השימוש בתמרורים והצבתם|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} אין להשתמש למטרות תימרור אלא בתמרורים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב אדם ולא יסמן על פני דרך או בקרבתה תמרור או כל סימן, אות או ציון הדומים לתמרור, אלא בהתאם להוראות תקנות אלה. {{ח:סעיף|148|איסור פגיעה בתמרור|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יפגע אדם בתמרור או באבזריו שהוצב או סומן כדין, לא יסלקו, לא ישחיתו, לא יזיזו, לא ישנהו ולא יטשטשהו. {{ח:סעיף|148א||תיקון: תשל״ז־6, תשס״א־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|149|איסור שימוש בתמרור לתעמולה|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ח}} {{ח:ת}} לא ישתמש אדם בתמרור לצרכי תעמולה או פרסומת בדרך או בקרבתה, בין בדמות התמרור בלבד ובין בצירוף עם כל ציור או סימן אחר, אלא אם הורשה לכך בכתב על ידי רשות התימרור המרכזית. {{ח:סעיף|150|רכב שעשועים|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־3, תשנ״ז־8}} {{ח:תת|(א)}} לא ינוע אדם ברכב שעשועים בכביש, אלא אם הכביש יוחד למשחקי ילדים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 31|לתקנה 31}}. {{ח:תת|(ב)}} שוטר רשאי להורות למי שמשתמש ברכב שעשועים, בכביש או בדרך שלא יוחדו למשחקי ילדים, להפסיק את הנסיעה ברכב כאמור ורשאי הוא בעצמו או בעזרת אחר להרחיק רכב שעשועים מכביש או מדרך כאמור ולהביאו לתחנת משטרה קרובה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|151|שימוש בדרך שלא כדין|תיקון: תש״ל־3, תשל״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם ללא סמכות על פי דין ולא ירשה לאחר לעשות מעשה שיש בו כדי לצמצם, לסכן או למנוע את השימוש הכללי בדרך, להקטין את מהירות הנסיעה המותרת בה או להפריע את התנועה החפשית. {{ח:תת|(ב)}} עשה אדם מעשה כאמור בתקנת משנה (א) על פי סמכות כדין, חייב הוא לסיימו ולהחזיר את המצב לקדמותו מיד אחרי שנסתיים הצורך במעשה. {{ח:תת|(ג)}} לא יתקין אדם, לא יציב ולא ירשה לאחר להתקין או להציב לרוחב דרך אמצעי חסימה מכל סוג שהוא, לרבות שרשרת, כבל, חוט ברזל או מחסום אחר כיוצא באלה. {{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנת משנה (ג) יחולו גם על רשות מקומית, אך לא יחולו על מחסום שבכניסה לחצרים, למפעלים, למגרשי חנייה ובכניסה למקומות אחרים מאושרים בידי רשות תימרור מרכזית ולא יחולו על מקומות עבודה ודרכים בשלבי עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 167|בתקנה 167}}. {{ח:סעיף|152|הנחת דבר בדרך סילוקו וסימונו|תיקון: תש״ל־3, תשל״ט, תשמ״ג, תשס״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יניח אדם על פני הדרך, ולא יגרום לכך שיניחו עליה, כל דבר העלול לסכן, להפריע או להטריד את עוברי הדרך או את כלי רכבם, או לפגוע בהם באופן אחר, ואם עשה כן, או אם דבר כאמור שבהחזקתו או שהונח בשבילו על פני הדרך נמצא על פני הדרך, יסלק אותו מיד מעל פני הדרך. {{ח:תת|(ב)}} מי שהניח או שגרם שיונח על פני הדרך או שהונח בשבילו על פני הדרך דבר כאמור בתקנת משנה (א) ואין אפשרות סבירה לסלקו מיד, יסמן אותו כאמור בתקנת משנה (ד). {{ח:תת|(ב1)}} בתקנות משנה (א) ו־(ב), ”הנחה“ – לרבות שפיכה. {{ח:תת|(ג)}} המרחיק מן הדרך רכב שנפגע או שנשבר, יסלק כל זכוכית או כל חומר מטריד אחר שנפל מן הרכב על פני הדרך. {{ח:תת|(ד)}} הממונה על תיקון דרך יגדור ויסמן באופן שהורתה רשות התימרור את מקום העבודה ואת החמרים שמשתמשים בהם לתיקון הדרך לאחר שערך אותם בערמות; הגידור והסימון כאמור יהיו בהתאם להנחיות שנתנה רשות התימרור. {{ח:סעיף|153|נזק לדרך והפרעת התנועה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ולא יגרור רכב שגלגליו, חישוקי גלגליו, או כל חלק אחר ממנו או ממטענו, אבזריו או ציודו גורמים או עשויים לגרום נזק לדרך או הפרעה לתנועה, בין בשל מבנה הרכב או מצבו ובין בשל אחזקתו הלקויה, אלא לפי היתר מאת קצין משטרה. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ולא יגרור בכביש שנסלל או שופר לתנועת כלי רכב או בשוליו, רכב שחישוקי גלגליו עשויים מתכת ואינם בעלי צמיגי גומי או מצופים גומי. {{ח:סעיף|154|תיקון רכב בדרך|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יתקן אדם רכב בדרך או במקום חניה ציבורי. {{ח:תת|(ב)}} נתקלקל רכב בדרך, תוך כדי נסיעתו, קלקול קל המעכב את התחלת הנסיעה או המשכתה, מותר לתקנו במקום שאירע הקלקול, ובלבד שלא ייגרמו על ידי כך מטרד או אי־נוחות לעוברי דרך או במקום החניה הציבורי ושהרכב יישאר באותו מקום אך לזמן הדרוש לתיקונו ולא למעלה מעשרים וארבע שעות, ובלבד שמקום התיקון איננו קטע דרך הגובל עם מוסך או בית מלאכה לתיקון רכב. {{ח:תת|(ג)}} אדם המתקן רכב או מחליף גלגל לא יימצא בכביש באופן שגופו בולט אל מחוץ לדופן הצדדי של הרכב כלפי זרם התנועה, אלא אם אין דרך סבירה אחרת לבצע את התיקון. {{ח:סעיף|155|הפרשת חמרים|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב ולא יעמידו בדרך אם הרכב מפריש גזים, עשן, שמן או חומר דלק במידה העולה על ההפרשה הרגילה בכלי רכב מסוג זה או במידה העשויה לגרום הטרדה לעוברי דרך או לפגוע בבטיחות. {{ח:סעיף|156|חפץ נשרך|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב כשחפץ נשרך ממנו על הדרך באופן הפוגע או הנוגע בדרך, למעט שרשרת הארקה המותקנת ברכב מטעמי בטיחות והיא קבועה מתחתיו ונשרכת מאחוריו. {{ח:סעיף|157|רעש לא רגיל|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב המשמיע רעש לא רגיל שמקורו בליקוי שברכב או בהזנחת הטיפול בו או בכל חלק ממנו או בסידורו הפגום של מטען שעליו. {{ח:תת|(ב)}} לא יגרום אדם על ידי רכב לרעש בדרך עירונית אלא במידה הדרושה להפעלתו התקינה. {{ח:סעיף|158|איסור אימונים, התעמלות ומשחקים בדרך|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יתאמן אדם בדרך, לא יתרגל ולא יתעמל בה, ולא ישתתף במשחקים בתחרויות ספורט, במירוצי אופניים ובדומה, אלא אם ניתן לו, או לקבוצת בני אדם שהוא נמנה עמה, היתר לכך על ידי קצין משטרה, ובהתאם לתנאי ההיתר. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על צבא־הגנה לישראל ועל משטרת ישראל. {{ח:סעיף|159|נסיעה בירידה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכב מנועי בירידה אלא כשאחד מהילוכיו מחובר ומופעל. {{ח:תת|(ב)}} הוצב בדרך תמרור המזהיר על ירידה מסוכנת לא ינהג אדם רכב מנועי באותה ירידה אלא בהילוך נמוך מתאים לפי סוג הרכב ובהתחשב במידת השיפוע ואורך הירידה. {{ח:תת|(ג)}} הותקנו ברכב מנגנונים מיוחדים להאטת מהירות הנסיעה בירידה, על נוהג הרכב להפעילם שעה שהוא נוהג בירידה כאמור בתקנת משנה (ב). {{ח:סעיף|160|מילוי דלק|תיקון: תש״ל־3, תשנ״ו־7}} {{ח:ת}} לא ימלא אדם את מיכל הדלק של רכב מנועי ולא יסיר את מכסה פתח המיכל, והנוהג ברכב מנועי לא יניח לאחר למלא את המיכל או להסיר את מכסה פתח המיכל – {{ח:תת|(1)}} כל עוד המנוע פועל; {{ח:תת|(2)}} כל עוד הרכב נמצא בקרבת אש, עשן או אדם מעשן; {{ח:תת|(3)}} אם הרכב הוא אוטובוס, או רכב המוביל יותר מ־11 אנשים – כל עוד יש בו נוסעים. {{ח:סעיף|161|הפצת מודעות והשלכת חפצים|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תש״ם־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יפיץ אדם מודעה, כרוז או נייר מתוך רכב. {{ח:תת|(ב)}} לא ישליך אדם חבילה, צרור, אשפה, פסולת או כל חפץ אחר מתוך רכב. {{ח:סעיף|162|אחריות בעל הרכב|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} בעל הרכב, או מי שהרכב נמצא בשליטתו, לא יורה ולא יניח לנוהג באותו רכב לנהוג בו, להעמידו או להחנותו שלא בהתאם לתקנות, לרבות חוקי עזר, שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}. {{ח:תת|(ב)}} כל מקום שהוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}} מטילות אחריות על נוהג ברכב תחול האחריות גם על בעל הרכב; זולת אם הוכיח בעל הרכב שהעבירה נעשתה בלי ידיעתו והסכמתו או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצועה. {{ח:סעיף|163|חובת הורים ואפוטרופסים|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הורים, אפוטרופסים וכל מי שבידו השגחה על קטינים שטרם מלאו להם שתים־עשרה שנה, לא יניחו לקטינים כאמור הנתונים להשגחתם לעבור על הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}}. {{ח:סעיף|164|הסעה בכוח הגוף|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}}, מי שמסיע רכב בכוח גופו דינו כדין נוהג רכב. {{ח:סעיף|165|שמירת לוחיות־<wbr>זיהוי|תיקון: תש״ל־3, תשל״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכב אלא אם לוחיות־הזיהוי שעליו הן במצב תקין ונקי ומותקנות באופן שניתן להבחין ברשום על גבי הלוחיות לאור היום ובמזג אוויר נאה – {{ח:תתת|(1)}} ברכב בעל 4 גלגלים או יותר – ממרחק של 40 מטר לפחות; {{ח:תתת|(2)}} ברכב אחר – ממרחק של 20 מטר לפחות. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל אלא אם הרכב נושא עליו לוחיות זיהוי או סימני היכר מיוחדים שנקבעו לגבי הרכב על ידי רשות הרישוי. {{ח:סעיף|166|דרך הצילום במצלמה|תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשל״ח־4, תשמ״א־5, תשנ״ז־8, תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} צילום לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27א|סעיף 27א לפקודה}} ייעשה במצלמה שהוצבה כאמור בו, באישורו של ראש אף התנועה או ראש מחלקה באגף התנועה במשטרת ישראל. אישור כאמור יכול שיהיה כללי או למקרה מסויים. {{ח:תת|(ב)}} במצלמה יצולם רכב העומד או נוסע בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} או תקנות שלפיה (להלן – הרכב המצולם). {{ח:תת|(ג)}} בצילום של המצלמה יופיעו – {{ח:תתת|(1)}} מספר הרישום של הרכב המצולם; {{ח:תתת|(2)}} תאריך וזמן הצילום כשהוא נמדד בשעון רגיל או דיגיטלי; {{ח:תתת|(3)}} מקום הימצא הרכב המצולם בעת הצילום; {{ח:תתת|(4)}} הרכב הנוסע לפני הרכב המצולם באותו נתיב; {{ח:תתת|(5)}} מהירות הנסיעה של הרכב המצולם; {{ח:תתת|(6)}} מהירות הנסיעה של הרכב המצולם ושל הרכב שלפניו באותו נתיב, בציון מירווח הזמן שבין שני כלי הרכב; {{ח:תתת|(7)}} האותות – אדום או אדום עם צהוב – שברמזור, בכיוון נסיעת הרכב המצולם, לגבי הנתיב הקבוע לאותו כיוון. {{ח:סעיף|167|תחולת התקנות על העוסקים בתיקון דרך|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־4, תשל״ח־4}} {{ח:ת}} הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על אנשים או על רכב או על ציוד בשעה שהם עוסקים בפועל בתיקון דרך או בשיפורה או בטיפול באבזרי הדרך, ובמקום העבודה בלבד ובתנאי שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה: {{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב)(1) ו־(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33 עד 40}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42 עד 44}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 68|68}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}}, {{ח:פנימי|סעיף 71|71}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72}}, {{ח:פנימי|סעיף 75|75}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78}}, {{ח:פנימי|סעיף 86|86}}, {{ח:פנימי|סעיף 90|90 עד 92}} {{ח:פנימי|סעיף 153|ו־153}}. {{ח:סעיף|167א||תיקון: תשל״ה־2, תשל״ה־3, תש״ם־3, תשנ״א־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|168|שעות נהיגה|תיקון: תש״ל־3, תשנ״ו־7, תשע״ג, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3, תשפ״ד־4, תשפ״ד־5, תשפ״ד־11, תשפ״ה־3}} {{ח:תת|(א)}} הנוהג רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6,000 ק״ג, והנוהג רכב מנועי מסוג אחר המסיע או המורשה על פי רשיון או היתר להסיע אחד עשר אנשים או יותר בנוסף על הנהג – {{ח:תתת|(1)}} לא יתחיל את יום עבודתו בנהיגה אלא אחרי מנוחה שמחוץ לעבודה במשך 7 שעות רצופות לפחות; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 13.6.2025 עד יום 22.6.2025, לעניין הנוהג באוטובוס ציבורי בקווי שירות או שניתן עליו רישיון הסעה מיוחדת, או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6,000 ק״ג):}} לא יתחיל את יום עבודתו בנהיגה אלא אחרי הפסקה מנהיגה במשך 7 שעות רצופות לפחות; {{ח:תתת|(2)}} לא ינהג בו יותר מ־12 שעות בכל תקופה של 24 שעות ולא יותר מ־68 שעות בכל תקופה של 7 ימים; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 13.6.2025 עד יום 22.6.2025, לעניין הנוהג באוטובוס ציבורי בקווי שירות או שניתן עליו רישיון הסעה מיוחדת, או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6,000 ק״ג):}} לא ינהג בו יותר מ־15 שעות בכל תקופה של 24 שעות ולא יותר מ־90 שעות בכל תקופה של 7 ימים; {{ח:תתת|(3)}} יפסיק נהיגתו לחצי שעה לפחות במשך כל תקופת נהיגה של 4 שעות רצופות כאמור בתקנת משנה (ג), למעט ההפסקות לפי תקנת משנה זו; {{ח:תתת|(4)}} לא ינהג יותר מ־9 שעות אלא אם הפסיק את נהיגתו לשעה לפחות אחרי נהיגה במשך 6 שעות רצופות אך לא יאוחר מאשר אחרי נהיגה במשך 8 שעות ו־30 דקות רצופות; {{ח:תתת|(5)}} יימצא במנוחה שמחוץ לעבודה לפחות במשך 25 שעות רצופות (להלן בתקנה זו – יום מנוחה), בכל תקופה של 8 ימים, ובלבד שמספר ימי המנוחה כאמור בשנה לא יפחת מ־52; הוראות פסקה זו לא יחולו על נוהג רכב מנועי שאיננו רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6,000 ק״ג, המסיע שמונה אנשים או יותר בנוסף על הנהג שלא בדרך עיסוקו הרגיל. {{ח:תת|(ב)}} מי שבידו השליטה על רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנת משנה (א) או על הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יניח לנוהג לנהוג אלא בהתאם להוראות תקנה זו. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”נהיגה“ – נהיגה בפועל, עבודה אחרת הקשורה ברכב מנועי או בטיפול במטען המובל עליו ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור או טיפול בנוסעים המוסעים ברכב, לרבות ההפסקות לפי פסקאות (3) ו־(4) לתקנת משנה (א), והמתנה או הפסקה הכרוכה בפעולות האמורות במישרין או בעקיפין. {{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על הנוהג רכב של צה״ל שלגביו חלות הגבלות של שעות נהיגה כפי שנקבעו בפקודת הצבא. {{ח:סעיף|168א|שעות נהיגה בין־<wbr>לאומית|תיקון: תשפ״א־9}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל ממועד שפרסם שר התחבורה והבטיחות בדרכים ברשומות כי מדינת ישראל אישררה את האמנה כהגדרתה בתקנת משנה (א)):}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”האמנה“ – האמנה בדבר עבודת צוות נהגים בכלי רכב העוסקים בנהיגה בינלאומית משנת 2006 של ארגון האומות המאוחדות (האו״ם) שניתן לעיין בה באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/ministry_of_transport_and_road_safety|https://www.gov.il/<wbr>he/<wbr>Departments/<wbr>ministry_of_transport_and_road_safety}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפסקה“ – פרק זמן במהלך שעות העבודה שאינו זמן נהיגה, ובו הנהג אינו מבצע פעולת נהיגה ברכב או כל פעולה אחרת לצורכי עבודה, ומשמש את הנהג לצורך התרעננות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זמן נהיגה“ – פרק הזמן במהלך שעות העבודה שבו הנוהג ברכב מבצע פעולת נהיגה ברכב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה“ – פרק זמן שאינו במהלך שעות העבודה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה יומית“ – מנוחה יומית מלאה או מנוחה יומית מופחתת, שאינה מנוחה שבועית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה יומית מופחתת“ – מנוחה של 9 שעות רצופות לפחות, והקצרה מ־11 שעות רצופות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה יומית מלאה“ – מנוחה שהיא אחת מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} מנוחה של 11 שעות רצופות לפחות, במהלך 24 שעות מרגע תום המנוחה היומית הקודמת; {{ח:תתתת|(2)}} מנוחה בשתי פעימות – הראשונה של 3 שעות רצופות לפחות והשנייה של 9 שעות רצופות לפחות, במהלך 24 שעות מרגע תום המנוחה היומית הקודמת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה שבועית“ – מנוחה שבועית מלאה או מנוחה שבועית מופחתת, שאינה מנוחה יומית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה שבועית מופחתת“ – מנוחה של 24 שעות רצופות לפחות, והקצרה מ־45 שעות רצופות, שתחילתה לא תאוחר מתום 6 יממות שיחלו מתום המנוחה השבועית הקודמת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה שבועית מלאה“ – מנוחה של 45 שעות רצופות לפחות, שתחילתה לא תאוחר מתום 6 יממות שיחלו מתום המנוחה השבועית הקודמת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נהיגה בין־לאומית“ – נהיגה לצורך עיסוקו של הנוהג ברכב מנועי, שבמהלכה חוצה הנוהג באמצעות כלי הרכב גבול יבשתי אחד לפחות, בין מדינות, למעט נהיגה כאמור ברכב מנועי המפורט בתקנת משנה (יא)(4); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולת נהיגה ברכב“ – אחת מהפעולות המפורטות להלן הנעשית במסגרת עיסוקו: {{ח:תתתת|(1)}} נהיגה בפועל ברכב; {{ח:תתתת|(2)}} טיפול ברכב או במטען המובל על הרכב ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור; {{ח:תתתת|(3)}} טיפול בנוסעי הרכב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שבוע“ – פרק הזמן שבין 00:00 ביום שני ל־23:59 ביום ראשון. {{ח:תת|(ב)}} הנוהג נהיגה בין־לאומית לא יחרוג מפרקי זמן הנהיגה המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} 9 שעות מתוך 24 שעות רצופות; פרק זמן זה ניתן להארכה ל־10 שעות סך הכול, לכל היותר, ולא יותר מפעמיים בשבוע עבודה; {{ח:תתת|(2)}} 56 שעות סך הכול, בכל פרק זמן של 7 ימים רצופים; {{ח:תתת|(3)}} 90 שעות סך הכול, בכל פרק זמן של 14 ימים רצופים. {{ח:תת|(ג)}} זמן הנהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1), לא יתחיל אלא לאחר שהנוהג נהיגה בין־לאומית סיים מנוחה יומית. {{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב), בכל פרק זמן של 7 ימים, הנוהג בנהיגה בין־לאומית לא יבצע מנוחה יומית מופחתת יותר משלוש פעמים. {{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב)(3), בכל פרק זמן של 14 ימים, הנוהג בנהיגה בין־לאומית יבצע שתי מנוחות שבועיות מלאות. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בתקנת משנה (ה) ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב)(3), בכל פרק זמן של 14 ימים יכול נוהג בנהיגה בין־לאומית להיות במנוחה שבועית רגילה אחת ומנוחה שבועית מופחתת אחת, ובלבד שישלים את המנוחה השבועית המופחתת לסך כולל של 45 שעות ברציפות, לפחות בתוך 14 ימים מתום השבוע שבו בוצעה המנוחה. {{ח:תת|(ז)|(1)}} הנוהג בנהיגה בין־לאומית המסיע נוסעים בשכר בהסעה בודדת, יכול לדחות את המנוחה השבועית לפרק זמן של 12 ימים לכל היותר מתום המנוחה השבועית המלאה הקודמת, בתנאי שבסוף 12 ימים אלה יקבל את אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} שתי מנוחות של 45 שעות רצופות לפחות; {{ח:תתתת|(ב)}} שתי מנוחות בתקופת 12 הימים כאמור והן מנוחה של 45 שעות רצופות ומנוחה נוספת של 24 שעות רצופות לפחות, ובלבד שיושלמו במנוחה נוספת של 24 שעות רצופות לפחות בתוך שבועיים מתום תקופת 12 הימים כאמור. {{ח:תתת|(2)}} האמור בתקנת משנה זו יחול על נוהג בנהיגה בין־לאומית שמתקיימים בו כל התנאים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא יצא להפסקה כאמור בתקנת משנה (ח) לאחר נהיגה של 3 שעות או במהלך הנהיגה בין השעות 22:00 ו־06:00, וצוות לו נהג אחד נוסף לפחות; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא מסיע נוסעים בשכר בשירות הסעה המתבצע במשך 24 שעות רצופות לפחות במדינה שהיא צד לאמנה או במדינה אחרת שלא בה התחיל השירות; לעניין זה, ”שירות הסעה“ – שירות שבו כלי הרכב עומד לרשות קבוצת נוסעים מסוימת שאינה משתנה במהלך הנסיעה; {{ח:תתתת|(ג)}} הוא נוהג ברכב הסעות שמותקן בו טכוגרף דיגיטלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 364ד|בתקנה 364ד}} והמצויד בציוד הקלטה כמפורט בתוספת 1B לנספח לאמנה. {{ח:תת|(ח)}} הנוהג בנהיגה בין־לאומית יצא להפסקה לפי אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לאחר זמן נהיגה של ארבע וחצי שעות, למשך 45 דקות רצופות לפחות, וזאת אלא אם כן התחיל פרק זמן מנוחה; {{ח:תתת|(2)}} לאחר זמן נהיגה של ארבע וחצי שעות, למשך 15 דקות רצופות לפחות, ולאחר מכן הפסקה נוספת למשך 30 דקות רצופות נוספות לפחות בזמן הנהיגה שנותר או מיד עם סיומו. {{ח:תת|(ט)}} נוהג בנהיגה בין־לאומית החורג מהאמור בתקנה ינהג כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} יציין את הסיבה לחריגה ביומן הנסיעות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 364ד|בתקנה 364ד}}, ובכלי רכב שבו טכוגרף דיגיטלי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 364ד|בתקנה 364ד(ה)}}, יציין את הסיבה לחריגה באופן האמור או על תדפיס של המידע המופק מהטכוגרף הדיגיטלי; {{ח:תתת|(2)}} יבצע את האמור בפסקה (1) בלא דיחוי בהגיעו למקום עצירה מתאים; {{ח:תתת|(3)}} אין באמור בתקנת משנה זו כדי לגרוע מהוראות תקנות משנה (א) עד (ח) ו־(י) עד (יב) לעניין משך הנהיגה המרבי המותר. {{ח:תת|(י)}} מי שבידו השליטה על סידורי הנסיעה של רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנה זו או של הנוהג ברכב מנועי כאמור, לא יאפשר נהיגה ברכב אלא בהתאם לאמור בתקנה זו. {{ח:תת|(יא)}} האמור בתקנת משנה זו לא יחול על אחד או יותר מאלה: {{ח:תתת|(1)}} רכב מסוג M שבו עד שמונה מושבים נוסף על מושב הנהג, רכב מסוג L ואופניים; {{ח:תתת|(2)}} רכב מסוג N אשר משקלו הכולל המותר אינו עולה על 3.5 טון; {{ח:תתת|(3)}} רכב מנועי המשמש להסעת נוסעים בשכר, הנוסע במסלול קבוע שאורכו שאינו עולה על 50 ק״מ הכולל נקודות עצירה שנקבעו מראש; {{ח:תתת|(4)}} רכב מנועי שמהירותו המרבית 30 קמ״ש; {{ח:תתת|(5)}} רכב ביטחון וכל רכב המשמש לסיוע הומניטרי; {{ח:תתת|(6)}} כלי רכב מנועי שפעילותו מקיימת את אחת המטרות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293(א)(1) עד (6)}}, למעט פסקה (5א) שבה; {{ח:תתת|(7)}} כלי רכב מנועי המשמש להובלה שאינה מסחרית של מטען שמשקלו אינו עולה על 7.5 טון; {{ח:תתת|(8)}} כלי רכב מנועי שגורם מוסמך לכך על פי כל דין קבע שהוא בעל ערך היסטורי, שאינו לשימוש מסחרי להובלת אנשים או מטען. {{ח:תת|(יב)}} בעל רכב המבצע נהיגה בין־לאומית לפי תקנה זו חייב בהתקנת טכוגרף דיגיטלי בכלי הרכב, ויחולו לגבי כלי הרכב, בעליו ונהגו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 364ד|תקנה 364ד}}. {{ח:סעיף|169|איסור שימוש באזניות בדרך|תיקון: תש״ל־4, תשמ״ב־2}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי. {{ח:קטע2|חלק ב פרק 6|פרק שישי: בדיקת שכרות|תיקון: תשמ״ב־3}} {{ח:סעיף|169א|הגדרות|תיקון: תשמ״ב־3, תש״ע־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק 6|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלכוהול“ – כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת נשיפה“ – בדיקת אויר נשוף של אדם באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות, בהתייעצות עם שר התחבורה, בהודעה ברשומות, והמכשיר מראה את ריכוז האלכוהול באויר הנשוף או את שווה ערכו בדמו של הנבדק בדוגמה של נשיפה שסיפק אותו נבדק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת מעבדה“ – בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם או הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, במעבדה או במוסד רפואי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המידה הקבועה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נבדק“ – אדם שנדרש להיבדק לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק 6|פרק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריכוז אלכוהול בגוף“ – ריכוז אלכוהול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף; {{ח:תתת|(2)}} 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם. {{ח:סעיף|169ב|איסור נהיגת רכב בהשפעת משקה או סם מעל המידה הקבועה|תיקון: תשמ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור. {{ח:תת|(ב)}} בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו. {{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|סעיפים 62(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64ב|או 64ב לפקודה}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק 6|ופרק זה}} יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה. {{ח:סעיף|169ג|בדיקת שכרות|תיקון: תשמ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של הבדיקות כאמור {{ח:פנימי|חלק ב פרק 6|בפרק זה}}, כולן או חלקן. {{ח:תת|(ב)}} בדיקת נשיפה תיעשה במקום שעצר השוטר את הרכב או שמצא את הנוהג בו או במקום אחר שקבע השוטר. {{ח:תת|(ג)}} בדיקת דם או שתן תיעשה במעבדה או במוסד רפואי שקבע השוטר מבין רשימת המעבדות והמוסדות הרפואיים שאישר שר הבריאות לענין זה. {{ח:סעיף|169ד|בדיקת נשיפה|תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה. {{ח:תת|(ב)}} הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|סעיפים 62(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64ב|ו־64ב לפקודה}}, או לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק 6|פרק זה}} (להלן – עבירות נהיגה תוך שכרות). {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|169ה|בדיקת דם|תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ב)}} שוטר רשאי לדרוש מנבדק בדיקת מעבדה לדוגמה של דם אף אם לא בוצעה מכל סיבה שהיא בדיקת נשיפה. {{ח:תת|(ג)}} נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות. {{ח:סעיף|169ו|סירוב להיבדק והתליית רשיון נהיגה|תיקון: תשמ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} סירב נוהג רכב או הממונה על רכב להיבדק לפי דרישת שוטר בבדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או שתן לבדיקת מעבדה, דינו – מאסר שנה או קנס עשרת אלפים שקלים, ורשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לתקופה של שנתיים. {{ח:תת|(ב)}} שוטר שמונה להיות רשות רישוי לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 52|סעיף 52 לפקודה}}, רשאי להתלות את רשיון הנהיגה של מי שסירב למסור דוגמאות כאמור בתקנת משנה (א) או של מי שתוצאות בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה הראו כי ריכוז הסם או האלכוהול בגופו עולה על המידה הקבועה; התליית רשיון נהיגה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 24 שעות. {{ח:סעיף|169ז|אופן הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה|תיקון: תשמ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה: {{ח:תתת|(1)}} בדיקת אויר חפשי מאלכוהול (blank sample), ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב־100 מיליליטר של דם; {{ח:תתת|(2)}} בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול (standard sample) בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או בתחום שווה ערך ל־50 עד 100 מיליגרם אלכוהול למאה מיליליטר של דם, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה. {{ח:תת|(ב)}} תבוצע בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של הנבדק, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה. {{ח:סעיף|169ח|אופן הבדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה|תיקון: תשמ״ב־3}} {{ח:ת}} בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט: {{ח:תת|(1)}} איזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל; {{ח:תת|(2)}} דוגמת הדם תלקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה; {{ח:תת|(3)}} כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה; {{ח:תת|(4)}} הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת; {{ח:תת|(5)}} תוצאת בדיקת דם חופשי מאלכוהול (blank sample) לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם; {{ח:תת|(6)}} מקדם השונות (coefficient of variation) של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10 אחוזים למאה; {{ח:תת|(7)}} המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}. {{ח:סעיף|169ט|תעודות|תיקון: תשמ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} תוצאות בדיקת נשיפה יינתנו בפלט של מכשיר הבדיקה או בדו״ח פעולה של הבודק כשהוא חתום בידו, ובלבד שהדו״ח מפרט את תוצאות הבדיקה מועדה ופרטיו של מבצע הבדיקה, ויכול שיינתנו בהודעה של שוטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27|סעיף 27 לפקודה}}. {{ח:תת|(ב)}} תוצאות בדיקת דם או שתן במעבדה יינתנו בחוות דעת של מומחה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}. {{ח:קטע1|חלק ג|חלק ג׳: נהגים}} {{ח:קטע2|חלק ג פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}} {{ח:סעיף|170|הגדרות|תיקון: תשל״א־4, תשס״ב־7, תשע״א־7, תשע״ז־9, תשפ״ד־9}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ג|בחלק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית ספר“ – בית ספר לנהיגה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל בית ספר“ – בעל רשיון בית ספר שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 15|סעיף 15 לפקודה}}, לרבות מנהל בית ספר או האחראי להפעלתו, והוא כשאין {{ח:פנימי|חלק ג|בחלק זה}} הוראה מפורשת אחרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדרכה“ – הוראת נהיגה ברכב מנועי שלא מטעם בית־ספר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראה“ – לימוד עיוני ומעשי בבית ספר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מרשם האוכלוסין“ – {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבחן שליטה“ – מבחן לבדיקת מיומנות וכושר השליטה של נהג ברכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורה מוסמך“ – אדם שניתן לו רשיון להוראת נהיגה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מקצועי“ – מורה מוסמך שניתן לו היתר לניהול מקצועי של בית ספר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ישיבה בישראל“ – רישיון ישיבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 2|סעיף 2(א)(1) עד (4) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל“ – כהגדרת ”תושב“ {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין#סעיף 1|בסעיף 1(א) לחוק מרשם האוכלוסין}}. {{ח:קטע2|חלק ג פרק 2|פרק שני: רישוי נהגים}} {{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן א|סימן א׳: בקשה לרשיון נהיגה}} {{ח:סעיף|171|מתן רשיון נהיגה|תיקון: תשכ״א, תשל״ז־6}} {{ח:ת}} רשיון נהיגה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|בסעיף 10 לפקודה}} יינתן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2|פרק זה}}. {{ח:סעיף|172|בקשה לרשיון וחובת בדיקות ובחינות|תיקון: תשמ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה יגיש בקשה בטופס שניתן לקבלו במשרדי רשות הרישוי ולטופס יוצמד תצלום מדוייק שישקף במדה סבירה את פניו של המבקש. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון נהיגה יעמוד בבדיקות ובבחינות כאמור בתקנות אלה. {{ח:סעיף|172א||תיקון: תשכ״ד־5, תשע״ז־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|172ב||תיקון: תש״ל־10, תשע״ח־16}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|173|תקופת תוקף רשיון ומועד חידושו|תיקון: תשכ״ח, תשנ״א־9, תשנ״ג־2, תשנ״ו־2, תשס״ה, תשס״ה־7, תשס״ה־14, תשס״ו, תשס״ו־2, תש״ע־12, תש״ע־16, תשע״א־7, תשע״ז־3, תשע״ז־9, תש״ף־7, תש״ף־9, תש״ף־16, תשפ״א־6}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לתת רישיון נהיגה או לחדשו למי שהוא בעל רישיון נהיגה מן הדרגות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנות 182 עד 185}} וכן בעל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}} ומורה מוסמך – לתקופה של עד עשר שנים, ולמי שהוא בעל רישיון נהיגה שאינו מן הדרגות האמורות – לתקופה שעד כל מועד שבעל רישיון הנהיגה חייב בבדיקות רפואיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 196|תקנה 196(ב)}}; הוראה זו לא תחול על מי – {{ח:תתת|(1)}} שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|תקנה 196(א)}} חלות עליו ורשיונו יחודש עד למועד שבו הוא חייב בבדיקות רפואיות בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 196|לתקנה האמורה}}; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} נוהג חדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12א|בסעיף 12א לפקודה}}; {{ח:תתת|(4)}} שאיננו רשום במרשם האוכלוסין, ורישיונו יחודש לתקופה שעד חמש שנים, ובלבד שתוקפו יהיה מותנה בכך שבידי בעל רישיון הנהיגה רישיון ישיבה בישראל שהוא בר־תוקף; {{ח:תתת|(5)}} שהוא בעל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 190|תקנה 190(5)}}, ורישיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים ובלבד שיוכיח שסיים השתלמות בהגשת עזרה ראשונה שאישר מנהל משרד הבריאות או מטעמו; {{ח:תתת|(6)}} שרישיונו מחודש לראשונה לאחר תום התקופה שבה הוא היה נוהג חדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12א|בסעיף 12א לפקודה}}, ורישיונו יחודש לתקופה שעד חמש שנים. {{ח:תתת|(7)}} שניתן לו רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 216|תקנה 216}} {{ח:פנימי|סעיף 213|ותקנה 213}} חלה עליו, ורישיונו יינתן לתקופה של עד 7 שנים; {{ח:תתת|(8)}} שחייב בהשתלמות בנהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 213|תקנה 213}} ורשות הרישוי אישרה לדחות את ביצועה אחרי שנתן סיבה סבירה לאי־יכולתו לבצעה במועד שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 213|התקנה האמורה}}, ורישיונו יחודש לתקופה של עד שנתיים בכל פעם, עד שיוכיח כי עבר את ההשתלמות. {{ח:תת|(ב)}} רשיון שחודש לתקופה האמורה בתקנת משנה (א) למעט לפי פסקאות (3), (4) ו־(8) יהיה בתוקף עד יום הולדתו של בעל הרשיון בשנה שבה יפוג תוקף הרשיון. {{ח:סעיף|174|הגבלות לחידוש הרשיון|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ז־6, תשנ״ט־4, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} קבלת רשיון נהיגה או חידושו ייעשו בידי מבקש הרשיון או בעל הרשיון על ידי תשלום האגרה, בטופס שייחדה לכך רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון או חידושו לא ישלם את האגרה, אם מיום הגשת הבקשה לרשיון נהיגה או לסוג רשיון נהיגה או לחידושו, לפי המאוחר, התקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} נפסל מלקבל רשיון נהיגה או מלהחזיק ברשיון נהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} או לפי כל חיקוק אחר; {{ח:תתת|(2)}} נתגלו אצלו מחלת לב או שינויים במערכת העצבים, העצמות, הראיה או השמיעה, אשר יש בהם כדי להשפיע על כושרו הרפואי לנהוג ברכב או בסוג רכב, אשר לא דווחו לרשות הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13(ב)}}; {{ח:תתת|(3)}} נתגלו שינויים במערכת השמיעה, והוא מבקש או מחדש רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|תקנות 184}} {{ח:פנימי|סעיף 185|ו־185}} או היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}. {{ח:סעיף|174א|רשיון נהיגה ממוחשב|תיקון: תשכ״ד־5, תש״ם־7, תשמ״ד־5, תשמ״ו־5, תש״ן־5, תשנ״ד־5, תשנ״ט־2, תשס״ו־2, תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} רשיון נהיגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 173|בתקנה 173}} יהיה בר תוקף רק אם הונפק יחד עם צילום בעלו על ידי מחשב משרד התחבורה; רשות הרישוי לא תנפיק ולא תחדש רשיון נהיגה אלא כאמור בתקנה זו. {{ח:תת|(א1)}} תקנת משנה (א) לא תחול על רישיון נהיגה שניתן למי שאיננו רשום במרשם האוכלוסין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 173|בתקנה 173(א)(4)}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי להנפיק רשיון נהיגה זמני, ובלבד שתוקפו לא יעלה על 180 ימים ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174ב|תקנה 174ב}}, לפי הענין. {{ח:תת|(ג)}} מבקש רישיון נהיגה לאחר יום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) או בעל רישיון נהיגה שרישיונו מחודש במועד הראשון שלאחר המועד האמור, יצטלם לצורך הפקת רישיון הנהיגה על פי תקנה זו, אף אם תמונתו מצויה כבר במחשב משרד התחבורה. {{ח:סעיף|174ב|רשיון נהיגה זמני|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ג־3, תשנ״ד־5, תשס״ג־4, תשע״א־7}} {{ח:תת|(א)}} עמד מבקש רשיון בבחינות כאמור בתקנות אלה או ביקש בעל רשיון נהיגה שינוי סוג רשיונו, או הוגבל רשיונו לסוג מסויים, רשאית רשות הרישוי לתת לו רשיון זמני לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שתקבע לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים. {{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון נהיגה שנעשה שינוי ברשיונו וניתן לו רשיון נהיגה זמני (להלן בתקנה זו – רשיון נהיגה זמני) לא יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174|התקנה 174}} כעבור תקופת תקפו של רשיון הנהיגה הזמני אם הוטבע רשיון הנהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 174|תקנה 174}} בחותמת שנקבעה על ידי רשות הרישוי במקום המיועד לחותמת הבנק. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 173|תקנה 173}} {{ח:פנימי|סעיף 174א|ו־174א}} לא יחולו על רשיון נהיגה זמני. {{ח:תת|(ד)}} תקופת תקפו של רשיון נהיגה זמני תבוא במנין התקופה שבעדה שולמה האגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 219|תקנה 219}}. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ו)}} הוראות תקנות משנה (א)–(ד) יחולו גם על בעל רשיון נהיגה המבקש כפל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}}. {{ח:תת|(ז)}} רשיון נהיגה זמני יוצמד לתעודת הזהות, לתעודת עולה או לדרכון של מקבלו. {{ח:תת|(ח)}} רשיון נהיגה זמני שניתן ופקע לא יראוהו כרשיון נהיגה שפקע לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 63|סעיף 63 לפקודה}}. {{ח:סעיף|175|רישיון לתושב אזור|תיקון: תש״ל־10, תשס״ב־7}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן א|בסימן זה}}, לא יינתן ולא יחודש רישיון נהיגה לתושב אזור כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 578|בתקנה 578}}, אלא אם כן שוכנעה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, לתתו או לחדשו. {{ח:סעיף|175א|פסילת רישיון לתושב חוץ|תיקון: תשע״א־7, תשע״ז־9}} {{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית לפסול רישיון נהיגה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 174א|תקנה 174א}} למי שאיננו תושב ישראל ואין בידו רישיון ישיבה בישראל. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן א1|סימן א׳1: תכנית הליווי|תיקון: תשע״ג־10}} {{ח:סעיף|175ב|תכנית הליווי והוכחתה|תיקון: תשע״ג־10, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} נהג חדש צעיר ינהג עם מלווה במשך 50 שעות לפחות (להלן – שעות הליווי); שעות הליווי יכללו 20 שעות נהיגה בדרך עירונית, 15 שעות נהיגה בדרך שאינה דרך עירונית ו־15 שעות נהיגה בשעות הלילה; לעניין תקנה זו, ”שעות הלילה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12א1|בסעיף 12א1(ד)(2) לפקודה}}. {{ח:תת|(ב)}} היה הנהג החדש הצעיר זכאי למימון הליווי לפי {{ח:פנימי|סעיף 176ה|תקנה 176ה}}, יהיה המלווה של הנהג החדש הצעיר בעל רישיון להוראת נהיגה, שעות הליווי יהיו 12 שעות לפחות, ויכללו 4 שעות נהיגה בדרך עירונית, 4 שעות נהיגה בדרך שאינה דרך עירונית ו־4 שעות נהיגה בשעות הלילה. {{ח:תת|(ג)}} השלים הנהג החדש הצעיר את תכנית הליווי, יגיש לרשות הרישוי הצהרה על כך, בנוסח שאישרה רשות הרישוי; ההצהרה תוגש בכתב, בדואר אלקטרוני או בטופס מקוון המצוי באתר משרד התחבורה. {{ח:סעיף|175ג|מידע לנהג חדש צעיר|תיקון: תשע״ג־10}} {{ח:ת}} רשות הרישוי תיתן לנהג חדש צעיר, יחד עם היתר הנהיגה, נוסח הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 175ב|בתקנה 175ב(ג)}} וכן הסברים ומידע בכתב בשפות עברית, אנגלית או ערבית, לפי בחירתו, בין השאר בעניינים אלה: {{ח:תת|(1)}} מי רשאי להיות מלווה; {{ח:תת|(2)}} משך תקופת הליווי וחלוקה לשעות; {{ח:תת|(3)}} החובה לחתום על הצהרה בדבר השלמת תכנית הליווי; {{ח:תת|(4)}} מידע הקשור לקבלת היתר נהיגה נוסף; {{ח:תת|(5)}} פטור למי שעבר תכנית חונכות לנהגים של צבא־הגנה לישראל; {{ח:תת|(6)}} הגבלות החלות על נהג חדש שגילו עד 21 שנים, לעניין הסעת נוסעים; {{ח:תת|(7)}} עבירות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 3|בתוספת השלישית לפקודה}} ובחינות ובדיקות רפואיות שעל הנהג החדש לעבור אם עבר עבירה כאמור. {{ח:סעיף|175ד|פטור מתכנית הליווי|תיקון: תשע״ג־10}} {{ח:ת}} נהג חדש צעיר יהיה פטור מתכנית הליווי אם ביצע תכנית חונכות לנהגים של צבא־הגנה לישראל מסוג קליטה והכשרת הנהג ביחידה, ובלבד שהמציא לרשות הרישוי אישור על כך מאת קצין הבטיחות היחידתי. {{ח:סעיף|175ה|זכאות למימון ליווי בתשלום|תיקון: תשע״ג־10}} {{ח:ת}} נהג חדש צעיר שהוכיח לרשות הרישוי שמתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים להלן, יראו אותו כמי שנבצר ממנו לבצע את תכנית הליווי באמצעות מלווה, והוא יהיה זכאי למימון מאוצר המדינה לשם ביצוע תכנית הליווי באמצעות מלווה שהוא בעל רישיון להוראת נהיגה שאישרה רשות הרישוי ובכפוף לתנאי האישור: {{ח:תת|(1)}} הוא מקבל תשלום או גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#תוספת 1 פרט 1|פרט (1)(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#תוספת 1 פרט 2|או (2) לתוספת הראשונה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}; {{ח:תת|(2)}} הוא מקבל תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}, והוא זוכה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 3|בתקנה 3(3) לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ג–1972}}; {{ח:תת|(3)}} סמוך לפני שמלאו לו 18 שנים הוא קיבל גמלה או תשלום כאמור בפסקה (1) או (2); {{ח:תת|(4)}} הוא חייל המשרת בצבא־הגנה לישראל, המחזיק תעודת חייל בודד תקפה, והציג אישור מאת קצין תנאי השירות ביחידתו כי לפי פקודות הצבא הוא זכאי בשל כך למענק חודשי קבוע. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: רשיונות נהיגה והיתרים לסוגיהם}} {{ח:סעיף|176|רישיון נהיגה דרגה A2|תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״א, תשנ״ט־9, תשס״ה־4, תשע״א־10, תשע״ד־7}} {{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה A2 הוא רישיון לנהוג באופנוע שנפח מנועו עד 125 סמ״ק ושהספק מנועו אינו עולה על 11 קילווט (להלן – KW‏) (14.916 כוח סוס) ובלבד שהיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.1 KW/KG. {{ח:סעיף|176א||תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״ד, תשס״א־6, תשס״ה־4, תשס״ה־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|176ב||תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״א, תשנ״ד, תשס״א־6, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|176ג||תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״א, תשנ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|176ד||תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״א, תשנ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|176ה||תיקון: תשנ״א, תשנ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|177|רישיון נהיגה דרגה A1|תיקון: תשכ״ד־5, תשכ״ח, תשל״א־4, תשמ״ה־4, תשנ״ד־6, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשס״ה־17, תשע״א־10, תשע״ד־7}} {{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה A1 הוא רישיון לנהוג באופנוע שהספק מנועו עד ‎35 KW‏ (47.46 כוח סוס) ובלבד שהיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.2 KW/KG ובאופנוע להגשת עזרה ראשונה, אם ניתן מאת רשות הרישוי היתר מיוחד בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בתקנה 190}}. {{ח:סעיף|178|רישיון נהיגה דרגה A|תיקון: תשכ״ד־5, תשכ״ח, תשל״א־4, תשמ״א־6, תשמ״ז, תשמ״ט־5, תשנ״ב־3, תשנ״ב־5, תשנ״ג־5, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4, תש״ס־2, תשס״א־5, תשס״ב, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשע״א־10, תשע״ד־7}} {{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה A הוא רישיון לנהוג באופנוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176}} {{ח:פנימי|סעיף 177|ו־177}} ובאופנוע שהספק מנועו עולה על ‎35 KW‏ (47.46 כוח סוס). {{ח:סעיף|179|רישיון נהיגה דרגה 1|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ט, תש״ם־7, תשמ״א־6, תשמ״ז, תשמ״ט־5, תשנ״ב־5, תשנ״ד־4, תשנ״ה־3, תשנ״ה־4, תש״ס־2, תשס״א־6, תשס״ב, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשס״ה־17, תשס״ז־6, תש״ע־10, תש״ע־16}} {{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה 1 הוא רישיון לנהוג – {{ח:תת|(1)}} בטרקטור למעט טרקטור משא, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 10,000 ק״ג, אם נתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 189|בתקנה 189(א)}}; {{ח:תת|(2)}} במכונה ניידת, למעט מלגזה, ובבימה מתרוממת ניידת; לעניין זה, ”בימה מתרוממת ניידת“ – מיתקן הרמה נייד המיועד להרים אנשים מתוך משטח עבודה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ״ח–1988}}, לעמדת עבודה בגובה, שהכניסה אליו והיציאה מתוכו אפשריים במצבו התחתון בלבד; {{ח:תת|(3)}} במלגזה שכושר הנשיאה שלה עד 20,000 ק״ג; {{ח:תת|(4)}} בטרקטורון אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 190|תקנה 190}}; {{ח:תת|(5)}} ברכב שטח; {{ח:תת|(6)}} בטרקטור משא, ובלבד שלא ינהג בו בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ. {{ח:סעיף|179א||תיקון: תשנ״ה־3, תשס״א־6, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|180|רישיון נהיגה דרגה B|תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״ה־3, תשס״א־6, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשס״ז־5, תש״ע־10, תש״ע־16, תשע״ז־6, תשע״ח־6, תשע״ח־9, תשפ״א־2, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} רישיון נהיגה דרגה B הוא רישיון לנהוג – {{ח:תתת|(1)}} ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג ושמספר הנוסעים בו מלבד הנהג אינו עולה על 8, ולמעט מונית, רכב סיור ואוטובוס ציבורי; {{ח:תתת|(2)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 179|בתקנה 179(2) עד (5)}}; {{ח:תתת|(2א)}} בטרקטורון; {{ח:תתת|(2ב)}} ברכב זעיר; {{ח:תתת|(3)}} באמבולנס, ברכב לכיבוי שריפות, ברכב שב״ס מבצעי, ברכב חילוץ וברכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון, ובלבד שהמשקל הכולל המותר של רכב כאמור אינו עולה על 3,500 ק״ג, ולגבי אמבולנס – אינו עולה על 4,000 ק״ג, ושלבעל הרישיון ניתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בתקנה 190(2)}}; {{ח:תתת|(4)}} בטרקטור משא; {{ח:תתת|(5)}} ברכב מנועי עם אבזרים מיוחדים אשר צוין ברישיון הרכב שלו כי הוא רכב רפואי מיוחד, שמשקלו הכולל אינו עולה על 5,000 ק״ג ומספר הנוסעים בו, מלבד הנהג, אינו עולה על 8; {{ח:תתת|(6)}} ברכב שצוין ברישיונו כרכב להוראת נהיגה, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק״ג ושמותקנים בו אבזרים מיוחדים שאישר המוסד לביטוח לאומי, ובלבד שלא ינהג בו אלא מורה מוסמך. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון נהיגה לפי תקנה זו רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנת משנה (א)(1) גם אם צמוד לרכב גרור ובלבד שהמשקל הכולל המותר של הרכב הגורר ושל הגרור יחד, לא יעלה על 5,000 ק״ג. {{ח:סעיף|181|רישיון נהיגה דרגה C1|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ח־4, תשנ״ה־4, תש״ס־2, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תש״ע־10, תשע״ו־5, תשע״ז־6, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} רישיון נהיגה דרגה C1 הוא רישיון לנהוג – {{ח:תתת|(1)}} ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו, עולה על 3,500 ק״ג אך אינו עולה על 12,000 ק״ג, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג; {{ח:תתת|(2)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנה 180(א)(1) עד (2ב)}}; {{ח:תתת|(3)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנה 180(א)(3)}} שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק״ג ושניתן לבעל הרישיון היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בתקנה 190(3)}} על פי התנאים האמורים בה; {{ח:תתת|(4)}} במלגזה; {{ח:תתת|(5)}} באוטובוס זעיר ציבורי או פרטי, ובלבד שבידו רישיון גם לפי {{ח:פנימי|סעיף 183א|תקנה 183א}}, {{ח:פנימי|סעיף 183ב|183ב}} {{ח:פנימי|סעיף 184|או 184}}, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} מי שהיה בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179}} כנוסחה ערב תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 3), התשס״ה–2005 (להלן – התקנות המתקנות) {{ח:הערה|(ביום 1.1.2007)}}, יהיה רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנה זו גם אם מספר הנוסעים בו אינו עולה על אחד עשר. {{ח:סעיף|182|רישיון נהיגה דרגה C|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״א־4, תשל״ז־6, תשל״ח־4, תשל״ט, תשמ״ב־2, תשנ״ג־5, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תש״ע־10}} {{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה C הוא רישיון לנהוג – {{ח:תת|(1)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 181|בתקנה 181}}; {{ח:תת|(2)}} ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק״ג; {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|183|רישיון נהיגה דרגה C+E|תיקון: תשכ״ד־5, תשכ״ט־5, תשל״א־4, תש״ם־7, תשנ״ג־5, תש״ס־2, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה C+E הוא רישיון לנהוג ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה – {{ח:תת|(1)}} שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו עולה על 3,500 ק״ג, גם אם צמוד אליו גרור או נתמך; {{ח:תת|(2)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנה 182}}; {{ח:תת|(3)}} בציוד חריג, אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר. {{ח:סעיף|183א|רישיון נהיגה דרגה D2|תיקון: תשס״ז־5, תשע״ו־5}} {{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה D2 הוא רישיון לנהוג באוטובוס זעיר שמספר הנוסעים בו אינו עולה על שישה עשר, מלבד הנהג, וברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנה 180}}. {{ח:סעיף|183ב|רישיון נהיגה דרגה D3|תיקון: תשס״ז־5, תשע״ו־5}} {{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה D3 הוא רישיון לנהוג ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בתקנה 184(א)(1) ו־(3)}}, ובאוטובוס זעיר פרטי, שמספר הנוסעים בו אינו עולה על שישה עשר, מלבד הנהג. {{ח:סעיף|183ג|השתלמות מקצועית למחזיק רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנות 182}} {{ח:פנימי|סעיף 183|או 183}}|תיקון: תשפ״א־11, תשפ״ב־10}} {{ח:תת|(א)}} המחזיק רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנות 182}} {{ח:פנימי|סעיף 183|או 183}} שהיה בתוקף במועד פרסומן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 8), התשפ״א–2020 {{ח:הערה|(ביום 10.3.2021)}}, חייב בביצוע השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים, כפי שאישרה רשות הרישוי אצל גורם שאישרה להעברת ההשתלמות המקצועית, בהיקף שלא יפחת משמונה שעות, עד יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023); הודעה על הגורמים שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית כאמור בתקנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד. {{ח:תת|(ב)}} גורם שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית ידווח לרשות הרישוי על ביצוע השתלמות בידי חייב כאמור בתקנת משנה (א) ורשות הרישוי תציין את דבר ביצוע ההשתלמות ברישיונו. {{ח:סעיף|184|רישיון נהיגה דרגה D1|תיקון: תשכ״ד־5, תשס״ה־4, תשס״ז־5, תשע״ו־5, תשפ״ד־7}} {{ח:תת|(א)}} רישיון נהיגה דרגה D1 הוא רישיון לנהוג – {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} במונית, ברכב סיור ובאוטובוס זעיר; ואולם לעניין נהיגה ברכב מסוג אוטובוס זעיר שיש בו מעל 16 מקומות נוסף על הנהג, שמי שנוהג בו קיבל רישיון לדרגה D1 לפני יום י״ט בתמוז התש״ע (1 ביולי 2010), ובלבד שנבחן בבחינה מעשית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 206|בתקנה 206}}; {{ח:תתת|(3)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנה 180}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|185|רישיון נהיגה דרגה D|תיקון: תשכ״ד־5, תשס״ה־4, תשס״ה־17}} {{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה D הוא רישיון לנהוג – {{ח:תת|(1)}} באוטובוס; {{ח:תת|(2)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנות 180}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}; {{ח:תת|(3)}} ברכב מדברי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג ובטיולית; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|186||תיקון: תשכ״ד־5, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|187||תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ז־6, תשמ״ב־2, תשמ״ח, תשמ״ט־5, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|188|רשיון נהיגה למי שלא מלאו לו 18 שנים|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ד־5, תש״ל־7, תשל״ז, תשל״ח־4, תשל״ט, תשמ״א־6, תשמ״ב־4, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״א־5, תשנ״ג־3, תשנ״ט־2, תשס״ה־4, תשס״ו־2, תשס״ז־5, תשע״ג־9}} {{ח:תת|(א)}} מותר לתת רישיון נהיגה דרגה A2 או דרגה 1 לאדם שמלאו לו שש עשרה שנים ובלבד שהמציא הסכמה בכתב למתן הרשיון מאת הורו או אפוטרופסו, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|189|סייגים למתן רשיונות נהיגה מסוימים|תיקון: תשכ״ד־5, תשכ״ה־9, תשכ״ח, תשל״א־4, תשל״ג־3, תשל״ז־6, תש״ם־3, תשמ״ג־4, תשמ״ה, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ד, תשנ״ד־6, תשנ״ה־3, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשס״ה־14, תשס״ה־17, תשס״ז־5, תש״ע־10, תשע״ד־7, תשע״ו־5, תשע״ז־3, תש״ף־3, תש״ף־13}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179(1)}} אלא למבקש שעבר קורס לנהיגה בטרקטור שאישרה רשות הרישוי ועל פי תכנית שאישרה, ועמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורס וקיבל תעודה או אישור על כך. {{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנה 182}} אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל ומלאו לו תשע עשרה שנים; {{ח:תתת|(2)}} היה בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181(1)}} במשך תקופה של שנה לפחות שקדמה להגשת הבקשה; {{ח:תתת|(3)}} השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי; {{ח:תתת|(4)}} המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנה 182}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 183|תקנה 183}} אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל ומלאו לו עשרים שנים; {{ח:תתת|(2)}} הוא בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנה 182}} תקופה של שנה אחת לפחות שקדמה להגשת הבקשה; {{ח:תתת|(3)}} השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי; {{ח:תתת|(4)}} המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בתקנה 183}}. {{ח:תת|(ד)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|תקנה 184}} אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, את ידיעת השפה העברית, כדי קרוא וכתוב, ידיעת השפה הערבית במידה הדרושה וכן ידיעה בסיסית באנגלית או בצרפתית במידה הדרושה; {{ח:תתת|(4)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(5)}} המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי; {{ח:תתת|(6)}} עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי, ובין היתר במתן עזרה ראשונה רפואית, נהיגה נכונה וכיבוי שריפות, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך; {{ח:תתת|(7)}} היה בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}} {{ח:פנימי|סעיף 181|או 181}} בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה. {{ח:תת|(ה)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 185|תקנה 185}} אלא אם כן נתקיימו במבקש התנאים הנדרשים בתקנת משנה (ד), בשינויים המחוייבים לפי הענין, והיה בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנות 180}} {{ח:פנימי|סעיף 181|או 181}}, בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה ואולם אם הוא בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 183|תקנה 183}} כנוסחה ערב תחילת התקנות המתקנות, לא יחולו עליו התנאים האמורים בתקנת משנה (ד)(2), (3) ו־(6) ויהיה פטור מבחינה עיונית. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ז)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|תקנה 178}} אלא אם כן מלאו למבקש 21 שנים, והיה בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 177|תקנה 177}} במשך תקופה של שנה אחת לפחות קודם להגשת הבקשה. {{ח:תת|(ח)}} לענין תקנה זו {{ח:פנימי|סעיף 190|ותקנות 190}} {{ח:פנימי|סעיף 203|ו־203(ב)}}, רשאית רשות הרישוי לאשר כי תקופה שבה היה אדם בעל רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 562|בתקנה 562}}, תיחשב כתקופה שבה היה בעל רישיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת הרישיון הלאומי שלו. {{ח:תת|(ט)}} לא יינתן רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 183א|תקנה 183א}} אלא אם כן היה המבקש בעל היתר לפי תקנה 7(ב) לתקנות התעבורה (תיקון מס׳ 2), התש״ס–2000 או התקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל ומלאו לו 18 שנים; {{ח:תתת|(2)}} היה בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}} במשך שנתיים לפחות; {{ח:תתת|(3)}} לא התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(4)}} המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי מסוג אוטובוס זעיר; {{ח:תתת|(5)}} עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי מסוג אוטובוס זעיר, ובין השאר במתן עזרה ראשונה רפואית, כיבוי שריפות, הסעת ילדים ונהיגה נכונה, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך. {{ח:תת|(י)}} לא יינתן רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 183ב|תקנה 183ב}} אלא אם כן המבקש – {{ח:תתת|(1)}} היה בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}} במשך שנתיים לפחות; {{ח:תתת|(2)}} סיים קורס להסעת נוסעים ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך; {{ח:תתת|(3)}} עמד במבחן שליטה. {{ח:סעיף|189א||תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|190|היתר לנהיגת אוטובוס זעיר פרטי, רכב ביטחון ורכב חילוץ|תיקון: תשכ״ח, תש״ל־10, תשל״א־4, תשל״ה־2, תשמ״ב־4, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשמ״ט־6, תש״ס־2, תשס״ב, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשס״ה־7, תשס״ה־18, תשס״ז־4, תשס״ז־5, תשס״ז־6, תש״ע־16, תשע״א־7, תשע״ח־9}} {{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית לתת היתר – {{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(2)}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנה 180(א)(3)}} אם המבקש – {{ח:תתת|(א)}} היה בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}} במשך שנתיים לפחות; {{ח:תתת|(ב)}} מלאו לו 21 שנים; {{ח:תתת|(ג)}} הוא תושב ישראל או שניתן לו היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 578ב|תקנה 578ב}} ואישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו, ולא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(ג1)}} לעניין היתר לנהיגה באמבולנס – הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, שליטה מלאה בשפה העברית, לרבות קריאה וכתיבה, וכן שליטה בסיסית באנגלית; {{ח:תתת|(ד)}} סיים בהצלחה קורס לנהגי אמבולנס, רכב כיבוי אש או רכב ביטחון, לפי הענין, ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ולגבי אמבולנסים – שאישר גם משרד הבריאות ובידו אישור על כך; {{ח:תת|(3)}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 181|בתקנה 181(3)}} אם המבקש – {{ח:תתת|(א)}} היה בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181}} במשך שנתיים לפחות; {{ח:תתת|(ב)}} הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים; {{ח:תתת|(ג)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(ד)}} סיים בהצלחה קורס למפעילי רכב חילוץ וגרירה או קורס כאמור בפסקה (2)(ד), לפי העניין, ובידו אישור על כך; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(5)}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 177|בתקנה 177}} אם המבקש – {{ח:תתת|(א)}} היה בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 177|תקנה 177}}; {{ח:תתת|(ב)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(ג)}} סיים קורס עזרה ראשונה שאושר בידי מנהל משרד הבריאות או מטעמו; {{ח:תתת|(ד)}} סיים קורס נהיגת אופנוע בחירום שאישרה רשות הרישוי; {{ח:תת}} ואולם אם היה למבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 190|תקנה 190(2)}}, יהיה פטור מן התנאים הקבועים בפסקאות משנה (ב) ו־(ג); {{ח:תת|(6)}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 179|בתקנה 179(4)}} אם המבקש היה בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179}}, סיים קורס נהיגה בטרקטורון לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ועמד בהצלחה במבחן נהיגה מעשי בטרקטורון. {{ח:סעיף|190א|היתר לנהיגה לצורך בדיקה|תיקון: תשנ״ד, תשס״ה־19, תשס״ז־4, תשע״א־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית ליתן היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א׳ ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב׳, לצורך בדיקתם, כשהם בלא נוסעים או מטען: {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>טור א׳ – סוגי הרכב</th><th>טור ב׳ – התנאים</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(1)}} מונית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי אינו עולה על 3,500 ק״ג, רכב סיור </td><td>רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(2)}} רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק״ג, טיולית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי עולה על 3,500 ק״ג </td><td>רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(3)}} רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק״ג </td><td>רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנה 182}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(4)}} אוטובוס </td><td>רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181}} ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס, ובלבד שמלאו למבקש ההיתר 21 שנים</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} ההיתר יינתן על פי אישור מאת מנהל אגף הרכב או מי שהוא הרשה לכך, לבוחן רכב העובד במחלקת הניידות באגף הרכב או למנהל מקצועי במפעל כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}} (להלן – הצו), וכן ל־4 עובדים נוספים לכל היותר, במפעל בעלי הסיווג המקצועי הגבוה ביותר במכונאות רכב מאת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, שעליהם המליץ המנהל המקצועי לפני מנהל אגף הרכב או על פי אישור מאת הרשות לקצין בטיחות, לגבי הרכב של המפעל שבו הוא מועסק או המופעל על ידו; לעניין תקנה זו, ”הרשות“, ”קצין בטיחות“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}. {{ח:תת|(ג)}} תוקפו של ההיתר יפקע אם רישיון המפעל או הסמכת המנהל המקצועי שניתנו לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|הצו}} או הסמכת קצין הבטיחות לא יהיו בתוקף או אם הפסיק בעל היתר את עבודתו במפעל שבו הועסק בעת שקיבל את ההיתר; רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות היתר על פי המלצת מנהל אגף הרכב או הרשות, לפי העניין. {{ח:תת|(ד)}} נהיגת רכב לצורך בדיקתו על פי היתר לפי תקנה זו תהיה למרחק שלא יעלה על 20 קילומטרים מהמפעל; על הרכב יותקן שלט כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 9ב|בפרט 9ב לחלק ג׳ שבתוספת השניה}}, אשר יואר בזמן תאורה. {{ח:תת|(ה)}} לא ינהג אדם רכב בהתאם להיתר שניתן לפי תקנה זו אלא אם כן ההיתר נמצא אתו ויציג אותו לשוטר, לפי דרישתו. {{ח:סעיף|190א1|היתר לנהיגה לצורך החניית כלי רכב|תיקון: תשע״ח־6}} {{ח:תת|(א)}} מנהל אגף הרישוי או מי שהוא הרשה לכך רשאי לתת היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א׳ ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב׳, לצורך חנייתם בחניון, כשהם בלא נוסעים או מטען, ובלבד שהחניון הוא חניון המשרת כלי רכב מהסוג האמור בטור א׳: {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הרכב</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} התנאים</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(1)}} אוטובוס </td><td>רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181}} ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס ובלבד שההיתר יינתן לעובד מינהלה המועסק בחברה המפעילה קווי שירות מכוח רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 385|תקנה 385}}, שמלאו לו 21 שנים.</td></tr> </table> {{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: בדיקות רפואיות}} {{ח:סעיף|191||תיקון: תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|191א|הצהרה בדבר מצב רפואי|תיקון: תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון נהיגה ימלא הצהרה בדבר מצבו הרפואי, הכוללת את פרטי המידע המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 14א|בתוספת ארבע עשרה א׳}} (להלן בתקנה זו – הצהרה) ויגיש אותה לרשות הרישוי באופן דיגיטלי; הרשות תפרסם הודעה על האופן הדיגטלי שבו ניתן להגיש הצהרה כאמור באתר האינטרנט של משרד התחבורה. {{ח:תת|(ב)}} הרשות תאפשר למבקש המתקשה בשימוש באמצעים דיגיטליים לבצע את ההגשה במשרדי הרישוי באמצעות עמדת מחשוב וסיוע למבקש או באמצעי אחר המאפשר הגשה דיגיטלית; הרשות תפרסם הודעה על אמצעי הסיוע לפי תקנת משנה זו באתר האינטרנט של משרד התחבורה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) רשאית הרשות, מטעמים מיוחדים, לאפשר למבקש להגיש את ההצהרה בכתב באמצעות דואר רשום. {{ח:תת|(ד)}} הרשות תבחן את ההצהרה שהגיש המבקש ותפעל כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שמבקש רישיון לדרגות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 181}}, מי שמבקש להוסיף על דרגתו הקיימת את הדרגה המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 183ב|בתקנה 183ב}} וכן מי שמבקש היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בתקנות 190 עד 190א1}}, תיתן לו אישור ולפיו לא נמצא כי קיימת מניעה רפואית להמשיך בהליך להוצאת רישיון נהיגה, או, אם ראתה בכך צורך, תעביר את ההצהרה לבחינה של רופא שהיא מינתה לעניין תקנה זו; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שמבקש להוסיף על דרגתו הקיימת את אחת מדרגות הרישיון המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנות 182 עד 183א}}, {{ח:פנימי|סעיף 184|184}} {{ח:פנימי|סעיף 185|ו־185}} תזמן אותו לבדיקה אצל הרופא המוסמך. {{ח:תת|(ה)}} רופא כאמור בתקנה משנה (ד)(1) רשאי לתת למבקש אישור רפואי לנהיגה לאחר שבחן את ההצהרה שהועברה אליו והוא רשאי, בטרם ייתן אישור כאמור, להפנות את המבקש לבדיקה רפואית או לבקש ממנו מסמך רפואי הנדרשים לצורך בירור מצבו הרפואי של המבקש; ראה הרופא כי לא ניתן לתת אישור כאמור, יעדכן את רשות הרישוי על כך והיא תזמן את המבקש לבדיקה בידי רופא מוסמך. {{ח:סעיף|191ב|מידע כוזב או מטעה|תיקון: תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}} {{ח:ת}} הגיש מבקש רישיון נהיגה את אחד או יותר מהמפורטים להלן, רשאית רשות הרישוי לסרב לתת לו רישיון נהיגה, להתלות את רישיונו או שלא לחדשו, לפי העניין, ובלבד שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו: {{ח:תת|(1)}} הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191א|בתקנה 191א(א)}} הכוללת מידע כוזב או מטעה; {{ח:תת|(2)}} מסמך הכולל מידע כוזב או מטעה לרופא שמינתה רשות הרישוי או לרופא המוסמך, לפי העניין. {{ח:סעיף|192|עריכת הבדיקות|תיקון: תשל״ז־6, תשס״ג־4, תשס״ו־11, תשע״ט־9, תשע״ט־11, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} הבדיקה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 196|בתקנה 196}} תיערך על ידי רופא, אשר יפרט את ממצאיו בטופס שקבעה רשות הרישוי ולפי הפרטים שבטופס. {{ח:תת|(א1)}} בדיקה לפי תקנת משנה (א) תיערך בידי רופא המכיר את עברו הרפואי של הנבדק מתוך אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מטפל בנבדק דרך קבע, זה שלוש שנים לפחות; {{ח:תתת|(2)}} עיון בתיקו הרפואי בכל קופת חולים שבה היה חבר הנבדק, בשלוש השנים שקדמו לבדיקה; {{ח:תתת|(3)}} עיון בתיקו הרפואי הצבאי של הנבדק; {{ח:תתת|(4)}} אם הנבדק הוא עולה חדש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 216|בתקנה 216}}, וטרם חלפו שלוש שנים ממועד עלייתו – בכל דרך שתניח את דעתו, ובלבד שהבדיקה תיערך בידי רופא בקופת החולים שבה חבר הנבדק, והוא יפרט בטופס הבדיקה את מקור ידיעותיו בדבר עברו הרפואי של הנבדק. {{ח:תת|(ב)}} בדיקת כושר הראיה תיעשה באמצעות מכשיר שאישר לכך המנהל הכללי של משרד הבריאות ובדרך שהורה. {{ח:סעיף|193|אישור רפואי לנהיגה|תיקון: תשל״ז־6, תשמ״ז־4, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} תוצאות הבדיקות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בתקנה 192}} יובאו לפני רשות הרישוי, ואם הניחו את דעתה, תתן למבקש אישור רפואי לנהיגה, ובלבד שתוצאות בדיקות שנערכו על פי {{ח:פנימי|סעיף 196|תקנה 196}} יובאו בפני רופא שמינתה לכך רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} לא הניחו תוצאות הבדיקות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בתקנה 192}} את דעתה של רשות הרישוי, רשאית היא להורות כי המבקש יעבור בדיקות נוספות או יציג מסמכים רפואיים נוספים, והיא רשאית להורות כי בדיקות נוספות כאמור יבוצעו אצל הרופא המוסמך וכי מסמכים נוספים כאמור יוצגו לו לרבות לפי דרישתו. {{ח:סעיף|193א|קבלת מידע מהמרשם הפלילי|תיקון: תשמ״ט־7, תשע״ז־3, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} הרופא המוסמך, חבר בוועדת ערר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 195|בתקנה 195}} או מי מטעמם, רשאי להביא בחשבון מידע מן המרשם הפלילי לפי {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}} לגבי מבקש רשיון או בעל רשיון, לצורך עריכת בדיקות לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}}. {{ח:סעיף|194|אישור הרופא המוסמך|תיקון: תשל״ז־6}} {{ח:ת}} היה הרופא המוסמך סבור כי המבקש כשיר מבחינת בריאותו, בתנאים או ללא תנאים, לנהוג ברכב מן הסוג שלגביו הוגשה הבקשה לרשיון נהיגה, יתן לו אישור רפואי לנהיגה; הרופא המוסמך רשאי לקבוע באישור תנאים והגבלות כפי שיראה לנכון. {{ח:סעיף|195|ועדת ערר|תיקון: תשכ״ח, תשכ״ח־3, תש״ל־10, תשל״ז־6, תשמ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרופא המוסמך, רשאי לערור בפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום שהודעה לו ההחלטה האמורה. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הערר תפעל במותבים של שלושה רופאים; חברי המותב והיושב ראש שלו ייקבעו בידי יושב ראש הועדה מתוך הרשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות. {{ח:סעיף|195א|החלטות ועדת הערר|תיקון: תשמ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לשנותה או לבטלה או להורות על בדיקה מחודשת בידי הרופא המוסמך (להלן – בדיקה מחודשת) של מבקש רשיון הנהיגה או של בעל רשיון הנהיגה (להלן בתקנה זו – המבקש) או ליתן החלטה אחרת ככל שיחייב הענין. {{ח:תת|(ב)}} קבעה ועדת הערר מועד לבדיקה מחודשת של מבקש לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת לפני המועד שקבעה הועדה. {{ח:תת|(ג)}} דחתה ועדת הערר את הערר בלי שקבעה מועד לבדיקה מחודשת כאמור בתקנת משנה (ב) לא תיערך למבקש בדיקה מחודשת אלא אם חלפה שנה מיום שניתנה ההחלטה של ועדת הערר. {{ח:תת|(ד)}} נבדק מבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנת משנה (ב) או (ג) ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת נוספת אלא אם חלפו שנתיים מיום שנתנה ועדת הערר את החלטתה. {{ח:תת|(ה)}} המבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנות משנה (ג) או (ד) יצרף לבקשתו חוות דעת מפורטת החתומה בידי רופא מומחה. {{ח:סעיף|195ב|אגרות|תיקון: תשמ״ז}} {{ח:ת}} אגרה בעד בדיקה רפואית או בעד ערר בפני ועדת ערר כאמור {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|בסימן זה}} תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} וכאמור {{ח:פנימי|סעיף 15א|בתקנה 15א}}. {{ח:סעיף|195ג|מסירת מידע רפואי|תיקון: תשמ״ט־9, תש״ן}} {{ח:תת|(א)}} רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, ימסרו למבקש רשיון נהיגה או לבעל רשיון נהיגה שבדקוהו, לפי בקשתו, את תוצאות הבדיקה הרפואית שנערכה לו, ממצאיה ונימוקים (להלן – הממצאים). {{ח:תת|(ב)}} סברו רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, כי מסירת הממצאים, כולם או חלקם, לידי מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה עלולה לפגוע בו מטעמים רפואיים, ימסרו את הממצאים שביקש לידי רופא מטעמו. {{ח:סעיף|196|בדיקות רפואיות חוזרות|תיקון: תש״ל־10, תשל״א־4, תשל״ז־6, תשמ״ט־9, תשנ״ג, תשנ״ו־7, תשנ״ט־2, תשס״ה־4, תשס״ו־2, תש״ע־12, תש״ע־16, תשע״ז־3, תשע״ז־9, תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8, תשפ״ד־12}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנות 182 עד 185}} וכן בעל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}} ומורה מוסמך חייב לעבור בדיקות רפואיות בהתאם {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|לסימן זה}} אחת לחמש שנים החל בשנה שבה מלאו לו 60 שנה ועד לשנה שבה מלאו לו 70 שנה, ואחרי כן כל שנתיים ובכל פעם שיחדש את רישיון הנהיגה שלו לפחות. {{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון נהיגה לרכב מסוג שלא צויין בתקנת משנה (א) חייב לעבור בדיקות רפואיות כאמור בשנה שבה מלאו לו 75 שנה ובשנה שבה מלאו לו 80 שנה, ואחרי כן כל שנתיים ובכל פעם שיחדש את רישיון הנהיגה שלו לפחות. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} על בדיקות כאמור בתקנה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 191א|תקנות 192 {{ח:הערה|[צ״ל: 191א]}} עד 195ג}}. {{ח:תת|(ד)}} לא התייצב בעל רשיון כאמור לבדיקות כאמור בתקנה זו או שנבדק ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב, לא יחודש רשיון הנהיגה שלו. {{ח:סעיף|197|כושר שמיעה|תיקון: תשל״ז־6, תשמ״ג־4, תשנ״ט־2, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|תקנות 184 עד 185}} או היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנה 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}} אלא למי שכושר השמיעה באוזן אחת לפחות שלו אינו פחות מ־40 דציבלים לפי ממוצע תדירויות 500, 1000 ו־2000 הרץ. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במכשיר שמיעה כדי להתאים את כושר שמיעתו לקבוע בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|198|חדות הראיה|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ז־6, תש״ם־3, תש״ם־7, תשמ״ג־4, תשנ״ד־4, תשנ״ה־4, תשנ״ט־2, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בדיקת חדות הראיה תיעשה בכל עין בנפרד ותימדד לפי שיטת סנלן (Snellen) כאשר על הנבדק לזהות לפחות 4 ספרות מתוך 5. {{ח:תת|(ב)}} חדות הראיה לא תהיה גרועה – {{ח:תתת|(1)}} מ־6/12 בעין אחת לפחות, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176}}, {{ח:פנימי|סעיף 177|177}}, {{ח:פנימי|סעיף 179|179}} {{ח:פנימי|סעיף 180|ו־180}}; {{ח:תתת|(2)}} מ־6/12 בכל אחת משתי העיניים, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|תקנות 178}} {{ח:פנימי|סעיף 181|ו־181 עד 185}}, או לגבי מבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}. {{ח:סעיף|199|שדה ראיה|תיקון: תשמ״ג־4, תשמ״ד־2, תשנ״ד־4, תשנ״ט־2, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשע״א־7}} {{ח:תת|(א)}} שדה הראייה לא יפחת – {{ח:תתת|(1)}} מ־120 מעלות בכיוון אופקי בשתי העינים יחד, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176}}, {{ח:פנימי|סעיף 177|177}}, {{ח:פנימי|סעיף 179|179}} {{ח:פנימי|סעיף 180|ו־180}}, גם אם מבקש הרשיון כאמור סובל מאבדן הרבע העליון של שדה הראייה (Quadrinopsia); ולגבי מבקש רשיון כאמור שיש לו כושר ראייה בעין אחת בלבד יהיה אותו שדה ראייה בעין האחת; {{ח:תתת|(2)}} מ־140 מעלות בכיוון אופקי בשתי העיניים יחד, לגבי מבקש רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|תקנות 178}}, {{ח:פנימי|סעיף 181|181 עד 185}}, או לגבי מבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ינתן רשיון נהיגה למבקש הסובל – {{ח:תתת|(1)}} מאבדן יותר ממחצית הרביע התחתון של שדה הראיה או מאבדן שדה הראיה מסוג המיאנופסיה (Hemianopsia) או סקוטומה (Scotoma) מרכזית; {{ח:תתת|(2)}} מאבדן הרביע העליון של שדה הראיה או שאין לו ראיה בינוקולרית (Binocular Vision) מלאה, אם הוא מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנות 181 עד 185}} או מבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}. {{ח:תת|(ג)}} בדיקת שדה הראיה כאמור בתקנת משנה (ב), תיעשה עם תיקון אופטי בפרימטר גולדמן מכויל באיזופטר (Isopter‏) III 4 E ולא בפרימטר ממוחשב ואולם אם למבקש ליקוי ברבע התחתון של שדה הראיה או פגיעה ברשתית שגרמה לליקוי בשדה הראיה, רשאי הרופא המוסמך לבדוק את שדה הראיה בדרך האמורה בתקנת משנה (ד). {{ח:תת|(ד)}} בדיקת שדה הראיה על ידי ועדת ערר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 195|בתקנה 195}}, תהיה לפי שיטת איסטרמן עם פרימטר ממוחשב בחדר סטנדרטי ולא יינתן רשיון למבקש אלא אם כן קיבל ציון 85 לפחות. {{ח:סעיף|200|מכשירים אופטיים|תיקון: תשמ״ג־4, תשמ״ד, תשנ״ד־4, תשנ״ט־2, תשס״ג־4, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במשקפיים או בעדשות מגע כדי להתאים את ראייתו לחדות הראיה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 198|בתקנה 198}}. {{ח:תת|(ב)}} ההפרש בין עצמת הזכוכיות במכשירים אופטיים לעין אחת ובין עצמת הזכוכית לעין השניה (Anisometropia), למבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנות 181 עד 185}} או מבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}} לא יעלה על 4.5 דיאופטריות. {{ח:סעיף|201|חוסר עדשה|תיקון: תשכ״ה־9, תשכ״ח, תש״ל־10, תשמ״ג־4, תשנ״ט־2, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשס״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176 עד 180}} הסובל מחוסר עדשה (Aphakia), לא ינהג רכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב מכשיר אופטי כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בתקנות 198(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 199|ו־199(א)(1)}}. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנות 181 עד 185}}, או מבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנה 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}, הסובל מחוסר עדשה, לא ינהג ברכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב עדשת מגע כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בתקנות 198(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 199|ו־199(א)(2)}}. {{ח:סעיף|201א|עדשה מושתלת|תיקון: תשמ״ג־4}} {{ח:ת}} כושר הראייה של מבקש רשיון נהיגה שלו עדשה מושתלת (Pseudophakia) ייבדק על פי האמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בתקנות 198}} {{ח:פנימי|סעיף 199|ו־199}} ויעמוד בתנאים האמורים {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|בסימן זה}}. {{ח:סעיף|201ב|עוורון לילה|תיקון: תשמ״ג־4}} {{ח:ת}} מבקש רשיון נהיגה הסובל מעוורון לילה, לא ינהג רכב מנועי בזמן תאורה. {{ח:סעיף|201ג|ראייה כפולה|תיקון: תשמ״ג־4, תשנ״ט־2, תשס״ג־4, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176 עד 180}} הסובל מראייה כפולה לא ינהג רכב מנועי אלא כשעינו האחת מכוסה. {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנות 181 עד 185}} או היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}} למבקש הסובל מראייה כפולה. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: בחינות}} {{ח:סעיף|202|בדיקות לפני בחינה|תיקון: תשמ״ג־4, תשע״ז־3, תשפ״ג־5}} {{ח:תת|(א)}} תוצאות של בחינות ובדיקות שעמד בהן מבקש רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2|פרק זה}} יהיו בתוקף לתקופה של חמש שנים. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון נהיגה שקיבל אישור רפואי לנהיגה כאמור {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|בסימן ג׳}}, יצהיר לפני כל בחינה אם חל או לא חל כל שינוי במצב בריאותו כמפורט בטופס שמילא רופא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בתקנה 192}}, וכן כי לא נפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה. {{ח:סעיף|203|בחינות|תיקון: תשמ״ג־4, תשנ״ב־3, תשנ״ט־9, תשס״ה־4, תשס״ז־8, תשע״א־7}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה ייבחן בהתאם לתקנות אלה בבחינה עיונית ובבחינה מעשית. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176 עד 178}}, אשר בידו רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}}, פטור מבחינה עיונית, ואם היה בידו רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}} במשך שלוש שנים לפחות והוא מבקש רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנה 176}}, יהיה פטור גם ממבחן התנהגות בדרך בבחינה המעשית. {{ח:תת|(ג)}} מבקש רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנה 176}} אשר עבר את הבחינה המעשית בתלת־אופנוע, רשיונו יוגבל לנהיגה בתלת־אופנוע בלבד. {{ח:סעיף|204|רכב לביצוע בחינה מעשית|תיקון: תשכ״ח, תש״ל־10, תשל״א־2, תשל״ט, תשמ״ד־4, תשנ״א, תשנ״ד, תשע״ח־13}} {{ח:תת|(א)}} הבחינה תיערך במקום, בזמן וברכב שתורה רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} לא תיערך בחינה אלא ברכב שהתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בתקנה 225(א)(2)}} וכן שקיים לגבי נהיגתו של הנבחן בו בעת הבחינה ביטוח להנחת דעתה של רשות הרישוי. {{ח:תת|(ג)}} נבחן הנוהג ברכב, כשהוא מלווה על ידי בוחן, פטור מחובת רשיון נהיגה. {{ח:תת|(ד)}} הבחינה באופנוע יכול שתיערך כשהבוחן מלווה עד שלושה נבחנים כאשר הבוחן והנבחנים נוהגים כל אחד באופנוע; לא תיערך בחינה כאמור בתקנת משנה זו אלא אם כל אחד מהנבחנים עמד במבחנים של כושר שליטה ברכב שנערכו במקום שאישרה לכך רשות הרישוי. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|205|הבחינה העיונית|תיקון: תשכ״ד־5, תשס״ז־8}} {{ח:ת}} בבחינה העיונית ייבחן מבקש רשיון נהיגה בנושאים אלה, כולם או מקצתם: {{ח:תת|(1)}} דיני התעבורה; {{ח:תת|(2)}} צורת התמרורים, משמעותם והמודעות המצויות בהם או בקשר להם; {{ח:תת|(3)}} התנהגות בדרך; {{ח:תת|(4)}} אופן פעולת רכב מנועי, חלקיו ומנועיו, השימוש והטיפול בהם. {{ח:סעיף|206|הבחינה המעשית|תיקון: תשכ״ד־5, תשס״ז־8, תשע״ח־13}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תערוך את הבחינה המעשית בנהיגה לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ד|סימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} בבחינה המעשית ייבחן מבקש רשיון נהיגה בפעולות אלה, כולן או מקצתן: {{ח:תתת|(1)}} התנעה; {{ח:תתת|(2)}} נהיגה ותמרון במצבים שונים; {{ח:תתת|(3)}} עצירה לרבות בלימה; {{ח:תתת|(4)}} נתינת אותות וסימנים וציות לתמרורים; {{ח:תתת|(5)}} התנהגות בדרך; {{ח:תתת|(6)}} טיפול ברכב מנועי. {{ח:סעיף|206א|אישור מרכז בחינות מעשיות בנהיגה|תיקון: תשע״ח־13}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לבצע בחינה מעשית בנהיגה באמצעות מפעיל מרכז בחינות מעשיות בנהיגה שרשות הרישוי אישרה לכך והתקשרה עמו בחוזה, שנבחר לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}} ({{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ד|בסימן זה}} – התקשרות עם רשות הרישוי), לאחר שמצאה כי התקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מעסיק את אלה: {{ח:תתתת|(א)}} עובדים העומדים בתנאים לשם קבלת הסמכה לבוחני נהיגה שפורטו במסגרת ההתקשרות עם רשות הרישוי, ושמספרם כפי שפורט במסגרת ההתקשרות כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} מנהל מקצועי העומד בדרישות שפורטו בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי; {{ח:תתתת|(ג)}} בעלי תפקידים אחרים הנדרשים, לשם ניהולו המקצועי, כפי שפורט בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי; {{ח:תתת|(2)}} עומדים לרשותו כלי רכב לצורך עריכת בחינות מעשיות בנהיגה לדרגות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 178}}, לשימוש בוחני הנהיגה באתרים שבהם מתבצעות בחינות כאמור; {{ח:תתת|(3)}} עומד לרשותו ציוד הנדרש לשם יישום תקנות אלה, כמפורט בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי; בכלל זה, ציוד מחשוב, עמדות צפייה בסרטונים, ומקום ומיתקנים לנוחות הנבחנים ומורי הנהיגה שלהם; {{ח:תתת|(4)}} הוא פועל על פי {{ח:פנימי|סעיף 206ב|תקנות 206ב עד 206ד}} ועל פי תנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי, וכן ערך נוהלי עבודה שאישרה רשות הרישוי המבטיחים עמידה באמור בתקנות האמורות ובתנאים כאמור. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מידע בדבר אופן עריכת הבחינה המעשית בנהיגה ובכלל זה מידע בדבר צילום מהלך הבחינה, האופן שבו נקבעים מסלול הבחינה וזהות הבוחן שיערוך אותה, המקום והמועדים שבהם ניתן לצפות בסרטוני הבחינה והמועד שבו ניתן להגיש ערר על תוצאות הבחינה ואופן הגשתו. {{ח:סעיף|206ב|אופן ביצוע בחינה מעשית בנהיגה|תיקון: תשע״ח־13}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תקיים בחינה מעשית בנהיגה באמצעות בוחן נהיגה שייבחר ביום הבחינה מבין הבוחנים הזמינים לבחון באותו יום שהם גם מוסמכים לבחון לדרגת רישיון הנהיגה שלגביה נערכת בחינה מסוימת. {{ח:תת|(ב)}} בחינה מעשית בנהיגה תתבצע במסלול נסיעה שייבחר באופן אקראי וממוחשב מבין המסלולים שאישרה רשות הרישוי, ותכלול ביצוע של מגוון פעולות מבין אלה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 206|בתקנה 206}}. {{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי תיצור טופס בחינה ממוחשב לצורך חיווי תקינות או אי־תקינות של ביצוע של כל אחת מן הפעולות שנכללו בבחינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ב|בתקנה 206ב(ב)}}, בנפרד, ולצורך ציון נטילת השליטה ברכב מידי הנבחן. {{ח:תת|(ד)}} מהלך הבחינה המעשית בנהיגה, למעט בחינה לדרגות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 179}}, יתועד על ידי מצלמות שיצלמו את פנים הרכב ואת הסביבה מחוץ לו, באמצעות סרטונים שיקליטו את הנאמר בפנים הרכב אך שלא ייראו בהם פניהם של הנוסעים ברכב ושלא יאפשרו את זיהוי פניהם של עוברי הדרך מחוץ לו בעת הצפייה בהם. {{ח:תת|(ה)}} הסרטונים שצולמו כאמור בתקנת משנה (ד), יישמרו במחשב הלוח של הבוחן, ויועברו למאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה של רשות הרישוי בתום כל סבב מבחנים המסתיים בנקודת היציאה אליהם, ולכל המאוחר בתום יום העבודה; לאחר העברת הסרטונים למאגר כאמור, יימחקו הסרטונים ממחשב הלוח. {{ח:סעיף|206ג|תוצאת הבחינה המעשית בנהיגה|תיקון: תשע״ח־13}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תקבע את תוצאת הבחינה המעשית בנהיגה באופן ממוחשב, על פי שקלול ממוחשב של החיוויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ב|בתקנה 206ב(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תחליט אם לתת לנבחן רישיון נהיגה, לפי תוצאת הבחינה המעשית בנהיגה ותוצאות שאר הבחינות והבדיקות שנערכו לו לפי תקנות אלה והיא תמסור לנבחן הודעה על החלטתה בתוך יום עבודה אחד מביצוע הבחינה, במסרון או באמצעות מורה הנהיגה שלו, לפי בקשת הנבחן. {{ח:סעיף|206ד|שמירת תיעוד מסלול הבחינה המעשית בנהיגה, טפסיה וצילומיה והעיון בהם|תיקון: תשע״ח־13}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תשמור במאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה, לגבי כל בחינה מעשית בנהיגה שנערכה, את כל אלה (להלן – החומר שנאגר): {{ח:תתת|(1)}} טופס הבחינה שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 206ב|תקנה 206ב(ג)}}; {{ח:תתת|(2)}} צילום מהלך הבחינה שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 206ב|תקנה 206ב(ד)}}. {{ח:תת|(ב)}} שמירה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה עד לתום תקופה של 30 ימים מיום הבחינה, לכל היותר, ובתום התקופה האמורה תבער רשות הרישוי ממאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה את החומר שנאגר. {{ח:תת|(ג)}} מאגר נתוני הבחינות לא יכלול כל מידע נוסף זולת האמור בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ד)}} נבחן או מורה הנהיגה שלו, רשאי, בתקופה של עד 7 ימים מהיום שבו קיבל את הודעת רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ג|בתקנה 206ג(ב)}}, בשעות העבודה שפורסמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206א|בתקנה 206א(ב)}}, לעיין בחומר שנאגר. {{ח:תת|(ה)}} לאחר התקופה האמורה בתקנת משנה (ד) עד לביעורו של החומר שנאגר, העיון בו יהיה פתוח לפני הגורמים האלה, כמפורט לצדם: {{ח:תתת|(1)}} לפני מפקח של רשות הרישוי שרשות הרישוי אישרה לשם הפיקוח על ביצוע הבחינה המעשית לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ד|סימן זה}} ולפי תנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי ולשם קבלת החלטה בערר שהוגש לפי {{ח:פנימי|סעיף 206ה|תקנה 206ה}}; פיקוח לפי פסקת משנה זו ייערך בהתאם לאמות המידה שרשות הרישוי גיבשה לצורך כך ובלבד שהפיקוח יכלול צפייה בחלק מסרטוני הבחינה בלבד ולא יכלול צפייה בסרטוני הבחינה באופן רצוף ובזמן שהבחינה מתקיימת; {{ח:תתת|(2)}} לפני עובדי מרכז הבחינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206א|בתקנה 206א}} שרשות הרישוי אישרה לצורך בדיקת אופן הביצוע של בחינת הנהיגה המעשית באמצעות הבוחנים שמעסיק מרכז הבחינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206א|בתקנה 206א}}; בבדיקה כאמור יבחנו עובדי מרכז הבחינות כי ביצוע הבחינה נערך בהתאם לתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי. {{ח:תת|(ו)}} רשות הרישוי תפריד את מאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה מכל מאגר מידע אחר, והיא לא תעביר את המידע הכלול בו או מקצת המידע, לכל מאגר מידע אחר והיא לא תצליבו עם כל מידע אחר. {{ח:סעיף|206ה|ערר על הבחינה המעשית בנהיגה|תיקון: תשע״ח־13}} {{ח:תת|(א)}} נבחן בבחינה מעשית בנהיגה החולק על תוצאת הבחינה המעשית או על חיווי בטופס הבחינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ב|בתקנה 206ב(ג)}}, רשאי להגיש לרשות הרישוי ערר מקוון, בעצמו או באמצעות מורה הנהיגה שלו, בתוך 7 ימים מהיום שבו קיבל את הודעת רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ג|בתקנה 206ג(ב)}}; בערר יצוינו פרטי הנבחן, האופן שבו הוא מבקש כי תימסר לו ההחלטה בערר, מועד הבחינה, ונימוקי הערר. {{ח:תת|(ב)}} מפקח של רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ד|בתקנה 206ד(ה)(1)}}, רשאי, לאחר שעיין בערר ובחומר שנאגר הנדרש להחלטה בערר, להחליט על שינוי החיווי שניתן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ב|בתקנה 206ב(ג)}} לגבי אחת או יותר מבין הפעולות שביצע הנבחן במהלך הבחינה המעשית בנהיגה וכן רשאי הוא לשנות את תוצאת הבחינה בהתאם לשינוי החיווי כאמור, בתוך 14 ימים מיום הגשת הערר; לא שינה מפקח את תוצאת הבחינה, רשאי הנבחן להיבחן מחדש באופן המפורט בתקנות אלה. {{ח:תת|(ג)}} מצא המפקח של רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ד|בתקנה 206ד(ה)(1)}} כי בחינת הנהיגה המעשית בוצעה שלא באופן הקבוע {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ד|בסימן זה}}, יראו את הנבחן כמי שלא ביצע את הבחינה. {{ח:תת|(ד)}} ההחלטה בערר תימסר לנבחן באופן שהוא ביקש על גבי הערר. {{ח:סעיף|207|בחינות נוספות|תיקון: תשכ״ד־5, תשמ״ב־2, תשנ״ו־7, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנות 181 עד 183}} ייבחן גם בידיעות על אופן הטענת מטען, הובלתו ופריקתו. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א) וכן מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|תקנות 184}} {{ח:פנימי|סעיף 185|ו־185}} ייבחן גם בכיבוי שריפות ברכב מנועי. {{ח:תת|(ג)}} מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|תקנות 184}} {{ח:פנימי|סעיף 185|ו־185}} ייבחן גם בענינים אלה, כולם או מקצתם: {{ח:תתת|(1)}} ידיעת השפה העברית המדוברת; {{ח:תתת|(2)}} ידיעות בשפה הערבית במידה הדרושה למילוי תפקידו כנהג ציבורי; {{ח:תתת|(3)}} ידיעת הארץ, ישוביה ומוסדותיה החשובים; {{ח:תתת|(4)}} עקרונות התנהגות של נהג ציבורי; {{ח:תת|(5)}} הגשת עזרה ראשונה לנפגעים. {{ח:סעיף|207א||תיקון: תשל״ט, תש״ם־3, תשמ״ג, תשמ״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|207ב|מבחנים ובדיקות לנהג חדש|תיקון: תשע״ג־9, תשע״ז־3}} {{ח:ת}} נהג חדש אשר הורשע בעבירה מן העבירות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 3|בתוספת השלישית לפקודה}}, לא יחודש רישיון הנהיגה שבידו אלא אם כן יעמוד בבחינות ובבדיקות אלה: {{ח:תת|(1)}} אם לא הטיל עליו בית המשפט עונש של פסילה מהחזיק רישיון נהיגה, או שהטיל עליו פסילה כאמור לתקופה של עד 3 חודשים – בחינה עיונית; {{ח:תת|(2)}} אם הטיל עליו בית המשפט עונש של פסילה מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה העולה על שלושה חודשים – בחינה עיונית ובחינה מעשית; {{ח:תת|(3)}} נוסף על האמור בפסקאות (1) ו־(2), אם הורשע לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|סעיף 62(3) לפקודה}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26(2)}} או בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש – גם בדיקות רפואיות אצל הרופא המוסמך. {{ח:סעיף|208|מסירת פרטים ותשובות|תיקון: תשכ״א}} {{ח:ת}} מי שחייב להיבחן כאמור {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ד|בסימן זה}} חייב להמציא לבוחן פרטים מלאים ונכונים או תעודות שיידרש. {{ח:סעיף|209|כשלון בבחינה|תיקון: תשס״ז־8}} {{ח:ת}} נכשל מבקש רשיון נהיגה בבחינה, רשאית רשות הרישוי לקבוע את המועד שבו ייבחן שנית לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים מיום הבחינה הקודמת. {{ח:סעיף|210|אגרת בחינה נוספת|תיקון: תשכ״ד־5, תשס״ז־8}} {{ח:תת|(א)}} בשעת הגשת בקשה להיבחן ישלם המבקש את אגרת הבחינה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בתוספת הראשונה חלק א׳}}. {{ח:תת|(ב)}} לא התייצב המבקש לבחינה, או התייצב ונכשל בה, ונקבע לו מועד נוסף לבחינה, ישלם המבקש אגרת בחינה כאמור בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} חובת תשלום אגרת בחינה נוספת לפי תקנת משנה (ב) לא תחול בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא לא התייצב לבחינה והודיע לרשות הרישוי לפני מועד הבחינה על אי־התייצבותו למועד שנקבע ונתן סיבה סבירה, להנחת דעתה של רשות הרישוי, על אי־יכולתו להתייצב; {{ח:תתת|(2)}} הוא התייצב לבחינה, אך הבחינה לא קויימה בשל תקלות שנתגלו ברכב, בעת הבחינה; {{ח:תת|(3)}} הוא התייצב לבחינה והבחינה נדחתה או לא קויימה על פי הוראות רשות הרישוי. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: הזמנת בעלי רשיונות לבירור, לקבלת הדרכה, לבחינה ולבדיקה|תיקון: תשל״ז־2}} {{ח:סעיף|211|הזמנת בעל רשיון נהיגה לבירור}} {{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית להזמין בעל רשיון נהיגה להתייצב בפניה במקום ובמועד הנקובים בהזמנה, לשם – {{ח:תת|(1)}} בירור כושר הנהיגה שלו, לרבות פסילתו מהחזיק ברשיון או התנאת תנאים ברשיון; {{ח:תת|(2)}} בירור נסיבות כל עבירה הנוגעת לכושר הנהיגה שלו, ושעליה הורשע; {{ח:תת|(3)}} כל ענין אחר הקשור בכושר הנהיגה שלו וברשיון הנהיגה שבידו, לרבות עניני הסברה והדרכה. {{ח:סעיף|212|הזמנת בעל רשיון נהיגה לבדיקה ולבחינה|תיקון: תשכ״ח, תשל״ז־6, תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית בכל עת להזמין מבקש רישיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה לבדיקה רפואית לרבות בדיקת כושר ולבחינה עיונית ומעשית, והוראות {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}} – למעט {{ח:פנימי|סעיף 209|תקנה 209}} – יחולו על המוזמן כאילו הוא מבקש רשיון נהיגה. {{ח:תת|(ב)}} נכשל בעל רשיון נהיגה בבדיקה או בבחינה, רשאית רשות הרישוי לפסלו מהחזיק רשיון נהיגה או לכלול ברשיון תנאים כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 53|בסעיף 53 לפקודה}}. {{ח:תת|(ג)}} האגרה בעד בדיקה רפואית לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ לפרק השני}} והאגרה בעד הדרכה בנהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 54|סעיף 54 לפקודה}}, יהיו בשיעורים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|212א|הפקדת רשיון נהיגה של מוזמן|תיקון: תשל״ז־2}} {{ח:ת}} הוזמן בעל רשיון נהיגה לבירור, לבדיקה, לבחינה, לקבלת הסבר או הדרכה בנהיגה, רשאית רשות הרישוי להורות על הפקדת רשיונו עד לסיום הבירור, הבדיקה, הבחינה או ההדרכה, ולתת לו רשיון לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שקבעה ברשיון זמני לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים. {{ח:סעיף|212ב|פסילת רישיון לנהגים מסוכנים|תיקון: תש״ע־15}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תפסול את רישיון הנהיגה של נהג שבדרך נהיגתו יש משום סכנה לעוברי דרך כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 56|בסעיף 56 לפקודה}}, לחמש שנים, אם הורשע בכך שבמהלך 5 שנים רצופות שקדמו להחלטתה של רשות הרישוי ביצע אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} 30 עבירות תעבורה, למעט עבירות חניה; {{ח:תתת|(2)}} חמש עבירות מהעבירות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 40א|בסעיף 40א(א)(1) לפקודה}} או {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 10|בתוספת העשירית לה}}. {{ח:תתת|(ב)}} קביעת קיומן ותוקפן של הרשעות לצורך תקנה זו, תהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 545|בתקנה 545}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, לקצר את תקופת הפסילה מטעמים אישיים מיוחדים של הנהג שתרשום בהחלטתה, ובכלל זה נכות או מצב רפואי קשים שלו או של בן משפחתו הקרוב המצריך נהיגה שלו ברכב, ובלבד שתקופת הפסילה לא תפחת משלוש שנים; לעניין תקנת משנה זו, לא יראו את היות רישיון הנהיגה מקור פרנסתו של הנהג כטעם אישי המצדיק לקצר את הפסילה. {{ח:תת|(ד)}} אין בתקנה זו כדי לגרוע מתוקפה או מתקופתה של כל פסילה אחרת שהוטלה על הנהג. {{ח:סעיף|213|השתלמות בנהיגה|תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״א־5, תשס״ו־2, תש״ע־16, תשע״א־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תזמין בכל שנה בעל רשיון נהיגה למעט מי שהוא בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179}}, בלבד, שבאותה שנה מלאו חמש שנים מיום שקיבל לראשונה את רשיון הנהיגה, שיעבור השתלמות בנהיגה במועד ובמקום שקבעו רשות הרישוי או מי מטעמה ויעמוד בהצלחה במבחן בסופו (להלן – השתלמות בנהיגה); תקנה זו תחול גם על מי שקיבל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 216|תקנה 216}}, אם במועד שבו ניתן לו הרישיון, חלפו פחות משנתיים מיום שקיבל לראשונה רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 562|בתקנה 562}}. {{ח:תת|(ב)}} משתתף בהשתלמות בנהיגה שנעדר מעל 20% משעות הלימוד שבה, או שנכשל שלוש פעמים במבחן שבסופה, יראו אותו כמי שלא עבר את ההשתלמות; על אף האמור בתקנת משנה זו, רשאית רשות הרישוי לפטור בעל רישיון נהיגה מנוכחות בהשתלמות אם שוכנעה כי אין הוא מסוגל להשתתף בה עקב מגבלה גופנית או כי אין הוא מבין את השפות שבהן היא מתקיימת, ובלבד שתורה על תנאים לפטור שיבטיחו כי מי שניתן לו פטור כאמור, ילמד באופן אחר את התכנים הנלמדים בה. {{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי לא תחדש רשיונו של בעל רשיון נהיגה כמשמעותו בתקנת משנה (א), במועד חידוש הרשיון שיחול לאחר שהוזמן כאמור, אלא אם כן הציג אישור כי עבר השתלמות בנהיגה. {{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי רשאית לפטור בעל רשיון נהיגה כמשמעותו בתקנת משנה (א) מלקבל השתלמות בנהיגה אם קיבל הדרכה אחרת בנהיגה על פי התקנות. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|213א|השתלמות מעשית בנהיגה|תיקון: תשס״ג־7, תשס״ה־18}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 213א|בתקנות 213א עד 213ח}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נהיגה“ – {{ח:תתתת|(1)}} נוהג חדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12א|בסעיף 12א לפקודת התעבורה}}, למעט נוהג חדש שהוא בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179}}; {{ח:תתתת|(2)}} בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנות 182}}, {{ח:פנימי|סעיף 183|183}}, {{ח:פנימי|סעיף 184|184}} לנהיגת רכב ציבורי {{ח:פנימי|סעיף 185|ו־185}}, בעל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|או 190(2) ו־(3) לתקנות העיקריות}} או בעל היתר לפי תקנה 7 לתקנות התעבורה (תיקון מס׳ 2), התש״ס–2000; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משתלם“ – בעל רישיון נהיגה המבקש להשתלם בהשתלמות מעשית. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון נהיגה יעבור השתלמות מעשית בנהיגה (להלן – השתלמות מעשית), בהתאם לתכנית שתכין רשות הרישוי ובמגרש שאישרה לכך ופרסמה לגביו הודעה. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יעבור השתלמות מעשית לאחר תום שישה חודשים מיום שנעשה נוהג חדש וכל עוד הוא נוהג חדש; בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(2) יעבור השתלמות מעשית מדי חמש שנים. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשות הרישוי תהיה רשאית להתיר לחייל לעבור את ההשתלמות המעשית במהלך 30 חודשים מיום שהחייל נעשה נוהג חדש, אם הוגשה בקשה לגביו על ידי רשות הרישוי מטעם צבא־הגנה לישראל. {{ח:תת|(ה)}} רשות הרישוי לא תחדש את רישיונו של בעל רישיון נהיגה אלא אם כן עבר השתלמות מעשית לפי תקנות אלה. {{ח:סעיף|213ב|בקשה לאישור המגרש|תיקון: תשס״ג־7}} {{ח:ת}} רשות הרישוי תאשר מגרש לקיום השתלמות מעשית (להלן – המגרש), לאחר שיוכיח מבקש האישור להנחת דעתה, כי התקיימו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} המגרש תואם את המפרט הטכני שערכה והעמידה לעיון הציבור; {{ח:תת|(2)}} מבקש האישור התקשר להעסקתם של מנהל מקצועי ומדריכים שהוסמכו בהתאם לתקנות אלה; {{ח:תת|(3)}} בחזקתו של מבקש האישור כלי רכב שישמשו את המשתלמים בהשתלמות מעשית, וקיימת לגביהם תעודת ביטוח כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת הביטוח}} וביטוח לכיסוי סיכוני צד שלישי להנחת דעתה של רשות הרישוי, הכוללים שימוש בכלי הרכב להשתלמות מעשית; {{ח:תת|(4)}} לא נתקיים במבקש האישור האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3)}}, ואם היה מבקש האישור תאגיד, לא נתקיים בבעלי התאגיד האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3)}}. {{ח:סעיף|213ג|מדריך בהשתלמות מעשית|תיקון: תשס״ג־7, תשס״ה־18}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית להסמיך מדריך בהשתלמות מעשית, למבקש שנתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל; {{ח:תתת|(2)}} הוא בעל רישיון להוראת נהיגה או מחזיק בידו תעודת בוחן נהיגה שנתנה רשות הרישוי; {{ח:תתת|(3)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(4)}} הוא בעל רישיון נהיגה תקף לגבי אותו סוג רכב שבו הוא מבקש להדריך בהשתלמות מעשית בתקופה של 5 שנים לפחות, ועמד במבחן שליטה בו; על אף האמור בפסקה זו, רשאי בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנות 180}}, {{ח:פנימי|סעיף 181|181}}, {{ח:פנימי|סעיף 182|182}} {{ח:פנימי|סעיף 183|או 183}} לשמש מדריך בהשתלמות מעשית לבעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|תקנה 184}} לנהיגת רכב ציבורי; {{ח:תתת|(5)}} סיים קורס למדריכים בהשתלמות מעשית ועמד בהצלחה בבחינות שאישרה רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו־(5), רשאית רשות הרישוי על פי המלצת ועדת החריגים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 213ה|בתקנה 213ה}}, לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח להנחת דעתה כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם הדרכה בהשתלמות מעשית. {{ח:תת|(ג)}} תפקידי מדריך בהשתלמות מעשית הם כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} לוודא כי נתקיימו במשתלם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 213ו|תקנה 213ו}}; {{ח:תתת|(2)}} לערוך את ההשתלמות המעשית לפי תכנית הלימודים שהכינה רשות הרישוי. {{ח:סעיף|213ד|מנהל מקצועי של מגרש|תיקון: תשס״ג־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית להסמיך מנהל מקצועי של מגרש למבקש שנתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל; {{ח:תתת|(2)}} הוא בעל הסמכה למדריך בהשתלמות מעשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 213ג|תקנה 213ג}}; {{ח:תתת|(3)}} הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי להנחת דעתה של רשות הרישוי; {{ח:תתת|(4)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(5)}} מחזיק בידו אחת או יותר מהתעודות האלה: כתב הסמכה לניהול מוסך במכונאות רכב כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)#סעיף 12|בסעיף 12 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}}, שמאי רכב כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)#סעיף 4|בסעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש״ם–1980}}, בוחן רכב כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת התעבורה}}, מנהל מקצועי של בית ספר לנהיגה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251}} או קצין בטיחות בתעבורה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו־(5), רשאית רשות הרישוי, על פי המלצת ועדת החריגים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 213ה|בתקנה 213ה}}, לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח, להנחת דעתה, כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם ניהול מקצועי של מגרש. {{ח:תת|(ג)}} תפקידי מנהל מקצועי של מגרש הם כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} לפקח על עריכת ההשתלמות המעשית לפי תכנית ההשתלמות שהכינה רשות הרישוי; {{ח:תתת|(2)}} לפקח על קיום התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 213ב|בתקנה 213ב}}; {{ח:תתת|(3)}} לפקח על תקינות וכשירות כלי הרכב שבחזקת המגרש בהתאם להוראות כל דין; {{ח:תתת|(4)}} לערוך השתלמויות מקצועיות למדריכים במגרש, לפי הוראות רשות הרישוי; {{ח:תתת|(5)}} לברר תלונות שהוגשו בכל הקשור להשתלמות מעשית. {{ח:סעיף|213ה|ועדת חריגים|תיקון: תשס״ג־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תמנה ועדת חריגים בת 5 חברים כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} שני נציגים של משרד התחבורה, שאחד מהם ישמש יושב ראש הועדה; {{ח:תתת|(2)}} נציג של האגף להכשרה מקצועית במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה; {{ח:תתת|(3)}} נציג הארגון של מורים לנהיגה המייצג את המספר הגדול ביותר של מורים לנהיגה; {{ח:תתת|(4)}} נציג ציבור. {{ח:תת|(ב)}} ועדת החריגים תדון בהרכב של שלושה חברים לפחות וביניהם נציג אחד של משרד התחבורה. {{ח:תת|(ג)}} ועדת החריגים תודיע לרשות הרישוי בכתב את המלצתה בדבר מתן פטור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 213ג|בתקנות 213ג(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 213ד|או 213ד(ב)}}, לפי הענין. {{ח:סעיף|213ו|תנאים לביצוע השתלמות מעשית|תיקון: תשס״ג־7}} {{ח:ת}} לא תבוצע השתלמות מעשית אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} רישיון הנהיגה של המשתלם הוא בר תוקף; {{ח:תת|(2)}} לרכב שבו מתבצעת השתלמות מעשית יש רישיון רכב תקף וביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 213ב|בתקנה 213ב(3)}}. {{ח:סעיף|213ז|סמכות רשות הרישוי|תיקון: תשס״ג־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית למנות מפקח מטעמה שיהיה רשאי – {{ח:תתת|(1)}} להיכנס בכל עת למגרש, לבקש הצגת כל מסמך או קובץ מחשב וכל פרט אחר הנוגע להפעלת המגרש; {{ח:תתת|(2)}} לזמן בכל עת את בעל המגרש, המנהל המקצועי של המגרש או מדריך בהשתלמות מעשית לבירור כל ענין הנוגע לביצוע ההשתלמות המעשית. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית לבטל, להתלות, לסרב לחדש או להתנות תנאים באישורו של מגרש, או בהסמכתו של מנהל מקצועי של מגרש או מדריך בהשתלמות מעשית אם – {{ח:תתת|(1)}} הופרו הוראות תקנות אלה או הוראות כתב ההסמכה; {{ח:תתת|(2)}} חל שינוי בפרט מן הפרטים אשר בהסתמך עליו ניתן האישור או כתב ההסמכה, או שנתברר כי פרטים אלה לא היו נכונים בעת מסירתם. {{ח:סעיף|213ח|תוקף הסמכות|תיקון: תשס״ג־7}} {{ח:ת}} אישור מגרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 213ב|תקנה 213ב}} או הסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 213ג|תקנות 213ג}} {{ח:פנימי|סעיף 213ד|ו־213ד}} יהיו לתקופה של 5 שנים, אלא אם כן החליטה רשות הרישוי אחרת במקרה מסוים מראש. {{ח:סעיף|214|משלוח ההזמנה|תיקון: תשס״א־5, תשס״ז־11, תשע״ז־3}} {{ח:ת}} הזמנה תישלח לבעל הרישיון בדואר רשום, לפי הכתובת שנרשמה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה, ויראו אותה כמסורה לבעל הרישיון בתום 15 ימים מיום משלוחה, אלא אם כן הכתובת הרשומה כאמור יסודה בטעות של רשות מרשויות המדינה. {{ח:סעיף|215|חובה להתייצב|תיקון: תשמ״ד־4, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון שהוזמן כאמור, חייב להתייצב במקום ובמועד הנקובים בהזמנה, אלא אם נתן לרשות הרישוי, לפני המועד הקבוע, סיבה סבירה לאי־יכלתו להתייצב. {{ח:תת|(א1)}} דרישה להמצאת מסמכים לרופא המוסמך, תישלח לבעל הרישיון בדואר רשום, לפי הכתובת הרשומה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה ויראו אותה כמסורה לבעל הרישיון בתום 15 ימים מיום משלוחה, זולת אם הוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה. {{ח:תת|(ב)}} לא התייצב בעל רשיון שהוזמן כאמור בתקנת משנה (א) או לא המציא מסמכים כפי שנדרש כאמור בתקנת משנה (א1) ולא נתן לרשות הרישוי סיבה סבירה לאי יכלתו להתייצב או להמציא את המסמכים כאמור, רשאית רשות הרישוי להתלות את תוקף רשיון הנהיגה שלו עד שיתייצב במקום ובמועד שקבעה. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן ו|סימן ו׳: המרת רישיון נהיגה|תיקון: תשס״ב־7}} {{ח:סעיף|216|רישיון נהיגה לבעל רישיון נהיגה לאומי|תיקון: תשכ״א, תשנ״ד־6, תשס״ב־7, תשס״ה־4, תשס״ו־2, תשס״ז־4, תש״ע־11, תשע״ז־3, תשע״ז־9, תשע״ז־10, תשע״ח־6, תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לתת למבקש רישיון נהיגה שבידו רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 562|בתקנה 562}}, שהוא בר תוקף, ושדרגתו מקבילה לאחת מהדרגות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 185}}, רישיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה הלאומי שלו, אם נתקיימו בו אלה: {{ח:תתת|(1)}} אם הוא – {{ח:תתתת|(א)}} נמצא בישראל לפי אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}} (להלן – עולה חדש) – הוא הגיש את בקשתו בתוך חמש שנים מיום עלייתו; {{ח:תתתת|(ב)}} תושב ישראל ושהה מחוץ לישראל, שישה חודשים רצופים לפחות לאחר קבלת הרישיון הלאומי – הוא הגיש את בקשתו בתוך חמש שנים מיום שובו לישראל; {{ח:תתתת|(ג)}} תושב מדינת חוץ – הוא הגיש את בקשתו בעת שהיתה ברשותו רישיון ישיבה בישראל, ובלבד שהוא הגיש את בקשתו בתוך 5 שנים מיום כניסתו לישראל ובלבד שרשות הרישוי לא תיתן לו רישיון נהיגה אלא לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176 עד 181}}; {{ח:תתת|(2)}} עומד בתנאי הגיל האמורים {{ח:פנימי|סעיף 188|בתקנות 188 עד 190}}; {{ח:תתת|(3)}} עמד בבדיקות ראיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בתקנות 198 עד 201ג}}, אלא אם כן הורתה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, שעליו לעמוד גם בבדיקות רפואיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 191א|תקנות 192 {{ח:הערה|[צ״ל: 191א]}} עד 197}}; {{ח:תתת|(4)}} לענין הדרגות המנויות – {{ח:תתתת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 181}}, עמד גם במבחן שליטה ולענין הדרגה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 181|בתקנה 181}}, עמד גם בבדיקות רפואיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191א|בתקנות 192 {{ח:הערה|[צ״ל: 191א]}} עד 197}}; {{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנות 182 עד 185}}, נתקיימו בו גם כל אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} עמד בבדיקות רפואיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191א|בתקנות 192 {{ח:הערה|[צ״ל: 191א]}} עד 197}}; {{ח:תתתתת|(2)}} עמד בהצלחה בבחינות נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|תקנות 203 עד 207}} {{ח:פנימי|סעיף 209|ו־209}}; {{ח:תתת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 181|בתקנות 181 עד 187}} – {{ח:תתתת|(1)}} הוא אף סיים קורס לנהגי רכב ציבורי שאישרה רשות הרישוי ועמד בבחינות ונתמלא בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 189|בתקנה 189(ד)(3)}}; {{ח:תתתת|(2)}} לא נתמלא בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}. {{ח:תת|(ב)}} לא עמד המבקש פעמיים במבחן שליטה, לא יינתן לו רישיון נהיגה, אלא אם כן עמד בבדיקות ובחינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191|בתקנות 191 עד 210}}. {{ח:תת|(ג)}} בעד מבחן שליטה ישלם הנבחן אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2א|בפרט 2א בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בתקנה זו, מבקש שהיה בעל רישיון נהיגה לאומי קבוע במשך חמש שנים לפחות, מדרגה המקבילה לאחת הדרגות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 180}} – {{ח:תתת|(1)}} פטור מבדיקת ראייה כאמור בתקנת משנה (א)(3); {{ח:תתת|(2)}} פטור ממבחן שליטה כאמור בתקנת משנה (א)(4). {{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי רשאית לפטור מבקש מקיום הבדיקות והמבחנים כאמור בתקנת משנה (א) כולם או חלקם, אם מתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לא חידש רישיון נהיגה שניתן לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}; {{ח:תתת|(2)}} הוא אזרח חוץ, בעל רישיון נהיגה לאומי תקף, המבקש להמיר רישיון נהיגה בדרגות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 178}} {{ח:פנימי|סעיף 180|ו־180}}, ובתנאי שהוא נמנה עם אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הסגל הדיפלומטי או הקונסולרי של מדינת חוץ; {{ח:תתתת|(ב)}} ארגון האומות המאוחדות; {{ח:תתתת|(ג)}} נציגות קרן המטבע הבין־לאומי או הבנק הבין־לאומי לשיקום ולפיתוח; {{ח:תתתת|(ד)}} ארגון בין־לאומי אחר – בהתאם לצו שנתן שר החוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק חסינויות וזכויות (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות)|חוק חסינויות וזכויות (ארגונים בין־לאומיים ומשלחות מיוחדות), התשמ״ג–1983}}; {{ח:תתתת|(ה)}} עובד זר מומחה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים)#סעיף 1|בפסקה (4) להגדרה ”עובד זר מומחה“ שבתקנה 1 לתקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים), התשס״ז–2007}}; {{ח:תתת|(3)}} רישיון הנהיגה הלאומי שברשותו ניתן לו מאת מדינה או גוף מדיני אחר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת השתים עשרה}} אשר בינו לבין ישראל קיימת אמנה בנושא המרת רישיונות נהיגה, וזאת בהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה באותה אמנה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לא תיתן רשות הרישוי רישיון למבקש שבידו רישיון נהיגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 578א|בתקנה 578א}}. {{ח:סעיף|217||תיקון: תשנ״ד־6, תשס״ב־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|217א||תיקון: תשכ״ו־7, תשל״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|218|פטור מתחולת כללי התקנות}} {{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית לפטור בהיתר בכתב, באופן כללי או למקרה מסויים מתחולת כל תקנה מתקנות {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}}, ולקבוע בו תנאים, לבטלו או לשנות תנאיו. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן ז|סימן ז׳: אגרות רשיון נהיגה}} {{ח:סעיף|219|אגרת רשיון נהיגה|תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״ט־4, תש״ס־3}} {{ח:תת|(א)}} אגרה בעד רשיון נהיגה או חידוש רשיון נהיגה תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בתוספת הראשונה חלק א׳}}. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון נהיגה או מבקש חידוש רשיון נהיגה ישלם את האגרה בעד רשיון נהיגה או בעד חידושו לבנק מורשה על פי דין לחשבון הסילוקים של רשות הרישוי. {{ח:תת|(ג)}} מבקש רשיון נהיגה או מבקש חידוש רשיון נהיגה אשר התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 174|בתקנה 174(ב)}}, לא ישלם את האגרה בעד רשיון נהיגה או בעד חידושו, אלא לפי אישור רשות הרישוי. {{ח:סעיף|220|פטור נציגים דיפלומטיים ונציגי האו״ם מאגרת רשיון נהיגה|תיקון: תשמ״א־3, תשמ״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת־חוץ או פקיד המועסק על ידי נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת־חוץ, שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, פטורים מתשלום אגרת רשיון נהיגה, ובלבד שאותה מדינה מעניקה פטור מקביל. {{ח:תת|(ב)}} נציג של ארגון האומות המאוחדות או אדם המועסק בשליחות מטעם ארגון האומות המאוחדות, וכן פקיד המועסק על ידי ארגון האומות המאוחדות שהם אזרחי־חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, פטורים מתשלום אגרת רשיון נהיגה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|220א||תיקון: תשל״ה־2, תשפ״א־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע2|חלק ג פרק 3|פרק שלישי: הוראה והדרכה בנהיגה}} {{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן א|סימן א׳: תלמיד נהיגה}} {{ח:סעיף|221|גיל הלומד נהיגה|תיקון: תש״ל־7, תשל״א־4, תשל״ה־7, תשל״ז, תשל״ז־6, תשמ״א־6, תשנ״א, תשנ״א־5, תשנ״ג־3, תשנ״ד־4, תשנ״ט־2, תשס״א, תשס״א־6, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשס״ז־8, תשע״ג־9, תשע״ח־3, תשע״ט־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ילמד אדם נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת הרכב בדרך אלא לאחר שמלאו לו – {{ח:תתת|(1)}} שש עשרה שנים – {{ח:תתתת|(א)}} אם הוא לומד לנהוג באופנוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנה 176}} ובלבד שהמציא למורה הנהיגה הסכמה בכתב של הורו או אפוטרופסו ללימוד הנהיגה, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים; {{ח:תתתת|(ב)}} אם הוא לומד לנהוג במכונה ניידת; {{ח:תתתת|(ג)}} אם הוא תלמיד במגמת מכונאות רכב בבית ספר מקצועי שאישרה, לצורך זה, רשות הרישוי ונתנה לו היתר ללמוד נהיגה; {{ח:תתת|(2)}} שמונה עשרה שנה – אם הוא לומד לנהוג ברכב אחר; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(2), רשאי אדם ללמוד נהיגה ברכב מנועי – {{ח:תתת|(1)}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנה 180(א)}} לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי; {{ח:תתת|(2)}} שבע עשרה שנה לגבי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181(א)(1)}}, ובלבד שלא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|התקנה האמורה}} אלא אם מלאו למבקש שמונה עשרה שנים. {{ח:תת|(ג)|(1)}} מבקש רשיון נהיגה לא ייבחן בבחינה המעשית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בתקנות 206}} {{ח:פנימי|סעיף 207|ו־207}} אלא אם כן מלאו לו שש עשרה שנים ותשעה חודשים אם הוא מבקש רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}}, ושבע עשרה שנים וחצי אם הוא מבקש רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181}}. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מבקש המיועד לשירות בטחון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, ואושר כי הוא נתקבל להכשרה קדם־צבאית בנהיגת רכב כבד וכי הוא לומד נהיגה אצל מורה מטעם צבא־הגנה לישראל, לא ייבחן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202|בתקנות 202 עד 210}} אלא אם כן מלאו לו שבע עשרה שנים. {{ח:תת|(ג1)}} מבקש רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176 עד {{ח:הערה|[במקור: או]}} 180}} רשאי להיבחן בבחינה העיונית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 205|בתקנה 205}}, אם מלאו לו 15 שנים וחצי. {{ח:תת|(ד)}} מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179}} רשאי ללמוד נהיגה בטרקטור אם מלאו לו חמש עשרה שנים. {{ח:סעיף|221א|לימוד נהיגה לתושב חוץ|תיקון: תשע״א־7, תשע״ז־9}} {{ח:ת}} מי שאיננו תושב ישראל, לא ילמד נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת רכב בדרך ולא ייבחן בבחינת נהיגה עיונית או מעשית, אלא אם כן יש בידו רישיון ישיבה בישראל. {{ח:סעיף|222|כשירות רפואית של הלומד נהיגה|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ז־6, תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}} {{ח:ת}} לא ילמד אדם נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת הרכב בדרך אלא אם הגיש הצהרה לרשות הרישוי או נבדק לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ לפרק השני}} וקיבל אישור כי לא נמצא כי קיימת מניעה רפואית להמשיך בהליך להוצאת רישיון נהיגה או אישור רפואי לנהיגה. {{ח:סעיף|223|אחריות המלמד נהיגה|תיקון: תשכ״ד־5, תשכ״ז־4, תשכ״ז־8, תשל״ז־6, תשנ״א, תשנ״ז־8, תשע״א־7, תשע״ט־5}} {{ח:תת|(א)}} לא ידריך אדם ולא יורה נהיגה בבית ספר אלא למי שנתמלאו בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 221|התקנות 221 עד 222}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ידריך אדם באופנוע ולא יורה נהיגה באופנוע אלא אם המדריך או המורה וכן המתלמד, הכל לפי הענין, חובשים קסדת מגן שסומנה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 9|בפרט 9 לחלק ג׳ בתוספת השניה}}, ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה. {{ח:תת|(ג)}} המורה נהיגה ברכב בבית ספר או המדריך אדם בנהיגה אחראי לקיומן של תקנות אלה בשעת ההוראה או ההדרכה. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: בתי ספר לנהיגה}} {{ח:סעיף|224|בקשה לרשיון|תיקון: תשל״ז־6}} {{ח:ת}} בקשת רשיון להחזקת בית ספר ולניהולו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 15|סעיף 15 לפקודה}} (להלן – רשיון בית ספר) תוגש לרשות הרישוי שבמחוזה מבקשים להקים את בית הספר. {{ח:סעיף|225|מתן רשיון|תיקון: תשל״ה־2, תשל״ט, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תש״ע־16, תשע״ח־13}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון בית ספר אלא לאחר שהמבקש הוכיח, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי עומדים לרשותו: {{ח:תתת|(1)}} מקום מתאים למשרד, למתן שירותים של בית ספר לנהיגה, להוראה עיונית ולהחניית הרכב של בית הספר, ובלבד שלא יהא בו מטרד או הפרעה לסדרי התנועה או לבטיחותה ולא יתנהל בו עסק אחר מלבד הוראת נהיגה; {{ח:תתת|(2)}} כלי רכב רשומים על שמו או על שם מורה מוסמך המלמד באותו בית ספר או על שם חברת החכר ובלבד שהחוכר הוא המבקש או מורה מוסמך המלמד באותו בית ספר ופרטיו נרשמו ברישיון הרכב מן הסוג המתאים להוראת נהיגה בבית ספר לנהיגה לפי מפרטים שקבעה רשות הרישוי ומותקנים בהם מיתקנים וציוד אחר שדרשה רשות הרישוי כדי להבטיח למי שמורה נהיגה בשעת ההוראה או לבוחן נהיגה בשעת הבחינה את השליטה המלאה ברכב, או כדי להבטיח תיעוד של מהלך הבחינה המעשית; {{ח:תתת|(3)}} המיתקנים והציוד הדרושים לצרכי הוראה; {{ח:תתת|(4)}} מנהל מקצועי שרשות הרישוי נתנה לו היתר לניהול בית ספר שיעמוד לרשות בית ספר אחד בלבד. {{ח:תת|(ב)}} לא נתקיים במבקש האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3)}}, ואם היה המבקש תאגיד, בבעלי התאגיד לא נתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3)}}. {{ח:סעיף|225א|בית ספר לנהיגת טרקטורים|תיקון: תשל״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון לבית ספר ללימודים עיוניים בנהיגת טרקטור, אלא לאחר שהמבקש הוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי עומדים לרשותו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מקום ומשרד מתאימים ללימודים עיוניים לנהיגת טרקטורים; {{ח:תתת|(2)}} מיתקנים וציוד הדרושים להוראה העיונית; {{ח:תתת|(3)}} מנהל מקצועי שמינתה לכך רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רשיון לבית ספר ללימודים מעשיים בנהיגת טרקטור אלא אם המבקש הוכיח לרשות הרישוי כי עומדים לרשותו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מגרש אימונים במקום מתאים שאישרה לכך רשות הרישוי; {{ח:תתת|(2)}} טרקטורים וגרורים מסוג ובמספר שתקבע רשות הרישוי; {{ח:תתת|(3)}} מנהל מקצועי שניתן לו היתר מאת רשות הרישוי; {{ח:תתת|(4)}} מקום מתאים למשרד בית הספר; {{ח:תתת|(5)}} מיתקנים וציוד הדרושים להוראת נהיגה בטרקטורים. {{ח:סעיף|225ב|אגרת רשיון לבית ספר|תיקון: תשמ״ז}} {{ח:ת}} אגרה בעד רשיון בית ספר לנהיגה תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בתוספת הראשונה חלק ב׳}} וכאמור {{ח:פנימי|סעיף 15א|בתקנה 15א}}. {{ח:סעיף|226|סמכויות הרשות}} {{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית לאשר את המנהל המקצועי או לסרב לאשרו, או להגביל ברשיון את המספר והסוג של כלי הרכב שיורשו לבית הספר ולקבוע בו את אזור פעולתו. {{ח:סעיף|227|רשיון לתאגיד}} {{ח:תת|(א)}} ניתן רשיון בית ספר לתאגיד – לא ייעשה כל שינוי בתאגיד על ידי הוספה או החלפה של חבר או שותף, או על ידי העברת השליטה בתאגיד או על ידי העברה, הוספה, חלוקה חדשה של זכויות, או על ידי ביטול, העברה או הקצאה חדשה של מניות, בין חברי התאגיד לבין עצמם או ביניהם לבין מי שאינו חבר התאגיד – אלא בהסכמה בכתב ומראש מאת רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} ניתן רשיון בית ספר לתאגיד שהשליטה בו היתה בידי תאגיד אחר או שהיו מניות ממניותיו בידי תאגיד אחר, יחולו הוראות תקנת משנה (א) גם על התאגיד האחר. {{ח:סעיף|228|העברת רשיון בית ספר}} {{ח:ת}} לא יעביר אדם רשיון בית ספר בכל דרך שהיא, ולא ירשה לאחר להחזיק או לנהל בית ספר על פי רשיון זה, אלא לפי היתר בכתב מאת רשות הרישוי. {{ח:סעיף|229|הצגת רשיון}} {{ח:ת}} בעל רשיון בית הספר יחזיקו במקום בולט בבית ספרו. {{ח:סעיף|230|סימני היכר}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע סימני היכר מיוחדים לרכב המשמש לצרכי הוראת נהיגה וכן את מידת הסימנים, צבעם, צורתם, מקום ואופן ציונם על הרכב. {{ח:תת|(ב)}} קבעה רשות הרישוי סימני היכר כאמור, חייב בעל בית ספר וכל מורה מוסמך המשתמש ברכב לסמן את הרכב כאמור בשעת הוראת הנהיגה. {{ח:תת|(ג)}} לא יסמן אדם רכב בסימן היכר כאמור, ולא ינהג ברכב הנושא סימן היכר כאמור בזמן שאין מורים בו נהיגה. {{ח:סעיף|231|בקורת הרכב והציוד}} {{ח:ת}} בעל בית ספר ימציא לרשות הרישוי לשם בדיקה וביקורת, בכל עת שתדרוש ובכל מקום שתקבע, את הרכב והציוד המשמשים לצרכי הוראת נהיגה בבית ספרו. {{ח:סעיף|232|סמכות להיכנס לשם בקורת}} {{ח:ת}} רשות הרישוי, או מי שהוסמך על ידיה לצורך זה (להלן – המבקר), רשאית בכל עת סבירה להיכנס לכל בית ספר לשם – {{ח:תת|(1)}} בדיקת הרכב, הציוד והמיתקנים ובקורת עליהם; {{ח:תת|(2)}} בקורת שיטות ההוראה; {{ח:תת|(3)}} בקורת הרשיונות הנדרשים לפי תקנות אלה וכל דבר הנוגע לפיקוח על בתי ספר לנהיגה ולהוראת נהיגה. {{ח:סעיף|233|הזמנת בעל בית ספר}} {{ח:תת|(א)}} לא מצאה רשות הרישוי או המבקר את בעל בית הספר או את מנהלו המקצועי במשרד בית הספר, יתייצב בעל בית הספר או מנהלו המקצועי במקום או במועד שקבעו. {{ח:תת|(ב)}} הודעה הקובעת מועד ומקום כאמור, יראו אותה כאילו נמסרה בתום שבעה ימים מיום שליחתה, אם נשלחה בדואר רשום לפי המען שברשיון בית הספר. {{ח:סעיף|234|העסקת מורה מוסמך בלבד}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק בעל בית ספר בהוראת נהיגה אלא מורה מוסמך ולא ירשה למי שאינו מורה מוסמך להורות נהיגה בבית ספרו. {{ח:תת|(ב)}} לא יעסיק בעל בית ספר מורה מוסמך בהוראת נהיגה אלא באותו סוג רכב שהמורה הורשה להורות בו לפי הרשיון להוראת נהיגה שניתן לו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 15|סעיף 15 לפקודה}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יעסיק בעל בית ספר בהוראה עיונית אלא מורה מוסמך שקיבל מאת רשות הרישוי היתר להוראה עיונית. {{ח:סעיף|235|תכנית לימודים}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לקבוע לבית ספר תכנית לימודים. {{ח:תת|(ב)}} קבעה רשות הרישוי תכנית לימודים כאמור, חייב בעל בית ספר וכל מורה מוסמך להורות נהיגה לפי התכנית, אך מותר להם להוסיף על התכנית. {{ח:סעיף|235א|אופן הוראת נהיגה באופנוע|תיקון: תש״ל־10, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} הוראת נהיגה מעשית באופנוע תיעשה בשני שלבים. {{ח:תת|(ב)}} בשלב הראשון ילמד התלמיד שליטה באופנוע כשהלימוד נעשה במגרש שהוכשר לצורך זה או במקום אחר כשאין בלימוד בו כאמור כדי להפריע או לסכן עוברי דרך ואושר על־ידי רשות הרישוי; בסיום שלב זה ייבחן התלמיד בדרך שתורה רשות הרישוי על ידי מורה מוסמך או על ידי המנהל המקצועי של בית הספר שבו הוא לומד. {{ח:תת|(ג)}} בשלב השני ילמד התלמיד התמצאות בתנועה בדרך, ובלבד שלא ילמד מורה מוסמך תלמיד בשלב השני אלא אם התלמיד עמד בהצלחה בבחינה כאמור בתקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ד)}} הוראת הנהיגה בשלב השני כאמור בתקנת משנה (ג) יכול שתיעשה כשהמורה מלווה עד שלושה תלמידים כאשר המורה והתלמידים נוהגים, כל אחד, באופנוע. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|236|הוראה ברכב שאושר}} {{ח:תת|(א)}} לא יורה אדם נהיגה ולא ירשה בעל בית ספר להורות נהיגה בבית ספרו אלא ברכב שאושר בכתב לצורך זה על ידי רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן אישור אלא לרכב שקיים לגביו ביטוח סיכוני צד שלישי, להנחת דעת רשות הרישוי, שתקפו כתקופת תוקף האישור. {{ח:סעיף|236א||תיקון: תשל״א־2, תשל״ט, תשמ״ד־4, תשנ״ג־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|237|הפסקת תקפו של אישור}} {{ח:ת}} הוכח לרשות הרישוי שמשתמשים בבית ספר ברכב שאינו מתאים, או שחדל להתאים, לתנאים המפורשים {{ח:פנימי|סעיף 225|בתקנה 225(א)(2)}}, רשאית היא, בצו שיישלח לבעל בית הספר בדואר רשום, להפסיק את תקפו של האישור שניתן לגבי אותו רכב; ניתן צו כאמור, יחזיר בעל בית הספר לרשות הרישוי את האישור תוך 5 ימים מיום שנשלח אליו הצו. {{ח:סעיף|238|פירוק מיתקנים שברכב}} {{ח:ת}} בעל בית ספר שקיבל צו כאמור יפרק מיד את המיתקנים המיוחדים שברכב המשמשים להוראת נהיגה וימסור על כך הודעה בכתב לרשות הרישוי עם החזרת האישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237|בתקנה 237}}. {{ח:סעיף|239|אי־<wbr>שימוש ברכב}} {{ח:ת}} כל עוד הצו האמור בתקפו לא ישתמש בעל בית ספר ברכב שלגביו ניתן הצו לצורך הוראת נהיגה ולא ירשה לאחר להשתמש בו כאמור. {{ח:סעיף|240|החזרת אישור}} {{ח:ת}} תוקנו הפגמים שבגללם ניתן הצו, רשאית רשות הרישוי לבטל את הצו ולהחזיר את האישור לבעל בית הספר. {{ח:סעיף|241||תיקון: תש״ף־17}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|242||תיקון: תש״ף־17}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|243||תיקון: תש״ף־17}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|244|מתן תעודה}} {{ח:תת|(א)}} בעל בית ספר יתן לרשות הרישוי לגבי כל אדם שלמד בבית ספרו, עם גמר הלימוד או הפסקתו, תעודה בצורה שקבעה רשות הרישוי ובה יצויין: {{ח:תתת|(1)}} שם בית הספר ושמות מוריו שאצלם למד; {{ח:תתת|(2)}} סוג הרכב עליו למד ומספר רשיון ההחזקה של הרכב; {{ח:תתת|(3)}} מספר השיעורים שקיבל וסדרם; {{ח:תתת|(4)}} מועדי תחילת הלימודים וסיומם; {{ח:תתת|(5)}} תוצאות הבחינות שנערכו בבית הספר בהן נבחן. {{ח:תת|(ב)}} התעודה תהיה חתומה על ידי בעל בית הספר ומנהלו המקצועי. {{ח:תת|(ג)}} לא יידרש כל תשלום או תמורה בעד מתן תעודה כאמור. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: מורים מוסמכים|תיקון: תש״ל־9}} {{ח:סעיף|245|בקשה לרשיון|תיקון: תש״ל־9, תשל״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} בקשה למתן רשיון להוראת נהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 16|סעיף 16 לפקודה}} או היתר להוראה עיונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 234|בתקנות 234(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 245|ו־245(ב)}} או היתר לניהול מקצועי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בתקנה 225(א)(4)}} תוגש לרשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} לא יעסוק אדם בהוראה עיונית אלא אם קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי. {{ח:סעיף|246|סמכויות לבחון|תיקון: תש״ל־9}} {{ח:תת|(א)}} הבחינות למורים מוסמכים ייערכו על ידי רשות הרישוי או מי שהסמיכה לכך והן יתקיימו במועד ובמקום שקבעה רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} כל בחינה יכול שתיערך שלבים שלבים שכל אחד מהם יהיה במועד אחר. {{ח:תת|(ג)}} בעד הבחינות לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ג|סימן זה}} ישולמו האגרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|246א||תיקון: תשכ״ג־3, תשכ״ד־7, תש״ל־9}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|247|תנאים למבקש רשיון|תיקון: תש״ל־9, תשל״ה־2, תשל״ו־3, תשל״ז־6, תשל״ח־4, תש״ם־3, תשמ״ב־2, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשנ״א־11, תש״ס־3, תשס״ו־2, תשע״ו־5}} {{ח:תת|(א)}} על המבקש רשיון להוראת נהיגה ברכב מנועי, למעט טרקטור, לעמוד בתנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} מלאו לו 21 שנה; {{ח:תתת|(2)}} הוא תושב ישראל; {{ח:תתת|(3)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(4)}} המציא אישור שכושר הראיה שלו בשתי העיניים הוא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בתקנות 198(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 199|ו־199(א)(2)}} ואישור רפואי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בתקנות 192}} {{ח:פנימי|סעיף 193|ו־193}}; {{ח:תתת|(5)}} סיים שתים עשרה שנות לימוד, או סיים בהצלחה לימודים במכינה להוראת נהיגה שמשרד הכלכלה אישר אותה לכך; {{ח:תתת|(6)}} עמד בהצלחה בבחינות שנקבעו או אושרו על ידי רשות הרישוי בנושאים שלהלן: {{ח:תתתת|(א)}} מבחני התאמה; {{ח:תתתת|(ב)}} מבחני ידע בנושאים: גיאומטריה, מתמטיקה, פיסיקה ועברית, ברמה של עשר שנות לימוד בהתאם לתכנית מאושרת על ידי משרד החינוך והתרבות; {{ח:תתת|(7)}} הוא בעל רשיון נהיגה תקף לגבי אותו סוג רכב שבו הוא מבקש רשיון הוראה, והוכיח, בדרך שהורתה רשות הרישוי, את כושר נהיגתו ברכב האמור להנחת דעתה; {{ח:תתת|(8)}} היה לו רשיון נהיגה במשך שלוש שנים לפחות לרכב מהסוג שלגביו מבוקש רשיון ההוראה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א), למעט פסקה (6), יחולו גם לגבי מבקש רשיון הוראה לטרקטור. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|248|תנאים למתן רשיון|תיקון: תש״ל־9, תשל״ו־3, תשע״ח־13, תש״ף־17}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון להוראה אלא אם המבקש – {{ח:תתת|(1)}} הוא בוגר בית ספר להכשרה מקצועית למורים מוסמכים לנהיגה אשר אושר על ידי רשות הרישוי ובהתאם לתכנית לימודים שאושרה על ידיה; {{ח:תתת|(2)}} עמד בהצלחה בבחינות למורים מוסמכים בגמר הלימודים בבית הספר, בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על ידי רשות הרישוי; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} הראה כי ברשותו ספר רישום יומי, שניתן לציין בו לגבי כל תלמיד לחוד את כל אלה; לעניין זה, ”ספר רישום יומי“ – ספר דיגיטלי כפי שהורתה לו רשות הרישוי או ספר מסוג אחר כפי שהרשות הורתה לו: {{ח:תתתת|(א)}} שמו, מענו וגילו; {{ח:תתתת|(ב)}} מועד התחלת הלימודים; {{ח:תתתת|(ג)}} מספר השיעורים, סדרם ותמציתם; {{ח:תתתת|(ד)}} מועד סיום הלימודים; {{ח:תתתת|(ה)}} פרטי הבחינות שנבחן בהן ותוצאותיהן. {{ח:תת|(ב)}} רשיון הוראה לטרקטור לגבי מבקש אשר אינו ממלא אחר האמור בתקנת משנה (א), יינתן לאחר שעמד בהצלחה בבחינות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או שאושרה על ידי רשות הרישוי. {{ח:תת|(ג)|(1)}} מבקש היתר להוראה עיונית, אשר נתמלאו לגביו התנאים האמורים בתקנת משנה (א), רשאי לקבל היתר להוראה עיונית; {{ח:תתת|(2)}} מבקש היתר להוראה עיונית, אשר לא נתמלאו לגביו התנאים האמורים בתקנת משנה (א), רשאי לקבל רשיון להוראה עיונית לאחר שעמד בהצלחה בבחינות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על ידי רשות הרישוי. {{ח:סעיף|249||תיקון: תש״ל־9, תשמ״א־6, תשמ״ו, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|250|פטור|תיקון: תשכ״ח, תש״ל־9, תשל״ו־3, תשמ״ג־2, תשס״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לפטור מבקש רשיון מן התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 247|בתקנות 247}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248}}, כולן או מקצתן, אם הוא עולה חדש או תושב חוזר ועסק כמורה לנהיגה בחוץ לארץ. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית, לפי שיקול דעתה, לפטור מבקש רשיון אשר שימש במשרד הרישוי בתפקיד בוחן נהגים או מורי נהיגה, ואשר עסק בפועל עקב מילוי תפקידו בהסמכת נהגים או מורי נהיגה, בתקופה של לפחות 5 שנים לפני מועד הגשת הבקשה ובהמלצת מנהל המשרד מן התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 247|בתקנות 247}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248}}, כולן או מקצתן, למעט התנאי האמור {{ח:פנימי|סעיף 248|בתקנה 248(א)(3)}}. {{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי רשאית לפטור מן התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 247|בתקנות 247}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248}}, כולם או מקצתם, למעט התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 247|בתקנות 247(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248(א)(3)}}, מבקש רישיון שעסק בפועל בהוראת נהיגה בצבא הגנה לישראל (להלן – מורה נהיגה צבאי), במשך שתים עשרה שנים שהחלו אחרי יום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002) או אם נתקיימו בו אלה: {{ח:תתת|(1)}} שימש מורה נהיגה צבאי במשך שתים עשרה שנים לפחות שהסתיימו לא לפני יום י״ט באב התשנ״ט (1 באוגוסט 1999) או שימש מורה נהיגה צבאי במשך שמונה שנים לפחות שתחילתן לא יאוחר מיום כ״ג באב התשס״ב (1 באוגוסט 2002); {{ח:תתת|(2)}} סיים בהצלחה קורס הסבה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי; אם שימש מורה נהיגה צבאי במהלך אחת התקופות האמורות בפסקה (1), כולה או מקצתה, לתלמידים שהיו בעלי רישיון נהיגה – סיים בהצלחה קורס השלמה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי. {{ח:תת|(ד)}} רישיון כאמור בתקנת משנה (ג) יהיה מן הסוג התואם את דרגת רישיון הנהיגה הגבוהה ביותר שבהוראתה עסק מורה הנהיגה הצבאי במשך שנתיים לפחות. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג)(1), רשאית רשות הרישוי ליתן פטור כאמור בתקנת משנה (ג), כולו או מקצתו, למי ששימש מורה נהיגה צבאי במשך שש שנים לפחות ועיסוקו כמורה נהיגה צבאי הופסק על ידי צבא הגנה לישראל לאחר כ״ג באב התשס״ב (1 באוגוסט 2002). {{ח:סעיף|250א|תנאי להוראת נהיגה|תיקון: תשמ״ו, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יורה בעל רשיון להוראת נהיגה אלא במסגרת בית ספר לנהיגה בעל רשיון בר תוקף על פי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון להוראת נהיגה אשר לא היה רשום בבית ספר לנהיגה ולא עסק בהוראת נהיגה במשך חמש שנים או יותר, יחויב במבחנים שתקבע רשות הרישוי, כתנאי לרישומו בבית ספר לנהיגה, בנושאים שלהלן, כולם או חלקם: {{ח:תתת|(1)}} דיני תעבורה; {{ח:תתת|(2)}} נהיגה נכונה; {{ח:תתת|(3)}} נוהלי רישוי; {{ח:תתת|(4)}} מתודיקה עיונית; {{ח:תתת|(5)}} מתודיקה מעשית. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: מנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה|תיקון: תשל״ט}} {{ח:סעיף|251|מתן היתר לניהול מקצועי|תיקון: תשכ״ח־3, תש״ל־9, תשל״ה־2, תשל״ט, תש״ם־3, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תש״ס־3}} {{ח:תת|(א)}} על המבקש היתר לניהול מקצועי של בית ספר להוראת נהיגה ברכב מנועי לעמוד בתנאים אלה ולא יינתן לו היתר לניהול מקצועי אלא אם קיימים בו תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מחזיק ברשיון להוראת נהיגה ועסק למעשה בהוראת נהיגה באותו סוג רכב שלגביו מבוקש ההיתר לניהול מקצועי במשך שלוש שנים לפחות שקדמו להגשת הבקשה; {{ח:תתת|(2)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(2א)}} סיים 12 שנות לימוד; {{ח:תתת|(3)}} אושר בידי ועדת בוחנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בתקנה 252}}; {{ח:תתת|(4)}} סיים בהצלחה קורס למנהלים מקצועיים של בית ספר לנהיגה שאישרה רשות הרישוי בהתאם לתכנית לימודים שאושרה; {{ח:תתת|(5)}} עמד בהצלחה בבחינות שאישרה רשות הרישוי למנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה בגמר הלימודים בבית הספר. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לפטור מבקש היתר לניהול מקצועי, אשר שימש במשרד הרישוי בתפקיד של רב בוחן ראשי או רב בוחן או מפקח על בתי ספר לנהיגה ואשר עסק בפועל עקב מילוי תפקידו בהסמכת מורי נהיגה או נהגים, מן התנאים המפורטים בתקנה זו, כולן או מקצתן. {{ח:סעיף|252|ועדת בוחנים|תיקון: תש״ל־9, תשל״ט, תשנ״ו־7}} {{ח:תת|(א)}} ועדת בוחנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251(א)(3)}} תהיה של ארבעה חברים, והם: {{ח:תתת|(1)}} המפקח הארצי על בתי ספר לנהיגה שבמשרד התחבורה; {{ח:תתת|(2)}} מנהל משרד הרישוי שבמחוזו הוגשה הבקשה, ובהעדרו – המפקח על בתי ספר לנהיגה באותו מחוז; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} נציג האגף להכשרה מקצועית שבמשרד העבודה והרווחה; {{ח:תתת|(5)}} נציג הארגון של בתי ספר לנהיגה המייצג את המספר הגדול ביותר של בתי ספר לנהיגה. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הבוחנים תשב בהרכב של שלושה חברים לפחות וביניהם נציג אחד של משרד התחבורה והוא ישמש יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ג)}} ועדת הבוחנים תודיע לרשות הרישוי בכתב את המלצותיה לענין התאמת המבקשים להשתתף בקורס למנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה. {{ח:סעיף|252א|תפקידי המנהל המקצועי|תיקון: תשל״ט}} {{ח:ת}} אלה תפקידי המנהל המקצועי: {{ח:תת|(1)}} לפקח על כך שהמורים המלמדים בבית הספר ימלאו אחר הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} והתקנות לפיה (להלן – דיני התעבורה) והוראות רשות הרישוי שהיא העבירה אליו; {{ח:תת|(2)}} לפקח על כך שהרכב של בית הספר או המופעל בידיו יהיה בכל עת במצב תקין ושיתמלאו בו הוראות דיני התעבורה; {{ח:תת|(3)}} לפקח על ביצוע שיטת ההוראה ותכנית הלימודים שקבעה רשות הרישוי; {{ח:תת|(4)}} בירור תלונות של תלמידים בבית ספר בענין לימוד הנהיגה והוראתה בידי מורים בבית הספר. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הוראות כלליות|תיקון: תשל״ט}} {{ח:סעיף|253|בחינות נוספות והשתלמות|תיקון: תש״ל־9}} {{ח:תת|(א)}} מורה מוסמך או מנהל מקצועי ייבחנו בחינה נוספת כל אימת שתדרוש רשות הרישוי, אם היא משוכנעת שהדבר דרוש מטעמי בטיחות הציבור או יעילות ההוראה; לא התייצב לבחינה או נכשל בה רשאית רשות הרישוי לבטל את רשיונו או להתלותו עד שיתמלאו התנאים שתקבע. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית להזמין מורה מוסמך או מנהל מקצועי להתייצב במקום ובמועד שתקבע לשם קבלת הדרכה, אם לדעתה הדבר דרוש להשלמת ידיעותיו של המורה. {{ח:סעיף|254|תקופת תוקף רשיון וביטולו|תיקון: תש״ל־9, תשמ״ד־4, תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} רשיון או היתר שניתן או חודש בהתאם {{ח:פנימי|חלק ג פרק 3|לפרק זה}} יהיה לתקופת תקפו של רשיון הנהיגה של המבקש רשיון הוראה או היתר (להלן בתקנה זו – מבקש). {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית לקבוע ברשיון הנהיגה של המבקש את הרשיון או ההיתר שניתן לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 3|פרק זה}}, ובלבד שהאגרה שתשולם בעד רשיון הנהיגה תכלול גם את האגרה בעד הרשיון או ההיתר שניתנו לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 3|פרק זה}}. {{ח:תת|(ג)}} מורה מוסמך יחזיק ברשותו בשעת הוראת נהיגה את רשיון ההוראה ואת רשיון הנהיגה שלו. {{ח:תת|(ד)}} מורה מוסמך שנפסל מהחזיק ברשיון נהיגה – בטל רשיון הוראת הנהיגה שלו לגבי אותה תקופה בה הוא פסול מהחזיק ברשיון נהיגה, בכפוף לתנאים שקבעה רשות הרישוי. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: הדרכה|תיקון: תשל״ט}} {{ח:סעיף|255|היתר להדרכה}} {{ח:תת|(א)}} לא ידריך אדם בנהיגה אלא לפי היתר לכך מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר. {{ח:תת|(ב)}} בעל היתר יחזיק אותו ברשותו בשעת ההדרכה ברכב. {{ח:סעיף|256|סייגים ותנאים להדרכה|תיקון: תשל״א־2, תשמ״ד־4, תשנ״ג־6}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן לאדם היתר הדרכה, ולא ידריך אדם, אם בשלוש השנים שקדמו להדרכה נפסל מהחזיק רשיון נהיגה, או הורשע על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב ושגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש. {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן לאדם היתר הדרכה, ולא ידריך אדם, אלא בסוג הרכב שיש לו רשיון עליו ושבו נהג למעשה במשך שלוש השנים שקדמו להדרכה והיה לו רשיון נהיגה לרכב כזה באותה תקופה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|257|מיתקנים מיוחדים ברכב}} {{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית, בין היתר, לדרוש התקנת ציוד ומיתקנים מיוחדים ברכב שעליו מבוקש ההיתר. {{ח:סעיף|258|ביטוח הרכב}} {{ח:ת}} לא ידריך אדם בנהיגה אלא ברכב שקיים עליו ביטוח, להנחת דעת רשות הרישוי, שתקופת תקפו היא כתקופת תקפו של היתר ההדרכה. {{ח:סעיף|259|גיל מינימלי של מדריך}} {{ח:ת}} לא ידריך אדם בנהיגה אלא אם מלאו לו 21 שנה. {{ח:סעיף|260|תמורה בעד הדרכה}} {{ח:תת|(א)}} לא ידרוש אדם ולא יקבל, לא יתן ולא יציע שכר או תמורה אחרת בעד הדרכה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאית רשות הרישוי, לפי שיקול דעתה, להרשות למורה מוסמך, במקרה מסוים, לקבל שכר או תמורה אחרת בעד הדרכה. {{ח:סעיף|261|סימני היכר ברכב}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע סימני היכר מיוחדים לרכב המשמש לצרכי הדרכה בנהיגה וכן את מידת הסימנים, צבעם, צורתם, מקומם ואופן ציונם על הרכב. {{ח:תת|(ב)}} קבעה רשות הרישוי סימני היכר כאמור, חייב המדריך לסמן את הרכב לזמן ההדרכה כאמור; לא ינהג אדם ברכב המסומן כאמור אלא בזמן שמדריכים בו. {{ח:סעיף|262|למידה אצל מדריך}} {{ח:ת}} לא ילמד אדם נהיגה אצל מדריך שלא נתמלאו בו הוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ו|סימן זה}}. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ז|סימן ז׳: ערר|תיקון: תשל״ט, תשמ״ז}} {{ח:סעיף|263||תיקון: תשמ״ו־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|264||תיקון: תשכ״ח, תשל״ו־3, תש״ם־3, תש״ם־7, תשמ״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|265||תיקון: תשס״ז־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ח|סימן ח׳: שימוש בדרכים לשם לימוד נהיגה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ג־4, תשל״ז־6, תשל״ט}} {{ח:סעיף|265א||תיקון: תשכ״ג־4, תשל״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|265ב||תיקון: תשכ״ג־4, תשל״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|265ג||תיקון: תשכ״ג־4, תשל״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|265ד||תיקון: תשכ״ג־4, תשכ״ו־7, תשל״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|265ה||תיקון: תשכ״ג־4, תשל״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|265ו||תיקון: תשכ״ג־4, תשל״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע1|חלק ד|חלק ד׳: כלי רכב}} {{ח:קטע2|חלק ד פרק 1|פרק ראשון: הוראות כלליות}} {{ח:קטע3|חלק ד פרק 1 סימן א|סימן א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|266|הגדרות|תיקון: תשכ״ד־6, תש״ל, תשל״ב־4, תשל״ח־4, תשמ״א־5, תשמ״ב־2, תשמ״ב־4, תשמ״ו, תשנ״א, תשנ״ב־5, תשנ״ה־4, תשנ״ח, תשנ״ט־4, תשס״ה־4, תשס״ה־19, תשע״ב־6, תשע״ב־12, תשע״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ד|בחלק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס מפרקי“ – אוטובוס המורכב משני מרכבים קשיחים המאפשרים מעבר חופשי של הנוסעים בין המרכבים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אורך שלוחה אחורית“ – המרחק ממרכז הסרן או מרכז צמד הסרנים האחוריים עד הנקודה הקיצונית האחורית ביותר של הרכב, למעט כלי רכב בעל שלישיית סרנים אחוריים שלגביו ייקבע המרחק על ידי רשות הרישוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת אב־טיפוס“ – אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בדיקת דגם של רכב מסוג מסויים מתוך סדרת ייצור ראשונה שהובאה לישראל או יוצרה או הורכבה בה, לרבות שינוי באותה סדרת ייצור או הרכבה כאמור; {{ח:תתת|(2)}} בדיקת דגם חריג של רכב מן הדגם המוכר בארץ ונרשם לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גלגל חמישי“ – מיתקן המותקן בתומך המאפשר חיבור באמצעים מכניים למיתקן המותקן בנתמך והשגת תאימות מרבית בין התומך לנתמך ברכב מורכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצול החיבור“ – מוט או מיתקן המותקן בחלקו הקדמי של הגרור והמיועד לחיבורו אל מיתקן החיבור של הגורר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינות NAFTA“ – ארצות הברית של אמריקה, קנדה ומקסיקו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתלה אוויר“ – מערכת המיועדת לבלום או לשכך זעזועים ברכב, לפי הנחיה ‎96/53/EC לרבות כל העדכונים שנתפרסמו על פיה, דרישות תקן FMVSS כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} לרכב המיוצר במדינות NAFTA או מערכות שוות ערך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”למבדה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז צמד סרנים“ – הנקודה המרכזית של המרחק בין שני מרכזי ציריו של צמד סרנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקל כולל לסרן“ – המשקל המועבר על הדרך על ידי כל הגלגלים המורכבים על סרן אחד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק גלמי“ – נזק ישיר שנגרם לרכב ללא קשר לאמור בכל פוליסת ביטוח שהוצאה לגבי הרכב למעט ירידת ערך הרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סרן“ – ציר או מערכת צירים המורכבים לרחבו של הרכב, הנושאים גלגל או גלגלים המעבירים את משקל הרכב על פני הדרך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנסי חזית מסוג מאושר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציר מרכזי“ – משטח מאונך העובר דרך מרכז הסרן הקדמי ומרכז הסרן האחורי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמד סרנים“ – סרנים שהמרחק בין מרכזיהם אינו עולה על 150 ס״מ ואינו פחות מ־130 ס״מ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלישיית סרנים בנתמך“ – סרנים שהמרחק בין מרכזיהם אינו עולה על 140 ס״מ ואינו פחות מ־130 ס״מ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלישיית סרנים ברכב מנועי“ – שלישייה המורכבת מצמד סרנים מונע וסרן קדמי בודד המצויד במערכת היגוי שהמרחק בין מרכז הסרן הקדמי לבין מרכז הסרן הקדמי שבצמד הסרנים אינו עולה על 180 ס״מ ואינו פחות מ־130 ס״מ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלישיית סרנים עם היגוי בנתמך“ – סרנים שהמרחק בין מרכזיהם עולה על 140 ס״מ, שאחד מהם לפחות הוא בעל אפשרות היגוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוחק הסרנים“ – המרחק ממרכז הסרן הקדמי עד למרכז הסרן האחורי; בנתמך ובגרור בעלי סרן אחד – המרחק ממרכז הסרן ועד לפין הראשי אשר בגלגל החמישי (fifth wheel) או עד למרכז מיתקן החיבור, הכל לפי הענין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – רכב מנועי וכן גרור ונתמך אלא אם כן יש {{ח:פנימי|חלק ד|בחלק זה}} הוראה מפורשת אחרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב משא“ – רכב מנועי המשמש או שנועד לפי מבנהו לשמש להובלת טובין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב באבדן גמור“ (Total Loss) – רכב ששמאי רכב קבע לגביו שהוא יצא מכלל שימוש או שהנזק הגולמי בו הוא 60 אחוזים ומעלה משווי הרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב משוקם“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב ציבורי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס הרכב“ – פנקס בו רשומים פרטי הרכב ומיפרטי התוצרת שלו כפי שתקבע רשות הרישוי לגבי סוג הרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון רכב“ – פנקס הרכב, בצירוף אישור על תשלום אגרת רשיון הרכב וכשירותו לתנועה, ובצירוף אישור על שינוי רישום בעלות על הרכב – בטפסים שקבעה רשות הרישוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי הרכב“ – שווי הרכב בשוק המכוניות המשומשות כפי שהוא מתפרסם מעת לעת בפרסום המקובל על חברות הביטוח, ולעניין רכב מסוג M1 ו־N1 שווי הרכב לפי קוד הדגם המופיע ברישיון הרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמאי רכב“ – מי שבידו תעודה בת־תוקף כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש״ם–1980}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת ייצור“ – השנה שנרשמה ברשיון הרכב כשנת ייצורו. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: כללי}} {{ח:סעיף|267||תיקון: תשנ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|268|שמירת הוראות}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ד|חלק זה}} אינן באות לגרוע אלא להוסיף לכל תקנה אחרת מתקנות אלה. {{ח:סעיף|269|פטור כללי|תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־4, תשכ״ו־7, תשכ״ח, תשל״א־2, תשמ״ה, תשס״ו־8, תשע״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לפטור כל רכב מהוראות תקנה מתקנות {{ח:פנימי|חלק ד|חלק זה}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282(א)(3)}}, והיא רשאית, לגבי רכב מסויים, להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|חלק ד|חלק זה}}, אם לפי שיקול דעתה, נחוץ הדבר לבטיחות התנועה ולמניעת תאונות או לזרימת התנועה או להבטחת השימוש ברכב לייעודו לפי רשיון הרכב. {{ח:תת|(ב)}} רכב שאינו נע על גלגלים בעלי צמיגי גומי או גלגלים המצופים גומי פטור מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 5|ו־5 לפקודה}}. {{ח:תת|(ג)}} עגלה הרתומה לבהמה פטורה מחובת רישום ומחובת רשיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}} ויחולו עליה הוראות חוק עזר שהותקן על ידי מועצת עיריה או מועצה מקומית על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77|סעיף 77(א)(6) לפקודה}}. {{ח:סעיף|270||תיקון: תשכ״א, תש״ל־10}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|270א|החלת חובה או איסור|תיקון: תשס״ח־5}} {{ח:ת}} רכב שצוין ברישיונו מועד עלייתו לכביש לפי {{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282(א)(4)}}, יראו חובה או איסור הקבועים בתקנות אלה והמתייחסים לשנת הייצור של הרכב, כמתייחסים למועד עלייתו לכביש. {{ח:סעיף|270ב|ציון דרגת זיהום האוויר ברישיון הרכב|תיקון: תשס״ט־8}} {{ח:ת}} ברישיון הרכב תצוין דרגת זיהום האוויר של הרכב, אשר תחושב לפי נוהל ”חישוב דרגת זיהום האוויר לרכב“, שקבע מנהל אגף הרכב בהתייעצות עם מנהל אגף איכות האוויר במשרד להגנת הסביבה, המתפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה ועומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד. {{ח:סעיף|270ג|ציון קוד דגם ברישיון הרכב|תיקון: תשע״ב־12}} {{ח:ת}} ברישיון הרכב יצוין קוד הדגם של הרכב אשר ייקבע לפי נוהל ”קביעת קוד דגם לצורך חישוב שווי הרכב“, שקבע מנהל אגף הרכב בהתייעצות עם סמנכ״ל כלכלה ברשות המסים במשרד האוצר, המתפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה ועומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד. {{ח:סעיף|270ד|ציון רמת האבזור ברישיון הרכב|תיקון: תשע״ג־13}} {{ח:ת}} ברישיון הרכב תצוין רמת האבזור הבטיחותי של הרכב, אשר תיקבע לפי נוהל ”מערכות בטיחות“, שקבע מנהל אגף הרכב בהתייעצות עם סמנכ״ל תכנון וכלכלה ברשות המסים במשרד האוצר, המתפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והעומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד. {{ח:קטע2|חלק ד פרק 2|פרק שני: רישום ורישוי רכב מנועי}} {{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן א|סימן א׳: רשיון רכב}} {{ח:סעיף|271|בקשה לרישום ולרשיון רכב|תיקון: תשכ״א, תשכ״ו, תשל״ז, תשל״ז־6, תש״ם־7, תשמ״א־5, תשמ״ד־2, תשנ״ז־8, תשנ״ט־4, תשס״ג־4, תשס״ט־7, תשס״ט־19, תשס״ט־11, תשע״ג־7, תשע״ד־2, תשע״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} בעליו של רכב מנועי, גרור או נתמך המבקש את רישומם, וכן המבקש רשיון רכב, חידושו או רישום העברת בעלות הרכב, יגיש בקשה לרשות הרישוי או למי שהיא הסמיכה לכך בטופס שנקבע. {{ח:תת|(ב)}} המבקש ישיב תשובה נכונה ומלאה על כל שאלה שבטופס האמור ועל כל שאלה אחרת של רשות הרישוי, וכן יוכיח, לפי דרישתה, את זהות הרכב לפי מספר השלדה, את הבעלות עליו ואת תשלום המכס, המסים וההיטלים או האגרות החלים על הרכב האמור, וכן יוכיח, לפי דרישת רשות הרישוי, כי כל קנס שמבקש הרשיון או חידושו נתחייב בו בדין בשל עבירת תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב, שולם במועדו וכן האגרות בעד החזקת מקלט רדיו המותקן ברכב שולמו. {{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), היה המבקש יבואן מסחרי, המבקש לרשום רכב על שמו, רשאית רשות הרישוי לרשום את הרכב על שמו אף אם לא שולמו מסי היבוא החלים על הרכב. {{ח:תת|(ב2)}} רכב שנרשם על שם יבואן מסחרי כאמור בתקנת משנה (ב1), יראוהו עם רישומו כרכב שהשימוש בו הופסק לפי {{ח:פנימי|סעיף 290|תקנה 290}} ורשות הרישוי תרשום זאת במרשם כלי הרכב, עד למועד שבו תודיע רשות המסים לרשות הרישוי כי שולמו מסי היבוא בעדו. {{ח:תת|(ב3)}} היה המבקש בעל רישיון סוחר ברכב מיבואן או בעל רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן, והוא מבקש את רישום הרכב לצורך מסחר בו, יציג את הרישיון כאמור, לפי העניין, לפני רשות הרישוי או לפני מי שהיא הסמיכה לכך. {{ח:תת|(ב4)}} רכב שהתקיים בו האמור בתקנת משנה (ב3), יירשם במרשם כלי הרכב כרכב שהשימוש בו הופסק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 290|בתקנה 290}}. {{ח:תת|(ב5)}} חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של רכב שנרשם כאמור בתקנת משנה (ב4), בלי שנעשה שינוי רישום בעלות בו, יראו את הרכב כרכב שהפסקת השימוש בו הסתיימה והוא יירשם על שם בעל רישיון הסחר; לעניין תקנת משנה זו, ”מועד ייצורו“ – כהגדרתו בסיפה של {{ח:פנימי|סעיף 282|פסקה (4) לתקנה 282(א)}}. {{ח:תת|(ג)}} נרשם רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 274|בתקנה 274}} וניתן עליו רשיון רכב, לא תתקבל לגביו בקשה לרשיון חדש, אלא לחידוש רשיון. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו, {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הבעל“ – לרבות אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} הבעל הרשום ברשיון הרכב; {{ח:תתתת|(2)}} אחד ממנהליו או עובדיו של תאגיד שאושר לכך בכתב על ידי התאגיד – אם הרכב רשום על שם תאגיד; {{ח:תתתת|(3)}} מי שהבעל הרשום ברשיון הרכב נתן לו יפוי כוח בכתב; {{ח:תתתת|(4)}} מי שהוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי שהוא סוחר בכלי רכב מנועיים או אחד מעובדיו שהוא הסמיכו ורשות הרישוי אישרה אותו – אם הרכב נקנה אצל אותו סוחר סמוך להגשת הבקשה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יבואן“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסי היבוא“ – מכס, מס קניה ביבוא, מס ערך מוסף ביבוא ומסים והיטלים אחרים המוטלים ביבוא. {{ח:סעיף|271א|רישום סוג הרכב|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשס״ח־13, תשע״א־10, תשע״ד־7, תשע״ז־6}} {{ח:תת|(א)}} בעת רישומו של רכב או לאחר בדיקה ואישור אב טיפוס של רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 282|בתקנה 282}}, או לאחר שניתן היתר לשינוי מבנה ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 380|בתקנה 380}}, תקבע רשות הרישוי את סיווגו הראשי של הרכב על פי אחת הקטגוריות המנויות להלן: {{ח:תתת|(1)}} רכב מסוג M – רכב מנועי בעל 4 גלגלים לפחות אשר תוכנן, נבנה ויועד להסיע נוסעים; {{ח:תתת|(2)}} רכב מסוג N – רכב מנועי מסחרי בעל 4 גלגלים לפחות אשר תוכנן, נבנה ומיועד להובלת טובין או רכב שצוין ברישיונו כרכב עבודה; {{ח:תתת|(3)}} רכב מסוג O – גרור או נתמך אשר תוכנן, נבנה ומיועד להובלת טובין או שצוין ברישיונו כרכב עבודה; {{ח:תתת|(4)}} רכב מסוג L – אופנוע; {{ח:תתת|(5)}} רכב מסוג T – טרקטור או מכונה ניידת. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי לקבוע את סוג הרכב על פי סיווג משנה של כל אחד מהסיווגים הראשיים ועל פי ייעודו של הרכב ולציין ברישיונו שימוש ייעודי שאישרה לו, אם אישרה. {{ח:תת|(ג)}} סוג הרכב שנקבע על פי האמור בתקנה זו יירשם ברישיון הרכב ויחולו על הרכב הוראות תקנות אלה לפי סוגו הרשום. {{ח:תת|(ד)}} טבלת סוגי הרכב היא כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} רכב מסוג M: {{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th colspan="2">סוג הרכב</th></tr> <tr><th>סיווג ראשי</th><th>סיווג משנה</th></tr> <tr><td rowspan="2">M1 – רכב שבו עד 8 מושבים נוסף על מושב הנהג ומשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג</td><td> {{ח:תת|1.|(א)}} פרט {{ח:תתת|(ב)}} אמבולנס {{ח:תתת|(ג)}} כיבוי אש {{ח:תתת|(ד)}} אוטובוס פרטי {{ח:תתת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.|(א)}} מונית {{ח:תתת|(ב)}} רכב סיור {{ח:תתת|(ג)}} רכב מדברי {{ח:תתת|(ד)}} אוטובוס ציבורי {{ח:תתת|(ה)}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> <tr><td rowspan="10">M2 – רכב נוסעים שבו יותר מ־8 מושבים נוסף על מושב הנהג ומשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק״ג או רכב נוסעים שבו עד 8 מושבים, ומשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג אך אינו עולה על 5,000 ק״ג</td><td> {{ח:תת|1.}} מונית </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} רכב סיור </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|3.}} אוטובוס פרטי </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|4.}} אוטובוס ציבורי </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|5.}} רכב מדברי </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|6.}} אמבולנס </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|7.}} כיבוי אש </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|8.}} טיולית </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|9.}} רכב בטיחותי </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|10.}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> <tr><td rowspan="9">M3 – רכב בעל יותר מ־8 מושבים מלבד מושב הנהג, שמשקלו הכולל המותר עולה על 5,000 ק״ג</td><td> {{ח:תת|1.}} {{ח:הערה|(נמחק)}} </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} {{ח:הערה|(נמחק)}} </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|3.}} אוטובוס פרטי </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|4.}} אוטובוס ציבורי </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|5.}} רכב מדברי </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|6.}} אמבולנס </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|7.}} כיבוי אש </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|8.}} טיולית </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|9.}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> </table> {{ח:תתת|(2)}} רכב מסוג N: {{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th colspan="2">סוג הרכב</th></tr> <tr><th>סיווג ראשי</th><th>סיווג משנה</th></tr> <tr><td rowspan="4">N1 – רכב N שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג</td><td> {{ח:תת|1.}} כיבוי אש </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} חילוץ </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|3.}} עבודה </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|4.}} חומרים מסוכנים </td></tr> <tr><td rowspan="7">N2 – רכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג אך אינו עולה על 12,000 ק״ג</td><td> {{ח:תת|1.}} כיבוי אש </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} חילוץ </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|3.}} עבודה </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|4.}} חומרים מסוכנים </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|5.}} ציוד חריג </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|6.}} תומך </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|7.}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> <tr><td>N3 – רכב N שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק״ג</td><td> {{ח:תת}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> </table> {{ח:תתת|(3)}} רכב מסוג O: {{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th colspan="2">סוג הרכב</th></tr> <tr><th>סיווג ראשי</th><th>סיווג משנה</th></tr> <tr><td rowspan="3">O1 – גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 750 ק״ג</td><td> {{ח:תת|1.}} חומרים מסוכנים </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} עבודה </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|3.}} ציוד חריג </td></tr> <tr><td>O2 – גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 750 ק״ג אך אינו עולה על 3,500 ק״ג</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>O3 – גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג אך אינו עולה על 10,000 ק״ג</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td O4 - גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג>&nbsp;</td><td> {{ח:ת}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> <tr><td OT - גרור לטרקטור>&nbsp;</td><td> {{ח:ת}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> </table> {{ח:תתת|(4)}} רכב מסוג L: {{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th colspan="2">סוג הרכב</th></tr> <tr><th>סיווג ראשי</th><th>סיווג משנה</th></tr> <tr><td>L1 – אופנוע שנפח מנועו אינו עולה על 125 סמ״ק ובלבד שהספק מנועו עד ‎11 KW ‏(14.916 כוח סוס) והיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.1 KW/KG</td><td> {{ח:ת}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> <tr><td rowspan="2">L2 – אופנוע בעל הספק מנוע עד ‎35 KW‏ (47.46 כוח סוס) ובלבד שהיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.2 KW/KG</td><td> {{ח:תת|1.}} אופנוע להגשת עזרה ראשונה </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> <tr><td rowspan="2">L3 – אופנוע שאינו מסיווג L1 או L2</td><td> {{ח:תת|1.}} אופנוע להגשת עזרה ראשונה </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> <tr><td L7>&nbsp;</td><td> {{ח:ת}} רכב זעיר </td></tr> </table> {{ח:תתת|(5)}} רכב מסוג T: {{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th colspan="2">סוג הרכב</th></tr> <tr><th>סיווג ראשי</th><th>סיווג משנה</th></tr> <tr><td rowspan="2">T1 – טרקטור</td><td> {{ח:תת|1.}} טרקטור משא </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> <tr><td T2 - טרקטורון>&nbsp;</td><td> {{ח:תת}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה וכן רכב שטח </td></tr> <tr><td>T3 – מכונה ניידת</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף|272|תשלום אגרות|תיקון: תשכ״א, תשכ״ד־6, תשכ״ו־6, תשל״ב־4, תשל״ח־2, תש״ם־7, תשמ״ו־4, תש״ס־3, תש״ע־13}} {{ח:תת|(א)}} אגרה בעד רשיון רכב או חידושו תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ובשיעור שהוא בתוקף בתאריך חידוש הרשיון כנקוב ברשיון הרכב. {{ח:תת|(ב)}} שולמה האגרה אחרי מועד פקיעת תקפו של הרשיון יהיה שיעורה כשיעור האגרה שהוא בתוקף ביום התשלום או כשיעור שהיה בתוקף ביום פקיעת תוקפו של הרישיון, בצירוף הפרשי הצמדה, לפי הגבוה מביניהם; לעניין תקנת משנה זו, יחושבו הפרשי הצמדה לפי שיעור השינוי בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) הידוע ביום התשלום, לעומת המדד שהיה ידוע ביום פקיעת תוקפו של הרישיון, כשהוא מעוגל לשקל החדש השלם הקרוב. {{ח:תת|(ג)}} מבקש רשיון רכב או חידושו רשאי לשלם לחשבון הסילוקים של רשות הרישוי את האגרות וההיטלים החלים על הרכב בבנק מורשה על פי דין. {{ח:סעיף|272א|אגרת רישיון רכב של נכה|תיקון: תשכ״ג, תש״ם־7, תשס״ג־4, תשס״ד־5, תשע״א־9, תשע״ב־5, תשע״ח־3, תשפ״א־7}} {{ח:תת|(א)}} נכה ישלם אגרת רישיון רכב כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} בעבור רכב אחד שנתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הרכב הוא רכב נוסעים פרטי, רכב מסחרי שמשקלו הכולל אינו עולה על 5,000 ק״ג, אוטובוס זעיר פרטי או אופנוע; {{ח:תתת|(2)}} הוא רשום על שם אחד או יותר מאלה בלבד: על שמו, על שם בן זוגו, על שם האפוטרופוס שלו, על שם האומן שלו כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}} או על שם חברת החכר, ובלבד שהציג הסכם חכירה שבו הוא רשום כחוכר הרכב, וההחכר על פי ההסכם הוא החכר מימון; לעניין זה, ”החכר מימון“ – החכר על פי הסכם שבו נקבע כי השירות היחיד שנותן המחכיר לחוכר תמורת דמי החכירה, הוא זכות השימוש ברכב; {{ח:תתת|(3)}} הוא אינו משמש לצורכי עסק או מסחר. {{ח:תת|(ב)}} נמכר רכב שהתקיים בו האמור בתקנת משנה (א) למי שלא מתקיים בו האמור, ישלם הקונה את מלוא אגרת רישיון הרכב לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 10א|פרט 10א בחלק ג׳ לתוספת הראשונה}}, בעבור כל חודש של התקופה שמיום שנרשם הרכב על שמו עד יום פקיעת הרישיון. {{ח:סעיף|272ב|פטור מטעמים מיוחדים|תיקון: תשס״ג־4}} {{ח:ת}} שר התחבורה יפטור בעל רכב מאגרת רישום או מאגרת רישיון או יורה להחזיר לו אגרה כאמור ששילם, אם שוכנע כי הפטור או ההחזר מוצדקים בשל זכות לאגרה מופחתת שלא מומשה. {{ח:סעיף|273|הבאת רכב לבדיקה|תיקון: תשכ״א, תשל״ב־4, תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ט־7, תשנ״א־11, תשנ״ב־8, תשס״ג־4, תשע״ב־4, תשע״ה־4, תשע״ו־5, תשע״ט־8}} {{ח:תת|(א)}} המבקש רשיון רכב או חידושו יביא את הרכב למשרד רשות הרישוי שאליו הגיש את הבקשה או לתחנת בדיקה שאישרה רשות הרישוי או למקום אחר שתורה רשות הרישוי ובמועד שתורה. {{ח:תת|(ב)}} הרכב ייבדק וייבחן על ידי בוחן או על ידי מעבדה מוסמכת, כפי שתורה רשות הרישוי כדי לברר אם נתקיימו בו כל התנאים שנקבעו ואם הינו ראוי לשימוש. {{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), מבקש רישיון לרכב מדגם שרשות הרישוי נתנה את אישורה לאב טיפוס שלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282(א)(2)}} שיבואן מסחרי ייבא אותו או שיוצר על ידי בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק הרישוי}} וטרם נרשם, יביא את הרכב לבדיקה במוסך שירות של היבואן שייבא אותו או למוסך של בעל הרישיון לייצור רכב ושיווקו כאמור שייצר אותו; הרכב ייבדק וייבחן בידי בוחן בפיקוח מעבדה מוסמכת לפי הנחיות היצרן שאישר מנהל אגף הרכב וכדי לברר אם התקיימו בו הוראות תקנות אלה. {{ח:תת|(ב2)}} האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), לא יחול על – {{ח:תתת|(1)}} רכב פרטי עד תום שלוש שנים מהמועד שבו ניתן עליו רישיון רכב לראשונה; {{ח:תתת|(2)}} רכב פרטי שהוא רכב השכרה כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ״ה–1985}}, או שהוא רכב של מפעל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}, עד תום שנתיים המהמועד שבו ניתן עליו רישיון רכב לראשונה. {{ח:תת|(ג)}} רכב המובא לבדיקה ובחינה יהיה נקי וצבוע כראוי. {{ח:תת|(ד)}} בעליו של רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271|בתקנה 271}} יהיה נוכח בעת הבדיקה כאמור. {{ח:תת|(ה)}} המבקש חידוש רשיון לרכב מנועי כתום 15 שנה לאחר שנת ייצורו לפי הרשום ברשיון הרכב, יציג לפני הבדיקה תעודה מאת מוסך מורשה, בנוסח שקבעה הרשות, המאשרת כי מערכת הבלמים המותקנת ברכב נבדקה או תוקנה ונמצאה במצב תקין תוך שלושה חדשים לפני מועד הבדיקה. {{ח:תת|(ו)}} המבקש חידוש רשיון לרכב מיושן, למונית בתום עשר שנים משנת ייצורה או לרכב אספנות יציג לפני הבדיקה תעודה מאת מוסך מורשה בנוסח שקבעה הרשות, כי הרכב נבדק תוך שלושה חדשים לפני מועד הבדיקה ונמצא במצב מכני תקין. {{ח:סעיף|273א||תיקון: תשל״א־2, תשע״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|273ב|בדיקת בלמים ברכב ציבורי וברכב מסחרי|תיקון: תשל״א־4, תש״ם־5, תשמ״א־5, תשמ״ב־2, תשנ״ו־7, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} מערכת הבלמים של אוטובוס, מונית, רכב סיור, טיולית, רכב מדברי, רכב עבודה ושל רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק״ג ייבדקו לפחות פעם אחת בכל ששה חודשים במוסך שניתן לו רשיון כדין (להלן – מוסך מורשה) ובלבד שהבדיקה האחרונה נעשתה תוך שלושה חודשים לפני מועד הבדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273}}. {{ח:תת|(ב)}} חובת קיומה של תקנה זו תחול על בעל הרכב או מחזיקו. {{ח:תת|(ג)}} המבקש חידוש רשיון רכב כאמור בתקנת משנה (א), יציג לפני הבדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273}} שתי תעודות מאת מוסך מורשה, בנוסח שקבעה הרשות, כי מערכת הבלמים המותקנים ברכב נבדקה או תוקנה ונמצאה במצב תקין במועדים האמורים בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|273ג|בדיקת בלמים ברכב שבו מותקנים בלמי אויר|תיקון: תשמ״ז}} {{ח:תת|(א)}} ברכב שמותקנת בו מערכת בלמי אויר, תיבדק המערכת הפניאומטית (להלן בתקנה זו – המערכת) אחת לשנה ובלבד שהבדיקה נעשתה תוך שלושה חדשים לפני מועד בדיקת הרכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273}}. {{ח:תת|(ב)}} המבקש חידוש רשיון רכב יציג לפני הבדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273}} תעודה מאת מוסך מורשה בדבר תקינות המערכת. {{ח:תת|(ג)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273ב|בתקנה 273ב}} תיבדק גם המערכת. {{ח:תת|(ד)}} תחילתה של תקנה זו – {{ח:תתת|(1)}} לגבי רכב שבו מותקנת מערכת לפי תקן EEC מס׳ 71/320 – ביום ב׳ בניסן התשמ״ז (1 באפריל 1987); {{ח:תתת|(2)}} לגבי רכב שבו תותקן מערכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 326|בתקנה 326}} – ביום ח׳ בתשרי התשמ״ח (1 באוקטובר 1987). {{ח:סעיף|273ד|בדיקת חורף|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־3, תשס״ה־4, תשס״ז־11, תשס״ט־13, תשע״ט־13, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג, רכב אספנות, רכב עבודה ואוטובוס למעט אוטובוס זעיר פרטי – אשר חלפה שנה מיום שנרשמו לראשונה חייבים בבדיקת חורף שתיערך מ־1 באוגוסט של כל שנה במוסך כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}}, או בתחנת בדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א), בתקופה שבין 1 בדצמבר של כל שנה עד 31 במרס של כל שנה, אלא אם כן בידו תעודה מאת במוסך {{ח:הערה|[צ״ל: מוסך]}} או תחנת בדיקה בנוסח שהורה עליו מנהל אגף הרכב, כי הרכב נבדק בבדיקת חורף ונמצא תקין. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”בדיקת חורף“ – בדיקה שנערכה על פי מפרט והוראות אחרות של מנהל אגף הרכב, המופקדים לעיון הציבור במשרד התחבורה, או מבחן רישוי שנתי של הרכב שנעשה בתקופה שבין 1 באוגוסט של כל שנה עד 30 בנובמבר של כל שנה. {{ח:סעיף|274|מתן רשיון רכב|תיקון: תשכ״א, תשכ״ד־6, תשכ״ו־7, תשל״ב־4, תשמ״ז, תשנ״א־5, תשע״ג־7, תשע״ד־2, תשפ״ג־8}} {{ח:ת}} מצא בוחן רכב כי נתקיימו ברכב נבדק כל התנאים {{ח:פנימי|סעיף 271|שבתקנות 271}}, {{ח:פנימי|סעיף 272|272}}, {{ח:פנימי|סעיף 273|273}}, {{ח:פנימי|סעיף 273א|273א}}, {{ח:פנימי|סעיף 273ב|273ב}} {{ח:פנימי|סעיף 273ג|ו־273ג}} יחתים את רשיון הרכב בחותמת כשירות לתנועה. {{ח:סעיף|275|תעודת ביטוח|תיקון: תשל״ב־4, תשל״ז־6}} {{ח:תת|(א)}} המבקש רשיון או חידוש רשיון לרכב מנועי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת הביטוח}}, ימציא לרשות הרישוי או למי שהיא הסמיכה לצורך בדיקות רכב – {{ח:תתת|(1)}} תעודת ביטוח כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת הביטוח}}, שניתנה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|לפקודת הביטוח}}; או {{ח:תתת|(2)}} ראיה, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי הרכב הוא רכב שנתמלאו בו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 4|סעיף 4(3)(ד) לפקודת הביטוח}}. {{ח:תת|(ב)}} המבקש לרשום שינוי בעלות של רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 284|תקנה 284}}, ימציא לרשות הרישוי תעודות כאמור בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} המבקש לרשום שינוי בעלות של רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 284א|תקנה 284א}}, יציג בפני מקבל ההצהרה לפי דרישתו את הבקשה לרישום שינוי בעלות, שטר מכר, והתעודה כאמור בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|276|תקופת תוקף הרשיון|תיקון: תשכ״א, תשכ״ד־6, תשל״ב־4, תש״ם־7, תשנ״ו־7, תשע״ח־3, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} רשיון רכב או חידושו יהיה לתקופה של שנה אחת או לתקופה קטנה משנה, אם אין הוראה אחרת בתקנה זו. {{ח:תת|(ב)}} רשיון רכב או חידושו לטרקטור יהיה לתקופה של שנתיים. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} לא יהיה תוקף לרשיון רכב אלא לתקופה שבעדה שולמה האגרה ובלבד שצורף לפנקס הרכב – {{ח:תתת|(1)}} אישור על תשלום אגרות והיטלים החתום בחותמת רשות הרישוי או בחותמת הבנק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 272|בתקנה 272}}, או אישור המעיד על פטור מן האגרות וההיטלים האמורים; {{ח:תתת|(2)}} חותמת כשירות לתנועה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 274|בתקנה 274(א)}}; {{ח:תת}} יראו רשיון בר־תוקף מיום תשלום האגרה ולא יהיה בתשלום האגרה כדי לתת תוקף לרשיון למועד שקדם ליום התשלום, אלא אם נאמר במפורש אחרת בתקנות אלה. {{ח:תת|(ד)}} נרשם רכב וניתן עליו רשיון לראשונה, מותר לתת את הרשיון לתקופה של פחות משנה; ובלבד שהאגרה שתשולם עליו תהיה בשיעור של <sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>12</sub> מאגרת הרשיון השנתית החלה על הרכב – לכל חודש מלא של תקופת תוקף הרשיון. {{ח:סעיף|276א|סייגים למתן רשיון רכב על אוטובוס או מונית|תיקון: תשכ״ה, תשכ״ה־2, תשמ״ה־4, תשנ״ג־5, תשנ״ג־10, תשנ״ד, תשנ״ד־6, תשנ״ט־7, תשס״ה־10, תשפ״א־4, תשפ״א־10}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 274|בתקנות 274}} {{ח:פנימי|סעיף 276|ו־276}} לא יינתן רשיון רכב על – {{ח:תת|(1)}} אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, אלא אם כן ניתן עליו גם רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 385|תקנות 385}} {{ח:פנימי|סעיף 388|או 388}}; {{ח:תת|(2)}} מונית שאינה מסוג זוטובוס, ומונית שמתקיימות בה דרישות המפרט הטכני לרכב להסעת נכים שאישר מנהל אגף הרכב (בתקנה זו – מונית המיועדת להסעת נכים), אלא אם כן ניתן לגביהם רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 490|תקנה 490(א)(1) או (2)}}; {{ח:תת|(3)}} מונית מסוג זוטובוס שאינה מיועדת להסעת נכים, אלא אם כן ניתן לגביה רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 490|תקנה 490(א)(2)}}; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:סעיף|276ב|פטור|תיקון: תשכ״ה־12, תשכ״ה־14, תשכ״ו־3, תש״ל, תשל״א־2, תשמ״א־3, תשמ״ד־4}} {{ח:ת}} מאגרת רישום ואגרת רשיון רכב פטור רכב של כל אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} עובדי ארגון האומות המאוחדות שהם אזרחי חוץ, ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר; {{ח:תת|(2)}} הפטריארך הלטיני; {{ח:תת|(3)}} הפטריארך היווני־האורתודוכסי; {{ח:תת|(4)}} הארכיבישוף האנגליקני; {{ח:תת|(5)}} הקוסטוס הפרנציסקני; {{ח:תת|(6)}} הפטריארך הארמני־האורתודוכסי; {{ח:תת|(7)}} הארכיבישוף של הכנסיה האתיופית האורתודוכסית; {{ח:תת|(8)}} הארכיבישוף הקופטי; {{ח:תת|(9)}} הארכיבישוף הסורי־האורתודוכסי; {{ח:תת|(10)}} הארכיבישוף המרוניטי; {{ח:תת|(11)}} הארכיבישוף היווני־הקתולי; {{ח:תת|(12)}} הארכיבישוף היווני־האורתודוכסי; {{ח:תת|(13)}} הבישוף הלטיני; {{ח:תת|(14)}} הראש הרוחני של העדה הדרוזית; {{ח:תת|(15)}} ראשי הדת הבהאית; {{ח:תת|(16)}} ראשי העדה האוונגלית–אפיסקופלית; {{ח:תת|(17)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(18)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|276ג|סייגים למתן רשיון רכב פרטי ורכב מסחרי|תיקון: תשכ״ז־4, תש״ם־7}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 274|בתקנות 274}} {{ח:פנימי|סעיף 276|ו־276}}, לא יינתן רשיון לרכב {{ח:פנימי|סעיף 364א|שתקנה 364א}} חלה לגביו ולא יחודש רשיונו אלא אם נתקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 364א|התקנה האמורה}}. {{ח:סעיף|276ד|תנאים לרישום רכב המשמש להובלת חומרים מסוכנים|תיקון: תשל״ט־2, תשנ״א־11}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב המשמש או המיועד לשמש להובלת נוזל קורוזיבי ולא יינתן לו רשיון אלא אם נתמלאו בו הוראות תקן ישראלי מס׳ 819, ולא יירשם רכב המשמש או המיועד לשמש להובלת חומר מתלקח אלא אם נתמלאו בו הוראות תקן ישראלי מס׳ 922 ובעל הרכב המציא לרשות תעודת בדיקה ממעבדה מאושרת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, תשי״ג–1953}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יירשם רכב המשמש או המיועד לשמש להובלת חומרים מסוכנים אלא אם הרכב עומד בדרישות שקבע מנהל אגף הרכב או מי שהוא הסמיך לכך בהודעה ברשומות. {{ח:סעיף|276ה|דרך רישום פרטי הרישיון להפעלת מונית|תיקון: תשע״ד־11}} {{ח:תת|(א)}} המבקש להירשם כבעל רכב ברישיון רכב הרשום או המיועד להירשם כמונית, יפרט בהודעה לרשות הרישוי בטופס הערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 5|טופס 5 בתוספת השלוש עשרה}} ושנחתם בפני עורך דין כמפורט בטופס, את מספר הרישיון להפעלת מונית שישמש להפעלתה (להלן {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2|בפרק זה}} – רישיון הפעלה), וכן את שמו ומספר זהותו של בעל רישיון ההפעלה. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תרשום ברישיון הרכב הרשום כמונית את פרטי רישיון ההפעלה ופרטי בעליו כאמור בתקנת משנה (א) (להלן {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2|בפרק זה}} – פרטי רישיון ההפעלה). {{ח:תת|(ג)}} התיר המפקח על התעבורה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ד|סעיף 14ד לפקודה}} את העברתו של רישיון ההפעלה המצוין ברישיון הרכב הרשום כמונית, יודיע על כך לרשות הרישוי; רשות הרישוי תשנה את פרטי בעל רישיון ההפעלה ברישיון הרכב בהתאם להודעה האמורה ותשלח לבעל הרכב רישיון רכב שבו נרשם השינוי. {{ח:סעיף|277|תנאים מיוחדים ברשיון רכב|תיקון: תשכ״ו, תש״ע־17, תשע״ה־4}} {{ח:ת}} ברשיון רכב רשאית רשות הרישוי להתנות, בין השאר, תנאים בענינים אלה: {{ח:תת|(1)}} קביעת מהירות מכסימלית שונה מזו שנקבעה בתקנות שהותקנו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}; {{ח:תת|(2)}} קביעת סימון מיוחד לרכב; {{ח:תת|(3)}} ציוד, אביזרים ומכשירים, נוסף על הקבוע בתקנות שהותקנו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}; {{ח:תת|(4)}} הגבלת העברת הבעלות על כלי רכב מחמת אי תשלום המכס, המסים, ההיטלים או האגרות החלים עליו וכן מחמת תניה כאמור הרשומה בתעודות הרישום של הרכב; {{ח:תת|(5)}} הגבלת העברת הבעלות על כלי רכב שהעברתו הוגבלה או הותנתה בידי רשות מוסמכת לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}}, וכל עוד ההגבלה או התנאי כאמור בתוקפם; {{ח:תת|(6)}} הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שהותקן בו מיתקן לשימושו הייחודי של בעל הרכב וכל עוד הוא מותקן בו; {{ח:תת|(7)}} הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שרשות הרישוי פטרה אותו מהוראות {{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 269|תקנה 269}}; {{ח:תת|(8)}} הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שרשות הרישוי התירה לבעליו שימוש בציוד חריג לפי {{ח:פנימי|סעיף 315|תקנה 315}}; {{ח:תת|(9)}} הגבלת העברת בעלות ברכב המיועד לניסוי; {{ח:תת|(10)}} הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שנמסרה לבעליו הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 306א|בתקנה 306א(ב)}} והוא לא תוקן בהתאם להנחיות היצרן. {{ח:סעיף|278|מתן רשיון רכב מיוחד}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לתת רשיון רכב מיוחד וכן לוחיות־זיהוי לצורך נסיעה חד־פעמית של רכב מסויים שאין עליו רשיון רכב בר־תוקף ולקבוע בו תנאים לאחר שמבקש הרשיון – {{ח:תתת|(1)}} מסר הצהרה על מצבו התקין של הרכב; {{ח:תתת|(2)}} מילא אחרי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 275|תקנה 275}}; {{ח:תתת|(3)}} שילם את האגרה הקבועה. {{ח:תת|(ב)}} הרשיון האמור יהיה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות. {{ח:סעיף|279|פטור גרור חקלאי מחובת רישום ורשיון|תיקון: תשכ״א, תשל״ז־6, תשמ״ב־2, תשמ״ב־4, תשמ״ג־2, תשמ״ד־4, תשמ״ה, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} בעלו של גרור חקלאי וכן מחזיקו פטורים מחובת רישום ורשיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}, אם – {{ח:תתת|(1)}} משקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,500 ק״ג, ארכו הכולל לרבות יצול החיבור אינו עולה על 500 ס״מ, רחבו הכולל אינו עולה על 220 ס״מ וגבהו הכולל לרבות המטען אינו עולה על 380 ס״מ; {{ח:תתת|(2)}} נתמלאו בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 321|תקנות 321}}, {{ח:פנימי|סעיף 322|322}}, {{ח:פנימי|סעיף 340|340 עד 342}}, {{ח:פנימי|סעיף 344|344}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351}}, {{ח:פנימי|סעיף 372|372}}, {{ח:פנימי|סעיף 374|374}} {{ח:פנימי|סעיף 375|ו־375}}; {{ח:תתת|(3)}} הגרור מצוייד בנעלי בטחון הקשורות אליו בשרשראות; {{ח:תתת|(4)}} שם בעליו של הגרור ומענו וכן משקלו הכולל המותר רשומים על דפנו הימנית או מאחוריו על רקע שחור באותיות וספרות לבנות שגובה כל אחת מהן 30 מ״מ לפחות ורחבה 20 מ״מ לפחות. {{ח:תת|(ב)}} בעליה של מכונה נגררת וכן מחזיקה פטורים מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}, אם נתמלא בה האמור בתקנת משנה (א)(2), (3) ו־(4). {{ח:תת|(ג)}} בעלה ומחזיקה של מכונה נגררת חקלאית (להלן בתקנת משנה זו – מכונה חקלאית) שמשקלה הכולל המותר מ־1{{ח:הערה|,}}001 ק״ג עד 3{{ח:הערה|,}}000 ק״ג, פטורים מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}, אם נתקיימו בה תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} במכונה החקלאית נתמלא האמור בתקנת משנה (א)(2)(3) ו־(4); {{ח:תתת|(2)}} מכונה חקלאית שמשקלה הכולל המותר מ־1,001 ק״ג עד 2,000 ק״ג – תיגרר על ידי טרקטור שמשקלו העצמי מ־2,301 ק״ג עד 3,200 ק״ג (קבוצה 3 בסיווג שקבעה רשות הרישוי); {{ח:תתת|(3)}} מכונה חקלאית שמשקלה הכולל המותר מ־2,001 ק״ג עד 3,000 ק״ג – תיגרר על ידי טרקטור שמשקלו העצמי מ־3,201 ק״ג ויותר (קבוצה 4 בסיווג שקבעה רשות הרישוי); {{ח:תתת|(4)}} עלה רוחב המכונה החקלאית על 250 ס״מ – תישא בחזיתה שלט בגודל 35×125 ס״מ שעליו כתוב ”זהירות רכב רחב“, ובזמן תאורה יותקנו בה פנסי רוחב ותאורה היקפית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ג)(1)}}; {{ח:תתת|(5)}} עלה רוחב המכונה החקלאית על 340 ס״מ יקויים בה האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ג)(2)}}; {{ח:תתת|(6)}} עלה גובה המכונה החקלאית על 400 ס״מ ועד 480 ס״מ, לא תנוע בדרכים אלא אם קוים בה האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ד)(1) ו־(2)}}; {{ח:תתת|(7)}} בנוסף לאמור בפסקאות (5) ו־(6), לא יניע אדם מכונה חקלאית בדרך אלא בכפוף להוראות תקנות אלה, ולא יניע אדם מכונה חקלאית בדרכים שנאסרה בהן התנועה בהודעה שהודיע המפקח על התעבורה ברשומות; {{ח:תתת|(8)}} קצין משטרה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ז)}} רשאי להתיר באישור בכתב ובתנאים שיקבע תנועת מכונה חקלאית שמשקלה או מידתה חורג מהאמור בתקנת משנה זו; {{ח:תתת|(9)}} אורך הטרקטור הגורר והמכונה החקלאית ביחד לא יעלה על 15.50 מטר; {{ח:תתת|(10)}} במכונה החקלאית יהיו מחווני כיוון ואורות בלימה שיופעלו מהטרקטור הגורר, הם יהיו ניידים וניתנים להסבה על נקלה; {{ח:תתת|(11)}} המכונה החקלאית כשירה לתנועה ובידי הנוהג בטרקטור הגורר אישור ממוסך מורשה או ממעבדה מוסמכת כי המכונה החקלאית נבדקה בשנה האחרונה וכי היא כשירה לתנועה. {{ח:סעיף|280|פטור מכונה ניידת מחובת רישום ורשיון|תיקון: תשכ״א, תשכ״ו־7, תשל״א־4, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״ו־2, תשס״ה־4, תשס״ה־19}} {{ח:תת|(א)}} בעליה ומחזיקה של מכונה ניידת אשר לפי מבנה אינה מסוגלת לנוע במישור במהירות העולה על 40 ק״מ לשעה או הרשומה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|חוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}, פטור מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 3|סעיף 3 לפקודה}}, אם – {{ח:תתת|(1)}} נתמלאו בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 317|תקנות 317}}, {{ח:פנימי|סעיף 318|318}}, {{ח:פנימי|סעיף 319|319}}, {{ח:פנימי|סעיף 320|320}}, {{ח:פנימי|סעיף 321|321}}, {{ח:פנימי|סעיף 322|322}}, {{ח:פנימי|סעיף 334|334}}, {{ח:פנימי|סעיף 335|335}}, {{ח:פנימי|סעיף 336|336}}, {{ח:פנימי|סעיף 337|337}}, {{ח:פנימי|סעיף 338|338}}, {{ח:פנימי|סעיף 339|339}}, {{ח:פנימי|סעיף 340|340}}, {{ח:פנימי|סעיף 341|341}}, {{ח:פנימי|סעיף 342|342}}, {{ח:פנימי|סעיף 344|344}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345}}, {{ח:פנימי|סעיף 350|350}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351}}, {{ח:פנימי|סעיף 352|352}}, {{ח:פנימי|סעיף 357|357}}, {{ח:פנימי|סעיף 361|361}}, {{ח:פנימי|סעיף 367|367}}, {{ח:פנימי|סעיף 370|370}}; {{ח:תתת|(2)}} שם בעליה ומענו ומשקלה הכולל המותר רשומים על הדופן הימנית או מאחור על רקע שחור באותיות וספרות לבנות שגובה כל אחת מהן 30 מ״מ לפחות ורחבה 20 מ״מ לפחות, או היא נושאת לוח מספר כקבוע {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם במכונה ניידת אלא אם כן הוא מחזיק: {{ח:תתת|(1)}} ברשיון נהיגה בר־תוקף לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנות 179}} {{ח:פנימי|סעיף 180|או 180}}; {{ח:תתת|(2)}} בתעודה שניתנה לו מאת מוסך מורשה כי המכונה הניידת נבדקה בשנה האחרונה ונמצאה כשירה לתנועה וכי נתמלאו בה ההוראות האמורות בפסקאות (1) ו־(2) בתקנת משנה (א); {{ח:תתת|(3)}} בתעודת ביטוח כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת הביטוח}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), הנוהג במכונה ניידת רגלית פטור מחובת רישיון נהיגה. {{ח:סעיף|281|רישום או חידוש רשיון לרכב מיושן ולרכב באבדן גמור|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב־2, תשכ״ב־4, תשכ״ג־4, תשכ״ו־4, תשכ״ח, תשל״ה־2, תש״ם־5, תשמ״ב־4, תשמ״ה־4, תשמ״ט־7, תש״ן־4, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ב־6, תשנ״ו־7, תשס״ה־7, תשס״ה־19, תשס״ו־8, תשס״ח־7, תשע״ה־4, תשע״ח־3, תשע״ח־8, תשע״ט־10, תשע״ט־12}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן ולא יחודש רשיון רכב – {{ח:תתת|(1)}} לרכב באבדן גמור; {{ח:תתת|(2)}} למונית – בתום שתים עשרה שנים משנת ייצורה; {{ח:תתת|(3)}} לרכב נוסעים פרטי המשמש להוראת נהיגה – בתום עשר שנים משנת ייצורם; {{ח:תתת|(3א)}} לאמבולנס, למעט אמבולנס מהסוג האמור בפסקה (7) – בתום חמש עשרה שנים משנת ייצורם; {{ח:תתת|(4)}} לרכב חילוץ שמשקלו הכולל המותר עד 16,000 ק״ג – בתום תשע עשרה שנים משנת ייצורו; {{ח:תתת|(5)}} לאוטובוס ולטיולית – בתום עשרים שנים משנת ייצורו; {{ח:תתת|(6)}} לאופנוע להגשת עזרה ראשונה – בתום שבע שנים משנת ייצורו; {{ח:תתת|(7)}} לאמבולנס שמוגן נגד ירי או בעל הנעה על כל הגלגלים – בתום תשע עשרה שנים משנת ייצורו. {{ח:תת|(ב)}} רשיון לרכב מיושן ולמונית בתום עשר שנים משנת ייצורה יהיה לששה חודשים ובלבד שבעל הרכב יציג לפני בדיקת הרכב תעודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273(ו)}}, ולגבי רכב חילוץ שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק״ג, ימציא בעלו, אחת לשנה, גם אישור ממעבדה מוסמכת, על פי המפרט שקבע מנהל אגף הרכב, כי הרכב נבדק בתוך שלושה חדשים לפי מועד הבדיקה ונמצא במצב תקין. {{ח:תת|(ג)}} לא יחודש רשיון לרכב מיושן אם חלפו שנתיים מיום שפג רשיונו. {{ח:תת|(ד)}} האמור בתקנת משנה (ג) לא יחול על רכב מסוג M1‏, N1‏, L‏, O1 ו־N2 שמשקלו הכולל המותר לא עולה על 6,000 ק״ג ובלבד שבעל הרכב המציא תעודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273(ו)}} ואישור ממעבדה מוסמכת או תעודת בדיקה שניתנה בידי מנהל מקצועי של מפעל בודק, על פי מפרט שקבע מנהל אגף הרכב, כי הרכב נבדק בתוך שלושה חדשים לפי מועד הבדיקה ונמצא במצב תקין. {{ח:סעיף|281א|רכב אספנות|תיקון: תשנ״א־11, תשס״ה־19, תשס״ט־13, תשע״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} רשיון לרכב אספנות יהיה לשנים עשר חדשים, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273}} {{ח:פנימי|סעיף 273ד|ו־273ד}}, ובלבד שבעלו יציג תעודה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273(ו)}}, פעם אחת בשנה. {{ח:תת|(ב)}} בעל רכב אספנות יתקין בו לוחית זיהוי שתכלול את המילים ”רכב אספנות“. {{ח:תת|(ג)}} רכב אספנות לא ינוע בדרך בשעות 07.00 ועד 09.00 בימים א׳ עד ה׳ שאינם חלים בחג או במועד. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ה)}} רכב אספנות פטור מתשלום אגרה בעד תקופה שבה לא היה רשיון הרכב תקף. {{ח:תת|(ו)}} לא יסיע אדם באוטובוס, שצוין ברישיון הרכב כרכב אספנות, יותר משישה נוסעים. {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|282|בדיקה ואישור של מפרטי רכב|תיקון: תשל״ז־7, תשמ״ג־2, תשנ״ד־4, תשנ״ה־4, תשנ״ה־7, תשנ״ז־8, תשנ״ט־8, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשס״ה־19, תשס״ח־5, תשס״ט־3, תשס״ט־11, תש״ע, תש״ע־17, תשע״ב, תשע״ב־6, תשע״ג־3, תשע״ד־8, תשע״ה־4, תשע״ה־6, תשע״ז, תשע״ט־8, תש״ף־2, תש״ף־8, תש״ף־14, תש״ף־15, תשפ״ג, תשפ״ג־3, תשפ״ד־8, תשפ״ד־10, תשפ״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב ולא יינתן עליו רישיון, אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} עמד בדרישות החובה בענינים המפורטים בתקנת משנה (ד); {{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי בדקה ואישרה כי באב טיפוס של אותו דגם רכב התקיימו כל התנאים האמורים בתקנות אלה לאותו סוג רכב וכי הומצא לרשות הרישוי אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתתת|(א)}} לרכב שיוצר על פי תקינה אירופית – תעודה מאת מעבדה מוסמכת; {{ח:תתתת|(ב)}} לרכב שיוצר על פי התקינה הפדרלית של ארצות הברית – אישור ממינהל הבטיחות האמריקני המעיד כי הרכב עומד בדרישות התקינה הפדרלית של ארצות הברית; {{ח:תתתת|(ג)}} לרכב מסוג M1‏, M2‏, N1 ו־N2 שיוצר על פי התקינה הקנדית – אישור ממשרד התחבורה הקנדי או מורשה מטעמו המעיד כי הרכב עומד בדרישות התקינה הקנדית; {{ח:תתתת|(ד)}} תעודה המעידה על רישום הרכב באחת ממדינות הקהילה האירופית או בארצות הברית ולגבי רכב מסוג M1‏, M2‏, N1 ו־N2 – תעודה המעידה על רישום הרכב בקנדה; {{ח:תתתת|(ה)}} כל תעודה אחרת לפי דרישת רשות הרישוי לצורך הוכחת עמידת האב טיפוס של אותו דגם רכב בכל התנאים האמורים בתקנות אלה לאותו סוג רכב ולצורך הוכחה כי הרכב תואם את האב טיפוס של אותו דגם רכב; {{ח:תתת|(3)}} טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו; ואולם רשות הרישוי תרשום רכב ותיתן עליו רישיון אף בחלוף התקופה האמורה, אם התקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הרכב יוצר בידי כמה יצרנים והושלם תהליך ייצורו, המוגדר בהנחיות האיחוד האירופי (EC), המופקדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד, ובאתר האינטרנט של המשרד, כרכב שיוצר בשלבים (multi-stage) (להלן – רכב שיוצר בשלבים) כדלהלן: {{ח:תתתתת|(1)}} רכב מסוג M או N שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג, או מסוג M או N שסווג כאמבולנס או כרכב עבודה שטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצור השלדה שלהם; {{ח:תתתתת|(2)}} רכב עבודה אשר ייעודו כיבוי אש ומשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק״ג ורכב עבודה אשר ייעודו משאבת בטון, עגורן שאינו אינטגרלי, שמשקלו הכולל המותר עולה על 25,000 ק״ג – שטרם חלפו 30 חודשים ממועד ייצור השלדה שלהם; {{ח:תתתתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתתת|(4)}} רכב ממוגן ירי, רכב מסוג O, רכב נכים ורכב מסוג T2 – שטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצורו, {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנה מיום 20.1.2025):}} ולעניין רכב מסוג O שסווג כרכב שייעודו מיתקן נייד לקבלת טיפול רפואי כחלק מבית חולים שדה – טרם חלפו 19 שנים ממועד ייצורו; {{ח:תתתתת|(5)}} עגורן נייד – שטרם חלפו 60 חודשים ממועד ייצורו; {{ח:תתתתת|(6)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תתתת|(א1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|(ב)}} הרכב הוא מהסוגים המנויים {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 33|בסעיף 33(א) לחוק הרישוי}} שניתן עליו רישיון ייבוא לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 33|סעיף 33(ב) לחוק האמור}} (להלן – יבוא אישי), וטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצורו, או אם מועד ייצורו אינו ידוע – מהמועד שבו נרשם הרכב לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ; {{ח:תתתת|(ג)}} הרכב הוא מהסוגים המנויים {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 33|בסעיף 33(א) לחוק הרישוי}}, O1 ו־O2 יובא בידי תייר, תושב חוץ או תושב חוזר וטרם חלפו 4 שנים ממועד ייצורו, או אם מועד ייצורו אינו ידוע – מהמועד שבו נרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ; {{ח:תתתת|(ד)}} הרכב מסוג M ו־N שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,500 ק״ג ורכב מסוג O1 ו־O2 יובא בידי עולה חדש, נציג או נציגות של האומות המאוחדות, או נציג או נציגות של מדינת חוץ; {{ח:תתתת|(ה)}} הרכב הוא רכב אספנות שיובא או רכב שניתן עליו רישיון יבוא לתקופה קצובה; {{ח:תתתת|(ו)}} הרכב הוא של צבא הגנה לישראל, של שירות הביטחון הכללי, של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של משטרת ישראל, של כנסת ישראל או רכב לכיבוי אש או לטיפול בחומר מסוכן, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}, של הרשות הארצית לכבאות והצלה, וטרם חלפו 12 שנים ממועד ייצורו; {{ח:תתתת|(ז)}} רכב שיוצר בארץ על ידי בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק הרישוי}}, למעט רכב כאמור שיוצר בשלבים – שטרם חלפו 24 חודשים מהיום שבו אישרה רשות הרישוי כי באב טיפוס של אותו דגם רכב התקיימו כל התנאים האמורים לפי תקנת משנה (א)(2); {{ח:תתתת|(ח)}} רכב המיועד לניסוי; {{ח:תתתת|(ט)}} הרכב הוא מסוג N או O ומתקיימים כל אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} הרכב מיועד לביצוע עבודת תשתית בפרויקט תשתית לאומי; {{ח:תתתתת|(2)}} הרכב יירשם על שם תאגיד הרשום במדינת חוץ; {{ח:תתתתת|(3)}} לרכב רישיון רכב תקף במדינת חוץ; {{ח:תתתתת|(4)}} רישיון הרכב לא יחודש בחלוף 3 שנים ממועד רישומו לראשונה אלא אם כן אישר מנהל אגף הרכב את הארכת תוקפו של הרישיון לתקופה שלא תעלה על 5 שנים ממועד רישומו לראשונה; {{ח:תתתת|(י)}} הרכב הוא רכב שהיה ברשותו של הכוח הרב־לאומי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חסינויות וזכויות (הכוח הרב-לאומי)|בחוק חסינויות וזכויות (הכוח הרב־לאומי), התשמ״ב–1982}}, וטרם חלפו 8 שנים ממועד ייצורו; {{ח:תתת}} בפסקה זו, {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – למעט רכב מסוג T1 ו־T3, רכב שטח; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עגורן נייד“ – מכונת הרמה בעלת זרוע המורכבת על שלדה אינטגרלית שכושר ההרמה שלה עולה על 150 טון מטר; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רכב נכים“ – רכב מסוג M1‏, M2‏, N1 ו־N2 שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק״ג המיועד לנהיגה על ידי נכה או הסעתו בכיסא גלגלים בעל רישיון ייצור רכב ושיווקו כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק הרישוי}} באישור מעבדה מוסמכת ביצע בו שינויי מבנה, בין השאר, מסוג הנמכת רצפה, התקנת אמצעי עיגון, התקנת מיתקן הרמה וצוין ברישיונו שימוש ייעודי לנכים; {{ח:תתת|(4)}} יצוין ברישיון הרכב מועד עליית הרכב לכביש כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} ברכב הנרשם בארץ לראשונה, ושלא נרשם לתנועה בדרכים במדינת חוץ – מועד רישום הרכב בארץ או שנים עשר חודשים ממועד ייצור הרכב, המוקדם מבין השניים; {{ח:תתתת|(ב)}} ברכב הנרשם בארץ לראשונה, ושנרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ – שנים עשר חודשים ממועד ייצור הרכב או מועד הרישום לראשונה לתנועה בדרכים ממדינת החוץ, המוקדם מבין השניים; {{ח:תתתת|(ג)}} ברכב שיוצר בשלבים, שנרשם בארץ לראשונה ולא נרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ – מועד ייצור הרכב ועד להשלמת תהליך הייצור – מועד רישום הרכב בארץ; {{ח:תתתת|(ג1)}} ברכב מסוג T, שנרשם בארץ לראשונה ולא נרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ – מועד רישום הרכב בארץ; {{ח:תתתת|(ד)}} ברכב אספנות – שנת ייצור הרכב (model year) המופיעה ברישיון הרכב שניתן לרכב במדינת חוץ או שנת הייצור של הרכב המיוצגת בספרה עשירית של מספר השלדה של הרכב לפי תקן ISO 3779 או מפרט SAE J272; {{ח:תתת}} בתקנת משנה זו, ”מועד ייצור“ – היום האחרון בחודש שבו הושלם ייצור הרכב או השלדה, לפי העניין; {{ח:תתת|(4א)}} רשות הרישוי ציינה ברישיון הרכב, במועד רישומו לראשונה, מידע בדבר הרכב בהתאם לנתוניו במועד הרישום לראשונה, הכול כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(1)}} ברכב שמתקיים בו האמור בהגדרה ”רכב חדש“ או בהגדרה ”רכב שנרשם במדינת חוץ“ כהגדרתם בחוק רישוי שירותים – את המילים ”רכב חדש“; {{ח:תתתת|(2)}} ברכב שלא מתקיים בו האמור באחת מההגדרות שבפסקת משנה (1) – את המילים ”רכב משומש“; {{ח:תתת|(5)}} הרכב הוא רכב שיובא ביבוא אישי למעט רכב אספנות ורכב שיובא בידי נציג או נציגות של האומות המאוחדות או נציג או נציגות של מדינת חוץ וניתנה עליו תעודת בדיקה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 309|בתקנה 309}}; {{ח:תתת|(6)}} הרכב הוא רכב שייבא יבואן זעיר ובלבד שאינו רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ וניתנה על הרכב תעודת בדיקה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 309|בתקנה 309}}; לעניין זה, ”יבואן זעיר“, ”רכב חדש“, ”רכב שנרשם במדינת חוץ“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים}}. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור ברישה של פסקה (3) לתקנת משנה (א), רכב שיובא על ידי יבואן מסחרי והתקופה של 12 חודשים ממועד ייצור הרכב הסתיימה בעת שהיתה בתוקף ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, יירשם ויינתן עליו רישיון אם טרם חלפו 13 חודשים ממועד ייצורו; לעניין זה, ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – לרבות ההכרזה שניתנה ביום י׳ בתמוז התשע״ד (8 ביולי 2014). {{ח:תת|(ב)}} מנהל אגף הרכב רשאי לקבוע תקנים והוראות נוהל לרכב או לחדשם מזמן לזמן לכל אחת מדרישות החובה האמורות בתקנה זו ואת התנאים להוכחת עמידת הרכב בדרישות כאמור; התקנים הוראות הנוהל והתנאים האמורים יעמדו לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד וכן באתר האינטרנט של המשרד. {{ח:תת|(ג)}} התקנים והוראות הנוהל האמורים בתקנת משנה (ב) יהיו מבוססים על הנחיות האיחוד האירופי (EC) או על דרישות התקינה הפדרלית של ארצות הברית של אמריקה ולגבי רכב מסוג M1 ו־N1 על דרישות התקינה הקנדית, וכן על התקינה הישראלית. {{ח:תת|(ד)}} דרישות החובה לענין תקנת משנה (א) הן לענינים כמפורט להלן ולכל עניין אחר הנוגע לתקינת הרכב, ייצור הרכב ורישום ורישוי הרכב במדינת חוץ: {{ח:תתת|(1)}} רמת רעש; {{ח:תתת|(2)}} זיהום אוויר; {{ח:תתת|(3)}} מכלי דלק או הגנה תת־רכבית אחורית; {{ח:תתת|(4)}} משטח לוחית רישוי אחורית; {{ח:תתת|(5)}} מערכת היגוי – Steering Effort; {{ח:תתת|(6)}} צירים ונועלי דלתות; {{ח:תתת|(7)}} צופר; {{ח:תתת|(8)}} ראות אחורית – Rear Visibility; {{ח:תתת|(9)}} מעצורים; {{ח:תתת|(10)}} תאימות אלקטרו־מגנטית – Suppression (Radio)‎; {{ח:תתת|(11)}} עשן דיזל – Diesel Smoke; {{ח:תתת|(12)}} התאמת מבנה פנימי – Interior Fittings; {{ח:תתת|(13)}} מניעת גניבות ואימובילייזר; {{ח:תתת|(14)}} הגנת הגה – Protective Steering; {{ח:תתת|(15)}} חוזק כיסא; {{ח:תתת|(16)}} פרופיל חיצוני לכלי הרכב – Exterior Projections; {{ח:תתת|(17)}} מד אוץ והילוך אחורי – Speedometer and Reverse Gear; {{ח:תתת|(18)}} טבלת זיהוי – Plates (Statutory)‎; {{ח:תתת|(19)}} נקודות עיגון לחגורות – Seat Belt and Anchorages; {{ח:תתת|(20)}} הרכבה של תאורה ואבזרי תאורה – Installation of Lighting and Light Signalling Devices; {{ח:תתת|(21)}} מחזיר אור – Retro Reflectors; {{ח:תתת|(22)}} נורות רכב – End-Outline, Front-Position (side), Rear-Position (side), Stop, Side Marker, Daytime Running Lamps; {{ח:תתת|(23)}} נורות כיוון – Direction Indicator; {{ח:תתת|(24)}} נורות ללוחית רישוי אחורית; {{ח:תתת|(25)}} פנסי חזית (כולל נורה) – Headlamps (Including Bulbs)‎; {{ח:תתת|(26)}} פנס ערפל בחזית הרכב – Front Fog Lamps; {{ח:תתת|(27)}} וו גרירה – Towing Hooks; {{ח:תתת|(28)}} פנס ערפל אחורי; {{ח:תתת|(29)}} פנס לנסיעה אחורית; {{ח:תתת|(30)}} פנס חניה – Parking Lamps; {{ח:תתת|(31)}} חגורות בטיחות; {{ח:תתת|(32)}} שדה ראיה קדמי; {{ח:תתת|(33)}} זיהוי בקרת הרכב – Identification of Control; {{ח:תתת|(34)}} מערכת מזרים אוויר להפשרת כפור והפגת אדים משמשת החזית – Defrost/Demist; {{ח:תתת|(35)}} מערכת מגבי שמשות ומנגנון להתזת מים לשמשת החזית – Wash/Wipe; {{ח:תתת|(36)}} מערכת חימום; {{ח:תתת|(37)}} מגיני בוץ וכנפיים לרכב נוסעים – Wheel Guards; {{ח:תתת|(38)}} משענת ראש – Head Restraints; {{ח:תתת|(39)}} פליטת CO<sub>2</sub> וצריכת דלק – CO<sub>2</sub> Emissions/Fuel Consumption; {{ח:תתת|(40)}} הספקי מנוע; {{ח:תתת|(41)}} זיהום אוויר ממנועי דיזל – Diesel Emissions; {{ח:תתת|(42)}} הגנה צדית של רכב מפני התנגשות – Lateral Protection; {{ח:תתת|(43)}} התקנים למניעת התזת מים ובוץ – Spray-Suppression Systems; {{ח:תתת|(44)}} קביעת מידות ועומסים לרכב מסוג M1; {{ח:תתת|(45)}} בטיחות שמשות; {{ח:תתת|(46)}} צמיגים; {{ח:תתת|(47)}} מגביל מהירות; {{ח:תתת|(48)}} קביעת מידות ועומסים נוסף על האמור בסעיף 44; {{ח:תתת|(49)}} פרופיל מבנה חיצוני לכלי הרכב מסוג N‏ – External Projections of Cabs; {{ח:תתת|(50)}} צימודים מכניים – Couplings; {{ח:תתת|(51)}} עמידות באש – Flammability; {{ח:תתת|(52)}} אוטובוסים – Buses and Coaches; {{ח:תתת|(53)}} עמידות בהתנגשות חזיתית – Frontal Impact; {{ח:תתת|(54)}} עמידות בהתנגשות צד – Side Impact; {{ח:תתת|(55)}} כלי רכב המיועד להובלת חומרים מסוכנים – Vehicles Intended for the Transport of Dangerous Goods; {{ח:תתת|(56)}} הגנה תת־רכבית קדמית; {{ח:תתת|(57)}} הגנת הולכי רגל – Pedestrian Protection; {{ח:תתת|(58)}} מערכת בקרת יציבות. {{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), רשאית רשות הרישוי לרשום ולתת רישיון רכב לרכב המיועד לניסוי, לרכב ייחודי המיועד לצרכים ביטחוניים ולרכב ייחודי כהגדרתו בדירקטיבה ‎2007/46/EC, גם אם הרכב אינו עומד בכל דרישות החובה, בהתאם להוראות נוהל שקבע מנהל אגף הרכב המבוססות על דירקטיבה ‎2007/46/EC, על עדכוניה, אשר עומדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד וכן באתר האינטרנט של המשרד. {{ח:תת|(ה)}} אגרה בעד בדיקה ומתן אישור כאמור בתקנה זו תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 21|בפרט 21 בחלק ג׳ בתוספת הראשונה}} ותשולם בידי מבקש אותה בדיקה. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: דלק, רעש, זיהום אויר והפרעות קשר לרכב|תיקון: תשל״ז־3, תשמ״ה־4, תשנ״ב־3}} {{ח:סעיף|282א|תנאים לרישום רכב|תיקון: תשל״ז־3, תשמ״ד־2, תשמ״ו, תשמ״ו־4, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ב־4, תשנ״ג־10, תשנ״ד־6, תשנ״ו־2, תשע״ה־6, תשע״ט־8}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב מנועי אלא אם כן עמד, לענין מניעת זיהום אויר, תצרוכת והתאמת דלק ומניעת רעש, בתנאים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ שבתוספת השניה}}; לענין זה, ”רכב מנועי“ – רכב מנועי המופעל במנוע בנזין, ושהמהירות המתוכננת על ידי יצרנו עולה על 50 קמ״ש ורכב מנועי המופעל במנוע דיזל שהמהירות המתוכננת על ידי יצרנו עולה על 25 קמ״ש, למעט טרקטור ומכונה ניידת. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי מנהל אגף הרכב להתיר רישום רכב המיוצר בארצות הברית של אמריקה (להלן – ארה״ב), קנדה או מקסיקו משנת ייצור 1995 או לאחריה, שאינו עומד בתנאים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השניה}}, אם הוכח להנחת דעתו כי הרכב מיוצר על פי התקנים הפדרליים של ארה״ב והוא הותר לשיווק בארה״ב, או לגבי רכב מסוג M1‏, N1 ו־N2 כי הרכב מיוצר על פי התקנים של קנדה והוא הותר לשיווק בקנדה. {{ח:סעיף|282ב|רפידות בלם ומצמד|תיקון: תשל״ז־3, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב ששנת ייצורו 1991 ואילך ולא יחודש רשיונו של רכב ביום 1 בינואר 1992 או לאחריו אלא אם כן במערכת הבלמים ובמצמד מותקנות רפידות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 11|בפרט 11 שבחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל אגף הרכב, כפי שייראה לו בנסיבות הענין, להתיר כי ברכב מסוים יותקנו רפידות אחרות. {{ח:סעיף|282ג|מניעת הפרעות קשר|תיקון: תשל״ז־3, תשמ״ד־2, תשמ״ד־4, תשמ״ו, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ג־10}} {{ח:ת}} רכב מנועי, למעט טרקטור ומכונה ניידת, ששנת ייצורו 1981 או לאחריה, שבו המנוע בעל הצתה חשמלית, יעמוד בתקנים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בפרק {{ח:הערה|[צ״ל: בחלק]}} ג׳ בתוספת השניה}}, למניעת הפרעות קשר אלחוטי. {{ח:סעיף|282ד|רישום רכב עם מנוע דיזל|תיקון: תשל״ז־3, תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ג־9, תשנ״ד־6, תשס״ז־7}} {{ח:ת}} לא יירשם לראשונה רכב עם מנוע דיזל ששנת ייצורו 1993 או לפניה. {{ח:סעיף|282ה||תיקון: תשל״ז־3, תשנ״א־11, תשנ״ב־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|282ו||תיקון: תשמ״ה־4, תשנ״א־11, תשנ״ב־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|282ז||תיקון: תשנ״א, תשנ״ב־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|282ח||תיקון: תשנ״א־11, תשנ״ב־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: שינויים ברישום רכב}} {{ח:סעיף|283|אישור לרישום שינוי בעלות|תיקון: תש״ל־10, תשל״ב־4, תשל״ב־7, תשל״ו־3, תשמ״ג־2, תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תאשר רישום שינוי בעלות ברכב לאחר שהוכח, להנחת דעתה, כי שולמו כל האגרות והמסים החלים עליו, לפי הענין, כי הוסרה הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 277|תקנה 277(4)}}, כי הוסר מהרכב משכון או עיקול ולא קיימת הגבלה אחרת לרישום השינוי. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי לאשר רישום שינוי בעלות ברכב כאשר ההגבלה טעונה, על פי דין, רישום ברשיון הרכב גם לאחר שינוי רישומו. {{ח:סעיף|283א|הגבלה על העברת בעלות|תיקון: תשס״ח־5}} {{ח:ת}} לא תועבר לראשונה, בעלות ברכב שיובא בידי נציג או נציגות של מדינת חוץ, אם חלפו 12 שנים ממועד עליית הרכב לכביש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 282|בתקנה 282(א)(4)}}, וברכב שיובא בידי נציג של האומות המאוחדות – אם חלפו 5 שנים מהמועד האמור; האמור בתקנה זו לא יחול על העברת בעלות ברכב בבעלות נציג של מדינת חוץ לנציג של מדינת חוץ או על העברת בעלות ברכב בבעלות נציג של האומות המאוחדות לנציג של האומות המאוחדות. {{ח:סעיף|284|רישום שינוי בעלות ברכב|תיקון: תשל״ב־4, תשל״ו־3, תשנ״ו, תשס״ג־4, תש״ע־2, תשע״ו־10, תש״ף־3, תש״ף־13}} {{ח:תת|(א)}} נמכר רכב הרשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} בעל הרכב וקונה הרכב יפנו לבנק שבו מצוי מסוף מקוון (On Line) אל רשות הרישוי ({{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ב|בסימן זה}} – בנק מקוון) ויזהו עצמם בפני פקיד הבנק; {{ח:תתת|(2)}} הוכח לפקיד הבנק מקוון כי אין הגבלה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 283|בתקנה 283(א)}} לגבי רישום שינוי הבעלות, ימסור לצדדים טופס לאישור שינוי בעלות (להלן – שטר מכר) שבו הודפסו פרטי הצדדים ופרטי הרכב; {{ח:תתת|(2א)}} בעל רישיון סחר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 291|בתקנה 291(ב)}} (להלן – בעל רישיון סחר), שצוינה בו המטרה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293(5א)}} הקונה רכב לצורך מסחר בו, יציג לפני פקיד הבנק המקוון את רישיון הסחר שלו ופרטיו יודפסו על שטר המכר; {{ח:תתת|(3)}} לאחר שחתמו הצדדים על שטר המכר, ישלם מבקש רישום שינוי הבעלות אגרה בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת הראשונה}}, לפי סוג הרכב; {{ח:תתת|(4)}} מששולמה אגרת רישום שינוי הבעלות ימסור פקיד הבנק המקוון לצדדים קבלה על תשלום האגרה אשר תצורף לרשיון הרכב ותהווה אישור על רישום הבעלות החדשה ברכב; הבנק יעביר העתק מהקבלה לרשות הרישוי; {{ח:תתת|(5)}} הוכח לפקיד הבנק המקוון כי יש הגבלה לגבי רישום שינוי הבעלות, יודיע על כך לצדדים ויפסיק טיפולו בבקשה. {{ח:תת|(ב)}} רכב כאמור בתקנת משנה (א)(2א), שנרשם על שם בעל רישיון סחר, יראוהו, עם רישומו, כרכב שהשימוש בו הופסק לפי {{ח:פנימי|סעיף 290|תקנה 290}}, ופקיד הבנק המקוון ירשום זאת בשטר המכר. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנה זו, רשות הרישוי רשאית לאשר לבעל רישיון סחר, שלפי המידע שבידה ביקש לרשום לגבי כלי הרכב הרשומים על שמו או על שם רישיון סחר שבבעלותו מעל 1,500 שינויי בעלות בשנה בממוצע בשלוש השנים שקדמו למתן האישור, לבקש את רישום שינוי הבעלות בכלי רכב הרשומים על שמו לפי המפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון הסחר (בתקנת משנה זו – המוכר) יחזיק מסוף מקוון אל רשות הרישוי לצורך בקשת רישום שינוי בעלות בכלי רכב הרשומים על שמו ויתקשר עמה בהסכם לצורך זה (להלן – מסוף מקוון); {{ח:תתת|(2)}} נציג המוכר שרשות הרישוי אישרה לשם כך, יזהה את הקונה ויבדוק באמצעות המסוף המקוון כי אין הגבלה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 283|בתקנה 283(א)}}, לגבי רישום שינוי הבעלות; {{ח:תתת|(3)}} לא היתה הגבלה לגבי רישום שינוי הבעלות למעט הגבלה שנרשמה לבקשת המוכר, יחתום הקונה בפני נציג המוכר על בקשה לרישום הרכב על שמו שבו יפורטו בין השאר פרטי הרכב ופרטי הקונה, ועל ייפוי כוח לטובת המוכר שמכוחו יוכל המוכר לבקש את שינוי רישום הבעלות; נציג המוכר ייתן לקונה עותק מהבקשה ומייפוי הכוח וכן ייתן לו התחייבות לפעול כאמור בפסקה (4); לעניין פסקת משנה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פרטי הקונה“ – לרבות שם, מספר זהות ומען; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פרטי הרכב“ – לרבות תוצר, דגם, מספר רישוי, מספר שלדה ומועד עלייה לכביש; {{ח:תתת|(4)}} חתם הקונה על הבקשה ועל ייפוי הכוח כאמור בפסקה (3), ידווח המוכר לרשות הרישוי באופן מיידי, באמצעות המסוף המקוון, על המכירה, וממועד זה ועד לרישום שינוי הבעלות ברכב, לא תרשום לגביו רשות הרישוי הגבלה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 283|בתקנה 283(א)}}; {{ח:תתת|(5)}} המוכר יבטל כל הגבלה מטעמו על העברת הבעלות ויבקש באמצעות המסוף המקוון את שינוי רישום הבעלות, ורשות הרישוי תרשום את שינוי הבעלות ותמסור למוכר אסמכתה מקוונת על כך, והכול בתוך שישה ימי עסקים ממועד ביצוע המכירה; {{ח:תתת|(6)}} המוכר יודיע לקונה בדרך שהוסכמה ביניהם עם קבלת האסמכתה המקוונת כאמור בפסקה (5), וכן ימסור לקונה עותק מהאסמכתה כאמור בתוך שבעה ימים; {{ח:תתת|(7)}} רשות הרישוי תשלח למוכר אחת לחודש את פירוט סך כל האגרות שעליו לשלם, לפי השיעור הקבוע לאגרה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 1|בפרט 1 לחלק ג׳ בתוספת הראשונה}}, בעד שינויי בעלות שנרשמו כאמור בתקנת משנה זו בחודש שקדם להגשת הפירוט והמוכר ישלם את סכום האגרות שבפירוט בתוך שבעה ימים מיום קבלתו; {{ח:תתת|(8)}} עד היום העשירי בכל חודש יעביר המוכר לרשות הרישוי קובץ ובו עותקים סרוקים של המסמכים האמורים בפסקה (3) לגבי שינויי בעלות שביקש לרשום בחודש שקדם להעברה לרשות. {{ח:תת|(ד)}} נרשם שינוי בעלות כאמור בתקנת משנה (ג), תשלח רשות הרישוי לקונה אישור בדבר רישום הבעלות על שמו, לא יאוחר משלושים ימים לאחר שנרשם השינוי. {{ח:תת|(ה)}} רשות הרישוי רשאית לבטל אישור לבצע העברת בעלות באמצעות מסוף מקוון שנתנה לפי תקנת משנה (ג), אם במשך שנתיים רצופות ממתן האישור האמור, פחת מספר שינויי הבעלות שרשם בעל רישיון סחר מ־1,500 בממוצע, או אם מצאה שהפר 3 פעמים או יותר במהלך שנה אחת את הוראות תקנת משנה (ג), ובלבד שנתנה התראה על אפשרות הביטול, לאחר ההפרה השנייה שמצאה. {{ח:תת|(ו)}} במקרה של בעלים יחיד של רכב וקונה יחיד, העברת בעלות ברכב הרשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} יכולה להתבצע באופן מקוון בהתקיים התנאים שלהלן: {{ח:תתת|(1)}} אין הגבלה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 283|בתקנה 283(א)}} לגבי רישום שינוי הבעלות; {{ח:תתת|(2)}} זהות הצדדים אומתה בתהליך העברת הבעלות; {{ח:תתת|(3)}} שולמה אגרה בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת הראשונה}}, לפי סוג הרכב; {{ח:תת}} רשות הרישוי תפרסם הודעה על האופן המקוון שבו ניתן לבצע העברת בעלות ברכב באתר האינטרנט של משרד התחבורה. {{ח:סעיף|284א|רישום שינוי בעלות במשרד|תיקון: תשל״ב־4, תשנ״ו, תש״ף־3, תש״ף־13}} {{ח:ת}} במקרים המפורטים להלן ייעשה רישום שינוי הבעלות במשרד רשות הרישוי: {{ח:תת|(1)}} שינוי רישום הבעלות לא יכול להיעשות בבנק מקוון או באופן מקוון בשל קיום הגבלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 284|בתקנה 284(5)}}; {{ח:תת|(2)}} המבקש פטור מאגרת רישום שינוי הבעלות כי הוא – {{ח:תתת|(א)}} פטור מתשלום אגרת רישום או אגרת רשיון לרכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 17|סעיף 17 לפקודה}}; {{ח:תתת|(ב)}} מוסד או אגודה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 15|בסעיף 15 לחלק ג׳ בתוספת הראשונה}}; {{ח:תתת|(ג)}} רכש את הרכב בדרך ירושה או שהרישום נעשה על שמו כמנהל עזבון; {{ח:תתת|(ד)}} נכה; {{ח:תתת|(ה)}} מבקש לרשום רכב הרשום על שמו גם על שם בן זוגו. {{ח:סעיף|284ב||תיקון: תשל״ו־3, תשנ״ד־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|285|רכישת רכב בירושה|תיקון: תשמ״א־8, תשמ״ו־4, תשע״א־7, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} רכש אדם בדרך ירושה רכב הרשום על שם המוריש, יודיע על כך לרשות הרישוי שאצלה רשום הרכב וימציא לה את כל המסמכים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} צו ירושה, צו קיום צוואה או הודעה על הסכם לחלוקת העיזבון, הערוכה באופן שאישרה רשות הרישוי; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} רשיון הרכב האמור. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), רשאית רשות הרישוי לרשום על שם בן זוגו של מוריש רכב נוסעים פרטי שהיה רשום על שם המוריש ערב פטירתו ושנטל לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 11|סעיף 11(א) לחוק הירושה, התשכ״ה–1965}}, אם המציא לרשות הרישוי תעודת פטירה של המוריש והוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי הוא בן הזוג היחידי של המוריש, וכי המוריש לא ציווה את הרכב לאחר. {{ח:סעיף|286|עדכון רשומות רשות הרישוי|תיקון: תשכ״א, תשכ״ז־7, תשכ״ח, תשכ״ח־3, תשל״ב־4, תשל״ו־3, תשל״ז־6, תש״ם־3, תשמ״א־5, תשמ״ג־5, תשנ״ד־4, תשנ״ו, תשנ״ו־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תעדכן רשומותיה ותשנה את רישום הבעלות בהן – {{ח:תתת|(1)}} על פי הנתונים שקיבלה מאת הבנק המקוון; {{ח:תתת|(2)}} בעת ששינוי רישום הבעלות נעשה במשרד הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 284א|בתקנה 284א}}. {{ח:תת|(ב)}} תאריך התשלום בבנק או המועד שבו נעשה השינוי במשרד הרישוי ייראו כתאריך רישום שינוי הבעלות. {{ח:סעיף|286א|מינוי אפוטרופוס|תיקון: תשל״ב־4}} {{ח:ת}} ניתן צו למינוי אפוטרופוס לנכסי חסוי בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962}}, והומצא הצו לרשות הרישוי, תירשם הערה ברשיון הרכב על מינוי אפוטרופוס. {{ח:סעיף|287|העברת רכב ציבורי|תיקון: תשכ״ה, תשע״ד־11}} {{ח:תת|(א)}} לא יעביר אדם לאחר בכל דרך שהיא רשיון רכב ציבורי, אלא בהיתר מאת רשות הרישוי שאצלה רשום הרכב האמור. {{ח:תת|(ב)}} בקשה להעברת רשיון רכב ציבורי תוגש לרשות הרישוי בטופס שאפשר להשיגו במשרדה; המבקש ישיב תשובה נכונה ומלאה על כל שאלה שבטופס ויצרף לבקשה את המסמכים וההצהרות שתדרוש רשות הרישוי. {{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי רשאית, לפי שיקול דעתה, להתיר או לסרב להתיר העברת רשיון רכב ציבורי. {{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 283|התקנות 283}}, {{ח:פנימי|סעיף 284|284}}, {{ח:פנימי|סעיף 285|285}} {{ח:פנימי|סעיף 286|ו־286}} לא יחולו על רכב ציבורי אלא אם ניתן עליו היתר כאמור בתקנה זו ולאחר שניתן. {{ח:תת|(ה)}} לא יינתן היתר כאמור בתקנה זו, אלא אם ניתן האישור בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 388|לתקנה 388}} לגבי אוטובוס ולגבי מונית – אם מי שרישיון הרכב מועבר על שמו מסר פרטי רישיון הפעלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 276ה|תקנה 276ה}}. {{ח:תת|(ו)}} בתקנה זו ”רכב ציבורי“ – לרבות רכב שצויין כאמבולנס ברשיון הרכב. {{ח:סעיף|287א|רישום שינוי בעלות ברכב לימוד נהיגה|תיקון: תשס״ה־19, תש״ע־16}} {{ח:ת}} לא יאושר רישום שינוי בעלות ברכב, שצוין ברישיונו כרכב לימוד נהיגה, אלא בהיתר מאת רשות הרישוי ולא יינתן היתר כאמור אלא אם כן נרשם הרכב ברישיון בית ספר בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 225|לתקנה 225}}; לעניין תקנה זו, ובלי לגרוע מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 283|בתקנות 283 עד 284א}}, יראו שינוי בפרטי החוכר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בתקנה 225(א)(2)}}, כרישום שינוי בעלות ברכב. {{ח:סעיף|287ב|דרך שינוי פרטי הרישיון להפעלת מונית|תיקון: תשע״ד־11, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} בעל רכב הרשום כמונית (להלן – בעל מונית) המבקש לשנות את רישיון ההפעלה שפרטיו רשומים ברישיון הרכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 276ה|תקנה 276ה}}, יחתום בפני פקיד הרישוי על בקשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 6|פרט 1(א) שבטופס 6 לתוספת השלוש עשרה}} ויצרף לה את אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} הסכמת בעל רישיון ההפעלה לשינוי שתיחתם בפני פקיד הרישוי במועד החתימה על הבקשה כאמור, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 1(ב) לטופס האמור}}; {{ח:תתת|(2)}} הסכמת בעל רישיון ההפעלה לשינוי שתיחתם בפני עורך דין, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 1(ב) לטופס האמור}}; {{ח:תתת|(3)}} תצהיר ערוך כדין כי הוא ביקש את הסכמת בעל רישיון ההפעלה לשינוי, במסמך שנמסר אישית או בדואר רשום, 30 ימים לפחות לפני הגשת בקשתו לרשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} הגיש בעל המונית בקשה וצירף לה את הנדרש כאמור בתקנת משנה (א), תמחק רשות הרישוי את רישיון ההפעלה שפרטיו נרשמו ברישיון הרכב האמור. {{ח:תת|(ג)}} מחקה רשות הרישוי רישום רישיון הפעלה כאמור בתקנת משנה (ב), בעל המונית יפרט בהודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 276ה|בתקנה 276ה}} את פרטיו של רישיון הפעלה אחר ורשות הרישוי תרשום אותם בדרך ובתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 276ה|בתקנה האמורה}}; לא התקיים האמור, השימוש ברכב יופסק ורישיונו יופקד בידי רשות הרישוי, עד להתקיימות האמור {{ח:פנימי|סעיף 276ה|בתקנה 276ה}}, או עד לביטול רישומו של הרכב כמונית לפי תקנות אלה, לפי המוקדם. {{ח:תת|(ד)}} בעל רישון הפעלה המבקש למחוק את רישום פרטי רישיון ההפעלה שלו שנרשמו ברישיון רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 276ה|תקנה 276ה}}, יחתום בפני פקיד הרישוי על בקשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 6|פרט 2(א) שבטופס 6 לתוספת השלוש עשרה}} ויצרף לה את אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} הסכמת בעל המונית לשינוי שתיחתם בפני פקיד הרישוי במועד החתימה על הבקשה כאמור, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 2(ב) לטופס האמור}}; {{ח:תתת|(2)}} הסכמת בעל המונית לשינוי שתיחתם בפני עורך דין, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 2(ב) לטופס האמור}}; {{ח:תתת|(3)}} תצהיר ערוך כדין כי הוא ביקש את הסכמת בעל המונית לשינוי, במסמך שנמסר אישית או בדואר רשום, 30 ימים לפחות לפני הגשת בקשתו לרשות הרישוי. {{ח:תת|(ה)}} הגיש בעל רישיון הפעלה בקשה וצירף לה את הנדרש כאמור בתקנת משנה (ד), יחולו תקנות משנה (ב) ו־(ג), בשינויים המחויבים, ואם השימוש ברכב הופסק בשל כך, תשלח רשות הרישוי הודעה בדואר רשום על כך לבעל המונית בהקדם האפשרי. {{ח:סעיף|288||תיקון: תשל״ב־4, תשל״ז־6, תשמ״ב־4, תשנ״ז־8, תשנ״ט־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|289|רכב שיצא מכלל שימוש או הוצא מישראל|תיקון: תשכ״א, תשל״ב־4, תשל״ו־3, תשמ״ב־4, תשמ״ג־5, תשמ״ד־4, תש״ס־3}} {{ח:תת|(א)}} רכב שיצא מכלל שימוש מחמת שהתיישן, שפורק, שנקבע כרכב באבדן גמור או שעומד להישלח לצמיתות אל מחוץ לישראל (להלן בתקנה זו – רכב שיצא מכלל שימוש), חייב בעל הרכב הרשום ברשיון, בעל הרכב לפי כל דין, שמאי הרכב, או מי שהרכב הועבר לו מכוח הסכם מכירה, צו של בית משפט או לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, או מכוח פוליסת ביטוח, להודיע על כך לרשות הרישוי בטופס או באמצעים ממוחשבים שהורתה עליהם רשות הרישוי, להחזיר לה את רשיון הרכב ולהסיר מהרכב את לוחיות הזיהוי. {{ח:תת|(ב)}} נמסרה לרשות הרישוי הודעה כאמור בתקנת משנה (א) – תבטל את רישומו ורשיונו של הרכב. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|290|הפסקת השימוש ברכב|תיקון: תשכ״א, תשל״ה־2, תש״ס־3, תשס״א־6}} {{ח:תת|(א)}} הפסיק אדם את השימוש ברכב לתקופה העולה על חודש ימים, יודיע על כך לרשות הרישוי באופן ובדרך שתחליט ויראו כאילו הופסק השימוש ברכב ביום קבלת ההודעה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אם הוכח להנחת דעתה של הרשות, כי אירע אחד המקרים המפורטים להלן, יראו כאילו הופסק השימוש ברכב ביום קרות המקרה אף אם ניתנה הודעה במועד המאוחר להם: {{ח:תתת|(1)}} ניתנה הודעת אי־שימוש ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 308|תקנה 308}}; {{ח:תתת|(2)}} הרכב יצא מכלל שימוש בגלל תאונה שאירעה לו; {{ח:תתת|(3)}} בעל הרכב נפטר; {{ח:תתת|(4)}} בעל הרכב אושפז בבית חולים באורח פתאומי; {{ח:תתת|(5)}} הרכב נתפס בידי רשות מוסמכת לפי דין. {{ח:תת|(ג)}} להודעה האמורה יצורף רשיון הרכב אם הוא בתוקף ומצוי ברשות בעליו. {{ח:תת|(ד)}} לאחר מסירת הודעה כאמור, לא ינהג אדם ברכב. {{ח:סעיף|290א|פטור מאגרה והחזרתה|תיקון: תש״ס־3, תשס״ג־4, תשס״ט־7, תשע״ב־5, תשע״ג־7}} {{ח:תת|(א)}} בעל רכב פטור מאגרת רישיון רכב, החל מהיום הקובע, אם נתקיים ברכב אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 289|בתקנה 289}}; {{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 290|תקנה 290}} ובמשך חודש ימים אחד לפחות; {{ח:תתת|(3)}} הרכב נגנב, נמסרה למשטרה הודעה על כך והוא לא הוחזר לבעליו בתוך חודש ימים מיום ההודעה; {{ח:תתת|(4)}} הרכב נרשם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 272א|בתקנה 272א(א)(2)}}, ולעניין פסקה זו, יהיה הפטור האמור בתקנה זו, למעט סכום האגרה שבו הוא חייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 272א|תקנה 272א}}; {{ח:תת}} בתקנה זו, ”היום הקובע“ – אחד מאלה, לפי הענין: {{ח:תתת|(1)}} יום ביטול הרישום ורישיון הרכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 289|תקנה 289}}, למעט לגבי רכב באבדן גמור; {{ח:תתת|(2)}} יום קרות הנזק שבשלו נקבע הרכב כרכב באבדן גמור; {{ח:תתת|(3)}} יום ההודעה למשטרה על גניבת הרכב; {{ח:תתת|(4)}} יום ההודעה על הפסקת השימוש ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 290|תקנה 290}}; {{ח:תתת|(5)}} יום קרות אחד מהמקרים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 290|בתקנה 290(ב)}}; {{ח:תתת|(6)}} היום שבו אישרה רשות הרישוי כי התקיים בבעל הרכב האמור {{ח:פנימי|סעיף 272א|בתקנה 272א}}. {{ח:תת|(ב)}} שולמה אגרת הרשיון בעבור התקופה הפטורה מאגרה כאמור בתקנת משנה (א), זכאי בעל הרכב להחזר האגרה ששילם בעבור התקופה האמורה, ובלבד שהגיש בקשה להחזר כאמור לא יאוחר משלוש שנים מהיום הקובע; היה בעל הרכב זכאי להחזר לפי פסקה (4) לרישה של תקנת משנה (א), יופחת מן ההחזר סכום האגרה שבו הוא חייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 272א|תקנה 272א}} לגבי אותה תקופה. {{ח:תת|(ג)}} החזר האגרה ישולם בסך שהיחס בינו לבין האגרה כולה שווה ליחס בין התקופה הפטורה מאגרה לפי תקנת משנה (א) לתקופת הרשיון כולה; לסך האמור יצורפו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי המדד הידוע ביום ביצוע החזר האגרה לעומת המדד שהיה ידוע ביום תשלום האגרה, כשהוא מעוגל לשקל הקרוב. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(2), בעל רכב שהשימוש בו הופסק לפי {{ח:פנימי|סעיף 271|תקנה 271(ב2)}} אינו פטור מאגרת רישיון רכב. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רשיון סחר}} {{ח:סעיף|291|מתן רשיון סחר|תיקון: תשל״ז־6}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי המייחדת לאדם תו מסחרי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 9|סעיף 9 לפקודה}}, תתן לו רשיון מסחרי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג|סימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} התו והרשיון המסחרי כאמור (להלן – רשיון סחר) ישאו שניהם מספר רישום אשר הוקצה על ידי רשות הרישוי. {{ח:סעיף|292|בקשה לרשיון סחר|תיקון: תשמ״ג־2}} {{ח:ת}} המבקש רשיון סחר יגיש בקשה לרשות הרישוי. {{ח:סעיף|292א|מתן רשיון סחר לסוחר של רכב מנועי|תיקון: תשמ״ג־2, תשס״ה־19, תשע״ג־7}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון סחר לסוחר של רכב מנועי אלא אם הוכיח, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי – {{ח:תתת|(1)}} לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו ולהחניית כלי הרכב שהוא סוחר בהם; {{ח:תתת|(2)}} לא התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3)}}, ואם היה המבקש תאגיד, בבעלי התאגיד לא התקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|באותה תקנה}}. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), מבקש רישיון סחר למטרה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293(א)(5א)}} לצורך מכירת רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271|בתקנה 271(ב4)}}, יידרש גם לחתום על התחייבות, בנוסח שאישרה רשות הרישוי, לתת מידע והדרכה לרוכשי כלי רכב כאמור מעסקו לפי הנחיות שתיתן לו רשות הרישוי. {{ח:סעיף|293|המטרות למתן רשיון סחר|תיקון: תש״ע־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון סחר אלא לאחת המטרות המנויות להלן: {{ח:תתת|(1)}} בדיקת רכב או ניסויו כשהוא הולך ונבנה או לאחר שנעשו בו תיקונים; {{ח:תתת|(2)}} ניסוי רכב בשביל אדם העומד לקנותו או הסעת הרכב על פי דרישתו של אדם כזה לאיזה מקום שהוא לצורך בדיקה או נסיון; {{ח:תתת|(3)}} הבאת רכב שנמכר ממקום מכירה למקום שיעד לו הקונה; {{ח:תתת|(4)}} הבאת רכב לבית מלאכה או לבית חרושת שם עומדים לבצע בו תיקונים, או החזרתו מבית מלאכה או מבית חרושת כאמור; {{ח:תתת|(5)}} הבאת רכב לאחר שנבנה לנמל ולתחנת רכבת או למרכז המכירה של בית החרושת; {{ח:תתת|(5א)}} קניית רכב ומכירתו דרך עיסוק; {{ח:תתת|(6)}} כל מטרה אחרת שרשות הרישוי תראה אותה כמטרה מסחרית. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תציין ברישיון הסחר מטרה אחת או יותר מבין המטרות המנויות בתקנת משנה (א), שלשמה ניתן רישיון הסחר. {{ח:סעיף|294||תיקון: תשס״ה־19}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|295|השימוש ברשיון סחר|תיקון: תשס״ה־19}} {{ח:ת}} לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש ברשיון סחר אלא למטרות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293}} שצויינו ברשיון ואלא אם הרכב שבו הוא נוהג, נושא עליו את לוחיות זיהוי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|296|אגרה ותעודת ביטוח|תיקון: תשס״ה־19}} {{ח:ת}} לא יינתן ולא יחודש רישיון סחר אלא אם כן שילם המבקש את האגרה הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 13|בפרט 13 לחלק ג׳ של התוספת הראשונה}} והצהיר כי ברשותו תעודת ביטוח המכסה שימוש ברישיון סחר לשם נסיעה ברכב. {{ח:סעיף|297||תיקון: תש״ע־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|298|איסור הסעה}} {{ח:ת}} המסיע על־פי רשיון סחר לא יסיע, ולא יניח לאחר להסיע – {{ח:תת|(1)}} בתמורה; {{ח:תת|(2)}} יותר מארבעה אנשים מלבד הנהג, והם: בעל הרשיון או עובדו, הקונה, יועציו הטכניים או עובדיהם. {{ח:סעיף|299|איסור הובלה|תיקון: תשע״ט־8}} {{ח:ת}} המסיע ברשיון סחר לא יוביל מטען כלשהו, למעט – {{ח:תת|(1)}} המטען הדרוש לבדיקת כושרו של הרכב, ולא יוריד את המטען האמור אלא במקום שבו הוטען; {{ח:תת|(2)}} הובלת נתמכים חדשים מהנמל לחצר היבואן בתצורה שהם מגיעים במקור מהיצרן שמחוץ לישראל כמקשה אחת ובכפוף לקיום תנאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} הנתמך יישא עליו לוחית זיהוי הניתנת לבעל רישיון סחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 295|תקנה 295}}, לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|סעיף 2 לתוספת השלישית}}, בתוקף; {{ח:תתת|(ב)}} המטען הוטען במקור ואובטח לרכב הנושא אותו על ידי יצרן הנתמכים או שקצין בטיחות מטעם היבואן אישר בכתב כי המטען נרתם לרכב הנושא באופן בטיחותי. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ג1|סימן ג׳1: רכב לתחבורה קלה|תיקון: תשפ״ד־9}} {{ח:סעיף|299א|הגדרות|תיקון: תשפ״ד־9}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג1|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הרכב“, לעניין רכב לתחבורה קלה – מי שרכב לתחבורה קלה רשום על שמו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 299ב|תקנה 299ב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הזדהות אלקטרונית“ – הזדהות ברמת ודאות גבוהה, תוך שימוש באמצעי אלקטרוני שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אמצעי זיהוי אלקטרוני הכולל אימות רב־גורמים, ובו שני פרטי אימות לפחות; {{ח:תתת|(2)}} אמצעי זיהוי אלקטרוני אחר שאישר השר בהודעה ברשומות, שההזדהות באמצעותו היא ברמת ודאות שלא תפחת מרמת הוודאות המושגת באמצעות האמצעי כאמור בפסקה (1); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מרשם האוכלוסין“ – {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן לוחית זיהוי“ – בעל רישיון לייצור והטבעה של מוצר תעבורה מסוג לוחית רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 98|סעיף 98 לחוק רישוי שירותים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר רישום“ – צירוף של אותיות לועזיות וספרות, שהקצתה רשות הרישוי לבעל רכב לתחבורה קלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת רישום“ – מערכת ממוחשבת של רשות הרישוי המשמשת לביצוע רישום של רכב לתחבורה קלה על שם בעליו וביטול רישום כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרט אימות“ – פרט ייחודי שנועד לאמת זהות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרטי קשר“ – מספר טלפון וכתובת דואר אלקטרוני; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל“ – כהגדרת ”תושב“ {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין}}. {{ח:סעיף|299ב|רישום ופטור מחובת רישוי|תיקון: תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} רכב לתחבורה קלה יירשם לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג1|סימן זה}}, בלבד, באופן מקוון או בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 299ה|בתקנה 299ה}}. {{ח:תת|(ב)}} רכב לתחבורה קלה יירשם על שם אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תאגיד; {{ח:תתת|(2)}} יחיד שהתקיימו בו שני אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא בן 16 שנים לפחות; {{ח:תתתת|(ב)}} התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 39טז|בתקנה 39טז(א)(3)}}. {{ח:תת|(ג)}} רכב כאמור בתקנת משנה (א) יהיה פטור מרישוי, והוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן א|סימן א׳}} לא יחולו עליו, אלא אם כן נאמר אחרת {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג1|בסימן זה}}. {{ח:תת|(ד)}} יראו את בעל הרכב לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג1|סימן זה}}, כבעל הרכב הרשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}. {{ח:תת|(ה)}} לא יירשם יותר מאדם אחד לבעל רכב לגבי רכב לתחבורה קלה מסוים. {{ח:תת|(ו)}} לא יירשם במערכת הרישום שעבוד, עיקול או זכות צד שלישי אחרת על רכב לתחבורה קלה. {{ח:סעיף|299ג|רישום מקוון|תיקון: תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} מי שבבעלותו רכב לתחבורה קלה, ירשום אותו על שמו במערכת הרישום באופן מקוון לאחר שהזדהה בהזדהות אלקטרונית, באופן המפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} ימסור פרטי קשר המצויים בשימושו; {{ח:תתת|(2)}} יציין את סוגו של הרכב שבבעלותו, יצרנו ומספר השלדה או מספרו הסידורי, לפי העניין, כפי שהקצה היצרן; {{ח:תתת|(3)}} יצהיר כי הרכב האמור נושא סימון כי הוא עומד בדרישות תקנות אלה לעניין מבנהו, מהירותו, הספק מנועו ומשקלו, אם נקבעו לעניין אותו סוג רכב, ולפי הידוע לו לא בוצעו שינויים ברכב הנוגעים לעמידתו בדרישות אלה; {{ח:תתת|(4)}} אם הוא תאגיד, מורשה מטעמו יצהיר בשם התאגיד כי מתקיים האמור בפסקה (3) ויתחייב בשמו כי התאגיד לא ימסור את הרכב האמור לידי מי שלא מלאו לו 16 שנים ושלא התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 39טז|בתקנה 39טז(א)(3)}}. {{ח:תת|(ב)}} השלים אדם את רישום הרכב כאמור בתקנת משנה (א), רשות הרישוי תשלח לו אישור דיגיטלי על כך, לפי פרטי הקשר שמסר בעת הרישום, הכולל את פרטי בעל הרכב כפי שנרשמו במערכת הרישום, פרטי הרכב שנרשמו, מספר רישום שהעניקה לו והפניה למידע על יצרני לוחיות זיהוי. {{ח:תת|(ג)}} מספר רישום יהיה אישי ולא יהיה ניתן להעברה (להלן – מספר רישום אישי). {{ח:תת|(ד)}} בעל הרכב שנרשם כאמור, ירכוש לוחית זיהוי מיצרן לוחיות זיהוי מורשה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|חוק רישוי שירותים}}, שבה יוטבע מספר הרישום האישי המצוין באישור הדיגיטלי האמור בתקנת משנה (ב); רשימה עדכנית של יצרני לוחיות זיהוי מפורסמת באתר האינטרנט של המשרד לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 6|סעיף 6 לחוק רישוי שירותים}}. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), היה לאותו אדם מספר רישום אישי ואין רכב לתחבורה קלה הרשום על שמו במועד ביצוע הרישום, האישור הדיגיטלי יכלול את מספר הרישום האישי האמור. {{ח:סעיף|299ד|ביטול רישום באופן מקוון|תיקון: תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} חדל רכב תחבורה קלה להיות ברשותו של בעל הרכב דרך קבע, מכל טעם שהוא, ובכלל זה בשל העברתו לאחר, גניבתו או יציאתו מכלל שימוש, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} בעל הרכב האמור יסיר ממנו את לוחית הזיהוי, אם הדבר ניתן; {{ח:תתת|(2)}} בעל הרכב האמור יצהיר על כך במערכת הרישום, לאחר שהזדהה בהזדהות אלקטרונית. {{ח:תת|(ב)}} הצהיר בעל רכב תחבורה קלה כאמור בתקנת משנה (א)(2), תבטל רשות הרישוי את רישומו על שמו. {{ח:סעיף|299ה|רישום וביטול רישום שלא באופן מקוון|תיקון: תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 299ג|בתקנות 299ג}} {{ח:פנימי|סעיף 299ד|ו־299ד}}, מי שבבעלותו רכב לתחבורה קלה ומתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים להלן, יכול לבצע רישום לרכב האמור ולבטל רישום כאמור באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי: {{ח:תתת|(1)}} מי שאינו תושב ישראל ורשות הרישוי טרם נתנה לו מספר מזהה המיועד לשימוש במרשמיה; {{ח:תתת|(2)}} מי שאין באפשרותו לבצע רישום של רכב לתחבורה קלה על שמו או לבטל רישום כאמור באמצעות גישה והזדהות אלקטרונית במערכת הרישום באופן מקוון. {{ח:תת|(ב)}} פקיד בסניף של רשות הרישוי יבצע רישום של כלי תחבורה קלה על שמו של אדם לפי תקנת משנה (א), לאחר שזיהה את מבקש הרישום על פי תעודה מזהה; לעניין זה, ”תעודה מזהה“ – תעודת זהות, דרכון זר או מסמך המעיד על רישיון זמני לישיבת ביקור לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 2|סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}. {{ח:סעיף|299ו|הטבעה והתקנה של לוחית זיהוי|תיקון: תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} יצרן לוחית זיהוי לא יתקין לוחית זיהוי ברכב תחבורה קלה אלא לבקשת בעל הרכב שנרשם לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג1|סימן זה}}, ובהתאם למספר הרישום האמור באישור הדיגיטלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 299ג|תקנה 299ג(ב)}} שהוצג לפניו. {{ח:תת|(ב)}} יצרן לוחית הזיהוי יזהה את מבקש הנפקת לוחית הזיהוי ויוודא את ההתאמה בין פרטי הזיהוי שלו לפרטי בעל הרכב המפורטים באישור הדיגיטלי ובין פרטי הרכב באישור האמור לבין פרטי הרכב שעליו מבוקש להתקין את הלוחית; אם בעל הרכב תאגיד, יזהה את נציג התאגיד, יוודא שבידו הרשאה מאת התאגיד להנפקה ולהתקנה של לוחית זיהוי ברכב לתחבורה קלה שבבעלותו של התאגיד ושהרכב נרשם על שם התאגיד. {{ח:סעיף|299ז|הודעה על אמצעי אלקטרוני להזדהות|תיקון: תשפ״ד־9}} {{ח:ת}} רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רשימה של אמצעי הזיהוי האלקטרוניים שתעודכן מזמן לזמן. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: סימני זיהוי לרכב}} {{ח:סעיף|300|נשיאת לוחיות זיהוי ברכב|תיקון: תשל״ז־6, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשס״ה, תשס״ו־8, תש״ע־6, תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} רכב הרשום בישראל יישא עליו שתי לוחיות זיהוי; אולם אופנוע, רכב לתחבורה קלה, גרור ונתמך ישאו לוחית זיהוי אחת שתותקן מאחורי הרכב. {{ח:תת|(ב)}} בלוחיות הזיהוי של רכב הרשום בישראל יתקיימו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), {{ח:תתת|(1)}} בכלי הרכב המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}} תותקן לוחית זיהוי נוספת שמתקיימים בה התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}; {{ח:תתת|(2)}} לעניין רכב לתחבורה קלה – {{ח:תתתת|(א)}} אם עקב מבנה הרכב קיימת מניעה להתקין לוחית זיהוי מאחורי הרכב, תותקן הלוחית על הרכב מלפנים; {{ח:תתתת|(ב)}} בעת שנוהגים בו שלא בדרך הוא פטור מנשיאת לוחית זיהוי. {{ח:סעיף|301|מקום התקנת לוחיות־<wbr>הזיהוי|תיקון: תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״ב־8, תשס״ה, תשס״ו־8, תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} לוחיות־הזיהוי יותקנו על הרכב מלפנים ומאחור, או אחת מהם בלבד, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 300|תקנה 300}}, במקומות המיועדים לכך על ידי היצרן, ובאין מקום כזה – לפי הוראות רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} לוחיות הזיהוי יהיו תמיד נקיות ולא יוסתרו על ידי חלק מחלקי הרכב או המטען שעליו. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בכלי הרכב המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}} תותקן לוחית זיהוי נוספת שמתקיימים בה התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|302|לוחית זיהוי שניזוקה|תיקון: תשכ״א־2, תשמ״ז־3, תשמ״ז־5, תשמ״ט־6, תשנ״ו־7}} {{ח:ת}} לוחית זיהוי שניזוקה או שנשחתה תוחלף בחדשה. {{ח:סעיף|303|שמירת לוחית זיהוי|תיקון: תשנ״ו־7, תשס״ח־7, תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} לא יסיר אדם לוחית זיהוי מרכב אלא לשם החלפתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 302|בתקנה 302}} או לביטולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 289|בתקנה 289}}, ולעניין רכב לתחבורה קלה – אם ביטל את הרישום על שמו של הרכב האמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 299ד|תקנה 299ד(א)(1)}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יוסיף אדם על לוחית הזיהוי סימנים או מספרים על אלה שקבעה רשות הרישוי ולא ישנה בה דבר, לא יטשטש את צבעה ולא ישחית אותה בכל צורה שהיא. {{ח:סעיף|304|סימני היכר מיוחדים}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית להורות בהודעה שתפרסם ברשומות שרכב מסויים או סוג של רכב ישא באופן ובצורה שייקבעו בהודעה האמורה את לוחיות־הזיהוי, הסמלים, אותיות־ההיכר, צבעי ההיכר וסימני ההיכר האחרים שנקבעו בה. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית להורות כאמור בתקנת משנה (א) לגבי כל שטח המדינה או חלק ממנו. {{ח:תת|(ג)}} פורסמה הוראה לפי תקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב שצויין בהודעה ולא ירשה לאחר לנהוג רכב כאמור אלא אם הרכב נושא עליו את לוחיות־הזיהוי, הסמלים, אותיות ההיכר, צבעי ההיכר או סימני ההיכר האחרים שנקבעו. {{ח:סעיף|305|איסור נשיאת סימני היכר אחרים|תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־9, תשנ״ח}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל, אלא אם הרכב נושא עליו לוחיות־זיהוי או סימני היכר מיוחדים כאמור {{ח:פנימי|חלק ד|בחלק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל כשהרכב נושא עליו לוחית־זיהוי או סימן־זיהוי או סימון שאינם אמורים בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי רשאית להורות על הסרת כל לוחית־זיהוי, סימן־זיהוי או סימון שאינם אמורים בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|305א|פרסומת|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־6}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הנושא עליו פרסומת המתחלפת בזמן נהיגת הרכב ופרסומת העלולה להפריע את שדה הראיה, המסתירה את פנסי הרכב, המפריעה להפעלתו של הרכב או הפוגעת במבנה הרכב ובתקינותו. {{ח:קטע2|חלק ד פרק 3|פרק שלישי: מבנה הרכב}} {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן א|סימן א׳: מצב הרכב והפיקוח על תקינותו}} {{ח:סעיף|306|תקינות רכב}} {{ח:ת}} רכב וכל החלקים, האביזרים והציוד המורכבים עליו או המותקנים בו יהיו בכל עת במצב תקין ובמצב שאין בו כדי לגרום רעש, הפרעה, נזק או סכנה לנמצאים עליו, בתוכו או על ידו, לעוברי דרך או לרכוש. {{ח:סעיף|306א|תקלת בטיחות סדרתית|תיקון: תשע״א, תשע״ה־4, תשע״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} לא תחדש רשות הרישוי רישיון רכב שנמסרה לבעליו הודעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 50|בסעיף 50 לחוק רישוי שירותים}}, אם חלפו יותר משישה חודשים מיום שנמסרה לו ההודעה והוא לא תוקן בהתאם להנחיות יצרן הרכב, ובלבד שרשות הרישוי הודיעה על כך בכתב לבעל הרכב 45 ימים לפחות לפני תאריך חידוש הרישיון. {{ח:תת|(ג)}} לא תעביר רשות הרישוי את הבעלות ברכב שרישיונו לא חודש כאמור בתקנת משנה (ב) והגבלת העברת הבעלות נרשמה ברישיון הרכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 277|תקנה 277(10)}}. {{ח:סעיף|307|הזמנה לבדיקה|תיקון: תשכ״ו, תשכ״ו־7, תשל״ג־3}} {{ח:תת|(א)}} בוחן הנושא עמו תעודת בוחן של רשות הרישוי וכן שוטר הנושא עמו תעודת בוחן תנועה של המשטרה, רשאים בכל עת להזמין לבדיקה וכן לבדוק כל רכב. {{ח:תת|(ב)}} סבור שוטר שאיננו בוחן תנועה של המשטרה כי הרכב עלול לסכן את התנועה, רשאי הוא להזמין את הרכב לבדיקה בכל עת בפני בוחן תנועה של המשטרה או בפני בוחן במשרד רשות הרישוי. {{ח:תת|(ג)}} בעליו או מחזיקו של רכב שהוזמן כאמור יביאנו לבדיקה במקום ובמועד שנקבעו בהזמנה. {{ח:סעיף|308|הודעת אי־<wbr>שימוש|תיקון: תשכ״א, תשכ״ו־7, תשל״ב־4, תשל״ג־3, תשל״ז־6, תשל״ח־4, תש״ם־3, תשמ״א־5, תשמ״ב־4, תשמ״ד־4, תשמ״ו, תשנ״ט־4, תשס״ט־13, תשע״ט־10}} {{ח:תת|(א)}} סבור בוחן או שוטר הנושאים עמם תעודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 307|בתקנה 307(א)}} כי רכב שניתן עליו רשיון רכב עלול לסכן את התנועה או לא נתמלאו בו תנאים שנקבעו לגביו כדין, ימסור לנוהג בו או למי שמחזיק בפועל ברכב הודעה (להלן – הודעת אי שימוש), בה יפורטו הפגמים ברכב או התנאים שלא נתמלאו ברכב, לפי הענין, יודיע על כך לרשות הרישוי אשר תרשום ברישיון הרכב הערה בדבר הודעת אי־השימוש שניתנה, ובלבד שיפרט בהודעת אי־השימוש אם הותר לו לעשות שימוש ברכב, בכפוף להוראות תקנת משנה (ד); שוטר או בוחן כאמור בתקנת משנה זו רשאי לעכב את מתן ההודעה לרשות הרישוי ל־48 שעות, ואם הוכח להנחת דעתו כי הרכב תוקן בתוך 48 שעות משעת מסירת הודעת אי־שימוש כאמור, יחזיר את רישיון הרכב לבעל הרכב או למי שנמסרה לו הודעת אי־השימוש. {{ח:תת|(ב)}} סבור שמאי רכב כי ברכב שניזוק יש נזק גולמי העולה על 60 אחוזים, ימסור לנוהג בו או לבעלו הודעה על אבדן גמור ויודיע על כך לרשות הרישוי בטופס שנקבע, וכן יעביר את רשיון הרכב לרשות הרישוי. {{ח:תת|(ג)}} החליטה הרשות שעל פי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש״ם–1980}}, לשנות הודעת אי שימוש שמסר שמאי רכב, תודיע על כך לרשות הרישוי בטופס שנקבע. {{ח:תת|(ד)}} לא ישתמש אדם ברכב שעליו נמסרה הודעת אי־שימוש, אלא לשם נסיעה לתיקונו או למילוי התנאים שפורטו בה וכן כדי להביאו למשרד הרישוי לשם עריכת בדיקה נוספת, והכל ככל ששימוש כאמור הותר בהודעה שנמסרה. {{ח:תת|(ה)}} נוכחה רשות הרישוי על פי בדיקה נוספת, כי הפגמים שפורטו בהודעת אי־השימוש תוקנו, תבטל את הודעת אי־השימוש ותסיר את ההערה שנרשמה ברישיון הרכב, למעט במקרה שבו הרכב נקבע בידי שמאי רכב כרכב באבדן גמור. {{ח:תת|(ו)}} רשות הרישוי לא תחזיר ולא תחדש רשיון רכב שנקבע בידי שמאי רכב כרכב באבדן גמור. {{ח:סעיף|309|שימוש ברכב שניזוק|תיקון: תשנ״ט־4, תשע״ד־5, תשע״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בעליו של רכב, קצין בטיחות או מי שהשליטה על הרכב בידו, לא ישתמש ברכב ולא ירשה לאחר להשתמש בו אם נגרם בו נזק למערכת ההיגוי, לבלמים, לשלדה, לקורת האורך, לקורת הרוחב, לחלקי המרכב שמעבר לקו ציר הגלגלים הקדמיים והאחוריים, למסגרת גג המרכב, לרצפת המרכב בתא הנוסעים או למערכת המתלים הקדמיים והאחוריים או נזק שגרם לפתיחת כריות אוויר, אלא לאחר שהרכב תוקן במפעל וניתנה עליו תעודת בדיקה בידי מנהל מקצועי של מפעל בודק הערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק א טופס 1|טופס 1 שבתוספת השלוש עשרה}} (להלן – תעודת בדיקה). {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להשתמש ברכב שנגרם לו נזק כאמור בתקנת משנה (א) לאחר שתוקן במפעל לצורך הבאתו לבדיקה במפעל בודק וזאת עד לשלושה ימים לאחר גמר התיקון. {{ח:תת|(א2)}} המנהל המקצועי במפעל שתיקן רכב שנגרם לו נזק כאמור בתקנת משנה (א) לרבות נזק בטיחותי יעביר את הרכב למפעל בודק לשם קבלת תעודת בדיקה. {{ח:תת|(ב)}} לא ניתנה תעודת בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) יודיע על כך המנהל המקצועי במפעל שבו תוקן הרכב לרשות הרישוי. {{ח:תת|(ג)}} שמאי רכב שבדק רכב שנגרם לו נזק בטיחותי יודיע לרשות הרישוי כי לרכב נגרם נזק בטיחותי ויציין את המועד שבו בדק את הרכב וזאת בטופס הערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק א טופס 2|טופס 2 שבתוספת השלוש עשרה}}. {{ח:תת|(ד)}} הודעה כאמור בתקנת משנה (ג) תימסר לרשות הרישוי לאחר שבדק שמאי הרכב כי הרכב תוקן במפעל, והוצגה לפניו תעודת בדיקה של מפעל בודק. {{ח:תת|(ה)}} מנהל מקצועי במפעל שתיקן רכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושלא נבדק בידי שמאי רכב יודיע על כך למפעל הבודק בטופס הערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק א טופס 3|טופס 3 שבתוספת השלוש עשרה}}. {{ח:תת|(ו)}} מנהל מקצועי של מפעל בודק אשר נתן תעודת בדיקה לרכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושלא נבדק בידי שמאי רכב, יודיע לרשות הרישוי כי לרכב נגרם נזק בטיחותי, הוא תוקן במפעל ונבדק על ידו ויציין את המועד שבו בדק את הרכב, זאת בטופס הערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק א טופס 2|טופס 2 שבתוספת השלוש עשרה}}. {{ח:תת|(ז)}} נמסרה לרשות הרישוי הודעה כאמור בתקנות משנה (ג) ו־(ו) תרשום רשות הרישוי ברישיון הרכב ”נזק בטיחותי תוקן ונבדק“. {{ח:תת|(ח)}} מנהל מקצועי של מפעל בודק שלא נתן תעודת בדיקה לרכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושנבדק על ידו או שלא הגיע לבדיקה לאחר שהמנהל המקצועי של המפעל שתיקן את הרכב הודיע לו כי לרכב נגרם נזק בטיחותי כאמור בתקנת משנה (ה), בתוך 21 ימים מיום הבדיקה או מיום ההודעה לפי העניין יודיע על כך לרשות הרישוי, והיא תהיה רשאית להתלות את רישיון הרכב עד לקבלת הודעה מהמפעל הבודק כאמור בתקנת משנה (ו). {{ח:תת|(ט)}} {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן א|בסימן זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעל בודק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נזק בטיחותי“ – נזק שגרם לעיוות, הסטה, סדק או שבר מהותיים באחד מעמודי המרכב, במסגרת גג המרכב, באחת מקורות השלדה הקדמית או האחורית שבין ציר הגלגלים הקדמיים והאחוריים ולפגיעה במרכב הרכב שגרמה לעיוות או לשינוי במבנה הגאומטרי של רצפת המרכב, למעט נזק לחלקים הניתנים לפירוק ולהחלפה באמצעות ברגים ולא באמצעות ריתוך; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שלדה“ – שלדה נפרדת או שלדה שהיא חלק בלתי נפרד ממרכב הרכב. {{ח:סעיף|310|מתן תעודת תקינות|תיקון: תשל״ה־2, תשמ״ב־4, תשנ״ט־2, תשע״ד־5}} {{ח:תת|(א)}} רכב שבוחן או שוטר מסר לגביו הודעת אי־שימוש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 308|בתקנה 308(א)}} והליקויים שבשלהם ניתנה הודעת אי־השימוש תוקנו בידי מפעל, ייתן עליו מנהלו המקצועי, לאחר סיום תיקון הרכב תעודת תקינות בחתימת ידו בטופס הערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 טופס 4|טופס 4 שבתוספת השלוש עשרה}} והיא תשמש הוכחה כי הרכב תוקן. {{ח:תת|(ב)}} הנותן תעודה ימסור בה פרטים נכונים ומלאים. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|311|הזמנה לבדיקה נוספת|תיקון: תשכ״ב־3}} {{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה להזמין רכב לשם בירור כל ענין הקשור בשימוש בו או במצבו או לבדיקה נוספת, ובעליו או מחזיקו יביאנו לבדיקה נוספת במקום ובמועד שנקבעו בהזמנה. {{ח:סעיף|312|אי פגיעה בסמכויות בוחן או שוטר}} {{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 309|בתקנות 309}}, {{ח:פנימי|סעיף 310|310}} {{ח:פנימי|סעיף 311|ו־311}} אינו בא לגרוע מסמכויות בוחן או שוטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 307|תקנה 307}}. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: מידות רכב ומשקלו}} {{ח:סעיף|313|מידות רכב|תיקון: תשכ״ח־3, תש״ל־10, תשל״א־4, תשל״ו־3, תשל״ז־6, תשמ״ד־5, תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ג־3, תשנ״ג־6, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשנ״ה־3, תשנ״ה־4, תשנ״ו־2, תשנ״ז־3, תשנ״ט־2, תשס״א־4, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשס״ז־12, תשס״ח־7, תשס״ט־5, תשע״ה־4, תשע״ו־9, תשע״ט־4, תשפ״א־14}} {{ח:תת|(א)}} מידות רכב כמפורט להלן לא יעלו על המידות שצוינו לצדו: {{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|<u>מטרים</u>}}}} {{ח:תתת|(1)}} רוחבו הכולל – {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|רכב, למעט רכב כאמור בפסקת משנה (ב) –|2.55}} {{ח:תתתת}} {{טור לשמאל|ובלבד שברכב מסחרי, וברכב להסעת נוסעים שמשקלם הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג, לא יעלה הרוחב החיצוני הכולל של הארגז או המרכב, למעט הכנפיים, על רוחבו המרבי של הארגז או המרכב שנקבע בתעודת בדיקה של הרכב לפי הדירקטיבה האירופית ‎2007/46/EC, ובהעדר תעודת בדיקה כאמור, על רוחבו המרבי של הארגז או המרכב שנקבע בידי היצרן;|}} {{ח:תתתת}} {{טור לשמאל|ברכב מסחרי וברכב להסעת נוסעים כאמור שרוחבו המרבי של הארגז או המרכב שלו לא נקבע כאמור בתעודת בדיקה לפי הדירקטיבה האירופית ‎2007/46/EC, וגם לא בידי היצרן, לא יעלה הרוחב החיצוני הכולל של הארגז או המרכב, למעט הכנפיים, ביותר מ־5 אחוזים מכל צד על המרחק הנמדד בין שתי הנקודות הקיצוניות ביותר של הצמיגים המורכבים על הסרן האחורי;|}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|ברכב שנרשם ברישיונו כרכב מסוג O1 ו־O2, שנרשם ברישיונו כגרור לינה למגורים או כגרור להובלת סוסים, וברכב עם מרכב קירור מבוקר העומד בדרישות תקן ישראלי 1291 והמשמש להובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת|2.60}} {{ח:תתת|(2)}} גובהו הכולל – {{ח:תתתת|(א)}} ברכב, למעט רכב כאמור בפסקת משנה (ב), שמשקלו הכולל המותר – {{ח:תתתתת|(1)}} {{טור לשמאל|עד 1,500 ק״ג|2.50}} {{ח:תתתתת|(2)}} {{טור לשמאל|עולה על 1,500 ק״ג עד 3,500 ק״ג|3.00}} {{ח:תתתתת|(3)}} {{טור לשמאל|עולה על 3,500 ק״ג עד 8,000 ק״ג|4.00}} {{ח:תתתתת|(4)}} {{טור לשמאל|עולה על 8,000 ק״ג ובאוטובוס|4.00}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|ברכב מסוג O1 ו־O2, שנרשם ברישיונו כגרור לינה למגורים או כגרור להובלת סוסים וברכב שנרשם ברישיונו כרכב המיועד להובלת מכולות, ובלבד שגובה המשטח שעליו מונחת ומחוברת המכולה לא יעלה על 1.56 מטרים|4.00}} {{ח:תתת|(3)}} אורכו הכולל של – {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|רכב מסחרי|12.00}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|אוטובוס בעל שני סרנים|13.50}} {{ח:תתתת|(ב1)}} {{טור לשמאל|אוטובוס בעל יותר משני סרנים|15.00}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|אוטובוס מפרקי|18.75}} {{ח:תתתת|(ד)}} רכב מורכב – {{ח:תתתתת|(1)}} {{טור לשמאל|בעל תא נהג מעל המנוע|16.50}} {{ח:תתתתת|(2)}} {{טור לשמאל|בעל תא נהג מאחורי המנוע|17.60}} {{ח:תתתת}} {{טור לשמאל|ובלבד שהמרחק מפין הגרירה לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 12.00 מטרים או לא יעלה על 12.15 מטרים במקרה של הובלת מכולה ימית באורך 45 רגל, והמרחק הנמדד ברדיוס מפין הגרירה של הנתמך לכל אחת מהנקודות בחלקו הקדמי של הנתמך לא יעלה על 2.04 מטרים;|}} {{ח:תתתתת|(3)}} {{טור לשמאל|המורכב מתומך בעל 4 סרנים עם מנוף לטעינה עצמית מאחורי תא הנהג, שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים, ובלבד שאורך הנתמך לא יעלה על 12.50 מטרים ושהמרחק מפין הגרירה לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 10.90 מטרים וקיים סרן היגוי בשלישיית הסרנים שבנתמך|17.50}} {{ח:תתתתת|(4)}} בהובלת מכולה ימית באורך 45 רגל תותר תוספת של 15 סנטימטר למידות הנקובות בפסקאות משנה (1) ו־(2); {{ח:תתתת|(ה)}} {{טור לשמאל|גרור|12.00}} {{ח:תתתת|(ו)}} {{טור לשמאל|על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ה), רכב מחובר|18.75}} {{ח:תתתת|(ז)}} {{טור לשמאל|על אף האמור בפסקת משנה (א), רכב מסחרי בעל אמצעי העמסה כגון רמפת העמסה או רמפת גישה, בעת שאמצעי ההעמסה במצב סגור|12.30}} {{ח:תת|(ב)}} אורך שלוחה אחורית (Rear Overhang), למעט רכב מסוג O1‏, O2 שנרשם ברישיונו כגרור לינה למגורים, ורכב אחר אשר מוגדר ברישיון הרכב כרכב מגורים, לא יעלה על – {{ח:תתת|(1)}} ברכב, למעט רכב כאמור בפסקאות משנה (2) ו־(3) -60% מרוחק הסרנים של הרכב; {{ח:תתת|(2)}} רכב שנרשם ברישיונו כרכב אשפה בדחס – 63% מרוחק הסרנים; {{ח:תתת|(3)}} אוטובוס – 70% מרוחק הסרנים אך לא יותר מ־3.60 מטרים. {{ח:תת|(ג)}} כושר התמרון (maneuverability) של הרכב מקיים את דרישות הנחיית EC/1230/2012 E.E.C על עדכוניה, אשר עומדת לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד וכן באתר האינטרנט של המשרד. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|314|משקל כולל מותר|תיקון: תשכ״א, תשל״ט־2, תשל״ט־5, תש״ם־3, תש״ם־5, תשמ״א־5, תשמ״ב־2, תשמ״ג־4, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״א־4, תשנ״א־6, תשנ״א־11, תשנ״ה־4, תשנ״ז־8, תשנ״ח, תשס״א־4, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשס״ז־12, תשס״ז־14, תשע״ב־6, תשע״ה־5, תשע״ו, תשע״ו־9, תשע״ט־4, תשפ״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יעלה המשקל הכולל המותר של כלי רכב כמפורט להלן על המשקל שצוין לצד כל אחד מהם: {{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|<u>קילוגרמים</u>}}}} {{ח:תתת|(1)}} '''רכב מנועי, למעט רכב כאמור בפסקה (2) ובכפוף לאמור בפסקה (3)''' {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|בעל 2 סרנים למעט אוטובוס|18,000}} {{ח:תתתת|(א1)}} {{טור לשמאל|אוטובוס בעל 2 סרנים|19,500}} {{ח:תתתת|(א2)}} {{טור לשמאל|בעל 2 סרנים עם הינע חליפי, למעט אוטובוס|19,000}} {{ח:תתתת|(א3)}} {{טור לשמאל|בעל 2 סרנים נטול פליטות|20,000}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים|25,000}} {{ח:תתתת|(ב1)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים עם הינע חליפי|26,000}} {{ח:תתתת|(ב2)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים נטול פליטות|27,000}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים, כשעל הסרן המניע מותקנים, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר|26,000}} {{ח:תתתת|(ג1)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים כשעל הסרן המניע מותקנים, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר, עם הינע חליפי|27,000}} {{ח:תתתת|(ג2)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים כשעל הסרן המניע מותקנים, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר, נטול פליטות|28,000}} {{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|בעל 4 סרנים|32,000}} {{ח:תתתת|(ה)}} {{טור לשמאל|אוטובוס מפרקי|28,000}} {{ח:תתתת|(ה1)}} {{טור לשמאל|אוטובוס מפרקי עם הינע חליפי|29,000}} {{ח:תתתת|(ה2)}} {{טור לשמאל|אוטובוס מפרקי נטול פליטות|30,000}} {{ח:תתת|(2)}} '''רכב מורכב''' {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל סרן אחד|28,000}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים|36,000}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שבסרן המניע מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים, שהמרחק בין הסרנים עולה על 1.80 מטרים|38,000}} {{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים|42,000}} {{ח:תתתת|(ה)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר המיועד להובלת מכולה ימית במידות 40 רגל (‎40-foot ISO‏)|43,000}} {{ח:תתתת|(ו)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים|42,000}} {{ח:תתתת|(ז)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים|43,000}} {{ח:תתתת|(ח)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים|48,000}} {{ח:תתתת|(ט)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים|50,000}} {{ח:תתתת|(י)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 4 סרנים עם מנוף לטעינה עצמית מאחורי תא הנהג, שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים, ובלבד שאורך הרכב המורכב לא יעלה על 17.50 מטרים ואורך הנתמך לא יעלה על 12.50 מטרים ושהמרחק מפין הגרירה עד לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 10.90 מטרים וקיים סרן היגוי בשלישיית הסרנים שבנתמך|55,000}} {{ח:תתת|(3)}} '''רכב מחובר''' {{ח:תתת}} האמור בפסקה זו יחול נוסף על האמור בפסקאות (1) ו־(4): {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים|36,000}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר|37,000}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים|43,000}} {{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים|43,000}} {{ח:תתתת|(ה)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר|45,000}} {{ח:תתתת|(ו)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים|50,000}} {{ח:תתתת|(ז)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר|53,000}} {{ח:תתתת|(ח)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים|50,000}} {{ח:תתתת|(ט)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר|51,000}} {{ח:תתתת|(י)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים|57,000}} {{ח:תתתת|(יא)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר|59,000}} {{ח:תתת|(4)}} '''גרור''' {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|בעל 2 סרנים|18,000}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר|19,000}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים|25,000}} {{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר|27,000}} {{ח:תתתת|(ה)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים מרכזיים למעט גרור המיועד להובלת חומרים מסוכנים (להלן – גרור חומ״ס)|24,000}} {{ח:תתת}} לענין תקנת משנה זו יראו שני סרנים בחלקו האחורי של הרכב כצמד סרנים ושלושה סרנים בחלקו האחורי של הנתמך כשלישיית סרנים. {{ח:תת|(א1)}} לא יצורף גרור לרכב מנועי או נתמך לתומך, אלא בצירופים המנויים בתקנת משנה (א)(2) ו־(3). {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בחישוב המשקל הכולל המותר של רכב, לא יעלה המשקל הכולל המותר על סרנים כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצדם: {{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|<u>קילוגרמים</u>}}}} {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} {{טור לשמאל|סרן בודד מניע למעט באוטובוס|11,500}} {{ח:תתת|(2א)}} {{טור לשמאל|סרן בודד מניע באוטובוס|12,000}} {{ח:תתת|(3)}} {{טור לשמאל|סרן בודד לא מניע|10,000}} {{ח:תתת|(4)}} {{טור לשמאל|צמד סרנים|18,000}} {{ח:תתת|(5)}} {{טור לשמאל|צמד סרנים ברכב מנועי שמותקן בו מתלה אוויר או שהמרחק בין הסרנים שלו בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר ועל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה המאפשר חלוקת עומס שווה בין הסרנים המניעים, בהתאם לדריקטיבה ‎96/53/EC, כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק״ג|19,000}} {{ח:תתת|(6)}} {{טור לשמאל|צמד סרנים בגרור או בנתמך כשהמרחק בין הסרנים 1.8 מטרים או יותר|20,000}} {{ח:תתת|(7)}} {{טור לשמאל|שלישיית סרנים בנתמך ובגרור למעט גרור חומ״ס|24,000}} {{ח:תתת|(8)}} {{טור לשמאל|שלישיית סרנים עם היגוי בנתמך ובגרור למעט גרור חומ״ס|24,000}} {{ח:תת}} ובלבד שיותקנו בסרנים אופנים וצמיגים בעלי כושר העמסה המתאים למשקל הכולל המותר לאותו סרן ולמהירות המרבית של הרכב כפי שתוכננה בידי יצרן הרכב. {{ח:תת|(ג)}} לא יפחת המשקל הכולל על הסרנים המניעים של הרכב מ־25% מהמשקל הכולל המותר שלו. {{ח:תת|(ד)}} בחישוב המשקל הכולל המותר של רכב מחובר לא יעלה המשקל הכולל המותר של הגרור על המשקל הכולל המותר של הגורר, ואולם הרשות רשאית לאשר יחס משקל כולל מותר אחר בין הגרור לבין הגורר אם נתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} בהספק המנוע של הגורר, ביחס למשקלו הכולל המותר של הרכב, נתקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 316א|תקנה 316א}}; {{ח:תתת|(2)}} במערכות הבלימה של הגורר ושל הגרור נתקיימו לדעת מנהל אגף הרכב דרישות תקן הקהיליה האירופית (EC); לא נתקיימו דרישות התקן כאמור, לא יעלה המשקל הכולל המותר של הגרור שתאשר הרשות על 80% מן המשקל הכולל של הגורר. {{ח:תת|(ה)}} המשקל הכולל המותר והמשקל העצמי של רכב מסחרי ורכב עבודה והמטען המורשה לפי רישיון הרכב של רכב מסחרי, יירשמו על הדופן הימנית של תא הנהג. {{ח:תת|(ו)}} מקום שסרן ניתן להרמה, יותקן מנגנון, המתאים למפרט של יצרן הרכב, שיגרום להורדת הסרן כאשר העומס על הסרנים הקדמיים או על צמד הסרנים האחוריים עולה על המותר. {{ח:תת|(ז)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הינע חליפי“ – דלקים או מקורות כוח, אשר משמשים, חלקית לפחות, כתחליף למנועי בעירה פנימית ברכב מנועי, ושיש בהם פוטנציאל תרומה להפחתת פליטות פחמן מרכבים, ובכלל זה – {{ח:תתתת|(1)}} חשמל, המשמש בכל סוגי רכב חשמלי; {{ח:תתתת|(2)}} מימן; {{ח:תתתת|(3)}} גז טבעי, לרבות ביומתאן, הן במצב צבירה של גז (Compressed Natural Gas – CNG), והן במצב צבירה נוזלי (Liquefied Natural Gas – LNG); {{ח:תתתת|(4)}} גז פחמימני מעובה (גפ״מ); {{ח:תתתת|(5)}} אנרגיה מכנית לרבות חום שיורי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נטול פליטות“ – רכב בלא מנוע בעירה פנימית, או עם מנוע בעירה פנימית אשר פולט פחות מ־1 גרם פחמן דו־חמצני לקילוואט שעה כמפורט בתקן ‎(EC) No. 595/2009 E.E.C או שפולט פחות מ־1 גרם פחמן דו־חמצני לק״מ כמפורט בתקן ‎(EC) No. 715/2007 E.E.C. {{ח:סעיף|314א|תנאים מיוחדים בשלישיית סרנים|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשנ״ח, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בשלישיית סרנים בנתמך יתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} חלוקת המשקל על כל סרן תהיה שווה; {{ח:תתת|(2)}} המשקל הכולל המרבי לכל סרן יהיה כפי שאישרה רשות הרישוי, על פי הנחיית יצרן הרכב או הסרן ובכפוף לאמור בתקנות אלה; {{ח:תתת|(3)}} יכול שהסרנים יהיו בלא היגוי; {{ח:תתת|(4)}} בנתמך להובלת מכולה ימית במידות של 40 רגל (‎40 foot ISO), העומס המרבי על שלישיית סרנים עם מתלה אוויר לא יעלה על 25,000 ק״ג. {{ח:תת|(ב)}} בשלישיית סרנים ברכב מנועי יתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} בסרן ההיגוי יורכבו שני צמיגים, אחד בכל צד; {{ח:תתת|(2)}} בכל סרן של צמד הסרנים יורכבו שני צמיגים בכל צד; {{ח:תתת|(3)}} הסרנים שבצמד יצוידו במערכת מתלה אוויר, ואולם אם ייעודו של הרכב איננו מאפשר ציודו במתלה אוויר כאמור, רשאית רשות הרישוי לאשרו אף בלעדיו; {{ח:תתת|(4)}} מקום שסרן ההיגוי מתרומם, יותקן מנגנון המתאים למפרט של יצרן הרכב שיגרום להורדת הסרן כאשר העומס על צמד הסרנים האחוריים עולה על המותר לצמד. {{ח:סעיף|314א1|פטור לרכב צבאי|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־10}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 313|תקנות 313}} {{ח:פנימי|סעיף 314|ו־314}} לא יחולו על כלי רכב של צבא־הגנה לישראל – {{ח:תת|(1)}} שהוצא לו רישיון רכב לחירום על פי פקודות הצבא, ובלבד שמידותיו בחירום ומשקלו הכולל המותר יוגבלו בו; {{ח:תת|(2)}} שייעודו מבצעי, ובלבד שמידותיו ומשקלו הכולל המותר יוגבלו ברישיון הרכב הצבאי. {{ח:סעיף|314א2|רכב להובלת חומרים מסוכנים|תיקון: תשס״ה־17, תשע״ח־10}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בתקנות אלה, אורכו הכולל של רכב מחובר או רכב מורכב כמפורט להלן, שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן לא יעלה על המצוין לצדו: {{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|<u>במטרים</u>}}}} {{ח:תתת|(1)}} {{טור לשמאל|רכב מחובר|18.75}} {{ח:תתת|(2)}} {{טור לשמאל|רכב מורכב בעל תא נהג מעל המנוע שהאורך מפין הגרירה של הנתמך עד הקצה האחורי שלו אינו עולה על 12 מטרים|16.50}} {{ח:תתת|(3)}} {{טור לשמאל|רכב מורכב בעל תא נהג מאחורי המנוע שהאורך מפין הגרירה של הנתמך עד הקצה האחורי שלו אינו עולה על 12 מטרים|17.60}} {{ח:תת|(ב)}} לא יעלה המשקל הכולל המותר של כלי רכב המיועדים להובלת חומר מסוכן כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצד כל אחד מהם: {{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|<u>בק״ג</u>}}}} {{ח:תתת|(1)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 2 סרנים|18,000}} {{ח:תתת|(2)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים|25,000}} {{ח:תתת|(3)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים כשעל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר או מתלה דומה לו בתכונותיו בהתאם לאמור בהנחיות האיחוד האירופי מס׳ ‎96/53/EC לרבות כל העדכונים שלהן (בתקנה זו – מתלה), או כשהעומס המרבי המותר על סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק״ג|26,000}} {{ח:תתת|(4)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 4 סרנים עם שני סרני היגוי כשעל הסרן המניע מותקנים מכל צד צמד גלגלים ומתלה או כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק״ג|32,000}} {{ח:תתת|(5)}} גרורים – {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|גרור בעל 2 סרנים|18,000}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|גרור בעל 3 סרנים|24,000}} {{ח:תתת|(6)}} רכב מחובר – {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים|36,000}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים|40,000}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 או 3 סרנים|44,000}} {{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 או 3 סרנים|44,000}} {{ח:תתת|(7)}} רכב מורכב – {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל סרן אחד|28,000}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים כשהמרחק בין הסרנים הוא בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר|36,000}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמשקלו הכולל המותר 18,000 ק״ג לפחות, על הסרן המניע שלו מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ונתמך בעל 2 סרנים שהמרחק בין סרניו עולה על 1.8 מטר והעומס המרבי המותר עליהם הוא 20,000 ק״ג או יותר|38,000}} {{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים|40,000}} {{ח:תתתת|(ה)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים|40,000}} {{ח:תתתת|(ו)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים|44,000}} {{ח:תתתת|(ז)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 4 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים|44,000}} {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) לא יעלה העומס המרבי המותר על סרנים של רכב שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצדם: {{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|<u>בק״ג</u>}}}} {{ח:תתת|(1)}} {{טור לשמאל|סרן קדמי להיגוי ברכב מנועי|7,500}} {{ח:תתת|(2)}} {{טור לשמאל|סרן בודד לא מניע|10,000}} {{ח:תתת|(3)}} {{טור לשמאל|סרן בודד מניע|11,500}} {{ח:תתת|(4)}} צמד סרנים ברכב מנועי – {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים פחות ממטר אחד|11,500}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים בין מטר אחד לבין 1.3 מטר|16,000}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר ועל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה או כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק״ג|19,000}} {{ח:תתת|(5)}} צמד סרנים בגרור או בנתמך – {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים עד מטר אחד|11,000}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים מעל מטר אחד עד 1.3 מטר|16,000}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.3 מטר עד 1.8 מטר|18,000}} {{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.8 מטר|20,000}} {{ח:תתת|(6)}} שלישיית סרנים בגרור או בנתמך – {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים עד 1.3 מטר|21,000}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.3 מטר עד 1.4 מטר|24,000}} {{ח:תת|(ד)}} ברכב שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן, לא יפחת המשקל על הסרנים המניעים מ־25% ממשקל המטען המותר לאותו רכב לפי תקנות אלה. {{ח:תת|(ה)}} לענין תקנה זו, יראו שני סרנים בחלקו האחורי של הרכב כצמד סרנים ושלושה סרנים בחלקו האחורי של הרכב כשלישיית סרנים. {{ח:סעיף|314ב|תנאים מיוחדים לשלישיית סרנים ברכב שמותקן בו מכל להובלת חומר מסוכן|תיקון: תשס״א־4}} {{ח:תת|(א)}} בשלישיית סרנים בנתמך שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן שהמשקל המותר עליה הוא עד 24,000 ק״ג, יכול ששלישיית הסרנים תהיה בלא היגוי. {{ח:תת|(ב)}} בשלישיית סרנים כאמור בתקנת משנה (א) יכול שיותקנו על כל סרן, מכל צד, גלגל אחד או צמד גלגלים וצמיגים בעלי מידה וכושר העמסה מתאימים לעומס המותר על אותו סרן. {{ח:סעיף|315|היתר לרכב שמידותיו ומשקלו עולים על הקבוע|תיקון: תשנ״ז־8, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|חלק ד|בחלק זה}}, רשאית רשות הרישוי להתיר, בתנאים או בלא תנאים ובהתייעצות עם המפקח על התעבורה, שימוש בציוד חריג. {{ח:תת|(ב)}} התירה רשות הרישוי שימוש בציוד חריג יחול עליו האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ג)}}, לפי הענין, והאמור {{ח:פנימי|סעיף 313|בתקנה 313(ד)}}. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: מנוע, מערכות הדלק והפליטה}} {{ח:סעיף|316|מנוע}} {{ח:ת}} מנוע המורכב ברכב מנועי וכן אביזרי המנוע יהיו במצב נקי ותקין ובעלי הספק וכושר מתאים לייעודו של הרכב שלא לגרום – {{ח:תת|(1)}} לפליטת עשן מעל המידה הרגילה ברכב מסוג זה, או {{ח:תת|(2)}} להפרשת שמן או כל חומר אחר, או {{ח:תת|(3)}} לרעש מעל המידה הרגילה הכרוכה בפעולתו התקינה של מנוע מסוג זה. {{ח:סעיף|316א|כוח סוס מינימלי|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ד, תשנ״א־11}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב מן הסוגים המפורטים בתקנה זו, אלא אם כן הספק מנועו ביחס למשקלו הכולל המותר כפי שקבע יצרנו הוא כמפורט להלן: {{ח:תת}} <table> <tr><th rowspan="2">סוג הרכב</th><th colspan="2">הספק לכל 1{{ח:הערה|,}}000 ק״ג משקל כולל מותר</th></tr> <tr><th>לפי תקן DIN 70020 {{ש}} {{מוקטן|(כוח סוס)}}</th><th>לפי תקן I.S.O {{ש}} {{מוקטן|(קילווט)}}</th></tr> <tr><td>אוטובוס ציבורי</td><td>13</td><td>9.6</td></tr> <tr><td>אוטובוס פרטי</td><td>12</td><td>8.8</td></tr> <tr><td>רכב מסחרי</td><td>8</td><td>5.9</td></tr> <tr><td>גורר, תומך, רכב עבודה ורכב מסחרי הגורר גרור</td><td>6.12</td><td>4.5</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} הותקן ברכב כאמור מזגן אוויר המופעל על ידי מנוע הרכב, הספק המנוע של הרכב יוגדל במספר כוחות הסוס שיהיו דרושים לפי הצריכה המקסימלית של המזגן. {{ח:תת|(ג)}} לא ייעשה ברכב מן הסוגים האמורים בתקנת משנה (א) כל שינוי מבנה לרבות החלפה או הוספה של מיתקן המופעל על ידי המנוע של הרכב בשעת נסיעתו שיש בו כדי לשנות את הסוג או המשקל הכולל המותר של הרכב או להקטין את הספק המנוע אלא אם הותאם כח הסוס של המנוע לשינוי. {{ח:תת|(ד)}} ברכב מנועי מסחרי הגורר גרור יהיה הספק המנוע מתאים למשקל הכולל המותר של הרכב הנגרר בתוספת המשקל הכולל המותר של הרכב הגורר, בשעת הגרירה, ובלבד שהספק המנוע לא יהיה פחות מההספק שנקבע בתקנה זו לגבי תומך. {{ח:סעיף|317|מערכת הדלק}} {{ח:תת|(א)}} מיכל הדלק, צינור לשאיבת הדלק וכן כל חלק אחר ממערכת הדלק לא יבלטו מצדי הרכב. מיכל הדלק וכן צינורות המובילים דלק יהיו בנויים בצורה המבטיחה עמידה בפני כל תנודות המנוע והרכב בכל תנאי הדרך ובאופן שתנועת הרכב לא תשפיע על יציבותם, חיבוריהם, צורתם ומצבם התקין ולא תגרום לדליפת הדלק בין בצורת נוזל ובין בצורת גז. {{ח:תת|(ב)}} מערכת הדלק תהיה במצב שיבטיח את עמידתה בלחץ פנימי של לא פחות מ־0.3 אטמוספרות ותהיה עשויה ממתכת או מחומר אחר אשר – {{ח:תתת|(1)}} אינם מחלידים; {{ח:תתת|(2)}} עומדים בפני השפעה כימית של הדלק; {{ח:תתת|(3)}} אינם דליקים. {{ח:תת|(ג)}} החיבורים במערכת הדלק ייעשו באמצעות הברגות בלבד. {{ח:סעיף|318|מערכת פליטה|תיקון: תשמ״ב־2, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי תותקן מערכת פליטה המיועדת להרחקת גזים נשרפים במנוע דרך הפתח שבקצה צינור הפליטה. {{ח:תת|(ב)}} מערכת הפליטה תהיה מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} ותורכב בצורה המבטיחה כי לא תיגרם על ידיה שריפה ברכב או כל נזק לרכב. {{ח:תת|(ג)}} צינור הפליטה לא יבלוט מצדי המרכב ופתחו לא יהיה מכוון כלפי הקרקע ולא יסטה לצד ימין ובלבד שברכב מנועי המיועד להסעה לא יהיה מכוון כלפי מעלה. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|318א|מניעת זיהום אויר מבית הארכובה|תיקון: תשל״א־4, תשנ״ב־3, תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשנ״ו־2, תשנ״ט־4, תשס״ה־19, תשס״ז־11, תש״ע־18, תשע״ה־4, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב מנועי, למעט אופנוע טרקטורון ורכב הפועל באמצעות מנוע חשמל בלבד, ולא יחודש רשיונו אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} מותקנת במנועו מערכת איוורור של בית הארכובה שיונקת את אדי הגזים החומקים מתוכה בעזרת תת לחץ של המנוע ומעבירה אותם חזרה למנוע לשם מניעת זיהום אויר; {{ח:תתת|(1א)}} עמד בבדיקת זיהום אוויר לפי {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב)|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע״ב–2012}}; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(א1)}} תקנת משנה (א)(4) לא תחול על כלי רכב של צבא הגנה לישראל המוגדר כרכב חירום לפי פקודות הצבא, ובלבד שכלי הרכב נרשם או שניתן עליו רישיון בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 282|לתקנה 282}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור – {{ח:תתת|(1)}} בתקנת משנה (א)(2), ברכב נוסעים פרטי ובמונית משנת ייצור כמפורט להלן, המונעים במנוע בנזין שנפחו כמפורט לצדה, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן על 1% בנפח הגזים הנפלטים מצינור הפליטה – {{ח:תתת}} <table> <tr><th width="100px">שנת ייצור</th><th width="100px">נפח מנוע בסמ״ק</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(1)}} 1992 </td><td>2,000</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(2)}} 1993 </td><td>1,600</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(3)}} 1994 </td><td>כל נפח</td></tr> </table> {{ח:תתת|(2)}} בתקנת משנה (א)(3)(א), ברכב ששנת ייצורו 1995 עד 2003, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בסיבובי סרק על 0.5%; {{ח:תתת|(3)}} בתקנת משנה (א)(3)(ב), ברכב ששנת ייצורו 1995 עד 2003, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בגזים הנפלטים מהרכב כאשר מהירות סיבוב המנוע 2,000 סיבובים לדקה לפחות, על 0.3% וערך הלמבדה יהיה בין 0.97 ל־1.03; {{ח:תתת|(4)}} בתקנת משנה (א)(3)(א), ברכב ששנת ייצורו 2004 או אחריה, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בסיבובי סרק על 0.3%; {{ח:תתת|(5)}} בתקנת משנה (א)(3)(ב), ברכב ששנת ייצורו 2004 או אחריה, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בגזים הנפלטים מהרכב כאשר מהירות סיבוב המנוע 2,000 סיבובים לדקה לפחות, על 0.2% וערך הלמבדה יהיה בין 0.97 ל־1.03. {{ח:תת|(ג)}} הבדיקות האמורות בתקנות משנה (א)(4) ו־(ב) יבוצעו בהתאם להנחיית הקהילה האירופית ‎96/96/EC, אשר הופקדה לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, ובמכשיר בהתאם להנחיה האמורה שאישרה מעבדה מוסמכת. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: מערכת ההילוכים, מערכת ההיגוי, הגלגלים והקפיצים}} {{ח:סעיף|319|תיבת הילוכים}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי תותקן תיבת הילוכים המאפשרת תנועתו של הרכב קדימה ואחורה בכוח המנוע. תיבת ההילוכים תהיה במצב תקין וניתנת להפעלה בתוך תא הנהג מבלי שהנוהג ברכב יצטרך לעזוב את מושבו. {{ח:תת|(ב)}} תיבת ההילוכים תותקן בצורה יציבה שתאפשר החלפה יעילה של ההילוכים ונסיעה בהילוך מתאים בכל תנאי הדרך. {{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על רכב אשר משקלו העצמי אינו עולה על 400 ק״ג. {{ח:סעיף|320|מערכת היגוי|תיקון: תשכ״א, תשל״ו־3, תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי תותקן מערכת היגוי שתהא תקינה בכל עת ותאפשר להפנות ולהחזיר מיד את הרכב לכל כיוון נסיעה בקלות, במהירות ובבטיחות; הנוהג ברכב או הממונה עליו אחראי לקיום הוראה זו. {{ח:תת|(ב)}} כל חלק במערכת ההיגוי המחובר אליה על ידי הברגה יהיה מובטח על ידי פינים מפצילים או כל סידור טכני אחר המונע התרופפות החיבור האמור. {{ח:תת|(ג)}} גלגלי הסרן הקדמי יהיו מכוונים בכל עת בהתאם להוראות הטכניות של יצרן הרכב. גלגלי רכב וכל חלק של מערכת ההיגוי לא יגעו בצינורות או בזרנוקי הבלמים. {{ח:תת|(ד)}} מותר להתקין מנגנון עזר להפעלת מערכת ההיגוי ובלבד שיאושר על ידי רשות הרישוי. {{ח:תת|(ה)}} לא יירשם רכב, למעט רכב עבודה המיועד לפי מבנהו לטיאוט בדרך, אלא אם מערכת ההיגוי וגלגל ההגה או הכידון מותקנים בצד שמאל של הרכב. {{ח:סעיף|321|אופנים|תיקון: תשנ״א, תשס״ט־13}} {{ח:תת|(א)}} בגלגלי רכב יותקנו אופנים מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} ויהיו בעלי נקבים המותאמים בקוטרם לברגים ואומים המשמשים לחיבור האופנים לסרן. {{ח:תת|(ב)}} האופנים יהיו במצב תקין ויהודקו באמצעות כל הברגים או האומים, לפי הענין, שיהיו במצב תקין ובהתאם להוראות היצרן. {{ח:תת|(ג)}} לא יותקן אופן ברכב אלא אם כן הוא מתאים לצמיג במידותיו בהתייחס לקוטר תושבת האופן ורוחבו, כושר ההעמסה של הצמיג, לחץ האוויר המרבי המותר ומהירות המרבית לנסיעה בו, בהתאם להוראות היצרן. {{ח:תת|(ד)}} על אופן המיועד לפי מבנהו להרכבת צמיג עם אבוב לא יורכב צמיג ללא אבוב (Tubless). {{ח:תת|(ה)}} לא יותקן ברכב מסוג N3 כיסוי המסתיר את הברגים או האומים, המחברים את האופן לסרן. {{ח:סעיף|322|צמיגים|תיקון: תשכ״ו־7, תשכ״ח, תשמ״ג־2, תשמ״ח, תשנ״א, תשס״ה־19, תשע״א, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} בגלגלי רכב יותקנו צמיגי גומי פנאומטיים מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} ובהם לחץ אויר במידה שקבע יצרן הרכב; ברכב אטי מותר להתקין צמיגים שאינם פנאומטיים. {{ח:תת|(ב)}} הצמיגים ברכב יותאמו לייעוד הרכב ויהיו בעלי אותם מבנה וכושר העמסה שקבע יצרן הרכב והמידות שנרשמו ברשיון הרכב. {{ח:תת|(ב1)}} עובד מפעל לתיקון צמיגים ואבובים לא יתקין בגלגלי רכב צמיגים שחלפו 6 שנים ממועד ייצורם, ואם היו הצמיגים משומשים – 24 חודשים ממועד ייצורם; בתקנת משנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ייצור“ – המועד המוטבע על הצמיג; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעל לתיקון צמיגים ואבובים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}}. {{ח:תת|(ג)}} בצמיג פנאומטי, לרבות בצמיג שבגלגל חילוף, לא יפחת עובי הפרופיל או עומק החריצים של הצמיג, הבא במגע עם הדרך, מ־2 מ״מ ובצמיג שאינו פנאומטי, לא יפחת עוביו מ־4 ס״מ. {{ח:תת|(ד)|(1)}} לא יורכבו ברכב מנועי צמיגים שונים במידה, בכושר העמסה ובמבנה – בין רדיאלי ובין דיאגונלי – על סרן אחד; {{ח:תתת|(2)}} ברכב מנועי – למעט טרקטור ומכונה ניידת – יכול שיורכבו צמיגים בעלי מבנה שונה על סרנים שונים אלא אם כן קבע יצרן הרכב אחרת ובלבד שלא יורכבו – {{ח:תתתת|(א)}} צמיגים רדיאליים בסרן קדמי אם בסרן או בסרנים האחוריים הורכבו צמיגים דיאגונליים; {{ח:תתתת|(ב)}} צמיגים רדיאליים שבהם חגורת פלדה בסרן קדמי, אם בסרן או בסרנים האחוריים הורכבו צמיגים רדיאליים שאין בהם חגורת פלדה. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בתקנת משנה זו, נגרם תקר באחד מגלגלי הרכב, מותר להרכיב על סרן אחד גלגל חילוף שמידותיו שונות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 365|בתקנה 365(2)}}, ובלבד שנוהג הרכב לא יעשה בו שימוש אלא לצורך נסיעה אל המוסך הקרוב לתיקון התקר. {{ח:תת|(ה)}} לא יורכב ברכב צמיג ללא אבוב אם הוא מיועד להרכבה עם אבוב. {{ח:תת|(ו)}} לא יורכב ברכב ששנת ייצורו – {{ח:תתת|(1)}} עד 2005 – צמיג המוגבל למהירות פחותה מהמהירות המרבית המתוכננת של הרכב ובלבד שבמונית, ברכב נוסעים פרטי יכול שיורכב צמיג בדרגת מהירות S; {{ח:תתת|(2)}} 2006 ואילך – צמיג שתכנן יצרנו ללחץ אוויר, לכושר העמסה ולמהירות הפחותים מאלה שתכנן יצרן הרכב וברכב מסוג M1 ו־N1 – גם צמיג בעל קוד מהירות נמוך מדרגה S או מהמהירות המרבית של הרכב שקבע יצרן הרכב. {{ח:סעיף|323|קפיצים}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי ובגרור יותקנו בין הסרנים לבין מרכב הרכב קפיצים יעילים ובעלי כושר מתאים למשקל הכולל המותר של הרכב, ובלבד שהקפיצים המורכבים על אותו סרן יהיו בעלי כוח התנגדות שווה. {{ח:תת|(ב)}} מותר להתקין ברכב מנועי כל מיתקן אחר אשר פעולתו הטכנית כפעולת הקפיצים. {{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על – {{ח:תתת|(1)}} רכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 400 ק״ג ושאינו מיועד לפי מבנהו להסעה; {{ח:תתת|(2)}} רכב איטי; {{ח:תתת|(3)}} גרור אשר נבנה ללא קפיצים ומבנהו אושר על ידי רשות הרישוי; {{ח:תתת|(4)}} גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 750 ק״ג. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: בלמים|תיקון: תשל״ח־5}} {{ח:סעיף|324|הגדרות|תיקון: תשכ״א, תשל״ח־5, תשנ״א־11, תשנ״ב־8, תשס״ח־7, תשס״ט־11, תשע״ה־6}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ה|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלמי שירות“ – מערכת בלמים הפועלת על כל גלגלי הרכב, שהפעלתה מאפשרת האטת מהירותו לפחות ב־4.5 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס בדרך מישורית בעלת ציפוי וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת כפולה של בלמי שירות“ – שתי מערכות של בלמי שירות הפועלות כל אחת בנפרד על גלגלי הרכב, וכל מערכת מפעילה בנפרד את בלמי השירות של לפחות מחצית מספר הגלגלים ועשויה לבלום את הרכב במקרה שהמערכת השניה חדלה לפעול; {{ח:תת}} מערכת נפרדת של הבלמים יכול שתאט את מהירות הרכב פחות מ־4.5 מ/שניה בשניה אולם שתי המערכות יחד יאטו את מהירותו במידה האמורה לפחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלם עצמאי“ – מיתקן המפעיל את מערכת הבלמים בעזרת קפיץ העוצר את הרכב כשלחץ האויר במערכת הבלמים יורד מתחת ללחץ האויר הדרוש להפעלה יעילה של הבלמים, והמערכת מאפשרת האטה של מהירות הרכב לפחות 2 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס והחזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלמנוע“ – מנגנון האטה המפעיל את המנוע כמדחס וגורם להאטת הנסיעה של הרכב והמבטיח שבשעת החלפת ההילוכים המנגנון לא יפעל ופעולת המנוע לא תופסק, או מנגנון האטה אחר המאיט את מהירות הרכב שלא באמצעות מערכת הבלמים שאישר מנהל האגף לרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלמי עזר“ – מערכת בלמים הפועלת בצורה ישירה על הגלגלים המורכבים לפחות על סרן אחד של הרכב ומאפשרת האטת המהירות לפחות ב־2 מ/שניה בשניה כשהרכב עמוס וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע גם בשעת חניה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר אזהרה“ – מכשיר הגורם ברכב בעל מערכת בלמים הידראוליים להשמעת קול או להפצת אור שהנוהג ברכב יוכל להבחין בו במקרה שגובה פני הנוזל של הבלמים ירד מתחת לגובה שקבע יצרן הרכב או שלחץ הנוזל של הבלמים באחת המערכות הכפולות ירד בהשואה למערכת השניה או מכשיר הגורם ברכב בעל מערכת בלמי אויר להשמעת קול ולהפצת אור שהנוהג ברכב יוכל להבחין בהם במקרה שלחץ האויר פחת מהלחץ הדרוש להפעלה יעילה ובטוחה של הבלמים כפי שקבע יצרן הרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאיט“ (Retarder) – מנגנון האטה חשמלי או הידראולי המותקן במערכת ההנעה של הרכב, והמיועד להאטת הרכב בלא שהוא קשור למערכת הבלמים של הרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן למניעת נעילה“ (A.B.S) – רכיב של מערכת בלם שירות המפעיל בעת בלימה בקרה אוטומטית על שיעור ההחלקה של גלגלי הרכב בכיוון סיבובם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בקרת יציבות“ – מערכת אלקטרונית המשפרת את יציבות הרכב כשהוא בתנועה, על ידי התערבות בפעולות מערכות הרכב, לרבות הבלמים והמנוע, בהתאם לעיבוד מדדי התנהגות הרכב הכוללים, בין השאר, את תאוצת הרכב, זווית הפניית ההגה והמהירות, התואמת לתקן ECE 13 או תקן אחר של האיחוד האירופי שאישר מנהל אגף הרכב והעומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות שלו ובאתר האינטרנט של המשרד, ולגבי רכב שיוצר במדינות NAFTA – התואמת לתקן FMVSS 126 או לתקן CMVSS 126; לעניין זה, ”תקן FMVSS“, ”תקן CMVSS“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}. {{ח:סעיף|325|בלמי שירות, בלמי עזר ובלם עצמאי|תיקון: תשל״ח־5, תשנ״א, תשס״ה־19}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי יותקנו בלמי שירות ובלמי עזר שיהיו תקינים בכל עת. {{ח:תת|(ב)}} ההפרש בעוצמת הבלימה של הגלגלים באותו סרן לא יעלה על 30% מערכו הגבוה. {{ח:תת|(ג)}} בלמי השירות ובלמי העזר יותקנו בשתי מערכות נפרדות או במערכת אחת בעלת אמצעי הפעלה נפרדים שכל אחד מהם עשוי לבלום את הרכב כאשר השני חדל לפעול. {{ח:תת|(ד)}} ברכב בעל מערכת בלמי שירות המופעלת בלחץ אויר בלבד יותקנו שני בלמים עצמאיים בכל סרן מהסרנים האחוריים אולם ברכב בעל יותר משני סרנים יכול שיותקן בלם עצמאי אחד בסרן הקדמי במקום באחד מהסרנים האחוריים. {{ח:תת|(ה)}} ברכב בעל מערכת בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר יותקן לפחות בלם עצמאי אחד בכל סרן מהסרנים האחוריים. {{ח:תת|(ו)}} רכב שמותקן בו בלם עצמאי הניתן להפעלה מתא הנהג פטור מהתקנת בלם עזר נוסף. {{ח:סעיף|326|בלמי אויר|תיקון: תשל״ח־5, תשמ״ז, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} בלמי שירות המופעלים בלחץ אויר יצויידו בשסתום בטחון, מד לחץ אויר, מכשיר אזהרה, שסתום משחרר וחיבורים לבדיקת לחץ אויר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ב)}} שסתום הבטחון יותקן במערכת מגורות האויר וישחרר ממגורות האויר את עודפי לחץ האויר שמעל ללחץ שקבע יצרן הרכב. {{ח:תת|(ג)}} מכשיר אזהרה ומד לחץ אויר יותקנו בלוח המחוונים. שסתום משחרר יותקן במערכת מגורות האויר לשם ניקוז הנוזלים המצטברים בהם. {{ח:תת|(ד)}} חיבורים לבדיקת לחץ אויר יותקנו במכלי האויר אחרי כל וסת לחץ, על תאי הבלימה ולפני וסת כוח הבלימה. {{ח:סעיף|327|בלמי טרקטור, רכב איטי ומכונה ניידת|תיקון: תשל״ח־5, תשנ״ד־6}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 325|בתקנה 325}} ברכב איטי, בטרקטור למעט בטרקטורון או במכונה ניידת, אשר לפי מבנהו אינו מסוגל לנוע במישור במהירות העולה על 40 ק״מ לשעה, יותקנו לפחות בלמי עזר הניתנים להפעלה ממקום מושבו של הנהג. {{ח:סעיף|327א||תיקון: תשכ״ד־8, תשכ״ח, תשל״ח־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|328|בלמי אופנוע ותלת אופנוע|תיקון: תשל״ח־5, תשנ״א}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 325|בתקנה 325}} יותקנו באופנוע ובתלת־אופנוע שני סוגי בלמים שלא יהיו קשורים או תלויים זה בזה כאשר האחד מופעל על הגלגל האחורי של האופנוע או על שני הגלגלים האחוריים של התלת אופנוע, והמאפשר האטה של המהירות לפחות ב־1.5 מ/שניה בשניה, והשני המופעל על הגלגל הקדמי והמאפשר האטה של המהירות ב־1.5 מ/שניה בשניה. {{ח:סעיף|329|בלמים נוספים ברכב פרטי, במונית, ברכב מסחרי וברכב עבודה|תיקון: תשל״ח־5, תשנ״ב־3, תשנ״ב־8, תשנ״ג־10, תשע״א־10}} {{ח:תת|(א)}} ברכב פרטי, במונית וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 2,200 ק״ג תותקן מערכת כפולה של בלמי שירות ומכשיר אזהרה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} ברכב חילוץ או גרירה נשלטת שמותקנת בו מערכת בלמי שירות הידראוליים תהיה מערכת בלמי השירות כפולה ויותקן בו מכשיר אזהרה; {{ח:תתת|(2)}} ברכב כאמור, שמותקנת בו מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר או מותקנת בו מערכת בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר – יותקן בלם עצמאי. {{ח:תת|(ג)}} ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמשקלם הכולל המותר הוא מ־12,000 ק״ג עד 15,999 ק״ג תותקן מערכת כפולה של בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר, או מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר. {{ח:תת|(ד)}} ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמשקלם הכולל המותר הוא 16,000 ק״ג או יותר, יותקנו מערכת בלמי שירות המופעלים רק בלחץ אויר ובלם עצמאי. {{ח:תת|(ד1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ה)}} ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר 12,000 ק״ג או יותר יותקן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג אך אין חובה להתקין בלם עצמאי כשמותקנים ברכב מערכת כפולה של בלמי שירות הידראוליים המופעלת על ידי מערכת כפולה של לחץ אויר. {{ח:תת|(ו)}} ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמותקן בהם מנוע דיזל, ושמשקלם הכולל המותר הוא 8,000 ק״ג או יותר – יותקן בלמנוע. {{ח:תת|(ז)}} ברכב חילוץ או גרירה נשלטת שמותקן בו מנוע דיזל יותקן בלמנוע. {{ח:תת|(ח)}} ברכב שצוין ברשיונו כטיולית, ששנת ייצורו 1989 או לאחריה, יותקן מאיט. {{ח:תת|(ט)}} הוראות תקנות משנה (ו) ו־(ז) לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שייעודו מבצעי, אם אישר זאת ראש מחלקת מערכות ממונעות בחטיבה הטכנולוגית של זרוע היבשה בצבא הגנה לישראל (להלן – ראש מחלקת מערכות ממונעות), וניתן לו רישיון רכב צבאי. {{ח:סעיף|330|בלמים נוספים באוטובוס|תיקון: תשל״ח־5, תשנ״א־11, תשנ״ב־8, תשנ״ד־6, תשע״א־10}} {{ח:תת|(א)}} באוטובוס שמשקלו הכולל המותר עד 7,999 ק״ג יותקנו מערכת כפולה של בלמי שירות ומיתקן אזהרה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק״ג או יותר יותקנו מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר ובלם עצמאי. {{ח:תת|(ד)}} באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק״ג או יותר ובאוטובוס עם תיבת הילוכים אוטומטית שמשקלו הכולל המותר 6,000 ק״ג או יותר, יותקן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג. {{ח:תת|(ה)}} באוטובוס שמותקן בו מנוע דיזל ושמשקלו הכולל המותר 6,000 ק״ג או יותר יותקן בלמנוע. {{ח:תת|(ו)}} באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 10,000 ק״ג או יותר ואשר שנת ייצורו 1987 או לאחריה, יותקן מאיט; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שייעודו מבצעי, אם אישר זאת ראש מחלקת מערכות ממונעות וניתן לו רישיון רכב צבאי. {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|330א|מיתקן למניעת נעילת גלגלים|תיקון: תשנ״ב־8, תשנ״ג, תשנ״ג־6, תשנ״ג־10, תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשנ״ו־2, תשנ״ו־7, תשנ״ט־7, תשס״ה־4, תשס״ה־19}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב כמפורט להלן ולא ישתמש בו אדם, אם לא הותקן בו, בעת ייצורו, מיתקן למניעת נעילת גלגלים מסוג שאישר מנהל אגף הרכב, או מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}, והוא תקין ופועל כהלכה בכל עת: <table> <tr><th>החל בשנת ייצור</th><th>סוג הרכב</th></tr> <tr><td 1991>&nbsp;</td><td> {{ח:ת}} אוטובוס שבו מותקנת מערכת בלמים המופעלת בלחץ אויר ללא מערכת הידראולית. </td></tr> <tr><td 1992>&nbsp;</td><td> {{ח:תת|(1)}} רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק״ג המוביל או המיועד להוביל חומר מסוכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 87|בתקנה 87}}. {{ח:תת|(2)}} גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק״ג המוביל או המיועד להוביל חומר מסוכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 87|בתקנה 87}}. </td></tr> <tr><td>1993</td><td> {{ח:תת|(1)}} מונית שאינה זוטובוס. {{ח:תת|(2)}} רכב סיור שאינו בנוי על מרכב של רכב מסחרי אחוד. </td></tr> <tr><td>1994</td><td> {{ח:תת|(1)}} כל מונית למעט מונית מסוג זוטובוס שמתקיימות בה דרישות המפרט הטכני לרכב להסעת נכים שקבע מנהל אגף הרכב. {{ח:תת|(2)}} כל רכב סיור לרבות כזה הבנוי על מרכב של רכב מסחרי אחוד. {{ח:תת|(3)}} כל גרור או נתמך שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק״ג או יותר למעט גרור לטרקטור. </td></tr> <tr><td>1996</td><td> {{ח:תת|(1)}} כל רכב מסחרי, שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק״ג או יותר. {{ח:תת|(2)}} רכב מורכב שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק״ג או יותר. {{ח:תת|(3)}} אוטובוס, לרבות אוטובוס זעיר בעל מערכת בלמים מכל סוג. </td></tr> <tr><td 2003>&nbsp;</td><td> {{ח:ת}} רכב, למעט רכב שיוצר במדינות NAFTA, שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג, ולגבי רכב שיוצר במדינות NAFTA – שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,500 ק״ג. </td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם בגורר או תומך הגורר אחריו גרור או נתמך שמותקנים בהם מיתקן למניעת נעילת גלגלים אלא אם כן מותקנים בגורר או בתומך חיבורי חשמל להפעלתו. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנה זו, רשאי מנהל אגף הרכב, במקרה מיוחד שייראה לו, לפטור רכב מסויים מהוראות תקנה זו, ובלבד שהפטור יירשם ברשיון הרכב. {{ח:סעיף|330ב|מערכת בקרת יציבות|תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־11, תש״ע־17, תשע״א־2, תשע״ב־3, תשע״ג־8, תשע״ה־4, תשע״ה־6}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב שמועד עלייתו לכביש הוא מיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) (להלן – המועד הקובע), אלא אם כן הותקנה בו מערכת בקרת יציבות. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשות הרישוי רשאית לרשום רכב כאמור שלא הותקנה בו מערכת בקרת יציבות, אם הוא – {{ח:תתת|(1)}} רכב שיובא לישראל עד יום 31 באוקטובר בשנה שקדמה למועד הקובע לגבי אותו סוג רכב ולמעט רכב מהסוג המפורט בתקנת משנה (ג)(3); לעניין זה, יראו את היום שבו נפרק הרכב מנמל בישראל, כיום שבו יובא לישראל; {{ח:תתת|(2)}} רכב מסוג O1‏, O2‏, O3‏, O4‏, L, רכב משא או אוטובוס שהם בעלי 4 סרנים או יותר, או אוטובוס המיועד על פי רישיונו לבצע נסיעות בקו שירות עירוני; {{ח:תתת|(3)}} רכב מסוג N‏, M‏ או O שבוצע בו שינוי מבנה לאחר שייצורו הושלם או רכב עבודה או ציוד חריג או רכב ממוגן ירי או רכב למטרות מיוחדות (SPV – Special Purpose Vehicle), כהגדרתם בדירקטיבה ‎2007/46/EC ובדירקטיבה {{ח:הערה|Regulation}} (EC) No 661/2009 המפורסמות באתר האינטרנט של משרד התחבורה, שניתן עליהם אישור מנהל אגף הרכב על פי הכללים הקבועים בדירקטיבות כאמור; {{ח:תתת|(4)}} נגרר מסוג O3 או O4 המיועד לנסיעה בשטח והמצויד במתלה קפיצים, מדגם שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו דגם איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות; {{ח:תתת|(5)}} רכב מסוג N3 שמסווג בדירקטיבה ‎2007/46/EC בסיווג משנה כרכב שטח (Off-Road). {{ח:תת|(ג)}} לגבי כלי הרכב שלהלן יקראו את תקנת משנה (א) כך שבמקום ”ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010)“ יבוא התאריך הנקוב לצדם: {{ח:תתת|(1)}} רכב מסוג N1 מתוצר שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו תוצר איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות – כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016); {{ח:תתת|(2)}} רכב מסוג N2 או N3 שהוא בעל 2 או 3 סרנים או תומך בעל הנעה 4×6 – ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012); {{ח:תתת|(2א)}} על אף האמור בפסקה (2) – {{ח:תתתת|(א)}} רכב מסוג N2 מדגם שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו דגם איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות, ושרשות הרישוי טרם נתנה את אישורה לאב טיפוס שלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282(א)(2)}} – ט״ז בחשוון התשע״ג (1 בנובמבר 2012); {{ח:תתתת|(ב)}} רכב מסוג N2 ו־N3 מדגם שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו דגם איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות, ושרשות הרישוי נתנה את אישורה לאב טיפוס שלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282(א)(2)}} – ח׳ בחשוון התשע״ה (1 בנובמבר 2014); {{ח:תתת|(3)}} רכב מסוג N שסיווג המשנה שלו על פי רישיונו הוא כיבוי אש או רכב עבודה שייעודו משאבת בטון – ח׳ בחשוון התשע״ה (1 בנובמבר 2014). {{ח:סעיף|331|בלמים נוספים בגרור ובנתמך|תיקון: תשל״ח־5, תשמ״ב־2, תשמ״ט־6}} {{ח:תת|(א)}} בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 750 ק״ג יותקנו בלם שירות ובלם עזר המאפשר השארתו במצב בלימה בכל תנאי דרך אף אם אינו מחובר לגורר או לתומך. {{ח:תת|(ב)}} גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,000 ק״ג הנגרר על ידי רכב איטי או טרקטור, פטור מחובת התקנת בלמים ובלבד שמהירותו המקסימלית של הגורר תסומן על גבי הגרור מאחוריו. {{ח:תת|(ב1)}} גרור חד־סרני שמשקלו הכולל אינו עולה על 1,500 ק״ג הנגרר על ידי טרקטור, פטור מחובת התקנת בלמים, ובלבד שמהירותו המרבית של הגורר תסומן על גבי הגרור, מאחוריו. {{ח:תת|(ג)}} בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 3,000 ק״ג יותקן, נוסף לבלמים כאמור, בלם בטחון שיפעל באופן עצמאי ויבטיח בלימה אוטומטית במקרה של ניתוק פתאומי של הגרור או הנתמך מהגורר או התומך. {{ח:תת|(ד)}} לא יותקנו בגרור בלמים המופעלים על ידי דחיפה של ייצול החיבור על הגורר; הוראה זו לא תחול על גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג. {{ח:תת|(ה)}} בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר הוא 8,000 ק״ג או יותר, למעט גרור הנגרר על ידי טרקטור, יותקנו בלמי שרות המופעלים בלחץ אויר מסוג שעומד בתקן מספר E.C.E 13 של המועצה הכלכלית והסוציאלית של אירופה וכן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג כבלם עזר. {{ח:תת|(ו)}} נתמך בעל שלישיית סרנים יהיה פטור מחובת התקנת בלם עצמאי כאמור בתקנת משנה (ה) בסרן בו מותקנת מערכת ההיגוי אם לא ניתן להתקינו, ובלבד שמערכת הבלימה של הרכב מאפשרת האטת מהירותו לפחות ב־2 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס בדרך מישורית בעלת ציפוי וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע. {{ח:סעיף|332|מכשירי אזהרה במערכת בלמים משולבת|תיקון: תשכ״ה־9, תשכ״ח, תשל״ח־5}} {{ח:ת}} ברכב שמותקנת בו מערכת בלמים משולבת המורכבת ממערכת לחץ אויר וממערכת הידראולית יותקנו מכשירי אזהרה מתאימים, אחד במערכת לחץ האויר ואחד במערכת ההידראולית אולם יכול ששני מכשירי האזהרה יפעילו מתקן אחד המשמיע קול ומפיץ אור. {{ח:סעיף|333|אבזרי בלמים|תיקון: תשל״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} האבזרים, החלקים והחיבורים המותקנים במערכות הבלמים יהיו מחומר ובצורה המבטיחים את פעולתם התקינה בכל מצב של הרכב. {{ח:תת|(ב)}} האבזרים והחיבורים יהיו מוגנים נגד כל גירוד, שיפשוף, חיכוך ופגיעה בכושר פעולתם. {{ח:תת|(ג)}} החלקים הנמצאים בתנועה יהיו בעלי אורך וגמישות מספיקים במידה כזו שתנועות הרכב או החלק שאליו הם מחוברים לא יגרמו להם נזק. {{ח:תת|(ד)}} לא ישנה אדם את מערכת הבלמים המקוריים של הרכב, לא יחליף ולא ירשה לאחר להחליף חלק או אבזר במערכת הבלמים בחלק או באבזר אחר בעל מידות, איכות או סגולות טכניות אחרות מאלה שקבע יצרן מערכת הבלמים, אלא אם קיבל אישור מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאיו. {{ח:סעיף|333א|אחריות|תיקון: תשל״ח־5}} {{ח:ת}} הנוהג ברכב, בעלו או הממונה עליו, אחראים לקיום הוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ה|סימן זה}}. {{ח:סעיף|333ב|תחולה|תיקון: תשל״ח־5}} {{ח:ת}} על רכב ששנת ייצורו 1976 או לפני כן שנרשם לראשונה לפני תחילת תקפן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 4), תשל״ח–1978 {{ח:הערה|(ביום 4.6.1978)}}, יחולו הוראות התקנות כנוסחן ערב תחילת תקפן של התקנות האמורות; אולם על רכב שהותקנו בו בלמים לפי התקנות האמורות, כולן או מקצתן, יחולו הוראות אותן תקנות כנוסחן זה. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: מערכת האורות}} {{ח:סעיף|334|פנסי חזית|תיקון: תשכ״א, תש״ל, תש״ל־10, תשמ״ה, תשמ״ו־4, תשנ״א, תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי שאינו רכב איטי, אשר רחבו הכולל עולה על מטר אחד, למעט אופנוע, יותקנו שני פנסי חזית שכל אחד מהם יאיר באור גבוה (האור הגדול) ובאור נמוך (האור הקטן), או יותקנו ארבעה פנסי חזית אשר לפחות אחד מכל צד יאיר באור גבוה ואחד בלבד מכל צד יאיר באור נמוך. {{ח:תת|(ב)}} האור הגבוה יהיה אור לבן או אור צהוב בהיר (להלן – צהוב) ויאיר את הדרך לפני הרכב בלילה ובמזג אוויר נאה למרחק של לא פחות מ־100 מטר. {{ח:תת|(ג)}} האור הנמוך יהיה אור לבן או אור צהוב ויאיר את הדרך לפני הרכב בלילה ובמזג אוויר נאה למרחק של לא פחות מ־30 מטר ועצמתו לא תעלה על לוקס אחד בשעה שהיא נמדדת על גבי משטח המוצב על פני הדרך במרחק 25 מטר מן הפנס האמור – מגובה מרכז הפנס ולמעלה ממנו. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|335|התקנת פנסי חזית|תיקון: תש״ל, תשס״ח־7, תשע״א־10, תשע״ה־4}} {{ח:ת}} לא יירשם רכב ולא יחודש רישיונו אלא אם כן – פנסי החזית יותקנו בחזית הרכב, פנס אחד או שניים בכל צד של הרכב מותקנים באופן סימטרי לגבי הציר המרכזי של הרכב, ובלבד שהמרחק מפני הקרקע לקצה התחתון של השטח המאיר בזכוכית הפנס יהיה לפחות 40 ס״מ והמרחק מפני הקרקע לקצה העליון לא יעלה על 135 ס״מ; האור בפנסי החזית האמורים יאיר בצבע אחד; הוראות תקנה זו, לעניין המרחק מפני הקרקע לקצות הפנסים, לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שייעודו מבצעי, ובלבד שמיקום הפנסים אושר בידי ראש מחלקת מערכות ממונעות וניתן לו רישיון רכב צבאי. {{ח:סעיף|336|פנסי חזית באופנוע ורכב איטי|תיקון: תשמ״ה, תשנ״א, תשנ״ג, תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} באופנוע עם רכב צדי או בלעדיו, בתלת־אופנוע ובטרקטור יותקן לפחות פנס חזית אחד אשר לגביו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 334|תקנות 334}} {{ח:פנימי|סעיף 335|ו־335}} בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} באופנוע בלי רכב צדי יותקן הפנס במרכז חזיתו; {{ח:תתת|(2)}} באופנוע עם רכב צדי, בתלת־אופנוע ובטרקטור יותקן הפנס במרכז החזית או בצדו השמאלי; {{ח:תתת|(3)}} באופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ״ק יכול שפנס החזית יהיה בעל אור נמוך בלבד. {{ח:תת|(ב)}} ברכב איטי יותקנו – {{ח:תתת|(1)}} כשרחבו הכולל אינו עולה על 150 ס״מ – לפחות פנס חזית אחד; {{ח:תתת|(2)}} כשרחבו הכולל עולה על 150 ס״מ – שני פנסי חזית; בפנסים יהיה אור נמוך בלבד ויחולו עליהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|תקנה 335}}. {{ח:סעיף|337|עממור|תיקון: תשס״ח־7}} {{ח:ת}} ברכב מנועי יותקן לפני מושב הנהג עממור המאפשר לנהג להחליף בפנסי החזית את האור הגבוה באור נמוך ולהיפך. {{ח:סעיף|338|נורת אזהרה|תיקון: תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי תותקן לפני מושב הנהג, במקום הנראה לעיניו, נורה בעלת עצמת אור קטנה אשר תאיר בצבע אדום, כחול או ירוק בשעה שמאיר האור הגבוה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על טרקטור ועל רכב מנועי שאין עליו תא נהג, ובלבד שזרוע מפסק החשמל של מנגנון התאורה תראה בבירור לנוהג בהם כי בפנסים מאיר אור גבוה. {{ח:סעיף|339|פנס חניית לילה|תיקון: תשנ״ב־3, תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי – למעט אופנוע בלי רכב צדי ולמעט רכב מנועי שרחבו אינו עולה על מטר אחד – יותקנו שני פנסי חניית לילה (להלן – פנסי חניה) שאורם יהיה לבן או צהוב ואשר בזמן תאורה ובמזג אוויר נאה ייראו במרחק 150 מטר לפני הרכב. {{ח:תת|(ב)}} פנסי חניה יותקנו בחזית הרכב, פנס חניה בכל צד, בגובה שווה מפני הקרקע ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שהמרחק בין כל פנס לבין משטח מקביל לציר המרכזי העובר דרך הנקודה הצדדית הקיצונית של הרכב בצד בו מותקן הפנס, לא יעלה על 40 ס״מ; {{ח:תתת|(2)}} שהמרחק מעל פני הקרקע לקצה התחתון של השטח המאיר בזכוכית הפנס יהיה לפחות 40 ס״מ והמרחק מפני הקרקע לקצה העליון לא יעלה על 150 ס״מ. {{ח:תת|(ג)}} פנסי חניה מותר להתקין בתוך פנסי חזית ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שהפעלתם תהיה נפרדת מהפעלת האור הגבוה והאור הנמוך; {{ח:תתת|(2)}} שנתמלאו בהם הוראות תקנה זו. {{ח:תת|(ד)}} באופנוע בלי רכב צדי וברכב מנועי שרחבו אינו עולה על מטר אחד מותר להתקין פנס חניה שנתמלאו בו הוראות תקנה זו. {{ח:תת|(ה)}} מערכת ההפעלה של פנסי החניה תהיה כזו שפנסי החניה והפנס האחורי יודלקו בעת ובעונה אחת. {{ח:תת|(ו)}} באוטובוס ששנת ייצורו 1980 או לאחריה ושארכו הכולל ששה מטרים או יותר יותקנו ששה פנסי חניה בצבע צהוב – שניים בצדי הרכב, שניים מלפנים ושניים מאחורי הרכב ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שהמרחק בין כל פנס חניה בצד הרכב לדופן הרכב שלידו לא יעלה על 40 ס״מ; {{ח:תתת|(2)}} שהמרחק מפני הקרקע למרכז הפנס יהיה לא פחות מ־40 ס״מ, ולא יעלה על 150 ס״מ; {{ח:תתת|(3)}} שפנסי החניה הצדיים יופעלו בעת ובעונה אחת יחד עם אורות החניה והאורות הגבוהים. {{ח:סעיף|340|פנס רוחב|תיקון: תשכ״ו־7, תשמ״ט־6, תשס״ו־8}} {{ח:תת|(א)}} ברכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס״מ או יותר יותקנו ארבעה פנסי רוחב לסימון רוחב הרכב שאורם ייראה במזג אויר נאה במרחק 150 מטר לפחות. {{ח:תת|(ב)}} שני פנסי רוחב שאורם צהוב או לבן יותקנו בחזית הרכב, פנס רוחב בכל צד בגובה שווה מפני הקרקע בנקודה הצדדית הקיצונית הגבוהה ביותר של הרכב מלפנים או קרוב אליה ככל האפשר, ובלבד שאם לרכב ארגז הבולט משני צדי תא הנהג יותקנו הפנסים על הארגז. {{ח:תת|(ג)}} שני פנסי רוחב שאורם אדום יותקנו מאחורי הרכב בהתאם להוראות תקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ד)}} רכב שמותקנים בו פנסי רוחב, אין חובה להתקין בו פנסי חניה. {{ח:סעיף|341|פנס אחורי|תיקון: תשכ״ו־7, תשנ״ב־3, תשנ״ב־8, תשנ״ג־3, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשס״ט־4}} {{ח:תת|(א)}} ברכב, למעט אופניים, אופנוע ועגלה, יותקנו שני פנסים אחוריים שאורם אדום אשר ייראה ממרחק של 150 מטרים לפחות מאחורי הרכב בזמן תאורה ובמזג אויר נאה ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שיותקן פנס אחד בכל צד; {{ח:תתת|(2)}} שהמרחק מעל פני הקרקע יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 339|בתקנה 339}}; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} מערכת ההפעלה של הפנסים האחוריים תופעל יחד עם פנסי החזית, פנסי הרוחב ופנסי החניה. {{ח:תת|(ג)}} באופנוע יותקן פנס אחורי אחד שאורו אדום אשר ייראה ממרחק של 150 מטרים לפחות מאחורי האופנוע בזמן תאורה ובמזג אויר נאה. {{ח:תת|(ד)}} בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל המותר 751 ק״ג או יותר, יהיה השטח המואר של הפנס האחורי בכל צד 150 סמ״ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס אחד בכל צד ובלבד שהשטח המואר של הפנסים בכל צד לא יפחת מ־150 סמ״ר. {{ח:סעיף|342|פנס בלימה|תיקון: תשכ״ו־7, תשמ״ד־5, תשמ״ז, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״ג־6, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשס״ו־8, תשס״ט־4, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} ברכב, למעט אופניים, אופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ״ק ששנת ייצורו עד 1993 ועגלה, יותקנו שני פנסי בלימה בשני צדי הרכב שאורם אדום והם ייראו באור היום במזג אוויר נאה ממרחק של 30 מטרים לפחות ובזמן תאורה במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטרים לפחות; פנסי הבלימה יותקנו במרחק מפני הקרקע, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 339|בתקנה 339}}. {{ח:תת|(ב)}} מותר שפנס אחורי ישמש גם כפנס בלימה, ובלבד שיהיו בו שני אורות נפרדים ושהאור המראה על בלימה יהיה בעל עצמה חזקה יותר וניתן להבחנה ברורה מן האור האחר. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ד)}} ברכב נוסעים פרטי ובמונית ששנת ייצורם 1994 או לאחריה, יותקן בנוסף לפנסים האמורים בתקנת משנה (א), פנס בלימה נוסף במרכזו של החלון האחורי. מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוג רכב מהוראות תקנת משנה זו או להורות על התקנת הפנס במקום אחר אם על פי מבנהו לא ניתן להתקין בו פנס בלימה נוסף. {{ח:תת|(ה)}} באופנוע יותקן פנס בלימה אחד שאורו ייראה כאמור בתקנת משנה (א); הוראת תקנת משנה זו לא תחול על אופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ״ק ששנת ייצורו עד 1993. {{ח:תת|(ו)}} בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל 751 ק״ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס בלימה 150 סמ״ר לפחות; ברכב כאמור מותר להתקין יותר מפנס אחד בכל צד ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ־150 סמ״ר. {{ח:סעיף|343|הארת לוחית־<wbr>הזיהוי|תיקון: תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} לוחית־זיהוי אחורית ברכב מנועי, למעט רכב לתחבורה קלה, תואר באור לבן אשר יאפשר ראיה טובה של הלוחית וקריאת הרשום עליה ממרחק של 20 מטר לפחות בזמן תאורה ובמזג אויר נאה ובתנאי שהאור האמור יהיה מכוון להארת הלוחית בלבד. {{ח:תת|(ב)}} מערכת ההפעלה של הארת לוחית־הזיהוי תהיה כזו שהיא תואר כאשר יודלקו פנסי החזית או פנסי הרוחב ופנסי החניה. {{ח:סעיף|344|מחוון כיוון|תיקון: תשכ״ה־9, תש״ל־10, תשמ״ב־2, תשמ״ט־6, תשנ״א־11, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשס״ט־4}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי שיש בו תא נהג יותקנו מחווני כיוון אשר אורם ייראה מלפני הרכב ומאחוריו לאור השמש ממרחק 30 מטר לפחות ובזמן תאורה במזג אויר נאה ממרחק 150 מטר לפחות. {{ח:תת|(ב)}} ברכב מנועי יותקנו ארבעה מחווני כיוון בעלי אור מהבהב, שניים בצבע לבן או צהוב בחזית הרכב ושניים בצבע צהוב או אדום באחורי הרכב. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ד)}} בגרור ונתמך ששנת ייצורם עד 2007 יותקנו שני מחווני כיוון לפחות, מאחורי הרכב, ואם משקלו הכולל המותר 751 ק״ג או יותר יהיה השטח המואר של כל מחוון כיוון 90 סמ״ר לפחות; מותר להתקין יותר ממחוון כיוון אחד בכל צד ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ־90 סמ״ר. {{ח:תת|(ד1)}} באופנוע ששנת ייצורו 1995 ולאחריה יותקנו ארבעה מחווני כיוון לפחות כאמור בתקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ה)}} מחווני כיוון יותקנו במרחק של לפחות 40 ס״מ מעל פני הקרקע ולא יותר מ־190 ס״מ. {{ח:תת|(ו)}} מחווני כיוון מהסוגים האמורים בתקנות משנה (ב) מותר להתקין בתוך כל פנס מן הפנסים המפורטים {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3|בפרק זה}}, ובלבד שנתמלאו בהם הוראות תקנה זו ושהפעלתם תהיה בנפרד מכל אור אחר ושיאירו באור מהבהב. {{ח:תת|(ז)}} האור המהבהב במחוון כיוון יידלק לסירוגין בין 30 ל־90 פעם בדקה. {{ח:תת|(ח)}} הותקנו מחווני כיוון מחוץ לשדה ראייתו של הנוהג ברכב, יותקן בתא הנהג מיתקן אשר יראה אור או ישמיע קול המציין כי מחווני הכיוון מופעלים. {{ח:תת|(ט)}} ברכב מנועי שיש בו שני פנסים ושמחווני הכיוון מותקנים בתוך פנסי הבלימה, מותר שמחוון הכיוון יבטל את פעולתו של פנס בלימה עם הפעלתו של מחוון הכיוון בכל צד. {{ח:תת|(י)}} לא יירשם רכב מנועי שיש בו תא נהג וששנת ייצורו היא 1983 או אחריה או שנרשם לראשונה לאחר ט״ז בטבת התשמ״ג (1 בינואר 1983) אלא אם יש בו מחווני כיוון נוספים, אחד מכל צד של הרכב שאורם יאיר לאחורי הרכב ואשר יפעלו ביחד עם ארבעת מחווני הכיוון הקיימים ברכב; מחווני הכיוון הנוספים יהיו בהתאם לדרישות חובה לרכב נוסעים שיפרסם מנהל אגף הרכב. {{ח:תת|(יא)}} ברכב ששנת ייצורו 1981 או לאחריה יותקן מתג שבאמצעותו ניתן להפעיל לפחות את מחווני הכיוון הקדמיים והאחוריים שברכב בעת ובעונה אחת. {{ח:תת|(יב)}} מחווני כיוון ברכב מנועי ששנת ייצורו 2005 ואילך ובגרור ונתמך ששנת ייצורם 2008 ואילך, יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 16א|בפרט 16א שבחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|345|מחזירור|תיקון: תש״ם־6, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי שרחבו הכולל עולה על מטר אחד וכן בגרור ונתמך יותקנו מאחור בגובה שווה מפני הקרקע לפחות שני מחזירורים בצבע אדום, מחזירור מכל צד. {{ח:תת|(ב)}} ברכב מנועי אשר רחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד לרבות אופנוע בלי רכב צדי, יותקן מחזירור אחד לפחות מאחוריו – במרכז או בצד שמאל. {{ח:תת|(ג)}} ברכב מנועי ובאוטובוס ששנת ייצורו עד 1979 שאורכו הכולל עולה על 10 מטר יותקנו שני מחזירורים נוספים על הדופן השמאלי, אחד בחלקו הקדמי והשני בחלקו האחורי של הרכב. {{ח:תת|(ד)}} בגרור ונתמך יותקנו בחזית, נוסף לאמור בתקנת משנה (א), שני מחזירורים בצבע צהוב או לבן. {{ח:תת|(ה)}} מחזירור המותקן בגרור ונתמך מאחור, יהא בצורת משולש שווה־צלעות שאורך כל צלע 15 ס״מ ובסיסו למטה. {{ח:תת|(ו)}} כל מחזירור יותקן במרחק שווה מדופן הרכב שבצדו שלא יעלה על 40 ס״מ ובגובה של לפחות 40 ס״מ מפני הקרקע ולא יותר מ־80 ס״מ. {{ח:תת|(ז)}} מחזירור מרובע או עגול ששטחו המחזיר אור יהיה לפחות 20 ס״מ מרובעים. {{ח:תת|(ח)}} לא יותקן ברכב מחזירור אדום מלפנים או מחזירור לבן או צהוב מאחור, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה. {{ח:תת|(ט)}} מחזירור כאמור בתקנה זו יהיה מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|346||תיקון: תש״ם־7, תשמ״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|347|פנס ערפל|תיקון: תשמ״ז, תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} בנוסף לפנסי החזית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 334|בתקנה 334}}, מותר להתקין ברכב מנועי בחזיתו לא יותר משני פנסי ערפל אשר אורם לבן או צהוב ושיופעלו בנפרד מפנסי החזית. {{ח:תת|(ב)}} פנס הערפל יותקן בגובה של לא פחות מ־25 ס״מ מפני הקרקע ושום נקודה המוארת באורו לא תהיה גבוהה מהנקודה הגבוהה ביותר המוארת בפנסי החזית כשהם מאירים באור נמוך. {{ח:סעיף|347א|פנס ערפל אחורי|תיקון: תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשס״ט־4, תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי ששנת ייצורו 1988 או לאחריה, למעט רכב שיוצר על פי התקינה הפדרלית של ארה״ב או התקינה הקנדית, טרקטור, מכונה ניידת ואופנוע, נוסף על הפנס האחורי יותקנו פנס ערפל אחורי אחד או שני פנסים ובלבד שיתקיימו בפנס כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 341|בתקנה 341(א)}}; {{ח:תתת|(2)}} יופעל בנפרד מהפנס האחורי ורק כאשר יודלקו פנסי החזית; {{ח:תתת|(3)}} תותקן בלוח המחוונים של הרכב מנורת ביקורת שתידלק כאשר יודלק הפנס. {{ח:תת|(ב)}} אור פנס הערפל יהיה אדום והפנס יופעל לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 107|בתקנה 107(ד)}}. {{ח:תת|(ג)}} בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל המותר 751 ק״ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס ערפל אחורי 90 סמ״ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס ערפל אחורי אחד במקום כל פנס המותקן ברכב כאמור ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ־90 סמ״ר; מותקן ברכב כאמור פנס ערפל אחורי אחד, יותקן הפנס בצדו השמאלי של הרכב. {{ח:תת|(ד)}} ברכב כאמור בתקנת משנה (א), ששנת ייצורו 2005 ואילך, פנס הערפל יהיה מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 16|בפרט 16 בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|348|פנס לנסיעה אחורנית|תיקון: תשכ״ו־7, תשל״ה־2, תשנ״א־11, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשנ״ו־2, תשס״ט־4}} {{ח:תת|(א)}} ברכב, למעט אופנוע, טרקטור, מכונה ניידת ורכב איטי, ששנת ייצורו 1986 או לאחריה, יותקנו פנס אחד או שני פנסים, לפי הענין, לנסיעה אחורנית; אור הפנס יהיה לבן ויאיר את הדרך מאחרי הרכב למרחק שלא יעלה על 10 מטרים. {{ח:תת|(ב)}} הותקן פנס אחד כאמור, לא תעלה עצמת אורו על 25 ווט; הותקנו שני פנסים, לא תעלה עצמת האור בכל אחד על 15 ווט. {{ח:תת|(ג)}} בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל המותר 751 ק״ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס לנסיעה לאחור 90 סמ״ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס אחד לנסיעה לאחור במקום כל פנס המותקן ברכב כאמור ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ־90 סמ״ר; מותקן ברכב כאמור פנס אחד לנסיעה לאחור, יותקן הפנס בצדו הימני של הרכב. {{ח:תת|(ד)}} פנס לנסיעה אחורנית יופעל באופן אוטומטי עם הפעלת ההילוך האחורי. {{ח:סעיף|349|זרקור}} {{ח:ת}} מותר להתקין ברכב מנועי זרקור אחד שאורו לבן או צהוב, ובלבד שאפשר לכוונו מתא הנהג. {{ח:סעיף|350|פנסים ואורות נוספים|תיקון: תשכ״ו־7, תשמ״ז}} {{ח:תת|(א)}} ברכב וכן בגרור ובנתמך לא יותקן פנס או מיתקן מפיץ אור, נוסף על הפנסים והאורות שנקבעו בתקנות אלה, אלא אם רשות הרישוי התירה התקנת פנסים נוספים או מיתקני תאורה נוספים. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על הארת פנים הרכב, ובלבד שלא יהא בה כדי להפריע לנוהג באותו רכב. {{ח:סעיף|351|מצב הפנסים|תיקון: תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} הפנסים והאורות המותקנים ברכב לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3|פרק זה}} יהיו תמיד במצב תקין ונקי וניתנים להפעלה מהירה ונוחה מתא הנהג. {{ח:תת|(ב)}} הפנסים והמנורות המותקנים ברכב יהיו מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ג)}} הפנסים והאורות המותקנים ברכב לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3|פרק זה}} לא יוסתרו על ידי חלק מחלקי הרכב או המטען שעליו או בכל דרך אחרת. {{ח:סעיף|351א|תקני פנסים|תיקון: תשנ״ז־8, תשס״ה־4, תשס״ט־4, תשע״ו־9, תשע״ט־8}} {{ח:תת|(א)}} פנסי התאורה, האיתות והסימון {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ו|שבסימן זה}} (להלן בתקנה זו – הפנסים) יותקנו בהתאם לאמור בהנחיית האיחוד האירופי מס׳ ‎76/756{{ח:הערה|/}}EEC לרבות כל העדכונים שהתפרסמו על פיה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לגבי רכב מנועי המיוצר לפי התקינה הפדרלית של ארצות הברית או לפי התקינה הקנדית, הפנסים יותקנו על פי תקן F.M.V.S.S. – 108 או לפי התקן הקנדי C.M.V.S.S 108, בהתאמה, לרבות עדכונים שהתפרסמו על פיהם וכתוקפם מזמן לזמן. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} ההנחיה והתקן האמורים בתקנה זו, לרבות העדכונים על פיהם, מופקדים לעיון הציבור בלשכות המחוזיות של משרד התחבורה. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ז|סימן ז׳: המרכב}} {{ח:סעיף|352|חלקי המרכב|תיקון: תשנ״ד־6}} {{ח:תת|(א)}} המרכב ברכב מנועי וכל חלק ממנו יהיה בנוי בצורה המתאימה ליעודו של הרכב והמבטיחה הסעה בבטיחות. לא יהיו בו פגמים העלולים לגרום לפגיעה לנמצאים בתוך הרכב או לעוברים בדרך. {{ח:תת|(ב)}} כל חומר שממנו בנוי פנים המרכב יתאים לאחד התקנים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|353|מנעולי הדלתות|תיקון: תשל״ו־3, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בכל פתח לכניסה או ליציאה של הנוהג או של הנוסעים ברכב פרטי, ציבורי, עבודה או מסחרי, תהיה דלת עם מנעול או מיתקן לנעילת הדלת המאפשר נעילת הדלת אלא אם נקבע אחרת בתקנות אלה או ברשיון הרכב. {{ח:תת|(ב)}} בדלתות יהיו מנעולים חזקים ובמצב תקין המבטיח שהדלתות לא ייפתחו מעצמן בעת הנסיעה ובעת בלימה פתאומית של הרכב בכל מהירות. {{ח:תת|(ג)}} ידיות הדלתות יהיו שטוחות או תקועות בתוך הדלתות או עשויות מחומר גמיש. {{ח:סעיף|354|תא הנהג}} {{ח:ת}} תא הנהג יהיה בנוי בצורה המבטיחה ראייה טובה של הדרך לפני הרכב ומצדיו שאין בה כדי להגביל את שדה הראייה של הנוהג ברכב והמאפשרת נהיגה בטוחה. {{ח:סעיף|355|מושבים|תיקון: תשנ״א, תשנ״א־11, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה יותקנו מושבים כמספר בני אדם שהרכב האמור מורשה להסיע. {{ח:תת|(ב)}} המושבים יהיו תקינים, יציבים וקבועים במקומם בכל תנאי הדרך. {{ח:תת|(ג)}} מושב הנהג יהיה יציב, לא יגביל את שדה ראייתו ותנועותיו של הנהג ויאפשר לו נהיגה בנוחות. {{ח:תת|(ג1)}} ברכב נוסעים פרטי ובמונית ששנת ייצורם 1981 או לאחריה, וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עד 5,000 ק״ג וששנת ייצורו 1989 או לאחריה, יותקנו במושבים הקדמיים משענות ראש לנוהג ברכב וליושב לצדו. {{ח:תת|(ג2)}} ברכב ששנת ייצורו 2005 ואילך יותקנו במושבים הקדמיים משענות ראש לנוהג ברכב וליושב לצדו בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 18|בפרט 18 שבחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ד)}} חומרי הריפוד והציפויים למושבים יהיו מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ה)}} ברכב ששנת ייצורו 1990 או אחריה יהיו המושבים מהסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|356|שמשות|תיקון: תש״ם־6, תשמ״א־5, תשמ״ד־4, תשמ״ו, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״א־11, תשס״ה־19, תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי יותקנו שמשות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}, שיהיו במצב תקין ושיאפשרו ראייה ברורה דרכן. {{ח:תת|(ב)}} כל שמשה המותקנת ברכב תהיה עשויה זכוכית בטחון או חומר אחר שאישר מנהל האגף לרכב. {{ח:תת|(ג)}} באוטובוס ששנת ייצורו 1981 או לאחריה ובכל רכב אחר ששנת ייצורו 1985 או לאחריה תהיה השמשה המותקנת בחזית הרכב עשויה זכוכית בטחון רבודה מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ד)}} לא יירשם רכב ולא יחודש רשיונו של רכב שהשמשה הקדמית והאחורית והשמשות שליד המושבים הקדמיים המותקנות בו, כולן או מקצתן, צופו בחומר ציפוי, בין בהתזה, בין בהדבקה ובין בכל דרך אחרת. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד), קצין בדרגת תת־אלוף שהסמיך לכך הרמטכ״ל או סגנו (להלן בתקנת משנה זו – קצין מוסמך), רשאי לאשר, באופן פרטני, הכהייתן של שמשות רכב שהוא בשימוש צבא ההגנה לישראל, לאחר ששוכנע שהדבר הכרחי למימוש צורך ביטחוני, חיוני או מבצעי המצדיק זאת, ולאחר שבחן חלופות אחרות למימוש הצורך האמור בדרכים אחרות; קצין מוסמך ייתן אישור כאמור לפי תבחינים שממין העניין אשר ייקבעו בפקודות הצבא, בין השאר, לגבי סוג הכהיית השמשות, אופן השימוש בכלי הרכב וההכשרה הנדרשת לנהיגה בו. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ח|סימן ח׳: מיתקנים נוספים ואביזרים}} {{ח:סעיף|357|מגב שמשות ומזרים אויר|תיקון: תשל״ז־6, תשל״ח־4, תשמ״ו־4, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי בעל שמשה קדמית יותקנו מגבים כפי שהתקין יצרן הרכב בעת ייצורו, אשר יבטיחו ניקוי השמשה הקדמית בכל עת להבטחת שדה הראייה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} ברכב מנועי בעל שמשה קדמית למעט טרקטור, יותקן מנגנון להתזת מים על השמשה הקדמית שיאפשר ניקוי השמשה באמצעות המגבים. {{ח:תת|(ד)}} ברכב כאמור בתקנת משנה (ג) תותקן מערכת שתאפשר הזרמת אויר מבפנים על השמשה הקדמית, שיהיה מחומם לפי הצורך; המערכת תהיה ניתנת להפעלה ממושב הנהג גם בשעה שהרכב עומד. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|357א|מפשיר אדים|תיקון: תשנ״א־11, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} ברכב מסוג M1 ששנת ייצורו 1985 או לאחריה, יותקן מפשיר אדים בשמשה האחורית. {{ח:סעיף|358|סך שמש}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי בעל שמשה קדמית יותקן סך שמש המיועד להגן על עיני הנהג בפני קרני השמש. {{ח:תת|(ב)}} ברכב מנועי ציבורי וכן באמבולנס יותקנו שני סכי שמש – אחד בצד הימני ואחד בצד השמאלי של השמשה. {{ח:סעיף|359|כלי אזהרה|תיקון: תשכ״ו־7, תשכ״ז, תשמ״ב־4, תשמ״ג, תשנ״א, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי שאינו רכב איטי, אינו אופנוע עד 50 סמ״ק ואינו טרקטור, יותקן צופר על פי התקנים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יותקן ברכב צופר מוזיקלי או צופר אוויר אלא אם כן יעמוד בתקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 20|בפרט 20 בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ג)}} ברכב שאינו מנועי יותקן פעמון אזהרה בלבד. {{ח:תת|(ד)}} באופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ״ק יותקן צופר המופעל בחשמל. {{ח:סעיף|359א|זמזם ברכב|תיקון: תשנ״ג־3, תשנ״ג־6, תשנ״ד}} {{ח:תת|(א)}} באוטובוס, ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק״ג, ברכב עבודה ובטרקטור, יותקן זמזם לנסיעה לאחור. {{ח:תת|(ב)}} זמזם כאמור בתקנת משנה (א), יהיה מסוג שאישר מנהל אגף הרכב והוא יופעל באופן אוטומטי עם הפעלת ההילוך האחורי. {{ח:תת|(ג)}} זמזם כאמור בתקנת משנה (א) יותקן ברכב ששנת ייצורו 1994 או לאחריה ביום רישומו וברכב אחר בעת חידוש רשיונו שחל ביום י״ד באב התשנ״ג (1 באוגוסט 1993) או לאחריו. {{ח:תת|(ד)}} מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוג רכב מהוראות תקנת משנה (ב), אם מבנה הרכב אינו מאפשר הפעלת הזמזם באופן אוטומטי שאז יופעל באופן ידני. {{ח:סעיף|360|מד־<wbr>מהירות}} {{ח:ת}} ברכב מנועי שאינו רכב איטי יותקן לפני מושב הנהג מד־מהירות שיראה את מהירותו של הרכב בכל תנאי הדרך. רשות הרישוי רשאית להורות שהוראות תקנה זו לא יחולו על סוגי רכב מסויימים. {{ח:סעיף|361|מראת תשקיף מצלמות ומסכים|תיקון: תשל״א־4, תשל״ו־3, תשל״ח־4, תשמ״א־5, תשמ״ו, תשמ״ו־4, תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ב־8, תשע״ה־4, תשע״ח־3, תשע״ח־12}} {{ח:ת}} לא יירשם רכב ולא יחודש רישיונו אלא אם כן – {{ח:תת|(1)}} ברכב נוסעים פרטי ובמונית יותקנו שתי מראות תשקיף – האחת בתוך הרכב והשנייה מבחוץ בצדו השמאלי של הרכב; {{ח:תת|(2)}} ברכב ששדה הראייה לאחור בו דרך המראה הפנימית מוסתר, יותקנו שתי מראות תשקיף משני צדיו, ואולם ברכב כאמור ששנת ייצורו היא לפני 1976, תותקן מראת תשקיף אחת בתוך הרכב או בצדו השמאלי של הרכב; {{ח:תת|(3)}} ברכב כאמור בפסקה (1) ששנת ייצורו 1990 או לאחריה יותקנו שלוש מראות תשקיף – האחת בתוך הרכב ושתי מראות תשקיף משני צדיו; {{ח:תת|(4)}} ברכב מסחרי, ברכב עבודה, במכונה ניידת ובטרקטור עם תא נהג יותקנו לפחות שתי מראות תשקיף מבחוץ משני צדי הרכב; {{ח:תת|(5)}} באוטובוס בחלקו הקדמי, תותקן מראה שבעדה יראה הנהג את כל הנוסעים, בתוכו; {{ח:תת|(6)}} באוטובוס תותקן נוסף על שלוש מראות התשקיף האמורות בפסקה (3), מראת תשקיף נוספת בצדו הימני מבחוץ; {{ח:תת|(7)}} באוטובוס מסוג M3 שנרשם לאחר כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) תותקן בחזית האוטובוס, נוסף על מראות התשקיף האמורות בפסקאות (3) ו־(6), מראת תשקיף מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 21|בפרט 21 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}, שתאפשר לנהג לראות ממקום מושבו את תחום חזית הרכב שאינו נראה בצפייה ישירה; {{ח:תת|(8)}} ברכב משא וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק״ג או יותר ושנת ייצורו 1989 או לאחריה תותקן מראת תשקיף נוספת בצדו הימני מבחוץ; {{ח:תת|(9)}} באופנוע תותקן מראת תשקיף בצדו השמאלי לפחות; {{ח:תת|(10)}} מראת התשקיף הנוספת האמורה בפסקאות (6) ו־(8) תהיה קמורה ובגודל של 15×20 ס״מ לפחות ותותקן כך שהנוהג ברכב יוכל לראות בעדה את הנעשה בצדו הימני של הרכב לכל אורכו, למרחק של 100 ס״מ מעל הקרקע לפחות; יכול שהמראה המותקנת מצדו הימני של הרכב לפי האמור בפסקאות (3) ו־(4) תשלים את תחום הראייה שנקבע למראה הנוספת; {{ח:תת|(11)}} המראות יותקנו בצורה יציבה אך ניתנות לכיוון בידי הנהג; {{ח:תת|(12)}} המראות האמורות בפסקאות (1) עד (4) ו־(9) יאפשרו לנהג לראות ממושבו בבהירות ולסקור את הדרך מאחורי הרכב למרחק של 100 מטרים לפחות; {{ח:תת|(13)}} מראות התשקיף לפי תקנה זו יהיו מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 21|בפרט 21 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}; {{ח:תת|(14)}} ברכב כאמור בפסקאות משנה (2) עד (8), במקום מראות תשקיף ניתן להתקין מצלמות ומסכים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 21|בפרט 21 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}, ובלבד שהמצלמות שיותקנו ברכב לא יאפשרו הקלטה ושמירה של הצילומים. {{ח:סעיף|362||תיקון: תשמ״ד־4, תש״ף־14}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|363|מוטות רוחב}} {{ח:ת}} באוטובוס, וכן ברכב משא אשר בגלל מבנהו אין חלקו הרחב ביותר נראה בשעת הנסיעה על ידי הנוהג בו, יותקנו בחלקו הקדמי משני צדיו שני מוטות רוחב אשר יסמנו את הרוחב הכולל של הרכב ואשר ייראו לעיני הנהג ממקום מושבו. {{ח:סעיף|363א|פגוש אחורי|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} ברכב משא, גרור, נתמך ורכב עבודה, שמשקלו הכולל המותר עולה על 3{{ח:הערה|,}}500 ק״ג יותקן מיתקן להגנה בפני התנגשות תת־רכבית (להלן בתקנה זו – פגוש אחורי) מסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יירשם רכב כאמור בתקנת משנה (א) ולא יחודש רשיונו אלא אם כן מותקן בו פגוש אחורי. {{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על רכב כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} רכב מסחרי אחוד; {{ח:תתת|(2)}} גרור הנגרר על ידי טרקטור; {{ח:תתת|(3)}} תומך; {{ח:תתת|(4)}} רכב שמותקן בו מגבה נוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85ב|בתקנה 85ב}}; {{ח:תתת|(5)}} רכב לאיסוף אשפה בדחס; {{ח:תתת|(6)}} רכב עבודה מהסוגים הבאים: {{ח:תתתת|(א)}} כיבוי אש; {{ח:תתתת|(ב)}} משאבת בטון; {{ח:תתתת|(ג)}} מנוף, למעט מנוף עם סל עבודה; {{ח:תתתת|(ד)}} מטאטא דרכים; {{ח:תתתת|(ה)}} בעל הנעה על כל הגלגלים (4×4, 6×6, 8×8); {{ח:תתת|(7)}} מערבל בטון; {{ח:תתת|(8)}} רכב מסוג נ.נ. {{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי רשאית לפטור בעל רכב מהתקנת פגוש אחורי אם שוכנעה כי התקנתו מפריעה לשימוש ברכב על פי יעודו, ובלבד שפטור כאמור יירשם ברשיון הרכב. {{ח:סעיף|363ב|תנאים לרישום רכב שטח|תיקון: תשנ״ד־6, תשס״ה־6, תשע״ד־6}} {{ח:ת}} לא יירשם רכב שטח ולא יחודש רישיונו אלא אם כן הותקן בו כלוב להגנה על הנוסעים בו. {{ח:סעיף|363ג|תנאים לרישום טרקטור משא|תיקון: תשע״ד־7}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם טרקטור משא ולא יחודש רישיונו אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} הספק מנועו המרבי אינו עולה על 23 קילוואט והיחס בין הספק המנוע המרבי למומנט המרבי בניוטון מטר אינו עולה על 0.4 או שמהירותו המרבית בלא הגבלה אינה עולה על 65 קמ״ש; ואולם רשות הרישוי רשאית להתיר רישום של אלה: {{ח:תתתת|(א)}} טרקטור משא בעל הנעה חשמלית או היברידית, טרקטור משא בעל משקל עצמי העולה על 900 ק״ג או טרקטור משא בעל שלושה סרנים שאינו מקיים את התנאים האמורים ברישה; {{ח:תתתת|(ב)}} טרקטור משא שמהירות נסיעתו המרבית המובנית כפי שתכנן אותה היצרן אינה עולה על 65 קמ״ש שאינו מקיים את התנאי האמור ברישה בנוגע ליחס בין הספק המנוע המרבי למומנט המרבי; {{ח:תתת|(2)}} מהירות נסיעתו המרבית המובנית כפי שהגביל אותה היצרן או נציגו בעת ייצור הרכב אינה עולה על 50 קמ״ש; {{ח:תתת|(3)}} משקלו העצמי הוא בין 400 ק״ג לבין 500 ק״ג והוא מסוגל לשאת מטען שמשקלו 120 ק״ג לפחות; {{ח:תתת|(4)}} משקלו העצמי הוא בין 501 ק״ג לבין 700 ק״ג והוא מסוגל לשאת מטען שמשקלו 180 ק״ג לפחות; {{ח:תתת|(5)}} משקלו העצמי עולה על 700 ק״ג והוא מסוגל לשאת מטען שמשקלו 400 ק״ג לפחות; {{ח:תתת|(6)}} מותקנים בו בלמי עזר הניתנים להפעלה ממקום מושבו של הנהג; {{ח:תתת|(7)}} מותקן בו כלוב להגנה על הנוסעים בו. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנה זו, רשאי מנהל אגף הרכב להתיר כי בטרקטור משא מסוים לא יותקן כלוב אם הוכח, להנחת דעתו, כי מסיבות טכניות לא ניתן להתקינו בו ובלבד שההיתר נרשם ברישיון הרכב. {{ח:סעיף|363ד||תיקון: תשע״ד־7, תשפ״א־14, תשפ״ד־16}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|364|מגיני בוץ|תיקון: תשל״ח־4, תשס״ה־19}} {{ח:ת}} ברכב שגלגליו האחוריים אינם מוגנים על ידי כנפיים – אשר אינו רכב איטי ואינו טרקטור – יותקנו מגיני בוץ אשר מבנם והתקנתם על הרכב יבטיחו מניעת התזת בוץ וכל חומר אחר הנמצא על פני הדרך אחורה על ידי הגלגלים. {{ח:סעיף|364א|נקודות עיגון וחגורות בטיחות|תיקון: תשכ״ז־4, תשל״א־2, תשל״ו־3, תשל״ט, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשנ״א, תשנ״ה־4, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״ד־7, תשס״ו־9, תשס״ח־7, תשע״ח־3, תשע״ט־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב כמפורט בטבלה שלהלן אלא אם כן מותקנות בו נקודות עיגון שהותקנו בו בתהליך הייצור וחגורות בטיחות מן הסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השניה}} הכל כמפורט בטבלה שלהלן: {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width:100%;"> <tr><th width="125px">שנת ייצור הרכב</th><th>סוגי הרכב</th><th>מיקום החגורה</th><th>סוג החגורה</th></tr> <tr><td>1969 ואחריה</td><td>רכב נוסעים פרטי {{ש}} מונית {{ש}} רכב סיור {{ש}} רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק״ג {{ש}} אוטובוס זעיר</td><td>במושבים הקדמיים בלבד</td><td>חגורות מסוג אלכסוניות שלוש נקודות עיגון; משהתירה רשות הרישוי לנוהג ברכב להסיע יותר מאדם אחד לצדו על פי {{ח:פנימי|סעיף 82|תקנה 82}} תהיה החגורה לנוסע האמצעי חגורת מתניים</td></tr> <tr><td>1976 ואחריה</td><td>ברכב מסחרי בלתי אחוד</td><td>כנ״ל</td><td>כנ״ל</td></tr> <tr><td>1983 ואחריה</td><td>בכל רכב שמותקן בו מושב אחורי</td><td>נקודות עיגון למושב האחורי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>1984 ואחריה</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>חגורות 3 נקודות נצמדות במושבים הקדמיים</td></tr> <tr><td>1987 ואחריה</td><td>רכב נוסעים פרטי</td><td>בכל מושבי הרכב</td><td>חגורות 3 נקודות נצמדות; חגורת מתניים ברכב המסיע יותר משני נוסעים במושב הקדמי או האחורי</td></tr> <tr><td>1988 ואחריה</td><td>מונית ורכב סיור שאינם בנויים על מרכב של רכב מסחרי אחוד</td><td>בכל המושבים ברכב</td><td>חגורות נצמדות בכל מושבי הרכב למעט רכב המסיע יותר משני נוסעים במושב האחורי, הנוסע האמצעי חייב בחגורת מתניים</td></tr> <tr><td>1994 ואחריה</td><td>מונית ורכב סיור הבנויים על מרכב של רכב מסחרי אחוד</td><td>בכל המושבים ברכב</td><td>חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד דופן הרכב וחגורות מתניים למושבים האחרים</td></tr> <tr><td>1995 ואחריה</td><td>רכב מסחרי אחוד המורשה להסעת נוסעים ורכב מסחרי בלתי אחוד בעל תא נהג כפול</td><td>בכל המושבים ברכב</td><td>חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד דופן הרכב וחגורות מתניים למושבים האחרים</td></tr> <tr><td>1998 ואחריה</td><td>אוטובוס זעיר</td><td>בכל המושבים ברכב</td><td>1. חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד דופן הרכב {{ש}} 2. חגורות 3 נקודות או חגורת מותניים נצמדות למושבים אמצעיים</td></tr> <tr><td>2003 ואחריה</td><td>אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר ואוטובוס שניתן לו רישיון קו כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 386|בתקנה 386}}</td><td>בכל המושבים ברכב</td><td>1. חגורת 3 נקודות נצמדות במושבים שמאחורי פתחי הכניסה והיציאה או מעקה, ובמושבי הנהג והמדריך; {{ש}} 2. חגורות 3 נקודות או חגורת מותניים לשאר המושבים.</td></tr> <tr><td>כל השנים</td><td>רכב להסעת תלמידים</td><td>בכל המושבים</td><td>חגורות מותניים או חגורות אחרות שהותקנו בו לפי תקנות אלה.</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), ברכב מסחרי אחוד, באוטובוס זעיר, במונית וברכב סיור הבנויים על מרכב של רכב מסחרי אחוד, ששנת ייצורם 1994 ולאחריה, יכול שנקודות העיגון למושבים האחוריים יותקנו, באישור מעבדה מוסמכת, שלא בתהליך הייצור. {{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אוטובוס להסעת 17 עד 19 נוסעים נוסף על הנהג, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק״ג, אשר נרשם לראשונה לפני יום כ״ב באדר ב׳ התשע״ו (1 באפריל 2016), ואשר מבוקש לשנות את סוג הרכב הנקוב ברישיונו מאוטובוס לאוטובוס זעיר, יראוהו כמקיים את דרישות תקנת משנה (א) לגבי אוטובוס זעיר אם מתקיימות בו הדרישות המפורטות בתקנת המשנה האמורה ביחס לאוטובוס. {{ח:תת|(ג)}} חגורות הבטיחות תהיינה, בכל עת, במצב תקין וראוי לשימוש. {{ח:סעיף|364ב|חובת נעילת רכב|תיקון: תשל״א־2, תשס״ה־4, תשס״ה־18, תשע״א־10}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנעול בטחון“ – מיתקן או מכשיר המותקן ברכב על ידי יצרנו הנועל מכלל חיוני להנעת הרכב לצורך מניעת גניבתו של הרכב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר נעילה“ – מיתקן או מכשיר לצורך מניעת גניבתו של רכב שבאמצעותו ניתן לנעול את ההגה או את תיבת ההילוכים באופן מיכני. {{ח:תת|(ב)}} לא יירשם אחרי יום כ״ד באב תשל״א (15 באוגוסט 1971) ולא ינוע בדרך רכב פרטי, לרבות אופנוע, מונית, רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 2,000 ק״ג, רכב עבודה או אוטובוס המורשה להסיע עד 15 נוסעים וששנת ייצורם בהתאם לרשום ברשיון אחרי 1971, אלא אם מותקן בהם מנעול בטחון במצב תקין. {{ח:תת|(ג)}} רכב כאמור בתקנת משנה (ב) ששנת ייצורו בהתאם לרשום ברשיון הרכב לפני שנת 1972 שנרשם עד כ״ד באב תשל״א (15 באוגוסט 1971) וכן רכב שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג יהיו מצויידים במנעול בטחון או במכשיר נעילה שיהיו תקינים בכל עת. {{ח:תת|(ד)}} מנעול בטחון יותקן ברכב בצורה שיאפשר סגירה מיכנית של ההגה או תיבת ההילוכים, וברכב, למעט אופנוע, יהיה משולב עם מתג ההצתה כך שהפעולה של הוצאת המפתח ממתג ההצתה, תגרום לנעילת המיתקן, האמצעי או המכשיר האמור. {{ח:תת|(ה)}} מכשיר נעילה יהיה מיתקן נפרד ממכלל הרכב והוא יותקן ברכב בצורה שלא ייעשו ברכב הלחמות או ריתוכים ויותקן כך שלא יהיה ניתן לפתוח אותו או להפסיק את פעולתו על נקלה, במהירות או בחבטה. {{ח:תת|(ו)}} תקנה זו לא תחול על כלי רכב של צבא הגנה לישראל, שייעודו מבצעי. {{ח:סעיף|364ג|התקנת מזגן אוויר ברכב|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ט־7, תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} במונית אשר נפח המנוע שלה 1{{ח:הערה|,}}750 סמ״ק או יותר ואשר שנת ייצורה 1984 או אחריה יותקן מזגן אוויר. {{ח:תת|(ב)}} ברכב מנועי אשר נפח המנוע שלו 1{{ח:הערה|,}}750 סמ״ק או יותר, אשר משקלו הכולל המותר עד 8{{ח:הערה|,}}000 ק״ג ואשר שנת ייצורו 1988 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג. {{ח:תת|(ג)}} ברכב מנועי אשר נפח המנוע שלו 1{{ח:הערה|,}}500 סמ״ק או יותר ואשר שנת ייצורו 1989 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג. {{ח:תת|(ד)}} ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר עולה על 8{{ח:הערה|,}}000 ק״ג ואשר שנת ייצורו 1989 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג. {{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו, ”רכב מנועי“ – למעט אופנוע, טרקטור, מכונה ניידת, רכב תפעולי, רכב עבודה לכיבוי אש, ג׳יפ ורכב עם גג שנפתח כולו אשר מנהל אגף הרכב קבע שלא ניתן להתקין בו מזגן אויר. {{ח:תת|(ו)}} ברכב כאמור בתקנה זו יותקן מזגן אויר תוך 90 ימים מיום רישומו. {{ח:תת|(ז)}} לא יחודש רשיונו של רכב כאמור בתקנה זו אלא אם כן מותקן בו מזגן אויר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בתקנת משנה (ו), רשאי מנהל אגף הרכב במקרה מיוחד שייראה לו, להתיר כי ברכב מסויים כאמור בתקנת משנה (ב) יותקן מזגן האוויר אחרי רישומו של רכב אך לא יאוחר ממועד חידושו הראשון של רשיון הרכב. {{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג) רשאי מנהל אגף הרכב להתיר, במקרה מיוחד, כי ברכב מסוים, שיובא ביבוא אישי, לא יותקן מזגן אויר, אם הוכח להנחת דעתו כי מסיבות טכניות לא ניתן להתקין בו מזגן אויר. {{ח:סעיף|364ד|טכוגרף|תיקון: תשמ״ט־6, תשנ״א־4, תשנ״ב־8, תשנ״ד־4, תשנ״ו־7, תש״ס־3, תשס״ג־4, תשס״ה־19, תשס״ח־7, תשפ״א־9}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב ולא יחודש רשיון לרכב מסוג האמור להלן אלא אם כן הותקן בו טכוגרף מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}: {{ח:תתת|(1)}} אוטובוס – {{ח:תתתת|(א)}} אוטובוס ציבורי הפועל בקו שירות המפורט {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}}; {{ח:תתתת|(ב)}} אחר – שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק״ג וטיולית, ששנת ייצורם 1990 או לאחריה; {{ח:תתת|(2)}} רכב מסחרי – {{ח:תתתת|(א)}} רכב מסחרי ורכב עבודה שמשקלם הכולל המותר 16,000 ק״ג או יותר ששנת ייצורם 1989 או אחריה; {{ח:תתתת|(ב)}} רכב מסחרי המיועד להובלת חומר מסוכן שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק״ג וששנת ייצורו עד 1990; {{ח:תתתת|(ג)}} אחר – שמשקלו הכולל המותר מ־8,000 ק״ג עד 15,999 ק״ג, ששנת ייצורו 1990 או אחריה; {{ח:תתת}} למעט רכב עבודה שרשות הרישוי נתנה לגביו בכתב פטור מן החובה להתקין טכוגרף כאמור, אם שוכנעה כי הטכוגרף מסמן על גבי הדיסקה את הפעלת ציוד העבודה המורכב בו, כנסיעה; {{ח:תתת|(3)}} אוטובוס ורכב מסחרי כאמור בפסקאות (1) ו־(2) המשמשים ללימוד נהיגה. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} מותקן ברכב טכוגרף תקין הפועל כהלכה והמסמן, בכל עת, על גבי הדיסקה את היות הרכב בנסיעה או בעמידה, את מהירות נסיעתו, מרחק הנסיעה ואת זמן הנהיגה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 168|בתקנה 168(ג)}} של הנוהג ברכב; לא יפתח נוהג הרכב את הטכוגרף אלא להחלפת הדיסקה בו; {{ח:תתת|(2)}} בטכוגרף מצויים דיסקה או אגד דיסקות המתאימים לסוג המכשיר המותקן ברכב, ועליהן מצוינים שמות הנהגים ומועדי תחילת עבודתם, מספר הרכב, קריאת מד המרחק בתחילת הנסיעה ובסיומה וקריאת מונה הקילומטרים של הרכב בתחילת עבודתו של כל נהג; טכוגרף, שבו לפי תכנונו, לא ניתן לרשום נהגים נוספים על גבי הדיסקה, יופעל על פי הוראות של מנהל אגף הרכב; {{ח:תתת|(3)}} בידו דיסקה או אגד דיסקות נוסף אחד לפחות מן הסוג המתאים לטכוגרף המותקן ברכב; {{ח:תתת|(4)}} בידו תעודת מכייל מוסמך תקפה המתייחסת לטכוגרף המותקן ברכב; {{ח:תתת|(5)}} כל המגופות שבטכוגרף תקינות, שלמות ומקוריות והן מותקנות במקומן; {{ח:תתת|(6)}} הדיסקות המותקנות במכשיר הטכוגרף נקיות ותקינות; דיסקה שנפגמה, יחליפה הנהג בדיסקה תקינה ויצמיד את הדיסקה הפגומה לדיסקה שבה היא הוחלפה; {{ח:תתת|(7)}} יחזיק ברכב, בעת שהרכב בחזקתו, את המפתח למכשיר הטכוגרף. {{ח:תת|(ב1)}} נוהג רכב שמותקן בו טכוגרף לפי תקנה זו – {{ח:תתת|(1)}} ינהל יומן נסיעות אישי לגבי הנסיעות שביצע; יומן הנסיעות יהיה ערוך לחודש קלנדרי לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 9|שבתוספת התשיעית}}; {{ח:תתת|(2)}} יחליף במכשיר הטכוגרף – {{ח:תתתת|(א)}} דיסקה המיועדת לשימוש במשך 24 שעות (להלן – דיסקה יומית), לא יאוחר מ־24 שעות מעת הכנסתה למכשיר; {{ח:תתתת|(ב)}} אגד דיסקות המיועד לשימוש שבועי (להלן – אגד דיסקות), לא יאוחר משבעה ימים מיום הכנסתו למכשיר; {{ח:תתת|(3)}} ישמור ברכב – {{ח:תתתת|(א)}} את יומן הנסיעות במשך כל החודש הקלנדרי שלגביו מנוהל היומן; {{ח:תתתת|(ב)}} את כל הדיסקות היומיות המציגות את תנועות הרכב ב־24 השעות שקדמו למועד הכנסתה של הדיסקה שבשימוש; הותקן ברכב טכוגרף המיועד לשימוש באגד דיסקות, ישמור במשך 24 שעות את אגד הדיסקות שקדם לאגד הדיסקות שבשימוש, במקום סגור ומוצל; {{ח:תתת|(4)}} ימסור לבעל הרכב, מוקדם ככל האפשר – {{ח:תתתת|(א)}} את יומן הנסיעות, לאחר המועד האמור בפסקה (2)(א); {{ח:תתתת|(ב)}} לאחר המועד האמור בפסקה (3)(ב), את הדיסקה או אגד הדיסקות המציגים את תנועת הרכב בפרק הזמן האמור. {{ח:תת|(ב2)}} לא ינהג בעל רכב ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב שמותקן בו טכוגרף לפי תקנה זו ונעשו בו אחת מהפעולות המפורטות להלן, אלא אם כן כויל מכשיר הטכוגרף לאחר ביצוען: {{ח:תתת|(1)}} החלפת צמיג בצמיג שמידתו שונה מהמידה המפורטת בתעודת הכיול; {{ח:תתת|(2)}} החלפת רכיב בתיבת ההילוכים או בסרן האחורי אשר משנים את יחס ההעברה. {{ח:תת|(ג)}} בעל רכב שבו מותקן טכוגרף לפי תקנה זו, ישמור במקום עסקו, במקום סגור, את יומני הנסיעות ואת הדיסקות המציגות את תנועות הרכב, במשך 180 ימים מיום שנמסרו לו; בעל הרכב יציג את הדיסקות ואת היומנים לפי דרישתו של שוטר, פקח כאמור {{ח:פנימי|חלק יא|בחלק י״א}}, או קצין בטיחות כמשמעותו {{ח:פנימי|חלק י|בחלק י׳}} לגבי הרכב שנמצא בפיקוחו. {{ח:תת|(ג1)}} ברכב ללימוד נהיגה, כאמור בתקנת משנה (א)(3) הדיסקה המצויה תהיה על שם מורה הנהיגה המלמד בו באותה עת. {{ח:תת|(ד)}} מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוגי רכב מהוראות תקנה זו, כולן או מקצתן. {{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכייל מוסמך“ – מנהל מקצועי של מפעל המורשה לתיקון מחווני רכב על פי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}}, המורשה להתקין, לתקן ולכייל טכוגרפים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגופה“ – מגופה שהותקנה בטכוגרף בידי יצרנו או בידי מכייל מוסמך, המשמשת למניעת שינוי כוונו של הטכוגרף בידי מי שאינו מוסמך לכך; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת מכייל מוסמך“ – תעודה בטופס ובנוסח שקבע מנהל אגף הרכב, המעידה על תקינותו וכיולו של הטכוגרף בהתאמה לרכב שבו הוא מותקן; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דיסקה“ – דף רישום המתאים לשימוש בדגם הטכוגרף המותקן ברכב והמתוכנן לרישום הנתונים על פי תקנה זו למשך 24 שעות. {{ח:סעיף|364ד|טכוגרף|תיקון: תשמ״ט־6, תשנ״א־4, תשנ״ב־8, תשנ״ד־4, תשנ״ו־7, תש״ס־3, תשס״ג־4, תשס״ה־19, תשס״ח־7, תשפ״א־9}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל ממועד שפרסם שר התחבורה והבטיחות בדרכים ברשומות כי מדינת ישראל אישררה את האמנה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 168א|בתקנה 168א(א)}}):}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב ולא יחודש רשיון לרכב מסוג האמור להלן אלא אם כן הותקן בו טכוגרף מאחד הסוגים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}: {{ח:תתת|(1)}} אוטובוס – {{ח:תתתת|(א)}} אוטובוס ציבורי הפועל בקו שירות המפורט {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}}; {{ח:תתתת|(ב)}} אחר – שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק״ג וטיולית, ששנת ייצורם 1990 או לאחריה; {{ח:תתת|(2)}} רכב מסחרי – {{ח:תתתת|(א)}} רכב מסחרי ורכב עבודה שמשקלם הכולל המותר 16,000 ק״ג או יותר ששנת ייצורם 1989 או אחריה; {{ח:תתתת|(ב)}} רכב מסחרי המיועד להובלת חומר מסוכן שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק״ג וששנת ייצורו עד 1990; {{ח:תתתת|(ג)}} אחר – שמשקלו הכולל המותר מ־8,000 ק״ג עד 15,999 ק״ג, ששנת ייצורו 1990 או אחריה; {{ח:תתת}} למעט רכב עבודה שרשות הרישוי נתנה לגביו בכתב פטור מן החובה להתקין טכוגרף כאמור, אם שוכנעה כי הטכוגרף מסמן את הפעלת ציוד העבודה המורכב בו, כנסיעה; {{ח:תתת|(3)}} אוטובוס ורכב מסחרי כאמור בפסקאות (1) ו־(2) המשמשים ללימוד נהיגה. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יירשם לראשונה, לאחר יום תחילת תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 7), התשפ״א–2021 {{ח:הערה|(המועד האמור ברישא של התקנה)}}, רכב מהסוג המפורט בתקנה האמורה, אלא אם כן הותקן בו טכוגרף דיגיטלי. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} מותקן ברכב טכוגרף תקין מאחד הסוגים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השנייה}} הפועל כהלכה והמסמן, בכל עת, את היות הרכב בנסיעה או בעמידה, את מהירות נסיעתו, מרחק הנסיעה ואת הזמן שבו הנוהג ברכב מבצע נהיגה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 168|בתקנה 168(ג)}} או את זמן הנהיגה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 168א|בתקנה 168א(א)}}; לא יפתח נוהג הרכב את הטכוגרף אלא להחלפת הדיסקה בו; {{ח:תתת|(2)}} בטכוגרף דיגיטלי מצוין, בין השאר, מספר הרכב, שם כל נוהג שנהג ברכב, מועדי עבודתו, קריאת מד המרחק בתחילת נסיעתו ובסיומה וקריאת מונה הקילומטרים של הרכב בתחילת עבודתו של הנוהג; בטכוגרף בעל דיסקות מצוין האמור על גבי דיסקה או אגד דיסקות המצויים בטכוגרף; {{ח:תתת|(3)}} בטכוגרף בעל דיסקות, בידי הנהג דיסקה או אגד דיסקות נוסף אחד לפחות מן הסוג המתאים לטכוגרף המותקן ברכב; {{ח:תתת|(4)}} בידו תעודת מכייל מוסמך תקפה המתייחסת לטכוגרף המותקן ברכב; {{ח:תתת|(5)}} כל המגופות שבטכוגרף בעל דיסקות תקינות, שלמות ומקוריות והן מותקנות במקומן; {{ח:תתת|(6)}} בטכוגרף בעל דיסקות, הדיסקות המותקנות במכשיר הטכוגרף נקיות ותקינות; דיסקה שנפגמה, יחליפה הנהג בדיסקה תקינה ויצמיד את הדיסקה הפגומה לדיסקה שבה היא הוחלפה; {{ח:תתת|(7)}} בנהיגה ברכב שמותקן בו – {{ח:תתתת|(א)}} טכוגרף בעל דיסקות – הנוהג הכניס את הדיסקה שעליה מצוינים פרטיו האישיים בתחילת הנהיגה ולכל משך זמן הנהיגה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 168א|בתקנה 168א(א)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} טכוגרף דיגיטלי – הנוהג הכניס את כרטיס הנהג האישי שלו כמשמעותו בתקנת משנה (ד1)(1) בתחילת הנהיגה ולכל זמן הנהיגה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 168א|בתקנה 168א(א)}}; {{ח:תתת|(8)}} על הנוהג ברכב שמותקן בו – {{ח:תתתת|(א)}} טכוגרף בעל דיסקות – להחזיק ברכב את המפתח למכשיר הטכוגרף בכל עת שהרכב בחזקתו; {{ח:תתת|(ב)}} טכוגרף דיגיטלי – להחזיק ברשותו את כרטיס הנהג האישי כמשמעותו בתקנת משנה (ד1)(1) בכל עת בזמן הנהיגה או בהפסקה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 168א|בתקנה 168א(א)}}. {{ח:תת|(ב1)}} נוהג רכב שמותקן בו טכוגרף לפי תקנה זו – {{ח:תתת|(1)}} ינהל יומן נסיעות אישי לגבי הנסיעות שביצע; יומן הנסיעות יהיה ערוך לחודש קלנדרי לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 9|שבתוספת התשיעית}}; {{ח:תתת|(2)}} יחליף בטכוגרף בעל דיסקות – {{ח:תתתת|(א)}} דיסקה המיועדת לשימוש במשך 24 שעות (להלן – דיסקה יומית), לא יאוחר מ־24 שעות מעת הכנסתה למכשיר; {{ח:תתתת|(ב)}} אגד דיסקות המיועד לשימוש שבועי (להלן – אגד דיסקות), לא יאוחר משבעה ימים מיום הכנסתו למכשיר; {{ח:תתת|(3)}} ישמור ברכב – {{ח:תתתת|(א)}} את יומן הנסיעות במשך כל החודש הקלנדרי שלגביו מנוהל היומן; {{ח:תתתת|(ב)}} את כל הדיסקות היומיות המציגות את תנועות הרכב ב־24 השעות שקדמו למועד הכנסתה של הדיסקה שבשימוש; הותקן ברכב טכוגרף המיועד לשימוש באגד דיסקות, ישמור במשך 24 שעות את אגד הדיסקות שקדם לאגד הדיסקות שבשימוש, במקום סגור ומוצל; {{ח:תתת|(4)}} ימסור לבעל הרכב, מוקדם ככל האפשר – {{ח:תתתת|(א)}} את יומן הנסיעות, לאחר המועד האמור בפסקה (2)(א); {{ח:תתתת|(ב)}} לאחר המועד האמור בפסקה (3)(ב), את הדיסקה או אגד הדיסקות המציגים את תנועת הרכב בפרק הזמן האמור. {{ח:תת|(ב2)}} לא ינהג בעל רכב ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב שמותקן בו טכוגרף לפי תקנה זו ונעשו בו אחת מהפעולות המפורטות להלן, אלא אם כן כויל מכשיר הטכוגרף לאחר ביצוען: {{ח:תתת|(1)}} החלפת צמיג בצמיג שמידתו שונה מהמידה המפורטת בתעודת הכיול; {{ח:תתת|(2)}} החלפת רכיב בתיבת ההילוכים או בסרן האחורי אשר משנים את יחס ההעברה. {{ח:תת|(ג)}} בעל רכב שבו מותקן טכוגרף לפי תקנה זו, ישמור במקום עסקו, במקום סגור, את תיעוד המידע הנאגר בטכוגרף שברכב כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לגבי טכוגרף בעל דיסקות – ישמור את הדיסקות המציגות את תנועות הרכב וכן ישמור את יומני הנסיעות במשך 365 ימים מהיום שבו נמסרו לו לפי תקנת משנה (ב1)(4); {{ח:תתת|(2)}} לגבי טכוגרף דיגיטלי – ישמור את יומני הנסיעה שנמסרו לו לפי תקנת משנה (ב1)(4) וכן ישמור את המידע הנאגר בטכוגרף, באמצעות תוכנה ייעודית שאישר משרד התחבורה, במשך 365 ימים מהיום שבו נוצר המידע. {{ח:תת|(ג1)}} בעל הרכב או הנוהג יציגו את יומני הנסיעה וכן את המידע הקיים בטכוגרף לפי דרישתו של שוטר, של פקח כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 587ה|בתקנה 587ה}}, או של קצין בטיחות כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}, לגבי רכב שנמצא בפיקוחו; הצגת המידע המופק מהטכוגרף תיעשה באחד או יותר מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לגבי טכוגרף בעל דיסקות – יציג את הדיסקות; {{ח:תתת|(2)}} לגבי טכוגרף דיגיטלי – יציג את המידע באמצעות אחד מהכרטיסים כמפורט בתקנה (ד1), או באמצעות כל אבזר טכנולוגי אחר המאפשר קריאת המידע שנאגר במכשיר הטכוגרף וכן באמצעות תדפיסים של המידע המופק, כל זאת לפי דרישת השוטר, הפקח או קצין הבטיחות כאמור. {{ח:תת|(ג2)}} ברכב ללימוד נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(3), הדיסקה או כרטיס הנהג האישי, לפי העניין, יהיו על שם המורה לנהיגה המלמד בו באותה העת. {{ח:תת|(ג3)}} סירב נוהג ברכב לדרישת שוטר לפי תקנת משנה (ג1), יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 168|תקנה 168 לתקנות}}. {{ח:תת|(ד)}} מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוגי רכב מהוראות תקנה זו, כולן או מקצתן. {{ח:תת|(ד1)}} רשות הרישוי תנפיק את הכרטיסים המפורטים להלן לצורך ביצוע הפעולות המפורטות לצידם בנוגע לכלי רכב שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי; כרטיס יונפק למבקש לפי סוג הכרטיס שביקש, ובלבד שהוא מקיים את התנאים הנדרשים לקבלו כמפורט בו: {{ח:תתת|(1)}} כרטיס נהג אישי – כרטיס אישי לשימוש בעל הכרטיס בלבד, הנושא את תמונתו של בעל הכרטיס; כרטיס כאמור יינתן לבעל רישיון נהיגה תקף המתאים לפי הפקודה לנהיגה בכלי רכב המפורט בתקנת משנה (א) שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי; {{ח:תתת|(2)}} כרטיס בעלים – כרטיס על שם בעל הרכב לשימוש בעל הרכב, לרבות מי שהוא הסמיכו לעשות בו שימוש, וכן לשימוש קצין הבטיחות כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}, המפקח על הרכב לצורך מילוי תפקידיו לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳ לתקנות}}; כרטיס כאמור יינתן לבעל רכב שברשותו כלי רכב אחד או יותר, המפורט בתקנת משנה (א), שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי, והוא יישמר בכל עת במקום עסקו של בעל הרכב; {{ח:תתת|(3)}} כרטיס אכיפה – כרטיס לשימוש בעל תפקיד שהסמיך ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל למבצע פעולות אכיפה וחקירה כלפי הנוהגים בכלי רכב שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי; כרטיס כאמור יינתן לשוטר לצורך מילוי תפקידו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ג|סעיף 27ג לפקודת התעבורה}} כלפי אדם הנוהג בכלי רכב שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי; {{ח:תתת|(4)}} כרטיס אחזקה – כרטיס על שם בעל המוסך הנושא את תמונתו של בעל המוסך, שברשותו רישיון להפעלת המוסך העוסק במתן שירותי אחזקה לטכוגרף דיגיטלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#פרק ח|פרק ח׳ לחוק רישוי שירותים}}; כרטיס כאמור יינתן לשימושו האישי של בעל הרישיון כאמור וכן לשימושו האישי של מי שהמנהל המקצועי של המוסך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק האמור}} הסמיכו לכך; שימוש כאמור יהיה לצורך ביצוע פעולות האחזקה לפי הנחיות יצרן הטכוגרף המבוצעות במוסך, הכרוכות בהפעלת הטכוגרף הדיגיטלי; כרטיס אחזקה יימצא במקום שמור לפי הנחת דעתו של בעל המוסך ואין להוציאו מתחומי המוסך. {{ח:תת|(ד2)}} תוקף כרטיס שניתן לפי תקנת משנה (ד1) יפקע בתום התקופות המפורטות להלן מיום הנפקתו: {{ח:תתת|(1)}} כרטיס נהג אישי – 5 שנים; {{ח:תתת|(2)}} כרטיס בעלים – 5 שנים; {{ח:תתת|(3)}} כרטיס אכיפה – 5 שנים; {{ח:תתת|(4)}} כרטיס אחזקה – שנה. {{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכייל מוסמך“ – מנהל מקצועי של מפעל המורשה לתיקון מחווני רכב על פי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}}, המורשה להתקין, לתקן ולכייל טכוגרפים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגופה“ – מגופה שהותקנה בטכוגרף בידי יצרנו או בידי מכייל מוסמך, המשמשת למניעת שינוי כוונו של הטכוגרף בידי מי שאינו מוסמך לכך; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת מכייל מוסמך“ – תעודה בטופס ובנוסח שקבע מנהל אגף הרכב, המעידה על תקינותו וכיולו של הטכוגרף בהתאמה לרכב שבו הוא מותקן; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דיסקה“ – דף רישום המתאים לשימוש בדגם הטכוגרף המותקן ברכב והמתוכנן לרישום הנתונים על פי תקנה זו למשך 24 שעות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טכוגרף בעל דיסקות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 24א|בפרט 24א(1) בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טכוגרף דיגיטלי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 24א|בפרט 24א(2) בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}. {{ח:סעיף|364ה|מיתקן מגביל מהירות|תיקון: תשנ״ו־2, תשנ״ו־7, תשס״ה־4, תשע״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב ולא יחודש רשיון לרכב מסוג האמור להלן ששנת ייצורו 1996 או לאחריה, אלא אם כן הותקן בו מיתקן המגביל מהירות הרכב (להלן – המיתקן) מסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} – {{ח:תתת|(1)}} אוטובוס או טיולית שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג; {{ח:תתת|(2)}} רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק״ג; {{ח:תתת|(3)}} תומך ברכב מורכב; {{ח:תתת|(4)}} רכב עבודה; {{ח:תתת|(5)}} אוטובוס או טיולית שמשקלו הכולל המותר של כל אחד מהם עולה על 7,500 ק״ג, שמועד עלייתו לכביש הוא כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) או לאחריו; {{ח:תתת|(6)}} רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 7,500 ק״ג, שמועד עלייתו לכביש הוא כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) או לאחריו. {{ח:תת|(ב)}} המיתקן יגביל את האוטובוס והטיולית למהירות מרבית של 100 קמ״ש ואת הרכב המסחרי והרכב המורכב למהירות מרבית של 85 קמ״ש. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן המיתקן תקין וכל המגופות בו תקינות, שלמות ומותקנות במקומן. {{ח:תת|(ד)}} מנהל אגף הרכב רשאי לפטור רכב מסוגים כאמור מהוראות תקנה זו, כולן או מקצתן. {{ח:סעיף|364ו|מערכות בטיחות ברכב כבד|תיקון: תשע״ו־4, תשע״ח־8, תשע״ט־8}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב ולא יחודש רישיון לרכב מסוג האמור להלן, אלא אם כן הותקנו בו מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 29|בפרט 29 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}} ומערכת התרעה על סטייה מנתיב מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 30|בפרט 30 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}: {{ח:תתת|(1)}} אוטובוס ואוטובוס זעיר, מסוג M2 למעט סיווגי משנה 5 עד 7, 9 ו־10, ומסוג M3 למעט סיווגי משנה 5 עד 7 ו־9; {{ח:תתת|(2)}} רכב מסוג N2‏, N3 למעט סיווגי משנה 1 עד 3, 5 ו־7. {{ח:תת|(א1)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכבים שבהם מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הרכב בבעלות נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ; {{ח:תתת|(2)}} הרכב בבעלות עובד זר בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ, אשר יובא לישראל בייבוא זמני; {{ח:תתת|(3)}} הרכב בבעלות צבא ההגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל או כנסת ישראל והוא מיועד לצרכים ביטחוניים או מבצעיים. {{ח:תת|(ב)}} להוכחת התקנתן של המערכות המפורטות בתקנה זו ברכב, יציג בעל הרכב בעת הרישום או בעת חידוש הרישיון לראשונה אישור של אחד מהגורמים האלה: {{ח:תתת|(1)}} אישור יבואן הרכב; {{ח:תתת|(2)}} אישור מתקין מורשה מטעם יצרן המערכת או מי מטעמו. {{ח:סעיף|364ז|מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב להסעת תלמידים|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב להסעת תלמידים ולא יחודש רישיונו לראשונה לאחר יום ה׳ בניסן התשע״ז (1 באפריל 2017), אלא אם כן הותקנה ברכב מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב העומדת בדרישות תקן ישראלי 6400 ”מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב: רכב הסעות ילדים“ חלקים 1, 1.1 ו־1.2 שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} התקנתה בוצעה לפי ת״י 6400 חלק 1.2, בידי אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} יצרן הרכב לפי הנחיית יצרן המערכת או נציגו; {{ח:תתתת|(ב)}} יצרן המערכת או נציגו בפיקוח ובאישור מעבדה מאושרת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953}} (להלן – מעבדה מאושרת); {{ח:תתתת|(ג)}} מתקין מורשה מטעם משרד התחבורה, לפי הנחיות יצרן המערכת או נציגו ובפיקוח מעבדה מאושרת; {{ח:תתת|(2)}} לא יתקין אחד מהמנויים בפסקה (1) מערכת התרעה כאמור אלא אם כן מעבדה מאושרת אישרה כי היא עומדת בדרישות ת״י 6400 חלקים 1 ו־1.1. {{ח:תת|(ב)}} בחידוש שלא לראשונה לאחר יום ה׳ בניסן התשע״ז (1 באפריל 2017), לא יחודש רישיונו של רכב להסעת תלמידים, אלא אם כן בידי בעל הרכב אישור שנתי תקף של אחד מהגורמים המנויים בתקנת משנה (א)(1) בדבר תקינות מערכת ההתרעה על השארת ילדים ברכב. {{ח:סעיף|364ח|מערכות בטיחות ברכב נוסעים פרטי וברכב מסחרי|תיקון: תשע״ח־2, תשע״ט־8}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם לראשונה רכב מהסוגים האמורים להלן, למעט רכב אספנות, אלא אם כן הותקנו בו מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 31|בפרט 31 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}} ומערכת התרעה על סטייה מנתיב מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 32|בפרט 32 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}: {{ח:תתת|(1)}} רכב נוסעים פרטי מסוג M1 למעט סיווגי משנה (1)(ב) ו־(ג) ו־(2)(ג) ו־(ה); {{ח:תתת|(2)}} רכב מסחרי מסוג N1 למעט סיווגי משנה 1 ו־2. {{ח:תת|(א1)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכבים שבהם מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הרכב בבעלות נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ; {{ח:תתת|(2)}} הרכב בבעלות עובד זר בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ, אשר יובא לישראל בייבוא זמני; {{ח:תתת|(3)}} הרכב בבעלות צבא ההגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל או כנסת ישראל והוא מיועד לצרכים ביטחוניים או מבצעיים. {{ח:תת|(ב)}} להוכחת ההתקנה של המערכות המפורטות בתקנת משנה (א) ברכב מהסוג המפורט בה, תדרוש רשות הרישוי מיבואן הרכב אישור של אחד מהגורמים האלה: {{ח:תתת|(1)}} לגבי מערכות שהתקין יצרן הרכב בפס הייצור של הרכב – {{ח:תתתת|(א)}} אם היבואן הוא יבואן מסחרי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}} – אישור יצרן הרכב או יבואן הרכב; {{ח:תתתת|(ב)}} אם היבואן הוא יבואן אחר – אישור יצרן הרכב; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מערכות שהותקנו בארץ – אישור מתקין מורשה מטעם יצרן המערכת או מי מטעמו. {{ח:סעיף|364ט|חובת התקנת נקודות עיגון ברכב מסחרי|תיקון: תשפ״א־11, תשפ״ב־5}} {{ח:ת}} לא יירשם לראשונה רכב מסוג N2‏, N3 ו־O ולא יחודש רישיונו של רכב כאמור אלא אם כן מותקנות בו נקודות עיגון בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת״י 6395 – חלק 2 – ”רתום ואבטחה של מטענים ברכב מסחרי: נקודות עיגון, מדצמבר 2015“ כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו הועמד לעיון הציבור במשרד באגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד וכן באתר האינטרנט של מכון התקנים; האמור בתקנה זו לא יחול על רכב מהסוג האמור שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ט|סימן ט׳: ציוד מיוחד}} {{ח:סעיף|365|מגבה וגלגל חילוף|תיקון: תשל״ו־3, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} ברכב מנועי הנע על גלגלי גומי למעט טרקטור, תומך ומכונה ניידת ואשר משקלו העצמי עולה על 400 ק״ג יימצאו בכל עת – {{ח:תת|(1)}} מגבה בעל כושר הרמה מספיק להרמת הרכב כשהוא עמוס, כך שלפחות גלגל אחד של הרכב לא יבוא במגע עם הדרך; {{ח:תת|(2)}} גלגל חילוף שמידות הצמיג והאופן שלו נקבעו על ידי יצרן הרכב והוא במצב תקין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 321|בתקנות 321}} {{ח:פנימי|סעיף 322|ו־322}}; {{ח:תת|(3)}} כל הכלים הנחוצים להחלפת הגלגל; {{ח:תת|(4)}} הוראות פסקה (2) יחולו גם על גרור ונתמך, אם משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג; הוראות פסקה זו יחולו לגבי רכב שהיה רשום ערב תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 4), התשמ״א–1981 ביום כ״ז באלול התשמ״ב (15 בספטמבר 1982), ולגבי רכב אחר – ביום ט״ז באלול התשמ״א (15 בספטמבר 1981) או ביום רישומו, לפי המוקדם. {{ח:סעיף|365א|רכב שתוכנן בלא מקום לנשיאת גלגל חילוף|תיקון: תשס״ה־14, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 365|תקנה 365}} לא יחולו על רכב נוסעים פרטי הנע על גלגלי גומי שתכנן יצרנו בלא מקום לנשיאת גלגל חילוף אם נתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} ברכב מותקנים צמיגים שתכנן יצרנם גם לנסיעה כשהם ריקים מאוויר; {{ח:תת|(2)}} ברכב מצויים בכל עת מדחס המתאים למילוי אוויר בגלגל וערכה לסתימת דליפת אוויר מהגלגל. {{ח:סעיף|365ב|פטור ממגבה וגלגל חילוף|תיקון: תשס״ה־14}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לפטור רכב מסחרי, אוטובוס, גרור או נתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג ורכב עבודה המופעלים, מנוהלים או רשומים על שם מפעל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}, מחובת הימצאות מגבה וגלגל חילוף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 365|בתקנה 365}}, אם הוכיח בעל הרכב או מחזיקו כי נתקיימו לגביו אלה: {{ח:תתת|(1)}} קיים לגבי הרכב הסכם בכתב להנחת דעתה של רשות הרישוי, לקבלת שירות להחלפת גלגלי הרכב ברחבי הארץ; {{ח:תתת|(2)}} ברכב מצוי אמצעי קשר להזמנת השירות כאמור בפסקה (1). {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ברכב שניתן לגביו פטור כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן נמצאת אתו ההודעה על הפטור. {{ח:סעיף|366|פנס אזהרה|תיקון: תש״ל־10, תשמ״ו, תשמ״ו־4, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} ברכב מנועי אשר משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג וכן באוטובוס שאין בו מכשיר להפעלת מחווני כיוון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בתקנה 70(ב)}} יימצא בכל עת פנס אזהרה מיטלטל לשימוש כשהרכב התקלקל בדרך בזמן תאורה. הפנס יהיה בעל בסיס המאפשר עמידתו היציבה על פני הדרך בכל תנאי מזג אויר והוא יהיה בעל אור צהוב מהבהב שאפשר לראותו ממרחק של 150 מטרים בזמן תאורה ובמזג אוויר נאה. הפנס לא יהיה קשור במערכת החשמל של הרכב ויהיה מסוגל להאיר במשך 12 שעות רצופות. {{ח:סעיף|367|משולש אזהרה|תיקון: תש״ל־10, תשמ״ד־5, תשנ״א, תשנ״א־11}} {{ח:תת|(א)}} בגרור, בנתמך וברכב מנועי, למעט אופנוע, יימצא משולש אזהרה מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}, לשימוש בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 70|לתקנה 70}}; המשולש יהיה בעל בסיס המאפשר עמידתו היציבה על פני הדרך בכל תנאי מזג אוויר. {{ח:תת|(ב)}} הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על רכב האמור בה שהיה רשום על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} לפני יום ז׳ בטבת התשנ״א (24 בדצמבר 1990) ותחול עליו הוראת תקנה זו כנוסחה לפני היום האמור, אלא אם כן היה צורך להחליף בו את המשולש. {{ח:סעיף|367א||תיקון: תשכ״ד־9, תשכ״ו־2, תש״ל־9, תש״ל־10}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|368|נעלי בטחון}} {{ח:ת}} ברכב מנועי אשר משקלו הכולל המותר עולה על 5,000 ק״ג, למעט אוטובוס, יימצאו שתי נעלי בטחון המאפשרות השארתו של הרכב, כשהוא עמוס, במצב בלימה בכל תנאי הדרך כשהבלמים אינם מופעלים ותיבת ההילוכים נמצאת בהילוך סרק. {{ח:סעיף|369|שרשרות ודגלים בגרורים|תיקון: תשמ״ט־6, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} בגרור או בנתמך המיועד להובלת מטענים ארוכים שאין בו רצפה ודפנות, שרחבו הכולל עולה על 120 ס״מ, יותקנו שתי שרשרות או כבלים המתאימים להחזקת הדגלים והפנסים האמורים בתקנת משנה (ב) לצורך סימון. {{ח:תת|(ב)}} על השרשרות והכבלים יותקנו, במרחקים שלא יעלו על 100 ס״מ דגלים בצבע אדום ובגודל 20×20 ס״מ לשימוש בזמן שאינו זמן תאורה, וכן פנסים המפיצים אור בצבע צהוב מהסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} לשימוש בזמן תאורה. {{ח:סעיף|369א|ערכת חילוץ ועזרה ראשונה|תיקון: תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} בעל טיולית יבטיח, כי תימצא בה בקביעות ערכת חילוץ כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל טיולית, רכב מדברי ורכב סיור וכן בעל מונית ורכב בטחון, יבטיח כי בכל עת יימצא ברכב ציוד עזרה ראשונה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}. {{ח:סעיף|370|מטפים ומערכת כיבוי אש באוטובוס שאינו עירוני|תיקון: תשכ״ה־9, תשכ״ו, תשכ״ח, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־8, תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב מנועי למעט רכב מסוג L‏, T‏, M1 – בסיווג משנה (1)(א) (רכב פרטי), ולא יחודש רישיונו, אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} יימצאו ברכב מטפים בכמות ומסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 26|בפרט 26 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(2)}} המטפים כאמור בפסקה (1) יימצאו בתוך הרכב במקום הנראה לעין אשר הגישה אליו נוחה, ואופן הוצאת המטף מהרכב והפעלתו יהיו מהירים ונוחים. {{ח:תת|(ב)}} לא יירשם רכב ולא יחודש רישיונו בפעם הראשונה לאחר מועד תחילתן של תקנות אלה, של רכב מנועי שהוא אוטובוס מסוג M3 שיש בו מעל 22 מושבים מלבד מושב הנהג והמונע במנוע דיזל המותקן בחלקו האחורי, למעט אוטובוס עירוני, אלא אם כן הותקנה בתא המנוע מערכת אוטומטית לכיבוי אש שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} מעבדה מאושרת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953}} (להלן – מעבדה מאושרת), אישרה כי היא עומדת בדרישות ת״י 6278 חלקים 1 ו־2; לצורך מתן אישור כאמור רשאית המעבדה להתבסס על תיעוד מטעם מעבדה אחרת, בין־לאומית, שאישר משרד התחבורה או שאישרה הרשות הארצית לכבאות והצלה; {{ח:תתת|(2)}} התקנתה בוצעה לפי ת״י 6278 חלק 3, בידי אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} יצרן הרכב לפי הנחיית יצרן המערכת או נציגו; {{ח:תתתת|(ב)}} יצרן המערכת או נציגו בפיקוח ובאישור מעבדה מאושרת; {{ח:תתתת|(ג)}} מתקין מורשה מטעם משרד התחבורה, לפי הנחיות יצרן המערכת או נציגו ובפיקוח מעבדה מאושרת. {{ח:תת|(ג)}} בחידוש שלא לראשונה, לא יחודש רישיונו של אוטובוס כאמור ברישה לתקנת משנה (ב), אלא אם כן בידי בעל הרכב אישור של אחד מהגורמים המנויים בתקנת משנה (ב)(2) בדבר תקינות מערכת הכיבוי. {{ח:תת|(ד)}} לעניין תקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס עירוני“ – אוטובוס שצוין ברישיון הרכב שלו כי הוא אוטובוס עירוני, ולעניין אוטובוס חדש שטרם ניתן לו רישיון רכב – שצוין כאמור בהוראת הרישום שלו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראת רישום“ – אישור מחלקת תקינה באגף הרכב על עמידת דגם רכב בדרישות החובה הישראליות לצורך רישום הרכב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 6278, חלקים 1 ו־2“ ו”ת״י 6278, חלק 3“ – המפורסמים באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי שכתובתו: {{ח:חיצוני|http://www.sii.org.il|www.sii.org.il}}. {{ח:סעיף|370א|לוח מחוונים|תיקון: תשל״ו־3, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} ברכב פרטי, למעט אופנוע ואוטובוס וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עד 2{{ח:הערה|,}}200 ק״ג ובמונית יהיה לוח המחוונים שלפני המושב הקדמי ברכב בנוי מחומר גמיש או מצופה בחומר גמיש ולא יהיו בו בליטות. {{ח:תת|(ב)}} ברכב כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כפתורי ההפעלה והמתגים שעל לוח המחוונים עשויים מחומר גמיש, שטוחים או תקועים בתוך הלוח. {{ח:סעיף|370ב|התקנת סלי אשפה ברכב מסויים|תיקון: תש״ם־4, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} ברכב נוסעים פרטי וברכב מסחרי שנרשם אחרי ט״ו באייר תש״ם (1 במאי 1980) יותקן סל־אשפה מסוג שאישרה רשות הרישוי בהודעה ברשומות ובמקום שאישרה בהודעה. {{ח:סעיף|370ג|התקנת פנסים בדופן הרמה הידראולית|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מסוג N2 ו־N3 בעל דופן הרמה הידראולית אחורית, יותקנו בכל צד של הדופן, בחלק הפנימי, במרחק שלא יעלה על 20 ס״מ מקצות הדופן, שני פנסים מפיצי אור בגוון כתום, אשר ייראו למרחק של 100 מטרים. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם דופן הרמה הידראולית ברכב מסוג N2 ו־N3 אלא אם כן מותקנים עליה פנסים כאמור בתקנת משנה (א) ובטרם ידליקם. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן י|סימן י׳: מיתקנים וציוד ברכב מחובר וברכב מורכב}} {{ח:סעיף|371|מיתקני גרירה|תיקון: תשמ״ב־2, תשנ״א}} {{ח:ת}} בגורר ובגרור בתומך ובנתמך יותקנו מיתקני גרירה וריתום מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|372|תנאים לגרירה|תיקון: תשמ״ב־2, תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} לא יגרור אדם גרור ברכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג אלא על פי היתר מיוחד שקבעה רשות הרישוי, שבו צוין כושר הגרירה של הרכב הגורר והמשקל הכולל המותר של הגרור. {{ח:תת|(ג)}} המבקש היתר כאמור בתקנת משנה (ב) ימציא אישור ממעבדה מוסמכת כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 282א|בתקנה 282א}}, בטופס שקבעה רשות הרישוי. {{ח:תת|(ד)}} היתר לפי תקנת משנה (ב) יהיה צמוד לרשיון הרכב. {{ח:סעיף|373|יצול חיבור קפיצי|תיקון: תשמ״ב־2}} {{ח:ת}} בגרור אשר משקלו הכולל המותר עולה על 3,000 ק״ג – למעט גרור הנגרר על ידי טרקטור או על ידי רכב איטי – יותקן יצול חיבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 371|בתקנה 371}} אשר מבנהו יהיה קפיצי. {{ח:סעיף|374|המרחק בין הגורר והגרור}} {{ח:ת}} המרחק בין החלק האחורי הקיצוני של הגורר לבין החלק הקיצוני הקדמי של הגרור המחובר אליו, לא יעלה על 150 ס״מ כשהם נמצאים בקו ישר. {{ח:סעיף|375|שרשרות}} {{ח:תת|(א)}} גרור יצוייד בשתי שרשרות המיועדות לחיבורו אל הגורר אשר כל אחת מהן מסוגלת לעמוד בעומס הסחיבה והטלטולים של הגורר בכל תנאי הדרך. {{ח:תת|(ב)}} אורך השרשרת כשהיא מחוברת יהיה בה כדי לאפשר פניה חפשית של הגרור בזוית של 90° לגבי הגורר. {{ח:סעיף|376|חיבורי בלמים בגורר|תיקון: תשמ״ב־2}} {{ח:ת}} חיבורי הבלמים, חיבורי הכבלים החשמליים וכן כל חיבורים אחרים בין הגורר לגרור – למעט החיבורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 371|בתקנות 371}} {{ח:פנימי|סעיף 373|ו־373}} – יהיו בעלי מבנה גמיש ואורך מספיק כדי להבטיח פעולה יעילה שלהם ושל הרכב ומניעת ניתוק מקרי. {{ח:סעיף|377|הגלגל החמישי|תיקון: תשנ״א, תש״ס־3, תשס״ה־4, תשע״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} על המסגרת של תומך יותקן גלגל חמישי (Fifth wheel) מהסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השנייה לתקנות התעבורה}} המיועד לחיבור הנתמך אליו, אשר יהיה יציב ולא יזוז על פני המסגרת; מיקום הגלגל החמישי יהיה על פי תקן ISO כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} מספר 1726, ולא פחות מ־50 מ״מ ממרכז הסרן או הצמד האחורי לכיוון החלק הקדמי; לעניין תומך עם מנוף להעמסה עצמית, מיקום הגלגל החמישי יהיה על פי תקן ISO כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} מספר 1726 בלבד. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו ”מרכז הגלגל החמישי“ – המקום בגלגל האמור בו עובר הפין המרכזי המחבר אותו אל התומך. {{ח:תת|(ד)}} גובה ומרכז הגלגל החמישי ברכב תומך ונתמך, מבנה צוואר הנתמך ומיקום פין הגרירה בנתמך, יהיו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ שבתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|378|המרחק בין התומך והנתמך}} {{ח:ת}} המרחק בין הדופן הקדמי של הנתמך לבין תא הנהג בתומך יהיה בו כדי לאפשר לרכב המורכב כל פניה בדרך מבלי שהנתמך או אחד האביזרים או החיבורים המותקנים בו ייתקלו בתומך או באביזרים המותקנים בו; ובלבד שהמרחק האמור לא יאפשר תקלה כתוצאה ממשיכה, סחיבה או לחיצה של התומך והנתמך. {{ח:סעיף|379|חיבורי בלמים בתומך ובנתמך}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 376|תקנה 376}} יחולו על תומך ונתמך בשינויים המחוייבים לפי הענין. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן יא|סימן י״א: שינויים במבנה רכב}} {{ח:סעיף|380|שינוי מבנה|תיקון: תשל״ח־4, תשמ״ה־4, תשנ״ז־8}} {{ח:תת|(א)}} לא ישנה אדם מבנהו של רכב אלא לפי היתר בכתב מאת רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} אגרה בעד מתן היתר כאמור בתקנת משנה (א) תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יינתן היתר לשינוי מבנה רכב משא מיושן הרשום ברשיונו כרכב מסחרי רגיל, לרכב מסחרי רכין. {{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו ”שינוי מבנה רכב“ – לרבות החלפת המנוע במנוע מתוצרת או מדגם אחר, שינוי מבנה הארגז על ידי סגירתו או באופן אחר, שינוי מבנה הסרנים או מספרם והתקנת מכשירים מיוחדים. {{ח:סעיף|381|החלפת מנוע}} {{ח:ת}} בעל רכב מנועי וכן מחזיקו יודיעו לרשות הרישוי על החלפת מנוע המורכב ברכב במנוע אחר מאותו סוג. {{ח:סעיף|382|רישום השינוי ברשיון והשימוש ברכב|תיקון: תש״ל־10, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש ברכב שניתן עליו היתר לשינוי המבנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 380|תקנה 380}}, אלא לאחר שנרשם השינוי ברשיון הרכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271א|בתקנה 271א}} ושולמה האגרה החלה על הרכב ששונה. {{ח:סעיף|383|הרכבת רכב מאביזרים}} {{ח:תת|(א)}} לא ירכיב אדם ולא ירשה לאחר להרכיב רכב מנועי מאביזרים אלא לפי היתר, כללי או מיוחד מאת רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) אינן חלות על הרכבת רכב מנועי, הרשום לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}, שפורק לשם תיקונים. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן יב|סימן י״ב: סימון רכב למטרות בטיחות|תיקון: תשכ״ד־9}} {{ח:סעיף|383א|לוחות סימון אחוריים לרכב|תיקון: תשכ״ד־9, תשמ״ז, תשס״ה־19, תשס״ט־5, תשס״ט־9}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מסוג N2, שמשקלו הכולל עולה על 7,500 ק״ג, וברכב מסוג N3 ו־O, לרבות כל מיתקן המיועד להיגרר על ידי רכב או להתחבר לרכב, יותקנו בדופן האחורית לוחות סימון על פי דרישות תקן ישראלי ת״י 5381. {{ח:תת|(ב)}} ברכב מסוג N1 ו־N2, שמשקלו הכולל עד 7,500 ק״ג, וברכב מסוג M2 ו־M3 יודבקו בצדם האחורי סרטים שהחומר מחזיר האור בהם עומד בדרישות תקן ישראלי ת״י 5381, שאורכם 40 ס״מ לפחות ורוחבם 5 ס״מ לפחות, ומספרם ומיקומם הוא על פי הוראות התקן האמור לגבי לוחות סימון. {{ח:תת|(ג)}} ברכב מסוג T1 וברכב מסוג T3 יותקנו בצדם האחורי טבלאות מחזירות אור כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 28|בפרט 28 בחלק ג׳ לתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ג), אם מצאה רשות הרישוי כי המבנה של רכב מסוים אינו מאפשר התקנה של לוחות הסימון או הטבלאות או הדבקת סרטים במקום או באופן שנקבע, רשאית היא להורות כי לוחות הסימון יותקנו או יודבקו באופן או במידה אחרים, הדומים לקבוע בתקנות אלה ככל הניתן בהתחשב במבנה הרכב. {{ח:תת|(ה)}} לא ינהג אדם ברכב, אלא אם כן כל לוחות הסימון והטבלאות המותקנים עליו וכל הסרטים המודבקים עליו, זהים בצבעם. {{ח:סעיף|383ב||תיקון: תשכ״ד־9, תשנ״א, תשס״ט־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|383ג|סימון מונית ורכב פרטי בצבע מחזיר אור|תיקון: תשכ״ד־9, תשנ״א, תשנ״ו־2, תשס״ה־19, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} במונית וברכב פרטי ששנת ייצורו עד 1995 יהיה המגן האחורי מסומן בהתאם לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 28|בפרט 28 1(ב) בחלק ג׳ לתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), ברכב נוסעים פרטי ששנת ייצורו 1996 ואילך, יכול שיודבק במרכז הפגוש האחורי או על מרכב הרכב שמעליו סרט מחזיר אור ועליו הכתובת ”שמור מרחק“. {{ח:סעיף|383ד||תיקון: תשכ״ד־9, תשנ״א, תשס״ה־19, תשס״ט־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|383ה|סימון אופנוע וטרקטורון בצבע מחזיר אור|תיקון: תשכ״ד־9, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ד־4, תשנ״ד־6}} {{ח:תת|(א)}} באופנוע ובטרקטורון תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה בפס בצבע אדום מחזיר אור שרוחבו 2.5 ס״מ ואורכו 15 ס״מ מתחת לספרות בגובה 30 מ״מ. {{ח:תת|(ב)}} בתלת־אופנוע תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה כאמור בתקנת משנה (א) וקצה הארגז ייצבע במאונך, מלפנים אם הארגז מורכב מלפנים או מאחור אם הארגז מורכב מאחור, בצבע אדום מחזיר אור באורך של 15 ס״מ לפחות וברוחב של 2.5 ס״מ לפחות. {{ח:תת|(ג)}} באופנוע עם רכב צדי תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה כאמור בתקנת משנה (א) וכן יהיה הרכב הצדי צבוע בקצהו האחורי הקיצוני בפס בצבע מחזיר אור ברוחב של 2.5 ס״מ ובאורך של 15 ס״מ לפחות. {{ח:סעיף|383ו|סימון טרקטור בצבע מחזיר אור|תיקון: תשכ״ד־9, תשכ״ח, תשל״ח־4, תשל״ט, תשנ״ד־6, תשס״ט־5}} {{ח:תת|(א)}} בטרקטור למעט בטרקטורון ובמכונה ניידת יהיו הכנפיים האחוריות צבועות בפס מאונך בצבע אדום מחזיר אור ברוחב של 5 ס״מ לפחות ובאורך של 40 ס״מ לפחות המתחיל מן הקצה התחתון של הכנף. {{ח:תת|(ב)}} היה מותקן ברכב כאמור בתקנת משנה (א) מאחוריו, ציוד עבודה, יסומן רכב כאמור וכן יסומן הקצה האחורי של ציוד העבודה במרכז בטבלה אחת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 383א|בתקנה 383א(ג)}}. {{ח:סעיף|383ז|סימון גרור, נתמך ועגלות|תיקון: תשכ״ד־9, תשכ״ח, תשל״ג, תשס״ט־5, תשס״ט־9}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} עגלה הרתומה לבהמה תסומן מאחוריה, במרכז, בטבלה אחת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 383א|בתקנה 383א(ג)}}. {{ח:סעיף|383ח|אישור הסימון|תיקון: תשכ״ד־9, תשכ״ה־7, תשכ״ו־2, תשכ״ח, תשמ״ג, תשמ״ז, תשנ״א}} {{ח:ת}} הסימונים לפי {{ח:פנימי|סעיף 383א|תקנות 383א עד 383ז}} יהיו כאמור בהן, לפי הענין, או יהיו מחומר מחזיר אור מסוג שאישר מנהל אגף הרכב או מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|383ט|החזקת הסימון|תיקון: תשכ״ד־9, תשכ״ה־7, תשכ״ו־7}} {{ח:ת}} הסימון לפי {{ח:פנימי|סעיף 383א|תקנות 383א–383ח}} – {{ח:תת|(1)}} יוחזק תמיד במצב נקי ולא יהיה דהוי או מטושטש; {{ח:תת|(2)}} ייראה לעין עוברי דרך ולא יוסתר. {{ח:סעיף|383י|איסור נהיגת רכב בלתי מסומן|תיקון: תשכ״ה־7}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 383א|בתקנות 383א–383ח}} אלא אם הרכב מסומן כאמור {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן יב|בסימן זה}}. {{ח:קטע1|חלק ה|חלק ה׳: אוטובוסים}} {{ח:קטע2|חלק ה פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}} {{ח:סעיף|384|הגדרות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ט־8, תשנ״ב־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ה|בחלק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איש בטחון“ – שוטר וחייל כשהם במדים או שוטר המזדהה בתעודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוסע“ – אדם הרוצה לנסוע, המשלם או מוכן לשלם שכר נסיעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות“ – המפקח על התעבורה, לרבות אדם שאליו העביר המפקח על התעבורה את סמכויותיו, כולן או מקצתן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון שניתן לפי {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – שירות נסיעות באוטובוס ציבורי שבו משלם כל נוסע בעד נסיעתו בנפרד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר נסיעה“ – השכר שנקבע בתעריף המאושר או בתנאי הרשיון בעד ההסעה ושירותים הכרוכים בה, לרבות הובלת מטען הנוסע ובהתחשב עם כל הנחה משכר זה שנקבע כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף מאושר“ – תעריף שאושר על ידי שר התחבורה ונחתם על ידיו. {{ח:קטע2|חלק ה פרק 2|פרק שני: רישוי שירותי אוטובוסים}} {{ח:סעיף|385|הפעלת שירות לפי רשיון|תיקון: תשנ״ג־5}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם שירות, לא ימשיך בהפעלתו ולא יסיע באוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, אלא לפי רשיון מאת הרשות שניתן לפי {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}, ובהתאם לתנאי הרשיון. {{ח:סעיף|385א|סירוב להסיע|תיקון: תשע״ב־7}} {{ח:ת}} לא יסרב בעל רישיון קו או כל מי שפועל מטעמו להסיע מכל תחנה בקו השירות אדם המבקש לנסוע באוטובוס והמוכן לשלם את שכר הנסיעה אלא אם כן אין מקום באוטובוס לנוסע נוסף או אם המקום שמור באופן סביר לנוסעים בתחנות הבאות של הקו. {{ח:סעיף|386|סוגי רשיונות}} {{ח:ת}} אלה סוגי הרשיונות לענין {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}: {{ח:ת|סוג=הגדרה}} רשיון קו – רשיון להפעלת קו שירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} רשיון מיוחד – רשיון להסיע באוטובוס ציבורי בתנאים מיוחדים בין בשירות ובין שלא בשירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} רשיון סיור – רשיון להסיע בשירות בתנאים מיוחדים לשם סיור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} רשיון פרטי – רשיון להסיע באוטובוס ציבורי שיעמוד כולו לרשות המזמין בתשלום סכום כולל בעד השימוש בו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} רשיון לאוטובוס פרטי – רשיון להסעת אנשים באוטובוס פרטי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 397|בתקנה 397}}. {{ח:סעיף|386א|הגבלת הפעלה של קו שירות בימי מנוחה|תיקון: תשנ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} הרשות לא תיתן רשיון קו להפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה אלא בקו שירות – {{ח:תתת|(1)}} המשרת נוסעים לבית חולים; {{ח:תתת|(2)}} המשרת נוסעים לישוב ספר; {{ח:תתת|(3)}} המשרת נוסעים לישובים שתושביהם אינם יהודים; {{ח:תתת|(4)}} שהוא חיוני, לדעת הרשות, מבחינת בטחון הציבור; {{ח:תתת|(5)}} שהוא חיוני, לדעת הרשות, מבחינת קיום שירותי תחבורה ציבורית. {{ח:תת|(ב)}} האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על קו שירות רצוף שניתן לגביו רשיון קו לפני יום ט״ו בטבת התשנ״א (1 בינואר 1991); לענין זה, ”קו שירות רצוף“ – קו שירות שהרשיון שלו ניתן להפעלתו הרצופה ביום המנוחה החל בשעה 13:00 של ערב יום המנוחה. {{ח:סעיף|387|בקשה לרשיון}} {{ח:ת}} בקשה לרשיון תוגש לרשות. {{ח:סעיף|388|העברת רשיון}} {{ח:ת}} לא יעביר בעל רשיון את רשיונו לאחר ולא ירשה לאחר להפעיל רכב על פי הרשיון, אלא לפי אישור בכתב מאת הרשות. {{ח:סעיף|389|תנאים ברשיון}} {{ח:ת}} הרשות רשאית לכלול ברשיון הקו תנאים והוראות בקשר לשירות והפעלתו כפי שתמצא לנכון, ובין השאר גם בענינים אלה: {{ח:תת|(1)}} המספר המינימלי של אוטובוסים שיש להפעיל בקו השירות וסוגיהם; {{ח:תת|(2)}} מהלך קו השירות, התחנות, מספרן וסוגיהן; {{ח:תת|(3)}} מקום התחנות המרכזיות וחניוני הרכב של בעל הרשיון; {{ח:תת|(4)}} סימונו של כל אוטובוס המשמש בקו שירות, צבעו, השלטים והמספרים שעליו, אופן ציונם ומקומם; {{ח:תת|(5)}} סידורים ומיתקנים בתוך האוטובוס; {{ח:תת|(6)}} לוח הזמנים הקובע את מועד תחילת הנסיעות בקו ואת מועד סיומן, תכיפות הנסיעות לפי עונות השנה, ימי השבוע, והשעות השונות של היממה; {{ח:תת|(7)}} שכר הנסיעה בכל הקו או בחלק ממנו; {{ח:תת|(8)}} מספר הנוסעים שמותר להסיע בכל אוטובוס; {{ח:תת|(9)}} מכירת כרטיסים, כרטיסיות הנחה או כרטיסי מינוי עונתיים ואחרים (להלן – כרטיסים) ומקומות מכירתם; {{ח:תת|(10)}} סככות וסידורים אחרים בתחנות. {{ח:סעיף|390|פרסום תנאים}} {{ח:ת}} בעל רשיון קו יפרסם כל תנאים, הוראות ותכניות שצורפו לרשיון הקו, או כל שינוי בהם, לפי דרישת הרשות ובצורה שתורה. {{ח:סעיף|391|הפעלת שירות בקו חדש}} {{ח:ת}} הרשות רשאית להורות לבעל רשיון קו להפעיל שירות בקו חדש מכל מקום שהוא בקו השירות שעליו ניתן הרשיון ובחזרה אליו. {{ח:סעיף|392|היתר להפעלת שירות בקו}} {{ח:ת}} הרשות רשאית להתיר לאדם הפעלת שירות בקו שאין לו עליו רשיון. {{ח:סעיף|393|תקופת תוקף רשיון קו}} {{ח:ת}} רשיון קו יינתן לתקופה שתיראה בעיני הרשות, ובלבד שלא תעלה על שנה אחת. {{ח:סעיף|394|ביטול רשיון}} {{ח:ת}} הרשות רשאית, לפי שיקול דעתה לבטל בכל עת רשיון אם לדעתה נתקיים אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} אין השירות מתנהל ביעילות, בהכשרה או בהתחשבות הראויה בצרכי הציבור; {{ח:תת|(2)}} לא נתמלא תנאי מתנאי הרשיון או הוראה שניתנה כדין על ידי הרשות; {{ח:תת|(3)}} בעל הרשיון הורשע על עבירה לפי {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}; {{ח:תת|(4)}} המשכת תקפו של הרשיון בידי בעליו או בכלל, אינה לטובת הציבור או שהביטול דרוש לצורך ההסדר הכללי של הסעת נוסעים. {{ח:סעיף|395|תנאים סותרים ברשיון}} {{ח:ת}} הרשות רשאית לקבוע ברשיון תנאים הסותרים כל אחת מהוראות {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}} וכן הסותרים הוראות תקנות אלה בדבר הסעת נוסעים בעמידה, קבלת נוסעים בתחנה והורדתם, הובלת מטען נוסעים ועצירת רכב מנועי. {{ח:סעיף|396|החזקת רשיון והצגתו}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון קו יחזיק את הרשיון במקום עסקו, ואם קבעה זאת הרשות – יחזיק בכל אוטובוס הפועל בקו, העתק הרשיון מאושר על ידי הרשות. {{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון יראה את הרשיון לכל אדם שהוסמך לכך על ידי הרשות או לכל שוטר, לפי דרישתם. {{ח:סעיף|397|איסור גביית שכר נסיעה באוטובוס פרטי}} {{ח:תת|(א)}} לא יגבה אדם ולא ירשה לאחר לגבות או לבקש שכר בעד נסיעה באוטובוס פרטי, אלא לפי היתר מאת הרשות בגוף הרשיון ובהתאם לתנאיו. {{ח:תת|(ב)}} התירה הרשות גביית שכר כאמור בתקנת משנה (א), לא יגבה אדם ולא יבקש ולא ירשה לאחר לגבות או לבקש בעד הנסיעה שכר העולה על השיעור שהתירה הרשות. {{ח:סעיף|397א||תיקון: תשל״ז־4, תשל״ט־2, תשמ״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|398|פטור רכב של צה״ל}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 2|פרק זה}} אינן חלות על רכב שהוא קניינם של צבא־הגנה לישראל או של משטרת ישראל. {{ח:קטע2|חלק ה פרק 3|פרק שלישי: חובות בעל רשיון}} {{ח:סעיף|399|הפעלת שירות סדיר}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון קו יפעיל את השירות שעליו ניתן לו הרשיון באורח תקין, סדיר ורצוף, בצורה המבטיחה נסיעה נוחה ויעילה בהתחשב בצרכי הציבור. {{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון יקיים את ההוראות שניתנו לו בכתב על ידי הרשות בקשר לניהול השירות ופעולתו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} ועל פי {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}. {{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על בעל רשיון מיוחד, רשיון סיור ורשיון פרטי. {{ח:סעיף|400|איסור הפסקת השירות}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון קו לא יפסיק את ההסעה בקו, אלא אם קיבל לכך היתר מאת הרשות ובהתאם לתנאי ההיתר, או אם הותר הדבר ברשיון ובמידה שהותר. {{ח:תת|(ב)}} היה בעל הרשיון נאלץ להפסיק את ההסעה מסיבות בלתי צפויות מראש שאין לו שליטה עליהן, יודיע מיד לרשות על ההפסקה וינהג לפי הוראותיה. {{ח:סעיף|401|איסור להתנות תנאים}} {{ח:ת}} בעל רשיון לא יתנה לנוסעים כל תנאי בקשר לנסיעה או בדבר אחריותו להם או לחפציהם, זולת תנאים שאושרו בכתב ומראש על ידי הרשות או תנאים שנקבעו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודה}} או בתקנות אלה, וכל תנאי שהותנה בניגוד לאמור – בטל. {{ח:סעיף|402|ביטוח}} {{ח:ת}} בעל רשיון יקיים בכל עת ביטוח של הנוסעים ושל רכושם המצוי אתם באוטובוס, לפי התנאים שתורה הרשות לאחר שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להעיר הערותיו. {{ח:סעיף|403|תעריפי ההסעה}} {{ח:ת}} לא ידרוש בעל רשיון ולא יגבה, ולא ירשה לאחר לדרוש או לגבות – {{ח:תת|(1)}} בעד נסיעה שלא צויינה בתעריף המאושר – סכום העולה על שכר הנסיעה שנקבע לה, אם נקבע; {{ח:תת|(2)}} בעד נסיעה שצויינה בתעריף המאושר – סכום העולה על שכר הנסיעה שצויין כאמור. {{ח:סעיף|404|הוראות בענין כרטיסים}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להורות לבעל רשיון, לאחר שניתנה לו הזדמנות להעיר הערותיו, בדבר – {{ח:תתת|(1)}} סוגי הכרטיסים שישמשו לנסיעות על פי הרשיון, צורתם והנוסח המודפס עליהם; {{ח:תתת|(2)}} אופן החזקת הכרטיסים והפצתם; {{ח:תתת|(3)}} הסידורים למכירת כרטיסים לציבור, המקומות והמועדים למכירתם, לרבות העסקת כרטיסנים ומוכרי כרטיסים בתחנות ובמקומות מכירה אחרים; {{ח:תתת|(4)}} סידורים אחרים לאספקת כרטיסים, הפצתם ומכירתם; {{ח:תתת|(5)}} הדפסת הכרטיסים, מקום ההדפסה וסידוריה. {{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון יקיים את ההוראות שניתנו לו לפי תקנת משנה (א). {{ח:סעיף|405|נקיון האוטובוסים על ידי בעל הרשיון|תיקון: תשכ״ה־9}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון קו יבטיח את נקיונו של כל אוטובוס המשמש בקו השירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 441|בתקנה 441}}, וכן יבטיח נקיון סביר של האוטובוס מבחוץ. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) יחולו על בעל רשיון סיור או רשיון פרטי. {{ח:סעיף|406|חיטוי האוטובוסים|תיקון: תשכ״ה־9}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון קו יבטיח חיטוי אחת לשנה של כל אוטובוס המשמש בקו השירות, ואם הורתה הרשות על עתים אחרות לחיטוי – לפי הוראות הרשות. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) יחולו על בעל רשיון סיור או רשיון פרטי. {{ח:סעיף|407|תקינות האוטובוסים וחלקיהם}} {{ח:ת}} בעל רשיון יבטיח את תקינותו ובטיחותו של כל אוטובוס המשמש בשירות ובין היתר – את תקינותם, שלימותם ובטיחותם של הדלתות, החלונות, המושבים, רצפת האוטובוס והמדרגות, מוטות ורצועות האחיזה, הפעמון למתן אות לנהג וכל חלקיהם ואביזריהם. {{ח:סעיף|408|ציוד לעזרה ראשונה|תיקון: תשל״ג־2, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשמ״ד־2, תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״א־11, תשע״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בכל עת שאוטובוס מסיע נוסעים יימצאו בו: {{ח:תתת|(1)}} שני פטישים או מכשירים אחרים לניפוץ שמשות בשעת הסכנה; {{ח:תתת|(2)}} ארגז עזרה ראשונה שבו ציוד כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}} וכן דף נייר שבצדו האחד רשימת הציוד המצוי בארגז ובצדו השני הוראות הטיפול בציוד; {{ח:תתת|(3)}} אלונקה אחת לפחות – כאשר מסיעים בו קבוצת נוסעים בסיור, למעט אוטובוס שמספר מקומות הישיבה בו אינו עולה על 16; {{ח:תתת|(4)}} ערכת חילוץ כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}; הוראה זו לא תחול על אוטובוס הפועל בקו שירות עירוני. {{ח:תת|(ב)}} הציוד כאמור בתקנת משנה (א) יהיה תמיד במצב תקין וראוי לשימוש ויותקן במקום נראה לעין שהגישה אליו חפשית. {{ח:סעיף|409|כרטיסן}} {{ח:ת}} בעל רשיון קו לא יעסיק אדם ככרטיסן בשירות אלא אם: {{ח:תת|(1)}} מלאו לו 16 שנה; {{ח:תת|(2)}} הוא שולט שליטה מינימלית בשפה העברית, כדרוש לצורך עבודתו; {{ח:ת}} ולאחר שהבטיח כי הכרטיסן מכיר את דרכי הקו בו יעבוד ואת המוסדות והמפעלים החשובים שבסמוך לו, או שמצוי ברשותו מדריך מתאים. {{ח:סעיף|410|חפצים אבודים}} {{ח:ת}} בעל רשיון ימסור למחלקת האבידות של משטרת ישראל שבמחוז פעולתו את כל החפצים שנמצאו באוטובוסים על ידי עובדי השירות ואשר נמסרו לו על ידיהם – ואם נקבע הסדר אחר בענין זה בחיקוק או על־ידי משטרת ישראל – יפעל לפי ההסדר שנקבע. {{ח:סעיף|411|תלבושת ותו זיהוי}} {{ח:ת}} הורתה הרשות, לאחר שניתנה לבעל רשיון הזדמנות להעיר הערותיו, על תלבושת לעובדי שירות או על תווי זיהוי לנהגים וכרטיסנים, יבטיח בעל הרשיון קיום ההוראה. {{ח:סעיף|412|העסקת נהגים}} {{ח:ת}} בעל רשיון לא יעסיק נהג ולא ירשה לו לעבוד בנהיגה, אלא במספר השעות ובהפסקות שנקבעו בדין. {{ח:סעיף|413|התקנת לוח מהלך הקו}} {{ח:ת}} הורתה הרשות להתקין על גבי כל תחנה בקו וכן בתוך האוטובוס את לוח מהלך הקו על כל תחנותיו, יבטיח בעל רשיון קו קיום ההוראה על כל פרטיה. {{ח:סעיף|414|התקנת הודעות ושלטים}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון יתקין באוטובוס ועליו את ההודעות, השלטים והלוחות שנקבעו {{ח:פנימי|חלק ה פרק 3|בפרק זה}} או שהורתה עליהם הרשות, בצורה ובצבע שהורתה. {{ח:תת|(ב)}} הודעות, שלטים ולוחות אחרים יהיו בצבע שונה מצבעם של ההודעות והשלטים האמורים בתקנת־משנה (א). {{ח:סעיף|415|שמירת דינים}} {{ח:ת}} חובות שהוטלו על אדם לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 2|הפרקים השני עד השביעי בחלק זה}}, באות להוסיף ולא לגרוע מכל חובה החלה עליו על פי כל דין. {{ח:קטע2|חלק ה פרק 4|פרק רביעי: חובות הנהג ועובדי השירות}} {{ח:סעיף|416|התנהגות}} {{ח:תת|(א)}} הנהג והכרטיסן ויתר עובדי השירות יתנהגו כלפי הנוסעים באדיבות ובנימוס. {{ח:תת|(ב)}} הנהג והכרטיסן יפעלו באופן שיש בו כדי להבטיח כי הנוסעים יגיעו למטרתם בנוחות, במהירות ובבטיחות. {{ח:סעיף|417|לבוש וחיצוניות}} {{ח:תת|(א)}} הנהג, הכרטיסן והמבקר לא ישמשו בתפקידם באוטובוס אלא בתלבושת או בסימון שהורתה הרשות לגבי אותו שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 411|בתקנה 411}}. {{ח:תת|(ב)}} הופעתם של הנהג, הכרטיסן והמבקר תהיה נקיה ומסודרת. {{ח:סעיף|418|שיחה בזמן הנהיגה}} {{ח:ת}} נהג לא ישוחח בזמן הנהיגה עם אדם אחר, לרבות עם הכרטיסן, אלא אם היה הדבר דרוש באותה שעה לביצוע תפקידו או בקשר לנסיעה, ובלבד שבשעת השיחה לא יפנה את ראשו אל בן־שיחתו. {{ח:סעיף|419|תשובה נאותה}} {{ח:ת}} נהג וכרטיסן הנשאלים בקשר לנסיעה או לסדרי השירות בקו ישיבו תשובה נאותה. {{ח:סעיף|420|מכירת כרטיסים}} {{ח:ת}} לא יעסוק נהג במכירת כרטיסים או במתן עודף בזמן שהאוטובוס נע. {{ח:סעיף|421||תיקון: תשכ״ו־7, תשמ״ב־4, תשמ״ד־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|422|הפעלת מקלט רדיו וטלויזיה|תיקון: תשל״ז־6, תשמ״ו־4}} {{ח:תת|(א)}} הנהג והכרטיסן לא יפעילו מקלט רדיו, מקלט טלויזיה או מכשיר אחר המשמיע קולות או צלילים באוטובוס בקול רם, הן בנסיעות עירוניות והן בבין־עירוניות, ועליהם להפסיק את פעולת הרמקולים המיועדים לנוסעים, וכן להנמיך קול הרמקול שלידם, לפי דרישת אחד הנוסעים. {{ח:תת|(ב)}} לא יכוון הנהג את מקלט הרדיו או מכשיר כאמור בתקנת משנה (א) תוך כדי נהיגה. {{ח:סעיף|423|זיהוי נהג וכרטיסן|תיקון: תשל״ג, תש״ם־7}} {{ח:ת}} נהג, כרטיסן או כל עובד שירות אחר, יציגו בפני נוסע, לפי דרישתו, את תו הזיהוי שסופק להם על ידי בעל הרשיון, או תעודת זהות או תעודה מזהה אחרת הנושאת את תמונתו. {{ח:סעיף|424|שעות העבודה של נהג}} {{ח:ת}} נהג לא יעבוד בנהיגה אלא במספר השעות ובהפסקות שנקבעו בדין. {{ח:סעיף|425|חובות הנהג לפני שהתחיל בעבודת הנהיגה|תיקון: תשל״ח־4, תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג נהג באוטובוס אלא לאחר שנוכח תחילה, על ידי הפעלה או בדרך שאלה מנהג אחר שמרשותו קיבל את האוטובוס, בתקינותם של – {{ח:תתת|(1)}} פעולת ההגה והבלמים; {{ח:תתת|(2)}} פעולת מד־לחץ האויר של הבלמים; {{ח:תתת|(3)}} מערכת החשמל והאורות – אם הוא עומד לנהוג בזמן התאורה; {{ח:תתת|(4)}} פעולת הפתיחה והסגירה של הדלתות והחלון שלשעת סכנה; {{ח:תתת|(5)}} פעולת הצופר; {{ח:תתת|(6)}} פעולת מגבי השמשות. {{ח:תת|(ב)}} לא יתחיל נהג בתפקידו בקו השירות שלו, ונהג או כרטיסן לא יכניסו נוסעים לאוטובוס, אלא אם: {{ח:תתת|(1)}} הציבו את מספר הקו בחזית האוטובוס, ליד דלת הכניסה ומאחוריו, ובזמן התאורה – אף האירו אותו; {{ח:תתת|(2)}} הציבו את השלט המודיע על מהלך הקו ותחנת ייעודו של האוטובוס; {{ח:תתת|(3)}} בדקו את תקינות פעולת הפעמון למתן אות עצירה בתחנות; {{ח:תתת|(4)}} נוכחו לדעת כי נמצא באוטובוס ציוד מלא של עזרה ראשונה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 408|בתקנה 408}} וכן שני מטפים ושני פטישים לניפוץ חלון בשעת סכנה; {{ח:תתת|(5)}} דאגו לכך כי יימצאו ברשותם באוטובוס למכירה כרטיסים הדרושים לקו השירות, בהתאם לתנאי רשיון הקו. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו ”התחלת תפקיד“ – לרבות הבאת אוטובוס מהמוסך או מהחניון שלו, אל תחנת המוצא של קו השירות או הנסיעה. {{ח:סעיף|425א|סדרי בטחון ובדיקות|תיקון: תש״ם־7, תשמ״ט־6, תשנ״א־11}} {{ח:תת|(א)}} לא יתחיל נהג אוטובוס בתפקידו בקו השירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 425|בתקנה 425(ג)}}, לא יכניס נוהג או כרטיסן נוסעים לאוטובוס ולא יתחיל בנסיעה, אלא אם בדק לפני התחלת הנסיעה מתחנת המוצא של הקו אם נמצאים בתוך האוטובוס או צמודים או קשורים אליו או מחוצה לו חמרי חבלה או חפצים חשודים כחמרי חבלה או כיוצא באלה (להלן – חפצים חשודים). {{ח:תת|(א1)}} בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה בידי נוהג האוטובוס גם בתחנה הסופית של קו השירות או בסיום הנסיעה בקו, לאחר שהנוסע האחרון ירד מהאוטובוס. {{ח:תת|(ב)}} הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א) והפניה של נוהג אוטובוס או כרטיסן לפי תקנת משנה (ד) תיעשה לפי הוראות שנמסרו מעת לעת לבעל רשיון הקו על ידי ראש מדור אבטחה במשטרת ישראל והמפרטות את האזור שבו תיעשה הבדיקה, שיטת הבדיקה ומועדיה. {{ח:תת|(ג)}} נמסרו לבעל הרשיון הוראות לפי תקנת משנה (ב), יביא בעל הרשיון ואם הוא תאגיד – מנהלו של התאגיד, את ההוראות לידיעת כל חבר, שכיר, נוהג או עובד שירות אחר שלו, ויוודא באורח סביר כי אדם כאמור יפעל על פיהן. {{ח:תת|(ד)}} בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), בנסיעה עירונית באוטובוס יפנה נוהג האוטובוס או כרטיסן בתחילת הנסיעה בתחנת המוצא של הקו כפי שייקבע בהוראות לפי תקנת משנה (ב), את שימת לב הנוסעים לצורך בבדיקה אם חפצים חשודים נמצאים בתוך האוטובוס; הפנייה לפי תקנת משנה זו יכול שתיעשה במיתקן או במכשיר או על ידי הכרזת הנוהג או הכרטיסן ברמקול אם הותקן באוטובוס. {{ח:תת|(ה)}} מצא נוהג אוטובוס או כרטיסן חפצים חשודים או הופנתה תשומת לבו לכך על ידי אדם, לא יתחיל הנוהג בנסיעתו או יפסיק את נסיעתו ולא ימשיך בה, לפי הענין, יוריד מן האוטובוס את כל הנוסעים וירחיקם ממנו ויודיע מיד על כך בכל דרך אפשרית לשוטר או למוקד המשטרה שבאותה עיר ובאין מוקד משטרה – לתחנת המשטרה הקרובה. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 463|בתקנה 463}} לא ירשו נוהג האוטובוס או כרטיסן להכניס לאוטובוס מטען יד או מטען אחר שאינם בלווית נוסע הנוסע באותה נסיעה או המובלים על פי הסדרים של משלוח מטענים באמצעות בעל הרשיון. {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ח)}} הוראות תקנה זו יחולו גם על בעל רשיון מהמפורטים {{ח:פנימי|סעיף 386|בתקנה 386}}. {{ח:תת|(ט)}} חובה שהוטלה על נוהג או כרטיסן לפי תקנה זו, מילויה על ידי אחד מהם או ביצועה לפי הוראות כאמור בתקנת משנה (ב) פוטרת את חברו והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת. {{ח:סעיף|426|הכרת הסביבה}} {{ח:ת}} הנהג והכרטיסן לא ישמשו באוטובוס בקו שירות, אלא כשהם מכירים את הסביבה של הקו שבו הם עובדים אותה שעה, או אם ברשותם מדריך מתאים. {{ח:סעיף|427|הכרזת שמות התחנות}} {{ח:ת}} הנהג או הכרטיסן יכריזו את שמה של כל תחנה שבמהלך הקו בהתקרב האוטובוס אליה, אלא אם מצויים באוטובוס לוחות מהלך הקו על תחנותיו, בצורה ובמקומות שהורתה הרשות. {{ח:סעיף|428|עצירת אוטובוס בתחנות|תיקון: תשכ״ו־7, תשמ״ב־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יעצור נהג אוטובוס אלא בתחנות שצויינו ברשיון קו השירות. אולם מותר לנהג אוטובוס לעצור במקום שבו עצירת רכב מותרת, כדי לאפשר למבקר כרטיסים לעלות או לרדת מהאוטובוס, גם מחוץ לתחנות שצויינו ברשיון קו השירות. {{ח:תת|(ב)}} נתן נוסע אות עצירה, או ביקש מהנהג או מכרטיסן לעצור בתחנה של הקו, חייב הנהג לעצור בתחנה על מנת להוריד את הנוסע. {{ח:תת|(ג)}} בתחנות שלא צויינו כתחנות מיוחדות, יעצור נהג אוטובוס אם אדם ממתין בתחנה, זולת אם אין באוטובוס מקום פנוי. {{ח:תת|(ד)}} נהג אוטובוס לא יעמיד את האוטובוס בתחנה יותר מהזמן הדרוש להורדת הנוסעים באותה תחנה ולהעלאת הנוסעים שבתחנה, אלא אם הותר הדבר ברשיון הקו. {{ח:סעיף|429|עצירה בתחנה ויציאה ממנה|תיקון: תשס״ז־11}} {{ח:ת}} נהג אוטובוס – {{ח:תת|(1)}} לא יניע את רכבו אלא לאחר שהפעיל את מחוון הכיוון השמאלי ולאחר שנוכח כי יכול הוא להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון או הפרעה לתנועה; {{ח:תת|(2)}} יפסיק את פעולתו של כל מחוון כיוון לאחר שהאוטובוס נעצר בתחנה עד אשר השלימו הנוסעים את הירידה והעליה מהאוטובוס. {{ח:סעיף|430|תנאים להסעת נוסעים מתחנות האוטובוסים}} {{ח:ת}} נהג או כרטיסן חייבים לאפשר לכל נוסע להיכנס לאוטובוס, לפי האמור להלן, זולת אם אין באוטובוס מקום פנוי או אם נשמר מקום לנוסעים בתחנות אחרות: {{ח:תת|(1)}} באוטובוס שסומן ”ישיר“ – מתחנת המוצא או מתחנות הביניים שנקבעו לו, עד תחנת הייעוד; {{ח:תת|(2)}} באוטובוס שסומן ”מהיר“ או ”אקספרס“ – מתחנת המוצא ומתחנות הביניים שנקבעו לו, אל תחנת הייעוד ואל תחנות הביניים שצויינו ברשיון הקו; {{ח:תת|(3)}} באוטובוס שסומן ”מאסף מוגבל“ – לפי האמור בפסקאות (2) ו־(4) כפי שנקבע ברשיון הקו, לגבי כל חלק של הקו; {{ח:תת|(4)}} באוטובוס שסומן ”מאסף“ – מכל תחנה ואל כל תחנה של קו השירות שלו, שסומן בה כי הוא עוצר בתחנה. {{ח:סעיף|431|מספר הנוסעים}} {{ח:ת}} לא יסיעו נהג או כרטיסן נוסעים יותר מהמספר שנקבע ברשיון הרכב, אם נקבע. {{ח:סעיף|432|פינוי מקומות לנכים}} {{ח:ת}} עלה נכה לאוטובוס, יבקשו הנהג או הכרטיסן, לפי פניית הנכה, פינוי אחד משני המקומות הסמוכים לכניסת האוטובוס, שסומנו לצורך זה. הוראות תקנה זו לא יחולו על אוטובוס שבו המקומות מסומנים לפי הזמנה מראש. {{ח:סעיף|432א|מקומות לאנשי בטחון|תיקון: תשמ״ט־8}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון קו יקצה ויסמן באוטובוס הנוסע בנסיעה בין־עירונית, לאנשי בטחון, שני מושבים קדמיים משני צדי המעבר. {{ח:תת|(ב)}} עלה איש בטחון לאוטובוס הנוסע בנסיעה בין־עירונית, יבקש הנהג פינוי אחד משני המושבים שהוקצו ושסומנו לצורך זה. {{ח:סעיף|433|שכר נסיעה}} {{ח:ת}} הנהג, הכרטיסן, הקופאי וכל עובד השירות, לא ידרשו ולא יגבו מנוסע אלא שכר נסיעה שנקבע לאותה נסיעה. {{ח:סעיף|434|חובה כללית להסיע|תיקון: תשל״ג־2, תשל״ו־3, תש״ם־3, תשמ״א־6, תשמ״ד־4, תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} נהג וכרטיסן חייבים להסיע כל נוסע המוכן לשלם את שכר הנסיעה, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|חלק ה|בחלק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} הנהג והכרטיסן חייבים להסיע נוסע שהציע שכר הנסיעה בשטר שערכו לא יעלה על מכפלת תעריף הנסיעה בעשר. {{ח:סעיף|435|מתן אות הנסיעה}} {{ח:ת}} הכרטיסן יתן את אות הנסיעה לנהג, לאחר שנקט אמצעי הזהירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 436|בתקנה 436}}, לרבות סגירת הדלתות שבהשגחתו, ולא יעכב את מתן האות ללא טעם סביר. {{ח:סעיף|436|הבטחת בטחון הנוסעים}} {{ח:ת}} לפני הסעת האוטובוס ינקטו הנהג והכרטיסן אמצעי הזהירות הסבירים להבטחת בטחונו של נוסע בכניסתו לאוטובוס או ביציאתו ממנו. {{ח:סעיף|437|איסור כניסה ויציאה בנסיעה}} {{ח:ת}} הנהג והכרטיסן לא ירשו לנוסע לצאת מן האוטובוס או להיכנס אליו – {{ח:תת|(1)}} בשעה שהאוטובוס נע אלא אם לא היתה להם אפשרות למנעו; {{ח:תת|(2)}} בשעה שהאוטובוס עומד שלא בתחנתו – אלא אם היה הכרח בכך והדבר ניתן להיעשות ללא סיכון. {{ח:סעיף|438|הנעת האוטובוס|תיקון: תשמ״ט־8, תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} לא יניע הנהג את האוטובוס, אלא לאחר – {{ח:תת|(1)}} סגירת הדלתות שסגירתן מוטלת עליו; {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(3)}} קבלת האות לכך מאת הכרטיסן – אם יש כרטיסן. {{ח:סעיף|439|פתיחת הדלתות וסגירתן בבטיחות}} {{ח:תת|(א)}} לא יפתחו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס בזמן הנסיעה. {{ח:תת|(ב)}} לא יפתחו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס כשהוא נעצר בתחנה, אלא אם נוכחו כי פתיחת הדלתות לא תפגע בנוסעים, או לאחר שהזהירו שהם עומדים לפתוח את הדלתות. {{ח:תת|(ג)}} לא יסגרו הנהג והכרטיסן את הדלתות שנפתחו לצורך יציאת הנוסעים מן האוטובוס, אלא לאחר שהנוסעים סיימו לצאת מן האוטובוס ובאופן שסגירת הדלתות לא תפגע בנוסעים. {{ח:תת|(ד)}} לא יסגרו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס שנפתחו לצורך כניסת הנוסעים, אלא אם סיימו הנוסעים להיכנס לתוך האוטובוס, או אם הכריזו שאין לעלות לאוטובוס והזהירו שהם עומדים לסגור את הדלתות. {{ח:סעיף|440|הארת האוטובוס}} {{ח:ת}} הנהג או הכרטיסן יאירו את תוכו של האוטובוס בזמן התאורה. {{ח:סעיף|441|נקיון האוטובוס על ידי נהג}} {{ח:תת|(א)}} נהג הנוסע בקו שצויין ברשיון כבין־עירוני יבטיח נקיון סביר של פנים האוטובוס, ונקיון מלא של המושבים ושל השמשות הקדמית והאחורית לפני שהתחיל בנסיעה מתחנת המוצא או מהתחנה הסופית של הקו. {{ח:תת|(ב)}} הנהג או הכרטיסן יבטיחו בקו שצויין ברשיון כעירוני את נקיון האוטובוס לפני שהתחילו בעבודתם בקו. {{ח:תת|(ג)}} נהג וכרטיסן ידאגו לנקיון סביר באוטובוס בכל שעות השירות בקו. {{ח:סעיף|442|עבירות נוסעים באוטובוס}} {{ח:תת|(א)}} היה יסוד להאמין כי נוסע עבר על תקנות אלה, רשאים הנהג, הכרטיסן או המבקר לדרוש ממנו לזהות עצמו ולמסור את כתובתו על ידי תעודה מתאימה, ובאין לו תעודה – על ידי אישור של נוסע אחר שזיהה עצמו על ידי תעודה. לא הזדהה הנוסע כאמור, רשאי הנהג להסיע מיד את האוטובוס לתחנת המשטרה הקרובה. {{ח:תת|(ב)}} נהג, כרטיסן או מבקר רשאים להוציא מן האוטובוס נוסע שעבר על תקנות {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}, לרבות על ההוראות שניתנו על־פיהן. {{ח:תת|(ג)}} היה לנהג או לכרטיסן יסוד להאמין כי נעברה באוטובוס עבירה נגד גופו או רכושו של אדם, יסיע הנהג את האוטובוס לתחנת המשטרה הקרובה – אם נתבקש לעשות זאת. {{ח:תת|(ד)}} היה שוטר באוטובוס במקרים המפורטים בתקנות משנה (א) עד (ג) או שנראה במקום סמוך לו, יפנו אליו ויפעלו לפי הוראותיו. {{ח:סעיף|443|יציאת הנהג מן האוטובוס}} {{ח:ת}} לא יעזוב נהג את האוטובוס בהגיעו לתחנת היעוד אלא לאחר שכל הנוסעים יצאו מן האוטובוס. {{ח:סעיף|444|חפצים שנשכחו באוטובוס}} {{ח:ת}} מצאו הנהג או הכרטיסן באוטובוס חפצים או נמסרו להם חפצים שנשכחו באוטובוס יעבירום להנהלת השירות בהזדמנות הראשונה, על מנת שתעבירם לתחנת המשטרה, לפי ההסדר שנקבע. {{ח:סעיף|445|תחולה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 4|פרק זה}} יחולו על נהג אוטובוס, כרטיסן ועובדי השירות, לפי הענין, כשהם משמשים בתפקידם בקו שירות, אולם ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 416|שבתקנות 416 עד 419}}, {{ח:פנימי|סעיף 424|424}}, {{ח:פנימי|סעיף 425|425(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 431|431}}, {{ח:פנימי|סעיף 433|433}}, {{ח:פנימי|סעיף 437|437 עד 440}} יחולו גם בנסיעות לפי רשיון סיור, רשיון מיוחד ורשיון פרטי, וההוראות {{ח:פנימי|סעיף 418|שבתקנות 418}}, {{ח:פנימי|סעיף 431|431}}, {{ח:פנימי|סעיף 437|437}}, {{ח:פנימי|סעיף 438|438}}, {{ח:פנימי|סעיף 439|439}} יחולו גם בנסיעות באוטובוס פרטי. {{ח:סעיף|446|הטלת אחריות}} {{ח:ת}} חובה שהוטלה על נהג או על כרטיסן {{ח:פנימי|חלק ה פרק 4|בפרק זה}}, מילויה על־ידי אחד מהם פוטר את חברו, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת. {{ח:קטע2|חלק ה פרק 5|פרק חמישי: התנהגות הנוסע וחובותיו}} {{ח:סעיף|447|ציות לעובדי השירות}} {{ח:ת}} הנוסע יציית להוראות בעל הרשיון שאושרו על ידי הרשות ולהוראות עובדי השירות הדרושות לסדר ולבטיחות בנסיעה ובאוטובוס. {{ח:סעיף|448|כניסה לאוטובוס ויציאה ממנו|תיקון: תשכ״א}} {{ח:תת|(א)}} לא ייכנס אדם לאוטובוס ולא יצא ממנו אלא בדלתות המיועדות לכניסה או ליציאה, לפי הענין, פרט אם הרשה הנהג או הכרטיסן כניסה או יציאה שלא כאמור. {{ח:תת|(ב)}} לא ייכנס נוסע לאוטובוס אלא לפי תורו. {{ח:תת|(ג)}} לא ייכנס נוסע לאוטובוס, ולא ינסה להיכנס בו, לאחר שהנהג או הכרטיסן הכריזו כי לא יעלו לאוטובוס נוסעים נוספים באותה תחנה, או כי הם עומדים לסגור את הדלתות. {{ח:תת|(ד)}} לא יפריע נוסע ללא צורך, לנוסעים הרוצים להיכנס לאוטובוס או לצאת ממנו. {{ח:תת|(ה)}} לא ייכנס אדם לאוטובוס ולא יצא ממנו ולא יפתח את דלתותיו בשעה שהאוטובוס נע. {{ח:תת|(ו)}} לא ייכנס אדם לאוטובוס ולא יצא ממנו בשעה שהאוטובוס עומד שלא בתחנתו אלא אם הורשה על ידי הנהג או הכרטיסן. {{ח:סעיף|449|כרטיס נסיעה}} {{ח:תת|(א)}} נוסע הנכנס לאוטובוס יגיש לנהג או לכרטיסן או לעובד שירות אחר הממונה על כך, כרטיס בר־תוקף לנסיעתו, או ירכוש ממנו כרטיס, הכל לפי ההסדר באותה תחנה; ואם היה אתו מטען שיש לשלם בעדו לפי התעריף המאושר יציג או ירכוש כרטיס למטען כאמור. {{ח:תת|(ב)}} לא ישנה ולא ישחית נוסע כרטיס מתוך כוונה להונות. {{ח:סעיף|450|קנסות על אי הצגת כרטיס|תיקון: תש״ם־3}} {{ח:ת}} נוסע שלא הגיש לפי דרישת עובד השירות הממונה על כך את כרטיס הנסיעה אשר נראה מתוכו כי שימש לאותה נסיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 449|בתקנה 449}} ישלם לידי הנהג, הכרטיסן או המבקר את שכר הנסיעה וכן תשלום נוסף בשיעורים אלה: {{ח:תת|(1)}} בנסיעות עירוניות – כפל השכר בעד הנסיעה מהתחנה בה עלה הנוסע עד תחנת הייעוד שלו; {{ח:תת|(2)}} בנסיעה בינעירונית – מחצית השכר בעד הנסיעה מהתחנה שבה עלה הנוסע עד לתחנת הייעוד שלו. {{ח:סעיף|451|מקומות ישיבה|תיקון: תשמ״ט־8}} {{ח:תת|(א)}} סומנו מקומות ישיבה באוטובוס, לא ישב נוסע אלא במקום שסומן בכרטיסו. {{ח:תת|(ב)}} סומנו מקומות ישיבה באוטובוס בשביל נכים, יפנה נוסע היושב במקום כאמור, לפי בקשת נכה או הנהג או הכרטיסן, את המקום התפוס על ידו לנכה. הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על אוטובוס שבו המקומות מסומנים לפי הזמנה מראש. {{ח:תת|(ג)}} נוסע באוטובוס בנסיעה בין עירונית היושב במושב קדמי שליד המעבר, יפנה מקומו לאיש בטחון. {{ח:תת|(ד)}} לא יתפוס נוסע מקום ישיבה נוסף באוטובוס כדי לשים עליו חפצים או מטען בזמן הנסיעה, אלא אם יש מקומות ישיבה לכל הנוסעים. {{ח:סעיף|452|שיחה עם הנהג והפרעה לו|תיקון: תשכ״ו־7}} {{ח:תת|(א)}} לא ישוחח אדם עם נהג האוטובוס בזמן הנסיעה, אלא לשם בירור שאלות הקשורות בנסיעה שהיה הכרח בהן אותה שעה. {{ח:תת|(ב)}} הנוסע בעמידה לא יפריע לנהג לראות את הדרך לפניו ולצדדיו. {{ח:תת|(ג)}} לא יפריע נוסע לכל אדם המורשה לכך מלמלא את תפקידיו באוטובוס. {{ח:סעיף|453|הוצאת ראש ויד|תיקון: תשכ״ו־7}} {{ח:ת}} לא יוציא אדם כל חלק של גופו מבעד לחלון האוטובוס בזמן הנסיעה. {{ח:סעיף|454|פגיעה באוטובוס}} {{ח:ת}} לא יעשה נוסע דבר שיש בו כדי להפריע או לפגוע בפעולת האוטובוס, ולא יסיר, לא יעתיק ממקומו, לא ישחית ולא ישנה במזיד כל לוחית־מספר, לוח, מודעה, הודעה, שלט וכדומה הנוגעים לסדרי השירות וכל חלק או אביזר של האוטובוס. {{ח:סעיף|455|התנהגות הנוסע כלפי הנוסעים האחרים}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעל נוסע בצורה העשויה לגרום נזק או אי־נוחות בלתי־סבירה לכל נוסע אחר. {{ח:תת|(ב)}} לא יעורר נוסע רעש, בכלי, במכשיר או בדרך אחרת, לבדו או עם נוסעים אחרים, אם הדבר הוא למורת רוחם של נוסעים אחרים. {{ח:סעיף|456|יריקה והשלכת פסולת|תיקון: תשכ״ו־7}} {{ח:תת|(א)}} לא יירק אדם באוטובוס. {{ח:תת|(ב)}} לא ילכלך אדם את האוטובוס ולא ישליך בו פסולת, אלא למקום שהותקן לצורך זה באוטובוס, אם הותקן. {{ח:סעיף|457||תיקון: תשכ״א־2, תשכ״ו־7, תשמ״ב־4, תשמ״ד־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|458|השלכת חפצים מהאוטובוס|תיקון: תשכ״ו־7}} {{ח:ת}} לא יזרוק אדם אל מחוץ לאוטובוס כל חפץ אם הדבר עלול לגרום רוגז, נזק או סכנה לאדם או לרכוש. {{ח:סעיף|459|הגבלות בכניסה לאוטובוס|תיקון: תשנ״ב־3}} {{ח:ת}} לא ייכנס לאוטובוס אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 461|בתקנה 461}}, לא יכניס לאוטובוס ולא ישים בו חפץ, מטען או דבר כלשהו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 462|בתקנות 462 עד 466}}. {{ח:סעיף|460|זיהוי נוסע שעבר עבירה|תיקון: תשמ״ג}} {{ח:ת}} נוסע באוטובוס שיש לנהג, לכרטיסן או למבקר יסוד לחשוד בו, כי עבר על תקנות אלה, חייב, לפי דרישה, לזהות את עצמו ולמסור את כתבתו לנהג, לכרטיסן או לשוטר, על ידי תעודה מתאימה או על ידי אישור מאת אחד הנוסעים שזיהה עצמו על ידי תעודה. {{ח:קטע2|חלק ה פרק 6|פרק ששי: הגבלות על הסעת נוסעים ועל הובלת מטען באוטובוס}} {{ח:סעיף|461|אנשים שאין להסיעם|תיקון: תשמ״ב־4, תשמ״ט־6, תשנ״ו־7, תשס״א־5}} {{ח:ת}} לא ירשו הנהג והכרטיסן להיכנס לאוטובוס לכל אדם – {{ח:תת|(1)}} שלבושו עשוי לזהם או להשחית את בגדי הנוסעים האחרים או את ריפודי האוטובוס, ובפרט כשבגדיו מלוכלכים בצבעים, בשמנים או בפיח; {{ח:תת|(2)}} שאין לבוש לגופו; {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(4)}} שהוא במצב של שכרות; {{ח:תת|(5)}} שהוא מעשן סיגריה, סיגר או מקטרת דלוקים; {{ח:תת|(6)}} שהוא נועל לרגליו מיתקן המשמש להחלקה או לגלישה. {{ח:סעיף|462|בעלי־<wbr>חיים|תיקון: תשכ״א, תשל״ז־6}} {{ח:תת|(א)}} לא יסיע נהג באוטובוס, ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס אליו בעלי חיים, אלא אם גדלם מאפשר להניחם על ברכי הנוסע או להחזיקם בידיו; ובלבד שכלבים המוסעים כאמור ישאו זמם על פיהם ויהיו קשורים ברצועה, ובעלי חיים אחרים יהיו מצויים בתוך תיבה או סל באופן המונע אפשרות של פגיעה או הטרדה לנוסעים. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על הסעת כלב של עיוור המלווה את העיוור, אם הכלב קשור ברצועה. {{ח:סעיף|463|הובלת מטען וכדומה באוטובוס}} {{ח:ת}} לא יסיע נהג באוטובוס, ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס אליו, אלא לפי היתר מאת הרשות – {{ח:תת|(1)}} דברים או מטען בגודל או בצורה או מסוג שיש בהם כדי לגרום הפרעה או נזק לנוסעים; {{ח:תת|(2)}} דבר העלול ללכלך או לפגוע באדם או בלבושו או המפיץ ריחות רעים; {{ח:תת|(3)}} גופת אדם או גופת בהמה או חיה. {{ח:סעיף|464|מקום של מזוודות}} {{ח:תת|(א)}} לא ירשו הנהג והכרטיסן להעמיד באוטובוס מזוודה או מטען אחר אלא במקום ובצורה שלא יפריעו לנוסעים, לנהג ולכרטיסן, וביחוד לנוסעים בכניסה לאוטובוס וביציאה ממנו. {{ח:תת|(ב)}} מזוודות ומטענים אחרים יושמו במידת האפשר בסורג המיועד למטען, או במשטחים שבאוטובוס, שאינם מעבר, או על גג האוטובוס, אם הותקן לשם כך. {{ח:תת|(ג)}} הנהג והכרטיסן רשאים לסרב להכניס עגלת ילדים לאוטובוס בגלל צפיפות הנוסעים בו, או משום שאין בו רחבה מתאימה. {{ח:סעיף|465|כסאות נוספים}} {{ח:ת}} לא יסיע נהג ביודעין באוטובוס ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס לאוטובוס כסאות נוסף למושבים הקבועים. {{ח:סעיף|466|נשק טעון וחמרי נפץ|תיקון: תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} לא יסיע נהג ביודעין באוטובוס אדם הנושא נשק טעון, אלא אם אותו אדם נמצא בתפקיד רשמי המחייב נשיאת נשק טעון, ולא ירשו הנהג והכרטיסן ביודעין לאדם כאמור להיכנס לאוטובוס. {{ח:תת|(ב)}} לא יוביל נהג ביודעין באוטובוס חמרי נפץ, דלק או חומר מתלקח אחר, ולא ירשו הנהג והכרטיסן ביודעין להכניס לאוטובוס דברים כאמור. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) רשאי הנהג, בנסיעה לפי רשיון סיור באוטובוס, להוביל לא יותר משני בלוני גז פחמי שמשקל כל אחד מהם לא יעלה על 12 ק״ג ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שאם הם מובלים על גג האוטובוס – יהיו קשורים היטב ומכוסים בכיסוי מאוורר; {{ח:תתת|(2)}} שאם הם מובלים בתא המטען – יונחו בתא מטען נפרד, מוגן ומאוורר. {{ח:קטע2|חלק ה פרק 7|פרק שביעי: הוראות מיוחדות בדבר מבנה האוטובוסים וציודם}} {{ח:סעיף|467|גובה־<wbr>פנים}} {{ח:תת|(א)}} גובה־פנים של האוטובוס, היינו הגובה מנקודה שברצפת המעבר עד לנקודה הנמוכה ביותר של התקרה מעליו, לרבות כל בליטה שבה, לא יפחת מ־180 ס״מ. {{ח:תת|(ב)}} באוטובוס שיש בו פחות מ־22 מקומות ישיבה רשאית רשות הרישוי להתיר גובה־פנים פחות מן האמור בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|468|מירווח תחתי}} {{ח:ת}} המירווח התחתי באוטובוס, היינו הגובה מן הקרקע עד לנקודה באוטובוס הקרובה ביותר לקרקע למעט המדרגות, יהיה 20 ס״מ לפחות. {{ח:סעיף|469|פתחים|תיקון: תשכ״ח}} {{ח:תת|(א)}} באוטובוס, בדפנו הימנית, יהיו לפחות שני פתחים לכניסה וליציאה, אחד בחלק הקדמי ואחד במרכז או בחלק האחורי. רחבו של כל פתח כשדלתותיו פתוחות, יהיה 60 ס״מ לפחות. {{ח:תת|(ב)}} באוטובוס שהותר להסיע בו בישיבה לא יותר מ־25 אנשים, רשאית רשות הרישוי להתיר שיהא בו פתח אחד בלבד. {{ח:תת|(ג)}} המדרגה התחתונה לכניסה לאוטובוס תהיה לפחות 20 ס״מ ולא יותר מ־30 ס״מ מעל פני הקרקע. {{ח:סעיף|470|מצב הפתחים הדלתות והמדרגות}} {{ח:ת}} הפתחים באוטובוס וכל חלק מהם וכן הדלתות והמדרגות, יותקנו ויהיו בכל עת במצב שיאפשרו כניסה ויציאה בקלות, ללא גרם נזק או פגיעה לנוסע. {{ח:סעיף|471|נורות אזהרה לדלתות}} {{ח:ת}} לפני מושב הנהג באוטובוס תותקן במקום הנראה לעיניו, נורית אשר תאיר באור אדום כל זמן שדלתות האוטובוס אינן סגורות. {{ח:סעיף|472|דלת לשעת סכנה}} {{ח:ת}} בחלק האחורי של האוטובוס או בדפנו השמאלית תהיה דלת יציאה לשעת סכנה, ולידה יותקן שלט המסביר את אופן פתיחתה. {{ח:סעיף|473|מוטות לאחיזה ליד הפתחים}} {{ח:ת}} ליד כל פתח לכניסה וליציאה יותקן מוט־אחיזה לסייע לנוסע בכניסתו וביציאתו, אשר לא יבלוט מעבר לקו ההיקף החיצוני של האוטובוס. {{ח:סעיף|474|דופן מיכל הדלק}} {{ח:ת}} כל דופן של מיכל הדלק באוטובוס יהיה מרוחק מכל פתח לא פחות מ־50 ס״מ לאורך האוטובוס. {{ח:סעיף|475|מגיני חלונות}} {{ח:תת|(א)}} בכל חלון של האוטובוס יותקנו מגיני־חלונות ממוטות של מתכת למניעת הוצאת יד וראש מבעד החלון. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו כששפת החלון היא בגובה של 60 ס״מ לפחות מעל פני המושב, או בחלון שהשמשה בו נפתחת בהורדה ושפת השמשה כשהיא מורדת לחלוטין נמצאת בגובה של 60 ס״מ לפחות מעל פני המושב. {{ח:תת|(ג)}} המוטות במגן חלונות יותקנו עד לגובה של 60 ס״מ מעל פני המושב, ובלבד שהריווח בין המוטות וכן הריווח בין המוט התחתון לבין שפת החלון או שפת השמשה המורדת – לא יעלה על 5 ס״מ. {{ח:סעיף|476|המושבים והמעבר ביניהם|תיקון: תשכ״ה־9, תשכ״ח, תשע״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} באוטובוס יהיו מושבים במספר המספיק כדי מקומות ישיבה לכל הנוסעים שמותר להסיע בו בישיבה, ובלבד שרחבו של כל מקום ישיבה יהיה לפחות 40 ס״מ ועמקו יהיה 35 ס״מ לפחות. {{ח:תת|(ב)}} הריווח בין מושב למושב שלפניו יהיה 65 ס״מ לפחות, כשהוא נמדד בין הצד הפנימי של גב המושב האחד לצד החיצוני של גב המושב השני, בגובה של 30 ס״מ מעל פני המושב. {{ח:תת|(ג)}} המושבים יהיו נוחים לגישה ולישיבה ובמצב שאין בו פגיעה או נזק לנוסע, או הפרעה ליוצא ולנכנס לאוטובוס. {{ח:תת|(ד)}} רוחב המעבר בין המושבים באוטובוס יהיה 35 ס״מ לפחות. {{ח:תת|(ה)}} באוטובוס שיש בו פחות מ־22 מקומות ישיבה, רשאית רשות הרישוי להתיר ריווח בין מושב למושב שהוא פחות מהאמור בתקנת משנה (ב) וכן להתיר רוחב מעבר בין המושבים שהוא פחות מהאמור בתקנת משנה (ד). {{ח:תת|(ו)}} באוטובוס שיש עליו רשיון סיור, לא יסיע ולא ירשה בעל הרשיון או הנהג להסיע אדם שאיננו מורה דרך או עובד אחר של בעל הרשיון, במושבים המיועדים למורה דרך או לכל עובד אחר של בעל הרשיון. {{ח:תת|(ז)}} באוטובוס שיש עליו רישיון סיור או שנרשם ברישיון הרכב כי הוא אוטובוס ציבורי או אוטובוס זעיר שהוא רכב ציבורי, להסעה מיוחדת, רשות הרישוי תהיה רשאית לאשר התקנת מושב המיועד למורה דרך או מלווה, שלא יימנה במספר הנוסעים הקבוע ברישיונו; בתקנת משנה זו, ”הסעה מיוחדת“ – הסעה שבה עומד אוטובוס ציבורי או אוטובוס זעיר שהוא רכב ציבורי לרשות מזמין תמורת תשלום סכום כולל בעד השימוש בו. {{ח:סעיף|477|מושב הנהג|תיקון: תשנ״ג־3}} {{ח:ת}} מושב הנהג באוטובוס הפועל לפי רשיון קו יהיה גדור כדי למנוע הפרעה לנהג, או הסתרת שדה ראייתו בשעת הנסיעה וכן מגע בין הנהג ובין הנוסעים היושבים במושב שמאחוריו ועמידת נוסעים במרחק של פחות מ־10 ס״מ ממושבו. {{ח:סעיף|478|מקלט טלויזיה ברכב|תיקון: תשמ״ד־4, תשמ״ו־4, תשמ״ט־6}} {{ח:תת|(א)}} ברכב בו מורכב מקלט טלויזיה, יותקן המכשיר כך – {{ח:תתת|(1)}} שהנוהג ברכב לא יוכל לראות את המרקע בשעת נסיעה; {{ח:תתת|(2)}} שלא יפריע לנוהג ברכב לראות את הנעשה מאחוריו; {{ח:תתת|(3)}} שלא יפריע את כניסת הנוסעים לרכב ואת היציאה ממנו; {{ח:תתת|(4)}} שהמרקע לא ייראה למי שנמצא מחוץ לרכב. {{ח:תת|(ב)}} האמור בתקנה זו לא יחול על טלויזיה במעגל סגור שלה מסך שעליו יכול הנוהג ברכב לראות רק את הנעשה בשטח שמאחורי הרכב. {{ח:סעיף|479|סורג חבילות}} {{ח:ת}} באוטובוס – פרט לאוטובוס המשמש בקו עירוני בלבד – יותקנו סורגי חבילות שהחלק הנמוך ביותר שלהם יהיה בגובה של 95 ס״מ לפחות מעל פני המושבים. {{ח:סעיף|480|מוטות לאחיזה בפנים האוטובוס}} {{ח:ת}} באוטובוס יותקנו מוטות אחיזה לנוסעים, באופן שנוסע בעמידה יוכל להיאחז בהם או ברצועות שעליהם בשעת הנסיעה. {{ח:סעיף|481|אות עצירה|תיקון: תשנ״ב־3}} {{ח:ת}} באוטובוס, למעט באוטובוס הפועל ברשיון סיור, רשיון פרטי ורשיון אוטובוס פרטי, יותקן פעמון, או מיתקן אחר מאושר על ידי רשות הרישוי, שכל נוסע יוכל להפעילם מכל מקום שבאוטובוס כאות עצירה לנהג. {{ח:סעיף|482|מראה קמורה}} {{ח:ת}} באוטובוס תותקן מראה קמורה, שבה יוכל הנהג לראות ממקום מושבו אם הנוסעים היוצאים בפתחים שאינם לידו יצאו מן האוטובוס. {{ח:סעיף|483|פנסים ונורות נוספים|תיקון: תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} באוטובוס יותקנו פנסים להארת פנים האוטובוס והמדרגות. {{ח:תת|(ב)}} הותקן באוטובוס פנס לנסיעה אחורנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 348|בתקנה 348}} תהיה מערכת ההפעלה שלו כזו שהוא יידלק לאחר שילוב ההילוך האחורי על ידי הנהג. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|483א|התקנת סלי אשפה באוטובוס|תיקון: תשל״ו, תשמ״ג}} {{ח:ת}} בכל אוטובוס יימצא, בכל עת שהאוטובוס משמש להסעת נוסעים, סל אשפה מסוג שאישרה רשות הרישוי ליד כל דלת. {{ח:סעיף|484|שמירת הוראות}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 7|פרק זה}} באות להוסיף ולא לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳}}. {{ח:קטע1|חלק ו|חלק ו׳: מוניות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:קטע2|חלק ו פרק 1|פרק ראשון: כללי|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:קטע3|חלק ו פרק 1 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:סעיף|485|הגדרות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־5, תשמ״ט־2, תשנ״ג־10, תשס״ו־4, תש״ף־4}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ו|בחלק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מונית“ – מי שהרשיון להפעלת מונית נרשם על שמו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – המפקח על התעבורה, לרבות מי שהמפקח על התעבורה אצל לו מסמכויותיו כרשות, כולן או מקצתן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקנה והרכבה של מונה“ – התקנה, הרכבה, ביצוע חיבורים, הפעלה תקינה והחתמה במגופה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זוטובוס“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונה“ – מיתקן לקביעת שכר הסעה במונית בהתאם למרחק, זמן הנסיעה וההמתנה המופעל באמצעות מפתח ואושר בידי הרשות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתח“ – אבזר שהותקן בו רכיב אלקטרוני המפעיל את המונה או פעולות מסוימות בו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוסע“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 384|בתקנה 384}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נסיעה מיוחדת“ – נסיעה במונית שעומדת כולה לרשות מזמין הנסיעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נסיעת סיור“ – נסיעה במונית שעומדת כולה לרשות מזמין הנסיעה לשם סיור, טיול או תיור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נסיעת שירות“ – נסיעה במונית בקו שירות שבעדה משלם כל נוסע בנפרד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו שירות“ – הקו למהלך המונית בנסיעת שירות שנקבע ברשיון השירות או בתקנות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – כל רשיון שניתן לפי {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}} ורשיון להפעלת מונית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון שירות“ – רשיון להפעלת קו שירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי אחזקה של מונה“ – כל שירות הנדרש לאבטחת פעולתו התקינה של מונה לרבות העברה ממונית למונית אחרת, בדיקת תקינות, תיקון, החלפת חלקים, שיפוץ, סיכה, כיוונון, עדכון, הרצה, חתימה במגופה, ניהול כרטסת רישום וכל שירות אחר הכרוך באלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר הסעה“ – שכר הסעה מרבי במוניות שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 12|סעיף 12(א)(1) לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה במוניות)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה במוניות)}}.}} {{ח:קטע3|חלק ו פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: הוראות כלליות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:סעיף|486|קביעת סוגי הרשיון וסמכויות הרשות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} הרשות רשאית לקבוע את סוג הרשיון שיינתן לפי {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}} וכן לשנותו, לסרב לתתו, לחדשו או לסרב לחדשו ורשאית היא להתנות בו תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, להגביל את תקופת תקפו, להתלותו או לבטלו. {{ח:סעיף|486א||תיקון: תש״ל־13, תשל״ב־4, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|487|קביעת מועד ומקום להגשת בקשות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} הרשות תקבע לבעל מונית את המועד והמקום להגשת בקשות – {{ח:תת|(1)}} למתן רשיון הסעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 490|בתקנה 490}}; {{ח:תת|(2)}} למתן רשיון שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 495|בתקנה 495}}. {{ח:סעיף|487א||תיקון: תשל״ז־6, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|488|החזרת רשיון שפקע תקפו|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} פקע רשיון או בוטל, חייב בעלו להחזירו לרשות תוך שבעה ימים מיום פקיעתו או ביטולו. {{ח:סעיף|489|סייג לרישום|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} לא תירשם מונית שהיתה רשומה בירושלים לפני כ״ח באייר התשכ״ז (7 ביוני 1967) כמונית ירדנית ולא נרשמה בישראל עד יום תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 2), התשל״ב–1972. {{ח:קטע2|חלק ו פרק 2|פרק שני: רישוי שירותי מוניות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:קטע3|חלק ו פרק 2 סימן א|סימן א׳: רשיון הסעה|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:סעיף|490|סוגי רשיונות הסעה ותקפם|תיקון: תשמ״ה־4, תשנ״א־11, תשנ״ג־10, תשנ״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} אלה סוגי רשיונות ההסעה: {{ח:תתת|(1)}} רשיון לנסיעה מיוחדת; {{ח:תתת|(2)}} רשיון לנסיעת שירות. {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן על מונית אלא רשיון לסוג אחד של הסעה כאמור בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} לא יינתן רשיון לנסיעה מיוחדת לגבי מונית מסוג זוטובוס שאינה מיועדת להסעת נכים. {{ח:תת|(ד)}} תוקף רשיון ההסעה יהיה לתקופה שתקבע הרשות. {{ח:סעיף|490א|אגרת רשיון הסעה|תיקון: תשמ״ה־4, תשנ״ג־10}} {{ח:ת}} האגרה בעד רשיון הסעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 490|בתקנה 490(א)}} תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ד|בחלק ד׳ בתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|491|בקשה לרשיון הסעה|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} בקשה למתן רשיון הסעה תוגש לרשות. {{ח:סעיף|492|רשיון לנסיעה מיוחדת|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־5, תשס״ה־10}} {{ח:ת}} מונית שניתן עליה רשיון לנסיעה מיוחדת, מותר להסיע בה – {{ח:תת|(1)}} נסיעה מיוחדת; {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(3)}} נסיעת סיור של תיירים בכל שטח המדינה, לפי אישור בכתב מאת משרד התיירות ובהתאם לתנאי האישור. {{ח:סעיף|493|רשיון לנסיעת שירות|תיקון: תשמ״ה־4, תשס״ה־10}} {{ח:ת}} מונית שניתן עליה רשיון לנסיעת שירות, מותר להסיע בה – {{ח:תת|(1)}} נסיעת שירות בקו השירות שנקבע ברשיון ההסעה; {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(3)}} נסיעה מיוחדת; {{ח:תת|(4)}} נסיעת סיור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 492|בתקנה 492(3)}}. {{ח:קטע3|חלק ו פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: רשיון לקו שירות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:סעיף|494||תיקון: תשמ״ה־4, תשס״ה־14, תשס״ה־15}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|495|בקשה לרישיון קו שירות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשמ״ט־2, תשנ״ד־6, תשס״ה־15}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד המבקש לקבל רישיון לקו שירות מאת המפקח על התעבורה יגיש לו בקשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 11 טופס 1|טופס 1 שבתוספת האחת עשרה}} (בתקנה זו – הבקשה). {{ח:תת|(ב)}} לבקשה יצורפו המסמכים האלה: {{ח:תתת|(1)}} תעודת ההתאגדות של המבקש ומסמכי ההתאגדות שלו המעידים על מטרות התאגיד ועל בעלי הענין, בעלי השליטה ונושאי המשרה בו; היה תאגיד בעל ענין או בעל שליטה בתאגיד המבקש, יומצאו המסמכים כאמור בפסקה זו גם לגביו וכן לגבי כל תאגיד שהוא בעל ענין או בעל שליטה בתאגיד המבקש; {{ח:תתת|(2)}} אישור עורך דין או רואה חשבון בדבר בעלי המניות בתאגיד, בעלי השליטה בו, מנהלי התאגיד ומורשי החתימה; {{ח:תתת|(3)}} פירוט המוניות שיעמדו לרשות המבקש לפי {{ח:פנימי|תוספת 11 טופס 2|טופס 2 שבתוספת האחת עשרה}}, שהיה להן רישיון תקף לנסיעת שירות לפני יום ה׳ בתמוז התשס״ה (12 ביולי 2005), שמספרן לא יפחת מהקבוע {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ח|בסעיף 14ח(ב)(2) או (ג) לפקודה}}, לפי הענין, ומסמכים המעידים על התקשרותו עמן; {{ח:תתת|(4)}} הסכמה של נושאי המשרה ובעלי שליטה בתאגיד לכך שהמפקח על התעבורה יקבל את פרטי המרשם הפלילי המתנהל לגביהם לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}; {{ח:תתת|(5)}} אישור הרשות המקומית בדבר הגשת בקשה לאישור תחנות מוצא ויעד ושני מקומות חניה בהם; {{ח:תתת|(6)}} אישור רשות מקומית לגבי מקום חניה של 20% ממספר המוניות שפורט לפי פסקה (3) בסמוך לתחנת המוצא, לתחנת היעד או לתחנות המוצא והיעד של קו השירות המבוקש או אישור על הגשת בקשה לרשות מקומית, הוכחת בעלות, הסכם שכירות, או הסכם אופציה לבעלות או שכירות לגבי מקום חניה כאמור; {{ח:תתת|(7)}} ערבות בנקאית עצמאית בסכום שלא יפחת מהקבוע {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ח|בסעיף 14ח(ב)(8) לפקודה}}, בנוסח שלפי {{ח:פנימי|תוספת 11 טופס 3|טופס 3 לתוספת האחת עשרה}}, שתהיה תקפה למשך שנה מיום הגשתה. {{ח:תת|(ג)}} התאגיד המבקש יצרף לבקשתו התחייבויות חתומות בידו בנוסח שלפי {{ח:פנימי|תוספת 11 טופס 4|טפסים 4}} {{ח:פנימי|תוספת 11 טופס 5|ו־5 שבתוספת האחת עשרה}}, לקיום תנאי רישיון קו השירות, ולסימון המוניות שיפעלו בקו בסימני היכר לפי תנאים שקבע המפקח על התעבורה ברישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14י|סעיף 14י(ב) לפקודה}}. {{ח:סעיף|495א|הגשת בקשות במקוון|תיקון: תשס״ה־15}} {{ח:ת}} בקשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 495|בתקנה 495}} יכול שיוגשו גם במקוון, באמצעות רשת האינטרנט או עמדות מחשב שיעמיד משרד התחבורה לצורך זה ובלבד שבכל מקרה שנדרשת בו חתימה, תהיה החתימה חתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}. {{ח:סעיף|495ב|רישיונות בלא הליך תחרותי|תיקון: תשס״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} רישיון לקו שירות למוניות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ח|בסעיף 14ח לפקודה}} יינתן – {{ח:תתת|(1)}} לכל מבקש שהגיש בקשה לגבי קו שסך כל המוניות המנויות בכל הבקשות לגביו אינו עולה על המספר המרבי של המוניות שנקבע לאותו קו ברשימת קווי שירות למוניות ומספר רישיונות (בתקנות אלה – רשימת קווי השירות); {{ח:תתת|(2)}} למבקש שהתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} היה בעל רישיון שירות לאותו קו שלגביו הגיש את בקשתו, לפני המועד הקובע כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ז|בסעיף 14ז לפקודה}} (להלן – רישיון קודם); {{ח:תתתת|(ב)}} מספר המוניות שפורט בבקשתו אינו עולה על מספר המוניות שהיו מנויות ברישיון הקודם ואינו נמוך מן המספר המזערי של המוניות שנקבע לאותו קו ברשימת קווי השירות; {{ח:תתתת|(ג)}} הוא לא הגיש בקשה לגבי קו שלא היה לו רישיון קודם לגביו (להלן – בקשה נוספת), או אם מספר המוניות שפורט בבקשתו לפי פסקת משנה (ב) נמוך ממספר המוניות שהיו מנויות ברישיון הקודם, הוא הגיש בקשה נוספת שבה פורטה רק יתרת המוניות שהיו מנויות ברישיון הקודם ושלא פורטו בבקשה לפי פסקאות משנה (א) ו־(ב). {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א)(2), ”מבקש“ – התאגיד שעל שמו ניתן הרישיון הקודם ולרבות מי שהוא בעל שליטה בתאגיד כאמור. {{ח:סעיף|495ג|החלת הליך תחרותי|תיקון: תשס״ו־3, תשס״ו־13}} {{ח:תת|(א)}} בקשות שלא התקיים בהן האמור {{ח:פנימי|סעיף 495ב|בתקנה 495ב(א)}}, יחול עליהן הליך תחרותי כאמור בתקנות אלה. {{ח:תת|(ב)}} המפקח על התעבורה יודיע עד יום י״ב בשבט התשס״ו (10 בפברואר 2006) על החלת הליך תחרותי לקו שירות למוניות לכל מי שהגיש בקשה לאותו קו; הודעה כאמור תישלח למבקשים בדואר רשום לפי הכתובת שצוינה בבקשה. {{ח:תת|(ג)}} בהודעה כאמור בתקנת משנה (ב) יפורטו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} המקום והמועד שבו ייערך ההליך התחרותי, שיהיה בין 14 ל־45 יום ממשלוח ההודעה; {{ח:תתת|(2)}} מספר הבקשות שהוגשו לגבי אותו קו ומספר המוניות שפורט בכל אחת מהן. {{ח:תת|(ד)}} הודעה על החלת הליך תחרותי ועל מועד קיומו, שבשל צו של בית משפט נבצר מן המפקח על התעבורה לשלוח או לקיים במועדים הקבועים בתקנות משנה (ב) או (ג)(1), לפי הענין, רשאי הוא לשלוח במועד מאוחר מן הקבוע, ובלבד שיהיה לא יאוחר מ־14 ימים מיום שבוטל צו בית המשפט. {{ח:סעיף|495ד|ההליך התחרותי|תיקון: תשס״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} ההליך התחרותי יתבצע במקוון באמצעות עמדות מחשב שיעמיד משרד התחבורה לצורך זה. {{ח:תת|(ב)}} ההליכים התחרותיים ייערכו בסדר שבו פורטו הקווים ברשימת קווי השירות. {{ח:תת|(ג)}} מבקש ישתתף בהליך התחרותי באמצעות מורשה חתימה שלו המצוין בבקשתו, אשר יזוהה באמצעות תעודת זהות וחתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}. {{ח:תת|(ד)}} ההליך התחרותי ייערך כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} כל משתתף בהליך יזין באמצעות עמדת המחשב הצעה לסכום שנתי שישלם לאוצר המדינה בעד כל מונית שתימנה ברישיון קו השירות למוניות שביקש; {{ח:תתת|(2)}} כל משתתף יראה במקוון את דירוג כל ההצעות שהוגשו; {{ח:תתת|(3)}} כל משתתף יהיה רשאי לשנות את הצעתו על ידי הזנת הצעה חדשה בדרך האמורה בפסקה (1), ובלבד שהשינוי יהיה בסכום שהוא בכפולות של מאה שקלים חדשים לכל מונית כאמור; {{ח:תתת|(4)}} ההליך התחרותי יסתיים בתום 3 דקות שבהן לא הוזנו הצעות או שינויים בהן; {{ח:תתת|(5)}} בתום ההליך התחרותי, ייקבע מי שהציע את התשלום הגבוה ביותר כזוכה בהליך התחרותי לגבי אותו קו; זכה מבקש שבבקשתו פורטו מוניות במספר קטן מן המספר המרבי שנקבע ברשימת קווי השירות, ייקבעו זוכים נוספים לפי סדר גובה ההצעות, עד שייקבעו זוכים שמספר המוניות שפירטו בהצעתם יגיע בסך הכל למספר המרבי האמור. {{ח:סעיף|495ה|מניעת ריכוזיות יתר|תיקון: תשס״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 495ד|בתקנה 495ד(ד)(5)}}, לא יינתנו יותר מ־350 רישיונות לנסיעת שירות לגוף אחד; לענין תקנה זו, ”גוף אחד“ – תאגיד שהגיש בקשות או שהוא בעל שליטה, בתאגידים שהגישו בקשות כאמור. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יינתנו רישיונות לנסיעת שירות לגוף אחד בתחומי המחוזות המפורטים להלן במספר העולה על המצוין לצדם: {{ח:תתת|(1)}} ירושלים והדרום – 100; {{ח:תתת|(2)}} תל אביב והמרכז – 220; {{ח:תתת|(3)}} חיפה והצפון – 200. {{ח:תת|(ג)}} זכה גוף אחד בהליכים תחרותיים לקבלת רישיונות לקווי שירות, שבבקשותיו פורטו מוניות במספר כולל העולה על המספרים המרביים לפי תקנת משנה (א) או (ב), תבוטל זכייתו ברישיונות שביקש החל מהבקשה האחרונה, או שיופחתו מוניות שפורטו בבקשות אלה, עד שמספר המוניות שיימנו בכל הרישיונות שבהם זכה בהליכים התחרותיים, יהיה שווה למספרים הקבועים בתקנת משנה (א) או (ב), לפי הענין; על מספר המוניות המופחת כאמור תחול הסיפה {{ח:פנימי|סעיף 495ד|לתקנה 495ד(ד)(5)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) יחול גם על בקשות להעברת רישיון לקו שירות למוניות ורישיון לנסיעת שירות. {{ח:סעיף|495ו|מתן רישיונות לאחר הליך תחרותי|תיקון: תשס״ו־3}} {{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 495ה|בתקנה 495ה(ג)}}, המפקח על התעבורה ייתן רישיון לקו שירות למוניות לקווים שהוחל עליהם הליך תחרותי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 495ג|בתקנה 495ג}}, למי שנקבע כזוכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 495ד|תקנה 495ד}}. {{ח:סעיף|495ז|ערבות לרישיון לנסיעת שירות|תיקון: תשס״ו־10}} {{ח:ת}} תאגיד שהמפקח על התעבורה הורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 495ב|תקנות 495ב}} {{ח:פנימי|סעיף 495ו|או 495ו}} כי יינתן לו רישיון לקו שירות למוניות, לא יקבל את הרישיון אלא אם כן הופקדה בידי המפקח על התעבורה ערבות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ח|סעיף 14ח(ב)(2)(ג) לפקודה}}, בנוסח שלפי {{ח:פנימי|תוספת 11 טופס 6|טופס 6 לתוספת האחת עשרה}}. {{ח:סעיף|496|תנאים ברשיון שירות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} הרשות רשאית לקבוע ברשיון שירות תנאים, ובין השאר בענינים אלה, כולם או מקצתם: {{ח:תת|(1)}} תחנות מוצא, ביניים ויעד; {{ח:תת|(2)}} לוח הזמנים הקובע את תחילת השירות בכל קו, את סיומו ואת תכיפות הנסיעות לפי עונות השנה, ימי השבוע ושעות היממה, פרסום הלוח והצגתו; {{ח:תת|(3)}} משרדים וסידורים לנוחיות הנוסעים ולצורך ביצועו הבטוח והיעיל של השירות בתחנות השירות; {{ח:תת|(4)}} סוגי המוניות שיופעלו ומספרן, סימני היכר שיהיו עליהן, אופן ציונם ומקומם, מספר הנוסעים שיוסעו בהן וכן כל אבזר בהן שדורשת הרשות; {{ח:תת|(5)}} סדרי הדפסת כרטיסים, כרטיסיות, כרטיסי הנחה ומנוי, ומכירתם; {{ח:תת|(6)}} השכר בעד הסעת נוסעים והובלת חפציהם ומטענם; {{ח:תת|(7)}} אחריות בעל הרשיון, נהג המונית וכן כל אדם אחר הפועל מטעם בעל הרשיון לגבי הנוסעים, חפציהם ומטענם. {{ח:סעיף|496א||תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע3|חלק ו פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: היתר להעברת רשיון|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:סעיף|497|היתר להעברת רשיון|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשמ״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יעביר בעל רשיון שירות את רשיונו לאחר בכל דרך מדרכי ההעברה ולא יעשה בו עסקה אחרת, אלא לפי היתר העברה בכתב מאת הרשות, ובהתאם לתנאיו. {{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון להפעלת מונית המבקש להעבירו, וכן המבקש היתר כשירות לקבלת רשיון להפעלת מונית מאחר, יגישו לרשות בקשה להעברת הרשיון בטופס שקבעה ושניתן להשיגו במשרדי הרשות. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע2|חלק ו פרק 3|פרק שלישי: חובות בעל רשיון ונהג מונית|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:סעיף|498|חובת רשיון הסעה|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} לא יסיע אדם נוסע במונית ולא יניח בעל מונית לאחר להסיע בה אלא לפי רשיון הסעה שניתן עליה ובהתאם לתנאיו. {{ח:סעיף|498א|הפעלת זוטובוס|תיקון: תשנ״ג־10}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם זוטובוס אלא אם כן בידו רשיון לנסיעת שירות. {{ח:סעיף|499|חובות בעל רשיון שירות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון שירות ידאג לפרסום נאות בציבור של לוח זמני נסיעה וכל שינוי בו שאישרה הרשות וכן שכר ההסעה בקו השירות שאושר. {{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון שירות יסמן את המוניות שיפעיל לפי סוג השירות והיעד או כל סימון אחר, הכל כפי שהורתה הרשות. {{ח:תת|(ג)}} בעל רשיון שירות יחזיק במשרדיו, במקום נראה לעין, לוח שכר ההסעה ולוח הזמנים בקו השירות שיפעיל. {{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל בעל רשיון שירות שירותי הובלה של חבילות ומכתבים ממשרדו באמצעות מוניות או רכב מסוג אחר, אלא אם כן קיבל אישור לכך מאת הרשויות המוסמכות במשרד התקשורת. {{ח:סעיף|500|התקנת לוחית זיהוי|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־4, תשנ״ג־5}} {{ח:תת|(א)}} בעל מונית חייב להתקין בתוך המונית – {{ח:תתת|(1)}} לוחית קבועה בתוך המונית בחלק העליון של העמוד שבין הדלתות בצד ימין, ובה יצויין מספר רשיון להפעלת המונית וכן שם בעל המונית באותיות עבריות ולטיניות; רקע הלוחית יהיה לבן וצבע האותיות והספרות יהיה שחור, גובה האותיות והספרות יהיה 10 מ״מ לפחות ורוחבן 3 מ״מ לפחות; {{ח:תתת|(2)}} מיתקן בחלק העליון של העמוד שבין הדלתות בצד שמאל, אליו יוכנס כרטיס ובו יצויין שמו של הנוהג במונית באותיות עבריות ולטיניות; רקע הכרטיס, צבע האותיות וגודל האותיות בו יהיו כאמור בפסקה (1). {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם מונית אלא אם כן הותקנו בה לוחיות וכרטיס כאמור בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|501|חובה להסיע|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־5, תשס״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} בעל מונית או מי שהמונית בשליטתו לא יעשה בה כל שימוש זולת מתן שירות לציבור ויסיע בה כל נוסע המוכן לשלם את שכר ההסעה. {{ח:תת|(ב)}} נהג המונית, בעל הרשיון וכל מי שפועל מטעמו, לא יסרב, בלי סיבה סבירה, לרבות חשש לביטחונו, להסיע נוסע ומטענו. {{ח:תת|(ג)}} לא יסיע נהג המונית בנסיעה מיוחדת נוסע נוסף על מזמין הנסיעה והנלווים אליו, זולת אם ביקש זאת המזמין. {{ח:סעיף|502|מספר הנוסעים בנסיעת שירות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} לא יסיע נהג המונית יותר ממספר הנוסעים שנקבע ברשיון הרכב, ואולם רשאי נהג המונית להסיע שני ילדים, שטרם מלאו להם חמש שנים, בנוסף על הנוסעים שמותר להסיע במונית לפי רשיונה, ובלבד שלא יסיע יותר מנוסע אחד במושב שליד הנהג. {{ח:סעיף|502א||תיקון: תש״ל־13, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|502ב||תיקון: תש״ל־13, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|503|הסעה בדרך הקצרה|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יסיע אדם נוסע במונית בנסיעה מיוחדת אלא בדרך הקצרה ביותר האפשרית בנסיבות אותה שעה ואותה נסיעה, ולא ישהה בדרך יותר מהזמן הדרוש באותן נסיבות כדי להגיע למחוז חפצו של הנוסע. {{ח:תת|(ב)}} נהג מונית שהעלה למוניתו נוסע כדי להסיעו למקום במסלול נסיעה שרצה אותו נוסע, יסיעו למקום באותו מסלול נסיעה. {{ח:סעיף|504|התנהגות נהג המונית|תיקון: תשמ״א־6, תשמ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} נהג מונית יעזור לנוסע, במידת הצורך, בהכנסו למונית ובצאתו ממנה, בהטענת מטענו ובפריקתו. {{ח:תת|(ב)}} מבלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 416|תקנות 416}}, {{ח:פנימי|סעיף 417|417}}, {{ח:פנימי|סעיף 418|418}}, {{ח:פנימי|סעיף 419|419}}, {{ח:פנימי|סעיף 420|420}}, {{ח:פנימי|סעיף 422|422}}, {{ח:פנימי|סעיף 425|425}}, {{ח:פנימי|סעיף 425א|425א}}, {{ח:פנימי|סעיף 426|426}}, {{ח:פנימי|סעיף 427|427}}, {{ח:פנימי|סעיף 436|436}}, {{ח:פנימי|סעיף 437|437}}, {{ח:פנימי|סעיף 439|439}}, {{ח:פנימי|סעיף 441|441}}, {{ח:פנימי|סעיף 443|443}} {{ח:פנימי|סעיף 444|ו־444}} על נהג מונית ועל כל אדם אחר העובד בהפעלת שירותי נסיעה במונית, בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|505|אחריות בעל המונית|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} השתמש אדם במונית שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}}, יראו את בעל המונית כאילו הרשה את השימוש בה כאמור, זולת אם הוכיח היפוכו של דבר. {{ח:סעיף|505א|הזמנת בעל מונית|תיקון: תשמ״ו־5}} {{ח:ת}} הרשות רשאית להזמין בעל רשיון או מי שהמונית בשליטתו להתייצב לפניה, במקום ובמועד הנקובים בהזמנה לשם בירור כל ענין הנוגע להפעלתה של המונית ולנסיבות הפעלתה. {{ח:סעיף|505ב|חובה להתייצב|תיקון: תשמ״ו־5, תש״ס־3}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון או מי שהמונית בשליטתו, שהוזמן כאמור, חייב להתייצב במקום ובמועד הנקובים בהזמנה אלא אם כן נתן לרשות, לפני המועד הקבוע, סיבה סבירה לאי יכולתו להתייצב. {{ח:תת|(ב)}} לא התייצב בעל רשיון או מי שהמונית בשליטתו שהוזמן כאמור בתקנת משנה (א) ולא נתן לרשות סיבה לאי יכולתו להתייצב, רשאית הרשות להתלות את תוקף הרשיון עד שיתייצב במקום ובמועד שקבעה. {{ח:סעיף|506|התקנת סלי אשפה|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} במונית יימצאו בכל עת סלי אשפה מסוג שאישרה רשות הרישוי, האחד ליד מושב הנהג והשני ליד המושב האחורי. {{ח:סעיף|507|סימני היכר למונית|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ח־4, תשנ״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יסיע אדם נוסע במונית ולא יפעילה אלא אם כן היא מסומנת בסימני היכר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, או כפי שקבעה רשות הרישוי בהודעה ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} סימני ההיכר של המונית ואופן התקנתם מפורטים במפרט הטכני של סימני ההיכר למוניות המופקד במשרדי המפקח על התעבורה בירושלים, תל אביב וחיפה וכל אדם רשאי לעיין בו בשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקבלת קהל. {{ח:סעיף|507א|הארת הקופסה|תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4, תשמ״ו־5}} {{ח:ת}} נהג מונית הפנויה להסעה ידליק את האור בקופסה; עלה נוסע למונית יכבה הנהג את אור הקופסה ולא ידליקו כל עוד לא ירד הנוסע מהמונית. {{ח:קטע2|חלק ו פרק 4|פרק רביעי: התנהגות הנוסע וחובותיו|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:סעיף|508|התנהגות הנוסע וחובותיו|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 447|תקנות 447}}, {{ח:פנימי|סעיף 448|448}}, {{ח:פנימי|סעיף 449|449}}, {{ח:פנימי|סעיף 452|452}}, {{ח:פנימי|סעיף 453|453}}, {{ח:פנימי|סעיף 454|454}}, {{ח:פנימי|סעיף 455|455}}, {{ח:פנימי|סעיף 456|456}}, {{ח:פנימי|סעיף 458|458}}, {{ח:פנימי|סעיף 461|461}}, {{ח:פנימי|סעיף 462|462}}, {{ח:פנימי|סעיף 463|463}}, {{ח:פנימי|סעיף 464|464}} {{ח:פנימי|סעיף 466|ו־466}} יחולו על נוסע במונית, בשינויים המחוייבים. {{ח:קטע2|חלק ו פרק 5|פרק חמישי: מונים|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:סעיף|509|הסעה לפי מונה|תיקון: תשמ״ה־4, תשע״א־7}} {{ח:תת|(א)}} לא יסיע אדם נוסע במונית אלא אם כן הותקן בה מונה והמונה מופעל בה בהתאם לתקנות אלה. {{ח:תת|(ב)}} לא יתקין אדם מונה, ולא יפעיל אדם מונית או יסיע בה נוסע, אלא אם כן המונה הותקן במרכז לוח השעונים של הרכב, באופן שלא יסתיר לנהג את שדה הראייה, וצג המונה יהיה גלוי לעיני הנוסעים במונית מכל מושביה במהלך כל הנסיעה. {{ח:סעיף|509א|פרטים שיותקנו במפתח|תיקון: תשס״ו־4, תש״ף־4, תש״ף־5, תש״ף־12}} {{ח:תת|(א)}} לא ייצור אדם מפתח, לא יתקין בו תוכנה ולא ישנה תוכנה שהותקנה בו אלא אם כן הוסמך לכך בידי הרשות. {{ח:תת|(ב)}} במפתח תותקן תוכנה הכוללת, בין השאר, פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} שמו ומספר זהותו של נהג המונית שבה מותקן המונה ושלו ניתן המפתח; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} פרטים נוספים כפי שתורה הרשות. {{ח:סעיף|509ב|הפעלת מונה במפתח|תיקון: תשס״ו־4}} {{ח:ת}} נוהג במונית שהותקן בה מונה, יפעיל עם תחילת עבודתו בהסעת נוסעים את המונה במפתח שתוכנתו בו שמו ומספר זהותו, ובסיומה ינעל את המונה במפתח ויוציאו מהמונה. {{ח:סעיף|509ג|איסור העברת מפתח|תיקון: תשס״ו־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יעביר נהג מונית לאחר את המפתח שבו תוכנתו פרטיו בכל דרך מדרכי ההעברה ולא ירשה לאחר להשתמש בו. {{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש נהג מונית במפתח של נהג אחר. {{ח:סעיף|510|הפעלת מונה|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשס״ג־4, תשס״ד־7, תשס״ו־4, תש״ף־4, תש״ף־5, תש״ף־12}} {{ח:תת|(א)}} בנסיעה מיוחדת, הנוהג במונית יפעיל את המונה עם העמדתה לרשות הנוסע, ויפסיק את הפעלתו בסיום הנסיעה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} רשאי אדם להסיע נוסעים במונית בנסיעה מיוחדת המבוצעת במסגרת הסכם בכתב לביצוע נסיעות קבועות אם נתמלאו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} ההסעה מבוצעת במונית העומדת לרשות תאגיד שמטרתו מתן שירות הסעה בנסיעות מיוחדות במוניות או במונית שבבעלות תאגיד כאמור (בתקנת משנה זו – התאגיד); {{ח:תתתת|(ב)}} למזמין הנסיעה הסכם בכתב עם התאגיד למתן השירות; {{ח:תתתת|(ג)}} תקופת ההסכם לא תפחת משנה אחת; {{ח:תתתת|(ד)}} המונה הופעל במצב ”נסיעה לפי הסכם“; {{ח:תתתת|(ה)}} בעת הנסיעה יימצא במונית אישור שנתן מנהל התאגיד או סדרן בתאגיד לנהג, לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ג|הטופס שבחלק ג׳ בתוספת הרביעית}}, כי הנסיעה מבוצעת במסגרת ההסכם. {{ח:תת|(ג)}} לא יופעל מונה בנסיעת שירות. {{ח:סעיף|511|הצגת מונה במונית פנויה|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} במונית הפנויה להסעת נוסעים בנסיעה מיוחדת, יציג הנהג את המונה במצב ”פנוי“ כשהוא מואר. {{ח:סעיף|511א||תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|511ב||תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|511ג||תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|511ד||תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|512|שכר הסעה לפי מונה|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשס״ד־7, תש״ף־4, תש״ף־5, תש״ף־11}} {{ח:ת}} לא ידרוש אדם ולא יגבה ולא ירשה לאחר לדרוש או לגבות – {{ח:תת|(1)}} שכר הסעה יותר מכפי שיראה המונה בסיום הנסיעה; {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(2א)}} בנסיעה לפי הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 510|בתקנה 510(ב)(2)}} – שכר הסעה העולה על הקבוע בהסכם; {{ח:תת|(3)}} כל תשלום אחר שאיננו קבוע בשכר ההסעה. {{ח:סעיף|512א||תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|513|כיוונון המונה לאחר החלפת אבזרים ברכב|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} הוחלף צמיג מהצמיגים שעל גלגלי הסרן המחובר למונה בצמיג מסוג, בגודל, מתוצרת או בעל מספר רבדים אחר, או בצמיג שחודש, או הוחלף חלק או אבזר בתיבת ההילוכים או בסרן האחורי, בחלקים או באבזרים בגודל או מידה אחרים, חייבים בעל המונית והנהג, תוך ארבעים ושמונה שעות מזמן ההחלפה, להבטיח את כיוונון המונה על ידי נותן שירות מוסמך, לשם התאמתו לגודל הצמיגים, החלקים או האבזרים שהוחלפו. {{ח:תת|(ב)}} בחישוב התקופה של ארבעים ושמונה שעות לפי תקנת משנה (א), לא יובאו בחשבון ימי מנוחה ומועדים שנקבעו על פי דין. {{ח:תת|(ג)}} רישום השינוי בצמיגים, בחלקים או באבזרים שהוחלפו כאמור בתקנת משנה (א), יבוצע בהתאם להוראות הרשות. {{ח:סעיף|514|הצגת הוראות במונית|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} בעל מונית או מי שהמונית בשליטתו יציגו במונית כל הוראות, לוח, תדריך, שכר הסעה או חומר אחר כפי שהורתה הרשות ובמקום שהורתה. {{ח:סעיף|515|הסרת מונה|תיקון: תשמ״ה־4, תשס״ד־7}} {{ח:תת|(א)}} מונית שאין עליה רשיון הסעה בר־תוקף, ושבעליה הפסיק את השימוש בה והודיע על כך לרשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 290|בתקנה 290}}, או שהותקן והורכב בה מונה שלא מן הסוג המותר לשימוש, חייב בעל המונית, או מי שהמונית בשליטתו, להתייצב אצל נותן שירות מוסמך לשם הסרתו. {{ח:תת|(ב)}} חוייב בעל מונית או מי שהמונית בשליטתו בהסרת מונה לפי תקנת משנה (א), ולא הסירו, יראו את המונה כאילו הותקן והורכב במונית בניגוד להוראות {{ח:פנימי|חלק ו פרק 5|פרק זה}}. {{ח:קטע2|חלק ו פרק 6|פרק ששי: הסדרים לגבי נמל התעופה בן־גוריון|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:סעיף|516|הסעה מנמל התעופה בן־<wbr>גוריון|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־4}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכללים“ – {{ח:חיצוני|כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)|כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן־גוריון), התשמ״ג–1983}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הנמל“ – נמל התעופה בן־גוריון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נסיעה מיוחדת“ ו”נסיעת שירות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)|בכללים}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע מהנמל נוסעים במונית בנסיעת שירות או בנסיעח מיוחדת אלא לפי רשיון שנתנה לו הרשות ובהתאם לתנאיו וכן בהתאם {{ח:חיצוני|כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)|לכללים}} ולתנאי ההיתר או האישור שניתנו לו לפי {{ח:חיצוני|כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)|הכללים}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יעמיד אדם, לא יחנה ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות רכב אלא בהתאם {{ח:חיצוני|כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)|לכללים}}. {{ח:סעיף|517|איסור שידול נוסעים לנסוע במונית|תיקון: תשכ״ו־7, תש״ם־7, תשמ״ד־4, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} לא ישדל אדם נוסע לנסוע במונית מהנמל או להוביל את מטענו בכל דרך שהיא, לרבות על ידי קריאה, עשיית סימן וכיוצא באלה. {{ח:קטע2|חלק ו פרק 7|פרק שביעי: מתן רשיון להפעלת מונית|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תשמ״ט־4, תש״ן־3}} {{ח:סעיף|518|הגדרות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״ז־9}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ו פרק 7|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום ז׳ בתשרי התשנ״ח (8 באוקטובר 1997); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – נכה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, או בן משפחה של חייל שנספה במערכה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת המוניות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14א|בסעיף 14א לפקודה}}. {{ח:סעיף|519|מועד להגשת בקשות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״ז־9}} {{ח:ת}} המבקש לקבל רשיון להפעלת מונית מהרשיונות שהוקצו במכסה לשנת 1997 ({{ח:פנימי|חלק ו פרק 7|בפרק זה}} – המבקש) או נכה המבקש לקבל רשיון להפעלת מונית מתוך חלק המכסה שהוקצה לנכים בהודעה בדבר קביעת מכסה שנתית של רשיונות ({{ח:פנימי|חלק ו פרק 7|בפרק זה}} – מבקש נכה), רשאי להגיש בקשה על כך ({{ח:פנימי|חלק ו פרק 7|בפרק זה}} – בקשה) החל ביום י״ד באלול התשנ״ז (16 בספטמבר 1997) ולא יאוחר מהמועד הקובע. {{ח:סעיף|520|מספר הבקשות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3}} {{ח:תת|(א)}} רשאי להגיש בקשה רק מי שמלאו לו שמונה עשרה שנים במועד הקובע. {{ח:תת|(ב)}} מי שרשאי להגיש בקשה יגיש בקשה אחת בשמו בלבד. {{ח:סעיף|520א||תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו־7, תשל״ז־6, תשמ״ד־4, תשמ״ה־4, תשמ״ו־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|520ב||תיקון: תשמ״ו־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|520ג||תיקון: תשמ״ו־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|520ד||תיקון: תשמ״ו־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|521|סדרי הגשת בקשות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תשמ״ו־4, תשמ״ז־2, תש״ן־3, תשנ״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} המבקש יגיש את הבקשה למפקח על התעבורה בירושלים באמצעות בנק הדואר; מבקש נכה יגיש את בקשתו לאגף השיקום במשרד הבטחון. {{ח:תת|(ב)}} הבקשה תהא בטופס שקבע המפקח על התעבורה שניתן להשיגו במשרדיו בירושלים, בתל אביב ובחיפה או באגף השיקום במשרד הבטחון, לפי הענין. {{ח:תת|(ג)}} נתקבלה בקשה בבנק הדואר, יטביע עליה עובד הבנק את חותמת הבנק בציון התאריך שבו קיבל את הבקשה ויראו אותו כתאריך הגשתה; עובד בנק הדואר ימסור למבקש אישור על הגשת הבקשה. {{ח:סעיף|522|העברת בקשות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3}} {{ח:ת}} בנק הדואר ואגף השיקום במשרד הבטחון יעבירו למפקח על התעבורה את הבקשות שנתקבלו אצלם סמוך לאחר קבלתם. {{ח:סעיף|522א||תיקון: תשל״ו, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|523|דיון בבקשות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3}} {{ח:תת|(א)}} ועדת המוניות לא תדון בבקשה שנתקבלה לאחר המועד הקובע, אם לא נתקיים בה האמור {{ח:פנימי|סעיף 520|בתקנות 520}} {{ח:פנימי|סעיף 521|ו־521}}. {{ח:תת|(ב)}} אחרי קבלת הבקשה לא יתקבלו כל מסמכים וראיות נוספים אלא בהסכמת ועדת המוניות או לפי דרישתה. {{ח:סעיף|524|מתן רשיון|תיקון: תש״ם־7, תשמ״א־6, תשמ״ג־3, תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} אישרה ועדת המוניות בקשה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ד|סעיף 14ד(ג) או (ה) לפקודה}}, יוציא המפקח על התעבורה למבקש רשיון להפעלת מונית, לאחר שהמציא אישור מבנק הדואר על תשלום המחצית השניה של האגרה. {{ח:תת|(ב)}} אישרה ועדת המוניות בקשה של מבקש נכה, יוציא לו המפקח על התעבורה רשיון להפעלת מונית לאחר שהמציא אישור מבנק הדואר על תשלום מלוא האגרה. {{ח:סעיף|524א||תיקון: תשל״ח־8, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|525|דיון חוזר בועדת המוניות|תיקון: תש״ל־8, תשל״א, תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3}} {{ח:ת}} הובא לידיעת ועדת המוניות כי אישרה או דחתה בקשה בהסתמך על נתונים שהוגשו לה בטעות או במרמה, רשאית הועדה לדון מחדש בענין ולאחר שתשמע את טענות המבקש, לשנות את החלטתה. {{ח:סעיף|526|אגרות|תיקון: תש״ל־8, תשל״א, תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״ז־9}} {{ח:ת}} אגרה בעד הגשת בקשה לרשיון להפעלת מונית לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ג|סעיף 14ג(ד) לפקודה}}, אגרה בעד מתן רשיון להפעלת מונית ואגרה בעד מתן היתר להעברת רשיון להפעלת מונית לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ה|סעיף 14ה לפקודה}}, תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ד|בחלק ד׳ בתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|527||תיקון: תשכ״ט־6, תש״ל־8, תשל״א, תשל״א־4, תשל״ב־5, תשל״ב־6, תשל״ד, תשל״ו־4, תשל״ז־5, תשל״ז־8, תש״ם־3, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״ז־9}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע2|חלק ו פרק 8|פרק שמיני: מתן רשיון להפעלת מונית|תיקון: תשכ״ח־2, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ב־6, תשנ״ח־8}} {{ח:סעיף|528|הגשת בקשה|תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״א־2, תשל״א־4, תשל״ב־5, תשל״ב־6, תשל״ז־5, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ב־6, תשנ״ב־7, תשנ״ח־8}} {{ח:ת}} המבקש לקבל רשיון להפעלת מונית רשאי להגיש בקשה על כך (להלן – בקשה) למפקח על התעבורה (להלן – המפקח) במשרדו בירושלים. {{ח:סעיף|529|בקשה מאת נהג מונית כעיסוק עיקרי|תיקון: תשכ״ח־2, תשכ״ט־6, תש״ל־4, תשל״א, תשל״א־3, תשל״ב־5, תשל״ב־6, תשל״ד, תשל״ה־6, תשל״ו־4, תשל״ז־5, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ב־6, תשנ״ח־8, תשס״ב־5}} {{ח:ת}} מי שהוא בעל רשיון נהיגה בר־תוקף למונית ונהג בישראל במונית כעיסוק עיקרי במשך תקופה של 5 שנים לפחות שקדמה למועד הגשת הבקשה, ממנה שנתיים וחצי לפחות בישראל ולא קיבל מעולם רשיון להפעלת מונית מהמפקח, למעט רשיון שהועבר אליו על פי היתר לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ד|סעיף 14ד לפקודה}}, רשאי להגיש בקשה אחת בשמו בלבד; לענין {{ח:פנימי|חלק ו פרק 8|פרק זה}}, ”עיסוק עיקרי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ה|בסעיף 14ה(א)(1) לפקודה}}. {{ח:סעיף|529א||תיקון: תשל״ד, תשל״ז־5, תשל״ז־8, תשל״ט־6, תשמ״א־7, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|529א1||תיקון: תש״ם, תשמ״א־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|529ב||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״א־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|530|בקשה בטופס|תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ב־6, תשל״ג־2, תשל״ד, תשל״ה, תשל״ו־4, תשל״ז־5, תשל״ז־8, תש״ם־3, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ח־8}} {{ח:ת}} בקשה תוגש בתצהיר לפי טופס שהורה עליו המפקח ושניתן להשיגו במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה. {{ח:סעיף|531|מסמכים|תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ב־6, תשל״ד, תשל״ו־4, תשל״ז־5, תשל״ט־6, תש״ם־3, תש״ם־7, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ח־8, תשס״ב־5, תשס״ד־7}} {{ח:תת|(א)}} מבקש יצרף לבקשה את המסמכים הבאים לאימותה: {{ח:תתת|(1)}} אישור מאת משרד הפנים שהוא תושב ישראל; {{ח:תתת|(2)}} הסכמה לכך שועדת המוניות תקבל את פרטי המרשם הפלילי המתנהל לגביו לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}; {{ח:תתת|(3)}} אישור על תשלום אגרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ב|סעיף 14ב(ג) לפקודה}}. {{ח:תת|(ב)}} מילא המבקש אחר האמור {{ח:פנימי|סעיף 529|בתקנה 529}}, יצרף לבקשתו גם את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} אישור מאת רשות הרישוי כי הוא בעל רשיון נהיגה בר־תוקף למוניות ומועד הוצאת הרשיון; {{ח:תתת|(2)}} אישור מאת פקיד השומה שהמבקש הגיש לו דו״חות שנתיים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} לגבי תקופת עיסוקו בנהיגת מונית שבהם הצהיר כי עיקר עיסוקו בתקופה האמורה היה בנהיגת מונית; {{ח:תתת|(3)}} תצהיר כי עיקר עיסוקו ב־5 השנים שקדמו להגשת הבקשה היה בנהיגת מונית וכי הוא לא קיבל מעולם רשיון להפעלת מונית מאת המפקח, למעט רשיון שהועבר אליו על פי היתר לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ד|סעיף 14ד לפקודה}}; {{ח:תתת|(4)}} אישור מאת המוסד לביטוח לאומי כי המבקש רשום אצלם כנהג מונית; {{ח:תתת|(5)}} אישור מאת רשויות מס ערך מוסף כי המבקש הוא עוסק מורשה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}; {{ח:תתת|(6)}} מבקש שעיסוקו העיקרי כולל עבודה בפועל בנהיגת מונית בחוץ לארץ יצרף לבקשתו גם מסמכים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} רישיון נהיגה במונית שניתן לו מאת הרשות המוסמכת לכך במדינה שבה הוצא הרישיון; {{ח:תתתת|(ב)}} תצהיר בדבר עיסוקו כנהג מונית בחוץ לארץ; {{ח:תתתת|(ג)}} אישורים על עיסוקו כנהג מונית בחוץ לארץ; {{ח:תתתת|(ד)}} כל אישור אחר שידרוש יושב ראש ועדת המוניות. {{ח:סעיף|531א||תיקון: תשל״ט־6, תשמ״א־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|532|דיון בבקשה|תיקון: תשכ״ח־2, תשכ״ט־6, תש״ל־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ז־5, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ב־6, תשנ״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} ועדת המוניות לא תדון בבקשה שלא הוגשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 530|בתקנות 530}} {{ח:פנימי|סעיף 531|ו־531}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יתקבלו מסמכים נוספים לאחר קבלת בקשה אלא בהסכמת ועדת המוניות. {{ח:סעיף|533|מתן רשיון|תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״א־3, תשל״ב־2, תשל״ב־5, תשל״ג־2, תשל״ז־5, תשל״ז־8, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ח־8}} {{ח:ת}} החליטה ועדת המוניות כי מתקיימים במבקש כל תנאי הכשירות לקבלת רשיון להפעלת מונית, יוציא המפקח על התעבורה רשיון להפעלת מונית לאחר שהמבקש המציא אישור על תשלום האגרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ה|סעיף 14ה(א) לפקודה}}. {{ח:סעיף|533א||תיקון: תשל״ב־2, תשל״ז־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|534||תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ז־5, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ח־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|535||תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ז־5, תשל״ט, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ח־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|536||תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ז־5, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ח־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537||תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ז־5, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״ח־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537א||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537ב||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537ג||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״א־7, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537ד||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537ה||תיקון: תשל״ז־5, תש״ם־7, תשמ״א־7, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537ו||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״א־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537ז||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537ח||תיקון: תשל״ח, תשמ״ב, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537ט||תיקון: תשל״ח, תשמ״א־7, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|538||תיקון: תשכ״ט, תשל״א, תשמ״ה־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|539||תיקון: תשכ״ט, תשל״א, תשמ״ה־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|540||תיקון: תשכ״ט, תשל״א, תשל״א־4, תשל״ז־6, תש״ם־3, תשמ״ה־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|541||תיקון: תשכ״ט, תשל״א, תשמ״ה־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|542||תיקון: תשכ״ט, תשכ״ג־2, תשל״א, תשל״א־4, תשל״ז־6, תשמ״ה־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|543||תיקון: תשכ״ט, תשל״א, תשל״ז־5, תשל״ח־7, תש״ם־3, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע1|חלק ז|חלק ז׳: שיטת הניקוד בעבירות תעבורה|תיקון: תשכ״ז־3, תשמ״א־2, תשס״ג־2}} {{ח:סעיף|544|חיוב בנקודות|תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשמ״א־4, תשס״ג־2, תשע״א־5}} {{ח:ת}} הורשע בעל רישיון נהיגה (להלן {{ח:פנימי|חלק ז|בחלק זה}} – נהג) בעבירה מן העבירות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, יחויב בנקודות כמספר שנקבע בה לצד אותה עבירה שבה הורשע ({{ח:פנימי|חלק ז|בחלק זה}} – נקודות). {{ח:סעיף|545|ניהול מרשם עבירות|תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשס״ג־2, תשע״א־5}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תנהל לגבי כל נהג במאגר מידע ממוחשב, מרשם של הרשעות בעבירות תעבורה (להלן – מרשם עבירות) בהתאם למידע שהתקבל לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תרשום נקודות במרשם העבירות, ואולם על אף האמור בתקנה זו, לא תרשום רשות הרישוי נקודות בשל הרשעות בעבירות שהמידע לגביהן התקבל 12 חודשים או יותר ממועד ההרשעה. {{ח:תת|(ג)}} הודיעה המשטרה לרשות הרישוי כי בוטלה הרשעתו של נהג, תמחוק רשות הרישוי את ההרשעה בשל אותה עבירה שנרשמה במרשם העבירות. {{ח:תת|(ג1)}} הודיעה המשטרה לרשות הרישוי כי נהג ערער על הרשעתו, לא תביא רשות הרישוי בחשבון את הנקודות בשל העבירה האמורה, עד למתן פסק דין סופי. {{ח:תת|(ד)}} שינוי או סטיה בתיאורה של עבירה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} לא יפגעו ברישום הנקודות לחובתו של הנהג שעבר את העבירה. {{ח:סעיף|546|רישום נקודות לענין כתב אישום אחד|תיקון: תש״ל־4, תשמ״א־2, תשס״ג־2, תשע״א־5}} {{ח:תת|(א)}} הורשע נהג בכמה עבירות שנכללו בכתב אישום אחד, יירשמו לו במרשם העבירות הנקודות בשל העבירה שבה הורשע אשר לה נקבע מספר הנקודות הגבוה ביותר. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|547|סיכום נקודות וצבירתן|תיקון: תש״ל־4, תשמ״א־2, תשס״ג־2, תשע״א־5}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תסכם את מספר הנקודות התקפות הרשומות לחובת נהג בכל פעם שחל שינוי במספר הנקודות הרשומות לחובתו; לעניין זה, ”נקודות תקפות“ – נקודות שטרם חלפה מיום ביצוע העבירה שבשלה נרשמו, התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או (ג), לפי העניין, או שטרם בוצעו כל אמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי בשלהן, אם הטילה (להלן {{ח:פנימי|חלק ז|בחלק זה}} – נקודות תקפות). {{ח:תת|(ב)}} נקודות יהיו תקפות במשך שנתיים מיום ביצוע העבירה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), אם הצטברו לחובתו של נהג 22 נקודות או יותר בתוך פחות משנתיים, הנקודות יהיו תקפות למשך 4 שנים מיום ביצוע העבירה. {{ח:תת|(ג1)}} מועד רישום הנקודות במרשם העבירות אינו משפיע על מניין התקופות כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג). {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ה)}} חדלו נקודות מלהיות נקודות תקפות, ולאחר מכן נרשמו לחובתו של נהג נקודות בשל עבירה שבוצעה בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או (ג), לפי העניין, יראו את כל הנקודות האמורות כנקודות תקפות ויחולו עליהן הוראות תקנות משנה (ב) ו־(ג), לפי העניין. {{ח:סעיף|548|אמצעי תיקון|תיקון: תש״ל־4, תשמ״א־2, תשמ״ב־4, תשמ״ז, תשס״ג־2, תשע״א־5}} {{ח:ת}} אמצעי התיקון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 547|בתקנה 547(א)}} הם אלה, כולם או מקצתם: {{ח:תת|(1)}} קורסים בנהיגה נכונה ומבחן בסופם; {{ח:תת|(2)}} מבחן עיוני בנהיגה; {{ח:תת|(3)}} מבחן מעשי בנהיגה; {{ח:תת|(4)}} פסילתו של נהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה או עד למילוי תנאים שקבעה רשות הרישוי; {{ח:תת|(5)}} בדיקות רפואיות. {{ח:סעיף|549|הטלת אמצעי תיקון|תיקון: תש״ל־4, תשמ״א־2, תשמ״ז, תשמ״ט־6, תשס״ג־2, תשס״ז־8, תשע״א־5, תשע״ז־3, תש״ף־10, תש״ף־11, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} נהג שלחובתו רשומות 12 עד 22 נקודות תקפות יחויב לקבל הדרכה בנהיגה נכונה בקורס בסיסי מטעם רשות הרישוי ולעמוד בהצלחה במבחן. {{ח:תת|(ב)}} נהג שלחובתו רשומות 24 עד 34 נקודות תקפות יחויב לקבל הדרכה בנהיגה נכונה בקורס מתקדם מטעם רשות הרישוי ולעמוד בהצלחה במבחן ואולם לא יעבור נהג הדרכה כאמור בתקנת משנה זו, בטרם עבר את ההדרכה שבה חויב לפי תקנת משנה (א) ועמד בהצלחה במבחן. {{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), לא יחויב נהג בהדרכה כאמור בהן בטרם חלפה שנה לפחות מיום שחויב באותה הדרכה, לפי העניין, בשל נקודות שנרשמו לחובתו קודם לכן. {{ח:תת|(ג)}} נהג שלחובתו רשומות 36 נקודות תקפות או יותר, ייפסל מהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים, ורשות הרישוי תחדש את רישיונו בתום התקופה שבה פסול רישיונו לפי תקנת משנה זו. {{ח:תת|(ד)}} נהג שלחובתו רשומות 72 נקודות תקפות או יותר, או נהג שהוטלה עליו פסילה לפי תקנת משנה (ג), ורשומות לחובתו 36 נקודות תקפות או יותר בטרם חלפו שש שנים ממועד ביצוע העבירה האחרונה מבין העבירות שבשלהן הוטלה הפסילה האמורה, ייפסל רישיונו ל־9 חודשים ויחודש בתום התקופה האמורה רק לאחר שיעמוד בבדיקות רפואיות אצל הרופא המוסמך ובבחינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202|בתקנות 202 עד 210}}. {{ח:תת|(ה)}} אמצעי תיקון שהוטלו על נהג לפי תקנה זו, יהיו מצטברים, ואין בהטלתם כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לרשות הרישוי. {{ח:תת|(ו)}} נקודות שבשלהן הוטל אמצעי תיקון מסוים, לא יוטל בשלהן אותו אמצעי תיקון פעם נוספת, למעט מבחן עיוני בנהיגה. {{ח:סעיף|550|הודעות לנהג|תיקון: תש״ל־4, תשמ״א־2, תשס״ג־2, תשע״א־5}} {{ח:תת|(א)}} צבר הנהג נקודות במספר המחייב אמצעי תיקון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 549|בתקנה 549}}, תודיע לו על כך רשות הרישוי וההודעה תכלול פרטים בדבר אופן ביצועו; היה אמצעי התיקון פסילת רישיון, תפרט בהודעה את מועד תחילת פסילת הרישיון ואת החובה להפקיד; ההודעה תישלח לנהג בדואר רשום, לפי הכתובת הרשומה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה או תימסר אישית לידיו. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על אמצעי תיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549(א) ו־(ב)}} שנשלחה כאמור בתקנת משנה (א), יראו אותה כמסורה לנהג בתום 15 ימים מיום משלוחה, זולת אם הוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה. {{ח:תת|(ג)}} נמסרה אישית לידיו של הנהג הודעה על פסילת רישיונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549}}, שלא באמצעות דואר רשום, יראו אותו כמי שיודע על הפסילה ומועד תחילתה יהיה 30 ימים מיום מסירת ההודעה. {{ח:סעיף|551|ביצוע אמצעי תיקון|תיקון: תש״ל־4, תשמ״א־2, תשס״ג־2, תשס״ו־2, תשע״א־5, תש״ף־7, תש״ף־16, תשפ״ב־3, תשפ״ב־6}} {{ח:תת|(א)}} נהג יבצע את אמצעי התיקון שהחליטה עליהם רשות הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549}}, על פי הפרטים שמסרה בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 550|תקנה 550(א)}}; אמצעי תיקון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 549|בתקנה 549(א) או (ב)}} יבוצעו בתוך שישה חודשים מיום שההודעה על אמצעי התיקון נמסרה לנהג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 550|בתקנה 550}}, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנה זו. {{ח:תת|(א1)}} נהג שהוטל עליו אמצעי תיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549(א) או (ב)}} ונעדר מעל 20% משעות הלימוד בקורס, או נכשל שלוש פעמים במבחן שבסופו, יראו אותו כמי שלא ביצע את אמצעי התיקון. {{ח:תת|(א2)}} נהג שהוטל עליו אמצעי תיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549(א) או (ב)}} רשאי, בתוך שישה חודשים מיום שנמסרה לו ההודעה על אמצעי התיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 550|תקנה 550}}, לפנות בבקשה לרשות הרישוי לדחות את מועד ביצועו; פנה נהג בבקשה כאמור – תדחה רשות הרישוי את מועד ביצוע אמצעי התיקון; דחייה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד ולתקופה של שישה חודשים מיום שקיבלה רשות הרישוי את הבקשה; בפסקה זו, ”בקשה“ – לרבות בקשה המוגשת באמצעי דיגיטלי המפורט באתר האינטרנט של משרד התחבורה. {{ח:תת|(ב)}} נהג שהוטלו עליו אמצעי תיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549(ג) או (ד)}}, רשאי לפנות בכתב לרשות הרישוי בתוך 30 ימים מיום שהודע לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 550|תקנה 550}} בבקשה להשמיע את טענותיו; פנה נהג כאמור – יידחה ביצוע אמצעי התיקון. {{ח:תת|(ג)}} לאחר שנתנה לנהג הזדמנות להשמיע את טענותיו, כאמור בתקנת משנה (ב), תיתן רשות הרישוי את החלטתה לענין אמצעי התיקון שבהם יחויב הנהג; החליטה הרשות כי אמצעי התיקון יהיה פסילה, תודיע לו על המועד שבו תחל; החליטה הרשות כי אמצעי התיקון יהיה אמצעי תיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549(א) או (ב)}}, תודיע לנהג על כך ותציין בהודעה את התקופה לביצועו, שתתחיל ביום מסירת ההודעה כאמור. {{ח:תת|(ג1)}} הטילה רשות הרישוי על נהג אמצעי תיקון שהוא פסילה, היא תתחיל מיום שקבעה רשות הרישוי בהודעה לנהג לפי {{ח:פנימי|סעיף 550|תקנה 550(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 551|או 551(ג)}}, לפי העניין, ובחישוב תקופתה לא תובא במניין התקופה שחלפה עד שהפקיד את רישיונו. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 549|בתקנה 549}}, רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, מטעמים מיוחדים שתרשום בהחלטתה, להטיל על נהג אמצעי תיקון אחר במקום אמצעי התיקון שנקבע בתקנה זו או להוסיף עליהם; החליטה הרשות להוסיף אמצעי תיקון, יחול האמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג) על ההחלטה האמורה. {{ח:תת|(ה)}} חלף המועד, לפי תקנה זו, לביצוע של אמצעי התיקון שהוטלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549(א) או (ב)}}, והנהג לא ביצעם, רשאית רשות הרישוי להתלות את רישיונו של הנהג בהודעה שתינתן בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 550|בתקנה 550(א)}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 550|תקנה 550(ב)}} יחולו עליה; נהג שקיבל הודעה על התליה כאמור, יפקיד את רישיונו בידי רשות הרישוי בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה והוא יחודש לאחר שיבוצעו אמצעי התיקון שהוטלו עליו, בכפוף להוראות תקנות אלה. {{ח:סעיף|552||תיקון: תש״ל־4, תשל״א־2, תשמ״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע1|חלק ח|חלק ח׳: המצאת רשיונות לאחר פסילה|תיקון: תש״ם־3}} {{ח:סעיף|553|רישום תנאים ברשיון|תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון נהיגה שנמסרה לו החלטה של רשות הרישוי על התנאת תנאים ברשיונו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 53|סעיף 53 לפקודה}}, ימציא את רשיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום המסירה או תוך תקופה אחרת שקבעה רשות הרישוי בהחלטתה. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תחזיר את הרשיון לבעליו אחרי שרשמה בו את התנאים שקבעה בהחלטתה. {{ח:סעיף|554|פסילת רשיון או התלייתו על ידי רשות הרישוי|תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3, תשמ״א־6}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון נהיגה שנמסרה לו החלטה על פסילתו מהחזיק ברשיונו או על התליית רשיונו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 51|סעיפים 51}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 52|52}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 56|או 56}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 69א|ו־69א לפקודה}}, ימציא את רשיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום המסירה או תוך תקופה קצרה מזו שקבעה הרשות בהחלטתה, והרשיון לא יוחזר לבעלו אלא לאחר תום התקופה ובתנאים שקבעה רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} ערער בעל הרשיון על החלטתה של רשות הרישוי תפעל רשות הרישוי לפי פסק הדין של בית משפט לערעורים באותו ענין. {{ח:סעיף|555|פסילה על פי צו קצין משטרה|תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3}} {{ח:תת|(א)}} נפסל בעל רשיון נהיגה מהחזיק ברשיונו בצו של קצין משטרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 47|סעיף 47 לפקודה}}, ימציא בעל הרשיון את רשיונו, מיד לאחר מסירת הצו לידיו, לקצין המשטרה שחתם על הצו או לשוטר שמסר אותו לידיו. {{ח:תת|(ב)}} קצין המשטרה יודיע לרשות הרישוי על הפסילה ועל תקופת הפסילה. {{ח:תת|(ג)}} קצין משטרה יחזיר את רשיון הנהיגה שנפסל כאמור לבעלו לאחר תום התקופה שנקבעה בצו או במועד שקבע בית המשפט אם בוטלה הפסילה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 48|סעיפים 48}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 49|או 49 לפקודה}}. {{ח:סעיף|556|פסילה על ידי בית המשפט|תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3, תשמ״ה, תשמ״ז, תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} נפסל בעל רשיון נהיגה על ידי בית משפט מהחזיק ברשיונו, ימציא בעל הרשיון את רשיון הנהיגה שלו לאותו בית המשפט שהורה על פסילתו מיד לאחר שהודע לו על הפסילה; אם שוכנע בית המשפט שהרשיון אינו בידי בעלו אותה שעה ימציאו בעל הרשיון, תוך התקופה שקבע בית המשפט, לאחר שניתנה ערבות להמצאת הרשיון ובתנאים שקבע בית המשפט. {{ח:תת|(ב)}} מזכיר בית המשפט שהומצא לו רישיון נהיגה שבעליו נפסל מהחזיק בו, יודיע לרשות הרישוי פרטים על הפסילה או על עונש המאסר שהוטל, ואת מספר התיק של בית המשפט. {{ח:תת|(ג)}} ביטל או שינה בית המשפט את ההרשעה, הפסילה או העונש האחר שהוטלו על בעל רשיון נהיגה, יודיע מזכיר בית המשפט לרשות הרישוי על השינוי או על הביטול. {{ח:סעיף|557|רשיון שפקע תוקפו, שהומצא לרשות או שאבד|תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3, תשס״ג־4, תשע״א־7}} {{ח:תת|(א)}} הודע לבעל הרשיון על פסילת רשיונו או על התלייתו על ידי בית המשפט או לפי צו של קצין משטרה או לפי החלטה של רשות הרישוי, לפי הענין, ימציא את רשיונו כאמור {{ח:פנימי|חלק ח|בחלק זה}} אף אם רשיונו אינו בר־תוקף אותה שעה. {{ח:תת|(ב)}} הוכח על פי תצהיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, למזכיר של בית המשפט שהרשיע בעל רשיון נהיגה, או לקצין משטרה או לרשות הרישוי, לפי הענין, כי רשיונו של בעל רשיון נהיגה שנפסל כאמור {{ח:פנימי|חלק ח|בחלק זה}} אבד ואין בידו כל עותק של הרשיון, יתחיל מירוץ תקופת הפסילה מיום שהומצאה ההצהרה לרשות שהטילה אותה. {{ח:תת|(ג)}} מצא בעל הרשיון את הרשיון שאבד ימציאו מיד לבית המשפט, לקצין משטרה או לרשות הרישוי שהחליטה על הפסילה. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ה)}} המציא בעל הרישיון את הרישיון לרשות לפי {{ח:פנימי|חלק ח|חלק זה}}, וחלה עליו, בשל פסילה אחרת, חובה להמציאו פעם נוספת לרשות לפי {{ח:פנימי|חלק ח|חלק זה}}, ימציא לה אישור על ההמצאה הקודמת, שנתנה לו הרשות שלה המציא את הרישיון, ומירוץ תקופת הפסילה הנוספת לא יתחיל לפני שהמציא את האישור כאמור. {{ח:סעיף|558|משלוח הודעות לרשות הרישוי|תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3}} {{ח:ת}} הודעות שנשלחות לפי {{ח:פנימי|חלק ח|חלק זה}} על ידי בית משפט או על ידי קצין משטרה לרשות הרישוי יכול שייעשו בדרך של מידע הניתן באמצעי איחסון מגנטי. {{ח:סעיף|559||תיקון: תש״ם־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|560||תיקון: תש״ם־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|561||תיקון: תש״ם־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע1|חלק ט|חלק ט׳: תנועה בין־לאומית}} {{ח:סעיף|562|הגדרות|תיקון: תשכ״ט־4, תשל״ח־4, תשל״ט, תשמ״ב־6, תשמ״ג־2, תשמ״ט־7, תשס״ב־7, תשע״ח־3, תשע״ח־7}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ט|בחלק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האמנה“ – האמנה בדבר תנועה בדרכים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודה“ – תאגיד שהשר הסמיכו בהודעה ברשומות לענין {{ח:פנימי|חלק ט|חלק זה}}; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה על הסמכת אגודות לפי תקנות התעבורה (י״פ תשע״ח, 718; תשפ״א, 3419, 7208; תשפ״ב, 10102, 10636; תשפ״ג, 2472, 9132), לפיה השר הסמיך את התאגידים המפורטים להלן לאגודה לעניין {{ח:פנימי|חלק ט|חלק ט׳}}: (1) פמי פרימיום בע״מ, ח״פ 51-267620-6; (2) איסתא ישראל בע״מ, ח״פ 51-375481-2.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה“ – תעודת רישום רכב שניתנה בהתאם לאמנה, או תרגום אותה תעודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – אישור שייערך בטופס שנקבע על ידי רשות הרישוי ושאפשר להשיגו במשרד האגודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון נהיגה בין־לאומי“ – רשיון נהיגה שניתן בהתאם לנספח 7 לאמנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון נהיגה לאומי“ – רשיון נהיגה בר־תוקף שניתן בארץ המוצא; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון נהיגה זר“ – רישיון נהיגה בין־לאומי או רישיון נהיגה לאומי שניתן במדינת חוץ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תווית מסים“ – תעודה שניתנה – {{ח:תתת|(1)}} על ידי מנהל המכס והבלו או מי שהוסמך על ידיו בדבר תשלום מכס או מס קניה, או פטור מהם; {{ח:תתת|(2)}} על ידי רשות הרישוי – בדבר תשלום אגרות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב פרטי“ – רכב נוסעים פרטי ואופנוע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארץ מוצא“ – ארץ שנהג או בעל רכב הוא תושבה או ארץ בה ניתן רשיון נהיגה לאומי או רשיון נהיגה בין־לאומי או תעודה או ארץ בה נרשם הרכב, הכל לפי הענין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 170|בתקנה 170}}. {{ח:סעיף|563|סמכויות האגודה או רשות הרישוי|תיקון: תשפ״א־3}} {{ח:ת}} האגודה או רשות הרישוי רשאית לתת רישיון נהיגה בין־לאומי, אישור או תעודה. {{ח:סעיף|564|מתן תעודה, אישור או רשיון נהיגה בין־<wbr>לאומי|תיקון: תשל״א־4, תשמ״ה־4, תשס״ב־7, תשפ״א־3}} {{ח:ת}} הרוצה ברשיון נהיגה בין־לאומי, או באישור או בתעודת רישום, יגיש בקשה לאגודה או לרשות הרישוי והיא תתן – {{ח:תת|(1)}} רשיון נהיגה בין־לאומי או אישור בהתאם לסוג רשיון נהיגה בר־תוקף שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}; לענין פסקה זו יראו רשיון נהיגה שניתן מאת רשות הרישוי באזור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 578א|בתקנה 578א}} כרשיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}; {{ח:תת|(2)}} תעודה, לאחר שהוכח לה – {{ח:תתת|(א)}} שהרכב רשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}; {{ח:תתת|(ב)}} שמותקנים עליו מספר הרישום וכן סימן האבחנה של ישראל בהתאם לאמנה; {{ח:תתת|(ג)}} שיש עליו רשיון רכב בר־תוקף. {{ח:סעיף|565|תוקף רשיון בין־<wbr>לאומי ותעודה|תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־4, תשפ״א־3}} {{ח:ת}} תקופת תוקפה או של תעודה יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, ותקופת תוקפו של רישיון נהיגה בין־לאומי יהיה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, או עד מועד פקיעת רישיון הנהיגה הלאומי, לפי המוקדם משניהם. {{ח:סעיף|566||תיקון: תשל״ו־5, תשל״ט־7, תש״ם־2, תש״ס־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|567|רישיון נהיגה זר|תיקון: תשכ״ח־3, תשל״ה־4, תשל״ו־3, תשל״ז, תשמ״א־8, תשמ״ב־6, תשמ״ז, תשנ״ה־4, תשס״ב־7, תשס״ה־4, תשע״ד־13, תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 578|בתקנה 578}} ובידו רישיון נהיגה זר בר־תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר־תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} תנאי הגיל האמורים {{ח:פנימי|סעיף 188|בתקנות 188 עד 190}}; {{ח:תתת|(1א)}} הוא אינו פסול מלקבל רישיון נהיגה בישראל, ואם יש לו רישיון נהיגה שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 11|סעיף 11 לפקודה}} – הוא אינו פסול מלהחזיק בו; {{ח:תתת|(2)}} אם הוא נוהג רכב כאמור – {{ח:תתתת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 181}} – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שנה; {{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנות 182 עד 185}} – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שלושה חודשים. {{ח:תת|(ב)}} לעניין תקנה זו, ”כניסתו האחרונה“ – כניסתו האחרונה לישראל שברצוף לפניה שהה מחוץ לישראל שלושה חודשים רצופים לפחות. {{ח:תת|(ג)}} מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 578|בתקנה 578}} ובידו רישיון נהיגה זר, יראו אותו כאילו התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 39טז|בתקנה 39טז(א)(3)}}. {{ח:סעיף|567א|רישיון נהיגה לתושב ישראל ששהה מחוץ לישראל|תיקון: תשס״ב־7, תשע״ח־7}} {{ח:ת}} תושב ישראל אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות, בשנתיים שלפני יום כניסתו האחרונה לישראל, ובידו רישיון נהיגה זר בר־תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר־תוקף בישראל, ברכב המתאים לדרגת רישיון הנהיגה הזר שלו, בתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 567|בפסקאות (1) ו־(1א) שבתקנה 567(א)}}, למשך שנה אחת מיום כניסתו האחרונה לישראל; לעניין תקנה זו, ”כניסתו האחרונה לישראל“ – שלפניה הוא שהה מחוץ לישראל תקופה של 14 ימים רצופים. {{ח:סעיף|567ב|רישיון נהיגה זר לנכנס בלא אשרה|תיקון: תשע״ד־13}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 567|בתקנה 567}}, מי {{ח:פנימי|סעיף 567|שהתקנה האמורה}} חלה עליו אך כניסתו האחרונה בפועל לישראל היתה בלא שניתנה לו אשרה, לא יראו רישיון נהיגה זר שברשותו כרישיון נהיגה בר־תוקף בישראל; לעניין תקנה זו, ”אשרה“ – אשרה לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 2|סעיף 2(א)(1) עד (4) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}. {{ח:סעיף|568|נהיגה ברכב שאינו רשום בארץ|תיקון: תשכ״ט־4, תשל״ו־3, תשל״ט, תשמ״א, תשמ״ב־6}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב הרשום בארץ מוצאו ושאינו רשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} אלא אם פוטר מחובת רישום ורשיון רכב לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ט|חלק זה}}, ואם נתקיימו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} ברשותו תעודה לגבי אותו רכב וכן תווית מסים; {{ח:תת|(2)}} בעלו או מי שעל שמו ניתנה תווית המסים או בן זוגו נוהגים ברכב או נמצאים בתוכו, זולת אם הוכח כי קיים צידוק סביר להעדרם או אם הנסיעה היא לשם תיקון הרכב; {{ח:תת|(3)}} נתמלאו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת הביטוח}}. {{ח:סעיף|568א||תיקון: תשמ״א, תשמ״ב־2, תשס״ב־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|569|הצגת מסמכים}} {{ח:ת}} נוהג רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 568|בתקנה 568}} יציג את הרשיון, התעודה ותווית המסים לכל שוטר, לפי דרישתו, או לאדם שהוסמך לכך על ידי המפקח על התעבורה. {{ח:סעיף|570|סימני אבחנה ומספרי רישום}} {{ח:ת}} נוהג רכב הרשום בארץ מוצאו ואינו רשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} יציג לפחות מאחורי הרכב – על גבי הרכב עצמו או על גבי לוחית – {{ח:תת|(1)}} סימן אבחנה של ארץ מוצאו של הרכב בצורה שנקבעה בנספח 4 לאמנה; {{ח:תת|(2)}} מספר הרישום של הרכב כפי שנקבע בארץ מוצאו – ואם הרכב גורר אחריו גרור – סימן האבחנה ומספר הרישום גם מאחורי הגרור. {{ח:סעיף|571|סימני אבחנה בהתאם לאמנה}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב הנושא סימן אבחנה בהתאם לאמנה אלא אם הוצג הסימן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 570|תקנה 570}}, ובלבד שמותר לנהוג בכל עת רכב הנושא את סימן האבחנה של ישראל. {{ח:סעיף|572|פטור לרכב פרטי מחובת רישום ורשיון רכב|תיקון: תשל״ב־4, תשל״ו־5, תשמ״ב־6}} {{ח:ת}} רכב פרטי הרשום בארץ מוצאו פטור מחובת רישום ורשיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}, תוך שנה מיום כניסתו לישראל, אם הרכב נמצא באופן זמני בארץ ועומד לרשותו של אדם שהוא תושב קבוע בחוץ לארץ. לענין תקנה זו, מי שנעדר מהארץ במשך שנה רצופה לפחות והוא נמצא בארץ באופן זמני ייחשב תושב קבוע בחוץ לארץ. {{ח:סעיף|573|פטור לאוטובוס ולרכב מסחרי מחובת רישום ורשיון רכב|תיקון: תשל״ז־6, תשמ״ב־6}} {{ח:ת}} רכב מסחרי או אוטובוס יהיו פטורים מחובת רישום ורשיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}, אם נתקיימו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} הרכב נכנס לישראל על פי הסכם בין מדינת ישראל לבין ארץ מוצאו, לגבי הובלת טובין או הסעת נוסעים בין שתי הארצות האמורות; {{ח:תת|(2)}} הרכב נמצא בתחום מדינת ישראל לתקופה שלא תעלה על 60 ימים. {{ח:סעיף|574||תיקון: תשכ״א־2, תשמ״ב־6, תשס״ב־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|575|אגרות לרכב פרטי|תיקון: תשמ״ב־6}} {{ח:ת}} בעד כניסתו של רכב פרטי לישראל ושהותו בה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 572|בתקנה 572}} תשולם אגרה כלהלן: {{ח:תת|(1)}} בעד התקופה הראשונה של שישה חדשים מיום כניסתו לישראל – פטור מתשלום אגרה; {{ח:תת|(2)}} בעד כל תקופה של שלושה חדשים או חלק ממנה, שתבוא לאחר התקופה האמורה בפסקה (1), שבה נשאר הרכב בישראל, תשולם אגרה בשיעור של רבע מאגרת הרשיון השנתית הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} לרכב מאותו סוג. {{ח:סעיף|576|רישום רכב פרטי|תיקון: תשמ״ב־6}} {{ח:ת}} נשאר רכב פרטי בישראל לאחר שעברה שנה מיום כניסתו לישראל, יירשם הרכב בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|לפקודה}} אלא אם התירה רשות הרישוי הפעלתו ללא רישום כאמור בתנאים או ללא תנאים, ובלבד שתשולם לגביו האגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 575|בתקנה 575}}. {{ח:סעיף|577|אגרות לרכב מסחרי ואוטובוס|תיקון: תשכ״ה־9, תשמ״ב־6}} {{ח:ת}} בעד כניסתו של רכב מסחרי או אוטובוס לישראל ושהותו בה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 573|בתקנה 573}} תשולם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}. {{ח:קטע1|חלק ט1|חלק ט׳1: תנועה מהאזור|תיקון: תשס״ב־7}} {{ח:סעיף|578|הגדרות|תיקון: תשמ״ב־6, תשס״ב־7, תשס״ח־14}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ט1|בחלק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם הביניים“ – הסכם ביניים ישראלי–פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב אזור“ – מי שהוא תושב האזור ואינו רשום במרשם האוכלוסין לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}. {{ח:סעיף|578א|רישיון נהיגה לתושב אזור|תיקון: תשס״ב־7}} {{ח:ת}} תושב אזור שבידו רישיון נהיגה בר־תוקף שניתן באזור לפי סעיף 38 לתוספת 1 בנספח iii להסכם הביניים, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר־תוקף בישראל בדרגה מקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו אם נתקיימו בו תנאי הגיל האמורים {{ח:פנימי|סעיף 188|בתקנות 188 עד 190}}. {{ח:סעיף|578ב|נהיגת רכב שאינו רשום באזור|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ח־14}} {{ח:ת}} לא ינהג תושב אזור רכב שאינו רשום באזור אלא אם כן – {{ח:תת|(1)}} אם הוא תושב יהודה והשומרון – יש בידו היתר לכך מאת מפקד כוחות צה״ל באזור יהודה והשומרון או מי שהוא הסמיך לכך; {{ח:תת|(2)}} אם הוא תושב רצועת עזה – יש בידו היתר לכך מאת שר התחבורה והבטיחות בדרכים או מי שהוא הסמיך לכך. {{ח:סעיף|578ג|פטור מחובת רישיון רכב|תיקון: תשס״ב־7}} {{ח:ת}} רכב הרשום באזור לפי סעיף 38 לתוספת 1 בנספח iii להסכם הביניים, פטור מחובת רישום רכב ומחובת רישיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}, ובלבד שיש לו רישיון רכב תקף שניתן לו באזור ומותקנות ברכב שתי לוחיות המציגות את מספר הרישום של הרכב כפי שנקבע באזור ואם הרכב גורר אחריו גרור – גם לוחית המציגה את מספר הרישום של הרכב מאחורי הגרור. {{ח:סעיף|578ד|הצגת מסמכים|תיקון: תשס״ב־7}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 569|תקנה 569}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על נהיגת רכב לפי {{ח:פנימי|חלק ט1|חלק זה}}. {{ח:קטע1|חלק י|חלק י׳: סדרי בטיחות בהפעלת כלי רכב במפעלים|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב}} {{ח:סעיף|579|הגדרות|תיקון: תשכ״ד־3, תשכ״ה־5, תשל״ב, תשל״ח־6, תשל״ט־8, תשנ״א, תשנ״א־7, תשס״ה־4, תשע״ד־3, תשע״ז־2, תשע״ט־7, תש״ף־14}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק י|בחלק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מיזם, עסק, תאגיד או מוסד, שרשומים על שמו, או שהוא מפעיל, כלי רכב מסוג כמפורט להלן בטור א׳ במספר שאינו פחות מהנקוב לצדו בטור ב׳: <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="50px">{{מוקטן|טור ב׳}}</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(א)}} רכב מסוג M1 שסיווג המשנה שלו הוא פרטי או שצוין ברישיונו כמרכב אחוד, לרבות רכב החכר ורכב השכרה; רכב מסוג N1‏, O1‏, O2‏, OT‏, L‏, T </td><td>40</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ב)}} אמבולנס, מונית שהיא בבעלות תאגיד או אדם יחיד, רכב סיור, רכב מדברי, רכב עבודה, רכב מסוג M2 למעט אוטובוס ומונית הפועלת בקו שירות, רכב מסוג M3‏, N2‏, O3‏, O4 </td><td>20</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ג)}} חלקם מהסוג שבפסקה (א) וחלקם מהסוג שבפסקה (ב) או סוג אחר </td><td>20</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ד)}} מונית הפועלת בקו שירות ואוטובוס </td><td>1</td></tr> </table> {{ח:תתת|(2)|(א)}} בעל רישיון מוביל כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#פרק 2|בפרק השני לתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001}} (להלן – תקנות שירותי הובלה); {{ח:תתתת|(ב)}} ”משרד להסעות“ כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ״ה–1985}} למעט משרד להסעות העוסק במתן שירות של הסעת סיור ברכב סיור כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)#סעיף 23|בסעיף 23 לצו האמור}} ושאינו נותן שירות הסעת סיור באוטובוס ולמעט משרד להסעות העוסק במתן שירות של הסעת סיור ברכב מדברי כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)#סעיף 24|בסעיף 24 לצו האמור}}, ולמעט לגבי רכב השכרה מסוג M; {{ח:תתתת|(ג)}} רשות מקומית שבבעלותה אוטובוס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מפעל“ – לרבות מנהל, שותף או מי שבידו השליטה על המפעל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות הרישוי כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין בטיחות“ – אדם שהרשות הסמיכה אותו לקצין בטיחות, לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}} בכתב הסמכה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב הסמכה“ – תעודה הניתנת לקצין בטיחות שהוסמך על ידי הרשות לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רכב“ – רכב מנועי, גרור ונתמך, למעט רכב שאינו חייב ברישום וברישוי לפי הפקודה אלא אם כן הרכב הוא מסוג מכונה ניידת הרשומה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|חוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרה מלאה“ – 5 או 6 ימים בשבוע בהתאם למספר ימי העבודה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}, הנהוגים במפעל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב החכר“ – רכב שנרשמו ברישיונו המילים ”השכרה – החכר“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב השכרה“ – רכב שנרשמה ברשיונו המילה ”השכרה“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בטיחות“ – פיקוח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעל לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונת דרכים“ – אירוע שבו היה מעורב כלי רכב במהלך נסיעה או חניה שכתוצאה ממנו נגרמה פגיעה באדם, בבעל חיים או ברכוש. {{ח:סעיף|580|העסקת קצין בטיחות|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשנ״א־7, תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} בעל מפעל יעסיק במפעלו קצין בטיחות שיש לו רשיון נהיגה לסוגי הרכב המופעלים במפעלו, באישור הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 584א|תקנה 584א}}. {{ח:תת|(ב)}} קצין בטיחות יעמוד לרשות המפעל בלבד ולא יעסוק במפעל בכל תפקיד זולת תפקידו כקצין בטיחות, ובעל המפעל לא יעסיק קצין בטיחות במפעלו בכל תפקיד זולת קצין בטיחות. {{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית, בתנאים שתקבע, לאשר העסקת אותו קצין בטיחות ביותר ממפעל אחד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 584ב|תקנה 584ב}}. {{ח:תת|(ד)}} מתן השירותים של קצין בטיחות במפעל יהיה בהיקף משרה ביחס למספר כלי הרכב בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת החמש עשרה}}, והרשות רשאית לקבוע למפעל הסדרי פיקוח פחותים מהקבוע {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת זו}} אם מתקיימים לגביו אחד או יותר מאלה ובלבד ששיעור ההפחתה כאמור בהיקף המשרה של קציני הבטיחות למפעל לא יעלה על 40% מהנקוב {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת}}: {{ח:תתת|(1)}} בבעלות המפעל או בהחזקתו מוסך מורשה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 585|בתקנה 585(א)(13)}}; {{ח:תתת|(2)}} המפעל הוא בעלים או מחזיק של בית ספר לנהיגה בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 15|סעיף 15 לפקודה}}. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד) {{ח:פנימי|תוספת 15|ובתוספת החמש עשרה}}, לגבי רכב השכרה ורכב החכר מסוג M1 שבבעלות מפעל שהוא משרד להסעות בעל רישיון לשירות השכרת רכב, ושנמצא בחזקת המפעל, מתן השירותים של קצין הבטיחות יהיה בהיקף משרה ביחס של קצין בטיחות אחד לכל מספר של נהגים עד 250; לעניין זה, ”משרד להסעות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ״ה–1985}}. {{ח:סעיף|581|חובת הודעה|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשנ״א־7, תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} בעל מפעל יודיע לרשות בכתב על סיום קבלת שירותי בטיחות מקצין בטיחות במפעלו, 30 ימים לפחות לפני הסיום, או מיד עם היוודע לו דבר סיום קבלת השירותים, לפי המוקדם מביניהם; בהודעה יפרט בעל המפעל את שמו ופרטיו האישיים של קצין הבטיחות וכן את פרטי כתב הסמכתו. {{ח:תת|(ב)}} בעל מפעל יודיע בכתב לרשות על אי־קבלת שירותי בטיחות בשל היעדרות של קצין הבטיחות העולה על 30 ימים ויודיע מי קצין הבטיחות שיחליפו במפעל בתקופת ההיעדרות כאמור. {{ח:תת|(ג)}} קצין בטיחות יודיע בכתב לרשות על הפסקת מתן שירותי בטיחות למפעל, 30 ימים לפני סיום תפקידו, וכן יודיע על היעדרות העולה על 30 ימים; בלי לגרוע מהאמור בכל תקופת היעדרות יוודא בעל המפעל כי הסדרי הבטיחות מתקיימים כתקנם בתקופת היעדרותו של קצין הבטיחות. {{ח:תת|(ד)}} הודיע בעל מפעל או קצין בטיחות על סיום מתן שירותים מקצין הבטיחות כאמור בתקנה זו, תבטל הרשות את האישור שנתנה לבעל המפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 584א|תקנה 584א}}. {{ח:סעיף|582|מתן כתב הסמכה|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשל״ז־6, תש״ם־3, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשמ״ט־6, תשנ״א־7, תשנ״ג־3, תשע״ט־7, תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן כתב הסמכה לאדם, אלא אם הוכיח, להנחת דעתה של הרשות, כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא אחד או יותר מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} סיים שתים עשרה שנות לימוד לפחות; {{ח:תתתת|(ב)}} זכאי לתעודת בגרות בישראל; {{ח:תתתת|(ג)}} זכאי לתואר אקדמי ממוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}; {{ח:תתתת|(ד)}} זכאי לתואר הנדסאי ממכללה טכנולוגית מוכרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}} (להלן – חוק ההנדסאים והטכנאים); {{ח:תתת|(2)}} הוא תושב ישראל; {{ח:תתת|(3)}} מתקיים בו האמור בפסקת משנה (א) או האמור בפסקת משנה (ב) שלהלן: {{ח:תתתת|(א)}} הוא מקיים את אחד מהתנאים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן או שבידו אחת מהתעודות המפורטות בפסקאות משנה (3) ו־(4) שלהלן: {{ח:תתתתת|(1)}} הנדסאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים}} או מי שזכאי להירשם כמהנדס בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, שהם בעלי התמחות ברכב; {{ח:תתתתת|(2)}} טכנאי מוסמך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים}} בענף הנדסת מכונות בכל המדורים בתחום הרכב, בעל שלוש שנות ניסיון לפחות באחד מהמקצועות המפורטים בתקנת משנה (א)(3)(ב)(1)(ב)(1); {{ח:תתתתת|(3)}} תעודת סוג 2 ומעלה במכונאות רכב; {{ח:תתתתת|(4)}} תעודת סיום קורס אוטוטק מטעם משרד העבודה, קורס אוטוטרוניקה מתקדמת מטעם משרד העבודה או קורס אחר מטעם משרד העבודה שהרשות אישרה כי הוא מקביל לקורסים האמורים; {{ח:תתתת|(ב)|(1)}} התקיים בו האמור בפסקת משנה (א) ובפסקת משנה (ב) שלהלן: {{ח:תתתתתת|(א)}} המציא תעודה בדבר השלמת אחד מהקורסים המפורטים להלן מטעם משרד העבודה: {{ח:תתתתתתת|(1)}} מכינה בנושא מערכות הרכב (טרום קורס קציני בטיחות בתעבורה); {{ח:תתתתתתת|(2)}} מבוא לאוטוטק/אוטוטרוניקה מתקדמת; {{ח:תתתתתתת|(3)}} השלים קורס אחר מטעם משרד העבודה שהרשות אישרה כי הוא מקביל לאחד מהקורסים המפורטים בפסקת משנה זו; {{ח:תתתתתת|(ב)}} הוא עסק במשך שלוש שנים לפחות באחד מהמקצועות בתחום התחבורה היבשתית המפורטים בפסקת משנה (1)(א) עד (ג) או במקצוע שהרשות אישרה מתוך רשימת המקצועות המפורטת בפסקת משנה (1)(ד) או (ה): {{ח:תתתתתתת|(1)}} רשימת המקצועות: {{ח:תתתתתתתת|(א)}} נהיגת רכב ציבורי שמשקלו מעל 5,000 ק״ג; {{ח:תתתתתתתת|(ב)}} נהיגת רכב מסחרי שמשקלו מעל 10,000 ק״ג; {{ח:תתתתתתתת|(ג)}} הוראת נהיגה לרבות בחינת נהיגה; {{ח:תתתתתתתת|(ד)}} מקצועות שירותי תחזוקה לרכב לרבות בוחני תנועה במשטרת ישראל ובעלי תעודת בוחן; {{ח:תתתתתתתת|(ה)}} מקצועות ניהול ציי רכב; {{ח:תתתתת|(2)}} הרשות תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את הקורסים או המקצועות שאישרה כאמור בפסקאות משנה (ב)(1)(א)(3) ו־{{ח:הערה|(}}ב{{ח:הערה|)}}(1)(ב), לפי העניין; {{ח:תתת|(4)}} הוא בעל רישיון נהיגה דרגה C1 ומעלה; {{ח:תתת|(5)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(6)}} סיים בהצלחה קורס לקציני בטיחות, מאושר על ידי הרשות ובהתאם לתכנית לימודים שאושרה על ידיה; {{ח:תתת|(7)}} עמד בהצלחה בבחינות לקציני בטיחות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על ידי הרשות; {{ח:תתת|(8)}} עמד בהצלחה במבחן אישיות לקציני בטיחות שאושר על ידי הרשות. {{ח:תת|(ב)}} לא יתקבל אדם לקורס קציני בטיחות כאמור בתקנת משנה (א)(6) אלא אם כן הוכיח להנחת דעת הרשות עמידה בהוראות תקנות משנה (א)(1) עד (3). {{ח:תת|(ג)}} עמד מבקש בתנאים המפורטים בתקנת משנה (א), רשאית הרשות לתת לו כתב הסמכה בהתאם לדרגה שלרישיון הנהיגה שבידיו ובלבד שהשלים את ההכשרה המתאימה לאותה דרגה. {{ח:תת|(ד)}} על קצין הבטיחות לעבור השתלמות מקצועית, שתוכנה אושר על ידי הרשות, אחת לשנה, וכן לעבור כל השתלמות מקצועית נוספת כפי שתורה לו הרשות. {{ח:סעיף|583|מתן אישור|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשנ״א־7, תשפ״ה}} {{ח:ת}} הרשות רשאית ליתן בנסיבות מיוחדות אישור לשמש קצין בטיחות גם אם המבקש אינו בעל כתב הסמכה בתנאי שיוכיח להנחת דעתה כל אלה: {{ח:תת|(1)}} התקיים במבקש האמור {{ח:פנימי|סעיף 582|בתקנה 582(א) פסקאות (1) עד (5) ו־(8)}}; {{ח:תת|(2)}} הוא התחייב להשתתף בקורס קציני בטיחות שאושר על ידי הרשות, בתנאים ובמועדים שייקבעו על ידי הרשות באישור. {{ח:סעיף|583א|תקופת תוקף כתב הסמכה|תיקון: תשנ״א־7, תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לתת כתב הסמכה או לחדשו לתקופה של חמש שנים. {{ח:תת|(ב)}} קבלת כתב הסמכה או חידושו ייעשו בידי מבקש כתב ההסמכה או בעל כתב הסמכה, לפי העניין, בכפוף לתשלום אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 11|בפרט 11 בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}, ובלבד שהוא מקיים את כל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 582|תקנה 582}}. {{ח:סעיף|584|מינוי ועדת הסמכה|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשל״ח־6, תשמ״ג־4, תש״ס־3, תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית למנות ועדת הסמכה להסמכת קציני בטיחות שמתפקידה להמליץ בפני הרשות: {{ח:תתת|(1)}} על תכניות לימודים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 582|בתקנה 582(א)(6)}} ותכנית בחינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 582|בתקנה 582(א)(7)}}; {{ח:תתת|(2)}} על תכניות להכשרה, להשתלמות ולהדרכה של קציני בטיחות; {{ח:תתת|(3)}} על הסמכת קציני בטיחות כאמור {{ח:פנימי|חלק י|בחלק זה}}; {{ח:תתת|(4)}} על מתן פטור מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 582|תקנה 582(א)(1) ו־(3)}}, כולן או חלקן, לצורך הסמכת קצין בטיחות בהתחשב בכישוריו של המבקש; {{ח:תתת|(5)}} על הוראות נוהל והדרכה הנוגעות לתחילת עבודתו של קצין הבטיחות במפעל. {{ח:תת|(א1)}} ועדת ההסמכה תשמש גם כועדה מקצועית שמתפקידה להמליץ בפני הרשות בענינים הנוגעים לתפקודו המקצועי של קצין הבטיחות, ובענינים הנוגעים {{ח:פנימי|סעיף 15ב|לתקנה 15ב}}. {{ח:תת|(ב)}} הועדה תהיה בת ששה חברים שהם: {{ח:תתת|(1)}} שלושה נציגים של משרד התחבורה ובהם היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} נציג אחד של משטרת ישראל; {{ח:תתת|(3)}} שני נציגים של הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של קציני בטיחות. {{ח:תת|(ג)}} ועדת ההסמכה תדון בהרכב של שלושה חברים לפחות ובלבד שיהיה בהרכב נציג אחד מכל אחד מן הגופים המרכיבים את הועדה לפי תקנת משנה (א). {{ח:תת|(ד)}} החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות; במקרה של קולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש, ובהיעדרו – דעתו של נציג משרד התחבורה. {{ח:תת|(ה)}} הועדה תודיע לרשות בכתב את המלצותיה. {{ח:סעיף|584א|אישור למתן שירותי בטיחות ולקבלתם|תיקון: תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} בעל מפעל לא יקבל שירותי בטיחות מקצין בטיחות אלא אם כן ניתן לו אישור לכך מהרשות, וקצין בטיחות לא ייתן שירותי בטיחות למפעל אלא אם כן ניתן לו אישור לכך מהרשות, זאת לאחר שמצאה כי מתקיימות הוראות {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} לשם קבלת אישור כאמור בתקנת משנה (א), יגיש בעל המפעל לרשות בקשה בכתב ויכלול בה פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} שם המפעל, כתובתו ומספר מזהה שלו; {{ח:תתת|(2)}} מספר כלי הרכב במפעל וסוגם, והמקום שממנו הם פועלים; {{ח:תתת|(3)}} רישיון הנהיגה שברשות קצין הבטיחות המתאים לסוגי דרגות רישיון הנהיגה הנדרשות לכל כלי רכב שבמפעל; {{ח:תתת|(4)}} היקף הימים והשעות שבהם מבקש המפעל לקבל שירותי בטיחות מקצין הבטיחות; {{ח:תתת|(5)}} הסכמים של בעל המפעל או של קצין הבטיחות עם רשות הרישוי לעניין קבלת מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 585ב|תקנה 585ב(ג)}}. {{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית לתת אישור כאמור בתקנת משנה (א), ולהתנותו בתנאים. {{ח:תת|(ד)}} אישור לקבלת שירותי בטיחות לפיקוח על כלי רכב המוביל חומרים מסוכנים או למתן שירותים כאמור, יינתן רק לגבי שירותי בטיחות של קצין בטיחות שברשותו תעודת הסמכה לשמש אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#סעיף 12|תקנה 12 לתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001}}. {{ח:תת|(ה)}} ניתן אישור לפי תקנה זו יחזיקו בעל המפעל וקצין הבטיחות, באופן מקוון, רשימות של מספרי הרישוי של כלי הרכב שבאחריות אותו קצין בטיחות; קצין הבטיחות יפקח על כלי הרכב במפעל הכלולים ברשימות אלה. {{ח:סעיף|584ב|אישור למתן שירותי בטיחות בהיקף חלקי|תיקון: תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לאשר לקצין בטיחות לתת שירותי בטיחות למפעל בחלק מימי הפעילות במפעל וכן לאשר לו לתת שירותי בטיחות למפעל נוסף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 580|בתקנה 580(ג)}}, בהתחשב, בין השאר, במספר כלי הרכב במפעל ובסוגיהם, בפריסה הגאוגרפית של פעילות המפעל, באמצעים העומדים לרשותו לצורך מתן שירותי הבטיחות במפעל ובזמן הפנוי העומד לרשותו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת החמש עשרה}}. {{ח:תת|(ב)}} לשם קבלת אישור כאמור בתקנת משנה (א), יגיש קצין בטיחות לרשות בקשה בכתב ויכלול בה פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} שם המפעל, כתובתו ומספר מזהה שלו; {{ח:תתת|(2)}} סוג רישיון הנהיגה שברשותו; {{ח:תתת|(3)}} מספר כלי הרכב במפעל, סוגם והמקום שממנו הם פועלים; {{ח:תתת|(4)}} פירוט המפעלים שבהם הוא מבקש לתת שירותי בטיחות והיקף הימים והשעות של מתן השירותים בכל מפעל; {{ח:תתת|(5)}} הזמן המוקדש לעבודה נוספת בעסק או במשלח יד במהלך השבוע. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יינתן אישור לקצין בטיחות לתת שירותי בטיחות למפעל נוסף, אם ניתן לו אישור לשמש קצין בטיחות במשרה מלאה במפעל. {{ח:סעיף|585|תפקידי קצין בטיחות|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} אלה תפקידי קצין בטיחות: {{ח:תתת|(1)}} לפקח על כך שהנהגים המועסקים על ידי המפעל או הנוהגים ברכבו ימלאו אחר הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} והתקנות על פיה (להלן – דיני התעבורה); {{ח:תתת|(2)}} לפקח על כך שהרכב של המפעל או המופעל על ידו יהיה בכל עת במצב תקין ושיתמלאו בו הוראות דיני התעבורה; {{ח:תתת|(3)}} לפקח על הוראות כל דין הנוגע לבטיחותם של עוברי דרך ולתקינותו של רכב בתחום המפעל; {{ח:תתת|(4)}} לפקח על כך שמצב בריאותם של הנהגים כאמור בפסקה (1) יהיה תואם את דרישות דיני התעבורה; {{ח:תתת|(5)}} להדריך את הנהגים כאמור בפסקה (1) בעניני נהיגה, טעינה, פריקה, טיפול ברכב ודיני תעבורה; {{ח:תתת|(6)}} להמליץ בפני בעל המפעל בכל הנוגע להכשרתם ולהשתלמותם של הנהגים במפעל ולהנהגת סדרי בטיחות במפעל ובכל הנוגע לבטיחותם של הנהגים ושל הרכב; {{ח:תתת|(7)}} להגיש דינים וחשבונות לבעל המפעל בכל הנוגע לתפקידיו לפי תקנה זו; {{ח:תתת|(8)}} לנהל כרטסת ורישומים לגבי רכב ונהגים על פי הפרטים שהורתה הרשות; {{ח:תתת|(9)}} בלי לגרוע {{ח:פנימי|סעיף 585א|מתקנה 585א}}, לפקח על כך שרישיון הנהיגה של הנוהג ברכב של המפעל בתוקף ומתאים לסוג הרכב שבו הוא נוהג כלהלן: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי נוהג המועסק בתפקיד נהג – בכל תקופת העסקתו; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי נוהג אחר מהאמור בפרט (א) – עם קבלת הרכב לידיו לראשונה; {{ח:תתת|(10)}} לפקח על כך שרישיון המוביל כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#פרק 2|בפרק השני לתקנות שירותי הובלה}} שניתן לגבי רכב של המפעל בתוקף; {{ח:תתת|(11)}} לקיים פגישות אישיות עם אדם שעיקר עיסוקו במפעל הוא נהיגה או שעיסוקו במפעל מחייב נהיגה במשך רוב שעות העבודה שלו אחת לשלושה חודשים ולתעד את תוכנן בכתב; {{ח:תתת|(12)}} לוודא את ביצוען של הדרכות מקצועיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 587ב|תקנה 587ב(ח)}} ולהודיע על ביצוען לרשות; {{ח:תתת|(13)}} לפקח על כך שהרכב יתוקן רק במוסך שניתן לו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 127|סעיף 127 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}}, בנוגע לפעולות המחייבות טיפול במוסך בהתאם {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 128|לסעיף 128 לחוק האמור}}; {{ח:תתת|(14)}} לבצע, אחת לחודש, בדיקת תקינות המערכות שבאוטובוס, ברכב ציבורי, וברכב מסחרי החייב ברישיון מוביל, ולוודא את קיום המסמכים הנדרשים לגבי כל אחד מהם, הכול כמפורט בטופס המתאים לסוג הרכב כפי שמובא {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השלוש עשרה}} ולמלא אותו, וזאת לאחר שנערכה לרכב בדיקת תקינות על ידי קצין הבטיחות או על ידי מוסך כמפורט בפסקה (13) או על ידי מכון רישוי בהתאם לצורכי הבדיקה הנדרשת, ובתום הבדיקה יאשר בחתימתו על גבי רישיון ההפעלה או רישיון המוביל, לפי סוג הרכב, את תקינות הרכב; {{ח:תתת|(15)}} לבצע בדיקת תקינות מערכות לרכב אחר מזה שפורט בפסקה (14) ולוודא את קיום מסמכיו, ולמלא את הטופס המתאים לסוג הרכב כפי שמובא {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השלוש עשרה}}, וזאת בפרקי הזמן האלה: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי רכב, למעט רכב השכרה ורכב החכר, אשר נמצא בחצר משרד להסעות, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}, בעל רישיון לשירות השכרת רכב – אחת לשישה חודשים; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי רכב השכרה ורכב החכר אשר נמצא בחצר משרד להסעות, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}, בעל רישיון לשירות השכרת רכב – אחת לשלוש שנים; {{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לגבי רכב שגילו מעל שלוש שנים – אחת לשלושה חודשים; {{ח:תתת|(16)}} לבדוק את דיסקות הטכוגרף המותקנות ברכב, לפענח ולטפל בחריגות כדי לפקח על שעות הנהיגה והמנוחה ועל מהירות הנסיעה של הנהגים במפעל, לתעד את פענוח הדיסקות וכן לתעד את הדיסקות המעידות על החריגות, ולשמור את התיעוד האמור במשרדו במשך 180 ימים לפחות; {{ח:תתת|(17)}} לערוך תיעוד בדבר ביצוע ההמלצות בנושאי בטיחות שמסר לבעל המפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 587|תקנות 587}} {{ח:פנימי|סעיף 587א1|ו־587א1}} ולדווח לרשות על אי־ביצוען; {{ח:תתת|(18)}} לערוך תחקיר פנימי במפעל בנוגע לתאונות דרכים והפקת לקחים, במקרים שבהם נגרם נזק לכלי רכב או לאדם ולבצע מעקב אחר יישומם; ואולם לא יבוצע תחקיר פנימי כאמור בנוגע לתאונה שבה נגרם נזק לאדם, אלא אם כן פנה קצין הבטיחות בכתב אל הקצין הממונה על החקירה במשטרת ישראל בבקשה לביצוע תחקיר כאמור, והקצין אישר בכתב את עריכתו; אי־מתן מענה מהקצין הממונה על החקירה בתוך 21 ימים ממועד קבלת הבקשה במשטרה, ייחשב כהסכמה מטעמו לעריכת התחקיר; {{ח:תתת|(19)}} להכין הוראות נוהל בטיחות פרטניות לפעילות כלי הרכב במפעל; {{ח:תתת|(20)}} לפעול בהתאם להנחיות הרשות והוראותיה ולמלא את תפקידו לפי כל דין; {{ח:תתת|(21)}} לדווח לבעל המפעל, אחת לרבעון, על ריכוז המידע הנמצא בידו לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה לתקנות}}, ובכלל זה על הנהגים וכלי הרכב במפעל. {{ח:סעיף|585א|בדיקת רישיונות ומידע תעבורתי|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 585|בתקנה 585}}, אם התקיימו התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 585ב|בתקנה 585ב}}, קצין בטיחות במפעל – {{ח:תתת|(1)}} יבדוק לגבי מי שמיועד להיות מועסק במפעל בתפקיד נהג או מועסק במפעל בתפקיד כאמור, את פרטי רישיון הנהיגה שלו וכן את המידע התעבורתי הנוגע אליו; {{ח:תתת|(2)}} ייתן לבעל המפעל, על יסוד בדיקתו כאמור בפסקה (1), המלצה מנומקת אם להעסיקו או אם להמשיך להעסיקו כנהג, לפי העניין, ויציג לפניו את ממצאי הבדיקה שערך לפי פסקה (1); {{ח:תתת|(3)}} יבדוק לגבי מי שנוהג או מיועד לנהוג ברכב של המפעל, את פרטי רישיון הנהיגה שלו. {{ח:תת|(ב)}} אם מצא כי רישיון הנהיגה של נהג כאמור בפסקה (1) או (3) בתקנת משנה (א) אינו בתוקף או כי אינו מתאים לנהיגה ברכב של המפעל שבו הוא מיועד לנהוג או נוהג, יודיע לנהג כאמור בפסקאות האמורות על הממצא, וכן ידווח על הממצא לבעל המפעל. {{ח:תת|(ג)}} דיווח קצין הבטיחות לבעל המפעל שרישיונו של נהג אינו בתוקף או כי אינו מתאים לנהיגה ברכב של המפעל שבו הוא מיועד לנהוג או נוהג כאמור בתקנת משנה (ב), לא יעסיק אותו בעל המפעל או יחדל מלהעסיק אותו בתפקיד של נהג, לפי העניין, ולא יתיר לו לנהוג ברכב של המפעל, ובלבד שבטרם יעשה כן ייתן בעל המפעל לנהג הזדמנות להשמיע את טענותיו לגבי תוקף הרישיון או לגבי התאמת רישיונו לנהיגה ברכב כאמור, לפי העניין; אין באמור בתקנת משנה זו כדי למנוע מבעל המפעל להעסיק נהג או להעמיד לרשותו של אדם רכב של המפעל, מסוג אשר לפי פרטי רישיון הנהיגה שלו יש לו רישיון נהיגה תקף ומתאים לנהיגה בו. {{ח:תת|(ד)}} קצין בטיחות העומד לרשותו של בעל רישיון מוביל או המועסק אצלו במתן שירותי פיקוח כאמור {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#סעיף 2|בתקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#סעיף 3|ו־3 לתקנות שירותי הובלה}}, יבדוק את פרטי רישיון הנהיגה ומידע תעבורתי של מי שנוהג או מיועד לנהוג ברכב המסחרי שלגביו ניתן רישיון המוביל ואשר לבעלו של אותו רישיון קצין הבטיחות נותן שירותי פיקוח או שוקל להתקשר עמו למתן שירותים כאמור; מצא קצין הבטיחות כי רישיון הנהיגה של נהג כאמור אינו בתוקף או כי אינו מתאים לנהיגה ברכב שבאמצעותו הוא מבצע שירותי הובלה, יודיע לבעל רישיון המוביל על הממצא; היה הנהג האמור בעל רישיון המוביל – לא ייתן לו קצין הבטיחות או יחדל מלתת לו שירותי פיקוח כאמור, לפי העניין; היה הנהג האמור מועסק אצל בעל רישיון המוביל, ייתן קצין הבטיחות לבעל רישיון המוביל המלצה כאמור בתקנת משנה (א)(2). {{ח:תת|(ה)}} לא יבדוק קצין בטיחות פרטי רישיון נהיגה ומידע תעבורתי אלא לפי תקנה זו. {{ח:תת|(ו)}} קצין בטיחות יערוך בדיקה כאמור בתקנות משנה (א)(1) ו־(ד) – אחת לחצי שנה, וכאמור בתקנת משנה (א)(3) – אחת לשלוש שנים, ורשאי הוא לערוך בדיקות אלה גם במועדים נוספים לגבי נהג מסוים, אם היה לו יסוד סביר להניח שחל שינוי בפרטי הרישיון או במידע התעבורתי לגביו מאז הבדיקה האחרונה שערך לפי תקנת משנה זו. {{ח:תת|(ז)}} מי שהגיע לידיו מידע על נהג לפי תקנה זו לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות תקנה זו או על פי צו של בית משפט. {{ח:תת|(ח)}} לעניין תקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע תעבורתי“ – מידע על מועדיה ותחולתה של כל פסילה התקפה במועד הבדיקה, ולמעט לעניין הגבלות רישיון – גם זהות הגורם שהטיל את הפסילה; מידע על פסילה שהסתיימה ושתוקפה היה לתקופה של 3 חודשים או יותר ובלבד שהוטלה במהלכן של חמש השנים קודם למועד הבדיקה, למעט הגבלה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 66א|סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 7א|סעיף 7א(ג)(6) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)#סעיף 2|סעיף 2(א)(3) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ״ה–1995}} ({{ח:פנימי|חלק י|בחלק זה}} – הגבלת רישיון); מידע על הנקודות שנרשמו לחובתו של הנהג, לרבות מועד ביצוע כל אחת מן העבירות שבשלהן נרשמו ומספר הנקודות עקב כל אחת מן העבירות האמורות, וכן את אמצעי התיקון כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 548|בתקנה 548}}, אם הוטלו עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549}}, והמועד שבו ביצע אותם, אם ביצע, והכול לעניין חמש השנים שקדמו למועד הבדיקה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פסילה“ – פסילת רישיון נהיגה לרבות התליה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} והגבלת רישיון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרטי רישיון נהיגה“ – תוקף רישיון הנהיגה במועד הבדיקה, דרגותיו לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ב|סימן ב׳ בפרק השני לחלק ג׳}}, מועד נתינתו לראשונה, מועד תום תקופת תוקפו, ותנאים שכללה בו רשות הרישוי שהם בתוקף במועד הבדיקה, הנוגעים למאפייני הרכב שבו רשאי נהג לנהוג או לתנאי הנהיגה למעט תנאים שהם חובות המוטלות על הנהג בלבד, וכן מידע על קיומה של פסילה התקפה במועד הבדיקה ועל מועד סיומה, אם הוא ידוע. {{ח:סעיף|585ב|תקשורת מקוונת עם רשות הרישוי|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יועבר מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 585א|תקנה 585א}} באופן מקוון אלא אם כן יופעלו בידי רשות הרישוי ובידי המפעל אמצעי אבטחת מידע נאותים כדי לצמצם ככל האפשר את הסיכון לשימוש לא מורשה במידע שמקורו במאגר רשות הרישוי, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין, והכול בהתאם לנוהל אבטחת מידע שתקבע רשות הרישוי, בהתייעצות עם רשם מאגרי המידע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}} (בתקנה זו – נוהל אבטחת מידע). {{ח:תת|(ב)}} בנוהל אבטחת המידע יפורטו האמצעים הטכנולוגיים שבהם ייעשה שימוש לתכלית האמורה בתקנת משנה (א) ובכלל זה אמצעים לעניין אופן זיהוי קציני הבטיחות, בקרת הגישה למידע ותיעוד אירועים המעלים חשש לפגיעה בשלמות המידע, לשימוש בו בלא הרשאה או בחריגה מהרשאה. {{ח:תת|(ג)}} לשם ביצוע האמור {{ח:פנימי|סעיף 585א|בתקנה 585א(א)}} והבטחת העברת המידע בהתאם לנוהל אבטחת המידע ונקיטת אמצעי אבטחת המידע הנדרשים בידי המפעל, יתקשר המפעל בהסכם עם רשות הרישוי כדי שהיא תעמיד לרשות קצין הבטיחות באופן מקוון את המידע הדרוש לו; לשם ביצוע האמור {{ח:פנימי|סעיף 585א|בתקנה 585א(ד)}} יתקשר קצין בטיחות כאמור עם רשות הרישוי במישרין; הסכם כאמור יכלול בין השאר התחייבויות והסדרי אבטחה שיבטיחו כי המידע על פרטי רישיון נהיגה או מידע תעבורתי (להלן – המידע), יימסר רק לקצין בטיחות ויכלול רק את המידע שקצין הבטיחות רשאי לעיין בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 585א|תקנה 585א}}; כמו כן הסכם כאמור יכלול את נוהל אבטחת המידע שיהווה חלק בלתי נפרד ממנו. {{ח:תת|(ד)}} לא יימסר מידע לקצין הבטיחות אלא לאחר שהצהיר באופן מקוון כי הוא מבקש את המידע במסגרת מילוי תפקידו ובהתאם {{ח:פנימי|סעיף 585א|לתקנה 585א(א)(1), (3) או (ד)}}, לפי העניין, כי הודיע לאדם שהוא מבקש לגביו את המידע כי הוא עומד לעשות כן ואת התוצאות האפשריות של העיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 585א|בתקנה 585א(א) עד (ד)}}, וכי ידוע לו שעיון במידע שלא בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 585א|בתקנה 585א}} או שלא בהתאם לאמור בתקנה זו מהווה עבירה. {{ח:תת|(ה)}} מסירת המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 585א|תקנה 585א}} לקצין הבטיחות תהיה מותנית בציון מספר הזהות ומספר רישיון הנהיגה של הנהג שלגביו ביקש את המידע. {{ח:תת|(ו)}} מצאה הרשות כי הפר קצין בטיחות, בעל מפעל או מפעל את התחייבויותיו לפי ההסכם עם רשות הרישוי או לפי תקנות אלה, תודיע על כך לרשות הרישוי; הודיעה הרשות לרשות הרישוי כאמור, או נודע לרשות הרישוי בדרך אחרת כי קיים חשש ממשי כי הופרו התחייבויות כאמור, רשאית היא לנתק את התקשורת המקוונת עם אותו מפעל או קצין בטיחות, עד שיתקיימו תנאים שעליהם תורה לשם הבטחת עמידתו בהוראות תקנות אלה ובהתחייבויותיו לפי ההסכם. {{ח:סעיף|586|סמכויות קצין הבטיחות לגבי רכב|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשנ״א־7}} {{ח:תת|(א)}} קצין בטיחות רשאי לאסור את השימוש ברכב שבבעלות המפעל או הנמצא בשליטתו ולהתנות את השימוש בו בתיקונו והבאתו למצב שלא יפגע, לדעתו, בבטיחות התנועה, ובלבד ששוכנע כי נתקיימו ברכב הוראות {{ח:פנימי|סעיף 308|תקנה 308(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} העתק מההודעה האוסרת שימוש כאמור בתקנת משנה (א) תישלח בו ביום על ידי קצין הבטיחות לרשות הרישוי. {{ח:סעיף|587|דוח על שינוי והודעה על הפרה|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} קצין בטיחות יודיע בכתב לבעל המפעל על כל ליקוי שמצא ברכב של המפעל או הנמצא בשליטתו העלול לסכן את התנועה ועל כל פגם בעבודות הנהגים ובהתנהגותם בדרך וכן על כל ליקוי במצב בריאותם של הנהגים שמצא קצין הבטיחות או שהובא לידיעתו. {{ח:תת|(ב)}} מצא קצין בטיחות, לאחר שבדק את דיסקות הטכוגרף ברכב שמופעל במפעל, כי נהג המפעל הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 168|תקנה 168}}, יודיע על כך בכתב לבעל המפעל וימליץ לפניו על הדרך המתאימה למניעת ההפרה כאמור בעתיד. {{ח:תת|(ג)}} מצא קצין הבטיחות כי נהג המפעל מפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 168|תקנה 168}} בשתי ביקורות, יודיע על כך לרשות ויצרף להודעתו את ההודעות שמסר לבעל המפעל בעניין. {{ח:תת|(ד)}} קצין הבטיחות ידווח לרשות על כל תאונת דרכים שבה נהרג אדם ושבה היה מעורב רכב שתחת פיקוחו בתוך 24 שעות מקרות התאונה. {{ח:סעיף|587א|תיקונים על פי הודעות|תיקון: תשל״ב, תשנ״ז־8}} {{ח:ת}} הודיע קצין הבטיחות לבעל המפעל על ליקויים ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 587|בתקנה 587}}, חייב בעל המפעל לבצע כל תיקון המפורט בהודעת קצין הבטיחות, זולת אם בעל המפעל הביא תוך יומיים את הרכב, שלגביו ניתנה הודעת קצין הבטיחות, בפני רשות הרישוי לבדיקה ונמצא שהרכב תקין וכשיר לתנועה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 273|לתקנה 273}}. {{ח:סעיף|587א1|הודעה על ליקוי במערכות הבטיחות ברכב|תיקון: תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} הודיע קצין בטיחות בכתב לבעל המפעל כי קיים ליקוי בטיחות באחת ממערכות הבטיחות ברכב, יצרף להודעתו המלצה על הדרך המתאימה לטיפול בליקוי. {{ח:תת|(ב)}} סבר קצין בטיחות כי ליקוי הבטיחות שמצא באחת ממערכות הבטיחות ברכב מסכן את הבטיחות ויש לאסור את השימוש ברכב בשל הליקוי כאמור, ימליץ לבעל המפעל בכתב לא להשתמש ברכב ויחתים את בעל המפעל על המלצתו כאמור. {{ח:תת|(ג)}} סירב בעל מפעל לחתום על המלצת קצין הבטיחות כאמור בתקנת משנה (ב), יודיע על כך קצין הבטיחות לרשות בכתב. {{ח:סעיף|587ב|חובות בעל המפעל|תיקון: תשל״ב, תשנ״א־7, תשס״ז־11, תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} בעל המפעל יביא לידיעת העובדים את דבר מינויו של קצין הבטיחות במפעל ותפקידיו. {{ח:תת|(ב)}} בעל המפעל יספק לקצין הבטיחות את כל האמצעים הדרושים למילוי תפקידו ויאפשר לו למלא את תפקידו כיאות לפי הוראות כל דין. {{ח:תת|(ג)}} בעל המפעל לא יאפשר נהיגה ברכב מפעל, לנהג שלגביו הודיע לו קצין הבטיחות בכתב כי רישיון הנהיגה שלו אינו בתוקף או שדרגת רישיונו אינה מתאימה לסוג הרכב המופעל במפעל. {{ח:תת|(ד)}} בעל המפעל יעדכן את קצין הבטיחות בדבר אדם חדש שעיקר עיסוקו במפעל הוא נהיגה או שעיסוקו במפעל מחייב נהיגה במשך רוב שעות העבודה שלו, שבכוונתו להעסיק במפעל, ויקבל את חוות דעתו בדבר התאמתו לנהיגת כלי הרכב במפעל, טרם העסקתו כאמור. {{ח:תת|(ה)}} בעל המפעל לא יאפשר נהיגה ברכב מפעל, שלגביו הודיע לו קצין הבטיחות בכתב כי קיים בו ליקוי בטיחות המסכן את הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 587א1|בתקנה 587א1(ב)}}, שטרם תוקן. {{ח:תת|(ו)}} בעל המפעל יבטיח כי תיקון מערכות הבטיחות של כלי רכב במפעל ייעשה במוסך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 585|בתקנה 585(א)(13)}}. {{ח:תת|(ז)}} בעל המפעל יבטיח את פעילות הנהגים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 168|לתקנה 168}} לעניין שעות הנהיגה והמנוחה של הנהגים במפעל. {{ח:תת|(ח)}} בעל המפעל יכין אחת לשנה תכנית הדרכות מקצועיות שנתית לנהגים במפעל, לפי רשימת נושאים והכול כפי שקבעה לו הרשות ובדרך שאישרה לו; התכנית תכלול הדרכות מקצועיות, לאדם שעיקר עיסוקו במפעל הוא נהיגה או שעיסוקו במפעל מחייב נהיגה במשך רוב שעות העבודה שלו – פעמיים בשנה לפחות, שאחת מהן תתקיים לקראת החורף ואחת מהן תתקיים לקראת הקיץ, ולנהג שאינו כאמור – אחת לשנה לפחות; משך כל הדרכה לא יפחת משלוש שעות והיא תתועד בתיק הדרכות ובתיק הנהג. {{ח:תת|(ט)}} בעל המפעל יישם את הוראות נוהל הבטיחות של כלי הרכב במפעל כפי שהוכנו על ידי קצין הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 585|בתקנה 585(א)(19)}}. {{ח:תת|(י)}} הודיע קצין הבטיחות לבעל המפעל על ליקוי במצב בריאותם של הנהגים, ידווח בעל המפעל לרשות, מיד עם קבלת ההודעה כאמור; לא דיווח בעל המפעל לרשות על ליקוי במצב בריאותם של הנהגים, תוך שבעה ימים מיום קבלת ההודעה, ידווח קצין הבטיחות עצמו לרשות ולרופא המוסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 193|בתקנה 193(ב)}}. {{ח:סעיף|587ב1|מדבקה|תיקון: תשע״ב־11}} {{ח:ת}} במדבקה שיש להדביקה על כלי רכב שברשות תאגיד לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ד|סעיף 65ד(ג) לפקודה}} יתקיימו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} המדבקה תהיה מלבנית ומידותיה לא יפחתו מהמפורט להלן: ברכב מסוג M1‏, M2 ו־N1 – רוחבה לא יפחת מ־10 ס״מ ואורכה לא יפחת מ־40 ס״מ; ברכב מסוג N2‏, N3 ו־M3 – רוחבה לא יפחת מ־15 ס״מ ואורכה לא יפחת מ־50 ס״מ; {{ח:תת|(2)}} הרקע שלה יהיה לבן או צהוב והאותיות והספרות בצבע שחור או כחול; {{ח:תת|(3)}} ייכתב עליה מספר טלפון מקוצר המכיל לא יותר מ־5 ספרות ומתחת למספר הטלפון ייכתבו המילים ”איך אני נוהג/ת?“ או ”איך הנהיגה שלי?“; {{ח:תת|(4)}} גודל האותיות המופיעות עליה לא יפחת מהמפורט להלן: ברכב מסוג M1‏, M2 ו־N1 גובהן לא יפחת מ־2.5 ס״מ ועוביין לא יפחת מ־1 ס״מ; ברכב מסוג N2‏, N3 ו־M3 – גובהן לא יפחת מ־6 ס״מ ועוביין לא יפחת מ־1.5 ס״מ; {{ח:תת|(5)}} גודל המספרים המופיעים עליה לא יפחת מהמפורט להלן: ברכב מסוג M1‏, M2 ו־N1 – גובהם לא יפחת מ־4.5 ס״מ ועוביים לא יפחת מ־1 ס״מ; ברכב מסוג N2‏, N3 ו־M3 – גובהם לא יפחת מ־6 ס״מ ועוביים לא יפחת מ־1.5 ס״מ; {{ח:תת|(6)}} היא תודבק בחלק האחורי של הרכב, בצד שמאל ככל האפשר, במקום הנראה לעין, ואם הדבר לא ניתן עקב העדר מקום מתאים, תודבק המדבקה על הדלת הקדמית השמאלית של הרכב. {{ח:סעיף|587ב2|דוח תקופתי ומידע על נהג|תיקון: תשע״ב־11}} {{ח:תת|(א)}} מדי שנה ולא יאוחר מיום 31 בינואר בכל שנה ימסור תאגיד כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ד|בסעיף 65ד לפקודה}}, לרשות, דוח לשנה שלפניה שיכלול פרטים כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} מספר התלונות שקיבל כל נהג בתאגיד או מי שהנהג הרשה לו לנהוג ברכב של התאגיד, מהות התלונה ואופן הטיפול בה; {{ח:תתת|(2)}} מספר תאונות הדרכים שבהן נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש שבהן היה מעורב כל נהג בתאגיד או מי שהנהג הרשה לו לנהוג ברכב של התאגיד. {{ח:תת|(ב)}} קיבל התאגיד יותר מארבעה דיווחים על עבירות שביצע נהג בתאגיד יודיע על כך לרשות מיד לאחר קבלת התלונה החמישית ויודיע על אופן הטיפול בה. {{ח:תת|(ג)}} דיווח כאמור בתקנה זו לא יכלול מידע שיש בו כדי לזהות אדם שאליו מתייחסים הדיווחים. {{ח:סעיף|587ג|הוראות הרשות|תיקון: תשל״ב, תשנ״א־7}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להורות לבעל מפעל או לקצין בטיחות כל הוראה שיש בה לדעתה צורך לקיום סדרי הבטיחות במפעל לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל מפעל או קצין בטיחות שקיבל הוראה כאמור בתקנת משנה (א) חייב למלא אחריה. {{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית להזמין בכל עת בעל מפעל או קצין בטיחות להתיצב בפניה במקום ובמועד הנקובים בהזמנה לשם בירור כל ענין לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}, כפי שיפורט בהזמנה. {{ח:סעיף|587ד|פטור|תיקון: תשל״ב, תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לפטור מהוראות {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}, כולן או מקצתן, באופן כללי או למקרה מסויים. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}} לא יחולו על רכב של צה״ל אשר חלות לגביו הוראות הבטיחות שנקבעו בפקודות הצבא כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, בשים לב להוראות לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}, ושהובאו לידיעת הרשות עם קביעתן או שינוין או לפי דרישתה. {{ח:קטע1|חלק יא|חלק י״א: רשות פיקוח|תיקון: תשל״ד־2}} {{ח:סעיף|587ה|הגדרות|תיקון: תשל״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק יא|בחלק זה}}, ”פקח“ – מי ששר התחבורה מינהו לפקח על ביצוע {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} או התקנות לפיה והוא נושא עמו בשעת מילוי תפקידיו תעודה חתומה ביד המפקח על התעבורה או רשות הרישוי, לפי הענין, ועל בגדיו סימני היכר שהם קבעו. {{ח:סעיף|587ו|סמכויות|תיקון: תשל״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} פקח רשאי לצורך מילוי תפקידיו לאותת לנוהג ברכב מנועי שיעצור את רכבו, והוא רשאי להיכנס לרכב כאמור כדי לבדוק אם נתקיימו ברכב או בנוהג הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} והתקנות לפיה. {{ח:תת|(ב)}} פקח רשאי לצורך מילוי תפקידיו ליתן כל הוראה לנוהג רכב מנועי או לעובר דרך לצורך קיום הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} והתקנות לפיה. {{ח:תת|(ג)}} נוהג רכב מנועי, מי שהשליטה על רכב כאמור בידיו וכל עובר דרך חייבים לציית לאותות או להוראות הניתנים מאת פקח לפי תקנה זו. {{ח:קטע1|חלק יב|חלק י״ב: הוראות שונות|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ד־2}} {{ח:סעיף|588|ביטול|תיקון: תשכ״א־2, תשכ״ד־3}} {{ח:ת}} בטלים חיקוקים אלה: {{ח:תת|(1)}} תקנות התעבורה; {{ח:תת|(2)}} תקנות התעבורה (עגלות ציבוריות), 1935; {{ח:תת|(3)}} תקנות התעבורה (תנועת מכוניות בין־לאומיות), 1937; {{ח:תת|(4)}} תקנות התעבורה (שדה התעופה לוד), תשי״א–1951; {{ח:תת|(5)}} תקנות התעבורה (מונים), תשי״ב–1952; {{ח:תת|(6)}} צו התעבורה (הגבלת נסיעה באופנוע בתל אביב יפו), תשי״ב–1952; {{ח:תת|(7)}} תקנות התעבורה (בתי ספר לנהיגה, הוראה והדרכה), תשי״ג–1953; {{ח:תת|(8)}} תקנות התעבורה (המצאת רשיונות), תשי״ג–1953; {{ח:תת|(9)}} תקנות התעבורה (סדרי תנועה), תשי״ג–1953; {{ח:תת|(10)}} תקנות התעבורה (שירותי הולכה), תשי״ד–1954; {{ח:תת|(11)}} תקנות התעבורה (רישוי נהגים), תשט״ז–1955; {{ח:תת|(12)}} צו המכריז על תקנות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|שסעיף 18(י) {{ח:הערה|לפקודה}}}} חל עליהן; {{ח:תת|(13)}} צו התעבורה (פטור), תשי״ח–1958; {{ח:תת|(14)}} תקנות התעבורה (מוניות), תשי״ט–1959; {{ח:תת|(15)}} תקנות התעבורה (פטור מאגרת רשיון נהיגה), תש״ך–1959; {{ח:תת|(16)}} תקנות התעבורה (פטור מאגרת רישום ורשיון רכב), תש״ך–1959; {{ח:תת|(17)}} תקנות התעבורה (אגרות רשיונות לרכב מנועי), תש״ך–1959; {{ח:תת|(18)}} תקנות התעבורה (רישוי רכב, מבנהו וציודו), תש״ך–1960; {{ח:תת|(19)}} תקנות התעבורה (רשות לקביעת תעריפים בשירות התעבורה), תשכ״א–1960. {{ח:סעיף|589|תחילה|תיקון: תשכ״א, תשכ״ד־3, תשכ״ה־8, תשכ״ה־10, תשכ״ז־4, תשכ״ז־8}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה לגבי: {{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 504|התקנות 504 עד 514}} והוראות {{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳}} לגבי נסיעה בין־אזורית או כל קו שירות – ביום שייקבע על ידי רשות הרישוי בהודעה ברשומות; {{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 329|תקנה 329}}, תקנת משנה (ג), לגבי גרור או נתמך, למעט גרור או נתמך הנגררים על ידי טרקטור שכבר רשום ביום תחילתן של תקנות אלה – במועד הקבוע ברשיון לחידושו; {{ח:תת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 339|תקנה 339}}, תקנת משנה (א), לגבי אופנוע עם רכב צדי – ביום מתן רשיון הרכב או במועד הקבוע ברשיון לחידושו, הכל לפי התאריך המוקדם יותר (להלן – יום מתן הרשיון); {{ח:תת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 342|תקנה 342}} לגבי אופנוע {{ח:פנימי|סעיף 373|ותקנה 373}} – ביום מתן הרשיון; {{ח:תת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 344|תקנות 344}} {{ח:פנימי|סעיף 346|ו־346}} – ביום מתן הרשיון אך לא יאוחר מיום כ״ה בטבת תשכ״א (1 בינואר 1961) {{ח:הערה|[צ״ל: כ״ה בטבת תשכ״ב (1 בינואר 1962)]}}; {{ח:תת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 281|תקנה 281(א) ו־(ב)}} – ביום ה׳ בטבת תשכ״ג (1 בינואר 1963); {{ח:תת|(7)}} שאר התקנות – ביום י״ט באב תשכ״א (1 באוגוסט 1961); {{ח:תת|(8)}} לגבי {{ח:פנימי|סעיף 78|תקנות 78(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 94|94}}, {{ח:פנימי|סעיף 367א|367א}}, {{ח:פנימי|סעיף 383א|383א–383ט}} – ביום ג׳ באלול תשכ״ה (31 באוגוסט 1965); {{ח:תת|(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 101|תקנות 101(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 223|ו־223(ב)}} – בתום שמונה חדשים מיום פרסומן ברשומות; {{ח:תת|(10)}} {{ח:פנימי|סעיף 276ג|תקנות 276ג}} {{ח:פנימי|סעיף 364א|ו־364א}}, לענין רכב חדש – ביום כ״א באדר ב׳ תשכ״ז (2 באפריל 1967), ולענין רכב שהיה רשום ערב פרסומן של התקנות האמורות ברשומות – ביום שייקבע על ידי שר התחבורה בהודעה ברשומות. {{ח:סעיף|589א|בחינה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:ת}} בחינה ראשונה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, לגבי התקנות המפורטות להלן תתבצע במועד המצוין לצידן: {{ח:תת|(1)}} תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 4), התשפ״ד–2024 – בתום 10 שנים מיום תחילתן. {{ח:סעיף|590|השם|תיקון: תשכ״ד־3}} {{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות התעבורה, תשכ״א–1961“. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳: אגרות בעד רישיונות נהיגה, כתב הסמכה לקצין בטיחות, בחינות נהיגה ובעד בדיקה רפואית לנהג|תיקון: תשנ״א־7}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|{{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: תשכ״ו־5, תש״ל־6, תשל״ו־5, תשל״ח־2, תשל״ט־4, תש״ם־2, תשמ״א־6, תשמ״א־8, תשמ״ב־5, תשמ״ג־5, תשמ״ד־3, תשמ״ד־5, תשמ״ה־3, תשמ״ה־5, תשמ״ט, תשמ״ט־3, [הודעות]]}}}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2025):}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשס״ז־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}} {{ח:ת}} בעד בחינה עיונית לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|תקנה 203}}, בעת הגשת הבקשה לבחינה, או בעד בחינה עיונית נוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|תקנה 210}}, בעת קביעת המועד הנוסף – 56 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ז־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}} {{ח:ת}} בעד בחינה מעשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|תקנה 203}}, בעת הגשת הבקשה לבחינה, או בעד בחינה מעשית נוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|תקנה 210}}, בעת קביעת המועד הנוסף – 161 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2א||תיקון: תשנ״ד־6, תשס״ב־7|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2א}} {{ח:ת}} בעד כל מבחן שליטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 216|בתקנה 216}} – 78 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2ב||תיקון: תשס״ו־5, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2ב}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של עשר שנים – 503 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2ג||תיקון: תשס״ו־5, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2ג}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של תשע שנים – 459 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2ד||תיקון: תשס״ו־5, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2ד}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שמונה שנים – 403 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2ה||תיקון: תשס״ו־5, תשס״ט־2, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2ה}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שבע שנים – 356 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2ו||תיקון: תשס״ו־5, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2ו}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שש שנים – 309 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2ז||תיקון: תשפ״א־5|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2ז}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו, לתקופה של מעל עשר שנים ועד למועד שבו חלה חובת בדיקות רפואיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 196|תקנה 196(ב)}} – 587 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשנ״א־9, תשס״ו־5, תשס״ט־2, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של חמש שנים – 262 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|4||תיקון: תשנ״א־9, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 4}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של ארבע שנים – 212 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|5||תיקון: תשנ״א־9, תשס״ו־5, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שלוש שנים – 161 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|6||תיקון: תשנ״א־9, תשס״ו־5, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 6}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שנתיים – 107 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|7||תיקון: תשנ״א־9, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 7}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שנה – 59 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|8||תיקון: תשנ״א־9, תשנ״א־11, תשס״ו־5|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 8}} {{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 7}}, לפי העניין, בעד רישיון נהיגה או חידושו לתקופה שאינה של שנים שלמות, בעד כל חודש או חלק ממנו הנוסף על השנים השלמות, לפי העניין – <sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>12</sub> מההפרש שבין האגרה לתקופה של שנים שלמות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 7}}, הארוכה מהתקופה שבעדה מבוקש הרשיון והקרובה אליה ביותר (להלן בפרט זה – התקופה השלמה) לבין האגרה לתקופה הקצרה בשנה מהתקופה השלמה {{ח:סעיף*|8א||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 8א}} {{ח:ת}} בעל רישיון נהיגה שבידו רישיון נהיגה לאחת הדרגות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 181}} (להלן בפרט זה – הדרגה המקורית) ושילם אגרה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ז|בפרט 2ז}}, והוסיף לרישיונו דרגה מן הדרגות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנות 182 עד 185}}, וכן בעל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}} ומורה מוסמך (להלן בפרט זה – הדרגה הנוספת), יחולו לגביו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא רשאי להשתמש, ממועד הוספת הדרגה, רק ברישיון הנהיגה לדרגה הנוספת, לאחר ששילם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 2ו}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 3|ובפרטים 3 עד 7}} לפי העניין, לאחר שהופחת ממנה החלק היחסי ששילם בעד הדרגה המקורית בכפוף לפסקה (2), ואולם סכום האגרה שישלם לא יפחת מ־11 שקלים חדשים. {{ח:תת}} בפרט זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החלק יחסי“ – החלק של האגרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ז|פרט 2ז}} הנוגע לתקופה שממועד הוספת הדרגה עד לתום התקופה שבה ניתנה הדרגה המקורית; {{ח:תת|(2)}} בחישוב החלק היחסי, סכום האגרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ז|פרט 2ז}} יהיה סכום האגרה כפי שהתעדכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|תקנה 15א}} במועד העדכון האחרון לפני הוספת הדרגה כאמור בפסקה (1). {{ח:תת|(3)}} אם רישיונו לדרגה הנוספת בוטל, הוא רשאי להשתמש ברישיון הנהיגה בדרגה המקורית ממועד הביטול עד לתום התקופה של הדרגה הנוספת שבעדה שולמה האגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרט 2ב עד 2ו}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 3|ובפרטים 3 עד 7}} לפי העניין ולא יידרש לשלם תשלום נוסף של אגרה בעד אותה תקופה. {{ח:תת|(4)}} בתום התקופה האמורה בפסקה (3) יחויב באגרה בעד חידוש רישיונו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2|בפרט 2 עד 7}}, לפי העניין. {{ח:סעיף*|9||תיקון: תשנ״א־9, תש״ע־13, תשפ״א־7|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9}} {{ח:ת}} בעד כפל רישיון – 23 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|9א||תיקון: תשנ״ד־5, תש״ע־13|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:סעיף*|9ב||תיקון: תשנ״ד־5, תשס״ו־20, תש״ע־13|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9ב}} {{ח:ת}} בעד הנפקה חוזרת של רישיון הנהיגה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 9}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 9ג|ו־9ג}}, באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי, למעט אם ההנפקה כאמור היתה מותנית במבחני נהיגה או נדרשה עקב שינוי בדרגת הרישיון של הנהג תוספת של – 31 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|9ג||תיקון: תשס״ט־2, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9ג}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 9ב}}, בעד רישיון נהיגה או חידושו לכל תקופת תוקף, למי שאישר צה״ל כי הוא חייל מילואים פעיל – 13 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|9ד||תיקון: תשע״א־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9ד}} {{ח:ת}} אגרה בעד טיפול בהנפקת רישיון נהיגה, לרבות הנפקה חוזרת, למי שפטור מאגרה לפי תקנות אלה בעד רישיונות נהיגה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 8}} – 25 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|10||תיקון: תשנ״א־9, תשנ״ה־5, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ח־3, תשס״ח, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 10}} {{ח:ת}} בדיקה רפואית לנהג, למבקש רישיון נהיגה או תעודה: {{ח:תת|(1)}} בעד בדיקה רפואית של מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ בפרק השני לחלק ג׳}} למעט בדיקה כאמור בפרט משנה (7) – 726 שקלים חדשים {{ח:תת|(2)}} בעד בדיקה חוזרת – 373 שקלים חדשים {{ח:תת|(3)}} בעד ערר לועדת ערר – 1,234 שקלים חדשים {{ח:תת|(4)}} בעד בדיקה לבקשה לרישיון נהיגה לרכב ציבורי – 1,136 שקלים חדשים {{ח:תת|(5)}} בעד בדיקה למבקש רישיון נהיגה לרכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק״ג – 1,136 שקלים חדשים {{ח:תת|(6)}} בעד בדיקת מסמכים רפואיים בהעדר הנבדק – 136 שקלים חדשים {{ח:תת|(7)}} בעד בדיקת שתן לאיתור סמים מסוכנים או תוצרי חילוף חומרים של סמים מסוכנים – 257 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|11||תיקון: תשנ״א־9, תש״ס־3|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:סעיף*|12||תיקון: תשנ״א־7, תשנ״א־9, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 12}} {{ח:תת|(1)}} בעד מתן כתב הסמכה לקצין בטיחות או בעד חידושו ל־5 שנים – 527 שקלים חדשים {{ח:תת|(2)}} בעד כפל כתב הסמכה – 45 שקלים חדשים {{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳: אגרות בעד רישיונות לבתי ספר לנהיגה או בעד רישיונות להוראה והדרכה של נהיגה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|{{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: תשכ״ו־5, תש״ל־6, תשל״ו־5, תשל״ח־2, תשל״ט־4, תש״ם־2, תשמ״א־6, תשמ״א־8, תשמ״ב־5, תשמ״ג־5, תשמ״ד־3, תשמ״ד־5, תשמ״ה־3, תשמ״ה־5, תשמ״ט, תשמ״ט־3, [הודעות]]}}}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2025):}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}} {{ח:תת|(א)}} בעד רישיון לבית ספר לנהיגה או בעד חידושו כשתוקפו עד שנה, כשלרשותו של בית הספר עומד לצורכי הוראה רכב אחד בלבד – 486 שקלים חדשים {{ח:תת|(ב)}} בעד רישיון לבית ספר לנהיגה או בעד חידושו כשתוקפו עד שנה, כשלרשותו של בית הספר עומד לצורכי הוראה יותר מרכב אחד – 966 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ד־4, תשס״ו־5, תש״ע־13, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} בעד רישיון להוראת נהיגה או בעד חידושו – {{ח:תתת|(1)}} לתקופה של עשר שנים – 1,321 שקלים חדשים {{ח:תתת|(2)}} לתקופה של תשע שנים – 1,207 שקלים חדשים {{ח:תתת|(3)}} לתקופה של שמונה שנים – 1,093 שקלים חדשים {{ח:תתת|(4)}} לתקופה של שבע שנים – 980 שקלים חדשים {{ח:תתת|(5)}} לתקופה של שש שנים – 866 שקלים חדשים {{ח:תתת|(6)}} לתקופה של חמש שנים – 735 שקלים חדשים {{ח:תתת|(7)}} לתקופה של ארבע שנים – 602 שקלים חדשים {{ח:תתת|(8)}} לתקופה של שלוש שנים – 467 שקלים חדשים {{ח:תתת|(9)}} לתקופה של שנתיים – 320 שקלים חדשים {{ח:תתת|(10)}} לתקופה של שנה – 159 שקלים חדשים {{ח:תתת|(11)}} נוסף על האמור בפרטי משנה (1) עד (10), לפי העניין, בעד רישיון להוראת נהיגה או חידושו לתקופה שאינה של שנים שלמות, בעד כל חודש או חלק ממנו הנוסף על השנים השלמות, לפי העניין – <sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>12</sub> מההפרש שבין האגרה לתקופה של שנים שלמות כמפורט בפרטי משנה (1) עד (10) הארוכה מהתקופה שבעדה מבוקש הרישיון או חידושו והקרובה אליה ביותר (להלן בפרט משנה זה – התקופה השלמה) לבין האגרה לתקופה הקצרה בשנה מהתקופה השלמה. {{ח:תת}} האגרות לפי פרט משנה זה יבואו במקום האגרות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 9ג בחלק א׳ לתוספת זו}}, ואולם מי שקיבל לראשונה רישיון להוראה והדרכה של נהיגה בעת שרישיון הנהיגה שלו היה בתוקף, ישלם אגרה לפי פרט משנה זה נוסף על כל אגרה ששילם לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|חלק א׳ לתוספת זו}}. {{ח:תת|(ב)}} בעד בחינה לקבלת רישיון להוראת נהיגה – 159 שקלים חדשים {{ח:תת|(ג)}} בעד בחינה לקבלת היתר לניהול מקצועי – 159 שקלים חדשים {{ח:תת|(ד)}} בעד כל בחינה נוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 253|בתקנה 253}} – 78 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״א־7|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 3}} {{ח:ת}} בעד כפל רישיון או היתר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|חלק זה}} – 23 שקלים חדשים {{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ג|חלק ג׳: אגרות בעד רישיונות ושינוי רישום הבעלות לכלי רכב ובעד בדיקתם}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|{{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: תשכ״ו־5, תש״ל־6, תשל״ו־5, תשל״ח־2, תשל״ט־4, תש״ם־2, תשמ״א־6, תשמ״א־8, תשמ״ב־5, תשמ״ג־5, תשמ״ד־3, תשמ״ד־5, תשמ״ה־3, תשמ״ה־5, תשמ״ט, תשמ״ט־3, [הודעות]]}}}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2025):}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשנ״א, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשס״ג־3, תשס״ג־4, תשע״ו־8, תשפ״א־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 1}} {{ח:ת}} אגרה בעד שינוי רישום הבעלות ברכב היא: {{ח:תת|(א)}} קטנוע, אופנוע לרבות תלת־אופנוע ואופנוע עם רכב צדי – {{ח:תתת|(1)}} בהעברת בעלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 284|תקנה 284(א)}} – 85 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} בהעברת בעלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 284|תקנה 284(ו)}} – 70 שקלים חדשים; {{ח:תת|(ב)}} רכב מכל סוג למעט רכב המפורט בפרט משנה (א), (ג) ו־(ד) – {{ח:תתת|(1)}} בהעברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 284|תקנה 284(א)}} – 250 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} בהעברת בעלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 284|תקנה 284(ו)}} – 235 שקלים חדשים; {{ח:תת|(ג)}} רכב מנועי מכל סוג, כשהוא נרשם על שם בעל רישיון סחר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 284|בתקנה 284(א)(2א)}} – 42 שקלים חדשים {{ח:תת|(ד)}} רכב לא מנועי מכל סוג – 85 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ו־4, תשנ״ז, תשנ״ז־4, תשנ״ז־6, תשנ״ח־4, תשס״ג־3, תשס״ד־3, תשס״ה־5, תשס״ה־12, תשס״ו־15, תשס״ו־20, תשס״ז־13, תשס״ח־8, תשס״ח־12, תשע״ו־6, תשע״ו־8, תשע״ז־11, תשע״ח־3, תשע״ח־15|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} אגרה בעד רישיון לרכב נוסעים פרטי, למעט אופנוע ואוטובוס פרטי, שנרשם לראשונה ביום י״ב בניסן התשנ״ו (1 באפריל 1996) (להלן – היום הקובע) או לאחריו, מקבוצת מחיר מן המפורטות בטבלאות {{ח:פנימי|תוספת 1 נספח א|שבנספח א׳}}, לפי העניין (להלן – קבוצת מחיר), כמצוין בטור א׳ בטבלה שלהלן, או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה כקבוע לצד כל קבוצה בטורים ב׳ עד ה׳, לפי העניין: {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 500px;"> <tr><th colspan="5">האגרה בשקלים חדשים כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה</th></tr> <tr style="font-size: 90%;"><th>א</th><th>ב</th><th>ג</th><th>ד</th><th>ה</th></tr> <tr><th rowspan="2">קבוצת מחיר</th><th colspan="4">ששנת ייצורו או מועד עלייתו לכביש</th></tr> <tr><th>עד 3 שנים</th><th>4 עד 6 שנים</th><th>7 עד 10 שנים</th><th>מעל 10 שנים</th></tr> <tr><td>1</td><td>1,233</td><td>1,080</td><td>947</td><td>827</td></tr> <tr><td>2</td><td>1,568</td><td>1,368</td><td>1,198</td><td>1,048</td></tr> <tr><td>3</td><td>1,891</td><td>1,654</td><td>1,449</td><td>1,264</td></tr> <tr><td>4</td><td>2,255</td><td>1,918</td><td>1,631</td><td>1,386</td></tr> <tr><td>5</td><td>2,583</td><td>2,128</td><td>1,756</td><td>1,451</td></tr> <tr><td>6</td><td>3,667</td><td>2,750</td><td>2,063</td><td>1,544</td></tr> <tr><td>7</td><td>5,226</td><td>3,657</td><td>2,560</td><td>1,793</td></tr> </table> {{ח:תת|(א1)}} אגרה בעד רישיון לרכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר הוא עד 3,500 ק״ג ושנרשם לראשונה ביום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998) או לאחריו, מקבוצת מחיר מן המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1 נספח א|בטבלה 1א שבנספח א׳}}, כמצוין בטור א׳ בטבלה שבפרט משנה (א), או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה כקבוע לצד כל קבוצה בטורים ב׳ עד ה׳ באותה טבלה, לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} אגרה בעד רישיון לרכב כאמור בפרט משנה (א) וכמפורט בטור א׳ בטבלה שבנספח ב׳, שנרשם לראשונה לפני היום הקובע או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה לפי קבוצת המחיר המצוינת לצדו בטור ב׳, כקבוע לצד כל קבוצה בטבלה שבפרט משנה (א) בטורים ב׳ עד ה׳, לפי הענין. {{ח:תת|(ב1)}} אגרה בעד רישיון לרכב כאמור בפרט משנה (א1) או שנרשם לראשונה לפני יום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998) או בעד חידוש רישיון כאמור, היא כמפורט בטור א׳ בטבלה שבנספח ג׳ לפי קבוצת המחיר המצוינת לצדו בטור ב׳, כקבוע לצד כל קבוצה בטבלה שבפרט משנה (א) בטורים ב׳ עד ה׳ לפי הענין. {{ח:תת|(ב2)}} על אף האמור בפרטי משנה (א) עד (ב1), אגרה בעד רישיון לרכב המצוין ברישיונו כרכב לימוד נהיגה או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה לפי קבוצת המחיר שנרשמה ברישיונו, כקבוע לצד כל קבוצה בטבלה שבפרט משנה (א) בטורים (ב) עד (ה) לפי הענין, ובהפחתה של 277 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ב3)|(1)}} על אף האמור בטבלה שבפרט משנה (א), סכומי האגרה לעניין פרטי משנה (א) ו־(א1), יופחתו בסכומים ובמועדים האמורים בפסקה (2), בעד רכב שהתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הרכב הוא מסוג M1 או N1, משנת ייצור 2000 או מאוחר יותר, ונרשם לראשונה עד יום ה׳ באייר התשע״ז (1 במאי 2017); {{ח:תתתת|(ב)}} הרכב רשום על שם יחיד ובלבד שרישום הרכב על שמו לא נעשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 284|תקנה 284(ב)}}, או שיחיד מחזיק בו מכוח הסכם להחכר מימון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 272א|בתקנה 272א(א)(2)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} מתקין מורשה מסר באופן מקוון אישור לרשות הרישוי, לאחר שהתקשר עם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בחוזה לעניין זה, שלפיו התקין מערכות בטיחות ברכב שהן חדשות ולא היו מותקנות בעבר ברכב אחר; {{ח:תתתת|(ד)}} אישור כאמור בפסקת משנה (ג) נמסר לרשות הרישוי לא יאוחר מחודשיים לפני יום חידוש רישיון הרכב; נמסר האישור במועד מאוחר יותר, תידחה ההפחתה למועד הבא שבו יחודש רישיון אותו רכב; {{ח:תתתת|(ה)}} במועד ביצוע כל אחד משלבי הפחתת האגרה כמפורט בפסקה (2), לא התקיימה ברכב אחת מן העילות לפטור מאגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 290א|תקנה 290א(א)}}; {{ח:תתתת|(ו)}} במועד ביצוע התקנת מערכות בטיחות הרכב טרם בוצעו התקנות מערכות בטיחות ברכב במספר שרשות הרישוי הודיעה עליו לפי פסקה (5); {{ח:תתת|(2)}} האגרה תופחת בסכום כולל של 1,500 שקלים חדשים, לפי השלבים המפורטים להלן ובסכומים האמורים בהם, ובלבד שסכום האגרה לתשלום אחרי ההפחתה, בכל אחד מהשלבים, לא יפחת מעשרה שקלים חדשים, בתוספת הסכום הנוסף לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 84|סעיף 84 לפקודה}}; {{ח:תתתת|(א)}} במועד חידוש רישיון הרכב הראשון אחרי שבעל הרכב הוכיח כי הרכב עומד בתנאים האמורים בפסקה (1) – 700 שקלים חדשים; {{ח:תתתת|(ב)}} במועד חידוש רישיון הרכב הראשון אחרי שהופחת סכום האגרה כאמור בפסקת משנה (א) – 700 שקלים חדשים; {{ח:תתתת|(ג)}} במועד חידוש רישיון הרכב השני אחרי שהופחת סכום האגרה כאמור בפסקת משנה (א) – 100 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} פרט משנה זה יחול על כלי הרכב שבהם הותקנו מערכות בטיחות – ברכב ושמתקיים בהם האמור בפסקה (1) לפי המכסה שלהלן ובתקופה המפורטת לצדן; {{ח:תתתת|(א)}} עד 80,000 כלי רכב מיום תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 11), התשע״ז–2017; {{ח:תתתת|(ב)}} עד 40,000 כלי רכב בשנת 2018; {{ח:תתת|(4)}} בתום כל אחת מהתקופות האמורות בפסקה (3), תבדוק רשות הרישוי אם נוצלה כל המכסה לאותה תקופה, ואם מצאה הרשות כי נותרה יתרה, תעבור יתרת המכסה לשנה הבאה; האמור יחול גם על השנים הבאות אחרי שנת 2018, עד שתנוצל בשלמותה המכסה שנותרה; {{ח:תתת|(5)}} רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של המשרד את מכסת כלי הרכב לכל תקופה כמפורט בפסקאות (3) ו־(4), וכן תפרסם דרך קבע את יתרת המכסה שטרם נוצלה לאותה תקופה; {{ח:תתת|(6)}} לעניין פרט משנה זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מערכות בטיחות ברכב“ – מערכת התרעה מפני התנגשות לפנים וכן מערכת התרעה על סטייה מנתיב, מן הסוג המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 29|בפרטים 29}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 30|ו־30 בחלק ג׳ בתוספת השניה}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתקין מורשה“ – מי שהתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 364ו|בתקנה 364ו(ב)(2)}}, והרשות נתנה לו רישיון ייצור לעניין פרט משנה זה לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)#סעיף 4|סעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ״ג–1982}}. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בפרטי משנה (א) ו־(א1), אגרה בעד רישיון או בעד חידוש רישיון לרכב מאחד הסוגים המנויים בפרטי המשנה האמורים, שהוא רכב גמיש תדלוק, תהיה לפי קבוצת המחיר שנרשמה ברישיונו, כמצוין בטור א׳ בטבלה שבפרט משנה (א), כקבוע לצד כל קבוצה בטורים (ב) עד (ה), לפי העניין, ובהפחתת הסכומים כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} אם מועד מתן הרישיון או חידושו חל בתוך שנתיים ממועד הנפקת הוראת רישום, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 370|בתקנה 370}}, הראשונה בישראל לרכב גמיש תדלוק מכל סוג שהוא – סכום של 1,622 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} אם מועד מתן הרישיון או חידושו חל בתקופה שבין שנתיים לבין ארבע שנים ממועד הנפקת הוראת רישום, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 370|בתקנה 370}}, הראשונה בישראל לרכב גמיש תדלוק מכל סוג שהוא – סכום של 811 שקלים חדשים; {{ח:תת|(ה)}} בפרט זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת ייצורו“ – השנה שנרשמה ברישיון הרכב כשנת ייצורו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד עלייתו לכביש“ – החודש שבו עלה הרכב לכביש כפי שנרשם ברישיון הרכב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב גמיש תדלוק (FFV)“ – רכב שברישיון הרכב שלו נרשם כי הוא רכב גמיש תדלוק, על בסיס הצהרת יצרן הרכב כי הרכב מותאם להנעה באמצעות תערובת דלק של בנזין ומתנול שבה ריכוז המתנול הוא 85% לפחות. {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ו־4, תשנ״ח־4, תשע״ג־2, תשע״ו־8, תשפ״ד־14|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 3}} {{ח:תת|(א)}} אגרה בעד רישיון לרכב מסחרי שמשקלו המותר 3,501 ק״ג או יותר, רכב מדברי, רכב עבודה, אמבולנס, רכב לכיבוי שריפות, רכב חילוץ, המופעלים על ידי מנוע שאינו מנוע דיזל או בעד חידוש הרישיון תהיה 440 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ב)}} אגרה בעד רישיון לרכב מן המפורטים בפרט משנה (א), המופעל על ידי מנוע דיזל או בעד חידוש הרישיון תהיה כמפורט להלן: <table> <tr><th>כשמשקלו הכולל המותר בק״ג</th><th>האגרה בשקלים חדשים {{ש}} כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה</th></tr> <tr><td>עד 16,000</td><td>2,233</td></tr> <tr><td>מ־16,001 עד 20,000</td><td>2,803</td></tr> <tr><td>מ־20,001 ומעלה</td><td>3,862</td></tr> </table> {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בפרט זה, האגרה בעד רישיון לרכב מן הסוג האמור {{ח:פנימי|סעיף 330ב|בתקנה 330ב(ג)(2א) ו־(3)}} שהותקנה בו מערכת בקרת יציבות, תופחת בתקופות ובשיעורים המפורטים להלן, ובלבד שההפחתה כאמור לא תחול על רכב מן הסוג האמור {{ח:פנימי|סעיף 330ב|בתקנה 330ב(ג)(2א)(א)}} לאחר יום ט״ו בחשוון התשע״ג (31 באוקטובר 2012): {{ח:תתת|(1)}} עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) – 142 שקלים חדשים בעבור כל חודש שבו רישיון הרכב הוא בתוקף; {{ח:תתת|(2)}} מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013) – 95 שקלים חדשים בעבור כל חודש שבו רישיון הרכב הוא בתוקף; {{ח:תתת|(3)}} מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) עד יום ז׳ בחשוון התשע״ה (31 באוקטובר 2014) – 47 שקלים חדשים בעבור כל חודש שבו רישיון הרכב הוא בתוקף. {{ח:סעיף*|4||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ו־4, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 4}} {{ח:ת}} אגרה בעד רישיון לרכב אספנות או אגרה בעד חידוש הרישיון, לתקופה של שנה אחת, תהיה בשיעור של 258 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|5||תיקון: תשנ״א, תשנ״ה־2, תשנ״ו־4, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 5}} {{ח:תת|(א)}} אגרה בעד רישיון לאופנוע, לתלת־אופנוע, ואופנוע עם רכב צדי היא: {{ח:תת}} <table> <tr><th width="200px">כשתפוסת גלילי המנוע בסמ״ק</th><th width="200px">בשקלים חדשים {{ש}} כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה</th></tr> <tr><td>עד 50</td><td>51</td></tr> <tr><td>מ־51 עד 150</td><td>189</td></tr> <tr><td>151 ומעלה</td><td>348</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} אגרה בעד אופנוע המונע במנוע חשמלי – 51 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|6||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ו־3, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 6}} {{ח:ת}} אגרה בעד רישיון לטיולית, לאוטובוס או בעד חידוש רישיון כאשר הרישיון ניתן לתקופה של שנה היא: {{ח:ת}} כשהטיולית או האוטובוס מופעלים – {{ח:תת}} על ידי מנוע שאינו מנוע דיזל – 639 שקלים חדשים {{ח:תת}} על ידי מנוע דיזל – 1,183 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|7||תיקון: תשנ״ה, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 7}} {{ח:ת}} אגרה בעד רישיון למונית ולרכב פרטי להסעת סיור, שניתן לגביו רישיון לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ״ה–1985}}, או בעד חידושם היא: {{ח:תת|(א)}} כשאינם מופעלים על ידי מנוע דיזל: {{ח:תת}} <table> <tr><th width="200px">כשמספר מקומות הישיבה {{ש}} לנוסעים מלבד הנהג</th><th width="200px">בשקלים חדשים {{ש}} כאשר הרישיון ניתן לתקופה של שנה</th></tr> <tr><td>עד 4</td><td>159</td></tr> <tr><td>5 ומעלה</td><td>217</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} כשהם מופעלים על ידי מנוע דיזל: {{ח:תת}} <table> <tr><th width="200px">כשמספר מקומות הישיבה {{ש}} לנוסעים מלבד הנהג</th><th width="200px">בשקלים חדשים {{ש}} כאשר הרישיון ניתן לתקופה של שנה</th></tr> <tr><td>עד 4</td><td>750</td></tr> <tr><td>5 ומעלה</td><td>1,224</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|8||תיקון: תשנ״ד־4, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 8}} {{ח:ת}} אגרה בעד רישיון לטרקטור או בעד חידוש הרישיון היא: {{ח:תת}} <table> <tr><th rowspan="2" width="200px">כשהטרקטור מופעל –</th><th colspan="2" width="200px">בשקלים חדשים כאשר הרישיון ניתן לתקופה של</th></tr> <tr><th>שנה</th><th>שנתיים</th></tr> <tr><td>על ידי מנוע בנזין</td><td>266</td><td>534</td></tr> <tr><td>על ידי מנוע דיזל או אחר</td><td>783</td><td>1,562</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|9||תיקון: תשנ״ד־4, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 9}} {{ח:ת}} אגרה בעד רישיון לגרור המיועד לשמש להובלת טובין או בעד חידוש רישיון היא: {{ח:תת}} <table> <tr><th width="200px">כשמשקלו הכולל המותר בק״ג</th><th width="200px">בשקלים חדשים כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה</th></tr> <tr><td>עד 4,000</td><td>78</td></tr> <tr><td>מ־4,001 עד 8,000</td><td>189</td></tr> <tr><td>מ־8,001 ומעלה</td><td>429</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|10||תיקון: תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 10}} {{ח:ת}} אגרה שנתית בעד רישיון לנתמך או בעד חידוש הרישיון היא 429 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|10א||תיקון: תש״ן־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 10א}} {{ח:ת}} האגרה בעד רישיון לרכב לתקופה של פחות משנה תהיה בשיעור של <sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>12</sub> מן האגרה השנתית הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרטים 2 עד 10}}, לפי העניין, בעד כל חודש מלא או חלק ממנו. {{ח:סעיף*|11||תיקון: תשמ״ט־7, תשנ״א, תשנ״ד־4, תשס״ג־4, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 11}} {{ח:ת}} אגרה בעד רכב של נכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 272א|תקנה 272א}} היא 30 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|11א||תיקון: תשע״א־6, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 11א}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרטים 2}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 5|5}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 11|ו־11}} האגרה בעד רישיון של רכב מזכה, הרשום על שם אדם כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, תופחת בסכום בשקלים חדשים כמפורט בטור ב׳ לצדו: <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th></tr> <tr><td>חייל מילואים פעיל שאינו זכאי לתגמול נוסף וכן חייל מילואים פעיל הזכאי לתגמול נוסף השווה לנקודת זיכוי אחת</td><td>68</td></tr> <tr><td>חייל מילואים פעיל הזכאי לתגמול נוסף השווה לאחת וחצי נקודות זיכוי</td><td>137</td></tr> <tr><td>חייל מילואים פעיל הזכאי לתגמול נוסף השווה לשתי נקודות זיכוי</td><td>205</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} הפחתת האגרה תחול על רכב מזכה אחד, החייב באגרה החל בחודש מאי שלאחר השנה של תקופת שירות המילואים המזכה, לתקופה של שנה. {{ח:תת|(ג)}} היו בבעלותו של חייל מילואים יותר מרכב אחד שהוראות פרט משנה (א) חלות עליו, תופחת האגרה בעד רישיון הרכב אשר מועד תשלומה הוא המוקדם מביניהם בלבד; ואולם אם קיים הפרש בין סכום ההפחתה שלה היה זכאי בשל רכב מזכה אחר שבבעלותו לבין סכום ההפחתה בשל הרכב שלגביו הופחתה האגרה, זכאי חייל המילואים לקבל החזר בגובה ההפרש שבין סכומי ההפחתה כאמור; היו מועדי תשלום האגרה זהים, תופחת האגרה בעד רישיון הרכב שסכומה הוא הגבוה מביניהם, בלבד. {{ח:תת|(ד)}} חייל מילואים פעיל שישלם, לאחר תחילתן של תקנות אלה, אגרה בעד רישיון רכב של רכב מזכה בלא הפחתה כאמור בפרט זה, זכאי לקבל החזר בגובה ההפחתה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בפרט זה, סכום האגרה לאחר הפחתה בשל כל רכב מזכה לא יפחת מ־12 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ו)}} בפרט זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל מילואים פעיל“ – חייל מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, המחזיק בתעודת חייל מילואים פעיל תקפה שניתנה לו בידי צבא־הגנה לישראל ושפרטיו הועברו למשרד התחבורה, באופן ממוחשב, בידי משרד הביטחון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נקודת זיכוי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 33א|בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מזכה“ – רכב מסוג L ורכב מסוג M1 שסיווג המשנה שלו הוא פרטי, או שצוין ברישיונו כמרכב אחוד, למעט רכב הרשום על שם תאגיד בלבד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תגמול נוסף“, ”תקופת שירות המילואים המזכה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}. {{ח:סעיף*|11ב||תיקון: תשע״ב־5, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 11ב}} {{ח:ת}} אגרה בעד רישיון רכב לרכב רפואי בבעלות משרד הביטחון, המשמש נכה שנקבעה לו דרגת נכות מיוחדת כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)|בתקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת), תשכ״ו–1965}}, היא 30 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|11ג||תיקון: תשע״ח־15|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 11ג}} {{ח:ת}} אגרה בעד רישיון או חידוש רישיון לרכב מאחד הסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרטים 2}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 3|3}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 6|ו־6}}, שברישיונו נרשם כי הוא רכב להוראת נהיגה, אשר מועד מתן רישיונו או חידושו חל בין יום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) לבין יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), תהיה לפי הסכום הנקוב בפרטים האמורים, לפי העניין, בהפחתה של 869 שקלים חדשים לשנה, נוסף על כל הפחתה אחרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|חלק זה}}. {{ח:סעיף*|11ד||תיקון: תשע״ח־15|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 11ד}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק זה}}, אגרה בעד מתן רישיון או חידוש רישיון לרכב מנועי שמשקלו מעל 3,500 ק״ג, שברישיון הרכב שלו נרשם כי הוא מונע על ידי מנוע גז טבעי דחוס (גט״ד), אשר מועד מתן רישיונו או חידושו חל בין יום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) לבין יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023) תהיה 12 שקלים חדשים לשנה. {{ח:סעיף*|12||תיקון: תשנ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 12}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|12א||תיקון: תשע״ח־15|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 12א}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרטים 2 עד 11ד}}, סכום האגרה בעד רישיון רכב או חידושו, לאחר ביצוע כל ההפחתות הנקובות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרטים האמורים}}, החלות בנסיבות העניין, לא יפחת מ־11 שקלים חדשים לשנה. {{ח:תת|(ב)}} כל ההפחתות של סכום האגרה בעד מתן רישיון רכב או חידושו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרטים 2 עד 11ד}}, החלות בנסיבות העניין, יהיו תקפות ביחס למועד חישוב סכום האגרה השנתי, ואינן ניתנות לצבירה או להעברה משנה לשנה. {{ח:סעיף*|13||תיקון: תשע״א־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 13}} {{ח:ת}} אגרה שנתית בעד רישיון סחר שניתן לאחת מן המטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293(א)}} או בעד חידושו, למעט רישיון שניתן למטרה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293(א)(5א)}}, היא 1,455 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|13א||תיקון: תשע״א־8, תשע״ח|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 13א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 14}} {{ח:ת}} אגרה בעד רישיון רכב מיוחד שניתן לצורך נסיעה חד־פעמית לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|תקנה 278}} היא 45 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|15||תיקון: תשנ״ח־3, תשע״ח־3, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 15}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} תהיה האגרה השנתית בעד רישיון רכב הרשום על שם מוסד לסיוע טכני או אגודה לעזרה וצדקה – {{ח:תת|(1)}} מוסד לסיוע טכני שהוכר על ידי שר התחבורה והניתן לאחד מכלי הרכב המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} – 30 שקלים חדשים. {{ח:תת|(2)}} אגודה לעזרה וצדקה של עדה דתית שהוכרה בידי שר התחבורה והניתן לרכב שאינו משמש אלא להובלת מתים – 30 שקלים חדשים. {{ח:תת|(3)}} ”אילן“ – איגוד ישראלי לילדים נפגעים, לרכב המשמש להסעת ילדים נפגעים – 30 שקלים חדשים. {{ח:תת|(4)}} ”אקים“ – אגודה לאומית לקימום אנשים עם מוגבלות שכלית בישראל, לרכב המשמש להסעת אנשים עם מוגבלות שכלית – 30 שקלים חדשים. {{ח:תת|(5)}} ”אגודת יד שרה“ – לרכב המשמש להובלת נכים – 30 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|15א||תיקון: תש״ע־13|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 15א}} {{ח:ת}} בעד חידוש רישיון רכב לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|פרטים 2 עד 15}} באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי תוספת של 31 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|16||תיקון: תשנ״א־11, תשע״ב־8, תש״ע־13, תשע״ו־8, תשפ״א־7|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 16}} {{ח:ת}} אגרה בעד כפל רישיון רכב, כפל אישור על תוקף רישיון רכב, כפל אישור רישום שינוי בעלות על רכב, או כפל רישיון סחר היא: {{ח:תת}} כפל רישיון רכב או כפל אישור – 11 שקלים חדשים {{ח:תת}} כפל רישיון סחר – 159 שקלים חדשים {{ח:תת}} בעד כפל רישיון רכב או כפל אישור, אם ניתן באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי, תוספת של 31 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|17||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 17}} {{ח:ת}} אגרה בעד בדיקה נוספת, בין בזמן הבדיקה השנתית ובין שלא בזמן הבדיקה השנתית, של רכב שאינו פטור מאגרת רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 17|פסקאות (2) ו־(3) לסעיף 17(א) לפקודה}}, היא 78 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|18||תיקון: תשע״ב־10, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 18}} {{ח:ת}} אגרה בעד היתר לשינוי מבנה רכב הניתן לפי בקשת בעל הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 380|תקנה 380}}, למעט בקשה לאישור התקנת ערכת הסבה המאפשרת הנעת הרכב בגז פחמימני מעובה, היא 266 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|19||תיקון: תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 19}} {{ח:ת}} האגרה בעד רישיון רכב מסוג נ״נ או חידושו היא 30 שקלים חדשים לשנה אם נתקיימו ברכב כל אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא נרשם לפי המלצת צה״ל על שם משק ספר ועודנו רשום כאמור; {{ח:תת|(2)}} הותקנו בו מנוע דיזל ומערכת ספגות משוריינות כנגד מיקוש; {{ח:תת|(3)}} הוגבלה תנועתו לנסיעה בדרכי עפר בגבולות שדות משק ספר בלבד. {{ח:סעיף*|20||תיקון: תשנ״ה|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 20}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|21||תיקון: תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 21}} {{ח:ת}} אגרה בעד בדיקת אב טיפוס של רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 282|בתקנה 282}} היא: {{ח:תת}} רכב פרטי – 266 שקלים חדשים {{ח:תת}} רכב מסחרי או רכב עבודה – 324 שקלים חדשים {{ח:תת}} אוטובוס – 568 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|22||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 22}} {{ח:ת}} אגרה בעד רישיון לאופניים או לתלת־אופן, לרבות האגרה בעד לוחית מספר שתיקבע בחוק עזר שהתקינה מועצה של עיריה או מועצה מקומית, תהיה בסכום שלא יעלה על המפורט להלן: {{ח:תת}} לאופניים – 45 שקלים חדשים; {{ח:תת}} לתלת־אופן – 45 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|23||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 23}} {{ח:ת}} אגרה בעד כניסתו של רכב מסחרי או אוטובוס לישראל ושהותו בה לפי {{ח:פנימי|סעיף 577|תקנה 577}} תהיה לגבי רכב כנקוב להלן בטור א׳ בשיעור הנקוב לצידו בטור ב׳ בדולרים של ארצות הברית של אמריקה, או בשווי של הסכום בשקלים לפי השער היציג של הדולר כפי שפרסם בנק ישראל ביום התשלום: {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 600px;"> <tr><th colspan="3">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th></tr> <tr><th>ארץ מוצא</th><th>סוג הרכב</th><th>משקל כולל מותר בק״ג</th><th>האגרה בדולרים של ארצות הברית</th></tr> <tr><td>מצרים</td><td>אוטובוס ציבורי</td><td>&nbsp;</td><td>פטור</td></tr> <tr><td>מצרים</td><td>רכב מסחרי</td><td>מ־10,000 עד 20,000</td><td>15</td></tr> <tr><td>מצרים</td><td>רכב מסחרי</td><td>מ־20,001 עד 40,000</td><td>30</td></tr> <tr><td>מצרים</td><td>רכב מסחרי</td><td>מ־40,001 עד 55,000</td><td>35</td></tr> </table> {{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ד|חלק ד׳: אגרות לרישיונות להפעלת מונית|תיקון: תשמ״ט־4}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 490א|תקנות 490א}}, {{ח:פנימי|סעיף 526|526}} {{ח:פנימי|סעיף 535|ו־535}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ג|וסעיפים 14ג(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ו|ו־14ו לפקודה}})}}|תיקון: תש״ן־3, תשנ״א־11, תשנ״ב־6, תשנ״ג־10, תשנ״ז־9}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|{{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: [הודעות]]}}}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2025):}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ב־6, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 1}} {{ח:ת}} בעד מתן רישיון להפעלת מונית – {{ח:תת|(א)}} מהמכסה שנקבעה לשנת 1989 – 138,238 שקלים חדשים; {{ח:תת|(ב)}} מהמכסות שהוקצו לשנים 1990 ו־1992 – 140,972 שקלים חדשים; {{ח:תת|(ג)}} לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210816.pdf|חוק לתיקון פקודת התעבורה (רישיונות להפעלת מונית – הוראת שעה), התשנ״ב–1992}} – 140,972 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 2}} {{ח:ת}} אגרה בעד מתן היתר להעברת רישיון להפעלת מונית – 2,235 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|2א||תיקון: תשס״ח־10, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 2א}} {{ח:ת}} אגרה בעד מתן היתר להעברת רישיון להפעלת מונית לפי צו ירושה או צו קיום צוואה – 859 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשנ״א־11|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 3}} {{ח:ת}} אגרה בעד מתן רישיון הסעה – 87 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|4||תיקון: תשנ״ז־9, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 4}} {{ח:ת}} אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון להפעלת מונית – 854 שקלים חדשים. {{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ה|חלק ה׳: אגרות בעד מידע מתוך מאגרי המידע של רשות הרישוי {{ח:הערה|(נמחק)}}|תיקון: תשע״ג־2, תשפ״א־5}} {{ח:קטע3|תוספת 1 נספח א|נספח א׳|תיקון: תשנ״ו־4, תשנ״ז, תשנ״ז־6}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|פרט 2 מחלק ג׳}})}}|תיקון: תשס״ד־3}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ז־6, תשס״ז־2, תשפ״ד־6}} {{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 נספח א|בנספח זה}}, ”מחיר הרכב לצרכן“ – מחיר בהתאם למחירון היבואן של רכב ראשון מדגם ביום רישומו לראשונה או ב־1 בינואר בכל שנה, המאוחר מבין השניים, לרבות כל האבזרים והמכללים שהתקין יצרן הרכב בתהליך הייצור כחבילה בסיסית ולרבות אבזרי חובה על פי דין גם אם הם מותקנים בארץ ותוספות כמפורט להלן גם כשאינן חלק מהחבילה הבסיסית: חלון בגג, כריות אוויר, מערכת לשמירת יציבות הרכב, תיבת הילוכים אוטומטית, מזגן אויר, הגה כוח ומערכת ABS וכולל מס ערך מוסף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} (להלן – מע״מ), ולמעט מחירי מבצע והנחות; ואם הוא רכב ביבוא אישי שאין לו יבוא מסחרי מקביל – ערך הרכב שנקבע לצורך המכס; בתוספת המכס, מס קניה ומע״מ שיש לשלמם בעת ייבואו או שהיה צריך לשלמם אלמלא נקבעו פטורים. {{ח:תת|(2)}} מחיר הרכב לצרכן המפורט בטבלה, יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון) לפי מדד מחירי רכב חדש, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מספר סדרה 140704), לפי שיעור השינוי בין מדד אוקטובר של השנה שבה מתבצע התחשיב למדד אוקטובר בשנה שקדמה לעדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון שלאחר אוקטובר 2023 – מדד ינואר שנת 2022, בעיגול ל־1,000 שקלים חדשים וזאת אם שיעור השינוי במדד כאמור הוא 1% או יותר. {{ח:תת|(3)}} המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות – {{ח:תתת|(א)}} עדכון לטבלה האחרונה {{ח:פנימי|תוספת 1 נספח א|שבנספח זה}} שפורסמה ברשומות לגבי רכב שנרשם לראשונה ביום העדכון הקודם, ובו יצוין היום הקודם ליום העדכון כתאריך סיום תקופת הרישום שאליה נוגעת הטבלה; {{ח:תתת|(ב)}} טבלה חדשה {{ח:פנימי|תוספת 1 נספח א|בנספח זה}} לגבי רכב שנרשם לראשונה ביום העדכון, ובה גבולות קבוצות המחיר המעודכנות כאמור בפסקה (1). {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ז־6, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1}} {{ח:ת}} '''טבלה 1''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין היום הקובע ובין כ״ב באדר ב׳ התשנ״ז (31 במרס 1997) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ז־6, תשנ״ז־7, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1א}} {{ח:ת}} '''טבלה 1א''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ״ג באדר ב׳ התשנ״ז (1 באפריל 1997) ובין ב׳ באדר התשנ״ח (28 בפברואר 1998) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ח־10, תשנ״ט־3, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ב}} {{ח:ת}} '''טבלה 1ב''': רכב שנרשם לראשונה ביום ג׳ באדר התשנ״ח (1 במרס 1998) ועד י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט־3, תשנ״ט־5, תש״ס, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ג}} {{ח:ת}} '''טבלה 1ג''': רכב שנרשם לראשונה ביום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) ועד כ״ב בטבת התש״ס (31 בדצמבר 1999) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ס, תשס״ב־6, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ד}} {{ח:ת}} '''טבלה 1ד''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000) ובין י״ח באייר התשס״ב (30 באפריל 2002) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ב־6, תשס״ג־6, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ה}} {{ח:ת}} '''טבלה 1ה''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין י״ט באייר התשס״ב (1 במאי 2002) ובין כ״ח בניסן התשס״ג (30 באפריל 2003) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ג־6, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ו}} {{ח:ת}} '''טבלה 1ו''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ״ט בניסן התשס״ג (1 במאי 2003) ובין ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־3, תשס״ה־19|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ז}} {{ח:ת}} '''טבלה 1ז''': רכב שנרשם לראשונה ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) לבין יום י׳ באייר התשס״ד (1 במאי 2004) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־6, תשס״ה־8|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ח}} {{ח:ת}} '''טבלה 1ח''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין י״א באייר התשס״ד (2 במאי 2004) ובין כ״א בניסן התשס״ה (30 באפריל 2005) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ה־8, תשס״ו־12|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ט}} {{ח:ת}} '''טבלה 1ט''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ״ב בניסן התשס״ה (1 במאי 2005) לבין ב׳ באייר התשס״ו (30 באפריל 2006) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ו־12, תשס״ז־2|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1י}} {{ח:ת}} '''טבלה 1י''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006) לבין י׳ בטבת התשס״ז (31 בדצמבר 2006) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ז־2, תשס״ח־6|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יא}} {{ח:ת}} '''טבלה 1יא''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) ובין כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ח־6, תש״ע־5|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יב}} {{ח:ת}} '''טבלה 1יב''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) ובין י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ע־5, תשע״ג־5|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יג}} {{ח:ת}} '''טבלה 1יג''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) ובין כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ג־5, תשע״ג־6|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יד}} {{ח:ת}} '''טבלה 1יד''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) ובין י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ג־6|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1טו}} {{ח:ת}} '''טבלה 1טו''': רכב שנרשם לראשונה ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־4, תשפ״ב־7|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1טז}} {{ח:ת}} '''טבלה 1טז''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) ובין כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021) {{ח:ת}} <table> <tr><th width="100px">קבוצת מחיר</th><th width="200px">מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים</th></tr> <tr><td>1</td><td>עד 101,000</td></tr> <tr><td>2</td><td>מ־101,001 עד 122,000</td></tr> <tr><td>3</td><td>מ־122,001 עד 144,000</td></tr> <tr><td>4</td><td>מ־144,001 עד 162,000</td></tr> <tr><td>5</td><td>מ־162,001 עד 210,000</td></tr> <tr><td>6</td><td>מ־210,001 עד 299,000</td></tr> <tr><td>7</td><td>מ־299,001 ש״ח ומעלה</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־7, [הודעות]|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יז}} {{ח:ת}} '''טבלה 1יז''': רכב שנרשם לראשונה ביום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023) {{ח:ת}} <table> <tr><th width="100px">קבוצת מחיר</th><th width="200px">מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים</th></tr> <tr><td>1</td><td>עד 106,000</td></tr> <tr><td>2</td><td>מ־106,001 עד 128,000</td></tr> <tr><td>3</td><td>מ־128,001 עד 151,000</td></tr> <tr><td>4</td><td>מ־151,001 עד 170,000</td></tr> <tr><td>5</td><td>מ־170,001 עד 221,000</td></tr> <tr><td>6</td><td>מ־221,001 עד 314,000</td></tr> <tr><td>7</td><td>מ־314,001 ומעלה</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות]|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יח}} {{ח:ת}} '''טבלה 1יח''': רכב שנרשם לראשונה ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) או לאחריו בתקופה שעד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024) {{ח:ת}} <table> <tr><th width="100px">קבוצת מחיר</th><th width="200px">מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים</th></tr> <tr><td>1</td><td>עד 111,000</td></tr> <tr><td>2</td><td>מ־111,001 עד 135,000</td></tr> <tr><td>3</td><td>מ־135,001 עד 159,000</td></tr> <tr><td>4</td><td>מ־159,001 עד 179,000</td></tr> <tr><td>5</td><td>מ־179,001 עד 232,000</td></tr> <tr><td>6</td><td>מ־232,001 עד 330,000</td></tr> <tr><td>7</td><td>מ־330,001 ומעלה</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות]|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יט}} {{ח:ת}} '''טבלה 1יט''': רכב שנרשם לראשונה ביום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) {{ח:ת}} <table> <tr><th width="100px">קבוצת מחיר</th><th width="200px">מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים</th></tr> <tr><td>1</td><td>עד 114,000</td></tr> <tr><td>2</td><td>מ־114,001 עד 138,000</td></tr> <tr><td>3</td><td>מ־138,001 עד 162,000</td></tr> <tr><td>4</td><td>מ־162,001 עד 183,000</td></tr> <tr><td>5</td><td>מ־183,001 עד 238,000</td></tr> <tr><td>6</td><td>מ־238,001 עד 338,000</td></tr> <tr><td>7</td><td>מ־338,001 ומעלה</td></tr> </table> {{ח:קטע3|תוספת 1 נספח ב|נספח ב׳|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־6}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ז|עוגן=תוספת 1 נספח ב טבלה 2}} {{ח:ת}} '''טבלה 2''': {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח ב חלק א}} {{ח:ת}} '''חלק א'''': כלי רכב ששנת יצורם עד 1979 {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ח־8, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח ב חלק ב}} {{ח:ת}} '''חלק ב'''': כלי רכב ששנת יצורם 1980 ואילך {{ח:קטע3|תוספת 1 נספח ג|נספח ג׳|תיקון: תשנ״ח־4}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|פרט 2(ב1)}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח ג חלק א}} {{ח:ת}} '''חלק א'''': כלי רכב ששנת יצורם עד 1987 {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ח־5, תשנ״ח־8, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח ג חלק ב}} {{ח:ת}} '''חלק ב'''': כלי רכב ששנת יצורם עד 1988 ואילך {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשכ״ו־7, תשמ״ח־3, תש״ן־4, תשנ״א}} {{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳: הגדרות}} {{ח:סעיף*|א||תיקון: תשנ״ב־3, תשנ״ב־5, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״ה־4, תשע״ה־6, תשע״ו־9, תשע״ח־2|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט א}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן ישראלי – ת״י“ – תקן ישראלי שפורסם לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט מכון – מפמ״כ“ – מפרט שפרסם מכון התקנים הישראלי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן I.S.O{{ח:הערה|.}}‎“ – תקן שפרסם ארגון התקינה הבין־לאומי (International Standard Organization); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן DIN“ – תקן שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches Institut fuer Normung); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן B.S“ – תקן שפרסם מכון התקנים הבריטי (British Standard Institution); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן J.I.S.‎“ – תקן שפרסם מכון התקנים היפני (Japan Industrial Standard); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן EN“ – תקן טכני, שפורסם על ידי אחד מהמוסדות האירופיים האלה: {{ח:תתת|(1)}} CEN – European Committee for Standardization; {{ח:תתת|(2)}} Cenelec – European Committee for Electrotechnical Standardization; {{ח:תתת|(3)}} ETSI – European Telecommunications Standards Institute; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט S.A.E“ – מפרט שפרסמה אגודת מהנדסי הרכב של ארצות הברית של אמריקה (להלן – ארה״ב) (Society of Automotive Engineers); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנת E.C.E.‎“ – תקנה (Regulation) שפרסמו מוסדות האו״ם על סמך הסכם E/ECE/324‏ – E/ECE/TRANS/505 בדבר אימוץ תנאים אחידים לאישור והכרה הדדית של ציוד לרכב מנועי וחלקיו, שנחתם בז׳נבה ביום 20 במרס 1958; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיית E.E.C“ – הנחיה (Directive) שפרסמה מועצת הקהיליות האירופית (Council of European Communities), בדבר דרישות טכניות לרכב מנועי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן EEC ‏(EC)“ – תקנה (Regulation) שפרסמה מועצת הקהיליות האירופית (Council of European Communities), בדבר דרישות טכניות לרכב מנועי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן F.M.V.S.S.‎“ – תקן בטיחות פדרלי של ארה״ב (Federal Motor Vehicle Safety Standard) שפרסם משרד התחבורה של ארצות הברית, (U.S. Department of Transportation); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן CFR“ – התקנות הפדרליות של ארצות הברית של אמריקה (Code of Federal Regulations) בדבר תקני רכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת A.B.E“ – הרשאה לשימוש בציוד וחלקי רכב (Allgemeine Betriebserlaubnis) על פי תקנות התעבורה של הרפובליקה הפדרלית המערב גרמנית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור T.P.D.S.E.‎“ – הרשאה לשימוש בציוד וחלקי רכב של ממשלת צרפת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת D.G.M.‎“ – הרשאה לשימוש בציוד וחלקי רכב של משרד התחבורה של איטליה, Direzeone Generale Motorizzazione; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת A.A.M.V.A“ – תעודת איגוד מינהלי הרכב של ארצות הברית (American Association of Motor Vehicle Administrators) בדבר בדיקת מוצר תעבורה על ידי מעבדה מוסמכת על פי דרישות האיגוד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן CMVSS“ – תקני בטיחות לכלי רכב (Canadian Motor Vehicle Safety Standards) שפרסם משרד התחבורה של קנדה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון ייצור“ – רשיון ייצור שניתן ליצרן של מוצר תעבורה על פי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ״ג–1983}} (להלן – צו הפיקוח); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פח מצופה מחזיר אור“ – פח מצופה חומר מחזיר אור לפי ת״י 341 – מיון 103.2 בעל כושר החזרת אור מס׳ 1 – מיון 103.3 והוא מסומן כנדרש בסעיף 105.1 לת״י 341 ולידו סימון מ.ת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישות חובה“ – דרישות טכניות לענין רישומו של רכב, שפרסם אגף הרכב ושניתן לעיין בהן במשרדי אגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ABG“ – אישור שנותן משרד התחבורה של גרמניה, המעיד על התאמה לתקן. {{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳: סימונים}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 1}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|תו תקן – ניתן על־ידי מינהלת תו תקן במכון התקנים הישראלי, ומעיד על התאמת המוצר לת״י|הסימון: [[Image:Tav Teken Israeli.svg|40px|top|link=]]}} {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 2}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן תקן בטיחות – ניתן על ידי מינהלת תו־תקן במכון התקנים הישראלי ומעיד על התאמת המוצר למפמ״כ|הסימון: [[Image:Tav Teken Betichut.png|40px|top|link=]]}} {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 3}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן העפיפון (Kite Mark) – ניתן על ידי מכון התקנים הבריטי ומעיד על התאמת המוצר לתקן B.S.‎|הסימון: [[Image:Kitemark.png|40px|top|link=]]}} {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 4}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן J.I.S.‎ – ניתן על ידי מכון התקנים היפני ומעיד על התאמת המוצר לתקן J.I.S.‎|הסימון: [[Image:JIS mark.svg|40px|top|link=]]}} {{ח:סעיף*|5||תיקון: תשנ״ח|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 5}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן E.C.E – ניתן על ידי מוסדות האו״ם ומעיד על התאמת המוצר לתקנת E.C.E|הסימון: [[Image:ECE E4 Mark.png|40px|top|link=]]}} {{ח:ת}} הערות {{ח:תת|א.}} המספר שבעיגול מזהה את המדינה שבה נבדק המוצר (להבדיל מארץ הייצור) לפי הסימול הבא: {{ח:תת}} {{עמודות|3|1. גרמניה המערבית {{ש}} 2. צרפת {{ש}} 3. איטליה {{ש}} 4. הולנד {{ש}} 5. שבדיה {{ש}} 6. בלגיה {{ש}} 7. הונגריה {{ש}} 8. צ׳כוסלובקיה {{ש}} 9. ספרד {{ש}} 10. יוגוסלביה {{ש}} 11. הממלכה המאוחדת {{ש}} 12. אוסטריה {{ש}} 13. לוקסמבורג {{ש}} 14. שוויץ {{ש}} 15. גרמניה המזרחית {{ש}} 16. נורבגיה {{ש}} 17. פינלנד {{ש}} 18. דנמרק {{ש}} 19. רומניה {{ש}} 20. פולין {{ש}} 21. פורטוגל {{ש}} 22. ברית המועצות {{ש}} 23. יוון {{ש}} 24. (טרם הוקצה) {{ש}} 25. קרואטיה {{ש}} 26. סלובניה {{ש}} 27. סלובקיה {{ש}} 28. בלרוס {{ש}} 29. אסטוניה {{ש}} 30. טורקיה}} {{ח:תת|ב.}} המספר שמתחת לעיגול מזהה את מספר האישור שניתן למוצר, ובלעדיו אין הסימון תקף. {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 6}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן E.E.C.‎ ניתן על ידי מועצת הקהיליות האירופיות (השוק המשותף) ומעיד על התאמה להנחיית E.E.C.‎ כמפורט|הסימון: [[Image:EEC Mark.png|40px|top|link=]]}} {{ח:ת}} הערה: שיטות הספרור זהות לאלה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב פרט 5|שבסימן 5}} (E.C.E) {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 7}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן D.O.T.‎ – ניתן על ידי מחלקת התחבורה הפדרלית של ארה״ב ומעיד על התאמה לתקן FMVSS|הסימון: '''D.O.T.‎'''}} {{ח:ת}} הערה: במקרים מסויימים מחייבים תקני FMVSS סימונים נוספים על פי המפורט בגוף התקן כדוגמת סימוני עומס, לחץ אוויר וכיו״ב בצמיגים. {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 8}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן K.B.A.‎ – ניתן על ידי משרד התחבורה המערב גרמני ומעיד על התאמה לתעודת A.B.E.‎ (הספרה זהה לזו של תעודת ה־A.B.E.‎)|הסימון: '''KBA 123456'''}} {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 9}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן D.G.M.‎ – ניתן על ידי משרד התחבורה של איטליה ומעיד על התאמת המוצר למפורט בתעודת D.G.M.‎|הסימון: '''D.G.M.‎'''}} {{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 10}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן S.A.E.‎ – מעיד על התאמת המוצר למפרט S.A.E.‎ –|הסימון: '''S.A.E. J1234'''}} {{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 11}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן מ.ת. – מעיד על התאמת המוצר לתנאי רשיון ייצור שניתן על פי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)|צו הפיקוח}} –|הסימון: '''מ.ת. 3456'''}} {{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 12}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן DIN STVZO – מעיד על התאמה לדרישות משרד התחבורה המערב גרמני –|הסימון: '''DIN STVZO'''}} {{ח:סעיף*|13||תיקון: תשנ״ב־8|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 13}} {{ח:ת}} סימן JWL – מעיד על התאמה לתקן היפני לאופנים ממתכת קלה (Japan Wheel Light Metal Standard) {{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳: תקנים, מפרטים וסימונים של מוצרי תעבורה}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשנ״א־11|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 1}} {{ח:ת}} תווית נוהג חדש {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|תקנה 9א}})}} {{ח:תת|(1)}} נוסח התווית יהיה ”נהג חדש“, מידותיה 20×12 ס״מ ויהיה בה אמצעי להצמדתה לחלון. {{ח:תת|(2)}} צבע האותיות בתווית יהיה שחור על רקע צהוב מחזיר אור, ומידותיהן: גובה – 40 מ״מ; רוחב – עד 35 מ״מ; עובי קו באות – 6 מ״מ. {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף*|1א||תיקון: תשע״ו־7, תשע״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 1א}} {{ח:ת}} רכינוע וגלגינוע {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39יד|תקנות 39יד}}, {{ח:פנימי|סעיף 39יח1|39יח1}} {{ח:פנימי|סעיף 122ב|ו־122ב}})}} {{ח:תת|(1)}} סימון הגלגינוע יהיה במדבקה בת־קיימא, רוחבה לא יפחת מ־60 מילימטר ואורכה מ־50 מילימטר, גודל אות בה לא יפחת מ־5 מילימטר, והיא תכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(א)}} שם היצרן, שם היבואן וסימנם המסחרי, אם קיים; {{ח:תתת|(ב)}} הודעה בדבר הגבלת גיל הרכיבה, לגיל 16 לפחות; {{ח:תתת|(ג)}} המספר הסידורי של הגלגינוע, כפי שסומן בידי היצרן; {{ח:תתת|(ד)}} משקל עצמי של הגלגינוע; {{ח:תתת|(ה)}} משקל מרבי של רוכב; {{ח:תתת|(ו)}} הספק מרבי; {{ח:תתת|(ז)}} מהירות מרבית; {{ח:תתת|(ח)}} בגלגינוע עם צמיג פניאומטי – לחץ אוויר בצמיגים; {{ח:תת|(2)}} קסדות לרוכבי רכינוע וגלגינוע יסומנו על ידי היצרן או היבואן בסימן EN-1078 או בסימן CPSC; סימון כאמור יהיה לפי הוראות התקן האירופי EN-1078 או לפי הוראות התקן האמריקני CPSC-16, לפי הענין, כאמור בתקן הרשמי ת״י 1613 של מכון התקנים הישראלי – קסדות מגן לרוכבי אופניים, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו www.mot.gov.il. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ב־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 2}} {{ח:ת}} פנס אזהרה מהבהב או מסתובב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 62|תקנות 62(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 101|ו־101}})}} {{ח:תת|(1)}} הפנס יהיה בצורת כיפה שקופה המאפשרת ראיית האור שבו מכל עבריו. {{ח:תת|(2)}} בפנס ייקבע אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} נורית או זוג נוריות שהספקן הכולל לא יפחת מ־40W ולא יעלה על 55W; הנוריות תידלקנה ותכבינה לחלופין בקצב שלא יפחת מ־80 פעימות בדקה ולא יעלה על 100 פעימות בדקה; מקום שהותקנו בפנס זוג נוריות – תידלקנה ותכבינה בעת ובעונה אחת; {{ח:תתת|(ב)}} נורית שהספקה לא יפחת מ־40W ולא יעלה על 55W שתדלוק דרך קבע ובו קבועה מראה קעורה מסתובבת המשמשת לשליחת קרן האור המשתקפת מאור הנורית; מהירות הסיבוב של המראה לא תפחת מ־80 סיבובים לדקה ולא תעלה על 100 סיבובים לדקה וקרן האור תהיה מקבילה לקרקע; {{ח:תתת|(ג)}} פנס המתאים לתקן ECE Reg. 65. {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשנ״ב־5, תשס״א־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 3}} {{ח:ת}} שלט ”ילדים“ ושלט ”נוסעים“ {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 83|תקנות 83(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 84|ו־84(ג)}})}} {{ח:תת|(1)}} מידות השלט – 12.5×30 ס״מ. {{ח:תת|(2)}} החומר – פח מצופה בצבע מחזיר אור לבן ואם מותקנת בשלט תאורת LED, פח בצבע שחור. {{ח:תת|(3)}} צבע אותיות המלה ”ילדים“ או ”נוסעים“ יהיה שחור ואם מותקנת תאורת LED בכל צבע, למעט צבע אדום, ומידותיהן: {{ח:תת}} גובה – 70 מ״מ; רוחב – עד 54 מ״מ; עובי – 15 מ״מ. {{ח:תת|(4)}} סימון: סימון לפי ת״י 341 סעיף 105.1 וסימון מ.ת. באותיות שגובהן לא יעלה על 3 מ״מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של השלט. {{ח:סעיף*|4||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ו־7, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 4}} {{ח:ת}} מושב בטיחות ומושב מגביה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 83א|תקנה 83א(א)}})}} {{ח:תת|(א)}} מושב בטיחות ומושב מגביה יהיו מתאימים לאחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} FMVSS 213; {{ח:תתת|(2)}} ECE R 44/03 ועדכוניו כפי שתורה מנהלת אגף הרכב. {{ח:תת|(ב)}} מושב הבטיחות והמושב המגביה יישאו סימון במידות 8×12 ס״מ בנוסח זה: {{ח:תתת}} תוצרת חב׳ . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ש}} דגם . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ש}} מתאים לתקן . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ש}} אישור משרד התחבורה מיום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ש}} מתאים לשימושו של ילד מגיל . . . . . עד גיל . . . . . {{ש}} או ממשקל . . . . . . . . . . . . ק״ג עד . . . . . . . . . . . ק״ג {{ש}} היבואן: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ש}} מען: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ש}} טלפון: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*|4א||תיקון: תשנ״ב־5, תשנ״ג־4, תשנ״ט־2|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 4א}} {{ח:ת}} מרכב תקני לרכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 84|תקנה 84(א) ו־(ב)}})}} {{ח:תת|(1)}} באוטובוס זעיר – יתאים לדרישות החובה לאוטובוסים; {{ח:תת|(2)}} ברכב מסחרי בלתי אחוד – יתאים למפמ״כ 63; {{ח:תת|(3)}} ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,000 ק״ג – יתאים לדרישות החובה לרכב דו תכליתי שמשקלו הכולל המותר מעל 4,000 ק״ג; {{ח:תת|(4)}} בטיולית – יתאים לדרישות החובה לרכב מסוג טיולית; {{ח:תת|(5)}} ברכב מדברי – יתאים לדרישות החובה לרכב מסוג רכב מדברי; {{ח:תת|(6)}} ברכב מסחרי להובלת נפטרים – יתאים לדרישות החובה לרכב מסוג רכב להובלת נפטרים. {{ח:סעיף*|4ב||תיקון: תשפ״א־12|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 4ב}} {{ח:ת}} מערכת עזר לנהג להתרעה על השארת ילדים ברכב שמיועדת להתקנה שלא בפס הייצור של הרכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 83ד|תקנה 83ד (ב)(2) ו־(ג)}})}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 5}} {{ח:ת}} שלט לסימון רכב מסחרי המוביל מטען חורג {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 85|תקנה 85(ז)}})}} {{ח:תת|(1)}} מידות השלט: 40×50 ס״מ {{ח:תת|(2)}} החומר: פח מצופה מחזיר אור לבן {{ח:תת|(3)}} כתובת בנוסח אחד מאלה: {{ח:תת}} {{טורים שווים ממורכז | <div style{{=}}"padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;">זהירות {{ש}} מטען חורג</div> | <div style{{=}}"padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;">זהירות {{ש}} מטען רחב</div> | <div style{{=}}"padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;">זהירות {{ש}} מטען ארוך</div> }} {{ח:תת}} צבע האותיות במלים יהיה אדום ומידות האותיות: גובה – 70 מ״מ; רוחב עד – 45 מ״מ; עובי – 15 מ״מ. {{ח:תת|(4)}} סימון: סימון לפי ת״י 341 סעיף 105.1 וסימון מ.ת. באותיות שגובהן לא יעלה על 3 מ״מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של השלט. {{ח:סעיף*|6||תיקון: תשנ״ג־3, תשע״ה־6, תשע״ו־9|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 6}} {{ח:ת}} התקני חיבור סובב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 85א|תקנה 85א(ב)}})}} {{ח:ת}} התקני חיבור סובב המתאימים לאחד מהתקנים האלה: {{ח:תת|(1)}} למפמ״כ 120; {{ח:תת|(2)}} לתקן I.S.O; {{ח:תת|(3)}} לתקן EN; {{ח:תת|(4)}} לתקן DIN. {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 7}} {{ח:ת}} משולש לסימון מטען חורג {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 88|תקנה 88(ג)}})}} {{ח:תת|(1)}} מידות: משולש שווה צלעות שצלעו 60 ס״מ, וקדקדיו מעוגלים ברדיוס של 40 מ״מ. {{ח:תת|(2)}} החומר: פח מצופה מחזיר אור לבן. {{ח:תת|(3)}} סימון: סימון לפי ת״י 341 סעיף 105.1 לסימון מ.ת. באותיות שגבהן לא יעלה על 3 מ״מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של בסיס המשולש. {{ח:תת|(4)}} צבע המשולש – {{ח:תתת|(א)}} לסימון מטען חורג קדמי – יהיה לבן מחזיר אור משני צדיו; {{ח:תתת|(ב)}} לסימון מטען חורג אחורי – יהיה לבן מחזיר אור משני צדיו ולו מסגרת בצבע אדום מחזיר אור לאורך היקף המשולש משני צדיו; רוחב המסגרת יהיה 7.5 ס״מ. {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 8}} {{ח:ת}} שלט סימון לגורר ולנגרר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 90|תקנה 90(ב) ו־(ג)}})}} {{ח:תת|(1)}} מידות השלט לגורר: 12.5×30 ס״מ; לנגרר 40×50 ס״מ. {{ח:תת|(2)}} החומר: פח מצופה מחזיר אור לבן. {{ח:תת|(3)}} כתובת בנוסח אחד מאלה: {{ח:תת}} {{טורים שווים ממורכז | <div style{{=}}"padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;">גורר</div> |<div style{{=}}"padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;">נגרר על ידי {{ש}} 12-345-67</div> }} {{ח:תת|(4)}} צבע האותיות יהיה שחור ומידותיהן: {{ח:תת}} גובה – 70 מ״מ; {{ח:תת}} רוחב – עד 45 מ״מ; {{ח:תת}} רוחב – 15 מ״מ. {{ח:תת|(5)}} סימון: הסימון לפי ת״י 341 סעיף 105.1 וסימון מ.ת. באותיות שגובהן לא יעלה על 3 מ״מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של השלט. {{ח:סעיף*|9||תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ה־4, תשנ״ו־2, תשנ״ז־8, תשע״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 9}} {{ח:ת}} קסדות לרוכבי אופנוע ולרוכבי טרקטורון {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39ג|תקנות 39ג(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 119|119}} {{ח:פנימי|סעיף 223|ו־223}})}} {{ח:ת}} קסדות מגן לרוכבי אופנוע ולרוכבי טרקטורון יהיו לפי אחד התקנים המפורטים והמסומנים להלן: {{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(2)}} תקנת E.C.E REG. 22 – סימון: E.C.E 22; {{ח:תת|(3)}} תקן FMVSS 218 – סימון: D.O.T; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(6)}} תקן יפני JIS-T8133, ‏Type C בלבד – סימון JIS. {{ח:סעיף*|9א||תיקון: תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 9א}} {{ח:ת}} מחזיר אור לאופניים ולתלת אופן {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 130|תקנות 130(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|ו־136(ב)}})}} {{ח:ת}} מחזיר אור לאופניים יהיה אחד מאלה – {{ח:תת|(1)}} מחזיר אור קשיח שצבעו אדום ולפי תקן מן המפורטים להלן: {{ח:תתת|(א)}} תקנת ECE REG No. 3 – סימון: ECE; {{ח:תתת|(ב)}} הנחיית ‎757/76{{ח:הערה|/}}EEC – סימון: EEC; {{ח:תתת|(ג)}} הנחיות SAE {{ח:הערה|J}}1594 – סימון: SAE; {{ח:תתת|(ד)}} תקן FMVSS 218 – סימון: D.O.T; {{ח:תתת|(ה)}} תקן B.S 5361{{ח:הערה|:1976}} – סימון: סימן העפיפון; {{ח:תתת|(ו)}} תקן DIN 4848 – סימון: DIN. {{ח:תת|(2)}} מחזיר אור גמיש להדבקה על הכנף האחורית שצבעו אדום ומידותיו 2.5×15 ס״מ, לפי תקן ישראלי ת״י 341 מיון 103.1 ובעל כושר החזרת אור 103.3 או 103.4. {{ח:סעיף*|9ב||תיקון: תשס״ה־19|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 9ב}} {{ח:ת}} שלט סימון לרכב בבדיקה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 190א|תקנה 190א(ד)}})}} {{ח:תת|(1)}} מידות השלט 25×45 ס״מ, מידות האותיות 25×20 מ״מ; {{ח:תת|(2)}} השלט יהיה בצבע לבן מחזיר אור וצבע האותיות יהיה אדום; {{ח:תת|(3)}} כתובת בנוסח כלהלן: {{ח:תת}} <div style="text-align: center;"><div style="padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block;">רכב בבדיקת מבחן {{ש}} שם המוסך <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______________</span> {{ש}} מספר רישיון המוסך <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______________</span></div></div> {{ח:סעיף*|10||תיקון: תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 10}} {{ח:ת}} מספר זיהוי רכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282}})}} {{ח:תת|1.}} מספר הזיהוי של הרכב (Vehicle Identification Number – VIN) – יהיה כקבוע בתקן ISO 3779 או במפרט SAE J272. {{ח:תת|2.}} מבנה מס׳ זיהוי (VIN) {{ח:תת}} <table> <tr style="font-size: 90%;"><th colspan="6">מס׳ רץ ומפעל הרכב</th><th>שנת ייצור</th><th colspan="6">תכונות שונות של הרכב</th><th colspan="3">יצרן וארץ ייצור</th></tr> <tr style="text-align: center;"><td>17</td><td>16</td><td>15</td><td>14</td><td>13</td><td>11</td><td>10</td><td>9</td><td>8</td><td>7</td><td>6</td><td>5</td><td>4</td><td>3</td><td>2</td><td>1</td></tr> </table> {{ח:תת|3.}} קוד סימון שנת ייצור: {{ח:תת}} <table> <tr><th>קוד</th><th>שנה</th></tr> <tr><td>V</td><td>1997</td></tr> <tr><td>W</td><td>1998</td></tr> <tr><td>X</td><td>1999</td></tr> <tr><td>Y</td><td>2000</td></tr> <tr><td>1</td><td>2001</td></tr> <tr><td>2</td><td>2002</td></tr> <tr><td>3</td><td>2003</td></tr> <tr><td>4</td><td>2004</td></tr> <tr><td>5</td><td>2005</td></tr> <tr><td>6</td><td>2006</td></tr> <tr><td>7</td><td>2007</td></tr> <tr><td>8</td><td>2008</td></tr> <tr><td>9</td><td>2009</td></tr> <tr><td>A</td><td>2010</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|10א||תיקון: תשנ״ב־3, תשנ״ב־4, תשנ״ג־6, תשנ״ג־9, תשנ״ד, תשנ״ד־6, תשנ״ו־2, תשע״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 10א}} {{ח:ת}} תקנים למניעת זיהום אויר, תצרוכת והתאמת דלק ומניעת רעש מרכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 282א|תקנה 282א}})}} {{ח:תת|(1)}} '''זיהום אויר מרכב המופעל במנוע בנזין''' {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>למן שנת הייצור</th><th>נפח המנוע בסמ״ק</th><th>משקל כולל מותר בק״ג</th><th>נוסעים פרטי, מונית ורכב סיור מסחרי</th><th>זוטובוס, אוטובוס זעיר ורכב סיור</th><th>אופנוע</th></tr> <tr><td>1977</td><td>כל נפח</td><td>עד 3500</td><td>‎74/290/EEC {{ש}} או ECE 15.01</td><td>‎74/290/EEC {{ש}} או ECE 15.01</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>1985</td><td>כל נפח</td><td>עד 3500</td><td>‎78/665/EEC {{ש}} או ECE 15.03</td><td>‎78/665/EEC</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td rowspan="3">1989</td><td>כל נפח</td><td>עד 3500</td><td>‎83/351/EEC {{ש}} או ECE 15.04 {{ש}} או CFR 40.86</td><td>‎83/351/EEC {{ש}} או ECE 15.04 {{ש}} או CFR 40.86</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>עד 50</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>ECE 47</td></tr> <tr><td>מעל 50</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>ECE 40</td></tr> <tr><td>1992</td><td>מעל 2000</td><td rowspan="3">&nbsp;</td><td rowspan="3">‎88/76/EEC {{ש}} או ‎88/436/EEC {{ש}} או ‎89/458/EEC {{ש}} או ‎89/491/EEC {{ש}} או ‎91/441/EEC {{ש}} או CFR 40.86</td><td rowspan="3">&nbsp;</td><td rowspan="3">&nbsp;</td></tr> <tr><td>1993</td><td>מעל 1600</td></tr> <tr><td>1994</td><td>כל נפח</td></tr> <tr><td>1995</td><td>&nbsp;</td><td>עד 3500</td><td>&nbsp;</td><td>‎93/59/EEC {{ש}} או לרכב מתוצרת ארה״ב EPA (49 States) LDT 40 CFR Part 68 as of 1/1/94</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>1996 לרכב שייצורו נמשך משנת הדגם 1995</td><td>כל נפח</td><td>עד 3500</td><td colspan="2">‎93/59{{ח:הערה|/}}EEC או ‎94/12{{ח:הערה|/}}EEC</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td rowspan="3">1996 לדגם חדש שהוחל בייצורו ב־1 בינואר 1996</td><td rowspan="3">כל נפח</td><td>עד 2500 {{ש}} 2500–3500</td><td colspan="2">‎93/59{{ח:הערה|/}}EEC או ‎94/12{{ח:הערה|/}}EEC</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td rowspan="2">עד 3500</td><td colspan="2">לרכב מתוצרת ארה״ב ECA (49 States)‎ מקסיקו וקנדה – כל דגמי 1996</td><td rowspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td>‎40 CFR Part 86 as of 1.1.94</td><td>LDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94</td></tr> </table> {{ח:תת|(2)}} '''זיהום אויר מרכב המופעל במנוע דיזל''' {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th rowspan="2">שנת הייצור</th><th rowspan="2">סוג הרכב</th><th rowspan="2">משקל כולל מותר בק״ג</th><th rowspan="2">תקני עשן מחוייבים</th><th colspan="2">תקני גזים מחייבים</th></tr> <tr><th>לפי EEC</th><th>לרכב מתוצרת ארה״ב</th></tr> <tr><td>עד 1993</td><td>כל הסוגים</td><td>כל משקל</td><td>‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td rowspan="3">למן 1994</td><td>רכב נוסעים פרטי, מונית, רכב סיור, רכב מסחרי</td><td>עד 2349</td><td>‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24</td><td>‎91/441/EEC</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>אוטובוס רכב מסחרי</td><td>3,500 ומעלה</td><td>‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24</td><td>‎88/77/EEC</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>מונית או רכב סיור בעל מרכב זוטובוס ואוטובוס זעיר</td><td>מ־2350 עד 3500</td><td>‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24</td><td>‎88/77/EEC או ‎91/441/EEC</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td rowspan="2">למן 1995</td><td>מסחרי</td><td>עד 3500</td><td>‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24</td><td>‎93/59/EEC</td><td>EPA (49 States) LDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>מעל 3500</td><td>&nbsp;</td><td>‎91/542/EEC</td><td>EPA (49 States) GDT 1991 1993 YM</td></tr> <tr><td rowspan="3">1996</td><td>פרטי, מונית, רכב סיור, זוטובוס, אוטובוס זעיר</td><td>עד 2,500</td><td>‎72/306{{ח:הערה|/}}EEC או ECE 24</td><td>רכב שייצורו נמשך מ־1995: ‎93/59{{ח:הערה|/}}EEC או ‎94/12{{ח:הערה|/}}EEC {{ש}} דגם חדש שהוחל בייצורו מ־1.1.96: ‎94/12{{ח:הערה|/}}EEC</td><td>EPM (49 States) CDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94</td></tr> <tr><td>מסחרי, זוטובוס, אוטובוס זעיר ורכב סיור</td><td>מ־2,501 עד 3,500</td><td>&nbsp;</td><td>‎93/59{{ח:הערה|/}}EEC או ‎91/542{{ח:הערה|/}}EEC</td><td>EPM (49 States) LDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>מעל 3,501</td><td>&nbsp;</td><td>‎91/542{{ח:הערה|/}}EEC</td><td>EPM (49 States) HDT 40 CFR Part 86 as of 1/1/94</td></tr> </table> {{ח:תת|(3)}} '''תצרוכת והתאמת דלק''' {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th rowspan="2">למן שנת הייצור</th><th colspan="2">נוסעים פרטי ומונית</th><th>מסחרי</th></tr> <tr><th>ממשקל כולל 400 ק״ג עד 2200 ק״ג</th><th>ממשקל כולל 2201 ק״ג כולל ומעלה</th><th>מעל 400 ק״ג ממשקל כולל מותר</th></tr> <tr><td>1986 ולאחריה</td><td>‎80/1268{{ח:הערה|/}}EEC או ECE 15.04</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>1991</td><td colspan="3">הצהרת יצרן הרכב כי המנוע מותאם לשימוש בבנזין לפי תקן ישראלי מס׳ 90 עם או בלי תוספים לדלק.</td></tr> <tr><td>1992</td><td colspan="3">הצהרת יצרן הרכב כי המנוע מותאם לשימוש (1) בבנזין לפי ת״י מס׳ 90 עם או בלי תוספים; (2) בבנזין נטול עופרת המשווק בישראל.</td></tr> <tr><td>1994</td><td colspan="3">הצהרת יצרן הרכב, לגבי רכב המונע במנוע דיזל, כי המנוע מותאם לשימוש בסולר לפי ת״י 107.</td></tr> </table> {{ח:תת|(4)}} '''רעש מכלי רכב''' {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>שנת הייצור</th><th>רכב בעל 4 גלגלים או יותר</th><th>רכב בעל 2 או 3 גלגלים עם מנוע מעל 50 סמ״ק</th><th>רכב בעל 2 או 3 גלגלים עם מנוע עד 50 סמ״ק</th></tr> <tr><td>1977–1986</td><td>ECE 9 או ‎70/157/EEC</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>1987 ולאחריה</td><td>‎77/212{{ח:הערה|/}}EEC או ‎81/334{{ח:הערה|/}}EEC או ‎84/372{{ח:הערה|/EEC}} או ECE 9.01 או ECE 51</td><td>ECE 41 או ‎78/1015{{ח:הערה|/}}EEC</td><td>ECE 63</td></tr> <tr><td>1995</td><td>‎84/424{{ח:הערה|/}}EEC או ‎89/491{{ח:הערה|/}}EEC</td><td>–</td><td>–</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|11||תיקון: תשנ״ב־3, תשס״ה־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 11}} {{ח:ת}} רפידות בלם ומצמד {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 282ב|תקנה 282ב}})}} {{ח:ת}} רפידות הבלם והמצמד יעמדו באחד מתקנים אלה: {{ח:תת|(1)}} מפרט SAE J866A ומסומנות בהתאם; {{ח:תת|(2)}} תעודת ABE ומסומנות בצדן האחורי בסימון K.B.A.‎. {{ח:סעיף*|11א||תיקון: תשנ״א־11, תשנ״ב־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 11א}} {{ח:ת}} תקנים למניעת הפרעות קשר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 282ג|תקנה 282ג}})}} {{ח:ת}} תקנים למניעת הפרעות קשר יהיו מתאימים לאחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} ‎72/245{{ח:הערה|/}}EEC; {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:תת|(3)}} ECE 10; {{ח:תת|(4)}} ת״י 81; {{ח:תת|(5)}} ת״י 87. {{ח:סעיף*|11ב||תיקון: תשנ״ו־2, תשנ״ז־8, תשס״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 11ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|12||תיקון: תשנ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 12}} {{ח:ת}} מערכת הפליטה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 318|תקנה 318(ב)}})}} {{ח:ת}} מערכת הפליטה תתאים לאחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} מפמ״כ 144; {{ח:תת|(2)}} הנחיית EEC מס׳ ‎334/81/EEC; {{ח:תת|(3)}} תעודת ABE; {{ח:תת|(4)}} תקן BS‏ – BS AU 193{{ח:הערה|:}}1983‎; {{ח:ת}} סימונים: {{ח:תת|(1)}} תו תקן; {{ח:תת|(2)}} EEC; {{ח:תת|(3)}} KBA; {{ח:תת|(4)}} סימן העפיפון. {{ח:סעיף*|13||תיקון: תשנ״ב־8, תשנ״ג־3, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 13}} {{ח:ת}} אופנים ברכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 321|תקנה 321}})}} {{ח:ת}} האופנים ברכב יהיו עשויים לפי אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} פלדה כבושה במידות שקבע יצרן הרכב לשימוש בסוג ובדגם הרכב הנדון בלבד; {{ח:תת}} סימון: תו תקן; {{ח:תת|(2)}} נתך קל, ומתאימים למפמ״כ 240; {{ח:תת|(3)}} נתך קל, ואושרו בתעודת ABE; {{ח:תת|(4)}} נתך קל המסומן DOT; {{ח:תת|(5)}} נתך קל ואושר בתעודת JWL; {{ח:תת|(6)}} נתך קל ואושר בתעודת JIS. {{ח:סעיף*|14||תיקון: תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 14}} {{ח:ת}} צמיגי גומי פנאומטיים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 322|תקנה 322(א)}})}} {{ח:ת}} הצמיגים יתאימו לאחד מתקנים אלה: {{ח:תת|(1)}} FMVSS 109 או CMVSS 109; {{ח:תת|(2)}} FMVSS 119 או CMVSS 119; {{ח:תת|(3)}} J.I.S.‎ 4230; {{ח:תת|(4)}} E.C.E.‎ 30; {{ח:תת|(5)}} E.C.E.‎ 54. {{ח:ת}} סימונים: D.O.T.‎‏, E.C.E.‎‏, J.I.S.‎. {{ח:ת}} הערה: הסימונים בכל הנוגע למידותיו, מבנהו וכושר ההעמסה של הצמיג, כמתחייב מהתקן יהיו בולטים על דופן הצמיג וייעשו בידי יצרן הצמיג. {{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 15}} {{ח:ת}} חיבורים לבדיקת לחץ האוויר במערכות בלמי אוויר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 326|תקנה 326(א)}})}} {{ח:ת}} החיבורים לבדיקת לחץ האוויר יתאימו בכל פרטיהם לתקן – I.S.O. 3583/1975. {{ח:סעיף*|15א||תיקון: תשנ״ב־8, תשנ״ד, תשס״ה־4, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 15א}} {{ח:ת}} מיתקן למניעת נעילה (ABS) {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 330א|תקנה 330א}})}} {{ח:תת|(א)}} המיתקן למניעת נעילה יתאים לאחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ‎88/194/ECC Annex 10; {{ח:תתת|(2)}} ECE 13.06 Annex 13 {{ח:תת}} ובלבד שהמיתקן כולל חיישן למהירות סיבוב גלגלי הרכב ובקר המפעיל את המיתקן. {{ח:תת|(ב)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330א|בתקנה 330א}} יתאים המיתקן גם לקבוע ב־Category 1 שב־Annex 10 וב־Annex 13 האמורים בפרט משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} במונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330א|בתקנה 330א(א)(3)}} יתאים המיתקן לאמור בפרט משנה (א). {{ח:תת|(ד)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330א|בתקנה 330א(א)(4)}} יתאים המיתקן גם לקבוע ב־Category A שב־Annex 10 וב־Annex 13 האמורים בפרט משנה (א). {{ח:תת|(ה)}} המיתקן יתאים לאחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תקן ‎71/320/EEC‏ + ‎98/12/EC; {{ח:תתת|(2)}} לרכב המיוצר במדינות NAFTA יתאים המיתקן לאחד מאלה ובהתאם לסיווגי הרכב כמפורט בתקנים: {{ח:תתתת|(א)}} לרכב עם בלמים הידראוליים, כמפורט באחד מאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} FMVSS 105; {{ח:תתתתת|(2)}} CMVSS 105; {{ח:תתתתת|(3)}} FMVSS 135; {{ח:תתתתת|(4)}} CMVSS 135; {{ח:תתתת|(ב)}} FMVSS 121 לרכב עם בלמי אוויר. {{ח:סעיף*|16||תיקון: תשנ״ב־3, תשנ״ב־8, תשנ״ג, תשנ״ג־3, תשנ״ד, תשנ״ד־6, תשנ״ז־8, תשס״ה, תשס״ה־4, תשס״ה־16, תשס״ט־4, תשע״ה־4, תשע״ה־6, תשע״ט־8|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 16}} {{ח:ת}} פנסים ואורות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 351|תקנה 351(ב)}})}} {{ח:תת|(1)}} פנסי החזית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 334|בתקנה 334}} יתאימו לאחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} ‎89/517/EEC; {{ח:תתת|(ב)}} ECE 1; {{ח:תתת|(ג)}} ECE 2; {{ח:תתת|(ד)}} ECE 5; {{ח:תתת|(ה)}} ECE 8; {{ח:תתת|(ו)}} ECE 20; {{ח:תתת|(ז)}} ECE 31; {{ח:תתת|(ח)}} ECE 56; {{ח:תתת|(ט)}} ECE 57; {{ח:תתת|(י)}} FMVSS 108 מסוג Guide‏ HB3 ו־HB4 שאישר מנהל אגף הרכב לדגם הרכב; {{ח:תתת|(י)}} FMVSS 108; {{ח:תתת|(יא)}} {{ח:הערה|(בוטל);}} {{ח:תתת|(יב)}} C.M.V.S.S 108. {{ח:תת|(2)}} פנסי הסימון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 339|בתקנות 339}}, {{ח:פנימי|סעיף 340|340}}, {{ח:פנימי|סעיף 341|341}} {{ח:פנימי|סעיף 369|ו־369(ב)}}, לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה יתאימו לאחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} מפמ״כ 341; {{ח:תתת|(ב)}} ECE REG. 7; {{ח:תתת|(ג)}} ‎97/30/EC ו־‎76/758/EEC; {{ח:תת}} וכן לענין פנסים לפי – {{ח:תתת}} {{ח:פנימי|סעיף 339|תקנה 339}} – תקן SAE‏, SAE J222; {{ח:תתת}} {{ח:פנימי|סעיף 340|תקנות 340}} {{ח:פנימי|סעיף 369|ו־369}} – תקן SAE‏, SAE J592; {{ח:תתת}} {{ח:פנימי|סעיף 341|תקנה 341}} – תקן SAE‏, SAE J585. {{ח:תת|(3)}} פנסי האיתות והבלימה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 342|בתקנות 342}} {{ח:פנימי|סעיף 344|ו־344}}, לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה, יתאימו לאחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} מפמ״כ 341; {{ח:תתת|(ב)}} ECE REG. 56; {{ח:תתת|(ג)}} ECE REG. 6; {{ח:תתת|(ד)}} ECE REG. 48; {{ח:תתת|(ה)}} ‎759/76/EEC; {{ח:תתת|(ו)}} ‎97/30/EC ו־‎76/758/EEC; {{ח:תת}} וכן לענין פנסים לפי – {{ח:תתת}} {{ח:פנימי|סעיף 342|תקנה 342}} – תקן SAE‏, SAE J586; {{ח:תתת}} {{ח:פנימי|סעיף 344|תקנה 344}} – תקן SAE‏, SAE J588. {{ח:תת|(3א)}} פנס הבלימה הנוסף כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 342|בתקנה 342}} יתאים לאחד מתקנים אלה: {{ח:תת|(1)}} SAE {{ח:הערה|J}}186A {{ח:תת|(2)}} ECE Reg. 7 {{ח:תת}} סימונים: DOT‏, ECE‏, SAE; {{ח:תת}} הערה: פנס המותקן מצדה הפנימי של השמשה האחורית יהיה פטור מסעיפי מפרט SAE {{ח:הערה|J}}186A הנוגעים להגנה מפני לחות, אבק וקורוזיה. {{ח:תת|(4)}} הפנסים להארת לוחית הזיהוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 343|תקנה 343}}, לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה, יתאימו לאחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} ECE REG. 4; {{ח:תתת|(ב)}} ‎760/76/EEC; {{ח:תתת|(ג)}} SAE J587. {{ח:תת|(5)}} פנסי ערפל קדמיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 347|תקנה 347(א)}} יתאימו לאחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} ECE REG. 19; {{ח:תתת|(ב)}} ‎762/76/EEC. {{ח:תת|(6)}} פנסי ערפל אחוריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 347א|תקנה 347א}} יתאימו לאחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} ECE REG. 38; {{ח:תתת|(ב)}} ‎538/77{{ח:הערה|/}}EEC. {{ח:תת|(6א)}} פנסי ערפל שיותקנו ברכב ששנת ייצורו 2005 ואילך יהיו – {{ח:תתת|(א)}} בהתאם לתקן ‎1999/14/EC‏ + ‎77/538/EEC; {{ח:תתת|(ב)}} בהתאם לתקני FMVSS לרכב המיוצר במדינות NAFTA; {{ח:תתת|(ג)}} בהתאם לתקני CMVSS לרכב המיוצר בקנדה. {{ח:תת|(7)}} הפנסים להארת הדרך בנסיעה לאחור, לפי {{ח:פנימי|סעיף 348|תקנה 348}} לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה, יתאימו לאחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} ECE REG. 23; {{ח:תתת|(ב)}} ‎77/539/EEC ו־‎97/32/EC; {{ח:תתת|(ג)}} SAE J593. {{ח:תת|(8)}} פנס החזית יהיה מסומן בסימן מובלט על העדשה או על הפנס באחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} ECE; {{ח:תתת|(ב)}} שם היצרן וסוג הפנס; {{ח:תתת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל);}} {{ח:תתת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל);}} {{ח:תת}} ואולם ניתן לסמן את פנס החזית ברכב נוסעים פרטי על פי התקנים שנקבעו לענין זה בדרישות החובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282}}. {{ח:תת|(9)}} הנוריות לפנסי החזית יהיו מסומנות באחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} ECE לפנס אירופאי; {{ח:תתת|(ב)}} ECE או DOT, שם יצרן וסוג נורה על פי FMVSS לפנס אמריקאי; {{ח:תתת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל);}} {{ח:תתת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(10)}} עדשות הפנסים המפורטים, בפסקאות (2) עד (7) יהיו מסומנים באחד מסימונים אלה: {{ח:תתת|(א)}} תו תקן; {{ח:תתת|(ב)}} E.C.E; {{ח:תתת|(ג)}} E.E.C; {{ח:תתת|(ד)}} D.O.T.‎; {{ח:תתת|(ה)}} S.A.E.‎; {{ח:תתת|(ו)}} מ.ת. {{ח:תת|(11)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף*|16א||תיקון: תשס״ה־4, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 16א}} {{ח:ת}} מחווני כיוון {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 344|תקנה 344(יב)}})}} {{ח:ת}} מחווני הכיוון ברכב יהיו – {{ח:תת|(1)}} בהתאם לתקן ‎97/28/EC‏ + ‎76/756/EEC; {{ח:תת|(2)}} בהתאם לתקני FMVSS לרכב המיוצר במדינות NAFTA. {{ח:תת|(2)}} בהתאם לתקני FMVSS; {{ח:תת|(3)}} בהתאם לתקני CMVSS לרכב המיוצר בקנדה. {{ח:סעיף*|17||תיקון: תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 17}} {{ח:ת}} מחזירי אור {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 345|תקנה 345}})}} {{ח:ת}} מחזיר אור יהיה מתאים לאחר מתקנים אלה: {{ח:תת|(1)}} ‎757/76/EEC; {{ח:תת|(2)}} ECE REG. 3; {{ח:תת|(3)}} FMVSS 108 או CMVSS 108; {{ח:תת|(4)}} SAE {{ח:הערה|J}}1594. {{ח:ת}} סימונים: {{ח:תת|(1)}} סימון EEC; {{ח:תת|(2)}} סימון DOT; {{ח:תת|(3)}} סימון מ.ת.; {{ח:תת|(4)}} סימון ECE; {{ח:תת|(5)}} סימון SAE. {{ח:ת}} הערה: תקנים וסימונים אלה יבואו ברכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה בלבד. {{ח:סעיף*|17א||תיקון: תשנ״ד־6, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 17א}} {{ח:ת}} חומר לבנין פנים המרכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 352|תקנה 352(ב)}})}} {{ח:ת}} כל חומר שממנו בנוי פנים המרכב יתאים לאחד מתקנים אלה: {{ח:תת|(1)}} FMVSS 302 או CMVSS 302; {{ח:תת|(2)}} מפמ״כ 373 או 400. {{ח:ת}} הערה: בדיקת החומר תיעשה לפי תקן ISO 3795 כאשר מהירות הבעירה של החומר לא תעלה על 250 מ״מ לדקה. {{ח:סעיף*|18||תיקון: תשנ״ג, תשנ״ד־4, תשנ״ד־6, תשס״ה־4, תשס״ה־18, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 18}} {{ח:ת}} מושבים ברכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 355|תקנה 355(ג2) עד (ה)}})}} {{ח:תת|(א)}} מושב יתאים לאחד מתקנים אלה: {{ח:תתת|(1)}} FMVSS 222; {{ח:תתת|(2)}} מפמ״כ 363; {{ח:תתת|(3)}} ECE REG. 17 לגבי חוזק התקנת המושבים; {{ח:תתת|(4)}} ECE REG. 25 לגבי הלם משענת הראש; {{ח:תתת|(5)}} ECE REG. 21 לגבי הלם גב המושב. {{ח:תת|(ב)}} חומרי הריפוד והציפויים למושבים יתאימו לאחד מתקנים אלה: {{ח:תתת|(1)}} FMVSS 302; {{ח:תתת|(2)}} מפמ״כ 373. {{ח:תת}} הערה: בדיקת החומר תיעשה לפי תקן ISO 3795 כאשר מהירות הבעירה של החומר לא תעלה על 100 מ״מ לדקה. {{ח:תת|(ג)}} משענת ראש שתותקן ברכב תהיה בהתאם לאחד מתקנים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הנחיית ‎78/932/EEC; {{ח:תתת|(2)}} תקן FMVSS 202 או תקן CMVSS 202 לרכב המיוצר בקנדה. {{ח:סעיף*|19||תיקון: תשנ״א־11, תשנ״ה־4, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 19}} {{ח:ת}} שמשות לרכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 356|תקנה 356(א) ו־(ג)}})}} {{ח:תת|(א)}} השמשות לרכב יתאימו לאחד מתקנים אלה: {{ח:תתת|(1)}} ת״י 546; {{ח:תתת|(2)}} ECE Reg. 43; {{ח:תתת|(3)}} ‎92/22/EEC; {{ח:תתת|(4)}} FMVSS 205 או CMVSS 205. {{ח:תת|(ב)}} שמשות לרכב שיובאו או יוצרו בישראל עד יום 1 ביולי 1992 יכול שיתאימו גם לאחד מתקנים אלה: {{ח:תתת|(1)}} BS AU 178{{ח:הערה|:1980}} {{ח:תתת|(2)}} DGM {{ח:תתת|(3)}} DIN {{ח:תתת|(4)}} JIS R 3211{{ח:הערה|:1998}} {{ח:תת|(ג)}} שמשות העשויות חומר שאינו זכוכית יהיו מן הסוג המיוצר על פי רשיון ייצור או שאושרו ליבוא בידי מנהל אגף הרכב. {{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 20}} {{ח:ת}} צופר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 359|תקנה 359(א) ו־(ד)}})}} {{ח:ת}} הצופר ברכב יתאים לאחד מתקנים אלה: {{ח:תת|(1)}} ECE REG. 28; {{ח:תת|(2)}} ‎70/388/EEC. {{ח:ת}} סימונים: {{ח:תת|(1)}} E.C.E.‎; {{ח:תת|(2)}} E.E.C.‎. {{ח:סעיף*|21||תיקון: תשנ״ג־3, תשע״ה־4, תשע״ח־12|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 21}} {{ח:ת}} מראות תשקיף מצלמות ומסכים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 361|תקנה 361}})}} {{ח:תת|(א)}} מראות התשקיף מצלמות ומסכים ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 361|תקנה 361}} יתאימו לאחד מתקנים אלה – {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} ECE REG. 46; {{ח:תתת|(3)}} ‎71/127/EEC; {{ח:תתת|(4)}} ‎79/795/EEC; {{ח:תתת|(5)}} FMVSS 111. {{ח:תת|(ב)}} סימונים: {{ח:תתת|(1)}} תו תקן; {{ח:תתת|(2)}} EEC; {{ח:תתת|(3)}} ECE; {{ח:תתת|(4)}} FMVSS; {{ח:תתת|(5)}} מ.ת. {{ח:סעיף*|22||תיקון: תשנ״ג־3, תשע״ט־8|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 22}} {{ח:ת}} מיתקן להגנה בפני התנגשות תת־רכבית – פגוש אחורי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 363א|תקנה 363א(א)}})}} {{ח:ת}} המיתקן יתאים לאחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} מפמ״כ 241; {{ח:תת|(2)}} ‎79/490/EEC ועדכונו – ‎81/333/EEC; {{ח:תת|(3)}} תקן ישראלי 5841 – התקן הגנה תת־רכבי אחורי, מאוגוסט 2008 כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור באגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד ובאתר האינטרנט של מכון התקנים; {{ח:תת|(4)}} תקנת E.C.E 58 לרבות עדכונים שיתפרסמו לפיה וכתוקפה מזמן לזמן. {{ח:ת}} סימונים: {{ח:תת|(1)}} תו תקן; {{ח:תת|(2)}} סימון E.E.C.‎. {{ח:סעיף*|23||תיקון: תשס״ה־6, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 23}} {{ח:ת}} חגורות בטיחות ברכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39ד|תקנות 39ד(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 39ה|39ה(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 364א|ו־364א(ג), (ד) ו־(ה)}})}} {{ח:תת|(א)}} חגורות הבטיחות לגבי כל נוסע יהיו אחת מאלה – {{ח:תת}} חגורת מתניים: חגורה החובקת את חלקו הקדמי של אגן הירכיים של החוגר; {{ח:תת}} חגורה אלכסונית: חגורה החובקת באלכסון את חזהו של החוגר מן הירך לכתף שמנגד; {{ח:תת}} חגורת שלוש נקודות: מערכת חגורות המעוגנת בשלוש נקודות עיגון והמהווה שילוב של חגורת מתניים וחגורה אלכסונית; {{ח:תת}} חגורה נצמדת: חגורת מתניים, או חגורת שלוש נקודות המצויידת בסליל קפיצי לקליטת רצועת החגורה, שאינו מגביל את תנועותיו של החוגר בתנאי נהיגה רגילים. {{ח:תת|(ב)}} חגורות הבטיחות תתאמנה, לפי הענין, לאחד מתקנים אלה: {{ח:תתת|(1)}} ת״י 543; {{ח:תתת|(2)}} ECE REG. 16; {{ח:תתת|(3)}} JIS D 4604{{ח:הערה|:1995}}; {{ח:תתת|(4)}} BS 3254{{ח:הערה|:1960}}; {{ח:תתת|(5)}} FMVSS 209 או CMVSS 209. {{ח:תת|(ג)}} סימונים: {{ח:תתת|(1)}} סימון תו תקן; {{ח:תתת|(2)}} סימון E.C.E.‎; {{ח:תתת|(3)}} סימון D.O.T.‎; {{ח:תתת|(4)}} סימון J.I.S.‎; {{ח:תתת|(5)}} סימון B.S.‎ (סמל העפיפון). {{ח:סעיף*|24||תיקון: תשנ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 24}} {{ח:ת}} מזגני אוויר ברכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ג|תקנה 364ג(ז)}})}} {{ח:ת}} מזגן האוויר יתאים למפמ״כ 344. {{ח:ת}} מזגן מייצור מקומי – יסומן על פי סעיף 5 שבמפמ״כ 344, בתו תקן או בסימן מ.ת. {{ח:ת}} מזגן מיובא – יירשם עליו שם היצרן ודגם המזגן. {{ח:סעיף*|24א||תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ג, תשנ״ג־3, תשנ״ד־4, תשפ״א־9|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 24א}} {{ח:ת}} טכוגרף ברכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ד|תקנה 364ד}})}} {{ח:ת}} טכוגרף המותקן ברכב יתאים לנדרש בפרקים 1 עד 4 של Annex 1 להנחייה ‎3821/85{{ח:הערה|/}}EEC ויסומן בסימון EEC או שתינתן לגביו תעודה מאת מעבדה מוסמכת כי הוא תואם את הנדרש, כאמור. {{ח:סעיף*|24א||תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ג, תשנ״ג־3, תשנ״ד־4, תשפ״א־9|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 24א}} {{ח:ת}} טכוגרף ברכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ד|תקנה 364ד}})}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל ממועד שפרסם שר התחבורה והבטיחות בדרכים ברשומות כי מדינת ישראל אישררה את האמנה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 168א|בתקנה 168א(א)}}):}} {{ח:ת}} טכוגרף המותקן ברכב, מאחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} טכוגרף בעל דיסקות – טכוגרף המתאים לנדרש בפרקים 1 עד 4 של ANNEX להנחיה ‎3821/85{{ח:הערה|/}}EEC המסומן בסימון EEC או שניתנה לגביו תעודה מאת מעבדה מוסמכת כי הוא תואם את הנדרש כאמור; {{ח:תת|(2)}} טכוגרף דיגיטלי – מערכת טכוגרף המתאימה להגדרות בנספח 1 לאמנה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 168א|בתקנה 168א(א)}}, הכוללת מכשיר טכוגרף דיגיטלי שהותקן ברכב לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|חוק רישוי שירותים}}, ומסומן בסימון כמפורט באמנה. {{ח:סעיף*|24ב||תיקון: תשנ״ו־2|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 24ב}} {{ח:ת}} מיתקן מגביל מהירות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ה|תקנה 364ה}})}} {{ח:ת}} מיתקן מגביל המהירות יתאים ל־Annex 1 בהנחייה ‎92/24/EEC. {{ח:סעיף*|25||תיקון: תשנ״א־11, תשנ״ג־3, תשס״ה־19, תשס״ט־5, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 25}} {{ח:ת}} משולשי אזהרה לרכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 367|תקנה 367}})}} {{ח:ת}} משולשי האזהרה יתאימו לאחד מתקנים אלה – {{ח:תת|(1)}} ת״י 5384; {{ח:תת|(2)}} ECE REG. 27 בהתאם לעדכון האחרון; {{ח:תת|(3)}} FMVSS 125; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:תת|(5)}} CMVSS 125. {{ח:ת}} סימונים: {{ח:תת|(1)}} תו תקן; {{ח:תת|(2)}} E.C.E; {{ח:תת|(3)}} D.O.T.‎; {{ח:תת|(4)}} FMVSS; {{ח:תת|(5)}} CMVSS. {{ח:סעיף*|26||תיקון: תשנ״ב־3, תשנ״ב־8, תשנ״ז־8, תשס״ה־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 26}} {{ח:ת}} מטפים לשימוש ברכב מנועי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 370|תקנה 370(א)}})}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>סוג הרכב</th><th>כושר כיבוי עפ״י ת״י 1012</th><th>כמות המטפים לרכב</th><th>תחילה (שנת ייצור הרכב)</th><th>הערות</th></tr> <tr><td rowspan="2">מוניות ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג</td><td>34ב׳</td><td>לפחות 1</td><td>עד 1992</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>55ב׳</td><td>לפחות 1</td><td>1993 ואילך</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>אמבולנסים</td><td>55ב׳</td><td>לפחות 1</td><td>כל שנות הייצור</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td rowspan="3">רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג לרבות תומך</td><td>55ב׳</td><td>לפחות 1</td><td>עד 1992</td><td rowspan="3">&nbsp;</td></tr> <tr><td>55ב׳</td><td>לפחות 2</td><td rowspan="2">מ־1993 ואילך</td></tr> <tr><td>או 89ב׳</td><td>לפחות 1</td></tr> <tr><td>אוטובוס או רכב מסחרי אשר לו היתר להסיע עד 15 נוסעים בנוסף לנהג</td><td>55ב׳</td><td>לפחות 1</td><td>כל שנות הייצור</td><td>האבקה תתאים גם לכיבוי מוצקים</td></tr> <tr><td rowspan="2">אוטובוס אשר לו היתר להסיע מעל 15 נוסעים בנוסף לנהג</td><td>55ב׳</td><td>לפחות 2</td><td rowspan="2">כל שנות הייצור</td><td rowspan="2">האבקה תתאים גם לכיבוי מוצקים</td></tr> <tr><td>או 89ב׳</td><td>לפחות 1</td></tr> <tr><td>אוטובוס מפרקי</td><td>55ב׳</td><td>לפחות 3</td><td>כל שנות הייצור</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>אוטובוס דו־קומתי</td><td>55ב׳</td><td>לפחות 3</td><td>כל שנות הייצור</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td rowspan="4">רכב מסחרי אשר לו היתר להסיע מעל 15 נוסעים בנוסף לנהג</td><td>34ב׳</td><td>לפחות 2</td><td rowspan="2">עד 1992</td><td rowspan="4">&nbsp;</td></tr> <tr><td>או 89ב׳</td><td>1</td></tr> <tr><td>55ב׳</td><td>לפחות 2</td><td rowspan="2">מ־1993 ואילך</td></tr> <tr><td>או 89ב׳</td><td>לפחות 1</td></tr> <tr><td>מכלית להובלת גז דליק או דלק נוזלי</td><td>89ב׳</td><td>לפחות 3</td><td>עד 1992</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>בנתמך</td><td rowspan="3">89ב׳</td><td>לפחות 1</td><td rowspan="3">מ־1993 ואילך</td><td rowspan="3">&nbsp;</td></tr> <tr><td>במשאית</td><td>2</td></tr> <tr><td>בגרור</td><td>1</td></tr> <tr><td>במשאית המיועדת להובלת בקבוקי גז</td><td>183ב׳</td><td>לפחות 1</td><td>כל שנות הייצור</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:ת}} הערות: {{ח:תת|(א)}} המטפים יתאימו לת״י 570. {{ח:תת|(ב)}} ברכב ששנת ייצורו עד 1991 מותר השימוש במטפים המתאימים לת״י 463. {{ח:תת|(ג)}} ברכב ששנת ייצורו עד 1992 מותר השימוש במטפים המתאימים לת״י 987. {{ח:תת|(ד)}} ברכב מהסוג המנוי בטבלה ששנת ייצורו עד 1996 מותר השימוש במטפים מהסוג האמור בטבלה או בהתאם לאמור בהערה (ה). {{ח:תת|(ה)}} ברכב מהסוג המנוי בטבלה ששנת ייצורו 1997 או לאחריה לא יותר שימוש אלא במטפים בהתאם למפמ״כ 339 מנובמבר 1995 וסימונם יהיה: {{ח:תתת|(1)}} ת״י 570 – לסוג המטפה; {{ח:תתת|(2)}} ת״י 129 – לתחזוקתו התקופתית; {{ח:תתת|(3)}} ת״י 1022 – להתאמת האבקה לכיבוי דלקות ממין א׳ למוצקים, ממין ב׳ לנוזלים וממין ג׳ לחשמל. {{ח:סעיף*|27||תיקון: תשנ״ג־3, תשנ״ה־4, תשנ״ט־2, תש״ס־3, תשע״ו־9|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 27}} {{ח:ת}} מתקני גרירה וריתום בגורר, בגרור, בתומך ובנתמך {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 371|תקנות 371}} {{ח:פנימי|סעיף 377|ו־377(א) ו־(ד)}})}} {{ח:ת}} מיתקני גרירה וריתום יהיו לפי תקנים אלה: {{ח:תת|(1)}} חיבורי חשמל – {{ח:תתת|(א)}} לרכב מסוג M1‏, M2‏, N1‏, O1‏, O2 – לפי תקן ISO 11446‏ (13 פינים 12V); {{ח:תתת|(ב)}} לרכב מסוג N2‏, N3‏, O3‏, O4 – לפי תקן ISO 12098‏ (15 פינים 24V); {{ח:תתת|(ג)}} לרכב מסוג M2‏, N2‏, N3‏, O3‏, O4 – לפי תקן ISO 1724‏ (7 פינים Type 12N); {{ח:תתת|(ד)}} לכלי רכב המובילים חומרים מסוכנים – לפי אחד מתקנים אלה: {{ח:תתת}} ISO 7638:2003 {{ח:תתת}} ISO 12098:2004 {{ח:תתת}} ISO 25981:2008 {{ח:תתת}} EN 15207:2015. {{ח:תת|(2)}} חיבורי אוויר וזרנוקים לבלמי אוויר לגוררים ונגררים לפי ת״י 273, ולפי SAE J318. {{ח:תת|(3)}} ווי גרירה, עיני גרירה ותפוחי גרירה לפי אחד מאלה: {{ח:תתת}} מפמ״כ 343 {{ח:תתת}} ISO 1102 {{ח:תתת}} ISO 1103 {{ח:תתת}} SAE {{ח:הערה|J}}847 {{ח:תתת}} MS 51118 {{ח:תתת}} MS 51135 {{ח:תתת}} MS 51137 {{ח:תתת}} DIN 74052 {{ח:תתת}} DIN 74058 {{ח:תתת}} BS AU 25 {{ח:תתת}} BS AU 113 {{ח:תתת}} תקן ‎94/20/EEC {{ח:תת|(4)}} גלגל חמישי ופין לנתמך יהיו לפי אחד מתקנים אלה: {{ח:תתת}} אישור ABG או מפמ״כ 71, או מפמ״כ 40 או מפמ״כ 277 ו־309. {{ח:ת}} סימונים: {{ח:תת|(א)}} תו תקן, גובה מרכז הגלגל החמישי בתומך יהיה לפי תקן ISO 1726; {{ח:תת|(ב)}} ECE; {{ח:תת|(ג)}} EEC; {{ח:תת|(ד)}} תקן ‎94/20{{ח:הערה|/}}EC. {{ח:סעיף*|28||תיקון: תשנ״ב־8, תשנ״ו־2, תשס״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 28}} {{ח:ת}} סימון רכב למטרות בטיחות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 383א|תקנות 383א עד 383ח}})}} {{ח:תת|(א)}} טבלאות מחזירות אור לפי {{ח:פנימי|סעיף 383א|תקנות 383א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 383ו|383ו(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 383ז|ו־383ז(א) ו־(ב)}} {{ח:תתת|(1)}} מידות: 30×60 ס״מ. {{ח:תתת|(2)}} חומר: פח מצופה מחזיר אור לבן שהוא בעל כושר החזרת אור מס׳ 2 מיון 103.4. {{ח:תתת|(3)}} על גבי הטבלה יעברו 7 פסים בצבעי אדום־לבן, מחזירי אור, לסירוגין בזווית של 45 מעלות לבסיס המלבן המהווה את הטבלה; רוחב הפסים יהיה שווה. {{ח:תתת}} בטבלה המיועדת לצדו השמאלי של הרכב יעברו הפסים כך, שייווצרו שני משולשים שווי שוקיים לבנים, שאורך כל אחת משוקיהן 10 ס״מ, בפינה השמאלית העליונה ובפינה הימנית התחתונה של הטבלה; {{ח:תתת}} בטבלה המיועדת לצד הימני של הרכב, ייווצרו המשולשים הלבנים האמורים בפינה השמאלית התחתונה והימנית העליונה. {{ח:תת}} דוגמאות: {{ח:הערה|(הושמט)}} {{ח:תת|(ב)}} מחזירי האור לפי {{ח:פנימי|סעיף 383ג|תקנות 383ג(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 383ה|383ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 383ו|ו־383ו(א)}} {{ח:תתת|(1)}} מידות (בהתאם לאמור בתקנות): {{ח:תתת}} 2.5×15 ס״מ {{ח:תתת}} 5×40 ס״מ {{ח:תתת}} 10×80 ס״מ {{ח:תתת|(2)}} חומר: מחזיר אור גמיש לפי מיון 103.1 או מחזיר אור קשיח לפי מיון 103.2 על פי ת״י 341, בעל כושר החזרת אור מס׳ 1 – מיון 103.3. {{ח:תתת|(3)|(א)}} בצדו השמאלי של הרכב: מחזיר אור מלבני שבפינתו השמאלית העליונה והימנית התחתונה משולש שווה שוקיים אדום שכל אחת משוקיו כמידת גובה המלבן. השטח שבין יתרי שני המשולשים יחולק ל־5 פסים שווים מקבילים בצבע אדום־לבן מחזיר אור, לסירוגין, המקבילים ליתרי המשולשים בזווית של 45 מעלות לבסיס המלבן, כך שייווצרו שלושה פסים לבנים ושני פסים אדומים בין המשולשים האדומים שבקצות המלבן. {{ח:תתתת|(ב)}} בצדו הימני של הרכב: מחזיר אור מלבני כאמור בפסקת משנה (א), אולם שני המשולשים האדומים ייקבעו בפינתו הימנית העליונה והשמאלית התחתונה של המלבן; חלוקת הפסים כמפורט לעיל: {{ח:תתת}} דוגמאות: {{ח:הערה|(הושמט)}} {{ח:תתת|(4)}} התקנה: מחזירי אור גמישים יודבקו במקומות הקבועים בכל תקנה לפי הענין; אם לא ניתן להדביק מחזיר אור כאמור, יותקן במקומו מחזיר אור קשיח באותן מידות. {{ח:תת|(ג)}} מחזיר האור לפי {{ח:פנימי|סעיף 383ג|תקנה 383ג(ב)}} יהיה – {{ח:תתת}} באורך – 37.5 ס״מ {{ח:תתת}} ברוחב – 5 ס״מ {{ח:תתת}} גובה ורוחב האותיות – 30 מ״מ {{ח:תתת}} צבע האותיות לבן על רקע אדום {{ח:תתת}} חומר המדבקה גמיש לפי סעיף 103.1 בת״י 341 {{ח:ת}} סימון: סימון לכל סוגי מחזירי האור יהיה כמפורט בסעיף 105.1 בת״י 341 ובתוספת סימון מ.ת.. {{ח:סעיף*|29||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 29}} {{ח:ת}} מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ו|תקנה 364ו}})}} {{ח:ת}} מערכת להתרעה מפני התנגשות לפנים תעמוד בתאימות אלקטרו־מגנטית; יצרן המערכת יתאים את המערכת לדגם הרכב; המערכת תעמוד בדרישות סעיפים 5.2 עד 6 (כולל) לתקנת ECE 131 או בדרישות סעיפים 1.2 עד 2.8 (כולל) לנספח 2 לתקנת נציבות האיחוד האירופי ‎(EU) No 347/2012 ולמעט הדרישות הנוגעות לבלימה אוטומטית של הרכב; {{ח:ת}} הוכחת עמידת המערכת בדרישות המפורטות, תהיה באמצעות קבלת אישור מאחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} מעבדה מוסמכת; {{ח:תת|(2)}} מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי דירקטיבה ‎2007/46/EC, על עדכוניה; {{ח:תת|(3)}} יצרן הרכב, כי הוא מתקין את המערכת ברכבים שהוא מייצר בקו הייצור. {{ח:סעיף*|30||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 30}} {{ח:ת}} מערכת התרעה על סטייה מנתיב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ו|תקנה 364ו}})}} {{ח:ת}} מערכת התרעה על סטייה מנתיב תעמוד בתאימות אלקטרו־מגנטית; יצרן המערכת יתאים את המערכת לדגם הרכב; המערכת תעמוד בדרישות סעיפים 5.1 עד 5.4 (כולל) וסעיפים 6.2 עד 6.7 (כולל) לתקנת ECE 130 או בדרישות סעיפים 1.1 עד 1.4 (כולל) וסעיפים 2.2 עד 2.7 (כולל) לנספח 2 לתקנת נציבות האיחוד האירופי ‎(EU) No. 351/2012; {{ח:ת}} סימוני הנתיבים המשמשים לבדיקת התרעת המערכת על סטייה מנתיב לפי התקן האמור יהיו אלה שנקבעו במדינת ישראל; {{ח:ת}} הוכחת עמידת המערכת בדרישות המפורטות, תהיה באמצעות קבלת אישור מאחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} מעבדה מוסמכת; {{ח:תת|(2)}} מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי דירקטיבה ‎2007/46/EC, על עדכוניה; {{ח:תת|(3)}} יצרן הרכב, כי הוא מתקין את המערכת ברכבים שהוא מייצר בקו הייצור. {{ח:סעיף*|31||תיקון: תשע״ח־2|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 31}} {{ח:ת}} מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ח|תקנה 364ח}})}} {{ח:ת}} מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים תקיים את הדרישות האלה: {{ח:תת|(1)}} לגבי מערכת להתרעה מפני התנגשות מלפנים שהתקין יצרן הרכב בקו היצור – ניתן לגביה אישור כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 364ח|בתקנת משנה 364ח(ב)(1)}}; {{ח:תת|(2)}} לגבי מערכת להתרעה מפני התנגשות מלפנים שהותקנה בארץ – ניתן לגביה אישור מעבדה מוסמכת על כל אלה: {{ח:תתת|(א)}} המערכת מתאימה לדגם הרכב; {{ח:תתת|(ב)}} המערכת עומדת בדרישות תאימות אלקטרו־מגנטית בהתאם לתקן ECE 10; {{ח:תתת|(ג)}} המערכת עומדת בדרישות סעיפים 5.2 עד 6 (כולל) לתקן ECE 131 או בדרישות סעיפים 1.2 עד 2.8 (כולל) לנספח 2 לתקן ‎(EU) EEC No 347/2012 ולמעט הדרישות הנוגעות לבלימה אוטומטית של הרכב. {{ח:סעיף*|32||תיקון: תשע״ח־2|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 32}} {{ח:ת}} מערכת התרעה על סטייה מנתיב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ח|תקנה 364ח}})}} {{ח:ת}} מערכת התרעה על סטייה מנתיב תקיים את הדרישות האלה: {{ח:תת|(1)}} לגבי מערכת התרעה על סטייה מנתיב שהתקין יצרן הרכב בקו הייצור – ניתן לגביה אישור כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 364ח|בתקנת משנה 364ח(ב)(1)}}; {{ח:תת|(2)}} לגבי מערכת התרעה על סטייה מנתיב שהותקנה בארץ – ניתן לגביה אישור מעבדה מוסמכת על כל אלה: {{ח:תתת|(א)}} המערכת מתאימה לדגם הרכב; {{ח:תתת|(ב)}} המערכת עומדת בדרישות תאימות אלקטרו־מגנטית בהתאם לתקן ECE 10; {{ח:תתת|(ג)}} המערכת עומדת בדרישות סעיפים 5.1 עד 5.4 (כולל) וסעיפים 6.2 עד 6.7 (כולל) לתקן ECE 130 או בדרישות סעיפים 1.1 עד 1.4 (כולל) וסעיפים 2.2 עד 2.7 (כולל) לנספח 2 לתקן ‎(EU) EEC No 351/2012; סימוני הנתיבים המשמשים לבדיקת התרעת המערכת על סטייה מנתיב לפי התקנים האמורים יהיו אלה שנקבעו במדינת ישראל. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית: לוחיות זיהוי|תיקון: תשכ״ט־7}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 300|תקנות 300(ב) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 301|ו־301(ג)}})}}|תיקון: תשנ״א־11, תשס״ה, תשע״ו־9}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשכ״ב־3, תשכ״ה־9, תשל״א־2, תשל״ה־7, תשל״ו־3, תשל״ז־6, תשל״ח־4, תש״ם־3, תשמ״ב־2, תשמ״ב־4, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשמ״ו, תשמ״ו־4, תשמ״ז, תשמ״ז־3, תשמ״ז־5, תשמ״ט־6, תשנ״א־11, תשנ״ג־6, תשנ״ד, תשנ״ד־6, תשנ״ט, תשנ״ט־6, תשס״ה, תשע״ד־7, תשע״ה־3, תשע״ו־9|עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:תת|(א)}} לוחיות הזיהוי יהיו על פי תקן ישראלי ת״י 5327 של מכון התקנים הישראלי (להלן – תקן 5327), שעותק ממנו מופקד באגף הרכב ושירותי תחזוקה של משרד התחבורה וכל אדם רשאי לעיין בו. {{ח:תת|(ב)}} לוחיות הזיהוי יותאמו לסוג הרכב כמפורט בפרק ג׳ של תקן 5327: ”הלוחית המוגמרת – דרישות ובדיקות“; {{ח:תת|(ג)}} צורתה וצבעיה של לוחית הזיהוי יהיו לפי אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} צבע לוחית הזיהוי כולה יהיה צהוב מחזיר אור, וצבע הספרות המוטבעות בה יהיה שחור כאמור בתקן 5327; {{ח:תתת|(2)}} צבע לוחית הזיהוי יהיה כאמור בפסקה (1), למעט צדה השמאלי של הלוחית שיהיה כחול ועליו יוטבע, בשילוב הצבעים כחול ולבן, דגל המדינה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הדגל והסמל|בחוק הדגל והסמל, התש״ט–1949}}, האותיות IL כאמור בתקן 5327, המילה ”ישראל“ בעברית ובערבית; {{ח:תתת|(3)}} כאמור בפסקה (2), כשהמילה ”ישראל“ בעברית בלבד, ובתנאי שלוחית כאמור הותקנה לפני יום כ״ב בחשון התש״ס (1 בנובמבר 1999). {{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (1), לא יירשם טרקטורון או רכב שטח ולא יחודש רישיונו אלא אם כן צבע לוחית הזיהוי שלו ירוק מחזיר אור, ומתקיימות בה הדרישות המפורטות להלן: {{ח:תתתת|(א)}} להלן ספי החזרים מינימליים מומלצים להחזר (Retreflectivity) לזווית כניסה (Entrance angle) של 5 מעלות ו־0.333″, לפי תקן אירופי. {{ח:תתתת}} <table> <tr><th>צבע</th><th>סף מינימלי מומלץ למקדם החזר</th></tr> <tr><td>ירוק</td><td><span dir="ltr">6.5 <i>cd</i> ⋅ <i>lx</i><sup>−1</sup> ⋅ <i>m</i><sup>−2</sup> <</span></td></tr> </table> {{ח:תתתת|(ב)}} להלן תחום קואורדינטות הצבע (בדיקת יום) הרחב ביותר המומלץ: {{ח:תתתת}} <table> <tr><th colspan="5">ירוק</th></tr> <tr><th>קואורדינטה</th><th>נקודה 1</th><th>נקודה 2</th><th>נקודה 3</th><th>נקודה 4</th></tr> <tr><td>x</td><td>0.180</td><td>0.140</td><td>0.120</td><td>0.350</td></tr> <tr><td>y</td><td>0.345</td><td>0.380</td><td>0.750</td><td>0.600</td></tr> </table> {{ח:תתתת|(ג)}} לוחית זיהוי לטרקטורון, רכב שטח: {{ח:תתתת}} המידות: אורך – 225 מ״מ, גובה – 215 מ״מ {{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(תרשים הושמט)}} {{ח:תתתת|(ד)}} גודל הספרות והאותיות – עבור לוחית זיהוי ירוקה לטרקטורון ורכב שטח {{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(תרשים הושמט)}} {{ח:תת|(ד)}} צבע לוחית הזיהוי ברכב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 17|בסעיף 17(א)(3) לפקודה}} יהיה לבן מחזיר אור כאמור במיפרט. {{ח:תת|(ה)}} מספר הרישום על גבי הכנף הקדמית באופנוע יסומן בצבע שחור על רקע צהוב מחזיר אור וייראה משני עברי האופנוע; מידות הרקע הצהוב יהיו בהתאם למספר הספרות וגודלן ובלבד שגובה כל ספרה יהיה 30 ס״מ לפחות. {{ח:תת|(ה1)}} לוחית הזיהוי האחורית בטרקטור יכול שתהיה גם על פי המפורט במיון 4.3 במיפרט 327 האמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ו)}} לוחיות זיהוי ישאו סימן השגחה על פי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}}, או תו תקן, כאמור {{ח:חיצוני|צו התקנים (קביעת תווי תקן)|בצו התקנים (קביעת תווי תקן), התשנ״ב–1992}}. {{ח:תת|(ז)}} לוחית זיהוי נוספת, בכלי רכב המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 9|בתוספת התשיעית}}, תותקן בחלקו האחורי של כלי הרכב, בגובה שלא יעלה על 1.7 מטר ולא יפחת מ־0.8 מטר מגובה פני הדרך. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשל״ו־3, תשס״ה־19|עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} דוגמה של לוחית זיהוי הניתנת לבעל רשיון סחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 295|תקנה 295}} היא: {{ח:תתת}} במבחן {{ש}} 1000-10 {{ח:תת|(ב)}} מידות לוחית זיהוי כאמור הם: {{ח:תת}} גובה – 250 מילימטרים {{ח:תת}} אורך – 370 מילימטרים {{ח:תת}} גובה האות – 70 מילימטרים {{ח:תת}} רוחב האות – 35 מילימטרים {{ח:תת}} גובה הספרה – 75 מילימטרים {{ח:תת}} רוחב הספרה – 45 מילימטרים {{ח:תת}} עובי האות או הספרה – 10 מילימטרים {{ח:תת|(ג)}} צבע הלוחית יהיה לבן, וצבע האותיות והספרות – אדום. {{ח:תת|(ד)}} בצד שמאל של הלוחית ליד המלה ”במבחן“ תצויין שנת הרשיון בשתי הספרות האחרונות של השנה לפי הלוח הגריגוריאני. {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״ד־9, תשפ״ד{{=}}15|עוגן=תוספת 3 פרט 3}} {{ח:תת|(א)}} לוחית זיהוי לרכב לתחבורה קלה תהיה לפי הוראות תקן 5327 בכל הנוגע ללוחיות לרכב לתחבורה קלה ותותאם לסוג הרכב בהתאם להוראותיו. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרט 1(ג)(1)}}, לעניין רכב לתחבורה קלה הרשום על שם חברה שפעילותה העסקית העיקרית היא בהעמדת רכב כאמור לשימוש אחרים בתמורה, צבע הלוחית יהיה לבן מחזיר אור ויתקיימו בה הדרישות המפורטות להלן: {{ח:תתת|(1)}} להלן ספי החזרים מינימליים מומלצים להחזר (Retreflectivity) לזווית כניסה (Entrance angle) של 5 מעלות ו־0.333″, לפי תקן אירופי. {{ח:תתת}} <table> <tr><th>צבע</th><th>סף מינימלי מומלץ למקדם החזר</th></tr> <tr><td>לבן</td><td><span dir="ltr">6.5 <i>cd</i> ⋅ <i>lx</i><sup>−1</sup> ⋅ <i>m</i><sup>−2</sup> <</span></td></tr> </table> {{ח:תתת|(2)}} להלן תחום קואורדינטות הצבע (בדיקת יום) הרחב ביותר המומלץ: {{ח:תתת}} <table> <tr><th colspan="5">לבן</th></tr> <tr><th>קואורדינטה</th><th>נקודה 1</th><th>נקודה 2</th><th>נקודה 3</th><th>נקודה 4</th></tr> <tr><td>x</td><td>0.180</td><td>0.140</td><td>0.120</td><td>0.350</td></tr> <tr><td>y</td><td>0.345</td><td>0.380</td><td>0.750</td><td>0.600</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳: סימני היכר למונית|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־5, תשנ״ד־2}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 507|תקנה 507}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} סימני היכר למוניות הם: {{ח:תת|(1)}} קופסה על גג המונית או קופסה משולבת בגגון; {{ח:תת|(2)}} מדבקה על כל אחת משתי הדלתות הקדמיות של המונית מצדה החיצוני. {{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ד־3, תשמ״ג־2, תשמ״ד־4, תשמ״ה־4, תשנ״ג־5, תש״ף־4}} {{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ג|חלק ג׳: טופס אישור על ביצוע נסיעה לפי הסכם|תיקון: תשכ״ה, תשל״ו־2, תשמ״ה־4, תשס״ד־7}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 510|תקנה 510(ג)(6)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} אישור על ביצוע נסיעה לפי הסכם {{ח:ת}} שם התאגיד . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} שם מזמין הנסיעה . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר הרישוי של המונית . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר השירוי להפעלת המונית . . . . . . . . . {{ח:ת}} תאריך הנסיעה והשעה . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימת מנהל התאגיד או סדרן בתאגיד}} }} {{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ד|חלק ד׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}} {{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשכ״ח, תשל״א־2, תשל״ה־4, תש״ם־8}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77}})}}}} {{ח:סעיף*|(א)||תיקון: תש״ם־9, תשמ״ב־2, תשמ״ב־4|עוגן=תוספת 5 פרט א}} {{ח:ת}} <table> <tr><th rowspan="2">&nbsp;</th><th colspan="3">בשקלים</th></tr> <tr><th>בין השעות <br> 06:01-16:00</th><th>בין השעות <br> 16:01-24:00</th><th>בין השעות <br> 24:01-06:00</th></tr> <tr id="תוספת 5 פרט 1"><td> {{ח:תת|1.}} אגרה בעד הרחקת רכב ({{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77(א)}}) </td><td>358</td><td>448</td><td>538</td></tr> <tr id="תוספת 5 פרט 2"><td> {{ח:תת|2.}} תשלום בעד הרחקת רכב בידי מורשה לגרור ({{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77(ב)}}) </td><td>358</td><td>448</td><td>538</td></tr> <tr id="תוספת 5 פרט 3"><td> {{ח:תת|3.}} תשלום בעד החסנת רכב שהורחק, החל ביום השביעי – </td><td colspan="3">10</td></tr> <tr><td colspan="4"> {{ח:תת|4.}} האגרות והתשלומים שבפסקה זו יותאמו לשיעור העלאות המחירים לשירותי גרירה שאישר הממונה על המחירים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 12|סעיף 16ז לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}, ויעוגלו לשקל הקרוב. </td></tr> </table> {{ח:סעיף*|(ב)||תיקון: תש״ם־9|עוגן=תוספת 5 פרט ב}} {{ח:ת}} הנוסח של טופס גרירת רכב, האישור על קבלת האגרה והודעת הזיכוי של הבנק יהיו כמפורט להלן: {{ח:הערה|(הושמט)}} {{ח:סעיף*|(ג)||תיקון: תשמ״א־5|עוגן=תוספת 5 פרט ג}} {{ח:ת}} הודעת רושם דו״ח לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27|סעיף 27 לפקודת התעבורה}}: {{ח:הערה|(הושמט)}} {{ח:סעיף*|(ד)||תיקון: תשמ״א־5, תשע״ט־8|עוגן=תוספת 5 פרט ד}} {{ח:ת}} דו״ח בוחן תנועה על תאונת דרכים: {{ח:הערה|(הושמט)}} {{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשמ״א־2, תשס״ג־2}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 544|תקנה 544}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ה־8, תשע״ז־8, תשפ״א־11, תשפ״א־15}} {{ח:ת}} <table> <tr><th colspan="4" style="padding: 10px; font-size: larger;">'''2 נקודות'''</th></tr> <tr><th>מס״ד</th><th width="100px">{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודה}}</th><th width="100px">תקנה</th><th>תיאור מקוצר של העבירה</th></tr> <tr><td>1</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 83ב|83ב(א)}}</td><td>נהיגה ברכב שבו נוסע לא חגור</td></tr> <tr><td>3</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>4</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>5</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>6</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>7</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>8</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>9</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 97|97(א), (ב) ו־(ג)}}</td><td>נסיעה בלא הפעלת אורות כנדרש</td></tr> <tr><td>10</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ב|65ב(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>אי־לבישת אפוד זוהר</td></tr> <tr><th colspan="4" style="padding: 10px; font-size: larger;">'''4 נקודות'''</th></tr> <tr><th>מס״ד</th><th>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודה}}</th><th>תקנה</th><th>תיאור מקוצר של העבירה</th></tr> <tr><td>1</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב)(3)}}</td><td>הפרעה או עיכוב תנועה</td></tr> <tr><td>2</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64(ד)}}</td><td>אי ציות לתמרור ב–37 – אי עצירה בלבד</td></tr> <tr><td>3</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי ציות לתמרור ב–48 – אי מעבר מצדו הימני של התמרור או אי מתן זכות קדימה לתנועה החוצה את הדרך במעגל התנועה</td></tr> <tr><td>4</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>4א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 28א|28א(א)}}</td><td>נהיגה ברכב שבו לא מנותקת בזמן הנסיעה תצוגה הנראית לנהג</td></tr> <tr><td>5</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 36|36(ה)}}</td><td>כניסת רכב מסחרי לצומת שלא מהנתיב הימני</td></tr> <tr><td>5א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 38|38(א)}}</td><td>נהיגה על מדרכה שלא לשם חצייתה</td></tr> <tr><td>6</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}</td><td>נסיעה אחורנית תוך סיכון או פגיעה</td></tr> <tr><td>7</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 47|47(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47(ה)(2)}}</td><td>עקיפה שלא מצד שמאל או עקיפה או סטיה אחרי תמרור א–30 לפני מפגש מסילת ברזל</td></tr> <tr><td>8</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 48|48(ב) ו־(ג)}}</td><td>עיכוב תנועה, אי ירידה לשפת הכביש או לשול מיוצב או אי עצירה</td></tr> <tr><td>9</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>10</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>10א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 83ב|83ב(א)}}</td><td>נוסע שאינו חגור בחגורת בטיחות</td></tr> <tr><td>10ב</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(פקע)}}</td></tr> <tr><td>11</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(3)}}</td><td>הובלת מטען שלא בבטיחות ואינו מאובטח</td></tr> <tr><td>12</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(2)(ב)}}</td><td>הובלת מטען המגביל שדה ראיה</td></tr> <tr><td>12א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 90|90(ו)}}</td><td>גרירת רכב שלא בבטיחות</td></tr> <tr><td>12ב</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 91|91(א) עד (ג), (ו) ו־(ז)}}</td><td>אי־קיום סייגים בגרירה</td></tr> <tr><td>13</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 93|93(א)(1)}}</td><td>אי מתן זכות קדימה לרכב ביטחון</td></tr> <tr><td>14</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>15</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 96|96}}, {{ח:פנימי|סעיף 97|97(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 99|99(א)(1), (2) ו־(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 101|101}} {{ח:פנימי|סעיף 103|ו־103}}</td><td>נסיעה בלא הפעלת אורות כנדרש</td></tr> <tr><th colspan="4" style="padding: 10px; font-size: larger;">'''6 נקודות'''</th></tr> <tr><th>מס״ד</th><th>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודה}}</th><th>תקנה</th><th>תיאור מקוצר של העבירה</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|2}}</td><td>&nbsp;</td><td>נהיגה בלא רישיון רכב החייב ברישום וברישוי</td></tr> <tr><td>2</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>3</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 21|21(ג)}}</td><td>נהיגה בלא זהירות</td></tr> <tr><td>4</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי ציות לתמרורים – איסורי כניסה לכלי רכב שונים: ב–1, ב–2, ב–12, ב–13, ב–14, ב–15, ב–16, ב–17, ב–18, ב–54, ב–60, ב–68</td></tr> <tr><td>5</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי ציות לתמרורים – איסורי עקיפה לפי תמרור ב–8, ב–10</td></tr> <tr><td>5א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>פניות אסורות לפי תמרורים 428 עד 431</td></tr> <tr><td>6</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36(ד)}}</td><td>נסיעה בכיוונים שלא על פי תמרורים ב–40, ב–41, ב–42, ב–43, ב–44, ב–45, ב–46, ב–47, ב–50, ב–51, ה–4, או בניגוד לכיוון החץ שסומן על פני הדרך</td></tr> <tr><td>7</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 23|23(א)(1) ו־(2)}}</td><td>אי ציות להוראות או איתות של שוטר או פקח עירוני</td></tr> <tr><td>8</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 26|26(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27(ג)}}</td><td>נהיגה תוך חוסר שליטה ברכב</td></tr> <tr><td>9</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 33|33(א)}}</td><td>נהיגה שלא בכביש למעט דו־גלגלי</td></tr> <tr><td>10</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 36|36(ג)}}</td><td>נהיגה תוך חציית קו הפרדה רצוף</td></tr> <tr><td>11</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46(א)}}</td><td>נהיגה שלא בימין הדרך</td></tr> <tr><td>12</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}</td><td>נהיגת רכב בכיוון ההפוך בכביש חד־סיטרי</td></tr> <tr><td>13</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 39א|39א(א), (ג) ו־(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 39ג|39ג(א), (ג) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 39ד|39ד(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 39ה|ו־39ה(א) ו־(ג)}}</td><td>נהיגת מכונה ניידת, טרקטורון, טרקטור משא או רכב שטח בניגוד לתקנות</td></tr> <tr><td>14</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 47|47(ה)(3) ו־(4)}}</td><td>עקיפות – לפני מעבר חציה, בצומת או אי השלמת עקיפה לפני צומת</td></tr> <tr><td>14א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 56|56(ב)(2)}}</td><td>אי־פתיחה של חלון רכב או דלת אוטובוס, לפי העניין, בעצירה לפני מפגש מסילת ברזל</td></tr> <tr><td>14ב</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}</td><td>חציית אוטובוס במפגש מסילת ברזל בדרך לא סלולה אספלט או בטון</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 47|47(ח)}}</td><td>רכב מעל 4,000 ק״ג, העוקף שלא כדין רכב עוקף</td></tr> <tr><td>15</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 64|64(א)(1), (2) ו־(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64(ב)(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66}}</td><td>אי מתן זכות קדימה – לרכב מימין, לרכב ממול בפניה שמאלה, לרכב שבדרך הסלולה, להולך רגל, לרכב הנע בכביש, לרכב שבא נגדו;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 68|68}}</td><td>אי מתן אפשרות להולך רגל לעבור בבטחה, כניסה למסלול תנועה תוך סיכון</td></tr> <tr><td>16</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 65|65}}</td><td>כניסה למפגש מסילת ברזל או צומת כשאין יכולת להמשיך בנסיעה</td></tr> <tr><td>17</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 83ב|83ב(א)}}</td><td>נהג שאינו חגור בחגורת בטיחות</td></tr> <tr><td>17א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(5)}}</td><td>הובלת מטען ברכב עד 14.99% מעל המשקל הכולל המותר</td></tr> <tr><td>17ב</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85(א1)}}</td><td>הובלת מטען שאינו מאובטח לרכב בהתאם לדרישות תקן אבטחת מטענים; הובלת מטען ברכב מסוג N3 על ידי נהג שלא עבר השתלמות מקצועית בנושא יישום תקן אבטחת מטענים</td></tr> <tr><td>18</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 86|86}}</td><td>הובלת מטען בתפזורת לא מכוסה או מכוסה בכיסוי שאינו מקיים את דרישות פרק ד׳ לתקן אבטחת מטענים</td></tr> <tr><td>18א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 95ד|95ד}}</td><td>נהיגת רכב תפעולי שלא באזור שנקבע או שלא בהתאם להוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 95ד|בתקנה}}</td></tr> <tr><td>18ב</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 119|119(ג)}}</td><td>נהיגה או רכיבה על אופנוע בלי לחבוש קסדת מגן</td></tr> <tr><td>19</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 155|155}}</td><td>הפרשת חומרים הפוגעים בבטיחות</td></tr> <tr><th colspan="4" style="padding: 10px; font-size: larger;">'''8 נקודות'''</th></tr> <tr><th>מס״ד</th><th>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודה}}</th><th>תקנה</th><th>תיאור מקוצר של העבירה</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|10(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>רישיון נהיגה לא תקף לאותו סוג רכב</td></tr> <tr><td>1א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 12א1|12א1(ב)}}</td><td>נהיגת נהג חדש צעיר בלא מלווה</td></tr> <tr><td>1ב</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 12א2|12א2}}</td><td>נהיגת נהג חדש צעיר עם נוסעים במספר העולה על המותר בלא מלווה</td></tr> <tr><td>1ג</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 16|16(ב)}}</td><td>הוראת נהיגה תוך שימוש בטלפון בלא דיבורית</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 38|38(3)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב)(2)}}</td><td>תאונת דרכים שבה נחבל אדם או התנהגות שגרמה לנזק לאדם</td></tr> <tr><td>2א</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|62(2)}}</td><td>&nbsp;</td><td>נהיגה בקלות ראש או ברשלנות</td></tr> <tr><td>2ב</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|62(11)}}</td><td>&nbsp;</td><td>שיבוש פעולת מיתקן מגביל מהירות</td></tr> <tr><td>3</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב)(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26(1)}}</td><td>התנהגות שעלולה לסכן חיי אדם, עוברי דרך</td></tr> <tr><td>4</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 27|27(א)}}</td><td>נהיגת רכב שבמצבו עלול לסכן עוברי דרך</td></tr> <tr><td>4א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 28|28(ב)}}</td><td>נהיגה תוך שימוש בטלפון בלא דיבורית</td></tr> <tr><td>5</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 44|44(א)}}</td><td>פניית פרסה תוך סיכון עוברי דרך בנסיבות מחמירות לפי ההוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס (להלן – נסיבות מחמירות)</td></tr> <tr><td>6</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 47|47(ה)(1) ו־(ז)}}</td><td>עקיפה כשהראות לקויה לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני מפגש מסילת ברזל</td></tr> <tr><td>7</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 54|54(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>מהירות מעל 20 קמ״ש עד 30 קמ״ש מעל למותר בדרך עירונית</td></tr> <tr><td>8</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 54|54(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>מהירות מעל 25 קמ״ש עד 40 קמ״ש מעל למותר בדרך שאינה עירונית או בדרך מהירה</td></tr> <tr><td>9</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65|65(א)(1) ו־(3)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 56|56(א)(1), (2) ו־(3)}}</td><td>אי עצירה לפני מפגש רכבת בנסיבות המפורטות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65|בסעיף}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או בתקנה}}, לפי העניין</td></tr> <tr><td>10</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 64|64(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>נסיעה ברמזור באור אדום וצהוב יחד בניגוד לרמזור ה–2</td></tr> <tr><td>11</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 64|64(ה)}}</td><td>נסיעה ברמזור באור צהוב מהבהב בלי לאפשר להולך רגל לחצות בבטחה או בלי לאפשר לרכב הבא לצומת לחצות בבטחה את הצומת</td></tr> <tr><td>11א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 67|67(א)}}</td><td>אי־מתן אפשרות להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה</td></tr> <tr><td>11ב</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 83א|83א}}</td><td>הסעת ילד שאינו רתום במושב בטיחות או במושב מגביה, לפי העניין</td></tr> <tr><td>12</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(4)}}</td><td>הובלת מטען שלא בבטיחות ואינו מאובטח</td></tr> <tr><td>12א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(5)}}</td><td>הובלת מטען ברכב מ־15% מעל המשקל הכולל המותר ועד 24.99%</td></tr> <tr><td>13</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85(ד)(1) ו־(ה)(3)}}</td><td>הובלת מטען החורג ממידות הרכב</td></tr> <tr><td>14</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85א|85א(ו)(1), (3) ו־(4)}}</td><td>הובלת מכולה בניגוד לתקנות</td></tr> <tr><td>15</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 168|168}}</td><td>שעות נהיגה מעל המותר</td></tr> <tr><td>16</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 308|308(ד)}}</td><td>נהיגת רכב שנמסרה לגביו הודעת אי שימוש</td></tr> <tr><td>17</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 364ד|364ד(ב)}}</td><td>נהיגה בלא טכוגרף תקין</td></tr> <tr><td>18</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 364ה|364ה(ג)}}</td><td>נהיגה בלא מגביל מהירות תקין</td></tr> <tr><th colspan="4" style="padding: 10px; font-size: larger;">'''10 נקודות'''</th></tr> <tr><th>מס״ד</th><th>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודה}}</th><th>תקנה</th><th>תיאור מקוצר של העבירה</th></tr> <tr><td>1</td><td colspan="2">{{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|סעיף 304 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} שחל עליו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיף 64 לפקודה}}</td><td>גרימת מוות ברשלנות</td></tr> <tr><td>1א</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|10(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>נהיגת רכב בידי מי שלא ניתן לו רישיון נהיגה לאותו סוג רכב</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|64א}}</td><td>&nbsp;</td><td>הפקרה אחרי פגיעה</td></tr> <tr><td>2א</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64ד|64ד(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>סירוב לבדיקת שכרות;</td></tr> <tr><td>2ב</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65|65(א)(2)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 56|56(א)(4)}}</td><td>אי־עצירה לפני מפגש מסילת ברזל כשהמחסום נע</td></tr> <tr><td>3</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(א)}}</td><td>מהירות מעל 30 קמ״ש מעל למותר בדרך עירונית</td></tr> <tr><td>4</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(א)}}</td><td>מהירות מעל 40 קמ״ש מעל למותר בדרך שאינה עירונית או בדרך מהירה</td></tr> <tr><td>5</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 47|47(ד) ו־(ה)(5)}}</td><td>עקיפת רכב כשהדרך לא פנויה או על קו הפרדה רצוף</td></tr> <tr><td>6</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 64|64(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי מתן זכות קדימה בתמרור ב–36</td></tr> <tr><td>7</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 64|64(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי מתן זכות קדימה בתמרור ב–37</td></tr> <tr><td>8</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 64|64(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>נסיעה ברמזור באור אדום בניגוד לרמזור ה–1</td></tr> <tr><td>9</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 67|67(א)}}</td><td>לא איפשר להולך רגל להשלים חצייה בבטחה בנסיבות מחמירות</td></tr> <tr><td>10</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(5)}}</td><td>הובלת מטען מעל 25% מהמשקל הכולל המותר</td></tr> <tr><td>11</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|62(3)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 26|26(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 169ב|169ב}}</td><td>נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים</td></tr> <tr><td>12</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 67|67}}</td><td>&nbsp;</td><td>נהיגת רכב בזמן פסילה</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשמ״ג־2, תשנ״ב־3}} {{ח:קטע3||ציוד לארגז עזרה ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 369א|תקנות 369א}} {{ח:פנימי|סעיף 408|ו־408}})}}|תיקון: תשנ״א, תשנ״א־11}} {{ח:סעיף*|א||תיקון: תשנ״ב־3|עוגן=תוספת 7 פרט א}} {{ח:ת}} ציוד לארגז עזרה ראשונה לכל רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 369א|בתקנה 369א(ב)}} ולכל אוטובוס יכלול הפריטים המפורטים להלן: {{ח:תת|(1)}} 1 תחבושת אישית; {{ח:תת|(2)}} 2 משולשי בד; {{ח:תת|(3)}} 10 אגדים מדבקים; {{ח:תת|(4)}} 5 פדים סטריליים שגודל כל אחד מהם 3×3 אינטש; {{ח:תת|(5)}} 3 אגדים גליליים שגודל כל אחד מהם 3×3 אינטש; {{ח:תת|(6)}} 2 סיכות בטחון; {{ח:תת|(7)}} 1 זוג מספריים. {{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת 7 פרט ב}} {{ח:ת}} באוטובוס ציבורי הפועל בקו עירוני או אזורי, ימצא – בנוסף לציוד המפורט {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט א|בסעיף א׳}} – הציוד המפורט להלן, כשהוא ארוז באופן הרמטי: {{ח:תת|(1)}} 5 תחבושות אישיות; {{ח:תת|(2)}} 2 תחבושות בינוניות; {{ח:תת|(3)}} 8 משולשי בד; {{ח:תת|(4)}} 1 תחבושת כוויה מטלין; {{ח:תת|(5)}} 1 גזה עליון. {{ח:סעיף*|ג||תיקון: תשנ״ב־3|עוגן=תוספת 7 פרט ג}} {{ח:ת}} בטיולית ובכל אוטובוס אחר, פרט לאוטובוס פרטי או אוטובוס ציבורי הפועל בקו עירוני או אזורי, ימצא – בנוסף לציוד המפורט {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט א|בסעיף א׳}} – הציוד המפורט להלן כשהוא ארוז באופן הרמטי: {{ח:תת|(1)}} 8 תחבושות אישיות קטנות; {{ח:תת|(2)}} 2 תחבושות בינוניות; {{ח:תת|(3)}} 1 תחבושת בטן גדולה; {{ח:תת|(4)}} 10 משולשי בד; {{ח:תת|(5)}} 1 תחבושת כוויה מטלין; {{ח:תת|(6)}} 10 גזות סטריליות שגודל כל אחת מהן 3×3 אינטש; {{ח:תת|(7)}} 1 חוסם עורקים מגומי; {{ח:תת|(8)}} 1 גזה וזלין סטרילית; {{ח:תת|(9)}} 1 זוג מספריים לחומר. {{ח:סעיף*|ד||עוגן=תוספת 7 פרט ד}} {{ח:ת}} הציוד המפורט {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט ב|בסעיפים ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט ג|ו־ג׳}} הוא לשימוש רק במקרה של פיגוע או תאונה ואם נעשה בו שימוש כאמור, יושלם מיד לכמות שפורטה כאמור וייסגר שוב באופן הרמטי. {{ח:סעיף*|ה||תיקון: תשנ״א, תשנ״א־11|עוגן=תוספת 7 פרט ה}} {{ח:ת}} ערכת חילוץ מסוג שאישר מפקח כבאות ראשי במשרד הפנים. {{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית|תיקון: תשנ״א־4}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ד|תקנה 364ד}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|100}} תל־אביב – קהיר {{ח:תת|392}} באר־שבע – אילת {{ח:תת|393}} תל־אביב – אילת {{ח:תת|394}} תל־אביב – אילת {{ח:תת|395}} באר־שבע – אילת {{ח:תת|444}} ירושלים – אילת {{ח:תת|840}} תל־אביב – קרית־שמונה {{ח:תת|841}} תל־אביב – קרית־שמונה {{ח:תת|842}} תל־אביב – קרית־שמונה {{ח:תת|963}} ירושלים – קרית־שמונה {{ח:תת|964}} ירושלים – צפת {{ח:תת|966}} חיפה – שפך־זוהר {{ח:תת|991}} חיפה – אילת {{ח:תת|995}} חיפה – באר־שבע {{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית|תיקון: תשס״ג־4, תשס״ה־20}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ד|תקנה 364ד(ב1)(1)}})}}}} {{ח:קטע3||יומן נסיעות חודשי אישי}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>שם פרטי ומשפחה</th><th>תעודת זהות</th><th>מס׳ רישיון נהיגה</th><th>מס׳ סידורי של היומן</th><th>מס׳ רישיון מוגבל</th><th>מס׳ העמוד</th></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:ת}} מס׳ הרכב: <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">_______________</span> {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th rowspan="2">מס׳ הרכב {{מוקטן|(במידה והנהג עובר מרכב לרכב)}}</th><th colspan="2">תחילת עבודה</th><th colspan="2">נהיגה בפועל</th><th colspan="2">הפסקות או המתנות</th><th colspan="2">מנוחה מחוץ לעבודה</th><th colspan="2">סיום העבודה</th><th colspan="2">סה״כ שעות עבודה</th><th colspan="2">פרטי הנסיעה</th><th colspan="2">רישום מד מרחק נסיעה</th><th rowspan="2">חתימת הנהג</th></tr> <tr><th>{{מוקטן|תאריך}}</th><th>{{מוקטן|שעה}}</th><th>{{מוקטן|משעה}}</th><th>{{מוקטן|עד שעה}}</th><th>{{מוקטן|משעה}}</th><th>{{מוקטן|עד שעה}}</th><th>{{מוקטן|משעה}}</th><th>{{מוקטן|עד שעה}}</th><th>{{מוקטן|תאריך}}</th><th>{{מוקטן|שעה}}</th><th>{{מוקטן|שעות}}</th><th>{{מוקטן|דקות}}</th><th>{{מוקטן|ממקום}}</th><th>{{מוקטן|למקום}}</th><th>{{מוקטן|בהתחלה}}</th><th>{{מוקטן|בסיום}}</th></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:ת}} {{מוקטן|הערה: שיטת מילוי השעות תיעשה לפי 24 שעות (אחרי 12 בצהריים: 13, 14 וכו׳)}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | חתימה: <span style{{=}}"font-family: Arial; font-size: 80%;">_______________</span> | תאריך: <span style{{=}}"font-family: Arial; font-size: 80%;">_______________</span> }} {{ח:קטע2|תוספת 10|תוספת עשירית|תיקון: תשס״ה, תשס״ו־8}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 300|תקנות 300(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 301|ו־301(ג)}})}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 10 פרט 1}} {{ח:ת}} משא רכין {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 10 פרט 2}} {{ח:ת}} משא אשפה בתפזורת {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 10 פרט 3}} {{ח:ת}} משא רכין מנוף קדמי {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 10 פרט 4}} {{ח:ת}} משא מגבה נוע {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 10 פרט 5}} {{ח:ת}} משא מערבל בטון {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 10 פרט 6}} {{ח:ת}} משא אשפה מגבה נוע {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 10 פרט 7}} {{ח:ת}} משא מכל אבקה רכין {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 10 פרט 8}} {{ח:ת}} גרורים שמשקלם הכולל עולה על 4 טון {{ח:סעיף*|9||תיקון: תשס״ט־10|עוגן=תוספת 10 פרט 9}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:סעיף*|10||תיקון: תשס״ט־10|עוגן=תוספת 10 פרט 10}} {{ח:ת}} רכב מסוג O4 {{ח:סעיף*|11||תיקון: תשס״ט־10|עוגן=תוספת 10 פרט 11}} {{ח:ת}} רכב מסוג N3 {{ח:קטע2|תוספת 11|תוספת אחת עשרה|תיקון: תשס״ה־15}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495|תקנה 495}})}}}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 11 טופס 1}} {{ח:ת}} '''טופס 1''': בקשה לקבלת רישיון לקו שירות במוניות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495|תקנה 495(א)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 11 טופס 2}} {{ח:ת}} '''טופס 2''': פירוט המוניות שיעמדו לרשות התאגיד {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495|תקנה 495(ב)(3)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ו־10|עוגן=תוספת 11 טופס 3}} {{ח:ת}} '''טופס 3''': ערבות בנקאית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495|תקנה 495(ב)(7)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 11 טופס 4}} {{ח:ת}} '''טופס 4''': התחייבות למילוי תנאי הרישיון {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495|תקנה 495(ג)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 11 טופס 5}} {{ח:ת}} '''טופס 5''': התחייבות לסימון מונית בצבע התאגיד {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495|תקנה 495(ג)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ו־10|עוגן=תוספת 11 טופס 6}} {{ח:ת}} '''טופס 6''': ערבות בנקאית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495ז|תקנה 495ז}})}} {{ח:קטע2|תוספת 12|תוספת שתים עשרה|תיקון: תש״ע־11}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 216|תקנות 216(ד)(3)}})}}}} {{ח:קטע2|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה|תיקון: תשע״ד־5}} {{ח:קטע3|תוספת 13 חלק א|חלק א׳: טפסים לעניין רכב שנגרם לו נזק או נזק בטיחותי|תיקון: תשע״ד־11}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 309|תקנה 309}})}}}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק א טופס 1}} {{ח:ת}} '''טופס 1''': תעודת בדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 309|תקנה 309(א)‏}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק א טופס 2}} {{ח:ת}} '''טופס 2''': הודעה לרשות הרישוי בדבר רכב שנגרם לו נזק בטיחותי‏ {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק א טופס 3}} {{ח:ת}} '''טופס 3''': הודעה בדבר תיקון רכב שנגרם לו נזק בטיחותי לפי {{ח:פנימי|סעיף 309|תקנה 309(ה)}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק א טופס 4}} {{ח:ת}} '''טופס 4''': תעודה בדבר תקינות רכב‏ {{ח:קטע3|תוספת 13 חלק ב|חלק ב׳: טפסים לעניין רישום רישיון הפעלה למונית ברישיון רכב|תיקון: תשע״ד־11}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 276ה|תקנות 286ה {{מוקטן|[צ״ל: 276ה]}}}} {{ח:פנימי|סעיף 287ב|ו־287ב}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ד־11|עוגן=תוספת 13 חלק ב טופס 5}} {{ח:ת}} '''טופס 5''': טופס לעניין הודעה על רישיון הפעלה למונית {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ד־11, תשע״ח־3|עוגן=תוספת 13 חלק ב טופס 6}} {{ח:ת}} '''טופס 6''': טופס לעניין מחיקת רישיון הפעלה שפורט ברישיון רכב {{ח:קטע3|תוספת 13 חלק ג|חלק ג׳: טפסים לעניין {{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳}}|תיקון: תשע״ט־7}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 585|תקנה 585(א) (14) ו־(15)}})}}}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק ג טופס א}} {{ח:ת}} '''טופס א'''': טופס בדיקת תקינות לרכב פרטי ומסחרי עד 9,999 ק״ג {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק ג טופס ב1}} {{ח:ת}} '''טופס ב׳1''': טופס בדיקת תקינות בטיחותית לאוטובוס מס׳ סידורי . . . . . . . . . . . . . {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק ג טופס ב2}} {{ח:ת}} '''טופס ב׳2''': טופס בדיקת תקינות בטיחותית למונית {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק ג טופס ג}} {{ח:ת}} '''טופס ג'''': טופס בדיקה בטיחותית לכלי רכב מעל 10,000 ק״ג {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק ג טופס ד}} {{ח:ת}} '''טופס ד'''': טופס בדיקת תקינות לנתמך/גרור {{ח:קטע2|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה|תיקון: תשע״ד־12, תשע״ד־14}} {{ח:קטע3||סימון אופניים עם מנוע עזר לפי התקן הרשמי}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39טז|תקנה 39טז(2)(ב)(3)}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו־7}} {{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Electric bicycle mark israel.png|425px|link=]]}} {{ח:קטע2|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה א׳|תיקון: תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 191א|תקנה 191א}})}}}} {{ח:קטע3||הצהרה בדבר מצבו הרפואי של מבקש רישיון נהיגה {{ש}} טופס 1}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} יש לסמן את המבוקש {{ח:פנימי|תוספת 14א חלק א|בחלק א׳}}, למלא את {{ח:פנימי|תוספת 14א חלק ב|חלק ב׳}} ולהשיב ולסמן במקום המתאים לכך לצד השאלות {{ח:פנימי|תוספת 14א חלק ג|שבחלק ג׳}}: {{ח:קטע3|תוספת 14 חלק א|חלק א׳:}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} מבקש להוציא רישיון לדרגה (אנא בחר) ‎1/A/A1/A2/B/C1 {{ח:ת}} הוספת דרגת רישיון נהיגה לדרגה (אנא בחר) C+E/D/D1/D2/D3/C {{ח:ת}} מבקש להוסיף היתר לנהיגת אמבולנס / רכב לכיבוי שרפות / רכב שב״ס מבצעי / רכב חילוץ / רכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון / אופנוע להגשת עזרה ראשונה / טרקטורון / היתר לנהיגת כלי רכב לצורך בדיקה כשהם בלא נוסעים או מטען / היתר לנהיגת אוטובוס לצורך חניה בחניון כשהוא בלא נוסעים או מטען {{ח:קטע3|תוספת 14 חלק ב|חלק ב׳: פרטים אישיים}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>שם פרטי</th><th>שם משפחה</th><th>מס׳ זהות</th><th>כתובת</th><th>טלפון</th><th>מס׳ טלפון נייד</th></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:קטע3|תוספת 14 חלק ג|חלק ג׳: הצהרה רפואית}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table width="100%"> <tr><th>&nbsp;</th><th width="40px">כן</th><th width="40px">לא</th></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 1"><td> {{ח:תת|(1)}} האם עברת אירוע של איבוד הכרה ב־5 השנים האחרונות? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 2"><td> {{ח:תת|(2)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה במחלת הכפיון (אפילפסיה)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 3"><td> {{ח:תת|(3)}} האם אתה נוטל תרופות לטיפול במחלת הכפיון (אפילפסיה)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 4"><td> {{ח:תת|(4)}} אם התשובה לשאלה הקודמת {{ח:פנימי|תוספת 14 חלק ג פרט 3|בפרט 3}} היא כן, האם סוג התרופה או מינונה שונה לאחרונה? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 5"><td> {{ח:תת|(5)}} האם עברת בעברך אירוע מוחי (STROKE) או אירוע מוחי חולף (TIA)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 6"><td> {{ח:תת|(6)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעת קשב וריכוז (ADHD)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 7"><td> {{ח:תת|(7)}} האם אתה נוטל תרופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 8"><td> {{ח:תת|(8)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעה בתחושה, טווח תנועה או כוח גס של הגפיים? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 9"><td> {{ח:תת|(9)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה במחלת לב? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 10"><td> {{ח:תת|(10)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעה בקצב הלב (ARRHYTHMIA)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 11"><td> {{ח:תת|(11)}} האם הושתל לך קוצב לב (PACEMAKER) או קוצב (DEFIBRILLATOR)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 12"><td> {{ח:תת|(12)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה בסוכרת מטיפוס 1 (TYPE 1DM – נעורים)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 13"><td> {{ח:תת|(13)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה בסוכרת מטיפוס 2 (TYPE 2DM – מבוגרים)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 14"><td> {{ח:תת|(14)}} האם אתה מטופל בשל מחלת סוכרת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 14 חלק ג פרט 12|בפרט 12}} {{ח:פנימי|תוספת 14 חלק ג פרט 13|או 13}} באמצעות אחד או יותר מאלה: {{ח:תתת|1.}} כדורים; {{ח:תתת|2.}} מזרק אינסולין; {{ח:תתת|3.}} משאבת אינסולין. </td><td >&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 15"><td> {{ח:תת|(15)}} האם פסיכאטר או פסיכולוג נתן לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מבעיה בתחום בריאות הנפש? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 16"><td> {{ח:תת|(16)}} האם אתה מקבל טיפול תרופתי או אחר לבעיה בתחום בריאות הנפש שניתנה לגביה אבחנה רפואית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 14 חלק ג פרט 15|בפרט 15}}? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 17"><td> {{ח:תת|(17)}} האם אתה חש עייפות ורצון להירדם במהלך היום? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 18"><td> {{ח:תת|(18)}} האם אתה נוטל תרופות מרשם באופן קבוע (למעט תרופות הקשורות להפרעות קשב וריכוז)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 19"><td> {{ח:תת|(19)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מסחרחורת (VERTIGO)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 20"><td> {{ח:תת|(20)}} האם סבלת מחבלת ראש בשנה האחרונה? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 21"><td> {{ח:תת|(21)}} האם עברת ניתוח ראש בעברך? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 22"><td> {{ח:תת|(22)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל ממחלה של מערכת העצבים (למשל פרקינסון, טרשת נפוצה וכיוצא באלה)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 23"><td> {{ח:תת|(23)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מבעיה בזיכרון או בריכוז? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 24"><td> {{ח:תת|(24)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה בסרטן? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 25"><td> {{ח:תת|(25)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעת נשימה בשינה? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 26"><td> {{ח:תת|(26)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל ממחלת ריאות הדורשת טיפול תרופתי קבוע? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 27"><td> {{ח:תת|(27)}} האם ידוע לך על סיבה רפואית אחרת או נוספת על האמור בהצהרה זו שיכולה להפריע לך או למנוע ממך לנהוג? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td colspan="3">{{מוקטן|* שים לב לאור {{ח:פנימי|סעיף 191א|תקנה 191א לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}, מילוי של תשובה חיובית בהצהרה רפואית זו אין משמעותה דחייה אוטומטית של הבקשה}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} אני החתום/ה מטה מצהיר/ה, כי הפרטים שמילאתי בהצהרה זו הם הפרטים המדויקים, המלאים והנכונים ביחס למצבי הרפואי בעבר ובהווה; {{ח:ת}} ידוע לי כי אם הגשתי הצהרה הכוללת מידע כוזב או מטעה, רשות הרישוי רשאית לסרב לתת לי רישיון נהיגה, להתלותו או שלא לחדשו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191ב|בתקנה 191ב לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}; {{ח:ת}} לידיעתך – {{ח:תת|(1)}} קיים איסור בחוק על נהיגה עם סמים או שרידיהם בגוף ועם אלכוהול בריכוז העולה על הקבוע בחוק; {{ח:תת|(2)}} ישנה חובה להודיע על שינוי במצב רפואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13(ב) לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | חתימת מבקש הרישיון . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . | תאריך . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . . }} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{מוקטן|בכל מקום שבו הפנייה היא בלשון זכר, הכוונה גם ללשון נקבה}} {{ח:קטע2|תוספת 15|תוספת חמש עשרה|תיקון: תשע״ט־7}} {{ח:קטע3||חובת מתן שירותי בטיחות במשרה מלאה או מתן אישור לקצין בטיחות לתת שירותי בטיחות בחלק מימי פעילות המפעל או לתת שירותי בטיחות למפעל נוסף}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 580|תקנה 580(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 584ב|ו־584ב(א)}})}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 15 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום עבודה“ – שמונה שעות עבודה לפחות שלא יחלו לאחר השעה 14:00 אם קדמו להן שעות עבודה נוספות באותו יום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב החכר“ ו”רכב השכרה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 15 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} מתן שירותי קצין בטיחות במפעל יהיה בהיקף משרה כנקוב בטור ד׳ בהתאם למספר כלי הרכב כנקוב בטור ג׳ שלצדו. {{ח:תת|(ב)}} עלה מספר כלי הרכב במפעל על מספר המחייב התקשרות עם קצין בטיחות בהיקף משרה מלאה (להלן {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת זו}} – המספר העודף של כלי הרכב), תידרש קבלת שירותי בטיחות מקצין בטיחות נוסף, בהתאם למספר העודף של כלי הרכב לפי היחס הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת זו}}. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סוג הרכב או סוג המפעל</th><th width="25%">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} כמות כלי הרכב במפעל</th><th width="30%">{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} מספר ימי עבודה בשבוע הנדרשים לפיקוח</th></tr> <tr><td rowspan="5">1.</td><td rowspan="5">כלי רכב מסוג M1 שסיווג המשנה שלו הוא פרטי או שצוין ברישיונו כמרכב אחוד, רכב מסוג N1‏, O1‏, O2‏, OT‏, T‏, L, לרבות רכב החכר ורכב השכרה למעט כלי רכב או מפעל שמתקיים לגביו המפורט בפרט 2 או 5, לפי העניין</td><td>0 עד 44</td><td>1</td></tr> <tr><td>45 עד 70</td><td>2</td></tr> <tr><td>71 עד 80</td><td>3</td></tr> <tr><td>81 עד 100</td><td>4</td></tr> <tr><td>101 עד 250</td><td>משרה מלאה</td></tr> <tr><td rowspan="6">2.</td><td rowspan="6">מפעל שהוא מוביל מסוג א ו־ה כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות שירותי הובלה}}, שבו חלק מכלי הרכב מהסוגים המפורטים בפרט 1</td><td>1 עד 5</td><td>{{מוקטן|היקף משרה כפי שתקבע הרשות, באישור רשות הרישוי, לקצין הבטיחות ולמפעל בהתאם לכמות כלי הרכב במפעל ולסוגם}}</td></tr> <tr><td>6 עד 15</td><td>1</td></tr> <tr><td>16 עד 25</td><td>2</td></tr> <tr><td>26 עד 40</td><td>3</td></tr> <tr><td>41 עד 70</td><td>4</td></tr> <tr><td>71 עד 120</td><td>משרה מלאה</td></tr> <tr><td rowspan="5">3.</td><td rowspan="5">כלי רכב מסוג M1 או M2 או M3 שסיווג המשנה שלו הוא אוטובוס פרטי או אוטובוס ציבורי או מונית הפועלת בקו שירות</td><td>1 עד 15</td><td>1</td></tr> <tr><td>16 עד 25</td><td>2</td></tr> <tr><td>26 עד 40</td><td>3</td></tr> <tr><td>41 עד 71</td><td>4</td></tr> <tr><td>72 עד 120</td><td>משרה מלאה</td></tr> <tr><td rowspan="4">4.</td><td rowspan="4">כלי רכב מסוג N3‏, O3‏* ‎- למעט רכב מסיווג משנה רכב עבודה, ו־N2, למעט לגבי מוביל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|בחוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}} (להלן – חוק שירותי הובלה)</td><td>20 עד 60</td><td>2</td></tr> <tr><td>61 עד 80</td><td>3</td></tr> <tr><td>81 עד 120</td><td>4</td></tr> <tr><td>121 עד 150</td><td>משרה מלאה</td></tr> <tr><td rowspan="6">5.</td><td rowspan="6">כלי רכב מסוג O4*, וכן מפעל שהוא מוביל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|בחוק שירותי הובלה}} ובלבד שלא מתקיים לגביו כל המפורט בפרט 2</td><td>1 עד 5</td><td>{{מוקטן|היקף משרה כפי שתקבע הרשות, באישור רשות הרישוי, לקצין הבטיחות ולמפעל בהתאם לכמות כלי הרכב במפעל ולסוגם}}</td></tr> <tr><td>6 עד 15</td><td>1</td></tr> <tr><td>16 עד 25</td><td>2</td></tr> <tr><td>26 עד 40</td><td>3</td></tr> <tr><td>41 עד 70</td><td>4</td></tr> <tr><td>71 עד 120</td><td>משרה מלאה</td></tr> <tr><td rowspan="5">6.</td><td rowspan="5">אמבולנס, מונית למעט מונית הפועלת בקו שירות, רכב סיור, רכב מדברי, רכב עבודה</td><td>20 עד 40</td><td>1</td></tr> <tr><td>41 עד 60</td><td>2</td></tr> <tr><td>61 עד 90</td><td>3</td></tr> <tr><td>91 עד 120</td><td>4</td></tr> <tr><td>121 עד 180</td><td>משרה מלאה</td></tr> </table> {{ח:ת}} {{מוקטן|* לגבי כלי רכב מסוג O3 ו־O4 – גרור ונתמך יחושבו כיחידה אחת לצורך חישוב היקף כלי הרכב במפעל לקביעת היקף ימי העבודה הנדרשים של קצין בטיחות.}} {{ח:חתימות|ט״ז בניסן תשכ״א (2 באפריל 1961)}} * '''יצחק בן אהרן'''<br>שר התחבורה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] q7o0rf1nbmh28jcnul3i486xfyznzc9 ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים 4 290855 2942769 2942710 2025-06-19T12:01:03Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 2942769 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[תקנות התעבורה]] * [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)|צו הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)}}]] * [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)|צו הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)}}]] * [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)|צו הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)}}]] * [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא)|חוק הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא)}}]] * [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה)|חוק הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה)}}]] * [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)|חוק הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)}}]] * [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה)|חוק הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה)}}]] * [[חוק זכויות נפגעי עבירה]] * [[חוק שחרור על-תנאי ממאסר]] * [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות]] * [[חוק השיפוט הצבאי]] * [[חוק הביטוח הלאומי]] * [[פקודת העיריות]] * [[חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הרשויות המקומיות {{מוקטן|(בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)}}]] </div> iuu0p02o4ct02ozki3gc90na0f4ijq1 2942822 2942769 2025-06-19T18:00:30Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 2942822 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים {{מוקטן|(חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)}}]] * [[תקנות התעבורה]] * [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)|צו הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)}}]] * [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)|צו הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)}}]] * [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)|צו הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)}}]] * [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא)|חוק הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא)}}]] * [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה)|חוק הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה)}}]] * [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)|חוק הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)}}]] * [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה)|חוק הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה)}}]] * [[חוק זכויות נפגעי עבירה]] * [[חוק שחרור על-תנאי ממאסר]] * [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות]] * [[חוק השיפוט הצבאי]] * [[חוק הביטוח הלאומי]] * [[פקודת העיריות]] </div> 5yepcpyeahabjrm2a1tti4by2xtixb6 2942892 2942822 2025-06-20T00:00:31Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 2942892 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים {{מוקטן|(חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)}}]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים {{מוקטן|(חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)}}]] * [[תקנות התעבורה]] * [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)|צו הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)}}]] * [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)|צו הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)}}]] * [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)|צו הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)}}]] * [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא)|חוק הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא)}}]] * [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה)|חוק הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה)}}]] * [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)|חוק הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)}}]] * [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה)|חוק הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה)}}]] * [[חוק זכויות נפגעי עבירה]] * [[חוק שחרור על-תנאי ממאסר]] * [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות]] * [[חוק השיפוט הצבאי]] * [[חוק הביטוח הלאומי]] </div> rkwukuce893j0bmx7qg9kmw41024nss 2942918 2942892 2025-06-20T06:00:29Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 2942918 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|תקנות הדיינים {{מוקטן|(סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)}}]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים {{מוקטן|(חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)}}]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים {{מוקטן|(חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)}}]] * [[תקנות התעבורה]] * [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)|צו הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)}}]] * [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)|צו הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)}}]] * [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)|צו הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)}}]] * [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא)|חוק הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא)}}]] * [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה)|חוק הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה)}}]] * [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)|חוק הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)}}]] * [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה)|חוק הרשויות המקומיות {{מוקטן|(ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה)}}]] * [[חוק זכויות נפגעי עבירה]] * [[חוק שחרור על-תנאי ממאסר]] * [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות]] * [[חוק השיפוט הצבאי]] </div> azsdyvzy17h83dlc98iaa500ndukm0u משתמש:OpenLawBot/הוספה 2 293285 2942766 2942708 2025-06-19T12:00:14Z OpenLawBot 8112 תודה 2942766 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בפגיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024-2025)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מענקים)]] * {{v}} נוצר [[כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות (חישוב הכנסה חייבת במפעל חקלאי מאושר)]] * {{v}} נוצר [[כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (בקשות למענק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (שינוי סכום ההשקעה בתכנית זוטא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כנסת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים במונחים שנתיים של ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, דרך חישובם ואופן פרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (קביעת ריבית מטבע חוץ לענפי הביטוח, שיעור הריבית ודרך חישובה)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2025 בענף העיזים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2017 בענף הבקר ובענפי הצאן) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי)‎]] * {{v}} נוצר [[צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון או גוף מוסדי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים לאגודות שיתופיות התיישבותיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים של אגודות שיתופיות התיישבותיות) (הוראות לענין מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נסיבות שבהן לא יראו מכירת מניות כאי-קיומו של תנאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נכסים פטורים מעיקול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בדבר הוראות ביטחון (סדרי עבודתה של הוועדה לבחינת תפיסת טובין) (יהודה והשומרון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (הצגת הודעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הוראות לענין פירוק רשות מקומית וועד מקומי)]] * {{v}} נוצר [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי בשל עסק או סניף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הבטחת תשלום קצבה המשתלמת מקופת רשות מקומית)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מרחבים מוגנים באתרים לשירותים חיוניים) (חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור אלימות בספורט (קביעת הכשרה נוספת למנהל אירוע ספורט)‎]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על הקמת מדינת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל]] * {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא טובין לרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[צו הייבוא והייצוא (פיקוח על ייבוא טובין מהרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תשלום בשל ביטול עסקת התחדשות עירונית)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הגדלת מספר הילדים המרבי ומסירת מידע) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק היטל על הזמנת יתר בהנפקת מניות]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מסמכים נוספים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (דיווח למדור התשלומים)]] * {{v}} נוצר [[פקודת מניעת פשעים (שבטים ופלגות)]] * {{v}} נוצר [[פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איגודי ערים (הדרך והמועד להגשת נימוקי התנגדות לתיקון צו מקים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו)]] * {{v}} נוצר [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חקירת סיבות מוות (שכר בטלה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אספני עתיקות והעברת עתיקות ופריטים ארכיטקטוניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (פיטורין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (איסור ייצוג)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תחולה על חיילים ושוטרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה משירות במימשל הצבאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (סדרי דין בועדת ערר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (חצרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (דרישת פיצוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד ולהשוואה של נתוני זיהוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו הסימנים המסחריים (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[צו סימני המסחר (איסלנד)]] * {{v}} נוצר [[צו הפטנטים וסימני האמצאה (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי המדינה (מקרקעים)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה]] * {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (קרנות חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנון לדוגמה לקרן חופשה]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס חופשה]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית "מבטחים")]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש)]] * {{v}} נוצר [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025]] * {{v}} נוצר [[חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני]] * {{v}} נוצר [[תקנות שכר מינימום (מודעה בדבר עיקרי זכויות העובד לפי החוק)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום מניעת הזיהומים בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הודעה על התחלת בניה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לתלמידים מאושפזים ולתלמידים חולים)]] * {{v}} נוצר [[נוהל הצבת קופות צדקה במקומות קדושים ליהודים, מטרות הצדקה שלשמן יוצבו וחלוקתה]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקת הוצאות שירותי רפואה בעבודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים של מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (פטור מתשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל למעבידים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (דרכי חישוב הוצאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (הוראות מיוחדות בדבר תשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (חלוקת תקבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוצאות המוסד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למתגורר במעון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה למועצת בריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הכרה בקופת חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת דמי ביטוח בידי משרד הבטחון כמשלם תגמול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (דיווח של קופות חולים על ניפוק תכשירים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים ועדכונים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה ופרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד דמי ביטוח רפואי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (איסור יבוא)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (ירושלים)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1991)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1994)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס ערך מוסף (קביעה בדבר תשלום במטבע חוץ לענין מס ערך מוסף בשיעור אפס)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (קביעת שיעור לענין זקיפת ריבית רעיונית כהכנסה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (חזקת ניהול פנקסי חשבונות לנישום שנעשה תושב ישראל מכוח חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (דין עוסק באבני חן כדין יהלומן)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה)]] * {{v}} נוצר [[קביעת תחומי שיפוט לפי תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת איגרות חסכון)]] * {{v}} נוצר [[צו לעידוד השקעות הון (קביעת פעילות ייצורית)]] * {{v}} נוצר [[צו עידוד השקעות הון (קביעת הגבלה לסכום מענק השקעה למפעל להשכרת ציוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (מתן פטור מתשלום אגרת בניה לבנינים להשכרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (ערעורים לפי סעיף 25א לחוק)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (כללים בדבר שינוי שיעור ההצמדה לעניין חישוב ההכנסה החייבת של חלק מאושר במפעל מעורב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"ב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (תנאים למתן הטבות חלופות לחברה בהשקעת חוץ גדולה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (החזר תשלומי מימון)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידורי רדיו בערבית)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 – רשימה של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)]] * {{v}} נוצר [[חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי]] * {{v}} נוצר [[הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית חוף השרון)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית מפעלות אפק)]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרביה וג'ת) (הוראת שעה)]] khdpkdfs6tcovotatol0htok48gkwmu 2942805 2942766 2025-06-19T17:34:36Z Fuzzy 29 2942805 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בפגיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024-2025)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מענקים)]] * {{v}} נוצר [[כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות (חישוב הכנסה חייבת במפעל חקלאי מאושר)]] * {{v}} נוצר [[כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (בקשות למענק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (שינוי סכום ההשקעה בתכנית זוטא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כנסת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים במונחים שנתיים של ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, דרך חישובם ואופן פרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (קביעת ריבית מטבע חוץ לענפי הביטוח, שיעור הריבית ודרך חישובה)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2025 בענף העיזים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2017 בענף הבקר ובענפי הצאן) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי)‎]] * {{v}} נוצר [[צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון או גוף מוסדי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים לאגודות שיתופיות התיישבותיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים של אגודות שיתופיות התיישבותיות) (הוראות לענין מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נסיבות שבהן לא יראו מכירת מניות כאי-קיומו של תנאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נכסים פטורים מעיקול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בדבר הוראות ביטחון (סדרי עבודתה של הוועדה לבחינת תפיסת טובין) (יהודה והשומרון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (הצגת הודעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הוראות לענין פירוק רשות מקומית וועד מקומי)]] * {{v}} נוצר [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי בשל עסק או סניף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הבטחת תשלום קצבה המשתלמת מקופת רשות מקומית)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מרחבים מוגנים באתרים לשירותים חיוניים) (חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור אלימות בספורט (קביעת הכשרה נוספת למנהל אירוע ספורט)‎]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על הקמת מדינת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל]] * {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא טובין לרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[צו הייבוא והייצוא (פיקוח על ייבוא טובין מהרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תשלום בשל ביטול עסקת התחדשות עירונית)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הגדלת מספר הילדים המרבי ומסירת מידע) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק היטל על הזמנת יתר בהנפקת מניות]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מסמכים נוספים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (דיווח למדור התשלומים)]] * {{v}} נוצר [[פקודת מניעת פשעים (שבטים ופלגות)]] * {{v}} נוצר [[פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איגודי ערים (הדרך והמועד להגשת נימוקי התנגדות לתיקון צו מקים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו)]] * {{v}} נוצר [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חקירת סיבות מוות (שכר בטלה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אספני עתיקות והעברת עתיקות ופריטים ארכיטקטוניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (פיטורין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (איסור ייצוג)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תחולה על חיילים ושוטרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה משירות במימשל הצבאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (סדרי דין בועדת ערר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (חצרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (דרישת פיצוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד ולהשוואה של נתוני זיהוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו הסימנים המסחריים (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[צו סימני המסחר (איסלנד)]] * {{v}} נוצר [[צו הפטנטים וסימני האמצאה (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי המדינה (מקרקעים)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה]] * {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (קרנות חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנון לדוגמה לקרן חופשה]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס חופשה]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית "מבטחים")]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש)]] * {{v}} נוצר [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025]] * {{v}} נוצר [[חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני]] * {{v}} נוצר [[תקנות שכר מינימום (מודעה בדבר עיקרי זכויות העובד לפי החוק)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום מניעת הזיהומים בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הודעה על התחלת בניה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לתלמידים מאושפזים ולתלמידים חולים)]] * {{v}} נוצר [[נוהל הצבת קופות צדקה במקומות קדושים ליהודים, מטרות הצדקה שלשמן יוצבו וחלוקתה]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקת הוצאות שירותי רפואה בעבודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים של מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (פטור מתשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל למעבידים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (דרכי חישוב הוצאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (הוראות מיוחדות בדבר תשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (חלוקת תקבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוצאות המוסד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למתגורר במעון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה למועצת בריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הכרה בקופת חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת דמי ביטוח בידי משרד הבטחון כמשלם תגמול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (דיווח של קופות חולים על ניפוק תכשירים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים ועדכונים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה ופרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד דמי ביטוח רפואי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (איסור יבוא)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (ירושלים)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1991)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1994)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס ערך מוסף (קביעה בדבר תשלום במטבע חוץ לענין מס ערך מוסף בשיעור אפס)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (קביעת שיעור לענין זקיפת ריבית רעיונית כהכנסה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (חזקת ניהול פנקסי חשבונות לנישום שנעשה תושב ישראל מכוח חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (דין עוסק באבני חן כדין יהלומן)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה)]] * {{v}} נוצר [[קביעת תחומי שיפוט לפי תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת איגרות חסכון)]] * {{v}} נוצר [[צו לעידוד השקעות הון (קביעת פעילות ייצורית)]] * {{v}} נוצר [[צו עידוד השקעות הון (קביעת הגבלה לסכום מענק השקעה למפעל להשכרת ציוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (מתן פטור מתשלום אגרת בניה לבנינים להשכרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (ערעורים לפי סעיף 25א לחוק)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (כללים בדבר שינוי שיעור ההצמדה לעניין חישוב ההכנסה החייבת של חלק מאושר במפעל מעורב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"ב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (תנאים למתן הטבות חלופות לחברה בהשקעת חוץ גדולה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (החזר תשלומי מימון)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידורי רדיו בערבית)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 – רשימה של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)]] * {{v}} נוצר [[חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי]] * {{v}} נוצר [[הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית חוף השרון)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית מפעלות אפק)]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרביה וג'ת) (הוראת שעה)]] oiaq1qieltplbijeuimy3pamrl7sibz 2942816 2942805 2025-06-19T18:00:11Z OpenLawBot 8112 תודה 2942816 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בפגיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024-2025)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מענקים)]] * {{v}} נוצר [[כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות (חישוב הכנסה חייבת במפעל חקלאי מאושר)]] * {{v}} נוצר [[כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (בקשות למענק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (שינוי סכום ההשקעה בתכנית זוטא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כנסת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים במונחים שנתיים של ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, דרך חישובם ואופן פרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (קביעת ריבית מטבע חוץ לענפי הביטוח, שיעור הריבית ודרך חישובה)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2025 בענף העיזים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2017 בענף הבקר ובענפי הצאן) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי)‎]] * {{v}} נוצר [[צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון או גוף מוסדי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים לאגודות שיתופיות התיישבותיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים של אגודות שיתופיות התיישבותיות) (הוראות לענין מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נסיבות שבהן לא יראו מכירת מניות כאי-קיומו של תנאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נכסים פטורים מעיקול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בדבר הוראות ביטחון (סדרי עבודתה של הוועדה לבחינת תפיסת טובין) (יהודה והשומרון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (הצגת הודעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הוראות לענין פירוק רשות מקומית וועד מקומי)]] * {{v}} נוצר [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי בשל עסק או סניף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הבטחת תשלום קצבה המשתלמת מקופת רשות מקומית)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מרחבים מוגנים באתרים לשירותים חיוניים) (חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור אלימות בספורט (קביעת הכשרה נוספת למנהל אירוע ספורט)‎]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על הקמת מדינת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל]] * {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא טובין לרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[צו הייבוא והייצוא (פיקוח על ייבוא טובין מהרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תשלום בשל ביטול עסקת התחדשות עירונית)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הגדלת מספר הילדים המרבי ומסירת מידע) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק היטל על הזמנת יתר בהנפקת מניות]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מסמכים נוספים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (דיווח למדור התשלומים)]] * {{v}} נוצר [[פקודת מניעת פשעים (שבטים ופלגות)]] * {{v}} נוצר [[פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איגודי ערים (הדרך והמועד להגשת נימוקי התנגדות לתיקון צו מקים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו)]] * {{v}} נוצר [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חקירת סיבות מוות (שכר בטלה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אספני עתיקות והעברת עתיקות ופריטים ארכיטקטוניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (פיטורין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (איסור ייצוג)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תחולה על חיילים ושוטרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה משירות במימשל הצבאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (סדרי דין בועדת ערר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (חצרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (דרישת פיצוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד ולהשוואה של נתוני זיהוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו הסימנים המסחריים (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[צו סימני המסחר (איסלנד)]] * {{v}} נוצר [[צו הפטנטים וסימני האמצאה (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי המדינה (מקרקעים)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה]] * {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (קרנות חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנון לדוגמה לקרן חופשה]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס חופשה]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית "מבטחים")]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש)]] * {{v}} נוצר [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025]] * {{v}} נוצר [[חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני]] * {{v}} נוצר [[תקנות שכר מינימום (מודעה בדבר עיקרי זכויות העובד לפי החוק)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום מניעת הזיהומים בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הודעה על התחלת בניה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לתלמידים מאושפזים ולתלמידים חולים)]] * {{v}} נוצר [[נוהל הצבת קופות צדקה במקומות קדושים ליהודים, מטרות הצדקה שלשמן יוצבו וחלוקתה]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקת הוצאות שירותי רפואה בעבודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים של מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (פטור מתשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל למעבידים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (דרכי חישוב הוצאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (הוראות מיוחדות בדבר תשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (חלוקת תקבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוצאות המוסד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למתגורר במעון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה למועצת בריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הכרה בקופת חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת דמי ביטוח בידי משרד הבטחון כמשלם תגמול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (דיווח של קופות חולים על ניפוק תכשירים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים ועדכונים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה ופרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד דמי ביטוח רפואי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (איסור יבוא)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (ירושלים)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1991)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1994)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס ערך מוסף (קביעה בדבר תשלום במטבע חוץ לענין מס ערך מוסף בשיעור אפס)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (קביעת שיעור לענין זקיפת ריבית רעיונית כהכנסה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (חזקת ניהול פנקסי חשבונות לנישום שנעשה תושב ישראל מכוח חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (דין עוסק באבני חן כדין יהלומן)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה)]] * {{v}} נוצר [[קביעת תחומי שיפוט לפי תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת איגרות חסכון)]] * {{v}} נוצר [[צו לעידוד השקעות הון (קביעת פעילות ייצורית)]] * {{v}} נוצר [[צו עידוד השקעות הון (קביעת הגבלה לסכום מענק השקעה למפעל להשכרת ציוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (מתן פטור מתשלום אגרת בניה לבנינים להשכרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (ערעורים לפי סעיף 25א לחוק)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (כללים בדבר שינוי שיעור ההצמדה לעניין חישוב ההכנסה החייבת של חלק מאושר במפעל מעורב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"ב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (תנאים למתן הטבות חלופות לחברה בהשקעת חוץ גדולה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (החזר תשלומי מימון)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידורי רדיו בערבית)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 – רשימה של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)]] * {{v}} נוצר [[חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי]] * {{v}} נוצר [[הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית חוף השרון)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית מפעלות אפק)]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרביה וג'ת) (הוראת שעה)]] otpwbvlof37x8x730lmxd726gdkrnfs 2942824 2942816 2025-06-19T18:02:12Z Fuzzy 29 2942824 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בפגיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024-2025)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מענקים)]] * {{v}} נוצר [[כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות (חישוב הכנסה חייבת במפעל חקלאי מאושר)]] * {{v}} נוצר [[כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (בקשות למענק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (שינוי סכום ההשקעה בתכנית זוטא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כנסת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים במונחים שנתיים של ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, דרך חישובם ואופן פרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (קביעת ריבית מטבע חוץ לענפי הביטוח, שיעור הריבית ודרך חישובה)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2025 בענף העיזים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2017 בענף הבקר ובענפי הצאן) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי)‎]] * {{v}} נוצר [[צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון או גוף מוסדי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים לאגודות שיתופיות התיישבותיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים של אגודות שיתופיות התיישבותיות) (הוראות לענין מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נסיבות שבהן לא יראו מכירת מניות כאי-קיומו של תנאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נכסים פטורים מעיקול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בדבר הוראות ביטחון (סדרי עבודתה של הוועדה לבחינת תפיסת טובין) (יהודה והשומרון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (הצגת הודעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הוראות לענין פירוק רשות מקומית וועד מקומי)]] * {{v}} נוצר [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי בשל עסק או סניף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הבטחת תשלום קצבה המשתלמת מקופת רשות מקומית)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מרחבים מוגנים באתרים לשירותים חיוניים) (חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור אלימות בספורט (קביעת הכשרה נוספת למנהל אירוע ספורט)‎]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על הקמת מדינת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל]] * {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא טובין לרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[צו הייבוא והייצוא (פיקוח על ייבוא טובין מהרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תשלום בשל ביטול עסקת התחדשות עירונית)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הגדלת מספר הילדים המרבי ומסירת מידע) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק היטל על הזמנת יתר בהנפקת מניות]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מסמכים נוספים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (דיווח למדור התשלומים)]] * {{v}} נוצר [[פקודת מניעת פשעים (שבטים ופלגות)]] * {{v}} נוצר [[פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איגודי ערים (הדרך והמועד להגשת נימוקי התנגדות לתיקון צו מקים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו)]] * {{v}} נוצר [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חקירת סיבות מוות (שכר בטלה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אספני עתיקות והעברת עתיקות ופריטים ארכיטקטוניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (פיטורין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (איסור ייצוג)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תחולה על חיילים ושוטרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה משירות במימשל הצבאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (סדרי דין בועדת ערר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (חצרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (דרישת פיצוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד ולהשוואה של נתוני זיהוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו הסימנים המסחריים (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[צו סימני המסחר (איסלנד)]] * {{v}} נוצר [[צו הפטנטים וסימני האמצאה (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי המדינה (מקרקעים)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה]] * {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (קרנות חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנון לדוגמה לקרן חופשה]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס חופשה]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית "מבטחים")]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש)]] * {{v}} נוצר [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025]] * {{v}} נוצר [[חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני]] * {{v}} נוצר [[תקנות שכר מינימום (מודעה בדבר עיקרי זכויות העובד לפי החוק)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום מניעת הזיהומים בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הודעה על התחלת בניה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לתלמידים מאושפזים ולתלמידים חולים)]] * {{v}} נוצר [[נוהל הצבת קופות צדקה במקומות קדושים ליהודים, מטרות הצדקה שלשמן יוצבו וחלוקתה]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקת הוצאות שירותי רפואה בעבודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים של מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (פטור מתשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל למעבידים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (דרכי חישוב הוצאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (הוראות מיוחדות בדבר תשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (חלוקת תקבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוצאות המוסד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למתגורר במעון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה למועצת בריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הכרה בקופת חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת דמי ביטוח בידי משרד הבטחון כמשלם תגמול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (דיווח של קופות חולים על ניפוק תכשירים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים ועדכונים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה ופרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד דמי ביטוח רפואי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (איסור יבוא)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (ירושלים)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1991)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1994)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס ערך מוסף (קביעה בדבר תשלום במטבע חוץ לענין מס ערך מוסף בשיעור אפס)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (קביעת שיעור לענין זקיפת ריבית רעיונית כהכנסה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (חזקת ניהול פנקסי חשבונות לנישום שנעשה תושב ישראל מכוח חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (דין עוסק באבני חן כדין יהלומן)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה)]] * {{v}} נוצר [[קביעת תחומי שיפוט לפי תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת איגרות חסכון)]] * {{v}} נוצר [[צו לעידוד השקעות הון (קביעת פעילות ייצורית)]] * {{v}} נוצר [[צו עידוד השקעות הון (קביעת הגבלה לסכום מענק השקעה למפעל להשכרת ציוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (מתן פטור מתשלום אגרת בניה לבנינים להשכרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (ערעורים לפי סעיף 25א לחוק)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (כללים בדבר שינוי שיעור ההצמדה לעניין חישוב ההכנסה החייבת של חלק מאושר במפעל מעורב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"ב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (תנאים למתן הטבות חלופות לחברה בהשקעת חוץ גדולה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (החזר תשלומי מימון)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידורי רדיו בערבית)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 – רשימה של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)]] * {{v}} נוצר [[חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי]] * {{v}} נוצר [[הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית חוף השרון)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית מפעלות אפק)]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרביה וג'ת) (הוראת שעה)]] 3frdiegaqf4qoyf33mh3rlnm3dsgj1v 2942825 2942824 2025-06-19T18:02:42Z Fuzzy 29 2942825 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בפגיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024-2025)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מענקים)]] * {{v}} נוצר [[כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות (חישוב הכנסה חייבת במפעל חקלאי מאושר)]] * {{v}} נוצר [[כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (בקשות למענק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (שינוי סכום ההשקעה בתכנית זוטא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כנסת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים במונחים שנתיים של ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, דרך חישובם ואופן פרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (קביעת ריבית מטבע חוץ לענפי הביטוח, שיעור הריבית ודרך חישובה)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2025 בענף העיזים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2017 בענף הבקר ובענפי הצאן) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי)‎]] * {{v}} נוצר [[צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון או גוף מוסדי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים לאגודות שיתופיות התיישבותיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים של אגודות שיתופיות התיישבותיות) (הוראות לענין מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נסיבות שבהן לא יראו מכירת מניות כאי-קיומו של תנאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נכסים פטורים מעיקול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בדבר הוראות ביטחון (סדרי עבודתה של הוועדה לבחינת תפיסת טובין) (יהודה והשומרון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (הצגת הודעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הוראות לענין פירוק רשות מקומית וועד מקומי)]] * {{v}} נוצר [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי בשל עסק או סניף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הבטחת תשלום קצבה המשתלמת מקופת רשות מקומית)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מרחבים מוגנים באתרים לשירותים חיוניים) (חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור אלימות בספורט (קביעת הכשרה נוספת למנהל אירוע ספורט)‎]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על הקמת מדינת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל]] * {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא טובין לרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[צו הייבוא והייצוא (פיקוח על ייבוא טובין מהרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תשלום בשל ביטול עסקת התחדשות עירונית)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הגדלת מספר הילדים המרבי ומסירת מידע) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק היטל על הזמנת יתר בהנפקת מניות]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מסמכים נוספים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (דיווח למדור התשלומים)]] * {{v}} נוצר [[פקודת מניעת פשעים (שבטים ופלגות)]] * {{v}} נוצר [[פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איגודי ערים (הדרך והמועד להגשת נימוקי התנגדות לתיקון צו מקים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו)]] * {{v}} נוצר [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חקירת סיבות מוות (שכר בטלה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אספני עתיקות והעברת עתיקות ופריטים ארכיטקטוניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (פיטורין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (איסור ייצוג)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תחולה על חיילים ושוטרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה משירות במימשל הצבאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (סדרי דין בועדת ערר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (חצרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (דרישת פיצוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד ולהשוואה של נתוני זיהוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו הסימנים המסחריים (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[צו סימני המסחר (איסלנד)]] * {{v}} נוצר [[צו הפטנטים וסימני האמצאה (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי המדינה (מקרקעים)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה]] * {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (קרנות חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנון לדוגמה לקרן חופשה]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס חופשה]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית "מבטחים")]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש)]] * {{v}} נוצר [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025]] * {{v}} נוצר [[חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני]] * {{v}} נוצר [[תקנות שכר מינימום (מודעה בדבר עיקרי זכויות העובד לפי החוק)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום מניעת הזיהומים בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הודעה על התחלת בניה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לתלמידים מאושפזים ולתלמידים חולים)]] * {{v}} נוצר [[נוהל הצבת קופות צדקה במקומות קדושים ליהודים, מטרות הצדקה שלשמן יוצבו וחלוקתה]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקת הוצאות שירותי רפואה בעבודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים של מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (פטור מתשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל למעבידים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (דרכי חישוב הוצאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (הוראות מיוחדות בדבר תשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (חלוקת תקבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוצאות המוסד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למתגורר במעון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה למועצת בריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הכרה בקופת חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת דמי ביטוח בידי משרד הבטחון כמשלם תגמול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (דיווח של קופות חולים על ניפוק תכשירים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים ועדכונים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה ופרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד דמי ביטוח רפואי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (איסור יבוא)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (ירושלים)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1991)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1994)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס ערך מוסף (קביעה בדבר תשלום במטבע חוץ לענין מס ערך מוסף בשיעור אפס)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (קביעת שיעור לענין זקיפת ריבית רעיונית כהכנסה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (חזקת ניהול פנקסי חשבונות לנישום שנעשה תושב ישראל מכוח חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (דין עוסק באבני חן כדין יהלומן)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה)]] * {{v}} נוצר [[קביעת תחומי שיפוט לפי תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת איגרות חסכון)]] * {{v}} נוצר [[צו לעידוד השקעות הון (קביעת פעילות ייצורית)]] * {{v}} נוצר [[צו עידוד השקעות הון (קביעת הגבלה לסכום מענק השקעה למפעל להשכרת ציוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (מתן פטור מתשלום אגרת בניה לבנינים להשכרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (ערעורים לפי סעיף 25א לחוק)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (כללים בדבר שינוי שיעור ההצמדה לעניין חישוב ההכנסה החייבת של חלק מאושר במפעל מעורב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"ב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (תנאים למתן הטבות חלופות לחברה בהשקעת חוץ גדולה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (החזר תשלומי מימון)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידורי רדיו בערבית)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 – רשימה של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)]] * {{v}} נוצר [[חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי]] * {{v}} נוצר [[הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית חוף השרון)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית מפעלות אפק)]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * [[מקור:תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרביה וג'ת) (הוראת שעה)]] oq74imopfaj320gr15idfmt33qtvvn3 2942890 2942825 2025-06-20T00:00:12Z OpenLawBot 8112 תודה 2942890 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בפגיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024-2025)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מענקים)]] * {{v}} נוצר [[כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות (חישוב הכנסה חייבת במפעל חקלאי מאושר)]] * {{v}} נוצר [[כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (בקשות למענק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (שינוי סכום ההשקעה בתכנית זוטא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כנסת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים במונחים שנתיים של ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, דרך חישובם ואופן פרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (קביעת ריבית מטבע חוץ לענפי הביטוח, שיעור הריבית ודרך חישובה)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2025 בענף העיזים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2017 בענף הבקר ובענפי הצאן) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי)‎]] * {{v}} נוצר [[צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון או גוף מוסדי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים לאגודות שיתופיות התיישבותיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים של אגודות שיתופיות התיישבותיות) (הוראות לענין מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נסיבות שבהן לא יראו מכירת מניות כאי-קיומו של תנאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נכסים פטורים מעיקול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בדבר הוראות ביטחון (סדרי עבודתה של הוועדה לבחינת תפיסת טובין) (יהודה והשומרון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (הצגת הודעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הוראות לענין פירוק רשות מקומית וועד מקומי)]] * {{v}} נוצר [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי בשל עסק או סניף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הבטחת תשלום קצבה המשתלמת מקופת רשות מקומית)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מרחבים מוגנים באתרים לשירותים חיוניים) (חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור אלימות בספורט (קביעת הכשרה נוספת למנהל אירוע ספורט)‎]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על הקמת מדינת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל]] * {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא טובין לרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[צו הייבוא והייצוא (פיקוח על ייבוא טובין מהרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תשלום בשל ביטול עסקת התחדשות עירונית)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הגדלת מספר הילדים המרבי ומסירת מידע) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק היטל על הזמנת יתר בהנפקת מניות]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מסמכים נוספים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (דיווח למדור התשלומים)]] * {{v}} נוצר [[פקודת מניעת פשעים (שבטים ופלגות)]] * {{v}} נוצר [[פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איגודי ערים (הדרך והמועד להגשת נימוקי התנגדות לתיקון צו מקים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו)]] * {{v}} נוצר [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חקירת סיבות מוות (שכר בטלה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אספני עתיקות והעברת עתיקות ופריטים ארכיטקטוניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (פיטורין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (איסור ייצוג)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תחולה על חיילים ושוטרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה משירות במימשל הצבאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (סדרי דין בועדת ערר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (חצרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (דרישת פיצוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד ולהשוואה של נתוני זיהוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו הסימנים המסחריים (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[צו סימני המסחר (איסלנד)]] * {{v}} נוצר [[צו הפטנטים וסימני האמצאה (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי המדינה (מקרקעים)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה]] * {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (קרנות חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנון לדוגמה לקרן חופשה]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס חופשה]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית "מבטחים")]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש)]] * {{v}} נוצר [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025]] * {{v}} נוצר [[חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני]] * {{v}} נוצר [[תקנות שכר מינימום (מודעה בדבר עיקרי זכויות העובד לפי החוק)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום מניעת הזיהומים בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הודעה על התחלת בניה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לתלמידים מאושפזים ולתלמידים חולים)]] * {{v}} נוצר [[נוהל הצבת קופות צדקה במקומות קדושים ליהודים, מטרות הצדקה שלשמן יוצבו וחלוקתה]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקת הוצאות שירותי רפואה בעבודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים של מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (פטור מתשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל למעבידים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (דרכי חישוב הוצאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (הוראות מיוחדות בדבר תשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (חלוקת תקבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוצאות המוסד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למתגורר במעון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה למועצת בריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הכרה בקופת חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת דמי ביטוח בידי משרד הבטחון כמשלם תגמול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (דיווח של קופות חולים על ניפוק תכשירים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים ועדכונים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה ופרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד דמי ביטוח רפואי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (איסור יבוא)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (ירושלים)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1991)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1994)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס ערך מוסף (קביעה בדבר תשלום במטבע חוץ לענין מס ערך מוסף בשיעור אפס)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (קביעת שיעור לענין זקיפת ריבית רעיונית כהכנסה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (חזקת ניהול פנקסי חשבונות לנישום שנעשה תושב ישראל מכוח חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (דין עוסק באבני חן כדין יהלומן)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה)]] * {{v}} נוצר [[קביעת תחומי שיפוט לפי תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת איגרות חסכון)]] * {{v}} נוצר [[צו לעידוד השקעות הון (קביעת פעילות ייצורית)]] * {{v}} נוצר [[צו עידוד השקעות הון (קביעת הגבלה לסכום מענק השקעה למפעל להשכרת ציוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (מתן פטור מתשלום אגרת בניה לבנינים להשכרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (ערעורים לפי סעיף 25א לחוק)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (כללים בדבר שינוי שיעור ההצמדה לעניין חישוב ההכנסה החייבת של חלק מאושר במפעל מעורב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"ב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (תנאים למתן הטבות חלופות לחברה בהשקעת חוץ גדולה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (החזר תשלומי מימון)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידורי רדיו בערבית)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 – רשימה של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)]] * {{v}} נוצר [[חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי]] * {{v}} נוצר [[הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית חוף השרון)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית מפעלות אפק)]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * [[מקור:תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרביה וג'ת) (הוראת שעה)]] 1zhew60mn4wcmk1cix8nmjofrx8cppk 2942916 2942890 2025-06-20T06:00:09Z OpenLawBot 8112 תודה 2942916 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בפגיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024-2025)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מענקים)]] * {{v}} נוצר [[כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות (חישוב הכנסה חייבת במפעל חקלאי מאושר)]] * {{v}} נוצר [[כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (בקשות למענק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (שינוי סכום ההשקעה בתכנית זוטא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כנסת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים במונחים שנתיים של ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, דרך חישובם ואופן פרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (קביעת ריבית מטבע חוץ לענפי הביטוח, שיעור הריבית ודרך חישובה)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2025 בענף העיזים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2017 בענף הבקר ובענפי הצאן) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי)‎]] * {{v}} נוצר [[צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון או גוף מוסדי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים לאגודות שיתופיות התיישבותיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים של אגודות שיתופיות התיישבותיות) (הוראות לענין מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נסיבות שבהן לא יראו מכירת מניות כאי-קיומו של תנאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נכסים פטורים מעיקול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בדבר הוראות ביטחון (סדרי עבודתה של הוועדה לבחינת תפיסת טובין) (יהודה והשומרון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (הצגת הודעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הוראות לענין פירוק רשות מקומית וועד מקומי)]] * {{v}} נוצר [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי בשל עסק או סניף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הבטחת תשלום קצבה המשתלמת מקופת רשות מקומית)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מרחבים מוגנים באתרים לשירותים חיוניים) (חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור אלימות בספורט (קביעת הכשרה נוספת למנהל אירוע ספורט)‎]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על הקמת מדינת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל]] * {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא טובין לרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[צו הייבוא והייצוא (פיקוח על ייבוא טובין מהרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תשלום בשל ביטול עסקת התחדשות עירונית)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הגדלת מספר הילדים המרבי ומסירת מידע) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק היטל על הזמנת יתר בהנפקת מניות]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מסמכים נוספים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (דיווח למדור התשלומים)]] * {{v}} נוצר [[פקודת מניעת פשעים (שבטים ופלגות)]] * {{v}} נוצר [[פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איגודי ערים (הדרך והמועד להגשת נימוקי התנגדות לתיקון צו מקים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו)]] * {{v}} נוצר [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חקירת סיבות מוות (שכר בטלה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אספני עתיקות והעברת עתיקות ופריטים ארכיטקטוניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (פיטורין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (איסור ייצוג)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תחולה על חיילים ושוטרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה משירות במימשל הצבאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (סדרי דין בועדת ערר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (חצרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (דרישת פיצוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד ולהשוואה של נתוני זיהוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו הסימנים המסחריים (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[צו סימני המסחר (איסלנד)]] * {{v}} נוצר [[צו הפטנטים וסימני האמצאה (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי המדינה (מקרקעים)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה]] * {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (קרנות חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנון לדוגמה לקרן חופשה]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס חופשה]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית "מבטחים")]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש)]] * {{v}} נוצר [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025]] * {{v}} נוצר [[חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני]] * {{v}} נוצר [[תקנות שכר מינימום (מודעה בדבר עיקרי זכויות העובד לפי החוק)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום מניעת הזיהומים בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הודעה על התחלת בניה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לתלמידים מאושפזים ולתלמידים חולים)]] * {{v}} נוצר [[נוהל הצבת קופות צדקה במקומות קדושים ליהודים, מטרות הצדקה שלשמן יוצבו וחלוקתה]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקת הוצאות שירותי רפואה בעבודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים של מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (פטור מתשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל למעבידים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (דרכי חישוב הוצאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (הוראות מיוחדות בדבר תשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (חלוקת תקבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוצאות המוסד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למתגורר במעון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה למועצת בריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הכרה בקופת חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת דמי ביטוח בידי משרד הבטחון כמשלם תגמול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (דיווח של קופות חולים על ניפוק תכשירים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים ועדכונים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה ופרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד דמי ביטוח רפואי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (איסור יבוא)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (ירושלים)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1991)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1994)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס ערך מוסף (קביעה בדבר תשלום במטבע חוץ לענין מס ערך מוסף בשיעור אפס)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (קביעת שיעור לענין זקיפת ריבית רעיונית כהכנסה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (חזקת ניהול פנקסי חשבונות לנישום שנעשה תושב ישראל מכוח חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (דין עוסק באבני חן כדין יהלומן)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה)]] * {{v}} נוצר [[קביעת תחומי שיפוט לפי תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת איגרות חסכון)]] * {{v}} נוצר [[צו לעידוד השקעות הון (קביעת פעילות ייצורית)]] * {{v}} נוצר [[צו עידוד השקעות הון (קביעת הגבלה לסכום מענק השקעה למפעל להשכרת ציוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (מתן פטור מתשלום אגרת בניה לבנינים להשכרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (ערעורים לפי סעיף 25א לחוק)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (כללים בדבר שינוי שיעור ההצמדה לעניין חישוב ההכנסה החייבת של חלק מאושר במפעל מעורב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"ב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (תנאים למתן הטבות חלופות לחברה בהשקעת חוץ גדולה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (החזר תשלומי מימון)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידורי רדיו בערבית)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 – רשימה של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)]] * {{v}} נוצר [[חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי]] * {{v}} נוצר [[הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית חוף השרון)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית מפעלות אפק)]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה) (הוראת שעה)]] * [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרביה וג'ת) (הוראת שעה)]] 6epnvbp37b94vlu9gdd3yvh7k6wt26q אמנת מאז ארשת ניב שפתים 0 337668 2942960 2935959 2025-06-20T09:25:00Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942960 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', בנימן'''}}<includeonly> אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ</includeonly> {{סי|אִ}}מַּנְתָּ מֵאָז אֲרֶשֶׁת נִיב שְֹפָתַיִם{{ש}} {{סי|בִּ}}תְפִלָּה ובְתַחֲנוּן דְּפֹק שַׁעֲרֵי דְלָתַיִם{{ש}} {{סי|גִּ}}שְׁתֵּנוּ עָדֶיךָ בִּזְרִיזוּת וְלֹא בַעֲצַלְתַּיִם{{ש}} {{סי|דְּ}}חוֹת רֹעַ פֻּרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לְעִתּוֹתַיִם {{סי|הִ}}נְנוּ אָתָאנוּ לְךָ בְּשִׁבְרוֹן רוּחַ וְדִכְּאוּת לֵב{{ש}} {{סי|וַ}}דּוֹת לְפָנֶיךָ כָּל פִּתּוּל וְעִקְּשׁוּת לֵב{{ש}} {{סי|זֶ}}ה חוֹקֵר לְבָבוֹת הָרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב{{ש}} {{סי|חַ}}דֵּשׁ נָכוֹן בְּקִרְבֵּנוּ וּבְרָא לָנוּ טְהוֹר לֵב {{סי|טִ}}כַּסְתָּ מִקֶּדֶם אֵלּוּ יָמִים עֲשָֹרָה{{ש}} {{סי|יָ}}חִיד בָּם לָשׁוּב וְלִמְצֹא כַפָּרָה{{ש}} {{סי|כָּ}}ל הַשָּׁנָה כֻלָּהּ לְרַבִּים מְסוּרָה{{ש}} {{סי|לְ}}שַׁוֵעַ וְלַעֲנוֹת בְּכָל עֵת צוּקָה וְצָרָה {{סי|מִ}}הֵר הַיָּחִיד וְשָׁב בֵּינְתַּיִם מוֹחֲלִין לוֹ{{ש}} {{סי|נ}}וֹאַשׁ וְלֹא שָׁב אֵין תַּקָּנָה לְעִוּוּלוֹ{{ש}} {{סי|סָ}}דַר וְעָרַךְ כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת לְהוֹעִילוֹ{{ש}} {{סי|ע}}וֹתֵר וְצוֹעֵק וְאֵין שׁוֹמֵעַ לוֹ {{סי|פְּ}}גִיעַת הָרַבִּים וְהַיָּחִיד לְךָ לְבַד עוֹלָה{{ש}} {{סי|צ}}וּר כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה{{ש}} {{סי|קַ}}בְּלֵנוּ בְּרָצוֹן וְהַמְצִיאֵנוּ מְחִילָה{{ש}} {{סי|רְ}}צֵנוּ כְּקָרְבַּן כָּלִיל וְעוֹלָה {{סי|שָׁ}}פוֹט {{סי|תִּ}}שְׁפֹּט אוֹתָנוּ בְּרַחֲמִים וְחֶמְלָה{{ש}} {{סי|בָּנֶ}}יךָ יְחוּסֶיךָ לְקוּחִים לְךָ לִסְגֻלָּה{{ש}} {{סי|יֹ}}קֶשׁ {{סי|מִ}}רְיָם יֻצְלַל בִּמְצוּלָה{{ש}} {{סי|נֶ}}צַח יְהַלְּלוּךָ בְּכָל מִינֵי תְהִלָּה <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי סליחות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] </noinclude> h3ls9r3qb11x2swv3a7x2rwae19ok8a חבל נחלתו כא סו 0 362536 2942966 2750851 2025-06-20T09:45:02Z 2.52.196.161 /* תשובה */תקנתי את הציון לתוספתא - הלכה ו' במקום הלכה ד' 2942966 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|כא|סה|סו|סז|}} סימן סו - שותפות בעולת ראיה ובחגיגה == שאלה == האם ניתן להביא קרבנות אלו בשותפות, והאם בני המשפחה כלולים בקרבן של אבי המשפחה? == תשובה == א. נאמר בתוספתא תמורה (פ"א הי"ח): "אלו דברים שבין קרבנות צבור לקרבנות יחיד... קרבנות יחיד עושין תמורה ובאים בשותפות1"... אולם אין זה ברור שאף לגבי חובות של עולת ראיה וחגיגה ניתן להביא בשותפות. מדברי הרמב"ם (הל' מעשה הקרבנות פ"ג ה"א) שכתב: "שנים שרצו להביא שלמים או עולה בשותפות מביאין בין בנדר בין בנדבה ואפילו עוף יבוא בשותפות". לא מוכרע מה הדין של עולת ושלמי חובה – ראיה וחגיגה. ב. הטורי אבן (חגיגה ו ע"א) כתב: "ונ"ל דלק"מ דע"כ חגיגה וראי' באין בשותפות ואף על גב דדבר שבחובה הן מידי דהוי אפסח שהוא חובה וכל בני חבור' מביאין פסח א' בשותפות כדכתיב' בקרא, והשתא דודאי קרבן ראי' וחגיגה צריכין בהני שיעורי דתנינן כבש הוא ונסכים בסלע וכן כולן וזה מה"ת מיהו אם נשתתפו רבי' אקרבן ראי' וחגיגה אפי' אינו מגיע מדמיו לכל א' וא' על חלקו אלא שוה פרוטה סגי ליה בהכי מה"ת ומדרבנן שלא יתן כל אחד בדמיו פחות ממעה כסף"... והאריך להביא ראיות לכך. וכתב במרומי שדה (חגיגה ו ע"א): "שם. ת"ר בית שמאי אומרים הראיה שתי כסף והחגיגה מעה כסף כו'. הגאון הטורי אבן ז"ל הוכיח כאן דחגיגה ועולת ראיה באין בשותפות, והאריך בזה, ומסיק שהדבר מוכרע מעצמו שהמה באין בשותפות, שהרי אינן באין אלא מהבהמה כדאמר לקמן, והאיך יתכן שבמעה יקנה בהמה שלמה לקרבן, עיין שם. ובאמת במס' בכורות דף י"א א' איתא, פטרוזא בר דנקא, ופירש"י שה כחוש וקטן שאינו שוה אלא מעה. ועוד דהדעת נותן שדבר שבחובה הוא ואי אפשר להביא בשותפות. ועוד ראיה דלר' יהודא ריש תמורה דף ב' א' לחד לישנא, דעל קרבן של שותפות אין סומכין כל עיקר, א"כ קשה הא דאי' בביצה דף כ' דלשמאי שאמר אין סומכין ביום טוב ולא היו מביאין חגיגות ביום טוב, ואי' בירושלמי ביצה פ"ב הל"ד דבבא בן בוטא נכנס לעזרה ומצא אותה שוממת. ואמאי לייתי בשותפות ופטורין מסמיכה. וכן בעובדא דהלל שהביא עולתו בעזרה וחברו עליו תלמידי שמאי ואמר להם שהביאה לזבחי שלמים, וביארנו שם דעיקר הקפידא הוי שכסבורים היו שיסמוך ביום טוב, משום שידעו שאינו מקדיש עולה אלא בעזרה ומקריבה, ואי איתא דילמא מביא אותה בשותפות ולא יסמוך, אלא ודאי דאי אפשר בשותפות. והא שהביא ראיה מדאי' במנחות דף צ"ג, דתנן התם הסומא אינו סומך דנפק"ל מעולת ראיה וסומא אינו במצוה של ראיה, ולר' יהודא דס"ל לפי' א' ברש"י שם במנחות דבקרבן שותפות אחד סומך בשביל כולם, וקשה לילף מעולת ראיה דאינו בשותפות. ופלא וכי אין לנו אלא שותפות, ואמאי לא קשה ליה למה לן קרא שכתוב בני ישראל למעט גוים שאינם סומכים נילף מעולת ראיה. והיא היא קושית התוס' שם ד"ה אתיא. אלא דמהא אין ראיה כלל". משמע מדבריו שנטה לכך שאין באים בשותפות. ג. וכך כתב המנחת חינוך (פרשת אם כסף מצוה פח): "ובס' ט"א שם כתב דחגיגה בא בשותפות דיכולים כמה שותפים להשתתף כא' ולהביא קרבן חגיגה ובלבד שיגיע לכל אחד ש"פ ומדרבנן צריך שיגיע לכ"א שתי כסף". והוסיף המנ"ח בקומץ המנחה: "אולם מרש"י פסחים פ"ט ע"ב, גבי הממנה על פסחו ועל חגיגתו דמיו חולין, שפירש רש"י ועל חגיגתו, חגיגת י"ד שהיא ג"כ לכל המנויין, עכ"ל, משמע דחגיגת הרגל אינה באה בשותפות, דאם לא כן מי הכריח לרש"י לפרש שהיא חגיגת י"ד, אלא ודאי סבירא ליה דחגיגת הרגל אינה באה בשותפות, יעו"ש היטב". ועוד כתב המנחת חינוך (פרשת ראה מצוה תצ) כתב: "והקרבן אין לו שיעור מה"ת כמה יהי' שוה רק מדרבנן וע' בחגיגה דף ו' ע"א בתוס' שם ובס' טורי אבן שם וע"ש בס' טו"א דדעתם דע"ר באה בשותפות ויוצאים בזה ע"ש באריכות". ד. אלא שפורכת את כל ההסתפקויות התוספתא בחגיגה (פ"א ה"ו): "אי זו היא ראיה אילו עולות הבאות לראיה אי זו היא חגיגה אילו שלמים הבאין לחגיגה אם יש לו להביא מתוך ביתו הרי זה מביא ואם לאו משתתף הוא עם אחרים ובלבד שלא יפחות מכשיעור זה וזה קרוין חגיגה". כתב בחסדי דוד ובלבד שלא יפחות מכשיעור בדרבנן של מעה כסף ושני כסף. כלומר גם אם מביא בשותפות צריך שלא לפחות שחלקו בשותפות הוא במעה כסף בעולת ראיה ובשתים בחגיגה. וכ"כ בעלי תמר (חגיגה פ"א ה"ה): "ע"ז נאמר מעה כסף ושתי כסף. לשון התוספתא בה"ו, אם יש לו להביא מתוך ביתו הר"ז מביא, ואם לאו משתתף הוא עם אחרים ובלבד שלא יפחות מכשיעור עכ"ל. מבואר כאן דבר חדש שיכול להביא עולת ראיה ושלמי חגיגה בשותפות, ובלבד שישתתף בכסף או בשתי כסף כשיעור שאמרו חכמים (והמלות ואין קרבן זה שבפירוש מנחת ביכורים, הוא בוודאי ט"ס וכן ראיתי בפירוש תכלת מרדכי שמעתיק פירושו של המנ"ב מבלי מלות אלו). וצ"ע למה השמיטה הרמב"ם, ואולי ס"ל דמאחר דדבר זה לא הוזכר בשני התלמודים אין לפסוק כן. ברם נ"ל ראיה לתוספתא מהא דקאמר לעיל ה"ב, ולא יראה פני ריקם אפילו כ"ש, חכמים הם שאמרו מעה כסף ושתי כסף וקשה לצייר שיקנה בהמה בכ"ש אם לא ע"י שותפות, וש"מ שיוצא אף בשותפות". וא"כ למעשה ניתן להביא עולת ראיה ושלמי חגיגה בשותפות ובלבד שיהא לו חלק בבהמה במעה כסף בעולה ושני כסף בחגיגה. ה. ניתן להביא ראיה שמביא בשותפות מחגיגה (ז ע"א): "ואין נראין חצאין כו'. סבר רב יוסף למימר: מאן דאית ליה עשרה בנים לא ליסקו האידנא חמשה ולמחר חמשה. [ע"ב] אמר ליה אביי: פשיטא, הי מינייהו משוית להו פושעים והי מינייהו משוית להו זריזין!" פרש רש"י: "סבר רב יוסף למימר כו' – דאי לאו הכי מאי אין נראין חצאין דיליף מבכל זכורך, אי שלא יהיו חציין עולין – מזכורך נפקא, שהרי כל הזכרים בכלל זכורך". אם כל אחד מביא בעצמו ואינו יכול להביא בשותפות, לא ברור מה עניינם של בניו, הרי הם חייבים בראיון ובהבאת עולת ראיה בעצמם! אלא משמע שהם יוצאים בשל אביהם ולכן אין יכולים לבוא חלקם בזמנו וחלקם לאחר מכן. (וקשה מאד לומר שכל עשרת בניו הם קטנים, וחיובם מדרבנן.) אולם מאידך, השותפות של בנים בקרבנות אביהם מיוחדת, כי לא הוזכר בהם בתנאי מדרבנן של מעה כסף. נאמר בחגיגה (פ"א מ"ה): "מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים מביא שלמים מרובים ועולות מועטות נכסים מרובים ואוכלין מועטין מביא עולות מרובות ושלמים מועטין זה וזה מועט על זה נאמר מעה כסף ושתי כסף זה וזה מרובים על זה נאמר (דברים ט"ז) איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך". ופרש ר' עובדיה מברטנורא: "אוכלין מרובין – בני בית מרובין". "מביא שלמים מרובין – שלמי חגיגה רבים לפי האוכלים שיש לו". ולא מצאנו שצריך להקנות להם, אף לא מצאנו שכל הבית או לפחות כל זכוריו שותפים בקרבן. ועל כן לא מובנת אחריות האב על בניו. ותמוה, אם כל זכר החייב במצוות חייב בעולת ראיה וחגיגה בעצמו, מדוע הדבר אינו נזכר. ואם יוצאים בקרבן אביהם ג"כ לא נזכרו הגדרים – רק קטנים או אף גדולים והאם דוקא בסמוכים על שולחנו או אף גדולים שאינם סמוכים על שולחנו. ולפחות לגבי ראיה נאמר 'כל זכורך' היינו כל זכר שחייב במצוות חייב בפני עצמו וצל"ע2. הערת הרה"ג יעקב אריאל – רב העיר רמת-גן (לשעבר) קרבן חגיגה בשותפות לענ"ד ממקומו הוא מוכרע שקרבן חגיגה בא בשותפות. לא ייתכן שכל או"א חייב להביא לבדו קרבן חגיגה ולאוכלו לבדו תוך שני ימים ולילה אחד. בזמן כזה אדם רגיל יכול לאכול 4 סעודות. ובמס' סנהדרין דף עא בן סו"מ נקרא זולל וסובא אם אכל תרטימר בשר, שהוא חצי מנה, כמבואר שם, דהיינו כ-250 גר' בשר, כלומר אם יאכל במשך יומיים רק ק"ג אחד בשר כבר ייחשב לזולל וסובא. וגם לדעת ר' יוסי שם ייחשב לזולל אם יאכל כמות כפולה דהיינו 2 ק"ג. יתר מכאן זו כבר אכילה גסה שאינה אכילה. ואל נשכח שיש גם שלמי שמחה שגם זמנם שני ימים ולילה אחד. לא ייתכן שהתורה ציוותה לכל אחד לזלול כמויות כה גדולות של בשר: שתי בהמות תוך יומיים! וע"כ הרוב יישאר נותר והרי אין להביא קדשים לבית הפסול. וכבר כתב הרדב"ז שהתורה לא תדבר נגד השכל. לכן הכרח לומר שקרבן חגיגה בא בשותפות. תשובת המחבר כיון שלאדם בדרך כלל משפחה שאף היא אוכלת עמו, וצריך להזמין עניים לאכול עמו אין הכרח לכל כיפה של חשבונות של הרב. כתב הרמב"ם (הל' חגיגה פ"ב הי"ד): "כשיזבח אדם שלמי חגיגה ושלמי שמחה לא יהיה אוכל הוא ובניו ואשתו בלבד וידמה שיעשה מצוה גמורה, אלא חייב לשמח העניים והאמללים שנאמר והלוי והגר והיתום והאלמנה, מאכיל הכל ומשקן כפי עשרו, ומי שאכל זבחיו ולא שמח אלו עמו עליו נאמר זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם, ומצוה בלוי יותר מן הכל לפי שאין לו לא חלק ולא נחלה ואין לו מתנות בבשר לפיכך צריך לזמן לויים על שלחנו ולשמחם או יתן להם מתנות בשר עם מעשר שלהם כדי שימצאו בו צרכיהם, וכל העוזב את הלוי מלשמחו ושוהה ממנו מעשרותיו ברגלים עובר בלא תעשה שנאמר השמר לך פן תעזוב את הלוי". [[קטגוריה:חבל נחלתו כא]] 6u91j8zl1n8pjmy9kbee6baqt48k262 חותם הארבעה/פרק 5 0 364933 2942985 2942756 2025-06-20T11:29:10Z מיכה מ 40615 2942985 wikitext text/x-wiki {{ספר חול |מחבר=ארתור קונן דויל |שם ספר=חותם הארבעה |שם נוסף=פרק 5: הטרגדיה בפונדיצ'רי לודג' |הבא=חותם הארבעה/פרק 6 |רישום הבא=פרק 6 |סוגה= }} השעה היתה כמעט אחת-עשרה כשהגענו לשלב הסופי הזה של ההרפתקה הלילית שלנו.  עזבנו את הערפל הלח של העיר הגדולה מאחורינו, והלילה היה נאה למדי.  רוח חמימה נשבה ממערב, עננים כבדים נעו לאטם על פני השמים, וחצי ירח הציץ מדי פעם דרך הקרעים.  היה די אור לראות למרחק מסויים, אך תדיאוס שולטו הסיר את אחת ממנורות-הצד מהכרכרה כדי להאיר לנו טוב יותר בדרכנו. פונדיצ'רי לודג' עמד בתוך שטח משלו, והיה מוקף בקיר אבן גבוה מאוד שבראשו שברי זכוכית.  דלת צרה יחידה, חגורה בברזל, היתה הדרך היחידה להיכנס.  על הדלת הזו נקש המדריך שלנו במקצב ראט-ראט ייחודי, כמו דפיקתו של דוור. "מי שם?" קרא קול צרוד מבפנים. "זה אני, מקמרדו. אתה ודאי מכיר כבר את הנקישה שלי". נשמע קול ריטון ונקישות וצלצול של מפתחות. הדלת הסתובבה אחורה בכבדות, ואדם נמוך, בעל חזה עמוק, ניצב בפתח, ואורה הצהוב של העששית זוהר על פניו הבולטים ועיניו הנוצצות, החשדניות. "זה אתה, מר תדיאוס? אבל מי אלה האחרים? לא היו לי הוראות לגביהם מהאדון". "לא, מקמרדו? אתה מפתיע אותי! אמרתי לאחי אתמול בלילה שאני מתכוון להביא חברים". "הוא לא יצא מהחדר שלו היום, מר תדיאוס, ואין לי הוראות. אתה יודע טוב מאד שאני מוכרח לעבוד לפי ההוראות. אני יכול להכניס אותך, אבל החברים שלך הם פשוט צריכים לחכות איפה שהם". זה היה מכשול בלתי צפוי. תדיאוס שולטו הביט סביבו בבלבול וחוסר אונים. "זה ממש רע מצדך, מקמרדו!" הוא אמר. "אם אני ערב להם, זה מספיק בשבילך. יש גם את הגברת הצעירה. היא לא יכולה לחכות על הכביש הציבורי בשעה הזאת". "מצטער מאד, מר תדיאוס," אמר השוער בעקשנות.  "אנשים יכולים להיות חברים ש'ך, ובכל זאת הם לא חברים של האדון. הוא משלם לי טוב שאני יעשה ת'תפקיד שלי, ואת התפקיד שלי אני יעשה. אנ'לא מכיר אפ'חד מהחברים שלך". "הו, כן, אתה מכיר, מקמרדו," קרא שרלוק הולמס בלבביות.  "אני לא חושבת שהיית יכול לשכוח אותי. אתה לא זוכר את החובבן שנלחם איתך שלושה סיבובים בחדרים של אליסון באירוע הצדקה שלך לפני ארבע שנים? "לא מר שרלוק הולמס!" שאג המתאגרף.  "בחיי אלוהים! איך יכולתי לטעות בך? אם במקום שתעמוד שם כל כך בשקט, היית פשוט בא ונותן לי את הקרוס<ref>מהלומה חזקה באיגרוף, בעזרת היד האחורית</ref> שלך מתחת ללסת, הייתי קולט אותך בלי בעיות. אה, אתה אחד שבזבז ת'כשרונות ש'ך, אתה! היית יכול לכוון גבוה, אם היית מצטרף לאיגרוף". "אתה רואה, ווטסון, אם שום דבר לא ילך לי, עדיין אחד המקצועות המדעיים ישאר פתוח בפני," אמר הולמס, צוחק.  "החבר שלנו לא ישאיר אותנו עכשיו בחוץ בקור, אני בטוח". "בוא תיכנס, אדוני, בוא תיכנס - אתה והחברים שלך," הוא ענה.  "נורא מצטער, מר תדיאוס, אבל הפקודות הן קפדניות מאד. אני הייתי חייב להיות בטוח בחברים שלך לפני שאני נותן להם להיכנס." בפנים התפתל שביל חצץ דרך שטח שומם אל גוש ענקי של בית, מרובע ופרוזאי, כולו אפוף-צל, פרט למקום שבו פגעה קרן-ירח בפינה אחת והבהיקה בחלון של עליית-גג.  גודלו העצום של הבניין, עם קדרותו ודממת המוות שלו, היכו את הלב בחרדה.  אפילו תדיאוס שולטו נראה מוטרד, והעששית רעדה ורשקשה בידו. "אני לא יכול להבין את זה," אמר. "חייבת להיות איזו טעות. אמרתי בבירור לברתולומיאו שאנחנו אמורים להגיע לכאן, ובכל זאת אין אור בחלונו. אני לא יודע איך להבין את זה". "הוא תמיד שומר על המקום בצורה כזאת?" שאל הולמס. "כן; הוא המשיך את מנהגו של אבי. הוא היה הבן החביב עליו, אתה יודע, ולפעמים נדמה לי שאבא שלי אולי סיפר לו יותר ממה שהוא סיפר לי אי-פעם. זה החלון של ברתולומיאו שם, במקום שבו פוגע אור הירח. החלון בהיר למדי, אבל אני חושב שאין אור מבפנים". "אין," אמר הולמס.  "אבל אני רואה נצנוץ של אור בחלון הקטן הזה ליד הדלת". "אה, זה החדר של סוכנת הבית. שם יושבת גברת ברנסטון הזקנה. היא יכולה לספר לנו הכל על זה. אבל אולי תהיו מוכנים לחכות כאן לרגע או שניים, כי אם כולנו ניכנס יחד, והיא לא ידעה דבר על בואנו, היא עלולה להיבהל. אבל, שקט רגע! מה זה? הוא הרים את העששית מעלה, וידו רעדה עד שמעגלי האור הבהבו והתנודדו סביבנו.  מיס מורסטן לפתה את פרק ידי, וכולנו עמדנו, בלבבות הולמים, מאמצים את אזנינו. מן הבית השחור הגדול נשמע, בתוך הלילה הדומם, הצליל העצוב ומעורר-החמלה ביותר - יבבה חדה, שבורה של אשה מפוחדת. "זאת גברת ברנסטון," אמר שולטו.  "היא האשה היחידה בבית. חכו כאן. אני אחזור בעוד רגע". הוא מיהר אל הדלת ונקש בדרכו המוזרה.  יכולנו לראות אשה זקנה וגבוהה מכניסה אותו ומתנודדת מרוב עונג למראהו. "הו, מר תדיאוס, אדוני, אני כל-כך שמחה שבאת! אני כל-כך שמחה שבאת, מר תדיאוס, אדוני!" שמענו אותה שבה ומבטאת את שמחתה עד שהדלת נסגרה וקולה גווע אל תוך חדגוניות עמומה. המדריך שלנו השאיר לנו את העששית.  הולמס סובב אותה לאטו והסתכל במבט בוחן על הבית, ועל ערימות האשפה הגדולות שהיו מוטלות על הקרקע. העלמה מורסטן ואני עמדנו יחד, וידה היתה בידי.  דבר מופלא ועדין היא אהבה, כי הנה היינו שנינו, שניים שמעולם לא ראו זה את זו לפני אותו יום, שביניהם לא הוחלפה אף מלה או אפילו מבט של חיבה, ובכל זאת כעת, בשעה של דאגה, ביקשו ידינו אינסטינקטיבית זו את זו.  התפלאתי על כך מאז ועד היום, אבל באותו זמן זה נראה לי כדבר הטבעי ביותר לפנות אליה באופן כזה, וכפי שהיא סיפרה לי לעתים קרובות, גם בה היה האינסטינקט לפנות אלי לשם נחמה והגנה.  וכך עמדנו יד ביד, כמו שני ילדים, ולבנו היה שליו על אף כל הדברים האפלים שהקיפו אותנו. "איזה מקום מוזר!" היא אמרה, מביטה סביבה. "נראה כאילו כל החפרפרות באנגליה שוחררו כאן. ראיתי משהו מסוג זה בצד של גבעה ליד בלאראט, שם היו מחפשי זהב בעבודה". "ומאותה סיבה, "אמר הולמס.  "אלה הם עקבותיהם של מבקשי האוצר. צריך לזכור שהם חיפשו אותו במשך שש שנים. אין פלא שהשטח נראה כמו בור חצץ". באותו רגע נפתחה ברעש דלת הבית, ותדיאוס שולטו יצא בריצה, ידיו מושטות קדימה ואימה בעיניו. "משהו לא בסדר עם ברתולומיאו!" הוא קרא.  "אני מפחד! העצבים שלי לא יכולים לסבול את זה". הוא אכן היה מגמגם-למחצה מרוב פחד, ועל פניו המתעוותות, החלושות, שהציצו מתוך צווארון האסטרחן הגדול, היתה הבעתו חסרת האונים, המתחננת, של ילד מבועת. "בואו לתוך הבית," אמר הולמס בדרכו היבשה, האיתנה. "כן, בבקשה!" התחנן תדיאוס שולטו. "אני באמת לא מרגיש מסוגל לתת הוראות." כולנו הלכנו בעקבותיו לתוך חדרה של סוכנת הבית, שעמד בצדו השמאלי של המעבר.  הזקנה פסעה הלוך ושוב במבט מבוהל, פוכרת את אצבעותיה ללא הפסקה, אבל נראה שמראֵהָ של העלמה מורסאן השפיע עליה. "שאלוהים יברך את הפנים המתוקות, הרגועות שלך!" היא בכתה ביבבה היסטרית. "זה עושה לי טוב לראות אותך, אוי, אני עברתי דברים קשים היום!" בת-לוויתנו ליטפה את ידה הגרומה, השחוקה מעבודה, ולחשה כמה מלים חביבות, נשיות של נחמה, שהשיבו את הצבע ללחייה חסרות הדם של האחרת. "האדון נעל את עצמו ולא מוכן לענות לי," הסבירה.  "כל היום חיכיתי לשמוע ממנו, כי לעתים קרובות הוא אוהב להיות לבד; אבל לפני שעה חששתי שמשהו לא בסדר, אז עליתי למעלה והצצתי דרך חור המנעול. אתה חייב לעלות, מר תדיאוס - אתה חייב לראות את זה בעצמך. אני ראיתי את מר ברתולומיאו שולטו בשמחה ובצער במשך עשר שנים ארוכות, אבל אף פעם לא ראיתי אותו עם פרצוף כזה". שרלוק הולמס לקח את המנורה והוביל את הדרך, כי שיניו של תדיאוס שולטו נקשו מרוב בהלה.  הוא היה מזועזע עד כדי כך שנאלצתי להעביר את ידי מתחת לזרועו כשעלינו במדרגות, כי ברכיו רעדו תחתיו.  פעמיים, תוך כדי עלייתנו, הולמס שלף את הזכוכית-המגדלת שלו מכיסו ובחן בקפידה סימנים שנראו בעיני רק ככתמי אבק חסרי-צורה על מחצלות הקוקוס ששימשו כשטיח למדרגות.  הוא צעד לאט ממדרגה למדרגה, מחזיק את המנורה נמוך, ומבזיק מבטים בוחנים ימינה ושמאלה.  העלמה מורסטן נותרה מאחור עם סוכנת הבית המפוחדת. גרם המדרגות השלישי הסתיים במעבר ישר ארוך למדי, שמימינו היתה תמונה ענקית בשטיח-קיר הודי ומשמאלו שלוש דלתות.  הולמס התקדם לאורכו באותה דרך אטית ושיטתית, בעוד אנו נצמדים אליו מאחור, וצללינו השחורים והארוכים זורמים אחורנית לאורך המסדרון.  הדלת השלישית היתה זו שאותה חיפשנו.  הולמס דפק בלי לקבל תשובה, ואז ניסה לסובב את הידית ולפתוח אותה בכח.  אולם הדלת היתה נעולה מבפנים בבריח רחב וחזק, כפי שיכולנו לראות כשקירבנו את המנורה שלנו אליה.  עם זאת, חור המנעול לא היה חסום לחלוטין, בגלל סיבובו של המפתח.  שרלוק הולמס התכופף אליו, ומיד הזדקף שוב בשאיפה חדה של אוויר. "יש בזה משהו שטני, ווטסון," הוא אמר, נרגש יותר מכפי שראיתי אותו אי-פעם. "מה אתה חושב על זה?" התכופפתי אל החור, ונרתעתי באימה.  אור ירח זרם אל החדר, והוא היה בהיר באופן מעורפל ומשתנה רגעית.  פנים הביטו היישר אלי, תלויות, כביכול, באוויר, שכן הכל מתחתן היה שרוי בצל - פניו של ידידנו תדיאוס.  היה שם אותו ראש גבוה, נוצץ, אותה מברשת עגולה של שיער אדום, אותו פרצוף חסר דם.  אבל תווי הפנים היו נתונים בחיוך איום, גיחוך קבוע ובלתי טבעי, שבאותו חדר דומם ומואר באור הירח עורר יותר אימה מאשר כל הבעה זועמת או עיוות של הפנים.  הפנים היו כה דומות לפניו של ידידנו הקטן, שהסתכלתי אחורה כדי לוודא שהוא אכן איתנו. אז נזכרתי שהוא ציין שאחיו והוא היו תאומים. "זה נורא!" אמרתי להולמס. "מה לעשות?" "הדלת חייבת לרדת," השיב, ובהטילו את עצמו עליה הניח את כל משקלו על המנעול. המנעול חרק ונאנק, אך לא נכנע.  יחד הטלנו את עצמנו עליו שוב, והפעם הוא נשבר בנפץ פתאומי, ומצאנו את עצמנו בתוך חדרו של ברתולומיאו שולטו. נראה היה כי החדר צוייד כמעבדה כימית.  שורה כפולה של בקבוקים חתומים במכסי-זכוכית נמתחה על הקיר שמול הדלת, והשולחן היה מכוסה במבערי-בונזן, מבחנות ורטורטות<ref>מַזְקֵק, כלי בעל צוואר ארוך ועקום המשמש לזיקוק או חימום חומרים כימיים</ref>. בפינות עמדו מכלי-חומצה בסלי נצרים.  אחד מהם נראה דולף או שבור, שכן זרם של נוזל כהה טפטף ממנו והאוויר היה כבד בריח חריף, דומה לשל זפת.  בצד אחד של החדר עמדה מערכת מדרגות, בתוך עיים של טיח וחתיכות עץ, ומעליהן פתח בתקרה שהיה גדול מספיק כדי שאדם יעבור דרכו.  למרגלות המדרגות היה מוטל בחוסר-סדר סליל ארוך של חבל. ליד השולחן, בכורסת עץ, ישב בעל הבית מוטל על צדו, ראשו שקוע על כתפו השמאלית ועל פניו אותו חיוך מבעית, בלתי-ניתן לפענוח.  הוא היה קר ונוקשה והיה ברור שהוא מת זה שעות רבות.  נראה היה לי כי לא רק תווי פניו, אלא כל גפיו, היו מעוותים ומסובבים בצורה המשונה ביותר שניתן לדמיין.  בסמוך לידו שעל השולחן היה מונח מכשיר משונה - מקל חום, עשוי מעץ יקר, בעל ראש אבן דמוי פטיש שהוצמד אליו בגסות בפתיל עבה.  לידו היה גליון קרוע של נייר-כתיבה שעליו שורבטו כמה מלים. הולמס הציץ בו, ואז הושיט אותו אלי. "אתה רואה," אמר בהרמה רבת-משמעות של גבותיו. לאור העששית קראתי, ברטט של אימה, "חותם הארבעה". "בשם אלוהים, מה כל זה אומר?" שאלתי. "זה אומר רצח," הוא אמר והתכופף מעל המת. "אה! ציפיתי לזה. הסתכל כאן!" הוא הצביע על מה שנראה כמו קוץ כהה ארוך תקוע בתוך העור ממש מעל האוזן. "זה נראה כמו קוץ," אמרתי. "זה קוץ. אתה יכול לשלוף את זה. אבל היזהר, כי זה מורעל." הרמתי אותו בין האצבע לאגודל. זה יצא מן העור כל-כך בקלות עד שכמעט שום סימן לא נותר מאחור. כתם דם זעיר אחד הראה היכן היה הנקב. {{תרגום מכונה}} "זה כל תעלומה לא מסיסה לי", אמר. "זה הולך ומתכהר במקום בהיר יותר". "להיפך", הוא ענה, "זה מטשטש כל רגע, אני רק דורש כמה קישורים חסרים שיש לי מקרה מקושר לחלוטין". כמעט שכחנו את נוכחותנו, מאז נכנסנו לחדר. הוא עדיין עמד בפתח, בתמונת האימה, סוחט את ידיו וגונח לעצמו. אבל פתאום הוא פרץ בצעקה חדה. "האוצר נעלם!" הוא אמר. "הם שדדו ממנו את האוצר י יש את החור שדרכו הורדנו אותו, עזרתי לו לעשות את זה י אני הייתי האדם האחרון שראה אותו י השארתי אותו כאן אתמול בלילה, ושמעתי אותו נועל את הדלת ירדתי למטה ". "מה השעה?" "השעה היתה עשר, ועכשיו הוא מת, והמשטרה תתקשר אלי, ואני אחשוד שיש לי יד בה, אה, כן, אני בטוח שאעשה את זה, אבל אתה לא אתה חושב כך, רבותי אתה בטח לא חושב שזה היה אני י אולי הייתי מביא אותך לכאן אם זה היה י אוי, יקירתי י אוי, י אני יודעת שאני אשתגע! הוא טלטל את זרועותיו וטפח על רגליו במעין טירוף עווית. "אין לך שום סיבה לפחד, מר שולטו, "אמר הולמס בחביבות והניח את ידו על כתפו. "קח את עצתי ונסע לתחנה כדי לדווח על כך למשטרה, תציע לעזור להם בכל דרך, נחכה כאן עד שתחזור". האיש הקטן ציית לו במבוכה, ושמענו אותו מתגלגל במדרגות בחושך. 2r1a4r70vfrl74uvo6bwbz7uooob055 ביאור:ירושלמי מאיר 106 384704 2942967 2920298 2025-06-20T09:47:04Z מאירושולי 35234 2942967 wikitext text/x-wiki __NOTOC__ <center> {| style="float=center; width=100%; font-size:120%; text-align:center;" border="8" |- |colspan="6" align="center"|{{צבע גופן|כחול|הציבור מתבקש לעזור בעריכה ושיפורים של המהדורה, אפילו הוספת פסיק תעזור}} |- |colspan="6" align="center"|{{ג|'''{{צבע גופן|כחול|ירושלמי מאיר}}'''}}{{ש}} [https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8:%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_-_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%94 לגרסת הדפסה] {{ב|{{צבע גופן|כחול|מקראה}}|[[קובץ:מקראה_ירושלמי_מאיר.png|ממוזער|600px|מקראה]]}}<br>'''ראה גם [[תלמוד ירושלמי מנוקד ומעוצב|יְרוּשַׁלְמִי מְנֻקָּד וּמְעֻצָּב]]; [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי ויקיטקסט]]; [[ירושלמי_עין_משפט_ונר_מצוה_מלא|ועין משפט מלא]]''' ראה גם [[ביאור:הלכה_ממקורה|הלכה ממקורה על הבבלי]] |- align=center |[[סדר זרעים|'''סדר זרעים''']] ||[[סדר מועד|'''סדר מועד''']] ||[[סדר נשים|'''סדר נשים''']] ||[[סדר נזיקין|'''סדר נזיקין''']] ||[[סדר קדשים|'''סדר קדשים''']] ||[[סדר טהרות|'''סדר טהרות''']] |- align=center |[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|ברכות]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שבת|שבת]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יבמות|יבמות]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בבא קמא|בבא קמא]] ||{{ק|(זבחים)}} ||{{ק|(כלים)}} |- align=center |[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת פאה|פאה]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת עירובין|עירובין]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת כתובות|כתובות]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]] ||{{ק|(מנחות)}} ||{{ק|(אוהלות)}} |- align=center |[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת דמאי|דמאי]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת פסחים|פסחים]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת נדרים|נדרים]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] ||{{ק|(חולין)}} ||{{ק|(נגעים)}} |- align=center |[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת כלאים|כלאים]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שקלים|שקלים]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת נזיר|נזיר]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת סנהדרין|סנהדרין]] ||{{ק|(בכורות)}} ||{{ק|(פרה)}} |- align=center |[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שביעית|שביעית]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יומא|יומא]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת סוטה|סוטה]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מכות|מכות]] ||{{ק|(ערכין)}} ||{{ק|(טהרות)}} |- align=center |[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות|תרומות]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת סוכה|סוכה]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת גיטין|גיטין]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שבועות|שבועות]] ||{{ק|(תמורה)}} ||{{ק|(מקואות)}} |- align=center |[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מעשרות|מעשרות]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה|ביצה]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת קידושין|קידושין]] ||{{ק|(עדיות)}} ||{{ק|(כריתות)}} ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת נידה|נידה]] |- align=center |[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מעשר שני|מעשר שני]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ראש השנה|ראש השנה]] || ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת עבודה זרה|עבודה זרה]] ||{{ק|(מעילה)}} ||{{ק|(מכשירין)}} |- align=center |[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת חלה|חלה]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תענית|תענית]] || ||{{ק|(אבות)}} ||{{ק|(תמיד)}} ||{{ק|(זבים)}} |- align=center |[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ערלה|ערלה]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מגילה|מגילה]] || ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת הוריות|הוריות]] ||{{ק|(מדות)}} ||{{ק|(טבול יום)}} |- align=center |[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בכורים|בכורים]] ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מועד קטן|מועד קטן]] || || ||{{ק|(קנים)}} ||{{ק|(ידים)}} |- align=center | ||[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת חגיגה|חגיגה]] || || || ||{{ק|(עוקצים)}} |} </center> ==דפי עזר== * [[/עץ מסורת תורה שבעל פה/]] * [[/צמחים/]] * [[/בעלי חיים/]] * [[/מקומות/]] * [[/כלים/]] * [[/מידע על מהדורה זו/]] ==ראו גם== * [[תלמוד ירושלמי]] * [[ירושלמי עין משפט ונר מצוה]] * [[אמרי במערבא]] [[קטגוריה:תלמוד ירושלמי]] 06xa66yezb5fz7fvq910f87x3ksyxwf ביאור:ספרי במדבר 106 456598 2942978 2864763 2025-06-20T11:02:54Z שילוני 5164 הוספת [[קטגוריה:ספרי על במדבר]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942978 wikitext text/x-wiki [[ביאור:מדרשי הלכה|מדרשי הלכה מבוארים]] ==[[ביאור:ספרי במדבר|ספרי על במדבר מבואר]]== #'''[[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה|פרשת נשא ה]]''' - פיסקה א-כא #'''[[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו|פרשת נשא ו]]''' - פיסקה כב-מג #'''[[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז|פרשת נשא ז]]''' - פיסקה מד-נח #'''[[ביאור:ספרי במדבר/ח|פרשת בהעלותך ח]]''' - פיסקה נט-סג #'''[[ביאור:ספרי במדבר/ט|פרשת בהעלותך ט]]''' - פיסקה סד-עא #'''[[ביאור:ספרי במדבר/י|פרשת בהעלותך י]]''' - פיסקה עב-פד #'''[[ביאור:ספרי במדבר/יא|פרשת בהעלותך יא]]''' - פיסקה פה-צח #'''[[ביאור:ספרי במדבר/יב|פרשת בהעלותך יב]]''' - פיסקה צט-קו #'''[[ביאור:ספרי במדבר/שלח|פרשת שלח טו]]''' - פיסקה קז-קטו #'''[[ביאור:ספרי במדבר/קרח|פרשת קרח יח]]''' - פיסקה קטז-קכב #'''[[ביאור:ספרי במדבר/חקת|פרשת חקת יט]]''' - פיסקה קכג-קל #'''[[ביאור:ספרי במדבר/בלק|פרשת בלק כה]]''' - פיסקה קלא #'''[[ביאור:ספרי במדבר/כו|פרשת פינחס כו]]''' - פיסקה קלב #'''[[ביאור:ספרי במדבר/כז|פרשת פינחס כז]]''' - פיסקה קלג-קמא #'''[[ביאור:ספרי במדבר/כח|פרשת פינחס כח]]''' - פיסקה קמב-קמט #'''[[ביאור:ספרי במדבר/כט|פרשת פינחס כט]]''' - פיסקה קנ-קנב #'''[[ביאור:ספרי במדבר/ל|פרשת מטות ל]]''' - פיסקה קנג-קנו #'''[[ביאור:ספרי במדבר/לא|פרשת מטות לא]]''' - פיסקה קנז-קנח #'''[[ביאור:ספרי במדבר/מסעי|פרשת מסעי לה]]''' - פיסקה קנט-קסא [[קטגוריה:ספרי על במדבר]] 2eltbop7jch99epg0jsib8bwwt7tmmb עמוד:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf/72 104 461222 2942980 1388407 2025-06-20T11:04:37Z Nahum 68 2942980 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" />{{טקסט מנוקד|גודל=16}}</noinclude><section begin="סיום שחרית לחול"/>יְהֹוָה | אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל מִן־הָעוֹלָם | וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן הַלֲלוּיָהּ: בָּרוּךְ יְהֹוָה | מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|}}ִם הַלֲלוּיָהּ: בָּרוּךְ | יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל עֹשֵֹה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ | שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ אָמֵן | וְאָמֵן:{{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=14}}יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. {{ק|אמן}}: בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. {{ק|אמן}}: בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְֹרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. {{ק|אמן}}: לְעֵילָא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן־שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל־כָּל־יִשְֹרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: עֹשֶֹה שָׁלוֹם ({{ק|בעשי"ת}} הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶֹה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל־כָּל־יִשְֹרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:{{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=12}} {{מרכז|{{ק|בשני בשבת}} הַיּוֹם יוֹם שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אומרים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:}}}} <section end="סיום שחרית לחול"/><noinclude></noinclude> e4d55fchh9g5l4jm6x1pevj3s6bidc4 2942981 2942980 2025-06-20T11:05:09Z Nahum 68 2942981 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" />{{טקסט מנוקד|גודל=16}}</noinclude><section begin="סיום שחרית לחול"/>יְהֹוָה | אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל מִן־הָעוֹלָם | וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן הַלֲלוּיָהּ: בָּרוּךְ יְהֹוָה | מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|}}ִם הַלֲלוּיָהּ: בָּרוּךְ | יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל עֹשֵֹה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ | שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ אָמֵן | וְאָמֵן:{{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=14}}יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. {{ק|אמן}}: בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. {{ק|אמן}}: בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְֹרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. {{ק|אמן}}: לְעֵילָא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן־שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל־כָּל־יִשְֹרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: עֹשֶֹה שָׁלוֹם ({{ק|בעשי"ת}} הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶֹה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל־כָּל־יִשְֹרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:{{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=12}} {{מרכז|{{ק|בשני בשבת}} הַיּוֹם יוֹם שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אומרים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:}} <section end="סיום שחרית לחול"/><noinclude></noinclude> kkl4i3jsssm98z0b6prwvzzqgc58xxl יום ליבשה 0 466534 2942832 2935871 2025-06-19T18:56:02Z מו יו הו 37729 /* עם הערות */ 2942832 wikitext text/x-wiki <noinclude>[[מחבר:רבי יהודה הלוי]] {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==יום ליבשה== </noinclude>{{הור|סימן: '''יהודה הלוי'''}} {{סי|י}}וֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים / שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים. {{סי|הִ}}טְבַּעְתָּ בְּתַרְמִית / רַגְלֵי בַּת עֲנָמִית / וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית / יָפוּ בַּנְּעָלִים. :{{ק|'''שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים.'''}} {{סי|וְ}}כָל רֹאֵי יְשׁוּרוּן / בְּבֵית הוֹדִי יְשֹׁרְרוּן / אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן / וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים. :{{ק|'''שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים.'''}} {{סי|דְּ}}גָלַי כֵּן תָּרִים / עַל הַנִּשְׁאָרִים / וּתְלַקֵּט נִפְזָרִים / כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים. :{{ק|'''שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים.'''}} {{סי|הַ}}בָּאִים עִמְּךָ / בִּבְרִית חוֹתָמְךָ / וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ / הֵמָּה נִמֹּלִים. :{{ק|'''שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים.'''}} {{סי|הַ}}רְאֵה אוֹתֹתָם / לְכָל רֹאֵי אוֹתָם / וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם / יַעֲשׂוּ גְדִילִים. :{{ק|'''שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים.'''}} {{סי|לְ}}מִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת / הַכֶּר נָא דְּבַר אֱמֶת / לְמִי הַחֹתֶמֶת / וּלְמִי הַפְּתִילִים. :{{ק|'''שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים.'''}} {{סי|וְ}}שׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ / וְאַל תּוֹסִיף לְגָרְשָׁהּ / וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ / וְנָסוּ הַצְּלָלִים. :{{ק|'''שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים.'''}} {{סי|יְ}}דִידִים רוֹמְמוּךָ / בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ / מִי כָמֹכָה / יְיָ בָּאֵלִים. :{{ק|'''שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים.'''}}<noinclude> '''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.''' ==עם הערות== יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: '''י'''וֹם בְּצַר נִכְבַּדְתָּ וְאֵלַי נֶחְמַדְתָּ, וְלָךְ עֹז יִסַּדְתָּ מִפִּי עוֹלְלִים:{{הערה|על פי פסוק ב{{ממ|תהילים|ח|ג}}.}} '''הִ'''טְבַּעְתָּ בְתַרְמִית רַגְלֵי בַת עֲנָמִית, וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית יָפוּ בַנְּעָלִים:{{הערה|רומז לפסוק ב[[שיר השירים]]: "מה יפו פעמיך בנעלים".}} '''וְ'''כָל רֹאַי יְשִׁירוּן בְּעֵת הוֹדִי יְשׁוּרוּן, אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים:{{הערה|על פי [[ספר דברים]] פרק לב.}} '''דְּ'''גָלַי כֵּן תָּרִים עַל הַנִּשְׁאָרִים, וּתְלַקֵּט פְּזוּרִים כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים:{{הערה|על פי [[מגילת רות]].}} '''הַ'''בָּאִים עִמְּךָ בִּבְרִית חֹתָמְךָ, וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ הֵם נִמֹּלִים: '''הֶ'''רְאוּ אֹתֹתָם לְכָל רֹאֶה אוֹתָם{{הערה|רומז לפסוק ב{{ממ|תהילים|עד|ט}}.}}, וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם יַעֲשׂוּ גְדִלִים: '''לְ'''מִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת הַכֶּר נָא דְּבַר אֱמֶת, לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים:{{הערה|על פי [[ספר בראשית]], פרק ל"ח.}} '''וְ'''שׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ וְאַל תּוֹסֵף לְגָרְשָׁהּ, וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ וְנָסוּ הַצְּלָלִים:{{הערה|על פי {{ממ|שיר השירים|ד|ו}}.}} '''יְ'''דִידִים רוֹמֲמוּךָ בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ, מִי כָמֹכָה אֲדֹנָי בָּאֵלִים:{{הערה|על פי {{ממ|שמות|טו|יא}}.}} {{סוף}} ==קישורים חיצוניים== {{ויקיפדיה}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:פיוטי גאולה]] [[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] 98ztfz06h8vquvpjv4x3845x51g3vlh 2942838 2942832 2025-06-19T18:57:58Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942838 wikitext text/x-wiki <noinclude>[[מחבר:רבי יהודה הלוי]] {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==יום ליבשה== </noinclude>{{הור|סימן: '''יהודה הלוי'''}} {{סי|י}}וֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים / שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים. {{סי|הִ}}טְבַּעְתָּ בְּתַרְמִית / רַגְלֵי בַּת עֲנָמִית / וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית / יָפוּ בַּנְּעָלִים. :{{ק|'''שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים.'''}} {{סי|וְ}}כָל רֹאֵי יְשׁוּרוּן / בְּבֵית הוֹדִי יְשֹׁרְרוּן / אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן / וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים. :{{ק|'''שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים.'''}} {{סי|דְּ}}גָלַי כֵּן תָּרִים / עַל הַנִּשְׁאָרִים / וּתְלַקֵּט נִפְזָרִים / כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים. :{{ק|'''שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים.'''}} {{סי|הַ}}בָּאִים עִמְּךָ / בִּבְרִית חוֹתָמְךָ / וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ / הֵמָּה נִמֹּלִים. :{{ק|'''שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים.'''}} {{סי|הַ}}רְאֵה אוֹתֹתָם / לְכָל רֹאֵי אוֹתָם / וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם / יַעֲשׂוּ גְדִילִים. :{{ק|'''שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים.'''}} {{סי|לְ}}מִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת / הַכֶּר נָא דְּבַר אֱמֶת / לְמִי הַחֹתֶמֶת / וּלְמִי הַפְּתִילִים. :{{ק|'''שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים.'''}} {{סי|וְ}}שׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ / וְאַל תּוֹסִיף לְגָרְשָׁהּ / וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ / וְנָסוּ הַצְּלָלִים. :{{ק|'''שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים.'''}} {{סי|יְ}}דִידִים רוֹמְמוּךָ / בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ / מִי כָמֹכָה / יְיָ בָּאֵלִים. :{{ק|'''שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים.'''}}<noinclude> '''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.''' ==עם הערות== יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: '''י'''וֹם בְּצַר נִכְבַּדְתָּ וְאֵלַי נֶחְמַדְתָּ, וְלָךְ עֹז יִסַּדְתָּ מִפִּי עוֹלְלִים:{{הערה|על פי פסוק ב{{ממ|תהילים|ח|ג}}.}} '''הִ'''טְבַּעְתָּ בְתַרְמִית רַגְלֵי בַת עֲנָמִית, וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית יָפוּ בַנְּעָלִים:{{הערה|רומז לפסוק ב[[שיר השירים]]: "מה יפו פעמיך בנעלים".}} '''וְ'''כָל רֹאַי יְשִׁירוּן בְּעֵת הוֹדִי יְשׁוּרוּן, אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים:{{הערה|על פי [[ספר דברים]] פרק לב.}} '''דְּ'''גָלַי כֵּן תָּרִים עַל הַנִּשְׁאָרִים, וּתְלַקֵּט פְּזוּרִים כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים:{{הערה|על פי [[מגילת רות]].}} '''הַ'''בָּאִים עִמְּךָ בִּבְרִית חֹתָמְךָ, וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ הֵם נִמֹּלִים: '''הֶ'''רְאוּ אֹתֹתָם לְכָל רֹאֶה אוֹתָם{{הערה|רומז לפסוק ב{{ממ|תהילים|עד|ט}}.}}, וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם יַעֲשׂוּ גְדִלִים: '''לְ'''מִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת הַכֶּר נָא דְּבַר אֱמֶת, לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים:{{הערה|על פי [[ספר בראשית]], פרק ל"ח.}} '''וְ'''שׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ וְאַל תּוֹסֵף לְגָרְשָׁהּ, וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ וְנָסוּ הַצְּלָלִים:{{הערה|על פי {{ממ|שיר השירים|ד|ו}}.}} '''יְ'''דִידִים רוֹמֲמוּךָ בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ, מִי כָמֹכָה אֲדֹנָי בָּאֵלִים:{{הערה|על פי {{ממ|שמות|טו|יא}}.}} {{סוף}} ==קישורים חיצוניים== {{ויקיפדיה}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:פיוטי גאולה]] [[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] [[קטגוריה:חתימה]] t9jb30547569199d7d5xlkjwkp8f0er מקור:תקנות הרוקחים (תמרוקים) 116 1703850 2942842 2934545 2025-06-19T19:00:44Z Fuzzy 29 2942842 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הרוקחים (תמרוקים), התשפ"ג-2023 <מאגר תקן 1000096 קוד a163Y00000EjIj5QAF> <מקור> ((ק"ת תשפ"ג, 1292|תקנות הרוקחים (תמרוקים)|10626)), ((2461|ת"ט|10766)), ((2493|ת"ט|10778)); ((תשפ"ד, 1554|תיקון|11121)); ((תשפ"ה, 1760|תיקון|11867)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 55א1(ט)]], [[+|55א1א(א)(4) ו-(6) ו-(ד)]], [[+|55א5(ב)(6)]], [[+|55א6(א) ו-(ז) עד (ח1)]], [[+|55א10(א) ו-(ב)(5)]], [[+|55א11(א1)(14) ו-(15)]], [[+|55א13(ב)(2)(ב)]], [[+|55ב]], [[+|55ב1(ב)]], [[+|62(1), (9א) ו-(10)]] [[+|ו-67]] [[=הפקודה|לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981]] (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"ה) : בתקנות אלה - :- "אצווה" - כמות של תמרוק שיוצרה בתהליך ייצור אחד; :- "אריזה ראשונית" - אריזת התמרוק הפנימית הבאה במגע ישיר עם התמרוק, לרבות פחית, פח, קופסה, שק, שקיק, בקבוק, צנצנת, שפופרת, ארגז או עטיפה; :- "אריזה שניונית" - אריזת התמרוק החיצונית המיועדת לשיווק קמעונאי, המכילה אריזה ראשונית, אחת או יותר, ואינה באה במגע ישיר עם התמרוק; :- "אתר האינטרנט" - אתר האינטרנט של המשרד שכתובתו www.health.gov.il; :- "דוח בטיחות" - דוח בטיחות מעודכן כמשמעותו [[בסעיף 55א10(א) לפקודה]], שנערך בידי מעריך בטיחות לפי הוראות [[התוספת הראשונה]]; :- "דרישות חוקיות היבוא של האיחוד האירופי", "חוק רישוי עסקים", "יבוא תמרוק במסלול האירופי", "מוצר", "נושא משרה בתאגיד", "עוסק בתמרוקים", "צו פיקוח", "רכיב ננו", "תמרוק" ו"תמרוק ייחוס" - כהגדרתם [[בסעיף 55א לפקודה]]; :- "הודעה בדבר שיווק" - כמשמעותה [[בסעיף 55א11 לפקודה]]; :- "הערכת בטיחות" - הערכת בטיחות מקצועית כמשמעותה [[בסעיף 55א10(א) לפקודה]] שנערכה לתמרוק לפי הוראות [[תקנה 12]]; :- "חומר" - חומר כימי, במצבו הטבעי או שהופק באופן סינטטי, והתרכובות שלו, לרבות תוסף הנחוץ לשמירה על היציבות של החומר וכן אי-ניקיונות (impurities) שמקורם בתהליך הייצור של החומר, ולמעט מֵמֵס שהפרדתו מהחומר אינה משפיעה על יציבות החומר או אינה משנה את הרכבו; :- "חומר מוגבל" - (((נמחקה);)) :- "חומר מסוכן" - (((נמחקה);)) :- "חומר משמר" - (((נמחקה);)) :- "חומר צבע" - (((נמחקה);)) :- "טענה שיווקית" - טענה בדבר תכונה, אפיון או פעילות של תמרוק או מטרת השימוש בו, המוצגת בתווית התמרוק, באופן מפורש או מרומז, באמצעות טקסט, שם, סימן מסחר, תמונה, סמליל או סימן אחר; :- "יבוא מקביל" - כהגדרתו [[בסעיף 55א12ד(א) לפקודה]], שמתקיימות לגביו ההוראות לפי [[סעיף 55א12ה לפקודה]]; :- "יבואן" - אדם העוסק ביבוא של תמרוקים; :- "יצרן" - אדם העוסק בייצור של תמרוקים, לרבות אריזתם; :- "מסנן קרינה" - (((נמחקה);)) :- "מעריך הבטיחות" - מי שעורך את הערכת הבטיחות לתמרוק ואת דוח הבטיחות לפי תקנות אלה; :- "המערכת המקוונת" - מערכת מקוונת של המשרד המשמשת להגשת בקשות והודעות לפי תקנות אלה, ושהגישה אליה נעשית באמצעות הזדהות אישית דרך מערכת ההזדהות הלאומית; :- "מרשם העוסקים בתמרוקים" או "המרשם" - כמשמעותו [[בסעיף 55א1(א) לפקודה]]; :- "המשרד" - משרד הבריאות; :- "קרינת UV" - קרינה אולטרה-סגולה (Ultra-Violet); :- "הרשות להסמכת מעבדות" - הרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997]]; :- "תופעת לוואי" - השפעה לא רצויה על בריאות המשתמש, הנגרמת כתוצאה משימוש מקובל וסביר בתמרוק; :- "תופעת לוואי חמורה" - תופעת לוואי שגרמה, באופן זמני או קבוע, לאחד מאלה: :: (1) הפרעה בתפקוד פיזי או קוגניטיבי; :: (2) מום מולד; :: (3) נכות; :: (4) אשפוז; :: (5) סכנת חיים; :: (6) מוות; :- "תקן ISO" - תקן המתפרסם באתר האינטרנט של ארגון התקינה הבין-לאומי (ISO), כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן. == פרק ב': רישום במרשם העוסקים בתמרוקים ומתן רישיון תמרוקים == @ 2. בקשה לרישום במרשם העוסקים בתמרוקים או לחידושו ועדכון פרטים : (א) בקשה לרישום במרשם העוסקים בתמרוקים או לחידוש הרישום כאמור ([[בפרק זה]] - בקשה לרישום במרשם) תוגש בידי עוסק בתמרוקים המבקש לייצר, לייבא, לייצא, לאחסן באופן סיטונאי או להפיץ תמרוק; בקשה לרישום במרשם של עוסק כאמור שהוא תאגיד, תוגש בידי המנהל הכללי של התאגיד או עובד אחר בתאגיד שהוא תושב ישראל ושהמנהל האמור הסמיך לעניין זה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בקשה לרישום במרשם של עוסק בתמרוקים שהוא תאגיד שהמנהל הכללי שלו אינו תושב ישראל, תוגש בידי נושא משרה בתאגיד שהוא תושב ישראל או עובד אחר בתאגיד שהוא תושב ישראל ושנושא המשרה האמור הסמיך לעניין זה. : (ג) הודעה על הסמכת עובד כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) (בתקנה זו - העובד המוסמך) תוגש באמצעות המערכת המקוונת. : (ד) בקשה לרישום במרשם תוגש באמצעות המערכת המקוונת ותכלול את כל אלה, נוסף על האמור [[בסעיף 55א1(ד) לפקודה]]: :: (1) אם מבקש הרישום הוא תאגיד - ::: (א) שמו המלא של המנהל הכללי של התאגיד או נושא משרה בתאגיד, לפי העניין, מספר הזהות שלו ופרטי הקשר עימו; ::: (ב) שמו המלא של העובד המוסמך, אם הוסמך כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), מספר הזהות שלו ופרטי הקשר עימו; :: (2) לגבי עוסק שיש לו יותר מאתר פעילות אחד - הכתובות של כל אתרי הפעילות; :: (3) תאריך הלידה של מבקש הרישום, אם אינו תאגיד; ואם הוא תאגיד - תאריך הלידה של המנהל הכללי של מבקש הרישום; :: (4) תיאור הפעילות של מבקש הרישום; לעניין מבקש שלעיסוקו בתמרוקים נדרש רישיון עסק, היתר או אישור לפי [[חוק רישוי עסקים]] - תצוין פעילות העסק כפי שהוגדרה או נקבעה ברישיון העסק, בהיתר או באישור כאמור; :: (5) אם מבקש הרישום הוא יבואן או יצרן - שם התמרוק שבכוונתו לייבא או לייצר ושם הנציג האחראי של אותו תמרוק, אם הפרטים האמורים ידועים לו במועד הגשת הבקשה; :: (6) הצהרה על כל אלה: ::: (א) מבקש הרישום אינו קטין או פסול דין; ::: (ב) מבקש הרישום הוא אזרח ישראלי, תושב ישראל, תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לחוק החברות, התשנ"ט-1999]]. : (ה) יבואן או יצרן שנרשם במרשם העוסקים, ושבמועד הגשת הבקשה לא היו ידועים לו שם התמרוק שבכוונתו לייצר או לייבא או זהות הנציג האחראי, כאמור בתקנת משנה (א)(5), יעדכן את הפרטים האמורים באמצעות המערכת המקוונת, לאחר שנודעו לו. @ 3. (תיקון: תשפ"ה) : (((בוטלה).)) @ 4. (תיקון: תשפ"ה) : (((בוטלה).)) @ 5. (תיקון: תשפ"ה) : (((בוטלה).)) == פרק ג': נציג אחראי == @ 6. מאגר הנציגים האחראיים : המאגר כמשמעותו [[בסעיף 55א6(א) לפקודה]] ([[בפרק זה]] - מאגר הנציגים האחראיים) יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט ויכלול את הפרטים האלה, נוסף על הפרטים המנויים [[סעיף 55א6 לפקודה|בסעיף האמור]]: : (1) שם הנציג האחראי; : (2) פרטי הקשר עם הנציג האחראי, כפי שצוינו בבקשה לפי [[תקנה 8]]; : (3) שמות התמרוקים שלגביהם הוא משמש נציג אחראי. @ 7. תנאי כשירות לכהונה או למינוי של נציג אחראי : לא יכהן כנציג אחראי מנהל כללי של יצרן או יבואן ולא ימונה אדם לנציג אחראי, אלא אם כן מתקיימים לגביו, ואם הוא תאגיד - לגבי איש קשר מטעמו, כל אלה, נוסף על התנאים המנויים [[+|בסעיפים 55א4(ג)]] [[ו-55א6(ג) לפקודה]]: : (1) הוא אינו קטין או פסול דין; : (2) לא נקבע לגביו כי הוא לא יוכל לשמש נציג אחראי לפי [[סעיף 55א9(ב) לפקודה]]; : (3) אם רישומו כנציג אחראי בוטל - חלפה לגביו התקופה האמורה [[בסעיף 55א9(ו) לפקודה]]; : (4) הוא או נושא משרה בתאגיד לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום שטרם ניתן בו פסק דין סופי, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המנהל, לשמש נציג אחראי. @ 8. בקשה לרישום נציג אחראי : נציג אחראי המבקש להירשם במאגר הנציגים האחראיים, יגיש בקשה לרישומו באמצעות המערכת המקוונת; הבקשה תכלול את כל אלה, נוסף על האמור [[בסעיף 55א6(ב) לפקודה]]: : (1) לעניין מבקש שהוא יחיד - שם הנציג האחראי, מספר הזהות שלו, תאריך לידתו ופרטי הקשר עימו; : (2) לעניין מבקש שהוא תאגיד - מספר הזיהוי שלו וכן מספר הזהות ותאריך הלידה של איש הקשר כמשמעותו [[בסעיף 55א6(ב) לפקודה]]. @ 9. התקשרות עם תאגיד לשם שכירת שירותים של נציג אחראי : (א) בלי לגרוע מסמכות המנהל לפי [[סעיף 55א6(ט) לפקודה]], מי שרשום במרשם העוסקים בתמרוקים לא יתקשר עם תאגיד לשם שכירת שירותיו של נציג אחראי המועסק או הנשכר על ידי התאגיד, אלא אם כן מתקיימים התנאים האלה: :: (1) התאגיד רשום בישראל ופועל בה; :: (2) הנציג האחראי הוא נושא משרה בתאגיד. : (ב) בלי לגרוע מסמכות המנהל לפי [[סעיף 55א6(ט) לפקודה]], מי שרשום במרשם העוסקים בתמרוקים לא יתקשר עם תאגיד לשם שכירת שירותיו כנציג אחראי, אלא אם כן נושא משרה באותו תאגיד הוא תושב ישראל ועומד בתנאי הכשירות כאמור [[בתקנה 7]]. @ 10. חובות ותפקידים נוספים של נציג (תיקון: תשפ"ה) : (א) נוסף על חובותיו ותפקידיו לפי [[סעיף 55א5(ב) לפקודה]], נציג אחראי - :: (1) יוודא כי השימוש המיועד בתמרוק מתאים למצג וסימון התמרוק, להוראות אחראי השימוש בו ולאריזתו, כאמור [[בתקנה 11(ב)]]; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) יוודא כי התמרוק סומן כנדרש לפי [[סעיף 55ז לפקודה]] [[ותקנות 22 עד 24]], [[26(ב)]], [[28]] [[ו-30 עד 32]], לפי העניין; :: (4) יוודא כי הטענות השיווקיות המיוחסות לתמרוק עומדות בתנאים ובהגבלות לפי [[פרק ח']], לפי העניין; :: (5) ידווח למנהל לפי [[תקנה 33]] על תופעת לוואי חמורה כתוצאה משימוש בתמרוק, אם הדבר נודע לו, ובכלל זה ימסור למנהל דוח חקירה; :: (6) ימסור למנהל רשימה של תמרוקים המכילים רכיב המזיק או העלול להזיק לבריאות הציבור, בציון ריכוז החומר, לפי [[תקנה 34]]; :: (7) ישמור תיעוד בדבר נותני השירותים שהיצרן או היבואן התקשר עימם לשם ביצוע פעולות ייצור, אחסון והפצה של התמרוק, לפי [[תקנה 36]]. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין תמרוק המיובא ביבוא מקביל או ביבוא תמרוק במסלול האירופי (בתקנת משנה זו - התמרוק) - :: (1) החובות לפי פסקאות (1) עד (4) לתקנת המשנה האמורה לא יחולו על הנציג האחראי של התמרוק; :: (2) הנציג האחראי יוודא כי התמרוק סומן כנדרש לפי [[סעיף 55א12טז לפקודה]] או לפי [[תקנה 22(ה)]], לפי העניין. == פרק ד': בטיחות תמרוקים == @ 11. בטיחות התמרוק (תיקון: תשפ"ה) : (א) יצרן או יבואן לא ישווק בישראל תמרוק, אלא אם כן התמרוק בטוח לשימוש ואינו מסכן את בריאותו של אדם, בשימוש מקובל וסביר. : (ב) בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), יצרן או יבואן וכן הנציג האחראי של התמרוק יוודאו את ההתאמה של כל אחד מאלה לשימוש המיועד בתמרוק: :: (1) מצג התמרוק; :: (2) הסימון של התמרוק, כאמור [[בתקנות 22 עד 24]]; :: (3) הוראות השימוש בתמרוק, לרבות אזהרות והגבלות לעניין השימוש בו והוראות לגבי השלכת התמרוק ואריזתו בתום השימוש; :: (4) מידע שמסר לו הנציג האחראי של התמרוק, היבואן או היצרן, לפי העניין; :: (5) אריזת התמרוק. :: בתקנת משנה זו, "תמרוק" - למעט תמרוק המיובא ביבוא מקביל או ביבוא תמרוק במסלול האירופי. : (ג) אין בהוראות השימוש בתמרוק, לרבות האזהרות וההגבלות לעניין השימוש בו, כדי לפטור עוסק בתמרוקים מהחובה לעמוד בהוראות לפי [[הפקודה]] ותקנות אלה. @ 12. הערכת בטיחות לתמרוק ודוח בטיחות : (א) לא ישווק יצרן או יבואן תמרוק אלא אם כן נערכו לגבי התמרוק הערכת בטיחות ודוח בטיחות, שמתקיימים לגביהם כל אלה: :: (1) לעניין הערכת בטיחות שנערכה בישראל - דוח הבטיחות כולל את הפרטים לפי [[חלק ג' לתוספת הראשונה]], ובכלל זה הצהרה ולפיה מעריך הבטיחות הוא אחד מאלה: ::: (א) רופא; ::: (ב) רוקח מורשה; ::: (ג) בעל תואר אקדמי ממוסד מוכר להשכלה גבוהה, כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1959]], באחד מהתחומים האלה: :::: (1) כימיה; :::: (2) הנדסה כימית; :::: (3) טוקסיקולוגיה; :::: (4) מדעי החיים; :::: (5) הנדסה בתחומי מדעי החיים; :: (2) לעניין הערכת בטיחות שנערכה מחוץ לישראל - דוח הבטיחות כולל את הפרטים לפי [[חלק ג' לתוספת הראשונה]], ובכלל זה הצהרה ולפיה מעריך הבטיחות עומד בתנאי הכשירות הקבועים בדרישות חוקיות הייבוא של האיחוד האירופי; :: (3) דוח הבטיחות כולל מידע בטיחותי לגבי התמרוק כאמור [[בחלק א' לתוספת הראשונה]]; :: (4) דוח הבטיחות כולל את מסקנות הערכת הבטיחות וכן הוראות בדבר אזהרות, הגבלות שימוש או מטרת השימוש בתמרוק, שיש לסמן על גבי אריזת התמרוק, כאמור [[בחלק ב' לתוספת הראשונה]]. : (ב) מעריך הבטיחות יערוך את דוח הבטיחות וכן כל עדכון שלו, לפי הוראות [[התוספת הראשונה]] ולפי כל אלה: :: (1) הדוח יכלול מידע נוסף שמעריך הבטיחות סבור שהוא נוגע לבטיחות התמרוק, וייתן לו את המשקל המתאים בהערכת הבטיחות, בהתחשב בכלל המידע הקיים לגבי התמרוק ורכיביו; לעניין זה, "מידע" - לרבות מחקר על השימוש בתמרוק בבני אדם או ממצאים של הערכת סיכונים בקשר למוצר מסוג אחר, שנערכו על בסיס מידע ונתונים מקצועיים ובהתאם לידע המדעי העדכני והמקובל בעולם; :: (2) לעניין ניסויים, שאינם ניסויים בבני אדם, או בדיקות מעבדה, שנערכו לאחר יום ט"ו בתמוז התשמ"ח (30 ביוני 1988) (בפסקה זו - ניסוי או בדיקה) ניתן להסתמך בדוח רק על ניסוי או בדיקה שנערכו במיתקן מחקר שהרשות להסמכת מעבדות הכירה בו; ולעניין ניסוי או בדיקה שנערכו מחוץ לישראל - ניתן להסתמך עליהם בדוח רק אם נערכו במדינה מוכרת, כמשמעותה [[בסעיף 55ג1(א) לפקודה]], ובמיתקן מחקר שהוכר על ידי קבוצת העבודה OECD-GLP החתומה על הסכם MAD (Mutual Acceptance of Data). : (ג) היצרן או היבואן יודיע לנציג האחראי, לאחר שהוגש דוח הבטיחות, על כל שינוי שנעשה בתמרוק ועל דיווחים שקיבל על תופעות לוואי לאחר שימוש בתמרוק. : (ד) קיבל הנציג האחראי הודעה כאמור בתקנת משנה (ג), יפעל לעדכון דוח הבטיחות, אם מצא כי הדבר נדרש בנסיבות העניין; הנציג האחראי ידווח ליצרן או היבואן על הצורך בעדכון דוח הבטיחות כאמור וכן על עדכון הדוח. @ 13. דגימות, אנליזות ובדיקות מעבדה המבוצעות לאחר מתן הודעה בדבר שיווק : בלי לגרוע מהוראות [[תקנה 12(ב)(2)]], עוסק בתמרוקים המבצע דגימות, אנליזות ובדיקות מעבדה של התמרוק (בתקנה זו - הבדיקות), לאחר מתן ההודעה בדבר שיווק התמרוק, יבצע את הבדיקות באופן הדיר, עקיב וניתן לשחזור, וכמפורט להלן: : (1) בדיקות באתר הייצור של התמרוק יבוצעו לפי הוראות התקן המנוי [[בתוספת רביעית א' לפקודה]]; : (2) בדיקות מחוץ לאתר הייצור של התמרוק יבוצעו במעבדה שהרשות להסמכת מעבדות או גוף החבר בארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח (ILAC - International Laboratory Accreditation Cooperation) הסמיכו אותה לבצע בדיקות לפי תקן ISO/IEC 17025 TESTING AND CALIBRATION LABORATORIES; הבדיקות יבוצעו לפי הוראות התקן האמור. @ 14. חזקת תקינות : יראו תוצאה של בדיקת עומס מיקרוביאלי, נוכחות שמרים ועובשים או שלילת נוכחות חיידקים פתוגניים (Pseudomonas aeruginosa, Escherichia coli, Staphylococcus aureus, candida albicans), כתוצאה תקינה, אם התוצאה שהתקבלה היא בהתאם לגבולות שנקבעו בתקן ISO 17516 Cosmetics - Microbiology - Microbiological limits. == פרק ה': הודעה בדבר שיווק של תמרוק == @ 15. נתונים ופרטים טכניים נוספים שיש לכלול בהודעה בדבר שיווק : הודעה בדבר שיווק של תמרוק תכלול, נוסף על האמור [[בסעיף 55א11(א1) לפקודה]], את הנתונים והפרטים הטכניים האלה: : (1) מספר הברקוד שהוטבע על גבי התמרוק, אם קיים; : (2) גוני התמרוק השונים, אם ישנם; : (3) סוג האריזה; : (4) ריכוז מדויק של כל אחד מרכיבי התמרוק (הרכב כמותי) או טווח הריכוז שלהם (Range Formulation) לפי אחד מאלה: :: (א) 0% עד 0.1%; :: (ב) מעל 0.1% ועד 1%; :: (ג) מעל 1% ועד 5%; :: (ד) מעל 5% ועד 10%; :: (ה) מעל 10% ועד 25%; :: (ו) מעל 25% ועד 50%; :: (ז) מעל 50% ועד 75%; :: (ח) מעל 75%; : (5) לעניין התמרוקים המפורטים להלן, הרכיב שנועד להשיג את מטרת השימוש בתמרוק: :: (א) תמרוק המיועד לשמש נגד קשקשים; :: (ב) תמרוק המיועד למניעה של נשירת שיער; :: (ג) תמרוק המיועד להבהרת העור או להפחתת כתמים בעור; :: (ד) תמרוק המיועד להחלקת השיער או סלסולו; : (6) לעניין תמרוק שערך ה-pH שלו נמוך מ-3 או גבוה מ-10 או תמרוק המיועד לצביעת שיער - ערך ה-pH של התמרוק; ואולם לעניין תמרוק המשווק באריזה המכילה כמה תמרוקים שיש לערבב אותם לפני השימוש, יש לציין בהודעה את ערך ה-pH של התמרוק לאחר ערבוב כאמור; ערך ה-pH יכול שיצוין גם כטווח ערכים ובלבד שטווח הערכים לא יעלה על יחידה אחת. @ 16. נתונים ופרטים נוספים שיש לכלול בהודעה בדבר שיווק של תמרוק המכיל רכיב ננו : (א) הודעה בדבר שיווק של תמרוק המכיל רכיב ננו תכלול, נוסף על האמור [[בסעיף 55א11(א1) לפקודה]] [[ותקנה 15]], את הנתונים והפרטים האלה: :: (1) השם הכימי (IUPAC) של רכיב ננו הנמצא בתמרוק וזיהוי נוסף של הרכיב (INCI, CAS, EINECS/ELINCS, INN, XAN), אם ישנו; :: (2) תנאי החשיפה הצפויים של המשתמש בתמרוק; לעניין זה, "חשיפה" - לרבות חשיפה עורית (Dermal), חשיפה באמצעות חלל הפה (Oral) ושאיפה (Inhalation). : (ב) בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), הודעה בדבר שיווק של תמרוק המכיל רכיב ננו שאינו נכלל בנספחים 3 עד 6 לדרישות חוקיות היבוא של האיחוד האירופי, תכלול גם את הנתונים והפרטים האלה: :: (1) מפרט רכיב הננו, כולל פירוט של גודל החלקיקים והתכונות הפיזיקליות והכימיות שלהם; :: (2) הכמות המוערכת של כל רכיב ננו בתמרוק שישווק בישראל, בכל שנה; :: (3) פרופיל הרעילות (פרופיל טוקסיקולוגי) של רכיב הננו; :: (4) נתוני הבטיחות של רכיב הננו, לפי סוג התמרוק, אופן השימוש בו ואוכלוסיית היעד לשימוש בתמרוק. == פרק ו': הגבלות לעניין חומרים בתמרוקים (((בוטל))) (תיקון: תשפ"ה) == @ 17. (תיקון: תשפ"ה) : (((בוטלה).)) @ 18. (תיקון: תשפ"ה) : (((בוטלה).)) @ 19. (תיקון: תשפ"ה) : (((בוטלה).)) @ 20. (תיקון: תשפ"ה) : (((בוטלה).)) @ 21. (תיקון: תשפ"ה) : (((בוטלה).)) == פרק ז': סימון תמרוק == @ 22. סימון תמרוק : (א) יצרן או יבואן לא ישווק תמרוק אלא אם כן הפרטים כמפורט להלן מופיעים על גבי האריזה הראשונית או האריזה השניונית של התמרוק, באופן ברור, קריא ושאינו ניתן למחיקה; הסימון יהיה בשפה העברית, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנה זו: :: (1) שם התמרוק; :: (2) שם הנציג האחראי וכתובתו; היו לנציג האחראי כמה כתובות, תודגש בקו תחתי הכתובת שנמסרה בהודעה בדבר שיווק; :: (3) לגבי תמרוק המיוצר בישראל - שם היצרן, ולגבי תמרוק המיובא מחוץ לישראל - שם היבואן וארץ הייצור של התמרוק, ואולם אם התמרוק יוצר במדינה ממדינות האיחוד האירופי - יכול שלא תסומן ארץ הייצור של התמרוק ובלבד שיסומן שהתמרוק יוצר באיחוד האירופי; :: (4) כמות התמרוק, לפי משקל או נפח או ביחידות; הכמות תסומן באמצעות הסימול [[שבפרט 1 לתוספת השביעית]]; גודל הגופן יהיה לפי הוראות [[התוספת השמינית]], אלא אם כן הסימון מוצג ביחידות; :: (5) תאריך התפוגה של התמרוק או תקופת השימוש לאחר פתיחתו של התמרוק, לפי העניין כאמור [[בסעיף 55ז לפקודה]], והכול בלי לגרוע מהוראות [[תקנות הרוקחים (פטור מסימון תמרוק), התש"ע-2010]]; תאריך תפוגה יסומן באמצעות הסימול [[שבפרט 2 לתוספת השביעית]] או הכיתוב "יש להשתמש לפני", בציון החודש והשנה; תקופת השימוש לאחר פתיחתו של התמרוק תסומן באמצעות הסימול [[תוספת 7 פרט 3|שבפרט 3 לתוספת כאמור]], בציון מספר החודשים (M); לעניין זה, "תקופת השימוש לאחר פתיחתו של התמרוק" - תקופת השימוש בתמרוק, אחרי פתיחתו בידי הצרכן, שבמהלכה התמרוק בטוח לשימוש וממשיך למלא את ייעודו; :: (6) אזהרות והגבלות לעניין השימוש בתמרוק, אם מעריך הבטיחות הורה בדוח הבטיחות הנוגע לתמרוק, כאמור [[בפרט 2 בחלק ב' לתוספת הראשונה]], כי יש לסמן זאת; :: (7) לעניין תמרוק המכיל חומר מהחומרים המנויים [[בתוספת השנייה]] או [[בתוספות הרביעית עד השישית]] - אזהרות והגבלות לעניין השימוש בתמרוק כאמור באותן תוספות, לפי העניין; :: (8) מספר האצווה; הוראות פסקה זו לא יחולו על דוגמית; בתקנה זו, "דוגמית" - דוגמה קטנה של תמרוק הניתנת בחינם לשם התנסות בו; :: (9) מטרת השימוש בתמרוק, אם מעריך הבטיחות קבע בדוח הבטיחות הנוגע לתמרוק, כאמור [[בפרט 2 בחלק ב' לתוספת הראשונה]], כי יש לסמן זאת; מטרת השימוש כאמור יכול שתסומן באמצעות סמליל או תמונה; :: (10) הוראות השימוש בתמרוק, אם מעריך הבטיחות קבע בדוח הבטיחות הנוגע לתמרוק, כאמור [[בפרט 2 בחלק ב' לתוספת הראשונה]], כי יש לסמנן; הוראות השימוש יכול שיסומנו באמצעות סמליל או תמונה; :: (11) פירוט של כל רכיבי התמרוק (בפסקה זו - רשימת הרכיבים); הכיתוב יהיה בשפה האנגלית לפי רשימת המונחים לרכיבים (INCI International Nomenclature Cosmetic Ingredient) ובהתאם להוראות אלה: ::: (א) רשימת הרכיבים תופיע תחת הכותרת "רכיבים" או "Ingredients"; ::: (ב) חומר בישום יירשם כ-"Parfum" או כ-"Fragrance" והרכב ארומטי יירשם כ-"Aroma"; על אף האמור, חומר המנוי [[בתוספת השנייה]] שנקבע לגביו כי יש לציין את שמו ברשימת הרכיבים, יופיע בשמו, נוסף על המונח כאמור; ::: (ג) פירוט הרכיבים יהיה בסדר יורד לפי ריכוזם בתמרוק; רכיבים בריכוז של פחות מ-1% יופיעו בסוף רשימת הרכיבים, בכל סדר שהוא; ::: (ד) לגבי רכיב ננו, יירשם אחרי שם הרכיב: "[NANO]"; ::: (ה) חומרי צבע, למעט חומרי צבע לשיער, יפורטו בסוף רשימת הרכיבים, לפי המינוח (נוֹמֶנְקְלָטוּרָה) של colour index‏ (CI), אם ניתן; אם התמרוק מכיל חומרי צבע בגוונים שונים, ניתן לרשום את כל חומרי הצבע תחת הסימון "עשוי להכיל", "may contain" או "+-"; ::: בפסקה זו, "רכיב" בתמרוק - חומר כהגדרתו [[בתקנה 1]], למעט אלה: ::: (1) אי-ניקיונות (Impurities) שמקורם בחומר הגלם (Raw material); ::: (2) חומר ששימש להכנת התערובת של חומר הגלם או שנעשה בו שימוש בתהליך הייצור של התמרוק, ובלבד שאינו חלק מהתמרוק. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יצרן או יבואן רשאי לשווק תמרוק אף אם לא סימן על גבי האריזה הראשונית או האריזה השניונית של התמרוק את הפרטים לפי תקנת משנה (א)(4), אם מתקיים לגבי התמרוק אחד מאלה: :: (1) הוא מכיל פחות מחמישה גרם או מיליליטר, לפי העניין; :: (2) הוא דוגמית; :: (3) הוא חלק ממארז תמרוקים; בתקנה זו, "מארז תמרוקים" - תמרוקים שונים שארוזים יחד, ובלבד שניתן לראות את כמות התמרוקים שבמארז כשהוא סגור או שהתמרוקים שבו נמכרים באופן רגיל ביחידות בודדות; :: (4) הוא נועד לשימוש חד-פעמי מייד לאחר פתיחתו. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), יצרן או יבואן רשאי לשווק תמרוק אף אם לא סימן על גבי האריזה הראשונית והאריזה השניונית של התמרוק את הפרטים לפי תקנת משנה (א)(6), (7) ו-(11), כולם או חלקם, אם בשל גודל התמרוק או קושי טכני אחר לא ניתן לסמן על גבי האריזה הראשונית והאריזה השניונית של התמרוק את הפרטים האמורים, ובלבד שאותם פרטים יצוינו בעלון המצורף או המודבק לתמרוק; על גבי האריזה הראשונית או האריזה השניונית של התמרוק יצוין, באמצעות סימול כאמור [[בפרט 4 לתוספת השביעית]] או כיתוב אחר, כי מידע נוסף מפורט בעלון; בתקנת משנה זו, "עלון" - לרבות מדבקה, תגית או כרטיס. : (ד) חל שינוי באחד או יותר מהפרטים לפי תקנת משנה (א), יעדכן היצרן או היבואן, לפי העניין, את הסימון שעל גבי אריזת התמרוק בהתאם לשינוי שחל, ויודיע לנציג האחראי על העדכון האמור. : (ה) אם התמרוק מיובא ביבוא מקביל, יסמן היבואן את הפרטים לפי תקנת משנה (א)(1), (4) עד (7) ו-(9) עד (11) בהתאם לסימון של אותם פרטים על גבי האריזה של תמרוק הייחוס. @ 23. (תיקון: תשפ"ג-2, תשפ"ה) : (((בוטלה).)) @ 24. הגבלות לעניין סימון תמרוק המיועד להגנה מפני קרינת השמש (תיקון: תשפ"ה) : (א) בתקנה זו - ::- "ערך ה-SPF" -ערך המתאר את רמת ההגנה של התמרוק מפני קרינה בתחום אורכי הגל שבין 290nm ו-320nm (קרינת UVB); ::- "קרינת UVA" - קרינת UV בתחום אורכי הגל שבין 320nm ו-400nm; ::- "תמרוק" - תמרוק המיועד להגנה מפני קרינת השמש. : (ב) יצרן או יבואן לא ישווק תמרוק שסומן על גבי האריזה הראשונית או האריזה השניונית שלו אחד מאלה: :: (1) כיתוב המעודד חשיפה לקרינת השמש; :: (2) כיתוב שלפיו התמרוק - ::: (א) חוסם קרני שמש או שהוא "Total Block"; ::: (ב) מספק הגנה טובה יותר מההגנה של העור; ::: (ג) מונע את נזקי קרינת השמש. : (ג) יצרן או יבואן לא ישווק תמרוק שסומן על גבי האריזה הראשונית או האריזה השניונית שלו, בסמל או בכתב, כי ניתן לתמרוק אישור מאת ארגון למלחמה בסרטן (בתקנת משנה זו - הארגון), אלא אם כן מתקיימים כל אלה: :: (1) הארגון פועל במדינה מוכרת, כמשמעותה [[בסעיף 55ג1(א) לפקודה]]; :: (2) יש ליצרן, ליבואן או לנציג האחראי של התמרוק אישור בתוקף מאת הארגון, המאשר את הסימון כאמור לעניין אותו תמרוק. : (ד) יצרן או יבואן לא ישווק תמרוק שסומן על גבי האריזה הראשונית או האריזה השניונית שלו אחד מאלה: :: (1) ערך מספרי של מידת ההגנה של התמרוק מפני קרינת UVA‏ (UVAPF - UVA Protection Factor); :: (2) סמל או כתב שלפיו התמרוק מגן מפני קרינת UVA, אלא אם כן מתקיימים כל אלה: ::: (א) התמרוק סומן בסימול כאמור [[בפרט 6 לתוספת השביעית]]; ::: (ב) גודל הסימון כאמור אינו עולה על גודל הגופן המציין את ערך ה-SPF של התמרוק. : (ה) לעניין תמרוק שייעודו העיקרי הוא הגנה מפני קרינת השמש וסומן בו ערך ה-SPF של התמרוק, יוודא היצרן או היבואן כי ערך ה-SPF שסומן עומד בדרישות הסימון לפי [[פרט ((())2(())) לתוספת התשיעית]], לפי העניין. : (ו) על אף האמור בתקנה זו, אם התמרוק מיובא ביבוא מקביל, יסמן היבואן את הפרטים לפי תקנה זו בהתאם לסימון של אותם פרטים על גבי האריזה של תמרוק הייחוס, אם קיים. == פרק ח': ביסוס ראייתי מקצועי לטענות שיווקיות והגבלות לעניין טענות שיווקיות == @ 25. ביסוס ראייתי מקצועי לטענות שיווקיות : (א) ביסוס ראייתי מקצועי (Evidence Based) לטענות שיווקיות שמייחס עוסק בתמרוקים לתמרוק יהיה ביסוס נאות וניתן לאימות (adequate and verifiable evidence). : (ב) בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), ביסוס ראייתי מקצועי שהוא ניסוי או מחקר יהיה רלוונטי לתמרוק מהסוג שלגביו נטענת הטענה השיווקית, וייערך לפי שיטות מתוכננות (Well-Designed), תקפות (Valid), מהימנות (Reliable) והדירות (Reproducible), ובשים לב לכללי האתיקה המקובלים באותה מדינה לעניין ביצוע ניסויים ומחקרים, ובכלל זה ניסויים ומחקרים בבני אדם. : (ג) מידת הפירוט של הביסוס הראייתי המקצועי תהיה בהתאם לרמת הסיכון הבטיחותי שעלול להיגרם בשל חוסר יעילות של התמרוק, כך שהביסוס הראייתי יהיה מפורט יותר ככל שרמת הסיכון כאמור גדולה יותר. : (ד) עוסק בתמרוקים אינו חייב בביסוס ראייתי מקצועי להצהרות בעלות אופי דמיוני שניתן להניח כי צרכן סביר לא ייקח אותן בחשבון, או לטענות שיווקיות בעלות אופי מופשט ובלתי מוחשי. @ 26. ביסוס ראייתי מקצועי לטענה שיווקית לעניין רכיבים : (א) ביסוס ראייתי מקצועי לטענה שיווקית שלפיה יש לתמרוק תכונות של רכיב מרכיבי התמרוק, יהיה כזה שיוכיח כי הרכיב נמצא בריכוז יעיל בהרכב התמרוק. : (ב) יצרן או יבואן לא יסמן על גבי תווית התמרוק, בסמל או בכתב, כי - :: (1) התמרוק מכיל רכיב מסוים או רכיב ייחודי, אלא אם כן אותו רכיב נמצא בהרכב התמרוק; :: (2) לרכיב מסוים בתמרוק יש תכונות או מאפיינים ייחודיים, אלא אם כן שילוב הרכיב האמור בתמרוק נועד לשם השגת אותם תכונות או מאפיינים בתמרוק עצמו; :: (3) יש לתמרוק תכונות או מאפיינים מסוימים או ייחודיים, אם התכונות או המאפיינים כאמור קיימים ברכיבי התמרוק בלבד ולא בתמרוק עצמו. @ 27. ביסוס ראייתי מקצועי לטענה שיווקית לעניין הגנה מפני קרינת השמש : ביסוס ראייתי מקצועי לטענות שיווקיות לעניין תמרוק המיועד להגנה מפני קרינת השמש ייערך לפי הוראות [[התוספת התשיעית]]. @ 28. אופן הצגת טענות שיווקיות : יצרן או יבואן המייחס לתמרוק טענה שיווקית יציג את הטענה האמורה באופן מדויק ובהיר, כך שאדם סביר, בהתחשב בסוג המשתמשים שלהם מיועד התמרוק, יבין את משמעותה. @ 29. טענה שיווקית לעניין ניסויים בבעלי חיים : (א) בתקנה זו - ::- "תהליך הייצור" - כהגדרתו [[בסעיף 55ח(ו) לפקודה]]; ::- "תיק תמרוק" - כמשמעותו [[בסעיף 55א10(ב) לפקודה]]. : (ב) יצרן או יבואן לא ייחס לתמרוק טענה שיווקית שלפיה בתהליך הייצור של התמרוק לא נערכו ניסויים בבעלי חיים, אלא אם כן יש בתיק התמרוק הצהרה כאמור [[בסעיף 55א10(ב)(6) לפקודה]]. @ 30. הגבלות על סימון טענות שיווקיות לעניין אישורי רשויות : יצרן או יבואן לא יסמן על גבי תווית התמרוק, בסמל או בכתב, כי התמרוק אושר בידי המשרד או רשות ממשלתית באיחוד האירופי; ואולם אם ניתן לגבי התמרוק רישיון לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תמרוקים)|צו הפיקוח]] או לפי [[+|סעיף 55א11(ב)]] [[או 55ג1(א1) לפקודה]] - יציין היצרן או היבואן, על גבי תווית התמרוק, כי לתמרוק רישיון מאת המשרד. @ 31. הגבלות על סימון טענות שיווקיות לעניין תכונות או מאפיינים ייחודיים : יצרן או יבואן לא יסמן על גבי תווית התמרוק, בסמל או בכתב, כי יש לתמרוק תכונות או מאפיינים ייחודיים, אם התכונות או המאפיינים האמורים נובעים ממילוי דרישות החלות על היצרן או היבואן לפי הוראות [[הפקודה]] או תקנות אלה. @ 32. הגבלות על סימון טענה שיווקית המבוססת על חוות דעת : יצרן או יבואן המייחס לתמרוק טענה שיווקית המבוססת על חוות דעת בלבד, יסמן על גבי תווית התמרוק, בסמל או בכתב, כי הטענה השיווקית מבוססת על חוות דעת; בתקנה זו, "חוות דעת" - לרבות סקר צרכנים או המלצות של מומחה או איגוד מקצועי. == פרק ט': דיווח == @ 33. דיווח על תופעת לוואי חמורה : (א) בלי לגרוע מחובותיו לפי [[סעיף 55א13 לפקודה]], יצרן, יבואן או נציג אחראי שנודע לו על תופעת לוואי חמורה שנגרמה בשל שימוש בתמרוק שאותו ייצר או ייבא או שהוא הנציג האחראי שלו (בתקנה זו - העוסק), ידווח על כך למנהל, בלא דיחוי, ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום שהדבר נודע לו. : (ב) הדיווח לפי תקנת משנה (א) יימסר באמצעות טופס מקוון באתר האינטרנט, ויכלול את כל אלה: :: (1) שמו המלא של המדווח, מספר הזהות שלו, תפקידו אצל העוסק ופרטי הקשר עימו; :: (2) אם המדווח הוא רופא - מספר רישיונו ותחום העיסוק שלו; :: (3) פרטי האדם שנפגע מתופעת הלוואי החמורה, אם ידועים לעוסק: שם מלא, תאריך לידה ומין; :: (4) תיאור של תופעת הלוואי החמורה שנגרמה; :: (5) פרטים על אודות התמרוק נושא הדיווח, כמפורט להלן: ::: (א) שם התמרוק כפי שמופיע בהודעה בדבר שיווק, ברישיון התמרוק שניתן לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תמרוקים)|צו הפיקוח]] או לפי [[+|סעיף 55א11(ב)]] [[או 55ג1(א1) לפקודה]] או בהודעה על קבלת אישור התאמה לפי [[סעיף 55א12ה לפקודה]]; ::: (ב) מספר האישור על קליטת הודעה כאמור בפסקת משנה (א) או מספר הרישיון כאמור באותה פסקת משנה, לפי העניין; ::: (ג) מספר האצווה, אם ידוע לעוסק; :: (6) אם העוסק בדק עם הנפגע או קרוביו את נכונות פרטי הדיווח - ציון דבר הבדיקה; :: (7) פירוט בדבר צעדים מתקנים שנקט העוסק לשם מניעת תופעת הלוואי החמורה או לשם מניעת המשך השימוש בתמרוק, ואם לא נקט צעדים כאמור - הנימוק לכך; :: (8) מסמכים רפואיים המעידים על תופעת הלוואי החמורה והטיפול בה, אם ישנם. : (ג) העוסק יעביר למנהל, בתוך 40 ימי עבודה מיום מסירת הדיווח לפי תקנת משנה (ב), דוח חקירה, שיכלול את כל אלה: :: (1) תיאור של תופעת הלוואי החמורה; :: (2) חוות דעת של הנציג האחראי או מומחה מטעמו בדבר הקשר הסיבתי בין השימוש בתמרוק נושא הדיווח ובין תופעת הלוואי החמורה שנגרמה; :: (3) סיכום הצעדים המתקנים שנקט העוסק לשם מניעת תופעת הלוואי החמורה או לשם מניעת המשך השימוש בתמרוק, אם נקט צעדים כאמור; ואם לא ננקטו צעדים מתקנים כאמור - הנימוק לכך. @ 34. מסירת מידע על רכיבים המזיקים לבריאות : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 60כז לפקודה]], הנציג האחראי ימסור למנהל, לפי דרישתו, רשימה של כל התמרוקים, שהוא הנציג האחראי שלהם, המכילים רכיב המזיק או העלול להזיק לבריאות הציבור, ולעניין תמרוק שאינו תמרוק המיובא ביבוא מקביל - יציין ברשימה גם את הריכוז של הרכיב בכל אחד מאותם תמרוקים. : (ב) נודע ליצרן, יבואן או נציג אחראי כי תמרוק שהוא מייצר או מייבא או שהוא הנציג האחראי שלו, מכיל רכיב המזיק או העלול להזיק לבריאות הציבור, או שקיים חשש לכך, ימסור למנהל מידע כאמור בתקנת משנה (א) וינקוט אמצעים מתאימים לפי [[סעיף 55א13 לפקודה]]. == פרק י': הוראות שונות, הוראת מעבר והוראות שעה == @ 35. תנאי אחסנה והובלה של תמרוקים : עוסק בתמרוקים לא ישווק תמרוק אלא אם כן התמרוק אוחסן והובל בתנאים שקבע היצרן, אם קבע. @ 36. תיעוד לעניין נותני שירותים : יצרן או יבואן וכן נציג אחראי ישמרו, לתקופה שלא תפחת משבע שנים, תיעוד בדבר נותני השירותים שהיצרן או היבואן התקשר עימם לשם ביצוע פעולות ייצור, אחסון והפצה של התמרוק; תיעוד כאמור יכלול את השמות של נותני השירותים האמורים, כתובותיהם ופרטי הקשר עימם וכן את רשימת הפעולות שהם מבצעים בעבור היצרן או היבואן. @ 37. השגה : (א) עוסק בתמרוקים רשאי להגיש למשנה למנהל הכללי של משרד הבריאות שהוא רופא (בתקנה זו - המשנה למנהל הכללי) השגה על החלטה כאמור [[בסעיף 55ב1(א) לפקודה]]. : (ב) ההשגה תוגש בכתב בתוך 35 ימי עבודה מיום מתן ההחלטה, וניתן לצרף לה מסמכים התומכים בטענות המועלות בה. : (ג) הוגשה השגה, יעוכב ביצוע ההחלטה שהיא נושא ההשגה עד למתן החלטת המשנה למנהל הכללי בהשגה; ואולם אם סבר המשנה למנהל הכללי כי עיכוב ביצוע ההחלטה האמורה עלול לסכן את בריאות הציבור, רשאי הוא להורות כי ההחלטה תבוצע לאלתר או שביצועה יעוכב בתנאים כפי שיורה. : (ד) המשנה למנהל הכללי ייתן החלטה מנומקת בכתב בהשגה בתוך 50 ימי עבודה מיום שהתקבלה ההשגה. @ 38. הוראת מעבר : נציג אחראי שנרשם במאגר הנציגים האחראיים ערב יום תחילתן של תקנות אלה, יראו אותו כאילו עמד בתנאי הכשירות לפי [[תקנה 7]]. @ 39. תחילה (תיקון: תשפ"ג-2) : (א) תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן (להלן - יום התחילה). : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתה של [[תקנה 23(א)(4)]] כנוסחה [[בתקנה 40(ד)(א)]] ביום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023). @ 40. הוראות שעה (תיקון: תשפ"ג-2) : (א) על אף האמור [[בתקנה 17]], עד יום כ"ד באייר התשפ"ד (1 ביוני 2024), יקראו את [[תוספת 3|הטבלה שבתוספת השלישית]] כאילו במספר סידורי (איחוד אירופי) 358, בטור ג, במקום האמור בו נאמר: :: "Furocoumarines כגון: trioxysalen (INN), 8-methoxypsoralen, methoxypsoralen-5, למעט אם התקיים אחד מאלה: ::: (1) לעניין תמרוק המיועד לשימוש ביום - החומר האמור הוא רכיב המצוי באופן טבעי בתמציות (Essences) טבעיות בתמרוק, ובלבד שריכוזו של החומר האמור אינו עולה על 1 מ"ג לק"ג; ::: (2) לעניין תמרוק שהוא קרם ידיים, קרם רגליים, תמרוק נשטף או תמרוק שאינו מיועד לשימוש ביום - החומר האמור הוא רכיב המצוי באופן טבעי בתמציות (Essences) טבעיות בתמרוק." : (ב) על אף האמור [[בתקנה 18]] - :: (1) עד יום י"ב בתמוז התשפ"ג (1 ביולי 2023), יצרן או יבואן רשאי לשווק באופן סיטונאי תמרוק המכיל חומר מוגבל המנוי [[תוספת 2|בטבלה שבתוספת השנייה]], במספר סידורי (איחוד אירופי) 325 ו-326, אף אם לא עמד בתנאים המפורטים [[תוספת 2|בטורים ו עד ט לתוספת האמורה]], לעניין אותם חומרים; :: (2) עד יום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024), יצרן או יבואן רשאי לשווק באופן קמעונאי תמרוק כאמור בפסקת משנה (1), ובלבד שהוגשה לגביו הודעה בדבר שיווק עד המועד הקבוע באותה פסקת משנה. : (ג) על אף האמור [[בתקנה 21]] - :: (1) עד יום כ"ד באייר התשפ"ד (1 ביוני 2024) יקראו את [[תוספת 6|הטבלה שבתוספת השישית]] כאילו - ::: (א) במספר סידורי (איחוד אירופי) a27 - :::: (1) בטור ט, במקום "‎, Stearic Acid, Trimethoxycaprylylsilane, Glycerin, Dimethicone,‎" נאמר "‎, Stearic Acid, Trimethoxycaprylylsilane, Dimethicone,‎" ובמקום "(3) לעניין תמרוק שאינו תמרוק לשפתיים: Alumina בריכוז מרבי של 7% ו-Manganese Dioxide בריכוז מרבי של 0.7%." יבוא "Alumina בטווח ריכוזים של 5% עד 6.5% ו-Glycerol בריכוז של 1%."; :::: (2) בטור י, במקום האמור בו נאמר "אין"; ::: (ב) במספר סידורי (איחוד אירופי) a30, בטור ט, במקום "אם מצופה בציפוי, יצופה באחד" נאמר "מצופה באחד"; :: (2) עד יום כ"ו בתמוז התשפ"ד (1 באוגוסט 2024) יקראו את [[תוספת 6|הטבלה שבתוספת השישית]] כאילו - ::: (א) במספר סידורי (איחוד אירופי) 4, בטור ז, במקום האמור בו נאמר "כל תמרוק", ובטור ח, במקום השיעורים הנקובים בו נאמר "6%"; ::: (ב) במספר סידורי (איחוד אירופי) 10, בטור ז, במקום האמור בו נאמר "כל תמרוק", ובטור ח, במקום השיעורים הנקובים בו נאמר "10%"; :: (3) עד יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), יקראו את [[תוספת 6|הטבלה שבתוספת השישית]] כאילו במספר סידורי (איחוד אירופי) 3, בטור ז, במקום האמור בו נאמר "כל תמרוק", ובטור ח, במקום השיעור הנקוב בו נאמר "10%"; :: (4) עד יום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), יצרן או יבואן רשאי לשווק באופן קמעונאי תמרוק כאמור בפסקת משנה (2), ובלבד שהוגשה לגביו הודעה בדבר שיווק עד המועד הקבוע באותה פסקת משנה. : (ד) על אף האמור [[בתקנה 23]] - :: (א) עד יום כ"ד באייר התשפ"ד (1 ביוני 2024) יקראו את [[התקנה האמורה]] כאילו נאמר בה כך: ::: 23. "סימון אזהרות (הוראת שעה) :::: (א) יצרן או יבואן, למעט יבואן המייבא תמרוק ביבוא מקביל, לא ישווק תמרוק אלא אם כן סומנו על גבי האריזה הראשונית או האריזה השניונית של התמרוק אזהרות כמפורט להלן, לפי העניין; הסימון יהיה בשפה העברית, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנה זו: ::::: (1) אם התמרוק מיועד לשימוש באזור החזה של נשים מניקות: "יש להוריד את שאריות התמרוק מהפטמה לפני הנקה"; ::::: (2) אם התמרוק מכיל רכיב ננו: "תמרוק זה מכיל חלקיקים בגודל ננו ומיועד לשימוש על עור שלם ולא על עור מגורה ופצוע"; ::::: (3) אם התמרוק מיועד להגנה מפני קרינת השמש - אזהרה כאמור בפסקת משנה (א) להלן וכן אזהרות כאמור בפסקאות משנה (ב) עד (ה) להלן, לפי העניין: :::::: (א) "מומלץ להימנע מחשיפה לשמש גם אם נעשה שימוש בתמרוק להגנה מהשמש"; :::::: (ב) "לא לשימוש מתחת לגיל 3 שנים"; פסקת משנה זו לא תחול לעניין תמרוק כאמור בפסקת משנה (ג); :::::: (ג) לעניין תמרוק המיועד, לפי הערכת הבטיחות, לשימוש בתינוקות: "אין להשתמש בתמרוק בתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים, אלא לאחר התייעצות עם רופא"; :::::: (ד) לעניין תמרוק שערך ה-SPF שלו גדול מ-6 וקטן מ-14.9: "התמרוק מפחית סיכון לכוויה, לא מונע סרטן העור"; לעניין זה, "ערך ה-SPF‏" (Sun protection factor) - ערך המתאר את רמת ההגנה של התמרוק מפני קרינה בתחום אורכי הגל שבין 290mm ו-320mm (קרינת UVB); ::::: (4) אם התמרוק מכיל חומר משמר המנוי [[בתוספת החמישית]] ומשחרר את החומר פורמלדהיד (Formaldehyde) בריכוז העולה על 0.05% (500PPM) בתמרוק: "משחרר פורמלדהיד (Formaldehyde)". :::: (ב) האזהרות כאמור בתקנת משנה (א) יסומנו באופן ברור, קריא ושאינו ניתן למחיקה; על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בשל גודל התמרוק או קושי טכני אחר, לא ניתן לסמן על גבי האריזה הראשונית והאריזה השניונית של התמרוק אזהרות כאמור, יחולו לעניין אותו תמרוק הוראות [[תקנה 22(ג)]] בשינויים המחויבים. :::: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם התמרוק מיובא ביבוא מקביל, יסמן היבואן את האזהרות לפי תקנת המשנה האמורה בהתאם לסימון של אותן אזהרות על גבי האריזה של תמרוק הייחוס, אם קיים; על אף האמור בתקנת משנה (א), אם התמרוק מיובא ביבוא מקביל, יסמן היבואן את האזהרות לפי תקנת המשנה האמורה בהתאם לסימון של אותן אזהרות על גבי האריזה של תמרוק הייחוס, אם קיים. :::: (ד) אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מהוראות [[צו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם והחזקתם)=|צו הרוקחים]]." :: (ב) החל ביום כ"ד באייר התשפ"ד (1 ביוני 2024) ועד יום כ"ה בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2024) יקראו את תקנת משנה (א) כאילו במקום "0.001% (10PPM)" נאמר "0.05% (500PPM)"; :: (ג) עד יום י"ז באב התשפ"ו (31 ביולי 2026), יצרן או יבואן רשאי לשווק באופן קמעונאי תמרוק המכיל חומר משמר המנוי [[בתוספת החמישית]] ומשחרר את החומר פורמלדהיד (Formaldehyde) בריכוז שבין 0.001% (10PPM) ו-0.05% (500PPM), אף אם לא סומנה על גבי האריזה הראשונית או האריזה השניונית שלו אזהרה כאמור באותה תקנה. : (ה) על אף האמור [[בתקנה 30]], בתקופה שמיום התחילה עד יום כ"ב באדר ב' התשפ"ד (1 באפריל 2024), יצרן או יבואן יהיה רשאי לסמן על גבי תווית תמרוק שהוגשה לגביו הודעה בדבר שיווק במהלך התקופה האמורה, בסמל או בכתב, כי הוא אושר בידי המשרד, ובלבד שערב יום התחילה היה לתמרוק רישיון לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תמרוקים)|צו הפיקוח]] והוא משווק בהתאם לתנאי הרישיון שניתן לו. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 12]]))) ==== === דוח בטיחות === === חלק א': מידע בטיחותי לגבי התמרוק __NOTOC__ === @ 1. : ההרכב הכמותי והאיכותי של התמרוק: : 1.1. מסמך בחתימת היצרן ובו פירוט של כל אלה: ההרכב האיכותי והכמותי של התמרוק, הזהות הכימית של החומרים (שם כימי של החומר, INCI, CAS, EINECS/ELINCS, אם ישנו) והתפקיד של כל אחד מהחומרים; : 1.2. אם התמרוק מכיל הרכב ארומטי - שם ההרכב, מספר הקוד שלו וזהות הספק. @ 2. : מאפיינים פיזיקו-כימיים וכימיקליים ויציבות התמרוק: : 2.1. המאפיינים הפיזיקו-כימיים של התמרוק ושל רכיבי התמרוק או התערובות שלו; : 2.2. היציבות של התמרוק בתנאי אחסון מקובלים וסבירים. @ 3. : איכות מיקרוביאלית: : 3.1. מפרט מיקרוביאלי של התמרוק ושל כל רכיב בו וכן מפרט כאמור של תערובת רכיבים, אם מצויה בתמרוק; : 3.2. אם התמרוק מיועד לשימוש באזור העיניים, ברקמות ריריות, על עור פגוע, בילדים מתחת לגיל שלוש, בקשישים או באנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת: התייחסות לעניין התאמת האיכות המיקרוביאלית לייעוד התמרוק ואופן השימוש בו; : 3.3. תוצאות של מבחן אתגר למערכת השימור (preservation challenge test) שבוצע בתמרוק. @ 4. : אי-ניקיונות (Impurities), שאריות ומידע על חומרי האריזה: : 4.1. רמת הניקיון של הרכיבים ותערובות הרכיבים בתמרוק; : 4.2. במקרה של נוכחות עקבות של חומר מסוכן בתמרוק - צוין כי אין יכולת טכנית למנוע נוכחות של עקבות כאמור בתמרוק; : 4.3. פירוט חומרי האריזה של התמרוק, וכן המאפיינים, היציבות ודרגות הניקיון של חומרי האריזה. @ 5. : השימוש המקובל והסביר בתמרוק: פירוט השימוש המקובל והסביר בתמרוק, בהתבסס על האזהרות ותוכן התווית או העלון שהציע היצרן. @ 6. : החשיפה המערכתית של הגוף לתמרוק: : 6.1. ציון אופן החשיפה המערכתית של הגוף לתמרוק ומידת החשיפה כאמור, בהתאם לשימוש המקובל והסביר בתמרוק כמפורט [[בפרט 5]] בהתייחס להיבטים האלה: :: 6.1.1 חלק הגוף שהתמרוק מיועד לו; :: 6.1.2 שטח הפנים של חלק הגוף שהתמרוק מיועד לו; :: 6.1.3 כמות התמרוק המיועדת לשימוש; :: 6.1.4 משך השימוש בתמרוק ותדירות השימוש בו, לפי המלצות היצרן; :: 6.1.5 מסלול החשיפה המקובל והסביר של התמרוק; :: 6.1.6 אוכלוסיית היעד לשימוש בתמרוק וכן אוכלוסיות נוספות שעשויות להיחשף למוצר; : 6.2. בחישוב החשיפה כאמור בפרט 6.1 ציין מעריך הבטיחות כי הובאו בחשבון כל אלה: :: 6.2.1 השפעות מתחום הרעילות (השפעות טוקסיקולוגיות); לעניין זה יש לשקול, בין השאר, אם נדרש לחשב את רמת החשיפה ביחס ליחידה של שטח עור או ליחידה של משקל גוף, לפי העניין; :: 6.2.2 ערוצי חשיפה משניים הנובעים מהשימוש הישיר בתמרוק, כגון שאיפה אקראית של ספריי לשיער או בליעה אקראית של תמרוק המיועד לשימוש על השפתיים; :: 6.2.3 חשיפה הנובעת מגודל החלקיקים. @ 7. : החשיפה המערכתית של הגוף לכל אחד מרכיבי התמרוק, לפי ההיבטים המפורטים [[פרט 6|בפרטים 6.1.1 עד 6.1.6]], בשינויים המחויבים. @ 8. : פרופיל רעילות (פרופיל טוקסיקולוגי): : 8.1. פרופיל הרעילות (טוקסיקולוגי) של רכיבי התמרוק לגבי כל אחת מנקודות הקצה (Endpoints) הטוקסיקולוגיות הנוגעות לעניין; : 8.2. הערכת רעילות (toxicity evaluation) מקומית, ובכלל זה גירוי בעור ובעיניים ורגישות של העור; אם לא נכללת הערכה כאמור - יש לנמק זאת; : 8.3. הערכת רעילות, במצב שבו הגוף נחשף לקרינת UV לאחר שימוש בתמרוק; אם לא נכללת הערכה כאמור - יש לנמק זאת; : 8.4. ערוצי הספיגה העיקריים של התמרוק בגוף, לפי ייעודו של התמרוק, שהם בעלי פוטנציאל רעיל, וכן ההשפעה המערכתית של התמרוק; : 8.5. טווח הבטיחות (MOS - Margin of Safety) המבוסס על הערך No Observed Adverse Effects Level (NOAEL), לגבי כל רכיב בנפרד. @ 9. : השפעה אפשרית על פרופיל הרעילות (הפרופיל הטוקסיקולוגי) בשל כל אחד מאלה: : 9.1. גודל חלקיקים, לרבות רכיבי ננו; : 9.2. אי-ניקיונות (Impurities) של רכיבים וחומרי גלם; : 9.3. תגובות בין רכיבים; : מקורות המידע והאסמכתאות לעניין פרט זה יצוינו באופן ברור. @ 10. : פירוט של תופעות לוואי ותופעות לוואי חמורות הנגרמות כתוצאה משימוש בתמרוק וכן נתונים על אודות תופעות לוואי כאמור לגבי תמרוקים דומים, לרבות נתונים סטטיסטיים, אם ישנם. === חלק ב': הערכת הבטיחות __NOTOC__ === @ 1. : מסקנות הערכת הבטיחות והצהרת מעריך הבטיחות בדבר בטיחות התמרוק כאמור [[בתקנה 11]]. @ 2. : הוראות מעריך הבטיחות בדבר אזהרות, הגבלות שימוש, מטרת השימוש בתמרוק או הוראות שימוש, שיש לסמן על גבי אריזת התמרוק. @ 3. : הנמקה למסקנות, להצהרה ולהוראות של מעריך הבטיחות לפי [[פרטים 1]] [[פרט 2|ו-2]], כמפורט להלן: : 3.1 ההנמקה תהיה מבוססת מבחינה מדעית; : 3.2. ההנמקה תתבסס על המידע המפורט [[תוספת 1 חלק א|בחלק א' לדוח]], תוך התייחסות לטווחי בטיחות (MOS), אם הדבר נדרש; : 3.3. בלי לגרוע מהוראות פרטי משנה 3.1 ו-3.2, ההנמקה תכלול התייחסות מפורטת לכל אלה: :: 3.3.1 בטיחות תמרוקים המיועדים לשימוש בילדים מתחת לגיל שלוש או המיועדים באופן בלעדי לשימוש באיברי מין חיצוניים; :: 3.3.2 תגובות אפשריות בין רכיבים שונים; :: 3.3.3 השפעת היציבות של התמרוק על בטיחותו; :: 3.3.4 נתוני רעילות (נתונים טוקסיקולוגיים); אם לא נכללה התייחסות כאמור יש לנמק זאת. === חלק ג': מידע על אודות מעריך הבטיחות __NOTOC__ === @ 1. : שמו המלא של מעריך הבטיחות וכתובתו. @ 2. : הצהרה על הכשרתו, השכלתו וניסיונו של מעריך הבטיחות. @ 3. : חתימת מעריך הבטיחות ותאריך החתימה. == תוספת שנייה (((בוטלה))) (תיקון: תשפ"ה) == == תוספת שלישית (((בוטלה))) (תיקון: תשפ"ה) == == תוספת רביעית (((בוטלה))) (תיקון: תשפ"ה) == == תוספת חמישית (((בוטלה))) (תיקון: תשפ"ה) == == תוספת שישית (((בוטלה))) (תיקון: תשפ"ה) == == תוספת שביעית == ==== ((([[תקנות 22(א)(4)]] [[ו-24(ד)(2)(א)]]))) ==== === סימול === @ <עוגן 1> : {{טורים שווים | : 1. כמות | [[תמונה:U+212E.svg|x50px]] }} @ <עוגן 2> : {{טורים שווים | : 2. תאריך תפוגת התמרוק | [[תמונה:Hourglass-cosmetics-directive.svg|x50px]] }} @ <עוגן 3> : {{טורים שווים | : 3. תקופת השימוש לאחר פתיחת התמרוק | [[תמונה:PAO-Symbol.svg|x50px]] }} @ <עוגן 4> : {{טורים שווים | : 4. מידע נוסף | [[תמונה:Enclosedinfo-cosmetics-directive.jpg|x50px]] }} @ <עוגן 5> : {{טורים שווים | : 5. UVA | [[תמונה:UVA logo.svg|x50px]] }} == תוספת שמינית == ==== ((([[תקנה 22(א)(4)]]))) ==== === גודל הגופן לעניין סימון על גבי אריזת התמרוק === : {| ! width="150px" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} נפח התמרוק או משקלו !! width="150px" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} גודל גופן מזערי |- | עד 50 גרם/מיליליטרים || 2 מילימטרים |- | מעל 50 גרם/מיליליטרים ועד 200 גרם/מיליליטרים || 3 מילימטרים |- | מעל 200 גרם/מיליליטרים ועד 1 קילוגרם/ליטר || 4 מילימטרים |- | מעל 1 קילוגרם/ליטר || 6 מילימטרים |} == תוספת תשיעית == ==== ((([[תקנות 24(ה)]] [[ו-27]]))) ==== === סימון ערך SPF וביסוס ראייתי מקצועי לטענות שיווקיות לעניין תמרוקים המיועדים להגנה מפני קרינת השמש === @ (1) (תיקון: תשפ"ה) : [[בתוספת זו]] - :- "אורך גל קריטי" - אורך גל בתחום אורכי הגל שבין 290nm ו-400nm, שבו השטח המצטבר מתחת לעקומה הוא 90% לפחות; :- "ערך SPF" ו"קרינת UVA" - כהגדרתם [[בתקנה 24]]; :- "קרינת UVB" - קרינת UV בתחום אורכי הגל שבין 290nm ו-320nm; :- "תמרוק הגנה ראשוני" - תמרוק שייעודו העיקרי הוא הגנה מפני קרינת השמש; :- "תמרוק הגנה שניוני" - תמרוק המיועד להגנה מפני קרינת השמש, שאינו תמרוק הגנה ראשוני; :- "תמרוק רחב טווח" - תמרוק המגן מפני קרינת UVA ו-UVB ושערך ה-SPF שלו הוא 30 לפחות; :- "תקן ISO 24442" - תקן ISO מספר 24442 בעניין Cosmetics - Sun protection test methods - In vivo determination of sunscreen UVA protection; :- "תקן ISO 24443" - תקן ISO מספר 24443 בעניין Cosmetics - Determination of sunscreen UVA photoprotection in vitro; :- "תקן ISO 24444" - תקן ISO מספר 24444 בעניין Cosmetics - Sun protection test methods - In vivo determination of the sun protection factor (SPF). @ (2) : בתמרוק ראשוני להגנה מהשמש, ערך ה-SPF או הסיווג המתאים לערך ה-SPF, אם סומנו על גבי אריזת התמרוק, יסומנו כמפורט להלן: : {| ! width="150px" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ממוצע ערכי SPF שהתקבל בניסוי !! width="150px" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} ערך ה-SPF שיסומן על גבי אריזת התמרוק !! width="150px" | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} הסיווג המתאים לערך ה-SPF |- | 6-9.9 || 6 || rowspan="2" style="text-align: center;" | Low protection |- | 10-14.9 || 10 |- | 15-19.9 || 15 || rowspan="3" style="text-align: center;" | Medium protection |- | 20-24.9 || 20 |- | 25-29.9 || 25 |- | 30-49.9 || 30 || rowspan="2" style="text-align: center;" | High protection |- | 50-59.9 || 50 |- | 60+ || 50+ || style="text-align: center;" | Very high protection |} @ (3) (תיקון: תשפ"ה) : על ביסוס ראייתי מקצועי לטענה שיווקית שלפיה התמרוק הוא תמרוק הגנה ראשוני או תמרוק הגנה שניוני המגן מפני קרינת UVA, יחולו הוראות אלה: : (א) הביסוס הראייתי המקצועי יכלול את כל אלה: :: (1) דוח של ניסוי קליני שנערך בהתאם לתקן ISO 24444, ושלפיו ממוצע ערך ה-SPF עולה על 6; :: (2) דוח של ניסוי קליני שנערך בהתאם לתקנים ISO 24442 ו-ISO 24443, ושלפיו התמרוק מגן מפני קרינת UVA; לעניין זה, לא יובא בחשבון ניסוי קליני שנעשה בו שימוש בחומר מסוג פסורלן (MOP-8); :: (3) דוח של ניסוי קליני שנערך בהתאם לתקן ISO 24443, ושלפיו אורך הגל הקריטי של התמרוק הוא 370nm לפחות; : (ב) הביסוס הראייתי המקצועי יהיה כזה שיוכיח, על יסוד ממצאי הניסויים הקליניים כאמור בפרט משנה (א)(1) ו-(2), כי היחס בין רמת ההגנה של התמרוק מפני קרינת UVA ובין ערך ה-SPF של התמרוק כאמור [[פרט 2|בטור ב' בטבלה שבפרט ((())2(()))]], הוא ⅓ לפחות. @ (4) : ביסוס ראייתי מקצועי לטענה שיווקית שלפיה התמרוק הוא תמרוק הגנה שניוני שאינו מגן מפני קרינת UVA, יכלול דוח של ניסוי קליני שנערך בהתאם לתקן ISO 24444, ושלפיו ממוצע ערך ה-SPF עולה על 6. @ (5) : ביסוס ראייתי מקצועי לטענה שיווקית שלפיה תמרוק להגנה מפני קרינת השמש הוא עמיד למים (Water Resistance), יכלול דוח של ניסוי קליני שנערך בהתאם לתקן ISO 24444, שלפיו ערך ה-SPF של התמרוק, לאחר טבילה במים, לא פחת ב-25% או יותר מערך ה-SPF של התמרוק שנמדד לפני הטבילה הראשונה במים; בפרט זה, "טבילה במים" טבילה של התמרוק במים, פעמיים לפחות, למשך עשרים דקות בכל פעם. @ (6) : ביסוס ראייתי מקצועי לטענה שיווקית שלפיה תמרוק להגנה מפני קרינת השמש הוא עמיד מאוד למים (Very Water Resistance), יכלול דוח של ניסוי קליני שנערך בהתאם לתקן ISO 24444, ושלפיו ערך ה-SPF של התמרוק, לאחר טבילה במים, לא פחת ב-25% או יותר מערך ה-SPF של התמרוק שנמדד לפני הטבילה הראשונה במים; בפרט זה, "טבילה במים" - טבילה של התמרוק במים, ארבע פעמים לפחות, למשך עשרים דקות בכל פעם. @ (7) : ביסוס ראייתי מקצועי לטענה שיווקית שלפיה התמרוק הוא תמרוק רחב טווח, יכלול דוח של ניסוי קליני שנערך בהתאם לתקן ISO 24444 שלפיו ערך ה-SPF של התמרוק עולה על 30 וכי התמרוק מגן מפני קרינת UVA. <פרסום> כ"ט בניסן התשפ"ג (20 באפריל 2023) <חתימה> משה ארבל שר הבריאות kq59zy4w5mqiayzn98g3gus246mhi69 תקנות הרוקחים (תמרוקים) 0 1703853 2942855 2930584 2025-06-19T19:30:13Z OpenLawBot 8112 [2942842] 2942855 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הרוקחים (תמרוקים), התשפ״ג–2023}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ג, 1292|תקנות הרוקחים (תמרוקים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10626.pdf}}, {{ח:תיבה|2461|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10766.pdf}}, {{ח:תיבה|2493|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10778.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1554|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11121.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1760|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11867.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א1|סעיפים 55א1(ט)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א1א|55א1א(א)(4) ו־(6) ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א5|55א5(ב)(6)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א6|55א6(א) ו־(ז) עד (ח1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א10|55א10(א) ו־(ב)(5)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א11|55א11(א1)(14) ו־(15)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א13|55א13(ב)(2)(ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55ב|55ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55ב1|55ב1(ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 62|62(1), (9א) ו־(10)}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 67|ו־67}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}} (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רישום במרשם העוסקים בתמרוקים ומתן רישיון תמרוקים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: נציג אחראי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: בטיחות תמרוקים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הודעה בדבר שיווק של תמרוק}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הגבלות לעניין חומרים בתמרוקים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: סימון תמרוק}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביסוס ראייתי מקצועי לטענות שיווקיות והגבלות לעניין טענות שיווקיות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: דיווח}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות, הוראת מעבר והוראות שעה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|דוח בטיחות}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית: {{מוקטן|סימול}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית: {{מוקטן|גודל הגופן לעניין סימון על גבי אריזת התמרוק}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 9|תוספת תשיעית: {{מוקטן|סימון ערך SPF וביסוס ראייתי מקצועי לטענות שיווקיות לעניין תמרוקים המיועדים להגנה מפני קרינת השמש}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אצווה“ – כמות של תמרוק שיוצרה בתהליך ייצור אחד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אריזה ראשונית“ – אריזת התמרוק הפנימית הבאה במגע ישיר עם התמרוק, לרבות פחית, פח, קופסה, שק, שקיק, בקבוק, צנצנת, שפופרת, ארגז או עטיפה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אריזה שניונית“ – אריזת התמרוק החיצונית המיועדת לשיווק קמעונאי, המכילה אריזה ראשונית, אחת או יותר, ואינה באה במגע ישיר עם התמרוק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של המשרד שכתובתו www.health.gov.il; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח בטיחות“ – דוח בטיחות מעודכן כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א10|בסעיף 55א10(א) לפקודה}}, שנערך בידי מעריך בטיחות לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישות חוקיות היבוא של האיחוד האירופי“, ”חוק רישוי עסקים“, ”יבוא תמרוק במסלול האירופי“, ”מוצר“, ”נושא משרה בתאגיד“, ”עוסק בתמרוקים“, ”צו פיקוח“, ”רכיב ננו“, ”תמרוק“ ו”תמרוק ייחוס“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א|בסעיף 55א לפקודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעה בדבר שיווק“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א11|בסעיף 55א11 לפקודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הערכת בטיחות“ – הערכת בטיחות מקצועית כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א10|בסעיף 55א10(א) לפקודה}} שנערכה לתמרוק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר“ – חומר כימי, במצבו הטבעי או שהופק באופן סינטטי, והתרכובות שלו, לרבות תוסף הנחוץ לשמירה על היציבות של החומר וכן אי־ניקיונות (impurities) שמקורם בתהליך הייצור של החומר, ולמעט מֵמֵס שהפרדתו מהחומר אינה משפיעה על יציבות החומר או אינה משנה את הרכבו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מוגבל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר משמר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר צבע“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טענה שיווקית“ – טענה בדבר תכונה, אפיון או פעילות של תמרוק או מטרת השימוש בו, המוצגת בתווית התמרוק, באופן מפורש או מרומז, באמצעות טקסט, שם, סימן מסחר, תמונה, סמליל או סימן אחר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבוא מקביל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א12ד|בסעיף 55א12ד(א) לפקודה}}, שמתקיימות לגביו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א12ה|סעיף 55א12ה לפקודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן“ – אדם העוסק ביבוא של תמרוקים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – אדם העוסק בייצור של תמרוקים, לרבות אריזתם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסנן קרינה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעריך הבטיחות“ – מי שעורך את הערכת הבטיחות לתמרוק ואת דוח הבטיחות לפי תקנות אלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המערכת המקוונת“ – מערכת מקוונת של המשרד המשמשת להגשת בקשות והודעות לפי תקנות אלה, ושהגישה אליה נעשית באמצעות הזדהות אישית דרך מערכת ההזדהות הלאומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם העוסקים בתמרוקים“ או ”המרשם“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א1|בסעיף 55א1(א) לפקודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד הבריאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרינת UV“ – קרינה אולטרה־סגולה (Ultra-Violet); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות להסמכת מעבדות“ – הרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תופעת לוואי“ – השפעה לא רצויה על בריאות המשתמש, הנגרמת כתוצאה משימוש מקובל וסביר בתמרוק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תופעת לוואי חמורה“ – תופעת לוואי שגרמה, באופן זמני או קבוע, לאחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הפרעה בתפקוד פיזי או קוגניטיבי; {{ח:תתת|(2)}} מום מולד; {{ח:תתת|(3)}} נכות; {{ח:תתת|(4)}} אשפוז; {{ח:תתת|(5)}} סכנת חיים; {{ח:תתת|(6)}} מוות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן ISO“ – תקן המתפרסם באתר האינטרנט של ארגון התקינה הבין־לאומי (ISO), כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רישום במרשם העוסקים בתמרוקים ומתן רישיון תמרוקים}} {{ח:סעיף|2|בקשה לרישום במרשם העוסקים בתמרוקים או לחידושו ועדכון פרטים}} {{ח:תת|(א)}} בקשה לרישום במרשם העוסקים בתמרוקים או לחידוש הרישום כאמור ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – בקשה לרישום במרשם) תוגש בידי עוסק בתמרוקים המבקש לייצר, לייבא, לייצא, לאחסן באופן סיטונאי או להפיץ תמרוק; בקשה לרישום במרשם של עוסק כאמור שהוא תאגיד, תוגש בידי המנהל הכללי של התאגיד או עובד אחר בתאגיד שהוא תושב ישראל ושהמנהל האמור הסמיך לעניין זה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בקשה לרישום במרשם של עוסק בתמרוקים שהוא תאגיד שהמנהל הכללי שלו אינו תושב ישראל, תוגש בידי נושא משרה בתאגיד שהוא תושב ישראל או עובד אחר בתאגיד שהוא תושב ישראל ושנושא המשרה האמור הסמיך לעניין זה. {{ח:תת|(ג)}} הודעה על הסמכת עובד כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) (בתקנה זו – העובד המוסמך) תוגש באמצעות המערכת המקוונת. {{ח:תת|(ד)}} בקשה לרישום במרשם תוגש באמצעות המערכת המקוונת ותכלול את כל אלה, נוסף על האמור {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א1|בסעיף 55א1(ד) לפקודה}}: {{ח:תתת|(1)}} אם מבקש הרישום הוא תאגיד – {{ח:תתתת|(א)}} שמו המלא של המנהל הכללי של התאגיד או נושא משרה בתאגיד, לפי העניין, מספר הזהות שלו ופרטי הקשר עימו; {{ח:תתתת|(ב)}} שמו המלא של העובד המוסמך, אם הוסמך כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), מספר הזהות שלו ופרטי הקשר עימו; {{ח:תתת|(2)}} לגבי עוסק שיש לו יותר מאתר פעילות אחד – הכתובות של כל אתרי הפעילות; {{ח:תתת|(3)}} תאריך הלידה של מבקש הרישום, אם אינו תאגיד; ואם הוא תאגיד – תאריך הלידה של המנהל הכללי של מבקש הרישום; {{ח:תתת|(4)}} תיאור הפעילות של מבקש הרישום; לעניין מבקש שלעיסוקו בתמרוקים נדרש רישיון עסק, היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} – תצוין פעילות העסק כפי שהוגדרה או נקבעה ברישיון העסק, בהיתר או באישור כאמור; {{ח:תתת|(5)}} אם מבקש הרישום הוא יבואן או יצרן – שם התמרוק שבכוונתו לייבא או לייצר ושם הנציג האחראי של אותו תמרוק, אם הפרטים האמורים ידועים לו במועד הגשת הבקשה; {{ח:תתת|(6)}} הצהרה על כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} מבקש הרישום אינו קטין או פסול דין; {{ח:תתתת|(ב)}} מבקש הרישום הוא אזרח ישראלי, תושב ישראל, תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 346|סעיף 346 לחוק החברות, התשנ״ט–1999}}. {{ח:תת|(ה)}} יבואן או יצרן שנרשם במרשם העוסקים, ושבמועד הגשת הבקשה לא היו ידועים לו שם התמרוק שבכוונתו לייצר או לייבא או זהות הנציג האחראי, כאמור בתקנת משנה (א)(5), יעדכן את הפרטים האמורים באמצעות המערכת המקוונת, לאחר שנודעו לו. {{ח:סעיף|3||תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|4||תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|5||תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: נציג אחראי}} {{ח:סעיף|6|מאגר הנציגים האחראיים}} {{ח:ת}} המאגר כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א6|בסעיף 55א6(א) לפקודה}} ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – מאגר הנציגים האחראיים) יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט ויכלול את הפרטים האלה, נוסף על הפרטים המנויים {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א6|בסעיף האמור}}: {{ח:תת|(1)}} שם הנציג האחראי; {{ח:תת|(2)}} פרטי הקשר עם הנציג האחראי, כפי שצוינו בבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}; {{ח:תת|(3)}} שמות התמרוקים שלגביהם הוא משמש נציג אחראי. {{ח:סעיף|7|תנאי כשירות לכהונה או למינוי של נציג אחראי}} {{ח:ת}} לא יכהן כנציג אחראי מנהל כללי של יצרן או יבואן ולא ימונה אדם לנציג אחראי, אלא אם כן מתקיימים לגביו, ואם הוא תאגיד – לגבי איש קשר מטעמו, כל אלה, נוסף על התנאים המנויים {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א4|בסעיפים 55א4(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א6|ו־55א6(ג) לפקודה}}: {{ח:תת|(1)}} הוא אינו קטין או פסול דין; {{ח:תת|(2)}} לא נקבע לגביו כי הוא לא יוכל לשמש נציג אחראי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א9|סעיף 55א9(ב) לפקודה}}; {{ח:תת|(3)}} אם רישומו כנציג אחראי בוטל – חלפה לגביו התקופה האמורה {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א9|בסעיף 55א9(ו) לפקודה}}; {{ח:תת|(4)}} הוא או נושא משרה בתאגיד לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום שטרם ניתן בו פסק דין סופי, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המנהל, לשמש נציג אחראי. {{ח:סעיף|8|בקשה לרישום נציג אחראי}} {{ח:ת}} נציג אחראי המבקש להירשם במאגר הנציגים האחראיים, יגיש בקשה לרישומו באמצעות המערכת המקוונת; הבקשה תכלול את כל אלה, נוסף על האמור {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א6|בסעיף 55א6(ב) לפקודה}}: {{ח:תת|(1)}} לעניין מבקש שהוא יחיד – שם הנציג האחראי, מספר הזהות שלו, תאריך לידתו ופרטי הקשר עימו; {{ח:תת|(2)}} לעניין מבקש שהוא תאגיד – מספר הזיהוי שלו וכן מספר הזהות ותאריך הלידה של איש הקשר כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א6|בסעיף 55א6(ב) לפקודה}}. {{ח:סעיף|9|התקשרות עם תאגיד לשם שכירת שירותים של נציג אחראי}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מסמכות המנהל לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א6|סעיף 55א6(ט) לפקודה}}, מי שרשום במרשם העוסקים בתמרוקים לא יתקשר עם תאגיד לשם שכירת שירותיו של נציג אחראי המועסק או הנשכר על ידי התאגיד, אלא אם כן מתקיימים התנאים האלה: {{ח:תתת|(1)}} התאגיד רשום בישראל ופועל בה; {{ח:תתת|(2)}} הנציג האחראי הוא נושא משרה בתאגיד. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכות המנהל לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א6|סעיף 55א6(ט) לפקודה}}, מי שרשום במרשם העוסקים בתמרוקים לא יתקשר עם תאגיד לשם שכירת שירותיו כנציג אחראי, אלא אם כן נושא משרה באותו תאגיד הוא תושב ישראל ועומד בתנאי הכשירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7}}. {{ח:סעיף|10|חובות ותפקידים נוספים של נציג|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} נוסף על חובותיו ותפקידיו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א5|סעיף 55א5(ב) לפקודה}}, נציג אחראי – {{ח:תתת|(1)}} יוודא כי השימוש המיועד בתמרוק מתאים למצג וסימון התמרוק, להוראות אחראי השימוש בו ולאריזתו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(ב)}}; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} יוודא כי התמרוק סומן כנדרש לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55ז|סעיף 55ז לפקודה}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ותקנות 22 עד 24}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 28|28}} {{ח:פנימי|סעיף 30|ו־30 עד 32}}, לפי העניין; {{ח:תתת|(4)}} יוודא כי הטענות השיווקיות המיוחסות לתמרוק עומדות בתנאים ובהגבלות לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, לפי העניין; {{ח:תתת|(5)}} ידווח למנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}} על תופעת לוואי חמורה כתוצאה משימוש בתמרוק, אם הדבר נודע לו, ובכלל זה ימסור למנהל דוח חקירה; {{ח:תתת|(6)}} ימסור למנהל רשימה של תמרוקים המכילים רכיב המזיק או העלול להזיק לבריאות הציבור, בציון ריכוז החומר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|תקנה 34}}; {{ח:תתת|(7)}} ישמור תיעוד בדבר נותני השירותים שהיצרן או היבואן התקשר עימם לשם ביצוע פעולות ייצור, אחסון והפצה של התמרוק, לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנה 36}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין תמרוק המיובא ביבוא מקביל או ביבוא תמרוק במסלול האירופי (בתקנת משנה זו – התמרוק) – {{ח:תתת|(1)}} החובות לפי פסקאות (1) עד (4) לתקנת המשנה האמורה לא יחולו על הנציג האחראי של התמרוק; {{ח:תתת|(2)}} הנציג האחראי יוודא כי התמרוק סומן כנדרש לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א12טז|סעיף 55א12טז לפקודה}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22(ה)}}, לפי העניין. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: בטיחות תמרוקים}} {{ח:סעיף|11|בטיחות התמרוק|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} יצרן או יבואן לא ישווק בישראל תמרוק, אלא אם כן התמרוק בטוח לשימוש ואינו מסכן את בריאותו של אדם, בשימוש מקובל וסביר. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), יצרן או יבואן וכן הנציג האחראי של התמרוק יוודאו את ההתאמה של כל אחד מאלה לשימוש המיועד בתמרוק: {{ח:תתת|(1)}} מצג התמרוק; {{ח:תתת|(2)}} הסימון של התמרוק, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בתקנות 22 עד 24}}; {{ח:תתת|(3)}} הוראות השימוש בתמרוק, לרבות אזהרות והגבלות לעניין השימוש בו והוראות לגבי השלכת התמרוק ואריזתו בתום השימוש; {{ח:תתת|(4)}} מידע שמסר לו הנציג האחראי של התמרוק, היבואן או היצרן, לפי העניין; {{ח:תתת|(5)}} אריזת התמרוק. {{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”תמרוק“ – למעט תמרוק המיובא ביבוא מקביל או ביבוא תמרוק במסלול האירופי. {{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות השימוש בתמרוק, לרבות האזהרות וההגבלות לעניין השימוש בו, כדי לפטור עוסק בתמרוקים מהחובה לעמוד בהוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|הפקודה}} ותקנות אלה. {{ח:סעיף|12|הערכת בטיחות לתמרוק ודוח בטיחות}} {{ח:תת|(א)}} לא ישווק יצרן או יבואן תמרוק אלא אם כן נערכו לגבי התמרוק הערכת בטיחות ודוח בטיחות, שמתקיימים לגביהם כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} לעניין הערכת בטיחות שנערכה בישראל – דוח הבטיחות כולל את הפרטים לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|חלק ג׳ לתוספת הראשונה}}, ובכלל זה הצהרה ולפיה מעריך הבטיחות הוא אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} רופא; {{ח:תתתת|(ב)}} רוקח מורשה; {{ח:תתתת|(ג)}} בעל תואר אקדמי ממוסד מוכר להשכלה גבוהה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1959}}, באחד מהתחומים האלה: {{ח:תתתתת|(1)}} כימיה; {{ח:תתתתת|(2)}} הנדסה כימית; {{ח:תתתתת|(3)}} טוקסיקולוגיה; {{ח:תתתתת|(4)}} מדעי החיים; {{ח:תתתתת|(5)}} הנדסה בתחומי מדעי החיים; {{ח:תתת|(2)}} לעניין הערכת בטיחות שנערכה מחוץ לישראל – דוח הבטיחות כולל את הפרטים לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|חלק ג׳ לתוספת הראשונה}}, ובכלל זה הצהרה ולפיה מעריך הבטיחות עומד בתנאי הכשירות הקבועים בדרישות חוקיות הייבוא של האיחוד האירופי; {{ח:תתת|(3)}} דוח הבטיחות כולל מידע בטיחותי לגבי התמרוק כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}; {{ח:תתת|(4)}} דוח הבטיחות כולל את מסקנות הערכת הבטיחות וכן הוראות בדבר אזהרות, הגבלות שימוש או מטרת השימוש בתמרוק, שיש לסמן על גבי אריזת התמרוק, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ב)}} מעריך הבטיחות יערוך את דוח הבטיחות וכן כל עדכון שלו, לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} ולפי כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הדוח יכלול מידע נוסף שמעריך הבטיחות סבור שהוא נוגע לבטיחות התמרוק, וייתן לו את המשקל המתאים בהערכת הבטיחות, בהתחשב בכלל המידע הקיים לגבי התמרוק ורכיביו; לעניין זה, ”מידע“ – לרבות מחקר על השימוש בתמרוק בבני אדם או ממצאים של הערכת סיכונים בקשר למוצר מסוג אחר, שנערכו על בסיס מידע ונתונים מקצועיים ובהתאם לידע המדעי העדכני והמקובל בעולם; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניסויים, שאינם ניסויים בבני אדם, או בדיקות מעבדה, שנערכו לאחר יום ט״ו בתמוז התשמ״ח (30 ביוני 1988) (בפסקה זו – ניסוי או בדיקה) ניתן להסתמך בדוח רק על ניסוי או בדיקה שנערכו במיתקן מחקר שהרשות להסמכת מעבדות הכירה בו; ולעניין ניסוי או בדיקה שנערכו מחוץ לישראל – ניתן להסתמך עליהם בדוח רק אם נערכו במדינה מוכרת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55ג1|בסעיף 55ג1(א) לפקודה}}, ובמיתקן מחקר שהוכר על ידי קבוצת העבודה OECD-GLP החתומה על הסכם MAD (Mutual Acceptance of Data). {{ח:תת|(ג)}} היצרן או היבואן יודיע לנציג האחראי, לאחר שהוגש דוח הבטיחות, על כל שינוי שנעשה בתמרוק ועל דיווחים שקיבל על תופעות לוואי לאחר שימוש בתמרוק. {{ח:תת|(ד)}} קיבל הנציג האחראי הודעה כאמור בתקנת משנה (ג), יפעל לעדכון דוח הבטיחות, אם מצא כי הדבר נדרש בנסיבות העניין; הנציג האחראי ידווח ליצרן או היבואן על הצורך בעדכון דוח הבטיחות כאמור וכן על עדכון הדוח. {{ח:סעיף|13|דגימות, אנליזות ובדיקות מעבדה המבוצעות לאחר מתן הודעה בדבר שיווק}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(ב)(2)}}, עוסק בתמרוקים המבצע דגימות, אנליזות ובדיקות מעבדה של התמרוק (בתקנה זו – הבדיקות), לאחר מתן ההודעה בדבר שיווק התמרוק, יבצע את הבדיקות באופן הדיר, עקיב וניתן לשחזור, וכמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} בדיקות באתר הייצור של התמרוק יבוצעו לפי הוראות התקן המנוי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#תוספת 4א|בתוספת רביעית א׳ לפקודה}}; {{ח:תת|(2)}} בדיקות מחוץ לאתר הייצור של התמרוק יבוצעו במעבדה שהרשות להסמכת מעבדות או גוף החבר בארגון הבין־לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח (ILAC – International Laboratory Accreditation Cooperation) הסמיכו אותה לבצע בדיקות לפי תקן ISO/IEC 17025 TESTING AND CALIBRATION LABORATORIES; הבדיקות יבוצעו לפי הוראות התקן האמור. {{ח:סעיף|14|חזקת תקינות}} {{ח:ת}} יראו תוצאה של בדיקת עומס מיקרוביאלי, נוכחות שמרים ועובשים או שלילת נוכחות חיידקים פתוגניים (Pseudomonas aeruginosa, Escherichia coli, Staphylococcus aureus, candida albicans), כתוצאה תקינה, אם התוצאה שהתקבלה היא בהתאם לגבולות שנקבעו בתקן ISO 17516 Cosmetics – Microbiology – Microbiological limits. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הודעה בדבר שיווק של תמרוק}} {{ח:סעיף|15|נתונים ופרטים טכניים נוספים שיש לכלול בהודעה בדבר שיווק}} {{ח:ת}} הודעה בדבר שיווק של תמרוק תכלול, נוסף על האמור {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א11|בסעיף 55א11(א1) לפקודה}}, את הנתונים והפרטים הטכניים האלה: {{ח:תת|(1)}} מספר הברקוד שהוטבע על גבי התמרוק, אם קיים; {{ח:תת|(2)}} גוני התמרוק השונים, אם ישנם; {{ח:תת|(3)}} סוג האריזה; {{ח:תת|(4)}} ריכוז מדויק של כל אחד מרכיבי התמרוק (הרכב כמותי) או טווח הריכוז שלהם (Range Formulation) לפי אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} 0% עד 0.1%; {{ח:תתת|(ב)}} מעל 0.1% ועד 1%; {{ח:תתת|(ג)}} מעל 1% ועד 5%; {{ח:תתת|(ד)}} מעל 5% ועד 10%; {{ח:תתת|(ה)}} מעל 10% ועד 25%; {{ח:תתת|(ו)}} מעל 25% ועד 50%; {{ח:תתת|(ז)}} מעל 50% ועד 75%; {{ח:תתת|(ח)}} מעל 75%; {{ח:תת|(5)}} לעניין התמרוקים המפורטים להלן, הרכיב שנועד להשיג את מטרת השימוש בתמרוק: {{ח:תתת|(א)}} תמרוק המיועד לשמש נגד קשקשים; {{ח:תתת|(ב)}} תמרוק המיועד למניעה של נשירת שיער; {{ח:תתת|(ג)}} תמרוק המיועד להבהרת העור או להפחתת כתמים בעור; {{ח:תתת|(ד)}} תמרוק המיועד להחלקת השיער או סלסולו; {{ח:תת|(6)}} לעניין תמרוק שערך ה־pH שלו נמוך מ־3 או גבוה מ־10 או תמרוק המיועד לצביעת שיער – ערך ה־pH של התמרוק; ואולם לעניין תמרוק המשווק באריזה המכילה כמה תמרוקים שיש לערבב אותם לפני השימוש, יש לציין בהודעה את ערך ה־pH של התמרוק לאחר ערבוב כאמור; ערך ה־pH יכול שיצוין גם כטווח ערכים ובלבד שטווח הערכים לא יעלה על יחידה אחת. {{ח:סעיף|16|נתונים ופרטים נוספים שיש לכלול בהודעה בדבר שיווק של תמרוק המכיל רכיב ננו}} {{ח:תת|(א)}} הודעה בדבר שיווק של תמרוק המכיל רכיב ננו תכלול, נוסף על האמור {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א11|בסעיף 55א11(א1) לפקודה}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ותקנה 15}}, את הנתונים והפרטים האלה: {{ח:תתת|(1)}} השם הכימי (IUPAC) של רכיב ננו הנמצא בתמרוק וזיהוי נוסף של הרכיב (INCI, CAS, EINECS/ELINCS, INN, XAN), אם ישנו; {{ח:תתת|(2)}} תנאי החשיפה הצפויים של המשתמש בתמרוק; לעניין זה, ”חשיפה“ – לרבות חשיפה עורית (Dermal), חשיפה באמצעות חלל הפה (Oral) ושאיפה (Inhalation). {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), הודעה בדבר שיווק של תמרוק המכיל רכיב ננו שאינו נכלל בנספחים 3 עד 6 לדרישות חוקיות היבוא של האיחוד האירופי, תכלול גם את הנתונים והפרטים האלה: {{ח:תתת|(1)}} מפרט רכיב הננו, כולל פירוט של גודל החלקיקים והתכונות הפיזיקליות והכימיות שלהם; {{ח:תתת|(2)}} הכמות המוערכת של כל רכיב ננו בתמרוק שישווק בישראל, בכל שנה; {{ח:תתת|(3)}} פרופיל הרעילות (פרופיל טוקסיקולוגי) של רכיב הננו; {{ח:תתת|(4)}} נתוני הבטיחות של רכיב הננו, לפי סוג התמרוק, אופן השימוש בו ואוכלוסיית היעד לשימוש בתמרוק. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הגבלות לעניין חומרים בתמרוקים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:סעיף|17||תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|18||תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|19||תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|20||תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|21||תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: סימון תמרוק}} {{ח:סעיף|22|סימון תמרוק}} {{ח:תת|(א)}} יצרן או יבואן לא ישווק תמרוק אלא אם כן הפרטים כמפורט להלן מופיעים על גבי האריזה הראשונית או האריזה השניונית של התמרוק, באופן ברור, קריא ושאינו ניתן למחיקה; הסימון יהיה בשפה העברית, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנה זו: {{ח:תתת|(1)}} שם התמרוק; {{ח:תתת|(2)}} שם הנציג האחראי וכתובתו; היו לנציג האחראי כמה כתובות, תודגש בקו תחתי הכתובת שנמסרה בהודעה בדבר שיווק; {{ח:תתת|(3)}} לגבי תמרוק המיוצר בישראל – שם היצרן, ולגבי תמרוק המיובא מחוץ לישראל – שם היבואן וארץ הייצור של התמרוק, ואולם אם התמרוק יוצר במדינה ממדינות האיחוד האירופי – יכול שלא תסומן ארץ הייצור של התמרוק ובלבד שיסומן שהתמרוק יוצר באיחוד האירופי; {{ח:תתת|(4)}} כמות התמרוק, לפי משקל או נפח או ביחידות; הכמות תסומן באמצעות הסימול {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 1|שבפרט 1 לתוספת השביעית}}; גודל הגופן יהיה לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 8|התוספת השמינית}}, אלא אם כן הסימון מוצג ביחידות; {{ח:תתת|(5)}} תאריך התפוגה של התמרוק או תקופת השימוש לאחר פתיחתו של התמרוק, לפי העניין כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55ז|בסעיף 55ז לפקודה}}, והכול בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (פטור מסימון תמרוק)|תקנות הרוקחים (פטור מסימון תמרוק), התש״ע–2010}}; תאריך תפוגה יסומן באמצעות הסימול {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 2|שבפרט 2 לתוספת השביעית}} או הכיתוב ”יש להשתמש לפני“, בציון החודש והשנה; תקופת השימוש לאחר פתיחתו של התמרוק תסומן באמצעות הסימול {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 3|שבפרט 3 לתוספת כאמור}}, בציון מספר החודשים (M); לעניין זה, ”תקופת השימוש לאחר פתיחתו של התמרוק“ – תקופת השימוש בתמרוק, אחרי פתיחתו בידי הצרכן, שבמהלכה התמרוק בטוח לשימוש וממשיך למלא את ייעודו; {{ח:תתת|(6)}} אזהרות והגבלות לעניין השימוש בתמרוק, אם מעריך הבטיחות הורה בדוח הבטיחות הנוגע לתמרוק, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 2|בפרט 2 בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}}, כי יש לסמן זאת; {{ח:תתת|(7)}} לעניין תמרוק המכיל חומר מהחומרים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} או {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספות הרביעית עד השישית}} – אזהרות והגבלות לעניין השימוש בתמרוק כאמור באותן תוספות, לפי העניין; {{ח:תתת|(8)}} מספר האצווה; הוראות פסקה זו לא יחולו על דוגמית; בתקנה זו, ”דוגמית“ – דוגמה קטנה של תמרוק הניתנת בחינם לשם התנסות בו; {{ח:תתת|(9)}} מטרת השימוש בתמרוק, אם מעריך הבטיחות קבע בדוח הבטיחות הנוגע לתמרוק, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 2|בפרט 2 בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}}, כי יש לסמן זאת; מטרת השימוש כאמור יכול שתסומן באמצעות סמליל או תמונה; {{ח:תתת|(10)}} הוראות השימוש בתמרוק, אם מעריך הבטיחות קבע בדוח הבטיחות הנוגע לתמרוק, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 2|בפרט 2 בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}}, כי יש לסמנן; הוראות השימוש יכול שיסומנו באמצעות סמליל או תמונה; {{ח:תתת|(11)}} פירוט של כל רכיבי התמרוק (בפסקה זו – רשימת הרכיבים); הכיתוב יהיה בשפה האנגלית לפי רשימת המונחים לרכיבים (INCI International Nomenclature Cosmetic Ingredient) ובהתאם להוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} רשימת הרכיבים תופיע תחת הכותרת ”רכיבים“ או ”Ingredients“; {{ח:תתתת|(ב)}} חומר בישום יירשם כ־”Parfum“ או כ־”Fragrance“ והרכב ארומטי יירשם כ־”Aroma“; על אף האמור, חומר המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} שנקבע לגביו כי יש לציין את שמו ברשימת הרכיבים, יופיע בשמו, נוסף על המונח כאמור; {{ח:תתתת|(ג)}} פירוט הרכיבים יהיה בסדר יורד לפי ריכוזם בתמרוק; רכיבים בריכוז של פחות מ־1% יופיעו בסוף רשימת הרכיבים, בכל סדר שהוא; {{ח:תתתת|(ד)}} לגבי רכיב ננו, יירשם אחרי שם הרכיב: ”[NANO]“; {{ח:תתתת|(ה)}} חומרי צבע, למעט חומרי צבע לשיער, יפורטו בסוף רשימת הרכיבים, לפי המינוח (נוֹמֶנְקְלָטוּרָה) של colour index‏ (CI), אם ניתן; אם התמרוק מכיל חומרי צבע בגוונים שונים, ניתן לרשום את כל חומרי הצבע תחת הסימון ”עשוי להכיל“, ”may contain“ או ”+-“; {{ח:תתת}} בפסקה זו, ”רכיב“ בתמרוק – חומר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}}, למעט אלה: {{ח:תתתת|(1)}} אי־ניקיונות (Impurities) שמקורם בחומר הגלם (Raw material); {{ח:תתתת|(2)}} חומר ששימש להכנת התערובת של חומר הגלם או שנעשה בו שימוש בתהליך הייצור של התמרוק, ובלבד שאינו חלק מהתמרוק. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), יצרן או יבואן רשאי לשווק תמרוק אף אם לא סימן על גבי האריזה הראשונית או האריזה השניונית של התמרוק את הפרטים לפי תקנת משנה (א)(4), אם מתקיים לגבי התמרוק אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מכיל פחות מחמישה גרם או מיליליטר, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} הוא דוגמית; {{ח:תתת|(3)}} הוא חלק ממארז תמרוקים; בתקנה זו, ”מארז תמרוקים“ – תמרוקים שונים שארוזים יחד, ובלבד שניתן לראות את כמות התמרוקים שבמארז כשהוא סגור או שהתמרוקים שבו נמכרים באופן רגיל ביחידות בודדות; {{ח:תתת|(4)}} הוא נועד לשימוש חד־פעמי מייד לאחר פתיחתו. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), יצרן או יבואן רשאי לשווק תמרוק אף אם לא סימן על גבי האריזה הראשונית והאריזה השניונית של התמרוק את הפרטים לפי תקנת משנה (א)(6), (7) ו־(11), כולם או חלקם, אם בשל גודל התמרוק או קושי טכני אחר לא ניתן לסמן על גבי האריזה הראשונית והאריזה השניונית של התמרוק את הפרטים האמורים, ובלבד שאותם פרטים יצוינו בעלון המצורף או המודבק לתמרוק; על גבי האריזה הראשונית או האריזה השניונית של התמרוק יצוין, באמצעות סימול כאמור {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 4|בפרט 4 לתוספת השביעית}} או כיתוב אחר, כי מידע נוסף מפורט בעלון; בתקנת משנה זו, ”עלון“ – לרבות מדבקה, תגית או כרטיס. {{ח:תת|(ד)}} חל שינוי באחד או יותר מהפרטים לפי תקנת משנה (א), יעדכן היצרן או היבואן, לפי העניין, את הסימון שעל גבי אריזת התמרוק בהתאם לשינוי שחל, ויודיע לנציג האחראי על העדכון האמור. {{ח:תת|(ה)}} אם התמרוק מיובא ביבוא מקביל, יסמן היבואן את הפרטים לפי תקנת משנה (א)(1), (4) עד (7) ו־(9) עד (11) בהתאם לסימון של אותם פרטים על גבי האריזה של תמרוק הייחוס. {{ח:סעיף|23||תיקון: תשפ״ג־2, תשפ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|24|הגבלות לעניין סימון תמרוק המיועד להגנה מפני קרינת השמש|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערך ה־SPF“ -ערך המתאר את רמת ההגנה של התמרוק מפני קרינה בתחום אורכי הגל שבין 290nm ו־320nm (קרינת UVB); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרינת UVA“ – קרינת UV בתחום אורכי הגל שבין 320nm ו־400nm; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תמרוק“ – תמרוק המיועד להגנה מפני קרינת השמש. {{ח:תת|(ב)}} יצרן או יבואן לא ישווק תמרוק שסומן על גבי האריזה הראשונית או האריזה השניונית שלו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} כיתוב המעודד חשיפה לקרינת השמש; {{ח:תתת|(2)}} כיתוב שלפיו התמרוק – {{ח:תתתת|(א)}} חוסם קרני שמש או שהוא ”Total Block“; {{ח:תתתת|(ב)}} מספק הגנה טובה יותר מההגנה של העור; {{ח:תתתת|(ג)}} מונע את נזקי קרינת השמש. {{ח:תת|(ג)}} יצרן או יבואן לא ישווק תמרוק שסומן על גבי האריזה הראשונית או האריזה השניונית שלו, בסמל או בכתב, כי ניתן לתמרוק אישור מאת ארגון למלחמה בסרטן (בתקנת משנה זו – הארגון), אלא אם כן מתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הארגון פועל במדינה מוכרת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55ג1|בסעיף 55ג1(א) לפקודה}}; {{ח:תתת|(2)}} יש ליצרן, ליבואן או לנציג האחראי של התמרוק אישור בתוקף מאת הארגון, המאשר את הסימון כאמור לעניין אותו תמרוק. {{ח:תת|(ד)}} יצרן או יבואן לא ישווק תמרוק שסומן על גבי האריזה הראשונית או האריזה השניונית שלו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ערך מספרי של מידת ההגנה של התמרוק מפני קרינת UVA‏ (UVAPF – UVA Protection Factor); {{ח:תתת|(2)}} סמל או כתב שלפיו התמרוק מגן מפני קרינת UVA, אלא אם כן מתקיימים כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} התמרוק סומן בסימול כאמור {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 6|בפרט 6 לתוספת השביעית}}; {{ח:תתתת|(ב)}} גודל הסימון כאמור אינו עולה על גודל הגופן המציין את ערך ה־SPF של התמרוק. {{ח:תת|(ה)}} לעניין תמרוק שייעודו העיקרי הוא הגנה מפני קרינת השמש וסומן בו ערך ה־SPF של התמרוק, יוודא היצרן או היבואן כי ערך ה־SPF שסומן עומד בדרישות הסימון לפי {{ח:פנימי|תוספת 9 פרט 2|פרט {{ח:הערה|(}}2{{ח:הערה|)}} לתוספת התשיעית}}, לפי העניין. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בתקנה זו, אם התמרוק מיובא ביבוא מקביל, יסמן היבואן את הפרטים לפי תקנה זו בהתאם לסימון של אותם פרטים על גבי האריזה של תמרוק הייחוס, אם קיים. {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: ביסוס ראייתי מקצועי לטענות שיווקיות והגבלות לעניין טענות שיווקיות}} {{ח:סעיף|25|ביסוס ראייתי מקצועי לטענות שיווקיות}} {{ח:תת|(א)}} ביסוס ראייתי מקצועי (Evidence Based) לטענות שיווקיות שמייחס עוסק בתמרוקים לתמרוק יהיה ביסוס נאות וניתן לאימות (adequate and verifiable evidence). {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), ביסוס ראייתי מקצועי שהוא ניסוי או מחקר יהיה רלוונטי לתמרוק מהסוג שלגביו נטענת הטענה השיווקית, וייערך לפי שיטות מתוכננות (Well-Designed), תקפות (Valid), מהימנות (Reliable) והדירות (Reproducible), ובשים לב לכללי האתיקה המקובלים באותה מדינה לעניין ביצוע ניסויים ומחקרים, ובכלל זה ניסויים ומחקרים בבני אדם. {{ח:תת|(ג)}} מידת הפירוט של הביסוס הראייתי המקצועי תהיה בהתאם לרמת הסיכון הבטיחותי שעלול להיגרם בשל חוסר יעילות של התמרוק, כך שהביסוס הראייתי יהיה מפורט יותר ככל שרמת הסיכון כאמור גדולה יותר. {{ח:תת|(ד)}} עוסק בתמרוקים אינו חייב בביסוס ראייתי מקצועי להצהרות בעלות אופי דמיוני שניתן להניח כי צרכן סביר לא ייקח אותן בחשבון, או לטענות שיווקיות בעלות אופי מופשט ובלתי מוחשי. {{ח:סעיף|26|ביסוס ראייתי מקצועי לטענה שיווקית לעניין רכיבים}} {{ח:תת|(א)}} ביסוס ראייתי מקצועי לטענה שיווקית שלפיה יש לתמרוק תכונות של רכיב מרכיבי התמרוק, יהיה כזה שיוכיח כי הרכיב נמצא בריכוז יעיל בהרכב התמרוק. {{ח:תת|(ב)}} יצרן או יבואן לא יסמן על גבי תווית התמרוק, בסמל או בכתב, כי – {{ח:תתת|(1)}} התמרוק מכיל רכיב מסוים או רכיב ייחודי, אלא אם כן אותו רכיב נמצא בהרכב התמרוק; {{ח:תתת|(2)}} לרכיב מסוים בתמרוק יש תכונות או מאפיינים ייחודיים, אלא אם כן שילוב הרכיב האמור בתמרוק נועד לשם השגת אותם תכונות או מאפיינים בתמרוק עצמו; {{ח:תתת|(3)}} יש לתמרוק תכונות או מאפיינים מסוימים או ייחודיים, אם התכונות או המאפיינים כאמור קיימים ברכיבי התמרוק בלבד ולא בתמרוק עצמו. {{ח:סעיף|27|ביסוס ראייתי מקצועי לטענה שיווקית לעניין הגנה מפני קרינת השמש}} {{ח:ת}} ביסוס ראייתי מקצועי לטענות שיווקיות לעניין תמרוק המיועד להגנה מפני קרינת השמש ייערך לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 9|התוספת התשיעית}}. {{ח:סעיף|28|אופן הצגת טענות שיווקיות}} {{ח:ת}} יצרן או יבואן המייחס לתמרוק טענה שיווקית יציג את הטענה האמורה באופן מדויק ובהיר, כך שאדם סביר, בהתחשב בסוג המשתמשים שלהם מיועד התמרוק, יבין את משמעותה. {{ח:סעיף|29|טענה שיווקית לעניין ניסויים בבעלי חיים}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תהליך הייצור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55ח|בסעיף 55ח(ו) לפקודה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיק תמרוק“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א10|בסעיף 55א10(ב) לפקודה}}. {{ח:תת|(ב)}} יצרן או יבואן לא ייחס לתמרוק טענה שיווקית שלפיה בתהליך הייצור של התמרוק לא נערכו ניסויים בבעלי חיים, אלא אם כן יש בתיק התמרוק הצהרה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א10|בסעיף 55א10(ב)(6) לפקודה}}. {{ח:סעיף|30|הגבלות על סימון טענות שיווקיות לעניין אישורי רשויות}} {{ח:ת}} יצרן או יבואן לא יסמן על גבי תווית התמרוק, בסמל או בכתב, כי התמרוק אושר בידי המשרד או רשות ממשלתית באיחוד האירופי; ואולם אם ניתן לגבי התמרוק רישיון לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תמרוקים)|צו הפיקוח}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א11|סעיף 55א11(ב)}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55ג1|או 55ג1(א1) לפקודה}} – יציין היצרן או היבואן, על גבי תווית התמרוק, כי לתמרוק רישיון מאת המשרד. {{ח:סעיף|31|הגבלות על סימון טענות שיווקיות לעניין תכונות או מאפיינים ייחודיים}} {{ח:ת}} יצרן או יבואן לא יסמן על גבי תווית התמרוק, בסמל או בכתב, כי יש לתמרוק תכונות או מאפיינים ייחודיים, אם התכונות או המאפיינים האמורים נובעים ממילוי דרישות החלות על היצרן או היבואן לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|הפקודה}} או תקנות אלה. {{ח:סעיף|32|הגבלות על סימון טענה שיווקית המבוססת על חוות דעת}} {{ח:ת}} יצרן או יבואן המייחס לתמרוק טענה שיווקית המבוססת על חוות דעת בלבד, יסמן על גבי תווית התמרוק, בסמל או בכתב, כי הטענה השיווקית מבוססת על חוות דעת; בתקנה זו, ”חוות דעת“ – לרבות סקר צרכנים או המלצות של מומחה או איגוד מקצועי. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: דיווח}} {{ח:סעיף|33|דיווח על תופעת לוואי חמורה}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מחובותיו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א13|סעיף 55א13 לפקודה}}, יצרן, יבואן או נציג אחראי שנודע לו על תופעת לוואי חמורה שנגרמה בשל שימוש בתמרוק שאותו ייצר או ייבא או שהוא הנציג האחראי שלו (בתקנה זו – העוסק), ידווח על כך למנהל, בלא דיחוי, ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום שהדבר נודע לו. {{ח:תת|(ב)}} הדיווח לפי תקנת משנה (א) יימסר באמצעות טופס מקוון באתר האינטרנט, ויכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} שמו המלא של המדווח, מספר הזהות שלו, תפקידו אצל העוסק ופרטי הקשר עימו; {{ח:תתת|(2)}} אם המדווח הוא רופא – מספר רישיונו ותחום העיסוק שלו; {{ח:תתת|(3)}} פרטי האדם שנפגע מתופעת הלוואי החמורה, אם ידועים לעוסק: שם מלא, תאריך לידה ומין; {{ח:תתת|(4)}} תיאור של תופעת הלוואי החמורה שנגרמה; {{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות התמרוק נושא הדיווח, כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} שם התמרוק כפי שמופיע בהודעה בדבר שיווק, ברישיון התמרוק שניתן לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תמרוקים)|צו הפיקוח}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א11|סעיף 55א11(ב)}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55ג1|או 55ג1(א1) לפקודה}} או בהודעה על קבלת אישור התאמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א12ה|סעיף 55א12ה לפקודה}}; {{ח:תתתת|(ב)}} מספר האישור על קליטת הודעה כאמור בפסקת משנה (א) או מספר הרישיון כאמור באותה פסקת משנה, לפי העניין; {{ח:תתתת|(ג)}} מספר האצווה, אם ידוע לעוסק; {{ח:תתת|(6)}} אם העוסק בדק עם הנפגע או קרוביו את נכונות פרטי הדיווח – ציון דבר הבדיקה; {{ח:תתת|(7)}} פירוט בדבר צעדים מתקנים שנקט העוסק לשם מניעת תופעת הלוואי החמורה או לשם מניעת המשך השימוש בתמרוק, ואם לא נקט צעדים כאמור – הנימוק לכך; {{ח:תתת|(8)}} מסמכים רפואיים המעידים על תופעת הלוואי החמורה והטיפול בה, אם ישנם. {{ח:תת|(ג)}} העוסק יעביר למנהל, בתוך 40 ימי עבודה מיום מסירת הדיווח לפי תקנת משנה (ב), דוח חקירה, שיכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} תיאור של תופעת הלוואי החמורה; {{ח:תתת|(2)}} חוות דעת של הנציג האחראי או מומחה מטעמו בדבר הקשר הסיבתי בין השימוש בתמרוק נושא הדיווח ובין תופעת הלוואי החמורה שנגרמה; {{ח:תתת|(3)}} סיכום הצעדים המתקנים שנקט העוסק לשם מניעת תופעת הלוואי החמורה או לשם מניעת המשך השימוש בתמרוק, אם נקט צעדים כאמור; ואם לא ננקטו צעדים מתקנים כאמור – הנימוק לכך. {{ח:סעיף|34|מסירת מידע על רכיבים המזיקים לבריאות}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 60כז|סעיף 60כז לפקודה}}, הנציג האחראי ימסור למנהל, לפי דרישתו, רשימה של כל התמרוקים, שהוא הנציג האחראי שלהם, המכילים רכיב המזיק או העלול להזיק לבריאות הציבור, ולעניין תמרוק שאינו תמרוק המיובא ביבוא מקביל – יציין ברשימה גם את הריכוז של הרכיב בכל אחד מאותם תמרוקים. {{ח:תת|(ב)}} נודע ליצרן, יבואן או נציג אחראי כי תמרוק שהוא מייצר או מייבא או שהוא הנציג האחראי שלו, מכיל רכיב המזיק או העלול להזיק לבריאות הציבור, או שקיים חשש לכך, ימסור למנהל מידע כאמור בתקנת משנה (א) וינקוט אמצעים מתאימים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א13|סעיף 55א13 לפקודה}}. {{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות, הוראת מעבר והוראות שעה}} {{ח:סעיף|35|תנאי אחסנה והובלה של תמרוקים}} {{ח:ת}} עוסק בתמרוקים לא ישווק תמרוק אלא אם כן התמרוק אוחסן והובל בתנאים שקבע היצרן, אם קבע. {{ח:סעיף|36|תיעוד לעניין נותני שירותים}} {{ח:ת}} יצרן או יבואן וכן נציג אחראי ישמרו, לתקופה שלא תפחת משבע שנים, תיעוד בדבר נותני השירותים שהיצרן או היבואן התקשר עימם לשם ביצוע פעולות ייצור, אחסון והפצה של התמרוק; תיעוד כאמור יכלול את השמות של נותני השירותים האמורים, כתובותיהם ופרטי הקשר עימם וכן את רשימת הפעולות שהם מבצעים בעבור היצרן או היבואן. {{ח:סעיף|37|השגה}} {{ח:תת|(א)}} עוסק בתמרוקים רשאי להגיש למשנה למנהל הכללי של משרד הבריאות שהוא רופא (בתקנה זו – המשנה למנהל הכללי) השגה על החלטה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55ב1|בסעיף 55ב1(א) לפקודה}}. {{ח:תת|(ב)}} ההשגה תוגש בכתב בתוך 35 ימי עבודה מיום מתן ההחלטה, וניתן לצרף לה מסמכים התומכים בטענות המועלות בה. {{ח:תת|(ג)}} הוגשה השגה, יעוכב ביצוע ההחלטה שהיא נושא ההשגה עד למתן החלטת המשנה למנהל הכללי בהשגה; ואולם אם סבר המשנה למנהל הכללי כי עיכוב ביצוע ההחלטה האמורה עלול לסכן את בריאות הציבור, רשאי הוא להורות כי ההחלטה תבוצע לאלתר או שביצועה יעוכב בתנאים כפי שיורה. {{ח:תת|(ד)}} המשנה למנהל הכללי ייתן החלטה מנומקת בכתב בהשגה בתוך 50 ימי עבודה מיום שהתקבלה ההשגה. {{ח:סעיף|38|הוראת מעבר}} {{ח:ת}} נציג אחראי שנרשם במאגר הנציגים האחראיים ערב יום תחילתן של תקנות אלה, יראו אותו כאילו עמד בתנאי הכשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}}. {{ח:סעיף|39|תחילה|תיקון: תשפ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן (להלן – יום התחילה). {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23(א)(4)}} כנוסחה {{ח:פנימי|סעיף 40|בתקנה 40(ד)(א)}} ביום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023). {{ח:סעיף|40|הוראות שעה|תיקון: תשפ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}}, עד יום כ״ד באייר התשפ״ד (1 ביוני 2024), יקראו את {{ח:פנימי|תוספת 3|הטבלה שבתוספת השלישית}} כאילו במספר סידורי (איחוד אירופי) 358, בטור ג, במקום האמור בו נאמר: {{ח:תת}} "Furocoumarines כגון: trioxysalen (INN), 8-methoxypsoralen, methoxypsoralen-5, למעט אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} לעניין תמרוק המיועד לשימוש ביום – החומר האמור הוא רכיב המצוי באופן טבעי בתמציות (Essences) טבעיות בתמרוק, ובלבד שריכוזו של החומר האמור אינו עולה על 1 מ״ג לק״ג; {{ח:תתתת|(2)}} לעניין תמרוק שהוא קרם ידיים, קרם רגליים, תמרוק נשטף או תמרוק שאינו מיועד לשימוש ביום – החומר האמור הוא רכיב המצוי באופן טבעי בתמציות (Essences) טבעיות בתמרוק." {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18}} – {{ח:תתת|(1)}} עד יום י״ב בתמוז התשפ״ג (1 ביולי 2023), יצרן או יבואן רשאי לשווק באופן סיטונאי תמרוק המכיל חומר מוגבל המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בטבלה שבתוספת השנייה}}, במספר סידורי (איחוד אירופי) 325 ו־326, אף אם לא עמד בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בטורים ו עד ט לתוספת האמורה}}, לעניין אותם חומרים; {{ח:תתת|(2)}} עד יום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024), יצרן או יבואן רשאי לשווק באופן קמעונאי תמרוק כאמור בפסקת משנה (1), ובלבד שהוגשה לגביו הודעה בדבר שיווק עד המועד הקבוע באותה פסקת משנה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21}} – {{ח:תתת|(1)}} עד יום כ״ד באייר התשפ״ד (1 ביוני 2024) יקראו את {{ח:פנימי|תוספת 6|הטבלה שבתוספת השישית}} כאילו – {{ח:תתתת|(א)}} במספר סידורי (איחוד אירופי) a27 – {{ח:תתתתת|(1)}} בטור ט, במקום ”‎, Stearic Acid, Trimethoxy<wbr>caprylyl<wbr>silane, Glycerin, Dimethicone,‎“ נאמר ”‎, Stearic Acid, Trimethoxy<wbr>caprylyl<wbr>silane, Dimethicone,‎“ ובמקום ”(3) לעניין תמרוק שאינו תמרוק לשפתיים: Alumina בריכוז מרבי של 7% ו־Manganese Dioxide בריכוז מרבי של 0.7%.“ יבוא ”Alumina בטווח ריכוזים של 5% עד 6.5% ו־Glycerol בריכוז של 1%.“; {{ח:תתתתת|(2)}} בטור י, במקום האמור בו נאמר ”אין“; {{ח:תתתת|(ב)}} במספר סידורי (איחוד אירופי) a30, בטור ט, במקום ”אם מצופה בציפוי, יצופה באחד“ נאמר ”מצופה באחד“; {{ח:תתת|(2)}} עד יום כ״ו בתמוז התשפ״ד (1 באוגוסט 2024) יקראו את {{ח:פנימי|תוספת 6|הטבלה שבתוספת השישית}} כאילו – {{ח:תתתת|(א)}} במספר סידורי (איחוד אירופי) 4, בטור ז, במקום האמור בו נאמר ”כל תמרוק“, ובטור ח, במקום השיעורים הנקובים בו נאמר ”6%“; {{ח:תתתת|(ב)}} במספר סידורי (איחוד אירופי) 10, בטור ז, במקום האמור בו נאמר ”כל תמרוק“, ובטור ח, במקום השיעורים הנקובים בו נאמר ”10%“; {{ח:תתת|(3)}} עד יום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), יקראו את {{ח:פנימי|תוספת 6|הטבלה שבתוספת השישית}} כאילו במספר סידורי (איחוד אירופי) 3, בטור ז, במקום האמור בו נאמר ”כל תמרוק“, ובטור ח, במקום השיעור הנקוב בו נאמר ”10%“; {{ח:תתת|(4)}} עד יום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), יצרן או יבואן רשאי לשווק באופן קמעונאי תמרוק כאמור בפסקת משנה (2), ובלבד שהוגשה לגביו הודעה בדבר שיווק עד המועד הקבוע באותה פסקת משנה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בתקנה 23}} – {{ח:תתת|(א)}} עד יום כ״ד באייר התשפ״ד (1 ביוני 2024) יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 23|התקנה האמורה}} כאילו נאמר בה כך: {{ח:תתתת|23.}} "סימון אזהרות (הוראת שעה) {{ח:תתתתת|(א)}} יצרן או יבואן, למעט יבואן המייבא תמרוק ביבוא מקביל, לא ישווק תמרוק אלא אם כן סומנו על גבי האריזה הראשונית או האריזה השניונית של התמרוק אזהרות כמפורט להלן, לפי העניין; הסימון יהיה בשפה העברית, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנה זו: {{ח:תתתתתת|(1)}} אם התמרוק מיועד לשימוש באזור החזה של נשים מניקות: ”יש להוריד את שאריות התמרוק מהפטמה לפני הנקה“; {{ח:תתתתתת|(2)}} אם התמרוק מכיל רכיב ננו: ”תמרוק זה מכיל חלקיקים בגודל ננו ומיועד לשימוש על עור שלם ולא על עור מגורה ופצוע“; {{ח:תתתתתת|(3)}} אם התמרוק מיועד להגנה מפני קרינת השמש – אזהרה כאמור בפסקת משנה (א) להלן וכן אזהרות כאמור בפסקאות משנה (ב) עד (ה) להלן, לפי העניין: {{ח:תתתתתתת|(א)}} ”מומלץ להימנע מחשיפה לשמש גם אם נעשה שימוש בתמרוק להגנה מהשמש“; {{ח:תתתתתתת|(ב)}} ”לא לשימוש מתחת לגיל 3 שנים“; פסקת משנה זו לא תחול לעניין תמרוק כאמור בפסקת משנה (ג); {{ח:תתתתתתת|(ג)}} לעניין תמרוק המיועד, לפי הערכת הבטיחות, לשימוש בתינוקות: ”אין להשתמש בתמרוק בתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים, אלא לאחר התייעצות עם רופא“; {{ח:תתתתתתת|(ד)}} לעניין תמרוק שערך ה־SPF שלו גדול מ־6 וקטן מ־14.9: ”התמרוק מפחית סיכון לכוויה, לא מונע סרטן העור“; לעניין זה, ”ערך ה־SPF‏“ (Sun protection factor) – ערך המתאר את רמת ההגנה של התמרוק מפני קרינה בתחום אורכי הגל שבין 290mm ו־320mm (קרינת UVB); {{ח:תתתתתת|(4)}} אם התמרוק מכיל חומר משמר המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} ומשחרר את החומר פורמלדהיד (Formaldehyde) בריכוז העולה על 0.05% (500PPM) בתמרוק: ”משחרר פורמלדהיד (Formaldehyde)“. {{ח:תתתתת|(ב)}} האזהרות כאמור בתקנת משנה (א) יסומנו באופן ברור, קריא ושאינו ניתן למחיקה; על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בשל גודל התמרוק או קושי טכני אחר, לא ניתן לסמן על גבי האריזה הראשונית והאריזה השניונית של התמרוק אזהרות כאמור, יחולו לעניין אותו תמרוק הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22(ג)}} בשינויים המחויבים. {{ח:תתתתת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אם התמרוק מיובא ביבוא מקביל, יסמן היבואן את האזהרות לפי תקנת המשנה האמורה בהתאם לסימון של אותן אזהרות על גבי האריזה של תמרוק הייחוס, אם קיים; על אף האמור בתקנת משנה (א), אם התמרוק מיובא ביבוא מקביל, יסמן היבואן את האזהרות לפי תקנת המשנה האמורה בהתאם לסימון של אותן אזהרות על גבי האריזה של תמרוק הייחוס, אם קיים. {{ח:תתתתת|(ד)}} אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|צו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם והחזקתם)|צו הרוקחים}}." {{ח:תתת|(ב)}} החל ביום כ״ד באייר התשפ״ד (1 ביוני 2024) ועד יום כ״ה בתמוז התשפ״ד (31 ביולי 2024) יקראו את תקנת משנה (א) כאילו במקום ”0.001% (10PPM)“ נאמר ”0.05% (500PPM)“; {{ח:תתת|(ג)}} עד יום י״ז באב התשפ״ו (31 ביולי 2026), יצרן או יבואן רשאי לשווק באופן קמעונאי תמרוק המכיל חומר משמר המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} ומשחרר את החומר פורמלדהיד (Formaldehyde) בריכוז שבין 0.001% (10PPM) ו־0.05% (500PPM), אף אם לא סומנה על גבי האריזה הראשונית או האריזה השניונית שלו אזהרה כאמור באותה תקנה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בתקנה 30}}, בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ד (1 באפריל 2024), יצרן או יבואן יהיה רשאי לסמן על גבי תווית תמרוק שהוגשה לגביו הודעה בדבר שיווק במהלך התקופה האמורה, בסמל או בכתב, כי הוא אושר בידי המשרד, ובלבד שערב יום התחילה היה לתמרוק רישיון לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תמרוקים)|צו הפיקוח}} והוא משווק בהתאם לתנאי הרישיון שניתן לו. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}})}}}} {{ח:קטע3||דוח בטיחות}} {{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳: מידע בטיחותי לגבי התמרוק}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}} {{ח:ת}} ההרכב הכמותי והאיכותי של התמרוק: {{ח:תת|1.1.}} מסמך בחתימת היצרן ובו פירוט של כל אלה: ההרכב האיכותי והכמותי של התמרוק, הזהות הכימית של החומרים (שם כימי של החומר, INCI, CAS, EINECS/ELINCS, אם ישנו) והתפקיד של כל אחד מהחומרים; {{ח:תת|1.2.}} אם התמרוק מכיל הרכב ארומטי – שם ההרכב, מספר הקוד שלו וזהות הספק. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}} {{ח:ת}} מאפיינים פיזיקו־כימיים וכימיקליים ויציבות התמרוק: {{ח:תת|2.1.}} המאפיינים הפיזיקו־כימיים של התמרוק ושל רכיבי התמרוק או התערובות שלו; {{ח:תת|2.2.}} היציבות של התמרוק בתנאי אחסון מקובלים וסבירים. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}} {{ח:ת}} איכות מיקרוביאלית: {{ח:תת|3.1.}} מפרט מיקרוביאלי של התמרוק ושל כל רכיב בו וכן מפרט כאמור של תערובת רכיבים, אם מצויה בתמרוק; {{ח:תת|3.2.}} אם התמרוק מיועד לשימוש באזור העיניים, ברקמות ריריות, על עור פגוע, בילדים מתחת לגיל שלוש, בקשישים או באנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת: התייחסות לעניין התאמת האיכות המיקרוביאלית לייעוד התמרוק ואופן השימוש בו; {{ח:תת|3.3.}} תוצאות של מבחן אתגר למערכת השימור (preservation challenge test) שבוצע בתמרוק. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 4}} {{ח:ת}} אי־ניקיונות (Impurities), שאריות ומידע על חומרי האריזה: {{ח:תת|4.1.}} רמת הניקיון של הרכיבים ותערובות הרכיבים בתמרוק; {{ח:תת|4.2.}} במקרה של נוכחות עקבות של חומר מסוכן בתמרוק – צוין כי אין יכולת טכנית למנוע נוכחות של עקבות כאמור בתמרוק; {{ח:תת|4.3.}} פירוט חומרי האריזה של התמרוק, וכן המאפיינים, היציבות ודרגות הניקיון של חומרי האריזה. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5}} {{ח:ת}} השימוש המקובל והסביר בתמרוק: פירוט השימוש המקובל והסביר בתמרוק, בהתבסס על האזהרות ותוכן התווית או העלון שהציע היצרן. {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 6}} {{ח:ת}} החשיפה המערכתית של הגוף לתמרוק: {{ח:תת|6.1.}} ציון אופן החשיפה המערכתית של הגוף לתמרוק ומידת החשיפה כאמור, בהתאם לשימוש המקובל והסביר בתמרוק כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 5|בפרט 5}} בהתייחס להיבטים האלה: {{ח:תתת|6.1.1}} חלק הגוף שהתמרוק מיועד לו; {{ח:תתת|6.1.2}} שטח הפנים של חלק הגוף שהתמרוק מיועד לו; {{ח:תתת|6.1.3}} כמות התמרוק המיועדת לשימוש; {{ח:תתת|6.1.4}} משך השימוש בתמרוק ותדירות השימוש בו, לפי המלצות היצרן; {{ח:תתת|6.1.5}} מסלול החשיפה המקובל והסביר של התמרוק; {{ח:תתת|6.1.6}} אוכלוסיית היעד לשימוש בתמרוק וכן אוכלוסיות נוספות שעשויות להיחשף למוצר; {{ח:תת|6.2.}} בחישוב החשיפה כאמור בפרט 6.1 ציין מעריך הבטיחות כי הובאו בחשבון כל אלה: {{ח:תתת|6.2.1}} השפעות מתחום הרעילות (השפעות טוקסיקולוגיות); לעניין זה יש לשקול, בין השאר, אם נדרש לחשב את רמת החשיפה ביחס ליחידה של שטח עור או ליחידה של משקל גוף, לפי העניין; {{ח:תתת|6.2.2}} ערוצי חשיפה משניים הנובעים מהשימוש הישיר בתמרוק, כגון שאיפה אקראית של ספריי לשיער או בליעה אקראית של תמרוק המיועד לשימוש על השפתיים; {{ח:תתת|6.2.3}} חשיפה הנובעת מגודל החלקיקים. {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 7}} {{ח:ת}} החשיפה המערכתית של הגוף לכל אחד מרכיבי התמרוק, לפי ההיבטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 6|בפרטים 6.1.1 עד 6.1.6}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 8}} {{ח:ת}} פרופיל רעילות (פרופיל טוקסיקולוגי): {{ח:תת|8.1.}} פרופיל הרעילות (טוקסיקולוגי) של רכיבי התמרוק לגבי כל אחת מנקודות הקצה (Endpoints) הטוקסיקולוגיות הנוגעות לעניין; {{ח:תת|8.2.}} הערכת רעילות (toxicity evaluation) מקומית, ובכלל זה גירוי בעור ובעיניים ורגישות של העור; אם לא נכללת הערכה כאמור – יש לנמק זאת; {{ח:תת|8.3.}} הערכת רעילות, במצב שבו הגוף נחשף לקרינת UV לאחר שימוש בתמרוק; אם לא נכללת הערכה כאמור – יש לנמק זאת; {{ח:תת|8.4.}} ערוצי הספיגה העיקריים של התמרוק בגוף, לפי ייעודו של התמרוק, שהם בעלי פוטנציאל רעיל, וכן ההשפעה המערכתית של התמרוק; {{ח:תת|8.5.}} טווח הבטיחות (MOS – Margin of Safety) המבוסס על הערך No Observed Adverse Effects Level (NOAEL), לגבי כל רכיב בנפרד. {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9}} {{ח:ת}} השפעה אפשרית על פרופיל הרעילות (הפרופיל הטוקסיקולוגי) בשל כל אחד מאלה: {{ח:תת|9.1.}} גודל חלקיקים, לרבות רכיבי ננו; {{ח:תת|9.2.}} אי־ניקיונות (Impurities) של רכיבים וחומרי גלם; {{ח:תת|9.3.}} תגובות בין רכיבים; {{ח:ת}} מקורות המידע והאסמכתאות לעניין פרט זה יצוינו באופן ברור. {{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 10}} {{ח:ת}} פירוט של תופעות לוואי ותופעות לוואי חמורות הנגרמות כתוצאה משימוש בתמרוק וכן נתונים על אודות תופעות לוואי כאמור לגבי תמרוקים דומים, לרבות נתונים סטטיסטיים, אם ישנם. {{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳: הערכת הבטיחות}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}} {{ח:ת}} מסקנות הערכת הבטיחות והצהרת מעריך הבטיחות בדבר בטיחות התמרוק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}}. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}} {{ח:ת}} הוראות מעריך הבטיחות בדבר אזהרות, הגבלות שימוש, מטרת השימוש בתמרוק או הוראות שימוש, שיש לסמן על גבי אריזת התמרוק. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 3}} {{ח:ת}} הנמקה למסקנות, להצהרה ולהוראות של מעריך הבטיחות לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 1|פרטים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 2|ו־2}}, כמפורט להלן: {{ח:תת|3.1}} ההנמקה תהיה מבוססת מבחינה מדעית; {{ח:תת|3.2.}} ההנמקה תתבסס על המידע המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לדוח}}, תוך התייחסות לטווחי בטיחות (MOS), אם הדבר נדרש; {{ח:תת|3.3.}} בלי לגרוע מהוראות פרטי משנה 3.1 ו־3.2, ההנמקה תכלול התייחסות מפורטת לכל אלה: {{ח:תתת|3.3.1}} בטיחות תמרוקים המיועדים לשימוש בילדים מתחת לגיל שלוש או המיועדים באופן בלעדי לשימוש באיברי מין חיצוניים; {{ח:תתת|3.3.2}} תגובות אפשריות בין רכיבים שונים; {{ח:תתת|3.3.3}} השפעת היציבות של התמרוק על בטיחותו; {{ח:תתת|3.3.4}} נתוני רעילות (נתונים טוקסיקולוגיים); אם לא נכללה התייחסות כאמור יש לנמק זאת. {{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ג|חלק ג׳: מידע על אודות מעריך הבטיחות}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 1}} {{ח:ת}} שמו המלא של מעריך הבטיחות וכתובתו. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 2}} {{ח:ת}} הצהרה על הכשרתו, השכלתו וניסיונו של מעריך הבטיחות. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 3}} {{ח:ת}} חתימת מעריך הבטיחות ותאריך החתימה. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22|תקנות 22(א)(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24(ד)(2)(א)}})}}}} {{ח:קטע3||סימול}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 7 פרט 1}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:תת|1.}} כמות | [[Image:U+212E.svg|x50px|link=]] }} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 7 פרט 2}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:תת|2.}} תאריך תפוגת התמרוק | [[Image:Hourglass-cosmetics-directive.svg|x50px|link=]] }} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 7 פרט 3}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:תת|3.}} תקופת השימוש לאחר פתיחת התמרוק | [[Image:PAO-Symbol.svg|x50px|link=]] }} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 7 פרט 4}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:תת|4.}} מידע נוסף | [[Image:Enclosedinfo-cosmetics-directive.jpg|x50px|link=]] }} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 7 פרט 5}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:תת|5.}} UVA | [[Image:UVA logo.svg|x50px|link=]] }} {{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22(א)(4)}})}}}} {{ח:קטע3||גודל הגופן לעניין סימון על גבי אריזת התמרוק}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="150px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} נפח התמרוק או משקלו</th><th width="150px">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} גודל גופן מזערי</th></tr> <tr><td>עד 50 גרם/מיליליטרים</td><td>2 מילימטרים</td></tr> <tr><td>מעל 50 גרם/מיליליטרים ועד 200 גרם/מיליליטרים</td><td>3 מילימטרים</td></tr> <tr><td>מעל 200 גרם/מיליליטרים ועד 1 קילוגרם/ליטר</td><td>4 מילימטרים</td></tr> <tr><td>מעל 1 קילוגרם/ליטר</td><td>6 מילימטרים</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 24|תקנות 24(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}})}}}} {{ח:קטע3||סימון ערך SPF וביסוס ראייתי מקצועי לטענות שיווקיות לעניין תמרוקים המיועדים להגנה מפני קרינת השמש}} {{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשפ״ה|עוגן=תוספת 9 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 9|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אורך גל קריטי“ – אורך גל בתחום אורכי הגל שבין 290nm ו־400nm, שבו השטח המצטבר מתחת לעקומה הוא 90% לפחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך SPF“ ו”קרינת UVA“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרינת UVB“ – קרינת UV בתחום אורכי הגל שבין 290nm ו־320nm; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמרוק הגנה ראשוני“ – תמרוק שייעודו העיקרי הוא הגנה מפני קרינת השמש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמרוק הגנה שניוני“ – תמרוק המיועד להגנה מפני קרינת השמש, שאינו תמרוק הגנה ראשוני; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמרוק רחב טווח“ – תמרוק המגן מפני קרינת UVA ו־UVB ושערך ה־SPF שלו הוא 30 לפחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן ISO 24442“ – תקן ISO מספר 24442 בעניין Cosmetics – Sun protection test methods – In vivo determination of sunscreen UVA protection; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן ISO 24443“ – תקן ISO מספר 24443 בעניין Cosmetics – Determination of sunscreen UVA photoprotection in vitro; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן ISO 24444“ – תקן ISO מספר 24444 בעניין Cosmetics – Sun protection test methods – In vivo determination of the sun protection factor (SPF). {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 9 פרט 2}} {{ח:ת}} בתמרוק ראשוני להגנה מהשמש, ערך ה־SPF או הסיווג המתאים לערך ה־SPF, אם סומנו על גבי אריזת התמרוק, יסומנו כמפורט להלן: {{ח:ת}} <table> <tr><th width="150px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} ממוצע ערכי SPF שהתקבל בניסוי</th><th width="150px">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} ערך ה־SPF שיסומן על גבי אריזת התמרוק</th><th width="150px">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} הסיווג המתאים לערך ה־SPF</th></tr> <tr><td>6-9.9</td><td>6</td><td rowspan="2" style="text-align: center;">Low protection</td></tr> <tr><td>10-14.9</td><td>10</td></tr> <tr><td>15-19.9</td><td>15</td><td rowspan="3" style="text-align: center;">Medium protection</td></tr> <tr><td>20-24.9</td><td>20</td></tr> <tr><td>25-29.9</td><td>25</td></tr> <tr><td>30-49.9</td><td>30</td><td rowspan="2" style="text-align: center;">High protection</td></tr> <tr><td>50-59.9</td><td>50</td></tr> <tr><td>60+</td><td>50+</td><td style="text-align: center;">Very high protection</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשפ״ה|עוגן=תוספת 9 פרט 3}} {{ח:ת}} על ביסוס ראייתי מקצועי לטענה שיווקית שלפיה התמרוק הוא תמרוק הגנה ראשוני או תמרוק הגנה שניוני המגן מפני קרינת UVA, יחולו הוראות אלה: {{ח:תת|(א)}} הביסוס הראייתי המקצועי יכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} דוח של ניסוי קליני שנערך בהתאם לתקן ISO 24444, ושלפיו ממוצע ערך ה־SPF עולה על 6; {{ח:תתת|(2)}} דוח של ניסוי קליני שנערך בהתאם לתקנים ISO 24442 ו־ISO 24443, ושלפיו התמרוק מגן מפני קרינת UVA; לעניין זה, לא יובא בחשבון ניסוי קליני שנעשה בו שימוש בחומר מסוג פסורלן (MOP-8); {{ח:תתת|(3)}} דוח של ניסוי קליני שנערך בהתאם לתקן ISO 24443, ושלפיו אורך הגל הקריטי של התמרוק הוא 370nm לפחות; {{ח:תת|(ב)}} הביסוס הראייתי המקצועי יהיה כזה שיוכיח, על יסוד ממצאי הניסויים הקליניים כאמור בפרט משנה (א)(1) ו־(2), כי היחס בין רמת ההגנה של התמרוק מפני קרינת UVA ובין ערך ה־SPF של התמרוק כאמור {{ח:פנימי|תוספת 9 פרט 2|בטור ב׳ בטבלה שבפרט {{ח:הערה|(}}2{{ח:הערה|)}}}}, הוא <sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>3</sub> לפחות. {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 9 פרט 4}} {{ח:ת}} ביסוס ראייתי מקצועי לטענה שיווקית שלפיה התמרוק הוא תמרוק הגנה שניוני שאינו מגן מפני קרינת UVA, יכלול דוח של ניסוי קליני שנערך בהתאם לתקן ISO 24444, ושלפיו ממוצע ערך ה־SPF עולה על 6. {{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 9 פרט 5}} {{ח:ת}} ביסוס ראייתי מקצועי לטענה שיווקית שלפיה תמרוק להגנה מפני קרינת השמש הוא עמיד למים (Water Resistance), יכלול דוח של ניסוי קליני שנערך בהתאם לתקן ISO 24444, שלפיו ערך ה־SPF של התמרוק, לאחר טבילה במים, לא פחת ב־25% או יותר מערך ה־SPF של התמרוק שנמדד לפני הטבילה הראשונה במים; בפרט זה, ”טבילה במים“ טבילה של התמרוק במים, פעמיים לפחות, למשך עשרים דקות בכל פעם. {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 9 פרט 6}} {{ח:ת}} ביסוס ראייתי מקצועי לטענה שיווקית שלפיה תמרוק להגנה מפני קרינת השמש הוא עמיד מאוד למים (Very Water Resistance), יכלול דוח של ניסוי קליני שנערך בהתאם לתקן ISO 24444, ושלפיו ערך ה־SPF של התמרוק, לאחר טבילה במים, לא פחת ב־25% או יותר מערך ה־SPF של התמרוק שנמדד לפני הטבילה הראשונה במים; בפרט זה, ”טבילה במים“ – טבילה של התמרוק במים, ארבע פעמים לפחות, למשך עשרים דקות בכל פעם. {{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 9 פרט 7}} {{ח:ת}} ביסוס ראייתי מקצועי לטענה שיווקית שלפיה התמרוק הוא תמרוק רחב טווח, יכלול דוח של ניסוי קליני שנערך בהתאם לתקן ISO 24444 שלפיו ערך ה־SPF של התמרוק עולה על 30 וכי התמרוק מגן מפני קרינת UVA. {{ח:חתימות|כ״ט בניסן התשפ״ג (20 באפריל 2023)}} * '''משה ארבל'''<br>שר הבריאות {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] jn187iimtq5ciq8vsdv0asfouvcbzfq ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת חלה/פרק ראשון 106 1706129 2942977 2941760 2025-06-20T10:59:13Z מאירושולי 35234 2942977 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - חמשה דברים== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_חלה_פרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_א_א|ירושלמי חלה, פרק א, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_א_א"> </span> <span id="דף_א_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף א.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|א|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=3|סירלאו=|פולדא=127|תולדות יצחק=10|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} <big> מתני': </big> {{שוליים|א_א}}חמשה דברים חייבין בחלה החיטים והשעורין והכוסמין ושיבולת שועל והשיפון הרי אלו חייבין בחלה {{שוליים|א_ב}}ומצטרפין זה עם זה {{שוליים|א_ג}}ואסורים בחדש מלפני הפסח ומלקצור מלפני העומר {{שוליים|א_ד}}ואם השרישו קודם לעומר העומר מתירן ואם לאו אסורין עד {{ירו"מ-הדגשה|שיבא}} העומר הבא. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} חמשה דברים חייבין בחלה כו' כתי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} ([[במדבר טו יט|במדבר שלח טו יט]]) והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה' יכול יהו כל הדברים חייבין בחלה {{ירו"מ-ביאור|אפילו קטניות?}} {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} מלחם ולא כל לחם אם מלחם ולא כל לחם אין לי אלא חטין ושעורין בלבד {{ירו"מ-ביאור|שעיקר הלחם בא מהם.}} כוסמין שבולת שועל ושיפון מניין {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} ([[במדבר טו כ|במדבר שלח טו כ]]) ראשית עריסותיכם {{ירו"מ-הדגשה|רי}}בה ו{{ירו"מ-הדגשה|רי}}בה הכל {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר מלחם אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|כן}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר אזלית {{ירו"מ-ביאור|הלכתי}} לקיסרין ושמעית <span id="דף_א_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|א|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=3|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=12|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחווה}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} ואבא {{ירו"מ-ביאור|{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} היה אביו של {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הוה אמר{{ירו"מ-הדגשה|י}} ליה {{ירו"מ-ביאור|שאמרו}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} נאמר לחם בפסח ונאמר לחם בחלה מה לחם שנאמר בפסח דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ אף לחם שנאמר בחלה דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ ובדקו ומצאו שאין לך בא לידי מצה וחמץ אלא חמשת המינים בלבד ושאר כל {{ירו"מ-הדגשה|ה}}דברים אינן באין לידי מצה וחמץ אלא לידי סירחון תני א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}} קרמית חייבת בחלה {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}} אמר באה היא לידי מצה וחמץ ורבנין אמרי אינה באה לידי מצה וחמץ ויבדקוה על עיקר בדיקתה הן ח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לקין {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}} אמר בדקוה ומצאוה שהיא באה לידי מצה וחמץ ורבנין אמרי בדקוה ולא מצאו אות{{ירו"מ-הדגשה|ה}} שהיא באה לידי מצה וחמץ {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} לידי {{ירו"מ-הדגשה|סירחון}} תמן תנינן ([[תוספתא תרומות ח ט]]) {{שוליים|א_ה}}תפוח {{ירו"מ-ביאור|תרומה}} שריסקו ונתנו לתוך העיסה וחימיצה הרי זו אסורה תני {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר מותר {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}} מה פליגין {{ירו"מ-ביאור|במה הם חולקים}} במחמץ במימיו {{ירו"מ-ביאור|ברסק}} אבל במחמץ בגופו {{ירו"מ-ביאור|שהניח את התפוח שלם על העיסה}} דברי הכל מותר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} כדעתי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} ([[משנה שבת ג ג]]) אין {{ירו"מ-הדגשה|נותנים ביצה בצד המיחם שתתגלגל ולא יפקיענה בסודרים}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אין תבשילו תבשיל ברור {{ירו"מ-הדגשה|ולא נאסר שלא אסרה תורה אלא בישול על האש כמו דהוא אמר תמן}} {{ירו"מ-ביאור|כמו שהוא אמר שם}} {{ירו"מ-הדגשה|דאין תבשילו תבשיל ברור}} כן הוא אומר הכא אין חימוצו חימוץ ברור {{ירו"מ-הדגשה|ולא אסרה תורה כזה}} חימוץ וכמה דאת אמר אין לך בא לידי מצה וחמץ אלא חמשת המינין בלבד ודכוות{{ירו"מ-הדגשה|יה אם עשה עיסה משאר מינים ועירב מחמשת המינים}} אין לך מגרר עם כולן {{ירו"מ-הדגשה|להתחייב בחלה}} אלא חיטים ושעורים בלבד {{ירו"מ-הדגשה|כי רק חיטים ושעורים יכולים לגרום לאחרים להחמיץ}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|אין נגרר}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|אורז}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}לא שנינו אלא {{שוליים|א_ו}}העושה עיסה מן החיטים ומן האורז ואינו נגרר אלא עם החיטין בלבד מהו שיהו חייבים על קלי של {{ירו"מ-הדגשה|אורז ושאר קטניות}} משום חדש א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} כתיב ([[ויקרא כג יד|ויקרא אמור כג יד]]) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו את שחייבים על לחם שלו משום חדש חייבין על קלי {{ירו"מ-הדגשה|שלו}} משום חדש את שאין חייבים על לחם שלו משום חדש אין חייבים על קלי שלו משום חדש {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} עירב ארבעת {{ירו"מ-הדגשה|ר}}ב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}ין {{ירו"מ-הדגשה|קמח חיטין}} {{ירו"מ-ביאור|פחות משיעור חלה שהוא חמישה רבעים}} בפני עצמן וחימצן {{ירו"מ-הדגשה|וארבע}} {{ירו"מ-הדגשה|ר}}ב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}ין {{ירו"מ-הדגשה|אורז}} בפני עצמן ועירבן {{ירו"מ-הדגשה|האם חייב בחלה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הרי בשע{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|שגלגלן שהוא}} שעת חיובן {{ירו"מ-הדגשה|לחלה האורז לא}} הי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ראוי}} לבא לידי מצה וחמץ {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} לא {{ירו"מ-הדגשה|היה מעורב בו חיטה ואולי}} מה {{ירו"מ-הדגשה|שהחיטים גוררות זה רק בזמן שהן מחמיצות אבל אחר שגמרו להחמיץ אולי אין בהם כח לגרור אמר לו}} חי{{ירו"מ-הדגשה|י}}ב {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מינו של אורז וחיטה קרוי לחם}} אתייא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-ביאור|אפשר להבין את דעתו לפי מה ששאל את {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}.}} {{ירו"מ-הדגשה|וד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-ביאור|אפשר להבין את דעתו לפי מה שהשיב.}} אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|אינו חייב בחלה}} עד שיהא קרוי לחם {{ירו"מ-הדגשה|מדבר שבא לידי חימוץ}} כך {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר עד שיהא קרוי לחם {{ירו"מ-הדגשה|מדבר שבא לידי חימוץ}} דרבי {{ירו"מ-הדגשה|יונה אמר נאמר לחם בפסח ונאמר לחם בחלה מה לחם שנאמר בפסח דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ אף לחם שנאמר בחלה דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ וד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|כל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מינו קרוי לחם {{ירו"מ-הדגשה|חייב בחלה}} {{ירו"מ-ביאור|אפילו אינו בא לידי חמץ.}} כן {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|כל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מינו קרוי לחם {{ירו"מ-הדגשה|חייב בחלה}} {{ירו"מ-ביאור|ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|למד חיוב חלה מראשית עריסותיכם}}}} אתיא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|דשניהם אמרו כל שמינו קרוי לחם חייב בחלה אף על גב}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} פליג עלוי {{ירו"מ-ביאור|אף שהוא חולק עליו}} {{ירו"מ-הדגשה|דאילו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ס}}בר {{ירו"מ-הדגשה|שאין קרוי לחם אלא חיטים עם האורז}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|סו}}בר {{ירו"מ-הדגשה|שגם שעורים עם אורז קרויים לחם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} שמע כולהון מן אהן קרייא {{ירו"מ-ביאור|מפסוק זה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ב.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=|פולדא=128|תולדות יצחק=15|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{הפ|ישעיהו|כח|כה}} ושם חיטה שורה ושעורה נסמן וכוסמת גבולתו {{ירו"מ-הדגשה|לחם}} ושם חיטה אלו החיטים שורה זו שבולת שועל ולמה נקרה שמה שורה שהיא עשויה כשורה שעורה אלו השעורים נסמן זה השיפון וכוסמת זה הכוסמין גבולתו לחם עד כאן גבולו של לחם ולמידין מן הקבלה א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} מן מה דכתיב {{הפ|ישעיהו|כח|כו}} ויסרו למשפט אלהיו יורנו כמי שהוא דבר תורה א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} אילין נשייא דאמרין {{ירו"מ-ביאור|אותן נשים שאומרות}} לא ניעול ב{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ינן לכנישתא {{ירו"מ-ביאור|לא נביא את הבנים לבית הכנסת}} אין חמי לי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מילף מילף הוא {{ירו"מ-הדגשה|מעצמו}} {{ירו"מ-ביאור|אם ראוי הוא ללמוד ילמד מעצמו.}} לא עבדין טבאות {{ירו"מ-ביאור|אינן עושות טוב}} אלא ויסרו למשפט אלהיו יורנו {{ירו"מ-הדגשה|אם תייסר אותו ללמוד משפט אלהיו אז יורנו אלהיו אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יודא בר פזי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} {{ירו"מ-הדגשה|המשנה}} דל{{ירו"מ-הדגשה|נו שאומרת שהחיטים והשעורין והכוסמין ושיבולת}} ש{{ירו"מ-הדגשה|וע}}ל {{ירו"מ-הדגשה|והשיפון הם חמישה מינים שונים}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה}} היא {{ירו"מ-הדגשה|אבל חכמים סוברים שהשיפון מין כוסמין שבולת שועל מין שעורין ואין כאן אלא שלושה מינים}} דתני (ספרא ויקרא - דבורא דנדבה פרשה יג פרק יד ה) {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה}} אומר יכול {{ירו"מ-הדגשה|יהיה}} מביא {{ירו"מ-הדגשה|מנחת הע}}ומר מן הכוסמין ושבולת שועל והשיפון ודין הוא ומה אם החטים {{שוליים|א_ז}}שכשרו לשאר כל המנחו{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-ביאור|שנאמר בהם קמח סולת, ואין סולת באה אלא מין החיטים,}} {{שוליים|א_ח}}לא כשרו למנחת העומר כוסמין ושבולת שועל והשיפון שלא כשרו לשאר כל המנחות אינו דין {{שוליים|א_ט}}שלא יכשרו למנחת העומר השעורי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} יוכיחו שלא כשרו לשאר כל המנחות וכשרו למנחת העומר לא אם אמרת בשעורין {{שוליים|א_י}}שמנחת סוטה באה מהן תאמר בכוסמין ושבולת שוע{{ירו"מ-הדגשה|ל}} ושיפון שאין מנחת סוטה באה מהן יצאו החיטים מן הכתוב {{ירו"מ-הדגשה|דגמר אביב אביב נאמר כאן גבי מנחת העומר אביב דכתיב}} ([[ויקרא ב יד|ויקרא ויקרא ב יד]]) {{ירו"מ-הדגשה|אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת ביכוריך ונאמר אביב במצרים דכתיב}} ([[שמות ט לא|שמות וארא ט לא]]) {{ירו"מ-הדגשה|כי השעורה אביב}} מה {{ירו"מ-הדגשה|אביב האמור במצרים שעורים אף אביב האמור במנחת העומר שעורים ולא}} חיטים וכוסמין ושבולת שועל והשיפון {{ירו"מ-ביאור|אף שהם ממין שעורים}} מק{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|וחומר}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|אין מכאן ראיה שהם חמישה מינים כדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו אם}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}סבור {{ירו"מ-הדגשה|כרבנן ששיבולת שועל}} מי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|שעורים הן האם יעלה על דעתך דמ}}סבר סבר {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודא בן פזי}} שמנחת העומר באה {{ירו"מ-הדגשה|מ}}שבולת שועל אילו מן דאמר תאנים שחורות עלי שמא אינו מותר בלבנות אלא שחורות אמר לבנות לא אמר {{ירו"מ-הדגשה|אף}} הכא {{ירו"מ-הדגשה|התורה ציוותה להביא את העומר אביב}} {{ירו"מ-ביאור|ומצאנו}} שעורה אביב אמר {{ירו"מ-ביאור|שמצאנו שהתורה קראת לשעורה אביב,}} שבולת שועל אביב לא אמר {{ירו"מ-ביאור|שלא מצאנו שהתורה קראת לשיבולת שועל או שאר מינים אביב}} <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=7|סירלאו=|פולדא=128|תולדות יצחק=16|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} רבנן דקיסרין בעין {{ירו"מ-ביאור|שאלו}} {{ירו"מ-הדגשה|מי}} תנינן {{ירו"מ-ביאור|האם שנינו}} {{ירו"מ-הדגשה|במשנה שיש חמישה}} מינים {{ירו"מ-הדגשה|שמכאן דייקנו שהמשנה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|כרבנן}} לא {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|שיש}} חמשה דברים {{ירו"מ-הדגשה|ואפשר להעמיד את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מש{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|אף כרבנן שיש}} חמ{{ירו"מ-הדגשה|י}}שה דברים {{ירו"מ-הדגשה|שהם משלושה}} מינים שני דברים מין {{ירו"מ-הדגשה|אחד}} ושני דברים מין אחד {{ירו"מ-הדגשה|שבולת שועל ושעורים שיפון וכוסמין והחיטה תנן ומצטרפין}} {{ירו"מ-ביאור|כל החמישה מינים}} {{ירו"מ-הדגשה|זה עם זה}} תמן תנינן (להלן פרק ד) {{שוליים|א_יא}}איזו מין במינו {{ירו"מ-ביאור|להצטרף לחיוב בחלה?}} החיטים אין מצטרפין עם הכל אלא עם הכוסמין השעורין מצטרפין עם הכל חוץ מן החיטים {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר ליה סתם {{ירו"מ-ביאור|בלי לציין מי המקור.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|א_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרה המשנה}}תמן {{ירו"מ-הדגשה|שאין עיסה מצטרפת עם השניה אלא מין במינו בנושכות עיסה לעיסה ומה שאמרה המשנה}} כאן {{ירו"מ-הדגשה|שכל החמישה מינים מצטרפים}} בבלול {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} כן וכולן שבללן תבואה קמחים ובציקות מצטרפות עירס {{ירו"מ-ביאור|הדביק}} ראשי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}עיסיות {{ירו"מ-הדגשה|האם די בזה כדי לצרפן או צריך שיבלול את הכל}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} וההן נושך לאו כמעורס הוא {{ירו"מ-הדגשה|ו}}את אמר אינו מצטרף {{ירו"מ-ביאור|אלא מין במינו.}} {{ירו"מ-הדגשה|אף}} הכא אינו מצטרף {{ירו"מ-הדגשה|איתמר וכולן שבללן תבואה קמחים ובציקות}} מצטר{{ירו"מ-הדגשה|פות}} מהו שילקו על חלתן דבר תורה {{ירו"מ-הדגשה|האם שני מינים מצטרפים לשיעור חלה וחייב מהתורה או שהמין המועט בטל}} בר{{ירו"מ-הדגשה|וב וכמי שאינו ואין כאן שיעור חיוב חלה מהתורה ואינו לוקה}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|אין}} ל{{ירו"מ-הדגשה|ו}}קי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|על חלתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}בר {{ירו"מ-הדגשה|תורה}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} כדעתיה דאיתפלגון {{ירו"מ-ביאור|שנחלקו}} {{שוליים|א_יג}}הפיגול והנותר {{ירו"מ-ביאור|שהיה בכל אחד מהם כזית}} ששחקן {{ירו"מ-ביאור|וערבן}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לא ביטלו זה את זה {{ירו"מ-הדגשה|דאין איסור מבטל איסור}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר ביטלו זה את זה {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|פש}}ר {{ירו"מ-הדגשה|לדייק שיהיו שניהם שוים וגם לא ברור מי הרוב הווה ליה התראת ספק ואין לוקים עליו}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ולא דמיין {{ירו"מ-ביאור|אין דמיון}} {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר תמן {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דאין מבטלים}} זה {{ירו"מ-הדגשה|את}} זה {{ירו"מ-הדגשה|מדובר במקרה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זה אסור וזה אסור ברם הכא {{ירו"מ-ביאור|אבל כאן}} {{ירו"מ-הדגשה|מדובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שני דברים {{ירו"מ-הדגשה|שאין בכל אחד מהם שיעור חיוב חלה כך שאין}} על {{ירו"מ-הדגשה|כל אחד שם איסור במקרה כזה אולי יודה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שמין אחד רבה}} על {{ירו"מ-הדגשה|האחר}} ומבטל אותו {{ירו"מ-הדגשה|ד}}כבר ביטלו עד שלא נעשו איסור אילו {{ירו"מ-הדגשה|היה מביא דוגמה באחד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עשה חמש עיסיות מחמשה מינין {{ירו"מ-הדגשה|שבכל אחד היה שיעור איסור משום חלה}} ועירב{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|יחד ועל זה היה}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ומר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אין לוקין על חלתן דבר תורה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|היה אומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לוקין יאות {{ירו"מ-ביאור|זה היה טוב}} {{ירו"מ-הדגשה|ואכן יכולתה לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר כשיטתו בכזית פיגול וכזית נותר תנן}} (תוספתא פסחים ב כב) {{שוליים|א_יד}}הלל הזקן היה כורך שלשתן {{ירו"מ-ביאור|פסח מצה ומרור}} כאחת {{ירו"מ-הדגשה|דסבר אין מצוות מבטלות זו את זו}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} חלוקין על הלל הזקן {{ירו"מ-הדגשה|דסברי מצוות מבטלות זו את זו וכל שני מינים רבים}} על {{ירו"מ-הדגשה|השלישי ומבטלים אותו דאף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר דאין איסורים מבטלים זה את זה מודה הוא שמצוות מבטלות זה את זה}} והא {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כורך מצה ומרור כאן בשעת המקדש {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כאן שלא בשעת המקדש בשעת המקדש {{ירו"מ-הדגשה|ששלושתן מדאוריתא מבטלות זו את זו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שכרך מצה ומרור היה}} שלא בשעת המקדש {{ירו"מ-הדגשה|ד}}לא {{ירו"מ-הדגשה|אתי מרור דרבנן ומבטל מצה שהיא מדאוריתא}} ואפילו תימר כאן וכאן בשעת המקדש {{ירו"מ-הדגשה|כשיש שלושה דברים}} שני דברים רבים על אחד ומבטלין אותו {{ירו"מ-הדגשה|אבל כשיש רק שנים סבר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאפשר לצמצם שלא ירבה אחד על השני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} כשם {{שוליים|א_טו}}שאין האיסורין מבטלין זה את זה כך {{שוליים|א_טז}}אין המצות מבטלות זו {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ג.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=|פולדא=129|תולדות יצחק=18|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} את זו {{ירו"מ-ביאור|אם עשה עיסה מחמשת המינים, אין לוקים על חלתן, כי כל המינים האחרים רבים על כל אחד מהמינים ומבטלים אותו. עשה חמש עיסיות מחמשה מינין, שבכל אחד היה שיעור איסור משום חלה ועירבם יחד. לשיטת {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|חייב דאין איסור מבטל איסור}}}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} דרומיא בעי עשה עיסה מחמשת המינין {{ירו"מ-הדגשה|כשבכל}} מין {{ירו"מ-הדגשה|לא היה שיעור חלה}} {{ירו"מ-ביאור|שהדין הוא שחייב רק מדרבנן. דאף ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כל שני}} מיני{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|רבים על השלישי ומבטלים אותו ואין לוקים}} ע{{ירו"מ-הדגשה|ל}}יה {{ירו"מ-הדגשה|דבר תורה}}}} וחזר ועשה חמש עיסיות {{ירו"מ-הדגשה|כל אחת}} ממין {{ירו"מ-הדגשה|אחד ואין בכל עיסה שיעור חלה אבל ביחד עם מינו שבעיסה הגדולה יש חיוב חלה}} ועירב{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|יחד}} חיטים שבו מהו שי{{ירו"מ-הדגשה|צ}}ט{{ירו"מ-הדגשה|רפ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חיטים שבו ושעורין שבו מהו שי{{ירו"מ-הדגשה|צ}}ט{{ירו"מ-הדגשה|רפ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שעורין שבו {{ירו"מ-הדגשה|האם}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|דמצא מין את מינו ונעור דעכשיו בכל מין יש שיעור או שכל עיסה תתבטל בעיסה הגדולה}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אדא}} לא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} שני דברים רבים על אחד ומבטלין אותו {{ירו"מ-הדגשה|אף כאן פשיטא שהכל בטל}} לא צורכה דא {{ירו"מ-ביאור|לא בזה אלא בזה יש מקום להסתפק}} עשה חמש עיסיות מחמשה מינים {{ירו"מ-הדגשה|שלא היה בכל אחד מהן כדי איסור חלה}} ועירבן וחזר ועשה חמש עיסיות מחמשה {{ירו"מ-הדגשה|מינים שבכל עיסה היה שיעור חלה}} ולא עירבן {{ירו"מ-הדגשה|ואחר שכבר התחייבו אותן}} עיסות {{ירו"מ-הדגשה|בודדות חזר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ערבן {{ירו"מ-הדגשה|עם העיסה הגדולה}} חיטין שכ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן מהו שיבטלו חיטים שכן ושעורי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} שכן מהו שיבטלו שעורים שכ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן {{ירו"מ-הדגשה|האם כיוון שאותן עיסות בודדות חייבות בחלה ואינם בטלות גם חלקי העיסה המשותפת יהיו חייבים בחלה}} שכ{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|מין יתחבר לעיסה של מינו דמצא מין את מינו ונעור או}} שכ{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|מין כבר בטל בעיסה הגדולה הפטורה ואינו חוזר וניעור שההיתר רבה על האיסור וביטלו תנן}} ואסורין בחדש מלפני הפסח אית תניי תני מלפני הפסח {{ירו"מ-ביאור|יום הקרבת העומר שהוא יום ט"ז בניסן.}} ואית תניי תני מלפני העומ{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-ביאור|הקרבת העומר עצמו.}} {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} מלפני הפסח מסייע ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} מלפני העומר מסייע {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} דא{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} בשעת הקרבן {{ירו"מ-ביאור|כשבית המקדש היה קיים,}} הקרבן מתיר שלא בשע{{ירו"מ-הדגשה|ת}} הקרבן {{ירו"מ-ביאור|אחר החורבן,}} היום מתיר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} בשעת הקרבן הקרבן מתיר מודה {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} שלא בשעת הקרבן היום מתיר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן היום מתיר אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כג יד|ויקרא אמור כג יד]]) עד עצם היום הזה מלמד שהיום מתיר יכול אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} בשעת הקרבן {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} ([[ויקרא כג יד|ויקרא אמור כג יד]]) עד הביאכם את קרבן אלהיכם יכול הבאה ממש {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} עד עצם היום הזה {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היום {{ירו"מ-הדגשה|מתיר}} הא כיצד טול מבנתיים זמן הבאה {{ירו"מ-הדגשה|שיום}} ט"ז {{ירו"מ-הדגשה|מתיר אבל לא מתחילת הלילה אלא משהאיר המזרח שהוא}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}זמן {{ירו"מ-הדגשה|הראוי להקרבה}} מודה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} באיסור שהוא אסור {{ירו"מ-הדגשה|עד הקרבת העומר}} איסורו מהו {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} אמר איסורו דבר תורה {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} תרוויהון אמרין {{ירו"מ-ביאור|שניהם אמרו}} איסורו מדבריהן א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מיליהון דרבנן מסייעין לן <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=|פולדא=130|תולדות יצחק=20|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דתנינן תמן ([[משנה מנחות י ו]]) {{שוליים|א_יז}}אין מביאין מנחות ובכורי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} ומנחת בהמה קודם לעומר ואם הביא פסול ואמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} דרומיא {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לא שנו ש{{ירו"מ-הדגשה|א}}ם {{ירו"מ-הדגשה|הביא פסול}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|אם הביא}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שלשה עשר {{ירו"מ-הדגשה|או}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ארבעה עשר {{ירו"מ-הדגשה|או}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חמשה עשר הא {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ששה עשר {{ירו"מ-הדגשה|אם}} עבר והביא {{ירו"מ-הדגשה|אפילו קדם העומר}} כשר אין תימר איסורו {{ירו"מ-הדגשה|דבר תורה}} היא {{ירו"מ-הדגשה|היה צריך להיות}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}לא שנייא {{ירו"מ-ביאור|שלא יהיה הבדל}} היא שלשה עשר היא ארבעה עשר היא חמשה עשר היא ששה עשר עבר והביא פסול {{ירו"מ-הדגשה|אלא ודאי שהאיסור רק מדרבנן}} ועוד {{ירו"מ-הדגשה|ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שהאיסור מדרבנן}} מן הדא {{ירו"מ-ביאור|מזה שרב נהג איסור חדש עד יום י"ח.}} דא{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} על ידי דרב בר דעתון {{ירו"מ-ביאור|באותה דעה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|חזקיה בנוי דרבי חייא רבה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הוא סבר כוותהון {{ירו"מ-הדגשה|שהקרבן מתיר וכש}}אין {{ירו"מ-הדגשה|מקדש אסור עד הערב ולכן מחשש שמא היה החודש מעובר ונמצא שיום}} י"ז {{ירו"מ-הדגשה|הוא יום}} ט"ז {{ירו"מ-הדגשה|נהג איסור חדש עד}} י"ז {{ירו"מ-הדגשה|בניסן בערב משום ספיקא דיומא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|דגם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} איסורו {{ירו"מ-הדגשה|דבר תורה מה הכריח את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|לאמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}רב {{ירו"מ-הדגשה|מחזיק בדעה של}} {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שהאיסור לאכול חדש כל יום}} ט"ז {{ירו"מ-הדגשה|הוא מהתורה ולכן מספק הוא אסר עד}} י"ז {{ירו"מ-הדגשה|אם גם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שהאיסור מהתורה הרי באותה מידה אפשר היה לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} בר דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא ודאי של}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|האיסור רק מדרבנן}} והתנינן ([[משנה מנחות י ה]]) משחרב {{ירו"מ-הדגשה|בית המקדש}} {{שוליים|א_יח}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן יוחנן בן זכאי}} שיהא יום הנף כולו אסור {{ירו"מ-הדגשה|שמא יבנה המקדש ויאמרו אשתקד מי לא}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|לנ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|משהאיר המזרח השתא נמי נאכל ולא}} יו{{ירו"מ-הדגשה|דעי}}ם {{ירו"מ-הדגשה|שאשתקד האיר המזרח מתיר ועכשיו העומר מתיר}} אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|שבזמן שבית המקדש קיים}} איסורו {{ירו"מ-הדגשה|דבר תורה}} ניחא אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|שגם בזמן המקדש}} איסורו מדבריהן יש תקנה אחר התקנה א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} מפני {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:ירושלמי המאיר מסכת חלה דף ד.ogg|thumb|ירושלמי המאיר מסכת חלה דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=|פולדא=130|תולדות יצחק=21|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הרחוקין {{ירו"מ-הדגשה|שגם בזמן המקדש כיוון שלא היו יודעים מתי}} {{ירו"מ-הדגשה|ק}}רב {{ירו"מ-הדגשה|העומר מצד הדין היו צריכים להיות אסורים כל היום אלא מפני שידעו שאין}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|דין מתעצלים בו היו אסורים רק עד חצות אבל עכשיו שהטעם להקל מחצות לא קיים}} {{ירו"מ-ביאור|שמא יבנה בית המקדש בלילה ולא יספיקו עד הלילה}} {{ירו"מ-הדגשה|לפיכך אסורים כל היום כך}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבן יוחנן בן זכאי}} {{ירו"מ-הדגשה|לא תיקן תקנה חדשה אלא רק הרחיב את הקימת ואסר כל היום והתקין שאחר החורבן כולם ינהגו כמו אותם רחוקים}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן היום מתיר אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} מתניתא ד{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} פליגא עלוי {{ירו"מ-הדגשה|דתני כתיב}} ([[ויקרא כג יד|ויקרא אמור כג יד]]) עד עצם היום הזה מלמד שהיום מתיר יכול אפילו בשעת הקרבן {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} ([[ויקרא כג יד|ויקרא אמור כג יד]]) עד הביאכם את קרבן אל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}י{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ם {{ירו"מ-הדגשה|משמע שבזמן שבית המקדש קיים הבאת הקרבן מתירה}} והתנינן משחרב בית המקדש התקין {{תנא-ירו"מ|רבן יוחנן בן זכאי}} שיהא יום הנף כולו אסור {{ירו"מ-הדגשה|בשלמא אם הקרבן מתיר התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן יוחנן בן זכאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שלכולכם יהיה דין של רחוקים אבל אם היום מתיר ואפילו בזמן שבית המקדש היה קיים הרחוקים אכלו בהאיר המזרח מדוע התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן יוחנן בן זכאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שיום הנף כולו}} א{{ירו"מ-הדגשה|סו}}ר א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאלה זו}} איתתבת קומי {{ירו"מ-ביאור|נשאלה לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} ואמר {{ירו"מ-הדגשה|הבעיה תיפתר}} אין יסבור {{תנא-ירו"מ|רבן יוחנן בן זכאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אמר והלא מן התורה אסור {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב עד עצם היום הזה ולפי זה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כל היום}} אסור {{ירו"מ-הדגשה|בחדש}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תורה ולא {{ירו"מ-הדגשה|משום תקנה}} {{ירו"מ-ביאור|ומה שנאמר ש{{תנא-ירו"מ|רבן יוחנן בן זכאי}} תיקן הכוונה דרש ותיקן.}} תמן {{ירו"מ-ביאור|שם בבבל}} חשין לצומא רבא {{ירו"מ-הדגשה|משום ספיקא דיומא וצמין}} תרין יומין {{ירו"מ-ביאור|חששו שמא חדש אלול התעבר וצמו יומים בכיפור}} אמר לון {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} למה אתם מכניסין עצמכם לספק {{ירו"מ-הדגשה|נפשות}} הזה המרובה חזקה שאין {{ירו"מ-הדגשה|בית דין}} מתעצלי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|מלקדש את חדש אלול בזמנו}} {{ירו"מ-ביאור|כדי שלא יכנסו אנשי בבל לספק ויגיעו לכלל סכנה.}} אבוי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל בר רב יצחק}} חש על גרמיה וצם תרין יומין {{ירו"מ-ביאור|החמיר על עצמו וצם יומים}} איפסק {{ירו"מ-הדגשה|כרוכה}} ודמך {{ירו"מ-ביאור|נקרעו מעיו ומת}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אם השרישו קודם לעומר העומר מתיר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר קודם להבא{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|העומר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר קודם לקצירה {{ירו"מ-הדגשה|שנעשית מבערב}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} הבאה מתרת הבאה {{ירו"מ-ביאור|דאף שרק אחר הבאת שתי הלחם אפשר להביא מנחות לכתחילה מתבואה חדשה. אם הביא אחר הבאת העומר בדיעבד כשר. אבל קדם הבאת העומר אם הביא מנחות מתבואה חדשה אפילו בדיעבד פסול. שכן צריך להביא מדבר המותר באכילה וקדם לעומר התבואה אסורה באכילה לישראל.}} קצירה מתרת לקצירה א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} קצירה מתרת הבאה וקצירה לפום כן {{ירו"מ-ביאור|לפיכך}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ווי בה קצר לרבים ונטמא ונמ{{ירו"מ-הדגשה|צ}}א {{ירו"מ-הדגשה|שצריך}} קצ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|שניה האם}} חזר היחיד לאסורו {{ירו"מ-הדגשה|עד שיקצרו פעם שניה}} {{ירו"מ-ביאור|גרסא אחרת.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר קודם לקצירה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=13|סירלאו=|פולדא=131|תולדות יצחק=22|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} קודם להבאה א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} מילתיה דכהנא מסייע לי ד{{ירו"מ-הדגשה|כ}}הנא אמר {{ירו"מ-הדגשה|מנין שמנחת העומר מתירה מה שהשריש קדם העומר דכתיב}} ([[ויקרא ב יד|ויקרא ויקרא ב יד]]) ואם תקריב מנחת ביכורים לה' {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זו {{ירו"מ-הדגשה|שאתה מביא}} ביכירה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}האחרת {{ירו"מ-הדגשה|שאתה לא מביא}} לא ביכירה {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אחר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|נתפרש השיעור של}} זו {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא ביכרה הגע עצמך אפילו עשבים אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} השרשה העומר בא ומתיר {{ירו"מ-הדגשה|והרי כי תקריב שנאמר בפסוק פירושו לשון קצירה משמע שקציר העומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}וא {{ירו"מ-הדגשה|המתיר את שהשרישו}} קודם לקצירה {{ירו"מ-הדגשה|ולא הבאה}} {{ירו"מ-ביאור|וזה ראיה ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}.}} ועוד מן הדא דתני המנכש בשלשה עשר {{ירו"מ-הדגשה|בניסן}} ונתלש הקלח בידו הרי זה שותלו במקום הטינא {{ירו"מ-ביאור|מקום לח}} אבל לא במקום הגריד {{ירו"מ-ביאור|מקום יבש}} {{ירו"מ-ביאור|שבגריד לוקח יותר משלשה ימים להשרשה, ולא יספיק להשריש קדם לעומר.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הרי יש כאן שלשה עשר וארבעה עשר וחמשה עשר {{ירו"מ-הדגשה|דמקצת יום}} י"ג {{ירו"מ-הדגשה|ככולו הרי לך שמה שנאמר במשנה ואם השרישו קודם לעומר הכוונה שהושרש לפני הקצירה שקצירה מתרת שאם הבאה הייתה מתרת הרי גם אם ניכש}} בי"ד {{ירו"מ-הדגשה|יש לו שלושה ימים עד ההשרשה}} י"ד וט"ו {{ירו"מ-הדגשה|ומקצת}} ט"ז {{ירו"מ-הדגשה|שהרי הבאה נעשת ביום}} ומקצת היום ככולו {{ירו"מ-ביאור|ואי אפשר לומר שאף אם הקצירה מתרת, אפילו בי"ד יהיה מותר ואותו מקצת שעבר מהלילה עד הקצירה יחשב כמקצת יום. שלא אומרים מקצת היום ככולו על הלילה אלא רק על היום.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מילתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבינא}} מסייע לי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבינא}} תיפתר הדא מתניתא במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בארבעה עשר אבל במקום שנהגו לעשות מלאכה {{ירו"מ-הדגשה|אפילו ניכש}} בי"ד {{ירו"מ-הדגשה|יש לו שלושה ימים משמע שהבאה היא המתירה שיש לו}} י"ד ט"ו {{ירו"מ-הדגשה|ומקצת}} ט"ז {{ירו"מ-הדגשה|למה היה צריך}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבינא}} {{ירו"מ-הדגשה|להעמיד את הברייתא במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה הרי אפילו במקום שנהגו לעשות מלאכה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|התירו}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|רק}} בתלוש שמא {{ירו"מ-הדגשה|יש מקומות שהתירו}} במחובר {{ירו"מ-הדגשה|והרי כאן מדבר במנכש שעושה}} במחובר {{ירו"מ-הדגשה|ובזה כולם מודים}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|עושה}} בי"ד אשכח תני מקום שנהגו לעשות מלאכה בתלוש עושין אפילו במחובר {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} ואם לאו אסורים עד שיבא עומר הבא {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} שאל מהו שיביא {{ירו"מ-הדגשה|את}} העומר {{ירו"מ-הדגשה|בשנה הבאה}} מהן {{ירו"מ-הדגשה|האם כיוון שהשרישו והביאו שליש לפני ראש השנה}} של {{ירו"מ-הדגשה|השנה הבאה לא יכול להביא}} מה{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|את}} העומר {{ירו"מ-הדגשה|לפי שהם שיכים לשנת המעשר הקודמת או שיכול להביא}} מה{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}העומר של {{ירו"מ-הדגשה|שנה הבאה מתירו וכל}} מה {{ירו"מ-הדגשה|שניתר על ידי}} העומר העומר {{ירו"מ-הדגשה|בא ממנו אך}} אפשר לומר שיביא מה{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{שוליים|א_יט}}חדש וישן אין תורמין ומעשרין מזה {{ירו"מ-הדגשה|על זה}} ואת אמר הכן התיבון {{ירו"מ-הדגשה|איך}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|יכול לסבור שאולי כל מה שניתר על ידי העומר העומר בא ממנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הרי שאר המינין {{ירו"מ-הדגשה|חוץ משעורה}} הרי הן תלוין בעומר {{ירו"מ-ביאור|שהעומר מתירן.}} {{שוליים|א_כ}}ואין העומר בא מהן לא אם אמרת בשאר המינין שלא כשרו למנחת העומר תאמר בשעורין שכשרו {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ה.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=15|סירלאו=|פולדא=131|תולדות יצחק=24|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} למנחת העומר חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול להביא מהם דכתיב}} ([[ויקרא כג י|ויקרא אמור כג י]]) {{ירו"מ-הדגשה|והבאתם את עומר}} ראשית קציר{{ירו"מ-הדגשה|כם}} ולא סוף קצירך {{ירו"מ-הדגשה|ואלו היו סוף הקציר של שנה קדמת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול להביא מהם דכתיב מנחת}} ביכורין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אלו ביכורין מה נפק מביניהון עבר והביא על דעתהון דחברייא פסול {{ירו"מ-הדגשה|שהרי המילה ראשית נכתב פעמים לומר שמעכב פעם בפרשת אמור}} ([[ויקרא כג י|ויקרא אמור כג י]]) והבא{{ירו"מ-הדגשה|תם את עומר ראשית קצירכם}} {{ירו"מ-הדגשה|ופעם בפרשת ראה}} ([[דברים טז ט|דברים ראה טז ט]]) {{ירו"מ-הדגשה|מהחל חרמש בקמה}} על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} כשר {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי חכמים {{ירו"מ-ביאור|שאמרו שצריך שהעומר יהיה מאותה שנת מעשר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבין בר חייה}} {{ירו"מ-הדגשה|אם}} הביאו שליש לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה לא יביא מהם}} אבל אם הביאו שליש לאחר {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} העומר בא מהן. ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_א_ב|ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_א_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_כא}}האוכל מהן {{ירו"מ-ביאור|מחמשת מיני דגן}} כזית מצה בפסח יצא ידי חובתו {{שוליים|א_כב}}כזית חמץ חייב בהיכרת {{שוליים|א_כג}}נתערב אחד מהן בכל המינין הרי זה עובר בפסח הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהן דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} וחכמים אומרים {{שוליים|א_כד}}הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן וחייבים בחלה ובמעשרות. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן האוכל מהן כזית חמץ חייב בהיכרת}} {{ירו"מ-ביאור|קא סלקא דעתין שמדובר בשעשה עיסה מכולם ואכל ממנה כזית.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאם עשה עיסה מכולם}} לוקין על חלתן דבר תורה {{ירו"מ-הדגשה|כמו שהאוכל מהן כזית חמץ חייב בהיכרת וקשה על}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שעיסה המעורבת מחמשת המינים אין לוקים על חלה שלהם מפני שמבטלים זה את זה אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}} תיפתר שאכל כזית מזה {{ירו"מ-ביאור|מלחם חיטים}} {{ירו"מ-הדגשה|או}} כזית מזה {{ירו"מ-ביאור|מלחם שעורים.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} תימר כזית מכולהן {{ירו"מ-הדגשה|דמה שאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|שהעיסות מבטלות זו את זו זה רק לעניין חלה מפני שכל עיסה משם אחר זו עיסת חיטים וזו עיסת שעורים אבל לעניין איסור חמץ}} שנייא היא {{ירו"מ-ביאור|זה שונה}} שכולהן לשם חמץ {{ירו"מ-הדגשה|אמרנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} ש{{ירו"מ-הדגשה|א}}ם {{ירו"מ-הדגשה|ערב מהן ועשה עיסה אין לוקין על חלתן דבר תורה אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|כדעתיה דאיתפלגון}} {{ירו"מ-ביאור|שנחלקו}} {{ירו"מ-הדגשה|הפיגול והנותר ששחקן}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לא ביטלו זה את זה דאין איסור מבטל איסור}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר ביטלו זה את זה שאי אפשר לדייק שיהיו שניהם שוים וכיוון שלא ברור מי הרוב הווה ליה התראת ספק ואין לוקים עליו אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא דמיין}} {{ירו"מ-ביאור|אינם דומים}} {{ירו"מ-הדגשה|מה דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|תמן דאין מבטלים זה את זה דזה אסור וזה אסור ברם}} ה{{ירו"מ-הדגשה|כ}}א {{ירו"מ-ביאור|אבל כאן}} {{ירו"מ-הדגשה|מדובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שני {{ירו"מ-הדגשה|דברים שאין בכל אחד מהם שיעור חיוב חלה ואין עליהם}} שם {{ירו"מ-הדגשה|איסור בזה מודה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שמין אחד רבה על האחר ומבטל אותו דכבר ביטלו עד שלא נעשו איסור}} מחלפא שיטתי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} דרבי יוסי תמן הוא אומר שני דברים {{אמורא-ירו"מ|רבין}} על {{ירו"מ-הדגשה|אחד}} ומבטלין אותו {{ירו"מ-הדגשה|אם אין עליהם שם איסור}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא הוא אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שכולם מצטרפים לאסור בכזית חמץ הרי גם כאן בכל מין אין איסור שהרי אין}} בו {{ירו"מ-הדגשה|כזית ולמה לא יתבטלו}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|על כרחך כדשנינן מעיקרה}} {{ירו"מ-ביאור|כמו שתרצנו קדם}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|שכך כוונת המשנה}} <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=|פולדא=131|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|שאכל}} כזית מזה {{ירו"מ-ביאור|מלחם חיטה}} {{ירו"מ-הדגשה|או}} כזית מ{{ירו"מ-הדגשה|ז}}ה {{ירו"מ-ביאור|מלחם שעורה.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהן דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים הנודר מן הדגן אינו אסור אלא}} מה{{ירו"מ-הדגשה|ן}} האם {{ירו"מ-הדגשה|לרבנן}} הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בכל {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בקטניות}} {{ירו"מ-ביאור|שכך משמע לכאורה מהלשון.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך צריך לגרוס במשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אף}} הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהם {{ירו"מ-הדגשה|תנן הנודר מן הפת ומן התבואה}} אינו אסור אלא {{ירו"מ-הדגשה|ב}}הם מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין אם אמר {{ירו"מ-הדגשה|שנודר מפת ואמרינן שנאסר ממה שנקרא}} פת {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תורה מעתה אף האומר תבוא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|נאמר שכוונתו למה שנקרא}} תבוא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תורה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}יהא אסור בכל דכתיב ([[דברים כב ט|דברים כי תצא כב ט]]) ותבואת הכרם אי באומר פת סתם {{ירו"מ-ביאור|והתכוון כלשון בני אדם,}} {{שוליים|א_כה}}אין לך קרוי פת סתם {{ירו"מ-הדגשה|בלשון בני אדם}} אלא חיטין ושעורין בלבד אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} קיימתיה במקום שאוכלין פת {{ירו"מ-הדגשה|מ}}כל {{ירו"מ-הדגשה|המינים גם מקטניות וקא משמע לן שאף על פי כן}} אין לך קרוי פת סתם אלא חמשת המינים בלבד. ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_א_ג|ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_א_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_כו}}אלו חייבין בחלה {{שוליים|א_כז}}ופטורין מן המעשרות הלקט והשכחה והפאה וההבקר ומעשר ראשון שנטלה תרומתו ומעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} והקדש שנפדו {{שוליים|א_כח}}ומותר העומר ותבוא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} שלא הביאה שליש {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אומר תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה אלו חייבי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} במעשרות {{שוליים|א_כט}}ופטורין מן החלה האורז והדוחן והפרגין והשומשמין והקטניות ופחות מחמשת רבעים בתבוא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{שוליים|א_ל}}הסופגנין והדובשנין והאיס{{ירו"מ-הדגשה|ק}}ריטין וחלת המשרת {{ירו"מ-ביאור|שהם מעשה קדרה ולא מאפה תנור,}} {{שוליים|א_לא}}והמדומע פטורין מן החלה. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן אלו חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות הלקט והשכחה והפאה וההבקר}} וכ"ו {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|כהנא}} מניין שהן חייבין בחלה {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}פטורין מן המעשרות {{ירו"מ-ביאור|למה שלא יהיה דין חלה כדין מעשרות?}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו ודאי אתה מקשה בגלל מה שנאמר}} {{הפ|במדבר|טו|כ}} {{ירו"מ-הדגשה|ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אותה משמע שדיני חלה שווים לתרומה ואיך יתכן שהמנויים במשנה חייבים בחלה ופטורים ממעשרות}} לא תימר לי תרימו וכן תרימו {{ירו"מ-ביאור|שאין זו קושיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא לזה הקישן הכתוב}} חזר {{ירו"מ-ביאור|המשיך}} ואמר {{ירו"מ-הדגשה|וראיה}} מארבע עשרה {{ירו"מ-הדגשה|שנה שכיבשו ושחילקו שהיו חייבין בחלה דכתיב בבואכם אל הארץ ומתרומה ומעשרות היו פטורין דכתיב בהן כי תבואו}} וגו' {{ירו"מ-הדגשה|והילכך לא נוהגין אלא לאחר ירושה וישיבה}} מה ארבע עשרה חייבין בחלה ופטורים מן המעשרות אף אילו חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות {{ירו"מ-הדגשה|ומניין שאלה פטורים מהמעשר אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} זה אחד משלשה מקריות שהן מחוורין {{ירו"מ-ביאור|מבוארים}} בתורה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יד כט|דברים ראה יד כט]]) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו {{ירו"מ-הדגשה|מעשר}} יצא הבקר שידך וידו שווין בו היא לקט היא שכחה היא פאה היא הבקר {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} מעשר ראשון שנטלה תרומתו ומכיון שנטלה תרומתו לאו כחולין הוא {{ירו"מ-הדגשה|ומה החידוש שפטור מן המעשרות}} תיפתר {{שוליים|א_לב}}שהקדימו בשיבולין {{ירו"מ-ביאור|שנתן ללוי מעשר ראשון קדם חיוב מעשרות.}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{שוליים|א_לג}}מעשר ראשון שהקדימו בשיבולין פטור {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ו.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=19|סירלאו=|פולדא=132|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|ולמה הוא}} פטור מתרומה גדולה א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}כתיב ([[במדבר יח ל|במדבר קרח יח ל]]) {{ירו"מ-הדגשה|בהרימכם}} את חלבו ממנו {{ירו"מ-הדגשה|חלבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא חלבו וחלב חבירו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מד}}כתיב ([[במדבר יח כו|במדבר קרח יח כו]]) והרמותם ממנו את תרומת ה' {{ירו"מ-הדגשה|מעשר מן המעשר}} מעשר מן המעשר ולא תרומה ומעשר מן המעשר ו{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ל {{ירו"מ-הדגשה|זה דווקא}} {{שוליים|א_לד}}בשמירח {{ירו"מ-הדגשה|הלוי את השיבולים שקיבל כמעשר}} ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} הפריש תרומת מעשר {{ירו"מ-ביאור|שאז נופלים שני החיובים ביחד, תרומה גדולה ותרומת מעשר. ובזה חידשה תורה שחלב אחד אתה מרים ולא שנים.}} אבל אם {{ירו"מ-הדגשה|גם הלוי}} הפריש תרומת מעשר {{ירו"מ-הדגשה|בשיבולים ורק אחר כך}} מירחו לא בדא {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אין כאן בשעת}} מר{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ח {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|חיוב אחד ולכן חייב להפריש תרומה גדולה וכל זה דווקא}} כשהפריש ממנו עליו אבל אם הפריש {{ירו"מ-הדגשה|תרומת מעשר}} עליו ממקום אחר לא בדא {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} והקדש שנפדו {{ירו"מ-הדגשה|אם נפדה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|הוא חולין ומה החידוש שפטור מן המעשרות}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר עוקבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רב יודה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי הלל בן הליס}} מטא בה בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יודה}} {{ירו"מ-הדגשה|בשהקדימו בשיבולים דמאותו מקור שממנו למדנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מעשר {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} שהקדימו בשיב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} פטור מתרומה גדולה {{ירו"מ-הדגשה|נלמד שגם מעשר שני והקדש שהקדימו בשיבלין פטור מתרומה גדולה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי {{ירו"מ-הדגשה|האם מה שאמרה המשנה שמעשר שני פטור זה רק}} {{שוליים|א_לה}} {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר שמעשר שני זה ממון גבוה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אינו כנכסיו {{ירו"מ-ביאור|דכיוון שקודם מירוח היה ממון גבוה לכן פטור,}} ברם {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר}} כנכסיו הוא חייב {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} אוף אנא סבר כן {{ירו"מ-ביאור|משמע שלדעתם הקדימו בשיבולים אינו סיבה לפטור. והפטור של מעשר שני זה רק בגלל שהוא ממון גבוה,}} {{ירו"מ-הדגשה|אם כך}} מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} הואיל וכל עמא מודיי שהוא כנכסיו {{ירו"מ-הדגשה|יהיה}} חייב {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שהוא חולק על}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שמעשר שהקדימו בשבלים פטור מתרומה גדולה מי שאומר שמעשר ראשון שהקדימו בשיבולים חייב בתרומה גדולה}} חייב אפילו {{ירו"מ-הדגשה|על חלק תרומת מעשר שבו אבל אם כבר הפריש תרומת מעשר יכול להיות דפטור מתרומה גדולה על אותו חלק שהפריש כיון דהוא עצמו קרוי}} תרומה {{ירו"מ-ביאור|דהא לקמן אמרינן דחלה חייבת בתרומה גדולה, רק משום גזרת הכתוב דחלה הטבולה לתרומה חייבת בתרומה. אבל אם לא היה גזרת הכתוב הייתי אומר שכיוון שהחלה עצמה קרויה תרומה, היא תהיה פטורה מתרומה גדולה.}} {{ירו"מ-הדגשה|ומאן דאמר}} פטור אפילו {{ירו"מ-הדגשה|על חלק}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חולין שבו {{ירו"מ-ביאור|מה שישאר אחרי שיפריש תרומת מעשר}} פטורין מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|מעשר ראשון שהקדימו בשיבולים}} חייב עשאו {{ירו"מ-הדגשה|כולו}} תרומת מעשר על מקום אחר {{ירו"מ-הדגשה|דנמצא}} תרומת מעשר {{ירו"מ-הדגשה|וטבל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|גדולה מדומעין}} {{ירו"מ-ביאור|כיוון שחלק תרומת המעשר של עצמו פטורה מתרומה גדולה. אבל השאר נשאר טבול לתרומה גדולה.}} מה את עביד לה {{ירו"מ-ביאור|איך נדון אותו?}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}גדיש שנדמע {{ירו"מ-ביאור|דקימא לן דגדיש טבל שנדמע חייב בתרומה.}} {{ירו"מ-הדגשה|או}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}עיסה שנדמעה {{ירו"מ-ביאור|בהיותה קמח קדם שגלגל דקימא לן דעיסה שנדמעה עם תרומה פטורה מן החלה?}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר אנא בעיתה {{ירו"מ-ביאור|אני הקשתי את הקושיה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה}} אמר אנא בעיתה {{ירו"מ-ביאור|אני הקשתי את הקושיה}} מה בין גדיש שנדמע לעיסה שנדמעה {{ירו"מ-הדגשה|למה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}גדיש שנדמע {{ירו"מ-הדגשה|את אמר חייב וב}}עיסה שנדמעה {{ירו"מ-הדגשה|את אמר פטורה אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחומא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=20|סירלאו=|פולדא=132|תולדות יצחק=30|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}} גדיש עד שלא נדמע {{ירו"מ-הדגשה|כבר חל עליו חיוב שהרי אפילו בשיבולים אם}} עבר והפריש ממנו תרומה הרי {{ירו"מ-הדגשה|זו}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|לכן אם נדמע לא נפטר מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תרומה עיסה {{ירו"מ-הדגשה|מקמח}} שנדמע עד שלא נדמעה עבר והפריש ממנה חלה אינה חלה דתנינן תמן ([[משנה חלה ב ה]]) {{שוליים|א_לו}}המפריש {{ירו"מ-הדגשה|חלתו}} קמח אינה חלה וגזל ביד כהן {{ירו"מ-הדגשה|ואם כך אף}} כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן {{ירו"מ-הדגשה|כשהקדימו בשיבולים ועשה את המעשר שקיבל תרומת מעשר על מקום אחר והכל נעשה מדומע כיוון שחיוב תרומה גדולה}} חל {{ירו"מ-הדגשה|קדם שנדמע יהיה חייב להפריש תנן}} ומותר העומר מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} דלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} מחייב בחלה ובמעשרות {{ירו"מ-ביאור|או מפני ש{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שאין מירוח ההקדש פוטר או מפני שכאשר ההקדש קנה את השעורים להוציא מהם קמח למנחת העומר הגזבר שילם רק עבור העישרון שיהיה למנחה ולא על המותר לכן המותר לא קדש כלל}}}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} ותבואה שלא הביאה שליש {{ירו"מ-הדגשה|פטורה מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|וחייבת בחלה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} תבואה שלא הביאה שליש {{ירו"מ-הדגשה|פטורה מן החלה}} מה טעמא דרבנין נאמר לחם בפסח ונאמר לחם בחלה מה לחם הנאמר בפסח דבר שהוא בא לידי {{ירו"מ-הדגשה|חמץ}} בא לידי מצה {{ירו"מ-הדגשה|ואף תבואה שלא הביאה שליש כיוון שבאה לידי}} חמץ {{ירו"מ-הדגשה|באה לידי מצה}} אף לחם שנאמר בחלה דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ {{ירו"מ-הדגשה|חייב בחלה ואף תבואה שלא הביאה שליש כיוון שבאה לידי חמץ חייבת בחלה מאי טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|שפוטר מחלה דכתיב גבי חלה}} ([[במדבר טו כ|במדבר שלח טו כ]]) כתרומת גרן כן תרימו אותה מה תרומת גרן {{ירו"מ-הדגשה|אינו חייב אלא}} {{שוליים|א_לז}}מפירות שהביאו שליש אף {{ירו"מ-הדגשה|חלה אינו חייב אלא}} מפירות שהביאו שליש ולית לי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|את הגזרה שווה}} לחם לחם {{ירו"מ-הדגשה|והרי כל חיוב חלה בחמשת מיני דגן נלמד מגזרה שווה זה ואם הוא כן לומד איך יתכן שיוצא במצה מתבואה שלא הביאה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לי{{ירו"מ-הדגשה|ש}} {{ירו"מ-הדגשה|ופטור מחלה}} אשכח תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אינה חייבת בחלה ואין אדם יוצא בה {{ירו"מ-הדגשה|ידי חובה}} בפסח מהו {{ירו"מ-הדגשה|שיהיו}} חייבי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} על לחם {{ירו"מ-הדגשה|מתבואה}} של{{ירו"מ-הדגשה|א}} {{ירו"מ-הדגשה|הביאה שליש}} משום חדש א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} כתיב ([[ויקרא כג יד|ויקרא אמור כג יד]]) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו את שחייבי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} על קלי שלו משום חדש חייבים על לחם שלו משום חדש {{ירו"מ-הדגשה|ו}}את שאין חייבין על קלי שלו משום חדש אין חייבין על לחם שלו משום חדש {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שעל קלי חייב אף אם לא הביאה התבואה שליש לכן גם על לחם שעשוי מחיטה שלא הביאה שליש חייבים משום חדש לכולי עלמא תבואה שלא הביאה שליש פטורה ממעשרות מאי טעמא}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} כתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]) עשר תעשר את כל תבואת זרעך {{שוליים|א_לח}}דבר {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} נזרע ומצמיח יצא פחות משליש שאם נזרע אינו מצמיח פשיטא בההן {{ירו"מ-הדגשה|תבואה שהביאה}} פחות משליש {{ירו"מ-הדגשה|אם יערב אותה בתבואה שהביאה}} שליש שאינו נגרר לעניין המעשרות {{ירו"מ-הדגשה|ולא יהיה}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא על התבואה שהביאה שליש}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר יוסף}} שאל על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|שפוטר תבואה שלא הביאה שליש מחלה}} מהו שיהא נגרר לעניין חלה כעיסת האורז {{ירו"מ-ביאור|שאם ערב אותה בחיטין חייבת בחלה?}} {{ירו"מ-הדגשה|לגבי מעשרות תנן אין תורמים מהחדש על הישן והקובע לעניין זה זה הבאת שליש}} {{ירו"מ-ביאור|שאין תורמים מן מתבואה שהביאה שליש קדם ראש השנה על תבואה שהביאה שליש אחר ראש השנה}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל בר אבא}} בעי {{ירו"מ-הדגשה|לרבנן שמחייבים בחלה אפילו קודם הבאת שליש}} אי זה חדש וישן שבחלה {{ירו"מ-הדגשה|משבא לכלל תבואה}} שתי שדות אחת הביאה שליש {{ירו"מ-הדגשה|קדם ראש השנה}} ואחת פחות משליש {{ירו"מ-ביאור|והביאה שליש אחר ראש השנה.}} {{ירו"מ-הדגשה|נמצא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לחלה אחת {{ירו"מ-הדגשה|שהרי שתיהן באו לכלל חיוב}} חלה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}אחת למעשרות שתים אחת {{ירו"מ-הדגשה|הביאה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ז.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=|פולדא=133|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} פחות משליש {{ירו"מ-הדגשה|קדם ראש השנה}} {{ירו"מ-ביאור|אבל באה לכלל תבואה,}} ואחת {{ירו"מ-הדגשה|היתה}} עשבים לחלה שתים ולמעשרות אחת אחת הביאה שליש ואחת עשבים בין לחלה בין למעשרות שתים {{ירו"מ-הדגשה|תנן אלו חיי}}בין {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חלה {{ירו"מ-הדגשה|ופטורין מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מעשרות וכ"ו {{ירו"מ-הדגשה|ואלו חייבים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|ופטורין מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חלה בנתיים {{ירו"מ-ביאור|מה שלא נמנה לא עם אלו ולא עם אלו}} מהו {{ירו"מ-הדגשה|איזהו בנתיים העושה עיסה מן הטבל}} {{ירו"מ-ביאור|שחייב גם חלה וגם מעשרות.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} בנתיים {{ירו"מ-הדגשה|דינם כמו הרשימה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ראשונה {{ירו"מ-הדגשה|שפטורים מן המעשר וחייבים בחלה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} בנתיים {{ירו"מ-הדגשה|דינם כמו הרשימה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אחרונה {{ירו"מ-הדגשה|שפטורים מן החלה וחייבים במעשר תני}} העושה עיסה מן הטבל {{שוליים|א_לט}}חלה חייבת בתרומה ותרומה חייבת בחלה מנין שהחלה חייבת בתרומה {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר מרתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו כ|במדבר שלח טו כ]]) {{ירו"מ-הדגשה|ראשית עריסותכם חלה תרימו תרומה דדרשינן}} חלה תרימו תרומה מחלה תרימו תרומה מניין שהתרומה חייבת בחלה מן קושוי {{ירו"מ-ביאור|מהקושי למצא מקור אחר}} פתרין {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הדין קרייא שכתוב בה {{ירו"מ-הדגשה|ראשית עריסותכם חלה תרימו שמתרומה שנקראת}} ראשית תרימו חלה הסופגנין {{ירו"מ-הדגשה|זה}} טריקט{{ירו"מ-הדגשה|א}} הדובשנין {{ירו"מ-הדגשה|זה}} מלי גאלה {{ירו"מ-ביאור|שהם מעשה אילפס ולא נאפו בתנור.}} והאיסקריטין {{ירו"מ-ביאור|עיסה רכה}} {{ירו"מ-הדגשה|זה}} חליטין דשוק וחלת מסר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|זה}} חליטין דמיי {{ירו"מ-ביאור|שחולטים אותם במים ונעשית במחבת, ולא בתנור.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר טריקטא חייבת בחלה ואומר עליו המוציא לחם מן הארץ ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר טריקטא אינה חייבת בחלה ואין אומרין עליו המוציא לחם מן הארץ ואין אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|שתי מחלוקות יש כאן}} {{ירו"מ-ביאור|מחלוקת ראשונה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר טריקטא חייבת בחלה ואומר עליה המוציא לחם מן הארץ ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר טריקטא אינה חייבת בחלה ואינו אומר עליה המוציא לחם מן הארץ ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר חורי {{ירו"מ-ביאור|מחלוקת שניה,}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|א_מ}}כל שהאור מהלך תחתיו {{ירו"מ-ביאור|מעשה אילפס וקדרה ללא מים}} חייב בחלה {{שוליים|א_מא}}ואומר עליו המוציא לחם מן הארץ {{שוליים|א_מג}}ויוצא בו ידי חובתו בפסח {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר כל שהאור מהלך תחתיו אינו חייב בחל{{ירו"מ-הדגשה|ה}} ואין אומרין עליו המוציא לחם מן הארץ ואין אדם יוצא בו {{ירו"מ-הדגשה|ידי חובה}} בפסח {{ירו"מ-הדגשה|איזהו בישול}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-ביאור|שפטור מחלה?}} {{שוליים|א_מד}}ובלבד {{ירו"מ-הדגשה|על ידי}} משקה מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} פליגי על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין וחלת <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=|פולדא=133|תולדות יצחק=33|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} המשרת והמדומע פטורה מן החלה פתר לה {{ירו"מ-הדגשה|בסופגנין שנעשו בחמה כדתני יוצאין}} בסופגנין שנעשו באור ואין יוצאין בסופגנין שנעשו בחמה {{ירו"מ-הדגשה|איתמר}} יוצאין בסופגנין שנעשו באור ולית הדא פליגא {{ירו"מ-ביאור|האין זה חולק}} על {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} פתר לה כשהיה האור מהלך מן הצד מיליהון דרבנין פליגין {{ירו"מ-הדגשה|תנן התם}} ([[משנה תרומות ד ח]]) {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר תאנים שחורות מעלות את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות עיגולי דבילה הגדולים מעלין את הקטנים והקטנים מעלין את הגדולים העיגולין מעלין את המלבנים והמלבנים מעלין את העיגולין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דאסר כיוון שבמקרה שתאנים שחורות נפלו לתוך לבנות מותר לאכול את הלבנות שאינם בספק וכיוון שיכול לאכול את הלבנות היאך הלבנות מעלות את השחורות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|כך היה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|משיב את}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אוכל את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות מילתה אמרה}} של {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בידוע מה נפלה מעלות זו את זו}} {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר אם ידוע מה נפל אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|אין מעלות על דעתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|כהנא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה בין}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|נפקא מינא כשידע ושכח על דעתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|מעלה על דעתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שבשעת נפילה כבר נקבע באיסור שוב אינו מעלה אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתי אמרו}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|שהשחורות מצטרפות עם הלבנות להעלות את השחורה והוא שנפלה שחורה אחת לתוך שתים שחורות שמדאוריתא בטלה ברוב}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|בעא קומי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|בתוך שלש כדי שגם אם התאנה של התרומה תהיה גדולה יותר עדין יהיה רוב חולין אמר לו אוף אנא סבר כן מילתהון דרבנן פליגא וסברי שאפילו כשאין ביטול ברוב הלבנות מצטרפות לשחורות לבטל את תאנת התרומה השחורה כיוון שתרומה בזמן הזה מדרבנן תנן מדומע פטור מן החלה}} {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|לא מסתברא דהדין}} מדומע דתנינן הכא {{ירו"מ-הדגשה|שפטור מחלה מדובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מדומע שרובה תרומה {{ירו"מ-הדגשה|שאז מיעוט החולין בטל ברוב והכל נידון}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}תרומה {{ירו"מ-הדגשה|ולכן פטור מחלה אמר לו}} אף אנא סבר כן אלא כד תיסוק לארעא דישראל {{ירו"מ-ביאור|כאשר תעלה לארץ ישראל}} את שא{{ירו"מ-הדגשה|י}}ל לה כד סלק להכא {{ירו"מ-ביאור|כאשר עלה לכאן}} שמע {{ירו"מ-הדגשה|הדא דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אפילו סאה {{ירו"מ-הדגשה|תרומה}} שנפלה {{ירו"מ-הדגשה|לתוך}} תשעים ותשע חולין {{ירו"מ-הדגשה|פטורה מן החלה כיוון שאותה סאה תרומה לא בטלה מדרבנן עד שיהיו מאה כנגדה}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} משיב {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ואותה}} סאה {{ירו"מ-הדגשה|של תרומה היא}} פוטרת את הכל {{ירו"מ-הדגשה|מחלה}} אמר ליה וכי עיגול בעיגולין {{ירו"מ-הדגשה|שלמדנו שמעלה אחד והשאר}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}ולין וכי דבר ברי {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} שהתרומה {{ירו"מ-הדגשה|שנפלה היא זו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}על{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ה בידו ואת אמר {{ירו"מ-הדגשה|אפילו עיגולי דבילה הקטנים מעלין}} את {{ירו"מ-הדגשה|הגדולים אלא}} קל הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהקלו בתרומה בזמן הזה שהיא מדרבנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אף הכא קל הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהקלו בחלה שבזמן הזה היא דרבנן}} ויתביניה {{ירו"מ-ביאור|שיענה לו}} שנייא {{ירו"מ-הדגשה|עיגול}} בעיגולין שכבר בטלו {{ירו"מ-הדגשה|דמדאוריתא חד בתרי בטל אבל כאן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי צ"ט {{ירו"מ-הדגשה|סאים חייבים בחלה מדאוריתא ובגלל סאה אחת תרומה אתה רוצה להקל ולפטור אותם מחלה אלא חייבים לאמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שלדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בשלא בטלו מדאוריתא היינו שאין}} ר{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ב {{ירו"מ-הדגשה|כגון שתאנה שחורה נפלה לתוך תאנים לבנות שאפילו שאין שם אלא רק תאנה שחורה אחת מצטרפות הלבנות להתיר דכיוון שתרומה בזמן הזה מדרבנן הקלו}} {{אמורא-ירו"מ|בר פדיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר טוחן ומתיר ואף על גב}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|בר פדיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר אין בלילה אלא ליין ושמן בלבד מודה הוא הכא שהן נבללות שכאן די שלא יהיו נכרות לעצמן}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} תר{{ירו"מ-הדגשה|וו}}יהון {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} אפילו חיטין בחיטין טוח{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ן ומתיר {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שתרומה בזמן הזה דרבנן חכמים הקלו שיכול לטחון וכיוון שיכול לטחון אפילו לא טחן הרי זה בטל תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}פחות מחמשת רבעים בתבואה {{ירו"מ-הדגשה|פטור מחלה}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבונא}} הדא אמרה כשהיו פחות מחמשת רבעים אבל אם היו חמשת רבעים מצומצמין לא בדא {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר עד שיהיו חמשת רבעים ועוד אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבונא}} לא על הדא אתאמרת אלא על הדא דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מדומע פטור מן החלה {{שוליים|א_מה}}ספק מדומע {{ירו"מ-הדגשה|שדינו כחולין}} והנאכל משום דימוע {{ירו"מ-ביאור|כגון שיש מאה כנגד התרומה}} {{ירו"מ-הדגשה|שדינו כחולין}} חייב בחלה עליה {{ירו"מ-הדגשה|אמר אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבונא}} הדא דאיתמר {{ירו"מ-הדגשה|לא שנו אלא}} כשהיו יותר מחמשת רבעים {{ירו"מ-הדגשה|שיש}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}י{{ירו"מ-הדגשה|ע}}ור {{ירו"מ-הדגשה|חלה בחולין לבדם}} אבל אם היו חמשת רבעים מצומצמין פטורה מן החלה {{ירו"מ-הדגשה|דשמא מעורב}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|תרומה הפטורה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ה{{ירו"מ-הדגשה|ח}}לה {{ירו"מ-הדגשה|ואין כאן שיעור ולכן העיסה פטורה מחלה.}} ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_א_ד|ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_א_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_מו}}עיסה שתחילתה סופגנים וסופה סופגנים פטורה מן החלה תחילתה עיסה וסופה סופגנין תחילת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} סופגנין וסופה עיסה חייבת בחלה וכן הקנובקאות {{ירו"מ-ביאור|עיסה שדעתו אחר אפיה לפוררה לקמח}} חייבות {{שוליים|א_מז}}המעיסה {{ירו"מ-ביאור|שנותן מים חמים לתוך הקמח.}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} פוטרין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} מחייבין החליטה {{ירו"מ-ביאור|שנותן הקמח לתוך מים חמים.}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} מחייבין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} פוטרין {{שוליים|א_מח}}חלות תודה ורקיקי נזיר עשאן לעצמו פטור למכור בשוק חייב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ח.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=|פולדא=134|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|ח}}דא איתא שאלת {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} בגין דאנא בעייא למיעבד {{ירו"מ-ביאור|אם אני רוצה לעשות}} אצוותי {{ירו"מ-ביאור|עיסתי}} אטרי {{ירו"מ-הדגשה|לבשלה במים}} מהו דינסבנה ותהא פטורה מן החלה אמר לה למה לא אתא שאיל לאבוי אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|כיון שתחילתה עבה כעיסת לחם}} {{שוליים|א_מט}}אסור שמא תימלך לעשותה עיסה {{ירו"מ-הדגשה|ותאפה אותה בתנור תנן}} וכן הקנו{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ק{{ירו"מ-הדגשה|א}}ות {{ירו"מ-ביאור|עיסה שנאפת ואחר כך מפוררים ומבשלים אותו}} חייבות {{ירו"מ-הדגשה|פשיטא שתהיה חייבת הרי זה לחם אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא}} תאמר הואיל והוא עתיד להחזירה לסולתה תהא פטורה מן החלה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} עיס{{ירו"מ-הדגשה|ת}} מברין {{ירו"מ-ביאור|שהיו מכינים לסעודת הבראה וגם אותה היו רגילים לפורר}} חייבת בחלה שלא תאמר הואיל והוא עתיד להחזירה לסולתה תהא פטורה מן החלה {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר עיסת כותח חייבת בחלה {{ירו"מ-הדגשה|למה שתהיה חייבת הרי אופים אותה בחמה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון}} שמא תימלך לעשותה חררה לבנה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} צריכין אנו מכרזין באילין דעבדין עביצין {{ירו"מ-ביאור|צריך להודיע שאלו שעושים עיסה לסופגנין}} דיי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ון עבדון {{ירו"מ-ביאור|שיהיו עושים}} לון פחות מכשיעור דאינון סברן שהיא פטורה והיא חייבת {{ירו"מ-הדגשה|מדרבנן גזרה שמא תימלך ותאפנה בתנור תנן המעיסה}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטרין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}חייב{{ירו"מ-הדגשה|ין החליטה}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}חייב{{ירו"מ-הדגשה|ין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטרין}} {{ירו"מ-ביאור|מדובר שאחר כך אפה}} תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}} אמר משום אביו אי זו היא המעיסה הנותן חמין לתוך קמח {{ירו"מ-הדגשה|אי זו היא}} חליטה קמח לתוך חמין איתה חמי {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}} {{ירו"מ-הדגשה|המעיסה שנחלטה כל צורכה קדם}} א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}יה {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מחייבין חליטה דלא}} נחלטה כל צורכה {{ירו"מ-הדגשה|קדם אפיה}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} פוטרין {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}} שני תלמידים שנו אותה מי {{ירו"מ-הדגשה|ששנה זו לא שנה זו אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} על הדבר הזה הלכתי אצל {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא רובא}} לקיסרין ואמר לי שני תלמידים שנו אותה {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים}} לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא הנאפה בתנור חייב באילפס ובקדירה פטור אי זהו חלוט ברור {{ירו"מ-הדגשה|שהכל מודים שאפילו אם אפה אחריו פטור}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} כל שהאור מהלך תחתיו אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} האור מהלך תחתיו מכיון שהוא עתיד לעשותו בצק {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל{{ירו"מ-הדגשה|אפ}}ותו {{ירו"מ-הדגשה|בתנור}} חייב בחלה {{שוליים|א_נ}}קמח קלי שעשאו בצק חייב בחלה {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|א_נא}}והוא שאפיין {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} חלות תודה ורקיקי נזיר עשאן לעצמו פטור דכתיב ([[במדבר טו כ|במדבר שלח טו כ]]) ראשית עריסותיכם ולא של הקדש למכור בשוק חייב {{ירו"מ-הדגשה|ד}}לא בדעתו הדבר תלוי בדעת הלקוחות הדבר תלוי שמא {{ירו"מ-הדגשה|לא}} ימצא הלקוחות {{ירו"מ-הדגשה|ויקחם לעצמו}} ונטבלו מיד. <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=27|סירלאו=|פולדא=134|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_א_ה|ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_א_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_נב}}נחתום שעשה שאור לחלק חייב בחלה {{שוליים|א_נג}}ונשים שנתנו לנחתום לעשות להם שאור אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה {{שוליים|א_נד}}עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה חייבת בחלה ומערבין בה ומשתתפין בה ומברכין עליה ומזמנין עליה {{שוליים|א_נה}}ונעשית {{ירו"מ-הדגשה|ביום טוב}} {{שוליים|א_נו}}ויוצא בה אדם {{ירו"מ-הדגשה|ידי חובה}} בפסח ואם אין הרועים אוכלין ממנה אינה חייבת בחלה ואין מערבין בה ואין משתתפין בה ואין מברכין עליה ואין מזמנין עליה ואינה נעשית {{ירו"מ-הדגשה|ביום טוב}} ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח {{שוליים|א_נז}}בין כך ובין כך מטמא טומאת אוכלין. <strong>גמ':</strong> הממרח כריו של חבירו שלא מדעתו {{ירו"מ-הדגשה|מחלוקת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|א_נח}}נטבל {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר לא נטבל מתיב {{ירו"מ-ביאור|מקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|והא}} תנינן וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} בשל כולה{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ן {{ירו"מ-הדגשה|יש}} כשיעור {{ירו"מ-הדגשה|ולמה פטור}} הא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|לא בגלל שצרף את הכל שלא מדעתם ואף כאן הממרח כריו של חברו צריך להיות פטור אמר ליה הסיבה שהאופה פטור מחלה אם צרף את העיסות זה לא מפני שלא עשה מדעתן}} אל{{ירו"מ-הדגשה|א}} שכן {{ירו"מ-הדגשה|כוונתו אחרי הלישה לחלק את העיסה בניהם}} {{שוליים|א_נט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}העושה עיסה על מנת לחלקה {{ירו"מ-הדגשה|לעיסות שאין בכל אחת כדי חלה}} פטורה מן החלה והתנינן נחתום שעשה שאור לחלק חייב בחלה {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}} לא תתיביני נחתום {{ירו"מ-ביאור|אל תקשה לי מאופה}} נחתום {{שוליים|א_ס}}לא בדעתו הדבר תלוי בדעת הלקוחות הדבר תלוי שמא ימצא לקוחות {{ירו"מ-הדגשה|שירצו}} עיסה {{ירו"מ-הדגשה|שיש בה כדי חיוב חלה ויטבול מיד אמר ליה והא תני}} {{שוליים|א_סא}}חורי הנמלים שלנו בצד הערימה {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חייבת הרי אילו חייבין הא בצד ערימה פטורה פטורין {{ירו"מ-הדגשה|למה לא יהיה מה שבחורים חייב שהרי נגמרה מלאכתם בחורי הנמלים אלא כנראה בגלל שהנמלים אינם הבעלים ומירוח שלהם אינו מחייב}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שבחורי נמלים פטור זה}} משום יאוש ב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}לים {{אמורא-ירו"מ|שמואל בר אבא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר{{ירו"מ-הדגשה|נו שמה שבחורי הנמלים בצד ערמה פטורה פטורים מדובר בשגיררו ראשי}} ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}בלי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא הוציאו את הגרעינים ואין כאן מירוח}} מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} והתנינן {{שוליים|א_סב}}הקדישן עד שלא נגמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} וגמרן הגיזבר ואחר כך פדיין פטורי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} הרי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ג{{ירו"מ-הדגשה|י}}זבר כאח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} הוא ואת אמרת מה שעשה עשוי {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}} תיפתר כמאן דאמר גיזבר כבעלים ודלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אמר גיזבר הוא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}אחר {{ירו"מ-הדגשה|תנן וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשל}} אח{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|מהן כשיעור פטורה מן החלה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה חברון דרבנין}} בעי ואפילו יש {{ירו"מ-הדגשה|בכולהון}} כשיעור יעשה כדבר שלא נגמרה מלאכת{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי את השאור שיקבלו מהאופה הן מצרפות לעיסה שלהן ולשות הכל כאחד אם כך לא נגמרה}} מלאכת{{ירו"מ-הדגשה|ו}} ויהא פטור דא{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אף מה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזיר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דבר שלא נגמרה מלאכתו {{ירו"מ-הדגשה|תנן עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה חייבת בחלה ומערבין בה ומשתתפין בה ומברכין עליה ומזמנין עליה ונעשית ביום טוב ויוצא בה אדם ידי חובה בפסח ואם אין הרועים אוכלין ממנה אינה חייבת בחלה ואין מערבין בה ואין משתתפין בה ואין מברכין עליה ואין מזמנין עליה ואינה נעשית ביום טוב ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח}} איזהו עיסת כלבים {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר כל שעירב בה מורסן מתניתא אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|כן דתנן}} בזמן שהרועין אוכלין ממנה {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש}} פעמים שאין הרועים אוכלים ממנה {{ירו"מ-הדגשה|כגון אם}} {{ירו"מ-הדגשה|ע}}רב {{ירו"מ-הדגשה|בה הרבה מורסן}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר כל שעשה {{ירו"מ-הדגשה|אותה כלימודין}} {{ירו"מ-ביאור|בלי צורה כמו קרשים.}} ותני כן עשא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כע{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ין חייבת עשאה לימודין {{ירו"מ-ביאור|כמו קרשים}} פטורה {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמ{{ירו"מ-הדגשה|ר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה רובא}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ט.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=|פולדא=135|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{שוליים|א_סג}}אפילו עש{{ירו"מ-הדגשה|א}}ה {{ירו"מ-הדגשה|ג}}לוסקין {{ירו"מ-ביאור|לחמניה}} {{ירו"מ-הדגשה|פטורה}} והא תנינן אם אין הרועין אוכלין ממנה {{ירו"מ-הדגשה|וזו}} הרי {{ירו"מ-הדגשה|ראויה לאכילה}} תיפתר שעשאה משעה ראשונה שלא יאכלו הרועים ממנה {{ירו"מ-הדגשה|שאף שהיא ראויה לאכילה כיון שהתכוון שלא לאכילה פטור תנן אם הרועים אוכלים ממנה}} נעשית ביו{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|טוב אף אם גם הרועים אוכלים ממנה מדוע מותר לאפות לכלבים הרי מוסיף טירחא באותו חלק של הכלבים והא}} תני ([[תוספתא ביצה ב ה]]) אין {{ירו"מ-הדגשה|אופין מיום טוב}} למוצאי {{ירו"מ-הדגשה|יום טוב}} {{שוליים|א_סד}}ממלאה {{ירו"מ-הדגשה|א}}שה קדירה בשר {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שאינו אוכל ממנה אלא חתיכה אחת קומקום חמין {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שאינו שותה ממנו אלא כוס אחד אבל לאפות אינה אופה אלא צורכה {{ירו"מ-הדגשה|מתניתין}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} דתני ([[תוספתא ביצה ב ה]]) {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר {{שוליים|א_סה}}ממלאה היא אשה את התנור פת מפני שהפת יפה בשעה שהתנור מלא תני {{שוליים|א_סו}}מצה גזולה אסור לברך עליה {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}} על שם {{הפ|תהילים|י|ג}} ובוצע ברך ניאץ ה' א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} הדא דתימא {{ירו"מ-הדגשה|ברכה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בתחילה {{ירו"מ-הדגשה|כי קדם שאכלה גזולה היא}} אבל בסוף {{ירו"מ-הדגשה|אחר שאכלה כבר קנאה ויכול לברך ברכת המזון שה}}לא {{ירו"מ-הדגשה|רק}} דמים הוא חייב לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|גם בסוף לא יברך}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אין {{ירו"מ-הדגשה|מצוה הבאה בעבירה}} מצוה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר אין מצוה {{ירו"מ-הדגשה|הבאה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}עבירה {{ירו"מ-הדגשה|מצווה}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כז לד|ויקרא בחקותי כז לד]]) אלה המצות אם עשיתן כמצותן הן מצות ואם לאו {{ירו"מ-ביאור|אם באות בעבירה}} אינן מצות. ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_א_ו|ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_א_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_סז}}החלה והתרומה חייבין עליה מיתה וחומש ואסורה לזרים והן {{שוליים|א_סח}}ניכסי כהן ועולין באחד ומאה {{שוליים|א_סט}}וטעונין רחיצת ידים {{שוליים|א_ע}}והערב שמש ואינן ניטלין מן הטהור על הטמא {{שוליים|א_עא}}אלא מן המוקף ומן הדבר הגמור {{שוליים|א_עב}}האומר כל גורני <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=31|סירלאו=|פולדא=135|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תרומה {{שוליים|א_עג}}וכל עיסתי חלה לא אמר כלום עד שישייר מקצת. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ח}}לה {{ירו"מ-הדגשה|והתרומה חייבין עליה מיתה}} {{ירו"מ-ביאור|ולמה דווקא כאן הדגישו חכמינו זכרונם לברכה שחייב מיתה?}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בר פזי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי חנין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל ברבי יצחק}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא תחשוב}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}חלה {{ירו"מ-הדגשה|מלשון}} חולין הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהרי כבר הפריש תרומות ומעשרות ויבואו}} לגלגל {{ירו"מ-ביאור|לזלזל}} בהן לפום כן צריך מימר החלה והתרומה חייבים עליהן מיתה וחומש עשר מצות אדם עושה עד שלא יאכל פרוסה משום לא תחרוש {{ירו"מ-הדגשה|בשור וחמור}} בל תזרע {{ירו"מ-הדגשה|כלאים}} בל תחסום {{ירו"מ-הדגשה|שור בדישו}} לקט שכחה ופיאה {{ירו"מ-הדגשה|לעניים}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|לכהן}} ומעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|ראשון ללוי}} ומע{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ר {{ירו"מ-הדגשה|שני לעלות ירושלים}} וחלה {{ירו"מ-הדגשה|לכהן}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|עשה סימן}} בידו {{ירו"מ-הדגשה|דכד}} אתי מיסב {{ירו"מ-הדגשה|ובא לחם}} לידוי הוא פשט עשר אצבעתיה ואמר הרי קיימתי עשר מצות {{ירו"מ-הדגשה|כשמפריש}} חלה {{ירו"מ-הדגשה|צריך שיאמר שמפריש}} חלה על הכל {{ירו"מ-הדגשה|כשמפריש}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|צריך שיאמר שמפריש}} תרומה על הכל {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} תרומה לה' זה שם המיוחד {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שצריך לברך}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שם {{ירו"מ-הדגשה|ומלכות על הפרשת}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|תנן האומר כל גורני}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|וכל עיסתי}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}לה {{ירו"מ-הדגשה|לא אמר כלום עד שישייר מקצת}} מניין שלא עשה כלום {{שוליים|א_עד}}עד שישייר מקצת {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר מראשית עריסותכם}} מראשית ולא כל ראשית. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ט ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק חמשה דברים</strong> pzzkollfjylhamvketjdo4fucdar0ok 2942986 2942977 2025-06-20T11:37:45Z מאירושולי 35234 2942986 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - חמשה דברים== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_חלה_פרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_א_א|ירושלמי חלה, פרק א, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_א_א"> </span> <span id="דף_א_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף א.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|א|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=3|סירלאו=|פולדא=127|תולדות יצחק=10|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} <big> מתני': </big> {{שוליים|א_א}}חמשה דברים חייבין בחלה: החיטים, והשעורין, והכוסמין, ושיבולת שועל, והשיפון. הרי אלו חייבין בחלה. {{שוליים|א_ב}}ומצטרפין זה עם זה. {{שוליים|א_ג}}ואסורים בחדש מלפני הפסח, ומלקצור מלפני העומר. {{שוליים|א_ד}}ואם השרישו קודם לעומר, העומר מתירן. ואם לאו, אסורין עד {{ירו"מ-הדגשה|שיבא}} העומר הבא. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} חמשה דברים חייבין בחלה כו'. כתי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} ([[במדבר טו יט|במדבר שלח טו יט]]) "והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'". יכול יהו כל הדברים חייבין בחלה {{ירו"מ-ביאור|אפילו קטניות?}} {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} "מלחם" - ולא כל לחם. אם "מלחם" ולא כל לחם, אין לי אלא חטין ושעורין בלבד {{ירו"מ-ביאור|שעיקר הלחם בא מהם.}} כוסמין, שבולת שועל ושיפון מניין? {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} ([[במדבר טו כ|במדבר שלח טו כ]]) "ראשית עריסותיכם" - {{ירו"מ-הדגשה|רי}}בה ו{{ירו"מ-הדגשה|רי}}בה הכל. {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר מלחם, אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: "תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|כן}}". {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר: "אזלית {{ירו"מ-ביאור|הלכתי}} לקיסרין ושמעית <span id="דף_א_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|א|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=3|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=12|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחווה}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} ואבא {{ירו"מ-ביאור|{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} היה אביו של {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הוה אמר{{ירו"מ-הדגשה|י}} ליה {{ירו"מ-ביאור|שאמרו}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: "נאמר לחם בפסח ונאמר לחם בחלה. מה לחם שנאמר בפסח - דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ, אף לחם שנאמר בחלה - דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ". ובדקו ומצאו שאין לך בא לידי מצה וחמץ אלא חמשת המינים בלבד, ושאר כל {{ירו"מ-הדגשה|ה}}דברים אינן באין לידי מצה וחמץ אלא לידי סירחון". תני א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}}: "קרמית חייבת בחלה". {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}} אמר: "באה היא לידי מצה וחמץ". ורבנין אמרי: "אינה באה לידי מצה וחמץ". ויבדקוה על עיקר בדיקתה הן ח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לקין. {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}} אמר: "בדקוה ומצאוה שהיא באה לידי מצה וחמץ". ורבנין אמרי: "בדקוה ולא מצאו אות{{ירו"מ-הדגשה|ה}} שהיא באה לידי מצה וחמץ {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} לידי {{ירו"מ-הדגשה|סירחון}}". תמן תנינן ([[תוספתא תרומות ח ט]]) {{שוליים|א_ה}}תפוח {{ירו"מ-ביאור|תרומה}} שריסקו ונתנו לתוך העיסה וחימיצה, הרי זו אסורה. תני {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: מותר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}}: "מה פליגין {{ירו"מ-ביאור|במה הם חולקים}}? במחמץ במימיו {{ירו"מ-ביאור|ברסק}}. אבל במחמץ בגופו {{ירו"מ-ביאור|שהניח את התפוח שלם על העיסה}}, דברי הכל מותר". {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} כדעתי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} ([[משנה שבת ג ג]]) "אין {{ירו"מ-הדגשה|נותנים ביצה בצד המיחם שתתגלגל ולא יפקיענה בסודרים}}". ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אין תבשילו תבשיל ברור {{ירו"מ-הדגשה|ולא נאסר שלא אסרה תורה אלא בישול על האש כמו דהוא אמר תמן}} {{ירו"מ-ביאור|כמו שהוא אמר שם}} {{ירו"מ-הדגשה|דאין תבשילו תבשיל ברור}}. כן הוא אומר הכא: "אין חימוצו חימוץ ברור {{ירו"מ-הדגשה|ולא אסרה תורה כזה}} חימוץ". וכמה דאת אמר: "אין לך בא לידי מצה וחמץ אלא חמשת המינין בלבד", ודכוות{{ירו"מ-הדגשה|יה אם עשה עיסה משאר מינים ועירב מחמשת המינים}} - אין לך מגרר עם כולן {{ירו"מ-הדגשה|להתחייב בחלה}} אלא חיטים ושעורים בלבד {{ירו"מ-הדגשה|כי רק חיטים ושעורים יכולים לגרום לאחרים להחמיץ}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין נגרר}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|אורז}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}לא שנינו אלא {{שוליים|א_ו}}העושה עיסה מן החיטים ומן האורז, ואינו נגרר אלא עם החיטין בלבד. מהו שיהו חייבים על קלי של {{ירו"מ-הדגשה|אורז ושאר קטניות}} משום חדש? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: "כתיב ([[ויקרא כג יד|ויקרא אמור כג יד]]) 'ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו' - את שחייבים על לחם שלו משום חדש, חייבין על קלי {{ירו"מ-הדגשה|שלו}} משום חדש. את שאין חייבים על לחם שלו משום חדש, אין חייבים על קלי שלו משום חדש". {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: "עירב ארבעת {{ירו"מ-הדגשה|ר}}ב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}ין {{ירו"מ-הדגשה|קמח חיטין}} {{ירו"מ-ביאור|פחות משיעור חלה שהוא חמישה רבעים}} בפני עצמן וחימצן, {{ירו"מ-הדגשה|וארבע}} {{ירו"מ-הדגשה|ר}}ב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}ין {{ירו"מ-הדגשה|אורז}} בפני עצמן ועירבן, {{ירו"מ-הדגשה|האם חייב בחלה}}? {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הרי בשע{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|שגלגלן שהוא}} שעת חיובן {{ירו"מ-הדגשה|לחלה האורז לא}} הי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ראוי}} לבא לידי מצה וחמץ {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} לא {{ירו"מ-הדגשה|היה מעורב בו חיטה ואולי}} מה {{ירו"מ-הדגשה|שהחיטים גוררות זה רק בזמן שהן מחמיצות אבל אחר שגמרו להחמיץ אולי אין בהם כח לגרור אמר לו}} חי{{ירו"מ-הדגשה|י}}ב {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מינו של אורז וחיטה קרוי לחם}}". אתייא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-ביאור|אפשר להבין את דעתו לפי מה ששאל את {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}.}} {{ירו"מ-הדגשה|וד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-ביאור|אפשר להבין את דעתו לפי מה שהשיב.}} אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|אינו חייב בחלה}} עד שיהא קרוי לחם {{ירו"מ-הדגשה|מדבר שבא לידי חימוץ}}, כך {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר: עד שיהא קרוי לחם {{ירו"מ-הדגשה|מדבר שבא לידי חימוץ}}. ד{{אמורא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|יונה אמר נאמר לחם בפסח ונאמר לחם בחלה מה לחם שנאמר בפסח דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ אף לחם שנאמר בחלה דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ וד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|כל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מינו קרוי לחם {{ירו"מ-הדגשה|חייב בחלה}} {{ירו"מ-ביאור|אפילו אינו בא לידי חמץ.}} כן {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|כל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מינו קרוי לחם {{ירו"מ-הדגשה|חייב בחלה}} {{ירו"מ-ביאור|ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|למד חיוב חלה מראשית עריסותיכם}}}}. אתיא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|דשניהם אמרו כל שמינו קרוי לחם חייב בחלה אף על גב}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} פליג עלוי {{ירו"מ-ביאור|אף שהוא חולק עליו}} {{ירו"מ-הדגשה|דאילו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ס}}בר {{ירו"מ-הדגשה|שאין קרוי לחם אלא חיטים עם האורז}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|סו}}בר {{ירו"מ-הדגשה|שגם שעורים עם אורז קרויים לחם}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} שמע כולהון מן אהן קרייא {{ירו"מ-ביאור|מפסוק זה}}: {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ב.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=|פולדא=128|תולדות יצחק=15|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{הפ|ישעיהו|כח|כה}} "ושם חיטה שורה ושעורה נסמן וכוסמת גבולתו" {{ירו"מ-הדגשה|לחם}}. ושם חיטה - אלו החיטים. שורה - זו שבולת שועל, ולמה נקרה שמה שורה? שהיא עשויה כשורה. שעורה - אלו השעורים. נסמן - זה השיפון. וכוסמת - זה הכוסמין. גבולתו לחם - עד כאן גבולו של לחם. ולמידין מן הקבלה. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}: "מן מה דכתיב {{הפ|ישעיהו|כח|כו}} 'ויסרו למשפט אלהיו יורנו' - כמי שהוא דבר תורה". א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}: "אילין נשייא דאמרין {{ירו"מ-ביאור|אותן נשים שאומרות}} 'לא ניעול ב{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ינן לכנישתא' {{ירו"מ-ביאור|לא נביא את הבנים לבית הכנסת}}, אין חמי לי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מילף. מילף הוא {{ירו"מ-הדגשה|מעצמו}} {{ירו"מ-ביאור|אם ראוי הוא ללמוד ילמד מעצמו.}} לא עבדין טבאות {{ירו"מ-ביאור|אינן עושות טוב}}". אלא "ויסרו למשפט אלהיו יורנו" {{ירו"מ-הדגשה|אם תייסר אותו ללמוד משפט אלהיו אז יורנו אלהיו אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יודא בר פזי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: {{ירו"מ-הדגשה|המשנה}} דל{{ירו"מ-הדגשה|נו שאומרת שהחיטים והשעורין והכוסמין ושיבולת}} ש{{ירו"מ-הדגשה|וע}}ל {{ירו"מ-הדגשה|והשיפון הם חמישה מינים שונים}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה}} היא, {{ירו"מ-הדגשה|אבל חכמים סוברים שהשיפון מין כוסמין שבולת שועל מין שעורין ואין כאן אלא שלושה מינים}}. דתני (ספרא ויקרא - דבורא דנדבה פרשה יג פרק יד ה) {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה}} אומר: "יכול {{ירו"מ-הדגשה|יהיה}} מביא {{ירו"מ-הדגשה|מנחת הע}}ומר מן הכוסמין ושבולת שועל והשיפון? ודין הוא: ומה אם החטים {{שוליים|א_ז}}שכשרו לשאר כל המנחו{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-ביאור|שנאמר בהם קמח סולת, ואין סולת באה אלא מין החיטים,}} {{שוליים|א_ח}}לא כשרו למנחת העומר, כוסמין ושבולת שועל והשיפון שלא כשרו לשאר כל המנחות אינו דין {{שוליים|א_ט}}שלא יכשרו למנחת העומר? השעורי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} יוכיחו שלא כשרו לשאר כל המנחות וכשרו למנחת העומר. לא, אם אמרת בשעורין {{שוליים|א_י}}שמנחת סוטה באה מהן, תאמר בכוסמין ושבולת שוע{{ירו"מ-הדגשה|ל}} ושיפון שאין מנחת סוטה באה מהן? יצאו החיטים מן הכתוב {{ירו"מ-הדגשה|דגמר אביב אביב נאמר כאן גבי מנחת העומר אביב דכתיב}} ([[ויקרא ב יד|ויקרא ויקרא ב יד]]) {{ירו"מ-הדגשה|אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת ביכוריך ונאמר אביב במצרים דכתיב}} ([[שמות ט לא|שמות וארא ט לא]]) {{ירו"מ-הדגשה|כי השעורה אביב}}. מה {{ירו"מ-הדגשה|אביב האמור במצרים שעורים אף אביב האמור במנחת העומר שעורים ולא}} חיטים וכוסמין ושבולת שועל והשיפון {{ירו"מ-ביאור|אף שהם ממין שעורים}} מק{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|וחומר}}". א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין מכאן ראיה שהם חמישה מינים כדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה}}. {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו אם}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}סבור {{ירו"מ-הדגשה|כרבנן ששיבולת שועל}} מי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|שעורים הן האם יעלה על דעתך דמ}}סבר? סבר {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודא בן פזי}} שמנחת העומר באה {{ירו"מ-הדגשה|מ}}שבולת שועל? אילו מן דאמר "תאנים שחורות עלי", שמא אינו מותר בלבנות אלא שחורות? אמר לבנות, לא אמר. {{ירו"מ-הדגשה|אף}} הכא {{ירו"מ-הדגשה|התורה ציוותה להביא את העומר אביב}} {{ירו"מ-ביאור|ומצאנו}} שעורה אביב אמר {{ירו"מ-ביאור|שמצאנו שהתורה קראת לשעורה אביב,}} שבולת שועל אביב לא אמר {{ירו"מ-ביאור|שלא מצאנו שהתורה קראת לשיבולת שועל או שאר מינים אביב}}. <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=7|סירלאו=|פולדא=128|תולדות יצחק=16|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} רבנן דקיסרין בעין {{ירו"מ-ביאור|שאלו}}: {{ירו"מ-הדגשה|מי}} תנינן {{ירו"מ-ביאור|האם שנינו}} {{ירו"מ-הדגשה|במשנה שיש חמישה}} מינים? {{ירו"מ-הדגשה|שמכאן דייקנו שהמשנה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|כרבנן}}. לא {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|שיש}} חמשה דברים, {{ירו"מ-הדגשה|ואפשר להעמיד את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מש{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|אף כרבנן שיש}} חמ{{ירו"מ-הדגשה|י}}שה דברים {{ירו"מ-הדגשה|שהם משלושה}} מינים: שני דברים מין {{ירו"מ-הדגשה|אחד}} ושני דברים מין אחד {{ירו"מ-הדגשה|שבולת שועל ושעורים שיפון וכוסמין והחיטה תנן ומצטרפין}} {{ירו"מ-ביאור|כל החמישה מינים}} {{ירו"מ-הדגשה|זה עם זה}}. תמן תנינן (להלן פרק ד) {{שוליים|א_יא}}איזו מין במינו {{ירו"מ-ביאור|להצטרף לחיוב בחלה?}} החיטים אין מצטרפין עם הכל אלא עם הכוסמין. השעורין מצטרפין עם הכל חוץ מן החיטים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר ליה סתם {{ירו"מ-ביאור|בלי לציין מי המקור.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|א_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרה המשנה}}תמן {{ירו"מ-הדגשה|שאין עיסה מצטרפת עם השניה אלא מין במינו בנושכות עיסה לעיסה ומה שאמרה המשנה}} כאן {{ירו"מ-הדגשה|שכל החמישה מינים מצטרפים}} בבלול. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} כן: "וכולן שבללן תבואה, קמחים ובציקות מצטרפות". עירס {{ירו"מ-ביאור|הדביק}} ראשי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}עיסיות {{ירו"מ-הדגשה|האם די בזה כדי לצרפן או צריך שיבלול את הכל}}? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: "וההן נושך לאו כמעורס הוא? {{ירו"מ-הדגשה|ו}}את אמר אינו מצטרף {{ירו"מ-ביאור|אלא מין במינו.}} {{ירו"מ-הדגשה|אף}} הכא אינו מצטרף". {{ירו"מ-הדגשה|איתמר וכולן שבללן תבואה קמחים ובציקות}} מצטר{{ירו"מ-הדגשה|פות}} מהו שילקו על חלתן דבר תורה {{ירו"מ-הדגשה|האם שני מינים מצטרפים לשיעור חלה וחייב מהתורה או שהמין המועט בטל}} בר{{ירו"מ-הדגשה|וב וכמי שאינו ואין כאן שיעור חיוב חלה מהתורה ואינו לוקה}}? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין}} ל{{ירו"מ-הדגשה|ו}}קי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|על חלתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}בר {{ירו"מ-הדגשה|תורה}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} כדעתיה, דאיתפלגון {{ירו"מ-ביאור|שנחלקו}} {{שוליים|א_יג}}הפיגול והנותר {{ירו"מ-ביאור|שהיה בכל אחד מהם כזית}} ששחקן {{ירו"מ-ביאור|וערבן}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: "לא ביטלו זה את זה {{ירו"מ-הדגשה|דאין איסור מבטל איסור}}". {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: "ביטלו זה את זה {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|פש}}ר {{ירו"מ-הדגשה|לדייק שיהיו שניהם שוים וגם לא ברור מי הרוב הווה ליה התראת ספק ואין לוקים עליו}}". א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: "ולא דמיין {{ירו"מ-ביאור|אין דמיון}} {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר תמן {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דאין מבטלים}} זה {{ירו"מ-הדגשה|את}} זה {{ירו"מ-הדגשה|מדובר במקרה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זה אסור וזה אסור. ברם הכא {{ירו"מ-ביאור|אבל כאן}} {{ירו"מ-הדגשה|מדובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שני דברים {{ירו"מ-הדגשה|שאין בכל אחד מהם שיעור חיוב חלה כך שאין}} על {{ירו"מ-הדגשה|כל אחד שם איסור במקרה כזה אולי יודה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שמין אחד רבה}} על {{ירו"מ-הדגשה|האחר}} ומבטל אותו {{ירו"מ-הדגשה|ד}}כבר ביטלו עד שלא נעשו איסור. אילו {{ירו"מ-הדגשה|היה מביא דוגמה באחד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עשה חמש עיסיות מחמשה מינין {{ירו"מ-הדגשה|שבכל אחד היה שיעור איסור משום חלה}} ועירב{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|יחד ועל זה היה}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ומר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: "אין לוקין על חלתן דבר תורה" {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|היה אומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לוקין, יאות {{ירו"מ-ביאור|זה היה טוב}} {{ירו"מ-הדגשה|ואכן יכולתה לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר כשיטתו בכזית פיגול וכזית נותר תנן}} (תוספתא פסחים ב כב) {{שוליים|א_יד}}הלל הזקן היה כורך שלשתן {{ירו"מ-ביאור|פסח מצה ומרור}} כאחת {{ירו"מ-הדגשה|דסבר אין מצוות מבטלות זו את זו}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: "חלוקין על הלל הזקן {{ירו"מ-הדגשה|דסברי מצוות מבטלות זו את זו וכל שני מינים רבים}} על {{ירו"מ-הדגשה|השלישי ומבטלים אותו דאף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר דאין איסורים מבטלים זה את זה מודה הוא שמצוות מבטלות זה את זה}}". והא {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כורך מצה ומרור? כאן בשעת המקדש {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כאן שלא בשעת המקדש. בשעת המקדש {{ירו"מ-הדגשה|ששלושתן מדאוריתא מבטלות זו את זו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שכרך מצה ומרור היה}} שלא בשעת המקדש {{ירו"מ-הדגשה|ד}}לא {{ירו"מ-הדגשה|אתי מרור דרבנן ומבטל מצה שהיא מדאוריתא}}. ואפילו תימר כאן וכאן בשעת המקדש, {{ירו"מ-הדגשה|כשיש שלושה דברים}} שני דברים רבים על אחד ומבטלין אותו, {{ירו"מ-הדגשה|אבל כשיש רק שנים סבר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאפשר לצמצם שלא ירבה אחד על השני}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: "כשם {{שוליים|א_טו}}שאין האיסורין מבטלין זה את זה, כך {{שוליים|א_טז}}אין המצות מבטלות זו {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ג.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=|פולדא=129|תולדות יצחק=18|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} את זו {{ירו"מ-ביאור|אם עשה עיסה מחמשת המינים, אין לוקים על חלתן, כי כל המינים האחרים רבים על כל אחד מהמינים ומבטלים אותו. עשה חמש עיסיות מחמשה מינין, שבכל אחד היה שיעור איסור משום חלה ועירבם יחד. לשיטת {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|חייב דאין איסור מבטל איסור}}}}". {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} דרומיא בעי: "עשה עיסה מחמשת המינין {{ירו"מ-הדגשה|כשבכל}} מין {{ירו"מ-הדגשה|לא היה שיעור חלה}} {{ירו"מ-ביאור|שהדין הוא שחייב רק מדרבנן. דאף ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כל שני}} מיני{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|רבים על השלישי ומבטלים אותו ואין לוקים}} ע{{ירו"מ-הדגשה|ל}}יה {{ירו"מ-הדגשה|דבר תורה}}}} וחזר ועשה חמש עיסיות {{ירו"מ-הדגשה|כל אחת}} ממין {{ירו"מ-הדגשה|אחד ואין בכל עיסה שיעור חלה אבל ביחד עם מינו שבעיסה הגדולה יש חיוב חלה}} ועירב{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|יחד}}, חיטים שבו מהו שי{{ירו"מ-הדגשה|צ}}ט{{ירו"מ-הדגשה|רפ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חיטים שבו, ושעורין שבו מהו שי{{ירו"מ-הדגשה|צ}}ט{{ירו"מ-הדגשה|רפ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שעורין שבו? {{ירו"מ-הדגשה|האם}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|דמצא מין את מינו ונעור דעכשיו בכל מין יש שיעור או שכל עיסה תתבטל בעיסה הגדולה}}?" א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אדא}}: "לא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} שני דברים רבים על אחד ומבטלין אותו? {{ירו"מ-הדגשה|אף כאן פשיטא שהכל בטל}}". לא צורכה דא {{ירו"מ-ביאור|לא בזה אלא בזה יש מקום להסתפק}}: "עשה חמש עיסיות מחמשה מינים {{ירו"מ-הדגשה|שלא היה בכל אחד מהן כדי איסור חלה}} ועירבן, וחזר ועשה חמש עיסיות מחמשה {{ירו"מ-הדגשה|מינים שבכל עיסה היה שיעור חלה}} ולא עירבן {{ירו"מ-הדגשה|ואחר שכבר התחייבו אותן}} עיסות {{ירו"מ-הדגשה|בודדות חזר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ערבן {{ירו"מ-הדגשה|עם העיסה הגדולה}}, חיטין שכ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן מהו שיבטלו חיטים שכן, ושעורי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} שכן מהו שיבטלו שעורים שכ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן? {{ירו"מ-הדגשה|האם כיוון שאותן עיסות בודדות חייבות בחלה ואינם בטלות גם חלקי העיסה המשותפת יהיו חייבים בחלה}} שכ{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|מין יתחבר לעיסה של מינו דמצא מין את מינו ונעור או}} שכ{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|מין כבר בטל בעיסה הגדולה הפטורה ואינו חוזר וניעור שההיתר רבה על האיסור וביטלו תנן}} ואסורין בחדש מלפני הפסח". אית תניי תני "מלפני הפסח" {{ירו"מ-ביאור|יום הקרבת העומר שהוא יום ט"ז בניסן.}} ואית תניי תני "מלפני העומ{{ירו"מ-הדגשה|ר}}" {{ירו"מ-ביאור|הקרבת העומר עצמו.}} {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} "מלפני הפסח" מסייע ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} "מלפני העומר" מסייע {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}. דא{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: "בשעת הקרבן {{ירו"מ-ביאור|כשבית המקדש היה קיים,}} הקרבן מתיר. שלא בשע{{ירו"מ-הדגשה|ת}} הקרבן {{ירו"מ-ביאור|אחר החורבן,}} היום מתיר". {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: "בשעת הקרבן הקרבן מתיר. מודה {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} שלא בשעת הקרבן היום מתיר". {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: "בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן, היום מתיר". אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: "טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כג יד|ויקרא אמור כג יד]]) 'עד עצם היום הזה' - מלמד שהיום מתיר. יכול אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} בשעת הקרבן? {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} ([[ויקרא כג יד|ויקרא אמור כג יד]]) 'עד הביאכם את קרבן אלהיכם'. יכול הבאה ממש? {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} 'עד עצם היום הזה' {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היום {{ירו"מ-הדגשה|מתיר}}. הא כיצד? טול מבנתיים זמן הבאה {{ירו"מ-הדגשה|שיום}} ט"ז {{ירו"מ-הדגשה|מתיר אבל לא מתחילת הלילה אלא משהאיר המזרח שהוא}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}זמן {{ירו"מ-הדגשה|הראוי להקרבה}}". מודה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} באיסור שהוא אסור {{ירו"מ-הדגשה|עד הקרבת העומר}}. איסורו מהו? {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} אמר: "איסורו דבר תורה". {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} תרוויהון אמרין {{ירו"מ-ביאור|שניהם אמרו}}: "איסורו מדבריהן". א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: "מיליהון דרבנן מסייעין לן, <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=|פולדא=130|תולדות יצחק=20|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דתנינן תמן ([[משנה מנחות י ו]]) {{שוליים|א_יז}}אין מביאין מנחות ובכורי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} ומנחת בהמה קודם לעומר, ואם הביא פסול". ואמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} דרומיא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: "לא שנו ש{{ירו"מ-הדגשה|א}}ם {{ירו"מ-הדגשה|הביא פסול}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|אם הביא}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שלשה עשר {{ירו"מ-הדגשה|או}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ארבעה עשר {{ירו"מ-הדגשה|או}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חמשה עשר. הא {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ששה עשר {{ירו"מ-הדגשה|אם}} עבר והביא {{ירו"מ-הדגשה|אפילו קדם העומר}} כשר". אין תימר איסורו {{ירו"מ-הדגשה|דבר תורה}} היא {{ירו"מ-הדגשה|היה צריך להיות}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}לא שנייא {{ירו"מ-ביאור|שלא יהיה הבדל}} היא שלשה עשר, היא ארבעה עשר, היא חמשה עשר, היא ששה עשר - עבר והביא פסול {{ירו"מ-הדגשה|אלא ודאי שהאיסור רק מדרבנן}}. ועוד {{ירו"מ-הדגשה|ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שהאיסור מדרבנן}} מן הדא {{ירו"מ-ביאור|מזה שרב נהג איסור חדש עד יום י"ח.}} דא{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: "על ידי דרב בר דעתון {{ירו"מ-ביאור|באותה דעה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|חזקיה בנוי דרבי חייא רבה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הוא סבר כוותהון {{ירו"מ-הדגשה|שהקרבן מתיר וכש}}אין {{ירו"מ-הדגשה|מקדש אסור עד הערב ולכן מחשש שמא היה החודש מעובר ונמצא שיום}} י"ז {{ירו"מ-הדגשה|הוא יום}} ט"ז {{ירו"מ-הדגשה|נהג איסור חדש עד}} י"ז {{ירו"מ-הדגשה|בניסן בערב משום ספיקא דיומא}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|דגם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} איסורו {{ירו"מ-הדגשה|דבר תורה מה הכריח את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|לאמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}רב {{ירו"מ-הדגשה|מחזיק בדעה של}} {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שהאיסור לאכול חדש כל יום}} ט"ז {{ירו"מ-הדגשה|הוא מהתורה ולכן מספק הוא אסר עד}} י"ז {{ירו"מ-הדגשה|אם גם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שהאיסור מהתורה הרי באותה מידה אפשר היה לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} בר דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא ודאי של}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|האיסור רק מדרבנן}}". והתנינן ([[משנה מנחות י ה]]) "משחרב {{ירו"מ-הדגשה|בית המקדש}} {{שוליים|א_יח}}התקין {{תנא-ירו"מ|רבן יוחנן בן זכאי}} שיהא יום הנף כולו אסור {{ירו"מ-הדגשה|שמא יבנה המקדש ויאמרו אשתקד מי לא}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|לנ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|משהאיר המזרח השתא נמי נאכל ולא}} יו{{ירו"מ-הדגשה|דעי}}ם {{ירו"מ-הדגשה|שאשתקד האיר המזרח מתיר ועכשיו העומר מתיר}}". אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|שבזמן שבית המקדש קיים}} איסורו {{ירו"מ-הדגשה|דבר תורה}} ניחא. אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|שגם בזמן המקדש}} איסורו מדבריהן, יש תקנה אחר התקנה? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: "מפני {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:ירושלמי המאיר מסכת חלה דף ד.ogg|thumb|ירושלמי המאיר מסכת חלה דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=|פולדא=130|תולדות יצחק=21|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הרחוקין {{ירו"מ-הדגשה|שגם בזמן המקדש כיוון שלא היו יודעים מתי}} {{ירו"מ-הדגשה|ק}}רב {{ירו"מ-הדגשה|העומר מצד הדין היו צריכים להיות אסורים כל היום אלא מפני שידעו שאין}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|דין מתעצלים בו היו אסורים רק עד חצות אבל עכשיו שהטעם להקל מחצות לא קיים}} {{ירו"מ-ביאור|שמא יבנה בית המקדש בלילה ולא יספיקו עד הלילה}} {{ירו"מ-הדגשה|לפיכך אסורים כל היום כך}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבן יוחנן בן זכאי}} {{ירו"מ-הדגשה|לא תיקן תקנה חדשה אלא רק הרחיב את הקימת ואסר כל היום והתקין שאחר החורבן כולם ינהגו כמו אותם רחוקים}}". {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}}: "בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן, היום מתיר". אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: "מתניתא ד{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} פליגא עלוי {{ירו"מ-הדגשה|דתני כתיב}} ([[ויקרא כג יד|ויקרא אמור כג יד]]) 'עד עצם היום הזה' - מלמד שהיום מתיר. יכול אפילו בשעת הקרבן? {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} ([[ויקרא כג יד|ויקרא אמור כג יד]]) 'עד הביאכם את קרבן אל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}י{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ם' {{ירו"מ-הדגשה|משמע שבזמן שבית המקדש קיים הבאת הקרבן מתירה}}". והתנינן "משחרב בית המקדש התקין {{תנא-ירו"מ|רבן יוחנן בן זכאי}} שיהא יום הנף כולו אסור". {{ירו"מ-הדגשה|בשלמא אם הקרבן מתיר התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן יוחנן בן זכאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שלכולכם יהיה דין של רחוקים אבל אם היום מתיר ואפילו בזמן שבית המקדש היה קיים הרחוקים אכלו בהאיר המזרח מדוע התקין}} {{תנא-ירו"מ|רבן יוחנן בן זכאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שיום הנף כולו}} א{{ירו"מ-הדגשה|סו}}ר?" א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|שאלה זו}} איתתבת קומי {{ירו"מ-ביאור|נשאלה לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} ואמר {{ירו"מ-הדגשה|הבעיה תיפתר}} "אין יסבור {{תנא-ירו"מ|רבן יוחנן בן זכאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אמר: 'והלא מן התורה אסור' {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב עד עצם היום הזה ולפי זה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כל היום}} אסור {{ירו"מ-הדגשה|בחדש}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תורה ולא {{ירו"מ-הדגשה|משום תקנה}} {{ירו"מ-ביאור|ומה שנאמר ש{{תנא-ירו"מ|רבן יוחנן בן זכאי}} תיקן הכוונה דרש ותיקן.}}". תמן {{ירו"מ-ביאור|שם בבבל}} חשין לצומא רבא {{ירו"מ-הדגשה|משום ספיקא דיומא וצמין}} תרין יומין {{ירו"מ-ביאור|חששו שמא חדש אלול התעבר וצמו יומים בכיפור}}. אמר לון {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}}: "למה אתם מכניסין עצמכם לספק {{ירו"מ-הדגשה|נפשות}} הזה המרובה? חזקה שאין {{ירו"מ-הדגשה|בית דין}} מתעצלי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|מלקדש את חדש אלול בזמנו}} {{ירו"מ-ביאור|כדי שלא יכנסו אנשי בבל לספק ויגיעו לכלל סכנה.}}". אבוי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל בר רב יצחק}} חש על גרמיה וצם תרין יומין {{ירו"מ-ביאור|החמיר על עצמו וצם יומים}}. איפסק {{ירו"מ-הדגשה|כרוכה}} ודמך {{ירו"מ-ביאור|נקרעו מעיו ומת}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} "ואם השרישו קודם לעומר, העומר מתיר". {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר: "קודם להבא{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|העומר}}". {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר: "קודם לקצירה {{ירו"מ-הדגשה|שנעשית מבערב}}". אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: "הבאה מתרת הבאה {{ירו"מ-ביאור|דאף שרק אחר הבאת שתי הלחם אפשר להביא מנחות לכתחילה מתבואה חדשה. אם הביא אחר הבאת העומר בדיעבד כשר. אבל קדם הבאת העומר אם הביא מנחות מתבואה חדשה אפילו בדיעבד פסול. שכן צריך להביא מדבר המותר באכילה וקדם לעומר התבואה אסורה באכילה לישראל.}} קצירה מתרת לקצירה". א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: "קצירה מתרת הבאה וקצירה". לפום כן {{ירו"מ-ביאור|לפיכך}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ווי בה: "קצר לרבים ונטמא ונמ{{ירו"מ-הדגשה|צ}}א {{ירו"מ-הדגשה|שצריך}} קצ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|שניה האם}} חזר היחיד לאסורו {{ירו"מ-הדגשה|עד שיקצרו פעם שניה}}?" {{ירו"מ-ביאור|גרסא אחרת.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר: "קודם לקצירה". {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר: <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=13|סירלאו=|פולדא=131|תולדות יצחק=22|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} "קודם להבאה". א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: "מילתיה דכהנא מסייע לי ד{{ירו"מ-הדגשה|כ}}הנא אמר {{ירו"מ-הדגשה|מנין שמנחת העומר מתירה מה שהשריש קדם העומר דכתיב}} ([[ויקרא ב יד|ויקרא ויקרא ב יד]]) 'ואם תקריב מנחת ביכורים לה'' {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זו {{ירו"מ-הדגשה|שאתה מביא}} ביכירה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}האחרת {{ירו"מ-הדגשה|שאתה לא מביא}} לא ביכירה {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אחר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|נתפרש השיעור של}} זו {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא ביכרה. הגע עצמך: אפילו עשבים, אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} השרשה, העומר בא ומתיר {{ירו"מ-הדגשה|והרי כי תקריב שנאמר בפסוק פירושו לשון קצירה משמע שקציר העומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}וא {{ירו"מ-הדגשה|המתיר את שהשרישו}} קודם לקצירה {{ירו"מ-הדגשה|ולא הבאה}} {{ירו"מ-ביאור|וזה ראיה ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}.}}". ועוד מן הדא דתני: "המנכש בשלשה עשר {{ירו"מ-הדגשה|בניסן}} ונתלש הקלח בידו, הרי זה שותלו במקום הטינא {{ירו"מ-ביאור|מקום לח}} אבל לא במקום הגריד {{ירו"מ-ביאור|מקום יבש}} {{ירו"מ-ביאור|שבגריד לוקח יותר משלשה ימים להשרשה, ולא יספיק להשריש קדם לעומר.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הרי יש כאן שלשה עשר וארבעה עשר וחמשה עשר {{ירו"מ-הדגשה|דמקצת יום}} י"ג {{ירו"מ-הדגשה|ככולו הרי לך שמה שנאמר במשנה ואם השרישו קודם לעומר הכוונה שהושרש לפני הקצירה שקצירה מתרת שאם הבאה הייתה מתרת הרי גם אם ניכש}} בי"ד {{ירו"מ-הדגשה|יש לו שלושה ימים עד ההשרשה}} י"ד וט"ו {{ירו"מ-הדגשה|ומקצת}} ט"ז {{ירו"מ-הדגשה|שהרי הבאה נעשת ביום}} ומקצת היום ככולו {{ירו"מ-ביאור|ואי אפשר לומר שאף אם הקצירה מתרת, אפילו בי"ד יהיה מותר ואותו מקצת שעבר מהלילה עד הקצירה יחשב כמקצת יום. שלא אומרים מקצת היום ככולו על הלילה אלא רק על היום.}}". אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: "מילתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבינא}} מסייע לי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבינא}}: 'תיפתר הדא מתניתא במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בארבעה עשר, אבל במקום שנהגו לעשות מלאכה {{ירו"מ-הדגשה|אפילו ניכש}} בי"ד {{ירו"מ-הדגשה|יש לו שלושה ימים משמע שהבאה היא המתירה שיש לו}} י"ד ט"ו {{ירו"מ-הדגשה|ומקצת}} ט"ז'. {{ירו"מ-הדגשה|למה היה צריך}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבינא}} {{ירו"מ-הדגשה|להעמיד את הברייתא במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה הרי אפילו במקום שנהגו לעשות מלאכה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|התירו}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|רק}} בתלוש? שמא {{ירו"מ-הדגשה|יש מקומות שהתירו}} במחובר {{ירו"מ-הדגשה|והרי כאן מדבר במנכש שעושה}} במחובר {{ירו"מ-הדגשה|ובזה כולם מודים}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|עושה}} בי"ד". אשכח תני: "מקום שנהגו לעשות מלאכה בתלוש עושין אפילו במחובר". {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} "ואם לאו אסורים עד שיבא עומר הבא". {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} שאל: "מהו שיביא {{ירו"מ-הדגשה|את}} העומר {{ירו"מ-הדגשה|בשנה הבאה}} מהן? {{ירו"מ-הדגשה|האם כיוון שהשרישו והביאו שליש לפני ראש השנה}} של {{ירו"מ-הדגשה|השנה הבאה לא יכול להביא}} מה{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|את}} העומר {{ירו"מ-הדגשה|לפי שהם שיכים לשנת המעשר הקודמת או שיכול להביא}} מה{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}העומר של {{ירו"מ-הדגשה|שנה הבאה מתירו וכל}} מה {{ירו"מ-הדגשה|שניתר על ידי}} העומר העומר {{ירו"מ-הדגשה|בא ממנו אך}} אפשר לומר שיביא מה{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{שוליים|א_יט}}חדש וישן אין תורמין ומעשרין מזה {{ירו"מ-הדגשה|על זה}} ואת אמר הכן התיבון? {{ירו"מ-הדגשה|איך}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|יכול לסבור שאולי כל מה שניתר על ידי העומר העומר בא ממנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הרי שאר המינין {{ירו"מ-הדגשה|חוץ משעורה}} הרי הן תלוין בעומר {{ירו"מ-ביאור|שהעומר מתירן.}} {{שוליים|א_כ}}ואין העומר בא מהן. לא, אם אמרת בשאר המינין שלא כשרו למנחת העומר, תאמר בשעורין שכשרו {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ה.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=15|סירלאו=|פולדא=131|תולדות יצחק=24|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} למנחת העומר?" חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול להביא מהם דכתיב}} ([[ויקרא כג י|ויקרא אמור כג י]]) {{ירו"מ-הדגשה|והבאתם את עומר}} ראשית קציר{{ירו"מ-הדגשה|כם}} ולא סוף קצירך {{ירו"מ-הדגשה|ואלו היו סוף הקציר של שנה קדמת}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול להביא מהם דכתיב מנחת}} ביכורין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אלו ביכורין. מה נפק מביניהון? עבר והביא - על דעתהון דחברייא פסול {{ירו"מ-הדגשה|שהרי המילה ראשית נכתב פעמים לומר שמעכב פעם בפרשת אמור}} ([[ויקרא כג י|ויקרא אמור כג י]]) והבא{{ירו"מ-הדגשה|תם את עומר ראשית קצירכם}} {{ירו"מ-הדגשה|ופעם בפרשת ראה}} ([[דברים טז ט|דברים ראה טז ט]]) {{ירו"מ-הדגשה|מהחל חרמש בקמה}}. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} כשר {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי חכמים {{ירו"מ-ביאור|שאמרו שצריך שהעומר יהיה מאותה שנת מעשר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבין בר חייה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם}} הביאו שליש לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה לא יביא מהם}} אבל אם הביאו שליש לאחר {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} העומר בא מהן. ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_א_ב|ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_א_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_כא}}האוכל מהן {{ירו"מ-ביאור|מחמשת מיני דגן}} כזית מצה בפסח יצא ידי חובתו. {{שוליים|א_כב}}כזית חמץ חייב בהיכרת. {{שוליים|א_כג}}נתערב אחד מהן בכל המינין, הרי זה עובר בפסח. הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהן, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כד}}הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן. וחייבים בחלה ובמעשרות. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן האוכל מהן כזית חמץ חייב בהיכרת}} {{ירו"מ-ביאור|קא סלקא דעתין שמדובר בשעשה עיסה מכולם ואכל ממנה כזית.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}}: {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאם עשה עיסה מכולם}} לוקין על חלתן דבר תורה {{ירו"מ-הדגשה|כמו שהאוכל מהן כזית חמץ חייב בהיכרת וקשה על}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שעיסה המעורבת מחמשת המינים אין לוקים על חלה שלהם מפני שמבטלים זה את זה אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}}: "תיפתר שאכל כזית מזה {{ירו"מ-ביאור|מלחם חיטים}} {{ירו"מ-הדגשה|או}} כזית מזה {{ירו"מ-ביאור|מלחם שעורים.}}". אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: "אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} תימר כזית מכולהן {{ירו"מ-הדגשה|דמה שאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|שהעיסות מבטלות זו את זו זה רק לעניין חלה מפני שכל עיסה משם אחר זו עיסת חיטים וזו עיסת שעורים אבל לעניין איסור חמץ}} שנייא היא {{ירו"מ-ביאור|זה שונה}} שכולהן לשם חמץ". {{ירו"מ-הדגשה|אמרנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} ש{{ירו"מ-הדגשה|א}}ם {{ירו"מ-הדגשה|ערב מהן ועשה עיסה אין לוקין על חלתן דבר תורה אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}}: "{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|כדעתיה דאיתפלגון}} {{ירו"מ-ביאור|שנחלקו}} {{ירו"מ-הדגשה|הפיגול והנותר ששחקן}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לא ביטלו זה את זה דאין איסור מבטל איסור}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר ביטלו זה את זה שאי אפשר לדייק שיהיו שניהם שוים וכיוון שלא ברור מי הרוב הווה ליה התראת ספק ואין לוקים עליו אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ולא דמיין}} {{ירו"מ-ביאור|אינם דומים}} {{ירו"מ-הדגשה|מה דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|תמן דאין מבטלים זה את זה דזה אסור וזה אסור ברם}} ה{{ירו"מ-הדגשה|כ}}א {{ירו"מ-ביאור|אבל כאן}} {{ירו"מ-הדגשה|מדובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שני {{ירו"מ-הדגשה|דברים שאין בכל אחד מהם שיעור חיוב חלה ואין עליהם}} שם {{ירו"מ-הדגשה|איסור בזה מודה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שמין אחד רבה על האחר ומבטל אותו דכבר ביטלו עד שלא נעשו איסור}}". מחלפא שיטתי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}}: תמן הוא אומר שני דברים {{אמורא-ירו"מ|רבין}} על {{ירו"מ-הדגשה|אחד}} ומבטלין אותו {{ירו"מ-הדגשה|אם אין עליהם שם איסור}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא הוא אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שכולם מצטרפים לאסור בכזית חמץ הרי גם כאן בכל מין אין איסור שהרי אין}} בו {{ירו"מ-הדגשה|כזית ולמה לא יתבטלו}}? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|על כרחך כדשנינן מעיקרה}} {{ירו"מ-ביאור|כמו שתרצנו קדם}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|שכך כוונת המשנה}} <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=|פולדא=131|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|שאכל}} כזית מזה {{ירו"מ-ביאור|מלחם חיטה}} {{ירו"מ-הדגשה|או}} כזית מ{{ירו"מ-הדגשה|ז}}ה {{ירו"מ-ביאור|מלחם שעורה.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהן דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים הנודר מן הדגן אינו אסור אלא}} מה{{ירו"מ-הדגשה|ן}}. האם {{ירו"מ-הדגשה|לרבנן}} הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בכל {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בקטניות}} {{ירו"מ-ביאור|שכך משמע לכאורה מהלשון.}}? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: "כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך צריך לגרוס במשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אף}} הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהם". {{ירו"מ-הדגשה|תנן הנודר מן הפת ומן התבואה}} אינו אסור אלא {{ירו"מ-הדגשה|ב}}הם. מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם אמר {{ירו"מ-הדגשה|שנודר מפת ואמרינן שנאסר ממה שנקרא}} פת {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תורה, מעתה אף האומר תבוא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|נאמר שכוונתו למה שנקרא}} תבוא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תורה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}יהא אסור בכל, דכתיב ([[דברים כב ט|דברים כי תצא כב ט]]) "ותבואת הכרם". אי באומר "פת" סתם {{ירו"מ-ביאור|והתכוון כלשון בני אדם,}} {{שוליים|א_כה}}אין לך קרוי פת סתם {{ירו"מ-הדגשה|בלשון בני אדם}} אלא חיטין ושעורין בלבד. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: "קיימתיה במקום שאוכלין פת {{ירו"מ-הדגשה|מ}}כל {{ירו"מ-הדגשה|המינים גם מקטניות וקא משמע לן שאף על פי כן}} אין לך קרוי פת סתם אלא חמשת המינים בלבד". ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_א_ג|ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_א_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_כו}}אלו חייבין בחלה {{שוליים|א_כז}}ופטורין מן המעשרות: הלקט והשכחה והפאה וההבקר, ומעשר ראשון שנטלה תרומתו, ומעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} והקדש שנפדו, {{שוליים|א_כח}}ומותר העומר, ותבוא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} שלא הביאה שליש. {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אומר: תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה. אלו חייבי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} במעשרות {{שוליים|א_כט}}ופטורין מן החלה: האורז והדוחן והפרגין והשומשמין והקטניות, ופחות מחמשת רבעים בתבוא{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{שוליים|א_ל}}הסופגנין והדובשנין והאיס{{ירו"מ-הדגשה|ק}}ריטין וחלת המשרת {{ירו"מ-ביאור|שהם מעשה קדרה ולא מאפה תנור,}} {{שוליים|א_לא}}והמדומע פטורין מן החלה. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן אלו חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות הלקט והשכחה והפאה וההבקר}} וכ"ו. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|כהנא}}: "מניין שהן חייבין בחלה {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}פטורין מן המעשרות {{ירו"מ-ביאור|למה שלא יהיה דין חלה כדין מעשרות?}}" {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו ודאי אתה מקשה בגלל מה שנאמר}} {{הפ|במדבר|טו|כ}} {{ירו"מ-הדגשה|ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אותה משמע שדיני חלה שווים לתרומה ואיך יתכן שהמנויים במשנה חייבים בחלה ופטורים ממעשרות}} לא תימר לי "תרימו וכן תרימו" {{ירו"מ-ביאור|שאין זו קושיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא לזה הקישן הכתוב}} חזר {{ירו"מ-ביאור|המשיך}} ואמר {{ירו"מ-הדגשה|וראיה}} מארבע עשרה {{ירו"מ-הדגשה|שנה שכיבשו ושחילקו שהיו חייבין בחלה דכתיב בבואכם אל הארץ ומתרומה ומעשרות היו פטורין דכתיב בהן כי תבואו}} וגו' {{ירו"מ-הדגשה|והילכך לא נוהגין אלא לאחר ירושה וישיבה}}. מה ארבע עשרה חייבין בחלה ופטורים מן המעשרות, אף אילו חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות. {{ירו"מ-הדגשה|ומניין שאלה פטורים מהמעשר אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: "זה אחד משלשה מקריות שהן מחוורין {{ירו"מ-ביאור|מבוארים}} בתורה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יד כט|דברים ראה יד כט]]) 'ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך' {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו {{ירו"מ-הדגשה|מעשר}}. יצא הבקר שידך וידו שווין בו: היא לקט, היא שכחה, היא פאה, היא הבקר". {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} "מעשר ראשון שנטלה תרומתו". ומכיון שנטלה תרומתו לאו כחולין הוא {{ירו"מ-הדגשה|ומה החידוש שפטור מן המעשרות}}? תיפתר {{שוליים|א_לב}}שהקדימו בשיבולין {{ירו"מ-ביאור|שנתן ללוי מעשר ראשון קדם חיוב מעשרות.}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{שוליים|א_לג}}מעשר ראשון שהקדימו בשיבולין פטור {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ו.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=19|סירלאו=|פולדא=132|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|ולמה הוא}} פטור מתרומה גדולה? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}כתיב ([[במדבר יח ל|במדבר קרח יח ל]]) {{ירו"מ-הדגשה|בהרימכם}} את חלבו ממנו {{ירו"מ-הדגשה|חלבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא חלבו וחלב חבירו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מד}}כתיב ([[במדבר יח כו|במדבר קרח יח כו]]) והרמותם ממנו את תרומת ה' {{ירו"מ-הדגשה|מעשר מן המעשר}}, מעשר מן המעשר ולא תרומה ומעשר מן המעשר. ו{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ל {{ירו"מ-הדגשה|זה דווקא}} {{שוליים|א_לד}}בשמירח {{ירו"מ-הדגשה|הלוי את השיבולים שקיבל כמעשר}} ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} הפריש תרומת מעשר {{ירו"מ-ביאור|שאז נופלים שני החיובים ביחד, תרומה גדולה ותרומת מעשר. ובזה חידשה תורה שחלב אחד אתה מרים ולא שנים.}} אבל אם {{ירו"מ-הדגשה|גם הלוי}} הפריש תרומת מעשר {{ירו"מ-הדגשה|בשיבולים ורק אחר כך}} מירחו, לא בדא {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אין כאן בשעת}} מר{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ח {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|חיוב אחד ולכן חייב להפריש תרומה גדולה. וכל זה דווקא}} כשהפריש ממנו עליו, אבל אם הפריש {{ירו"מ-הדגשה|תרומת מעשר}} עליו ממקום אחר, לא בדא. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} והקדש שנפדו: {{ירו"מ-הדגשה|אם נפדה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|הוא חולין ומה החידוש שפטור מן המעשרות?}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר עוקבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רב יודה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי הלל בן הליס}} מטא בה בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יודה}}: {{ירו"מ-הדגשה|בשהקדימו בשיבולים, דמאותו מקור שממנו למדנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מעשר {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} שהקדימו בשיב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} פטור מתרומה גדולה, {{ירו"מ-הדגשה|נלמד שגם מעשר שני והקדש שהקדימו בשיבלין פטור מתרומה גדולה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: {{ירו"מ-הדגשה|האם מה שאמרה המשנה שמעשר שני פטור זה רק}} {{שוליים|א_לה}} {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר שמעשר שני זה ממון גבוה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אינו כנכסיו {{ירו"מ-ביאור|דכיוון שקודם מירוח היה ממון גבוה לכן פטור,}} ברם {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר}} כנכסיו הוא, חייב? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} אוף אנא סבר כן. {{ירו"מ-ביאור|משמע שלדעתם הקדימו בשיבולים אינו סיבה לפטור. והפטור של מעשר שני זה רק בגלל שהוא ממון גבוה,}} {{ירו"מ-הדגשה|אם כך}} מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} הואיל וכל עמא מודיי שהוא כנכסיו, {{ירו"מ-הדגשה|יהיה}} חייב! {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שהוא חולק על}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שמעשר שהקדימו בשבלים פטור מתרומה גדולה. מי שאומר שמעשר ראשון שהקדימו בשיבולים חייב בתרומה גדולה}} חייב אפילו {{ירו"מ-הדגשה|על חלק תרומת מעשר שבו, אבל אם כבר הפריש תרומת מעשר יכול להיות דפטור מתרומה גדולה על אותו חלק שהפריש כיון דהוא עצמו קרוי}} תרומה. {{ירו"מ-ביאור|דהא לקמן אמרינן דחלה חייבת בתרומה גדולה, רק משום גזרת הכתוב דחלה הטבולה לתרומה חייבת בתרומה. אבל אם לא היה גזרת הכתוב הייתי אומר שכיוון שהחלה עצמה קרויה תרומה, היא תהיה פטורה מתרומה גדולה.}} {{ירו"מ-הדגשה|ומאן דאמר}} פטור אפילו {{ירו"מ-הדגשה|על חלק}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חולין שבו {{ירו"מ-ביאור|מה שישאר אחרי שיפריש תרומת מעשר}} פטורין. מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|מעשר ראשון שהקדימו בשיבולים}} חייב, עשאו {{ירו"מ-הדגשה|כולו}} תרומת מעשר על מקום אחר. {{ירו"מ-הדגשה|דנמצא}} תרומת מעשר {{ירו"מ-הדגשה|וטבל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|גדולה מדומעין}}. {{ירו"מ-ביאור|כיוון שחלק תרומת המעשר של עצמו פטורה מתרומה גדולה. אבל השאר נשאר טבול לתרומה גדולה.}} מה את עביד לה? {{ירו"מ-ביאור|איך נדון אותו?}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}גדיש שנדמע {{ירו"מ-ביאור|דקימא לן דגדיש טבל שנדמע חייב בתרומה.}} {{ירו"מ-הדגשה|או}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}עיסה שנדמעה? {{ירו"מ-ביאור|בהיותה קמח קדם שגלגל דקימא לן דעיסה שנדמעה עם תרומה פטורה מן החלה?}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אנא בעיתה. {{ירו"מ-ביאור|אני הקשתי את הקושיה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה}} אמר: אנא בעיתה. {{ירו"מ-ביאור|אני הקשתי את הקושיה}} מה בין גדיש שנדמע לעיסה שנדמעה? {{ירו"מ-הדגשה|למה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}גדיש שנדמע {{ירו"מ-הדגשה|את אמר חייב וב}}עיסה שנדמעה {{ירו"מ-הדגשה|את אמר פטורה? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחומא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=20|סירלאו=|פולדא=132|תולדות יצחק=30|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}}: גדיש עד שלא נדמע {{ירו"מ-הדגשה|כבר חל עליו חיוב, שהרי אפילו בשיבולים אם}} עבר והפריש ממנו תרומה, הרי {{ירו"מ-הדגשה|זו}} תרומה. {{ירו"מ-הדגשה|לכן אם נדמע לא נפטר מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תרומה. עיסה {{ירו"מ-הדגשה|מקמח}} שנדמע עד שלא נדמעה עבר והפריש ממנה חלה - אינה חלה, דתנינן תמן ([[משנה חלה ב ה]]) {{שוליים|א_לו}}המפריש {{ירו"מ-הדגשה|חלתו}} קמח - אינה חלה, וגזל ביד כהן. {{ירו"מ-הדגשה|ואם כך אף}} כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן {{ירו"מ-הדגשה|כשהקדימו בשיבולים ועשה את המעשר שקיבל תרומת מעשר על מקום אחר והכל נעשה מדומע, כיוון שחיוב תרומה גדולה}} חל {{ירו"מ-הדגשה|קדם שנדמע יהיה חייב להפריש.}} תנן: ומותר העומר. מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} דלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} מחייב בחלה ובמעשרות. {{ירו"מ-ביאור|או מפני ש{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שאין מירוח ההקדש פוטר, או מפני שכאשר ההקדש קנה את השעורים להוציא מהם קמח למנחת העומר הגזבר שילם רק עבור העישרון שיהיה למנחה ולא על המותר, לכן המותר לא קדש כלל}}}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: ותבואה שלא הביאה שליש {{ירו"מ-הדגשה|פטורה מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|וחייבת בחלה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: תבואה שלא הביאה שליש {{ירו"מ-הדגשה|פטורה מן החלה}}. מה טעמא דרבנין? נאמר לחם בפסח ונאמר לחם בחלה - מה לחם הנאמר בפסח דבר שהוא בא לידי {{ירו"מ-הדגשה|חמץ}}, בא לידי מצה {{ירו"מ-הדגשה|ואף תבואה שלא הביאה שליש, כיוון שבאה לידי}} חמץ, {{ירו"מ-הדגשה|באה לידי מצה}}, אף לחם שנאמר בחלה דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ {{ירו"מ-הדגשה|חייב בחלה. ואף תבואה שלא הביאה שליש, כיוון שבאה לידי חמץ, חייבת בחלה.}} מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|שפוטר מחלה? דכתיב גבי חלה}} ([[במדבר טו כ|במדבר שלח טו כ]]) כתרומת גרן כן תרימו אותה - מה תרומת גרן {{ירו"מ-הדגשה|אינו חייב אלא}} {{שוליים|א_לז}}מפירות שהביאו שליש, אף {{ירו"מ-הדגשה|חלה אינו חייב אלא}} מפירות שהביאו שליש. ולית לי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|את הגזרה שווה}} לחם לחם? {{ירו"מ-הדגשה|והרי כל חיוב חלה בחמשת מיני דגן נלמד מגזרה שווה זה! ואם הוא כן לומד איך יתכן שיוצא במצה מתבואה שלא הביאה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לי{{ירו"מ-הדגשה|ש}} {{ירו"מ-הדגשה|ופטור מחלה?}} אשכח תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: אינה חייבת בחלה ואין אדם יוצא בה {{ירו"מ-הדגשה|ידי חובה}} בפסח. מהו {{ירו"מ-הדגשה|שיהיו}} חייבי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} על לחם {{ירו"מ-הדגשה|מתבואה}} של{{ירו"מ-הדגשה|א}} {{ירו"מ-הדגשה|הביאה שליש}} משום חדש? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: כתיב ([[ויקרא כג יד|ויקרא אמור כג יד]]) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו - את שחייבי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} על קלי שלו משום חדש, חייבים על לחם שלו משום חדש. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}את שאין חייבין על קלי שלו משום חדש, אין חייבין על לחם שלו משום חדש. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שעל קלי חייב אף אם לא הביאה התבואה שליש, לכן גם על לחם שעשוי מחיטה שלא הביאה שליש חייבים משום חדש.}} לכולי עלמא תבואה שלא הביאה שליש פטורה ממעשרות. מאי טעמא? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: כתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]) עשר תעשר את כל תבואת זרעך {{שוליים|א_לח}}דבר {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} נזרע ומצמיח, יצא פחות משליש שאם נזרע אינו מצמיח. פשיטא בההן {{ירו"מ-הדגשה|תבואה שהביאה}} פחות משליש {{ירו"מ-הדגשה|אם יערב אותה בתבואה שהביאה}} שליש שאינו נגרר לעניין המעשרות {{ירו"מ-הדגשה|ולא יהיה}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא על התבואה שהביאה שליש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר יוסף}} שאל על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|שפוטר תבואה שלא הביאה שליש מחלה}}: מהו שיהא נגרר לעניין חלה כעיסת האורז? {{ירו"מ-ביאור|שאם ערב אותה בחיטין חייבת בחלה?}} {{ירו"מ-הדגשה|לגבי מעשרות תנן: אין תורמים מהחדש על הישן, והקובע לעניין זה זה הבאת שליש}} {{ירו"מ-ביאור|שאין תורמים מן מתבואה שהביאה שליש קדם ראש השנה על תבואה שהביאה שליש אחר ראש השנה}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל בר אבא}} בעי {{ירו"מ-הדגשה|לרבנן שמחייבים בחלה אפילו קודם הבאת שליש}}: אי זה חדש וישן שבחלה? {{ירו"מ-הדגשה|משבא לכלל תבואה}} שתי שדות - אחת הביאה שליש {{ירו"מ-הדגשה|קדם ראש השנה}} ואחת פחות משליש {{ירו"מ-ביאור|והביאה שליש אחר ראש השנה.}} {{ירו"מ-הדגשה|נמצא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לחלה אחת {{ירו"מ-הדגשה|שהרי שתיהן באו לכלל חיוב}} חלה, {{ירו"מ-הדגשה|כ}}אחת למעשרות שתים - אחת {{ירו"מ-הדגשה|הביאה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ז.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=|פולדא=133|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} פחות משליש {{ירו"מ-הדגשה|קדם ראש השנה}} {{ירו"מ-ביאור|אבל באה לכלל תבואה,}} ואחת {{ירו"מ-הדגשה|היתה}} עשבים. לחלה שתים, ולמעשרות אחת - אחת הביאה שליש ואחת עשבים. בין לחלה בין למעשרות שתים. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אלו חיי}}בין {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חלה {{ירו"מ-הדגשה|ופטורין מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מעשרות וכ"ו {{ירו"מ-הדגשה|ואלו חייבים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|ופטורין מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חלה. בנתיים {{ירו"מ-ביאור|מה שלא נמנה לא עם אלו ולא עם אלו}} מהו? {{ירו"מ-הדגשה|איזהו בנתיים? העושה עיסה מן הטבל}} {{ירו"מ-ביאור|שחייב גם חלה וגם מעשרות.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: בנתיים {{ירו"מ-הדגשה|דינם כמו הרשימה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ראשונה {{ירו"מ-הדגשה|שפטורים מן המעשר וחייבים בחלה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: בנתיים {{ירו"מ-הדגשה|דינם כמו הרשימה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אחרונה {{ירו"מ-הדגשה|שפטורים מן החלה וחייבים במעשר}}. תני: העושה עיסה מן הטבל {{שוליים|א_לט}}חלה חייבת בתרומה ותרומה חייבת בחלה. מנין שהחלה חייבת בתרומה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר מרתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו כ|במדבר שלח טו כ]]) {{ירו"מ-הדגשה|ראשית עריסותכם חלה תרימו תרומה. דדרשינן}}: חלה תרימו תרומה, מחלה תרימו תרומה. מניין שהתרומה חייבת בחלה? מן קושוי {{ירו"מ-ביאור|מהקושי למצא מקור אחר}} פתרין: {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הדין קרייא שכתוב בה {{ירו"מ-הדגשה|ראשית עריסותכם חלה תרימו, שמתרומה שנקראת}} ראשית תרימו חלה. הסופגנין {{ירו"מ-הדגשה|זה}} טריקט{{ירו"מ-הדגשה|א}}. הדובשנין {{ירו"מ-הדגשה|זה}} מלי גאלה. {{ירו"מ-ביאור|שהם מעשה אילפס ולא נאפו בתנור.}} והאיסקריטין {{ירו"מ-ביאור|עיסה רכה}} {{ירו"מ-הדגשה|זה}} חליטין דשוק. וחלת מסר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|זה}} חליטין דמיי. {{ירו"מ-ביאור|שחולטים אותם במים ונעשית במחבת, ולא בתנור.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: טריקטא חייבת בחלה, ואומר עליו המוציא לחם מן הארץ, ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: טריקטא אינה חייבת בחלה, ואין אומרין עליו המוציא לחם מן הארץ, ואין אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|שתי מחלוקות יש כאן}} {{ירו"מ-ביאור|מחלוקת ראשונה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: טריקטא חייבת בחלה, ואומר עליה המוציא לחם מן הארץ, ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: טריקטא אינה חייבת בחלה, ואינו אומר עליה המוציא לחם מן הארץ, ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר: חורי {{ירו"מ-ביאור|מחלוקת שניה,}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_מ}}כל שהאור מהלך תחתיו {{ירו"מ-ביאור|מעשה אילפס וקדרה ללא מים}} חייב בחלה {{שוליים|א_מא}}ואומר עליו המוציא לחם מן הארץ {{שוליים|א_מג}}ויוצא בו ידי חובתו בפסח. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: כל שהאור מהלך תחתיו אינו חייב בחל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, ואין אומרין עליו המוציא לחם מן הארץ, ואין אדם יוצא בו {{ירו"מ-הדגשה|ידי חובה}} בפסח. {{ירו"מ-הדגשה|איזהו בישול}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-ביאור|שפטור מחלה?}} {{שוליים|א_מד}}ובלבד {{ירו"מ-הדגשה|על ידי}} משקה. מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} פליגי על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין וחלת <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=|פולדא=133|תולדות יצחק=33|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} המשרת והמדומע פטורה מן החלה. פתר לה {{ירו"מ-הדגשה|בסופגנין שנעשו בחמה, כדתני: יוצאין}} בסופגנין שנעשו באור, ואין יוצאין בסופגנין שנעשו בחמה. {{ירו"מ-הדגשה|איתמר}}: יוצאין בסופגנין שנעשו באור. ולית הדא פליגא {{ירו"מ-ביאור|האין זה חולק}} על {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}? פתר לה כשהיה האור מהלך מן הצד. מיליהון דרבנין פליגין. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התם}} ([[משנה תרומות ד ח]]) {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: תאנים שחורות מעלות את הלבנות, והלבנות מעלות את השחורות. עיגולי דבילה הגדולים מעלין את הקטנים, והקטנים מעלין את הגדולים. העיגולין מעלין את המלבנים, והמלבנים מעלין את העיגולין}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דאסר - כיוון שבמקרה שתאנים שחורות נפלו לתוך לבנות מותר לאכול את הלבנות שאינם בספק, וכיוון שיכול לאכול את הלבנות היאך הלבנות מעלות את השחורות? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו"מ-הדגשה|כך היה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|משיב את}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אוכל את הלבנות, והלבנות מעלות את השחורות}}! מילתה אמרה של {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בידוע מה נפלה מעלות זו את זו}}. {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר: אם ידוע מה נפל, אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|אין מעלות}}. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|כהנא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה בין}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}? {{ירו"מ-הדגשה|נפקא מינא כשידע ושכח - על דעתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|מעלה, על דעתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שבשעת נפילה כבר נקבע באיסור, שוב אינו מעלה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|מתי אמרו}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|שהשחורות מצטרפות עם הלבנות להעלות את השחורה? והוא שנפלה שחורה אחת לתוך שתים שחורות, שמדאוריתא בטלה ברוב}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|בעא קומי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|בתוך שלש, כדי שגם אם התאנה של התרומה תהיה גדולה יותר עדין יהיה רוב חולין?}} אמר לו: אוף אנא סבר כן. מילתהון דרבנן פליגא, וסברי שאפילו כשאין ביטול ברוב הלבנות מצטרפות לשחורות לבטל את תאנת התרומה השחורה, כיוון שתרומה בזמן הזה מדרבנן. תנן: מדומע פטור מן החלה. {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|לא מסתברא דהדין}} מדומע דתנינן הכא {{ירו"מ-הדגשה|שפטור מחלה מדובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מדומע שרובה תרומה {{ירו"מ-הדגשה|שאז מיעוט החולין בטל ברוב, והכל נידון}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}תרומה {{ירו"מ-הדגשה|ולכן פטור מחלה?}} אמר לו: אף אנא סבר כן, אלא כד תיסוק לארעא דישראל {{ירו"מ-ביאור|כאשר תעלה לארץ ישראל}} את שא{{ירו"מ-הדגשה|י}}ל לה. כד סלק להכא {{ירו"מ-ביאור|כאשר עלה לכאן}} שמע {{ירו"מ-הדגשה|הדא דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אפילו סאה {{ירו"מ-הדגשה|תרומה}} שנפלה {{ירו"מ-הדגשה|לתוך}} תשעים ותשע חולין {{ירו"מ-הדגשה|פטורה מן החלה, כיוון שאותה סאה תרומה לא בטלה מדרבנן עד שיהיו מאה כנגדה}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: {{ירו"מ-הדגשה|כך}} משיב {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ואותה}} סאה {{ירו"מ-הדגשה|של תרומה היא}} פוטרת את הכל {{ירו"מ-הדגשה|מחלה}}? אמר ליה: וכי עיגול בעיגולין {{ירו"מ-הדגשה|שלמדנו שמעלה אחד, והשאר}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}ולין? וכי דבר ברי {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} שהתרומה {{ירו"מ-הדגשה|שנפלה היא זו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}על{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ה בידו? ואת אמר {{ירו"מ-הדגשה|אפילו עיגולי דבילה הקטנים מעלין}} את {{ירו"מ-הדגשה|הגדולים}}! אלא {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} קל הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהקלו בתרומה בזמן הזה, שהיא מדרבנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אף הכא קל הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהקלו בחלה שבזמן הזה היא דרבנן}}. ויתביניה {{ירו"מ-ביאור|שיענה לו}}: שנייא {{ירו"מ-הדגשה|עיגול}} בעיגולין שכבר בטלו {{ירו"מ-הדגשה|דמדאוריתא חד בתרי בטל, אבל כאן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי צ"ט {{ירו"מ-הדגשה|סאים חייבים בחלה מדאוריתא, ובגלל סאה אחת תרומה אתה רוצה להקל ולפטור אותם מחלה?}} אלא חייבים! לאמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שלדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בשלא בטלו מדאוריתא - היינו שאין}} ר{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ב {{ירו"מ-הדגשה|כגון שתאנה שחורה נפלה לתוך תאנים לבנות, שאפילו שאין שם אלא רק תאנה שחורה אחת - מצטרפות הלבנות להתיר, דכיוון שתרומה בזמן הזה מדרבנן הקלו}}. {{אמורא-ירו"מ|בר פדיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: טוחן ומתיר. ואף על גב {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|בר פדיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר: אין בלילה אלא ליין ושמן בלבד, מודה הוא הכא שהן נבללות, שכאן די שלא יהיו נכרות לעצמן}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} תר{{ירו"מ-הדגשה|וו}}יהון {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: אפילו חיטין בחיטין טוח{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ן ומתיר. {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שתרומה בזמן הזה דרבנן, חכמים הקלו שיכול לטחון. וכיוון שיכול לטחון אפילו לא טחן הרי זה בטל.}} תנן: {{ירו"מ-הדגשה|ו}}פחות מחמשת רבעים בתבואה {{ירו"מ-הדגשה|פטור מחלה}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבונא}}: הדא אמרה כשהיו פחות מחמשת רבעים, אבל אם היו חמשת רבעים מצומצמין לא בדא {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: עד שיהיו חמשת רבעים ועוד}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבונא}}: לא על הדא אתאמרת, אלא על הדא דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מדומע פטור מן החלה. {{שוליים|א_מה}}ספק מדומע {{ירו"מ-הדגשה|שדינו כחולין}} והנאכל משום דימוע {{ירו"מ-ביאור|כגון שיש מאה כנגד התרומה}} {{ירו"מ-הדגשה|שדינו כחולין}} חייב בחלה. עליה {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבונא}}: הדא דאיתמר {{ירו"מ-הדגשה|לא שנו אלא}} כשהיו יותר מחמשת רבעים {{ירו"מ-הדגשה|שיש}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}י{{ירו"מ-הדגשה|ע}}ור {{ירו"מ-הדגשה|חלה בחולין לבדם}}, אבל אם היו חמשת רבעים מצומצמין פטורה מן החלה {{ירו"מ-הדגשה|דשמא מעורב}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|תרומה הפטורה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ה{{ירו"מ-הדגשה|ח}}לה {{ירו"מ-הדגשה|ואין כאן שיעור, ולכן העיסה פטורה מחלה.}} ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_א_ד|ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_א_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_מו}}עיסה שתחילתה סופגנים וסופה סופגנים פטורה מן החלה. תחילתה עיסה וסופה סופגנין, תחילת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} סופגנין וסופה עיסה חייבת בחלה. וכן הקנובקאות {{ירו"מ-ביאור|עיסה שדעתו אחר אפיה לפוררה לקמח}} חייבות. {{שוליים|א_מז}}המעיסה {{ירו"מ-ביאור|שנותן מים חמים לתוך הקמח.}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} פוטרין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} מחייבין. החליטה {{ירו"מ-ביאור|שנותן הקמח לתוך מים חמים.}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} מחייבין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} פוטרין. {{שוליים|א_מח}}חלות תודה ורקיקי נזיר - עשאן לעצמו פטור, למכור בשוק חייב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ח.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=|פולדא=134|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|ח}}דא איתא שאלת {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: בגין דאנא בעייא למיעבד {{ירו"מ-ביאור|אם אני רוצה לעשות}} אצוותי {{ירו"מ-ביאור|עיסתי}} אטרי {{ירו"מ-הדגשה|לבשלה במים}}, מהו דינסבנה ותהא פטורה מן החלה? אמר לה: למה לא אתא שאיל לאבוי? אמר ליה: {{ירו"מ-הדגשה|כיון שתחילתה עבה כעיסת לחם}} {{שוליים|א_מט}}אסור, שמא תימלך לעשותה עיסה {{ירו"מ-הדגשה|ותאפה אותה בתנור}}. תנן: וכן הקנו{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ק{{ירו"מ-הדגשה|א}}ות {{ירו"מ-ביאור|עיסה שנאפת ואחר כך מפוררים ומבשלים אותו}} חייבות. {{ירו"מ-הדגשה|פשיטא שתהיה חייבת, הרי זה לחם!}} אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שלא}} תאמר הואיל והוא עתיד להחזירה לסולתה תהא פטורה מן החלה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}}: עיס{{ירו"מ-הדגשה|ת}} מברין {{ירו"מ-ביאור|שהיו מכינים לסעודת הבראה וגם אותה היו רגילים לפורר}} חייבת בחלה, שלא תאמר הואיל והוא עתיד להחזירה לסולתה תהא פטורה מן החלה. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: עיסת כותח חייבת בחלה. {{ירו"מ-הדגשה|למה שתהיה חייבת? הרי אופים אותה בחמה!}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון}}: שמא תימלך לעשותה חררה לבנה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: צריכין אנו מכרזין באילין דעבדין עביצין {{ירו"מ-ביאור|צריך להודיע שאלו שעושים עיסה לסופגנין}} דיי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ון עבדון {{ירו"מ-ביאור|שיהיו עושים}} לון פחות מכשיעור, דאינון סברן שהיא פטורה והיא חייבת {{ירו"מ-הדגשה|מדרבנן גזרה שמא תימלך ותאפנה בתנור}}. תנן: המעיסה {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטרין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}חייב{{ירו"מ-הדגשה|ין}}. החליטה {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}חייב{{ירו"מ-הדגשה|ין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטרין}}. {{ירו"מ-ביאור|מדובר שאחר כך אפה}} תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}} אמר משום אביו: אי זו היא המעיסה? הנותן חמין לתוך קמח. {{ירו"מ-הדגשה|אי זו היא}} חליטה? קמח לתוך חמין. איתה חמי {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}}: {{ירו"מ-הדגשה|המעיסה שנחלטה כל צורכה קדם}} א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}יה {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מחייבין}}. חליטה דלא {{ירו"מ-הדגשה|נחלטה כל צורכה}} {{ירו"מ-הדגשה|קדם אפיה}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} פוטרין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}}: שני תלמידים שנו אותה - מי {{ירו"מ-הדגשה|ששנה זו לא שנה זו}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: על הדבר הזה הלכתי אצל {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא רובא}} לקיסרין, ואמר לי שני תלמידים שנו אותה. {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים}}: לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא הנאפה בתנור חייב, באילפס ובקדירה פטור. אי זהו חלוט ברור? {{ירו"מ-הדגשה|שהכל מודים שאפילו אם אפה אחריו פטור}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: כל שהאור מהלך תחתיו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} האור מהלך תחתיו, מכיון שהוא עתיד לעשותו בצק {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל{{ירו"מ-הדגשה|אפ}}ותו {{ירו"מ-הדגשה|בתנור}} חייב בחלה. {{שוליים|א_נ}}קמח קלי שעשאו בצק חייב בחלה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_נא}}והוא שאפיין. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: חלות תודה ורקיקי נזיר - עשאן לעצמו פטור. דכתיב ([[במדבר טו כ|במדבר שלח טו כ]]) ראשית עריסותיכם, ולא של הקדש. למכור בשוק חייב. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}לא בדעתו הדבר תלוי, בדעת הלקוחות הדבר תלוי - שמא {{ירו"מ-הדגשה|לא}} ימצא הלקוחות {{ירו"מ-הדגשה|ויקחם לעצמו}} ונטבלו מיד. <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=27|סירלאו=|פולדא=134|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_א_ה|ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_א_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_נב}}נחתום שעשה שאור לחלק חייב בחלה. {{שוליים|א_נג}}ונשים שנתנו לנחתום לעשות להם שאור - אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה. {{שוליים|א_נד}}עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה חייבת בחלה, ומערבין בה ומשתתפין בה ומברכין עליה ומזמנין עליה {{שוליים|א_נה}}ונעשית {{ירו"מ-הדגשה|ביום טוב}} {{שוליים|א_נו}}ויוצא בה אדם {{ירו"מ-הדגשה|ידי חובה}} בפסח. ואם אין הרועים אוכלין ממנה אינה חייבת בחלה, ואין מערבין בה ואין משתתפין בה ואין מברכין עליה ואין מזמנין עליה ואינה נעשית {{ירו"מ-הדגשה|ביום טוב}} ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. {{שוליים|א_נז}}בין כך ובין כך מטמא טומאת אוכלין. <strong>גמ':</strong> הממרח כריו של חבירו שלא מדעתו {{ירו"מ-הדגשה|מחלוקת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_נח}}נטבל. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: לא נטבל. מתיב {{ירו"מ-ביאור|מקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|והא}} תנינן: וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור - אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה. {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} בשל כולה{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ן {{ירו"מ-הדגשה|יש}} כשיעור {{ירו"מ-הדגשה|ולמה פטור?}} הא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|לא בגלל שצרף את הכל שלא מדעתם? ואף כאן הממרח כריו של חברו צריך להיות פטור!}} אמר ליה: הסיבה שהאופה פטור מחלה אם צרף את העיסות זה לא מפני שלא עשה מדעתן, אל{{ירו"מ-הדגשה|א}} שכן {{ירו"מ-הדגשה|כוונתו אחרי הלישה לחלק את העיסה בניהם}} {{שוליים|א_נט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}העושה עיסה על מנת לחלקה {{ירו"מ-הדגשה|לעיסות שאין בכל אחת כדי חלה}} פטורה מן החלה. והתנינן: נחתום שעשה שאור לחלק חייב בחלה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}}: לא תתיביני נחתום {{ירו"מ-ביאור|אל תקשה לי מאופה}}. נחתום {{שוליים|א_ס}}לא בדעתו הדבר תלוי, בדעת הלקוחות הדבר תלוי - שמא ימצא לקוחות {{ירו"מ-הדגשה|שירצו}} עיסה {{ירו"מ-הדגשה|שיש בה כדי חיוב חלה, ויטבול מיד}}. אמר ליה: והא תני {{שוליים|א_סא}}חורי הנמלים שלנו בצד הערימה {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חייבת, הרי אילו חייבין. הא בצד ערימה פטורה פטורין. {{ירו"מ-הדגשה|למה לא יהיה מה שבחורים חייב? שהרי נגמרה מלאכתם בחורי הנמלים! אלא כנראה בגלל שהנמלים אינם הבעלים, ומירוח שלהם אינו מחייב}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שבחורי נמלים פטור, זה}} משום יאוש ב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}לים. {{אמורא-ירו"מ|שמואל בר אבא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר{{ירו"מ-הדגשה|נו שמה שבחורי הנמלים בצד ערמה פטורה פטורים, מדובר בשגיררו ראשי}} ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}בלי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא הוציאו את הגרעינים, ואין כאן מירוח}}. מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: והתנינן {{שוליים|א_סב}}הקדישן עד שלא נגמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} וגמרן הגיזבר ואחר כך פדיין פטורי{{ירו"מ-הדגשה|ם}}. הרי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ג{{ירו"מ-הדגשה|י}}זבר כאח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} הוא, ואת אמרת מה שעשה עשוי! {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}}: תיפתר כמאן דאמר גיזבר כבעלים, ודלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אמר: גיזבר הוא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}אחר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור - אם אין בשל}} אח{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|מהן כשיעור פטורה מן החלה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה חברון דרבנין}} בעי: ואפילו יש {{ירו"מ-הדגשה|בכולהון}} כשיעור יעשה כדבר שלא נגמרה מלאכת{{ירו"מ-הדגשה|ו}}? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי את השאור שיקבלו מהאופה הן מצרפות לעיסה שלהן ולשות הכל כאחד, אם כך לא נגמרה}} מלאכת{{ירו"מ-הדגשה|ו}} ויהא פטור. דא{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אף מה שבלגין לא נטבל, מפני שהוא עתיד להחזיר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דבר שלא נגמרה מלאכתו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה חייבת בחלה, ומערבין בה ומשתתפין בה ומברכין עליה ומזמנין עליה ונעשית ביום טוב ויוצא בה אדם ידי חובה בפסח. ואם אין הרועים אוכלין ממנה אינה חייבת בחלה, ואין מערבין בה ואין משתתפין בה ואין מברכין עליה ואין מזמנין עליה ואינה נעשית ביום טוב ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח}}. איזהו עיסת כלבים? {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: כל שעירב בה מורסן. מתניתא אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|כן, דתנן}}: בזמן שהרועין אוכלין ממנה - {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש}} פעמים שאין הרועים אוכלים ממנה {{ירו"מ-הדגשה|כגון אם}} {{ירו"מ-הדגשה|ע}}רב {{ירו"מ-הדגשה|בה הרבה מורסן}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: כל שעשה {{ירו"מ-הדגשה|אותה כלימודין}} {{ירו"מ-ביאור|בלי צורה כמו קרשים.}} ותני כן: עשא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כע{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ין חייבת, עשאה לימודין {{ירו"מ-ביאור|כמו קרשים}} פטורה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמ{{ירו"מ-הדגשה|ר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה רובא}}: {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ט.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=|פולדא=135|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{שוליים|א_סג}}אפילו עש{{ירו"מ-הדגשה|א}}ה {{ירו"מ-הדגשה|ג}}לוסקין {{ירו"מ-ביאור|לחמניה}} {{ירו"מ-הדגשה|פטורה}}. והא תנינן: אם אין הרועין אוכלין ממנה - {{ירו"מ-הדגשה|וזו}} הרי {{ירו"מ-הדגשה|ראויה לאכילה}}? תיפתר שעשאה משעה ראשונה שלא יאכלו הרועים ממנה {{ירו"מ-הדגשה|שאף שהיא ראויה לאכילה, כיון שהתכוון שלא לאכילה פטור}}. תנן: אם הרועים אוכלים ממנה נעשית ביו{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|טוב}}. אף אם גם הרועים אוכלים ממנה מדוע מותר לאפות לכלבים? הרי מוסיף טירחא באותו חלק של הכלבים! והא תני ([[תוספתא ביצה ב ה]]) {{ירו"מ-הדגשה|אין אופין מיום טוב}} למוצאי {{ירו"מ-הדגשה|יום טוב}} {{שוליים|א_סד}}ממלאה {{ירו"מ-הדגשה|א}}שה קדירה בשר {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שאינו אוכל ממנה אלא חתיכה אחת, קומקום חמין {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שאינו שותה ממנו אלא כוס אחד, אבל לאפות אינה אופה אלא צורכה. {{ירו"מ-הדגשה|מתניתין}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}, דתני ([[תוספתא ביצה ב ה]]) {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר: {{שוליים|א_סה}}ממלאה היא אשה את התנור פת מפני שהפת יפה בשעה שהתנור מלא. תני: {{שוליים|א_סו}}מצה גזולה אסור לברך עליה. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא?}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}}: על שם {{הפ|תהילים|י|ג}} ובוצע ברך ניאץ ה'. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: הדא דתימא {{ירו"מ-הדגשה|ברכה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בתחילה {{ירו"מ-הדגשה|כי קדם שאכלה גזולה היא}}, אבל בסוף {{ירו"מ-הדגשה|אחר שאכלה כבר קנאה, ויכול לברך ברכת המזון, שה}}לא {{ירו"מ-הדגשה|רק}} דמים הוא חייב לו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|גם בסוף לא יברך}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אין {{ירו"מ-הדגשה|מצוה הבאה בעבירה}} מצוה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר: אין מצוה {{ירו"מ-הדגשה|הבאה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}עבירה {{ירו"מ-הדגשה|מצווה}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כז לד|ויקרא בחקותי כז לד]]) אלה המצות - אם עשיתן כמצותן הן מצות, ואם לאו {{ירו"מ-ביאור|אם באות בעבירה}} אינן מצות. ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_א_ו|ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_א_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_סז}}החלה והתרומה חייבין עליה מיתה וחומש ואסורה לזרים, והן {{שוליים|א_סח}}ניכסי כהן ועולין באחד ומאה {{שוליים|א_סט}}וטעונין רחיצת ידים {{שוליים|א_ע}}והערב שמש, ואינן ניטלין מן הטהור על הטמא {{שוליים|א_עא}}אלא מן המוקף ומן הדבר הגמור. {{שוליים|א_עב}}האומר כל גורני <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|ט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=31|סירלאו=|פולדא=135|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תרומה {{שוליים|א_עג}}וכל עיסתי חלה לא אמר כלום עד שישייר מקצת. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: ה{{ירו"מ-הדגשה|ח}}לה {{ירו"מ-הדגשה|והתרומה חייבין עליה מיתה}}. {{ירו"מ-ביאור|ולמה דווקא כאן הדגישו חכמינו זכרונם לברכה שחייב מיתה?}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בר פזי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי חנין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל ברבי יצחק}}: {{ירו"מ-הדגשה|שלא תחשוב}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}חלה {{ירו"מ-הדגשה|מלשון}} חולין הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהרי כבר הפריש תרומות ומעשרות, ויבואו}} לגלגל {{ירו"מ-ביאור|לזלזל}} בהן. לפום כן צריך מימר: החלה והתרומה חייבים עליהן מיתה וחומש. עשר מצות אדם עושה עד שלא יאכל פרוסה: משום לא תחרוש {{ירו"מ-הדגשה|בשור וחמור}}, בל תזרע {{ירו"מ-הדגשה|כלאים}}, בל תחסום {{ירו"מ-הדגשה|שור בדישו}}, לקט שכחה ופיאה {{ירו"מ-הדגשה|לעניים}}, תרומה {{ירו"מ-הדגשה|לכהן}}, ומעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|ראשון ללוי}}, ומע{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ר {{ירו"מ-הדגשה|שני לעלות ירושלים}}, וחלה {{ירו"מ-הדגשה|לכהן}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|עשה סימן}} בידו: {{ירו"מ-הדגשה|דכד}} אתי מיסב {{ירו"מ-הדגשה|ובא לחם}} לידוי, הוא פשט עשר אצבעתיה ואמר: הרי קיימתי עשר מצות. {{ירו"מ-הדגשה|כשמפריש}} חלה {{ירו"מ-הדגשה|צריך שיאמר שמפריש}} חלה על הכל. {{ירו"מ-הדגשה|כשמפריש}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|צריך שיאמר שמפריש}} תרומה על הכל. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}}: תרומה לה' - זה שם המיוחד. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שצריך לברך}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שם {{ירו"מ-הדגשה|ומלכות על הפרשת}} תרומה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: האומר כל גורני}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|וכל עיסתי}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}לה {{ירו"מ-הדגשה|לא אמר כלום עד שישייר מקצת}}. מניין שלא עשה כלום {{שוליים|א_עד}}עד שישייר מקצת? {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר: מראשית עריסותכם}} - מראשית ולא כל ראשית. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק א|ט ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק חמשה דברים</strong> eqi6o114rkrt5f1u02v8ka4bynln1m4 ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת חלה/פרק שני 106 1706130 2942970 2920953 2025-06-20T10:28:31Z מאירושולי 35234 2942970 wikitext text/x-wiki ==פרק שני - פירות חוץ לארץ== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_חלה_פרק שני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] <span id="דף_י_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף י.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|י|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=33|סירלאו=|פולדא=135|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ב_א|ירושלמי חלה, פרק ב, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ב_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ב_א}}פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבין בחלה. יצאו מיכן לשם {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מחייב {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{שוליים|ב_ב}}פוטר. {{שוליים|ב_ג}}עפר חוץ לארץ שבא בספינה לארץ חייב במעשרות ובשביעית, אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אימתי? בזמן שהספינה גוששת. {{שוליים|ב_ד}}עיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה ונאכלת בידים מסואבות. {{שוליים|ב_ה}}האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה, מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה, אבל לא האיש. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} פירות חוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|שנכנסו לארץ חייבין בחלה. מאי טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}כתיב ([[במדבר טו יח|במדבר שלח טו יח]]) {{ירו"מ-הדגשה|בבאכם}} אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה, שמה אתם חייבין {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו על פירות שגדלו בחוץ לארץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אתם חייבין {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חוץ לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אפילו על פירות}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ. תני זו דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, אבל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} פירות חוץ לארץ שנכנסו לארץ {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} פוטר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} מחייב. מה טעמו {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו יט|במדבר שלח טו יט]]) {{ירו"מ-הדגשה|באכלכם מלחם הארץ, ולא}} לחם {{ירו"מ-הדגשה|חוץ לארץ. לכן פירות}} הארץ {{ירו"מ-הדגשה|בין בארץ בין בחוץ}} לא{{ירו"מ-הדגשה|רץ חייבים, פירות חוץ}} לא{{ירו"מ-הדגשה|רץ בין בחוץ}} לא{{ירו"מ-הדגשה|רץ בין בארץ פטורים. מאי טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה, שמה אתם חייבין {{שוליים|ב_ו}}בין בפירות הארץ בין בפירות חוץ לארץ, {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חוץ לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אתם פטורים}} בין {{ירו"מ-הדגשה|על}} פירות חוץ לארץ {{ירו"מ-הדגשה|ו}}בין {{ירו"מ-הדגשה|על}} פירות הארץ. מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}? אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה, שמה {{ירו"מ-ביאור|בארץ ישראל אתם חייבים}} {{ירו"מ-הדגשה|בפירות הארץ, ולא}} {{ירו"מ-ביאור|חייבים}} {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ בפירות חוץ לארץ}}. חברייא {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} כך משיב {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} את {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: אין את מודי לי {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בשעה שנכנסו ישראל לארץ ומצאו קמחין וסלתות שהן חייבין בחלה ולאו גידולי פטור הן, והוא מקבל מיניה {{ירו"מ-ביאור|הסכים איתו שזו אכן קושיה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: תמיהני! איך {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} מותיב את {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} והוא מקבל מיניה? {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תמן עד שלא נכנסו לה למפרע ירשו דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|י|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=|פולדא=136|תולדות יצחק=44|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: לזרעך אתן אין כתיב כאן, אלא ([[בראשית טו יח|בראשית לך לך טו יח]]) לזרעך נתתי {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כבר נתתי! {{ירו"מ-הדגשה|שכשבני ישראל כבשו את הארץ ירשו אותה למפרע מימי אברהם, לכן מה שמצאו שגדל בארץ כנען כאילו גדל בארץ ישראל}}. מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|שהסביר את הפסוק לחם}} הארץ? {{ירו"מ-הדגשה|לחם שנעשה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|דמשמע מפירות}} הארץ {{ירו"מ-ביאור|{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|יעמיד}}}} בספינה שנכנסה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ארץ {{ירו"מ-ביאור|דאף שבדרף כלל גילגול הוא המחייב בחלה, התורה חידש}} {{ירו"מ-הדגשה|שאף אם נתגלגלה בחוץ}} לארץ אם קירמו פניה {{ירו"מ-הדגשה|בתנור כשהספינה בתוך תחום}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} מן החוט ולפנים חייבת, מן החוט ולחוץ פטורה. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} היא ספינה, היא עיסת הגוי {{ירו"מ-הדגשה|שמכר לישראל}}, היא {{ירו"מ-הדגשה|פירות חוץ לארץ שנכנסו לארץ. הכל הולך אחר קרימה בתנור. אף על פי שחכמים חולקים על}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|בענין ספינה ונכרי, מודין חכמים}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}הכנסתן {{ירו"מ-הדגשה|לארץ}} שהכל הולך אחר קרימה בתנור {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב בבואכם, משמע אפילו אם העיסה כבר עשויה. והראיה שגם}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מוד{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|בזה}}. מן מה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} מתיב ל{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} והוא מקבל מינ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-ביאור|שזו אכן קושיה}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: בשעה שנכנסו ישראל לארץ ומצא{{ירו"מ-הדגשה|ו}} קמה לחה, מהו שתהא אסורה משום חדש {{ירו"מ-הדגשה|עד שיביאו את העומר}}? אמר לו: למה לא עד כדון לחה? אפילו יבישה! {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} אפילו יבישה, אפי' קצורה! מעתה אפילו חיטין בעלייה {{ירו"מ-הדגשה|משנה שעברה שהרי לא הביאו עומר במדבר ולא היה מי שיתיר. אם}} כך אני אומר לא יאכלו ישראל מצה בלילי הפסח {{ירו"מ-הדגשה|שהרי בעשרה בניסן נכנסו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אר{{ירו"מ-הדגשה|ץ}} {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שכל החיטים אסורים באיסור חדש}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: מן דנפקות {{ירו"מ-ביאור|כשיצאנו}} תהית{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-ביאור|הצטערתי}} דלא אמרת{{ירו"מ-הדגשה|י}} ליה שנייא היא שמצות עשה {{ירו"מ-הדגשה|של אכילת מצה}} דוחה למצות לא תעשה {{ירו"מ-הדגשה|של איסור חדש}}. על דעתי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} אמר מצות עשה דוחה לא תעשה {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שאינה כתובה בצידה ניחא, על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} אמר אין מצות עשה דוחה למצות לא תעשה אלא אם כן היתה כתובה בצידה {{ירו"מ-הדגשה|כמו לא תעשה של כלאים שמצוות עשה של ציצית דוחה אותה והיא סמוכה לה קשה, איך אכלו מצות בשנה הראשונה? לעולם}} היו {{ירו"מ-הדגשה|אוכלים מחיטים של אשתקד}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}מה שהיו תגרי גוים מוכרין להם {{ירו"מ-הדגשה|מחוץ לארץ או}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} אמר כל ביאות שנאמרו בתורה לאחר ארבע עשרה שנה נאמרו: שבע שכיבשו ושבע {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ב|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ב|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף יא.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=35|סירלאו=|פולדא=136|תולדות יצחק=47|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שחילקו {{ירו"מ-הדגשה|וגם בחדש}} נאמר {{ירו"מ-הדגשה|כי תבוא, ולכן באיסור חדש לא התחייבו אלא לאחר}} י"ד {{ירו"מ-הדגשה|שנה}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר כהנא}}: והכתיב {{הפ|יהושע|ה|יא}} ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח, לא בששה עשר? {{ירו"מ-הדגשה|והרי נכנסו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}עש{{ירו"מ-הדגשה|י}}ר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|ולמה חיכו עד אז? האם}} לא {{ירו"מ-הדגשה|כדי שיתיר העומר? וחוזרת הקושיא לשיטת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאין מצה דוחה איסור חדש}} {{ירו"מ-ביאור|כי אינם סמוכים}} {{ירו"מ-הדגשה|איך קיימו מצות אכילת מצה בלילה הראשון}}? התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|מנין לך שמחרת הפסח זה ששה עשר}}? והכתיב ([[במדבר לג ג|במדבר מסעי לג ג]]) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים, לא בחמשה עשר יצאו מיכן? {{ירו"מ-הדגשה|שמחרת הפסח פירושו ממחרת שחיטת הפסח}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אם {{ירו"מ-הדגשה|כן התחילו לאכול מעבור הארץ}} בט"ו {{ירו"מ-הדגשה|קדם הבאת העומר}}! תנן פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבין בחלה, יצאו מיכן {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שם {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מחייב ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} פוטר. אמר {{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|מאתרי}} {{ירו"מ-ביאור|מאותו מקום}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטר פירות חוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אר{{ירו"מ-הדגשה|ץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אר{{ירו"מ-הדגשה|ץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ישראל, הוא מחייב פירות}} אר{{ירו"מ-הדגשה|ץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ישראל בחוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אר{{ירו"מ-הדגשה|ץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ומאתרי}} {{ירו"מ-ביאור|ומאותו מקום}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטר פירות חוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אר{{ירו"מ-הדגשה|ץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אר{{ירו"מ-הדגשה|ץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ישראל, הוא מחייב פירות}} אר{{ירו"מ-הדגשה|ץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ישראל בחוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אר{{ירו"מ-הדגשה|ץ}}. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מן אתריה {{ירו"מ-ביאור|ממקומו}} {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו יט|במדבר שלח טו יט]]) לחם הארץ בכל מקום שהוא. {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מן אתריה {{ירו"מ-ביאור|ממקומו}} {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו יח|במדבר שלח טו יח]]) אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה, שמה אתם חייבין בין {{ירו"מ-הדגשה|בפירות הארץ}} בין {{ירו"מ-הדגשה|בפירות חוץ לארץ}} ואין אתם חייבין {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ}} בין {{ירו"מ-הדגשה|בפירות ארץ ישראל}} בין {{ירו"מ-הדגשה|בפירות}} חוץ לארץ. {{ירו"מ-הדגשה|איתמר כך משיב}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} את {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: אין את {{ירו"מ-הדגשה|מודי לי שבשעה שנכנסו ישראל}} לארץ {{ירו"מ-הדגשה|ומצאו קמחין וסלתות שהן}} חייבין {{ירו"מ-הדגשה|בחלה ולאו גידולי פטור הן, והוא מקבל מיניה}} {{ירו"מ-ביאור|הסכים איתו שזו אכן קושיה}}? רבנין דקיסרין {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} <span id="דף_יא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=36|סירלאו=|פולדא=136|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-ביאור|לא כולם מסכימים שמיד כשנכנסו לארץ התחייבו בחלה אלא}} במחלוקת {{ירו"מ-הדגשה|הדבר שנוי דכתיב}} ([[דברים יא כד|דברים עקב יא כד]]) כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה {{ירו"מ-הדגשה|כלל, ואפילו חוץ לארץ במשמע מהמדבר הגדול והלבנון}} וכו' יהיה ג{{ירו"מ-הדגשה|בו}}לכם {{ירו"מ-הדגשה|פרט}}. אין בכלל אלא מה שבפרט {{ירו"מ-הדגשה|דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}}. מתיבין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}}: אם בספרי {{ירו"מ-ביאור|גבולות}} ארץ ישראל הכת{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ב {{ירו"מ-הדגשה|מדבר הרי כבר נאמר}} {{הפ|יהושע|א|ד}} מהמדבר והלבנון הזה ועד הנהר הגדול נהר פרת כל ארץ החתים ועד הים הגדול מבוא השמש יהיה גבולכם? אלא אם אינו ענין לספרי {{ירו"מ-הדגשה|גבולות}} ארץ ישראל תניהו ענין לספרי {{ירו"מ-ביאור|גבולות}} {{ירו"מ-הדגשה|חוץ לארץ שגם מה שתיכבשו מחוץ לארץ יהיה קדוש בקדושת הארץ}}. מעתה מה שהיה דוד הולך ומכבש בארם נהרים ובארם צובה יהו חייבין בחלה {{ירו"מ-הדגשה|והא קימא לן שחיוב תרומות ומעשרות בסוריא מדרבנן}}? שנייא היא שהיה {{שוליים|ב_ז}}דוד מניח ספרי ארץ ישראל ומכבש ספרי {{ירו"מ-הדגשה|חוץ לארץ. חבריא}} הו{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|בעו}} מימר {{ירו"מ-הדגשה|מאן}} דאמר תמן {{ירו"מ-הדגשה|ש}}חייב {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ משום שדורש את הפסוק כל מקום אשר תדרוך כף רגליכם כפשוטו}} אוף הכא חייב{{ירו"מ-הדגשה|ים מיד עם כניסתם לארץ, דכשדרכה כף רגלם בארץ מיד התקדשה אף שעדיין לא כבשו את כל הארץ. מאן}} דאמר תמן פטור אוף הכא פטור {{ירו"מ-הדגשה|עד אחרי ארבע עשרה שכבשו ושחילקו. אין הכרח לומר כך}} {{ירו"מ-ביאור|דאפשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אפילו {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} דאמר תמן פטור {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ}} הכא {{ירו"מ-הדגשה|יכול לסבור}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כיון שנכנסו ישראל נתחייבו {{ירו"מ-הדגשה|משום דכתיב בבואכם ללמדך שמיד עם כניסתם}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תחייבו {{ירו"מ-הדגשה|בחלה}}. {{ירו"מ-ביאור|על ירבעם בן יואש מלך ישראל}} כתיב {{הפ|מלכים ב|יד|כה}} הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אלהי ישראל אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא אשר מגת החפר. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} חד אמר כל מה שכיבש יהושע {{ירו"מ-הדגשה|ונלקח מהם על ידי ארם חזר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כיבש זה, וחרנה אמר יותר ממה שכיבש יהושע כיבש זה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}יהושע {{ירו"מ-הדגשה|לא הספיק}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ש {{ירו"מ-הדגשה|את כל}} מה {{ירו"מ-הדגשה|שהקדוש ברוך הוא הבטיח לישראל והוא השלים את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כיב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ש {{ירו"מ-הדגשה|לכן נאמר והוא}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שיב {{ירו"מ-הדגשה|להם לישראל כל גבולם}}. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ב|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ב|יא ב}} {{סוף}} <span id="דף_יב_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף יב.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף יב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=37|סירלאו=|פולדא=137|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תנא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סידור}} מסייע {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שירבעם הוסיף וכיבש יותר ממה שכבש יהושוע דתנא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סידור}} ימים קלים {{ירו"מ-ביאור|מועטים}} עשו ישראל באותה הארץ {{ירו"מ-הדגשה|עד שמלך אשור הגלה את}} ישראל {{ירו"מ-הדגשה|ואם ירבעם רק החזיר מה שיהושע כבש מדוע אומר שישבו שם ימים מועטים? הרי ישבו שם מזמן כיבוש יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} עפר חוץ לארץ שבא {{ירו"מ-הדגשה|בספינה}} לארץ {{ירו"מ-הדגשה|חייב במעשרות ובשביעית}}. עפר חוץ לארץ שבא {{ירו"מ-הדגשה|בספינה}} לסוריא נעשה כסוריא {{ירו"מ-הדגשה|ונתחייב במעשרות ושביעית מדבריהם}}, יצא משם לכאן נתחייב {{ירו"מ-הדגשה|במעשרות ושביעית דבר תורה}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} אימתי? בזמן שהספינה גוששת. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שאם הספינה גוששת, אף על פי שהמים מפסיקים}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|הספינה לאדמה נחשב כאילו הספינה מחוברת לאדמה כיוון שאין במים ממש}} כדעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} פוטר במים לפי שאין בהן ממש {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} ([[משנה ביצה ה ד]]) {{ירו"מ-הדגשה|האישה ששאלה מחברתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ת}}ב{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ין {{ירו"מ-הדגשה|ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטר במים לפי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו"מ-הדגשה|במים ממש}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שאין במים ממש ולכן המים בטלים בעיסה, שאם כן}} מחלפא שיטתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שכן אם}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שמים אין בהם ממש מדוע אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אימתי? בזמן שהספינה גוששת}}? ה{{ירו"מ-הדגשה|ר}}י {{ירו"מ-הדגשה|אפילו אם}} לא הית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} הספינה גוששת {{ירו"מ-הדגשה|כיון שאין במים ממש אין המים נחשבים הפסק והרי זה}} כמו שהספינ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} גוששת {{ירו"מ-הדגשה|אלא באמת המים חשובים הפסק ולכן כדי לחייב צריך שתהיה}} הספינה גוששת {{ירו"מ-הדגשה|ומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטר במים לפי שאין במים ממש זה כיון שהמים נבלעים בעיסה ואינם ניכרים לעצמם, לכן אינם חשובים לאסור בעיסה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אם}} לא היתה ספינה גוששת מעשרותיה מהלכ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-ביאור|מדרבנן}} תורמין ממנה על עציץ שאי{{ירו"מ-הדגשה|נו}} נקוב ומעציץ שאי{{ירו"מ-הדגשה|נו}} נקוב עליה כהדא דתני {{שוליים|ב_ח}}עציץ שאינו נקוב מעשרותיו מהלכה {{ירו"מ-ביאור|מדרבנן,}} ותרומתו אינה מדמעת ואין חייבין עליו חומש. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-ביאור|הדין בסוריה ששדות ישראל חייבים במעשר ושדות עובד כוכבים ומזלות פטורים.}} הקונה עציץ נקוב בסוריא אף על פי שלא קנה עפר שתחתיו וקרקע שעל גביו {{ירו"מ-ביאור|אם היה במערה.}} קנה לחייבו למעשרות ולשביעית {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אפילו נתון על גבי שתי יתידות {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אף {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} מודי בה. מה בינו לבין הספינה? ספינה עולה ויורדת {{ירו"מ-הדגשה|ולכן אם לא הייתה גוששת פטור}} וזה במקומו הוא. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עיסה שנילושה}} ב{{ירו"מ-הדגשה|מ}}י {{ירו"מ-הדגשה|פ}}ירות {{ירו"מ-הדגשה|חייבת בחלה, שמי}} {{ירו"מ-הדגשה|פ}}ירות {{ירו"מ-הדגשה|חיבור הוא לחלה ונאכלת בידים מסואבות, אם לא הוכשרו החיטים קדם לכן}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי חנינה}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יהודה איש בירתותא}} היא דתנינן תמן {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יהודה איש בירתותא}} אומר משם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|טבול יום שנגע בעיסה שנילושה}} ב{{ירו"מ-הדגשה|מ}}י {{ירו"מ-הדגשה|פירות והוכשרה לפני כן במים}} פסל את כולה {{ירו"מ-הדגשה|אף שנגע רק במקצתה כיון שמי פירות מחברים את כל חלקי העיסה להיות אחת}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר משמו {{שוליים|ב_ט}}לא פסל אלא מקום מגעו. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר מה פליגין? כשהוכשרה {{ירו"מ-הדגשה|במים או באחד}} מז' {{ירו"מ-הדגשה|משקים}} ואחר כך נילושה {{ירו"מ-הדגשה|במי פירות, שבזה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר}} שמי פירות מח{{ירו"מ-הדגשה|ב}}רי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|לטמאה}} אבל אם נילושה ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} הוכשרה {{ירו"מ-הדגשה|על ידי אחד}} מז' {{ירו"מ-הדגשה|משקים, כולם מודים}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין מי פירות מח{{ירו"מ-הדגשה|ב}}רין {{ירו"מ-הדגשה|לטמאה}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} דברי הכל היא, אף על גב {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אמר תמן {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין מי פירות מח{{ירו"מ-הדגשה|ב}}רין לטומאה מודי הוא הכא שמי פירות מח{{ירו"מ-הדגשה|ב}}רין לחלה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} <span id="דף_יב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=39|סירלאו=|פולדא=137|תולדות יצחק=50|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{שוליים|ב_י}}אין לך מח{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ר אלא שבעת המשקין בלבד. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בעי {{ירו"מ-הדגשה|על}} מה איתאמרת {{ירו"מ-הדגשה|שאין מחבר אלא שבעה משקים}} לחלה {{ירו"מ-הדגשה|או}} לטומאה? אין תימר לחלה {{ירו"מ-הדגשה|כל שכן}} לטומאה, אין תימ{{ירו"מ-הדגשה|ר}} לטומאה הא לחלה לא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|פשיטא ליה דלחלה איתמר וכל שכן לטומאה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} כדעתיה {{ירו"מ-ביאור|שאין מי פירות חיבור לחלה, אלא רק שבעה משקין.}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} תנ{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} דתני {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} אומר נאמר כאן {{ירו"מ-ביאור|לגבי חיוב חלה,}} חלה ונאמר להלן {{ירו"מ-הדגשה|בלחמי תודה}} ([[ויקרא ח כו|ויקרא צו ח כו]]) חלת לחם שמן, מה חלה שנאמר להלן עשויה בשמן אף חלה שנאמר כאן עשויה בשמן {{ירו"מ-ביאור|או אחד מהקבוצה ששמן שייך אליה.}} ושמן אחד משבעת המשקין הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שבתי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{שוליים|ב_יא}}לחלה {{ירו"מ-ביאור|אחר מי שיגבל לו חלתו בטהרה,}} {{שוליים|ב_יב}}ולנטילת ידים מהלך ארבעת מילין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינה}} הדא דתימר לפניו אבל לאחריו אין מטריחין עליו. שומרי גנות ופרדיסין {{ירו"מ-הדגשה|שהם קבועים במקומם}} מה את עבד לון? כלפניהן כלאחריהן. נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} האשה {{ירו"מ-הדגשה|שהיא טבולת יום לושה את העיסה}} וקוצה חלתה {{ירו"מ-הדגשה|ואחר כך קורה לה שם}} והדא אשה לא בתוך ביתה יושבת {{ירו"מ-הדגשה|ואת אמר}} אין מטריחין עליה {{ירו"מ-הדגשה|לחפש אשה טהורה שתקוץ לה חלתה, אף}} הכא {{ירו"מ-הדגשה|שומר}} אין מטריחין עליו. תני המים שלפני המזון רשות {{שוליים|ב_יג}}ושל אחר המזון חובה, אלא שבראשונים נוטל ומפסיק ובשניים נוטל ואינו מפסיק. מהו מפסיק? {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} אמר נוטל ושונה {{ירו"מ-ביאור|שבנטילה הראשונה טיהר את הידים אבל המים טמאים. לכן יטול פעם נוספת לטהר את המים.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר רב יצחק}} בעי נוטל ושונה ואת אמרת רשות? אי{{ירו"מ-הדגשה|ת}} דבעי מימר {{ירו"מ-הדגשה|הטריחו אותו ללכת}} ארבעת מילין ואת אמרת רשות? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} על הראשונים נאכל בשר חזיר {{ירו"מ-הדגשה|שהיה חנווני ישראל מוכר בשר כשר ליהודי ובשר נבילה לנכרי. כשראה שנכנס אדם ונטל ידיו נתן לו בשר כשר, וכשראה שאינו נוטל ידיו נתן לו נבילה. ופעם אחת נכנס יהודי ולא נטל ידיו ונתן לו בשר נבילה}} '' ועל {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שניים יצאת אשה מביתה {{הפניה-גמ|יומא|פג|ב|מסכת=כן}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|הוו קא אזלי באורחא}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|הוה דייק בשמא}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|לא הוו דייקו בשמא. כי מטו לההוא דוכתא}} {{ירו"מ-ביאור|כשבאו למקום אחד}} {{ירו"מ-הדגשה|בעו אושפיזא}} {{ירו"מ-ביאור|חיפשו אכסניה}} {{ירו"מ-הדגשה|יהבו להו. אמרו לו לבעל}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית {{ירו"מ-הדגשה|מה שמך}} - {{ירו"מ-הדגשה|אמר להו כידור. אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שמע}} מי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|רשע הוא לפי שנאמר}} ([[דברים לב כ|דברים האזינו לב כ]]) {{ירו"מ-הדגשה|כי דור תהפכת המה. ואותו יום ערב שבת היה}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אשלימו ליה כיסייהו}} {{ירו"מ-ביאור|הפקידו אצלו את כיסי המעות שלהם}} {{ירו"מ-הדגשה|ואילו}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|לא אשלים ליה כיסיה. אזל הלך}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|אותביה בי קיבריה דאבוה}} {{ירו"מ-ביאור| והניח את כיס מעותיו בקבר של אביו של בעל הבית}} {{ירו"מ-הדגשה|אתחזי ליה לבנו בחלמיה ואמר לו תא שקיל כיסא דמנח ארישא דההוא גברא}} {{ירו"מ-ביאור|בא וקח כיס של מעות שמונח ליד הראש של אותו אדם}} {{ירו"מ-הדגשה|למחר אמר להו בעל}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית {{ירו"מ-הדגשה|הכי כך אתחזי לי בחלמאי. אמר ליה}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|חלמא דבי שמשי לית בהו ממשא}} {{ירו"מ-ביאור|החלומות שחולם אדם בליל שבת מתוך מנוחתו אין בהם ממש}} {{ירו"מ-הדגשה|אזל}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ונטריה}} {{ירו"מ-ביאור|ושמר את כיסו}} {{ירו"מ-הדגשה|כולי יומא ובמוצאי שבת אייתיה עמו. למחר אמרו לו לבעל}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית {{ירו"מ-הדגשה|הב לן כיסן שהפקדנו אצלך. אמר להו לא היו דברים מעולם. אמר להו}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|אמאי לא דייקיתו כמוני בשמא? אמרו ליה אמאי לא אמרת לן מר שיש לנו לדייק בשמו ולחשוש ממנו? אמר להו אימר דאמרי אנא חששא אבל אחזוקי כרשע ולהזהירכם אודותיו מי אמרי? משכוהו לבעל}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית {{ירו"מ-הדגשה|בדבריהם}} וע{{ירו"מ-הדגשה|יי}}ל{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ה{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|והביאוהו לחנותא}} {{ירו"מ-ביאור|בית מרזח}} {{ירו"מ-הדגשה|כדי לשכרו ולהוציא ממנו}} א{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|כספם. חזו טלפחי}} אש{{ירו"מ-הדגשה|פמי}}ה {{ירו"מ-ביאור|ראו עדשים על שפמו}} {{ירו"מ-הדגשה|הלכו אל}} בית{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|ובקשו מאשתו}} את {{ירו"מ-הדגשה|כיסיהם בשמו ונתנו}} לה {{ירו"מ-הדגשה|סימנא לד}}ביתה{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-ביאור|לאשתו}} {{ירו"מ-הדגשה|שהוא אכן שלחם לבקש}} את {{ירו"מ-הדגשה|הכיסים שסיפר להם שהיא בישלה לו עדשים ושקלוהו ונטלו לכיסייהו והלכו להם. כשבא לביתו ושחה לו המעשה הוציאה}} מבית{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|ואם היה נוטל מים אחרונים היה רוחץ בהם}} את {{ירו"מ-הדגשה|שפמו ולא היה מגרש}} את {{ירו"מ-הדגשה|אשתו}} ויש אומרים שנהרגו עליה שלש נפשות {{ירו"מ-הדגשה|שכידור}} הרג {{ירו"מ-הדגשה|את אשתו ואת בנו והתאבד}}. תנן האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה, מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה, אבל לא האיש. הדא אמרה עגבות אין בהן משום ערוה. הדא דאת אמר לברכה אבל להביט אפילו כל שהוא אסור כהדא דתני {{שוליים|ב_יד}}המסתכל בעקיבה של אשה כמסתכל בבית הרחם והמסתכל בבית הרחם כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ילו בא עליה. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר {{שוליים|ב_טו}}קול באשה ערוה, מה טעם {{ירו"מ-הדגשה|שנאמר}} {{הפ|ירמיהו|ג|ט}} והיה מקול זנותה ותחנף הארץ וגומר. {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אמר עומד הוא אדם על הצואה ומתפלל ובלבד שלא יהא בשרו נוגע בצואה, ישב {{ירו"מ-הדגשה|ועשה צרכיו}} ולא קינח אסור. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} אף על גב דלא אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} הדא מילתא {{ירו"מ-ביאור|דבר זה}} אמר דכוותה {{ירו"מ-ביאור|דבר דומה לזה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אמר עומד הוא אדם על גבי צואה ומתפלל ובלבד שלא יהא בשרו נוגע בצואה, ישב ולא קינח הרי בשרו נוגע בצואה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ב|יב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ב|יב ב}} {{סוף}} <span id="דף_יג_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף יג.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף יג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=41|סירלאו=|פולדא=138|תולדות יצחק=52|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ב_ב|ירושלמי חלה, פרק ב, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ב_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ב_טז}}מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנה קבין {{ירו"מ-הדגשה|שפטור מחלה}} ואל יעשנה בטומאה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבין, שכשם שהוא קורא לטהורה כך הוא קורא לטמאה, לזו קורא חלה בשם ולזו קורא חלה בשם, אבל קביי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} אין להן חלה בשם. {{שוליים|ב_יז}}העושה עיסתו קבין ונגעו זה בזה פטורין מן החלה עד שישוכו {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר {{שוליים|ב_יח}}אף הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנה קבין ואל יעשנה בטומאה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבין. איתמר לחלה ולנטילת ידים ארבעת מיל}} מה {{ירו"מ-הדגשה|הכוונה? האם הכוונה שאם יש אדם שיכול לגבל לו בטהרה במרחק}} פחות מארבעת מיל יעשנה בטהרה {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם אותו אדם במרחק מדויק של}} ארבעת מיל יעשנה קבין {{ירו"מ-הדגשה|או גם במרחק מכוון של}} ארבעת מיל יעשנה בטהרה {{ירו"מ-הדגשה|ורק}} יותר מארבעת מיל יעשנה קבין? נישמעינ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מן הדא דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}} כגון קיסרין וקסרין לאו ארבעת מילין היא {{ירו"מ-הדגשה|ממקום שהיה בו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חיא}}? הדא אמרה ארבעת מיל יעשנה בטהרה, יותר מארבעת מיל יעשנה קבין. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} הורי בכפר שמי לעשות עיסה גדולה בטומאה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} והלא אין שם ארבעת מילין {{ירו"מ-הדגשה|ולמה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|חייב אותם שילכו לאדם שיגבל להם בטהרה}}? מכיון דנהרא מפסיק כמי שיש שם ארבעת מיל {{ירו"מ-הדגשה|משמע שפסק}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|וקשה איך}} {{אמורא-ירו"מ|רב אמי}} {{ירו"מ-הדגשה|פסק}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מתנית{{ירו"מ-הדגשה|ין}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא כרבנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אמר יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבין {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אמרו יעשנה קבין}} {{ירו"מ-ביאור|שפטור מחלה,}} {{ירו"מ-הדגשה|ואל יעשנה בטומאה! מה שפסק}} {{אמורא-ירו"מ|רב אמי}} {{ירו"מ-הדגשה|מסתדר אפילו כחכמים}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עיסה גדולה היתה {{ירו"מ-הדגשה|וטירחה גדולה לעשותה קבין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נוח היה לו להלך כמה {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו יותר מארבע מיל}} ולא לעשותה קבין {{ירו"מ-הדגשה|שזה טירחה גדולה לחלק העיסה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}קבין {{ירו"מ-הדגשה|וכמו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|הטריחו אותו ללכת יותר מארבע מיל, כך}} לא {{ירו"מ-הדגשה|הטריחו}} לעשות {{ירו"מ-הדגשה|עיסה גדולה כזו}} קבין {{ירו"מ-הדגשה|שהיא טרחה גדולה יותר}}. מחלפה שיטתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} תמן הוא אמר {{ירו"מ-הדגשה|ה}}נוטל {{ירו"מ-הדגשה|חלה}} מקב {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|הרי זו}} חלה {{ירו"מ-ביאור|משמע שקב חייב בחלה.}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא הוא אמר {{ירו"מ-הדגשה|אבל קבים אין להן חלה בשם}}? תמן לשעבר {{ירו"מ-ביאור|בדיעבד}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם הפריש חלה מקב אף שמפטור חלתו חלה}} ברם הכא לכתחילה {{ירו"מ-הדגשה|שמעיקר הדין פחות חמש}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}י{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|פטור מחלה}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} העושה עיסתו קבין ונגעו זה בזה פטורין מן החלה עד שישוכו {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אף הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|לדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} והן שנשכו אית תניי תני הסל מצרף ואין התנור מצרף, ואית תניי תני התנור מצרף ואין הסל מצרף. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} א{{ירו"מ-הדגשה|י}}יתיתיה {{ירו"מ-ביאור|הבאתי}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}{{אמורא-ירו"מ|דחילפיי}} נשכו כאן וכאן מצרף, לא נשכו כאן וכאן אינו מצרף {{ירו"מ-ביאור|שלפי שני הבריתות צריך גם נשיכות וגם סל או תנור.}} מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|פליגי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כגון אילין ריפת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} דבבל {{ירו"מ-ביאור|שהצורה שלהם כזו שכאשר מקרבים אותם אחת עולה על השניה. ברייתא אחת אומרת שהתנור מצרפן ולא הסל, ואחת אומרת שהסל מצרפן ולא התנור.}} ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ב_ג|ירושלמי חלה, פרק ב, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ב_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ב_יט}}המפריש חלתו קמח אינה חלה וגזל ביד כהן. העיסה עצמה {{ירו"מ-ביאור|שיעשה הישראל מהקמח שנשאר}} חייבת בחלה. והקמח {{ירו"מ-ביאור|שהפריש}} אם יש בו כשיעור חייבת בחלה ואסורה לזרים דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שבאה לכהן בתורת חלה, גזרו חכמים כדי שלא יאמרו ראינו תרומה נאכלת לזרים.}} אמרו לו מעשה וקפשה {{ירו"מ-ביאור|אכלה}} זקן זר. אמר להן אף הוא קילקל לעצמו {{ירו"מ-ביאור|שיענש משמים}} ותיקן לאחר{{ירו"מ-הדגשה|ים}} {{ירו"מ-ביאור|שאחרים שיאכלו יתלו בו.}} {{שוליים|ב_כ}}חמשת רבעים קמח חייבין בחלה {{ירו"מ-ביאור|כעיסת מדבר שהייתה עשירית האיפה שזה ארבעים ושלוש בצים וחומש. שזה שבע לוגין וביצה וחומש ביצה. בירושלים הגדלו המידות בשישית ונמצא עשרית האיפה שווה שש לוג ירושלמיות. בציפורי הוסיפו עוד שתות ונמצא עשירית האיפה שווה חמש רבעים.}} {{שוליים|ב_כא}}הן {{ירו"מ-הדגשה|ושאורן}} וסובן ומורסנן חמשת רבעים חייבין. ניטל מורסנן מתוכן וחזר לתוכן הרי אילו פטורין. {{שוליים|ב_כב}}שיע{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר החלה אחד מעשרים וארבעה. {{שוליים|ב_כג}}העושה עיסה לעצמו והעושה למשתה בנו אחד מעשרים וארבע{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. נחתום שהוא עושה למכור לשוק וכן האשה שהיא עושה למכור בשוק אחד מארבעי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} ושמונה. {{שוליים|ב_כד}}ניטמאת עיסתה שוגגת או אנוסה אחד מארבעים ושמונה, ניטמאת מזידה אחד מעשרים וארבעה כדי שלא יהא חוטא נשכר. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|ני}}טלית מן הטהור על הטמא {{שוליים|ב_כה}}כיצד? עיסה טהורה ועיסה טמאה נוטל כדי חלה מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן פחות מכביצה באמצע כדי שיטול מן המוקף וחכמים {{שוליים|ב_כו}}אוסרין. <br><br> <span id="דף_יג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=44|סירלאו=|פולדא=139|תולדות יצחק=55|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן המפריש חלתו קמח אינה חלה וגזל ביד כהן. העיסה עצמה חייבת בחלה. והקמח}} {{ירו"מ-ביאור|שניתן לכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|אם יש בו כשיעור חייבת בחלה ואסורה לזרים דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו לו מעשה וקפשה}} {{ירו"מ-ביאור|אכלה}} {{ירו"מ-הדגשה|זקן זר}} אמר להן אף הוא קילקל לעצמו ותיקן לאחרים. קילקל לעצמו {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אכלה ואיתענש, ותיקן לאחרים דאינון אכלין ותליי ביה {{ירו"מ-ביאור|שהם יאכלו ויתלו בו ולא יענשו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמרים {{ירו"מ-הדגשה|ר}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|זקן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אכל {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שתולים באחר עונשם קל יותר}}. אית תניי תני תיקן לעצמו וקילקל לאחרים. תיקן לעצמו {{ירו"מ-הדגשה|שמכל מקום}} אכלה {{ירו"מ-הדגשה|ונהנה}} וקילקל לאחרים דאינון סברין מימר {{ירו"מ-ביאור|הם חושבים}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא פטור {{ירו"מ-הדגשה|אבל הם טועים}} {{ירו"מ-ביאור|שמה שהוא אכל היה במקרה שלא היה במה שהפריש שיעור חלה. והם אכלו גם כשהיה שיעור חלה}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן חמשת}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}י{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|קמח}} חייב{{ירו"מ-הדגשה|ין בחלה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} קב טיברני חייב בחלה {{ירו"מ-הדגשה|שב}}טברי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|הגדילו את המידות עוד פעם}}. חד חליטר שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כמה אעשה ואפטר מחלה}} אמר איזיל עביד ארבע {{ירו"מ-הדגשה|רבעים}} ופלג{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-ביאור|לך ועשה קב ושמינית}} ויאמר ליה תלתא ופלג{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-ביאור|שלושה רבעים ושמינית}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי בטבריה}} אר{{ירו"מ-הדגשה|בע רבעים קב חייב בחלה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומנם}} קבייא באתריהון {{ירו"מ-ביאור|הקבים נשארו גדולים}} {{ירו"מ-ביאור|וקב חייב בחלה כמו שאמר {{אמורא-ירו"מ|רב אמי}}. }} {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רבעי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} אזדרעון {{ירו"מ-ביאור|קטנו}} {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שהרבעים קטנו נמצא שאף בקב של טבריה יש חמישה רבעים.}} ויאמר ליה חמשה פרא ציבחר {{ירו"מ-ביאור|פחות מעט}} שלא יבוא לידי ספק חיוב חלה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הן ושאורן וסובן ומורסנן חמשת רבעים חייבין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}דרך {{ירו"מ-הדגשה|שרגילים לעשות}} עיסה שנו {{ירו"מ-הדגשה|ופעמים שעושים עיסה עם קמח שאינו מנופה מסובין ומורסן}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן ניטל מורסנן מתוכן וחזר לתוכן הרי אילו פטורין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} היא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן העושה עיסה מן החיטים ומהאורז, אם יש בה טעם דגן חייבת, שהאורז נגרר אחר החיטים להתחייב בחלה}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר לעולם אינה חייבת בחלה עד שיהא בה דגן כשיעור {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלחכמים האורז מצטרף}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שיעור {{ירו"מ-הדגשה|חמישה רבעים. ולפי חכמים אם אפשר לצרף אורז, כל שכן שאפשר לצרף את המורסן. וכיוון שהמשנה אמרה שאין מצרפים חייבים לומר שהמשנה כדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}. תלמידוי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חייה רובא בר לוליתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} דברי הכל היא {{ירו"מ-הדגשה|דאף שלחכמים}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|ז}} {{ירו"מ-הדגשה|מצטרף}} {{ירו"מ-ביאור|לפי שהוא אוכל. ודרך להכין לחם כך,}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל מורסן שאינו אוכל לא מצטרף}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|אף על גב}} דלא {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=45|סירלאו=|פולדא=139|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שהמשנה כדברי הכל}} אמר דכוותה {{ירו"מ-ביאור|אמר דבר דומה}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} דרך עיסה שנו, וכאן מכיון שניטל מורסנן וחזר לתוכן אין זה דרך {{ירו"מ-הדגשה|להחזיר מורסן}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}עיסה {{ירו"מ-הדגשה|אבל אורז מקובל להוסיף}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}עיסה. תני אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} מפני מה אמרו בעל הבית אחד מעשרים וארבעה ונחתום אחד מארבעים ושמונה? אלא שהנחתום {{ירו"מ-הדגשה|רוצה להרויח ולכן חס הוא על עיסתו ועינו רעה. ובעל הבית}} עינו יפה בעיסתו. וחכמים אומרים לא משם זה ולא מטעם זה, אלא {{ירו"מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[במדבר יח כח|במדבר קרח יח כח]]) ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן, עשה שיתנו לכהן בכהונתו {{ירו"מ-הדגשה|ויהיה בהם כדי נתינתה}} {{שוליים|ב_כז}}אלא שהנחתום עיסתו מרובה {{ירו"מ-הדגשה|ואף אם יתן אחד מארבעים ושמונה}} יש בה כדי מתנה לכהן, ובעל הבית עיסתו מעוטה {{ירו"מ-הדגשה|ואם יתן אחד מארבעים ושמונה}} אין בה כדי מתנה לכהן. והתנינן העושה עיסה לעצמו והעושה למשתה בנו אחד מעשרים וארבעה {{ירו"מ-הדגשה|והרי כשעושה}} למשתה בנו {{ירו"מ-הדגשה|ודאי עושה הרבה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}למה {{ירו"מ-הדגשה|לא נותן}} אחד מ{{ירו"מ-הדגשה|ארב}}עים {{ירו"מ-הדגשה|ושמונה}}? {{שוליים|ב_כח}}שלא תחלוק {{ירו"מ-הדגשה|ב}}עיסת בעל הבית. והתנינן וכן האשה שהיא עושה למכור בשוק אחד מארבעי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} ושמונה {{ירו"מ-הדגשה|והרי אמרנו שעינה יפה}} בשעה שהיא עושה לביתה עינה {{ירו"מ-הדגשה|יפה}} בעיסתה, בשעה שהיא עושה למכור בשוק עינה {{ירו"מ-הדגשה|רעה}} בעיסתה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי כוונתה להרויח}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן ניטמאת עיסתה שוגגת או אנוסה אחד מארבעים ושמונה, ניטמאת מזידה אחד מעשרים וארבעה כדי שלא יהא חוטא נשכר}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|בלימודת}} {{ירו"מ-ביאור|רגילה}} {{ירו"מ-הדגשה|להיות מפרישת אחד מעשרים וארבע. אז אם נטמא בשוגג הקלו שתפריש אחד מארבעים ושמונה, ובמזיד אחד מעשרים וארבעה. אבל}} בלימודת {{ירו"מ-ביאור|רגילה}} להיות מפרישת אחד מארבעים ושמונה {{ירו"מ-הדגשה|לא שייך לאמר שאם טמאה במזיד}} מפר{{ירו"מ-הדגשה|י}}ש{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אחד מעשרים וארבעה כדי {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא יהא החוטא נשכר {{ירו"מ-ביאור|שהרי לא התכוונה להרויח כלום בטומאה זן שהרי ממילא היתה מפרישה אחד מארבעים ושמונה:}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר ניטלית מן הטהור על}} הט{{ירו"מ-הדגשה|מ}}א {{ירו"מ-הדגשה|כיצד? עיסה טהורה ועיסה טמאה, נוטל}} כדי {{ירו"מ-הדגשה|חלה מעיסה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|הורמה חלתה}} {{ירו"מ-ביאור|ומקרב אותה לעיסה הטמאה}} {{ירו"מ-הדגשה|ונותן פחות מכביצה באמצע}} כדי {{ירו"מ-הדגשה|שיטול מן המוקף. וחכמים אוסרין}}. ואין הבית מצרף דבר שהוא מקפיד על תערובתו אין הבית מצרף, ושאין מקפיד על תערובתו הבית מצרף. <span id="דף_יד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=46|סירלאו=|פולדא=140|תולדות יצחק=58|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|והכא}} עיסה טמאה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}עיסה טהורה כדבר שהוא מקפיד על תערובתו {{ירו"מ-הדגשה|כל זה}} {{שוליים|ב_כט}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}עיסה {{ירו"מ-הדגשה|שהיא}} {{ירו"מ-הדגשה|ת}}חלה {{ירו"מ-הדגשה|לטומאה, שאם תיגע}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}עיסת {{ירו"מ-הדגשה|הטבל תטמא אותה}} אבל בעיסה {{ירו"מ-הדגשה|שהיא}} שניה {{שוליים|ב_ל}}אין לשני מגע אצל הטבל {{ירו"מ-הדגשה|לכן אינו מקפיד והבית מצרף}}. תני אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אילעאי}} משום {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} תורמין מן הטהור על הטמא בלח כיצד? כבש זיתי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} בטומאה והוא מבקש לתורמן בטהרה מביא משפך שאין בפיו כביצה וממלא אותו זתים ונותנו על פי חבית ונמצא תורם מן המוקף. למה לי פחות מכביצה? אפילו כביצה לא פירורין אינון {{ירו"מ-הדגשה|שהרי כל זית לעצמו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין {{ירו"מ-הדגשה|בכל אחד מהם כזית}} ואם {{ירו"מ-הדגשה|כך רק הזתים הנוגעים יטמאו}} אין {{ירו"מ-הדגשה|הכי נמי}} {{ירו"מ-ביאור|באמת כך הדין,}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|כדי למעט בטומאה}} שלא {{ירו"מ-הדגשה|יגעו וי}}טמאו זיתים הרבה. אמרו לו {{ירו"מ-הדגשה|אף אנו מסכימים שבלח תורם, אבל}} אין זתים {{ירו"מ-הדגשה|נחשבים ללח}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין לך קרוי לח אלא יין ושמן בלבד. הי{{ירו"מ-הדגשה|א}}ך {{ירו"מ-הדגשה|יתורם מן המוקף ביין ושמן ולא יטמא את הטהור? אם סחט את הענבים בקורה אחת והכניסם לשני בורות או סחט בשני קורות והכניסם לבור אחד ניחא}} קורה אחת לש{{ירו"מ-הדגשה|נ}}י בורות {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} ש{{ירו"מ-הדגשה|נ}}י קורות לבור אחד! לא {{ירו"מ-הדגשה|כשנותנן בבור אחד}} מתו{{ירו"מ-הדגשה|ך}} שנטמא{{ירו"מ-הדגשה|ו}} מקצת{{ירו"מ-הדגשה|ן}} נטמא{{ירו"מ-הדגשה|ו}} כול{{ירו"מ-הדגשה|ן}}? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} תיפתר שהיה {{ירו"מ-הדגשה|בלבו}} לעשותו {{ירו"מ-הדגשה|תפושה}} אחת {{ירו"מ-ביאור|להכניסו לבור אחד,}} {{ירו"מ-הדגשה|שאף שסחט בשני קורות כיוון שהתכוון להכניסן לבור אחד, אפילו שלבסוף}} נמלך {{ירו"מ-הדגשה|לעשותו}} שתי תפ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}סות {{ירו"מ-הדגשה|והכניסם לשני בורות יכול להפריש מזה על זה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שהקלו לתרום מהטהור על הטמא בלח}} הדא דתימר כשנטמא {{ירו"מ-הדגשה|מ}}שי{{ירו"מ-הדגשה|ש}}לה ומש{{ירו"מ-הדגשה|י}}קפה שכבר נרא{{ירו"מ-הדגשה|ו}} לתורמן {{ירו"מ-הדגשה|מזה על זה כשהיו}} בטהרה, אבל אם נטמא עד שלא שילה ועד שלא קיפה לא. בדא {{אמורא-ירו"מ|רבי טבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה ברבי ינאי}} הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|במשנה שבין בלח}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|ביבש תורמים}} מן {{ירו"מ-הדגשה|הטהור על הטמא. וכן אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}} {{ירו"מ-הדגשה|הלכה}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} אין הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אין הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. אתא עובדא קומיה {{ירו"מ-ביאור|בא מקרה לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} ולא הורי {{ירו"מ-הדגשה|לא רצה לפסוק}}. אמר תרי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} כל קבל תרי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} אינון {{ירו"מ-ביאור|שנים כנגד שנים הם}}. אמר{{ירו"מ-הדגשה|ין}} ליה והא {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו"מ-הדגשה|דהוא}} {{ירו"מ-הדגשה|ג}}בר{{ירו"מ-הדגשה|א}} רב{{ירו"מ-הדגשה|א}} {{ירו"מ-ביאור|שהוא אדם גדול}} {{ירו"מ-הדגשה|הורי}}? אפילו כן לא הורי. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ב|יד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ב|יד ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק פירות חוצה לארץ</strong> l4f1gh3qglxtua7bdf7tzirw9bg8czz ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת חלה/פרק שלישי 106 1706131 2942974 2941764 2025-06-20T10:50:43Z מאירושולי 35234 2942974 wikitext text/x-wiki ==פרק שלישי - אוכלין עראי== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_חלה_פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ג_א|ירושלמי חלה, פרק ג, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ג_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_א}} {{ירו"מ-הדגשה|אוכלין עראי מן העיסה עד שתגלגל בחיטים ותטמטם בשעורים}} {{שוליים|ג_ב}} {{ירו"מ-הדגשה|גילגלה בחטים וטימטמה בשעורין האוכל ממנה חייב מיתה}} {{שוליים|ג_ג}} {{ירו"מ-הדגשה|כיון שהיא נותנת את המים מגבהת חלתה ובלבד שיהא שם חמשת רבעים קמח}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן אוכלין עראי מן העיסה עד שתגלגל בחיטים ותטמטם בשעורים}} {{ירו"מ-ביאור|שבחיטים נקרא גלגול שהקמח נדבק כולו יפה כשנותן המים. אבל בשאר מינים נקרא טימטום לפי שלא נדבק יפה וצריך שיעשנו כגולם אטום.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}} {{ירו"מ-הדגשה|י}} לא שנ{{ירו"מ-הדגשה|ו}} אלא עראי, אבל {{ירו"מ-הדגשה|לע}}ש{{ירו"מ-הדגשה|ו}}תה {{ירו"מ-הדגשה|ק}}בין<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|יד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|יד ב}} {{סוף}} <span id="דף_טו_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף טו.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף טו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|טו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=49|סירלאו=|פולדא=140|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אסור מפני שהוא מ{{ירו"מ-הדגשה|ע}}רים {{ירו"מ-הדגשה|לפוטרה}} מן {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חלה. {{ירו"מ-ביאור|אחר שכבר הייתה ראויה להתחייב.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אי מן הדא {{ירו"מ-ביאור|אם מכאן}} לית שמע מינה כלום, {{ירו"מ-ביאור|אתה לא יכול להביא ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי התירו אפילו שהוא נוטל ממנה שתים שלש מקרצות}} {{ירו"מ-ביאור|חתיכות}} {{ירו"מ-ביאור|כל פעם קצת}} {{ירו"מ-הדגשה|עד שלא ישאר שם חיוב חלה מותר, משמע שלא חששו להפקעת מצות חלה אלא מכיון שאם}} לא {{ירו"מ-הדגשה|ירצה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}א{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ול את מה של{{ירו"מ-הדגשה|קח}} הוא עתיד {{ירו"מ-הדגשה|ל}}החזיר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} ל{{ירו"מ-הדגשה|ע}}י{{ירו"מ-הדגשה|ס}}ה שהיא דבר שלא נגמרה מלאכתו {{ירו"מ-הדגשה|מותר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} שאמר בשם {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אף מה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזירו {{ירו"מ-הדגשה|אם לא ירצה לשתות לבור שהוא}} דבר שלא נגמרה מלאכתו. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}} {{ירו"מ-הדגשה|לעשותה}} קבין אסור לא מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא מן הדא {{ירו"מ-ביאור|לא נלמד מכאן אלא מכאן . דתנן, מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנה קבין. הא אם יכול לעשותה בטהרה, לא בדא. הדא אמרה זה אומר}} {{שוליים|ג_ד}}שאסור לעשות עיסתו קבין ושאר כל הדברים {{ירו"מ-הדגשה|חוץ מן החיטים}} את מהלך בהן אחר הטימטום. עשה עיסה מן החטים ומן האורז אחר מי את מהלך אחר הגילגול או אחר הטימטום {{ירו"מ-הדגשה|מניין שחיוב חלה דבר תורה}} א{{ירו"מ-הדגשה|ינ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|אלא משעת}} גלגול? תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} חלה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}חלה כמין גבלול {{ירו"מ-ביאור|גוש אחד,}} {{ירו"מ-הדגשה|שזה נעשה אחר לישה תנן}} משתגלגל בחיטים ותטמטם בשעורים. {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} משתעשה גבלולין גבלולין {{ירו"מ-ביאור|אחר חלוקה לכיכרות קדם אפיה.}} {{ירו"מ-הדגשה|האם}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} {{ירו"מ-הדגשה|חולק על המשנה שהרי במשנה נאמר עד שתגלגל וזה קדם החלוקה לכיכרות}} כאן {{ירו"מ-הדגשה|במשנה}} להלכה {{ירו"מ-הדגשה|דמשגלגל חייבת מדרבנן}} כאן לדבר תורה. {{ירו"מ-הדגשה|ואינו חייב עד שיחלק לכיכרות}} תני {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה בן בתירה}} אומר משתעשה מקרצות {{ירו"מ-ביאור|חתיכות}} מקרצות {{ירו"מ-ביאור|חתיכות.}} מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה בן בתירה}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו כ|במדבר שלח טו כ]]) כתרומת גורן כן תרימו אותה {{שוליים|ג_ה}}מה תרומת גורן ניטלת מן הגמור אף זו ניטלת מן הגמור {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ג{{ירו"מ-הדגשה|י}}מור {{ירו"מ-הדגשה|בבצק זה החלוקה לכיכרות}} מעתה לכשתאפה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מתניה}} לא הוקשה לתרומת הגורן אלא<br><br> <span id="דף_טו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|טו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=51|סירלאו=|פולדא=141|תולדות יצחק=63|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} למלאכת העירוס בלבד {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו כ|במדבר שלח טו כ]]) {{ירו"מ-הדגשה|ראשית עריסותכם תנן כיון שהיא נותנת את המים מגבהת חלתה אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} היא דתנינן תמן הנוטל חלה מן הקב {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר חלה וחכמים אומרים {{שוליים|ג_ו}}אינה חלה {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|הפרשת}} חלה {{ירו"מ-הדגשה|תופסת גם בדבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינ{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|חייב}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חלה {{ירו"מ-הדגשה|וגם כאן אף על פי שחיוב}} חלה חל {{ירו"מ-הדגשה|רק לאחר הגלגול אם הפריש לאחר נתינת המים הרי זו}} חלה כלום? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אלא לשעבר {{ירו"מ-ביאור|בדיעבד,}} שמא בתחילה {{ירו"מ-ביאור|לכתחילה?}} והכא {{ירו"מ-הדגשה|במשנה}} בתחילה {{ירו"מ-ביאור|לכתחילה}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} ירדו לה בשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|שאף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|רק בדיעבד כאן התירו לה אפילו לכתחילה להפריש מיד כשנותנת את המים כדי שלא תטמא החלה}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} דברי הכל היא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים לא נחלקו אלא לענין שיעור המתחיב בחלה אבל לגבי רגע החיוב כולם מודים}} {{שוליים|ג_ז}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כיון שהיא נותנת את המים זו היא ראשית עריסותיכם. תני {{שוליים|ג_ח}}מעשר טבל {{ירו"מ-ביאור|טבול לתרומת מעשר}} שנתערב בחולין אוסר כל שהוא {{ירו"מ-ביאור|לפי שהוא דבר שיש לו מתירים.}} אם יש לו פרנסה ממקום אחר {{ירו"מ-ביאור|שיש לו טבל מאותו מין ויכול להפריש עליו,}} מוציא לפי חשבון ואם לאו {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן ערך}} אומר יקרא שם לתרומת מעשר שבו ויעלה באחת ומאה {{ירו"מ-ביאור|שבודאי יש שם יותר ממאה כנגד התרומה שהרי התרומת מעשר היא אחד ממאה וביחד עם החולין שנפלה לתוכן הכל בטל.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב גבולייא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן ערך}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ממה שלימדו את הכהנות {{ירו"מ-הדגשה|שהיו רגילים להביא להם להפריש חלה}} הדא אמרה {{ירו"מ-ביאור| זה אומר}} אין הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן ערך}} מה למדו את הכהונות {{ירו"מ-הדגשה|לימדו אותן שמשעה שיתנו את המים לתוך הקמח יגביהו את החלה ויתנו תנאי שלא תחול החלה מיד שמא נשאר קמח בשיעור חלה שלא נבלל במים וכך למדום שיאמרו}} {{שוליים|ג_ט}}הרי זה חלה על העיסה הזאת ועל שאור המתערב בה ועל {{ירו"מ-הדגשה|ה}}קמח שנשתייר בה ועל הקרץ קמח שניתן תחתיה לכשתעלה כולה גוש אחד הוקדש זה שבידי לשם חלה חוץ מן הטמא שבה {{ירו"מ-הדגשה|כך חלק}} הטמא {{ירו"מ-הדגשה|נשאר חולין ובלבד שלא יהיה שם כביצה שלא}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}טמא {{ירו"מ-הדגשה|את התרומה}} וא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|הלכה כדברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} {{ירו"מ-הדגשה|שת}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שיהיה הכל גם הטהור וגם}} הטמא שבה {{ירו"מ-הדגשה|חלה}} ויעלה באחד ומאה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל קפודקיא}} וחד מן רבנין חד אמר כאן {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} בשיש בו כדי להעלות {{ירו"מ-הדגשה|באחד ומאה}} וכאן {{ירו"מ-הדגשה|מה שלמדו את הכהנות}} בשאין בה כדי להעלות {{ירו"מ-הדגשה|באחד ומאה וחרנא אמר}} מכיון {{ירו"מ-הדגשה|שאפשר לתקן בדרך אחרת על ידי שתאמר חוץ מן הטמא שבא הרי זה}} כמי שיש לו פרנסה ממקום אחר {{ירו"מ-הדגשה|שבזה ראינו שגם}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן ערך}} {{ירו"מ-הדגשה|מודה}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} נראין דברים {{ירו"מ-הדגשה|שמה שלימדו את הכהנות לעשות כך זה דווקא}} בערבי<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|טו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|טו ב}} {{סוף}} <span id="דף_טז_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף טו.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף טו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|טז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=52|סירלאו=|פולדא=141|תולדות יצחק=64|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שבתות שז{{ירו"מ-הדגשה|ו}} מביאה {{ירו"מ-הדגשה|כשיעור חלה}} וז{{ירו"מ-הדגשה|ו}} מביאה {{ירו"מ-הדגשה|כשיעור חלה ויצא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מפריש{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מחיוב על חיוב, אבל בחול {{ירו"מ-הדגשה|שכל אחת מביאה מעט לא תעשה כן שכל מה שהקלו}} בחלה {{ירו"מ-הדגשה|זה}} שתהא ניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} שמא {{ירו"מ-הדגשה|תקנו להפריש אף}} מפטור על החיוב {{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא נוטלת לשום חלה מיד כשניתן המים קדם שנעשה גוש אחד ובחול שכל אישה מביאה מעט קמח פעמים שעם נתינת המים לא נתערב בקמח חמשה רבעים ואם תפריש אז חלה נמצאת מפרישה מעיסה הפטורה שהרי אין בה שיעור ומשתעשה גוש אחד יהיה שיעור החייב בחלה נמצא שתרמה מהפטור על החיוב ולכן לימדו את הכוהנות להפריש עם נתינת המים ולומר את התנאי שלהם בערבי שבתות ולא בימי חול}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר לא מסתברא, דא {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|דווקא}} בחול {{ירו"מ-הדגשה|לימדו אותן להתנות כך ולומר הוקדש זה שבידי לשם חלה חוץ מן הטמא שבה כך חלק הטמא נשאר}} חול{{ירו"מ-הדגשה|ין שכיוון שכל אחת מביאה מעט גם אם הכוהנת}} לא {{ירו"מ-הדגשה|תפריש על הטמא אין בכך כלום שאין}} בו {{ירו"מ-הדגשה|שיעור}} אבל בערב שבת {{ירו"מ-הדגשה|שכל אשה מביאה כשיעור}} צריכה לומר היא והטמא שבה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אם אומר את חוץ מן הטמא שבה נמצא טבל טמא מעורב {{ירו"מ-הדגשה|בחולין שהרי בשבת מביאות כשיעור ואם תפריש רק על הטהור שמא אחת הביאה קמח טמא כשיעור והכהנת לא הפרישה עליו ונמצא שהוא טבל}} מתוך שאת אומר היא והטמא שבה {{ירו"מ-הדגשה|נמצא מפריש על}} חולין טמאין, לא מוטב להפריש מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ט{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ור על {{ירו"מ-הדגשה|הטמא}} ולא יהא טבל טמא מעורב {{ירו"מ-הדגשה|בחולין}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}בל {{ירו"מ-הדגשה|אם כך חזרה הקושיה שהקשנו קדם שהרי כיוון שבחול אין הרבה קמח פעמים שעם נתינת המים}} לא {{ירו"מ-הדגשה|נתערב בקמח חמשה רבעים}} וא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|תפריש אז חלה נמצאת מפרישה מעיסה הפטורה שהרי אין בה שיעור ומשתעשה גוש אחד יהיה שיעור החייב}} בחלה {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שתרמה מהפטור על החיוב}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר אבדומא}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו ביום}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}ול לא {{ירו"מ-הדגשה|יהיה קלקול שהלא}} למפריעו היא {{ירו"מ-הדגשה|מ}}קדישה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא אומרת שלא יהיה}} קד{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ש {{ירו"מ-הדגשה|עד שיעשה גוש אחת}} מכיון שהיא {{ירו"מ-הדגשה|מ}}קדישה<br><br> <span id="דף_טז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|טז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=53|סירלאו=|פולדא=142|תולדות יצחק=65|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} למפריעה כמפר{{ירו"מ-הדגשה|י}}ש{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מחיוב על חיוב {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} ובלבד {{ירו"מ-הדגשה|ש}}יהא שם חמשת רבעים קמח {{ירו"מ-הדגשה|שבא עליהם מים למה לי ובלבד שיהא שם חמשת}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}י{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|קמח מאחר שלימדו את הכהנות}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שלא יחול שם חלה אלא}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו"מ-הדגשה|שתיעשה העיסה גוש אחד אם כן אפילו אם אין שם חמשה}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}י{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|קמח בשעת ההפרשה מה בכך}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|לא יחול שם חלה אלא רק}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו"מ-הדגשה|שהכל יהיה לגוש אחד}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} מתניתא {{ירו"מ-ביאור|המשנה הזו נשנת}} קודם עד שלא למדו את הכהנות<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ג_ב|ירושלמי חלה, פרק ג, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ג_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_י}}נדמעה עיסתה עד שלא גילגילה פטור{{ירו"מ-הדגשה|ה}} שהמדומע פטור ומשגלגלה חייבת {{שוליים|ג_יא}}נולד לה ספק טומאה עד שלא גילגילה תיעשה בטומאה ומשגילגלה תיעשה בטהרה<br><strong>גמ':</strong> א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} תרתין מילין {{ירו"מ-ביאור|שני דברים}} תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רובה}} ואינון פליגין חדא על חדא {{ירו"מ-ביאור|והם חולקים אחד על השני}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רובה}} {{שוליים|ג_יב}}טבל מנינו {{ירו"מ-הדגשה|לענין טומאה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}חולין {{ירו"מ-הדגשה|שאף שהוא טבול לתרומה אינו נטמא משני כמו תרומה אלא רק מראשון}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}חולין {{ירו"מ-הדגשה|משמע שטבל הטבול לתרומה אינו כתרומה ואמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רובא}} {{שוליים|ג_יג}}כל ספק {{ירו"מ-הדגשה|טמאה שפוסל את התרומה אף שאינו מטמא}} חולין פוסל את {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חולין {{ירו"מ-הדגשה|מלהעשות תרומה ואם תרם}} התרומה {{ירו"מ-הדגשה|פסולה לכן יפריש עליהם ממקום אחר משמע שטבל הטבול}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}תרומה {{ירו"מ-הדגשה|דינו}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}תרומה וקשיא אם טבל מנ{{ירו"מ-הדגשה|ינ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|כ}}חולין למה פוסל את החולין מלעשותן תרומה? והא מנינו {{ירו"מ-הדגשה|בחולין}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אוף אנן תנינן תרתיהון {{ירו"מ-ביאור|אף אנו למדנו את שניהם}} {{ירו"מ-הדגשה|במשנה}} טבל מ{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ינו בחולין דתנינן תמן ([[משנה טבול יום ד א]]) {{שוליים|ג_יד}}אוכל מעשר {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} שהוכשר במשקה ונגע בו טבול יום או ידים מסואבין מפרישין ממנו תרומת מעשר בטהרה מפני {{ירו"מ-הדגשה|שטבול יום וידים מסואבות דינם כשני לטומאה ועושים}} שלישי {{ירו"מ-הדגשה|ואין}} שלישי {{ירו"מ-הדגשה|בחולין}} הדא אמרה {{ירו"מ-ביאור|זה אומר}} שהטבל מנינו בחולין {{ירו"מ-הדגשה|את מה שאמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל הספק פוסל את התרומה ופוסל את החולין מלעשותן תרומה {{ירו"מ-הדגשה|שנינו במשנה}} דתנינן ([[משנה חלה ג ב]]) נולד לה ספק עד שלא גילגלה תיעשה בטומאה משגילגלה תיעשה בטהרה {{ירו"מ-הדגשה|ותני}} ע{{ירו"מ-הדגשה|ל}}יה ([[תוספתא חלה א יא]]) {{ירו"מ-הדגשה|וחלתה תלויה באי זה ספק}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|בדבר הספק לחלה}} {{ירו"מ-ביאור|אף שאינו נוהג בחולין,}} {{ירו"מ-הדגשה|משמע שספק שפוסל את החלה פוסל את החולין מלעשותן חלה אז איך ניישב את הסתירה אלא כל שודאו מטמא בחולין גזרו על ספקו בטבל טבול לתרומה וחלה וכל שאין ודאו מטמא בחולין לא גזרו על ספקו בטבל טבול לתרומה וחלה תנן}} ([[משנה חלה ג ב]]) {{ירו"מ-הדגשה|נולד לה ספק טומאה עד שלא גילגלה תיעשה בטומאה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רב ששת}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} היא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|אם אינו יכול לעשות עיסתו בטהרה}} יעשנה בטומאה ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ל יעשנה קבין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} דברי הכל היא {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרה המשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ת}}יעשה {{ירו"מ-הדגשה|בטומאה אין הכוונה שיפריש חלה בטומאה אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}יעשנה {{ירו"מ-הדגשה|כמו שהוא}} ע{{ירו"מ-הדגשה|ו}}שה {{ירו"מ-הדגשה|בטומאה היינו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}יעשנה {{ירו"מ-הדגשה|בספיקן}} קבין {{ירו"מ-הדגשה|כמו שהוא עושה קבין בטומאה ודאי כדי שלא התחייב להפריש חלה}} התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה בי רבי בון}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} והתני אף בשאר המינין<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|טז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|טז ב}} {{סוף}} <span id="דף_יז_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף יז.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף יז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=56|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=67|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תני ([[תוספתא חלה א יא]]) {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כן {{ירו"מ-הדגשה|פירות שנולד להם ספק טומאה עד שלא נגמר מלאכתם יעשה בטומאה משנגמר מלאכתן יעשה בטהרה}} אית לך מימר יעשנה קבין בספיקן {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|בתרומה כל שיעור חייב אלא ודאי כמו שפרשנו בתחילה שיפריש חלה בטומאה והמשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זבידא}} אנא בעיתה {{ירו"מ-ביאור|אני שאלתי}} {{ירו"מ-הדגשה|מה הסיבה שאם עדין לא גלגלה מותר לטמאותה אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בדין היה שיטמא אדם טבלו דבר תורה דכתיב ([[במדבר יח ח|במדבר קרח יח ח]]) ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי {{שוליים|ג_טו}}תרומה צריכה שימור {{ירו"מ-הדגשה|ואין הטבל}} צריכה שימור {{ירו"מ-הדגשה|ואם כן מדוע}} אין {{ירו"מ-הדגשה|מטמאים}} טבל {{ירו"מ-הדגשה|בידים דאם כן}} מה אני מקיים ([[במדבר יח כח|במדבר קרח יח כח]]) ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן {{שוליים|ג_טז}}עשה שינתן לו לאהרן הכהן בכהונתו וכאן {{ירו"מ-הדגשה|שנולד}} לו {{ירו"מ-הדגשה|ספק טומאה}} הואיל ואין את יכול ליתנו לכהן בכהונתו רשאי את לטמותו<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ג_ג|ירושלמי חלה, פרק ג, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ג_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_יז}}הקדישה עיסתה עד שלא גילגילה ופדייתה חייבת הקדישתה עד שלא גילגילה וגילגלה הגיזבר ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} פדי{{ירו"מ-הדגשה|י}}תה פטורה שבשעת חובתה היתה פטורה כיוצא בו {{שוליים|ג_יח}}המקדיש פירותיו עד שלא באו לעונת המעשרות ופדיין חייבין ומשבאו לעונת המעשרות ופדאן חייבין {{שוליים|ג_יט}}<br><strong>גמ':</strong> ולמה תנינתא תרי זימנין {{ירו"מ-הדגשה|גם כאן וגם במסכת פאה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייה}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי פדיה}} אחת למירוח ואחת לשליש {{ירו"מ-הדגשה|ללמד שבין אם הביאו שליש ברשות הקדש}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|אם נתמרחו ברשות הקדש פטורים מחלה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} וחבריא, חברייא אמרין אחת למירוח ואחת לשליש {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} מפרש {{ירו"מ-הדגשה|המשנה במסכת}} חלה {{ירו"מ-הדגשה|באה ללמד שהולכים אחר}} מירוח {{ירו"מ-הדגשה|והמשנה במסכת}} פיאה {{ירו"מ-הדגשה|שעוסקת במחובר באה ללמד שהולכים אחר}} שליש ומתניתא {{ירו"מ-ביאור|במסכת פאה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמרה שאם הביאה שליש בחזקת פטור שוב אינו חייב במעשרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} היא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אמר אחר שליש האחרון את מהלך דאיתפלגון {{ירו"מ-ביאור|שנחלקו}} שדה שהביא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} שליש לפני גוי ולקחה ישראל {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר התוספת {{ירו"מ-הדגשה|פטור שהולכים אחר השליש הראשון וכיוון שהוא גדל בפטור גם}} התוספת פטור וחכמים אומרים {{שוליים|ג_כ}}התוספות חייב מיי כדון {{ירו"מ-ביאור|כמו מי המשנה}} תיפתר או {{ירו"מ-הדגשה|בתוספת וכ}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שפטור על התוספת}} או כדברי הכל בקוצר מיד {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|הוסיף כלום ברשות ישראל ומודים חכמים במה שגדל ברשות הקדש שהוא פטור}}<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ג_ד|ירושלמי חלה, פרק ג, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ג_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_כא}}נכרי שנתן לישראל עיסה לעשות לו פטורה מן החלה נתנה לו מתנה עד שלא גילגל חייבת ומשגילגל פטורה {{שוליים|ג_כב}}העושה עיסה עם הנכרי אם אין בשל ישראל כשיעור חלה פטורה מן החלה {{שוליים|ג_כג}}גר שנתגייר והיתה לו עיסה אם נעשית עד שלא נתגייר פטור ומשנתגייר חייב ואם ספק חייב ואין חייבין עליה חומש {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר הכל הולך אחר הקרימה {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תנור<br>גמ' {{ירו"מ-הדגשה|תנן נכרי שנתן לישראל עיסה לעשות לו פטורה מן}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ח}}לה מה בינה {{שוליים|ג_כד}}לעיסת ארנונא<br><br> <span id="דף_יז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=58|סירלאו=|פולדא=143|תולדות יצחק=70|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שמא עיסת ארנונא אינה חייבת בחלה {{ירו"מ-ביאור|הרי ברייתא מפורשת שעיסת ארנונה חייבת בחלה.}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|עיסת ארנונא}} ברשות ישראל הוא {{ירו"מ-הדגשה|אלא שהגוי גובה ממנה}} שמא ימלך הגוי {{ירו"מ-הדגשה|מ}}לטלה {{ירו"מ-הדגשה|ותשאר ביד ישראל}} ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|בעיסה של גוי וכי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דעתו {{ירו"מ-הדגשה|של ישראל}} היא תלויה. תני {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} מלאי של ישראל ופועלין גוים עושין לתוכו חייב בחלה, מלאי של גוי ופועלי ישראל עושין בתוכו פטור מן החלה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אוף אנן {{ירו"מ-הדגשה|נמי}} תנינן {{ירו"מ-ביאור|גם אנו שנינו}} נכרי שנתן לישראל לעשות לו עיסה פטורה מן החלה. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייה}} בעא קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן העושה עיסה עם הנכרי אם אין בשל ישראל כשיעור חלה פטור הא אם היה כשיעור חייב ואמאי}} אפילו יש בשל ישראל כשיעור {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שחלק הגוי מעורב}} בשל ישראל יעשה כקב מכאן וקב מכאן וקב הגוי {{ירו"מ-ביאור|שהוא דבר פטור}} באמצע {{ירו"מ-הדגשה|ויהיה פטור}} אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} ואינו מעורב על ידי {{ירו"מ-הדגשה|גידין והרי כל חלק של ישראל נוגע בחלק אחר אפילו במשהו דק כגיד והרי זה חיבור תנן גר שנתגייר והיתה לו עיסה אם נעשית עד שלא נתגייר פטור ומשנתגייר חייב ואם ספק חייב}} תמן תנינן {{שוליים|ג_כה}}גר שנתגייר והיתה לו פרה נשחט{{ירו"מ-הדגשה|ה}} עד שלא נתגייר פטור {{ירו"מ-הדגשה|מלתת לכהן זרוע לחיים וקיבה}} משנתגייר חייב ואם ספק פטור שהמוציא מחברו עליו הראייה. תמן {{ירו"מ-ביאור|שם}} את אמר ספק פטור והכא {{ירו"מ-ביאור|וכאן}} את אמר ספק חייב. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} איתתבת קומי {{ירו"מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} ואמר מי אמר לי {{ירו"מ-הדגשה|שאינו}} נוטל דמיו מן השבט {{ירו"מ-הדגשה|שאף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|מספק להפריש חלה כדי להתיר את העיסה באכילה אבל המוציא מחברו עליו הראיה ויכול למכרה לכהן}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייה}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} נוטל הוא דמיו מן השבט ויפר{{ירו"מ-הדגשה|יש}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|זרוע לחיים וקיבה}} ויטול דמיו מן השבט. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{שוליים|ג_כו}}חלה שהיא ט{{ירו"מ-הדגשה|ו}}בל{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|את העיסה}} ובעון מיתה {{ירו"מ-הדגשה|מספק}} מפריש {{ירו"מ-הדגשה|זרועה לחיים וקיבה שאינם טובלים ואינם אסורים לזרים}} לא {{ירו"מ-הדגשה|חייבוהו להפריש מספק אם חייבוהו להפריש חלה משום שיש בה עון מיתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא יטול דמי {{ירו"מ-הדגשה|החלה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}השבט {{ירו"מ-הדגשה|נוטל}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ש{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ם המוציא מחבירו עליו הראייה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייה}} {{שוליים|ג_כז}}שני גוים שעשו שני קבין וחלקו {{ירו"מ-הדגשה|והתגיירו}} והוסיפו זה על שלו וזה על שלו {{ירו"מ-הדגשה|לשיעור חלה}} {{ירו"מ-ביאור|חמשת רבעין,}} חייבין שלא היתה להן<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|יז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|יז ב}} {{סוף}} <span id="דף_יח_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף יח.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף יח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=60|סירלאו=|פולדא=143|תולדות יצחק=72|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שעת חובה ונפטרו {{ירו"מ-הדגשה|שכשהיו גוים לא היו שיכים בחלה}} {{שוליים|ג_כח}}שני ישראלים שעשו שני קבין {{ירו"מ-הדגשה|על מנת לחלק}} וחלקו והוסיפו זה על שלו וזה על שלו פטורין שכבר הי{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ה להן שעת חובה ונפטרו. ישראל וגוי שעשו שני קבין וחלקו {{ירו"מ-הדגשה|והתגייר}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}גוי והוסיפו זה על שלו וזה על שלו {{ירו"מ-הדגשה|לשיעור חלה}} {{ירו"מ-ביאור|חמשת רבעין.}} ניחא {{שוליים|ג_כט}}חלקו של ישראל חייב {{ירו"מ-הדגשה|שהרי קדם לא היה}} חייב {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} חלקו {{ירו"מ-הדגשה|בשותפות היה רק קב}} חלקו של גוי מהו {{ירו"מ-הדגשה|מי מהני ביה}} {{ירו"מ-ביאור|האם מועיל בו}} {{ירו"מ-הדגשה|השלמה לאחר שנתגייר}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חייב{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}מו {{ירו"מ-הדגשה|דאמרינן}} ג{{ירו"מ-הדגשה|ב}}י {{ירו"מ-הדגשה|שני}} גוי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|שנתגיירו והשלים כל}} א' וא' חלקו {{ירו"מ-הדגשה|לכשיעור}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}חייב{{ירו"מ-הדגשה|ין או כיוון שהיה לישראל}} חלק {{ירו"מ-הדגשה|בעיסה והיה בהכל שיעור חלה אף על פי שהשלים אחר שנתגיר לא נת}}חייב כלום? חלקו של {{ירו"מ-הדגשה|ישראל}} חייב לא מחמת חלקו של {{ירו"מ-הדגשה|גוי}} חלקו של ישראל חייב וחלקו של גוי פטור. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר הכל הולך אחר קרימה בתנור. חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|לא אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא בעיסת גר שאף על פי שנילושה כשהיה גוי אם קרמו פניה אחר שהתגיר חייב}} מודה {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} לחכמים בעיסת הדיוט {{שוליים|ג_ל}}שגילגולה טיבולה {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם<br><br> <span id="דף_יח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=61|סירלאו=|פולדא=144|תולדות יצחק=74|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|אף של}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|בעיסת הגר אין גלגול פוטר}} {{ירו"מ-ביאור|אלא קרימת פנים.}} מודה {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} לחכמים {{שוליים|ג_לא}}בעיסת הקדש שגילגולה פוטרה {{ירו"מ-הדגשה|תנן התם מותר העומר}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר חייב גם במעשרות מאי טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} אמר דברי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אין מירוח פוטר במקום הקדש {{ירו"מ-ביאור|שלא נעשה שינוי מהותי בגוף התבואה ביד ההקדש.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} הדא דכהנא פליגא {{ירו"מ-ביאור|דברי כהנא אלו חולקים}} על {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר של}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|אף שאין גילגול הגוי פוטר מחלה גילגול ההקדש פוטר דמסתמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מאן דאמר גלגול פוטר {{ירו"מ-הדגשה|בהקדש סובר שאף}} {{שוליים|ג_לב}}המירוח פוטר ומאן דאמר {{ירו"מ-ביאור|כהנא,}} אין גילגול פוטר {{ירו"מ-הדגשה|הוא סובר שגם}} אין המירוח פוטר. ברם {{ירו"מ-הדגשה|לדעת}} רבנן {{ירו"מ-הדגשה|אין אחד תלוי בשני שהרי מצאנו שגלגול עובד כוכבים ומזלות פוטר מחלה דתנן גר שנתגייר והיתה לו עיסה אם נעשית עד שלא נתגייר פטור ומירוח עובד כוכבים ומזלות אינו פוטר ממעשרות דתנן מעשרין משל ישראל על של גוי שאין לגוי כח להפקיע תרומות ומעשרות וקשיא על}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רבנין {{ירו"מ-הדגשה|אם}} גילגול פוטר ברשות הגוי {{ירו"מ-הדגשה|למה}} אין המירוח פוטר ברשות הגוי? שנייא היא דכתיב ([[ויקרא כז ל|ויקרא בחקותי כז ל]]) וכל מעשר הארץ מזרע הארץ כל {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} מזרע הארץ {{ירו"מ-הדגשה|אפילו של גוי חייב}} והכא לית כתיב ([[במדבר טו יט|במדבר שלח טו יט]]) מלחם הארץ {{ירו"מ-הדגשה|ולמה פטור}} מלחם ולא כל לחם. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בריה דרבי הלל}} מן הדא דרבנין {{ירו"מ-ביאור|שראינו שאין קשר בין גילגול למרוח.}} אנן ילפין {{ירו"מ-ביאור|נלמד}} דלית הדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}} {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} פליגא {{ירו"מ-ביאור|שאין דברי כהנא אלו חולקים}} על {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} כמה דרב{{ירו"מ-הדגשה|נין}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|י}} גילגול פוטר ברשות הגוי ואין המירוח פוטר {{ירו"מ-הדגשה|ברשות הגוי כן}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר גילגול פוטר ברשות ההקדש ואין המירוח פוטר ברשות}} הקדש<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ג_ה|ירושלמי חלה, פרק ג, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ג_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_לג}}העושה עיסה מן החיטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת {{שוליים|ג_לד}}ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח ואם אין בה טעם דגן אינה חייבת בחלה ואין אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח {{שוליים|ג_לה}}הנוטל שאור מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן לתוך עיסה שהורמה חלתה אם יש לו פרנסה ממקום אחר {{ירו"מ-ביאור|שיש לו טבל מאותו מין שיכול להפריש ממנו על זה,}} מוציא לפי חשבון ואם לאו מוציא חלה אחת על הכל {{שוליים|ג_לו}}כיוצא בו זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף עינבי בציר עם עינבי עוללות אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו מוציא תרומה ותרומת מעשר לכל ושאר מעשר ומעשר שני לפי חשבון {{שוליים|ג_לז}}הנוטל שאור מעיסת חיטים {{ירו"מ-ביאור|שהיה בה שיעור חלה,}} ונותן {{ירו"מ-הדגשה|ל}}עיסת האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ואם לאו פטורה מן החלה {{שוליים|ג_לח}} {{ירו"מ-הדגשה|והרי}}אמרו הטבל אוסר כל שהוא {{ירו"מ-ביאור|ולמה צריך שיהיה טעם דגן? זה נאמר לגבי}} מין במינו {{ירו"מ-הדגשה|וכאן}} שלא במינו בנותן טעם<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן העושה עיסה מן החיטים ומן האורז אם יש}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ה {{ירו"מ-הדגשה|טעם דגן חייבת}} מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|דלא כד}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר לעולם אינה חייבת {{ירו"מ-הדגשה|בחלה}} עד שיהא בה דגן כשיעור<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|יח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|יח ב}} {{סוף}} <span id="דף_יט_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף יט.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף יט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=63|סירלאו=|פולדא=145|תולדות יצחק=76|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בין כרבנין דהכא בין כרבנין דהתם אמרין {{ירו"מ-הדגשה|אף שהאורז מצטרף אינו חייב}} עד שיהא רובה דגן וטעמו {{ירו"מ-הדגשה|ד}}גן. {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אמר טעמה דגן אף על פי שאין רובה דגן. מתנית{{ירו"מ-הדגשה|ין}} פליגי על {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} עירב בה שאר המינין עד שיהא בה רובה דגן וטעמה דגן. פתר לה במינים אחרים {{ירו"מ-הדגשה|של קטניות חוץ מאורז}} {{ירו"מ-ביאור|אבל באורז די בטעם דגן.}} מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} הנוטל שאור מעיסת חיטין ונותנה לתוך עיסת האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ואם לאו פטורה {{ירו"מ-ביאור|משמע שהולכים רק אחר טעם שהרי השאור הוא מיעוט בעיסה.}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}חייבת בחלה {{ירו"מ-הדגשה|אין הכוונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}חייב {{ירו"מ-הדגשה|על האורז}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|רק על השאור שכבר היה}} חייב בחלה {{ירו"מ-הדגשה|והחידוש שהוא}} לא {{ירו"מ-הדגשה|בטל ברוב האורז והסיבה שהזכירו את המקרה הזה אף שהוא פשוט זה}} בגין נ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תנ{{ירו"מ-הדגשה|י}} דבתרה {{ירו"מ-ביאור|כדי לשנות את המשנה הבאה}} הטבל א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}סר כל שהוא מין במינו ושלא במינו בנותן טעם. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} הוה מסמך {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} שמע קליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} יתיב מתני {{ירו"מ-הדגשה|הכי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר טעמה דגן {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שאין רובה דגן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} עד שיהא בה רובה דגן וטעמה דגן. אמר מחלפא היא בידיה {{ירו"מ-ביאור|הגרסה שלו הפוכה}} {{ירו"מ-הדגשה|דלא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}}<br><br> <span id="דף_יט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=64|סירלאו=|פולדא=145|תולדות יצחק=76|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סימן הוה לן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|אמר טעמה דגן אף על פי שאין רובה דגן}} {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייה}} בעא קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מנחה שנתערבה בחולין {{ירו"מ-הדגשה|ומכיר את מקומה אבל חלק מה}}מנחה נתערב בחולין {{ירו"מ-הדגשה|ולא יכול להפרידו האם כיוון שלא חסר כלום מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מנחה קומץ ומתיר את שירים לאכילה {{ירו"מ-ביאור|אף את החלק המעורב בחולין.}} {{ירו"מ-הדגשה|או מאחר שחלק מהמנחה נבלע בתוך התערובת נמצא שחסר מעט}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}ירי {{ירו"מ-הדגשה|המנחה בשעת הקמיצה ואם כך אין אני}} קורא עליה ([[ויקרא ב ג|ויקרא ויקרא ב ג]]) והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}המנחה {{ירו"מ-הדגשה|פסולה כמו}} מנחה {{ירו"מ-הדגשה|שחסרו שייריה בשעת קמיצה שהיא פסולה}} אמר ליה וכי טבל שנתערב בחולין {{ירו"מ-הדגשה|איך}} קורא אני עליה ([[במדבר יח כח|במדבר קרח יח כח]]) ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן {{ירו"מ-הדגשה|והרי בתרומה}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|נו שהמפריש מקצת תרומה ומעשרות כגון שתרם על חלק מהכרי ובדעתו להשלים נמצא שהכרי הזה חלקו מתוקן וחלקו טבל}} מוציא ממנו עליו ולא ממנו על מקום אחר {{ירו"מ-הדגשה|אם תפשוט שאינו קומץ ומתיר כיוון שחלק מהשריים בטל בחולין וכמי שאינו אם כך}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|מהכרי}} על {{ירו"מ-הדגשה|עצמו}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|יכול להפריש שהרי הטבל בטל ברוב}} מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} אמרה שהוא מוציא ממנו עליו דתנינן {{ירו"מ-הדגשה|הנוטל שאור מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן לתוך עיסה שהורמה חלתה אם יש}} לו {{ירו"מ-הדגשה|פרנסה}} ממ{{ירו"מ-הדגשה|ק}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|אחר}} מוציא {{ירו"מ-הדגשה|לפי חשבון}} ואם לאו {{ירו"מ-הדגשה|מ}}וציא חלה אחת על הכל {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלא בטל ברוב חולין וקרינן ביה ונתן ממנו}}<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|יט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|יט ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת חלה דף כ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת חלה דף כ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמרין לית הדא ד {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תתיבה {{ירו"מ-ביאור|מה שענה רבי זעירא אינו תשובה טובה}} על {{ירו"מ-הדגשה|שאלת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייה}} {{ירו"מ-ביאור|ששאל האם אפשר לקמוץ מנחה שחלק ממנה התערב בחולין.}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מה בין המוציא ממנו עליו מה בין המוציא ממנו למקום אחר? {{ירו"מ-הדגשה|יתכן לומר שההבדל הוא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בשעה שהוא מוציא ממנו עליו הואיל ואין אותו הטבל ראוי להיעשות {{ירו"מ-הדגשה|כולו}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|אלא חייב שישאר חלק ממנו}} חולין {{ירו"מ-הדגשה|אין החולין}} שב{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ו{{ירו"מ-הדגשה|כם הוא נמצא}} מבטלין אותו {{ירו"מ-הדגשה|דהווה כמין במינו}} בשעה שהוא מוציא ממנו למקום אחר הואיל ואותו הטבל {{ירו"מ-הדגשה|ראוי}} לה{{ירו"מ-הדגשה|י}}עשות כול{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|תרומה}}<br><br> <span id="דף_כ_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=65|סירלאו=|פולדא=145|תולדות יצחק=78|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי הוא}} בטל {{ירו"מ-הדגשה|ואם כך במנחות שקדש התערב בחולין כיוון שזה מן בשאינו מינו}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|הוא בטל והשאלה האם זה נחשב כשיירים שחסרו בשעת קמיצה והמנחה פסולה או כיוון שבאופן פיזי הכל קיים המנחה כשרה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|אם זה החילוק}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|ממנו עליו לממנו על מקום}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר הדא אמרה {{ירו"מ-ביאור|זה אומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}טבל שנתערב{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בתרומה הואיל וא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}תו הטבל יכול להעשות {{ירו"מ-הדגשה|כולו}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|על מקום אחר הוה כמין במינו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא בטל. ולית הדא ש{{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייה}} תתיבה על ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-ביאור|מה שענה רבי בון בר חייה לרבי זעירא אינו תשובה טובה}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי כל החילוק שחילקנו}} ב{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן {{ירו"מ-הדגשה|ממנו}} על{{ירו"מ-הדגשה|יו לממנו}} על {{ירו"מ-הדגשה|מקום אחר אינו נכון שהרי}} מה {{ירו"מ-הדגשה|בכך שכשמפריש ממנו עליו חלק נשאר חולין והוה כמין במינו}} אם {{ירו"מ-הדגשה|החולין שבתוכם הוא נמצא הרי החלק שאוסר זה החלק שנהיה תרומה ואותה תרומה היא מין בשאינו מינו ות}}בטל {{ירו"מ-הדגשה|ולא היא}} {{ירו"מ-ביאור|הסיבה שחלק התרומה לא בטל זה משום}} {{ירו"מ-הדגשה|דכשם שכשהוא}} למטן {{ירו"מ-ביאור|היינו כשהוא היה בטבל הוא}} לא בטל {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שכל חלק היה בפוטנציאל להיות חולין}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא בטל {{ירו"מ-הדגשה|בחולין}} אף {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} למעלן {{ירו"מ-ביאור|היינו אחר הפרשה לא בטל}} {{ירו"מ-הדגשה|שכבר קידשו במקומו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא בטל. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הנוטל שאור מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן לתוך עיסה שהורמה חלתה אם יש לו פרנסה ממקום אחר}} {{ירו"מ-ביאור|שיש לו טבל מאותו מין שיכול להפריש ממנו על זה}} {{ירו"מ-הדגשה|מוציא לפי חשבון ואם לאו מוציא חלה אחת על הכל תניא}} ואם לאו מביא ד' רובעין ומשיך {{ירו"מ-הדגשה|אותם לעיסה וכיוון שבשאור שנפל לעיסה היה כבר רובע אחד יש שיעור חלה ויכול להפריש אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} זאת אומרת רובע שאור שנטבל במקומו {{ירו"מ-ביאור|שנלקח מעיסה שהיה בה כדי חיוב חלה,}} ט{{ירו"מ-הדגשה|ו}}בל ד' רובעים במקום אחר {{ירו"מ-הדגשה|אם יצרפו אותו אליהם אף שבלעדיו לא היה בהם שיעור חלה ולא אומרים שמ}}אחר {{ירו"מ-הדגשה|שאותו שאור נתחייב כבר בעיסה}} אח{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|לא יביא עיסה}} אחר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|לחיוב}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|כ ב}} <br><br> {{סוף}} <span id="דף_כא_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כא.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כא]] > {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=66|סירלאו=|פולדא=146|תולדות יצחק=78|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמרה הבריתא שמביא}} ד' רובעי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|ומשיך אותם לעיסה}} הדא אמרה שהנשוך תורה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מצטרף על ידי נשיכה לחיוב חלה שהוא מהתורה}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} איתפלגון {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר הנשוך תורה, {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר אין הנשוך תורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}} מחליף שמועתא בעון קומי {{ירו"מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} את מה שמעת מן {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לון אנא לא שמעית כלום אלא נפרש מיליהון דרבנין מן מליהון דתמן תנינן המכנס חלות {{ירו"מ-הדגשה|על מנת}} להפריש {{ירו"מ-הדגשה|מהם}} ונשכו {{ירו"מ-ביאור|מאליהן.}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים חיבור בטבול יום {{ירו"מ-ביאור|שמטמא חלה.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים {{שוליים|ג_לט}}אינו חיבור {{ירו"מ-הדגשה|לטבול יום}} אבל {{ירו"מ-הדגשה|חיבור לשאר טומאות}} {{ירו"מ-ביאור|שמטמאות אף בחולין.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} ממה דתנינן אינו חיבור {{ירו"מ-הדגשה|לטבול יום}} הדא אמרה {{ירו"מ-ביאור|זה אומר}} שאין חייבים עליו משום {{ירו"מ-הדגשה|טומאה אפילו בשאר טומאות דאם הנשיכה הייתה חיבור דבר תורה גם לשאר טומאות היתה נחשבת לחיבור ואם אינו חיבור לשאר טומאות אינו חיבור גם לטבול יום}} אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|לעולם חיבור הוא דבר תורה ושנייא היא טבול יום שלדבר אחד הוא}} טמא {{ירו"מ-הדגשה|ולדבר אחר הוא}} טהור דכתיב ביה {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} טהור {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב ורחץ בשרו במים וטהר משמע שמיד אחר שיטבול בעודו טבול יום הוא טהור וכתיב שהוא}} טמא {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב ובא השמש וטהר משמע שטבול יום}} טמא {{ירו"מ-הדגשה|הא כיצד}} טהור לחולין {{ירו"מ-ביאור|וכן למעשר}} מבעוד יום ולתרומה {{ירו"מ-הדגשה|הוא טמא עד}} שתחשך. הוי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} אמר דבר שאינו חיבור בטבול יום {{ירו"מ-הדגשה|טהור}} דבר תורה הוא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר שהנשוך {{ירו"מ-הדגשה|חיבור בחלה דבר}} תורה. ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|בטומאה}} אינו תורה דהוא אמר אין הנשוך {{ירו"מ-הדגשה|חיבור בחלה}} תורה. והתנינן ואם לאו מביא ארבעת רובעין ומשיך {{ירו"מ-הדגשה|ואם נשוך זה רק מדרבנן איך הוא יכול}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}פת{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר {{ירו"מ-הדגשה|חיוב חלה שהוא דאוריתא}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}פתר {{ירו"מ-הדגשה|שאותו שעור}} בא מעיסת הנשוך {{ירו"מ-הדגשה|שחיובו היה רק מדרבנן}}<br><br> <span id="דף_כא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=67|סירלאו=|פולדא=146|תולדות יצחק=80|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} בעי או{{ירו"מ-הדגשה|לי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מה פליגין {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} בנשוך מאיליו אבל אם השיכו בידו כל עמא מודיי שהנשוך תורה {{ירו"מ-ביאור|ואם כך לא קשה מהבריתא על {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} }} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אפילו תימר השיכו בידו היא המחלוקת {{ירו"מ-הדגשה|אפשר לתרץ שאין קושיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} כדעתיה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} טבל בטל ברוב {{ירו"מ-הדגשה|אם כך אין חיוב החלה שבשאור אלא מדרבנן ולכן אף שנשוך חיבור מדרבנן יכול להפריש}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי נהוראי}} אמר טבל בטל ברוב אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אין הטבל בטל ברוב {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שיכול להפריש עליו ממקום אחר הוי כאילו ניכר במקומו ויכול להסירו ואינו בטל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} אעלון עובדא קומי {{ירו"מ-ביאור|שאלו על מקרה כזה את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} סברין מימר {{ירו"מ-ביאור|חשבו לאמר}} שנים {{ירו"מ-ביאור|{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}}} רבין על אחד {{ירו"מ-ביאור|{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}}} {{ירו"מ-הדגשה|ואין הלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ולא שמיעין דאמ{{ירו"מ-הדגשה|ר}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} דא{{ירו"מ-הדגשה|ף}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמ{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין הטבל בטל ברוב והתנינן ה{{ירו"מ-הדגשה|נו}}טל {{ירו"מ-הדגשה|שאור מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן לתוך עיסה שהורמה חלתה אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון}} ואם לאו מוציא {{ירו"מ-הדגשה|חלה אחת}} על הכל {{ירו"מ-הדגשה|ולמה לא בטל ברוב}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כל עמא מודיי {{ירו"מ-ביאור|כולם מודים}} שהוא מפריש {{ירו"מ-הדגשה|מדרבנן דהוי דבר שיש לו מתירין}} מה פליגין לחוש להפרשה שנייה? מאן דאמר טבל בטל ברוב {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רימה ונפלה לאתר חורן אינו {{ירו"מ-הדגשה|מדמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אינו חושש להפרשה שנייה {{ירו"מ-ביאור|ואינו צריך להרים פעם שניה.}} {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} אין הטבל בטל ברוב {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רימה ונפלה לאתר חורן {{ירו"מ-הדגשה|מדמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}חושש להפרשה שנייה {{ירו"מ-ביאור|צריך להרים פעם שניה:}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה}} פליגין {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} בטבל שנטבל דבר תורה {{ירו"מ-ביאור|שנגמרה מלאכתו.}} אבל בטבל שנטבל מדבריהן {{ירו"מ-ביאור|קדם גמר מלאכה,}} כל עמא מודיי שהטבל בטל ברוב. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהנא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} והתנינן כיוצא בו זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף עינבי בציר שנתערבו עם עינבי עוללות ולא טבל שנטבל מדבריהן הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לא נגמרה מלאכתם ואף על פי כן אינם בטלים}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} קיימתיה בשמן של זיתי מסיק שנתערב בשמן של זיתי ניקוף {{ירו"מ-ביאור|שנגמרה מלאכתם.}} מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} והתנינן {{שוליים|ג_מ}}נוטל אדם כד{{ירו"מ-הדגשה|י}} חלה מעיסה<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|כא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|כא ב}} {{סוף}} <span id="דף_כב_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כב.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=69|סירלאו=|פולדא=147|תולדות יצחק=81|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שלא הורמה חלתה לעשותה בטהרה להיות מפריש עליה והולך, מכיון שקדש רובה לשם חלה תבטל ברוב {{ירו"מ-הדגשה|אז איך יכול המשיך להפריש עליה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} ברושם {{ירו"מ-ביאור|מסמן.}} {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהגדיר מקום לא}} בטל. תדע לך שהוא כן דתנינן תמן הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת {{ירו"מ-הדגשה|נוטל אחד משלשים ושלש ושליש}} {{ירו"מ-ביאור|שזה שלוש למאה. שתים למאה לתרומה גדולה שהיא אחד מחמישים, ואחד לתרומת מעשר שהיא אחד למאה.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואומר}} א' {{ירו"מ-הדגשה|ממאה ממה שיש כאן}} הרי {{ירו"מ-הדגשה|זה בצד זה חולין והשאר}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|גדולה על הכל ואותו אחד חולין ועוד תשעה כמותו בצד צפון יהיו}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|ראשון ואותו אחד חולין יהיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}תרומת מעשר לאיזה דבר הוא מסיים {{ירו"מ-הדגשה|ואומר הרי זה בצד זה חולין}} לא כדי {{ירו"מ-הדגשה|שלא}} {{ירו"מ-הדגשה|ת}}יבטל ברוב {{ירו"מ-הדגשה|שמע מינה שטבל בטל}} בר{{ירו"מ-הדגשה|וב}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר אלעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|לעולם טבל}} א{{ירו"מ-הדגשה|ינ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|בטל}} בר{{ירו"מ-הדגשה|וב ולמה כאן צריך להגדיר מקום כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו"מ-הדגשה|כך צריך לקרא לה שם תרומת מעשר ותרומה צריכה הגדרת מקום כדי שיהיו שיריה ניכרים כמו שראינו באומר}} תרומת הכרי הזה {{ירו"מ-ביאור|בצפונו ואף תרומת הכרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}זה בזה {{ירו"מ-הדגשה|שה}}תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|השניה לא חלה כיוון שלא הגדיר לה מקום ואין שייריה ניכרים אף כאן אם לא}} ה{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} א' {{ירו"מ-הדגשה|ממאה ממה שיש כאן}} הרי זה {{ירו"מ-הדגשה|בצד}} זה {{ירו"מ-הדגשה|חולין לא הייתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|חלה}} חזר {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר אלעזר}} ואמר לא אמרנא כלום {{ירו"מ-הדגשה|דהלא רציתי לסיעה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ולהוכיח שהסיבה לקביעת מקום אינה מפני שטבל בטל ברוב}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|מפני שכדי שהתרומה תחול חייבים להגדיר מקום כמו שבאומר תרומת הכרי הזה}} {{ירו"מ-ביאור|בצפונו ואף תרומת הכרי}} {{ירו"מ-הדגשה|הזה בזה שהתרומה השניה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|חלה אבל אין מכאן סיוע}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} כי אמר תרומת כרי זה וזה בזה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|ג_מא}}מקום שנתרמה תרומתו של ראשון נסתיימה תרומתו של שני {{ירו"מ-הדגשה|ואף אם לא הגדיר מקום}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|חלה וחזרה השאלה למקומה אם כך למה צריך לקבועה מקום האם לא כדי}} של{{ירו"מ-הדגשה|א}} {{ירו"מ-הדגשה|תבטל ברוב כדעת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} לקט דלעת להיות מפריש עליה והולך הרי זה לוקט ובא ורושם עד כאן תרומה ועד כאן תרומה דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר לוקט ומחשב כמות שהוא למוד {{ירו"מ-הדגשה|ויכול}} ל{{ירו"מ-הדגשה|לק}}וט {{ירו"מ-הדגשה|כנגד מה שנשאר}} הוון בעיי מימר {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} עד כאן תרומה ועד כאן תרומה {{ירו"מ-הדגשה|סובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}טבל בטל ברוב {{ירו"מ-הדגשה|לכן מציין מקום כדי שלא יתבטל}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מאן דאמר לוקט ומחשב כמות שהוא למוד {{ירו"מ-הדגשה|סובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין הטבל בטל ברוב. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אין המחלוקת בין}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|האם טבל בטל ברוב אלא}} כדי ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}הא זקוק ליתן לשבט. ביניהן {{ירו"מ-הדגשה|דל}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך לסמן כדי שאם יבא כהן ידע עד היכן מגיע חלקו ול}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|אינו צריך לסמן שיכול לומר לכהן להמתין עד שיסיים לתרום על כל הדלעת}} היה צריך לתרום ארבע חמש חביות מן הבור מעלה את הראשונה על פי הבור ואומר הרי זו תרומה וכן השנייה וכן השלישי דברי {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר מעלה כולן על פי הבור ואומר הרי אלו תרומה. הוון בעיי מימר {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מאן דאמר מעלה את הראשונה על פי הבור אין הטבל בטל ברוב {{ירו"מ-הדגשה|לכן אף אחר שהעלה כמה חביות ורוב הבור כבר תוקן אף על פי כן הטבל שנשאר לא בטל ומאן דאמר מעלה כולן}} <span id="דף_כב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=71|סירלאו=|פולדא=147|תולדות יצחק=83|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי הבור סבר שהטבל בטל ברוב}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הקיף ביניהון, מאן דאמר מעלה כולן על פי הבור {{ירו"מ-הדגשה|סובר שאף כשהחביות}} על {{ירו"מ-הדגשה|שפת}} הבור {{ירו"מ-הדגשה|נקרא}} תורם מן המוקף, ומאן דאמר מעלה את הראשונה על פי הבור {{ירו"מ-הדגשה|סובר שאם החבית}} על {{ירו"מ-הדגשה|שפת}} הבור אין {{ירו"מ-הדגשה|זה}} תורם {{ירו"מ-הדגשה|מן המוקף וחייב שהחבית תהיה}} ב{{ירו"מ-הדגשה|א}}ו{{ירו"מ-הדגשה|י}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מ}}על הבור {{ירו"מ-הדגשה|כדי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ת{{ירו"מ-הדגשה|ר}}ום מן המוקף {{ירו"מ-ביאור|ולכן מעלה אחת אחת וקרא לה שם כשהיא באויר הבור}} רבי {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מחליף מאן דאמר מעלה את הראשונה על פי הבור {{ירו"מ-הדגשה|סובר שרק}} על פי הבור {{ירו"מ-הדגשה|נקרא}} תורם מן המוקף, ומאן דאמר מעלה כולן על פי הבור {{ירו"מ-הדגשה|סובר שאפילו}} על פי הבור אין {{ירו"מ-הדגשה|זה}} תורם מן המוקף {{ירו"מ-הדגשה|לכן יכול להעלות את כל החביות שהרי ממילא לא יכול להפריש}} מן המוקף. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} {{ירו"מ-הדגשה|כשמעלה מן הבור הרי החבית רטובה ונוגעת ביין בבור למה שלא יחשב מוקף וכי}} אינו מעורב {{ירו"מ-הדגשה|על ידי}} גידין<br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|כב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|כב ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק אוכלין עראי</strong><br> 5k0syrqvylo3449u20c29f1tixd58c1 2942983 2942974 2025-06-20T11:26:34Z מאירושולי 35234 2942983 wikitext text/x-wiki ==פרק שלישי - אוכלין עראי== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_חלה_פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ג_א|ירושלמי חלה, פרק ג, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ג_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_א}} {{ירו"מ-הדגשה|אוכלין עראי מן העיסה עד שתגלגל בחיטים ותטמטם בשעורים}}. {{שוליים|ג_ב}} {{ירו"מ-הדגשה|גילגלה בחטים וטימטמה בשעורין, האוכל ממנה חייב מיתה}}. {{שוליים|ג_ג}} {{ירו"מ-הדגשה|כיון שהיא נותנת את המים, מגבהת חלתה, ובלבד שיהא שם חמשת רבעים קמח}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אוכלין עראי מן העיסה עד שתגלגל בחיטים ותטמטם בשעורים}}. {{ירו"מ-ביאור|שבחיטים נקרא גלגול שהקמח נדבק כולו יפה כשנותן המים. אבל בשאר מינים נקרא טימטום לפי שלא נדבק יפה וצריך שיעשנו כגולם אטום.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}}: {{ירו"מ-הדגשה|י}}לא שנ{{ירו"מ-הדגשה|ו}} אלא עראי, אבל {{ירו"מ-הדגשה|לע}}ש{{ירו"מ-הדגשה|ו}}תה {{ירו"מ-הדגשה|ק}}בין<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|יד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|יד ב}} {{סוף}} <span id="דף_טו_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף טו.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף טו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|טו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=49|סירלאו=|פולדא=140|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אסור, מפני שהוא מ{{ירו"מ-הדגשה|ע}}רים {{ירו"מ-הדגשה|לפוטרה}} מן {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חלה. {{ירו"מ-ביאור|אחר שכבר הייתה ראויה להתחייב.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אי מן הדא {{ירו"מ-ביאור|אם מכאן}} לית שמע מינה כלום, {{ירו"מ-ביאור|אתה לא יכול להביא ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי התירו אפילו שהוא נוטל ממנה שתים שלש מקרצות}} {{ירו"מ-ביאור|חתיכות}} {{ירו"מ-ביאור|כל פעם קצת}} {{ירו"מ-הדגשה|עד שלא ישאר שם חיוב חלה מותר, משמע שלא חששו להפקעת מצות חלה, אלא מכיון שאם}} לא {{ירו"מ-הדגשה|ירצה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}א{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ול את מה של{{ירו"מ-הדגשה|קח}} הוא עתיד {{ירו"מ-הדגשה|ל}}החזיר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} ל{{ירו"מ-הדגשה|ע}}י{{ירו"מ-הדגשה|ס}}ה, שהיא דבר שלא נגמרה מלאכתו {{ירו"מ-הדגשה|מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} שאמר בשם {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: אף מה שבלגין לא נטבל, מפני שהוא עתיד להחזירו {{ירו"מ-הדגשה|אם לא ירצה לשתות לבור שהוא}} דבר שלא נגמרה מלאכתו. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}} {{ירו"מ-הדגשה|לעשותה}} קבין אסור - לא מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא מן הדא {{ירו"מ-ביאור|לא נלמד מכאן אלא מכאן. דתנן, מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנה קבין. הא אם יכול לעשותה בטהרה, לא בדא. הדא אמרה - זה אומר}} {{שוליים|ג_ד}}שאסור לעשות עיסתו קבין. ושאר כל הדברים {{ירו"מ-הדגשה|חוץ מן החיטים}} את מהלך בהן אחר הטימטום. עשה עיסה מן החטים ומן האורז - אחר מי את מהלך, אחר הגילגול או אחר הטימטום? {{ירו"מ-הדגשה|מניין שחיוב חלה דבר תורה}} א{{ירו"מ-הדגשה|ינ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|אלא משעת}} גלגול? תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}}: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "חלה", {{ירו"מ-הדגשה|ו}}חלה כמין גבלול {{ירו"מ-ביאור|גוש אחד,}} {{ירו"מ-הדגשה|שזה נעשה אחר לישה. תנן}}: משתגלגל בחיטים ותטמטם בשעורים. {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}}: משתעשה גבלולין גבלולין {{ירו"מ-ביאור|אחר חלוקה לכיכרות קדם אפיה.}} {{ירו"מ-הדגשה|האם}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} {{ירו"מ-הדגשה|חולק על המשנה שהרי במשנה נאמר עד שתגלגל וזה קדם החלוקה לכיכרות}}? כאן {{ירו"מ-הדגשה|במשנה}} להלכה {{ירו"מ-הדגשה|דמשגלגל חייבת מדרבנן}}, כאן לדבר תורה. {{ירו"מ-הדגשה|ואינו חייב עד שיחלק לכיכרות}}. תני {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה בן בתירה}} אומר: משתעשה מקרצות {{ירו"מ-ביאור|חתיכות}} מקרצות {{ירו"מ-ביאור|חתיכות.}} מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה בן בתירה}}? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו כ|במדבר שלח טו כ]]): "כתרומת גורן כן תרימו אותה". {{שוליים|ג_ה}}מה תרומת גורן ניטלת מן הגמור, אף זו ניטלת מן הגמור. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ג{{ירו"מ-הדגשה|י}}מור {{ירו"מ-הדגשה|בבצק זה החלוקה לכיכרות}}. מעתה לכשתאפה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מתניה}}: לא הוקשה לתרומת הגורן אלא<br><br> <span id="דף_טו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|טו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=51|סירלאו=|פולדא=141|תולדות יצחק=63|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} למלאכת העירוס בלבד. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו כ|במדבר שלח טו כ]]): {{ירו"מ-הדגשה|"ראשית עריסותכם"}. תנן: כיון שהיא נותנת את המים מגבהת חלתה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} היא דתנינן תמן: הנוטל חלה מן הקב - {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר: "חלה", וחכמים אומרים: {{שוליים|ג_ו}}"אינה חלה". {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|הפרשת}} חלה {{ירו"מ-הדגשה|תופסת גם בדבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינ{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|חייב}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חלה. {{ירו"מ-הדגשה|וגם כאן, אף על פי שחיוב}} חלה חל {{ירו"מ-הדגשה|רק לאחר הגלגול, אם הפריש לאחר נתינת המים הרי זו}} חלה. כלום? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אלא לשעבר {{ירו"מ-ביאור|בדיעבד,}} שמא בתחילה {{ירו"מ-ביאור|לכתחילה?}} והכא {{ירו"מ-הדגשה|במשנה}} בתחילה {{ירו"מ-ביאור|לכתחילה}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: ירדו לה בשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|שאף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|רק בדיעבד, כאן התירו לה אפילו לכתחילה להפריש מיד כשנותנת את המים כדי שלא תטמא החלה}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דברי הכל היא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים לא נחלקו אלא לענין שיעור המתחיב בחלה, אבל לגבי רגע החיוב כולם מודים}} {{שוליים|ג_ז}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כיון שהיא נותנת את המים, זו היא "ראשית עריסותיכם". תני: {{שוליים|ג_ח}}מעשר טבל {{ירו"מ-ביאור|טבול לתרומת מעשר}} שנתערב בחולין אוסר כל שהוא {{ירו"מ-ביאור|לפי שהוא דבר שיש לו מתירים.}} אם יש לו פרנסה ממקום אחר {{ירו"מ-ביאור|שיש לו טבל מאותו מין ויכול להפריש עליו,}} מוציא לפי חשבון, ואם לאו - {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן ערך}} אומר: יקרא שם לתרומת מעשר שבו ויעלה באחת ומאה {{ירו"מ-ביאור|שבודאי יש שם יותר ממאה כנגד התרומה שהרי התרומת מעשר היא אחד ממאה וביחד עם החולין שנפלה לתוכן הכל בטל.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב גבולייא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}}: הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן ערך}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: ממה שלימדו את הכהנות {{ירו"מ-הדגשה|שהיו רגילים להביא להם להפריש חלה}} הדא אמרה {{ירו"מ-ביאור|זה אומר}} אין הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן ערך}}. מה למדו את הכהונות? {{ירו"מ-הדגשה|לימדו אותן שמשעה שיתנו את המים לתוך הקמח יגביהו את החלה ויתנו תנאי שלא תחול החלה מיד שמא נשאר קמח בשיעור חלה שלא נבלל במים, וכך למדום שיאמרו}}: {{שוליים|ג_ט}}"הרי זה חלה על העיסה הזאת ועל שאור המתערב בה ועל {{ירו"מ-הדגשה|ה}}קמח שנשתייר בה ועל הקרץ קמח שניתן תחתיה, לכשתעלה כולה גוש אחד הוקדש זה שבידי לשם חלה, חוץ מן הטמא שבה". {{ירו"מ-הדגשה|כך חלק}} הטמא {{ירו"מ-הדגשה|נשאר חולין, ובלבד שלא יהיה שם כביצה שלא}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}טמא {{ירו"מ-הדגשה|את התרומה}}. וא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|הלכה כדברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} {{ירו"מ-הדגשה|שת}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שיהיה הכל גם הטהור וגם}} הטמא שבה {{ירו"מ-הדגשה|חלה}} ויעלה באחד ומאה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל קפודקיא}} וחד מן רבנין: חד אמר: כאן {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} - בשיש בו כדי להעלות {{ירו"מ-הדגשה|באחד ומאה}}, וכאן {{ירו"מ-הדגשה|מה שלמדו את הכהנות}} - בשאין בה כדי להעלות {{ירו"מ-הדגשה|באחד ומאה. וחרנא אמר}}: מכיון {{ירו"מ-הדגשה|שאפשר לתקן בדרך אחרת על ידי שתאמר "חוץ מן הטמא שבא", הרי זה}} כמי שיש לו פרנסה ממקום אחר {{ירו"מ-הדגשה|שבזה ראינו שגם}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן ערך}} {{ירו"מ-הדגשה|מודה}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: נראין דברים {{ירו"מ-הדגשה|שמה שלימדו את הכהנות לעשות כך, זה דווקא}} בערבי<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|טו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|טו ב}} {{סוף}} <span id="דף_טז_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף טו.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף טו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|טז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=52|סירלאו=|פולדא=141|תולדות יצחק=64|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שבתות, שז{{ירו"מ-הדגשה|ו}} מביאה {{ירו"מ-הדגשה|כשיעור חלה}} וז{{ירו"מ-הדגשה|ו}} מביאה {{ירו"מ-הדגשה|כשיעור חלה, ויצא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מפריש{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מחיוב על חיוב. אבל בחול {{ירו"מ-הדגשה|שכל אחת מביאה מעט לא תעשה כן, שכל מה שהקלו}} בחלה {{ירו"מ-הדגשה|זה}} שתהא ניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף, {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} שמא {{ירו"מ-הדגשה|תקנו להפריש אף}} מפטור על החיוב? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא נוטלת לשום חלה מיד כשניתן המים קדם שנעשה גוש אחד, ובחול שכל אישה מביאה מעט קמח, פעמים שעם נתינת המים לא נתערב בקמח חמשה רבעים, ואם תפריש אז חלה נמצאת מפרישה מעיסה הפטורה שהרי אין בה שיעור, ומשתעשה גוש אחד יהיה שיעור החייב בחלה, נמצא שתרמה מהפטור על החיוב. ולכן לימדו את הכוהנות להפריש עם נתינת המים ולומר את התנאי שלהם בערבי שבתות ולא בימי חול}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר: לא מסתברא, דא {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|דווקא}} בחול {{ירו"מ-הדגשה|לימדו אותן להתנות כך ולומר "הוקדש זה שבידי לשם חלה חוץ מן הטמא שבה", כך חלק הטמא נשאר}} חול{{ירו"מ-הדגשה|ין, שכיוון שכל אחת מביאה מעט, גם אם הכוהנת}} לא {{ירו"מ-הדגשה|תפריש על הטמא אין בכך כלום שאין}} בו {{ירו"מ-הדגשה|שיעור}}. אבל בערב שבת {{ירו"מ-הדגשה|שכל אשה מביאה כשיעור}} צריכה לומר "היא והטמא שבה" {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אם אומר את "חוץ מן הטמא שבה", נמצא טבל טמא מעורב {{ירו"מ-הדגשה|בחולין שהרי בשבת מביאות כשיעור, ואם תפריש רק על הטהור שמא אחת הביאה קמח טמא כשיעור והכהנת לא הפרישה עליו ונמצא שהוא טבל}}. מתוך שאת אומר "היא והטמא שבה" {{ירו"מ-הדגשה|נמצא מפריש על}} חולין טמאין. לא מוטב להפריש מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ט{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ור על {{ירו"מ-הדגשה|הטמא}} ולא יהא טבל טמא מעורב {{ירו"מ-הדגשה|בחולין}}? {{ירו"מ-הדגשה|א}}בל {{ירו"מ-הדגשה|אם כך חזרה הקושיה שהקשנו קדם, שהרי כיוון שבחול אין הרבה קמח, פעמים שעם נתינת המים}} לא {{ירו"מ-הדגשה|נתערב בקמח חמשה רבעים}}, וא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|תפריש אז חלה נמצאת מפרישה מעיסה הפטורה שהרי אין בה שיעור, ומשתעשה גוש אחד יהיה שיעור החייב}} בחלה, {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שתרמה מהפטור על החיוב}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר אבדומא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו ביום}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}ול לא {{ירו"מ-הדגשה|יהיה קלקול, שהלא}} למפריעו היא {{ירו"מ-הדגשה|מ}}קדישה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא אומרת שלא יהיה}} קד{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ש {{ירו"מ-הדגשה|עד שיעשה גוש אחת}}. מכיון שהיא {{ירו"מ-הדגשה|מ}}קדישה<br><br> <span id="דף_טז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|טז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=53|סירלאו=|פולדא=142|תולדות יצחק=65|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} למפריעה, כמפר{{ירו"מ-הדגשה|י}}ש{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מחיוב על חיוב. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: ובלבד {{ירו"מ-הדגשה|ש}}יהא שם חמשת רבעים קמח {{ירו"מ-הדגשה|שבא עליהם מים. למה לי "ובלבד שיהא שם חמשת}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}י{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|קמח" מאחר שלימדו את הכהנות}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שלא יחול שם חלה אלא}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו"מ-הדגשה|שתיעשה העיסה גוש אחד? אם כן, אפילו אם אין שם חמשה}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}י{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|קמח בשעת ההפרשה מה בכך}}? {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|לא יחול שם חלה אלא רק}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו"מ-הדגשה|שהכל יהיה לגוש אחד}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}}: מתניתא {{ירו"מ-ביאור|המשנה הזו נשנת}} קודם עד שלא למדו את הכהנות.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ג_ב|ירושלמי חלה, פרק ג, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ג_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_י}}נדמעה עיסתה עד שלא גילגילה - פטור{{ירו"מ-הדגשה|ה}} שהמדומע פטור. ומשגלגלה - חייבת. {{שוליים|ג_יא}}נולד לה ספק טומאה עד שלא גילגילה - תיעשה בטומאה. ומשגילגלה - תיעשה בטהרה.<br><strong>גמ':</strong> א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: תרתין מילין {{ירו"מ-ביאור|שני דברים}} תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רובה}} ואינון פליגין חדא על חדא {{ירו"מ-ביאור|והם חולקים אחד על השני}}. {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רובה}}: {{שוליים|ג_יב}}טבל מנינו {{ירו"מ-הדגשה|לענין טומאה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}חולין {{ירו"מ-הדגשה|שאף שהוא טבול לתרומה אינו נטמא משני כמו תרומה אלא רק מראשון}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}חולין. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שטבל הטבול לתרומה אינו כתרומה. ואמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רובא}}: {{שוליים|ג_יג}}כל ספק {{ירו"מ-הדגשה|טמאה שפוסל את התרומה אף שאינו מטמא}} חולין פוסל את {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חולין {{ירו"מ-הדגשה|מלהעשות תרומה, ואם תרם}} התרומה {{ירו"מ-הדגשה|פסולה. לכן יפריש עליהם ממקום אחר. משמע שטבל הטבול}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}תרומה {{ירו"מ-הדגשה|דינו}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}תרומה. וקשיא: אם טבל מנ{{ירו"מ-הדגשה|ינ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|כ}}חולין, למה פוסל את החולין מלעשותן תרומה? והא מנינו {{ירו"מ-הדגשה|בחולין}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: אוף אנן תנינן תרתיהון {{ירו"מ-ביאור|אף אנו למדנו את שניהם}} {{ירו"מ-הדגשה|במשנה}}. טבל מ{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ינו בחולין, דתנינן תמן ([[משנה טבול יום ד א]]): {{שוליים|ג_יד}}אוכל מעשר {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} שהוכשר במשקה ונגע בו טבול יום או ידים מסואבין - מפרישין ממנו תרומת מעשר בטהרה, מפני {{ירו"מ-הדגשה|שטבול יום וידים מסואבות דינם כשני לטומאה ועושים}} שלישי {{ירו"מ-הדגשה|ואין}} שלישי {{ירו"מ-הדגשה|בחולין}}. הדא אמרה {{ירו"מ-ביאור|זה אומר}} שהטבל מנינו בחולין. {{ירו"מ-הדגשה|את מה שאמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל הספק פוסל את התרומה ופוסל את החולין מלעשותן תרומה {{ירו"מ-הדגשה|שנינו במשנה}}, דתנינן ([[משנה חלה ג ב]]): "נולד לה ספק עד שלא גילגלה תיעשה בטומאה, משגילגלה תיעשה בטהרה". {{ירו"מ-הדגשה|ותני}} ע{{ירו"מ-הדגשה|ל}}יה ([[תוספתא חלה א יא]]): {{ירו"מ-הדגשה|וחלתה תלויה. באי זה ספק}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|בדבר הספק לחלה}} {{ירו"מ-ביאור|אף שאינו נוהג בחולין,}} {{ירו"מ-הדגשה|משמע שספק שפוסל את החלה פוסל את החולין מלעשותן חלה. אז איך ניישב את הסתירה? אלא כל שודאו מטמא בחולין גזרו על ספקו בטבל טבול לתרומה וחלה, וכל שאין ודאו מטמא בחולין לא גזרו על ספקו בטבל טבול לתרומה וחלה. תנן}} ([[משנה חלה ג ב]]): {{ירו"מ-הדגשה|נולד לה ספק טומאה עד שלא גילגלה תיעשה בטומאה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב ששת}}: {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} היא. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אם אינו יכול לעשות עיסתו בטהרה}} יעשנה בטומאה, ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ל יעשנה קבין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: דברי הכל היא. {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרה המשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ת}}יעשה {{ירו"מ-הדגשה|בטומאה, אין הכוונה שיפריש חלה בטומאה אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}יעשנה {{ירו"מ-הדגשה|כמו שהוא}} ע{{ירו"מ-הדגשה|ו}}שה {{ירו"מ-הדגשה|בטומאה - היינו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}יעשנה {{ירו"מ-הדגשה|בספיקן}} קבין {{ירו"מ-הדגשה|כמו שהוא עושה קבין בטומאה ודאי כדי שלא התחייב להפריש חלה}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה בי רבי בון}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: והתני אף בשאר המינין<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|טז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|טז ב}} {{סוף}} <span id="דף_יז_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף יז.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף יז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=56|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=67|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כן! {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תני ([[תוספתא חלה א יא]]): {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כן {{ירו"מ-הדגשה|פירות שנולד להם ספק טומאה עד שלא נגמר מלאכתם יעשה בטומאה, משנגמר מלאכתן יעשה בטהרה}}. אית לך מימר יעשנה קבין בספיקן? {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|בתרומה כל שיעור חייב. אלא ודאי כמו שפרשנו בתחילה שיפריש חלה בטומאה, והמשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זבידא}}: אנא בעיתה {{ירו"מ-ביאור|אני שאלתי}} {{ירו"מ-הדגשה|מה הסיבה שאם עדין לא גלגלה מותר לטמאותה}}. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: בדין היה שיטמא אדם טבלו דבר תורה, דכתיב ([[במדבר יח ח|במדבר קרח יח ח]]): "ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי". {{שוליים|ג_טו}}תרומה צריכה שימור {{ירו"מ-הדגשה|ואין הטבל}} צריכה שימור. {{ירו"מ-הדגשה|ואם כן מדוע}} אין {{ירו"מ-הדגשה|מטמאים}} טבל {{ירו"מ-הדגשה|בידים? דאם כן}} מה אני מקיים ([[במדבר יח כח|במדבר קרח יח כח]]): "ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן"? {{שוליים|ג_טז}}עשה שינתן לו לאהרן הכהן בכהונתו. וכאן {{ירו"מ-הדגשה|שנולד}} לו {{ירו"מ-הדגשה|ספק טומאה}}, הואיל ואין את יכול ליתנו לכהן בכהונתו, רשאי את לטמותו.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ג_ג|ירושלמי חלה, פרק ג, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ג_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_יז}}הקדישה עיסתה עד שלא גילגילה ופדייתה - חייבת. הקדישתה עד שלא גילגילה וגילגלה הגיזבר, ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} פדי{{ירו"מ-הדגשה|י}}תה - פטורה, שבשעת חובתה היתה פטורה. כיוצא בו: {{שוליים|ג_יח}}המקדיש פירותיו עד שלא באו לעונת המעשרות ופדיין - חייבין. ומשבאו לעונת המעשרות ופדאן - חייבין. {{שוליים|ג_יט}}<br><strong>גמ':</strong> ולמה תנינתא תרי זימנין {{ירו"מ-הדגשה|גם כאן וגם במסכת פאה}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}}, {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייה}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי פדיה}}: אחת למירוח ואחת לשליש {{ירו"מ-הדגשה|ללמד שבין אם הביאו שליש ברשות הקדש}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|אם נתמרחו ברשות הקדש, פטורים מחלה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} וחבריא: חברייא אמרין: אחת למירוח ואחת לשליש. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} מפרש: {{ירו"מ-הדגשה|המשנה במסכת}} חלה {{ירו"מ-הדגשה|באה ללמד שהולכים אחר}} מירוח, {{ירו"מ-הדגשה|והמשנה במסכת}} פיאה {{ירו"מ-הדגשה|שעוסקת במחובר באה ללמד שהולכים אחר}} שליש. ומתניתא {{ירו"מ-ביאור|במסכת פאה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמרה שאם הביאה שליש בחזקת פטור שוב אינו חייב במעשרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} היא. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אמר: אחר שליש האחרון את מהלך. דאיתפלגון {{ירו"מ-ביאור|שנחלקו}} שדה שהביא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} שליש לפני גוי ולקחה ישראל - {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר: התוספת {{ירו"מ-הדגשה|פטור שהולכים אחר השליש הראשון, וכיוון שהוא גדל בפטור גם}} התוספת פטור. וחכמים אומרים: {{שוליים|ג_כ}}התוספות חייב. מיי כדון {{ירו"מ-ביאור|כמו מי המשנה}} תיפתר? או {{ירו"מ-הדגשה|בתוספת וכ}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שפטור על התוספת}}, או כדברי הכל בקוצר מיד {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|הוסיף כלום ברשות ישראל, ומודים חכמים במה שגדל ברשות הקדש שהוא פטור}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ג_ד|ירושלמי חלה, פרק ג, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ג_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_כא}}נכרי שנתן לישראל עיסה לעשות לו - פטורה מן החלה. נתנה לו מתנה עד שלא גילגל - חייבת. ומשגילגל - פטורה. {{שוליים|ג_כב}}העושה עיסה עם הנכרי - אם אין בשל ישראל כשיעור חלה, פטורה מן החלה. {{שוליים|ג_כג}}גר שנתגייר והיתה לו עיסה - אם נעשית עד שלא נתגייר פטור, ומשנתגייר חייב. ואם ספק - חייב, ואין חייבין עליה חומש. {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר: הכל הולך אחר הקרימה {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תנור.<br>גמ': {{ירו"מ-הדגשה|תנן: נכרי שנתן לישראל עיסה לעשות לו פטורה מן}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ח}}לה. מה בינה {{שוליים|ג_כד}}לעיסת ארנונא<br><br> <span id="דף_יז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=58|סירלאו=|פולדא=143|תולדות יצחק=70|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שמא עיסת ארנונא אינה חייבת בחלה? {{ירו"מ-ביאור|הרי ברייתא מפורשת שעיסת ארנונה חייבת בחלה.}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|עיסת ארנונא}} ברשות ישראל הוא {{ירו"מ-הדגשה|אלא שהגוי גובה ממנה}}, שמא ימלך הגוי {{ירו"מ-הדגשה|מ}}לטלה {{ירו"מ-הדגשה|ותשאר ביד ישראל}}. ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|בעיסה של גוי וכי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דעתו {{ירו"מ-הדגשה|של ישראל}} היא תלויה. תני {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}}: מלאי של ישראל ופועלין גוים עושין לתוכו - חייב בחלה. מלאי של גוי ופועלי ישראל עושין בתוכו - פטור מן החלה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אוף אנן {{ירו"מ-הדגשה|נמי}} תנינן {{ירו"מ-ביאור|גם אנו שנינו}}: נכרי שנתן לישראל לעשות לו עיסה - פטורה מן החלה. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייה}} בעא קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: {{ירו"מ-הדגשה|תנן: העושה עיסה עם הנכרי אם אין בשל ישראל כשיעור חלה פטור. הא אם היה כשיעור חייב. ואמאי}} אפילו יש בשל ישראל כשיעור {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שחלק הגוי מעורב}} בשל ישראל יעשה כקב מכאן וקב מכאן וקב הגוי {{ירו"מ-ביאור|שהוא דבר פטור}} באמצע {{ירו"מ-הדגשה|ויהיה פטור}}? אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ואינו מעורב על ידי {{ירו"מ-הדגשה|גידין? והרי כל חלק של ישראל נוגע בחלק אחר אפילו במשהו דק כגיד, והרי זה חיבור. תנן: גר שנתגייר והיתה לו עיסה אם נעשית עד שלא נתגייר פטור ומשנתגייר חייב, ואם ספק חייב}}. תמן תנינן: {{שוליים|ג_כה}}גר שנתגייר והיתה לו פרה - נשחט{{ירו"מ-הדגשה|ה}} עד שלא נתגייר פטור {{ירו"מ-הדגשה|מלתת לכהן זרוע לחיים וקיבה}}, משנתגייר חייב, ואם ספק פטור שהמוציא מחברו עליו הראייה. תמן {{ירו"מ-ביאור|שם}} את אמר ספק פטור, והכא {{ירו"מ-ביאור|וכאן}} את אמר ספק חייב. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: איתתבת קומי {{ירו"מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} ואמר: מי אמר לי {{ירו"מ-הדגשה|שאינו}} נוטל דמיו מן השבט {{ירו"מ-הדגשה|שאף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|מספק להפריש חלה כדי להתיר את העיסה באכילה, אבל המוציא מחברו עליו הראיה ויכול למכרה לכהן}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייה}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: נוטל הוא דמיו מן השבט ויפר{{ירו"מ-הדגשה|יש}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|זרוע לחיים וקיבה}} ויטול דמיו מן השבט. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{שוליים|ג_כו}}חלה שהיא ט{{ירו"מ-הדגשה|ו}}בל{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|את העיסה}} ובעון מיתה {{ירו"מ-הדגשה|מספק}} מפריש, {{ירו"מ-הדגשה|זרועה לחיים וקיבה שאינם טובלים ואינם אסורים לזרים}} לא {{ירו"מ-הדגשה|חייבוהו להפריש מספק? אם חייבוהו להפריש חלה משום שיש בה עון מיתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא יטול דמי {{ירו"מ-הדגשה|החלה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}השבט {{ירו"מ-הדגשה|נוטל}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ש{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ם המוציא מחבירו עליו הראייה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייה}}: {{שוליים|ג_כז}}שני גוים שעשו שני קבין וחלקו {{ירו"מ-הדגשה|והתגיירו}} והוסיפו זה על שלו וזה על שלו {{ירו"מ-הדגשה|לשיעור חלה}} {{ירו"מ-ביאור|חמשת רבעין,}} - חייבין, שלא היתה להן<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|יז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|יז ב}} {{סוף}} <span id="דף_יח_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף יח.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף יח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=60|סירלאו=|פולדא=143|תולדות יצחק=72|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שעת חובה ונפטרו {{ירו"מ-הדגשה|שכשהיו גוים לא היו שיכים בחלה}}. {{שוליים|ג_כח}}שני ישראלים שעשו שני קבין {{ירו"מ-הדגשה|על מנת לחלק}} וחלקו והוסיפו זה על שלו וזה על שלו - פטורין, שכבר הי{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ה להן שעת חובה ונפטרו. ישראל וגוי שעשו שני קבין וחלקו {{ירו"מ-הדגשה|והתגייר}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}גוי והוסיפו זה על שלו וזה על שלו {{ירו"מ-הדגשה|לשיעור חלה}} {{ירו"מ-ביאור|חמשת רבעין.}} ניחא: {{שוליים|ג_כט}}חלקו של ישראל חייב {{ירו"מ-הדגשה|שהרי קדם לא היה}} חייב {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} חלקו {{ירו"מ-הדגשה|בשותפות היה רק קב}}. חלקו של גוי מהו? {{ירו"מ-הדגשה|מי מהני ביה}} {{ירו"מ-ביאור|האם מועיל בו}} {{ירו"מ-הדגשה|השלמה לאחר שנתגייר}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חייב{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}מו {{ירו"מ-הדגשה|דאמרינן}} ג{{ירו"מ-הדגשה|ב}}י {{ירו"מ-הדגשה|שני}} גוי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|שנתגיירו והשלים כל}} א' וא' חלקו {{ירו"מ-הדגשה|לכשיעור}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}חייב{{ירו"מ-הדגשה|ין? או כיוון שהיה לישראל}} חלק {{ירו"מ-הדגשה|בעיסה והיה בהכל שיעור חלה, אף על פי שהשלים אחר שנתגיר, לא נת}}חייב כלום? חלקו של {{ירו"מ-הדגשה|ישראל}} חייב, לא מחמת חלקו של {{ירו"מ-הדגשה|גוי}}. חלקו של ישראל חייב, וחלקו של גוי פטור. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר: הכל הולך אחר קרימה בתנור. חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו"מ-הדגשה|לא אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא בעיסת גר, שאף על פי שנילושה כשהיה גוי, אם קרמו פניה אחר שהתגיר - חייב}}. מודה {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} לחכמים בעיסת הדיוט {{שוליים|ג_ל}}שגילגולה טיבולה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם<br><br> <span id="דף_יח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=61|סירלאו=|פולדא=144|תולדות יצחק=74|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף של}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|בעיסת הגר אין גלגול פוטר}} {{ירו"מ-ביאור|אלא קרימת פנים.}} מודה {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} לחכמים {{שוליים|ג_לא}}בעיסת הקדש שגילגולה פוטרה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התם: מותר העומר}} - {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: חייב גם במעשרות. מאי טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}? {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} אמר: דברי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} - אין מירוח פוטר במקום הקדש {{ירו"מ-ביאור|שלא נעשה שינוי מהותי בגוף התבואה ביד ההקדש.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: הדא דכהנא פליגא {{ירו"מ-ביאור|דברי כהנא אלו חולקים}} על {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר של}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|אף שאין גילגול הגוי פוטר מחלה, גילגול ההקדש פוטר. דמסתמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מאן דאמר גלגול פוטר {{ירו"מ-הדגשה|בהקדש סובר שאף}} {{שוליים|ג_לב}}המירוח פוטר. ומאן דאמר {{ירו"מ-ביאור|כהנא,}} אין גילגול פוטר {{ירו"מ-הדגשה|הוא סובר שגם}} אין המירוח פוטר. ברם {{ירו"מ-הדגשה|לדעת}} רבנן {{ירו"מ-הדגשה|אין אחד תלוי בשני, שהרי מצאנו שגלגול עובד כוכבים ומזלות פוטר מחלה, דתנן: גר שנתגייר והיתה לו עיסה אם נעשית עד שלא נתגייר פטור. ומירוח עובד כוכבים ומזלות אינו פוטר ממעשרות, דתנן: מעשרין משל ישראל על של גוי שאין לגוי כח להפקיע תרומות ומעשרות. וקשיא על}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רבנין: {{ירו"מ-הדגשה|אם}} גילגול פוטר ברשות הגוי {{ירו"מ-הדגשה|למה}} אין המירוח פוטר ברשות הגוי? שנייא היא, דכתיב ([[ויקרא כז ל|ויקרא בחקותי כז ל]]): "וכל מעשר הארץ מזרע הארץ" - כל {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} מזרע הארץ {{ירו"מ-הדגשה|אפילו של גוי חייב}}. והכא לית כתיב ([[במדבר טו יט|במדבר שלח טו יט]]): "מלחם הארץ" {{ירו"מ-הדגשה|ולמה פטור}} - מלחם ולא כל לחם. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בריה דרבי הלל}}: מן הדא דרבנין {{ירו"מ-ביאור|שראינו שאין קשר בין גילגול למרוח.}} אנן ילפין {{ירו"מ-ביאור|נלמד}} דלית הדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}} {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} פליגא {{ירו"מ-ביאור|שאין דברי כהנא אלו חולקים}} על {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}. כמה דרב{{ירו"מ-הדגשה|נין}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|י}}: גילגול פוטר ברשות הגוי ואין המירוח פוטר {{ירו"מ-הדגשה|ברשות הגוי, כן}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: גילגול פוטר ברשות ההקדש ואין המירוח פוטר ברשות}} הקדש.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ג_ה|ירושלמי חלה, פרק ג, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ג_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_לג}}העושה עיסה מן החיטים ומן האורז - אם יש בה טעם דגן, חייבת {{שוליים|ג_לד}}ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח. ואם אין בה טעם דגן - אינה חייבת בחלה, ואין אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח. {{שוליים|ג_לה}}הנוטל שאור מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן לתוך עיסה שהורמה חלתה - אם יש לו פרנסה ממקום אחר {{ירו"מ-ביאור|שיש לו טבל מאותו מין שיכול להפריש ממנו על זה,}} מוציא לפי חשבון, ואם לאו - מוציא חלה אחת על הכל. {{שוליים|ג_לו}}כיוצא בו: זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף, עינבי בציר עם עינבי עוללות - אם יש לו פרנסה ממקום אחר, מוציא לפי חשבון, ואם לאו - מוציא תרומה ותרומת מעשר לכל, ושאר מעשר ומעשר שני לפי חשבון. {{שוליים|ג_לז}}הנוטל שאור מעיסת חיטים {{ירו"מ-ביאור|שהיה בה שיעור חלה,}} ונותן {{ירו"מ-הדגשה|ל}}עיסת האורז - אם יש בה טעם דגן, חייבת בחלה, ואם לאו - פטורה מן החלה. {{שוליים|ג_לח}} {{ירו"מ-הדגשה|והרי}}אמרו: הטבל אוסר כל שהוא {{ירו"מ-ביאור|ולמה צריך שיהיה טעם דגן? זה נאמר לגבי}} מין במינו {{ירו"מ-הדגשה|וכאן}} שלא במינו בנותן טעם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: העושה עיסה מן החיטים ומן האורז אם יש}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ה {{ירו"מ-הדגשה|טעם דגן חייבת}}. מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|דלא כד}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: לעולם אינה חייבת {{ירו"מ-הדגשה|בחלה}} עד שיהא בה דגן כשיעור.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|יח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|יח ב}} {{סוף}} <span id="דף_יט_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף יט.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף יט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=63|סירלאו=|פולדא=145|תולדות יצחק=76|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: בין כרבנין דהכא בין כרבנין דהתם אמרין {{ירו"מ-הדגשה|אף שהאורז מצטרף אינו חייב}} עד שיהא רובה דגן וטעמו {{ירו"מ-הדגשה|ד}}גן. {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אמר: טעמה דגן, אף על פי שאין רובה דגן. מתנית{{ירו"מ-הדגשה|ין}} פליגי על {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: עירב בה שאר המינין עד שיהא בה רובה דגן וטעמה דגן. פתר לה במינים אחרים {{ירו"מ-הדגשה|של קטניות חוץ מאורז}} {{ירו"מ-ביאור|אבל באורז די בטעם דגן.}} מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: הנוטל שאור מעיסת חיטין ונותנה לתוך עיסת האורז - אם יש בה טעם דגן, חייבת בחלה, ואם לאו - פטורה {{ירו"מ-ביאור|משמע שהולכים רק אחר טעם שהרי השאור הוא מיעוט בעיסה.}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}חייבת בחלה {{ירו"מ-הדגשה|אין הכוונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}חייב {{ירו"מ-הדגשה|על האורז}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|רק על השאור שכבר היה}} חייב בחלה {{ירו"מ-הדגשה|והחידוש שהוא}} לא {{ירו"מ-הדגשה|בטל ברוב האורז. והסיבה שהזכירו את המקרה הזה אף שהוא פשוט, זה}} בגין נ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תנ{{ירו"מ-הדגשה|י}} דבתרה {{ירו"מ-ביאור|כדי לשנות את המשנה הבאה}}: הטבל א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}סר כל שהוא מין במינו, ושלא במינו בנותן טעם. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} הוה מסמך {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}, שמע קליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} יתיב מתני {{ירו"מ-הדגשה|הכי}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: טעמה דגן {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שאין רובה דגן. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיהא בה רובה דגן וטעמה דגן. אמר: מחלפא היא בידיה {{ירו"מ-ביאור|הגרסה שלו הפוכה}} {{ירו"מ-הדגשה|דלא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}}<br><br> <span id="דף_יט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|יט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=64|סירלאו=|פולדא=145|תולדות יצחק=76|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סימן הוה לן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|אמר: טעמה דגן אף על פי שאין רובה דגן}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייה}} בעא קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מנחה שנתערבה בחולין {{ירו"מ-הדגשה|ומכיר את מקומה, אבל חלק מה}}מנחה נתערב בחולין {{ירו"מ-הדגשה|ולא יכול להפרידו. האם כיוון שלא חסר כלום מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מנחה קומץ ומתיר את שירים לאכילה {{ירו"מ-ביאור|אף את החלק המעורב בחולין.}} {{ירו"מ-הדגשה|או מאחר שחלק מהמנחה נבלע בתוך התערובת, נמצא שחסר מעט}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}ירי {{ירו"מ-הדגשה|המנחה בשעת הקמיצה, ואם כך אין אני}} קורא עליה ([[ויקרא ב ג|ויקרא ויקרא ב ג]]): "והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו"? {{ירו"מ-הדגשה|ו}}המנחה {{ירו"מ-הדגשה|פסולה כמו}} מנחה {{ירו"מ-הדגשה|שחסרו שייריה בשעת קמיצה שהיא פסולה}}. אמר ליה: וכי טבל שנתערב בחולין {{ירו"מ-הדגשה|איך}} קורא אני עליה ([[במדבר יח כח|במדבר קרח יח כח]]): "ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן"? {{ירו"מ-הדגשה|והרי בתרומה}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|נו שהמפריש מקצת תרומה ומעשרות כגון שתרם על חלק מהכרי ובדעתו להשלים, נמצא שהכרי הזה חלקו מתוקן וחלקו טבל}}: מוציא ממנו עליו ולא ממנו על מקום אחר. {{ירו"מ-הדגשה|אם תפשוט שאינו קומץ ומתיר כיוון שחלק מהשריים בטל בחולין וכמי שאינו, אם כך}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|מהכרי}} על {{ירו"מ-הדגשה|עצמו}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|יכול להפריש שהרי הטבל בטל ברוב}}? מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} אמרה שהוא מוציא ממנו עליו, דתנינן: {{ירו"מ-הדגשה|הנוטל שאור מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן לתוך עיסה שהורמה חלתה, אם יש}} לו {{ירו"מ-הדגשה|פרנסה}} ממ{{ירו"מ-הדגשה|ק}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|אחר}} מוציא {{ירו"מ-הדגשה|לפי חשבון}}, ואם לאו {{ירו"מ-הדגשה|מ}}וציא חלה אחת על הכל {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלא בטל ברוב חולין וקרינן ביה "ונתן ממנו"}}.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|יט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|יט ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת חלה דף כ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת חלה דף כ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמרין: לית הדא ד {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} תתיבה {{ירו"מ-ביאור|מה שענה רבי זעירא אינו תשובה טובה}} על {{ירו"מ-הדגשה|שאלת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייה}} {{ירו"מ-ביאור|ששאל האם אפשר לקמוץ מנחה שחלק ממנה התערב בחולין.}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מה בין המוציא ממנו עליו מה בין המוציא ממנו למקום אחר? {{ירו"מ-הדגשה|יתכן לומר שההבדל הוא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בשעה שהוא מוציא ממנו עליו, הואיל ואין אותו הטבל ראוי להיעשות {{ירו"מ-הדגשה|כולו}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|אלא חייב שישאר חלק ממנו}} חולין, {{ירו"מ-הדגשה|אין החולין}} שב{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ו{{ירו"מ-הדגשה|כם הוא נמצא}} מבטלין אותו {{ירו"מ-הדגשה|דהווה כמין במינו}}. בשעה שהוא מוציא ממנו למקום אחר, הואיל ואותו הטבל {{ירו"מ-הדגשה|ראוי}} לה{{ירו"מ-הדגשה|י}}עשות כול{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|תרומה}}<br><br> <span id="דף_כ_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=65|סירלאו=|פולדא=145|תולדות יצחק=78|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי הוא}} בטל. {{ירו"מ-הדגשה|ואם כך במנחות שקדש התערב בחולין, כיוון שזה מן בשאינו מינו}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|הוא בטל. והשאלה האם זה נחשב כשיירים שחסרו בשעת קמיצה והמנחה פסולה, או כיוון שבאופן פיזי הכל קיים המנחה כשרה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם זה החילוק}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|ממנו עליו לממנו על מקום}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר, הדא אמרה {{ירו"מ-ביאור|זה אומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}טבל שנתערב{{ירו"מ-הדגשה|ה}} בתרומה, הואיל וא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}תו הטבל יכול להעשות {{ירו"מ-הדגשה|כולו}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|על מקום אחר, הוה כמין במינו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא בטל. ולית הדא ש{{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייה}} תתיבה על ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-ביאור|מה שענה רבי בון בר חייה לרבי זעירא אינו תשובה טובה}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי כל החילוק שחילקנו}} ב{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן {{ירו"מ-הדגשה|ממנו}} על{{ירו"מ-הדגשה|יו לממנו}} על {{ירו"מ-הדגשה|מקום אחר אינו נכון שהרי}} מה {{ירו"מ-הדגשה|בכך שכשמפריש ממנו עליו חלק נשאר חולין והוה כמין במינו}} אם {{ירו"מ-הדגשה|החולין שבתוכם הוא נמצא הרי החלק שאוסר זה החלק שנהיה תרומה, ואותה תרומה היא מין בשאינו מינו ות}}בטל. {{ירו"מ-הדגשה|ולא היא}} {{ירו"מ-ביאור|הסיבה שחלק התרומה לא בטל זה משום}} {{ירו"מ-הדגשה|דכשם שכשהוא}} למטן {{ירו"מ-ביאור|היינו כשהוא היה בטבל הוא}} לא בטל {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שכל חלק היה בפוטנציאל להיות חולין}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא בטל {{ירו"מ-הדגשה|בחולין}}, אף {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} למעלן {{ירו"מ-ביאור|היינו אחר הפרשה לא בטל}} {{ירו"מ-הדגשה|שכבר קידשו במקומו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא בטל. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: הנוטל שאור מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן לתוך עיסה שהורמה חלתה, אם יש לו פרנסה ממקום אחר}} {{ירו"מ-ביאור|שיש לו טבל מאותו מין שיכול להפריש ממנו על זה}} {{ירו"מ-הדגשה|מוציא לפי חשבון, ואם לאו מוציא חלה אחת על הכל. תניא}}: ואם לאו מביא ד' רובעין ומשיך {{ירו"מ-הדגשה|אותם לעיסה. וכיוון שבשאור שנפל לעיסה היה כבר רובע אחד יש שיעור חלה ויכול להפריש. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: זאת אומרת רובע שאור שנטבל במקומו {{ירו"מ-ביאור|שנלקח מעיסה שהיה בה כדי חיוב חלה,}} ט{{ירו"מ-הדגשה|ו}}בל ד' רובעים במקום אחר {{ירו"מ-הדגשה|אם יצרפו אותו אליהם אף שבלעדיו לא היה בהם שיעור חלה. ולא אומרים שמ}}אחר {{ירו"מ-הדגשה|שאותו שאור נתחייב כבר בעיסה}} אח{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|לא יביא עיסה}} אחר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|לחיוב}}. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|כ ב}} <br><br> {{סוף}} <span id="דף_כא_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כא.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כא]] > {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=66|סירלאו=|פולדא=146|תולדות יצחק=78|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמרה הבריתא שמביא}} ד' רובעי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|ומשיך אותם לעיסה}} הדא אמרה שהנשוך תורה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מצטרף על ידי נשיכה לחיוב חלה שהוא מהתורה}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}}: איתפלגון {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: הנשוך תורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: אין הנשוך תורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}} מחליף שמועתא בעון קומי {{ירו"מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: את מה שמעת מן {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}? אמר לון: אנא לא שמעית כלום אלא נפרש מיליהון דרבנין מן מליהון דתמן תנינן: המכנס חלות {{ירו"מ-הדגשה|על מנת}} להפריש {{ירו"מ-הדגשה|מהם}} ונשכו {{ירו"מ-ביאור|מאליהן.}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: חיבור בטבול יום {{ירו"מ-ביאור|שמטמא חלה.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|ג_לט}}אינו חיבור {{ירו"מ-הדגשה|לטבול יום}}, אבל {{ירו"מ-הדגשה|חיבור לשאר טומאות}} {{ירו"מ-ביאור|שמטמאות אף בחולין.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: ממה דתנינן אינו חיבור {{ירו"מ-הדגשה|לטבול יום}} הדא אמרה {{ירו"מ-ביאור|זה אומר}} שאין חייבים עליו משום {{ירו"מ-הדגשה|טומאה אפילו בשאר טומאות. דאם הנשיכה הייתה חיבור דבר תורה גם לשאר טומאות היתה נחשבת לחיבור, ואם אינו חיבור לשאר טומאות אינו חיבור גם לטבול יום}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|לעולם חיבור הוא דבר תורה, ושנייא היא טבול יום שלדבר אחד הוא}} טמא {{ירו"מ-הדגשה|ולדבר אחר הוא}} טהור, דכתיב ביה {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} טהור {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב: "ורחץ בשרו במים וטהר", משמע שמיד אחר שיטבול בעודו טבול יום הוא טהור. וכתיב שהוא}} טמא {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב: "ובא השמש וטהר", משמע שטבול יום}} טמא. {{ירו"מ-הדגשה|הא כיצד}}? טהור לחולין {{ירו"מ-ביאור|וכן למעשר}} מבעוד יום, ולתרומה {{ירו"מ-הדגשה|הוא טמא עד}} שתחשך. הוי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} אמר דבר שאינו חיבור בטבול יום {{ירו"מ-הדגשה|טהור}} דבר תורה הוא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר שהנשוך {{ירו"מ-הדגשה|חיבור בחלה דבר}} תורה. ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|בטומאה}} אינו תורה דהוא אמר אין הנשוך {{ירו"מ-הדגשה|חיבור בחלה}} תורה. והתנינן: ואם לאו מביא ארבעת רובעין ומשיך {{ירו"מ-הדגשה|ואם נשוך זה רק מדרבנן איך הוא יכול}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}פת{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר {{ירו"מ-הדגשה|חיוב חלה שהוא דאוריתא}}? {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}פתר: {{ירו"מ-הדגשה|שאותו שעור}} בא מעיסת הנשוך {{ירו"מ-הדגשה|שחיובו היה רק מדרבנן}}<br><br> <span id="דף_כא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=67|סירלאו=|פולדא=146|תולדות יצחק=80|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} בעי: או{{ירו"מ-הדגשה|לי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מה פליגין {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} בנשוך מאיליו, אבל אם השיכו בידו כל עמא מודיי שהנשוך תורה {{ירו"מ-ביאור|ואם כך לא קשה מהבריתא על {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}}}? {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אפילו תימר השיכו בידו היא המחלוקת, {{ירו"מ-הדגשה|אפשר לתרץ שאין קושיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} כדעתיה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: טבל בטל ברוב {{ירו"מ-הדגשה|אם כך אין חיוב החלה שבשאור אלא מדרבנן, ולכן אף שנשוך חיבור מדרבנן יכול להפריש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי נהוראי}} אמר: טבל בטל ברוב. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: אין הטבל בטל ברוב {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שיכול להפריש עליו ממקום אחר הוי כאילו ניכר במקומו ויכול להסירו ואינו בטל}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} אעלון עובדא קומי {{ירו"מ-ביאור|שאלו על מקרה כזה את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}. סברין מימר {{ירו"מ-ביאור|חשבו לאמר}}: שנים {{ירו"מ-ביאור|{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}}} רבין על אחד {{ירו"מ-ביאור|{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}}} {{ירו"מ-הדגשה|ואין הלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}. ולא שמיעין דאמ{{ירו"מ-הדגשה|ר}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} דא{{ירו"מ-הדגשה|ף}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמ{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין הטבל בטל ברוב? והתנינן: ה{{ירו"מ-הדגשה|נו}}טל {{ירו"מ-הדגשה|שאור מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן לתוך עיסה שהורמה חלתה, אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון}} ואם לאו מוציא {{ירו"מ-הדגשה|חלה אחת}} על הכל {{ירו"מ-הדגשה|ולמה לא בטל ברוב}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: כל עמא מודיי {{ירו"מ-ביאור|כולם מודים}} שהוא מפריש {{ירו"מ-הדגשה|מדרבנן דהוי דבר שיש לו מתירין}}. מה פליגין לחוש להפרשה שנייה? מאן דאמר טבל בטל ברוב: {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רימה ונפלה לאתר חורן אינו {{ירו"מ-הדגשה|מדמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אינו חושש להפרשה שנייה {{ירו"מ-ביאור|ואינו צריך להרים פעם שניה.}} {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} אין הטבל בטל ברוב: {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רימה ונפלה לאתר חורן {{ירו"מ-הדגשה|מדמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}חושש להפרשה שנייה {{ירו"מ-ביאור|צריך להרים פעם שניה:}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה}} פליגין {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} בטבל שנטבל דבר תורה {{ירו"מ-ביאור|שנגמרה מלאכתו.}} אבל בטבל שנטבל מדבריהן {{ירו"מ-ביאור|קדם גמר מלאכה,}} כל עמא מודיי שהטבל בטל ברוב. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהנא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: והתנינן כיוצא בו זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף עינבי בציר שנתערבו עם עינבי עוללות ולא טבל שנטבל מדבריהן הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לא נגמרה מלאכתם ואף על פי כן אינם בטלים}}? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קיימתיה בשמן של זיתי מסיק שנתערב בשמן של זיתי ניקוף {{ירו"מ-ביאור|שנגמרה מלאכתם.}} מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: והתנינן {{שוליים|ג_מ}}נוטל אדם כד{{ירו"מ-הדגשה|י}} חלה מעיסה<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|כא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|כא ב}} {{סוף}} <span id="דף_כב_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כב.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=69|סירלאו=|פולדא=147|תולדות יצחק=81|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שלא הורמה חלתה לעשותה בטהרה להיות מפריש עליה והולך. מכיון שקדש רובה לשם חלה תבטל ברוב {{ירו"מ-הדגשה|אז איך יכול המשיך להפריש עליה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: ברושם {{ירו"מ-ביאור|מסמן.}} {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהגדיר מקום לא}} בטל. תדע לך שהוא כן דתנינן תמן: הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת {{ירו"מ-הדגשה|נוטל אחד משלשים ושלש ושליש}} {{ירו"מ-ביאור|שזה שלוש למאה. שתים למאה לתרומה גדולה שהיא אחד מחמישים, ואחד לתרומת מעשר שהיא אחד למאה.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואומר}}: א' {{ירו"מ-הדגשה|ממאה ממה שיש כאן}} הרי {{ירו"מ-הדגשה|זה בצד זה חולין והשאר}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|גדולה על הכל, ואותו אחד חולין ועוד תשעה כמותו בצד צפון יהיו}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|ראשון, ואותו אחד חולין יהיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}תרומת מעשר. לאיזה דבר הוא מסיים {{ירו"מ-הדגשה|ואומר "הרי זה בצד זה חולין"}} לא כדי {{ירו"מ-הדגשה|שלא}} {{ירו"מ-הדגשה|ת}}יבטל ברוב? {{ירו"מ-הדגשה|שמע מינה שטבל בטל}} בר{{ירו"מ-הדגשה|וב}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר אלעזר}}: {{ירו"מ-הדגשה|לעולם טבל}} א{{ירו"מ-הדגשה|ינ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|בטל}} בר{{ירו"מ-הדגשה|וב. ולמה כאן צריך להגדיר מקום? כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו"מ-הדגשה|כך צריך לקרא לה שם תרומת מעשר, ותרומה צריכה הגדרת מקום כדי שיהיו שיריה ניכרים כמו שראינו באומר}} "תרומת הכרי הזה {{ירו"מ-ביאור|בצפונו ואף תרומת הכרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}זה בזה" {{ירו"מ-הדגשה|שה}}תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|השניה לא חלה כיוון שלא הגדיר לה מקום ואין שייריה ניכרים. אף כאן אם לא}} ה{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} א' {{ירו"מ-הדגשה|ממאה ממה שיש כאן}} הרי זה {{ירו"מ-הדגשה|בצד}} זה {{ירו"מ-הדגשה|חולין לא הייתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|חלה}}. חזר {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר אלעזר}} ואמר: לא אמרנא כלום {{ירו"מ-הדגשה|דהלא רציתי לסיעה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ולהוכיח שהסיבה לקביעת מקום אינה מפני שטבל בטל ברוב}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|מפני שכדי שהתרומה תחול חייבים להגדיר מקום כמו שבאומר "תרומת הכרי הזה}} {{ירו"מ-ביאור|בצפונו ואף תרומת הכרי}} {{ירו"מ-הדגשה|הזה בזה" שהתרומה השניה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|חלה. אבל אין מכאן סיוע}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} כי אמר "תרומת כרי זה וזה בזה" {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|ג_מא}}מקום שנתרמה תרומתו של ראשון נסתיימה תרומתו של שני {{ירו"מ-הדגשה|ואף אם לא הגדיר מקום}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|חלה. וחזרה השאלה למקומה: אם כך למה צריך לקבועה מקום? האם לא כדי}} של{{ירו"מ-הדגשה|א}} {{ירו"מ-הדגשה|תבטל ברוב כדעת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}? לקט דלעת להיות מפריש עליה והולך - הרי זה לוקט ובא ורושם עד כאן תרומה ועד כאן תרומה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: לוקט ומחשב כמות שהוא למוד {{ירו"מ-הדגשה|ויכול}} ל{{ירו"מ-הדגשה|לק}}וט {{ירו"מ-הדגשה|כנגד מה שנשאר}}. הוון בעיי מימר: {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} "עד כאן תרומה ועד כאן תרומה" {{ירו"מ-הדגשה|סובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}טבל בטל ברוב {{ירו"מ-הדגשה|לכן מציין מקום כדי שלא יתבטל}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מאן דאמר "לוקט ומחשב כמות שהוא למוד" {{ירו"מ-הדגשה|סובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין הטבל בטל ברוב. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין המחלוקת בין}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|האם טבל בטל ברוב אלא}} כדי ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}הא זקוק ליתן לשבט. ביניהן: {{ירו"מ-הדגשה|דל}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך לסמן כדי שאם יבא כהן ידע עד היכן מגיע חלקו. ול}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|אינו צריך לסמן שיכול לומר לכהן להמתין עד שיסיים לתרום על כל הדלעת}}. היה צריך לתרום ארבע חמש חביות מן הבור - מעלה את הראשונה על פי הבור ואומר הרי זו תרומה, וכן השנייה וכן השלישי, דברי {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: מעלה כולן על פי הבור ואומר הרי אלו תרומה. הוון בעיי מימר: {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מאן דאמר "מעלה את הראשונה על פי הבור" אין הטבל בטל ברוב {{ירו"מ-הדגשה|לכן אף אחר שהעלה כמה חביות ורוב הבור כבר תוקן, אף על פי כן הטבל שנשאר לא בטל. ומאן דאמר "מעלה כולן"}} <span id="דף_כב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=71|סירלאו=|פולדא=147|תולדות יצחק=83|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי הבור סבר שהטבל בטל ברוב}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הקיף ביניהון. מאן דאמר "מעלה כולן על פי הבור" {{ירו"מ-הדגשה|סובר שאף כשהחביות}} על {{ירו"מ-הדגשה|שפת}} הבור {{ירו"מ-הדגשה|נקרא}} תורם מן המוקף. ומאן דאמר "מעלה את הראשונה על פי הבור" {{ירו"מ-הדגשה|סובר שאם החבית}} על {{ירו"מ-הדגשה|שפת}} הבור אין {{ירו"מ-הדגשה|זה}} תורם {{ירו"מ-הדגשה|מן המוקף וחייב שהחבית תהיה}} ב{{ירו"מ-הדגשה|א}}ו{{ירו"מ-הדגשה|י}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מ}}על הבור {{ירו"מ-הדגשה|כדי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ת{{ירו"מ-הדגשה|ר}}ום מן המוקף {{ירו"מ-ביאור|ולכן מעלה אחת אחת וקרא לה שם כשהיא באויר הבור}}. רבי {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מחליף: מאן דאמר "מעלה את הראשונה על פי הבור" {{ירו"מ-הדגשה|סובר שרק}} על פי הבור {{ירו"מ-הדגשה|נקרא}} תורם מן המוקף. ומאן דאמר "מעלה כולן על פי הבור" {{ירו"מ-הדגשה|סובר שאפילו}} על פי הבור אין {{ירו"מ-הדגשה|זה}} תורם מן המוקף {{ירו"מ-הדגשה|לכן יכול להעלות את כל החביות שהרי ממילא לא יכול להפריש}} מן המוקף. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}}: {{ירו"מ-הדגשה|כשמעלה מן הבור הרי החבית רטובה ונוגעת ביין בבור, למה שלא יחשב מוקף? וכי}} אינו מעורב {{ירו"מ-הדגשה|על ידי}} גידין?<br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|כב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/חלה/פרק ג|כב ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק אוכלין עראי</strong><br> b8ovc8mdtc21k4krrp4t8zl81zr76k3 ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת חלה/פרק רביעי 106 1706132 2942987 2941765 2025-06-20T11:43:26Z מאירושולי 35234 2942987 wikitext text/x-wiki ==פרק רביעי - שתי נשים== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_חלה_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ד_א|ירושלמי חלה, פרק ד, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ד_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_א}}שתי נשים שעשו שני קבין ונגעו זה בזה, אפילו הן ממין אחד פטורין. ובזמן שהן של אשה אחת, מין במינו חייב ושלא במינו פטור. אי זהו מין במינו? {{שוליים|ד_ב}}החיטים אינן מצטרפים עם הכל אלא עם הכוסמין. {{שוליים|ד_ג}}השעורין מצטרפין עם הכל חוץ מן החיטים. {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}} אומר: שאר המינין מצטרפין זה עם זה.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} שתי נשים שעשו שני {{ירו"מ-הדגשה|קבין ונגעו זה בזה, אפילו הן ממין אחד פטורין. ובזמן שהן של}} אשה אחת {{ירו"מ-הדגשה|מין במינו חייב ושלא במינו פטור.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין החילוק מפני}} שהן {{ירו"מ-הדגשה|שתי נשים וזו}} אישה אחת, {{ירו"מ-הדגשה|אלא העיקר תלוי בהקפדה}} {{שוליים|ד_ד}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}סתם אשה אינה מקפדת, שתים מקפידות הן {{ירו"מ-הדגשה|ממילא}}. אשה אחת שהיא מקפדת עשו אותה כשתי נשים. שתי נשים שאינן מקפידות עשו אותם כאשה אחת. אם אינה מקפדת, למה היא עושה אותה בשני {{ירו"מ-הדגשה|עיסות}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: בשאין לה מקום ללוש. מילתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|שאם}} היה לה מקום, היכן ללוש והיא עושה אותן בשני מקומות מקפדת היא. נקי וקיבר מקפדת היא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{שוליים|ד_ה}}: {{ירו"מ-הדגשה|נחתום שעושה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שתי דעות {{ירו"מ-ביאור|לשני נשים,}} {{ירו"מ-הדגשה|אף שאדם אחד עושה אותם}} עשו אותו כשתי נשים. {{אמורא-ירו"מ|שמואל בר אבא}} {{ירו"מ-ביאור|שסובר ששני נשים אפילו אינם מקפידות אין מצטרפים}} בעי: אפילו רוצות {{ירו"מ-ביאור|שאמרו במפורש לנחתום שאינן מקפידות לא מצטרף? נשאר בשאלה}}. יש דברים שהן חיבור בחלה ואינן חיבור בטבול יום, {{ירו"מ-הדגשה|ויש שהן}} חיבור בטבול יום ואינן חיבור בחלה. חיבור בחלה דתנינן {{ירו"מ-הדגשה|שתי נשים שעשו שני קבין ונגעו זה בזה}} וכו', ובזמן שהן של אשה אחת מין במינו חייב {{ירו"מ-הדגשה|משמע שנשיכה הוי חיבור לחלה}}. ואין {{ירו"מ-הדגשה|חיבור}} בטבול יום דתנינן תמן {{שוליים|ד_ו}}: המכניס חלות על מנת להפריש ונשכו {{ירו"מ-הדגשה|מאליהן}}, {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: חיבור בטבול יום {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: אינן חיבור בטבול יום. חיבור בטבול יום {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אינן חיבור {{ירו"מ-הדגשה|בחלה}} דתנינן תמן {{שוליים|ד_ז}}: בשר הקודש שקרם עליו הקיפה {{ירו"מ-הדגשה|אם נגע טבול יום בקיפה לא נטמאה החתיכה}}. הא שאר כל הקיפה חיבור {{ירו"מ-הדגשה|ולא רק מקום מגעו}}. ואין סופו לחתכו {{ירו"מ-הדגשה|שהרי כשמחלקים לכהנים כל כהן יקבל חלק מהקיפה ואף על פי כן נחשב חיבור. ואילו גבי}} חלה אינו {{ירו"מ-הדגשה|חיבור}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ד_ח}}: העושה עיסה על מנת לחלקה, בצק פטורה מן החלה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: ושאר המינין מצטרפין זה עם זה}}. מהו שיירתה {{ירו"מ-ביאור|מה הדין בשאר המינים}} {{ירו"מ-הדגשה|לדעת}} רבנן? {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אמר: אם {{ירו"מ-הדגשה|רבנן כאן סוברים כדעת רבנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמרו {{ירו"מ-הדגשה|ש}}השיפון מין כוסמין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שיבולת שועל מין שעורין. {{ירו"מ-הדגשה|השיפון מצטרף עם הכוסמין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שיבולת שועל אינו מצטרף עם {{ירו"מ-הדגשה|כוס}}מין {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} עם {{ירו"מ-הדגשה|השיפון}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}} {{ירו"מ-הדגשה|חולק}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אומר: שאר המינין מצטרפין זה עם זה {{ירו"מ-הדגשה|ואם רבנן דהכא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן ברוקא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שכל}} מין {{ירו"מ-הדגשה|לעצמו, אין}} מין {{ירו"מ-הדגשה|אחד}} מצטרף {{ירו"מ-הדגשה|לשני}}. <span id="דף_כג_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כג.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=75|סירלאו=|פולדא=148|תולדות יצחק=87|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אית תניי תני: כל המינין מצטרפין זה עם זה על {{ירו"מ-הדגשה|ידי נשיכה}}. על דעתיה דהך תנייא {{ירו"מ-ביאור|לדעת התנא הזה}}, מה בין נשוך, מה בין בלול? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן אבוה דרבי מתניה}}: {{ירו"מ-הדגשה|בלול מצרף}} בין {{ירו"מ-הדגשה|להקל ובין להחמיר. נשוך מצטרף להחמיר ואינו מצטרף להקל. לכן אם עשה עיסה מקב חיטים וקב שעורים על דעת לחלק}}, כשחלקן והוסיף עליהן {{ירו"מ-הדגשה|לכשיעור}} נשוכין חייבין, בלולין פטורין. ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ד_ב|ירושלמי חלה, פרק ד, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ד_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_ט}}שני קבין וקב אורז {{ירו"מ-הדגשה|או}} קב תרומה באמצע אינן מצטרפין. דבר שניטלה חלתו באמצע מצטרפין, שכבר נתחייב בחלה. קב חדש וקב ישן שנשכו זה בזה, {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} אומר: יטול מן האמצע. וחכמים {{שוליים|ד_י}}אוסרין. הנוטל חלה מן הקב, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אומר: חלה. וחכמים אומרים: {{שוליים|ד_יא}}אינה חלה. שני קבין שניטלה חלתן של זה בפני עצמו ושל זה בפני עצמו וחזר ועשאן עיסה אחת, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} פוטר וחכמים {{שוליים|ד_יב}}מחייבין. נמצא אומר: חומרו קולו.<br><strong>גמ':</strong> ניתני אורז ולא ניתני תרומה? אילו תנינן אורז ולא תנינן תרומה, הוינן אמרין: אורז על ידי שאינו ממינו {{ירו"מ-ביאור|מחמשת מיני דגן}} אינו מצטרף. תרומה על ידי שהיא ממינה מצטרף. הוי צורכה מיתני {{ירו"מ-ביאור|לכן היה צורך לשנות}} תרומה. או אילו תנינן תרומה ולא תנינן אורז, הוינן אמרין: תרומה על ידי שהיא אינה נגררת אינה מצטרפת. אורז על ידי שהוא נגרר {{ירו"מ-הדגשה|אם היה בלול}} מצטרף. הוי צורכה מיתני {{ירו"מ-ביאור|לכן היה צורך לשנות}} <span id="דף_כג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=76|סירלאו=|פולדא=149|תולדות יצחק=88|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אורז וצורכה מיתני {{ירו"מ-ביאור| והיה צורך לשנות}} תרומה. קב אורז אינו מצטרף. {{שוליים|ד_יג}}קב מדומע אינו מצטרף. קב תרומה אינו מצטרף. {{שוליים|ד_יד}}קב הגוי אינו מצטרף. קב מין אחר {{ירו"מ-הדגשה|מחמשת המינים}} מצטרף. {{שוליים|ד_טו}}קב אשה אחרת מצטרף. {{שוליים|ד_טז}}קב חדש מצטרף. קב דבר שניטלה חלתו מן האמצע מצטרף. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} בעי: קב חלה מהו שיצטרף? תני {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}: קב הקדש מצטרף. קב חלה אינו מצטרף. מה בין הקדש ומה בין חלה? {{שוליים|ד_יז}}הקדש ראוי לפדותו ולחייבו. חלה אינה ראוי לפדותה ולחייבה. {{שוליים|ד_יח}}חצי קב חטים וחצי קב שעורין וחצי קב כוסמין {{ירו"מ-הדגשה|באמצע}}, נוטל מן הכוסמין לפי מה שהן {{ירו"מ-ביאור|אחד מעשרים וארבע מהחצי קב כוסמין.}} {{ירו"מ-הדגשה|שהחיטים והשעורים מצטרפים עם}} הכוסמין {{ירו"מ-הדגשה|לשיעור חלה אבל החיטים והשעורים לא מצטרפים, וכל אחד}} מהם {{ירו"מ-הדגשה|אף שמצטרף עם}} הכוסמין {{ירו"מ-הדגשה|אין בצרוף שיעור חיוב חלה}} {{ירו"מ-ביאור|נמצא שהם מחייבים אותו אבל הוא לא מחייב אותם, לכן יפריש רק ממנו עליו.}} קב חטים וקב שעורין וקב כוסמין {{ירו"מ-הדגשה|באמצע}}, תורם מכל אחד ואחד לפי מה שהוא. לא אמר אלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}שיהו קב חטין, קב שעורין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}קב כוסמין {{ירו"מ-הדגשה|באמצע}}. הא {{ירו"מ-הדגשה|אם היה}} קב חטים {{ירו"מ-הדגשה|או}} קב {{ירו"מ-הדגשה|שעורין}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אמצע, לא. בדא אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה חברון דרבנין}} בעי: מה בין כוסמין באמצע, מה בין שעורין באמצע? {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|חיטים מצטרפים עם הכוסמין ומה איכפת לי שהשעורים באמצע}}? {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|ראינו שמין אחר החייב בחלה אינו מפסיק.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי כהן}} בשם רבנין דקיסרין: אין הכוסמין מצטרפין עם החיטים מפני שהוא מינו {{ירו"מ-הדגשה|כי באמת}} אינו מינו {{ירו"מ-הדגשה|שהרי הם כלאים זה בזה}}, אלא {{ירו"מ-הדגשה|מפני}} שהוא {{ירו"מ-ביאור|הכוונה לעיסתו}} דומה לו. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שכל הצירוף שלהם רק מדרבנן, אם הם}} לא {{ירו"מ-הדגשה|צמודים}}, מכיון שהוא רחוק ממנו אינו דומה לו. {{ירו"מ-הדגשה|ולכן אינם מצטרפים. תנן היה דבר שניטלה חלתו באמצע מצטרפין.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: אף לעניין מעשר בהמה כן? כמה דתימר תמן {{ירו"מ-הדגשה|כל הבהמות בתוך}} ט"ז {{ירו"מ-הדגשה|מילין מצטרפות. היו לו חמש חיוב בכפר חנניא וחמש חיוב בכפר בנותני אינם מצטרפות עד שיהיה לו אחד חיוב בציפורין}} {{ירו"מ-ביאור|שהמרחק בין כפר חנניה לכפר נותני הוא ל"ב מילין, וציפורי באמצע כיוון שאין בינה לבין כל אחד מהם ט"ז מילין מצטרפות.}} היו לו חמש חיוב בכפר חנניא וחמש חיוב בכפר בנותני וחמש פטור בציפורין. כמה דתימר {{ירו"מ-הדגשה|הכא}}: דבר <span id="דף_כד_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כד.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=78|סירלאו=|פולדא=149|תולדות יצחק=89|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שניטלה חלתו מאמצע מצטרף, אוף הכא כן. אין תימר: שנייה היא. חלה שהיא כנשוך, וההן ששה עשר מיל לא כנשוך הוא {{ירו"מ-הדגשה|אלא נשוך מצטרף מדרבנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מצינו {{ירו"מ-הדגשה|שרבנן חייבו}} חלה מהלכה {{ירו"מ-ביאור|מדרבנן}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי חייבו להפריש שתי חלות בסוריה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא מצינו מעשר בהמה מהלכה {{ירו"מ-ביאור|מדרבנן}} {{ירו"מ-הדגשה|לפי שאסור להביא חולין לעזרה. תנן: קב חדש וקב ישן שנשכו}}, {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: יטול מן האמצע. וחכמים אוסרין.}} יאות אמר {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} כוסמין וחיטין שני מינים הן {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן כיוון}} שהוא דומה לו, את אומר מצטרף. חדש וישן {{ירו"מ-הדגשה|שזה מאותו מין}} לא {{ירו"מ-הדגשה|כל שכן}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: טעמה דרבנן {{ירו"מ-הדגשה|שאמרו שחדש וישן אין מצטרפים. אף שחיטין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כוסמין {{ירו"מ-הדגשה|מצטרפים, זה כיוון}} {{שוליים|ד_יט}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כוסמין וחיטין שני מינין {{ירו"מ-הדגשה|הן}} ואין בני אדם טועין לומר שתורמין ומעשרין מזה על זה. {{שוליים|ד_כ}}חדש וישן מין אחד הוא. אם את אומר כן {{ירו"מ-הדגשה|שמצטרפים}}, אף הוא סבר לומר שתורמין ומעשרין מזה על זה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: הנוטל חלה מן הקב}}, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|חלה. וחכמים}} אומרים: {{ירו"מ-הדגשה|אינה חלה.}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מדמה לה לפירות שלא נגמרו מלאכתן {{ירו"מ-הדגשה|שהדין הוא}} שאם {{שוליים|ד_כא}} עבר והפריש מהן תרומה, הרי זו תרומה. ורבנין מדמין לה לתבואה שלא הביאה שליש {{ירו"מ-הדגשה|שהדין הוא}} שאם {{שוליים|ד_כב}} עבר והפריש ממנה {{ירו"מ-הדגשה|תרומה}}, אינה {{ירו"מ-הדגשה|תרומה}}. חזרו לומר: אינן דומין לא לפירות שלא נגמרה מלאכתן ולא לתבואה שלא הביאה שליש. אלא {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מדמה לה לאומר: הרי זו תרומה על הפירות האילו לכשיתלשו ונתלשו {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שבידו לתלוש אין כאן חיסרון מעשה. אף כאן נעשה כאומר: הרי זו חלה לכשאשלים את השיעור. וכשישלים תחול החלה למפרע}}. ורבנין מדמין לה לאומר: הרי זו תרומה על הפירות האילו {{ירו"מ-הדגשה|ולא אמר}} לכשיתלשו {{ירו"מ-הדגשה|שאינה}} תרומה. {{ירו"מ-הדגשה|אף כאן כיוון שלא אמר כשאשלים לא אמרינן נעשה כאומר ואינה חלה}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אם ישלים}}. הוון בעי מימר {{ירו"מ-ביאור|חשבו לאמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מה דאמר {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}: נוטל חלה מקב {{ירו"מ-הדגשה|זה}} חלה מהלכה {{ירו"מ-ביאור|מדרבנן}}. הא מדבר תורה לא {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאם ישלים אחר כך חייב לחזור ולהפריש מדאוריתא}}. מן מה דתנינן {{ירו"מ-הדגשה|שני קבין שניטלה חלתן של זה בפני עצמו ושל זה בפני עצמו וחזר ועשאן}} עיסה {{ירו"מ-הדגשה|אחת}}, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} פוטר וחכמים מחייבין? הדא אמרה: אפילו מדבר תורה. נמצא חומרו קולו. אית תניי תני: קולו חומרו. {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} חומרו קולו, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-ביאור|שאם הפריש חלה מקב ואחר כך הוסיף אינו חייב להפריש.}} קולו חומרו רבנין {{ירו"מ-ביאור|שאם הפריש חלה מקב לא עשה כלום, אם הוסיף אחר כך חייב להפריש:}} ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ד_ג|ירושלמי חלה, פרק ד, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ד_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_כג}}נוטל אדם כדי חלה מעיסה {{ירו"מ-הדגשה|דמאי}} שלא הורמה חלתה לעשותה בטהרה, להיות מפריש עליה והולך {{ירו"מ-ביאור|באיזה מקרה התירו?}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חלת דמאי עד שתסרח, שחלת דמאי ניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף. <span id="דף_כד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=79|סירלאו=|פולדא=150|תולדות יצחק=91|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} <strong>גמ':</strong> מהו עד שתסרח מאוכל אדם או עד שתפסול מאוכל הכלב? נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: תרומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נסרחה מאוכל אדם מטמא טומאת אוכלין ושורפין אותה בטומאה. {{ירו"מ-הדגשה|ממה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מטמא טומאת אוכלין {{ירו"מ-הדגשה|משמע שעדין שם}} אוכל {{ירו"מ-הדגשה|עליו}}. ואת אמרת {{ירו"מ-הדגשה|משתסרח}} מאוכל אדם, לא {{ירו"מ-הדגשה|יכול להפריש עליה}}? אלא {{ירו"מ-הדגשה|שתסרח}} מאוכל כלב. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: עד שתסרח. הא קודם שתסרח מותר.}} הדא אמרה {{ירו"מ-ביאור|זה אומר}} שתורמין מן הרע על היפה {{ירו"מ-הדגשה|בדמאי}}. ואתייא כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: שתורמין מעלי איסתפניני על האיסטפניני במקום שאוכלין את {{ירו"מ-הדגשה|העלים}}. כהדא: גמלייל זוגא אינשי מתקנה {{ירו"מ-ביאור|שכח לעשר}} איסטפניניתיה. אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: אית תמן קניבה {{ירו"מ-ביאור|עלים פגומים שנתלשו,}} אפריש מן קנובתה. <span id="דף_כה_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כה.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=80|סירלאו=|פולדא=150|תולדות יצחק=92|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תנן {{שוליים|ד_כד}}: תרומת מעשר של דמאי {{ירו"מ-הדגשה|נטלת מן הטהור על הטמא}}. אית חמי {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}}: תרומת מעשר של וודאי ניטלת מן הטהור על הטמא. תרומת מעשר של דמאי לא {{ירו"מ-הדגשה|כל שכן שלא}} אסרו {{ירו"מ-הדגשה|לתרום מהטהור על הטמא רק בתרומה גדולה שצריף לתרום מן המוקף. אבל תרומת מעשר שניתנת גם שלא מן המוקף יכול לתרום מהטהור על הטמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: בספק תרומה גדולה אנן קיימין {{ירו"מ-הדגשה|במקרה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ספק הפריש תרומה, ספק לא הפריש. כמה דתימר {{שוליים|ד_כה}} {{ירו"מ-הדגשה|התורם}} מן הודאי על הדמאי, תרומה {{ירו"מ-הדגשה|ולא תאכל עד שיוציא}} עליה תרומה {{ירו"מ-הדגשה|ומעשרות}} {{ירו"מ-ביאור|שמא הדמאי היה כבר מעושר ולא עשה כלום והודאי נשאר טבול.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואומר אף}} מן הדמאי על הדמאי {{ירו"מ-הדגשה|כן}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}למה {{ירו"מ-הדגשה|אמרה המשנה}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|ויחזור ויתרום}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ברסנה}}: {{ירו"מ-הדגשה|כאן ברוצה לאוכלה}} ודאי {{ירו"מ-הדגשה|גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דמאי על הדמאי לא תאכל עד {{ירו"מ-הדגשה|שירים ממנה}} תרומה ומעשרות. כאן ברוצה לשורפה. ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ד_ד|ירושלמי חלה, פרק ד, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ד_ד"> <strong>מתני':</strong> ישראל שהיו אריסין לגוים בסוריא, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מחייב בפירותיהן במעשרות ובשביעית {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{שוליים|ד_כו}}פוטר. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|ד_כז}}שתי חלות בסוריא <span id="דף_כה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=81|סירלאו=|פולדא=150|תולדות יצחק=93|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: חלה אחת. אחזו קולו של {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} וקולו של {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. חזרו לנהוג כדברי {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} בשתי דרכים. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|ד_כח}}שלש ארצות לחלה: מארץ ישראל ועד גזיב חלה אחת. מגזיב ועד הנהר ועד אמנה שתי חלות, אחת לאור ואחת לכהן. של אור יש לה שיעור ושל כהן אין לה שיעור. מהנהר ומאמנה ולפנים שתי חלות, אחת לאור ואחת לכהן. של אור אין לה שיעור ושל כהן יש לה שיעור. {{שוליים|ד_כט}}וטבול יום אוכלה. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אמר: אינו צריך טבילה. ואסורה לזבין ולזבות לנידות וליולדות. {{שוליים|ד_ל}}ונאכלת עם הזר על השלחן וניתנת לכל כהן. אלו נותנין לכל כהן: {{שוליים|ד_לא}}החרמים {{שוליים|ד_לב}}והבכורות ופדיון הבן ופדיון פטר חמור {{שוליים|ד_לג}}והזרוע והלחיים והקיבה {{שוליים|ד_לד}}וראשית הגז {{שוליים|ד_לה}}ושמן שריפה {{שוליים|ד_לו}}וקדשי מקדש {{שוליים|ד_לז}}והביכורים. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אוסר בביכורים. כרשיני תרומה {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{שוליים|ד_לח}}מתיר וחכמים אוסרין.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: ישראל שהיו אריסין לגוים בסוריא}}, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|מחייב פירותיהן במעשרות ובשביעית}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטר.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: לא חייב {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אלא בחכירי {{ירו"מ-הדגשה|בתי}} אבות {{ירו"מ-הדגשה|שכבר כמה דורות}} חוכרים אותה {{ירו"מ-הדגשה|מהגוי}}, כגון מהלין {{ירו"מ-הדגשה|שדות}} דבית {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאנטונינוס נתן לו בחכירה לאלפים שנה ובשדות אלה חייב}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|להפריש חלה כי נחשב שיש להם חלק בגוף הקרקע}}. תני {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: קנס קנסו {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|כדי שלא ישתקעו בסוריא}}. מה נפק מביניהון? אריס לשעה. מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|משום}} קנס, חייב. מאן דאמר בחכירי בתי אבות, פטור. הלוקח מן הנחתום בסוריא צריך להפריש חלת דמאי, דברי {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|ד_לט}}אינו צריך להפריש חלת דמאי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות אמר {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}}. מה טעמהון דרבנין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: {{שוליים|ד_מ}}כשם שלא נחשדו ישראל על תרומה {{ירו"מ-הדגשה|גדולה}} בארץ, כך לא נחשדו על חלה בסוריא. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון בר חייא}} בעי: כמה דאת אמר {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו שיפריש}} שתי חלות בסוריא, ודכוותה {{ירו"מ-הדגשה|למה לא תקנו שיפריש}} שתי תרומות בסוריא? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}}: חלה אין אחריה כלום {{ירו"מ-הדגשה|שהיא התרומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אחרונה. תרומה יש אחריה כלום {{ירו"מ-הדגשה|שהרי ממה שנשאר צריך להפריש מעשרות}}. אם אומר את כן {{ירו"מ-הדגשה|שיתן עוד תרומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כהן, נמצאת אותה תרומה {{ירו"מ-הדגשה|שניה}} שהוא מפריש טבולה למעשרות. ביקש {{אמורא-ירו"מ|רבן גמליאל ברבי}} להנהיג את הדמאי בסוריא ולא הניח לו {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}}. אמר ליה {{ירו"מ-ביאור|אם תחייב דמאי בסוריא}}: מעתה יחושו הכהנים על חלתן {{ירו"מ-הדגשה|ויצטרכו להפריש}} עליה מעשר {{ירו"מ-הדגשה|דמאי שמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}על {{ירו"מ-הדגשה|הבית לא עישר}}. מחלפה שיטתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}}. תמן אמר {{ירו"מ-הדגשה|שחלה פטורה מהדמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אימת קדשים עליו ואינו נותן לכהן דבר שאינו מתוקן. והכא הוא <span id="דף_כו_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כו.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=84|סירלאו=|פולדא=151|תולדות יצחק=96|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אומר הכן {{ירו"מ-הדגשה|שאם תגזור דמאי בסוריה הכהנים יצטרכו להפריש דמאי על חלתן}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}}: אני אומר {{ירו"מ-הדגשה|שמא}} אותה של אור נתן לו {{ירו"מ-הדגשה|ומאחר שהולכת לשריפה אין אימת קדשים עליו ולא הפריש עליה תרומות ומעשרות.}} אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: לא תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} אלא: מעתה יחושו הכהנים על חלתן {{ירו"מ-הדגשה|משמע שניתנת להם לאכילה ולא שניתנת להם לשרפה}}. {{שוליים|ד_מא}}הלוקח מן הנחתום {{ירו"מ-הדגשה|או}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}האשה שהיא עושה למכור בשוק צריך להפריש חלת דמאי. מבעל הבית והמתארח אצלו אינו צריך להפריש חלה דמאי. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה חברון דרבנין}}: במתארח אצלו {{ירו"מ-הדגשה|על}} עיסתו. {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם}} {{ירו"מ-הדגשה|ק}}ונה {{ירו"מ-הדגשה|ממנו אפילו מבעל הבית חייב להפריש דמאי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שהתירו לאכול אצל בעל הבית}} והן שראו אותו מגבל אצל אחר {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שרואים שמקפיד שחבר}} יגבל {{ירו"מ-הדגשה|לו כדי שלא תטמא חלתו. ודאי הקפיד להפריש תרומות ומעשרות}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}ראוי. חזקת בעלי בתים בסוריא אינו צריך להפריש חלת דמאי {{ירו"מ-הדגשה|שמסתמא לקח מהגוי שפטור מלעשר. אם יודע שרוב מכנסו משלו צריך להפריש חלת דמאי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייה}} בעי: ולית הדא פליגא {{ירו"מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שדמאי אינו נוהג בסוריא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{שוליים|ד_מב}}כאן {{ירו"מ-הדגשה|שחייב משום דמאי מדובר שידוע שלקח מישראל}}, כאן {{ירו"מ-הדגשה|שפטור מן הדמאי בספק ממי לקח וכיוון שרוב מוכרים גויים פטור. תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|ישראל ועד גזיב חלה אחת. מגזיב ועד הנהר ועד אמנה שתי חלות, אחת}} לאור {{ירו"מ-הדגשה|ואחת לכהן}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}}: כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}}: מגזיב {{ירו"מ-הדגשה|מזרחה}} עד הנהר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מגזיב {{ירו"מ-הדגשה|וצפונה}} עד אמנה. תני: אי זו היא הארץ ואיזהו חוץ לארץ? {{שוליים|ד_מג}}כל שהוא שופע מטוורס אמנוס {{ירו"מ-ביאור|הרי אמנה}} ולפנים ארץ ישראל. מטוורס אמנוס ולחוץ חוצה <span id="דף_כו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=86|סירלאו=|פולדא=152|תולדות יצחק=97|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לארץ. הניסין שבים את רואה אותן כאלו חוט מתוח מטוורס אמנם ועד נחל מצרים. מהחוט ולפנים ארץ ישראל. מהחוט ולחוץ חוץ לארץ. {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} אומר: כל שהוא כנגד ארץ ישראל הרי הוא כארץ ישראל, שנאמר ([[במדבר לד ו|במדבר מסעי לד ו]]): וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול, זה יהיה לכם גבול ים. {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שכל צד מערב שייך לארץ ישראל}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}גבולות שבצדדין, מה הן? את רואה אותן כאלו חוט מתוח מקפלריא {{ירו"מ-הדגשה|שבהרי אמנה}} ועד אוקיינוס, מנחל מצרים ועד אוקיינוס. מהחוט ולפנים ארץ ישראל. מהחוט ולחוץ חוץ לארץ. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסטא בר שונם}}: לכשיגיעו הגליות לטוורס אמנוס {{ירו"מ-הדגשה|ישראל יצאו מארץ ישראל לקבל פניהם בטורי}} אמנוס {{ירו"מ-הדגשה|וכשיפגשו}} הן עתידים לומר שירה, שנאמר {{הפ|שיר השירים|ד|ח}}: תשורי מראש אמנה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התם}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: {{ירו"מ-הדגשה|הירדן מפסיק למעשר בהמה ואם היו חמש בהמות מצדו האחד וחמש מצדו השני, אף שיש ביניהן פחות}} מט"ז {{ירו"מ-הדגשה|מילין אינן מצטרפות לפי שמערב הירדן הוא ארץ ישראל ומזרחה חוץ לארץ}}. אית תניי תני: הירדן מארץ ישראל. אית תניי תני: הירדן מחוצה לארץ. אית תניי תני: הירדן גבול בפני עצמו. מאן דאמר הירדן מארץ ישראל {{ירו"מ-הדגשה|שנ}}אמר ([[דברים ג יז|דברים דברים ג יז]]): והערבה והירדן וגבול. מאן דאמר הירדן מחוץ לארץ {{ירו"מ-הדגשה|שנ}}אמר {{הפ|יהושע|יח|כ}}: והירדן {{ירו"מ-הדגשה|י}}גבול אותו לפאת קדמה. {{ירו"מ-הדגשה|ומאן דאמר}} הירדן גבול בפני עצמו, והוא שיהיו במקום אחד עשרה {{ירו"מ-הדגשה|בהמות על הירדן}} {{ירו"מ-ביאור|על גשר}} {{ירו"מ-הדגשה|שאינן מצטרפות לא לכאן ולא לכאן. תנן התם}}: ירדן שנטל מזה ונתן לזה, מה שנטל נטל ומה שנתן נתן. מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם במקום שהיה ארץ ישראל ונעשה בסוריא, חזקתו למעשרות ולשביעית. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: לחזקות {{ירו"מ-הדגשה|כדתנן}} ג' {{ירו"מ-הדגשה|ארצות}} לחזקה {{ירו"מ-הדגשה|יהודה ועבר הירדן והגליל. ללמד שאם החזיק בקרקע זו והבעלים נמצאים מהצד השני של הירדן אין זו חזקה כיון שאין שיירות מצויות}}. ולביעורין {{ירו"מ-הדגשה|כדתנן}} ג' {{ירו"מ-הדגשה|ארצות}} לביעור {{ירו"מ-הדגשה|יהודה עבר הירדן והגליל. שאם כלה ביהודה אפילו אם לא כלה בעבר הירדן חייב}} לבער {{ירו"מ-הדגשה|שאין חיה שביהודה גדילה על פירות עבר הירדן}}. ולמעשר בהמה {{ירו"מ-הדגשה|שאם יש חמש בהמות מצדו האחד וחמש מצדו השני של הירדן אינן מצטרפות כי אין עשרת הבהמות משתמשות על ידי רועה אחד והוא הדין לשאר נהרות. ולא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שאינם מצטרפות מפני שהירדן גבול ארץ ישראל.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|לא מדובר שהנתיב של הירדן השתנה אלא}} שמשך עפר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: של אור יש לה שיעור שהוא דבר תורה. של כהן אין לה <span id="דף_כז_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כז.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=88|סירלאו=|פולדא=152|תולדות יצחק=99|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שיעור שהיא מדבריהן. ויפריש לאור ולא יפריש לכהן, שלא יהו אומרים: ראינו תרומה טהורה נשרפת. ויפריש לכהן ולא יפריש לאור {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שיודעים שארץ העמים טמאה חייבו אותו לה}}פריש {{ירו"מ-הדגשה|אחת לשרפה}} {{שוליים|ד_מד}}, שלא יהו אומרים: ראינו תרומה טמאה נאכלת. מתוך שהוא מפריש שתיהן {{ירו"מ-הדגשה|אין מקום לטעות דכיוון שמפריש שתים שזה דבר משונה}}, כשהוא בא לכאן הוא נשאל {{ירו"מ-הדגשה|ויבינו ולא יטעו. וכיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זו וזו מדבריהן הוא, מוטב לרבות בנאכלת ולא לרבות בנשרפת. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: {{ירו"מ-הדגשה|ו}}של {{ירו"מ-הדגשה|כהן יש לה שיעור וטבול יום אוכלה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר: אינו צריך טבילה. ואסורה לזבין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לזבות {{ירו"מ-הדגשה|לנידות וליולדות}}. אוף {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מודי בה {{ירו"מ-הדגשה|שאסורה לזבין ולזבות לנידות וליולדות}}. חומר הוא בדבר שהטומאה יוצאה מגופו. הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בבוצרה שהיא צריכה רוב {{ירו"מ-הדגשה|כדי לבטלה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: מלמד שהיא עולה בפחות ממאה ואינה נאסרת באחד ומאה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מתניתא אמרה {{שוליים|ד_מה}}אפילו באחד ואחד דתנינן: ונאכלת עם הזר על השלחן {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהכהן וישראל מע}}רבים {{ירו"מ-הדגשה|את פיתם פת חולין ופת חלה. אף שאין כאן}} רוב {{ירו"מ-הדגשה|חולין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: רבותינו שבגולה היו מפרישין תרומות ומעשרות עד שבאו הרובין {{ירו"מ-ביאור|הנערים}} ובטלו אותן. מאן אינון הרובין? תרגמוניא {{ירו"מ-ביאור|המתרגמים}} {{ירו"מ-ביאור|הכוונה לבני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ונקראו כך לפי שתרגמו את דרשות אביהם}}}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{שוליים|ד_מו}}: חלת חוץ לארץ ותרומת חוץ לארץ {{ירו"מ-הדגשה|לא ביטלו אותם לגמרי אבל הקלו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אוכל ואחר כך מפריש. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: לא חשו אלא לתרומת דגן תירוש ויצהר {{ירו"מ-הדגשה|אבל שאר הדברים ביטלו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: לא חשו אלא לתרומה {{ירו"מ-הדגשה|גדולה}} בלבד. {{שוליים|ד_מז}}אבל {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ירקות אפילו לתרומה גדולה לא חשו, כהדא דתני {{תנא-ירו"מ|איסי בן עקביה}} אומר: מעשרות לירקות מדבריהן. תני {{שוליים|ד_מח}}: חלת הגוי בארץ ותרומת הגוי בחוץ לארץ מודיעין אותו שאינו צריך {{ירו"מ-הדגשה|שלא יהיה חילול}} ה' {{ירו"מ-הדגשה|שיראו שמאכילים את חלתם לישראל ולנכרים. תנן}}: וניתנת לכל כהן, בין לכהן חבר בין לכהן עם הארץ {{ירו"מ-הדגשה|אף שאינו מקפיד על טהרה. תנן: ואלו נותנין לכל}} כהן {{ירו"מ-הדגשה|לא על הכל נאמר אלא}}. יש מהן {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נותנין לאנשי משמר ויש מהן {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נותנין לכל כהן. הבכורות והביכורים לאנשי משמר ושאר כולהון לכל כהן. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מניין {{שוליים|ד_מט}}{{ירו"מ-הדגשה|ש}}חרמים לאנשי משמר? אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|דגבי שדה אחוזה שיוצא ביובל וניתן}} לאנשי משמר {{ירו"מ-הדגשה|נ}}אמר ([[ויקרא כז כא|ויקרא בחקותי כז כא]]): כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו. שדה אחוזה עצמה {{ירו"מ-הדגשה|מנין}} שתהא לאנשי משמר? בגין דכתיב: לכהן תהיה אחוזתו {{ירו"מ-הדגשה|לכהן המיוחד שמקריב באותו שבוע}}. והכתיב ([[דברים יח ג|דברים שופטים יח ג]]): ונתן <span id="דף_כז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=89|סירלאו=|פולדא=153|תולדות יצחק=101|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לכהן הזרוע והלחיים והקיבה? מעתה {{ירו"מ-הדגשה|ינתנו רק}} לאנשי משמר? {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|משום דכתיב}} ([[ויקרא כז כח|ויקרא בחקותי כז כח]]): כל חרם קודש קדשים הוא לה' {{ירו"מ-הדגשה|מקיש חרם לקדשי קדשים}}. מה קדשי קדשים לאנשי משמר, אף חרמים לאנשי משמר. מעתה אף המטלטלין? {{ירו"מ-הדגשה|וה}}תני: מה בין הקרקעות למטלטלין? אלא שהקרקעות לאנשי משמר והמטלטלין לכל כהן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ששת}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים יח א|דברים שופטים יח א]]): אשי ה' ונחלתו יאכלון. מה אישים לאנשי משמר, אף נחלה לאנשי משמר. {{שוליים|ד_נ}}עשרים וארבעה מתנות ניתנו לאהרן ולבניו: עשר במקדש, ארבע בירושלם, עשר בגבולין. אילו הן שבמקדש: חטאת ואשם וזבחי שלמי ציבור וחטאת העוף ואשם תלוי ולוג שמן של מצורע שתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות והעומר. ואילו הן שבירושלם: הבכורות והביכורים והמורם מן התודה ומאיל נזיר ועורות המוקדשין. אלו הן שבגבולין: התרומה ותרומת מעשר וחלה והזרוע והלחיים והקיבה וראשית הגז וגזל הגר ופדיון הבן ופדיון פטר חמור וחרמים ושדה אחוזה. {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} אוסר בביכורים {{ירו"מ-הדגשה|לתת לכל כהן}} {{ירו"מ-ביאור|אלא רק לחבר.}} רבי יודה כדעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} אמר: אין נותנין אותן {{ירו"מ-ביאור|לאנשי משמר,}} אלא לחבר בטובה {{ירו"מ-ביאור|דכיוון שלדעת {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|נותן לכל כהן שירצה צריך לדאוג שיהיה זה כהן שמקפיד על טהרה. אבל לחכמים}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמרו {{ירו"מ-הדגשה|שנותנים את הביכורים לאנשי משמר אין בעיה כיוון שבמקדש ודאי יאכלו}} בטהרה}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כרשיני תרומה}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר וחכמים אוסרין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} כדעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אמר: כל מעשיהן בטומאה {{ירו"מ-הדגשה|ולכן יכול לתת לכל כהן שהרי אינו צריך לשמור אותם בטהרה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אפילו תימא מחלפא שיטתיה {{ירו"מ-הדגשה|וסובר כחכמים שאמרו שמעשיה בטהרה, אף על פי כן הוא יסבור כאן שנותן כרשיני תרומה לכל כהן}}. שנייא הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהוא מאכל בהמה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אדם מצוי לטמא אוכלי בהמתו. מפני מה לא גזרו {{ירו"מ-הדגשה|תרומות ומעשרות}} על הבקייה {{ירו"מ-הדגשה|כמו שגזרו על הכרשינין? הרי אף הוא נאכל על ידי הדחק לבני אדם כמו הכרשינים. לפי שהבקיה לא היתה חשובה והראיה שלא היתה חשובה שדרכו}} עליה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}במנעליהן. יצאת עמהן מאלכסנדריאה {{ירו"מ-הדגשה|וכך התחילה לגדול בארץ}}. אימתי גזרו על הכרשינין? {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: {{שוליים|ד_נא}}בימי רעבון. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ברעב שהיה}} בימי דוד. אמרין: היא הדא, היא הדא. ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ד_ה|ירושלמי חלה, פרק ד, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ד_ה"> <strong>מתני':</strong> נתיי איש תקוע הביא חלות מבייתור {{שוליים|ד_נב}}ולא קיבלו ממנו. אנשי אלכסנדריאה הביאו חלותיהן מאלכסנדריאה ולא קיבלו מהן. אנשי הר צבועים {{שוליים|ד_נג}}הביאו ביכוריהן קודם לעצרת ולא קיבלו מהן מפני הכתוב שבתורה ([[שמות כג טז|שמות משפטים כג טז]]): וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה. בן אטיטס {{שוליים|ד_נד}}העלה בכורות מבבל ולא קיבלו {{ירו"מ-הדגשה|ממנו}}. יוסף הכהן {{שוליים|ד_נה}}הביא ביכוריו יין ושמן ולא קיבלו ממנו. אף הוא העלה את בניו ואת בני ביתו לעשות פסח קטן בירושלים והחזירוהו שלא יקבע הדבר חובה. אריסטון הביא בכוריו מאפמיא וקיבלו ממנו מפני שאמרו: הקונה בסוריא כקונה <span id="דף_כח_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת חלה דף כח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת חלה דף כח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=91|סירלאו=|פולדא=153|תולדות יצחק=104|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בפרוור ירושלם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: נתיי איש תקוע הביא חלות מבייתור ולא קיבלו ממנו}}. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}}: גזרו עליהן והחזירום למקומן. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אי}} אפשר {{ירו"מ-הדגשה|לאמר שגזרו עליהן והחזירום}} {{שוליים|ד_נו}}. לאוכלה אין את יכול, שלא יאמרו: ראינו תרומה טמאה שנאכלת. לשורפה אין את יכול, שלא יהו אומרים: ראינו תרומה טהורה נשרפת. להחזירה למקומה אין את יכול, שלא יהו אומרים: ראינו תרומה יוצא מן הארץ לחוץ לארץ. הא כיצד {{ירו"מ-הדגשה|יעשה}}? {{שוליים|ד_נז}}מניחה {{ירו"מ-הדגשה|עד}} הפסח ושורפה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}: אני ראיתי את {{אמורא-ירו"מ|שמעון בן כהנא}} שותה יין של תרומה בעכו שאמר: זה הובא מקיליקיה {{ירו"מ-הדגשה|שבחוץ לארץ}} וגזרו עליו ושתייו בספינה {{ירו"מ-הדגשה|ואיך התירו}} לו {{ירו"מ-הדגשה|לשתות}}? ואין בני אדם טועין לומר שמביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ. נאמר: לא ירד לעכו. איכן שתייו? מן החוט ולחוץ {{ירו"מ-הדגשה|או}} מן החוט ולפנים? נאמר: מן החוט ולחוץ. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: אפילו תימר מן החוט ולפנים {{ירו"מ-הדגשה|הרי כל האיסור הוא מפני מראית עין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא חשו למראית העין בספינה. אימתי היה {{אמורא-ירו"מ|שמעון בן כהנא}}? בימי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר כהנה}} הוה מסמך {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. עברון על חד סייג {{ירו"מ-ביאור|עברו ליד גדר אחת}}, אמר ליה: אייתי חד קיסם נחצי שניי. חזר ואמר: לא תיתי לי כלום {{שוליים|ד_נח}}. דאין אתי כל בר נש ובר נש מיעבד כן, הוה אזיל סייגה דגוברה {{ירו"מ-ביאור|ילך הגדר של אותו איש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} הוה מסמך {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. עבר חד טעין חד מובל דקיסין {{ירו"מ-ביאור|עבר אחד עם חבילה של עצים}}, אמר ליה: אייתי לי חד קיסם נחצי שניי. חזר ואמר ליה: לא תיתי לי כלום. דאין אתי כל בר נש ובר נש מתעבד כן, הא אזלא מובלה דגברא {{ירו"מ-ביאור|ילך החבילה של אותו איש}}. {{ירו"מ-הדגשה|הוסיף ואמר לא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} כשר כל כך, אלא מילין דיוצרי שמיע {{ירו"מ-הדגשה|לן}} נעבדינן. שמעיקר {{ירו"מ-הדגשה|ה}}דין {{ירו"מ-הדגשה|זה אסור ולא משום מידת חסידות. תני}}: אנשי אלכסנדריאה הביאו חלותיהן מאלכסנדריאה ולא קבלו מהן. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}}: ולא {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה רובא}} היא {{ירו"מ-הדגשה|ולמה במעשה של נתיי איש תקוע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הביא {{ירו"מ-הדגשה|חלות מבייתור}} ולא {{ירו"מ-הדגשה|קיבלו ממנו תני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} {{ירו"מ-הדגשה|שגזרו עליהן והחזירום למקומן ואילו במעשה של אנשי אלכסנריה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|גזרו עליהן והחזירום למקומן}}? עוד הוא אית ליה {{ירו"מ-ביאור|גם כאן הוא סובר שצריך לגרוס}}: וגזרו עליהן והחזירום. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: אנשי הר צבועים הביאו ביכורים קודם לעצרת ולא קיבלו מהן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: יוסף הכהן הביא ביכוריו יין ושמן}} ולא קיבלו {{ירו"מ-הדגשה|ממנו}}. תנינן תמן {{שוליים|ד_נט}}: אין מביאין בכורים משקין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: כיני מתניתא: אין עושין בכורים משקין אפילו משזכו בהן בעלים {{ירו"מ-הדגשה|הכהנים. אבל להביא ביכורים}} משקין {{ירו"מ-הדגשה|אסור}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|יין ושמן}}. והתני {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רך ביכורים משקה להביאן, מניין? שיביא תלמוד לומר (דברים כו ב|דברים כי תבא כו ב]]): תביא. {{ירו"מ-הדגשה|התם}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שלקטן משעה הראשונה על מנת {{ירו"מ-הדגשה|לעשותן משקה. ברם הכא בש}}לא לקטן משעה ראשונה על מנת {{ירו"מ-הדגשה|כך. תנן: אף הוא העלה את בניו}} ואת {{ירו"מ-הדגשה|בני ביתו לעשות פסח קטן והחזירוהו. ומה שהחזירוהו}} אתייא כמאן דאמר: פסחן של נשים רשות. תני: האשה עושה פסח הראשון לעצמה {{ירו"מ-ביאור|בחבורה שכולה נשים.}} והשני טפילה לאחרים, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ד_ס}}האשה עושה פסח שני לעצמה אפילו בשבת ואין צריך לומר הראשון. <span id="דף_כח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=93|סירלאו=|פולדא=154|תולדות יצחק=105|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר: האשה עושה פסח ראשון טפילה לאחרים {{ירו"מ-ביאור|שהיא רשות.}} ואינה עושה פסח שני. מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יב ג|שמות בא יב ג]]): איש שה לבית אבות {{ירו"מ-הדגשה|איש זה הזכרים, לבית זה הנקבות שאם רצו מקריבים אף לבית}} {{ירו"מ-ביאור|לנקבות.}} {{ירו"מ-הדגשה|מה טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|איש שה לבית אבות איש זה אפילו יחיד}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל שכן לבית. מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בי רבי שמעון}}: איש ולא אשה. מה מקיימין רבנן? איש פרט לקטן. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: ואפילו {{ירו"מ-הדגשה|כ}}מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|פסחים של נשים רשות החזירו את}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}שנייא היא שהדבר מסויים {{ירו"מ-הדגשה|לפי שהיה אדם חשוב ומפורסם. שלא}} יקבע הדבר חובה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אנשי}} הר {{ירו"מ-הדגשה|צבועים הביאו ביכוריהן קודם לעצרת ולא קיבלו מהן}}. לא כן סברנן מימר {{שוליים|ד_סא}}: קודם לשתי {{ירו"מ-הדגשה|הלחם}} לא יביא ואם הביא כשר {{ירו"מ-הדגשה|ולמה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|קיבלו מהם}}? שנייא היא שהדבר מסויים שהרי {{ירו"מ-הדגשה|ביכורים}} מביאים {{ירו"מ-הדגשה|בפירסום רב}}. שמא יקבע הדבר חובה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: בן אטיטס העלה בכורות מבבל ולא קיבלו ממנו}}. ולא כן תנינן {{שוליים|ד_סב}}: אם באו תמימין יקרבו? שנייא היא שהדבר מסויים שמא יקבע הדבר חובה. אריסטון הביא ביכוריו מאפמיא וקיבלו ממנו. תמן תנינן {{שוליים|ד_סג}}: אין מביאין תרומה מחוץ לארץ לארץ. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שמעתי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מביאים {{ירו"מ-הדגשה|מסוריה}} ויביאו תרומה {{ירו"מ-הדגשה|כמו שמביאים}} ביכורין {{ירו"מ-ביאור|דמאי שנא?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}} {{שוליים|ד_סד}}: ביכורים באחריות הבעלים {{ירו"מ-הדגשה|להביאה לירושלים}}. תרומה אינה באחריות הבעלים {{ירו"מ-הדגשה|אלא הכהן הולך לקבלה}}. אם אומר את כן {{ירו"מ-הדגשה|שיפרישו תרומה בחוץ לארץ}}, אף הן מרדפין לאחריה לשם {{ירו"מ-הדגשה|ויטמאו בטמאת ארץ העמים או שיעזבו את ארץ ישראל}}. <strong>הדרן עלך פרק שתי נשים וסליקא לה מסכת חלה</strong> {{:סיום מסכת|מסכת=חלה}} j4uve9acrheq8y03mngke2amcsz414n 2942988 2942987 2025-06-20T11:47:39Z מאירושולי 35234 2942988 wikitext text/x-wiki ==פרק רביעי - שתי נשים== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_חלה_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ד_א|ירושלמי חלה, פרק ד, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ד_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_א}}שתי נשים שעשו שני קבין ונגעו זה בזה, אפילו הן ממין אחד פטורין. ובזמן שהן של אשה אחת, מין במינו חייב ושלא במינו פטור. אי זהו מין במינו? {{שוליים|ד_ב}}החיטים אינן מצטרפים עם הכל אלא עם הכוסמין. {{שוליים|ד_ג}}השעורין מצטרפין עם הכל חוץ מן החיטים. {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}} אומר: שאר המינין מצטרפין זה עם זה.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} שתי נשים שעשו שני {{ירו"מ-הדגשה|קבין ונגעו זה בזה, אפילו הן ממין אחד פטורין. ובזמן שהן של}} אשה אחת {{ירו"מ-הדגשה|מין במינו חייב ושלא במינו פטור.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין החילוק מפני}} שהן {{ירו"מ-הדגשה|שתי נשים וזו}} אישה אחת, {{ירו"מ-הדגשה|אלא העיקר תלוי בהקפדה}}, {{שוליים|ד_ד}}{{ירו"מ-הדגשה|ו}}סתם אשה אינה מקפדת, שתים מקפידות הן {{ירו"מ-הדגשה|ממילא}}. אשה אחת שהיא מקפדת עשו אותה כשתי נשים. שתי נשים שאינן מקפידות עשו אותם כאשה אחת. אם אינה מקפדת, למה היא עושה אותה בשני {{ירו"מ-הדגשה|עיסות}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: בשאין לה מקום ללוש. מילתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|שאם}} היה לה מקום, היכן ללוש והיא עושה אותן בשני מקומות מקפדת היא. נקי וקיבר מקפדת היא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{שוליים|ד_ה}}{{ירו"מ-הדגשה|נחתום שעושה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שתי דעות {{ירו"מ-ביאור|לשני נשים,}} {{ירו"מ-הדגשה|אף שאדם אחד עושה אותם}} עשו אותו כשתי נשים. {{אמורא-ירו"מ|שמואל בר אבא}} {{ירו"מ-ביאור|שסובר ששני נשים אפילו אינם מקפידות אין מצטרפים}} בעי: אפילו רוצות {{ירו"מ-ביאור|שאמרו במפורש לנחתום שאינן מקפידות לא מצטרף? נשאר בשאלה}}. יש דברים שהן חיבור בחלה ואינן חיבור בטבול יום, {{ירו"מ-הדגשה|ויש שהן}} חיבור בטבול יום ואינן חיבור בחלה. חיבור בחלה דתנינן {{ירו"מ-הדגשה|שתי נשים שעשו שני קבין ונגעו זה בזה}} וכו', ובזמן שהן של אשה אחת מין במינו חייב {{ירו"מ-הדגשה|משמע שנשיכה הוי חיבור לחלה}}. ואין {{ירו"מ-הדגשה|חיבור}} בטבול יום דתנינן תמן: {{שוליים|ד_ו}}המכניס חלות על מנת להפריש ונשכו {{ירו"מ-הדגשה|מאליהן}}, {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: חיבור בטבול יום {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: אינן חיבור בטבול יום. חיבור בטבול יום {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אינן חיבור {{ירו"מ-הדגשה|בחלה}} דתנינן תמן: {{שוליים|ד_ז}}בשר הקודש שקרם עליו הקיפה {{ירו"מ-הדגשה|אם נגע טבול יום בקיפה לא נטמאה החתיכה}}. הא שאר כל הקיפה חיבור {{ירו"מ-הדגשה|ולא רק מקום מגעו}}. ואין סופו לחתכו {{ירו"מ-הדגשה|שהרי כשמחלקים לכהנים כל כהן יקבל חלק מהקיפה ואף על פי כן נחשב חיבור. ואילו גבי}} חלה אינו {{ירו"מ-הדגשה|חיבור}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ד_ח}}העושה עיסה על מנת לחלקה, בצק פטורה מן החלה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: ושאר המינין מצטרפין זה עם זה}}. מהו שיירתה {{ירו"מ-ביאור|מה הדין בשאר המינים}} {{ירו"מ-הדגשה|לדעת}} רבנן? {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אמר: אם {{ירו"מ-הדגשה|רבנן כאן סוברים כדעת רבנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמרו {{ירו"מ-הדגשה|ש}}השיפון מין כוסמין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שיבולת שועל מין שעורין. {{ירו"מ-הדגשה|השיפון מצטרף עם הכוסמין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שיבולת שועל אינו מצטרף עם {{ירו"מ-הדגשה|כוס}}מין {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} עם {{ירו"מ-הדגשה|השיפון}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}} {{ירו"מ-הדגשה|חולק}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אומר: שאר המינין מצטרפין זה עם זה {{ירו"מ-הדגשה|ואם רבנן דהכא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן ברוקא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שכל}} מין {{ירו"מ-הדגשה|לעצמו, אין}} מין {{ירו"מ-הדגשה|אחד}} מצטרף {{ירו"מ-הדגשה|לשני}}. <span id="דף_כג_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כג.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=75|סירלאו=|פולדא=148|תולדות יצחק=87|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אית תניי תני: כל המינין מצטרפין זה עם זה על {{ירו"מ-הדגשה|ידי נשיכה}}. על דעתיה דהך תנייא {{ירו"מ-ביאור|לדעת התנא הזה}}, מה בין נשוך, מה בין בלול? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן אבוה דרבי מתניה}}: {{ירו"מ-הדגשה|בלול מצרף}} בין {{ירו"מ-הדגשה|להקל ובין להחמיר. נשוך מצטרף להחמיר ואינו מצטרף להקל. לכן אם עשה עיסה מקב חיטים וקב שעורים על דעת לחלק}}, כשחלקן והוסיף עליהן {{ירו"מ-הדגשה|לכשיעור}} נשוכין חייבין, בלולין פטורין. ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ד_ב|ירושלמי חלה, פרק ד, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ד_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_ט}}שני קבין וקב אורז {{ירו"מ-הדגשה|או}} קב תרומה באמצע אינן מצטרפין. דבר שניטלה חלתו באמצע מצטרפין, שכבר נתחייב בחלה. קב חדש וקב ישן שנשכו זה בזה, {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} אומר: יטול מן האמצע. וחכמים {{שוליים|ד_י}}אוסרין. הנוטל חלה מן הקב, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אומר: חלה. וחכמים אומרים: {{שוליים|ד_יא}}אינה חלה. שני קבין שניטלה חלתן של זה בפני עצמו ושל זה בפני עצמו וחזר ועשאן עיסה אחת, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} פוטר וחכמים {{שוליים|ד_יב}}מחייבין. נמצא אומר: חומרו קולו.<br><strong>גמ':</strong> ניתני אורז ולא ניתני תרומה? אילו תנינן אורז ולא תנינן תרומה, הוינן אמרין: אורז על ידי שאינו ממינו {{ירו"מ-ביאור|מחמשת מיני דגן}} אינו מצטרף. תרומה על ידי שהיא ממינה מצטרף. הוי צורכה מיתני {{ירו"מ-ביאור|לכן היה צורך לשנות}} תרומה. או אילו תנינן תרומה ולא תנינן אורז, הוינן אמרין: תרומה על ידי שהיא אינה נגררת אינה מצטרפת. אורז על ידי שהוא נגרר {{ירו"מ-הדגשה|אם היה בלול}} מצטרף. הוי צורכה מיתני {{ירו"מ-ביאור|לכן היה צורך לשנות}} <span id="דף_כג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=76|סירלאו=|פולדא=149|תולדות יצחק=88|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אורז וצורכה מיתני {{ירו"מ-ביאור| והיה צורך לשנות}} תרומה. קב אורז אינו מצטרף. {{שוליים|ד_יג}}קב מדומע אינו מצטרף. קב תרומה אינו מצטרף. {{שוליים|ד_יד}}קב הגוי אינו מצטרף. קב מין אחר {{ירו"מ-הדגשה|מחמשת המינים}} מצטרף. {{שוליים|ד_טו}}קב אשה אחרת מצטרף. {{שוליים|ד_טז}}קב חדש מצטרף. קב דבר שניטלה חלתו מן האמצע מצטרף. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} בעי: קב חלה מהו שיצטרף? תני {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}: קב הקדש מצטרף. קב חלה אינו מצטרף. מה בין הקדש ומה בין חלה? {{שוליים|ד_יז}}הקדש ראוי לפדותו ולחייבו. חלה אינה ראוי לפדותה ולחייבה. {{שוליים|ד_יח}}חצי קב חטים וחצי קב שעורין וחצי קב כוסמין {{ירו"מ-הדגשה|באמצע}}, נוטל מן הכוסמין לפי מה שהן {{ירו"מ-ביאור|אחד מעשרים וארבע מהחצי קב כוסמין.}} {{ירו"מ-הדגשה|שהחיטים והשעורים מצטרפים עם}} הכוסמין {{ירו"מ-הדגשה|לשיעור חלה אבל החיטים והשעורים לא מצטרפים, וכל אחד}} מהם {{ירו"מ-הדגשה|אף שמצטרף עם}} הכוסמין {{ירו"מ-הדגשה|אין בצרוף שיעור חיוב חלה}} {{ירו"מ-ביאור|נמצא שהם מחייבים אותו אבל הוא לא מחייב אותם, לכן יפריש רק ממנו עליו.}} קב חטים וקב שעורין וקב כוסמין {{ירו"מ-הדגשה|באמצע}}, תורם מכל אחד ואחד לפי מה שהוא. לא אמר אלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}שיהו קב חטין, קב שעורין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}קב כוסמין {{ירו"מ-הדגשה|באמצע}}. הא {{ירו"מ-הדגשה|אם היה}} קב חטים {{ירו"מ-הדגשה|או}} קב {{ירו"מ-הדגשה|שעורין}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אמצע, לא. בדא אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה חברון דרבנין}} בעי: מה בין כוסמין באמצע, מה בין שעורין באמצע? {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|חיטים מצטרפים עם הכוסמין ומה איכפת לי שהשעורים באמצע}}? {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|ראינו שמין אחר החייב בחלה אינו מפסיק.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי כהן}} בשם רבנין דקיסרין: אין הכוסמין מצטרפין עם החיטים מפני שהוא מינו {{ירו"מ-הדגשה|כי באמת}} אינו מינו {{ירו"מ-הדגשה|שהרי הם כלאים זה בזה}}, אלא {{ירו"מ-הדגשה|מפני}} שהוא {{ירו"מ-ביאור|הכוונה לעיסתו}} דומה לו. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שכל הצירוף שלהם רק מדרבנן, אם הם}} לא {{ירו"מ-הדגשה|צמודים}}, מכיון שהוא רחוק ממנו אינו דומה לו. {{ירו"מ-הדגשה|ולכן אינם מצטרפים. תנן היה דבר שניטלה חלתו באמצע מצטרפין.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: אף לעניין מעשר בהמה כן? כמה דתימר תמן {{ירו"מ-הדגשה|כל הבהמות בתוך}} ט"ז {{ירו"מ-הדגשה|מילין מצטרפות. היו לו חמש חיוב בכפר חנניא וחמש חיוב בכפר בנותני אינם מצטרפות עד שיהיה לו אחד חיוב בציפורין}} {{ירו"מ-ביאור|שהמרחק בין כפר חנניה לכפר נותני הוא ל"ב מילין, וציפורי באמצע כיוון שאין בינה לבין כל אחד מהם ט"ז מילין מצטרפות.}} היו לו חמש חיוב בכפר חנניא וחמש חיוב בכפר בנותני וחמש פטור בציפורין. כמה דתימר {{ירו"מ-הדגשה|הכא}}: דבר <span id="דף_כד_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כד.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=78|סירלאו=|פולדא=149|תולדות יצחק=89|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שניטלה חלתו מאמצע מצטרף, אוף הכא כן. אין תימר: שנייה היא. חלה שהיא כנשוך, וההן ששה עשר מיל לא כנשוך הוא {{ירו"מ-הדגשה|אלא נשוך מצטרף מדרבנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מצינו {{ירו"מ-הדגשה|שרבנן חייבו}} חלה מהלכה {{ירו"מ-ביאור|מדרבנן}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי חייבו להפריש שתי חלות בסוריה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא מצינו מעשר בהמה מהלכה {{ירו"מ-ביאור|מדרבנן}} {{ירו"מ-הדגשה|לפי שאסור להביא חולין לעזרה. תנן: קב חדש וקב ישן שנשכו}}, {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: יטול מן האמצע. וחכמים אוסרין.}} יאות אמר {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} כוסמין וחיטין שני מינים הן {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן כיוון}} שהוא דומה לו, את אומר מצטרף. חדש וישן {{ירו"מ-הדגשה|שזה מאותו מין}} לא {{ירו"מ-הדגשה|כל שכן}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: טעמה דרבנן {{ירו"מ-הדגשה|שאמרו שחדש וישן אין מצטרפים. אף שחיטין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כוסמין {{ירו"מ-הדגשה|מצטרפים, זה כיוון}} {{שוליים|ד_יט}}{{ירו"מ-הדגשה|ש}}כוסמין וחיטין שני מינין {{ירו"מ-הדגשה|הן}} ואין בני אדם טועין לומר שתורמין ומעשרין מזה על זה. {{שוליים|ד_כ}}חדש וישן מין אחד הוא. אם את אומר כן {{ירו"מ-הדגשה|שמצטרפים}}, אף הוא סבר לומר שתורמין ומעשרין מזה על זה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: הנוטל חלה מן הקב}}, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|חלה. וחכמים}} אומרים: {{ירו"מ-הדגשה|אינה חלה.}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מדמה לה לפירות שלא נגמרו מלאכתן {{ירו"מ-הדגשה|שהדין הוא}} שאם {{שוליים|ד_כא}}עבר והפריש מהן תרומה, הרי זו תרומה. ורבנין מדמין לה לתבואה שלא הביאה שליש {{ירו"מ-הדגשה|שהדין הוא}} שאם {{שוליים|ד_כב}}עבר והפריש ממנה {{ירו"מ-הדגשה|תרומה}}, אינה {{ירו"מ-הדגשה|תרומה}}. חזרו לומר: אינן דומין לא לפירות שלא נגמרה מלאכתן ולא לתבואה שלא הביאה שליש. אלא {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מדמה לה לאומר: הרי זו תרומה על הפירות האילו לכשיתלשו ונתלשו {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שבידו לתלוש אין כאן חיסרון מעשה. אף כאן נעשה כאומר: הרי זו חלה לכשאשלים את השיעור. וכשישלים תחול החלה למפרע}}. ורבנין מדמין לה לאומר: הרי זו תרומה על הפירות האילו {{ירו"מ-הדגשה|ולא אמר}} לכשיתלשו {{ירו"מ-הדגשה|שאינה}} תרומה. {{ירו"מ-הדגשה|אף כאן כיוון שלא אמר כשאשלים לא אמרינן נעשה כאומר ואינה חלה}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אם ישלים}}. הוון בעי מימר {{ירו"מ-ביאור|חשבו לאמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מה דאמר {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}: נוטל חלה מקב {{ירו"מ-הדגשה|זה}} חלה מהלכה {{ירו"מ-ביאור|מדרבנן}}. הא מדבר תורה לא {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאם ישלים אחר כך חייב לחזור ולהפריש מדאוריתא}}. מן מה דתנינן {{ירו"מ-הדגשה|שני קבין שניטלה חלתן של זה בפני עצמו ושל זה בפני עצמו וחזר ועשאן}} עיסה {{ירו"מ-הדגשה|אחת}}, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} פוטר וחכמים מחייבין? הדא אמרה: אפילו מדבר תורה. נמצא חומרו קולו. אית תניי תני: קולו חומרו. {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} חומרו קולו, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-ביאור|שאם הפריש חלה מקב ואחר כך הוסיף אינו חייב להפריש.}} קולו חומרו רבנין {{ירו"מ-ביאור|שאם הפריש חלה מקב לא עשה כלום, אם הוסיף אחר כך חייב להפריש:}} ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ד_ג|ירושלמי חלה, פרק ד, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ד_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_כג}}נוטל אדם כדי חלה מעיסה {{ירו"מ-הדגשה|דמאי}} שלא הורמה חלתה לעשותה בטהרה, להיות מפריש עליה והולך {{ירו"מ-ביאור|באיזה מקרה התירו?}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חלת דמאי עד שתסרח, שחלת דמאי ניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף. <span id="דף_כד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=79|סירלאו=|פולדא=150|תולדות יצחק=91|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} <strong>גמ':</strong> מהו עד שתסרח מאוכל אדם או עד שתפסול מאוכל הכלב? נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: תרומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נסרחה מאוכל אדם מטמא טומאת אוכלין ושורפין אותה בטומאה. {{ירו"מ-הדגשה|ממה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מטמא טומאת אוכלין {{ירו"מ-הדגשה|משמע שעדין שם}} אוכל {{ירו"מ-הדגשה|עליו}}. ואת אמרת {{ירו"מ-הדגשה|משתסרח}} מאוכל אדם, לא {{ירו"מ-הדגשה|יכול להפריש עליה}}? אלא {{ירו"מ-הדגשה|שתסרח}} מאוכל כלב. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: עד שתסרח. הא קודם שתסרח מותר.}} הדא אמרה {{ירו"מ-ביאור|זה אומר}} שתורמין מן הרע על היפה {{ירו"מ-הדגשה|בדמאי}}. ואתייא כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: שתורמין מעלי איסתפניני על האיסטפניני במקום שאוכלין את {{ירו"מ-הדגשה|העלים}}. כהדא: גמלייל זוגא אינשי מתקנה {{ירו"מ-ביאור|שכח לעשר}} איסטפניניתיה. אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: אית תמן קניבה {{ירו"מ-ביאור|עלים פגומים שנתלשו,}} אפריש מן קנובתה. <span id="דף_כה_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כה.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=80|סירלאו=|פולדא=150|תולדות יצחק=92|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תנן: {{שוליים|ד_כד}}תרומת מעשר של דמאי {{ירו"מ-הדגשה|נטלת מן הטהור על הטמא}}. אית חמי {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}}: תרומת מעשר של וודאי ניטלת מן הטהור על הטמא. תרומת מעשר של דמאי לא {{ירו"מ-הדגשה|כל שכן שלא}} אסרו {{ירו"מ-הדגשה|לתרום מהטהור על הטמא רק בתרומה גדולה שצריף לתרום מן המוקף. אבל תרומת מעשר שניתנת גם שלא מן המוקף יכול לתרום מהטהור על הטמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: בספק תרומה גדולה אנן קיימין {{ירו"מ-הדגשה|במקרה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ספק הפריש תרומה, ספק לא הפריש. כמה דתימר {{שוליים|ד_כה}}{{ירו"מ-הדגשה|התורם}} מן הודאי על הדמאי, תרומה {{ירו"מ-הדגשה|ולא תאכל עד שיוציא}} עליה תרומה {{ירו"מ-הדגשה|ומעשרות}} {{ירו"מ-ביאור|שמא הדמאי היה כבר מעושר ולא עשה כלום והודאי נשאר טבול.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואומר אף}} מן הדמאי על הדמאי {{ירו"מ-הדגשה|כן}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}למה {{ירו"מ-הדגשה|אמרה המשנה}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|ויחזור ויתרום}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ברסנה}}: {{ירו"מ-הדגשה|כאן ברוצה לאוכלה}} ודאי {{ירו"מ-הדגשה|גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דמאי על הדמאי לא תאכל עד {{ירו"מ-הדגשה|שירים ממנה}} תרומה ומעשרות. כאן ברוצה לשורפה. ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ד_ד|ירושלמי חלה, פרק ד, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ד_ד"> <strong>מתני':</strong> ישראל שהיו אריסין לגוים בסוריא, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מחייב בפירותיהן במעשרות ובשביעית {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{שוליים|ד_כו}}פוטר. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|ד_כז}}שתי חלות בסוריא <span id="דף_כה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=81|סירלאו=|פולדא=150|תולדות יצחק=93|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: חלה אחת. אחזו קולו של {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} וקולו של {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. חזרו לנהוג כדברי {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} בשתי דרכים. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|ד_כח}}שלש ארצות לחלה: מארץ ישראל ועד גזיב חלה אחת. מגזיב ועד הנהר ועד אמנה שתי חלות, אחת לאור ואחת לכהן. של אור יש לה שיעור ושל כהן אין לה שיעור. מהנהר ומאמנה ולפנים שתי חלות, אחת לאור ואחת לכהן. של אור אין לה שיעור ושל כהן יש לה שיעור. {{שוליים|ד_כט}}וטבול יום אוכלה. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אמר: אינו צריך טבילה. ואסורה לזבין ולזבות לנידות וליולדות. {{שוליים|ד_ל}}ונאכלת עם הזר על השלחן וניתנת לכל כהן. אלו נותנין לכל כהן: {{שוליים|ד_לא}}החרמים {{שוליים|ד_לב}}והבכורות ופדיון הבן ופדיון פטר חמור {{שוליים|ד_לג}}והזרוע והלחיים והקיבה {{שוליים|ד_לד}}וראשית הגז {{שוליים|ד_לה}}ושמן שריפה {{שוליים|ד_לו}}וקדשי מקדש {{שוליים|ד_לז}}והביכורים. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אוסר בביכורים. כרשיני תרומה {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{שוליים|ד_לח}}מתיר וחכמים אוסרין.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: ישראל שהיו אריסין לגוים בסוריא}}, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|מחייב פירותיהן במעשרות ובשביעית}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטר.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: לא חייב {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אלא בחכירי {{ירו"מ-הדגשה|בתי}} אבות {{ירו"מ-הדגשה|שכבר כמה דורות}} חוכרים אותה {{ירו"מ-הדגשה|מהגוי}}, כגון מהלין {{ירו"מ-הדגשה|שדות}} דבית {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאנטונינוס נתן לו בחכירה לאלפים שנה ובשדות אלה חייב}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|להפריש חלה כי נחשב שיש להם חלק בגוף הקרקע}}. תני {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: קנס קנסו {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|כדי שלא ישתקעו בסוריא}}. מה נפק מביניהון? אריס לשעה. מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|משום}} קנס, חייב. מאן דאמר בחכירי בתי אבות, פטור. הלוקח מן הנחתום בסוריא צריך להפריש חלת דמאי, דברי {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|ד_לט}}אינו צריך להפריש חלת דמאי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות אמר {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}}. מה טעמהון דרבנין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: {{שוליים|ד_מ}}כשם שלא נחשדו ישראל על תרומה {{ירו"מ-הדגשה|גדולה}} בארץ, כך לא נחשדו על חלה בסוריא. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון בר חייא}} בעי: כמה דאת אמר {{ירו"מ-הדגשה|שתקנו שיפריש}} שתי חלות בסוריא, ודכוותה {{ירו"מ-הדגשה|למה לא תקנו שיפריש}} שתי תרומות בסוריא? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}}: חלה אין אחריה כלום {{ירו"מ-הדגשה|שהיא התרומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אחרונה. תרומה יש אחריה כלום {{ירו"מ-הדגשה|שהרי ממה שנשאר צריך להפריש מעשרות}}. אם אומר את כן {{ירו"מ-הדגשה|שיתן עוד תרומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כהן, נמצאת אותה תרומה {{ירו"מ-הדגשה|שניה}} שהוא מפריש טבולה למעשרות. ביקש {{אמורא-ירו"מ|רבן גמליאל ברבי}} להנהיג את הדמאי בסוריא ולא הניח לו {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}}. אמר ליה {{ירו"מ-ביאור|אם תחייב דמאי בסוריא}}: מעתה יחושו הכהנים על חלתן {{ירו"מ-הדגשה|ויצטרכו להפריש}} עליה מעשר {{ירו"מ-הדגשה|דמאי שמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}על {{ירו"מ-הדגשה|הבית לא עישר}}. מחלפה שיטתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}}. תמן אמר {{ירו"מ-הדגשה|שחלה פטורה מהדמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אימת קדשים עליו ואינו נותן לכהן דבר שאינו מתוקן. והכא הוא <span id="דף_כו_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כו.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=84|סירלאו=|פולדא=151|תולדות יצחק=96|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אומר הכן {{ירו"מ-הדגשה|שאם תגזור דמאי בסוריה הכהנים יצטרכו להפריש דמאי על חלתן}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}}: אני אומר {{ירו"מ-הדגשה|שמא}} אותה של אור נתן לו {{ירו"מ-הדגשה|ומאחר שהולכת לשריפה אין אימת קדשים עליו ולא הפריש עליה תרומות ומעשרות.}} אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: לא תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} אלא: מעתה יחושו הכהנים על חלתן {{ירו"מ-הדגשה|משמע שניתנת להם לאכילה ולא שניתנת להם לשרפה}}. {{שוליים|ד_מא}}הלוקח מן הנחתום {{ירו"מ-הדגשה|או}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}האשה שהיא עושה למכור בשוק צריך להפריש חלת דמאי. מבעל הבית והמתארח אצלו אינו צריך להפריש חלה דמאי. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה חברון דרבנין}}: במתארח אצלו {{ירו"מ-הדגשה|על}} עיסתו. {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם}} {{ירו"מ-הדגשה|ק}}ונה {{ירו"מ-הדגשה|ממנו אפילו מבעל הבית חייב להפריש דמאי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שהתירו לאכול אצל בעל הבית}} והן שראו אותו מגבל אצל אחר {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שרואים שמקפיד שחבר}} יגבל {{ירו"מ-הדגשה|לו כדי שלא תטמא חלתו. ודאי הקפיד להפריש תרומות ומעשרות}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}ראוי. חזקת בעלי בתים בסוריא אינו צריך להפריש חלת דמאי {{ירו"מ-הדגשה|שמסתמא לקח מהגוי שפטור מלעשר. אם יודע שרוב מכנסו משלו צריך להפריש חלת דמאי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייה}} בעי: ולית הדא פליגא {{ירו"מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שדמאי אינו נוהג בסוריא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{שוליים|ד_מב}}כאן {{ירו"מ-הדגשה|שחייב משום דמאי מדובר שידוע שלקח מישראל}}, כאן {{ירו"מ-הדגשה|שפטור מן הדמאי בספק ממי לקח וכיוון שרוב מוכרים גויים פטור. תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|ישראל ועד גזיב חלה אחת. מגזיב ועד הנהר ועד אמנה שתי חלות, אחת}} לאור {{ירו"מ-הדגשה|ואחת לכהן}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}}: כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}}: מגזיב {{ירו"מ-הדגשה|מזרחה}} עד הנהר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מגזיב {{ירו"מ-הדגשה|וצפונה}} עד אמנה. תני: אי זו היא הארץ ואיזהו חוץ לארץ? {{שוליים|ד_מג}}כל שהוא שופע מטוורס אמנוס {{ירו"מ-ביאור|הרי אמנה}} ולפנים ארץ ישראל. מטוורס אמנוס ולחוץ חוצה <span id="דף_כו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=86|סירלאו=|פולדא=152|תולדות יצחק=97|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לארץ. הניסין שבים את רואה אותן כאלו חוט מתוח מטוורס אמנם ועד נחל מצרים. מהחוט ולפנים ארץ ישראל. מהחוט ולחוץ חוץ לארץ. {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} אומר: כל שהוא כנגד ארץ ישראל הרי הוא כארץ ישראל, שנאמר ([[במדבר לד ו|במדבר מסעי לד ו]]): וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול, זה יהיה לכם גבול ים. {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שכל צד מערב שייך לארץ ישראל}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}גבולות שבצדדין, מה הן? את רואה אותן כאלו חוט מתוח מקפלריא {{ירו"מ-הדגשה|שבהרי אמנה}} ועד אוקיינוס, מנחל מצרים ועד אוקיינוס. מהחוט ולפנים ארץ ישראל. מהחוט ולחוץ חוץ לארץ. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסטא בר שונם}}: לכשיגיעו הגליות לטוורס אמנוס {{ירו"מ-הדגשה|ישראל יצאו מארץ ישראל לקבל פניהם בטורי}} אמנוס {{ירו"מ-הדגשה|וכשיפגשו}} הן עתידים לומר שירה, שנאמר {{הפ|שיר השירים|ד|ח}}: תשורי מראש אמנה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התם}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: {{ירו"מ-הדגשה|הירדן מפסיק למעשר בהמה ואם היו חמש בהמות מצדו האחד וחמש מצדו השני, אף שיש ביניהן פחות}} מט"ז {{ירו"מ-הדגשה|מילין אינן מצטרפות לפי שמערב הירדן הוא ארץ ישראל ומזרחה חוץ לארץ}}. אית תניי תני: הירדן מארץ ישראל. אית תניי תני: הירדן מחוצה לארץ. אית תניי תני: הירדן גבול בפני עצמו. מאן דאמר הירדן מארץ ישראל {{ירו"מ-הדגשה|שנ}}אמר ([[דברים ג יז|דברים דברים ג יז]]): והערבה והירדן וגבול. מאן דאמר הירדן מחוץ לארץ {{ירו"מ-הדגשה|שנ}}אמר {{הפ|יהושע|יח|כ}}: והירדן {{ירו"מ-הדגשה|י}}גבול אותו לפאת קדמה. {{ירו"מ-הדגשה|ומאן דאמר}} הירדן גבול בפני עצמו, והוא שיהיו במקום אחד עשרה {{ירו"מ-הדגשה|בהמות על הירדן}} {{ירו"מ-ביאור|על גשר}} {{ירו"מ-הדגשה|שאינן מצטרפות לא לכאן ולא לכאן. תנן התם}}: ירדן שנטל מזה ונתן לזה, מה שנטל נטל ומה שנתן נתן. מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם במקום שהיה ארץ ישראל ונעשה בסוריא, חזקתו למעשרות ולשביעית. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: לחזקות {{ירו"מ-הדגשה|כדתנן}} ג' {{ירו"מ-הדגשה|ארצות}} לחזקה {{ירו"מ-הדגשה|יהודה ועבר הירדן והגליל. ללמד שאם החזיק בקרקע זו והבעלים נמצאים מהצד השני של הירדן אין זו חזקה כיון שאין שיירות מצויות}}. ולביעורין {{ירו"מ-הדגשה|כדתנן}} ג' {{ירו"מ-הדגשה|ארצות}} לביעור {{ירו"מ-הדגשה|יהודה עבר הירדן והגליל. שאם כלה ביהודה אפילו אם לא כלה בעבר הירדן חייב}} לבער {{ירו"מ-הדגשה|שאין חיה שביהודה גדילה על פירות עבר הירדן}}. ולמעשר בהמה {{ירו"מ-הדגשה|שאם יש חמש בהמות מצדו האחד וחמש מצדו השני של הירדן אינן מצטרפות כי אין עשרת הבהמות משתמשות על ידי רועה אחד והוא הדין לשאר נהרות. ולא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שאינם מצטרפות מפני שהירדן גבול ארץ ישראל.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|לא מדובר שהנתיב של הירדן השתנה אלא}} שמשך עפר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: של אור יש לה שיעור שהוא דבר תורה. של כהן אין לה <span id="דף_כז_א"> </span> [[File:הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כז.ogg|thumb|הירושלמי מאיר מסכת חלה דף כז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=88|סירלאו=|פולדא=152|תולדות יצחק=99|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שיעור שהיא מדבריהן. ויפריש לאור ולא יפריש לכהן, שלא יהו אומרים: ראינו תרומה טהורה נשרפת. ויפריש לכהן ולא יפריש לאור {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שיודעים שארץ העמים טמאה חייבו אותו לה}}פריש {{ירו"מ-הדגשה|אחת לשרפה}}, {{שוליים|ד_מד}}שלא יהו אומרים: ראינו תרומה טמאה נאכלת. מתוך שהוא מפריש שתיהן {{ירו"מ-הדגשה|אין מקום לטעות דכיוון שמפריש שתים שזה דבר משונה}}, כשהוא בא לכאן הוא נשאל {{ירו"מ-הדגשה|ויבינו ולא יטעו. וכיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זו וזו מדבריהן הוא, מוטב לרבות בנאכלת ולא לרבות בנשרפת. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: {{ירו"מ-הדגשה|ו}}של {{ירו"מ-הדגשה|כהן יש לה שיעור וטבול יום אוכלה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר: אינו צריך טבילה. ואסורה לזבין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לזבות {{ירו"מ-הדגשה|לנידות וליולדות}}. אוף {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מודי בה {{ירו"מ-הדגשה|שאסורה לזבין ולזבות לנידות וליולדות}}. חומר הוא בדבר שהטומאה יוצאה מגופו. הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בבוצרה שהיא צריכה רוב {{ירו"מ-הדגשה|כדי לבטלה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: מלמד שהיא עולה בפחות ממאה ואינה נאסרת באחד ומאה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מתניתא אמרה {{שוליים|ד_מה}}אפילו באחד ואחד דתנינן: ונאכלת עם הזר על השלחן {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהכהן וישראל מע}}רבים {{ירו"מ-הדגשה|את פיתם פת חולין ופת חלה. אף שאין כאן}} רוב {{ירו"מ-הדגשה|חולין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: רבותינו שבגולה היו מפרישין תרומות ומעשרות עד שבאו הרובין {{ירו"מ-ביאור|הנערים}} ובטלו אותן. מאן אינון הרובין? תרגמוניא {{ירו"מ-ביאור|המתרגמים}} {{ירו"מ-ביאור|הכוונה לבני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ונקראו כך לפי שתרגמו את דרשות אביהם}}}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ד_מו}}חלת חוץ לארץ ותרומת חוץ לארץ {{ירו"מ-הדגשה|לא ביטלו אותם לגמרי אבל הקלו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אוכל ואחר כך מפריש. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: לא חשו אלא לתרומת דגן תירוש ויצהר {{ירו"מ-הדגשה|אבל שאר הדברים ביטלו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: לא חשו אלא לתרומה {{ירו"מ-הדגשה|גדולה}} בלבד. {{שוליים|ד_מז}}אבל {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ירקות אפילו לתרומה גדולה לא חשו, כהדא דתני {{תנא-ירו"מ|איסי בן עקביה}} אומר: מעשרות לירקות מדבריהן. תני: {{שוליים|ד_מח}}חלת הגוי בארץ ותרומת הגוי בחוץ לארץ מודיעין אותו שאינו צריך {{ירו"מ-הדגשה|שלא יהיה חילול}} ה' {{ירו"מ-הדגשה|שיראו שמאכילים את חלתם לישראל ולנכרים. תנן}}: וניתנת לכל כהן, בין לכהן חבר בין לכהן עם הארץ {{ירו"מ-הדגשה|אף שאינו מקפיד על טהרה. תנן: ואלו נותנין לכל}} כהן {{ירו"מ-הדגשה|לא על הכל נאמר אלא}}. יש מהן {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נותנין לאנשי משמר ויש מהן {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נותנין לכל כהן. הבכורות והביכורים לאנשי משמר ושאר כולהון לכל כהן. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מניין {{שוליים|ד_מט}}{{ירו"מ-הדגשה|ש}}חרמים לאנשי משמר? אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|דגבי שדה אחוזה שיוצא ביובל וניתן}} לאנשי משמר {{ירו"מ-הדגשה|נ}}אמר ([[ויקרא כז כא|ויקרא בחקותי כז כא]]): כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו. שדה אחוזה עצמה {{ירו"מ-הדגשה|מנין}} שתהא לאנשי משמר? בגין דכתיב: לכהן תהיה אחוזתו {{ירו"מ-הדגשה|לכהן המיוחד שמקריב באותו שבוע}}. והכתיב ([[דברים יח ג|דברים שופטים יח ג]]): ונתן <span id="דף_כז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=89|סירלאו=|פולדא=153|תולדות יצחק=101|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לכהן הזרוע והלחיים והקיבה? מעתה {{ירו"מ-הדגשה|ינתנו רק}} לאנשי משמר? {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|משום דכתיב}} ([[ויקרא כז כח|ויקרא בחקותי כז כח]]): כל חרם קודש קדשים הוא לה' {{ירו"מ-הדגשה|מקיש חרם לקדשי קדשים}}. מה קדשי קדשים לאנשי משמר, אף חרמים לאנשי משמר. מעתה אף המטלטלין? {{ירו"מ-הדגשה|וה}}תני: מה בין הקרקעות למטלטלין? אלא שהקרקעות לאנשי משמר והמטלטלין לכל כהן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ששת}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים יח א|דברים שופטים יח א]]): אשי ה' ונחלתו יאכלון. מה אישים לאנשי משמר, אף נחלה לאנשי משמר. {{שוליים|ד_נ}}עשרים וארבעה מתנות ניתנו לאהרן ולבניו: עשר במקדש, ארבע בירושלם, עשר בגבולין. אילו הן שבמקדש: חטאת ואשם וזבחי שלמי ציבור וחטאת העוף ואשם תלוי ולוג שמן של מצורע שתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות והעומר. ואילו הן שבירושלם: הבכורות והביכורים והמורם מן התודה ומאיל נזיר ועורות המוקדשין. אלו הן שבגבולין: התרומה ותרומת מעשר וחלה והזרוע והלחיים והקיבה וראשית הגז וגזל הגר ופדיון הבן ופדיון פטר חמור וחרמים ושדה אחוזה. {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} אוסר בביכורים {{ירו"מ-הדגשה|לתת לכל כהן}} {{ירו"מ-ביאור|אלא רק לחבר.}} רבי יודה כדעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} אמר: אין נותנין אותן {{ירו"מ-ביאור|לאנשי משמר,}} אלא לחבר בטובה {{ירו"מ-ביאור|דכיוון שלדעת {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|נותן לכל כהן שירצה צריך לדאוג שיהיה זה כהן שמקפיד על טהרה. אבל לחכמים}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמרו {{ירו"מ-הדגשה|שנותנים את הביכורים לאנשי משמר אין בעיה כיוון שבמקדש ודאי יאכלו}} בטהרה}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כרשיני תרומה}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר וחכמים אוסרין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} כדעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אמר: כל מעשיהן בטומאה {{ירו"מ-הדגשה|ולכן יכול לתת לכל כהן שהרי אינו צריך לשמור אותם בטהרה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אפילו תימא מחלפא שיטתיה {{ירו"מ-הדגשה|וסובר כחכמים שאמרו שמעשיה בטהרה, אף על פי כן הוא יסבור כאן שנותן כרשיני תרומה לכל כהן}}. שנייא הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהוא מאכל בהמה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אדם מצוי לטמא אוכלי בהמתו. מפני מה לא גזרו {{ירו"מ-הדגשה|תרומות ומעשרות}} על הבקייה {{ירו"מ-הדגשה|כמו שגזרו על הכרשינין? הרי אף הוא נאכל על ידי הדחק לבני אדם כמו הכרשינים. לפי שהבקיה לא היתה חשובה והראיה שלא היתה חשובה שדרכו}} עליה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}במנעליהן. יצאת עמהן מאלכסנדריאה {{ירו"מ-הדגשה|וכך התחילה לגדול בארץ}}. אימתי גזרו על הכרשינין? {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: {{שוליים|ד_נא}}בימי רעבון. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ברעב שהיה}} בימי דוד. אמרין: היא הדא, היא הדא. ==[[#ירושלמי_מאיר_חלה_ד_ה|ירושלמי חלה, פרק ד, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_חלה_ד_ה"> <strong>מתני':</strong> נתיי איש תקוע הביא חלות מבייתור {{שוליים|ד_נב}}ולא קיבלו ממנו. אנשי אלכסנדריאה הביאו חלותיהן מאלכסנדריאה ולא קיבלו מהן. אנשי הר צבועים {{שוליים|ד_נג}}הביאו ביכוריהן קודם לעצרת ולא קיבלו מהן מפני הכתוב שבתורה ([[שמות כג טז|שמות משפטים כג טז]]): וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה. בן אטיטס {{שוליים|ד_נד}}העלה בכורות מבבל ולא קיבלו {{ירו"מ-הדגשה|ממנו}}. יוסף הכהן {{שוליים|ד_נה}}הביא ביכוריו יין ושמן ולא קיבלו ממנו. אף הוא העלה את בניו ואת בני ביתו לעשות פסח קטן בירושלים והחזירוהו שלא יקבע הדבר חובה. אריסטון הביא בכוריו מאפמיא וקיבלו ממנו מפני שאמרו: הקונה בסוריא כקונה <span id="דף_כח_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת חלה דף כח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת חלה דף כח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=91|סירלאו=|פולדא=153|תולדות יצחק=104|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בפרוור ירושלם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: נתיי איש תקוע הביא חלות מבייתור ולא קיבלו ממנו}}. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}}: גזרו עליהן והחזירום למקומן. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אי}} אפשר {{ירו"מ-הדגשה|לאמר שגזרו עליהן והחזירום}}. {{שוליים|ד_נו}}לאוכלה אין את יכול, שלא יאמרו: ראינו תרומה טמאה שנאכלת. לשורפה אין את יכול, שלא יהו אומרים: ראינו תרומה טהורה נשרפת. להחזירה למקומה אין את יכול, שלא יהו אומרים: ראינו תרומה יוצא מן הארץ לחוץ לארץ. הא כיצד {{ירו"מ-הדגשה|יעשה}}? {{שוליים|ד_נז}}מניחה {{ירו"מ-הדגשה|עד}} הפסח ושורפה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}: אני ראיתי את {{אמורא-ירו"מ|שמעון בן כהנא}} שותה יין של תרומה בעכו שאמר: זה הובא מקיליקיה {{ירו"מ-הדגשה|שבחוץ לארץ}} וגזרו עליו ושתייו בספינה {{ירו"מ-הדגשה|ואיך התירו}} לו {{ירו"מ-הדגשה|לשתות}}? ואין בני אדם טועין לומר שמביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ. נאמר: לא ירד לעכו. איכן שתייו? מן החוט ולחוץ {{ירו"מ-הדגשה|או}} מן החוט ולפנים? נאמר: מן החוט ולחוץ. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: אפילו תימר מן החוט ולפנים {{ירו"מ-הדגשה|הרי כל האיסור הוא מפני מראית עין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא חשו למראית העין בספינה. אימתי היה {{אמורא-ירו"מ|שמעון בן כהנא}}? בימי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר כהנה}} הוה מסמך {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. עברון על חד סייג {{ירו"מ-ביאור|עברו ליד גדר אחת}}, אמר ליה: אייתי חד קיסם נחצי שניי. חזר ואמר: לא תיתי לי כלום. {{שוליים|ד_נח}}דאין אתי כל בר נש ובר נש מיעבד כן, הוה אזיל סייגה דגוברה {{ירו"מ-ביאור|ילך הגדר של אותו איש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} הוה מסמך {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. עבר חד טעין חד מובל דקיסין {{ירו"מ-ביאור|עבר אחד עם חבילה של עצים}}, אמר ליה: אייתי לי חד קיסם נחצי שניי. חזר ואמר ליה: לא תיתי לי כלום. דאין אתי כל בר נש ובר נש מתעבד כן, הא אזלא מובלה דגברא {{ירו"מ-ביאור|ילך החבילה של אותו איש}}. {{ירו"מ-הדגשה|הוסיף ואמר לא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} כשר כל כך, אלא מילין דיוצרי שמיע {{ירו"מ-הדגשה|לן}} נעבדינן. שמעיקר {{ירו"מ-הדגשה|ה}}דין {{ירו"מ-הדגשה|זה אסור ולא משום מידת חסידות. תני}}: אנשי אלכסנדריאה הביאו חלותיהן מאלכסנדריאה ולא קבלו מהן. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}}: ולא {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה רובא}} היא {{ירו"מ-הדגשה|ולמה במעשה של נתיי איש תקוע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הביא {{ירו"מ-הדגשה|חלות מבייתור}} ולא {{ירו"מ-הדגשה|קיבלו ממנו תני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} {{ירו"מ-הדגשה|שגזרו עליהן והחזירום למקומן ואילו במעשה של אנשי אלכסנריה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|גזרו עליהן והחזירום למקומן}}? עוד הוא אית ליה {{ירו"מ-ביאור|גם כאן הוא סובר שצריך לגרוס}}: וגזרו עליהן והחזירום. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: אנשי הר צבועים הביאו ביכורים קודם לעצרת ולא קיבלו מהן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: יוסף הכהן הביא ביכוריו יין ושמן}} ולא קיבלו {{ירו"מ-הדגשה|ממנו}}. תנינן תמן: {{שוליים|ד_נט}}אין מביאין בכורים משקין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: כיני מתניתא: אין עושין בכורים משקין אפילו משזכו בהן בעלים {{ירו"מ-הדגשה|הכהנים. אבל להביא ביכורים}} משקין {{ירו"מ-הדגשה|אסור}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|יין ושמן}}. והתני {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רך ביכורים משקה להביאן, מניין? שיביא תלמוד לומר (דברים כו ב|דברים כי תבא כו ב]]): תביא. {{ירו"מ-הדגשה|התם}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שלקטן משעה הראשונה על מנת {{ירו"מ-הדגשה|לעשותן משקה. ברם הכא בש}}לא לקטן משעה ראשונה על מנת {{ירו"מ-הדגשה|כך. תנן: אף הוא העלה את בניו}} ואת {{ירו"מ-הדגשה|בני ביתו לעשות פסח קטן והחזירוהו. ומה שהחזירוהו}} אתייא כמאן דאמר: פסחן של נשים רשות. תני: האשה עושה פסח הראשון לעצמה {{ירו"מ-ביאור|בחבורה שכולה נשים.}} והשני טפילה לאחרים, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ד_ס}}האשה עושה פסח שני לעצמה אפילו בשבת ואין צריך לומר הראשון. <span id="דף_כח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|חלה|כח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=93|סירלאו=|פולדא=154|תולדות יצחק=105|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר: האשה עושה פסח ראשון טפילה לאחרים {{ירו"מ-ביאור|שהיא רשות.}} ואינה עושה פסח שני. מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יב ג|שמות בא יב ג]]): איש שה לבית אבות {{ירו"מ-הדגשה|איש זה הזכרים, לבית זה הנקבות שאם רצו מקריבים אף לבית}} {{ירו"מ-ביאור|לנקבות.}} {{ירו"מ-הדגשה|מה טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|איש שה לבית אבות איש זה אפילו יחיד}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל שכן לבית. מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בי רבי שמעון}}: איש ולא אשה. מה מקיימין רבנן? איש פרט לקטן. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: ואפילו {{ירו"מ-הדגשה|כ}}מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|פסחים של נשים רשות החזירו את}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}שנייא היא שהדבר מסויים {{ירו"מ-הדגשה|לפי שהיה אדם חשוב ומפורסם. שלא}} יקבע הדבר חובה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אנשי}} הר {{ירו"מ-הדגשה|צבועים הביאו ביכוריהן קודם לעצרת ולא קיבלו מהן}}. לא כן סברנן מימר: {{שוליים|ד_סא}}קודם לשתי {{ירו"מ-הדגשה|הלחם}} לא יביא ואם הביא כשר {{ירו"מ-הדגשה|ולמה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|קיבלו מהם}}? שנייא היא שהדבר מסויים שהרי {{ירו"מ-הדגשה|ביכורים}} מביאים {{ירו"מ-הדגשה|בפירסום רב}}. שמא יקבע הדבר חובה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: בן אטיטס העלה בכורות מבבל ולא קיבלו ממנו}}. ולא כן תנינן: {{שוליים|ד_סב}}אם באו תמימין יקרבו? שנייא היא שהדבר מסויים שמא יקבע הדבר חובה. אריסטון הביא ביכוריו מאפמיא וקיבלו ממנו. תמן תנינן: {{שוליים|ד_סג}}אין מביאין תרומה מחוץ לארץ לארץ. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שמעתי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מביאים {{ירו"מ-הדגשה|מסוריה}} ויביאו תרומה {{ירו"מ-הדגשה|כמו שמביאים}} ביכורין {{ירו"מ-ביאור|דמאי שנא?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}}: {{שוליים|ד_סד}}ביכורים באחריות הבעלים {{ירו"מ-הדגשה|להביאה לירושלים}}. תרומה אינה באחריות הבעלים {{ירו"מ-הדגשה|אלא הכהן הולך לקבלה}}. אם אומר את כן {{ירו"מ-הדגשה|שיפרישו תרומה בחוץ לארץ}}, אף הן מרדפין לאחריה לשם {{ירו"מ-הדגשה|ויטמאו בטמאת ארץ העמים או שיעזבו את ארץ ישראל}}. <strong>הדרן עלך פרק שתי נשים וסליקא לה מסכת חלה</strong> {{:סיום מסכת|מסכת=חלה}} iu2rf6h09fc5l5rhuhi9gwc9umywsl5 ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מעשר שני/פרק ראשון 106 1706188 2942939 2941739 2025-06-20T08:46:36Z מאירושולי 35234 2942939 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - מעשר שני== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_פרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] <span id="דף_א_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף א.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|א|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=2|סירלאו=|פולדא=95|תולדות יצחק=10|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_א_א|ירושלמי מעשר שני, פרק א, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_א_א"> <strong>מתני':</strong> מעשר שני {{שוליים|א_א}}אין מוכרין אותו ואין ממשכנין אותו ואין מחליפין אותו {{שוליים|א_ב}}ולא שוקלין כנגדו {{שוליים|א_ג}}ולא יאמר אדם לחבירו בירושלים הילך יין ותן לי שמן וכן שאר כל הפירות אבל נותנין זה לזה מתנת חנם {{שוליים|א_ד}}מעשר בהמה אין מוכרין אותו תמים חי ולא בעל מום חי ושחוט ואין מקדשין בו את האשה {{שוליים|א_ה}}הבכור מוכרין אותו תמים חי ובעל מום חי ושחוט ומקדשין בו את האשה {{שוליים|א_ו}}ואין מחללין מעשר שני על אסימון ולא על המטבע שאינו יוצא ולא על המעות שאינן ברשותו. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} מעשר שני אין מוכרין אותו {{ירו"מ-הדגשה|ואין ממשכנין אותו ואין מחליפין אותו ולא שוקלין כנגדו}}. אין מוכרין אותו מפני שכתוב בו קדושה {{ירו"מ-הדגשה|שנאמר ק}}{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דש לה', {{ירו"מ-ביאור|וכשמוכר אותו יש בזה בזיון קדושה.}} אין ממשכנין אותו מפני שכתוב בו ברכה {{ירו"מ-הדגשה|שנאמר כי יברכך ה' אלקיך}}. {{ירו"מ-ביאור|וכשממשכן אותו סימן קללה הוא.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן מעשר שני}} אין מוכרין אותו {{ירו"מ-ביאור|ואפילו כסף מעשר שני אין מוכרים}} כיצד, לא יאמר אדם לחבירו הא לך את המנה הזה {{ירו"מ-ביאור|מאה זוז}} של מעשר שני ותן לי בו חמשים זוז של חולין. {{ירו"מ-הדגשה|דכשנותן לו פחות משוויו יש כאן זלזול בקדש אבל אם נותן לו מעות בשוויו הרי זה חילול ומותר}} מאן תנא אין מוכרין אותו, {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-ביאור|שסובר שמעשר שני ממון גבוה הוא.}} ברם {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} {{ירו"מ-ביאור|שאומר שמעשר שני ממון הדיוט,}} בדין הוא שיהא מותר למוכרו מקל וחומר, מה אם {{שוליים|א_ז}}תרומה שהיא אסורה לזרים מותר למוכרה, {{שוליים|א_ח}}מעשר שני שהוא מותר לזרים אינו דין שיהא מותר למוכר{{ירו"מ-הדגשה|ו}}? לא, אם אמרת בתרומה שאינה טעונה מחיצה תאמר במעשר שני {{שוליים|א_ט}}שהוא טעון מחיצה. ביכורים יוכיחו {{שוליים|א_י}}שהן טעונין מחיצה ומותר למוכרן. לא, אם אמרת בביכורים שאינן תופסין <span id="דף_א_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|א|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=3|סירלאו=|פולדא=95|תולדות יצחק=12|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} את דמיהן תאמר {{שוליים|א_יא}}במעשר שני שהוא תופס את דמיו. שביעית תוכיח {{שוליים|א_יב}}שהיא תופסת את דמיה {{שוליים|א_יג}}ומותר למוכרה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} מזו {{ירו"מ-הדגשה|אתה רוצה להוכיח}}? מכירתה של שביעית היא חילולה {{ירו"מ-הדגשה|שקדושת שביעית עוברת לדמים}} {{ירו"מ-ביאור|שקדושת שביעית נתפסת בראשון ובאחרון גם במכירה.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} אמר מאן תנא אין מוכרין אותו, {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-ביאור|הסובר מעשר שני ממון גבוה הוא.}} ברם {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודן}} בדין הוא שיהא מותר למוכרו מקל וחומר, מה אם שביעית {{שוליים|א_יד}}שאין פורעין חוב מדמיה מותר למוכרה, מעשר שני שפורעין חוב מדמיו אינו דין שיהא מותר למוכרו? ה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}א אשכחנן {{ירו"מ-ביאור|איפה מצאנו}} שפורעין חוב מדמיו {{ירו"מ-הדגשה|של מעשר שני}}? כיי דתנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|כמו ששנינו שם}} משך הימנו מעשר {{ירו"מ-הדגשה|בשתים}} ולא הספיק לפדותו עד שעמד {{ירו"מ-הדגשה|בסלע נותן לו סלע מחולין וסלע של מעשר שני שלו}} {{ירו"מ-ביאור|משמע שנותן לו ממעות מעשר שני לפרוע מה שנתחייב לו משעת משיכה.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} שנייא היא {{ירו"מ-ביאור|זה שונה}} שמשעה ראשונה מעשר שני ה{{ירו"מ-הדגשה|ו}}א חייב {{ירו"מ-הדגשה|לו שהרי משך ממנו}} מעשר שני, אילו {{ירו"מ-הדגשה|היה}} חייב לו {{ירו"מ-הדגשה|על חולין}} ונתן לו מעשר יאות {{ירו"מ-ביאור|זו הייתה ראיה טובה.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} אמרה כן שהוא אסור למוכרו דתנינן תמן {{ירו"מ-הדגשה|המקדש במעשר שני בין בשוגג בין במזיד לא קידש דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} או{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר מזיד קידש שוגג לא קידש. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלכתחילה אסור}} אם את אומר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מותר למוכרו יהא מותר לקדש בו. {{ירו"מ-הדגשה|אלא ודאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אסור}} למוכרו וכל שהוא אסור למוכרו אסור לקדש בו. ותנינן {{ירו"מ-הדגשה|כן}} {{ירו"מ-ביאור|שמכירה וקידושין תלויין זה בזה, ואם מותר בזה מותר בזה}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|א_טו}}אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית ואם לקח יאכל כנגדן. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} זאת אומרת {{שוליים|א_טז}}שאסור ליקח אשה מדמי שביעית {{ירו"מ-הדגשה|דאם לא}} כן מה בין קונה אשה מה בין קונה שפחה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} דברי הכל היא {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-ביאור|שסובר שמעשר שני ממון בעלים}} {{ירו"מ-הדגשה|אסור למכור}} מפני {{ירו"מ-הדגשה|ז}}יל{{ירו"מ-הדגשה|ז}}ולו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} דברי הכל היא כדי שיה{{ירו"מ-הדגשה|י}}ו הכל זקוקים למחיצתן {{ירו"מ-הדגשה|של החומות}} כדי {{ירו"מ-הדגשה|לאכלם}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}יהו הכל {{ירו"מ-הדגשה|עולים לירושלים}}. כיצד אין ממשכנין אותו, הנכנס לתוך ביתו של חבירו למשכנו {{שוליים|א_יז}}אל ימשכן מעשר שני שלו. תני {{שוליים|א_יח}}ולא מרהינין אותו {{ירו"מ-ביאור|שלא ישמש משכון בשעת הלואה,}} ולא יתננו לחנווני שיאכל עליו. {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף ב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|ב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=5|סירלאו=|פולדא=95|תולדות יצחק=14|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} עבר ומשכן עבר והרהין {{ירו"מ-הדגשה|האם קנסו אותו שיחזיר את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}משכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ן? ייבא כהדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} האוכל מעשר שני שלו {{ירו"מ-הדגשה|מחוץ לירושלים}} בין שוגג בין מזיד יצעק לשמים {{ירו"מ-הדגשה|שימחלו לו}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}, {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר שוגג יצעק לשמים מזיד {{ירו"מ-הדגשה|קונסים אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}יחזרו דמיו למקומן {{ירו"מ-הדגשה|ויאכל כנגדם בירושלים}}. ואם היו מעות {{ירו"מ-הדגשה|והוציאם לחולין}} שוגג יצעק לשמים מזיד יחזרו דמיו למקומן דברי {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דכיוון שהמעות קימות בעולם, יכול לחללם על מעות שלו בכל מקום שהם.}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר בין שוגג בין מזיד יחזרו דמיו למקומן. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{שוליים|א_יט}}הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} במעות {{ירו"מ-ביאור|שבין בשוגג ובין במזיד קונסים אותו,}} {{ירו"מ-הדגשה|וכ}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} בפירות {{ירו"מ-ביאור|שבין במזיד בין בשוגג לא קונסים אותו.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואף כאן אם עבר והרהין או עבר ומישכן}} לא {{ירו"מ-הדגשה|קנסו אותו}} {{ירו"מ-ביאור|הרהין פירושו שהלוה נתן כמשכון כדי לקבל הלואה ומשכון פירושו שנלקח כערבון אחר ההלואה.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} מעשה היה והורו {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} במעות {{ירו"מ-הדגשה|וקנסו בין בשוגג ובין במזיד}} או ייבא כהדא {{ירו"מ-ביאור|שרואים שלא קנסו אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|א_כ}}אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה ואם נטע או הרכיב או הבריך יעקור לא עקר פירותיו מה הן. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} הוון יתיבין {{ירו"מ-ביאור|ישבו בצור}} בצור אתא עובדא קומיהון {{ירו"מ-ביאור|בא מקרה כזה לפניהם}} והורי {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ישפכו פירותיו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} אני לא נמניתי עמהן בעלייה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}א{{ירו"מ-הדגשה|י}}ני {{ירו"מ-הדגשה|יודע אם גזרו גם על הפירות להיאסר}}. נפקין ושמעון {{ירו"מ-ביאור|יצאו ושמעו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר טבליי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אין מחדשין על הגזירה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר טבליי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אין מוסיפין על ההלכה {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שלא גזרו על הפירות, הפירות מותרים.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מן מה דתני {{ירו"מ-ביאור|ממה ששנינו}} אין ממשכנין אותו ולא תני אין מרהינין אותו הדא אמרה {{ירו"מ-ביאור|זה אומר}} {{שוליים|א_כא}}עבר ומשכן {{ירו"מ-הדגשה|קונסים}} אותו עבר והרהין {{ירו"מ-הדגשה|אין}} קונסין בו {{ירו"מ-ביאור|שלא גוזרים גזרה חדשה.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} ולא שוקלין כנגדו מעות {{שוליים|א_כב}}אפילו סלע של חולין {{ירו"מ-הדגשה|שרוצה לחלל עליו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לעשות{{ירו"מ-הדגשה|ו}} סלע של מעשר שני. היה לו סלע של מעשר {{ירו"מ-הדגשה|שני}} והיא מסויימת לו {{ירו"מ-ביאור|שיודע משקלה.}} מהו שישקול כנגדו סלע של מעשר שני אחרת ותהא מסויימת לו? {{שוליים|א_כג}}האחין שחלקו {{ירו"מ-הדגשה|במעשר שני}} מהו שישקלו זה כנגד זה? תנן לא יאמר אדם לחבירו בירושלים הא לך יין ותן לי שמן הא לך שמן ותן לי יין אבל אומר לו הא לך יין שאין לך יין הא לך שמן שאין לך שמן. {{ירו"מ-הדגשה|האם מותר להגיד}} הא לך יין שאין לי שמן? הוון בעי מימר {{ירו"מ-ביאור|חשבו לאמר}} אסור אשכח תני מותר ואין אסור משום חליפין מכיון שאינו יכול להוציאו ממנו בדין אין אלו חליפין {{ירו"מ-ביאור|למה שיהיה מותר? הרי ברור שהתכוון למקח. שהרי אם לא כן}} וליידא מילה אמר הא לך יין שאין לי שמן {{ירו"מ-הדגשה|אני אומר}} שא{{ירו"מ-הדגשה|ול}}י {{ירו"מ-הדגשה|התכוון לאמר לו אני מביא}} לך {{ירו"מ-הדגשה|רק}} יין {{ירו"מ-הדגשה|כי}} אין לי שמן דאילו הות לי מש{{ירו"מ-הדגשה|ח}} {{ירו"מ-ביאור|אם היה לי שמן}} הוינא מיתן לך {{ירו"מ-ביאור|הייתי נותן לך}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אבל נותנין זה לזה מתנת ח{{ירו"מ-הדגשה|י}}נם מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|ב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=|פולדא=96|תולדות יצחק=17|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר אין מתנה כמכר {{ירו"מ-הדגשה|ואינה חוזרת ביובל וחכמים}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים מתנה כמכר והוא הדין למעשר שני כשם שאין מוכרים מעשר שני כך אין נותנים מעשר שני במתנה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} דברי הכל היא הכא {{ירו"מ-ביאור|כאן}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ד{{ירו"מ-הדגשה|ו}}בר כא{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בנותן מתנה בפירוש אלא}} כהדא דתני היה אומר אדם לחבירו מה אכלת היום והוא אומר לו קיץ והיה יודע שהוא {{ירו"מ-הדגשה|אכל}} בכור, מה הקיץ נמכר בזול אף הבכור נמכר בזול. היה אומר לו מן והיה יודע שהוא {{ירו"מ-הדגשה|אכל}} מעשר שני, מה המן ניתן במתנה אף מעשר שני ניתן במתנה. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שבדרך רמז אפילו לחכמים מותר ואינו כמכר}} התיבון הרי מעשר בהמה דברי הכל {{שוליים|א_כד}}אינו נמכר וא{{ירו"מ-הדגשה|ף}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי כן}} את אמרת ניתן במתנה {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בצורה ברורה}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}א {{ירו"מ-הדגשה|רק ברמז}} אף זה {{ירו"מ-הדגשה|י}}נתן במתנה {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בצורה ברורה ולא רק ברמז}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} לא אמר כן {{ירו"מ-ביאור|שהמשנה דברי הכל,}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|רק}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}}, ד{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} ע{{ירו"מ-הדגשה|ו}}שה אותו כנכסיו {{ירו"מ-ביאור|ממון בעלים.}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שאינו ממונו אפילו במתנה אינו יכול לתת}} אותו. התיבון הרי מעשר בהמה דברי הכל {{שוליים|א_כה}}אינו כנכסיו ואת אמר ניתן במתנה אף זה ניתן במתנה? {{ירו"מ-הדגשה|תנן מעשר בהמה אין מוכרין אותו תמים חי}} הא שחוט מותר. תני דבי {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} לא שנייא בין חי בין שחוט בין תמים בין בעל מום וליידא מילה {{ירו"מ-ביאור|ולמה}} תנן {{ירו"מ-הדגשה|אין מוכרין אותו חי}} ולא תנ{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|לא}} חי ולא שחוט? בגין ניתני דבתרה {{ירו"מ-ביאור|בגלל מה שנשנה בהמשך}} הבכור מוכרין אותו תמים חי ובעל מום חי ושחוט {{ירו"מ-הדגשה|וכיון שבכור תמים נמכר רק חי כתב גם במעשר בהמה שאסור למכור אותו חי}} אב{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|באמת מעשר בהמה אסור למכור}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|חי ובין שחוט}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר יעקב}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} נאמר כאן {{ירו"מ-הדגשה|במעשר בהמה}} ([[ויקרא כז לג|ויקרא בחקותי כז לג]]) לא יגאל ונאמר בחרמי כהנים ([[ויקרא כז כח|ויקרא בחקותי כז כח]]) לא ימכר ולא יגאל, מה לא יגאל הנאמר בחרמי כהנים אינו לא נמכר ולא נגאל {{ירו"מ-הדגשה|אף לא יגאל הנאמר כאן}} {{שוליים|א_כו}} {{ירו"מ-הדגשה|אינו לא נמכר ולא נגאל אבל בבכור נאמר}} ([[במדבר יח יז|במדבר קרח יח יז]]) {{ירו"מ-הדגשה|לא תיפדה אינו נפדה להימכר באטליז אבל הוא נמכר בין חי ובין שחוט}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומייה}} בעא קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כלום כתיב בבכור {{ירו"מ-הדגשה|חי}} לא תפדה {{ירו"מ-הדגשה|תמים או}} בעל מום? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} לא ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}פדה {{ירו"מ-הדגשה|נאמר בשחוט ומניין}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בכור בעל מום {{ירו"מ-הדגשה|חי נמכר}}? בכור {{ירו"מ-הדגשה|הוקש למעשר בהמה מה}} מעשר בהמה לא חלקה התורה בין חי בין שחוט בין תם בין בעל מום {{ירו"מ-הדגשה|שאינו נמכר אף בכור לא חלקה התורה}} בין {{ירו"מ-הדגשה|חי}} בין {{ירו"מ-הדגשה|שחוט}} בין תם בין בעל מום {{ירו"מ-הדגשה|שנמכר תנן}} {{ירו"מ-ביאור|מעשר בהמה.}} אין מקדשין בו את האשה {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|ע}}ין {{ירו"מ-הדגשה|משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף ג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|ג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=|פולדא=96|תולדות יצחק=18|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אבל מקדשין בגידיו ובעצמיו ובקרניו ובטלפיו. {{ירו"מ-הדגשה|מנין}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} מפני שכתוב בו ברכה {{ירו"מ-הדגשה|שנאמר}} ([[דברים יד כד|דברים ראה יד כד]]) {{ירו"מ-הדגשה|כי יברכך}} ה' {{ירו"מ-הדגשה|אלהיך וזאת היא הברכה שמקדש בגידיו אי הכי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}יקדש בבשרו. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כלום למדו מעשר אלא מחרמי כהנים? מה חרמי כהנים אין מקדשין בהן את האשה {{שוליים|א_כז}}אף כל הקדשים אין מקדשין בהן את האשה, מעתה לא יקדשו לא בגידיו ולא בעצמיו ולא בקרניו ולא בטלפיו? הוי צורכה לההיא דאמר {{ירו"מ-ביאור|לכן צריך את מה שאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} מפני שכתוב בהן ברכה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} בעי {{ירו"מ-ביאור|שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|לשיטת}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אומר {{ירו"מ-הדגשה|שלא אסרה תורה למכור מעשר בהמה אלא תמים חי אבל אם שחטו מותר למכרו ולקדש בו}} אמר לאשה משכי לי מעשר בהמה זה שתתקדשי לי בו לאחר שחיטה מאחר שיש בידו לשחוט מקודשת מכבר או לאחר שחיטה {{ירו"מ-ביאור|ונפקא מינא אם פשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר לפני ששחט.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} הגונב מעשר בהמה של חבירו אם היה קיים מחזירו לו בעינו אכלו מה שאכל אכל {{ירו"מ-הדגשה|ואינו חייב לשלם שהתורה אמרה לא ימכר אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו היה קים}} {{שוליים|א_כח}}אין אומר לו שיתן {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו"מ-הדגשה|זה ממונו}} מילתא {{ירו"מ-הדגשה|אמרה גזל}} פחות משוה פרוטה {{ירו"מ-הדגשה|אפילו הוא בעין}} אין אומר לו שיתן {{ירו"מ-הדגשה|לפי שאינו נחשב ממון ואין בו חובת והשיב את הגזלה}} א{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ר {{ירו"מ-הדגשה|גזל}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} {{שוליים|א_כט}}הדא דתימא כשאינו יפה שוה פרוטה מעיקרו אבל אם היה יפה שוה פרוטה מעיקרו אומר לו שיתן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הבכור מוכרים אותו תמים חי אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בר פזי}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} חי {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא שחוט. תמן תנינן {{שוליים|א_ל}}המקדש בחלקו בקדשי קדשים ובקדשים קלים אינה מקודשת {{ירו"מ-הדגשה|דמשולחן גבוה קא זכו ואינו שלהם לקדש בו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|מקודשת}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בר פזי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} יליף כל הקדש{{ירו"מ-הדגשה|ים}} מבכור, מה בכור מקדשין בו את האשה אף הקדשים מקדשים בו את האשה. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} יליף כל הקדשים ממעשר בהמה, מה מעשר בהמה אין מקדשין בהן את האשה {{ירו"מ-הדגשה|שלומדים מחרמי כהנים}} אף כל הקדשים אין מקדשין בהן את האשה. מחלפה שיטתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בר פזי}} תמן הוא אומר {{ירו"מ-הדגשה|שבבכור מקדש בו}} בין חי בין שחוט {{ירו"מ-ביאור|שהרי אמר כהן המקדש בחלקו, כלומר, אחר שחיטה.}} והכא הוא אמר חי ולא שחוט? תמן בשם גרמיה {{ירו"מ-ביאור|עצמו}} והכא בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} ואפילו תימר כאן וכאן בשם גרמיה {{ירו"מ-ביאור|עצמו}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר שמקדש בחלקו}} א{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן {{ירו"מ-הדגשה|הכוונה שמקדש אחר שחיטה אלא}} במקדש {{ירו"מ-הדגשה|בעודו}} חי {{ירו"מ-הדגשה|בחלק}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ראוי ליפול לו ולאחר שחיטה. <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|ג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=|פולדא=97|תולדות יצחק=20|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר חי ולא שחוט שנאמר}} ובשרם יהיה לך כחזה התנופה {{ירו"מ-הדגשה|מה חזה התנופה אין מקדשים בו שהרי ממון גבוה הוא אף בכור לאחר שחיטה ממון גבוה הוא}} ואי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|מקדשים בו}}. מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומר}} ב{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן {{ירו"מ-הדגשה|חי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ב{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן {{ירו"מ-הדגשה|שחוט שנאמר}} ([[במדבר יח יח|במדבר קרח יח יח]]) {{ירו"מ-הדגשה|ובשרם יהיה לך כחזה התנופה שהיה יכול לכתוב ובשרם יהיה כחזה התנופה ולמה כתב}} יהיה לך אפילו לאחר שחיטה? מה מקיים {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} יהיה לך {{ירו"מ-הדגשה|כחזה התנופה}} ריבה לך הויה אחרת {{שוליים|א_לא}}שיהא נאכל לשני ימים ולילה אחד {{ירו"מ-הדגשה|דאילו חזה ושוק של תודה נאכלים ליום אחד וזה נאכל לשני ימים ולילה אחד תנן אין מחללין מעשר שני על אסימון}}. מתני' דלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי דוסא}} דתני מחללין מעשר שני על אסימון דברי {{תנא-ירו"מ|רבי דוסא}} וחכמים {{שוליים|א_לב}}אוסרין. מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי דוסא}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יד כה|דברים ראה יד כה]]) וצרת הכסף דבר שהוא נצרר מחבירו {{ירו"מ-ביאור|שנפרד משאר החפצים ומשמש אפילו קצת להוצאה כמו אסימון. להוציא מטבע שנפסל שאינו יוצא כלל.}} {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא דרבנן שנאמר וצרת}} הכסף כסף שיש לו צורה ויוצא על גב צורתו {{ירו"מ-הדגשה|לאפוקי אסימון שאין עליו צורה ולאפוקי מטבע שניפסל שאינו יוצא על גב צורתו אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי {{תנא-ירו"מ|רבי דוסא}} מחללין מעשר {{ירו"מ-הדגשה|לא רק על אסימן אלא אפילו}} על ליטרא של כסף {{ירו"מ-הדגשה|שאף הוא יוצא קצת ולמה אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ליטרא של כסף {{ירו"מ-הדגשה|ולא אמר}} ליטרא כסף? אילו אמר ליטרא כסף הוינן אמרין {{ירו"מ-ביאור|היינו אומרים}} כשם שאמר כסף כך אמר זהב {{ירו"מ-הדגשה|ואינו כן שה}}זהב {{ירו"מ-הדגשה|אינו נסחר כלל ודינו כמטבע שנפסלה ובזה גם}} {{תנא-ירו"מ|רבי דוסא}} {{ירו"מ-הדגשה|יודה שאין מחללין עליו}}. אילו אמר כסף הוינן אמרין {{ירו"מ-הדגשה|אף}} שברי קערות ותמחויין {{ירו"מ-הדגשה|ואינו כן כי}} שברי {{ירו"מ-הדגשה|כסף לא נסחרים כלל לפי שאינו יודע מה שוויים לכן}} הוי {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} ליטרא של כסף. {{ירו"מ-הדגשה|תנן אין מחללין}} על אסימון הכל מודין שאין מחללין אותו על הנתונות לאולייר {{ירו"מ-ביאור|בלן}} {{ירו"מ-ביאור|בבית המרחץ}} {{ירו"מ-הדגשה|לסימן}}. הדא דתימר בדרך שהן יפין {{ירו"מ-הדגשה|רק}} אצל {{ירו"מ-הדגשה|א}}ולייר אבל בדרך שהן יפין {{ירו"מ-הדגשה|גם}} אצל התורמסר {{ירו"מ-ביאור|יש אומרים בעל המרחץ ויש אומרים מוכר תורמוסים}} מחלל. מטבע שנפסל {{ירו"מ-הדגשה|ואינו נסחר בשוק}} והמלכות מקבלתו {{ירו"מ-הדגשה|במיסים אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} {{שוליים|א_לג}}כאסימון {{ירו"מ-הדגשה|שהוא במחלוקת}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} {{שוליים|א_לד}}כמטבע של מלכים הראשונים {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו}} {{תנא-ירו"מ|רבי דוסא}} {{ירו"מ-הדגשה|מודה}} של{{ירו"מ-הדגשה|א}} {{ירו"מ-הדגשה|פודה בהם}}. {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף ד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|ד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=|פולדא=97|תולדות יצחק=21|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} נימר אם היה יוצא {{ירו"מ-ביאור|נסחר קצת}} על גב צורתו מחלל ואם לאו אינו מחלל. מטבע {{ירו"מ-הדגשה|של}} מרד כגון בן כוזיבא אינו מחלל {{ירו"מ-ביאור|שהמלכות מקפידה עליו.}} היו לו מעות של {{ירו"מ-הדגשה|יין נסך}} אתא עובדא קומי {{ירו"מ-ביאור|בא מקרה כזה לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|אסורות בהנאה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}יוליך הנייה לים המלח {{ירו"מ-הדגשה|וודאי שלא יחלל עליהן}}. היה לו מעות של דיסקניס {{ירו"מ-ביאור|מלך שבטלה מלכותו ועדיין יוצא בפחות משוויו,}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} מחללין כדרך שהן יפות אצל התורמסר {{ירו"מ-ביאור|חלפן}}. {{ירו"מ-הדגשה|היו לו מטבעות דיסקניס שכבר חילל עליהם מעשר שני כשעדין היו חשובות}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ביקש להוציאן {{ירו"מ-הדגשה|בירושלים}} מחללן כדרך שהוא מחלל עליהן {{ירו"מ-הדגשה|עכשיו}} {{ירו"מ-ביאור|כפי שהן שוות אצל החלפן עכשיו.}} תני {{שוליים|א_לה}}אין מחללין אותו לא על המעות {{ירו"מ-הדגשה|שכאן}} בבבל {{ירו"מ-ביאור|היינו לא על המעות של ארץ ישראל בבבל בעומד בבבל. שהרי מטבעות של ארץ ישראל אינן יוצאות בבל}} ולא על המעות שבבבל כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן {{ירו"מ-הדגשה|בארץ ישראל}} בעומד כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} מעות {{ירו"מ-הדגשה|של}} בבל {{ירו"מ-הדגשה|אינם יוצאים בארץ ישראל}}. היו לו מעות {{ירו"מ-הדגשה|של}} בבל {{ירו"מ-הדגשה|הוא רוצה לחללן על מעות}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}בבל והוא עומד כאן <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|ד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=|פולדא=97|תולדות יצחק=22|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} נימר אם היתה דרך פתוחה מחלל {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון ששיירות מצויות כאילו הכל אצלו}} ואם לאו אינו מחלל. וטב {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} כן {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|אם יביא את מטבעות בבל אליו אינם יוצאים שהרי הוא בארץ ישראל והמטבעות של בבל}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} כל המטביעות היו יוצאות בירושלים מפני {{ירו"מ-הדגשה|מעות מעשר שני}} על שם {{הפ|תהילים|מח|ג}} יפה נוף משוש כל הארץ. יכול אם היו לו מעות בהר המלך ובקצרה {{ירו"מ-ביאור|מקומות שהרומאים אסרו כניסת יהודים לשם}} מחללן עליהן? {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} ([[דברים יד כה|דברים ראה יד כה]]) וצרת הכסף בידך מהו בידך ברשותך {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שאין גישה להר המלך אין זה ברשותך}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי {{שוליים|א_לו}}נפל כיסו לבור ובו מאה ריבוא והיה יכול להוציא חמ{{ירו"מ-הדגשה|י}}שים ריבוא {{ירו"מ-הדגשה|לשכור פועלים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}להעלותן אותן חמ{{ירו"מ-הדגשה|י}}שים ריבוא {{ירו"מ-ביאור|שישארו לו}} כמו שהן ברשותו? ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_א_ב|ירושלמי מעשר שני, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_א_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_לז}}הלוקח {{ירו"מ-ביאור|בכסף מעשר שני}} בהמה לזבחי שלמים וחיה לבשר תאוה יצא העור לחולין אף על פי שהעור מרובה על הבשר {{שוליים|א_לח}}כדי יין סתומות מקום שדרכן לימכור סתומות יצא קנקן לחולין {{שוליים|א_לט}}האגוזים והשקדים יצאו קליפי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ן לחולין {{שוליים|א_מ}}התמד עד שלא החמיץ אינו נלקח בכסף מעשר ומשהחמיץ נלקח בכסף מעשר {{שוליים|א_מא}}הלוקח חיה לזבחי שלמים ובהמה לבשר תאוה לא יצא העור לחולין {{שוליים|א_מב}}כדי יין פתוחות או סתומות במקום שדרכן למכור פתוחות לא יצא קנקן לחולין. סלי תאנים וסלי ענבים עם הכלי לא יצאו דמי הכלי לחולין. {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף ה.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|ה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=13|סירלאו=|פולדא=98|תולדות יצחק=24|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} <strong>גמ':</strong> תני בן בג בג אומר {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים יד כו|דברים ראה יד כו]]) ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך {{ירו"מ-הדגשה|אם נאמר בכל למה נאמר בבקר ובצאן וביין מלמד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לוקח הוא אדם פרה מפני עורה וצאן מפני גיזתה ויין מפני קנקנו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{שוליים|א_מג}}הדא דתימא כשהיה המוכר הדיוט אבל אם היה המוכר אומן {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היה {{ירו"מ-הדגשה|סוחר עורות}} או {{ירו"מ-הדגשה|כדר שודאי דעתו עליהם}} נעשה כמוכר זה בפני עצמו וזה בפני עצמו {{ירו"מ-הדגשה|ואסור}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} כדי יין סתומות מקום שדרכן למכור סתומות יצא הקנקן לחולין {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם דרכן להימכר פתוחות לא יצא לחולין דכיון שדרכן למכור את היין לחוד ודאי נותן דעתו על הקנקן}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} ומינה כמה דתימר תמן {{ירו"מ-ביאור|כמו שאמרתה שם}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אם היה המוכר אומן נעשה כמוכר זה בפני עצמו וזה בפני עצמו ודכוותה אם היה הלוקח אומן נעשה כלוקח זה בפני עצמו וזה בפני עצמו. {{שוליים|א_מד}}חותל של תמרים {{ירו"מ-הדגשה|או}} פטולייא {{ירו"מ-ביאור|סל של תמרים שעשוי מעלי דקל ומניחים בו את התמרים שיבשילו.}} יצאו לחולין. {{שוליים|א_מה}}קופות של תמרים אית תניי תני יצאו ואית תניי תני לא יצאו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} מאן דאמר יצאו {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דרוסות {{ירו"מ-הדגשה|שהם זקוקות לקופה}} ומאן דאמר לא יצא{{ירו"מ-הדגשה|ו}} כשאינן דרוסות שאינ{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|זקוקות לקופה תנן}} התמד עד שלא החמיץ אינו ניקח בכסף מעשר {{שוליים|א_מו}}ופוסל את המקוה {{ירו"מ-ביאור|בשלושה לוגין כמים.}} משהחמיץ ניקח בכסף מעשר ואינו פוסל את המקוה {{ירו"מ-ביאור|בשלושה לוגין כמים אלא בשינוי מראה כשאר מי פירות:}} מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}} דתנינן תמן המתמד {{שוליים|א_מז}}ונתן מים במידה ומצא כדי מידתו פטור {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} מחייב. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} זימנין {{ירו"מ-ביאור|לפעמים}} אמר לה בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} וזימנין {{ירו"מ-ביאור|ולפעמים}} אמר לה בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי חנינא}} והוא שהחמיץ {{ירו"מ-ביאור|ולרבנן שחולקים עליו, אפילו החמיץ דינו כמים ואם כך הברייתא שאמרה שהתמד משהחמיץ ניקח בכסף מעשר הולכת רק כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} דברי הכל היא {{ירו"מ-הדגשה|דאפילו חכמים שסוברים שאין התמד נקרא פירות ופוסל את המקווה כמים אפילו משהחמיץ אפילו כן מודים שנקנה בכסף מעשר שני}} שכן אפילו מי מלח ניקחין בכסף מעשר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הלוקח חיה לזבחי שלמים ובהמה לבשר תאוה לא יצא העור לחולין}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} לא קנה מעשר {{ירו"מ-הדגשה|כלל והדמים נשארו בקדושתם}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בקדמייתא הוינן {{ירו"מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו"מ-ביאור|בתחילה היינו אומרים}} הלוקח בהמה לבשר תאוה על כרחו <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|ה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=|פולדא=98|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} נתפס לשלמים {{ירו"מ-הדגשה|רק שלא יצא העור לחולין וצריך להביא מאכלים בדמי העור ולאכלם בתורת מעשר שני}} ולא הוינן אמרין כלום מן הדא {{ירו"מ-ביאור|והתברר שטעינו,}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} לא קנה מעשר {{ירו"מ-הדגשה|כלל}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בהמת מעשר שני {{ירו"מ-הדגשה|בעלת מום}} בירושלים {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-ביאור|שאמר ממון גבוה היא,}} פטורה מן הבכורה, {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-ביאור|שאמר ממון בעלים הוא,}} {{שוליים|א_מח}}חייבת בבכורה {{ירו"מ-הדגשה|אבל בכל מקרה הפדיון חל והדמים יצאו לחולין}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|לשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שחייבת בבכורה}} ילדה בכור אימוריו מהו שיקרבו לגבי מזבח ולא חל {{ירו"מ-הדגשה|קדושת}} מעשר שני על אימוריו {{ירו"מ-הדגשה|והרי צריך להקריבם}} ולא נמצא מבריחו מן האכילה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} וכי הלוקח בשר בהמה {{ירו"מ-הדגשה|לשלמים}} לא חל מעשר שני על אימוריה ולא נמצא מבריחה מן האכילה? אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|שאני התם}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}בלקיחתה {{ירו"מ-הדגשה|של בהמה לשלמים}} פקעה ממנה קדושת מעשר {{ירו"מ-הדגשה|אבל כשקונה בעלת מום והמליטה בכור לא פקעה ממנה קדושת מעשר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ואנן לא הוינן אמרין {{ירו"מ-הדגשה|שהקונה בהמה לשלמים יכול להקריב את האימורים בגלל שקדושת מעשר פוקעת}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|אמרינן שיכול להקריב את האימורים כיוון שזה חלק ממצוות מעשר שני מדאוריתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא התירה התורה ליקח בכסף מעשר אלא שלמים בלבד {{ירו"מ-הדגשה|וחלק ממצות}} שלמים {{ירו"מ-הדגשה|זה להקריב את האימורים}}. מה נפקה מביניהון {{ירו"מ-ביאור|איזה הבדל הלכתי יוצא בין שני הסברות}}? {{ירו"מ-הדגשה|קנה בהמה בעלת מום}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ילדה {{ירו"מ-הדגשה|שאינו}} בכור והקדיש {{ירו"מ-הדגשה|אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שלמים, מאן דאמר לא התירה התורה ליקח בכסף מעשר אלא שלמים בלבד קריבה {{ירו"מ-הדגשה|שזה חלק ממצוות}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|שני לה}}קריב שלמים, מאן דאמר בלקיחתה פקעה ממנה קדושת מעשר אינה קריבה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לא לקח חולין בכסף מעשר שני אלא הקדיש את הולד שחל עליו קדושת מעשר שני לשם שלמים ואינו}} {{ירו"מ-הדגשה|ק}}רב {{ירו"מ-ביאור|וצריך להמתין שיהיה בו מום.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כל אילין מילייא אנן {{ירו"מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו"מ-ביאור| כל הסברות הללו אנו אומרים.}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} מסייעא ל{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|שבלקיחתה פקעה ממנו קדושת מעשר דתנן}} {{ירו"מ-ביאור|גבי המתנדב קרבן תודה.}} {{ירו"מ-הדגשה|האומר}} {{ירו"מ-ביאור|אביא קרבן תודה}} {{ירו"מ-הדגשה|היא ולחמה מן המעשר}} {{שוליים|א_מט}}לא יביא {{ירו"מ-הדגשה|לחמה}} מחיטי מעשר {{ירו"מ-הדגשה|שני}} אלא ממעות מעשר שני, מה בין חיטין מה בין מעות אלא בלקיחתה {{ירו"מ-הדגשה|בכסף מעשר}} פקעה ממנה קדושת מעשר {{ירו"מ-הדגשה|כשיטת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ומה בכך}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}יביא מן החיטין {{ירו"מ-הדגשה|הרי אף שישאר עליהם קדושת מעשר שני בזה שמקדיש אותם ללחמי תודה לא ממעט מאכילתם שהרי נותן את}} תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|לחמי}} התו{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ה לכהן והשאר לבעלים {{ירו"מ-הדגשה|והכל נאכל}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מפני מה אינו מביא? אמר ליה הגע עצמך שנשפך הדם לא נפסל הלחם. {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף ו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|ו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=|פולדא=98|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} גזרו על נקיבה בעלת מום {{ירו"מ-הדגשה|שלא יקחנה בכסף מעשר שני}} מפני וולדה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אם תלד בכור או רגיל ויביאנו שלמים ממעט את האימורים מאכילתו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}גזרו על זכר בעל מום מפני נקיבה בעלת מום. ואמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרו חכמים}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}תמימה {{ירו"מ-הדגשה|לא יקח אלא לשלמים אין זה דין תורה אלא}} גזירה {{ירו"מ-הדגשה|כדתני}} בראשונה היו אומרין {{שוליים|א_נ}}לוקחין בהמה לבשר תאוה והיו {{ירו"מ-הדגשה|מ}}בריחין אותו מעל גבי המזבח, חזרו לומר לא יקחו אפילו חיה אפילו עופות כהדא דתני אחד שביעית ואחד מעשר שני מחללין אותו על נקיבה בעלת מום ועל שאר בהמה חיה ועוף בין חיין בין שחוטין דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} וחכמים אומרים {{שוליים|א_נא}}אין מחללין אלא על השחוטין בלבד. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל ברבי יצחק}} {{ירו"מ-הדגשה|הסיבה שאסרו ליקח בעלי חיים חיים}} שלא ירעו אותן עדרים עדרים {{ירו"מ-הדגשה|וישהה מעשרותיו לאחר זמן הביעור}} או {{ירו"מ-הדגשה|שיבא לידי תקלה}}. קם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} עם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} עד כדון {{ירו"מ-ביאור|עדיין}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל ברבי יצחק}} קיים ואתון תליון ביה מרטוטיבן {{ירו"מ-ביאור|תולין בו סברות רחוקות?}} והא אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אפילו תמימה {{ירו"מ-הדגשה|אסורה רק משום}} גזירה {{ירו"מ-הדגשה|מפני שהיו מבריחין אותו מעל}} {{ירו"מ-הדגשה|ג}}בי {{ירו"מ-הדגשה|המזבח}} {{ירו"מ-ביאור|ולמה אתם מביאים סברות אחרות רחוקות כמו שמא יגדל מהם עדרים ויעבור זמן הביעור.}} דילמא לא איתאמרא {{ירו"מ-ביאור|אולי סברא זו לא נאמרה על מעשר שני}} אלא על השביעית {{ירו"מ-ביאור|ששם לא שיך הטעם שלא יבריחו מעל המזבח.}} אשכח {{ירו"מ-ביאור|מצא}} תני על השביעית. <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|ו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=|פולדא=99|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_א_ג|ירושלמי מעשר שני, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_א_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_נב}}הלוקח מים ומלח ופירות המחוברין לקרקע או פירות שאינן יכולין להגיע לירושלים לא קנה מעשר {{שוליים|א_נג}}הלוקח פירות {{ירו"מ-ביאור|בכסף מעשר שני}} שוגג יחזרו דמים למקומן מזיד יעלו ויאכלו במקום ואם אין מקדש ירקבו {{ירו"מ-ביאור|שהלקוח בכסף מעשר שני אינו נפדה}} {{שוליים|א_נד}}הלוקח בהמה שוגג יחזרו דמיה למקומה מזיד תעלה ותאכל במקום ואם אין מקדש תקבר על ידי עורה {{שוליים|א_נה}}אין לוקחים עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי מעשר שני ואם לקח יאכל כנגדן. אין מביאין קיני זבין וקיני זבות וקיני יולדות מדמי מעשר שני ואם הביא יאכל כנגדן {{שוליים|א_נו}}זה הכלל כל שהוא חוץ לאכילה ולשתייה ולסיכה מדמי מעשר שני יאכל כנגדן. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תני לקח בהמה טמאה בין שוגג ובין מזיד יחזרו דמים למקומם}} תמן תנינן אין לוקחים עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית ואם לקח יאכל כנגדו ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא את אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שבבהמה טמאה יחזרו דמים למקומם אפילו במזיד}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר איתפלגון {{ירו"מ-ביאור|נחלקו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר רב יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} חד אמר כאן דרך מכירה וכאן דרך חילול {{ירו"מ-הדגשה|שבמכירה לא רצו חכמים לקנוס את המוכר ולכן הקונה יאכל כנגדן אבל חילול שהבעלים הוא המחלל גזרו שהחילול לא חל כלל ולכן הדמים חוזרים}} {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף ז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|ז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=|פולדא=99|תולדות יצחק=30|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}חרנא אמר כאן שהמוכר קיים וכאן שהלך לו המוכר {{ירו"מ-הדגשה|שאם}} המוכר קיים {{ירו"מ-הדגשה|קנסו אותו להחזיר את הכסף}} {{ירו"מ-ביאור|דלא עכברא גנב אלא חורה גנב.}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם אין}} המוכר {{ירו"מ-הדגשה|לפנינו יאכל כנגדן}} ולא ידענא מאן אמר דא ומאן אמר דא {{ירו"מ-ביאור|לא ידוע מי אמר את זה ומי אמר את זה}}. מן מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} נקנה המקח {{ירו"מ-ביאור|על כרחך מדובר שהקונה לפנינו ואף על פי כן נקנה המקח.}} הרי הוא דאמר כאן דרך מ{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ירה וכאן דרך חילול. {{ירו"מ-הדגשה|הלוקח מים ומלח ופירות המחוברין לקרקע או פירות שאינן יכולין להגיע לירושלים}} לא {{ירו"מ-הדגשה|קנה מעשר הא דגים וחגבים כמהין ופטריות לוקחים מכסף מעשר שני}} מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}דלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} דריש ([[דברים יד כו|דברים ראה יד כו]]) ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן ביין ובשכר פרט ובכל אשר תאוה נפשך הרי כלל אחר כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט לומר לך מה הפרט מפורש {{שוליים|א_נז}}דבר שהוא וולד וולדות הארץ {{ירו"מ-ביאור|דבר שגדל מהקרקע כולל בהמות}} אף אין לי {{ירו"מ-הדגשה|להוסיף}} אלא דבר שהוא וולד וולדות הארץ. {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מפרש מה הפרט מפורש דבר שהוא פרי וולד פירי {{ירו"מ-הדגשה|ואף}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ק}}ר {{ירו"מ-הדגשה|וצאן שנולדים}} ומכשירי פירי {{ירו"מ-ביאור|כגון תבלינים}} אף אין לי {{ירו"מ-הדגשה|להוסיף}} אלא דבר שהוא פרי וולד פירי ומכשירי פירי. מה נפק מן ביניהון דגים וחגבים כמהין ופטריות {{ירו"מ-הדגשה|דל}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} נקחין בכסף מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני ול}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|אינם ניקחים}} {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שהמשנה אמרה שרק מים ומלח אינם ניקחים בכסף מעשר שני, יוצא שהמשנה כ{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הלוקח פירות}} {{ירו"מ-ביאור|בכסף מעשר שני חוץ לירושלים}} {{ירו"מ-הדגשה|שוגג יחזרו דמים למקומן}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}} {{ירו"מ-ביאור|ממה שנאמר הלוקח בלשון דיעבד}} מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} אמרה שאין מחללין מעות על פירות בריחוק מקום {{ירו"מ-הדגשה|אלא רק בירושלים}}. אמרה קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבינא}} וקלסיה אמרה קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} וקנתריה אמר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} והתנינן {{ירו"מ-ביאור|היו לו}} מעות בירושלים ופירות במדינה {{ירו"מ-הדגשה|אומר הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מעות {{ירו"מ-הדגשה|הללו מחוללין על}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}פירות {{ירו"מ-הדגשה|ההם משמע שלכתחילה מחללין}} מעות {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני על}} פירות {{ירו"מ-הדגשה|ש}}במדינה? שנייא היא שהיה אח{{ירו"מ-הדגשה|ד}} {{ירו"מ-הדגשה|מהם}} {{ירו"מ-ביאור|הכסף או הפירות}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מקום {{ירו"מ-ביאור|בירושלים}} {{ירו"מ-הדגשה|ששם ראוי לחלל על המעות}}. כד נפיק {{ירו"מ-ביאור|כשיצא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}} אשכח תני {{ירו"מ-ביאור|מצא בריתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} מעות ופירות בירושלים מעות ופירות במדינה. אמר אין הוה שמיע {{אמורא-ירו"מ |רבי ירמיה}} הדא מילתא, יאות קנטרי {{ירו"מ-ביאור|אם רבי ירמיה הכיר את הבריתא הזו אז הוא קינטר אותי בצדק}} בעי מיחזור ביה {{ירו"מ-ביאור|רצה לחזור בו}} <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|ז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=19|סירלאו=|פולדא=100|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} לא תיחזור בך דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-ביאור|המחלוקת בין {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ורבנן בדין חילול כסף על פירות }} {{ירו"מ-הדגשה|הא דתנן מעות מעשר שני מחללים אותו מחוץ לירושלים כסף על נחושת ונחושת על הפירות ובלבד שיחזור ויפדה את הפירות}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ב}}רי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-ביאור|ואת הכסף יעלה לירושלים.}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים יעלו הפירות ויאכלו בירושלים כל זה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דמאי הא בודאי לא {{ירו"מ-הדגשה|רואים שאפילו לחכמים שמקלים בד}}מאי {{ירו"מ-הדגשה|ובתנאי שאת הפירות יעלה לירושלים אסור בודאי לחלל מעות על פירות מחוץ לירושלים ולא היא}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}מה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|שהמשנה שלנו שאומרת שאין מחללין על הפירות בריחוק מקום}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} היא הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שהמחלוקת}} היא בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דמאי {{ירו"מ-הדגשה|ובין}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ודאי {{ירו"מ-הדגשה|שאם לא כן}} הי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|יכול להעמיד את המשנה כרבנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ודאי. {{אמורא-ירו"מ|רבי זבידא}} הוה יתיב מתני לבריה {{ירו"מ-ביאור|ישב ושנה לבנו}} הרוצה לחלל מעות על הפירות בזמן הזה בין אילו בין אילו קדשו כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-ביאור|שהסתפקו האם מחללים מעות על פירות או לא והלכו לחומרה.}} {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים מעות כמות שהן ופירות כמות {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הן. עבר {{אמורא-ירו"מ|רבי קריספא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} לא תנייתי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כן {{ירו"מ-הדגשה|שהמחלקת בין}} {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|היא האם מחללים}} פירות על המעות {{ירו"מ-הדגשה|בירושלים בזמן הזה}}? הא מעות על הפירות {{ירו"מ-הדגשה|מחוץ לירושלים}} דברי הכל לא קדשו. והתנינן {{ירו"מ-הדגשה|הלוקח פירות בכסף מעשר שני}} אם אין מקדש ירקבו {{ירו"מ-הדגשה|משמע שגם בזמן הזה מחללים פירות על מעות}}? תיפתר שהקדיש {{ירו"מ-הדגשה|את הפירות}} בשעת מקדש וחרב המקדש. תני בן ביבי {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים יד כה|דברים ראה יד כה]]) {{ירו"מ-הדגשה|וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}את{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|כי ירחק ממך המקום אשר יבחר}} ה' {{ירו"מ-הדגשה|אלהיך לשום שמו שם כי יברכך}} ה' {{ירו"מ-הדגשה|אלהיך}} ונתת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|בכסף וצרת}} הכסף {{ירו"מ-הדגשה|בידך והלכת אל המקום אשר יבחר}} ה' {{ירו"מ-הדגשה|אלהיך בו}} {{שוליים|א_נח}}בריחוק מקום אתה פודהו {{ירו"מ-ביאור|פירות על כסף.}} בקירוב מקום {{ירו"מ-ביאור|בירושלים,}} אין אתה פודהו ונתת הכסף בקירוב מקום {{ירו"מ-ביאור|בירושלים}} אתה מחללו {{ירו"מ-ביאור|את הכסף על פירות.}} ואי אתה מחללו בריחוק מקום. {{ירו"מ-הדגשה|תנן אין לוקחים עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי מעשר שני ואם לקח יאכל כנגדן אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} נקנה המקח {{ירו"מ-הדגשה|והדמים}} לא {{ירו"מ-הדגשה|נתחללו}} {{ירו"מ-ביאור|והמעות שביד המוכר קדושים לכן יאכל כנגדם.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}} {{ירו"מ-הדגשה|כפודה}} {{ירו"מ-ביאור|כמו שהכסף לא התחלל כך המקח לא קיים. ואם תאמר אם כך למה יאכל כנגדן? מדובר שהמוכר הלך.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר מן מה דתנינן {{ירו"מ-הדגשה|אין מביאין קיני זבין וקיני זבות וקיני יולדות מדמי מעשר שני}} וא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ב}}יא יאכל כנגדן הדא אמרה קדשו {{ירו"מ-ביאור|והכסף שביד המוכר נעשה חולין.}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם לא כן איך מתכפר בהן}} {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף ח.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|ח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=20|סירלאו=|פולדא=100|תולדות יצחק=33|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כיו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ן שמשך נקנה המקח {{ירו"מ-ביאור|ומתכפר בהם.}} מכאן ואילך {{ירו"מ-הדגשה|התשלום זה}} מקח אחר הוא {{ירו"מ-ביאור|וכששילם בכסף מעשר כאילו לא שילם וצריך לאכול כנגדם כדי שיצאו לחולין.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} {{ירו"מ-הדגשה|בזמן שמחלל את העופות על הדמים}} צריך לחזור ולהקדיש {{ירו"מ-הדגשה|את הקינין שהרי קינין מתקדשות או בזמן קניין או בזמן עשית כהן וכאן לא}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ת}}קדשו {{ירו"מ-הדגשה|בקניה}} שהוא סבור לומר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}קידשו {{ירו"מ-הדגשה|בזמן נתינת הכסף}} ולא קידשו. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק מעשר שני</strong> 2ffeeeo6qu6hhbeqd87f40492q125ul ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מעשר שני/פרק שני 106 1706189 2942941 2920942 2025-06-20T08:56:33Z מאירושולי 35234 2942941 wikitext text/x-wiki ==פרק שני - מעשר שני ניתן== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_פרק שני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ב_א|ירושלמי מעשר שני, פרק ב, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ב_א"> <strong>מתני':</strong> מעשר שני {{שוליים|ב_א}}ניתן לאכילה ולשתייה ולסיכה {{שוליים|ב_ב}}לאכול {{ירו"מ-הדגשה|כל}} דבר שדרכו {{ירו"מ-הדגשה|לאכ}}ול ולסוך כל דבר שדרכו לסוך. לא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן. אין מפטמין שמן של מעשר שני ואין לוקחין בדמי מעשר שני שמן מפוטם אבל מפטם הוא את היין. {{שוליים|ב_ג}}נתן בתוכו דבש ותבלין והשביחו השבח לפי חשבון. דגים שנתבשלו עם הקפלוטות של מעשר שני והשביחו השבח לפי חשבון. {{שוליים|ב_ד}}עיסה של מעשר שני שאפייה פת והשביחה השבח {{ירו"מ-הדגשה|למעשר}} שני. זה הכלל כל ששבחו ניכר השבח לפי חשבון וכל שאין שבחו ניכר השבח {{ירו"מ-הדגשה|למעשר}} שני.<br><br> <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|ח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=|פולדא=100|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} מעשר שני ניתן לאכילה {{ירו"מ-הדגשה|ולשתייה ולסיכה}}. ניתן לאכילה שכתוב בו אכילה ושתייה שהשתייה בכלל אכילה. מניין שהשתייה בכלל אכילה? {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} שמע לה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא יז יב|ויקרא אחרי מות יז יב]]) על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא יאכל דם. מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}דם {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} {{ירו"מ-הדגשה|משק}}ה {{ירו"מ-הדגשה|ולמה התורה השתמשה בלשון}} אכ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}? אם בדם שקרש והתני {{שוליים|ב_ה}}דם שקרש אינו לא אוכל ולא משקה. אלא {{ירו"מ-הדגשה|כי}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין {{ירו"מ-הדגשה|כמות}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא והתורה קראה אותו אכילה. והא תני {{שוליים|ב_ו}}המחה את החלב וגמאו הקפה את הדם ואכלו הרי זה חייב {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}דם {{ירו"מ-הדגשה|שקרש}} חייב {{ירו"מ-הדגשה|עליו משום}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}כילה. מה עבד {{ירו"מ-הדגשה|לבריתא שהביא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-ביאור|שאמרה שדם קרוש אינו אוכל ואינו משקה?}} {{ירו"מ-הדגשה|כוונת הבריתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו לא אוכל לטמא טומאת אוכלין ולא משקה לטמא טומאת משקין. חזר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} ושמעה מן הכא {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יד כו|דברים ראה יד כו]]) ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך {{ירו"מ-הדגשה|בבקר ובצאן ביין ובשכר ואכלתה}} וכו' {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} {{ירו"מ-הדגשה|שכ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|זה משקה ונאמר בו אכילה}}. מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין אם בנותן טעם יין בתבשיל והלא הטעם לפגם הוא {{ירו"מ-הדגשה|ואסור לתת יין של מעשר שני לתוך}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תבשיל {{ירו"מ-הדגשה|אלא מכאן שהתורה משתמשת בלשון אכילה}} גם {{ירו"מ-הדגשה|לגבי שתיה}}? רבנן דקיסרין אמרין תיפתר באילין אורזנייה וגמזוזינייה {{ירו"מ-ביאור|מיני תבשילים}} {{ירו"מ-הדגשה|שהיין משביחם ומותר לתת יין מעשר שני לתוכם ונקרא אכילה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}כל הטפל לאכילה {{ירו"מ-הדגשה|כא}}כילה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} שמע לה מן הכא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ב_ז}}שבועה שלא אוכל ואכל ושתה {{ירו"מ-הדגשה|אינו}} חייב אלא אחת {{ירו"מ-הדגשה|מכאן ששתיה בכלל אכילה}}. {{ירו"מ-הדגשה|חברייא}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ין}} לון {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמרין דבתרא {{ירו"מ-ביאור|אמרו את המשך המשנה ויהיה קשה לסברה הזו,}} {{ירו"מ-הדגשה|דתני}} {{שוליים|ב_ח}}שבועה שלא אוכל ואשתה ואכל ושתה חייב שתים {{ירו"מ-הדגשה|ואם}} שת{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|בכלל}} אכ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|למה}} חייב שתים? {{ירו"מ-הדגשה|אין מכאן}} {{ירו"מ-הדגשה|ק}}וש{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|שכשאומר שבועה שלא}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}כל {{ירו"מ-הדגשה|ושלא}} אשתה {{ירו"מ-הדגשה|הרי נשבע שני שבועות אחת שלא}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}אכל {{ירו"מ-הדגשה|ואחת שלא}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}שתה. אילו מי שהיו לפניו שני ככרים ואמר שבועה שלא אוכל ככר זה וחזר ואמר שבועה שלא אוכל ככר זה שמא אינו חייב שתים? {{ירו"מ-הדגשה|גם כאן כשאמר שבועה שלא אוכל ושלא אשתה חייב שתים לפי שעבר על שתי שבועות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} שמע לה מן הכא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ב_ט}}שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן ראוים לאכילה ושתה משקין שאינן ראוין לשתייה פטור. הא אם שתה משקין הראויין לשתייה חייב {{ירו"מ-הדגשה|לא}} בשבועה שלא אוכל {{ירו"מ-הדגשה|הוא עומד ולמה}} חייב? {{ירו"מ-הדגשה|מכאן ששתיה בכלל}} אכ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. ניחא {{ירו"מ-הדגשה|במתני}}{{ירו"מ-הדגשה|תין דידן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}נן {{ירו"מ-הדגשה|גרסינן}} שבועה שלא אוכל ברם כרבנין דאינון {{ירו"מ-הדגשה|גרסים}} שבועה שלא אוכל ושלא אשתה {{ירו"מ-הדגשה|אין מכאן ראיה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} שמע לה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} אכל ושתה {{ירו"מ-הדגשה|ביום כיפור}} בהעלם אחד {{שוליים|ב_י}}אינו חייב אלא אחת. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}} שמע לה מן הכא {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כו יד|דברים כי תבא כו יד]]) לא אכלתי באוני ממנו {{ירו"מ-הדגשה|וכי יעלה על הדעת}} לא{{ירו"מ-הדגשה|מר}} לא אכלתי אלא שתיתי? {{ירו"מ-הדגשה|פשיטא שלא אז מדוע לא ציוותה תורה שי}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|לא אכלתי ולא שתיתי באוני ממנו אלא ודאי שתייה בכלל אכילה. עד כדון בש}}אמר שבועה שלא אוכל ושתה. ברם {{ירו"מ-הדגשה|אם}} אמר שבועה שלא אשתה ואכל {{ירו"מ-הדגשה|פטור}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}שתייה בכלל אכילה ואין אכילה בכלל שתייה.<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ב|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ב|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף ט.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|ט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=24|סירלאו=|פולדא=101|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|וניתן}} {{ירו"מ-הדגשה|לסיכה}}. אית דבעי משמע מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יב יז|דברים ראה יב יז]]) לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך. תירושך זה היין ויצהרך זו סיכה והתורה קראה אותה אכילה. ואינו מחוור {{ירו"מ-ביאור|שאיסור סיכה מהתורה אלא קרא אסמכתא בלבד.}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|מח}}וור הוא ילקה עליו {{ירו"מ-הדגשה|אם סך}} חוץ לחומה. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}} {{שוליים|ב_יא}}אין לוקין חוץ לחומה אלא על {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני טהור שנכנס לירושלים ויצא מניין שאינו מחוור כהדא דתני}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שבת בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג מותר. {{שוליים|ב_יב}}ביום הכיפורים בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג אסור. {{שוליים|ב_יג}}בתשעה באב ובתענית ציבור בסיכה שהיא של תענוג אסור ושאינה של תענוג מותר. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני {{שוליים|ב_יד}}שוות סיכה לשתייה לאיסור {{ירו"מ-ביאור|שזר אסור לסוך שמן תרומה.}} ולתשלומין {{ירו"מ-ביאור|שזר שסך חייב חומש.}} אבל לא לעונש {{ירו"מ-ביאור|שזר שסך במזיד אינו לוקה}}. ביום הכיפורים לאיסור אבל לא לעונש {{ירו"מ-ביאור| שלא לוקים על הסיכה.}} {{ירו"מ-הדגשה|רואים שסיכה אינה כשתיה מהתורה}}. והתני {{ירו"מ-ביאור|גבי תרומה,}} {{שוליים|ב_טו}}לא יחללו להביא {{ירו"מ-הדגשה|את}} הסך ואת השותה {{ירו"מ-ביאור|שאם היה זר לוקה?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לית כאן סך {{ירו"מ-ביאור|שבטעות נשנה.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}} ואין לית כאן סך {{ירו"מ-הדגשה|אף שותה}} לית כאן {{ירו"מ-הדגשה|שהרי איסור אכילה כבר נאמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שת{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|בכלל אכילה דאי לא}} כן {{ירו"מ-הדגשה|אלא שאיסור}} שת{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|נלמד מכאן איך אמרנו אכל}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שתה {{ירו"מ-הדגשה|ביום כיפור בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת וכי}} דבר שהוא בא משני לאוין מצטרף. מניין שהוא מחוור בעשה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי סימיי}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כו יד|דברים כי תבא כו יד]]) לא נתתי ממנו למת. מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין אם להביא לו ארון ותכריכין {{ירו"מ-הדגשה|בכסף מעשר שני הרי זה}} דבר שהוא אסור לחי {{ירו"מ-ביאור|שהרי לא הותר אלא אכילה שתיה וסיכה.}} לחי הוא אסור כל שכן למת. {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} איזו דבר שהוא מותר לחי והוא אסור למת? הוי אומר זו סיכה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|לאכ}}ול כל דבר שדרכו {{ירו"מ-הדגשה|לאכ}}ול {{ירו"מ-הדגשה|ולסוך}} כל {{ירו"מ-הדגשה|דבר שדרכו לסוך. כיצד}} {{ירו"מ-הדגשה|לאכ}}ול {{ירו"מ-הדגשה|דבר שדרכו}} {{ירו"מ-הדגשה|לאכ}}ול? {{שוליים|ב_טז}}אין מחייבין אותו {{ירו"מ-הדגשה|לאכ}}ול לא פת שעיפשה ולא קנובת ירק {{ירו"מ-ביאור|עלים רקובים שמסירים וזורקים אותם,}} ולא תבשיל שעיבר צורתו. וכן הוא אם ביקש {{ירו"מ-הדגשה|לאכ}}ול תרדין חיין או לכוס חיטין חיין אין שומעין לו. כיצד לשתות דבר שדרכו לשתות? אין מחייבין אותו לשתות {{ירו"מ-הדגשה|שמן שנפגם}}<br><br> <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|ט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=|פולדא=102|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא {{ירו"מ-הדגשה|על ידי}} אניגרון {{ירו"מ-ביאור|מים שבישלו בהם סלק}} ולא {{ירו"מ-הדגשה|על ידי}} אכסיגרון {{ירו"מ-ביאור|מים שבישלו בהם ירקות}} {{ירו"מ-הדגשה|למתק את הטעם המקולקל}} ולא {{ירו"מ-ביאור|חייבו אותו לשתות}} יין בשמרין. החושש בשיניו לא יהא מגמע חומץ ופולטו אבל מגמע הוא בהן ובולע ומטבל כל צורכו ואינו נמנע. החושש בגרונו לא יערענו בשמן אבל נותן הוא שמן הרבה לתוך אניגרון {{ירו"מ-ביאור|מים שבישלו בהם סלק}} וגומע. לא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן. החושש את ראשו או שעלו בו חטטין סך שמן ולא יסוך יין וחומץ. יין של מעשר שני שפיטמו {{ירו"מ-הדגשה|מותר לסוך בו.}} שמן של מעשר שני שפיטמו {{ירו"מ-הדגשה|אסור לסוך בו.}} מה בין {{ירו"מ-הדגשה|יין לשמן}}? זה דרכו לכן וזה אין דרכו לכן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} בעי שמן של מעשר שני שנסרח {{ירו"מ-הדגשה|ואינו ראוי לאכילה אבל ראוי לסיכה האם פקעה ממנו הקדושה או לא?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{שוליים|ב_יז}}מכיון שנסרח פקעה ממנו קדושתו {{ירו"מ-הדגשה|שהרי עיקרו לאכילת אדם}}. מה צריכה {{ירו"מ-הדגשה|לי}} {{ירו"מ-ביאור|במה יש מקום להסתפק?}} שביעית {{ירו"מ-ביאור|שהרי קדושת שביעית חלה אף על דברים שאינם לאכילת אדם.}} {{ירו"מ-הדגשה|האם}} אף על פי שנסרח בקדושתו הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר בא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} זה שהוא לוחש נותן שמן על גבי ראשו ולוחש {{ירו"מ-הדגשה|בשבת}} ובלבד שלא יתן {{ירו"מ-הדגשה|הלחישה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|כשהשמן}} ביד ולא בכלי {{ירו"מ-הדגשה|שלא יראה שעושה לרפואה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} נותן בין ביד בין בכלי {{ירו"מ-הדגשה|שלחישה אינה כרפואה}}. מה ביניהון מאיסה? {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אן דאמר נותן בין ביד בין בכלי {{ירו"מ-הדגשה|כשהשמן על ראשו הלחש לא יעבוד שאין הלחש עובד על}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מן מאוס. {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אן דאמר נותן שמן על גבי {{ירו"מ-הדגשה|ר}}אשו ולוחש {{ירו"מ-הדגשה|סובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו מאוס {{ירו"מ-הדגשה|ולכן יעשה כך שיהיה בשינוי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} מעשר שני ביניהון. {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אן דאמר נותן בין ביד בין בכלי מעשר שני אסור {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מעשר שני כל {{ירו"מ-הדגשה|רפואה}} אסור{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אן דאמר נותן שמן על גבי ראשו ולוחש מעשר שני מותר {{ירו"מ-הדגשה|שסיכה מותרת במעשר שני ואחר שסך קודם שלוחש כבר בטלה בגופו}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} וכי כל שהוא מותר בשבת מותר במעשר שני וכל שאסור בשבת אסור במעשר שני? והתני מדיחה {{ירו"מ-הדגשה|היא}} אשה {{ירו"מ-הדגשה|את}} בנה ביין מפני הזיעה בתרומה אסור. {{ירו"מ-הדגשה|היא}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|היא}} מעשר שני {{ירו"מ-הדגשה|ואם כן גם לעניין לחש אף על פי שבשבת רפואה כזו מותרת אולי בשמן של}} מעשר שני {{ירו"מ-הדגשה|אסור}}. מהו כדון? מה {{ירו"מ-הדגשה|שהתירו ללחש בשבת על השמן}} {{ירו"מ-ביאור|זה}} ובלבד שלא יעשה בשבת כדרך שהוא עושה בחול {{ירו"מ-הדגשה|אבל במעשר שני אסור ללחש שלא התירו אלא לסוך. תנן}} דגים שנתבשלו {{ירו"מ-הדגשה|עם}} הקפלוטות של מעשר שני והשביחו השבח לפי חשבון. {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתין דלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}} דתנינן {{ירו"מ-הדגשה|בצל}} {{ירו"מ-ביאור|של תרומה}} {{ירו"מ-הדגשה|שנתנו בתוך עדשים חולין אם שלם מותר ואם חתכו בנותן טעם ושאר כל התבשיל}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|שלם}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|מחותך בנותן טעם}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} מתיר בצ{{ירו"מ-הדגשה|חנה}} שאינ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אלא ליטול את הזוהמה {{ירו"מ-הדגשה|משמע של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אין טעם לשבח של בצל וקפלוטות בדגים}}. רבנן דקיסרין בעיין {{ירו"מ-ביאור|הקשו}} וה{{ירו"מ-הדגשה|ד}}א דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כל האיסורים משערין {{ירו"מ-הדגשה|אותן}} {{ירו"מ-הדגשה|כא}}ילו בצל {{ירו"מ-הדגשה|כא}}ילו קפלוט {{ירו"מ-הדגשה|דלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|בצל וקפלוט אינם נותנים טעם אסור בדגים}}. {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ודה {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} בבצל של הקדש {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מוד{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} בבצל של {{ירו"מ-הדגשה|עבודה זרה}} שאפילו {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דגים בצל וקפלוטות נותנים טעם אסור {{ירו"מ-הדגשה|לפי שהם איסורי הנאה}} {{ירו"מ-ביאור|ומה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שמשערים כמו בצל וקפלוט הכוונה לבצל וקפלוט של איסורי הנאה}}}}. <br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ב|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ב|ט ב}} {{סוף}} <span id="דף_י_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף י.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|י|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=27|סירלאו=|פולדא=102|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן כל ששבחו ניכר השבח לפי חשבון וכל שאין שבחו ניכר השבח לשני.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ב_יח}}כל שיש בו הותיר מידה {{ירו"מ-הדגשה|על ידי התוספת חולין}} השבח לפי חשבון וכל שאין בו הותיר מידה השבח {{ירו"מ-הדגשה|למעשר}} שני. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר כל שטע{{ירו"מ-הדגשה|ם}} שבחו {{ירו"מ-ביאור|של החולין במעשר שני}} ניכר השבח לפי חשבון וכל שאין טעם שבחו ניכר השבח {{ירו"מ-הדגשה|למעשר}} שני. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} עיסה של מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} שאפייה פת והשביחה השבח {{ירו"מ-הדגשה|למעשר}} שני {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}פת {{ירו"מ-הדגשה|תפחה בתנור ולמה לא יחלקו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שבח? פתר לה בשאין טעם שבחו ניכר {{ירו"מ-ביאור|כגון שהעיסה לא תפחה.}} מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} דגים שנתבשלו עם הקפלוטות של מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} והשביחו השבח לפי חשבון {{ירו"מ-הדגשה|והרי כאן לא נוסף מידה ואף על פי כן השבח לפי חשבון. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} תפתר שבישל שניהן כאחת {{ירו"מ-הדגשה|והבצל נמחה בתבשיל והנפח גדל. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רב הושעיה}} בעי הגע עצמך שבישל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו ועירבן כלום יש בדגים אלא טעם קפלוטות ובקפלוטות אלא טעם דגים? {{ירו"מ-הדגשה|לפי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|השבח רק למעשר שני}}.<br><br> <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|י|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=|פולדא=102|תולדות יצחק=41|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ב_יט}}האשה ששאלה מחברתה {{ירו"מ-הדגשה|ביום טוב}} תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן {{ירו"מ-ביאור|ואי אפשר להוליך את העיסה אלא למקום ששניהן יכולות ללכת.}} {{ירו"מ-הדגשה|והרי תבלין אינו מוסיף מידה ולמה יהיה כרגלי שניהם?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תחומין עשו {{ירו"מ-הדגשה|לפי}} מידת הדין {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מבחינה ממונית כיוון שהתבלין שלה ודאי שיש לה חלק בעיסה}}. תדע לך שהוא כן דתמן {{ירו"מ-ביאור|בבבל}} אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} ולא ידעינן אם מן שמועה אם מן מתניתא אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{ירו"מ-הדגשה|שאלה מחברתה}} עצים {{ירו"מ-הדגשה|הרי זה כרגלי שניהם אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סברינן מימר עצים אין בהן ממש. מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} תבשיל של מעשר שני שתיבלו בתבלין של חולין השבח {{ירו"מ-הדגשה|למעשר}} שני. {{ירו"מ-הדגשה|פתר לה בשאין טעם שבחו ניכר. והתני}} תבשיל של חולין שתיבלו בתבלין של מעשר שני לא יצא מעשר שני {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ידי פדיו{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-ביאור|שאי אפשר לפדות טעם וחייב להעלות הכל לירושלים.}} על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|השבח למעשר שני שהרי אין}} {{ירו"מ-הדגשה|שם}} הותיר מידה. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-ביאור|כדי שיתחלק לפי חשבון}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}יהא טעם שבחו ניכר. ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ב_ב|ירושלמי מעשר שני, פרק ב, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ב_ב"> <strong>מתני':</strong> {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר אין סכין שמן של מעשר שני בירושלים וחכמים {{שוליים|ב_כ}}מתירין. אמרו לו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אם הקל בתרומה חמורה {{ירו"מ-ביאור|שמותר לסוך,}} לא נקל במעשר שני הקל? אמר להן מה {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}קל בתרומה חמורה מקום שהקל בכרשינין ובתלתן ניקל במעשר שני הקל מקום שלא הקל בכרשינין ובתלתן. {{ירו"מ-ביאור|במה הקלו בכרשינין ותלתן?}} {{שוליים|ב_כא}}תלתן של מעשר שני תיאכל צמחונין {{ירו"מ-ביאור|ירק קודם שיבשילו הזרעים. שאף שאסור לגרום הפסד למעשר שני כאן הקלו.}} ושל תרומה {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה {{ירו"מ-ביאור|לשם היכר שלא יבואו זרים לאכול.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים {{שוליים|ב_כב}}כל מעשיה בטומאה חוץ משרייתה. {{שוליים|ב_כג}}כרשיני מעשר שני יאכלו צמחונים {{ירו"מ-ביאור|ירק קודם שיבשילו הזרעים}} ונכנסין לירושלים ויוצאין. נטמאו {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} אומר יתפרדו לעיסות {{ירו"מ-ביאור|ובכל עיסה יהיה פחות מכביצה אבל לא יפדם כיוון שהם מאכל בהמה ואין פודים קדשים להאכילם לכלבים.}} וחכמים אומרים יפדו. ושל תרומה {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרין שורין ושפין בטהרה {{ירו"מ-ביאור|לשם היכר,}} ומאכילין בטומאה. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים {{שוליים|ב_כד}}שורין בטהרה ושפין ומאכילין בטומאה. {{תנא-ירו"מ|שמאי}} אומר יאכלו צריד {{ירו"מ-ביאור|יבש.}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} אומר כל מעשיהן בטומאה.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אין סכין שמן של מעשר שני בירושלים וחכמים מתירין. אמרו לו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אם}} הקל בתרומה {{ירו"מ-הדגשה|חמורה לא נקל במעשר שני}} הקל. {{ירו"מ-הדגשה|איפה ראינו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הקילו {{ירו"מ-הדגשה|בסיכת}} תרומה? כהדא דתני {{שוליים|ב_כה}}סך הוא כהן שמן של תרומה ומביא בן בתו של ישראל ומעגלו על גבי מיעיו ואינו חושש. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|להן מה אם הקל בתרומה חמורה מקום שהקל בכרשינין ובתלתן ניקל במעשר שני הקל מקום שלא הקל בכרשינין ובתלתן.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כאן השיבו דברי סופרים לדברי תורה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי תרומת כרשינין אינה אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}דברי סופרים.<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ב|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ב|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף יא.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|יא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=29|סירלאו=|פולדא=103|תולדות יצחק=43|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן תלתן של מעשר שני תיאכל צמחונין}} {{ירו"מ-ביאור|ירק קודם שיבשילו הזרעים.}} כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} {{שוליים|ב_כו}}מותרת להיאכל {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} צמחונין {{ירו"מ-הדגשה|וכל שכן אחר שתהיה בשלה וראויה}} {{ירו"מ-הדגשה|למ}}אכל. {{ירו"מ-הדגשה|תנן ושל תרומה}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים כל מעשיה בטומאה חוץ משרייתה.}} מה ביניהון {{ירו"מ-הדגשה|שהרי שניהם מודים ששרייתה בטהרה ושחפיפתה בטומאה?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} שולה {{ירו"מ-הדגשה|ממקום השרייה}} ביניהון. {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים שולה בידים טהורות {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים שולה בידים טמאות. תני זו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אבל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים כל מעשיה בטומאה חוץ משליתה. מה ביניהון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מתניא}} מגיגה ביניהון {{ירו"מ-ביאור|שאחר ששולה צריך לשפשף ולהסיר קליפתה.}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים מוגג בידים טהורות {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים מוגג בידים טמאות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן כרשיני מעשר שני יאכלו צמחונים}} {{ירו"מ-ביאור|ירק קודם שיבשילו הזרעים,}} {{ירו"מ-הדגשה|ונכנסין לירושלים ויוצאין. מה שהתירו לצאת זה רק}} כדי לעשות עיסה ולחזור {{ירו"מ-ביאור|דפעמים שמוצא ריחיים בזול מחוץ לירושלים.}} מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} אף הפירות נכנסין ויוצאין {{ירו"מ-ביאור|לעשות עיסה ולחזור.}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל לדברי חכמים כבר קלטוהו מחיצות}} ואי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ן יוצאי{{ירו"מ-הדגשה|ם}}.<br><br> <span id="דף_יא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|יא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=31|סירלאו=|פולדא=103|תולדות יצחק=45|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דברי הכל היא הכא קל הוא שהקילו בכרשינין {{ירו"מ-הדגשה|שאינם אלא מדרבנן. תנן נטמאו}} {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר יתפרדו וינתנו פחות מכביצה לעיסות אחרות. וחכמים אומרים יפדו. מה שאמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} {{ירו"מ-הדגשה|שינתנו לעיסות אחרות}} {{שוליים|ב_כז}}ובלבד {{ירו"מ-הדגשה|שיתנם}} בעיסה של כרשינין ובלבד עיסה של מעשר שני {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא בעיסות ממין אחר ולא בעיסיות של חולין כי אם יערבנה במין אחר או בחולין מבטל שם מעשר שני ממנה לפי שיתבטלו ברוב. ולמה שלא יפדה אותם?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי גוריון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} אין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} נ{{ירו"מ-הדגשה|ר}}א{{ירו"מ-הדגשה|ים}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}דברים {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הראוי לאכל אדם אין פודין אותו {{ירו"מ-הדגשה|לאכ}}ל בהמה ושאינו ראוי {{ירו"מ-הדגשה|לא}}כל אדם פודין אותו {{ירו"מ-הדגשה|לא}}כל בהמה {{ירו"מ-הדגשה|והרי כרשינין זה מאכל בהמה ולמה שלא יפדה?}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר אלישב}} בעי {{ירו"מ-הדגשה|אם כך למה רק בירושלים אפילו}} בגבולין לא יפדו {{ירו"מ-הדגשה|הכרשינים}} שאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} והן נוטי ניטומי {{ירו"מ-ביאור|ולמה לא יפדו, וכי מדובר במעדנים? הרי אף קודם פדיון עמדו למאכל בהמה}}. ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ב_ג|ירושלמי מעשר שני, פרק ב, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ב_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ב_כח}}מעות חולין ומעות מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} שנתפזרו מה שליקט ליקט למעשר שני עד שישלים והשאר חולין {{ירו"מ-ביאור|כדי שהמעשר לא יפסיד אם לא ימצא הכל.}} אם בלל {{ירו"מ-ביאור|קודם שנפלו}} וחפן לפי חשבון. זה הכלל המתלקטים למעשר שני והנבללין לפי חשבון. {{שוליים|ב_כט}}סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו מביא בסלע מעות ואומר סלע של מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} בכל מקום שהיא מחוללת על המעות האלו. ובורר את היפה שבהן ומחללן עליה מפני שאמרו {{שוליים|ב_ל}}מחללין כסף על נחושת מדוחק {{ירו"מ-ביאור|אבל כסף על כסף אפילו מדוחק לא התירו.}} לא שיקיים כן אלא חוזר ומחללן על הכסף. {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים לא יעשה אדם את סלעיו דינרי זהב {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{שוליים|ב_לא}}מתירין. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} אני עשיתי {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} את כספם דינרי זהב.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן מעות חולין ומעות מעשר שני שנתפזרו מה שליקט ליקט למעשר שני עד שישלים והשאר חולין.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} כדי לשכר שני ש{{ירו"מ-הדגשה|מ}}א יאבדו השאר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}יהיו אלו שבידו תפוסין על השני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{שוליים|ב_לב}}וצריך להתנות ולומר אם אלו שלמטן שני יהיו אלו שבידי תפוסין עליהן. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{שוליים|ב_לג}}והוא שליקט<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ב|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ב|יא ב}} {{סוף}} <span id="דף_יב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף יב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף יב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|יב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=|פולדא=104|תולדות יצחק=47|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מיכן ומיכן. אבל אם ליקט על אומן {{ירו"מ-ביאור|במקום אחד,}} כבולל וחופן הוא {{ירו"מ-ביאור|שהרי לא מסתבר שכל המעשר שני התאסף למקום אחד.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן אם בלל וחפן לפי חשבון.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי פדייה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} אין בלילה אלא ביין ושמן בלבד. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר עד כזיתים הנבללים. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} אם בלל וחפן לפי חשבון. פתר לה {{ירו"מ-הדגשה|במעות קטנות}} עד כזיתים. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} המתלקטים למעשר שני והנבללין לפי חשבון. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי {{ירו"מ-הדגשה|ברבי}} בון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}} סלקת מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך צריך לגרוס,}} הנבללין והנחפנין לפי חשבון. {{ירו"מ-הדגשה|תנן סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו מביא בסלע מעות ואומר סלע של מעשר שני בכל מקום שהיא מחוללת על המעות האלו.}} תני {{ירו"מ-הדגשה|בן עזאי}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|לא די שיחלל על מעות נחושת בשווי סלע אחד אלא צריך לחלל על מעות נחושת בשווי}} שתים. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} אמר מה {{ירו"מ-הדגשה|זה שראיתי עצמי}} בחלמה {{ירו"מ-הדגשה|כד}} {{ירו"מ-הדגשה|אנא מאכיל}} לעולא בר ישמעאל קופדא שמינה {{ירו"מ-ביאור|למה ראיתי בחלום שאני מאכיל את עולא בשר שמן}}? למחר אתא {{ירו"מ-הדגשה|עולא}} שאל ליה למה שתים? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} מתוך שאת אומר לו כן {{ירו"מ-הדגשה|אף}} הוא דוחק {{ירו"מ-הדגשה|את}} עצמו ופודה אותה {{ירו"מ-הדגשה|ח}}זר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|על הכסף שלא יפסיד}} {{ירו"מ-ביאור|והבין שזו הייתה כוונת החלום, שיענה תשובה יפה לעולא.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן התם כמה תהא הסלע חסירה}} וכו' {{ירו"מ-הדגשה|ונותנה למעשר שני ואינו חושש.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} כשהוא מחללה {{ירו"מ-הדגשה|בירושלים על הפירות}} עושה אותה כרעה {{ירו"מ-ביאור|כפי שוויה.}} וכשהוא מחלל עליה {{ירו"מ-הדגשה|פירות בגבולין}} עושה אותה כיפה. והתנינן בורר את היפה שבהן ומחללן עליה ויבור את הרעה ויעשה אותה כיפה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אני אומר {{ירו"מ-הדגשה|אולי}} היא היתה מעשר שני<br><br> <span id="דף_יב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|יב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=|פולדא=104|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|ומה בכך}} מכל מקום לא יצאת לחולין {{ירו"מ-ביאור|שהרי הוא מחלל על מעות נחושת?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} לא יתכוין לעשותה חולין ברורין {{ירו"מ-ביאור|בהמרה הראשונה למעות נחושת}}. תדע לך שהוא כן דתנינן לא שיקיים כן אלא חוזר ומחללו על הכסף. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הדמאי מחללים אותו כסף על כסף נחושת על נחושת כסף על נחושת ונחושת על הפירות ובלבד שיחזור ויפדה את הפירות דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים}} אומר{{ירו"מ-הדגשה|ים יעלה הפירות ויאכלו בירושלים.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{אמורא-ירו"מ|מנחם}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כל שאמרו בדמאי מחללין בודאי מחללין אותו מדוחק. והתנינן {{ירו"מ-הדגשה|מפני שאמרו}} מחללין כסף על נחושת מדוחק {{ירו"מ-הדגשה|לא שיקיים כן אלא חוזר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מחללן על {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כסף. הא כסף על כסף {{ירו"מ-הדגשה|אפילו מדוחק}} לא {{ירו"מ-הדגשה|והרי בדמאי מחללים כסף על כסף}}. {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי {{ירו"מ-הדגשה|אבא}} בר כהן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כל שאמרו בדמאי מחללין בודאי {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{שוליים|ב_לד}}עבר וחיללן מחוללין. {{ירו"מ-הדגשה|וכן אמרו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן בן פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כל שאמרו {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בדמאי מחללין בוודאי {{ירו"מ-הדגשה|אם}} עבר וחיללן מחוללין. תני {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר {{ירו"מ-הדגשה|ברבי}} שמעון}} אומר כשם שמחללין כסף על נחושת {{ירו"מ-הדגשה|שהוא יפה}} על {{ירו"מ-הדגשה|הרע}} כך מחללין זהב על הכסף. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|אינו דומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מפני מה מחללין כסף על נחושת? שכן מחללין כסף על זהב. {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו גבי}} זהב שאי{{ירו"מ-הדגשה|נו}} מטבע חריף כל כך {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כסף {{ירו"מ-הדגשה|נחשב פירות וכל שכן גבי נחושת שהוא מטבע חריף שה}}כסף {{ירו"מ-הדגשה|יחשב פירות לגביו ומחללים. אבל איך יחללו זהב}} על כסף {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אפילו}} על {{ירו"מ-הדגשה|נחושת}} אין מחללין זהב {{ירו"מ-הדגשה|שגבי זהב}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}נחושת נחש{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|פירות ולא מחללים מטבע}} על {{ירו"מ-הדגשה|פירות. וכל שכן שלא יחללו זהב}} על {{ירו"מ-הדגשה|כסף שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}נחושת {{ירו"מ-הדגשה|יותר חריפה מהכסף}}. אמר לו {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר {{ירו"מ-הדגשה|ברבי}} שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|אין זה נכון שאין מחללים זהב על נחושת.}} שכן מעשר שני של זהב מחללין אותו על מעות שבירושלים {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מחללי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|זהב}} על {{ירו"מ-הדגשה|נחושת אין ראיה שלא יחללו זהב}} על {{ירו"מ-הדגשה|כסף}}. מדברי שניהם מחללין כסף על {{ירו"מ-הדגשה|כסף}} ואין מחללין כסף על נחושת {{ירו"מ-הדגשה|חוץ מירושלים. וכל המחלוקת היא רק האם מחללים זהב על כסף. תנן}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ומר{{ירו"מ-הדגשה|ים לא יעשה אדם את סלעיו דינרי זהב}} {{ירו"מ-ביאור|שלא יתעכב מלעלות עד שיתמלא לו דינר זהב של מעשר שני,}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|מתירין.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לא אמרו {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אלא בסוף {{ירו"מ-הדגשה|שאחר שפדה פירותיו על כסף}} לא {{ירו"מ-הדגשה|יחללם על זהב}}. אבל בתחילה אוף {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} מודיי {{ירו"מ-הדגשה|שיכול לפדות פירותיו על זהב}}. מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כסף ראשון}} ולא {{ירו"מ-הדגשה|כסף שני}} {{ירו"מ-ביאור|דכתיב ונתת הכסף. מכאן שמחלל את הפירות על כסף פעם אחת, ולא יחלל את הכסף על כסף פעם שניה.}} והתנינן הפורט סלע ממעות מעשר שני וסברנן מימר כיני מתניתא המצרף סלע ממעות מעשר שני. {{ירו"מ-הדגשה|מ}}שמע {{ירו"מ-הדגשה|שמותר לחלל}} מעות {{ירו"מ-הדגשה|נחושת על}} מעות {{ירו"מ-הדגשה|כסף}}. מאי כדון טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}} כסף {{ירו"מ-הדגשה|עד כדי כסף}} {{ירו"מ-ביאור|יכול לחלל כמה פעמים עד שיגיע למטבע כסף. אבל אחר שהגיע לכסף אסור לחלל על מטבע אחר.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר בין בתחילה בין בסוף}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פליגין וסברי שלא פודים על זהב לא פירות ולא כסף. מאי טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב ונתת הכסף כסף ולא זהב. אי הכי אימא}} {{ירו"מ-ביאור|אם כך אולי}} {{ירו"מ-הדגשה|כסף ולא נחושת? והתנינן}} הפורט סלע ממעות מעשר שני {{ירו"מ-הדגשה|וסברינן מימר כיני}} מתני' {{ירו"מ-הדגשה|המצרף סלע ממעות מעשר שני}}<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ב|יב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ב|יב ב}} {{סוף}} <span id="דף_יג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף יג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף יג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|יג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=35|סירלאו=|פולדא=105|תולדות יצחק=50|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מאי {{ירו"מ-הדגשה|כדון טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|היא כסף היא נחושת}} {{ירו"מ-ביאור|ששניהם מטבע ביחס לזהב שאינו מטבע אלא פירות.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בתחילה}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בסוף}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פליגין. מה טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כסף ראשון}} {{שוליים|ב_לה}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא כסף שני. והתנינן הפורט סלע ממעות מעשר שני וסברנן מימר כיני מתניתא המצרף סלע ממעות מעשר שני.}} מאי {{ירו"מ-הדגשה|כדון טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כסף עד כדי כסף}}.<br><br> <span id="דף_יג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|יג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=36|סירלאו=|פולדא=105|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ב_ד|ירושלמי מעשר שני, פרק ב, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ב_ד"> <strong>מתני':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|הפורט סלע ממעות מעשר שני}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים בכל הסלע מעות {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים {{שוליים|ב_לו}}בשקל כסף ובשקל מעות. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר אין מחללין כסף ופירות על כסף וחכמים {{שוליים|ב_לז}}מתירין. הפורט סלע של מעשר שני בירושלים {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים בכל הסלע מעות {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים {{שוליים|ב_לח}}בשקל כסף ובשקל מעות. הדנים לפני חכמים אומרים בשלושה דינרי כסף ובדינר מעות. {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} אומר בשלושה דינרין כסף וברביעית {{ירו"מ-ביאור|רק רבע ממנו יקח מעות.}} {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} אומר {{ירו"מ-ביאור|בדינר יקח רק}} ארבע אספרי כסף {{ירו"מ-ביאור|בדינר חמישה אספרים.}} {{תנא-ירו"מ|שמאי}} אומר יניחנה בחנות ויאכל כנגדה. {{שוליים|ב_לט}}מי שהיו מקצת בניו טמאין ומקצת בניו טהורים מניח את הסלע ואומר מה שהטהורין שותין סלע זו מחוללת עליו. נמצאו טמאין וטהורין שותין מכד אחד.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אין מחללין כסף ופירות על כסף וחכמים מתירין.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר מה פליגין {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ורבנין? בפירות שאין בהן כדי כסף {{ירו"מ-הדגשה|ואם לא יצרפם עם}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כסף {{ירו"מ-הדגשה|יצטרך לפדותם על מעות נחושת}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}זה {{ירו"מ-הדגשה|אומרים חכמים שעדיף לצרפם ולא לחללם על כסף נחושת}} {{ירו"מ-הדגשה|כי}} {{ירו"מ-הדגשה|דרך מטבעות נחושת להתעפש}} {{שוליים|ב_מ}}אבל בפירות שיש בהן כדי כסף אף רבנן מודיי. {{ירו"מ-ביאור|כיצד?}} {{ירו"מ-הדגשה|היה לו}} חצי דינר כסף וחצי דינר פירות מותר. דינר כסף ודינר פירות אסור {{ירו"מ-ביאור|שהרי יכול לפדות את הפירות על כסף.}} כל שכן שני דינרי כסף ושני דינרי פירות שאסור {{ירו"מ-הדגשה|לפדותם על סלע. תנן הדנים לפני חכמים אומרים בשלושה}} דינרי כסף {{ירו"מ-הדגשה|ובדינר}} מעות. אלו הן הדנין {{תנא-ירו"מ|בן עזאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בן זומא}}. אלו הן התלמידים {{תנא-ירו"מ|חנינא בן חכיניי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן מתיא}}. עדה קדושה {{ירו"מ-הדגשה|אלו}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בן המשולם}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן מנסיא}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר יניחנה בחנות ויאכל כנגדה.}} מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם ישארו פרוטות בידו}} שמא ישכח ויעשה אותן חולין. {{ירו"מ-הדגשה|תנן מי שהיו מקצת בניו טמאין ומקצת בניו טהורים מניח}} את {{ירו"מ-הדגשה|הסלע ואומר}} מה {{ירו"מ-הדגשה|שהטהורין שותין סלע זו מחוללת עליו. נמצאו טמאין וטהורין שותין מכד אחד.}} מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם באומר מכבר {{ירו"מ-ביאור|מתחילה}} {{ירו"מ-הדגשה|תהא סלע זו מחוללת כנגד חלק הטהורים שבכד}} משקה מעורב הוא {{ירו"מ-הדגשה|וכשהטמאים ישתו אולי ישתו}} מע{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ר {{ירו"מ-הדגשה|שני}}<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ב|יג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ב|יג ב}} {{סוף}} <span id="דף_יד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף יד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף יד]] <br> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|יד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=37|סירלאו=|פולדא=105|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם באומר לכשישתה {{ירו"מ-ביאור|אחר שישתו}} {{ירו"מ-הדגשה|הטהורים יהיה מחולל}} למפרע חולין שתו. אלא {{ירו"מ-הדגשה|כי}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין באומר מכבר לכשישתה {{ירו"מ-ביאור|וכשישתו, התברר למפרע שזה היה חלק המעשר}} {{ירו"מ-הדגשה|וכל זה כשהיו}} טמאין טמא מת {{ירו"מ-הדגשה|והיין ממנו מערין לכוסם נתון בכלי חרס}} {{שוליים|ב_מא}}שאין כלי חרס מיטמא מאחוריו. אבל בטמאין טומאת זיבה שהזב מטמא בהיסט לא בדא {{ירו"מ-ביאור|שהרי כאשר הטמאים ימזגו מהכד הם יטמאו אותו בהיסט.}} כשאין אחר מערה. אבל אם יש אחר מערה אפילו טמאין טומאת זיבה.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ב|יד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ב|יד ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק מעשר שני ניתן</strong> 5blrq1bztugl4vi910ajot5yttf6t0t ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מעשר שני/פרק שלישי 106 1706190 2942944 2941747 2025-06-20T09:03:06Z מאירושולי 35234 2942944 wikitext text/x-wiki ==פרק שלישי - לא יאמר אדם== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_א|ירושלמי מעשר שני, פרק ג, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_א}}לא יאמר אדם לחבירו העל את הפירות האלו לירושלים לחלק אלא אומר לו העלם שנאכלם ושנשתם בירושלים אבל נותנין זה לזה מתנת חנם<br><strong>גמ':</strong> לא יאמר אדם לחבירו כו' מה בין האומר שנאכלם ונשתם לאומר לחלק {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} מהלכות של עימעום היא תמן תנינן {{שוליים|ג_ב}}האומר לפועל הא לך איסר זה ולקט לי ירק היום שכרו {{ירו"מ-הדגשה|מותר}} {{ירו"מ-ביאור|שהכסף שכר טירחה.}} לקט לי {{ירו"מ-הדגשה|בו}} ירק היום שכרו אסור {{ירו"מ-ביאור|שהכסף תמורת הירק.}} {{שוליים|ג_ג}}לקח מן הנחתום ככר בפונדיון {{ירו"מ-הדגשה|ואמר לו}} לכשילקוט ירקות השדה אביא לך מותר לקח ממנו סתם לא ישלם לו דמי שביעית שאין פורעין חוב מדמי שביעית מה בין האומר {{ירו"מ-הדגשה|הא לך איסר זה}} לקט לי מה בין האומר לקט לי בו {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}} מהלכות של עימעום היא תמן תנינן {{שוליים|ג_ד}}שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן {{ירו"מ-הדגשה|בשבת}} ובלבד שלא יאמר לו הלו{{ירו"מ-הדגשה|י}}ני מה בין האומר הלויני מה בין האומר השאילני {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} מהלכות של עימעום היא פיתן {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} מה{{ירו"מ-הדגשה|י}}לכות של עימעום אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|שאלתי את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} מהו מהלכות של עימעום אני אומר במקום שאין פת ישראל מצויה בדין {{ירו"מ-הדגשה|היה}} שתהא פת {{ירו"מ-הדגשה|עובד כוכבים ומזלות}} מותרת ועימעמו עליה ואסרוה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} ויש עימעום לאיסור {{ירו"מ-הדגשה|הרי עמעום פרושו פיקפוק וזה שיך רק בהיתר היינו שפקפקו באיסור והתירו ועוד הרי}} פת לא כתבשילי {{ירו"מ-הדגשה|עובד}} כו{{ירו"מ-הדגשה|כב}}ים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} היא {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} כך אנ{{ירו"מ-הדגשה|ו}} אומר{{ירו"מ-הדגשה|ים}} במקום שאין תבשילי ישראל מצויין {{ירו"מ-הדגשה|שם}} בדין הוא שיה{{ירו"מ-הדגשה|י}}ו תבשילי {{ירו"מ-הדגשה|עובד כוכבים ומזלות}} מותרים ועמעמו עליהן ואסרום אלא כן הוא במקום שאין פת ישראל מצויה בדין הוא שתהא פת {{ירו"מ-הדגשה|עובד כוכבים ומזלות}} אסורה {{שוליים|ג_ה}}ועימעמו עליה והתירוה מפני חיי נפש רבנין דקיסרין {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|הלכה}} כדברי מי שהוא מתיר {{שוליים|ג_ו}}ובלבד מן הפלטור {{ירו"מ-ביאור|מוכר לחם ממאפיה}} ולא עבדי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ן כן {{ירו"מ-הדגשה|אלא נהגו להחמיר}} תני לא יאמר אדם לחבירו בירושלים העל חבית זו של יין ממקום למקום לחלק אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} <br><br> <span id="דף_יד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|יד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=40|סירלאו=|פולדא=106|תולדות יצחק=55|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} וד {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} היא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן לקח מן הנחתום ככר בפונדיון ואמר לנחתום לכשאלקוט ירקות השדה אביא לך מותר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסרים שנראה כפורע חוב מדמי שביעית}} {{ירו"מ-ביאור|אבל לדעת חכמים נותנים במתנת חינם ואין זה כפורע חוב. ואף אם אומר לחברו העל חבית זו של יין ממקום למקום לחלק מותר. אבל מה שנאמר במשנה שלא יאמר לחברו העל את הפירות הללו לירושלים לחלק אף לחכמים אסור כיוון שמדובר בטרחה יתרה}} מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין אם בההוא דאמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|הנחתום}} הא לך {{ירו"מ-הדגשה|כיכר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הב לי {{ירו"מ-הדגשה|תמורתו ירקות}} דברי הכל אסור {{ירו"מ-הדגשה|שזה ממש פורע חובו בפירות שביעית אם הקונה אמר לנחתום}} הב לי ואנא יהיב לך {{ירו"מ-ביאור|תן לי ואני אתן לך}} {{ירו"מ-הדגשה|אם אמצא}} דברי הכל מותר {{ירו"מ-הדגשה|שאם לא ימצא אינו}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}ייב {{ירו"מ-הדגשה|כלום נמצא שגם כשנותן אין זה פורע חוב אלא מתנת חינם}} אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין בההוא דאמר ליה הב לי {{ירו"מ-הדגשה|ו}}בריא לי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אנא יהב לך {{ירו"מ-ביאור|תן לי ואני בטוח שאתן לך}} {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אוסרים שאין ירקות השדה מצויין {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהבטיח הרי זה כפורע חוב}} ורבנין מתירין שירקות השדה מצויין {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שהתשלום זה הטרחה וה}}ירקות {{ירו"מ-הדגשה|זה כמתנה תנן אלא אומר לו העלם שנאכלם ושנשתם בירושלים}} משהעלה אותן מהו שיאמר לו טול חלקך ואני חלקי מהו שיאמר לו טול חבית של יין זו ואנו אוכלין חבית שמן שיש לי שם אף במעשר בהמה כן {{ירו"מ-ביאור|ואם תאמר}} מעשר שני על ידי שמכירתו {{ירו"מ-הדגשה|מותרת}} את אמר מותר מעשר בהמה על ידי שאין מכירתו {{ירו"מ-הדגשה|מותרת}} הרי את אמר אסור {{ירו"מ-הדגשה|הא}} לית{{ירו"מ-הדגשה|א}} {{ירו"מ-הדגשה|דאף מעשר שני מכירתו אסורה אלא}} פשיטא לך {{ירו"מ-הדגשה|דאף במעשר בהמה}} מותר מהו שיאמר לו העל בהמה חיה זו ואנו אוכלין בשר שחוטה שיש לי שם<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ב|ירושלמי מעשר שני, פרק ג, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_ז}}אין לוקחין תרומה בכסף מעשר מפני שהוא ממעט באכילתו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} מתיר אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אם היקל {{ירו"מ-הדגשה|לקנות}} זבחי שלמים שהוא מביאן לידי פיגול ונותר וטמא לא ניקל בתרומה אמרו לו מה {{שוליים|ג_ח}} {{ירו"מ-הדגשה|אם}}היקל בזבחי שלמים שכן מותרים לזרים נקל בתרומה שהיא אסורה לזרים<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|יד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|יד ב}} {{סוף}} <span id="דף_טו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף טו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף טו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|טו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=42|סירלאו=|פולדא=106|תולדות יצחק=56|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<br><strong>גמ':</strong> תני {{ירו"מ-הדגשה|אין לוקחים תרומה מכסף מעשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ני שלא יבוא לידי פסול מהו לידי פסול {{ירו"מ-ביאור|אזה פסול קים בתרומה שאינו במעשר שני?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} שנפסל בטבול {{ירו"מ-הדגשה|יום שאם לקח תרומה ונגע בו}} טבול יום לאוכלו אין את יכול שהוא טמא דבר תורה {{ירו"מ-הדגשה|לפדותו}} אין את יכול שהוא {{ירו"מ-הדגשה|מצד מעשר שני}} טהור דבר תורה הוי {{ירו"מ-ביאור|זה מה שאמרה המשנה}} שלא יבוא לידי פסול {{ירו"מ-הדגשה|תנן אין לוקחין תרומה בכסף מעשר מפני שהוא ממעט באכילתו}} מהו ממעט באכילתו {{שוליים|ג_ט}}תרומה אסורה לזרים {{שוליים|ג_י}}מעשר שני מותר לזרים {{שוליים|ג_יא}}תרומה אסורה בטבול יום {{שוליים|ג_יב}}מעשר שני מותר בטבול יום וכשם שהוא ממעט באכילתו כך הוא ממעט באכילתה {{שוליים|ג_יג}}תרומה מותרת לאונן {{שוליים|ג_יד}}מעשר שני אסור לאונן תרומה אינה טעונה מחיצה {{שוליים|ג_טו}}מעשר שני טעון מחיצה אשכח תני מפני שהוא ממעט באכילתו ובאכילתה תני {{שוליים|ג_טז}}אין לוקחים שביעית מכסף מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני שמביא את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|לידי פסול שהרי חייב לבער כשיגיעה שעת הביעור}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} במחלוקת {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שמתיר לקנות תרומה בכסף מעשר מתיר לקנות שביעית בכסף מעשר}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} דברי הכל היא {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שלוקחים תרומה בכסף מעשר שני מודה}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ו}}א {{ירו"מ-הדגשה|שאין לוקחים שביעית דשאני}} אוכלי תרומה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זריזין הן {{ירו"מ-ביאור|שרק לכהנים חברים נתנו תרומה.}} התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חוניה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} והתנינן נתערבו {{ירו"מ-הדגשה|פסחים}} בבכורות {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר אם חבורת כהנים יאכלו ותני עלה יאכלו כחמור שבהן {{ירו"מ-הדגשה|והרי כאן לא מדובר רק באוכלי תרומה}} אמר ליה אוכלי פסחים בשעתן זריזין הן כאוכלי תרומה תדע לך שהוא כן דתנינן {{שוליים|ג_יז}}אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום ותנינן {{שוליים|ג_יח}}משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה {{ירו"מ-הדגשה|ואמרינן מפני שאכלי פסחים זריזים הם}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר {{שוליים|ג_יט}}אין מוסיפין חומש אלא על תחילת הקדשות {{ירו"מ-ביאור|שאם הקדיש בהמה ונפל בה מום, צריך להוסיף חומש. אבל אם נפל בה מום וחיללה על בהמה אחרת, וחזר ונפל מום בשניה. כשבא לפדותה, אינו מוסיף חומש.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} ותני כן ([[ויקרא כז כז|ויקרא בחקותי כז כז]]) אם בבהמה הטמאה ופדה בערכך מה בהמה טמאה מיוחדת שהיא תחילת הקדש {{ירו"מ-ביאור|שהרי אין לך בבהמה טמאה אלא תחילת הקדש.}} {{ירו"מ-הדגשה|אם בא לחללה}} מוסיף חומש אף כל שהוא תחילת הקדש מוסיף חומש<br><br> <span id="דף_טו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|טו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=43|סירלאו=|פולדא=107|תולדות יצחק=58|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} {{שוליים|ג_כ}}שלמים שלקחן בכסף מעשר הוממו ופדיין מוס{{ירו"מ-הדגשה|י}}ף חומש {{ירו"מ-ביאור|שלגבי השלמים זה הקדש ראשון.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} שלמים שלקחן מדמי פסח {{ירו"מ-הדגשה|שנפל בה מום ופדה אותו והוסיף עליו חומש וקנה}} שלמים הוממו ופדיין מוסיף חומש {{ירו"מ-ביאור|שלגבי השלמים זה הקדש ראשון.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} חדא צורכה {{ירו"מ-ביאור|באחד משני הדינים שנאמרו יש חידוש,}} וחדא לא צורכה {{ירו"מ-ביאור|ובאחד אין חידוש.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|לקח שלמים מדמי}} פסח צורכה {{ירו"מ-ביאור|יש בזה חידוש,}} שלמים {{ירו"מ-הדגשה|שלקח מכסף מעשר שני}} לא {{ירו"מ-הדגשה|צורכה}} {{ירו"מ-ביאור|אין בזה חידוש.}} {{ירו"מ-הדגשה|לקח שלמים מדמי פסח}} צורכה {{ירו"מ-ביאור|יש בזה חידוש,}} שלא תאמר הואיל ופסח משתנה לשם שלמים כהקדש אחד הוא ואינו מוסיף חומש {{ירו"מ-הדגשה|דאין מוסיפין חומש אלא על תחילת הקדשות לפיכך צריך לומר קדושה}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|היא דלגבי שלמים תחילת הקדש היא ומוסיף חומש אבל שלמים שלקח מכסף מעשר שני לא צורכה}} {{ירו"מ-ביאור|אין בזה חידוש.}} {{ירו"מ-הדגשה|דפשיטה ששלמים זה קדושה}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|ממעשר תנן התם ממירים אחד בשנים ושנים באחד אחד במאה ומאה באחד}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|אין ממירים אלא אחד באחד שנ}}אמר {{הפ|ויקרא|כז}} {{ירו"מ-הדגשה|והיה}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|ותמורתו מה}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|מיוחד אף תמורתו מיוחדת}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{ירו"מ-הדגשה|לשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הוא אמר {{ירו"מ-הדגשה|אין ממירים אלא אחד באחד}} אין הפסח עושה תמורה ושונה {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם}} הימר בו {{ירו"מ-הדגשה|ב}}עודהו פסח מימר בו עודהו שלמים {{ירו"מ-ביאור|בשלמים שהמיר על הפסח}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|מה חידשתה הרי כבר שמענו מרבי}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שהפסח והשלמים שתי קדושות הן}} ולא דמויי הוה רבי מדמי לה {{ירו"מ-ביאור|אינך רואה את הדמיון?}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שזה דומה למה שאמר שמאל ממילא ברור שיכול להמיר פעם שניה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} שלמים שלקחן בכסף מעשר שני הוממו ופדיין {{ירו"מ-הדגשה|כספי}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}פדי{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ן עוד אינן חוזרין לכמות שהיו להיעשות שני {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שקנה שלמים פקע מהם קדושת מעשר שני}}<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|טו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|טו ב}} {{סוף}} <span id="דף_טז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף טז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף טז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|טז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=44|סירלאו=|פולדא=107|תולדות יצחק=60|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} תריהון {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינה}} חד אמר שלמים שלקחן בכסף מעשר פקעה מהן קדושת מעשר תרומה שלקחה בכסף מעשר לא פקעה ממנה קדושת מעשר משנה שוברת {{ירו"מ-ביאור|סותרת.}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אין לוקחין תרומה בכסף}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|מפני שהוא ממעט באכילתו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר אמר להן}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אם היקל לקנות זבחי שלמים שהוא מביאן לידי פיגול ונותר וטמא לא ניקל בתרומה וכי}} משיבין דבר שפקעה ממנו קדושת מעשר על דבר שלא פקעה ממנו קדושת מעשר וחרנא אמר {{ירו"מ-הדגשה|אין המשנה שוברת}} {{ירו"מ-ביאור|סותרת.}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}משיבין דבר שפקעה ממנו קדושתו על דבר שלא פקעה ממנו קדושתו שהוא אומר לו שלמי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|שאיבדתה קדושתו}} את{{ירו"מ-הדגשה|ה}} או{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|קונים תרומה לא כל שכן}} {{ירו"מ-ביאור|דאם שלמים שמפקיעה ממנו קדושת מעשר אמרתה קונים. תרומה שלא מפקיעה ממנה קדושת מעשר לא כל שכן?}} <br><br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ג|ירושלמי מעשר שני, פרק ג, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_כא}}מי שהיו לו מעות בירושלים וצריך להם ולחבירו פירות אומר לחבירו הרי המעות האלו מחוללין על פירותיך נמצא זה אוכל פירותיו בטהרה והלה עושה צורכו במעותיו {{שוליים|ג_כב}}ולא יאמר כך לעם הארץ אלא בדמאי {{שוליים|ג_כג}}פירות בירושלים ומעות במדינה אומר הרי המעות ההם מחוללין על פירות האלו מעות בירושלים ופירות במדינה אומר הרי המעות האלו מחוללין על פירות ההם ובלבד שיעלו הפירות ויאכלו בירושלים {{שוליים|ג_כד}}מעות נכנסות לירושלים ויוצאות פירות נכנסין ואינן יוצאין {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר אף הפירות נכנסין ויוצאין<br><br> <span id="דף_טז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|טז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=45|סירלאו=|פולדא=107|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{שוליים|ג_כה}}פירות שנגמרו מלאכתן ועברו בתוך ירושלים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים ושלא נגמרו מלאכתן{{ירו"מ-הדגשה|כגון}} סלי ענבים לגת וסלי תאנים למוקצה {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים מעשר שני יעלה ויאכל בירושלים {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים {{שוליים|ג_כו}}יפדה ויאכל בכל מקום {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יהודה}} אומר משום {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} לא נחלקו {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} על פירות שלא נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום ועל מה נחלקו על פירות שנגמרה מלאכתן {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים יפדה ויאכל בכל מקום {{שוליים|ג_כז}}והדמאי נכנס ויוצא ונפדה<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אבל לא יאמר כן לעם הארץ אלא בדמאי הא בודאי לא {{שוליים|ג_כח}}שאין מוסרים ודאי לעם הארץ {{ירו"מ-הדגשה|תנן מעות נכנסות לירושלים ויוצאות פירות נכנסין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ן {{ירו"מ-הדגשה|יוצאין}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אף הפירות נכנסין ויוצאין לא שיוצאים סתם אלא יוצאים}} כדי לעשות עיסה ולחזור {{ירו"מ-ביאור|כגון לטחון דפעמים שחוץ לירושלים היה יותר זול:}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן פירות שנגמרו מלאכתן ועברו בתוך ירושלים}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}חזור {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים והרי לא ראו פני הבית}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} זאת אומרת ירושלים עשו אותה כחצר בית שמירה מה {{שוליים|ג_כט}}חצר בית שמירה טובלת אף זו טובלת א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-ביאור|לא נוכל לדחות ולומר שמדובר שהגיעה לביתו בירושלים ולכן טובל.}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}בדין היה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} בתים ששם לא יטבילו שהן של כל ישראל אלא זאת אומרת ירושלים עשו אותה כחצר בית שמירה מה חצר בית שמירה תופסת אף זו תופסת א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|מזה שאמרה המשנה שפירות שנגמרו מלאכתן ועברו בתוך ירושלים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים משמע שכבר חל עליהם חיוב מעשר שני אף שעדין לא הפריש מעשר ראשון}} הדא אמרה כרי שהוא טבול לראשון ולשני אם התרו בו משום שני לוקה {{ירו"מ-הדגשה|ולא אומרים שלא חל חיוב}} שני {{ירו"מ-הדגשה|אלא אחר שיפריש ראשון}} התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} והתנינן {{ירו"מ-הדגשה|אם לא נגמרה מלאכתן}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים יחזור מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} שלהן ויאכל בירושלים אית לך מימר {{ירו"מ-ביאור|האם אפשר לאמר}} על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} לוקה {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא נגמרה מלאכתן}} אלא חומר הוא במחיצות אוף הכא חומר הוא במחיצות {{ירו"מ-ביאור|והוא הדין ל{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} כשנגמרה מלאכתו. דאף שקלטוהו מחיצות. כל עוד לא הפריש מעשר ראשון לא חל חיוב מעשר שני. וכרי שהוא טבול לראשון ולשני. אם התרו בו משום שני, אינו לוקה. }} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי {{ירו"מ-ביאור|שאל}} הפריש עליו {{ירו"מ-הדגשה|מעשר}} שני ממקום אחר נפטר או כבר תפסתו מחיצה {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי {{ירו"מ-ביאור|שאל}} עשה כולו שני למקום אחר כולו נתפש {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}כול {{ירו"מ-הדגשה|לפדותו}} או לא נתפש אלא אחד מעשרה שיש בו {{ירו"מ-הדגשה|תנן ושלא נגמרו מלאכתן סלי ענבים לגת וסלי תאנים למוקצה}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}} מעשר ש{{ירו"מ-הדגשה|נ}}י {{ירו"מ-הדגשה|יעלה ויאכל בירושלים}} ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים יפדה ויאכל בכל מקום}} הא סלי תאנים לאכילה וסלי ענבים לאכילה גמר מלאכה הן {{ירו"מ-הדגשה|ואף}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|קלטו מחיצות אף שלא ראו פני הבית תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר משום}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|לא נחלקו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|על פירות שלא}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}גמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מלאכ{{ירו"מ-הדגשה|תן שיפדה מעשר שני של}}הן {{ירו"מ-הדגשה|ויאכל בכל מקום ועל מה נחלקו על פירות שנ}}גמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מלאכ{{ירו"מ-הדגשה|תן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים יפדה ויאכל בכל מקום}} אמרו {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אין אתם מודים לנו בפירות שלא נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום אף פירות שנגמרה מלאכתן כן אמרו להם {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} <br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|טז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|טז ב}} {{סוף}} <span id="דף_יז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף יז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף יז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|יז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=47|סירלאו=|פולדא=108|תולדות יצחק=62|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא אם אמרתם בפירות שלא נגמרה מלאכתן שהוא יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות תאמרו בפירות שנגמרה מלאכתן שאינו יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות אמרו להן {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אף פירות שנגמרה מלאכתן יכול הוא להבקירן ולפוטרן מן המעשרות וכי סלי תאנים וענבים לאכילה שמא אין יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות {{ירו"מ-הדגשה|קדם שראו פני הבית}} הדא אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} סלי תאנים לאכילה וסלי ענבים לאכילה גמר מלאכה הן אמרו להן {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} לא אם אמרתם בפירות שלא נגמרה מלאכתן {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו ניכנסו לירושלים ויצאו}} הוא יכול להוציא עליהן שני ממקום אחר תאמרו בפירות שנגמרה מלאכתן {{ירו"מ-הדגשה|שאם נכנסו לירושלים ויצאו}} אינו יכול להוציא עליהן שני ממקום אחר הדא פשטא שאילא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. דבעי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-ביאור|זה פושט את השאלה של רבי זירא שרבי זירא שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|הפריש עליו שני ממקום}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו"מ-הדגשה|נפטר או כבר תפסתו מחיצה דמשמע מכאן שאי אפשר לפדות ממקום}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} עלו לירושלים נתמנו להן פירות {{ירו"מ-הדגשה|הפרישו}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הן {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני}} וביקשו {{ירו"מ-הדגשה|להוציאם}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לפדותן בגבולין {{ירו"מ-הדגשה|דסברי דלאחר החורבן אף שאסור לפדות בירושלים כיוון שאין מחיצות מותר להוציא}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לון חד סב{{ירו"מ-הדגשה|ת}}א אבוכון לא הוון עבדין כן אלא {{שוליים|ג_ל}} מפקן בטיבלם {{ירו"מ-ביאור|אמרה להם זקנה אחת אביכם לא עשה כך אלא הוציא בעודו טבל}} {{ירו"מ-הדגשה|והפריש}} חוץ לחומה ופודין אותן שם {{ירו"מ-הדגשה|כשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומר שמחלוקת}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|בשנגמרה מלאכתן והלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|שיפדה ויאכל בכל מקום אבל אחר שהפריש אף שאין חומות אסור להוציא מירושלים}} סבתא הוות סברה מימר {{ירו"מ-ביאור|הזקנה סוברת}} רואין את המחיצות כאלו עולות {{ירו"מ-הדגשה|וק}}ול{{ירו"מ-הדגשה|ט}}ות ואילין רבנן הווין סברין מימר {{ירו"מ-ביאור|וחכמים אלו סברו}} אין רואין את המחיצות כאלו עולות סבתא הוות סברה מימר {{ירו"מ-ביאור|הזקנה סוברת}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|דקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא}} ואילין רבנין {{ירו"מ-הדגשה|הווין}} סברין מימר {{ירו"מ-ביאור|וחכמים אלו סברו}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דקדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} מסאב לה ופדה לה {{ירו"מ-ביאור|טימא את הטבל אח"כ הפריש ופדה}} דו חשש לדו ולדין {{ירו"מ-ביאור|שהוא חשש לזה ולזה}} {{ירו"מ-הדגשה|שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולעתיד לבא ורואים את המחיצות כאילו עולות וגם כשיטה ראשונה שפירות שנגמרה מלאכתם גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|קלטו מחיצות תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|משום}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|לא נחלקו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|על פירות שלא נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום ועל מה נחלקו על פירות שנגמרה מלאכתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים}} ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים יפדה ויאכל בכל מקום}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} ו{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} הלכה כדברי<br><br> <span id="דף_יז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|יז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=49|סירלאו=|פולדא=108|תולדות יצחק=65|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} התלמיד {{ירו"מ-ביאור| {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יהודה}} }} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|משום}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-ביאור|וכ{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} שלא אומרים בטבל קלטוהו מחיצות. }} {{ירו"מ-הדגשה|תנן והדמאי נכנס ויוצא ונפדה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} ובלבד {{שוליים|ג_לא}}בפירות שהן טבולין לדמאי הא {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני שהפריש}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}דמאי עצמו כבר תפסתו מחיצה<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ד|ירושלמי מעשר שני, פרק ג, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_לב}}אילן שהוא עומד בפנים ונוטה לחוץ או עומד לחוץ ונוטה לפנים מכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ בתי הב{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ים שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ או שפתחיהן לחוץ וחללן לפנים {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}} הכל כלפנים {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים {{שוליים|ג_לג}}מכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ {{שוליים|ג_לד}}הלשכות בנויות בקודש ופתוחות לחול תוכן חול וגגותיהן קודש {{שוליים|ג_לה}}בנויות בחול ופתוחות לקודש תוכן קודש וגגותיהן חול בנויות בקודש ובחול ופתוחות לקודש ולחול תוכן וגגותיהן מכנגד הקודש ולקודש קודש מכנגד החול ולחול חול<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ת}}י {{ירו"מ-הדגשה|הבדים שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ או שפתחיהן לחוץ וחללן לפנים}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים הכל כלפנים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים מכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{שוליים|ג_לו}}לחומרין {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בעי מהו לחומרין אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}הדא דתנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|כמו ששנינו שם}} בתי הבדין שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ מכנגד החומה ולפנים כלפנים {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שגם הפתח וגם החלל בפנים נידון כבפנים שאוכלים שם קדשים קלים ואן פודים שם מעשר שני.}} מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חומ{{ירו"מ-הדגשה|ר}}ה אין {{ירו"מ-הדגשה|אוכלים}} שם קדשים קלים כלפנים ולא פודין שם מעשר שני כלחוץ פתחיהן לחוץ וחללן לפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שגם הפתח וגם החלל בחוץ נידון כלחוץ שאין אוכלים שם קדשים קלים ופודים שם מעשר שני.}} מכנגד החומה ולפנים כלפנים {{ירו"מ-ביאור|לחומרה}} אין {{ירו"מ-הדגשה|אוכלים}} שם קדשים קלים כלפנים ולא פודין שם מעשר שני כלחוץ {{ירו"מ-הדגשה|תנן הלשכות בנויות בקודש ופתוחות לחול תוכן חול וגגותיהן קודש בנויות בחול ופתוחות לקודש}} תוכן קודש וגגותיהן חול {{ירו"מ-הדגשה|בנויות}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}קודש {{ירו"מ-הדגשה|וב}}חול {{ירו"מ-הדגשה|ופתוחות}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}קודש {{ירו"מ-הדגשה|ול}}חול תוכן וגגותיהן מכנגד הקודש ולקודש קודש מכנגד החול ולחול חול {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כיני מתניתא}} {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} {{שוליים|ג_לז}}בנויות בחול ופתוחות לקדש ולחול {{ירו"מ-הדגשה|כולה}} חול {{ירו"מ-הדגשה|בנויות}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}קדש ופתוחות לקדש ולחול {{ירו"מ-הדגשה|כולה}} קדש {{ירו"מ-הדגשה|בנויות}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}קדש ו{{ירו"מ-הדגשה|ב}}חול ופתוחות לקדש ולחול {{ירו"מ-הדגשה|כנגד}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}קדש קדש {{ירו"מ-הדגשה|כנגד}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חול חול<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|יז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|יז ב}} {{סוף}} <span id="דף_יח_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף יח.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף יח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|יח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=50|סירלאו=|פולדא=108|תולדות יצחק=67|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הן דאת אמר תוכן קודש אוכלין שם קדשי קדשים ושוחטין שם קדשים קלים וטמא שנכנס לשם חייב {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אין לוקין אלא על אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש {{ירו"מ-ביאור|שטח העזרה.}} ותני לשכה שהיא בנויה בשיווי חומת העזרה אוכלין שם קדשי קדשים ושוחטין שם קדשים קלים וטמא שנכנס לשם פטור {{ירו"מ-ביאור|כמו {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}. }} {{ירו"מ-הדגשה|והתני בנויה בחול ופתוחה לקדש תוכה קדש וגגה חול אכ}}לים שם {{ירו"מ-הדגשה|קדשי}} ק{{ירו"מ-הדגשה|דש}}ים {{ירו"מ-הדגשה|ושוחטים}} שם ק{{ירו"מ-הדגשה|דש}}ים קלים {{ירו"מ-הדגשה|וחייבים עליה משום}} טמא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} תיפתר כהדא תנ{{ירו"מ-הדגשה|י}}יא דתני אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-ביאור|הבריתא שאמרה שטמא שנכנס לשם פטור}} זו משנת {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אבל דברי חכמים {{ירו"מ-הדגשה|הרי הוא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}כל הלשכות וכל הלשכות הולכין אחר פתחיהן<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ה|ירושלמי מעשר שני, פרק ג, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ה"> <strong>מתני':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני שנכנס}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ירושלי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|ונטמא בין שנטמא באב הטומאה בין שנטמא בוולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}} {{שוליים|ג_לח}} {{ירו"מ-הדגשה|הכל ייפדה ויאכל בחוץ חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים יד כד|דברים ראה יד כד]]) {{ירו"מ-הדגשה|כי לא תוכל שאתו ונתתה בכסף}} מה {{ירו"מ-הדגשה|אנן קיימין אם בריחוק מקום כבר כתיב כי ירבה ממך הדרך אם בקירוב מקום}} {{ירו"מ-ביאור|לרבות שאפשר לפדות אפילו בירושלים}} {{ירו"מ-הדגשה|כבר כתיב}} ([[דברים יד כד|דברים ראה יד כד]]) {{ירו"מ-הדגשה|כי ירחק ממך המקום אלא מהו לא תוכל שאתו לא תוכל לאכלו}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אחר {{ירו"מ-הדגשה|שנטמא וכתיב ונתת הכסף מכאן שמעשר שנטמא פודים אותו אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ירושלי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} מעשר שני שנכנס לירושלים ונטמא בין שנטמא באב הטומאה בין שנטמא בולד הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|תני}} {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אמר {{שוליים|ג_לט}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר במשנה}}ש{{ירו"מ-הדגשה|נט}}מא באב הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|הכוונה}} שנטמא {{ירו"מ-הדגשה|ב}}טומאה דבר תורה {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר שנטמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}וולד הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|הכוונה שנטמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}טומאה מדבריהן {{ירו"מ-ביאור|כגון כלים שנגעו במשקים.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר בין זה בין זה דבר תורה<br><br> <span id="דף_יח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|יח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=54|סירלאו=|פולדא=109|תולדות יצחק=69|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} וקשיא {{ירו"מ-הדגשה|מד}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ מה בין וולד הטומאה בחוץ ובין אב הטומאה בחוץ זה וזה {{ירו"מ-הדגשה|לא}} דבר תורה הוא {{ירו"מ-הדגשה|ו}}על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} לא מקשייא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אמרין הכל ייפדה ויאכל בחוץ חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים מה בין ולד הטומאה בפנים מה בין אב הטומאה בפנים זה וזה לא דבר תורה הוא {{ירו"מ-הדגשה|באמת}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|קשה בין}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}דבר{{ירו"מ-הדגשה|י}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ובין}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}דבר{{ירו"מ-הדגשה|י}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרו רבנן שקשה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}דבר{{ירו"מ-הדגשה|י}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} לא הוי בה רבנן אלא על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} וקשיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ מה בין אב הטומאה בין בחוץ בין בפנים זה וזה לא דבר תורה הוא {{ירו"מ-ביאור|שהרי אם הטומאה דאוריתא המחיצות לא קולטות, ולמה אם נטמא בפנים לא יכול לצאת?}} {{ירו"מ-הדגשה|לעולם גם אם נטמא בפנים יוצא}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|גזרו}} שלא {{ירו"מ-הדגשה|יצא}} שלא {{ירו"מ-הדגשה|יהו}} אומרים {{ירו"מ-הדגשה|ר}}אינו מעשר שני שנכנס ויוצא {{ירו"מ-הדגשה|ולא ידעו שנטמא בפנים אבל כשנטמא בחוץ הכל יודעים שלא קלטוהו מחיצות}} מעתה {{ירו"מ-הדגשה|כשם שלא}} יוצא {{ירו"מ-הדגשה|כך}} לא ייפדה שלא יהו אומרים {{ירו"מ-הדגשה|ר}}אינו מעשר שני נכנס לירושלים ונפדה {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} בשעה שניטמא בפנים {{ירו"מ-ביאור|כבר קדם כשהיה טהור}} מחיצה תופסתו בשעה שניטמא בחוץ {{ירו"מ-ביאור|ונכנס,}} אין מחיצה תופסתו ואפילו על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} לית הוא מקשייא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים הכל ייפדה ויאכל בחוץ {{ירו"מ-ביאור|אף אם נכנס.}} חוץ משנטמא בוולד הטומאה בפנים מה בין ולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים זה וזה לא מדבריהן הוא {{ירו"מ-הדגשה|כשנטמא בולד הטומאה בחוץ כאילו התנה}} {{שוליים|ג_מ}}שהכניסן על מנת שלא {{ירו"מ-הדגשה|ת}}תפשנו מחיצה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} הדא אמרה מעשר שני טהור שהכניסו על מנת שלא תתפשנו מחיצות אין מחיצה תופשתו {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי טהור דבר תורה ואת אמרת הכין אלא כיני {{ירו"מ-הדגשה|קליטת מחיצות זה רק דרבנן}} וא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} עבר ופדאו פדוי {{ירו"מ-הדגשה|והם אמרו שאם נטמא בוולד הטמאה כאילו התנא שלא יתפסו מחיצות והתנאי מועיל אבל טהור אפילו התנא בפירוש אינו כלום וכבר תפסו מחיצות}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומייא}} בעי קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-ביאור|את הקושיה שהקשנו על הסברא שאמרה שהסיבה של{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} שאם }} נטמא חוץ לירושלים ונכנס לא יצא שלא יהו אומרים ראינו מעשר שני נכנס לירושלים ויוצא {{ירו"מ-הדגשה|מעתה לא יפדה}} {{ירו"מ-ביאור|וענה לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}}} קול יוצא ליוצא ואין קול יוצא לפדיון {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה בר אדא}} בעי קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|לשיטת}} {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} {{ירו"מ-הדגשה|לשיטת}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} ניטמא בולד הטומאה ופדאו {{ירו"מ-הדגשה|שחייב לאכלו בירושלים}} וחזר וניטמא באב הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|מי אמרינן הואיל ועכשיו}} טמא באב הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|יהיה מותר להוציאו לחוץ ואם כן אולי צריך}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חז{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}פדו{{ירו"מ-הדגשה|תו שהרי כשהיה}} טמא {{ירו"מ-הדגשה|בוולד}} הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}פדאו {{ירו"מ-הדגשה|נשאר בו קשר למעשר שני שהרי היה אסור להוציאו מירושלים}}<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|יח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|יח ב}} {{סוף}} <span id="דף_יט_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף יט.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף יט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|יט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=53|סירלאו=|פולדא=110|תולדות יצחק=71|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} נאמר אם היו המעות הראשונות קיימות מחלל עליהן ואם לאו אינו מחלל עליהן {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|על אחרות}} ואין לוקין על המעות השניות {{ירו"מ-הדגשה|תנן מעשר שני שנכנס לירושלים ונטמא בין שנטמא באב הטומאה בין שנטמא בולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים הכל ייפדה ויאכל בחוץ חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי {{ירו"מ-ביאור|שאל}} אף {{ירו"מ-הדגשה|הלקוח בכסף מעשר שני}} כן {{ירו"מ-הדגשה|שאם קנה פירות בכסף מעשר שני ונטמא תהיה אותה מחלוקת}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} מחיצה תופסת {{ירו"מ-ביאור|וחייבים לאכול בירושלים.}} והל{{ירו"מ-הדגשה|ק}}וח {{ירו"מ-הדגשה|בכסף מעשר שני}} תופס {{ירו"מ-ביאור|וחייבים להעלותו לירושלים.}} כשם שנאמר במחיצה כך נאמר בל{{ירו"מ-הדגשה|ק}}וח<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ו|ירושלמי מעשר שני, פרק ג, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ו"> </span> מתני' {{שוליים|ג_מא}}הלקוח בכסף מעשר שנטמא ייפדה {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר יקבר אמרו לו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} מה אם מעשר שני עצמו שניטמא הרי זה נפדה הלקוח בכסף מעשר שניטמא אינו דין שייפדה אמר להן לא אם אמרתם במעשר שני עצמו שכן הוא נפדה בטהור ובריחוק מקום תאמרו בלקוח מכסף מעשר שאינו נפדה בטהור ובריחוק מקום {{שוליים|ג_מב}}צבי שלקחו בכסף מעשר ומת יקבר על ידי עורו {{ירו"מ-ביאור|שמעשר שני כקדשי בדק הבית וצריכים העמדה והערכה ואי אפשר להעמיד צבי מת.}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר ייפדה {{ירו"מ-ביאור| שקדשי בדק הבית אינם צריכים העמדה והערכה.}} לקחו חי ושחטו ונטמא ייפדה {{ירו"מ-ביאור|שאחר שחיטה הרי הוא כפירות שאינם בהעמדה והערכה.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר יקבר לקחו שחוט ונטמא הרי הוא לו כפירות {{שוליים|ג_מג}}המשאיל קנקן למעשר שני {{ירו"מ-הדגשה|אף על}} פי שגפן לא קנה מעשר זלף לתוכן {{ירו"מ-ביאור|יין טבל}} סתם {{ירו"מ-ביאור|ואחר כך קרא להם שם מעשר, אם קרא להם שם}} {{ירו"מ-הדגשה|עד שלא גפן לא}} קנה מעשר {{ירו"מ-הדגשה|משגפן}} קנה מעשר {{שוליים|ג_מד}}עד שלא גפן עולות באחד ומאה משגפן מקדשות בכל שהן {{שוליים|ג_מה}}עד שלא גפן תורם מאחת על הכל משגפן תורם מכל אחת ואחת {{ירו"מ-ביאור|ואם בכל זאת רוצה לתרום מאחת על הכל}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים מפתח ומער{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לגת {{ירו"מ-ביאור|אף שאם היו פתוחות מתחילה היה יכול לעשר מאחת על הכל.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים {{שוליים|ג_מו}}מפתח ואינו צריך לערות {{ירו"מ-ביאור|מה שאמרנו שאם קרא שם משגפן, קנה מעשר.}} במה דברים אמורים במקום שדרכן לימכור סתומות אבל במקום שדרכן לימכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר פתוחות {{ירו"מ-ביאור|כשם שאם היה קונה חבית יין בכסף מעשר שני}} לא יצא קנקן לחולין {{ירו"מ-ביאור|אף כאן לא קנה מעשר.}} ואם רצה להחמיר על עצמו למכור במ{{ירו"מ-הדגשה|י}}דה {{ירו"מ-ביאור|שמקפיד למכור יין במידה. אפילו במקום שדרכם למכור סתומות,}} יצא קנקן לחולין {{ירו"מ-ביאור|ולא קנה מעשר.}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר אף האומר לחבירו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקניה יצא קנקן לחולין<br>גמ' {{ירו"מ-הדגשה|תנן הלקוח בכסף מעשר שנטמא ייפדה}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר יקבר}} מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב ונתתה בכסף}} כסף ראשון ולא כסף שני {{ירו"מ-ביאור|שרק פעם אחת מותר לפדות. אם כן למה כשחכמים הקשו ל{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מקל וחומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}וא לא {{ירו"מ-הדגשה|ענה בפשטות שזו גזרת הכתוב}}}} אלא מן מה דאינון מתיבין ליה {{ירו"מ-ביאור|כיוון שהם הקשו לו}} מקל וחומר הוא מותיב לון מק{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|וחומר תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|צ}}בי {{ירו"מ-הדגשה|שלקחו בכסף מעשר ומת יקבר על ידי עורו מאי טעמא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} צבי {{ירו"מ-הדגשה|שנקנה בכסף מעשר שני}} עשו אותו כקדשי בדק הבית {{שוליים|ג_מז}}לטעון העמדה והער{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ה {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שמת ואי אפשר להעמידו יקבר.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} <br><br> <span id="דף_יט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|יט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=55|סירלאו=|פולדא=110|תולדות יצחק=73|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בהמה טמאה מהו שתיטען העמדה והערכה {{ירו"מ-ביאור|כי אולי כל מה שאמרו שקדשי בדק הבית צריכים העמדה והערכה, זה רק בבהמות טהורות בעלות מום או חיות טהורות. שיש להם איזה שייכות למזבח. אבל בהמה טמאה שאין לה שייכות למזבח לא. אמר ליה אילולי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שחיה טהורה כגון}} {{ירו"מ-הדגשה|צ}}בי {{ירו"מ-הדגשה|טעונה העמדה והערכה ולכן אם מתה תיקבר}}}} {{ירו"מ-הדגשה|הייתי אומר שאף}} חיה טהורה אינה {{ירו"מ-הדגשה|בכלל}} העמדה והערכה {{ירו"מ-הדגשה|אבל ודאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בהמה טמאה {{ירו"מ-הדגשה|אינה בכלל הערכה והעמדה}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} ותני כן ([[ויקרא כז כז|ויקרא בחקותי כז כז]]) ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך מה בהמה טמאה מיוחדת ששוה שעת פדיונה לשעת {{ירו"מ-הדגשה|ה}}קדישה אף אני ארבה את {{ירו"מ-ביאור|המקדיש את}} המתה ששוה שעת פדיונה לשעת הקדישה ומוציא את שאמר הרי זה הקדש ומתה שלא שוות שעת פדיונה לשעת הקדישה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן חלב המוקדשים לא נהנים ולא מועלין קדשי בדק הבית מועלין}} {{שוליים|ג_מח}}חמורה מועלין בה ובחלבה וחלב לאו כמיתה היא {{ירו"מ-ביאור|שהרי פורש מהחי}} {{ירו"מ-הדגשה|ואינו בהעמדה והערכה ואף על פי כן פודים אותו שהרי}} כל שהוא טעון פדיון מועלין בו אין תיפתריניה לשם הילכות מיתה {{ירו"מ-ביאור|היינו שתטען שמדובר שהקדיש את החלב אחר שנחלב שהוא כמקדיש את המתה}} לא יכיל דתנינן {{ירו"מ-הדגשה|הקדיש}} חמורה א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} תיפתר כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אמר קדשי בדק הבית אין טעונין העמדה והער{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ה אמר ליה אין {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} למה לי חמורה אפילו שאר כל בהמה {{ירו"מ-הדגשה|טהורה בעלת מום אלא ודאי הבריתא כרבנן ובהמה טמאה אינה בהעמדה והערכה תנן המשאיל קנקן למעשר שני אף על פי שגפן לא קנה מעשר זלף לתוכן}} {{ירו"מ-ביאור|יין טבל}} {{ירו"מ-הדגשה|סתם}} {{ירו"מ-ביאור|ואחר כך קרא להם שם מעשר, אם קרא להם שם}} {{ירו"מ-הדגשה|עד שלא גפן לא קנה מעשר משגפן קנה מעשר מאי טעמא}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} <br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|יט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|יט ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף כ.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף כ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=56|סירלאו=|פולדא=111|תולדות יצחק=74|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמרה תורה פורטיהו {{ירו"מ-ביאור|את כסף מעשר שני}} במקדש {{ירו"מ-ביאור|בירושלים.}} וכונסיהו בגבולין {{שוליים|ג_מט}}מה במקדש {{ירו"מ-ביאור|כשקונה חבית סתומה}} יצא קנקן לחולין {{ירו"מ-ביאור|כיוון שהוא בטל ליין.}} אף בגבולין {{ירו"מ-ביאור|כשמקדיש חבית סתומה}} נתפס {{ירו"מ-הדגשה|ה}}קנקן {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מעשר {{ירו"מ-ביאור|שהוא בטל ליין}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן עד שלא גפן לא קנה}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|משגפן קנה}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|עד שלא גפן עולות באחד ומאה משגפן מקדשות בכל שהן עד שלא גפן תורם מאחת על הכל משגפן תורם מכל אחת ואחת אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} אם עד שלא גפן קרא שם לא קנה מעשר קנקן משגפן קרא שם קנה מעשר קנקן {{ירו"מ-הדגשה|אם}} עד שלא גפן קרא שם עולות באחד ומאה אם משגפן קרא שם מקדשות כל שהן אם עד שלא גפן קרא שם תורם מאחד על הכל משגפן קרא שם תורם מכל אחד ואחד במה דברים אמורים {{שוליים|ג_נ}}בשל יין אבל בשל שמן {{ירו"מ-ביאור|שהדרך להסתפק ממנו מעט מעט ודמיו יקרים. תמיד הקנקן בטל לשמן.}} בין עד שלא גפן בין משגפן תורם מאחד על הכל {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{ירו"מ-ביאור|ואם בכל זאת רוצה לתרום מאחת על הכל}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים מפתח ומערה לגת}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} וקשיא על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} מה בינה לחמשה שקין בגורן אילו חמשה שקין בגורן שמא אין תורמין ומעשרין מזה על זה {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר על הראשונה {{ירו"מ-ביאור|הכוונה לשלישית}} הושבה {{ירו"מ-ביאור|היינו למה אם נפתחו החביות לא יכול לעשר מאחד על הכל}} <span id="דף_כ_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=58|סירלאו=|פולדא=111|תולדות יצחק=76|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|אף}} על השניי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|האחרות}} {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שנפתחו החביות חזרו לדינם הראשון כאילו לא נסגרו שאם יקדש עד שלא יגוף פעם שניה לא יקנה מעשר. משגפן קנה מעשר. אם יקדש עד שלא יגוף פעם שניה יעלו באחד ומאה. משגפן מקדשות בכל שהן.}} אם {{ירו"מ-הדגשה|כשהקדיש אמר}} {{שוליים|ג_נא}}רוב רביעית חולין יש לי בחבית זו יצא קנקן לחולין {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר אף האומר לחבירו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקנה יצא קנקן לחולין<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|כ ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק לא יאמר אדם</strong><br> 26taqrxk0nlhkc8xt7kr73uzl2mvw3a 2942963 2942944 2025-06-20T09:30:18Z מאירושולי 35234 2942963 wikitext text/x-wiki ==פרק שלישי - לא יאמר אדם== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_א|ירושלמי מעשר שני, פרק ג, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_א}}לא יאמר אדם לחבירו העל את הפירות האלו לירושלים לחלק, אלא אומר לו העלם שנאכלם ושנשתם בירושלים. אבל נותנין זה לזה מתנת חנם.<br><strong>גמ':</strong> לא יאמר אדם לחבירו כו'. מה בין האומר שנאכלם ונשתם לאומר לחלק? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: מהלכות של עימעום היא. תמן תנינן {{שוליים|ג_ב}}האומר לפועל הא לך איסר זה ולקט לי ירק היום - שכרו {{ירו"מ-הדגשה|מותר}} {{ירו"מ-ביאור|שהכסף שכר טירחה.}} לקט לי {{ירו"מ-הדגשה|בו}} ירק היום - שכרו אסור {{ירו"מ-ביאור|שהכסף תמורת הירק.}} {{שוליים|ג_ג}}לקח מן הנחתום ככר בפונדיון {{ירו"מ-הדגשה|ואמר לו}} לכשאלקוט ירקות השדה אביא לך - מותר. לקח ממנו סתם - לא ישלם לו דמי שביעית, שאין פורעין חוב מדמי שביעית. מה בין האומר {{ירו"מ-הדגשה|הא לך איסר זה}} לקט לי, מה בין האומר לקט לי בו? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}}: מהלכות של עימעום היא. תמן תנינן {{שוליים|ג_ד}}שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן {{ירו"מ-הדגשה|בשבת}}, ובלבד שלא יאמר לו הלו{{ירו"מ-הדגשה|י}}ני. מה בין האומר הלויני, מה בין האומר השאילני? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: מהלכות של עימעום היא, פיתן. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: מה{{ירו"מ-הדגשה|י}}לכות של עימעום? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|שאלתי את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}}, מהו מהלכות של עימעום? אני אומר: במקום שאין פת ישראל מצויה, בדין {{ירו"מ-הדגשה|היה}} שתהא פת {{ירו"מ-הדגשה|עובד כוכבים ומזלות}} מותרת, ועימעמו עליה ואסרוה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויש עימעום לאיסור? {{ירו"מ-הדגשה|הרי עמעום פרושו פיקפוק וזה שיך רק בהיתר היינו שפקפקו באיסור והתירו ועוד הרי}} פת לא כתבשילי {{ירו"מ-הדגשה|עובד}} כו{{ירו"מ-הדגשה|כב}}ים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} היא. {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} כך אנ{{ירו"מ-הדגשה|ו}} אומר{{ירו"מ-הדגשה|ים}}: במקום שאין תבשילי ישראל מצויין {{ירו"מ-הדגשה|שם}}, בדין הוא שיה{{ירו"מ-הדגשה|י}}ו תבשילי {{ירו"מ-הדגשה|עובד כוכבים ומזלות}} מותרים, ועמעמו עליהן ואסרום. אלא כן הוא: במקום שאין פת ישראל מצויה, בדין הוא שתהא פת {{ירו"מ-הדגשה|עובד כוכבים ומזלות}} אסורה, {{שוליים|ג_ה}}ועימעמו עליה והתירוה מפני חיי נפש. רבנין דקיסרין {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|הלכה}} כדברי מי שהוא מתיר, {{שוליים|ג_ו}}ובלבד מן הפלטור {{ירו"מ-ביאור|מוכר לחם ממאפיה}}. ולא עבדי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ן כן {{ירו"מ-הדגשה|אלא נהגו להחמיר}}. תני: לא יאמר אדם לחבירו בירושלים העל חבית זו של יין ממקום למקום לחלק. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: <br><br> <span id="דף_יד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|יד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=40|סירלאו=|פולדא=106|תולדות יצחק=55|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} וד {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} היא. {{ירו"מ-הדגשה|דתנן לקח מן הנחתום ככר בפונדיון ואמר לנחתום לכשאלקוט ירקות השדה אביא לך מותר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסרים שנראה כפורע חוב מדמי שביעית}} {{ירו"מ-ביאור|אבל לדעת חכמים נותנים במתנת חינם ואין זה כפורע חוב. ואף אם אומר לחברו העל חבית זו של יין ממקום למקום לחלק מותר. אבל מה שנאמר במשנה שלא יאמר לחברו העל את הפירות הללו לירושלים לחלק אף לחכמים אסור כיוון שמדובר בטרחה יתרה}} מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם בההוא דאמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|הנחתום}} הא לך {{ירו"מ-הדגשה|כיכר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הב לי {{ירו"מ-הדגשה|תמורתו ירקות}} - דברי הכל אסור {{ירו"מ-הדגשה|שזה ממש פורע חובו בפירות שביעית אם הקונה אמר לנחתום}} הב לי ואנא יהיב לך {{ירו"מ-ביאור|תן לי ואני אתן לך}} {{ירו"מ-הדגשה|אם אמצא}} - דברי הכל מותר {{ירו"מ-הדגשה|שאם לא ימצא אינו}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}ייב {{ירו"מ-הדגשה|כלום נמצא שגם כשנותן אין זה פורע חוב אלא מתנת חינם}}. אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין בההוא דאמר ליה הב לי {{ירו"מ-הדגשה|ו}}בריא לי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אנא יהב לך {{ירו"מ-ביאור|תן לי ואני בטוח שאתן לך}} {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אוסרים שאין ירקות השדה מצויין {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהבטיח הרי זה כפורע חוב}} ורבנין מתירין שירקות השדה מצויין {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שהתשלום זה הטרחה וה}}ירקות {{ירו"מ-הדגשה|זה כמתנה תנן אלא אומר לו העלם שנאכלם ושנשתם בירושלים}}. משהעלה אותן מהו שיאמר לו טול חלקך ואני חלקי? מהו שיאמר לו טול חבית של יין זו ואנו אוכלין חבית שמן שיש לי שם? אף במעשר בהמה כן? {{ירו"מ-ביאור|ואם תאמר}} מעשר שני על ידי שמכירתו {{ירו"מ-הדגשה|מותרת}} את אמר מותר, מעשר בהמה על ידי שאין מכירתו {{ירו"מ-הדגשה|מותרת}} הרי את אמר אסור? {{ירו"מ-הדגשה|הא}} לית{{ירו"מ-הדגשה|א}} {{ירו"מ-הדגשה|דאף מעשר שני מכירתו אסורה אלא}} פשיטא לך {{ירו"מ-הדגשה|דאף במעשר בהמה}} מותר. מהו שיאמר לו העל בהמה חיה זו ואנו אוכלין בשר שחוטה שיש לי שם?<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ב|ירושלמי מעשר שני, פרק ג, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_ז}}אין לוקחין תרומה בכסף מעשר מפני שהוא ממעט באכילתו, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} מתיר. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: אם היקל {{ירו"מ-הדגשה|לקנות}} זבחי שלמים שהוא מביאן לידי פיגול ונותר וטמא, לא ניקל בתרומה? אמרו לו: מה {{שוליים|ג_ח}} {{ירו"מ-הדגשה|אם}}היקל בזבחי שלמים שכן מותרים לזרים, נקל בתרומה שהיא אסורה לזרים?<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|יד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|יד ב}} {{סוף}} <span id="דף_טו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף טו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף טו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|טו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=42|סירלאו=|פולדא=106|תולדות יצחק=56|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<br><strong>גמ':</strong> תני {{ירו"מ-הדגשה|אין לוקחים תרומה מכסף מעשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ני שלא יבוא לידי פסול. מהו לידי פסול? {{ירו"מ-ביאור|אזה פסול קים בתרומה שאינו במעשר שני?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: שנפסל בטבול {{ירו"מ-הדגשה|יום שאם לקח תרומה ונגע בו}} טבול יום. לאוכלו - אין את יכול, שהוא טמא דבר תורה. {{ירו"מ-הדגשה|לפדותו}} - אין את יכול, שהוא {{ירו"מ-הדגשה|מצד מעשר שני}} טהור דבר תורה. הוי {{ירו"מ-ביאור|זה מה שאמרה המשנה}} שלא יבוא לידי פסול. {{ירו"מ-הדגשה|תנן אין לוקחין תרומה בכסף מעשר מפני שהוא ממעט באכילתו}} מהו ממעט באכילתו? {{שוליים|ג_ט}}תרומה אסורה לזרים, {{שוליים|ג_י}}מעשר שני מותר לזרים. {{שוליים|ג_יא}}תרומה אסורה בטבול יום, {{שוליים|ג_יב}}מעשר שני מותר בטבול יום. וכשם שהוא ממעט באכילתו כך הוא ממעט באכילתה. {{שוליים|ג_יג}}תרומה מותרת לאונן, {{שוליים|ג_יד}}מעשר שני אסור לאונן. תרומה אינה טעונה מחיצה, {{שוליים|ג_טו}}מעשר שני טעון מחיצה. אשכח תני: מפני שהוא ממעט באכילתו ובאכילתה. תני {{שוליים|ג_טז}}אין לוקחים שביעית מכסף מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני שמביא את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|לידי פסול שהרי חייב לבער כשיגיעה שעת הביעור}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: במחלוקת {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שמתיר לקנות תרומה בכסף מעשר מתיר לקנות שביעית בכסף מעשר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: דברי הכל היא {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שלוקחים תרומה בכסף מעשר שני מודה}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ו}}א {{ירו"מ-הדגשה|שאין לוקחים שביעית דשאני}} אוכלי תרומה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זריזין הן {{ירו"מ-ביאור|שרק לכהנים חברים נתנו תרומה.}} התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חוניה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: והתנינן נתערבו {{ירו"מ-הדגשה|פסחים}} בבכורות {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: אם חבורת כהנים יאכלו! ותני עלה: יאכלו כחמור שבהן. {{ירו"מ-הדגשה|והרי כאן לא מדובר רק באוכלי תרומה}} אמר ליה: אוכלי פסחים בשעתן זריזין הן כאוכלי תרומה. תדע לך שהוא כן דתנינן {{שוליים|ג_יז}}אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום, ותנינן {{שוליים|ג_יח}}משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה {{ירו"מ-הדגשה|ואמרינן מפני שאכלי פסחים זריזים הם}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר {{שוליים|ג_יט}}אין מוסיפין חומש אלא על תחילת הקדשות {{ירו"מ-ביאור|שאם הקדיש בהמה ונפל בה מום, צריך להוסיף חומש. אבל אם נפל בה מום וחיללה על בהמה אחרת, וחזר ונפל מום בשניה. כשבא לפדותה, אינו מוסיף חומש.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: ותני כן ([[ויקרא כז כז|ויקרא בחקותי כז כז]]) אם בבהמה הטמאה ופדה בערכך - מה בהמה טמאה מיוחדת שהיא תחילת הקדש {{ירו"מ-ביאור|שהרי אין לך בבהמה טמאה אלא תחילת הקדש.}} {{ירו"מ-הדגשה|אם בא לחללה}} מוסיף חומש, אף כל שהוא תחילת הקדש מוסיף חומש.<br><br> <span id="דף_טו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|טו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=43|סירלאו=|פולדא=107|תולדות יצחק=58|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} {{שוליים|ג_כ}}שלמים שלקחן בכסף מעשר הוממו ופדיין מוס{{ירו"מ-הדגשה|י}}ף חומש {{ירו"מ-ביאור|שלגבי השלמים זה הקדש ראשון.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}}: שלמים שלקחן מדמי פסח {{ירו"מ-הדגשה|שנפל בה מום ופדה אותו והוסיף עליו חומש וקנה}} שלמים הוממו ופדיין מוסיף חומש {{ירו"מ-ביאור|שלגבי השלמים זה הקדש ראשון.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: חדא צורכה {{ירו"מ-ביאור|באחד משני הדינים שנאמרו יש חידוש,}} וחדא לא צורכה {{ירו"מ-ביאור|ובאחד אין חידוש.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|לקח שלמים מדמי}} פסח צורכה {{ירו"מ-ביאור|יש בזה חידוש,}} שלמים {{ירו"מ-הדגשה|שלקח מכסף מעשר שני}} לא {{ירו"מ-הדגשה|צורכה}} {{ירו"מ-ביאור|אין בזה חידוש.}} {{ירו"מ-הדגשה|לקח שלמים מדמי פסח}} צורכה {{ירו"מ-ביאור|יש בזה חידוש,}} שלא תאמר הואיל ופסח משתנה לשם שלמים כהקדש אחד הוא ואינו מוסיף חומש {{ירו"מ-הדגשה|דאין מוסיפין חומש אלא על תחילת הקדשות לפיכך צריך לומר קדושה}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|היא דלגבי שלמים תחילת הקדש היא ומוסיף חומש אבל שלמים שלקח מכסף מעשר שני לא צורכה}} {{ירו"מ-ביאור|אין בזה חידוש.}} {{ירו"מ-הדגשה|דפשיטה ששלמים זה קדושה}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|ממעשר תנן התם ממירים אחד בשנים ושנים באחד אחד במאה ומאה באחד}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|אין ממירים אלא אחד באחד שנ}}אמר {{הפ|ויקרא|כז}} {{ירו"מ-הדגשה|והיה}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|ותמורתו מה}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|מיוחד אף תמורתו מיוחדת}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{ירו"מ-הדגשה|לשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הוא אמר {{ירו"מ-הדגשה|אין ממירים אלא אחד באחד}} אין הפסח עושה תמורה ושונה {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם}} הימר בו {{ירו"מ-הדגשה|ב}}עודהו פסח מימר בו עודהו שלמים {{ירו"מ-ביאור|בשלמים שהמיר על הפסח}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|מה חידשתה הרי כבר שמענו מרבי}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שהפסח והשלמים שתי קדושות הן}} ולא דמויי? הוה רבי מדמי לה {{ירו"מ-ביאור|אינך רואה את הדמיון?}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שזה דומה למה שאמר שמאל ממילא ברור שיכול להמיר פעם שניה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: שלמים שלקחן בכסף מעשר שני הוממו ופדיין {{ירו"מ-הדגשה|כספי}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}פדי{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ן עוד אינן חוזרין לכמות שהיו להיעשות שני {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שקנה שלמים פקע מהם קדושת מעשר שני}}.<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|טו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|טו ב}} {{סוף}} <span id="דף_טז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף טז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף טז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|טז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=44|סירלאו=|פולדא=107|תולדות יצחק=60|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} תריהון {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינה}}: חד אמר שלמים שלקחן בכסף מעשר פקעה מהן קדושת מעשר, תרומה שלקחה בכסף מעשר לא פקעה ממנה קדושת מעשר. משנה שוברת {{ירו"מ-ביאור|סותרת.}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אין לוקחין תרומה בכסף}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|מפני שהוא ממעט באכילתו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר אמר להן}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אם היקל לקנות זבחי שלמים שהוא מביאן לידי פיגול ונותר וטמא לא ניקל בתרומה וכי}} משיבין דבר שפקעה ממנו קדושת מעשר על דבר שלא פקעה ממנו קדושת מעשר? וחרנא אמר {{ירו"מ-הדגשה|אין המשנה שוברת}} {{ירו"מ-ביאור|סותרת.}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}משיבין דבר שפקעה ממנו קדושתו על דבר שלא פקעה ממנו קדושתו, שהוא אומר לו שלמי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|שאיבדתה קדושתו}} את{{ירו"מ-הדגשה|ה}} או{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|קונים תרומה לא כל שכן}} {{ירו"מ-ביאור|דאם שלמים שמפקיעה ממנו קדושת מעשר אמרתה קונים. תרומה שלא מפקיעה ממנה קדושת מעשר לא כל שכן?}} <br><br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ג|ירושלמי מעשר שני, פרק ג, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_כא}}מי שהיו לו מעות בירושלים וצריך להם ולחבירו פירות אומר לחבירו הרי המעות האלו מחוללין על פירותיך נמצא זה אוכל פירותיו בטהרה והלה עושה צורכו במעותיו. {{שוליים|ג_כב}}ולא יאמר כך לעם הארץ אלא בדמאי. {{שוליים|ג_כג}}פירות בירושלים ומעות במדינה אומר הרי המעות ההם מחוללין על פירות האלו. מעות בירושלים ופירות במדינה אומר הרי המעות האלו מחוללין על פירות ההם ובלבד שיעלו הפירות ויאכלו בירושלים. {{שוליים|ג_כד}}מעות נכנסות לירושלים ויוצאות, פירות נכנסין ואינן יוצאין. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר אף הפירות נכנסין ויוצאין.<br><br> <span id="דף_טז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|טז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=45|סירלאו=|פולדא=107|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{שוליים|ג_כה}}פירות שנגמרו מלאכתן ועברו בתוך ירושלים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים. ושלא נגמרו מלאכתן{{ירו"מ-הדגשה|כגון}} סלי ענבים לגת וסלי תאנים למוקצה {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים מעשר שני יעלה ויאכל בירושלים, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים {{שוליים|ג_כו}}יפדה ויאכל בכל מקום. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יהודה}} אומר משום {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: לא נחלקו {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} על פירות שלא נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום. ועל מה נחלקו? על פירות שנגמרה מלאכתן {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים יפדה ויאכל בכל מקום. {{שוליים|ג_כז}}והדמאי נכנס ויוצא ונפדה.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אבל לא יאמר כן לעם הארץ אלא בדמאי - הא בודאי לא {{שוליים|ג_כח}}שאין מוסרים ודאי לעם הארץ. {{ירו"מ-הדגשה|תנן מעות נכנסות לירושלים ויוצאות פירות נכנסין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ן {{ירו"מ-הדגשה|יוצאין}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אף הפירות נכנסין ויוצאין לא שיוצאים סתם אלא יוצאים}} כדי לעשות עיסה ולחזור {{ירו"מ-ביאור|כגון לטחון דפעמים שחוץ לירושלים היה יותר זול:}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן פירות שנגמרו מלאכתן ועברו בתוך ירושלים}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}חזור {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים והרי לא ראו פני הבית}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: זאת אומרת ירושלים עשו אותה כחצר בית שמירה. מה {{שוליים|ג_כט}}חצר בית שמירה טובלת אף זו טובלת. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-ביאור|לא נוכל לדחות ולומר שמדובר שהגיעה לביתו בירושלים ולכן טובל.}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}בדין היה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} בתים ששם לא יטבילו שהן של כל ישראל. אלא זאת אומרת ירושלים עשו אותה כחצר בית שמירה. מה חצר בית שמירה תופסת אף זו תופסת. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|מזה שאמרה המשנה שפירות שנגמרו מלאכתן ועברו בתוך ירושלים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים משמע שכבר חל עליהם חיוב מעשר שני אף שעדין לא הפריש מעשר ראשון}} הדא אמרה כרי שהוא טבול לראשון ולשני אם התרו בו משום שני לוקה {{ירו"מ-הדגשה|ולא אומרים שלא חל חיוב}} שני {{ירו"מ-הדגשה|אלא אחר שיפריש ראשון}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: והתנינן {{ירו"מ-הדגשה|אם לא נגמרה מלאכתן}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים יחזור מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} שלהן ויאכל בירושלים. אית לך מימר {{ירו"מ-ביאור|האם אפשר לאמר}} על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} לוקה {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא נגמרה מלאכתן}}? אלא חומר הוא במחיצות, אוף הכא חומר הוא במחיצות {{ירו"מ-ביאור|והוא הדין ל{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} כשנגמרה מלאכתו. דאף שקלטוהו מחיצות. כל עוד לא הפריש מעשר ראשון לא חל חיוב מעשר שני. וכרי שהוא טבול לראשון ולשני. אם התרו בו משום שני, אינו לוקה. }} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי {{ירו"מ-ביאור|שאל}}: הפריש עליו {{ירו"מ-הדגשה|מעשר}} שני ממקום אחר נפטר או כבר תפסתו מחיצה? {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי {{ירו"מ-ביאור|שאל}}: עשה כולו שני למקום אחר כולו נתפש {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}כול {{ירו"מ-הדגשה|לפדותו}} או לא נתפש אלא אחד מעשרה שיש בו? {{ירו"מ-הדגשה|תנן ושלא נגמרו מלאכתן סלי ענבים לגת וסלי תאנים למוקצה}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}} מעשר ש{{ירו"מ-הדגשה|נ}}י {{ירו"מ-הדגשה|יעלה ויאכל בירושלים}} ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים יפדה ויאכל בכל מקום}} הא סלי תאנים לאכילה וסלי ענבים לאכילה גמר מלאכה הן {{ירו"מ-הדגשה|ואף}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|קלטו מחיצות אף שלא ראו פני הבית תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר משום}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|לא נחלקו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|על פירות שלא}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}גמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מלאכ{{ירו"מ-הדגשה|תן שיפדה מעשר שני של}}הן {{ירו"מ-הדגשה|ויאכל בכל מקום ועל מה נחלקו על פירות שנ}}גמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מלאכ{{ירו"מ-הדגשה|תן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים יפדה ויאכל בכל מקום}} אמרו {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}: אין אתם מודים לנו בפירות שלא נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום? אף פירות שנגמרה מלאכתן כן! אמרו להם {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}: לא! אם אמרתם בפירות שלא נגמרה מלאכתן שהוא יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות, תאמרו בפירות שנגמרה מלאכתן שאינו יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות? אמרו להן {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}: אף פירות שנגמרה מלאכתן יכול הוא להבקירן ולפוטרן מן המעשרות. וכי סלי תאנים וענבים לאכילה שמא אין יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות {{ירו"מ-הדגשה|קדם שראו פני הבית}}? הדא אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} סלי תאנים לאכילה וסלי ענבים לאכילה גמר מלאכה הן. אמרו להן {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}: לא! אם אמרתם בפירות שלא נגמרה מלאכתן {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו ניכנסו לירושלים ויצאו}} הוא יכול להוציא עליהן שני ממקום אחר, תאמרו בפירות שנגמרה מלאכתן {{ירו"מ-הדגשה|שאם נכנסו לירושלים ויצאו}} אינו יכול להוציא עליהן שני ממקום אחר? הדא פשטא שאילא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. דבעי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-ביאור|זה פושט את השאלה של רבי זירא שרבי זירא שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|הפריש עליו שני ממקום}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו"מ-הדגשה|נפטר או כבר תפסתו מחיצה דמשמע מכאן שאי אפשר לפדות ממקום}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} עלו לירושלים נתמנו להן פירות {{ירו"מ-הדגשה|הפרישו}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הן {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני}} וביקשו {{ירו"מ-הדגשה|להוציאם}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לפדותן בגבולין {{ירו"מ-הדגשה|דסברי דלאחר החורבן אף שאסור לפדות בירושלים כיוון שאין מחיצות מותר להוציא}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לון חד סב{{ירו"מ-הדגשה|ת}}א: אבוכון לא הוון עבדין כן, אלא {{שוליים|ג_ל}} מפקן בטיבלם {{ירו"מ-ביאור|אמרה להם זקנה אחת אביכם לא עשה כך אלא הוציא בעודו טבל}} {{ירו"מ-הדגשה|והפריש}} חוץ לחומה ופודין אותן שם {{ירו"מ-הדגשה|כשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומר שמחלוקת}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|בשנגמרה מלאכתן והלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|שיפדה ויאכל בכל מקום אבל אחר שהפריש אף שאין חומות אסור להוציא מירושלים}}. סבתא הוות סברה מימר {{ירו"מ-ביאור|הזקנה סוברת}} רואין את המחיצות כאלו עולות {{ירו"מ-הדגשה|וק}}ול{{ירו"מ-הדגשה|ט}}ות ואילין רבנן הווין סברין מימר {{ירו"מ-ביאור|וחכמים אלו סברו}} אין רואין את המחיצות כאלו עולות. סבתא הוות סברה מימר {{ירו"מ-ביאור|הזקנה סוברת}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|דקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא}} ואילין רבנין {{ירו"מ-הדגשה|הווין}} סברין מימר {{ירו"מ-ביאור|וחכמים אלו סברו}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דקדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} מסאב לה ופדה לה {{ירו"מ-ביאור|טימא את הטבל אח"כ הפריש ופדה}} דו חשש לדו ולדין {{ירו"מ-ביאור|שהוא חשש לזה ולזה}} {{ירו"מ-הדגשה|שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולעתיד לבא ורואים את המחיצות כאילו עולות וגם כשיטה ראשונה שפירות שנגמרה מלאכתם גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|קלטו מחיצות תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|משום}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|לא נחלקו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|על פירות שלא נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום ועל מה נחלקו על פירות שנגמרה מלאכתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים}} ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים יפדה ויאכל בכל מקום}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} ו{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} הלכה כדברי התלמיד {{ירו"מ-ביאור| {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יהודה}} }} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|משום}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-ביאור|וכ{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} שלא אומרים בטבל קלטוהו מחיצות. }} {{ירו"מ-הדגשה|תנן והדמאי נכנס ויוצא ונפדה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ובלבד {{שוליים|ג_לא}}בפירות שהן טבולין לדמאי, הא {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני שהפריש}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}דמאי עצמו כבר תפסתו מחיצה.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ד|ירושלמי מעשר שני, פרק ג, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_לב}}אילן שהוא עומד בפנים ונוטה לחוץ או עומד לחוץ ונוטה לפנים מכנגד החומה ולפנים כלפנים, מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ. בתי הב{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ים שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ או שפתחיהן לחוץ וחללן לפנים {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}} הכל כלפנים, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים {{שוליים|ג_לג}}מכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ. {{שוליים|ג_לד}}הלשכות בנויות בקודש ופתוחות לחול תוכן חול וגגותיהן קודש. {{שוליים|ג_לה}}בנויות בחול ופתוחות לקודש תוכן קודש וגגותיהן חול. בנויות בקודש ובחול ופתוחות לקודש ולחול תוכן וגגותיהן מכנגד הקודש ולקודש קודש מכנגד החול ולחול חול.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ת}}י {{ירו"מ-הדגשה|הבדים שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ או שפתחיהן לחוץ וחללן לפנים}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים הכל כלפנים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים מכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{שוליים|ג_לו}}לחומרין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בעי: מהו לחומרין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}הדא דתנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|כמו ששנינו שם}} בתי הבדין שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ מכנגד החומה ולפנים כלפנים {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שגם הפתח וגם החלל בפנים נידון כבפנים שאוכלים שם קדשים קלים ואן פודים שם מעשר שני.}} מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חומ{{ירו"מ-הדגשה|ר}}ה אין {{ירו"מ-הדגשה|אוכלים}} שם קדשים קלים כלפנים ולא פודין שם מעשר שני כלחוץ. פתחיהן לחוץ וחללן לפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שגם הפתח וגם החלל בחוץ נידון כלחוץ שאין אוכלים שם קדשים קלים ופודים שם מעשר שני.}} מכנגד החומה ולפנים כלפנים {{ירו"מ-ביאור|לחומרה}} אין {{ירו"מ-הדגשה|אוכלים}} שם קדשים קלים כלפנים ולא פודין שם מעשר שני כלחוץ. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הלשכות בנויות בקודש ופתוחות לחול תוכן חול וגגותיהן קודש בנויות בחול ופתוחות לקודש}} תוכן קודש וגגותיהן חול {{ירו"מ-הדגשה|בנויות}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}קודש {{ירו"מ-הדגשה|וב}}חול {{ירו"מ-הדגשה|ופתוחות}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}קודש {{ירו"מ-הדגשה|ול}}חול תוכן וגגותיהן מכנגד הקודש ולקודש קודש מכנגד החול ולחול חול. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כיני מתניתא}} {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} {{שוליים|ג_לז}}בנויות בחול ופתוחות לקדש ולחול {{ירו"מ-הדגשה|כולה}} חול. {{ירו"מ-הדגשה|בנויות}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}קדש ופתוחות לקדש ולחול {{ירו"מ-הדגשה|כולה}} קדש. {{ירו"מ-הדגשה|בנויות}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}קדש ו{{ירו"מ-הדגשה|ב}}חול ופתוחות לקדש ולחול {{ירו"מ-הדגשה|כנגד}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}קדש קדש {{ירו"מ-הדגשה|כנגד}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חול חול. הן דאת אמר תוכן קודש אוכלין שם קדשי קדשים ושוחטין שם קדשים קלים וטמא שנכנס לשם חייב. {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: אין לוקין אלא על אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש {{ירו"מ-ביאור|שטח העזרה.}} ותני: לשכה שהיא בנויה בשיווי חומת העזרה אוכלין שם קדשי קדשים ושוחטין שם קדשים קלים וטמא שנכנס לשם פטור {{ירו"מ-ביאור|כמו {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}. }} {{ירו"מ-הדגשה|והתני בנויה בחול ופתוחה לקדש תוכה קדש וגגה חול אכ}}לים שם {{ירו"מ-הדגשה|קדשי}} ק{{ירו"מ-הדגשה|דש}}ים {{ירו"מ-הדגשה|ושוחטים}} שם ק{{ירו"מ-הדגשה|דש}}ים קלים {{ירו"מ-הדגשה|וחייבים עליה משום}} טמא{{ירו"מ-הדגשה|ה}}? תיפתר כהדא תנ{{ירו"מ-הדגשה|י}}יא דתני אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-ביאור|הבריתא שאמרה שטמא שנכנס לשם פטור}} זו משנת {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}, אבל דברי חכמים {{ירו"מ-הדגשה|הרי הוא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}כל הלשכות וכל הלשכות הולכין אחר פתחיהן.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ה|ירושלמי מעשר שני, פרק ג, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ה"> <strong>מתני':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני שנכנס}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ירושלי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|ונטמא בין שנטמא באב הטומאה בין שנטמא בוולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}} {{שוליים|ג_לח}} {{ירו"מ-הדגשה|הכל ייפדה ויאכל בחוץ חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים יד כד|דברים ראה יד כד]]) {{ירו"מ-הדגשה|כי לא תוכל שאתו ונתתה בכסף}} מה {{ירו"מ-הדגשה|אנן קיימין אם בריחוק מקום כבר כתיב כי ירבה ממך הדרך אם בקירוב מקום}} {{ירו"מ-ביאור|לרבות שאפשר לפדות אפילו בירושלים}} {{ירו"מ-הדגשה|כבר כתיב}} ([[דברים יד כד|דברים ראה יד כד]]) {{ירו"מ-הדגשה|כי ירחק ממך המקום אלא מהו לא תוכל שאתו לא תוכל לאכלו}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אחר {{ירו"מ-הדגשה|שנטמא וכתיב ונתת הכסף מכאן שמעשר שנטמא פודים אותו אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ירושלי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} מעשר שני שנכנס לירושלים ונטמא בין שנטמא באב הטומאה בין שנטמא בולד הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|תני}} {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אמר {{שוליים|ג_לט}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר במשנה}}ש{{ירו"מ-הדגשה|נט}}מא באב הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|הכוונה}} שנטמא {{ירו"מ-הדגשה|ב}}טומאה דבר תורה {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר שנטמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}וולד הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|הכוונה שנטמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}טומאה מדבריהן {{ירו"מ-ביאור|כגון כלים שנגעו במשקים.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בין זה בין זה דבר תורה. וקשיא {{ירו"מ-הדגשה|מד}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ, מה בין וולד הטומאה בחוץ ובין אב הטומאה בחוץ? זה וזה {{ירו"מ-הדגשה|לא}} דבר תורה הוא! {{ירו"מ-הדגשה|ו}}על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} לא מקשייא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אמרין הכל ייפדה ויאכל בחוץ חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים, מה בין ולד הטומאה בפנים מה בין אב הטומאה בפנים? זה וזה לא דבר תורה הוא! {{ירו"מ-הדגשה|באמת}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|קשה בין}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}דבר{{ירו"מ-הדגשה|י}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ובין}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}דבר{{ירו"מ-הדגשה|י}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרו רבנן שקשה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}דבר{{ירו"מ-הדגשה|י}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} לא הוי בה רבנן אלא על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} וקשיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ, מה בין אב הטומאה בין בחוץ בין בפנים? זה וזה לא דבר תורה הוא! {{ירו"מ-ביאור|שהרי אם הטומאה דאוריתא המחיצות לא קולטות, ולמה אם נטמא בפנים לא יכול לצאת?}} {{ירו"מ-הדגשה|לעולם גם אם נטמא בפנים יוצא}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|גזרו}} שלא {{ירו"מ-הדגשה|יצא}} שלא {{ירו"מ-הדגשה|יהו}} אומרים {{ירו"מ-הדגשה|ר}}אינו מעשר שני שנכנס ויוצא {{ירו"מ-הדגשה|ולא ידעו שנטמא בפנים אבל כשנטמא בחוץ הכל יודעים שלא קלטוהו מחיצות}} מעתה {{ירו"מ-הדגשה|כשם שלא}} יוצא {{ירו"מ-הדגשה|כך}} לא ייפדה שלא יהו אומרים {{ירו"מ-הדגשה|ר}}אינו מעשר שני נכנס לירושלים ונפדה {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} בשעה שניטמא בפנים {{ירו"מ-ביאור|כבר קדם כשהיה טהור}} מחיצה תופסתו. בשעה שניטמא בחוץ {{ירו"מ-ביאור|ונכנס,}} אין מחיצה תופסתו. ואפילו על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} לית הוא מקשייא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים הכל ייפדה ויאכל בחוץ {{ירו"מ-ביאור|אף אם נכנס.}} חוץ משנטמא בוולד הטומאה בפנים מה בין ולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים? זה וזה לא מדבריהן הוא. {{ירו"מ-הדגשה|כשנטמא בולד הטומאה בחוץ כאילו התנה}} {{שוליים|ג_מ}}שהכניסן על מנת שלא {{ירו"מ-הדגשה|ת}}תפשנו מחיצה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}}: הדא אמרה מעשר שני טהור שהכניסו על מנת שלא תתפשנו מחיצות אין מחיצה תופשתו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: טהור דבר תורה ואת אמרת הכין? אלא כיני {{ירו"מ-הדגשה|קליטת מחיצות זה רק דרבנן}} וא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} עבר ופדאו פדוי {{ירו"מ-הדגשה|והם אמרו שאם נטמא בוולד הטמאה כאילו התנא שלא יתפסו מחיצות והתנאי מועיל אבל טהור אפילו התנא בפירוש אינו כלום וכבר תפסו מחיצות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומייא}} בעי קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-ביאור|את הקושיה שהקשנו על הסברא שאמרה שהסיבה של{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} שאם }} נטמא חוץ לירושלים ונכנס לא יצא שלא יהו אומרים ראינו מעשר שני נכנס לירושלים ויוצא {{ירו"מ-הדגשה|מעתה לא יפדה}} {{ירו"מ-ביאור|וענה לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}}} קול יוצא ליוצא ואין קול יוצא לפדיון. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה בר אדא}} בעי קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|לשיטת}} {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} {{ירו"מ-הדגשה|לשיטת}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} ניטמא בולד הטומאה ופדאו {{ירו"מ-הדגשה|שחייב לאכלו בירושלים}} וחזר וניטמא באב הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|מי אמרינן הואיל ועכשיו}} טמא באב הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|יהיה מותר להוציאו לחוץ ואם כן אולי צריך}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חז{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}פדו{{ירו"מ-הדגשה|תו שהרי כשהיה}} טמא {{ירו"מ-הדגשה|בוולד}} הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}פדאו {{ירו"מ-הדגשה|נשאר בו קשר למעשר שני שהרי היה אסור להוציאו מירושלים}}? נאמר: אם היו המעות הראשונות קיימות מחלל עליהן, ואם לאו אינו מחלל עליהן {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|על אחרות}} ואין לוקין על המעות השניות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן מעשר שני שנכנס לירושלים ונטמא בין שנטמא באב הטומאה בין שנטמא בולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים הכל ייפדה ויאכל בחוץ חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי {{ירו"מ-ביאור|שאל}}: אף {{ירו"מ-הדגשה|הלקוח בכסף מעשר שני}} כן {{ירו"מ-הדגשה|שאם קנה פירות בכסף מעשר שני ונטמא תהיה אותה מחלוקת}}? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: מחיצה תופסת {{ירו"מ-ביאור|וחייבים לאכול בירושלים.}} והל{{ירו"מ-הדגשה|ק}}וח {{ירו"מ-הדגשה|בכסף מעשר שני}} תופס {{ירו"מ-ביאור|וחייבים להעלותו לירושלים.}} כשם שנאמר במחיצה כך נאמר בל{{ירו"מ-הדגשה|ק}}וח.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ו|ירושלמי מעשר שני, פרק ג, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ו"> </span> מתני' {{שוליים|ג_מא}}הלקוח בכסף מעשר שנטמא ייפדה {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר יקבר אמרו לו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} מה אם מעשר שני עצמו שניטמא הרי זה נפדה הלקוח בכסף מעשר שניטמא אינו דין שייפדה אמר להן לא אם אמרתם במעשר שני עצמו שכן הוא נפדה בטהור ובריחוק מקום תאמרו בלקוח מכסף מעשר שאינו נפדה בטהור ובריחוק מקום {{שוליים|ג_מב}}צבי שלקחו בכסף מעשר ומת יקבר על ידי עורו {{ירו"מ-ביאור|שמעשר שני כקדשי בדק הבית וצריכים העמדה והערכה ואי אפשר להעמיד צבי מת.}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר ייפדה {{ירו"מ-ביאור| שקדשי בדק הבית אינם צריכים העמדה והערכה.}} לקחו חי ושחטו ונטמא ייפדה {{ירו"מ-ביאור|שאחר שחיטה הרי הוא כפירות שאינם בהעמדה והערכה.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר יקבר לקחו שחוט ונטמא הרי הוא לו כפירות {{שוליים|ג_מג}}המשאיל קנקן למעשר שני {{ירו"מ-הדגשה|אף על}} פי שגפן לא קנה מעשר זלף לתוכן {{ירו"מ-ביאור|יין טבל}} סתם {{ירו"מ-ביאור|ואחר כך קרא להם שם מעשר, אם קרא להם שם}} {{ירו"מ-הדגשה|עד שלא גפן לא}} קנה מעשר {{ירו"מ-הדגשה|משגפן}} קנה מעשר {{שוליים|ג_מד}}עד שלא גפן עולות באחד ומאה משגפן מקדשות בכל שהן {{שוליים|ג_מה}}עד שלא גפן תורם מאחת על הכל משגפן תורם מכל אחת ואחת {{ירו"מ-ביאור|ואם בכל זאת רוצה לתרום מאחת על הכל}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים מפתח ומער{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לגת {{ירו"מ-ביאור|אף שאם היו פתוחות מתחילה היה יכול לעשר מאחת על הכל.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים {{שוליים|ג_מו}}מפתח ואינו צריך לערות {{ירו"מ-ביאור|מה שאמרנו שאם קרא שם משגפן, קנה מעשר.}} במה דברים אמורים במקום שדרכן לימכור סתומות אבל במקום שדרכן לימכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר פתוחות {{ירו"מ-ביאור|כשם שאם היה קונה חבית יין בכסף מעשר שני}} לא יצא קנקן לחולין {{ירו"מ-ביאור|אף כאן לא קנה מעשר.}} ואם רצה להחמיר על עצמו למכור במ{{ירו"מ-הדגשה|י}}דה {{ירו"מ-ביאור|שמקפיד למכור יין במידה. אפילו במקום שדרכם למכור סתומות,}} יצא קנקן לחולין {{ירו"מ-ביאור|ולא קנה מעשר.}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר אף האומר לחבירו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקניה יצא קנקן לחולין<br>גמ' {{ירו"מ-הדגשה|תנן הלקוח בכסף מעשר שנטמא ייפדה}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר יקבר}} מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב ונתתה בכסף}} כסף ראשון ולא כסף שני {{ירו"מ-ביאור|שרק פעם אחת מותר לפדות. אם כן למה כשחכמים הקשו ל{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מקל וחומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}וא לא {{ירו"מ-הדגשה|ענה בפשטות שזו גזרת הכתוב}}}} אלא מן מה דאינון מתיבין ליה {{ירו"מ-ביאור|כיוון שהם הקשו לו}} מקל וחומר הוא מותיב לון מק{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|וחומר תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|צ}}בי {{ירו"מ-הדגשה|שלקחו בכסף מעשר ומת יקבר על ידי עורו מאי טעמא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} צבי {{ירו"מ-הדגשה|שנקנה בכסף מעשר שני}} עשו אותו כקדשי בדק הבית {{שוליים|ג_מז}}לטעון העמדה והער{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ה {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שמת ואי אפשר להעמידו יקבר.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} <br><br> <span id="דף_יט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|יט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=55|סירלאו=|פולדא=110|תולדות יצחק=73|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בהמה טמאה מהו שתיטען העמדה והערכה {{ירו"מ-ביאור|כי אולי כל מה שאמרו שקדשי בדק הבית צריכים העמדה והערכה, זה רק בבהמות טהורות בעלות מום או חיות טהורות. שיש להם איזה שייכות למזבח. אבל בהמה טמאה שאין לה שייכות למזבח לא. אמר ליה אילולי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שחיה טהורה כגון}} {{ירו"מ-הדגשה|צ}}בי {{ירו"מ-הדגשה|טעונה העמדה והערכה ולכן אם מתה תיקבר}}}} {{ירו"מ-הדגשה|הייתי אומר שאף}} חיה טהורה אינה {{ירו"מ-הדגשה|בכלל}} העמדה והערכה {{ירו"מ-הדגשה|אבל ודאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בהמה טמאה {{ירו"מ-הדגשה|אינה בכלל הערכה והעמדה}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} ותני כן ([[ויקרא כז כז|ויקרא בחקותי כז כז]]) ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך מה בהמה טמאה מיוחדת ששוה שעת פדיונה לשעת {{ירו"מ-הדגשה|ה}}קדישה אף אני ארבה את {{ירו"מ-ביאור|המקדיש את}} המתה ששוה שעת פדיונה לשעת הקדישה ומוציא את שאמר הרי זה הקדש ומתה שלא שוות שעת פדיונה לשעת הקדישה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן חלב המוקדשים לא נהנים ולא מועלין קדשי בדק הבית מועלין}} {{שוליים|ג_מח}}חמורה מועלין בה ובחלבה וחלב לאו כמיתה היא {{ירו"מ-ביאור|שהרי פורש מהחי}} {{ירו"מ-הדגשה|ואינו בהעמדה והערכה ואף על פי כן פודים אותו שהרי}} כל שהוא טעון פדיון מועלין בו אין תיפתריניה לשם הילכות מיתה {{ירו"מ-ביאור|היינו שתטען שמדובר שהקדיש את החלב אחר שנחלב שהוא כמקדיש את המתה}} לא יכיל דתנינן {{ירו"מ-הדגשה|הקדיש}} חמורה א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} תיפתר כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אמר קדשי בדק הבית אין טעונין העמדה והער{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ה אמר ליה אין {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} למה לי חמורה אפילו שאר כל בהמה {{ירו"מ-הדגשה|טהורה בעלת מום אלא ודאי הבריתא כרבנן ובהמה טמאה אינה בהעמדה והערכה תנן המשאיל קנקן למעשר שני אף על פי שגפן לא קנה מעשר זלף לתוכן}} {{ירו"מ-ביאור|יין טבל}} {{ירו"מ-הדגשה|סתם}} {{ירו"מ-ביאור|ואחר כך קרא להם שם מעשר, אם קרא להם שם}} {{ירו"מ-הדגשה|עד שלא גפן לא קנה מעשר משגפן קנה מעשר מאי טעמא}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} <br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|יט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|יט ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף כ.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף כ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=56|סירלאו=|פולדא=111|תולדות יצחק=74|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמרה תורה פורטיהו {{ירו"מ-ביאור|את כסף מעשר שני}} במקדש {{ירו"מ-ביאור|בירושלים.}} וכונסיהו בגבולין {{שוליים|ג_מט}}מה במקדש {{ירו"מ-ביאור|כשקונה חבית סתומה}} יצא קנקן לחולין {{ירו"מ-ביאור|כיוון שהוא בטל ליין.}} אף בגבולין {{ירו"מ-ביאור|כשמקדיש חבית סתומה}} נתפס {{ירו"מ-הדגשה|ה}}קנקן {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מעשר {{ירו"מ-ביאור|שהוא בטל ליין}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן עד שלא גפן לא קנה}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|משגפן קנה}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|עד שלא גפן עולות באחד ומאה משגפן מקדשות בכל שהן עד שלא גפן תורם מאחת על הכל משגפן תורם מכל אחת ואחת אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} אם עד שלא גפן קרא שם לא קנה מעשר קנקן משגפן קרא שם קנה מעשר קנקן {{ירו"מ-הדגשה|אם}} עד שלא גפן קרא שם עולות באחד ומאה אם משגפן קרא שם מקדשות כל שהן אם עד שלא גפן קרא שם תורם מאחד על הכל משגפן קרא שם תורם מכל אחד ואחד במה דברים אמורים {{שוליים|ג_נ}}בשל יין אבל בשל שמן {{ירו"מ-ביאור|שהדרך להסתפק ממנו מעט מעט ודמיו יקרים. תמיד הקנקן בטל לשמן.}} בין עד שלא גפן בין משגפן תורם מאחד על הכל {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{ירו"מ-ביאור|ואם בכל זאת רוצה לתרום מאחת על הכל}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים מפתח ומערה לגת}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} וקשיא על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} מה בינה לחמשה שקין בגורן אילו חמשה שקין בגורן שמא אין תורמין ומעשרין מזה על זה {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר על הראשונה {{ירו"מ-ביאור|הכוונה לשלישית}} הושבה {{ירו"מ-ביאור|היינו למה אם נפתחו החביות לא יכול לעשר מאחד על הכל}} <span id="דף_כ_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=58|סירלאו=|פולדא=111|תולדות יצחק=76|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|אף}} על השניי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|האחרות}} {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שנפתחו החביות חזרו לדינם הראשון כאילו לא נסגרו שאם יקדש עד שלא יגוף פעם שניה לא יקנה מעשר. משגפן קנה מעשר. אם יקדש עד שלא יגוף פעם שניה יעלו באחד ומאה. משגפן מקדשות בכל שהן.}} אם {{ירו"מ-הדגשה|כשהקדיש אמר}} {{שוליים|ג_נא}}רוב רביעית חולין יש לי בחבית זו יצא קנקן לחולין {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר אף האומר לחבירו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקנה יצא קנקן לחולין<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|כ ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק לא יאמר אדם</strong><br> c9hbohfdttevhtd6sltrae25zt94yb9 2942964 2942963 2025-06-20T09:40:49Z מאירושולי 35234 /* ירושלמי מעשר שני, פרק ג, הלכה ו */ 2942964 wikitext text/x-wiki ==פרק שלישי - לא יאמר אדם== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_א|ירושלמי מעשר שני, פרק ג, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_א}}לא יאמר אדם לחבירו העל את הפירות האלו לירושלים לחלק, אלא אומר לו העלם שנאכלם ושנשתם בירושלים. אבל נותנין זה לזה מתנת חנם.<br><strong>גמ':</strong> לא יאמר אדם לחבירו כו'. מה בין האומר שנאכלם ונשתם לאומר לחלק? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: מהלכות של עימעום היא. תמן תנינן {{שוליים|ג_ב}}האומר לפועל הא לך איסר זה ולקט לי ירק היום - שכרו {{ירו"מ-הדגשה|מותר}} {{ירו"מ-ביאור|שהכסף שכר טירחה.}} לקט לי {{ירו"מ-הדגשה|בו}} ירק היום - שכרו אסור {{ירו"מ-ביאור|שהכסף תמורת הירק.}} {{שוליים|ג_ג}}לקח מן הנחתום ככר בפונדיון {{ירו"מ-הדגשה|ואמר לו}} לכשאלקוט ירקות השדה אביא לך - מותר. לקח ממנו סתם - לא ישלם לו דמי שביעית, שאין פורעין חוב מדמי שביעית. מה בין האומר {{ירו"מ-הדגשה|הא לך איסר זה}} לקט לי, מה בין האומר לקט לי בו? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}}: מהלכות של עימעום היא. תמן תנינן {{שוליים|ג_ד}}שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן {{ירו"מ-הדגשה|בשבת}}, ובלבד שלא יאמר לו הלו{{ירו"מ-הדגשה|י}}ני. מה בין האומר הלויני, מה בין האומר השאילני? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: מהלכות של עימעום היא, פיתן. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: מה{{ירו"מ-הדגשה|י}}לכות של עימעום? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|שאלתי את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}}, מהו מהלכות של עימעום? אני אומר: במקום שאין פת ישראל מצויה, בדין {{ירו"מ-הדגשה|היה}} שתהא פת {{ירו"מ-הדגשה|עובד כוכבים ומזלות}} מותרת, ועימעמו עליה ואסרוה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויש עימעום לאיסור? {{ירו"מ-הדגשה|הרי עמעום פרושו פיקפוק וזה שיך רק בהיתר היינו שפקפקו באיסור והתירו ועוד הרי}} פת לא כתבשילי {{ירו"מ-הדגשה|עובד}} כו{{ירו"מ-הדגשה|כב}}ים {{ירו"מ-הדגשה|ומזלות}} היא. {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} כך אנ{{ירו"מ-הדגשה|ו}} אומר{{ירו"מ-הדגשה|ים}}: במקום שאין תבשילי ישראל מצויין {{ירו"מ-הדגשה|שם}}, בדין הוא שיה{{ירו"מ-הדגשה|י}}ו תבשילי {{ירו"מ-הדגשה|עובד כוכבים ומזלות}} מותרים, ועמעמו עליהן ואסרום. אלא כן הוא: במקום שאין פת ישראל מצויה, בדין הוא שתהא פת {{ירו"מ-הדגשה|עובד כוכבים ומזלות}} אסורה, {{שוליים|ג_ה}}ועימעמו עליה והתירוה מפני חיי נפש. רבנין דקיסרין {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|הלכה}} כדברי מי שהוא מתיר, {{שוליים|ג_ו}}ובלבד מן הפלטור {{ירו"מ-ביאור|מוכר לחם ממאפיה}}. ולא עבדי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ן כן {{ירו"מ-הדגשה|אלא נהגו להחמיר}}. תני: לא יאמר אדם לחבירו בירושלים העל חבית זו של יין ממקום למקום לחלק. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: <br><br> <span id="דף_יד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|יד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=40|סירלאו=|פולדא=106|תולדות יצחק=55|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} וד {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} היא. {{ירו"מ-הדגשה|דתנן לקח מן הנחתום ככר בפונדיון ואמר לנחתום לכשאלקוט ירקות השדה אביא לך מותר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסרים שנראה כפורע חוב מדמי שביעית}} {{ירו"מ-ביאור|אבל לדעת חכמים נותנים במתנת חינם ואין זה כפורע חוב. ואף אם אומר לחברו העל חבית זו של יין ממקום למקום לחלק מותר. אבל מה שנאמר במשנה שלא יאמר לחברו העל את הפירות הללו לירושלים לחלק אף לחכמים אסור כיוון שמדובר בטרחה יתרה}} מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם בההוא דאמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|הנחתום}} הא לך {{ירו"מ-הדגשה|כיכר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הב לי {{ירו"מ-הדגשה|תמורתו ירקות}} - דברי הכל אסור {{ירו"מ-הדגשה|שזה ממש פורע חובו בפירות שביעית אם הקונה אמר לנחתום}} הב לי ואנא יהיב לך {{ירו"מ-ביאור|תן לי ואני אתן לך}} {{ירו"מ-הדגשה|אם אמצא}} - דברי הכל מותר {{ירו"מ-הדגשה|שאם לא ימצא אינו}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}ייב {{ירו"מ-הדגשה|כלום נמצא שגם כשנותן אין זה פורע חוב אלא מתנת חינם}}. אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין בההוא דאמר ליה הב לי {{ירו"מ-הדגשה|ו}}בריא לי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אנא יהב לך {{ירו"מ-ביאור|תן לי ואני בטוח שאתן לך}} {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אוסרים שאין ירקות השדה מצויין {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהבטיח הרי זה כפורע חוב}} ורבנין מתירין שירקות השדה מצויין {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שהתשלום זה הטרחה וה}}ירקות {{ירו"מ-הדגשה|זה כמתנה תנן אלא אומר לו העלם שנאכלם ושנשתם בירושלים}}. משהעלה אותן מהו שיאמר לו טול חלקך ואני חלקי? מהו שיאמר לו טול חבית של יין זו ואנו אוכלין חבית שמן שיש לי שם? אף במעשר בהמה כן? {{ירו"מ-ביאור|ואם תאמר}} מעשר שני על ידי שמכירתו {{ירו"מ-הדגשה|מותרת}} את אמר מותר, מעשר בהמה על ידי שאין מכירתו {{ירו"מ-הדגשה|מותרת}} הרי את אמר אסור? {{ירו"מ-הדגשה|הא}} לית{{ירו"מ-הדגשה|א}} {{ירו"מ-הדגשה|דאף מעשר שני מכירתו אסורה אלא}} פשיטא לך {{ירו"מ-הדגשה|דאף במעשר בהמה}} מותר. מהו שיאמר לו העל בהמה חיה זו ואנו אוכלין בשר שחוטה שיש לי שם?<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ב|ירושלמי מעשר שני, פרק ג, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_ז}}אין לוקחין תרומה בכסף מעשר מפני שהוא ממעט באכילתו, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} מתיר. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: אם היקל {{ירו"מ-הדגשה|לקנות}} זבחי שלמים שהוא מביאן לידי פיגול ונותר וטמא, לא ניקל בתרומה? אמרו לו: מה {{שוליים|ג_ח}} {{ירו"מ-הדגשה|אם}}היקל בזבחי שלמים שכן מותרים לזרים, נקל בתרומה שהיא אסורה לזרים?<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|יד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|יד ב}} {{סוף}} <span id="דף_טו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף טו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף טו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|טו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=42|סירלאו=|פולדא=106|תולדות יצחק=56|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<br><strong>גמ':</strong> תני {{ירו"מ-הדגשה|אין לוקחים תרומה מכסף מעשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ני שלא יבוא לידי פסול. מהו לידי פסול? {{ירו"מ-ביאור|אזה פסול קים בתרומה שאינו במעשר שני?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: שנפסל בטבול {{ירו"מ-הדגשה|יום שאם לקח תרומה ונגע בו}} טבול יום. לאוכלו - אין את יכול, שהוא טמא דבר תורה. {{ירו"מ-הדגשה|לפדותו}} - אין את יכול, שהוא {{ירו"מ-הדגשה|מצד מעשר שני}} טהור דבר תורה. הוי {{ירו"מ-ביאור|זה מה שאמרה המשנה}} שלא יבוא לידי פסול. {{ירו"מ-הדגשה|תנן אין לוקחין תרומה בכסף מעשר מפני שהוא ממעט באכילתו}} מהו ממעט באכילתו? {{שוליים|ג_ט}}תרומה אסורה לזרים, {{שוליים|ג_י}}מעשר שני מותר לזרים. {{שוליים|ג_יא}}תרומה אסורה בטבול יום, {{שוליים|ג_יב}}מעשר שני מותר בטבול יום. וכשם שהוא ממעט באכילתו כך הוא ממעט באכילתה. {{שוליים|ג_יג}}תרומה מותרת לאונן, {{שוליים|ג_יד}}מעשר שני אסור לאונן. תרומה אינה טעונה מחיצה, {{שוליים|ג_טו}}מעשר שני טעון מחיצה. אשכח תני: מפני שהוא ממעט באכילתו ובאכילתה. תני {{שוליים|ג_טז}}אין לוקחים שביעית מכסף מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני שמביא את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|לידי פסול שהרי חייב לבער כשיגיעה שעת הביעור}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: במחלוקת {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שמתיר לקנות תרומה בכסף מעשר מתיר לקנות שביעית בכסף מעשר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: דברי הכל היא {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שלוקחים תרומה בכסף מעשר שני מודה}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ו}}א {{ירו"מ-הדגשה|שאין לוקחים שביעית דשאני}} אוכלי תרומה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זריזין הן {{ירו"מ-ביאור|שרק לכהנים חברים נתנו תרומה.}} התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חוניה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: והתנינן נתערבו {{ירו"מ-הדגשה|פסחים}} בבכורות {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: אם חבורת כהנים יאכלו! ותני עלה: יאכלו כחמור שבהן. {{ירו"מ-הדגשה|והרי כאן לא מדובר רק באוכלי תרומה}} אמר ליה: אוכלי פסחים בשעתן זריזין הן כאוכלי תרומה. תדע לך שהוא כן דתנינן {{שוליים|ג_יז}}אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום, ותנינן {{שוליים|ג_יח}}משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה {{ירו"מ-הדגשה|ואמרינן מפני שאכלי פסחים זריזים הם}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר {{שוליים|ג_יט}}אין מוסיפין חומש אלא על תחילת הקדשות {{ירו"מ-ביאור|שאם הקדיש בהמה ונפל בה מום, צריך להוסיף חומש. אבל אם נפל בה מום וחיללה על בהמה אחרת, וחזר ונפל מום בשניה. כשבא לפדותה, אינו מוסיף חומש.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: ותני כן ([[ויקרא כז כז|ויקרא בחקותי כז כז]]) אם בבהמה הטמאה ופדה בערכך - מה בהמה טמאה מיוחדת שהיא תחילת הקדש {{ירו"מ-ביאור|שהרי אין לך בבהמה טמאה אלא תחילת הקדש.}} {{ירו"מ-הדגשה|אם בא לחללה}} מוסיף חומש, אף כל שהוא תחילת הקדש מוסיף חומש.<br><br> <span id="דף_טו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|טו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=43|סירלאו=|פולדא=107|תולדות יצחק=58|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} {{שוליים|ג_כ}}שלמים שלקחן בכסף מעשר הוממו ופדיין מוס{{ירו"מ-הדגשה|י}}ף חומש {{ירו"מ-ביאור|שלגבי השלמים זה הקדש ראשון.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}}: שלמים שלקחן מדמי פסח {{ירו"מ-הדגשה|שנפל בה מום ופדה אותו והוסיף עליו חומש וקנה}} שלמים הוממו ופדיין מוסיף חומש {{ירו"מ-ביאור|שלגבי השלמים זה הקדש ראשון.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: חדא צורכה {{ירו"מ-ביאור|באחד משני הדינים שנאמרו יש חידוש,}} וחדא לא צורכה {{ירו"מ-ביאור|ובאחד אין חידוש.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|לקח שלמים מדמי}} פסח צורכה {{ירו"מ-ביאור|יש בזה חידוש,}} שלמים {{ירו"מ-הדגשה|שלקח מכסף מעשר שני}} לא {{ירו"מ-הדגשה|צורכה}} {{ירו"מ-ביאור|אין בזה חידוש.}} {{ירו"מ-הדגשה|לקח שלמים מדמי פסח}} צורכה {{ירו"מ-ביאור|יש בזה חידוש,}} שלא תאמר הואיל ופסח משתנה לשם שלמים כהקדש אחד הוא ואינו מוסיף חומש {{ירו"מ-הדגשה|דאין מוסיפין חומש אלא על תחילת הקדשות לפיכך צריך לומר קדושה}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|היא דלגבי שלמים תחילת הקדש היא ומוסיף חומש אבל שלמים שלקח מכסף מעשר שני לא צורכה}} {{ירו"מ-ביאור|אין בזה חידוש.}} {{ירו"מ-הדגשה|דפשיטה ששלמים זה קדושה}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|ממעשר תנן התם ממירים אחד בשנים ושנים באחד אחד במאה ומאה באחד}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|אין ממירים אלא אחד באחד שנ}}אמר {{הפ|ויקרא|כז}} {{ירו"מ-הדגשה|והיה}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|ותמורתו מה}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|מיוחד אף תמורתו מיוחדת}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{ירו"מ-הדגשה|לשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הוא אמר {{ירו"מ-הדגשה|אין ממירים אלא אחד באחד}} אין הפסח עושה תמורה ושונה {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם}} הימר בו {{ירו"מ-הדגשה|ב}}עודהו פסח מימר בו עודהו שלמים {{ירו"מ-ביאור|בשלמים שהמיר על הפסח}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|מה חידשתה הרי כבר שמענו מרבי}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שהפסח והשלמים שתי קדושות הן}} ולא דמויי? הוה רבי מדמי לה {{ירו"מ-ביאור|אינך רואה את הדמיון?}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שזה דומה למה שאמר שמאל ממילא ברור שיכול להמיר פעם שניה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: שלמים שלקחן בכסף מעשר שני הוממו ופדיין {{ירו"מ-הדגשה|כספי}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}פדי{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ן עוד אינן חוזרין לכמות שהיו להיעשות שני {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שקנה שלמים פקע מהם קדושת מעשר שני}}.<br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|טו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|טו ב}} {{סוף}} <span id="דף_טז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף טז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף טז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|טז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=44|סירלאו=|פולדא=107|תולדות יצחק=60|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} תריהון {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינה}}: חד אמר שלמים שלקחן בכסף מעשר פקעה מהן קדושת מעשר, תרומה שלקחה בכסף מעשר לא פקעה ממנה קדושת מעשר. משנה שוברת {{ירו"מ-ביאור|סותרת.}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אין לוקחין תרומה בכסף}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|מפני שהוא ממעט באכילתו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר אמר להן}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אם היקל לקנות זבחי שלמים שהוא מביאן לידי פיגול ונותר וטמא לא ניקל בתרומה וכי}} משיבין דבר שפקעה ממנו קדושת מעשר על דבר שלא פקעה ממנו קדושת מעשר? וחרנא אמר {{ירו"מ-הדגשה|אין המשנה שוברת}} {{ירו"מ-ביאור|סותרת.}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}משיבין דבר שפקעה ממנו קדושתו על דבר שלא פקעה ממנו קדושתו, שהוא אומר לו שלמי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|שאיבדתה קדושתו}} את{{ירו"מ-הדגשה|ה}} או{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|קונים תרומה לא כל שכן}} {{ירו"מ-ביאור|דאם שלמים שמפקיעה ממנו קדושת מעשר אמרתה קונים. תרומה שלא מפקיעה ממנה קדושת מעשר לא כל שכן?}} <br><br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ג|ירושלמי מעשר שני, פרק ג, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_כא}}מי שהיו לו מעות בירושלים וצריך להם ולחבירו פירות אומר לחבירו הרי המעות האלו מחוללין על פירותיך נמצא זה אוכל פירותיו בטהרה והלה עושה צורכו במעותיו. {{שוליים|ג_כב}}ולא יאמר כך לעם הארץ אלא בדמאי. {{שוליים|ג_כג}}פירות בירושלים ומעות במדינה אומר הרי המעות ההם מחוללין על פירות האלו. מעות בירושלים ופירות במדינה אומר הרי המעות האלו מחוללין על פירות ההם ובלבד שיעלו הפירות ויאכלו בירושלים. {{שוליים|ג_כד}}מעות נכנסות לירושלים ויוצאות, פירות נכנסין ואינן יוצאין. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר אף הפירות נכנסין ויוצאין.<br><br> <span id="דף_טז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|טז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=45|סירלאו=|פולדא=107|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{שוליים|ג_כה}}פירות שנגמרו מלאכתן ועברו בתוך ירושלים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים. ושלא נגמרו מלאכתן{{ירו"מ-הדגשה|כגון}} סלי ענבים לגת וסלי תאנים למוקצה {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים מעשר שני יעלה ויאכל בירושלים, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים {{שוליים|ג_כו}}יפדה ויאכל בכל מקום. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יהודה}} אומר משום {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: לא נחלקו {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} על פירות שלא נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום. ועל מה נחלקו? על פירות שנגמרה מלאכתן {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים יפדה ויאכל בכל מקום. {{שוליים|ג_כז}}והדמאי נכנס ויוצא ונפדה.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אבל לא יאמר כן לעם הארץ אלא בדמאי - הא בודאי לא {{שוליים|ג_כח}}שאין מוסרים ודאי לעם הארץ. {{ירו"מ-הדגשה|תנן מעות נכנסות לירושלים ויוצאות פירות נכנסין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ן {{ירו"מ-הדגשה|יוצאין}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אף הפירות נכנסין ויוצאין לא שיוצאים סתם אלא יוצאים}} כדי לעשות עיסה ולחזור {{ירו"מ-ביאור|כגון לטחון דפעמים שחוץ לירושלים היה יותר זול:}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן פירות שנגמרו מלאכתן ועברו בתוך ירושלים}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}חזור {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים והרי לא ראו פני הבית}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: זאת אומרת ירושלים עשו אותה כחצר בית שמירה. מה {{שוליים|ג_כט}}חצר בית שמירה טובלת אף זו טובלת. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-ביאור|לא נוכל לדחות ולומר שמדובר שהגיעה לביתו בירושלים ולכן טובל.}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}בדין היה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} בתים ששם לא יטבילו שהן של כל ישראל. אלא זאת אומרת ירושלים עשו אותה כחצר בית שמירה. מה חצר בית שמירה תופסת אף זו תופסת. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|מזה שאמרה המשנה שפירות שנגמרו מלאכתן ועברו בתוך ירושלים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים משמע שכבר חל עליהם חיוב מעשר שני אף שעדין לא הפריש מעשר ראשון}} הדא אמרה כרי שהוא טבול לראשון ולשני אם התרו בו משום שני לוקה {{ירו"מ-הדגשה|ולא אומרים שלא חל חיוב}} שני {{ירו"מ-הדגשה|אלא אחר שיפריש ראשון}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: והתנינן {{ירו"מ-הדגשה|אם לא נגמרה מלאכתן}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים יחזור מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} שלהן ויאכל בירושלים. אית לך מימר {{ירו"מ-ביאור|האם אפשר לאמר}} על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} לוקה {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא נגמרה מלאכתן}}? אלא חומר הוא במחיצות, אוף הכא חומר הוא במחיצות {{ירו"מ-ביאור|והוא הדין ל{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} כשנגמרה מלאכתו. דאף שקלטוהו מחיצות. כל עוד לא הפריש מעשר ראשון לא חל חיוב מעשר שני. וכרי שהוא טבול לראשון ולשני. אם התרו בו משום שני, אינו לוקה. }} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי {{ירו"מ-ביאור|שאל}}: הפריש עליו {{ירו"מ-הדגשה|מעשר}} שני ממקום אחר נפטר או כבר תפסתו מחיצה? {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי {{ירו"מ-ביאור|שאל}}: עשה כולו שני למקום אחר כולו נתפש {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}כול {{ירו"מ-הדגשה|לפדותו}} או לא נתפש אלא אחד מעשרה שיש בו? {{ירו"מ-הדגשה|תנן ושלא נגמרו מלאכתן סלי ענבים לגת וסלי תאנים למוקצה}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}} מעשר ש{{ירו"מ-הדגשה|נ}}י {{ירו"מ-הדגשה|יעלה ויאכל בירושלים}} ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים יפדה ויאכל בכל מקום}} הא סלי תאנים לאכילה וסלי ענבים לאכילה גמר מלאכה הן {{ירו"מ-הדגשה|ואף}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|קלטו מחיצות אף שלא ראו פני הבית תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר משום}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|לא נחלקו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|על פירות שלא}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}גמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מלאכ{{ירו"מ-הדגשה|תן שיפדה מעשר שני של}}הן {{ירו"מ-הדגשה|ויאכל בכל מקום ועל מה נחלקו על פירות שנ}}גמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מלאכ{{ירו"מ-הדגשה|תן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים יפדה ויאכל בכל מקום}} אמרו {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}: אין אתם מודים לנו בפירות שלא נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום? אף פירות שנגמרה מלאכתן כן! אמרו להם {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}: לא! אם אמרתם בפירות שלא נגמרה מלאכתן שהוא יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות, תאמרו בפירות שנגמרה מלאכתן שאינו יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות? אמרו להן {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}: אף פירות שנגמרה מלאכתן יכול הוא להבקירן ולפוטרן מן המעשרות. וכי סלי תאנים וענבים לאכילה שמא אין יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות {{ירו"מ-הדגשה|קדם שראו פני הבית}}? הדא אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} סלי תאנים לאכילה וסלי ענבים לאכילה גמר מלאכה הן. אמרו להן {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}: לא! אם אמרתם בפירות שלא נגמרה מלאכתן {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו ניכנסו לירושלים ויצאו}} הוא יכול להוציא עליהן שני ממקום אחר, תאמרו בפירות שנגמרה מלאכתן {{ירו"מ-הדגשה|שאם נכנסו לירושלים ויצאו}} אינו יכול להוציא עליהן שני ממקום אחר? הדא פשטא שאילא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. דבעי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-ביאור|זה פושט את השאלה של רבי זירא שרבי זירא שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|הפריש עליו שני ממקום}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו"מ-הדגשה|נפטר או כבר תפסתו מחיצה דמשמע מכאן שאי אפשר לפדות ממקום}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} עלו לירושלים נתמנו להן פירות {{ירו"מ-הדגשה|הפרישו}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הן {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני}} וביקשו {{ירו"מ-הדגשה|להוציאם}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לפדותן בגבולין {{ירו"מ-הדגשה|דסברי דלאחר החורבן אף שאסור לפדות בירושלים כיוון שאין מחיצות מותר להוציא}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לון חד סב{{ירו"מ-הדגשה|ת}}א: אבוכון לא הוון עבדין כן, אלא {{שוליים|ג_ל}} מפקן בטיבלם {{ירו"מ-ביאור|אמרה להם זקנה אחת אביכם לא עשה כך אלא הוציא בעודו טבל}} {{ירו"מ-הדגשה|והפריש}} חוץ לחומה ופודין אותן שם {{ירו"מ-הדגשה|כשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומר שמחלוקת}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|בשנגמרה מלאכתן והלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|שיפדה ויאכל בכל מקום אבל אחר שהפריש אף שאין חומות אסור להוציא מירושלים}}. סבתא הוות סברה מימר {{ירו"מ-ביאור|הזקנה סוברת}} רואין את המחיצות כאלו עולות {{ירו"מ-הדגשה|וק}}ול{{ירו"מ-הדגשה|ט}}ות ואילין רבנן הווין סברין מימר {{ירו"מ-ביאור|וחכמים אלו סברו}} אין רואין את המחיצות כאלו עולות. סבתא הוות סברה מימר {{ירו"מ-ביאור|הזקנה סוברת}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|דקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא}} ואילין רבנין {{ירו"מ-הדגשה|הווין}} סברין מימר {{ירו"מ-ביאור|וחכמים אלו סברו}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דקדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} מסאב לה ופדה לה {{ירו"מ-ביאור|טימא את הטבל אח"כ הפריש ופדה}} דו חשש לדו ולדין {{ירו"מ-ביאור|שהוא חשש לזה ולזה}} {{ירו"מ-הדגשה|שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולעתיד לבא ורואים את המחיצות כאילו עולות וגם כשיטה ראשונה שפירות שנגמרה מלאכתם גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|קלטו מחיצות תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ו{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|משום}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|לא נחלקו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|על פירות שלא נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום ועל מה נחלקו על פירות שנגמרה מלאכתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים}} ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים יפדה ויאכל בכל מקום}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} ו{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} הלכה כדברי התלמיד {{ירו"מ-ביאור| {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יהודה}} }} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|משום}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-ביאור|וכ{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} שלא אומרים בטבל קלטוהו מחיצות. }} {{ירו"מ-הדגשה|תנן והדמאי נכנס ויוצא ונפדה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ובלבד {{שוליים|ג_לא}}בפירות שהן טבולין לדמאי, הא {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני שהפריש}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}דמאי עצמו כבר תפסתו מחיצה.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ד|ירושלמי מעשר שני, פרק ג, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_לב}}אילן שהוא עומד בפנים ונוטה לחוץ או עומד לחוץ ונוטה לפנים מכנגד החומה ולפנים כלפנים, מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ. בתי הב{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ים שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ או שפתחיהן לחוץ וחללן לפנים {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}} הכל כלפנים, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים {{שוליים|ג_לג}}מכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ. {{שוליים|ג_לד}}הלשכות בנויות בקודש ופתוחות לחול תוכן חול וגגותיהן קודש. {{שוליים|ג_לה}}בנויות בחול ופתוחות לקודש תוכן קודש וגגותיהן חול. בנויות בקודש ובחול ופתוחות לקודש ולחול תוכן וגגותיהן מכנגד הקודש ולקודש קודש מכנגד החול ולחול חול.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ת}}י {{ירו"מ-הדגשה|הבדים שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ או שפתחיהן לחוץ וחללן לפנים}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים הכל כלפנים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים מכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{שוליים|ג_לו}}לחומרין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בעי: מהו לחומרין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}הדא דתנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|כמו ששנינו שם}} בתי הבדין שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ מכנגד החומה ולפנים כלפנים {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שגם הפתח וגם החלל בפנים נידון כבפנים שאוכלים שם קדשים קלים ואן פודים שם מעשר שני.}} מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חומ{{ירו"מ-הדגשה|ר}}ה אין {{ירו"מ-הדגשה|אוכלים}} שם קדשים קלים כלפנים ולא פודין שם מעשר שני כלחוץ. פתחיהן לחוץ וחללן לפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שגם הפתח וגם החלל בחוץ נידון כלחוץ שאין אוכלים שם קדשים קלים ופודים שם מעשר שני.}} מכנגד החומה ולפנים כלפנים {{ירו"מ-ביאור|לחומרה}} אין {{ירו"מ-הדגשה|אוכלים}} שם קדשים קלים כלפנים ולא פודין שם מעשר שני כלחוץ. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הלשכות בנויות בקודש ופתוחות לחול תוכן חול וגגותיהן קודש בנויות בחול ופתוחות לקודש}} תוכן קודש וגגותיהן חול {{ירו"מ-הדגשה|בנויות}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}קודש {{ירו"מ-הדגשה|וב}}חול {{ירו"מ-הדגשה|ופתוחות}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}קודש {{ירו"מ-הדגשה|ול}}חול תוכן וגגותיהן מכנגד הקודש ולקודש קודש מכנגד החול ולחול חול. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כיני מתניתא}} {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} {{שוליים|ג_לז}}בנויות בחול ופתוחות לקדש ולחול {{ירו"מ-הדגשה|כולה}} חול. {{ירו"מ-הדגשה|בנויות}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}קדש ופתוחות לקדש ולחול {{ירו"מ-הדגשה|כולה}} קדש. {{ירו"מ-הדגשה|בנויות}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}קדש ו{{ירו"מ-הדגשה|ב}}חול ופתוחות לקדש ולחול {{ירו"מ-הדגשה|כנגד}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}קדש קדש {{ירו"מ-הדגשה|כנגד}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חול חול. הן דאת אמר תוכן קודש אוכלין שם קדשי קדשים ושוחטין שם קדשים קלים וטמא שנכנס לשם חייב. {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: אין לוקין אלא על אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש {{ירו"מ-ביאור|שטח העזרה.}} ותני: לשכה שהיא בנויה בשיווי חומת העזרה אוכלין שם קדשי קדשים ושוחטין שם קדשים קלים וטמא שנכנס לשם פטור {{ירו"מ-ביאור|כמו {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}. }} {{ירו"מ-הדגשה|והתני בנויה בחול ופתוחה לקדש תוכה קדש וגגה חול אכ}}לים שם {{ירו"מ-הדגשה|קדשי}} ק{{ירו"מ-הדגשה|דש}}ים {{ירו"מ-הדגשה|ושוחטים}} שם ק{{ירו"מ-הדגשה|דש}}ים קלים {{ירו"מ-הדגשה|וחייבים עליה משום}} טמא{{ירו"מ-הדגשה|ה}}? תיפתר כהדא תנ{{ירו"מ-הדגשה|י}}יא דתני אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-ביאור|הבריתא שאמרה שטמא שנכנס לשם פטור}} זו משנת {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}, אבל דברי חכמים {{ירו"מ-הדגשה|הרי הוא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}כל הלשכות וכל הלשכות הולכין אחר פתחיהן.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ה|ירושלמי מעשר שני, פרק ג, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ה"> <strong>מתני':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני שנכנס}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ירושלי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|ונטמא בין שנטמא באב הטומאה בין שנטמא בוולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}} {{שוליים|ג_לח}} {{ירו"מ-הדגשה|הכל ייפדה ויאכל בחוץ חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים יד כד|דברים ראה יד כד]]) {{ירו"מ-הדגשה|כי לא תוכל שאתו ונתתה בכסף}} מה {{ירו"מ-הדגשה|אנן קיימין אם בריחוק מקום כבר כתיב כי ירבה ממך הדרך אם בקירוב מקום}} {{ירו"מ-ביאור|לרבות שאפשר לפדות אפילו בירושלים}} {{ירו"מ-הדגשה|כבר כתיב}} ([[דברים יד כד|דברים ראה יד כד]]) {{ירו"מ-הדגשה|כי ירחק ממך המקום אלא מהו לא תוכל שאתו לא תוכל לאכלו}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אחר {{ירו"מ-הדגשה|שנטמא וכתיב ונתת הכסף מכאן שמעשר שנטמא פודים אותו אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ירושלי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} מעשר שני שנכנס לירושלים ונטמא בין שנטמא באב הטומאה בין שנטמא בולד הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|תני}} {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אמר {{שוליים|ג_לט}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר במשנה}}ש{{ירו"מ-הדגשה|נט}}מא באב הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|הכוונה}} שנטמא {{ירו"מ-הדגשה|ב}}טומאה דבר תורה {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר שנטמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}וולד הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|הכוונה שנטמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}טומאה מדבריהן {{ירו"מ-ביאור|כגון כלים שנגעו במשקים.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בין זה בין זה דבר תורה. וקשיא {{ירו"מ-הדגשה|מד}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ, מה בין וולד הטומאה בחוץ ובין אב הטומאה בחוץ? זה וזה {{ירו"מ-הדגשה|לא}} דבר תורה הוא! {{ירו"מ-הדגשה|ו}}על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} לא מקשייא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אמרין הכל ייפדה ויאכל בחוץ חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים, מה בין ולד הטומאה בפנים מה בין אב הטומאה בפנים? זה וזה לא דבר תורה הוא! {{ירו"מ-הדגשה|באמת}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|קשה בין}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}דבר{{ירו"מ-הדגשה|י}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ובין}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}דבר{{ירו"מ-הדגשה|י}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרו רבנן שקשה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}דבר{{ירו"מ-הדגשה|י}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} לא הוי בה רבנן אלא על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} וקשיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ, מה בין אב הטומאה בין בחוץ בין בפנים? זה וזה לא דבר תורה הוא! {{ירו"מ-ביאור|שהרי אם הטומאה דאוריתא המחיצות לא קולטות, ולמה אם נטמא בפנים לא יכול לצאת?}} {{ירו"מ-הדגשה|לעולם גם אם נטמא בפנים יוצא}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|גזרו}} שלא {{ירו"מ-הדגשה|יצא}} שלא {{ירו"מ-הדגשה|יהו}} אומרים {{ירו"מ-הדגשה|ר}}אינו מעשר שני שנכנס ויוצא {{ירו"מ-הדגשה|ולא ידעו שנטמא בפנים אבל כשנטמא בחוץ הכל יודעים שלא קלטוהו מחיצות}} מעתה {{ירו"מ-הדגשה|כשם שלא}} יוצא {{ירו"מ-הדגשה|כך}} לא ייפדה שלא יהו אומרים {{ירו"מ-הדגשה|ר}}אינו מעשר שני נכנס לירושלים ונפדה {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} בשעה שניטמא בפנים {{ירו"מ-ביאור|כבר קדם כשהיה טהור}} מחיצה תופסתו. בשעה שניטמא בחוץ {{ירו"מ-ביאור|ונכנס,}} אין מחיצה תופסתו. ואפילו על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} לית הוא מקשייא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים הכל ייפדה ויאכל בחוץ {{ירו"מ-ביאור|אף אם נכנס.}} חוץ משנטמא בוולד הטומאה בפנים מה בין ולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים? זה וזה לא מדבריהן הוא. {{ירו"מ-הדגשה|כשנטמא בולד הטומאה בחוץ כאילו התנה}} {{שוליים|ג_מ}}שהכניסן על מנת שלא {{ירו"מ-הדגשה|ת}}תפשנו מחיצה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}}: הדא אמרה מעשר שני טהור שהכניסו על מנת שלא תתפשנו מחיצות אין מחיצה תופשתו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: טהור דבר תורה ואת אמרת הכין? אלא כיני {{ירו"מ-הדגשה|קליטת מחיצות זה רק דרבנן}} וא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} עבר ופדאו פדוי {{ירו"מ-הדגשה|והם אמרו שאם נטמא בוולד הטמאה כאילו התנא שלא יתפסו מחיצות והתנאי מועיל אבל טהור אפילו התנא בפירוש אינו כלום וכבר תפסו מחיצות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומייא}} בעי קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-ביאור|את הקושיה שהקשנו על הסברא שאמרה שהסיבה של{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} שאם }} נטמא חוץ לירושלים ונכנס לא יצא שלא יהו אומרים ראינו מעשר שני נכנס לירושלים ויוצא {{ירו"מ-הדגשה|מעתה לא יפדה}} {{ירו"מ-ביאור|וענה לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}}} קול יוצא ליוצא ואין קול יוצא לפדיון. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה בר אדא}} בעי קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|לשיטת}} {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} {{ירו"מ-הדגשה|לשיטת}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} ניטמא בולד הטומאה ופדאו {{ירו"מ-הדגשה|שחייב לאכלו בירושלים}} וחזר וניטמא באב הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|מי אמרינן הואיל ועכשיו}} טמא באב הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|יהיה מותר להוציאו לחוץ ואם כן אולי צריך}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חז{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}פדו{{ירו"מ-הדגשה|תו שהרי כשהיה}} טמא {{ירו"מ-הדגשה|בוולד}} הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}פדאו {{ירו"מ-הדגשה|נשאר בו קשר למעשר שני שהרי היה אסור להוציאו מירושלים}}? נאמר: אם היו המעות הראשונות קיימות מחלל עליהן, ואם לאו אינו מחלל עליהן {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|על אחרות}} ואין לוקין על המעות השניות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן מעשר שני שנכנס לירושלים ונטמא בין שנטמא באב הטומאה בין שנטמא בולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים הכל ייפדה ויאכל בחוץ חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי {{ירו"מ-ביאור|שאל}}: אף {{ירו"מ-הדגשה|הלקוח בכסף מעשר שני}} כן {{ירו"מ-הדגשה|שאם קנה פירות בכסף מעשר שני ונטמא תהיה אותה מחלוקת}}? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: מחיצה תופסת {{ירו"מ-ביאור|וחייבים לאכול בירושלים.}} והל{{ירו"מ-הדגשה|ק}}וח {{ירו"מ-הדגשה|בכסף מעשר שני}} תופס {{ירו"מ-ביאור|וחייבים להעלותו לירושלים.}} כשם שנאמר במחיצה כך נאמר בל{{ירו"מ-הדגשה|ק}}וח.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ו|ירושלמי מעשר שני, פרק ג, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ג_ו"> </span> מתני' {{שוליים|ג_מא}}הלקוח בכסף מעשר שנטמא ייפדה. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: יקבר. אמרו לו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: מה? אם מעשר שני עצמו שניטמא, הרי זה נפדה, הלקוח בכסף מעשר שניטמא אינו דין שייפדה? אמר להן: לא! אם אמרתם במעשר שני עצמו, שכן הוא נפדה בטהור ובריחוק מקום, תאמרו בלקוח מכסף מעשר שאינו נפדה בטהור ובריחוק מקום? {{שוליים|ג_מב}}צבי שלקחו בכסף מעשר ומת יקבר על ידי עורו {{ירו"מ-ביאור|שמעשר שני כקדשי בדק הבית, וצריכים העמדה והערכה, ואי אפשר להעמיד צבי מת.}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: ייפדה {{ירו"מ-ביאור|שקדשי בדק הבית אינם צריכים העמדה והערכה.}} לקחו חי ושחטו ונטמא - ייפדה {{ירו"מ-ביאור|שאחר שחיטה הרי הוא כפירות שאינם בהעמדה והערכה.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יקבר. לקחו שחוט ונטמא - הרי הוא לו כפירות. {{שוליים|ג_מג}}המשאיל קנקן למעשר שני, {{ירו"מ-הדגשה|אף על}} פי שגפן, לא קנה מעשר. זלף לתוכן {{ירו"מ-ביאור|יין טבל}} סתם {{ירו"מ-ביאור|ואחר כך קרא להם שם מעשר, אם קרא להם שם}} {{ירו"מ-הדגשה|עד שלא גפן, לא}} קנה מעשר; {{ירו"מ-הדגשה|משגפן}} קנה מעשר. {{שוליים|ג_מד}}עד שלא גפן עולות באחד ומאה, משגפן מקדשות בכל שהן. {{שוליים|ג_מה}}עד שלא גפן תורם מאחת על הכל, משגפן תורם מכל אחת ואחת. {{ירו"מ-ביאור|ואם בכל זאת רוצה לתרום מאחת על הכל}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: מפתח ומער{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לגת {{ירו"מ-ביאור|אף שאם היו פתוחות מתחילה היה יכול לעשר מאחת על הכל.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|ג_מו}}מפתח ואינו צריך לערות. {{ירו"מ-ביאור|מה שאמרנו שאם קרא שם משגפן, קנה מעשר.}} במה דברים אמורים? במקום שדרכן לימכור סתומות. אבל במקום שדרכן לימכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר פתוחות {{ירו"מ-ביאור|כשם שאם היה קונה חבית יין בכסף מעשר שני}} לא יצא קנקן לחולין {{ירו"מ-ביאור|אף כאן לא קנה מעשר.}} ואם רצה להחמיר על עצמו למכור במ{{ירו"מ-הדגשה|י}}דה {{ירו"מ-ביאור|שמקפיד למכור יין במידה. אפילו במקום שדרכם למכור סתומות,}} יצא קנקן לחולין {{ירו"מ-ביאור|ולא קנה מעשר.}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: אף האומר לחבירו "חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקניה" - יצא קנקן לחולין.<br>גמ' {{ירו"מ-הדגשה|תנן הלקוח בכסף מעשר שנטמא ייפדה.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר יקבר.}} מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב ונתתה בכסף}} - כסף ראשון ולא כסף שני {{ירו"מ-ביאור|שרק פעם אחת מותר לפדות. אם כן למה כשחכמים הקשו ל{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מקל וחומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}וא לא {{ירו"מ-הדגשה|ענה בפשטות שזו גזרת הכתוב?}}}} אלא מן מה דאינון מתיבין ליה {{ירו"מ-ביאור|כיוון שהם הקשו לו}} מקל וחומר, הוא מותיב לון מק{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|וחומר. תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|צ}}בי {{ירו"מ-הדגשה|שלקחו בכסף מעשר ומת יקבר על ידי עורו. מאי טעמא? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: צבי {{ירו"מ-הדגשה|שנקנה בכסף מעשר שני}} עשו אותו כקדשי בדק הבית {{שוליים|ג_מז}}לטעון העמדה והער{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ה {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שמת ואי אפשר להעמידו יקבר.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}}: <br><br> <span id="דף_יט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|יט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=55|סירלאו=|פולדא=110|תולדות יצחק=73|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בהמה טמאה מהו שתיטען העמדה והערכה? {{ירו"מ-ביאור|כי אולי כל מה שאמרו שקדשי בדק הבית צריכים העמדה והערכה, זה רק בבהמות טהורות בעלות מום או חיות טהורות. שיש להם איזה שייכות למזבח. אבל בהמה טמאה שאין לה שייכות למזבח לא. אמר ליה: אילולי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שחיה טהורה כגון}} {{ירו"מ-הדגשה|צ}}בי {{ירו"מ-הדגשה|טעונה העמדה והערכה ולכן אם מתה תיקבר}}}} {{ירו"מ-הדגשה|הייתי אומר שאף}} חיה טהורה אינה {{ירו"מ-הדגשה|בכלל}} העמדה והערכה. {{ירו"מ-הדגשה|אבל ודאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בהמה טמאה {{ירו"מ-הדגשה|אינה בכלל הערכה והעמדה.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} ותני כן: ([[ויקרא כז כז|ויקרא בחקותי כז כז]]) "ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך" - מה בהמה טמאה מיוחדת ששוה שעת פדיונה לשעת {{ירו"מ-הדגשה|ה}}קדישה, אף אני ארבה את {{ירו"מ-ביאור|המקדיש את}} המתה ששוה שעת פדיונה לשעת הקדישה, ומוציא את שאמר "הרי זה הקדש" ומתה שלא שוות שעת פדיונה לשעת הקדישה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: חלב המוקדשים לא נהנים ולא מועלין. קדשי בדק הבית מועלין.}} {{שוליים|ג_מח}}חמורה מועלין בה ובחלבה. וחלב לאו כמיתה היא {{ירו"מ-ביאור|שהרי פורש מהחי}} {{ירו"מ-הדגשה|ואינו בהעמדה והערכה, ואף על פי כן פודים אותו שהרי}} כל שהוא טעון פדיון מועלין בו. אין תיפתריניה לשם הילכות מיתה {{ירו"מ-ביאור|היינו שתטען שמדובר שהקדיש את החלב אחר שנחלב שהוא כמקדיש את המתה}}? לא יכיל! דתנינן {{ירו"מ-הדגשה|הקדיש}} חמורה. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: תיפתר כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אמר: קדשי בדק הבית אין טעונין העמדה והער{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ה. אמר ליה: אין כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}, למה לי חמורה? אפילו שאר כל בהמה {{ירו"מ-הדגשה|טהורה בעלת מום! אלא ודאי הבריתא כרבנן, ובהמה טמאה אינה בהעמדה והערכה. תנן: המשאיל קנקן למעשר שני, אף על פי שגפן, לא קנה מעשר. זלף לתוכן}} {{ירו"מ-ביאור|יין טבל}} {{ירו"מ-הדגשה|סתם}} {{ירו"מ-ביאור|ואחר כך קרא להם שם מעשר, אם קרא להם שם}} {{ירו"מ-הדגשה|עד שלא גפן לא קנה מעשר, משגפן קנה מעשר. מאי טעמא?}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: <br><br> {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|יט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|יט ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף כ.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף כ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=56|סירלאו=|פולדא=111|תולדות יצחק=74|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמרה תורה: פורטיהו {{ירו"מ-ביאור|את כסף מעשר שני}} במקדש {{ירו"מ-ביאור|בירושלים.}} וכונסיהו בגבולין. {{שוליים|ג_מט}}מה במקדש {{ירו"מ-ביאור|כשקונה חבית סתומה}} יצא קנקן לחולין {{ירו"מ-ביאור|כיוון שהוא בטל ליין.}} אף בגבולין {{ירו"מ-ביאור|כשמקדיש חבית סתומה}} נתפס {{ירו"מ-הדגשה|ה}}קנקן {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מעשר {{ירו"מ-ביאור|שהוא בטל ליין.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן: עד שלא גפן לא קנה}} מעשר, {{ירו"מ-הדגשה|משגפן קנה}} מעשר. {{ירו"מ-הדגשה|עד שלא גפן עולות באחד ומאה, משגפן מקדשות בכל שהן. עד שלא גפן תורם מאחת על הכל, משגפן תורם מכל אחת ואחת. אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} - אם עד שלא גפן קרא שם, לא קנה מעשר קנקן; משגפן קרא שם, קנה מעשר קנקן. {{ירו"מ-הדגשה|אם}} עד שלא גפן קרא שם, עולות באחד ומאה; אם משגפן קרא שם, מקדשות כל שהן. אם עד שלא גפן קרא שם, תורם מאחד על הכל; משגפן קרא שם, תורם מכל אחד ואחד. במה דברים אמורים? {{שוליים|ג_נ}}בשל יין. אבל בשל שמן {{ירו"מ-ביאור|שהדרך להסתפק ממנו מעט מעט ודמיו יקרים. תמיד הקנקן בטל לשמן.}} בין עד שלא גפן בין משגפן תורם מאחד על הכל. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{ירו"מ-ביאור|ואם בכל זאת רוצה לתרום מאחת על הכל}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים: מפתח ומערה לגת.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}}: וקשיא על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}, מה בינה לחמשה שקין בגורן? אילו חמשה שקין בגורן שמא אין תורמין ומעשרין מזה על זה? {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר: על הראשונה {{ירו"מ-ביאור|הכוונה לשלישית}} הושבה {{ירו"מ-ביאור|היינו למה אם נפתחו החביות לא יכול לעשר מאחד על הכל.}} <span id="דף_כ_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=58|סירלאו=|פולדא=111|תולדות יצחק=76|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אף}} על השניי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|האחרות}} {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שנפתחו החביות חזרו לדינם הראשון כאילו לא נסגרו שאם יקדש עד שלא יגוף פעם שניה לא יקנה מעשר. משגפן קנה מעשר. אם יקדש עד שלא יגוף פעם שניה יעלו באחד ומאה. משגפן מקדשות בכל שהן.}} אם {{ירו"מ-הדגשה|כשהקדיש אמר}} {{שוליים|ג_נא}}"רוב רביעית חולין יש לי בחבית זו" - יצא קנקן לחולין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: אף האומר לחבירו "חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקנה" - יצא קנקן לחולין.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ג|כ ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק לא יאמר אדם</strong><br> 3ajgkhvdgjey8vacqqu4ogh21pw6plz ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מעשר שני/פרק רביעי 106 1706191 2942955 2941756 2025-06-20T09:15:54Z מאירושולי 35234 2942955 wikitext text/x-wiki ==פרק רביעי - המוליך פירות== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ד_א|ירושלמי מעשר שני, פרק ד, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ד_א"> </span> מתני' {{שוליים|ד_א}}המוליך פירות מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול או ממקום הזול למקום היוקר פודיהו בשער מקומו {{ירו"מ-ביאור|שהוא עומד בו בשעת הפדיון}} {{שוליים|ד_ב}}המביא פירות מן הגורן לעיר כדי יין מן הגת לעיר השבח לשני ויציאה מביתו {{שוליים|ד_ג}}פודין מעשר שני כשער הזול כמות שהחנוני לוקח ולא כמות שהוא מוכר כמות שהשולחני פורט לא כמות שהוא מצרף {{שוליים|ד_ד}}אין פודין מעשר שני אכסרה {{ירו"מ-ביאור|באומד}} את שדמיו ידועין נפדה על פי אחד ואת שאין דמיו ידועין נפדה על פי שלשה כגון היין שקיסס ופירות שהרקיבו ומעות שהחליאו. גמ' {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} המוליך פירות {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול פודיהו בשער מקומו}} {{ירו"מ-ביאור|שהפירות עומדים בו בשעת הפדיון.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} לא אמרו אלא המוליך {{ירו"מ-ביאור|בדיעבד}} {{שוליים|ד_ה}}הא בתחילה אסור {{ירו"מ-ביאור|להוליך מעשר שני למקום הזול שגורם הפסד למעשר שני.}} ובפירות מעשר שני אבל בפירות שהן טבולין למעשר שני אפילו לכתחילה מותר {{ירו"מ-הדגשה|כהדא}} רבי {{ירו"מ-הדגשה|הוה ליה}} פירין הכא ופירין בכותניין והוה קבע מעשרות דהכא תמן ומפרק לון בשערא דתמן {{ירו"מ-ביאור|לרבי היו פירות כאן ופירות בכותניין וקבע את המעשרות של הפירות שכאן על הפירות בכותניין ופדה אותם בשער ששם}} {{ירו"מ-הדגשה|תני}} {{שוליים|ד_ו}}בין ביוקר והוזלו בין בזול והוקרו {{ירו"מ-ביאור|פודה בשער הזול.}} ניחא ביוקר והוזלו בזול והוקרו {{ירו"מ-ביאור|למה יכול לפדות במחיר הזול?}} שנייא היא שהוא יכול להערים עליו ולפוטרו מן החומש {{ירו"מ-הדגשה|תנן המוליך פירות מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול או ממקום הזול למקום היוקר פודיהו בשער מקומו}} {{ירו"מ-ביאור|שהוא עומד בו בשעת הפדיון}} {{ירו"מ-הדגשה|תני}} {{אמורא-ירו"מ|אבא בר חילפיי בר קרייא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|במה דברים אמורים}} בודאי {{שוליים|ד_ז}}אבל בדמאי בין ביוקר והוזלו בין בזול והוקרו מוכרו בזול. למה? {{ירו"מ-הדגשה|האם}} משום שנראה להימכר בזול או משום {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} אינו יכול להחזירו למקומו? מה נפיק מביניהון {{ירו"מ-ביאור|איזה הבדל הלכתי יש בין שני הסברות}} חזרו והוקירו {{ירו"מ-ביאור|התיקרו}} במקומו. אין תימר משום {{ירו"מ-הדגשה|שאינו}} יכול להחזירו למקומו הרי הוקירו. ואין תימר משום שנראה להימכר בזול אפילו כן נראה להימכר בזול {{ירו"מ-הדגשה|כהדא}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}} הוה ברומי וחמתון מפרקין אילין ניקלוסיא דהכא תמן בשערה דהכא. אמר מאן דהורי לון {{ירו"מ-הדגשה|כ}}חילפיי בר קירויא אורי לון {{ירו"מ-ביאור|וראה אותם פודים תמרים מארץ ישראל על פי המחיר בארץ ישראל. אמר, מי שהורה להם לעשות כך, כדעת חילפי בר קירויא הורה להם}} {{ירו"מ-הדגשה|תני}} משתכר הוא אדם עד שקל {{ירו"מ-ביאור|על שני סלעים}} משתכר הוא אדם עד רביעית {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שיכול להיפטר מהחומש הקלו שיפדה בזול עד רבע מדמיו שזה ערך החומש.}} היאך עבידא? דינרא הכא {{ירו"מ-הדגשה|במאתים פרוטות}} ובאדבאל {{ירו"מ-הדגשה|במאתים וחמישים}} והוא בעי מיתן חמשין ומיסוק {{ירו"מ-ביאור|והוא צריך להוציא חמישים כדי לקחת את הפירות}} {{ירו"מ-הדגשה|לאדבאל}} {{ירו"מ-ביאור|התירו לו}} דיהב ליה הכא {{ירו"מ-ביאור|שיפדה את המעשר שני כאן}} {{ירו"מ-הדגשה|במאתים}} וחמשין {{ירו"מ-הדגשה|כמו השווי שם}} {{ירו"מ-הדגשה|תני}} {{שוליים|ד_ח}}אין פודין מעשר שני לשם שני {{ירו"מ-ביאור|שלא יאמר למעריכים כמה שווים פירות מעשר שני אלו. שדמיו פחותים לפי שצריך להעלותם לירושלים}} אלא לשם חולין {{ירו"מ-ביאור|ישאל כמה שווים פירות חולין כאלו.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שאול}} בעי {{ירו"מ-ביאור|שאל}} הגע עצמך שהיו הכל יודעין בו שהוא שני אפילו כן {{ירו"מ-הדגשה|תני}} {{שוליים|ד_ט}}אין פודין מעשר שני אלא במין על מינו {{ירו"מ-הדגשה|פשיטא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|אי}} לא כן מה אנן אמרין פודין מן החיטים על השעורין ומן השעורין על החיטים לכן צריכה {{ירו"מ-הדגשה|ללמד}} {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|בשני מיני חיטים כגון}} מן האגדו {{ירו"מ-ביאור|מין חיטים לבנות}} על השמתית {{ירו"מ-ביאור|מין חיטים חומות}} ומן השמתית על האגדו {{ירו"מ-הדגשה|אין מעשרין}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} היה לוקח קישואין בכורות למלכות וקובע מעשר שני שלהן על כל {{ירו"מ-הדגשה|עוקץ}} ועוקץ {{ירו"מ-הדגשה|וכשהיה פודה היה}} ראה אותן כאלו הן חתוכות {{ירו"מ-ביאור|ששוות הרבה פחות מאשר אם היה משער אותם כשהם שלמות ופודה בעשירית משווים.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בעי שלימות ואתא מרת חתוכות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} ויאות {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|מקשה}} אלו שנים שהיו שותפין בקישות אחת לזה חלק אחד ולזה ט' חלקים שמא הוא אומר לו טול חלקך ואני חלקי אלא על ידי זה ועל ידי זה נמכר ביוקר {{ירו"מ-ביאור|ומהכל נותן לו עשירית.}} {{ירו"מ-הדגשה|אף כאן}} על ידי זה ועל ידי זה נמכר ביוקר {{ירו"מ-הדגשה|ואיך פדה}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|בשווי חתוכות}} {{ירו"מ-הדגשה|כהדא}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|בר רבי}} הוה {{ירו"מ-הדגשה|מקפיד}} על אילין דרומיא דהוון מזלזלין בה {{ירו"מ-ביאור|במעשר שני}} {{ירו"מ-הדגשה|לפדותו בזול}} נסתון {{ירו"מ-ביאור|לקח}} {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} {{ירו"מ-ביאור|מהפירות}} וקרטטה {{ירו"מ-ביאור|חתך עשירית שהוא חלק המעשר שני}} קומוי {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} טב הוא? כלום {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}} עד כדון {{ירו"מ-הדגשה|הנחתה את דעתי}} {{ירו"מ-הדגשה|במילה}} {{ירו"מ-ביאור|בדבר}} מקרטטה ולא טבא {{ירו"מ-ביאור|שאם חותכים אותם אינם טובים כגון פירות.}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל הם הרי עושים את זה גם}} {{ירו"מ-הדגשה|במילה}} {{ירו"מ-ביאור|בדבר}} מקרטטה וטבא {{ירו"מ-ביאור|שאם חותכים אותם הם טובים כגון חיטה.}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר אין פודין מעשר שני אלא {{ירו"מ-הדגשה|בשלשים}} {{ירו"מ-הדגשה|ושישה}} {{ירו"מ-הדגשה|בשווי}} ואמר {{ירו"מ-הדגשה|רבי}} {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} זה שהוא מחלל {{שוליים|ד_י}}לא יהא מחלל על חצי פרוטה שלא יהא כמחלל על אסימון אלא עד שוה פרוטה {{ירו"מ-ביאור|אלא אם כן כבר פדה על המטבע בשווי פרוטה שיכול אחר כך להוסיף ולפדות אף בפחות משווה פרוטה.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|כמה}} {{ירו"מ-הדגשה|פעמים}} {{ירו"מ-הדגשה|עלת}} קומי {{ירו"מ-ביאור|נכנסו שאלות}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} ואינון אמרי פוק ואישלם כהדין תנייה {{ירו"מ-ביאור|והם אמרו צא ופדה כמו התנא הזה}} {{ירו"מ-ביאור|שבמשנה שלנו שאמר}} {{ירו"מ-הדגשה|שפודין}} מעשר שני כשעת הזול ולא כשעת היוקר כמות שהחנוני לוקח לא כמות שהוא מוכר כמות שהשולחני פורט לא כמות שהוא מצרף עד כדון דבר מרובה היה דבר ממועט אפילו כן כמות שהחנווני לוקח לא כמות שהוא מוכר כמות שהשולחני פורט לא כמות שהוא מצרף {{ירו"מ-הדגשה|תנן את שדמיו ידועין נפדה על פי אחד}} {{אמורא-ירו"מ|רב נחמן בר יעקב}} מחוי חותל {{ירו"מ-ביאור|של תמרים}} לנגרא ומפרק על פומיה {{ירו"מ-ביאור|הראה ארגז עם תמרים לנגר ופדה על פיו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} מחוי רובע חיטין לחטוניא ומפרק על פומיה {{ירו"מ-ביאור|הראה רובע קב חיטים לסוחר חיטים ופדה על פיו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} חווי פירין לגרוסה {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} בשוויהן {{ירו"מ-ביאור|הראה פירות לטוחן גריסים והעריך לו אותם בשווים}} {{ירו"מ-הדגשה|אתא}} {{ירו"מ-הדגשה|לקמיה}} {{ירו"מ-ביאור|בא לפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חלקיה}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} אין פודין {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני}} על פי השוטין {{ירו"מ-הדגשה|שאינם יודעים שפודים כשעת הזול}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} {{ירו"מ-הדגשה|חווי פירין לגרוסה}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|לו בשוויהן}} {{ירו"מ-ביאור|הראה פירות לטוחן גריסים והעריך לו אותם בשווים}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|לו הכין}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חלקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אין פודין מעשר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי השוטים}} {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כשעת הזול}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמי}} כמה דבר נש בעי בטהרת טהורה בתקופת תמוז בתר בלני מסיק לזורזייה ומיתיה פריטין ומיפרקיניה {{ירו"מ-ביאור|כמו אדם שרוצה לקנות בשיא החום של תקופת תמוז כשהמוכר יוצא מהמרחץ וכשהוא מתלבש ומנסה להדק את החגורה שאז הוא דורש סכום נמוך ולא מתווכיח, סכום זה תביא ותפדה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} כמה דבר נש בעי בערובתא בפתי רמשא מנשייא קלען ומעביר עליהן ומייתי פריטי ומפרקיניה {{ירו"מ-ביאור|כמו אדם שרוצה לקנות ובא לחנות בערב שבת כשהמוכרת סיימה לחפוף ובאמצע שהיא קולעת שערה ומפסיק אותה ואז המוכרת לא מתמקחת דורשת סכום נמוך ולא מתווכחת, סכום זה תביא ותפדה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן בר גדיא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר בון}} מניחין עליו עד שיכמושו {{ירו"מ-הדגשה|ויהיו שווים פחות}} ופודה אותן מוצאי שבת מיד {{ירו"מ-ביאור|שהמחיר אז יותר זול שלא מצויים קונים.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|הוה ליה}} משח ואחתיה לעכו {{ירו"מ-ביאור|היה לו שמן והוריד אותו לעכו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אדא}} אין ההוא מישחה דבית מעקה קיים הא ענתך דיפרקניה {{ירו"מ-ביאור|אם השמן שהיה לך בבית מעקה עדין קיים זה הזמן שלך לפדות אותו}} {{ירו"מ-ביאור|שתעשה את השמן שבידך מעשר עליו ותפדה במחיר שנמכר עכשיו בעכו.}} דלא טב שיתא מיניה {{ירו"מ-ביאור|שאינו שוה אפילו שישית מערכו}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן ואת שאין דמיו ידועין נפדה על פי שלשה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ד_יא}}פודין מעשר שני על פי ג' לקוחות ואפילו אחד מהן גוי {{שוליים|ד_יב}}אפילו אחד מהן {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} {{ירו"מ-הדגשה|הבעלים}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי שניהם גוים לא, שניהם בעלים לא, {{ירו"מ-הדגשה|אם}} אחד גוי ואחד בעל {{ירו"מ-הדגשה|גם}} לא {{ירו"מ-הדגשה|אז למה אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} אחד גוי ואחד בעל? אלא לצדדין איתאמרת {{ירו"מ-הדגשה|שאחד מהם יכול להיות גוי או הבעלים}} ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ד_ב|ירושלמי מעשר שני, פרק ד, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ד_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_יג}}בעל הבית אומר בסלע ואחר אומר בסלע בעל הבית קודם מפני שהוא מוסיף חומש {{שוליים|ד_יד}}בעל הבית אומר בסלע ואחר אומר בסלע ואיסר {{ירו"מ-ביאור|אחד מתשעים ושש מסלע.}} את של סלע ואיסר קודם מפני שהוא מוסיף על הקרן {{שוליים|ד_טו}}הפודה מעשר שני שלו מוסיף עליו חמישיתו בין שהוא שלו ובין שניתן לו מתנה. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן בעל הבית אומר בסלע ואחר אומר בסלע ואיסר את של סלע ואיסר קודם מפני שהוא מוסיף על הקרן}} {{ירו"מ-ביאור|דבסלע ארבע דינרים, בדינר שש מעין, המעה ארבע איסרים. נמצא שבסלע תשעים ושש איסרים. כלומר, נמצא אותו אדם מוסיף אחד חלקי תשעים ושש יותר מההצעה של הבעלים.}} ואין חומשו של זה מרובה על תוספתו של זה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} שנייא היא שהוא יכול להערים עליו ולפוטרו מן החומש {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי סימיי}} כל מעשר שני שאין בקרנו שוה פרוטה אינו מוסיף חומש {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ד_טז}}כל מעשר שני שאין בחומשו שוה פרוטה אינו מוסיף חומש {{ירו"מ-ביאור|וצריך שיהיה בקרן לפחות ארבע פרוטות כדי שבחומש יהיה פרוטה.}} התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} והתנינן חמש פרוטות הן ונתני שש על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי סימאי}} ד{{ירו"מ-הדגשה|אמר}} קרנו של מעשר שני בשוה פרוטה ושבע על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} חומשו של מעשר שני שוה פרוטה {{ירו"מ-ביאור|תשובה}} {{ירו"מ-הדגשה|לא מנו שם הכל}} ועוד {{ירו"מ-הדגשה|ראיה שלא מנו הכל}} מן הדא דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא בר תנחום}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ד_יז}}אין קרקע נקנה בפחות משוה פרוטה ועוד מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ד_יח}}מעשר שני שאין דמיו ידועין {{ירו"מ-ביאור|ושווים פחות מפרוטה,}} דיו שיאמר הוא וחומשו מחולל על הסלע הזה {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי קריספא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בסלע של מעשר שני היא {{ירו"מ-הדגשה|שכבר פדה בו עד שהתמלא}} היא מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אי אפשר {{ירו"מ-הדגשה|שיצמצם}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שלא יהא שם חולין כל שהן {{ירו"מ-הדגשה|ועליה יכול להוסיף ולפדות גם פחות משוה פרוטה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ד_יט}}הקדש שפדייו יותר על דמיו תפס את הכל {{שוליים|ד_כ}}מעשר שני שפדייו יותר על דמיו לא תפס את הכל {{ירו"מ-ביאור|לכן מסתמא נשאר בסלע חלק חולין שיכול לחלל עליו.}} מה בין הקדש מה בין מעשר שני? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} שכן אדם מצוי להיות מרבה בהקדישו {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} נבדק אותו האיש ואמר לא לכך נתכוונתי {{ירו"מ-הדגשה|מהו}} אמר ליה לכשיבדוק {{ירו"מ-הדגשה|ויתברר שלא התכוון להרבות להקדש אלא שטעה לא יתפוס ההקדש אלא את השווי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-ביאור|לא שמע את החילוק שחילקנו בין מעשר להקדש}} בעי {{ירו"מ-ביאור|שאל}} כמאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני}} אינו כנכסיו {{ירו"מ-הדגשה|מובן מה ההבדל}} {{ירו"מ-הדגשה|בין}} {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני להקדש}} ברם כמאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} כנכסיו מה בין הקדש ומה בין מעשר שני? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} לא כן כבר אתמר טעמא שכן אדם מצוי להיות מרבה בהקדישו אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ד_כא}}הקדש {{ירו"מ-הדגשה|שפדאו}} ולא הוסיף חומש הרי זה פדוי {{שוליים|ד_כב}}מעשר {{ירו"מ-הדגשה|שני}} שפדייו ולא הוסיף חומש הרי זה אינו פדוי מה בין הקדש ומה בין מעשר שני? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} הקדש יש לו תובעין {{ירו"מ-הדגשה|הגזבר}} מעשר שני אין לו תובעין {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-ביאור|לא שמע את החילוק שחילקנו בין מעשר להקדש}} בעי {{ירו"מ-ביאור|שאל}} כמאן דאמר כנכסיו ברם כמאן דאמר אינו כנכסיו הוא מה בין הקדש מה בין מעשר שני? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ולא כבר איתמר טעמא הקדש יש לו תובעין מעשר שני אין לו תובעין {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} הפודה מעשר שני שלו מוסיף עליו חמישיתו בין שהוא שלו בין שניתן לו במתנה מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר אין מתנה כמכר {{ירו"מ-הדגשה|דאי כמכר}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|לוקח מעשר שני פטור מהחומש}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} דברי הכל היא תיפתר {{ירו"מ-הדגשה|שלא נתן לו מעשר שני אלא}} בפירות שהן טבולין למעשר {{ירו"מ-הדגשה|שאף הקונה}} טבל {{ירו"מ-הדגשה|והפריש}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|שני חייב בחומש לדעת הכל}} והתנינן {{שוליים|ד_כג}}הפודה נטע רבעי שלו {{ירו"מ-הדגשה|בין שהוא}} שלו {{ירו"מ-הדגשה|בין שניתן}} לו {{ירו"מ-הדגשה|במתנה}} מוסיף עליו חמישיתו אית לך מימר בפירות שהן טבולין למעשר שני? {{ירו"מ-הדגשה|הא}} תנינן לנטע רבעי {{ירו"מ-הדגשה|והרי נטע רבעי כולו קדש ואינו טבול למעשרות ואי אפשר לתרץ שנתן לו פירות טבולים}} לנטע רבעי {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|על כרחך לומר שהמשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שמתנה אינה כמכר ומדובר שנתן לו את המעשר}} עצמו? הוי סופך מימר {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|היא שסובר שאין}} {{ירו"מ-הדגשה|מתנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כמכר}} ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ד_ג|ירושלמי מעשר שני, פרק ד, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ד_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_כד}}מערימין על מעשר שני כיצד אומר אדם לחבירו לבנו ולבתו הגדולים לעבדו ולשפחתו העברים הילך מעות האלו ופדה לך את מעשר זה {{שוליים|ד_כה}}אבל לא יאמר כן לבנו ולבתו הקטנים לעבדו ולשפחתו הכנענים מפני שידן כידו {{שוליים|ד_כו}}היה עומד בגורן ואין בידו מעות אומר לחבירו הרי הפירות הללו נתונים לך מתנה וחוזר ואומר לו הרי הן מחוללין על מעות שבבית. <strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}} אמר איתפלגון {{ירו"מ-ביאור|חלקו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר חנינה}} חד אמר למה מערימין עליו מפני שכתוב בו ברכה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב כי}} {{ירו"מ-הדגשה|יברכך}} ה' {{ירו"מ-הדגשה|אלקיך והברכה}} {{ירו"מ-הדגשה|היא שבקל יכול להיפטר מהחומש}} וחרנה אמר למה פודין אותו בשער הזול מפני שכתוב בו ברכה {{ירו"מ-הדגשה|והברכה}} {{ירו"מ-הדגשה|היא שיכול לפדותו בשער}} הזול {{ירו"מ-הדגשה|תנן מערימין על מעשר שני כיצד אומר אדם לחבירו}} {{ירו"מ-הדגשה|לבנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ולבתו הגדולים לעבדו ולשפחתו העברים הילך מעות האלו ופדה לך מעשר זה}} מה {{ירו"מ-הדגשה|אנן}} קיימין? אם כשאמר לו צא ופדה לי שלוחו הוא {{ירו"מ-הדגשה|וצריך להוסיף חומש אם אמר לו}} צא ופדה לך שלו הן {{ירו"מ-הדגשה|שהרי נתנן}} לו {{ירו"מ-הדגשה|במתנה ואיזו הערמה יש כאן}} אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|אנן}} קיימין {{שוליים|ד_כז}}כשאמר לו פדה לי {{ירו"מ-הדגשה|על מעות}} משלך {{ירו"מ-ביאור|שהקנה לו את המעות אבל הפירות נשארו ברשותו,}} {{ירו"מ-הדגשה|או}} פדה לך {{ירו"מ-הדגשה|על מעות}} משלי ותני כן פדה לי משלך פדה לך משלי {{ירו"מ-ביאור|שהקנה לו את הפירות אבל הכסף נשאר בידו,}} אינו מוסיף חומש אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ד_כח}}כל מעשר שאינו הוא ופדיונו משלו אינו מוסיף חומש {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} טעמא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כז לא|ויקרא בחקותי כז לא]]) ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסיף עליו {{ירו"מ-ביאור|שרק כל שמעשרו וחמישייתו שלו מוסיף חומש}} כדי שיהא הוא ופדיונו משלו {{ירו"מ-הדגשה|תנן אומר אדם לעבדו ולשפחתו העברים הילך מעות האלו ופדה לך את מעשר זה}} מה {{ירו"מ-הדגשה|אנן}} קיימין? אם בגדולה {{שוליים|ד_כט}}זכת {{ירו"מ-ביאור|משתחררת}} בסימנים {{ירו"מ-הדגשה|ואין היא שפחתו}} אם בקטנה קטן זכה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} בר שלום קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} תפתר כמאן דאמר הקטן {{ירו"מ-הדגשה|שהגיע לעונת נדרים}} תורם {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} ואפילו {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר}} הקטן תורם קטן זכה על דעתין דרבנין דתמן ניחא דתמן אמרין {{ירו"מ-ביאור|על דעת חכמי בבל אין קושיה לפי ששם אומרים}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי נחמן בר יעקב}} {{ירו"מ-הדגשה|שלוש מידות בקטן}} כל שנותנין לו אגוז ומשליכו צרור והוא נוטלו המוציא בידו כמוציא באשפה אגוז והוא נוטלו צרור והוא משליכו גזילו גזל מפני דרכי שלום אגוז וצרור והוא נוטלן ומצניען ומביאן לאחר זמן {{ירו"מ-הדגשה|כשמבקשים ממנו}} גזילו גזל גמור {{ירו"מ-הדגשה|ו}}זכה לעצמו אבל לא לאחרים {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אמר כשם שהוא זוכה לעצמו כך הוא זוכה לאחרים הכל מודים שאין מתנתו מתנה דכתיב ([[שמות כב ו|שמות משפטים כב ו]]) כי יתן איש מתנת איש מתנה ואין מתנת קטן מתנה {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|שלדעת}} חכמי {{ירו"מ-הדגשה|בבל יש קטן שיש לו זכיה}} דבר {{ירו"מ-הדגשה|תורה אבל}} {{ירו"מ-הדגשה|לחכמי}} {{ירו"מ-הדגשה|ארץ ישראל אין קטן שיש לו זכיה מהתורה דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר פזי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|וכן אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לעולם אין גזילו גזל גמור עד שיביא שתי שערות {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרו חכמי בבל שאם נותנים לו אגוז וצרור והוא נוטלן ומצניען ומביאן לאחר זמן כשמבקשים מהם גזילו גזל גמור}} הדא דתימא להוציא ממנו בדין אבל להביא קרבן שבועה {{ירו"מ-הדגשה|אם גזל ממנו וכיחש ונשבע והודה}} כל עמא מודיי {{ירו"מ-הדגשה|שאינו חייב}} עד שיביא שתי שערות {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב וכיחש בעמיתו איתמר הכל מודים שאין מתנתו מתנה דכתיב}} ([[שמות כב ו|שמות משפטים כב ו]]) {{ירו"מ-הדגשה|כי יתן איש מתנת איש מתנה ואין מתנת קטן מתנה חברייא אמרי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בעי מעתה אפילו לעצמו לא יזכה דכתיב {{ירו"מ-הדגשה|כי יתן}} {{ירו"מ-הדגשה|איש}} אל רעהו עד שיהא כרעהו {{ירו"מ-ביאור|הגמרא נשארת בשאלה.}} {{ירו"מ-הדגשה|על דעת חכמי בבל ניחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ברם}} {{ירו"מ-הדגשה|כרבנן דהכא שאמרו שאין גזלו גזל גמור עד שיביא שתי שערות קשה אם מדובר בשפחה קטנה אין לה זכיה ואם בגדולה אינה שפחתו שיוצאת בסימנים אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רב שמואל בר רב יצחק}} פתר לה בשיטת {{ירו"מ-הדגשה|תנא}} {{ירו"מ-הדגשה|דפעוטות}} דתנינן תמן {{שוליים|ד_ל}} {{ירו"מ-הדגשה|הפעוטות}} {{ירו"מ-ביאור|גיל שבע שמונה}}מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין {{ירו"מ-ביאור|לכן יכולה לזכות.}} {{ירו"מ-הדגשה|קשה על חכמי בבל דאמרי קטן יש לו זכיה לעצמו אבל לא לאחרים}} והתנינן {{ירו"מ-הדגשה|גבי שיתופי מבואות ומזכה לכל בני המבוי על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העברים ועל ידי אשתו}} {{שוליים|ד_לא}}אבל אינו מזכה לא {{ירו"מ-הדגשה|על ידי}} בנו ובתו הקטנים ולא {{ירו"מ-הדגשה|על ידי}} עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו {{ירו"מ-הדגשה|על ידי בנו ובתו}} {{ירו"מ-הדגשה|הקטנים}} {{ירו"מ-הדגשה|אינו מזכה}} מפני שידן כידו {{ירו"מ-הדגשה|הא על ידי קטן וקטנה אחרים מזכה לאחרים}} רבנן דקיסרין אמרין כאן בקטן {{ירו"מ-הדגשה|שהגיעה לעונת הפעוטות}} {{ירו"מ-ביאור|גיל שבע שמונה}} שיש בו דעת {{ירו"מ-ביאור|ויש להם זכיה גם לאחרים,}} כאן בקטן שאין בו דעת {{ירו"מ-הדגשה|תמן תנינן}} {{שוליים|ד_לב}}השואל את הפרה ושילחה לו ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו {{ירו"מ-הדגשה|בין}} {{ירו"מ-הדגשה|של המשאיל ובין של השואל אם מתה בדרך פטור ואם אמר לו}} {{ירו"מ-הדגשה|שלח}} {{ירו"מ-הדגשה|השואל מתחייב באונסים}} לית הדא אמרה {{ירו"מ-ביאור|האין זה אומר}} שעבד {{ירו"מ-הדגשה|כנעני}} זכה מרבו לאחר? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} תפתר בעבד עברי אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|תיפתרינה}} בעבד כנעני {{ירו"מ-הדגשה|תיפתר}} באומר לו פתח לה והיא באה מאיליה {{ירו"מ-הדגשה|שאין העבד זוכה לבעלים אלא הבעלים שיעבד את עצמו להתחייב}} {{ירו"מ-הדגשה|עליה}} {{ירו"מ-הדגשה|באונסין}} ותני כן הנהיגה המשיכה קרא לה ובאת אחריו נתחייב לה לשלם כשואל {{ירו"מ-ביאור|אף שלא עשה קנין שיעבד עצמו להתחייב באונסין.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} שמע לה {{ירו"מ-הדגשה|שעבד לא}} {{ירו"מ-הדגשה|יכול}} {{ירו"מ-הדגשה|לזכות}} {{ירו"מ-הדגשה|מיד}} {{ירו"מ-הדגשה|רבו}} {{ירו"מ-הדגשה|לאחר}} מן הכא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ד_לג}}אבל אינו מזכה לא {{ירו"מ-הדגשה|על ידי}} בנו ובתו הקטנים ולא {{ירו"מ-הדגשה|על ידי}} עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו לית הדא אמרה {{ירו"מ-ביאור|האין זה אומר}} שאין העבד זכה מרבו לאחר {{ירו"מ-הדגשה|תיפתר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} עביד {{ירו"מ-ביאור|עושה את}} יד העבד כיד רבו {{ירו"מ-הדגשה|לגמרי ואין קנין לעבד בלא רבו אפילו אם אחר הקנה לו על מנת שאין לרבו רשות בו אבל לרבנן כמו שאחר יכול להקנות לעבד על מנת שאין לרבו רשות בו כך יכול הרב להקנות לאחר על ידי העבד}} והתנינן {{ירו"מ-הדגשה|גבי שיתופי מבואות ומזכה לכל בני המבוי על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העברים ועל ידי}} אשתו {{ירו"מ-הדגשה|אבל אינו מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו וכאן}} {{ירו"מ-הדגשה|אי}} {{ירו"מ-הדגשה|אפשר להעמיד את המשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|התני אשתו והרי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|עביד}} יד האשה כיד בעלה {{ירו"מ-הדגשה|ואיך מזכה על ידה לאחרים כך שחייבים להעמיד את המשנה כדעת רבנן ומכאן שאף לרבנן אינו יכול להקנות לאחרים על ידי עבדו הכנעני אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} {{ירו"מ-ביאור|נוכל להעמיד גם את המשנה הזו כ{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כפי שסובר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} }} תיפתר כהדין תנייה דתני אשתו אינה פודה לו מעשר שני {{ירו"מ-ביאור|בלי חומש שידה כידו.}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} משום {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אשתו פודה לו מעשר {{ירו"מ-הדגשה|שני}} {{ירו"מ-ביאור|בלא חומש שאין ידה כידו.}} {{ירו"מ-הדגשה|להדין}} תניה {{ירו"מ-ביאור|לדעת התנא הזה}} {{ירו"מ-ביאור|{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} עביד יד העבד כיד רבו ולא יד האשה כיד בעלה {{ירו"מ-הדגשה|תנן מערימין}} על {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני}} {{ירו"מ-הדגשה|כיצד}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אדם לחבירו לבנו ולבתו הגדולים לעבדו ולשפחתו העברים הילך מעות האלו ופדה לך את מעשר זה}} בראשונה היו עושין כן במעות היו נוטלין אותן ובורחין התקינו שיהא עושין בפירות אף על פי כן היו נוטלין אותן ואוכלין אותן התקינו {{ירו"מ-הדגשה|שלא יתן}} את {{ירו"מ-הדגשה|הפירות לידו}} {{ירו"מ-ביאור|של חבירו,}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} שיהא מזכה לו אחד מעשרה {{ירו"מ-הדגשה|אגב}} קרקע {{אמורא-ירו"מ|רבי אינייא בר סיסי}} סלק גביה {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|נתן לו סלע}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|אפרוק}} לך בהדא סילעא {{ירו"מ-ביאור|פדה לך בסלע זה}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|ליה בתנאי שזו מתנה גמורה}} {{ירו"מ-הדגשה|דאי}} בעי מינס נסא {{ירו"מ-ביאור|שאם ארצה לברוח אברח}} {{ירו"מ-הדגשה|לאחר שפדה בסלע}} חזר ונסתה {{ירו"מ-ביאור|החזירה}} מיניה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} כד שערית דעתיה דאלו נסתה לא הוה אמר לי כלום {{ירו"מ-הדגשה|כך שהנתינה הייתה במתנה גמורה ולכן באמת יכולתי לפדות}} {{ירו"מ-הדגשה|בלי}} {{ירו"מ-הדגשה|להוסיף חומש}} לפום כן יהבית יתה ליה {{ירו"מ-ביאור|לכן נתתי לו}} {{ירו"מ-ביאור|אבל אם לא היה נותן לי במתנה גמורה הייתי נעשה שליחו ולא יכולתי לפדות בלא חומש:}} ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ד_ד|ירושלמי מעשר שני, פרק ד, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ד_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_לד}}משך ממנו מעשר בסלע ולא הספיק לפדותו עד שעמד בשתים נותן לו סלע ומשתכר בסלע {{ירו"מ-ביאור|וסלע}} מעשר שני שלו {{שוליים|ד_לה}}משך ממנו מעשר בשתים ולא הספיק לפדותו עד שעמד בסלע נותן לו סלע מחוליו וסלע של {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני}} {{ירו"מ-הדגשה|שלו}} אם היה עם הארץ נותן לו מדמיו {{ירו"מ-ביאור|חולין או דמאי.}} {{שוליים|ד_לו}}הפודה מעשר שני ולא קרא שם {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר דייו {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר צריך לפרש {{שוליים|ד_לז}}היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה נתן לה קידושיה ולא פירש {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר דייו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר צריך לפרש. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן משך ממנו מעשר שני בסלע ולא הספיק לשלם כדי לפדותו}} {{ירו"מ-הדגשה|עד}} {{ירו"מ-הדגשה|שעמד בשתים נותן לו סלע}} {{ירו"מ-ביאור|תשלום המכירה,}} {{ירו"מ-הדגשה|ומשתכר בסלע}} {{ירו"מ-ביאור|שאף שצריך להוסיף עוד סלע לפדיון,}} {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני שלו}} {{ירו"מ-ביאור|שמפריש סלע למעשר שני ונשאר בידו.}} מתניתין דלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} דתנינן {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר לעולם משיכתו של מעשר שני הוא פדיונו {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו התייקר כבר נתחלל בשעת המשיכה אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|אף שאחר שהלוקח משך הפירות שלו כשבא לשלם ולפדות מוסיף חומש על הסלע שנשאר אצלו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין מוסיפין חומש על הסלע השנייה {{ירו"מ-הדגשה|שנותן למוכר}} והיה {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} מסתכל ביה {{ירו"מ-הדגשה|ותמה מדוע אינו מוסיף חומש}} אמר ליה מה את מסתכל בי? אף {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} מודי בה כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ד_לח}}כל מעשר {{ירו"מ-הדגשה|שני}} שאין הוא ופדיונו משלו אינו מוסיף חומש {{ירו"מ-הדגשה|והרי הפירות אחר המשיכה}} של {{ירו"מ-הדגשה|הלוקח לכן על הסלע הראשון שנשאר אצלו}} מוסיף חומש {{ירו"מ-הדגשה|אבל הסלע השני שיהיה אצל המוכר לא}} מוסיף חומש {{ירו"מ-הדגשה|תנן היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה נתן לה קידושיה ולא פירש}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר דייו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר צריך לפרש}} מהו צריך לפרש {{ירו"מ-הדגשה|שצריך}} {{ירו"מ-הדגשה|לומר}} זה גיטיך {{ירו"מ-הדגשה|או}} זה קידושיך {{ירו"מ-הדגשה|אף}} הכא {{ירו"מ-הדגשה|צריך לומר}} זה פדיון מעשר שני {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר בון}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר תחליפא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} מה פליגין {{ירו"מ-ביאור|במה הם חולקים}} כשהפליגו דעתן לעניינות אחרים {{שוליים|ד_לט}}אבל אם היו עסוקים באותו עניין גט הוא {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}} בעי קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|האם}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שצריך לפרש}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאינו צריך לפרש}} דתנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|האישה שעשתה שליח לקבלה, אם רצה הבעל לחזור ולבטל את השליחות אחר שנתן לשליח, אינו יכול לחזור בו. ואם הבעל לא רצה שיהיה זה שליח לקבלה ואמר}} {{ירו"מ-הדגשה|אי}} איפשי שתקבל לה אלא הא לך ותן לה {{שוליים|ד_מ}}אם רצה להחזיר יחזיר מתניתין {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|דמשמע שהבעל צריך לומר אי אפשי שתקבל לה ולא}} די {{ירו"מ-הדגשה|שיאמר לו הא לך גיטה ותהיה שליח להולכה ואילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} די {{ירו"מ-הדגשה|שיאמר לו הא לך ותן לה כדי לבטלו משליחות הקבלה}} דתני אמרה {{ירו"מ-ביאור|לשליח}} {{ירו"מ-הדגשה|התקבל}} לי גיטי והלך ואמר {{ירו"מ-ביאור|לבעל,}} אשתך אמרה התקבל לי גיטי {{ירו"מ-ביאור|ואמר לו הבעל,}} הוליכו לה {{ירו"מ-ביאור|או}} {{ירו"מ-הדגשה|ונתנו}} לה {{ירו"מ-ביאור|או}} זכה לה {{ירו"מ-ביאור|או}} התקבל לה אם רצה להחזיר לא יחזיר דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|בכולן לא יחזיר עד שיאמר לו איני רוצה שתקבל אלא שתוליך}} לה {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} {{ירו"מ-ביאור|אם אמר הבעל}} {{שוליים|ד_מא}} {{ירו"מ-הדגשה|הוליכו לה}} {{ירו"מ-ביאור|או}}{{ירו"מ-הדגשה|ונתנו}} לה אם רצה להחזיר יחזיר {{ירו"מ-ביאור|אם אמר הבעל}} זכה לה {{ירו"מ-ביאור|או}} התקבל לה אם רצה להחזיר לא יחזיר {{ירו"מ-הדגשה|דל}} {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|די}} שיאמר לו {{ירו"מ-הדגשה|בלשון הולכה כדי לבטלו משליחות קבלה}} וקשיא על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|הוליכו}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי הוליכו}} {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} מדבורי {{ירו"מ-הדגשה|היינו שתהיה שליח הולכה מכוחי ולמה}} אם רצה להחזיר לא יחזיר? וקשיא על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אם אמר הבעל}} הא לך {{ירו"מ-הדגשה|משמע תהיה שליח}} מדיבורא {{ירו"מ-הדגשה|של}} האשה {{ירו"מ-הדגשה|כמו}} {{ירו"מ-הדגשה|שהיא}} {{ירו"מ-הדגשה|התכוונה ולמה}} אם רצה להחזיר יחזיר? {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|מכיון שהאישה}} אמרה {{ירו"מ-הדגשה|התקבל לי והבעל}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|הא לך מספק}} נעשה שלוחו ושלוחה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי איסה}} כולהן דתנינן {{ירו"מ-ביאור|כל מקום ששנינו}} שלוחו ושלוחה מגורשת ואינה מגורשת אמר ליה ומה בידך {{ירו"מ-הדגשה|לדמות}} {{ירו"מ-הדגשה|בין}} {{ירו"מ-הדגשה|הדברים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|ה}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה בר בון}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר תחליפא}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} מה פליגין {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כשהפליגו דעתון לעניינים אחרים אבל אם היו עסוקין באותו עניין גט הוא והכא {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אפילו הן עסוקין באותו עניין היא המחלוקת {{ירו"מ-ביאור|שהרי מדובר שהשליח אומר לבעל האישה אמרה לי התקבל לי גיטי ומיד הבעל אומר לו הא לך.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי עזרה}} בעי קומי {{ירו"מ-ביאור|שאל את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} אף לעניין מתנה כן {{ירו"מ-הדגשה|שכשם שהאשה יכולה למנות שליח קבלה}} אף {{ירו"מ-הדגשה|שהגט אינו שלה ומתקבל בעל כרחה כך יכול אדם למנות שליח לקבל}} מתנה {{ירו"מ-הדגשה|או שאין המקבל}} מתנה {{ירו"מ-הדגשה|יכול למנות שליח קבלה לפי שאין}} אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו? אמר ליה תמן התורה זיכת אותה בגיטה והיא עושה שליח לקבל דבר שהוא שלה אית לך מימר במתנה אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו ועוד מן הדא דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ד_מב}}אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר בו קם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} עם {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} אמר ליה {{שוליים|ד_מג}}והיינו הין צדק אמרין בשעה שאמר הין צדק הוה {{ירו"מ-הדגשה|שבאמת כשאמר התכוון בכל ליבו לתת}} ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ד_ה|ירושלמי מעשר שני, פרק ד, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ד_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מד}}המניח איסר ואכל עליו חציו והלך למקום אחר והרי הוא {{ירו"מ-ביאור|האיסר}} יוצא בפונדיון {{ירו"מ-ביאור|שני איסרים,}} אוכל עליו עוד איסר המניח פונדיון ואכל עליו חציו והלך למקום אחר והרי הוא יוצא באיסר אוכל עליו עוד פלג {{ירו"מ-ביאור|פועל שראה את בעל הבית עם הארץ}} המניח איסר של מעשר שני אוכל עליו אחד עשר איסר ואחד ממאה באיסר {{ירו"מ-ביאור|דנאמן על מעשר שני נאמן גם על מעשר ראשון. רק שעם הארץ מחזיר את המעשר ראשון אחר שהוציא ממנו תרומת מעשר ואת המעשר שני אחר פדיון. לכן אם הפריש איסר למעשר שני, הרי היה בפירות עשרה איסרים קדם שהפריש. וכדי לדעת כמה היה שם לפני הפרשת מעשר ראשון, נחלק ב0.9 ונקבל אחד עשר ואחד עשר מאיות. נוריד מזה עשירית לתרומת מעשר. שהרי המעשר היה אחד ואחד עשר מאיות, עשירית מזה זה בערך עשירית, ונקבל אחד עשר ומאית}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים הכל עשרה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים בודאי אחד עשר ובדמאי עשרה. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תני}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|יש}} שני איסרין {{ירו"מ-הדגשה|ב}}פונדוין אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מתניא}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} המניח איסר ואכל עליו חציו {{ירו"מ-ביאור|היינו שחילל עליו פירות בשווי של חצי איסר.}} והלך לו למקום אחר והרי {{ירו"מ-הדגשה|האיסר}} יוצא בפונדיון אוכל עליו עוד איסר {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהחצי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאכל}} {{ירו"מ-הדגשה|גם היה בשווי איסר מכאן ששני איסרים בפונדיון תנן התם}} (דמאי פרק ז ו) {{ירו"מ-הדגשה|היו לפניו שתי כלכלות של טבל ואמר מעשרות של זו בזו ושל זו בזו הראשונה מעושרת מעשרותיה מעשרות כלכלה בחבירתה קרא שם}} אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} לא מציא תנייתה {{ירו"מ-ביאור|אי אפשר לשנות}} {{ירו"מ-הדגשה|במדויק כי אם היו בכל כלכלה מאה תאנים}} צריך {{ירו"מ-הדגשה|להפריש מהם עשרה תאנים למעשר אבל עכשיו שבא להרים מעשרותיה מחברתה}} אין יסב {{ירו"מ-ביאור|אם יטול}} חדא {{ירו"מ-הדגשה|לעשרה היינו עשרה תאנים זה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|יהיה מספיק שהרי עשרה תאנים מכשירים רק תשעים תאנים וכיוון שנשארו עשרה תאנים}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך}} {{ירו"מ-הדגשה|לעשר עליהם}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}צריך מיסב {{ירו"מ-ביאור|ליטול}} {{ירו"מ-הדגשה|חדא}} למאה {{ירו"מ-הדגשה|אין}} יסב {{ירו"מ-ביאור|אם יטול}} {{ירו"מ-הדגשה|חדא}} למאה {{ירו"מ-הדגשה|זה גם}} לא {{ירו"מ-הדגשה|מדוייק שהרי תאנה אחד מתקנת רק תשעה תאנים ונשארה עוד תאנה אחת}} לא {{ירו"מ-הדגשה|מתוקנת}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}צריך מיסב {{ירו"מ-ביאור|ליטול}} חדא לאלף {{ירו"מ-הדגשה|שזה עשירית תאנה}} אין יסב {{ירו"מ-ביאור|אם יטול}} חדא לאלף {{ירו"מ-הדגשה|גם זה לא מדויק שכן עשרית מתקנת רק תשע עשיריות ונשארה עשירית אחת לא מתוקנת}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}צריך מיסב {{ירו"מ-ביאור|ליטול}} חדא לעשרה אלפין {{ירו"מ-הדגשה|שזה}} מאית {{ירו"מ-הדגשה|תאנה וכך הלאה תנן}} {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים בודאי אחד עשר ובדמאי עשרה {{ירו"מ-הדגשה|תני}} {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}} {{שוליים|ד_מה}} {{ירו"מ-הדגשה|בודאי אחד עשר ובדמאי עשרה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}}בין בדמאי בין בודאי אחד עשר הן הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן בי רבי שלום}} כהדא דתני {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר {{שוליים|ד_מו}}הנאמן על השני נאמן על הראשון אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} דברי הכל היא {{ירו"מ-הדגשה|דאפילו אם יסברו}} {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|כרבנן שחולקים על}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|וסוברים שנאמן על השני אינו נאמן על הראשון עדיין יכול לאכול אחד}} עשר {{ירו"מ-הדגשה|בחזקת מתוקנים}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}עשו אותו כתוספות הביכורים מה {{שוליים|ד_מז}}תוספות הביכורים נאכלת בטהרה ופטורה מדמאי אף זה נאכל משום {{ירו"מ-הדגשה|שאין הוא טבול}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שני {{ירו"מ-ביאור|שהרי ראינו שבעל הבית הפריש מעשר שני,}} ופטור מן הראשון {{ירו"מ-ביאור|שחכמים הקלו בפועל שיהיה פטור מדמאי אם ראה שהפרישו מעשר שני.}} אתא {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} היא ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ד_ו|ירושלמי מעשר שני, פרק ד, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ד_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_מח}}כל המעות הנמצאין הרי אלו חולין ואפילו דינרי זהב עם הכסף ועם המעות מצא בתוכן חרש וכתוב עליו מעשר הרי זה מעשר {{שוליים|ד_מט}}המוצא כלי וכתוב עליו קרבן {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר אם היה של חרש הוא חולין ומה שבתוכו קרבן ואם היה של מתכת הוא קרבן ומה שבתוכו חולין אמרו לו אין דרך בני אדם להיות כונסין חולין בקרבן המוצא כלי וכתוב עליו קו"ף קרבן מ"ם מעשר דלי"ת דמאי טי"ת טבל תי"ו תרומה שבשעת הסכנה היו כותבין תי"ו תחת תרומה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר וכולן שמות אדם הן אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אפילו מצא חבית והיא מליאה פירות וכתוב עליה תרומה הרי אלו חולין שאני אומר אשתקד היתה מליאה פירות תרומה ופינה {{שוליים|ד_נ}}האומר לבנו מעשר שני בזוית זו ומצאו בזוית אחרת הרי אלו חולין {{שוליים|ד_נא}}הרי שם מנה ומצא מאתים השאר חולין מאתים ומצא מנה הכל מעשר. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן כל המעות הנמצאין הרי אלו חולין ואפילו דינרי זהב עם הכסף ועם המעות}} שלא תאמר הואיל ואין דרך בני אדם לעשות כן {{ירו"מ-הדגשה|לערבב מטבעות מכל הסוגים יחד אלא כנראה שהם כספים שחילל עליהם מעשר לכן}} יהא שני לפום כן {{ירו"מ-ביאור|לכן}} צריך מימר חולין {{ירו"מ-הדגשה|תני}} אל"ף דל"ת חי"ת טי"ת רי"ש מ"ם תי"ו {{ירו"מ-הדגשה|כל}} {{ירו"מ-הדגשה|אלו}} {{ירו"מ-הדגשה|סימן}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}תרומה אל"ף {{ירו"מ-הדגשה|קדמיתה}} דלי"ת {{ירו"מ-הדגשה|דמוע}} חי"ת חלבו טי"ת טובו רי"ש ראשית מ"ם מעשר תי"ו תרומה ביש"ין {{ירו"מ-ביאור|אות ב'}} שני פי"שן {{ירו"מ-ביאור|אות פ'}} שני {{ירו"מ-הדגשה|שצריך}} {{ירו"מ-הדגשה|פדיון}} יו"ד {{ירו"מ-הדגשה|מ"ם}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|מעשר}} עיר {{ירו"מ-הדגשה|או}} פורקן {{ירו"מ-הדגשה|הפירות בתוכו}} {{ירו"מ-הדגשה|מעשר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני שצריך לאכלם בירושלים}} לשם יוסי לשם שמעון לעלות לאוכלן בירושלים חולין {{ירו"מ-הדגשה|שאני}} אומר סיבולת {{ירו"מ-ביאור| הסכם שכל אחד מזמין את השני לסעודה בתורו}} עשו ביניהן {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו מצא חבית והיא מליאה פירות וכתוב עליה תרומה הרי אלו חולין}} {{ירו"מ-הדגשה|שאני}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|אשתקד היתה מליאה פירות תרומה ופינה}} עד כדון {{ירו"מ-הדגשה|ישנות אבל}} חדשות {{ירו"מ-הדגשה|מה יטען}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אני אומר אתמול היתה מליאה תרומה ופינה {{ירו"מ-הדגשה|כהדא}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} הוון שותפין בגרביה {{ירו"מ-ביאור|חביות יין}} {{ירו"מ-הדגשה|כד}} דמך {{ירו"מ-ביאור|כשמת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|בנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כל גרב {{ירו"מ-ביאור|חבית}} דכתיב ביה {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} דידי {{ירו"מ-ביאור|שלי}} אמר ליה אשתקד הוה דידך {{ירו"מ-הדגשה|אישתא}} דידי {{ירו"מ-ביאור|פעם היה שלך כעת זה שלי}} {{ירו"מ-הדגשה|מצא}} {{ירו"מ-הדגשה|במגופתו}} הרי הוא {{ירו"מ-הדגשה|כתוב עליו}} מעשר הרי זה מעשר {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שכשפותחים את החבית שוברים את המגופה וכשחותמים אותה עושים לה חדשה מודה}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שמה שכתוב עליה זה מה שבתוכה נתן מעות מעשר שני בכיס אחד}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נתחלפו לו {{ירו"מ-הדגשה|ומצא מעות אחרים מהו}} {{ירו"מ-הדגשה|תמן}} תנינן {{שוליים|ד_נב}}זימן {{ירו"מ-ביאור|גוזלי יונים}} שחורים ומצא לבנים לבנים ומצא שחורים שנים ומצא שלשה אסורין {{ירו"מ-ביאור|אף כאן בכיס, כיוון שמצא מעות אחרים אין אלו אותם שהניח.}} שלשה ומצא שנים מותרין {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} היא דתני {{ירו"מ-הדגשה|האומר לבנו}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|שם}} מאתים ומצא מנה {{ירו"מ-הדגשה|מנה}} {{ירו"מ-הדגשה|מונח}} {{ירו"מ-הדגשה|ומנה}} ניטל דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}} וחכמים אומרים {{ירו"מ-הדגשה|הכל}} חולין חזר ואמר דברי הכל היא שנייא היא בגוזלין שדרכן לפרוח והתני {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}} היא הדבר בגוזלין היא הדבר בבצים {{ירו"מ-הדגשה|והרי אין דרכם של}} {{ירו"מ-הדגשה|ביצים}} {{ירו"מ-הדגשה|לפרוח}} הוי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} היא {{ירו"מ-הדגשה|אפשר להעמיד אף כרבנן}} תמן הוא הניח הוא מצא {{ירו"מ-הדגשה|ואם}} {{ירו"מ-הדגשה|היו}} {{ירו"מ-הדגשה|ביצים אחרות היה מכיר בהם}} ברם הכא אביו הניח {{ירו"מ-הדגשה|ובנו}} מצא {{ירו"מ-הדגשה|ואולי הם אחרות ולא הכיר בהם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר כהן}} אמר קומי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} במעשר שני כהדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} הרי שהיה מצטער על מעותיו של אביו נראה לו {{ירו"מ-הדגשה|אביו}} בחלום {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} לו כך וכך הם ובמקום פלוני הם {{ירו"מ-הדגשה|ושל מעשר שני}} הם אתא עובדא קומי {{ירו"מ-ביאור|בא מעשה לפני}} רבנין אמרין {{שוליים|ד_נג}}דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי {{ירו"מ-ביאור|שאל}} מצטער וחמי {{ירו"מ-ביאור|וראה}} ואת אמרת הכין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|דא}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|דווקא}} בההוא דלא מצטער וחמי {{ירו"מ-הדגשה|יש מקום לחשוב שמה שראה בחלום שהמעות}} {{ירו"מ-הדגשה|מעשר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני זה אמת}} ברם הכא כמה דבר נש הוי {{ירו"מ-הדגשה|מהרהר}} הוא חלים {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהצטער על מעות}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} {{ירו"מ-הדגשה|לו שהם מעשר שני}} {{ירו"מ-ביאור|שלא יכול להשתמש בהם בקלות.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} מאן דעבד יאות עבד {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} חד בר נש אתא לגבי ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בן חלפתא}} אמר ליה חמית בחילמאי {{ירו"מ-הדגשה|דאיתאמר}} לי איזול לקפודקיא ואת משכח {{ירו"מ-הדגשה|מדלא}} {{ירו"מ-הדגשה|רכוש}} דאבוך {{ירו"מ-ביאור|ראיתי בחלום שאמרו לי לך לקפודקיה ותמצא רכוש של אביך}} אמר ליה אזל אבוי דההוא גברא לקפודקיא מן יומוי {{ירו"מ-ביאור|האם הלך אביך לקפודקיה מימיו}} אמר ליה לא. אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|אם כך}} איזל מני עשר שריין גו בייתך ואת משכח {{ירו"מ-הדגשה|מדלא}} דאבוך {{ירו"מ-הדגשה|תחות}} קפא דקוריא {{ירו"מ-ביאור|לך תמנה עשר שורות בבית שלך ותמצא את הכסף תחת הקורה העשירית}} חד בר נש אתא לגבי ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בר חלפתא}} אמר ליה חמית בחילמאי לבוש חד כליל דזית {{ירו"מ-ביאור|ראיתי בחלום שאני לבוש כתר מענפי זית}} אמר ליה דאת מתרוממא {{ירו"מ-ביאור|תעלה לגדולה}} לבתר יומין. אתא חד חורן {{ירו"מ-ביאור|אחרי כמה ימים בא אדם אחר}} אמר ליה חמית בחילמאי לבוש {{ירו"מ-הדגשה|חד}} כליל דזית {{ירו"מ-ביאור|ראיתי בחלום שאני לבוש כתר מענפי זית}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} דאת מלקי {{ירו"מ-ביאור|אתה עתיד ללקות}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} לההוא גברא אמרת דאת מתרוממא ולי אמרת דאת מלקי? אמר ליה ההוא הוה {{ירו"מ-הדגשה|חזי זיתים}} בנציא {{ירו"מ-ביאור|בעונת הפריחה}} ואת בחבטיא {{ירו"מ-ביאור|בשעת המסיק כשחובטים בהם}} חד בר נש אתא לגבי ד{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל ברבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} חמית בחילמאי משקא זיתא משח {{ירו"מ-ביאור|משקה את הזיתים שמן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} תיפח רוחיה דההוא גברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}לאימיה הוא חכים {{ירו"מ-ביאור|בא על אימו}} חד בר נש אתא לגבי {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל ברבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} חמית בחילמאי עיני נשקה חבירתה {{ירו"מ-ביאור|עיני נושקות זו לזו}} אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}לאחתיה הוא חכים {{ירו"מ-ביאור|בא על אחותו}} חד בר נש אתא לגבי {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל ברבי יוסי}} אמר ליה חמית בחילמאי אית לי תלתא עיינין {{ירו"מ-ביאור|יש לי שלוש עניים}} אמר ליה תנורין את עביד תרתין עיניך ועיניה דתנורא {{ירו"מ-ביאור|שארובת התנור נקראת עין}} חד {{ירו"מ-הדגשה|בר נש אתא לגבי}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל ברבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה חמית בחילמאי אית לי ארבעה אודנין}} {{ירו"מ-ביאור|ארבע אזניים}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה מלוי את ממלא}} {{ירו"מ-ביאור|אתה שואב מים}} תרתי אודניך ותרתי אודני דגרבא {{ירו"מ-ביאור|של החבית}} חד בר נש אתא לגבי {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל ברבי יוסי}} אמר ליה חמית בחילמאי ברייתא ערקין מן קומי {{ירו"מ-ביאור|אנשים בורחים ממני}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} דאת מייתי איזייא {{ירו"מ-ביאור|אתה מביא אבוקה של אש}} וכל עמא ערקין מן קדמך {{ירו"מ-ביאור| וכל האנשים בוחים ממך}} חד בר נש אתא לגבי {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל ברבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} חמית בחילמאי לביש חד פינקס דתרי עשר לוחין {{ירו"מ-ביאור|שאני לבוש פינקס שבו שנים עשר דפים}} אמר ליה איסטווא דההוא גברא {{ירו"מ-ביאור|האיצטבא שאתה ישן עליה}} אית בה תרי עשר מרקען {{ירו"מ-ביאור|יש בה שנים עשר מטליות}} חד בר נש אתא לגבי {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל ברבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} חמית בחלמאי {{ירו"מ-הדגשה|שאני}} בלע חד כוכב {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} תיפח רוחיה דההוא גברא יהודאי קטל {{ירו"מ-ביאור|רצח}} דכתיב ([[במדבר כד יז|במדבר בלק כד יז]]) דרך כוכב מיעקב חד בר נש אתא לקמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל ברבי יוסי}} אמר ליה חמית בחלמאי כרמיה דההוא גברא מסיק חסה {{ירו"מ-ביאור|בכרם שלי גודל חסה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} חמריה דההוא גברא מיפוק בסיס {{ירו"מ-ביאור|היין שלך יחמיץ}} ואת מינסב חסין {{ירו"מ-ביאור|ותיקח חסה}} וצבע כבסין {{ירו"מ-ביאור|ותטבול בחומץ}} חד בר נש אתא לגבי ד{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}} אמר ליה חמית בחילמאי מיתמר לי הכין {{ירו"מ-ביאור|נאמר לי כך}} "זרק אצבעתך נחת" אמר ליה הב לי אגראי {{ירו"מ-ביאור|תשלם לי}} ואנא אמר לך. אמר ליה חמית בחילמאי מיתמר לי הכין {{ירו"מ-ביאור|נאמר לי כך}} "תיהוי נפח בפומך" אמר ליה הב לי אגראי {{ירו"מ-ביאור|תשלם לי}} ואנא אמר לך. אמר ליה חמית בחלמאי הכין {{ירו"מ-ביאור|נאמר לי כך}} "זקיף אצבעך" אמר ליה לא אמרית לך הב לי אגראי {{ירו"מ-ביאור|תשלם לי שכרי}} ואנא אמר לך? כד דאיתמר לך הכין נחת דילפא בחיטך {{ירו"מ-ביאור|ירד דלף על החיטים}} כד איתמר לך הכין אינפחן. כד איתמר לך הכין {{ירו"מ-הדגשה|תמחין}} חד כותיי אמר אנא איזול מפלי בהדין סבא דיהודאי {{ירו"מ-ביאור|אלך ואצחק על היהודי הזקן הזה}} אתא לגביה אמר ליה חמית בחילמאי ארבע{{ירו"מ-הדגשה|תי}} ארזין וארבע{{ירו"מ-הדגשה|תי}} שיקמין מקניתא {{ירו"מ-ביאור|קורות}} אדרא {{ירו"מ-ביאור|נוצות}} תורתא {{ירו"מ-ביאור|מקל}} וההוא גברא יתיב {{ירו"מ-הדגשה|מדרך}} {{ירו"מ-ביאור|יושב}} עליהם אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא לית הדין חלם {{ירו"מ-ביאור|זה לא חלום}} אפילו כן לית את נפיק {{ירו"מ-ביאור|לא תצא}} ריקן. ארבעתי ארזי - ארבעת{{ירו"מ-הדגשה|י}} שיטתיה דערסא {{ירו"מ-ביאור|ארוכות המיטה}} ד' שיקמין - ארבעת{{ירו"מ-הדגשה|י}} כורעתא דערסא {{ירו"מ-ביאור|רגלי המיטה}} מקניתה - מרגלתא {{ירו"מ-ביאור| שרפרף למרגלות המיטה}} אדרא - דרא דתיבנא {{ירו"מ-ביאור|הקש שעל המיטה}} תורתא - אצבעתא {{ירו"מ-ביאור|המקל שלמרגלות המיטה}} וההוא גברא יתיב {{ירו"מ-הדגשה|מדרך}} {{ירו"מ-הדגשה|וההוא גברא רביע בגויה}} {{ירו"מ-ביאור|שוכב בתוכה לא חיי ולא מיית}} וכן הוות ליה. חדא איתא {{ירו"מ-הדגשה|דאתיא}} לגבי {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}}{{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אמרה ליה חמית בחילמאי תיניתא דביתא מיתברא {{ירו"מ-ביאור|קורה של הבית נשברה}} אמר לה דאת מולד בר דכר {{ירו"מ-ביאור|תלדי בן זכר}} אזלה וילדה בר דכר. בתר יומין אזלה בעיא ליה {{ירו"מ-ביאור|אחר זמן ביקשה אותו}} אמרין לה תלמידוי לית הוא {{ירו"מ-הדגשה|הכא}} אמרין לה מה את בעייא מיניה {{ירו"מ-ביאור|מה את רוצה ממנו}} אמרה לון {{ירו"מ-הדגשה|ההיא איתתא}} {{ירו"מ-ביאור|אותה אשה}} חמית בחלמאי תיניתא דביתא מיתברא {{ירו"מ-ביאור|קורה של הבית נשברה}} אמרין לה {{ירו"מ-הדגשה|דאת מוליד בר דכר}} {{ירו"מ-הדגשה|ובעלה}} דההוא איתתא {{ירו"מ-הדגשה|מת}} כד אתא {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}}{{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} תנון ליה עובדא {{ירו"מ-ביאור|סיפרו לו את המעשה}} אמר לון קטלתון נפש! למה? שאין החלום הולך אלא אחר פתרונו שנאמר ([[בראשית מא יג|בראשית מקץ מא יג]]) ויהי כאשר פתר לנו כן היה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}{{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כל החלומות הולכין אחר פתרוניהון חוץ מן היין יש שותה יין וטוב לו יש שותה יין ורע לו תלמיד חכם שותה וטוב לו עם הארץ שותה ורע לו. חד בר נש אתא לגבי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אמר ליה חמית בחילמאי רגלי קטינא {{ירו"מ-ביאור|קטנה}} אמר ליה דמועדא מייתי ולית {{ירו"מ-הדגשה|מיכל}} קופד {{ירו"מ-ביאור|המועד שנקרא רגל מתקרב ואין לך בשר לאכול}} אתא חד חורן לגביה אמר חמית בחלמאי רגלי מסובלא {{ירו"מ-ביאור|שמנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} מועדא מייתי ואית לך קופד סגי {{ירו"מ-ביאור|המועד שנקרא רגל מתקרב ויש לך הרבה בשר לאכול}} חד תלמיד מן ד{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} הוה יתיב ואפוי {{ירו"מ-הדגשה|משניין}} אמר ליה מהו כן? אמר ליה חמית בחילמאי {{ירו"מ-הדגשה|שאמרו לי}} תלת מילין קשיין באדר את מיית וניסן לית את חמי ומה דאת זרע לית את כנש {{ירו"מ-ביאור|באדר תמות ואת ניסן לא תראה ומה שאתה זורע לא תאסוף}} אמר ליה תלתיהון טבין אינון בהדרא דאורייתא את מתרוממא {{ירו"מ-ביאור|בהדר התורה תתרומם}} וניסין לית את חמי {{ירו"מ-ביאור|לא תחלה ותזדקק לנס}} ומה דאת זרע לית את כנש מה דאת מוליד לית את קבר. <strong>הדרן עלך פרק המוליך פירות</strong> r6en36fnghx6q5mrcvoyz3ft4f8ue74 ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מעשר שני/פרק חמישי 106 1706192 2942965 2920949 2025-06-20T09:41:39Z מאירושולי 35234 2942965 wikitext text/x-wiki ==פרק חמישי - כרם רבעי== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_פרק חמישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] <span id="דף_כח_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף כח.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף כח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|כח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=81|סירלאו=|פולדא=118|תולדות יצחק=104|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ה_א|ירושלמי מעשר שני, פרק ה, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ה_א"> <strong>מתני':</strong> כרם רבעי {{שוליים|ה_א}}מציינים אותו בקזוזות של אדמה, ושל ערלה בחרסית, ושל {{שוליים|ה_ב}}קברות בסיד וממחה ושופך. אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}: {{שוליים|ה_ג}}במה דברים אמורים? בשביעית. {{ירו"מ-הדגשה|אבל בשאר שני שבוע הלעיטהו לרשע וימות}}. והצנועין מניחין את המעות ואומר: {{שוליים|ה_ד}}כל הנלקט מזה מחולל על המעות האלו. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כרם רבעי מציינים אותו בקזוזות של אדמה.}} {{אמורא-ירו"מ|זוגא}} שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי}}: מה ניתני? כרם רבעי, או {{שוליים|ה_ה}}נטע רבעי? {{ירו"מ-ביאור|האם ערלה שייך רק בכרם או בכל העצים?}} אמר לון: פוקון שאלון {{ירו"מ-ביאור|לכו שאלו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק רובא}}, דבחנת ליה כל מתניתא {{ירו"מ-ביאור|למדתי אותו להבחין בדיוק כל משנה}}. נפקון ושאלון ליה, אמר לון: {{ירו"מ-הדגשה|רבעי נוהג בכל האילנות, אלא ב}}קדמיא {{ירו"מ-ביאור|המשניות הראשונות של הפרק,}} {{ירו"מ-הדגשה|גרסו}} כרם רבעי {{ירו"מ-הדגשה|לפי שהדינים שם שייכים רק ל}}כרם, ותיניינא {{ירו"מ-הדגשה|המשניות הראשונות של הפרק גרסו}} נטע רבעי {{ירו"מ-הדגשה|שהדינים שם שייכים לכל האילנות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מ{{ירו"מ-הדגשה|ק}}בל לסביא דהוון ביומוי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק רובא}} דלא בחנון כל מתנייתא מיניה {{ירו"מ-ביאור| לא למדו ממנו לדייק כל משנה}}. תני: {{ירו"מ-הדגשה|כ}}רם רבעי מציינים אותו בקזוזות אדמה שהוא לשעה, ושל ערלה בחרסית בחיוורא שהוא {{ירו"מ-הדגשה|מחזיק}} יותר מיכן, ושל קברות בסיד דהוא יותר מיכן. תני {{תנא-ירו"מ|רבי תחליפא בן שאול}}: אם היו {{ירו"מ-הדגשה|גפנים ערלה}} יחידות {{ירו"מ-הדגשה|בתוך הכרם}}, תולה בהן אזני חביות. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי: למה לי{{ירו"מ-הדגשה|ת א}}נן אמרין {{ירו"מ-הדגשה|את שאר הדברים שמנו חכמים}} כל אחד ואחד לפי מה שהוא? כהדא דתני: אילן של הקדש סוקרין אותו בסיקרא, בתי עבודה זרה מפחמין אותן בפחמין, בית מנוגע נותנין עליו אפר מקלה, מקום הרוג בדם, מקום עגלה ערופה בחגורה של אבנים {{ירו"מ-הדגשה|להורות שאסור בזריעה. תני: אילן}} של {{ירו"מ-הדגשה|הקדש סוקרין אותו בסיקרא.}} וחש לומר: שמא אילן שהוא מנבל פירותיו הוא? ולא כן תני: אילן שהוא מנבל פירותיו סוקרין אותו בסיקרא ומטעינין אותו אבנים ומבהתין ליה די עבד {{ירו"מ-ביאור|מבישים אותו שיעשה}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|ניכר שכבר}} עב{{ירו"מ-הדגשה|ר את שנות ערלה, כי צובעים אותו רק לאחר שהוא כבר גדול}} דלא יתיר פירוי {{ירו"מ-ביאור|ינשיר פירותיו}}. ברם הכא דיעבד {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תחילה {{ירו"מ-הדגשה|שהאילן צעיר}}. <span id="דף_כח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|כח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=82|סירלאו=|פולדא=119|תולדות יצחק=107|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: ולמה לי{{ירו"מ-הדגשה|ת א}}נן {{ירו"מ-הדגשה|א}}מרין {{ירו"מ-הדגשה|שבאילן שהוא מנבל פירותיו צובע את כל העץ, ואילו בעץ של הקדש די}} בחוט של סיקרא? זכר למזבח, כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ה_ו}}חוט של סיקרא חוגרו באמצע להבחין בין דמים העליונים לדמים התחתונים. תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}}: סוקרין עליו בסיקרא "הקדש". {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}: {{ירו"מ-הדגשה|במה דברים אמורים? בשביעית. אבל בשאר שני שבוע הלעיטהו לרשע וימות.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אמרו דבר אחד. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אמר: אין אנו אחראין לרמאין {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: הנותן לפונדקית מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה, מפני שחשודה לחלוף. אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: אין אנו אחראין לרמאין {{ירו"מ-הדגשה|וא}}ינו {{ירו"מ-הדגשה|מעשר אלא מה שהוא נוטל ממנה בלבד}}, כן {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: אין אנו אחראין לרמאין. מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} יודי {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}, {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} לא יודי ל{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} יודי {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} שאין אנו אחראין לרמאין. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} לא יודי ל{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} שאין דרך החבר להוציא מביתו דבר שאינו מתוקן. מניין לציון? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ברכיה ברבי יעקב בר בת יעקב}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חוניא דברת חוורן}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר לה {{ירו"מ-הדגשה|כך: אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא דברת חוורן}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי יחזקאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי עוזיאל}} בריה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חוניא דברת חוורן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חוניא דברת חוורן}}: {{ירו"מ-הדגשה|שנאמר}} ([[ויקרא יג מה|ויקרא תזריע יג מה]]) וטמא טמא יקרא, כדי שתהא הטומאה קורא לך בפיה ואומרת לך פרוש. {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל ברבי נחמן}}: {{ירו"מ-הדגשה|מדכתיב}} {{הפ|יחזקאל|לט|טו}} ועברו העוברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון, מכאן שמציינין על העצמות. אדם {{שוליים|ה_ז}}מכאן שמציינין על השדרה והגולגולת. ובנה מכאן שמציינין על אבן קבועה. אם אומר את על תלושה, אף היא הולכת ומטמא במקום אחר. אצלו במקום טהרה {{ירו"מ-ביאור|שלא מציינים על הטמאה אלא קרוב לה כדי שלא יפגעו בטומאה בטעות.}} ציון מכאן לציון. תני: {{שוליים|ה_ח}}מצא אבן אחת מצויינת, אף על פי שאין מקיימין כן {{ירו"מ-הדגשה|שאין מציינים}} על {{ירו"מ-הדגשה|מקום הקבורה}}, המאהיל עליה טמא. אני אומר: מת מצויין היה נתון תחתיה {{ירו"מ-ביאור|שהמסמן לא ידע את ההלכה.}} היו שתים, המאהיל עליהן טהור וביניהן טמא. {{שוליים|ה_ט}}היה חרוש בנתיים, הרי הן כיחידיות, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ביניהן טהור וסביבותיהן טמא. תני: {{שוליים|ה_י}}אין מציינין על הבשר, שמא יתאכל הבשר. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסטי בר שונם}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ולא נמצא מטמא טהרות למפרע? {{ירו"מ-ביאור|שהרי מי שיבא לשם לא ידע שיש שם מת ויטמא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} מוטב שיתקלקלו בו לשעה, ואל יתקלקלו בו לעולם {{ירו"מ-ביאור|שהרי אם יסמנו את אותו מקום שבו הבשר, גם אחרי שנים כשהבשר כבר לא יהיה קיים אנשים שיגיעו לאותו מקום יחשבו שנטמאו:}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}: {{ירו"מ-הדגשה|במה דברים אמורים? בשביעית. א}}בל {{ירו"מ-הדגשה|בשאר שני ש}}בו{{ירו"מ-הדגשה|ע}} {{ירו"מ-הדגשה|הלעיטהו}} ל{{ירו"מ-הדגשה|ר}}שע {{ירו"מ-הדגשה|וימות. חברייא אמרי: יאות אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}, {{ירו"מ-הדגשה|וקשיא על דרבנין: מה יעזור הציון?}} לא ביום הוא מציין ולא בלילה הוא גונב {{ירו"מ-הדגשה|ואינו רואה את החרסים}}. אמר לון {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: מביום {{ירו"מ-הדגשה|הוא מסייר לראות מהיכן לגנוב}}, כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו"מ-הדגשה|נאמר}} {{הפ|איוב|כד|טז}} חתר בחושך בתים יומם חתמו למו לא ראו אור, מיומם חתמו למו. כך היו אנשי דור המבול עושין: היו רושמין באפכולסמין {{ירו"מ-ביאור|מסמנים את המקום במיני בשמים}} {{ירו"מ-הדגשה|ביום}} ובאין {{ירו"מ-ביאור|על פי הריח}} וגונבים בלילה. {{ירו"מ-הדגשה|כד}} דרשה {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} בציפורין, איתעביד תלת מאה חתירין בתים {{ירו"מ-ביאור|שלמדו מהדרשה איך לגנוב:}}. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ה|כח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ה|כח ב}} {{סוף}} <span id="דף_כט_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף כט.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף כט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|כט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=84|סירלאו=|פולדא=120|תולדות יצחק=109|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן: והצנועין מניחין את המעות ואומר כל הנלקט}} מ{{ירו"מ-הדגשה|ז}}ה {{ירו"מ-הדגשה|מחולל על המעות האלו.}} ויציין, אם מצויין הוא, היאך נקרא הוא צנוע? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי הוא רוצה להציל גם את אלו שלא אכפת להם שזה נטע}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}י. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|דצנועין שאמר שהצנועים מניחים}} מעו{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|ואומרים כל הנלקט יהיה מחולל על המעות}} {{ירו"מ-ביאור|היינו אחר שיקטפו יחול החילול.}} כמאן דאמר לעיתותי ערב. דתני {{תנא-ירו"מ|רבי דוסא}}: {{ירו"מ-הדגשה|פעמים שהעניים לוקטים לקט שכחה ופאה יותר מהראוי להם ונמצא שאוכלים טבלים, כיוון שרק לקט שכחה ופאה פטורים מהמעשר. וכדי למנוע מהם מכשול עומד בעל הבית בבקר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אומר: כל מה שילקטו העניים בין העומרים {{ירו"מ-הדגשה|יהיה}} הבקר הרי הוא ה{{ירו"מ-הדגשה|פ}}קר {{ירו"מ-הדגשה|כי יש ברירה. אבל אחר שיקחו העניים לא יעזור אם יפקיר, כיוון שאין אדם מפקיר דבר שאינו ברשותו}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|אין ברירה, לכן}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|כך}} לעיתותי ערב {{ירו"מ-הדגשה|אחר שכבר לקחו אותם העניים}}. וחכמים אומרים: אין הבקר אנסין הבקר שאין אנו אחראין לרמאין. ברם {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר}} בשחרית לא אתיא {{ירו"מ-הדגשה|כי לעניין פדיון נטע רבעי אי אפשר לפדות אלא אחר שלקטו, שהרי}} {{שוליים|ה_יא}} {{ירו"מ-הדגשה|אין}} אדם {{ירו"מ-הדגשה|פודה}} במחובר לקרקע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: אפילו כמאן דאמר בשחרית אתיא הוא, ולאו {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} היא. {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} הוא: אית לי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} משיכתו של מעשר שני הוא פדיונו {{ירו"מ-הדגשה|ואף כשמפריש מעות אין הפדיון חל אלא בשעת משיכה, ואז כבר תלוש הוא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: והיינו וקם לו. {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|בחילול מעשר שני נאמר ונתן הכסף}} וקם לו {{ירו"מ-הדגשה|משמע שכשנותן הכסף הפירות עומדים ברשותו. אבל כאן כשמושכים את פירות הנטע}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}י {{ירו"מ-הדגשה|כבר אינו ברשותו ואיך הוא מחלל על דבר שאינו ברשותו?}} אלו ראה ככר מתגלגל בנהר ואמר ככר זה הקדש, שמא כלום אמר? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: עד דאת מקשי לי {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר}} בשחרית, קשייתה {{ירו"מ-ביאור|תקשה}} את {{ירו"מ-הדגשה|אותה שאלה למאן דאמר}} לעיתותי ערב {{ירו"מ-הדגשה|איך הוא יכול לפדות אחר שאינו ברשותו?}} אמר ליה: מאן דאית ליה לעתותי ערב לית ליה לאילין קשייתא {{ירו"מ-הדגשה|כי מי שסובר שמפקיר לעיתותי ערב סובר שאדם יכול להפקיר דבר שאינו ברשותו, ולכן יסבור שיכול אדם לחלל דבר שאינו ברשותו. אבל}} {{תנא-ירו"מ|רבי דוסא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר מפקיר בשחרית כי סובר שיש ברירה, ואין אדם מפקיר דבר שאינו ברשותו, ולשיטה זו יהיה קשה איך יכול לחלל דבר שאינו ברשותו}}. <span id="דף_כט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|כט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=86|סירלאו=|פולדא=120|תולדות יצחק=110|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ה_ב|ירושלמי מעשר שני, פרק ה, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ה_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ה_יב}}כרם רבעי עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד. ואיזו היא תחומה? אילת מן הדרום, ועקרבה מן הצפון, ולוד מן המערב, והירדן מן המזרח. ומשרבו הפירות התקינו שיהא נפדה סמוך לחומה. ותנאי היה בדבר: אימתי שירצו יחזור הדבר לכמות שהיה. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: משחרב בית המקדש היה התנאי הזה. ותנאי היה: אימתי שיבנה בית המקדש במהרה בימינו שיחזור הדבר לכמות שהיה. כרם רבעי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: אין לו חומש ואין לו ביעור, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|ה_יג}}יש לו. {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: יש לו פרט ויש לו עוללות, והעניים פודין לעצמן, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|ה_יד}}כולו לגת. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כרם רבעי עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד. ואיזו}} היא {{ירו"מ-הדגשה|תחומה? אילת מן הדרום, ועקרבה מן הצפון, ולוד מן המערב, והירדן מן המזרח.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: בראשונה היו עושין יין בטהרה לנסכים, ולא היו ענבים מצויות. {{שוליים|ה_טו}}התקינו {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יפדה את הכרם רבעי בכל מקום}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא שיהא עולה לירושלים מהלך יום לכל צד. {{ירו"מ-הדגשה|והרי גם כשמעלה אותם לירושלים לא ימצאו הרבה ענבים}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אף הן מחלקין אותן לקרובין ולשכנין ולמיודעין {{ירו"מ-הדגשה|ולא ישאר לעטר}} את {{ירו"מ-הדגשה|השוק}}. אפילו דבר קל היה מעטר את השוק. {{ירו"מ-הדגשה|וזה}} היה {{ירו"מ-הדגשה|מספיק. תנן: כרם רבעי עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד. ואיזו}} הי{{ירו"מ-הדגשה|א}} {{ירו"מ-הדגשה|תחומה? א}}יל{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|מן הדרום, ועקרבה מן הצפון, ולוד מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מער{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|והירדן מן המזרח.}} הדא פליגא {{ירו"מ-הדגשה|דתני:}} נקיי {{ירו"מ-ביאור|שם אדם}} הוה שמש במגדל צבעייא {{ירו"מ-ביאור|ליד לוד שזה רחוק מהתחום שמופיע במשנה כמהלך יום.}} בכל ערובת שובא מן דהוה עביד קנדילוי הוה סליק שבת בבית מקדשא ונחית ומדליק לון. ואית דאמרין: ספר {{ירו"מ-הדגשה|בעל קורא}} הוה, בכל ערובת שובתא {{ירו"מ-ביאור|כל ערב שבת}} הוה סליק פשט סדרוי לבית המקדש {{ירו"מ-ביאור|עולה ולומד לקרא את הפרשה בבית המקדש}} ונחית שבת בבייתיה {{ירו"מ-ביאור|וחוזר לשבות בביתו}}. טרטירוי {{ירו"מ-ביאור|שם אדם}} דמהלול {{ירו"מ-ביאור|מקום שהיה רחוק מלוד}} הוה סליק שבית לגו בית מקדשא, וא{{ירו"מ-הדגשה|ף}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי כן ביום ראשון}} לא הוה בר נש קרץ {{ירו"מ-ביאור|משכים}} לתאינייא קדמוי מיניה {{ירו"מ-ביאור|לארות תאנים לפניו}}. בנות צפורי הוון סלקין שבתין בגו בית מקדשא, ולא הוה בר נש קרץ לתאינייא קדמוי מינהון {{ירו"מ-ביאור|לא היה אדם משכים לארות תאנים לפניהן}}. בנות לוד היו לשות עיסתן ועולות ומתפללות ויורדות עד שלא יחמיצו. חד בר נש הוה קאים רדי {{ירו"מ-ביאור|עמד וחרש}} פסקת תורתי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} קומוי הוות פריא {{ירו"מ-ביאור|רצה}} והוא פרי {{ירו"מ-ביאור| רץ אחריה להשיגה}} פריא והוא פרי עד דאשתכח יהיב בבבל. אמרו ליה: אימת נפקת? {{ירו"מ-ביאור|מתי יצאתה}} אמר לון: יומא דין. אמרין: בהיידא אתיתא? {{ירו"מ-ביאור|באיזה דרך הלכתה}} אמר לון: בדא. אמרין ליה: איתא חמי לון {{ירו"מ-ביאור|בא הראה לנו}}. נפק בעי מיחמייא לון ולא חכים בהיידא דא {{ירו"מ-ביאור|יצא וביקש להראות להם ולא זכר}}. מכלל דפליגא. אפילו תימר: לית הוא פליגא. מחילות היו ונגנזו. הדא הוא דכתיב {{הפ|איכה|ג|ט}} גדר דרכי בגזית נתיבותי עוה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: אפילו כרם שהיה סמוך לחומה היה נפדה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר: {{ירו"מ-הדגשה|משחרב}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|המקדש היה התנאי הזה. ותנאי היה: אימתי שיבנה}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|המקדש במהרה בימינו שיחזור הדבר לכמות שהיה, שיהיה אסור לפדות כדי שיהיו ענבים לעטר שווקי ירושלים בפירות}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד {{ירו"מ-הדגשה|שהרי כשיבא המשיח לא יהיה מחסור}} ב{{ירו"מ-הדגשה|פ}}י{{ירו"מ-הדגשה|רו}}ת, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ה|כט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ה|כט ב}} {{סוף}} <span id="דף_ל_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף ל.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף ל]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|ל|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=87|סירלאו=|פולדא=121|תולדות יצחק=113|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב ([[דברים לב יד|דברים האזינו לב יד]]) ודם ענב תשתה חמר. ואת אמרת הכין? {{ירו"מ-הדגשה|שתחזור התקנה שיעלו פירות לירושלים}} כי {{ירו"מ-הדגשה|יהיה מחסור בענבים. תנן: כרם רבעי}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים: אין לו חומש ואין לו ביעור.}} תני {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|לא אמרו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-ביאור|שכרם רבעי אין לו חומש ואן לו ביעור,}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} בשביעית, אבל בשאר שני שבוע {{ירו"מ-הדגשה|אף לדעת}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} יש לו חומש ויש לו ביעור. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}}: לא למדו {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} נטע רבעי אלא ממעשר שני. כמה דתימר: {{שוליים|ה_טז}}אין מעשר שני בשביעית, דכוותיה: אין נטע רבעי בשביעית. מעתה אל {{ירו"מ-הדגשה|יהא}} לו קדושה? קדושתו מאיליו למדו {{ירו"מ-ביאור|מפורשת בתורה}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא ממעשר שני, דכתיב}} ([[ויקרא יט כד|ויקרא קדושים יט כד]]) {{ירו"מ-הדגשה|ובשנה הרביעית יהיה כל פריו}} קודש הילולים. {{שוליים|ה_יז}}הרי הוא {{ירו"מ-הדגשה|כביכורים}} שקורין עליו את ההלל. {{ירו"מ-הדגשה|אי כביכורים}} ויהא מותר לאונן? תני: {{ירו"מ-הדגשה|קודש}} מגיד שהוא אסור לאונן. ויהא {{ירו"מ-הדגשה|חייב בביעור כמו ביכורים? בגין}} {{ירו"מ-ביאור|המשנה בשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שפוטר ביכורים מביעור}} וי{{ירו"מ-הדגשה|פד}}ה {{ירו"מ-הדגשה|במחובר לקרקע כביכורים}} {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה}}. תני {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}: {{ירו"מ-הדגשה|אחד שביעית ואחד שאר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ני {{ירו"מ-הדגשה|שבוע.}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים: אין לו חומש ואין לו ביעור. על דעתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}: {{ירו"מ-הדגשה|לא למדו נטע רבעי ממעשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ני {{ירו"מ-הדגשה|כל עיקר. מעתה אל}} יהא {{ירו"מ-הדגשה|לו קדושה? קדושתו מאיליו למדו, דכתיב: קודש הילולים. הרי הוא כביכורים שקורין עליו את}} ההלל. {{ירו"מ-הדגשה|אי כביכורים}} ויהא מותר לאונן? תני: {{ירו"מ-הדגשה|קודש הילולים}} מגיד שהוא אסור לאונן. ויהא חייב בביעור? בגין {{ירו"מ-ביאור|המשנה בשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}פוטר {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ביעור. ויפדה במחובר לקרקע {{ירו"מ-הדגשה|כ}}בי{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ור{{ירו"מ-הדגשה|ים}} {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: מניין שהוא טעון {{ירו"מ-הדגשה|חילול}}? אמר {{ירו"מ-הדגשה|לו, דכתיב:}} קודש הילולים. קודש חילולים, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}לא מתמנעין רבנן {{ירו"מ-הדגשה|להחליף}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דרש{{ירו"מ-הדגשה|ות}}י{{ירו"מ-הדגשה|הם}} בין ה"א לחי"ת. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי אייבו בר נגרי}} קמי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ברייתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|שהיא כשיטת}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דתני, כתיב}} ([[ויקרא כז לא|ויקרא בחקותי כז לא]]) ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסף עליו, פרט לנטע רבעי שאין {{ירו"מ-הדגשה|מוסיף}} עליו חומש. חזר ותנ{{ירו"מ-הדגשה|י}} קומי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ברייתא שהיא כשיטת}} {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|דתני, כתיב}} ([[ויקרא כז לא|ויקרא בחקותי כז לא]]) {{ירו"מ-הדגשה|ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסף עליו,}} שתי גאולות הן: אחת למעשר שני {{שוליים|ה_יח}}ואחת לנטע רבעי. תמן תנינן: {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אומר: אין לנכרי כרם רבעי. וחכמים אומרים: {{שוליים|ה_יט}}יש לו. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: כיני מתנית{{ירו"מ-הדגשה|ין}} {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה:}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר:}} אין לנכרי כרם רבעי {{ירו"מ-הדגשה|בסוריא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב ביבי}} {{ירו"מ-הדגשה|בעון}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אתיא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. על דעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}, כמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|שעל דעתי}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי:}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} לא למדו לנטע {{ירו"מ-הדגשה|רבעי}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|ממעשר שני, ולכן הם}} אמרו {{ירו"מ-הדגשה|שכמה דתימר: אין מעשר שני בשביעית, ודכוותיה: אין}} נטע {{ירו"מ-הדגשה|רבעי בשביעית. כמו כן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר: לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני. כמה דתימר: {{שוליים|ה_כ}}אין מעשר שני {{ירו"מ-הדגשה|בסוריא}}, דכוות{{ירו"מ-הדגשה|יה:}} {{שוליים|ה_כא}}אין נטע רבעי {{ירו"מ-הדגשה|בסוריא. האם אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|יהיה הדין}} כן {{ירו"מ-הדגשה|שלא יהיה נטע}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}י {{ירו"מ-הדגשה|בסוריא?}} אמר לו: חמי מה אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}}: {{ירו"מ-הדגשה|לא אמר אלא של}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין לו חומש ואין לו ביעור. הא שאר דברים יש לו אפילו בסוריה, ואילו}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|אין לנכרי כרם}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}י {{ירו"מ-הדגשה|בסוריא}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל בר אבא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}י {{ירו"מ-הדגשה|על דעתי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}}: {{ירו"מ-הדגשה|הא}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר {{ירו"מ-הדגשה|שני, ולכן כמה דתימר: אין}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|שני בשביעית, ודכוותיה: אין}} נטע רבעי {{ירו"מ-הדגשה|בשביעית. האם כוותיה}} {{שוליים|ה_כב}} {{ירו"מ-הדגשה|שלישית ושישית הואיל ואין בהן}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|שני}} לא {{ירו"מ-הדגשה|יהא בהן}} נטע רבעי? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שלישית ושישית אף על פי שאין בהן}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|שני יש בהן}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|עני}}. {{שוליים|ה_כג}} {{ירו"מ-הדגשה|שביעית אין בהן}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|כל עיקר. חיפה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אל: {{ירו"מ-הדגשה|אמרינן דל}} {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}}: לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר {{ירו"מ-הדגשה|שני, ולכן כמה דתימר: אין}} מעשר שני בסוריא, ודכוותיה: אין נטע רבעי בסוריא. {{ירו"מ-הדגשה|דכוותיה}} הרי לא למדו {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לתת אחד}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|לחלות}} תרומת תו{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ה אלא מתרומת מעשר. כמה דתימר: אין תרומת מעשר במדבר, ודכוותיה: לא תהא תרומת {{ירו"מ-הדגשה|חלות}} תו{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ה במדבר. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לא למדו ממנו אלא {{ירו"מ-הדגשה|רק}} לשיעורין. תני {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי יהודא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר ברבי שמעון}} אומר: לא נתחייבו ישראל בנטע רבעי אלא לאחר ארבע עשרה שנה, שבע שכיבשו ושבע שחילקו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}}: אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי יהודא}} בשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אבוי. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אמר: לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני {{ירו"מ-הדגשה|ולכן}} כמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מעשר שני {{ירו"מ-הדגשה|אינו נוהג}} בסוריא {{ירו"מ-הדגשה|אף}} נטע רבעי {{ירו"מ-הדגשה|אינו נוהג}} בסוריא. {{ירו"מ-הדגשה|ואף}} כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן: כמה דתימר: אין מעשר שני אלא לאחר ארבע עשרה שנה {{ירו"מ-הדגשה|שכבשו וחילקו את הארץ}}, כוות{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה: אין נטע רבעי אלא לאחר ארבע עשרה שנה. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} בשיטת {{ירו"מ-הדגשה|בנו, אבל לא בהכרח שבנו בשיטת}} אב{{ירו"מ-הדגשה|י}}ו {{ירו"מ-הדגשה|דמצאנו שסוריה חמורה}} מי"ד {{ירו"מ-הדגשה|שהרי בסוריה חייב במעשרות}} ובי"ד {{ירו"מ-הדגשה|היו פטורים ממעשרות. לכן}} סוריא {{ירו"מ-הדגשה|שהיא חמורה}} למדה מי"ד {{ירו"מ-הדגשה|הקל להחמיר, שדבר שנהג}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ארבע עשרה {{ירו"מ-הדגשה|ודאי ינהג}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}סורי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ואם היה חייב ברבעי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ארבע עשרה {{ירו"מ-הדגשה|שכבשו וחילקו את הארץ, ודאי היה חייב גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}סורי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ואם אומר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאין}} רבע{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}סורי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שהוא}} למד {{ירו"מ-הדגשה|ממ}}עשר {{ירו"מ-הדגשה|שני, ודאי שלשיטתו לא היה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ארבע עשרה {{ירו"מ-הדגשה|כפי שיטת בנו. אבל אין}} י"ד שנה {{ירו"מ-הדגשה|הקל}} למדה מסוריא {{ירו"מ-הדגשה|החמורה, כך שאף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שב}}ארבע עשר {{ירו"מ-הדגשה|שנים שכבשו וחילקו את הארץ לא היה כרם}} רבע{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|לא בהכרח שיודה לאביו שגם}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}סורי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|אין כרם}} רבע{{ירו"מ-הדגשה|י}}. {{ירו"מ-הדגשה|תני,}} כתיב ([[ויקרא יט כה|ויקרא קדושים יט כה]]) {{ירו"מ-הדגשה|וב}}שנה {{ירו"מ-הדגשה|הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים}} לה' ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם {{ירו"מ-הדגשה|תבואתו. מאי להוסיף}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}וסי{{ירו"מ-הדגשה|ף}}? {{ירו"מ-הדגשה|מכאן לשלושים יום בשנה כשנה.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}} אומר: הרי את כמוסיף פירות חמישית על פירות רביעית. מה פירות חמישית לבעלי{{ירו"מ-הדגשה|ם}}, אף {{שוליים|ה_כד}}פירות רביעית לבעלי{{ירו"מ-הדגשה|ם}}. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שפירות}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}י {{ירו"מ-הדגשה|כממון}} בעלי{{ירו"מ-הדגשה|ם}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}}. {{ירו"מ-הדגשה|כמו}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: נטע}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}י {{ירו"מ-הדגשה|ממון בעלים}} {{ירו"מ-ביאור|דלא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני.}} כמה {{ירו"מ-הדגשה|דתימר: מעשר שני ממון בעלים, אף כרם}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}י {{ירו"מ-הדגשה|ממון בעלים. כן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}} עושה אותו כנכסיו. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: כדברי מי שהוא עושה אותו כנכסיו, מהו שיהא {{ירו"מ-הדגשה|כרם רבעי}} חייב במעשרות? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} כיי דאמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}}. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}}: לא סוף דבר הלכה זו, אלא כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואין את יודע מה טיבה, צא וראה {{ירו"מ-הדגשה|מה}} הציבור נוהג ונהוג {{ירו"מ-הדגשה|כמותם}}. ואנן חמיין ציבורא {{שוליים|ה_כה}}דלא מפר{{ירו"מ-הדגשה|י}}שין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאל לדעת הסוברים שכרם}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}י {{ירו"מ-הדגשה|זה ממון בעלים, וזה שיטת}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן:}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים: כרם}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}י יש לו {{ירו"מ-הדגשה|פרט ועוללות. ומה שייך לראות איך נהגו העולם}} ו{{ירו"מ-הדגשה|כ}}י יש ציבור {{ירו"מ-הדגשה|עושין}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} כלום למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני? כמה דתימר {{ירו"מ-הדגשה|גבי הקדימו בשיבולים:}} {{שוליים|ה_כו}}אין מעשר שני חייב במעשרות, דכוות{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה: אין נטע רבעי חייב במעשרות. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מחייבים}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ש}}א{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני שבוע?}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: עיסת מעשר שני בירושלים {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: ממון גבוה הוא ומשלחן גבוה כזכו}} פטורה מן החלה. {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: ממון בעלים הוא}} חייבת בחלה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה}}: {{שוליים|ה_כז}}לא אמרו אלא בירושלים, {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} בגבולין לא {{ירו"מ-הדגשה|דכל זמן שלא עלה לירושלים דין ממון גבוה עליה, דאסור לאכלה ופטורה מן המעשרות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: כדברי מי {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} מחייב {{ירו"מ-הדגשה|כרם רבעי}} בפרט {{ירו"מ-הדגשה|ועוללות}}, מהו שתהא חייבת בחלה {{ירו"מ-הדגשה|אם חילל על חיטים}}? אמר לו: ולא {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} היא? וסברינן מימר: כל הדא הלכתא {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דסברי דממון}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ע}}לי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|הוא וחייב בפרט ועוללות, והוא הדין שחייבת בחלה}}. <span id="דף_ל_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|ל|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=92|סירלאו=|פולדא=122|תולדות יצחק=117|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ה_ג|ירושלמי מעשר שני, פרק ה, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ה_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ה_כח}}כיצד פודין נטע רבעי? מניח את הסלע על פי שלשה ואומר: כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע על מנת להוציא יציאות מביתו? ומניח את המעות ואומר: כל הנלקט מזה מחולל על המעות הללו מכך וכך סלים בסלע. {{שוליים|ה_כט}}ובשביעית פודהו בשוויו. אם היה הכל מובקר, אין לו אלא שכר לקיטה. {{שוליים|ה_ל}}הפודה נטע רבעי שלו מוסיף עליו חמישיתו, בין שהוא שלו בין שניתן לו במתנה. {{שוליים|ה_לא}}ערב יום טוב הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית היה ביעור. {{שוליים|ה_לב}}כיצד היה הביעור? נותנין תרומה ותרומת מעשר לבעליה, ומעשר ראשון לבעליו, ומעשר עני לבעליו. מעשר שני והביכורים מתבערין {{ירו"מ-הדגשה|מן העולם}} בכל מקום. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: הביכורין נות{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ין לכהנים כתרומה. התבשיל {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: צריך לבער, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|ה_לג}}הרי הוא כמבוער. מי שהיו לו פירות בזמן הזה והגיעה שעת הביעור, {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: צריך לחללן על הכסף {{ירו"מ-הדגשה|ואין צריך לאבדו}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|ה_לד}}אחד שהן כסף ואחד שהן פירות. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כיצד פודין נטע רבעי? מניח את הסל על פי שלשה ואומר: כמה אדם רוצה}} לפדות לו בסלע {{ירו"מ-הדגשה|על מנת להוציא יציאות מביתו.}} {{ירו"מ-ביאור|צריך לגרוס: כמה אדם רוצה}} ליקח לו בסלע. {{ירו"מ-הדגשה|ובשווי זה פודה. תנן: אם היה הכל מובקר,}} אין לו אלא שכר לקיטה. {{ירו"מ-ביאור|צריך לגרוס:}} אין לו אלא שכר עקיצה {{ירו"מ-ביאור|שבירק שייך לקיטה ובפירות עקיצה.}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} מפיק תלתא איסתוננסין {{ירו"מ-ביאור|מפונקים שמבקשים שכר גבוה על עבודתם}} ומפריק {{ירו"מ-ביאור|ומחסיר את השכר שהם מבקשים עבור העבודה}} על פומהון. כתיב ([[דברים יד כח|דברים ראה יד כח]]) מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה הה{{ירו"מ-הדגשה|ו}}א והנחת בשעריך. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: ערב יום טוב הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית היה ביעור.}} יכול פעם אחת בשבוע את חייב להוציא את המעשרות ולהוציא מעשר עני? {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר:}} מקצה שלש שנים. אחת לשלש שנים ולא אחת לשבע, אלא בשלישית {{ירו"מ-הדגשה|ו}}בש{{ירו"מ-הדגשה|ב}}י{{ירו"מ-הדגשה|ע}}ית {{ירו"מ-הדגשה|שני פעמים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב: מקצה שלוש שנים. קורא אני ראש השנה. יכול כיון שנכנס ראש השנה}} את חייב לבער את המעשרות ולהוציא מעשר עני? {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר:}} מקצה שלש {{ירו"מ-הדגשה|שנים}}. אין מקצה אלא {{ירו"מ-הדגשה|סוף}} בסוף שנה את מבער, ואין את מבער בראש השנה. אי בסוף שנה, יכול כיון {{ירו"מ-ביאור|בדיוק}} בראשה של רביעית את חייב לבער את המעשרות ולהוציא מעשר עני? תלמוד לומר (דברים כי תבא כו יב) כי תכלה לעשר את כל תבואתך. כשתכלה לעשר את כל הפירות {{ירו"מ-הדגשה|והרי הרבה}} פירות {{ירו"מ-הדגשה|של שלישית לא נאספים אלא אחר סוכות}}. אי כשתכלה לעשר את כל הפירות, יכול אפילו בחנוכה? נאמר כאן מקצה, ונאמר להלן ([[דברים לא י|דברים וילך לא י]]) מקצה שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות. מה מקץ שנאמר להלן במועד {{ירו"מ-ביאור|זמן שיש בו חג,}} אף כאן במועד. אי מה מקץ שנאמר להלן בחג הסוכות, אף כאן בחג הסוכות? {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר:}} כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך. אימתי הוא מכלה לעשר את כל הפירות? בפסח של רביעית. בשנה ההיא את זקוק לבערו, ואין את זקוק לבערו בשאר כל השנים. בשנה ההיא את זקוק לבער, ואין את זקוק לבער ירק שיצא מראש השנה {{ירו"מ-הדגשה|הרביעית}} עד הפסח {{ירו"מ-הדגשה|דראשונה. שנ}}י{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ושלישית מתבערים ברביעית, רביעית חמישית ושישית מתבערים בשביעית}}. חברייא אמרין {{ירו"מ-הדגשה|שהכוונה:}} שאינו מתוודה {{ירו"מ-ביאור|על הירק שגדל ברביעית בין ראש השנה לפסח}} ברביעית אלא {{ירו"מ-הדגשה|בשביעית עם}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חמישית {{ירו"מ-הדגשה|והשישית. רבי}} הילא {{ירו"מ-הדגשה|אמר:}} {{ירו"מ-ביאור|הירק שגדל ברביעית בין ראש השנה לפסח}} אינו מעכב וד{{ירו"מ-הדגשה|ו}}י {{ירו"מ-הדגשה|שמתוודא}} ברביעית {{ירו"מ-הדגשה|על פירות השנה הראשונה והשניה והשלישית}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|את וידוי שמתוודא על פירות}} {{ירו"מ-הדגשה|ר}}בי{{ירו"מ-הדגשה|ע}}ית חמישית {{ירו"מ-הדגשה|וש}}ישית {{ירו"מ-הדגשה|בשנה השביעית}}. מה נפק מביניהון? עבר {{ירו"מ-הדגשה|ולא נתן המעשרות על}} מה {{ירו"מ-הדגשה|שגדל ברביעית}} ונתוודה, על דעתיהון דחברייא פסול {{ירו"מ-הדגשה|שלא אמרו אלא שאינו}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תווד{{ירו"מ-הדגשה|א}} על{{ירו"מ-הדגשה|יו}} בר{{ירו"מ-הדגשה|ב}}י{{ירו"מ-הדגשה|ע}}י {{ירו"מ-הדגשה|אלא בשביעית, אבל ודאי אם לא נתן את המעשרות מעכב}}. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} כשר. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב:}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ה|ל א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ה|ל ב}} {{סוף}} <span id="דף_לא_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף לא.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף לא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|לא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=94|סירלאו=|פולדא=122|תולדות יצחק=120|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}היא. בשנה ההיא את מוציאו מן הטמא על הטהור, ואין את מוציאו בשאר כל השנים מן הטמא על הטהור {{ירו"מ-ביאור|מה הכוונה?}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: כיני מתניתא. בשנה ההיא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היא {{ירו"מ-הדגשה|שנת מעשר עני}} את מוציאו ממקום טומאה למקום טהרה {{ירו"מ-הדגשה|כדי שגם עניים כהנים יוכלו לקחת}}, ואין את מוציאו בשאר כל השנים ממקום טומאה למקום טהרה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מעשר ראשון ללוי ומעשר}} שני {{ירו"מ-הדגשה|לבעלים שאינם מזהרים על}} טומאה. אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} כמאן דאמר: אין מוציאין מעשר לכהונה {{ירו"מ-ביאור|שאם היו נותנים מעשר גם לכהנים, היה צריך בכל השנים לעשות כך.}} ביומוי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} ביקשו להימנות שלא ליתן מעשר לכהונה. אמרין: מאן ייעול {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|דוודאי}} דהוא מסייע לליואי {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא {{ירו"מ-הדגשה|עצמו}} לוי. עאל וסייע לכהנים. אמר: בעשרים וארבעה מקומות נקראו הכהנים לוים, וזה אחד מהן {{הפ|יחזקאל|מד|טו}} והכהנים הלוים בני צדוק. {{אמורא-ירו"מ|רבי בנימין בר גידול}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} הוון יתיבין אמרין: והא כתיב {{הפ|נחמיה|י|לט}} והיה הכהן בן אהרן עם הלוים ב{{ירו"מ-הדגשה|מ}}עשר הלוים {{ירו"מ-ביאור|משמע שהכהנים חלקו עם הלויים במעשר.}} {{ירו"מ-הדגשה|הכוונה שהלוי}} יתן לו תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ת}} מעשר. והכתיב {{הפ|נחמיה|י|לט}} והלוים יעלו את המעשר {{ירו"מ-ביאור|שיתנו תרומת מעשר ממה שקיבלו לכהנים,}} {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהפסוק הקודם דיבר על מעשר ראשון}}. {{אמורא-ירו"מ|רב חונא}} וחברייא {{ירו"מ-הדגשה|שניהם אמרו שנותנים לכהן}} מעשר. חד מנהון אמר {{ירו"מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[במדבר יח כא|במדבר קרח יח כא]]) {{ירו"מ-הדגשה|ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה. היה יכול לומר:}} לבני לוי. מה תלמוד לומר: ולבני? אלא מכאן שנותנין מעשר לכהונה. וחרנא אמר: אפילו לית כתיב אלא לבני, נותנין מעשר לכהונה. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}א{{ירו"מ-הדגשה|י}}לו מאן דאמר: פלן ברי יסב מקמת פלן ושאר נכסי ירשו בני, דילמא לא נסב עמהון? {{ירו"מ-הדגשה|אף כאן זה שהתורה נתנה לכהנים עשרים וארבע מתנות לא הוציאה אותם משבט לוי לענין קבלת מעשר ראשון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} יהב מעשרוי {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא בר עולא}} {{ירו"מ-ביאור|שהיה כהן.}} לא משום דהוה כהן {{ירו"מ-ביאור|ויש מצווה להקדים כהנים ללוים במעשר,}} אלא משום דהוה לעי באורייתא. מה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|דברי הימים ב|לא|ד}} ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת הכהנים ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}לוים למען יחזקו בתורת ה'. {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{ירו"מ-ביאור|היה כהן}} לא נסב מעשר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} {{ירו"מ-ביאור|היה כהן}} לא נסב מעשר. {{ירו"מ-הדגשה|סילני שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}} {{ירו"מ-ביאור|שהיה כהן}} {{ירו"מ-הדגשה|מהו שיהא מותר לעשות אשפה}} {{ירו"מ-ביאור|זבלים}} {{ירו"מ-הדגשה|על פתח חצירו בשביעית ושרא ליה. והוון אמרין שהוא פסק לו כך כיוון שהוא נותן לו את המעשרות.}} הורי על גרמיה לצאת לחוץ לארץ, בגין דלא מיסב מעשר {{ירו"מ-ביאור|ולא רצה להישאר בארץ ולא ליטול מעשרות כי חשש שמא אם יסרב לקבל יש בזה משום חילול הקדש.}} שאל בר נש {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}, {{ירו"מ-הדגשה|אזל}} שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: מהו דנסב? אמר לו: סב ומה דנפל לשבטך נפל לך {{ירו"מ-ביאור|והכהנים נהגו לקחת מעשר.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} מפקד לקריבוי: כד תהיווין חכרין ארע, לא תחכרון אלא מן דחלונייא {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|מכהנים שהם לוקחים לעצמם המעשרות שלא כדין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|היא}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אף על גב דאת אמר: אין נותנין מעשר לכהונה, מודה {{שוליים|ה_לה}}שאין מוציאין שלו מידו. מה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר יח כו|במדבר קרח יח כו]]) כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמותם ממנו את תרומת ה' מעשר מן המעשר. מאת בני ישראל את מוציא, ואין את מוציא ממכירי כהונה ולוייה {{ירו"מ-הדגשה|וכהן שלווה מישראל חבירו יכול המלוה להפריש תרומה מפירותיו ולמכור לכל כהן שירצה וגובה}} את {{ירו"מ-הדגשה|המעות בחובו. ואף שלא נתן}} את {{ירו"מ-הדגשה|התרומה לכהן}} {{ירו"מ-ביאור|ואף שאין אדם מקנה דבר שלא בא לידו,}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שרגיל ליתן רק לכהן הזה כאילו נתן}}. ואתייא כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר. מאת בני יש{{ירו"מ-הדגשה|ר}}אל את מוציא, ואין את מוציא מן הגוי {{ירו"מ-ביאור|ואף כאן דורשים כן, מאת בני ישראל את מוציא, ואין את מוציא מן הכהן.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} אמר: איתפלגון {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע בן חנניה}} אמר: אין נותנין מעשר לכהונה, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} אמר: נותנין מעשר לכהונה. מתיב {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: והא כתיב {{ירו"מ-הדגשה|במעשר}} ([[במדבר יח לא|במדבר קרח יח לא]]) ואכלתם אותו בכל מקום. {{ירו"מ-הדגשה|מהו}} בכל מקום? {{ירו"מ-הדגשה|וכי כהן}} בא ואוכלו עמו בקבר? אמר ליה: מהו בכל מקום? {{ירו"מ-הדגשה|לרבות שאוכלו}} בעזרה. אמר ליה: והא כתיב ([[במדבר יח לא|במדבר קרח יח לא]]) אתם וביתכם. ואשה נכנסת לעזרה? {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} הוה משתעי ההן עובדא: {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} הוה יליף מיסב מעשרא דחדא גינה. והיה לאותה גינה שני פתחים, אחד למקום טומאה ואחד פתוח למקום טהרה. נפק {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} לגביה {{ירו"מ-הדגשה|דבעל הבית}} אמר ליה: <span id="דף_לא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|לא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=96|סירלאו=|פולדא=123|תולדות יצחק=122|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} פתח ההן וסתום ההן. אין אתא {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} אמור לי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}: בא בדרך הזה. אמר ליה: {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין. {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}שלח תלמידיה {{ירו"מ-הדגשה|שאינו כהן}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|לו:}} אמור ליה ([[במדבר יח לא|במדבר קרח יח לא]]) אתם כתיב {{ירו"מ-הדגשה|ולא לשליח. ואין אני נותן אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}. שמע {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} אמר: מרצעה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|עקיבה בן יוסף}} בא לכאן {{ירו"מ-הדגשה|למנוע ממני ליטול את המעשר}}. באותה שעה החזיר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} כל המעשרות שנטל. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר אלעזר}}: {{ירו"מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רתא בעיא מוליי {{ירו"מ-ביאור|להצית}} סבא, קיס{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ה מיניה וביה {{ירו"מ-הדגשה|תדליק}} כל גומרה. דלא כויה בשעתה לא כויה {{ירו"מ-ביאור|כך מיד ש{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} שמע מה שאמר {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|החזיר את כל המעשרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|חיכה. כי אם היה מחכה שוב}} לא {{ירו"מ-הדגשה|היה מחזיר}}}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: התבשיל}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים: צריך לבער.}} {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים: הרי הוא כמבוער.}} הכל מודין בפת ושמן שהוא צריך לבער, {{שוליים|ה_לו}}ביין ובתבלין {{ירו"מ-הדגשה|שבתוך התבשיל}} שהוא כמבוער. מה פליגין? בתבשיל. {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: צריך לבער, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: אינו צריך לבער. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: מי שהיו לו פירות בזמן הזה}} וכו'. {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: צריך {{ירו"מ-הדגשה|לחללן על הכסף}}. {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{ירו"מ-הדגשה|אחד שהן כסף ואחד שהן פירות}}. מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב:}} וצרת הכסף {{ירו"מ-הדגשה|שהרי כבר אמרה תורה ונתת}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כסף {{ירו"מ-הדגשה|והיה לו לומר:}} וצרת {{ירו"מ-הדגשה|בידך. למה נאמר:}} וצרת הכסף {{ירו"מ-הדגשה|בידך}} בלבד בידך {{ירו"מ-הדגשה|שברגע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הכסף בידך {{ירו"מ-הדגשה|כבר אינו צריך ביעור}}. מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}}? אפילו מחללו, מהו מועיל? {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|הקדושה על הכסף וגם את הכסף צריך לבער}}. ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ה_ד|ירושלמי מעשר שני, פרק ה, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ה_ד"> <strong>מתני':</strong> אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: בראשונה היו שולחין אצל בעלי בתים שבמדינות: מהרו והתקינו פירותיכם עד שלא תגיע שעת הביעור. עד שבא {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} ולימד {{שוליים|ה_לז}}שכל הפירות עד שלא באו לעונת המעשרות פטורים מן הביעור. מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו {{שוליים|ה_לח}}צריך לקרות להן שם. מעשה {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} והזקנים שהיו באים בספינה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}}: עישור שאני עתיד למוד נתון {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} ומקומו מושכר לו. עישור אחר שאני עתיד למוד נתון {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|עקיבה}} שיזכה בו לעניים ומקומו מושכר לו. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: עישור שאני עתיד למוד נתון {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|אלעזר בן עזריה}} ומקומו מושכר לו. ונתקבלו זה מזה שכר. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: {{ירו"מ-הדגשה|בראשונה היו שולחין אצל בעלי בתים שבמדינות: מהרו והתקינו פירותיכם}} {{ירו"מ-הדגשה|ע}}ד {{ירו"מ-הדגשה|שלא תגיע שעת הביעור.}} {{ירו"מ-הדגשה|ע}}ד {{ירו"מ-הדגשה|שבא}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|ולימד שכל הפירות}} {{ירו"מ-הדגשה|ע}}ד {{ירו"מ-הדגשה|שלא באו לעונת המעשרות פטורים מן הביעור. אפילו באו לעונת מעשרות}} ולא טבל הוא. {{ירו"מ-הדגשה|ועל מה יחול דין ביעור?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: זאת אומרת שהטבל קרוי קודש {{ירו"מ-הדגשה|וכשהתורה}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה:}} {{ירו"מ-הדגשה|בערתי הקודש מן הבית, אף טבל בכלל}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}}: מעשה {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} והזקנים שהיו יושבין על מעלות האולם בהר הבית. והיה יוחנן הכהן הסופר הלז יושב לפניהם. אמרו לו: צא וכתוב. אחינו בני גלילא עילאה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}בני גלילא ארעיתא, שלמכון יסגא. מודענא לכון דמטא זמן ביעורא, תפקון מעשריא מן מעטני זיתאי. לאחנא בני דרומא עילאה ובני דרומא ארעיתא, מודענא לכון דמטא זמן ביעורא, תפקון מעשריא מעמרי שיבליא. לאחנא בני גלותא דבבל ו{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ני גלותא דמדי ובני גלותא דיון ושאר כל גלוותהון דישראל, שלמכון יסגא. מודענא לכון דאימריא רכיכין וגוזליא דקיקין ושפר באנפיי ובאנפי חביריי מוספא על שתא דא תלתין יומין. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}}: {{ירו"מ-הדגשה|עישור שאני עתיד למוד נתון ליהושע ומקומו מושכר לו. עישור אחר שאני עתיד למוד נתון לעקיבה שיזכה בו לעניים ומקומו מושכר לו. אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: {{ירו"מ-הדגשה|עישור שאני עתיד למוד נתון}} ל{{תנא-ירו"מ|אלעזר בן עזריה}} {{ירו"מ-הדגשה|ומקומו מושכר לו.}} הדא אמרה שאין נותנין מעשר לכהונה. שנייא היא שהיה {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע בן חנניה}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|ורצה לתת גם לו}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}}: {{ירו"מ-הדגשה|ומקומו מושכר לו}} הדא אמרה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ה|לא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ה|לא ב}} {{סוף}} <span id="דף_לב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף לב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף לב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|לב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=98|סירלאו=|פולדא=123|תולדות יצחק=124|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שהיה {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} צריך {{ירו"מ-הדגשה|גם}} לזכות {{ירו"מ-הדגשה|להם את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}פירות {{ירו"מ-הדגשה|בקנין סודר}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אילו קופתו של {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} נתונה לתוך ביתו של {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} ואומר: יזכה למעשר שבה, כלום עשה {{ירו"מ-הדגשה|כלום? ודאי שלא, שהרי הם בתוך קופתו של}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}}. {{ירו"מ-הדגשה|לכן חייב להקנות את הפירות בקנין סודר. אם עשה קנין סודר למה היה צריך להשכיר להם מקומם?}} אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}}: {{ירו"מ-הדגשה|בפירות המונחין על הקרקע}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי רדיפה}} אמר: איתפלגון {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}. חד אמר: {{ירו"מ-הדגשה|הראוי ליטול זוכה, לפיכך עני זוכה לעני חברו בפאה שגם הוא ראוי ליטול כמותו. וחרנא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|הראוי ליתן זוכה, לפיכך עשיר זוכה לעני בפאה. מאן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר: {{ירו"מ-הדגשה|הראוי ליתן, כל שכן הראוי ליטול. ומאן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר: {{ירו"מ-הדגשה|הראוי ליטול, אבל הראוי ליתן לא. מתניתא פליגא על מאן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר: הראוי ליטול זכה {{ירו"מ-הדגשה|דתנינן תמן:}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|לשליח: התקבל}} לי {{ירו"מ-הדגשה|גיטי. והלך}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|לבעל אשתך:}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|התקבל}} לי {{ירו"מ-הדגשה|גיטי.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|לו הבעל: הוליכו לה או נתנו לה או}} זכה {{ירו"מ-הדגשה|לה או התקבל לה, אם רצה להחזיר לא יחזיר. דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי}}. ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: בכולן לא יחזיר עד שיאמר לו: אי אפשי}} {{ירו"מ-ביאור|איני רוצה}} {{ירו"מ-הדגשה|שתקבל, אלא שתוליך לה.}} {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: אם אמר הבעל: הוליכו לה או נתנו לה, אם רצה להחזיר יחזיר. משמע שאותו אדם שהאישה מינתה לשליח קבלה, הבעל מינה אותו לשליח הולכה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הרי {{ירו"מ-הדגשה|ממה נפשך: אם מדובר באשה שליחה}} הרי {{ירו"מ-הדגשה|אינה בתורת נתינת גט ואיך הבעל}} י{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ול {{ירו"מ-הדגשה|למנות אותה לשליח הולכה? ואם מדובר בשליח גבר איך האשה יכולה למנות אותו לשליח קבלה}} הרי {{ירו"מ-הדגשה|גבר אינו בקבלת גט}} האי{{ירו"מ-הדגשה|ש}} {{ירו"מ-הדגשה|כן בקבלת גט}} שכן ראוי לקבל גט בתו {{ירו"מ-הדגשה|קטנה. תנן:}} וש{{ירו"מ-הדגשה|ט}}ר שחרור זה לעבדי {{ירו"מ-הדגשה|ואיך יכול השליח לזכות}} לעבד {{ירו"מ-הדגשה|הרי הוא בן חורין ואינו בקבלת גט}} שיחרור? {{ירו"מ-הדגשה|ב}}עבד {{ירו"מ-הדגשה|שליח}} שכן ראוי לקבל {{ירו"מ-הדגשה|גט}} שחרורו {{ירו"מ-הדגשה|אי בעבד. ו}}ה{{ירו"מ-הדגשה|תנינן}} {{ירו"מ-הדגשה|ברישא:}} {{שוליים|ה_לט}}התקבל גט זה לאשתי או הולך גט זה לאשתי, אם רצה להחזיר יחזיר. {{שוליים|ה_מ}}והעבד ראוי להוליך את הגט. פתר לה לצדדין {{ירו"מ-הדגשה|גט בשליח בן חורין שכן ראוי לקבל גט ביתו קטנה, גט שיחרור בשליח עבד שכן ראוי לקבל גט שיחרורו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא מתניתא פליג{{ירו"מ-הדגשה|י}} על מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|שרק}} הראוי {{ירו"מ-הדגשה|ליטול}} זכה. דתנינן תמן: עישור שאני עתיד למוד נתון ל{{תנא-ירו"מ|עקיבה בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מקומו מושכר לו. ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} ראוי הוא ליטול. פתר לה: עד שלא העשיר. ואפילו תימר: משהעשיר, תפתר שהיה פרנס {{שוליים|ה_מא}}ויד הפרנס כיד העני. מילתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|הראוי ליטול זכה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}}: בבעל הבית עשיר נחלקו {{ירו"מ-הדגשה|והלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בעל הבית {{ירו"מ-הדגשה|לא יכול לזכות לעני}}, אבל בבעל הבית עני {{ירו"מ-הדגשה|מתוך}} שהוא ראוי ליטול זכה. ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ה_ה|ירושלמי מעשר שני, פרק ה, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשר_שני_ה_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ה_מב}}במנחה ביום טוב {{ירו"מ-הדגשה|אחרון של פסח}} היו מתודין. כיצד היה הוידוי? ([[דברים כו יג|דברים כי תבא כו יג]]) בערתי הקודש מן הבית {{שוליים|ה_מג}}זה מעשר שני ונטע רבעי. ונתתי{{ירו"מ-הדגשה|ו}} ללוי, זה מעשר לוי. וגם נתתיו, זה תרומה ותרומת מעשר. לגר ליתום ולאלמנה, זה מעשר עני הלקט והשכחה והפיאה. אף על פי שאין מעכבים את הוידוי מן הבית {{ירו"מ-הדגשה|ז}}ו חלה. ככל מצותך אשר צויתני {{שוליים|ה_מד}}הא אם הקדים מעשר שני לראשון אינו יכול להתודות. לא עברתי ממצותיך {{שוליים|ה_מה}}לא הפרשתי ממין על שאינו מינו, לא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש, לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש. {{שוליים|ה_מו}}ולא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו. לא אכלתי באוני ממנו {{שוליים|ה_מז}}הא אם אכלו באנינות אינו <span id="דף_לב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|לב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=101|סירלאו=|פולדא=124|תולדות יצחק=128|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} יכול להתודות. ולא בערתי ממנו בטמא, הא אם הפרישו בטומאה אינו יכול להתודות. ולא נתתי ממנו למת, לא לקחתי ממנו ארון ותכריכין למת ולא נתתים לאוננים אחרים. שמעתי בקול ה' אלהי, הבאתיו לבית הבחירה. עשיתי ככל אשר ציויתני, שמחתי ושימחתי בו. השקיפה ממעון קדשך מן השמים, עשינו מה שגזרתה עלינו, אף אתה עשה מה שהבטחתנו. השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל בבנים ובבנות, ואת האדמה אשר נתת לנו בטל וברוחות ובמטר ובוולדות בהמה אשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש {{שוליים|ה_מח}}כדי שתתן טעם בפירות. מיכן אמרו {{שוליים|ה_מט}}שישראל וממזרים מתוודין, אבל לא גרים ולא עבדים משוחררים שאין להן חלק בארץ. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר: אף לא כהנים ולוים שלא נטלו חלק בארץ. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: יש להם ערי מגרש. {{שוליים|ה_נ}}{{תנא-ירו"מ|יוחנן כהן גדול}} העביר הודיית המעשר. אף הוא ביטל את המעוררין ואת הנוקפין. עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים. ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: במנחה ביום טוב אחרון של פסח היו מתודין.}} ויתודה ביום טוב ראשון של פסח כדי שיהא לו מה ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול ברגל {{ירו"מ-הדגשה|שאם יבער את המעשר שני ביום טוב הראשון לא יהיה}} לו מה ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול {{ירו"מ-הדגשה|כשיגיע לירושלים}}. ויתודה בשחרית עד כאן מצוה הוא ל{{ירו"מ-הדגשה|א}}כל. תני: {{שוליים|ה_נא}}והביכורים. מאן תנא: ביכורים רבנין. מא{{ירו"מ-הדגשה|ן}} לא תני: ביכורים {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דתנינן: {{שוליים|ה_נב}} {{ירו"מ-הדגשה|הביכורים}} חייבים בביעור. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פוטר. נתתיו ללוי, מכאן שאין נותנין מעשר לכהונה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|מזה שחייב להפריש כסדר}} זאת אומרת {{שוליים|ה_נג}}נשרף טיבלו אינו יכול להתוודות {{ירו"מ-הדגשה|שאם כשלא עשה כסדר}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|מתוודה, אם לא הפריש כלל קל וחומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|מתוודה}}. אית תניי תני: כל המצות שבתורה מעכבות {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אומר: עשיתי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}כל מצות{{ירו"מ-הדגשה|ך}} {{ירו"מ-הדגשה|אשר ציויתני}}. ואית תניי תני: כל המצות שבפרשה מעכבות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא בר פפא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: {{ירו"מ-הדגשה|לאלו הסוברים שכל מצוה מעכבת,}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|מצווה שאינה מפורשת כגון:}} הקדים תפילה של ראש לתפילה של יד? אמר ליה: אוף אנא סבר כן {{ירו"מ-הדגשה|שמעכב}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|כשמפריש חלה}} צריך לומר {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|זו}} חלה על כל {{ירו"מ-הדגשה|העיסה. וכשמפריש}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|יאמר: הרי זו תרומה}} על כל {{ירו"מ-הדגשה|הפירות. הגדתי}} לה' זה שם המיוחד {{ירו"מ-הדגשה|מלמד שצריך לברך על ההפרשה בשם השם}}. מני{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן שא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} עשה {{ירו"מ-הדגשה|כל העיסה חלה או כל גרנו תרומה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|עשה}} כלום? {{שוליים|ה_נד}}עד שישייר מקצת, תלמוד לומר: מראשית ולא כל ראשית. {{ירו"מ-הדגשה|הסך מעשר שני חוץ לירושלים,}} מניין שהוא עובר בעשה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי סימיי}}: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב:}} לא נתתי ממנו למת. מה אנן קיימין? אם להביא לו ארון ותכריכין {{ירו"מ-הדגשה|הרי זה}} דבר שהוא אסור לחי {{ירו"מ-ביאור|שהרי לא הותר אלא אכילה ושתיה וסיכה.}} לחי הוא אסור, לא כל שכן למת? אלא איזהו דבר שהוא מותר לחי ואסור למת? הוי אומר זו סיכה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלכסנדרא}}: בוא וראה כמה גדול כוחן של עושי מצוה, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ה|לב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ה|לב ב}} {{סוף}} <span id="דף_לג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף לג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשר שני דף לג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|לג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=103|סירלאו=|פולדא=125|תולדות יצחק=130|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שכל השקפה שבתורה ארורה, וזה בלשון ברכה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}}: ולא עוד אלא שכתוב בו היום הזה תניי יומא {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא נותן לך ברכה זו שהוזכרה היום הזה דבר יום ביומו.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}} פתח בה {{הפ|תהילים|עא|טז}} אבוא בגבורות ה' אלהים. כתיב {{הפ|זכריה|ד|יד}} אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} אמר: איתפלגון {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}. חד {{ירו"מ-הדגשה|אמר: אלו שהן}} ב{{ירו"מ-הדגשה|אי}}ן {{ירו"מ-הדגשה|בטרוניא לפני הקדוש ברוך הוא. וחרנא}} אמר: אלו שהן באין מכח המצות ומעשים טובים לפני {{ירו"מ-הדגשה|הקדוש ברוך הוא}}. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} הוה ליה כיתן ולקת. שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רובא}}: מהו מיכוס צ{{ירו"מ-הדגשה|י}}פ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר ומגבלא דמיה בזרע כיתן {{ירו"מ-ביאור|שזו סגולה להבריח התולעים.}} בלא {{ירו"מ-הדגשה|לכסות הדם}}? אמר לו: אל {{ירו"מ-הדגשה|תשחט}} אל{{ירו"מ-הדגשה|א}} נבלה. ולמה לא אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|לשחוט}} טריפה? בגין {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר: טריפה חייבת בכיסוי. לא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} משם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: משעלו מן הגולה לא לקת פשתן ולא החמיץ יין, ונתנו עיניהם בזכות {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא הגדול}} ובניו. {{ירו"מ-הדגשה|ואיך לקתה פשתנו של}} {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי היה בימיו והיה בן אחיו}} וב{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|אחותו}}? {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} כהדא {{הפ|ישעיהו|מו|יב}} שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} אמר: איתפלגון {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}. חד אמר: שכל באי עולם באין בצדקה, ואלו באין {{ירו"מ-הדגשה|ב}}זרוע {{ירו"מ-ביאור|בזכות מעשיהם.}} וחרנא אמר: שכל טובות ונחמות הבאות לעולם בזכותן, והן אינן נהנין מהן כלום. כגון מר זוטרא דמצלי על {{ירו"מ-הדגשה|או}}חרנין ומתעני, ועל נפשיה לא מתעני. תני {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: אף}} לא {{ירו"מ-הדגשה|כהנים ולוים}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|נטלו חלק בארץ}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: יש להם ערי מגרש.}} תני: למחלוקת ניתנו {{ירו"מ-ביאור|לנחלה ככל ישראל}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לבית דירה ניתנו {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא כנחלה}}. אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} וד {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כדעתיה. דתנינן: {{שוליים|ה_נה}}מעלות היו שכר ללוים {{ירו"מ-ביאור|שהיו גולים לערי מקלט, משלמים ללויים שכר דירה על בתיהם שדרו בהם.}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא היו מעלות להם שכר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: יוחנן}} כה"ג {{ירו"מ-הדגשה|העביר הודיית מעשר.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: מתניתא משנחשדו להיות נותנין מעשר לכהונה {{ירו"מ-הדגשה|שלא יכלו לומר: וגם נתתיו ללוי}}. הדא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בחדא ופליגא עלוי בחדא. פליגא עלוי דתנינן: וכן בת כהן ללוי לא תאכל בתרומה ולא במעשר. ניחא: בתרומה לא תאכל {{ירו"מ-הדגשה|שהרי יצאה מהכהונה. אבל למה}} לא תאכל במעשר? מה נפשך: כהנת היא תאכל, לוייה היא תאכל. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: כמאן דאמר: אין נותנין מעשר לכהונה. <span id="דף_לג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשר שני|לג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=104|סירלאו=|פולדא=126|תולדות יצחק=132|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|מכלל}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אומר: נותנין מעשר לכהונה. מסייעא ליה דו אמר: כולן לשבח. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ה_נו}} {{תנא-ירו"מ|יוחנן כהן גדול}} שלח ובדק בכל ערי ישראל ומצאן שלא היו מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד, אבל מעשר ראשון ומעשר שני מהן היו מפרישין ומהן לא היו מפרישין. אמר: הואיל ומעשר ראשון במיתה ומעשר שני בעון טבל, יהא אדם קורא שם לתרומה ולתרומת מעשר ונותנו לכהן, ומעשר שני מחללו על המעות, והשאר מעשר עני {{ירו"מ-ביאור|אינו נותן לעני אלא קורא לו שם ודיו.}} שהמוציא מחבירו עליו הראייה. {{ירו"מ-הדגשה|מדוע העביר הודיית מעשר}} ויתודה? {{ירו"מ-הדגשה|ומה בכך?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: כעס הוא לפני המקום מי שהוא אומר: עשיתי, ולא עשה. מעתה {{ירו"מ-ביאור|שיתקן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מי שהוא מפריש מתודה, מי שהוא אינו מפריש לא יתודה. {{ירו"מ-הדגשה|ומדוע העביר לגמרי?}} כהדא דתני {{ירו"מ-הדגשה|שגם קודם לתקנה:}} עד השקיפה היו אומרין בקול נמוך {{ירו"מ-הדגשה|כדי שלא לבייש את מי שאינו יכול לומר: עשיתי ככל}} מ{{ירו"מ-הדגשה|צ}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ך {{ירו"מ-הדגשה|אשר צויתני}}, מכאן ואילך היו אומרין בקול גבוה. {{ירו"מ-הדגשה|ובא}} {{תנא-ירו"מ|יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כה"ג {{ירו"מ-הדגשה|וביטל}} את {{ירו"מ-הדגשה|הוידוי שלא לבייש}} את {{ירו"מ-הדגשה|מי שאינו יכול להתוודות. אף הוא ביטל}} את {{ירו"מ-הדגשה|המעוררין. מאי}} המעוררין? אותן שהיו אומרין {{הפ|תהילים|מד|כד}} עורה למה תישן ה' הקיצה ואל תזנח לנצח. וכי יש שינה לפני המקום? והלא כבר נאמר {{הפ|תהילים|קכא|ד}} הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ומה {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} {{הפ|תהילים|עח|סה}} ויקץ כישן ה'? אלא כביכול כאלו לפניו שינה בשעה שישראל בצרה ואומות העולם ברווחה. וכן הוא אומר {{הפ|איוב|יז|ב}} ובהמרותם תלן עיני. את הנוקפין {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} נוקפין? אותן שהיו מכין על גבי עג{{ירו"מ-הדגשה|ל}} בין קרניו {{ירו"מ-הדגשה|כדי לעלפו שיהיה קל לשוחטו}}. אמר להן {{תנא-ירו"מ|יוחנן כהן גדול}}: עד מתי אתם מאכילים את המזבח טרפות? ועמד ועשה להם טבעות. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}}: טבעות עשה להם טבעות רחבות מלמטן וצרות מלמעלן. עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים, עד תחילת ימיו {{ירו"מ-הדגשה|אבל לאחר שתיקן שוב לא היה}} מכה. ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי, שהעמיד זוגות {{ירו"מ-הדגשה|משגיחים וממונים לעשר את הפירות}}. מילתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמרה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מהן לגנאי ומהן לשבח. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בר חייא}}, {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בר חייא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: בראשונה היה מעשר נעשה לשלשה חלקים: שליש למכירי כהונה ולויי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, ושליש לאוצר {{ירו"מ-הדגשה|במקדש ומשם הכהנים}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}לויים {{ירו"מ-הדגשה|היו}} לו{{ירו"מ-הדגשה|קח}}ים, ושליש לעניים ולחבירים שהיו בירושלים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: מן דהוה סליק למ{{ירו"מ-הדגשה|יי}}דן בירושלים {{ירו"מ-הדגשה|לפני}} ב"ד עד דתלת איגרין {{ירו"מ-ביאור|אגרות}} הוה יהב מדידיה, מכאן ואילך {{ירו"מ-ביאור|אם היו צריכים לשלוח עוד איגרות לזמן עדים ובעלי דין,}} משל אוצר. משבא אלעזר בן פחורה ויהודה בן פתורה היו נוטלין את {{ירו"מ-הדגשה|המעשרות}} בזרוע והיה ספיקן ביד{{ירו"מ-הדגשה|ו}} למחות ולא מיחה. והעביר הודיית מעשר וזו לגנאי. את המעוררין לשבח. ואת הנוקפין לשבח. עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים עד תחילת ימיו. {{אמורא-ירו"מ|רבי חסידא}} שאל לרבי {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: לא מסתברא עד סוף ימיו {{ירו"מ-ביאור|שרק בסוף ימיו תיקן שאף זה לגנאי?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} דמאי? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}}: {{ירו"מ-הדגשה|פרוש המילה}} דמאי דמי תיקן, דמי לא תיקן. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ה|לג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשר שני/פרק ה|לג ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק כרם רבעי וסליק לה מסכת מעשר שני</strong> {{:סיום מסכת|מסכת=מעשר שני}} ai3nssol1yjwl1l9u0ukp0n0lvxajsx ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מעשרות/פרק ראשון 106 1706193 2942924 2920930 2025-06-20T07:13:29Z מאירושולי 35234 2942924 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - כלל אמרו במעשרות== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_מעשרות_פרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] <span id="דף_א_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף א.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|א|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_א|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_א"> <strong>מתני':</strong> כלל אמרו במעשרות {{שוליים|א_א}}: כל שהוא אוכל ונשמר וגידוליו מן הארץ, חייב במעשרות. ועוד כלל אחר אמרו {{שוליים|א_ב}}: כל שתחילתו אוכל וסופו אוכל, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} ששימרו להוסיף אוכל, חייב קטן וגדול. {{שוליים|א_ג}} וכל שאין תחילתו אוכל אבל סופו אוכל, אינו חייב עד שיעשה אוכל.<br><strong>גמ':</strong> כלל אמרו במעשרות כו'. כתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "עשר תעשר את כל תבואת זרעך {{ירו"מ-הדגשה|היוצא השדה שנה שנה}}" - עשר תעשר, הייתי אומר כל הדברים יהו חייבין במעשרות, תלמוד לומר: "את כל תבואת זרעך" - {{ירו"מ-הדגשה|לא}} ריבה {{ירו"מ-הדגשה|אלא כעין תבואה}} ו{{ירו"מ-הדגשה|י}}רבה שאר זרעוני גינה {{ירו"מ-הדגשה|אף}} שאין נאכלין. כתיב {{ירו"מ-הדגשה|עשר תעשר את כל כלל}} תבואת זרעך {{ירו"מ-הדגשה|פרט}}, וכתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "היוצא השדה שנה שנה" - {{ירו"מ-הדגשה|חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט}} אוכל ונשמר, {{ירו"מ-הדגשה|אף}} כל אוכל ונשמר. {{ירו"מ-הדגשה|יצאו זרעי גינה שאינם נאכלים}}. אית דבעי מישמיענה מן הדא {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו ללמוד מזה}}: עשר תעשר כלל, את כל תבואת זרעך פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט - אין לי אלא תבואה, קיטנית מניין? תלמוד לומר ([[ויקרא כז ל|ויקרא בחקותי כז ל]]): "וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא" - {{ירו"מ-הדגשה|וכל מעשר}} הארץ {{ירו"מ-הדגשה|לרבות קטניות מזרע}} הארץ לרבות זרע שום שחליים וגרגר. יכול שאני מרבה לוף העליון {{ירו"מ-ביאור|שוטה}} וזרע כרישין זרע בצלים זרע לפת וצנונות ושאר זרעוני גינה שאינן נאכלין? תלמוד לומר ([[ויקרא כז ל|ויקרא בחקותי כז ל]]): "מזרע הארץ" ולא כל זרע הארץ. "פרי העץ" לרבות כל פירות האילן. יכול שאני מרבה חרוב{{ירו"מ-הדגשה|י}} שיטה וצלמונה וחרובי גדירה {{ירו"מ-ביאור|אף שאינם נאכלים,}} תלמוד לומר ([[ויקרא כז ל|ויקרא בחקותי כז ל]]): "מפרי העץ" ולא כל פירות<br><br> <span id="דף_א_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|א|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=5|סירלאו=|פולדא=69|תולדות יצחק=11|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} האילן. ירקות מניין? איסי בן יהודא אומר {{שוליים|א_ד}}: המעשרות לירקות מדבריהם {{ירו"מ-ביאור|משמע שמעשר פירות וקטניות מהתורה}}. רב חסדא אמר {{שוליים|א_ה}}: הבקיר קמה וחזר וזכה בה, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שפטור אם}} עבר והפריש ממנה תרומה הרי זו תרומה. {{ירו"מ-הדגשה|הפקיר שיבולים וחזר וזכה בהם ועבר}} והפריש ממנה תרומה, {{ירו"מ-הדגשה|אין}} תרומ{{ירו"מ-הדגשה|תו}} תרומה. מה בין קמה לשיבלין? קמה - עד שלא הבקירה עבר והפריש ממנה תרומה, אינה תרומה {{ירו"מ-הדגשה|שלא חל חיוב מעשרות במחובר נמצא שכשהפקיר לא הפקיעה מהם חיוב מעשרות}}. שיבלין {{ירו"מ-ביאור|לעומת זאת.}} עד שלא הבקירן עבר והפריש מהן תרומה, הרי זו תרומה {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שכשהפקיר הפקיעה מהם חיוב מעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}}: אף בהקדש כן {{ירו"מ-הדגשה|שאם}} הקד{{ירו"מ-הדגשה|י}}ש {{ירו"מ-הדגשה|וחזר ופדה נפטר ממעשרות}}. מיליהון דרבנין פליגין, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים יד כט|דברים ראה יד כט]]): "ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך" - ממה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו {{ירו"מ-הדגשה|מעשרות}}. {{שוליים|א_ו}} יצא לקט שידך וידו שווין בו, היא לקט היא שכחה היא פיאה היא הבקר {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שהפקר פטור ממעשרות}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חבורה הי{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ה מקשה: הרי הקדש, הרי ידך וידו שווין בו {{ירו"מ-ביאור|שלשניכם הקדש אסור}}, {{ירו"מ-הדגשה|וזה}} כמו שידך וידו שווין בו, {{ירו"מ-הדגשה|אם כן למה הקדש חייב}}? {{ירו"מ-הדגשה|ו}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם בשנתמרח הכרי ברשות ההבקר {{ירו"מ-הדגשה|או}} ברשות ההקדש, {{ירו"מ-הדגשה|פשיטא שפטור שהרי}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} תורה ([[דברים יח ד|דברים שופטים יח ד]]): "ראשית דגנך" - ולא של הבקר, "ראשית דגנך" {{שוליים|א_ז}} ולא של הקדש {{ירו"מ-ביאור|ודיגון היינו מרוח הכרי.}}. אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין בשהבקיר שיבלין וחזר וזכה בהן: {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בהבקר פטור ובהקדש חייב. בהבקר פטור מן ההיא דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים יד כט|דברים ראה יד כט]]): "ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך" - במה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו, יצא הבקר שידך וידו שווין בו. בהקדש חייב מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|א_ח}}: הקדיש קמה ופדה קמה, חייב {{ירו"מ-ביאור|וזה חולק על מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}}. שאם הקדיש וחזר ופדה, נפטר. }}. מה בין הבקר מה בין הקדש? הבקר יצא {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ידי {{ירו"מ-הדגשה|בעלים לגמרי שאין להפקר שום}} בעלים, הקדש<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=|פולדא=70|תולדות יצחק=14|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא יצא ידי הגזבר. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אפילו ידי בעלים {{ירו"מ-הדגשה|הראשונים}} לא יצא, מאחר {{ירו"מ-הדגשה|שאם באו כמה אנשים לפדות אומרים}} לו: פדה את ראשון {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שבהקדש זיקת הבעלים הראשון קיימת ואין יד הכל שווה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{שוליים|א_ט}}: הזורע שדה הבקר, {{ירו"מ-הדגשה|אף שאינו רוצה לזכות}} בקר{{ירו"מ-הדגשה|קע}}, חייב במעשרות. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} מפיק {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לישנא: בזכה בשדה הבקר וגידוליה {{ירו"מ-ביאור|ואפילו אם רק בזמן הקציר התכוון לזכות גם בקרקע}}, חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|במעשרות}} {{ירו"מ-ביאור|שהרי כשזכה בקרקע מתקיים התנאי ובה הלוי כי אין לו חלק. אבל אם לא התכוון לזכות בקרקע אפילו לרגע, פטור.}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אדא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: כמהין ופטריות מהו שיהיו חייבין במעשרות? אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי סיסיי}}: כתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" - דבר שהוא נזרע ומצמיח, יצאו כמהין ופטריות שאינן נזרעות ומצמיחות {{ירו"מ-הדגשה|אלא צומחות מעצמן}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} מפיק לישנא: מפני שהארץ פולטתן {{ירו"מ-ביאור|שאין האדמה מקום גידולן ויונקים מהאויר,}} {{ירו"מ-הדגשה|ואינם צומחות ויונקים ממנה תנן כל שתחילתו}} {{ירו"מ-ביאור|כשהוא קטן}} {{ירו"מ-הדגשה|אוכל וסופו}} {{ירו"מ-ביאור|כשהגדיל}} {{ירו"מ-הדגשה|אוכל}}, אף על פי ש{{ירו"מ-הדגשה|שי}}מרו להוסיף אוכל, חייב קטן וגדול. הא אם אינו שומרו להוסיף אוכל {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שומרו {{ירו"מ-הדגשה|שיתקשה לזרע}}, אינו חייב {{ירו"מ-הדגשה|לא}} קטן {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} גדול. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: זו להוציא מדברי {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר אף הבא מחמת אוכל חייב במעשרות}}, דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן חייבות במעשרות {{ירו"מ-ביאור|קא סלקא דעתין שאף שאינם אוכל חיבות במעשרות כיוון שהם נלקטות עם האוכל והם טפלות לו.}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: וכי מחמת האוכל {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} מחייב? מעתה אפילו ירקן {{ירו"מ-הדגשה|יהיה}} חייב! אלא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: חשובות הן לאוכל {{ירו"מ-ביאור|כיוון שיש שאוכלים אותם,}} ורבנן אמרי {{שוליים|א_י}}: אי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ן חשובות לאוכל {{ירו"מ-ביאור|ועוד ראיה שהתמרות ראויות קצת לאכילה ולכן אסר {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}}}} מן הדא דתני: א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: מימי לא מלאני לבי לומר לאדם: צא ולקוט לך תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן ושלוק {{ירו"מ-ביאור|אפילו לעצמן ללא הזרעים הנאכלים,}} {{ירו"מ-הדגשה|ותהיה פטור}} מן המעשרות, {{ירו"מ-הדגשה|שמא}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ת}}מרות {{ירו"מ-הדגשה|נחשבות אוכל}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} ושלוק {{ירו"מ-הדגשה|כמבושל ואסור באכילת עראי}}. תני: כל שתחילתו אוכל ואין סופו אוכל, {{ירו"מ-הדגשה|כגון המקיים ירק לזרע פטור אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תחילתו. מה אית לך כהדא דתניא: המקיים מלאה של אכרוע {{ירו"מ-ביאור|כמנון האניס}} לזרע, בטלה דעתו {{ירו"מ-הדגשה|וחייב שאין רגילות}} לזר{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע {{ירו"מ-הדגשה|שדה}} של{{ירו"מ-הדגשה|ם}} של אכרוע לזרע. קלחים יחידין, לא בטלה דעתו {{ירו"מ-הדגשה|ופטור מן המעשרות}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|הא דתני המקיים מלאה של אכרוע}} {{ירו"מ-ביאור|כמנון האניס}} {{ירו"מ-הדגשה|לזרע בטלה דעתו וחייב במעשרות}} - והוא שליקט{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-ביאור|כשהוא}} ירק, אבל לא ליקט{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} ירק {{ירו"מ-ביאור|אלא רק אחר שהתחיל להתקשות לזרע ועדין היו בו כמה עלים ירוקים}} {{ירו"מ-הדגשה|פטור}} {{ירו"מ-ביאור|שאחר שהתקשה הרי הוא כעץ בעלמא.}} {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} כך אנו<br><br> <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=|פולדא=70|תולדות יצחק=15|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אומרים עצים חייבין במעשרות {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} וכל שאין תחילתו אוכל אבל סופו אוכל אינו חייב עד שיעשה אוכל מה אית לך כהדא דתנינן דבתרה {{ירו"מ-ביאור|במשנה הבאה.}} מאימתי פירות חייבים במעשרות התאנים משיבחילו {{ירו"מ-ביאור|אבל קדם לכן אינם ראויים לאכילה: </small/> <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ב|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ב"> </span> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_יא}} מאימתי הפירות חייבים במעשרות? התאינים משיבחילו. והענבים והבאושין משהבאישו. האוג והתותים משיאדימו. וכל האדומים משיאדימו. הרמונים משימסו. התמרים משיטילו שאור. הפרסקים משיטילו גידים. והאגוזים משיעשו מגורה {{ירו"מ-ביאור|שהאוכל נפרד מהקליפה החיצונה. }}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: האגוזים והשקדים משיעשו קליפה. החרובים משינקידו וכל השחורים משינקידו. והאג{{ירו"מ-הדגשה|ס}}ים והקרוסטומלין והפרישין והחזרדין משיקריחו וכל הלבנים משיקריחו. התלתן כדי שתצמח {{ירו"מ-ביאור|אם יזרע אותה}} התבואה. והזיתים משיכניסו שליש..<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן מאימתי הפירות חייבים במעשרות התאינים משיבחילו מאי}} משיבחילו? בחילו {{ירו"מ-ביאור|יבשילו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}} אמר: חיתה {{ירו"מ-ביאור|מלא}}, כמה דתימר {{הפ|זכריה|יא|ח}}: {{ירו"מ-הדגשה|ואכחיד את שלושת הרועים בירח אחד ותיקצר נפשי בהם}} "וגם נפשם בחלה בי". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר יעקב}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: משיאדימו פניהם. וכל התאנים פניהם מאדימות? {{ירו"מ-ביאור|הרי יש גם תאנים שחורות ולבנות}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בר מריון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: לוקח אחת ומניח, {{שוליים|א_יב}} אם בשלה בתוך כדי מעת לעת חייבות, ואם לאו פטורות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: הענבים והבאושין משיבאישו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: משיקראו באישה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אייבו בר נגרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי תנחום בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי נחום בר סימאי}} {{שוליים|א_יג}}: והוא שתהא חרצנה שלהן נראית מבחוץ. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: רכיב הוינא על כתפי דסבי ושמעית קליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} יתיב מתני: מכניסין {{ירו"מ-ביאור|מטאטים ואוספים בשבת}} מעי {{ירו"מ-ביאור|החלק הפנימי עם הגרעינים שנפכו לארץ}} מלפפון {{ירו"מ-ביאור|שגם הם עומדות לאכילה}}, ואין מכניסין מעי {{ירו"מ-ביאור|החלק הפנימי עם הגרעינים}} אבטיח {{ירו"מ-ביאור|מלון.}}. מה בין מעי מלפפון למעי אבטיח? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ברסנא}}: מעי מלפפון {{ירו"מ-הדגשה|עומד}} לאכילה {{ירו"מ-הדגשה|ואינו מוקצה}}, מעי אבטיח {{ירו"מ-הדגשה|עומד}} לזריעה. אם את אומר כן {{ירו"מ-ביאור|שמותר לטאטא מעי מלפפון}}, {{ירו"מ-הדגשה|לא}} נמצאת מכבד את הקרקע בשבת? {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה}}. כל האדומין משיאדימו מיישא תני {{שוליים|א_יד}}: רימון {{ירו"מ-הדגשה|שהגיעה}} בו אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} פרידה אחת {{ירו"מ-הדגשה|לשליש גידול}}, כולה<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=|פולדא=71|תולדות יצחק=18|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} חיבור למעשר. {{שוליים|א_טו}} אשכול שבישל בו אפילו גרגיר יחידי, כולו חיבור למעשרות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: פשטו {{ירו"מ-הדגשה|לי חכמים שאם בשל גרגר אחד לא רק האשכול חייב אלא}} כל אותה הגפן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל אותו {{ירו"מ-הדגשה|הרימון}}. חזרו ופשטו {{ירו"מ-הדגשה|לי}} {{שוליים|א_טז}} כל אותה הרוח. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אומר: כל אותו הכרם. היה כרם קטן ועשאו גדול {{ירו"מ-ביאור|כגון שקנה עוד קרקע שבה גפנים. האם גם הגפנים שנוספו נחשבים חיבור למעשר?}}, גדול ועשאו קטן {{ירו"מ-הדגשה|כגון שמכר את הגפן שבה הבשיל הענב האם כיוון שכבר התחייבו שאר הגפנים בגלל החיבור אף אחר שהתבטל החיבור נשארו חייבים}}, אחד ועשאו שנים {{ירו"מ-הדגשה|כגון שבנה מחיצה האם אלו שלא באותו צד של הענב חייבים}}, שנים ועשאו אחד {{ירו"מ-הדגשה|כגון שהסיר מחיצה האם אלו שנוספו חייבים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: דלעת שניקרה בבית אביה {{ירו"מ-ביאור|מחוברת לקרקע,}}, כל אותה הגומא אסורה {{ירו"מ-הדגשה|מחשש ניקור הנחש}}. אף במכבדות תמרה כן. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: שאל יונתן בן חרשא איש גינוסר את {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} וחכמים ביבנה: ניקורי רטב {{ירו"מ-ביאור|תמרים לחים}} באביהן {{ירו"מ-ביאור|מחוברים לאילן}} מה הן? אמרו לו: כל אותו הדקל אסור. {{ירו"מ-הדגשה|אם כל הדקל אסור למה נסתפקו במכבדות תמרה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לכן צריכה {{ירו"מ-ביאור|במקרה זה הסתפקו}} בשניקרו כל {{ירו"מ-הדגשה|התמרים שבמכבדת}}, שלא תאמר: הואיל ואין דרך הנחש לעשות כן, אני אומר ענן של ציפורים שכן עליהן וניקרו {{ירו"מ-הדגשה|ויהיה מותר קא משמע לן שאסור}} {{ירו"מ-ביאור|אבל עדין יש מקום לספק מה הדין אם רק אחת נוקרה.}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון חסידא}}: ניקורי רטב {{ירו"מ-ביאור|תמרים לחים}} באביהן {{ירו"מ-ביאור|מחוברים לאילן}} אסור, והרבים נהגו בהן היתר ואינן ניזוקין. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: הרימונים משימסו. {{ירו"מ-הדגשה|מאי משימסו אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: משיתמעך האוכל תחת ידיו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בר פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: משיכניסו מחצה {{ירו"מ-ביאור|מרימון בשל.}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: דילמא מן רבנין דאגדתא הוא שמע לה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים א כח|דברים דברים א כח]]): "אחינו המסו את לבבנו" {{ירו"מ-הדגשה|ומתרגמינן}} "פלגין לבבינו"? התמרים משיטילו שאור. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}} אמר: משיתמלא החר{{ירו"מ-הדגשה|י}}ץ. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם כשיתמלא החר{{ירו"מ-הדגשה|י}}ץ {{ירו"מ-הדגשה|בקליפה והתמרה כולה תפתח}} נובלת היא, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אם משתפרוש גרעינה מתוך האוכל בשלה היא כל צורכה? רבנן דקיסרין אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|משישטחם}} ויהיו יפות לאכילה {{ירו"מ-ביאור|סימן שהביאו שליש וחיבות במעשרות:}}. הפרסקין משיטילו גידים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: משיטילו גידים אדומים. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: האגוזים והשקדים משיעשו מגורה. {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} אומר: האגוזים והשקדים משיעשו קליפה. {{שוליים|א_יז}} אמרו: בקליפה התחתונה {{ירו"מ-ביאור|הפנימית}} שהיא סמוכה לאוכל, מודים חכמים {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} באלצרין ובאיפסטקין ובאיצטרובילין משיעשו קליפה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן החרובים משינקידו}} תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}}: חרובין שילשולן היא חנטן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: וכל השחורי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|משינקידו}} כגון ענבי הדס וענבי סנה {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} משינקידו? תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}} {{שוליים|א_יח}}: משיעשו נקודות נקודות שחורות. הפרישין איספרגלין {{ירו"מ-ביאור|חבוש}} ולמה נקרא שמן פרישין? שאין לך מין אילן שהוא פריש לקדירה אלא זה בלבד. וכל הלבנים כגון אילין מרפייתה משיקריחו. {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}} אמר {{שוליים|א_יט}}: משיעשו קרחות קרחות לבנות. תני {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: משיזחילו מים. אתא עובדא קומי {{ירו"מ-ביאור|בא מעשה לפני}} רבי חנינא, ובעא למיעבד {{ירו"מ-ביאור|וביקש לעשות}} כרבי חיננא בר פפא. חזר ואמר: וכי מחמת האוכל הן מקריחות? {{ירו"מ-הדגשה|ה}}לא מחמת התולעת שיש בהן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: התלתן משתצמיח. כיני מתניתא {{שוליים|א_כ}}: כדי שתזרע {{ירו"מ-הדגשה|את הזרעים שגדלו}} ותצמיח. כיצד הוא<br><br> <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=|פולדא=71|תולדות יצחק=20|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בודק? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: נוטל מלא קומצו ונותן לתוך הספל של מים, אם שקע רובה חייבת ואם לאו פטורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: מעתה מה ששיקע יהא חייב ומה שלא שיקע יהא פטור? אלא ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת {{ירו"מ-הדגשה|שאם שקע}} ר{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ב {{ירו"מ-הדגשה|גרעין הוא חייב}} {{ירו"מ-ביאור|ומה שנאמר שאם הבשיל ענב אחד כל אותה הרוח חייבת, זה רק בענבים רימונים ושקדים.}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: וכיני ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת. {{ירו"מ-הדגשה|תנן והזיתים משיכניסו שליש מנין}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: כתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" - דבר שהוא נזרע ומצמיח, יצא פחות משליש שאינו נזרע ומצמיח. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{שוליים|א_כא}}: זיתים וענבים שלא הביאו שליש, משקין היוצא מהן {{ירו"מ-הדגשה|אינן}} משקי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אף להכשיר אינן מכשירים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: זיתים מאימתי חייבות במעשרות? משיבכר צמייא קייטא {{ירו"מ-ביאור|מן זית שממהר להתבשל וכשהוא מתבשל סימן שהאחרים הביאו שליש.}}. לא {{ירו"מ-הדגשה|יכול לבדוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ביכר צמייא קייטא {{ירו"מ-ביאור|כגון שאינם מצוים במקומו,}}, משביכרו בנות שבע. לא ביכרו בנות שבע {{ירו"מ-ביאור|שאינם מצוים במקומו,}}, משיורו מרויות שנייה שבמוקצה {{ירו"מ-ביאור|היינו משיתייבשו התאנים שבמוקצה בפעם השניה.}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בר חייא}}: {{ירו"מ-ביאור|מה שאמרנו שמשיבכרו בנות שבעה}} {{ירו"מ-הדגשה|דווקא}} בנות שבע {{ירו"מ-הדגשה|ה}}לבנות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: ובלבד בנות שבע שבאותו מקום..<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ג|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_כב}} ובירק הקישואין והדלועין והאבטיחין והמלפפונות התפוחים והאתרוגים חייבים גדולים וקטנים. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פוטר את האתרוגים בקוטנן. {{שוליים|א_כג}} החייב בשקדים המרים פטור מן המתוקים. החייב במתוקים פטור מן המרים.<br><strong>גמ':</strong> תמן תנינן {{שוליים|א_כד}}: הלוקח שדה ירק בסוריא עד שלא באו לעונת המעשרות חייב, משבאו לעונת המעשרות פטור ולוקט כדרכו ולוקח {{ירו"מ-הדגשה|ואינו חייב אף על התוספת שהוסיף ביד ישראל משמע שבירק יש עונת מעשרות}}. ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא את אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שירקות חייבים גדולים וקטנים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|המשנה שבירק חייבים גדולים וקטנים}} בשדה של קישואין ושל דילועין {{ירו"מ-ביאור|ושאר המינים שבמשנה}} היא מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אר {{ירו"מ-הדגשה|ירקות יש להם עונת מעשרות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} אמר: אפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|שהמשנה}} בשדה ירק עצמו {{ירו"מ-ביאור|והמינים שנזכרו זה רק דוגמא}}, {{ירו"מ-הדגשה|בכל זאת אין קושיה כי מה שהמשנה אמרה חייבים גדולים וקטנים אין הכוונה קטנים ממש שאין להם שיעור אלא קטנים משליש אבל}} עוד הוא יש לו גבול משיביא שלש פתילות {{ירו"מ-ביאור|עלים.}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התפוחים והאתרוגים חייבים גדולים וקטנים}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטר את האתרוגים בקוטנן}}. {{תנא-ירו"מ|נהוראי בר שיניא}} אמר משום {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: תפוחים קטנים פטורים, תפוחים גדולים חייבים, תפוחי מילי מילה {{ירו"מ-ביאור|סוג מסוים של תפוחים,}} בין גדולים בין קטנים חייבים. ודא מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|דידן שאמרה שהתפוחים חייבים גדולים וקטנים כמי}} היא? מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|שהמשנה מדברת בתפוחים סתם}} {{ירו"מ-ביאור|הרי מה שאמרה המשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|שתפוחים}} קטנים {{ירו"מ-הדגשה|חייבים}} {{ירו"מ-ביאור|זה לא דעת כולם אלא}} במחלוקת. מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|שהמשנה מדברת}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תפוחי מילי מילה, {{ירו"מ-הדגשה|המשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}דברי הכל. אתרוג הבוסר: {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר אינו פרי {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|כשר לארבעת המינים}}, וחכמים אומרים פרי. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-ביאור| שאמר שאתרוג קטן פטור ממעשרות}} בשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} רבו {{ירו"מ-ביאור|שאמר שאתרוג בוסר פסול ללולב.}}. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אמר אינו פרי, כן<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=13|סירלאו=|פולדא=72|תולדות יצחק=22|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר אינו פרי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: כל שהוא כשר ללולב חייב במעשרות, וכל שאינו כשר ללולב אינו חייב במעשרות. התיבון {{שוליים|א_כה}}: הרי המנומר, הרי גדל בטפוס, הרי עשוי ככדור, הרי {{ירו"מ-הדגשה|אלו פסולים ללולב וחייבים במעשרות}} {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה}}. {{ירו"מ-הדגשה|מסתברא}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שאתרוג קטן אינו פרי יודי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא פסול ללולב, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שבוסר פסול ללולב לא}} יודי ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-ביאור|שאף אם {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|יסבור שאתרוג בוסר הוא פרי יהיה פסול ללולב לפי שאינו הדר}}}}. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} יודי {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}, דכתיב {{ירו"מ-הדגשה|ולקחתם לכם}} "פרי" {{ירו"מ-הדגשה|עץ הדר}} ואינו פרי {{ירו"מ-הדגשה|לשיטתו}}. {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} לא יודי {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|שלא כל מה שפסול ללולב אינו}} {{ירו"מ-הדגשה|פ}}רי, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הרי המנומר, הרי גדל בטפוס, הרי עשוי ככדור, הרי הוא פסול ללולב וחייב במעשרות. {{ירו"מ-הדגשה|ומה שאמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|שהבוסר אינו פרי הכוונה שאינו פרי הדר תנן}}: החייב בשקדים המרים {{ירו"מ-ביאור|היינו שקדים קטנים שאז הם ראויים קצת לאכילה,}} פטור {{ירו"מ-הדגשה|מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מתוקים {{ירו"מ-ביאור|שאין רגילות לאכלן קטנים ולהפסידן שהרי יכול לאכלן גדולים,}}. החייב במתוקים {{ירו"מ-ביאור|שקדים גדולים,}} פטור במרים {{ירו"מ-ביאור|שאינם ראויים לאכילה.}}. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}} משום אביו: שקדים המרים הרי אלו פטורי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו אם לקטן כשהן קטנים}}, ומתוקים אינן חייבים עד שתפרוש קליפתן החיצונה. {{שוליים|א_כו}} הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} בציפורין כהדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}}. במה הורי {{ירו"מ-ביאור|הרי {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}} לימד שני דינים? }} ציפוראי אמרי: {{ירו"מ-הדגשה|שפטור}} במרים {{ירו"מ-הדגשה|אפילו אם לקטם כשהם קטנים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} אמר: במתוקים {{ירו"מ-הדגשה|שאינן חייבים עד שתפרוש קליפתן החיצונה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שקדים מרים שהיו בציפורי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ירדו לכאן {{ירו"מ-הדגשה|לטבריה}} נתחייבו {{ירו"מ-הדגשה|שאני פוסק שחייבים שקדים מרים שהיו בטבריה אם}} עלו {{ירו"מ-הדגשה|לציפורי}} כבר נפטרו {{ירו"מ-הדגשה|שהם נוהגים כהוראת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}. הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}}: {{ירו"מ-הדגשה|שקדים שלקטם בקופה והניחם שיבשילו}} כיון שראה שלשה שפירשה קליפתן החיצונה, שהוא תורם את כל הקופה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ובלבד שלא יתרום מקופה על חבירתה..<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ד|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_כז}} ואיזהו גורנן למעשרות? הקישואין והדלועין משיפקיסו {{ירו"מ-ביאור|כשיוריד את הפרח שבקצה.}}. ואם אינו מפקס, משיעמיד ערימה. אבטיח משישלק {{ירו"מ-הדגשה|כשיוריד את הפרח שבקצה}}, ואם אינו משלק, משיעשה מוקצה {{ירו"מ-ביאור|ערמה במחסן.}}. {{שוליים|א_כח}} ירק הנאגד משיוגד, ואם אינו אוגד, משימלא את הכלי, ואם אינו ממלא את הכלי, משילקוט כל צורכו. {{שוליים|א_כט}} הכלכלה משיחפ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|בעלים}} {{ירו"מ-ביאור|לשמור שלא יתיבשו.}}, אם אינו מחפה, משימלא את הכלי, ואם אינו ממלא את הכלי, משילקוט כל צורכו. {{שוליים|א_ל}} במה דברים אמורים? במוליך לשוק. אבל במוליך לביתו, אוכל מהן עראי עד שהוא מגיע לביתו. {{שוליים|א_לא}} הפרד והצמוקין והחרובין משיעמיד ערימה. הבצלים משיפקילו {{ירו"מ-ביאור|כשיסיר את השורשים הקליפות שאינם מהודקות.}}, ואם אינו מפקל, משיעמיד ערימה. {{שוליים|א_לב}} התבואה משימרח, ואם אינו ממרח, משיעמיד ערימה. הקטניות משיכבור, ואם אינו כובר, משימרח. אף על פי שמירח, נוטל מן הקוטעים {{ירו"מ-הדגשה|שלא נידושו}} ומן הצדדים {{ירו"מ-ביאור|שנידושו אבל לא נתמרחו עם הכרי.}} וממה שבתוך התבן {{ירו"מ-ביאור|שנידושו אבל עדין מעורבים במוץ.}} ואוכל. {{שוליים|א_לג}} היין משיקפה {{ירו"מ-ביאור|כשיסיר את שכבת הפסולת מלמעלה.}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שקיפה, קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ושותה. {{שוליים|א_לד}} השמן משירד לעוקה. אף על פי שירד, נוטל מן העקל ומן הממל ומבין הפצים ונותן לחמיטה {{ירו"מ-ביאור|פיתה}} ולתוך התמחוי. {{שוליים|א_לה}} אבל לא יתן לאלפס ולקדירה כשהן מרותחים {{ירו"מ-ביאור|שבישול קובע למעשרות.}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר..<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן ואיזהו גורנן למעשרות הקישואין והדלועין משיפקיסו}} מא{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|יפקסו}}? מן ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} ירים פקסוסיה {{ירו"מ-ביאור|כשיוריד את השער או הפרח.}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן אבטיח משישלק מהו משישלק}}? מן ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} ירים שלקוקיה {{ירו"מ-ביאור|כשיוריד את השיער או הפרח.}}. {{שוליים|א_לו}} היה מפקס ראשון ראשון {{ירו"מ-ביאור|אחד אחד.}}, משלק ראשון ראשון {{ירו"מ-ביאור|אחד אחד.}} - לא נטבלו {{ירו"מ-הדגשה|גם אלו שכבר פיקס}} עד שיפקס כל<br><br> <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=73|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} צורכו וישלק כל צורכו. פיקס וש{{ירו"מ-הדגשה|י}}לק ברשות הקדש ופדיו, {{ירו"מ-הדגשה|פטור ממעשרות תנן ירק הנאגד משיוגד}}. {{שוליים|א_לז}} אוגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} גדול {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שדה, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שבדעתו להתיר ולחזור}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} קטן לשוק, נטבל {{ירו"מ-הדגשה|באגודה ראשונה שבשדה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי: {{ירו"מ-הדגשה|אם כוונתו להתיר ולאגוד מחדש לאגודות קטנות}} {{ירו"מ-הדגשה|ע}}דיין לא נגמרה מלאכת השדה ואת אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שחייב}}? אלא כיני: אוגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} גדול בשדה והוא עתיד לאוגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} קטן לשוק, נטבל {{ירו"מ-הדגשה|רק כשיאגוד צינוק קטן לשוק תנן ואם אינו אוגד משימלא את הכלי ואם אינו ממלא את הכלי משילקוט כל צורכו}}. {{שוליים|א_לח}} ה{{ירו"מ-הדגשה|י}}יתה כלכלה אחת ובדעתו למלאות את חציה, כיון שמילא חציה נטבלה. בדעתו למלאות את כולה, לא נטבלה עד שימלא את כולה. היו שתים ובדעתו למלא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת שתיהן, לא נטבלו עד שימלא את שתיהן. במה דברים אמורים? במוליך לשוק. אבל במוליך לביתו, אוכל מהן עראי עד שהוא מגיע לביתו. מה בין המוליך לשוק מה בין המוליך לביתו? {{ירו"מ-הדגשה|ול}}מה {{ירו"מ-הדגשה|אם דעתו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הוליך לשוק {{ירו"מ-הדגשה|לא יכול לאכול ארעי עד שיגיע}} לשוק? בשעה שהוא מוליך לביתו, בדעתו הדבר תלוי {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}דעתו {{ירו"מ-הדגשה|לאכלם}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ביתו {{ירו"מ-הדגשה|אינו נטבל עד שיראה פני}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית. ובשעה שהוא מוליך לשוק, לא בדעתו הדבר תלוי {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא בדעת הלקוחות הדבר תלוי, {{ירו"מ-הדגשה|שבודאי גמר בדעתו}} שא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} ימצא לקוחות {{ירו"מ-הדגשה|שירצו לקנות בשדה ימכור להם לפיכך}} נטבלו מיד. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הפרד והצמוקין והחרובין משיעמיד ערימה}} תני {{שוליים|א_לט}}: משיעמיד ערימה בראש גגו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: הא {{ירו"מ-הדגשה|אם העמיד}} בשדה לא? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}}: דרובה אתא מימר לך {{ירו"מ-ביאור|אמר את החידוש היותר גדול}} - אפילו משיעמיד ערימה בראש גגו {{ירו"מ-הדגשה|אף שעובר דרך הבית לא נקבע למעשרות תנן הבצלים משי}}פ{{ירו"מ-הדגשה|ק}}ילו {{ירו"מ-הדגשה|ואם}} אי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|מפקל}} משיעמיד ערימה {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} הבצלים משיפקילו? מן דו ירים פודגרה {{ירו"מ-ביאור|כשיסיר השורשים והקליפות.}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תבואה משימרח {{ירו"מ-הדגשה|ואם אינו}} ממרח {{ירו"מ-הדגשה|משיעמיד ערימה מאי}} משימרח {{ירו"מ-הדגשה|את הכרי אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו ישפר אפוי דכריה {{ירו"מ-ביאור|היינו שמחליק ומיפה את הכרי.}}. והא תני {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר סיסין}}: מאימתי הוא<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ה.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=|פולדא=73|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תורם את הגורן? משתיעקר האלה {{ירו"מ-ביאור|הכלי שאיתו אוסף את החיטים לערמה.}}. כאן בשיש בדעתו למרח, וכאן בשאין בדעתו למרח. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הקטניות משיכבור ואם אינו כובר משימרח}} תני {{שוליים|א_מ}}: אבל כובר הוא מקצת ותורם מן הכבור על שאינו כבור {{ירו"מ-הדגשה|ולא נמצא מפריש ממה שנגמרה מלאכתו על מה שלא נגמרה מלאכתו}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: שכן דרך בעלי בתים להיות מכניסין לתוך בתיהן {{ירו"מ-הדגשה|אפילו כשאינו כבור נמצא שאף כשאינו כבור נחשב כנגמרה מלאכתו קצת}}. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדתיב}} {{הפ|ישעיהו|ל|כד}}: "והאלפים" {{ירו"מ-ביאור|פרים}} "והעירים" {{ירו"מ-ביאור|חמורים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}"עובדי האדמה בליל חמיץ" {{ירו"מ-ביאור|עם המוץ}} "יאכלו" - כבר {{ירו"מ-הדגשה|סינן}} ברשות ההקדש ופדיו. {{ירו"מ-הדגשה|האם}} מאחר {{ירו"מ-הדגשה|שקודם כיבור היה}} יכול ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול ממנו עראי ועכשיו אינו יכול ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול ממנו עראי, {{ירו"מ-הדגשה|הרי זה}} כמו שעשה מעשה ברשות ההקדש {{ירו"מ-הדגשה|ויהיה פטור}}? {{ירו"מ-ביאור|עונה הגמרא}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שאין הכיבור תיקון גמור שהרי יש שאוכלין כך כמו שלא עשה מעשה ברשות ההקדש}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}חייב. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}}: והתני {{ירו"מ-הדגשה|המקדיש את הבור של יין עד שלא}} שילה וקיפה {{ירו"מ-הדגשה|ובא הגזבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שילה וקיפה {{ירו"מ-הדגשה|ואחר כך פדאו כיון שבזמן החיוב היה}} ברשות ההקדש, פטור {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא עשה מעשה גמור בגוף הפרי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: תמן אי איפשר לו שלא {{ירו"מ-הדגשה|ישלה}} ושלא {{ירו"מ-הדגשה|יקפה שאין דרך לשתות כך}}, ברם הכא איפשר לו שלא {{ירו"מ-הדגשה|לכבור}}, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} {{הפ|ישעיהו|ל|כד}}: "והאלפים" {{ירו"מ-ביאור|פרים}} "והעירים" {{ירו"מ-ביאור|חמורים}} {{ירו"מ-הדגשה|ועובדי האדמה בליל חמיץ}} {{ירו"מ-ביאור|עם המוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|יאכלו}}. תני: אבל קולט הוא מתחת הכברה ואוכל. {{ירו"מ-הדגשה|איך יכול לאכול הרי נגמרה מלאכתם}} רב חסדא אמר {{ירו"מ-ביאור|עד שלא יפלו לארץ עדין לא נגמרה מלאכתן}}: שהן מחוסרים לרוח {{ירו"מ-ביאור|שאף כשנופלים מהכברה מעורב בהם פסולת דקה וצריך לרוח, לכן כל עוד לא הגיעה לארץ לא נגמרה מלאכתו ויכול לאכול ארעי.}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שהן מחוסרים<br><br> <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=|פולדא=74|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ניחה {{ירו"מ-ביאור|על הארץ, וכל זמן שלא נחו לא נגמרה מלאכת הכבירה.}}. והתנינן: היין משיקפה {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שקיפה קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ושותה בשלמא למאן דאמר}} שהן מחוסרים {{ירו"מ-הדגשה|ניחה}} ניחא {{ירו"מ-הדגשה|שאף ביין כל עוד לא נח בבור התחתון יכול לקלוט מהיין ולשתות ארעי אבל למאן דאמר}} שהן מחוסרים לרוח {{ירו"מ-הדגשה|הרי ביין לא}} מחוסר לרוח, מחוסר הוא {{ירו"מ-הדגשה|שישקעו}} שמריו! התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי בנימן בר גידל}}: והתנינן השמן משירד לעוקה {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שירד נוטל מן העקל ומן הממל ומבין הפצים ונותן לחמיטה}} {{ירו"מ-ביאור|פיתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ולתוך התמחוי בשלמא למאן דאמר}} שהן מחוסרין {{ירו"מ-הדגשה|ניחה}} ניחא {{ירו"מ-הדגשה|שכל עוד לא ירד לבור לא נגמרה מלאכתו ויכול לאכול עראי אלא למאן דאמר}} שהן מחוסרין לרוח {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} ש{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ן {{ירו"מ-הדגשה|לא}} מחוסר לרוח, מחוסר הוא להצ{{ירו"מ-הדגשה|ל}}יל {{ירו"מ-הדגשה|שכל עוד שהשמן עכור לא נגמרה מלאכתו}}. היה אוכל וחשיכה לילי שבת או שנתנו לאדם אחר, לא נטבלו {{ירו"מ-ביאור|וקשה הרי שבת ומקח קובעים למעשרות?}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} סבר מימר: בנתון בחמיטה {{ירו"מ-ביאור|פיתה}} ובתמחוי {{ירו"מ-ביאור|תבשיל}} {{ירו"מ-הדגשה|שהשמן נבלע ואינו בעין}}, אבל בנתון בצלוחית נטבל. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} בנתון בצלוחית לא נטבל. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{שוליים|א_מא}}: ואין שבת טובלת ואין מקח טובל? אמר ליה: כההיא דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אף מה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזירו {{ירו"מ-ביאור|את מה שישאר בלגין}} {{ירו"מ-הדגשה|לבור שעוד לא נגמרה מלאכתו ואין שבת ומקח קבעים}} בדבר שלא נגמרה מלאכתו. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ששבת ומקח קובעים אפילו בלא נגמרה מלאכתו}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: ועוד אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר: מיכן אני אוכל למחר! לא אמר אלא בשביעית {{ירו"מ-הדגשה|שפטור ממעשרות}}, הא שאר שני שבוע לא {{ירו"מ-ביאור|כיוון שהשבת קובעת למעשרות אף שלא נגמרה מלאכתם ואינו יכול לעשר.}}. מה עבד ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}? {{ירו"מ-הדגשה|שם מדובר בתאנים וגרוגרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}להחזירו למקומו אי אתה יכול {{ירו"מ-הדגשה|בשבת}}, שהוא עושה את {{ירו"מ-הדגשה|הפירות שמחזיר}} מוקצה {{ירו"מ-ביאור|וזה כמו מבטל כלי מהכנו שאסור.}}, לפיכך נטבל {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אינו יכול להחזירו בשבת}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}} {{שוליים|א_מב}}: אין עראי לשבת {{ירו"מ-הדגשה|משמע שה}}שבת {{ירו"מ-הדגשה|קובעת אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו}}. פתר לה {{ירו"מ-ביאור|העמיד את המשנה}}: ובלבד {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דבר שיש לו מוקצה {{ירו"מ-ביאור|שאי אפשר להחזירו למקומו בשבת, שהוא עושה מוקצה.}}. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} לא שנייא היא דבר שיש לו מוקצה היא דבר שאין לו מוקצה? {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} בעי: היתה צלוחית מליאה {{ירו"מ-הדגשה|ונגמרה מלאכתה}} {{ירו"מ-ביאור|שהמתין לה עד שציללה,}} {{ירו"מ-הדגשה|והשאירה}} נתונה בין פצים לחבירו, נטבלה? או מאחר שהיא נתונה במקום שלא נגמרה מלאכתו, לא נטבלה? {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן אבל}} לא {{ירו"מ-הדגשה|יתן לאלפס ולקדירה כשהן מרותחים}} {{ירו"מ-ביאור|משמע אפילו שאינם על גבי האש.}} {{ירו"מ-הדגשה|שבישול קובע למעשרות וכלי ראשון מבשל}} עד היכן? {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בר פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר חנינא}}: עד כדי שיהא נתון ידו לתוכה והיא נכוית. הכל מודים<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=20|סירלאו=|פולדא=74|תולדות יצחק=30|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בכלי שני שהוא מותר. מה בין כלי ראשון מה בין כלי שני? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} {{שוליים|א_מג}}: כאן היד שולטת וכאן אין היד שולטת. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר: כאן וכאן אין היד שולטת, אלא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו"מ-הדגשה|בישול מהתורה}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|בכלי הנמצא על האש}}, אלא עשו הרחקה לכלי ראשון {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|על האש}} ולא עשו הרחקה לכלי שני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ההין פינכא {{ירו"מ-הדגשה|דארוזא}} {{ירו"מ-ביאור|סיר אורז}} מסייע לאבא, ההין פינכא דג{{ירו"מ-הדגשה|רי}}סא {{ירו"מ-ביאור|סיר גריסים}} מסייע לאבא, דאת מפני ליה מן אתר לאתר {{ירו"מ-ביאור|אתה מעביר אותו ממקום למקום}} {{ירו"מ-הדגשה|ואף שהוא בכלי שני}} עד כדון הוא רתח. מהו ליתן תבלין מלמטן ולערות עליהן מלמעלן {{ירו"מ-הדגשה|מכלי ראשון}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר: אסור, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}עירוי {{ירו"מ-הדגשה|מכלי ראשון}} ככלי ראשון הוא. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|א_מד}}: אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו {{ירו"מ-ביאור|מכלי ראשון מרק קדשים}} רותח {{ירו"מ-הדגשה|אותו כלי אם}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|של חרס טעון שבירה ואם נחושת טעון מריקה ושטיפה מכאן שעירוי כבישול כיוון שזו משנה מפורשת שערוי כלי ראשון ככלי ראשון ומבשל למה הוא שואל}} הכין {{ירו"מ-ביאור|האם מותר לערות מכלי ראשון על תבלין.}}? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: תמן כלי חרס {{ירו"מ-הדגשה|דאפילו בעירוי}} כלי {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} בולע, {{ירו"מ-הדגשה|הכא}} תבלין {{ירו"מ-הדגשה|ואולי}} אינן מתבשלין {{ירו"מ-הדגשה|בעירוי}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: והתני אף בכלי נחושת כן! אית לך מימר כלי נחושת בולע {{ירו"מ-ביאור|אלא כנראה שזה לא בגלל בליעה אלא מעלה בקדשים}}? מהו לערות {{ירו"מ-הדגשה|על התבלינים בתוך}} הקילוח {{ירו"מ-ביאור|כשהקילוח עדין רותח ולא בקרקעית הכלי שהקילוח כבר התקרר קצת.}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה בריה דרבי הלל}}: מחלוקת {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר גופתא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: עשה כן בשבת, חייב משום מבשל? עשה כן בבשר וחלב, חייב משום מבשל? אמר ליה: כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: איזו חלוט ברור {{ירו"מ-הדגשה|שאף אם אפה אחר כך פטור מחלה}}? כל שהאור מהלך תחתיו. {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא איזו תבשיל ברור {{ירו"מ-הדגשה|שחייב מהתורה}}? כל שהאור מהלך תחתיו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} או{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר: {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כל {{ירו"מ-הדגשה|הוא נותן חוץ מדבר שיש}} בו {{ירו"מ-הדגשה|חומץ וציר}}. על דעתיה דרבי יודה: מלח כציר, יין כחומץ.ל אמר ליה כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} איזו חלוט ברור {{ירו"מ-הדגשה|שאף אם אפה אחר כך פטור מחלה}} כל שהאור מהלך תחתיו {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא איזו תבשיל ברור {{ירו"מ-הדגשה|שחייב מהתורה}} כל שהאור מהלך תחתיו {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} או{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כל {{ירו"מ-הדגשה|הוא נותן חוץ מדבר שיש}} בו {{ירו"מ-הדגשה|חומץ וציר}} על דעתיה דרבי יודה מלח כציר יין כחומץ. ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ה|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_מה}} העיגול משיחליקנו {{שוליים|א_מו}} מחליקין בתאנים ובענבים של טבל {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אוסר המחליק בענבים לא הוכשר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר הוכשר {{שוליים|א_מז}} וגרוגרות משידו{{ירו"מ-הדגשה|ש}} ומגורה משיעגל {{שוליים|א_מח}} היה דש בחבית ומעגל במגורה נשברה החבית ונפתחה המגורה {{ירו"מ-הדגשה|קדם שסיים}} לא יאכל מהן עראי {{ירו"מ-ביאור|שכבר נגמרה מלאכתם של אלו שהיו בחבית.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מתיר {{ירו"מ-ביאור|שאף הראשונות לא נגמרה מלאכתן עד שימלא את החבית שהאחרונות לוחצות על הראשונות:}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן מחליקין בתאנים ובענבים של טבל}} {{ירו"מ-ביאור|שמרסק אותם ומורח את הרסק על מה שרוצה להחליק.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא בריה דרבי יסא}} אמר מה פליגין {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} ורבנין בטבל שנטבל מדבריהן אבל טבל שנטבל דבר תורה אוף רבנין מודיי {{ירו"מ-הדגשה|שאסור}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} אמר לה סתם {{ירו"מ-ביאור|בלי לציין את שם המקור,}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כדעתיה ורבנין כדעתון דתני {{שוליים|א_מט}} זית שפיצעו {{ירו"מ-ביאור|כדי לרככו ולהסיר המרירות ויהיה ראוי קצת לאכילה}} בידים מסואבות לא<br><br> <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=|פולדא=75|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הוכשרו לסופגן במלח הוכשרו לידע {{ירו"מ-הדגשה|אם}} יש בו מים לא הוכשרו {{תנא-ירו"מ|רבי יודן}} אמר הוכשרו {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רבנין אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בגופו}} הוא בודק {{ירו"מ-ביאור|ואין לו ענין במשקה שיוצא.}} רבי יודה אומר {{ירו"מ-הדגשה|במימיו}} הוא בודק {{ירו"מ-הדגשה|אף כאן}} רבנין אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בשיש}} {{ירו"מ-ביאור|בתוכן}} {{ירו"מ-הדגשה|שלו}} {{ירו"מ-ביאור|ברסק של הפרי עצמו}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|מחליק}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אמר במימיו הוא מחליק {{תנא-ירו"מ|רבי}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי שמעון ברבי}} בריה עלה והבא לנו גרוגרות {{ירו"מ-ביאור|פירות מיובשים ודחוסים}} מן החבית אמר ליה ואינו אסור משום מוקצה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי עדיין לא יבשו כל צרכם}} אמר ליה ו{{ירו"מ-הדגשה|ע}}דיין את לזו {{שוליים|א_נ}} אין לך אסור משום מוקצה אלא תאינים וענבים בלבד {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סיסרטאי}} מפני שהן מסריחות בנתיים {{ירו"מ-ביאור|נמצא שגם דחה אותם בידים וגם אינם ראויות}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} לא מסתברא באילין פיצוליי {{ירו"מ-הדגשה|תמרה}} הוה עובדא {{ירו"מ-ביאור|האם לא מסתבר שהמעשה היה בתמרים ששוחים אותם כדי שיבשילו}} {{ירו"מ-ביאור|שאף הם קצת נרקבים. שאם לא כן, איך יתכן ש{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון ברבי}} הסתפק בהלכה ידוע כזו. }} אמר ליה אוף אנא סבר כן אתא {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר הכי אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר ביסנא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} באילין פיצולייא {{ירו"מ-הדגשה|דתמרה}} הוה עובדא {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר ליה אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} הדא דתימא {{ירו"מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו"מ-ביאור|של{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|רק גרוגרות וצימוקים יש להם מוקצה}}}} לעניין שבת {{ירו"מ-הדגשה|דסבר}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אין אדם מקצה מדעתו דבר שראוי לו}} אבל לעניין מעשרות כל הדברים יש להן מוקצה {{ירו"מ-הדגשה|ועד שלא יבשו כל צרכם לא נגמרה מלאכתן ויכול לאכול מהן עראי}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} גרוגרות משידוש ומגורה משיעגיל {{ירו"מ-ביאור|משמע שאפילו אחר שהתייבשו, כל זמן שלא דש ולא עיגל אותן, לא נגמרה מלאכתן ואוכל מהם עראי.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן היה דש בחבית ומעגל במגורה נשברה החבית}} {{ירו"מ-ביאור|קדם שסיים לדוש את כולה.}} {{ירו"מ-הדגשה|ונפתחה המגורה לא יאכל מהן עראי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי שונה {{ירו"מ-ביאור|תנא}} ראשון {{ירו"מ-הדגשה|העליון צריך לתחתון}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא התחתון צריך לעליון {{ירו"מ-ביאור|ולכן מה שכבר מהודק בתוך החבית, נגמרה מלאכתו ואסור באכילת עראי.}} דברי שונה אחרון {{ירו"מ-ביאור|{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}}} {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תחתון צריך לעליון {{ירו"מ-ביאור|שכל שורה שמוסיף ולוחץ עליה, מהדקת גם את השורות התחתונות. נמצא שגם התחתונים לא נגמרה מלאכתן, לכן יכול לאכול מהן עראי.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|תנא קמא במ}}שנה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} היא דלא תסבור מימר סתמא היא {{ירו"מ-הדגשה|ו}}סתמא ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} הלכה כסתמא לפום כן צריך מימר {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} היא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק כללאמרו</strong><br> t3qk7hyucckigrqtf9i0rzenefijwgr 2942926 2942924 2025-06-20T07:19:25Z מאירושולי 35234 2942926 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - כלל אמרו במעשרות== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_מעשרות_פרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] <span id="דף_א_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף א.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|א|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_א|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_א"> <strong>מתני':</strong> כלל אמרו במעשרות: {{שוליים|א_א}}כל שהוא אוכל ונשמר וגידוליו מן הארץ, חייב במעשרות. ועוד כלל אחר אמרו: {{שוליים|א_ב}}כל שתחילתו אוכל וסופו אוכל, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} ששימרו להוסיף אוכל, חייב קטן וגדול. {{שוליים|א_ג}} וכל שאין תחילתו אוכל אבל סופו אוכל, אינו חייב עד שיעשה אוכל.<br><strong>גמ':</strong> כלל אמרו במעשרות כו'. כתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "עשר תעשר את כל תבואת זרעך {{ירו"מ-הדגשה|היוצא השדה שנה שנה}}" - עשר תעשר, הייתי אומר כל הדברים יהו חייבין במעשרות, תלמוד לומר: "את כל תבואת זרעך" - {{ירו"מ-הדגשה|לא}} ריבה {{ירו"מ-הדגשה|אלא כעין תבואה}} ו{{ירו"מ-הדגשה|י}}רבה שאר זרעוני גינה {{ירו"מ-הדגשה|אף}} שאין נאכלין. כתיב {{ירו"מ-הדגשה|עשר תעשר את כל כלל}} תבואת זרעך {{ירו"מ-הדגשה|פרט}}, וכתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "היוצא השדה שנה שנה" - {{ירו"מ-הדגשה|חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט}} אוכל ונשמר, {{ירו"מ-הדגשה|אף}} כל אוכל ונשמר. {{ירו"מ-הדגשה|יצאו זרעי גינה שאינם נאכלים}}. אית דבעי מישמיענה מן הדא {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו ללמוד מזה}}: עשר תעשר כלל, את כל תבואת זרעך פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט - אין לי אלא תבואה, קיטנית מניין? תלמוד לומר ([[ויקרא כז ל|ויקרא בחקותי כז ל]]): "וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא" - {{ירו"מ-הדגשה|וכל מעשר}} הארץ {{ירו"מ-הדגשה|לרבות קטניות מזרע}} הארץ לרבות זרע שום שחליים וגרגר. יכול שאני מרבה לוף העליון {{ירו"מ-ביאור|שוטה}} וזרע כרישין זרע בצלים זרע לפת וצנונות ושאר זרעוני גינה שאינן נאכלין? תלמוד לומר ([[ויקרא כז ל|ויקרא בחקותי כז ל]]): "מזרע הארץ" ולא כל זרע הארץ. "פרי העץ" לרבות כל פירות האילן. יכול שאני מרבה חרוב{{ירו"מ-הדגשה|י}} שיטה וצלמונה וחרובי גדירה {{ירו"מ-ביאור|אף שאינם נאכלים,}} תלמוד לומר ([[ויקרא כז ל|ויקרא בחקותי כז ל]]): "מפרי העץ" ולא כל פירות<br><br> <span id="דף_א_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|א|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=5|סירלאו=|פולדא=69|תולדות יצחק=11|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} האילן. ירקות מניין? איסי בן יהודא אומרL {{שוליים|א_ד}}המעשרות לירקות מדבריהם {{ירו"מ-ביאור|משמע שמעשר פירות וקטניות מהתורה}}. רב חסדא אמר: {{שוליים|א_ה}}הבקיר קמה וחזר וזכה בה, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שפטור אם}} עבר והפריש ממנה תרומה הרי זו תרומה. {{ירו"מ-הדגשה|הפקיר שיבולים וחזר וזכה בהם ועבר}} והפריש ממנה תרומה, {{ירו"מ-הדגשה|אין}} תרומ{{ירו"מ-הדגשה|תו}} תרומה. מה בין קמה לשיבלין? קמה - עד שלא הבקירה עבר והפריש ממנה תרומה, אינה תרומה {{ירו"מ-הדגשה|שלא חל חיוב מעשרות במחובר נמצא שכשהפקיר לא הפקיעה מהם חיוב מעשרות}}. שיבלין {{ירו"מ-ביאור|לעומת זאת.}} עד שלא הבקירן עבר והפריש מהן תרומה, הרי זו תרומה {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שכשהפקיר הפקיעה מהם חיוב מעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}}: אף בהקדש כן {{ירו"מ-הדגשה|שאם}} הקד{{ירו"מ-הדגשה|י}}ש {{ירו"מ-הדגשה|וחזר ופדה נפטר ממעשרות}}. מיליהון דרבנין פליגין, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים יד כט|דברים ראה יד כט]]): "ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך" - ממה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו {{ירו"מ-הדגשה|מעשרות}}. {{שוליים|א_ו}} יצא לקט שידך וידו שווין בו, היא לקט היא שכחה היא פיאה היא הבקר {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שהפקר פטור ממעשרות}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חבורה הי{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ה מקשה: הרי הקדש, הרי ידך וידו שווין בו {{ירו"מ-ביאור|שלשניכם הקדש אסור}}, {{ירו"מ-הדגשה|וזה}} כמו שידך וידו שווין בו, {{ירו"מ-הדגשה|אם כן למה הקדש חייב}}? {{ירו"מ-הדגשה|ו}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם בשנתמרח הכרי ברשות ההבקר {{ירו"מ-הדגשה|או}} ברשות ההקדש, {{ירו"מ-הדגשה|פשיטא שפטור שהרי}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} תורה ([[דברים יח ד|דברים שופטים יח ד]]): "ראשית דגנך" - ולא של הבקר, "ראשית דגנך" {{שוליים|א_ז}} ולא של הקדש {{ירו"מ-ביאור|ודיגון היינו מרוח הכרי.}}. אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין בשהבקיר שיבלין וחזר וזכה בהן: {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בהבקר פטור ובהקדש חייב. בהבקר פטור מן ההיא דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים יד כט|דברים ראה יד כט]]): "ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך" - במה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו, יצא הבקר שידך וידו שווין בו. בהקדש חייב מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|א_ח}}: הקדיש קמה ופדה קמה, חייב {{ירו"מ-ביאור|וזה חולק על מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}}. שאם הקדיש וחזר ופדה, נפטר. }}. מה בין הבקר מה בין הקדש? הבקר יצא {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ידי {{ירו"מ-הדגשה|בעלים לגמרי שאין להפקר שום}} בעלים, הקדש<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=|פולדא=70|תולדות יצחק=14|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא יצא ידי הגזבר. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אפילו ידי בעלים {{ירו"מ-הדגשה|הראשונים}} לא יצא, מאחר {{ירו"מ-הדגשה|שאם באו כמה אנשים לפדות אומרים}} לו: פדה את ראשון {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שבהקדש זיקת הבעלים הראשון קיימת ואין יד הכל שווה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{שוליים|א_ט}}: הזורע שדה הבקר, {{ירו"מ-הדגשה|אף שאינו רוצה לזכות}} בקר{{ירו"מ-הדגשה|קע}}, חייב במעשרות. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} מפיק {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לישנא: בזכה בשדה הבקר וגידוליה {{ירו"מ-ביאור|ואפילו אם רק בזמן הקציר התכוון לזכות גם בקרקע}}, חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|במעשרות}} {{ירו"מ-ביאור|שהרי כשזכה בקרקע מתקיים התנאי ובה הלוי כי אין לו חלק. אבל אם לא התכוון לזכות בקרקע אפילו לרגע, פטור.}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אדא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: כמהין ופטריות מהו שיהיו חייבין במעשרות? אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי סיסיי}}: כתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" - דבר שהוא נזרע ומצמיח, יצאו כמהין ופטריות שאינן נזרעות ומצמיחות {{ירו"מ-הדגשה|אלא צומחות מעצמן}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} מפיק לישנא: מפני שהארץ פולטתן {{ירו"מ-ביאור|שאין האדמה מקום גידולן ויונקים מהאויר,}} {{ירו"מ-הדגשה|ואינם צומחות ויונקים ממנה תנן כל שתחילתו}} {{ירו"מ-ביאור|כשהוא קטן}} {{ירו"מ-הדגשה|אוכל וסופו}} {{ירו"מ-ביאור|כשהגדיל}} {{ירו"מ-הדגשה|אוכל}}, אף על פי ש{{ירו"מ-הדגשה|שי}}מרו להוסיף אוכל, חייב קטן וגדול. הא אם אינו שומרו להוסיף אוכל {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שומרו {{ירו"מ-הדגשה|שיתקשה לזרע}}, אינו חייב {{ירו"מ-הדגשה|לא}} קטן {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} גדול. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: זו להוציא מדברי {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר אף הבא מחמת אוכל חייב במעשרות}}, דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן חייבות במעשרות {{ירו"מ-ביאור|קא סלקא דעתין שאף שאינם אוכל חיבות במעשרות כיוון שהם נלקטות עם האוכל והם טפלות לו.}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: וכי מחמת האוכל {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} מחייב? מעתה אפילו ירקן {{ירו"מ-הדגשה|יהיה}} חייב! אלא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: חשובות הן לאוכל {{ירו"מ-ביאור|כיוון שיש שאוכלים אותם,}} ורבנן אמרי {{שוליים|א_י}}: אי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ן חשובות לאוכל {{ירו"מ-ביאור|ועוד ראיה שהתמרות ראויות קצת לאכילה ולכן אסר {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}}}} מן הדא דתני: א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: מימי לא מלאני לבי לומר לאדם: צא ולקוט לך תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן ושלוק {{ירו"מ-ביאור|אפילו לעצמן ללא הזרעים הנאכלים,}} {{ירו"מ-הדגשה|ותהיה פטור}} מן המעשרות, {{ירו"מ-הדגשה|שמא}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ת}}מרות {{ירו"מ-הדגשה|נחשבות אוכל}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} ושלוק {{ירו"מ-הדגשה|כמבושל ואסור באכילת עראי}}. תני: כל שתחילתו אוכל ואין סופו אוכל, {{ירו"מ-הדגשה|כגון המקיים ירק לזרע פטור אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תחילתו. מה אית לך כהדא דתניא: המקיים מלאה של אכרוע {{ירו"מ-ביאור|כמנון האניס}} לזרע, בטלה דעתו {{ירו"מ-הדגשה|וחייב שאין רגילות}} לזר{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע {{ירו"מ-הדגשה|שדה}} של{{ירו"מ-הדגשה|ם}} של אכרוע לזרע. קלחים יחידין, לא בטלה דעתו {{ירו"מ-הדגשה|ופטור מן המעשרות}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|הא דתני המקיים מלאה של אכרוע}} {{ירו"מ-ביאור|כמנון האניס}} {{ירו"מ-הדגשה|לזרע בטלה דעתו וחייב במעשרות}} - והוא שליקט{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-ביאור|כשהוא}} ירק, אבל לא ליקט{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} ירק {{ירו"מ-ביאור|אלא רק אחר שהתחיל להתקשות לזרע ועדין היו בו כמה עלים ירוקים}} {{ירו"מ-הדגשה|פטור}} {{ירו"מ-ביאור|שאחר שהתקשה הרי הוא כעץ בעלמא.}} {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} כך אנו<br><br> <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=|פולדא=70|תולדות יצחק=15|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אומרים עצים חייבין במעשרות {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} וכל שאין תחילתו אוכל אבל סופו אוכל אינו חייב עד שיעשה אוכל מה אית לך כהדא דתנינן דבתרה {{ירו"מ-ביאור|במשנה הבאה.}} מאימתי פירות חייבים במעשרות התאנים משיבחילו {{ירו"מ-ביאור|אבל קדם לכן אינם ראויים לאכילה: </small/> <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ב|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ב"> </span> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_יא}} מאימתי הפירות חייבים במעשרות? התאינים משיבחילו. והענבים והבאושין משהבאישו. האוג והתותים משיאדימו. וכל האדומים משיאדימו. הרמונים משימסו. התמרים משיטילו שאור. הפרסקים משיטילו גידים. והאגוזים משיעשו מגורה {{ירו"מ-ביאור|שהאוכל נפרד מהקליפה החיצונה. }}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: האגוזים והשקדים משיעשו קליפה. החרובים משינקידו וכל השחורים משינקידו. והאג{{ירו"מ-הדגשה|ס}}ים והקרוסטומלין והפרישין והחזרדין משיקריחו וכל הלבנים משיקריחו. התלתן כדי שתצמח {{ירו"מ-ביאור|אם יזרע אותה}} התבואה. והזיתים משיכניסו שליש..<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן מאימתי הפירות חייבים במעשרות התאינים משיבחילו מאי}} משיבחילו? בחילו {{ירו"מ-ביאור|יבשילו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}} אמר: חיתה {{ירו"מ-ביאור|מלא}}, כמה דתימר {{הפ|זכריה|יא|ח}}: {{ירו"מ-הדגשה|ואכחיד את שלושת הרועים בירח אחד ותיקצר נפשי בהם}} "וגם נפשם בחלה בי". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר יעקב}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: משיאדימו פניהם. וכל התאנים פניהם מאדימות? {{ירו"מ-ביאור|הרי יש גם תאנים שחורות ולבנות}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בר מריון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: לוקח אחת ומניח, {{שוליים|א_יב}} אם בשלה בתוך כדי מעת לעת חייבות, ואם לאו פטורות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: הענבים והבאושין משיבאישו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: משיקראו באישה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אייבו בר נגרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי תנחום בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי נחום בר סימאי}}: {{שוליים|א_יג}}והוא שתהא חרצנה שלהן נראית מבחוץ. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: רכיב הוינא על כתפי דסבי ושמעית קליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} יתיב מתני: מכניסין {{ירו"מ-ביאור|מטאטים ואוספים בשבת}} מעי {{ירו"מ-ביאור|החלק הפנימי עם הגרעינים שנפכו לארץ}} מלפפון {{ירו"מ-ביאור|שגם הם עומדות לאכילה}}, ואין מכניסין מעי {{ירו"מ-ביאור|החלק הפנימי עם הגרעינים}} אבטיח {{ירו"מ-ביאור|מלון.}}. מה בין מעי מלפפון למעי אבטיח? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ברסנא}}: מעי מלפפון {{ירו"מ-הדגשה|עומד}} לאכילה {{ירו"מ-הדגשה|ואינו מוקצה}}, מעי אבטיח {{ירו"מ-הדגשה|עומד}} לזריעה. אם את אומר כן {{ירו"מ-ביאור|שמותר לטאטא מעי מלפפון}}, {{ירו"מ-הדגשה|לא}} נמצאת מכבד את הקרקע בשבת? {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה}}. כל האדומין משיאדימו מיישא תני {{שוליים|א_יד}}: רימון {{ירו"מ-הדגשה|שהגיעה}} בו אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} פרידה אחת {{ירו"מ-הדגשה|לשליש גידול}}, כולה<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=|פולדא=71|תולדות יצחק=18|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} חיבור למעשר. {{שוליים|א_טו}} אשכול שבישל בו אפילו גרגיר יחידי, כולו חיבור למעשרות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: פשטו {{ירו"מ-הדגשה|לי חכמים שאם בשל גרגר אחד לא רק האשכול חייב אלא}} כל אותה הגפן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל אותו {{ירו"מ-הדגשה|הרימון}}. חזרו ופשטו {{ירו"מ-הדגשה|לי}} {{שוליים|א_טז}} כל אותה הרוח. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אומר: כל אותו הכרם. היה כרם קטן ועשאו גדול {{ירו"מ-ביאור|כגון שקנה עוד קרקע שבה גפנים. האם גם הגפנים שנוספו נחשבים חיבור למעשר?}}, גדול ועשאו קטן {{ירו"מ-הדגשה|כגון שמכר את הגפן שבה הבשיל הענב האם כיוון שכבר התחייבו שאר הגפנים בגלל החיבור אף אחר שהתבטל החיבור נשארו חייבים}}, אחד ועשאו שנים {{ירו"מ-הדגשה|כגון שבנה מחיצה האם אלו שלא באותו צד של הענב חייבים}}, שנים ועשאו אחד {{ירו"מ-הדגשה|כגון שהסיר מחיצה האם אלו שנוספו חייבים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: דלעת שניקרה בבית אביה {{ירו"מ-ביאור|מחוברת לקרקע,}}, כל אותה הגומא אסורה {{ירו"מ-הדגשה|מחשש ניקור הנחש}}. אף במכבדות תמרה כן. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: שאל יונתן בן חרשא איש גינוסר את {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} וחכמים ביבנה: ניקורי רטב {{ירו"מ-ביאור|תמרים לחים}} באביהן {{ירו"מ-ביאור|מחוברים לאילן}} מה הן? אמרו לו: כל אותו הדקל אסור. {{ירו"מ-הדגשה|אם כל הדקל אסור למה נסתפקו במכבדות תמרה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לכן צריכה {{ירו"מ-ביאור|במקרה זה הסתפקו}} בשניקרו כל {{ירו"מ-הדגשה|התמרים שבמכבדת}}, שלא תאמר: הואיל ואין דרך הנחש לעשות כן, אני אומר ענן של ציפורים שכן עליהן וניקרו {{ירו"מ-הדגשה|ויהיה מותר קא משמע לן שאסור}} {{ירו"מ-ביאור|אבל עדין יש מקום לספק מה הדין אם רק אחת נוקרה.}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון חסידא}}: ניקורי רטב {{ירו"מ-ביאור|תמרים לחים}} באביהן {{ירו"מ-ביאור|מחוברים לאילן}} אסור, והרבים נהגו בהן היתר ואינן ניזוקין. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: הרימונים משימסו. {{ירו"מ-הדגשה|מאי משימסו אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: משיתמעך האוכל תחת ידיו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בר פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: משיכניסו מחצה {{ירו"מ-ביאור|מרימון בשל.}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: דילמא מן רבנין דאגדתא הוא שמע לה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים א כח|דברים דברים א כח]]): "אחינו המסו את לבבנו" {{ירו"מ-הדגשה|ומתרגמינן}} "פלגין לבבינו"? התמרים משיטילו שאור. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}} אמר: משיתמלא החר{{ירו"מ-הדגשה|י}}ץ. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם כשיתמלא החר{{ירו"מ-הדגשה|י}}ץ {{ירו"מ-הדגשה|בקליפה והתמרה כולה תפתח}} נובלת היא, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אם משתפרוש גרעינה מתוך האוכל בשלה היא כל צורכה? רבנן דקיסרין אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|משישטחם}} ויהיו יפות לאכילה {{ירו"מ-ביאור|סימן שהביאו שליש וחיבות במעשרות:}}. הפרסקין משיטילו גידים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: משיטילו גידים אדומים. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: האגוזים והשקדים משיעשו מגורה. {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} אומר: האגוזים והשקדים משיעשו קליפה. {{שוליים|א_יז}} אמרו: בקליפה התחתונה {{ירו"מ-ביאור|הפנימית}} שהיא סמוכה לאוכל, מודים חכמים {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} באלצרין ובאיפסטקין ובאיצטרובילין משיעשו קליפה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן החרובים משינקידו}} תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}}: חרובין שילשולן היא חנטן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: וכל השחורי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|משינקידו}} כגון ענבי הדס וענבי סנה {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} משינקידו? תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}} {{שוליים|א_יח}}: משיעשו נקודות נקודות שחורות. הפרישין איספרגלין {{ירו"מ-ביאור|חבוש}} ולמה נקרא שמן פרישין? שאין לך מין אילן שהוא פריש לקדירה אלא זה בלבד. וכל הלבנים כגון אילין מרפייתה משיקריחו. {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}} אמר {{שוליים|א_יט}}: משיעשו קרחות קרחות לבנות. תני {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: משיזחילו מים. אתא עובדא קומי {{ירו"מ-ביאור|בא מעשה לפני}} רבי חנינא, ובעא למיעבד {{ירו"מ-ביאור|וביקש לעשות}} כרבי חיננא בר פפא. חזר ואמר: וכי מחמת האוכל הן מקריחות? {{ירו"מ-הדגשה|ה}}לא מחמת התולעת שיש בהן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: התלתן משתצמיח. כיני מתניתא {{שוליים|א_כ}}: כדי שתזרע {{ירו"מ-הדגשה|את הזרעים שגדלו}} ותצמיח. כיצד הוא<br><br> <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=|פולדא=71|תולדות יצחק=20|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בודק? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: נוטל מלא קומצו ונותן לתוך הספל של מים, אם שקע רובה חייבת ואם לאו פטורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: מעתה מה ששיקע יהא חייב ומה שלא שיקע יהא פטור? אלא ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת {{ירו"מ-הדגשה|שאם שקע}} ר{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ב {{ירו"מ-הדגשה|גרעין הוא חייב}} {{ירו"מ-ביאור|ומה שנאמר שאם הבשיל ענב אחד כל אותה הרוח חייבת, זה רק בענבים רימונים ושקדים.}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: וכיני ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת. {{ירו"מ-הדגשה|תנן והזיתים משיכניסו שליש מנין}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: כתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" - דבר שהוא נזרע ומצמיח, יצא פחות משליש שאינו נזרע ומצמיח. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{שוליים|א_כא}}: זיתים וענבים שלא הביאו שליש, משקין היוצא מהן {{ירו"מ-הדגשה|אינן}} משקי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אף להכשיר אינן מכשירים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: זיתים מאימתי חייבות במעשרות? משיבכר צמייא קייטא {{ירו"מ-ביאור|מן זית שממהר להתבשל וכשהוא מתבשל סימן שהאחרים הביאו שליש.}}. לא {{ירו"מ-הדגשה|יכול לבדוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ביכר צמייא קייטא {{ירו"מ-ביאור|כגון שאינם מצוים במקומו,}}, משביכרו בנות שבע. לא ביכרו בנות שבע {{ירו"מ-ביאור|שאינם מצוים במקומו,}}, משיורו מרויות שנייה שבמוקצה {{ירו"מ-ביאור|היינו משיתייבשו התאנים שבמוקצה בפעם השניה.}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בר חייא}}: {{ירו"מ-ביאור|מה שאמרנו שמשיבכרו בנות שבעה}} {{ירו"מ-הדגשה|דווקא}} בנות שבע {{ירו"מ-הדגשה|ה}}לבנות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: ובלבד בנות שבע שבאותו מקום..<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ג|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_כב}} ובירק הקישואין והדלועין והאבטיחין והמלפפונות התפוחים והאתרוגים חייבים גדולים וקטנים. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פוטר את האתרוגים בקוטנן. {{שוליים|א_כג}} החייב בשקדים המרים פטור מן המתוקים. החייב במתוקים פטור מן המרים.<br><strong>גמ':</strong> תמן תנינן {{שוליים|א_כד}}: הלוקח שדה ירק בסוריא עד שלא באו לעונת המעשרות חייב, משבאו לעונת המעשרות פטור ולוקט כדרכו ולוקח {{ירו"מ-הדגשה|ואינו חייב אף על התוספת שהוסיף ביד ישראל משמע שבירק יש עונת מעשרות}}. ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא את אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שירקות חייבים גדולים וקטנים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|המשנה שבירק חייבים גדולים וקטנים}} בשדה של קישואין ושל דילועין {{ירו"מ-ביאור|ושאר המינים שבמשנה}} היא מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אר {{ירו"מ-הדגשה|ירקות יש להם עונת מעשרות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} אמר: אפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|שהמשנה}} בשדה ירק עצמו {{ירו"מ-ביאור|והמינים שנזכרו זה רק דוגמא}}, {{ירו"מ-הדגשה|בכל זאת אין קושיה כי מה שהמשנה אמרה חייבים גדולים וקטנים אין הכוונה קטנים ממש שאין להם שיעור אלא קטנים משליש אבל}} עוד הוא יש לו גבול משיביא שלש פתילות {{ירו"מ-ביאור|עלים.}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התפוחים והאתרוגים חייבים גדולים וקטנים}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטר את האתרוגים בקוטנן}}. {{תנא-ירו"מ|נהוראי בר שיניא}} אמר משום {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: תפוחים קטנים פטורים, תפוחים גדולים חייבים, תפוחי מילי מילה {{ירו"מ-ביאור|סוג מסוים של תפוחים,}} בין גדולים בין קטנים חייבים. ודא מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|דידן שאמרה שהתפוחים חייבים גדולים וקטנים כמי}} היא? מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|שהמשנה מדברת בתפוחים סתם}} {{ירו"מ-ביאור|הרי מה שאמרה המשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|שתפוחים}} קטנים {{ירו"מ-הדגשה|חייבים}} {{ירו"מ-ביאור|זה לא דעת כולם אלא}} במחלוקת. מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|שהמשנה מדברת}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תפוחי מילי מילה, {{ירו"מ-הדגשה|המשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}דברי הכל. אתרוג הבוסר: {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר אינו פרי {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|כשר לארבעת המינים}}, וחכמים אומרים פרי. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-ביאור| שאמר שאתרוג קטן פטור ממעשרות}} בשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} רבו {{ירו"מ-ביאור|שאמר שאתרוג בוסר פסול ללולב.}}. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אמר אינו פרי, כן<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=13|סירלאו=|פולדא=72|תולדות יצחק=22|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר אינו פרי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: כל שהוא כשר ללולב חייב במעשרות, וכל שאינו כשר ללולב אינו חייב במעשרות. התיבון {{שוליים|א_כה}}: הרי המנומר, הרי גדל בטפוס, הרי עשוי ככדור, הרי {{ירו"מ-הדגשה|אלו פסולים ללולב וחייבים במעשרות}} {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה}}. {{ירו"מ-הדגשה|מסתברא}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שאתרוג קטן אינו פרי יודי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא פסול ללולב, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שבוסר פסול ללולב לא}} יודי ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-ביאור|שאף אם {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|יסבור שאתרוג בוסר הוא פרי יהיה פסול ללולב לפי שאינו הדר}}}}. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} יודי {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}, דכתיב {{ירו"מ-הדגשה|ולקחתם לכם}} "פרי" {{ירו"מ-הדגשה|עץ הדר}} ואינו פרי {{ירו"מ-הדגשה|לשיטתו}}. {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} לא יודי {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|שלא כל מה שפסול ללולב אינו}} {{ירו"מ-הדגשה|פ}}רי, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הרי המנומר, הרי גדל בטפוס, הרי עשוי ככדור, הרי הוא פסול ללולב וחייב במעשרות. {{ירו"מ-הדגשה|ומה שאמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|שהבוסר אינו פרי הכוונה שאינו פרי הדר תנן}}: החייב בשקדים המרים {{ירו"מ-ביאור|היינו שקדים קטנים שאז הם ראויים קצת לאכילה,}} פטור {{ירו"מ-הדגשה|מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מתוקים {{ירו"מ-ביאור|שאין רגילות לאכלן קטנים ולהפסידן שהרי יכול לאכלן גדולים,}}. החייב במתוקים {{ירו"מ-ביאור|שקדים גדולים,}} פטור במרים {{ירו"מ-ביאור|שאינם ראויים לאכילה.}}. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}} משום אביו: שקדים המרים הרי אלו פטורי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו אם לקטן כשהן קטנים}}, ומתוקים אינן חייבים עד שתפרוש קליפתן החיצונה. {{שוליים|א_כו}} הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} בציפורין כהדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}}. במה הורי {{ירו"מ-ביאור|הרי {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}} לימד שני דינים? }} ציפוראי אמרי: {{ירו"מ-הדגשה|שפטור}} במרים {{ירו"מ-הדגשה|אפילו אם לקטם כשהם קטנים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} אמר: במתוקים {{ירו"מ-הדגשה|שאינן חייבים עד שתפרוש קליפתן החיצונה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שקדים מרים שהיו בציפורי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ירדו לכאן {{ירו"מ-הדגשה|לטבריה}} נתחייבו {{ירו"מ-הדגשה|שאני פוסק שחייבים שקדים מרים שהיו בטבריה אם}} עלו {{ירו"מ-הדגשה|לציפורי}} כבר נפטרו {{ירו"מ-הדגשה|שהם נוהגים כהוראת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}. הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}}: {{ירו"מ-הדגשה|שקדים שלקטם בקופה והניחם שיבשילו}} כיון שראה שלשה שפירשה קליפתן החיצונה, שהוא תורם את כל הקופה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ובלבד שלא יתרום מקופה על חבירתה..<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ד|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_כז}} ואיזהו גורנן למעשרות? הקישואין והדלועין משיפקיסו {{ירו"מ-ביאור|כשיוריד את הפרח שבקצה.}}. ואם אינו מפקס, משיעמיד ערימה. אבטיח משישלק {{ירו"מ-הדגשה|כשיוריד את הפרח שבקצה}}, ואם אינו משלק, משיעשה מוקצה {{ירו"מ-ביאור|ערמה במחסן.}}. {{שוליים|א_כח}} ירק הנאגד משיוגד, ואם אינו אוגד, משימלא את הכלי, ואם אינו ממלא את הכלי, משילקוט כל צורכו. {{שוליים|א_כט}} הכלכלה משיחפ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|בעלים}} {{ירו"מ-ביאור|לשמור שלא יתיבשו.}}, אם אינו מחפה, משימלא את הכלי, ואם אינו ממלא את הכלי, משילקוט כל צורכו. {{שוליים|א_ל}} במה דברים אמורים? במוליך לשוק. אבל במוליך לביתו, אוכל מהן עראי עד שהוא מגיע לביתו. {{שוליים|א_לא}} הפרד והצמוקין והחרובין משיעמיד ערימה. הבצלים משיפקילו {{ירו"מ-ביאור|כשיסיר את השורשים הקליפות שאינם מהודקות.}}, ואם אינו מפקל, משיעמיד ערימה. {{שוליים|א_לב}} התבואה משימרח, ואם אינו ממרח, משיעמיד ערימה. הקטניות משיכבור, ואם אינו כובר, משימרח. אף על פי שמירח, נוטל מן הקוטעים {{ירו"מ-הדגשה|שלא נידושו}} ומן הצדדים {{ירו"מ-ביאור|שנידושו אבל לא נתמרחו עם הכרי.}} וממה שבתוך התבן {{ירו"מ-ביאור|שנידושו אבל עדין מעורבים במוץ.}} ואוכל. {{שוליים|א_לג}} היין משיקפה {{ירו"מ-ביאור|כשיסיר את שכבת הפסולת מלמעלה.}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שקיפה, קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ושותה. {{שוליים|א_לד}} השמן משירד לעוקה. אף על פי שירד, נוטל מן העקל ומן הממל ומבין הפצים ונותן לחמיטה {{ירו"מ-ביאור|פיתה}} ולתוך התמחוי. {{שוליים|א_לה}} אבל לא יתן לאלפס ולקדירה כשהן מרותחים {{ירו"מ-ביאור|שבישול קובע למעשרות.}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר..<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן ואיזהו גורנן למעשרות הקישואין והדלועין משיפקיסו}} מא{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|יפקסו}}? מן ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} ירים פקסוסיה {{ירו"מ-ביאור|כשיוריד את השער או הפרח.}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן אבטיח משישלק מהו משישלק}}? מן ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} ירים שלקוקיה {{ירו"מ-ביאור|כשיוריד את השיער או הפרח.}}. {{שוליים|א_לו}} היה מפקס ראשון ראשון {{ירו"מ-ביאור|אחד אחד.}}, משלק ראשון ראשון {{ירו"מ-ביאור|אחד אחד.}} - לא נטבלו {{ירו"מ-הדגשה|גם אלו שכבר פיקס}} עד שיפקס כל<br><br> <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=73|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} צורכו וישלק כל צורכו. פיקס וש{{ירו"מ-הדגשה|י}}לק ברשות הקדש ופדיו, {{ירו"מ-הדגשה|פטור ממעשרות תנן ירק הנאגד משיוגד}}. {{שוליים|א_לז}} אוגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} גדול {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שדה, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שבדעתו להתיר ולחזור}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} קטן לשוק, נטבל {{ירו"מ-הדגשה|באגודה ראשונה שבשדה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי: {{ירו"מ-הדגשה|אם כוונתו להתיר ולאגוד מחדש לאגודות קטנות}} {{ירו"מ-הדגשה|ע}}דיין לא נגמרה מלאכת השדה ואת אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שחייב}}? אלא כיני: אוגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} גדול בשדה והוא עתיד לאוגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} קטן לשוק, נטבל {{ירו"מ-הדגשה|רק כשיאגוד צינוק קטן לשוק תנן ואם אינו אוגד משימלא את הכלי ואם אינו ממלא את הכלי משילקוט כל צורכו}}. {{שוליים|א_לח}} ה{{ירו"מ-הדגשה|י}}יתה כלכלה אחת ובדעתו למלאות את חציה, כיון שמילא חציה נטבלה. בדעתו למלאות את כולה, לא נטבלה עד שימלא את כולה. היו שתים ובדעתו למלא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת שתיהן, לא נטבלו עד שימלא את שתיהן. במה דברים אמורים? במוליך לשוק. אבל במוליך לביתו, אוכל מהן עראי עד שהוא מגיע לביתו. מה בין המוליך לשוק מה בין המוליך לביתו? {{ירו"מ-הדגשה|ול}}מה {{ירו"מ-הדגשה|אם דעתו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הוליך לשוק {{ירו"מ-הדגשה|לא יכול לאכול ארעי עד שיגיע}} לשוק? בשעה שהוא מוליך לביתו, בדעתו הדבר תלוי {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}דעתו {{ירו"מ-הדגשה|לאכלם}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ביתו {{ירו"מ-הדגשה|אינו נטבל עד שיראה פני}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית. ובשעה שהוא מוליך לשוק, לא בדעתו הדבר תלוי {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא בדעת הלקוחות הדבר תלוי, {{ירו"מ-הדגשה|שבודאי גמר בדעתו}} שא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} ימצא לקוחות {{ירו"מ-הדגשה|שירצו לקנות בשדה ימכור להם לפיכך}} נטבלו מיד. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הפרד והצמוקין והחרובין משיעמיד ערימה}} תני {{שוליים|א_לט}}: משיעמיד ערימה בראש גגו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: הא {{ירו"מ-הדגשה|אם העמיד}} בשדה לא? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}}: דרובה אתא מימר לך {{ירו"מ-ביאור|אמר את החידוש היותר גדול}} - אפילו משיעמיד ערימה בראש גגו {{ירו"מ-הדגשה|אף שעובר דרך הבית לא נקבע למעשרות תנן הבצלים משי}}פ{{ירו"מ-הדגשה|ק}}ילו {{ירו"מ-הדגשה|ואם}} אי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|מפקל}} משיעמיד ערימה {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} הבצלים משיפקילו? מן דו ירים פודגרה {{ירו"מ-ביאור|כשיסיר השורשים והקליפות.}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תבואה משימרח {{ירו"מ-הדגשה|ואם אינו}} ממרח {{ירו"מ-הדגשה|משיעמיד ערימה מאי}} משימרח {{ירו"מ-הדגשה|את הכרי אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו ישפר אפוי דכריה {{ירו"מ-ביאור|היינו שמחליק ומיפה את הכרי.}}. והא תני {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר סיסין}}: מאימתי הוא<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ה.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=|פולדא=73|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תורם את הגורן? משתיעקר האלה {{ירו"מ-ביאור|הכלי שאיתו אוסף את החיטים לערמה.}}. כאן בשיש בדעתו למרח, וכאן בשאין בדעתו למרח. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הקטניות משיכבור ואם אינו כובר משימרח}} תני {{שוליים|א_מ}}: אבל כובר הוא מקצת ותורם מן הכבור על שאינו כבור {{ירו"מ-הדגשה|ולא נמצא מפריש ממה שנגמרה מלאכתו על מה שלא נגמרה מלאכתו}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: שכן דרך בעלי בתים להיות מכניסין לתוך בתיהן {{ירו"מ-הדגשה|אפילו כשאינו כבור נמצא שאף כשאינו כבור נחשב כנגמרה מלאכתו קצת}}. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדתיב}} {{הפ|ישעיהו|ל|כד}}: "והאלפים" {{ירו"מ-ביאור|פרים}} "והעירים" {{ירו"מ-ביאור|חמורים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}"עובדי האדמה בליל חמיץ" {{ירו"מ-ביאור|עם המוץ}} "יאכלו" - כבר {{ירו"מ-הדגשה|סינן}} ברשות ההקדש ופדיו. {{ירו"מ-הדגשה|האם}} מאחר {{ירו"מ-הדגשה|שקודם כיבור היה}} יכול ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול ממנו עראי ועכשיו אינו יכול ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול ממנו עראי, {{ירו"מ-הדגשה|הרי זה}} כמו שעשה מעשה ברשות ההקדש {{ירו"מ-הדגשה|ויהיה פטור}}? {{ירו"מ-ביאור|עונה הגמרא}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שאין הכיבור תיקון גמור שהרי יש שאוכלין כך כמו שלא עשה מעשה ברשות ההקדש}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}חייב. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}}: והתני {{ירו"מ-הדגשה|המקדיש את הבור של יין עד שלא}} שילה וקיפה {{ירו"מ-הדגשה|ובא הגזבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שילה וקיפה {{ירו"מ-הדגשה|ואחר כך פדאו כיון שבזמן החיוב היה}} ברשות ההקדש, פטור {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא עשה מעשה גמור בגוף הפרי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: תמן אי איפשר לו שלא {{ירו"מ-הדגשה|ישלה}} ושלא {{ירו"מ-הדגשה|יקפה שאין דרך לשתות כך}}, ברם הכא איפשר לו שלא {{ירו"מ-הדגשה|לכבור}}, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} {{הפ|ישעיהו|ל|כד}}: "והאלפים" {{ירו"מ-ביאור|פרים}} "והעירים" {{ירו"מ-ביאור|חמורים}} {{ירו"מ-הדגשה|ועובדי האדמה בליל חמיץ}} {{ירו"מ-ביאור|עם המוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|יאכלו}}. תני: אבל קולט הוא מתחת הכברה ואוכל. {{ירו"מ-הדגשה|איך יכול לאכול הרי נגמרה מלאכתם}} רב חסדא אמר {{ירו"מ-ביאור|עד שלא יפלו לארץ עדין לא נגמרה מלאכתן}}: שהן מחוסרים לרוח {{ירו"מ-ביאור|שאף כשנופלים מהכברה מעורב בהם פסולת דקה וצריך לרוח, לכן כל עוד לא הגיעה לארץ לא נגמרה מלאכתו ויכול לאכול ארעי.}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שהן מחוסרים<br><br> <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=|פולדא=74|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ניחה {{ירו"מ-ביאור|על הארץ, וכל זמן שלא נחו לא נגמרה מלאכת הכבירה.}}. והתנינן: היין משיקפה {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שקיפה קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ושותה בשלמא למאן דאמר}} שהן מחוסרים {{ירו"מ-הדגשה|ניחה}} ניחא {{ירו"מ-הדגשה|שאף ביין כל עוד לא נח בבור התחתון יכול לקלוט מהיין ולשתות ארעי אבל למאן דאמר}} שהן מחוסרים לרוח {{ירו"מ-הדגשה|הרי ביין לא}} מחוסר לרוח, מחוסר הוא {{ירו"מ-הדגשה|שישקעו}} שמריו! התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי בנימן בר גידל}}: והתנינן השמן משירד לעוקה {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שירד נוטל מן העקל ומן הממל ומבין הפצים ונותן לחמיטה}} {{ירו"מ-ביאור|פיתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ולתוך התמחוי בשלמא למאן דאמר}} שהן מחוסרין {{ירו"מ-הדגשה|ניחה}} ניחא {{ירו"מ-הדגשה|שכל עוד לא ירד לבור לא נגמרה מלאכתו ויכול לאכול עראי אלא למאן דאמר}} שהן מחוסרין לרוח {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} ש{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ן {{ירו"מ-הדגשה|לא}} מחוסר לרוח, מחוסר הוא להצ{{ירו"מ-הדגשה|ל}}יל {{ירו"מ-הדגשה|שכל עוד שהשמן עכור לא נגמרה מלאכתו}}. היה אוכל וחשיכה לילי שבת או שנתנו לאדם אחר, לא נטבלו {{ירו"מ-ביאור|וקשה הרי שבת ומקח קובעים למעשרות?}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} סבר מימר: בנתון בחמיטה {{ירו"מ-ביאור|פיתה}} ובתמחוי {{ירו"מ-ביאור|תבשיל}} {{ירו"מ-הדגשה|שהשמן נבלע ואינו בעין}}, אבל בנתון בצלוחית נטבל. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} בנתון בצלוחית לא נטבל. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{שוליים|א_מא}}: ואין שבת טובלת ואין מקח טובל? אמר ליה: כההיא דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אף מה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזירו {{ירו"מ-ביאור|את מה שישאר בלגין}} {{ירו"מ-הדגשה|לבור שעוד לא נגמרה מלאכתו ואין שבת ומקח קבעים}} בדבר שלא נגמרה מלאכתו. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ששבת ומקח קובעים אפילו בלא נגמרה מלאכתו}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: ועוד אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר: מיכן אני אוכל למחר! לא אמר אלא בשביעית {{ירו"מ-הדגשה|שפטור ממעשרות}}, הא שאר שני שבוע לא {{ירו"מ-ביאור|כיוון שהשבת קובעת למעשרות אף שלא נגמרה מלאכתם ואינו יכול לעשר.}}. מה עבד ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}? {{ירו"מ-הדגשה|שם מדובר בתאנים וגרוגרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}להחזירו למקומו אי אתה יכול {{ירו"מ-הדגשה|בשבת}}, שהוא עושה את {{ירו"מ-הדגשה|הפירות שמחזיר}} מוקצה {{ירו"מ-ביאור|וזה כמו מבטל כלי מהכנו שאסור.}}, לפיכך נטבל {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אינו יכול להחזירו בשבת}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}} {{שוליים|א_מב}}: אין עראי לשבת {{ירו"מ-הדגשה|משמע שה}}שבת {{ירו"מ-הדגשה|קובעת אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו}}. פתר לה {{ירו"מ-ביאור|העמיד את המשנה}}: ובלבד {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דבר שיש לו מוקצה {{ירו"מ-ביאור|שאי אפשר להחזירו למקומו בשבת, שהוא עושה מוקצה.}}. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} לא שנייא היא דבר שיש לו מוקצה היא דבר שאין לו מוקצה? {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} בעי: היתה צלוחית מליאה {{ירו"מ-הדגשה|ונגמרה מלאכתה}} {{ירו"מ-ביאור|שהמתין לה עד שציללה,}} {{ירו"מ-הדגשה|והשאירה}} נתונה בין פצים לחבירו, נטבלה? או מאחר שהיא נתונה במקום שלא נגמרה מלאכתו, לא נטבלה? {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן אבל}} לא {{ירו"מ-הדגשה|יתן לאלפס ולקדירה כשהן מרותחים}} {{ירו"מ-ביאור|משמע אפילו שאינם על גבי האש.}} {{ירו"מ-הדגשה|שבישול קובע למעשרות וכלי ראשון מבשל}} עד היכן? {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בר פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר חנינא}}: עד כדי שיהא נתון ידו לתוכה והיא נכוית. הכל מודים<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=20|סירלאו=|פולדא=74|תולדות יצחק=30|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בכלי שני שהוא מותר. מה בין כלי ראשון מה בין כלי שני? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} {{שוליים|א_מג}}: כאן היד שולטת וכאן אין היד שולטת. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר: כאן וכאן אין היד שולטת, אלא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו"מ-הדגשה|בישול מהתורה}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|בכלי הנמצא על האש}}, אלא עשו הרחקה לכלי ראשון {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|על האש}} ולא עשו הרחקה לכלי שני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ההין פינכא {{ירו"מ-הדגשה|דארוזא}} {{ירו"מ-ביאור|סיר אורז}} מסייע לאבא, ההין פינכא דג{{ירו"מ-הדגשה|רי}}סא {{ירו"מ-ביאור|סיר גריסים}} מסייע לאבא, דאת מפני ליה מן אתר לאתר {{ירו"מ-ביאור|אתה מעביר אותו ממקום למקום}} {{ירו"מ-הדגשה|ואף שהוא בכלי שני}} עד כדון הוא רתח. מהו ליתן תבלין מלמטן ולערות עליהן מלמעלן {{ירו"מ-הדגשה|מכלי ראשון}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר: אסור, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}עירוי {{ירו"מ-הדגשה|מכלי ראשון}} ככלי ראשון הוא. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|א_מד}}: אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו {{ירו"מ-ביאור|מכלי ראשון מרק קדשים}} רותח {{ירו"מ-הדגשה|אותו כלי אם}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|של חרס טעון שבירה ואם נחושת טעון מריקה ושטיפה מכאן שעירוי כבישול כיוון שזו משנה מפורשת שערוי כלי ראשון ככלי ראשון ומבשל למה הוא שואל}} הכין {{ירו"מ-ביאור|האם מותר לערות מכלי ראשון על תבלין.}}? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: תמן כלי חרס {{ירו"מ-הדגשה|דאפילו בעירוי}} כלי {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} בולע, {{ירו"מ-הדגשה|הכא}} תבלין {{ירו"מ-הדגשה|ואולי}} אינן מתבשלין {{ירו"מ-הדגשה|בעירוי}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: והתני אף בכלי נחושת כן! אית לך מימר כלי נחושת בולע {{ירו"מ-ביאור|אלא כנראה שזה לא בגלל בליעה אלא מעלה בקדשים}}? מהו לערות {{ירו"מ-הדגשה|על התבלינים בתוך}} הקילוח {{ירו"מ-ביאור|כשהקילוח עדין רותח ולא בקרקעית הכלי שהקילוח כבר התקרר קצת.}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה בריה דרבי הלל}}: מחלוקת {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר גופתא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: עשה כן בשבת, חייב משום מבשל? עשה כן בבשר וחלב, חייב משום מבשל? אמר ליה: כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: איזו חלוט ברור {{ירו"מ-הדגשה|שאף אם אפה אחר כך פטור מחלה}}? כל שהאור מהלך תחתיו. {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא איזו תבשיל ברור {{ירו"מ-הדגשה|שחייב מהתורה}}? כל שהאור מהלך תחתיו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} או{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר: {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כל {{ירו"מ-הדגשה|הוא נותן חוץ מדבר שיש}} בו {{ירו"מ-הדגשה|חומץ וציר}}. על דעתיה דרבי יודה: מלח כציר, יין כחומץ.ל אמר ליה כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} איזו חלוט ברור {{ירו"מ-הדגשה|שאף אם אפה אחר כך פטור מחלה}} כל שהאור מהלך תחתיו {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא איזו תבשיל ברור {{ירו"מ-הדגשה|שחייב מהתורה}} כל שהאור מהלך תחתיו {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} או{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כל {{ירו"מ-הדגשה|הוא נותן חוץ מדבר שיש}} בו {{ירו"מ-הדגשה|חומץ וציר}} על דעתיה דרבי יודה מלח כציר יין כחומץ. ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ה|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_מה}} העיגול משיחליקנו {{שוליים|א_מו}} מחליקין בתאנים ובענבים של טבל {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אוסר המחליק בענבים לא הוכשר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר הוכשר {{שוליים|א_מז}} וגרוגרות משידו{{ירו"מ-הדגשה|ש}} ומגורה משיעגל {{שוליים|א_מח}} היה דש בחבית ומעגל במגורה נשברה החבית ונפתחה המגורה {{ירו"מ-הדגשה|קדם שסיים}} לא יאכל מהן עראי {{ירו"מ-ביאור|שכבר נגמרה מלאכתם של אלו שהיו בחבית.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מתיר {{ירו"מ-ביאור|שאף הראשונות לא נגמרה מלאכתן עד שימלא את החבית שהאחרונות לוחצות על הראשונות:}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן מחליקין בתאנים ובענבים של טבל}} {{ירו"מ-ביאור|שמרסק אותם ומורח את הרסק על מה שרוצה להחליק.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא בריה דרבי יסא}} אמר מה פליגין {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} ורבנין בטבל שנטבל מדבריהן אבל טבל שנטבל דבר תורה אוף רבנין מודיי {{ירו"מ-הדגשה|שאסור}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} אמר לה סתם {{ירו"מ-ביאור|בלי לציין את שם המקור,}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כדעתיה ורבנין כדעתון דתני {{שוליים|א_מט}} זית שפיצעו {{ירו"מ-ביאור|כדי לרככו ולהסיר המרירות ויהיה ראוי קצת לאכילה}} בידים מסואבות לא<br><br> <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=|פולדא=75|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הוכשרו לסופגן במלח הוכשרו לידע {{ירו"מ-הדגשה|אם}} יש בו מים לא הוכשרו {{תנא-ירו"מ|רבי יודן}} אמר הוכשרו {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רבנין אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בגופו}} הוא בודק {{ירו"מ-ביאור|ואין לו ענין במשקה שיוצא.}} רבי יודה אומר {{ירו"מ-הדגשה|במימיו}} הוא בודק {{ירו"מ-הדגשה|אף כאן}} רבנין אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בשיש}} {{ירו"מ-ביאור|בתוכן}} {{ירו"מ-הדגשה|שלו}} {{ירו"מ-ביאור|ברסק של הפרי עצמו}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|מחליק}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אמר במימיו הוא מחליק {{תנא-ירו"מ|רבי}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי שמעון ברבי}} בריה עלה והבא לנו גרוגרות {{ירו"מ-ביאור|פירות מיובשים ודחוסים}} מן החבית אמר ליה ואינו אסור משום מוקצה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי עדיין לא יבשו כל צרכם}} אמר ליה ו{{ירו"מ-הדגשה|ע}}דיין את לזו {{שוליים|א_נ}} אין לך אסור משום מוקצה אלא תאינים וענבים בלבד {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סיסרטאי}} מפני שהן מסריחות בנתיים {{ירו"מ-ביאור|נמצא שגם דחה אותם בידים וגם אינם ראויות}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} לא מסתברא באילין פיצוליי {{ירו"מ-הדגשה|תמרה}} הוה עובדא {{ירו"מ-ביאור|האם לא מסתבר שהמעשה היה בתמרים ששוחים אותם כדי שיבשילו}} {{ירו"מ-ביאור|שאף הם קצת נרקבים. שאם לא כן, איך יתכן ש{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון ברבי}} הסתפק בהלכה ידוע כזו. }} אמר ליה אוף אנא סבר כן אתא {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר הכי אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר ביסנא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} באילין פיצולייא {{ירו"מ-הדגשה|דתמרה}} הוה עובדא {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר ליה אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} הדא דתימא {{ירו"מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו"מ-ביאור|של{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|רק גרוגרות וצימוקים יש להם מוקצה}}}} לעניין שבת {{ירו"מ-הדגשה|דסבר}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אין אדם מקצה מדעתו דבר שראוי לו}} אבל לעניין מעשרות כל הדברים יש להן מוקצה {{ירו"מ-הדגשה|ועד שלא יבשו כל צרכם לא נגמרה מלאכתן ויכול לאכול מהן עראי}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} גרוגרות משידוש ומגורה משיעגיל {{ירו"מ-ביאור|משמע שאפילו אחר שהתייבשו, כל זמן שלא דש ולא עיגל אותן, לא נגמרה מלאכתן ואוכל מהם עראי.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן היה דש בחבית ומעגל במגורה נשברה החבית}} {{ירו"מ-ביאור|קדם שסיים לדוש את כולה.}} {{ירו"מ-הדגשה|ונפתחה המגורה לא יאכל מהן עראי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי שונה {{ירו"מ-ביאור|תנא}} ראשון {{ירו"מ-הדגשה|העליון צריך לתחתון}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא התחתון צריך לעליון {{ירו"מ-ביאור|ולכן מה שכבר מהודק בתוך החבית, נגמרה מלאכתו ואסור באכילת עראי.}} דברי שונה אחרון {{ירו"מ-ביאור|{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}}} {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תחתון צריך לעליון {{ירו"מ-ביאור|שכל שורה שמוסיף ולוחץ עליה, מהדקת גם את השורות התחתונות. נמצא שגם התחתונים לא נגמרה מלאכתן, לכן יכול לאכול מהן עראי.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|תנא קמא במ}}שנה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} היא דלא תסבור מימר סתמא היא {{ירו"מ-הדגשה|ו}}סתמא ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} הלכה כסתמא לפום כן צריך מימר {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} היא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק כללאמרו</strong><br> 83qfurooyqnurgkf2p32yixvom2tg3f 2942927 2942926 2025-06-20T07:26:42Z מאירושולי 35234 2942927 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - כלל אמרו במעשרות== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_מעשרות_פרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] <span id="דף_א_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף א.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|א|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_א|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_א"> <strong>מתני':</strong> כלל אמרו במעשרות: {{שוליים|א_א}}כל שהוא אוכל ונשמר וגידוליו מן הארץ, חייב במעשרות. ועוד כלל אחר אמרו: {{שוליים|א_ב}}כל שתחילתו אוכל וסופו אוכל, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} ששימרו להוסיף אוכל, חייב קטן וגדול. {{שוליים|א_ג}} וכל שאין תחילתו אוכל אבל סופו אוכל, אינו חייב עד שיעשה אוכל.<br><strong>גמ':</strong> כלל אמרו במעשרות כו'. כתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "עשר תעשר את כל תבואת זרעך {{ירו"מ-הדגשה|היוצא השדה שנה שנה}}" - עשר תעשר, הייתי אומר כל הדברים יהו חייבין במעשרות, תלמוד לומר: "את כל תבואת זרעך" - {{ירו"מ-הדגשה|לא}} ריבה {{ירו"מ-הדגשה|אלא כעין תבואה}} ו{{ירו"מ-הדגשה|י}}רבה שאר זרעוני גינה {{ירו"מ-הדגשה|אף}} שאין נאכלין. כתיב {{ירו"מ-הדגשה|עשר תעשר את כל כלל}} תבואת זרעך {{ירו"מ-הדגשה|פרט}}, וכתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "היוצא השדה שנה שנה" - {{ירו"מ-הדגשה|חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט}} אוכל ונשמר, {{ירו"מ-הדגשה|אף}} כל אוכל ונשמר. {{ירו"מ-הדגשה|יצאו זרעי גינה שאינם נאכלים}}. אית דבעי מישמיענה מן הדא {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו ללמוד מזה}}: עשר תעשר כלל, את כל תבואת זרעך פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט - אין לי אלא תבואה, קיטנית מניין? תלמוד לומר ([[ויקרא כז ל|ויקרא בחקותי כז ל]]): "וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא" - {{ירו"מ-הדגשה|וכל מעשר}} הארץ {{ירו"מ-הדגשה|לרבות קטניות מזרע}} הארץ לרבות זרע שום שחליים וגרגר. יכול שאני מרבה לוף העליון {{ירו"מ-ביאור|שוטה}} וזרע כרישין זרע בצלים זרע לפת וצנונות ושאר זרעוני גינה שאינן נאכלין? תלמוד לומר ([[ויקרא כז ל|ויקרא בחקותי כז ל]]): "מזרע הארץ" ולא כל זרע הארץ. "פרי העץ" לרבות כל פירות האילן. יכול שאני מרבה חרוב{{ירו"מ-הדגשה|י}} שיטה וצלמונה וחרובי גדירה {{ירו"מ-ביאור|אף שאינם נאכלים,}} תלמוד לומר ([[ויקרא כז ל|ויקרא בחקותי כז ל]]): "מפרי העץ" ולא כל פירות<br><br> <span id="דף_א_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|א|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=5|סירלאו=|פולדא=69|תולדות יצחק=11|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} האילן. ירקות מניין? איסי בן יהודא אומרL {{שוליים|א_ד}}המעשרות לירקות מדבריהם {{ירו"מ-ביאור|משמע שמעשר פירות וקטניות מהתורה}}. רב חסדא אמר: {{שוליים|א_ה}}הבקיר קמה וחזר וזכה בה, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שפטור אם}} עבר והפריש ממנה תרומה הרי זו תרומה. {{ירו"מ-הדגשה|הפקיר שיבולים וחזר וזכה בהם ועבר}} והפריש ממנה תרומה, {{ירו"מ-הדגשה|אין}} תרומ{{ירו"מ-הדגשה|תו}} תרומה. מה בין קמה לשיבלין? קמה - עד שלא הבקירה עבר והפריש ממנה תרומה, אינה תרומה {{ירו"מ-הדגשה|שלא חל חיוב מעשרות במחובר נמצא שכשהפקיר לא הפקיעה מהם חיוב מעשרות}}. שיבלין {{ירו"מ-ביאור|לעומת זאת.}} עד שלא הבקירן עבר והפריש מהן תרומה, הרי זו תרומה {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שכשהפקיר הפקיעה מהם חיוב מעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}}: אף בהקדש כן {{ירו"מ-הדגשה|שאם}} הקד{{ירו"מ-הדגשה|י}}ש {{ירו"מ-הדגשה|וחזר ופדה נפטר ממעשרות}}. מיליהון דרבנין פליגין, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים יד כט|דברים ראה יד כט]]): "ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך" - ממה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו {{ירו"מ-הדגשה|מעשרות}}. {{שוליים|א_ו}} יצא לקט שידך וידו שווין בו, היא לקט היא שכחה היא פיאה היא הבקר {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שהפקר פטור ממעשרות}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חבורה הי{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ה מקשה: הרי הקדש, הרי ידך וידו שווין בו {{ירו"מ-ביאור|שלשניכם הקדש אסור}}, {{ירו"מ-הדגשה|וזה}} כמו שידך וידו שווין בו, {{ירו"מ-הדגשה|אם כן למה הקדש חייב}}? {{ירו"מ-הדגשה|ו}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם בשנתמרח הכרי ברשות ההבקר {{ירו"מ-הדגשה|או}} ברשות ההקדש, {{ירו"מ-הדגשה|פשיטא שפטור שהרי}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} תורה ([[דברים יח ד|דברים שופטים יח ד]]): "ראשית דגנך" - ולא של הבקר, "ראשית דגנך" {{שוליים|א_ז}} ולא של הקדש {{ירו"מ-ביאור|ודיגון היינו מרוח הכרי.}}. אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין בשהבקיר שיבלין וחזר וזכה בהן: {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בהבקר פטור ובהקדש חייב. בהבקר פטור מן ההיא דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים יד כט|דברים ראה יד כט]]): "ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך" - במה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו, יצא הבקר שידך וידו שווין בו. בהקדש חייב מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_ח}}הקדיש קמה ופדה קמה, חייב {{ירו"מ-ביאור|וזה חולק על מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}}. שאם הקדיש וחזר ופדה, נפטר. }}. מה בין הבקר מה בין הקדש? הבקר יצא {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ידי {{ירו"מ-הדגשה|בעלים לגמרי שאין להפקר שום}} בעלים, הקדש<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=|פולדא=70|תולדות יצחק=14|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא יצא ידי הגזבר. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אפילו ידי בעלים {{ירו"מ-הדגשה|הראשונים}} לא יצא, מאחר {{ירו"מ-הדגשה|שאם באו כמה אנשים לפדות אומרים}} לו: פדה את ראשון {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שבהקדש זיקת הבעלים הראשון קיימת ואין יד הכל שווה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{שוליים|א_ט}}הזורע שדה הבקר, {{ירו"מ-הדגשה|אף שאינו רוצה לזכות}} בקר{{ירו"מ-הדגשה|קע}}, חייב במעשרות. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} מפיק {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לישנא: בזכה בשדה הבקר וגידוליה {{ירו"מ-ביאור|ואפילו אם רק בזמן הקציר התכוון לזכות גם בקרקע}}, חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|במעשרות}} {{ירו"מ-ביאור|שהרי כשזכה בקרקע מתקיים התנאי ובה הלוי כי אין לו חלק. אבל אם לא התכוון לזכות בקרקע אפילו לרגע, פטור.}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אדא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: כמהין ופטריות מהו שיהיו חייבין במעשרות? אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי סיסיי}}: כתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" - דבר שהוא נזרע ומצמיח, יצאו כמהין ופטריות שאינן נזרעות ומצמיחות {{ירו"מ-הדגשה|אלא צומחות מעצמן}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} מפיק לישנא: מפני שהארץ פולטתן {{ירו"מ-ביאור|שאין האדמה מקום גידולן ויונקים מהאויר,}} {{ירו"מ-הדגשה|ואינם צומחות ויונקים ממנה תנן כל שתחילתו}} {{ירו"מ-ביאור|כשהוא קטן}} {{ירו"מ-הדגשה|אוכל וסופו}} {{ירו"מ-ביאור|כשהגדיל}} {{ירו"מ-הדגשה|אוכל}}, אף על פי ש{{ירו"מ-הדגשה|שי}}מרו להוסיף אוכל, חייב קטן וגדול. הא אם אינו שומרו להוסיף אוכל {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שומרו {{ירו"מ-הדגשה|שיתקשה לזרע}}, אינו חייב {{ירו"מ-הדגשה|לא}} קטן {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} גדול. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: זו להוציא מדברי {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר אף הבא מחמת אוכל חייב במעשרות}}, דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן חייבות במעשרות {{ירו"מ-ביאור|קא סלקא דעתין שאף שאינם אוכל חיבות במעשרות כיוון שהם נלקטות עם האוכל והם טפלות לו.}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: וכי מחמת האוכל {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} מחייב? מעתה אפילו ירקן {{ירו"מ-הדגשה|יהיה}} חייב! אלא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: חשובות הן לאוכל {{ירו"מ-ביאור|כיוון שיש שאוכלים אותם,}} ורבנן אמרי: {{שוליים|א_י}}אי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ן חשובות לאוכל {{ירו"מ-ביאור|ועוד ראיה שהתמרות ראויות קצת לאכילה ולכן אסר {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}}}} מן הדא דתני: א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: מימי לא מלאני לבי לומר לאדם: צא ולקוט לך תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן ושלוק {{ירו"מ-ביאור|אפילו לעצמן ללא הזרעים הנאכלים,}} {{ירו"מ-הדגשה|ותהיה פטור}} מן המעשרות, {{ירו"מ-הדגשה|שמא}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ת}}מרות {{ירו"מ-הדגשה|נחשבות אוכל}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} ושלוק {{ירו"מ-הדגשה|כמבושל ואסור באכילת עראי}}. תני: כל שתחילתו אוכל ואין סופו אוכל, {{ירו"מ-הדגשה|כגון המקיים ירק לזרע פטור אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תחילתו. מה אית לך כהדא דתניא: המקיים מלאה של אכרוע {{ירו"מ-ביאור|כמנון האניס}} לזרע, בטלה דעתו {{ירו"מ-הדגשה|וחייב שאין רגילות}} לזר{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע {{ירו"מ-הדגשה|שדה}} של{{ירו"מ-הדגשה|ם}} של אכרוע לזרע. קלחים יחידין, לא בטלה דעתו {{ירו"מ-הדגשה|ופטור מן המעשרות}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|הא דתני המקיים מלאה של אכרוע}} {{ירו"מ-ביאור|כמנון האניס}} {{ירו"מ-הדגשה|לזרע בטלה דעתו וחייב במעשרות}} - והוא שליקט{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-ביאור|כשהוא}} ירק, אבל לא ליקט{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} ירק {{ירו"מ-ביאור|אלא רק אחר שהתחיל להתקשות לזרע ועדין היו בו כמה עלים ירוקים}} {{ירו"מ-הדגשה|פטור}} {{ירו"מ-ביאור|שאחר שהתקשה הרי הוא כעץ בעלמא.}} {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} כך אנו<br><br> <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=|פולדא=70|תולדות יצחק=15|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אומרים עצים חייבין במעשרות {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} וכל שאין תחילתו אוכל אבל סופו אוכל אינו חייב עד שיעשה אוכל מה אית לך כהדא דתנינן דבתרה {{ירו"מ-ביאור|במשנה הבאה.}} מאימתי פירות חייבים במעשרות התאנים משיבחילו {{ירו"מ-ביאור|אבל קדם לכן אינם ראויים לאכילה: </small/> <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ב|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ב"> </span> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_יא}}מאימתי הפירות חייבים במעשרות? התאינים משיבחילו. והענבים והבאושין משהבאישו. האוג והתותים משיאדימו. וכל האדומים משיאדימו. הרמונים משימסו. התמרים משיטילו שאור. הפרסקים משיטילו גידים. והאגוזים משיעשו מגורה {{ירו"מ-ביאור|שהאוכל נפרד מהקליפה החיצונה. }}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: האגוזים והשקדים משיעשו קליפה. החרובים משינקידו וכל השחורים משינקידו. והאג{{ירו"מ-הדגשה|ס}}ים והקרוסטומלין והפרישין והחזרדין משיקריחו וכל הלבנים משיקריחו. התלתן כדי שתצמח {{ירו"מ-ביאור|אם יזרע אותה}} התבואה. והזיתים משיכניסו שליש..<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן מאימתי הפירות חייבים במעשרות התאינים משיבחילו מאי}} משיבחילו? בחילו {{ירו"מ-ביאור|יבשילו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}} אמר: חיתה {{ירו"מ-ביאור|מלא}}, כמה דתימר {{הפ|זכריה|יא|ח}}: {{ירו"מ-הדגשה|ואכחיד את שלושת הרועים בירח אחד ותיקצר נפשי בהם}} "וגם נפשם בחלה בי". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר יעקב}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: משיאדימו פניהם. וכל התאנים פניהם מאדימות? {{ירו"מ-ביאור|הרי יש גם תאנים שחורות ולבנות}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בר מריון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: לוקח אחת ומניח, {{שוליים|א_יב}}אם בשלה בתוך כדי מעת לעת חייבות, ואם לאו פטורות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: הענבים והבאושין משיבאישו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: משיקראו באישה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אייבו בר נגרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי תנחום בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי נחום בר סימאי}}: {{שוליים|א_יג}}והוא שתהא חרצנה שלהן נראית מבחוץ. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: רכיב הוינא על כתפי דסבי ושמעית קליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} יתיב מתני: מכניסין {{ירו"מ-ביאור|מטאטים ואוספים בשבת}} מעי {{ירו"מ-ביאור|החלק הפנימי עם הגרעינים שנפכו לארץ}} מלפפון {{ירו"מ-ביאור|שגם הם עומדות לאכילה}}, ואין מכניסין מעי {{ירו"מ-ביאור|החלק הפנימי עם הגרעינים}} אבטיח {{ירו"מ-ביאור|מלון.}}. מה בין מעי מלפפון למעי אבטיח? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ברסנא}}: מעי מלפפון {{ירו"מ-הדגשה|עומד}} לאכילה {{ירו"מ-הדגשה|ואינו מוקצה}}, מעי אבטיח {{ירו"מ-הדגשה|עומד}} לזריעה. אם את אומר כן {{ירו"מ-ביאור|שמותר לטאטא מעי מלפפון}}, {{ירו"מ-הדגשה|לא}} נמצאת מכבד את הקרקע בשבת? {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה}}. כל האדומין משיאדימו מיישא תני: {{שוליים|א_יד}}רימון {{ירו"מ-הדגשה|שהגיעה}} בו אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} פרידה אחת {{ירו"מ-הדגשה|לשליש גידול}}, כולה<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=|פולדא=71|תולדות יצחק=18|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} חיבור למעשר. {{שוליים|א_טו}}אשכול שבישל בו אפילו גרגיר יחידי, כולו חיבור למעשרות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: פשטו {{ירו"מ-הדגשה|לי חכמים שאם בשל גרגר אחד לא רק האשכול חייב אלא}} כל אותה הגפן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל אותו {{ירו"מ-הדגשה|הרימון}}. חזרו ופשטו {{ירו"מ-הדגשה|לי}} {{שוליים|א_טז}}כל אותה הרוח. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אומר: כל אותו הכרם. היה כרם קטן ועשאו גדול {{ירו"מ-ביאור|כגון שקנה עוד קרקע שבה גפנים. האם גם הגפנים שנוספו נחשבים חיבור למעשר?}}, גדול ועשאו קטן {{ירו"מ-הדגשה|כגון שמכר את הגפן שבה הבשיל הענב האם כיוון שכבר התחייבו שאר הגפנים בגלל החיבור אף אחר שהתבטל החיבור נשארו חייבים}}, אחד ועשאו שנים {{ירו"מ-הדגשה|כגון שבנה מחיצה האם אלו שלא באותו צד של הענב חייבים}}, שנים ועשאו אחד {{ירו"מ-הדגשה|כגון שהסיר מחיצה האם אלו שנוספו חייבים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: דלעת שניקרה בבית אביה {{ירו"מ-ביאור|מחוברת לקרקע,}}, כל אותה הגומא אסורה {{ירו"מ-הדגשה|מחשש ניקור הנחש}}. אף במכבדות תמרה כן. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: שאל יונתן בן חרשא איש גינוסר את {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} וחכמים ביבנה: ניקורי רטב {{ירו"מ-ביאור|תמרים לחים}} באביהן {{ירו"מ-ביאור|מחוברים לאילן}} מה הן? אמרו לו: כל אותו הדקל אסור. {{ירו"מ-הדגשה|אם כל הדקל אסור למה נסתפקו במכבדות תמרה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לכן צריכה {{ירו"מ-ביאור|במקרה זה הסתפקו}} בשניקרו כל {{ירו"מ-הדגשה|התמרים שבמכבדת}}, שלא תאמר: הואיל ואין דרך הנחש לעשות כן, אני אומר ענן של ציפורים שכן עליהן וניקרו {{ירו"מ-הדגשה|ויהיה מותר קא משמע לן שאסור}} {{ירו"מ-ביאור|אבל עדין יש מקום לספק מה הדין אם רק אחת נוקרה.}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון חסידא}}: ניקורי רטב {{ירו"מ-ביאור|תמרים לחים}} באביהן {{ירו"מ-ביאור|מחוברים לאילן}} אסור, והרבים נהגו בהן היתר ואינן ניזוקין. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: הרימונים משימסו. {{ירו"מ-הדגשה|מאי משימסו אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: משיתמעך האוכל תחת ידיו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בר פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: משיכניסו מחצה {{ירו"מ-ביאור|מרימון בשל.}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: דילמא מן רבנין דאגדתא הוא שמע לה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים א כח|דברים דברים א כח]]): "אחינו המסו את לבבנו" {{ירו"מ-הדגשה|ומתרגמינן}} "פלגין לבבינו"? התמרים משיטילו שאור. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}} אמר: משיתמלא החר{{ירו"מ-הדגשה|י}}ץ. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם כשיתמלא החר{{ירו"מ-הדגשה|י}}ץ {{ירו"מ-הדגשה|בקליפה והתמרה כולה תפתח}} נובלת היא, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אם משתפרוש גרעינה מתוך האוכל בשלה היא כל צורכה? רבנן דקיסרין אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|משישטחם}} ויהיו יפות לאכילה {{ירו"מ-ביאור|סימן שהביאו שליש וחיבות במעשרות:}}. הפרסקין משיטילו גידים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: משיטילו גידים אדומים. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: האגוזים והשקדים משיעשו מגורה. {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} אומר: האגוזים והשקדים משיעשו קליפה. {{שוליים|א_יז}}אמרו: בקליפה התחתונה {{ירו"מ-ביאור|הפנימית}} שהיא סמוכה לאוכל, מודים חכמים {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} באלצרין ובאיפסטקין ובאיצטרובילין משיעשו קליפה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן החרובים משינקידו}} תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}}: חרובין שילשולן היא חנטן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: וכל השחורי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|משינקידו}} כגון ענבי הדס וענבי סנה {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} משינקידו? תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}}: {{שוליים|א_יח}}משיעשו נקודות נקודות שחורות. הפרישין איספרגלין {{ירו"מ-ביאור|חבוש}} ולמה נקרא שמן פרישין? שאין לך מין אילן שהוא פריש לקדירה אלא זה בלבד. וכל הלבנים כגון אילין מרפייתה משיקריחו. {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}} אמר: {{שוליים|א_יט}}משיעשו קרחות קרחות לבנות. תני {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: משיזחילו מים. אתא עובדא קומי {{ירו"מ-ביאור|בא מעשה לפני}} רבי חנינא, ובעא למיעבד {{ירו"מ-ביאור|וביקש לעשות}} כרבי חיננא בר פפא. חזר ואמר: וכי מחמת האוכל הן מקריחות? {{ירו"מ-הדגשה|ה}}לא מחמת התולעת שיש בהן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: התלתן משתצמיח. כיני מתניתא: {{שוליים|א_כ}}כדי שתזרע {{ירו"מ-הדגשה|את הזרעים שגדלו}} ותצמיח. כיצד הוא<br><br> <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=|פולדא=71|תולדות יצחק=20|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בודק? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: נוטל מלא קומצו ונותן לתוך הספל של מים, אם שקע רובה חייבת ואם לאו פטורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: מעתה מה ששיקע יהא חייב ומה שלא שיקע יהא פטור? אלא ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת {{ירו"מ-הדגשה|שאם שקע}} ר{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ב {{ירו"מ-הדגשה|גרעין הוא חייב}} {{ירו"מ-ביאור|ומה שנאמר שאם הבשיל ענב אחד כל אותה הרוח חייבת, זה רק בענבים רימונים ושקדים.}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: וכיני ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת. {{ירו"מ-הדגשה|תנן והזיתים משיכניסו שליש מנין}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: כתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" - דבר שהוא נזרע ומצמיח, יצא פחות משליש שאינו נזרע ומצמיח. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: {{שוליים|א_כא}}זיתים וענבים שלא הביאו שליש, משקין היוצא מהן {{ירו"מ-הדגשה|אינן}} משקי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אף להכשיר אינן מכשירים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: זיתים מאימתי חייבות במעשרות? משיבכר צמייא קייטא {{ירו"מ-ביאור|מן זית שממהר להתבשל וכשהוא מתבשל סימן שהאחרים הביאו שליש.}}. לא {{ירו"מ-הדגשה|יכול לבדוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ביכר צמייא קייטא {{ירו"מ-ביאור|כגון שאינם מצוים במקומו,}}, משביכרו בנות שבע. לא ביכרו בנות שבע {{ירו"מ-ביאור|שאינם מצוים במקומו,}}, משיורו מרויות שנייה שבמוקצה {{ירו"מ-ביאור|היינו משיתייבשו התאנים שבמוקצה בפעם השניה.}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בר חייא}}: {{ירו"מ-ביאור|מה שאמרנו שמשיבכרו בנות שבעה}} {{ירו"מ-הדגשה|דווקא}} בנות שבע {{ירו"מ-הדגשה|ה}}לבנות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: ובלבד בנות שבע שבאותו מקום..<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ג|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_כב}}ובירק הקישואין והדלועין והאבטיחין והמלפפונות התפוחים והאתרוגים חייבים גדולים וקטנים. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פוטר את האתרוגים בקוטנן. {{שוליים|א_כג}}החייב בשקדים המרים פטור מן המתוקים. החייב במתוקים פטור מן המרים.<br><strong>גמ':</strong> תמן תנינן: {{שוליים|א_כד}}הלוקח שדה ירק בסוריא עד שלא באו לעונת המעשרות חייב, משבאו לעונת המעשרות פטור ולוקט כדרכו ולוקח {{ירו"מ-הדגשה|ואינו חייב אף על התוספת שהוסיף ביד ישראל משמע שבירק יש עונת מעשרות}}. ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא את אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שירקות חייבים גדולים וקטנים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|המשנה שבירק חייבים גדולים וקטנים}} בשדה של קישואין ושל דילועין {{ירו"מ-ביאור|ושאר המינים שבמשנה}} היא מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אר {{ירו"מ-הדגשה|ירקות יש להם עונת מעשרות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} אמר: אפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|שהמשנה}} בשדה ירק עצמו {{ירו"מ-ביאור|והמינים שנזכרו זה רק דוגמא}}, {{ירו"מ-הדגשה|בכל זאת אין קושיה כי מה שהמשנה אמרה חייבים גדולים וקטנים אין הכוונה קטנים ממש שאין להם שיעור אלא קטנים משליש אבל}} עוד הוא יש לו גבול משיביא שלש פתילות {{ירו"מ-ביאור|עלים.}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התפוחים והאתרוגים חייבים גדולים וקטנים}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטר את האתרוגים בקוטנן}}. {{תנא-ירו"מ|נהוראי בר שיניא}} אמר משום {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: תפוחים קטנים פטורים, תפוחים גדולים חייבים, תפוחי מילי מילה {{ירו"מ-ביאור|סוג מסוים של תפוחים,}} בין גדולים בין קטנים חייבים. ודא מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|דידן שאמרה שהתפוחים חייבים גדולים וקטנים כמי}} היא? מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|שהמשנה מדברת בתפוחים סתם}} {{ירו"מ-ביאור|הרי מה שאמרה המשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|שתפוחים}} קטנים {{ירו"מ-הדגשה|חייבים}} {{ירו"מ-ביאור|זה לא דעת כולם אלא}} במחלוקת. מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|שהמשנה מדברת}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תפוחי מילי מילה, {{ירו"מ-הדגשה|המשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}דברי הכל. אתרוג הבוסר: {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר אינו פרי {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|כשר לארבעת המינים}}, וחכמים אומרים פרי. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-ביאור| שאמר שאתרוג קטן פטור ממעשרות}} בשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} רבו {{ירו"מ-ביאור|שאמר שאתרוג בוסר פסול ללולב.}}. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אמר אינו פרי, כן<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=13|סירלאו=|פולדא=72|תולדות יצחק=22|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר אינו פרי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: כל שהוא כשר ללולב חייב במעשרות, וכל שאינו כשר ללולב אינו חייב במעשרות. התיבון: {{שוליים|א_כה}}הרי המנומר, הרי גדל בטפוס, הרי עשוי ככדור, הרי {{ירו"מ-הדגשה|אלו פסולים ללולב וחייבים במעשרות}} {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה}}. {{ירו"מ-הדגשה|מסתברא}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שאתרוג קטן אינו פרי יודי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא פסול ללולב, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שבוסר פסול ללולב לא}} יודי ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-ביאור|שאף אם {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|יסבור שאתרוג בוסר הוא פרי יהיה פסול ללולב לפי שאינו הדר}}}}. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} יודי {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}, דכתיב {{ירו"מ-הדגשה|ולקחתם לכם}} "פרי" {{ירו"מ-הדגשה|עץ הדר}} ואינו פרי {{ירו"מ-הדגשה|לשיטתו}}. {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} לא יודי {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|שלא כל מה שפסול ללולב אינו}} {{ירו"מ-הדגשה|פ}}רי, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הרי המנומר, הרי גדל בטפוס, הרי עשוי ככדור, הרי הוא פסול ללולב וחייב במעשרות. {{ירו"מ-הדגשה|ומה שאמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|שהבוסר אינו פרי הכוונה שאינו פרי הדר תנן}}: החייב בשקדים המרים {{ירו"מ-ביאור|היינו שקדים קטנים שאז הם ראויים קצת לאכילה,}} פטור {{ירו"מ-הדגשה|מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מתוקים {{ירו"מ-ביאור|שאין רגילות לאכלן קטנים ולהפסידן שהרי יכול לאכלן גדולים,}}. החייב במתוקים {{ירו"מ-ביאור|שקדים גדולים,}} פטור במרים {{ירו"מ-ביאור|שאינם ראויים לאכילה.}}. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}} משום אביו: שקדים המרים הרי אלו פטורי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו אם לקטן כשהן קטנים}}, ומתוקים אינן חייבים עד שתפרוש קליפתן החיצונה. {{שוליים|א_כו}}הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} בציפורין כהדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}}. במה הורי {{ירו"מ-ביאור|הרי {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}} לימד שני דינים? }} ציפוראי אמרי: {{ירו"מ-הדגשה|שפטור}} במרים {{ירו"מ-הדגשה|אפילו אם לקטם כשהם קטנים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} אמר: במתוקים {{ירו"מ-הדגשה|שאינן חייבים עד שתפרוש קליפתן החיצונה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שקדים מרים שהיו בציפורי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ירדו לכאן {{ירו"מ-הדגשה|לטבריה}} נתחייבו {{ירו"מ-הדגשה|שאני פוסק שחייבים שקדים מרים שהיו בטבריה אם}} עלו {{ירו"מ-הדגשה|לציפורי}} כבר נפטרו {{ירו"מ-הדגשה|שהם נוהגים כהוראת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}. הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}}: {{ירו"מ-הדגשה|שקדים שלקטם בקופה והניחם שיבשילו}} כיון שראה שלשה שפירשה קליפתן החיצונה, שהוא תורם את כל הקופה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ובלבד שלא יתרום מקופה על חבירתה..<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ד|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_כז}}ואיזהו גורנן למעשרות? הקישואין והדלועין משיפקיסו {{ירו"מ-ביאור|כשיוריד את הפרח שבקצה.}}. ואם אינו מפקס, משיעמיד ערימה. אבטיח משישלק {{ירו"מ-הדגשה|כשיוריד את הפרח שבקצה}}, ואם אינו משלק, משיעשה מוקצה {{ירו"מ-ביאור|ערמה במחסן.}}. {{שוליים|א_כח}}ירק הנאגד משיוגד, ואם אינו אוגד, משימלא את הכלי, ואם אינו ממלא את הכלי, משילקוט כל צורכו. {{שוליים|א_כט}}הכלכלה משיחפ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|בעלים}} {{ירו"מ-ביאור|לשמור שלא יתיבשו.}}, אם אינו מחפה, משימלא את הכלי, ואם אינו ממלא את הכלי, משילקוט כל צורכו. {{שוליים|א_ל}}במה דברים אמורים? במוליך לשוק. אבל במוליך לביתו, אוכל מהן עראי עד שהוא מגיע לביתו. {{שוליים|א_לא}}הפרד והצמוקין והחרובין משיעמיד ערימה. הבצלים משיפקילו {{ירו"מ-ביאור|כשיסיר את השורשים הקליפות שאינם מהודקות.}}, ואם אינו מפקל, משיעמיד ערימה. {{שוליים|א_לב}}התבואה משימרח, ואם אינו ממרח, משיעמיד ערימה. הקטניות משיכבור, ואם אינו כובר, משימרח. אף על פי שמירח, נוטל מן הקוטעים {{ירו"מ-הדגשה|שלא נידושו}} ומן הצדדים {{ירו"מ-ביאור|שנידושו אבל לא נתמרחו עם הכרי.}} וממה שבתוך התבן {{ירו"מ-ביאור|שנידושו אבל עדין מעורבים במוץ.}} ואוכל. {{שוליים|א_לג}}היין משיקפה {{ירו"מ-ביאור|כשיסיר את שכבת הפסולת מלמעלה.}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שקיפה, קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ושותה. {{שוליים|א_לד}}השמן משירד לעוקה. אף על פי שירד, נוטל מן העקל ומן הממל ומבין הפצים ונותן לחמיטה {{ירו"מ-ביאור|פיתה}} ולתוך התמחוי. {{שוליים|א_לה}}אבל לא יתן לאלפס ולקדירה כשהן מרותחים {{ירו"מ-ביאור|שבישול קובע למעשרות.}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר..<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן ואיזהו גורנן למעשרות הקישואין והדלועין משיפקיסו}} מא{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|יפקסו}}? מן ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} ירים פקסוסיה {{ירו"מ-ביאור|כשיוריד את השער או הפרח.}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן אבטיח משישלק מהו משישלק}}? מן ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} ירים שלקוקיה {{ירו"מ-ביאור|כשיוריד את השיער או הפרח.}}. {{שוליים|א_לו}}היה מפקס ראשון ראשון {{ירו"מ-ביאור|אחד אחד.}}, משלק ראשון ראשון {{ירו"מ-ביאור|אחד אחד.}} - לא נטבלו {{ירו"מ-הדגשה|גם אלו שכבר פיקס}} עד שיפקס כל<br><br> <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=73|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} צורכו וישלק כל צורכו. פיקס וש{{ירו"מ-הדגשה|י}}לק ברשות הקדש ופדיו, {{ירו"מ-הדגשה|פטור ממעשרות תנן ירק הנאגד משיוגד}}. {{שוליים|א_לז}}אוגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} גדול {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שדה, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שבדעתו להתיר ולחזור}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} קטן לשוק, נטבל {{ירו"מ-הדגשה|באגודה ראשונה שבשדה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי: {{ירו"מ-הדגשה|אם כוונתו להתיר ולאגוד מחדש לאגודות קטנות}} {{ירו"מ-הדגשה|ע}}דיין לא נגמרה מלאכת השדה ואת אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שחייב}}? אלא כיני: אוגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} גדול בשדה והוא עתיד לאוגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} קטן לשוק, נטבל {{ירו"מ-הדגשה|רק כשיאגוד צינוק קטן לשוק תנן ואם אינו אוגד משימלא את הכלי ואם אינו ממלא את הכלי משילקוט כל צורכו}}. {{שוליים|א_לח}}ה{{ירו"מ-הדגשה|י}}יתה כלכלה אחת ובדעתו למלאות את חציה, כיון שמילא חציה נטבלה. בדעתו למלאות את כולה, לא נטבלה עד שימלא את כולה. היו שתים ובדעתו למלא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת שתיהן, לא נטבלו עד שימלא את שתיהן. במה דברים אמורים? במוליך לשוק. אבל במוליך לביתו, אוכל מהן עראי עד שהוא מגיע לביתו. מה בין המוליך לשוק מה בין המוליך לביתו? {{ירו"מ-הדגשה|ול}}מה {{ירו"מ-הדגשה|אם דעתו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הוליך לשוק {{ירו"מ-הדגשה|לא יכול לאכול ארעי עד שיגיע}} לשוק? בשעה שהוא מוליך לביתו, בדעתו הדבר תלוי {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}דעתו {{ירו"מ-הדגשה|לאכלם}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ביתו {{ירו"מ-הדגשה|אינו נטבל עד שיראה פני}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית. ובשעה שהוא מוליך לשוק, לא בדעתו הדבר תלוי {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא בדעת הלקוחות הדבר תלוי, {{ירו"מ-הדגשה|שבודאי גמר בדעתו}} שא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} ימצא לקוחות {{ירו"מ-הדגשה|שירצו לקנות בשדה ימכור להם לפיכך}} נטבלו מיד. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הפרד והצמוקין והחרובין משיעמיד ערימה}} תני: {{שוליים|א_לט}}משיעמיד ערימה בראש גגו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: הא {{ירו"מ-הדגשה|אם העמיד}} בשדה לא? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}}: דרובה אתא מימר לך {{ירו"מ-ביאור|אמר את החידוש היותר גדול}} - אפילו משיעמיד ערימה בראש גגו {{ירו"מ-הדגשה|אף שעובר דרך הבית לא נקבע למעשרות תנן הבצלים משי}}פ{{ירו"מ-הדגשה|ק}}ילו {{ירו"מ-הדגשה|ואם}} אי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|מפקל}} משיעמיד ערימה {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} הבצלים משיפקילו? מן דו ירים פודגרה {{ירו"מ-ביאור|כשיסיר השורשים והקליפות.}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תבואה משימרח {{ירו"מ-הדגשה|ואם אינו}} ממרח {{ירו"מ-הדגשה|משיעמיד ערימה מאי}} משימרח {{ירו"מ-הדגשה|את הכרי אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו ישפר אפוי דכריה {{ירו"מ-ביאור|היינו שמחליק ומיפה את הכרי.}}. והא תני {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר סיסין}}: מאימתי הוא<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ה.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=|פולדא=73|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תורם את הגורן? משתיעקר האלה {{ירו"מ-ביאור|הכלי שאיתו אוסף את החיטים לערמה.}}. כאן בשיש בדעתו למרח, וכאן בשאין בדעתו למרח. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הקטניות משיכבור ואם אינו כובר משימרח}} תני: {{שוליים|א_מ}}אבל כובר הוא מקצת ותורם מן הכבור על שאינו כבור {{ירו"מ-הדגשה|ולא נמצא מפריש ממה שנגמרה מלאכתו על מה שלא נגמרה מלאכתו}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: שכן דרך בעלי בתים להיות מכניסין לתוך בתיהן {{ירו"מ-הדגשה|אפילו כשאינו כבור נמצא שאף כשאינו כבור נחשב כנגמרה מלאכתו קצת}}. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדתיב}} {{הפ|ישעיהו|ל|כד}}: "והאלפים" {{ירו"מ-ביאור|פרים}} "והעירים" {{ירו"מ-ביאור|חמורים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}"עובדי האדמה בליל חמיץ" {{ירו"מ-ביאור|עם המוץ}} "יאכלו" - כבר {{ירו"מ-הדגשה|סינן}} ברשות ההקדש ופדיו. {{ירו"מ-הדגשה|האם}} מאחר {{ירו"מ-הדגשה|שקודם כיבור היה}} יכול ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול ממנו עראי ועכשיו אינו יכול ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול ממנו עראי, {{ירו"מ-הדגשה|הרי זה}} כמו שעשה מעשה ברשות ההקדש {{ירו"מ-הדגשה|ויהיה פטור}}? {{ירו"מ-ביאור|עונה הגמרא}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שאין הכיבור תיקון גמור שהרי יש שאוכלין כך כמו שלא עשה מעשה ברשות ההקדש}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}חייב. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}}: והתני {{ירו"מ-הדגשה|המקדיש את הבור של יין עד שלא}} שילה וקיפה {{ירו"מ-הדגשה|ובא הגזבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שילה וקיפה {{ירו"מ-הדגשה|ואחר כך פדאו כיון שבזמן החיוב היה}} ברשות ההקדש, פטור {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא עשה מעשה גמור בגוף הפרי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: תמן אי איפשר לו שלא {{ירו"מ-הדגשה|ישלה}} ושלא {{ירו"מ-הדגשה|יקפה שאין דרך לשתות כך}}, ברם הכא איפשר לו שלא {{ירו"מ-הדגשה|לכבור}}, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} {{הפ|ישעיהו|ל|כד}}: "והאלפים" {{ירו"מ-ביאור|פרים}} "והעירים" {{ירו"מ-ביאור|חמורים}} {{ירו"מ-הדגשה|ועובדי האדמה בליל חמיץ}} {{ירו"מ-ביאור|עם המוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|יאכלו}}. תני: אבל קולט הוא מתחת הכברה ואוכל. {{ירו"מ-הדגשה|איך יכול לאכול הרי נגמרה מלאכתם}} רב חסדא אמר {{ירו"מ-ביאור|עד שלא יפלו לארץ עדין לא נגמרה מלאכתן}}: שהן מחוסרים לרוח {{ירו"מ-ביאור|שאף כשנופלים מהכברה מעורב בהם פסולת דקה וצריך לרוח, לכן כל עוד לא הגיעה לארץ לא נגמרה מלאכתו ויכול לאכול ארעי.}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שהן מחוסרים<br><br> <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=|פולדא=74|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ניחה {{ירו"מ-ביאור|על הארץ, וכל זמן שלא נחו לא נגמרה מלאכת הכבירה.}}. והתנינן: היין משיקפה {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שקיפה קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ושותה בשלמא למאן דאמר}} שהן מחוסרים {{ירו"מ-הדגשה|ניחה}} ניחא {{ירו"מ-הדגשה|שאף ביין כל עוד לא נח בבור התחתון יכול לקלוט מהיין ולשתות ארעי אבל למאן דאמר}} שהן מחוסרים לרוח {{ירו"מ-הדגשה|הרי ביין לא}} מחוסר לרוח, מחוסר הוא {{ירו"מ-הדגשה|שישקעו}} שמריו! התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי בנימן בר גידל}}: והתנינן השמן משירד לעוקה {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שירד נוטל מן העקל ומן הממל ומבין הפצים ונותן לחמיטה}} {{ירו"מ-ביאור|פיתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ולתוך התמחוי בשלמא למאן דאמר}} שהן מחוסרין {{ירו"מ-הדגשה|ניחה}} ניחא {{ירו"מ-הדגשה|שכל עוד לא ירד לבור לא נגמרה מלאכתו ויכול לאכול עראי אלא למאן דאמר}} שהן מחוסרין לרוח {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} ש{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ן {{ירו"מ-הדגשה|לא}} מחוסר לרוח, מחוסר הוא להצ{{ירו"מ-הדגשה|ל}}יל {{ירו"מ-הדגשה|שכל עוד שהשמן עכור לא נגמרה מלאכתו}}. היה אוכל וחשיכה לילי שבת או שנתנו לאדם אחר, לא נטבלו {{ירו"מ-ביאור|וקשה הרי שבת ומקח קובעים למעשרות?}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} סבר מימר: בנתון בחמיטה {{ירו"מ-ביאור|פיתה}} ובתמחוי {{ירו"מ-ביאור|תבשיל}} {{ירו"מ-הדגשה|שהשמן נבלע ואינו בעין}}, אבל בנתון בצלוחית נטבל. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} בנתון בצלוחית לא נטבל. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: {{שוליים|א_מא}}ואין שבת טובלת ואין מקח טובל? אמר ליה: כההיא דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אף מה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזירו {{ירו"מ-ביאור|את מה שישאר בלגין}} {{ירו"מ-הדגשה|לבור שעוד לא נגמרה מלאכתו ואין שבת ומקח קבעים}} בדבר שלא נגמרה מלאכתו. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ששבת ומקח קובעים אפילו בלא נגמרה מלאכתו}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: ועוד אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר: מיכן אני אוכל למחר! לא אמר אלא בשביעית {{ירו"מ-הדגשה|שפטור ממעשרות}}, הא שאר שני שבוע לא {{ירו"מ-ביאור|כיוון שהשבת קובעת למעשרות אף שלא נגמרה מלאכתם ואינו יכול לעשר.}}. מה עבד ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}? {{ירו"מ-הדגשה|שם מדובר בתאנים וגרוגרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}להחזירו למקומו אי אתה יכול {{ירו"מ-הדגשה|בשבת}}, שהוא עושה את {{ירו"מ-הדגשה|הפירות שמחזיר}} מוקצה {{ירו"מ-ביאור|וזה כמו מבטל כלי מהכנו שאסור.}}, לפיכך נטבל {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אינו יכול להחזירו בשבת}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}}: {{שוליים|א_מב}}אין עראי לשבת {{ירו"מ-הדגשה|משמע שה}}שבת {{ירו"מ-הדגשה|קובעת אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו}}. פתר לה {{ירו"מ-ביאור|העמיד את המשנה}}: ובלבד {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דבר שיש לו מוקצה {{ירו"מ-ביאור|שאי אפשר להחזירו למקומו בשבת, שהוא עושה מוקצה.}}. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} לא שנייא היא דבר שיש לו מוקצה היא דבר שאין לו מוקצה? {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} בעי: היתה צלוחית מליאה {{ירו"מ-הדגשה|ונגמרה מלאכתה}} {{ירו"מ-ביאור|שהמתין לה עד שציללה,}} {{ירו"מ-הדגשה|והשאירה}} נתונה בין פצים לחבירו, נטבלה? או מאחר שהיא נתונה במקום שלא נגמרה מלאכתו, לא נטבלה? {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן אבל}} לא {{ירו"מ-הדגשה|יתן לאלפס ולקדירה כשהן מרותחים}} {{ירו"מ-ביאור|משמע אפילו שאינם על גבי האש.}} {{ירו"מ-הדגשה|שבישול קובע למעשרות וכלי ראשון מבשל}} עד היכן? {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בר פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר חנינא}}: עד כדי שיהא נתון ידו לתוכה והיא נכוית. הכל מודים<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=20|סירלאו=|פולדא=74|תולדות יצחק=30|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בכלי שני שהוא מותר. מה בין כלי ראשון מה בין כלי שני? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{שוליים|א_מג}}כאן היד שולטת וכאן אין היד שולטת. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר: כאן וכאן אין היד שולטת, אלא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו"מ-הדגשה|בישול מהתורה}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|בכלי הנמצא על האש}}, אלא עשו הרחקה לכלי ראשון {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|על האש}} ולא עשו הרחקה לכלי שני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ההין פינכא {{ירו"מ-הדגשה|דארוזא}} {{ירו"מ-ביאור|סיר אורז}} מסייע לאבא, ההין פינכא דג{{ירו"מ-הדגשה|רי}}סא {{ירו"מ-ביאור|סיר גריסים}} מסייע לאבא, דאת מפני ליה מן אתר לאתר {{ירו"מ-ביאור|אתה מעביר אותו ממקום למקום}} {{ירו"מ-הדגשה|ואף שהוא בכלי שני}} עד כדון הוא רתח. מהו ליתן תבלין מלמטן ולערות עליהן מלמעלן {{ירו"מ-הדגשה|מכלי ראשון}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר: אסור, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}עירוי {{ירו"מ-הדגשה|מכלי ראשון}} ככלי ראשון הוא. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_מד}}אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו {{ירו"מ-ביאור|מכלי ראשון מרק קדשים}} רותח {{ירו"מ-הדגשה|אותו כלי אם}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|של חרס טעון שבירה ואם נחושת טעון מריקה ושטיפה מכאן שעירוי כבישול כיוון שזו משנה מפורשת שערוי כלי ראשון ככלי ראשון ומבשל למה הוא שואל}} הכין {{ירו"מ-ביאור|האם מותר לערות מכלי ראשון על תבלין.}}? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: תמן כלי חרס {{ירו"מ-הדגשה|דאפילו בעירוי}} כלי {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} בולע, {{ירו"מ-הדגשה|הכא}} תבלין {{ירו"מ-הדגשה|ואולי}} אינן מתבשלין {{ירו"מ-הדגשה|בעירוי}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: והתני אף בכלי נחושת כן! אית לך מימר כלי נחושת בולע {{ירו"מ-ביאור|אלא כנראה שזה לא בגלל בליעה אלא מעלה בקדשים}}? מהו לערות {{ירו"מ-הדגשה|על התבלינים בתוך}} הקילוח {{ירו"מ-ביאור|כשהקילוח עדין רותח ולא בקרקעית הכלי שהקילוח כבר התקרר קצת.}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה בריה דרבי הלל}}: מחלוקת {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר גופתא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: עשה כן בשבת, חייב משום מבשל? עשה כן בבשר וחלב, חייב משום מבשל? אמר ליה: כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: איזו חלוט ברור {{ירו"מ-הדגשה|שאף אם אפה אחר כך פטור מחלה}}? כל שהאור מהלך תחתיו. {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא איזו תבשיל ברור {{ירו"מ-הדגשה|שחייב מהתורה}}? כל שהאור מהלך תחתיו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} או{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר: {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כל {{ירו"מ-הדגשה|הוא נותן חוץ מדבר שיש}} בו {{ירו"מ-הדגשה|חומץ וציר}}. על דעתיה דרבי יודה: מלח כציר, יין כחומץ.ל אמר ליה כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} איזו חלוט ברור {{ירו"מ-הדגשה|שאף אם אפה אחר כך פטור מחלה}} כל שהאור מהלך תחתיו {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא איזו תבשיל ברור {{ירו"מ-הדגשה|שחייב מהתורה}} כל שהאור מהלך תחתיו {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} או{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כל {{ירו"מ-הדגשה|הוא נותן חוץ מדבר שיש}} בו {{ירו"מ-הדגשה|חומץ וציר}} על דעתיה דרבי יודה מלח כציר יין כחומץ. ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ה|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_מה}}העיגול משיחליקנו {{שוליים|א_מו}}מחליקין בתאנים ובענבים של טבל {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אוסר המחליק בענבים לא הוכשר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר הוכשר {{שוליים|א_מז}}וגרוגרות משידו{{ירו"מ-הדגשה|ש}} ומגורה משיעגל {{שוליים|א_מח}}היה דש בחבית ומעגל במגורה נשברה החבית ונפתחה המגורה {{ירו"מ-הדגשה|קדם שסיים}} לא יאכל מהן עראי {{ירו"מ-ביאור|שכבר נגמרה מלאכתם של אלו שהיו בחבית.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מתיר {{ירו"מ-ביאור|שאף הראשונות לא נגמרה מלאכתן עד שימלא את החבית שהאחרונות לוחצות על הראשונות:}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן מחליקין בתאנים ובענבים של טבל}} {{ירו"מ-ביאור|שמרסק אותם ומורח את הרסק על מה שרוצה להחליק.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא בריה דרבי יסא}} אמר מה פליגין {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} ורבנין בטבל שנטבל מדבריהן אבל טבל שנטבל דבר תורה אוף רבנין מודיי {{ירו"מ-הדגשה|שאסור}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} אמר לה סתם {{ירו"מ-ביאור|בלי לציין את שם המקור,}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כדעתיה ורבנין כדעתון דתני {{שוליים|א_מט}}זית שפיצעו {{ירו"מ-ביאור|כדי לרככו ולהסיר המרירות ויהיה ראוי קצת לאכילה}} בידים מסואבות לא<br><br> <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=|פולדא=75|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הוכשרו לסופגן במלח הוכשרו לידע {{ירו"מ-הדגשה|אם}} יש בו מים לא הוכשרו {{תנא-ירו"מ|רבי יודן}} אמר הוכשרו {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רבנין אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בגופו}} הוא בודק {{ירו"מ-ביאור|ואין לו ענין במשקה שיוצא.}} רבי יודה אומר {{ירו"מ-הדגשה|במימיו}} הוא בודק {{ירו"מ-הדגשה|אף כאן}} רבנין אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בשיש}} {{ירו"מ-ביאור|בתוכן}} {{ירו"מ-הדגשה|שלו}} {{ירו"מ-ביאור|ברסק של הפרי עצמו}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|מחליק}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אמר במימיו הוא מחליק {{תנא-ירו"מ|רבי}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי שמעון ברבי}} בריה עלה והבא לנו גרוגרות {{ירו"מ-ביאור|פירות מיובשים ודחוסים}} מן החבית אמר ליה ואינו אסור משום מוקצה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי עדיין לא יבשו כל צרכם}} אמר ליה ו{{ירו"מ-הדגשה|ע}}דיין את לזו {{שוליים|א_נ}}אין לך אסור משום מוקצה אלא תאינים וענבים בלבד {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סיסרטאי}} מפני שהן מסריחות בנתיים {{ירו"מ-ביאור|נמצא שגם דחה אותם בידים וגם אינם ראויות}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} לא מסתברא באילין פיצוליי {{ירו"מ-הדגשה|תמרה}} הוה עובדא {{ירו"מ-ביאור|האם לא מסתבר שהמעשה היה בתמרים ששוחים אותם כדי שיבשילו}} {{ירו"מ-ביאור|שאף הם קצת נרקבים. שאם לא כן, איך יתכן ש{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון ברבי}} הסתפק בהלכה ידוע כזו. }} אמר ליה אוף אנא סבר כן אתא {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר הכי אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר ביסנא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} באילין פיצולייא {{ירו"מ-הדגשה|דתמרה}} הוה עובדא {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר ליה אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} הדא דתימא {{ירו"מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו"מ-ביאור|של{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|רק גרוגרות וצימוקים יש להם מוקצה}}}} לעניין שבת {{ירו"מ-הדגשה|דסבר}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אין אדם מקצה מדעתו דבר שראוי לו}} אבל לעניין מעשרות כל הדברים יש להן מוקצה {{ירו"מ-הדגשה|ועד שלא יבשו כל צרכם לא נגמרה מלאכתן ויכול לאכול מהן עראי}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} גרוגרות משידוש ומגורה משיעגיל {{ירו"מ-ביאור|משמע שאפילו אחר שהתייבשו, כל זמן שלא דש ולא עיגל אותן, לא נגמרה מלאכתן ואוכל מהם עראי.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן היה דש בחבית ומעגל במגורה נשברה החבית}} {{ירו"מ-ביאור|קדם שסיים לדוש את כולה.}} {{ירו"מ-הדגשה|ונפתחה המגורה לא יאכל מהן עראי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי שונה {{ירו"מ-ביאור|תנא}} ראשון {{ירו"מ-הדגשה|העליון צריך לתחתון}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא התחתון צריך לעליון {{ירו"מ-ביאור|ולכן מה שכבר מהודק בתוך החבית, נגמרה מלאכתו ואסור באכילת עראי.}} דברי שונה אחרון {{ירו"מ-ביאור|{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}}} {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תחתון צריך לעליון {{ירו"מ-ביאור|שכל שורה שמוסיף ולוחץ עליה, מהדקת גם את השורות התחתונות. נמצא שגם התחתונים לא נגמרה מלאכתן, לכן יכול לאכול מהן עראי.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|תנא קמא במ}}שנה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} היא דלא תסבור מימר סתמא היא {{ירו"מ-הדגשה|ו}}סתמא ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} הלכה כסתמא לפום כן צריך מימר {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} היא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק כללאמרו</strong><br> r5lzr5v5yrcb1vl3jij6x3hrmkpem9i 2942929 2942927 2025-06-20T07:39:16Z מאירושולי 35234 /* ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה א */ 2942929 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - כלל אמרו במעשרות== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_מעשרות_פרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] <span id="דף_א_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף א.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|א|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_א|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_א"> <strong>מתני':</strong> כלל אמרו במעשרות: {{שוליים|א_א}}כל שהוא אוכל ונשמר וגידוליו מן הארץ, חייב במעשרות. ועוד כלל אחר אמרו: {{שוליים|א_ב}}כל שתחילתו אוכל וסופו אוכל, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} ששימרו להוסיף אוכל, חייב קטן וגדול. {{שוליים|א_ג}} וכל שאין תחילתו אוכל אבל סופו אוכל, אינו חייב עד שיעשה אוכל.<br><strong>גמ':</strong> כלל אמרו במעשרות כו'. כתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "עשר תעשר את כל תבואת זרעך {{ירו"מ-הדגשה|היוצא השדה שנה שנה}}" - עשר תעשר, הייתי אומר כל הדברים יהו חייבין במעשרות, תלמוד לומר: "את כל תבואת זרעך" - {{ירו"מ-הדגשה|לא}} ריבה {{ירו"מ-הדגשה|אלא כעין תבואה}} ו{{ירו"מ-הדגשה|י}}רבה שאר זרעוני גינה {{ירו"מ-הדגשה|אף}} שאין נאכלין. כתיב {{ירו"מ-הדגשה|עשר תעשר את כל כלל}} תבואת זרעך {{ירו"מ-הדגשה|פרט}}, וכתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "היוצא השדה שנה שנה" - {{ירו"מ-הדגשה|חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט}} אוכל ונשמר, {{ירו"מ-הדגשה|אף}} כל אוכל ונשמר. {{ירו"מ-הדגשה|יצאו זרעי גינה שאינם נאכלים}}. אית דבעי מישמיענה מן הדא {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו ללמוד מזה}}: עשר תעשר כלל, את כל תבואת זרעך פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט - אין לי אלא תבואה, קיטנית מניין? תלמוד לומר ([[ויקרא כז ל|ויקרא בחקותי כז ל]]): "וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא" - {{ירו"מ-הדגשה|וכל מעשר}} הארץ {{ירו"מ-הדגשה|לרבות קטניות מזרע}} הארץ לרבות זרע שום שחליים וגרגר. יכול שאני מרבה לוף העליון {{ירו"מ-ביאור|שוטה}} וזרע כרישין זרע בצלים זרע לפת וצנונות ושאר זרעוני גינה שאינן נאכלין? תלמוד לומר ([[ויקרא כז ל|ויקרא בחקותי כז ל]]): "מזרע הארץ" ולא כל זרע הארץ. "פרי העץ" לרבות כל פירות האילן. יכול שאני מרבה חרוב{{ירו"מ-הדגשה|י}} שיטה וצלמונה וחרובי גדירה {{ירו"מ-ביאור|אף שאינם נאכלים,}} תלמוד לומר ([[ויקרא כז ל|ויקרא בחקותי כז ל]]): "מפרי העץ" ולא כל פירות<br><br> <span id="דף_א_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|א|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=5|סירלאו=|פולדא=69|תולדות יצחק=11|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} האילן. ירקות מניין? איסי בן יהודא אומר: {{שוליים|א_ד}}המעשרות לירקות מדבריהם {{ירו"מ-ביאור|משמע שמעשר פירות וקטניות מהתורה}}. רב חסדא אמר: {{שוליים|א_ה}}הבקיר קמה וחזר וזכה בה, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שפטור אם}} עבר והפריש ממנה תרומה הרי זו תרומה. {{ירו"מ-הדגשה|הפקיר שיבולים וחזר וזכה בהם ועבר}} והפריש ממנה תרומה, {{ירו"מ-הדגשה|אין}} תרומ{{ירו"מ-הדגשה|תו}} תרומה. מה בין קמה לשיבלין? קמה - עד שלא הבקירה עבר והפריש ממנה תרומה, אינה תרומה {{ירו"מ-הדגשה|שלא חל חיוב מעשרות במחובר נמצא שכשהפקיר לא הפקיעה מהם חיוב מעשרות}}. שיבלין {{ירו"מ-ביאור|לעומת זאת.}} עד שלא הבקירן עבר והפריש מהן תרומה, הרי זו תרומה {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שכשהפקיר הפקיעה מהם חיוב מעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}}: אף בהקדש כן {{ירו"מ-הדגשה|שאם}} הקד{{ירו"מ-הדגשה|י}}ש {{ירו"מ-הדגשה|וחזר ופדה נפטר ממעשרות}}. מיליהון דרבנין פליגין, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים יד כט|דברים ראה יד כט]]): "ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך" - ממה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו {{ירו"מ-הדגשה|מעשרות}}. {{שוליים|א_ו}} יצא לקט שידך וידו שווין בו, היא לקט היא שכחה היא פיאה היא הבקר {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שהפקר פטור ממעשרות}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חבורה הי{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ה מקשה: הרי הקדש, הרי ידך וידו שווין בו {{ירו"מ-ביאור|שלשניכם הקדש אסור}}, {{ירו"מ-הדגשה|וזה}} כמו שידך וידו שווין בו, {{ירו"מ-הדגשה|אם כן למה הקדש חייב}}? {{ירו"מ-הדגשה|ו}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם בשנתמרח הכרי ברשות ההבקר {{ירו"מ-הדגשה|או}} ברשות ההקדש, {{ירו"מ-הדגשה|פשיטא שפטור שהרי}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} תורה ([[דברים יח ד|דברים שופטים יח ד]]): "ראשית דגנך" - ולא של הבקר, "ראשית דגנך" {{שוליים|א_ז}} ולא של הקדש {{ירו"מ-ביאור|ודיגון היינו מרוח הכרי.}}. אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין בשהבקיר שיבלין וחזר וזכה בהן: {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בהבקר פטור ובהקדש חייב. בהבקר פטור מן ההיא דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים יד כט|דברים ראה יד כט]]): "ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך" - במה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו, יצא הבקר שידך וידו שווין בו. בהקדש חייב מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_ח}}הקדיש קמה ופדה קמה, חייב {{ירו"מ-ביאור|וזה חולק על מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}}. שאם הקדיש וחזר ופדה, נפטר. }}. מה בין הבקר מה בין הקדש? הבקר יצא {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ידי {{ירו"מ-הדגשה|בעלים לגמרי שאין להפקר שום}} בעלים, הקדש<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=|פולדא=70|תולדות יצחק=14|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא יצא ידי הגזבר. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אפילו ידי בעלים {{ירו"מ-הדגשה|הראשונים}} לא יצא, מאחר {{ירו"מ-הדגשה|שאם באו כמה אנשים לפדות אומרים}} לו: פדה את ראשון {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שבהקדש זיקת הבעלים הראשון קיימת ואין יד הכל שווה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{שוליים|א_ט}}הזורע שדה הבקר, {{ירו"מ-הדגשה|אף שאינו רוצה לזכות}} בקר{{ירו"מ-הדגשה|קע}}, חייב במעשרות. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} מפיק {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לישנא: בזכה בשדה הבקר וגידוליה {{ירו"מ-ביאור|ואפילו אם רק בזמן הקציר התכוון לזכות גם בקרקע}}, חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|במעשרות}} {{ירו"מ-ביאור|שהרי כשזכה בקרקע מתקיים התנאי ובה הלוי כי אין לו חלק. אבל אם לא התכוון לזכות בקרקע אפילו לרגע, פטור.}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אדא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: כמהין ופטריות מהו שיהיו חייבין במעשרות? אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי סיסיי}}: כתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" - דבר שהוא נזרע ומצמיח, יצאו כמהין ופטריות שאינן נזרעות ומצמיחות {{ירו"מ-הדגשה|אלא צומחות מעצמן}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} מפיק לישנא: מפני שהארץ פולטתן {{ירו"מ-ביאור|שאין האדמה מקום גידולן ויונקים מהאויר,}} {{ירו"מ-הדגשה|ואינם צומחות ויונקים ממנה תנן כל שתחילתו}} {{ירו"מ-ביאור|כשהוא קטן}} {{ירו"מ-הדגשה|אוכל וסופו}} {{ירו"מ-ביאור|כשהגדיל}} {{ירו"מ-הדגשה|אוכל}}, אף על פי ש{{ירו"מ-הדגשה|שי}}מרו להוסיף אוכל, חייב קטן וגדול. הא אם אינו שומרו להוסיף אוכל {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שומרו {{ירו"מ-הדגשה|שיתקשה לזרע}}, אינו חייב {{ירו"מ-הדגשה|לא}} קטן {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} גדול. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: זו להוציא מדברי {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר אף הבא מחמת אוכל חייב במעשרות}}, דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן חייבות במעשרות {{ירו"מ-ביאור|קא סלקא דעתין שאף שאינם אוכל חיבות במעשרות כיוון שהם נלקטות עם האוכל והם טפלות לו.}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: וכי מחמת האוכל {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} מחייב? מעתה אפילו ירקן {{ירו"מ-הדגשה|יהיה}} חייב! אלא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: חשובות הן לאוכל {{ירו"מ-ביאור|כיוון שיש שאוכלים אותם,}} ורבנן אמרי: {{שוליים|א_י}}אי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ן חשובות לאוכל {{ירו"מ-ביאור|ועוד ראיה שהתמרות ראויות קצת לאכילה ולכן אסר {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}}}} מן הדא דתני: א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: מימי לא מלאני לבי לומר לאדם: צא ולקוט לך תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן ושלוק {{ירו"מ-ביאור|אפילו לעצמן ללא הזרעים הנאכלים,}} {{ירו"מ-הדגשה|ותהיה פטור}} מן המעשרות, {{ירו"מ-הדגשה|שמא}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ת}}מרות {{ירו"מ-הדגשה|נחשבות אוכל}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} ושלוק {{ירו"מ-הדגשה|כמבושל ואסור באכילת עראי}}. תני: כל שתחילתו אוכל ואין סופו אוכל, {{ירו"מ-הדגשה|כגון המקיים ירק לזרע פטור אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תחילתו. מה אית לך כהדא דתניא: המקיים מלאה של אכרוע {{ירו"מ-ביאור|כמנון האניס}} לזרע, בטלה דעתו {{ירו"מ-הדגשה|וחייב שאין רגילות}} לזר{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע {{ירו"מ-הדגשה|שדה}} של{{ירו"מ-הדגשה|ם}} של אכרוע לזרע. קלחים יחידין, לא בטלה דעתו {{ירו"מ-הדגשה|ופטור מן המעשרות}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|הא דתני המקיים מלאה של אכרוע}} {{ירו"מ-ביאור|כמנון האניס}} {{ירו"מ-הדגשה|לזרע בטלה דעתו וחייב במעשרות}} - והוא שליקט{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-ביאור|כשהוא}} ירק, אבל לא ליקט{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} ירק {{ירו"מ-ביאור|אלא רק אחר שהתחיל להתקשות לזרע ועדין היו בו כמה עלים ירוקים}} {{ירו"מ-הדגשה|פטור}} {{ירו"מ-ביאור|שאחר שהתקשה הרי הוא כעץ בעלמא.}} {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} כך אנו<br><br> <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=|פולדא=70|תולדות יצחק=15|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אומרים עצים חייבין במעשרות {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} וכל שאין תחילתו אוכל אבל סופו אוכל אינו חייב עד שיעשה אוכל מה אית לך כהדא דתנינן דבתרה {{ירו"מ-ביאור|במשנה הבאה.}} מאימתי פירות חייבים במעשרות התאנים משיבחילו {{ירו"מ-ביאור|אבל קדם לכן אינם ראויים לאכילה: </small/> <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ב|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ב"> </span> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_יא}}מאימתי הפירות חייבים במעשרות? התאינים משיבחילו. והענבים והבאושין משהבאישו. האוג והתותים משיאדימו. וכל האדומים משיאדימו. הרמונים משימסו. התמרים משיטילו שאור. הפרסקים משיטילו גידים. והאגוזים משיעשו מגורה {{ירו"מ-ביאור|שהאוכל נפרד מהקליפה החיצונה. }}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: האגוזים והשקדים משיעשו קליפה. החרובים משינקידו וכל השחורים משינקידו. והאג{{ירו"מ-הדגשה|ס}}ים והקרוסטומלין והפרישין והחזרדין משיקריחו וכל הלבנים משיקריחו. התלתן כדי שתצמח {{ירו"מ-ביאור|אם יזרע אותה}} התבואה. והזיתים משיכניסו שליש..<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן מאימתי הפירות חייבים במעשרות התאינים משיבחילו מאי}} משיבחילו? בחילו {{ירו"מ-ביאור|יבשילו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}} אמר: חיתה {{ירו"מ-ביאור|מלא}}, כמה דתימר {{הפ|זכריה|יא|ח}}: {{ירו"מ-הדגשה|ואכחיד את שלושת הרועים בירח אחד ותיקצר נפשי בהם}} "וגם נפשם בחלה בי". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר יעקב}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: משיאדימו פניהם. וכל התאנים פניהם מאדימות? {{ירו"מ-ביאור|הרי יש גם תאנים שחורות ולבנות}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בר מריון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: לוקח אחת ומניח, {{שוליים|א_יב}}אם בשלה בתוך כדי מעת לעת חייבות, ואם לאו פטורות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: הענבים והבאושין משיבאישו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: משיקראו באישה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אייבו בר נגרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי תנחום בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי נחום בר סימאי}}: {{שוליים|א_יג}}והוא שתהא חרצנה שלהן נראית מבחוץ. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: רכיב הוינא על כתפי דסבי ושמעית קליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} יתיב מתני: מכניסין {{ירו"מ-ביאור|מטאטים ואוספים בשבת}} מעי {{ירו"מ-ביאור|החלק הפנימי עם הגרעינים שנפכו לארץ}} מלפפון {{ירו"מ-ביאור|שגם הם עומדות לאכילה}}, ואין מכניסין מעי {{ירו"מ-ביאור|החלק הפנימי עם הגרעינים}} אבטיח {{ירו"מ-ביאור|מלון.}}. מה בין מעי מלפפון למעי אבטיח? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ברסנא}}: מעי מלפפון {{ירו"מ-הדגשה|עומד}} לאכילה {{ירו"מ-הדגשה|ואינו מוקצה}}, מעי אבטיח {{ירו"מ-הדגשה|עומד}} לזריעה. אם את אומר כן {{ירו"מ-ביאור|שמותר לטאטא מעי מלפפון}}, {{ירו"מ-הדגשה|לא}} נמצאת מכבד את הקרקע בשבת? {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה}}. כל האדומין משיאדימו מיישא תני: {{שוליים|א_יד}}רימון {{ירו"מ-הדגשה|שהגיעה}} בו אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} פרידה אחת {{ירו"מ-הדגשה|לשליש גידול}}, כולה<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=|פולדא=71|תולדות יצחק=18|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} חיבור למעשר. {{שוליים|א_טו}}אשכול שבישל בו אפילו גרגיר יחידי, כולו חיבור למעשרות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: פשטו {{ירו"מ-הדגשה|לי חכמים שאם בשל גרגר אחד לא רק האשכול חייב אלא}} כל אותה הגפן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל אותו {{ירו"מ-הדגשה|הרימון}}. חזרו ופשטו {{ירו"מ-הדגשה|לי}} {{שוליים|א_טז}}כל אותה הרוח. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אומר: כל אותו הכרם. היה כרם קטן ועשאו גדול {{ירו"מ-ביאור|כגון שקנה עוד קרקע שבה גפנים. האם גם הגפנים שנוספו נחשבים חיבור למעשר?}}, גדול ועשאו קטן {{ירו"מ-הדגשה|כגון שמכר את הגפן שבה הבשיל הענב האם כיוון שכבר התחייבו שאר הגפנים בגלל החיבור אף אחר שהתבטל החיבור נשארו חייבים}}, אחד ועשאו שנים {{ירו"מ-הדגשה|כגון שבנה מחיצה האם אלו שלא באותו צד של הענב חייבים}}, שנים ועשאו אחד {{ירו"מ-הדגשה|כגון שהסיר מחיצה האם אלו שנוספו חייבים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: דלעת שניקרה בבית אביה {{ירו"מ-ביאור|מחוברת לקרקע,}}, כל אותה הגומא אסורה {{ירו"מ-הדגשה|מחשש ניקור הנחש}}. אף במכבדות תמרה כן. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: שאל יונתן בן חרשא איש גינוסר את {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} וחכמים ביבנה: ניקורי רטב {{ירו"מ-ביאור|תמרים לחים}} באביהן {{ירו"מ-ביאור|מחוברים לאילן}} מה הן? אמרו לו: כל אותו הדקל אסור. {{ירו"מ-הדגשה|אם כל הדקל אסור למה נסתפקו במכבדות תמרה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לכן צריכה {{ירו"מ-ביאור|במקרה זה הסתפקו}} בשניקרו כל {{ירו"מ-הדגשה|התמרים שבמכבדת}}, שלא תאמר: הואיל ואין דרך הנחש לעשות כן, אני אומר ענן של ציפורים שכן עליהן וניקרו {{ירו"מ-הדגשה|ויהיה מותר קא משמע לן שאסור}} {{ירו"מ-ביאור|אבל עדין יש מקום לספק מה הדין אם רק אחת נוקרה.}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון חסידא}}: ניקורי רטב {{ירו"מ-ביאור|תמרים לחים}} באביהן {{ירו"מ-ביאור|מחוברים לאילן}} אסור, והרבים נהגו בהן היתר ואינן ניזוקין. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: הרימונים משימסו. {{ירו"מ-הדגשה|מאי משימסו אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: משיתמעך האוכל תחת ידיו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בר פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: משיכניסו מחצה {{ירו"מ-ביאור|מרימון בשל.}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: דילמא מן רבנין דאגדתא הוא שמע לה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים א כח|דברים דברים א כח]]): "אחינו המסו את לבבנו" {{ירו"מ-הדגשה|ומתרגמינן}} "פלגין לבבינו"? התמרים משיטילו שאור. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}} אמר: משיתמלא החר{{ירו"מ-הדגשה|י}}ץ. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם כשיתמלא החר{{ירו"מ-הדגשה|י}}ץ {{ירו"מ-הדגשה|בקליפה והתמרה כולה תפתח}} נובלת היא, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אם משתפרוש גרעינה מתוך האוכל בשלה היא כל צורכה? רבנן דקיסרין אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|משישטחם}} ויהיו יפות לאכילה {{ירו"מ-ביאור|סימן שהביאו שליש וחיבות במעשרות:}}. הפרסקין משיטילו גידים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: משיטילו גידים אדומים. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: האגוזים והשקדים משיעשו מגורה. {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} אומר: האגוזים והשקדים משיעשו קליפה. {{שוליים|א_יז}}אמרו: בקליפה התחתונה {{ירו"מ-ביאור|הפנימית}} שהיא סמוכה לאוכל, מודים חכמים {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} באלצרין ובאיפסטקין ובאיצטרובילין משיעשו קליפה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן החרובים משינקידו}} תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}}: חרובין שילשולן היא חנטן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: וכל השחורי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|משינקידו}} כגון ענבי הדס וענבי סנה {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} משינקידו? תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}}: {{שוליים|א_יח}}משיעשו נקודות נקודות שחורות. הפרישין איספרגלין {{ירו"מ-ביאור|חבוש}} ולמה נקרא שמן פרישין? שאין לך מין אילן שהוא פריש לקדירה אלא זה בלבד. וכל הלבנים כגון אילין מרפייתה משיקריחו. {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}} אמר: {{שוליים|א_יט}}משיעשו קרחות קרחות לבנות. תני {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: משיזחילו מים. אתא עובדא קומי {{ירו"מ-ביאור|בא מעשה לפני}} רבי חנינא, ובעא למיעבד {{ירו"מ-ביאור|וביקש לעשות}} כרבי חיננא בר פפא. חזר ואמר: וכי מחמת האוכל הן מקריחות? {{ירו"מ-הדגשה|ה}}לא מחמת התולעת שיש בהן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: התלתן משתצמיח. כיני מתניתא: {{שוליים|א_כ}}כדי שתזרע {{ירו"מ-הדגשה|את הזרעים שגדלו}} ותצמיח. כיצד הוא<br><br> <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=|פולדא=71|תולדות יצחק=20|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בודק? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: נוטל מלא קומצו ונותן לתוך הספל של מים, אם שקע רובה חייבת ואם לאו פטורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: מעתה מה ששיקע יהא חייב ומה שלא שיקע יהא פטור? אלא ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת {{ירו"מ-הדגשה|שאם שקע}} ר{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ב {{ירו"מ-הדגשה|גרעין הוא חייב}} {{ירו"מ-ביאור|ומה שנאמר שאם הבשיל ענב אחד כל אותה הרוח חייבת, זה רק בענבים רימונים ושקדים.}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: וכיני ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת. {{ירו"מ-הדגשה|תנן והזיתים משיכניסו שליש מנין}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: כתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" - דבר שהוא נזרע ומצמיח, יצא פחות משליש שאינו נזרע ומצמיח. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: {{שוליים|א_כא}}זיתים וענבים שלא הביאו שליש, משקין היוצא מהן {{ירו"מ-הדגשה|אינן}} משקי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אף להכשיר אינן מכשירים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: זיתים מאימתי חייבות במעשרות? משיבכר צמייא קייטא {{ירו"מ-ביאור|מן זית שממהר להתבשל וכשהוא מתבשל סימן שהאחרים הביאו שליש.}}. לא {{ירו"מ-הדגשה|יכול לבדוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ביכר צמייא קייטא {{ירו"מ-ביאור|כגון שאינם מצוים במקומו,}}, משביכרו בנות שבע. לא ביכרו בנות שבע {{ירו"מ-ביאור|שאינם מצוים במקומו,}}, משיורו מרויות שנייה שבמוקצה {{ירו"מ-ביאור|היינו משיתייבשו התאנים שבמוקצה בפעם השניה.}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בר חייא}}: {{ירו"מ-ביאור|מה שאמרנו שמשיבכרו בנות שבעה}} {{ירו"מ-הדגשה|דווקא}} בנות שבע {{ירו"מ-הדגשה|ה}}לבנות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: ובלבד בנות שבע שבאותו מקום..<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ג|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_כב}}ובירק הקישואין והדלועין והאבטיחין והמלפפונות התפוחים והאתרוגים חייבים גדולים וקטנים. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פוטר את האתרוגים בקוטנן. {{שוליים|א_כג}}החייב בשקדים המרים פטור מן המתוקים. החייב במתוקים פטור מן המרים.<br><strong>גמ':</strong> תמן תנינן: {{שוליים|א_כד}}הלוקח שדה ירק בסוריא עד שלא באו לעונת המעשרות חייב, משבאו לעונת המעשרות פטור ולוקט כדרכו ולוקח {{ירו"מ-הדגשה|ואינו חייב אף על התוספת שהוסיף ביד ישראל משמע שבירק יש עונת מעשרות}}. ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא את אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שירקות חייבים גדולים וקטנים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|המשנה שבירק חייבים גדולים וקטנים}} בשדה של קישואין ושל דילועין {{ירו"מ-ביאור|ושאר המינים שבמשנה}} היא מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אר {{ירו"מ-הדגשה|ירקות יש להם עונת מעשרות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} אמר: אפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|שהמשנה}} בשדה ירק עצמו {{ירו"מ-ביאור|והמינים שנזכרו זה רק דוגמא}}, {{ירו"מ-הדגשה|בכל זאת אין קושיה כי מה שהמשנה אמרה חייבים גדולים וקטנים אין הכוונה קטנים ממש שאין להם שיעור אלא קטנים משליש אבל}} עוד הוא יש לו גבול משיביא שלש פתילות {{ירו"מ-ביאור|עלים.}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התפוחים והאתרוגים חייבים גדולים וקטנים}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטר את האתרוגים בקוטנן}}. {{תנא-ירו"מ|נהוראי בר שיניא}} אמר משום {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: תפוחים קטנים פטורים, תפוחים גדולים חייבים, תפוחי מילי מילה {{ירו"מ-ביאור|סוג מסוים של תפוחים,}} בין גדולים בין קטנים חייבים. ודא מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|דידן שאמרה שהתפוחים חייבים גדולים וקטנים כמי}} היא? מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|שהמשנה מדברת בתפוחים סתם}} {{ירו"מ-ביאור|הרי מה שאמרה המשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|שתפוחים}} קטנים {{ירו"מ-הדגשה|חייבים}} {{ירו"מ-ביאור|זה לא דעת כולם אלא}} במחלוקת. מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|שהמשנה מדברת}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תפוחי מילי מילה, {{ירו"מ-הדגשה|המשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}דברי הכל. אתרוג הבוסר: {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר אינו פרי {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|כשר לארבעת המינים}}, וחכמים אומרים פרי. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-ביאור| שאמר שאתרוג קטן פטור ממעשרות}} בשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} רבו {{ירו"מ-ביאור|שאמר שאתרוג בוסר פסול ללולב.}}. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אמר אינו פרי, כן<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=13|סירלאו=|פולדא=72|תולדות יצחק=22|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר אינו פרי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: כל שהוא כשר ללולב חייב במעשרות, וכל שאינו כשר ללולב אינו חייב במעשרות. התיבון: {{שוליים|א_כה}}הרי המנומר, הרי גדל בטפוס, הרי עשוי ככדור, הרי {{ירו"מ-הדגשה|אלו פסולים ללולב וחייבים במעשרות}} {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה}}. {{ירו"מ-הדגשה|מסתברא}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שאתרוג קטן אינו פרי יודי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא פסול ללולב, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שבוסר פסול ללולב לא}} יודי ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-ביאור|שאף אם {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|יסבור שאתרוג בוסר הוא פרי יהיה פסול ללולב לפי שאינו הדר}}}}. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} יודי {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}, דכתיב {{ירו"מ-הדגשה|ולקחתם לכם}} "פרי" {{ירו"מ-הדגשה|עץ הדר}} ואינו פרי {{ירו"מ-הדגשה|לשיטתו}}. {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} לא יודי {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|שלא כל מה שפסול ללולב אינו}} {{ירו"מ-הדגשה|פ}}רי, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הרי המנומר, הרי גדל בטפוס, הרי עשוי ככדור, הרי הוא פסול ללולב וחייב במעשרות. {{ירו"מ-הדגשה|ומה שאמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|שהבוסר אינו פרי הכוונה שאינו פרי הדר תנן}}: החייב בשקדים המרים {{ירו"מ-ביאור|היינו שקדים קטנים שאז הם ראויים קצת לאכילה,}} פטור {{ירו"מ-הדגשה|מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מתוקים {{ירו"מ-ביאור|שאין רגילות לאכלן קטנים ולהפסידן שהרי יכול לאכלן גדולים,}}. החייב במתוקים {{ירו"מ-ביאור|שקדים גדולים,}} פטור במרים {{ירו"מ-ביאור|שאינם ראויים לאכילה.}}. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}} משום אביו: שקדים המרים הרי אלו פטורי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו אם לקטן כשהן קטנים}}, ומתוקים אינן חייבים עד שתפרוש קליפתן החיצונה. {{שוליים|א_כו}}הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} בציפורין כהדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}}. במה הורי {{ירו"מ-ביאור|הרי {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}} לימד שני דינים? }} ציפוראי אמרי: {{ירו"מ-הדגשה|שפטור}} במרים {{ירו"מ-הדגשה|אפילו אם לקטם כשהם קטנים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} אמר: במתוקים {{ירו"מ-הדגשה|שאינן חייבים עד שתפרוש קליפתן החיצונה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שקדים מרים שהיו בציפורי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ירדו לכאן {{ירו"מ-הדגשה|לטבריה}} נתחייבו {{ירו"מ-הדגשה|שאני פוסק שחייבים שקדים מרים שהיו בטבריה אם}} עלו {{ירו"מ-הדגשה|לציפורי}} כבר נפטרו {{ירו"מ-הדגשה|שהם נוהגים כהוראת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}. הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}}: {{ירו"מ-הדגשה|שקדים שלקטם בקופה והניחם שיבשילו}} כיון שראה שלשה שפירשה קליפתן החיצונה, שהוא תורם את כל הקופה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ובלבד שלא יתרום מקופה על חבירתה..<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ד|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_כז}}ואיזהו גורנן למעשרות? הקישואין והדלועין משיפקיסו {{ירו"מ-ביאור|כשיוריד את הפרח שבקצה.}}. ואם אינו מפקס, משיעמיד ערימה. אבטיח משישלק {{ירו"מ-הדגשה|כשיוריד את הפרח שבקצה}}, ואם אינו משלק, משיעשה מוקצה {{ירו"מ-ביאור|ערמה במחסן.}}. {{שוליים|א_כח}}ירק הנאגד משיוגד, ואם אינו אוגד, משימלא את הכלי, ואם אינו ממלא את הכלי, משילקוט כל צורכו. {{שוליים|א_כט}}הכלכלה משיחפ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|בעלים}} {{ירו"מ-ביאור|לשמור שלא יתיבשו.}}, אם אינו מחפה, משימלא את הכלי, ואם אינו ממלא את הכלי, משילקוט כל צורכו. {{שוליים|א_ל}}במה דברים אמורים? במוליך לשוק. אבל במוליך לביתו, אוכל מהן עראי עד שהוא מגיע לביתו. {{שוליים|א_לא}}הפרד והצמוקין והחרובין משיעמיד ערימה. הבצלים משיפקילו {{ירו"מ-ביאור|כשיסיר את השורשים הקליפות שאינם מהודקות.}}, ואם אינו מפקל, משיעמיד ערימה. {{שוליים|א_לב}}התבואה משימרח, ואם אינו ממרח, משיעמיד ערימה. הקטניות משיכבור, ואם אינו כובר, משימרח. אף על פי שמירח, נוטל מן הקוטעים {{ירו"מ-הדגשה|שלא נידושו}} ומן הצדדים {{ירו"מ-ביאור|שנידושו אבל לא נתמרחו עם הכרי.}} וממה שבתוך התבן {{ירו"מ-ביאור|שנידושו אבל עדין מעורבים במוץ.}} ואוכל. {{שוליים|א_לג}}היין משיקפה {{ירו"מ-ביאור|כשיסיר את שכבת הפסולת מלמעלה.}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שקיפה, קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ושותה. {{שוליים|א_לד}}השמן משירד לעוקה. אף על פי שירד, נוטל מן העקל ומן הממל ומבין הפצים ונותן לחמיטה {{ירו"מ-ביאור|פיתה}} ולתוך התמחוי. {{שוליים|א_לה}}אבל לא יתן לאלפס ולקדירה כשהן מרותחים {{ירו"מ-ביאור|שבישול קובע למעשרות.}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר..<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן ואיזהו גורנן למעשרות הקישואין והדלועין משיפקיסו}} מא{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|יפקסו}}? מן ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} ירים פקסוסיה {{ירו"מ-ביאור|כשיוריד את השער או הפרח.}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן אבטיח משישלק מהו משישלק}}? מן ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} ירים שלקוקיה {{ירו"מ-ביאור|כשיוריד את השיער או הפרח.}}. {{שוליים|א_לו}}היה מפקס ראשון ראשון {{ירו"מ-ביאור|אחד אחד.}}, משלק ראשון ראשון {{ירו"מ-ביאור|אחד אחד.}} - לא נטבלו {{ירו"מ-הדגשה|גם אלו שכבר פיקס}} עד שיפקס כל<br><br> <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=73|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} צורכו וישלק כל צורכו. פיקס וש{{ירו"מ-הדגשה|י}}לק ברשות הקדש ופדיו, {{ירו"מ-הדגשה|פטור ממעשרות תנן ירק הנאגד משיוגד}}. {{שוליים|א_לז}}אוגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} גדול {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שדה, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שבדעתו להתיר ולחזור}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} קטן לשוק, נטבל {{ירו"מ-הדגשה|באגודה ראשונה שבשדה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי: {{ירו"מ-הדגשה|אם כוונתו להתיר ולאגוד מחדש לאגודות קטנות}} {{ירו"מ-הדגשה|ע}}דיין לא נגמרה מלאכת השדה ואת אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שחייב}}? אלא כיני: אוגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} גדול בשדה והוא עתיד לאוגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} קטן לשוק, נטבל {{ירו"מ-הדגשה|רק כשיאגוד צינוק קטן לשוק תנן ואם אינו אוגד משימלא את הכלי ואם אינו ממלא את הכלי משילקוט כל צורכו}}. {{שוליים|א_לח}}ה{{ירו"מ-הדגשה|י}}יתה כלכלה אחת ובדעתו למלאות את חציה, כיון שמילא חציה נטבלה. בדעתו למלאות את כולה, לא נטבלה עד שימלא את כולה. היו שתים ובדעתו למלא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת שתיהן, לא נטבלו עד שימלא את שתיהן. במה דברים אמורים? במוליך לשוק. אבל במוליך לביתו, אוכל מהן עראי עד שהוא מגיע לביתו. מה בין המוליך לשוק מה בין המוליך לביתו? {{ירו"מ-הדגשה|ול}}מה {{ירו"מ-הדגשה|אם דעתו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הוליך לשוק {{ירו"מ-הדגשה|לא יכול לאכול ארעי עד שיגיע}} לשוק? בשעה שהוא מוליך לביתו, בדעתו הדבר תלוי {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}דעתו {{ירו"מ-הדגשה|לאכלם}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ביתו {{ירו"מ-הדגשה|אינו נטבל עד שיראה פני}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית. ובשעה שהוא מוליך לשוק, לא בדעתו הדבר תלוי {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא בדעת הלקוחות הדבר תלוי, {{ירו"מ-הדגשה|שבודאי גמר בדעתו}} שא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} ימצא לקוחות {{ירו"מ-הדגשה|שירצו לקנות בשדה ימכור להם לפיכך}} נטבלו מיד. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הפרד והצמוקין והחרובין משיעמיד ערימה}} תני: {{שוליים|א_לט}}משיעמיד ערימה בראש גגו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: הא {{ירו"מ-הדגשה|אם העמיד}} בשדה לא? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}}: דרובה אתא מימר לך {{ירו"מ-ביאור|אמר את החידוש היותר גדול}} - אפילו משיעמיד ערימה בראש גגו {{ירו"מ-הדגשה|אף שעובר דרך הבית לא נקבע למעשרות תנן הבצלים משי}}פ{{ירו"מ-הדגשה|ק}}ילו {{ירו"מ-הדגשה|ואם}} אי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|מפקל}} משיעמיד ערימה {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} הבצלים משיפקילו? מן דו ירים פודגרה {{ירו"מ-ביאור|כשיסיר השורשים והקליפות.}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תבואה משימרח {{ירו"מ-הדגשה|ואם אינו}} ממרח {{ירו"מ-הדגשה|משיעמיד ערימה מאי}} משימרח {{ירו"מ-הדגשה|את הכרי אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו ישפר אפוי דכריה {{ירו"מ-ביאור|היינו שמחליק ומיפה את הכרי.}}. והא תני {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר סיסין}}: מאימתי הוא<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ה.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=|פולדא=73|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תורם את הגורן? משתיעקר האלה {{ירו"מ-ביאור|הכלי שאיתו אוסף את החיטים לערמה.}}. כאן בשיש בדעתו למרח, וכאן בשאין בדעתו למרח. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הקטניות משיכבור ואם אינו כובר משימרח}} תני: {{שוליים|א_מ}}אבל כובר הוא מקצת ותורם מן הכבור על שאינו כבור {{ירו"מ-הדגשה|ולא נמצא מפריש ממה שנגמרה מלאכתו על מה שלא נגמרה מלאכתו}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: שכן דרך בעלי בתים להיות מכניסין לתוך בתיהן {{ירו"מ-הדגשה|אפילו כשאינו כבור נמצא שאף כשאינו כבור נחשב כנגמרה מלאכתו קצת}}. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדתיב}} {{הפ|ישעיהו|ל|כד}}: "והאלפים" {{ירו"מ-ביאור|פרים}} "והעירים" {{ירו"מ-ביאור|חמורים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}"עובדי האדמה בליל חמיץ" {{ירו"מ-ביאור|עם המוץ}} "יאכלו" - כבר {{ירו"מ-הדגשה|סינן}} ברשות ההקדש ופדיו. {{ירו"מ-הדגשה|האם}} מאחר {{ירו"מ-הדגשה|שקודם כיבור היה}} יכול ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול ממנו עראי ועכשיו אינו יכול ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול ממנו עראי, {{ירו"מ-הדגשה|הרי זה}} כמו שעשה מעשה ברשות ההקדש {{ירו"מ-הדגשה|ויהיה פטור}}? {{ירו"מ-ביאור|עונה הגמרא}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שאין הכיבור תיקון גמור שהרי יש שאוכלין כך כמו שלא עשה מעשה ברשות ההקדש}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}חייב. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}}: והתני {{ירו"מ-הדגשה|המקדיש את הבור של יין עד שלא}} שילה וקיפה {{ירו"מ-הדגשה|ובא הגזבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שילה וקיפה {{ירו"מ-הדגשה|ואחר כך פדאו כיון שבזמן החיוב היה}} ברשות ההקדש, פטור {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא עשה מעשה גמור בגוף הפרי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: תמן אי איפשר לו שלא {{ירו"מ-הדגשה|ישלה}} ושלא {{ירו"מ-הדגשה|יקפה שאין דרך לשתות כך}}, ברם הכא איפשר לו שלא {{ירו"מ-הדגשה|לכבור}}, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} {{הפ|ישעיהו|ל|כד}}: "והאלפים" {{ירו"מ-ביאור|פרים}} "והעירים" {{ירו"מ-ביאור|חמורים}} {{ירו"מ-הדגשה|ועובדי האדמה בליל חמיץ}} {{ירו"מ-ביאור|עם המוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|יאכלו}}. תני: אבל קולט הוא מתחת הכברה ואוכל. {{ירו"מ-הדגשה|איך יכול לאכול הרי נגמרה מלאכתם}} רב חסדא אמר {{ירו"מ-ביאור|עד שלא יפלו לארץ עדין לא נגמרה מלאכתן}}: שהן מחוסרים לרוח {{ירו"מ-ביאור|שאף כשנופלים מהכברה מעורב בהם פסולת דקה וצריך לרוח, לכן כל עוד לא הגיעה לארץ לא נגמרה מלאכתו ויכול לאכול ארעי.}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שהן מחוסרים<br><br> <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=|פולדא=74|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ניחה {{ירו"מ-ביאור|על הארץ, וכל זמן שלא נחו לא נגמרה מלאכת הכבירה.}}. והתנינן: היין משיקפה {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שקיפה קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ושותה בשלמא למאן דאמר}} שהן מחוסרים {{ירו"מ-הדגשה|ניחה}} ניחא {{ירו"מ-הדגשה|שאף ביין כל עוד לא נח בבור התחתון יכול לקלוט מהיין ולשתות ארעי אבל למאן דאמר}} שהן מחוסרים לרוח {{ירו"מ-הדגשה|הרי ביין לא}} מחוסר לרוח, מחוסר הוא {{ירו"מ-הדגשה|שישקעו}} שמריו! התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי בנימן בר גידל}}: והתנינן השמן משירד לעוקה {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שירד נוטל מן העקל ומן הממל ומבין הפצים ונותן לחמיטה}} {{ירו"מ-ביאור|פיתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ולתוך התמחוי בשלמא למאן דאמר}} שהן מחוסרין {{ירו"מ-הדגשה|ניחה}} ניחא {{ירו"מ-הדגשה|שכל עוד לא ירד לבור לא נגמרה מלאכתו ויכול לאכול עראי אלא למאן דאמר}} שהן מחוסרין לרוח {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} ש{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ן {{ירו"מ-הדגשה|לא}} מחוסר לרוח, מחוסר הוא להצ{{ירו"מ-הדגשה|ל}}יל {{ירו"מ-הדגשה|שכל עוד שהשמן עכור לא נגמרה מלאכתו}}. היה אוכל וחשיכה לילי שבת או שנתנו לאדם אחר, לא נטבלו {{ירו"מ-ביאור|וקשה הרי שבת ומקח קובעים למעשרות?}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} סבר מימר: בנתון בחמיטה {{ירו"מ-ביאור|פיתה}} ובתמחוי {{ירו"מ-ביאור|תבשיל}} {{ירו"מ-הדגשה|שהשמן נבלע ואינו בעין}}, אבל בנתון בצלוחית נטבל. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} בנתון בצלוחית לא נטבל. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: {{שוליים|א_מא}}ואין שבת טובלת ואין מקח טובל? אמר ליה: כההיא דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אף מה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזירו {{ירו"מ-ביאור|את מה שישאר בלגין}} {{ירו"מ-הדגשה|לבור שעוד לא נגמרה מלאכתו ואין שבת ומקח קבעים}} בדבר שלא נגמרה מלאכתו. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ששבת ומקח קובעים אפילו בלא נגמרה מלאכתו}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: ועוד אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר: מיכן אני אוכל למחר! לא אמר אלא בשביעית {{ירו"מ-הדגשה|שפטור ממעשרות}}, הא שאר שני שבוע לא {{ירו"מ-ביאור|כיוון שהשבת קובעת למעשרות אף שלא נגמרה מלאכתם ואינו יכול לעשר.}}. מה עבד ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}? {{ירו"מ-הדגשה|שם מדובר בתאנים וגרוגרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}להחזירו למקומו אי אתה יכול {{ירו"מ-הדגשה|בשבת}}, שהוא עושה את {{ירו"מ-הדגשה|הפירות שמחזיר}} מוקצה {{ירו"מ-ביאור|וזה כמו מבטל כלי מהכנו שאסור.}}, לפיכך נטבל {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אינו יכול להחזירו בשבת}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}}: {{שוליים|א_מב}}אין עראי לשבת {{ירו"מ-הדגשה|משמע שה}}שבת {{ירו"מ-הדגשה|קובעת אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו}}. פתר לה {{ירו"מ-ביאור|העמיד את המשנה}}: ובלבד {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דבר שיש לו מוקצה {{ירו"מ-ביאור|שאי אפשר להחזירו למקומו בשבת, שהוא עושה מוקצה.}}. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} לא שנייא היא דבר שיש לו מוקצה היא דבר שאין לו מוקצה? {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} בעי: היתה צלוחית מליאה {{ירו"מ-הדגשה|ונגמרה מלאכתה}} {{ירו"מ-ביאור|שהמתין לה עד שציללה,}} {{ירו"מ-הדגשה|והשאירה}} נתונה בין פצים לחבירו, נטבלה? או מאחר שהיא נתונה במקום שלא נגמרה מלאכתו, לא נטבלה? {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן אבל}} לא {{ירו"מ-הדגשה|יתן לאלפס ולקדירה כשהן מרותחים}} {{ירו"מ-ביאור|משמע אפילו שאינם על גבי האש.}} {{ירו"מ-הדגשה|שבישול קובע למעשרות וכלי ראשון מבשל}} עד היכן? {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בר פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר חנינא}}: עד כדי שיהא נתון ידו לתוכה והיא נכוית. הכל מודים<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=20|סירלאו=|פולדא=74|תולדות יצחק=30|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בכלי שני שהוא מותר. מה בין כלי ראשון מה בין כלי שני? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{שוליים|א_מג}}כאן היד שולטת וכאן אין היד שולטת. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר: כאן וכאן אין היד שולטת, אלא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו"מ-הדגשה|בישול מהתורה}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|בכלי הנמצא על האש}}, אלא עשו הרחקה לכלי ראשון {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|על האש}} ולא עשו הרחקה לכלי שני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ההין פינכא {{ירו"מ-הדגשה|דארוזא}} {{ירו"מ-ביאור|סיר אורז}} מסייע לאבא, ההין פינכא דג{{ירו"מ-הדגשה|רי}}סא {{ירו"מ-ביאור|סיר גריסים}} מסייע לאבא, דאת מפני ליה מן אתר לאתר {{ירו"מ-ביאור|אתה מעביר אותו ממקום למקום}} {{ירו"מ-הדגשה|ואף שהוא בכלי שני}} עד כדון הוא רתח. מהו ליתן תבלין מלמטן ולערות עליהן מלמעלן {{ירו"מ-הדגשה|מכלי ראשון}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר: אסור, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}עירוי {{ירו"מ-הדגשה|מכלי ראשון}} ככלי ראשון הוא. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_מד}}אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו {{ירו"מ-ביאור|מכלי ראשון מרק קדשים}} רותח {{ירו"מ-הדגשה|אותו כלי אם}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|של חרס טעון שבירה ואם נחושת טעון מריקה ושטיפה מכאן שעירוי כבישול כיוון שזו משנה מפורשת שערוי כלי ראשון ככלי ראשון ומבשל למה הוא שואל}} הכין {{ירו"מ-ביאור|האם מותר לערות מכלי ראשון על תבלין.}}? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: תמן כלי חרס {{ירו"מ-הדגשה|דאפילו בעירוי}} כלי {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} בולע, {{ירו"מ-הדגשה|הכא}} תבלין {{ירו"מ-הדגשה|ואולי}} אינן מתבשלין {{ירו"מ-הדגשה|בעירוי}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: והתני אף בכלי נחושת כן! אית לך מימר כלי נחושת בולע {{ירו"מ-ביאור|אלא כנראה שזה לא בגלל בליעה אלא מעלה בקדשים}}? מהו לערות {{ירו"מ-הדגשה|על התבלינים בתוך}} הקילוח {{ירו"מ-ביאור|כשהקילוח עדין רותח ולא בקרקעית הכלי שהקילוח כבר התקרר קצת.}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה בריה דרבי הלל}}: מחלוקת {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר גופתא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: עשה כן בשבת, חייב משום מבשל? עשה כן בבשר וחלב, חייב משום מבשל? אמר ליה: כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: איזו חלוט ברור {{ירו"מ-הדגשה|שאף אם אפה אחר כך פטור מחלה}}? כל שהאור מהלך תחתיו. {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא איזו תבשיל ברור {{ירו"מ-הדגשה|שחייב מהתורה}}? כל שהאור מהלך תחתיו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} או{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר: {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כל {{ירו"מ-הדגשה|הוא נותן חוץ מדבר שיש}} בו {{ירו"מ-הדגשה|חומץ וציר}}. על דעתיה דרבי יודה: מלח כציר, יין כחומץ.ל אמר ליה כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} איזו חלוט ברור {{ירו"מ-הדגשה|שאף אם אפה אחר כך פטור מחלה}} כל שהאור מהלך תחתיו {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא איזו תבשיל ברור {{ירו"מ-הדגשה|שחייב מהתורה}} כל שהאור מהלך תחתיו {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} או{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כל {{ירו"מ-הדגשה|הוא נותן חוץ מדבר שיש}} בו {{ירו"מ-הדגשה|חומץ וציר}} על דעתיה דרבי יודה מלח כציר יין כחומץ. ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ה|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_מה}}העיגול משיחליקנו {{שוליים|א_מו}}מחליקין בתאנים ובענבים של טבל {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אוסר המחליק בענבים לא הוכשר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר הוכשר {{שוליים|א_מז}}וגרוגרות משידו{{ירו"מ-הדגשה|ש}} ומגורה משיעגל {{שוליים|א_מח}}היה דש בחבית ומעגל במגורה נשברה החבית ונפתחה המגורה {{ירו"מ-הדגשה|קדם שסיים}} לא יאכל מהן עראי {{ירו"מ-ביאור|שכבר נגמרה מלאכתם של אלו שהיו בחבית.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מתיר {{ירו"מ-ביאור|שאף הראשונות לא נגמרה מלאכתן עד שימלא את החבית שהאחרונות לוחצות על הראשונות:}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן מחליקין בתאנים ובענבים של טבל}} {{ירו"מ-ביאור|שמרסק אותם ומורח את הרסק על מה שרוצה להחליק.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא בריה דרבי יסא}} אמר מה פליגין {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} ורבנין בטבל שנטבל מדבריהן אבל טבל שנטבל דבר תורה אוף רבנין מודיי {{ירו"מ-הדגשה|שאסור}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} אמר לה סתם {{ירו"מ-ביאור|בלי לציין את שם המקור,}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כדעתיה ורבנין כדעתון דתני {{שוליים|א_מט}}זית שפיצעו {{ירו"מ-ביאור|כדי לרככו ולהסיר המרירות ויהיה ראוי קצת לאכילה}} בידים מסואבות לא<br><br> <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=|פולדא=75|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הוכשרו לסופגן במלח הוכשרו לידע {{ירו"מ-הדגשה|אם}} יש בו מים לא הוכשרו {{תנא-ירו"מ|רבי יודן}} אמר הוכשרו {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רבנין אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בגופו}} הוא בודק {{ירו"מ-ביאור|ואין לו ענין במשקה שיוצא.}} רבי יודה אומר {{ירו"מ-הדגשה|במימיו}} הוא בודק {{ירו"מ-הדגשה|אף כאן}} רבנין אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בשיש}} {{ירו"מ-ביאור|בתוכן}} {{ירו"מ-הדגשה|שלו}} {{ירו"מ-ביאור|ברסק של הפרי עצמו}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|מחליק}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אמר במימיו הוא מחליק {{תנא-ירו"מ|רבי}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי שמעון ברבי}} בריה עלה והבא לנו גרוגרות {{ירו"מ-ביאור|פירות מיובשים ודחוסים}} מן החבית אמר ליה ואינו אסור משום מוקצה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי עדיין לא יבשו כל צרכם}} אמר ליה ו{{ירו"מ-הדגשה|ע}}דיין את לזו {{שוליים|א_נ}}אין לך אסור משום מוקצה אלא תאינים וענבים בלבד {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סיסרטאי}} מפני שהן מסריחות בנתיים {{ירו"מ-ביאור|נמצא שגם דחה אותם בידים וגם אינם ראויות}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} לא מסתברא באילין פיצוליי {{ירו"מ-הדגשה|תמרה}} הוה עובדא {{ירו"מ-ביאור|האם לא מסתבר שהמעשה היה בתמרים ששוחים אותם כדי שיבשילו}} {{ירו"מ-ביאור|שאף הם קצת נרקבים. שאם לא כן, איך יתכן ש{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון ברבי}} הסתפק בהלכה ידוע כזו. }} אמר ליה אוף אנא סבר כן אתא {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר הכי אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר ביסנא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} באילין פיצולייא {{ירו"מ-הדגשה|דתמרה}} הוה עובדא {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר ליה אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} הדא דתימא {{ירו"מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו"מ-ביאור|של{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|רק גרוגרות וצימוקים יש להם מוקצה}}}} לעניין שבת {{ירו"מ-הדגשה|דסבר}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אין אדם מקצה מדעתו דבר שראוי לו}} אבל לעניין מעשרות כל הדברים יש להן מוקצה {{ירו"מ-הדגשה|ועד שלא יבשו כל צרכם לא נגמרה מלאכתן ויכול לאכול מהן עראי}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} גרוגרות משידוש ומגורה משיעגיל {{ירו"מ-ביאור|משמע שאפילו אחר שהתייבשו, כל זמן שלא דש ולא עיגל אותן, לא נגמרה מלאכתן ואוכל מהם עראי.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן היה דש בחבית ומעגל במגורה נשברה החבית}} {{ירו"מ-ביאור|קדם שסיים לדוש את כולה.}} {{ירו"מ-הדגשה|ונפתחה המגורה לא יאכל מהן עראי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי שונה {{ירו"מ-ביאור|תנא}} ראשון {{ירו"מ-הדגשה|העליון צריך לתחתון}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא התחתון צריך לעליון {{ירו"מ-ביאור|ולכן מה שכבר מהודק בתוך החבית, נגמרה מלאכתו ואסור באכילת עראי.}} דברי שונה אחרון {{ירו"מ-ביאור|{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}}} {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תחתון צריך לעליון {{ירו"מ-ביאור|שכל שורה שמוסיף ולוחץ עליה, מהדקת גם את השורות התחתונות. נמצא שגם התחתונים לא נגמרה מלאכתן, לכן יכול לאכול מהן עראי.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|תנא קמא במ}}שנה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} היא דלא תסבור מימר סתמא היא {{ירו"מ-הדגשה|ו}}סתמא ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} הלכה כסתמא לפום כן צריך מימר {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} היא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק כללאמרו</strong><br> muo1bwu5zjxjv58yyks9w98ty9l8fdt 2942930 2942929 2025-06-20T07:40:00Z מאירושולי 35234 /* ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה א */ 2942930 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - כלל אמרו במעשרות== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_מעשרות_פרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] <span id="דף_א_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף א.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|א|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_א|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_א"> <strong>מתני':</strong> כלל אמרו במעשרות: {{שוליים|א_א}}כל שהוא אוכל ונשמר וגידוליו מן הארץ, חייב במעשרות. ועוד כלל אחר אמרו: {{שוליים|א_ב}}כל שתחילתו אוכל וסופו אוכל, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} ששימרו להוסיף אוכל, חייב קטן וגדול. {{שוליים|א_ג}} וכל שאין תחילתו אוכל אבל סופו אוכל, אינו חייב עד שיעשה אוכל.<br><strong>גמ':</strong> כלל אמרו במעשרות כו'. כתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "עשר תעשר את כל תבואת זרעך {{ירו"מ-הדגשה|היוצא השדה שנה שנה}}" - עשר תעשר, הייתי אומר כל הדברים יהו חייבין במעשרות, תלמוד לומר: "את כל תבואת זרעך" - {{ירו"מ-הדגשה|לא}} ריבה {{ירו"מ-הדגשה|אלא כעין תבואה}} ו{{ירו"מ-הדגשה|י}}רבה שאר זרעוני גינה {{ירו"מ-הדגשה|אף}} שאין נאכלין. כתיב {{ירו"מ-הדגשה|עשר תעשר את כל כלל}} תבואת זרעך {{ירו"מ-הדגשה|פרט}}, וכתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "היוצא השדה שנה שנה" - {{ירו"מ-הדגשה|חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט}} אוכל ונשמר, {{ירו"מ-הדגשה|אף}} כל אוכל ונשמר. {{ירו"מ-הדגשה|יצאו זרעי גינה שאינם נאכלים}}. אית דבעי מישמיענה מן הדא {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו ללמוד מזה}}: עשר תעשר כלל, את כל תבואת זרעך פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט - אין לי אלא תבואה, קיטנית מניין? תלמוד לומר ([[ויקרא כז ל|ויקרא בחקותי כז ל]]): "וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא" - {{ירו"מ-הדגשה|וכל מעשר}} הארץ {{ירו"מ-הדגשה|לרבות קטניות מזרע}} הארץ לרבות זרע שום שחליים וגרגר. יכול שאני מרבה לוף העליון {{ירו"מ-ביאור|שוטה}} וזרע כרישין זרע בצלים זרע לפת וצנונות ושאר זרעוני גינה שאינן נאכלין? תלמוד לומר ([[ויקרא כז ל|ויקרא בחקותי כז ל]]): "מזרע הארץ" ולא כל זרע הארץ. "פרי העץ" לרבות כל פירות האילן. יכול שאני מרבה חרוב{{ירו"מ-הדגשה|י}} שיטה וצלמונה וחרובי גדירה {{ירו"מ-ביאור|אף שאינם נאכלים,}} תלמוד לומר ([[ויקרא כז ל|ויקרא בחקותי כז ל]]): "מפרי העץ" ולא כל פירות<br><br> <span id="דף_א_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|א|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=5|סירלאו=|פולדא=69|תולדות יצחק=11|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} האילן. ירקות מניין? איסי בן יהודא אומר: {{שוליים|א_ד}}המעשרות לירקות מדבריהם {{ירו"מ-ביאור|משמע שמעשר פירות וקטניות מהתורה}}. רב חסדא אמר: {{שוליים|א_ה}}הבקיר קמה וחזר וזכה בה, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שפטור אם}} עבר והפריש ממנה תרומה הרי זו תרומה. {{ירו"מ-הדגשה|הפקיר שיבולים וחזר וזכה בהם ועבר}} והפריש ממנה תרומה, {{ירו"מ-הדגשה|אין}} תרומ{{ירו"מ-הדגשה|תו}} תרומה. מה בין קמה לשיבלין? קמה - עד שלא הבקירה עבר והפריש ממנה תרומה, אינה תרומה {{ירו"מ-הדגשה|שלא חל חיוב מעשרות במחובר נמצא שכשהפקיר לא הפקיעה מהם חיוב מעשרות}}. שיבלין {{ירו"מ-ביאור|לעומת זאת.}} עד שלא הבקירן עבר והפריש מהן תרומה, הרי זו תרומה {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שכשהפקיר הפקיעה מהם חיוב מעשרות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}}: אף בהקדש כן {{ירו"מ-הדגשה|שאם}} הקד{{ירו"מ-הדגשה|י}}ש {{ירו"מ-הדגשה|וחזר ופדה נפטר ממעשרות}}. מיליהון דרבנין פליגין, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים יד כט|דברים ראה יד כט]]): "ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך" - ממה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו {{ירו"מ-הדגשה|מעשרות}}. {{שוליים|א_ו}} יצא לקט שידך וידו שווין בו, היא לקט היא שכחה היא פיאה היא הבקר {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שהפקר פטור ממעשרות}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חבורה הי{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ה מקשה: הרי הקדש, הרי ידך וידו שווין בו {{ירו"מ-ביאור|שלשניכם הקדש אסור}}, {{ירו"מ-הדגשה|וזה}} כמו שידך וידו שווין בו, {{ירו"מ-הדגשה|אם כן למה הקדש חייב}}? {{ירו"מ-הדגשה|ו}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם בשנתמרח הכרי ברשות ההבקר {{ירו"מ-הדגשה|או}} ברשות ההקדש, {{ירו"מ-הדגשה|פשיטא שפטור שהרי}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} תורה ([[דברים יח ד|דברים שופטים יח ד]]): "ראשית דגנך" - ולא של הבקר, "ראשית דגנך" {{שוליים|א_ז}} ולא של הקדש {{ירו"מ-ביאור|ודיגון היינו מרוח הכרי.}}. אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין בשהבקיר שיבלין וחזר וזכה בהן: {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בהבקר פטור ובהקדש חייב. בהבקר פטור מן ההיא דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים יד כט|דברים ראה יד כט]]): "ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך" - במה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו, יצא הבקר שידך וידו שווין בו. בהקדש חייב מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_ח}}הקדיש קמה ופדה קמה, חייב {{ירו"מ-ביאור|וזה חולק על מה שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}}. שאם הקדיש וחזר ופדה, נפטר. }}. מה בין הבקר מה בין הקדש? הבקר יצא {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ידי {{ירו"מ-הדגשה|בעלים לגמרי שאין להפקר שום}} בעלים, הקדש<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=|פולדא=70|תולדות יצחק=14|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא יצא ידי הגזבר. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אפילו ידי בעלים {{ירו"מ-הדגשה|הראשונים}} לא יצא, מאחר {{ירו"מ-הדגשה|שאם באו כמה אנשים לפדות אומרים}} לו: פדה את ראשון {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שבהקדש זיקת הבעלים הראשון קיימת ואין יד הכל שווה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{שוליים|א_ט}}הזורע שדה הבקר, {{ירו"מ-הדגשה|אף שאינו רוצה לזכות}} בקר{{ירו"מ-הדגשה|קע}}, חייב במעשרות. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} מפיק {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לישנא: בזכה בשדה הבקר וגידוליה {{ירו"מ-ביאור|ואפילו אם רק בזמן הקציר התכוון לזכות גם בקרקע}}, חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|במעשרות}} {{ירו"מ-ביאור|שהרי כשזכה בקרקע מתקיים התנאי ובה הלוי כי אין לו חלק. אבל אם לא התכוון לזכות בקרקע אפילו לרגע, פטור.}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אדא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: כמהין ופטריות מהו שיהיו חייבין במעשרות? אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי סיסיי}}: כתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" - דבר שהוא נזרע ומצמיח, יצאו כמהין ופטריות שאינן נזרעות ומצמיחות {{ירו"מ-הדגשה|אלא צומחות מעצמן}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} מפיק לישנא: מפני שהארץ פולטתן {{ירו"מ-ביאור|שאין האדמה מקום גידולן ויונקים מהאויר,}} {{ירו"מ-הדגשה|ואינם צומחות ויונקים ממנה תנן כל שתחילתו}} {{ירו"מ-ביאור|כשהוא קטן}} {{ירו"מ-הדגשה|אוכל וסופו}} {{ירו"מ-ביאור|כשהגדיל}} {{ירו"מ-הדגשה|אוכל}}, אף על פי ש{{ירו"מ-הדגשה|שי}}מרו להוסיף אוכל, חייב קטן וגדול. הא אם אינו שומרו להוסיף אוכל {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שומרו {{ירו"מ-הדגשה|שיתקשה לזרע}}, אינו חייב {{ירו"מ-הדגשה|לא}} קטן {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} גדול. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: זו להוציא מדברי {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר אף הבא מחמת אוכל חייב במעשרות}}, דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן חייבות במעשרות {{ירו"מ-ביאור|קא סלקא דעתין שאף שאינם אוכל חיבות במעשרות כיוון שהם נלקטות עם האוכל והם טפלות לו.}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: וכי מחמת האוכל {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} מחייב? מעתה אפילו ירקן {{ירו"מ-הדגשה|יהיה}} חייב! אלא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: חשובות הן לאוכל {{ירו"מ-ביאור|כיוון שיש שאוכלים אותם,}} ורבנן אמרי: {{שוליים|א_י}}אי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ן חשובות לאוכל {{ירו"מ-ביאור|ועוד ראיה שהתמרות ראויות קצת לאכילה ולכן אסר {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}}}} מן הדא דתני: א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: מימי לא מלאני לבי לומר לאדם: צא ולקוט לך תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן ושלוק {{ירו"מ-ביאור|אפילו לעצמן ללא הזרעים הנאכלים,}} {{ירו"מ-הדגשה|ותהיה פטור}} מן המעשרות, {{ירו"מ-הדגשה|שמא}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ת}}מרות {{ירו"מ-הדגשה|נחשבות אוכל}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} ושלוק {{ירו"מ-הדגשה|כמבושל ואסור באכילת עראי}}. תני: כל שתחילתו אוכל ואין סופו אוכל, {{ירו"מ-הדגשה|כגון המקיים ירק לזרע פטור אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תחילתו. מה אית לך כהדא דתניא: המקיים מלאה של אכרוע {{ירו"מ-ביאור|כמנון האניס}} לזרע, בטלה דעתו {{ירו"מ-הדגשה|וחייב שאין רגילות}} לזר{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע {{ירו"מ-הדגשה|שדה}} של{{ירו"מ-הדגשה|ם}} של אכרוע לזרע. קלחים יחידין, לא בטלה דעתו {{ירו"מ-הדגשה|ופטור מן המעשרות}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|הא דתני המקיים מלאה של אכרוע}} {{ירו"מ-ביאור|כמנון האניס}} {{ירו"מ-הדגשה|לזרע בטלה דעתו וחייב במעשרות}} - והוא שליקט{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-ביאור|כשהוא}} ירק, אבל לא ליקט{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} ירק {{ירו"מ-ביאור|אלא רק אחר שהתחיל להתקשות לזרע ועדין היו בו כמה עלים ירוקים}} {{ירו"מ-הדגשה|פטור}} {{ירו"מ-ביאור|שאחר שהתקשה הרי הוא כעץ בעלמא.}} {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} כך אנו<br><br> <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=|פולדא=70|תולדות יצחק=15|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אומרים עצים חייבין במעשרות {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} וכל שאין תחילתו אוכל אבל סופו אוכל אינו חייב עד שיעשה אוכל מה אית לך כהדא דתנינן דבתרה {{ירו"מ-ביאור|במשנה הבאה.}} מאימתי פירות חייבים במעשרות התאנים משיבחילו {{ירו"מ-ביאור|אבל קדם לכן אינם ראויים לאכילה:}} </small/> <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ב|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ב"> </span> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_יא}}מאימתי הפירות חייבים במעשרות? התאינים משיבחילו. והענבים והבאושין משהבאישו. האוג והתותים משיאדימו. וכל האדומים משיאדימו. הרמונים משימסו. התמרים משיטילו שאור. הפרסקים משיטילו גידים. והאגוזים משיעשו מגורה {{ירו"מ-ביאור|שהאוכל נפרד מהקליפה החיצונה. }}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: האגוזים והשקדים משיעשו קליפה. החרובים משינקידו וכל השחורים משינקידו. והאג{{ירו"מ-הדגשה|ס}}ים והקרוסטומלין והפרישין והחזרדין משיקריחו וכל הלבנים משיקריחו. התלתן כדי שתצמח {{ירו"מ-ביאור|אם יזרע אותה}} התבואה. והזיתים משיכניסו שליש..<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן מאימתי הפירות חייבים במעשרות התאינים משיבחילו מאי}} משיבחילו? בחילו {{ירו"מ-ביאור|יבשילו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}} אמר: חיתה {{ירו"מ-ביאור|מלא}}, כמה דתימר {{הפ|זכריה|יא|ח}}: {{ירו"מ-הדגשה|ואכחיד את שלושת הרועים בירח אחד ותיקצר נפשי בהם}} "וגם נפשם בחלה בי". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר יעקב}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: משיאדימו פניהם. וכל התאנים פניהם מאדימות? {{ירו"מ-ביאור|הרי יש גם תאנים שחורות ולבנות}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בר מריון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: לוקח אחת ומניח, {{שוליים|א_יב}}אם בשלה בתוך כדי מעת לעת חייבות, ואם לאו פטורות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: הענבים והבאושין משיבאישו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: משיקראו באישה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אייבו בר נגרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי תנחום בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי נחום בר סימאי}}: {{שוליים|א_יג}}והוא שתהא חרצנה שלהן נראית מבחוץ. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: רכיב הוינא על כתפי דסבי ושמעית קליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} יתיב מתני: מכניסין {{ירו"מ-ביאור|מטאטים ואוספים בשבת}} מעי {{ירו"מ-ביאור|החלק הפנימי עם הגרעינים שנפכו לארץ}} מלפפון {{ירו"מ-ביאור|שגם הם עומדות לאכילה}}, ואין מכניסין מעי {{ירו"מ-ביאור|החלק הפנימי עם הגרעינים}} אבטיח {{ירו"מ-ביאור|מלון.}}. מה בין מעי מלפפון למעי אבטיח? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ברסנא}}: מעי מלפפון {{ירו"מ-הדגשה|עומד}} לאכילה {{ירו"מ-הדגשה|ואינו מוקצה}}, מעי אבטיח {{ירו"מ-הדגשה|עומד}} לזריעה. אם את אומר כן {{ירו"מ-ביאור|שמותר לטאטא מעי מלפפון}}, {{ירו"מ-הדגשה|לא}} נמצאת מכבד את הקרקע בשבת? {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה}}. כל האדומין משיאדימו מיישא תני: {{שוליים|א_יד}}רימון {{ירו"מ-הדגשה|שהגיעה}} בו אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} פרידה אחת {{ירו"מ-הדגשה|לשליש גידול}}, כולה<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=|פולדא=71|תולדות יצחק=18|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} חיבור למעשר. {{שוליים|א_טו}}אשכול שבישל בו אפילו גרגיר יחידי, כולו חיבור למעשרות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: פשטו {{ירו"מ-הדגשה|לי חכמים שאם בשל גרגר אחד לא רק האשכול חייב אלא}} כל אותה הגפן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל אותו {{ירו"מ-הדגשה|הרימון}}. חזרו ופשטו {{ירו"מ-הדגשה|לי}} {{שוליים|א_טז}}כל אותה הרוח. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אומר: כל אותו הכרם. היה כרם קטן ועשאו גדול {{ירו"מ-ביאור|כגון שקנה עוד קרקע שבה גפנים. האם גם הגפנים שנוספו נחשבים חיבור למעשר?}}, גדול ועשאו קטן {{ירו"מ-הדגשה|כגון שמכר את הגפן שבה הבשיל הענב האם כיוון שכבר התחייבו שאר הגפנים בגלל החיבור אף אחר שהתבטל החיבור נשארו חייבים}}, אחד ועשאו שנים {{ירו"מ-הדגשה|כגון שבנה מחיצה האם אלו שלא באותו צד של הענב חייבים}}, שנים ועשאו אחד {{ירו"מ-הדגשה|כגון שהסיר מחיצה האם אלו שנוספו חייבים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: דלעת שניקרה בבית אביה {{ירו"מ-ביאור|מחוברת לקרקע,}}, כל אותה הגומא אסורה {{ירו"מ-הדגשה|מחשש ניקור הנחש}}. אף במכבדות תמרה כן. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: שאל יונתן בן חרשא איש גינוסר את {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} וחכמים ביבנה: ניקורי רטב {{ירו"מ-ביאור|תמרים לחים}} באביהן {{ירו"מ-ביאור|מחוברים לאילן}} מה הן? אמרו לו: כל אותו הדקל אסור. {{ירו"מ-הדגשה|אם כל הדקל אסור למה נסתפקו במכבדות תמרה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לכן צריכה {{ירו"מ-ביאור|במקרה זה הסתפקו}} בשניקרו כל {{ירו"מ-הדגשה|התמרים שבמכבדת}}, שלא תאמר: הואיל ואין דרך הנחש לעשות כן, אני אומר ענן של ציפורים שכן עליהן וניקרו {{ירו"מ-הדגשה|ויהיה מותר קא משמע לן שאסור}} {{ירו"מ-ביאור|אבל עדין יש מקום לספק מה הדין אם רק אחת נוקרה.}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון חסידא}}: ניקורי רטב {{ירו"מ-ביאור|תמרים לחים}} באביהן {{ירו"מ-ביאור|מחוברים לאילן}} אסור, והרבים נהגו בהן היתר ואינן ניזוקין. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: הרימונים משימסו. {{ירו"מ-הדגשה|מאי משימסו אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: משיתמעך האוכל תחת ידיו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בר פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: משיכניסו מחצה {{ירו"מ-ביאור|מרימון בשל.}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: דילמא מן רבנין דאגדתא הוא שמע לה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים א כח|דברים דברים א כח]]): "אחינו המסו את לבבנו" {{ירו"מ-הדגשה|ומתרגמינן}} "פלגין לבבינו"? התמרים משיטילו שאור. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}} אמר: משיתמלא החר{{ירו"מ-הדגשה|י}}ץ. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם כשיתמלא החר{{ירו"מ-הדגשה|י}}ץ {{ירו"מ-הדגשה|בקליפה והתמרה כולה תפתח}} נובלת היא, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אם משתפרוש גרעינה מתוך האוכל בשלה היא כל צורכה? רבנן דקיסרין אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|משישטחם}} ויהיו יפות לאכילה {{ירו"מ-ביאור|סימן שהביאו שליש וחיבות במעשרות:}}. הפרסקין משיטילו גידים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: משיטילו גידים אדומים. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: האגוזים והשקדים משיעשו מגורה. {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} אומר: האגוזים והשקדים משיעשו קליפה. {{שוליים|א_יז}}אמרו: בקליפה התחתונה {{ירו"מ-ביאור|הפנימית}} שהיא סמוכה לאוכל, מודים חכמים {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} באלצרין ובאיפסטקין ובאיצטרובילין משיעשו קליפה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן החרובים משינקידו}} תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}}: חרובין שילשולן היא חנטן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: וכל השחורי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|משינקידו}} כגון ענבי הדס וענבי סנה {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} משינקידו? תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}}: {{שוליים|א_יח}}משיעשו נקודות נקודות שחורות. הפרישין איספרגלין {{ירו"מ-ביאור|חבוש}} ולמה נקרא שמן פרישין? שאין לך מין אילן שהוא פריש לקדירה אלא זה בלבד. וכל הלבנים כגון אילין מרפייתה משיקריחו. {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}} אמר: {{שוליים|א_יט}}משיעשו קרחות קרחות לבנות. תני {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: משיזחילו מים. אתא עובדא קומי {{ירו"מ-ביאור|בא מעשה לפני}} רבי חנינא, ובעא למיעבד {{ירו"מ-ביאור|וביקש לעשות}} כרבי חיננא בר פפא. חזר ואמר: וכי מחמת האוכל הן מקריחות? {{ירו"מ-הדגשה|ה}}לא מחמת התולעת שיש בהן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: התלתן משתצמיח. כיני מתניתא: {{שוליים|א_כ}}כדי שתזרע {{ירו"מ-הדגשה|את הזרעים שגדלו}} ותצמיח. כיצד הוא<br><br> <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=|פולדא=71|תולדות יצחק=20|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בודק? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: נוטל מלא קומצו ונותן לתוך הספל של מים, אם שקע רובה חייבת ואם לאו פטורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: מעתה מה ששיקע יהא חייב ומה שלא שיקע יהא פטור? אלא ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת {{ירו"מ-הדגשה|שאם שקע}} ר{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ב {{ירו"מ-הדגשה|גרעין הוא חייב}} {{ירו"מ-ביאור|ומה שנאמר שאם הבשיל ענב אחד כל אותה הרוח חייבת, זה רק בענבים רימונים ושקדים.}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: וכיני ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת. {{ירו"מ-הדגשה|תנן והזיתים משיכניסו שליש מנין}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: כתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]): "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" - דבר שהוא נזרע ומצמיח, יצא פחות משליש שאינו נזרע ומצמיח. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: {{שוליים|א_כא}}זיתים וענבים שלא הביאו שליש, משקין היוצא מהן {{ירו"מ-הדגשה|אינן}} משקי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אף להכשיר אינן מכשירים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: זיתים מאימתי חייבות במעשרות? משיבכר צמייא קייטא {{ירו"מ-ביאור|מן זית שממהר להתבשל וכשהוא מתבשל סימן שהאחרים הביאו שליש.}}. לא {{ירו"מ-הדגשה|יכול לבדוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ביכר צמייא קייטא {{ירו"מ-ביאור|כגון שאינם מצוים במקומו,}}, משביכרו בנות שבע. לא ביכרו בנות שבע {{ירו"מ-ביאור|שאינם מצוים במקומו,}}, משיורו מרויות שנייה שבמוקצה {{ירו"מ-ביאור|היינו משיתייבשו התאנים שבמוקצה בפעם השניה.}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בר חייא}}: {{ירו"מ-ביאור|מה שאמרנו שמשיבכרו בנות שבעה}} {{ירו"מ-הדגשה|דווקא}} בנות שבע {{ירו"מ-הדגשה|ה}}לבנות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: ובלבד בנות שבע שבאותו מקום..<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ג|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_כב}}ובירק הקישואין והדלועין והאבטיחין והמלפפונות התפוחים והאתרוגים חייבים גדולים וקטנים. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פוטר את האתרוגים בקוטנן. {{שוליים|א_כג}}החייב בשקדים המרים פטור מן המתוקים. החייב במתוקים פטור מן המרים.<br><strong>גמ':</strong> תמן תנינן: {{שוליים|א_כד}}הלוקח שדה ירק בסוריא עד שלא באו לעונת המעשרות חייב, משבאו לעונת המעשרות פטור ולוקט כדרכו ולוקח {{ירו"מ-הדגשה|ואינו חייב אף על התוספת שהוסיף ביד ישראל משמע שבירק יש עונת מעשרות}}. ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא את אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שירקות חייבים גדולים וקטנים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|המשנה שבירק חייבים גדולים וקטנים}} בשדה של קישואין ושל דילועין {{ירו"מ-ביאור|ושאר המינים שבמשנה}} היא מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אר {{ירו"מ-הדגשה|ירקות יש להם עונת מעשרות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} אמר: אפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|שהמשנה}} בשדה ירק עצמו {{ירו"מ-ביאור|והמינים שנזכרו זה רק דוגמא}}, {{ירו"מ-הדגשה|בכל זאת אין קושיה כי מה שהמשנה אמרה חייבים גדולים וקטנים אין הכוונה קטנים ממש שאין להם שיעור אלא קטנים משליש אבל}} עוד הוא יש לו גבול משיביא שלש פתילות {{ירו"מ-ביאור|עלים.}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התפוחים והאתרוגים חייבים גדולים וקטנים}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטר את האתרוגים בקוטנן}}. {{תנא-ירו"מ|נהוראי בר שיניא}} אמר משום {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: תפוחים קטנים פטורים, תפוחים גדולים חייבים, תפוחי מילי מילה {{ירו"מ-ביאור|סוג מסוים של תפוחים,}} בין גדולים בין קטנים חייבים. ודא מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|דידן שאמרה שהתפוחים חייבים גדולים וקטנים כמי}} היא? מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|שהמשנה מדברת בתפוחים סתם}} {{ירו"מ-ביאור|הרי מה שאמרה המשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|שתפוחים}} קטנים {{ירו"מ-הדגשה|חייבים}} {{ירו"מ-ביאור|זה לא דעת כולם אלא}} במחלוקת. מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|שהמשנה מדברת}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תפוחי מילי מילה, {{ירו"מ-הדגשה|המשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}דברי הכל. אתרוג הבוסר: {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר אינו פרי {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|כשר לארבעת המינים}}, וחכמים אומרים פרי. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-ביאור| שאמר שאתרוג קטן פטור ממעשרות}} בשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} רבו {{ירו"מ-ביאור|שאמר שאתרוג בוסר פסול ללולב.}}. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אמר אינו פרי, כן<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=13|סירלאו=|פולדא=72|תולדות יצחק=22|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר אינו פרי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: כל שהוא כשר ללולב חייב במעשרות, וכל שאינו כשר ללולב אינו חייב במעשרות. התיבון: {{שוליים|א_כה}}הרי המנומר, הרי גדל בטפוס, הרי עשוי ככדור, הרי {{ירו"מ-הדגשה|אלו פסולים ללולב וחייבים במעשרות}} {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה}}. {{ירו"מ-הדגשה|מסתברא}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שאתרוג קטן אינו פרי יודי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא פסול ללולב, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שבוסר פסול ללולב לא}} יודי ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-ביאור|שאף אם {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|יסבור שאתרוג בוסר הוא פרי יהיה פסול ללולב לפי שאינו הדר}}}}. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} יודי {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}, דכתיב {{ירו"מ-הדגשה|ולקחתם לכם}} "פרי" {{ירו"מ-הדגשה|עץ הדר}} ואינו פרי {{ירו"מ-הדגשה|לשיטתו}}. {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} לא יודי {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}, {{ירו"מ-הדגשה|שלא כל מה שפסול ללולב אינו}} {{ירו"מ-הדגשה|פ}}רי, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הרי המנומר, הרי גדל בטפוס, הרי עשוי ככדור, הרי הוא פסול ללולב וחייב במעשרות. {{ירו"מ-הדגשה|ומה שאמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|שהבוסר אינו פרי הכוונה שאינו פרי הדר תנן}}: החייב בשקדים המרים {{ירו"מ-ביאור|היינו שקדים קטנים שאז הם ראויים קצת לאכילה,}} פטור {{ירו"מ-הדגשה|מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מתוקים {{ירו"מ-ביאור|שאין רגילות לאכלן קטנים ולהפסידן שהרי יכול לאכלן גדולים,}}. החייב במתוקים {{ירו"מ-ביאור|שקדים גדולים,}} פטור במרים {{ירו"מ-ביאור|שאינם ראויים לאכילה.}}. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}} משום אביו: שקדים המרים הרי אלו פטורי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו אם לקטן כשהן קטנים}}, ומתוקים אינן חייבים עד שתפרוש קליפתן החיצונה. {{שוליים|א_כו}}הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} בציפורין כהדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}}. במה הורי {{ירו"מ-ביאור|הרי {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}} לימד שני דינים? }} ציפוראי אמרי: {{ירו"מ-הדגשה|שפטור}} במרים {{ירו"מ-הדגשה|אפילו אם לקטם כשהם קטנים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} אמר: במתוקים {{ירו"מ-הדגשה|שאינן חייבים עד שתפרוש קליפתן החיצונה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שקדים מרים שהיו בציפורי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ירדו לכאן {{ירו"מ-הדגשה|לטבריה}} נתחייבו {{ירו"מ-הדגשה|שאני פוסק שחייבים שקדים מרים שהיו בטבריה אם}} עלו {{ירו"מ-הדגשה|לציפורי}} כבר נפטרו {{ירו"מ-הדגשה|שהם נוהגים כהוראת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}. הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}}: {{ירו"מ-הדגשה|שקדים שלקטם בקופה והניחם שיבשילו}} כיון שראה שלשה שפירשה קליפתן החיצונה, שהוא תורם את כל הקופה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ובלבד שלא יתרום מקופה על חבירתה..<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ד|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_כז}}ואיזהו גורנן למעשרות? הקישואין והדלועין משיפקיסו {{ירו"מ-ביאור|כשיוריד את הפרח שבקצה.}}. ואם אינו מפקס, משיעמיד ערימה. אבטיח משישלק {{ירו"מ-הדגשה|כשיוריד את הפרח שבקצה}}, ואם אינו משלק, משיעשה מוקצה {{ירו"מ-ביאור|ערמה במחסן.}}. {{שוליים|א_כח}}ירק הנאגד משיוגד, ואם אינו אוגד, משימלא את הכלי, ואם אינו ממלא את הכלי, משילקוט כל צורכו. {{שוליים|א_כט}}הכלכלה משיחפ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|בעלים}} {{ירו"מ-ביאור|לשמור שלא יתיבשו.}}, אם אינו מחפה, משימלא את הכלי, ואם אינו ממלא את הכלי, משילקוט כל צורכו. {{שוליים|א_ל}}במה דברים אמורים? במוליך לשוק. אבל במוליך לביתו, אוכל מהן עראי עד שהוא מגיע לביתו. {{שוליים|א_לא}}הפרד והצמוקין והחרובין משיעמיד ערימה. הבצלים משיפקילו {{ירו"מ-ביאור|כשיסיר את השורשים הקליפות שאינם מהודקות.}}, ואם אינו מפקל, משיעמיד ערימה. {{שוליים|א_לב}}התבואה משימרח, ואם אינו ממרח, משיעמיד ערימה. הקטניות משיכבור, ואם אינו כובר, משימרח. אף על פי שמירח, נוטל מן הקוטעים {{ירו"מ-הדגשה|שלא נידושו}} ומן הצדדים {{ירו"מ-ביאור|שנידושו אבל לא נתמרחו עם הכרי.}} וממה שבתוך התבן {{ירו"מ-ביאור|שנידושו אבל עדין מעורבים במוץ.}} ואוכל. {{שוליים|א_לג}}היין משיקפה {{ירו"מ-ביאור|כשיסיר את שכבת הפסולת מלמעלה.}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שקיפה, קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ושותה. {{שוליים|א_לד}}השמן משירד לעוקה. אף על פי שירד, נוטל מן העקל ומן הממל ומבין הפצים ונותן לחמיטה {{ירו"מ-ביאור|פיתה}} ולתוך התמחוי. {{שוליים|א_לה}}אבל לא יתן לאלפס ולקדירה כשהן מרותחים {{ירו"מ-ביאור|שבישול קובע למעשרות.}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר..<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן ואיזהו גורנן למעשרות הקישואין והדלועין משיפקיסו}} מא{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|יפקסו}}? מן ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} ירים פקסוסיה {{ירו"מ-ביאור|כשיוריד את השער או הפרח.}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן אבטיח משישלק מהו משישלק}}? מן ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} ירים שלקוקיה {{ירו"מ-ביאור|כשיוריד את השיער או הפרח.}}. {{שוליים|א_לו}}היה מפקס ראשון ראשון {{ירו"מ-ביאור|אחד אחד.}}, משלק ראשון ראשון {{ירו"מ-ביאור|אחד אחד.}} - לא נטבלו {{ירו"מ-הדגשה|גם אלו שכבר פיקס}} עד שיפקס כל<br><br> <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=73|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} צורכו וישלק כל צורכו. פיקס וש{{ירו"מ-הדגשה|י}}לק ברשות הקדש ופדיו, {{ירו"מ-הדגשה|פטור ממעשרות תנן ירק הנאגד משיוגד}}. {{שוליים|א_לז}}אוגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} גדול {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שדה, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שבדעתו להתיר ולחזור}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} קטן לשוק, נטבל {{ירו"מ-הדגשה|באגודה ראשונה שבשדה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי: {{ירו"מ-הדגשה|אם כוונתו להתיר ולאגוד מחדש לאגודות קטנות}} {{ירו"מ-הדגשה|ע}}דיין לא נגמרה מלאכת השדה ואת אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שחייב}}? אלא כיני: אוגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} גדול בשדה והוא עתיד לאוגדו צינוק {{ירו"מ-ביאור|אגד}} קטן לשוק, נטבל {{ירו"מ-הדגשה|רק כשיאגוד צינוק קטן לשוק תנן ואם אינו אוגד משימלא את הכלי ואם אינו ממלא את הכלי משילקוט כל צורכו}}. {{שוליים|א_לח}}ה{{ירו"מ-הדגשה|י}}יתה כלכלה אחת ובדעתו למלאות את חציה, כיון שמילא חציה נטבלה. בדעתו למלאות את כולה, לא נטבלה עד שימלא את כולה. היו שתים ובדעתו למלא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת שתיהן, לא נטבלו עד שימלא את שתיהן. במה דברים אמורים? במוליך לשוק. אבל במוליך לביתו, אוכל מהן עראי עד שהוא מגיע לביתו. מה בין המוליך לשוק מה בין המוליך לביתו? {{ירו"מ-הדגשה|ול}}מה {{ירו"מ-הדגשה|אם דעתו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הוליך לשוק {{ירו"מ-הדגשה|לא יכול לאכול ארעי עד שיגיע}} לשוק? בשעה שהוא מוליך לביתו, בדעתו הדבר תלוי {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}דעתו {{ירו"מ-הדגשה|לאכלם}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ביתו {{ירו"מ-הדגשה|אינו נטבל עד שיראה פני}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית. ובשעה שהוא מוליך לשוק, לא בדעתו הדבר תלוי {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא בדעת הלקוחות הדבר תלוי, {{ירו"מ-הדגשה|שבודאי גמר בדעתו}} שא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} ימצא לקוחות {{ירו"מ-הדגשה|שירצו לקנות בשדה ימכור להם לפיכך}} נטבלו מיד. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הפרד והצמוקין והחרובין משיעמיד ערימה}} תני: {{שוליים|א_לט}}משיעמיד ערימה בראש גגו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: הא {{ירו"מ-הדגשה|אם העמיד}} בשדה לא? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}}: דרובה אתא מימר לך {{ירו"מ-ביאור|אמר את החידוש היותר גדול}} - אפילו משיעמיד ערימה בראש גגו {{ירו"מ-הדגשה|אף שעובר דרך הבית לא נקבע למעשרות תנן הבצלים משי}}פ{{ירו"מ-הדגשה|ק}}ילו {{ירו"מ-הדגשה|ואם}} אי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|מפקל}} משיעמיד ערימה {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} הבצלים משיפקילו? מן דו ירים פודגרה {{ירו"מ-ביאור|כשיסיר השורשים והקליפות.}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תבואה משימרח {{ירו"מ-הדגשה|ואם אינו}} ממרח {{ירו"מ-הדגשה|משיעמיד ערימה מאי}} משימרח {{ירו"מ-הדגשה|את הכרי אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מן ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו ישפר אפוי דכריה {{ירו"מ-ביאור|היינו שמחליק ומיפה את הכרי.}}. והא תני {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר סיסין}}: מאימתי הוא<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ה.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=|פולדא=73|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תורם את הגורן? משתיעקר האלה {{ירו"מ-ביאור|הכלי שאיתו אוסף את החיטים לערמה.}}. כאן בשיש בדעתו למרח, וכאן בשאין בדעתו למרח. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הקטניות משיכבור ואם אינו כובר משימרח}} תני: {{שוליים|א_מ}}אבל כובר הוא מקצת ותורם מן הכבור על שאינו כבור {{ירו"מ-הדגשה|ולא נמצא מפריש ממה שנגמרה מלאכתו על מה שלא נגמרה מלאכתו}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: שכן דרך בעלי בתים להיות מכניסין לתוך בתיהן {{ירו"מ-הדגשה|אפילו כשאינו כבור נמצא שאף כשאינו כבור נחשב כנגמרה מלאכתו קצת}}. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדתיב}} {{הפ|ישעיהו|ל|כד}}: "והאלפים" {{ירו"מ-ביאור|פרים}} "והעירים" {{ירו"מ-ביאור|חמורים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}"עובדי האדמה בליל חמיץ" {{ירו"מ-ביאור|עם המוץ}} "יאכלו" - כבר {{ירו"מ-הדגשה|סינן}} ברשות ההקדש ופדיו. {{ירו"מ-הדגשה|האם}} מאחר {{ירו"מ-הדגשה|שקודם כיבור היה}} יכול ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול ממנו עראי ועכשיו אינו יכול ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול ממנו עראי, {{ירו"מ-הדגשה|הרי זה}} כמו שעשה מעשה ברשות ההקדש {{ירו"מ-הדגשה|ויהיה פטור}}? {{ירו"מ-ביאור|עונה הגמרא}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שאין הכיבור תיקון גמור שהרי יש שאוכלין כך כמו שלא עשה מעשה ברשות ההקדש}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}חייב. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}}: והתני {{ירו"מ-הדגשה|המקדיש את הבור של יין עד שלא}} שילה וקיפה {{ירו"מ-הדגשה|ובא הגזבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שילה וקיפה {{ירו"מ-הדגשה|ואחר כך פדאו כיון שבזמן החיוב היה}} ברשות ההקדש, פטור {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא עשה מעשה גמור בגוף הפרי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: תמן אי איפשר לו שלא {{ירו"מ-הדגשה|ישלה}} ושלא {{ירו"מ-הדגשה|יקפה שאין דרך לשתות כך}}, ברם הכא איפשר לו שלא {{ירו"מ-הדגשה|לכבור}}, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} {{הפ|ישעיהו|ל|כד}}: "והאלפים" {{ירו"מ-ביאור|פרים}} "והעירים" {{ירו"מ-ביאור|חמורים}} {{ירו"מ-הדגשה|ועובדי האדמה בליל חמיץ}} {{ירו"מ-ביאור|עם המוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|יאכלו}}. תני: אבל קולט הוא מתחת הכברה ואוכל. {{ירו"מ-הדגשה|איך יכול לאכול הרי נגמרה מלאכתם}} רב חסדא אמר {{ירו"מ-ביאור|עד שלא יפלו לארץ עדין לא נגמרה מלאכתן}}: שהן מחוסרים לרוח {{ירו"מ-ביאור|שאף כשנופלים מהכברה מעורב בהם פסולת דקה וצריך לרוח, לכן כל עוד לא הגיעה לארץ לא נגמרה מלאכתו ויכול לאכול ארעי.}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שהן מחוסרים<br><br> <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=|פולדא=74|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ניחה {{ירו"מ-ביאור|על הארץ, וכל זמן שלא נחו לא נגמרה מלאכת הכבירה.}}. והתנינן: היין משיקפה {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שקיפה קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ושותה בשלמא למאן דאמר}} שהן מחוסרים {{ירו"מ-הדגשה|ניחה}} ניחא {{ירו"מ-הדגשה|שאף ביין כל עוד לא נח בבור התחתון יכול לקלוט מהיין ולשתות ארעי אבל למאן דאמר}} שהן מחוסרים לרוח {{ירו"מ-הדגשה|הרי ביין לא}} מחוסר לרוח, מחוסר הוא {{ירו"מ-הדגשה|שישקעו}} שמריו! התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי בנימן בר גידל}}: והתנינן השמן משירד לעוקה {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שירד נוטל מן העקל ומן הממל ומבין הפצים ונותן לחמיטה}} {{ירו"מ-ביאור|פיתה}} {{ירו"מ-הדגשה|ולתוך התמחוי בשלמא למאן דאמר}} שהן מחוסרין {{ירו"מ-הדגשה|ניחה}} ניחא {{ירו"מ-הדגשה|שכל עוד לא ירד לבור לא נגמרה מלאכתו ויכול לאכול עראי אלא למאן דאמר}} שהן מחוסרין לרוח {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} ש{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ן {{ירו"מ-הדגשה|לא}} מחוסר לרוח, מחוסר הוא להצ{{ירו"מ-הדגשה|ל}}יל {{ירו"מ-הדגשה|שכל עוד שהשמן עכור לא נגמרה מלאכתו}}. היה אוכל וחשיכה לילי שבת או שנתנו לאדם אחר, לא נטבלו {{ירו"מ-ביאור|וקשה הרי שבת ומקח קובעים למעשרות?}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} סבר מימר: בנתון בחמיטה {{ירו"מ-ביאור|פיתה}} ובתמחוי {{ירו"מ-ביאור|תבשיל}} {{ירו"מ-הדגשה|שהשמן נבלע ואינו בעין}}, אבל בנתון בצלוחית נטבל. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} בנתון בצלוחית לא נטבל. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: {{שוליים|א_מא}}ואין שבת טובלת ואין מקח טובל? אמר ליה: כההיא דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אף מה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזירו {{ירו"מ-ביאור|את מה שישאר בלגין}} {{ירו"מ-הדגשה|לבור שעוד לא נגמרה מלאכתו ואין שבת ומקח קבעים}} בדבר שלא נגמרה מלאכתו. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ששבת ומקח קובעים אפילו בלא נגמרה מלאכתו}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: ועוד אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר: מיכן אני אוכל למחר! לא אמר אלא בשביעית {{ירו"מ-הדגשה|שפטור ממעשרות}}, הא שאר שני שבוע לא {{ירו"מ-ביאור|כיוון שהשבת קובעת למעשרות אף שלא נגמרה מלאכתם ואינו יכול לעשר.}}. מה עבד ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}? {{ירו"מ-הדגשה|שם מדובר בתאנים וגרוגרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}להחזירו למקומו אי אתה יכול {{ירו"מ-הדגשה|בשבת}}, שהוא עושה את {{ירו"מ-הדגשה|הפירות שמחזיר}} מוקצה {{ירו"מ-ביאור|וזה כמו מבטל כלי מהכנו שאסור.}}, לפיכך נטבל {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אינו יכול להחזירו בשבת}}. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}}: {{שוליים|א_מב}}אין עראי לשבת {{ירו"מ-הדגשה|משמע שה}}שבת {{ירו"מ-הדגשה|קובעת אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו}}. פתר לה {{ירו"מ-ביאור|העמיד את המשנה}}: ובלבד {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דבר שיש לו מוקצה {{ירו"מ-ביאור|שאי אפשר להחזירו למקומו בשבת, שהוא עושה מוקצה.}}. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} לא שנייא היא דבר שיש לו מוקצה היא דבר שאין לו מוקצה? {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} בעי: היתה צלוחית מליאה {{ירו"מ-הדגשה|ונגמרה מלאכתה}} {{ירו"מ-ביאור|שהמתין לה עד שציללה,}} {{ירו"מ-הדגשה|והשאירה}} נתונה בין פצים לחבירו, נטבלה? או מאחר שהיא נתונה במקום שלא נגמרה מלאכתו, לא נטבלה? {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן אבל}} לא {{ירו"מ-הדגשה|יתן לאלפס ולקדירה כשהן מרותחים}} {{ירו"מ-ביאור|משמע אפילו שאינם על גבי האש.}} {{ירו"מ-הדגשה|שבישול קובע למעשרות וכלי ראשון מבשל}} עד היכן? {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בר פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר חנינא}}: עד כדי שיהא נתון ידו לתוכה והיא נכוית. הכל מודים<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=20|סירלאו=|פולדא=74|תולדות יצחק=30|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בכלי שני שהוא מותר. מה בין כלי ראשון מה בין כלי שני? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{שוליים|א_מג}}כאן היד שולטת וכאן אין היד שולטת. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר: כאן וכאן אין היד שולטת, אלא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו"מ-הדגשה|בישול מהתורה}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|בכלי הנמצא על האש}}, אלא עשו הרחקה לכלי ראשון {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|על האש}} ולא עשו הרחקה לכלי שני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ההין פינכא {{ירו"מ-הדגשה|דארוזא}} {{ירו"מ-ביאור|סיר אורז}} מסייע לאבא, ההין פינכא דג{{ירו"מ-הדגשה|רי}}סא {{ירו"מ-ביאור|סיר גריסים}} מסייע לאבא, דאת מפני ליה מן אתר לאתר {{ירו"מ-ביאור|אתה מעביר אותו ממקום למקום}} {{ירו"מ-הדגשה|ואף שהוא בכלי שני}} עד כדון הוא רתח. מהו ליתן תבלין מלמטן ולערות עליהן מלמעלן {{ירו"מ-הדגשה|מכלי ראשון}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר: אסור, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}עירוי {{ירו"מ-הדגשה|מכלי ראשון}} ככלי ראשון הוא. חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_מד}}אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו {{ירו"מ-ביאור|מכלי ראשון מרק קדשים}} רותח {{ירו"מ-הדגשה|אותו כלי אם}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|של חרס טעון שבירה ואם נחושת טעון מריקה ושטיפה מכאן שעירוי כבישול כיוון שזו משנה מפורשת שערוי כלי ראשון ככלי ראשון ומבשל למה הוא שואל}} הכין {{ירו"מ-ביאור|האם מותר לערות מכלי ראשון על תבלין.}}? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: תמן כלי חרס {{ירו"מ-הדגשה|דאפילו בעירוי}} כלי {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} בולע, {{ירו"מ-הדגשה|הכא}} תבלין {{ירו"מ-הדגשה|ואולי}} אינן מתבשלין {{ירו"מ-הדגשה|בעירוי}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: והתני אף בכלי נחושת כן! אית לך מימר כלי נחושת בולע {{ירו"מ-ביאור|אלא כנראה שזה לא בגלל בליעה אלא מעלה בקדשים}}? מהו לערות {{ירו"מ-הדגשה|על התבלינים בתוך}} הקילוח {{ירו"מ-ביאור|כשהקילוח עדין רותח ולא בקרקעית הכלי שהקילוח כבר התקרר קצת.}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה בריה דרבי הלל}}: מחלוקת {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר גופתא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: עשה כן בשבת, חייב משום מבשל? עשה כן בבשר וחלב, חייב משום מבשל? אמר ליה: כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: איזו חלוט ברור {{ירו"מ-הדגשה|שאף אם אפה אחר כך פטור מחלה}}? כל שהאור מהלך תחתיו. {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא איזו תבשיל ברור {{ירו"מ-הדגשה|שחייב מהתורה}}? כל שהאור מהלך תחתיו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} או{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר: {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כל {{ירו"מ-הדגשה|הוא נותן חוץ מדבר שיש}} בו {{ירו"מ-הדגשה|חומץ וציר}}. על דעתיה דרבי יודה: מלח כציר, יין כחומץ.ל אמר ליה כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} איזו חלוט ברור {{ירו"מ-הדגשה|שאף אם אפה אחר כך פטור מחלה}} כל שהאור מהלך תחתיו {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא איזו תבשיל ברור {{ירו"מ-הדגשה|שחייב מהתורה}} כל שהאור מהלך תחתיו {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} או{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כל {{ירו"מ-הדגשה|הוא נותן חוץ מדבר שיש}} בו {{ירו"מ-הדגשה|חומץ וציר}} על דעתיה דרבי יודה מלח כציר יין כחומץ. ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ה|ירושלמי מעשרות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_א_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_מה}}העיגול משיחליקנו {{שוליים|א_מו}}מחליקין בתאנים ובענבים של טבל {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אוסר המחליק בענבים לא הוכשר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר הוכשר {{שוליים|א_מז}}וגרוגרות משידו{{ירו"מ-הדגשה|ש}} ומגורה משיעגל {{שוליים|א_מח}}היה דש בחבית ומעגל במגורה נשברה החבית ונפתחה המגורה {{ירו"מ-הדגשה|קדם שסיים}} לא יאכל מהן עראי {{ירו"מ-ביאור|שכבר נגמרה מלאכתם של אלו שהיו בחבית.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מתיר {{ירו"מ-ביאור|שאף הראשונות לא נגמרה מלאכתן עד שימלא את החבית שהאחרונות לוחצות על הראשונות:}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן מחליקין בתאנים ובענבים של טבל}} {{ירו"מ-ביאור|שמרסק אותם ומורח את הרסק על מה שרוצה להחליק.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא בריה דרבי יסא}} אמר מה פליגין {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} ורבנין בטבל שנטבל מדבריהן אבל טבל שנטבל דבר תורה אוף רבנין מודיי {{ירו"מ-הדגשה|שאסור}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} אמר לה סתם {{ירו"מ-ביאור|בלי לציין את שם המקור,}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} כדעתיה ורבנין כדעתון דתני {{שוליים|א_מט}}זית שפיצעו {{ירו"מ-ביאור|כדי לרככו ולהסיר המרירות ויהיה ראוי קצת לאכילה}} בידים מסואבות לא<br><br> <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=|פולדא=75|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הוכשרו לסופגן במלח הוכשרו לידע {{ירו"מ-הדגשה|אם}} יש בו מים לא הוכשרו {{תנא-ירו"מ|רבי יודן}} אמר הוכשרו {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רבנין אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בגופו}} הוא בודק {{ירו"מ-ביאור|ואין לו ענין במשקה שיוצא.}} רבי יודה אומר {{ירו"מ-הדגשה|במימיו}} הוא בודק {{ירו"מ-הדגשה|אף כאן}} רבנין אמרין {{ירו"מ-הדגשה|בשיש}} {{ירו"מ-ביאור|בתוכן}} {{ירו"מ-הדגשה|שלו}} {{ירו"מ-ביאור|ברסק של הפרי עצמו}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|מחליק}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אמר במימיו הוא מחליק {{תנא-ירו"מ|רבי}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי שמעון ברבי}} בריה עלה והבא לנו גרוגרות {{ירו"מ-ביאור|פירות מיובשים ודחוסים}} מן החבית אמר ליה ואינו אסור משום מוקצה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי עדיין לא יבשו כל צרכם}} אמר ליה ו{{ירו"מ-הדגשה|ע}}דיין את לזו {{שוליים|א_נ}}אין לך אסור משום מוקצה אלא תאינים וענבים בלבד {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סיסרטאי}} מפני שהן מסריחות בנתיים {{ירו"מ-ביאור|נמצא שגם דחה אותם בידים וגם אינם ראויות}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} לא מסתברא באילין פיצוליי {{ירו"מ-הדגשה|תמרה}} הוה עובדא {{ירו"מ-ביאור|האם לא מסתבר שהמעשה היה בתמרים ששוחים אותם כדי שיבשילו}} {{ירו"מ-ביאור|שאף הם קצת נרקבים. שאם לא כן, איך יתכן ש{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון ברבי}} הסתפק בהלכה ידוע כזו. }} אמר ליה אוף אנא סבר כן אתא {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר הכי אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר ביסנא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} באילין פיצולייא {{ירו"מ-הדגשה|דתמרה}} הוה עובדא {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר ליה אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} הדא דתימא {{ירו"מ-ביאור|מה שאמרנו}} {{ירו"מ-ביאור|של{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|רק גרוגרות וצימוקים יש להם מוקצה}}}} לעניין שבת {{ירו"מ-הדגשה|דסבר}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אין אדם מקצה מדעתו דבר שראוי לו}} אבל לעניין מעשרות כל הדברים יש להן מוקצה {{ירו"מ-הדגשה|ועד שלא יבשו כל צרכם לא נגמרה מלאכתן ויכול לאכול מהן עראי}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} גרוגרות משידוש ומגורה משיעגיל {{ירו"מ-ביאור|משמע שאפילו אחר שהתייבשו, כל זמן שלא דש ולא עיגל אותן, לא נגמרה מלאכתן ואוכל מהם עראי.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן היה דש בחבית ומעגל במגורה נשברה החבית}} {{ירו"מ-ביאור|קדם שסיים לדוש את כולה.}} {{ירו"מ-הדגשה|ונפתחה המגורה לא יאכל מהן עראי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי שונה {{ירו"מ-ביאור|תנא}} ראשון {{ירו"מ-הדגשה|העליון צריך לתחתון}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא התחתון צריך לעליון {{ירו"מ-ביאור|ולכן מה שכבר מהודק בתוך החבית, נגמרה מלאכתו ואסור באכילת עראי.}} דברי שונה אחרון {{ירו"מ-ביאור|{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}}} {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תחתון צריך לעליון {{ירו"מ-ביאור|שכל שורה שמוסיף ולוחץ עליה, מהדקת גם את השורות התחתונות. נמצא שגם התחתונים לא נגמרה מלאכתן, לכן יכול לאכול מהן עראי.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|תנא קמא במ}}שנה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} היא דלא תסבור מימר סתמא היא {{ירו"מ-הדגשה|ו}}סתמא ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} הלכה כסתמא לפום כן צריך מימר {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} היא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק כללאמרו</strong><br> d7rbmt5gotnuzwxqlzg93x4vb027q6h ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מעשרות/פרק שני 106 1706194 2942920 2941729 2025-06-20T06:18:05Z מאירושולי 35234 2942920 wikitext text/x-wiki ==פרק שני - עם הארץ== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_מעשרות_פרק שני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_ב_א|ירושלמי מעשרות, פרק ב, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_ב_א"> <strong>מתני':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|עם הארץ}} היה {{שוליים|ב_א}}עובר בשוק ואמר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין. לפיכך אם הכניסו לבתיהן<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=24|סירלאו=|פולדא=75|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מתקנים ודאי. טלו והכניסו לבתיכם לא יאכלו מהם עראי. לפיכך אם הכניסו לבתיהן אינן מתקנים אלא דמאי. {{שוליים|ב_ב}}היו יושבים בשער או בחנות ואמר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין. {{שוליים|ב_ג}}ובעל השער ובעל החנות חייבים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר עד שיחזיר את פניו או עד שישנה מקום ישיבתו. {{ירו"מ-ביאור|כדעת {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} שרק חצר שאינו בוש לאכול בה קובעת למעשר. ואדם בוש לאכול בשער החנות.}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} היה עובר בשוק {{ירו"מ-הדגשה|ואמר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|דרבי מאיר}} היא. {{ירו"מ-הדגשה|דרבי מאיר}} אמר אין מתנה כמכר {{ירו"מ-הדגשה|ואינה קובעת למעשרות.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} דברי הכל היא. אישאלית לאילין {{ירו"מ-הדגשה|דבי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} ואמרין נהיגין הוינין יהבין אילין לאילין בחקלא ואכלין ולא מתקנין. {{ירו"מ-ביאור|נהגנו לתת במתנה אחד לשני בשדה ולאכול בלא מעשר כיוון שמתנה אינה כמכר.}} מיי כדון? {{ירו"מ-הדגשה|ולמה שיהיה הבדל בין מכר למתנה?}} כמאן דאמר {{שוליים|ב_ד}}מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות {{ירו"מ-הדגשה|והם אמרו מכר קובע,}} מתנה {{ירו"מ-הדגשה|אינה קובעת. מה שאמרה המשנה}} {{ירו"מ-ביאור|עם הארץ}} {{ירו"מ-הדגשה|היה עובר בשוק ואמר טלו לכם}} תאנים {{ירו"מ-הדגשה|שאוכלין ופטורין זה דווקא}} {{שוליים|ב_ה}}במקום שרוב מכניסין לבתים, {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שלא ראו פני הבית לא נקבעו למעשרות ויכולים לאכול מהם עראי.}} אבל במקום שרוב מכניסין לשוק {{ירו"מ-הדגשה|כבר בגורן נקבע למעשרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ומתקנן דמאי.}} אם במקום שרוב מכניסין לבתים בדא תנינן טלו והכניסו לבתיכם לא יאכלו מהן עראי. {{ירו"מ-ביאור|הרי הפירות לא ראו פני הבית שהרי עם הארץ בדרכו לביתו.}} מכיון שאמר טול והכנס כמי שאמר {{ירו"מ-הדגשה|הכנסתים לביתי ועשרתי}} על ידך {{ירו"מ-ביאור|בשבילך.}} אבל במקום שרוב מכניסין לשוק אינו נאמן לומר לו עישרתי ואינו נאמן לומר לו {{ירו"מ-הדגשה|לא התכוונתי להכניסם לשוק אלא}} תוך ביתי אני מכניסן. {{ירו"מ-הדגשה|לכן אסור לאכול מהן עראי ומעשרן דמאי.}} {{שוליים|ב_ו}}נתן לו דבר מרובה אפילו אמר לו טול ואכול כמי שאמר לו טול והכנס. {{שוליים|ב_ז}}נתן לו דבר שאין דרכו להיאכל חי אפילו אמר לו טול ואכול כמי שאמר לו טול והכנס. היה אדם גדול ואין דרכו לאכול בשוק ואמר לו טול ואכול כמי שאמר לו טול והכנס. {{שוליים|ב_ח}}היו שנים לזה אמר לו טול ואכול ולזה אמר לו טול והכנס זה שאמר לו טול ואכול פטור וזה שאמר לו טול והכנס חייב. {{ירו"מ-ביאור|שאני אומר לזה נתן פירות שהתחייבו ולזה נתן פירות שלא התחייבו.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ולא מתניתא היא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} אוכלין ופטורין ובעל השער ובעל החנות חייבין {{ירו"מ-הדגשה|והרי זה כאומר לבעל השער ובעל החנות טלו והכניסו ולאחרים טלו ואיכלו.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} דברי הכל היא כאן {{ירו"מ-הדגשה|כשאמר לו טול והכנס חייב משום}} דמאי {{ירו"מ-הדגשה|שאני אומר אולי עם הארץ הכניסם לביתו ולא עישר.}}<br><br> <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=|פולדא=76|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} כאן {{ירו"מ-הדגשה|בעל השער או החנות חייב}} כודאי {{ירו"מ-הדגשה|שהרי שער וחנות קובעים למעשר. תנן}} {{שוליים|ב_ט}}צא ולקוט לך עשרים תאנים משלי ואני ממלא כריסי משלך הממלא את כריסו פטור והאוכל במניין חייב. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייה}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|למה האוכל במניין חייב}} ואין אדם אוכל אחת אחת {{ירו"מ-הדגשה|ולדברי}} הכל פטור? {{ירו"מ-ביאור|דהא אפילו {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} שסובר שחצר ומקח קובעים למעשר אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו, מודה שאם אכל אחת אחת פטור.}} אמר ליה אין {{ירו"מ-הדגשה|אם כך}} הכא למה הוא חייב? אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|מדובר}} במצרף {{ירו"מ-הדגשה|שנים יחד.}} אם במצרף אפילו הממלא את כריסו יהא חייב {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} אינו אסור משום {{ירו"מ-הדגשה|קנין}} חליפין? {{ירו"מ-ביאור|שקובע למעשרות?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שימי}} אין {{ירו"מ-הדגשה|כאן}} חליפין {{ירו"מ-ביאור|שהרי לא יתכן שאחד נתן עשרים תאנים והשני יאכל כמה שירצה. אלא ודאי נתן לו את התאנים במתנה,}} שלא נתכווין האיש הזה לחליפין אלא להגיס את לבו שיאכל {{ירו"מ-הדגשה|ולא יתבייש.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} לו {{שוליים|ב_י}}צא ולקוט לך תאנים משלי אוכל {{ירו"מ-הדגשה|מהן עראי ומעשרן ודאי.}} {{ירו"מ-ביאור|שודאי אינן מעושרות, שהרי בעל הבית אינו יודע כמה ילקוט, כדי לעשר עליו.}} צא ומלא את הכלכלה אוכל {{ירו"מ-הדגשה|מהן ארעי ומעשרן דמאי.}} {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שבעל הבית יודע כמה ילקוט, שמא כבר עישר עליו ממקום אחר.}} {{ירו"מ-הדגשה|במה דברים אמורים שהנותן עם הארץ אבל בחבר}} אוכל {{ירו"מ-הדגשה|ואינו צריך לעשר.}} {{ירו"מ-הדגשה|דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי.}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} במה דברים אמורים בעם הארץ אבל בחבר מתקן ודאי שלא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} רואה אני את דברי מדברי {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} מוטב שיתרמו שלא מן המוקף ולא להאכיל לעמי הארץ טבלים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מדברי שניהם {{שוליים|ב_יא}}חבר {{ירו"מ-הדגשה|שנתן רשות ללקוט}} לחבר צריך לעשר. הוון בעיין מימר מאן דאמר שלא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף {{ירו"מ-הדגשה|ואינם מעשרים אפילו אם המקבל עם הארץ קל וחומר שהנותן לא עישר אם המקבל}} חבר {{ירו"מ-הדגשה|והמקבל}} צריך<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ח.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=27|סירלאו=|פולדא=76|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לעשר ומאן דאמר מוטב שיתרומו שלא מן המוקף ולא להאכיל לעמי הארץ טבלים זה {{ירו"מ-הדגשה|דווקא כשהמקבל עם הארץ אבל כשזה המקבל}} חבר צריך לעשר {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהנותן יודע שהמקבל חבר סומך עליו שיעשר בעצמו.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי הכא את עביד ליה {{ירו"מ-הדגשה|למקבל}} חבר {{ירו"מ-ביאור|שהרי המשנה אמרה שאם אמר, טלו לכם תאנים ואיכלו עראי. אוכלין ופטורין. ואם הכניסו לבתיהן מתקנים ודאי. ואם אמר טלו והכניסו לבתיכם מעושרים דמאי. הרי כל הדין הזה שייך רק כאשר המקבל הוא חבר. שהרי עם הארץ לא ישמע לנו לעשר דמאי.}} והכא את עביד ליה עם הארץ. {{ירו"מ-ביאור|שהרי אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} מוטב שיתרמו שלא מן המוקף, ולא להאכיל לעמי הארץ טבלים.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כאן וכאן עם הארץ הוא אלא {{ירו"מ-הדגשה|אף שרוב עמי}} הארץ לא {{ירו"מ-הדגשה|ישמעו לנו המשנה פרטה את הדינים}} בשביל אחד שהוא מתקן {{ירו"מ-הדגשה|כאילו}} הוא נקרא חבר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ששת}} {{ירו"מ-הדגשה|ורבי אלעזר ברבי יוסי}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{שוליים|ב_יב}}האומר לחבירו אני מעשר על ידך {{ירו"מ-ביאור|בשבילך}} אינו צריך לעמוד עמו {{ירו"מ-הדגשה|דחזקה שליח עושה שליחותו.}} תמן תנינן {{ירו"מ-הדגשה|השולח עירובו ביד חרש שוטה וקטן אינו עירוב ואם אמר לאחר לקבל ממנו הרי זה עירוב.}} {{שוליים|ב_יג}}נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב למטה מעשרה טפחים הרי זה עירוב. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} וצריך לעמוד עמו {{ירו"מ-הדגשה|ולשאול את השליח אם אכן קיבל את העירוב מהחרש שוטה וקטן משמע מכאן שלא אומרים חזקה שליח עושה שליחותו.}} והכא את אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שאינו צריך לעמוד עמו כשמעשר שחזקה שליח עושה שליחותו?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה בר אדא}} כאן בגדול כאן בקטן. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} אפילו תימר כאן וכאן בגדול {{ירו"מ-הדגשה|או}} כאן וכאן בקטן תמן באומר לו ערב על ידי {{ירו"מ-הדגשה|דחישינן שמא לא באמת הסכים להיות שליח ורק מבושה קיבל על עצמו ובמקרה כזה אין אומרים חזקה שליח עושה שליחותו.}} ברם הכא באומר לו {{ירו"מ-הדגשה|אני}} מעשר על ידך {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהתנדב להיות שליח ודאי יעשה שליחותו נמצא שהמשנה במעשר והמשנה בעירובין אינם חולקים ואם כך}} הדא ילפא מן ההיא {{ירו"מ-הדגשה|וההיא ילפא מן הדא הדא ילפא מן ההיא שאם}} אומר לו אני מערב על ידך שאינו צריך לעמוד עמו וההיא ילפא מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|שאם}} אומר לו עשר על ידי שהוא צריך לעמוד עמו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} צא ולקט לך עשרים תאנים משלי אוכל {{ירו"מ-ביאור|עראי אחד אחד}} והולך והוא פטור. צא ומלא את הכלכלה {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר אומר אני שהוא צריך להראות לו את הכלכלה {{ירו"מ-ביאור|שלא יקח יותר מדעת בעל הבית.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואם בעל הבית אינו בפנינו להראות לו}} כמה הוא שיעור הכלכלה? {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} {{ירו"מ-ביאור|אם אמר לו}} סתם כלכלה<br><br> <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=|פולדא=77|תולדות יצחק=39|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ארבעת קבין וגדולה סאה וקטנה שלושת קבין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי {{ירו"מ-הדגשה|האם השיעורים שאמרו חכמים בכלכלה}} למעשרות איתאמרת {{ירו"מ-הדגשה|כדתנן התאנים משיחפה את הכלכלה לפיכך נתנו לנו חכמים שיעור לכלכלה שאם חיפה פחות מכך לא התחייב במעשרות}} או למדת הדין {{ירו"מ-הדגשה|שלא יקח יותר ממה שהתכוון בעל הבית?}} אין תימר למעשרות איתאמרת כל שכן למידת {{ירו"מ-הדגשה|ה}}דין. אין תימר למידת הדין איתאמרת הא למעשרות לא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} פשיטא ליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}למעשרות איתאמרת {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל שכן למידת הדין. {{ירו"מ-ביאור|שלא יקח יותר מד' קבין.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן היו יושבים בשער או בחנות ואמר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין ובעל השער ובעל החנות חייבים.}}<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ט.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=29|סירלאו=|פולדא=77|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הדא אמרה שביתו טובל לו אבל לא לאחרים. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטר עד שיחזיר את פניו או עד שישנה מקום ישיבתו.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} שניהם אמרו דבר אחד. דתנינן תמן {{ירו"מ-הדגשה|איזו היא חצר שקובעת למעשרות?}} {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אומר {{שוליים|ב_יד}}כל שאין אדם בוש מלאכל בתוכה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} הוינן סברין מימר מה פליגין {{ירו"מ-ביאור|חשבנו לאמר במה חולקים}} {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} ורבנין בחצר שהוא בוש לאכול בכולה הא מקצתה בוש ומקצתה לא בוש {{ירו"מ-הדגשה|קובעת אף}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה.}} מן מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} שניהם אמרו דבר אחד הדא אמרה מקום שהוא בוש פטור מקום שאינו בוש חייב. {{ירו"מ-ביאור|שהרי לרבי יהודה בר עילאי {{ירו"מ-הדגשה|אם החזיר את פניו או שינה מקום ישיבתו חייב אף שהוא באותו חצר רק שהוא במקום שאינו בוש חייב.}}}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} עשו אותו כייחור {{ירו"מ-ביאור|ענף}} שהוא נוטה לחצר. {{ירו"מ-הדגשה|דתנן תאנה שגזעה עומד בגינה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נופה נוטה לחצר {{ירו"מ-הדגשה|אוכל אחת אחת}} {{ירו"מ-ביאור|שדינו כמו האוכל בראש התאנה שפטור,}} {{ירו"מ-הדגשה|ואם צירף חייב. אף כאן כשהניח}} את {{ירו"מ-הדגשה|התאנים לפני כל היושבים בשער לא נקבעו למעשר וכשבעל החנות נטל אחת לאכול הרי}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|טפל לאחרים וכאילו לא נכנס לבית רק אם יסובב פניו ויפרוש מהחבורה אז החנות והשער קבעו לו.}} {{ירו"מ-ביאור|לפי זה}} {{ירו"מ-הדגשה|על דעתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|לא נפטר אלא כשאוכל אחת אחת ואוכל כשהכלכלה ברשות כלם ומשייר לאחרים אבל אם הם סיימו לאכול ושיירו נחשב השאר ברשותו וחייב.}} על דעתיה דרבי {{ירו"מ-הדגשה|א}}לעזר {{ירו"מ-הדגשה|שאמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שבחצר שהוא בוש לאכול בה פטור}} אפילו אינו אוכל אחת אחת אפילו אינו אוכל ברשות הכל ולא שייר. {{ירו"מ-ביאור|הואיל והוא בוש לאכול שם אינה קובעת.}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_ב_ב|ירושלמי מעשרות, פרק ב, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_ב_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ב_טו}}המעלה פירות מגליל ליהודה או עולה לירושלים אוכל עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך {{ירו"מ-ביאור|אפילו אם נכנס לכמה בתים,}} וכן בחזירה. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר עד שהוא מגיע למקום השביתה. {{ירו"מ-ביאור|שמקום שדעתו להיות בו בשבת נחשב כאילו ביתו וקובע מיד אפילו קדם שבת.}} {{שוליים|ב_טז}}הרוכלים המחזירין בעיירות אוכלין עד שהן מגיעין למקום הלינה. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר הבית הראשון {{ירו"מ-ביאור|בעיר שילון בה}} הוא ביתו. {{ירו"מ-ביאור|שקובע אפילו אם ילון בבית האחרון.}}<br><strong>גמ':</strong> פירות שלקטן שלא לצורך השבת וקדשה עליהן השבת {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אומר {{שוליים|ב_יז}}השבת טובלת. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אומר אין השבת טובלת. {{ירו"מ-ביאור|אלא בדבר שכוונתו לאכלו בשבת.}} מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} על {{ירו"מ-הדגשה|דעתך דאת אמר}} השבת טובלת {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בדבר שאין כוונתו לאכלו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שבת והתנינן המעלה פירות מן הגליל ליהודה או עולה<br><br> <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=|פולדא=77|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לירושלים אוכל עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך וכן בחזירה. {{ירו"מ-ביאור|אם נמלך להחזירם.}} ותני עלה אפילו לן אפילו שבת {{ירו"מ-הדגשה|לא קבעו עד שיגיע למקום שרוצה ללכת.}} אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|אין הכוונה ששבת אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}רוצה לשבות {{ירו"מ-הדגשה|היינו שהגיע ביום חול למקום}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}רוצה לשבות {{ירו"מ-הדגשה|בו לא}} אומרים {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הביא שבו {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ובת {{ירו"מ-הדגשה|קובע אלא הולך ואוכל עראי עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שבת. תדע לך שהוא כן דתני עלה אפילו שבת בשני ויש שביתה בשני אלא ברוצה לשבות אף הכא ברוצה לשבות. הכל מודים בלינה שאינה טובלת. מה בין לינה מה בין שביתה? אדם מגלגל {{ירו"מ-ביאור|מזלזל ואינו מקפיד}} בלינה ואין אדם מגלגל בשביתה. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}בכל מקום אדם לן ואין אדם שובת בכל מקום. {{ירו"מ-הדגשה|והא}} תני מעשה {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} שהיה מהלך אחר {{תנא-ירו"מ|רבן יוחנן בן זכאי}} לבני חיל והיו בני אותן העיירות מביאין להם פירות. {{ירו"מ-ביאור|שלא נקבעו למעשרות.}} אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אם לנו {{ירו"מ-ביאור|נלון הלילה}} כאן אנו חייבין לעשר ואם לאו אין אנו חייבין לעשר. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלינה קובעת.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} דעתו נקיה {{ירו"מ-הדגשה|ומקפיד ולא ישן בכל מקום לכן אצלו מקום לינה קובע.}} אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} וכל עמא שטיי? {{ירו"מ-ביאור|שאינם מקפידים היכן לישון?}} אלא {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} דלווייתיה שכיחא ליה {{ירו"מ-ביאור|שבכל מקום שהולך הרבה מלווים אותו, וכל צרכיו עימו ובכל מקום שמחליט לישון הוא מרגיש בנוח,}} הוי דהו אמר הלינה טובלת ושאר בני אדם דלית אלווייתיה שכיחא לון {{ירו"מ-ביאור|ואינם מרגישים בנוח בכל מקום שישנים בו.}} אין לינה טובלת. והתנינן רוכלים המחזירין בעיירות אוכלין עד שהן מגיעין למקום הלינה {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מקום לינה {{ירו"מ-הדגשה|קובע.}} מהו מקום הלינה? ביתו. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} כגון אילין דכפר חנניה דנפקין וסחרין ארבע וחמש קוריין {{ירו"מ-הדגשה|עירות}} ועיילין דמיכין בבתיהון. {{ירו"מ-ביאור|וחוזרים וישנים בביתם.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואם החליטו ללון מחוץ לביתם ודאי במקום יפה לנו שהרי אם לא כן היו חוזרים לביתם. תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר הבית הראשון הוא ביתו מאי טעמא?}} תני {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}} רוצה הוא אדם לפלח {{ירו"מ-ביאור|לסיים}} עסקיו בבית הראשון שהוא פוגע בו וללון שם. ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_ב_ג|ירושלמי מעשרות, פרק ב, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_ב_ג"> <strong>מתני':</strong> פירות שתרמן עד שלא נגמרו מלאכתן {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אוסר מלאכול מהן עראי. {{ירו"מ-ביאור|שתרומה קובעת אף בדבר שלא נגמרה מלאכתו.}} וחכמים {{שוליים|ב_יח}}מתירין חוץ מכלכלת התאנים. כלכלת תאנים שתרמה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} מתיר. {{ירו"מ-ביאור|שתרומה אינה קובעת למעשרות,}} וחכמים {{שוליים|ב_יט}}אוסרים. האומר לחבירו הילך איסר זה ותן לי בו חמש תאנים לא יאכל עד שיעשר דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר.}} {{ירו"מ-ביאור|שמקח קובע אף בפירות שלא נגמרה מלאכתם.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר {{שוליים|ב_כ}}אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף {{ירו"מ-ביאור|הוי כגמר מלאכה והמקח קובע}} חייב. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} מעשה בגינת וורדים שהיתה בירושלים והיו תאיניה נמכרות משלש ומארבע באיסר ולא הפרישו ממנה תרומה ומעשר מעולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן פירות שתרמן עד שלא}} נגמרו {{ירו"מ-הדגשה|מלאכתן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסר מלאכול מהן עראי וחכמים מתירין חוץ מכלכלת התאנים.}} מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם בכלכלה של תאנים {{ירו"מ-ביאור|הרי אמרנו שבכלכלה של תאנים}} דברי הכל אסור. אם בזיתים על השמן {{ירו"מ-ביאור|שלא ירד לעוקה}} וענבים על היין {{ירו"מ-ביאור|שלא ירדו לבור ולא נגמרה מלאכתם,}} דברי הכל מותר {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אין תורמים מהענבים}} על היין {{ירו"מ-הדגשה|ולא מהזיתים}} על {{ירו"מ-הדגשה|השמן ואם תרם אין תרומתו תרומה.}} {{ירו"מ-ביאור|ולדעת כולם התרומה אינה קובעת למעשרות.}} אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין בתמרים והוא עתיד לדורסן ובגרוגרות והוא עתיד לדושן. {{ירו"מ-ביאור|שבדיעבד אם תרם תרומתו תרומה.}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר תרומה טובלת בפירות שלא נגמרו מלאכתן ורבנין אמרין אין תרומה טובלת בפירות שלא<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|ט ב}} {{סוף}} <span id="דף_י_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף י.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|י|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=33|סירלאו=|פולדא=78|תולדות יצחק=44|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} נגמרו מלאכתן. {{ירו"מ-הדגשה|מעשר}} ראשון מהו שיטבול? מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין {{ירו"מ-הדגשה|הרי ודאי הפריש קדם תרומה גדולה והיא כבר קבעה?}} אם בכרי שנתמרח דברי הכל אסור. {{ירו"מ-ביאור|שכבר נגמרה מלאכתן.}} אם במעשר ראשון שהקדימו בשבלין דברי הכל מותר. {{ירו"מ-ביאור|שעדין לא נגמרה מלאכתן.}} אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין בתמרים והוא עתיד לדורסן בגרוגרות והוא עתיד לדושן והפריש מהן תרומה גדולה {{ירו"מ-ביאור|שלרבנן לא קובעת שהרי לא נגמרה מלאכתם,}} ונמלך להניחן כמות שהן ועבר והפריש מהן ראשון. {{ירו"מ-הדגשה|והשאלה האם מעשר}} ראשון {{ירו"מ-הדגשה|קובע?}} אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|שכשנמלח}} למפרע נטבלו {{ירו"מ-הדגשה|שנתברר למפרע שה}}תרומה טבלה ואין תימר מיכן ולהבא {{ירו"מ-הדגשה|בזה יש מקום להסתפק האם}} ראשון הוא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}טובל. הלוקח תמרים {{ירו"מ-הדגשה|מעם הארץ}} והוא עתיד לדורסן גרוגרות והוא עתיד לדושן אסור לאכול מהן עראי ומתקנן דמאי דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} וחכמים אומרים אוכל מהן עראי ומתקנן ודאי. דברי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|סבר שהמקח קובע בדבר שלא נגמרה מלאכתו ושמא עם הארץ עישר וחכמים סוברים שאין המקח קובע ולא חוששים שעם הארץ הפריש שהרי}} לא {{ירו"מ-הדגשה|נגמרה מלאכתו.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חילפיי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אשכחון כתוב בפינקסיה {{ירו"מ-ביאור|מצאו כתוב בפינקס}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|חילפיי}} אוכל מהן עראי ומתקנן דמאי וקשיא אם {{ירו"מ-הדגשה|הוא סובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אוכל מהן עראי {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלא חוששים שמא עם הארץ עישר}} אם {{ירו"מ-הדגשה|כך הרי היה צריך לגרוס}} מתקנן ודאי {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אם {{ירו"מ-הדגשה|מקח קובע וחוששים שעם הארץ עישר ולכן}} מתקנן דמאי<br><br> <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|י|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=|פולדא=79|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} יהא אסור לאכול מהן עראי. {{ירו"מ-הדגשה|שהמקח קובע. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} אוכל מהן עראי משום {{ירו"מ-הדגשה|שאין המקח קובע}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דבר שלא נגמרה מלאכתו ומתקנן דמאי {{ירו"מ-הדגשה|שמא עם הארץ}} מתוך שיודע שביתו טובל אף הוא מפריש תרומה משעה ראשונה {{ירו"מ-הדגשה|שתחול כשיראו פני הבית. תנן וחכמים מתירין חוץ מכלכלת התאנים.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|לא מדובר כשמלא את כל הכלכלה בתאנים וחייב מפני שזה}} גמר {{ירו"מ-הדגשה|מלאכתם אלא אפילו כשיש רק מעט תאנים בכלכלה כי לדעת חכמים אכילה מתוך הכלכלה נחשב קביעות וחייב}} לעשר. {{ירו"מ-הדגשה|ואם כך לא רק בכלכלה של תאנים הדין כך אלא}} בכלכלה של כל דבר היא מתניתא. {{ירו"מ-הדגשה|תנן כלכלת תאנים שתרמה}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר}} {{ירו"מ-ביאור|לאכול ממנה עראי,}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אוסרים.}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} מתיר מקל וחומר ומה אם {{ירו"מ-הדגשה|קדם שהפריש תר}}ומה בשעה שיש עליה זיקת שלשה מעשרות את אמר מותר {{ירו"מ-הדגשה|לאכול מהן אכילת עראי}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|שהפריש תרומה}} בשעה שאין עליה אלא זיקת שני מעשרות {{שוליים|ב_כא}}לא כל שכן. {{ירו"מ-הדגשה|לשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אם הפריש גם}} מעשר ראשון מהו שיטבול לשני? מה אם בשעה שיש עליה זיקת שני מעשרות את אמר מותר בשעה שאין עליה אלא זיקת מעשר אחד לא כל שכן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} הילך {{ירו"מ-הדגשה|איסר זה}} ותן {{ירו"מ-הדגשה|לי בו חמש תאנים}} לא יאכל {{ירו"מ-הדגשה|עד שיעשר דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|מה פליגין}} {{ירו"מ-ביאור|במה הם חולקים}} {{ירו"מ-הדגשה|בלוקט בעל הבית ונותן לו דרבנן סברי כל אחד הוי כמקח וקובע אבל בלוקט המקבל ואוכל כל עמא מודיי שהוא אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} כשם שהן חלוקין כאן {{ירו"מ-הדגשה|אם מקח קובע בדבר שלא נגמרה מלאכתו}} כך חלוקין בחצר בית שמירה. {{ירו"מ-הדגשה|האם}} חצר בית שמירה {{ירו"מ-הדגשה|קובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו.}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ב_כב}}מקח וחצר ושבת אינה תורה. {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים תיקנו שמקח חצר ושבת קובעים רק בדבר שנגמרה מלאכתו. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} המחוור מכולן {{ירו"מ-הדגשה|שקובע מהתורה}} זו חצר בית {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מירה. {{ירו"מ-הדגשה|לכן אולי לגבי חצר המשתמרת כולם יודו שאין הבדל בין אם נג}}מרה {{ירו"מ-הדגשה|מלאכתו או לא.}} חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כך משיב {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} את {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אין את מודה לי בנותן לבנו שהוא פטור {{ירו"מ-הדגשה|דמתנה אינה קובעת}} מה לי הלוקט ונותן לבנו מה לי הלוקט ונותן לאחר. {{ירו"מ-הדגשה|שאין}} {{ירו"מ-ביאור|זה דרך מקח אלא דרך עראי.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מעשה בגינת וורדים שהיתה בירושלים והיו תאניה נמכרות משלש ומארבע באיסר ולא הפרישו ממנה תרומה ומעשר מעולם. איתמר אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|מה פליגין}} {{ירו"מ-ביאור|במה הם חולקים}} {{ירו"מ-הדגשה|בלוקט ונותן לו שחכמים אומרים}} הרי {{ירו"מ-הדגשה|זה כמקח וקובע אבל בלוקט ואוכל כל עמא מודיי שהוא אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} בעי מה חמית מימר {{ירו"מ-הדגשה|שבמעשה בגינת ורדים מדובר}} בלוקט ונותן לו {{ירו"מ-ביאור|וקשה למי שסובר שצריך לעשר}} או{{ירו"מ-הדגשה|לי מדובר}} בלוקט ואוכל? {{ירו"מ-ביאור|ובזה כולם מסכימים שפטור?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|אי אפשר להעמיד את המשנה}} בלוקט ואוכל אלא בלוקט ונותן לו מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} גינת וורדין אית לך מימר גינת וורדין בלוקט ואוכל? {{ירו"מ-הדגשה|הרי ודאי מדובר}} בלוקט ונותן לו. דו אמר ליה אין את עליל {{ירו"מ-ביאור|אם תיכנס}} את מקלקל וורדייה. מתני' פליגא על {{ירו"מ-הדגשה|הראיה של}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|מדתנן}}<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף יא.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|יא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=35|סירלאו=|פולדא=79|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{שוליים|ב_כג}}כרמא אני מוכר לך {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שאין בו גפנים הרי זה מכור שלא מכר לו אלא שמו. פרדיסא אני מוכר לך אף על פי שאין בו אילנות הרי זה מכור שלא מכר לו אלא שמו. {{ירו"מ-הדגשה|אף כאן אולי נקראת גן ור}}דים {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|היו}} בה {{ירו"מ-הדגשה|ור}}דים {{ירו"מ-הדגשה|ויכול}} היה {{ירו"מ-הדגשה|להיכנס וללקוט.}} ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_ב_ד|ירושלמי מעשרות, פרק ב, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_ב_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ב_כד}} {{ירו"מ-הדגשה|האומר לחבירו הילך איסר}}זה {{ירו"מ-הדגשה|בעשרים תאנים שאבור לי בורר ואוכל}} {{ירו"מ-ביאור|עראי אחד אחד ופטור ממעשרות כרבי יהודה בר עילאי {{ירו"מ-הדגשה|שהמקח לא קובע בדבר שלא נגמרה מלאכתו}}}} {{ירו"מ-הדגשה|באשכול שאבור לי מגרגר ואוכל ברימון שאבור לי פורט ואוכל באבטיח שאבור לי סופת ואוכל אבל אם אמר לו בעשרים תאנים אלו בשני אשכולות אלו בשני רימונים אלו בשני אבטיחים אלו אוכל כדרכו ופטור מפני}} שקנה {{ירו"מ-הדגשה|במחובר לקרקע ואין}} {{ירו"מ-ביאור|מקח קובע בדבר מחובר והרי הוא כבעלים שאוכל עראי כדרכו עד שיראו פני הבית.}} {{שוליים|ב_כה}} {{ירו"מ-הדגשה|השוכר את הפועל לקצות בתאנים אמר לו על מנת שאוכל תאנים הוא אוכל ופטור.}} {{ירו"מ-ביאור|כיוון שפועל אינו אוכל בגלל התנאי שהוא כמקח שקובע למעשרות, אלא מדין תורה. כדתנן, ואלו אוכלים מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתו למעשר.}} {{ירו"מ-הדגשה|על מנת שאוכל אני ובני או שיאכל בני בשכרי הוא אוכל ופטור ובנו אוכל וחייב על מנת שאוכל בשעת הקציעה ולאחר הקציעה בשעת הקציעה אוכל ופטור ולאחר הקציעה אוכל וחייב שאינו אוכל מן התורה זה הכלל כל האוכל מן התורה פטור ושאינו אוכל מן התורה חייב.}} {{שוליים|ב_כו}} {{ירו"מ-הדגשה|היה עושה בלבסים לא יאכל בבנות שבע בבנות שבע לא יאכל בלבסים אבל מונע הוא את עצמו}} עד {{ירו"מ-הדגשה|שהוא מגיע למקום היפות ואוכל.}} {{שוליים|ב_כז}} {{ירו"מ-הדגשה|המחליף עם חבירו זה לאכול וזה לאכול זה לקצות וזה לקצות זה לאכול וזה לקצות חייב.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר המחליף לאכול חייב לקצות פטור.}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} האומר לחבירו הילך איסר זה בעשרים תאנים שאבור לי בורר ואוכל באשכול שאבור לי מגרגר ואוכל ברימון שאבור לי פורט ואוכל באבטיח שאבור לי סופת ואוכל. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מגרגר אחת אחת והולך ואוכל {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} את {{ירו"מ-הדגשה|כל האילן.}} אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}} וכן {{תנא-ירו"מ|רבי}} הוה עביד. {{ירו"מ-ביאור|כך רבי היה עושה.}} תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אבטיח שספת בו אפילו כל שהוא קניו {{ירו"מ-הדגשה|להיפטר ממעשרות ואחר שאכל חתיכה אחת בספיתה יכול לאכול את השאר כדרכו.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי אף ברימון כן? {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן השוכר את הפועל לקצות בתאנים אמר לו על מנת שאוכל תאנים הוא אוכל ופטור.}} למה לי על מנת? אפילו שלא על מנת {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אוכל מדין תורה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמיי}} {{ירו"מ-הדגשה|לא}} כן צריכה {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} אפילו אמר לו על מנת {{ירו"מ-הדגשה|פטור שלא תחשוב שהוי כמקח וקובע וחייב קא משמע לן שפטור.}} תמן תנינן {{שוליים|ב_כח}}היה עושה בידיו אבל לא ברגליו ברגליו אבל לא בידיו אפילו על כתיפו הרי זה יאכל. ותני כן בידו אוגד ברגליו מסמיך {{ירו"מ-הדגשה|את העץ שלא יפול}} על כתיפו טוען. {{ירו"מ-ביאור|שבכל אלו עושה מלאכה רק בחלק מגופו.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יהודא}} אומר עד שיעשה בידיו וברגליו ובגופו כדייש. מה דייש שהוא {{ירו"מ-ביאור|השור}} עושה בידיו וברגליו ובגופו אף כל דבר שהוא עושה בידיו וברגליו ובגופו. {{ירו"מ-ביאור|ועוד הלכות נלמדו מדייש. בתורה נאמר שפועל אוכל במחובר דכתיב כי תבא בכרם רעיך וכ"ו ומה שפועל אוכל בתלוש נלמד מדיש.}} מה דייש מיוחד שהוא בתלוש אף כל שהוא בתלוש. {{ירו"מ-הדגשה|ומה דיש דבר}} שהוא {{ירו"מ-הדגשה|גמר מלאכה}} אף {{ירו"מ-הדגשה|מה שהפועל או}}כל {{ירו"מ-הדגשה|במחובר זה רק בדבר}} שהוא {{ירו"מ-הדגשה|גמר מלאכה.}} {{שוליים|ב_כט}}יצא המנכש בשום ובבצלים והמסמך בגפנים והעודר תחת הזיתים. דייש מה דייש מיוחד שגידוליו מן הארץ אף כל דבר שגידוליו מן הארץ. {{שוליים|ב_ל}}יצא החולב והמגבן והמחבץ. דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמר מלאכתו. {{שוליים|ב_לא}}אף כל דבר שלא נגמר מלאכתו יצא הבודל בתמרים {{ירו"מ-ביאור|שמפריד אותם אחר הדריסה}} והמפרד בגרוגרות והיין משיקפה והשמן משירד לעוקה. דייש מה דייש מיוחד דבר שלא בא לזיקת המעשרות אף כל דבר שלא בא לזיקת המעשרות יצא הלש והמקטף והאופה. {{ירו"מ-ביאור|שכבר התחייבו בחלה משעה שערב את הקמח במים.}} כתיב ([[דברים כג כו|דברים כי תצא כג כו]]) כי תבוא בקמת רעך יכול בשאר כל אדם הכתוב מדבר {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} ([[דברים כג כו|דברים כי תצא כג כו]]) וחרמש לא תניף על קמת רעך את שיש לו רשות להניף ואי זה זה? זה הפועל.<br><br> <span id="דף_יא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|יא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=38|סירלאו=|פולדא=79|תולדות יצחק=50|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{תנא-ירו"מ|איסי בן עקביא}} אומר בשאר כל אדם הכתוב מדבר. מה תלמוד לומר וחרמש לא תניף? מכאן שאין לו רשות לאכול אלא בשעת הנפת מגל. תני {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|בא ראה}} עד איכן דיקדקה התורה בגזל שצריכה לדון בין אדם לחבירו עד כדי הנפת מגל. {{ירו"מ-ביאור|שאם אכל קדם הרי הוא גזלן.}} בתוך כן {{ירו"מ-הדגשה|אתה למד כמה}} גדולה מלאכה שלא חרב דור המבול אלא עד מפני הגזל. ופועל עושה במלאכתו ואוכל ופטור מן הגזל. כתיב ([[דברים כה ד|דברים כי תצא כה ד]]) לא תחסום שור בדישו אין לי אלא שור בתלוש {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} לא {{ירו"מ-הדגשה|תחסום}} שור {{ירו"מ-הדגשה|בדישו}} ואדם במחובר {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב ואכלתה מלילות.}} אדם מהו שיאכל בתלוש? מה אם השור {{ירו"מ-הדגשה|שלא מצאנו בתורה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אוכל במחובר אוכל בתלוש אדם שאוכל במחובר אינו דין שיאכל בתלוש? {{ירו"מ-הדגשה|אם כן מה}} תלמוד לומר לא תחסום שור בדישו? שור בלא תחסום ואין אדם בלא תחסום. שור מהו שיאכל במחובר? מה אדם שאינו אוכל בתלוש אוכל במחובר שור שאוכל בתלוש {{שוליים|ב_לב}}אינו דין שיאכל במחובר? {{ירו"מ-הדגשה|אי}} מה כאן {{ירו"מ-הדגשה|בתלוש עובר}} בלא תחסום אף כאן {{ירו"מ-הדגשה|במחובר}} בלא תחסום? תלמוד לומר לא תחסום שור בדישו בדישו אין את חוסמו אבל חוסמו את במחובר לקרקע. מיכן אמרו {{שוליים|ב_לג}}קוצץ הוא אדם על ידי עצמו {{ירו"מ-ביאור|שיקבל כסף ולא יאכל,}} על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו הגדולים ועל ידי אשתו מפני שיש בהן דעת {{ירו"מ-הדגשה|ויכולים למחול}} אבל אינו קוצץ על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הקטנים ולא על ידי בהמתו מפני שאין בהן דעת {{ירו"מ-הדגשה|למחול. תנן זה הכלל כל}} האוכל מן התורה {{ירו"מ-הדגשה|פטור ושאינו אוכל מן התורה}} חייב. {{ירו"מ-הדגשה|לא צריכה}} {{ירו"מ-ביאור|להיות פטור.}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא האוכל מן התורה היה צריך להיות חייב שהרי התורה זיכתה לו והרי זה כמקח ויהיה חייב.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-ביאור|אף שלכאורה היה צריך להתחייב,}} התורה פטרה אותו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב ואכלתה ענבים כנפשך}} {{ירו"מ-ביאור|כאילו אתה בעל הבית.}} {{ירו"מ-הדגשה|מה בעל הבית אוכל}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}פטור {{ירו"מ-הדגשה|אף פועל אוכל}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}פטור. תמן תנינן {{שוליים|ב_לד}}היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים בענבים לא יאכל בתאנים. ותני עלה היה עושה בייחור זה לא יאכל בייחור אחר. ותנינן היה עושה בבלוסים לא יאכל בבנות שבע בבנות שבע לא יאכל בבלוסים. {{ירו"מ-הדגשה|פשיטא אם מייחור לייחור אינו אוכל קל וחומר בשני מינים.}} לא כן צריכה {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא אפילו שתיהן בייחור אחד. {{ירו"מ-ביאור|שהרכיב שניהם בייחור אחד.}} כתיב ([[דברים כג כו|דברים כי תצא כג כו]]) כי תבא בקמת רעך יכול בשאר כל אדם הכתוב מדבר תלמוד לומר ואל כליך לא תתן אבל נותן את לכיליו של חבירך {{ירו"מ-ביאור|בעל הבית,}} ואי זה זה? זה הפועל. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב כי תבא בכרם רעך}} ואכלת ענבים וכי אין אנו יודעין שאין בכרם לאכול אלא ענבים? מה תלמוד לומר ואכלת ענבים? אלא מיכן שאם היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים בענבים לא יאכל בתאנים. כנפשך כל דבר שהיצר תאב. כנפשך {{ירו"מ-הדגשה|כאילו אתה בעל הבית}} שהוא פטור מן המעשרות. {{שוליים|ב_לה}}מה {{ירו"מ-הדגשה|בעל הבית}} אוכל ופטור {{שוליים|ב_לו}}אף פועל אוכל ופטור. {{ירו"מ-הדגשה|כ}}נפשך מיכן שלא יאכל הפועל יותר על שכרו. מיכן היה {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר חסמא}} אומר לא יאכל הפועל יותר על שכרו. מניין<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|יא ב}} {{סוף}} <span id="דף_יב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף יב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף יב]] > {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|יב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=40|סירלאו=|פולדא=80|תולדות יצחק=52|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שנפשו קרוייה שכרו? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}} נאמר כאן נפשו ונאמר להלן נפשו דכתיב ([[דברים כד טו|דברים כי תצא כד טו]]) ואליו הוא נושא את נפשו. מה נפשו האמורה להלן שכרו אף כאן שכרו. שבעך {{שוליים|ב_לז}}שלא יהא אוכל ומקיא. שבעך שלא יהא מקלף בתאנים {{ירו"מ-ביאור|ואוכל את הפנימי וזורק את החיצון,}} ומוצץ בענבים. {{שוליים|ב_לח}}רשאים הפועלים לטבל {{ירו"מ-הדגשה|פיתן}} בציר בשביל שיאכלו ענבים הרבה. {{שוליים|ב_לט}}רשאי בעל הבית להשקותן יין בשביל שלא יאכלו ענבים הרבה. {{שוליים|ב_מ}}רשאי בעל הפרה להרעיבה בלילה בשביל שתאכל הרבה בשעה שהיא דשה. {{שוליים|ב_מא}}רשאי בעל הבית להאכילה פקיעי עמיר בשביל שלא תאכל הרבה בשעה שהיא דשה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} אמר התריגו {{ירו"מ-ביאור|תנו אתרוגין}} לבהמין {{ירו"מ-הדגשה|לפני הדיש שלא יאכלו את התבואה.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} מייכלין דבילה. {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} מיכלין איסטפניני. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} אוכל פועל אשכול ראשון {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדין לא נתן לכליו של בעל הבית.}} תני {{ירו"מ-ביאור|יכול לאכול}} {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{שוליים|ב_מב}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אשכול אחרון {{ירו"מ-הדגשה|אף שבו הסתיימה המלאכה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} נתנו {{ירו"מ-הדגשה|לאשכול האחרון}} לסל אסור {{ירו"מ-הדגשה|שכבר נגמרה מלאכתו.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} לא צריכה כשהיה הוא בוצר ואחר מוליך אבל אם היה הוא בוצר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הוא מוליך בתחילה {{ירו"מ-הדגשה|כש}}בוצר {{ירו"מ-הדגשה|אוכל משום פועלים ולבסוף}} {{ירו"מ-ביאור|אחר שהניח בסל}} אוכל משום הלכות מדינה. {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ב_מג}}הפועלים אוכלין בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן לגת ובחמור שתהא פורקת. {{ירו"מ-ביאור|דאף שלא עובד באותו זמן, תיקנו חכמים שיאכל הפועל בזמן שאינו עובד ובזה חוסך זמן לבעלים והרי זה כהשבת אבידה.}} תני מערים אדם על פועליו להיות אוכלין תשע וקוצין אחת. {{ירו"מ-ביאור|שאם היה לו פועלים במלאכה אחרת והתחייב להאכילן ורוצה ולהיפטר מן המעשר. אומר להם שיאכלו תשע תאנים ויקצו אחת ובזה שקצו אחת לבעל הבית כאילו עבדו בתאנים.}} אית תניי תני קוצין תשע ואוכלין אחת. ניחא אוכלין תשע וקוצין אחת {{ירו"מ-הדגשה|זה הערמה.}} קוצין תשע ואוכלין אחת {{ירו"מ-הדגשה|איזה הערמה יש כאן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|באמת עושים מלאכה לבעל הבית?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שאוכלים את האחרון}} שלא תאמר יעשה כלאחר גמר מלאכה ויהא חייב. {{ירו"מ-הדגשה|תנן המחליף עם חבירו זה לאכול וזה לאכול זה לקצות וזה לקצות זה לאכול וזה לקצות}} חייב. ניחא לאכול חייב {{ירו"מ-הדגשה|שנגמרה}} מלאכתו {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} לקצות {{ירו"מ-הדגשה|למה}} חייב? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} היא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר מקח טובל בפירות שלא נגמרה מלאכתן {{ירו"מ-הדגשה|והחלפה כמקח.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} שניהן אמרו דבר אחד. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר תרומה טובלת בפירות שלא נגמרה מלאכתן כן {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר מקח טובל בפירות שלא נגמרה מלאכתן.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|יב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|יב ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק היה עובר בשוק</strong><br> 4wf4e8vpj8not9zcsghyu8oic8ge31b 2942922 2942920 2025-06-20T06:44:30Z מאירושולי 35234 2942922 wikitext text/x-wiki ==פרק שני - עם הארץ== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_מעשרות_פרק שני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_ב_א|ירושלמי מעשרות, פרק ב, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_ב_א"> <strong>מתני':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|עם הארץ}} היה {{שוליים|ב_א}}עובר בשוק ואמר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין. לפיכך אם הכניסו לבתיהן<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=24|סירלאו=|פולדא=75|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מתקנים ודאי. טלו והכניסו לבתיכם לא יאכלו מהם עראי. לפיכך אם הכניסו לבתיהן אינן מתקנים אלא דמאי. {{שוליים|ב_ב}}היו יושבים בשער או בחנות ואמר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין. {{שוליים|ב_ג}}ובעל השער ובעל החנות חייבים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר עד שיחזיר את פניו או עד שישנה מקום ישיבתו. {{ירו"מ-ביאור|כדעת {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} שרק חצר שאינו בוש לאכול בה קובעת למעשר. ואדם בוש לאכול בשער החנות.}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} היה עובר בשוק {{ירו"מ-הדגשה|ואמר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|דרבי מאיר}} היא. {{ירו"מ-הדגשה|דרבי מאיר}} אמר אין מתנה כמכר {{ירו"מ-הדגשה|ואינה קובעת למעשרות.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} דברי הכל היא. אישאלית לאילין {{ירו"מ-הדגשה|דבי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} ואמרין נהיגין הוינין יהבין אילין לאילין בחקלא ואכלין ולא מתקנין. {{ירו"מ-ביאור|נהגנו לתת במתנה אחד לשני בשדה ולאכול בלא מעשר כיוון שמתנה אינה כמכר.}} מיי כדון? {{ירו"מ-הדגשה|ולמה שיהיה הבדל בין מכר למתנה?}} כמאן דאמר {{שוליים|ב_ד}}מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות, {{ירו"מ-הדגשה|והם אמרו מכר קובע,}} מתנה {{ירו"מ-הדגשה|אינה קובעת. מה שאמרה המשנה}} {{ירו"מ-ביאור|עם הארץ}} {{ירו"מ-הדגשה|היה עובר בשוק ואמר טלו לכם}} תאנים {{ירו"מ-הדגשה|שאוכלין ופטורין זה דווקא}} {{שוליים|ב_ה}}במקום שרוב מכניסין לבתים, {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שלא ראו פני הבית לא נקבעו למעשרות ויכולים לאכול מהם עראי.}} אבל במקום שרוב מכניסין לשוק {{ירו"מ-הדגשה|כבר בגורן נקבע למעשרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ומתקנן דמאי.}} אם במקום שרוב מכניסין לבתים בדא תנינן טלו והכניסו לבתיכם לא יאכלו מהן עראי. {{ירו"מ-ביאור|הרי הפירות לא ראו פני הבית שהרי עם הארץ בדרכו לביתו.}} מכיון שאמר טול והכנס כמי שאמר {{ירו"מ-הדגשה|הכנסתים לביתי ועשרתי}} על ידך {{ירו"מ-ביאור|בשבילך.}} אבל במקום שרוב מכניסין לשוק אינו נאמן לומר לו עישרתי, ואינו נאמן לומר לו {{ירו"מ-הדגשה|לא התכוונתי להכניסם לשוק אלא}} תוך ביתי אני מכניסן. {{ירו"מ-הדגשה|לכן אסור לאכול מהן עראי ומעשרן דמאי.}} {{שוליים|ב_ו}}נתן לו דבר מרובה אפילו אמר לו טול ואכול כמי שאמר לו טול והכנס. {{שוליים|ב_ז}}נתן לו דבר שאין דרכו להיאכל חי אפילו אמר לו טול ואכול כמי שאמר לו טול והכנס. היה אדם גדול ואין דרכו לאכול בשוק ואמר לו טול ואכול כמי שאמר לו טול והכנס. {{שוליים|ב_ח}}היו שנים לזה אמר לו טול ואכול ולזה אמר לו טול והכנס, זה שאמר לו טול ואכול פטור וזה שאמר לו טול והכנס חייב. {{ירו"מ-ביאור|שאני אומר לזה נתן פירות שהתחייבו ולזה נתן פירות שלא התחייבו.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ולא מתניתא היא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} אוכלין ופטורין ובעל השער ובעל החנות חייבין? {{ירו"מ-הדגשה|והרי זה כאומר לבעל השער ובעל החנות טלו והכניסו ולאחרים טלו ואיכלו.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} דברי הכל היא. כאן {{ירו"מ-הדגשה|כשאמר לו טול והכנס חייב משום}} דמאי, {{ירו"מ-הדגשה|שאני אומר אולי עם הארץ הכניסם לביתו ולא עישר.}}<br><br> <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=|פולדא=76|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} כאן {{ירו"מ-הדגשה|בעל השער או החנות חייב}} כודאי, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי שער וחנות קובעים למעשר. תנן}} {{שוליים|ב_ט}}צא ולקוט לך עשרים תאנים משלי ואני ממלא כריסי משלך, הממלא את כריסו פטור והאוכל במניין חייב. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייה}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|למה האוכל במניין חייב}} ואין אדם אוכל אחת אחת {{ירו"מ-הדגשה|ולדברי}} הכל פטור? {{ירו"מ-ביאור|דהא אפילו {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} שסובר שחצר ומקח קובעים למעשר אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו, מודה שאם אכל אחת אחת פטור.}} אמר ליה אין, {{ירו"מ-הדגשה|אם כך}} הכא למה הוא חייב? אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|מדובר}} במצרף {{ירו"מ-הדגשה|שנים יחד.}} אם במצרף אפילו הממלא את כריסו יהא חייב. {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} אינו אסור משום {{ירו"מ-הדגשה|קנין}} חליפין? {{ירו"מ-ביאור|שקובע למעשרות?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שימי}} אין {{ירו"מ-הדגשה|כאן}} חליפין, {{ירו"מ-ביאור|שהרי לא יתכן שאחד נתן עשרים תאנים והשני יאכל כמה שירצה. אלא ודאי נתן לו את התאנים במתנה,}} שלא נתכווין האיש הזה לחליפין אלא להגיס את לבו שיאכל {{ירו"מ-הדגשה|ולא יתבייש.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} לו {{שוליים|ב_י}}צא ולקוט לך תאנים משלי אוכל {{ירו"מ-הדגשה|מהן עראי ומעשרן ודאי.}} {{ירו"מ-ביאור|שודאי אינן מעושרות, שהרי בעל הבית אינו יודע כמה ילקוט, כדי לעשר עליו.}} צא ומלא את הכלכלה אוכל {{ירו"מ-הדגשה|מהן ארעי ומעשרן דמאי.}} {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שבעל הבית יודע כמה ילקוט, שמא כבר עישר עליו ממקום אחר.}} {{ירו"מ-הדגשה|במה דברים אמורים שהנותן עם הארץ אבל בחבר}} אוכל {{ירו"מ-הדגשה|ואינו צריך לעשר.}} {{ירו"מ-הדגשה|דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי.}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} במה דברים אמורים בעם הארץ אבל בחבר מתקן ודאי שלא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} רואה אני את דברי מדברי {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} מוטב שיתרמו שלא מן המוקף ולא להאכיל לעמי הארץ טבלים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מדברי שניהם {{שוליים|ב_יא}}חבר {{ירו"מ-הדגשה|שנתן רשות ללקוט}} לחבר צריך לעשר. הוון בעיין מימר מאן דאמר שלא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף {{ירו"מ-הדגשה|ואינם מעשרים אפילו אם המקבל עם הארץ קל וחומר שהנותן לא עישר אם המקבל}} חבר {{ירו"מ-הדגשה|והמקבל}} צריך<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ח.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=27|סירלאו=|פולדא=76|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לעשר ומאן דאמר מוטב שיתרומו שלא מן המוקף ולא להאכיל לעמי הארץ טבלים זה {{ירו"מ-הדגשה|דווקא כשהמקבל עם הארץ אבל כשזה המקבל}} חבר צריך לעשר {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהנותן יודע שהמקבל חבר סומך עליו שיעשר בעצמו.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי הכא את עביד ליה {{ירו"מ-הדגשה|למקבל}} חבר {{ירו"מ-ביאור|שהרי המשנה אמרה שאם אמר, טלו לכם תאנים ואיכלו עראי. אוכלין ופטורין. ואם הכניסו לבתיהן מתקנים ודאי. ואם אמר טלו והכניסו לבתיכם מעושרים דמאי. הרי כל הדין הזה שייך רק כאשר המקבל הוא חבר. שהרי עם הארץ לא ישמע לנו לעשר דמאי.}} והכא את עביד ליה עם הארץ. {{ירו"מ-ביאור|שהרי אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} מוטב שיתרמו שלא מן המוקף, ולא להאכיל לעמי הארץ טבלים.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כאן וכאן עם הארץ הוא, אלא {{ירו"מ-הדגשה|אף שרוב עמי}} הארץ לא {{ירו"מ-הדגשה|ישמעו לנו המשנה פרטה את הדינים}} בשביל אחד שהוא מתקן, {{ירו"מ-הדגשה|כאילו}} הוא נקרא חבר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ששת}} {{ירו"מ-הדגשה|ורבי אלעזר ברבי יוסי}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{שוליים|ב_יב}}האומר לחבירו אני מעשר על ידך {{ירו"מ-ביאור|בשבילך}} אינו צריך לעמוד עמו, {{ירו"מ-הדגשה|דחזקה שליח עושה שליחותו.}} תמן תנינן {{ירו"מ-הדגשה|השולח עירובו ביד חרש שוטה וקטן אינו עירוב ואם אמר לאחר לקבל ממנו הרי זה עירוב.}} {{שוליים|ב_יג}}נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב, למטה מעשרה טפחים הרי זה עירוב. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} וצריך לעמוד עמו {{ירו"מ-הדגשה|ולשאול את השליח אם אכן קיבל את העירוב מהחרש שוטה וקטן משמע מכאן שלא אומרים חזקה שליח עושה שליחותו.}} והכא את אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שאינו צריך לעמוד עמו כשמעשר שחזקה שליח עושה שליחותו?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה בר אדא}} כאן בגדול כאן בקטן. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} אפילו תימר כאן וכאן בגדול {{ירו"מ-הדגשה|או}} כאן וכאן בקטן, תמן באומר לו ערב על ידי {{ירו"מ-הדגשה|דחישינן שמא לא באמת הסכים להיות שליח ורק מבושה קיבל על עצמו ובמקרה כזה אין אומרים חזקה שליח עושה שליחותו.}} ברם הכא באומר לו {{ירו"מ-הדגשה|אני}} מעשר על ידך {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהתנדב להיות שליח ודאי יעשה שליחותו נמצא שהמשנה במעשר והמשנה בעירובין אינם חולקים ואם כך}} הדא ילפא מן ההיא {{ירו"מ-הדגשה|וההיא ילפא מן הדא הדא ילפא מן ההיא שאם}} אומר לו אני מערב על ידך שאינו צריך לעמוד עמו, וההיא ילפא מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|שאם}} אומר לו עשר על ידי שהוא צריך לעמוד עמו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} צא ולקט לך עשרים תאנים משלי אוכל {{ירו"מ-ביאור|עראי אחד אחד}} והולך והוא פטור. צא ומלא את הכלכלה {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר אומר אני שהוא צריך להראות לו את הכלכלה {{ירו"מ-ביאור|שלא יקח יותר מדעת בעל הבית.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואם בעל הבית אינו בפנינו להראות לו}} כמה הוא שיעור הכלכלה? {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} {{ירו"מ-ביאור|אם אמר לו}} סתם כלכלה<br><br> <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=|פולדא=77|תולדות יצחק=39|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ארבעת קבין וגדולה סאה וקטנה שלושת קבין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי {{ירו"מ-הדגשה|האם השיעורים שאמרו חכמים בכלכלה}} למעשרות איתאמרת {{ירו"מ-הדגשה|כדתנן התאנים משיחפה את הכלכלה לפיכך נתנו לנו חכמים שיעור לכלכלה שאם חיפה פחות מכך לא התחייב במעשרות}} או למדת הדין {{ירו"מ-הדגשה|שלא יקח יותר ממה שהתכוון בעל הבית?}} אין תימר למעשרות איתאמרת כל שכן למידת {{ירו"מ-הדגשה|ה}}דין. אין תימר למידת הדין איתאמרת הא למעשרות לא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} פשיטא ליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}למעשרות איתאמרת {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל שכן למידת הדין. {{ירו"מ-ביאור|שלא יקח יותר מד' קבין.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן היו יושבים בשער או בחנות ואמר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין ובעל השער ובעל החנות חייבים.}}<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ט.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=29|סירלאו=|פולדא=77|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הדא אמרה שביתו טובל לו אבל לא לאחרים. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטר עד שיחזיר את פניו או עד שישנה מקום ישיבתו.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} שניהם אמרו דבר אחד. דתנינן תמן {{ירו"מ-הדגשה|איזו היא חצר שקובעת למעשרות?}} {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אומר {{שוליים|ב_יד}}כל שאין אדם בוש מלאכל בתוכה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} הוינן סברין מימר מה פליגין {{ירו"מ-ביאור|חשבנו לאמר במה חולקים}} {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} ורבנין בחצר שהוא בוש לאכול בכולה, הא מקצתה בוש ומקצתה לא בוש {{ירו"מ-הדגשה|קובעת אף}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה.}} מן מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} שניהם אמרו דבר אחד, הדא אמרה מקום שהוא בוש פטור, מקום שאינו בוש חייב. {{ירו"מ-ביאור|שהרי לרבי יהודה בר עילאי {{ירו"מ-הדגשה|אם החזיר את פניו או שינה מקום ישיבתו חייב אף שהוא באותו חצר רק שהוא במקום שאינו בוש חייב.}}}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} עשו אותו כייחור {{ירו"מ-ביאור|ענף}} שהוא נוטה לחצר. {{ירו"מ-הדגשה|דתנן תאנה שגזעה עומד בגינה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נופה נוטה לחצר, {{ירו"מ-הדגשה|אוכל אחת אחת}} {{ירו"מ-ביאור|שדינו כמו האוכל בראש התאנה שפטור,}} {{ירו"מ-הדגשה|ואם צירף חייב. אף כאן כשהניח}} את {{ירו"מ-הדגשה|התאנים לפני כל היושבים בשער לא נקבעו למעשר וכשבעל החנות נטל אחת לאכול הרי}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|טפל לאחרים וכאילו לא נכנס לבית רק אם יסובב פניו ויפרוש מהחבורה אז החנות והשער קבעו לו.}} {{ירו"מ-ביאור|לפי זה}} {{ירו"מ-הדגשה|על דעתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|לא נפטר אלא כשאוכל אחת אחת ואוכל כשהכלכלה ברשות כלם ומשייר לאחרים אבל אם הם סיימו לאכול ושיירו נחשב השאר ברשותו וחייב.}} על דעתיה דרבי {{ירו"מ-הדגשה|א}}לעזר {{ירו"מ-הדגשה|שאמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שבחצר שהוא בוש לאכול בה פטור}} אפילו אינו אוכל אחת אחת אפילו אינו אוכל ברשות הכל ולא שייר. {{ירו"מ-ביאור|הואיל והוא בוש לאכול שם אינה קובעת.}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_ב_ב|ירושלמי מעשרות, פרק ב, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_ב_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ב_טו}}המעלה פירות מגליל ליהודה או עולה לירושלים אוכל עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך {{ירו"מ-ביאור|אפילו אם נכנס לכמה בתים,}} וכן בחזירה. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר עד שהוא מגיע למקום השביתה. {{ירו"מ-ביאור|שמקום שדעתו להיות בו בשבת נחשב כאילו ביתו וקובע מיד אפילו קדם שבת.}} {{שוליים|ב_טז}}הרוכלים המחזירין בעיירות אוכלין עד שהן מגיעין למקום הלינה. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר הבית הראשון {{ירו"מ-ביאור|בעיר שילון בה}} הוא ביתו. {{ירו"מ-ביאור|שקובע אפילו אם ילון בבית האחרון.}}<br><strong>גמ':</strong> פירות שלקטן שלא לצורך השבת וקדשה עליהן השבת {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אומר {{שוליים|ב_יז}}השבת טובלת. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אומר אין השבת טובלת. {{ירו"מ-ביאור|אלא בדבר שכוונתו לאכלו בשבת.}} מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} על {{ירו"מ-הדגשה|דעתך דאת אמר}} השבת טובלת {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בדבר שאין כוונתו לאכלו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שבת והתנינן המעלה פירות מן הגליל ליהודה או עולה<br><br> <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|ט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=|פולדא=77|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לירושלים אוכל עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך וכן בחזירה. {{ירו"מ-ביאור|אם נמלך להחזירם.}} ותני עלה אפילו לן אפילו שבת {{ירו"מ-הדגשה|לא קבעו עד שיגיע למקום שרוצה ללכת.}} אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|אין הכוונה ששבת אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}רוצה לשבות, {{ירו"מ-הדגשה|היינו שהגיע ביום חול למקום}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}רוצה לשבות {{ירו"מ-הדגשה|בו לא}} אומרים {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הביא שבו {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ובת {{ירו"מ-הדגשה|קובע אלא הולך ואוכל עראי עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שבת. תדע לך שהוא כן דתני עלה אפילו שבת בשני ויש שביתה בשני, אלא ברוצה לשבות אף הכא ברוצה לשבות. הכל מודים בלינה שאינה טובלת. מה בין לינה מה בין שביתה? אדם מגלגל {{ירו"מ-ביאור|מזלזל ואינו מקפיד}} בלינה ואין אדם מגלגל בשביתה. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}בכל מקום אדם לן ואין אדם שובת בכל מקום. {{ירו"מ-הדגשה|והא}} תני מעשה {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} שהיה מהלך אחר {{תנא-ירו"מ|רבן יוחנן בן זכאי}} לבני חיל והיו בני אותן העיירות מביאין להם פירות. {{ירו"מ-ביאור|שלא נקבעו למעשרות.}} אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אם לנו {{ירו"מ-ביאור|נלון הלילה}} כאן אנו חייבין לעשר, ואם לאו אין אנו חייבין לעשר. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלינה קובעת.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} דעתו נקיה {{ירו"מ-הדגשה|ומקפיד ולא ישן בכל מקום לכן אצלו מקום לינה קובע.}} אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} וכל עמא שטיי? {{ירו"מ-ביאור|שאינם מקפידים היכן לישון?}} אלא {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} דלווייתיה שכיחא ליה {{ירו"מ-ביאור|שבכל מקום שהולך הרבה מלווים אותו, וכל צרכיו עימו ובכל מקום שמחליט לישון הוא מרגיש בנוח,}} הוי דהו אמר הלינה טובלת ושאר בני אדם דלית אלווייתיה שכיחא לון {{ירו"מ-ביאור|ואינם מרגישים בנוח בכל מקום שישנים בו.}} אין לינה טובלת. והתנינן רוכלים המחזירין בעיירות אוכלין עד שהן מגיעין למקום הלינה, {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מקום לינה {{ירו"מ-הדגשה|קובע.}} מהו מקום הלינה? ביתו. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} כגון אילין דכפר חנניה דנפקין וסחרין ארבע וחמש קוריין {{ירו"מ-הדגשה|עירות}} ועיילין דמיכין בבתיהון. {{ירו"מ-ביאור|וחוזרים וישנים בביתם.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואם החליטו ללון מחוץ לביתם ודאי במקום יפה לנו שהרי אם לא כן היו חוזרים לביתם. תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר הבית הראשון הוא ביתו מאי טעמא?}} תני {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}} רוצה הוא אדם לפלח {{ירו"מ-ביאור|לסיים}} עסקיו בבית הראשון שהוא פוגע בו וללון שם. ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_ב_ג|ירושלמי מעשרות, פרק ב, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_ב_ג"> <strong>מתני':</strong> פירות שתרמן עד שלא נגמרו מלאכתן, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אוסר מלאכול מהן עראי. {{ירו"מ-ביאור|שתרומה קובעת אף בדבר שלא נגמרה מלאכתו.}} וחכמים {{שוליים|ב_יח}}מתירין חוץ מכלכלת התאנים. כלכלת תאנים שתרמה, {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} מתיר. {{ירו"מ-ביאור|שתרומה אינה קובעת למעשרות,}} וחכמים {{שוליים|ב_יט}}אוסרים. האומר לחבירו הילך איסר זה ותן לי בו חמש תאנים, לא יאכל עד שיעשר דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר.}} {{ירו"מ-ביאור|שמקח קובע אף בפירות שלא נגמרה מלאכתם.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר {{שוליים|ב_כ}}אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף {{ירו"מ-ביאור|הוי כגמר מלאכה והמקח קובע}} חייב. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} מעשה בגינת וורדים שהיתה בירושלים והיו תאיניה נמכרות משלש ומארבע באיסר ולא הפרישו ממנה תרומה ומעשר מעולם.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן פירות שתרמן עד שלא}} נגמרו {{ירו"מ-הדגשה|מלאכתן,}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסר מלאכול מהן עראי וחכמים מתירין חוץ מכלכלת התאנים.}} מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם בכלכלה של תאנים {{ירו"מ-ביאור|הרי אמרנו שבכלכלה של תאנים}} דברי הכל אסור. אם בזיתים על השמן {{ירו"מ-ביאור|שלא ירד לעוקה}} וענבים על היין {{ירו"מ-ביאור|שלא ירדו לבור ולא נגמרה מלאכתם,}} דברי הכל מותר {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אין תורמים מהענבים}} על היין {{ירו"מ-הדגשה|ולא מהזיתים}} על {{ירו"מ-הדגשה|השמן ואם תרם אין תרומתו תרומה.}} {{ירו"מ-ביאור|ולדעת כולם התרומה אינה קובעת למעשרות.}} אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין בתמרים והוא עתיד לדורסן ובגרוגרות והוא עתיד לדושן. {{ירו"מ-ביאור|שבדיעבד אם תרם תרומתו תרומה.}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר תרומה טובלת בפירות שלא נגמרו מלאכתן, ורבנין אמרין אין תרומה טובלת בפירות שלא נגמרו מלאכתן.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|ט ב}} {{סוף}} <span id="דף_י_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף י.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|י|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=33|סירלאו=|פולדא=78|תולדות יצחק=44|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} נגמרו מלאכתן. {{ירו"מ-הדגשה|מעשר}} ראשון מהו שיטבול? מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין {{ירו"מ-הדגשה|הרי ודאי הפריש קדם תרומה גדולה והיא כבר קבעה?}} אם בכרי שנתמרח דברי הכל אסור. {{ירו"מ-ביאור|שכבר נגמרה מלאכתן.}} אם במעשר ראשון שהקדימו בשבלין דברי הכל מותר. {{ירו"מ-ביאור|שעדין לא נגמרה מלאכתן.}} אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין בתמרים והוא עתיד לדורסן בגרוגרות והוא עתיד לדושן והפריש מהן תרומה גדולה {{ירו"מ-ביאור|שלרבנן לא קובעת שהרי לא נגמרה מלאכתם,}} ונמלך להניחן כמות שהן ועבר והפריש מהן ראשון. {{ירו"מ-הדגשה|והשאלה האם מעשר}} ראשון {{ירו"מ-הדגשה|קובע?}} אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|שכשנמלח}} למפרע נטבלו {{ירו"מ-הדגשה|שנתברר למפרע שה}}תרומה טבלה, ואין תימר מיכן ולהבא {{ירו"מ-הדגשה|בזה יש מקום להסתפק האם}} ראשון הוא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}טובל. הלוקח תמרים {{ירו"מ-הדגשה|מעם הארץ}} והוא עתיד לדורסן גרוגרות והוא עתיד לדושן אסור לאכול מהן עראי ומתקנן דמאי דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} וחכמים אומרים אוכל מהן עראי ומתקנן ודאי. דברי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|סבר שהמקח קובע בדבר שלא נגמרה מלאכתו ושמא עם הארץ עישר וחכמים סוברים שאין המקח קובע ולא חוששים שעם הארץ הפריש שהרי}} לא {{ירו"מ-הדגשה|נגמרה מלאכתו.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חילפיי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אשכחון כתוב בפינקסיה {{ירו"מ-ביאור|מצאו כתוב בפינקס}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|חילפיי}} אוכל מהן עראי ומתקנן דמאי וקשיא אם {{ירו"מ-הדגשה|הוא סובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אוכל מהן עראי {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלא חוששים שמא עם הארץ עישר}} אם {{ירו"מ-הדגשה|כך הרי היה צריך לגרוס}} מתקנן ודאי {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אם {{ירו"מ-הדגשה|מקח קובע וחוששים שעם הארץ עישר ולכן}} מתקנן דמאי<br><br> <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|י|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=|פולדא=79|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} יהא אסור לאכול מהן עראי. {{ירו"מ-הדגשה|שהמקח קובע. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} אוכל מהן עראי משום {{ירו"מ-הדגשה|שאין המקח קובע}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דבר שלא נגמרה מלאכתו ומתקנן דמאי {{ירו"מ-הדגשה|שמא עם הארץ}} מתוך שיודע שביתו טובל אף הוא מפריש תרומה משעה ראשונה {{ירו"מ-הדגשה|שתחול כשיראו פני הבית. תנן וחכמים מתירין חוץ מכלכלת התאנים.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|לא מדובר כשמלא את כל הכלכלה בתאנים וחייב מפני שזה}} גמר {{ירו"מ-הדגשה|מלאכתם אלא אפילו כשיש רק מעט תאנים בכלכלה כי לדעת חכמים אכילה מתוך הכלכלה נחשב קביעות וחייב}} לעשר. {{ירו"מ-הדגשה|ואם כך לא רק בכלכלה של תאנים הדין כך אלא}} בכלכלה של כל דבר היא מתניתא. {{ירו"מ-הדגשה|תנן כלכלת תאנים שתרמה}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר}} {{ירו"מ-ביאור|לאכול ממנה עראי,}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אוסרים.}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} מתיר מקל וחומר ומה אם {{ירו"מ-הדגשה|קדם שהפריש תר}}ומה בשעה שיש עליה זיקת שלשה מעשרות את אמר מותר {{ירו"מ-הדגשה|לאכול מהן אכילת עראי}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|שהפריש תרומה}} בשעה שאין עליה אלא זיקת שני מעשרות {{שוליים|ב_כא}}לא כל שכן. {{ירו"מ-הדגשה|לשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אם הפריש גם}} מעשר ראשון מהו שיטבול לשני? מה אם בשעה שיש עליה זיקת שני מעשרות את אמר מותר, בשעה שאין עליה אלא זיקת מעשר אחד לא כל שכן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} הילך {{ירו"מ-הדגשה|איסר זה}} ותן {{ירו"מ-הדגשה|לי בו חמש תאנים}} לא יאכל {{ירו"מ-הדגשה|עד שיעשר דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|מה פליגין}} {{ירו"מ-ביאור|במה הם חולקים}} {{ירו"מ-הדגשה|בלוקט בעל הבית ונותן לו דרבנן סברי כל אחד הוי כמקח וקובע אבל בלוקט המקבל ואוכל כל עמא מודיי שהוא אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} כשם שהן חלוקין כאן {{ירו"מ-הדגשה|אם מקח קובע בדבר שלא נגמרה מלאכתו}} כך חלוקין בחצר בית שמירה. {{ירו"מ-הדגשה|האם}} חצר בית שמירה {{ירו"מ-הדגשה|קובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו.}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ב_כב}}מקח וחצר ושבת אינה תורה. {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים תיקנו שמקח חצר ושבת קובעים רק בדבר שנגמרה מלאכתו. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} המחוור מכולן {{ירו"מ-הדגשה|שקובע מהתורה}} זו חצר בית {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מירה. {{ירו"מ-הדגשה|לכן אולי לגבי חצר המשתמרת כולם יודו שאין הבדל בין אם נג}}מרה {{ירו"מ-הדגשה|מלאכתו או לא.}} חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כך משיב {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} את {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אין את מודה לי בנותן לבנו שהוא פטור {{ירו"מ-הדגשה|דמתנה אינה קובעת}} מה לי הלוקט ונותן לבנו מה לי הלוקט ונותן לאחר. {{ירו"מ-הדגשה|שאין}} {{ירו"מ-ביאור|זה דרך מקח אלא דרך עראי.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מעשה בגינת וורדים שהיתה בירושלים והיו תאניה נמכרות משלש ומארבע באיסר ולא הפרישו ממנה תרומה ומעשר מעולם. איתמר אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|מה פליגין}} {{ירו"מ-ביאור|במה הם חולקים}} {{ירו"מ-הדגשה|בלוקט ונותן לו שחכמים אומרים}} הרי {{ירו"מ-הדגשה|זה כמקח וקובע אבל בלוקט ואוכל כל עמא מודיי שהוא אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} בעי מה חמית מימר {{ירו"מ-הדגשה|שבמעשה בגינת ורדים מדובר}} בלוקט ונותן לו {{ירו"מ-ביאור|וקשה למי שסובר שצריך לעשר}} או{{ירו"מ-הדגשה|לי מדובר}} בלוקט ואוכל? {{ירו"מ-ביאור|ובזה כולם מסכימים שפטור?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|אי אפשר להעמיד את המשנה}} בלוקט ואוכל אלא בלוקט ונותן לו מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} גינת וורדין אית לך מימר גינת וורדין בלוקט ואוכל? {{ירו"מ-הדגשה|הרי ודאי מדובר}} בלוקט ונותן לו. דו אמר ליה אין את עליל {{ירו"מ-ביאור|אם תיכנס}} את מקלקל וורדייה. מתני' פליגא על {{ירו"מ-הדגשה|הראיה של}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|מדתנן}}<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף יא.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|יא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=35|סירלאו=|פולדא=79|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{שוליים|ב_כג}}כרמא אני מוכר לך {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שאין בו גפנים הרי זה מכור שלא מכר לו אלא שמו. פרדיסא אני מוכר לך אף על פי שאין בו אילנות הרי זה מכור שלא מכר לו אלא שמו. {{ירו"מ-הדגשה|אף כאן אולי נקראת גן ור}}דים {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|היו}} בה {{ירו"מ-הדגשה|ור}}דים {{ירו"מ-הדגשה|ויכול}} היה {{ירו"מ-הדגשה|להיכנס וללקוט.}} ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_ב_ד|ירושלמי מעשרות, פרק ב, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_ב_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ב_כד}} האומר לחבירו הילך איסר זה {{ירו"מ-הדגשה|בעשרים תאנים שאבור לי בורר ואוכל}} {{ירו"מ-ביאור|עראי אחד אחד ופטור ממעשרות כרבי יהודה בר עילאי שהמקח לא קובע בדבר שלא נגמרה מלאכתו.}} {{ירו"מ-הדגשה|באשכול שאבור לי מגרגר ואוכל ברימון שאבור לי פורט ואוכל באבטיח שאבור לי סופת ואוכל אבל אם אמר לו בעשרים תאנים אלו בשני אשכולות אלו בשני רימונים אלו בשני אבטיחים אלו אוכל כדרכו ופטור מפני}} שקנה {{ירו"מ-הדגשה|במחובר לקרקע ואין}} {{ירו"מ-ביאור|מקח קובע בדבר מחובר והרי הוא כבעלים שאוכל עראי כדרכו עד שיראו פני הבית.}} {{שוליים|ב_כה}} השוכר את הפועל לקצות בתאנים אמר לו על מנת שאוכל תאנים הוא אוכל ופטור. {{ירו"מ-ביאור|כיוון שפועל אינו אוכל בגלל התנאי שהוא כמקח שקובע למעשרות, אלא מדין תורה. כדתנן, ואלו אוכלים מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתו למעשר.}} על מנת שאוכל אני ובני או שיאכל בני בשכרי הוא אוכל ופטור ובנו אוכל וחייב. על מנת שאוכל בשעת הקציעה ולאחר הקציעה בשעת הקציעה אוכל ופטור ולאחר הקציעה אוכל וחייב שאינו אוכל מן התורה. זה הכלל כל האוכל מן התורה פטור ושאינו אוכל מן התורה חייב. {{שוליים|ב_כו}} היה עושה בלבסים לא יאכל בבנות שבע בבנות שבע לא יאכל בלבסים אבל מונע הוא את עצמו עד שהוא מגיע למקום היפות ואוכל. {{שוליים|ב_כז}} המחליף עם חבירו זה לאכול וזה לאכול זה לקצות וזה לקצות זה לאכול וזה לקצות חייב. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר המחליף לאכול חייב לקצות פטור.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} האומר לחבירו הילך איסר זה בעשרים תאנים שאבור לי בורר ואוכל באשכול שאבור לי מגרגר ואוכל ברימון שאבור לי פורט ואוכל באבטיח שאבור לי סופת ואוכל. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מגרגר אחת אחת והולך ואוכל {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} את {{ירו"מ-הדגשה|כל האילן.}} אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}} וכן {{תנא-ירו"מ|רבי}} הוה עביד. {{ירו"מ-ביאור|כך רבי היה עושה.}} תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אבטיח שספת בו אפילו כל שהוא קניו {{ירו"מ-הדגשה|להיפטר ממעשרות ואחר שאכל חתיכה אחת בספיתה יכול לאכול את השאר כדרכו.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי אף ברימון כן? {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן השוכר את הפועל לקצות בתאנים אמר לו על מנת שאוכל תאנים הוא אוכל ופטור.}} למה לי על מנת? אפילו שלא על מנת {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אוכל מדין תורה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמיי}} {{ירו"מ-הדגשה|לא}} כן צריכה {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} אפילו אמר לו על מנת {{ירו"מ-הדגשה|פטור שלא תחשוב שהוי כמקח וקובע וחייב קא משמע לן שפטור.}} תמן תנינן {{שוליים|ב_כח}}היה עושה בידיו אבל לא ברגליו ברגליו אבל לא בידיו אפילו על כתיפו הרי זה יאכל. ותני כן בידו אוגד ברגליו מסמיך {{ירו"מ-הדגשה|את העץ שלא יפול}} על כתיפו טוען. {{ירו"מ-ביאור|שבכל אלו עושה מלאכה רק בחלק מגופו.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יהודא}} אומר עד שיעשה בידיו וברגליו ובגופו כדייש. מה דייש שהוא {{ירו"מ-ביאור|השור}} עושה בידיו וברגליו ובגופו אף כל דבר שהוא עושה בידיו וברגליו ובגופו. {{ירו"מ-ביאור|ועוד הלכות נלמדו מדייש. בתורה נאמר שפועל אוכל במחובר דכתיב כי תבא בכרם רעיך וכ"ו ומה שפועל אוכל בתלוש נלמד מדיש.}} מה דייש מיוחד שהוא בתלוש אף כל שהוא בתלוש. {{ירו"מ-הדגשה|ומה דיש דבר}} שהוא {{ירו"מ-הדגשה|גמר מלאכה}} אף {{ירו"מ-הדגשה|מה שהפועל או}}כל {{ירו"מ-הדגשה|במחובר זה רק בדבר}} שהוא {{ירו"מ-הדגשה|גמר מלאכה.}} {{שוליים|ב_כט}}יצא המנכש בשום ובבצלים והמסמך בגפנים והעודר תחת הזיתים. דייש מה דייש מיוחד שגידוליו מן הארץ אף כל דבר שגידוליו מן הארץ. {{שוליים|ב_ל}}יצא החולב והמגבן והמחבץ. דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמר מלאכתו. {{שוליים|ב_לא}}אף כל דבר שלא נגמר מלאכתו יצא הבודל בתמרים {{ירו"מ-ביאור|שמפריד אותם אחר הדריסה}} והמפרד בגרוגרות והיין משיקפה והשמן משירד לעוקה. דייש מה דייש מיוחד דבר שלא בא לזיקת המעשרות אף כל דבר שלא בא לזיקת המעשרות יצא הלש והמקטף והאופה. {{ירו"מ-ביאור|שכבר התחייבו בחלה משעה שערב את הקמח במים.}} כתיב ([[דברים כג כו|דברים כי תצא כג כו]]) כי תבא בקמת רעך יכול בשאר כל אדם הכתוב מדבר, תלמוד לומר ([[דברים כג כו|דברים כי תצא כג כו]]) וחרמש לא תניף על קמת רעך את שיש לו רשות להניף ואי זה זה? זה הפועל.<br><br> <span id="דף_יא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|יא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=38|סירלאו=|פולדא=79|תולדות יצחק=50|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{תנא-ירו"מ|איסי בן עקביא}} אומר בשאר כל אדם הכתוב מדבר. מה תלמוד לומר וחרמש לא תניף? מכאן שאין לו רשות לאכול אלא בשעת הנפת מגל. תני {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|בא ראה}} עד איכן דיקדקה התורה בגזל שצריכה לדון בין אדם לחבירו עד כדי הנפת מגל. {{ירו"מ-ביאור|שאם אכל קדם הרי הוא גזלן.}} בתוך כן {{ירו"מ-הדגשה|אתה למד כמה}} גדולה מלאכה שלא חרב דור המבול אלא עד מפני הגזל. ופועל עושה במלאכתו ואוכל ופטור מן הגזל. כתיב ([[דברים כה ד|דברים כי תצא כה ד]]) לא תחסום שור בדישו, אין לי אלא שור בתלוש {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} לא {{ירו"מ-הדגשה|תחסום}} שור {{ירו"מ-הדגשה|בדישו}} ואדם במחובר {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב ואכלתה מלילות.}} אדם מהו שיאכל בתלוש? מה אם השור {{ירו"מ-הדגשה|שלא מצאנו בתורה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אוכל במחובר אוכל בתלוש, אדם שאוכל במחובר אינו דין שיאכל בתלוש? {{ירו"מ-הדגשה|אם כן מה}} תלמוד לומר לא תחסום שור בדישו? שור בלא תחסום ואין אדם בלא תחסום. שור מהו שיאכל במחובר? מה אדם שאינו אוכל בתלוש אוכל במחובר, שור שאוכל בתלוש {{שוליים|ב_לב}}אינו דין שיאכל במחובר? {{ירו"מ-הדגשה|אי}} מה כאן {{ירו"מ-הדגשה|בתלוש עובר}} בלא תחסום אף כאן {{ירו"מ-הדגשה|במחובר}} בלא תחסום? תלמוד לומר לא תחסום שור בדישו, בדישו אין את חוסמו אבל חוסמו את במחובר לקרקע. מיכן אמרו {{שוליים|ב_לג}}קוצץ הוא אדם על ידי עצמו {{ירו"מ-ביאור|שיקבל כסף ולא יאכל,}} על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו הגדולים ועל ידי אשתו מפני שיש בהן דעת {{ירו"מ-הדגשה|ויכולים למחול}} אבל אינו קוצץ על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הקטנים ולא על ידי בהמתו מפני שאין בהן דעת {{ירו"מ-הדגשה|למחול. תנן זה הכלל כל}} האוכל מן התורה {{ירו"מ-הדגשה|פטור ושאינו אוכל מן התורה}} חייב. {{ירו"מ-הדגשה|לא צריכה}} {{ירו"מ-ביאור|להיות פטור.}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא האוכל מן התורה היה צריך להיות חייב שהרי התורה זיכתה לו והרי זה כמקח ויהיה חייב.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-ביאור|אף שלכאורה היה צריך להתחייב,}} התורה פטרה אותו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב ואכלתה ענבים כנפשך}} {{ירו"מ-ביאור|כאילו אתה בעל הבית.}} {{ירו"מ-הדגשה|מה בעל הבית אוכל}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}פטור {{ירו"מ-הדגשה|אף פועל אוכל}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}פטור. תמן תנינן {{שוליים|ב_לד}}היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים בענבים לא יאכל בתאנים. ותני עלה היה עושה בייחור זה לא יאכל בייחור אחר. ותנינן היה עושה בבלוסים לא יאכל בבנות שבע בבנות שבע לא יאכל בבלוסים. {{ירו"מ-הדגשה|פשיטא אם מייחור לייחור אינו אוכל קל וחומר בשני מינים.}} לא כן צריכה {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא אפילו שתיהן בייחור אחד. {{ירו"מ-ביאור|שהרכיב שניהם בייחור אחד.}} כתיב ([[דברים כג כו|דברים כי תצא כג כו]]) כי תבא בקמת רעך יכול בשאר כל אדם הכתוב מדבר תלמוד לומר ואל כליך לא תתן אבל נותן את לכיליו של חבירך {{ירו"מ-ביאור|בעל הבית,}} ואי זה זה? זה הפועל. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב כי תבא בכרם רעך}} ואכלת ענבים וכי אין אנו יודעין שאין בכרם לאכול אלא ענבים? מה תלמוד לומר ואכלת ענבים? אלא מיכן שאם היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים בענבים לא יאכל בתאנים. כנפשך כל דבר שהיצר תאב. כנפשך {{ירו"מ-הדגשה|כאילו אתה בעל הבית}} שהוא פטור מן המעשרות. {{שוליים|ב_לה}}מה {{ירו"מ-הדגשה|בעל הבית}} אוכל ופטור {{שוליים|ב_לו}}אף פועל אוכל ופטור. {{ירו"מ-הדגשה|כ}}נפשך מיכן שלא יאכל הפועל יותר על שכרו. מיכן היה {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר חסמא}} אומר לא יאכל הפועל יותר על שכרו. מניין<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|יא ב}} {{סוף}} <span id="דף_יב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף יב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף יב]] > {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|יב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=40|סירלאו=|פולדא=80|תולדות יצחק=52|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שנפשו קרוייה שכרו? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}} נאמר כאן נפשו ונאמר להלן נפשו דכתיב ([[דברים כד טו|דברים כי תצא כד טו]]) ואליו הוא נושא את נפשו. מה נפשו האמורה להלן שכרו אף כאן שכרו. שבעך {{שוליים|ב_לז}}שלא יהא אוכל ומקיא. שבעך שלא יהא מקלף בתאנים {{ירו"מ-ביאור|ואוכל את הפנימי וזורק את החיצון,}} ומוצץ בענבים. {{שוליים|ב_לח}}רשאים הפועלים לטבל {{ירו"מ-הדגשה|פיתן}} בציר בשביל שיאכלו ענבים הרבה. {{שוליים|ב_לט}}רשאי בעל הבית להשקותן יין בשביל שלא יאכלו ענבים הרבה. {{שוליים|ב_מ}}רשאי בעל הפרה להרעיבה בלילה בשביל שתאכל הרבה בשעה שהיא דשה. {{שוליים|ב_מא}}רשאי בעל הבית להאכילה פקיעי עמיר בשביל שלא תאכל הרבה בשעה שהיא דשה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} אמר התריגו {{ירו"מ-ביאור|תנו אתרוגין}} לבהמין {{ירו"מ-הדגשה|לפני הדיש שלא יאכלו את התבואה.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} מייכלין דבילה. {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} מיכלין איסטפניני. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} אוכל פועל אשכול ראשון {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדין לא נתן לכליו של בעל הבית.}} תני {{ירו"מ-ביאור|יכול לאכול}} {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{שוליים|ב_מב}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אשכול אחרון {{ירו"מ-הדגשה|אף שבו הסתיימה המלאכה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} נתנו {{ירו"מ-הדגשה|לאשכול האחרון}} לסל אסור {{ירו"מ-הדגשה|שכבר נגמרה מלאכתו.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} לא צריכה כשהיה הוא בוצר ואחר מוליך אבל אם היה הוא בוצר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הוא מוליך, בתחילה {{ירו"מ-הדגשה|כש}}בוצר {{ירו"מ-הדגשה|אוכל משום פועלים ולבסוף}} {{ירו"מ-ביאור|אחר שהניח בסל}} אוכל משום הלכות מדינה. {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ב_מג}}הפועלים אוכלין בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן לגת ובחמור שתהא פורקת. {{ירו"מ-ביאור|דאף שלא עובד באותו זמן, תיקנו חכמים שיאכל הפועל בזמן שאינו עובד ובזה חוסך זמן לבעלים והרי זה כהשבת אבידה.}} תני מערים אדם על פועליו להיות אוכלין תשע וקוצין אחת. {{ירו"מ-ביאור|שאם היה לו פועלים במלאכה אחרת והתחייב להאכילן ורוצה ולהיפטר מן המעשר. אומר להם שיאכלו תשע תאנים ויקצו אחת ובזה שקצו אחת לבעל הבית כאילו עבדו בתאנים.}} אית תניי תני קוצין תשע ואוכלין אחת. ניחא אוכלין תשע וקוצין אחת {{ירו"מ-הדגשה|זה הערמה.}} קוצין תשע ואוכלין אחת {{ירו"מ-הדגשה|איזה הערמה יש כאן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|באמת עושים מלאכה לבעל הבית?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שאוכלים את האחרון}} שלא תאמר יעשה כלאחר גמר מלאכה ויהא חייב. {{ירו"מ-הדגשה|תנן המחליף עם חבירו זה לאכול וזה לאכול זה לקצות וזה לקצות זה לאכול וזה לקצות}} חייב. ניחא לאכול חייב {{ירו"מ-הדגשה|שנגמרה}} מלאכתו {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} לקצות {{ירו"מ-הדגשה|למה}} חייב? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} היא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר מקח טובל בפירות שלא נגמרה מלאכתן {{ירו"מ-הדגשה|והחלפה כמקח.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} שניהן אמרו דבר אחד. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר תרומה טובלת בפירות שלא נגמרה מלאכתן, כן {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר מקח טובל בפירות שלא נגמרה מלאכתן.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|יב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ב|יב ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק היה עובר בשוק</strong><br> dxwgr1qo3ui4a01llwdbhzo3s5qa2nj ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מעשרות/פרק שלישי 106 1706195 2942933 2920934 2025-06-20T07:52:48Z מאירושולי 35234 2942933 wikitext text/x-wiki ==פרק שלישי - המעביר תאנים== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_מעשרות_פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_ג_א|ירושלמי מעשרות, פרק ג, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_ג_א"> <strong>מתני':</strong> המעביר תאנים בחצרו לקצות, בניו ובני ביתו אוכלין ופטורין {{ירו"מ-ביאור|שחצר לא קובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו.}} והפועלין שעמו<br> <span id="דף_יב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|יב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=43|סירלאו=|פולדא=81|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בזמן שאין להן עליו מזונות {{ירו"מ-הדגשה|אוכלים}} {{ירו"מ-ביאור|מדובר שאינם אוכלים מהתורה.}} אבל אם יש להן עליו מזונות, הרי אלו לא יאכלו {{ירו"מ-ביאור|והרי זה מקח בדבר שנגמרה מלאכתו שהרי הם רוצים אותם לאכילה}}. {{שוליים|ג_א}}המוציא פועליו לשדה, בזמן שאין להן עליו מזונות אוכלין ופטורין, אבל אם יש להן עליו מזונות אוכלין אחת אחת מן התאינה, אבל לא מן הסל ולא מן הקופות ולא מן המוקצה. {{שוליים|ג_ב}}השוכר את הפועל לעשות עמו בזיתים, אמר לו על מנת ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול זיתים, אוכל אחת אחת ופטור, ואם צירף חייב. {{שוליים|ג_ג}}לנכש בבצלים, אמר לו על מנת ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול ירק, מקרט{{ירו"מ-הדגשה|ם}} עלה עלה ואוכל, ואם צירף חייב.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} המעביר תאנים {{ירו"מ-הדגשה|בחצרו לקצות בניו ובני ביתו אוכלין ופטורין}}, הוא עצמו מהו שיאכל? {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר הוא אסור ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול. {{אמורא-ירו"מ|עולא ברבי ישמעאל}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} הוא מותר ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דמקח וחצר קובעים אף בדבר שלא נגמרה מלאכתו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} כרבנן. אין {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אפילו בניו ובני ביתו יהו אסורין, אלא {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} כרבנין. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן שאול}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{שוליים|ג_ד}}אין אוכלין על המוקצה {{ירו"מ-ביאור|משום מראית עין, שיחשבו שנגמרה מלאכתו}} אלא על מקומו {{ירו"מ-ביאור|ליד המוקצה}} {{ירו"מ-הדגשה|שרק שם ניכר שלא נגמרה מלאכתן}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי חכמים אוכלין על המוקצה בין על מקומו בין שלא על מקומו. מותיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן שאול}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} והתנינן {{שוליים|ג_ה}}החרובין עד שלא כינסן לראש הגג {{ירו"מ-הדגשה|מוריד מהן לבהמה ופטור מפני שהוא מחזיר את המותר}} {{ירו"מ-ביאור|וקשה לדעת {{תנא-ירו"מ|רבי}} שהרי מותר אף לא במקום המוקצה?}} אמר ליה לא תתיביני חרובין חרובין {{ירו"מ-הדגשה|רכין}} מאכל בהמה הן {{ירו"מ-הדגשה|וכשמוריד ונותן לפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}בהמה {{ירו"מ-הדגשה|אין חשש משום מראית עין שהכל מבינים שמדובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חרובי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|רכים שלא נגמרה מלאכתם כיוון שאחר שיבשו ונגמרה מלאכתם וראויים}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאכל {{ירו"מ-הדגשה|אדם אין דרך לתת אותם}} מאכל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}בהמה. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} מה בין הוא מה בין בניו? הוא על ידי {{ירו"מ-הדגשה|שבדעתו}} תלוי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מוקצה אסור {{ירו"מ-הדגשה|שאם יראו שאוכל יחשבו שחזר בו ואינו רוצה להקצות וכבר נגמרה מלאכתם ואוכל שלא כדין}}, בניו על ידי {{ירו"מ-הדגשה|שלא בדעתן}} תלוי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מוקצה מותרין. ניחא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בניו {{ירו"מ-הדגשה|אוכלים אבל איך}} בני ביתו {{ירו"מ-ביאור|אשתו}} {{ירו"מ-הדגשה|אוכלת וכי}} אין לה עליו מזונות {{ירו"מ-ביאור|ונמצא שמה שהיא לוקחת נידון כמקח ולמה היא פטורה?}} <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ג|יב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ג|יב ב}} {{סוף}} <span id="דף_יג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף יג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף יג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|יג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=44|סירלאו=|פולדא=81|תולדות יצחק=56|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כמאן דאמר אין מזונות לאשה דבר תורה, כהדא דתני {{שוליים|ג_ו}}אין בית דין פוסקין מזונות לאשה מדמי שביעית {{ירו"מ-הדגשה|כי אסור לפרוע חוב}} מדמי שביעית, אבל ניזונת היא אצל בעלה שביעית {{ירו"מ-ביאור|משמע שכיוון שאין הבעל חייב לזון אותה מהתורה, אין זה כפריעת חוב בשביעית. אלא כחסד כמו שנאמר אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת.}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו אם אינו חייב במזונותיה אלא מדרבנן עדיין למה לא}} יעשו אותה כפועל שאינו יפה שוה פרוטה {{ירו"מ-הדגשה|שגם אותו בעל הבית חייב להאכיל רק מדרבנן ואף על פי כן נחשב}} כפו{{ירו"מ-הדגשה|ר}}ע {{ירו"מ-הדגשה|חוב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|י}}כול {{ירו"מ-הדגשה|לאכול ללא מעשר אף באשה נאמר שאף}} שאינו {{ירו"מ-הדגשה|חייב לזון אותה מהתורה אלא רק מדרבנן עדיין יחשב}} כפו{{ירו"מ-הדגשה|ר}}ע {{ירו"מ-הדגשה|חוב ותהיה אסורה לאכול מהפירות בלא מעשר}}. הדא אמרה שלא עשו אותה כפועל שאינו יפה שו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ה פרוטה. ו{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|שאדם נותן לאשתו מזונות אף שהוא מתקנת חכמים נחשב מרצון כחסד שגם ללא תקנתם היה}} רו{{ירו"מ-הדגשה|צ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|לתת לה מזונות}}. אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מאן דאמר אין לה עליו מזונות {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} אין לה עליו בית דירה {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שיש}} לה בית דירה {{ירו"מ-הדגשה|איתו נמצא שלגביה הפירות ראו פני}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית {{ירו"מ-הדגשה|ונקבעו למעשרות ואיך היא יכולה לאכול בלא מעשר אפילו הכי}} אין {{ירו"מ-הדגשה|זה נקרא}} דיר{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ה {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} דיר{{ירו"מ-הדגשה|תו}} כהדא דתני אנשים ששיתפו שלא מדעת נשים שיתופן שיתו{{ירו"מ-הדגשה|ף}}, נשים ששיתפו שלא מדעת אנשים אין שיתופן שיתוף. {{ירו"מ-הדגשה|תנן המעביר}} {{ירו"מ-הדגשה|ת}}אנים {{ירו"מ-הדגשה|בחצרו לקצות בראש גגו בניו ובני}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}יתו א{{ירו"מ-הדגשה|וכל}}ין {{ירו"מ-הדגשה|ופטורין}}. תני וכולן {{ירו"מ-ביאור|תאנים שהיו במוקצה שבשדה}} שנכנסו משדה לעיר {{ירו"מ-הדגשה|דרך החצר}} נטבלו. מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} דתני {{שוליים|ג_ז}}הביא תאנים מן {{ירו"מ-הדגשה|המוקצה שב}}שדה לאוכלן {{ירו"מ-הדגשה|אכילת ארעי}} בחצר שאינה משתמרת ושכח והכניסן לתוך ביתו או שהכניסום התינוקות, הרי זה מחזירן למקומן ואוכל. לא אמרו אלא שוגג, הא מזיד אסור. מאן תניתה? {{תנא-ירו"מ|רבי}}. דתני {{שוליים|ג_ח}}הביא תאנים מן השדה והעבירן לחצירו לאוכלן בראש גגו {{ירו"מ-ביאור|מקום שאינו קובע.}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} מחייב {{ירו"מ-הדגשה|כיון שעברו דרך החצר}}, {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי יהודה}} פוטר {{ירו"מ-הדגשה|שחצר אינה קובעת אלא אם התכוון לאכול שם}}.<br><br> <span id="דף_יג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|יג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=45|סירלאו=|פולדא=81|תולדות יצחק=58|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הוי {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} מאן תנא המעביר תאנים בחצירו לקצות {{ירו"מ-הדגשה|בראש גגו כיוון שלא נגמרה מלאכתם בניו ובני ביתו אוכלין ופטורין}}? הא {{ירו"מ-הדגשה|אם נגמרה מלאכתם}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|העבירם לגג}} לקצות {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|לאכול}} חייב. {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי עולא בר ישמעאל}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי יהודה}} היו מכניסין את הכלכלה לאחורי הגגות {{ירו"מ-הדגשה|שלא דרך החצר כדי לפוטרן מן המעשרות}}. ראה אותן {{תנא-ירו"מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}} אמר להן ראו מה ביניכם לראשונים, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} היה לוקח שלשה מינין בפרוטה בשביל לעשר מכל מין ומין, ואתם מכניסין את הכלכלה לאחורי הגגות {{ירו"מ-הדגשה|להיפטר מן המעשרות}}. {{ירו"מ-ביאור|אם רצו להיפטר ממעשרות}} מה לי {{ירו"מ-ביאור|למה היו צריכים}} {{ירו"מ-הדגשה|להכניסם}} לאחורי הגגות? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} אפילו הכניסם בחצירו לאוכלן בראש גגו {{ירו"מ-הדגשה|ואכלן בחצר פטור שהרי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}וא {{ירו"מ-הדגשה|זה שפוטר בהעביר דרך חצר לאכול בגג ואכל בחצר}}! בגין {{תנא-ירו"מ|רבי}} דהוה עימיה {{ירו"מ-הדגשה|ואוסר}}. חמתון חד סבא {{ירו"מ-ביאור|ראה אותם זקן אחד}} אמר לון יהבון לי אתון {{ירו"מ-ביאור|תתנו לי מהם}}, אמרון ליה אין. אמר לון לאבוכון דבשמיא לא יהביתון אלא לי. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-ביאור|שסובר שאם ליקט שלא לצורך שבת, השבת קובעת.}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-ביאור|שסובר שאם העבירם בחצר שלא לאוכלן קבעה החצר,}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-ביאור|שסובר שאם ליקט שלא לצורך שבת, השבת לא קובעת,}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יודה}} {{ירו"מ-ביאור|שסובר שאם העבירם בחצר שלא לאוכלן לא קבעה החצר.}} {{ירו"מ-הדגשה|אין הכרח לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}}, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אם}} יסבור {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יודה}} {{ירו"מ-ביאור|שסובר שאם העבירם בחצר שלא לאוכלן לא קבעה החצר.}} {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי כן}} יסבור {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-ביאור|שאם ליקט שלא לצורך שבת, השבת קובעת.}} חומר היא בשבת, שכן נשרים שנשרו מאיליהן {{ירו"מ-הדגשה|בערב שבת השבת קובעת למעשר ואם נפלו מהאילן לחצר אין החצר קובעת שהרי}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|הכניס בשוגג החצר לא קובעת נאמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יודה}} {{ירו"מ-ביאור|אין חובה לומר כך כי אולי}} {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר}} {{ירו"מ-ביאור|שאם ליקט שלא לצורך שבת, אין השבת קובעת}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו כן יכול להיות}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}יסבור {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-ביאור|שאם העבירם בחצר שלא לאוכלן קבעה החצר,}} חומר היא בחצר בית שמירה. דאמר<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ג|יג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ג|יג ב}} {{סוף}} <span id="דף_יד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף יד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף יד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|יד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=46|סירלאו=|פולדא=82|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ג_ט}}מקח וחצר ושבת אינן תורה. {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} המחוור שבכולן {{ירו"מ-הדגשה|שהוא מהתורה}} זה חצר בית שמירה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} היו לו שתי חצירות אחת במגדלא ואחת בטיבריא, העבירו בזו שבמגדלא לאוכלן בזו שבטבריא, מכיון שהעבירן דרך היתר מותר {{ירו"מ-ביאור|כיון שכוונתו הייתה שלא לאכול במגדלא, נמצא שהחצר שבמגדלא לא קבע, לכן אף כשיגיע לטבריא יכול לאכול אפילו בחצר אף שדעתו הייתה לאכול שם.}} אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יודה}} {{ירו"מ-ביאור|שאמר שאם העבירם בחצר לאוכלן בגג לא קבעה החצר,}} ורובה מן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יודה}}. מה דאמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי יהודה}} בעומד {{ירו"מ-ביאור|ומתכוון לאכלם}} במקום פטור {{ירו"מ-ביאור|בגג.}} {{ירו"מ-הדגשה|והחידוש הוא שאף שהעבירן בחצר שהיא}} מקום {{ירו"מ-הדגשה|חיוב לא התחייב}}. מה דאמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} בעומד {{ירו"מ-ביאור|ומתכוון לאכלם}} במקום חיוב {{ירו"מ-ביאור|החצר בטבריא.}} {{ירו"מ-הדגשה|והחידוש הוא שאף שהתכוון לאכלם}} במקום חיוב {{ירו"מ-ביאור|החצר בטבריא}} {{ירו"מ-הדגשה|אם העבירן דרך חצר שהיא עצמה}} מקום חיוב {{ירו"מ-ביאור|החצר במגדלא}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא התחייב בה}} {{ירו"מ-ביאור|כיוון שלא התכווין לאכול שם}} מכיון שהעבירן דרך {{ירו"מ-הדגשה|מקום בעל דרגת חיוב דומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}היתר {{ירו"מ-הדגשה|גם כשיגיע למקום החיוב}} {{ירו"מ-ביאור|החצר בטבריא}} {{ירו"מ-הדגשה|יהיה}} מותר. {{ירו"מ-הדגשה|וד}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} רובא מן תרוויהון {{ירו"מ-הדגשה|דתנן היה אוכל באשכול ונכנס מן הגינה לחצר}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר מכיון שהתחיל בהן דרך היתר מותר. {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|לא התיר אלא כיוון שעבר בחצר שהוא מקום שראוי לקבוע ולא קבע לכן פטור אבל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אף אם התחיל לאכול במקום פטור}} {{ירו"מ-ביאור|בגינה,}} {{ירו"מ-הדגשה|יכול אחר כך להמשיך לאכול בלי לעשר אפילו במקום חיוב}} {{ירו"מ-ביאור|בחצר.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן המוציא פועליו לשדה בזמן שאין להן עליו מזונות אוכלין ופטורין אבל אם יש להן עליו מזונות אוכלין אחת אחת מן התאינה אבל}} לא מן הסל ולא מן {{ירו"מ-הדגשה|הקופות}} ולא מן {{ירו"מ-הדגשה|המוקצה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ניחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|אוכלים}} מן הסל ולא מן הקופה {{ירו"מ-הדגשה|שכבר נגמרה מלאכתם אבל למה}} לא מן המוקצה {{ירו"מ-ביאור|הרי לא נגמרה מלאכתו.}} כמה דתימר תמן {{ירו"מ-ביאור|מן התאנה}} מלקט אחת אחת ואוכל ואם צירף חייב, אמור אוף הכא כן {{ירו"מ-ביאור|שמותר?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}} מוקצה {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שהכל מונח לפניו בערמה גם כשאוכל אחת אחת}} עשו אות{{ירו"מ-הדגשה|ו}} כמצורף. {{ירו"מ-הדגשה|תנן השוכר}} את {{ירו"מ-הדגשה|הפועל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}עשו{{ירו"מ-הדגשה|ת}} ע{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|בזיתים אמר לו על מנת לאכול זיתים אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב}}. תני דבי {{תנא-ירו"מ|רבי}} אוכל כדרכו ופטור {{ירו"מ-הדגשה|אפילו אם צרף}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם כששכרו לעשות עמו בזיתים, כל עמא מודיי שהוא אוכל כדרכו ופטור {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} אוכל מדי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|תורה}}. ואם ששכרו לעשות עמו בגופן של {{ירו"מ-הדגשה|עצי}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}זיתים {{ירו"מ-ביאור|כגון לעדור שאינו אוכל מהתורה,}} כל עמא מודיי שהוא אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב. אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין {{שוליים|ג_י}}כששכרו לנכש {{ירו"מ-ביאור|לדלל}} עמו בזיתים {{ירו"מ-ביאור|להוציא חלק כדי לתת מקום לזיתים שנשארו לגדול.}} {{ירו"מ-הדגשה|דל}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|הווה גמר מלאכה של מה שלקט ואוכל כדרכו מדבר תורה ולתנא קמא כיוון שעושה לצורך אלו}} ש{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ש{{ירו"מ-הדגשה|א}}רו {{ירו"מ-הדגשה|ואצלם אין זה גמר מלאכה אינו אוכל מהתורה אלא מחמת התנאי והווה כמקח ולכן אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב וראיה שבזה מדברת המשנה}} מן דבתרה {{ירו"מ-ביאור|ממה שנאמר אחריו.}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} לנכש {{ירו"מ-ביאור|לדלל}} עמו בבצלים אמר לו על מנת ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול ירק מקרטם עלה עלה ואוכל ואם צירף חייב {{ירו"מ-ביאור|משמע שאף ברישא מה שנאמר לעשות עימו בזיתים, הכוונה לדלל עימו בזיתים כמו בסיפא.}} {{ירו"מ-הדגשה|ת}}נן {{ירו"מ-הדגשה|התם מצא קציעות בדרך אפילו בצד שדה קציעות וכן תאנה שנוטה}} על {{ירו"מ-הדגשה|הדרך ומצא תחתיה תאנים מותרות משום גזל ופטורות}} מן {{ירו"מ-הדגשה|המעשר}} {{ירו"מ-ביאור|שעם נפילתה נמאסת והבעלים מתיאשים.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}}י שאל לחבריא מהו אהן פטור {{ירו"מ-הדגשה|ממעשרות}} דתנינן הכא? אמר לו משום אוכל עראי בשדה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא פטור אמר לון וכ{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא אתינן מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} משום אוכל עראי בשדה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא פטור? {{ירו"מ-הדגשה|הרי כבר למדנו שכל שלא ראה פני הבית}} אוכל עראי {{ירו"מ-הדגשה|ו}}פטור, אלא משום הבקר {{ירו"מ-הדגשה|שאני אומר שוודאי הבעלים הפקירו אותם ואפילו}} אם {{ירו"מ-הדגשה|י}}כניס{{ירו"מ-הדגשה|ם}} לבית {{ירו"מ-הדגשה|יהיה}} פטור {{ירו"מ-ביאור|שאם לא היה הפקר היה חיב אף להחזיר.}} {{ירו"מ-הדגשה|וראיה שהסיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}פטור {{ירו"מ-הדגשה|היא משום הפקר}} דתני {{שוליים|ג_יא}}מצא<br> <span id="דף_יד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|יד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=48|סירלאו=|פולדא=82|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כלכלה מחופה בעלין אסורה משום גזל וחייבת במעשרות. אסורה משום גזל משום דבר שיש בו סימנין, וחייבין במעשרות שעד עכשיו דעת בעלים עליה. עד היכין {{ירו"מ-הדגשה|חייב לשמור}} עליה{{ירו"מ-הדגשה|ם}}? עד כדי שיכול לתרום {{ירו"מ-הדגשה|מהם ויהיה}} מן המוב{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו"מ-ביאור|שלא התקלקלו יותר מדי.}} לא היה יכול לתרום מן המוב{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר עושה אותה דמים ואוכלה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי {{ירו"מ-הדגשה|אם עשה אותם}} דמים מהו שיטבלו? {{ירו"מ-הדגשה|האם זה}} כמקח {{ירו"מ-הדגשה|וטובל}} או מאחר {{ירו"מ-הדגשה|שאם}} הבעלים {{ירו"מ-הדגשה|יבואו}} מוציאין אותה {{ירו"מ-הדגשה|מידו אין זה מקח}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא נטבלה? {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} בעי הגע עצמך שהיתה נתונה בפיו לא נמאס הוא {{ירו"מ-הדגשה|ואינו}} יכול הוא להחזירה {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שכך התברר שהיה כאן מקח}} אם אומר את כן לא נמצא אוכל טבל למפרע {{ירו"מ-הדגשה|שהרי עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|נתנה בפיו}} לא {{ירו"מ-הדגשה|יכול לעשר שאינה שלו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|היה מקח שיקבע למעשרות וכשהתחיל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אכל {{ירו"מ-הדגשה|נהיה מקח ונקבע למעשרות}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נמצא אוכל טבל. הדא אמרה {{ירו"מ-ביאור|עשהה}} {{שוליים|ג_יב}}דמים כמקח הן {{ירו"מ-ביאור|שודאי כך תקנו חכמים.}} {{שוליים|ג_יג}}מצא כלכלה במקום שהרוב מכניסין לשוק {{ירו"מ-ביאור|שנטבל כבר בגורן,}} אסור ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול ממנה עראי ומתקנה דמאי. במקום שהרוב מכניסין לבתים מותר ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול ממנה עראי ומתקנה ודאי. מחצה על מחצה מתקנה דמאי {{ירו"מ-ביאור|שמא נפלה מאלו שמוכרים בשוק. ואם}} מכניסה לבית מתקנה ודאי. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי {{ירו"מ-הדגשה|הפריש תרומת מעשר על פירות}} דמאי {{ירו"מ-הדגשה|שלקח מעם הארץ והתברר שהם}} ודאי {{ירו"מ-ביאור|וצריך להפריש תרומה גדולה.}} מהו שיטבול לודאי {{ירו"מ-ביאור|כיוון שכבר הפריש תרומת מעשר כשחשב שהם דמאי, יהיה אסור לאכול מהם עראי?}} אם אומר<br> <br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ג|יד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ג|יד ב}} {{סוף}} <span id="דף_טו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף טו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף טו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|טו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=50|סירלאו=|פולדא=83|תולדות יצחק=63|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} את כן {{ירו"מ-ביאור|שאם הפריש משום דמאי ואחר כך נודע שהוא ודאי מה שהפריש הפריש ומפריש תרומה גדולה ונפטר.}} {{ירו"מ-הדגשה|הא דתנן מחצה על מחצה מתקנה}} ד{{ירו"מ-הדגשה|מ}}אי {{ירו"מ-הדגשה|מכניסה לביתו מתקנה}} ודאי לא נמצאת מקדים {{ירו"מ-הדגשה|תרומת מעשר שכבר הפריש בדמאי לתרומה גדולה}} {{ירו"מ-ביאור|ואיך חכמים יתקנו לעבור על הלאו שכתוב מלאך ודמעך לא תאחר?}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא ודאי המעשרות שהפריש בתורת דמאי בטלים ועכשיו מתקן את הפירות כראוי ואף כאן מה שהפריש דמאי בטל ויכול לאכול עראי עד שיראה פני}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}בי{{ירו"מ-הדגשה|ת}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|שמעון בן יוצדק}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרה הבריתא שמחצה על מחצה מתקנה דמאי וכשמכניסה לביתו מתקנה ודאי כשמתקנה}} צריך להתנות ולומר אם מאותן שמכניסין לשוק היא מה שעשיתי עשוי ואם לאו לא עשיתי כלום. {{ירו"מ-הדגשה|וכשמכניסה לבית מתקנה ודאי חוזר ומתנה והסיבה שמתנה זה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|רק כדי}} לא {{ירו"מ-הדגשה|להקדים מעשר ראשון לתרומה גדולה}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|גם מפני החשש}} ש{{ירו"מ-הדגשה|מ}}א תהא מאותן שמכניסין לבית ונמצא {{ירו"מ-הדגשה|מכשיל את הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נמצאת תרומת מעשר {{ירו"מ-הדגשה|שנתן לכהן}} {{ירו"מ-ביאור|כשהפריש משום דמאי}} טבולה לתרומה גדולה {{ירו"מ-הדגשה|לכן יתנה ויאמר לכהן והכהן יקרא שם}} לתרומה גדולה {{ירו"מ-הדגשה|שבה על תנאי איתמר}} מחצה על מחצה בשדה מתקנה דמאי, מכניסה לבית מתקנה ודאי {{ירו"מ-ביאור|אם הכניסה לביתו ולא הפריש קדם משום דמאי.}} וחש לומר שמא מאותה שמכניסין {{ירו"מ-הדגשה|לשוק}} היא {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} היא {{ירו"מ-הדגשה|דמאי ולא}} הי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך להפריש תרומה גדולה}} ונמצאת תרומה גדולה {{ירו"מ-הדגשה|שנותן לכהן}} טבולה לתרומת מעשר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מתניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר לכהן שהתרומה גדולה הופרשה מספק והכהן}} קורא שם על מעשרותיו על תנ{{ירו"מ-הדגשה|א}}י {{ירו"מ-הדגשה|ומתקנם איתמר במקום שהרוב מכניסין לבתים מותר לאכל}} מ{{ירו"מ-הדגשה|מ}}נה {{ירו"מ-הדגשה|עראי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מת{{ירו"מ-הדגשה|ק}}נה {{ירו"מ-הדגשה|ודאי}} עד כדון {{שוליים|ג_יד}}דבר שאין לו גורן {{ירו"מ-ביאור|כמו תאנים שמוליכים לבית ושם מתקנים הכל.}} אבל דבר שיש לו גורן מפרישין תרומת מעשר ואין צריך להפריש תרומה גדולה {{ירו"מ-ביאור|שנהגו להפריש בגורן.}} כהדא דתני {{שוליים|ג_טו}}מצא פירות ממורחין בשדה מכונסין אסורין משום גזל, מפוזרין מותרין משום גזל. בין כך ובין כך חייבין במעשרות ופטורין מתרומה גדולה, שאי אפשר לגורן שתיעקר אלא אם כן נתרמה תר{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מה {{ירו"מ-הדגשה|גדולה מעשרות הי}}כן {{ירו"מ-הדגשה|ניטלות לכתחילה בבית או מן השדה}}. נישמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ג_טז}}חבר שמת והניח מגורה מלאה פירות אפילו בו ביום {{ירו"מ-הדגשה|שמת}} הכניסן הרי אלו בחזקת מתוקנים {{ירו"מ-הדגשה|ואם חייב לעשר רק אחר שהכניסם לבית איך יש חזקה שעישר הרי}} אפשר {{ירו"מ-הדגשה|שהכניסם לבית}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|עישר משום}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נטרפה דעתו שעה אחת {{ירו"מ-הדגשה|קדם שמת ולא הספיק לעשר אלא ודאי שתקנם בשדה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} תפתר שמת מתוך יישוב {{ירו"מ-ביאור|ואם לא היה מתקן ודאי היה מודיע.}} רבי חנינא אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי פנחס}} שמע לה {{ירו"מ-ביאור|שמפריש בבית מן הכא.}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן מעשה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|והזקנים שהיו באין בספינה}} {{ירו"מ-ביאור|והגיעה זמן הביעור}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} עשור {{ירו"מ-הדגשה|שאני עתיד למוד נתון}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|ומקומו מושכר לו}} עשור אחר שאני עתיד למוד נתון {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|עקיבא בן יוסף}} שיזכה בו לעניים {{ירו"מ-הדגשה|ומקומו מושכר לו}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|עשור שאני עתיד למוד נתון}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|אלעזר בן עזריה}} {{ירו"מ-הדגשה|ומקומו מושכר לו ונתקבלו זה מזה שכר}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שמעשר}} מן הבית {{ירו"מ-ביאור|שהרי בזמן הביעור ודאי שהתבואה הייתה כבר בבית.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}} שמע לה מן הכא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} מי שהיו פירותיו במגורה ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני, הדא אמרה מן הבית. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}} שמע לה מן הכא דכתיב ([[דברים כו יג|דברים כי תבא כו יג]]) {{ירו"מ-הדגשה|בערתי הקדש}} מן הבית {{שוליים|ג_יז}}זו חלה, הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שאת שאר המעשרות מפריש}} מן השדה.<br><br> </span> <span id="דף_טו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|טו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=52|סירלאו=|פולדא=83|תולדות יצחק=65|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_ג_ב|ירושלמי מעשרות, פרק ג, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_ג_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_יח}}מצא קציעות בדרך אפילו בצד שדה קציעות, וכן {{שוליים|ג_יט}}תאנה שהיא נוטה על הדרך ומצא תחתיה תאנים מותרות משום גזל ופטורות מן המעשרות. הזתים והחרובין חייבין. {{שוליים|ג_כ}}מצא גרוגרות אם דרסו רוב בני אדם חייב {{ירו"מ-ביאור|שוודאי נפלו אחר גמר מלאכה, וכבר התחייבו קדם שנעשו הפקר.}} ואם לאו פטור. מצא פלחי דבילה חייב בידוע שמדבר הגמור. {{שוליים|ג_כא}}החרובין עד שלא כינסן לראש גגו מוריד מהן לבהמה ופטור מפני שהוא מחזיר את המותר.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן מצא קציעות בדרך אפילו בצד שדה קציעות וכן תאנה שהיא נוטה על הדרך ומצא תחתיה תאנים מותרות משום גזל ופטורות מן המעשרות}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} לא אמרו אלא {{ירו"מ-הדגשה|בתאנה שנוטה}} לדרך {{ירו"מ-הדגשה|שאני תולה שנפלו מהעוברים ושבים}} הא בינו לבין חבירו לא. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הזיתים והחרובים חייבין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{שוליים|ג_כב}}והוא שמצא זיתים תחת זיתים וחרובין תחת חרובין, אבל אם מצא זיתים תחת חרובין וחרובין תחת זיתים לא בדא {{ירו"מ-הדגשה|ויכול לקחתם שאני תולה שנפלו מהעוברים ושבים}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן מצא גרוגרות אם דרסו רוב בני אדם חייב}} {{ירו"מ-ביאור|שוודאי נפלו אחר גמר מלאכה, וכבר התחייבו קדם שנעשו הפקר.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואם}} לא{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|פטור}} ולא בבתים הן נדרסות {{ירו"מ-ביאור|אם כך כיוון שמצא בשדה ודאי לא נדרסו.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רב בון בר חייא}} תפתר שרוב דורסין בשדות. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי ואינה ניכרת אם דרוסה היא אם אינה דרוסה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שאול}} פעמים שהיא פוקעת תחת הגלגל והיא דרוסה והיא נראית שאינה דרוסה, פעמים שהרגל דורסתה והיא אינה דרוסה ונראית כדרוסה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} הדא דתימא במקום {{ירו"מ-הדגשה|שהכל}} דורסים בשדות, אבל במקום {{ירו"מ-הדגשה|שרק}} רוב דורסין בשדות אותן שד{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רס{{ירו"מ-הדגשה|ים בבית}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אותן המיעוט שעתידין לדרוס {{ירו"מ-ביאור|ועדין לא דרסו}} מצטרפין {{ירו"מ-הדגשה|ופטור}}.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ג|טו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ג|טו ב}} {{סוף}} <span id="דף_טז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף טז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף טז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|טז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=53|סירלאו=|פולדא=84|תולדות יצחק=67|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן מוריד מהן לבהמה ופטור מפני שהוא מחזיר}} את {{ירו"מ-הדגשה|המותר}} {{ירו"מ-ביאור|למה לא נאמר שמוריד לאדם ואוכל מהן עראי ופטור?}} אית תניי תני {{שוליים|ג_כג}}שאין שבחו של תלמיד חכם להיות אוכל בשוק. כהדא {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בר רבי שמעון}} הוה אכיל בשוקא, חמתיה {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר ליה בשוקא את אכיל? וב{{ירו"מ-הדגשה|י}}טל גרמיה {{ירו"מ-הדגשה|מלאכול}}.<br> </span> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_ג_ג|ירושלמי מעשרות, פרק ג, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_ג_ג"> <strong>מתני':</strong> ואיזה היא חצר שהיא חייבת במעשרות? {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} אומר {{שוליים|ג_כד}}חצר הצורית {{ירו"מ-ביאור|שהיו מושיבים שם שומר,}} שהכלים נשמרים בתוכה. {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר {{שוליים|ג_כה}}כל שאחד פותח ואחד נועל פטורה {{ירו"מ-ביאור|ורק חצר של אדם אחד קרויה חצר משתמרת.}} {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אומר {{שוליים|ג_כו}}כל שאין אדם בוש מלאכול בתוכה חייבת. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר {{שוליים|ג_כז}}כל שנכנס לה {{ירו"מ-ביאור|אדם מהשוק}} ואין אומר לו מה אתה מבקש בתוכה פטורה. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר {{שוליים|ג_כח}}שתי חצירות זו לפנים מזו הפנימית חייבת והחיצונה פטורה. {{שוליים|ג_כט}}הגגות פטורין אף על פי שהן של חצר חייבת. {{שוליים|ג_ל}}בית שער ואכסדרה ומרפסת הרי אלו כחצר, אם חייבת חייבין ואם פטורה פטורין. {{שוליים|ג_לא}}הצריפין והבורגנין והאליקטיות פטורין. סוכת גינוסר אף על פי שיש בה ריחים ותרנגולין פטורין. {{שוליים|ג_לב}}סוכת היוצרים הפנימית חייבת והחיצונה {{ירו"מ-ביאור|שבה מוכרים}} פטורה. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים פטורה. סוכת החג בחג {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} מחייב וחכמים {{שוליים|ג_לג}}פוטרין.<br><br> <span id="דף_טז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|טז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=54|סירלאו=|פולדא=84|תולדות יצחק=68|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<br><strong>גמ':</strong> איזו היא חצר? תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} כל שהשומר יושב על פתחה ומשמר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} כולהון מן הבית למדו {{ירו"מ-הדגשה|ומנין}} {{שוליים|ג_לד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בית טובל דבר תורה? {{ירו"מ-הדגשה|שנ}}אמר ביערתי הקדש מן הבית. {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ה בית {{ירו"מ-הדגשה|משתמר אף חצר המשתמרת}}. שמעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר לון {{שוליים|ג_לה}}הלכה כדברי כולהון להחמיר. ולמה {{ירו"מ-הדגשה|אמרינן שמעון קומי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא אמרינן ליה משמיה? {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שיש שמועה אחרת}} {{ירו"מ-ביאור|בהמשך}} {{ירו"מ-הדגשה|שסותרת את השמועה הזו לכן אמרו ששמעו קמיה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דלא תהיה}} מילתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} פליגא על מילתא. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר כל שאחד פותח ואחד נו}}על {{ירו"מ-הדגשה|פטורה}}. תני {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר משום {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} כל שאחד פותח ואחד נועל פטור בשני שותפין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא בשני דיורין {{ירו"מ-ביאור|שוכרים}}. מה בין שותף מה בין דיור? {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} כשם שהשותף ממחה כך הדיור ממחה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בבעל הבית ודיורו היא מתניתא, בעל הבית ממחה על ידי דיור ואין דיור ממחה על ידי בעל הבית. עליה שמעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|משום}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-ביאור|זו השמועה השניה שנאמרה בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שסותרת את הקדמת שהרי קדם}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שהלכה}} כ{{ירו"מ-הדגשה|דב}}רי {{ירו"מ-הדגשה|כולם להחמיר}}}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} תריהון אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} באילין דבי {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר בשם}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר שתי חצירות זו לפנים מזו הפנימית}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|בת והחיצונה פטורה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מה בא {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} להוסיף על דברי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} רבו? {{ירו"מ-ביאור|שהרי דבריו הם בדיוק תוצאה מדברי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי בגלל שבחצר החיצונה יש רשות לשני הדיירים לפתוח ולסגור לכן החצר פטורה}}}} אמר לו לא כלום {{ירו"מ-ביאור|ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|רק הביא דוגמא}}}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הגגות פטורין אף על פי שהן של חצר חייבת}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} לגג מבוצר {{ירו"מ-הדגשה|מוקף}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אויר חצר {{ירו"מ-הדגשה|מארבע רוחות}} היא מתנית{{ירו"מ-הדגשה|ין}}. מכיון שהעבירן דרך חצר לא נטבלו, תפתר אי {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יודה}} {{ירו"מ-ביאור|שהמעביר לגג דרך חצר פטור.}} אי {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-ביאור|שחצר לא קובעת בפירות שלא נגמרה מלאכתן,}} בשהיה דעתו לעשותן מוקצה ונמלך שלא לעשותן. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{שוליים|ג_לו}}והוא שיהא בגג ארבע על ארבע {{ירו"מ-ביאור|שאם לא כן הרי הוא בטל לחצר.}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מה {{שוליים|ג_לז}}הבית אינו טובל עד שיהא בו ארבע על ארבע, אף הגג אינו פוטר עד שיהא בו ארבע על ארבע. דתני בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות {{שוליים|ג_לח}}פטור מן המזוזה {{שוליים|ג_לט}}ומן המעקה {{שוליים|ג_מ}}ומן העירוב {{שוליים|ג_מא}}ואינו טובל למעשרות {{שוליים|ג_מב}}ואין עושין אותו חיבור לעיר {{ירו"מ-ביאור|אם נמצא בתוך שבעים אמה ושיריים אנו מצטרף לתחום העיר בכדי שיתחילו ממנו תחום שבת.}} והנודר מן הבית מותר לישב בו, ואין נותני{{ירו"מ-הדגשה|ן}} לו ארבע אמות לפני פתחו {{ירו"מ-ביאור|כשמחלקים את החצר.}} {{שוליים|ג_מג}}ואין צמית ביובל {{ירו"מ-הדגשה|כבית עיר חומה}} {{ירו"מ-ביאור|אלא נידון כשדה שחוזר ביובל.}} {{שוליים|ג_מד}}ואינו מטמא בנגעים {{שוליים|ג_מה}}ואין הבעלים חוזרין עליו מעורכי מלחמה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן הצריפין והבורגנין והאליקטיות פט}}ורין, מהו שיטבלו לבעל הבורגנין? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} הו{{ירו"מ-הדגשה|א}} {{ירו"מ-הדגשה|לן שם בקביעות}}. מן מה דתני {{שוליים|ג_מו}}בית ספר ובית תלמוד טובלין {{ירו"מ-הדגשה|למלמד}} ספר {{ירו"מ-הדגשה|ולמלמד}} משנה אבל לא לאחרים, הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שהם}} טובלין לבעל הבורגנין. {{ירו"מ-הדגשה|על איזה}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו שהוא טובל}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר ארבע אמות אף על פי שאין שם ארבע דפנות. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר ארבע דפנות אף על פי שאין שם ארבע אמות. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר ארבע אמות וארבע דפנות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן סוכת החג בחג}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מחייב}}, וכן היה {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} מחייב במזוזה. מסתברא {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} יודי לאילין רבנין {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שאפילו סוכה שהיא עראי קובעת למעשרות וחיבת במזוזה כל שכן אם יש ארבע דפנות או ארבע אמות של}} בנין {{ירו"מ-הדגשה|שאף שהם דירה גרוע מהותם קבע}}. אילין רבנין לא יודון {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אף על פי שיש שם ארבע אמות וארבע דפנות {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שסוכה במהותה היא עראי יסברו}} שהוא פטור מן המזוזה ואינו טובל למעשרות.<br> </span> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_ג_ד|ירושלמי מעשרות, פרק ג, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_ג_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_מז}}תאינה שהיא עומדת בחצר אוכל אחת אחת ופטור {{ירו"מ-ביאור|שנחשב כאוכל ברשות התאנה.}} ואם צירף חייב {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שמלקט לאכול נחשב כגורן וכגמר מלאכה.}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר {{ירו"מ-ביאור|רק שנים בידו אחת נחשב כגורן לכן יכול ליטול.}} אחת בימינו ואחת בשמאלו ואחת בפיו. עלה לראשה ממלא חיקו ואוכל {{ירו"מ-ביאור|שנחשב כרשות אחרת.}} גפן שהיא נטועה בחצר נוטל את כל<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ג|טז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ג|טז ב}} {{סוף}} <span id="דף_יז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף יז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף יז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|יז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=57|סירלאו=|פולדא=85|תולדות יצחק=71|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} האשכול, וכן ברימון וכן באבטיח דברי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}. {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר {{שוליים|ג_מח}}מגרגר באשכול ופורט ברימון וסופת באבטיח. {{שוליים|ג_מט}}כוסבר שהיא זרועה בחצר מקרטם עלה עלה ואוכל, ואם צירף חייב. {{שוליים|ג_נ}}סיאה ואיזוב והקורנית שבחצר אם היו נשמרים חייבין. תאינה שהיא {{שוליים|ג_נא}}עומדת בחצר ונוטה לגינה אוכל כדרכו ופטור {{ירו"מ-ביאור|שהכל הולך אחר הנוף.}} {{שוליים|ג_נב}}עומד בגינה ונוטה לחצר אוכל אחת אחת ואם צירף חייב. {{שוליים|ג_נג}}עומדת בארץ ונוטה בחוץ לארץ או עומדת בחוצה לארץ ונוטה לארץ הכל הולך אחר העיקר. ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר {{ירו"מ-ביאור|לדעת {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} שגם שדות נחלטות.}} {{שוליים|ג_נד}}ובערי מקלט הכל הולך {{ירו"מ-ביאור|אף}} אחר הנוף {{ירו"מ-ביאור|לקולה שאם הגזע בחוץ והרוצח עליו והנוף בפנים אסור להרגו.}} {{שוליים|ג_נה}}ובירושלם הכל הולך {{ירו"מ-ביאור|אף}} אחר הנוף {{ירו"מ-ביאור|לחומרה:}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן תאינה שהיא עומדת בחצר אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב}}. תני נותנין לו שהות לפצע בה {{ירו"מ-ביאור|כדי לרכך את התאנה שתהיה ראויה לאכילה}} פעם ראשונה שנייה שלישית {{ירו"מ-ביאור|מה הכוונה?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-ביאור|הכוונה}} שא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} ליקט את השנייה בתוך כדי שהות {{ירו"מ-הדגשה|שלוקח לפצוע שלושה תאנים מהראשונה נטבלו שתיהן ואם לא}} ה{{ירו"מ-הדגשה|רא}}ש{{ירו"מ-הדגשה|ו}}נה {{ירו"מ-הדגשה|פטורה}} {{ירו"מ-ביאור|שכבר נפטרה כשהיתה לבדה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}השניה {{ירו"מ-הדגשה|חייבת}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי זרק}} את ה{{ירו"מ-הדגשה|רא}}ש{{ירו"מ-הדגשה|ו}}נה {{ירו"מ-הדגשה|למעלה מאויר עשרה לא הספיקה לירד למטה מאויר עשרה עד שליקט}} את השנייה נטבלו שתיהן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אחת בימינו ואחת בשמאלו ואחת}} ב{{ירו"מ-הדגשה|פ}}י{{ירו"מ-הדגשה|ו}}. {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בי רבי שמעון}} אומר שלש בימינו ושלש בשמאלו ושלש בפיו. {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בי רבי שמעון}} על ידי דהוה אכלן הוה משער גרמיה כן {{ירו"מ-ביאור|היה משער בעצמו שיעור גדול כזה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בי רבי שמעון}} אזל לגביה {{דור המעבר-ירו"מ|רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא}} חמוי, הוה מזג ליה והוא שתי, מזג ליה והוא שתי. אמר ליה לא שמעת מן אבוך {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כמה {{ירו"מ-הדגשה|לגימות}} אדם צריך לגמות בכוס? אמר ליה כמות שהיא {{ירו"מ-הדגשה|לא מזוג}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל{{ירו"מ-הדגשה|ג}}י{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ה אחת, {{ירו"מ-הדגשה|מזוג}} בצונין {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שתים, {{ירו"מ-הדגשה|מזוג}} בחמין {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שלש. ולא שיערו חכמים לא ביינך שהוא נאה {{שוליים|ג_נו}}ולא בכוסך שהוא קטן ולא בכריסי שהיא רחבה. והוה {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע בן קרחה}} צווח ליה חלא בר חמרא {{ירו"מ-ביאור|קורא לו חומץ בן יין}} ל{{ירו"מ-הדגשה|פ}}י {{ירו"מ-הדגשה|שהיה ממונה לתפוס גנבים מטעם המלכות}} אמר ליה למה את צווח לי כן {{ירו"מ-ביאור|למה אתה קורא לי כך}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי אין}} לי {{ירו"מ-הדגשה|ברירה שאני}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}צוו{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|לעשות מטעם המלך}}? אמר ליה {{ירו"מ-הדגשה|ה}}יה {{ירו"מ-הדגשה|לך לברוח}} עד דערקת ואזלית לך ללודקיא {{ירו"מ-הדגשה|ואל}} {{ירו"מ-הדגשה|תמסור יהודים למלכות}}. אמר ליה ולא {{ירו"מ-הדגשה|טוב עשיתי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}קוצין כסיחין כסחתי {{ירו"מ-ביאור|שאני מסגיר את הגנבים?}} אמר ליה לא היה לך לילך לסוף העולם {{ירו"מ-הדגשה|ו}}להניח בעל הגינה שיקוץ את קוצי{{ירו"מ-הדגשה|ו}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן אוכל אחת אחת ופטור}} {{ירו"מ-ביאור|שנחשב כאוכל ברשות התאנה.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואם צירף חייב קטף תאנה ונפלה מיד מידו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נתגלגלה מאיליה {{ירו"מ-הדגשה|לחצר}} מהו מחזרתה? {{ירו"מ-הדגשה|האם כיוון שהייתה בחצר כבר התחיבה במעשר או כיוון שכוונתו הייתה לאכול אחת אחת שפטור אף שנפלה למקום חיוב יהיה פטור}} כמה דתימר תמן {{ירו"מ-הדגשה|הביא תאנים}} מן {{ירו"מ-הדגשה|המוקצה בשדה לאוכלן אכילת ארעי בחצר שאינה משתמרת ושכח והכניסן לתוך ביתו או שהכניסום התינוקות הרי זה}} מחזירן למקומן ואוכל ואוף הכא כן {{ירו"מ-הדגשה|אם חוזר ולוקחה בידו פטור מי דמי}} תמן במחזירן {{ירו"מ-הדגשה|לחצר שאינה משתמרת שהוא}} מקום פטור, ברם הכא במחזירן {{ירו"מ-הדגשה|לידו שהיא בחצר שהוא}} מקום חיוב {{ירו"מ-ביאור|ורק כשקוטף ישירות מהתאנה אחת אחת אומרים שהוא ברשות התאנה ופטור.}} מה דמי לה היה עומד בראש התאנה {{ירו"מ-הדגשה|ונתגלגלה}} תאנה {{ירו"מ-הדגשה|לחצר ובכגון זה הדין הוא שיכול להעלות את}} התאנה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ראש {{ירו"מ-הדגשה|האילן כיון שמחזיר למקום פטור}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ע}}לה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ראש{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ממלא חיקו ואוכל שהיא כרשות אחרת גבי שיכחה}} מה את עביד לה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}עומד בעיר {{ירו"מ-הדגשה|או}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}עומד בשדה? {{ירו"מ-הדגשה|למאי נפקא מינא}} ייבא כהדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ג_נז}} {{ירו"מ-הדגשה|היה}}עומד בשדה {{ירו"מ-הדגשה|ואמר יודע אני שהפועלים שוכחין}} עומ{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שבמקום פלוני ושכחוהו אינה שכחה}} היה עומד בעיר ואמר יודע אני שהפועלים שוכחין עומר שבמקום פלוני ושכחוהו הרי זה שכחה. דכתיב ([[דברים כד יט|דברים כי תצא כד יט]]) בשדה ושכחת ולא בעיר ושכחת {{ירו"מ-הדגשה|והשאלה אם בעל הבית עומד בראש האילן האם נחשב כעומד בצד}} שדה{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|ואין כאן}} שכח{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|או כיון שעומד ברשות אחרת הרי זה כעומד}} בעיר? {{ירו"מ-הדגשה|תנן גפן שהיא נטועה בחצר נוטל את כל האשכול וכן ברימון וכן באבטיח דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}. <br><br> <span id="דף_יז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|יז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=59|סירלאו=|פולדא=86|תולדות יצחק=74|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן תנינן היה אוכל את האשכול ונכנס מן הגינה לחצר, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר יגמור {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר {{שוליים|ג_נח}}לא יגמור. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} או {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שכיוון שהתחיל בהיתר בגרגר ראשון יכול לגמור}} או {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} עבד עוקצת {{ירו"מ-ביאור|קביעות}} האוכל מתחילתו {{ירו"מ-ביאור|שקביעות האכילה נגררת אחר תחילתה,}} {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שגרגר ראשון נחשב}} א{{ירו"מ-הדגשה|כ}}יל{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|עראי אף כל האשכול יחשב עראי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} או {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} או {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} עבד אכילה {{ירו"מ-הדגשה|של}} {{ירו"מ-הדגשה|פ}}רי {{ירו"מ-הדגשה|אחד כגון אבטיח}} או {{ירו"מ-הדגשה|אשכול אפילו יש בו}} שתים ושלש אכילות כאכילה אחת. מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? משום שהתחיל בו בהיתר. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} לא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר משום שהתחיל בו בהיתר {{ירו"מ-הדגשה|יגמור אפילו בחצר אפילו בשבת}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר ימתין עד שיצא שבת או עד שיוצא חוץ לחצירו ויגמור. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{שוליים|ג_נט}}חצר שהיא נעדרת הרי היא כגינה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אוכלין בתוכה עראי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמלאי}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}. תני {{שוליים|ג_ס}} {{ירו"מ-הדגשה|חצר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זרע רובה {{ירו"מ-הדגשה|פטורה}} {{ירו"מ-ביאור|שהופכת לגינה.}}נטע רובה {{ירו"מ-הדגשה|חיבת שאף בחצר דרך לנטוע אילנות לצל}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} והוא שנטעה לנוייה של חצר. הדא ילפא מן ההיא וההיא ילפא מן הדא, הדא ילפא מן ההיא זרע רובה {{ירו"מ-הדגשה|פטורה}} והוא שתהא נעדרת {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם זרע סתם לא ביטלה מתורת חצר}} וההיא ילפא מן הדא שאם היתה נעדרת שהיא פטורה {{ירו"מ-ביאור|אפילו בלא שזרע,}} והוא שעידר רובה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן תאינה שהיא עומדת בחצר ונוטה לגינה}} אוכל כדרכו ופטור {{ירו"מ-הדגשה|עומד בגינה ונוטה לחצר}} אוכל {{ירו"מ-הדגשה|אחת אחת ואם צירף חייב}}. הדא דתימר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אוכל כדרכו ופטור בעומד {{ירו"מ-הדגשה|האדם}} בגינה, הדא דתימר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב בעומד {{ירו"מ-ביאור|האדם}} בחצר. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|תאנה שעמדה בגינה והנוף נוטה לחצר והאדם עמד בגינה ולקט מהעץ על ידי}} בדוקני {{ירו"מ-ביאור|מוט.}} {{ירו"מ-הדגשה|האם הולכים אחרי האדם והוא עומד בגינה וי}}היה {{ירו"מ-הדגשה|פטור או הולכים אחר המקום שלוקט ממנו והרי לוקט מהחצר וחייב}}? דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהנא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} הוון יתבין, והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מקנתר לאילין דאגדתא וצוח להון סיפרי קיסמי {{ירו"מ-ביאור|היה מקניט את דורשי האגדות והיה מכנה אותם קוסמים}} {{ירו"מ-ביאור|כי מוציאים את הפסוק ממשמעותו.}} אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהנא}} למה את מקנתר לון? שאל ואינון מגיבין לך {{ירו"מ-ביאור|והם יענו לך}}. אמר ליה מהו דין דכתיב ([[תהילים עו יא|תהילים עו יא]]) כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור? אמר ליה כי חמת אדם תודך בעולם הזה {{ירו"מ-ביאור|שאם הקדוש ברוך הוא מביא פורענות על האדם בעולם הזה והוא מודה לקדוש ברוך הוא בזכות זה שארית}} חמות תחגור לעולם הבא {{ירו"מ-ביאור|הוא ניצול מן הכעס בעולם הבא.}} אמר ליה או נימר כי חמת אדם תודך בעולם<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ג|יז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ג|יז ב}} {{סוף}} <span id="דף_יח_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף יח.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף יח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|יח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=61|סירלאו=|פולדא=86|תולדות יצחק=76|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הבא שארית חמות תחגור בעולם הזה {{ירו"מ-ביאור|שבעולם הבא נודה לקדוש ברוך הוא שלא הביא עלינו פורענות בעולם הזה כפי חטאנו.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} כשתעורר חמתך על הרשעים צדיקים רואין מה את עושה להן והן מודין לשמך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|שמענו שלוש פירושים}} היא הפכה והיא מהפכה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא שמעינן מינה כלום {{ירו"מ-ביאור|שאין אנו יודעים מה הפירוש הנכון.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} ירמיה בני אזל צור צור {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דוק{{ירו"מ-הדגשה|י}}נת{{ירו"מ-הדגשה|ך}} {{ירו"מ-ביאור|עסוק במה ששאלתה גבי אם היתה ניטלת בדוקניתא,}} {{ירו"מ-הדגשה|שהפלפול בהלכה}} היא טבא מן כולם. {{ירו"מ-הדגשה|תנן ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר}}. תמן תנינן {{שוליים|ג_סא}}כל שהוא לפנים מן החומה הרי הוא כבתי ערי חומה חוץ מן השדות, {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר אף השדות. מה טעמא דרבנין? דכתיב ([[ויקרא כה ל|ויקרא בהר כה ל]]) וקם {{ירו"מ-הדגשה|ה}}בית, אין לי אלא בית, מנין לרבות בתי בדין בורות שיחין ומערות ומרחצאות ושובכות ומגדלות {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר אשר בעיר}}? יכול אף השדות {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} בית, מה בית שהוא מיוחד שהוא בית דירה יצאו שדות שאינן בית דירה. מה טעמא דרבי מאיר? דכתיב ([[ויקרא כה ל|ויקרא בהר כה ל]]) וקם הבית, אין לי אלא בית, מנין לרבות בתי בדין בורות שיחין ומערות ומרחצאות ושובכות ומגדלות והשדות תלמוד לומר ([[ויקרא כה ל|ויקרא בהר כה ל]]) אשר בעיר. כתיב אשר לו חומה {{שוליים|ג_סב}}פרט לבית הבנוי בחומה {{ירו"מ-ביאור|שאין לו חומה,}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר כותל החיצון הוא החומה {{ירו"מ-ביאור|ואף בית הבנוי בחומה בכלל.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} דריש אשר לו חומה, {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דריש אשר לא חומה {{ירו"מ-ביאור|אפילו אם אין לו חומה גמורה.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן בערי מקלט הכל הולך}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו"מ-הדגשה|הנוף}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שנוף לא קולט אם העיקר בפנים}} וה{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ף}} {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ זה רק אם}} עלה {{ירו"מ-הדגשה|הרוצח בשגגה}} דרך הנוף, אבל אם עלה דרך העיקר {{ירו"מ-הדגשה|שבפנים}} כבר קלטו העיקר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן ובירושלם הכל הולך אחר הנוף}}. מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} היא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן בתי הבדים שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ או שפתחיהן לחוץ וחללן לפנים}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} הכל כלפנים {{ירו"מ-ביאור|לחומרה שמעשר שני שנכנס לשם לא נפדה. אבל אין אוכלים שם מעשר שני וקדשים קלים}} {{ירו"מ-הדגשה|אף כאן סוברים}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שהולכים לחומרה אף אחר הנוף}}. תני {{ירו"מ-ביאור|אילן שהיה כולו עומד בחוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|החזיר}} את {{ירו"מ-הדגשה|הנוף מבפנים כולו כלפנים}} {{ירו"מ-ביאור|אף העיקר נידון כלפנים, כי אומרים שדי עיקרו בתר נופו.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואף בריתא זאת}} אית בהן תנייא {{ירו"מ-ביאור|מחלוקת,}} {{ירו"מ-הדגשה|והיא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}קדמייא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ג|יח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ג|יח ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק המעביר תאנים</strong><br> lv9d56pqaqvbrdc79iajn18ywq94vlx ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מעשרות/פרק רביעי 106 1706196 2942934 2920936 2025-06-20T08:12:20Z מאירושולי 35234 2942934 wikitext text/x-wiki ==פרק רביעי - הכובש השולק== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_מעשרות_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_ד_א|ירושלמי מעשרות, פרק ד, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_ד_א"> <strong>מתני':</strong> הכובש{{שוליים|ד_א}} השולק{{שוליים|ד_ב}} המולח בשדה חייב. המכמ{{ירו"מ-הדגשה|ין}}{{שוליים|ד_ג}} באדמה פטור. המטבל{{שוליים|ד_ד}} בשדה פטור.<br><br> <span id="דף_יח_ב"> </span> > {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|יח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=63|סירלאו=|פולדא=87|תולדות יצחק=78|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הפוצע{{שוליים|ד_ה}} זיתים שיצא מהן השרף פטור. הסוחט זיתים על בשרו פטור, ואם סחט ונתן לתוך ידו חייב. המקפא{{שוליים|ד_ו}} לתבשיל פטור, ולקדירה {{ירו"מ-הדגשה|ריקה}} חייב מפני שהוא כבור קטן.<br><strong>גמ':</strong> הכובש השולק כו'{{שוליים|ד_ז}} אור טובל, מקח טובל, מלח טובלת, תרומה טובלת, שבת טובל, חצר בית שמירה טובלת. אמר{{שוליים|ד_ח}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} מקח ושבת וחצר אינן תורה {{ירו"מ-ביאור|וכל שכן שמלח אור ותרומה.}} {{ירו"מ-הדגשה|ורק ראית פני הבית דאוריתא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} המחוור שבכולן {{ירו"מ-ביאור|שהוא מהתורה}} זו חצר בית שמירה. הכובש {{ירו"מ-הדגשה|האם אינו קובע}} עד שיכבוש כל צרכו, השולק {{ירו"מ-הדגשה|האם אינו קובע}} עד שישלוק כל צרכו. נשמעינה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|שתנן}} המהבהב שיבלין באור נטבלו {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} אינן מחוסרין מלאכה על ידי האור {{ירו"מ-ביאור|שהרי הבהוב כבישול כל דהו ואף על פי כן קובע.}} שנייא היא שהוא גמר מלאכתו. ויידא אמרה דא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}גמר מלאכ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|קובע אף שאינה}} מלאכ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} גמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-ביאור|כמו הבהוב?}} {{ירו"מ-הדגשה|שתנן}} המקטף{{שוליים|ד_ט}} שיבלין לאוכלן מלילות ניטבלו, לעשותן עיסה לא נטבלו. כבש ושלק שלא מדעת הבעלים תפלוגתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} שאיתפלגון הממרח כריו של חבירו שלא מדעתו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר נטבל, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר לא נטבל. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם מירח שלא מדעת בעלים}} נטבל{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|זה מפני שודאי ניחא לבעלים במרוח שהרי אי}} אפשר לו שלא {{ירו"מ-הדגשה|ימרח ואם הוא}} לא {{ירו"מ-הדגשה|היה ממרח הבעלים היו צריכים לטרוח ולמרח הכא}} אפשר לו שלא {{ירו"מ-הדגשה|לכבוש ואולי הבעלים}} לא {{ירו"מ-הדגשה|רצו}} לכבוש. שלקו ברשות ההקדש פדאו והכניסו לחצר בית שמירה, מהו? על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} נטבל {{ירו"מ-הדגשה|ד}}זו {{ירו"מ-ביאור|חצר}} תורה וזו {{ירו"מ-ביאור|שליקה}} אינה תורה. הכניסו לחצר בית שמירה פדיו ושלקו, מהו? דברי הכל נטבל {{ירו"מ-הדגשה|שאף שחצר קובעת למעשרות אם נכנסה לחצר ברשות הקדש לא}} נ{{ירו"מ-הדגשה|י}}טבל{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|דמתי אומרים שההקדש פוטר רק אם עשה מעשה בגוף הפירות אבל}} הכ{{ירו"מ-הדגשה|א}} {{ירו"מ-הדגשה|אף שחצר קובעת לחיוב}} וכי מה עשה מעשה ברשות ההקדש. הקדישו ושלקו הכניסו לחצר בית שמירה {{ירו"מ-ביאור|לאו דווקא}} פדיו ושלקו, מהו? דברי הכל {{ירו"מ-הדגשה|לא}} נטבל {{ירו"מ-ביאור|שכבר נפטר ברשות ההקדש. ובלבד שלא יכניסו לחצר או לבית}} שלקו פדיו וצימקו {{ירו"מ-ביאור|עשה צימוקים}}, מהו? אין תימר האור טובל {{ירו"מ-הדגשה|בדבר שלא נגמרה מלאכתו}}, האור<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ד|יח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ד|יח ב}} {{סוף}} <span id="דף_יט_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף יט.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף יט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|יט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=64|סירלאו=|פולדא=87|תולדות יצחק=80|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} פוטר, ואין תימר אין האור טובל {{ירו"מ-הדגשה|בדבר שלא נגמרה מלאכתו}} אין האור פוטר. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי טיגנו בשדה, מהו? בלא כך אין האור טובל, אילו אפשר דלא מיתן גביה משח בעי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} הוה {{ירו"מ-ביאור|אם אפשר היה לטגן בלא שמן היה כאן שאלה}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל כיוון שאי אפשר לטגן}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ל}}י {{ירו"מ-הדגשה|שמן פשוט שזה כמו בישול גמור}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר כהנא}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} תני {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}} עשה היסב {{ירו"מ-ביאור|סעודה}} בשדה טובל, אם לא היסב אינו טובל. {{ירו"מ-הדגשה|איזה}} הוא היסב שהוא טובל? כל היסב שיש בו יין. קצב להיסב ולא היס{{ירו"מ-הדגשה|ב}}, {{ירו"מ-הדגשה|מהו}}? תני השום{{שוליים|ד_י}} והשחליים והחרדל ששחק{{ירו"מ-הדגשה|ן}} בשדה {{ירו"מ-הדגשה|נ}}טבלו. עד כדון בשום של טבל ששחקו בשמן של חולין {{ירו"מ-הדגשה|ותיקן על ידי כך את השום}}, שום של חולין ששחקו בשמן של טבל {{ירו"מ-הדגשה|האם השמן נקבע למעשרות אף שבו לא נעשה התיקון}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} אשכול{{שוליים|ד_יא}} שסחטו לכוס נטבל, לתמחוי לא נטבל. {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תמחוי {{ירו"מ-הדגשה|נמצא על האש}}, בלא כך אין האור טובל. תפתר בתבשיל{{שוליים|ד_יב}} צונין. לקדירה חייב. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} לקדירה ריקנית היא מתניתא. {{ירו"מ-הדגשה|לא}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כן {{ירו"מ-הדגשה|שתנן}} המקפה לתבשיל פטור לקדירה חייב מפני שהוא כבור קטן.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_ד_ב|ירושלמי מעשרות, פרק ד, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_ד_ב"> <strong>מתני':</strong> תינוקות{{שוליים|ד_יג}} שטמנו תאנים לשבת ושכחו לעשרן לא יאכלו מוצאי שבת עד שיעשרו. כלכלת שבת {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} פוטרין ובית הילל מחייבין{{שוליים|ד_יד}} {{ירו"מ-ביאור|אפילו קדם שבת.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר אף הלוקט כלכלה לשלח לחבירו לא יאכל עד שיעשר {{ירו"מ-ביאור|שהיא חשובה בעינו ככלכלת שבת.}} הנוטל{{שוליים|ד_טו}} זיתים מן המעטן טובל אחד אחד במלח ואוכל, אם מלח ונתן לפניו חייב. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר מן המעטן הטהור חייב {{ירו"מ-ביאור|אפילו לקח אחד אחד.}} מן המעטן הטמא פטור מפני שהוא מחזיר את המותר. שותין על הגת בין על החמין בין על הצונן ופטור דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בי רבי צדוק}} מחייב, וחכמים אומרים על{{שוליים|ד_טז}} החמין חייב ועל הצונן פטור.<br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} אמר תינוק שחיפה כלכלה לשוק נטבלה. מקום שמחשבתו של גדול מתקיימת, שם מעשיו של קטן מתקיימין {{ירו"מ-ביאור|דמעשיו מוכיחים על מחשבתו.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי כלום מחשבתו של גדול מתקיימת עד {{ירו"מ-הדגשה|שיוליך}} לשוק {{ירו"מ-ביאור|אלא שבגדול די במחשבה. אבל בקטן שאין לו מחשבה, צריך שיעשה את המעשה שמעיד על המחשבה}}? ודכוותה אין מעשיו של קטן מתקיימין עד {{ירו"מ-הדגשה|שיוליך}} לשוק. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שבקטן צריך שתהיה מחשבתו מוכחת מתוך מעשיו שתנן}} תינוקות שטמנו תאינים לשבת ושכחו לעשרן לא יאכלו למוצאי שבת עד שיתעשרו {{ירו"מ-הדגשה|וכאן איזה הוכחה יש שטמנו לשבת אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} תפתר בשלקטום עם דמדומי חמה והוכיח מעשה שלהן על מחשבתן. לית הדא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ש{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר השבת{{שוליים|ד_יז}} טובלת {{ירו"מ-הדגשה|ואילו מהמשנה מוכח שלא הוקבעו הפירות אלא}} מפני שלקטום לשבת. הא אם לקטום שלא לשבת {{ירו"מ-הדגשה|השבת}} לא {{ירו"מ-הדגשה|קובעת אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו אם}} ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}קט{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא לצורך שבת שבת קובעת למעשר ומה שנקט במשנה תינוקות שטמנו תאנים לשבת בא ללמדנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}קט{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ם לשבת אוכל מהן עראי {{ירו"מ-הדגשה|קדם}} שבת {{ירו"מ-הדגשה|דלא ככלכלת שבת שאמרו}} {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|שנטבלה מיד}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו קדם השבת אסור לאכול ממנה ארעי דשאני כלכלה דחשיבה אבל אם זה לא כלכלה אינם טובלים אלא כשיגיעה שבת}}<br><br> <span id="דף_יט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|יט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=67|סירלאו=|פולדא=88|תולדות יצחק=82|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} על {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שאין השבת טובלת אלא למה שהוכן לשבת}} לית היא פליגא? ולא תינוקות אינון {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} אפילו לקט{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ם לשבת כמי שלקטום שלא לשבת {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אין להם מחשבה ואף על פי כן השבת טובלת משמע שהשבת טובלת אף במה שלא הוכן לשבת אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} תיפתר שלקטום עם דמדומי חמה והוכיח מעשה שלהם על מחשבתן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן כלכלת שבת}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטרין ובית הלל מחייבין אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} בכלכלה {{ירו"מ-הדגשה|יפה}} של תאנים {{ירו"מ-הדגשה|שיחדה לשבת}} היא מתניתא. דבי {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} אמרי אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} נצרה {{ירו"מ-ביאור|של נצרים. שעצם זה שמדובר בכלכלה, כבר נותן לזה חשיבות.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר בן אנטיגנוס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי ינאי}} תפתר בתאינה{{שוליים|ד_יח}} המיוחדת {{ירו"מ-ביאור|שיחדו את העץ}} לשבת. דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} הוון יתבין. עבר חד טעין כלכלה דתאינים, {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} ליזבון {{ירו"מ-ביאור|תמכור}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} כלכלת שבת אינה מזבנה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אף הלוקט כלכלה לשלח לחבירו לא יאכל עד שיעשר אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|לא}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} {{ירו"מ-הדגשה|שהלוקט כלכלה לשלח לחבירו}} לא {{ירו"מ-הדגשה|יאכל עד שיעשר}} אלא בכלכלת שבת {{ירו"מ-הדגשה|ששולח לחברו או של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} בליקט כלכלה לשלחה לחבירו {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בחול קובעת}} שהוא מקפיד עליה ככלכלת שבת. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} הנוטל זיתים מן המעטן טובל אחד אחד במלח ואוכל אם מלח ונתן לפניו חייב. {{ירו"מ-ביאור|קא סלקא דעתין שמדובר במעטן שבבית ואוכל עראי כיוון שלא נגמרה מלאכתו.}} לית הדא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ש{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר הוא אסור ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול {{ירו"מ-ביאור|ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי}} שאמר שאין אוכלין מן המוקצה משום מראית עין. ומותר רק על מקומו, שרק שם ניכר שלא נגמרה מלאכתן. אי נמי קשה על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} שסובר שחצר קובעת אף בדבר שלא נגמרה מלאכתו. }} פתר לה בעושה מעטן בשדה {{ירו"מ-הדגשה|ולא ראה פני הבית}}. וקשיא אם מלח טובלת למה לי צירוף, ואם צירוף למה לי מלח? אלא על ידי זה ועל ידי זה {{ירו"מ-הדגשה|טובל}} {{ירו"מ-ביאור|שרק שניהם יחד טובלים.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר מן המעטן הטהור חייב מן המעטן הטמא פטור מפני שהוא מחזיר את המותר {{ירו"מ-הדגשה|תני אמרו לו חכמים אף}} על {{ירו"מ-הדגשה|פי שאינו מחזיר למעטן}} זה {{ירו"מ-הדגשה|מחזירן למעטן אחר}}. מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם {{ירו"מ-הדגשה|כ}}שיש {{ירו"מ-הדגשה|לו}} שני מעטנין דברי הכל {{ירו"מ-הדגשה|מותר}}. אם כשאין לו אלא מעטן אחד דברי הכל {{ירו"מ-הדגשה|אסור}}. אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין כשיש לו מעטן טהור ולחבירו מעטן טמא. {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|אין}} אדם מחזיר על מעטן של חבירו ורבנין אמרי אדם מחזיר למעטן של חבירו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} שותין על הגת בין על החמין בין על הצונן ופטור דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בי רבי צדוק}} מחייב וחכמים אומרים על החמין חייב ועל הצונן פטור.. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} על החמין חייב שהוא קבע {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אינו יכול להחזיר מה שנשאר שלא יקלקל מה שבגת}}, על הצונין פטור שהוא עראי {{ירו"מ-הדגשה|ש}}יכול הוא מחזרתיה. שאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אף מה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזירו {{ירו"מ-הדגשה|הרי הוא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}דבר שלא נגמרה מלאכתו.<br><br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_ד_ג|ירושלמי מעשרות, פרק ד, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_ד_ג"> </span> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ד|יט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ד|יט ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף כ.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף כ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=69|סירלאו=|פולדא=88|תולדות יצחק=84|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} <strong>מתני':</strong> המקלף{{שוליים|ד_יט}} בשעורים מקלף אחת אחת ואוכל, ואם קילף ונתן לתוך ידו חייב. המולל{{שוליים|ד_כ}} מלילות של חיטים מנפיח על יד על יד ואוכל, ואם ניפח ונתן לתוך חיקו חייב.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} המקלף בשעורים מקלף אחת אחת ואוכל ואם קילף ונתן לתוך ידו חייב. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} יכיל אנא מקלף תרתי תרתי. ותני כן בשעורים שנים פטור שלש חייב, בחיטים שלש פטור ארבע חייב. {{אמורא-ירו"מ|הונא בר חיננא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב תחליפא בר אימי}} הוון יתבין קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} [מאמר {{ירו"מ-הדגשה|מוסגר}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אין {{ירו"מ-הדגשה|בכל מקום גורסים}} {{אמורא-ירו"מ|רב תחליפי בר אימי}} ההן בר רב אימי {{ירו"מ-הדגשה|ואין זה אותו אדם}} אין {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כולהון {{ירו"מ-הדגשה|צריך לגרוס}} בר רב אימי {{ירו"מ-הדגשה|הרי זה אותו}} אדם] והויין ליה {{ירו"מ-הדגשה|שעורין}} עד קישרי אצבעותיה והוון סבין מיניה {{ירו"מ-ביאור|והיו לוקחים ממנו}} והפך אפוי לכותלא {{ירו"מ-ביאור|והסתובב כלפי הקיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא}} {{ירו"מ-ביאור|להעיף עליהם את המוץ,}} וחוי לון מלא שיעלון {{ירו"מ-ביאור|הראה לנו כף יד מלאה.}} ותני כן ובלבד שלא ינפח לא בקנון ולא בתמחוי. ולענין שבת עד כגרוגרות. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אדא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} הכא את אמר בשעורין שתים פטור שלש חייב ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא את אמר הכין {{ירו"מ-ביאור|שאפילו מלא ידו מותר?}} אמר ליה שנייא היא הכא שמה שעשה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} היה סמוך לגורן שהוא מחזיר את המותר. ותני כן במה דברים אמורים בזמן שאינו סמוך לגורן, אבל היה סמוך לגורן אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} יתר מכן מותר מפני שהוא מחזיר את המותר.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_ד_ד|ירושלמי מעשרות, פרק ד, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_ד_ד"> <strong>מתני':</strong> כוסבר{{שוליים|ד_כא}} שזרעה לזרע ירקה פטור, זרעה לירק מתעשר זרע וירק. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר השבת מתעשר זרע וירק וזירים. וחכמים אומרים אינו{{שוליים|ד_כב}} מתעשר זרע וירק אלא השחליים והגרגר בלבד. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן חייבות במעשר. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר הצלף מתעשר תמרות וקפרס. {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר אינו{{שוליים|ד_כג}} מתעשר אלא אביונות מפני שהן פרי.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} כוסבר שזרעה לזרע ירקה פטור זרעה לירק מתעשר זרע וירק {{ירו"מ-הדגשה|זרעה לזרע ונמלך עליה לירק}}. {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} אמר כיון שלקט ממנה שתים ושלש מורויות {{ירו"מ-ביאור|פעמים כפי שמקובל ללקוט,}} באה במחשבת ירק {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אף לענין הזרע כן כיון שמנע ממנה שתים ושלש מוריות {{ירו"מ-ביאור|שלא לקט את הירק בשלוש עיתים כמקובל, או שמנע מהן מים שלוש עיתים}} באה למחשבת זרע. זרעה{{שוליים|ד_כד}} לזרע מתעשרת לשעבר {{ירו"מ-ביאור|שהולכים אחר שליש.}} זרעה לירק מתעשרת להבא {{ירו"מ-ביאור|שהולכים אחר לקיטה אפילו על הזרע.}} זרעה לזרע ולירק או שזרעה לזרע ואחר כך חישב עליה לירק {{ירו"מ-ביאור|ועשה מעשה שלקט ממנה שלוש מורויות. הזרע לא בטל לירק. ובזרע הולכים אחר שליש. ובירק אחר לקיטה. ואף על פי כן}} מעשר מזרעה על ירקה ומירקה על זרעה בשלקט ממנה לפני ראש השנה {{ירו"מ-הדגשה|שגם הזרע וגם הירק שייכים לאותה שנת מעשר}}. אבל אם ליקט ממנה לאחר ראש השנה זרעה מתעשר לשעבר וירקה מתעשר בשעת לקיטתו עישורו {{ירו"מ-הדגשה|וכל זה דווקא}} כשהביא שליש לפני ראש השנה. אבל אם הביא שליש לאחר ראש השנה בין ירקה בין זרעה מתעשר להבא {{ירו"מ-הדגשה|כי שוב שניהם שייכים לאותה שנת מעשר}}. תני שבת{{שוליים|ד_כה}} שזרעה לזרע מתעשרת זרע ואינה מתעשרת ירק, זרעה לירק מתעשרת זרע וירק ואינה מתעשרת זירין, זרעה לזירין מתעשרת זרע וירק וזירין. {{ירו"מ-הדגשה|והא תנינן אין לך}} מתעשר זרע וירק אלא השחליים והגרגר בלבד. כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} אין לך דבר שזרעו לזרע מתעשר זרע וירק אלא השחליים והגרגר בלבד. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן חייבות במעשר.<br><br> <span id="דף_כ_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=71|סירלאו=|פולדא=89|תולדות יצחק=87|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מה פליגין {{ירו"מ-ביאור|במה הם חולקים}} כשזרעו לזרע, אבל אם זרעו לירק אף רבנן מודיין {{ירו"מ-הדגשה|שאף הזירין והתמרות בכלל}} ירק. ותני כן {{ירו"מ-הדגשה|ש}}תני נהגין בבת ניין {{ירו"מ-ביאור|שם מקום}} בירקו {{ירו"מ-ביאור|של חרדל}} בהיתר {{ירו"מ-הדגשה|אף אם זרע}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ירק דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא אמר אלא דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} הא דברי הכל חייב. והא תני {{שוליים|ד_כו}}הפול והשעורין והתלתן שזרען לירק בטלה דעתו וזרען חייב וירקן פטור. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} עוד היא של {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר קפרס אסור משום קליפין ותני כן ([[ויקרא יט כג|ויקרא קדושים יט כג]]) וערלתם ערלתו את פריו דבר שהוא עורל את פריו. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} מפקד לאילין דבי {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|וכן כי}} אתי {{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} מפקד לחברייא תיהוון מפקדין לנשיכון {{ירו"מ-ביאור|הורה לתלמידים תורו לנשיכם}} כד הינון כבשין הדא קפרס {{ירו"מ-ביאור|כשהן כובשות את הצלף}} {{ירו"מ-הדגשה|אם הוא עדיין ערלה}} דיהוון מרימין אילין ביטיתא {{ירו"מ-ביאור|שיוציאו את ביטיתה}} {{ירו"מ-ביאור|שהוא פרי הצלף ונאסר משום ערלה}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל הקפרס לא נאסר וקשה הרי כל הקליפות אסורין ואיך הקפרס שהוא קליפת הצלף מותרת}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} אסברי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} כל הקליפין גדילות עם הפרי וזה כשהפרי גדל פרי מלמעלן וקליפין מלמטן. הקפרס והתמרות מין אחד הן מעשר מקפרס על התמרות ומן התמרות על הקפרס, אבל לא מהן על האביונות ומן האביונות עליהן. {{שוליים|ד_כז}}אביונות {{ירו"מ-הדגשה|מספק}} נותנין עליהן חומרי אילן וחומרי זרעין וליידה מילה שאם היתה שנייה נכנסת לשלישית שהוא מפריש ופודהו ונותנו לעני. הצלף {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים כלאים בכרם ואינו כלאים בזרעים ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים {{שוליים|ד_כח}}אינו כלאים לא בכרם ולא בזרעים. תני {{תנא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}} {{שוליים|ד_כט}}את שהוא עולה מגזעו מין אילן משרשיו מין ירק. התיבון הרי הכרוב עולה מגזעו כאן בודאי כאן בספק. {{ירו"מ-הדגשה|שלא אמר רבי חיננא בר פפא אלא אם לא ידוע אם הוא מין אילן או מין ירק במקרה כזה נבדוק האם עולה משרשיו או מהגזע אבל אם ידוע שהוא מין ירק הכלל לא משנה}}.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ד|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ד|כ ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק הכובש השולק</strong><br> s98a0k8chs2ujzp7hk68z8zm22wqsqr ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מעשרות/פרק חמישי 106 1706197 2942937 2941731 2025-06-20T08:25:36Z מאירושולי 35234 2942937 wikitext text/x-wiki ==פרק חמישי- העוקר שתילים== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_מעשרות_פרק חמישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_ה_א|ירושלמי מעשרות, פרק ה, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_ה_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ה_א}}העוקר שתלים מתוך שלו ונוטע לתוך שלו פטור. {{שוליים|ה_ב}}לקח במחובר לקרקע פטור, לקט לשלח לחבירו פטור. {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} אומר<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ה|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ה|כ ב}} {{סוף}} <span id="דף_כא_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף כא.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף כא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|כא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=73|סירלאו=|פולדא=89|תולדות יצחק=89|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אם יש כיוצא בה{{ירו"מ-הדגשה|ן}} נמכרים בשוק הרי אלו חייבין. {{שוליים|ה_ג}}העוקר לפת וצנונות מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע חייב מפני שהוא גורנן. {{שוליים|ה_ד}}בצלים שהשרישו בעליה טהרו מלטמא, נפלה עליהן מפולת והן מגולין הרי אלו כנטועין בשדה.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} העוקר שתלים מתוך שלו {{ירו"מ-הדגשה|ונוטע לתוך שלו פטור אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} היא דתנינן תמן {{שוליים|ה_ה}}נוטל מן הגורן וזורע ופטור מן המעשרות עד שימרח דברי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} דברי הכל היא, מודין חכמים {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} בשתלים. מה בין חיטים מה בין שתלים? חיטים גמר מלאכה {{ירו"מ-ביאור|שנגמר הגידול שלהם.}} שתלים אינן גמר מלאכה {{ירו"מ-ביאור|שעדין צריכים לגדול.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן העוקר לפת וצנונות מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע חייב מפני שהוא גורנן}} מודה {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} לחכמים בלפת וצנונות שהן פסידין {{ירו"מ-ביאור|נרקבים}} {{ירו"מ-הדגשה|בארץ}} וחיטין אינן פסידין. חיטין יש להן גורן אחרת {{ירו"מ-הדגשה|שאף הזרע שיצא מהם}} חיי{{ירו"מ-הדגשה|ב}} {{ירו"מ-הדגשה|במעשרות}} אילין אין להן גורן אחרת {{ירו"מ-הדגשה|שזרע צנון פטור ממעשרות תנן}} לקט לשלח לחבירו פטור {{ירו"מ-ביאור|שמתנה אינה כמכר.}} {{אמורא-ירו"מ|רב}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|מה שהתירה המשנה זה רק לנטוע אבל}} הוא אסור ל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול {{ירו"מ-הדגשה|אפילו עראי עד שיעשר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שימי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|שלאכול אסור}} בשהכניסו לחצר בית שמירה {{ירו"מ-הדגשה|דסבר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שחצר קובעת אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} לקח במחובר לקרקע פטור {{ירו"מ-הדגשה|שמקח לא קובע}} במחובר הא בתלוש חייב {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא נגמרה מלאכתו}} מאן אית ליה מקח טובל בפירות שלא נגמרה מלאכתן לא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. <br><br> <span id="דף_כא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|כא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=74|סירלאו=|פולדא=90|תולדות יצחק=91|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אם יש כיוצא בהן נמכרים בשוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|אלו חייבין אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} היא. ותני כן {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} אומר בשם {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} אף השולח לחבירו עטנין ושתילין וחבילי תלתן לא יאכל עד שיעשר שכן דרך בני אדם משלחין לחבריהן טבלים בדברים הללו. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אומר {{שוליים|ה_ו}}אפילו חבר ששלח לחבר צריך לעשר. חברייא בעיי ניחא {{ירו"מ-הדגשה|שהמקבל}} צריך לעשר {{ירו"מ-הדגשה|אם השולח}} עם הארץ {{ירו"מ-הדגשה|ש}}חשוד {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם המשלח חבר למה צריך לעשר וכי}} חבר חשוד? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} וכי עם הארץ גבי תרומה לאו כחבר הוא {{ירו"מ-הדגשה|וא}}{{ירו"מ-הדגשה|ף}} {{ירו"מ-הדגשה|על פי כן מפריש גם}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|גדולה כודאי}} אלא כיני נהגו בני אדם להיות משלחין לחבריהן טבלים בדברים הללו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן העוקר לפת וצנונות מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע חייב מפני שהוא גורנן}} ולא שנייא בין לזרע בין להבקר בין לחוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שאין להם גורן אחר חייב לעשר}}. תמן תנינן {{שוליים|ה_ז}}לעולם הוא נותן משום פאה ופטור מן המעשרות עד שימרח {{ירו"מ-הדגשה|ונותן משום הפקר ופטור מן המעשרות עד שימרח}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא את אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שאם עוקר להפקר}} כי{{ירו"מ-הדגשה|וו}}ן {{ירו"מ-הדגשה|שאין לו גורן}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו"מ-הדגשה|חייב לעשר}}. תמן הוא מבקיר על הכל {{ירו"מ-הדגשה|לכן פטור}} ברם הכא הוא מבקיר על הגידולין {{ירו"מ-הדגשה|אבל העיקר נשאר שלו}}. {{ירו"מ-הדגשה|וראיה שמדובר שמפקיר רק את הגידולים}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הא תנינן חוץ לארץ {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} שנייא היא חוץ לארץ בין לעיקר בין לגידולין {{ירו"מ-הדגשה|שהעיקר שגדל בארץ נשאר חייב והגידולים שגדו בחוץ}} לא{{ירו"מ-הדגשה|רץ פטורים אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא לא שנייא בין לעיקר בין לגידולי{{ירו"מ-הדגשה|ם}}. על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} אמר טבל בטל ברוב ניחא {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהגידולים}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}בטל{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|את העיקר חייבו אותו לעשר קדם}}. על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} אמר אין הטבל בטל ברוב {{ירו"מ-הדגשה|למה חייבו אותו לעשר מיד}} ימתין עד שיגדיל ויעשר לפי כולו.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ה|כא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ה|כא ב}} {{סוף}} <span id="דף_כב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף כב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף כב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|כב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=76|סירלאו=|פולדא=90|תולדות יצחק=92|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} או נימר מה פליגי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} בטבל שנטבל דבר תורה אבל בטבל שנטבל מדבריהן כל עמא מודיי שהטבל בטל ברוב? התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} והא תנינן {{שוליים|ה_ח}}כיוצא בו זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף ענבי בציר עם ענבי עוללות {{ירו"מ-הדגשה|יפריש עליהן ממקום אחר לפי חשבון}} ולא טבל שנטבל מדבריהן הוא {{ירו"מ-הדגשה|ולמה לא בטלים ברוב של זיתי ניקוף או ענבי עוללות שהם פטורים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} קיימתיה בשמן זיתי מסיק שנתערב עם שמן זיתי ניקוף. {{ירו"מ-הדגשה|תנן העוקר לפת וצנונות מתוך}} ש{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ו {{ירו"מ-הדגשה|ונוטע לתוך}} ש{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ו לזרע חייב מפני שהוא גורנן. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-הדגשה|לא שנו אלא שזורעם לזרע הא זורעם לאכול}} {{ירו"מ-הדגשה|פטור שהרי יש להם גורן אחרת אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|לא שנייא}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|לזרע}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|לאכול חייב מפני שהוא גורנן}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} מפני שהוא מכניסן מן השני לעני ומן העני לשני {{ירו"מ-הדגשה|שהרי בירק הולכים אחר לקיטה ופעמים שהעקירה הייתה בשנה השנייה}} {{ירו"מ-הדגשה|והלקיטה בשלישית}} {{ירו"מ-הדגשה|וישכח ולא יעשר אלא אחד לכן תקנו שיעשר כשעוקר תנן בצלים שהשרישו בעליה טהרו מלטמא נפלה עליהן מפולת והן מגולין}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|אלו כנטועין בשדה אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} ערימה של בצלים שהשרישה התולש מהן בשבת פטור {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו רוצה בהשרשתן {{ירו"מ-הדגשה|הא לכתחילה אסור}}. אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} מאי איכפלה שבת גבי {{ירו"מ-הדגשה|לטהרות מי}} לא תנינן {{ירו"מ-הדגשה|הטומן לפת וצנונות תחת הגפן}} אינו חושש {{שוליים|ה_ט}}לא משום כלאים {{שוליים|ה_י}}ולא משום שביעית ולא משום מעשרות {{שוליים|ה_יא}}וניטלין בשבת.<br><br> <span id="דף_כב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|כב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=78|סירלאו=|פולדא=91|תולדות יצחק=94|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} חמי מה אמר לא אמר אלא מאי איכפלה שבת גבי {{ירו"מ-הדגשה|טהרות}} הא גבי שביעית איכפל{{ירו"מ-הדגשה|א}}. {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו}} אם {{ירו"מ-הדגשה|לא}} היה רוצה בהשרשתן {{ירו"מ-הדגשה|אסורים משום ספיחים והתנן ולא משום שביעית אין כוונת הברייתא שמותר לכתחילה לעשות כן אלא שאם רוצה בהשרשתם}} הן אסורים משום ספיחין ואם {{ירו"מ-הדגשה|אינו רוצה בהשרשתן אינו אסור}} משום ספיחין {{ירו"מ-הדגשה|אבל לכתחילה אסור לטמון בשביעית אפילו אם לא רוצה בהשרשתן}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מיישא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} ודא היא דרובא {{ירו"מ-הדגשה|אם שבת}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היא {{ירו"מ-הדגשה|בסקילה מותר שביעית}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היא {{ירו"מ-הדגשה|בלאו לא קל וחומר שיהיה מותר}}? אלו הי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} תני {{ירו"מ-הדגשה|ב}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן}} בצל יחידי יאות {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|היה מודה שלכתחילה אסור שכל ההיתר שנאמר בברייתא זה רק באגודה שנראה שלא ניחא לו בהשרשה}}. תנ{{ירו"מ-הדגשה|ן}} בצל{{ירו"מ-הדגשה|ים שהשרישו בעליה טהרו מלטמא נפלה עליהן מפולת והן מגולין הרי אלו כנטועין בשדה}} השרישו בקופה הרי הן בחזקתן למעשרות ולשביעית ואם היו טמאים לא עלו מידי טומאתן. השרישו בעליה הרי הן בחזקתן למעשרות ולשביעית ואם היו טמאין עלו מידי טומאתן. {{ירו"מ-הדגשה|אמרתה שאם}} ה{{ירו"מ-הדגשה|שר}}י{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ו {{ירו"מ-הדגשה|בעליה}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ר}}י {{ירו"מ-הדגשה|הן}} בחזקתן {{ירו"מ-הדגשה|למעשרות ולשביעית משמע שהם כתלושים}} ואת אמר עלו {{ירו"מ-הדגשה|מטומאתן אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי לא}} התורה ריבתה בטהרת זרעים {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא דכתיב}} ([[ויקרא יא לז|ויקרא יא לז]]) וכי יפול מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא. {{ירו"מ-הדגשה|תמן}} תני{{ירו"מ-הדגשה|נן טמן לפת וצנונות לכתחילה}} לא יתלוש עבר ותלש אית תניי תני חייב אית תניי תני מותר {{ירו"מ-הדגשה|אם היה אחד אומר אסור ואחד מתיר או אחד אומר חייב ואחד אומר פטור ניחא אבל שאחד יאמר חייב ואחד יאמר שמותר לכתחילה לא צורכה דא אלא אית תניי תני חייב אית תניי תני פטור}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|פטור}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר חייב.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_ה_ב|ירושלמי מעשרות, פרק ה, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_ה_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ה_יב}}לא ימכור אדם את פירותיו משבאו לעונת המעשרות למי שאינו נאמן על המעשרות ולא בשביעית למי שהוא חשוד על השביעית. {{שוליים|ה_יג}}ואם בכרו נוטל את הבכורות ומוכר את השאר. {{שוליים|ה_יד}}לא ימכור אדם את תבנו ואת גפתו ואת זגיו למי שאינו נאמן על המעשרות להוציא מהן משקין ואם הוציא חייב במעשרות<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ה|כב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ה|כב ב}} {{סוף}} <span id="דף_כג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף כג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף כג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|כג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=80|סירלאו=|פולדא=91|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ופטור מן התרומה שהתורם בלבו על הקוטעים ועל הצדדין ועל מה שבתוך התבן. {{שוליים|ה_טו}}הלוקח שדה ירק בסוריא אם עד שלא באו לעונת המעשרות חייב משבאו לעונת המעשרות פטור ולוקט כדרכו והולך. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} אומר אף ישכור פועלין וילקט. אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{שוליים|ה_טז}}במה דברים אמורים בזמן שקנה קרקע אבל בזמן שלא קנה קרקע אף על פי שלא באו לעונת המעשרות פטור. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר אף לפי חשבון.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן לא ימכור אדם את פירותיו משבאו לעונת המעשרות למי שאינו נאמן על המעשרות ולא בשביעית למי שהוא חשוד על השביעית}} כיני מתניתא לא ימכור אדם את שדהו {{ירו"מ-הדגשה|משבאה לעונת המעשרות}}. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} מתיר מפני שהוא אומר לו {{ירו"מ-הדגשה|לכהן}} הרי מכרתי את שלי צא ותבע את שלך {{ירו"מ-הדגשה|מיד הקונה}} עבר ומכר מעשר ואוכל ואינו מעשר מה שהוא מוכר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין אנו אחראין לרמאין. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התורם בלבו על המקוטעים}} תני {{ירו"מ-הדגשה|הלוקח}} לא יתרום {{ירו"מ-הדגשה|על מה שנשאר בתוך התבן ובגפת ובזגין שהרי כשתרם המוכר היה לבו על המקוטעין}} עבר ותרם {{ירו"מ-הדגשה|מה הדין}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי ברכיה}} אמר יפה כחו {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} אמר לא יפה כחו {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אותה התרומה שהוא מפריש ט{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ולה למעשר {{ירו"מ-הדגשה|שהרי תרומה גדולה כבר הופרשה וצריך היה להפריש מעשר ועכשיו כשמפריש לכהן תרומה גדולה נמצא שנתן לו טבל למעשר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה חברון דרבנין}} בעי תרם {{ירו"מ-הדגשה|בדיוק}} אחד בששים {{ירו"מ-הדגשה|מהתבואה נמצא}} שהיא אחד מששים ואחד על הקוטעין ועל הצדדין ועל מה שבתוך התבן {{ירו"מ-הדגשה|האם גם במקרה כזה התנאי מועיל}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} ולא מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} היא {{ירו"מ-הדגשה|דתני}} שהתורם בלבו על הקיטעין ועל הצדדין ועל מה שבתוך התבן כלום צריכה {{ירו"מ-הדגשה|בהפריש}} י{{ירו"מ-הדגשה|ו}}תר {{ירו"מ-הדגשה|עבור המקוטעים}}. תני שדה שהביאה שליש לפני גוי ולקחה<br><br> <span id="דף_כג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|כג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=81|סירלאו=|פולדא=92|תולדות יצחק=97|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ממנו ישראל {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר התוספת פטור וחכמים אומרים {{שוליים|ה_יז}}התוספת חייב. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבינא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי עולא בר ישמעאל}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} אף חכמים {{ירו"מ-הדגשה|שחייבו בתוספת}} לא חייבו בתוספת אלא {{ירו"מ-הדגשה|לפי שנה}} שעבר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|שבה התבואה הביאה שליש}} שאם היה שני שני עני עני. תני {{תנא-ירו"מ|רבי יונתן בי רבי יוסי}} אומר מניין {{שוליים|ה_יח}}לתבואה שהביאה שליש לפני ראש השנה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כונסה אותה בשביעית {{ירו"מ-הדגשה|ואין בהם קדושה}} תלמוד לומר ([[שמות כג י|שמות כג י]]) ואספת את תבואתה {{ירו"מ-הדגשה|ובשביעית}} {{ירו"מ-הדגשה|פעמים}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}את{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסף}} בשביעית. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבינא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|עולא בר ישמעאל}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יונתן בי רבי יוסי}} בשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} רבו כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אמר אחר שליש הראשון את מהלך {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהביאה}} שליש {{ירו"מ-הדגשה|אצל הגוי פטור על הכל}} כן {{תנא-ירו"מ|רבי יונתן בי רבי יוסי}} אומר אחר שליש הראשון את מהלך {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון ששליש ראשון גדל בשישית ולא היה בקדושת שביעית אף בתוספת שגדלה בשביעית אין קדושת שביעית אבל לשיטת חכמים שחייבו על התוספת ולא הלכו}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו"מ-הדגשה|הבאת שליש אף כאן על מה שגדל בשביעית יהיה קדושת שביעית}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבינא}} תרתין מילין אתון אמרין ואינון פליגין הדא על הדא הכא אתון {{ירו"מ-הדגשה|א}}מרין אף חכמים לא חייבו בתוספת אלא {{ירו"מ-הדגשה|לפי שנה}} שעבר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} שאם היה שני שני עני עני והכא אתון {{ירו"מ-הדגשה|א}}מרין אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יונתן בי רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שיטת {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} רבו {{ירו"מ-הדגשה|והרי לדבריכם לדעת כולם הולכים אחר הבאת שליש אלא אם אתם רוצים להביא}} {{ירו"מ-הדגשה|ר}}אי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} דאתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יונתן בי רבי יוסי}} בשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} רבו {{ירו"מ-הדגשה|כך היה עליכם לומר}} כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אוסר ספיחין תורה כן {{תנא-ירו"מ|רבי יונתן בי רבי יוסי}} אוסר ספיחים תורה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי דרש מהפסוק ואספת את תבואתה ובשביעית ומכאן למד שהולכים בתבואה אחר שליש ואומרים תבואה של שישית}} היא {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ה{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}אה {{ירו"מ-הדגשה|מותרת משום ספיחים משמע שאם הייתה של שביעית הייתה אסורה משום ספיחים מהתורה}}. {{שוליים|ה_יט}} {{ירו"מ-הדגשה|תבואה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הביאה פחות משליש לפני שביעית ונכנסה שביעית אסורה משום ספיחים וא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|לקטה לפני שהביאה שליש}} לא חלה עליה קדושת שביעית שכבר היו עשבים ולא חלה עליהן קדושת שביעית. הביאה פחות משליש לפני שמינית ונכנסה שמינית מותרת משום ספיחים {{ירו"מ-הדגשה|ואם ליקט קדם שהביאה שליש}} וחלה עליהן קדושת שביעית {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שקצר קדם הבאת}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ליש {{ירו"מ-הדגשה|דינם כירק שהולכים אחר השרשה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} תריהון {{ירו"מ-הדגשה|א}}מרין מודים חכמים {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|שעל התוספת מפריש אחר שליש}} בסדרן של שנים שאם היה שני שני עני עני. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הבקר והקדש {{ירו"מ-הדגשה|ו}}בסוריא {{ירו"מ-הדגשה|בכולם}} מחלוקת {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} וחכמים {{ירו"מ-הדגשה|שאם הביא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ליש {{ירו"מ-הדגשה|בהפקר או בהקדש או בסוריה ולאחר מכן באו לרשות הבעלים}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|פטור ולחכמים חייב על התוספת}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} מודי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} לחכמים {{ירו"מ-הדגשה|בדבר שהולכים בו אחר}} בחנט{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-ביאור|פירות}} והשרשה {{ירו"מ-ביאור|כגון אורז}} {{ירו"מ-הדגשה|שאף אם}} חנט והשר{{ירו"מ-הדגשה|י}}ש {{ירו"מ-הדגשה|כשהיו הפקר או ברשות הקדש חייבים על התוספת}}.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ה|כג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ה|כג ב}} {{סוף}} <span id="דף_כד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף כד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף כד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|כד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=82|סירלאו=|פולדא=92|תולדות יצחק=99|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} זרע בחורבה והביאה שליש וסיכך על גבה {{ירו"מ-הדגשה|שעכשיו פטור מן המעשרות דכתיב}} ([[דברים יד, כב|דברים יד, כב]]) {{ירו"מ-הדגשה|עשר תעשר כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה לא חייב אלא היוצא השדה ולא הגדל בבית}}. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} התוספת חייב ועל דעתייהו דרבנן התוספת פטור. זרע בבית והעביר הסכך {{ירו"מ-הדגשה|ש}}סיכך על גביו על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} התוספת פטור ועל דעתין דרבנן התוספת חייב. ואף בחלה כן {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{ירו"מ-הדגשה|גו}}ן {{ירו"מ-הדגשה|שהביא שליש בחוץ לארץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תוספת {{ירו"מ-הדגשה|בארץ האם גם}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן מחלוקת {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} וחכמים {{ירו"מ-הדגשה|או מאחר שזמן החיוב של החלה הוא בשעת גלגול העיסה יודה}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חכמים. מה את בעי {{ירו"מ-הדגשה|מ}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אפילו שהכל גדל בחוץ}} לארץ חייבין בחלה אין יסבור {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|שפירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ פטורים}} יאות את מקשי. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} זרע בעציץ שאינו נקוב ונקב {{ירו"מ-הדגשה|אחר שהביא שליש מהו}}? אמר ליה {{שוליים|ה_כ}}עכשיו נקב {{ירו"מ-הדגשה|ועד עכשיו היה פטור והרי זו מחלוקת}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים תנן}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|במה דברים}} אמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|ים בזמן שקנה קרקע אבל בזמן שלא קנה קרקע אף על פי שלא באו לעונת המעשרות פטור}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} בשיטת {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} זקינו דתנינן תמן ישראל שהיו אריסין לגוים בסוריא {{ירו"מ-הדגשה|למחצה שליש}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}רבי{{ירו"מ-הדגשה|ע}} {{ירו"מ-הדגשה|והקרקע של הגוי}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} מחייב פירותיהן למעשרות ולשביעית {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{שוליים|ה_כא}}פוטר {{ירו"מ-הדגשה|מפני שאין להם קרקע תנן}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר אף לפי חשבון על {{ירו"מ-הדגשה|מה זה}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}אמר על ראשה {{ירו"מ-הדגשה|דתנן הלוקח שדה ירק בסוריא אם עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|באו לעונת המעשרות חייב על}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כל {{ירו"מ-הדגשה|על}} זה {{ירו"מ-הדגשה|חולק}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|וסובר כחכמים שחייב לפי חשבון}}. <br><br> <span id="דף_כד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|כד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=84|סירלאו=|פולדא=93|תולדות יצחק=100|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_מעשרות_ה_ג|ירושלמי מעשרות, פרק ה, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_מעשרות_ה_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ה_כב}}המתמד ונתן מים במידה ומצא כדי מדתו פטור. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} מחייב. מצא יותר על מדתו מוציא עליו ממקום אחר לפי חשבון. {{שוליים|ה_כג}}חורי הנמלים שלנו בצד ערימה {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חייבת הרי אלו חייבין שידוע שמדבר הגמור היו גוררין כל הלילה. {{שוליים|ה_כד}}שום בעל בכי ובצל של רכפא וגריסים הקילקין ועדשין המצריות {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר אף הקריקס {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} אומר אף הקרטני{{ירו"מ-הדגשה|ם}} פטורים מן המעשרות {{שוליים|ה_כה}}ונלקחין מכל אדם בשביעית {{ירו"מ-הדגשה|שהם באים רק מחוץ לארץ}}. {{שוליים|ה_כו}}זרע לוף העליון זרע כרישין זרע בצלים זרע לפת וצנונות ושאר זירעוני גינה שאינן נאכלין פטורים מן המעשרות {{שוליים|ה_כז}}ונלקחים מכל אדם בשביעית {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שאף על פי שאביהן תרומה {{שוליים|ה_כח}}הרי אלו יאכלו.דבר הגמור היו גוררין כל הלילה. {{שוליים|ה_כד}}שום בעל בכי ובצל של רכפא וגריסים הקילקין ועדשין המצריות {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר אף הקריקס {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר אף הקרטני{{ירו"מ-הדגשה|ם}} פטורים מן המעשרות {{שוליים|ה_כה}}ונלקחין מכל אדם בשביעית {{ירו"מ-הדגשה|שהם באים רק מחוץ לארץ}}. {{שוליים|ה_כו}}זרע לוף העליון {{ירו"מ-ביאור|שוטה}} זרע כרישין זרע בצלים זרע לפת וצנונות ושאר זירעוני גינה שאינן נאכלין פטורים מן המעשרות {{שוליים|ה_כז}}ונלקחים מכל אדם בשביעית {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שאף על פי שאביהן תרומה {{שוליים|ה_כח}}הרי אלו יאכלו.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן המתמד ונתן מים במידה ומצא כדי מדתו פטור}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מחייב}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} זימנין {{ירו"מ-ביאור|כמה פעמים}} אמר לה בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}זימנין {{ירו"מ-ביאור|וכמה פעמים}} אמר לה בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי חנינא}} והוא שהחמיץ. תמן תנינן {{שוליים|ה_כט}}התמד עד שלא החמיץ אינו ניקח בכסף מעשר ופוסל את המקוה משהחמיץ ניקח בכסף מעשר {{שוליים|ה_ל}}ואינו פוסל את המקוה. מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} היא דתנינן תמן המתמד ונתן מים במידה ומצא כדי מידתו פטור {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} מחייב. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} ז{{ירו"מ-הדגשה|י}}מנין {{ירו"מ-ביאור|כמה פעמים}} אמר לה בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} וז{{ירו"מ-הדגשה|י}}מנין {{ירו"מ-ביאור|וכמה פעמים}} אמר לה בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי חנינא}} והוא שהחמיץ. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} דברי הכל היא {{ירו"מ-ביאור|שאפילו חכמים שפוטרים מן המעשר יודו שנקנה בכסף מעשר.}} שכן אפילו מי מלח ניקחין בכסף מעשר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן מצא יותר על מדתו מוציא עליו ממקום אחר לפי חשבון}} מהו מוציא מעשרות הא תרומה לא {{שוליים|ה_לא}}שהתורם בלבו על הקוטעין ועל הצדדין ועל מה שבתוך התבן.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ה|כד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ה|כד ב}} {{סוף}} <span id="דף_כה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף כה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף כה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|כה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=85|סירלאו=|פולדא=93|תולדות יצחק=102|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הממרח כריו של חבירו שלא מדעתו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|ה_לב}}נטבל {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר לא נטבל. מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} והא תנינן וכן {{שוליים|ה_לג}}נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} אם בשל כולהון {{ירו"מ-הדגשה|יש}} כשיעור {{ירו"מ-הדגשה|ולמה פטור}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אם {{ירו"מ-הדגשה|לא בגלל שצרף את הכל}} של{{ירו"מ-הדגשה|א}} {{ירו"מ-הדגשה|מדעתם}} וא{{ירו"מ-הדגשה|ף}} {{ירו"מ-הדגשה|כאן הממרח כריו}} של {{ירו"מ-הדגשה|חברו צריך להיות פטור}}? אמר ליה {{ירו"מ-ביאור|הסיבה שהאופה פטור מחלה אם צרף את העיסות זה לא מפני שלא עשה מדעתן אלא}} שכן {{ירו"מ-ביאור|כוונתו אחרי הלישה לחלק את העיסה בינהם}} {{שוליים|ה_לד}}העושה עיסה על מנת לחלקה {{ירו"מ-הדגשה|לעיסות שאין בכל אחת כדי חלה}} פטורה מן החלה. והתנינן {{שוליים|ה_לה}}נחתום שעשה עיסה לחלקה חייב בחלה. אמר ליה לא תתיביני נחתום נחתום לא בדעתו הדבר תלוי בדעת הלקוחות הדבר תלוי שמא ימצא לקוחות {{ירו"מ-הדגשה|שירצו עיסה שיש בה כדי חיוב חלה}} ויטבול מיד. אמר ליה והא תני חורי הנמלין שלנו בצד הערימה החייבת הרי אלו חייבין הא בצד ערימה פטורה פטורין {{ירו"מ-הדגשה|למה לא יהיה מה שבחורים חייב שהרי שנגמרה מלאכתם בחורי הנמלים}} {{ירו"מ-ביאור|אלא כנראה בגלל שהם לא הבעלים ומרוח שלהם אינו מחייב.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} <span id="דף_כה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|כה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=86|סירלאו=|פולדא=93|תולדות יצחק=103|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שבחורי נמלים פטור זה}} משום יאוש {{ירו"מ-הדגשה|בעלים}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל בר אבא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר{{ירו"מ-הדגשה|נו שמה שבחורי הנמלים בצד ערמה פטורה פטורים}} והן שגיררו ראשי שיבלין {{ירו"מ-הדגשה|ולא הוציאו את הגרעינים ואין כאן מרוח}}. מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} והתנינן {{שוליים|ה_לו}}הקדישן עד שלא נגמרו וגמרן הגיזבר ואחר כך פדיין פטורים הרי הגיזבר כאחר הוא ואת אמרת מה שעשה עשוי? אמר ליה תפתר כמאן דאמר גיזבר כבעלין ודלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר גיזבר הוא כאחר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התם וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה חברון דרבנין}} בעי ואפילו יש בכולהון כשיעור יעשה כדבר שלא נגמרה מלאכתו {{ירו"מ-ביאור|שהרי את השאור שיקבלו מהאופה הם מצרפות לעיסה ולושות הכל כאחד. אם כך לא נגמרה מלאכתו}} ויהא פטור. דא{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אף מה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזירו בדבר שלא נגמרה מלאכתו. {{ירו"מ-ביאור|נשאר בשאלה}} איזו שום בעל בכי? כל שאין לו אלא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ור {{ירו"מ-הדגשה|שורה סובבת}} אחד מקיף את העמוד {{ירו"מ-הדגשה|האמצעי}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} כל שאין לו אלא קליפה אחת. איזו בצל של ריכפא? כל שעוקצו נמעך לתוכו. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר כל שאין לו ארס. אילו הן גריסין הקילקין? אילו המרובעין. תני {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} אין מרובע מששת ימי בראשית. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי ברכיה}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} והתנינן {{שוליים|ה_לז}}גופה של בהרת כגריס הקילקי מרובע? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי ביסנא}} כל גרמא היא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}לית ליה {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} מרובע {{ירו"מ-הדגשה|שאם}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ו}}א {{ירו"מ-ביאור|גריס הקילקי}} מרובע ל{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|צריך לומר}} מרובע {{ירו"מ-הדגשה|די}} הי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|כגריס הקילקי}} ולמה תנינן מרובע דירבענה היא. והא נגעה {{ירו"מ-ביאור|מן ירק מרובע}} מלא קיטרין {{ירו"מ-ביאור|מלא קשרים.}} והא אביבא דפילא עגול הוא מלמטן.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ה|כה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ה|כה ב}} {{סוף}} <span id="דף_כו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף כו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מעשרות דף כו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|כו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=87|סירלאו=|פולדא=94|תולדות יצחק=104|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אית דבעי מימר {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אלא בבריות ותני כן מרובע באוכלין ואין מרובע בבריות. אילו הן עדשין המצריות? כל שגלגליהן חדין. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר כל שאין להן צרורות {{ירו"מ-ביאור|שהם חלקים.}} אילו הן הקריקס? כל שעוקציהן מעוטין והלקטיהן {{ירו"מ-ביאור|שערות}} מרובין. מה דמי לה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כגון אילין קונייתא. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי כרכמין מהו שיהו מותרין משום ספיחין? {{ירו"מ-הדגשה|האם כיוון}} ש{{ירו"מ-הדגשה|א}}י{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|אוכל גמור אין בו איסור}} ספיחין {{ירו"מ-הדגשה|או כיוון}} שהו{{ירו"מ-הדגשה|א}} {{ירו"מ-הדגשה|נשמר יש בו איסור}} ספיחין? התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בר ירמיה}} והתנינן {{שוליים|ה_לח}}והחשוד על השביעית אין לוקחין מהן פשתן אפילו סרוק ופשתן לאו קיסמין הוא? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} מפני זרעה {{ירו"מ-הדגשה|שנאכל}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} אמר אם מפני זרעה והתנינן החשוד להיות מוכר תרומה לחולין אין לוקחין ממנו מים ומלח אית לך מימר מים ומלח מפני זרעו? לא משום קנס. אף הכא משום קנס. מנחם בר מבסימא אחוי דיונתן קיפא {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} פשתן נלקחת מכל אדם בשביעית {{שוליים|ה_לט}}הדא דתימר כשאינו יודע אם חשוד הוא אם אינו חשוד הא דבר בריא שהוא חשוד אסור. זוגא קריביה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} ביקייא נלקחת מכל אדם בשביעית. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מתני{{ירו"מ-הדגשה|תה לא}} אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{ירו"מ-ביאור|אלו דברים שנלקחים מכל אדם.}} זרע לוף העליון זרע כרישין זרע בצלים זרע לפת וצנונות ושאר זרעוני גינה שאינן נאכלין ותני עלה זרע אסטיס וזרע קוצה וזרע<br><br> <span id="דף_כו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|מעשרות|כו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=88|סירלאו=|פולדא=94|תולדות יצחק=105|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ביקייא הא ביקייא עצמה {{ירו"מ-ביאור|לא נלקחת מכל אדם.}} {{ירו"מ-הדגשה|דילמא דלא איתאמרת}} {{ירו"מ-הדגשה|אולי}} לא {{ירו"מ-הדגשה|נאמר שביקיא נלקח מכל אדם}} אלא כשאינו יודע אם חשוד הוא אם אינו חשוד הוא הא דבר בריא שהוא חשוד אסור {{ירו"מ-הדגשה|ליקח ממנו}} ב{{ירו"מ-הדגשה|יק}}יא. {{ירו"מ-הדגשה|תני זרע לוף העליון}} כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} זרע הסיל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ון {{ירו"מ-הדגשה|שוטה}} של לוף. חדא איתא הוה לה ירבוזין דתרומה גו כפתה {{ירו"מ-ביאור|לאשה אחת היו ירבוזין בסל}} נפלון לגינתא וצמחון אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ושרא {{ירו"מ-ביאור|בא המעשה לפני רבי יוחנן והתיר}} {{ירו"מ-ביאור|כי לדעת רבי יוחנן מה שגזרו שגידולי תרומה תרומה, זה רק בדבר הנאכל. אבל דבר שאינו נאכל גידוליו מותרים ולא גזרו.}} אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}} ולא מתניתא היא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן זרעוני גינה שאינם נאכלים}} שאף על פי שאביהן תרומה הרי אלו יאכלו? אמר ליה בבלייא מן ד{{ירו"מ-הדגשה|ג}}ליית לך חספא אשכחת מרגניתא {{ירו"מ-ביאור|בבלי אחרי שהגבהתי את החרס גיליתה את המרגנית שתחתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}את אמר ולאו מתניתא היא.<br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ה|כו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/מעשרות/פרק ה|כו ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק העוקר שתלים וסליקא לה מסכת מעשרות</strong><br> {{:סיום מסכת|מסכת=מעשרות}} nqe381x18udl157aleh3x31iq8jyigj ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שביעית/פרק ראשון 106 1706299 2942775 2942692 2025-06-19T13:01:52Z מאירושולי 35234 2942775 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - שדה אילן== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_שביעית_פרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] <span id="דף_א_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף א.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|א|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=10|פולדא=206|תולדות יצחק=14|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%90/%D7%90&mobileaction=toggle_view_desktop הרב קנייבסקי א א]] ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_א_א|ירושלמי שביעית, פרק א, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_א_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_א}}עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית? {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: כל זמן שהוא יפה לפרי, ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: עד עצרת. וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} "עד אימתי חורשים כו'". {{ירו"מ-הדגשה|מה המקור לדין זה?}} כתיב ([[שמות כג יב|שמות משפטים כג יב]]) "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות" וכתיב ([[שמות לד כא|שמות כי תשא לד כא]]) "בחריש ובקציר תשבות". מה אנן קיימי{{ירו"מ-הדגשה|ן}}? אם לענין שבת בראשית - והלא כבר נאמר ([[שמות כ ח|שמות יתרו כ ח]]) "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך". ואם לענין שבתות שנים - והלא כבר נאמר ([[ויקרא כה ג|ויקרא בהר כה ג]]) "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך"! אלא, אם אינו ענין לשבת בראשית, ולא לענין שבתות השנים - תניהו ענין באיסור שני פרקים הראשונים. {{ירו"מ-ביאור|על זה סמכו חכמים לאסור לחרוש בשנה השישית בשדה אילן מהעצרת, ובשדה לבן מהפסח. שדרשו.}} "בחריש ובקציר תשבות" - בחריש שקצירו {{ירו"מ-ביאור|כדרך הקוצרים}} אסור. ואיזה זה? {{שוליים|א_ב}}זה חריש של ערב שביעית, שהוא נכנס לשביעית. ובקציר שחרישו אסור. ואיזה זה? זה {{שוליים|א_ג}}קציר של שביעית, שהוא יוצא למוצאי שביעית. ואם כן, למה {{ירו"מ-ביאור|נוהגים היום להיות}} חורשים עד ראש השנה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי קרוספי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} ובית דינו {{שוליים|א_ד}}התירו באיסור שני פרקים הראשונים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בעי: לא כן תנינן {{שוליים|א_ה}}"אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמנין"? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי קרוספי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כך התנו בניהם מתחילה}} שאם בקשו לחרוש יחרושו {{ירו"מ-ביאור|אם {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} ובית דינו ביטלום}} ויעקרו אותן מן המשנה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי קריספא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: שאם {{ירו"מ-הדגשה|י}}בקשו לחזור יחזורו. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: הרי פרשת המילואים, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} המילואים {{ירו"מ-הדגשה|היו באין כמצה שבתודה חלות ורקיקין ורבוכה}}, הרי פרשת דור המבול, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} דור המבול {{ירו"מ-הדגשה|אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין שנאמר}} ([[בראשית ו ג|בראשית נח ו ג]]) {{ירו"מ-הדגשה|"לא ידון רוחי באדם לעולם לא דין ולא רוח"}} - הרי אינן עתידין לחזור, מעתה יעקרו אותן מן המשנה! אלא כדי להודיעך {{ירו"מ-הדגשה|מה שהיה}}, אף הכא כדי להודיעך {{ירו"מ-הדגשה|מה שהיה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כיי דתנינן תמן {{ירו"מ-הדגשה|"למה נמנו דברי אלו שאין הלכה כמותן"}} שאם יאמר אדם "כך אני מקובל" יאמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} לו "כדברי רבי איש פלוני שמעת"? אף כאן כן: שאם יאמר אדם "שמעתי שאסור לחרוש עד ראש השנה" יאמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} לו "באיסור שני פרקים הראשונים שמעת". אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: בשעה שאסרו למקרא סמכו ובשעה שהתירו למקרא סמכו. בשעה שאסרו למקרא סמכו: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות לד כא|שמות כי תשא לד כא]]) "בחריש ובקציר תשבות" - בחריש שקצירו אסור ואיזה זה? זה חריש של ערב שביעית, שהוא נכנס לשביעית. ובקציר שחרישו אסור ואיזה זה? זה קציר של שביעית, שהוא יוצא למוצאי שביעית. ובשעה שהתירו למקרא סמכו: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ ח|שמות יתרו כ ח]]) "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" - מה ערב שבת בראשית את מותר לעשות מלאכה עד שתשקע החמה, אף ערב שבתות שנים את מותר לעשות מלאכה עד שתשקע החמה {{ירו"מ-הדגשה|של יום אחרון}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}} עד עצרת. ולמה "עד עצרת"? עד כאן - הוא יפה לפרי; מכאן ואילך - הוא מנבל פירותיו. {{ירו"מ-ביאור|ואין רגילות לחרוש לצורך הפירות ונראה שחורש לצורך שביעית.}} והא תנינן {{שוליים|א_ו}}אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל {{ירו"מ-ביאור|והרי לאילן סרק אין פירות, ולמה גם לו התרנו לחרוש עד העצרת?}} עד כאן הוא מעבה את הכורת {{ירו"מ-ביאור|הגזע}}, מכאן ואילך הוא מתיש את כוחו. ויחרוש מתוך שהוא יודע שהוא מתיש כחו של אילן {{ירו"מ-הדגשה|אם יחרוש אני אומר}} אף הוא {{ירו"מ-הדגשה|אינו}} מתכווין לעבודת הארץ. ולמה לא תניתא {{ירו"מ-הדגשה|מ}}קולי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ומחומרי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}? {{ירו"מ-הדגשה|ד}}פעמים שאין הגשמים מצויין ואין הליחה מצוייה והוא עתיד {{ירו"מ-הדגשה|להפסיק}} לחרוש קודם לעצרת כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}, ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים עד העצרת. {{ירו"מ-ביאור|נמצא שפעמים ש{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} מקילים ופעמים שהם מחמירים }}<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ב|ירושלמי שביעית, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ב"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%90/%D7%91&mobileaction=toggle_view_desktop הרב קנייבסקי א ב]] <big> מתני': </big> {{שוליים|א_ז}}איזה שדה האילן? כל שלושה אילנות לבית סאה, אם ראויין לעשות {{ירו"מ-ביאור|לרבי שמעון משאנץ כל אחד מהעצים, ולרמב"ם כל העצים יחד}} ככר דבילה של ששים מנה באיטלקי {{ירו"מ-ביאור|כשלושים קילו,}} חורשין כל בית סאה בשבילן {{ירו"מ-ביאור|כשדה אילן עד העצרת}}. {{שוליים|א_ח}}פחות מיכן אין חורשין להן {{ירו"מ-ביאור|עד העצרת}} אלא מלא האורה וסלו חוצה לו {{ירו"מ-ביאור|שתי אמות = מטר חוץ לשטח האילן: ושאר השדה דינו כשדה לבן שחורשים עד הפסח}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנינן התם: הקונה שני אילנות בתוך שדה חבירו לא קנה קרקע, הקונה שלושה אילנות קנה קרקע. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} <br><br> <span id="דף_א_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|א|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=17|פולדא=207|תולדות יצחק=17|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_ט}}הקונה שלושה אילנות בתוך {{ירו"מ-הדגשה|של}} חבירו {{ירו"מ-הדגשה|אם היו}} רחוקים {{ירו"מ-הדגשה|עד}} מטע עשר לבית סאה {{ירו"מ-ביאור|שמונה עשרה אמות ורבע = 9.125 מטר בין אילן לאילן. ואם היו}} קרובים {{ירו"מ-הדגשה|עד}} {{שוליים|א_י}}כדי שיהא הבקר עובר בכליו {{ירו"מ-ביאור|ארבע אמות = 2 מטר.}} קנה קרקע שתחתיהן, קרקע שביניהן, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}קרקע שחוצה להן מלוא האורה וסלו. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: בעשויין צובר {{ירו"מ-הדגשה|כחצובה}}. ו{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} בעשויין שורה {{ירו"מ-הדגשה|קנה את הקרקע שבניהם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה ש}}אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו בעשוים כשורה}} תמן איתאמרת {{ירו"מ-הדגשה|בעניין קניין}} {{ירו"מ-ביאור|שהקונה שלושה אילנות אפילו בשורה קנה קרקע,}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא {{ירו"מ-הדגשה|גבי שביעית}} לא איתאמרת {{ירו"מ-ביאור|שגם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} מודה שלא יחרשו כל בית סאה אם האילנות עשוים כשורה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: אפילו הכא איתאמרת {{ירו"מ-הדגשה|דאף שהאילנות}} בקרובים {{ירו"מ-הדגשה|זה לזה הם ממלאים את כל הבית סאה שכיוון ששורשי}} אילן {{ירו"מ-הדגשה|לא יכולים להתפשט לכיוון האילנות האחרים הם מתפשטים לכיוון השטחים הריקים}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|ואיך אתה אומר שאילנות}} ואם בקרובים {{ירו"מ-הדגשה|שאינם יכולים להתפשט לכיוון אחד מתפשטים הצידה}} והא תנינן {{ירו"מ-הדגשה|עצים שנטועים פחות מארבע אמות שזה שיעור}} כדי שיהא הבקר עובר בכליו {{ירו"מ-הדגשה|לא חורשים כל בית סאה בשבילם לפי שהם עומדים לעקירה}}? איתא חמי {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}}: בשעה שהבקר עובר בכליו {{ירו"מ-הדגשה|ויש ל}}שורשים {{ירו"מ-הדגשה|ארבע אמות להתפשט אתה אומר ש}}השרשים מהלכין מן הצד, ובשעה שאין הבקר עובר בכליו אין השרשים מהלכין מן הצד {{ירו"מ-ביאור|שאם היו הולכים לצד אחר, למה יעקרו?}}. רבי {{ירו"מ-הדגשה|אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} שאל: {{ירו"מ-הדגשה|אם נטועים בשורה באמצע הבית סאה יוצא שהמרחק בין אילן לאילן ובין אילן לקצה הבית סאה לאורך השורה שנים}} {{ירו"מ-הדגשה|מזו לזו שש}} עשרה {{ירו"מ-הדגשה|וחצי אמות וקשה איך האילן יודע שלכיוון גבול הבית סאה לאורך}} {{ירו"מ-הדגשה|ולצד}} עשרין וחמש {{ירו"מ-הדגשה|אמות}} {{ירו"מ-ביאור|שאם היה מתפשט כ"ה אמות לכוון גבול הבית סאה, היה צריך לתת לו עוד תוספת מהצדדים.}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל}} בר {{ירו"מ-הדגשה|רב}} יצחק בעי: היו נתונים בצד הגדר {{ירו"מ-הדגשה|האם כיוון שלכיוון הגדר הש}}ורשים {{ירו"מ-הדגשה|לא יכולים להתפשט כלל הם התפשטו}} {{ירו"מ-הדגשה|חמישים אמה קדימה}} וחורשים כל בית סאה בשבילן? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם תאמר שכאשר יש גדר והשורשים לא יכולים להתפתח לכיוון הגדר}} אין בעי {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|הם מתפתחים חמישים אמה לכיוון הנגדי אם כך כאשר יש ארבע עצים דבוקים למה לא נאמר שכל}} אילן {{ירו"מ-הדגשה|יתפוס}} {{ירו"מ-הדגשה|חמישים אמה לכיוון אחר}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ניתן}} להן {{ירו"מ-הדגשה|ארבעים}} {{ירו"מ-הדגשה|סאה}} סאה מכאן וסאה מכאן סאה מכאן וסאה מכאן? {{ירו"מ-הדגשה|תנן פחות מיכן אין חורשין להן אלא מלא האורה וסלו חוצה לו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי: היתה גפן אחת מודלה על גבי שתי סאין את חורש קרקע שתחתיה וקרקע שחוצה לו מלוא האורה וסלו חוצה לו באיסור שני פרקים הראשונים {{ירו"מ-הדגשה|ויצא ש}}{{ירו"מ-הדגשה|אפי}}לו {{ירו"מ-הדגשה|על אילן אחד פעמים שחורשים יותר מבית סאה היה בית סאה בשיפועה היו}} {{ירו"מ-הדגשה|אלו}} מלמעלן חורשין בו מלמטן {{ירו"מ-הדגשה|ואלו}} מלמטן חורשין בו מלמעלן ניחא {{ירו"מ-הדגשה|אם היו}} {{ירו"מ-הדגשה|אלו}} מלמעלן חורשין בו מלמטן {{ירו"מ-הדגשה|שדרך השורשים לצמוח למטה}} {{ירו"מ-הדגשה|אב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|אם היו}} {{ירו"מ-הדגשה|אלו}} מלמטן {{ירו"מ-הדגשה|למה}} חורשין בו מלמעלן? נשמיענא {{ירו"מ-ביאור|ששורשים צומחים גם כלפי מעלה}} מן הדא דתנן: מרחיקים את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה ותני<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=20|פולדא=207|תולדות יצחק=18|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} עליה בין מלמעלן {{ירו"מ-ביאור|מעל הבור}} בין מלמטן {{ירו"מ-ביאור|מתחת הבור. רואים שאפילו אם האילן למטה והבור למעלה חוששים ששורשי האילן יגדלו כלפי מעלה ויחריבו את הבור.}} {{ירו"מ-הדגשה|אין מכאן ראיה כי}} אולי נאמר {{ירו"מ-הדגשה|שכוונת הבריתא}} בין שהאילן למעלן והבור מלמטן בין שהאילן והבור מלמטן {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם היה}} האילן למטן והבור {{ירו"מ-הדגשה|למעלה לא חוששים}}? והתני אילן מלמעלן והבור מלמטן אילן מלמטן והבור מלמעלן ניחא אילן מלמעלן והבור מלמטן אילן מלמטן והבור מלמעלן {{ירו"מ-הדגשה|למה חוששים לא מפני ש}}דרך השרשים לעלות מלמעלן? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: לא מפני {{ירו"מ-הדגשה|ש}}השרשים {{ירו"מ-הדגשה|עולים}} אלא שהן עושין עפר תיחוח והן מלקין ארעיתו של בור. אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא דבי רבי בון}} ואמר: {{ירו"מ-ביאור|התנא של הברייתא}} יחידי הוא ולא סמכון עליו, דתני עלה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כשם שאמרו מלמעלן כך אמרו מלמטן {{ירו"מ-הדגשה|אבל לדעת רבנן אם האילן למטה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|חורשים למעלה}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ג|ירושלמי שביעית, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ג"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%90/%D7%92&mobileaction=toggle_view_desktop הרב קנייבסקי א ג]] <big> מתני': </big> {{שוליים|א_יא}}אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל, רואין אותן כאלו הן תאינים. אם {{ירו"מ-ביאור|עצי תאנים בכזה גודל}} {{ירו"מ-הדגשה|היו}} ראוין לעשות ככר דבילה של ששים מנה באיטלקי, חורשין כל בית סאה בשבילן. פחות מכאן אין חורשין להן אלא צורכן. {{שוליים|א_יב}}היה אחד עושה ככר דבילה ושנים אין עושין או שנים עושין ואחד אינו עושה, אין חורשין להן אלא צורכן עד שיהו שלושה. {{שוליים|א_יג}}ומשלושה ועד תשעה היו עשרה ומעשרה ולמעלה, בין עושין בין שאינן עושין {{שוליים|א_יד}}חורשין כל בית סאה בשבילן, שנאמר ([[שמות לד כא|שמות כי תשא לד כא]]) "בחריש ובקציר תשבות". אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית, אלא חריש של ערב שביעית שנכנס לשביעית וקציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית. {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} אומר: מה חריש רשות אף קציר רשות, {{שוליים|א_טו}}יצא קציר העומר.<br><strong>גמ':</strong> תנן אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל רואין אותן כאלו הן תאינים. ולמה אמרו תאינים? על ידי שפירותיהן גסין והן עושות הרבה {{ירו"מ-ביאור|וקל לשער בהם.}} הרי אתרוג פירותיו גסין ואינו עושה הרבה, הרי זיתין עושין הרבה ואין פירותיהן גסין, ואלו עושות הרבה ופירותיהן גסין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אדא}}: כל אילניא עבדין שנה פרא שנה {{ירו"מ-ביאור|שנה כן שנה לא}}, והדא תאינתא עבדא {{ירו"מ-הדגשה|כל}} שנה. תנן היה אחד עושה ככר דבילה ושנים אין עושין או שנים עושין ואחד אינו עושה אין חורשין להן אלא צורכן עד שיהו שלושה ומשלושה ועד תשעה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ביבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: ובלבד שלא יפחות מחשבון משולשים {{ירו"מ-ביאור|המשנה אמרה שצריך ששלושה אילנות יעשו כיכר, ובא {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} ומחדש}} {{ירו"מ-הדגשה|שצריך שכל אילן יתן את חלקו שליש כיכר}}. {{ירו"מ-הדגשה|זעירא בר}} {{ירו"מ-הדגשה|רבי}} חנינא אמר: {{ירו"מ-הדגשה|וכן על זה הדרך שאם היו תשע}} ובלבד שלא יפחות מחשבון מתושעין. {{ירו"מ-הדגשה|בית סאה ש}}היו {{ירו"מ-הדגשה|בו}} ארבעה {{ירו"מ-הדגשה|אילנות ש}}הבקר עובר בכליו {{ירו"מ-הדגשה|בניהם ועוד}} שנים {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין הבקר עובר בכליו בניהם, מכיון שאין הבקר עובר בכליו את רואה אותן כאלו חמשה {{ירו"מ-ביאור|שהשנים הצמודים נחשבים כאחד שהרי אחד מהם עומד לעקירה ואין כאן אלא חמישה וצריך שכל אחד יתן לפחות חמישית כיכר.}} {{ירו"מ-הדגשה|וזה שרואים אותם כאילו הם}} חמישה {{ירו"מ-הדגשה|לא דברי הכל אלא}} תפלוגתא דרבי שמעון {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} ורבנן, דתנינן תמן: כרם שהוא נטוע על פחות מד' אמות {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: אינו כרם {{ירו"מ-הדגשה|שהכל עומד לעקירה}}, ורבנן אומרים: {{שוליים|א_טז}}כרם ורואין את האמצעית כאילו אינן {{ירו"מ-הדגשה|ואף כאן}} לרבי שמעון {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שני העצים עומדים לעקירה ואין כאן אלא ארבע אילנות}} {{ירו"מ-ביאור|וכל אחד צריך לתת רבע כיכר.}} תנן ומעשרה ולמעלה בין עושין בין שאינן עושין חורשין כל בית סאה בשבילן שנאמר ([[שמות לד כא|שמות כי תשא לד כא]]) בחריש ובקציר תשבות {{ירו"מ-הדגשה|מה את שמע מינא}} {{ירו"מ-ביאור|איך לומדים מכאן}} לא אתיא {{ירו"מ-הדגשה|על}} דא אלא על רישא {{ירו"מ-הדגשה|שתנן עד אימתי}} חורשין {{ירו"מ-הדגשה|בשדה האילן ערב שביעית}} וכו' {{ירו"מ-הדגשה|ולמה ראו חכמים לאסור מלחרוש קדם ראש השנה}} שנאמר בחריש ובקציר תשבות אין צריך לומר {{ירו"מ-הדגשה|חריש וקציר של שביעית אלא חריש של ערב שביעית שנכנס לשביעית וקציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קציר העומר}}<br><br> <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=24|פולדא=208|תולדות יצחק=20|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא בא הפסוק לאסור תוספת שביעית אלא להתיר קציר העומר כדרכו בשביעית}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} כדעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} אמר: {{שוליים|א_יז}}אין העומר בא מסוריא {{ירו"מ-הדגשה|וצריך פסוק להתיר קצירת}} העומר {{ירו"מ-הדגשה|בשביעית וזה מה ש}}אמר {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} יצא קציר העומר שהיא מצוה {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} לרבי עקיבא {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שעומר}} בא {{ירו"מ-הדגשה|גם מסוריה אין קצירת העומר דוחה שביעית שהרי}} יכולים {{ירו"מ-הדגשה|לקצור בסוריה}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ד|ירושלמי שביעית, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ד"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%90/%D7%93&mobileaction=toggle_view_desktop הרב קנייבסקי א ד]] <big> מתני': </big> {{שוליים|א_יח}}שלושה אילנות של שלושה אנשים הרי אלו מצטרפין וחורשין כל בית סאה בשבילן. וכמה יהא ביניהן? {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן גמליאל}} אומר: כדי שיהא הבקר עובר בכליו {{ירו"מ-ביאור|ארבע אמות}}.<br><strong>גמ':</strong> תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}}: אילנות של אדם אחד וקרקע של אדם אחד מצטרפין וחורשין כל בית סאה בשבילן. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אף אנן נמי תנינן {{ירו"מ-הדגשה|להא ד}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} שלושה אילנות של שלושה אנשים הרי אלו מצטרפין וחורשין כל בית סאה {{ירו"מ-הדגשה|כשם שאם האילנות של שלושה בני אדם חורשים}} כל {{ירו"מ-הדגשה|בית סאה בשבילם הוא הדין אם אילנות של אחד וקרקע של השני}}. עד ראש השנה<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ה|ירושלמי שביעית, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ה"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%90/%D7%94&mobileaction=toggle_view_desktop הרב קנייבסקי א ה]] <big> מתני': </big> {{שוליים|א_יט}}עשר נטיעות מפוזרות תוך בית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן עד ראש השנה. {{שוליים|א_כ}}היו עשויות שורה ומוקפות עטרה אין חורשין להן אלא צרכן.<br><strong>גמ':</strong> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם רבי {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} ורבי יוסי {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: עשר נטיעות {{שוליים|א_כא}}ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני, ודלא כאבא שאול דאבא שאול אמר ערבה דבר תורה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כג מ|ויקרא אמור כג מ]]) "וערבי נחל" שתים: חד ערבה ללולב וחד ערבה למקדש. {{אמורא-ירו"מ|רבי בא}} {{ירו"מ-הדגשה|רבי}} חייא {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: עשר נטיעות ערבה {{שוליים|א_כב}} וניסוך המים הלכה למשה מסיני ודלא כרבי עקיבא {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} דרבי עקיבא {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}אמר: ניסוך המים דבר תורה {{ירו"מ-ביאור|שבכל הימים כתוב ונסכו, חוץ מהיום השני והשישי והשביעי}} שנאמר: בשני ונסכיהם, בששי ונסכיה, בשביעי כמשפטם מ"ם יו"ד מ"ם. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: ועכשיו למה הן חורשין בזקינות עד ראש השנה? אמר לו: בשעה שניתנה הלכה {{ירו"מ-הדגשה|למשה מסיני}} ניתנה שאם בקשו לחרוש יחרושו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בא בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חוניה דבקעת חוורן}}: עשר נטיעות ערבה וניסוך המים {{ירו"מ-הדגשה|מיסוד}} הנביאים הראשונים. מה ופליג? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: כך היתה הלכה בידן ושכחוה, ועמדו השנים {{ירו"מ-ביאור|נביאים ראשונים שהם שניים למשה רבנו}} והסכימו על דעת הראשונים, ללמדך שכל דבר שבית דין נותנין נפשם עליו סופו להתקיים בידם, כמה שנאמר למשה מסיני. ואתיא כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|כי לא}} דבר רק הוא מכם ואם דבר רק הוא מכם למה שאין אתם יגיעין בו כי היא חייכם - אימתי היא חייכם? בשעה שאתם יגיעים בו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לרבי חייא בר {{ירו"מ-הדגשה|נוא}}: בבלייא תרין מילין סלקין בידכון {{ירו"מ-ביאור|שתי דברים שנהגו בני בבל התפשטו בארץ ישראל}} מפשוטיתא דתעניתא {{ירו"מ-ביאור|השתחוואה בפישוט ידיים בתענית.}} וערבתא דיומא שביעיא {{ירו"מ-ביאור|חיבוט ערבות בהושענה רבא}}. ורבנן דקיסרין אמרין: אף הדא {{ירו"מ-הדגשה|מקזתה}} {{ירו"מ-ביאור|שמדלגים בראש חודש בהלל. ויש אומרים ימים שלא מקיזים בהם דם.}}. תני {{ירו"מ-הדגשה|נטיעה מעין עשר}} זקינה מעין {{ירו"מ-הדגשה|שלוש}} {{ירו"מ-ביאור|חורש כל בית סאה עבורן עד העצרת}}. אתא חמי {{ירו"מ-ביאור|בא ראה}} {{ירו"מ-הדגשה|ברישא אמרתה ש}}נטיעה שהיא נראית כזקינה {{ירו"מ-הדגשה|דינה כזקנה ו}}את נותן לה כזקינה {{ירו"מ-ביאור|שאם היו שלושה, חורשים כל בית סאה בשבילם.}} {{ירו"מ-הדגשה|ובסיפא}} את אמרת נטיעה מעין עשר {{ירו"מ-ביאור|משמע אפילו נראת כזקנה, לא חורשים עד שיהיו עשר.}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}}: מהו נטיעה מעין עשר? שאין נטיעה מעין שלוש {{ירו"מ-ביאור|שאין דין נטיעה שחורשים עד ראש השנה בשלושה, אלא רק בעשרה.}} שלא תאמר שלוש נטיעות שהן עושות {{ירו"מ-הדגשה|יהיה דינם}} כעשר שאינן עושות {{ירו"מ-הדגשה|ויחרוש עבורן עד ראש השנה}} ודכוותה {{ירו"מ-ביאור|כמו שראינו}} שלוש זקינות שהן עושות {{ירו"מ-הדגשה|דינם}} כעשר שאינן עושות {{ירו"מ-ביאור|וחרש כל בית סאה עד העצרת.}} לפום כן צריך מימר נטיעות מעין עשר {{ירו"מ-הדגשה|ללמד ששלוש}} נטיעות {{ירו"מ-הדגשה|שעושות כזקנות הרי הם כשלוש זקנות וחורשים עבורן עד העצרת ולא}} כעשר נטיעות {{ירו"מ-הדגשה|שחורשים עבורן עד ראש השנה}}. שדה קנים נידונות {{ירו"מ-הדגשה|כנטיעות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה ברבי חנינה}}: {{ירו"מ-ביאור|לא לענין שביעית נאמר, אלא לעניין שבת}} בסאתים שנו {{ירו"מ-הדגשה|לית הדא פליגי על שמואל דשמואל אמר בעשויין שורה}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|בעצים גדולים}} על ידי שהן מפוזרות בתוך בית סאה את רואה כאלו מליאה {{ירו"מ-הדגשה|אפי}}לו {{ירו"מ-הדגשה|בשורה שהענפים שלהם מרובים}} ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|בנטיעות}} כולן נתונים במקום אחד. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=24|פולדא=209|תולדות יצחק=23|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן היו עשויות שורה או מוקפות עטרה אין חורשין להם אלא צורכן}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|לא רק לענין קניין אלא אפילו הכא גבי שביעית איתאמרת שחורשים כל בית סאה}} בשבילן {{ירו"מ-הדגשה|שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}על ידי שהן מפוזרות בתוך בית סאה את רואה כאלו מליאה {{ירו"מ-הדגשה|אפי}}לו {{ירו"מ-הדגשה|בשורה שהענפים שלהם מרובים}} ברם הכא בנטיעות כולן נתונים במקום אחד.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ו|ירושלמי שביעית, פרק א, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_א_ו"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%90/%D7%95&mobileaction=toggle_view_desktop הרב קנייבסקי א ו]] <big> מתני': </big> {{שוליים|א_כג}}הנטיעות והדלועין מצטרפין לתוך בית סאה. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: עשרה {{ירו"מ-הדגשה|די}}לועין לתוך בית סאה חורשין כל בית סאה עד ראש השנה. עד אימתי נקראו נטיעות? {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} אומר: עד שיחולו {{ירו"מ-ביאור|יהיו חולין בשנה חמישית.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אמר: בת שבע שנים. {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אמר: נטיעה {{שוליים|א_כד}}כשמה {{ירו"מ-הדגשה|עד שנה אחת}}. {{שוליים|א_כה}}אילן שנגמן והוציא חליפין מטפח ולמטן כנטיעה, מטפח ולמעלן כאילן, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}.<br><strong>גמ':</strong> תנן הנטיעות והדלועין מצטרפין לתוך בית סאה והן שיהו נטיעות רבות על דילועין. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא בריה דרבי הילל}} בעי: לא מסתברא [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דלעת יוונית|בדלעת יונית]]? התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: והתני שלושה [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קישועין|קישועין]] ושלושה [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דילועין|דילועין]] וארבע נטיעות מצטרפין {{ירו"מ-הדגשה|לעשר}} נטיעות וחורשין כל בית סאה בשבילן {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלא רק דלעת יוונית מצטרפת}}! לא אתיא דא אלא על סיפא דתנן {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: עשרה [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דילועין|דילועין]] לבית סאה חורשין כל בית סאה עד ראש השנה. עליה {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא בריה דרבי הילל}} בעי: לא מסתברא [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דלעת יוונית|בדלעת יוונית]]? תנן עד אימתי נקראו נטיעות? {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} אומר עד שיחולו מהו שיחולו? עד שיפדו {{ירו"מ-ביאור|בשנה הרביעית?}} או עד שיעשו חולין מאליהן {{ירו"מ-ביאור|בשנה החמישית?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר יעקב}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: כיני מתניתין {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} עד שיעשו חולין מאליהן. {{ירו"מ-הדגשה|ומה שאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שנחשבים נטיעות}} עד שיעשו חולין מאליהן אתיא כרבי יהושע {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}, כדתני {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: אף שאמרו {{ירו"מ-הדגשה|שנחשבים נטיעות עד שיהיו}} בנות חמש בנות שש בנות שבע {{ירו"מ-ביאור|אין הכוונה באותו מין לפי גודל האילן,}} אלא [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#גפן|בגפנים]] בנות חמש, [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#תאנה|בתאנים]] בנות שש, [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#זית|בזתים]] בנות שבע {{ירו"מ-ביאור|ו{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} שאמר עד שיחולו מאליהן דיבר על גפנים}}. {{ירו"מ-הדגשה|והא}} אנן חמיין הדא מרביתא דתאינתה {{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-ביאור|הרי אנו רואים נטיעה של תאנה}} דאתיא בפוריא {{ירו"מ-ביאור|ממהרת לתת פירות}} {{ירו"מ-הדגשה|ולמה}} אמרנו שהיא מאחרת עד שש שנים? אמר {{ירו"מ-הדגשה|רבי יודן}} {{ירו"מ-הדגשה|כד}} טריפן לעוביה {{ירו"מ-ביאור|כאשר עודרים את האדמה סביבה}} {{ירו"מ-ביאור|רק אז היא ממהרת לתת פירות אבל באופן טבעי היא מאחרת.}} {{ירו"מ-הדגשה|רבי שמעון ורבי אלעזר בן יעקב}} שניהם אמרו דבר אחד, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}}: הגומם את כרמו פחות מטפח חייב בערלה מפני מראית עין לדברי חכמים, {{שוליים|א_כו}}עד שיגום מעם הארץ.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק שדהאילן</strong><br> 6vn82mu0ml6go4wjm9usssju50ar3ui ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שביעית/פרק שני 106 1706300 2942776 2942694 2025-06-19T13:49:01Z מאירושולי 35234 2942776 wikitext text/x-wiki ==פרק שני- שדה לבן== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_שביעית_פרק שני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%91/%D7%90&mobileaction=toggle_view_desktop הרב קנייבסקי ב א]] ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_א|ירושלמי שביעית, פרק ב, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_א"> <strong>מתני':</strong> עד אימתי חורשין שדה הלבן ערב שביעית? משתכלה הליחה. כל זמן שבני אדם חורשין ליטע מקשעות ומדלעות. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: "נתת תורת כל אחד ואחד בידו", אלא {{שוליים|ב_א}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שדה לבן - עד הפסח, ובשדה אילן - עד העצרת.<br><strong>גמ':</strong> תנן: "עד אימתי חורשין שדה הלבן ערב שביעית? משתכלה הליחה" וכו'. {{ירו"מ-הדגשה|מאן תנא ליחה?}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|הוא}}.<br><br> <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=36|פולדא=210|תולדות יצחק=26|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמרי: חורשים בשדה האילן כל זמן שהוא יפה לפרי, ורבי שמעון}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמרי: עד העצרת. וכי אתינן מתניתין סתם - משנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}}? {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|כמשנה ראשונה - לפי הסברא דתוספת שבעית דאוריתא, ומשתכלה ליחה אסור לחרוש;}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ובית דיונו לא יכולים להתיר לחרוש עד הפסח, שהרי לעיתים כלתה הליחה קודם הפסח}} {{ירו"מ-ביאור|לכן חייבים לומר לשיטתו}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא נחלקו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|בדבר זה.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כמשנה אחרונה - דתוספת שבעית דרבנן, ונחלקו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|בדבר;}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ובית דיונו התירו.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|שהתירו לחרוש עד הפסח. וכי אתינן מתני}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|כמשנה ראשונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כמשנה אחרונה? אלא}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שנאה כדברי הכל - דסבר דלא נחלקו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|בשדה לבן, אלא רק בשדה אילן;}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שנייה במחלוקת וסבר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. {{ירו"מ-הדגשה|הוי מאן תנא עד אימתי חורשין שדה הלבן ערב שביעית}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|כדברי הכל}} ברם {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|בש}}דה {{ירו"מ-הדגשה|לבן עד הפסח ובשדה אילן}} עד העצרת {{ירו"מ-הדגשה|תנן כל זמן שבני אדם חורשין ליטע מקשעות ומדלעות}} לא סוף דבר כשיש מוקשה ומודלה אלא אפילו מאחר שבני אדם עתידין ליטע במוקשיות ובמודלעות {{ירו"מ-ביאור|ואפילו אם הוא לא מתכוון ליטע מוקשיות ומודלעות,}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} נתת תורת כל אחד ואחד בידו זה אומר כלה ליחה שלי וזה אומר לא כלה ליחה שלי אלא בשדה לבן עד הפסח ובשדה אילן עד עצרת מה בין שדה לבן לשדה אילן שדה הלבן על ידי שהוא עתיד לזורעה בתחילה צריך שתהא הליחה קיימת {{ירו"מ-ביאור|ואם חורש אחר הפסח שרוב הליחה אינה קימת, מסתמא חורש לזריעה של שביעית.}} אבל שדה האילן על ידי שהיא נטועה מכבר אינו צריך שתהא רוב הליחה קיימת<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ב|ירושלמי שביעית, פרק ב, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ב"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%91/%D7%91 הרב קנייבסקי ב ב]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ב_ב}}מזבלין ומעדרין במוקשאות ובמודלאות עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} וכן בבית השלחים {{ירו"מ-ביאור|שדה שצריך להשקות אותה.}} מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}בלין {{ירו"מ-ביאור|מסירין יבלת}} ומפרקין {{ירו"מ-ביאור|ענפים להקל על האילן}} ומאבקין {{ירו"מ-ביאור|לכסות השורשים הגלוים}} ומעשנין {{ירו"מ-ביאור|להבריח התולעים}} עד ראש השנה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר אף נוטל הוא את העלה {{ירו"מ-ביאור|הפוצע את האשכול או מסתיר את השמש}} מן האשכול בשביעית {{ירו"מ-הדגשה|שלא אסרו אלא אברויי אילן אבל אוקמי אילן למנוע הפסד מותר}} {{שוליים|ב_ג}}מסקלין עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} מקרסמין {{ירו"מ-ביאור|מסירים ענפים יבשים}} ומ{{ירו"מ-הדגשה|ז}}רדין {{ירו"מ-ביאור|מסירים ענפים לחים לא רצויים}} ומפסלין {{ירו"מ-ביאור|הפסולת מהאילן}} עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} {{ירו"מ-ביאור|שמהתורה לא אסור בשביעית, אלא זריעה זמירה קצירה ובצירה. וחכמים גזרו שאר מלאכות ואף בתוספת שביעית, והקלו באלו לפי שהם צורך גדול.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}זירודה וכפיסולה של חמישית {{ירו"מ-ביאור|שניכנס קצת לשנה שישית,}} כן של ששית {{ירו"מ-ביאור|ויכול להמשיך אף שנכנס לשביעית.}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן {{ירו"מ-ביאור|רק עד העצרת,}} אני רשאי בפיסולו<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} מזבלין ומעדרין במ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}קשאות {{ירו"מ-הדגשה|ו}}במ{{ירו"מ-הדגשה|ודל}}אות {{ירו"מ-הדגשה|עד ראש השנה}} מהו לחרוש להם {{ירו"מ-ביאור|לאלו שמותר לעדור עבורם}} {{ירו"מ-הדגשה|עד ראש השנה}} תני כל זמן שאת מותר לחרוש את מותר לזבל ולעדר אם אין את מותר לחרוש אין את מותר לא לזבל ולא לעדר {{ירו"מ-ביאור|מכאן שמותר לחרוש עד ראש השנה. ומה שאמרה המשנה שחורשים רק כל עוד יש ליחה, זה בשדה בעל שלא יזרע עוד עד השביעית ומסתמא החריש אחר שכלתה הליחה הוא לצורך זריעה בשביעית. אבל שדה שלחין שיכול לזרוע בשישית מותר לחרוש עד ראש השנה.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} ומתניתא אמרה<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ב|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ב|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=39|פולדא=210|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} מזבלין ומעדרין במקשיות ובמדלעות עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} וכן {{ירו"מ-הדגשה|ב}}בית השלחין ותני עלה חורשים בית השלחין עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר עד לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} שלשה ימים כדי שיזרע וישר{{ירו"מ-הדגשה|י}}ש ויטע וישר{{ירו"מ-הדגשה|י}}ש ואילן עושה שרשים לשלשה ימים {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר עד לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} ג' {{ירו"מ-הדגשה|ימים}} כדי שיזרע [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אורז|אורז]] וישריש ויטע [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אורז|אורז]] וישריש {{ירו"מ-הדגשה|תנן מיבלין ומפרקין מאבקין ומעשנין מיבלין}} מעבירין את היבולת מפרקין בעלין {{ירו"מ-הדגשה|שתולשים ממנו}} עלי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|להקל מעל האילן}} מאבקין עושין לה אבק {{ירו"מ-הדגשה|לכסות השרשים הגלויים}} מעשנין מתנינן לה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מעשנין {{ירו"מ-הדגשה|תחת הגפן להרחיק ממנה התולעים}} תני מכוונין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מצדדין {{ירו"מ-הדגשה|מכוונין}} מכוונין לה מצדדין חברייא אמרי עושין לה דוקרין {{ירו"מ-הדגשה|להעמידה ישר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אומר תולה לה א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ן {{ירו"מ-הדגשה|שהמשקל יטה את האילן שיגדל ישר}} תני מוותרין ומשמטין כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} מוותרין {{ירו"מ-ביאור|מדלל}} בגפנים משמטין {{ירו"מ-ביאור|מדלל}} בקנים מקום שנהגו לוותר ולשמט קודם לחג מוותרין ומשמטין קודם לחג {{ירו"מ-הדגשה|מ}}קום {{ירו"מ-הדגשה|שנהגו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}וותר ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}שמט לאחר החג מוותרין ומשמטין לאחר החג {{ירו"מ-הדגשה|שאף בשביעית מותר שזה אוקומי אילנה}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר ובלבד מן הבקעה {{ירו"מ-ביאור|פקק הראשון}} ולמעלה {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא עוקר הכל אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} נוטל את הקבוצין {{ירו"מ-ביאור|ענפים}} {{ירו"מ-הדגשה|שצמחו}} עמה {{ירו"מ-הדגשה|אף למטה מהפקק תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר אף נוטל הוא את העלים {{ירו"מ-ביאור|שפוצעים את האשכול ושמסתירים את השמש}} מן האשכול בשביעית מחלפא שיטתיה ד {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} תנינא תמן {{שוליים|ב_ד}}ממרסין {{ירו"מ-ביאור|משקין הרבה}} את האורז בשביעית דברי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אבל לא מכסחין {{ירו"מ-הדגשה|את העלים המיותרים}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא הוא אומר אכין {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו נוטל את העלים}} שנייא הוא הכא שהוא כמציל מן הדליקה {{ירו"מ-הדגשה|שאין זה אלא מניעת הפסד תנן}} מסקלי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} כו' תמן תנינן {{שוליים|ב_ה}}המסקל {{ירו"מ-הדגשה|בשביעית}} נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא את אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שאסור לסקל בכלל}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} כאן {{ירו"מ-ביאור|מה שהתירו את העליונות בשביעית}} בתלוש כאן {{ירו"מ-ביאור|שאסרו לגמרי לסקל בשביעית}} {{ירו"מ-הדגשה|במחובר לאדמה תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר כזירודה וכפיסולה של חמישית כן של ששית דכשם שזירודה ופיסולה של חמישית נמשכת לשישית כך של שישית מותרת בשביעית}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן אני רשאי בפיסולו אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|הוינן סברין מימר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} כרב{{ירו"מ-הדגשה|נן}} בקירסום דאינון תרין תנאין {{ירו"מ-הדגשה|דרבנן אמרי}} מסקלין עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} מקרסמין ומזרדין מפסלין עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר כזירודה וכפיסולה של חמישית כן זירודה ופיסולה של ששית שמותר אף בשביעית}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר כל זמן שאני רשאי מהתורהבעבודת האילן אני רשאי בפיסולו ולא היא אלא תלתא תנאין אינון}} רבנן {{ירו"מ-הדגשה|אמרי מסקלין עד ראש השנה מקרסמין ומזרדין ומפסלין עד ראש השנה}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר כזירודה וכפיסולה של חמישית וכן של ששית {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אפילו יותר מכאן {{ירו"מ-הדגשה|דאפילו בשביעית מותר}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן רשאי אני בפיסולו {{ירו"מ-הדגשה|רק}} עד העצרת<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ג|ירושלמי שביעית, פרק ב, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ג"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%91/%D7%92 הרב קנייבסקי ב ג]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ב_ו}}מזהמין את הנטיעות {{ירו"מ-ביאור|מורחים זבל במקום הגדם}} וכורכין אותן וקוטמין אותן ועושין להם בתים {{ירו"מ-ביאור|להגן עליהם מסביב ויש אומרים שעושים גג מעליהם,}} ומשקין אותן עד ראש השנה {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי צדוק}} אומר אף משקה הוא את ה{{ירו"מ-הדגשה|נ}}וף בשביעית אבל לא את העיקר {{ירו"מ-ביאור|שלא יעשה כדרך שעושה בשאר שנים}} סכין את הפגין ומנקבין אותן {{ירו"מ-ביאור|שיבשילו מהר}} עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} {{שוליים|ב_ז}}פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית לא סכין ולא מנקבין אותן {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר מקום שנהגו לסוך אין סכין מפני שהיא עבודה מקום שלא נהגו לסוך סכין {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} מתיר באילן {{ירו"מ-ביאור|במוצאי שביעית מיד. אף שיש בפירות קדודשת שביעית,}} מפני שהוא רשאי בעבודת האילן<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} מזהמין את הנטיעות {{ירו"מ-הדגשה|וכורכין אותן וקוטמין אותן ועושין להם בתים ומשקין אותן עד ראש השנה}} מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} ברם כרבנן מזהמין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מתליעין {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} בשביעית {{שוליים|ב_ח}}אבל לא במועד<br><br> <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=46|פולדא=211|תולדות יצחק=30|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{שוליים|ב_ט}}כאן וכאן אין מגזמין אבל {{ירו"מ-ביאור|אף במועד}} נוטל הוא את {{ירו"מ-הדגשה|התולעת}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}רואה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבונה}} בעי מה בין המזהם {{ירו"מ-הדגשה|שאף רבנן התירו}} לעושה לה בית {{ירו"מ-הדגשה|שאסרו}} המזהם אינו אלא כמושיב שומר בית עושה לה צל והיא גדילה מחמתן תמן תנינן {{שוליים|ב_י}}המבקע בזית לא יחפה בעפר אבל מכסה ה{{ירו"מ-הדגשה|ו}}א באבנים וקש {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבונה}} בעי מה בין קשין מה בין עפר קשין אינן אלא כמושיב שומר עפר עושה לה טינא והיא גדילה מחמתה {{ירו"מ-הדגשה|תנן ומשקין אותן עד ראש השנה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי צדוק}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אף משקה הוא את הנוף בשביעית אבל לא את העיקר}} תני {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בן כיפר}} אמר משום {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן שמוע}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים משקה על הנוף ויורד על העיקר {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים משקה בין על הנוף בין על העיקר דבית {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} משקה בסלא {{ירו"מ-ביאור|שהיו שופכים את המים לתוך סל והמים יוצאים מהנקבים כדי להשקות בשינוי.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר טבליי}} משקה בסלא אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן בר גורייא}} משקה בסליא ועדר {{ירו"מ-הדגשה|כדי שהמים יחדרו לאדמה והיה אומר}} וכי מתכווין {{ירו"מ-הדגשה|אני}} לעבודת הארץ ביומי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}} הוון משקין דיקלייא {{ירו"מ-ביאור|דקלים}} בכנישתא חדתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}חרותא {{ירו"מ-ביאור|במטטא חדש שעשוי מענפי דקל}} {{ירו"מ-ביאור|שהיו טובלים את הענפים בדלי ומעבירים לדקל.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} סכין את הפגין אנן תנינן סכין את הפגין {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית {{ירו"מ-הדגשה|ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית לא סכין ולא מנקבין אותן}} תני{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}בי {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|סכין את הפגין ואילו הן פגין שהתירו לסוך פגי}} {{ירו"מ-הדגשה|ע}}רב {{ירו"מ-הדגשה|שביעית שנכנסו לשביעית אבל של שביעית שיצאו למוצאי שביעית לא סכין ולא מנקבין אותן}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} כמתני{{ירו"מ-הדגשה|תין דפגי}} {{ירו"מ-הדגשה|ע}}רב {{ירו"מ-הדגשה|שביעית שנכנסו לשביעית ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית אסור לסוך אותן}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כהדא דתניי דבית {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שפגי}} {{ירו"מ-הדגשה|ע}}רב {{ירו"מ-הדגשה|שביעית שנכנסו לשביעית מותר תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר מקום שנהגו לסוך אין סכין מפני שהיא עבודה מקום שלא נהגו לסוך סכין}} על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} לא בא {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אלא להקל {{ירו"מ-ביאור|שאם לא נהגו לסוך מותר}} {{ירו"מ-הדגשה|על דעתיה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לא בא {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}} אלא להחמיר {{ירו"מ-ביאור|שאף בפגי שישית הנכנסים לשביעית אם נהגו לסוך אסור}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ד|ירושלמי שביעית, פרק ב, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ד"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%91/%D7%93 הרב קנייבסקי ב ד]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ב_יא}}אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} ואם נטע או הבריך או הרכיב יעקור {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר כל הרכבה שאינה קולטת לג' ימים שוב אינה קולטת {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומרים {{שוליים|ב_יב}}לשתי שבתות<br><strong>גמ':</strong> אין נוטעין ואין מרכיבין כו' {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר זימרא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרנו שאם נטע או הבריך או הרכיב פחות משלושים יום יעקור}} {{שוליים|ב_יג}}בסתם {{ירו"מ-הדגשה|שאינו יודע אם השתרש או לא}} הא דבר ברי {{ירו"מ-הדגשה|שנשתרש}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} ואם נטע או הבריך או הרכיב יעקור {{ירו"מ-ביאור|שגזרו מפני שישראל חשודים על השביעית, או מפני שמונים שנות ערלה ויחשבו שנטע בשביעית.}} לא עקר פירותיו מה הן {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} הוו יתבין בצור אתא עובדא קומיהון הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{שוליים|ב_יד}}ישפכו פירותיו אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} אני לא נמניתי עמהן בעליי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ואני לא יודע אם גזרו גם על הפירות}} אמרין נצא לחוץ נלמוד נפקון ושמעון {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר טבלייא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אין מחדשין על הגזירה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר טבלייא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אין מוסיפין על הגזירה {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הגזרה {{ירו"מ-הדגשה|הייתה רק}} על {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אי{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ן {{ירו"מ-הדגשה|הפירות מותרים}} נטעו ומת בנו מהו שיהא מותר לקיימו תני {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אביי דברדליה}} נוטעו ומת {{שוליים|ב_טו}}בנו {{ירו"מ-הדגשה|מותר}} לקיימו ואתיא {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר}} מפני החשד {{ירו"מ-ביאור|דנחשדו ישראל על השמיטה ולכן גזרו שיעקור}} {{ירו"מ-הדגשה|עליו גזרו על בנו לא גזרו}} אבל {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר דגזרו}} מפני ה{{ירו"מ-הדגשה|מ}}יניי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-ביאור|שכשמונים שנות ערלה יחשבו שנטע בשביעית.}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אב {{ירו"מ-הדגשה|ול}}בנו {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ונה {{ירו"מ-הדגשה|מנין אחד ואותו חשש קים וצריך הבן לעקור}} תני הנוטע המבריך המרכיב שלשים יום לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה עלתה לו שנה תמימה ומותר לקיימו בשביעית פחות משלושים יום לפני ראש השנה לא}} עלתה לו שנה תמימה ואסור לקיימו בשביעית {{ירו"מ-הדגשה|ואף שאמרו שאם נטע קדם שלושים לפני ראש}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שנה {{ירו"מ-הדגשה|עלתה לו}} שנה תמימה אבל {{שוליים|ב_טז}}אמרו פירות נטיעה זו אסורין עד חמשה עשר בשבט ומה טעם אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא יט כג|ויקרא קדושים יט כג-כד]]) שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה {{ירו"מ-הדגשה|הרביעית ובשנה מה את שמע מינא}} {{ירו"מ-ביאור|איך לומדים מכאן}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} ([[ויקרא יט כג|ויקרא קדושים יט כג-כד]]) {{ירו"מ-הדגשה|שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית שפעמים שאף בשנה}} רבי{{ירו"מ-הדגשה|עית הפירות אסורים משום ערלה עד}} ט"ו {{ירו"מ-הדגשה|בשבט}}<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ב|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ב|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ה.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=55|פולדא=212|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרנו שצריך להמתין עד}} ט"ו {{ירו"מ-הדגשה|בשבט}} נראין הדברים {{שוליים|ב_יז}}כשנטעו לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} שלושים יום הא אם לא נטעו שלושים יום לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה אלא קדם}} ט"ו {{ירו"מ-הדגשה|בשבט משעברו שלוש שנים מותרים מיד}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}איתא חמי {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}} שנה שלימה עלתה לו ואת אמרת הכין {{ירו"מ-ביאור|שצריך להמתין עד ט"ו בשבט.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} ואין כיני {{ירו"מ-הדגשה|שאם השלים שלוש שנים מותר מיד משמע שהסיבה להמתנה עד}} ט"ו {{ירו"מ-הדגשה|בשבט זה כי צריך להשלים לשלוש שנים אם כך אם}} נטעו שלשים יום לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה למה לא יהיה}} אסור עד שלשים יום לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} מיי כדון אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|באמת משהגיעה ראש השנה מלאו לו שלוש שנים דשלושים יום בשנה כשנה וחכמים תקנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מכיון שעומד בתוך שנתו של אילן {{ירו"מ-ביאור|שנעשה אילן,}} משלים שנתו {{ירו"מ-הדגשה|של אילן}} שט"ו {{ירו"מ-הדגשה|בשבט הוא ראש}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שנה {{ירו"מ-הדגשה|לאילנות}}<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ה|ירושלמי שביעית, פרק ב, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ה"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%91/%D7%94 הרב קנייבסקי ב ה]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ב_יח}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אורז|האורז]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דוחן|והדוחן]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#פרג|והפרגין]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#שומשומין|והשומשמין]] שהשרישו לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}}מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון שזורי}} אומר [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#פול מצרי|פול המצרי]] שזרעו לזרע בתחילה כיוצא בהן {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אפונים גמלונים|אפונים הגימלונים]] כיוצא בהן {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן עזריה}} אומר [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אפונים גמלונים|אפונים הגימלונים]] {{ירו"מ-הדגשה|לא שהשרישו אלא}} שתרמלו לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אורז|האורז]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דוחן|והדוחן]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#פרגין|והפרגין]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#שומשומין|והשומשמין]] {{ירו"מ-הדגשה|שהשרישו לפני ראש השנה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה}} {{שוליים|ב_יט}}בפירות {{ירו"מ-הדגשה|ותבואה}} הלכו אחר שליש [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אורז|ובאורז]] אחר השרשה {{שוליים|ב_כ}}ובירק בשעת לקיטתו איסורו מניין שהילכו בפירות אחר השליש {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים טז יג|דברים ראה טז יג]]) {{ירו"מ-הדגשה|חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספיך}} מגרנך מיקביך מגרנך ולא כל גרנך מיקביך ולא כל יקביך {{ירו"מ-הדגשה|הכיצד הביא שליש חייב}} לא {{ירו"מ-הדגשה|הביא שליש פטור}} מעתה אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} פחות משליש {{ירו"מ-הדגשה|יהיה חייב}} {{ירו"מ-ביאור|ולמה החלטנו ששליש הוא נקודת הזמן לענין חיוב מעשרות.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} כתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]) עשר תעשר את כל תבואת זרעך דבר שהוא נזרע ומצמיח יצא פחות משליש שאינו נזרע ומצמיח מעתה {{ירו"מ-הדגשה|למה הכל מתעשר לפי השנה הקודמת}} {{ירו"מ-ביאור|שבה הביא שליש}} {{ירו"מ-הדגשה|אולי}} שליש הראשון {{ירו"מ-הדגשה|יתעשר}} לשעבר וש{{ירו"מ-הדגשה|נ}}י {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שליש{{ירו"מ-הדגשה|ים האחרים}} ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מחג הסוכות {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים לא י|דברים וילך לא י]]) {{ירו"מ-הדגשה|ויצו משה אותם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חג הסכות {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} מה {{ירו"מ-הדגשה|עניין}} חג הסוכות {{ירו"מ-הדגשה|לשמיטה והלא בשמיני}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|אלא גמירי דכל תבואה הנקצרת בסוכות גידלה שליש לפני ראש השנה}} וא{{ירו"מ-הדגשה|ף}} {{ירו"מ-הדגשה|שהמשיך לגדול עוד שני שליש הכל}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לך {{ירו"מ-הדגשה|אחר שליש ראשון}} {{ירו"מ-ביאור|וכוונת הפסוק שמה שאתה קוצר בסוכות בשנה השמינית, חל עליו קדושת שביעית כיוון שהביא שליש קדם ראש השנה.}} וא{{ירו"מ-הדגשה|ף}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אילו {{ירו"מ-הדגשה|השני שליש הנוספים}} את מהלך בהן לשעבר {{ירו"מ-הדגשה|ולמה}} לא נאמר אף [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אורז|באורז]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דוחן|ובדוחן]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#פרג|ופרגין]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#שומשומין|ובשומשמין]] כן {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}} בר חייא {{ירו"מ-הדגשה|לפי שאינם מבשילים כאחת וכל אחד מביא שליש בזמן}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|ואי אפשר}} לעמוד עליו {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שמעשרותיו מדרבנן}} {{ירו"מ-הדגשה|לפיכך קבעו שהולכים בהם}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|השרשה}} מתיבין לחונא בר חייא והתני {{ירו"מ-הדגשה|פול המצרי שזרעו לזרע ולירק}} {{ירו"מ-ביאור|שהדין הוא, שאם זרעו לזרע, הולכים אחר הבאת שליש. ואם זרעו לירק הולכים אחר לקיטה,}} צובר את גורנו לתוכו {{ירו"מ-הדגשה|ומערבם היטב ומפריש מהתערובת ומתנה שהחדש יהיה מעשר על החדש והישן על הישן שאין מפרישים משנה לחברתה ואם הייתה שנה שניה ושלישית מפריש מעשר שני מהכל וחוזר ופודה}} אותו {{ירו"מ-הדגשה|ונותן לעניים כמעשר עני}} ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו {{ירו"מ-הדגשה|ולמה לא נעשה כן באורז ונלך}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|שליש ונצבור גרנו לתוכו ונפריש}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} קיימא חונה בר חמא {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה בר חייא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]) עשר תעשר את כל תבואת זרעך {{ירו"מ-הדגשה|היוצא שנה שנה}} מעשר אחד את מעשר בשנה אחת ואין את מעשר שתי מעשרות בשנה {{ירו"מ-הדגשה|אחת ואם תאמר שיצבור}} את {{ירו"מ-הדגשה|גורנו לתוכו ויערבם היטב ויפריש מהתערובת יוצא שפעמים מפריש גם מעשר עני וגם מעשר שני באותה שנה}} התיב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ן הרי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#פול מצרי|פול המצרי]] {{ירו"מ-ביאור|שזמן ההשרשה שלו חל בסביבות ראש השנה. כך שחלק משריש קדם ראש השנה וחלק משריש אחר ראש השנה ולרבי שמעון שזורי צובר גורנו לתוכו.}} הרי הוא שני מעשרות בשנה אחת<br><br> <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=62|פולדא=213|תולדות יצחק=35|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} רבי זעירא {{ירו"מ-הדגשה|אמר מדכתיב}} ([[ויקרא כה ג|ויקרא בהר כה ג]]) שש שנים תזרע שדך ואספת שש {{ירו"מ-הדגשה|שנים}} זורעין ושש {{ירו"מ-הדגשה|שנים}} אוספין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא ששה זורעין ושבעה אוספין {{ירו"מ-הדגשה|ואם נלך בקטניות}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|שליש יהיו שש שנים בהם זורעים ושבע שנים בהם אוספים}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשיתה לי{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן יכלין קיימן {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אם הולכים אחר הבאת שליש מה שזורעים בשישית יהיה אסור לאסוף בשביעית שמא הביא שליש בשביעית נמצא שרק חמש שנים מותר לאסוף ולמה דרש}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} {{ירו"מ-הדגשה|שישה זורעים ושישה אוספים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|ששה זורעין ושבעה אוספין}} אלא כיני ששה זרעין {{ירו"מ-הדגשה|ושישה}} אוספין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא ששה זרעין וחמשה אסיפין {{ירו"מ-הדגשה|לכן חייבים ללכת אחר}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ש{{ירו"מ-הדגשה|ר}}שה התיבון הרי פול המצרי {{ירו"מ-הדגשה|שזמן ההשרשה שלו חל בסביבות ראש השנה כך שחלק משריש קדם ראש השנה וחלק משריש אחר ראש השנה}} הרי ששה זורעין וחמשה אוספין {{ירו"מ-ביאור|שהרי מה שזרע בשישית אסור לאסוף משום שהוא ספק שמא השריש בשביעית.}} מניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בירק אחר לקיטתו עישורו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} מגרנך ומיקבך מה גורן ויקב שהן חיין ממי השנה שעברה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}את מהלך בהן לשעבר {{ירו"מ-ביאור|אחר הבאת שליש או השרשה.}} ואלו הואיל והן חיין ממי השנה הבאה את מהלך בהן ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא התיבון הרי פול המצרי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}זרעו לזרע מתעשר לשעבר זרעו לירק מתעשר ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} קסמיה בידיה {{ירו"מ-הדגשה|לידע מה כוונת הזורע האם}} לירק {{ירו"מ-הדגשה|או לזרע לאמר שאם}} זרעו לזרע הוא חיי ממי השנה שעברה זרעו לירק הוא חיי ממי השנה הבאה {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|אפונים הגימלונים כיוצא בהן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן עזריה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אפונים הגימלונים שתרמלו לפני ראש השנה}} מהו תרמילו עבד{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ן קנקולין {{ירו"מ-ביאור|הוציאו תרמילים}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שם {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון שזורי}} {{ירו"מ-הדגשה|שפול המצרי שזרעו לזרע דינו כקטניות והולכים}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|השרשה זרעו לירק דינו כירק והולכים}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|לקיטה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שובתי דצרוקי}} {{ירו"מ-ביאור|שם מקומו}} כהדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון שזורי}} תני {{שוליים|ב_כא}}שש מידות אמרו חכמים בפול מצרי {{ש}} {{ירו"מ-הדגשה|א}} <big> זרעו לזרע </big> {{ירו"מ-הדגשה|הולכים אחר ההשרשה ואם השרישו לפני ראש השנה}} מתעשר לשעבר {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} על {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ירק {{ש}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}} <big> זרעו לירק </big> {{ירו"מ-הדגשה|הולכים אחר לקיטה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מתעשר ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} על {{ירו"מ-הדגשה|ה}}זרע {{ש}} {{ירו"מ-הדגשה|ג}} <big> זרעו לזרע ולירק, או שזרעו לזרע ונימלך וחישב עליו לירק </big> מעשר מירקו על זרעו ומזרעו על ירקו {{ירו"מ-הדגשה|ושניהם מתעשרים לשעבר בשנלקט}} לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} אבל אם {{ירו"מ-הדגשה|נלקט}} לאחר {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} זרעו מתעשר לשעבר וירקו מתעשר בשעת לקיטתו עישורו {{ירו"מ-הדגשה|בשהביא שליש}} לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} אבל אם {{ירו"מ-הדגשה|הביא שליש}} לאחר {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} בין זרעו בין ירקו מתעשר ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא {{ש}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}} <big> זרעו לזרע וחישב עליו לירק </big> {{ירו"מ-הדגשה|באין במחשבה ודי במחשבה לגרום שהירק}} לא {{ירו"מ-הדגשה|יהיה טפל}} לזרע {{ירו"מ-הדגשה|אבל גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}זרע {{ירו"מ-הדגשה|לא בטל כיוון שמתחילה}} חשב עליו לזרע {{ירו"מ-ביאור|ואף שכבר הוזכרה מדה זו במידה הקודמת כאן מקומה. ורק מפני שדינם שווה הזכיר אותה שם. וכאן הוסיף שדי במחשבה ולא צריך איזה מעשה לשם כך.}} {{ש}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}} <big> זרעו לירק וחישב עליו לזרע </big> {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שעיקרו}} לירק לעולם אין מחשבת זרע חלה עליו אלא אם כן מנע ממנו שלושה מורביות {{ירו"מ-ביאור|היינו פעולות שהיו רגילים לעשות לירק בזמנים קבועים. כגון השקיות או ליקוט שלושה פעמים. ואז אין הזרע טפל לירק, אבל הירק לעולם יהיה חשוב.}} {{ירו"מ-הדגשה|ההבדל יהיה}} כשהביא שליש לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} אבל אם הביא שליש לאחר {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} אפילו מנע ממנו שלשה מורביות {{ירו"מ-הדגשה|בכל מקרה מתעשר להבא}} {{ש}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}} <big> זרעו לירק, ועשה כולו קצצין גמורין לפני ראש השנה </big> {{ירו"מ-ביאור|שהניחו להתיבש.}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי זה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}עשה {{ירו"מ-הדגשה|מוכיח}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}זרעו {{ירו"מ-הדגשה|מתעשר לשעבר וירקו מתעשר בשעת לקיטתו עישורו}} {{ש}} {{ירו"מ-הדגשה|מקצתן}} עשה קצצין גמורים ומקצתן לא עשה {{ירו"מ-הדגשה|כיצד אפשר להפריש שהרי חלק}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עשה קצצין {{ירו"מ-הדגשה|צריך להפריש כזרע לשעבר ועל הירק}} ל{{ירו"מ-הדגשה|הב}}א {{ירו"מ-הדגשה|ובחלק}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא עשה קצצין {{ירו"מ-הדגשה|הזרע טפל לירק}} הדא הוא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} צובר גורנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו תני {{אמורא-ירו"מ|רבי אבדומי דחיפה}} אפילו לא עשה כולו קצצין גמורין לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה אלא רק חלק כל}} זרעו מתעשר לשעבר וירקו בשעת לקיטתו עישורו {{ירו"מ-הדגשה|דמה שהניח מקצתו להתיבש הוכיח על כולו כאילו זרע לירק ולזרע איתמר מקצתן עשה קצצין גמורים ומקצתן לא עשה כיצד אפשר להפריש}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|על החלק שעשה קצצין צריך להפריש כזרע לשעבר ועל הירק להבא ובחלק שלא עשה קצצין הזרע טפל לירק הדא}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן צובר גורנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|כל מה שאמרנו שיכול לצבור גורנו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו זה רק במקרה}} שהביא שליש {{ירו"מ-הדגשה|לאחר}} מחשבת זרע {{ירו"מ-הדגשה|דאז}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מחשב{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|הראשונה בטלה לגמרי ונעשה כאילו}} זרע{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|מתחילה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}זרע {{ירו"מ-הדגשה|והירק בטל באותו חלק שעשה קצצין ומה שלא עשה קצצין נידון כירק שהולכים אחר לקיטה וצובר גורנו לתוכו כי אז הכמות}} של {{ירו"מ-הדגשה|מה שנידון}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}זרע {{ירו"מ-הדגשה|ומה שנידון כירק קרוב ובילה מועילה}} אבל אם הביא שליש {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מחשבת ירק {{ירו"מ-הדגשה|ורק אחר כך חשב}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}זרע {{ירו"מ-הדגשה|לא בטל שם ירק ממנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}זרעו מתעשר לשעבר וירקו בשעת לקיטתו עישורו<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ב|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ב|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=73|פולדא=214|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|והרי כל}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ירק {{ירו"מ-הדגשה|מתעשר להבא ואילו הזרע חלק מתעשר להבא וחלק}} לשעבר ואת אמרת צובר את גורנו לתוכו ונמצא מתעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו {{ירו"מ-ביאור|הרי בילה לא מועילה כשמאחד יש הרבה ומאחד מעט.}} {{ירו"מ-הדגשה|פול המצרי}} {{שוליים|ב_כב}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זרעו לזרע לפני ראש השנה {{ירו"מ-הדגשה|שביעית}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נכנסה שביעית בין זרעו בין ירקו מותר {{ירו"מ-הדגשה|שה}}ירק {{ירו"מ-הדגשה|בטל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}זרע {{ירו"מ-ביאור|ולפי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון שזורי}}הולכים אחר השרשה ולתנא קמא אחר הבאת שליש ואין לו קדושת שביעית. }} זרעו לירק לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} שביעית ונכנסה שביעית בין זרעו בין ירקו אסור {{ירו"מ-הדגשה|שהולכים אחר לקיטה}} זרעו לזרע ולירק לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} השביעית ונכנסה שביעית זרעו מותר ירקו אסור זרעו {{ירו"מ-הדגשה|לזרע}} לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} השמינית {{ירו"מ-הדגשה|והביא שליש}} ונכנסה שמינית בין זרעו בין ירקו אסור {{שוליים|ב_כג}}זרעו לירק לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} השמינית ונכנסה שמינית בין זרעו בין ירקו מותר זרעו לזרע ולירק לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} שמינית ונכנסה שמינית זרעו אסור {{ירו"מ-הדגשה|שהולכים אחר השרשה}} וירקו {{ירו"מ-הדגשה|מהו תני}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} אסור {{ירו"מ-הדגשה|תני}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר מותר דבר תורה שהולכים}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|לקיטה מאן דאמר}} אסור {{ירו"מ-הדגשה|מפני מראית עין ואפילו כמאן דאמר}} אסור מצד {{ירו"מ-הדגשה|מראית עין}} הי{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|לוקט דבר מותר ונמצא בתוכו ירק מותר ואפילו}} ל{{ירו"מ-הדגשה|מ}}אן {{ירו"מ-הדגשה|דאמר מותר ללקוט}} לא {{ירו"מ-הדגשה|יתן}} לא {{ירו"מ-הדגשה|לבנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|לשלוחו ללקט אם הם חשודים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יאכיל את בה}}מתו {{ירו"מ-ביאור|שמשום מרעית עין נוהגים בזה קדושת שביעית.}} {{ירו"מ-הדגשה|מפני מראית עין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יהא לוקט על האומן}} {{ירו"מ-ביאור|הרבה}} {{ירו"מ-הדגשה|כהדא}} בר {{ירו"מ-הדגשה|נש עאל טעון עשר מיסרין}} {{ירו"מ-ביאור|נכנס טעון עשר חבילות}} פול המצרי {{ירו"מ-ביאור|שנזרע לירק בשביעית ונלקט בשמינית}} {{ירו"מ-הדגשה|מעשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו לא תיעבד כן לא תלקוט אלא צורכה דאלפסה אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|ברבי בון אם נעקרו הנימה}} {{ירו"מ-ביאור|שקוטף גם חלק מהענף}} {{ירו"מ-הדגשה|מותר}} {{ירו"מ-ביאור|שמוכח שלירק התכוון}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ו|ירושלמי שביעית, פרק ב, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ו"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%91/%D7%95 הרב קנייבסקי ב ו]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ב_כד}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#בצלים סריסים|בצלים הסריסים]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#פול מצרי|ופול המצרי]] {{ירו"מ-הדגשה|שזרעו לירק}}שמנע מהן מים שלושים יום לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה הזרעים}} מתעשרים לשעבר ומותרין בשביעית {{ירו"מ-הדגשה|שההשרשה הייתה}} בשי{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ית ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין להבא ושל בעל שמנע מהם מים שתי עונות דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} וחכמים אומרים {{שוליים|ב_כה}}שלוש<br><strong>גמ':</strong> מהו [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#בצלים סריסים|בצלים הסריסין]] אילין בצלייא כופרייא דלא עבדון זרע {{ירו"מ-ביאור|אותם בצלים כפריים שלא מוציאים זרעים}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} כיון שמנע מהם מים שלושים יום לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} נעשו {{ירו"מ-הדגשה|כזרען לזרע וכשאר גידולי}} בעל {{ירו"מ-הדגשה|שמתעשרין אחר הבאת שליש ובקטניות אחר השרשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי למפרע הוא נעשה זרע {{ירו"מ-הדגשה|או}} מכן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא מה נפק מביניהון לקט בתוך שלושים ולאחר שלושים אין תימר למפרע הוא נעשה זרע מעשר מזה על זה אין תימר מכן ול{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא אינו מעשר מזה על זה<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ז|ירושלמי שביעית, פרק ב, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ז"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%91/%D7%96 הרב קנייבסקי ב ז]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ב_כו}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דילועין|הדילועין]] שקיימן לזרע אם הוקשו לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}}ונפסלו מאוכל מותר לקיימו בשביעית ואם לאו אסור לקיימו בשביעית התימרות שלהן אסור בשביעית {{שוליים|ב_כז}}מרביצין בעפר לבן דברי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} אוסר {{שוליים|ב_כח}}ממרסין [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אורז|באורז]] בשביעית דברי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ב_כט}}אבל לא מכסחין<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דילועין|הדילועין]] {{ירו"מ-הדגשה|שקיימן לזרע אם הוקשו לפני ראש השנה ונפסלו מאוכל מותר לקיימו בשביעית ואם לאו אסור לקיימו בשביעית}} למה לי הוקשו {{ירו"מ-הדגשה|אם מנע מהם מים שלושים יום קודם ראש השנה}} אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} לא הוקשו מכיון שהוקשו נעשו כשאר זירעוני גינה שאינן נאכלין {{ירו"מ-הדגשה|אבל קדם לכן אפילו אם מנע מהם מים חי}}שינן {{ירו"מ-הדגשה|שימלך עליהם לאכלם}} כיצד הוא בודק {{ירו"מ-הדגשה|אם הוקשו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}} אומר עוקצו אם נתאחה אסור ואם לאו מותר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בוצרייא אמר [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קרמולין|קרמולין]] פטורין מן המעשר הדא דתימר עד שלא עשו דילועין אבל אם עשו דילועין כירק הן הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} באילין עלי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קלוקסין|קולקסייא]] {{ירו"מ-ביאור|לוף בר,}} שאסור לגמות בהן מים {{ירו"מ-הדגשה|בשביעית}} מפני שהצבאים אוכלין אותן {{ירו"מ-ביאור|ועל ידי שהוא שואב בהם מים הם מתקלקלים, ואסור להפסיד אוכלים בשביעית.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} מרבצין בעפר לבן<br><br> <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=82|פולדא=215|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} אוסר אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} כרבנן {{ירו"מ-הדגשה|וד}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שיטתיה דתנינן תמן {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} {{שוליים|ב_ל}}מושכין את המים מאילן לאילן {{ירו"מ-ביאור|בבית הבעל,}} ובלבד שלא ישק{{ירו"מ-הדגשה|ה}} את כל {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שדה {{ירו"מ-הדגשה|זרעים שלא שתו לפני המועד לא}} ישק{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|במועד וחכמים מתירין בזה ובזה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} אמר לה סתם {{ירו"מ-ביאור|בלי לציין שם מקור הדין.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} בסתם ח{{ירו"מ-הדגשה|ל}}וקי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין אם במרווחין דברי הכל אסור אם ברצופין {{ירו"מ-הדגשה|דברי הכל}} מותר אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין {{שוליים|ב_לא}}בנטועין מטע עשר לבית סאה {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} עבד לון {{ירו"מ-הדגשה|כ}}מרווחין ורבנן עבדין לון כרצופין {{ירו"מ-הדגשה|גופא}} רבנן אמרין במרווחין אסור להשקות {{ירו"מ-הדגשה|את כל השדה}} מהו להמשיך {{ירו"מ-הדגשה|מאילן לאילן}} נילף הדא דרבנן מן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר בן יעקב}} אמר במרווחין אסור להשקות ומותר להמשיך כן רבנן אמרין מותר להמשיך ואסור להשקות {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא כן סברינן מימר במרווחין דברי הכל אסור והן עפר {{ירו"מ-הדגשה|לבן}} לא כמרווחין הוא {{ירו"מ-ביאור|שיש בו מעט עצים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר וקימא לן דרבנן}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אז למה רבנן אוסרים}} אלא כאן בשביעית וכאן במועד מה בין שביעית {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מה בין מועד שביעית על ידי שה{{ירו"מ-הדגשה|י}}א מותר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} במלאכה התירו בין דבר שהוא טורח בין דבר שאינו טורח מועד על ידי {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} אסור במלאכה לא התירו אלא דבר שהוא אבד ובלבד דבר שאינו טורח ואית דבעי {{ירו"מ-הדגשה|מימר}} נ{{ירו"מ-הדגשה|י}}שמעינה מן הדא שביעית {{ירו"מ-הדגשה|על ידי}} שזמנה מרובה התירו מועד {{ירו"מ-הדגשה|על ידי}} שזמנו קצר אסור אותן שבעת ימים {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אחרו{{ירו"מ-הדגשה|נים של השביעית}} לא מסתברא מיעבדינון כשבע{{ירו"מ-הדגשה|ת}} ימי הרגל ויהיו אסורין אשכח תני מרבצין בעפר לבן בשביעית אבל לא במועד דברי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר בן יעקב}} אוסר {{ירו"מ-הדגשה|ולא חילקו בין ימים אחרונים לשאר שנה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ב|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ב|ו ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק שדה לבן</strong><br> je6biqkmofg7yulr2bg6ijo1d66lpzt 2942781 2942776 2025-06-19T14:55:38Z מאירושולי 35234 2942781 wikitext text/x-wiki ==פרק שני- שדה לבן== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_שביעית_פרק שני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%91/%D7%90&mobileaction=toggle_view_desktop הרב קנייבסקי ב א]] ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_א|ירושלמי שביעית, פרק ב, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_א"> <strong>מתני':</strong> עד אימתי חורשין שדה הלבן ערב שביעית? משתכלה הליחה. כל זמן שבני אדם חורשין ליטע מקשעות ומדלעות. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: "נתת תורת כל אחד ואחד בידו", אלא {{שוליים|ב_א}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שדה לבן - עד הפסח, ובשדה אילן - עד העצרת.<br><strong>גמ':</strong> תנן: "עד אימתי חורשין שדה הלבן ערב שביעית? משתכלה הליחה" וכו'. {{ירו"מ-הדגשה|מאן תנא ליחה?}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|הוא}}.<br><br> <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=36|פולדא=210|תולדות יצחק=26|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמרי: חורשים בשדה האילן כל זמן שהוא יפה לפרי, ורבי שמעון}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמרי: עד העצרת. וכי אתינן מתניתין סתם - משנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}}? {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|כמשנה ראשונה - לפי הסברא דתוספת שבעית דאוריתא, ומשתכלה ליחה אסור לחרוש;}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ובית דיונו לא יכולים להתיר לחרוש עד הפסח, שהרי לעיתים כלתה הליחה קודם הפסח}} {{ירו"מ-ביאור|לכן חייבים לומר לשיטתו}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא נחלקו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|בדבר זה.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כמשנה אחרונה - דתוספת שבעית דרבנן, ונחלקו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|בדבר;}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ובית דיונו התירו.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|שהתירו לחרוש עד הפסח. וכי אתינן מתני}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|כמשנה ראשונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כמשנה אחרונה? אלא}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שנאה כדברי הכל - דסבר דלא נחלקו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|בשדה לבן, אלא רק בשדה אילן;}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שנייה במחלוקת וסבר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. {{ירו"מ-הדגשה|הוי מאן תנא "עד אימתי חורשין שדה הלבן ערב שביעית"?}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|כדברי הכל}}. ברם {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|בש}}דה {{ירו"מ-הדגשה|לבן - עד הפסח, ובשדה אילן}} - עד העצרת. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: "כל זמן שבני אדם חורשין ליטע מקשעות ומדלעות"}} - לא סוף דבר כשיש מוקשה ומודלה, אלא אפילו מאחר שבני אדם עתידין ליטע במוקשיות ובמודלעות {{ירו"מ-ביאור|ואפילו אם הוא לא מתכוון ליטע מוקשיות ומודלעות,}} מותר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: "נתת תורת כל אחד ואחד בידו" - זה אומר: "כלה ליחה שלי", וזה אומר: "לא כלה ליחה שלי". אלא בשדה לבן - עד הפסח, ובשדה אילן - עד עצרת. מה בין שדה לבן לשדה אילן? שדה הלבן, על ידי שהוא עתיד לזורעה בתחילה, צריך שתהא הליחה קיימת {{ירו"מ-ביאור|ואם חורש אחר הפסח שרוב הליחה אינה קימת, מסתמא חורש לזריעה של שביעית.}} אבל שדה האילן, על ידי שהיא נטועה מכבר, אינו צריך שתהא רוב הליחה קיימת.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ב|ירושלמי שביעית, פרק ב, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ב"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%91/%D7%91 הרב קנייבסקי ב ב]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ב_ב}}מזבלין ומעדרין במוקשאות ובמודלאות עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}}, וכן בבית השלחים {{ירו"מ-ביאור|שדה שצריך להשקות אותה.}} מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}בלין {{ירו"מ-ביאור|מסירין יבלת}} ומפרקין {{ירו"מ-ביאור|ענפים להקל על האילן}} ומאבקין {{ירו"מ-ביאור|לכסות השורשים הגלוים}} ומעשנין {{ירו"מ-ביאור|להבריח התולעים}} עד ראש השנה. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: אף נוטל הוא את העלה {{ירו"מ-ביאור|הפוצע את האשכול או מסתיר את השמש}} מן האשכול בשביעית {{ירו"מ-הדגשה|שלא אסרו אלא אברויי אילן, אבל אוקמי אילן למנוע הפסד מותר}}. {{שוליים|ב_ג}}מסקלין עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}}, מקרסמין {{ירו"מ-ביאור|מסירים ענפים יבשים}} ומ{{ירו"מ-הדגשה|ז}}רדין {{ירו"מ-ביאור|מסירים ענפים לחים לא רצויים}} ומפסלין {{ירו"מ-ביאור|הפסולת מהאילן}} עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} {{ירו"מ-ביאור|שמהתורה לא אסור בשביעית, אלא זריעה זמירה קצירה ובצירה. וחכמים גזרו שאר מלאכות ואף בתוספת שביעית, והקלו באלו לפי שהם צורך גדול.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|כ}}זירודה וכפיסולה של חמישית {{ירו"מ-ביאור|שניכנס קצת לשנה שישית,}} כן של ששית {{ירו"מ-ביאור|ויכול להמשיך אף שנכנס לשביעית.}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן {{ירו"מ-ביאור|רק עד העצרת,}} אני רשאי בפיסולו.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} "מזבלין ומעדרין במ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}קשאות {{ירו"מ-הדגשה|ו}}במ{{ירו"מ-הדגשה|ודל}}אות {{ירו"מ-הדגשה|עד ראש השנה}}". מהו לחרוש להם {{ירו"מ-ביאור|לאלו שמותר לעדור עבורם}} {{ירו"מ-הדגשה|עד ראש השנה}}? תני: כל זמן שאת מותר לחרוש, את מותר לזבל ולעדר; אם אין את מותר לחרוש, אין את מותר לא לזבל ולא לעדר {{ירו"מ-ביאור|מכאן שמותר לחרוש עד ראש השנה. ומה שאמרה המשנה שחורשים רק כל עוד יש ליחה, זה בשדה בעל שלא יזרע עוד עד השביעית ומסתמא החריש אחר שכלתה הליחה הוא לצורך זריעה בשביעית. אבל שדה שלחין שיכול לזרוע בשישית מותר לחרוש עד ראש השנה.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: ומתניתא אמרה!<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ב|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ב|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=39|פולדא=210|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן:}} "מזבלין ומעדרין במקשיות ובמדלעות עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}}, וכן {{ירו"מ-הדגשה|ב}}בית השלחין". ותני עלה: חורשים בית השלחין עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: עד לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} שלשה ימים, כדי שיזרע וישר{{ירו"מ-הדגשה|י}}ש ויטע וישר{{ירו"מ-הדגשה|י}}ש - ואילן עושה שרשים לשלשה ימים. {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: עד לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} ג' {{ירו"מ-הדגשה|ימים}}, כדי שיזרע [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אורז|אורז]] וישריש ויטע [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אורז|אורז]] וישריש. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: מיבלין ומפרקין מאבקין ומעשנין. מיבלין}} - מעבירין את היבולת; מפרקין בעלין {{ירו"מ-הדגשה|שתולשים ממנו}} עלי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|להקל מעל האילן}}; מאבקין - עושין לה אבק {{ירו"מ-הדגשה|לכסות השרשים הגלויים}}; מעשנין - מתנינן לה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מעשנין {{ירו"מ-הדגשה|תחת הגפן להרחיק ממנה התולעים}}. תני: מכוונין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מצדדין. {{ירו"מ-הדגשה|מכוונין}} - מכוונין לה; מצדדין - חברייא אמרי: עושין לה דוקרין {{ירו"מ-הדגשה|להעמידה ישר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אומר: תולה לה א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ן {{ירו"מ-הדגשה|שהמשקל יטה את האילן שיגדל ישר}}. תני: מוותרין ומשמטין. כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}}: מוותרין {{ירו"מ-ביאור|מדלל}} בגפנים, משמטין {{ירו"מ-ביאור|מדלל}} בקנים. מקום שנהגו לוותר ולשמט קודם לחג - מוותרין ומשמטין קודם לחג; {{ירו"מ-הדגשה|מ}}קום {{ירו"מ-הדגשה|שנהגו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}וותר ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}שמט לאחר החג - מוותרין ומשמטין לאחר החג {{ירו"מ-הדגשה|שאף בשביעית מותר, שזה אוקומי אילנה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: ובלבד מן הבקעה {{ירו"מ-ביאור|פקק הראשון}} ולמעלה {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא עוקר הכל. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}}: נוטל את הקבוצין {{ירו"מ-ביאור|ענפים}} {{ירו"מ-הדגשה|שצמחו}} עמה {{ירו"מ-הדגשה|אף למטה מהפקק. תנן:}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: אף נוטל הוא את העלים {{ירו"מ-ביאור|שפוצעים את האשכול ושמסתירים את השמש}} מן האשכול בשביעית. מחלפא שיטתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}? תנינא תמן: {{שוליים|ב_ד}}ממרסין {{ירו"מ-ביאור|משקין הרבה}} את האורז בשביעית, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}, אבל לא מכסחין {{ירו"מ-הדגשה|את העלים המיותרים}}. ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא הוא אומר אכין {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו נוטל את העלים}}? שנייא הוא הכא, שהוא כמציל מן הדליקה {{ירו"מ-הדגשה|שאין זה אלא מניעת הפסד. תנן:}} מסקלי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} כו'. תמן תנינן: {{שוליים|ב_ה}}המסקל {{ירו"מ-הדגשה|בשביעית}} נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ. ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא את אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שאסור לסקל בכלל}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כאן {{ירו"מ-ביאור|מה שהתירו את העליונות בשביעית}} - בתלוש; כאן {{ירו"מ-ביאור|שאסרו לגמרי לסקל בשביעית}} {{ירו"מ-הדגשה|במחובר לאדמה. תנן:}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: כזירודה וכפיסולה של חמישית כן של ששית, דכשם שזירודה ופיסולה של חמישית נמשכת לשישית, כך של שישית מותרת בשביעית}}. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן, אני רשאי בפיסולו. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|הוינן סברין מימר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} כרב{{ירו"מ-הדגשה|נן}} בקירסום, דאינון תרין תנאין: {{ירו"מ-הדגשה|דרבנן אמרי:}} "מסקלין עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}}, מקרסמין ומזרדין מפסלין עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}}"; {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: כזירודה וכפיסולה של חמישית כן זירודה ופיסולה של ששית, שמותר אף בשביעית}}; {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: כל זמן שאני רשאי מהתורה בעבודת האילן, אני רשאי בפיסולו. ולא היא, אלא תלתא תנאין אינון:}} רבנן {{ירו"מ-הדגשה|אמרי: מסקלין עד ראש השנה, מקרסמין ומזרדין ומפסלין עד ראש השנה}}; {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: כזירודה וכפיסולה של חמישית וכן של ששית {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אפילו יותר מכאן {{ירו"מ-הדגשה|דאפילו בשביעית מותר}}; {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן, רשאי אני בפיסולו {{ירו"מ-הדגשה|רק}} עד העצרת.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ג|ירושלמי שביעית, פרק ב, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ג"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%91/%D7%92 הרב קנייבסקי ב ג]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ב_ו}}מזהמין את הנטיעות {{ירו"מ-ביאור|מורחים זבל במקום הגדם}} וכורכין אותן וקוטמין אותן ועושין להם בתים {{ירו"מ-ביאור|להגן עליהם מסביב ויש אומרים שעושים גג מעליהם,}} ומשקין אותן עד ראש השנה. {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי צדוק}} אומר: אף משקה הוא את ה{{ירו"מ-הדגשה|נ}}וף בשביעית, אבל לא את העיקר {{ירו"מ-ביאור|שלא יעשה כדרך שעושה בשאר שנים}}. סכין את הפגין ומנקבין אותן {{ירו"מ-ביאור|שיבשילו מהר}} עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}}. {{שוליים|ב_ז}}פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית - לא סכין ולא מנקבין אותן. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מקום שנהגו לסוך - אין סכין מפני שהיא עבודה; מקום שלא נהגו לסוך - סכין. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} מתיר באילן {{ירו"מ-ביאור|במוצאי שביעית מיד. אף שיש בפירות קדודשת שביעית,}} מפני שהוא רשאי בעבודת האילן.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} "מזהמין את הנטיעות {{ירו"מ-הדגשה|וכורכין אותן וקוטמין אותן ועושין להם בתים ומשקין אותן עד ראש השנה}}". מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} ברם כרבנן: מזהמין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מתליעין {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} בשביעית, {{שוליים|ב_ח}}אבל לא במועד.<br><br> <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=46|פולדא=211|תולדות יצחק=30|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{שוליים|ב_ט}}כאן וכאן אין מגזמין, אבל {{ירו"מ-ביאור|אף במועד}} נוטל הוא את {{ירו"מ-הדגשה|התולעת}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}רואה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבונה}} בעי: מה בין המזהם {{ירו"מ-הדגשה|שאף רבנן התירו}} לעושה לה בית {{ירו"מ-הדגשה|שאסרו}}? המזהם אינו אלא כמושיב שומר; בית עושה לה צל והיא גדילה מחמתן. תמן תנינן: {{שוליים|ב_י}}המבקע בזית לא יחפה בעפר, אבל מכסה ה{{ירו"מ-הדגשה|ו}}א באבנים וקש. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבונה}} בעי: מה בין קשין, מה בין עפר? קשין אינן אלא כמושיב שומר; עפר עושה לה טינא והיא גדילה מחמתה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: ומשקין אותן עד ראש השנה.}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי צדוק}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: אף משקה הוא את הנוף בשביעית, אבל לא את העיקר.}} תני {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בן כיפר}} אמר משום {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן שמוע}}: {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: משקה על הנוף ויורד על העיקר; {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: משקה בין על הנוף בין על העיקר. דבית {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} משקה בסלא {{ירו"מ-ביאור|שהיו שופכים את המים לתוך סל והמים יוצאים מהנקבים כדי להשקות בשינוי.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר טבליי}}: משקה בסלא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן בר גורייא}} משקה בסליא ועדר {{ירו"מ-הדגשה|כדי שהמים יחדרו לאדמה, והיה אומר:}} "וכי מתכווין {{ירו"מ-הדגשה|אני}} לעבודת הארץ?" ביומי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}} הוון משקין דיקלייא {{ירו"מ-ביאור|דקלים}} בכנישתא חדתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}חרותא {{ירו"מ-ביאור|במטטא חדש שעשוי מענפי דקל}} {{ירו"מ-ביאור|שהיו טובלים את הענפים בדלי ומעבירים לדקל.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} "סכין את הפגין". אנן תנינן: "סכין את הפגין", {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית {{ירו"מ-הדגשה|ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית - לא סכין ולא מנקבין אותן}}. תני{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}בי {{תנא-ירו"מ|רבי}}: {{ירו"מ-הדגשה|סכין את הפגין. ואילו הן פגין שהתירו לסוך? פגי}} {{ירו"מ-הדגשה|ע}}רב {{ירו"מ-הדגשה|שביעית שנכנסו לשביעית. אבל של שביעית שיצאו למוצאי שביעית - לא סכין ולא מנקבין אותן.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} כמתני{{ירו"מ-הדגשה|תין: דפגי}} {{ירו"מ-הדגשה|ע}}רב {{ירו"מ-הדגשה|שביעית שנכנסו לשביעית ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית - אסור לסוך אותן.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כהדא דתניי דבית {{תנא-ירו"מ|רבי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שפגי}} {{ירו"מ-הדגשה|ע}}רב {{ירו"מ-הדגשה|שביעית שנכנסו לשביעית מותר. תנן:}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: מקום שנהגו לסוך - אין סכין מפני שהיא עבודה; מקום שלא נהגו לסוך - סכין.}} על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}, לא בא {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אלא להקל {{ירו"מ-ביאור|שאם לא נהגו לסוך מותר}}; {{ירו"מ-הדגשה|על דעתיה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, לא בא {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}} אלא להחמיר {{ירו"מ-ביאור|שאף בפגי שישית הנכנסים לשביעית אם נהגו לסוך אסור}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ד|ירושלמי שביעית, פרק ב, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ד"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%91/%D7%93 הרב קנייבסקי ב ד]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ב_יא}}אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}}, ואם נטע או הבריך או הרכיב - יעקור. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: כל הרכבה שאינה קולטת לג' ימים - שוב אינה קולטת. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומרים: {{שוליים|ב_יב}}לשתי שבתות.<br><strong>גמ':</strong> "אין נוטעין ואין מרכיבין" כו'. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר זימרא}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרנו שאם נטע או הבריך או הרכיב פחות משלושים יום יעקור}} {{שוליים|ב_יג}}בסתם {{ירו"מ-הדגשה|שאינו יודע אם השתרש או לא}}; הא דבר ברי {{ירו"מ-הדגשה|שנשתרש}} - מותר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} "אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}}, ואם נטע או הבריך או הרכיב - יעקור" {{ירו"מ-ביאור|שגזרו מפני שישראל חשודים על השביעית, או מפני שמונים שנות ערלה ויחשבו שנטע בשביעית.}} לא עקר - פירותיו מה הן? {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} הוו יתבין בצור, אתא עובדא קומיהון. הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: {{שוליים|ב_יד}}ישפכו פירותיו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: אני לא נמניתי עמהן בעליי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ואני לא יודע אם גזרו גם על הפירות}}. אמרין: נצא לחוץ נלמוד. נפקון ושמעון {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר טבלייא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אין מחדשין על הגזירה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר טבלייא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אין מוסיפין על הגזירה {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הגזרה {{ירו"מ-הדגשה|הייתה רק}} על {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אי{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ן, {{ירו"מ-הדגשה|הפירות מותרים}}. נטעו ומת בנו מהו שיהא מותר לקיימו תני {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אביי דברדליה}} נוטעו ומת {{שוליים|ב_טו}}בנו {{ירו"מ-הדגשה|מותר}} לקיימו ואתיא {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר}} מפני החשד {{ירו"מ-ביאור|דנחשדו ישראל על השמיטה ולכן גזרו שיעקור}} {{ירו"מ-הדגשה|עליו גזרו על בנו לא גזרו}} אבל {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר דגזרו}} מפני ה{{ירו"מ-הדגשה|מ}}יניי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-ביאור|שכשמונים שנות ערלה יחשבו שנטע בשביעית.}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אב {{ירו"מ-הדגשה|ול}}בנו {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ונה {{ירו"מ-הדגשה|מנין אחד ואותו חשש קים וצריך הבן לעקור}} תני הנוטע המבריך המרכיב שלשים יום לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה עלתה לו שנה תמימה ומותר לקיימו בשביעית פחות משלושים יום לפני ראש השנה לא}} עלתה לו שנה תמימה ואסור לקיימו בשביעית {{ירו"מ-הדגשה|ואף שאמרו שאם נטע קדם שלושים לפני ראש}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שנה {{ירו"מ-הדגשה|עלתה לו}} שנה תמימה אבל {{שוליים|ב_טז}}אמרו פירות נטיעה זו אסורין עד חמשה עשר בשבט ומה טעם אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא יט כג|ויקרא קדושים יט כג-כד]]) שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה {{ירו"מ-הדגשה|הרביעית ובשנה מה את שמע מינא}} {{ירו"מ-ביאור|איך לומדים מכאן}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} ([[ויקרא יט כג|ויקרא קדושים יט כג-כד]]) {{ירו"מ-הדגשה|שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית שפעמים שאף בשנה}} רבי{{ירו"מ-הדגשה|עית הפירות אסורים משום ערלה עד}} ט"ו {{ירו"מ-הדגשה|בשבט}}<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ב|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ב|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ה.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=55|פולדא=212|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרנו שצריך להמתין עד}} ט"ו {{ירו"מ-הדגשה|בשבט}} - נראין הדברים {{שוליים|ב_יז}}כשנטעו לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} שלושים יום. הא אם לא נטעו שלושים יום לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה אלא קדם}} ט"ו {{ירו"מ-הדגשה|בשבט - משעברו שלוש שנים מותרים מיד}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}איתא חמי {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}}: שנה שלימה עלתה לו, ואת אמרת הכין {{ירו"מ-ביאור|שצריך להמתין עד ט"ו בשבט.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} ואין כיני; {{ירו"מ-הדגשה|שאם השלים שלוש שנים מותר מיד, משמע שהסיבה להמתנה עד}} ט"ו {{ירו"מ-הדגשה|בשבט זה כי צריך להשלים לשלוש שנים. אם כך, אם}} נטעו שלשים יום לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה - למה לא יהיה}} אסור עד שלשים יום לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}}? מיי כדון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|באמת, משהגיעה ראש השנה מלאו לו שלוש שנים, דשלושים יום בשנה כשנה. וחכמים תקנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מכיון שעומד בתוך שנתו של אילן {{ירו"מ-ביאור|שנעשה אילן,}} משלים שנתו {{ירו"מ-הדגשה|של אילן}} - שט"ו {{ירו"מ-הדגשה|בשבט הוא ראש}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שנה {{ירו"מ-הדגשה|לאילנות}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ה|ירושלמי שביעית, פרק ב, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ה"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%91/%D7%94 הרב קנייבסקי ב ה]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ב_יח}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אורז|האורז]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דוחן|והדוחן]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#פרג|והפרגין]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#שומשומין|והשומשמין]] שהשרישו לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} - מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית; ואם לאו - אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון שזורי}} אומר: [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#פול מצרי|פול המצרי]] שזרעו לזרע בתחילה - כיוצא בהן. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אפונים גמלונים|אפונים הגימלונים]] - כיוצא בהן. {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן עזריה}} אומר: [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אפונים גמלונים|אפונים הגימלונים]] {{ירו"מ-הדגשה|לא שהשרישו, אלא}} שתרמלו לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אורז|האורז]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דוחן|והדוחן]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#פרגין|והפרגין]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#שומשומין|והשומשמין]] {{ירו"מ-הדגשה|שהשרישו לפני ראש השנה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית, ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה}}. {{שוליים|ב_יט}}בפירות {{ירו"מ-הדגשה|ותבואה}} הלכו אחר שליש, [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אורז|ובאורז]] אחר השרשה, {{שוליים|ב_כ}}ובירק בשעת לקיטתו איסורו. מניין שהילכו בפירות אחר השליש? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים טז יג|דברים ראה טז יג]]) {{ירו"מ-הדגשה|"חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספיך}} מגרנך מיקביך" - מגרנך ולא כל גרנך, מיקביך ולא כל יקביך. {{ירו"מ-הדגשה|הכיצד? הביא שליש - חייב;}} לא {{ירו"מ-הדגשה|הביא שליש - פטור}}. מעתה, אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} פחות משליש {{ירו"מ-הדגשה|יהיה חייב}} {{ירו"מ-ביאור|ולמה החלטנו ששליש הוא נקודת הזמן לענין חיוב מעשרות.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}}: כתיב ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]) "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" - דבר שהוא נזרע ומצמיח; יצא פחות משליש שאינו נזרע ומצמיח. מעתה {{ירו"מ-הדגשה|למה הכל מתעשר לפי השנה הקודמת}} {{ירו"מ-ביאור|שבה הביא שליש}}? {{ירו"מ-הדגשה|אולי}} שליש הראשון {{ירו"מ-הדגשה|יתעשר}} לשעבר, וש{{ירו"מ-הדגשה|נ}}י {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שליש{{ירו"מ-הדגשה|ים האחרים}} ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מחג הסוכות. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים לא י|דברים וילך לא י]]) {{ירו"מ-הדגשה|"ויצו משה אותם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אמר: {{ירו"מ-הדגשה|מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חג הסכות". {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} מה {{ירו"מ-הדגשה|עניין}} חג הסוכות {{ירו"מ-הדגשה|לשמיטה? והלא בשמיני}} הוא! {{ירו"מ-הדגשה|אלא גמירי: דכל תבואה הנקצרת בסוכות גידלה שליש לפני ראש השנה.}} וא{{ירו"מ-הדגשה|ף}} {{ירו"מ-הדגשה|שהמשיך לגדול עוד שני שליש, הכל}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לך {{ירו"מ-הדגשה|אחר שליש ראשון}} {{ירו"מ-ביאור|וכוונת הפסוק שמה שאתה קוצר בסוכות בשנה השמינית, חל עליו קדושת שביעית כיוון שהביא שליש קדם ראש השנה.}} וא{{ירו"מ-הדגשה|ף}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אילו {{ירו"מ-הדגשה|השני שליש הנוספים}} את מהלך בהן לשעבר. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה}} לא נאמר אף [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אורז|באורז]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דוחן|ובדוחן]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#פרג|ופרגין]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#שומשומין|ובשומשמין]] כן? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}} בר חייא: {{ירו"מ-הדגשה|לפי שאינם מבשילים כאחת, וכל אחד מביא שליש בזמן}} אחר, {{ירו"מ-הדגשה|ואי אפשר}} לעמוד עליו {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שמעשרותיו מדרבנן}}. {{ירו"מ-הדגשה|לפיכך קבעו שהולכים בהם}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|השרשה}}. מתיבין לחונא בר חייא: והתני {{ירו"מ-הדגשה|פול המצרי שזרעו לזרע ולירק}} {{ירו"מ-ביאור|שהדין הוא, שאם זרעו לזרע, הולכים אחר הבאת שליש. ואם זרעו לירק הולכים אחר לקיטה,}} צובר את גורנו לתוכו {{ירו"מ-הדגשה|ומערבם היטב ומפריש מהתערובת ומתנה שהחדש יהיה מעשר על החדש והישן על הישן, שאין מפרישים משנה לחברתה. ואם הייתה שנה שניה ושלישית מפריש מעשר שני מהכל וחוזר ופודה}} אותו {{ירו"מ-הדגשה|ונותן לעניים כמעשר עני}} ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו {{ירו"מ-הדגשה|ולמה לא נעשה כן באורז ונלך}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|שליש ונצבור גרנו לתוכו ונפריש}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: קיימא חונה בר חמא! {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה בר חייא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יד כב|דברים ראה יד כב]]) "עשר תעשר את כל תבואת זרעך {{ירו"מ-הדגשה|היוצא שנה שנה}}" - מעשר אחד את מעשר בשנה אחת, ואין את מעשר שתי מעשרות בשנה {{ירו"מ-הדגשה|אחת. ואם תאמר שיצבור}} את {{ירו"מ-הדגשה|גורנו לתוכו ויערבם היטב ויפריש מהתערובת - יוצא שפעמים מפריש גם מעשר עני וגם מעשר שני באותה שנה}}. התיב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ן: הרי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#פול מצרי|פול המצרי]] {{ירו"מ-ביאור|שזמן ההשרשה שלו חל בסביבות ראש השנה. כך שחלק משריש קדם ראש השנה וחלק משריש אחר ראש השנה ולרבי שמעון שזורי צובר גורנו לתוכו.}} - הרי הוא שני מעשרות בשנה אחת!<br><br> <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=62|פולדא=213|תולדות יצחק=35|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} רבי זעירא {{ירו"מ-הדגשה|אמר מדכתיב}} ([[ויקרא כה ג|ויקרא בהר כה ג]]) שש שנים תזרע שדך ואספת שש {{ירו"מ-הדגשה|שנים}} זורעין ושש {{ירו"מ-הדגשה|שנים}} אוספין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא ששה זורעין ושבעה אוספין {{ירו"מ-הדגשה|ואם נלך בקטניות}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|שליש יהיו שש שנים בהם זורעים ושבע שנים בהם אוספים}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשיתה לי{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן יכלין קיימן {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אם הולכים אחר הבאת שליש מה שזורעים בשישית יהיה אסור לאסוף בשביעית שמא הביא שליש בשביעית נמצא שרק חמש שנים מותר לאסוף ולמה דרש}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} {{ירו"מ-הדגשה|שישה זורעים ושישה אוספים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|ששה זורעין ושבעה אוספין}} אלא כיני ששה זרעין {{ירו"מ-הדגשה|ושישה}} אוספין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא ששה זרעין וחמשה אסיפין {{ירו"מ-הדגשה|לכן חייבים ללכת אחר}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ש{{ירו"מ-הדגשה|ר}}שה התיבון הרי פול המצרי {{ירו"מ-הדגשה|שזמן ההשרשה שלו חל בסביבות ראש השנה כך שחלק משריש קדם ראש השנה וחלק משריש אחר ראש השנה}} הרי ששה זורעין וחמשה אוספין {{ירו"מ-ביאור|שהרי מה שזרע בשישית אסור לאסוף משום שהוא ספק שמא השריש בשביעית.}} מניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בירק אחר לקיטתו עישורו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} מגרנך ומיקבך מה גורן ויקב שהן חיין ממי השנה שעברה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}את מהלך בהן לשעבר {{ירו"מ-ביאור|אחר הבאת שליש או השרשה.}} ואלו הואיל והן חיין ממי השנה הבאה את מהלך בהן ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא התיבון: הרי פול המצרי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}זרעו לזרע מתעשר לשעבר, זרעו לירק מתעשר ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} קסמיה בידיה {{ירו"מ-הדגשה|לידע מה כוונת הזורע? האם}} לירק {{ירו"מ-הדגשה|או לזרע? לאמר שאם}} זרעו לזרע הוא חיי ממי השנה שעברה; זרעו לירק הוא חיי ממי השנה הבאה! {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|אפונים הגימלונים כיוצא בהן}}. {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן עזריה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: אפונים הגימלונים שתרמלו לפני ראש השנה}}. מהו תרמילו? עבד{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ן קנקולין {{ירו"מ-ביאור|הוציאו תרמילים}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שם {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון שזורי}} {{ירו"מ-הדגשה|שפול המצרי שזרעו לזרע דינו כקטניות, והולכים}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|השרשה; זרעו לירק דינו כירק, והולכים}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|לקיטה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שובתי דצרוקי}} {{ירו"מ-ביאור|שם מקומו}} כהדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון שזורי}}. תני: {{שוליים|ב_כא}}שש מידות אמרו חכמים בפול מצרי: {{ש}} {{ירו"מ-הדגשה|א}} <big> זרעו לזרע </big> {{ירו"מ-הדגשה|הולכים אחר ההשרשה. ואם השרישו לפני ראש השנה}} - מתעשר לשעבר {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} על {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ירק. {{ש}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}} <big> זרעו לירק </big> {{ירו"מ-הדגשה|הולכים אחר לקיטה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מתעשר ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} על {{ירו"מ-הדגשה|ה}}זרע. {{ש}} {{ירו"מ-הדגשה|ג}} <big> זרעו לזרע ולירק, או שזרעו לזרע ונימלך וחישב עליו לירק </big> - מעשר מירקו על זרעו ומזרעו על ירקו {{ירו"מ-הדגשה|ושניהם מתעשרים לשעבר בשנלקט}} לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}}. אבל אם {{ירו"מ-הדגשה|נלקט}} לאחר {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} - זרעו מתעשר לשעבר וירקו מתעשר בשעת לקיטתו עישורו {{ירו"מ-הדגשה|בשהביא שליש}} לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}}. אבל אם {{ירו"מ-הדגשה|הביא שליש}} לאחר {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} - בין זרעו בין ירקו מתעשר ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא. {{ש}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}} <big> זרעו לזרע וחישב עליו לירק </big> {{ירו"מ-הדגשה|באין במחשבה, ודי במחשבה לגרום שהירק}} לא {{ירו"מ-הדגשה|יהיה טפל}} לזרע. {{ירו"מ-הדגשה|אבל גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}זרע {{ירו"מ-הדגשה|לא בטל, כיוון שמתחילה}} חשב עליו לזרע {{ירו"מ-ביאור|ואף שכבר הוזכרה מדה זו במידה הקודמת כאן מקומה. ורק מפני שדינם שווה הזכיר אותה שם. וכאן הוסיף שדי במחשבה ולא צריך איזה מעשה לשם כך.}} {{ש}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}} <big> זרעו לירק וחישב עליו לזרע </big> {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שעיקרו}} לירק, לעולם אין מחשבת זרע חלה עליו, אלא אם כן מנע ממנו שלושה מורביות {{ירו"מ-ביאור|היינו פעולות שהיו רגילים לעשות לירק בזמנים קבועים. כגון השקיות או ליקוט שלושה פעמים. ואז אין הזרע טפל לירק, אבל הירק לעולם יהיה חשוב.}} {{ירו"מ-הדגשה|ההבדל יהיה}} כשהביא שליש לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}}. אבל אם הביא שליש לאחר {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} - אפילו מנע ממנו שלשה מורביות, {{ירו"מ-הדגשה|בכל מקרה מתעשר להבא}}. {{ש}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}} <big> זרעו לירק, ועשה כולו קצצין גמורין לפני ראש השנה </big> {{ירו"מ-ביאור|שהניחו להתיבש.}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי זה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}עשה {{ירו"מ-הדגשה|מוכיח}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}זרעו {{ירו"מ-הדגשה|מתעשר לשעבר וירקו מתעשר בשעת לקיטתו עישורו}}. {{ש}} {{ירו"מ-הדגשה|מקצתן}} עשה קצצין גמורים ומקצתן לא עשה {{ירו"מ-הדגשה|כיצד אפשר להפריש? שהרי חלק}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עשה קצצין {{ירו"מ-הדגשה|צריך להפריש כזרע לשעבר ועל הירק}} ל{{ירו"מ-הדגשה|הב}}א {{ירו"מ-הדגשה|ובחלק}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא עשה קצצין {{ירו"מ-הדגשה|הזרע טפל לירק}}. הדא הוא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן:}} צובר גורנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי אבדומי דחיפה}}: אפילו לא עשה כולו קצצין גמורין לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה אלא רק חלק - כל}} זרעו מתעשר לשעבר וירקו בשעת לקיטתו עישורו {{ירו"מ-הדגשה|דמה שהניח מקצתו להתיבש הוכיח על כולו כאילו זרע לירק ולזרע. איתמר: מקצתן עשה קצצין גמורים ומקצתן לא עשה - כיצד אפשר להפריש?}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|על החלק שעשה קצצין צריך להפריש כזרע לשעבר ועל הירק להבא. ובחלק שלא עשה קצצין הזרע טפל לירק. הדא}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: צובר גורנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כל מה שאמרנו שיכול לצבור גורנו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו - זה רק במקרה}} שהביא שליש {{ירו"מ-הדגשה|לאחר}} מחשבת זרע. {{ירו"מ-הדגשה|דאז}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מחשב{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|הראשונה בטלה לגמרי ונעשה כאילו}} זרע{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|מתחילה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}זרע {{ירו"מ-הדגשה|והירק בטל באותו חלק שעשה קצצין. ומה שלא עשה קצצין נידון כירק שהולכים אחר לקיטה וצובר גורנו לתוכו, כי אז הכמות}} של {{ירו"מ-הדגשה|מה שנידון}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}זרע {{ירו"מ-הדגשה|ומה שנידון כירק קרוב, ובילה מועילה}}. אבל אם הביא שליש {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מחשבת ירק {{ירו"מ-הדגשה|ורק אחר כך חשב}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}זרע {{ירו"מ-הדגשה|לא בטל שם ירק ממנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}זרעו מתעשר לשעבר וירקו בשעת לקיטתו עישורו.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ב|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ב|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=73|פולדא=214|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|והרי כל}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ירק {{ירו"מ-הדגשה|מתעשר להבא, ואילו הזרע חלק מתעשר להבא וחלק}} לשעבר! ואת אמרת: צובר את גורנו לתוכו ונמצא מתעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו {{ירו"מ-ביאור|הרי בילה לא מועילה כשמאחד יש הרבה ומאחד מעט.}} {{ירו"מ-הדגשה|פול המצרי}} {{שוליים|ב_כב}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זרעו לזרע לפני ראש השנה {{ירו"מ-הדגשה|שביעית}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נכנסה שביעית - בין זרעו בין ירקו מותר {{ירו"מ-הדגשה|שה}}ירק {{ירו"מ-הדגשה|בטל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}זרע {{ירו"מ-ביאור|ולפי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון שזורי}} הולכים אחר השרשה ולתנא קמא אחר הבאת שליש ואין לו קדושת שביעית.}} זרעו לירק לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} שביעית ונכנסה שביעית - בין זרעו בין ירקו אסור {{ירו"מ-הדגשה|שהולכים אחר לקיטה}}. זרעו לזרע ולירק לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} השביעית ונכנסה שביעית - זרעו מותר, ירקו אסור. זרעו {{ירו"מ-הדגשה|לזרע}} לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} השמינית {{ירו"מ-הדגשה|והביא שליש}} ונכנסה שמינית - בין זרעו בין ירקו אסור. {{שוליים|ב_כג}}זרעו לירק לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} השמינית ונכנסה שמינית - בין זרעו בין ירקו מותר. זרעו לזרע ולירק לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} שמינית ונכנסה שמינית - זרעו אסור {{ירו"מ-הדגשה|שהולכים אחר השרשה}}, וירקו {{ירו"מ-הדגשה|מהו? תני}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}}: אסור. {{ירו"מ-הדגשה|תני}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}: מותר. {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר מותר - דבר תורה שהולכים}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|לקיטה; מאן דאמר}} אסור {{ירו"מ-הדגשה|מפני מראית עין. ואפילו כמאן דאמר}} אסור מצד {{ירו"מ-הדגשה|מראית עין}} - הי{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|לוקט דבר מותר ונמצא בתוכו ירק מותר; ואפילו}} ל{{ירו"מ-הדגשה|מ}}אן {{ירו"מ-הדגשה|דאמר מותר ללקוט}} - לא {{ירו"מ-הדגשה|יתן}} לא {{ירו"מ-הדגשה|לבנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|לשלוחו ללקט אם הם חשודים,}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יאכיל את בה}}מתו {{ירו"מ-ביאור|שמשום מרעית עין נוהגים בזה קדושת שביעית.}} {{ירו"מ-הדגשה|מפני מראית עין}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יהא לוקט על האומן}} {{ירו"מ-ביאור|הרבה}}. {{ירו"מ-הדגשה|כהדא:}} בר {{ירו"מ-הדגשה|נש עאל טעון עשר מיסרין}} {{ירו"מ-ביאור|נכנס טעון עשר חבילות}} פול המצרי {{ירו"מ-ביאור|שנזרע לירק בשביעית ונלקט בשמינית}}. {{ירו"מ-הדגשה|מעשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו: לא תיעבד כן, לא תלקוט אלא צורכה דאלפסה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|ברבי בון: אם נעקרו הנימה}} {{ירו"מ-ביאור|שקוטף גם חלק מהענף}} {{ירו"מ-הדגשה|מותר}} {{ירו"מ-ביאור|שמוכח שלירק התכוון}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ו|ירושלמי שביעית, פרק ב, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ו"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%91/%D7%95 הרב קנייבסקי ב ו]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ב_כד}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#בצלים סריסים|בצלים הסריסים]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#פול מצרי|ופול המצרי]] {{ירו"מ-הדגשה|שזרעו לירק}} שמנע מהן מים שלושים יום לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה - הזרעים}} מתעשרים לשעבר ומותרין בשביעית {{ירו"מ-הדגשה|שההשרשה הייתה}} בשי{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ית. ואם לאו - אסורין בשביעית ומתעשרין להבא. ושל בעל שמנע מהם מים שתי עונות, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב_כה}}שלוש.<br><strong>גמ':</strong> מהו [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#בצלים סריסים|בצלים הסריסין]]? אילין בצלייא כופרייא דלא עבדון זרע {{ירו"מ-ביאור|אותם בצלים כפריים שלא מוציאים זרעים}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כיון שמנע מהם מים שלושים יום לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} - נעשו {{ירו"מ-הדגשה|כזרען לזרע וכשאר גידולי}} בעל {{ירו"מ-הדגשה|שמתעשרין אחר הבאת שליש, ובקטניות אחר השרשה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: למפרע הוא נעשה זרע {{ירו"מ-הדגשה|או}} מכן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא? מה נפק מביניהון? לקט בתוך שלושים ולאחר שלושים. אין תימר למפרע הוא נעשה זרע - מעשר מזה על זה; אין תימר מכן ול{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא - אינו מעשר מזה על זה.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ז|ירושלמי שביעית, פרק ב, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ב_ז"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%91/%D7%96 הרב קנייבסקי ב ז]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ב_כו}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דילועין|הדילועין]] שקיימן לזרע - אם הוקשו לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} ונפסלו מאוכל, מותר לקיימו בשביעית; ואם לאו - אסור לקיימו בשביעית. התימרות שלהן אסור בשביעית. {{שוליים|ב_כז}}מרביצין בעפר לבן, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}. {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} אוסר. {{שוליים|ב_כח}}ממרסין [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אורז|באורז]] בשביעית, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}, {{שוליים|ב_כט}}אבל לא מכסחין.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דילועין|הדילועין]] {{ירו"מ-הדגשה|שקיימן לזרע - אם הוקשו לפני ראש השנה ונפסלו מאוכל, מותר לקיימו בשביעית; ואם לאו - אסור לקיימו בשביעית}}. למה לי הוקשו? {{ירו"מ-הדגשה|אם מנע מהם מים שלושים יום קודם ראש השנה}} - אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} לא הוקשו! מכיון שהוקשו, נעשו כשאר זירעוני גינה שאינן נאכלין. {{ירו"מ-הדגשה|אבל קדם לכן, אפילו אם מנע מהם מים - חי}}שינן {{ירו"מ-הדגשה|שימלך עליהם לאכלם}}. כיצד הוא בודק {{ירו"מ-הדגשה|אם הוקשו}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}} אומר: עוקצו - אם נתאחה אסור, ואם לאו מותר. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בוצרייא אמר: [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קרמולין|קרמולין]] פטורין מן המעשר. הדא דתימר עד שלא עשו דילועין; אבל אם עשו דילועין - כירק הן. הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} באילין עלי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קלוקסין|קולקסייא]] {{ירו"מ-ביאור|לוף בר,}} שאסור לגמות בהן מים {{ירו"מ-הדגשה|בשביעית}} מפני שהצבאים אוכלין אותן {{ירו"מ-ביאור|ועל ידי שהוא שואב בהם מים הם מתקלקלים, ואסור להפסיד אוכלים בשביעית.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} מרבצין בעפר לבן<br><br> <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=82|פולדא=215|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}. {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} אוסר. אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} כרבנן, {{ירו"מ-הדגשה|וד}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שיטתיה. דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר:}} {{שוליים|ב_ל}}מושכין את המים מאילן לאילן {{ירו"מ-ביאור|בבית הבעל,}} ובלבד שלא ישק{{ירו"מ-הדגשה|ה}} את כל {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שדה. {{ירו"מ-הדגשה|זרעים שלא שתו לפני המועד - לא}} ישק{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|במועד. וחכמים מתירין בזה ובזה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} אמר לה סתם {{ירו"מ-ביאור|בלי לציין שם מקור הדין.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: בסתם ח{{ירו"מ-הדגשה|ל}}וקי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} - מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם במרווחין - דברי הכל אסור; אם ברצופין {{ירו"מ-הדגשה|דברי הכל}} מותר. אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין {{שוליים|ב_לא}}בנטועין מטע עשר לבית סאה: {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} עבד לון {{ירו"מ-הדגשה|כ}}מרווחין, ורבנן עבדין לון כרצופין. {{ירו"מ-הדגשה|גופא:}} רבנן אמרין: במרווחין אסור להשקות {{ירו"מ-הדגשה|את כל השדה}}. מהו להמשיך {{ירו"מ-הדגשה|מאילן לאילן}}? נילף הדא דרבנן מן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}}: כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר בן יעקב}} אמר במרווחין אסור להשקות ומותר להמשיך, כן רבנן אמרין: מותר להמשיך ואסור להשקות. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא כן סברינן מימר במרווחין דברי הכל אסור? והן עפר {{ירו"מ-הדגשה|לבן}} לא כמרווחין הוא {{ירו"מ-ביאור|שיש בו מעט עצים}}? {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר. וקימא לן דרבנן}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}. {{ירו"מ-הדגשה|אז למה רבנן אוסרים}}? אלא כאן בשביעית וכאן במועד. מה בין שביעית {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מה בין מועד? שביעית, על ידי שה{{ירו"מ-הדגשה|י}}א מותר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} במלאכה, התירו בין דבר שהוא טורח בין דבר שאינו טורח; מועד, על ידי {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} אסור במלאכה, לא התירו אלא דבר שהוא אבד ובלבד דבר שאינו טורח. ואית דבעי {{ירו"מ-הדגשה|מימר:}} נ{{ירו"מ-הדגשה|י}}שמעינה מן הדא: שביעית {{ירו"מ-הדגשה|על ידי}} שזמנה מרובה התירו; מועד {{ירו"מ-הדגשה|על ידי}} שזמנו קצר אסור. אותן שבעת ימים {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אחרו{{ירו"מ-הדגשה|נים של השביעית}} לא מסתברא מיעבדינון כשבע{{ירו"מ-הדגשה|ת}} ימי הרגל ויהיו אסורין? אשכח תני: מרבצין בעפר לבן בשביעית אבל לא במועד, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר בן יעקב}} אוסר {{ירו"מ-הדגשה|ולא חילקו בין ימים אחרונים לשאר שנה}}. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ב|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ב|ו ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק שדה לבן</strong><br> ll48u9n92502mqx33qi6tt7tv02cpke ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שביעית/פרק שלישי 106 1706301 2942792 2942696 2025-06-19T15:35:32Z מאירושולי 35234 2942792 wikitext text/x-wiki ==פרק שלישי- מאימתי מוציאים== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_שביעית_פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%92/%D7%90 הרב קנייבסקי ג א]] ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ג_א|ירושלמי שביעית, פרק ג, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ג_א"> <strong>מתני':</strong> מאימתי {{שוליים|ג_א}}מוציאים זבלין לאשפתות? משיפסקו עובדי עבודה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: משיבש המתוק {{ירו"מ-ביאור|לחות האדמה ואין זה זמן הזיבול.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר {{שוליים|ג_ב}}משיקשור {{ירו"מ-ביאור|שהזבל יבש ונעשה קשרים ולא ראוי לזיבול עד שיפורר.}} עד כמה מזבלין? {{שוליים|ג_ג}}עד שלוש אשפתות לבית {{ירו"מ-הדגשה|ס}}אה של עשר עשר משפלות {{ירו"מ-הדגשה|ו}}של לתך לתך {{ירו"מ-ביאור|לתך = חצי כור=> 91 ליטר. כל אשפה 910 ליטר}}. מוסיפים על {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אשפלות, ואין מוסיפין על האשפתות. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: אף על האשפתות.<br><strong>גמ':</strong> תנן: "מאימתי מוציא{{ירו"מ-הדגשה|ים}} {{ירו"מ-הדגשה|זבלין לאשפתות משיפסקו עובדי עבודה דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}". עד שלא פסקו עובדי עבודה, מהו שיהא מותר לעשות אשפה על פתח חצירו {{ירו"מ-ביאור|שאין זה מקום זריעה?}} סילני שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בר חמא}} ו{{ירו"מ-הדגשה|אסר}} {{ירו"מ-הדגשה|ליה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}רא {{ירו"מ-הדגשה|ליה}}, והוון אמרין {{ירו"מ-הדגשה|שהתיר לו כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ו נסב {{ירו"מ-הדגשה|ליה}} {{ירו"מ-הדגשה|מעשרות}} {{ירו"מ-ביאור|שהיה נותן לו מעשרות}}, והורי על גרמיה לצאת לחוץ לארץ דלא למיסב מעשר {{ירו"מ-ביאור|והורה לעצמו לצאת מהארץ כדי לא ליטול מעשרות}} {{ירו"מ-ביאור|ואם היה נשאר בארץ ולא לוקח מעשרות היה נראה כמבזה את המעשרות.}} מעתה, אפילו משפסקו עובדי עבודה יהא אסור מפני מראית עין, שלא יהו אומרים: "לתוך שדה בית השלחין שלו הוא מוציא"? {{ירו"מ-הדגשה|שמזבלין אותה כל השנה לא יחשדו בו שמוציא לבית השלחין}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}יודעין הן בני עירו אם יש לו בית השלחין, אם אין לו {{ירו"מ-הדגשה|ומה שהתירו כאן בשאין לו}} {{ירו"מ-הדגשה|בי}}ת {{ירו"מ-הדגשה|השלחין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: הדא אמרה לא חשו לעוברין ושבין מפני מראית עין {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|מי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאינו בן עירו לא יודע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו"מ-הדגשה|לו בית שלחין ואף על}} {{ירו"מ-הדגשה|פי}} {{ירו"מ-הדגשה|כן לא אסרו}}. באיסור {{ירו"מ-הדגשה|ב'}} פרקים {{ירו"מ-הדגשה|בשדה הלבן מהפסח ובשדה האילן מן העצרת}}, מהו שיהא מותר לעשות כסדר הזה {{ירו"מ-הדגשה|ולהוציא שלוש אשפתות לבית סאה של עשר עשר משפלות אף שלא פסקו עובדי עבודה האם}} {{ירו"מ-הדגשה|זה}} {{ירו"מ-הדגשה|כמו שביעית ואסור או}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זה {{ירו"מ-הדגשה|קל}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}ותר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מותר? נישמענא מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: "מוכרין ומוציאין זבלים עם {{ירו"מ-הדגשה|החשודים להיות}} עושין {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שביעית עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} עם {{ירו"מ-הדגשה|העובד כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}עם הכותי אפילו בשביעית ובלבד שלא יפרוק את המשפלות {{ירו"מ-הדגשה|ונמצא מזבל}}". לא אמר אלא "ובלבד שלא<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ג|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ג|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=87|פולדא=217|תולדות יצחק=43|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} יפרוק את המשפלות", הא {{ירו"מ-הדגשה|להוציא}} מוציא. הדא אמרה שהוא מותר. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אין תימר שהוא אסור, יהא אסור {{ירו"מ-הדגשה|מ}}להוציא {{ירו"מ-הדגשה|עם החשוד על השביעית}}. תנן: "{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: משיבש המתוק". {{ירו"מ-הדגשה|מהו}} "משיבש המתוק"? פקועה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|כ}}ההן פקועה דבקעתא {{ירו"מ-ביאור|שהאדמה כשנעשת יבשה פוקעת ונהית סדקים, ואם אז מוציא זבלים, לא יחשדו שהולך לזבל את הקרקע שהרי לא מועיל לה הזבל עוד.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} א{{ירו"מ-הדגשה|ומ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|משיקשור}}". {{ירו"מ-הדגשה|מהו}} "משיקשר"? משי{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ש {{ירו"מ-הדגשה|הזבל}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}יעשה קשרין קשרין {{ירו"מ-הדגשה|ולא ראוי לזיבול}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}}: מכיון שנתקשר בו קשר העליון, מיד הוא יבש. ותני עלה: "קרובים דבריהם {{ירו"מ-הדגשה|של}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ושל}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} להיות שווין {{ירו"מ-ביאור|שהזמן שפוסקים עובדי עבודה הוא הזמן שהאדמה מתבקעת והזבל נקשר.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "עד שלוש אשפתות לבית סאה של עשר עשר משפלות של לתך" {{ירו"מ-ביאור|חצי כור = 124.4 ליטר}}. {{ירו"מ-הדגשה|מוסיפים על האשפלות ואין מוסיפין על האשפתות}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר שאין מוסיפים על האשפתות זה דווקא}} בפוחת מן ה{{ירו"מ-הדגשה|מ}}שפלות {{ירו"מ-ביאור|כגון שעשה תשע במקום עשר.}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם בכל אשפה נתן עשר}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}שפלות {{ירו"מ-הדגשה|יכול להוסיף על}} ה{{ירו"מ-הדגשה|א}}שפ{{ירו"מ-הדגשה|ות}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} בעי: אם בפוחת מן האשפלות {{ירו"מ-הדגשה|אפילו שלוש}} אסור, אלא {{ירו"מ-הדגשה|אסור להוסיף על האשפתות אפילו אם לא פוחת}}? {{ירו"מ-הדגשה|כי נן קיימין}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}עושה {{ירו"מ-הדגשה|יותר}} מן {{ירו"מ-הדגשה|כ}}שיעור, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}דכוותה אין מוסיפין על האשפתות אפילו בכשיעור.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ג_ב|ירושלמי שביעית, פרק ג, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ג_ב"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%92/%D7%91 הרב קנייבסקי ג ב]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ג_ד}}עושה אדם את שדהו שלש שלש אשפתות לבית סאה. יותר מכאן {{ירו"מ-הדגשה|מותר}}, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-ביאור|כמו שאמר במשנה הקודמת.}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים}}: עד שיעמיק {{ירו"מ-הדגשה|שלושה}} או עד שיגביה שלשה. עושה אדם את זבלו אוצר {{ירו"מ-ביאור|שיכול להוסיף על המשפלות כמה שרוצה.}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר: עד שיעמיק {{ירו"מ-הדגשה|שלושה}} או עד שיגביה שלשה {{ירו"מ-ביאור|דאין מוסיפין לא על המשפלות ולא על האשפתות.}} {{שוליים|ג_ה}}היה לו דבר מועט, מוסיף עליו והולך. {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} אומר: עד שיעמיקו או עד שיגביה שלשה, או עד שיתן על הסלע.<br><strong>גמ':</strong> ולמה תניתה תריין זימנין {{ירו"מ-ביאור|הרי כבר למדנו את זה במשנה הקדמת?}} כאן בפוחת מן {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אשפלות, ברם {{ירו"מ-הדגשה|התם}} {{ירו"מ-ביאור|במשנה הקדמת}} בעושה כשיעור {{ירו"מ-ביאור|והיתי חושב שכל מה שהתיר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|להוסיף על}} ה{{ירו"מ-הדגשה|א}}שפ{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ות {{ירו"מ-הדגשה|זה דווקא אם עשאם}} כשיעור {{ירו"מ-הדגשה|של עשר}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}שפלות {{ירו"מ-הדגשה|באה משנתנו ומלמדת של}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|יכול להוסיף על}} ה{{ירו"מ-הדגשה|א}}שפ{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ות אפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לו {{ירו"מ-הדגשה|אין בהן עשר}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}שפלות}}. ותני כן על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: "ובלבד שלא יפחות לאשפה משלש משפלות", וחכמים אוסרין.<br><br> <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=90|פולדא=217|תולדות יצחק=45|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "עושה אדם את זבלו אוצר. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: עד שיעמיק שלש{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|או עד שיגביה}} שלש{{ירו"מ-הדגשה|ה}}". בעושה יותר מכשיעור {{ירו"מ-ביאור|שרוצה לתת יותר שלושים משפלות לבית סאה.}} אבל בכשיעור {{ירו"מ-ביאור|שרוצה לתת את כל השלושים באשפה אחת או שתים במקום בשלוש,}} בשלשה מקומות מותר, במקום אחד לא כל שכן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "היה לו דבר מועט, מוסיף עליו והולך. {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: עד שיעמיקו או עד שיגביה שלשה, או עד שיתן על הסלע". פתר לה תרין פתרין {{ירו"מ-ביאור|העמיד את המשנה בשני העמדות}}. {{ירו"מ-הדגשה|הסבר אחד}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}שהיה לו דבר מועט בתוך {{ירו"מ-הדגשה|שדהו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שביעית {{ירו"מ-הדגשה|ובביתו לא}} היה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}לו{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|והוא מבקש להוציא}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ב{{ירו"מ-הדגשה|י}}תו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}תוך שדהו {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שביעית {{ירו"מ-הדגשה|שרבנן אמרי שיכול להוציא את המעט שיש לו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הרי זה מוסיף עליו והולך {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}פסקו {{ירו"מ-הדגשה|עובדי}} {{ירו"מ-הדגשה|עבודה}} {{ירו"מ-ביאור|כמו שאדם שיש לו עשרה משפלות, אינו מוציאם בבת אחת אלא כל פעם קצת,}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} אוסר. {{ירו"מ-הדגשה|מה טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}? שמא לא ימצא לו זבל {{ירו"מ-ביאור|שצריך לתת עשר משפלות בכל אשפה, ואם יתן רק מעט}} ונמצא מזבל את אותו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מקום. פתר לה פתר {{ירו"מ-הדגשה|חורין}} {{ירו"מ-ביאור|העמיד את המשנה בהעמדה אחרת}}: כשהיה לו דבר {{ירו"מ-הדגשה|מ}}מועט בתוך ביתו {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ערב שביעית והוא מבקש להוציאו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}תוך שדהו {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שביעית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|למקום שכבר היה שם מעט זבל}} הרי זה מוסיף {{ירו"מ-הדגשה|עליו}} והולך {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}פסקו {{ירו"מ-הדגשה|עובדי}} {{ירו"מ-הדגשה|עבודה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} אוסר. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}? שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את או{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מקום ולא כבר הוא מזובל מערב שביעית. {{אמורא-ירו"מ|רבי בא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי בא בר ממל}}: מפני מראית {{ירו"מ-הדגשה|ה}}עין {{ירו"מ-הדגשה|שיחשבו שמוציא לזבל לכן אסור}} עד שיוציא עשר משפלות כאחת. ולית לרבנן מפני מראית עין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אידי דחוטרא}} {{ירו"מ-ביאור|שם מקומו,}}: סלו ומגריפו מוכיחין עליו שהוא עושה אשפה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} אמר: אילין שמועתא דהכא {{ירו"מ-ביאור|דאמרנו ש{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} אוסר משום מראית עין, }} {{ירו"מ-הדגשה|כבר}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|במסכת מועד קטן}}. דתנינן: "{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} אומר: אין עושין את האמה בתח{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה במועד {{ירו"מ-הדגשה|ו}}בשביעית". אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי בא בר ממל}}: מפני מראית {{ירו"מ-הדגשה|ה}}עין. הוון בעין מימר: מאן דאמר תמן "מפני מראית {{ירו"מ-הדגשה|ה}}עין" {{ירו"מ-הדגשה|ניחא שזו שיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} {{ירו"מ-הדגשה|דאף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ראית {{ירו"מ-הדגשה|ה}}עין. {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר תמן}} "מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה" {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הכא {{ירו"מ-הדגשה|מה}} אית לך {{ירו"מ-הדגשה|למימר}}? אית לך אלא כהדא {{ירו"מ-הדגשה|דאמרינן}}: "שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו המקום". מה נפק מביניהון? חפר לעשות אמה של בניין {{ירו"מ-ביאור|שמסלק את העפר.}} הוון בעון מימר: מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|ת}}מן "מפני מראית {{ירו"מ-הדגשה|ה}}עין" {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא מפני מראית {{ירו"מ-הדגשה|ה}}עין. {{ירו"מ-הדגשה|ומאן דאמר}} תמן "מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה" {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא הרי אינו מכשיר את צדדיה לזריעה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: עד שיעמיקו או {{ירו"מ-הדגשה|עד שיגביה שלשה}} או {{ירו"מ-הדגשה|עד שיתן על הסלע}}". הכל מודי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} שאם היה לו שם סיד או צרורות או אבנים {{ירו"מ-הדגשה|או}} גיפסוס {{ירו"מ-ביאור|שברור לרואים שהקרקע לא ראויה לזריעה,}} מותר.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ג_ג|ירושלמי שביעית, פרק ג, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ג_ג"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%92/%D7%92 הרב קנייבסקי ג ג]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ג_ו}}המדייר את שדהו עושה סהר לבית סאתים. עוקר שלש רוחות ומשייר את האמצעיות, נמצא מדייר בית ארבעת סאין. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: בית שמונת סאין. {{שוליים|ג_ז}}היתה כל שדהו בית ארבעת סאין, משייר ממנו מקצת מפני מראית עין. {{שוליים|ג_ח}}ומוציא מן הסהר ונותן לתוך שדהו כדרך המזבלין.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "המדייר את שדהו עושה סהר לבית סאתים". והא תמן תנינן {{שוליים|ג_ט}}: "שדה שנתקווצה תזרע למוצאי שביעית", {{שוליים|ג_י}}{{ירו"מ-הדגשה|ניטייבה או}} שנידיירה לא תזרע למוצאי שביעית {{ירו"מ-ביאור|משמע שאסור לדייר שדהו ואיך כאן התרנו?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כיני מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}}: הרוצה להעמיד צאן בתוך שדהו עושה סהר בית סאתים {{ירו"מ-ביאור|אף שיוצא שמדייר שדהו אבל לא שהתכוון לכך בפירוש.}} בכל עושין סיהרין במחצלאות ובקש ובאבנים? אפילו שלשה חבלים זה למעלה מזה, ובלבד {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{ירו"מ-הדגשה|לא}} יהא בין סהר לסהר<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ג|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ג|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ח.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=96|פולדא=218|תולדות יצחק=47|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כמלוא סהר {{ירו"מ-ביאור|שלא יעברו הבהמות בין שני הסהרים ונמצא מזבל יותר מארבע סאין.}} אותו המקום {{ירו"מ-הדגשה|שבין שני}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}סהר{{ירו"מ-הדגשה|ים}} {{ירו"מ-ביאור|אף שאסור לדייר בו,}} חולב בו, גוזז בו, ומוליך ומביא את הצאן דרך עליה. תני {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בן {{ירו"מ-הדגשה|א}}לעזר {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר: אם רצה, תוקע את היתד בארץ ועושה סהרין בארבע רוחותיה של שמונת סאין. {{שוליים|ג_יא}}אין מדיירין לא בשבתות ולא בימים טובים ולא בחולו של מועד, אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} בטובה. ואינו רשאי להושיב שומר ולא לנער את הצאן. ואם באו מאיליהן, אין מסייעין אותן. ואם היו {{ירו"מ-הדגשה|גויים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}עושין עמו בשבתות ובימים טובים {{ירו"מ-ביאור|בהבלעה,}} הוא רשאי להושיב {{ירו"מ-ביאור|גוי}} שומר ולנער את הצאן. ואם באו מאיליהן, מסייעין אותן. תני: "{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{ירו"מ-ביאור|על ידי גוי}}: בשבת מדיירין בטובה, וביום טוב במזונות, ובחולו של מועד אפילו בשכר". תני: "{{ירו"מ-הדגשה|ה}}מוכר את הצאן אסור לנערה". מהו לנערה? מוליכה ממקום למקום {{ירו"מ-הדגשה|שעל ידי כך מוציאים גללים לפני הזמן}}. הדא אמרה בששכרה לזמן מועט {{ירו"מ-ביאור|ועל ידי שמוליכם גורם להם להוציא מה שהיו מוציאים למחרת בבית הבעלים.}} אבל בששכרה לזמן מרובה, מותר. אותו היום האחרון {{ירו"מ-הדגשה|של השכירות}} אסור. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי נחמן בר יעקב}}: ההן דאזל ליה {{ירו"מ-הדגשה|לעשות צרכיו}} ולא מתעני {{ירו"מ-ביאור|לא מצליח לעשות צרכיו.}} ייזיל מן אתר לאתר והוא מתעני {{ירו"מ-הדגשה|ייזיל מן אתר לאתר והוא מתעני}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|מר עוקבן}}: [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חפריתה|חפריתה]] עיקר {{ירו"מ-ביאור|השורש,}} טב למעייא. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "ומוציא מן הסהר ונותן לתוך שדהו כדרך המזבלין". {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר בא}} שאל: עד שלא פסקו עובדי עבודה, מהו שיהא מותר להוציא מן הסהר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ליתן בתוך שדהו כדרך המזבלין?<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ג_ד|ירושלמי שביעית, פרק ג, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ג_ד"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%92/%D7%93 הרב קנייבסקי ג ד]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ג_יב}}לא יפתח אדם מחצב בתחילה לתוך שדהו עד שיהא בו שלוש מורביות שהן שלוש על שלוש על רום שלוש, שיעורן עשרים ושבע אבנים. {{שוליים|ג_יג}}גדר שיש בו {{ירו"מ-הדגשה|עשר}} אבנים של משוי שנים שנים, הרי אילו ינטלו. שיעור גדר עשרה טפחים, פחות מכאן {{ירו"מ-הדגשה|מחצב}} וגוממו עד פחות מן הארץ טפח. {{ירו"מ-הדגשה|במה דברים אמורים}}? מתוך שלו. אבל מתוך של חבירו, מה שהוא רוצה יטול. {{שוליים|ג_יד}} {{ירו"מ-הדגשה|במה דברים אמורים}}? בזמן שלא התחיל בו ערב שביעית. אבל אם התחיל בו מערב שביעית, מה שהיה רוצה יטול.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "לא יפתח אדם מחצב בתחילה לתוך שדהו" {{ירו"מ-הדגשה|עד}} {{ירו"מ-הדגשה|שיהא בו שלוש מורביות שהן שלוש על שלוש על רום שלוש שיעורן עשרים ושבע אבנים}}. היאך עבידא? תלתא זמנין מן תשע {{ירו"מ-הדגשה|או}} תשע זמנין מן תלת. {{ירו"מ-הדגשה|העיקר שיהיו}} עשרין ושבע. תני: מחצב שבינו לבין חבירו ופתח בו חבירו בהיתר, מותר. ואם היתה ריקה, אסור. תמן תנינן {{שוליים|ג_טו}}: "הזיז {{ירו"מ-ביאור|מעין קורה מעל הפתח לנוי}} מביא את הטומאה בכל שהוא. הגזרה {{ירו"מ-ביאור|קורה מעל הפתח לא לנוי}} והגובלית {{ירו"מ-ביאור|קורה בצורת חצי עיגול מעל הפתח, מביא את הטומאה}} בפותח טפח". {{ירו"מ-הדגשה|במה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} {{ירו"מ-הדגשה|הזיז}} {{ירו"מ-הדגשה|מביא}} {{ירו"מ-הדגשה|את הטומאה בכל שהוא}}? בזיז שהוא גבוה מן הפתח {{ירו"מ-הדגשה|ג'}} {{ירו"מ-הדגשה|נדבכין שהן שנים עשר טפח}} {{ירו"מ-ביאור|שרק שם זה נויו.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר בא}}: הדא אמרה זה שהוא מקבל {{ירו"מ-הדגשה|לבנות}} נדבך {{ירו"מ-הדגשה|מ}}חבירו צריך לעשות {{ירו"מ-הדגשה|לו}} {{ירו"מ-הדגשה|לא}} ארבעה טפחים כדי מקום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ג_טז}}: "ובמה אמרו הזיז מביא את הטומאה בכל שהוא? בזיז שהוא גבוה מן הפתח ג' נדבכין שהן שנים עשר טפח" {{ירו"מ-ביאור|רואים שנדבך ארבע טפחים.}} ולמה תנינן "נדבכין" {{ירו"מ-הדגשה|הרי יכל לאמר שנים}} עשר טפח{{ירו"מ-הדגשה|ים סתם}}? למדת הדין {{ירו"מ-ביאור|ללמד שהמקבל מחברו לבנות לו נדבך, בונה ארבעה טפחים.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר בא}} שאל: אינון שיעורין {{ירו"מ-הדגשה|שנאמרו לגבי הגדר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}אינון שיעורי{{ירו"מ-הדגשה|א}} {{ירו"מ-הדגשה|שנאמרו גבי טומאה}} {{ירו"מ-ביאור|וכל נדבך בגדר צריך שיהיה של ארבעה טפחים?}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה בר יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי חנינא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אילין}} שיעורי{{ירו"מ-הדגשה|יא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}אינון שיעורייא. הכא את אמר שיעור גדר עשרה טפחים, פחות מכאן {{ירו"מ-הדגשה|חוצב}} {{ירו"מ-הדגשה|וגוממו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הכא את אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שכל נדבך ארבעה טפחים}} {{ירו"מ-ביאור|ואיך זה מסתדר?}} מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין? אם כשהיו ב' נדבכין ניתני שמונה טפחים, אם כשהיו ג' ניתני שנים עשר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} טפחים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: צא חצי טפח לסיתות מכאן וחצי טפח לסיתות מכאן וכן לחבריה {{ירו"מ-ביאור|במקום חיבור כל שני נדבחים,}} נמצא<br><br> <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=101|פולדא=218|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ג' נדבכים של עשרה טפחים. פחות מכאן אינו לא גדר ולא מחצב {{ירו"מ-ביאור|ואסור לקחת את כל האבנים, אלא גומם עד פחות מן הארץ טפח.}} תני אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{שוליים|ג_יז}} {{ירו"מ-הדגשה|במה דברים אמורים}}? בזמן {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{ירו"מ-הדגשה|לא}} נתכוין לתיקון שדהו. אבל אם {{ירו"מ-הדגשה|נתכוין}} לתיקון שדהו, אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} יותר מכאן מותר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|במה דברים אמורים}}? בזמן שלא נתכווין לתיקון שדהו. אבל אם נתכווין לתקן שדהו, אפילו פחות מכאן אסור. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ביבי}}: הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כהדא תניא לקולא.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ג_ה|ירושלמי שביעית, פרק ג, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ג_ה"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%92/%D7%94 הרב קנייבסקי ג ה]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ג_יח}}אבנים שזיעזעתן המחרישה או שהיו מכוסות ונתגלו, אם יש בהן שתים של משוי שנים שנים, הרי אלו ינטלו. {{שוליים|ג_יט}}והמסקל את שדהו נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ. וכן גרגיר של צרורות או גל של אבנים, נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ. אם יש תחתיהן סלע או קש, הרי אלו ינטלו.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "אבנים שזיעזעתן המחרישה או שהיו מכוסות ונתגלו, אם יש בהן שתים של משוי שנים שנים הרי אלו ינטלו". לא סוף דבר בשזיעזעתן המחרישה {{שוליים|ג_כ}}אלא אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{ירו"מ-הדגשה|ה}}מחרישה עתידה לזעזען. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: "אבנים שהמחרשה מזעזתם" {{ירו"מ-ביאור|משמע שעדין לא זעזעתן,}} אם יש בכל א' וא' של משאוי שנים שנים, הרי אלו ינטלו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות" ב{{ירו"מ-הדגשה|א}}רץ {{ירו"מ-הדגשה|אם יש תחתיהן סלע או קש}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|אלו ינטלו}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר בון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמרה המשנה וכן גרגר של צרורות נוטל את העליונות ומניח את התחתונות}} {{ירו"מ-ביאור|כיוון שכל עוד התחתונות קימות לא נראה כמכשיר את השדה לזריעה.}} זאת אומר{{ירו"מ-הדגשה|ת}}: אסור ללקט צרורות מתוך שדה חבירו {{ירו"מ-ביאור|שאין בעל השדה רוצה בכך.}} {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שכל עוד נשארו הצרורות מותר לבעל השדה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}נכש {{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו ויהב עיסביה עליהן {{ירו"מ-הדגשה|שאין הניכוש}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}כש{{ירו"מ-הדגשה|יר את השדה לזריעה אבל אם יטול את האבנים יהיה אסור לבעל השדה לנקש את העשבים}}. הדא דתימא בבקעה, אבל בהרים וטרשים {{ירו"מ-הדגשה|ל}}טיבו {{ירו"מ-הדגשה|יחשב}} {{ירו"מ-הדגשה|השב}} ליה.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ג_ו|ירושלמי שביעית, פרק ג, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ג_ו"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%92/%D7%95 הרב קנייבסקי ג ו]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ג_כא}}אין בונין מדריגות {{ירו"מ-ביאור|טרסות ויש אומרים מדרגות כדי לרד לגיא.}} על פי גיאיות ערב שביעית משפסקו הגשמים, מפני שהוא מתקנו לשביעית. אבל בונה הוא בשביעית משפסקו גשמים, מפני שהוא מתקינו למוצאי שביעית. ולא יסמוך בעפר, אבל עושהו חייץ. כל אבן שהוא יכול לפשוט את ידיו וליטלה, הרי זו תינטל.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "אין בונין מדריגות על פי גיאיות" {{ירו"מ-הדגשה|ע}}רב {{ירו"מ-הדגשה|שביעית משפסקו הגשמים מפני שהוא מתקנו לשביעית}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי קריספא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי חנני בן גמליאל}}: באיסור שני פרקי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} היא מתניתא. {{ירו"מ-הדגשה|אבל אחר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|נימנה עליהם}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ביטל אותם מותר}}. תני: "אבל בונה הוא בשביעית משפסקו גשמים מפני שהוא מתקינו למוצאי שביעית". {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני {{ירו"מ-הדגשה|עליה}}: {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אוסרין. {{ירו"מ-הדגשה|ואיכא דתני}}: {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|מתירים}}. {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} {{ירו"מ-הדגשה|לאו}} {{ירו"מ-הדגשה|בשני}} פרקים וכאן {{ירו"מ-הדגשה|קדם שהתירו}} כאן {{ירו"מ-הדגשה|לאחר שהתירו}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי שמאי}} בעי: אם באיסור שני פרקים בהדא תנינן "אבל בונה הוא בשביעית משפסקו גשמים מפני שהוא מתקינו למוצאי שביעית"? הרי כשהיה {{ירו"מ-הדגשה|זה היה}} אסור {{ירו"מ-הדגשה|ממש ולא משום מראית עין אז אם}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}איסור {{ירו"מ-הדגשה|שני פרקים}} אסור {{ירו"מ-הדגשה|כל שכן בשביעית עצמה}} {{ירו"מ-ביאור|ויש מפרשים הרי כשם שיש תוספת שביעית בערב שביעית, כך יש תוספת שביעית במוצאי שביעית. ולמה המשנה התירה}} <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ג|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ג|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ט.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=105|פולדא=219|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אלא בהיתר שני פרקים? אם בהיתר שני פרקים בהדא תנינן "אין בונין מדריגות על פי גיאיות ערב שביעית משפסקו הגשמים מפני שהוא מתקנו לשביעית"? לחרוש מותר {{ירו"מ-ביאור|דאין איסור שני פרקים,}} {{ירו"מ-הדגשה|לבנות אסור}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|יאות אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דבהיתר שני פרקים היא מתניתא}} {{ירו"מ-ביאור|וכל האיסור משום מראית עין}}. הדא קמייתא {{ירו"מ-הדגשה|ולא קשיא}}: בונה הוא בשביעית מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית; לבנות {{ירו"מ-הדגשה|ערב}} שביעית אסור מפני שהוא מתקינן לשביעית. מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|לא}} אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: "אבל בונה הוא בשביעית משפסקו הגשמים מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית. לא יסכך בעפר אבל עושהו חייץ". מהו חייץ? חייץ ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-ביאור|אבנים בלי עפר.}} כמה דתימר {{הפ|יחזקאל|יג|י}}: "והוא בונה חייץ".<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ג_ז|ירושלמי שביעית, פרק ג, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ג_ז"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%92/%D7%96 הרב קנייבסקי ג ז]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ג_כב}}אבני כתף באות {{ירו"מ-הדגשה|מכל מקום}} והקובלין מביאין {{ירו"מ-הדגשה|מכל מקום}}. ואילו הן אבני כתף? כל שאינה יכולה לינטל באחת יד, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: אבני כתף כשמן, כל שהן ניטלות שלוש או שתים על הכתף. {{שוליים|ג_כג}}הבונה גדר בינו ובין {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} מותר להעמיק עד הסלע. מה יעשה בעפר? {{שוליים|ג_כד}}צוברו ברשות הרבים ומתקינו, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אומר: כדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים, כך לא יתקן. מה יעשה בעפר? {{שוליים|ג_כה}}צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין. וכן החופר בור ושיח ומערה.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "אבני כתף באות {{ירו"מ-הדגשה|מכל מקום}}" {{שוליים|ג_כו}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}}מתוך שלו. "והקובלן מביא {{ירו"מ-הדגשה|מכל מקום}}" אפילו פחות מאבני כתף. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "הבונה גדר בינו ובין" {{ירו"מ-הדגשה|רשות}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רבים {{ירו"מ-הדגשה|מותר להעמיק עד הסלע}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_כז}}לא שנו אלא בינו לבין {{ירו"מ-הדגשה|רשות הרבים שאין דרך לזרוע שם}}, הא בינו לבין חבירו אסור. {{ירו"מ-הדגשה|ומה שהתרנו לגדור}} בינו לבין {{ירו"מ-הדגשה|רשות הרבים זה דווקא}} בשביעית. {{שוליים|ג_כח}}אבל במועד אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} בינו לבין {{ירו"מ-הדגשה|רשות הרבים}} אסור. {{ירו"מ-הדגשה|ומה שאסרנו בשביעית זה רק}} {{שוליים|ג_כט}}בפירצה שהיא סגה את העפר {{ירו"מ-ביאור|מגודרת סביב שדה שעומדת לזריעה.}} אבל בפירצה שאינה סגה את העפר {{ירו"מ-ביאור|כגון של חצרות,}} מותר לגודרה בשביעית. ותני כן: כל פירצה שהיא סגה {{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}עפר אסור לגודרה בשביעית, ושאינו סגה את העפר מותר לגודרה בשביעית. {{ירו"מ-הדגשה|ודווקא}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שאינה מכשלת את הרבים, אבל אם היתה מכשלת {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רבים {{ירו"מ-ביאור|כגון שיש שם טומאה,}} {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שהיא}} סגה את העפר מותר לגודרה בשביעית. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: "כדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים כך לא יתקן". והא כתיב {{הפ|תהילים|נ|כג}}: "ושם דרך אראנו בישע אלהים"? {{ירו"מ-הדגשה|ולמה}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסר לתקן רשות הרבים}}? שנייא {{ירו"מ-הדגשה|היא}} הכא שהוא תיקון וסופו לקילקול {{ירו"מ-ביאור|שפעמים שרוצה לתקן, וצובר אבנים וחול ברשות הרבים, ומזיק את הרבים. ופעמים שאף מתחרט ולא מתקן, ונמצא מקלקל יותר משהיה קדם.}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: שאול לא זכה<br><br> <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=109|פולדא=220|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} למלוכה אלא {{ירו"מ-הדגשה|על ידי שהיה זקינו מדליק נר לרבים ולפיכך נקרא שמו נר דכתוב אחד אומר}} {{הפ|דברי הימים א|ח|לג}} {{ירו"מ-הדגשה|ונר הוליד את קיש וכתוב אחד אומר}} ([[שמואל א ט א]]) {{ירו"מ-הדגשה|וקיש בן אביאל והלא אביאל היה שמו אלא על ידי}} שהיה זקינו מדליק נר לרבים נקרא שמו נר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "מה יעשה בעפר? צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין. וכן החופר" {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ור {{ירו"מ-הדגשה|ושיח}} ו{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ערה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} בעי: עד שלא פסקו עובדי עבודה, מהו לצבור עפר בתוך שדהו כדרך המזבלין?<br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ג|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ג|ט ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק מאימתי מוציאין</strong><br> azwsnqyayf17iqhfymzjyzaragy9o6q ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שביעית/פרק רביעי 106 1706302 2942794 2942748 2025-06-19T16:07:59Z מאירושולי 35234 2942794 wikitext text/x-wiki ==פרק רביעי- בראשונה== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_שביעית_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%93/%D7%90 הרב קנייבסקי ד א]] ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ד_א|ירושלמי שביעית, פרק ד, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ד_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_א}}בראשונה היו אומרים: מלקט אדם עצים ועשבים מתוך שלו כדרך שהוא מלקט {{ירו"מ-הדגשה|בין דקין בין גסים}} מתוך של חבירו, {{ירו"מ-הדגשה|אבל רק}} את הגס הגס. ומשרבו עוברי עבירה, התקינו שיהא זה מלקט מתוך של זה וזה מלקט מתוך של זה שלא בטובה. ואין צריך לומר {{ירו"מ-הדגשה|שאסור}} שיקצץ להן מזונות.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "בראשונה היו אומרים {{ירו"מ-הדגשה|מלקט אדם עצים ועשבים מתוך שלו כדרך שהוא מלקט}} {{ירו"מ-הדגשה|בין דקין בין גסים}} {{ירו"מ-הדגשה|מתוך של חבירו}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל רק}} {{ירו"מ-הדגשה|את הגס הגס}}". אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: הכין צורכה מיתני {{ירו"מ-ביאור|כך היה צריך לשנות}}: "בראשונה היו אומרים: מלקט אדם עצים ועשבים מתוך שלו את הגס הגס, כדרך שהוא מלקט בשל חבירו בין דקים וגסים". נחשדו להיות מלקטין דקים והן אומרים: "בגסין ליקטנו". התקינו שיהא זה מלקט מתוך של זה וזה מלקט מתוך של זה שלא בטובה. נחשדו להיות מלקטין בטובה והן אומרין: "שלא בטובה ליקטנו". התקינו שיהו מביאין מן הקרוב ומן המצוי {{ירו"מ-ביאור|מההפקר.}} {{ירו"מ-הדגשה|ולמה לא כתבו תקנה זו במשנה?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: {{ירו"מ-הדגשה|משום דתקנה}} ראשונה ראשונה {{ירו"מ-הדגשה|התקיימה}}, {{ירו"מ-הדגשה|שניה לא התקימה, חזרו לתקנה הראשונה שיהא זה מלקט מתוך של זה וזה מלקט מתוך של זה שלא בטובה.}} {{שוליים|ד_ב}}היתה בהמתו שם, בהמתו מוכחת עליו. היתה כירתו שם, כירתו מוכחת עליו. ליקט בגסין, מהו שיחזור וילקט מן הגסים שבדקים? אם אמר את כן, אף הוא מלקט כל שדהו בשביעית {{ירו"מ-ביאור|שכל פעם יחזור וילקט את הגסים יחסית שנשארו.}} היתה שדהו מליאה {{ירו"מ-הדגשה|רק}} גסין. תרתין מתניין {{ירו"מ-ביאור|שתי ברייתות}}: חדא אמרי שרי וחדא אמרה אסור. {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ד_ג}}: "המסקל שדהו נוטל את העליונים ומניח את הנוגעות בארץ", הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שרי. ותנן}}: "המידל {{ירו"מ-הדגשה|בזיתים}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים יגום}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים ישרש ומודים במחליק עד שיגום}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}איזהו המידל? אחת או שתים", הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|אסור}} {{ירו"מ-ביאור|דהלכה כ{{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. }} אף במועד כן {{ירו"מ-ביאור|שמותר לקחת מתוך שדהו הגס הגס?}} אשכח תני: "מלקט אדם עצים ועשבים מתוך שלו את הגס הגס, כדרך שהוא מלקט מתוך של חבירו בין דקין בין גסין בשביעית, אבל לא במועד". אף באבנים כן? אשכח תני: אף באבנים {{ירו"מ-הדגשה|נוטל את הגס, ובלבד שלא יתכוון לתיקון הקרקע.}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ד|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ד|ט ב}} {{סוף}} <span id="דף_י_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף י.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|י|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=113|פולדא=221|תולדות יצחק=56|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|מנחם}}: {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} עבד כשיטתיה. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} חמא חד איזמר כרמא {{ירו"מ-ביאור|ראה אחד זומר כרמו}}, {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: ולית אסור? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: לעקלין אנא בעי {{ירו"מ-ביאור|לעשות מהם סלים לבית הבד אני צריך אותם}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ד_ב|ירושלמי שביעית, פרק ד, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ד_ב"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%93/%D7%91 הרב קנייבסקי ד ב]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ד_ד}}שדה שנתקווצה תיזרע למוצאי שביעית. {{שוליים|ד_ה}}שניטייבה או שנידיירה לא תזרע למוצאי שביעית. שדה שניטייבה: {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: אין אוכלין פירותיה בשביעית, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|ד_ו}}אוכלין. {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: אין אוכלין פירות שביעית בטובה, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|ד_ז}}בטובה ושלא בטובה. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: חילוף הדברים. זה מקולי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ומחומרי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "שדה שנתקווצה {{ירו"מ-הדגשה|תיזרע למוצאי שביעית שניטייבה או שנידיירה לא תזרע למוצאי שביעית מאי נתקווצה?}}" תמן {{ירו"מ-ביאור|בבבל}} אמרין: בשניטלו קוציה. ורבנן דהכא {{ירו"מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: בשחרש {{ירו"מ-הדגשה|להסיר הקוצים}} {{ירו"מ-ביאור|ושהגשם יחדור לעומק האדמה.}} על דעתייהו דרבנן דהכא, איזהו הטיוב? כל העם חורשין פעם אחת והוא חורש שני פעמים. {{ירו"מ-הדגשה|ואיך התירו}} {{ירו"מ-הדגשה|בארץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ישראל לכתחילה לחרוש פעם אחת בשביעית להוציא את הקוצים?}} {{ירו"מ-הדגשה|וכא}} כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: תמן אין המלכות אונסת, ברם הכא המלכות אונסת {{ירו"מ-ביאור|לשלם מיסים גבוהים. ואם לא יהיה יבול טוב בשמינית יבואו לידי סכנה. לכן התירו לחרוש חרישה ראשונה בשביעית שתהיה מוכנה לזריעה וחרישה שניה מיד בתחילת שמינית.}} בראשונה כשהיו המלכות אונסת, הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} שיהו חורשין חרישה ראשונה. חד רשיעא הוה {{ירו"מ-הדגשה|אנ}}י עבר, חמיתון {{ירו"מ-הדגשה|דמיין}} קובעתא {{ירו"מ-ביאור|ראה אותם מסקלים אבנים}}, אמר לון: "האיסטו {{ירו"מ-ביאור|האיש הזה}} שרא לכון מירדי {{ירו"מ-ביאור|התיר לכם לחרוש}}, {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} שרא לכון {{ירו"מ-הדגשה|דמיין}} קובעתה?" {{ירו"מ-ביאור|האם התיר לכם לסקל?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: לא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוצדק}}: נמנו בעליית בית נתזה בלוד על כל התורה {{ירו"מ-הדגשה|מניין}} אם יאמר {{ירו"מ-הדגשה|עובד כוכבים ומזלות}} לישראל לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכת דמים, {{שוליים|ד_ח}}יעבור ולא יהרג. הדא דתימר בינו לבין עצמו, אבל ברבים {{שוליים|ד_ט}}אפילו מצוה קלה לא ישמע לו, כגון לולינוס ופפוס אחיו שנתנו להם מים בכלי זכוכית צבועה {{ירו"מ-הדגשה|באדום שיראה כאילו}} הם {{ירו"מ-הדגשה|שותים יין נסך}} ולא קיבלו מהן. {{ירו"מ-הדגשה|ואיך התירו לחרוש אף שזה ברבים?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: {{ירו"מ-הדגשה|התם}} {{ירו"מ-הדגשה|מתכוין}} משמדתון, {{ירו"מ-הדגשה|הכא}} לא איתכווין אלא מיגבי ארנונין. כמה הם רבים? רבנן דקיסרין אמרי: {{שוליים|ד_י}}עשרה, דכתיב <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|י|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=117|פולדא=221|תולדות יצחק=58|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{הפ|ויקרא|כב|לב}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא תחללו את שם קדשי}} ונקדשתי בתוך בני ישראל, {{ירו"מ-הדגשה|וכתיב הבדלו מתוך העדה הרעה הזאת, מה התם עשרה אף הכא עשרה.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבונה זעירא}} חמנוניה פרי חורי חמרא בשבתא {{ירו"מ-ביאור|ראו אותו רץ אחרי חמור בשבת}} {{ירו"מ-ביאור|שחייבוהו הרומאים לחמר בשבת.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} הורון {{ירו"מ-הדגשה|למפי}} {{ירו"מ-ביאור|לאפות לחם}} לארסקינס בשובתא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} קשיתי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אבא: לא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוצדק}}: נמנו בעליית בית נתזה בלוד על כל התורה כולה {{ירו"מ-הדגשה|מניין}} אם יאמר {{ירו"מ-הדגשה|עובד כוכבים ומזלות}} לישראל לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה חוץ מן העבודה זרה וגילוי עריות ושפיכת דמים, יעבור ולא יהרג. הדא דתימא בינו לבין עצמו, אבל ברבים אפילו מצוה קלה לא ישמע לו, כגון לוליינוס ופפוס אחיו שנתנו להם מים בכלי זכוכית צבועה {{ירו"מ-הדגשה|בצבע}} {{ירו"מ-הדגשה|אדום כדי שיראו}} {{ירו"מ-הדגשה|העם}} {{ירו"מ-הדגשה|ויחשבו}} {{ירו"מ-הדגשה|שהם}} {{ירו"מ-הדגשה|שותים יין נסך}} ולא קיבלו מהן. {{ירו"מ-הדגשה|ואיך התירו לאפות בשבת אף שזה ברבים?}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|התם}} אתכווין משמדתון, {{ירו"מ-הדגשה|הכא}} לא אתכווין אלא מיכל פיתא חמימה. כמה הם רבים? רבנן דקיסרין אמרין: עשרה, דכתיב ([[ויקרא כב לב|ויקרא אמור כב לב]]) {{ירו"מ-הדגשה|ולא תחללו את שם קדשי}} ונקדשתי בתוך בני ישראל, {{ירו"מ-הדגשה|וכתיב הבדלו מתוך העדה הרעה הזאת, מה התם עשרה אף הכא עשרה.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבונה}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}}: {{ירו"מ-הדגשה|עובד כוכבים ומזלות}} מהו שיהו מצווין על קידוש השם? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו: כתיב}} "ונקדשתי בתוך בני ישראל" - ישראל מצווין על קידוש השם, ואין {{ירו"מ-הדגשה|העובד כוכבים ומזלות}} מצווין על קידוש השם. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי נסא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: שמע לה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|מלכים ב|ה|יח}} "לדבר הזה יסלח ה' לעבדך" וגו', ישראל מצווין על קידוש השם {{שוליים|ג_יא}}ואין {{ירו"מ-הדגשה|העובד כוכבים ומזלות}} מצווין על קידוש השם. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זמינא}} הוה מחייט גבי חד ארמאי ברומי. אייתי ליה {{ירו"מ-ביאור|הביא לו}} בשר דנבילה, {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: אכול. אמר ליה: {{ירו"מ-הדגשה|לית אנא}} אכיל. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: אכול, {{ירו"מ-הדגשה|דאי לא}} כן אנא קטילנא לך. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: אין בעית מיקטל קטיל, {{ירו"מ-הדגשה|דאנא}} {{ירו"מ-הדגשה|לית}} {{ירו"מ-הדגשה|אנא}} מיכל בשר דנבלה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: מהן {{ירו"מ-הדגשה|מי}} מודע לך דאילו אכלת הוינא קטיל לך? {{ירו"מ-ביאור|יפה, מי גילה לך שהתכוונתי להרוג אותך אם הייתה אוכל}} או יהודיי יהודי או ארמאי ארמאי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: אילו הוה {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זמינא}} שמע מיליהון דרבנן, מיכל הוה {{ירו"מ-הדגשה|והיה נהרג. תנן שניטייבה}} {{ירו"מ-ביאור|נחרשה,}} {{ירו"מ-הדגשה|או שנידיירה לא תזרע למוצאי שביעית.}} טייבה ומת בנו, מהו שיהא מותר לזורעה? {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי חנינא}}: טייבה ומת {{שוליים|ד_יב}}בנו, מותר לזורעה. טייבה ומכרה, אסור לזורעה. עבר וזרעה, {{ירו"מ-הדגשה|הפירות}} מותרים, שלא גזרו אלא על הגדר שהוא יכול לעמוד בו {{ירו"מ-ביאור|ואין הציבור יכולים להיזהר שלא התערבו הפירות הללו באחרים.}} טייבה {{ירו"מ-ביאור|חרש}} בזמן הזה {{ירו"מ-הדגשה|אחר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|התיר לחרוש מפני הסכנה}}, מהו? {{ירו"מ-הדגשה|האם קנסו אותו שלא יזרע כיוון שכבר בטלה הסכנה או לא קנסו?}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} סבר מימר: שרי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ולא שמיע {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{שוליים|ד_יג}}שהוא לוקה? לא שמיע שהוא פסול מן העדות? חזר ואמר: אין, דהוא שמיע, אלא כאינש דשמע מילה ומקשי עלה {{ירו"מ-ביאור|שהיא נוגדת את הסברה.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}}: אתותבת קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ואיך הוא מתיר}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{ירו"מ-הדגשה|כבר בטלה הסכנה, והשיב}}: וכי {{ירו"מ-הדגשה|אי}} זה בית דין עמד וביטל {{ירו"מ-הדגשה|את ההיתר של}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}? חייליה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: "בת ישראל שבאת להדליק מן הכהנת {{שוליים|ד_יד}}טובלת את הפתילה בשמן שריפה ומדלקת". {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}} בשם דבית {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: שעת משלחת זאבים היתה {{ירו"מ-הדגשה|והתירו לבת ישראל להדליק נר בשמן תרומה טמאה כדי להאיר מפחד הזאבים}} {{ירו"מ-הדגשה|ואף}} {{ירו"מ-הדגשה|שכבר בטלה הסכנה מותר, כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא}} עמד בית דין וביטל. כמה דתימר תמן לא עמד בית דין וביטל, {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|הכא}} לא עמד בית דין וביטל {{ירו"מ-הדגשה|את ההיתר של}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}. {{ירו"מ-הדגשה|וכשם}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|חולקים כאן}}, ודכוותה {{ירו"מ-הדגשה|חלקו}}: מאימתי אדם זוכה בפירותיו בשביעית? {{ירו"מ-הדגשה|דתנן התם: מי שמת והניח אשתו ובעל חוב ויורשין}} וכו', {{ירו"מ-הדגשה|הניח פירות התלושין מן הקרקע, כל הקודם בהן זכה.}} {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|תריהון אמרין}}: בצבורין בסורקי {{ירו"מ-ביאור|בשוק}}, {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם צברן בביתו זכה לו ביתו.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: אפילו צבורין בתוך ביתו לא זכה לו ביתו, דהוא סבר דאינון דידיה {{ירו"מ-ביאור|שהם שלו}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן לא התכוון שיזכה לו ביתו,}} {{ירו"מ-הדגשה|ולית אינון דידיה}} {{ירו"מ-ביאור|ואינם שלו}}. {{ירו"מ-הדגשה|ואימתי בעל הבית זכה בפירותיו בשביעית?}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} סבר מימר: משיתנם בתוך כליו {{ירו"מ-הדגשה|שאף שאסור לאדם לאסוף כדרך שאוסף בשאר שנים, אם אסף זכה בהם.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} סבר מימר: אפילו נתנם לתוך כליו לא זכה בהו, דהוא סבר דאינון דידיה {{ירו"מ-ביאור|שהם שלו}} {{ירו"מ-ביאור|ולכן לא התכוון שיזכו לו כליו,}} ולית אינון דידיה {{ירו"מ-ביאור|ואינם שלו}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}}: אין {{ירו"מ-הדגשה|אוכלין פירות שביעית בטובה}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים בטובה ושלא בטובה}}. כהדא: {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} ירד לאכול קציעות מתוך שלו שלא בטובה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ד|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ד|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף יא.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|יא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=122|פולדא=222|תולדות יצחק=60|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ד_ג|ירושלמי שביעית, פרק ד, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ד_ג"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%93/%D7%92 הרב קנייבסקי ד ג]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ד_טו}}חוכרין {{ירו"מ-הדגשה|נירין}} {{ירו"מ-ביאור|שדה חרושה}} מן {{ירו"מ-הדגשה|העובד כוכבים ומזלות}} בשביעית {{ירו"מ-ביאור|על מנת לזורעה במוצאי שביעית,}} {{שוליים|ד_טז}}אבל לא מישראל. {{שוליים|ד_יז}}ומחזיקים ידי {{ירו"מ-הדגשה|עובד כוכבים ומזלות}} בשביעית, אבל לא {{ירו"מ-הדגשה|על ידי}} ישראל. {{שוליים|ד_יח}}ושואלין בשלומן מפני דרכי שלום.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|כיצד מחזיקים ידי עובד כוכבים ומזלות בשביעית?}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}}: חד אמר {{ירו"מ-הדגשה|שמותר}} {{ירו"מ-הדגשה|לאמר}} {{ירו"מ-הדגשה|לגוי}}: "חרש בה טבאות ואנא נסב לה מנך בתר שמיטתא" {{ירו"מ-ביאור|תחרוש טוב ואני אקח ממך אותה במוצאי שביעית}}. וחרנא אמר {{שוליים|ד_יט}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומר}} {{ירו"מ-הדגשה|לו}}: "אישר". מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|שאומר לו}}: "חרש בה טבאות ואנא נסב לה מנך בתר שמיטתא" {{ירו"מ-ביאור|תחרוש טוב ואני אקח ממך אותה במוצאי שביעית}}, מהו שואלין בשלומן? "אישר"? {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר מחזקין ידי עובד כוכבים ומזלות בשביעית הכוונה שאומר לו}} "אישר", מהו שואלין בשלומן? {{ירו"מ-הדגשה|אין}} {{ירו"מ-הדגשה|הכונה}} בשלום {{ירו"מ-הדגשה|עובד כוכבים ומזלות אלא}} בשלום ישראל {{ירו"מ-הדגשה|שאומר}} {{ירו"מ-הדגשה|לישראל}} {{ירו"מ-הדגשה|העובד בשביעית}}: "שלום עליכם"? דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} עברון על חד מחורשי שביעית, אמר ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: "אישר". {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}}: לא כן אולפן רבי: {{הפ|תהילים|קכט|ח}} "ולא אמרו העוברים {{ירו"מ-הדגשה|ברכת}} ה' {{ירו"מ-הדגשה|עליכם}}", מכאן שאסור לומר לחורשי שביעית "אישר". {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: לקרות אתה יודע, לדרוש אין אתה יודע? "ולא אמרו העוברים" - אלו עובדי כוכבים שהן עוברין מן העולם {{ירו"מ-הדגשה|שלא}} אמרו לישראל "ברכת ה' עליכם". מה ישראל אומרים: "ברכנו אתכם בשם ה'" - לא דייכם כל הברכות הבאות לעולם בשבילנו ואין אתם אומרים לנו: "בואו וטלו לכם מן הברכות הללו", ולא עוד אלא שאתם מגלגלין עלינו פיסים וזימיות גולגליות וארנוניות. הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{שוליים|ד_כ}} {{ירו"מ-הדגשה|אופה החשוד שעושה בטמאה}} לרדות עמו {{ירו"מ-הדגשה|את הפת מהתנור}} אסור {{ירו"מ-ביאור|יש אומרים לרדות דבש אף שנאמר "יערת הדבש",}} {{ירו"מ-הדגשה|ודכוותה ישראל החשוד שעושה יין בטמאה לזלוף}} עמו {{ירו"מ-הדגשה|יין לחביות}} אסור.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ד_ד|ירושלמי שביעית, פרק ד, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ד_ד"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%93/%D7%93 הרב קנייבסקי ד ד]] <big> מתני': </big> המידל בזיתים: {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: יגום, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|ד_כא}}ישרש. ומודים במחליק עד שיגום. ואיזהו המידל? {{ירו"מ-הדגשה|אחד}} או שנים. המחליק: {{ירו"מ-הדגשה|שלושה}} זה בצד זה. במה דברים אמורים? מתוך שלו. אבל מתוך של חברו, אף המחליק ישרש. {{שוליים|ד_כב}}המבקיע בזיתים לא יחפהו בעפר, אבל מכסהו באבנים או בקש. {{שוליים|ד_כג}}אין קוצצין בתולת שקמה בשביעית מפני שהיא עבודה. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אומר: {{שוליים|ד_כד}}כדרכו אסור, אלא או מגביה עשרה טפחים או גומם מעם הארץ.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "המידל בזיתים: {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים יגום}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים ישרש ואיזהו}} המידל? {{ירו"מ-הדגשה|אחד או שנים}}". מהו {{ירו"מ-הדגשה|הכוונה האם}} נוטל אחד ומניח שנים, או {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} נוטל שנים ומניח {{ירו"מ-הדגשה|אחד}}? תני דבית {{תנא-ירו"מ|רבי}}: נוטל {{ירו"מ-הדגשה|אחד}} ומניח שנים. והא תנינן: "המחליק בגפנים שלשה זה בצד זה", הא מידל {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} נוטל שנים ומניח {{ירו"מ-הדגשה|אחד}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|הבריתא שמתירה להדל שנים ולהשאיר אחד עוסקת}} במידל בה בתחילה, ומה דתני דבית {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שמותר להדל רק אחד ולהשאיר שנים}} במידל מכבר {{ירו"מ-ביאור|שקודם שביעית כבר הדל שניים. לכן בשביעית לא התירו לו אלא אחד.}} {{שוליים|ד_כה}}אין מציתין את האור באישת של קנים מפני שהיא עבודה {{ירו"מ-הדגשה|שעל ידי כך יגדלו קנים עבים}}. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} מתיר. וכן {{ירו"מ-הדגשה|היה}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} {{שוליים|ד_כו}} {{ירו"מ-הדגשה|נוטעין אילן סרק בשביעית}} {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שאינו מתכוון לעץ אלא לעשות גדר. ולפי החזון איש, כיוון שבעץ אין קדושת שביעית, מותר גם עבודה בשביעית. אבל להלכה פסק כהרמב"ם שאסור מדרבנן.}} {{שוליים|ד_כז}} {{ירו"מ-הדגשה|ואין מלמדין את הפרה לחרוש אלא}} בחולות {{ירו"מ-ביאור|אדמה שאינה ראויה לזריעה, שלא יחשדוהו.}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: אפילו בתוך שדה מותר, ובלבד שלא יסמוך את המענה {{ירו"מ-הדגשה|למענה}} {{ירו"מ-הדגשה|תלם אל תלם}} שלא {{ירו"מ-הדגשה|יראה כמכשיר}} את {{ירו"מ-הדגשה|הקרקע לזריעה.}} תני {{תנא-ירו"מ|אבא שאול}} אומר: מברין {{ירו"מ-הדגשה|בחרשים}} וגומם עם הארץ, ובלבד שלא יקוץ בקורדום. {{שוליים|ד_כח}}אין בודקין את הזרעים באדמה בעציץ, אבל בודקין אותן בגללים בעציץ, ושורין אותן בשביעית {{ירו"מ-הדגשה|כדי לזורעם}} למוצאי שביעית, ומקיימין את האלווי {{ירו"מ-ביאור|צמחים שעלו}} בראש הגג ולא משקין אותן. <span id="דף_יא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|יא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=129|פולדא=223|תולדות יצחק=63|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אין תולין תוכין {{ירו"מ-ביאור|ענף}} בתאנה {{ירו"מ-ביאור|לסגולה.}} כיצד הוא עושה? מייתי יחור מתאנה {{ירו"מ-הדגשה|משובחת וכותב}} שטר ותולה בה ואמר לה {{ירו"מ-ביאור|כתב בשטר:}} "הדא עבדת ואת לית את עבדת". ולא כן תנא {{שוליים|ד_כט}}: "אילן שהוא מנבל פירותיו סוקרין אותו בסקרא ומטעינן אותו אבנים ומבהתין ליה דיעבוד" {{ירו"מ-ביאור|ומביישים אותו שיעשה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בשביעית? ולמה כאן אסור?}} אמרי: תמן {{ירו"מ-הדגשה|שהתירו}} דלא יתן פירותיו {{ירו"מ-הדגשה|מוקדם וירקבו, שזה למנוע נזק ומותר}}, והכא דיעבוד לכתחילה {{ירו"מ-הדגשה|שזה להשביח ואסור.}} {{שוליים|ד_ל}}אין מרכיבין דקלים מפני שהיא עבודה. שלא תאמר: הואיל וחזי {{ירו"מ-ביאור|כולם רואים}} {{ירו"מ-הדגשה|דרובם}} {{ירו"מ-הדגשה|של הדקלים עבדי בלאו הכי, אין זה עבודה}} {{ירו"מ-הדגשה|ושרי}} הוא, לפום כן צריך מימר: אסור. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "אין קוצצין בתולת שקמה בשביעית מפני שהיא עבודה". {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|כדרכו}} אסור, {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} או {{ירו"מ-הדגשה|מגביה עשרה טפחים}} או {{ירו"מ-הדגשה|גומם מעם הארץ}}". {{ירו"מ-הדגשה|מהו כדרכו?}} משלשה ועד תשעה היא מתניתא.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ד_ה|ירושלמי שביעית, פרק ד, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ד_ה"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%93/%D7%94 הרב קנייבסקי ד ה]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ד_לא}}המזנב בגפנים והקוצץ בקנים: {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}} אומר: ירחיק טפח, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אומר: קוצץ כדרכו בקרדום, במגל ובמגירה, ובכל מה שירצה. {{שוליים|ד_לב}}אילן שנפשח קושרין אותו בשביעית, לא שיעלה אלא שלא יוסיף.<br><strong>גמ':</strong> תני: "הקוצץ בקנים {{ירו"מ-הדגשה|בשביעית}} {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} אומר: מקום שנהגו לקוץ {{ירו"מ-הדגשה|בכלי}} יתוק {{ירו"מ-הדגשה|בידו}}, לתוק יקוץ ומגביה טפח וקוצץ". הקוצץ בקורות {{ירו"מ-הדגשה|שקמה}} לא יהא מחליק {{ירו"מ-ביאור|את האמצע}} ומדריג {{ירו"מ-ביאור|שעושה מדרגה מסביב כדי שהקורות יצאוו לצדדים ויהיה להם מקום להתעבות,}} ומדריג ומחליק, אלא מתכווין שיהא קציצתן שווה. תני {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: מקום שנהגו להחליק ידריג, לדרג יחליק, וגומם עם הארץ, ובלבד שלא יקוץ בקורדם. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "המזנב בגפנים והקוצץ בקנים: {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר ירחיק טפח}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר קוצץ כדרכו}}". {{ירו"מ-הדגשה|ותנן}}: "המידל בזיתים: {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים יגום}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים ישרש}}". {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. וכן אתינן מתניתין: {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שחוששים משום מראית עין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. אלא {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי הגלילי}} חשש {{ירו"מ-הדגשה|שמא זה}} {{ירו"מ-הדגשה|מעבודת האילן ולא משום מראית עין, ואפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אסור}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ד_ו|ירושלמי שביעית, פרק ד, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ד_ו"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%93/%D7%95 הרב קנייבסקי ד ו]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ד_לג}}מאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית? הפגין משהזריחו, אוכל בהן פתו בשדה. ביחלו, כונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בהן בשאר שני שבוע, חייבין במעשרות. הבוסר משהביא מים, אוכל בו פיתו בשדה. הבאיש, כונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בו בשאר שני שבוע, חייבין במעשרות.<br><strong>גמ':</strong> מהו "ביחלו"? {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}} אמר: חייתה {{ירו"מ-ביאור|מלאו.}} כמה דאת אמר {{הפ|זכריה|יא|ח}} "וגם נפשם בחלה בי". {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ד|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ד|יא ב}} {{סוף}} <span id="דף_יב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף יב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף יב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|יב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=133|פולדא=223|תולדות יצחק=65|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כתיב ([[ויקרא כה ז|ויקרא בהר כה ז]]) "ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול", {{ירו"מ-הדגשה|וכתיב}} ([[ויקרא כה יב|ויקרא בהר כה יב]]) {{ירו"מ-הדגשה|מן השדה תאכלו את תבואתה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}} אמר: שתי {{ירו"מ-הדגשה|זמנים ניתנו לאכילת פירות שביעית}}: אחת מן הבית ואחת מן השדה. {{ירו"מ-הדגשה|וכתיב}} {{ירו"מ-הדגשה|מן השדה תאכלו את תבואתה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}} בעי: פגין, מהו לעשות מהן מלוגמא {{ירו"מ-ביאור|רפואה}}? מאחר שהוא אוכל בהן פתו בשדה יהא אסור, או מאחר {{ירו"מ-הדגשה|שאין}} הוא מכניסן לתוך הבית {{ירו"מ-הדגשה|אין זה אוכל גמור}} {{ירו"מ-הדגשה|ויהא}} מותר? תמן תנינן {{שוליים|ד_לד}}: "הפגין והבוסר: {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אומר: מטמא טומאת אוכלין. {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|אינם מטמאים טמאת אוכלין אלא}} משיבאו לעונת המעשרות". תני כאן: {{ירו"מ-הדגשה|הפגין והבוסר}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר מטמא טומאת אוכלין, משמע}} מיד, {{ירו"מ-הדגשה|אבל באמת}} לית כאן מיד, {{ירו"מ-הדגשה|אלא הפגין משהזריחו והבוסר משהביא מים}} {{ירו"מ-ביאור|כמו שנאמר במשנתנו. שקדם לכן אין להם דין אוכל כלל.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: בפגי תאנים היא מתניתא, הא בשאר כל הפגין {{ירו"מ-הדגשה|אין דרך לאכול אפילו בשדה קדם שהגיעו לעונת מעשרות, ולכן אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אינן מטמאין טומאת אוכלין עד שיבאו לעונת המעשרות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מתניתין אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: "הפגין משיזריחו אוכל בהן פתו בשדה". {{ירו"מ-הדגשה|ותנן בסיפא}}: "ושאר כל פירות האילן כעונתן למעשרות, כך עונתן לשביעית". {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פדת}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הכל מודין בשביעית. {{ירו"מ-הדגשה|מהו}} "הכל מודים {{ירו"מ-הדגשה|בשביעית}}"? חברייא אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|שפגים ובוסר}} {{ירו"מ-הדגשה|שאינן}} מטמאין טומאת אוכלין {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שלא מצויים פירות בשביעית, דרך לאכול אפילו פגים ובוסר}}. {{שוליים|ד_לה}}הקור {{ירו"מ-ביאור|לבבות דקל}} כעץ לכל דבר, אלא שהוא {{שוליים|ד_לו}}נלקח בכסף מעשר {{שוליים|ד_לז}}וכפניות {{ירו"מ-הדגשה|כאוכלין}} {{ירו"מ-הדגשה|לענין טמאה}} ונפטרין מן המעשרות. דרש {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}} בבית מדרש: הקור אין קדושת שביעית חלה עליו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|מקפיד}} על שואלייה: {{ירו"מ-הדגשה|אם הקור}} אין {{ירו"מ-הדגשה|קדושת שביעית חלה עליו}}, אמר לון: מן {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} לכון מימר כן? והוון אמרין: הוא {{ירו"מ-ביאור|רבי יודה בן פזי.}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|להם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|ומסייע לן}}, דתני: "הפגין של שביעית אין שולקין אותן, ובמסוייפות מותר מפני שהוא {{ירו"מ-הדגשה|דרך}} מלאכתן {{ירו"מ-ביאור|שרגילים לאכלם מבושלים.}} קור וכפניות {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} הן כעץ, {{ירו"מ-הדגשה|וכן}} אנו אומרין {{ירו"מ-הדגשה|ועץ}} אסור לשולקו אלא בגין {{שוליים|ד_לח}}דקדושת שביעית חלה עליו, לפום כן צריך מימר {{ירו"מ-הדגשה|אסור}}". {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "הבוסר משהביא מים אוכל בו פיתו בשדה". ניחא פגין דרך לאכלם ארעי משיזריחו, גבי בוסר מה אית לך מימר? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: שכן דרך הקיהות {{ירו"מ-ביאור|דבר חמוץ}} אוכלים אותו {{ירו"מ-הדגשה|לטבל}} {{ירו"מ-הדגשה|מאכלם}}. {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|יב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=133|פולדא=224|תולדות יצחק=66|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ד_ז|ירושלמי שביעית, פרק ד, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ד_ז"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_לט}} זיתים שהכניסו רביעית {{ירו"מ-הדגשה|לוג שמן}} {{ירו"מ-ביאור| כ 64 סמ"ק}}לסאה {{ירו"מ-ביאור|כ 6.33 ליטר,}} פוצע ואוכל בשדה. הכניסו חצי לוג {{ירו"מ-ביאור|כ128 סמ"ק,}} כותש וסך בשדה. הכניסו שליש {{ירו"מ-ביאור|ממה שרגילים להוציא מסאה דהיינו 2.11 ליטר,}} כותש בשדה וכונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בזה בשאר שני שבוע {{שוליים|ד_מ}}חייבין במעשרות {{שוליים|ד_מא}}ושאר כל פירות האילן כעונתן למעשרות כך עונתן לשביעית.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|זיתים שהכניסו רביעית לסאה פוצע ואוכל בשדה}} הכניסו {{ירו"מ-הדגשה|שליש}} {{ירו"מ-ביאור|מכמות השמן שרגילים להוציא מזיתים אילו}} {{ירו"מ-הדגשה|כותש בשדה וכונס לתוך ביתו}}. מהו שליש {{ירו"מ-הדגשה|שהכניס}} לוג {{ירו"מ-הדגשה|לסאה}} {{ירו"מ-הדגשה|דמתניתא}} {{ירו"מ-הדגשה|בזיתים}} שהן עושין שלושת לוגין לסאה. כתיב ([[ויקרא כה יב|ויקרא בהר כה יב]]) "כי יובל היא קודש תהיה לכם" וגו', מה {{ירו"מ-הדגשה|תבואתה}} היא קודש {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|תבואתה}} קודש {{ירו"מ-ביאור|כל השנים.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}} מנשק לכיפתא {{ירו"מ-ביאור|לסלעים}} דעכו, {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: עד כה היא ארעא דישראל. {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} {{ירו"מ-הדגשה|כשהגיעה לארץ ישראל}} עבר ירדנא במנוי {{ירו"מ-ביאור|לבוש בבגדיו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}} מתעגל בהדא אליסוס {{ירו"מ-ביאור|חלוקי אבנים}} דטבריא. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} מתקל כיפי {{ירו"מ-ביאור|שוקל בידו אבנים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} מתקל גושייא {{ירו"מ-ביאור|שוקל בידו גושי אדמה}}, לקיים מה שנאמר {{הפ|תהילים|קב|טו}} "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו".<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ד_ח|ירושלמי שביעית, פרק ד, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ד_ח"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%93/%D7%97 הרב קנייבסקי ד ח]] <big> מתני': </big> מאימתי אין קוצצין את האילן בשביעית? {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: כל האילן משיוציא, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|ד_מב}}החרובים משישלשלו, והגפנים משיגרעו, והזיתים משיניצו, ושאר כל האילן משיוציא. {{שוליים|ד_מג}}וכל האילן כיון שבא לעונת המעשרות מותר לקוצצו. {{שוליים|ד_מד}}וכמה יהא בזית ולא יקצנו {{ירו"מ-ביאור|אף בשאר שנים}}? רובע {{ירו"מ-הדגשה|קב זיתים}}. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: הכל לפי הזית.<br><strong>גמ':</strong> תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בר פפא}}: חרובין, {{ירו"מ-הדגשה|שילשולן}} היא חנטן {{ירו"מ-ביאור|לענין מעשר שהולכים אחר חנטה.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "גפנים משיגרעו". {{ירו"מ-הדגשה|מאי משיגרעו?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: משיזחילו מים, כמה דאת אמר {{הפ|איוב|לו|כז}} "כי יגרע נטפי מים יזוקו מטר לאידו". {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: "זיתים משיניצו". אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: משהכניסו רובע. מה רובע? נץ או רובע זיתים? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: לאי דו {{ירו"מ-ביאור|לא שניהם}}, {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} נץ שהוא עושה רובע זיתים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כתיב ([[דברים כח מ|דברים כי תבא כח מ]]) "כי ישל זיתיך", {{ירו"מ-הדגשה|שרק}} חד לתלת מאה וארבעין {{ירו"מ-ביאור|גמטריה של ישל}} {{ירו"מ-הדגשה|ישאר}} קיים בה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כתיב {{הפ|יואל|ב|כב}} "כי עץ נשא פריו", מגיד שלא נשא פריו בעולם הזה. "וגפן ותאינה נתנו חילם", מגיד שלא נתנו חילם {{ירו"מ-הדגשה|בעולם הזה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינא}}: המת בשבע שני {{ירו"מ-הדגשה|מלחמת}} גוג אין לו חלק לעתיד לבא. סימנא: דאכיל פרוטגמיא {{ירו"מ-ביאור|המוזמן לסעודה שעושים לפני החתונה}} אכיל משתיתא {{ירו"מ-ביאור|מוזמן לסעודת חתונה.}} {{ירו"מ-הדגשה|כך מי שיחיה במלחמת גוג ומגוג יחיה לעולם הבא, ומי שלא - לא}}. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ואמר: ויאות! {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} עד כדון {{ירו"מ-ביאור|גם במלחמת גוג ומגוג}} אית תותבה לעלמא דאתי {{ירו"מ-ביאור|יש תשובה ומי שמת התכפרו עוונותיו ויש לו חלק לעולם הבא}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}}: עתידין הן חבירין להתייגע מבתי {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ד|יב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ד|יב ב}} {{סוף}} <span id="דף_יג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף יג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף יג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|יג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=140|פולדא=225|תולדות יצחק=68|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כנסיות לבתי מדרשות. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|תהילים|פד|ח}} "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון". רבנן דקיסרין אמרי: קטני {{ירו"מ-הדגשה|עובד כוכבים ומזלות}} וחיילותיו של {{ירו"מ-הדגשה|נבוכדנצר}} לא חיין ולא נידונין, ועליהן הוא אומר {{הפ|ירמיהו|נא|לט}} "וישנו שנת עולם ולא יקיצו". מאימתי קטני ישראל חיין? {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה רובה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי שמעון ברבי}}: חד אמר משיולדו, וחד אמר משידברו. {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} משיולדו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|תהילים|כב|לב}} "יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה". {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} משידברו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|תהילים|כב|לא}} "זרע יעבדנו יסופר לה' לדור זרע" {{ירו"מ-הדגשה|שיכול}} {{ירו"מ-הדגשה|לספר}}. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: משהוא יודע לענות אמן בבית הכנסת. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא דכתיב}} {{הפ|ישעיהו|כו|ב}} "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים", {{ירו"מ-הדגשה|אל תקרא}} "שומר אמונים" {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומר}} "אמנים". תמן {{ירו"מ-ביאור|בבבל}} אמרי: משימולו, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|תהילים|פח|טז}} "נשאתי אימך" {{ירו"מ-ביאור|אימת ברית המילה}} "אפונה". ורבנן דהכא {{ירו"מ-הדגשה|בארץ ישראל}} אמרין: משיולדו, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|תהילים|פז|ה}} "ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון". {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אומר: אפילו נפלים. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|ישעיהו|מט|ו}} "ונצורי ישראל להשיב", {{ירו"מ-הדגשה|אל תקרי}} "נצורי" {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} "ונצירי ישראל להשיב" {{ירו"מ-הדגשה|משנוצרו}}.<br><strong>הדרן עלך פרק בראשונה</strong><br> 1zq5fbr728kxrf98nyf3hmxrixrwaos ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שביעית/פרק חמישי 106 1706303 2942795 2942751 2025-06-19T16:23:30Z מאירושולי 35234 2942795 wikitext text/x-wiki ==פרק חמישי- בנות שוח== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_שביעית_פרק חמישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%94/%D7%90 הרב קנייבסקי ה א]] ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ה_א|ירושלמי שביעית, פרק ה, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ה_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ה_א}}בנות שוח, שביעית שלהן שנייה, שהן עושות לשלוש שנים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אומר: הפרסאות {{ירו"מ-ביאור|מן תאנה שעושה לשנתים,}} שביעית שלהן מוצאי שביעית, שהן עושות לשתי שנים. אמרו לו: לא אמרו אלא בנות שוח.<br><strong>גמ':</strong> מהו בנות שוח? פיט{{ירו"מ-הדגשה|י}}ריה {{ירו"מ-ביאור|מן תאנה.}} מה {{ירו"מ-הדגשה|פירוש שהן עושות לשלוש שנים? האם הכוונה שבכל שנה ושנה הן עושות אלא שההבשלה מסתימת עד אחר שלוש שנים, או אחת לשלוש שנים היא עושה פירות? אם}} בכל שנה ושנה הן עושות {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} שאין פירותי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ן {{ירו"מ-הדגשה|נ}}גמרין אלא {{ירו"מ-הדגשה|עד}} לאחר שלוש שנים, כיצד הוא יודע {{ירו"מ-הדגשה|איזה}} {{ירו"מ-הדגשה|פ}}רי {{ירו"מ-הדגשה|חנט בשביעית?}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר: משיקשר עליו חוט. תני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תוחב בהן קיסמין. תני {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: {{שוליים|ה_ב}}אילן שחנט קודם חמשה עשר בשבט, מתעשר לשעבר; לאחר חמשה עשר בשבט, מתעשר ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא. תני אמר {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}: {{ירו"מ-הדגשה|במה דברים אמורים}} באילן שהוא עושה שתי גורנות {{ירו"מ-הדגשה|או יותר}} בשנה {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שאין לו זמן לקיטה אחד הלכו רבנן בתר חניטה}}. אבל באילן שהוא עושה גורן {{ירו"מ-הדגשה|אחד}} בשנה, כגון זיתים ותמרים וחרובין {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שחנטו קודם לזמן הזה, הרי הן כלעתיד לבא {{ירו"מ-הדגשה|שהולכים}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו"מ-הדגשה|לקיטה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ה_ג}}נהגו בחרובין {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}. מותיב {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: והא תנינן בנות שוח שביעית שלהם שנייה שהן עושות לשלש שנים, {{ירו"מ-הדגשה|והרי בנות שוח עושין גורן אחד ואך על פי כן הולכים אחר חנטה, וכיוון שחנטו בשביעית אסורים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שניה? על דעתך {{ירו"מ-הדגשה|שאתה סובר שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שפירות שעושים גורן אחת הולכים אחר לקיטה, היה צריך להיות שרק}} מה שעשו {{ירו"מ-הדגשה|ולקטו}} בשביעית יה{{ירו"מ-הדגשה|י}}ו שביעית, והוא מקבל מיניה {{ירו"מ-ביאור|הסכים שזו אכן קושיה.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר כהנא}}: ותמיה אנא איך היה מותיב {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} והוא מקבל מיניה? ויתביניה אנא! אמר חרובין ואת אמר בנות שוח, אנא אמר מנהג ואת אמרת הלכה, אנא אמר {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} ואת אמר {{ירו"מ-ביאור|משנתנו שהיא דעת}} רבנן. אלא {{ירו"מ-הדגשה|ממה שלא ענה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כך, משמע שהוא סובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היא חרובין היא בנות שוח, היא מנהג היא הלכה, היא {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} היא רבנן {{ירו"מ-הדגשה|שלא בא}} {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא לפרש דברי חכמים.}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|בבבל}} אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|מודה שהולכים אחר חניטה אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אילן {{ירו"מ-הדגשה|שעושה גורן אחת, לא בא אלא לאמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אילן {{ירו"מ-הדגשה|שעושה גורן אחת ראש השנה שלו זה ראש השנה של עולם ולא}} ט"ו {{ירו"מ-הדגשה|בשבט,}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אילן {{ירו"מ-הדגשה|כזה}} שחנט קודם ראש השנה של עולם מתעשר לשעבר, ולאחר {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} של עולם מתעשר ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא. {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שאילן שחנט בין קודם}} ט"ו {{ירו"מ-הדגשה|בשבט בין אחר}} ט"ו {{ירו"מ-הדגשה|בשבט, מתעשר}} ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן בר פדיא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: הרי {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר שבאילן שהוא עושה גורן אחד בשנה כגון זיתים ותמרים וחרובין הולכים אחר חניטה,}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הרי חרובין חונטין קודם {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} של עולם {{ירו"מ-הדגשה|ואך על פי כן לדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} הן מתעשרין ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא, ולא שמיע דא{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} בר פפא <span id="דף_יג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|יג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=146|פולדא=225|תולדות יצחק=70|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{שוליים|ה_ד}}חרובין שלשולן {{ירו"מ-ביאור|שהוא אחר ראש השנה}} היא חנטן? {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|לשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אילן שעושה גורן אחת בשנה לא הולכים אחר חנטה אלא אחר הבאת שליש, וראש השנה שלו זה ראש השנה של עולם. לכן}} הביא שליש לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} של עולם מתעשר לשעבר, אחר {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} של עולם מתעשר ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסא}}: {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} פעמים שהשנים מאפילות ותמרים מטילות שאור {{ירו"מ-ביאור|שזה מקביל להבאת שליש}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} של עולם {{ירו"מ-הדגשה|ואך על פי כן}} הן {{שוליים|ה_ה}}מתעשרות לשעבר {{ירו"מ-ביאור|והרי הביאו שליש רק אחר ראש השנה.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: לא מן דעתיה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} הדא מילתא אלא מן הדא {{ירו"מ-ביאור|ממה שהוא שמע את הדיון שהובא קדם.}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|גם באילן שעושה גורן אחת ראש השנה זה}} ט"ו {{ירו"מ-הדגשה|בשבט}} א{{ירו"מ-הדגשה|ל}}א {{ירו"מ-הדגשה|שבאילן כזה לא הולכים}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ר {{ירו"מ-הדגשה|חנטה}} א{{ירו"מ-הדגשה|ל}}א ב{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ר {{ירו"מ-הדגשה|הבאת שליש לכן}} {{שוליים|ה_ו}}הביא שליש קודם ט"ו בשבט מתעשר לשעבר, אחר ט"ו בשבט מתעשר ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}}: ויאות, הרי אתרוג {{ירו"מ-ביאור|שבמעשר הולכים אחר לקיטה,}} {{שוליים|ה_ז}}עקרתה חנטו {{ירו"מ-ביאור|לגמרי שלא הולכים כלל על שלב בגידול אלא בתר לקיטה,}} ולא עקרתה שנתו {{ירו"מ-הדגשה|שראש השנה שלו נשאר כשאר אילנות}} בט"ו {{ירו"מ-הדגשה|בשבט}} וכאן {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא עקרתה חנטו {{ירו"מ-הדגשה|לגמרי אלא אמרתה שהולכים}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ר {{ירו"מ-הדגשה|שליש}} {{ירו"מ-ביאור|שהוא שלב בגידול,}} {{ירו"מ-הדגשה|קל וחומר שלא תעקור שנתו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מעתה {{ירו"מ-הדגשה|למה לא נאמר ששליש הראשון מתעשר לשעבר ושני}} שליש השני{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|מתעשרים}} ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} שליש הראשון קשה לבא, מכיון שהוא בא מיד הוא גדל {{ירו"מ-הדגשה|כך ששליש זה עיקר הגידול}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כ}}אריס אומן יליף לה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. {{ירו"מ-הדגשה|כד}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר: שמאל שיתין יומין {{ירו"מ-הדגשה|ראשונים הוא מביא}} שיתא עלי{{ירו"מ-הדגשה|ם}}, שיתא יומין {{ירו"מ-הדגשה|אחר כך הוא מביא}} שיתין עלי{{ירו"מ-הדגשה|ם}}. תני {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: מן צאת עלין ועד הפגין נ' יום, מן הפגין ועד השיתין הנובלות נ' יום, מן שיתין הנובלות עד התאינים נ' יום. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: כולהן ארבעים {{ירו"מ-ביאור|ארבעים ארבעים ולא חמישים חמישים חמישים.}} ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}קט תאנה ואינו יודע אימתי חנטה, אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: מונה מאה יומין למפרע, אם חל לתוכן חמשה עשר בשבט והוא יודע אימתי חנטה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: הפרסאות שביעית שלהן מוצאי שביעית שהן עושות לשתי שנים}}. אמרו לו: והרי עמך בטבריא והן עושות לשנה אחת? אמר להן: והרי עמכם בציפורין והן עושות לשתי שנים?<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ה_ב|ירושלמי שביעית, פרק ה, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ה_ב"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%94/%D7%91 הרב קנייבסקי ה ב]] <big> מתני': </big> הטומן את [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#לוף|הלוף]] בשביעית, {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר: לא יפחות מסאתים עד גובה שלושה טפחים וטפח עפר על גביו. וחכמים אומרים: {{שוליים|ה_ח}}לא יפחות מארבעה קבין עד גובה טפח וטפח עפר על גביו, וטומנו במקום דריסת בני אדם. לוף שעברה עליו שביעית, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: אם לקטו העניים את עליו לקטו, ואם לאו יעשה חשבון עם העניים {{ירו"מ-ביאור|כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאחר הביעור מותר רק לעניים לאכול מפירות שביעית}}}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: אם לקטו עניים את עליו לקטו, ואם לאו אין לעניים עמו חשבון {{ירו"מ-ביאור|שאחר הביעור מותר אף לעשירים ובעל הבית זוכה בהם.}} לוף של ערב שביעית שנכנס לשביעית, וכן בצלים הקיצונים {{ירו"מ-ביאור|שנזרעים בקיץ.}} וכן [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#פואה|פואה]] של {{ירו"מ-ביאור|קרקע}} עידית, {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: עוקרין אותן במארופות של עץ {{ירו"מ-ביאור|שיהיה שינוי.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|ה_ט}}בקרדומות של מתכות. ומודים [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#פואה|בפואה]] של צלעות {{ירו"מ-ביאור|הגדלה בשטח סלעי,}} שעוקרין אותן בקרדומות של מתכות. מאימתי מותר אדם ליקח לוף במוצאי שביעית? {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מיד. וחכמים אומרים: {{שוליים|ה_י}}משירבה החדש.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} הטומן את הלוף וכ"ו. עד כדון לוף, {{ירו"מ-הדגשה|מה הדין}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}בצלים? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: היא לוף היא בצלים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: מסתברא בבצלים אפילו פחות מכאן מותר, דאינ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ן שפין {{ירו"מ-ביאור|שהבצלים חלקים וכמות גדולה של בצלים תופסת מעט מקום ואפילו בפחות ניכר שאינו זורע:}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} לוף שעברה עליו שביעית, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: אם לקטו העניים את עליו לקטו ואם לאו יעשה חשבון עם העניים}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: אם לקטו עניים את עליו לקטו ואם לאו אין לעניים עמו חשבון}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|וד}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}. דתנינן תמן: העניים אוכלין אחר הביעור אבל לא עשירים, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ה_יא}}אחד<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ה|יג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ה|יג ב}} {{סוף}} <span id="דף_יד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף יד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף יד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|יד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=151|פולדא=226|תולדות יצחק=73|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} עניים ואחד עשירים אוכלין אחר הביעור. {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} עד שלא גזרו על הספיחי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם לא כן מאי נפקא מינא הרי הכל אסור משום}} ספיחי{{ירו"מ-הדגשה|ם}}? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} וכי בעלי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} היית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|כשגזרו}} על {{ירו"מ-הדגשה|ספיחים מכאן}}? סבר {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}איסור ספיחים {{ירו"מ-הדגשה|אינו מגזרת חכמים אלא מה}}תורה. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: בעלי לוף שוטה היא מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|שמתקיים כמה שנים בארץ ודבר שהתחיל לגדול בשנה השישית ומתקיים בארץ כמה שנים לא נאסר משום ספיחים}}. אייתי {{אמורא-ירו"מ|רב הושעיא}} מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} מן דרומא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תני עלי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאותו דין קיים גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}עלי לוף ועלי בצלים. אית לך מימר עלי בצלים השוטין {{ירו"מ-ביאור|הרי אין בצלים שוטים שמתקיימים כמה שנים.}} מילתי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} אמרה: דבר שיש לו ביעור שנמצא בתוך דבר שאין לו ביעור, יש לו ביעור {{ירו"מ-ביאור|ואינו בטל.}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לעיקרו של}} לו{{ירו"מ-הדגשה|ף}} {{ירו"מ-הדגשה|שוטה אין}} ביעור {{ירו"מ-הדגשה|ולעליו}} יש ביעור {{ירו"מ-הדגשה|ואינם בטלים}}. מה עבד לה {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}? פתר לה {{ירו"מ-ביאור|העמיד את המשנה}} בששיקף בעלין {{ירו"מ-ביאור|שניתק את העלים מהחיבור לבצל}} {{ירו"מ-הדגשה|קדם שהגיעה זמן הביעור ולא היו מחוברין לעיקר בזמן הביעור}} {{ירו"מ-ביאור|אבל אם היו העלים מחוברים לעיקר בזמן הביעור אולי כן היו בטלים.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} פתר לה מתניתא {{ירו"מ-ביאור|העמיד את המחלוקת בין {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|במשנה}}}} {{ירו"מ-הדגשה|בנטעו}} לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} השביעית {{ירו"מ-ביאור|וכך היה המעשה:}} נטעו לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} השביעית {{ירו"מ-הדגשה|ו}}עשה ביצים {{ירו"מ-ביאור|פקעת}} לפני שביעית {{ירו"מ-הדגשה|כך שאין איסור ספיחים}} ודיכנו {{ירו"מ-ביאור|שריסק את החיבור של העלים לפקעת}} בשביעית {{ירו"מ-הדגשה|ו}}עקרו במוצאי שביעית. אין תימר דיכון כעיק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר, כולו לעניים {{ירו"מ-ביאור|שהרי הולכים אחר לקיטה, וזה נלקט בשביעית.}} אין תימר אין דיכן כעיקור, אין כולו לעניים {{ירו"מ-ביאור|אלא לבעלים שהלקיטה היתה בשמינית.}} {{ירו"מ-הדגשה|רבי יהושוע סובר שאין דיכון כעיקור והכל לבעל הבית}}. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מס{{ירו"מ-הדגשה|ת}}פק {{ירו"מ-הדגשה|אי דיכון כעיקור או לא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מספק יעשה חשבון עם העניים. {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} פתר מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} {{ירו"מ-ביאור|העמיד את המשנה}} ערב {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} שביעית {{ירו"מ-ביאור|וכך היה המעשה:}} נטעו {{ירו"מ-הדגשה|לפני}} ערב {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} שביעית {{ירו"מ-הדגשה|כך שאין איסור ספיחים}} ועשה ביצה {{ירו"מ-ביאור|פקעת}} בתחילת שי{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ית ודיכנו בשי{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ית {{ירו"מ-ביאור|שריסק את מקום חיבור העלים לפקעת אבל נשארו מחוברים קצת}} ועקרו בסוף שביעית. אין תימר דיכון כעקור, כולו לבעל הבית {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}עקר {{ירו"מ-הדגשה|בשישית}}. אין תימר אין דיכון כעקור, כולו {{ירו"מ-הדגשה|לעניים}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|סבר:}} דיכון כע{{ירו"מ-הדגשה|י}}קור {{ירו"מ-הדגשה|והכל}} לבעל הבית {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|מסתפק}} אי {{ירו"מ-הדגשה|דיכון כעיקור או לא ומספק יעשה}} חשבון {{ירו"מ-הדגשה|עם}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}עניים. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: אם לקטו}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}עניים {{ירו"מ-הדגשה|את עליו לקטו ואם לאו יעשה}} חשבון {{ירו"מ-הדגשה|עם}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}עניים {{ירו"מ-הדגשה|כיצד:}} עשה בארץ שלש שנים {{ירו"מ-הדגשה|חוץ מהשמיטה}} נותן לעניים רובע, שתי שנים {{ירו"מ-הדגשה|חוץ משמיטה}} נותן לעניים שליש, שנה אחת {{ירו"מ-הדגשה|חוץ משמיטה}} נותן לעניים מחצה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} פתר מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} {{ירו"מ-ביאור|העמיד את המשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|שזרע}} לפני {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} שביעית {{ירו"מ-הדגשה|ודכן}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שבעית {{ירו"מ-הדגשה|ושלוש שנים}} {{ירו"מ-ביאור|או שנתים או שנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אחר כך עקר}}. {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} פתר מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} {{ירו"מ-ביאור|העמיד את המשנה}} ערב {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}} שביעית {{ירו"מ-הדגשה|שנטע}} של{{ירו"מ-הדגשה|וש שנים}} {{ירו"מ-ביאור|או שנתים או שנה}} {{ירו"מ-הדגשה|קדם שמיטה ודכן קדם שמיטה ובשמיטה עקרן}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: אף בשאר<br><br> <span id="דף_יד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|יד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=158|פולדא=227|תולדות יצחק=76|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שני שבוע כן {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|חולקים האם דיכון כעיקור לענין קביעת}} שנ{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|המעשר}}? והא תני: היתה שניי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} נכנסת לשלישי{{ירו"מ-הדגשה|ת}} אינו מדכנו ואינו מונע ממנו מים {{ירו"מ-ביאור|שהמונע מים שלוש עונות מתעשר לשעבר,}} בשביל שיהא מעשר {{ירו"מ-הדגשה|עני}} {{ירו"מ-ביאור|והענים ירויחו.}} היתה שלישית נכנסת לרביעית, מדכנו ומונע ממנו מים בשביל שיהא מעשר עני. הדא אמרה שדיכון כעיקור. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: תפתר שעקרן עד שלא צימחו {{ירו"מ-ביאור|כגון שדכן ערב ראש השנה, ולקטן במוצאי ראש השנה, שלא הספיק להוסיף כלום}} {{ירו"מ-הדגשה|דהוי גמר פרי בשעת דיכה}} {{ירו"מ-ביאור|ונחשב כאילו נלקט אז:}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} בצלים הקיצונים. {{ירו"מ-הדגשה|מאי בצלים הקיצונים}} ק{{ירו"מ-הדגשה|י}}טנאי {{ירו"מ-ביאור|שנזרעים בקיץ}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} מודים בפיאה של צלע{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת. {{ירו"מ-הדגשה|מאי פיאה של}} צלע{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת? פיטרה {{ירו"מ-ביאור|שגדלים בין הסלעים.}} ותני עלה: {{שוליים|ה_יב}}מקום שנהגו {{ירו"מ-הדגשה|לעקור הפואה על ידי שי}}חרוש יחרוש, לנכש ינכש. {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} מאימתי מותר אדם ליקח לוף {{ירו"מ-הדגשה|במוצאי שביעית}}? {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: מיד וחכמים אומרים: משירבה החדש מאי טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}}? {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}גזרו על הלוף {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יקטפו}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|במארופות של עץ כיוון שיש טירחה רבה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|חששו שיעקור לוף בשביעית כדי למכור במוצאי שביעית ומסתמא מביא ממה שהטמין מהשישית אבל בשאר ירקות לפי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא גזרו על הירק וא{{ירו"מ-הדגשה|ף}} {{ירו"מ-הדגשה|בשביעית עוקר כדרכו חששו שמא יעקור בשביעית כדי למכור במוצאי שביעית}}. מעתה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|חששו שיעקור לוף בשביעית ותולים שהביא ממה שהטמין בשישית אז}} אפילו בשביעית יהא מותר {{ירו"מ-הדגשה|ונאמר שמביא מה}}טמון {{ירו"מ-הדגשה|בביתו}}? אנן קיימינן {{ירו"מ-הדגשה|בשמינית לא חששו שיעקור בשביעית}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}י{{ירו"מ-הדגשה|ט}}מין {{ירו"מ-הדגשה|לצורך מוצאי שביעית אבל בשביעית}} {{ירו"מ-ביאור|שהמחיר של הירקות יקר}} {{ירו"מ-הדגשה|ודאי חששו}} שלא ילך ויביא מן האיסור ויאמר מן הטמון הבאתי. תני אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהיינו בעין כושין ואכלנו לוף על פי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} במוצאי החג {{ירו"מ-ביאור|סוכות}} של מוצאי שביעית. אמר לו {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: עמך הייתי ולא היה אלא מוצאי הפסח.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ה_ג|ירושלמי שביעית, פרק ה, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ה_ג"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%94/%D7%92 הרב קנייבסקי ה ג]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ה_יג}}אלו כלים שאין האומן רשאי למכרן בשביעית: מחרישה וכל כליה, העול והמזרה והדקר. {{שוליים|ה_יד}}אבל מוכר הוא מגל יד ומגל קציר ועגלה וכל כליה. {{שוליים|ה_טו}}זה הכלל: כל שמלאכתו מיוחדת לעבודתו אסור, לאיסור ולהיתר מותר. {{שוליים|ה_טז}}היוצר מוכר חמש כדי שמן וחמש עשרה כדי יין, שכן דרכו להביא מן ההפקר. אם הביא יותר מכאן מותר ומוכר {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ולישראל בחו{{ירו"מ-הדגשה|ץ}} {{ירו"מ-הדגשה|לארץ}}. {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים:}} לא ימכור לו פרה חורשת בשביעית. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{שוליים|ה_יז}}מתירין מפני שיכול לשוחטה. ומוכר לו פירות אפילו בשעת הזרע, ומשאיל לו סאתו {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהוא יודע שיש לו גורן. ופורט לו מעות {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהוא יודע שיש לו פועלין. וכולן בפירוש אסורה.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} אלו כלים {{ירו"מ-הדגשה|שאין האומן רשאי למכרן בשביעית}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} אילו כלים שאין האומן רשאי למוכרן בשביעית לחשוד על השביעית {{ירו"מ-הדגשה|אבל למי שאינו}} חשוד {{ירו"מ-הדגשה|מותר}}. סתמן מהו? ממה דתני לאיסור ולהיתר מותר, הדא אמרה {{שוליים|ה_יח}}סתמן מותר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} היוצר מוכר {{ירו"מ-הדגשה|חמש כדי שמן וחמש עשרה כדי יין שכן דר}}כו {{ירו"מ-הדגשה|להביא מן ההפקר}}<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ה|יד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ה|יד ב}} {{סוף}} <span id="דף_טו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף טו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף טו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|טו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=165|פולדא=227|תולדות יצחק=78|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} וחש לומר שמא החליף {{ירו"מ-הדגשה|והשתמש בכדים של היין לשמן ונמצא מוכר יותר מחמש}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: ניכר{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת הן אלו של יין ואלו של שמן. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי עולא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-ביאור|בן ישמעאל}}: אדרא {{ירו"מ-ביאור|הצורה}} דאילן חכימא {{ירו"מ-ביאור|ניכרת}} ואדרא {{ירו"מ-ביאור|הצורה}} דאילן חכימא {{ירו"מ-ביאור|ניכרת}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: ומוכר כדים לעובד כוכבים ומזלות בארץ ולישראל בחוץ לארץ}} {{שוליים|ה_יט}}מוכר {{ירו"מ-הדגשה|לעובד כוכבים ומזלות}} בארץ ואפילו יותר מכאן, ולישראל {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ}} אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו אם ידוע שיש לו שמן ויין}} מן הקנוי בארץ. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: {{ירו"מ-הדגשה|לא ימכור לו פרה חורשת בשביעית}} ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|מתירין מפני שיכול לשוחטה}}. תני: המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן, {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: מקח טעות הוא. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: יכול הוא מימיר לשחיטה מכרתיו לך. מה אנן קיימין? אם בשמכרו לאריס {{ירו"מ-הדגשה|דברי הכל}} לחרישה מכר, אם בשמכרו לטבח {{ירו"מ-הדגשה|דברי הכל}} לשחיטה מכר. אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין בשמכרו לסירסור {{ירו"מ-ביאור|מתווך סוחר בהמות.}} רב אמר: מקח טעות הוא {{ירו"מ-הדגשה|שהרוב קונים לחרישה}}. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|ה_כ}}יכול הוא מימר לשחיטה מכרתיו לך. מחלפא שיטתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רב}}, מחלפא שיטתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. דאיתפלגון: מכר לו {{ירו"מ-הדגשה|שדה}} ביובל עצמו, {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: קנה ויוצא מידו ביובל. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|ה_כא}}לא קנה. מחלפא שיטתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|בקרקע הוא}} אמר קנה ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא {{ירו"מ-הדגשה|בנמצא נגחן}} הוא אמר לא קנה. תמן ביובל מפורסם הוא {{ירו"מ-הדגשה|דהכל יודעים שהשדה תצא}} ביובל {{ירו"מ-הדגשה|וכש}}קנה {{ירו"מ-הדגשה|ידע שיצטרך להחזיר את הקרקע למוכר ואולי רצה לתת לו את הכסף במתנה}}. ברם הכא מקח טעות הוא. מחלפא שיטתי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} ד{{אמורא-ירו"מ|שמואל}}{{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|גבי הקונה שדה ביובל}} הוא אמר לא קנה ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא {{ירו"מ-הדגשה|גבי הקונה שור ונמצא נגחן}} הוא אמר קנה. {{ירו"מ-הדגשה|קרקע}} לאיזה דבר מכרה לו? לא לזריעה {{ירו"מ-הדגשה|וודאי מקח טעות היה}}. ברם הכא יכול הוא מימר ליה לשחיטה מכרתיו לך. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-ביאור|שאומר אם נמצא נגחן הרי זה מקח טעות}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-ביאור|שאמרו שלא ימכור לו פרה חורשת בשביעית.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-ביאור|שאמר שהמקח קיים שיכול לאמר לו לשחיטה מכרתי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-ביאור|דאמרי שמותר למכור פרה בשביעית מפני שיכול לשוחטה}}. רב {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ואפי{{ירו"מ-הדגשה|לו אם}} יסבור {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|שמותר למכור פרה בשביעית כשמכר לסרסור שור נגחן גם}} {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|יודו שזה מקח טעות שהרי אפילו אם מכר לו לשחיטה וכי}} לית אורחא {{ירו"מ-הדגשה|לשהות}} תלתין יומין {{ירו"מ-הדגשה|לפני שיבא לוקח ויקנה את השור לשחיטה בהני}} תלתלתי יומי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} לא מקח טעות {{ירו"מ-הדגשה|שהרי עכשיו שיתברר שהשור נגחן הוא חייב לשוחטו מיד}}? {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} ואפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} יסבור {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דמה שאסרו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|למכור שור שעומד לחרישה זה מכיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}לית אורחא דבר נשא מיכוס תורא רדייא {{ירו"מ-ביאור|אין דרך אדם לשחוט שוט חורש}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל בבריתא שמוכר שור לסרסור מודים}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שפעמים שהסרסור קונה פרה לשחיטה תנן: ומשאיל לו סאתו אף על פי שהוא יודע שיש לו גורן}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בר חייא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: השאיל לו סאתו ובא ומצאו מודד בה, אינו זקוק לו {{ירו"מ-הדגשה|כל שכן}} במשכירה לו.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ה_ד|ירושלמי שביעית, פרק ה, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ה_ד"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%94/%D7%93 הרב קנייבסקי ה ד]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ה_כב}}משאלת אשה לחבירת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} החשודה על השביעית נפה וכברה וריחיים ותנור, אבל לא תבור ולא תטחון עמה. {{שוליים|ה_כג}}אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה, אבל משתטיל את המים לא תגע אצלה, שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה. וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום. {{שוליים|ה_כד}}ומחזיקין ידי {{ירו"מ-הדגשה|עובד כוכבים ומזלות}} בשביעית, אבל לא ידי ישראל. {{שוליים|ה_כה}}ושואלין בשלומן מפני דרכי שלום.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: משאלת אשה לחבירתה החשודה על השביעית נפה וכברה וריחיים ותנור}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: מתניתא בסתם אבל במפרש לא? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} וסתמו לאו כפירושו הוא {{ירו"מ-ביאור|שהרי איזה שימוש אחר יש לנפה כברה רחים ותנור?}} אני אומר: נפה לספור בו מעות, כברה לכבור בה חול, ריחיים לטחון בו סממנין, תנור לטמון בו אונין של פשתן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אבל לא תבור ולא תטחון עמה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי פנחס}} בעי: במה קנסו {{ירו"מ-הדגשה|האם רק}} במקום {{ירו"מ-הדגשה|שגם}} אוכלי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|וגם}} זורעי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-ביאור|אבל לא גזרו במקום שלא נחשדו להיות זורעים, אפילו אם נחשדו להיות אוכלין}} או {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} במקום {{ירו"מ-הדגשה|שרק}} אוכלי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא זורעי{{ירו"מ-הדגשה|ם}}?<br><br> <span id="דף_טו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|טו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=171|פולדא=228|תולדות יצחק=81|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מה נפק מביניהון? ראו אותו לוקח מן הסירקי {{ירו"מ-ביאור|סוחר.}} אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|שגזרו גם}} במקום שזורעין {{ירו"מ-הדגשה|וגם במקום שלא זורעים אלא רק}} אוכלין, ראו אותו לוקח מן הסירקי אסור {{ירו"מ-הדגשה|שהסוחר חשוד}}. אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|שגזרו רק}} במקום {{ירו"מ-הדגשה|שגם}} זורעין {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} לא {{ירו"מ-הדגשה|במקום שרק}} אוכלין, ראו אותו לוקח מן הסרקי מותר {{ירו"מ-ביאור|שהרי פה הוא לא זרע}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר חנינא}} בעי: על כל פרקא איתאמרת {{ירו"מ-ביאור|גם על ההלכות הקודמות,}} או רק על הדה הלכתא איתאמרת {{ירו"מ-ביאור|שההלכות הקודמות מותרות מפני שיש במה לתלות. אבל כאן אין במה לתלות שכלים אלו מהותם למלאכת איסור ולא התירו אלא מפני דרכי שלום.}} רבנן דקיסרין {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יודא בר סוטס}}: מן מה {{ירו"מ-הדגשה|דבגיטין מנה את כל מה שהתירו משום דרכי שלום}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא תנינן אלא הדא הלכתא, הדא אמרה על הדא הלכתא אתאמרת. תמן תנינן: {{שוליים|ה_כו}}נחתום שהוא עושה בטומאה לא לשין ולא עורכין עמו. ותני עלה: לא בוררין ולא טוחנין ולא מרקדין עמו. והכא הוא אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שבאשת עם הארץ מותר}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: כאן {{ירו"מ-הדגשה|באשת עם הארץ שעושה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חולין, כאן {{ירו"מ-הדגשה|בנחתום שעושה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תרומה. אית לך מימר נחתום בתרומה {{ירו"מ-ביאור|הרי תרומה יש מעט וכל כהן אופה בביתו}}? חברייא אמרי: כאן {{ירו"מ-הדגשה|בנחתום שלותת והחיטים הוכשרו}} וכאן {{ירו"מ-הדגשה|באשת עם הארץ}} שאינ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לותת{{ירו"מ-הדגשה|ת}}. מתניתא מסייע לחברייא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן:}} אבל משתטיל מים לא תגע אצלה שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: ומחזיקין ידי עובד כוכבים ומזלות בשביעית}} א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל לא {{ירו"מ-הדגשה|ידי ישראל}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן {{ירו"מ-הדגשה|בשלומן}} מפני דרכי שלום. {{ירו"מ-הדגשה|כיצד מחזיקין ידי עובד כוכבים ומזלות?}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} חד אמר: {{ירו"מ-הדגשה|שיכול לאמר לו}} חרש {{ירו"מ-הדגשה|בה}} טבאות ואנא נסב לה מנך בתר שמיטתא {{ירו"מ-ביאור|תחרוש טוב ואני אקח ממך אותה במוצאי שביעית}}. וחרנא אמר: {{שוליים|ה_כז}} {{ירו"מ-הדגשה|שיכול}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|לו:}}איישר. מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|חרש בה}} טבאות {{ירו"מ-הדגשה|ואנא נסב לה מנך בתר שמיטתא}} {{ירו"מ-ביאור|תחרוש טוב ואני אקח ממך אותה במוצאי שביעית}} מה{{ירו"מ-הדגשה|ו}} שואלין בשלומן? איישר. מאן דאמר {{ירו"מ-הדגשה|שאומר לעובד כוכבים ומזלות}} איישר, מה{{ירו"מ-הדגשה|ו}} שואלין בשלומן {{ירו"מ-ביאור|זה לא נאמר על גוי אלא על ישראל}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ישראל שלום עליכם? דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}}: עברון על חד מחורשי שביעית {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: איישר! {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}}: ולא כן אולפן רבי {{הפ|תהילים|קכט|ח}} ולא אמרו העוברים ברכת ה' עליכם, שאסור לומר לחורשי שביעית איישר? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} לקרות אתה יודע, לדרוש אין אתה יודע! ולא אמרו העוברים אלו עובדי כוכבים שעוברין מן העולם, ולא אמרו לישראל ברכת ה' עליכם. מה ישראל אומר{{ירו"מ-הדגשה|ים}} להן? ברכנו אתכם בשם ה'! לא דייכם שכל הברכות הבאות לעולם בזכותינו ואין אתם אומרים לנו באו וטלו לכם מן הברכות האילו? ולא עוד אלא שאתם מגלגלין עלינו פיסים וזימות וגלגוליות וארנוניות!<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ה|טו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ה|טו ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק בנות שוח</strong><br> nn0hf8ua0kppl8f655jfm4toczcyyrq ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שביעית/פרק שישי 106 1706304 2942797 2942752 2025-06-19T16:38:09Z מאירושולי 35234 2942797 wikitext text/x-wiki ==פרק שישי - שלוש ארצות== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_שביעית_פרק שישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] [https://www.google.com/search?q=%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5+&sca_esv=564627990&sxsrf=AB5stBgXdYQTcGOq1SStLcZJTFoAPL_fyA%3A1694506659984&source=hp&ei=ox4AZcfIOYuqkdUPx-2NgAc&iflsig=AD69kcEAAAAAZQAsswP1hQWQNNmlhpoWsZKAdx12NaUI&ved=0ahUKEwiHpqSc0aSBAxULVaQEHcd2A3AQ4dUDCAk&uact=5&oq=%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5+&gs_lp=Egdnd3Mtd2l6IhbXkteR15XXnNeV16og15TXkNeo16UgMgUQABiABDIFEAAYgAQyBRAAGIAEMgUQABiABDIFEAAYgAQyBhAAGBYYHjIGEAAYFhgeMgYQABgWGB4yBhAAGBYYHjIGEAAYFhgeSKeaAVD7G1iXbXABeACQAQCYAY8BoAGwDKoBBDAuMTK4AQPIAQD4AQGoAgrCAgcQIxjqAhgnwgILEAAYgAQYsQMYgwHCAhEQLhiABBixAxiDARjHARjRA8ICBBAAGAPCAggQABiABBixA8ICCxAuGIAEGMcBGNEDwgIHECMYigUYJ8ICCxAuGIAEGLEDGIMBwgIIEC4YgAQYsQPCAgUQLhiABMICCxAuGIoFGLEDGIMBwgILEC4YrwEYxwEYgATCAhEQLhiABBjHARivARiYBRiaBcICCBAAGBYYHhgP&sclient=gws-wiz#fpstate=ive&vld=cid:057947e4,vid:RJpFgB11hC4,st:0 גבולות הארץ][[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%94/%D7%93 הרב קנייבסקי ו א]] ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ו_א|ירושלמי שביעית, פרק ו, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ו_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ו_א}}שלש ארצות לשביעית. כל שהחזיקו עולי בבל מארץ ישראל עד גזיב, לא נאכל ולא נעבד. כל שהחזיקו עולי מצרים מגזיב ועד הנהר ועד אמנה, נאכל אבל לא נעבד. מן הנהר ומאמנה ולפנים, נאכל ונעבד.<br><strong>גמ':</strong> כתיב: ({{ירו"מ-הדגשה|דברים ראה יב א}}) אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ. בארץ אתם חייבים לעשות, ואי אתם חייבים לעשות בחוצה לארץ. עדיין אנו אומרים: מצות שהן תלויות בארץ אינן נוהגין אלא בארץ. יכול אפילו מצות שאינן תלויות בארץ לא יהו נוהגות אלא בארץ? {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר:}} ({{ירו"מ-הדגשה|דברים עקב יא טז}}) השמרו לכם פן יפתה לבבכם וחרה אף ה' בכם וגומר {{ירו"מ-הדגשה|ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה}} {{ירו"מ-ביאור|שהעונש יהיה גלות.}} ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם {{ירו"מ-הדגשה|וקשרתם אותם}} וכ"ו {{ירו"מ-הדגשה|ולמדתם אותם}} וכ"ו {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שאף בגלות אתם חייבים בהם}}. מה אית לך {{ירו"מ-הדגשה|בפרשה}} כגון תפילין ותלמוד תורה? מה תפילין ותלמוד תורה שאינן תלויות בארץ נוהגין בין בארץ בין {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ}}, אף כל דבר שאינו תלוי בארץ יהא נוהג בין בארץ בין {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ}}. מעתה, משגלו יהו פטורין {{ירו"מ-הדגשה|מהמצוות התלויות בארץ אף לאחר שחזרו}}? כתיב: {{הפ|נחמיה|ח|יז}} ויעשו כל הקהל הבאים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון. ולמה ישוע {{ירו"מ-הדגשה|בכתיב חסר? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמן}}: פגם הכתוב צדיק בקבר מפני כבוד צדיק בשעתו. {{שוליים|ו_ב}}הקיש ביאתן בימי עזרא לביאתן בימי יהושע: מה ביאתן בימי יהושע פטורים היו ונתחייבו, אף ביאתן בימי עזרא פטורים היו ונתחייבו. ממה נתחייבו {{ירו"מ-ביאור|מדאוריתא או מדרבנן?}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר חנינא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|מ}}דבר תורה נתחייבו. הדא הוא דכתיב: ({{ירו"מ-הדגשה|דברים נצבים ל ה}}) והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה. הקיש ירושתך לירושת אבותיך: מה ירושת אבותיך מדבר תורה, אף ירושתך מדבר תורה. והטיבך והרבך מאבותיך: אבותיך פטורים היו ונתחייבו, ואתם פטורים הייתם ונתחייבתם. אבותיכם לא היה עליהם עול מלכות, ואתם {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שיש עליכם עול מלכות. אבותיכם לא נתחייבו אלא לאחר ארבע עשרה שנה, שבע שכיבשו ושבע שחילקו, אבל אתם כיון שנכנסתם נתחייבתם. אבותיכם לא נתחייבו עד שעה שקנו כולה, אבל אתם ראשון ראשון קונה ומתחייב.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ו|טו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ו|טו ב}} {{סוף}} <span id="דף_טז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף טז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף טז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|טז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=179|פולדא=228|תולדות יצחק=84|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{שוליים|ו_ג}}מאליהן קיבלו עליהן את המעשרות. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב:}} {{הפ|נחמיה|י|א}} בכל זאת אנו כורתים אמנה וכותבים ועל החתום שרינו לויינו וכהנינו וכ"ו {{ירו"מ-הדגשה|ולהביא את ביכורי אדמתנו}} וכ"ו {{ירו"מ-הדגשה|וכתיב: ואת ראשית עריסותינו ותרומתינו נביא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כהני{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|ומעשר אדמתינו ללוים}} וכ"ו. מה מקיים {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: ואת בכורות בקרנו וצאנינו {{ירו"מ-ביאור|שהרי מצוות אלו אינן תלויות בארץ והיו חייבים עליהם גם כשהיו בגלות?}} מכיון שקיבלו עליהן דברים שלא היו מחוייבים עליהן, אפילו דברים שהיו מחוייבים עליהן העלה עליהן כאילו מאיליהן קבלו עליהן. מה מקיים {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי חנינא}}: ובכל זאת {{ירו"מ-הדגשה|כרתים אמנה}} {{ירו"מ-ביאור|דמשמע שמעצמן קיבלו עליהם?}} מכיון שקיבלו עליהן בסבר פנים יפות, העלה עליהן הכתוב כאילו מאיליהן ק{{ירו"מ-הדגשה|י}}בלו עליהן. מה מקיים {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו"מ-הדגשה|וירשתה והטיבך והרבך}} מאבותיך {{ירו"מ-ביאור|הרי לשיטתו הארץ לא התקדשה בימי עזרה ומאליהם קיבלו את המצוות?}} פתר לה לעתיד לבא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: אבותיך ירשו ארץ של שבעת עממין, ואתם עתידין לירש של עשר עממים. תלתי חורנייתא {{שוליים|ו_ד}}אילן אינון. {{ירו"מ-ביאור|שלושת האחרים אלו הן:}} את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ערביי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} שלמייא נבטייא. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: אסיא ואספמיא ודמשק. {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} אומר: אסייא וקרתיגנא ותורקי. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: אדום ומואב וראשית בני עמון. {{ירו"מ-הדגשה|והטיבך}} מאבותיך: אבותיך {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שנגאלו חזרו ונשתעבדו, אבל אתם משאתם נגאלים עוד אין אתם משתעבדין. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב:}} {{הפ|ירמיהו|ל|ו}} שאלו נא וראו אם יולד זכר. כשם שאין הזכר יולד, כך אתם משאתם נגאלין עוד אין אתם משתעבדין. {{שוליים|ו_ה}}המהלך מעכו לכזיב, מימינו למזרח הדרך טהורה משום ארץ העמים וחייבת במעשרות ובשביעית עד ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}וודע לך שהיא פטורה. משמאלו למערב, הדרך טמאה משום ארץ העמים ופטורה מן המעשרות ומן השביעית עד שתוודע לך שהיא חייבת. עד שהוא מגיע לכזיב {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל ברבי יוסי}} משום אביו: עד לבלב{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-ביאור|שהוא צפונה מאכזיב.}} עכו עצמה מה היא? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא בר יעקב}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}}: מן תרין עובדוי ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}, אנן ילפין {{ירו"מ-ביאור|משני מעשים של רבי אנו לומדים}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}עכו יש בה {{ירו"מ-הדגשה|ארץ ישראל}} ויש בה {{ירו"מ-הדגשה|חוץ לארץ}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רבי הוה בעכו, חמתון אוכלין פיתא נקיי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. אמר לון: מה אתון ל{{ירו"מ-הדגשה|ות}}תין? {{ירו"מ-ביאור|מי התיר לכם שכיוון שאתם עמי הארץ ולא בקיאים בטהרה נמצא שאתם מפרישים חלה טמאה.}} אמרו ליה: תלמיד אחד בא לכאן והורה לנו {{שוליים|ו_ו}}על מי ביצים שאין מכשירין. {{ירו"מ-הדגשה|ואנן שלקין ביעין ול}}{{ירו"מ-הדגשה|ות}}תין במי{{ירו"מ-הדגשה|מ}}הן. {{ירו"מ-הדגשה|הם}} סברין מימר מי שלק של ביצים, ולא אמר אלא מי ביצים עצמן. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}}: מאותה שעה גזרו {{שוליים|ו_ז}}שלא יהא תלמיד מורה הוריה. {{ירו"מ-הדגשה|ומזה שהיו צריכים להפריש חלה בטהרה משמע שיש חלק בעכו שהוא מארץ ישראל. אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: תלמיד שהורה, אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} כהלכתא, אין הוראתו הורייה {{ירו"מ-ביאור|ויכול לשאול אחר ואין חייב לעשות כדבריו.}} תני: {{שוליים|ו_ח}}תלמיד שהורה הלכה לפני רבו חייב מיתה. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן עזריה}}: לא מתו נדב ואביהו אלא שהורו בפני משה רבן. מעשה בתלמיד {{ירו"מ-הדגשה|אחד}} שהורה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} רבו, אמר לאימא שלום אשתו: אינו יוצא שבתו. ולא יצא שבתו עד שמת. אמרו לו תלמידיו: רבי, נביא אתה? אמר להן: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך אני מקובל שכל תלמיד המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. תני: אסור לתלמיד להורות הלכה בפני רבו {{שוליים|ו_ט}}עד שיהי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} רחוק ממנו י"ב מיל כמחנה ישראל. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב: והיה כל מבקש}} ה' {{ירו"מ-הדגשה|בא אל}} מ{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ה {{ירו"מ-ביאור|ולא הלכו לשאול אחד מתלמדיו.}} {{ירו"מ-הדגשה|וכתיב:}} ({{ירו"מ-הדגשה|במדבר מסעי לג מט}}) ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השיטים. וכמה הן {{ירו"מ-הדגשה|מבית הישימות עד אבל השיטים}}? י"ב מיל. כהדא: {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בר חייא}} הוה בחפ{{ירו"מ-הדגשה|ר}}, והוון שאלין ליה והוא מורה, שאלין ליה והוא מורה. אמרין ליה: ולא כן אולפן רבי שאסור לתלמיד להורות הלכה לפני רבו עד שיהא רחוק ממנו י"ב מיל כמחנה ישראל, והא {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ך}} יתיב בציפורין? אמר לון: {{ירו"מ-הדגשה|ייתי}} {{ירו"מ-הדגשה|עלי}} דלא ידעית מן ההיא שעתה לא הורי. {{ירו"מ-הדגשה|וראיה שיש חלק בעכו שהוא מארץ העמים}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רבי הוה בעכו, חמי חד בר נש סל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ק מן כיפתא {{ירו"מ-ביאור|סלע}} ולעיל {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} ולית את בריה דפלן כהנא? לא הוה אבוך כהן {{ירו"מ-הדגשה|ואיך אתה לא נזהר מטמאת ארץ העמים? אמר לו:}} עיניו של אבא היו גבוהות ונשא אשה שאינה הוגנת לו וחילל את אותו האיש. תחומי {{ירו"מ-הדגשה|ארץ ישראל:}} כל שהחזיקו עולי בבל, פרשת {{ירו"מ-הדגשה|הדרכים שהוליכה לאשקלון}}, חומת מגדול שיר ושינא דרור {{ירו"מ-ביאור|שן הסלע שבחוף דור, היא טנטורא של היום.}} ושורא דעכו וקצירייא דגלילא {{ירו"מ-ביאור|חרבת גליל.}} וכברתה {{ירו"מ-ביאור|כברי.}} ובית זניתה {{ירו"מ-ביאור|זוייניתה, שנמצאת צפון מזרח לכברי}} וקובעיא {{ירו"מ-ביאור|אשעב שבדרום לבנון}} ומילתא דכור {{ירו"מ-ביאור|העירה אבל על חורבת כוריא, צפונית לכפר אל עין בלבנון}} ובירייא רבתא {{ירו"מ-ביאור|חורבת אל כורא}} תפנית {{ירו"מ-ביאור|תבנין בלבנון}} וספנתה מחרתה דייתיר {{ירו"מ-ביאור|מערת יעטר}} וממציא {{ירו"מ-ביאור|מוצא מעיין}} דאבהתא וראש מי געתן וגעתן עצמה מי ספר {{ירו"מ-ביאור|עין ג'ירפה}} ומרחשת {{ירו"מ-ביאור|ברעשית בלבנון}} ומגדול חרוב {{ירו"מ-ביאור|מג'דל אסלים}} וא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לם רבתא {{ירו"מ-ביאור|כפר חולה, ליד מושב מרגליות}} ונוקבתא דעיון ותיקרת ברכה רבא ובר סנג{{ירו"מ-הדגשה|ד}}א {{ירו"מ-ביאור|מבצר לרגלי החרמון}} ותרנגולא עילאה דלמעלן מקיסרין וטרכונא דמתחם לבוצרה {{ירו"מ-ביאור|חבל ארגוב}} ומלח דזרכאי {{ירו"מ-ביאור|בדרום הטרכון שבבשן}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ני}}מרין ובית ס{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ל {{ירו"מ-ביאור|סככה, מדרום לטרכון}} וקנת {{ירו"מ-ביאור|קנות, דרומית מזרחית לטרכון}} ורפיח דחגרא {{ירו"מ-ביאור|תלול אל רפיט}} ודרך הגדולה ההולכת למדבר חשבון {{ירו"מ-ביאור|הדרך מקדש ברנע עד לחשבון.}} ויבקא ונחלא דזרד ויגר שהדות{{ירו"מ-הדגשה|א}} ורקם {{ירו"מ-הדגשה|דגועה}} {{ירו"מ-ביאור|פטרה}} וגניא דאשקלון. אשקלון עצמה {{ירו"מ-הדגשה|מהו? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מן מה דתני גנייא דאשקלון, הדא אמרה אשקלון כלחוץ. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חולפייא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל ברבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בן הקפר}} {{שוליים|ו_י}}נמנו על אויר אשקלון וטיהרוהו מפי רבי פנחס בן יאיר {{ירו"מ-ביאור|אף שאשקלון פטורה מן המעשרות ומן השביעית.}} דאמר {{תנא-ירו"מ|רבי פנחס בן יאיר}}: יורדין היינו לסירקייא {{ירו"מ-ביאור|שוק}} של<br><br> <span id="דף_טז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|טז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=185|פולדא=230|תולדות יצחק=88|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אשקלון ולוקחין חיטין ועולין לעירנו וטובלין {{ירו"מ-ביאור|שמא נגע בהם גוי,}} ואוכלין בתרומתינו {{ירו"מ-הדגשה|ואם היה עליה טמאת ארץ העמים היו צריכים הזהת שלישי ושביעי כטמאת מת}}. למחר נמנו עליה {{שוליים|ו_יא}}לפוטרה מן המעשרות {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שלא כבשוה}} עולי {{ירו"מ-הדגשה|בבל}}. משך {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל ברבי יוסי}} את ידיו {{ירו"מ-הדגשה|ולא נמנה עימם}}. מסתמך {{ירו"מ-הדגשה|היה}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל ברבי יוסי}} על {{תנא-ירו"מ|בן הקפר}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} בני, למה לא אמרת לי מפני מה משכת את ידך ממנו {{ירו"מ-הדגשה|ולא רציתה להימנות עימם}}? הייתי אומר לך {{ירו"מ-הדגשה|לעניין טמאת ארץ העמים}} {{ירו"מ-ביאור|שהיא גזרת חכמים. יכולתי להסכים אתמול לטהר את אשקלון. לפי שטמאת ארץ העמים דרבנן.}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אני הוא שטמאתי, אני הוא שטהרתי. ועכשיו {{ירו"מ-הדגשה|שדנו להתירה ממעשרות משכתי את ידי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אני אומר שמא נתכבשה {{ירו"מ-הדגשה|על ידי עולי בבל וחיובה}} מדבר תורה, והיאך אני פוטר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מדבר תורה? {{ירו"מ-הדגשה|משנימנו להתירה חזרו וגזרו על מדורי עובדי כוכבים ומזלות שבה}} {{ירו"מ-ביאור|כמו בארץ ישראל שגזרו בארץ ישראל שבית שגר שם גוי ארבעים יום, הבית טמא כיוון שהם חשודים לקבור את הנפלים שם.}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אימתי היא טמאה משום {{ירו"מ-הדגשה|מדור עובדי כוכבים ומזלות}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}: משתשהא הגזירה ארבעין יומין {{ירו"מ-ביאור|כמו בית שגוי מתחיל לגור בו, שהרי קדם לא גזרו עלהם משום מגורות עובדי כוכבים ומזלות.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: ולא בטעות {{ירו"מ-הדגשה|היינו}} מחזיקין {{ירו"מ-הדגשה|שהיא טהורה}} אלא מיד היא טמאה משום {{ירו"מ-הדגשה|מדור עובדי כוכבים ומזלות}} {{ירו"מ-ביאור|שהרי כבר עברו יותר מארבעים יום מאז שהגוים גרו בבתים הללו.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: לא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מן מה דתני גנייא דאשקלון {{ירו"מ-הדגשה|כארץ ישראל}} הדא אמרה אשקלון כלחוץ {{ירו"מ-הדגשה|ולמה היה צריך להימנות עליה לפוטרה ממעשרות}}? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} וכי צור אינו אסור לילך שם {{ירו"מ-הדגשה|שהיא מארץ העמים ואך על פי כן}} הקונה שם {{ירו"מ-הדגשה|מתחייב}}? דלא תסבור מימר אוף הכא כן, לפיכך נמנו עליה לפוטרה מן המעשרות. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} הוון יתיבון, אמרי: הא כתיב {{הפ|שופטים|א|יח}} וילכוד יהודה את עזה ואת גבולה {{ירו"מ-הדגשה|משמע שעזה מארץ ישראל וכל שכן אשקלון וקימא לן שכל מקום שכבש יהושוע בדרום ובמזרח כבשו עולי בבל ורק בצד צפון לא כבשו את הכל אם כן למה אשקלון פטורה ממעשרות}}? לית {{ירו"מ-הדגשה|היא}} עזה {{ירו"מ-הדגשה|של ימינו}} את אשקלון, ואת גבולה לית {{ירו"מ-הדגשה|היא}} אשקלון. מעתה ההן נחל מצרים, לית {{ירו"מ-הדגשה|היא}} נחל מצרים. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}}: כתיב {{הפ|שופטים|יא|ג}} ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב. זו ס{{ירו"מ-הדגשה|ו}}סיתא, ולמה נקרא שמו טוב? שפטור{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מן המעשרות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בעי: ולא מ{{ירו"מ-הדגשה|מ}}עלי {{ירו"מ-הדגשה|מ}}יסין הן {{ירו"מ-הדגשה|ולמה פטורים ממעשרות}}? סבר {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}}: {{ירו"מ-הדגשה|מעלה מיסים}} כמי שנתכבשו {{ירו"מ-ביאור|לכן הוא שאל.}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ו_יב}}שלש פרסטיניות {{ירו"מ-ביאור|איגרות}} שלח יהושע לארץ ישראל עד שלא יכנסו לארץ: מי שהוא רוצה להפנות יפנה, להשלים ישלים, לעשות מלחמה יעשה. גרגשי פינה והאמין לו {{ירו"מ-הדגשה|להקדוש ברוך הוא}} והלך לו לאפריקי. {{ירו"מ-הדגשה|לפיכך זכה לארץ טובה כארצו דכתיב:}} {{הפ|מלכים ב|יח|לב}} עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם, זו אפריקי. גבעונים השלימו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב:}} {{הפ|יהושע|י|א}} וכי השלימו יושבי גבעון את {{ירו"מ-הדגשה|ישראל}}. שלושים ואחד מלך עשו מלחמה ונפלו. {{ירו"מ-הדגשה|אחר שקבענו שאשקלון כחוצה לארץ}} מפני מה לא גזרו {{ירו"מ-הדגשה|טמאת ארץ העמים}} על אותו הרוח שבגדריקו {{ירו"מ-ביאור|גרר}} {{ירו"מ-הדגשה|שהוא דרומית לאשקלון? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימן}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: מפני שנוויה רע {{ירו"מ-הדגשה|ואינו מיושב ולא היה צריך לגזור טומאת העמים}}. עד היכין {{ירו"מ-הדגשה|לא גזרו טומאה? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל ברבי יצחק}}: עד נחל מצרים {{ירו"מ-ביאור|ואדי אל עריש.}} והרי עזה {{ירו"מ-הדגשה|שהיא מדרום לאשקלון ונויה יפה ומדוע לא גזרו עליה טומאת העמים? אמר ליה:}} פשפשה {{ירו"מ-הדגשה|ותמצא שאין נויה יפה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: שאלית {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|על עזה}} ושרא {{ירו"מ-ביאור|והתיר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} הוה אזיל לחמתא דפחל {{ירו"מ-ביאור|מעינות חמים מזרחית לכפר רופין מעבר לירדן,}} והוה חמי גרמיה יהב {{ירו"מ-ביאור| מצא עצמו}} מבר מדקלייא דבבל {{ירו"מ-הדגשה|ולא ידע האם הוא נטמא או לא}}. שלח שאול ל{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}} {{ירו"מ-הדגשה|שישאל}} לתרי בנוהי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי אביתר דדמא}} {{ירו"מ-הדגשה|שהיו בקיאים בגבולות הארץ}}. אמרין ליה: נהיגין כהנייא מטיא עד תמן. כהנייא שאלון {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: אהן חוטא {{ירו"מ-ביאור|רצועה}} דנייא {{ירו"מ-הדגשה|מה היא}}? אמר לון {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חוניה דברת חוורין}}: נהגין כהניי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מטיי עד דריי {{ירו"מ-ביאור|שהוא יותר רחוק}} וההן חוטא {{ירו"מ-ביאור|רצועה}} דבוצרייא עד דפרדיסא {{ירו"מ-ביאור|מותר.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: יש עיירות של כותי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} שנהגו בהן היתר מימי יהושע בן נון והן מותרות. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: מעתה לא יחושו כהנים על חלתן, ואנן חמיין רבנן חששין {{ירו"מ-הדגשה|שמא חלתן טמאה משום טמאת}} ארץ {{ירו"מ-הדגשה|העמים}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שחששו משום טמאה זה}} לא בגין מילתא דאת אמרת {{ירו"מ-הדגשה|שחשבתה שהם חוץ}} לארץ {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|נכבשו הם ודאי נכבשו}} אלא ב{{ירו"מ-הדגשה|ג}}ין דלא חלטתון מלכותא ביד{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי הגויים נשארו לשבת שם}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי הכהן}} שמע דאתת אימ{{ירו"מ-הדגשה|ו}} לבוצרה, שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} אם<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ו|טז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ו|טז ב}} {{סוף}} <span id="דף_יז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף יז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף יז]] <br> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|יז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=191|פולדא=231|תולדות יצחק=91|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|להגן על אמך}} מפני סכנת דרכים צא, אם משום כבוד אמך איני יודע. {{ירו"מ-הדגשה|אטרח עלוי}} {{ירו"מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}}. אמר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: אם גמרת לצאת, תבא בשלום. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר רב יצחק}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין זה היתר, עוד היא צריכה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-ביאור|שהוא מסתפק}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא נתן פסק להתיר אלא מפני שהטריחו אותו}}. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} ואמר: אין רשות גדולה מזו. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} שאיל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: הקונה בעמון ומואב מהו {{ירו"מ-הדגשה|במעשרות ובשביעית}}? אמר ליה: אני לא שמעתי {{ירו"מ-הדגשה|מ}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא הגדול}} אלא מפרשת אשקלון ולחוץ. וקשיא דהוא שאיל ליה הדא ואמר ליה הדא, אלא בגין דלית {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} אמר מלה דלא שמע מן יומוי {{ירו"מ-ביאור|לא אמר דבר שלא שמע מרבותיו}} ובגין דלא מפיקתיה ריקן, בגין כן שאל ליה הדא ומגיב ליה הדא {{ירו"מ-ביאור|וכדי שלא יצא ריקם הוא שאל על זה והוא ענה על זה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אזיל לבוצרה, אתון לגביה אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} ליה: חמי לן {{ירו"מ-ביאור|תמצא לנו}} בר נש דריש דיין סופר חזן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}עביד כל צורכינן {{ירו"מ-ביאור|שנמנה אותו עלינו.}} חמי חד בבלייא {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} חמית לך חד אתר טב {{ירו"מ-הדגשה|לפרנסתך}}. בא אותו בבלי לגבי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-ביאור|לשאול אם מותר לו.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו: לך מותר, שאתה יוצא}} מן בבל לבבל. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אבא}}: מן מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מן בבל לבבל, הדא אמרה הקונה שם {{ירו"מ-ביאור| בבצרה,}} אינו מתחייב {{ירו"מ-הדגשה|במעשרות. מה כאן ראיה והרי}} צור אסור לילך שם {{ירו"מ-הדגשה|שהיא מארץ העמים ואך על פי כן}} הקונה שם {{ירו"מ-הדגשה|מתחייב}} {{ירו"מ-הדגשה|במעשרות}}. אשכח תני: {{ירו"מ-הדגשה|סמוך}} לעמון ומואב ולארץ מצרים {{ירו"מ-ביאור|הכוונה לגבול הדרומי והמזרחי של ארץ ישראל}} {{ירו"מ-הדגשה|יש רק}} שתי {{ירו"מ-הדגשה|סוגי}} ארצות: אחת {{ירו"מ-הדגשה|שלא נכבשה לא על ידי יהושע}} ולא {{ירו"מ-הדגשה|על ידי עולי בבל והיא}} נאכלת ונעבדת, ואחת {{ירו"מ-הדגשה|שנכבשה על ידי יהושע וגם על ידי עולי בבל והיא לא}} נאכלת ולא נעבדת {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שעמון ומואב עצמן דינם כחוץ לארץ}}. {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|רצה להביא מכאן}} ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}י{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|שבוצרה פטורה ממעשרות}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סבר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} מימר {{ירו"מ-הדגשה|כתיב:}} את בצר במדב{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|ובצר זה בוצרה}}. שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} בצר {{ירו"מ-הדגשה|לאו}} בוצרה {{ירו"מ-הדגשה|היא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: הקונה מעמון ומואב מהו? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: קשיתה קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|במה הסתפק}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}? לית עמון ומואב דמשה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|לו הקדוש ברוך הוא: אל תתגר בם מלחמה, משמע שלא נכבשו כלל, אז במה הסתפק}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשיתה קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}} {{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו אם תאמר}} לית עמון ומואב דמשה {{ירו"מ-הדגשה|שאין אנו יודעים אם זה ממה שכבש}} משה {{ירו"מ-הדגשה|או לא, וכי}} לית עמון ומואב {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} {{ירו"מ-הדגשה|ששנינו:}} ({{ירו"מ-הדגשה|משנה ידים ד ג}}) {{ירו"מ-הדגשה|בו ביום שהושיבו את}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} {{ירו"מ-הדגשה|לנשיאות נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית}} {{ירו"מ-ביאור|ומאחר והתירו להם לזרוע בשביעית מפני שלא נתקדשו על ידי עולי בבל, ברור הדבר שהקונה שם אינו מתחייב בשביעית.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: בר בון {{ירו"מ-הדגשה|משום}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}כתיב: ({{ירו"מ-הדגשה|במדבר חקת כא כו}}) כי חשבון עיר סיחן מלך האמורי היא. צריכה {{ירו"מ-ביאור|היה ספק}} לרבי שמעון {{ירו"מ-הדגשה|אי}} טהרה {{ירו"מ-הדגשה|ב}}יד סיחון ועוג אי לא טהרה. אין תימר טהרה, חייבת. אין תימר לא טהרה, פטורה {{ירו"מ-הדגשה|אבל מה שלא כבש סיחון ודאי פטורה ממעשר ופשיטא שאינה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|ישראל ועל אותו חלק שלא כבש משה}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שבו ביום שהושיבו את}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} {{ירו"מ-הדגשה|לנשיאות נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחומא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב:}} ({{ירו"מ-הדגשה|דברים דברים ב לא}}) החל רש לרשת את ארצו, עשיתי את ארצו חולין לפניך. {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} בעי משרי {{ירו"מ-ביאור|רצה להתיר}} ההן יבלונה {{ירו"מ-הדגשה|בשביעית}} {{ירו"מ-ביאור|לפי שהיתה פטורה ממעשרות וחשב שהיא כשאר חוץ לארץ ומותר לזורעה בשביעית.}} אתא לגביה {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} הא לך חתום ולא קיבל עילוי מיחתם. למחר קם עמיה {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר מדייא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} יאות עבדת {{ירו"מ-ביאור|טוב עשיתה}} דלא חתמת {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אבוך הוה אמר: אנטונינוס יהבה לר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} תרין אלפין {{ירו"מ-הדגשה|שנין}} באריסות, לפיכך {{ירו"מ-הדגשה|גבי שביעית}} נאכל אבל לא נעבד {{ירו"מ-הדגשה|כ}}סוריא, ופטור מן המעשרות {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בסוריא {{ירו"מ-הדגשה|שדות של ישראל חייבות}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מעשרות מפני שהיא כשדות {{ירו"מ-הדגשה|עובדי כוכבים ומזלות שלא ניתנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}רב{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא באריסות. תנן: כל שהחזיקו עולי מצרים מכזיב ועד הנהר ועד אמנה נאכל אבל לא נעבד, מן הנהר ומאמנה ולפנים נאכל ונעבד}}. {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אמר: כיני מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} מ{{ירו"מ-הדגשה|כ}}זיב עד הנהר {{ירו"מ-הדגשה|לכוון מזרח}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מ{{ירו"מ-הדגשה|כ}}זיב עד אמנה {{ירו"מ-הדגשה|לכוון מערב}}. תני: {{שוליים|ו_יג}}איזו היא ארץ ואיזה הוא {{ירו"מ-הדגשה|חוץ לארץ}}? כל ששופע מטורי אמנה לפנים, ארץ ישראל. מטורי אמנה ולחוץ, {{ירו"מ-הדגשה|חוץ לארץ}}. הנ{{ירו"מ-הדגשה|י}}סים שבים את רואה אותן כאלו חוט מתוח מטורי אמנה עד נחל מצרים: מהחוט ולפנים, ארץ ישראל; מהחוט ולחוץ, חוץ לארץ. {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} אומר: כל שהוא כנגד {{ירו"מ-הדגשה|ארץ ישראל לצד מערב}} הרי הוא {{ירו"מ-הדגשה|כארץ ישראל}} שנאמר: ({{ירו"מ-הדגשה|במדבר מסעי לד ו}}) וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול. ה{{ירו"מ-הדגשה|אי}}ים שבצדדין מהן את רואה אותן כאלו חוט מתוח מקלפריא {{ירו"מ-הדגשה|שבראש טור אמנה}} ועד ים אוקיינוס: מחוט ולפנים {{ירו"מ-הדגשה|ארץ ישראל}}, מחוט ולחוץ {{ירו"מ-הדגשה|חוץ לארץ}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסטא בר שונם}}: לכשיגיעו הגליות לטורי אמנה הן עתידות לומר שירה. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב:}} {{הפ|שיר השירים|ד|ח}} תשורי מראש אמנה.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ו_ב|ירושלמי שביעית, פרק ו, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ו_ב"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%95/%D7%91 הרב קנייבסקי ו ב]] <big> מתני': </big> עושין {{ירו"מ-הדגשה|עם החשוד}} בתלוש בסוריא, אבל לא במחובר. דשים וזורין ודורכין ומעמרין, אבל לא קוצרים ולא בוצרים ולא מוסקין כלל. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}: {{שוליים|ו_יד}}כל שכיוצא בו מותר בארץ, עושים אותו בסוריא {{ירו"מ-ביאור|ובתלוש יש מקרים בהם מותר אפילו בארץ כגון בפירות שישית:}}<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} עושי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} בתלוש בסוריא {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא במחובר. מאי טעמא?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: {{שוליים|ו_טו}}שלא יהו הולכים ומשתקעין שם. {{ירו"מ-הדגשה|אם כך}} בתלוש למה הוא מותר? {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ש{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ם ש{{ירו"מ-הדגשה|א}}ם {{ירו"מ-הדגשה|תאסור עליו גם}} בתלוש הוא {{ירו"מ-הדגשה|ילך לחוץ לארץ ממש ועכשיו שהתרתנו לו}} בתלוש מן גו ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} חמי רווחא קריב לא נפק {{ירו"מ-הדגשה|לחוץ לארץ}} {{ירו"מ-ביאור|מתוך שהוא מוצא רווח קרוב הוא לא יצא לחוץ לארץ}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: מהו לטחון עם {{ירו"מ-הדגשה|העובדי כוכבים ומזלות}} בארץ? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} מתניתא אמרה שהוא אסור, דתנינן: עושים בתלוש בסוריא אבל לא במחובר. הא בארץ אפילו בתלוש יהא אסור {{ירו"מ-הדגשה|שהרי בסוריא רוב האדמות של גוים ולא התירו אלא}} בתלוש {{ירו"מ-הדגשה|מכאן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בארץ אפילו {{ירו"מ-הדגשה|באדמות של גוי}} אסור אפילו בתלוש. מקום שהוא נאכל ולא נעבד, מהו להשכיר בהמתו שם {{ירו"מ-ביאור|לחשוד?}} {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי צובריא}} שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ול}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} ואסרון. {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}} <br><br> <span id="דף_יז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|יז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=205|פולדא=232|תולדות יצחק=95|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} יהב לעממיא {{ירו"מ-ביאור|נתן לגויים}} פריטין {{ירו"מ-הדגשה|שלא יקחו בהמתו לעבודת המלך}} לא משום דהוא אסור אלא {{שוליים|ו_טז}}שלא ליחד בהמתו עם {{ירו"מ-הדגשה|העובדי כוכבים ומזלות}}. {{ירו"מ-הדגשה|ת}}נן {{ירו"מ-הדגשה|עושין בתלוש בסוריא אבל לא במחובר}}. מה {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימי{{ירו"מ-הדגשה|ן}}? אם {{שוליים|ו_יז}}בפירות ששית שנכנסו לשביעית אפילו בארץ מותר {{ירו"מ-ביאור|שהרי חנטו בשישית.}} {{שוליים|ו_יח}}אם בפירות שביעית שיצאו למוצאי שביעית, לחרוש מותר ולקצור אסור. אלא כי אנן קיימין בפירות שביעית בשביעית. {{ירו"מ-הדגשה|תנן כלל אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}: {{ירו"מ-הדגשה|כל שכיוצא בו מותר בארץ עושים אותו בסוריא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} אזל לצור ואסר לון הדא אשקייתה {{ירו"מ-ביאור|להשקות}}. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ואמר: ויאות. והדא {{ירו"מ-הדגשה|השקיה}} לא במחובר היא {{ירו"מ-הדגשה|והרי למדנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}במחובר {{ירו"מ-הדגשה|אסור}}? והא תנינן: {{שוליים|ו_יט}}משקין בית השלחין במועד ובשביעית {{ירו"מ-הדגשה|וכל שמותר בצד מסוים בארץ מותר בסוריה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שהתירו בארץ ישראל זה לא לצורך האילנות אלא}} לזרעים שבו {{ירו"מ-ביאור|וגם רבנן שמתירים זה רק כאשר יש עשרה נטיעות לבית סאה.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} בעי: {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|השקאה תולדה של חורש}}, מעתה {{ירו"מ-הדגשה|כשם שמותר להשקות לצורך הזרעים}} יהא מותר לחרוש להן?<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ו_ג|ירושלמי שביעית, פרק ו, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ו_ג"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%95/%D7%92 הרב קנייבסקי ו ג]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ו_כ}}בצלים שירדו עליהם גשמים וצימחו. אם היו העלין שלהן שחורין אסורים, הוריקו הרי אלו מותרים. {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן אנטיגנוס}} אומר: אם אינן יכולין להתלש בעלין שלהן {{ירו"מ-הדגשה|אסורים}}. כנגד כן מוצאי שביעית מותרין.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: בצלים שירדו עליהם גשמים וצימחו אם היו העלין שלהן שחורין אסורים הוריקו הרי אלו מותרים}}. כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה:}} שחורין אסורין וירוקין מותרין {{ירו"מ-ביאור|ולא שהיו שחורים והוריקו.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ו_כא}}בצל שעקרו {{ירו"מ-הדגשה|עישרו}} ושתלו מכיון שהשחיר מתעשר לפי כולו {{ירו"מ-הדגשה|שהגידולים}} ש{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ם {{ירו"מ-הדגשה|הרוב מבטלים את העיקר}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: בצל שעקרו ושתלו, מכיון שהשריש מתעשר לפי כולו. {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|פליגי}} ולא שנייא {{ירו"מ-ביאור|ואין הבדל לדעתם}} בין שעקרו בשביעית ושתלו במוצאי שביעית {{ירו"מ-הדגשה|ורבו הגידולים}} בין שעקרו {{ירו"מ-הדגשה|בערב}} שביעית שתלו בשביעית {{ירו"מ-הדגשה|וחזר ועקרו בשביעית וחזר ושתלו בשמינית ומה שגדל בשישית ובשמינית}} רב{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|על האיסור. לדעת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}}: {{שוליים|ו_כב}}מכיון שרבה עליו הח{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ש מותר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} תרוויהון אמרין: אסור. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} ועל {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}}, דתני: זה הכלל שהיה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר משום {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: {{שוליים|ו_כג}}כל דבר שיש לו מתירין כגון טבל ומעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} והקדש וחדש, לא נתנו להן חכמים שיעור אלא מין במינו בכל שהוא ושאינו במינו בנותן טעם. {{שוליים|ו_כד}}וכל דבר שאין לו מתירין כגון תרומה וחלה וערלה וכלאים, נתנו להן חכמים שיעור מין במינו {{ירו"מ-הדגשה|בכל שהוא}} {{ירו"מ-ביאור| במאה ומאתיים}} ושלא במינו {{ירו"מ-הדגשה|בנותן טעם. וכל דבר שאין}} לא מ{{ירו"מ-הדגשה|תיר}}ין {{ירו"מ-הדגשה|יבש ביבש}} מין במינו {{ירו"מ-הדגשה|ברוב לח בלח בנותן טעם. תרומה וחלה במאה, ערלה וכלאים}} מין במינו {{ירו"מ-הדגשה|במאתים}} שלא במינו בנותן טעם. התיבון: הרי {{שוליים|ו_כה}}שביעית הרי אין לה מתירין ולא נתנו לה חכמים שיעור? אמר להן: לא אם אמרתם בשביעית שאינה אוסרת כל שהו{{ירו"מ-הדגשה|א}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|רק קדם זמן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ביעור {{ירו"מ-הדגשה|שאז נחשב כיש לה מתירין שהרי יכול לאכלם בקדושת שביעית}} אבל {{ירו"מ-הדגשה|לאחר}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ביעור {{ירו"מ-הדגשה|שאין לה מתירין}} לאכילה {{ירו"מ-הדגשה|בטלה}} בנותן טעם? מה עבדין לה {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-ביאור|והרי מפורש ששביעית אינה אוסרת בכל שהו?}} פתרן לה {{ירו"מ-ביאור|הם העמידו את הבריתא}} בעירובין {{ירו"מ-ביאור|פירות שביעית שהתערבו באחרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ובזה גם הם מודים שבטל}} אבל בגידולין {{ירו"מ-הדגשה|לא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ט}}ל. חומר הוא בגידולין {{ירו"מ-הדגשה|שה}}גידולי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|עצמם באו מהצמח האסור}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}גידולי {{ירו"מ-הדגשה|איסור כאיסור}}. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: {{שוליים|ו_כו}}בצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו אפילו הוסיף כמה אסור, שאין גידולי איסור מעלין את האיסור {{ירו"מ-ביאור|אבל לרבי זעירא בשביעית הדין שונה. כיוון שהאיסור הוא הקרקע, ולכן כשהקרקע הותרה הגידולים מותרים.}} מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}, דתנינן: {{שוליים|ו_כז}}גידולי תרומה תרומה וגידולי גידוליהן חולין. אבל {{שוליים|ו_כח}}טבל ומעשר ראשון {{שוליים|ו_כט}}וספיחי שביעית {{שוליים|ו_ל}}ותרומת {{ירו"מ-הדגשה|חוץ לארץ}} {{שוליים|ו_לא}}והמדומע {{שוליים|ו_לב}}והביכורין, גדוליהן חולין. ותני עלה: במה דברים אמורים {{שוליים|ו_לג}}בדבר שזרעו כלה, אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין {{ירו"מ-הדגשה|רואים שאף בשביעית}} גידולי א{{ירו"מ-הדגשה|י}}סור אסורי{{ירו"מ-הדגשה|ם}}. מה עבד לה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}? פתר לה {{ירו"מ-ביאור|הוא העמיד את הבריתא}} בקדושת שביעית {{ירו"מ-הדגשה|קדם}} ביעור {{ירו"מ-הדגשה|דהווה דבר שיש לו מתירין ולא בטל}} {{ירו"מ-ביאור|שהרי יכול לאכלם בקדשת שביעית.}} אבל {{ירו"מ-הדגשה|לאחר הביעור}} {{שוליים|ו_לד}}כיון שרבה עליו החדש מותר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} על לארבל ואתקבל גבי אבא בר בנימין, אתון ושאלין ליה באילין בוצלייא {{ירו"מ-ביאור|על בצלים כאלו}} {{ירו"מ-הדגשה|שנעקרו בשביעית ונשתלו}} ב{{ירו"מ-הדגשה|מ}}וצ{{ירו"מ-הדגשה|א}}י {{ירו"מ-הדגשה|שביעית}} והורי לון {{ירו"מ-הדגשה|כ}}הדא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מכיון שרבה עליו החדש מותר. חמתון סמיכין עלוי, אמר לון: אני לא אמרתי אלא במורכנין {{ירו"מ-ביאור|שנידוכו, שלא זרעו אלא את החלק הפנימי של הבצל דהוה כדבר שזרעו כלה.}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} בן פזי: אנא ידע ראשה וסופה, כד דשמע {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} פליגין שרע מינה {{ירו"מ-ביאור|נמנע מלפסוק}} <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ו|יז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ו|יז ב}} {{סוף}} ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ו_ד|ירושלמי שביעית, פרק ו, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ו_ד"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%95/%D7%93 הרב קנייבסקי ו ד]] <span id="דף_יח_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף יח.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף יח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|יח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=213|פולדא=233|תולדות יצחק=98|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} <big> מתני': </big> מאימתי מותר אדם ליקח ירק במוצאי שביעית? משיעשה כיוצא בו. עשה הבכיר, התיר האפל. {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{שוליים|ו_לה}}התיר ליקח ירק במוצאי שביעית מיד. {{שוליים|ו_לו}}אין מוציאין שמן שריפה {{שוליים|ו_לז}}ופירות שביעית מהארץ לחוצה לארץ. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שמעתי}} בפירוש שמוציאין לסוריא ואין מוציאין חוצה לארץ. {{שוליים|ו_לח}}ואין מביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}}: שמעתי בפירוש שמביאין מסוריא ואין מביאין מחוצה לארץ.<br><strong>גמ':</strong> בראשונה היה ירק אסור {{ירו"מ-הדגשה|במוצאי שביעית גם}} בספרי ארץ ישראל. התקינו שיהא הירק מותר {{ירו"מ-הדגשה|מיד במוצאי שביעית}} בספרי ארץ ישראל {{ירו"מ-הדגשה|אך על פי כן היה אסור להביא ירק מחוץ לארץ לארץ}} {{ירו"מ-ביאור|שמא יהיה שם גוש אדמה מארץ העמים.}} {{ירו"מ-הדגשה|התקינו שיהא מותר להביא ירק מחוצה לארץ לארץ אך על פי כן}} היה אסור ליקח ירק במוצאי שביעית מיד. {{תנא-ירו"מ|רבי}} התיר ליקח ירק במוצאי שביעית מיד. בר מן קפלוטא, מה עבדין ליה ציפוראי? אלבשוניה סקא וקיטמא ואייתוניה קומי {{ירו"מ-ביאור|הלבישו אותו שק ואפר והביאו אותו לפני}} {{תנא-ירו"מ|רבי}}. אמרין ליה: מה חטא דין מן כל ירקא ושרא ליה לון {{ירו"מ-ביאור|והתיר אותו להם}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|עולא בר ישמעאל}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בר רבי יהודה}} נחתון לעכו ואתקבלון גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}. אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה: רבי עשה לנו לפס אחד של ירק. עבד ליה{{ירו"מ-הדגשה|ו}} קופד {{ירו"מ-ביאור|בשר}}. למחר אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} ליה: עשה לנו לפס אחד של ירק. עבד לון תרנגולתא. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}}: ניכר הוא זה שהוא מפתח {{ירו"מ-הדגשה|מדרשו}} של {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שהיה רופא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שירק לא יפה לגוף}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בר רבי יהודה}}: אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אם}} מפתח של {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אינו, ולמה עבד כן? ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו תלמיד מן תלמידוי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} אמר: הירק אסור בספרי ארץ ישראל {{ירו"מ-הדגשה|מחשש ספיחים שבאו}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ארץ ישראל. כד אתא {{אמורא-ירו"מ|רב מנה}} לגביה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} תני לה עובדא {{ירו"מ-הדגשה|שחשש לאיסור ספיחין}}, אמר לו: צריך הויתה עביד כוותין {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שהותר להביא ירקות מחוץ לארץ אין חוששין לספיחין שיבואו מארץ ישראל, שבטלו ברוב.}} תמן תנינן: {{ירו"מ-הדגשה|הנודר}} מן הירק מותר בירקות השדה שהוא שם לווי. ותני על{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה: הנודר מן הירק בשביעית אסור אף בירקות שדה. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי קריספא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא בן גמליאל}}: {{ירו"מ-הדגשה|מאי}} טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|היות ואין ירקות גינה בשביעית מסתמא כשנדר התכוון גם עליהם}}. הדא דתימר עד שלא התיר {{תנא-ירו"מ|רבי}} להביא ירק מחוצה לארץ לארץ, אבל משהתיר {{תנא-ירו"מ|רבי}} להביא ירק מחוצה לארץ לארץ היא שביעית היא שאר שני שבוע. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר חנינא}} אמר: עולשין {{ירו"מ-הדגשה|שדה}} חשובות הן לטמא טומאת אוכלין בשביעית {{ירו"מ-ביאור|דכיוון שעולשי גינה אינם מצויות אוכלים גם אותם אף שהם קצת מרים.}} הדא דתימר עד שלא התיר {{תנא-ירו"מ|רבי}}, אבל משהתיר {{תנא-ירו"מ|רבי}} היא שביעית היא שאר שני שבוע {{ירו"מ-הדגשה|שהרי עולשי גינה מחוץ לארץ מצויים. תנן: אין מוציאין שמן שריפה ופירות}} שביעית {{ירו"מ-הדגשה|מהארץ לחוצה לארץ}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שמעתי בפירוש שמוציאין לסוריא ואין מוציאין חוצה לארץ}}. הוון בעון מימר לא פליגין, אשכח תני {{ירו"מ-הדגשה|דפליג דתני}} {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|מותר להוציא}} עד גזיב {{ירו"מ-ביאור|מקום שכבשו גם עולי בבל.}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: עד אמנה {{ירו"מ-הדגשה|שמותר להוציא אף למקום שכבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל ואילו}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|מקל}} עוד {{ירו"מ-הדגשה|יותר}} ומ{{ירו"מ-הדגשה|תי}}ר {{ירו"מ-הדגשה|אף לסוריא שזה כיבוש יחיד}}. תני: פירות הארץ שיצאו חוצה לארץ מתבערין במקומן, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר: מביאן לארץ ומבערן, דכתיב: ({{ירו"מ-הדגשה|ויקרא בהר כה ז}}) {{ירו"מ-הדגשה|ולחיה אשר}} בארצך תהיה כל תבואתה לאכול {{ירו"מ-ביאור|שבזמן הביעור צריך להפקיר את הפירות לחיות ארץ ישראל.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}}: הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} כה{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ן תניא קמיא {{שוליים|ו_לט}}לקולא {{ירו"מ-ביאור|שלא צריך להחזיר לארץ.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: {{שוליים|ו_מ}}ובלבד שלא יעבירם ממקום למקום. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: ואין מביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ. אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שמעתי בפירוש שמביאין מסוריא ואין מביאין מחוצה לארץ}}. תמן תנינן: אריסטון הביא בכורים מאספמיא וקיבלו ממנו ויביא תרומה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}}: {{שוליים|ו_מא}}ביכורים באחריות בעלים {{ירו"מ-הדגשה|להביאם למקדש}}, תרומה אינה באחריות בעלים {{ירו"מ-ביאור|והכהנים צריכים ללכת לגורן לקחת}}. אם אמר את כן, אף הן {{ירו"מ-הדגשה|הכהנים}} מרדפים אחריהם לשם.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ו|יח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ו|יח ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק שלש ארצות</strong><br> cjzeasovaffcmuhobzzmltwokly84v4 ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שביעית/פרק שביעי 106 1706305 2942798 2942760 2025-06-19T17:00:46Z מאירושולי 35234 2942798 wikitext text/x-wiki ==פרק שביעי- כלל גדול== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_שביעית_פרק שביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%96/%D7%90 הרב קנייבסקי ז א]] ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ז_א|ירושלמי שביעית, פרק ז, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ז_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ז_א}}כלל גדול אמרו בשביעית: כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעין, ואינו מתקיים בארץ, יש לו שביעית ולדמיו שביעית, יש לו ביעור {{שוליים|ז_ב}}ולדמיו ביעור. ואיזה זה? עלה [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#לוף|הלוף השוטה]] ועלה הרנדא {{ירו"מ-ביאור|נענה}}, [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#עולש|העולשין]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרשין|והכרישין]], [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#רגילה|הרגילא]] {{ירו"מ-ביאור|חלגלוגה,}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#נץ החלב|ונץ החלב]]. ומאכל בהמה: [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חוחים|החוחים]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#דרדר|והדרדין]]. וממין הצובעין: ספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#איסטיס|איסטיס]] {{ירו"מ-ביאור|צמח שמפיקים ממנו צבע תכלת}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#הקוצה|והקוצה]] {{ירו"מ-ביאור|צמח שמפיקים ממנו צבע אדמדם.}} יש להן שביעית ולדמיהן שביעית, יש להן ביעור ולדמיהן ביעור. {{שוליים|ז_ג}}עוד כלל אחר אמרו: כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעין, ומתקיים בארץ, יש לו שביעית ולדמיו שביעית, אין לו ביעור ולא לדמיו ביעור. איזה זה? עיקר [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#לוף|הלוף השוטה]] ועיקר [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#נענה|הרנדא]], [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#ערקבלין|הערקבלין]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חלבצים|והחלבצים]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#בוכריא|והבוכריא]]. ומ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן הצובעים: [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#פואה|הפואה]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#רכפא|והרכפא]]. יש להן שביעית ולדמיהן שביעית, אין להן ביעור ולדמיהן ביעור. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר: דמיהן מתבערין עד {{ירו"מ-הדגשה|ראש השנה}}. אמרו לו: להן אין ביעור, קל וחומר לדמיהן. {{שוליים|ז_ד}}קליפי רימון והנץ שלו, קליפי אגוזים והגלעינין, יש להן שביעית ולדמיהן שביעית. {{שוליים|ז_ה}}הצבע צובע לעצמו, לא יצבע בשכר, שאין עושין סחורה בפירות שביעית, {{שוליים|ז_ו}}ולא בבכורות, {{שוליים|ז_ז}}ולא בתרומות, {{שוליים|ז_ח}}ולא בנבלות ולא בטריפות ולא בשקצים ולא ברמשים. {{שוליים|ז_ט}}ולא יהא לוקח ירקות שדה ומוכר בשוק, אבל הוא לוקט<br><br> {{שוליים|ז_ט}} <span id="דף_יח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|יח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=220|פולדא=234|תולדות יצחק=102|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}ובנו מוכר על ידו. לקח לעצמו והותיר, מותר למוכרו. {{שוליים|ז_י}}לקח בכור למשתה בנו או לרגל ולא צריך לו, מותר למוכרו. {{שוליים|ז_יא}}צידי חיה עופות ודגים שנתמנה להן מינין טמאין, מותר למוכרן. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אף מי שנתמנה לו לפי דרכו לוקח ומוכר, ובלבד שלא תהא אומנתו לכך. וחכמים אוסרין.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: כלל גדול אמרו בשביעית, כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעין.}} צביעין לאדם {{ירו"מ-הדגשה|מנין}} שיהא עליהן קדושת שביעית? נישמענא מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כה ו|ויקרא בהר כה ו]]): {{ירו"מ-הדגשה|והיתה}} שבת {{ירו"מ-הדגשה|הארץ לכם לאכלה. ותני:}} לכם - כל שהוא צורך לכם. {{ירו"מ-הדגשה|ותני עלה:}} כגון אכילה ושתיה וסיכה וצביעה. {{ירו"מ-ביאור|ואם התורה התירה להשתמש במאכלי אדם לצבע, משמע שצבע זה דבר חשוב, ולכן אף על מינים שעיקרם לצבע חל קדושת שביעית. וכן ההפך דבר שאסור לעשות בפירות שביעית, מינים שעיקרם לאותם דברים האסורים, לא חלה עלהם קדושת שביעת.}} {{שוליים|ז_יב}}יצאת מלוגמ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-ביאור|רטיה למכה או תרופה}} שאינה אלא לחולי{{ירו"מ-הדגשה|ם}}, יצאת אלונתין {{ירו"מ-ביאור|משקה מיין ודבש}} שאינה אלא לתפילין {{ירו"מ-ביאור|מיעוט שהם מפונקים.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי: ולמה יצאת מלוגמא שאין עליה קדושת שביעית {{ירו"מ-הדגשה|מפני}} שאי{{ירו"מ-הדגשה|נו שווה לכל}}? והתני: דן וצר וזרע [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#איסטיס|איסטיס]] {{ירו"מ-הדגשה|שכובשים}} {{ירו"מ-ביאור|אותם בשמן ומפיקים בשם יקר,}} {{ירו"מ-הדגשה|שזורעין אותן במוצאי שביעית}}, קדושת שביעית חלה עליהן {{ירו"מ-הדגשה|אף שהם רק לעשירים}}! מיי כדון: לכם - השוה לכולכם, {{ירו"מ-הדגשה|ואלו ראוים לכל אדם}} {{ירו"מ-ביאור|אם היה לו כסף.}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל מלוגמה ואלונתין ראוים רק לחולים ומפונקים. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: שמע {{ירו"מ-הדגשה|ליה}} {{ירו"מ-ביאור|שקדשת שביעית חלה אף על מיני הצובעים}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב: תהיה כל תבואתו}}. תהיה אף {{שוליים|ז_יג}}להדלק{{ירו"מ-הדגשה|ת}} הנר ולצבוע בה צבע, ולא נמצא מאבד את אוכלי {{ירו"מ-הדגשה|אדם}}. תיפתר בצביעין {{ירו"מ-ביאור|צמחים שמיועדים לצבעין}} {{ירו"מ-הדגשה|לצורך}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אדם {{ירו"מ-הדגשה|ומותר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: תיפתר באוכלי בהמה לאדם {{ירו"מ-ביאור|שיש בהם קדושת שביעיח ומותר להכין מהם צבע לאדם}}, ולית שמע מיניה כלום {{ירו"מ-ביאור|כי אולי צמחי צבע שאינם מאכל בהמה אין בהם קדושת שביעית}}. {{ירו"מ-הדגשה|צמחים שמיועדים}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}צבעין לבהמה, מהו שיהא עליהן קדושת שביעית? נשמיענא מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן:}} עיקר {{ירו"מ-ביאור|שורש}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#ורד|הוורד]] ועיקר [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אנה|האנה]] ועיקר [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אוג|האוג]] {{ירו"מ-ביאור|שעיקרן לצבעי בהמה,}} אין בהן קדושת שביעית. {{שוליים|ז_יד}}מיני כביסות, מהו שיהא עליהן קדושת שביעית? נשמעינא מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן:}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#ירענין|היירעינן]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#בורית|והבורית]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אוהל|והאוהל]], יש להן קדושת שביעית. בשמים, מהו שיהא עליהן קדושת שביעית? נשמיענא מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן:}} הפרח לבן {{ירו"מ-הדגשה|ופרחי}} האורז, אין עליהן קדושת שביעית. חברייא אמרי: {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} היא. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אמר: {{שוליים|ז_טו}}אין לקטף שביעית מפני שאינו פרי. {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שעל העץ אין קדושת שביעית, אף לשרף אין קדשת שביעית שהשרף בטל אגב העץ.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: תפתר דברי הכל היא ב{{ירו"מ-הדגשה|ה}}דא נסורתא {{ירו"מ-ביאור|בגזע עצמו שאין בו ריח ולא בפרח שיש לו ריח.}} מיני אדלקות {{ירו"מ-הדגשה|מהו}}? מה אית לך? כגון ההן פקיעה {{ירו"מ-ביאור|שמכינים ממנו שמן פקועות:}} וההן [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#ורד|וורד]]? תני בה תלת מילין: עלין שלו יש להן שביעית ולדמיהן שביעית, יש להן ביעור ולדמיהן ביעור. פיקה שלו {{ירו"מ-ביאור|מקום חיבור העלים.}} יש להן שביעית ולדמיהן שביעית, אין לו ביעור ולא לדמיהן ביעור. עיקר {{ירו"מ-ביאור|שורש}} שלו אין לו שביעית ולא לדמיו שביעית, אין לו ביעור ולא לדמיו ביעור. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: מהו לכבוש מן ההן וורד? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} וכי יש לו מלאכה אחרת? תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}}: {{ירו"מ-הדגשה|עלי הוורד}} אוכל אדם הוא {{ירו"מ-הדגשה|ואסור}}. הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|ורדים שאין להם שימוש אחר מותרים, ואלו שהם למאכל אסורים}}. ארוסטי {{ירו"מ-ביאור|מין ורד}} שרי, קיטריטון שרי, מור{{ירו"מ-הדגשה|ס}}ינטן שרי, דרמינן שרי, איטרוטירון אסור, דיומדין אסור. ציפוריי שאלין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}}: מהו ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}טן {{ירו"מ-ביאור|לתת פירות שישארו לחים}} בחו{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ין {{ירו"מ-הדגשה|שהם מאכל בהמה}}? אמר {{ירו"מ-הדגשה|להם:}} אתון אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: עלי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קרוקס|קורקסייה]] שרי {{ירו"מ-הדגשה|להטן בהם אף שהם מאכל חיות, ואף זה כן}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה}}: לעובד{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|התיר להם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה}}: אין לך מיוחד לבהמה אלא חציר בלבד, {{ירו"מ-הדגשה|ואך על פי כן}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}שלקחו ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}טן מותר ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}טן בו. ותני: חציר וכל שאר ירקות של{{ירו"מ-הדגשה|קח}}ן ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}טן בו, מותר ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}טין בהן. חישב עליהן לאכל אדם, אסור להטן בהן. תני {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}: מותר להטין ואסור {{ירו"מ-הדגשה|לסחוט אותם}} {{ירו"מ-ביאור|וליבש את מימהם כדי להפיק סממנים}} {{ירו"מ-הדגשה|בהן. ללוות מהן למה}}? שיש עליהן קדושת שביעית, ואוכלי בהמה אין עליהן קדושת שביעית! {{ירו"מ-הדגשה|ו}}דאת אמר: עושין מהן מלוגמא לאדם {{ירו"מ-הדגשה|ולמה כאן אסרנו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: שמעינן שעושין מהן {{ירו"מ-ביאור|ממאכל בהמה}} מל{{ירו"מ-הדגשה|ו}}גמא לאדם, {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} שמעינן שמותר לסוחטן ולעשות מהן סממנין לאדם? {{ירו"מ-ביאור|לא התירו אלא מלוגמא שהיא שימוש בצמח עצמו אבל לסחוט צמח שאינו עומד לסחיטה וליבש את מימיו כדי להפיק ממנו סממנים אסור.}} תמן תנינן: {{שוליים|ז_טז}}לולבי זרדין ושל [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#עדל|עדל]] ועלי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#לוף|לוף שוטה]], אין מטמאין טומאת אוכלין עד שימתיקו {{ירו"מ-ביאור|על ידי אור וכדומה,}} {{ירו"מ-הדגשה|לפי}} שהן מרין. {{שוליים|ז_יז}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#תורמוס|ותורמסין]] לאו אינון מרין? שנייא היא [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#תורמוס|תורמסין]] שעיקרו אוכל אדם {{ירו"מ-ביאור|כמו שחיטים לא ראוים כמות שהם.}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל דבר שלא ראוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אדם {{ירו"מ-הדגשה|כמו לולבי זרדים שאינם ראוים}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אדם, {{ירו"מ-הדגשה|מחשבה לבד לא הופכת אותם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אוכל. לא צורכה דא {{ירו"מ-ביאור|מה שכן אפשר להסתפק}} {{ירו"מ-הדגשה|אם חשב עליהם לאכילה האם}} שמעינן {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין קדושת שביעית חלה עליהן {{ירו"מ-הדגשה|אף קדם}} שימתיקו, {{ירו"מ-הדגשה|או שכמו שאין טמאת אוכלים}} חלה עלי{{ירו"מ-הדגשה|הם}} {{ירו"מ-הדגשה|קדם}} שימתיקו {{ירו"מ-הדגשה|אף קדשת}} שביעית {{ירו"מ-הדגשה|לא}} חלה עליה{{ירו"מ-הדגשה|ם}}? לא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי חנינא}}: עולשין חשובות הן לטמא טומאת אוכלין בשביעית. ואיתמר טעמא {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שלא מצוי ירקות גינה אדם חושב עליהם בשביעית לאכילה אף שבשאר שנים אינם מטמאים טמאת אכלין. ואמרינן}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הדא אמרה: עד שלא התיר {{תנא-ירו"מ|רבי}} להביא ירק מחוץ לארץ לארץ, אבל משהתיר {{תנא-ירו"מ|רבי}} להביא ירק מחוצה לארץ לארץ היא שביעית היא שאר שני שבוע, {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא {{ירו"מ-הדגשה|אין הבדל בין שביעית לשאר שני שבוע. כמו שבשאר שני שבוע אינם מטמאים טומאת אוכלים כל עוד}} לא {{ירו"מ-הדגשה|מתקו ולא}} יהו חשובות {{ירו"מ-הדגשה|עד שיחשב עליהן וימתקן. וכי}} מצינו דבר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בתחילה {{ירו"מ-ביאור|כשהיה מחובר}} {{ירו"מ-הדגשה|אין}} קדושת שביעית חל עליהן ובסוף {{ירו"מ-ביאור|בתלוש}} {{ירו"מ-הדגשה|אין}} קדושת שביעית חלה עליו {{ירו"מ-הדגשה|שאתה רוצה לאמר שאחר שימתקו}} חל עלי{{ירו"מ-הדגשה|הם}} קדושת שביעית? התיבון: הרי<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ז|יח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ז|יח ב}} {{סוף}} <span id="דף_יט_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף יט.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף יט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|יט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=228|פולדא=236|תולדות יצחק=106|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{שוליים|ז_יח}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#סיאה|הסיאה]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#איזוב|והאיזוב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קורנית|והקורנס]] שלקטן לעצים, אין קדושת שביעית חלה עליהן. חישב עליהן לאוכלין, קדושת שביעית חלה עליהן. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}}: {{ירו"מ-הדגשה|בסאה וקורנית ואזוב זה שונה}}, שכן אם לקטן לכתחילה לאוכלין, קדושת שביעית חלה עליהן מיד, {{ירו"מ-הדגשה|ואילו אלו אפילו חשב עליהם אינם מטמאין טמאת אכלין עד שימתקו}}. [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#סיאה|הסיאה]] {{ירו"מ-הדגשה|זה}} צ{{ירו"מ-הדגשה|ת}}רי, [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#איזוב|איזוב]] {{ירו"מ-הדגשה|זה}} איזובא, [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קורנית|קורנית]] {{ירו"מ-הדגשה|זה}} קורנית{{ירו"מ-הדגשה|א}}. מהו [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#נץ החלב|חלבצין]]? ביצי נץ חלב. {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר: {{ירו"מ-הדגשה|דמיהן מתבערין עד ראש השנה}}. אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|לו:}} להן {{ירו"מ-הדגשה|אין ביעור, קל וחומר}} ל{{ירו"מ-הדגשה|דמי}}הן. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: מחמיר אני בדמין מן העיקר, שהשמן של שביעית מדליקין בו, מכרו ולקח בהן שמן אין מדליקין בו {{ירו"מ-ביאור|שגזרו עליו חכמים חומרה יתרה כדי שלא יזלזלו בו ויחשבו שהוא חולין.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ז_יט}}החליף שמן {{ירו"מ-הדגשה|שביעית}} בשמן {{ירו"מ-הדגשה|שביעית}}, שניהם אסורים {{ירו"מ-הדגשה|שגזרו על חליפי שביעית}}. כיצד הוא עושה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: מחליף שניהם {{ירו"מ-הדגשה|ב}}של חולין {{ירו"מ-הדגשה|ואז קדושת שביעית נשארת עליהם שאחרון נתפס בקדושת שביעית והראשון נשאר בקדושתו והסתלק מהם שם חליפי שביעית}}. החליף יין בשמן, כמה דאת אמר: יין {{ירו"מ-הדגשה|של שביעית}} אין סכין אותו, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}דכוותה {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שמן {{ירו"מ-הדגשה|שהחליף תמורתו}} אין מדליקין {{ירו"מ-הדגשה|בו}}. {{ירו"מ-ביאור|שנינו: לולבי האלה והבוטנים והאטדים אין להן ביעור, אבל לעלין, יש להן ביעור שביעית, מפני שהן נושרין מאביהן.}} החליף עלין בלולבין, כמה דאת אמר: עלין יש להן ביעור, ודכוותיה לולבין {{ירו"מ-הדגשה|שהחליף תמורתם}} יש להן ביעור. החליף אוכלי אדם באוכלי בהמה, כמה דתימר: אוכלי אדם אין עושין מהן מלוגמא, ודכוותה אוכלי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}בהמה {{ירו"מ-הדגשה|שהחליף תמורתם}} אין עושין מהן מלוגמא. והתנינן: {{שוליים|ז_כ}}מוכרין אוכלי אדם ואוכלי בהמה {{ירו"מ-ביאור|בדרך המותרת}} ליקח בהן אוכלי אדם, אבל לא {{ירו"מ-הדגשה|ימכור}} אוכלי בהמה ליקח בהן אוכלי בהמה. וכ{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|שכן שלא ימכור}} אוכלי אדם ליקח בהן אוכלי בהמה {{ירו"מ-הדגשה|ואיך יתכן שהחליף אוכלי אדם באוכלי בהמה}}? {{ירו"מ-הדגשה|ב}}הדא קניבתא {{ירו"מ-ביאור|עלים רקובים}} דירקא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מסקין ליה לאיגרא {{ירו"מ-ביאור|שמעלים אותם לגג}} והיא יבשה מן גרמה {{ירו"מ-הדגשה|ונהית מאכל בהמה שאף שהיא באה ממאכל אדם מותר להחליפה במאכל בהמה שעומדת לכך. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוצדק}}: {{שוליים|ז_כא}}ביין {{ירו"מ-הדגשה|מסתפק}} עד הפסח {{ירו"מ-הדגשה|שהוא זמן ביעורו}}, בשמן עד העצרת, ובגרוגרות עד הפורים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ביבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: ובתמרין עד החנוכה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: קליפי רימון והנץ שלו, קליפי אגוזים והגלעינין, יש להן שביעית ולדמיהן שביעית. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} וחב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רתיה הוו יתבין מקשיין, אמרי: יש להן ביעור או אין להן ביעור? עבר {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}, אמרי: הא גברא משאליני{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, אתו שאלוניה. אמר להן: כל דבר שדרכו לי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}שור יש לו ביעור, ושאין דרכו לי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}שור אין לו ביעור. ואלו מהן שדרכן לי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}שור ומהן שאין דרכן לי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}שור {{ירו"מ-הדגשה|ולכן}} שרע תניי מינה {{ירו"מ-ביאור|נמנע התנא מהם}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא כתב וסמך על הכלל. תנן: הצבע צובע לעצמו, לא יצבע בשכר, שאין עושין סחורה בפירות שביעית}}. מהו לצבוע בטובת הנייה? מן מה דתני: השלשושית וחלבצין התגר עושה לעצמו, הדא אמרה שאסור לצבוע בטובת הנייה {{ירו"מ-ביאור|אבל מהמשנה לא יכולנו לדיק מפני שבסיפא נאמר שלא יעשה בשכר. ואפשר להסתפק האם בטובת הנייה מותר}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: שאין עושין סחורה בפירות שביעית ולא בבכורות ולא בתרומות ולא בנבלות ולא בטריפות ולא בשקצים ולא ברמשים. מאי טעמא}}? {{ירו"מ-הדגשה|ד}}כתיב ([[ויקרא יא כח|ויקרא שמיני יא כח]]): טמאים המה לכם. מה {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} ([[ויקרא יא לה|ויקרא שמיני יא לה]]): וטמאים יהיו לכם? אלא אחד איסור אכילה ואחד איסור הניי{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{שוליים|ז_כב}}כל דבר שאיסורו דבר תורה אסור לעשות בו סחורה, וכל דבר שאיסורו מדבריהן מותר לעשות בו סחורה. והרי חמור למלאכתו גדל, והרי גמל<br><br> <span id="דף_יט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|יט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=233|פולדא=236|תולדות יצחק=108|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} למלאכתו הוא גדל. {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}} נסב ויהב {{ירו"מ-ביאור| סחר}} בהדין מורייס {{ירו"מ-הדגשה|שאיסורו מדרבנן}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}} נסב ויהב {{ירו"מ-ביאור| סחר}} בהדין חלת{{ירו"מ-הדגשה|י}}ת{{ירו"מ-הדגשה|א}} {{ירו"מ-הדגשה|שחתכו גוים בסכינים שלהם}} {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שהוא חריף נאסר אפילו נחתך בסכין שאינו בן יומו.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן: ולא יהא לוקח ירקות שדה ומוכר בשוק, אבל הוא לוקט ובנו מוכר על ידו}}. תני: לא יהו חמשה מלקטין ירק וא{{ירו"מ-הדגשה|חד}} מוכר {{ירו"מ-הדגשה|בשותפות}}, אבל מוכר הוא שלו ושל חבירו {{ירו"מ-ביאור|דכיוון שמותר למכור את של חברו מוכר גם את שלו בהבלעה.}} חמש{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אחין מלקטין {{ירו"מ-הדגשה|כל אחד לעצמו}} ואחד מוכר על ידיהן. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלבד שלא יעשו{{ירו"מ-הדגשה|הו האחים}} פליט{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-ביאור|כסוחר קבוע}} שלא יהא מזבין בה {{ירו"מ-ביאור|באותו מקום}} בכל שנה. ואית דבעי מימר: שלא יהא מזבין בהו בכל שעה. תני: החנווני שהיה מבשל ירקות בשביעית לא יהא מחשב שכרו על דמי שביעית, אבל מחשב הוא על היין ועל השמן {{ירו"מ-הדגשה|שהם של שישית}} ועל האבטלה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} מפקיד לאילין חלטוריא {{ירו"מ-ביאור|אופים.}} לא תיהוון מחשבין אגריכון על משחא {{ירו"מ-ביאור|שהיתה משל שביעית,}} אלא על חיטיא {{ירו"מ-ביאור|שהיו משל שישית:}} תמן תנינן: {{ירו"מ-הדגשה|סוחרי שביעית פסולים לעדות}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}}: אימתי? בזמן שאין לו אומנות אלא הוא, אבל יש לו אומנות שלא הוא, הרי זה מותר. היאך עבידא? {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} היה יושב ובטל ממלאכתו כל שני שבוע {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כיון שבאת שביעית התחיל מפשיט ידו ונושא ונותן בפירות עבירה, אם יש עמו מלאכה אחרת כשר {{ירו"מ-הדגשה|לעדות}} ואם לאו פסול. אבל אם היה יושב ועוסק במלאכתו כל שני שבוע כיון שבא שביעית התחיל מפשיט ידו ונושא ונותן בפירות עבירה {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שאין עמו מלאכה אחרת מותר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} דמתני{{ירו"מ-הדגשה|תין שאם יש לו מלאכה אחרת כשר}}. אקלס {{ירו"מ-ביאור|שובח}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו"מ-הדגשה|בישיבה על}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר שמועה בשם זעיר מניה {{ירו"מ-ביאור|קטן ממנו}}. {{ירו"מ-הדגשה|איכא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תני {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} לחומרא. היאך עבידא? היה יושב ועוסק במלאכתו כל שני שבוע{{ירו"מ-הדגשה|ה}} ובשביעית התחיל ומפשיט את ידו לישא וליתן בפירות עבירה, אם יש עמו מלאכה אחרת מותר ואם לאו אסור. אבל אם לא היה עוסק במלאכתו כל שני שבוע{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כיון שבא שביעית התחיל ומפשיט ידו לישא וליתן בפירות עבירה {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שיש}} עמו מלאכה אחרת אסור. לא בדא {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא על הגרסה הקדמת שהיא לקולה שבין אם הייתה לו עבודה אחרת לפני השמיטה}} מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} {{ירו"מ-הדגשה|בי}}ן {{ירו"מ-הדגשה|אם יש לו עבודה אחרת בשמיטה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי ה{{ירו"מ-הדגשה|ו}}א {{ירו"מ-הדגשה|כשר. תנן: צידי חיה עופות ודגים שנתמנה להן}} אקלס {{ירו"מ-ביאור|שובח}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} דמר שמועה בשם זעיר מניה. {{ירו"מ-הדגשה|וכ}}אוף הכא כן. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: תמן אין המלכות אונסת, ברם הכא המלכות אונסת {{ירו"מ-ביאור|ולוקחת מהצידים מיסים:}} מיני{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|טמאין מותר למוכרן}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר:}} אף מי {{ירו"מ-הדגשה|שנתמנה לו לפי דרכו לוקח ומוכר, ובלבד שלא}} {{ירו"מ-הדגשה|ת}}הא {{ירו"מ-הדגשה|אומנתו לכך. וחכמים אוסרין. למה חכמים מתירים רק לציידים ולא}} אף ב{{ירו"מ-הדגשה|ש}}א{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|אדם}} כן? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: תמן אין המלכות אונסת, ברם הכא המלכות אונסת {{ירו"מ-ביאור|ולוקחת מהצידים מיסים:}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ז_ב|ירושלמי שביעית, פרק ז, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ז_ב"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%96/%D7%91 הרב קנייבסקי ז ב]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ז_כד}}לולבי זרדין והחרובי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} יש להן שביעית ולדמיהן שביעית, יש להן ביעור ולדמיהן ביעור. לולבי האלה והבוטנים והאטדים יש להן שביעית ולדמיהן שביעית, אין להן ביעור ולא לדמיהן ביעור. אבל לעלין יש להן שביעית מפני שהן נושרין מאביהן. {{שוליים|ז_כה}}הוורד והכופר והקטף והלוט{{ירו"מ-הדגשה|ם}} יש להן שביעית ולדמיהן שביעית. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: {{שוליים|ז_כו}}אין לקטף שביעית שאינו פרי. {{שוליים|ז_כז}}ורד חדש שכבשו בשמן ישן ילקט את הורד, וישן בחדש חייב בביעור. {{שוליים|ז_כח}}חרובי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} חדשים שכבשו ביין ישן וישינים בחדש, חייב בביעור. {{שוליים|ז_כט}}זה הכלל: כל שהוא {{ירו"מ-הדגשה|בנותן טעם}} חייב לבער מין בשאינו מינו ומין במינו {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כל שהוא. {{ירו"מ-הדגשה|קדם הביעור}} שביעית אוסרת בכ{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|שכן}} במינה ושלא במינה {{ירו"מ-הדגשה|בנותן טעם}}.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: לולבי זרדין}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חרוב|והחרובים]] {{ירו"מ-הדגשה|יש להן שביעית ולדמיהן שביעית, יש להן ביעור ולדמיהן ביעור. לולבי}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אלה|האלה]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#בוטנים|והבוטנים]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#אטד|והאטדים]] {{ירו"מ-הדגשה|יש להן שביעית ולדמיהן שביעית, אין להן ביעור ולא לדמיהן ביעור}}. בראשה {{ירו"מ-הדגשה|דפירקא}} את אמרת {{ירו"מ-הדגשה|לולבי זרדין והחרובים יש להן ביעור}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אוכלין א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת{{ירו"מ-הדגשה|ם}} על העיקר {{ירו"מ-ביאור|העלים אסורים וחייב לבערם אף שהעץ קים.}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא {{ירו"מ-הדגשה|בסיפא}} את אמר {{ירו"מ-הדגשה|לולבי האלה והבוטנים והאטדים}} אין {{ירו"מ-הדגשה|להם ביעור}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אוכלין על העיקר {{ירו"מ-ביאור|ואין צריך לבער את הלולבים כיוון שהעץ קים?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}}: תמן {{ירו"מ-הדגשה|בלולבי זרדין והחרובים אם היה משאיר אותם על העץ}} אין סופן להקשות {{ירו"מ-הדגשה|והיו נושרים מהעץ}}, ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|לולבי האלה הבוטנים האטדים אם היה משאיר אותם}} סופן להקשות, מכיון שהקשו נעשו כאביהן {{ירו"מ-ביאור|והופכים לחלק מהעץ.}} תני: {{שוליים|ז_ל}}וכולן שנכנסו מששית לשביעית ששית<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ז|יט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ז|יט ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כ.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=238|פולדא=237|תולדות יצחק=111|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} חוץ מן העדל מפני שהוא כירק. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|במה שמופיעה במשנה}} {{ירו"מ-ביאור|לולבי זרדין והחרובים ולולבי האלה והבוטנים והאטדים}} לית כאן מששית לשביעית ששית אלא שביעית, {{ירו"מ-הדגשה|שכן כל}} אל{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|שמנינו אינם}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|עץ בעלמה וכל עוד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|לקט וחשב עליהם לאכילה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|חל עליהם שם אוכל ולכן הולכים בהם אחר לקיטה}}. והתני: הסיאה והאיזוב והקורנ{{ירו"מ-הדגשה|ית}} {{ירו"מ-ביאור|שבשדה דינם כעצים ופטורים מן המעשר. וכשנשמרים בחצר חייבים במעשר ובשביעית}} שהובילו לחצר {{ירו"מ-ביאור|וחשב עליהם למאכל.}} אבל {{ירו"מ-הדגשה|אם}} היתה {{ירו"מ-ביאור|השנה שגדלו בה}} שניי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} נכנסת לשלישית {{ירו"מ-ביאור|ונלקטו בשלישית,}} שלישית מששית לשביעית ששית. הכא את מני ל{{ירו"מ-הדגשה|א}}חוריה {{ירו"מ-ביאור|אחר שליש גידול או חנטה כאילן,}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא את מני לקומיה {{ירו"מ-ביאור|אחר לקיטה כירק?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: שלישית וששית {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שאין בהן מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} יש בהן מעשרות, {{שוליים|ז_לא}} {{ירו"מ-הדגשה|וב}}שביעית אין בה מעשר כלל. {{ירו"מ-הדגשה|מוטב שיתן אחד ודאי ולא שנים בספק}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מעשר {{ירו"מ-הדגשה|ירק מדרבנן וכיוון שהסתפקו חכמים בדבר אמרו חכמים אם נחייב אותו ליתן גם}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|עני וגם}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|שני ספק אם הוא}} י{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ן {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כלל. {{ירו"מ-הדגשה|מוטב לחייבו ליתן}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|אחד והוא}} י{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ן {{ירו"מ-הדגשה|בודאי ולא לחייבו שנים וספק אם הוא}} י{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ן {{ירו"מ-הדגשה|אפילו אחד}}. מן ברשות {{ירו"מ-הדגשה|ה}}בעלים {{ירו"מ-הדגשה|שכבר זכה בהם ואם נאמר שהם שביעית הרי יהיו פטורים וכשאומרים שהם כשישית הרי מחייבים אותם במעשר עני ויש לעני חלק בהם}}, ברם הכא {{ירו"מ-ביאור|בלולבי זרדין והחרובים ולולבי האלה והבוטנים והאטדים}} {{ירו"מ-הדגשה|אם נאמר שהם שישית העני יקבל רק מעשר אבל אם נאמר שהם שביעית יש להן}} ברשות עני {{ירו"מ-הדגשה|חלק שאף הם הפקר בשביעית}} הן, {{ירו"מ-הדגשה|מוטב ליתן ליה אחד בודאי ולא שנים בספק}}. עלין שכבשו עם לולבין, אית תניי תני: בין אלו ובין אלו יש להן ביעור. ואית תניי תני: בין אלו בין אלו אין להן ביעור. ואית תניי תני: עלין יש להן ביעור, לולבין אין להן ביעור. {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אן {{ירו"מ-הדגשה|דאמר יש}} להן ביעור: {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אן {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} אין להן ביעור: {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}. {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אן {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} עלין יש להן ביעור לולבין אין להן ביעור: {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}}. {{ירו"מ-הדגשה|כדתנן: הכובש שלשה כבשים בחבית אחת}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: אוכלין על הראשון}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: אף על האחרון}}. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: כל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן החבית}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}. דתנינן תמן: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: שמעתי שהמעמיד {{ירו"מ-ביאור|גבינה}} בשרף האילן {{ירו"מ-ביאור|של ערלה}} ובשרף העיקרין מותר, בשרף הפגין אסור מפני שהוא פרי {{ירו"מ-ביאור|רואים שהשרף בטל למה שהוא יוצא ממנו.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי פדת}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם כך}} כמה דתימא תמן הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא אמר הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|והרי חכמים חולקים עליו ואין}} {{ירו"מ-ביאור|הלכה כמותו דיחיד ורבים הלכה כרבים?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: ודמיא היא, כל רבה קטף {{ירו"מ-ביאור|כל מה שגדל בעץ הקטף}} בטל על גבי שרפו {{ירו"מ-ביאור|שבשבילו מגדלים את עץ הקטף.}} אילן {{ירו"מ-הדגשה|אחר}} אינו בטל על גבי שרפו. א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}י{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ו {{ירו"מ-הדגשה|אם השרף}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|פרי זה לא סיבה להתיר בשביעית שהרי}} {{שוליים|ז_לב}}אוכלי בהמה קדושת שביעית חלה עליהן ואין קדושת ערלה חלה עליהן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין {{ירו"מ-ביאור|ראיה שרבי יהושוע שהתיר שרף עצי ערלה, יסבור כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שמתיר שרף של עץ הקטף בשביעית}}}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ז|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ז|כ ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=242|פולדא=238|תולדות יצחק=113|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: אין לקטף שביעית שאינו}} {{ירו"מ-הדגשה|פ}}רי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אית לך {{ירו"מ-הדגשה|ראיה נוספת}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}רבי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-הדגשה|לא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|בשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|מ}}שמועה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בשם גרמיה אמר לה. {{ירו"מ-הדגשה|דתנן התם: אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: {{ירו"מ-הדגשה|שמעתי שהמעמיד}} {{ירו"מ-ביאור|גבינה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שרף {{ירו"מ-הדגשה|האילן וב}}שרף {{ירו"מ-הדגשה|העיקרין מותר, ב}}שרף {{ירו"מ-הדגשה|הפגין אסור מפני שהוא פרי. מהו מפני שהוא פרי}}? {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שרף פירי {{ירו"מ-הדגשה|או}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}פגין פירי {{ירו"מ-ביאור|ואסור כיוון שנהנה מדבר שיצא ממנו?}} אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שרף פירי עשה כן בתרומה אסור, ואין תימר {{ירו"מ-הדגשה|ה}}פגין פירי עשה כן בתרומה מותר. למה? {{שוליים|ז_לג}}שהניית תרומה מותרת {{ירו"מ-ביאור|שתרומה מותרת בהנאה,}} {{שוליים|ז_לד}}והניית ערלה אסורה {{ירו"מ-ביאור|שערלה אסורה בהנאה.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן: ורד חדש}} {{ירו"מ-ביאור|של שביעית}} {{ירו"מ-הדגשה|שכבשו בשמן ישן}} {{ירו"מ-ביאור|של שישית,}} ילקט את הורד. {{ירו"מ-הדגשה|וישן}} {{ירו"מ-ביאור|של שביעית}} {{ירו"מ-הדגשה|בחדש}} {{ירו"מ-ביאור|של שמינית,}} חייב בביעור. {{ירו"מ-הדגשה|הכא את אמר ילקט את הורד והכא את אמר חייב בביעור. אם טעם אסור תמיד צריך להיות אסור ואם אין טעם אוסר תמיד צריך להיות מותר. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: תרין תניין אינון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: יכיל אנא פתר לההן ורדי בתרי {{ירו"מ-הדגשה|פ}}תי{{ירו"מ-הדגשה|ר}}ין {{ירו"מ-ביאור|אני יכול להעמיד את הבריתות שמדברת על הוורד בשני העמדות שונות}} {{ירו"מ-הדגשה|כך שלא יחלקו מה שאמרה המשנה}}. {{שוליים|ז_לה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ורד חדש שכבשו בשמן ישן {{ירו"מ-הדגשה|אין לו ביעור}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ורד של שביעית שכבשו בשמן של ששית {{ירו"מ-הדגשה|בשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שביעית {{ירו"מ-הדגשה|והסיר את הוורד קדם זמן הבעור שכשהגיעה זמן הביעור לא היה אלא טעם ואין צריך לבער. ומה שאמרה המשנה}} וישן בחדש {{ירו"מ-הדגשה|חייב לבער}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ורד שביעית שכבשו בשמן של שמינית {{ירו"מ-הדגשה|שכבר הגיעה זמן ביעור והורד נאסר ונותן טעם של איסור ולכן הכל חייב בביעור}}<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ז|כא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ז|כא ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק כלל גדול</strong><br> naz66p07vymcfu6pn9fct4gzg541vco ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שביעית/פרק שמיני 106 1706306 2942770 2941688 2025-06-19T12:15:56Z מאירושולי 35234 2942770 wikitext text/x-wiki ==פרק שמיני- כלל גדול אמרו== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_שביעית_פרק שמיני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] <span id="דף_כא_ב"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%97/%D7%90 הרב קנייבסקי ח א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=247|פולדא=238|תולדות יצחק=114|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_א|ירושלמי שביעית, פרק ח, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ח_א}}כלל גדול אמרו בשביעית: כל המיוחד לאוכל אדם אין עושין ממנו מלוגמא {{ירו"מ-ביאור|תחבושת או תרופה}} לאדם, ואין צורך לומר לבהמה. וכל שאינו מיוחד לאוכל אדם, עושין ממנו מלוגמא לאדם ולא לבהמה. {{שוליים|ח_ב}}וכל שאינו מיוחד לא לאוכל אדם ולא לאוכל בהמה, חישב עליו לאוכל אדם ולאוכל בהמה - נותנין עליו חומרי אדם וחומרי בהמה. חישב עליו לעצים - הרי הן כעצים, כגון [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#סיאה|הסיאה]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#איזוב|והאיזוב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קורנית|והקורנית]].<br><strong>גמ':</strong> כלל גדול כו'. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}}: אוכלי אדם ואוכלי בהמה היו בפרשה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה ז|ויקרא בהר כה ז]]) {{ירו"מ-הדגשה|ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול}}. מה חמית מימר {{ירו"מ-ביאור|מה ראיתה לאמר}} אוכלי אדם אין עושין מהן מלוגמא, ואוכלי בהמה עושים מהן מלוגמא? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו, כתיב}} ([[ויקרא כה ו|ויקרא בהר כה ו]]) והיתה שבת הארץ לכם לאכלה - מיעט. מה מיעט? {{ירו"מ-הדגשה|שמ}}אוכלי אדם אין עושין מהן מלוגמא, {{ירו"מ-הדגשה|ומיעט שמ}}אוכלי בהמה {{ירו"מ-הדגשה|לא עושים מלוגמא, שהרי כתוב}} ([[ויקרא כה ז|ויקרא בהר כה ז]]) {{ירו"מ-הדגשה|ולחיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אש}}ר {{ירו"מ-הדגשה|בארצך תהיה כל תבואתה לאכול ונדרוש לאכול ולא למלוגמא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}}: כל מדרש שאתה דורש ושובר מדרש ראשון - אין זה מדרש! {{ירו"מ-הדגשה|והרי מהמילה לכם לאכלה למדנו שמאכלי אדם לא עושים מלוגמא, אבל מאוכלי בהמה עושים. ואם נבוא ונדרוש מתהיה כל תבואתה לאכול שממאכל בהמה לא עושים מלוגמא, נמצאנו מבטלים את הדרש הראשון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} לא אמר כן, אלא: והיתה שבת הארץ לכם לאכלה - מיעוט לך ולעבדך ולאמתך, מיעוט {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מיעוט אחר מיעוט לרבות אוכלי {{ירו"מ-הדגשה|בהמה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עושין מלוגמא {{ירו"מ-הדגשה|לאדם}}, {{ירו"מ-הדגשה|ונ}}רבה {{ירו"מ-הדגשה|שמ}}אוכלי {{ירו"מ-הדגשה|אדם יהיה מותר לעשות מלוגמא}}. כיי {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}}: כל מדרש שאתה דורש ושובר מדרש ראשון - אין זה מדרש. {{אמורא-ירו"מ|רבי מתנייה}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|דרש אחד מרבה מלוגמא}} {{ירו"מ-ביאור|ממיעוט אחר מיעוט}}, {{ירו"מ-הדגשה|ודרש אחד ממעט מלוגמא}} {{ירו"מ-ביאור|לאוכלה ולא למלוגמא}}. {{ירו"מ-הדגשה|הכיצד יתקיימו שניהם?}} כשמיעטתה {{ירו"מ-הדגשה|ממלוגמא}} אוכלי אדם - מיעטתה, {{ירו"מ-הדגשה|וכ}}שריביתה {{ירו"מ-הדגשה|מלוגמא}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אוכלי בהמה - רביתה. אוכלי בהמה מהו לעשות מהן צבועין לאדם? מה אם אוכלי אדם שאין עושין מהן מלוגמא לאדם - {{שוליים|ח_ג}}עושין מהן צבועין לאדם, אוכלי בהמה שעושין מהן מלוגמא לאדם - לא כל שכן שעושין מהן צבועין לאדם? מיני מלוגמיות {{ירו"מ-ביאור|צמחים שעושין מהם מלוגמא}} מהו לעשות מהן צבועין לאדם? מה אם אוכלי אדם שאין עושין מהן מלוגמא לאדם - עושין מהן צבועין לאדם, מיני מלוגמיות שעושים מהן מלוגמא לאדם - לא כל שכן שיעשה מהן צבועין לאדם? לא צורכה {{ירו"מ-הדגשה|דא}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-ביאור|בזה יש מקום לספק}}: אוכלי {{ירו"מ-הדגשה|בהמה}} מהו לעשות מהן צבועין לבהמה? כמה דאת אמר באוכלי אדם שאין עושין מהן מלוגמא לאדם - עושין מהן צבועין לאדם, ודכוותה אוכל בהמה שאין עושין מהן מלוגמא לאדם - עושין מהן צבועין לאדם, ודכוותה אוכלי בהמה שאין עושין מהן מלוגמא לבהמה - עושין מהן צבועין לבהמה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|מי דמי?}} מפני מה אוכלי אדם {{ירו"מ-הדגשה|אין}} עושין מהן צביעה לאדם? שכן צבעי אדם יש להן קדושה! {{ירו"מ-הדגשה|אבל איך}} יעשה מאוכלי בהמה צבועין לבהמה? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} צבועין לבהמה אין עליהן קדושה! {{ירו"מ-הדגשה|תנן: וכל שאינו מיוחד לא לאוכל אדם ולא לאוכל בהמה, חישב עליו לאוכל אדם ולאוכל בהמה - נותנין עליו חומרי אדם וחומרי בהמה}}. ניחא חומרי אדם,<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ח|כא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ח|כא ב}} {{סוף}} <span id="דף_כב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=250|פולדא=239|תולדות יצחק=116|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל מה הוסיפו}} חומרי {{ירו"מ-הדגשה|בהמה שלא נאסר משום}} חומרי אדם {{שוליים|ח_ד}} {{ירו"מ-הדגשה|שאסור לשולקן לאכילת בהמה, כיוון שהבהמה יכולה לאכול את זה חי, וכל דבר שנאכל כמות שהוא חי אסור לבשלו. תנן: וכל שאינו מיוחד לא לאוכל}} אדם {{ירו"מ-הדגשה|ולא לאוכל בהמה, חישב}} עליו {{ירו"מ-הדגשה|לאוכל}} אדם {{ירו"מ-הדגשה|ולאוכל בהמה - נותנין}} עליו חומרי אדם וחומרי בהמה. {{ירו"מ-הדגשה|חישב עליו לעצים - הרי הן כעצים}}. תני: {{ירו"מ-הדגשה|היה}} המוכר מוכר לאוכלין והלוקח לוקח לעצים - לא הכל ממנו {{ירו"מ-הדגשה|של}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}לוקח {{ירו"מ-הדגשה|להפקיע מקדושת שביעית שחלה בשעה שהמוכר ליקט למכור לאכילה}}. המוכר מוכר לאוכלין והלוקח לוקח לאוכלין וחישב עליהן לעצים - {{ירו"מ-הדגשה|פשיטא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}לא הכל ממנו {{ירו"מ-הדגשה|להפקיע מקדושת שביעית}}. המוכר מוכר לעצים והלוקח לאוכלין וחישב עליהן לעצים - {{ירו"מ-הדגשה|מהו?}} מה אנן קיימין? {{ירו"מ-ביאור|הרי ברור שכל עוד אינם שלו אין מחשבתו כלום, לכן}} אם כשנתן לו מעות {{ירו"מ-הדגשה|חשב לאוכלין}} ואחר כך משך {{ירו"מ-הדגשה|וחשב עליהם לעצים}} - דמי עצים נתן לו {{ירו"מ-הדגשה|שהרי משיכה קונה}}. אם בשמשך ואחר כך נתן לו מעות - דמי אוכלין נתן לו. אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין בשנתן לו מעות {{ירו"מ-הדגשה|במחשבת אוכלין}} ואחר כך משך {{ירו"מ-הדגשה|במחשבת עצים}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תפלוגתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|הו}}א אמר {{ירו"מ-הדגשה|אין}} המעות קונות דבר תורה - דמי אוכלין נתן לו. על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} ד{{ירו"מ-הדגשה|הו}}א אמר {{שוליים|ח_ה}}המעות קונין דבר תורה - דמי עצים נתן לו. {{ירו"מ-הדגשה|אם}} המוכר מוכר {{ירו"מ-הדגשה|רק}} לעצים {{ירו"מ-ביאור|ומקפיד על כך כדי שעל המעות לא יחול קדושה}} והלוקח לוקח לאוכלין, היה זה {{ירו"מ-הדגשה|עו}}מד {{ירו"מ-הדגשה|על דעתו}} וזה {{ירו"מ-הדגשה|עו}}מד {{ירו"מ-הדגשה|על דעתו ונפרדו בלא הסכמה, ולאחר מכן עשו קנין סתם - יבוא}} כהדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: המוכר דורש מאתים והקונה מוכן במאה ועמדו על המקח עד שנפרדו, אם לאחר מכן חזרו ועשו קנין}}. {{ירו"מ-הדגשה|אם}} המוכר תובע ללוקח {{ירו"מ-ביאור|שהוא חזר וביקש למכור לו}} - יעשו כדברי הלוקח. ואם הלוקח תובע למוכר - יעשו כדברי המוכר. {{ירו"מ-הדגשה|וא}}{{ירו"מ-הדגשה|ף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא כן.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ב|ירושלמי שביעית, פרק ח, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ב"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%97/%D7%91 הרב קנייבסקי ח ב]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ח_ו}}שביעית נתנה לאכילה ולשתיה ולסיכה, {{שוליים|ח_ז}}ל{{ירו"מ-הדגשה|א}}כל כל דבר שדרכו לאכול, {{שוליים|ח_ח}}ולסוך דבר שדרכו לסוך. ולא יסוך יין וחומץ, אבל סך את השמן. {{שוליים|ח_ט}}וכן בתרומה {{שוליים|ח_י}}ובמעשר שני קל מהן שביעית שנתנה להדלקת הנר.<br><strong>גמ':</strong> {{שוליים|ח_יא}}כיצד לאכל דבר שדרכו לאכל? {{שוליים|ח_יב}}אין מחייבין אותו לאכל לא פת שעיפשה ולא קנובת ירק {{ירו"מ-ביאור|עלים רקובים}} ולא תבשיל שנתקלקל צורתו. וכן הוא שביקש לאכל {{ירו"מ-ביאור|לא כדרך אכילה כגון}} תרדין חיין או לכוס חיטין חיות - אין שומעין לו. כיצד לשתות דבר שדרכו לשתות? אין מחייבין אותו {{ירו"מ-ביאור|לתקן את הפירות שהתקלקלו על ידי שיבשל אותם}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לשתות {{ירו"מ-ביאור|אותם אגב}} אניגרון {{ירו"מ-ביאור|מי סלק שלוקים}} ולא {{ירו"מ-ביאור|או אגב}} איקסגורין {{ירו"מ-ביאור|מי ירקות שלוקים}} ולא יין {{ירו"מ-הדגשה|עם}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שמרים. החושש בשיניו לא יהא מגמא חומץ ופולט, אבל מגמא הוא ומבליע ומטבל כל צרכו ואינו חושש. החושש {{ירו"מ-הדגשה|ב}}גרונו לא יערענו בשמן, אבל נותן הוא שמן לתוך אניגר{{ירו"מ-הדגשה|ון}} וגומע. לא יסוך יין וחומץ, אבל סך הוא את השמן. החושש את ראשו או שעלו בו חטטין - סך שמן, אבל לא יסוך יין וחומץ. {{שוליים|ח_יג}}אין מפטמין שמן של שביעית {{ירו"מ-ביאור|שחלק מהשמן נבלע בעיקרים והולך לאיבוד}}, אבל לוקח הוא שמן ערב {{ירו"מ-הדגשה|בדמי}} שביעית ואינו חושש.<br><br> <span id="דף_כב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=256|פולדא=240|תולדות יצחק=119|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} סבר מימר אפילו מן החשוד. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לא אמרו אלא בשאינו יודע אם חשוד אם אינו חשוד, הא דבר ברי שהוא חשוד - אסור. מהו לפטם יין של שביעית {{ירו"מ-הדגשה|כ}}מו {{ירו"מ-הדגשה|שמותר}} לפטם יין של {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני}}? נשמעינא מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: קל מהן שביעית שנתנה להדלקת הנר. הדא אמרה שהוא מותר, והתני אסור! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} היא. {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: אין מבשלים יין של תרומה מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא {{ירו"מ-הדגשה|ממעיטו}}; {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} מתיר מפני שהוא משביחו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: קל מהן שביעית שנתנה להדלקת הנר, ותרומה לא נתנה להדלקת הנר. {{שוליים|ח_יד}}תרומה טמאה נתנה להדלקת הנר, שביעית אפילו טהורה נתנה להדלקת הנר. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} על מסחי {{ירו"מ-ביאור|נכנס להתרחץ}} יהב צלוחיתא {{ירו"מ-ביאור|נתן צלוחית שמן}} {{ירו"מ-הדגשה|לז}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ס}}ימא או{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ייתא {{ירו"מ-ביאור|שם של אדם}}, אמר לו: אעל ליה לי לאשונא {{ירו"מ-ביאור|תכניס אותה לחדר האדים}} {{ירו"מ-הדגשה|כדי שיתחמם ויהיה קל לסוך. אמר לו}}: לית, אסור! אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}, אתא ואמר ליה: למדתנו ותני כן: {{שוליים|ח_טו}}אין סכין שמן של שביעית במרחץ, אבל סך הוא מבחוץ ונכנס. ולא שמן שריפה לא בבתי כנסיות ולא בבתי מדרשות מפני בזיון קדשים.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ג|ירושלמי שביעית, פרק ח, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ג"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%97/%D7%92 הרב קנייבסקי ח ג]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ח_טז}}אין מוכרין פירות שביעית לא במדה ולא במשקל ולא במנין, ולא תאנים במנין ולא ירק במשקל. {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים אף לא אגודות, ובית הילל אומרים: {{שוליים|ח_יז}}את שדרכו לאגוד אותו בבית - אוגדין אותו בשוק, כגון הכרישין ונץ החלב.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אין מוכרין פירות שביעית לא במדה ולא במשקל ולא במנין}}. למה? כדי שימכרו בזול וישקלו בליטרא {{ירו"מ-הדגשה|ויתקנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ימכרו בזול. אם אמר את כן, אף הוא אינו נוהג בהן בקדושה. תני: {{שוליים|ח_יח}}פירות {{ירו"מ-הדגשה|חוץ לארץ}} שנכנסו לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אף שאין בהם קדושת שביעית}} - לא יהו נמכרין לא במדה ולא במשקל ולא במנין, אלא כפירות הארץ. ואם היו נכרין - מותר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|כ}}אילין קורדקיא {{ירו"מ-ביאור|מין פרי}} דסלקין ומזדבנין מן סוסיא לטבריא {{ירו"מ-ביאור|שאנשי סוסיא הגויים מביאים אותו מסוסיא שבחוץ לארץ לטבריה ומוכרים אותו שם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}: זה שהוא מודד בכפישה {{ירו"מ-ביאור|סלסלה}} ונסתיימה לו שנים ושלשה פעמים {{ירו"מ-הדגשה|אף שאינה כלי מידה}} - אסור למוד בה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}}: אסור מימר עבוד {{ירו"מ-הדגשה|מדוד}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אצבעך. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: בכור לא נשקל בליטרא ולא נימכר באיטליז}}. טבח כהן שנתמנה לו בכור, מהו מקטעתא קופדין {{ירו"מ-ביאור|שיחתוך את הבשר לפי מידה}} {{ירו"מ-הדגשה|בבית}} ומזבנתא גוא שוקא {{ירו"מ-ביאור|וימכור בשוק}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} סבר מימר שרא {{ירו"מ-ביאור|מותר}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: את שדרכו לאגד בבית - אוגדין אותו בשוק. {{ירו"מ-הדגשה|וזה שדרכו להחתך בשוק בשעת מכירה, אם שינה וחתך בבית יהיה מותר למכור בשוק}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כל גרמה היא אמרה דהוא אסור {{ירו"מ-ביאור|שהרי אין דרך בבית לחתוך במשקל קבוע ולכן אסור}} - שלא יהא כעושה סחורה בגופו.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ד|ירושלמי שביעית, פרק ח, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ד"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%97/%D7%93 הרב קנייבסקי ח ד]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ח_יט}}האומר לפועל: הילך איסר זה ולקוט לי ירק היום - שכרו מותר. לקט לי בו ירק היום - שכרו אסור. {{שוליים|ח_כ}}לקח מן הנחתום ככר בפונדיון {{ירו"מ-הדגשה|ואמר לו}}: כשאלקוט ירקות שדה אביא לך - מותר. לקח ממנו סתם - לא ישלם מדמי שביעית, שאין פורעין חוב מדמי שביעית.<br><strong>גמ':</strong> מה בין האומר לקוט לי ובין האומר לקוט לי בו? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}}: מהלכות של עימעום היא {{ירו"מ-ביאור|שגם לקוט לי היה צריך להיות אסור, אלא שחכמים פקפקו על זה והתירו}}. תמן תנינן: {{שוליים|ח_כא}}לא יאמר אדם לחבירו: העל את הפירות האילו לירושלים לחלק {{ירו"מ-ביאור|שנראה כמשלם במעשר}}, אלא אומר: העלם שנאכלם ונשתם בירושלים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: מהילכות של עימעום היא. תמן תנינן: {{שוליים|ח_כב}}שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן {{ירו"מ-הדגשה|בשבת}}, ובלבד שלא יאמר לו הלויני. מה בין האומר הלויני לבין האומר השאילני? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: מהילכות של עמעום היא.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ח|כב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ח|כב ב}} {{סוף}} <span id="דף_כג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=262|פולדא=240|תולדות יצחק=122|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} פיתן. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: מהילכות של עימעום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|שאלתי את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}}: מהו מהלכות של עימעום? אני אומר: במקום שאין פת ישראל מצויה, בדין היה שתהא פת עובדי כוכבים ומזלות מותרת, ועימעמו עליה ואסרוה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויש עמעום לאיסור? {{ירו"מ-הדגשה|הרי עמעום פירושו פקפוק, וזה שייך להיתר שפקפקו באיסור והתירו. ועוד}}, פת לא כתבשילי עובדי כוכבים ומזלות היא! {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} כך אנו אומרים: במקום שאין תבשילי ישראל מצויין שם, בדין הוא שיהא תבשילי עובדי כוכבים ומזלות מותרים, ועמעמו עליה ואסרום? אלא כן היה: במקום שאין פת ישראל מצויין, {{שוליים|ח_כג}}בדין שתהא פת עובדי כוכבים ומזלות אסורה, אלא שעמעמו עליה והתירוהו מפני חיי נפש. רבנן דקיסרי {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}}: כדברי מי שהוא מתיר {{שוליים|ח_כד}}ובלבד מן הפלטר {{ירו"מ-ביאור|מוכר לחם}}, ולא עבדין כן {{ירו"מ-ביאור|אלא נהגו להחמיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: האומר לפועל: הילך איסר זה ולקוט}} לי {{ירו"מ-הדגשה|ירק היום - שכרו מותר. לקט}} לי {{ירו"מ-הדגשה|בו ירק היום - שכרו אסור}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|ברישא מדובר}} במראה לו את הלוקט, {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אומר {{ירו"מ-הדגשה|לק}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ט}} {{ירו"מ-הדגשה|לי}} את {{ירו"מ-הדגשה|א}}לו - שאינו אלא כנותן לו שכר רגלו. {{ירו"מ-הדגשה|אבל כשאומר לו לקוט לי בו}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|זה כאומר: תביא מהיכן שתמצא ואני קונה ממך}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו לא הראה לו {{ירו"מ-הדגשה|אם מצויים שם ירקות}} - כמי שהראה לו. מתני' פליגא על {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}, דתניא: השוכר את הפועל להביא לו יין לחולה או תפוח לחולה - אם הביא חייב ליתן לו {{ירו"מ-הדגשה|שכרו}}, אם לאו אינו חייב ליתן לו. אבל אם אמר לו {{ירו"מ-הדגשה|הבא לי}} יין לחולה ממקום פלוני, תפוח לחולה ממקום פלוני - בין שהביא בין שלא הביא חייב ליתן לו שכרו. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}שכר רגליו הוא נותן לו! {{ירו"מ-ביאור|הרי לא הראה לו איפה בדיוק באותו מקום נמצא היין או התפוח, ואך על פי כן חייב לשלם לו}} מה עביד לה {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}? פתר לה {{ירו"מ-ביאור|העמיד את המשנה}} במראה לו {{ירו"מ-הדגשה|בדיוק מאיפה להביא}}. מתניתין פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-ביאור|שאמר שאפילו לא הראה לו, אם מצויים שם ירקות כמי שהראה לו}}, דתני: לא יאמר אדם לפלוני {{ירו"מ-הדגשה|עני}}: הא לך דינר זה והבא לי לקט היום, הבא לי פאה היום {{ירו"מ-ביאור|שנמצא שהעני זוכה בשביל העשיר}}, אלא אומר לו: בלקט שתביא לי היום, בפאה שתביא לי היום {{ירו"מ-ביאור|הינו שתזכה לעצמך ותתן לי ממנו}}. וכן אתה מוצא בבן לוי. והרי {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אף אם}} לא הראה לו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}את אמרת כמי שהראה לו? {{ירו"מ-ביאור|וגם בסיפא היה צריך להיות אסור כמו ברישא?}} מה עבד לה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}? {{ירו"מ-הדגשה|באמת בכל מקום צריך שיראה לו, ורק בשביעית די שיש שם ירקות אף שלא הראה לו}}, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}קל {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הקילו בשביעית שהיא מדרבנן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: לקח מן הנחתום {{ירו"מ-ביאור|אופה}} ככר בפונדיון {{ירו"מ-הדגשה|ואמר לו}}: כשאלקוט ירקות {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שדה אביא לך - מותר. תני: {{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אוסרים. מה אנן קיימין? {{ירו"מ-הדגשה|אי דאמר ליה: הי לך, הב לי}} {{ירו"מ-ביאור|קח לך כיכר ותביא לי ירקות בתמורה}} - {{ירו"מ-הדגשה|דברי הכל אסור, שהוא פורע חובו. אי}} בההוא דאמר: הב לי {{ירו"מ-הדגשה|ואם אמצא אביא לך - דברי הכל מותר. כי פליגי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}הב לי וברי לי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אנא יהב לך. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אוסרין: שאין ירקות שדה מצויין {{ירו"מ-הדגשה|והנחתום לא סמך על דבריו אלא נתן לו כחוב בעלמא, נמצא שכשמביא לו את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ירקות {{ירו"מ-הדגשה|הרי זה פורע חובו בפ}}ירות {{ירו"מ-הדגשה|שביעית}}. וחכמים מתירין: מפני שירקות שדה מצויין {{ירו"מ-הדגשה|ואינו פורע}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|בשכר רגלו}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ה|ירושלמי שביעית, פרק ח, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ה"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%97/%D7%94 הרב קנייבסקי ח ה]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ח_כה}}אין נותנין {{ירו"מ-הדגשה|פירות שביעית בשכר}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}לאכה לא לבייר ולא לבלן ולא לספר ולא לספן, אבל נותן הוא לבייר לשתות, ולכולן הוא נותן מתנה חנם.<br><strong>גמ':</strong> תני {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: אף לא למבייר. מחלפא שיטתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}! תמן הוא אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אין}} לוקחין הימנו מים ומלח {{ירו"מ-הדגשה|בדמי שביעית}}, והכא הוא אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו לא למבייר}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מה פליגי? {{ירו"מ-הדגשה|במים}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}תשמישו, אבל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שתייה - אף {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מודה. {{ירו"מ-הדגשה|אם כך}}, הוי מאן תנא: אבל נותן לבייר לשתות? {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|דמשמע שלשאר תשמישים אסור}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: דברי הכל היא.<br><br> <span id="דף_כג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=2676|פולדא=241|תולדות יצחק=124|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כאן {{ירו"מ-הדגשה|בלוקח מים}} לאדם {{ירו"מ-ביאור|מותר גם לשאר תשמישים}}, כאן {{ירו"מ-ביאור|מה שבאה המשנה למעט שאסור לקחת מים לשאר תשמישים, הכוונה לשאר תשמישים}} לבהמה. תני: מעיין של בני העיר - הן ואחרים, הן קודמים לאחרים. אחרים ובהמתן {{ירו"מ-הדגשה|של אנשי העיר}} - אחרים קודמין לבהמתן. כביסתן וחיי אחרים - כביסתן קודמת לחיי אחרים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא כביסה חיי נפש? {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}, דתני: {{שוליים|ח_כו}}אין נותנין מהם לא למשרה ולא לכביסה. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מתיר בכביסה. מחלפא שיטתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}! תמן הוא אומר: אין רחיצה חיי נפש {{ירו"מ-הדגשה|ואין הבעל יכול להפר אם נדרה אשתו שלא תרחץ, דאין זה עינוי נפש}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא הוא אמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הכביסה חיי נפש? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: אדם מגלגל {{ירו"מ-ביאור|מזלזל ואינו מקפיד}} ברחיצה, ואין אדם מגלגל בכביסה. {{תנא-ירו"מ|יהודא איש הוצי}} עביד טמר במערתה תלתא יומי {{ירו"מ-ביאור|התחבא במערה שלושה ימים}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}בעי למיקם על הדין טעמא {{ירו"מ-ביאור|כי רצה למצוא את המקור לדין}}: מניין שחיי עיר הזאת קודמין לחיי עיר אחרת? אתא לגבי {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בן חלפתא}}, אמר לו: הן הוית. אמר לו: עבדית טמיר במערתא תלתא יומין {{ירו"מ-ביאור|התחבאתי במערה שלושה ימים}} בעי למיקם על הדין טעמא {{ירו"מ-ביאור|כי רציתי למצוא את המקור לדין}}: מניין שחיי עיר הזאת קודמין לחיי עיר אחרת? קרא ל{{תנא-ירו"מ|רבי אבירודימס}} בריה, אמר לו: אגיב הדין טעמא: מניין שחיי העיר הזאת קודמין לחיי עיר אחרת? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יהושע כא מ]]) תהיינה הערים האלה {{ירו"מ-הדגשה|תהיינה}} עיר ועיר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מגרשיה {{ירו"מ-הדגשה|סביבותיה}}, ואחר כך: ומגרשיהם סביבותיה. אמר ליה: מה גרם לך {{ירו"מ-ביאור|שלא הצלחת למצוא תשובה?}} דלא {{ירו"מ-הדגשה|יל}}פתה {{ירו"מ-ביאור|למדת}} עם חבריך?<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ו|ירושלמי שביעית, פרק ח, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ו"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%97/%D7%95 הרב קנייבסקי ח ו]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ח_כז}}תאנים של שביעית אין קוצין אותן במוקצה {{ירו"מ-ביאור|סכין מיוחדת שמשמשת לקצות תאנים}}, אבל קוצה הוא בחרבה {{ירו"מ-ביאור|סכין}}. ואין דורכים ענבים בגת, אבל דורך הוא בעריבה. ואין עושין זיתים בבד ובקוטבי {{ירו"מ-ביאור|בול עץ כבד}}, אבל כותש ומכניס לבודידא.<br><strong>גמ':</strong> כתיב ([[ויקרא כה ה|ויקרא בהר כה ה]]): ואת ספיח קצירך לא תקצור. הא קצירה {{ירו"מ-הדגשה|שלא כדרך}} הקוצרים - לא {{ירו"מ-הדגשה|נאסר, והרי ספיחים שנזרעו בשביעית אסורים באכילה, ולמה שיהיה מותר לקצור אפילו בשינוי?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי איל}}{{ירו"מ-הדגשה|א}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: אם אינו ענין לספיחי איסור, תניהו ענין לספיחי היתר {{ירו"מ-ביאור|שהתחילו לגדול בשישית}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: לכך נצרכה, כשעלו מאליהן, שלא תאמר: הואיל ועלו מאליהן יהו מותרין {{ירו"מ-הדגשה|לקצור אפילו כדרך הקוצרים}}. לפום כן צריך מימר: אסור. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כה ה|ויקרא בהר כה ה]]): {{ירו"מ-הדגשה|את}} ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור. מן השמור בארץ אין אתה בוצר, אבל בוצר את מן המופקר. לא תבצור כדרך הבוצרים. מיכן אמרו: תאנים של שביעית אין קוצין אותן במוקצה {{ירו"מ-ביאור|סכין מיוחדת שמשמשת לקצות תאנים}}, אבל קוצה הוא בחרבה {{ירו"מ-ביאור|סכין}}. אין דורכין ענבים בגת, אבל דורך הוא בעריבה. ואין עושין זיתים בבד ובקוטבי {{ירו"מ-ביאור|בול עץ כבד}}, {{ירו"מ-הדגשה|אבל כותש ומכניס לבודידא}}. ורבותינו התירו לעשות בקוטבי. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: לקח מן הנחתום ככר בפונדיון ואמר לו: כשאלקוט ירקות השדה אביא לך - מותר. ותני}} {{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסרים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הורי לאילין {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{שוליים|ח_כח}}לטחון ברחיים כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} ולעשות בקוטבי כרבנן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הורי לאילין דבית {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: שלא יהו נוטלין שכר בדיהן {{ירו"מ-ביאור|בית הבד}} שמן אלא מעות {{ירו"מ-ביאור|שאסור לפרוע בפירות שביעית}}, {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} {{ירו"מ-הדגשה|וכ}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} הורי לון. תני: {{שוליים|ח_כט}}החמרין והכתפין כל העושים {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שביעית - שכרן שביעית. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: {{ירו"מ-הדגשה|מדובר שעוסקים}} בפירות היתר - היא מתניתה {{ירו"מ-הדגשה|כגון שמכניסים מעט כדרך שלוקחים מן ההפקר}}. מהו שכרן שביעית? שיהו נוטלין ממה שיהו עושין {{ירו"מ-הדגשה|בפירות}} שביעית. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלרבנן מותר}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא דהורי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לאילין דבית {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: שלא יהו נוטלין שכר בדיהן שמן אלא מעות - {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} {{ירו"מ-הדגשה|וכ}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} הורי לון {{ירו"מ-ביאור|שחולקים ואוסרים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: במכתפי פירות - עבירה היא מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כגון שמכניסים את כל השדה כאחד}}. ומהו שכרן שביעית? כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ח_ל}} {{ירו"מ-הדגשה|גבי העושים מלאכה ביין נסך}}: קנס קנסוהו {{ירו"מ-הדגשה|ששכרם אסור בהנאה כיין נסך}}, {{שוליים|ח_לא}} {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא קנס קנסוהו {{ירו"מ-הדגשה|ששכרו יתפס בקדושת שביעית}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ז|ירושלמי שביעית, פרק ח, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ז"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%97/%D7%96 הרב קנייבסקי ח ז]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ח_לב}}אין מבשלין ירק של שביעית בשמן של תרומה שלא יביאנו לידי פסול. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} מתיר. {{שוליים|ח_לג}}והאחרון אחרון נתפס<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ח|כג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ח|כג ב}} {{סוף}} <span id="דף_כד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=276|פולדא=242|תולדות יצחק=127|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בשביעית והפירי לעצמו אסור.<br><strong>גמ':</strong> תמן תנינן: {{שוליים|ח_לד}}ובכולן {{ירו"מ-ביאור|בכל הקרבנות}} הכהנים רשאין לשנות באכילתן ולאוכלן צלויין שלוקין ומבושלים, {{שוליים|ח_לה}}וליתן לתוכן תבלי חולין ותבלי תרומה. דברי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר: לא יתן לתוכן שלא יביא את התרומה לידי פסול. אתיא דיחידאי דהכא {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} כסתמא דתמן, ודיחידאי {{ירו"מ-הדגשה|דתמן שזה}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|כסתמא}} דהכא. {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סתמא {{ירו"מ-הדגשה|דהכא}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}סתמא דתמן {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}. {{ירו"מ-הדגשה|ובין}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} - הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ומותר להביא קדשים לידי פסול}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אשתאלית לאילין דבית {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמרי: נהיגין הוינן {{שוליים|ח_לו}}מבשלין {{ירו"מ-הדגשה|ירקות שביעית בשמן תרומה}} על יד על יד {{ירו"מ-ביאור|מעט מעט}} ואוכלין. מאי כדון {{ירו"מ-ביאור|למה הם אסרו?}} {{ירו"מ-הדגשה|דסברי}}: הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} דתמן היא רבנן דהכא. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: האחרון אחרון נתפס בשביעית והפירי לעצמו אסור. {{שוליים|ח_לז}}הא כיצד? לקח בפירות שביעית בשר - אילו ואילו מתבערין בשביעית. לקח בבשר דגים - יצא בשר, נתפשו דגים. לקח בדגים שמן - יצאו דגים ונכנס שמן. האחרון אחרון נתפס בשביעית והפירי לעצמו אסור. בעו מיניה {{ירו"מ-הדגשה|מ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|דמי}} שביעית מהו שתצא דרך חילול? אמר ליה: {{שוליים|ח_לח}}ולמה לא אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אין שביעית יוצא דרך חילול אלא דרך מכירה? מתניתא מסייע לדין ומתניתא מסייע לדין. מתניתא מסייע {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: כל מי שיש לו מעות מדמי שביעית והוא רוצה לחללן על עיסתו - מחללן. מתניתא מסייע {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: מי שיש לו סלע מדמי שביעית והוא רוצה ליקח חלוק, הולך אצל חנווני הרגיל אצלו ואמר: תן לי בזו פירות, והוא נותן לו. והוא אומר לו: הרי פירות האלו נתונים לך במתנה, והחנווני אומר לו: הרי סלע זו נתונה לך במתנה, וחוזר לוקח לו חלוק. {{ירו"מ-הדגשה|ואם היה אפשר לחלל, למה לא חילל מתחילה על הפירות? תנן: אין מוסרים מעות שביעית}} {{ירו"מ-הדגשה|בי}}{{ירו"מ-הדגשה|ד}} {{ירו"מ-הדגשה|עם הארץ}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} שתי חמרא {{ירו"מ-הדגשה|של שביעית ואחר כך}} יהיב פריטוי {{ירו"מ-הדגשה|כדי שלא יתפסו המעות בקדושת שביעית}} {{ירו"מ-ביאור|שלא לתת דמי שביעית לעם הארץ}}. עד כדון {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} דהוא מתייחמון {{ירו"מ-ביאור|שהוא מוכר ומאמינים לו שישלם}}, הא שאר כל אדם דלא מתייחמון {{ירו"מ-הדגשה|מה יעשו? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבינא}}: מחוי ליה {{ירו"מ-ביאור|מראה לו}} {{ירו"מ-הדגשה|מעות בחדא ידה}} ונסב {{ירו"מ-הדגשה|בחדא אוחרא}} {{ירו"מ-ביאור|ולקח ביד השניה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} הוה אמר {{ירו"מ-הדגשה|למוכר}}: הב לי מן קומוי {{ירו"מ-ביאור|תניח לפני לא לשם קניין אלא כמתנה}}, מן גו {{ירו"מ-ביאור|מתוך}} {{ירו"מ-הדגשה|דהו}}א אמר ליה: הב לי מן קומוי - כמאן דלא יהב ליה {{ירו"מ-ביאור|כמו שלא נתן לו}} מן דמי שביעית.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ח|ירושלמי שביעית, פרק ח, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ח"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%97/%D7%97 הרב קנייבסקי ח ח]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ח_לט}}אין לוקחים עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית, ואם לקח - יאכל כנגדן. אין מביאין קיני זבין וקיני זבות קיני יולדות מדמי שביעית, ואם הביא - יאכל כנגדן. אין סכין כלים בשמן של שביעית, ואם סך - יאכל כנגדן. עור שסכו בשמן של שביעית - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: ידלק. {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים}} {{שוליים|ח_מ}}יאכל כנגדן. אמרו לפני {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}: אומר היה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: עור שסכו בשמן של שביעית - ידלק. אמר להם: שתוקו! לא אמר לכם מה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר בו. ועוד אמרו לפניו: אומר היה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: האוכל פת כותי כאוכל בשר חזיר. אמר להם: שתוקו! לא אמר לכם מה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר בו. {{שוליים|ח_מא}}מרחץ שהוסקו בתבן ובקש של שביעית - מותר לרחוץ בה. אם {{ירו"מ-הדגשה|אדם}} {{ירו"מ-הדגשה|מתחש}}ב הוא - לא ירחץ בו.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אין לוקחים עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: זאת אומרת שאסור ליקח אשה מדמי שביעית. {{ירו"מ-הדגשה|דאי לא}} כן, מה בין הקונה אשה מה בין הקונה שפחה? תני: {{שוליים|ח_מב}}שמן של שביעית אין חוסמין בו תנור וכיריים, ולא סכין בו מנעלים וסנדלין. ולא יסוך אדם את רגלו והוא בתוך מנעלו והוא בתוך סנדלו, אבל סך הוא את רגלו ונותנו לתוך מנעלו ולתוך סנדלו. וסך שמן ומתעגל {{ירו"מ-הדגשה|על גבי}} קטבליא ואינו חושש {{ירו"מ-הדגשה|שנאמר ולא יחלל, וזה כבר מחולל}}. לא יתננה לא על גבי טבלה של שיש להתעגל בה. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} מתיר {{ירו"מ-הדגשה|שהשיש אינו בולע}}.<br><br> <span id="דף_כד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=281|פולדא=243|תולדות יצחק=130|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} עור שסכו בשמן, מה אמר בו {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כך}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: {{ירו"מ-הדגשה|לא רק העור ישרף אלא גם}} עצמותיו של אותו האיש ישרפו! {{ירו"מ-הדגשה|ולכן}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|לא רצה לגלות מה דעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה, ולכן}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|לא רצה לגלות את דעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא יזלזלו בשמיטה. תנן}}: ועוד אמרו לפניו: {{ירו"מ-הדגשה|או}}מר {{ירו"מ-הדגשה|היה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: {{ירו"מ-הדגשה|האוכל פת כותי כאוכל בשר חזיר}}. אמר {{ירו"מ-הדגשה|להם: שתוקו! לא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|לכם מה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|או}}מר {{ירו"מ-הדגשה|בו}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: זאת אומרת {{שוליים|ח_מג}}שאסור ליקח {{ירו"מ-הדגשה|פיתו}} של עם הארץ {{ירו"מ-ביאור|שדין הכותים כעמי הארץ}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: מתיר היה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} חמיצן של כותים לאחר הפסח מיד {{ירו"מ-ביאור|שהכותים מחליפים עם העובדי כוכבים ומזלות מיד}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: מרחץ שהוסקו בתבן ובקש}} של {{ירו"מ-הדגשה|שביעית - מותר לרחוץ בה. אם אדם מתחשב הוא}} - לא {{ירו"מ-הדגשה|ירחץ בו}}. הדא דתימר באילין דימוסיי {{ירו"מ-ביאור|בבתי מרחץ אלו}} {{ירו"מ-ביאור|שרוחצים אחרי שכבתה האש והתבן כבר נשרף}}, ברם באילין פריבטה {{ירו"מ-ביאור|בתי מרחץ שהאש קיימת}} - אסור. אם מתחשב הוא - הרי זה לא ירחץ {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בדימוסיי}}. {{ירו"מ-הדגשה|ואם}} {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} אדם של צורה - הרי זה לא ירחץ {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בדימוסיי}}. כהדא: {{אמורא-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אזל מן לוד לבית גברין בגין מיסחי {{ירו"מ-הדגשה|שלא רצה להתרחץ בלוד שהיו מסיקין בקש של שביעית}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} הוה בבוצרה, חמתון {{ירו"מ-הדגשה|לגויים שהיו}} מזלפין להדא {{ירו"מ-הדגשה|אפ}}ורדיטי {{ירו"מ-הדגשה|שהיתה במרחץ}}, אמר לון: {{ירו"מ-הדגשה|ואיך אתם רוחצים במרחץ הזה?}} ולית {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} אסור? אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוצדק}}: {{שוליים|ח_מד}}אין דבר של רבים אסור.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ח|כד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ח|כד ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק כלל גדול אמרו</strong> fdkxx6tyaliioqf32ym8hucd3a3kr7v 2942799 2942770 2025-06-19T17:13:33Z מאירושולי 35234 2942799 wikitext text/x-wiki ==פרק שמיני- כלל גדול אמרו== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_שביעית_פרק שמיני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] <span id="דף_כא_ב"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%97/%D7%90 הרב קנייבסקי ח א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=247|פולדא=238|תולדות יצחק=114|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_א|ירושלמי שביעית, פרק ח, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ח_א}}כלל גדול אמרו בשביעית: כל המיוחד לאוכל אדם אין עושין ממנו מלוגמא {{ירו"מ-ביאור|תחבושת או תרופה}} לאדם, ואין צורך לומר לבהמה. וכל שאינו מיוחד לאוכל אדם, עושין ממנו מלוגמא לאדם ולא לבהמה. {{שוליים|ח_ב}}וכל שאינו מיוחד לא לאוכל אדם ולא לאוכל בהמה, חישב עליו לאוכל אדם ולאוכל בהמה - נותנין עליו חומרי אדם וחומרי בהמה. חישב עליו לעצים - הרי הן כעצים, כגון [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#סיאה|הסיאה]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#איזוב|והאיזוב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קורנית|והקורנית]].<br><strong>גמ':</strong> כלל גדול כו'. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}}: אוכלי אדם ואוכלי בהמה היו בפרשה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כה ז|ויקרא בהר כה ז]]): {{ירו"מ-הדגשה|ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול}}. מה חמית מימר {{ירו"מ-ביאור|מה ראיתה לאמר}} אוכלי אדם אין עושין מהן מלוגמא, ואוכלי בהמה עושים מהן מלוגמא? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו, כתיב}} ([[ויקרא כה ו|ויקרא בהר כה ו]]): והיתה שבת הארץ לכם לאכלה - מיעט. מה מיעט? {{ירו"מ-הדגשה|שמ}}אוכלי אדם אין עושין מהן מלוגמא, {{ירו"מ-הדגשה|ומיעט שמ}}אוכלי בהמה {{ירו"מ-הדגשה|לא עושים מלוגמא, שהרי כתוב}} ([[ויקרא כה ז|ויקרא בהר כה ז]]): {{ירו"מ-הדגשה|ולחיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אש}}ר {{ירו"מ-הדגשה|בארצך תהיה כל תבואתה לאכול ונדרוש לאכול ולא למלוגמא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}}: כל מדרש שאתה דורש ושובר מדרש ראשון - אין זה מדרש! {{ירו"מ-הדגשה|והרי מהמילה לכם לאכלה למדנו שמאכלי אדם לא עושים מלוגמא, אבל מאוכלי בהמה עושים. ואם נבוא ונדרוש מתהיה כל תבואתה לאכול שממאכל בהמה לא עושים מלוגמא, נמצאנו מבטלים את הדרש הראשון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} לא אמר כן, אלא: והיתה שבת הארץ לכם לאכלה - מיעוט לך ולעבדך ולאמתך, מיעוט {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מיעוט אחר מיעוט לרבות אוכלי {{ירו"מ-הדגשה|בהמה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עושין מלוגמא {{ירו"מ-הדגשה|לאדם}}, {{ירו"מ-הדגשה|ונ}}רבה {{ירו"מ-הדגשה|שמ}}אוכלי {{ירו"מ-הדגשה|אדם יהיה מותר לעשות מלוגמא}}. כיי {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}}: כל מדרש שאתה דורש ושובר מדרש ראשון - אין זה מדרש. {{אמורא-ירו"מ|רבי מתנייה}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|דרש אחד מרבה מלוגמא}} {{ירו"מ-ביאור|ממיעוט אחר מיעוט}}, {{ירו"מ-הדגשה|ודרש אחד ממעט מלוגמא}} {{ירו"מ-ביאור|לאוכלה ולא למלוגמא}}. {{ירו"מ-הדגשה|הכיצד יתקיימו שניהם?}} כשמיעטתה {{ירו"מ-הדגשה|ממלוגמא}} אוכלי אדם - מיעטתה, {{ירו"מ-הדגשה|וכ}}שריביתה {{ירו"מ-הדגשה|מלוגמא}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אוכלי בהמה - רביתה. אוכלי בהמה מהו לעשות מהן צבועין לאדם? מה אם אוכלי אדם שאין עושין מהן מלוגמא לאדם - {{שוליים|ח_ג}}עושין מהן צבועין לאדם, אוכלי בהמה שעושין מהן מלוגמא לאדם - לא כל שכן שעושין מהן צבועין לאדם? מיני מלוגמיות {{ירו"מ-ביאור|צמחים שעושין מהם מלוגמא}} מהו לעשות מהן צבועין לאדם? מה אם אוכלי אדם שאין עושין מהן מלוגמא לאדם - עושין מהן צבועין לאדם, מיני מלוגמיות שעושים מהן מלוגמא לאדם - לא כל שכן שיעשה מהן צבועין לאדם? לא צורכה {{ירו"מ-הדגשה|דא}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-ביאור|בזה יש מקום לספק}}: אוכלי {{ירו"מ-הדגשה|בהמה}} מהו לעשות מהן צבועין לבהמה? כמה דאת אמר באוכלי אדם שאין עושין מהן מלוגמא לאדם - עושין מהן צבועין לאדם, ודכוותה אוכל בהמה שאין עושין מהן מלוגמא לאדם - עושין מהן צבועין לאדם, ודכוותה אוכלי בהמה שאין עושין מהן מלוגמא לבהמה - עושין מהן צבועין לבהמה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|מי דמי?}} מפני מה אוכלי אדם {{ירו"מ-הדגשה|אין}} עושין מהן צביעה לאדם? שכן צבעי אדם יש להן קדושה! {{ירו"מ-הדגשה|אבל איך}} יעשה מאוכלי בהמה צבועין לבהמה? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} צבועין לבהמה אין עליהן קדושה! {{ירו"מ-הדגשה|תנן: וכל שאינו מיוחד לא לאוכל אדם ולא לאוכל בהמה, חישב עליו לאוכל אדם ולאוכל בהמה - נותנין עליו חומרי אדם וחומרי בהמה}}. ניחא חומרי אדם,<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ח|כא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ח|כא ב}} {{סוף}} <span id="דף_כב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=250|פולדא=239|תולדות יצחק=116|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל מה הוסיפו}} חומרי {{ירו"מ-הדגשה|בהמה שלא נאסר משום}} חומרי אדם? {{שוליים|ח_ד}} {{ירו"מ-הדגשה|שאסור לשולקן לאכילת בהמה, כיוון שהבהמה יכולה לאכול את זה חי, וכל דבר שנאכל כמות שהוא חי אסור לבשלו. תנן: וכל שאינו מיוחד לא לאוכל}} אדם {{ירו"מ-הדגשה|ולא לאוכל בהמה, חישב}} עליו {{ירו"מ-הדגשה|לאוכל}} אדם {{ירו"מ-הדגשה|ולאוכל בהמה - נותנין}} עליו חומרי אדם וחומרי בהמה. {{ירו"מ-הדגשה|חישב עליו לעצים - הרי הן כעצים}}. תני: {{ירו"מ-הדגשה|היה}} המוכר מוכר לאוכלין והלוקח לוקח לעצים - לא הכל ממנו {{ירו"מ-הדגשה|של}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}לוקח {{ירו"מ-הדגשה|להפקיע מקדושת שביעית שחלה בשעה שהמוכר ליקט למכור לאכילה}}. המוכר מוכר לאוכלין והלוקח לוקח לאוכלין וחישב עליהן לעצים - {{ירו"מ-הדגשה|פשיטא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}לא הכל ממנו {{ירו"מ-הדגשה|להפקיע מקדושת שביעית}}. המוכר מוכר לעצים והלוקח לאוכלין וחישב עליהן לעצים - {{ירו"מ-הדגשה|מהו?}} מה אנן קיימין? {{ירו"מ-ביאור|הרי ברור שכל עוד אינם שלו אין מחשבתו כלום, לכן}} אם כשנתן לו מעות {{ירו"מ-הדגשה|חשב לאוכלין}} ואחר כך משך {{ירו"מ-הדגשה|וחשב עליהם לעצים}} - דמי עצים נתן לו {{ירו"מ-הדגשה|שהרי משיכה קונה}}. אם בשמשך ואחר כך נתן לו מעות - דמי אוכלין נתן לו. אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|א}}נן קיימין בשנתן לו מעות {{ירו"מ-הדגשה|במחשבת אוכלין}} ואחר כך משך {{ירו"מ-הדגשה|במחשבת עצים}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תפלוגתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|הו}}א אמר {{ירו"מ-הדגשה|אין}} המעות קונות דבר תורה - דמי אוכלין נתן לו. על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} ד{{ירו"מ-הדגשה|הו}}א אמר {{שוליים|ח_ה}}המעות קונין דבר תורה - דמי עצים נתן לו. {{ירו"מ-הדגשה|אם}} המוכר מוכר {{ירו"מ-הדגשה|רק}} לעצים {{ירו"מ-ביאור|ומקפיד על כך כדי שעל המעות לא יחול קדושה}} והלוקח לוקח לאוכלין, היה זה {{ירו"מ-הדגשה|עו}}מד {{ירו"מ-הדגשה|על דעתו}} וזה {{ירו"מ-הדגשה|עו}}מד {{ירו"מ-הדגשה|על דעתו ונפרדו בלא הסכמה, ולאחר מכן עשו קנין סתם - יבוא}} כהדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: המוכר דורש מאתים והקונה מוכן במאה ועמדו על המקח עד שנפרדו, אם לאחר מכן חזרו ועשו קנין}}. {{ירו"מ-הדגשה|אם}} המוכר תובע ללוקח {{ירו"מ-ביאור|שהוא חזר וביקש למכור לו}} - יעשו כדברי הלוקח. ואם הלוקח תובע למוכר - יעשו כדברי המוכר. {{ירו"מ-הדגשה|וא}}{{ירו"מ-הדגשה|ף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא כן.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ב|ירושלמי שביעית, פרק ח, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ב"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%97/%D7%91 הרב קנייבסקי ח ב]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ח_ו}}שביעית נתנה לאכילה ולשתיה ולסיכה, {{שוליים|ח_ז}}ל{{ירו"מ-הדגשה|א}}כל כל דבר שדרכו לאכול, {{שוליים|ח_ח}}ולסוך דבר שדרכו לסוך. ולא יסוך יין וחומץ, אבל סך את השמן. {{שוליים|ח_ט}}וכן בתרומה {{שוליים|ח_י}}ובמעשר שני קל מהן שביעית שנתנה להדלקת הנר.<br><strong>גמ':</strong> {{שוליים|ח_יא}}כיצד לאכל דבר שדרכו לאכל? {{שוליים|ח_יב}}אין מחייבין אותו לאכל לא פת שעיפשה ולא קנובת ירק {{ירו"מ-ביאור|עלים רקובים}} ולא תבשיל שנתקלקל צורתו. וכן הוא שביקש לאכל {{ירו"מ-ביאור|לא כדרך אכילה כגון}} תרדין חיין או לכוס חיטין חיות - אין שומעין לו. כיצד לשתות דבר שדרכו לשתות? אין מחייבין אותו {{ירו"מ-ביאור|לתקן את הפירות שהתקלקלו על ידי שיבשל אותם}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לשתות {{ירו"מ-ביאור|אותם אגב}} אניגרון {{ירו"מ-ביאור|מי סלק שלוקים}} ולא {{ירו"מ-ביאור|או אגב}} איקסגורין {{ירו"מ-ביאור|מי ירקות שלוקים}} ולא יין {{ירו"מ-הדגשה|עם}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שמרים. החושש בשיניו לא יהא מגמא חומץ ופולט, אבל מגמא הוא ומבליע ומטבל כל צרכו ואינו חושש. החושש {{ירו"מ-הדגשה|ב}}גרונו לא יערענו בשמן, אבל נותן הוא שמן לתוך אניגר{{ירו"מ-הדגשה|ון}} וגומע. לא יסוך יין וחומץ, אבל סך הוא את השמן. החושש את ראשו או שעלו בו חטטין - סך שמן, אבל לא יסוך יין וחומץ. {{שוליים|ח_יג}}אין מפטמין שמן של שביעית {{ירו"מ-ביאור|שחלק מהשמן נבלע בעיקרים והולך לאיבוד}}, אבל לוקח הוא שמן ערב {{ירו"מ-הדגשה|בדמי}} שביעית ואינו חושש.<br><br> <span id="דף_כב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=256|פולדא=240|תולדות יצחק=119|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} סבר מימר אפילו מן החשוד. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לא אמרו אלא בשאינו יודע אם חשוד אם אינו חשוד, הא דבר ברי שהוא חשוד - אסור. מהו לפטם יין של שביעית {{ירו"מ-הדגשה|כ}}מו {{ירו"מ-הדגשה|שמותר}} לפטם יין של {{ירו"מ-הדגשה|מעשר שני}}? נשמעינא מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: קל מהן שביעית שנתנה להדלקת הנר. הדא אמרה שהוא מותר, והתני אסור! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} היא. {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: אין מבשלים יין של תרומה מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא {{ירו"מ-הדגשה|ממעיטו}}; {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} מתיר מפני שהוא משביחו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: קל מהן שביעית שנתנה להדלקת הנר, ותרומה לא נתנה להדלקת הנר. {{שוליים|ח_יד}}תרומה טמאה נתנה להדלקת הנר, שביעית אפילו טהורה נתנה להדלקת הנר. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} על מסחי {{ירו"מ-ביאור|נכנס להתרחץ}} יהב צלוחיתא {{ירו"מ-ביאור|נתן צלוחית שמן}} {{ירו"מ-הדגשה|לז}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ס}}ימא או{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ייתא {{ירו"מ-ביאור|שם של אדם}}, אמר לו: אעל ליה לי לאשונא {{ירו"מ-ביאור|תכניס אותה לחדר האדים}} {{ירו"מ-הדגשה|כדי שיתחמם ויהיה קל לסוך. אמר לו}}: לית, אסור! אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}, אתא ואמר ליה: למדתנו ותני כן: {{שוליים|ח_טו}}אין סכין שמן של שביעית במרחץ, אבל סך הוא מבחוץ ונכנס. ולא שמן שריפה לא בבתי כנסיות ולא בבתי מדרשות מפני בזיון קדשים.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ג|ירושלמי שביעית, פרק ח, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ג"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%97/%D7%92 הרב קנייבסקי ח ג]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ח_טז}}אין מוכרין פירות שביעית לא במדה ולא במשקל ולא במנין, ולא תאנים במנין ולא ירק במשקל. {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים אף לא אגודות, ובית הילל אומרים: {{שוליים|ח_יז}}את שדרכו לאגוד אותו בבית - אוגדין אותו בשוק, כגון הכרישין ונץ החלב.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אין מוכרין פירות שביעית לא במדה ולא במשקל ולא במנין}}. למה? כדי שימכרו בזול וישקלו בליטרא {{ירו"מ-הדגשה|ויתקנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ימכרו בזול. אם אמר את כן, אף הוא אינו נוהג בהן בקדושה. תני: {{שוליים|ח_יח}}פירות {{ירו"מ-הדגשה|חוץ לארץ}} שנכנסו לארץ {{ירו"מ-הדגשה|אף שאין בהם קדושת שביעית}} - לא יהו נמכרין לא במדה ולא במשקל ולא במנין, אלא כפירות הארץ. ואם היו נכרין - מותר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|כ}}אילין קורדקיא {{ירו"מ-ביאור|מין פרי}} דסלקין ומזדבנין מן סוסיא לטבריא {{ירו"מ-ביאור|שאנשי סוסיא הגויים מביאים אותו מסוסיא שבחוץ לארץ לטבריה ומוכרים אותו שם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}: זה שהוא מודד בכפישה {{ירו"מ-ביאור|סלסלה}} ונסתיימה לו שנים ושלשה פעמים {{ירו"מ-הדגשה|אף שאינה כלי מידה}} - אסור למוד בה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}}: אסור מימר עבוד {{ירו"מ-הדגשה|מדוד}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אצבעך. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: בכור לא נשקל בליטרא ולא נימכר באיטליז}}. טבח כהן שנתמנה לו בכור, מהו מקטעתא קופדין {{ירו"מ-ביאור|שיחתוך את הבשר לפי מידה}} {{ירו"מ-הדגשה|בבית}} ומזבנתא גוא שוקא {{ירו"מ-ביאור|וימכור בשוק}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} סבר מימר שרא {{ירו"מ-ביאור|מותר}} מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: את שדרכו לאגד בבית - אוגדין אותו בשוק. {{ירו"מ-הדגשה|וזה שדרכו להחתך בשוק בשעת מכירה, אם שינה וחתך בבית יהיה מותר למכור בשוק}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כל גרמה היא אמרה דהוא אסור {{ירו"מ-ביאור|שהרי אין דרך בבית לחתוך במשקל קבוע ולכן אסור}} - שלא יהא כעושה סחורה בגופו.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ד|ירושלמי שביעית, פרק ח, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ד"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%97/%D7%93 הרב קנייבסקי ח ד]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ח_יט}}האומר לפועל: הילך איסר זה ולקוט לי ירק היום - שכרו מותר. לקט לי בו ירק היום - שכרו אסור. {{שוליים|ח_כ}}לקח מן הנחתום ככר בפונדיון {{ירו"מ-הדגשה|ואמר לו}}: כשאלקוט ירקות שדה אביא לך - מותר. לקח ממנו סתם - לא ישלם מדמי שביעית, שאין פורעין חוב מדמי שביעית.<br><strong>גמ':</strong> מה בין האומר לקוט לי ובין האומר לקוט לי בו? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}}: מהלכות של עימעום היא {{ירו"מ-ביאור|שגם לקוט לי היה צריך להיות אסור, אלא שחכמים פקפקו על זה והתירו}}. תמן תנינן: {{שוליים|ח_כא}}לא יאמר אדם לחבירו: העל את הפירות האילו לירושלים לחלק {{ירו"מ-ביאור|שנראה כמשלם במעשר}}, אלא אומר: העלם שנאכלם ונשתם בירושלים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: מהילכות של עימעום היא. תמן תנינן: {{שוליים|ח_כב}}שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן {{ירו"מ-הדגשה|בשבת}}, ובלבד שלא יאמר לו הלויני. מה בין האומר הלויני לבין האומר השאילני? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: מהילכות של עמעום היא.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ח|כב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ח|כב ב}} {{סוף}} <span id="דף_כג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=262|פולדא=240|תולדות יצחק=122|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} פיתן. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: מהילכות של עימעום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|שאלתי את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}}: מהו מהלכות של עימעום? אני אומר: במקום שאין פת ישראל מצויה, בדין היה שתהא פת עובדי כוכבים ומזלות מותרת, ועימעמו עליה ואסרוה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויש עמעום לאיסור? {{ירו"מ-הדגשה|הרי עמעום פירושו פקפוק, וזה שייך להיתר שפקפקו באיסור והתירו. ועוד}}, פת לא כתבשילי עובדי כוכבים ומזלות היא! {{ירו"מ-הדגשה|וכי}} כך אנו אומרים: במקום שאין תבשילי ישראל מצויין שם, בדין הוא שיהא תבשילי עובדי כוכבים ומזלות מותרים, ועמעמו עליה ואסרום? אלא כן היה: במקום שאין פת ישראל מצויין, {{שוליים|ח_כג}}בדין שתהא פת עובדי כוכבים ומזלות אסורה, אלא שעמעמו עליה והתירוהו מפני חיי נפש. רבנן דקיסרי {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}}: כדברי מי שהוא מתיר {{שוליים|ח_כד}}ובלבד מן הפלטר {{ירו"מ-ביאור|מוכר לחם}}, ולא עבדין כן {{ירו"מ-ביאור|אלא נהגו להחמיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: האומר לפועל: הילך איסר זה ולקוט}} לי {{ירו"מ-הדגשה|ירק היום - שכרו מותר. לקט}} לי {{ירו"מ-הדגשה|בו ירק היום - שכרו אסור}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|ברישא מדובר}} במראה לו את הלוקט, {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אומר {{ירו"מ-הדגשה|לק}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ט}} {{ירו"מ-הדגשה|לי}} את {{ירו"מ-הדגשה|א}}לו - שאינו אלא כנותן לו שכר רגלו. {{ירו"מ-הדגשה|אבל כשאומר לו לקוט לי בו}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|זה כאומר: תביא מהיכן שתמצא ואני קונה ממך}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו לא הראה לו {{ירו"מ-הדגשה|אם מצויים שם ירקות}} - כמי שהראה לו. מתני' פליגא על {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}, דתניא: השוכר את הפועל להביא לו יין לחולה או תפוח לחולה - אם הביא חייב ליתן לו {{ירו"מ-הדגשה|שכרו}}, אם לאו אינו חייב ליתן לו. אבל אם אמר לו {{ירו"מ-הדגשה|הבא לי}} יין לחולה ממקום פלוני, תפוח לחולה ממקום פלוני - בין שהביא בין שלא הביא חייב ליתן לו שכרו. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}שכר רגליו הוא נותן לו! {{ירו"מ-ביאור|הרי לא הראה לו איפה בדיוק באותו מקום נמצא היין או התפוח, ואך על פי כן חייב לשלם לו}} מה עביד לה {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}? פתר לה {{ירו"מ-ביאור|העמיד את המשנה}} במראה לו {{ירו"מ-הדגשה|בדיוק מאיפה להביא}}. מתניתין פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-ביאור|שאמר שאפילו לא הראה לו, אם מצויים שם ירקות כמי שהראה לו}}, דתני: לא יאמר אדם לפלוני {{ירו"מ-הדגשה|עני}}: הא לך דינר זה והבא לי לקט היום, הבא לי פאה היום {{ירו"מ-ביאור|שנמצא שהעני זוכה בשביל העשיר}}, אלא אומר לו: בלקט שתביא לי היום, בפאה שתביא לי היום {{ירו"מ-ביאור|הינו שתזכה לעצמך ותתן לי ממנו}}. וכן אתה מוצא בבן לוי. והרי {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אף אם}} לא הראה לו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}את אמרת כמי שהראה לו? {{ירו"מ-ביאור|וגם בסיפא היה צריך להיות אסור כמו ברישא?}} מה עבד לה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}? {{ירו"מ-הדגשה|באמת בכל מקום צריך שיראה לו, ורק בשביעית די שיש שם ירקות אף שלא הראה לו}}, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}קל {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הקילו בשביעית שהיא מדרבנן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: לקח מן הנחתום {{ירו"מ-ביאור|אופה}} ככר בפונדיון {{ירו"מ-הדגשה|ואמר לו}}: כשאלקוט ירקות {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שדה אביא לך - מותר. תני: {{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אוסרים. מה אנן קיימין? {{ירו"מ-הדגשה|אי דאמר ליה: הי לך, הב לי}} {{ירו"מ-ביאור|קח לך כיכר ותביא לי ירקות בתמורה}} - {{ירו"מ-הדגשה|דברי הכל אסור, שהוא פורע חובו. אי}} בההוא דאמר: הב לי {{ירו"מ-הדגשה|ואם אמצא אביא לך - דברי הכל מותר. כי פליגי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}הב לי וברי לי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אנא יהב לך. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אוסרין: שאין ירקות שדה מצויין {{ירו"מ-הדגשה|והנחתום לא סמך על דבריו אלא נתן לו כחוב בעלמא, נמצא שכשמביא לו את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ירקות {{ירו"מ-הדגשה|הרי זה פורע חובו בפ}}ירות {{ירו"מ-הדגשה|שביעית}}. וחכמים מתירין: מפני שירקות שדה מצויין {{ירו"מ-הדגשה|ואינו פורע}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|בשכר רגלו}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ה|ירושלמי שביעית, פרק ח, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ה"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%97/%D7%94 הרב קנייבסקי ח ה]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ח_כה}}אין נותנין {{ירו"מ-הדגשה|פירות שביעית בשכר}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}לאכה לא לבייר ולא לבלן ולא לספר ולא לספן, אבל נותן הוא לבייר לשתות, ולכולן הוא נותן מתנה חנם.<br><strong>גמ':</strong> תני {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: אף לא למבייר. מחלפא שיטתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}! תמן הוא אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אין}} לוקחין הימנו מים ומלח {{ירו"מ-הדגשה|בדמי שביעית}}, והכא הוא אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו לא למבייר}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מה פליגי? {{ירו"מ-הדגשה|במים}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}תשמישו, אבל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שתייה - אף {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מודה. {{ירו"מ-הדגשה|אם כך}}, הוי מאן תנא: אבל נותן לבייר לשתות? {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|דמשמע שלשאר תשמישים אסור}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: דברי הכל היא.<br><br> <span id="דף_כג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=2676|פולדא=241|תולדות יצחק=124|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כאן {{ירו"מ-הדגשה|בלוקח מים}} לאדם {{ירו"מ-ביאור|מותר גם לשאר תשמישים}}, כאן {{ירו"מ-ביאור|מה שבאה המשנה למעט שאסור לקחת מים לשאר תשמישים, הכוונה לשאר תשמישים}} לבהמה. תני: מעיין של בני העיר - הן ואחרים, הן קודמים לאחרים. אחרים ובהמתן {{ירו"מ-הדגשה|של אנשי העיר}} - אחרים קודמין לבהמתן. כביסתן וחיי אחרים - כביסתן קודמת לחיי אחרים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא כביסה חיי נפש? {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}, דתני: {{שוליים|ח_כו}}אין נותנין מהם לא למשרה ולא לכביסה. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מתיר בכביסה. מחלפא שיטתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}! תמן הוא אומר: אין רחיצה חיי נפש {{ירו"מ-הדגשה|ואין הבעל יכול להפר אם נדרה אשתו שלא תרחץ, דאין זה עינוי נפש}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא הוא אמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הכביסה חיי נפש? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: אדם מגלגל {{ירו"מ-ביאור|מזלזל ואינו מקפיד}} ברחיצה, ואין אדם מגלגל בכביסה. {{תנא-ירו"מ|יהודא איש הוצי}} עביד טמר במערתה תלתא יומי {{ירו"מ-ביאור|התחבא במערה שלושה ימים}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}בעי למיקם על הדין טעמא {{ירו"מ-ביאור|כי רצה למצוא את המקור לדין}}: מניין שחיי עיר הזאת קודמין לחיי עיר אחרת? אתא לגבי {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בן חלפתא}}, אמר לו: הן הוית. אמר לו: עבדית טמיר במערתא תלתא יומין {{ירו"מ-ביאור|התחבאתי במערה שלושה ימים}} בעי למיקם על הדין טעמא {{ירו"מ-ביאור|כי רציתי למצוא את המקור לדין}}: מניין שחיי עיר הזאת קודמין לחיי עיר אחרת? קרא ל{{תנא-ירו"מ|רבי אבירודימס}} בריה, אמר לו: אגיב הדין טעמא: מניין שחיי העיר הזאת קודמין לחיי עיר אחרת? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יהושע כא מ]]): תהיינה הערים האלה {{ירו"מ-הדגשה|תהיינה}} עיר ועיר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מגרשיה {{ירו"מ-הדגשה|סביבותיה}}, ואחר כך: ומגרשיהם סביבותיה. אמר ליה: מה גרם לך {{ירו"מ-ביאור|שלא הצלחת למצוא תשובה?}} דלא {{ירו"מ-הדגשה|יל}}פתה {{ירו"מ-ביאור|למדת}} עם חבריך?<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ו|ירושלמי שביעית, פרק ח, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ו"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%97/%D7%95 הרב קנייבסקי ח ו]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ח_כז}}תאנים של שביעית אין קוצין אותן במוקצה {{ירו"מ-ביאור|סכין מיוחדת שמשמשת לקצות תאנים}}, אבל קוצה הוא בחרבה {{ירו"מ-ביאור|סכין}}. ואין דורכים ענבים בגת, אבל דורך הוא בעריבה. ואין עושין זיתים בבד ובקוטבי {{ירו"מ-ביאור|בול עץ כבד}}, אבל כותש ומכניס לבודידא.<br><strong>גמ':</strong> כתיב ([[ויקרא כה ה|ויקרא בהר כה ה]]): ואת ספיח קצירך לא תקצור. הא קצירה {{ירו"מ-הדגשה|שלא כדרך}} הקוצרים - לא {{ירו"מ-הדגשה|נאסר, והרי ספיחים שנזרעו בשביעית אסורים באכילה, ולמה שיהיה מותר לקצור אפילו בשינוי?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי איל}}{{ירו"מ-הדגשה|א}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: אם אינו ענין לספיחי איסור, תניהו ענין לספיחי היתר {{ירו"מ-ביאור|שהתחילו לגדול בשישית}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: לכך נצרכה, כשעלו מאליהן, שלא תאמר: הואיל ועלו מאליהן יהו מותרין {{ירו"מ-הדגשה|לקצור אפילו כדרך הקוצרים}}. לפום כן צריך מימר: אסור. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כה ה|ויקרא בהר כה ה]]): {{ירו"מ-הדגשה|את}} ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור. מן השמור בארץ אין אתה בוצר, אבל בוצר את מן המופקר. לא תבצור כדרך הבוצרים. מיכן אמרו: תאנים של שביעית אין קוצין אותן במוקצה {{ירו"מ-ביאור|סכין מיוחדת שמשמשת לקצות תאנים}}, אבל קוצה הוא בחרבה {{ירו"מ-ביאור|סכין}}. אין דורכין ענבים בגת, אבל דורך הוא בעריבה. ואין עושין זיתים בבד ובקוטבי {{ירו"מ-ביאור|בול עץ כבד}}, {{ירו"מ-הדגשה|אבל כותש ומכניס לבודידא}}. ורבותינו התירו לעשות בקוטבי. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: לקח מן הנחתום ככר בפונדיון ואמר לו: כשאלקוט ירקות השדה אביא לך - מותר. ותני}} {{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסרים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הורי לאילין {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{שוליים|ח_כח}}לטחון ברחיים כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} ולעשות בקוטבי כרבנן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הורי לאילין דבית {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: שלא יהו נוטלין שכר בדיהן {{ירו"מ-ביאור|בית הבד}} שמן אלא מעות {{ירו"מ-ביאור|שאסור לפרוע בפירות שביעית}}, {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} {{ירו"מ-הדגשה|וכ}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} הורי לון. תני: {{שוליים|ח_כט}}החמרין והכתפין כל העושים {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שביעית - שכרן שביעית. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: {{ירו"מ-הדגשה|מדובר שעוסקים}} בפירות היתר - היא מתניתה {{ירו"מ-הדגשה|כגון שמכניסים מעט כדרך שלוקחים מן ההפקר}}. מהו שכרן שביעית? שיהו נוטלין ממה שיהו עושין {{ירו"מ-הדגשה|בפירות}} שביעית. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלרבנן מותר}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא דהורי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לאילין דבית {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: שלא יהו נוטלין שכר בדיהן שמן אלא מעות - {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} {{ירו"מ-הדגשה|וכ}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} הורי לון {{ירו"מ-ביאור|שחולקים ואוסרים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}}: במכתפי פירות - עבירה היא מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כגון שמכניסים את כל השדה כאחד}}. ומהו שכרן שביעית? כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ח_ל}} {{ירו"מ-הדגשה|גבי העושים מלאכה ביין נסך}}: קנס קנסוהו {{ירו"מ-הדגשה|ששכרם אסור בהנאה כיין נסך}}, {{שוליים|ח_לא}} {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא קנס קנסוהו {{ירו"מ-הדגשה|ששכרו יתפס בקדושת שביעית}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ז|ירושלמי שביעית, פרק ח, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ז"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%97/%D7%96 הרב קנייבסקי ח ז]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ח_לב}}אין מבשלין ירק של שביעית בשמן של תרומה שלא יביאנו לידי פסול. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} מתיר. {{שוליים|ח_לג}}והאחרון אחרון נתפס<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ח|כג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ח|כג ב}} {{סוף}} <span id="דף_כד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=276|פולדא=242|תולדות יצחק=127|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בשביעית והפירי לעצמו אסור.<br><strong>גמ':</strong> תמן תנינן: {{שוליים|ח_לד}}ובכולן {{ירו"מ-ביאור|בכל הקרבנות}} הכהנים רשאין לשנות באכילתן ולאוכלן צלויין שלוקין ומבושלים, {{שוליים|ח_לה}}וליתן לתוכן תבלי חולין ותבלי תרומה. דברי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר: לא יתן לתוכן שלא יביא את התרומה לידי פסול. אתיא דיחידאי דהכא {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} כסתמא דתמן, ודיחידאי {{ירו"מ-הדגשה|דתמן שזה}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|כסתמא}} דהכא. {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סתמא {{ירו"מ-הדגשה|דהכא}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}סתמא דתמן {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}. {{ירו"מ-הדגשה|ובין}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} - הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ומותר להביא קדשים לידי פסול}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אשתאלית לאילין דבית {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמרי: נהיגין הוינן {{שוליים|ח_לו}}מבשלין {{ירו"מ-הדגשה|ירקות שביעית בשמן תרומה}} על יד על יד {{ירו"מ-ביאור|מעט מעט}} ואוכלין. מאי כדון {{ירו"מ-ביאור|למה הם אסרו?}} {{ירו"מ-הדגשה|דסברי}}: הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} דתמן היא רבנן דהכא. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: האחרון אחרון נתפס בשביעית והפירי לעצמו אסור. {{שוליים|ח_לז}}הא כיצד? לקח בפירות שביעית בשר - אילו ואילו מתבערין בשביעית. לקח בבשר דגים - יצא בשר, נתפשו דגים. לקח בדגים שמן - יצאו דגים ונכנס שמן. האחרון אחרון נתפס בשביעית והפירי לעצמו אסור. בעו מיניה {{ירו"מ-הדגשה|מ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|דמי}} שביעית מהו שתצא דרך חילול? אמר ליה: {{שוליים|ח_לח}}ולמה לא אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אין שביעית יוצא דרך חילול אלא דרך מכירה? מתניתא מסייע לדין ומתניתא מסייע לדין. מתניתא מסייע {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: כל מי שיש לו מעות מדמי שביעית והוא רוצה לחללן על עיסתו - מחללן. מתניתא מסייע {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: מי שיש לו סלע מדמי שביעית והוא רוצה ליקח חלוק, הולך אצל חנווני הרגיל אצלו ואמר: תן לי בזו פירות, והוא נותן לו. והוא אומר לו: הרי פירות האלו נתונים לך במתנה, והחנווני אומר לו: הרי סלע זו נתונה לך במתנה, וחוזר לוקח לו חלוק. {{ירו"מ-הדגשה|ואם היה אפשר לחלל, למה לא חילל מתחילה על הפירות? תנן: אין מוסרים מעות שביעית}} {{ירו"מ-הדגשה|בי}}{{ירו"מ-הדגשה|ד}} {{ירו"מ-הדגשה|עם הארץ}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} שתי חמרא {{ירו"מ-הדגשה|של שביעית ואחר כך}} יהיב פריטוי {{ירו"מ-הדגשה|כדי שלא יתפסו המעות בקדושת שביעית}} {{ירו"מ-ביאור|שלא לתת דמי שביעית לעם הארץ}}. עד כדון {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} דהוא מתייחמון {{ירו"מ-ביאור|שהוא מוכר ומאמינים לו שישלם}}, הא שאר כל אדם דלא מתייחמון {{ירו"מ-הדגשה|מה יעשו? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבינא}}: מחוי ליה {{ירו"מ-ביאור|מראה לו}} {{ירו"מ-הדגשה|מעות בחדא ידה}} ונסב {{ירו"מ-הדגשה|בחדא אוחרא}} {{ירו"מ-ביאור|ולקח ביד השניה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} הוה אמר {{ירו"מ-הדגשה|למוכר}}: הב לי מן קומוי {{ירו"מ-ביאור|תניח לפני לא לשם קניין אלא כמתנה}}, מן גו {{ירו"מ-ביאור|מתוך}} {{ירו"מ-הדגשה|דהו}}א אמר ליה: הב לי מן קומוי - כמאן דלא יהב ליה {{ירו"מ-ביאור|כמו שלא נתן לו}} מן דמי שביעית.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ח|ירושלמי שביעית, פרק ח, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ח_ח"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%97/%D7%97 הרב קנייבסקי ח ח]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ח_לט}}אין לוקחים עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית, ואם לקח - יאכל כנגדן. אין מביאין קיני זבין וקיני זבות קיני יולדות מדמי שביעית, ואם הביא - יאכל כנגדן. אין סכין כלים בשמן של שביעית, ואם סך - יאכל כנגדן. עור שסכו בשמן של שביעית - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: ידלק. {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים}} {{שוליים|ח_מ}}יאכל כנגדן. אמרו לפני {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}: אומר היה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: עור שסכו בשמן של שביעית - ידלק. אמר להם: שתוקו! לא אמר לכם מה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר בו. ועוד אמרו לפניו: אומר היה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: האוכל פת כותי כאוכל בשר חזיר. אמר להם: שתוקו! לא אמר לכם מה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר בו. {{שוליים|ח_מא}}מרחץ שהוסקו בתבן ובקש של שביעית - מותר לרחוץ בה. אם {{ירו"מ-הדגשה|אדם}} {{ירו"מ-הדגשה|מתחש}}ב הוא - לא ירחץ בו.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אין לוקחים עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: זאת אומרת שאסור ליקח אשה מדמי שביעית. {{ירו"מ-הדגשה|דאי לא}} כן, מה בין הקונה אשה מה בין הקונה שפחה? תני: {{שוליים|ח_מב}}שמן של שביעית אין חוסמין בו תנור וכיריים, ולא סכין בו מנעלים וסנדלין. ולא יסוך אדם את רגלו והוא בתוך מנעלו והוא בתוך סנדלו, אבל סך הוא את רגלו ונותנו לתוך מנעלו ולתוך סנדלו. וסך שמן ומתעגל {{ירו"מ-הדגשה|על גבי}} קטבליא ואינו חושש {{ירו"מ-הדגשה|שנאמר ולא יחלל, וזה כבר מחולל}}. לא יתננה לא על גבי טבלה של שיש להתעגל בה. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} מתיר {{ירו"מ-הדגשה|שהשיש אינו בולע}}.<br><br> <span id="דף_כד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=281|פולדא=243|תולדות יצחק=130|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} עור שסכו בשמן, מה אמר בו {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כך}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: {{ירו"מ-הדגשה|לא רק העור ישרף אלא גם}} עצמותיו של אותו האיש ישרפו! {{ירו"מ-הדגשה|ולכן}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|לא רצה לגלות מה דעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה, ולכן}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|לא רצה לגלות את דעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא יזלזלו בשמיטה. תנן}}: ועוד אמרו לפניו: {{ירו"מ-הדגשה|או}}מר {{ירו"מ-הדגשה|היה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: {{ירו"מ-הדגשה|האוכל פת כותי כאוכל בשר חזיר}}. אמר {{ירו"מ-הדגשה|להם: שתוקו! לא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|לכם מה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|או}}מר {{ירו"מ-הדגשה|בו}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: זאת אומרת {{שוליים|ח_מג}}שאסור ליקח {{ירו"מ-הדגשה|פיתו}} של עם הארץ {{ירו"מ-ביאור|שדין הכותים כעמי הארץ}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: מתיר היה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} חמיצן של כותים לאחר הפסח מיד {{ירו"מ-ביאור|שהכותים מחליפים עם העובדי כוכבים ומזלות מיד}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: מרחץ שהוסקו בתבן ובקש}} של {{ירו"מ-הדגשה|שביעית - מותר לרחוץ בה. אם אדם מתחשב הוא}} - לא {{ירו"מ-הדגשה|ירחץ בו}}. הדא דתימר באילין דימוסיי {{ירו"מ-ביאור|בבתי מרחץ אלו}} {{ירו"מ-ביאור|שרוחצים אחרי שכבתה האש והתבן כבר נשרף}}, ברם באילין פריבטה {{ירו"מ-ביאור|בתי מרחץ שהאש קיימת}} - אסור. אם מתחשב הוא - הרי זה לא ירחץ {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בדימוסיי}}. {{ירו"מ-הדגשה|ואם}} {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} אדם של צורה - הרי זה לא ירחץ {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בדימוסיי}}. כהדא: {{אמורא-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אזל מן לוד לבית גברין בגין מיסחי {{ירו"מ-הדגשה|שלא רצה להתרחץ בלוד שהיו מסיקין בקש של שביעית}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} הוה בבוצרה, חמתון {{ירו"מ-הדגשה|לגויים שהיו}} מזלפין להדא {{ירו"מ-הדגשה|אפ}}ורדיטי {{ירו"מ-הדגשה|שהיתה במרחץ}}, אמר לון: {{ירו"מ-הדגשה|ואיך אתם רוחצים במרחץ הזה?}} ולית {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} אסור? אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוצדק}}: {{שוליים|ח_מד}}אין דבר של רבים אסור.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ח|כד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ח|כד ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק כלל גדול אמרו</strong> rb7cd3l22fq4rs7yhamvw99n5nylz7v ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שביעית/פרק תשיעי 106 1706307 2942772 2941691 2025-06-19T12:28:53Z מאירושולי 35234 2942772 wikitext text/x-wiki ==פרק תשיעי- הפיגם והירבוזין== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_שביעית_פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%98/%D7%90 הרב קנייבסקי ט א]] ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_א|ירושלמי שביעית, פרק ט, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_א}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#פיגם|הפיגם]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#ירבוזין|והירבוזין]] {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שוטין [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חלגלוגות|והחלוגלגות]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כוסבר|וכוסבר]] {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בהרים [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרפס|כרפס]] שבנהרות [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#גרגר|וגרגים]] שבנהרות ושל אפר - פטורין מן המעשרות ונלקחים מכל אדם בשביעית, שאין כיוצא בו נשמר. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חרדל|חרדל]] מותרין, שלא נחשדו עליהן עוברי עבירה. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספיחים {{ירו"מ-ביאור|שהתחילו לגדול בשישית}} מותרין, חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירקות השדה. וחכמים אומרים: {{שוליים|ט_ב}}כל הספיחים אסורים.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} הפיגם והירבוזין כו'. {{ירו"מ-הדגשה|מה פירוש}} סירוגין? {{ירו"מ-הדגשה|מה פירוש}} חלגלוגות? ומי גדול {{ירו"מ-הדגשה|ממי לענין כיבוד - מי שגדול}} בחכמה {{ירו"מ-הדגשה|או מי שגדול}} בשנים? {{ירו"מ-הדגשה|כל אלה}} אצרכת לחבריא. אמרין: ניסק ונשאל לאילין דבית רבי. סלקון מישאל ויצאת שפחה של בית רבי ואמרה להן: {{ירו"מ-הדגשה|הי}}כנסו {{ירו"מ-הדגשה|לפי}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שנים {{ירו"מ-ביאור|לפי הגיל}}. אמרין: ייעול פלן קדמא, ייעול פלן קדמאי. {{ירו"מ-הדגשה|ש}}רון עללין {{ירו"מ-ביאור|התחילו להיכנס}} קטעין קטעין. אמרה להן: מפני מה אתון נכנסין סירוגין סירוגין? חד {{ירו"מ-הדגשה|רבי}} הוה טעון פרפחוניה בגולתיה ונפלון מיניה, אמרה ליה שפחה של בית {{ירו"מ-הדגשה|רבי: רבי,}} נתפזרו חלוגלגותיך! מהו כרפס שבנהרות? {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי}} אמר: פיטרוסלינן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התם:}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#סיאה|הסיאה]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#איזוב|והאיזוב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קורנית|והקורנס]] {{ירו"מ-הדגשה|שבחצר - אם היו נשמרים חייבים, הא סתמא פטורים}}. ולמה לא תנינין {{ירו"מ-הדגשה|במ}}תניתין {{ירו"מ-הדגשה|דידן}} הסיאה והאיזוב והקורנס עמהן? {{ירו"מ-הדגשה|ואל תאמר}} שלא {{ירו"מ-הדגשה|מנו אותם במשנה, כיוון שאלו - אם היו}} נשמרים בחצר - חייבין, ואלו {{ירו"מ-הדגשה|שנמנו במשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אפי}}לו {{ירו"מ-הדגשה|אם}} נשמרים בחצר - פטורים. {{ירו"מ-הדגשה|לא כך הדין!}} אלא אילו ואילו {{שוליים|ט_ג}}אם היו נשמרין בחצר - חייבין. {{ירו"מ-הדגשה|וגם אל תנסה לתרץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אילו {{ירו"מ-הדגשה|אם היו}} נשמרים בגינה - חייבים, ואילו {{ירו"מ-הדגשה|אפי}}לו {{ירו"מ-הדגשה|אם היו}} נשמרים בגינה - פטורין. {{ירו"מ-הדגשה|לא כך הדין!}} אלא אלו ואלו אם נשמרים בגינה - פטורים {{ירו"מ-הדגשה|שהשמירה מחמת ירקות אחרים ולא מחמתן}}. ולמה לא תנינן אלא אילין? הוא שלא תאמר: הואיל ורוב המינין הללו נזרעים {{ירו"מ-הדגשה|בשדה}} ובאין מן האיסור {{ירו"מ-הדגשה|אז אפילו אלו שבאים מההרים}} יהו אסורים, לפום כן צריך מימר: מותרים.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ט|כד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ט|כד ב}} {{סוף}} <span id="דף_כה_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כה.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=287|פולדא=244|תולדות יצחק=134|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מהו שיהו אסורין {{ירו"מ-ביאור|אלו ששנינו במשנה}} משום ספיחים? נשמענא מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן:}} {{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} אומר: ספיחי חרדל מותרין, שלא נחשדו עליהן עוברי עבירה. {{ירו"מ-הדגשה|אף}} אלו הואיל ולא נחשדו עליהן עוברי עבירה - יהו מותרין. עד כדון ירקו {{ירו"מ-הדגשה|של חרדל}} זרעו {{ירו"מ-הדגשה|מהו?}} אפשר מימר כן? {{ירו"מ-הדגשה|כי אם}} ירקו {{ירו"מ-הדגשה|שהוא העיקר}} מותר, זרעו - לכל שכן! {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} הוה בחוקוק, חמתוי מגלגלין בהדין חרדלא {{ירו"מ-ביאור|ראה שהם מזלזלים בחרדל}}. נפל מיניה והוא לא נסב ליה, אמר: {{ירו"מ-הדגשה|משמע שחרדל}} לא {{ירו"מ-הדגשה|חשוב בעיניהם}}. מאן דמייתי לי חרדלא, אנא מורי {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} {{ירו"מ-הדגשה|שמותר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדי}}: הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי חוניא דמן חוורין}} בבית חוורן כהדא ד{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שספיחי חרדל מותרים}}. עאל {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ודרש כרבנן {{ירו"מ-הדגשה|דהכא - שאפילו ספיחי חרדל אסורים}} וכרבנן דתמן {{ירו"מ-הדגשה|ביום טוב ושבת ששני קדושות הם, וביצה שנולדה בזה מותרת בזה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זמינא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}: מן קומוי אילין תרתי מילייא {{ירו"מ-ביאור|בגלל שני דברים אלו}} נחית ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מציפורין לטבריה {{ירו"מ-הדגשה|שלא רצה לחלוק על}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חוניא}} {{ירו"מ-הדגשה|שבא לגור}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ציפורי. אמר: מה אתיתן לי הדין דיינא סבא? דאי אנא שרי {{ירו"מ-ביאור|אם אני מתיר}} {{ירו"מ-הדגשה|בביצה}} והוא אסיר, אנא אסיר {{ירו"מ-ביאור|בספיחי חרדל}} והוא שרי! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ווא}}: אתא עובדא {{ירו"מ-הדגשה|ביום טוב סמוך לשבת}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ובעי מיעבד {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שהתיר ביצה שנולדה בזה לאכלה בזה}}. כד שמע {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} מתפלגין, שרע מינה {{ירו"מ-ביאור|נמנע ולא רצה להורות}} דאיתפלגון: {{שוליים|ט_ד}}שירי פתילה, שירי מדורה, שירי שמן שכבו בשבת - מהו להדליקן {{ירו"מ-הדגשה|ביום טוב}}? {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} תרוויהון אמרין: אסור. ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: מותר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: מה {{ירו"מ-הדגשה|מכ}}פלא {{ירו"מ-ביאור|מה משווים}} {{ירו"מ-הדגשה|דין שירי פתילה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}גבי ביצה? {{ירו"מ-ביאור|בפתילה מכין משבת ליום טוב, ובביצה זו הכנה ממילא?}} אמר לו: מן {{ירו"מ-הדגשה|מה}} דאנן חמיין דרבנן מדמיא לה, הדא אמרה: היא הדא - היא הדא {{ירו"מ-ביאור|ממה שאנו רואים שחכמים מדמים בניהם, זה אומר שזה כמו זה}}. משום ארבע זקנים אמרו: כל הנאכל עירובו בראשון - הרי הוא כבני עירו בשני {{ירו"מ-הדגשה|שהם שני קדושות. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{שוליים|ט_ה}}הלכה כארבע זקנים {{ירו"מ-הדגשה|ואליבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר שתי קדושות הן}}. {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} בעי: מחלפא שיטתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רב}}! תמן {{ירו"מ-הדגשה|גבי עירובין}} הוא עבד לה שתי קדושות {{ירו"מ-הדגשה|ולכן אם נאכל עירובו בראשון - הרי}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|כבני עירו בשני}}, וכא {{ירו"מ-הדגשה|גבי שיירי פתילה}} הוא עביד לה קדושה אחת! דאיתפלגון: שירי פתילה, שירי מדורה, שירי שמן שכבו בשבת - מהו להדליק {{ירו"מ-הדגשה|ביום טוב}}? {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} תרוויהון אמרין: אסור. ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: מותר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: מה {{ירו"מ-הדגשה|מפכה}} {{ירו"מ-ביאור|מה מחפשים איך להשוות}} {{ירו"מ-הדגשה|דין שירי}} פתילה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}גבי ביצה? {{ירו"מ-ביאור|בפתילה מכין משבת ליום טוב, ובביצה זו הכנה ממילא?}} אמר לו: מן מה דאנן חמיין {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רבנן מדמיא לה, הדא אמרה: היא הדא - היא הדא {{ירו"מ-ביאור|ממה שאנו רואים שחכמים מדמים בניהם, זה אומר שזה כמו זה}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|כל הספיחים מותרין}} {{ירו"מ-ביאור|שהתחילו לגדול בשישית}}, {{ירו"מ-הדגשה|חוץ מספיחי כרוב}} {{ירו"מ-ביאור|שאפילו אם התחילו לגדול בשישית אסורים}} שאין כיוצא בהן בירקות השדה. ומפני שאין כיוצא בהן בירקות השדה יהו אסורים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר עוקבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי חנינא}}: מפני שדרכן לגדל אימהות. ומפני שדרכן לגדל אימהות יהו אסורים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל ברבי יצחק}}: כל הירק את יכול לעמוד עליו - אם חדש הוא {{ירו"מ-הדגשה|שתחיל בשביעית}}, אם ישן הוא {{ירו"מ-ביאור|שהתחיל בשישית}}. ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|אי אפשר לעמוד עליו, וגזרו}} שלא ילך ויביא מן האיסור ויאמר: מן האימהות הבאתי {{ירו"מ-ביאור|וחכמים גזרו על כל הספיחים משום כרוב}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף שחיבים לעקור את הספיחים כדי שלא יקחו מהם אנשים}}, {{שוליים|ט_ו}}אין מחייבין אותו לעקור את הלוף בשביעית {{ירו"מ-ביאור|כמו שמחייבים לעקור שאר ספיחים}}, אבל מניחו כמו שהוא. אם צימח מוצאי שביעית - מותר {{ירו"מ-הדגשה|שהולכים אחר לקיטה}} שהוא {{ירו"מ-הדגשה|גמר פרי שלו}}. {{שוליים|ט_ז}}אין מחייבין אותו לשרש הקורנס בשביעית, אבל משקף בעלין {{ירו"מ-ביאור|היינו שמנתק את העלים שצמחו בשביעית מהשורש}}. אם צמחו מוצאי שביעית - מותר. ולא נמצא מאבד אוכלי בהמה {{ירו"מ-ביאור|שכשמנתק את העלים שגדלו בשביעית, הרי הם נרקבים?}} מאיליהן הן אבודין. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} הוה עבר בשמיטתא וחמי חד מלקט שביעית, אמר לו: ולית אסור? ולאו ספיחין אינון? אמר לו: ולא את הוא מתירן? אמר לו: ואין חבירי חלוקין עלי? קרא עליו:<br><br> <span id="דף_כה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=295|פולדא=245|תולדות יצחק=136|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{הפ|קהלת|י|ח}} ופורץ גדר ישכנו נחש. וכן הוות ליה. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} עביד טמיר {{ירו"מ-ביאור|התחבא}} במערתא תלת עשר שנין {{ירו"מ-הדגשה|מאימת המלכות, והוה אכיל}} חרובין {{ירו"מ-הדגשה|ותמרים}} עד שהעלה גופו חלודה. לסוף תלת עשר שנין אמר: {{ירו"מ-הדגשה|לית אנא}} נפיק, חמי מה קלא {{ירו"מ-הדגשה|ב}}עלמא {{ירו"מ-ביאור|איני יוצא לראות מה נשמע בעולם}}? נפיק ויתיב ליה על פומא דמערתא {{ירו"מ-ביאור|יצא וישב על פתח המערה}}. חמא חד {{ירו"מ-הדגשה|צייד}} צייד ציפרין {{ירו"מ-הדגשה|ד}}פרס מצודתיה, שמע ברת קלא אמרה: דימוס {{ירו"מ-ביאור|רחמים}}! ואישתיזבה {{ירו"מ-ביאור|ונצלה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ציפור. אמר: ציפור מבלעדי שמיא לא {{ירו"מ-הדגשה|א}}בדא, {{ירו"מ-הדגשה|כל שכן}} בר נשא! כד חמא דשדכן מילייא {{ירו"מ-ביאור|כשראה שהדברים מסתדרים}}, אמר: ניחות ני{{ירו"מ-הדגשה|ס}}חי בהדין דימוסין דטבריא. אמר: צריכין אנו לעשות תקנה כמו שעשו אבותינו הראשונים, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לג יח|בראשית וישלח לג יח]]) ויחן את פני העיר {{ירו"מ-הדגשה|שתיקן להם}} שיהיו עושין איטלסין ומוכרין בשוק. אמר: נידכי {{ירו"מ-ביאור|נטהר}} טבריא! והוה נסב תורמסין ומקצץ ומקליק {{ירו"מ-ביאור|ומשליך}}, וכל הן דהוה מיתא הוה טייף וסליק ליה מן לעיל {{ירו"מ-ביאור|היה צף ועולה למעלה}}. חמתיה חד כותי, אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אנא}} אזל מפלי {{ירו"מ-ביאור|ישטה}} בהדין סבא דיהודאי. נסב חד מית אזל ואטמריה הן דדכי {{ירו"מ-ביאור|לקח מת והטמין אותו במקום שטיהר רבי שמעון}}. אתא לגביה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}}, אמר לו: לא דכית אתר פלן {{ירו"מ-ביאור|לא טהרת מקום פלוני}}! איתא ואנא מפיק לך {{ירו"מ-הדגשה|מת}} מן תמן. צפה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}} ברוח הקודש שנתנו שם, אמר: גוזר אני על העליונים שירדו ועל התחתונים שיעלו! וכן הוית ליה. מי עבר קומי מגדלא, שמע קליה דספרא, אמר: {{ירו"מ-הדגשה|הנה}} בר יוחי מדכי טבריא {{ירו"מ-הדגשה|והרי מצאו שם מת. אמר לו:}} יבא עלי אם לא שמעתי שטבריא עתידה להיטהר {{ירו"מ-הדגשה|ולכן טרחתי כל כך לטהר אותה}}! אפילו כן לא הימנין {{ירו"מ-הדגשה|לי}} {{ירו"מ-ביאור|אינך מאמין לי}}? מיד נעשה גל של עצמות.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ב|ירושלמי שביעית, פרק ט, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ב"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%98/%D7%91 הרב קנייבסקי ט ב]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ט_ח}}שלש ארצות לביעור: יהודה, ועבר הירדן, והגליל. ושלש שלש ארצות לכל אחת ואחת: גליל העליון, וגליל התחתון, והעמק. מכפר חנניא ולמעלן - כל שאינו מגדל שקמין - גליל העליון. מכפר חנניא ולמטן - כל שהוא מגדל שקמין - גליל התחתון. ותחום טבריא - העמק. וביהודא: ההר, והשפלה, והעמק. ושפלת לוד כשפלת הדרום {{ירו"מ-ביאור|שהיא שפלת יהודה}}, וההר שלה כהר המלך {{ירו"מ-ביאור|זה ההר שביהודה}}. מבית חוורן עד הים - מדינה אחת {{ירו"מ-ביאור|זה העמק שביהודה}}. ולמה אמרו שלש ארצות? שיהו אוכלין בכל אחת ואחת עד שיכלה האחרון שבה. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה, ושאר כל הארצות כהר המלך. וכל הארצות כאחת לזיתים ולתמרים.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|כתיב:}} ולבהמתך ולחיה וגו'. {{שוליים|ט_ט}}כל זמן שחיה אוכלת מן השדה - הבהמה אוכלת מן הבית. {{ירו"מ-הדגשה|כלה לחיה מן השדה - כלה לבהמתך מן הבית. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר עוקבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי חנינא}}: שיערו לומר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין החיה שבהר גדילה {{ירו"מ-הדגשה|ב}}עמק, ולא גדילה חיה שבעמק בהר. דיקליטיאנס אעיק לבני פנייס, אמרין ליה: אנן אזלין. אמר ליה סופיסטה {{ירו"מ-הדגשה|השר שלו}}: לא אזלין לון {{ירו"מ-ביאור|לא ילכו להם}}, ואין אזלון לון - חזרון לון {{ירו"מ-ביאור|וגם אם הם ילכו הם יחזרו}}. ואי בעית מבדקא - אייתי טביין ושלחון לארעא דרחיקא {{ירו"מ-ביאור|תביא צבאים ושלח אותם לארץ רחוקה}}, ובסוף אינון חזרון לאתריהון {{ירו"מ-ביאור|ותראה שבסוף הם יחזרו למקומם}}. עבד כן: אייתי טביין וחפי קרנתייהו בכסף ושלחון לאפריקא, ובסוף תלתא שנין חזרו לאתריהן. תני {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: סימן להרים - מילין, לעמקים - תמרים, לנחלים - קנים, לשפילה - שקמין. {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי}} שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, {{ירו"מ-הדגשה|שנאמר}} {{הפ|דברי הימים ב|א|טו}} ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרוב. אית דבעי מימר למידת הדין {{ירו"מ-ביאור|למיקח וממכר}} אתמר {{ירו"מ-ביאור|שהמוכר לחברו שדה בעמק צריך שתגדל תמרים}}, ואית דבעי מימר לעגלה ערופה איתמר {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לערוף בנחל}}. איזו עמק בגליל? כגון בקעת גנוסר וחברותיה וכן כיוצא בהן. איזה הר שביהודה? זה הר המלך. ושפלתו - זו שפלת דרום. ועמק שלו {{ירו"מ-הדגשה|זה}} מעין גדי עד ירחו. איזה הר שבעבר הירדן? תני {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר: כגון הרי מכוור וגדור וכן כיוצא בהן. ושפלתו {{ירו"מ-הדגשה|זה}} חשבון וכל עריה אשר במישור: דיבון ובמות בעל ובית בעל מעון וכן כיוצא בהן. ועמק שלו {{ירו"מ-הדגשה|זה}} בית הרם ובית נמרה וכן כיוצא בהן, {{ירו"מ-הדגשה|כדכתיב}} {{הפ|יהושע|יג|כז}} ובעמק בית הרם ובית נמרה וסוכות וצפון יתר ממלכת סיחון מלך חשבון. בית הרם {{ירו"מ-הדגשה|זה}} בית רמתה, בית נמרה {{ירו"מ-הדגשה|זה}} בית נמרון, סכות {{ירו"מ-הדגשה|זה}} תרעלה, צפון {{ירו"מ-הדגשה|זה}} עמתו. שפלה שבהר - כהר, הר שבשפלה - כשפלה. מן מה דתני: הר והרו {{ירו"מ-ביאור|וסביבותיו}}, עמק ועמקו {{ירו"מ-ביאור|וסביבותיו}}, שפל ושפלתו {{ירו"מ-ביאור|וסביבותיו}} - הדא אמרה: שפלה שבהר - כהר, והר שבשפלה - כשפלה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מתני' אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן גבי לוד:}} וההר שלה כהר המלך. {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} מבית חורון ועד ים - מדינה אחת {{ירו"מ-ביאור|והיא נקראת}} פרא כורין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: עוד היא! יש בה הר ושפלה ועמק: מבית חורון ועד אמאום - הר, מאמאום ועד לוד - שפלה, מלוד ועד הים - עמק. {{ירו"מ-הדגשה|אם כך}}, ניתני ארבע {{ירו"מ-הדגשה|ארצות}} מעורבות {{ירו"מ-הדגשה|הן, והכל נידון כעמק שביהודה}}! תני: אין בסוריא שלש ארצות.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ט|כה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ט|כה ב}} {{סוף}} <span id="דף_כו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=302|פולדא=247|תולדות יצחק=140|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: לא}} אמרו שלש ארצות {{ירו"מ-הדגשה|אלא ביהודה, ושאר כל}} הארצות {{ירו"מ-הדגשה|כהר המלך}}. איתא חמי {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}}: אילין {{ירו"מ-הדגשה|שב}}עמק שביהודא אינו אוכל עד {{ירו"מ-הדגשה|שיכלה מה שב}}הר יהודא {{ירו"מ-הדגשה|אף שהוא קרוב לו, וזה שב}}עמק שבגליל אוכל עד {{ירו"מ-הדגשה|שיכלה מה שב}}הר יהודא {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא {{ירו"מ-הדגשה|רחוק}} הרבה! {{ירו"מ-ביאור|שהרי לשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} כל {{ירו"מ-הדגשה|שאר}} הארץ {{ירו"מ-הדגשה|כ}}הר {{ירו"מ-הדגשה|המלך}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} כל הארצות כאחת לזיתים ולתמרים. תני: {{שוליים|ט_י}}אף לחרובים. תני: אוכלין על התמרים עד שיכלו מיריחו, ועל הזיתים עד שיכלו ממרון ומגוש חלב.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ג|ירושלמי שביעית, פרק ט, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ג"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%98/%D7%92 הרב קנייבסקי ט ג]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ט_יא}}אוכלין על המופקר, אבל לא על השמור {{ירו"מ-ביאור|בשדה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: אף על השמור. {{שוליים|ט_יב}}אוכלין על הטפחין {{ירו"מ-ביאור|שמסתירים העופות בקן}} {{שוליים|ט_יג}}ועל הדיפרא {{ירו"מ-ביאור|אילן שעושה שני פירות בשנה}}, אבל לא על הסיתוונות {{ירו"מ-ביאור|שמבשילות בסתיו}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} מתיר כל זמן שביכרו עד {{ירו"מ-הדגשה|שלא}} יכלה הקיץ.<br><strong>גמ':</strong> מתניתין {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: כתיב ([[ויקרא כה יב|ויקרא בהר כה יב]]) מן השדה תאכלו את תבואתה - כל זמן שאת אוכל מן השדה את אוכל מה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בבית. כלה מן השדה - כלה מן הבית. מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא אוכלים על השמור אף שזה קיים בשדה?}} את הוא שגרמת לה שלא תאכל {{ירו"מ-ביאור|על ידי ששמת שמירה}}. מתניתין {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. דתניא: אין אוכלין על הטפחין שבעכו {{ירו"מ-ביאור|שהיו הרבה יונים גדלים שם בטפחין}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אמר: אוכלין על הטפחין שבעכו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר כל זמן שביכרו עד שלא יכלה הקיץ}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר: מה פליגין {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} ורבנן בסיתוונות {{ירו"מ-ביאור|שלתנא קמא הרי הם כמין אחר ולא אוכלים עליהם}}, אבל בדפרין - לא {{ירו"מ-הדגשה|פליגי}}. אשכח תני: {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} מתיר בדפרון והן שבכרו עד שלא יכלה הקיץ {{ירו"מ-הדגשה|ולחכמים אפילו}} לא {{ירו"מ-הדגשה|ביכרו}} {{ירו"מ-הדגשה|עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יכלה הקיץ}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ד|ירושלמי שביעית, פרק ט, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ד"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%98/%D7%93 הרב קנייבסקי ט ד]] <big> מתני': </big> הכובש ג' כבשים בחבית אחת - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: אוכלין על הראשון {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שנתן טעם באחרים הכל אסור}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: אף על האחרון. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: כל שכלה מינו בשדה - יבער מינו מן הבית {{ירו"מ-ביאור|אבל טעם אינו אוסר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל {{ירו"מ-הדגשה|מיני}} ירקות אחת לביעור {{ירו"מ-הדגשה|ואוכלים עליו}}. אוכלין ברוגילא עד שיכלו סגריות מבקעת בית נטופה.<br><strong>גמ':</strong> מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? הראשון נותן טעם באחרון. מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}? {{ירו"מ-הדגשה|ש}}האחרון נותן טעם בראשון {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שבראשון יש חלק שלא הגיעה זמן ביעורו לא צריך לבער}}. וקשיא על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: ואין הראשון נותן טעם באחרון? {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|ט_יד}}כל שכלה מינו בשדה - יבער מינו מן הבית. תני: {{שוליים|ט_טו}}והלכה כדבריו. {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} אמר: מכיון שהתחיל באוצר - כמבוער הוא. אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} והורי כחזקיא {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}}: לא דאנא סבר כוותיה, אלא מן מה דאנן חמיין {{ירו"מ-ביאור|ממה שאנו רואים}} רבנן עבדין עובדא כוותיה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}} בר רדיפא הוה ליה עובדא {{ירו"מ-ביאור|שהיה לו פירות שהגיעה זמן ביעורם}}, אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}. אמר לו: אריוותא קמך ואת שאל לתעליה {{ירו"מ-ביאור|אריות לפניך ואתה שואל את השועל}}! אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה}}, אמר לו: חמי לך תלתא רחמין {{ירו"מ-ביאור|תביא שלושה חברים}} ואפקרה קומיהון. קפודקאי דציפורין שאלין ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}}: בגין דלית לאילן עמא רחים {{ירו"מ-ביאור|בגלל שאין לנו אוהבים}} ולא שאל שלם - איך צורכה מיעבד {{ירו"מ-ביאור|מה נעשה}}? אמר לו: כד תיחמון ריגלא צלילא {{ירו"מ-ביאור|כשתראו שאין אנשים ברחוב}} {{ירו"מ-הדגשה|ת}}יהוין מפקון לשוקא {{ירו"מ-הדגשה|ומ}}פקרין ליה וחזרין וזכיין ביה. {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}} מפליג {{ירו"מ-ביאור|מחלק}} לה צלוחין צלוחין {{ירו"מ-הדגשה|שבכל אחד שלוש סעודות}}. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מפליג לה צלוחין צלוחין. {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} סלק גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}, אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} ל{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: {{ירו"מ-הדגשה|זכה}} בהן אוצרה {{ירו"מ-הדגשה|שהגיעה זמן הביעור ואני צריך להפקירו}} {{ירו"מ-ביאור|ו{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} לא ידע שהוא עצמו יכול לזכות בהם אחר ההפקר}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} ל{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: צור לי אילין פריטייא גביך {{ירו"מ-הדגשה|והחזר לי אותם ואמור לי:}} הרי מקומו {{ירו"מ-הדגשה|של האוצר}} מושכר לי {{ירו"מ-הדגשה|בפרוטת}} אלו {{ירו"מ-הדגשה|כדי שתזכה בהם בקנין חצר. אמר לו:}} לא כן אפקרתן? {{ירו"מ-הדגשה|ח}}זור וזכיתה {{ירו"מ-הדגשה|אתה}}!<br><br> <span id="דף_כו_ב"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%98/%D7%94 הרב קנייבסקי ט ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=308|פולדא=247|תולדות יצחק=144|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ה|ירושלמי שביעית, פרק ט, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_טז}}המלקט עשבים לחים {{ירו"מ-ביאור|מותר}} עד שיבש המתוק, והמגבב ביבש עד שתרד רביעה שנייה. {{שוליים|ט_יז}}עלי קנים ועלי גפנים עד שישרו מאביהן, והמגבב יבש עד שתרד רביעה שנייה. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אומר: בכולן עד שתרד רביעה שנייה. כיוצא בו: המשכיר בית לחבירו עד הגשמים - עד שתרד רביעה שנייה. {{שוליים|ט_יח}}המודר הנייה מחבירו עד הגשמים - עד שתרד רביעה שנייה. {{שוליים|ט_יט}}עד אימתי נכנסים עניים לפרדיסות? עד שתרד רביעה שנייה. {{שוליים|ט_כ}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אימתי נהנים ושורפים בקש ובתבן של שביעית? עד שתרד רביעה שנייה.<br><strong>גמ':</strong> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: לית כאן עלי קנים אלא עלי גפנים, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}עלי קנים אין להם ביעור. ותני כן: {{שוליים|ט_כא}}עלי קנים ועלי האוג ועלי חרובים אין להן ביעור מפני שאין מינן כלה. {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} בעי אמר: עד הגשם {{ירו"מ-הדגשה|האם כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|בלשון יחיד די}} עד שירד גשם אחד? תמן תנינן: {{שוליים|ט_כב}}האומר הרי עלי עצים - לא יפחות משני גזירין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} בעי: {{שוליים|ט_כג}}אמר הרי עלי עץ - מביא גזר אחד? אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: מתניתין אמרה כן, שזה קרבן בפני עצמו וזה קרבן בפני עצמו. דתנינן: {{שוליים|ט_כד}}שנים בידן שני גזירי עצים. תני {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: כל דבר שהוא תלוי ברביעה - עד שתרד רביעה שנייה, ושאינה תלוי ברביעה {{ירו"מ-ביאור|כגון המשכיר בית}} - עד שיגיע זמנה של רביעה. תני {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: שבעת ימים שירדו בהן גשמים ולא פסקו - יש בהן כדי רביעה {{ירו"מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שנייה. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}: ולמה נקרא שמה רביעה? שהיא רובעת את הארץ. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: מאימתי נהנים ושורפים בקש ובתבן של שביעית עד שתרד}} רביעה שנייה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מכיון שתסרח מה שבשדה - הותר מה שבבית {{ירו"מ-הדגשה|לכלותו}}. תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}}: אפילו לאחר ג' שנים אסור עד שיסרח. {{שוליים|ט_כה}}תבן של שביעית אין שורין אותו בטיט, שריין בטיט - בטל, והוא שגבלו. {{שוליים|ט_כו}}תבן של שביעית אין נותנין אותו בכר, נתנו בכר - בטל, והוא שישן עליו. תבן של שביעית {{ירו"מ-הדגשה|מהו}} שיהא אסור משום ספיחים? {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדי}} ושרי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ואנא דלא סמכית עליה, אשתאלת לאילין דבית ברסנא ואמרין: נהגין הוינא כנישין {{ירו"מ-ביאור|אוספים}} תבן {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ערב שמיטתא {{ירו"מ-הדגשה|כדי לתת לבהמה}}, וכד מחסרין {{ירו"מ-ביאור|כשהיה חסר}} מייתי מן שורייא {{ירו"מ-ביאור|מהחומה}} {{ירו"מ-ביאור|שהקש שבחומה כבר בטל בטיט}}. {{ירו"מ-הדגשה|רואים שגם קש נאסר באיסור ספיחין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: מתניתין אמרה שהוא {{שוליים|ט_כז}}מותר, דתני: הצבעין {{ירו"מ-הדגשה|והפטמי}}ן לוקחין מורסן {{ירו"מ-הדגשה|מכל מקום}} ואינו חושש. סבר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} מימר אפילו מן החשוד {{ירו"מ-הדגשה|לפי שלא גזרו ספיחין במאכל בהמה. אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לא אמרו אלא בשאינו יודע אם חשוד הוא אם אינו חשוד, הא דבר ברי שהוא חשוד - אסור. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמאי}}: מתניתין אמרה שהוא אסור, דתנינן תמן {{ירו"מ-הדגשה|תלתן של שביעית ושל תרומה שנתן בתוך התבשיל: בתרומה - אם יש בזרע}} {{ירו"מ-ביאור|שרק הזרע התקדש}}, ובשביעית ובכלאי הכרם והקדש - אם יש בזרע ובעץ כדי ליתן טעם {{ירו"מ-הדגשה|רואים שאף}} בעץ {{ירו"מ-הדגשה|שהוא מאכל בהמה יש איסור ספיחים. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|תיפתר שחייב בקדושת שביעית ובביעור אבל לא}} לענין {{ירו"מ-הדגשה|ספיחין}}. ולית {{ירו"מ-הדגשה|את שמע מינה כלום. איתמר: אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו"מ-הדגשה|מכיון שתסרח מה שבשדה - הותר מה שבבית}}. לא נמצא מאבד אוכלי בהמה. תפתר באוכלי בהמה {{ירו"מ-הדגשה|לשימוש}} אדם {{ירו"מ-הדגשה|שאף קדם}} {{ירו"מ-הדגשה|היה}} {{ירו"מ-הדגשה|מותר, וחכמים אסרו}} שנראה {{ירו"מ-הדגשה|כמאבד}} {{ירו"מ-הדגשה|או}}כלי {{ירו"מ-הדגשה|בהמה. אבל}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|שנסרח בשדה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|גזרו}}.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ט|כו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ט|כו ב}} {{סוף}} <span id="דף_כז_א"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%98/%D7%95 הרב קנייבסקי ט ו]] [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=315|פולדא=248|תולדות יצחק=146|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ו|ירושלמי שביעית, פרק ט, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כח}}מי שהיו לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור - מחלק מזון ג' סעודות לכל אחד ואחד, והעניים אוכלין אחר הביעור אבל לא העשירים. דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ט_כט}}אחד עניים ואחד עשירים אוכלין אחר הביעור. {{שוליים|ט_ל}}מי שהיו לו פירות שביעית שנפלו לו בירושה או שנתנו לו מתנה {{ירו"מ-ביאור|ולא הפקירו אותם בזמן הביעור שמהדין אסורים לכולם}} - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: ינתנו לאוכליהן. וחכמים אומרים: אין החוטא נשכר {{ירו"מ-ביאור|שיחזיק טובה למוריש או לנותן}}, אלא ימכרו לאוכליהן ודמיהן יתחלקו לכל אדם. {{שוליים|ט_לא}}האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה - חייב מיתה.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: והעניים אוכלין אחר הביעור אבל לא העשירים}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}}. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודא}}? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כג יא|שמות משפטים כג יא]]) ואכלו אביוני עמך ויתרם {{ירו"מ-הדגשה|ת}}אכל {{ירו"מ-הדגשה|חיית השדה}}. מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}? ואכלו אביוני עמך ויתרם {{ירו"מ-ביאור|הכוונה לשאר העם}}. תני {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: עשירין אוכלין מן האוצר אחר הביעור {{ירו"מ-הדגשה|שאין חובת ביעור על האוצר}} {{ירו"מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה לאוצר בית דין}}. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב:}} ואכלו אביוני עמך {{ירו"מ-הדגשה|ולא עשירים, ויתרם}} עד {{ירו"מ-הדגשה|שמביאים}} יתרם {{ירו"מ-הדגשה|לאוצר}} {{ירו"מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה לאוצר בית דין}} {{ירו"מ-הדגשה|שאז גם לעשירים מותר. תנן: מי שהיו לו פירות שביעית שנפלו לו בירושה או שנתנו לו מתנה}} - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: ינתנו לאוכליהן. וחכמים אומרים: אין החוטא נשכר שלא יחזיק היורש טובה למוריש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אומר: בפירות עבירה היא מתניתין. והתני: המוצא פירות עבירה - אסור ליגע בהן! שנייא היא מציאה, שנייא היא שנפלו לו על כרחו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בפירות היתר היא מתניתין {{ירו"מ-ביאור|היינו שנפלו לו בירושה קדם זמן ביעור}}. בהדא תנינן: {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: ינתנו לאוכליהן. {{ירו"מ-הדגשה|למה שלא יאכל אותם בעצמו, כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} דהוא שמותי {{ירו"מ-ביאור|מ{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}}}? ותנינן: {{ירו"מ-הדגשה|אין}} אוכלין פירות שביעית בטובה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ואם הוא יאכל הוא יחזיק טובה לנותן}}. בהדא רבנן מתיבין ליה: שאין חוטא נשכר {{ירו"מ-ביאור|הרי רבנן כ{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} סברי שאוכלים בין בטובה ובין שלא בטובה}}. בשיטתו השיבוהו: בשיטתך שאת אומר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אסור {{ירו"מ-הדגשה|לאכול פירות שביעית בטובה, ואיך}} ינתנו לאוכליהן? שאין חוטא נשכר! {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|אוכליהן יחזיקו לו טובה. אלא: ימכרו לאוכליהן ודמיהן יתחלקו לכל אדם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ביבי}}: הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} באילין קונדסיא {{ירו"מ-הדגשה|אם עבר ולא ביער}} שילכו מעותיהן לים המלח {{ירו"מ-הדגשה|אף שהם מאכל בהמה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}}: מהו {{ירו"מ-הדגשה|מיי}}בלא {{ירו"מ-ביאור|להוליך}} בפוניין {{ירו"מ-ביאור|מאכל בהמה}} לאשקלון {{ירו"מ-ביאור|בחוץ לארץ}}? אמר לו: אסור. {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} הוה קאים בשוקא דקיסרין, חמי חד טעון עלל מן איסורי {{ירו"מ-ביאור|ראה אחד טעון משא מפירות איסור}}, הפך אפוי דלא מחמיניה {{ירו"מ-הדגשה|טוען}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}פורק כל כך למה? כדי שיעשה מקומו הוכיח {{ירו"מ-הדגשה|שכולם ידעו ולא יקחו}} ממנו. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר:}}<br><br> <span id="דף_כז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=323|פולדא=249|תולדות יצחק=148|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|אשרי אמה דילדת}} בר {{ירו"מ-הדגשה|כמותו}}! {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} הוה מפקיד לתלמידים: לא תזבון {{ירו"מ-הדגשה|לי}} ירק אלא מן גינתא דסיסרא {{ירו"מ-הדגשה|דסבר יש לגוי קניין להפקיעה מקדושה, וסתם גויים גזלו ארעה מישראל, וחשב שאצל}} סיסרא {{ירו"מ-הדגשה|היתה הקרקע מעולם ברשות אבותיו}}. קם עימיה זכור לטוב, אמר לו: איזיל אימא {{ירו"מ-ביאור|לך אמור}} לרבך: לית הדא גינתא דסיסרא! דיהודאי הות וקטליה ונסביה מיניה. אין בעיתא מחמרא על נפשך {{ירו"מ-הדגשה|לא לקנות מאדמות שלא כבשו}} עולי {{ירו"מ-הדגשה|בבל שהם בבעלות יהודים גם אחרי ההיתר של רבי}}, אשתווי לחברו {{ירו"מ-הדגשה|וגם הוא יהיה אסור}}! חד בר נש הוה חשיד על שמיטתא, אמר לאיתתיה: אפקין חלתה {{ירו"מ-ביאור|תפרישי חלה}}. אמרה ליה: ההוא גברא חשיד על שמיטתו ואת אמר אפקין חלתה? אמר לה: חלתה מדבר תורה, שביעית {{ירו"מ-הדגשה|מד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} וחביריו!<br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ט|כז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ט|כז ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק הפיגן והריבוזין</strong> jgkq6h066q6h1gievva89ecng3vdzt4 2942807 2942772 2025-06-19T17:42:50Z מאירושולי 35234 2942807 wikitext text/x-wiki ==פרק תשיעי- הפיגם והירבוזין== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_שביעית_פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%98/%D7%90 הרב קנייבסקי ט א]] ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_א|ירושלמי שביעית, פרק ט, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_א}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#פיגם|הפיגם]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#ירבוזין|והירבוזין]] {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שוטין, [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חלגלוגות|והחלוגלגות]], [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כוסבר|וכוסבר]] {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בהרים, [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרפס|כרפס]] שבנהרות, [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#גרגר|וגרגים]] שבנהרות ושל אפר - פטורין מן המעשרות ונלקחים מכל אדם בשביעית, שאין כיוצא בו נשמר. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#חרדל|חרדל]] מותרין, שלא נחשדו עליהן עוברי עבירה. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספיחים {{ירו"מ-ביאור|שהתחילו לגדול בשישית}} מותרין, חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירקות השדה. וחכמים אומרים: {{שוליים|ט_ב}}כל הספיחים אסורים.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} הפיגם והירבוזין כו'. {{ירו"מ-הדגשה|מה פירוש}} סירוגין? {{ירו"מ-הדגשה|מה פירוש}} חלגלוגות? ומי גדול {{ירו"מ-הדגשה|ממי לענין כיבוד - מי שגדול}} בחכמה {{ירו"מ-הדגשה|או מי שגדול}} בשנים? {{ירו"מ-הדגשה|כל אלה}} אצרכת לחבריא. אמרין: ניסק ונשאל לאילין דבית רבי. סלקון מישאל, ויצאת שפחה של בית רבי ואמרה להן: {{ירו"מ-הדגשה|הי}}כנסו {{ירו"מ-הדגשה|לפי}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שנים {{ירו"מ-ביאור|לפי הגיל}}. אמרין: ייעול פלן קדמא, ייעול פלן קדמאי. {{ירו"מ-הדגשה|ש}}רון עללין {{ירו"מ-ביאור|התחילו להיכנס}} קטעין קטעין. אמרה להן: מפני מה אתון נכנסין סירוגין סירוגין? חד {{ירו"מ-הדגשה|רבי}} הוה טעון פרפחוניה בגולתיה ונפלון מיניה, אמרה ליה שפחה של בית {{ירו"מ-הדגשה|רבי: רבי,}} נתפזרו חלוגלגותיך! מהו כרפס שבנהרות? {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי}} אמר: פיטרוסלינן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התם:}} [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#סיאה|הסיאה]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#איזוב|והאיזוב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#קורנית|והקורנס]] {{ירו"מ-הדגשה|שבחצר - אם היו נשמרים חייבים, הא סתמא פטורים}}. ולמה לא תנינין {{ירו"מ-הדגשה|במ}}תניתין {{ירו"מ-הדגשה|דידן}} הסיאה והאיזוב והקורנס עמהן? {{ירו"מ-הדגשה|ואל תאמר}} שלא {{ירו"מ-הדגשה|מנו אותם במשנה, כיוון שאלו - אם היו}} נשמרים בחצר - חייבין, ואלו {{ירו"מ-הדגשה|שנמנו במשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אפי}}לו {{ירו"מ-הדגשה|אם}} נשמרים בחצר - פטורים. {{ירו"מ-הדגשה|לא כך הדין!}} אלא אילו ואילו {{שוליים|ט_ג}}אם היו נשמרין בחצר - חייבין. {{ירו"מ-הדגשה|וגם אל תנסה לתרץ}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אילו {{ירו"מ-הדגשה|אם היו}} נשמרים בגינה - חייבים, ואילו {{ירו"מ-הדגשה|אפי}}לו {{ירו"מ-הדגשה|אם היו}} נשמרים בגינה - פטורין. {{ירו"מ-הדגשה|לא כך הדין!}} אלא אלו ואלו אם נשמרים בגינה - פטורים {{ירו"מ-הדגשה|שהשמירה מחמת ירקות אחרים ולא מחמתן}}. ולמה לא תנינן אלא אילין? הוא שלא תאמר: הואיל ורוב המינין הללו נזרעים {{ירו"מ-הדגשה|בשדה}} ובאין מן האיסור, {{ירו"מ-הדגשה|אז אפילו אלו שבאים מההרים}} יהו אסורים, לפום כן צריך מימר: מותרים.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ט|כד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ט|כד ב}} {{סוף}} <span id="דף_כה_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כה.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=287|פולדא=244|תולדות יצחק=134|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מהו שיהו אסורין {{ירו"מ-ביאור|אלו ששנינו במשנה}} משום ספיחים? נשמענא מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן:}} {{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} אומר: ספיחי חרדל מותרין, שלא נחשדו עליהן עוברי עבירה. {{ירו"מ-הדגשה|אף}} אלו הואיל ולא נחשדו עליהן עוברי עבירה - יהו מותרין. עד כדון ירקו {{ירו"מ-הדגשה|של חרדל}} זרעו {{ירו"מ-הדגשה|מהו?}} אפשר מימר כן? {{ירו"מ-הדגשה|כי אם}} ירקו {{ירו"מ-הדגשה|שהוא העיקר}} מותר, זרעו - לכל שכן! {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} הוה בחוקוק, חמתוי מגלגלין בהדין חרדלא {{ירו"מ-ביאור|ראה שהם מזלזלים בחרדל}}. נפל מיניה והוא לא נסב ליה, אמר: {{ירו"מ-הדגשה|משמע שחרדל}} לא {{ירו"מ-הדגשה|חשוב בעיניהם}}. מאן דמייתי לי חרדלא, אנא מורי {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} {{ירו"מ-הדגשה|שמותר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדי}}: הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי חוניא דמן חוורין}} בבית חוורן כהדא ד{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שספיחי חרדל מותרים}}. עאל {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ודרש כרבנן {{ירו"מ-הדגשה|דהכא - שאפילו ספיחי חרדל אסורים}} וכרבנן דתמן {{ירו"מ-הדגשה|ביום טוב ושבת ששני קדושות הם, וביצה שנולדה בזה מותרת בזה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זמינא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}: מן קומוי אילין תרתי מילייא {{ירו"מ-ביאור|בגלל שני דברים אלו}} נחית ליה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מציפורין לטבריה {{ירו"מ-הדגשה|שלא רצה לחלוק על}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חוניא}} {{ירו"מ-הדגשה|שבא לגור}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ציפורי. אמר: מה אתיתן לי הדין דיינא סבא? דאי אנא שרי {{ירו"מ-ביאור|אם אני מתיר}} {{ירו"מ-הדגשה|בביצה}} והוא אסיר, אנא אסיר {{ירו"מ-ביאור|בספיחי חרדל}} והוא שרי! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ווא}}: אתא עובדא {{ירו"מ-הדגשה|ביום טוב סמוך לשבת}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ובעי מיעבד {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שהתיר ביצה שנולדה בזה לאכלה בזה}}. כד שמע {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} מתפלגין, שרע מינה {{ירו"מ-ביאור|נמנע ולא רצה להורות}} דאיתפלגון: {{שוליים|ט_ד}}שירי פתילה, שירי מדורה, שירי שמן שכבו בשבת - מהו להדליקן {{ירו"מ-הדגשה|ביום טוב}}? {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} תרוויהון אמרין: אסור. ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: מותר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: מה {{ירו"מ-הדגשה|מכ}}פלא {{ירו"מ-ביאור|מה משווים}} {{ירו"מ-הדגשה|דין שירי פתילה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}גבי ביצה? {{ירו"מ-ביאור|בפתילה מכין משבת ליום טוב, ובביצה זו הכנה ממילא?}} אמר לו: מן {{ירו"מ-הדגשה|מה}} דאנן חמיין דרבנן מדמיא לה, הדא אמרה: היא הדא - היא הדא {{ירו"מ-ביאור|ממה שאנו רואים שחכמים מדמים בניהם, זה אומר שזה כמו זה}}. משום ארבע זקנים אמרו: כל הנאכל עירובו בראשון - הרי הוא כבני עירו בשני {{ירו"מ-הדגשה|שהם שני קדושות. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{שוליים|ט_ה}}הלכה כארבע זקנים {{ירו"מ-הדגשה|ואליבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר שתי קדושות הן}}. {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} בעי: מחלפא שיטתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רב}}! תמן {{ירו"מ-הדגשה|גבי עירובין}} הוא עבד לה שתי קדושות {{ירו"מ-הדגשה|ולכן אם נאכל עירובו בראשון - הרי}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|כבני עירו בשני}}, וכא {{ירו"מ-הדגשה|גבי שיירי פתילה}} הוא עביד לה קדושה אחת! דאיתפלגון: שירי פתילה, שירי מדורה, שירי שמן שכבו בשבת - מהו להדליק {{ירו"מ-הדגשה|ביום טוב}}? {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} תרוויהון אמרין: אסור. ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: מותר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: מה {{ירו"מ-הדגשה|מפכה}} {{ירו"מ-ביאור|מה מחפשים איך להשוות}} {{ירו"מ-הדגשה|דין שירי}} פתילה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}גבי ביצה? {{ירו"מ-ביאור|בפתילה מכין משבת ליום טוב, ובביצה זו הכנה ממילא?}} אמר לו: מן מה דאנן חמיין {{ירו"מ-הדגשה|ד}}רבנן מדמיא לה, הדא אמרה: היא הדא - היא הדא {{ירו"מ-ביאור|ממה שאנו רואים שחכמים מדמים בניהם, זה אומר שזה כמו זה}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|כל הספיחים מותרין}} {{ירו"מ-ביאור|שהתחילו לגדול בשישית}}, {{ירו"מ-הדגשה|חוץ מספיחי כרוב}} {{ירו"מ-ביאור|שאפילו אם התחילו לגדול בשישית אסורים}} שאין כיוצא בהן בירקות השדה. ומפני שאין כיוצא בהן בירקות השדה יהו אסורים? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר עוקבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי חנינא}}: מפני שדרכן לגדל אימהות. ומפני שדרכן לגדל אימהות יהו אסורים? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל ברבי יצחק}}: כל הירק את יכול לעמוד עליו - אם חדש הוא {{ירו"מ-הדגשה|שתחיל בשביעית}}, אם ישן הוא {{ירו"מ-ביאור|שהתחיל בשישית}}. ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|אי אפשר לעמוד עליו, וגזרו}} שלא ילך ויביא מן האיסור ויאמר: מן האימהות הבאתי {{ירו"מ-ביאור|וחכמים גזרו על כל הספיחים משום כרוב}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף שחיבים לעקור את הספיחים כדי שלא יקחו מהם אנשים}}, {{שוליים|ט_ו}}אין מחייבין אותו לעקור את הלוף בשביעית {{ירו"מ-ביאור|כמו שמחייבים לעקור שאר ספיחים}}, אבל מניחו כמו שהוא. אם צימח מוצאי שביעית - מותר {{ירו"מ-הדגשה|שהולכים אחר לקיטה}} שהוא {{ירו"מ-הדגשה|גמר פרי שלו}}. {{שוליים|ט_ז}}אין מחייבין אותו לשרש הקורנס בשביעית, אבל משקף בעלין {{ירו"מ-ביאור|היינו שמנתק את העלים שצמחו בשביעית מהשורש}}. אם צמחו מוצאי שביעית - מותר. ולא נמצא מאבד אוכלי בהמה {{ירו"מ-ביאור|שכשמנתק את העלים שגדלו בשביעית, הרי הם נרקבים?}} מאיליהן הן אבודין. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} הוה עבר בשמיטתא וחמי חד מלקט שביעית, אמר לו: ולית אסור? ולאו ספיחין אינון? אמר לו: ולא את הוא מתירן? אמר לו: ואין חבירי חלוקין עלי? קרא עליו:<br><br> <span id="דף_כה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=295|פולדא=245|תולדות יצחק=136|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{הפ|קהלת|י|ח}} ופורץ גדר ישכנו נחש. וכן הוות ליה. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} עביד טמיר {{ירו"מ-ביאור|התחבא}} במערתא תלת עשר שנין {{ירו"מ-הדגשה|מאימת המלכות, והוה אכיל}} חרובין {{ירו"מ-הדגשה|ותמרים}} עד שהעלה גופו חלודה. לסוף תלת עשר שנין אמר: {{ירו"מ-הדגשה|לית אנא}} נפיק, חמי מה קלא {{ירו"מ-הדגשה|ב}}עלמא {{ירו"מ-ביאור|איני יוצא לראות מה נשמע בעולם}}? נפיק ויתיב ליה על פומא דמערתא {{ירו"מ-ביאור|יצא וישב על פתח המערה}}. חמא חד {{ירו"מ-הדגשה|צייד}} צייד ציפרין {{ירו"מ-הדגשה|ד}}פרס מצודתיה, שמע ברת קלא אמרה: דימוס {{ירו"מ-ביאור|רחמים}}! ואישתיזבה {{ירו"מ-ביאור|ונצלה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ציפור. אמר: ציפור מבלעדי שמיא לא {{ירו"מ-הדגשה|א}}בדא, {{ירו"מ-הדגשה|כל שכן}} בר נשא! כד חמא דשדכן מילייא {{ירו"מ-ביאור|כשראה שהדברים מסתדרים}}, אמר: ניחות ני{{ירו"מ-הדגשה|ס}}חי בהדין דימוסין דטבריא. אמר: צריכין אנו לעשות תקנה כמו שעשו אבותינו הראשונים, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית לג יח|בראשית וישלח לג יח]]) ויחן את פני העיר {{ירו"מ-הדגשה|שתיקן להם}} שיהיו עושין איטלסין ומוכרין בשוק. אמר: נידכי {{ירו"מ-ביאור|נטהר}} טבריא! והוה נסב תורמסין ומקצץ ומקליק {{ירו"מ-ביאור|ומשליך}}, וכל הן דהוה מיתא הוה טייף וסליק ליה מן לעיל {{ירו"מ-ביאור|היה צף ועולה למעלה}}. חמתיה חד כותי, אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אנא}} אזל מפלי {{ירו"מ-ביאור|ישטה}} בהדין סבא דיהודאי. נסב חד מית אזל ואטמריה הן דדכי {{ירו"מ-ביאור|לקח מת והטמין אותו במקום שטיהר רבי שמעון}}. אתא לגביה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}}, אמר לו: לא דכית אתר פלן {{ירו"מ-ביאור|לא טהרת מקום פלוני}}! איתא ואנא מפיק לך {{ירו"מ-הדגשה|מת}} מן תמן. צפה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}} ברוח הקודש שנתנו שם, אמר: גוזר אני על העליונים שירדו ועל התחתונים שיעלו! וכן הוית ליה. מי עבר קומי מגדלא, שמע קליה דספרא, אמר: {{ירו"מ-הדגשה|הנה}} בר יוחי מדכי טבריא {{ירו"מ-הדגשה|והרי מצאו שם מת. אמר לו:}} יבא עלי אם לא שמעתי שטבריא עתידה להיטהר {{ירו"מ-הדגשה|ולכן טרחתי כל כך לטהר אותה}}! אפילו כן לא הימנין {{ירו"מ-הדגשה|לי}} {{ירו"מ-ביאור|אינך מאמין לי}}? מיד נעשה גל של עצמות.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ב|ירושלמי שביעית, פרק ט, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ב"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%98/%D7%91 הרב קנייבסקי ט ב]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ט_ח}}שלש ארצות לביעור: יהודה, ועבר הירדן, והגליל. ושלש שלש ארצות לכל אחת ואחת: גליל העליון, וגליל התחתון, והעמק. מכפר חנניא ולמעלן - כל שאינו מגדל שקמין - גליל העליון. מכפר חנניא ולמטן - כל שהוא מגדל שקמין - גליל התחתון. ותחום טבריא - העמק. וביהודא: ההר, והשפלה, והעמק. ושפלת לוד כשפלת הדרום {{ירו"מ-ביאור|שהיא שפלת יהודה}}, וההר שלה כהר המלך {{ירו"מ-ביאור|זה ההר שביהודה}}. מבית חוורן עד הים - מדינה אחת {{ירו"מ-ביאור|זה העמק שביהודה}}. ולמה אמרו שלש ארצות? שיהו אוכלין בכל אחת ואחת עד שיכלה האחרון שבה. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה, ושאר כל הארצות כהר המלך. וכל הארצות כאחת לזיתים ולתמרים.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|כתיב:}} ולבהמתך ולחיה וגו'. {{שוליים|ט_ט}}כל זמן שחיה אוכלת מן השדה - הבהמה אוכלת מן הבית. {{ירו"מ-הדגשה|כלה לחיה מן השדה - כלה לבהמתך מן הבית. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר עוקבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי חנינא}}: שיערו לומר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין החיה שבהר גדילה {{ירו"מ-הדגשה|ב}}עמק, ולא גדילה חיה שבעמק בהר. דיקליטיאנס אעיק לבני פנייס, אמרין ליה: אנן אזלין. אמר ליה סופיסטה {{ירו"מ-הדגשה|השר שלו}}: לא אזלין לון {{ירו"מ-ביאור|לא ילכו להם}}, ואין אזלון לון - חזרון לון {{ירו"מ-ביאור|וגם אם הם ילכו הם יחזרו}}. ואי בעית מבדקא - אייתי טביין ושלחון לארעא דרחיקא {{ירו"מ-ביאור|תביא צבאים ושלח אותם לארץ רחוקה}}, ובסוף אינון חזרון לאתריהון {{ירו"מ-ביאור|ותראה שבסוף הם יחזרו למקומם}}. עבד כן: אייתי טביין וחפי קרנתייהו בכסף ושלחון לאפריקא, ובסוף תלתא שנין חזרו לאתריהן. תני {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: סימן להרים - מילין, לעמקים - תמרים, לנחלים - קנים, לשפילה - שקמין. {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי}} שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, {{ירו"מ-הדגשה|שנאמר}} {{הפ|דברי הימים ב|א|טו}} ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרוב. אית דבעי מימר למידת הדין {{ירו"מ-ביאור|למיקח וממכר}} אתמר {{ירו"מ-ביאור|שהמוכר לחברו שדה בעמק צריך שתגדל תמרים}}, ואית דבעי מימר לעגלה ערופה איתמר {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לערוף בנחל}}. איזו עמק בגליל? כגון בקעת גנוסר וחברותיה וכן כיוצא בהן. איזה הר שביהודה? זה הר המלך. ושפלתו - זו שפלת דרום. ועמק שלו {{ירו"מ-הדגשה|זה}} מעין גדי עד ירחו. איזה הר שבעבר הירדן? תני {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אומר: כגון הרי מכוור וגדור וכן כיוצא בהן. ושפלתו {{ירו"מ-הדגשה|זה}} חשבון וכל עריה אשר במישור: דיבון ובמות בעל ובית בעל מעון וכן כיוצא בהן. ועמק שלו {{ירו"מ-הדגשה|זה}} בית הרם ובית נמרה וכן כיוצא בהן, {{ירו"מ-הדגשה|כדכתיב}} {{הפ|יהושע|יג|כז}} ובעמק בית הרם ובית נמרה וסוכות וצפון יתר ממלכת סיחון מלך חשבון. בית הרם {{ירו"מ-הדגשה|זה}} בית רמתה, בית נמרה {{ירו"מ-הדגשה|זה}} בית נמרון, סכות {{ירו"מ-הדגשה|זה}} תרעלה, צפון {{ירו"מ-הדגשה|זה}} עמתו. שפלה שבהר - כהר, הר שבשפלה - כשפלה. מן מה דתני: הר והרו {{ירו"מ-ביאור|וסביבותיו}}, עמק ועמקו {{ירו"מ-ביאור|וסביבותיו}}, שפל ושפלתו {{ירו"מ-ביאור|וסביבותיו}} - הדא אמרה: שפלה שבהר - כהר, והר שבשפלה - כשפלה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מתני' אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן גבי לוד:}} וההר שלה כהר המלך. {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} מבית חורון ועד ים - מדינה אחת {{ירו"מ-ביאור|והיא נקראת}} פרא כורין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: עוד היא! יש בה הר ושפלה ועמק: מבית חורון ועד אמאום - הר, מאמאום ועד לוד - שפלה, מלוד ועד הים - עמק. {{ירו"מ-הדגשה|אם כך}}, ניתני ארבע {{ירו"מ-הדגשה|ארצות}} מעורבות {{ירו"מ-הדגשה|הן, והכל נידון כעמק שביהודה}}! תני: אין בסוריא שלש ארצות.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ט|כה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ט|כה ב}} {{סוף}} <span id="דף_כו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=302|פולדא=247|תולדות יצחק=140|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: לא}} אמרו שלש ארצות {{ירו"מ-הדגשה|אלא ביהודה, ושאר כל}} הארצות {{ירו"מ-הדגשה|כהר המלך}}. איתא חמי {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}}: אילין {{ירו"מ-הדגשה|שב}}עמק שביהודא אינו אוכל עד {{ירו"מ-הדגשה|שיכלה מה שב}}הר יהודא {{ירו"מ-הדגשה|אף שהוא קרוב לו, וזה שב}}עמק שבגליל אוכל עד {{ירו"מ-הדגשה|שיכלה מה שב}}הר יהודא {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא {{ירו"מ-הדגשה|רחוק}} הרבה! {{ירו"מ-ביאור|שהרי לשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} כל {{ירו"מ-הדגשה|שאר}} הארץ {{ירו"מ-הדגשה|כ}}הר {{ירו"מ-הדגשה|המלך}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} כל הארצות כאחת לזיתים ולתמרים. תני: {{שוליים|ט_י}}אף לחרובים. תני: אוכלין על התמרים עד שיכלו מיריחו, ועל הזיתים עד שיכלו ממרון ומגוש חלב.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ג|ירושלמי שביעית, פרק ט, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ג"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%98/%D7%92 הרב קנייבסקי ט ג]] <big> מתני': </big> {{שוליים|ט_יא}}אוכלין על המופקר, אבל לא על השמור {{ירו"מ-ביאור|בשדה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: אף על השמור. {{שוליים|ט_יב}}אוכלין על הטפחין {{ירו"מ-ביאור|שמסתירים העופות בקן}} {{שוליים|ט_יג}}ועל הדיפרא {{ירו"מ-ביאור|אילן שעושה שני פירות בשנה}}, אבל לא על הסיתוונות {{ירו"מ-ביאור|שמבשילות בסתיו}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} מתיר כל זמן שביכרו עד {{ירו"מ-הדגשה|שלא}} יכלה הקיץ.<br><strong>גמ':</strong> מתניתין {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: כתיב ([[ויקרא כה יב|ויקרא בהר כה יב]]) מן השדה תאכלו את תבואתה - כל זמן שאת אוכל מן השדה את אוכל מה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בבית. כלה מן השדה - כלה מן הבית. מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא אוכלים על השמור אף שזה קיים בשדה?}} את הוא שגרמת לה שלא תאכל {{ירו"מ-ביאור|על ידי ששמת שמירה}}. מתניתין {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. דתניא: אין אוכלין על הטפחין שבעכו {{ירו"מ-ביאור|שהיו הרבה יונים גדלים שם בטפחין}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אמר: אוכלין על הטפחין שבעכו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר כל זמן שביכרו עד שלא יכלה הקיץ}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר: מה פליגין {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} ורבנן בסיתוונות {{ירו"מ-ביאור|שלתנא קמא הרי הם כמין אחר ולא אוכלים עליהם}}, אבל בדפרין - לא {{ירו"מ-הדגשה|פליגי}}. אשכח תני: {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} מתיר בדפרון והן שבכרו עד שלא יכלה הקיץ, {{ירו"מ-הדגשה|ולחכמים אפילו}} לא {{ירו"מ-הדגשה|ביכרו}} {{ירו"מ-הדגשה|עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יכלה הקיץ}}.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ד|ירושלמי שביעית, פרק ט, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ד"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%98/%D7%93 הרב קנייבסקי ט ד]] <big> מתני': </big> הכובש ג' כבשים בחבית אחת - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: אוכלין על הראשון {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שנתן טעם באחרים הכל אסור}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: אף על האחרון. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: כל שכלה מינו בשדה - יבער מינו מן הבית {{ירו"מ-ביאור|אבל טעם אינו אוסר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל {{ירו"מ-הדגשה|מיני}} ירקות אחת לביעור {{ירו"מ-הדגשה|ואוכלים עליו}}. אוכלין ברוגילא עד שיכלו סגריות מבקעת בית נטופה.<br><strong>גמ':</strong> מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? הראשון נותן טעם באחרון. מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}? {{ירו"מ-הדגשה|ש}}האחרון נותן טעם בראשון {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שבראשון יש חלק שלא הגיעה זמן ביעורו לא צריך לבער}}. וקשיא על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: ואין הראשון נותן טעם באחרון? {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|ט_יד}}כל שכלה מינו בשדה - יבער מינו מן הבית. תני: {{שוליים|ט_טו}}והלכה כדבריו. {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} אמר: מכיון שהתחיל באוצר - כמבוער הוא. אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} והורי כחזקיא {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}}: לא דאנא סבר כוותיה, אלא מן מה דאנן חמיין {{ירו"מ-ביאור|ממה שאנו רואים}} רבנן עבדין עובדא כוותיה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}} בר רדיפא הוה ליה עובדא {{ירו"מ-ביאור|שהיה לו פירות שהגיעה זמן ביעורם}}, אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}. אמר לו: אריוותא קמך ואת שאל לתעליה {{ירו"מ-ביאור|אריות לפניך ואתה שואל את השועל}}! אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה}}, אמר לו: חמי לך תלתא רחמין {{ירו"מ-ביאור|תביא שלושה חברים}} ואפקרה קומיהון. קפודקאי דציפורין שאלין ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}}: בגין דלית לאילן עמא רחים {{ירו"מ-ביאור|בגלל שאין לנו אוהבים}} ולא שאל שלם - איך צורכה מיעבד {{ירו"מ-ביאור|מה נעשה}}? אמר לו: כד תיחמון ריגלא צלילא {{ירו"מ-ביאור|כשתראו שאין אנשים ברחוב}} {{ירו"מ-הדגשה|ת}}יהוין מפקון לשוקא {{ירו"מ-הדגשה|ומ}}פקרין ליה וחזרין וזכיין ביה. {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}} מפליג {{ירו"מ-ביאור|מחלק}} לה צלוחין צלוחין {{ירו"מ-הדגשה|שבכל אחד שלוש סעודות}}. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מפליג לה צלוחין צלוחין. {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} סלק גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}, אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} ל{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: {{ירו"מ-הדגשה|זכה}} בהן אוצרה {{ירו"מ-הדגשה|שהגיעה זמן הביעור ואני צריך להפקירו}} {{ירו"מ-ביאור|ו{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} לא ידע שהוא עצמו יכול לזכות בהם אחר ההפקר}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} ל{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: צור לי אילין פריטייא גביך {{ירו"מ-הדגשה|והחזר לי אותם ואמור לי:}} הרי מקומו {{ירו"מ-הדגשה|של האוצר}} מושכר לי {{ירו"מ-הדגשה|בפרוטת}} אלו {{ירו"מ-הדגשה|כדי שתזכה בהם בקנין חצר. אמר לו:}} לא כן אפקרתן? {{ירו"מ-הדגשה|ח}}זור וזכיתה {{ירו"מ-הדגשה|אתה}}!<br><br> <span id="דף_כו_ב"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%98/%D7%94 הרב קנייבסקי ט ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=308|פולדא=247|תולדות יצחק=144|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ה|ירושלמי שביעית, פרק ט, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_טז}}המלקט עשבים לחים {{ירו"מ-ביאור|מותר}} עד שיבש המתוק, והמגבב ביבש עד שתרד רביעה שנייה. {{שוליים|ט_יז}}עלי קנים ועלי גפנים עד שישרו מאביהן, והמגבב יבש עד שתרד רביעה שנייה. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אומר: בכולן עד שתרד רביעה שנייה. כיוצא בו: המשכיר בית לחבירו עד הגשמים - עד שתרד רביעה שנייה. {{שוליים|ט_יח}}המודר הנייה מחבירו עד הגשמים - עד שתרד רביעה שנייה. {{שוליים|ט_יט}}עד אימתי נכנסים עניים לפרדיסות? עד שתרד רביעה שנייה. {{שוליים|ט_כ}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אימתי נהנים ושורפים בקש ובתבן של שביעית? עד שתרד רביעה שנייה.<br><strong>גמ':</strong> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: לית כאן עלי קנים אלא עלי גפנים, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}עלי קנים אין להם ביעור. ותני כן: {{שוליים|ט_כא}}עלי קנים ועלי האוג ועלי חרובים אין להן ביעור מפני שאין מינן כלה. {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} בעי אמר: עד הגשם {{ירו"מ-הדגשה|האם כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|בלשון יחיד די}} עד שירד גשם אחד? תמן תנינן: {{שוליים|ט_כב}}האומר הרי עלי עצים - לא יפחות משני גזירין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} בעי: {{שוליים|ט_כג}}אמר הרי עלי עץ - מביא גזר אחד? אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: מתניתין אמרה כן, שזה קרבן בפני עצמו וזה קרבן בפני עצמו. דתנינן: {{שוליים|ט_כד}}שנים בידן שני גזירי עצים. תני {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: כל דבר שהוא תלוי ברביעה - עד שתרד רביעה שנייה, ושאינה תלוי ברביעה {{ירו"מ-ביאור|כגון המשכיר בית}} - עד שיגיע זמנה של רביעה. תני {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: שבעת ימים שירדו בהן גשמים ולא פסקו - יש בהן כדי רביעה {{ירו"מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שנייה. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}: ולמה נקרא שמה רביעה? שהיא רובעת את הארץ. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: מאימתי נהנים ושורפים בקש ובתבן של שביעית עד שתרד}} רביעה שנייה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מכיון שתסרח מה שבשדה - הותר מה שבבית {{ירו"מ-הדגשה|לכלותו}}. תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}}: אפילו לאחר ג' שנים אסור עד שיסרח. {{שוליים|ט_כה}}תבן של שביעית אין שורין אותו בטיט, שריין בטיט - בטל, והוא שגבלו. {{שוליים|ט_כו}}תבן של שביעית אין נותנין אותו בכר, נתנו בכר - בטל, והוא שישן עליו. תבן של שביעית {{ירו"מ-הדגשה|מהו}} שיהא אסור משום ספיחים? {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדי}} ושרי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ואנא דלא סמכית עליה, אשתאלת לאילין דבית ברסנא ואמרין: נהגין הוינא כנישין {{ירו"מ-ביאור|אוספים}} תבן {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ערב שמיטתא {{ירו"מ-הדגשה|כדי לתת לבהמה}}, וכד מחסרין {{ירו"מ-ביאור|כשהיה חסר}} מייתי מן שורייא {{ירו"מ-ביאור|מהחומה}} {{ירו"מ-ביאור|שהקש שבחומה כבר בטל בטיט}}. {{ירו"מ-הדגשה|רואים שגם קש נאסר באיסור ספיחין}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: מתניתין אמרה שהוא {{שוליים|ט_כז}}מותר, דתני: הצבעין {{ירו"מ-הדגשה|והפטמי}}ן לוקחין מורסן {{ירו"מ-הדגשה|מכל מקום}} ואינו חושש. סבר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} מימר אפילו מן החשוד {{ירו"מ-הדגשה|לפי שלא גזרו ספיחין במאכל בהמה. אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: לא אמרו אלא בשאינו יודע אם חשוד הוא אם אינו חשוד, הא דבר ברי שהוא חשוד - אסור. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמאי}}: מתניתין אמרה שהוא אסור, דתנינן תמן {{ירו"מ-הדגשה|תלתן של שביעית ושל תרומה שנתן בתוך התבשיל: בתרומה - אם יש בזרע}} {{ירו"מ-ביאור|שרק הזרע התקדש}}, ובשביעית ובכלאי הכרם והקדש - אם יש בזרע ובעץ כדי ליתן טעם. {{ירו"מ-הדגשה|רואים שאף}} בעץ {{ירו"מ-הדגשה|שהוא מאכל בהמה יש איסור ספיחים. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|תיפתר שחייב בקדושת שביעית ובביעור אבל לא}} לענין {{ירו"מ-הדגשה|ספיחין}}. ולית {{ירו"מ-הדגשה|את שמע מינה כלום. איתמר: אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו"מ-הדגשה|מכיון שתסרח מה שבשדה - הותר מה שבבית}}. לא נמצא מאבד אוכלי בהמה. תפתר באוכלי בהמה {{ירו"מ-הדגשה|לשימוש}} אדם {{ירו"מ-הדגשה|שאף קדם}} {{ירו"מ-הדגשה|היה}} {{ירו"מ-הדגשה|מותר, וחכמים אסרו}} שנראה {{ירו"מ-הדגשה|כמאבד}} {{ירו"מ-הדגשה|או}}כלי {{ירו"מ-הדגשה|בהמה. אבל}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|שנסרח בשדה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|גזרו}}.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ט|כו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ט|כו ב}} {{סוף}} <span id="דף_כז_א"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%98/%D7%95 הרב קנייבסקי ט ו]] [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=315|פולדא=248|תולדות יצחק=146|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ו|ירושלמי שביעית, פרק ט, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_ט_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_כח}}מי שהיו לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור - מחלק מזון ג' סעודות לכל אחד ואחד, והעניים אוכלין אחר הביעור אבל לא העשירים. דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ט_כט}}אחד עניים ואחד עשירים אוכלין אחר הביעור. {{שוליים|ט_ל}}מי שהיו לו פירות שביעית שנפלו לו בירושה או שנתנו לו מתנה {{ירו"מ-ביאור|ולא הפקירו אותם בזמן הביעור שמהדין אסורים לכולם}} - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: ינתנו לאוכליהן. וחכמים אומרים: אין החוטא נשכר {{ירו"מ-ביאור|שיחזיק טובה למוריש או לנותן}}, אלא ימכרו לאוכליהן ודמיהן יתחלקו לכל אדם. {{שוליים|ט_לא}}האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה - חייב מיתה.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: והעניים אוכלין אחר הביעור אבל לא העשירים}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}}. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודא}}? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כג יא|שמות משפטים כג יא]]) ואכלו אביוני עמך ויתרם {{ירו"מ-הדגשה|ת}}אכל {{ירו"מ-הדגשה|חיית השדה}}. מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}? ואכלו אביוני עמך ויתרם {{ירו"מ-ביאור|הכוונה לשאר העם}}. תני {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: עשירין אוכלין מן האוצר אחר הביעור {{ירו"מ-הדגשה|שאין חובת ביעור על האוצר}} {{ירו"מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה לאוצר בית דין}}. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב:}} ואכלו אביוני עמך {{ירו"מ-הדגשה|ולא עשירים, ויתרם}} עד {{ירו"מ-הדגשה|שמביאים}} יתרם {{ירו"מ-הדגשה|לאוצר}} {{ירו"מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה לאוצר בית דין}} {{ירו"מ-הדגשה|שאז גם לעשירים מותר. תנן: מי שהיו לו פירות שביעית שנפלו לו בירושה או שנתנו לו מתנה}} - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: ינתנו לאוכליהן. וחכמים אומרים: אין החוטא נשכר שלא יחזיק היורש טובה למוריש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אומר: בפירות עבירה היא מתניתין. והתני: המוצא פירות עבירה - אסור ליגע בהן! שנייא היא מציאה, שנייא היא שנפלו לו על כרחו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בפירות היתר היא מתניתין {{ירו"מ-ביאור|היינו שנפלו לו בירושה קדם זמן ביעור}}. בהדא תנינן: {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: ינתנו לאוכליהן. {{ירו"מ-הדגשה|למה שלא יאכל אותם בעצמו, כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} דהוא שמותי {{ירו"מ-ביאור|מ{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}}}? ותנינן: {{ירו"מ-הדגשה|אין}} אוכלין פירות שביעית בטובה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ואם הוא יאכל הוא יחזיק טובה לנותן}}. בהדא רבנן מתיבין ליה: שאין חוטא נשכר {{ירו"מ-ביאור|הרי רבנן כ{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} סברי שאוכלים בין בטובה ובין שלא בטובה}}. בשיטתו השיבוהו: בשיטתך שאת אומר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אסור {{ירו"מ-הדגשה|לאכול פירות שביעית בטובה, ואיך}} ינתנו לאוכליהן? שאין חוטא נשכר! {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|אוכליהן יחזיקו לו טובה. אלא: ימכרו לאוכליהן ודמיהן יתחלקו לכל אדם}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ביבי}}: הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} באילין קונדסיא {{ירו"מ-הדגשה|אם עבר ולא ביער}} שילכו מעותיהן לים המלח {{ירו"מ-הדגשה|אף שהם מאכל בהמה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}}: מהו {{ירו"מ-הדגשה|מיי}}בלא {{ירו"מ-ביאור|להוליך}} בפוניין {{ירו"מ-ביאור|מאכל בהמה}} לאשקלון {{ירו"מ-ביאור|בחוץ לארץ}}? אמר לו: אסור. {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} הוה קאים בשוקא דקיסרין, חמי חד טעון עלל מן איסורי {{ירו"מ-ביאור|ראה אחד טעון משא מפירות איסור}}, הפך אפוי דלא מחמיניה {{ירו"מ-הדגשה|טוען}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}פורק כל כך למה? כדי שיעשה מקומו הוכיח {{ירו"מ-הדגשה|שכולם ידעו ולא יקחו}} ממנו. שמע {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר:}}<br><br> <span id="דף_כז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=323|פולדא=249|תולדות יצחק=148|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|אשרי אמה דילדת}} בר {{ירו"מ-הדגשה|כמותו}}! {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} הוה מפקיד לתלמידים: לא תזבון {{ירו"מ-הדגשה|לי}} ירק אלא מן גינתא דסיסרא {{ירו"מ-הדגשה|דסבר יש לגוי קניין להפקיעה מקדושה, וסתם גויים גזלו ארעה מישראל, וחשב שאצל}} סיסרא {{ירו"מ-הדגשה|היתה הקרקע מעולם ברשות אבותיו}}. קם עימיה זכור לטוב, אמר לו: איזיל אימא {{ירו"מ-ביאור|לך אמור}} לרבך: לית הדא גינתא דסיסרא! דיהודאי הות וקטליה ונסביה מיניה. אין בעיתא מחמרא על נפשך {{ירו"מ-הדגשה|לא לקנות מאדמות שלא כבשו}} עולי {{ירו"מ-הדגשה|בבל שהם בבעלות יהודים גם אחרי ההיתר של רבי}}, אשתווי לחברו {{ירו"מ-הדגשה|וגם הוא יהיה אסור}}! חד בר נש הוה חשיד על שמיטתא, אמר לאיתתיה: אפקין חלתה {{ירו"מ-ביאור|תפרישי חלה}}. אמרה ליה: ההוא גברא חשיד על שמיטתו ואת אמר אפקין חלתה? אמר לה: חלתה מדבר תורה, שביעית {{ירו"מ-הדגשה|מד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} וחביריו!<br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ט|כז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק ט|כז ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק הפיגן והריבוזין</strong> 08309ziy69s4j3tph511eulikr3ifs3 ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שביעית/פרק עשירי 106 1706308 2942773 2920903 2025-06-19T12:42:25Z מאירושולי 35234 2942773 wikitext text/x-wiki ==פרק עשירי - השביעית משמטת== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_שביעית_פרק עשירי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%99/%D7%90 הרב קנייבסקי י א]] ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_י_א|ירושלמי שביעית, פרק י, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_י_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|י_א}}השביעית משמטת את המלוה בשטר ושלא בשטר. {{שוליים|י_ב}}הקפת החנות אינו משמטת, אם עשאה מלוה {{ירו"מ-הדגשה|קבע לו זמן לפרעון או עשה לו חשבון ופרע חלק,}} הרי זו משמטת. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אומר הראשון ראשון משמט. {{שוליים|י_ג}}שכר שכיר אינו משמט, ואם עשאו מלוה הרי זו משמט. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בן חלפתא}} אומר כל מלאכה שהיא פוסקת בשביעית משמטת, אינה פוסקת בשביעית אינה משמטת {{ירו"מ-הדגשה|ששכירות משתלמת לבסוף.}} {{שוליים|י_ד}}השוחט את הפרה וחילקה בראש השנה, אם היה החודש מעובר משמיט ואם לאו אינה משמיט. {{שוליים|י_ה}}האונס והמפתה והמוציא שם רע {{שוליים|י_ו}}וכל מעשה בית דין אינן משמיטין. {{שוליים|י_ז}}המלוה על המשכון {{שוליים|י_ח}}והמוסר שטרותיו לבית דין אין משמטין. <strong>גמ':</strong> תנן השביעית משמטת את המלוה בשטר ושלא בשטר. ניחא שהשמיטה משמטת מלוה שלא בשטר, אבל למה היא משמט מלוה בשטר ויעשה כמלוה על המשכון ולא יהא משמט שהרי יש בו שיעבוד קרקעות והרי הוא כגבוי? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}} תיפתר בשטר שאין בו אחריות נכסים וכרבי מאיר דאמר אחריות לאו טעות סופר {{ירו"מ-הדגשה|אבל לרבנן אפילו לא כתב כאילו כתב ויש לו שיעבוד נכסים.}} אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}} בשטר שאין בו אחריות נכסים והורי דמשמט. אמר מפני שאנו למידין מן ההלכה {{ירו"מ-הדגשה|וסוברים שהמשנה רק}} כרבי מאיר {{ירו"מ-הדגשה|אבל לרבנן מלוה בשטר לא משמט}} אנו עושין מעשה {{ירו"מ-הדגשה|להוציא ממון.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו כרבנן}} בשאין ללוה קרקע, הא יש לו קרקע אינו משמט. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בר זבידא}} אפילו יש לו קרקע משמט {{ירו"מ-הדגשה|שאינו דבר מסוים כמשכון.}} אתיא דרבי יוחנן {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}} כדרב דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} {{שוליים|י_ט}}ייחד לו קרקע אינו משמט. לא אמרו אלא ייחד לו, הא לא ייחד לו משמט. {{שוליים|י_י}}המשעבד שדה לאשתו והלך ומכרה, אם רצתה לגבות ממנו או משאר נכסים בני חורין גובה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-הדגשה|אילעא}} הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|בן פדת}} כהך תנייא חברייא בעיין לא תגבה אלא מנכסים משועבדין {{ירו"מ-הדגשה|שהרי יחד לה.}} אמר לון {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}} בני חורין לפניה ואת אמרת תגבי משועבדין? {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרנו במשנה שיכולה לגבות גם}} מבני {{ירו"מ-הדגשה|חורים זה דווקא}} בשלא אמר לה לא יהא לך פירעון אלא מזה. {{שוליים|י_יא}}אבל אם אמר לה לא יהא לך פירעון אלא מזה אינה גובה אלא ממנה. {{שוליים|י_יב}}המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה, {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} אמר מכורה לשעה {{ירו"מ-הדגשה|עד שיבאו ויטרפו ממנו,}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-הדגשה|אסי}} אמר אינו מכורה לשעה. חיילי דרבי יוסי {{ירו"מ-הדגשה|בר זבידא}} מן הדא דתנן עשה עבדו אפותיקי שורו אפותיקי ומכרו אינו מכור. מי דמי? דווקא עבדו ושורו דמצוי הוא להבריח {{ירו"מ-הדגשה|לכן אינו מכור אבל}} שדה אינו מצוי להבריח {{ירו"מ-הדגשה|ויקנה לשעה.}} הגע עצמך שהיתה מכורה לבעלי זרוע {{ירו"מ-הדגשה|שאינו יכול להוציא מידם נמצא שגם שדה עשוי הוא להבריח ולכן גם בשדה מכירה לשעה אינה מכירה.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן אבוי דרבי מתנייה}} מצויין הן {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|כז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|כז ב}} {{סוף}} <span id="דף_כח_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כח.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=329|פולדא=250|תולדות יצחק=151|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בעלי זרוע ליפול. תני הכותב שדה אפותיקי לאשה בכתובתה ולבעל חוב בחובו מכרה הרי זו מכורה {{שוליים|י_יג}}והלוקח יחוש לעצמו {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהשדה מכורה כל זמן שלא טרפו ממנה וקשה על}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שאינה מכורה לשעה.}} מתניתין בשאמר לה {{ירו"מ-הדגשה|בסתם}} יהא לך פירעון מזו, מה פליגין כשאמר לו לא יהא לך פירעון אלא מזו? תנן הקפת החנות אינו משמטת, אם עשאה מלוה הרי זו משמטת. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אומר הראשון ראשון משמט. מאי עשאה מלוה? {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} אמר {{שוליים|י_יד}}פגמה {{ירו"מ-הדגשה|פרע חלק}} אף על פי שלא זקפה {{ירו"מ-הדגשה|עליו את השאר,}} זקפה {{ירו"מ-הדגשה|עליו בחוב כגון שקבע לו זמן לפרעון או שסיכם לו את כל החובות אף על פי}} שלא פגמה {{ירו"מ-הדגשה|שלא פרע חלק.}} תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-הדגשה|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} עד שתפגום ותזקוף ומפני שהוא מקיף לו פעם שנייה נעשית ראשונה מלוה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|בן פדת}} דרבי יהודה {{ירו"מ-הדגשה|בר עילאי}} היא דרבי יהודא אומר הראשון ראשון משמט דכיוון שהוא ראוי לתובעו על הקניה הקדמת ולא תבעו נעשת כמלוה ומשמטת. תנן השוחט את הפרה וחילקה בראש השנה אם היה החודש מעובר משמיט ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|כשלקח ממנו פעמים}} בראש השנה ודרבי יהודה {{ירו"מ-הדגשה|בר עילאי}} היא {{ירו"מ-הדגשה|שכשלקח פעם שניה נעשת ראשונה כהלואה ומשמט דכיוון שבא ליקח פעם שניה}} היה ראוי לתבוע תשלום על הקניה הקודמת וכיוון שלא תבע נעשת מלווה גביו ומשמט וראוי לתובעו בראש השנה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|במי}} שהוא ראוי להאמינו {{ירו"מ-הדגשה|שאף שאין לוקחים משכון ביום טוב זה דווקא ממי}} שאינו מאמינו {{ירו"מ-הדגשה|דנראה כפורע חובו ביום טוב אבל ממי שמ}}אמינו {{ירו"מ-הדגשה|יכול לקחת שנראה שהמשכון}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|אלא לזיכרון}} ומכיון שהוא ראוי לתובעו משכון {{ירו"מ-הדגשה|כמי}} שהוא ראוי ליתן לו מעות {{ירו"מ-הדגשה|ונעשת הקניה הקדמת כהלואה ומשמטת}} וכן {{ירו"מ-הדגשה|גבי הקפת חנות}} הואיל {{ירו"מ-הדגשה|ובקניה שניה}} הוא ראוי ליתן לו מעות ולא נתן נעשית ראשונה מלוה. תנן {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בן חלפתא}} אומר כל מלאכה שהיא פוסקת בשביעית משמטת, אינה פוסקת בשביעית אינה משמטת. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}} אמר דווקא מלאכה שפוסקת {{ירו"מ-הדגשה|בגין שמיטה כגון חרישה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאסורה בשמיטה.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אומר אפילו סתם מלאכה {{ירו"מ-הדגשה|כגון בניין.}} על דעתיה דרבי יוחנן {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}} כל מלאכה שהיא פוסקת {{ירו"מ-הדגשה|מחמת איסור מלאכה בשביעית,}} על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש דאמר {{ירו"מ-הדגשה|כל מלאכה שפוסקת}} מאליה. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בן חלפתא}} כרבי יהודה {{ירו"מ-הדגשה|בר עילאי}} דרבי יוסי {{ירו"מ-הדגשה|בן חלפתא}} אמר כל מלאכה שהיא פוסקת בשביעית משמטת ושאינה פוסקת בשביעית אינה משמטת {{ירו"מ-הדגשה|דכשפסקה המלאכה}} דרך {{ירו"מ-הדגשה|הפועל לתבוע}} שכרו ואם לא {{ירו"מ-הדגשה|תבע כאילו זקפה עליו במלוה כמו שאמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ג}}בי {{ירו"מ-הדגשה|חנווני על פינקסו דכיוון שבא ליקח פעם שניה היה ראוי לתבוע תשלום על הקניה הקודמת וכיוון}} שלא {{ירו"מ-הדגשה|תבע נעשת מלווה גביו}} ומשמט. <span id="דף_כח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=331|פולדא=250|תולדות יצחק=152|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אבל לא {{ירו"מ-הדגשה|בהכרח}} שרבי יוסי {{ירו"מ-הדגשה|בן חלפתא}} כרבי יודא דאף על גב דרבי יהודה {{ירו"מ-הדגשה|בר עילאי}} אמר אין דרך השולחני להיות נותן איסר עד שיטול דינר {{ירו"מ-הדגשה|וכן אין דרך חנוני להמשיך לתת בהקפה עד שישלמו לו את החוב הקדם,}} מודה הוא בשכר שכיר שאינו אלא לבסוף {{ירו"מ-הדגשה|ואף אם מלאכה אחת פוסקת מצפה שאולי ישתמש בו למלאכה אחרת ולא תובע שכרו.}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר ניסן לא נתעבר מימיו והא תנינן {{ירו"מ-הדגשה|עולת חדש בחדשו חדש}} והבא {{ירו"מ-הדגשה|קרבנות מתרומה חדשה}} ותנן {{ירו"מ-הדגשה|בראש חדש}} ניסן {{ירו"מ-הדגשה|מביאים קטורת מתרומה חדשה}} אם בא חדש בזמנו {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש מציאות שלא בא בזמנו.}} אם בא {{ירו"מ-הדגשה|אך באמת מעולם}} לא {{ירו"מ-הדגשה|קרה}} שלא בא. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|אלול}} לא נתעבר מימיו והא תנינן {{ירו"מ-הדגשה|השוחט פרה בראש השנה של שמינית}} אם היה החודש מעובר {{ירו"מ-הדגשה|משמט}} {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש מציאות שאלול מעובר.}} אם היה {{ירו"מ-הדגשה|אבל באמת מעולם}} לא היה {{ירו"מ-הדגשה|והא תניא}} וכשקידשו את השנה באושא ביום הראשון {{ירו"מ-הדגשה|עבר}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה}} ואמר {{ירו"מ-הדגשה|מלכויות עם קדושת השם ולא תקע}} כדברי {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} לא היינו נוהגין כן ביבנה. ביום השני עבר {{תנא-ירו"מ|רבי חנינה בנו של רבי יוסי הגלילי}} ואמר {{ירו"מ-הדגשה|מלכויות עם קדושת היום ותקע}} כדברי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} כן היינו נוהגין ביבנה {{ירו"מ-הדגשה|והא}} תני בראשון ובשני {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהיה ראש השנה יומים אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} אותה השנה נתקלקלה {{ירו"מ-הדגשה|ואי בעית אימא}} מהו בראשון מהו בשני {{ירו"מ-הדגשה|כדאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} שנה ראשונה ושנה השנייה {{ירו"מ-הדגשה|והא}} תני ביום הראשון וביום השני {{ירו"מ-הדגשה|משמע שעשו יומים אלא מחוורתא כדרבי זעירא}} קידשוהו קודם לזמנו {{ירו"מ-הדגשה|בכ"ט,}} או לאחר עיבורו {{ירו"מ-הדגשה|ביום ל"ב.}} יכול {{ירו"מ-הדגשה|יהא מקודש תלמוד לומר}} ([[ויקרא כג ב|ויקרא אמור כג ב]]) אלה מועדי {{ירו"מ-הדגשה|ה}} אשר תקראו אתם אותם {{ירו"מ-הדגשה|שהם בזמנם}} אלה הם מועדי {{ירו"מ-הדגשה|שלא}} בזמנם אין אלה מועדי. לפני זמנו עשרים ותשעה יום, לאחר עיבורו שלשים ושנים יום. ומניין {{שוליים|י_טו}}שמעברין את השנה על הגליות שיצאו ועדיין לא הגיעו תלמוד לומר ([[ויקרא כג ב|ויקרא אמור כג ב]]) דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם וכו' אלה הם מועדי, עשה את המועדות שיעשו אותן כל ישראל. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} והן שהגיעו לנהר פרת. {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} ורבי אימי {{ירו"מ-הדגשה|אמי בן נתן}} אמרו בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר פזי}} {{שוליים|י_טז}}קידשוהו ואחר {{ירו"מ-הדגשה|כך}} נמצאו העדים זוממין הרי {{ירו"מ-הדגשה|זה}} מקודש. קם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-הדגשה|אסי}} עם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר פזי}} אמר לו אתה שמעתה מן אבוך הדא מילתא? אמר {{ירו"מ-הדגשה|לו כך}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|א}}בא בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}} {{שוליים|י_יז}}אין מדקדקין בעדות החדש {{ירו"מ-הדגשה|אף אם נמצאו}} העדים {{ירו"מ-הדגשה|שקרנים.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי עמרם}} ורבי מתנה אמרו בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} המלוה את חבירו על מנת שלא לתובעו {{שוליים|י_יח}}שביעית משמטתו {{ירו"מ-הדגשה|קא סלקא דעתין דכיוון שלא יבא לידי לא יגוש אינו משמט קא משמע לן שמשמטת מדתני}} השוחט את הפרה וחילקה בראש השנה אם היה החודש מעובר משמיט ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|בן פדת}} דרבי יודא היא {{ירו"מ-הדגשה|בשלקח פעמים בראש השנה דכיוון שלא תבעו נעשה הראשון מלווה}} וראוי הוא לתובעו בראש השנה {{ירו"מ-הדגשה|אלא ודאי אף באינו ראוי לתובעו ולא}} יבא {{ירו"מ-הדגשה|לידי לא יגוש משמט כמו}} שאמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שההלואה ניתנה להתבע אלא שיש מניעה צדדית שמונעת לתבועה ושביעית משמטת אותה.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} במי שהוא ראוי להאמינו שאף שאין לוקחים משכון ביום טוב זה דווקא ממי שאינו מאמינו דנראה כפורע חובו ביום טוב אבל ממי שמאמינו מותר שהמשכון אינו אלא לזיכרון ומכיון שהוא ראוי לתובעו משכון כמי שהוא ראוי ליתן לו מעות ונעשת הקניה הקדמת כהלואה ומשמטת אף כאן הואיל דהוא {{ירו"מ-הדגשה|מאמינו אין צריך שיהיה}} ראוי {{ירו"מ-הדגשה|לתובעו אלא כיוון}} דראוי ליתן {{ירו"מ-הדגשה|בעצמו}} בלא {{ירו"מ-הדגשה|תביעה קרינן}} ביה לא {{ירו"מ-הדגשה|יגוש דהוא נוגש בעצמו אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} המלוה את חבירו על מנת שלא תשמיטנו שביעית השביעית משמטתו {{ירו"מ-הדגשה|שהתנה על מה שכתוב בתורה.}} והתנינן {{ירו"מ-הדגשה|מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לחבירו אלף זוז על מנת ליתנן לו}} מכאן ועד שלשים יום {{ירו"מ-הדגשה|והוא אומר מכאן ועד עשר שנים אומדים כמה אדם רוצה ליתן ויהיו בידו אלף זוז}} בין נותנן {{ירו"מ-הדגשה|מכאן ועד}} ל' {{ירו"מ-הדגשה|יום}} בין נותנן מכאן ועד עשר שנים ויש עשר שנים בלא שמיטה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} איתפלגון {{אמורא-ירו"מ|רב נחמן בר יעקב}} ורב ששת חד אמר במלוה על המשכון וחרנא אמר בכותב לו פרוזבול. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|כח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|כח ב}} {{סוף}} <span id="דף_כט_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כט.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=337|פולדא=251|תולדות יצחק=154|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תני ל' יום לא איתיי מהו ל' יום לא איתיי? {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-הדגשה|בר אבא בר אבא}} אמר {{שוליים|י_יט}}במלוה את חבירו סתם שאינו רשאי לתובעו עד ל' יום. עאל {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|נשיאה}} ואמר טעמא {{ירו"מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[דברים טו ט|דברים ראה טו ט]]) קרבה שנת השבע שנת השמיטה לא היא שנת השבע היא שנת השמיטה מה {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} קרבה שנת השבע שנת השמיטה שלא תאמר כל שלושים יום אינו רשאי לתובעו לאחר שלושים יום בהשמט כספים הוא ולא יגבנו לפום כן צריך מימר קרבה שנת השבע שנת השמיטה {{ירו"מ-הדגשה|שמשמטת כספים שאם}} היה {{ירו"מ-הדגשה|יכול לתבוע עד ראש השנה למה ימנעו מלהלוות קדם הרי רשאים לתבוע עד סוף השנה}} לא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} דעמרם ורב מתנה אמרו בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} המלוה את חבירו על מנת שלא לתובעו השביעית משמטתו {{ירו"מ-הדגשה|אף שאינו תובע ולא קרינן ביה לא יגוש.}} {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|בא לחדש לנו הרי זה בדיוק מה שאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|נשיאה}} {{ירו"מ-הדגשה|שלומדים מהפסוק קרבה}} שנת השבע {{ירו"מ-הדגשה|שהרי המלוה את חברו שלושים יום לפני ראש השנה הרי הוא כמלוה על}} מנת שלא לתובעו {{ירו"מ-הדגשה|שהרי בתוך שלושים יום אינו יכול}} לתובעו {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן}} השביעית משמטת {{ירו"מ-הדגשה|אז מה}} {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|חידש}} אשכח תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-הדגשה|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|שדורש את הפסוק בצורה אחרת}} קרבה שנת השבע שנת השמיטה לא היא שנת השבע היא שנת השמיטה ומה תלמוד לומר ([[דברים טו ט|דברים ראה טו ט]]) קרבה שנת השבע שנת השמיטה שלא תאמר כל שש שנים שדהו לפני כרמו לפני {{ירו"מ-הדגשה|שאם לא ישלם אני אגבה חובי מהפירות אבל בשמיטה}} השדה {{ירו"מ-הדגשה|מופקרת ואין מאיפה לגבות ממנו}} ולאחר שש שנים בהשמט כספים הוא ולא יגבנו לפום כן צריך מימר קרבה שנת השבע שנת השמיטה תנן האונס והמפתה והמוציא שם רע {{ירו"מ-הדגשה|אינו משמט}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רב יהודא}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} דרבי מאיר היא דאמר במלוה הדבר תלוי {{ירו"מ-הדגשה|כדתנן הקפת החנות אינו משמטת אם עשאה}} מלוה {{ירו"מ-הדגשה|הרי זו משמטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|הראשון ראשון משמט שראוי לתובעו דאי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|היא אף אונס ומפתה ומוציא שם רע ישמט שהרי ראוי לתובעו תנן}} וכל מעשה {{ירו"מ-הדגשה|בית דין אינן משמיטין}} {{שוליים|י_כ}}אילו גזרי דינים פשיטא דא מילתא {{שוליים|י_כא}}מלוה שהיא נעשית כפרנית {{ירו"מ-הדגשה|כגון שתבע את חברו לפני שביעית וכפר בכל ונפטר מלשלם ואחר שביעית הביא עדים שחייב לו.}} אינה משמטת {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שלא היה יכול לנוגשו}} כפרנית שהיא נעשית מלוה {{ירו"מ-הדגשה|כגון שתבע והביא עדים וחיבוהו לשלם וזקפה עליו במלוה,}} משמטת {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי {{ירו"מ-הדגשה|אף}} למידת הדין כן לא צורכה דא {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|בזה יש מקום להסתפק}} מלוה {{ירו"מ-הדגשה|שהיא נעשית כפרנית גובה מעידית כגזלן כפרנית}} שהיא נעשית מלוה גובה בבינונית {{ירו"מ-הדגשה|כבעל חוב תנן}} המלוה על המשכון {{ירו"מ-הדגשה|והמוסר שטרותיו לבית דין אין משמטין המלוה על המשכון}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-הדגשה|בר אבא בר אבא}} אמר אפילו על המחט {{ירו"מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[דברים טו ג|דברים ראה טו ג]]) ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידיך {{שוליים|י_כב}}פרט למה שיש לאחיך תחת ידיך ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידיך ולא המוסר שטרותיו {{ירו"מ-הדגשה|לבית דין}} <span id="דף_כט_ב"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%99/%D7%91 הרב קנייבסקי י ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=340|פולדא=252|תולדות יצחק=156|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_י_ב|ירושלמי שביעית, פרק י, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_י_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|י_כג}}פרוזבול אינו משמט זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה שנאמר ([[דברים טו ט|דברים ראה טו ט]]) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמור וגו' התקין הלל הזקן פרוזבול {{שוליים|י_כד}}זהו גופו של פרוזבול מוסר אני לכם איש פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה והדיינים חותמין למטן או העדים <strong>גמ':</strong> כתיב ([[דברים טו ג|דברים ראה טו ג]]) את הנכרי תיגוש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידיך ולא המוסר שטרותיו לבית דין מכאן סמכו לפרוזבול שהוא מן התורה ופרוזבל דבר תורה הוא והרי הלל התקין פרוזבול כשהתקין הלל סמכוהו לדבר תורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}} קשייתא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר}} מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|מדברי תורה אם כך גם שמיטה דאוריתא}} והלל מתקין על {{ירו"מ-הדגשה|דבר תורה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} משעה שגלו ישראל לבבל {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נפטרו מן המצות התלויות בארץ {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן מצוות שאינם תלויות בארץ נוהגות מדאוריתא אם כן}} השמטת כספים נוהג בין בארץ בין {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ דבר תורה ולמה הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רב חונה}} {{ירו"מ-הדגשה|רק למאן דאמר שגם בזמן הזה מצוות התלויות בארץ מדאוריתא}} חזר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בר זבידא}} ואמר כתיב ([[דברים טו ב|דברים ראה טו ב]]) וזה דבר השמיטה שמוט {{שוליים|י_כה}}בשעה שהשמיטה נוהגת {{ירו"מ-הדגשה|דבר תורה}} השמט כספים נוהגת בין בארץ בין {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ דבר תורה}} ובשעה שהשמיטה נוהגת מדבריהם השמט כספים נוהגת בין בארץ בין {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ}} מדבריהם תמן אמרין אפילו כמאן דאמר מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|דבר תורה}} מודה בשמיטה שהיא מדבריהם דתני כתיב ([[דברים טו ב|דברים ראה טו ב]]) וזה דבר השמיטה שמוט {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר שני שמיטין הללו שמיטה ויובל בשעה שהיובל נוהג שמיטה נוהג {{ירו"מ-הדגשה|דבר תורה}} פסקו יובלות שמיטה נוהגת מדבריהן {{שוליים|י_כו}}אימתי פסקו היובלות כתיב ([[ויקרא כה י|ויקרא בהר כה י]]) {{ירו"מ-הדגשה|וקראתם דרור בארץ לכל}} יושביה בזמן שיושביה עליה לא בזמן שגלו מתוכה היו עליה אבל היו מעורבבים שבט יהודא בבנימין ושבט בנימין ביהודה יכול יהו היובלות נוהגין תלמוד לומר לכל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|שהיה יכול לכתוב}} יושביה {{ירו"מ-הדגשה|למה נאמר}} לכל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|עד שיהיו}} כל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|במקומם}} נמצאת אומר כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט המנשה בטלו היובלות {{ירו"מ-הדגשה|מה בין המוסר שטרותיו לבית דין לפרוזבול שהתקין הלל אמר}} {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|פרוזבול אינו צריך למסור שטרותיו לבית דין ממש}} ואפילו {{ירו"מ-הדגשה|השטרות}} נתונים ברומי {{ירו"מ-הדגשה|ואיכא דאמרי אפילו הבית דין ברומי}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא צריך להיות אצלם.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם רבנן דתמן {{שוליים|י_כז}}שלושה שדנו ומת אחד מהן חותמין בשנים וכותבים אף על פי שחתמנו בשנים דננו בשלושה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}} מתניתין אמרה כן דתנן והדיינין חותמין מלמטן או העדים {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאם מסר דבריו לפני בית דין של שלשה די בחתימת שנים כמו שני}} עדים ולמידין מידת הדין מפרוזבול הרי פרוזבול {{ירו"מ-הדגשה|אינו אלא}} מסירת {{ירו"מ-הדגשה|דברים}} אשכח תני דמידת הדין למד מפרוזבול דתנן אין כותבים פרוזבול {{ירו"מ-הדגשה|אלא על הקרקע}} אין לו קרקע ולחייבין לו קרקע {{שוליים|י_כח}}כותבין לו פרוזבול היאך עבידא ראובן חייב לשמעון ולוי חייב לראובן ראובן אין לו קרקע וללוי יש לו קרקע כותבין לשמעון על נכסיו של לוי וזה נלמד {{ירו"מ-הדגשה|משעבודא}} דרבי נתן {{ירו"מ-הדגשה|רואים שלומדים פרוזבול מדיני ממונות וכן להפך}} ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_י_ג|ירושלמי שביעית, פרק י, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_י_ג"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%99/%D7%92 הרב קנייבסקי י ג]] <big> מתני': </big> {{שוליים|י_כט}}פרוזבול המוקדם כשר והמאוחר פסול {{שוליים|י_ל}}שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשרין {{שוליים|י_לא}}אחד לוה {{ירו"מ-הדגשה|מחמישה}} כותבין פרוזבול לכל אחד ואחד {{שוליים|י_לב}}חמשה לווין מן אחד אינו כותב אלא פרוזבול אחד לכולן אין כותבין פרוזבול {{שוליים|י_לג}}אלא על הקרקע אם אין לו מזכהו בתוך שדהו כל שהוא {{שוליים|י_לד}}היתה לו שדה ממושכנת בעיר כותבין עליה פרוזבול {{תנא-ירו"מ|רבי חוצפית}} אומר {{שוליים|י_לה}}כותבין לאדם על נכסי אשתו וליתומים על נכסי אפטרופין כוורת דבורים {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|בן הורקנוס}} אומר הרי היא כקרקע וכותבין עליה פרוזבול ואינה מקבלת טומאה במקומה והרודה ממנה בשבת חייב וחכמים אומרים אינה כקרקע ואין כותבין עליה פרוזבול ומקבלת טומאה במקומה {{שוליים|י_לו}}והרודה ממנה בשבת פטור {{שוליים|י_לז}}המחזיר חוב בשביעית אומר לו משמט אני אם אמר לו אף על פי כן יקבל ממנו שנאמר ([[דברים טו ב|דברים ראה טו ב]]) וזה דבר השמיטה כיוצא בו {{שוליים|י_לח}}רוצח שגלה לעיר מקלט ורצו אנשי העיר לכבדו יאמר להם רוצח אני אמרו לו אף על פי כן יקבל {{ירו"מ-הדגשה|מהן}}שנאמר וזה דבר הרוצח <strong>גמ':</strong> תנן פרוזבול המוקדם כשר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|כט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|כט ב}} {{סוף}} <span id="דף_ל_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ל.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ל]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ל|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=346|פולדא=252|תולדות יצחק=160|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מפני שהוא מורע כוחו {{ירו"מ-הדגשה|שהפרוזבול מועיל לכל החובות שכבר היו קדם}} והמאוחר פסול מפני שמייפה כוחו שטרי חוב המוקדמים פסולין מפני שמייפה כוחן והמאוחרין כשרין מפני שהוא מורע כוחן מי מודיע {{ירו"מ-הדגשה|שהשטר מוקדם אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}} החתומין בשטר {{ירו"מ-הדגשה|ששואלים אותם.}} לא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{שוליים|י_לט}}עשו דברי החתומין בשטר כמי שנחקרה עדותן {{ירו"מ-הדגשה|בבית דין ואיך הם נאמנים הרי כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|שאמרה המשנה שעדים החתומים בשטר נעשו כמי שנחקרה עדותם}} באותן שאמרו לא חתמנו כל עיקר {{ירו"מ-הדגשה|שאינם יכולים לסתור עדותם אחר שחתמו אם כתב ידם יוצא ממקום אחר.}} ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|אינם עוקרים את עדותם אלא}} דאמרי על זה {{ירו"מ-הדגשה|החוב}} חתמנו ולא חתמנו על זה {{ירו"מ-הדגשה|הזמן.}} תנן שטרי חוב המוקדמין פסולין {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}} אמר פסולין ממש ורבי שמעון בן לקיש אמר אינו מונה אלא משעת הכתב והתני פרוזבול בין מוקדם בין מאוחר כשר ואינו מונה אלא משעת הכתב {{ירו"מ-הדגשה|ומה שאמרה המשנה שפרוזבול המאוחר פסול הכוונה לגבי הלואות שנעשו אחר כתיבתו.}} אם אומר את כן בשטרות מה בין פרוזבול מה בין שטר {{שוליים|י_מ}}שטר שזמנו כתוב בשבת או בי' בתשרי {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} מכשיר ורבי יוסי {{ירו"מ-הדגשה|בן חלפתא}} פוסל אמר לו {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} מעשה בא לפניך בציפורי והכשרת אמר לו אני לא הכשרתי ואם הכשרתי {{ירו"מ-הדגשה|ודאי היתה סיבה אחרת שבגללה}} הכשרתי {{ירו"מ-הדגשה|אבל עכשיו אני פוסל.}} הוון בעון מימר מאן דאמר פסול משום {{ירו"מ-הדגשה|שתולה שהשטר מוקדם ומאן דאמר}} כשר משום {{ירו"מ-הדגשה|שתולה שהשטר מאוחר}} {{ירו"מ-הדגשה|לא זו הסיבה לפסול את השטר}} אלא מאן דאמר פסול משום זיוף {{ירו"מ-הדגשה|שהשטר מזויף מתוכו תנן אין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע}} {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} אמר והוא שיהא קרקע למלוה וללוה {{ירו"מ-הדגשה|דחיישינן שמא הלוה ימכור את קרקעותיו}} ורבי יוחנן {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}} אמר למלוה אף על פי שאין ללוה וללוה אף על פי שאין למלוה {{שוליים|י_מא}}אין לו ללוה קרקע ולחייבין לו קרקע כותבין לו פרוזבול אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} {{שוליים|י_מב}}מי שאין לו אלא קלח אחד בתוך שדהו כותבין לו פרוזבול והתני השותפין והאריסין והאפיטרופין אין להם פרוזבול אמרי תמן כל קלח וקלח של שותפות הוא ברם הכא הוא שלו תנן כותבין לאדם על נכסי אשתו וליתומים על נכסי אפטרופין מהו ליכתוב לאפטרופוס על נכסי יתומים נשמעינא מן הדא דתנן כותבין לאיש על נכסי {{ירו"מ-הדגשה|אשתו והרי הב}}על {{ירו"מ-הדגשה|כאפוטרופוס}} בנכסי אשתו מהו {{שוליים|י_מג}}לכתוב לאשה על נכסי בעלה נשמעינא מן הדא דתנן וכן ליתומין על נכסי אפוטרופין תנן כוורת דבורים {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|בן הורקנוס}} אומר הרי היא כקרקע וכותבין עליה פרוזבול אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} טעמא דרבי אליעזר {{ירו"מ-הדגשה|בן הורקנוס}} משום דכתיב ([[שמואל א יד כו]]) ויבא העם אל היער והנה הלך הדבש {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהדבש יוצא מהיער}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-הדגשה|בן יונה}} מה את שמע מינא {{ירו"מ-הדגשה|אין מכאן ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|דכוונת הפסוק}} דחורשא מפיק דבש ואילו אמר {{ירו"מ-הדגשה|שלמד}} מויטבול אותו ביערת הדבש יאות אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר שמעה יתה כן {{ירו"מ-הדגשה|באמת הלימוד מהפסוק}} ([[שמואל א יד כז]])ויטבול אותה ביערת הדבש מה אנן קיימין אם במחוברת {{ירו"מ-הדגשה|הכוורת}} לקרקע {{ירו"מ-הדגשה|בטיט}} כל עמא מודיי שהוא כקרקע אם בנתונה על גבי שתי יתידות כל עמא מודיי שאינה כקרקע אלא כי אנן קיימין במונחת על גבי קרקע ואתיי כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{שוליים|י_מד}}כותבין פרוזבול על מקומה של תנור ועל מקומה של כירה {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא בר אדא}} אמר אף על מקומה של נר אף בפת כן דמחלוקת {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|בן הורקנוס}} וחכמים {{ירו"מ-הדגשה|שלדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|בן הורקנוס}} הרודה פת {{ירו"מ-הדגשה|בשבת יהיה חייב משום תולש}} דבש גידולי <span id="דף_ל_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ל|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=353|פולדא=254|תולדות יצחק=161|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כוורת {{ירו"מ-הדגשה|שזה מקומו}} פת אינו גידולי תנור תנן המחזיר חוב בשביעית אומר לו משמט אני {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אמר בשפה רפה והימין פשוטה לקבל תנן רוצח שגלה לעיר מקלט ורצו אנשי העיר לכבדו יאמר {{ירו"מ-הדגשה|להם רוצח אני}} אמרו {{ירו"מ-הדגשה|לו אף על פי כן יקבל מהןשנאמר וזה דבר הרוצח}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בר זבידא}} הדא אמרה בר נש דתני חדא מיכלא {{ירו"מ-הדגשה|שלמד מסכת אחת}} והוא אזל לאתר ואינון מוקרין ליה בגין תרתיי {{ירו"מ-הדגשה|והלך למקום אחד ושם מכבדים אותו כי חושבים שלמד שני מסכתות}} צריך מימר לון אנא חדא מיכלא אנא חכים {{ירו"מ-הדגשה|צריך שיאמר להם למדתי רק מסכת אחת}} [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%99/%D7%93 הרב קנייבסקי י ד]] ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_י_ד|ירושלמי שביעית, פרק י, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_י_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|י_מה}}המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו {{שוליים|י_מו}}הלוה מן הגר שנתגיירו בניו עמו לא יחזיר לבניו ואם החזיר רוח חכמים נוחה הימנו {{שוליים|י_מז}}כל המטלטלין נקנין במשיכה {{שוליים|י_מח}}וכל המקיים דברו רוח חכמים נוחה הימנו <strong>גמ':</strong> תנן הלוה {{ירו"מ-הדגשה|מן הגר שנתגיירו בניו עמו לא יחזיר לבניו ואם החזיר רוח חכמים נוחה הימנו}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|בן עזריה}} אומר ובלבד לבניו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בר זבידא}} בעי מהו ובלבד לבניו אם יש לו בנים מחזיר לבנים ואם אין לו בנים מחזיר לבנותיו שלא תאמר הואיל ואין ירושת הגר דבר תורה יחזיר לבניו ואם אין לו {{ירו"מ-הדגשה|בנים}} לא יחזיר לבנותיו {{ירו"מ-הדגשה|קא משמע לן שמ}}חזיר לבנותיו כיוצא בו מי שמת סוף משפחתו ואין לו יורש אלא אמו לא יחזיר ואם החזיר רוח חכמים נוחה הימנו הגזלן שעשה תשובה וביקש להחזיר את הגזילה {{שוליים|י_מט}}המקבל ממנו אין רוח חכמים נוחה הימנו {{ירו"מ-הדגשה|משום תקנת השבים.}} אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-הדגשה|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}} תנן וכל המקיים דברו רוח חכמים נוחה הימנו {{שוליים|י_נ}}הנושא והנותן בדברים זמנין דאת אמר אין רוח חכמים נוחה הימנו {{ירו"מ-הדגשה|אם עדין לא נתן מעות,}} וזימנין דאת אמר אין מוסרין אותו אלא למי שפרע {{ירו"מ-הדגשה|כשנתן מעות והיה חסר רק משיכה.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} ורבי אבוהו אמרו בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ביקש לקנות קרקע}} ונתן עירבון טבעת לחבירו וביקש לחזור בו {{שוליים|י_נא}}חוזר בו {{ירו"מ-הדגשה|משום דקניין אין כאן}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא נתן את הטבעת בתורת קנין,}} {{ירו"מ-הדגשה|אף משכון אין כאן}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי ניתן עבור קנין וכיוון שאין קנין גם משכון אין כאן.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} נתן לו זהוב {{ירו"מ-הדגשה|מהו האם כיוון שאין בזה לקנות הקרקע ודאי נתן לו משום משכון ויכול לחזור בו או כיוון שנתן לו מטבע קנה ונעשה השאר כחוב אמר לו}} טבעת {{ירו"מ-הדגשה|נאמר במשנה ולא}} זהוב מה בין זהוב מה בין טבעת שזהוב דרכו להשתנות שדרכו {{ירו"מ-הדגשה|להוציא ויכול להחזיר לו אחר}} {{ירו"מ-הדגשה|והוי כתחילת פרעון,}} טבעת בעינו הוא {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} ורבי אבהו אמרו בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}} אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו {{שוליים|י_נב}}חוזר בו קם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בר זבידא}} עם {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} אמר ליה והא מדכתיב הן {{ירו"מ-הדגשה|צדק יהיה לך דרשינן שיהיה}} הן {{ירו"מ-הדגשה|שלך צדק ולאו שלך צדק וכאן היכן}} {{שוליים|י_נג}}לאו צדק והן צדק אמר {{ירו"מ-הדגשה|ליה}} בשעה שאמר הין של צדק היה {{ירו"מ-הדגשה|באמת כשאמר התכוון לתת.}} {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} פליג דרב {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} אמר כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש {{ירו"מ-הדגשה|לית אנה}} חוזר בי מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|ל א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|ל ב}} {{סוף}} <span id="דף_לא_א"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|לא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=358|פולדא=255|תולדות יצחק=163|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דתנן אימתי אמרו המטלטלין נקנין במשיכה ברשות הרבים או בחצר שאינה של שניהם {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} {{שוליים|י_נד}}ברשות הלוקח כיון שקיבל עליו {{ירו"מ-הדגשה|קנה לו מקומו.}} וברשות המוכר לא קנה עד שיגביה או עד שימשוך את הכל מרשות הבעלים ברשות זה שהיו מופקדים אצלו לא קנה עד שיזיכנו בהן או עד שישכיר לו את מקומן {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיכול לחזור}} עד {{ירו"מ-הדגשה|שיעשה קנין}} מה עבד לה {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} אמר, כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש, לית אנה חוזר בי.}} כאן שהעמידו עמו {{ירו"מ-הדגשה|דהוי כבמעמד שלושתן}} כאן בשלא העמידו עמו תדע לך {{ירו"מ-הדגשה|שהוא כן}} דחד בר נש אפקיד {{ירו"מ-הדגשה|מקצת דמים}} ערבון על מילחא ויקרת {{ירו"מ-הדגשה|והתיקר}} אתא לגביה {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} אמר לו או יתן לו {{ירו"מ-הדגשה|כנגד}} כל עירבונו או ימסור לו למי שפרע מחלפא שיטתיה דרב {{ירו"מ-הדגשה|האם רב חזר בו}} תמן הוא אמר כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר {{ירו"מ-הדגשה|נש לית אנא}} חזר בי וכאן הוא אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שיכול לחזור בו ורק כנגד הערבון חייב}} תמן למידת הדין ומה דרב {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} נהג למדת חסידות {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|לא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|לאב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק שביעית משמטת וסליקא עלה מסכת שביעית</strong> {{:סיום מסכת|מסכת=שביעית}} 8kxiwuv7j5ighk9fywjp5ssscpqkrr2 2942810 2942773 2025-06-19T17:53:44Z מאירושולי 35234 2942810 wikitext text/x-wiki ==פרק עשירי - השביעית משמטת== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_שביעית_פרק עשירי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%99/%D7%90 הרב קנייבסקי י א]] ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_י_א|ירושלמי שביעית, פרק י, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_י_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|י_א}}השביעית משמטת את המלוה בשטר ושלא בשטר. {{שוליים|י_ב}}הקפת החנות אינו משמטת, אם עשאה מלוה {{ירו"מ-הדגשה|קבע לו זמן לפרעון או עשה לו חשבון ופרע חלק,}} הרי זו משמטת. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אומר: הראשון ראשון משמט. {{שוליים|י_ג}}שכר שכיר אינו משמט, ואם עשאו מלוה הרי זו משמט. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בן חלפתא}} אומר: כל מלאכה שהיא פוסקת בשביעית משמטת, אינה פוסקת בשביעית אינה משמטת {{ירו"מ-הדגשה|ששכירות משתלמת לבסוף.}} {{שוליים|י_ד}}השוחט את הפרה וחילקה בראש השנה, אם היה החודש מעובר משמיט ואם לאו אינה משמיט. {{שוליים|י_ה}}האונס והמפתה והמוציא שם רע {{שוליים|י_ו}}וכל מעשה בית דין אינן משמיטין. {{שוליים|י_ז}}המלוה על המשכון {{שוליים|י_ח}}והמוסר שטרותיו לבית דין אין משמטין. <strong>גמ':</strong> תנן: השביעית משמטת את המלוה בשטר ושלא בשטר. ניחא שהשמיטה משמטת מלוה שלא בשטר, אבל למה היא משמט מלוה בשטר? ויעשה כמלוה על המשכון ולא יהא משמט, שהרי יש בו שיעבוד קרקעות והרי הוא כגבוי? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}}: תיפתר בשטר שאין בו אחריות נכסים וכרבי מאיר דאמר: אחריות לאו טעות סופר {{ירו"מ-הדגשה|אבל לרבנן אפילו לא כתב כאילו כתב ויש לו שיעבוד נכסים.}} אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}} בשטר שאין בו אחריות נכסים, והורי דמשמט. אמר: מפני שאנו למידין מן ההלכה {{ירו"מ-הדגשה|וסוברים שהמשנה רק}} כרבי מאיר {{ירו"מ-הדגשה|אבל לרבנן מלוה בשטר לא משמט}}, אנו עושין מעשה {{ירו"מ-הדגשה|להוציא ממון.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו כרבנן}} בשאין ללוה קרקע, הא יש לו קרקע אינו משמט. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בר זבידא}}: אפילו יש לו קרקע משמט {{ירו"מ-הדגשה|שאינו דבר מסוים כמשכון.}} אתיא דרבי יוחנן {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}} כדרב, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}}: {{שוליים|י_ט}}ייחד לו קרקע אינו משמט. לא אמרו אלא ייחד לו, הא לא ייחד לו משמט. {{שוליים|י_י}}המשעבד שדה לאשתו והלך ומכרה, אם רצתה לגבות ממנו או משאר נכסים בני חורין גובה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-הדגשה|אילעא}}: הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|בן פדת}} כהך תנייא: חברייא בעיין לא תגבה אלא מנכסים משועבדין {{ירו"מ-הדגשה|שהרי יחד לה.}} אמר לון {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}}: בני חורין לפניה ואת אמרת תגבי משועבדין? {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרנו במשנה שיכולה לגבות גם}} מבני {{ירו"מ-הדגשה|חורים זה דווקא}} בשלא אמר לה: לא יהא לך פירעון אלא מזה. {{שוליים|י_יא}}אבל אם אמר לה: לא יהא לך פירעון אלא מזה, אינה גובה אלא ממנה. {{שוליים|י_יב}}המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה, {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} אמר: מכורה לשעה {{ירו"מ-הדגשה|עד שיבאו ויטרפו ממנו,}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-הדגשה|אסי}} אמר: אינו מכורה לשעה. חיילי דרבי יוסי {{ירו"מ-הדגשה|בר זבידא}} מן הדא דתנן: עשה עבדו אפותיקי, שורו אפותיקי ומכרו אינו מכור. מי דמי? דווקא עבדו ושורו דמצוי הוא להבריח {{ירו"מ-הדגשה|לכן אינו מכור, אבל}} שדה אינו מצוי להבריח {{ירו"מ-הדגשה|ויקנה לשעה.}} הגע עצמך שהיתה מכורה לבעלי זרוע {{ירו"מ-הדגשה|שאינו יכול להוציא מידם, נמצא שגם שדה עשוי הוא להבריח ולכן גם בשדה מכירה לשעה אינה מכירה.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן אבוי דרבי מתנייה}}: מצויין הן {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|כז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|כז ב}} {{סוף}} <span id="דף_כח_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כח.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=329|פולדא=250|תולדות יצחק=151|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בעלי זרוע ליפול. תני: הכותב שדה אפותיקי לאשה בכתובתה ולבעל חוב בחובו מכרה הרי זו מכורה, {{שוליים|י_יג}}והלוקח יחוש לעצמו {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהשדה מכורה כל זמן שלא טרפו ממנה, וקשה על}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שאינה מכורה לשעה.}} מתניתין בשאמר לה {{ירו"מ-הדגשה|בסתם}}: יהא לך פירעון מזו, מה פליגין כשאמר לו: לא יהא לך פירעון אלא מזו? תנן: הקפת החנות אינו משמטת, אם עשאה מלוה הרי זו משמטת. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אומר: הראשון ראשון משמט. מאי: עשאה מלוה? {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} אמר: {{שוליים|י_יד}}פגמה {{ירו"מ-הדגשה|פרע חלק}} אף על פי שלא זקפה {{ירו"מ-הדגשה|עליו את השאר,}} זקפה {{ירו"מ-הדגשה|עליו בחוב כגון שקבע לו זמן לפרעון או שסיכם לו את כל החובות}} אף על פי {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא פגמה {{ירו"מ-הדגשה|שלא פרע חלק.}} תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-הדגשה|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}}: עד שתפגום ותזקוף, ומפני שהוא מקיף לו פעם שנייה נעשית ראשונה מלוה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|בן פדת}}: דרבי יהודה {{ירו"מ-הדגשה|בר עילאי}} היא, דרבי יהודא אומר: הראשון ראשון משמט, דכיוון שהוא ראוי לתובעו על הקניה הקדמת ולא תבעו נעשת כמלוה ומשמטת. תנן: השוחט את הפרה וחילקה בראש השנה, אם היה החודש מעובר משמיט. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|בן פדת}}: {{ירו"מ-הדגשה|כשלקח ממנו פעמים}} בראש השנה ודרבי יהודה {{ירו"מ-הדגשה|בר עילאי}} היא {{ירו"מ-הדגשה|שכשלקח פעם שניה נעשת ראשונה כהלואה ומשמט, דכיוון שבא ליקח פעם שניה}} היה ראוי לתבוע תשלום על הקניה הקודמת, וכיוון שלא תבע נעשת מלווה גביו ומשמט, וראוי לתובעו בראש השנה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: {{ירו"מ-הדגשה|במי}} שהוא ראוי להאמינו, {{ירו"מ-הדגשה|שאף שאין לוקחים משכון ביום טוב זה דווקא ממי}} שאינו מאמינו {{ירו"מ-הדגשה|דנראה כפורע חובו ביום טוב, אבל ממי שמ}}אמינו {{ירו"מ-הדגשה|יכול לקחת שנראה שהמשכון}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|אלא לזיכרון}}, ומכיון שהוא ראוי לתובעו משכון {{ירו"מ-הדגשה|כמי}} שהוא ראוי ליתן לו מעות {{ירו"מ-הדגשה|ונעשת הקניה הקדמת כהלואה ומשמטת}}, וכן {{ירו"מ-הדגשה|גבי הקפת חנות}} הואיל {{ירו"מ-הדגשה|ובקניה שניה}} הוא ראוי ליתן לו מעות ולא נתן, נעשית ראשונה מלוה. תנן: {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בן חלפתא}} אומר: כל מלאכה שהיא פוסקת בשביעית משמטת, אינה פוסקת בשביעית אינה משמטת. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}} אמר: דווקא מלאכה שפוסקת {{ירו"מ-הדגשה|בגין שמיטה כגון חרישה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאסורה בשמיטה.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אומר: אפילו סתם מלאכה {{ירו"מ-הדגשה|כגון בניין.}} על דעתיה דרבי יוחנן {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}}: כל מלאכה שהיא פוסקת {{ירו"מ-הדגשה|מחמת איסור מלאכה בשביעית,}} על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש דאמר: {{ירו"מ-הדגשה|כל מלאכה שפוסקת}} מאליה. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בן חלפתא}} כרבי יהודה {{ירו"מ-הדגשה|בר עילאי}}, דרבי יוסי {{ירו"מ-הדגשה|בן חלפתא}} אמר: כל מלאכה שהיא פוסקת בשביעית משמטת ושאינה פוסקת בשביעית אינה משמטת, {{ירו"מ-הדגשה|דכשפסקה המלאכה}} דרך {{ירו"מ-הדגשה|הפועל לתבוע}} שכרו, ואם לא {{ירו"מ-הדגשה|תבע כאילו זקפה עליו במלוה כמו שאמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ג}}בי {{ירו"מ-הדגשה|חנווני על פינקסו, דכיוון שבא ליקח פעם שניה היה ראוי לתבוע תשלום על הקניה הקודמת, וכיוון}} שלא {{ירו"מ-הדגשה|תבע נעשת מלווה גביו}} ומשמט. <span id="דף_כח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=331|פולדא=250|תולדות יצחק=152|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אבל לא {{ירו"מ-הדגשה|בהכרח}} שרבי יוסי {{ירו"מ-הדגשה|בן חלפתא}} כרבי יודא, דאף על גב דרבי יהודה {{ירו"מ-הדגשה|בר עילאי}} אמר: אין דרך השולחני להיות נותן איסר עד שיטול דינר {{ירו"מ-הדגשה|וכן אין דרך חנוני להמשיך לתת בהקפה עד שישלמו לו את החוב הקדם,}} מודה הוא בשכר שכיר שאינו אלא לבסוף {{ירו"מ-הדגשה|ואף אם מלאכה אחת פוסקת מצפה שאולי ישתמש בו למלאכה אחרת ולא תובע שכרו.}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: ניסן לא נתעבר מימיו. והא תנינן: {{ירו"מ-הדגשה|עולת חדש בחדשו, חדש}} והבא {{ירו"מ-הדגשה|קרבנות מתרומה חדשה}} ותנן: {{ירו"מ-הדגשה|בראש חדש}} ניסן {{ירו"מ-הדגשה|מביאים קטורת מתרומה חדשה}} אם בא חדש בזמנו {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש מציאות שלא בא בזמנו.}} אם בא {{ירו"מ-הדגשה|אך באמת מעולם}} לא {{ירו"מ-הדגשה|קרה}} שלא בא. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אלול}} לא נתעבר מימיו. והא תנינן: {{ירו"מ-הדגשה|השוחט פרה בראש השנה של שמינית}} אם היה החודש מעובר {{ירו"מ-הדגשה|משמט}} {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש מציאות שאלול מעובר.}} אם היה {{ירו"מ-הדגשה|אבל באמת מעולם}} לא היה. {{ירו"מ-הדגשה|והא תניא}}: וכשקידשו את השנה באושא ביום הראשון {{ירו"מ-הדגשה|עבר}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה}} ואמר: {{ירו"מ-הדגשה|מלכויות עם קדושת השם ולא תקע}} כדברי {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}: לא היינו נוהגין כן ביבנה. ביום השני עבר {{תנא-ירו"מ|רבי חנינה בנו של רבי יוסי הגלילי}} ואמר: {{ירו"מ-הדגשה|מלכויות עם קדושת היום ותקע}} כדברי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}: כן היינו נוהגין ביבנה. {{ירו"מ-הדגשה|והא}} תני בראשון ובשני {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהיה ראש השנה יומים. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}}: אותה השנה נתקלקלה {{ירו"מ-הדגשה|ואי בעית אימא}}: מהו בראשון, מהו בשני {{ירו"מ-הדגשה|כדאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}}: שנה ראשונה ושנה השנייה. {{ירו"מ-הדגשה|והא}} תני: ביום הראשון וביום השני {{ירו"מ-הדגשה|משמע שעשו יומים, אלא מחוורתא כדרבי זעירא}}: קידשוהו קודם לזמנו {{ירו"מ-הדגשה|בכ"ט,}} או לאחר עיבורו {{ירו"מ-הדגשה|ביום ל"ב.}} יכול {{ירו"מ-הדגשה|יהא מקודש? תלמוד לומר}} ([[ויקרא כג ב|ויקרא אמור כג ב]]) אלה מועדי {{ירו"מ-הדגשה|ה}} אשר תקראו אתם אותם {{ירו"מ-הדגשה|שהם בזמנם}}, אלה הם מועדי {{ירו"מ-הדגשה|שלא}} בזמנם אין אלה מועדי. לפני זמנו עשרים ותשעה יום, לאחר עיבורו שלשים ושנים יום. ומניין {{שוליים|י_טו}}שמעברין את השנה על הגליות שיצאו ועדיין לא הגיעו? תלמוד לומר: ([[ויקרא כג ב|ויקרא אמור כג ב]]) דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם וכו' אלה הם מועדי, עשה את המועדות שיעשו אותן כל ישראל. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: והן שהגיעו לנהר פרת. {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} ורבי אימי {{ירו"מ-הדגשה|אמי בן נתן}} אמרו בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר פזי}}: {{שוליים|י_טז}}קידשוהו ואחר {{ירו"מ-הדגשה|כך}} נמצאו העדים זוממין, הרי {{ירו"מ-הדגשה|זה}} מקודש. קם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-הדגשה|אסי}} עם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר פזי}}, אמר לו: אתה שמעתה מן אבוך הדא מילתא? אמר {{ירו"מ-הדגשה|לו: כך}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|א}}בא בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}}: {{שוליים|י_יז}}אין מדקדקין בעדות החדש {{ירו"מ-הדגשה|אף אם נמצאו}} העדים {{ירו"מ-הדגשה|שקרנים.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי עמרם}} ורבי מתנה אמרו בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}}: המלוה את חבירו על מנת שלא לתובעו {{שוליים|י_יח}}שביעית משמטתו. {{ירו"מ-הדגשה|קא סלקא דעתין דכיוון שלא יבא לידי לא יגוש אינו משמט, קא משמע לן שמשמטת מדתני}}: השוחט את הפרה וחילקה בראש השנה, אם היה החודש מעובר משמיט. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|בן פדת}}: דרבי יודא היא {{ירו"מ-הדגשה|בשלקח פעמים בראש השנה, דכיוון שלא תבעו נעשה הראשון מלווה}} וראוי הוא לתובעו בראש השנה, {{ירו"מ-הדגשה|אלא ודאי אף באינו ראוי לתובעו ולא}} יבא {{ירו"מ-הדגשה|לידי לא יגוש משמט כמו}} שאמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שההלואה ניתנה להתבע אלא שיש מניעה צדדית שמונעת לתבועה ושביעית משמטת אותה.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: במי שהוא ראוי להאמינו, שאף שאין לוקחים משכון ביום טוב זה דווקא ממי שאינו מאמינו דנראה כפורע חובו ביום טוב, אבל ממי שמאמינו מותר שהמשכון אינו אלא לזיכרון, ומכיון שהוא ראוי לתובעו משכון כמי שהוא ראוי ליתן לו מעות ונעשת הקניה הקדמת כהלואה ומשמטת, אף כאן הואיל דהוא {{ירו"מ-הדגשה|מאמינו אין צריך שיהיה}} ראוי {{ירו"מ-הדגשה|לתובעו, אלא כיוון}} דראוי ליתן {{ירו"מ-הדגשה|בעצמו}} בלא {{ירו"מ-הדגשה|תביעה קרינן}} ביה: לא {{ירו"מ-הדגשה|יגוש דהוא נוגש בעצמו. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}}: המלוה את חבירו על מנת שלא תשמיטנו שביעית, השביעית משמטתו {{ירו"מ-הדגשה|שהתנה על מה שכתוב בתורה.}} והתנינן: {{ירו"מ-הדגשה|מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לחבירו אלף זוז על מנת ליתנן לו}} מכאן ועד שלשים יום {{ירו"מ-הדגשה|והוא אומר מכאן ועד עשר שנים, אומדים כמה אדם רוצה ליתן ויהיו בידו אלף זוז}} בין נותנן {{ירו"מ-הדגשה|מכאן ועד}} ל' {{ירו"מ-הדגשה|יום}} בין נותנן מכאן ועד עשר שנים, ויש עשר שנים בלא שמיטה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: איתפלגון {{אמורא-ירו"מ|רב נחמן בר יעקב}} ורב ששת, חד אמר: במלוה על המשכון, וחרנא אמר: בכותב לו פרוזבול. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|כח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|כח ב}} {{סוף}} <span id="דף_כט_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כט.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף כט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=337|פולדא=251|תולדות יצחק=154|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תני: ל' יום לא איתיי. מהו: ל' יום לא איתיי? {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-הדגשה|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|י_יט}}במלוה את חבירו סתם, שאינו רשאי לתובעו עד ל' יום. עאל {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|נשיאה}} ואמר: טעמא {{ירו"מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[דברים טו ט|דברים ראה טו ט]]) קרבה שנת השבע שנת השמיטה, לא היא שנת השבע היא שנת השמיטה. מה {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}}: קרבה שנת השבע שנת השמיטה? שלא תאמר: כל שלושים יום אינו רשאי לתובעו, לאחר שלושים יום בהשמט כספים הוא ולא יגבנו, לפום כן צריך מימר: קרבה שנת השבע שנת השמיטה {{ירו"מ-הדגשה|שמשמטת כספים שאם}} היה {{ירו"מ-הדגשה|יכול לתבוע עד ראש השנה למה ימנעו מלהלוות קדם הרי רשאים לתבוע עד סוף השנה}}? לא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}: דעמרם ורב מתנה אמרו בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}}: המלוה את חבירו על מנת שלא לתובעו השביעית משמטתו {{ירו"מ-הדגשה|אף שאינו תובע ולא קרינן ביה לא יגוש.}} {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|בא לחדש לנו? הרי זה בדיוק מה שאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|נשיאה}} {{ירו"מ-הדגשה|שלומדים מהפסוק "קרבה"}} שנת השבע {{ירו"מ-הדגשה|שהרי המלוה את חברו שלושים יום לפני ראש השנה הרי הוא כמלוה על}} מנת שלא לתובעו {{ירו"מ-הדגשה|שהרי בתוך שלושים יום אינו יכול}} לתובעו {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן}} השביעית משמטת? {{ירו"מ-הדגשה|אז מה}} {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|חידש}}? אשכח תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-הדגשה|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|שדורש את הפסוק בצורה אחרת}}: קרבה שנת השבע שנת השמיטה, לא היא שנת השבע היא שנת השמיטה, ומה תלמוד לומר ([[דברים טו ט|דברים ראה טו ט]]) קרבה שנת השבע שנת השמיטה? שלא תאמר: כל שש שנים שדהו לפני, כרמו לפני {{ירו"מ-הדגשה|שאם לא ישלם אני אגבה חובי מהפירות, אבל בשמיטה}} השדה {{ירו"מ-הדגשה|מופקרת ואין מאיפה לגבות ממנו}} ולאחר שש שנים בהשמט כספים הוא ולא יגבנו, לפום כן צריך מימר: קרבה שנת השבע שנת השמיטה. תנן: האונס והמפתה והמוציא שם רע {{ירו"מ-הדגשה|אינו משמט}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב יהודא}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}}: דרבי מאיר היא, דאמר: במלוה הדבר תלוי {{ירו"מ-הדגשה|כדתנן: הקפת החנות אינו משמטת, אם עשאה}} מלוה {{ירו"מ-הדגשה|הרי זו משמטת}}, {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|הראשון ראשון משמט שראוי לתובעו. דאי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|היא, אף אונס ומפתה ומוציא שם רע ישמט שהרי ראוי לתובעו. תנן}}: וכל מעשה {{ירו"מ-הדגשה|בית דין אינן משמיטין}}. {{שוליים|י_כ}}אילו גזרי דינים? פשיטא דא מילתא. {{שוליים|י_כא}}מלוה שהיא נעשית כפרנית {{ירו"מ-הדגשה|כגון שתבע את חברו לפני שביעית וכפר בכל ונפטר מלשלם ואחר שביעית הביא עדים שחייב לו.}} אינה משמטת {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שלא היה יכול לנוגשו}}, כפרנית שהיא נעשית מלוה {{ירו"מ-הדגשה|כגון שתבע והביא עדים וחיבוהו לשלם וזקפה עליו במלוה,}} משמטת. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי: {{ירו"מ-הדגשה|אף}} למידת הדין כן? לא צורכה דא {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|בזה יש מקום להסתפק}}: מלוה {{ירו"מ-הדגשה|שהיא נעשית כפרנית גובה מעידית כגזלן, כפרנית}} שהיא נעשית מלוה גובה בבינונית {{ירו"מ-הדגשה|כבעל חוב. תנן}}: המלוה על המשכון {{ירו"מ-הדגשה|והמוסר שטרותיו לבית דין אין משמטין. המלוה על המשכון}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-הדגשה|בר אבא בר אבא}} אמר: אפילו על המחט {{ירו"מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[דברים טו ג|דברים ראה טו ג]]) ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידיך {{שוליים|י_כב}}פרט למה שיש לאחיך תחת ידיך, ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידיך ולא המוסר שטרותיו {{ירו"מ-הדגשה|לבית דין}}. <span id="דף_כט_ב"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%99/%D7%91 הרב קנייבסקי י ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|כט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=340|פולדא=252|תולדות יצחק=156|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_י_ב|ירושלמי שביעית, פרק י, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_י_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|י_כג}}פרוזבול אינו משמט. זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן, כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה שנאמר ([[דברים טו ט|דברים ראה טו ט]]) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמור וגו', התקין הלל הזקן פרוזבול. {{שוליים|י_כד}}זהו גופו של פרוזבול: מוסר אני לכם איש פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני, שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה, והדיינים חותמין למטן או העדים. <strong>גמ':</strong> כתיב ([[דברים טו ג|דברים ראה טו ג]]) את הנכרי תיגוש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידיך ולא המוסר שטרותיו לבית דין, מכאן סמכו לפרוזבול שהוא מן התורה, ופרוזבל דבר תורה הוא. והרי הלל התקין פרוזבול? כשהתקין הלל סמכוהו לדבר תורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}}: קשייתא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר}}: מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|מדברי תורה, אם כך גם שמיטה דאוריתא}} והלל מתקין על {{ירו"מ-הדגשה|דבר תורה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} משעה שגלו ישראל לבבל {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נפטרו מן המצות התלויות בארץ, {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן מצוות שאינם תלויות בארץ נוהגות מדאוריתא, אם כן}} השמטת כספים נוהג בין בארץ בין {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ דבר תורה, ולמה הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רב חונה}}? {{ירו"מ-הדגשה|רק למאן דאמר שגם בזמן הזה מצוות התלויות בארץ מדאוריתא}}. חזר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בר זבידא}} ואמר: כתיב ([[דברים טו ב|דברים ראה טו ב]]) וזה דבר השמיטה שמוט, {{שוליים|י_כה}}בשעה שהשמיטה נוהגת {{ירו"מ-הדגשה|דבר תורה}} השמט כספים נוהגת בין בארץ בין {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ דבר תורה}}, ובשעה שהשמיטה נוהגת מדבריהם השמט כספים נוהגת בין בארץ בין {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ}} מדבריהם. תמן אמרין: אפילו כמאן דאמר מעשרות {{ירו"מ-הדגשה|דבר תורה}} מודה בשמיטה שהיא מדבריהם, דתני: כתיב ([[דברים טו ב|דברים ראה טו ב]]) וזה דבר השמיטה שמוט, {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: שני שמיטין הללו שמיטה ויובל, בשעה שהיובל נוהג שמיטה נוהג {{ירו"מ-הדגשה|דבר תורה}}, פסקו יובלות שמיטה נוהגת מדבריהן. {{שוליים|י_כו}}אימתי פסקו היובלות? כתיב ([[ויקרא כה י|ויקרא בהר כה י]]) {{ירו"מ-הדגשה|וקראתם דרור בארץ לכל}} יושביה, בזמן שיושביה עליה לא בזמן שגלו מתוכה. היו עליה אבל היו מעורבבים שבט יהודא בבנימין ושבט בנימין ביהודה, יכול יהו היובלות נוהגין? תלמוד לומר: לכל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|שהיה יכול לכתוב}} יושביה {{ירו"מ-הדגשה|למה נאמר}} לכל יושביה? {{ירו"מ-הדגשה|עד שיהיו}} כל יושביה {{ירו"מ-הדגשה|במקומם}}. נמצאת אומר: כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט המנשה בטלו היובלות. {{ירו"מ-הדגשה|מה בין המוסר שטרותיו לבית דין לפרוזבול שהתקין הלל? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: {{ירו"מ-הדגשה|פרוזבול אינו צריך למסור שטרותיו לבית דין ממש}} ואפילו {{ירו"מ-הדגשה|השטרות}} נתונים ברומי {{ירו"מ-הדגשה|ואיכא דאמרי אפילו הבית דין ברומי}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא צריך להיות אצלם.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם רבנן דתמן: {{שוליים|י_כז}}שלושה שדנו ומת אחד מהן חותמין בשנים וכותבים: אף על פי שחתמנו בשנים דננו בשלושה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}}: מתניתין אמרה כן, דתנן: והדיינין חותמין מלמטן או העדים {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאם מסר דבריו לפני בית דין של שלשה די בחתימת שנים כמו שני}} עדים, ולמידין מידת הדין מפרוזבול. הרי פרוזבול {{ירו"מ-הדגשה|אינו אלא}} מסירת {{ירו"מ-הדגשה|דברים}}. אשכח תני: דמידת הדין למד מפרוזבול, דתנן: אין כותבים פרוזבול {{ירו"מ-הדגשה|אלא על הקרקע}}, אין לו קרקע ולחייבין לו קרקע {{שוליים|י_כח}}כותבין לו פרוזבול. היאך עבידא? ראובן חייב לשמעון ולוי חייב לראובן, ראובן אין לו קרקע וללוי יש לו קרקע, כותבין לשמעון על נכסיו של לוי, וזה נלמד {{ירו"מ-הדגשה|משעבודא}} דרבי נתן {{ירו"מ-הדגשה|רואים שלומדים פרוזבול מדיני ממונות וכן להפך}}. ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_י_ג|ירושלמי שביעית, פרק י, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_י_ג"> </span> [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%99/%D7%92 הרב קנייבסקי י ג]] <big> מתני': </big> {{שוליים|י_כט}}פרוזבול המוקדם כשר והמאוחר פסול. {{שוליים|י_ל}}שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשרין. {{שוליים|י_לא}}אחד לוה {{ירו"מ-הדגשה|מחמישה}} כותבין פרוזבול לכל אחד ואחד. {{שוליים|י_לב}}חמשה לווין מן אחד אינו כותב אלא פרוזבול אחד לכולן. אין כותבין פרוזבול {{שוליים|י_לג}}אלא על הקרקע, אם אין לו מזכהו בתוך שדהו כל שהוא. {{שוליים|י_לד}}היתה לו שדה ממושכנת בעיר כותבין עליה פרוזבול. {{תנא-ירו"מ|רבי חוצפית}} אומר: {{שוליים|י_לה}}כותבין לאדם על נכסי אשתו וליתומים על נכסי אפטרופין. כוורת דבורים {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|בן הורקנוס}} אומר: הרי היא כקרקע וכותבין עליה פרוזבול ואינה מקבלת טומאה במקומה והרודה ממנה בשבת חייב. וחכמים אומרים: אינה כקרקע ואין כותבין עליה פרוזבול ומקבלת טומאה במקומה {{שוליים|י_לו}}והרודה ממנה בשבת פטור. {{שוליים|י_לז}}המחזיר חוב בשביעית אומר לו: משמט אני, אם אמר לו: אף על פי כן יקבל ממנו שנאמר ([[דברים טו ב|דברים ראה טו ב]]) וזה דבר השמיטה. כיוצא בו: {{שוליים|י_לח}}רוצח שגלה לעיר מקלט ורצו אנשי העיר לכבדו יאמר להם: רוצח אני, אמרו לו: אף על פי כן יקבל {{ירו"מ-הדגשה|מהן}} שנאמר: וזה דבר הרוצח. <strong>גמ':</strong> תנן: פרוזבול המוקדם כשר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|כט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|כט ב}} {{סוף}} <span id="דף_ל_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ל.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ל]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ל|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=346|פולדא=252|תולדות יצחק=160|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מפני שהוא מורע כוחו {{ירו"מ-הדגשה|שהפרוזבול מועיל לכל החובות שכבר היו קדם}} והמאוחר פסול מפני שמייפה כוחו. שטרי חוב המוקדמים פסולין מפני שמייפה כוחן והמאוחרין כשרין מפני שהוא מורע כוחן. מי מודיע {{ירו"מ-הדגשה|שהשטר מוקדם? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}}: החתומין בשטר {{ירו"מ-הדגשה|ששואלים אותם.}} לא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{שוליים|י_לט}}עשו דברי החתומין בשטר כמי שנחקרה עדותן {{ירו"מ-הדגשה|בבית דין, ואיך הם נאמנים הרי כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד}}? תמן {{ירו"מ-הדגשה|שאמרה המשנה שעדים החתומים בשטר נעשו כמי שנחקרה עדותם}} באותן שאמרו: לא חתמנו כל עיקר {{ירו"מ-הדגשה|שאינם יכולים לסתור עדותם אחר שחתמו אם כתב ידם יוצא ממקום אחר.}} ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|אינם עוקרים את עדותם אלא}} דאמרי: על זה {{ירו"מ-הדגשה|החוב}} חתמנו ולא חתמנו על זה {{ירו"מ-הדגשה|הזמן.}} תנן: שטרי חוב המוקדמין פסולין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}} אמר: פסולין ממש. ורבי שמעון בן לקיש אמר: אינו מונה אלא משעת הכתב. והתני: פרוזבול בין מוקדם בין מאוחר כשר ואינו מונה אלא משעת הכתב {{ירו"מ-הדגשה|ומה שאמרה המשנה שפרוזבול המאוחר פסול הכוונה לגבי הלואות שנעשו אחר כתיבתו.}} אם אומר את כן בשטרות, מה בין פרוזבול מה בין שטר? {{שוליים|י_מ}}שטר שזמנו כתוב בשבת או בי' בתשרי {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} מכשיר ורבי יוסי {{ירו"מ-הדגשה|בן חלפתא}} פוסל. אמר לו {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}}: מעשה בא לפניך בציפורי והכשרת. אמר לו: אני לא הכשרתי, ואם הכשרתי {{ירו"מ-הדגשה|ודאי היתה סיבה אחרת שבגללה}} הכשרתי {{ירו"מ-הדגשה|אבל עכשיו אני פוסל.}} הוון בעון מימר: מאן דאמר פסול משום {{ירו"מ-הדגשה|שתולה שהשטר מוקדם, ומאן דאמר}} כשר משום {{ירו"מ-הדגשה|שתולה שהשטר מאוחר}}. {{ירו"מ-הדגשה|לא זו הסיבה לפסול את השטר}} אלא: מאן דאמר פסול משום זיוף {{ירו"מ-הדגשה|שהשטר מזויף מתוכו. תנן: אין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע}}. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} אמר: והוא שיהא קרקע למלוה וללוה {{ירו"מ-הדגשה|דחיישינן שמא הלוה ימכור את קרקעותיו}}, ורבי יוחנן {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}} אמר: למלוה אף על פי שאין ללוה, וללוה אף על פי שאין למלוה. {{שוליים|י_מא}}אין לו ללוה קרקע ולחייבין לו קרקע כותבין לו פרוזבול. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}}: {{שוליים|י_מב}}מי שאין לו אלא קלח אחד בתוך שדהו כותבין לו פרוזבול. והתני: השותפין והאריסין והאפיטרופין אין להם פרוזבול. אמרי תמן: כל קלח וקלח של שותפות הוא, ברם הכא הוא שלו. תנן: כותבין לאדם על נכסי אשתו וליתומים על נכסי אפטרופין. מהו ליכתוב לאפטרופוס על נכסי יתומים? נשמעינא מן הדא דתנן: כותבין לאיש על נכסי {{ירו"מ-הדגשה|אשתו, והרי הב}}על {{ירו"מ-הדגשה|כאפוטרופוס}} בנכסי אשתו. מהו {{שוליים|י_מג}}לכתוב לאשה על נכסי בעלה? נשמעינא מן הדא דתנן: וכן ליתומין על נכסי אפוטרופין. תנן: כוורת דבורים {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|בן הורקנוס}} אומר: הרי היא כקרקע וכותבין עליה פרוזבול. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא דרבי אליעזר {{ירו"מ-הדגשה|בן הורקנוס}} משום דכתיב ([[שמואל א יד כו]]) ויבא העם אל היער והנה הלך הדבש {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהדבש יוצא מהיער}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-הדגשה|בן יונה}}: מה את שמע מינא? {{ירו"מ-הדגשה|אין מכאן ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|דכוונת הפסוק}} דחורשא מפיק דבש, ואילו אמר {{ירו"מ-הדגשה|שלמד}} מויטבול אותו ביערת הדבש יאות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: שמעה יתה כן {{ירו"מ-הדגשה|באמת הלימוד מהפסוק}} ([[שמואל א יד כז]])ויטבול אותה ביערת הדבש. מה אנן קיימין? אם במחוברת {{ירו"מ-הדגשה|הכוורת}} לקרקע {{ירו"מ-הדגשה|בטיט}} כל עמא מודיי שהוא כקרקע, אם בנתונה על גבי שתי יתידות כל עמא מודיי שאינה כקרקע, אלא כי אנן קיימין במונחת על גבי קרקע ואתיי כיי דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: {{שוליים|י_מד}}כותבין פרוזבול על מקומה של תנור ועל מקומה של כירה. {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא בר אדא}} אמר: אף על מקומה של נר. אף בפת כן? דמחלוקת {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|בן הורקנוס}} וחכמים {{ירו"מ-הדגשה|שלדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|בן הורקנוס}} הרודה פת {{ירו"מ-הדגשה|בשבת יהיה חייב משום תולש}}, דבש גידולי <span id="דף_ל_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|ל|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=353|פולדא=254|תולדות יצחק=161|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כוורת {{ירו"מ-הדגשה|שזה מקומו}}, פת אינו גידולי תנור. תנן: המחזיר חוב בשביעית אומר לו: משמט אני. {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} אמר: בשפה רפה והימין פשוטה לקבל. תנן: רוצח שגלה לעיר מקלט ורצו אנשי העיר לכבדו יאמר {{ירו"מ-הדגשה|להם: רוצח אני}}. אמרו {{ירו"מ-הדגשה|לו: אף על פי כן יקבל מהן שנאמר: וזה דבר הרוצח}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בר זבידא}}: הדא אמרה בר נש דתני חדא מיכלא {{ירו"מ-הדגשה|שלמד מסכת אחת}} והוא אזל לאתר ואינון מוקרין ליה בגין תרתיי {{ירו"מ-הדגשה|והלך למקום אחד ושם מכבדים אותו כי חושבים שלמד שני מסכתות}}, צריך מימר לון: אנא חדא מיכלא אנא חכים {{ירו"מ-הדגשה|צריך שיאמר להם למדתי רק מסכת אחת}}. [[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/%D7%99/%D7%93 הרב קנייבסקי י ד]] ==[[#ירושלמי_מאיר_שביעית_י_ד|ירושלמי שביעית, פרק י, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שביעית_י_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|י_מה}}המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו. {{שוליים|י_מו}}הלוה מן הגר שנתגיירו בניו עמו לא יחזיר לבניו, ואם החזיר רוח חכמים נוחה הימנו. {{שוליים|י_מז}}כל המטלטלין נקנין במשיכה {{שוליים|י_מח}}וכל המקיים דברו רוח חכמים נוחה הימנו. <strong>גמ':</strong> תנן: הלוה {{ירו"מ-הדגשה|מן הגר שנתגיירו בניו עמו לא יחזיר לבניו ואם החזיר רוח חכמים נוחה הימנו}}. {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-הדגשה|בן עזריה}} אומר: ובלבד לבניו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בר זבידא}} בעי: מהו ובלבד לבניו? אם יש לו בנים מחזיר לבנים, ואם אין לו בנים מחזיר לבנותיו? שלא תאמר: הואיל ואין ירושת הגר דבר תורה יחזיר לבניו, ואם אין לו {{ירו"מ-הדגשה|בנים}} לא יחזיר לבנותיו {{ירו"מ-הדגשה|קא משמע לן שמ}}חזיר לבנותיו. כיוצא בו: מי שמת סוף משפחתו ואין לו יורש אלא אמו לא יחזיר, ואם החזיר רוח חכמים נוחה הימנו. הגזלן שעשה תשובה וביקש להחזיר את הגזילה {{שוליים|י_מט}}המקבל ממנו אין רוח חכמים נוחה הימנו {{ירו"מ-הדגשה|משום תקנת השבים.}} אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-הדגשה|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}}: תנן: וכל המקיים דברו רוח חכמים נוחה הימנו. {{שוליים|י_נ}}הנושא והנותן בדברים זמנין דאת אמר: אין רוח חכמים נוחה הימנו {{ירו"מ-הדגשה|אם עדין לא נתן מעות,}} וזימנין דאת אמר: אין מוסרין אותו אלא למי שפרע {{ירו"מ-הדגשה|כשנתן מעות והיה חסר רק משיכה.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} ורבי אבוהו אמרו בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ביקש לקנות קרקע}} ונתן עירבון טבעת לחבירו וביקש לחזור בו {{שוליים|י_נא}}חוזר בו {{ירו"מ-הדגשה|משום דקניין אין כאן}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא נתן את הטבעת בתורת קנין,}} {{ירו"מ-הדגשה|אף משכון אין כאן}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי ניתן עבור קנין וכיוון שאין קנין גם משכון אין כאן.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: נתן לו זהוב {{ירו"מ-הדגשה|מהו? האם כיוון שאין בזה לקנות הקרקע ודאי נתן לו משום משכון ויכול לחזור בו, או כיוון שנתן לו מטבע קנה ונעשה השאר כחוב? אמר לו}}: טבעת {{ירו"מ-הדגשה|נאמר במשנה ולא}} זהוב. מה בין זהוב מה בין טבעת? שזהוב דרכו להשתנות שדרכו {{ירו"מ-הדגשה|להוציא ויכול להחזיר לו אחר}} {{ירו"מ-הדגשה|והוי כתחילת פרעון,}} טבעת בעינו הוא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} ורבי אבהו אמרו בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-הדגשה|בר נפחא}}: אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו {{שוליים|י_נב}}חוזר בו. קם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בר זבידא}} עם {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}}, אמר ליה: והא מדכתיב: הן {{ירו"מ-הדגשה|צדק יהיה לך דרשינן שיהיה}} הן {{ירו"מ-הדגשה|שלך צדק ולאו שלך צדק, וכאן היכן}} {{שוליים|י_נג}}לאו צדק והן צדק? אמר {{ירו"מ-הדגשה|ליה}}: בשעה שאמר הין של צדק היה {{ירו"מ-הדגשה|באמת כשאמר התכוון לתת.}} {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} פליג, דרב {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} אמר: כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש {{ירו"מ-הדגשה|לית אנה}} חוזר בי. מתניתא פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|ל א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|ל ב}} {{סוף}} <span id="דף_לא_א"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שביעית|לא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=358|פולדא=255|תולדות יצחק=163|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דתנן: אימתי אמרו המטלטלין נקנין במשיכה? ברשות הרבים או בחצר שאינה של שניהם {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} {{שוליים|י_נד}}ברשות הלוקח כיון שקיבל עליו {{ירו"מ-הדגשה|קנה לו מקומו.}} וברשות המוכר לא קנה עד שיגביה או עד שימשוך את הכל מרשות הבעלים, ברשות זה שהיו מופקדים אצלו לא קנה עד שיזיכנו בהן או עד שישכיר לו את מקומן {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיכול לחזור}} עד {{ירו"מ-הדגשה|שיעשה קנין}}. מה עבד לה {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ד{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} אמר: כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש, לית אנה חוזר בי.}} כאן שהעמידו עמו {{ירו"מ-הדגשה|דהוי כבמעמד שלושתן}}, כאן בשלא העמידו עמו. תדע לך {{ירו"מ-הדגשה|שהוא כן}} דחד בר נש אפקיד {{ירו"מ-הדגשה|מקצת דמים}} ערבון על מילחא ויקרת {{ירו"מ-הדגשה|והתיקר}}, אתא לגביה {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}}, אמר לו: או יתן לו {{ירו"מ-הדגשה|כנגד}} כל עירבונו או ימסור לו למי שפרע. מחלפא שיטתיה דרב {{ירו"מ-הדגשה|האם רב חזר בו}}? תמן הוא אמר: כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר {{ירו"מ-הדגשה|נש לית אנא}} חזר בי, וכאן הוא אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שיכול לחזור בו ורק כנגד הערבון חייב}}? תמן למידת הדין ומה דרב {{ירו"מ-הדגשה|אבא בר אייבו}} נהג למדת חסידות. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|לא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שביעית/פרק י|לאב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק שביעית משמטת וסליקא עלה מסכת שביעית</strong> {{:סיום מסכת|מסכת=שביעית}} ku9zs23xiftf1t10fbv2w6ct867wtij ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק ראשון 106 1706345 2942830 2941694 2025-06-19T18:50:50Z מאירושולי 35234 2942830 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - חמשה לא יתרומו== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_תרומות_פרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] <span id="דף_א_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף א.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|א|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=4|תולדות יצחק=12|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_א_א|ירושלמי תרומות, פרק א, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_א_א"> </span> מתני': חמשה {{שוליים|א_א}}לא יתרומו, ואם תרמו, אין תרומתן תרומה. החרש, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו. נכרי שתרם את של ישראל, אפילו ברשות, אין תרומתו תרומה. {{שוליים|א_ב}}חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. חרש שדיברו חכמים בכל מקום: שאינו לא שומע ולא מדבר. קטן שלא הביא שתי שערות — {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: תרומתו תרומה. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|א_ג}}אם עד שלא בא לעונת נדרים — אין תרומתו תרומה. ומשבא לעונת נדרים — תרומתו תרומה. <br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} חמשה לא יתרומו, {{ירו"מ-הדגשה|ואם תרמו אין תרומתן תרומה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} שמע לכולהון מן הכא, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כה ב|שמות תרומה כה ב ג]]): "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה {{ירו"מ-הדגשה|מאת כל איש אשר ידבנו לבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ת}}קחו {{ירו"מ-הדגשה|את}} תרומ{{ירו"מ-הדגשה|תי וזאת}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תרומה {{ירו"מ-הדגשה|אשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ת}}קחו {{ירו"מ-הדגשה|מאתם". דבר אל}} בני ישראל — פרט לגוי. מאת כל איש — פרט לקטן. אשר ידבנו לבו — פרט לחרש ולשוטה. וזאת התרומה אשר תקחו מאתם — פרט לתורם את שאינו שלו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: החרש והשוטה והקטן. ולמה לא}} יוכיח מעשה שלהן על מחשבתן, {{ירו"מ-הדגשה|ותהיה תרומתן תרומה}}? {{ירו"מ-הדגשה|כ}}דתנינן תמן: {{שוליים|א_ד}}העלו חרש, שוטה וקטן {{ירו"מ-הדגשה|פירות לגג אף על פי}} שחישב שירד הטל עליהן, אינן בכי יותן, מפני שיש {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הן מעשה ואין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הן מחשבה. {{ירו"מ-ביאור|ואפשר שמה שהעלו לגג, היה כדי שלא התעפשו.}} ואיזהו מעשה שלהן {{ירו"מ-הדגשה|שאם היו עושים אותו בדבר זה היינו אומרים שמוכיח על מחשבתן והפירות יוכשרו}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}} אמר: בתפוש בהן בטל. {{ירו"מ-ביאור|שאוחז בפירות והופכן שירטבו מהטל מכל צד.}} {{ירו"מ-הדגשה|וכן}} תנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|בהמה}} {{שוליים|א_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הורידה חרש, שוטה וקטן {{ירו"מ-הדגשה|לנהר אף על פי}}שחשב שיודחו רגליה, אינן בכי יותן, שיש להן מעשה ואין להן מחשבה. ואיז{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו מעשה שלהן {{ירו"מ-הדגשה|בדבר זה שמוכיח על מחשבתן}}? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}}: במשפשף בהן במים. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה לא}} אמר אף הכא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}יוכיח מעשה שלהן על מחשבתן? {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם רבנן: {{ירו"מ-הדגשה|משום דכתיב}} ([[במדבר יח כז|במדבר קרח יח כז]]): "ונחשב לכם תרומתכם" — את שכתוב בו מחשבה, אין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו. ואת שאין כתוב בו מחשבה, מעשה שלו מוכיח על מחשבתו. וכאן, הואיל וכתוב בו מחשבה, אין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קשייתה קומי {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. {{ירו"מ-ביאור|על הכלל שאמרו {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}:}} הרי גיטין — הרי אין כתיב בהן מחשבה, {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן לפי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, אין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו. דתנינן {{ירו"מ-הדגשה|תמן}}: {{שוליים|א_ו}}הכל כשירין לכתוב את הגט, {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} חרש, שוטה וקטן. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: {{שוליים|א_ז}}והוא שיהא פיקח עומד על גביו. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}בעי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: והיינו "וכתב לה לשמה" — {{ירו"מ-הדגשה|דמה מועיל שאחר עומד על גביו הרי צריך שהסופר}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}כת{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ב {{ירו"מ-הדגשה|לשם האשה וחרש שוטה וקטן אין}} לה{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|מחשבה}}? חזר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ואמר: תמן {{ירו"מ-הדגשה|בגיטין}} זה כותב וזה מגרש. {{ירו"מ-הדגשה|ודאי אין מעשה של חרש שוטה וקטן מוכיח שנעשה על דעת}} כו{{ירו"מ-הדגשה|ונ}}ת {{ירו"מ-הדגשה|לשמה של אדם אחר}}. {{ירו"מ-ביאור|כוונה על דעת הבעל.}} ברם הכא — הוא חושב והוא תורם, {{ירו"מ-הדגשה|ומעשיו מוכיחים על כוונתו ואילמלא כתבה תורה ונחשב לכם תרומתכם היה מועיל}}. <br><br> <span id="דף_א_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|א|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=4|תולדות יצחק=15|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}}: {{ירו"מ-ביאור|מכאן נלמד}} הא אילו כתב הוא {{ירו"מ-ביאור|החרש שוטה וקטן}} וגירש הוא {{ירו"מ-ביאור| החרש שוטה וקטן את אשתו,}} הו{{ירו"מ-הדגשה|ה}} גט, {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שגבי גיטין לא כתוב בתורה מחשבה}}. ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|בתרומה אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא חושב והוא תורם {{ירו"מ-הדגשה|לא מהני שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ג}}בי {{ירו"מ-הדגשה|תרומה כתוב בתורה מחשבה והתני: חרש שתרם או גרש אין תרומתו תרומה ואין גרושיו גרושין. אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}: {{ירו"מ-הדגשה|במה דברים אמורים כשהיה חרש מתחילתו אבל אם היה פיקח ונתחרש כותב ואחרים מקיימין כתב ידו}}. {{ירו"מ-ביאור|היינו עומדים על גבו ומלמדים אותו שיכתוב לשם האשה.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: חלוקין {{ירו"מ-הדגשה|רבנן}} על השונה הזה. {{ירו"מ-ביאור|על {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} , וסוברים שפיקח ונתחרש אינו כותב גט אף לעצמו. }} {{ירו"מ-הדגשה|ואיך אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאילו כתב הוא וגירש הוא כשר}}? מהו כדון: ת{{ירו"מ-הדגשה|נ}}אי {{ירו"מ-הדגשה|היא}} דתניא: {{שוליים|א_ח}}חרש, שוטה וקטן שקידשו {{ירו"מ-הדגשה|מי חטאת}} — אין קדושיהן קדושין. {{ירו"מ-ביאור|והמים פסולים להזיה.}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה}} אומר: בינן לבין עצמן — אין קידושיהן קדושין. בינן לבין אחרים {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אחר {{ירו"מ-הדגשה|עומד על גבם}} — קידושיהן קידושין. {{ירו"מ-ביאור|וכשרים להזות בהם.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר}} {{ירו"מ-ביאור|אצלנו}} {{ירו"מ-הדגשה|שבכל התורה מלבד תרומה מועיל כשאחר עומד על גביו}}, {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}קידושין. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|בגיטין שאמר שלא מועיל}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|עומד על גביו כר}}בנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}קידושין. תני: חרש שתרם {{ירו"מ-הדגשה|או}} {{ירו"מ-הדגשה|ג}}רש — אין תרומתו תרומה {{ירו"מ-הדגשה|ואין גרושיו גרושין}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}: במה דברים אמורים — כשהיה חרש מתחילתו. אבל אם היה פיקח ונתחרש — כותב ואחרים מקיימין כתב ידו. {{ירו"מ-ביאור|היינו עומדים על גבו ומלמדים אותו שיכתוב לשם האשה.}} {{שוליים|א_ט}}שומע ואינו מדבר — הרי הוא כפיקח. {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: חלוקים {{ירו"מ-הדגשה|רבנן}} על השונה הזה. {{ירו"מ-ביאור|על {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} , וסוברים שפיקח ונתחרש אינו כותב גט אף לעצמו.}} אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|מה חידשו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}חלוקים {{ירו"מ-הדגשה|חכמים}} על {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}? והא מתניתין פליגא! {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_י}}נתחרש הוא או נשטה — אינו מוציא עולמית. {{ירו"מ-הדגשה|ואם}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|שכתיבה מועילה}}, יכתוב ויקיימו אחרים כתב ידו. קיימונה: בשאינו יודע לכתוב. מותיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}: והא מתנית{{ירו"מ-הדגשה|ין}} פליגא! {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_יא}}והרי שכתב {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כתב ידו {{ירו"מ-ביאור|מכתב}} שא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר לסופר: "כתוב!", ולעדים: "חתומו!" — {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שכתבו וחתמו ונתנו לו וחזר ונתן לה, אינו גט. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שחרש אינו יכול לכתוב גט או לצוות בכתב לסופר ולעדים לכתוב ולחתום על הגט.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: אמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר סופה, {{ירו"מ-הדגשה|ותמצא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}לית היא פליגא! {{ירו"מ-הדגשה|דתנן:}} אינו גט {{שוליים|א_יב}}עד שישמעו את קולו שא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר לסופר: "כתוב!", ולעדים: "חתומו!" {{ירו"מ-הדגשה|והרי להלכה}}, לא סוף דבר עד שישמעו את קולו, אלא אפילו הרכין בראשו. אלא את אמר: לית כאן {{ירו"מ-הדגשה|דווקא דיבור שהרי גם הרכנת}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ראש {{ירו"מ-הדגשה|מועילה}}. אף הכא — לית כאן {{ירו"מ-הדגשה|דיבור ואף כתב מועיל ומה שנ}}אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אינו גט — מדובר שציווה על אחרים לצוות לסופר ולעדים וזה}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|ובין שכתב לא מועיל דמילי לא נמסרו לשליח}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: אית כאן. {{ירו"מ-ביאור|שלא תאמר ממה שהסיפא לא דייקא בלשונה וכתבה עד שיאמר, אף שברור שדי בהרכנת הראש. גם הרישא לא דייקא ואף כתיבה מועילה. זה אינו. שבאמת הסיפא דייקא בלשונה וכשאמרה המשנה עד שישמעו את קולו שאומר לסופר כוונת המשנה בין בדיבור ובין בהרכנת הראש.}} {{שוליים|א_יג}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}היא השמעת קול, היא הרכנת ראש. {{ירו"מ-ביאור|ואם כך אפשר לדייק מהראשה שכתיבה אינה מועילה.}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|ב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=5|תולדות יצחק=17|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|לשיטתך שהשמעת קול}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|היא כהרכנת הראש}}, כמה דתימא "עד שירכין בראשו ג' פעמים", ודכוותה "עד שישמעו את קולו ג' פעמים"? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} לשמיעת הקול — פעם אחת. {{שוליים|א_יד}}להרכנת הראש — שלשה פעמים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{ירו"מ-הדגשה|המשנה בגיטין לא בהכרח חולקת על}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}. תמן {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|בחרש שכותב גט או מפריש תרומה זה מועיל}} — באומר {{ירו"מ-הדגשה|בכתב:}} "כך וכך עשיתי", {{ירו"מ-הדגשה|שמעשיו מוכיחים}}. {{ירו"מ-ביאור|שכשעשה היה בו דעת. והראיה, שכותב שהוא מודע למה שעשה בעבר.}} הכא {{ירו"מ-הדגשה|בגיטין}} {{ירו"מ-ביאור|דתנן, הרי שכתב בכתב ידו ואמר לסופר לכתוב ולעדים לחתום, שאינו גט,}} — באומר {{ירו"מ-הדגשה|לאחרים:}} "כך וכך עשו". {{ירו"מ-ביאור|בעתיד וחוששים שלא כותב בדעת.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי בנימין בר לוי}} בעי: אם יש בו דעת לשעבר {{ירו"מ-ביאור|ולכן הכשרנו באומר בכתב כך וכך עשיתי,}} יש בו דעת להבא {{ירו"מ-הדגשה|וצריך להכשיר באומר לאחרים כך וכך עשו}}? אם אין בו דעת לשעבר — אין בו דעת להבא. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבדימי}} אמר: בחרש אנן קיימין, {{שוליים|א_טו}}ואין שליחות לחרש. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: בבריא {{ירו"מ-הדגשה|שנתחרש}} {{ירו"מ-ביאור|וכתב מיד}} אנן קיימין. {{ירו"מ-ביאור|שחוששים שמא כשנתחרש גם נשתטה.}} ולמה {{ירו"מ-הדגשה|אם כתב ואמר לסופר ולעדים לכתוב ולחתום הגט}} אינו גט, {{ירו"מ-הדגשה|ולא נאמר שמעשיו מוכיחים}}? {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אני אומר: מתעסק היה בשטרותיו. ותני כן {{ירו"מ-ביאור|שמדובר ונתחרש מתוך בוריו}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן:}} במה דברים אמורים {{ירו"מ-ביאור|שצריך להרכין ראשו שלוש פעמים על כל שאלה?}} — בזמן שפירש מתוך בוריו. אבל אם נשתתק מחמת חוליו — דיו פעם אחת. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החרש והשוטה והקטן והתורם}} את {{ירו"מ-הדגשה|שאינו שלו}}. מאן תנא חרש {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בדיעבד}} א{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן {{ירו"מ-הדגשה|תרומתו תרומה}}, דלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודא}}? דתני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודא}}: מעשה בבניו של {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן גודגדא}} שהיו כולן חרשין, והיו כל הטהרות שבירושלים נעשין על גביהן. אמרו לו: מפני שהטהרות אינן צריכות מחשבה ונעשות על גבי חרש, שוטה וקטן. אבל תרומה ומעשרות צריכות מחשבה. {{ירו"מ-הדגשה|וטהרות}} אינן נפסלות בהיסח הדעת. {{ירו"מ-ביאור|הרי אין הסח דעת גדול ממי שאין בו דעת.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: {{ירו"מ-הדגשה|בטהרות}} אין כתיב בהן מחשבה. שמירה כתיב בהן, {{ירו"מ-הדגשה|וחרש שוטה וקטן יש להם דעת לשמור.}} אלו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ן סימני שוטה: היוצא בלילה, והלן בבית הקברות, והמקרע את כסותו, והמאבד מה שנותנין לו. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: והוא שיהא כולהן בו. דא{{ירו"מ-הדגשה|י}} לא כן — אני אומר: היוצא בלילה — קיניטרוקוס. {{ירו"מ-ביאור|טרוד במחשבות.}} הלן בבית הקברות — מקטיר לשדים. המקרע את כסותו — סוליקוס. {{ירו"מ-ביאור|מפוזר.}} והמאבד מה שנותנים לו — קודייקוס. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_טז}}אפילו באחת מהן. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: מסתברא מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אפילו אחת מהן, ובלבד {{ירו"מ-ביאור|הכוונה}} במאבד מה שנותנין לו. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אפילו שוטה שבשוטים אין מאבד כל מה שנותנים לו. קונדיקוס קורדייקוס — אין בו אחת מכל אלו. מהו קורדייקוס? {{ירו"מ-ביאור|דתנן, מי שאחזו קורדיקוס ואמר תנו גט לאשתי לא אמר כלום.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: המ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ם. {{ירו"מ-ביאור|שאין דעתו מיושבת.}} אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בחד טרסיי {{ירו"מ-ביאור|אורג}} דהוון יהבון ליה סימוק {{ירו"מ-ביאור|חוט אדום}} גו אכום {{ירו"מ-ביאור|בתוך שחור,}} והוא לעי {{ירו"מ-ביאור|טווה ולא שם לב.}} אכום גו סימוק — והוא לעי. אמר: {{ירו"מ-הדגשה|דא}} הוא קורדייקוס. {{ירו"מ-הדגשה|ועל מקרה כזה}} אמרו חכמים: פעמים שוטה, פעמים חלים. בשעה שהוא שוטה — הרי הוא כשוטה לכל דבריו. ובשעה שהוא חלים — {{שוליים|א_יז}}הרי הוא כפיקח לכל דבריו. אתא עובדא קומי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. אמר: <br><br> <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|ב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=6|תולדות יצחק=19|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כד הוא חלים — יתן גט. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר: לכשישתפה. {{ירו"מ-הדגשה|דתנן:}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|כתבו גט לאשתי}} ואחזו קורדייקוס וחזר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|אל תכתבו}} — אין {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ב{{ירו"מ-הדגשה|ר}}י{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|האחרונים כלום. מאי אין}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ב{{ירו"מ-הדגשה|ר}}י{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|האחרונים כלום}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|סבר: אין}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ב{{ירו"מ-הדגשה|ר}}י{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|האחרונים כלום וכותבים ונותנים גט לאלתר שהרי הוא כישן}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר: אין כותבים אלא כשיחלים}}. רובא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} מן {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}, דהוא אמר: כד {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו חלים — יתן גט. {{ירו"מ-ביאור|אף אם ציוה לכתוב גט אחר שאחזו קורדיקוס בזמן שהוא חלים. ואילו {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} דיבר במציאות שהציווי לכתוב היה בבריאות גמורה. ורק הנתינה, הייתה לאחר שאחזו קורדיאקוס בשעה שהוא חלים. }} {{ירו"מ-הדגשה|מנין}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}חלים {{ירו"מ-הדגשה|פרושו מבריא מחוליו? דכתיב}}: "ותחלימני ו{{ירו"מ-הדגשה|ת}}חייני". מאן תנא קטן {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בדיעבד}} א{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן {{ירו"מ-הדגשה|תרומתו תרומה}}, דלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}}? דתני: קטן שהניחו אביו במוקשה והיה תורם ואביו מוכר על ידיו — תרומתו תרומה. {{ירו"מ-הדגשה|דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמרו לו חכמים:}} לא {{ירו"מ-הדגשה|מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוא שתורם, אלא {{ירו"מ-הדגשה|מפני}} אביו הוא שאימן {{ירו"מ-ביאור|הסכים}} על ידו. בא אביו ואימן על ידו למפרע — נעשית תרומה, או מכאן ול{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שימי}}: נשמעינא מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_יח}}הרי שבא בעל הבית ומצאו עומד בתוך שלו {{ירו"מ-הדגשה|ומפריש תרומה אמר לו:}} "לקוט לך מן היפים". האילו — אם היו יפים, אינו חושש משום גזל. ואם לאו — חושש משום גזל. ואם היה לוקט ונותן לו — בין כך ובין כך אינו חושש משום גזל. אית לך מימר למפרע — נעשית תרומה. {{ירו"מ-הדגשה|הרי הבעלים}} לא {{ירו"מ-הדגשה|ידעו ותרם}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|ברשות}}. {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא מכאן ול{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא. ואוף הכא — מכאן ול{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא נעשית תרומה. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[במדבר יח כח|במדבר קרח יח כח]]): "כן {{ירו"מ-הדגשה|תרימו גם אתם}} תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ת}} ה' {{ירו"מ-הדגשה|מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את}} תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ת}} ה' {{ירו"מ-הדגשה|לאהרן הכהן}}". אתם — פרט לשותפין. אתם — פרט לאפוטרופין. אתם — {{שוליים|א_יט}}פרט לתורם את שאינו שלו. אתם ולא שותפין! והתנן: שותפין שתרמו זה אחר זה — {{ירו"מ-הדגשה|תרומת הראשון תרומה}}? אלא כאן — לתרומה גדולה, {{ירו"מ-הדגשה|דשותפים}} לא {{ירו"מ-הדגשה|מקפידים אחד על השני}}. כאן — לתרומת מעשר. {{ירו"מ-הדגשה|שגזרת הכתוב שלא יפריש שותף על חבירו.}} כלום למדו {{ירו"מ-הדגשה|שליחות}} לתרומה גדולה אלא מתרומת מעשר? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תרומת מעשר ([[במדבר יח כח|במדבר קרח יח כח]]): {{ירו"מ-הדגשה|כן תרימו גם אתם}} — ודרשינן: לרבות שלוחכם. ואם {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תרומת מעשר {{ירו"מ-הדגשה|אין שותף תורם על חבירו, גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תרומה גדולה {{ירו"מ-הדגשה|כך}}! אלא {{שוליים|א_כ}}כאן להלכה, כאן למעש{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{ירו"מ-ביאור|שאף שמצד הדין מותר להפריש גם תרומה גדולה וגם תרומת מעשר. חכמים אסרו, מפני ששותפים מקפידים זה על זה.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} אתם ולא אפוטרופין! והתנינן: {{שוליים|א_כא}}יתומים שסמכו אצל בעל הבית, או שמינה להן אביהן אפוטרופין — חייבין לעשר פירותיהן. חברייא אמרין: כאן באפוטרופוס לעולם, כאן באפוטרופוס לשעה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בעי: אם באפוטרופוס לעולם — בהדא תנינן: "מוכר מטלטלין וזנן, אבל לא קרקעות". {{ירו"מ-הדגשה|והרי אפוטרופוס עולם יכול למכור גם}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}קרקעות? אלא כאן ביתום גדול, כאן ביתום קטן. <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|ג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=6|תולדות יצחק=20|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} אתם פרט לתורם את שאינו שלו. מה את עביד ליה {{ירו"מ-ביאור|על מה התורה הקפידה?}} כתורם את שאינו שלו {{ירו"מ-ביאור|ואדם לא יכול לתרום דבר שאינו שלו,}} של{{ירו"מ-הדגשה|א}} {{ירו"מ-הדגשה|התירה}} תור{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|לתרום אלא לבעלים}}? או כתורם את של חבירו {{ירו"מ-ביאור|כיוון שזה שיך לאדם אחר והרי זה כמו גזל?}} {{ירו"מ-הדגשה|מה בניהון הבקיר כריו אחר שמירחו וכבר נתחייב בתרומות ומעשרות ובזמן שהיה מופקר הפריש עליו תרומות ומעשרות וחזר וזכה בו אין תעבדיניה}} כתורם את {{ירו"מ-הדגשה|שאינו}} של{{ירו"מ-הדגשה|ו}} — {{ירו"מ-הדגשה|אין תרומתו תרומה שאף הפקר}} א{{ירו"מ-הדגשה|ינ}}ו של{{ירו"מ-הדגשה|ו}}. {{ירו"מ-הדגשה|ואין תעבדיניה}} כתורם את של חבירו — {{ירו"מ-הדגשה|תרומתו תרומה}}. נשמעינא מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_כב}}גנב תרומת הקדש ואכלה — משלם שני חומשין וקרן {{ירו"מ-הדגשה|אחת}}. {{ירו"מ-ביאור|חומש אחד משום תרומה, ועוד חומש על שנהנה מן ההקדש.}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל אינו משלם כפל}} שאין בהקדש תשלומי כפל. {{ירו"מ-הדגשה|תרומת}} הקדש {{ירו"מ-הדגשה|זו}} — מנו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תורם? לא {{ירו"מ-הדגשה|ה}}גיזבר? הרי הוא תורם את שאינו שלו! ואת אמרת: תרומתו תרומה! הוי: לית טעמא דא {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|משום}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}תורם את של חבירו. {{ירו"מ-הדגשה|אבל הגזבר אצל הקדש אינו}} כתורם את של חברו {{ירו"מ-הדגשה|ותרומתו תרומה. כי אם משום}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}תורם את {{ירו"מ-הדגשה|שאינו}} של{{ירו"מ-הדגשה|ו}} — {{ירו"מ-הדגשה|גם הגזבר}} תרם את {{ירו"מ-הדגשה|שאינו}} של{{ירו"מ-הדגשה|ו}}. {{ירו"מ-הדגשה|ומדוע תרומתו תרומה}}? או נאמר: מאן הוא {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תורם {{ירו"מ-הדגשה|שמדברת עליו המשנה — כהן}} שהקדיש תרומה {{ירו"מ-הדגשה|ולית את שמע מינה כלום}}? והתני {{ירו"מ-הדגשה|עליה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}}: אחד המקדיש טבלו ואחד המקדיש תרומתו. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאף במקדיש טבל והפריש הגיזבר הדין כן.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אידי}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי כן אין להוכיח מכאן שכן}} גיזבר כמאן דאינון בעלים, ודלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר: הוא הגיזבר, הוא אחר. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב: "כן תרימו גם אתם". אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: {{ירו"מ-הדגשה|יכול היה לכתוב}} אתם, {{ירו"מ-הדגשה|וכתב}} "גם אתם" — לרבות שלוחכם. {{שוליים|א_כג}}מה אתם — בני ברית, אף שלוחכם — בני ברית. אתם עושין שליח, ואין הגוי עושה שליח. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} סבר מימר: אין הגוי עושה שליח בגוי אחר חבירו — הא בישראל עושה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מיניה ומיניה! אתם עושין שליח ולא בישראל. {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אין}} שליח{{ירו"מ-הדגשה|ות לגוי}}, ודכוותה אין הגוי עושה שליח אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} בישראל. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}}: והא מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|שגוי עושה שליח מישראל דתנן: המקבל שדה מן העובד כוכבים ומזלות מעשר ונותן לו}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}}: {{ירו"מ-ביאור|למה חייב לעשר עבור העובד כוכבים ומזלות?}} ומה אם ירצה הגוי הזה שלא לתרום פירותיו — אינו תורם {{ירו"מ-ביאור|ואינו חייב? אז למה הישראל שקיבל ממנו שדה צריך לעשר את חלקו של הגוי?}} {{ירו"מ-הדגשה|משמע מכאן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אם רצה {{ירו"מ-הדגשה|העובד כוכבים ומזלות}} — תורם {{ירו"מ-הדגשה|הישראל עבורו}}. <br><br> <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|ג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=7|תולדות יצחק=22|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} אמר: במאמין {{ירו"מ-ביאור|מסכים}} על ידו {{ירו"מ-הדגשה|שנחשב כאילו הפריש הגוי בעצמו ולא מדין שליחות.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: ישראל שאמר ללוי: "כור מעשר יש לך בידי", והלך אותו בן לוי ועשאן תרומת מעשר על מקום אחר, והלך ישראל ונתנן לבן לוי אחר — אין לו {{ירו"מ-הדגשה|לראשון}} עליו אלא תרעומת. הדא דתימא בשנתנו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}זה עד שלא עש{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו זה {{ירו"מ-הדגשה|תרומת מעשר}}. אבל אם עש{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו זה {{ירו"מ-הדגשה|תרומת מעשר}} עד שלא נתנו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}זה — לא, {{ירו"מ-הדגשה|דאינו יכול להפקיע שם תרומת מעשר}}. כהדא מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין: הממנה שליח לתרום עבורו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ביטל{{ירו"מ-הדגשה|ו}} — אם עד שלא תרם {{שוליים|א_כד}}ביטל — אין תרומתו תרומה. ואם משתרם ביטל — תרומתו תרומה. וכולה מיניה. {{ירו"מ-הדגשה|הרי המעשר לא הגיעה לידיו של הלוי הראשון}} {{ירו"מ-ביאור|שהרי הבעלים רק אמר לו ולא זכה בהן הלוי,}} {{ירו"מ-הדגשה|ואיך הוא יכל להפריש עליו}}? מכיון שאמר לו: "כור מעשר יש לך בידי" — נעשה שלוחו, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נמצא כתורם ברשות ישראל. {{ירו"מ-הדגשה|ואם}} תו{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר: {{ירו"מ-הדגשה|הרי הפרשת תרומת מעשר לא נעשית על ידי}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ישראל {{ירו"מ-הדגשה|אלא על ידי הלוי ואיך יכול}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ישראל {{ירו"מ-הדגשה|למנות את הלוי}} של{{ירו"מ-הדגשה|י}}ח {{ירו"מ-הדגשה|להפרשת תרומת מעשר}}? פתר לה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אמר: בעל הבית שתרם את המעשרות — מה שעשה עשוי. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: ישראל שאמר לבן לוי: "כור מעשר יש לך בידי", והילך את דמו. {{ירו"מ-הדגשה|אם לבסוף נתן ללוי}} את {{ירו"מ-הדגשה|הכור — אינו}} חושש לתרומת מעשר שבו. {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהיה מוכן}} לתת {{ירו"מ-הדגשה|ללוי מחיר של כל הכור ודאי הקדים והפריש}} תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מעשר{{ירו"מ-הדגשה|ות שאם לא כן היה מפחית מהמחיר את}} דמ{{ירו"מ-הדגשה|י}} תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מעשר{{ירו"מ-הדגשה|ות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|סבר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-ביאור|שבעל הבית יכול להפריש תרומת מעשר,}} כהדא: אליפוסה יהב {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} מעשר, {{ירו"מ-הדגשה|ואמר לו:}} "מתוקן הוא". אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} "אליפוסה אחינו נאמן הוא". {{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בעי קומי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: כמאן — {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אמר: בעל הבית שתרם את המעשרות — מה שעשה עשוי? אמר ליה: אין בבליא קמת עליה. <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|ד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=7|תולדות יצחק=23|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה.}} למי נצרכה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}? היידן {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} ההוא דתנינן תמן: {{שוליים|א_כה}}הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא יצא. {{ירו"מ-הדגשה|תמן תנינן: הכל כשרים לקרא את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רב מתנה}}: {{ירו"מ-הדגשה|מתניתין}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: הוינן סברין מימר {{ירו"מ-ביאור|חשבנו לאמר}} מה פליגין {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} ורבנן {{ירו"מ-הדגשה|בקריאת שמע}} — דכתיב בה "שמע". הא שאר כל המצות — לא. מן מה {{ירו"מ-הדגשה|דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב מתנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} היא — {{ירו"מ-הדגשה|שמע מינא}} {{שוליים|א_כו}}היא {{ירו"מ-הדגשה|קריאת שמע}}, היא שאר {{ירו"מ-הדגשה|כל}} המצות. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות טו כו|שמות בשלח טו כו]]): "והאזנת למצותיו" — {{ירו"מ-הדגשה|י}}שמע{{ירו"מ-הדגשה|ו}} אזניך מה שפיך מדבר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו"מ-הדגשה|אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ולאמר שמודים}} רב{{ירו"מ-הדגשה|נן שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. ואף שפשיטא שאינו מוציא שהרי אינו מדבר}}, לית כאן חרש {{ירו"מ-הדגשה|שלא היה צריך להיכתב. ורק}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שגרת לשון {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שהוזכרו שוטה וקטן הוזכר אף}} חרש. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|מסתברא דיודה}} {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}}. {{ירו"מ-הדגשה|דהא דתנן:}} חרש {{ירו"מ-הדגשה|המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה}} — {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו"מ-הדגשה|ואכן}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|היא. ובדיעבד}} תרומ{{ירו"מ-הדגשה|תו}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|שברכות אינן מעכבות}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|על כרחיך איתמר}} דהיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו"מ-הדגשה|דלרבנן אפילו לכתחילה יצא.}} דתנינן: חמ{{ירו"מ-הדגשה|ש}}י{{ירו"מ-הדגשה|י}}ת{{ירו"מ-הדגשה|א}} קדמייתא דתנן: {{ירו"מ-הדגשה|חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה. החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל.}} ולא תניתא {{ירו"מ-ביאור|לא נשנה}} עמהן {{ירו"מ-הדגשה|חרש המדבר ואנו שומע. וכי תימא}} משום {{ירו"מ-הדגשה|שכל אלו אף בדיעבד}} אין תרומתן תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, {{ירו"מ-הדגשה|ולכן חרש המדבר}} ואי{{ירו"מ-הדגשה|נו שומע לא נימנה}} ע{{ירו"מ-הדגשה|י}}מהן {{ירו"מ-הדגשה|לפי שבדיעבד}} תרומת{{ירו"מ-הדגשה|ו}} תרומה? והא תנינן {{ירו"מ-הדגשה|חמשה}} אחר{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ייתא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה. האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי.}} ולא תנית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-ביאור|ולא נשנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אף}} עמהן {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שלרבנן אפילו לכתחילה תורם}}? ה{{ירו"מ-הדגשה|ו}}י סופ{{ירו"מ-הדגשה|ך}} מימר {{ירו"מ-הדגשה|דהא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה}} — ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} היא. {{ירו"מ-הדגשה|ומודה}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שבדיעבד}} י{{ירו"מ-הדגשה|צ}}א. תמן תנינן: {{שוליים|א_כז}}הכל חייבין בראייה חוץ מחרש, שוטה וקטן. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא?}} חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו"מ-הדגשה|שנאמר}} ([[דברים לא יב|דברים וילך לא יב]]): "למען ישמעון ולמען ילמדון" — {{ירו"מ-הדגשה|פרט לחרש שאינו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ומע. עד כדון מדבר ואינו שומע, שומע ואינו מדבר {{ירו"מ-הדגשה|מנין?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב:}} "למען ילמדון ולמען ילמדון" — {{ירו"מ-הדגשה|והשומע ואינו מדבר אינו יכול ללמד}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: הדא אמרה דלית כללין דרבי כללין. {{ירו"מ-הדגשה|דתנן:}} חרש {{ירו"מ-הדגשה|שדיברו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא}} מדבר. {{ירו"מ-הדגשה|ווהתנינן: חרש פטור מן הראיה. וסברינן מימר}} מדבר ואינו שומע, {{ירו"מ-הדגשה|חרש}} שומע ואינו מדבר אינו חרש. {{ירו"מ-ביאור|ותנינן: חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר. הדא מסייע ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}. ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} דאמר, הדא אמרה דלית כללין דרבי כללין. }} והתנינן: {{שוליים|א_כח}}חרש שחלץ, והחרשת שחלצה, והחולצת לקטן — חליצתה פסולה. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: שאין יכולין לומר {{ירו"מ-ביאור|את המשפטים שצריך לאמר שבהם נאמר בתורה}} "ואמר" ו"אמרה". {{ירו"מ-הדגשה|משמע אפילו שומע ואינו מדבר}}? ותנינן: חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר. הדא מסייע {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} אמר: הדא אמרה דלית כללין דר{{ירו"מ-הדגשה|בי}} כללין. <br><br> <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|ד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=8|תולדות יצחק=24|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן: קטן שלא הביא שתי שערות}} — {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר: {{ירו"מ-הדגשה|תרומתו תרומה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר: {{ירו"מ-הדגשה|אם עד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה. ומשבא לעונת נדרים תרומתו תרומה}}. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: לעולם אין תרומתו תרומה עד שיביא שתי שערות. {{ירו"מ-ביאור|לא כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שקטן תורם. ולא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שמשהגיעה לעונת נדרים יכול לתרום.}}}} {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהנא}} בשם רבנן: {{ירו"מ-הדגשה|מד}}כתיב ([[במדבר יח לב|במדבר קרח יח לב]]): "ולא תשאו עליו חטא" — את שהוא בנשיאת עון תורם, ואת שאינו בנשיאת עון אינו תורם. התיבון: הרי גוי אינו בנשיאת עון ותורם? {{אמורא-ירו"מ|רב יודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: {{ירו"מ-הדגשה|מד}}כתיב ([[במדבר יח כז|במדבר קרח יח כז]]): {{ירו"מ-הדגשה|ונחשב לכם תרומתכם}} — את שכתוב בו מחשבה תורם, ואת שאין כתוב בו מחשבה אינו תורם. התיבון: {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|גוי שאין לו מחשבה ותורם}}? {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תני {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}}: {{ירו"מ-הדגשה|עובד כוכבים ומזלות}} אין להן מחשבה {{ירו"מ-ביאור|להכשר מים לטמאה?}} תמן להכשיר, וכאן לתרומה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה. החרש, והשוטה, והקטן}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|קטן שלא הביא שתי שערות}} — {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: תרומתו תרומה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: אם עד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה. ומשבא לעונת נדרים תרומתו תרומה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}רבי חיננא {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב כהנא}}: {{ירו"מ-הדגשה|תנא קמא שסובר שקטן אפילו כשהגיע לעונת נדרים}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|תורם — סובר שדין מופלא הסמוך לאיש}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|מדרבנן}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|תורם בשל תורה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|מקדיש}}. {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מי {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו תורם — אינו מקדיש. ולמה לא אמר {{ירו"מ-הדגשה|גם את ההפך}}: {{שוליים|א_כט}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מי {{ירו"מ-הדגשה|ש}}תורם — מקדיש? בגין {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}}אומר: תורם ואינו מקדיש. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו {{ירו"מ-הדגשה|לתנא קמא}} דאמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו תורם — מקדיש. {{ירו"מ-הדגשה|כי דין מופלא הסמוך לאיש הוא מדאוריתא. רק שמיעט הכתוב שאין תרומתו תרומה מדכתיב: "מאת כל איש אשר}} י{{ירו"מ-הדגשה|דב}}נו {{ירו"מ-הדגשה|ליבו"}}. ומהו מקדיש? עולה ושלמים {{ירו"מ-הדגשה|שהם באים בנדר ובנדבה}} להביא. חטאת חלב — אינו יכול, שאין לו חטאת חלב. חטאת דם — אינו יכול, שאין לו חטאת דם. מהו שיביא קרבן זיבה וקרבן צרעת? מאחר שהוא חובה — אינו מביא, או מאחר שהוא מטמא בהן — מביא? פשיטא לך שהוא מביא, {{ירו"מ-הדגשה|שמאחר}} שהוא {{ירו"מ-הדגשה|נטמא ודאי שיכול לה}}ביא. מהו שיעשה בהן שליח {{ירו"מ-הדגשה|לאחרים}}? מאחר {{שוליים|א_ל}}שהוא מטמא בהן — הוא נעשה בהן שליח, או מאחר שאינו נעשה שליח לכל הדברים {{ירו"מ-ביאור|שאינו בר שליחות}} — אינו נעשה בהן שליח? התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: הרי יש לו טבל דבר תורה! {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי כן}} אינו פוטר טבלו דבר תורה. {{ירו"מ-הדגשה|ואף}} כאן — {{ירו"מ-הדגשה|אולי אף על פי}} שהוא מטמא בהן, אינו נעשה שליח. {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|בר}} שליח{{ירו"מ-הדגשה|ות}}. מהו שיביא ביכורים? כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הוא אמר {{ירו"מ-הדגשה|שביכורים}} {{שוליים|א_לא}}הוקשו לקדשי הגבול {{ירו"מ-ביאור|לתרומה}} — אינו מביא {{ירו"מ-הדגשה|כפי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|תורם}}. כרבנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמרי: הוקשו לקדשי מקדש — מביא {{ירו"מ-הדגשה|כמו שיכול}} ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}קד{{ירו"מ-הדגשה|י}}ש. מהו שיביא חגיגה? מאחר שהיא חובה — אינו מביא, או {{שוליים|א_לב}}מאחר שהוא משנהו {{ירו"מ-ביאור|שאם לא הביאו בחג מביאו}} לשם שלמים — מביא. מהו להביא פסח? מאחר שהוא חובה — לא יביא, או מאחר דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן נשיאה}}: {{שוליים|א_לג}}מביא אדם פסח בשאר ימות השנה ומשנהו לשם שלמים — מביא. מהו שיביא מעשר בהמה? אין יסבור {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שלמד מדכתיב:}} "מכל מעשרותיכם" — {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוקשו {{ירו"מ-הדגשה|כל}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מעשרות זה לזה. כשם {{ירו"מ-הדגשה|שאינו}} מביא מעשר דגן, כך {{ירו"מ-הדגשה|אינו}} מביא מעשר בהמה. מהו לעשות תמורה? אין סבר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הוקשו כל המעשרות זה לזה: כשם {{ירו"מ-הדגשה|שאינו}} מביא מעשר דגן, כך {{ירו"מ-הדגשה|אינו}} מביא מעשר בהמה. כשם {{ירו"מ-הדגשה|שאינו}} מביא מעשר בהמה — כך אינו עושה תמורה. {{ירו"מ-הדגשה|ניחא שאינו עושה תמורה במעשר בהמה. בשאר קדשים מנין?}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אמר: מעשר בהמה {{ירו"מ-הדגשה|בכלל}} כל הקדשים {{ירו"מ-הדגשה|שעושים}} תמורה {{ירו"מ-הדגשה|הייתה. ולמה יצאת מעשר בהמה שאינו עושה}} תמורה? {{ירו"מ-הדגשה|ללמד על כל הקדשים. כשם שבמעשר בהמה אין קטן ממיר, כך בשאר הקדשים אינו ממיר.}} אלא כשם {{ירו"מ-הדגשה|שאינו}} מביא מעשר דגן, כך {{ירו"מ-הדגשה|אינו}} מביא מעשר בהמה. וכשם {{ירו"מ-הדגשה|שאינו}} מביא מעשר בהמה — כך אינו עושה תמורה. וכשם שאינו ממיר {{ירו"מ-הדגשה|במעשר בהמה}} — כך אינו ממיר בכל הקדשים. מהו שיהו חייבין {{ירו"מ-הדגשה|גדולים}} על <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ה.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|ה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=9|תולדות יצחק=26|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} קדשיו מבחוץ? {{אמורא-ירו"מ|רב כהנא}} אמר: אין חייבין על קדשיו מבחוץ. {{ירו"מ-הדגשה|דמופלא סמוך}} ל{{ירו"מ-הדגשה|א}}יש {{ירו"מ-הדגשה|דרבנן}} {{ירו"מ-ביאור|ומה שהקדיש אינם קדשים מהתורה.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|י}}: חייבין על קדשיו מבחוץ. {{ירו"מ-הדגשה|דמופלא סמוך לאיש דאוריתא}}. והדא דכהנא פליגא {{ירו"מ-הדגשה|על}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר: מופלא סמוך לאיש}} פוטר טיבלו. {{ירו"מ-הדגשה|ואם מופלא סמוך לאיש}} דרב{{ירו"מ-הדגשה|נן כדעת}} {{אמורא-ירו"מ|רב כהנא}}, {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} טבל דבר תורה! ותימר: אכן {{ירו"מ-הדגשה|סבר}} {{שוליים|א_לד}} {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר:}}מאיליהן קבלו עליהן את המעשרות {{ירו"מ-ביאור|בימי עזרא.}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_א_ב|ירושלמי תרומות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_א_ב"> <strong>מתני':</strong> אין תורמין זיתים {{ירו"מ-ביאור|שעומדים לשמן שלא נגמר מלאכתן}} על השמן, ולא ענבים על היין. ואם תרמו — {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים:}} תרומת עצמן בהן. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לה}}אין תרומתן תרומה. <br><strong>גמ':</strong> תמן תנינן: {{שוליים|א_לו}}אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו, ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}א {{ירו"מ-הדגשה|מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו}}. וא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|תרם — תרומתו תרומה}}. ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא את אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שאם הפריש מדבר שלא נגמרה מלכתו על דבר שנגמרה מלאכתו}} — א{{ירו"מ-הדגשה|פ}}יל{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|בדיעבד אין תרומתן תרומה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|בזתים וענבים החמירו}} מפני גזל השבט. מהו מפני גזל השבט? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}}: מפני הטורח. {{ירו"מ-הדגשה|שהכהנים יצטרכו לטרוח כדי לעשות שמן ויין. אבל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אר מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ני{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|שאין בהם}} טורח {{ירו"מ-הדגשה|התירו בדיעבד}}. הגע עצמך שהיתה שעורה של אורז {{ירו"מ-הדגשה|וצריך לטרוח ולדוש. ולמה לא גזרו גם על זה?}} נחת רוח הוא לאדם להיות כותש כל שהוא. הגע עצמך שהיתה שיבלים {{ירו"מ-הדגשה|והפריש על הקמח שיש טרחה רבה.}} עד כאן {{ירו"מ-הדגשה|הקשו על}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-ביאור|וכאן הוא לא תרץ.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} לא אמר כן, אלא שהוא {{ירו"מ-הדגשה|צריך}} לתרום לפי שמן — ואינו תורם אלא לפי זיתים. {{ירו"מ-הדגשה|כגון שהוא חייב לוג שמן ונותן לוג}} זתים. א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|באמת היה צריך לתת ארבע לוג}} זתים {{ירו"מ-הדגשה|שמהם אפשר}} ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}פי{{ירו"מ-הדגשה|ק}} {{ירו"מ-הדגשה|לוג שמן}}. הגע עצמך שתרם זתים לפי השמן. {{ירו"מ-הדגשה|חיישינן שמא}} כדון {{ירו"מ-ביאור|עכשיו}} עביד כן, זמן חורן — לא עביד כן. ולא עוד, אלא דחבריה חמי ליה {{ירו"מ-ביאור|רואה אותו}} ואומר: זה {{ירו"מ-הדגשה|שנתן ארבע לוגים}} מתכוין לרבות {{ירו"מ-הדגשה|ולתרום בעין}} י{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ה. {{ירו"מ-הדגשה|לכן הוסיף.}} ואני איני {{ירו"מ-הדגשה|תורם אלא אחד מחמשים כבינונית. ולא ידע שמה שהוסיף זה כדי להשלים שיעור התרומה כפי שהיא עולה להשמן. ואתי לידי תקלה. תנן: ואם תרמו}} — {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים: תרומת עצמן בהן}}. {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} אמר: לא אמרו {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אלא זיתים על שמן וענבים על היין {{ירו"מ-הדגשה|שמדאוריתא תרומתן תרומה}}. הא שאר כל הדברים {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו מדאוריתא אין תרומתן תרומה כגון המפריש מן הפטור על החיב — אף}} ל{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו תרומת עצמן}} לא {{ירו"מ-הדגשה|תחול}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|לדעת}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}, לא שנייא היא זיתים על השמן וענבים על היין, ה{{ירו"מ-הדגשה|י}}א שאר כל הדברים — {{ירו"מ-הדגשה|תרומת עצמן בהן}}. <br><br> <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|ה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=9|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים: אין תרומתן תרומה}}. חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: ואפילו {{ירו"מ-הדגשה|אם אחר ההפרשה}} י{{ירו"מ-הדגשה|ט}}חן {{ירו"מ-הדגשה|אותם בעל הבית}} על אתר {{ירו"מ-ביאור|מיד אחרי ההפרשה}} {{ירו"מ-הדגשה|כך שאינו מטריח את הכהן — אף על פי כן אין תרומתן תרומה. תנן: ואם תרמו}} — {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים: תרומת עצמן בהן}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} נעשה כאומר: {{שוליים|א_לז}}הרי זו תרומה עליה ועל שלמטן. {{ירו"מ-ביאור|שלדעת {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} כאשר הוא מפריש חלק אחד תרומה על השאר, חלק מאותו חלק שהפריש פוטר את אותו חלק מתרומת עצמו, ושאר אותו חלק שהפריש, פוטר את השאר. ולכן כאשר הפריש זיתים על השמן חלק מהזיתים פטר את הזיתים שהפריש ושאר הזיתים באו לפטור את השמן. וכיוון שלא פטרו את השמן, נמצא חלק מהזיתים תרומה וחלק טבל חולין. }} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} סבר מימר: {{שוליים|א_לח}} {{ירו"מ-הדגשה|דווקא אם הפריש}}במינו. א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|אם הפריש על שאינו מינו — כיוון שהתרומה לא יכולה לחול על מין אחר, אף תרומת עצמן לא חלה. אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: לא תקבל עליך כן! {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו אם מפריש על שאינו}} מי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|הדין כן}}. {{ירו"מ-ביאור|הגמרא מבינה שמחלקים את דיבורו. וכשאומר הרי זו תרומה, חלק מה שהפריש נעשה תרומה על מה שהפריש. וכשאומר על זו, נעשה השאר תרומה על הכל.}} {{ירו"מ-הדגשה|והרי כאשר}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר: "הרי זו" — נפטר מה שבידו, והשאר חולין. וחולין פוטרין את הטבל. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא בריה דרבי הלל}}: {{ירו"מ-הדגשה|נעשה כאומר:}} יפטרו {{ירו"מ-הדגשה|כאחת. כיוון שאמר "הרי זו" — נפטר מה שבידו ונפטר מה שלמטן.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: נראין הדברים {{שוליים|א_לט}}בתרומה גדולה שהיא {{ירו"מ-הדגשה|ניטלת באומד}}. {{שוליים|א_מ}}אבל בתרומת מעשר — צריכה שתהא מצומצמת במידה, במשקל ובמנין. {{ירו"מ-הדגשה|ואם חלק ממה שהפריש צריך לפטור את מה שהפריש — יהיה חסר חלק. שהרי הוא הפריש במדויק}}. תמן תנינן: {{שוליים|א_מא}}אין תורמין מן הטמא על הטהור. {{ירו"מ-הדגשה|ואם תרם מזיד — לא עשה כלום}}. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: ואם תרם מן הטמא על הטהור, בין בשוגג בין במזיד — מה שעשה עשוי. מה א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} הכא {{ירו"מ-ביאור|בתורם מן הזתים על השמן.}} ומה אין תמן {{ירו"מ-ביאור|כשתורם מן הטמא על הטהור}} — שכולו הפסד לכהנים — את אמר: מה שעשה עשוי, הכא דאין כולו הפסד לכהנים — לא כל שכן? אשכח תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: אין תורמין זיתים על שמן ולא ענבים על יין. ואם תרם — {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: תרומת עצמן בהן. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: אין תרומתן תרומה. מחלפה שיטתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}! תמן הוא אמר: מה שעשה עשוי, ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא הוא אמר: אין תרומתן תרומה? תמן טומאה אינה מצויה, ואין בני אדם טועין לומר שתורמין ומעשרין מזה על זה. אבל זיתים על השמן וענבים על היין מצויין הן, ואם אמר את כן — אף הוא סבר מימר שמותר לתרום זיתים על שמן וענבים על היין. <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|ו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=10|תולדות יצחק=30|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_א_ג|ירושלמי תרומות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_א_ג"> </span> מתני': {{שוליים|א_מב}}אין תורמין מן הלקט, ומן השכחה, ומן הפיאה, ומן ההפקר. {{שוליים|א_מג}}ולא ממע{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ר {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} שניטלה תרומתו, ולא ממעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} והקדש שנפדו. {{שוליים|א_מד}}ולא מן החיוב על הפטור, ולא מן הפטור על החיוב. {{שוליים|א_מה}}ולא מן התלוש על המחובר, ולא מן המחובר על התלוש. {{שוליים|א_מו}}ולא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש. {{שוליים|א_מז}}ולא מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ, ולא מפירות חוצה לארץ על פירות הארץ. ואם תרמו — אין תרומתן תרומה. <br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: זה אחד משלשה מקר{{ירו"מ-הדגשה|א}}ות מחוורין בתורה. ([[דברים יד כט|דברים ראה יד כט]]): "ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך" — ממה שיש לך ואין לו, את חייב ליתן לו. יצא הבקר שידך וידו שוין בו: היא לקט, היא שכחה, היא פיאה, היא הפקר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: ולא מן}} הפ{{ירו"מ-הדגשה|טו}}ר {{ירו"מ-הדגשה|על החיוב}}. ולא כבר תניית הן כולהון? {{ירו"מ-הדגשה|ומה באה המשנה להוסיף במה שאמרה:}} ולא {{ירו"מ-הדגשה|מן החיוב על הפטור?}} כן היא מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}}: ולא מפירות שהביאו שליש על פירות שלא הביאו שליש. {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} ואם תרם — {{ירו"מ-הדגשה|אין}} תרומתו תרומה. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-ביאור|שאמר בפרק הקדם שלדעת {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} תרומת עצמם בהם אפילו בתורם מן הפטור על החיוב, }} {{ירו"מ-הדגשה|מה שכתוב במשנתנו "אין תרומתם תרומה" — זה}} במחלוקת {{ירו"מ-הדגשה|בין}} {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-ביאור|שאמר בפרק הקדם שלא אמרו {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} תרומת עצמם בהם, אלא כשתרם מן הזיתים על השמן, ולא בתורם מן הפטור על החיוב, }} {{ירו"מ-הדגשה|מה שכתוב במשנתנו "אין תרומתם תרומה"}} — דברי הכל {{ירו"מ-הדגשה|היא}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_א_ד|ירושלמי תרומות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_א_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|א_מח}}חמשה לא יתרומו, ואם תרמו — תרומתן תרומה. האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי — לא יתרומו. ואם תרמו — תרומתן תרומה. {{שוליים|א_מט}}אין תורמין לא במדה ולא במשקל ולא במנין. אבל תורם הוא את המדוד, ואת השקול, ואת המנוי. אין תורמין בסל ובקופה שהן של מידה. אבל תורם הוא בהן חציין או שלישן. לא יתרום בסאה — חצייה, שחצייה מידה. <br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה. האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה.}} {{שוליים|א_נ}}יש מהן מפני הברכה {{ירו"מ-ביאור|שאינם יכולים לברך,}} {{שוליים|א_נא}}ויש מהן שאין יכולין לתרום מן המובחר {{ירו"מ-ביאור|ובתרומה צריך לתרום מן המבחר שנאמר, את כל חלבו ממנו.}} האילם, והערום, ובעל קרי — מפני הברכה. הסומא, והשוטה, והשיכור — שאין יכולין לתרום מן המובחר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר רב הונא}} אמר: שתוי אל יתפלל, ואם התפלל — תפילתו תחנונים. שיכור אל יתפלל, ואם התפלל — תפילתו גידופין. {{שוליים|א_נב}}איזו שתוי? כל ששתה רביעית. איזו שיכור? ששתה יותר. <br><br> <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|ו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=11|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן אמרי: כל שאינו יכול לדבר לפני המלך. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שיכור — מהו שיברך? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו: כתיב}} ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]): "ואכלת ושבעת וברכת". {{שוליים|א_נג}}ואפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} מדומדם — לא צורכה דא {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-ביאור|בזה יש עדיין מקום להסתפק}} מהו שיקרא {{ירו"מ-הדגשה|קריאת}} שמע? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אבין}}: חד חסיד שאל לאליהו זכור לטוב: ערום — מהו שיקרא שמע? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו: כתיב}} ([[דברים כג טו|דברים כי תצא כג טו]]): "ולא יראה בך ערות דבר" — {{שוליים|א_נד}}ערות דיבור. {{ירו"מ-ביאור|שאף שבשאר מצוות שעשהן ערום יוצא. קריאת שמע שעיקר המצווה בדיבור, לא יצא.}} תני {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: {{שוליים|א_נה}}בין לקרות {{שוליים|א_נו}}בין לברך {{ירו"מ-הדגשה|אסור כשהוא ערום}}. תמן תנינן: {{שוליים|א_נז}}המונה משובח, והמודד משובח הימינו, והשוקל משובח משלשתן. ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא את אמר כן {{ירו"מ-הדגשה|שאין התרומה ניטלת אלא מאומד}}? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_נח}}כאן בתרומה גדולה {{ירו"מ-ביאור|שמדאוריתא חיטה אחת פוטרת את הכרי, אין התרומה ניטלת אלא מאומד כדי שיתרום בעין יפה.}} כאן בתרומת מעשר {{ירו"מ-ביאור|שצריכה להנתן במידה מדויקת, נותן במידה.}} ותני כן: אליעזר בן גימל אומר: {{שוליים|א_נט}}מנין שאין תורמין לא במידה ולא במשקל ולא במנין? {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} ([[במדבר יח כז|במדבר קרח יח כז]]): "ונחשב לכם תרומתכם {{ירו"מ-הדגשה|כדגן מן הגורן}}" — במחשבה את תורם, ואין את תורם במידה ובמשקל ובמניין. מה תרומה גדולה במחשבה — אף תרומת מעשר במחשבה. {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים:}} תרומת מעשר {{ירו"מ-הדגשה|אינה ניתנת אלא במידה}}. והא תנינן: אבל תורם הוא {{ירו"מ-ביאור|תרומה גדולה}} את המדוד ואת השקול ואת המנוי? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: כיני מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} — מודד אדם את טבלו ומכניסו לתוך ביתו, ובלבד שלא יתרום במידה. שוקל אדם את טבלו ומכניסו לתוך ביתו, ובלבד שלא יתרום במשקל. מונה הוא אדם את טבלו ומכניסו לתוך ביתו, ובלבד שלא יתרום במניין. <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|ז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=11|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מתני' ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_א_ה|ירושלמי תרומות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_א_ה"> </span> {{שוליים|א_ס}}אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין, ולא יין על ענבים הנדרכות. ואם תרם — תרומתו תרומה, ויחזור ויתרום. הראשונה מדמעת בפני עצמה וחייבים עליה חומש, אבל לא שנייה. {{שוליים|א_סא}}ותורמין שמן על זיתים הנכבשים, ויין על ענבים לעשותן צימוקין. {{שוליים|א_סב}}מי שתרם שמן על זיתים לאכילה, וזיתים על זיתים לאכילה, ויין על ענבים לאכילה, וענבים על ענבים לאכילה, ונמלך לדורכן — אין צריך לתרום. {{שוליים|א_סג}}אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו, ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו, ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו. ואם תרם — תרומתו תרומה. <br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין ולא יין על ענבים הנדרכות. ואם תרם תרומתו תרומה ויחזור ויתרום.}} תמן תנינן: אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו. וא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|תרמו — תרומתם תרומה. ולמה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כא את אמר הכן {{ירו"מ-הדגשה|שיחזור ויתרום? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מפני גדר מי חטאת, שלא יהו מי חטאת בטלין. {{ירו"מ-ביאור|שלא יוציא מעט שמן בטהרה ויפריש על כל הזיתים, ושוב לא יצטרך לשמור עליהם בטהרה. לכן גזרו שיחזור ויתרום אחר שיסיים לכתוש ולדרוך, כדי שירגיל עצמו להיטהר במי חטאת. ודווקא בזיתים וענבים שיך לגזור כיוון שהמשקה שלהם מכשיר לטומאה. אבל בשאר פירות אין מקום לגזור.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אין תורמין זיתים על השמן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|ענבים על היין. ואם תרמו}} — {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים: תרומת עצמן בהן}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים: אין תרומתן תרומה}}. מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}י {{ירו"מ-הדגשה|טעמא? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|בזתים על השמן וענבים על היין החמירו}} מ{{ירו"מ-הדגשה|פנ}}י {{ירו"מ-הדגשה|גזל השבט}} {{ירו"מ-ביאור|שהצטרכו להוציא הוצאת לסחוט את השמן והיין.}} מי חמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר {{ירו"מ-הדגשה|יותר}} גזל השבט {{ירו"מ-ביאור|שכנגדו גזרו שאין תרומתן תרומה.}} או גדר מי חטאת {{ירו"מ-ביאור|עליו גזרו תרומה ויחזור ויתרום?}} נשמעינא מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן:}} זיתין על זיתין והוא עתיד לכותשן, ענבים על ענבים והוא עתיד לדורכן — תרומה ויחזור ויתרום. {{ירו"מ-ביאור|הרי יש כאן את שני הגדרים, גזל השבט וגדר מי חטאת.}} ותני עלה: תרומה ויחזור ויתרום. הדא אמרה שגדר מי חטאת חמיר מגזל השבט. {{ירו"מ-הדגשה|תני בשם}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין תורמין זיתים על שמן ולא ענבים על יין. ואם תרם}} — {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים: תרומת עצמן בהן}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים: אין תרומתן תרומה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: תרומתן תרומה}}. מה אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} הכא {{ירו"מ-הדגשה|בשמן על הזתים?}} מה אין {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} דמיקל בגזל השבט — מחמיר בגדר מי חטאת? {{ירו"מ-ביאור|דל{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} תרומה ויחזור ויתרום. }} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} דמחמיר בגזל השבט — לא כל שכן ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} מחמיר בגדר מי חטאת? {{ירו"מ-הדגשה|שתהיה תרומה ויחזור ויתרום}}. אשכח תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: אין תורמין {{ירו"מ-הדגשה|שמן על}} זיתים ולא {{ירו"מ-הדגשה|יין}} על ענבים. ואם תרם — תרומתו תרומה {{ירו"מ-הדגשה|ויחזור וי}}תרום {{ירו"מ-הדגשה|פעם}} שניה. דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים — תורמין. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים — אין תורמין. הכל מודים שאם תרם {{ירו"מ-הדגשה|שאין צריך}} לתרום {{ירו"מ-הדגשה|פעם}} שנייה. <br><br> <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|ז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=12|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הוי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}עון {{ירו"מ-הדגשה|ד}}עון {{ירו"מ-ביאור|מחלוקת דעות.}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} מיקל בגזל השבט ומחמיר בגדר מי חטאת. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מחמיר בגזל השבט ומיקל בגדר מי חטאת. תמן תנינן: {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אמר: ששה דברים מקולי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ומחומרי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. העוף עולה על השולחן עם הגבינה ואינו נאכל — כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_סד}}לא עולה ולא נאכל. תורמין זיתים על שמן וענבים על יין — כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_סה}}אין תורמין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: לית כאן זיתים על שמן, אלא שמן על זיתים. {{ירו"מ-הדגשה|שהרי הבריתא}} היא {{ירו"מ-הדגשה|בדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ולשיטתו הכל מודים בזיתים על השמן שאין תורמים. תנן: אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין ולא יין על ענבים הנדרכות ואם תרם תרומתו}} תרומה ויחזור ויתרום. {{ירו"מ-ביאור|דווקא}} כשאין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תרומה הראשונה קיימת. אבל אם ה{{ירו"מ-הדגשה|ת}}רו{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ה הראשונה קיימת — {{ירו"מ-הדגשה|חוזר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}קורא לה שם ודיו. תני: שנייה לא תאכל עד שיוציא עליה מעשרו{{ירו"מ-הדגשה|ת}}. ראשונה מה היא? מן מה דתני: {{ירו"מ-הדגשה|אם הראשונה קיימת}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}חר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}חזר ועשה {{ירו"מ-הדגשה|מה}}זיתים שמן, {{ירו"מ-הדגשה|מה}}ענבים יין — {{ירו"מ-הדגשה|חוזר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}קורא {{ירו"מ-הדגשה|לה}} שם ואין צריך לתרום שנייה. <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ח.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|ח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=12|תולדות יצחק=37|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שאם כבר נתן לכהן את הראשונה והיא עדין קיימת צריך הכהן להפריש עליה מדרבנן. שאם הייתה תרומה גמורה גם מדרבנן — למה צריך לחזור ולקרא לה שם? אלא ודאי שהכהן}} צריך לקרות שם למעשרותיו. תנינן דבתרה {{ירו"מ-ביאור|שנינו בסוף המשנה}}: אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו. {{ירו"מ-הדגשה|ואם תרם — תרומתו תרומה}} לשעבר. הא לכתחילה — לא. {{ירו"מ-הדגשה|ותנן במציעתא: תורמין יין על ענבים לעשותן צימוקין. משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אפילו לכתחילה {{ירו"מ-הדגשה|תורם מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|נגמרה מלאכתו}}. אין תימר: שנייא {{ירו"מ-הדגשה|ענבים לעשותן צימוקין}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}דבר שנגמרה מלאכתו? הא תנינן: {{שוליים|א_סו}}הפרד והצמוקים והחרובין — משיעמיד ערימה. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שכל זמן שלא נעשו צימוקים והעמיד ערמה אין זו גמר מלאכתם. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן יוסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בן אלעזר}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף שלעניין חיוב מעשר גמר מלאכתם של הצימוקים הוא רק כשיעמיד מהם ערמה — אף על פי כן יכול להפריש מן היין על ענבים לעשות מהם צימוקים}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אין לך אסור {{ירו"מ-הדגשה|להפריש}} מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו אלא גורן ויקב בלבד. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: מי שתרם שמן על זיתים לאכילה — תרומתו תרומה.}} לפי מה הוא תורם? לפי שמנן {{ירו"מ-ביאור|שיתן בכמות של שמן שיכול להפיק מהזתים הללו}} או לפי אוכלן {{ירו"מ-ביאור|וצריך לתת שמן בנפח אחד חלקי חמישים מכמות הזתים?}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: אייתיתה {{ירו"מ-הדגשה|מד}} {{אמורא-ירו"מ|חילפי}}. {{ירו"מ-הדגשה|דתני}} {{אמורא-ירו"מ|חילפי}}: {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר — לפי שמנן. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר — לפי {{ירו"מ-הדגשה|אוכלם}}. אבל לא {{ירו"מ-הדגשה|צריך}} ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}פ{{ירו"מ-הדגשה|ר}}י{{ירו"מ-הדגשה|ש}} על גרעיניהון {{ירו"מ-הדגשה|לפי שאינם נאכלים}}. הכל מודים בכלוכסין {{ירו"מ-ביאור|זתים שאינם לשמן}} שהן תורמין לפי אוכלן, אבל לא על גרעינינן. {{אמורא-ירו"מ|חנניה}} בעי: ואף לענין שבת כן? {{ירו"מ-הדגשה|דלרבי — חיוב שיעור הוצאת זתים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שבת {{ירו"מ-הדגשה|אם יש בהם כדי להפיק}} {{ירו"מ-הדגשה|ר}}ב{{ירו"מ-הדגשה|י}}עי{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|שמן. ול}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|חייב אם הוציא כגרוגרת}}? אשכח תני: {{ירו"מ-הדגשה|הוצאת שבת בכמה?}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר — ברביעית. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן גמליאל}} אומר — כגרוגרות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי הלל}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אנן תנינן מסייע להדא דתני {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}}. {{ירו"מ-הדגשה|דתני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}}: זיתים על זיתים והוא עתיד לכותשן, ענבים על ענבים והוא עתיד לדורכן — תרומה ויחזור ויתרום. {{ירו"מ-הדגשה|שהתורם מדבר שלא נגמר מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו — תרומה ויחזור ויתרום משום גדר חטאת. ואנן}} תנינן: מי שתרם שמן על זיתים לאכילה, זיתים על זיתים לאכילה, יין על ענבים לאכילה, וענבים על ענבים לאכילה, ונמלך לדורכן — אינו צריך לחזור ולתרום. מפני שנמלך {{ירו"מ-הדגשה|משום שבשעה שתרם}} תרם {{ירו"מ-הדגשה|מן הגמור על הגמור}}. הא לא נמלך — {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|שמראש התכוון לכתשן דהוי מדבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|נגמרה מלאכתו על דבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|נגמרה מלאכתו}} — תרומה ויחזור ויתרום. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[במדבר יח כז|במדבר קרח יח כז]]): {{ירו"מ-הדגשה|ואמרתה אלהם בהרימכם את חלבו ממנו}} — "ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן". ממה שהוא מצוה את בני לוי לתרום מן הגמור {{ירו"מ-ביאור|מגורן אחרי מרוח.}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שאם נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}לו{{ירו"מ-הדגשה|י}} שיבלין {{ירו"מ-הדגשה|מעשרותיו מעשרות והלוי ימרח ויתן לכהן. שהרי אם אין הלוי זוכה במעשר}} א{{ירו"מ-הדגשה|ל}}א {{ירו"מ-הדגשה|אחר שנגמרה מלאכתו — מה שיך לצוות את הלוי לתת לכהן ממה שנגמרה מלאכתו? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אדא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{שוליים|א_סז}}מעשר ראשון שהקדימו בשיבלין — אסור ל{{ירו"מ-הדגשה|א}}כל ממנו עראי. {{ירו"מ-הדגשה|שהמעשר קובעו.}} ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|שנאמר}} <br><br> <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|ח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=12|תולדות יצחק=39|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ([[במדבר יח לב|במדבר קרח יח לב]]): "את קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו". {{ירו"מ-הדגשה|מעשר ראשון שהקדימו בשיבלין}} {{ירו"מ-ביאור|אם אכל קדם שימרח,}} — מהו שילקו על טבלו דבר תורה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אשיאן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: מתניתא אמרה {{שוליים|א_סח}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין לוקין על טבלו דבר תורה {{ירו"מ-ביאור|והפסוק היה רק לאסמכתא.}}דתנינן תמן: תרומת מעשר שוה לביכורים בשני דרכים ולתרומה בשני דרכים. {{שוליים|א_סט}}ניטלת מן הטהור על הטמא {{שוליים|א_ע}}ושלא מן המוקף — כביכורים. ואוסרת מן הגורן {{ירו"מ-ביאור|אבל לא קדם לכן,}} {{שוליים|א_עא}}ויש לה שיעור — כתרומה {{ירו"מ-ביאור|שצריך שיהיו שייריה ניכרים שלא כביכורים.}} אית לך מימר אוסרת מן הגורן — לא לאחר מירוח? הדא אמרה שאין לוקין על טבלו דבר תורה. <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <strong><strong>הדרן עלך פרק חמשה</strong> לא יתרומו</strong> 31ib9r1u91fqppfcr5tuq7qettt62lz ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק שני 106 1706346 2942856 2920908 2025-06-19T19:34:31Z מאירושולי 35234 2942856 wikitext text/x-wiki ==פרק שני- אין תורמין== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_תרומות_פרק שני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ב_א|ירושלמי תרומות, פרק ב, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ב_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ב_א}}אין תורמין מן הטהור על הטמא, ואם תרמו תרומתן תרומה. באמת אמרו: {{שוליים|ב_ב}}העיגול של דבילה שנטמא מקצתו תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו, וכן אגודה של ירק, וכן ערימה. היו שני עיגולים שני אגודות שתי ערימות אחת טהורה ואחת טמאה, לא יתרום מזה על זה. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: תורמין מן הטהור על הטמא, {{שוליים|ב_ג}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין תורמין מן הטמא על הטהור. ואם תרם שוגג תרומתו תרומה, מזיד לא עשה ולא כלום. {{שוליים|ב_ד}}וכן בן לוי שהיה לו מעשר טבל {{ירו"מ-הדגשה|ונטמא}} היה מפריש עליו והולך, שוגג מה שעשה עשוי, מזיד לא עשה ולא כלום. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ה}}אם היה יודע בו מתחילה אף על פי שהוא שוגג לא עשה ולא כלום. {{שוליים|ב_ו}}המטביל כלים בשבת בשוגג ישתמש בהן, ומזיד לא ישתמש בהן. {{שוליים|ב_ז}}המעשר {{שוליים|ב_ח}}והמבשל בשבת בשוגג יאכל, מזיד לא יאכל. הנוטע בשבת שוגג יקיים, מזיד יעקור. {{שוליים|ב_ט}}ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקור. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אין תורמין מן הטהור {{ירו"מ-הדגשה|על הטמא, ואם תרמו תרומתן תרומה. מאי טעמא? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו"מ-הדגשה|שנאמר}} ([[במדבר יח כז|במדבר קרח יח כז]]) ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב. מה יקב {{ירו"מ-הדגשה|אי}} אפשר שיהא מקצתו טמא ומקצתו טהור, {{ירו"מ-הדגשה|אלא או כולו טמא או כולו טהור, ונמצא מפריש מהטהור על הטהור ומהטמא על הטמא, אף גורן, אף על פי}} שאפשר {{ירו"מ-הדגשה|שיהא מקצתו טמא ומקצתו טהור, מפריש מהטהור על הטהור ומהטמא על הטמא.}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}למידין אפשר משאי אפשר, מעתה לא יהא תרומתו תרומה {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בדיעבד! כתיב: ונתתם}} ממנו {{ירו"מ-הדגשה|את תרומת}} ה', {{ירו"מ-הדגשה|מכל מקום.}} כל הדברי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} למידין ומלמדין. תרומת מעשר היא מלמדת ואינה למידה. תרומת מעשר לימדה על תרומה גדולה שלא תהא ניטלת מן הטהור על הטמא. {{שוליים|ב_י}}והיא {{ירו"מ-הדגשה|עצמה}} ניטלת מן הטהור על הטמא מניין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר יח כח|במדבר קרח יח כח]]) ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן, עשה שינתנו לאהרן הכהן בכהונתו. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שיכול להפריש מן הטהור על הטמא.}} כהנא אמר: {{ירו"מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[במדבר יח כט|במדבר קרח יח כט]]) מכל חלבו את מקדשו, ממנו טול מן המקודש שבו. תרומת מעשר {{ירו"מ-ביאור|היינו טול מן הטהור שבו.}} תרומת מעשר לימדה על תרומה גדולה {{שוליים|ב_יא}}שהיא ניטלת מן המוקף. {{שוליים|ב_יב}}והיא {{ירו"מ-הדגשה|עצמה}} ניטלת שלא מן המוקף מניין? שתרומת מעשר ניטלת שלא מן המוקף, {{ירו"מ-הדגשה|שנאמר}} מכל מעשרותיכם {{ירו"מ-הדגשה|תרימו את תרומת}} ה', {{שוליים|ב_יג}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} אחד ביהודה ואחד בגליל. תרומת מעשר לימדה על תרומה גדולה {{שוליים|ב_יד}}שלא תהא ניטלת אלא מן הגמור, ואף היא ניטלת מן הגמור. תרומת מעשר ניטלת מן הטהור על הטהור ומן הטמא על הטמא, מן הטהור על הטמא, ואינה ניטלת מן הטמא על הטהור. {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אומר: כשם שאינה ניטלת מן הטמא על הטהור, כך אינה ניטלת מן הטמא על הטמא. ומודה {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} בדמ{{ירו"מ-הדגשה|א}}י. עד כדון בשהיה לו מאותו המין {{ירו"מ-הדגשה|גם טהור}}, לא היה לו {{ירו"מ-הדגשה|טהור}} מאותו המין {{ירו"מ-הדגשה|מה יעשה}}? נשמעינא מן הדא: {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא ענתונא}} סלק עם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} לחמת גרר, זבן ליה {{ירו"מ-הדגשה|ג}}לוסקי {{ירו"מ-ביאור|קנה לחמניה}} {{ירו"מ-הדגשה|טהורה}}, בעי מתקנא מיום לחבריה {{ירו"מ-ביאור|שחשש אולי למחרת לא ימצא לחם טהור. אלא רק טמא ולא יוכל לתקנו שאין מפרישין מן הטמא על הטמא}}. אמר ליה: לית אנן צריכין חששין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} יחידאי, אית לך מימר כשהיה לו מאותו המין {{ירו"מ-ביאור|הרי אם היה לו הוא היה צריך להפריש מיום אחד ליום אחר?}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} באמת אמר {{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|העיגול של דבילה שנטמא מקצתו תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו}} {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שהוא גוש אחד, אין מקום לגזור שמא לא יתרום מן המוקף.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: כל מקום ששנינו באמת {{ירו"מ-הדגשה|זה}} הלכה למשה מסיני. {{שוליים|ב_טו}}עיגול של דבילה שנטמא מקצתו, מכיון שנטמא מקצתו אין כולו טמא. {{שוליים|ב_טז}}במחובר במי פירות היא מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מי פירות {{ירו"מ-הדגשה|אינם עושים חיבור לטומאה}}, ואין סופו ליחלק ולעשותו שנים {{ירו"מ-הדגשה|שהרי צריך להפריש חתיכה ולקרא עליה}} שם {{ירו"מ-הדגשה|תרומה ושוב צריך להיות אסור להפריש מן הטהור על הטמא גזירה שמא לא יפריש מן המוקף}}. תיפתר שקרא לה שם במחובר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} וכן אגודה של ירק {{ירו"מ-הדגשה|תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו}}. מתניתין שנטמאת ועודה אגודה, אבל נטמאת קלחין ואגדן לא בדא. ואין סופה ליחלק ולעשות שתים {{ירו"מ-ביאור|כשמפריש חלק לתרומה?}} תיפתר שקרא לה שם במחובר. אגד שנטמא והתירו ואגדו מהו? {{ירו"מ-הדגשה|תנן באמת אמרו העיגול של דבילה}} שנטמא {{ירו"מ-הדגשה|מקצתו תורם מן הטהור שיש בו על}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}טמא {{ירו"מ-הדגשה|שיש בו וכן}} אג{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|של ירק וכן ערימה}}. וליתני עיגול ולא ליתני אגודה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}יתני אגודה ולא ליתני ערימה? אילו תנינן עיגול ולא תנינן אגודה הוינן אמרין: עיגול שכולו גוף אחד תורם {{ירו"מ-הדגשה|מטהור על הטמא אבל}} אגודה שאין כולה גוף אחת אינו תורם. הוי צורכה מיתני אגודה. ואילו תנינן אגודה ולא תנינן ערימה הוינן אמרין: אגודה שכולה תפושה אחת {{ירו"מ-ביאור|שמרים את כולה כאחד,}} תורם {{ירו"מ-הדגשה|מן הטהור על הטמא אבל}} ערימה שאין כולה תפושה אחת אינו תורם. הוי צורכה מיתני עיגול וצורכה מיתני אגודה וצורכה מיתני ערימה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן היו שני עיגולים שני}} אגוד{{ירו"מ-הדגשה|ות שתי}} ערימ{{ירו"מ-הדגשה|ות אחת טהורה ואחת טמאה לא יתרום מזה על זה}}. מכיון דתנינן {{ירו"מ-הדגשה|אין תורמים מן הטהור על הטמא פשיטא שאם}} היו שני עיגולין ושתי אגודות ושתי ערימות {{ירו"מ-הדגשה|אין}} ת{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רמ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ם מ{{ירו"מ-הדגשה|ז}}ה {{ירו"מ-הדגשה|על זה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה בר אדא}}: {{ירו"מ-הדגשה|קא משמע לן שבערימה אחת שחלקה טהורה וחלקה}} {{ירו"מ-הדגשה|ט}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ה {{ירו"מ-הדגשה|מפריש מן הטהור על הטמא, ואפילו}} בערימה של קישואין ודלועין היא מתניתא. היו שני עיגולין אחד מקצתו טמא ואחד מקצתו טהור, מהו שיתרום מזה על זה? {{ירו"מ-הדגשה|האם כיוון שיכול היה להפריש מחלק טהור שבו}} על {{ירו"מ-הדגשה|החלק הטמא שבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}על {{ירו"מ-הדגשה|חלק הטהור של חברו גם}} על {{ירו"מ-הדגשה|החלק הטמא שבחברו יכול להפריש או שלא התירו חכמים להפריש}} מה{{ירו"מ-הדגשה|טה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ר}} על {{ירו"מ-הדגשה|הטמא אלא באותו עיגול}}? ייבא כהדא: {{ירו"מ-הדגשה|היו לפניו}} מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ה {{ירו"מ-הדגשה|סאים טבל התכוון להפריש שני סאים והפריש סאה אחת נמצא מקצת הכרי מתוקן ומקצתו טבל יכול להפריש עוד סאה ולא חוששים שמא תרם מהפטור}} על {{ירו"מ-הדגשה|החיוב}} {{ירו"מ-ביאור|שהרי אין דרך להוציא הכל בבת אחת וכאילו התנה בפירוש.}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא יתרום מהכרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}זה על {{ירו"מ-הדגשה|כרי אחר של טבל}}. היו לפניו שני כריים אחד הפריש ממנו מקצת תרומות ומעשרות ואחד הפריש ממנו מקצת תרומות ומעשרות, מהו שיתרום מזה על זה? {{ירו"מ-ביאור|היינו שירים אותה סאה שעוד נשארה לו להרים, אבל בכוונה לתקן את הכרי השני. האם מותר כמו שמותר לצורך אותו כרי ולא חוששים שמא תרם מהפטור על החיוב,}} תלמידוי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רובה}} שאלון {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רובה}} ואמר לון {{ירו"מ-הדגשה|לדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו על אותו כרי אסור שמא נמצא תורם מהפטור על החיוב ועליו הכתוב}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ומר: {{הפ|קהלת|ד|ה}} הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו. {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}}: {{ירו"מ-הדגשה|לא התירו חכמים אלא באותה ערמה אבל לערמה אחרת לא ואף כאן}} {{שוליים|ב_יז}}אין תורמין ומעשרין מזה על זה. {{שוליים|ב_יח}}הרי שהביא מינין הרבה בקופה וכרוב מלמעלן וכרוב מלמטן ודבר אחר באמצע, אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה. {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שמין אחר חוצץ אין}} זה {{ירו"מ-הדגשה|מן המוקף}}. הדא דתימא בשאין שם חלל {{ירו"מ-הדגשה|שדרכו הכרוב מלמעלה רואה את הכרוב שלמטה}}, אבל אם יש שם חלל תורמין ומעשרין מזה על זה. {{שוליים|ב_יט}}כל בית הגיתות אחד, כל בית הגרנות אחד. תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}}: {{שוליים|ב_כ}}והוא שתהא ת{{ירו"מ-הדגשה|פ}}וסת הגורן {{ירו"מ-ביאור|ערמה מרכזית}} באמצע. {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהערמה המרכזית}} באמצע {{ירו"מ-הדגשה|שאר הערמות טפלות לה}}. עד כדון {{ירו"מ-הדגשה|בערמה של}} חיטין, {{ירו"מ-הדגשה|אם היתה ערמה של}} קש {{ירו"מ-הדגשה|או}} תבן {{ירו"מ-הדגשה|האם גם אז כל}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|הגרנות נחשב אחד ויכול להפריש מחטים שבמקום אחד על חטים שבמקום אחר}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}} {{ירו"מ-הדגשה|י}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: היה טמא באמצע? {{ירו"מ-הדגשה|מהו? אמר לו}}: והיינו נוש{{ירו"מ-הדגשה|ך}} {{ירו"מ-ביאור|דמה שבית הגרנות עושה הכל אחד זה דווקא כשאפשר להצמיד ערמה לחברתה שיהיה נושך. וכיוון שהערמה טמאה והאחרים טהורים, אין מצטרפים.}} חברייא בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: היתה מפה באמצע {{ירו"מ-הדגשה|שהפרידה}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|הערמה המרכזית לשאר הערמות}} מה{{ירו"מ-הדגשה|ו}}? אמר לון: והיינו חמשה שקין בגורן, דתני: {{שוליים|ב_כא}}חמשה שקין בגורן אין תורמין ומעשרין מזה על זה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: תורמין {{ירו"מ-הדגשה|מן הטהור}} על {{ירו"מ-הדגשה|הטמא}}. תני: {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי אילעאי}} אומר משום {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: תורמין מן הטהור על הטמא בלח. כיצד? כבש זיתים בטומאה והוא רוצה לתורמן בטהרה, מביא משפך שאין בפיו כביצה וממלא אותו {{ירו"מ-הדגשה|זיתים}} ונותנו על פי חבית, ונמצא תורם מן המוקף. למה לי פחות מכביצה? אפילו כביצה לא! פירורין אינון {{ירו"מ-הדגשה|שהרי כל זית לעצמו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין {{ירו"מ-הדגשה|בכל אחד}} כביצה {{ירו"מ-הדגשה|ורק הזתים הנוגעים יטמאו}}. אין {{ירו"מ-הדגשה|הכי נמי}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|כדי למעט בטומאה}} שלא {{ירו"מ-הדגשה|יגעו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}יטמא{{ירו"מ-הדגשה|ו}} זיתים הרבה. אמרו לו: {{ירו"מ-הדגשה|אף אנו מסכימים שבלח תורם אבל}} אין זיתים {{ירו"מ-הדגשה|נחשבים ללח}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין לך קרוי לח אלא יין ושמן בלבד. היאך עבידה {{ירו"מ-הדגשה|שתורם מן המוקף ביין ושמן ולא יטמא את הטהור אם סחט את הענבים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}קורה אחת {{ירו"מ-הדגשה|והכניסם}} לשני בורות, {{ירו"מ-הדגשה|או סחט}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שני קורות {{ירו"מ-הדגשה|והכניסם}} לבור אחד? ניחא קורה אחת לשני בורות, אלא שני קורות לבור אחד לא! מתוך שנטמאו מקצתן נטמאו כולן. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר שהיה בלבו לעשותו תפושה אחת {{ירו"מ-הדגשה|ועשה שתי תפוסות שאף שסחט בשני קורות כיוון שהתכוון להכניסן לבור אחד אפילו}} נמלך לעשותו שתי תפוסות {{ירו"מ-הדגשה|והכניסם לשני בורות יכול להפריש מזה על זה}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שהקלו לתרום מהטהור על הטמא בלח}} הדא דתימר כשנטמא משישלה ומשיקפה שכבר נראו לתורמן {{ירו"מ-הדגשה|מזה על זה כשהיו}} בטהרה, אבל אם נטמא עד שלא שילה ועד שלא קיפה {{ירו"מ-הדגשה|שכשנתחיב במעשרות כבר היה טמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|היה ראוי להפריש מהטהור עליו}} לא בדא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי טבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה בי רבי ינאי}}: הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|שבין בלח בין ביבש תורמים}} מן {{ירו"מ-הדגשה|הטהור על הטמא וכן אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}}: הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}}: אין הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: אין הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} ולא הורי. אמר: תרין כל קביל תרין אינון {{ירו"מ-ביאור|שנים כנגד שנים}}. אמרין ליה: והא {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו"מ-הדגשה|דהוא}} {{ירו"מ-הדגשה|ג}}בר{{ירו"מ-הדגשה|א}} רב{{ירו"מ-הדגשה|א}} הורי! אפילו כן לא הורי. תמן תנינן: {{שוליים|ב_כב}}התורם את הבור {{ירו"מ-הדגשה|העלה חבית יין}} מן הבור ואמר {{ירו"מ-ביאור|כשהיא מעל הבור כדי להפריש מן המוקף,}}: הרי זו תרומה על מנת שתעלה בשלום {{ירו"מ-ביאור|שחשש שמא אחר שיתרום תשבר החבית או ישפך היין לבור ונמצא כל מה שבבור מדומע, לכן התנה שרק אחר שהחבית תצא בשלום יכול עליה שם תרומה.}} {{ירו"מ-הדגשה|מחזיקים שלא התכוון אלא שתצא}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שלום מן השבר, {{ירו"מ-הדגשה|שתצא}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שלום מן השפיכה, אבל לא מן הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לא העלה בדעתו שתטמא שאין טמאים נמצאים בגת}}. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אמר: אף מן הטומאה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}}: בטומאת טבולי יום היא מתניתא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: שכן טבולי יום מצויין בין הגיתות. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אין לטבול יום מגע אצל טבל {{ירו"מ-ביאור|שטבול יום הוא שני לטומאה ואינו פוסל טבל.}} תני: אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{ירו"מ-הדגשה|במה דברים אמורים}} {{שוליים|ב_כג}}בתרומה גדולה שהיא צריכה לתרום מן המוקף {{ירו"מ-הדגשה|שאף שחשש שמא תשבר החבית או ישפך היין היה חייב להפריש מעל הבור כדי}} ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}הי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מן המוקף, אבל בתרומת מעשר {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שאינו חייב להפריש מעל פי הבור ובכל זאת הפריש מעל הבור משמע שלא העלה על דעתו שתשבר החבית או ישפך היין ומה שאמר שתעלה בשלום תנאי בעלמה הם ולא מחשש דימוע}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אם נשברה או נשפכה משהעלה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אפילו שאר כל הדברים שלום הן {{ירו"מ-הדגשה|והתרומה חלה}}. היה תורם תרומה ותרומת מעשר כאחת {{ירו"מ-הדגשה|והתנה על מנת שתעלה בשלום אם נשברה או נשפכה משהעלה}} אינה שלום {{ירו"מ-הדגשה|מ}}שום תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|גדולה שבה}}. יהודה ברבי אומר: {{ירו"מ-הדגשה|הסיבה שגם התרומת מעשר}} לא {{ירו"מ-הדגשה|חלה זה מפנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא עלתה על דעתו של זה לעבור על דברי תורה {{שוליים|ב_כד}}להקדים תרומת מעשר לתרומה גדולה {{ירו"מ-הדגשה|שאם נאמר שרק}} תרומה גדולה {{ירו"מ-הדגשה|לא חלה אבל}} תרומת מעשר {{ירו"מ-הדגשה|חלה ויחזור ויפריש}} תרומה גדולה {{ירו"מ-הדגשה|נמצא זה מפריש}} תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מעשר{{ירו"מ-הדגשה|ות לפני}} תרומה גדולה {{ירו"מ-הדגשה|ועובר על לאו שנאמר}} ([[שמות כב, כח|שמות משפטים כב, כח]]) {{ירו"מ-הדגשה|מלאתך ודמעך לא תאחר ולא יתכן שיתכוון לעבור על דברי תורה}}. מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}: והא תנינן {{שוליים|ב_כה}}אין תורמין מן הטמא על הטהור {{ירו"מ-הדגשה|ואם תרם בשוגג תרומתו תרומה}}! הגע עצמך שתרם {{ירו"מ-הדגשה|בשוגג}} ואמר לא עלתה על דעתו לעבור על דברי תורה {{ירו"מ-הדגשה|ולתרום מהטמא על הטהור ומדוע לא}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|שהתרומה בטלה}}? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}: אם אמר את כן נמצאת מבריחו מן הקלה ומכניסו לחמורה {{ירו"מ-הדגשה|שירדו חכמים לסוף דעתו שודאי יסכים שתהיה תרומתו תרומה שהרי אם תרומתו תתבטל יבוא לאכול}} טבל {{ירו"מ-ביאור|שהרי הוא חושב שפירותיו מתוקנים,}} {{שוליים|ב_כו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}טבל בעון מיתה {{ירו"מ-הדגשה|ואף שכך יתכן שהכהן יאכל תרומה}}טמא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|אין העוון חמור כל כך}} {{שוליים|ב_כז}} {{ירו"מ-הדגשה|דטהור}}שאכל את {{ירו"מ-הדגשה|ה}}טמא {{ירו"מ-הדגשה|בעשה תנן אין תורמין מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}טמא {{ירו"מ-הדגשה|על}} הטהור {{ירו"מ-הדגשה|ואם תרם שוגג תרומתו תרומה מזיד לא}} עשה {{ירו"מ-הדגשה|ולא כלום}}. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: אם תרם מן הטמא על הטהור בין בשוגג בין במזיד מה שעשה עשוי. {{אמורא-ירו"מ|רבי פנחס}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרה המשנה שאין תורמין מן הטמא על הטהור ואם תרם שוגג תרומתו תרומה עד}} כדון {{ירו"מ-הדגשה|ששגג שהיה}} סבור בהו שהן טהורין, היה יודע שהן טמאין {{ירו"מ-הדגשה|ושגג}} וסבר שמותר לתרום מן הטמא על הטהור {{ירו"מ-הדגשה|האם גם בזה תרומתו תרומה}}? אמר ליה: {{שוליים|ב_כח}}יאות {{ירו"מ-הדגשה|שאלתה}} רבי {{ירו"מ-הדגשה|לדעתך שאתה}} ס{{ירו"מ-הדגשה|ו}}בר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} {{ירו"מ-הדגשה|שרק בשוגג תרומתו תרומה אבל במזיד אין תרומתו תרומה ולשיטה זו יש מקום לספק מה נקרא שוגג}}, ברם {{ירו"מ-הדגשה|לי שאני סובר}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} היא הדא היא הדא. {{ירו"מ-הדגשה|תנן המטביל כלים בשבת בשוגג ישתמש בהן ומזיד לא ישתמש בהן}} מתניתא בכלים גדולים {{ירו"מ-הדגשה|שאין רגילות לשאוב בהם מים}}, אבל בכלים קטנים מערים עליהן ומטבילן. ותני {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}}: {{שוליים|ב_כט}}ממלא הוא אדם כלי טמא מן הבור ומערים עליו ומטבילו. ותני: נפל דליו בתוך הבור, נפל כליו לתוך הבור, מערים עליהן ומטבילן. תרין אמוראין: חד אמר {{ירו"מ-הדגשה|מה שהתירו בברייתא להערים עליהם}} ו{{ירו"מ-הדגשה|לה}}טביל {{ירו"מ-הדגשה|זה אפילו}} בכלים שנטמאו באב הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|אף שזו}} טומאה {{ירו"מ-הדגשה|דאוריתא}}, וחרנה אמר {{ירו"מ-הדגשה|שכל ההתר זה רק}} בכלים שנטמאו בולד הטומא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|שזו}} טומא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|דרבנן}}. מתיב {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} בוולד הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר}} באב הטומאה: {{ירו"מ-הדגשה|והרי כלים שנטמאו באב הטמאה}} טעון הערב שמש {{ירו"מ-הדגשה|ואיך התירו הערמה הרי לא יוכל להשתמש בהם בשבת ונמצא זה מכין משבת לחול אמר לו}} ברוצה להשתמש בהן חולין בטהרה {{ירו"מ-ביאור|שטבול יום הרי הוא שני ואינו מטמא חולין.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}}: אשה פיקחת {{ירו"מ-הדגשה|שרוצה לרבץ את ביתה בשבת}} מדיחה כוס כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן קערה כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן תמחוי כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נמצאת מרבצת ביתה בשבת. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרה המשנה שהמטביל כלים בשבת}} בשוגג {{ירו"מ-הדגשה|ישתמש בהן לא רק אם טבל את הכלי}} בשגג{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא אפילו אם}} שגג באיסור {{ירו"מ-הדגשה|וחשב שמותר לטבול כלים בשבת מותר להשתמש בהם ומה שאמרה המשנה}} במזיד {{ירו"מ-הדגשה|לא ישתמש בהן הכוונה שהזיד}} באיסור {{ירו"מ-הדגשה|שידע שזה}} א{{ירו"מ-הדגשה|סו}}ר {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן הטביל}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} המעשר והמבשל בשבת שוגג יאכל מזיד לא יאכל {{ירו"מ-הדגשה|וכאן ודאי מדובר}} בשוגג באיסור {{ירו"מ-הדגשה|ו}}במזיד באיסור {{ירו"מ-הדגשה|שהרי במעשר אין מציאות של}} שגג{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|אם לא}} באו{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מותר}}. תני: המבשל בשבת שוגג יאכל {{ירו"מ-ביאור|אפילו הוא,}} מזיד לא יאכל {{ירו"מ-ביאור|אפילו אחרים בשבת. אבל במוצאי שבת יאכל אפילו הוא,}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ל}}בשוגג יאכל למוצאי שבת {{ירו"מ-ביאור|אפילו הוא.}} במזיד לא יאכל {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} עולמית {{ירו"מ-ביאור|אבל אחרים אוכלים.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן הסנדלר}} אומר: בשוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו, במזיד לא יאכל לא לו ולא לאחרים. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן הסנדלר}}. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} כד הוה מורי בחבורתיה הורי {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, בציבורא {{ירו"מ-הדגשה|הורי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן הסנדלר}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ברסנא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה}} {{ירו"מ-ביאור|שמחמיר יותר}} הורי לון. דתני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה}}: כל דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת {{ירו"מ-ביאור|כמו בישול,}} ועשאו בשבת בין בשוגג בין במזיד אסור בין לו בין לאחרים. וכל דבר שאין חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת בשוגג יאכל {{ירו"מ-הדגשה|למוצאי שבת}} לאחרים ולא לו, במזיד לא לו ולא לאחרים. בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: את מה את אמר? אמר לון: אני אין לי אלא משנה {{ירו"מ-הדגשה|כשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} המעשר והמבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל. שמע {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר: הותרו שבתות! לא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ותני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} כן: בראשונה היו אומרים השוכח {{ירו"מ-הדגשה|והשהה}} תבשילו על גבי כירתו בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל. נחשדו שהיו מניחים מזידים ואומרים שכיחים היינו, ואסרו להם את השוכח ואת אמר הכא הכין. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: נחשדו להיות מניחים ולא נחשדו להיות מבשלין {{ירו"מ-הדגשה|ולכן}} קנסו במניח ולא קנסו במבשל. {{ירו"מ-הדגשה|תני התם}} {{ירו"מ-ביאור|גבי איסור שהייה.}} חזרו לומר: {{שוליים|ב_לא}}כל תבשיל שהוא מצטמק ויפה לו אסור, מצטמק ורע לו מותר. איזה תבשיל שהוא מצטמק ויפה לו? כרוב ואפונין ובשר טרוף. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בר עילא}}: אף ראשי לפתות וראשי קפלוטות עשו אותן כתבשיל שהוא מצטמק ויפה לו. ביצים מה הן? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל ברבי יוסי}}: אבא עלה לביתו ומצא שם ביצים ואסר {{ירו"מ-ביאור|מים}} חמין והתיר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינא}}: אני ואבא עלינו לחמת גדר והביאו לפנינו ביצים קטנות כעזרידין וטעמון יפה כפינקריסין. תני: {{שוליים|ב_לב}}לא תמלא אשה קדירה עססיות ותורמסין ותתנם לתוך התנור {{ירו"מ-הדגשה|ערב שבת}} עם חשיכה, ואם נתנום אסורים למוצאי שבת עד כדי שיעשו. ר{{אמורא-ירו"מ|בי אחא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|הבריתא ואם נתנום אסורים הכוונה נתנום}} במזיד {{ירו"מ-הדגשה|והלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שהמבשל במזיד לא יאכל בו ביום אבל יאכל למוצאי שבת והבריתא חידשה שצריך להמתין בכדי שיעשו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|שהבריתא מדברת במקרה שנתנום}} בשוגג {{ירו"מ-הדגשה|שהלכה}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|שבשוגג יאכל למוצאי שבת והבריתא חידשה שצריך להמתין בכדי שיעשו}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: יאות. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|שהבריתא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} הנוטע בשבת בשוגג יקיים במזיד יעקור. {{שוליים|ב_לג}}בשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אמר: חילוף הדברים! בשביעית בשוגג יקיים במזיד יעקור. בשבת בין בשוגג בין במזיד יעקור מפני שהניית שבת עליו. וכאן מכיון שאת אמר המתן למוצאי שבת עד כדי שיעשה כמי שלא נהנה מחמת שבת כלום. מה טעם דרבנן {{שוליים|ב_לד}}נחשדו על השביעית ולא נחשדו על השבתות? {{ירו"מ-הדגשה|דבר אחר}}: מונין לשביעית ואין מונין לשבתות {{ירו"מ-ביאור|שכשיגיע לשנה הרביעית שמתחיל לאכול מהפירות, ימנו את השנים למפרע וידעו שנטע בשביעית.}} {{ירו"מ-הדגשה|מאי נפקא מינא}}: נטע פחות משלשים יום לפני שביעית ונכנסה לשביעית, אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|משום שנ}}חשד{{ירו"מ-הדגשה|ו}} אין כאן {{ירו"מ-הדגשה|מקום לסברת}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}חשד{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי נטע בשישית}}. אין תימר מונין יש כאן מונין {{ירו"מ-ביאור|שהרי מתחילים למנות משנת השמיטה.}} נטע פחות משלשים יום לפני מוצאי שביעית ונכנסה שמינית, אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|משום שנ}}חשד{{ירו"מ-הדגשה|ו}} יש כאן {{ירו"מ-הדגשה|נ}}חשד{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי נטע בשביעית אין תימר מונין אין כאן מונין}} {{ירו"מ-ביאור|שהרי מתחילים למנות מהשנה השמינית.}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שהנוטע בשביעית בשוגג יקיים במזיד יעקור חייב אתה לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אתיא {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר}} מפני {{ירו"מ-הדגשה|החשד}}, ברם {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר}} מפני {{ירו"מ-הדגשה|שמונים היה צריך לאסור בין בשוגג ובין במזיד}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}קנ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ס שוגג מפני מזיד {{ירו"מ-הדגשה|ומ}}זה {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} לא {{ירו"מ-הדגשה|קנס שוגג על כרחך שהוא סובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הטע{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|הוא מפני החשד}}. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ב_ב|ירושלמי תרומות, פרק ב, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ב_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ב_לה}}אין תורמין ממין על שאינו מינו, ואם תרם אין תרומתו תרומה. כל מין חיטים אחד, כל מין תאנים וגרוגרות ודבילה אחד, ותורם מזה על זה. {{שוליים|ב_לו}}כל מקום שיש כהן תורם מן היפה, וכל מקום שאין כהן תורם מן המתקיים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לעולם הוא תורם מן היפה. {{שוליים|ב_לז}}ותורמין בצל קטן שלם ולא חצי בצל גדול. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא כי אלא חצי בצל גדול. וכן היה {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: תורמין בצלים מן בני המדינה על הכופרים ולא כופרים על בני המדינה מפני שהוא מאכל פלוטוקוס {{ירו"מ-ביאור|חשובים:}} <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: זה אחד מן ג' מדרשות שהן מחוורין בתורה. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[במדבר יח יב|במדבר קרח יח יב]]) כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן. מה {{ירו"מ-הדגשה|פסוק זה בא ללמד}}? אם ללמד {{ירו"מ-הדגשה|ש}}תורמין מן התירוש על הדגן ומן הדגן על התירוש {{ירו"מ-ביאור|שהרי נאמר חלב תירוש ודגן ומשמע שחלב אחד לשניהם.}} הרי תירוש ויצהר הרי שני{{ירו"מ-הדגשה|הם מין}} אילן {{ירו"מ-הדגשה|הם ואף על פי כן}} אין תורמין ומעשרין מזה על זה {{ירו"מ-ביאור|שהרי נאמר חלב בנפרד ליצהר ולתירוש}} {{ירו"מ-הדגשה|אז ודאי שאין תורמים מדגן על תירוש או מתירוש על דגן שאינם מאותו סוג אלא}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מה תירוש ויצהר שהן מיוחדין שהן {{ירו"מ-הדגשה|שני}} מיני אילן {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן}} אין תורמין ומעשרין מזה על זה, ואף אני מרבה שני מינין שבדגן שני מינין שבתבואה {{שוליים|ב_לח}}שאין תורמין ולא מעשרין מזה על זה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} כל מין חיטים אחד, לכן צריכה אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} מן אגדון {{ירו"מ-ביאור|חיטה לבנה}} על שמתית {{ירו"מ-ביאור|שחומה,}} ומן שמתית על אגדון. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} כל מין תאנים וגרוגרות ודבילה אחת ותורמין ומעשרין מזה על זה. תני {{ירו"מ-הדגשה|תרומה גדולה}} {{ירו"מ-ביאור|שאין לה שיעור,}} {{שוליים|ב_לט}}תורמין תאנים על הגרוגרות במניין {{ירו"מ-הדגשה|אף שתאנה גדולה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}גרוגרת וגרוגרות על התאנים במידה, אבל לא תאנים על הגרוגרות במידה ולא גרוגרות על התאנים במניין. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: סלי תאנים וגרוגרות מין אחד הן ותורמין ומעשרין מזה על זה. {{ירו"מ-הדגשה|תני וגרוגרות על התאנים במידה}} {{ירו"מ-ביאור|אבל לא במנין.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}}: אבא היה נוטל עשר גרוגרות מן המוקצה על תשעים תאנים שבכלכלה. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} סבר מימר: את רואה את הצמק כאלו תפח {{ירו"מ-ביאור|כמו שהיה קדם.}} {{ירו"מ-הדגשה|לכן}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|נטל עשר גרוגרות על תשעים תאנים אף שכעת נפחם קטן יותר מן התאנים ומה שאמר}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|שסלי תאנים וגרוגרות מין אחד הן ותורמין ומעשרין מזה על זה הכוונה שיכול להפריש מסל גרוגרות על סלי התאנים וכאילו}} נסב סלין {{ירו"מ-הדגשה|רברבין בתאנייא שהרי סל גרוגרות כשהיה תפוח היה הרבה}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מסל תאנים אבל לא תאנים על הגרוגרות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} תרין אמרין: דרך התפח לצמוק ואין דרך הצמוק לתפוח, ונסב סל {{ירו"מ-הדגשה|כמה דאינון ויכול להפריש}} בין {{ירו"מ-הדגשה|מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תאני{{ירו"מ-הדגשה|ם}} בין {{ירו"מ-הדגשה|מן הגרוגרות}} ב{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ניי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא אכפת לנו מהנפח של הגרוגרות קדם שיבשו}}. אמר לון {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: כן {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} רבכון הוי בה. תמן תנינן: {{שוליים|ב_מ}}כביצה אוכלין שהניחן בחמה ונתמעטו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כן כזית מן הנבילה וכעדשה מן השרץ {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כזית פיגול {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כזית נותר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כזית חלב הרי אילו טהורין {{ירו"מ-ביאור|הכוונה שאינם מטמאים ואינו חייב עליהם.}} {{ירו"מ-הדגשה|הניחם בגשמים ותפחו טמאים וחייב עליהם}}. דרומאי אמרי: והוא ש{{ירו"מ-הדגשה|ה}}יה {{ירו"מ-הדגשה|בהם}} כזית מעיקרו {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם לפני שהניחם בחמה לא היה בהם כזית ועל ידי הגשמים תפחו ליותר מכזית אינם טמאים כי אין דרך הצמוק לתפוח}} {{ירו"מ-ביאור|והמים לא הופכים חלק מהם}} {{ירו"מ-הדגשה|כדברי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} תריהון אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי}} שאין כזית מעיקרו {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שעכשיו יש בהם שיעור מטמאים}}. תמן תנינן: {{ירו"מ-הדגשה|כל המנחות באות מצה חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם שהן באות חמץ}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר שאור בודה להן מתוכן ומחמצן}} {{ירו"מ-ביאור|שמבדיל מקצת סולת מן העשרון לאחר שנמדד ולש אותו המקצת וטומנו בהעשרון ומתחמץ כולו מאליו.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אף היא אינה}} מן {{ירו"מ-הדגשה|המובחר שלא תתחמץ יפה לפי}} שאין {{ירו"מ-הדגשה|כאן שאור מחומץ אלא מביא שאור מתוך ביתו שהוא מחומץ יפה ונותן לתוך המדה של עשרון ומוסיף סולת וממלא את המדה}}. {{שוליים|ב_מא}}אמרו לו: אף היא היתה חסירה או יתירה! מני אמרו לו? {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|וכך אמר לו}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: פעמים שהשאור {{ירו"מ-הדגשה|שהביא מביתו}} יפה והוא {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ח {{ירו"מ-הדגשה|את העיסה עד שיש בה עישרון}}, הא אילו {{ירו"מ-הדגשה|היה השאור מה}}סולת {{ירו"מ-הדגשה|עצמה}} היתה צמוקה {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} היה {{ירו"מ-הדגשה|בה עישרון}} ועכשיו שהוא שאור יפה והוא תפוח {{ירו"מ-הדגשה|יש בו עישרון אבל}} את {{ירו"מ-הדגשה|צריך לראות}} את התפוח כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ילו {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} צמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ק {{ירו"מ-הדגשה|והרי אז היא}} נראית חסירה {{ירו"מ-הדגשה|ואין בו עישרון}}. ופעמים {{שוליים|ב_מב}}שהשאור רע והוא צמק, הא א{{ירו"מ-הדגשה|י}}לו {{ירו"מ-הדגשה|היה השאור מה}}סולת {{ירו"מ-הדגשה|עצמה}} היתה תפוחה ועכשיו שהשאור רע הוא צמוק {{ירו"מ-הדגשה|והוספתה סולת ומלאתה}} את {{ירו"מ-הדגשה|הכלי עד שיש בו עישרון אבל צריך לראות}} את הצמק כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ילו {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} תפח {{ירו"מ-הדגשה|והרי אז היא}} נראית יתירה. על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} שלשתן אמרו דבר אחד {{ירו"מ-ביאור|כשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ביתירה. }} {{ירו"מ-הדגשה|שרואים את הצמוק כאילו הוא תפוח}} {{ירו"מ-ביאור|ודנים על פי המצב העכשווי.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-ביאור|דאמר רואים את הצמוק כאילו תפוח.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-ביאור|דאמרי אפילו אם לא היה כזית מעיקרו, אם תפח בגשם ובא לידי שיעור, טמא.}} על דעתייהו ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ודרומיה}} שלשתן אמרו דבר אחד {{ירו"מ-ביאור|כשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} בחסרה. }} {{ירו"מ-הדגשה|שרואים את תפוח כאילו הוא צמוק}} {{ירו"מ-ביאור|ודנים על פי מה שהיה קדם שתפח שלשיטת שלשתם, אין דרך הצמוק לתפוח.}} אילין דבר פטי בשלון אורז {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אנשין מתקנתה יתיה {{ירו"מ-ביאור|שכחו לעשר}}, חברייא סברין מימר {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ייסב {{ירו"מ-הדגשה|אורז}} חיי לקביל {{ירו"מ-ביאור|בכמות של}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מבשל {{ירו"מ-הדגשה|כדעת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|שרואים את הצמוק כאילו תפוח ולא את התפוח כאילו הוא צמוק}} {{ירו"מ-ביאור|שאם היו דנין את המבושל כאילו הוא צמוק, היה צריך להפריש פחות.}} אמר לון {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אף אנא {{ירו"מ-הדגשה|למרות שאני סובר שרואים את התפוח כאילו הוא צמוק זה דווקא שתפח במים}} {{ירו"מ-ביאור|שסופו לחזור ולקטון כשהתיבש}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל בבישול}} אף אנ{{ירו"מ-הדגשה|י}} אמר כן {{ירו"מ-הדגשה|שרואים את הצמוק כאילו תפוח}} למה שדרכו לתפוח {{ירו"מ-הדגשה|בבישול}}. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ב_ג|ירושלמי תרומות, פרק ב, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ב_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ב_מג}}ותורמין זיתי שמן {{ירו"מ-ביאור|שרוצה לאכלם והם משובחים}} על זיתי כבש ולא זיתי כבש על זיתי שמן. ויין שאינו מבושל על המבושל ולא מן המבושל על שאינו מבושל. {{שוליים|ב_מד}}זה הכלל: כל שהוא כלאים בחבירו {{ירו"מ-ביאור|סימן שהם שני מינים.}} לא יתרום מזה על זה אפילו מן היפה על הרע. וכל שאינו כלאים בחברו תורם מן היפה על הרע, אבל לא מן הרע על היפה. ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה, חוץ מן הזונין על החיטין שאינן אוכל. {{שוליים|ב_מה}}והקישות והמלפפו{{ירו"מ-הדגשה|ן}} מין אחד. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|שני}} מינין. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן ותורמין זיתי שמן על זיתי כבש ולא זיתי כבש על זיתי שמן ויין שאינו מבושל על המבושל ולא מן המבושל על שאינו מבושל}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} היא {{ירו"מ-הדגשה|שאמר לעולם תורם מן היפה אפילו כשאין שם כהן ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|מחלפא שיטתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אין מבשלים יין של תרומה מפני שהוא ממעיטו}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} מתיר מפני שהוא משביחו. {{ירו"מ-הדגשה|משמע של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|יין מבושל משובח מהחי ולמה כאן הוא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|שלא יתרום מן המבושל על החי}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אינה מוחלפת, תמן בכהן וכאן בבעלים. {{ירו"מ-הדגשה|שאף שיין מבושל משובח יותר חיישינן שמא יפריש לפי המידה של אחר הבישול ונמצא ממעט מהמעשרות תנן אין מבשלים יין של תרומה מפני שהוא ממעיטו}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר ממה ממעיטו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} חד אמר: מפני שממעטו משותיו {{ירו"מ-ביאור|שלא הכל אוהבים יין מבושל.}} וחד אמר: מפני שממעטו ממידתו. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מחלפא שיטתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אינה מוחלפת תמן בכהן וכאן בבעלים {{ירו"מ-הדגשה|שאף שיין מבושל משובח יותר חיישינן שמא יפריש לפי המידה שלאחר הבישול ונמצא ממעט מהמעשרות משמע של}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|הטעם משום שממעט ממדתו}}, הוי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר מפני שממעטו משותיו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יודא בן רבי אימי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}: מפני שממעטו משותיו. מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתני לא יתרום}} אף משאינו מבושל על המבושל {{ירו"מ-הדגשה|ממה שנאמר}} אף {{ירו"מ-הדגשה|משמע כל שכן שלא יתרום}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}המבושל על שאינו מבושל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}המבושל {{ירו"מ-הדגשה|יפה}} משאינו מבושל {{ירו"מ-הדגשה|לכן לא יתרום}} משאינו מבושל {{ירו"מ-הדגשה|כי תורם מהרע}} על {{ירו"מ-הדגשה|היפה}} וכל שכן {{ירו"מ-הדגשה|שלא יתרום}} מהמבושל {{ירו"מ-הדגשה|שלא יבא לידי תקלה שממעט בשיעור אבל}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שטעמם של חכמים מפני שממעט משותיו איזה כל שכן יש כאן הרי יש כאלה שאוהבים יין מבושל ויש שאוהבים יין}} שאינו מבושל {{ירו"מ-הדגשה|ומה שיך}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|כל שכן מהמבושל}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לא תני. {{ירו"מ-הדגשה|אף תנן ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה מאי טעמא}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר כהנא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[במדבר יח לב|במדבר קרח יח לב]]) ולא תשאו עליו חטא {{ירו"מ-הדגשה|בהרימכם את חלבו ממנו}}, ממה שהוא בנשיאת עון אתה יודע {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מה שעשה עשוי. {{ירו"מ-הדגשה|תנן חוץ מן הזונין על החיטין שאינן אוכל}}, הא דבר שהוא אוכל מותר. מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל ברבי יוסי}} דאמר {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}} משום אביו: {{שוליים|ב_מו}}תורמין מן היין על החומץ אבל לא מן החומץ על היין, עבר ותרם תרומתו תרומה. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: יין וחומץ שני מינין {{ירו"מ-הדגשה|הן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה {{ירו"מ-ביאור|אף ששניהם אוכל.}} אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}יודה {{תנא-ירו"מ|רבי}} לדבר תורה {{ירו"מ-ביאור|וכל האיסור זה מדרבנן.}} מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} שאם אומר את כן שמותר לתרום מן היין על החומץ אף הוא סבר מימר שמותר לתרום חומץ על היין. {{שוליים|ב_מז}}הקישות והמלפפו{{ירו"מ-הדגשה|ן}} מין אחד {{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} אמר שני מינין. {{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} כדעתיה ורבנן כדעתן דתנינן תמן הקישות והמלפפין אינן כלאים זה בזה, {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אומר כלאים. <strong><strong>הדרן עלך פרק אין</strong> תורמין</strong> p3qe4bkh8il5ywxygspvmvnbtwcsxkp 2942857 2942856 2025-06-19T19:35:33Z מאירושולי 35234 /* ירושלמי תרומות, פרק ב, הלכה ג */ 2942857 wikitext text/x-wiki ==פרק שני- אין תורמין== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_תרומות_פרק שני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ב_א|ירושלמי תרומות, פרק ב, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ב_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ב_א}}אין תורמין מן הטהור על הטמא, ואם תרמו תרומתן תרומה. באמת אמרו: {{שוליים|ב_ב}}העיגול של דבילה שנטמא מקצתו תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו, וכן אגודה של ירק, וכן ערימה. היו שני עיגולים שני אגודות שתי ערימות אחת טהורה ואחת טמאה, לא יתרום מזה על זה. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: תורמין מן הטהור על הטמא, {{שוליים|ב_ג}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין תורמין מן הטמא על הטהור. ואם תרם שוגג תרומתו תרומה, מזיד לא עשה ולא כלום. {{שוליים|ב_ד}}וכן בן לוי שהיה לו מעשר טבל {{ירו"מ-הדגשה|ונטמא}} היה מפריש עליו והולך, שוגג מה שעשה עשוי, מזיד לא עשה ולא כלום. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ה}}אם היה יודע בו מתחילה אף על פי שהוא שוגג לא עשה ולא כלום. {{שוליים|ב_ו}}המטביל כלים בשבת בשוגג ישתמש בהן, ומזיד לא ישתמש בהן. {{שוליים|ב_ז}}המעשר {{שוליים|ב_ח}}והמבשל בשבת בשוגג יאכל, מזיד לא יאכל. הנוטע בשבת שוגג יקיים, מזיד יעקור. {{שוליים|ב_ט}}ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקור. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} אין תורמין מן הטהור {{ירו"מ-הדגשה|על הטמא, ואם תרמו תרומתן תרומה. מאי טעמא? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו"מ-הדגשה|שנאמר}} ([[במדבר יח כז|במדבר קרח יח כז]]) ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב. מה יקב {{ירו"מ-הדגשה|אי}} אפשר שיהא מקצתו טמא ומקצתו טהור, {{ירו"מ-הדגשה|אלא או כולו טמא או כולו טהור, ונמצא מפריש מהטהור על הטהור ומהטמא על הטמא, אף גורן, אף על פי}} שאפשר {{ירו"מ-הדגשה|שיהא מקצתו טמא ומקצתו טהור, מפריש מהטהור על הטהור ומהטמא על הטמא.}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}למידין אפשר משאי אפשר, מעתה לא יהא תרומתו תרומה {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בדיעבד! כתיב: ונתתם}} ממנו {{ירו"מ-הדגשה|את תרומת}} ה', {{ירו"מ-הדגשה|מכל מקום.}} כל הדברי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} למידין ומלמדין. תרומת מעשר היא מלמדת ואינה למידה. תרומת מעשר לימדה על תרומה גדולה שלא תהא ניטלת מן הטהור על הטמא. {{שוליים|ב_י}}והיא {{ירו"מ-הדגשה|עצמה}} ניטלת מן הטהור על הטמא מניין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר יח כח|במדבר קרח יח כח]]) ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן, עשה שינתנו לאהרן הכהן בכהונתו. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שיכול להפריש מן הטהור על הטמא.}} כהנא אמר: {{ירו"מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[במדבר יח כט|במדבר קרח יח כט]]) מכל חלבו את מקדשו, ממנו טול מן המקודש שבו. תרומת מעשר {{ירו"מ-ביאור|היינו טול מן הטהור שבו.}} תרומת מעשר לימדה על תרומה גדולה {{שוליים|ב_יא}}שהיא ניטלת מן המוקף. {{שוליים|ב_יב}}והיא {{ירו"מ-הדגשה|עצמה}} ניטלת שלא מן המוקף מניין? שתרומת מעשר ניטלת שלא מן המוקף, {{ירו"מ-הדגשה|שנאמר}} מכל מעשרותיכם {{ירו"מ-הדגשה|תרימו את תרומת}} ה', {{שוליים|ב_יג}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} אחד ביהודה ואחד בגליל. תרומת מעשר לימדה על תרומה גדולה {{שוליים|ב_יד}}שלא תהא ניטלת אלא מן הגמור, ואף היא ניטלת מן הגמור. תרומת מעשר ניטלת מן הטהור על הטהור ומן הטמא על הטמא, מן הטהור על הטמא, ואינה ניטלת מן הטמא על הטהור. {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אומר: כשם שאינה ניטלת מן הטמא על הטהור, כך אינה ניטלת מן הטמא על הטמא. ומודה {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} בדמ{{ירו"מ-הדגשה|א}}י. עד כדון בשהיה לו מאותו המין {{ירו"מ-הדגשה|גם טהור}}, לא היה לו {{ירו"מ-הדגשה|טהור}} מאותו המין {{ירו"מ-הדגשה|מה יעשה}}? נשמעינא מן הדא: {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא ענתונא}} סלק עם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} לחמת גרר, זבן ליה {{ירו"מ-הדגשה|ג}}לוסקי {{ירו"מ-ביאור|קנה לחמניה}} {{ירו"מ-הדגשה|טהורה}}, בעי מתקנא מיום לחבריה {{ירו"מ-ביאור|שחשש אולי למחרת לא ימצא לחם טהור. אלא רק טמא ולא יוכל לתקנו שאין מפרישין מן הטמא על הטמא}}. אמר ליה: לית אנן צריכין חששין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} יחידאי, אית לך מימר כשהיה לו מאותו המין {{ירו"מ-ביאור|הרי אם היה לו הוא היה צריך להפריש מיום אחד ליום אחר?}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} באמת אמר {{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|העיגול של דבילה שנטמא מקצתו תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו}} {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שהוא גוש אחד, אין מקום לגזור שמא לא יתרום מן המוקף.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: כל מקום ששנינו באמת {{ירו"מ-הדגשה|זה}} הלכה למשה מסיני. {{שוליים|ב_טו}}עיגול של דבילה שנטמא מקצתו, מכיון שנטמא מקצתו אין כולו טמא. {{שוליים|ב_טז}}במחובר במי פירות היא מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מי פירות {{ירו"מ-הדגשה|אינם עושים חיבור לטומאה}}, ואין סופו ליחלק ולעשותו שנים {{ירו"מ-הדגשה|שהרי צריך להפריש חתיכה ולקרא עליה}} שם {{ירו"מ-הדגשה|תרומה ושוב צריך להיות אסור להפריש מן הטהור על הטמא גזירה שמא לא יפריש מן המוקף}}. תיפתר שקרא לה שם במחובר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} וכן אגודה של ירק {{ירו"מ-הדגשה|תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו}}. מתניתין שנטמאת ועודה אגודה, אבל נטמאת קלחין ואגדן לא בדא. ואין סופה ליחלק ולעשות שתים {{ירו"מ-ביאור|כשמפריש חלק לתרומה?}} תיפתר שקרא לה שם במחובר. אגד שנטמא והתירו ואגדו מהו? {{ירו"מ-הדגשה|תנן באמת אמרו העיגול של דבילה}} שנטמא {{ירו"מ-הדגשה|מקצתו תורם מן הטהור שיש בו על}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}טמא {{ירו"מ-הדגשה|שיש בו וכן}} אג{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|של ירק וכן ערימה}}. וליתני עיגול ולא ליתני אגודה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}יתני אגודה ולא ליתני ערימה? אילו תנינן עיגול ולא תנינן אגודה הוינן אמרין: עיגול שכולו גוף אחד תורם {{ירו"מ-הדגשה|מטהור על הטמא אבל}} אגודה שאין כולה גוף אחת אינו תורם. הוי צורכה מיתני אגודה. ואילו תנינן אגודה ולא תנינן ערימה הוינן אמרין: אגודה שכולה תפושה אחת {{ירו"מ-ביאור|שמרים את כולה כאחד,}} תורם {{ירו"מ-הדגשה|מן הטהור על הטמא אבל}} ערימה שאין כולה תפושה אחת אינו תורם. הוי צורכה מיתני עיגול וצורכה מיתני אגודה וצורכה מיתני ערימה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן היו שני עיגולים שני}} אגוד{{ירו"מ-הדגשה|ות שתי}} ערימ{{ירו"מ-הדגשה|ות אחת טהורה ואחת טמאה לא יתרום מזה על זה}}. מכיון דתנינן {{ירו"מ-הדגשה|אין תורמים מן הטהור על הטמא פשיטא שאם}} היו שני עיגולין ושתי אגודות ושתי ערימות {{ירו"מ-הדגשה|אין}} ת{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רמ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ם מ{{ירו"מ-הדגשה|ז}}ה {{ירו"מ-הדגשה|על זה}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה בר אדא}}: {{ירו"מ-הדגשה|קא משמע לן שבערימה אחת שחלקה טהורה וחלקה}} {{ירו"מ-הדגשה|ט}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ה {{ירו"מ-הדגשה|מפריש מן הטהור על הטמא, ואפילו}} בערימה של קישואין ודלועין היא מתניתא. היו שני עיגולין אחד מקצתו טמא ואחד מקצתו טהור, מהו שיתרום מזה על זה? {{ירו"מ-הדגשה|האם כיוון שיכול היה להפריש מחלק טהור שבו}} על {{ירו"מ-הדגשה|החלק הטמא שבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}על {{ירו"מ-הדגשה|חלק הטהור של חברו גם}} על {{ירו"מ-הדגשה|החלק הטמא שבחברו יכול להפריש או שלא התירו חכמים להפריש}} מה{{ירו"מ-הדגשה|טה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ר}} על {{ירו"מ-הדגשה|הטמא אלא באותו עיגול}}? ייבא כהדא: {{ירו"מ-הדגשה|היו לפניו}} מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ה {{ירו"מ-הדגשה|סאים טבל התכוון להפריש שני סאים והפריש סאה אחת נמצא מקצת הכרי מתוקן ומקצתו טבל יכול להפריש עוד סאה ולא חוששים שמא תרם מהפטור}} על {{ירו"מ-הדגשה|החיוב}} {{ירו"מ-ביאור|שהרי אין דרך להוציא הכל בבת אחת וכאילו התנה בפירוש.}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא יתרום מהכרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}זה על {{ירו"מ-הדגשה|כרי אחר של טבל}}. היו לפניו שני כריים אחד הפריש ממנו מקצת תרומות ומעשרות ואחד הפריש ממנו מקצת תרומות ומעשרות, מהו שיתרום מזה על זה? {{ירו"מ-ביאור|היינו שירים אותה סאה שעוד נשארה לו להרים, אבל בכוונה לתקן את הכרי השני. האם מותר כמו שמותר לצורך אותו כרי ולא חוששים שמא תרם מהפטור על החיוב,}} תלמידוי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רובה}} שאלון {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רובה}} ואמר לון {{ירו"מ-הדגשה|לדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו על אותו כרי אסור שמא נמצא תורם מהפטור על החיוב ועליו הכתוב}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ומר: {{הפ|קהלת|ד|ה}} הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו. {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}}: {{ירו"מ-הדגשה|לא התירו חכמים אלא באותה ערמה אבל לערמה אחרת לא ואף כאן}} {{שוליים|ב_יז}}אין תורמין ומעשרין מזה על זה. {{שוליים|ב_יח}}הרי שהביא מינין הרבה בקופה וכרוב מלמעלן וכרוב מלמטן ודבר אחר באמצע, אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה. {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שמין אחר חוצץ אין}} זה {{ירו"מ-הדגשה|מן המוקף}}. הדא דתימא בשאין שם חלל {{ירו"מ-הדגשה|שדרכו הכרוב מלמעלה רואה את הכרוב שלמטה}}, אבל אם יש שם חלל תורמין ומעשרין מזה על זה. {{שוליים|ב_יט}}כל בית הגיתות אחד, כל בית הגרנות אחד. תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}}: {{שוליים|ב_כ}}והוא שתהא ת{{ירו"מ-הדגשה|פ}}וסת הגורן {{ירו"מ-ביאור|ערמה מרכזית}} באמצע. {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהערמה המרכזית}} באמצע {{ירו"מ-הדגשה|שאר הערמות טפלות לה}}. עד כדון {{ירו"מ-הדגשה|בערמה של}} חיטין, {{ירו"מ-הדגשה|אם היתה ערמה של}} קש {{ירו"מ-הדגשה|או}} תבן {{ירו"מ-הדגשה|האם גם אז כל}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|הגרנות נחשב אחד ויכול להפריש מחטים שבמקום אחד על חטים שבמקום אחר}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}} {{ירו"מ-הדגשה|י}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: היה טמא באמצע? {{ירו"מ-הדגשה|מהו? אמר לו}}: והיינו נוש{{ירו"מ-הדגשה|ך}} {{ירו"מ-ביאור|דמה שבית הגרנות עושה הכל אחד זה דווקא כשאפשר להצמיד ערמה לחברתה שיהיה נושך. וכיוון שהערמה טמאה והאחרים טהורים, אין מצטרפים.}} חברייא בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: היתה מפה באמצע {{ירו"מ-הדגשה|שהפרידה}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|הערמה המרכזית לשאר הערמות}} מה{{ירו"מ-הדגשה|ו}}? אמר לון: והיינו חמשה שקין בגורן, דתני: {{שוליים|ב_כא}}חמשה שקין בגורן אין תורמין ומעשרין מזה על זה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: תורמין {{ירו"מ-הדגשה|מן הטהור}} על {{ירו"מ-הדגשה|הטמא}}. תני: {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי אילעאי}} אומר משום {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}: תורמין מן הטהור על הטמא בלח. כיצד? כבש זיתים בטומאה והוא רוצה לתורמן בטהרה, מביא משפך שאין בפיו כביצה וממלא אותו {{ירו"מ-הדגשה|זיתים}} ונותנו על פי חבית, ונמצא תורם מן המוקף. למה לי פחות מכביצה? אפילו כביצה לא! פירורין אינון {{ירו"מ-הדגשה|שהרי כל זית לעצמו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין {{ירו"מ-הדגשה|בכל אחד}} כביצה {{ירו"מ-הדגשה|ורק הזתים הנוגעים יטמאו}}. אין {{ירו"מ-הדגשה|הכי נמי}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|כדי למעט בטומאה}} שלא {{ירו"מ-הדגשה|יגעו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}יטמא{{ירו"מ-הדגשה|ו}} זיתים הרבה. אמרו לו: {{ירו"מ-הדגשה|אף אנו מסכימים שבלח תורם אבל}} אין זיתים {{ירו"מ-הדגשה|נחשבים ללח}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין לך קרוי לח אלא יין ושמן בלבד. היאך עבידה {{ירו"מ-הדגשה|שתורם מן המוקף ביין ושמן ולא יטמא את הטהור אם סחט את הענבים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}קורה אחת {{ירו"מ-הדגשה|והכניסם}} לשני בורות, {{ירו"מ-הדגשה|או סחט}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שני קורות {{ירו"מ-הדגשה|והכניסם}} לבור אחד? ניחא קורה אחת לשני בורות, אלא שני קורות לבור אחד לא! מתוך שנטמאו מקצתן נטמאו כולן. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר שהיה בלבו לעשותו תפושה אחת {{ירו"מ-הדגשה|ועשה שתי תפוסות שאף שסחט בשני קורות כיוון שהתכוון להכניסן לבור אחד אפילו}} נמלך לעשותו שתי תפוסות {{ירו"מ-הדגשה|והכניסם לשני בורות יכול להפריש מזה על זה}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שהקלו לתרום מהטהור על הטמא בלח}} הדא דתימר כשנטמא משישלה ומשיקפה שכבר נראו לתורמן {{ירו"מ-הדגשה|מזה על זה כשהיו}} בטהרה, אבל אם נטמא עד שלא שילה ועד שלא קיפה {{ירו"מ-הדגשה|שכשנתחיב במעשרות כבר היה טמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|היה ראוי להפריש מהטהור עליו}} לא בדא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי טבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה בי רבי ינאי}}: הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|שבין בלח בין ביבש תורמים}} מן {{ירו"מ-הדגשה|הטהור על הטמא וכן אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}}: הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}}: אין הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: אין הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} ולא הורי. אמר: תרין כל קביל תרין אינון {{ירו"מ-ביאור|שנים כנגד שנים}}. אמרין ליה: והא {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו"מ-הדגשה|דהוא}} {{ירו"מ-הדגשה|ג}}בר{{ירו"מ-הדגשה|א}} רב{{ירו"מ-הדגשה|א}} הורי! אפילו כן לא הורי. תמן תנינן: {{שוליים|ב_כב}}התורם את הבור {{ירו"מ-הדגשה|העלה חבית יין}} מן הבור ואמר {{ירו"מ-ביאור|כשהיא מעל הבור כדי להפריש מן המוקף,}}: הרי זו תרומה על מנת שתעלה בשלום {{ירו"מ-ביאור|שחשש שמא אחר שיתרום תשבר החבית או ישפך היין לבור ונמצא כל מה שבבור מדומע, לכן התנה שרק אחר שהחבית תצא בשלום יכול עליה שם תרומה.}} {{ירו"מ-הדגשה|מחזיקים שלא התכוון אלא שתצא}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שלום מן השבר, {{ירו"מ-הדגשה|שתצא}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שלום מן השפיכה, אבל לא מן הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לא העלה בדעתו שתטמא שאין טמאים נמצאים בגת}}. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אמר: אף מן הטומאה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}}: בטומאת טבולי יום היא מתניתא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: שכן טבולי יום מצויין בין הגיתות. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אין לטבול יום מגע אצל טבל {{ירו"מ-ביאור|שטבול יום הוא שני לטומאה ואינו פוסל טבל.}} תני: אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{ירו"מ-הדגשה|במה דברים אמורים}} {{שוליים|ב_כג}}בתרומה גדולה שהיא צריכה לתרום מן המוקף {{ירו"מ-הדגשה|שאף שחשש שמא תשבר החבית או ישפך היין היה חייב להפריש מעל הבור כדי}} ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}הי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מן המוקף, אבל בתרומת מעשר {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שאינו חייב להפריש מעל פי הבור ובכל זאת הפריש מעל הבור משמע שלא העלה על דעתו שתשבר החבית או ישפך היין ומה שאמר שתעלה בשלום תנאי בעלמה הם ולא מחשש דימוע}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אפילו {{ירו"מ-הדגשה|אם נשברה או נשפכה משהעלה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אפילו שאר כל הדברים שלום הן {{ירו"מ-הדגשה|והתרומה חלה}}. היה תורם תרומה ותרומת מעשר כאחת {{ירו"מ-הדגשה|והתנה על מנת שתעלה בשלום אם נשברה או נשפכה משהעלה}} אינה שלום {{ירו"מ-הדגשה|מ}}שום תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|גדולה שבה}}. יהודה ברבי אומר: {{ירו"מ-הדגשה|הסיבה שגם התרומת מעשר}} לא {{ירו"מ-הדגשה|חלה זה מפנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא עלתה על דעתו של זה לעבור על דברי תורה {{שוליים|ב_כד}}להקדים תרומת מעשר לתרומה גדולה {{ירו"מ-הדגשה|שאם נאמר שרק}} תרומה גדולה {{ירו"מ-הדגשה|לא חלה אבל}} תרומת מעשר {{ירו"מ-הדגשה|חלה ויחזור ויפריש}} תרומה גדולה {{ירו"מ-הדגשה|נמצא זה מפריש}} תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מעשר{{ירו"מ-הדגשה|ות לפני}} תרומה גדולה {{ירו"מ-הדגשה|ועובר על לאו שנאמר}} ([[שמות כב, כח|שמות משפטים כב, כח]]) {{ירו"מ-הדגשה|מלאתך ודמעך לא תאחר ולא יתכן שיתכוון לעבור על דברי תורה}}. מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}: והא תנינן {{שוליים|ב_כה}}אין תורמין מן הטמא על הטהור {{ירו"מ-הדגשה|ואם תרם בשוגג תרומתו תרומה}}! הגע עצמך שתרם {{ירו"מ-הדגשה|בשוגג}} ואמר לא עלתה על דעתו לעבור על דברי תורה {{ירו"מ-הדגשה|ולתרום מהטמא על הטהור ומדוע לא}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|שהתרומה בטלה}}? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}: אם אמר את כן נמצאת מבריחו מן הקלה ומכניסו לחמורה {{ירו"מ-הדגשה|שירדו חכמים לסוף דעתו שודאי יסכים שתהיה תרומתו תרומה שהרי אם תרומתו תתבטל יבוא לאכול}} טבל {{ירו"מ-ביאור|שהרי הוא חושב שפירותיו מתוקנים,}} {{שוליים|ב_כו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}טבל בעון מיתה {{ירו"מ-הדגשה|ואף שכך יתכן שהכהן יאכל תרומה}}טמא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|אין העוון חמור כל כך}} {{שוליים|ב_כז}} {{ירו"מ-הדגשה|דטהור}}שאכל את {{ירו"מ-הדגשה|ה}}טמא {{ירו"מ-הדגשה|בעשה תנן אין תורמין מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}טמא {{ירו"מ-הדגשה|על}} הטהור {{ירו"מ-הדגשה|ואם תרם שוגג תרומתו תרומה מזיד לא}} עשה {{ירו"מ-הדגשה|ולא כלום}}. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: אם תרם מן הטמא על הטהור בין בשוגג בין במזיד מה שעשה עשוי. {{אמורא-ירו"מ|רבי פנחס}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרה המשנה שאין תורמין מן הטמא על הטהור ואם תרם שוגג תרומתו תרומה עד}} כדון {{ירו"מ-הדגשה|ששגג שהיה}} סבור בהו שהן טהורין, היה יודע שהן טמאין {{ירו"מ-הדגשה|ושגג}} וסבר שמותר לתרום מן הטמא על הטהור {{ירו"מ-הדגשה|האם גם בזה תרומתו תרומה}}? אמר ליה: {{שוליים|ב_כח}}יאות {{ירו"מ-הדגשה|שאלתה}} רבי {{ירו"מ-הדגשה|לדעתך שאתה}} ס{{ירו"מ-הדגשה|ו}}בר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} {{ירו"מ-הדגשה|שרק בשוגג תרומתו תרומה אבל במזיד אין תרומתו תרומה ולשיטה זו יש מקום לספק מה נקרא שוגג}}, ברם {{ירו"מ-הדגשה|לי שאני סובר}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} היא הדא היא הדא. {{ירו"מ-הדגשה|תנן המטביל כלים בשבת בשוגג ישתמש בהן ומזיד לא ישתמש בהן}} מתניתא בכלים גדולים {{ירו"מ-הדגשה|שאין רגילות לשאוב בהם מים}}, אבל בכלים קטנים מערים עליהן ומטבילן. ותני {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}}: {{שוליים|ב_כט}}ממלא הוא אדם כלי טמא מן הבור ומערים עליו ומטבילו. ותני: נפל דליו בתוך הבור, נפל כליו לתוך הבור, מערים עליהן ומטבילן. תרין אמוראין: חד אמר {{ירו"מ-הדגשה|מה שהתירו בברייתא להערים עליהם}} ו{{ירו"מ-הדגשה|לה}}טביל {{ירו"מ-הדגשה|זה אפילו}} בכלים שנטמאו באב הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|אף שזו}} טומאה {{ירו"מ-הדגשה|דאוריתא}}, וחרנה אמר {{ירו"מ-הדגשה|שכל ההתר זה רק}} בכלים שנטמאו בולד הטומא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|שזו}} טומא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|דרבנן}}. מתיב {{ירו"מ-הדגשה|מאן דאמר}} בוולד הטומאה {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר}} באב הטומאה: {{ירו"מ-הדגשה|והרי כלים שנטמאו באב הטמאה}} טעון הערב שמש {{ירו"מ-הדגשה|ואיך התירו הערמה הרי לא יוכל להשתמש בהם בשבת ונמצא זה מכין משבת לחול אמר לו}} ברוצה להשתמש בהן חולין בטהרה {{ירו"מ-ביאור|שטבול יום הרי הוא שני ואינו מטמא חולין.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}}: אשה פיקחת {{ירו"מ-הדגשה|שרוצה לרבץ את ביתה בשבת}} מדיחה כוס כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן קערה כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן תמחוי כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נמצאת מרבצת ביתה בשבת. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרה המשנה שהמטביל כלים בשבת}} בשוגג {{ירו"מ-הדגשה|ישתמש בהן לא רק אם טבל את הכלי}} בשגג{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא אפילו אם}} שגג באיסור {{ירו"מ-הדגשה|וחשב שמותר לטבול כלים בשבת מותר להשתמש בהם ומה שאמרה המשנה}} במזיד {{ירו"מ-הדגשה|לא ישתמש בהן הכוונה שהזיד}} באיסור {{ירו"מ-הדגשה|שידע שזה}} א{{ירו"מ-הדגשה|סו}}ר {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן הטביל}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} המעשר והמבשל בשבת שוגג יאכל מזיד לא יאכל {{ירו"מ-הדגשה|וכאן ודאי מדובר}} בשוגג באיסור {{ירו"מ-הדגשה|ו}}במזיד באיסור {{ירו"מ-הדגשה|שהרי במעשר אין מציאות של}} שגג{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|אם לא}} באו{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מותר}}. תני: המבשל בשבת שוגג יאכל {{ירו"מ-ביאור|אפילו הוא,}} מזיד לא יאכל {{ירו"מ-ביאור|אפילו אחרים בשבת. אבל במוצאי שבת יאכל אפילו הוא,}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ב_ל}}בשוגג יאכל למוצאי שבת {{ירו"מ-ביאור|אפילו הוא.}} במזיד לא יאכל {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} עולמית {{ירו"מ-ביאור|אבל אחרים אוכלים.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן הסנדלר}} אומר: בשוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו, במזיד לא יאכל לא לו ולא לאחרים. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן הסנדלר}}. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} כד הוה מורי בחבורתיה הורי {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, בציבורא {{ירו"מ-הדגשה|הורי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן הסנדלר}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ברסנא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה}} {{ירו"מ-ביאור|שמחמיר יותר}} הורי לון. דתני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה}}: כל דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת {{ירו"מ-ביאור|כמו בישול,}} ועשאו בשבת בין בשוגג בין במזיד אסור בין לו בין לאחרים. וכל דבר שאין חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת בשוגג יאכל {{ירו"מ-הדגשה|למוצאי שבת}} לאחרים ולא לו, במזיד לא לו ולא לאחרים. בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: את מה את אמר? אמר לון: אני אין לי אלא משנה {{ירו"מ-הדגשה|כשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} המעשר והמבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל. שמע {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר: הותרו שבתות! לא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ותני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} כן: בראשונה היו אומרים השוכח {{ירו"מ-הדגשה|והשהה}} תבשילו על גבי כירתו בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל. נחשדו שהיו מניחים מזידים ואומרים שכיחים היינו, ואסרו להם את השוכח ואת אמר הכא הכין. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי הילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: נחשדו להיות מניחים ולא נחשדו להיות מבשלין {{ירו"מ-הדגשה|ולכן}} קנסו במניח ולא קנסו במבשל. {{ירו"מ-הדגשה|תני התם}} {{ירו"מ-ביאור|גבי איסור שהייה.}} חזרו לומר: {{שוליים|ב_לא}}כל תבשיל שהוא מצטמק ויפה לו אסור, מצטמק ורע לו מותר. איזה תבשיל שהוא מצטמק ויפה לו? כרוב ואפונין ובשר טרוף. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בר עילא}}: אף ראשי לפתות וראשי קפלוטות עשו אותן כתבשיל שהוא מצטמק ויפה לו. ביצים מה הן? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל ברבי יוסי}}: אבא עלה לביתו ומצא שם ביצים ואסר {{ירו"מ-ביאור|מים}} חמין והתיר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינא}}: אני ואבא עלינו לחמת גדר והביאו לפנינו ביצים קטנות כעזרידין וטעמון יפה כפינקריסין. תני: {{שוליים|ב_לב}}לא תמלא אשה קדירה עססיות ותורמסין ותתנם לתוך התנור {{ירו"מ-הדגשה|ערב שבת}} עם חשיכה, ואם נתנום אסורים למוצאי שבת עד כדי שיעשו. ר{{אמורא-ירו"מ|בי אחא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|הבריתא ואם נתנום אסורים הכוונה נתנום}} במזיד {{ירו"מ-הדגשה|והלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שהמבשל במזיד לא יאכל בו ביום אבל יאכל למוצאי שבת והבריתא חידשה שצריך להמתין בכדי שיעשו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|שהבריתא מדברת במקרה שנתנום}} בשוגג {{ירו"מ-הדגשה|שהלכה}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|שבשוגג יאכל למוצאי שבת והבריתא חידשה שצריך להמתין בכדי שיעשו}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: יאות. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|שהבריתא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} הנוטע בשבת בשוגג יקיים במזיד יעקור. {{שוליים|ב_לג}}בשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אמר: חילוף הדברים! בשביעית בשוגג יקיים במזיד יעקור. בשבת בין בשוגג בין במזיד יעקור מפני שהניית שבת עליו. וכאן מכיון שאת אמר המתן למוצאי שבת עד כדי שיעשה כמי שלא נהנה מחמת שבת כלום. מה טעם דרבנן {{שוליים|ב_לד}}נחשדו על השביעית ולא נחשדו על השבתות? {{ירו"מ-הדגשה|דבר אחר}}: מונין לשביעית ואין מונין לשבתות {{ירו"מ-ביאור|שכשיגיע לשנה הרביעית שמתחיל לאכול מהפירות, ימנו את השנים למפרע וידעו שנטע בשביעית.}} {{ירו"מ-הדגשה|מאי נפקא מינא}}: נטע פחות משלשים יום לפני שביעית ונכנסה לשביעית, אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|משום שנ}}חשד{{ירו"מ-הדגשה|ו}} אין כאן {{ירו"מ-הדגשה|מקום לסברת}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}חשד{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי נטע בשישית}}. אין תימר מונין יש כאן מונין {{ירו"מ-ביאור|שהרי מתחילים למנות משנת השמיטה.}} נטע פחות משלשים יום לפני מוצאי שביעית ונכנסה שמינית, אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|משום שנ}}חשד{{ירו"מ-הדגשה|ו}} יש כאן {{ירו"מ-הדגשה|נ}}חשד{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי נטע בשביעית אין תימר מונין אין כאן מונין}} {{ירו"מ-ביאור|שהרי מתחילים למנות מהשנה השמינית.}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שהנוטע בשביעית בשוגג יקיים במזיד יעקור חייב אתה לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אתיא {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר}} מפני {{ירו"מ-הדגשה|החשד}}, ברם {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר}} מפני {{ירו"מ-הדגשה|שמונים היה צריך לאסור בין בשוגג ובין במזיד}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}קנ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ס שוגג מפני מזיד {{ירו"מ-הדגשה|ומ}}זה {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} לא {{ירו"מ-הדגשה|קנס שוגג על כרחך שהוא סובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הטע{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|הוא מפני החשד}}. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ב_ב|ירושלמי תרומות, פרק ב, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ב_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ב_לה}}אין תורמין ממין על שאינו מינו, ואם תרם אין תרומתו תרומה. כל מין חיטים אחד, כל מין תאנים וגרוגרות ודבילה אחד, ותורם מזה על זה. {{שוליים|ב_לו}}כל מקום שיש כהן תורם מן היפה, וכל מקום שאין כהן תורם מן המתקיים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: לעולם הוא תורם מן היפה. {{שוליים|ב_לז}}ותורמין בצל קטן שלם ולא חצי בצל גדול. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: לא כי אלא חצי בצל גדול. וכן היה {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: תורמין בצלים מן בני המדינה על הכופרים ולא כופרים על בני המדינה מפני שהוא מאכל פלוטוקוס {{ירו"מ-ביאור|חשובים:}} <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: זה אחד מן ג' מדרשות שהן מחוורין בתורה. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[במדבר יח יב|במדבר קרח יח יב]]) כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן. מה {{ירו"מ-הדגשה|פסוק זה בא ללמד}}? אם ללמד {{ירו"מ-הדגשה|ש}}תורמין מן התירוש על הדגן ומן הדגן על התירוש {{ירו"מ-ביאור|שהרי נאמר חלב תירוש ודגן ומשמע שחלב אחד לשניהם.}} הרי תירוש ויצהר הרי שני{{ירו"מ-הדגשה|הם מין}} אילן {{ירו"מ-הדגשה|הם ואף על פי כן}} אין תורמין ומעשרין מזה על זה {{ירו"מ-ביאור|שהרי נאמר חלב בנפרד ליצהר ולתירוש}} {{ירו"מ-הדגשה|אז ודאי שאין תורמים מדגן על תירוש או מתירוש על דגן שאינם מאותו סוג אלא}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מה תירוש ויצהר שהן מיוחדין שהן {{ירו"מ-הדגשה|שני}} מיני אילן {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן}} אין תורמין ומעשרין מזה על זה, ואף אני מרבה שני מינין שבדגן שני מינין שבתבואה {{שוליים|ב_לח}}שאין תורמין ולא מעשרין מזה על זה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} כל מין חיטים אחד, לכן צריכה אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} מן אגדון {{ירו"מ-ביאור|חיטה לבנה}} על שמתית {{ירו"מ-ביאור|שחומה,}} ומן שמתית על אגדון. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} כל מין תאנים וגרוגרות ודבילה אחת ותורמין ומעשרין מזה על זה. תני {{ירו"מ-הדגשה|תרומה גדולה}} {{ירו"מ-ביאור|שאין לה שיעור,}} {{שוליים|ב_לט}}תורמין תאנים על הגרוגרות במניין {{ירו"מ-הדגשה|אף שתאנה גדולה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}גרוגרת וגרוגרות על התאנים במידה, אבל לא תאנים על הגרוגרות במידה ולא גרוגרות על התאנים במניין. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר: סלי תאנים וגרוגרות מין אחד הן ותורמין ומעשרין מזה על זה. {{ירו"מ-הדגשה|תני וגרוגרות על התאנים במידה}} {{ירו"מ-ביאור|אבל לא במנין.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}}: אבא היה נוטל עשר גרוגרות מן המוקצה על תשעים תאנים שבכלכלה. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} סבר מימר: את רואה את הצמק כאלו תפח {{ירו"מ-ביאור|כמו שהיה קדם.}} {{ירו"מ-הדגשה|לכן}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|נטל עשר גרוגרות על תשעים תאנים אף שכעת נפחם קטן יותר מן התאנים ומה שאמר}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|שסלי תאנים וגרוגרות מין אחד הן ותורמין ומעשרין מזה על זה הכוונה שיכול להפריש מסל גרוגרות על סלי התאנים וכאילו}} נסב סלין {{ירו"מ-הדגשה|רברבין בתאנייא שהרי סל גרוגרות כשהיה תפוח היה הרבה}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מסל תאנים אבל לא תאנים על הגרוגרות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} תרין אמרין: דרך התפח לצמוק ואין דרך הצמוק לתפוח, ונסב סל {{ירו"מ-הדגשה|כמה דאינון ויכול להפריש}} בין {{ירו"מ-הדגשה|מן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תאני{{ירו"מ-הדגשה|ם}} בין {{ירו"מ-הדגשה|מן הגרוגרות}} ב{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ניי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא אכפת לנו מהנפח של הגרוגרות קדם שיבשו}}. אמר לון {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: כן {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} רבכון הוי בה. תמן תנינן: {{שוליים|ב_מ}}כביצה אוכלין שהניחן בחמה ונתמעטו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כן כזית מן הנבילה וכעדשה מן השרץ {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כזית פיגול {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כזית נותר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כזית חלב הרי אילו טהורין {{ירו"מ-ביאור|הכוונה שאינם מטמאים ואינו חייב עליהם.}} {{ירו"מ-הדגשה|הניחם בגשמים ותפחו טמאים וחייב עליהם}}. דרומאי אמרי: והוא ש{{ירו"מ-הדגשה|ה}}יה {{ירו"מ-הדגשה|בהם}} כזית מעיקרו {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם לפני שהניחם בחמה לא היה בהם כזית ועל ידי הגשמים תפחו ליותר מכזית אינם טמאים כי אין דרך הצמוק לתפוח}} {{ירו"מ-ביאור|והמים לא הופכים חלק מהם}} {{ירו"מ-הדגשה|כדברי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} תריהון אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי}} שאין כזית מעיקרו {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שעכשיו יש בהם שיעור מטמאים}}. תמן תנינן: {{ירו"מ-הדגשה|כל המנחות באות מצה חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם שהן באות חמץ}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר שאור בודה להן מתוכן ומחמצן}} {{ירו"מ-ביאור|שמבדיל מקצת סולת מן העשרון לאחר שנמדד ולש אותו המקצת וטומנו בהעשרון ומתחמץ כולו מאליו.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אף היא אינה}} מן {{ירו"מ-הדגשה|המובחר שלא תתחמץ יפה לפי}} שאין {{ירו"מ-הדגשה|כאן שאור מחומץ אלא מביא שאור מתוך ביתו שהוא מחומץ יפה ונותן לתוך המדה של עשרון ומוסיף סולת וממלא את המדה}}. {{שוליים|ב_מא}}אמרו לו: אף היא היתה חסירה או יתירה! מני אמרו לו? {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|וכך אמר לו}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: פעמים שהשאור {{ירו"מ-הדגשה|שהביא מביתו}} יפה והוא {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ח {{ירו"מ-הדגשה|את העיסה עד שיש בה עישרון}}, הא אילו {{ירו"מ-הדגשה|היה השאור מה}}סולת {{ירו"מ-הדגשה|עצמה}} היתה צמוקה {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} היה {{ירו"מ-הדגשה|בה עישרון}} ועכשיו שהוא שאור יפה והוא תפוח {{ירו"מ-הדגשה|יש בו עישרון אבל}} את {{ירו"מ-הדגשה|צריך לראות}} את התפוח כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ילו {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} צמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ק {{ירו"מ-הדגשה|והרי אז היא}} נראית חסירה {{ירו"מ-הדגשה|ואין בו עישרון}}. ופעמים {{שוליים|ב_מב}}שהשאור רע והוא צמק, הא א{{ירו"מ-הדגשה|י}}לו {{ירו"מ-הדגשה|היה השאור מה}}סולת {{ירו"מ-הדגשה|עצמה}} היתה תפוחה ועכשיו שהשאור רע הוא צמוק {{ירו"מ-הדגשה|והוספתה סולת ומלאתה}} את {{ירו"מ-הדגשה|הכלי עד שיש בו עישרון אבל צריך לראות}} את הצמק כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ילו {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} תפח {{ירו"מ-הדגשה|והרי אז היא}} נראית יתירה. על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} שלשתן אמרו דבר אחד {{ירו"מ-ביאור|כשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ביתירה. }} {{ירו"מ-הדגשה|שרואים את הצמוק כאילו הוא תפוח}} {{ירו"מ-ביאור|ודנים על פי המצב העכשווי.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-ביאור|דאמר רואים את הצמוק כאילו תפוח.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-ביאור|דאמרי אפילו אם לא היה כזית מעיקרו, אם תפח בגשם ובא לידי שיעור, טמא.}} על דעתייהו ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ודרומיה}} שלשתן אמרו דבר אחד {{ירו"מ-ביאור|כשיטת {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} בחסרה. }} {{ירו"מ-הדגשה|שרואים את תפוח כאילו הוא צמוק}} {{ירו"מ-ביאור|ודנים על פי מה שהיה קדם שתפח שלשיטת שלשתם, אין דרך הצמוק לתפוח.}} אילין דבר פטי בשלון אורז {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אנשין מתקנתה יתיה {{ירו"מ-ביאור|שכחו לעשר}}, חברייא סברין מימר {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ייסב {{ירו"מ-הדגשה|אורז}} חיי לקביל {{ירו"מ-ביאור|בכמות של}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מבשל {{ירו"מ-הדגשה|כדעת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|שרואים את הצמוק כאילו תפוח ולא את התפוח כאילו הוא צמוק}} {{ירו"מ-ביאור|שאם היו דנין את המבושל כאילו הוא צמוק, היה צריך להפריש פחות.}} אמר לון {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אף אנא {{ירו"מ-הדגשה|למרות שאני סובר שרואים את התפוח כאילו הוא צמוק זה דווקא שתפח במים}} {{ירו"מ-ביאור|שסופו לחזור ולקטון כשהתיבש}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל בבישול}} אף אנ{{ירו"מ-הדגשה|י}} אמר כן {{ירו"מ-הדגשה|שרואים את הצמוק כאילו תפוח}} למה שדרכו לתפוח {{ירו"מ-הדגשה|בבישול}}. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ב_ג|ירושלמי תרומות, פרק ב, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ב_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ב_מג}}ותורמין זיתי שמן {{ירו"מ-ביאור|שרוצה לאכלם והם משובחים}} על זיתי כבש ולא זיתי כבש על זיתי שמן. ויין שאינו מבושל על המבושל ולא מן המבושל על שאינו מבושל. {{שוליים|ב_מד}}זה הכלל: כל שהוא כלאים בחבירו {{ירו"מ-ביאור|סימן שהם שני מינים.}} לא יתרום מזה על זה אפילו מן היפה על הרע. וכל שאינו כלאים בחברו תורם מן היפה על הרע, אבל לא מן הרע על היפה. ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה, חוץ מן הזונין על החיטין שאינן אוכל. {{שוליים|ב_מה}}והקישות והמלפפו{{ירו"מ-הדגשה|ן}} מין אחד. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|שני}} מינין. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן ותורמין זיתי שמן על זיתי כבש ולא זיתי כבש על זיתי שמן ויין שאינו מבושל על המבושל ולא מן המבושל על שאינו מבושל}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} היא {{ירו"מ-הדגשה|שאמר לעולם תורם מן היפה אפילו כשאין שם כהן ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|מחלפא שיטתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן אין מבשלים יין של תרומה מפני שהוא ממעיטו}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} מתיר מפני שהוא משביחו. {{ירו"מ-הדגשה|משמע של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|יין מבושל משובח מהחי ולמה כאן הוא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|שלא יתרום מן המבושל על החי}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אינה מוחלפת, תמן בכהן וכאן בבעלים. {{ירו"מ-הדגשה|שאף שיין מבושל משובח יותר חיישינן שמא יפריש לפי המידה של אחר הבישול ונמצא ממעט מהמעשרות תנן אין מבשלים יין של תרומה מפני שהוא ממעיטו}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר ממה ממעיטו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} חד אמר: מפני שממעטו משותיו {{ירו"מ-ביאור|שלא הכל אוהבים יין מבושל.}} וחד אמר: מפני שממעטו ממידתו. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מחלפא שיטתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אינה מוחלפת תמן בכהן וכאן בבעלים {{ירו"מ-הדגשה|שאף שיין מבושל משובח יותר חיישינן שמא יפריש לפי המידה שלאחר הבישול ונמצא ממעט מהמעשרות משמע של}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|הטעם משום שממעט ממדתו}}, הוי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר מפני שממעטו משותיו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יודא בן רבי אימי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}: מפני שממעטו משותיו. מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתני לא יתרום}} אף משאינו מבושל על המבושל {{ירו"מ-הדגשה|ממה שנאמר}} אף {{ירו"מ-הדגשה|משמע כל שכן שלא יתרום}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}המבושל על שאינו מבושל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}המבושל {{ירו"מ-הדגשה|יפה}} משאינו מבושל {{ירו"מ-הדגשה|לכן לא יתרום}} משאינו מבושל {{ירו"מ-הדגשה|כי תורם מהרע}} על {{ירו"מ-הדגשה|היפה}} וכל שכן {{ירו"מ-הדגשה|שלא יתרום}} מהמבושל {{ירו"מ-הדגשה|שלא יבא לידי תקלה שממעט בשיעור אבל}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שטעמם של חכמים מפני שממעט משותיו איזה כל שכן יש כאן הרי יש כאלה שאוהבים יין מבושל ויש שאוהבים יין}} שאינו מבושל {{ירו"מ-הדגשה|ומה שיך}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|כל שכן מהמבושל}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לא תני. {{ירו"מ-הדגשה|אף תנן ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה מאי טעמא}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר כהנא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[במדבר יח לב|במדבר קרח יח לב]]) ולא תשאו עליו חטא {{ירו"מ-הדגשה|בהרימכם את חלבו ממנו}}, ממה שהוא בנשיאת עון אתה יודע {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מה שעשה עשוי. {{ירו"מ-הדגשה|תנן חוץ מן הזונין על החיטין שאינן אוכל}}, הא דבר שהוא אוכל מותר. מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל ברבי יוסי}} דאמר {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בי רבי יוסי}} משום אביו: {{שוליים|ב_מו}}תורמין מן היין על החומץ אבל לא מן החומץ על היין, עבר ותרם תרומתו תרומה. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: יין וחומץ שני מינין {{ירו"מ-הדגשה|הן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה {{ירו"מ-ביאור|אף ששניהם אוכל.}} אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}יודה {{תנא-ירו"מ|רבי}} לדבר תורה {{ירו"מ-ביאור|וכל האיסור זה מדרבנן.}} מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} שאם אומר את כן שמותר לתרום מן היין על החומץ אף הוא סבר מימר שמותר לתרום חומץ על היין. {{שוליים|ב_מז}}הקישות והמלפפו{{ירו"מ-הדגשה|ן}} מין אחד {{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} אמר שני מינין. {{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} כדעתיה ורבנן כדעתן דתנינן תמן הקישות והמלפפין אינן כלאים זה בזה, {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אומר כלאים. <strong>הדרן עלך פרק אין תורמין</strong> sf4nyawaedktlcft3aicpltd0u3t9n7 ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק שלישי 106 1706347 2942858 2920910 2025-06-19T19:51:47Z מאירושולי 35234 2942858 wikitext text/x-wiki ==פרק שלישי- התורם קישות== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_תרומות_פרק שלישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] <span id="דף_יד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|יד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=19|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ג_א|ירושלמי תרומות, פרק ג, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ג_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_א}}התורם קישות ונמצא מרה, אבטיח ונמצא סרוח - תרומה ויחזור ויתרום. התורם חבית של יין ונמצאת של חומץ - אם ידוע שהיתה של חומץ עד שלא תרמה, אינה תרומה. ואם משתרמה החמיצה, הרי זו תרומה. ואם ספק - תרומה ויחזור ויתרום. הראשונה אינה מדמעת בפני עצמה ואין חייבים עליה חומש, וכן השנייה. {{שוליים|ג_ב}}נפלה אחת מהן לתוך החולין אינה מדמעתן, נפלה שנייה למקום אחר אינה מדמעתן, נפל{{ירו"מ-הדגשה|ו}} שתיהן למקום אחד מדמעת כקטנה שבשתיהן. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} התורם קישות {{ירו"מ-הדגשה|ונמצא מרה, אבטיח ונמצא סרוח - תרומה ויחזור ויתרום.}} ניחא אבטיח ונמצא סרוח {{ירו"מ-הדגשה|שקיים ספק האם תרם קודם}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}סרח {{ירו"מ-הדגשה|ותרומתו תרומה, או אחר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}סרח {{ירו"מ-הדגשה|ואין תרומתו תרומה. לכן מספק אומרים תרומה ויחזור ויתרום.}} אלא קישות ונמצא מרה {{ירו"מ-הדגשה|איזה ספק יש כאן?}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}לא מעיקרא היא {{ירו"מ-הדגשה|הייתה}} מרה {{ירו"מ-הדגשה|ואין תרומתו תרומה, ולמה}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|המשנה תרומה ויחזור ויתרום?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|קישות}} מר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} עשו אותן כספק אוכל. {{ירו"מ-הדגשה|דאם הוא אוכל תרומתו תרומה, ואם לא אין תרומתו תרומה, ולכן מספק תרומה ויחזור ויתרום.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בעי ולכל הדברים עשו אותן כספק אוכל: {{ירו"מ-הדגשה|נפקא מינא האם}} מטמא טומאת אוכלין {{ירו"מ-הדגשה|מדאוריתא, ואם נגעה בתרומה האם}} שורפין אותה בטומאה, {{ירו"מ-הדגשה|אם היתה תרומה ואכלה זר האם}} חייבין עליה חומש, {{ירו"מ-הדגשה|אם היתה מעשר שני האם}} לוקין עליה חוץ לחומה, עירב בה {{ירו"מ-הדגשה|האם}} נעשה חמר גמל. {{ירו"מ-הדגשה|דספק אם זה אוכל וקונה עירוב או לא. ספק טומאה ברשות היחיד ספקו טמא, ספק טומאה ברשות הרבים ספקו טהור.}} {{ירו"מ-הדגשה|תמן}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ככר שנטמא בספק רשות היחיד {{ירו"מ-הדגשה|שספקו טמא וחזר}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נ}}גע {{ירו"מ-הדגשה|באוכלין או במשקין ברשות הרבים טימא אותם ולא אומרים הרי זה ספק טומאה ברשות הרבים לפי שכבר הוקבע לככר טומאה. אף על גב דתמן אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ככר שנטמא בספק רשות היחיד}} מגעו ברשות הרבים טמא, והכא {{ירו"מ-הדגשה|בקישות מרה שבאה לה ספק ברשות היחיד מגעה ברשות הרבים}} טהור, {{ירו"מ-הדגשה|שלא הוקבע לה}} ט{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} ברשות {{ירו"מ-הדגשה|היחיד אלא בספק. נמצא}} שהן שני ספיקות: ספק {{ירו"מ-הדגשה|נגע בה שרץ}} ספק {{ירו"מ-הדגשה|לא נגע, ואם תמצא לומר נגע}} ספק {{ירו"מ-הדגשה|אם הוא אוכל או לא. וכיון}} ש{{ירו"מ-הדגשה|ז}}ה ספק ספיק{{ירו"מ-הדגשה|א}} טהור. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אין לך מר בקישות אלא תוכו. {{ירו"מ-הדגשה|אם כך}} כיצד הוא עושה? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי חלק נתרם כראוי}} מוסיף על החיצון שלה ותורם. {{אמורא-ירו"מ|רבי בנימין בר לוי}} בעי דבר שאפשר לך לעמוד עליו חכמים חלוקין עליו, אלא על עיקר בדיקתה חלוקין. {{ירו"מ-הדגשה|דאף טעם הקליפה מר מעט.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שזה נחשב אוכל וחכמים סוברים שאין זה נחשב אוכל. תנן}} {{שוליים|ג_ג}}תרם חבית ונמצאת מגולה, אבטיח ונמצא{{ירו"מ-הדגשה|ת}} נקור - תרומה ויחזור ויתרום. {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן בר פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ג|יד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ג|יד ב}} {{סוף}} <span id="דף_טו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף טו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף טו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|טו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=19|תולדות יצחק=58|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא אמרו אלא {{ירו"מ-הדגשה|שאחר שתרם נמצא}} נקור, אבל לכתחילה אסור לתרום {{ירו"מ-הדגשה|על אבטיח נקור. ואם תרם אין תרומתו תרומה.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומייה}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|שמה שאמרו שאם תרם לכתחילה על אבטיח נקור אין תרומתו תרומה}} בשראו אותו נוקר, א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|בסתם יהיה תרומה מספק שאולי לא נחש הוא זה שנקר? אמר לו אם כך אפילו ראו אותו נוקר יהיה תרומה מספק שהרי אינו}} יודע הוא אם הטיל בו אירס. {{ירו"מ-הדגשה|אלא ודאי מאחר שנמנעים לאכול נקור מפני הסכנה אין זה אוכל, ואפילו כשלא ראו את הנחש נוקר אין תרומתו תרומה.}} חברייא בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מה בינה לטמא? {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מה {{ירו"מ-הדגשה|אם תרם מן הנקור אין תרומתו תרומה, ואילו אם תרם מה}}טמא {{ירו"מ-הדגשה|על הטהור בשוגג תרומתו תרומה? הרי את שניהם}} לא {{ירו"מ-הדגשה|אוכלים.}} אמר לון טמא בעינו הוא {{ירו"מ-הדגשה|איסור}} טמא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} ה{{ירו"מ-הדגשה|י}}א שגרמה {{ירו"מ-הדגשה|שלא תאכל.}} ברם הכא עפר הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{ירו"מ-ביאור|שיין וחומץ שני מינים הם.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן התורם חבית של יין ונמצאת של חומץ - אם ידוע שהיתה של חומץ עד שלא תרמה אינה תרומה. אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} היא. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} לא כן אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} וחביריו הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}}? ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} ואפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} אצל {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}}. {{ירו"מ-הדגשה|אם כך למה היה צריך}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בש{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|לומר שהלכה כדברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי}}? {{ירו"מ-הדגשה|דיין וחומץ שני מינים הם. אמר לו}} בגין {{ירו"מ-הדגשה|שאת הדעה החולקת על}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|ואומרת שיין וחומץ מין אחד העמיד}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל ברבי יוסי}} משום {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אביו. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} וחביריו הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. דלא תסבור למימר אוף הכא כן {{ירו"מ-הדגשה|שהלכה}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אף {{ירו"מ-הדגשה|שהוא חולק על}} {{תנא-ירו"מ|רבי}}, לכן צריכה מימר הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}, {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין {{ירו"מ-הדגשה|צריך}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ו{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} שהלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}, {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}}, ואין {{ירו"מ-הדגשה|צריך לומר}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}}. ומינה את שמע {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן תרומה ויחזור ויתרום.}} {{שוליים|ג_ד}}כיצד הוא עושה? נותן שתיהן לכהן והכהן נותן לו דמי אחת מהן. איזה מהן נותן לו? דמי גדולה או דמי קטנה? מן מה דתנינן מדמעת כקטנה שבשתיהן הדא אמר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{שוליים|ג_ה}}דמי גדולה נותן לו. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ג_ב|ירושלמי תרומות, פרק ג, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ג_ב"> <strong>מתני':</strong> השותפין שתרמו זה אחר זה - {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אומר תרומת שניהם תרומה {{ירו"מ-ביאור|ששותף לא יכול לתרום עבור חלק חברו בלא ידיעתו.}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים}} תרומת הראשון תרומה. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר {{שוליים|ג_ו}}אם תרם הראשון כשיעור אין תרומת השני תרומה, ואם לא תרם הראשון כשיעור תרומת השני תרומה. במה דברים אמורים? בשלא דיבר {{ירו"מ-ביאור|ולא מינה אותו שליח.}} אבל אם הרשה את בן ביתו או את עבדו או את שפחתו לתרום, תרומתו תרומה. ביטל - {{שוליים|ג_ז}}אם עד שלא תרם ביטל, אין תרומתו תרומה. ואם משתרם ביטל, תרומתו תרומה. הפועלין אין להם רשות לתרום חוץ מן הדרוכות שהן מטמאין את הגת. <span id="דף_טו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|טו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=20|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן השותפין שתרמו זה אחר זה -}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר תרומת שניהם תרומה, וחכמים אומרים תרומת הראשון תרומה.}} מה אנן קיימין? אם בממחין {{ירו"מ-ביאור|מקפידים,}} אף {{ירו"מ-הדגשה|רבנן מודיין.}} אם כשאינן ממחין אף {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|מודה.}} אלא כי אנן קיימין בסתם: {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר סתמן אינן ממחין, ורבנן אמרין סתמן ממחין. {{ירו"מ-הדגשה|היה שם חמישים סאה והלך הראשון הפריש עליהן סאה וחזר השני והפריש עליהן סאה.}} על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} סאה {{ירו"מ-הדגשה|שהפריש}} ראשון {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שאינו יכול להפריש אלא על החצי}} של{{ירו"מ-הדגשה|ו}} חציה {{ירו"מ-הדגשה|תרומה}} וחציה טבולה {{ירו"מ-הדגשה|לכל.}} סאה של שני חציה תרומה וחציה טבל טבול {{ירו"מ-הדגשה|למעשרות שהרי כבר הפריש חבירו עליה תרומה גדולה.}} לא צורכה דא{{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-ביאור|בזה יש עדיין מקום להסתפק}} חצי סאה של שני {{ירו"מ-הדגשה|שנעשת תרומה ופותרת את כל חלקו}} מהו שתפטור {{ירו"מ-הדגשה|את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חצי סאה {{ירו"מ-הדגשה|שנותרה טבל ביד}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ראשון {{ירו"מ-הדגשה|מהסאה שהפריש}} {{ירו"מ-ביאור|והיא מחלק חבירו}} {{ירו"מ-הדגשה|שאולי לא עלתה על דעתו שיצטרך לפטור מה שכבר נטל חברו.}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ג|טו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ג|טו ב}} {{סוף}} <span id="דף_טז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף טז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף טז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|טז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=20|תולדות יצחק=62|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} נשמעינא מן הדא: אריסטון אייתי פירין {{ירו"מ-הדגשה|ולא ידע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}שייר גו שקא {{ירו"מ-הדגשה|חלק מהפירות}} ותרם. אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ואמר חזקה על הכל תרם. {{ירו"מ-הדגשה|תנן וחכמים אומרים תרומת הראשון תרומה.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אם תרם הראשון כשיעור אין תרומת השני תרומה.}} מה{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|כשיעור?}} כשיעור תורה {{ירו"מ-ביאור|שקבעו חכמים לפחות אחד משישים.}} או כשיעור {{ירו"מ-הדגשה|שהתכוון}} חברו? {{ירו"מ-הדגשה|אין תעבדיניה שהראשון הפריש כשיעור תורה}} {{ירו"מ-ביאור|היינו המינימום שקבעו חכמים,}} {{ירו"מ-הדגשה|לית}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|כרבנן כיוון שאם הראשון הפריש שלא במידה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}חברו {{ירו"מ-הדגשה|רגיל אפילו חכמים מודים}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}חב{{ירו"מ-הדגשה|י}}רו {{ירו"מ-הדגשה|מקפיד ואין תרומתו על חלק}} חב{{ירו"מ-הדגשה|י}}רו {{ירו"מ-הדגשה|תרומה, ואף תרומת השני תרומה.}} אין תעבדיניה כשיעור {{ירו"מ-הדגשה|חבירו -}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} כרבנן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן ביטל את השליח - אם עד שלא תרם ביטל}} אין {{ירו"מ-הדגשה|תרומתו תרומה, ואם משתרם ביטל תרומתו תרומה.}} ולית הדא פליגא {{ירו"מ-ביאור|האין זה חולק}} על {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}? {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר אין אדם מבטל שליחותו בדברים. {{ירו"מ-הדגשה|דלא}} א{{ירו"מ-הדגשה|ת}}י {{ירו"מ-הדגשה|דיבור}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מבטל {{ירו"מ-הדגשה|דיבור.}} {{שוליים|ג_ח}}תפתר כגון שאמר ליה לך וקבע בצפון והלך {{ירו"מ-הדגשה|הבעלים}} וקבע בדרום. {{ירו"מ-הדגשה|דהוה מעשה ומעשה מבטל דיבור. תנן הפועלין אין להם רשות לתרום חוץ מן הדרוכות שהן מטמאין את הגת.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הדרוכות מכיון שהילכו בהן שתי וערב מטמאין את הבור מיד. {{ירו"מ-ביאור|הכוונה שמפסיקים להקפיד שלא יטמאו ואם לא שמר אותם חזקתן שנטמאו.}} והתני הפועלין שתרמו את הבור אין תרומתן תרומה, ואם היה הבור קטן או שהיו {{ירו"מ-הדגשה|הבעלים}} אחרים משכשכין בהן {{ירו"מ-הדגשה|אין}} תרומתן תרומה {{ירו"מ-ביאור|דניחה לבעלים שיתרמו לפני שיטמא.}} מפני שאחרים משכשכין בהן, הא אם אין אחרים משכשכין בהן אין תרומתן תרומה. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אין {{ירו"מ-הדגשה|טמאתן מצויה ואיך אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שהדרוכות}} מכי{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ן {{ירו"מ-הדגשה|שהילכו}} בהן {{ירו"מ-הדגשה|שתי וערב מטמ}}אין {{ירו"מ-הדגשה|את הבור מיד?}} מהו כדון? כאן ביין כאן בשמן. ולא היא יין היא שמן {{ירו"מ-הדגשה|שהרי בשניהם משקה}} הי{{ירו"מ-הדגשה|וצ}}א {{ירו"מ-הדגשה|מהם מכשיר ומה ההבדל ביניהם?}} יין טומאתו מצויה {{ירו"מ-ביאור|שהכל מצוין לשתות ממנו.}} שמן אין טומאתו מצויה. תני מאימתי תורמין את הענבים? משהילכו בהן שתי וערב. מאימתי מטמאין אותן {{ירו"מ-ביאור|שמפסיקים להקפיד שלא יטמאו וחזקתן שנטמאו?}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים משיוציא {{ירו"מ-הדגשה|מעשר}} שני, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים משיוציא {{ירו"מ-הדגשה|מעשר}} ראשון. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} הלכה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} והרבים נהגו {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} נראין דברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} בשעת מקדש {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהיה מעלה את המעשר שני לירושלים הקפידו שלא לטמא את הבור עד שהפרישו מעשר שני}} ודברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} בזמן הזה. {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים}} לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא מוציא תרומה ותרומת מעשר ומטמאין את הבור מיד. מאימתי תורמין את הזיתים? אית תניי תני <span id="דף_טז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|טז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=20|תולדות יצחק=63|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} משיטחנו {{ירו"מ-הדגשה|היטב להוציא}} את {{ירו"מ-הדגשה|השמן}} ואית תניי תני משיטענו את {{ירו"מ-הדגשה|הממל ויצא השמן הראשון.}} ניחא למאן דאמר משיטענו, {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} למאן דאמר משיטחנו {{ירו"מ-הדגשה|קשה}} לא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הדרוכות מכיון שהילכו בהן שתי וערב מטמאין את הבור מיד? אלא כאן ביין וכאן בשמן ולא היא יין היא שמן. מה בין יין מה בין שמן? יין טומאתו מצויה {{ירו"מ-ביאור|שהכל רצים לשתות ממנו לכן החמירו שמיד כשיוצא היין הראשון מפרישים ממנו שלא יטמא.}} שמן אין טומאתו מצויה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אדא}} כאן וכאן הטומאה מצויה, אלא שהטומאה מצויה ביין יותר מבשמן {{ירו"מ-הדגשה|שאם לא כן לא היו מטמאים}} בשמן {{ירו"מ-הדגשה|אפילו אחר טחינה.}} תני {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי יהודה}} אומר אם רצה מביא זיתים ונותנן תחת הממל והולך ובא עליהן {{ירו"מ-ביאור|כמו בענבים,}} {{ירו"מ-הדגשה|ומיד תורם.}} אמרו לו לא דומין זיתים לענבים: ענבים דיהות {{ירו"מ-ביאור|רכות}} ונותקות את היין {{ירו"מ-הדגשה|ודי בהילוך שתי וערב}}, זיתים קשין ואינן נותקין את השמן. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ג_ג|ירושלמי תרומות, פרק ג, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ג_ג"> <strong>מתני':</strong> האומר תרומת הכרי הזה בתוכו {{ירו"מ-הדגשה|או}} מעשרותיו בתוכו {{ירו"מ-הדגשה|או}} תרומת מעשר זה בתוכו - {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר קרא שם {{ירו"מ-ביאור|אף שלא הגדיר מקום.}} וחכמים אומרים {{שוליים|ג_ט}}עד שיאמר בצפונו או בדרומו {{ירו"מ-ביאור|שצריך להגדיר מקום כדי שיהיו שיריה ניכרים.}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר חסמא}} אומר האומר תרומת הכרי ממנו עליו קרא שם. {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} אומר האומר עישור מעשר זה עשוי תרומת מעשר עליו קרא שם. {{שוליים|ג_י}}המקדים תרומה לביכורים, מע{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ר {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} לתרומה ומעשר שני לראשון - {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהוא עובר בלא תעשה, מה שעשה עשוי שנאמר ([[שמות כב כח|שמות משפטים כב כח]]) מלאתך ודמעך לא תאחר. {{שוליים|ג_יא}}ומנין שיקדמו הבכורים לתרומה? זה קרוי תרומה וראשית וזה קרוי תרומה וראשית, אלא יקדמו הביכורים שהן ביכורים לכל ותרומה לראשון שהוא ראשית ומעשר ראשון לשני שיש בו ראשית. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן האומר תרומת הכרי הזה בתוכו או מעשרותיו בתוכו או תרומת מעשר זה בתוכו -}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר קרא שם אף על פי שלא קבע מקום לתרומה. תנן אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין ואם תרמו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים תרומת עצמן}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ן. {{ירו"מ-ביאור|דסוברים {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} שכאשר מפריש חלק אחד כתרומה על השאר, חלק מאותו חלק שהפריש פוטר את אותו חלק מתרומת עצמו, ושאר אותו חלק שהפריש, פוטר את השאר. ולכן כאשר הפריש זתים על השמן חלק מהזתים פטר את הזתים שהפריש, ושאר הזתים באו לפטור את השמן. וכיוון שלא פטרו את השמן, נמצא חלק מהזתים תרומה וחלק חולין טבל. }} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר בון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}: כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אמרין {{ירו"מ-הדגשה|תרומת עצמם בהן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}קדשו מדומעין {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא קבע מקום לתרומת עצמן}}, כן {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר קדשו מדומעין {{ירו"מ-הדגשה|ואף שלא קבע מקום לתרומה כל הכרי נעשה}} מדומע. עד כדון באומר בתוכו, {{ירו"מ-הדגשה|שאפשר שלדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אף}} תוכו {{ירו"מ-הדגשה|זה מקום מוגדר.}} אומר בו מהו? נשמעינא מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} שבחפץ זה {{ירו"מ-ביאור|ולא קבע לו מקום}} מחולל על המעות הללו, {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר קרא לו שם {{ירו"מ-ביאור|אף שלא קבע מקום.}} וחכמים אומרים לא עשה ולא כלום {{שוליים|ג_יב}}עד שיאמר בצפונו או בדרומו. הדא אמרה היא תוכו היא בו {{ירו"מ-הדגשה|למה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי חכמים {{ירו"מ-הדגשה|צריך לקבוע מקום. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבדומי דחיפה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[במדבר יח כז|במדבר קרח יח כז]]) {{ירו"מ-הדגשה|והרמותם ממנו תרומת}} ה' {{ירו"מ-הדגשה|מעשר מן המעשר}} ונחשב לכם תרומתכם: מה {{ירו"מ-הדגשה|מרים דבר}} מסויים, אף {{ירו"מ-הדגשה|הקורא שם בדיבור או במחשבה צריך שיהיה על חלק}} מסויים. אמר תרומת הכרי הזה {{ירו"מ-הדגשה|יהיה בצפונו או בדרומו, ואף תרומת כרי}} זה {{ירו"מ-ביאור| כרי אחר}} בזה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ג_יג}}מקום שנסתיימה תרומתו של ראשון שם נסתיימה תרומתו של שני. {{ירו"מ-הדגשה|דמן הסתם לכך התכוון ששתי ההפרשות יהיו במקום אחד.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ג|טז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ג|טז ב}} {{סוף}} <span id="דף_יז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף יז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף יז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|יז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=21|תולדות יצחק=66|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בעי סאה תרומה שנפלה לתוך הכרי ואמר תרומת הכרי הזה בתוכו {{ירו"מ-הדגשה|מי אמרינן}} {{שוליים|ג_יד}}מקום שנפלה אותה סאה שם נסתיימה תרומה של הכרי? {{ירו"מ-ביאור|דאף שלא יודע היכן נפלה, כיוון שכלפי שמיא ידוע הרי זה כמקום מסוים.}} אמר תרומת הכרי הזה בצפונו {{ירו"מ-ביאור|כיוון שלא ברור לאיזה חלק בדיוק התכוון,}} מחציו ולצפון מדמע דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונסב פלגא {{ירו"מ-הדגשה|ומוכרו לכהן חוץ מחלק תרומה שבו.}} וחכמים אומרים {{שוליים|ג_טו}}עושה אותה כמין כי {{ירו"מ-ביאור|שמחלק את צד צפון לשנים ונמצא נותן רק}} חד מן ארבעה. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר נוטל תרומתו מצפון צפונו {{ירו"מ-ביאור|שאף את הרבע מחלק לשנים ונמצא נותן}} חד מן תומנייא. [[קובץ:תרומת_הכרי_בצפונו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרומת_הכרי_בצפונו]] {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} תרומת שני כריים {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אחת {{ירו"מ-הדגשה|מהן ולא אמר באיזה}} מהו? {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שאחד ודאי מתוקן כך שיש ודאי שיריים קרינן ביה שייריה ניכרים והתרומה חלה, אבל כיוון שלא ידוע לאיזה מהם התכוון}} {{שוליים|ג_טז}} {{ירו"מ-הדגשה|שניהם}} קדשו מדומעין. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אומר לא קדשו מדומעין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא ברבי שמאי}} {{שוליים|ג_יז}}היו לפניו שתי סאין וכרי אחד ואמר אחד מן הסאות הללו עשויה תרומה על הכרי הזה {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו יודע איזה הוא, קדש{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|שניהם מספק והכרי מתוקן.}} {{שוליים|ג_יח}}היו לפניו ב' כריים וסאה אחת ואמר הרי זו תרומה על אחד מן הכריים הללו {{ירו"מ-הדגשה|הסאה קדשה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אחד {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הכריים ניתקן, {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אינו יודע איזהו {{ירו"מ-הדגשה|שניהם ספק טבל עד שיתקן. תנן המקדים תרומה לביכורים מעשר ראשון לתרומה ומעשר שני לראשון - אף על פי שהוא עו}}בר {{ירו"מ-הדגשה|בלא תעשה מה שעשה עשוי. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר עוקבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי חנינא}} מן מה שעובר בלא תעשה אתה יודע {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מה שעשה עשוי. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר עוקבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי חנינא}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שעל פי דיבורו התרומה חלה הרי זה כלאו שיש בו מעשה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לוקה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מתיבין קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ושתיק {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}עובר {{ירו"מ-הדגשה|על הלאו הזה}} לוקה או אינו לוקה? אתא {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ג_יט}}אינו {{ירו"מ-הדגשה|עובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אינו לוקה. {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שהאיסור להקדים}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|מהתורה אלא רק מדרבנן והפסוק}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|אלא אסמכתא בלבד. אם כך}} מה מקיים {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|את הפסוק}} ([[שמות כב כח|שמות משפטים כב כח]]) מלאתך ודמעך לא תאחר? פתר לה בביעור {{ירו"מ-הדגשה|שכשיגיע זמן}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ביעור לא תאחר {{ירו"מ-הדגשה|לבער את הטעון}} ביעור. {{ירו"מ-הדגשה|המקדים תרומה לביכורים}} אימת הוא עובר? {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}} אמר מתחילה {{ירו"מ-הדגשה|כשהפריש תרומה.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל ברבי יצחק}} אמר בסוף {{ירו"מ-הדגשה|כשיפריש הביכורים}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו"מ-הדגשה|שכ}}בר {{ירו"מ-הדגשה|הפריש התרומה}} {{ירו"מ-ביאור|שרק אז נמצא שמאחר את הביכורים לתרומה.}} מה נפיק מביניהן? {{ירו"מ-הדגשה|לסירוף}} הכרי {{ירו"מ-הדגשה|נפק מביניהן.}} {{ירו"מ-הדגשה|הפריש תרומה ונשרף}} הכרי {{ירו"מ-הדגשה|וממילא אינו מפריש ביכורים.}} על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}} עובר, על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל ברבי יצחק}} אינו עובר. <span id="דף_יז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|יז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=22|תולדות יצחק=67|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר אבא}} בעי מעשר ראשון שהקדימו בשיבלין עובר {{ירו"מ-הדגשה|כיוון ששינה}} או אינו עובר? {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שרק אחר מרוח הכרי חייב להפריש}} על סדר. תניין קומי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבוהו}} {{ירו"מ-הדגשה|תרומה}} אינ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מעכב{{ירו"מ-הדגשה|ת}} את {{ירו"מ-הדגשה|ה}}{{ירו"מ-הדגשה|ביכורים.}} אמר לון {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|אבא פנימון}} היא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בעי היידא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|אבא פנימון}}? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} שמעית אבא תני ביכורים בימינו ותרומה בשמאלו {{ירו"מ-ביאור|שהפרישם כאחד.}} אית תניי תני עובר {{ירו"מ-ביאור|שהרי לא הקדים ביכורים לתרומה.}} אית תניי תני אינו עובר {{ירו"מ-ביאור|שהרי לא איחר והפריש ביכורים אחר תרומה.}} מאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר עובר - רבנן, מאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר אינו עובר - {{תנא-ירו"מ|אבא פנימון}}. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ג_ד|ירושלמי תרומות, פרק ג, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ג_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_כ}}המתכוין לומר תרומה ואמר מעשר, מעשר ואמר תרומה, {{שוליים|ג_כא}}עולה ואמר שלמים, שלמים ואמר עולה, שאיני נכנס לבית זה ואמר לזה, שאיני נהנה לזה ואמר לזה - לא אמר כלום עד שיהא פיו ולבו שווין. <strong>גמ':</strong> תמן תנינן {{ירו"מ-הדגשה|שור שחור שיצא מבתי ראשון הקדש ויצא לבן קדש. דברי}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים הקדש טעות הקדש. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|על דעתי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} בא לומר חולין ואמר עולה קדשה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|הקדש טעות שמיה הקדש דווקא}} במתכוין להקדש אנן קיימין, אלא שטעה מחמת {{ירו"מ-הדגשה|דבר אחר כגון שחשב שיצא לבן ויצא שחור. אבל כשלא התכוון להקדש אלא לחולין אפילו אם טעה ואמר הקדש אינו כלום.}} והדא מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|דידן}} מה היא? על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} במחלוקת {{ירו"מ-ביאור|והמשנה שלנו שלא כ{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. }} ועל דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} דברי הכל. תני {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא ה ד|ויקרא ויקרא ה ד]]) {{ירו"מ-הדגשה|נפש כי תשבע לבטא בשפתים}} בשפתים ולא בלב. יכול שאני מוציא את הגומר בלב? {{ירו"מ-הדגשה|ולא היה בדעתו להוציא בשפתיו? תלמוד לומר}} לבטא {{ירו"מ-הדגשה|מכל מקום ואפילו בלבו. דכיון שלא היה בדעתו להוציא בשפתיו חל הנדר כשחשב בלבו.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר {{שוליים|ג_כב}}הגומר בלבו אינו חייב עד שיוציא בשפתיו. והתני {{הפ|שמות|לה|כב}} {{ירו"מ-הדגשה|ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם}} כל נדיב לב {{שוליים|ג_כג}}זה הגומר בלב. {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו אם הת}}נדב בלב{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא הוציא בשפתיו חייב.}} אתה אומר זה הגומר בלב או אינו אלא המוציא בשפתיו? כשהוא אומר {{ירו"מ-הדגשה|גבי הנודר להביא קרבן}} ([[דברים כג כד|דברים כי תצא כג כד]]) מוצא שפתיך תשמור הרי מוציא בשפתיו אמור. הא מה אני מקיים כל נדיב לב? זה הגומר בלב. {{ירו"מ-ביאור|וקשה ל{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שאינו חייב עד שיוציא בשפתיו}}}} מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} לקרבן {{ירו"מ-הדגשה|אבל לעניין חיוב צדקה ותרומת המשכן}} מוד{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|שמואל שהנודר בלב חייב.}} ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ג_ה|ירושלמי תרומות, פרק ג, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ג_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ג_כד}}הנכרי והכותי תרומתן תרומה ומעשרותיהן מעשר והקדשיהן הקדש. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אומר אין לנכרי כרם רבעי {{ירו"מ-ביאור|אף שיש לו ערלה.}} וחכמים אומרים {{שוליים|ג_כה}}יש לו. תרומת הנכרי מדמעת וחייבין עליה חומש, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פוטר. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ג|יז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ג|יז ב}} {{סוף}} <span id="דף_יח_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף יח.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף יח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|יח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=22|תולדות יצחק=69|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} <strong>גמ':</strong> הוציא {{ירו"מ-ביאור|הגוי}} להן {{ירו"מ-ביאור|לכהנים}} תרומה מתוך ביתו {{ירו"מ-הדגשה|מספק}} נוהגין בה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}טבל {{ירו"מ-ביאור|שאי אפשר לאכול עד שיפרישו ממנה תרומות ומעשרות}} ו{{ירו"מ-הדגשה|כ}}תרומה גדולה {{ירו"מ-ביאור|שאסורה לזרים,}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-ביאור|שאין קנין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל להפקיע מיד תרומות ומעשרות. אבל מכיוון שהגוי לא בקיא, חיישינן שמא הפריש ממין על שאינו מינו, לכן חוששים שמא נשארו טבל.}} {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר הרי זו תרומה ודאי {{ירו"מ-ביאור|שהגוי יודע להפריש.}} הוציא להן {{ירו"מ-ביאור|ללוים}} מעשר ראשון מתוך ביתו נוהגין בו {{ירו"מ-הדגשה|כ}}טבל ו{{ירו"מ-הדגשה|כ}}מע{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ר {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|אין צריך}} להפריש אלא {{ירו"מ-הדגשה|תרומה ותרומת}} מע{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ר בלבד {{ירו"מ-ביאור|דחישינן שמא הקדים מעשר ראשון לתרומה גדולה.}} הוציא להן מעשר שני מתוך ביתו נוהגין בו {{ירו"מ-הדגשה|כ}}טבל ו{{ירו"מ-הדגשה|כ}}מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר אינו צריך להפריש אלא {{ירו"מ-הדגשה|תרומה ותרומת מעשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|ראשון}} בלבד. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} חשש שמא הפריש {{ירו"מ-הדגשה|הגוי}} ממין על שאינו מינו, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} חשש שמא הקדים. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} תרומת הנכרי מדמעת וחייבין עליה חומש, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פוטר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבוהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מה פליגין? בתרומת גורנו {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שיש קנין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מן המעשר ואין}} תרומת{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|תרומה}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא מדרבנן}} {{ירו"מ-ביאור|שגזרו בנכרי משום בעלי כיסין שלא ילכו ויקנו קרקעותיהם לנכרי כדי לפוטרם.}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא}} ג{{ירו"מ-הדגשה|זר}}ו {{ירו"מ-הדגשה|על המדומע ועל החומש.}} אבל גוי שלקח מפירות ישראל {{ירו"מ-ביאור|שחייבים מדאוריתא בתרומות ומעשרות}} {{ירו"מ-הדגשה|והפריש מהם תרומה}} אף {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} מודה {{ירו"מ-הדגשה|שהיא מדמעת.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|ל}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אף בלוקח מישראל}} היא המחלוקת. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן שמעון בן גמליאל}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שאין תרומת הנכרי מדמעת ואין חייב עליה חומש}} וקשיא על {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי הוא סובר שתרומת הנכרי}} פוטר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} טבלו דבר תורה, ואת אמר הכן {{ירו"מ-הדגשה|שאינה מדמעת ואין חייב עליה חומש?}} {{ירו"מ-ביאור|מה אתה מתפלא}} {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} קדשים {{ירו"מ-הדגשה|דבר}} תורה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא יז ח|ויקרא אחרי מות יז ח]]) {{ירו"מ-הדגשה|איש איש מבית ישראל אשר יעלה עולה או זבח ותנן איש איש לרבות את הנכרים ואף על פי כן}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פוטר {{ירו"מ-הדגשה|את האוכלן משום פיגול ונותר וטמא.}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תנינן תמן קדשי גוים {{שוליים|ג_כו}}אין חייבים עליהן משום פיגול ונותר וטמא {{ירו"מ-הדגשה|ו}}השוחטן בחוץ {{ירו"מ-הדגשה|פטור.}} {{ירו"מ-הדגשה|חייב דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_כז}} {{ירו"מ-הדגשה|מחייב.}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטר אף בתרומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|הדין כן דתרומת הנכרי תרומה אבל זר האוכלה}} פטור {{ירו"מ-הדגשה|מחומש ואינה מדמעת.}} הוון בעי מימר מה פליגין? בחומש {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטר}} בחומש {{ירו"מ-הדגשה|כשם שפוטר משום פיגול}}, הא בדימוע לא {{ירו"מ-הדגשה|דמאחר שנקרא עליה שם תרומה הרי מדמעת.}} אשכח תני היא הדא היא הדא. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ג|יח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ג|יח ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק התורם קישות</strong> tadfvpb0czwv1x5e208i9zzwau3ca20 ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק רביעי 106 1706348 2942859 2941700 2025-06-19T20:12:06Z מאירושולי 35234 2942859 wikitext text/x-wiki ==פרק רביעי- המפריש== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_תרומות_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_א|ירושלמי תרומות, פרק ד, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_א}}המפריש מקצת תרומה {{שוליים|ד_ב}}ומעשרות מוציא ממנו תרומה עליו אבל לא למקום אחר. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר אף מוציא הוא למקום אחר תרומות ומעשרות. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} המפריש מקצת תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} ומעשרות {{ירו"מ-הדגשה|מוציא ממנו תרומה עליו ולא אומרים שמא בפעם השניה שהרים עלה בידו פרי מתוקן ונמצא תורם מהפטור על החיוב.}} מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} כשהפריש ודעתו להפריש {{ירו"מ-הדגשה|דמאחר והיה בדעתו להפריש את השאר מאותו מקום כאילו התנה על מה שיעלה בידו שישאר טבל.}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} <span id="דף_יח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|יח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=23|תולדות יצחק=71|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין אפילו}} בסתם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} {{ירו"מ-הדגשה|האם}} {{ירו"מ-הדגשה|רבי זעירא}} פליג {{ירו"מ-הדגשה|על עיקר סברת הגמרא שהטעם שיכול לתרום בפעם השניה מאותו כרי הוא משום כח התנאי? אמר לו}} {{ירו"מ-הדגשה|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|סבר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}יון {{ירו"מ-הדגשה|דמ}}סתמא דעתו להפריש {{ירו"מ-הדגשה|ולהשלים את השיעור כאילו התנה.}} ב{{ירו"מ-הדגשה|פירוש}} מה בין מוציא ממנו עליו למוציא ממנו למקום אחר? בשעה שהוא מוציא ממנו עליו כל {{ירו"מ-ביאור|רק}} הטבל עלה בידו {{ירו"מ-ביאור|שמסתמא כך התנה.}} ובשעה שהוא מוציא ממנו למקום אחר מזה ומזה עלה בידו. וקשיא נטל להוציא ממנו עליו {{ירו"מ-הדגשה|אתה אומר}} כל {{ירו"מ-ביאור|רק}} הטבל עלה בידו, {{ירו"מ-הדגשה|אם}} נמלך {{ירו"מ-ביאור|ורוצה שמה שהוציא בפעם השניה אף אם הפריש בדיוק אותה כמות}} {{ירו"מ-הדגשה|אתה אומר}} מזה ומזה עלה בידו? נטל להוציא ממנו על מקום אחר מזה ומזה עלה בידו ונמלך להוציא ממנו עליו כל הטבל עלה בידו. {{ירו"מ-הדגשה|פשיטא שאם בפעם השניה שנטל}} פיחת {{ירו"מ-הדגשה|ולא נטל}} כל {{ירו"מ-הדגשה|מה שעוד חייב אמרינן}} כל הטבל עלה בידו. {{ירו"מ-הדגשה|מה הדין אם}} הוסיף {{ירו"מ-הדגשה|יותר}} מ{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|שהיה חסר האם נאמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מזה ומזה עלה בידו {{ירו"מ-הדגשה|שמסתמא לא התנה אלא כפי שרגיל להפריש או שכיוון שתרומה גדולה אין}} לה {{ירו"מ-הדגשה|שיעור אמרינן הכל טבל?}} אף בטועה כן {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היה סבור שהוא חייב שתי סאין ואינו חייב אלא אחת. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אותה הסאה שהוא מוסיף עושה אותה תרומה על מקום אחר. והתנינן אבל לא על מקום אחר {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאפילו את אותה סאה שהיה חייב ועליה ודאי חל התנאי אינו יכול להפריש}} על מקום אחר {{ירו"מ-הדגשה|אז איך יתכן שאפילו את מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|היה חייב יכול להפריש}} על מקום אחר? תיפתר {{ירו"מ-הדגשה|שמא שאמרה המשנה אבל}} לא על מקום אחר {{ירו"מ-הדגשה|מדובר}} במרבה בתרומה {{ירו"מ-הדגשה|שאם רוצה לתרום}} י{{ירו"מ-הדגשה|ו}}תר {{ירו"מ-הדגשה|ממה שרגיל על זה אומרת המשנה שעל אותו כרי יכול לתרום כמה שירצה אבל על}} מקום אחר {{ירו"מ-הדגשה|אומרים מזה ומזה עלה בידו. אבל אם העלה כמו שרגיל לתרום אף לצורך כרי}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|רשאי דאמרינן דכך הייתה דעתו.}} {{ירו"מ-ביאור|ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} התכוון שאותה סאה שרגיל להרים תהיה על כרי אחר. ומה שהוסיף יהיה על אותו כרי. }} ניחא במרבה בתרומה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אין לה שיעור אבל במשנה נאמר שאף}} במעשרות {{ירו"מ-הדגשה|הדין כן והרי}} במעשרות {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול להרבות וכי}} לא תני {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-ביאור|בגרסא שלו למשנה}} מעשרות? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|יח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|יח ב}} {{סוף}} <span id="דף_יט_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף יט.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף יט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|יט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=24|תולדות יצחק=72|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אלא טעמא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|דסבר שאפילו כשנוטל בפעם שניה יותר}} מכ{{ירו"מ-הדגשה|ש}}י{{ירו"מ-הדגשה|ע}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שהיה רגיל}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ינן}} כל הטבל עלה בידו {{ירו"מ-הדגשה|שמסתמא כך התנה ואף אם מוציא}} על {{ירו"מ-הדגשה|מנת להפריש}} על {{ירו"מ-הדגשה|מקום}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר אמר{{ירו"מ-הדגשה|ינן}} כל הטבל עלה בידו {{ירו"מ-הדגשה|שאם לא כן}} מה בין מוציא ממנו עליו מה בין מוציא ממנו למקום אחר? מיי כדון {{ירו"מ-ביאור|איך נסביר את מה שהמשנה אמרה אבל לא למקום אחר?}} {{ירו"מ-הדגשה|המשנה מדברת במקרה}} שנתקן רובו של כרי {{ירו"מ-הדגשה|בהפרשה ראשונה דמהתורה אינו צריך לחזור ולתרום כלל דמיעוט הטבל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא נ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תקן {{ירו"מ-הדגשה|בטל ברוב}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תקן {{ירו"מ-הדגשה|אבל מדרבנן כיוון שיש לו התרה על ידי שיחזור ויתרום ממקום אחר}} לא {{ירו"מ-הדגשה|בטל והם אמרו שיכול להוציא ממנו עליו אבל על מקום אחר שהוא טבל דין תורה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|התירו לתרום דנעשה כתורם מהפטור על החיוב.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נתקן רובו של כרי פלוגתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} טבל בטל ברוב ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר אין הטבל בטל ברוב {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מכיון שנתן דעתו להפריש נסתיימה כל חיטה וחיטה במקומה {{ירו"מ-הדגשה|ולא אמרה תורה דבטל ברוב אלא כשלא יכול להפריד האיסור מהתערובת וכאן כיוון שאם יחזור ויפריש אמרינן שכל הטבל עלה בידו כאילו האיסור מבורר.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואית דבעי מימר}} כהדא דתני {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} דתני {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} אינו מוציא לא עליו ולא על מקום אחר {{ירו"מ-הדגשה|דחישינן דמזה ומזה}} על{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|בידו ואין תקנה}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|להפריש}} עליו {{ירו"מ-הדגשה|מ}}מקום אחר {{ירו"מ-ביאור|שיפריש מעשר על מה שעוד לא הפריש ויפריש תרומת מעשר על הכל.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} עד כדון {{ירו"מ-הדגשה|לא}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} {{ירו"מ-הדגשה|את דבריו אלא אם}} לא נתקן רובה של כרי {{ירו"מ-הדגשה|שיש איסור טבל מהתורה}} נתקן רובה של כרי {{ירו"מ-הדגשה|שהאיסור רק מדרבנן האם יודה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} {{ירו"מ-הדגשה|שיכול להפריש ממנו עליו?}} וייבא כהדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} היו לפניו {{ירו"מ-הדגשה|שני}} כריים {{ירו"מ-הדגשה|אחד}} הפריש ממנו מקצת תרומות ומעשרות וא{{ירו"מ-הדגשה|חד}} הפריש ממנו מקצת תרומות ומעשרות מהו שיתרום מזה על זה? תלמידוי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רובא}} שאלון ל{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רובא}} אמר לון {{ירו"מ-הדגשה|אפילו ממנו על עצמו אינו מוציא תרומה}} {{ירו"מ-ביאור|כ{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} . }} {{ירו"מ-הדגשה|ועליו}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}אמר ([[קהלת ד ה|קהלת קהלת ד ה]]) הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו {{ירו"מ-הדגשה|ומזה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רובא}} {{ירו"מ-הדגשה|לא חילק בין אם רוב הכרי מתוקן או לא משמע שאינו מוציא ממנו על עצמו מכל מקום.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} {{שוליים|ד_ג}}אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה {{ירו"מ-הדגשה|אבל על}} ע{{ירו"מ-הדגשה|צ}}מו {{ירו"מ-הדגשה|תורם.}} ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ב|ירושלמי תרומות, פרק ד, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ב"> <strong>מתני':</strong> מי שהיו פירותיו במגורה ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני מפריש {{ירו"מ-הדגשה|עליהם}} שמונת סאין ואוכלן דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים}} {{שוליים|ד_ד}}אינו מפריש אלא לפי חשבון. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן מי שהיו פירותיו במגורה ונתן סאה לבן לוי לשם מעשר ראשון שיהיה אוכל כנגדה וסאה לעני מפריש עליהם שמונת סאין ואוכלן דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים אינו מפריש אלא לפי חשבון שאינו יכול לאכול אלא כנגד מה שקיים באותו רגע משני הסאים שהפריש ואם יודע הוא ששני הסאים קיימים בשלמות יכול לאכול שמונה סאים אבל אם העני או הלוי אכלו חלק ממה שקבלו אינו יכול להפריש אלא כנגד מה שנותר והמחלוקת האם יש ברירה בדאוריתא או אין ברירה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} עשו אותו כפועל שאינו מאמין לבע{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|הבית דתנן הפועל שקובע סעודתו אצל בעל הבית אם אין הפועל מאמין}} לבע{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|הבית על המעשרות נוטל גרוגרת בידו ואומר זו}} וט' {{ירו"מ-הדגשה|הבאות אחריה עשויות מעשר על תשעים שאני אוכל}} וכו' {{ירו"מ-הדגשה|דכשאוכל הוברר שעל מה שאכל הפריש.}} <span id="דף_יט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|יט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=24|תולדות יצחק=74|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} פשיטא הדא מילתא {{ירו"מ-הדגשה|שאם סוברים שיש ברירה}} {{שוליים|ד_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|אם}} נשרפו הפירות התרומה בטי{{ירו"מ-הדגשה|ב}}לה {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם}} נשרפה התרומה לכשיאכלו הפירות קדשה התרומה למפרע {{ירו"מ-הדגשה|שהוברר שכבר קדם שנשרפו חלה עליהם שם תרומה.}} ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ג|ירושלמי תרומות, פרק ד, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_ו}}שיעור תרומה עין יפה אחד מארבעים {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים אחד משלשים והבינונית אחד מחמשים והרעה אחד מששים {{שוליים|ד_ז}}תרם ועלה בידו אחד מששים תרומה ואינו צריך לתרום חזר והוסיף חייב במעשרות עלה בידו מששים וא{{ירו"מ-הדגשה|חד}} תרומה ויחזור ויתרום כמות שהוא למוד {{ירו"מ-הדגשה|ויכול}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}תרום {{ירו"מ-הדגשה|להשלים}} {{ירו"מ-ביאור|כיוון שמדאוריתא כבר יצא, אותה תוספת יכול לתת אפילו}} במידה במשקל ובמניין {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אומר אף לא מן המוקף. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן והרעה אחד מששים מנין לתרומה שהיא אחד משישים}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}כתיב ([[יחזקאל מה יג|יחזקאל מה יג]]) {{ירו"מ-הדגשה|זאת התרומה אשר תרימו}} ששית האיפה מחומר החיטים וששיתם את האיפה מחומר השעורים {{ירו"מ-הדגשה|ד}}איפה {{ירו"מ-הדגשה|היא}} ג' {{ירו"מ-הדגשה|סאים וה}}חומר {{ירו"מ-הדגשה|הוא כור שזה}} ש{{ירו"מ-הדגשה|ל}}שים {{ירו"מ-הדגשה|סאים}} {{ירו"מ-ביאור|וכך הוא פירוש הפסוק. ואת התרומה אשר תרימו ששית האיפה שהיא שלוש קבין שהאיפה שלוש סאין והסיאה שישה קבין, היינו שתורם חצי סאה מחומר, דהיינו חצי סאה משלשים סאה, שהחומר זה הכור שהוא שלושים סאה נמצא שמפריש אחד משישים.}} יכול תורם חיטים {{ירו"מ-הדגשה|אחד מששים אבל בשעורים אחד}} משלשים {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ששי{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ם {{ירו"מ-ביאור|שני שישיות}} {{ירו"מ-הדגשה|את האיפה מחומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שעורים {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} ([[יחזקאל מד ל|יחזקאל מד ל]]) וכל תרומת {{ירו"מ-הדגשה|מלמד}} שיהיו כל התרומות שוות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן עין יפה אחד מארבעים מנין?}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|כתיב תרימו ששית האיפה מחומר החיטים וששיתם את האיפה}} תן ששית על ששיתם {{ירו"מ-ביאור|שני שישיות}} ונמצא תורם {{ירו"מ-הדגשה|שלוש שישיות שהם אחד וחצי סאים}} על {{ירו"מ-הדגשה|שישים סאים}} נמצא תורם אחד מארבעים. {{ירו"מ-הדגשה|תנן וה}}בינונית אחד מחמשים {{ירו"מ-הדגשה|מנין שהבינונית אחד מחמשים?}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} כתיב ([[במדבר לא ל|במדבר מטות לא ל]]) וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמשים כל שאתה אוחז ממקום אחר הרי הוא כזה מה זה אחד מן החמשים אף מה שאתה אוחז ממקום אחר הרי הוא כזה והרעה אחד מששים דכתיב וששיתם את האיפה מחומר השעורים. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|יט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|יט ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כ.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=24|תולדות יצחק=75|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים {{ירו"מ-הדגשה|עין יפה אחד}} משלשים {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} וששית{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-ביאור|תן שני שישיות מן}} האיפה {{ירו"מ-ביאור| שהיא שלוש סאים}} מחומר השעורים {{ירו"מ-ביאור|שהם שלושים סאים.}} בינונית מארבעים מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} והרעה מ{{ירו"מ-הדגשה|חמ}}שים מן הדא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי בר חינא}} כל המוציא מעשרותיו כתקנן אינו מפסיד כלום מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל מה יא|יחזקאל מה יא]]) ועשירית החומר יהיה האיפה {{ירו"מ-הדגשה|אל}} החומר יהיה מתכונתו {{ירו"מ-ביאור|מה שיתרום הקדוש ברוך הוא יחזיר לו.}} לא צורכה דא {{ירו"מ-ביאור|פשיטא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}כמה ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}נן אמרין תרם ועלה בידו אחד משי{{ירו"מ-הדגשה|שי}}ם תרומה ואין צריך לתרום כן {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים תרם ועלה בידו אחד מחמשים תרומה ואין צריך לתרום {{ירו"מ-הדגשה|ואם תרם ועלה בידו אחד מחמשים ואחד יחזור ויתרום אם כך המשנה שאמרה עלה בידו מששים ואחד תרומה ויחזור ויתרום דלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בר איסי}} לא תני {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אלא תרם ועלה בידו מחמשים ועד {{ירו"מ-הדגשה|שישים}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|ואין צריך}} לתרום {{ירו"מ-הדגשה|דאף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים עין רעה אחד מחמישים מודים שעד אחד משישים תרומה ואין צריך לתרום. תנן תרם ועלה בידו אחד מששים תרומה ואינו צריך לתרום. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} במתכווין לפטור את כריו {{ירו"מ-הדגשה|במה שעלה בידו}} אבל אם אינו מתכווין לפטור את כריו {{ירו"מ-הדגשה|במה שהפריש והתכוון להוסיף}} אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו שיפריש}} אחד על אחד. {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|עד שיתן}} כמות שהוא למוד {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו אחד}} על {{ירו"מ-הדגשה|אחד}}. והתנינן על{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|בידו מששים ואחד תרומה ויחזור ויתרום}} כמות {{ירו"מ-הדגשה|שהוא למוד וקשה}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר אפילו אחד}} על {{ירו"מ-הדגשה|אחד מאי}} כמות שהוא למוד? שלא לפחות {{ירו"מ-הדגשה|אבל להוסיף יכול.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרה המשנה}} כמות שהוא למוד {{ירו"מ-הדגשה|הכוונה שאפילו אם רוצה להשלים למה שהיה}} למוד {{ירו"מ-הדגשה|יכול אפילו}} במדה {{ירו"מ-הדגשה|במנין ובמשקל ולא}} כמו {{ירו"מ-הדגשה|שאר תרומה גדולה שניטלת רק}} מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ו{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ד {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} אם נתכוין להוסיף אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו כמה יכול.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|הא דתנן עלה בידו מששים ואחד תרומה ויחזור ויתרום אותה}} תוספת תרומה מה היא {{ירו"מ-הדגשה|לעניין מעשרות שהרי מדאוריתא חיטה אחת פוטרת את הכרי וכבר נפטר מתרומה גדולה והשאר חייב במעשרות? אמר לו מה דתנן עלה בידו מששים ואחד תרומה ויחזור ויתרום}} משום <span id="דף_כ_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=25|תולדות יצחק=76|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} יחיד אני שונה אותה {{ירו"מ-הדגשה|בדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} מה לחיוב או לפטור? אין תימר לחיוב ניחא אין תימר לפטור {{ירו"מ-הדגשה|משמע שחכמים חולקים ומחיבים}} מה אין {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} דאית ליה {{ירו"מ-הדגשה|שאת התוספת יכול לתרום}} שלא מן המוקף {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי כן הוא סובר}} ש{{ירו"מ-הדגשה|ע}}ל {{ירו"מ-הדגשה|התוספת}} פטור {{ירו"מ-הדגשה|מלהפריש}} רבנן דלית להון שלא מן המוקף {{ירו"מ-הדגשה|שהם סוברים שלתוספת דין תרומה גדולה ממש}} לא כל שכן {{ירו"מ-הדגשה|שיהיה פטור}}? אתא {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{שוליים|ד_ח}}תוספת תרומה חייבת במעשרות. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} המשנה {{ירו"מ-הדגשה|לא}} אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|אלא כך}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|המשנה שאם הוסיף פטור.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} היידא מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} ולא אגיביה {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} ודלמא הדא דתנינן תרם ועלה בידו מששים ואחד תרומה {{ירו"מ-הדגשה|ויחזור וי}}תרום ולא תני עלה {{ירו"מ-ביאור|כדתני גבי תרם ועלה בידו אחד מששים, שאם}} חזר והוסיף חייב במעשרות? {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כמה אדם פוטר טבלו דבר תורה? {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר אחד למאה כתרומת מעשר {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} מן מאן שמעיתה {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} מפילפול חברייא שמעית הא דבי {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|י}} אפילו אחד מאלף. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} לית כאן שיעורא דכתיב ([[דברים יח ד|דברים שופטים יח ד]]) ראשית דגנך תירושך ויצהרך {{שוליים|ד_ט}}ואפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} כל שהוא {{ירו"מ-הדגשה|ובלבד שישארו}} ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}רי{{ירו"מ-הדגשה|י}}ם. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ד|ירושלמי תרומות, פרק ד, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_י}}האומר לשלוחו צא ותרום תורם כדעתו של בעל הבית ואם אינו יודע דעתו של בעל הבית תורם כבינונית אחד מחמשים {{ירו"מ-ביאור|אם יודע מה דעת הבעלים ובלא כוונה}} פחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה אם נתכווין להוסיף אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} אחד אין תרומתו תרומה {{שוליים|ד_יא}}המרבה בתרומה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר אחד מעשרה כתרומת מעשר יותר מכאן {{ירו"מ-ביאור|נמצא טבל ותרומה מעורבים}} יעשנה תרומת מעשר {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא}} על מקום אחר {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} אומר מחצה חולין ומחצה תרומה {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומרים עד שישייר שם חולין. <strong>גמ':</strong> עד כדון כשאמר לו צא ותרום לדעתי היה יודע דעתו של בעל הבית ולא אמר לו צא ותרום לדעתי נשמעינא מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} אם אינו יודע דעתו של בעל הבית {{ירו"מ-ביאור|תורם כעין בינונית אחד מחמישים}} מפני שאינו יודע הא אם יודע {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שלא אמר לו כמי שאמר לו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} פחת {{ירו"מ-הדגשה|עשרה או הוסיף עשרה על דעת בעל הבית תרומתו תרומה מאי}} פחת {{ירו"מ-הדגשה|עשרה או הוסיף עשרה?}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר כהנא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}פוחת אחד מעשרה {{ירו"מ-הדגשה|מה}}תרומה {{ירו"מ-הדגשה|שאם היה צריך להפריש סאה מחמישים סאים והלך הפריש סאה פחות עשירית סאה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כ ב}} {{סוף}} <span id="דף_כא_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כא.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=25|תולדות יצחק=78|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} והמוסיף {{ירו"מ-הדגשה|אחד}} מעשרה {{ירו"מ-הדגשה|מה}}תרומה {{ירו"מ-הדגשה|שהלך והפריש סאה ועוד עשירית סאה}} אבל אין {{ירו"מ-הדגשה|הכוונה שפיחת או הוסיף עשרה על}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חולין {{ירו"מ-הדגשה|היינו שאם בעל הבית נהג להפריש אחד מחמישים והלך הוא והוסיף עשרה היינו שהפריש אחד משישים או שפיחת עשרה היינו שהפריש אחד מארבעים שכן במקרה כזה}} אין הפחת והתוספת שווין {{ירו"מ-הדגשה|כי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}פ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}חת {{ירו"מ-הדגשה|בעל הבית מפסיד יותר מאשר הוא משתכר במוסיף.}} היאך עבידא? הוי יליף תרים {{ירו"מ-ביאור|היה רגיל לתרום}} חד מן חמשין כד הוא תרים חד מן ארבעין מפסיד ליה שיתא רובעין {{ירו"מ-ביאור|כגון אם היו לו חמישים סאים, לפי דרכו מפריש א' מחמשים היינו סאה שהיא שש קבין. כעת שמתכוון להפריש אחד מארבעים והפריש סאה תיקן רק ארבעים, וצריך לתקן עוד עשר שעליהם מוסיף עוד שש רבעי הקב.}} כד הוא תרים חד מן שיתין מתגר ליה ארבעה רובעין {{ירו"מ-ביאור|כגון אם היו לו חמישים סאים, לפי דרכו מפריש א' מחמשים היינו סאה שהיא שש קבין. וכשהלך השליח ותרם אחד מששים די בחמישה קבין. נמצא שבעל הבית מרוויח קב.}} הכא {{ירו"מ-הדגשה|בפוחת}} את {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר תרומתו תרומה {{ירו"מ-הדגשה|דבעל הבית אינו מקפיד אפילו עד קב וחצי}} והכא {{ירו"מ-הדגשה|במוסיף}} את {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{ירו"מ-הדגשה|שאם השינוי גדול יותר מקב הוא מקפיד}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין תרומתו תרומה. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בריה דרבי הלל}} כאן במתכוין לפחות כאן במתכוין להוסיף {{ירו"מ-הדגשה|דבעל הבית רוצה ליתן לכהן מה שרגיל בעין יפה ולכן}} ר{{ירו"מ-הדגשה|ק}} {{ירו"מ-הדגשה|אם הוסיף יותר מקב וחצי מקפיד אבל כשפוחת לכהן מקפיד כבר בקב.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}} {{ירו"מ-הדגשה|י}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} תנינן תמן {{שוליים|ד_יב}}אמר לו תן להן חתיכה והוא אומר טלו שתים שתים והן נטלו שלש שלש כולן מעלו {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאף שהשליח שינה מדעת המשלח והוסיף}} על {{ירו"מ-הדגשה|שליחותו לא בטלה שליחותו}} והכא את אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שאם התכוון להוסיף על מה שבעל הבית רגיל לתרום אין תרומתו תרומה כי בטלה שליחותו? אמר לו}} תמן מחתיכה הראשונה נסתיימה שליחותו של {{ירו"מ-הדגשה|בעל הבית וכשנוטלים את השניה נמצא מוסיף על שליחותו של בעל הבית מדעתו}} ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|וכי מפריש חיטה חיטה שנאמר}} על כל חיטה וחיטה {{ירו"מ-הדגשה|פה}} נסתיימה שליחותו של {{ירו"מ-הדגשה|בעל הבית הרי מפרישים הכל בפעם אחת.}} מה נפיק מביניהון? היו לפניו שני כריים {{ירו"מ-הדגשה|ועשה שליח לתקן את}} שני{{ירו"מ-הדגשה|הם}} אחד נתקן לדעתו ואחד נתקן שלא לדעתו {{ירו"מ-הדגשה|לא אומרים מאחר שלא נתקיימה שליחותו בכרי השני תתבטל שליחותו גם בכרי הראשון אלא אחר שתרם את הכרי הראשון כראוי ונעשתה שליחותו תרומתו תרומה וכששינה בכרי השני בטלה שליחותו כמו במעילה. תנן המרבה בתרומה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אחד מעשרה כתרומת מעשר יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} <span id="דף_כא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=26|תולדות יצחק=79|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים {{ירו"מ-הדגשה|התורם זיתים על השמן תרומת עצמן בהם וקדשו מדומעין שאף שאין הזיתים נעשים תרומה על השמן חלק מהזיתים נעשה תרומה על שאר הזיתים שהפריש אף שלא קבע להם מקום כן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר קדשו מדומעין {{ירו"מ-הדגשה|שאם הפריש תרומה יותר מהשיעור חלק ממנה חל אף שלא הגדיר לה מקום והחלק שמעבר לשיעור נשאר טבל והווה}} מדומע. {{ירו"מ-הדגשה|אית}}מר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|לא}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שתרומת עצמם בהם אלא במפריש זיתים על שמן וענבים על היין שמדאוריתא תרומתן תרומה וחכמים גזרו אבל התורם מן החיוב על הפטור שמהתורה אין תרומתו תרומה אין}} אומר{{ירו"מ-הדגשה|ים תרומת עצמם בהם.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|בכל מקום סוברים}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|תרומת עצמם בהם אפילו במקום שמהתורה אין תרומתו תרומה. תנן המרבה בתרומה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|אחד מעשרה כתרומת מעשר יותר}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן {{ירו"מ-הדגשה|יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר.}} על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ניחא {{ירו"מ-הדגשה|עד}} אחד מעשרה קדש לשם תרומה {{ירו"מ-הדגשה|על כל הכרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אחד מעשרה {{ירו"מ-הדגשה|ממה שנשאר יעשה}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|על}} השאר {{ירו"מ-הדגשה|ולכן}} השאר {{ירו"מ-הדגשה|יהיה}} טבל טבול {{ירו"מ-הדגשה|רק}} למעשרות {{ירו"מ-הדגשה|א}}בל {{ירו"מ-הדגשה|לא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}תרומה. לפום כן צריך מימר יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} קשיא {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} ל{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|לא אמרו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|תרומת עצמם בהם אלא במקום שהתרומה חלה מדאוריתא ורק חכמים גזרו שלא תחול אם כך הרי כשהפריש יותר מאחד מעשרה לא חלה תרומה מדאוריתא}} על {{ירו"מ-הדגשה|התוספת ואם כן גם תרומת עצמן לא צריכה לחול אם כן היה צריך}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|לגרוס במשנה}} אחד מעשרה שבו קדש לשם תרומה והשאר טבל טבול לכל {{ירו"מ-הדגשה|גם לתרומה גדולה שהרי לא חלה תרומת עצמן בהן ולמה}} תנינן יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר {{ירו"מ-הדגשה|שמשמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}תרומת {{ירו"מ-הדגשה|עצמן חלה והיה צריך לגרוס}} ויעשנה תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} על מקום אחר {{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא טבל גמור?}} סבר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-ביאור|שהגירסא}} כהדא דתני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} דתני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} יותר מכאן יעשנה תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} על מקום אחר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} {{ירו"מ-ביאור|יכול להפריש עד שיהיה}} {{ירו"מ-הדגשה|מחצה חולין ומחצה}} תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יח ד|דברים שופטים יח ד]]) ראשית דגנך דיו לראשית שיהא כדגן מניין שלא עשה ולא כלום עד שישייר מקצת תלמוד לומר מראשית ([[במדבר טו כא|במדבר שלח טו כא]]) ולא כל ראשית. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ה|ירושלמי תרומות, פרק ד, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ה"> <strong>מתני':</strong> בשלשה פרקים משערין את הכלכלה {{ירו"מ-ביאור|לידע כמה פירות נכנסים לתוכה כדי שידע כמה לתרום.}} בביכורות ובסיפות ובאמצע הקיץ {{שוליים|ד_יג}}המונה משובח והמודד משובח הימינו והשוקל משובח משלשתן. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן המונה משובח}} ממי הוא משובח {{ירו"מ-ביאור|הרי הוא הראשון ברשימה?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} משובח מן התורם מן האומד. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} בריה דרבי הלל מתני' אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|שיש}} אר{{ירו"מ-הדגשה|בע}}ה דר{{ירו"מ-הדגשה|כ}}י{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} והשוקל משובח משלשתן {{ירו"מ-הדגשה|והרי מנה רק שני דרכים מלבדו.}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כא ב}} {{סוף}} <span id="דף_כב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=27|תולדות יצחק=81|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} תיפתר {{ירו"מ-הדגשה|שהוא המשובח}} בשלשתן ולית את שמ{{ירו"מ-הדגשה|ע}} {{ירו"מ-הדגשה|מינא}} כלום. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ו|ירושלמי תרומות, פרק ד, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ו"> <strong>מתני':</strong> {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר {{שוליים|ד_יד}}תרומה עולה באחד ומאה {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר במאה ועוד ועוד זה אין לו שיעור {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בן משולם}} אומר ועוד קב למאה סאה {{ירו"מ-ביאור|שזה}} שתות למדומע {{ירו"מ-ביאור|שקב הוא שישית מהסאה שנפלה:}} <strong>גמ':</strong> מניין שאין עולין {{ירו"מ-הדגשה|בפחות מאחד ומאה?}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} כתיב ([[במדבר יח כט|במדבר קרח יח כט]]) מכל חלבו את מקדשו ממנו דבר שאת מרים ממנו {{ירו"מ-ביאור|דהיינו התרומה שהיא אחד ממאה,}} אם יפול לתוכו מקדשו וכמה הוא? אחד ממאה. {{ירו"מ-הדגשה|שהרי תרומה גדולה בכלשהו שחיטה אחת פוטרת את הכרי ותרומת מעשר אחד ממאה. תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|תרומה עולה באחד ומאה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מוסיף סאה ומעלה {{ירו"מ-הדגשה|שעל}} הצ"ט {{ירו"מ-הדגשה|סאין שנשארו אחר שהפריש אחת לתרומה מוסיף אחת נמצא אחד ומאה.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר מוסיף כל שהוא ומעלה {{ירו"מ-הדגשה|שדי}} בצ"ט ועוד {{ירו"מ-הדגשה|כלשהו כדי לעלות סאה לכן}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שדי במאה}} ועוד. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בן משולם}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ועוד {{ירו"מ-הדגשה|זה לא כלשהו ממש אלא}} קב למאה סאה {{ירו"מ-הדגשה|שזה}} שתות למדמע {{ירו"מ-הדגשה|היינו שישית מהסאה שנפלה}} והלכה כדבריו. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ז|ירושלמי תרומות, פרק ד, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ז"> <strong>מתני':</strong> {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר תאנים שחורות מעלות את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות {{שוליים|ד_טו}}עיגולי דבילה הגדולים מעלין את הקטנים והקטנים מעלין את הגדולים העיגולין מעלין את המלבנים והמלבנים מעלין את העיגולין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אוסר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אומר {{שוליים|ד_טז}}בידוע מה נפלה אין מעלות זו את זו וכשאינו ידוע מה נפלה הן מעלות זו את זו {{שוליים|ד_יז}}כיצד? חמשים תאנים שחורות וחמשים לבנות נפלה שחורה שחורות אסורות ולבנות מותרות נפלה לבנה לבנות אסורות ושחורות מותרות וכשאינו ידוע מה נפלה מעלות זו את זו ובזו {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מחמיר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} מיקל ו{{ירו"מ-הדגשה|הי}}כן {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מיקל {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} מחמיר בדורס ליטרא קציעות על פי הכד ואינו יודע איזה היא {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר רואין אותן כאלו הן פרודות והתחתונות מעלות את העליונות ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר {{שוליים|ד_יח}}לא תעלה עד שיהא שם מאה כד. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} תאנים שחורות {{ירו"מ-הדגשה|מעלות}} את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות {{ירו"מ-הדגשה|עיגולי דבילה הגדולים מעלין את הקטנים והקטנים מעלין את הגדולים העיגולין מעלין את המלבנים והמלבנים מעלין את העיגולין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסר.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דאסר כיוון שבמקרה שתאנים שחורות נפלו לתוך לבנות מותר לאכול את הלבנות שאינם בספק וכיוון שיכול לאכול את הלבנות היאך הלבנות מעלות את השחורות?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} כך היה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} משיב את {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אוכל את הלבנות}} והלבנות מעלות את השחורות מילתה אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} בידוע מה נפלה מעלות זו את זו. {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|אם ידוע מה נפל אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} אין מעלות. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|כהנא}} מה בין {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}? {{ירו"מ-הדגשה|נפקא מינא}} {{שוליים|ד_יט}}בשידע ושכח. <span id="דף_כב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=27|תולדות יצחק=83|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} מעלה, על דעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שבשעת נפילה כבר נקבע באיסור שוב}} אינו מעלה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתי אמרו}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|שהשחורות מצטרפות עם הלבנות להעלות את השחורה?}} והוא שנפלה שחורה אחת לתוך שתים {{ירו"מ-הדגשה|שחורות שמדאוריתא}} בטל{{ירו"מ-הדגשה|ה}} ברוב. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} לא מסתברא בתוך שלש {{ירו"מ-הדגשה|כדי}} שא{{ירו"מ-הדגשה|ף}} אם {{ירו"מ-הדגשה|אותה של תרומה תהיה גדולה יותר עדיין}} יהי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|רוב חולין? אמר לו}} אוף אנא סבר כן. {{ירו"מ-הדגשה|מילתהון דרבנן פליגא וסברי שאפילו כשאין ביטול}} בר{{ירו"מ-הדגשה|וב הלבנות מצטרפות לשחורות לבטל את תאנת התרומה השחורה כיוון שתרומה בזמן הזה מדרבנן. תנן מדומע פטור מן החלה.}} {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|לא מסתברא דהדין מדומע דתנינן הכא שפטור מחלה מדובר במדומע שרובה תרומה שאז מיעוט החולין בטל}} בר{{ירו"מ-הדגשה|וב והכל נידון כתרומה ולכן פטור מחלה? אמר לו אף אנא}} {{ירו"מ-הדגשה|ס}}בר {{ירו"מ-הדגשה|כן אלא כד תסלק לארעא דישראל את שאיל לה}} {{ירו"מ-ביאור|כשתעלה לארץ ישראל תשאל.}} {{ירו"מ-הדגשה|כד סלק שמע הדא דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו סאה תרומה שנפלה לתוך תשעים ותשע חולין פטורה מן החלה כיוון שאותה סאה תרומה לא בטלה מדרבנן עד שיהיו מאה כנגדה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|כך משיב}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ואותה סאה}} {{ירו"מ-ביאור|של תרומה,}} {{ירו"מ-הדגשה|היא פוטרת את הכל מחלה. אמר ליה וכי עיגול בעיגולין דתנן שמעלה אחד והשאר חולין וכי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}בר בר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|הוא שהתרומה שנפלה היא שעלתה בידו ואת אמר אפילו עיגולי}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ב}}י{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ה {{ירו"מ-הדגשה|הקטנים מעלין את הגדולים אלא קל הוא שהקלו בתרומה בזמן הזה שהיא מדרבנן ואף הכא קל הוא שהקלו בחלה שבזמן הזה היא דרבנן? ויתיביניה שנייא עיגול בעיגולין שכ}}בר {{ירו"מ-הדגשה|בטלו דמדאוריתא חד}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|בטל וכיוון שכל האיסור מדרבנן רבנן יכולים להקל אבל כאן הרי}} צ"ט {{ירו"מ-הדגשה|סאים חיבים בחלה מדאוריתא ובגלל סאה אחת תרומה אתה רוצה להקל ולפטור אותם מחלה אלא חייבים לאמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|סו}}בר {{ירו"מ-הדגשה|שלדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בשלא בטלו מדאוריתא היינו שאין רוב כגון שתאנה שחורה נפלה לתוך תאנים לבנות שאפילו אם היתה רק תאנה שחורה אחת מצטרפות הלבנות להתיר דכיוון שתרומה בזמן הזה מדרבנן הקלו וכך גם במדומע אף שיש שיעור לחיוב מהתורה כיוון שחלה בזמן הזה דרבנן מקילים. תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר תאנים שחורות מעלות את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות}} וכו' {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסר.}} {{אמורא-ירו"מ|בר פדיה}} אמר טוחן ומתיר ואף על גב {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|בר פדיה}} אמר אין בלילה אלא ליין ושמן בלבד מודה הוא הכא שהן נבללות {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן {{ירו"מ-הדגשה|די}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יהיו ניכרות לעצמן.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} תרוויהון בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} אפילו חיטין בחיטין טוחנן ומתיר. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כב ב}} {{סוף}} <span id="דף_כג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=28|תולדות יצחק=84|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} היו לפניו עשרים תאנים {{ירו"מ-הדגשה|טבל}} ונפלה אחת {{ירו"מ-הדגשה|של תרומה}} לתוכן ואבדה אחת מהן {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שאין כאן אלא ספק}} ספיקן בטל ברוב {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר כולן נעשו מכוער {{ירו"מ-הדגשה|שכבר}} נ{{ירו"מ-הדגשה|קב}}עו כול{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|לאיסור והכל אסור מספק.}} מודי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} שאם תרם מהן על מקום אחר {{ירו"מ-הדגשה|תרומתו תרומה ואינו צריך לחשוש שמא התרומה}} על{{ירו"מ-הדגשה|תה בידו}} או {{ירו"מ-הדגשה|כגון אם היו עשרים ונפלה לתוכן אחת של תרומה וחזרה ונפלה מהן אחת}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ריבה ממקום אחר עליהן {{ירו"מ-הדגשה|כגון שהוסיף עליהם עשרים ואחד בטלו ואין צורך במאה כיוון שהם רק}} ספק {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ספיקן בטל ברוב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}} {{שוליים|ד_כ}}היו לפניו מאה וחמשים חביות {{ירו"מ-הדגשה|סתומות של חולין ונתערבה בהן חבית תרומה לא בטלה}} נתפתחו {{ירו"מ-הדגשה|מאה אותם}} מאה מותרות ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}חמשים אסורות {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לכשיתפתחו מותרות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} לא אמר אלא לכשיתפתחו הא לכתחילה אסור {{ירו"מ-הדגשה|לפתוח דאין מבטלים איסור לכתחילה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי פדיה}} {{שוליים|ד_כא}}תרומה אוסרת בווד{{ירו"מ-הדגשה|א}}ה במאה וספיקה בחמשים {{ירו"מ-ביאור|ולא ברוב.}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמר בטל}} בחמשים {{ירו"מ-הדגשה|משמע דווקא}} בחמשים הא ששים לא? שבעים לא? {{ירו"מ-ביאור|וזה לא הגיוני.}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא כוונתו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עד חמשים צריכה רוב צרי{{ירו"מ-הדגשה|ך}} {{ירו"מ-הדגשה|לרבות עליהם כך שאם היו}} חמ{{ירו"מ-הדגשה|י}}שים צרי{{ירו"מ-הדגשה|ך}} {{ירו"מ-הדגשה|להוסיף}} חמ{{ירו"מ-הדגשה|י}}שים {{ירו"מ-הדגשה|ואחד}} מכאן ואילך אינה צריכה רוב {{ירו"מ-הדגשה|אלא כיוון שהוסיף עד שהיה שם מאה בטל. תנן}} עיגולי דבילה הגדולים מעלין את הקטנים {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיני מתניתין}} {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} {{שוליים|ד_כב}} {{ירו"מ-הדגשה|עי}}גולי דבילה הגדולים מעלין את הקטנים במשקל {{ירו"מ-ביאור|דאם יש שם חמשים עיגולים קטנים, וכ"ה עיגולים גדולים, ועיגול גדול הוא כפול מהעיגול הקטן, נחשב כאילו יש שם מאה קטנים. ואם נפל עיגול תרומה קטן לתוכם, כאילו נפל לתוך מאה עיגולים קטנים, והתרומה תעלה במאה.}} וקטנים מעלין את הגדולים במיניין {{ירו"מ-ביאור|שאם יש חמשים קטנים וחמשים גדולים והרי הם כמאה עיגולים, אם נפל עיגול גדול תרומה, לא אומרים כיון שאין במשקל פי מאה מהעיגול הגדול לא תעלה התרומה, אלא הולכים אחר המניין ויש שם מאה עיגולים, ומעלים את התרומה.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן הדורס ליטרא קציעות על פי הכד ואינו יודע איזה היא.}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר רואין}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|כאלו הן פרודות והתחתונות מעלות}} את {{ירו"מ-הדגשה|העליונות}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר לא תעלה עד שיהא שם מאה כד.}} הכא {{ירו"מ-הדגשה|ברישא גבי תאנים לבנות ושחורות}} וכו' {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מחמיר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} מיקל {{ירו"מ-הדגשה|והכא בסיפא}} {{ירו"מ-הדגשה|ג}}בי {{ירו"מ-הדגשה|ליטרה קציעות}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|מחמיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|מקל.}} <span id="דף_כג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=28|תולדות יצחק=85|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ת}}רי תניין אינון {{ירו"מ-הדגשה|בדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|מי ששנה זו לא שנה זו כדתני}} נמצאת אומר בידוע {{ירו"מ-ביאור|מה נפל שחורה או לבנה,}} לא תעלה {{ירו"מ-ביאור|בצרוף אחרות.}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שאינו ידוע {{ירו"מ-הדגשה|מה נפל}} תעלה דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר בין בידוע בין בשאינו}} י{{ירו"מ-הדגשה|ד}}וע {{ירו"מ-הדגשה|תעלה}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ולשיטתו}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|מיקל}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|מחמיר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר בין בידוע בין בשאינו}} י{{ירו"מ-הדגשה|ד}}וע {{ירו"מ-הדגשה|לא תעלה}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אומר בידוע לא תעלה בשאינו ידוע תעלה {{ירו"מ-הדגשה|ולשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|מחמיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|מיקל}}. ליטרא קציעות שדרסה על פי חבית ואין ידוע היכין דרסה? על פי כוורת ואינו ידוע היכין דרסה? {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר אם יש שם מאה ליטרין תעלה ואם לאו לא תעלה {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר {{שוליים|ד_כג}}אם יש שם מאה פומין תעלה ואם לאו הפומין אסורין והשוליים מותרין דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר אם יש שם מאה פומין תעלה {{ירו"מ-ביאור|שהתחתונות מעלות את העליונות.}} ואם לאו הפומין אסורין והשוליים מותרין {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר אפילו יש שם שלש מאות פומין לא תעלה. הדא אמרה פומין עשו אותן כדבר שדרכו להימנות הדא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} אמר תניין אינון הדא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר דל}}דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} כל הדברים {{ירו"מ-הדגשה|שדרכם להמנות חשובים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מקדשין {{ירו"מ-הדגשה|בכלשהו דפליגי ביה אם את שדרכו להימנות תמיד}} מקדש {{ירו"מ-הדגשה|או כל שדרכו להמנות}} {{ירו"מ-ביאור|אפילו מידי פעם}} מקדש הדא אמרה דלעת אפילו אחד ממאה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בה אוסר {{ירו"מ-הדגשה|כגון אם ראש הדלעת הייתה תרומה ולא רק אם כולה הייתה תרומה כמו שפי החבית אף שהיא רק חלק קטן מהחבית אינה}} ב{{ירו"מ-הדגשה|טל}}ה. דרסה ואינו יודע היכן דרסה {{ירו"מ-הדגשה|דברי הכל}} תעלה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{שוליים|ד_כד}}וצריך שיהא בכל אחת שני ליטרין וכל שהוא כדי שתיבטל ברוב. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ח|ירושלמי תרומות, פרק ד, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ח"> <strong>מתני':</strong> סאה תרומה שנפלה על פי מגורה {{ירו"מ-ביאור|אוצר,}} וקפאה {{ירו"מ-ביאור|הסיר את כל העליונות.}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר אם יש בקיפוי מאה סאה תעלה באחד ומאה ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר {{שוליים|ד_כה}}לא תעלה. סאה תרומה שנפלה על פי מגורה יקפיאנה {{ירו"מ-הדגשה|אם כן}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כג ב}} {{סוף}} <span id="דף_כד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=29|תולדות יצחק=87|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} למה אמרו תרומה עולה באחד ומאה? בשאינו יודע אם בלולות הן {{ירו"מ-הדגשה|או}} לאיזו הן נפלו {{שוליים|ד_כו}}שתי קופות שתי מגורות {{ירו"מ-ביאור|שבכל אחת חמישים}} שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואינו יודע לאיזה מהן נפלה מעלות זו את זו {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר אפילו הן בשתי עיירות מעלות זו את זו א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מעשה בא לפני {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} בחמשים אגודות של ירק שנפלה {{ירו"מ-הדגשה|לתוכן}} אחת {{ירו"מ-הדגשה|ש}}חצייה תרומה ואמרתי לפניו תעלה לא שהתרומה עולה בחמשים ואחד אלא שהיו שם מאה ושני חציים. <strong>גמ':</strong> מחלפא שיטתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|גבי ליטרא קציעות}} הוא אומר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}התחתונו{{ירו"מ-הדגשה|ת}} מעלות את העליונות הכא הוא אמר אם יש בקיפוי הא ארעייתא {{ירו"מ-ביאור|התחתית}} לא {{ירו"מ-הדגשה|מצטרף.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שקיפא בידים}} עשו אותו כמרבה {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מזיד {{ירו"מ-ביאור|ואף שקדם בטל במאה, כשהרים חלק, חזר ונאסר.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} עשו אותו כסאה עולה מתוך מאה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} סאה {{ירו"מ-הדגשה|שנפלה היא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}על{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ה {{ירו"מ-הדגשה|שאני אומר שהתרומה נמצאת}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מה {{ירו"מ-הדגשה|שקיפא}} {{ירו"מ-ביאור|ובקיפוי אין מאה כנגד אותה סאה שהיה צריך להעלות שהיא נעשת תרומה מדרבנן.}} על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי אסי}} מותר לרבות {{ירו"מ-הדגשה|ככל איסור דרבנן}} על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|כהנא}} אסור לרבות {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לא נאסר אלא בגלל שנראה כמרבה כדי לבטל האיסור.}} קיפא {{ירו"מ-ביאור|והיה בליבו ספק שמא לא קיפא את כל הפירות המסופקים}} וחזר וק{{ירו"מ-הדגשה|י}}פ{{ירו"מ-הדגשה|א}} על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|הקיפוי השני}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|שהרי הסאה יצאה כבר בקיפוי ראשון}} על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|כהנא}} אסור {{ירו"מ-הדגשה|שאף בפעם השניה מקפיא כי רוצה לסלק את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}א{{ירו"מ-הדגשה|י}}סור {{ירו"מ-הדגשה|ושוב גוזרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אסור {{ירו"מ-הדגשה|להרבות שנראה כמרבה כדי לבטל}} א{{ירו"מ-הדגשה|י}}סור {{ירו"מ-הדגשה|בידים.}} על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שלא שייר {{ירו"מ-ביאור|אפילו אם מרים את כל הפירות, הדין לא השתנה. וכיוון שבתוכם סאה תרומה אם כרגע אין בכל הפירות מאה ואחד סאה כגון שאכלו עכברים חלק, הכל אסור.}} על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|כהנא}} {{ירו"מ-ביאור|שהסיבה שגזרו חכמים שהתחתונות לא יצטרפו, כיוון שנראה כמבטל בידים.}} {{ירו"מ-הדגשה|אם לקח הכל ולא}} שייר {{ירו"מ-הדגשה|כלום לא}} שיי{{ירו"מ-הדגשה|ך}} {{ירו"מ-הדגשה|הטעם הזה שהרי לקח הכל וכיוון שכבר בטל האיסור לא חוזר ונאסר אף שכעת בכל הפירות אין מאה ואחד סאים. תנן}} שתי קופות שתי {{ירו"מ-הדגשה|מגורות שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואינו יודע לאיזה מהן נפלה מעלות זו את זו.}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אפילו הן}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שתי {{ירו"מ-הדגשה|עיירות מעלות זו את זו.}} ת{{ירו"מ-הדגשה|נ}}י שתי קופות {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} בשתי עליות ושתי מגורות {{ירו"מ-ביאור|שמחוברות לקרקע}} {{ירו"מ-הדגשה|דווקא}} בעלייה אחת אבל שתי מגורות בשתי עליות לא. בדא מה בין קופות למגורות? קופות דרכן להתפנות מגורות אין דרכן להתפנות. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ד_כז}}היו לפניו שתי קופות בזו חמשים סאה ובזו חמשים סאה ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואינו יודע לאיזה מהן נפלה רצה להעלות מזו מעלה מזו מעלה מחצה מזו ומחצה מזו מעלה. <span id="דף_כד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=28|תולדות יצחק=88|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} וכן שני מקואות בזו עשרים סאה ובזו עשרים סאה ונפלו שלשת לוגין מים שאובין לתוך אחת מהן {{ירו"מ-ביאור|וכל המים שבה נפסלו מדרבנן, וחייב לרוקן את המקווה מהמים הפסולים בו,}} ואינו יודע לאיזה מהן נפלו רצה להוציא קוויה פסולה {{ירו"מ-ביאור|את המים הפסולים}} מזה מוציא מזה מוציא מחצה מזה ומחצה מזה מוציא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|בר פדיה}} היו לפניו שתי קופות בזו חמשים סאה ובזו חמשים סאה ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן וידוע לאיזה מהן נפלה ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} נפלה שנייה ואינו יודע לאיזה מהן נפלה {{ירו"מ-הדגשה|אני}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר למקום שנפלה הראשונה שם נפלה השנייה למה? {{שוליים|ד_כח}}שתולין קלקלה במקולקל. {{ירו"מ-הדגשה|אם}} ריבה על {{ירו"מ-הדגשה|הקופה}} הידועה {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שוגג {{ירו"מ-הדגשה|עד שהיה בה מאה ואחד כנגד הסאה הראשונה שידוע שנפלה לתוכה}} בטלה {{ירו"מ-הדגשה|הסאה הראשונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מעלה {{ירו"מ-הדגשה|אחת}} ומתיר {{ירו"מ-הדגשה|את הקופה וכיוון שעכשיו אין קופה אחת מקולקלת יותר}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}השניה חזרה {{ירו"מ-הדגשה|הקופה}} השניה להוכיחה ושניה{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|בספק}} ושניה{{ירו"מ-הדגשה|ן}} מעל{{ירו"מ-הדגשה|ות את הסאה}} נמצאו שתי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}סאין {{ירו"מ-הדגשה|שנפלו}} עולות {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מאה וחמשים סאה {{ירו"מ-ביאור|שהרי על הראשונה הוסיף חמישים.}} שתי קופות בזו חמשים סאה ובזו חמשים סאה ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואינו יודע לאיזה מהן נפלה ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} נפלה שנייה וידוע לאיזה מהן נפלה {{שוליים|ד_כט}}אין אומר למקום שנפלה שם השנייה שם נפלה הראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|אם}} ריבה על אחת מהן ובטלה {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שוגג מעלה ומתיר {{ירו"מ-ביאור|כגון שריבה על זו שלא נפלה לתוכה הסאה השניה, הרי היא מותרת.}} והשנייה אסורה עד שירבה לה שוגג {{ירו"מ-ביאור|עד שיהיה מאה כנגד הסאה השניה שנפלה לתוכה ודאי. אבל כנגד הסאה הראשונה אינו צריך שכבר בטלה בקופה הראשונה. ואם ריבה על הקופה שבה נפלה הסאה השניה. מעלה ממנה סאה כנגד זו שנפלה לתוכה ודאי. ושני הקופות מעלות את הסאה הראשונה. ומרים סאה מאיזה קופה ומאיזה מקום בקופה שירצה שבדעתו לקבוע מה היה חולין ומה היה תרומה כגון.}} {{שוליים|ד_ל}}אמר מה שלמטן תרומה מה שלמעלן חולין מה שלמטן חולין מה שלמעלן תרומה לדעתו הדבר תלוי ואף במקוה כן אמר מה {{ירו"מ-ביאור|מי המקווה}} שלמטן קוויה כשירה מה {{ירו"מ-ביאור|מי המקווה}} שלמעלן קוויה פסולה מה שלמטן קוויה פסולה מה שלמעלן קוויה כשירה לדעתו הדבר תלוי. {{ירו"מ-הדגשה|תני שתי קופות אפילו בשתי עליות ושתי מגורות דווקא בעלייה אחת אבל שתי מגורות בשתי עליות לא. בדא}} את אמר קופות מעלות ומגורות אינן מעלות היאך עבידא? שתי מגורות בשתי עליות ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן שתיהן אסורות ריבה על אחת מהן ובטלה שוגג מעלה ומתיר {{ירו"מ-ביאור|אבל השניה אינה מצטרפת להתיר ונשארת באיסורה.}} והשנייה לכשירבה לה שוגג היא מותרת ואינה צריכה עלייה שכבר עלתה תרומה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כד ב}} {{סוף}} <span id="דף_כה_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כה.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=30|תולדות יצחק=90|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תני {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} {{שוליים|ד_לא}}בלול מעלה ושאינו בלול אינו מעלה {{ירו"מ-הדגשה|משמע ששני קופות}} אינ{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|מצטרפות להעלות}} והא תנינן אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מעשה בא לפני {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} בחמשים אגודות של ירק שנפלה אחת לתוכן וחצייה תרומה ואמרתי לפניו תעלה הרי {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אינו בלול ומעלה? הוינן בעיין למימר {{ירו"מ-ביאור|כדי לתרץ את הקושיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שלדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} דבר שהוא מקפיד על תערובתו אינו מעלה ושאינו מקפיד על תערובתו מעלה. היאך עבידא? קישות טמאה שנפלה לתוך מאה קישואין טהורין {{ירו"מ-הדגשה|שלא הוכשרו}} הואיל ואינו מקפיד על תערובתו מעלה {{ירו"מ-הדגשה|אם}} הוכשר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|לקבל טומאה}} הואיל והוא מקפיד על תערובתן אינו מעלה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כה ב}} {{סוף}} <strong><strong>הדרן עלך פרק המפריש</strong></strong> j3d5o6rpch8m0zhv60yrm34rsgfjg7z 2942895 2942859 2025-06-20T03:31:23Z מאירושולי 35234 2942895 wikitext text/x-wiki ==פרק רביעי- המפריש== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_תרומות_פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_א|ירושלמי תרומות, פרק ד, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_א}}המפריש מקצת תרומה {{שוליים|ד_ב}}ומעשרות, מוציא ממנו תרומה עליו, אבל לא למקום אחר. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר: אף מוציא הוא למקום אחר תרומות ומעשרות. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} המפריש מקצת תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} ומעשרות {{ירו"מ-הדגשה|מוציא ממנו תרומה עליו, ולא אומרים שמא בפעם השניה שהרים עלה בידו פרי מתוקן, ונמצא תורם מהפטור על החיוב.}} מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} כשהפריש ודעתו להפריש, {{ירו"מ-הדגשה|דמאחר והיה בדעתו להפריש את השאר מאותו מקום, כאילו התנה על מה שיעלה בידו שישאר טבל.}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} <span id="דף_יח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|יח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=23|תולדות יצחק=71|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין אפילו}} בסתם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{ירו"מ-הדגשה|האם}} {{ירו"מ-הדגשה|רבי זעירא}} פליג {{ירו"מ-הדגשה|על עיקר סברת הגמרא שהטעם שיכול לתרום בפעם השניה מאותו כרי הוא משום כח התנאי? אמר לו}} {{ירו"מ-הדגשה|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|סבר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}יון {{ירו"מ-הדגשה|דמ}}סתמא דעתו להפריש, {{ירו"מ-הדגשה|ולהשלים את השיעור כאילו התנה.}} ב{{ירו"מ-הדגשה|פירוש:}} מה בין מוציא ממנו עליו למוציא ממנו למקום אחר? בשעה שהוא מוציא ממנו עליו, כל {{ירו"מ-ביאור|רק}} הטבל עלה בידו {{ירו"מ-ביאור|שמסתמא כך התנה.}} ובשעה שהוא מוציא ממנו למקום אחר, מזה ומזה עלה בידו. וקשיא: נטל להוציא ממנו עליו, {{ירו"מ-הדגשה|אתה אומר}} כל {{ירו"מ-ביאור|רק}} הטבל עלה בידו. {{ירו"מ-הדגשה|אם}} נמלך {{ירו"מ-ביאור|ורוצה שמה שהוציא בפעם השניה אף אם הפריש בדיוק אותה כמות,}} {{ירו"מ-הדגשה|אתה אומר}} מזה ומזה עלה בידו? נטל להוציא ממנו על מקום אחר, מזה ומזה עלה בידו, ונמלך להוציא ממנו עליו, כל הטבל עלה בידו. {{ירו"מ-הדגשה|פשיטא שאם בפעם השניה שנטל}} פיחת {{ירו"מ-הדגשה|ולא נטל}} כל {{ירו"מ-הדגשה|מה שעוד חייב, אמרינן}} כל הטבל עלה בידו. {{ירו"מ-הדגשה|מה הדין אם}} הוסיף {{ירו"מ-הדגשה|יותר}} מ{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|שהיה חסר? האם נאמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מזה ומזה עלה בידו, {{ירו"מ-הדגשה|שמסתמא לא התנה אלא כפי שרגיל להפריש, או שכיוון שתרומה גדולה אין}} לה {{ירו"מ-הדגשה|שיעור, אמרינן הכל טבל?}} אף בטועה כן, {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היה סבור שהוא חייב שתי סאין ואינו חייב אלא אחת. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}: אותה הסאה שהוא מוסיף עושה אותה תרומה על מקום אחר. והתנינן: אבל לא על מקום אחר! {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאפילו את אותה סאה שהיה חייב ועליה ודאי חל התנאי, אינו יכול להפריש}} על מקום אחר. {{ירו"מ-הדגשה|אז איך יתכן שאפילו את מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|היה חייב יכול להפריש}} על מקום אחר? תיפתר {{ירו"מ-הדגשה|שמא שאמרה המשנה "אבל}} לא על מקום אחר" {{ירו"מ-הדגשה|מדובר}} במרבה בתרומה. {{ירו"מ-הדגשה|שאם רוצה לתרום}} י{{ירו"מ-הדגשה|ו}}תר {{ירו"מ-הדגשה|ממה שרגיל, על זה אומרת המשנה שעל אותו כרי יכול לתרום כמה שירצה, אבל על}} מקום אחר {{ירו"מ-הדגשה|אומרים מזה ומזה עלה בידו. אבל אם העלה כמו שרגיל לתרום, אף לצורך כרי}} אחר {{ירו"מ-הדגשה|רשאי, דאמרינן דכך הייתה דעתו.}} {{ירו"מ-ביאור|ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} התכוון שאותה סאה שרגיל להרים תהיה על כרי אחר, ומה שהוסיף יהיה על אותו כרי.}} ניחא במרבה בתרומה, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אין לה שיעור, אבל במשנה נאמר שאף}} במעשרות {{ירו"מ-הדגשה|הדין כן, והרי}} במעשרות {{ירו"מ-הדגשה|אינו יכול להרבות. וכי}} לא תני {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-ביאור|בגרסא שלו למשנה}} מעשרות? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|יח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|יח ב}} {{סוף}} <span id="דף_יט_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף יט.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף יט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|יט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=24|תולדות יצחק=72|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אלא טעמא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|דסבר שאפילו כשנוטל בפעם שניה יותר}} מכ{{ירו"מ-הדגשה|ש}}י{{ירו"מ-הדגשה|ע}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שהיה רגיל,}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ינן}} כל הטבל עלה בידו. {{ירו"מ-הדגשה|שמסתמא כך התנה, ואף אם מוציא}} על {{ירו"מ-הדגשה|מנת להפריש}} על {{ירו"מ-הדגשה|מקום}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר, אמר{{ירו"מ-הדגשה|ינן}} כל הטבל עלה בידו. {{ירו"מ-הדגשה|שאם לא כן,}} מה בין מוציא ממנו עליו, מה בין מוציא ממנו למקום אחר? מיי כדון {{ירו"מ-ביאור|איך נסביר את מה שהמשנה אמרה "אבל לא למקום אחר"?}} {{ירו"מ-הדגשה|המשנה מדברת במקרה}} שנתקן רובו של כרי {{ירו"מ-הדגשה|בהפרשה ראשונה, דמהתורה אינו צריך לחזור ולתרום כלל, דמיעוט הטבל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא נ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תקן {{ירו"מ-הדגשה|בטל ברוב}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תקן. {{ירו"מ-הדגשה|אבל מדרבנן, כיוון שיש לו התרה על ידי שיחזור ויתרום ממקום אחר,}} לא {{ירו"מ-הדגשה|בטל. והם אמרו שיכול להוציא ממנו עליו, אבל על מקום אחר שהוא טבל דין תורה,}} לא {{ירו"מ-הדגשה|התירו לתרום, דנעשה כתורם מהפטור על החיוב.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נתקן רובו של כרי, פלוגתא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא.}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: טבל בטל ברוב. ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אין הטבל בטל ברוב, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מכיון שנתן דעתו להפריש, נסתיימה כל חיטה וחיטה במקומה. {{ירו"מ-הדגשה|ולא אמרה תורה דבטל ברוב אלא כשלא יכול להפריד האיסור מהתערובת, וכאן כיוון שאם יחזור ויפריש, אמרינן שכל הטבל עלה בידו, כאילו האיסור מבורר.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואית דבעי מימר}} כהדא דתני {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}}: דתני {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}}: אינו מוציא לא עליו ולא על מקום אחר, {{ירו"מ-הדגשה|דחישינן דמזה ומזה}} על{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|בידו, ואין תקנה}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|להפריש}} עליו {{ירו"מ-הדגשה|מ}}מקום אחר {{ירו"מ-ביאור|שיפריש מעשר על מה שעוד לא הפריש, ויפריש תרומת מעשר על הכל.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרי:}} עד כדון {{ירו"מ-הדגשה|לא}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} {{ירו"מ-הדגשה|את דבריו אלא אם}} לא נתקן רובה של כרי {{ירו"מ-הדגשה|שיש איסור טבל מהתורה.}} נתקן רובה של כרי {{ירו"מ-הדגשה|שהאיסור רק מדרבנן, האם יודה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} {{ירו"מ-הדגשה|שיכול להפריש ממנו עליו?}} וייבא כהדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן:}} היו לפניו {{ירו"מ-הדגשה|שני}} כריים, {{ירו"מ-הדגשה|אחד}} הפריש ממנו מקצת תרומות ומעשרות, וא{{ירו"מ-הדגשה|חד}} הפריש ממנו מקצת תרומות ומעשרות, מהו שיתרום מזה על זה? תלמידוי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רובא}} שאלון ל{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רובא}}, אמר לון: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו ממנו על עצמו אינו מוציא תרומה}} {{ירו"מ-ביאור|כ{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}}.}} {{ירו"מ-הדגשה|ועליו}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}אמר ([[קהלת ד ה|קהלת קהלת ד ה]]): "הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו". {{ירו"מ-הדגשה|ומזה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רובא}} {{ירו"מ-הדגשה|לא חילק בין אם רוב הכרי מתוקן או לא, משמע שאינו מוציא ממנו על עצמו מכל מקום.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}}: {{שוליים|ד_ג}}אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה. {{ירו"מ-הדגשה|אבל על}} ע{{ירו"מ-הדגשה|צ}}מו {{ירו"מ-הדגשה|תורם.}} ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ב|ירושלמי תרומות, פרק ד, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ב"> <strong>מתני':</strong> מי שהיו פירותיו במגורה ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני, מפריש {{ירו"מ-הדגשה|עליהם}} שמונת סאין ואוכלן, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים:}} {{שוליים|ד_ד}}אינו מפריש אלא לפי חשבון. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: מי שהיו פירותיו במגורה ונתן סאה לבן לוי לשם מעשר ראשון שיהיה אוכל כנגדה, וסאה לעני, מפריש עליהם שמונת סאין ואוכלן, דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים: אינו מפריש אלא לפי חשבון שאינו יכול לאכול אלא כנגד מה שקיים באותו רגע משני הסאים שהפריש. ואם יודע הוא ששני הסאים קיימים בשלמות, יכול לאכול שמונה סאים, אבל אם העני או הלוי אכלו חלק ממה שקבלו, אינו יכול להפריש אלא כנגד מה שנותר. והמחלוקת האם יש ברירה בדאוריתא או אין ברירה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}}: עשו אותו כפועל שאינו מאמין לבע{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|הבית, דתנן: הפועל שקובע סעודתו אצל בעל הבית, אם אין הפועל מאמין}} לבע{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|הבית על המעשרות, נוטל גרוגרת בידו ואומר: זו}} וט' {{ירו"מ-הדגשה|הבאות אחריה עשויות מעשר על תשעים שאני אוכל}} וכו'. {{ירו"מ-הדגשה|דכשאוכל הוברר שעל מה שאכל הפריש.}} <span id="דף_יט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|יט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=24|תולדות יצחק=74|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} פשיטא הדא מילתא: {{ירו"מ-הדגשה|שאם סוברים שיש ברירה,}} {{שוליים|ד_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|אם}} נשרפו הפירות, התרומה בטי{{ירו"מ-הדגשה|ב}}לה. {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם}} נשרפה התרומה לכשיאכלו הפירות, קדשה התרומה למפרע. {{ירו"מ-הדגשה|שהוברר שכבר קדם שנשרפו, חלה עליהם שם תרומה.}} ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ג|ירושלמי תרומות, פרק ד, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_ו}}שיעור תרומה: עין יפה אחד מארבעים, {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: אחד משלושים. והבינונית אחד מחמישים. והרעה אחד משישים. {{שוליים|ד_ז}}תרם ועלה בידו אחד משישים, תרומה ואינו צריך לתרום. חזר והוסיף, חייב במעשרות. עלה בידו משישים וא{{ירו"מ-הדגשה|חד}}, תרומה ויחזור ויתרום כמות שהוא למוד. {{ירו"מ-הדגשה|ויכול}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}תרום {{ירו"מ-הדגשה|להשלים}} {{ירו"מ-ביאור|כיוון שמדאוריתא כבר יצא, אותה תוספת יכול לתת אפילו}} במידה, במשקל ובמניין. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אומר: אף לא מן המוקף. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: והרעה אחד משישים. מנין לתרומה שהיא אחד משישים?}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}כתיב ([[יחזקאל מה יג|יחזקאל מה יג]]): {{ירו"מ-הדגשה|"זאת התרומה אשר תרימו}} ששית האיפה מחומר החיטים, וששיתם את האיפה מחומר השעורים". {{ירו"מ-הדגשה|ד}}איפה {{ירו"מ-הדגשה|היא}} ג' {{ירו"מ-הדגשה|סאים, וה}}חומר {{ירו"מ-הדגשה|הוא כור שזה}} ש{{ירו"מ-הדגשה|ל}}שים {{ירו"מ-הדגשה|סאים.}} {{ירו"מ-ביאור|וכך הוא פירוש הפסוק: ואת התרומה אשר תרימו ששית האיפה שהיא שלושה קבין שהאיפה שלושה סאין והסיאה שישה קבין, היינו שתורם חצי סאה מחומר, דהיינו חצי סאה משלושים סאה, שהחומר זה הכור שהוא שלושים סאה. נמצא שמפריש אחד משישים.}} יכול תורם חיטים {{ירו"מ-הדגשה|אחד משישים, אבל בשעורים אחד}} משלושים? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ששי{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ם {{ירו"מ-ביאור|שני שישיות}} {{ירו"מ-הדגשה|את האיפה מחומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}שעורים. {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} ([[יחזקאל מד ל|יחזקאל מד ל]]): "וכל תרומת..." {{ירו"מ-הדגשה|מלמד}} שיהיו כל התרומות שוות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: עין יפה אחד מארבעים. מנין?}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב "תרימו ששית האיפה מחומר החיטים וששיתם את האיפה".}} תן ששית על ששיתם {{ירו"מ-ביאור|שני שישיות}}, ונמצא תורם {{ירו"מ-הדגשה|שלושה שישיות שהם אחד וחצי סאים}} על {{ירו"מ-הדגשה|שישים סאים,}} נמצא תורם אחד מארבעים. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: וה}}בינונית אחד מחמישים. {{ירו"מ-הדגשה|מנין שהבינונית אחד מחמישים?}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: כתיב ([[במדבר לא ל|במדבר מטות לא ל]]): "וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמישים". כל שאתה אוחז ממקום אחר, הרי הוא כזה. מה זה אחד מן החמישים, אף מה שאתה אוחז ממקום אחר הרי הוא כזה. והרעה אחד משישים, דכתיב: "וששיתם את האיפה מחומר השעורים". {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|יט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|יט ב}} {{סוף}} <span id="דף_כ_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כ.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=24|תולדות יצחק=75|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: {{ירו"מ-הדגשה|עין יפה אחד}} משלושים. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} וששית{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-ביאור|תן שני שישיות מן}} האיפה {{ירו"מ-ביאור| שהיא שלושה סאים}} מחומר השעורים {{ירו"מ-ביאור|שהם שלושים סאים.}} בינונית מארבעים, מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא.}} והרעה מ{{ירו"מ-הדגשה|חמ}}שים, מן הדא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי בר חינא}}: כל המוציא מעשרותיו כתקנן, אינו מפסיד כלום. מה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל מה יא|יחזקאל מה יא]]): "ועשירית החומר יהיה האיפה". {{ירו"מ-הדגשה|אל}} החומר יהיה מתכונתו. {{ירו"מ-ביאור|מה שיתרום, הקדוש ברוך הוא יחזיר לו.}} לא צורכה דא {{ירו"מ-ביאור|פשיטא,}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}כמה ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}נן אמרין: תרם ועלה בידו אחד משי{{ירו"מ-הדגשה|שי}}ם, תרומה ואין צריך לתרום. כן {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: תרם ועלה בידו אחד מחמישים, תרומה ואין צריך לתרום. {{ירו"מ-הדגשה|ואם תרם ועלה בידו אחד מחמישים ואחד, יחזור ויתרום. אם כך, המשנה שאמרה "עלה בידו משישים ואחד תרומה ויחזור ויתרום", דלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בר איסי}}: לא תני {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אלא "תרם ועלה בידו מחמישים ועד {{ירו"מ-הדגשה|שישים,}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|ואין צריך}} לתרום". {{ירו"מ-הדגשה|דאף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים עין רעה אחד מחמישים, מודים שעד אחד משישים תרומה ואין צריך לתרום. תנן: "תרם ועלה בידו אחד משישים, תרומה ואינו צריך לתרום". אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: במתכווין לפטור את כריו {{ירו"מ-הדגשה|במה שעלה בידו.}} אבל אם אינו מתכווין לפטור את כריו {{ירו"מ-הדגשה|במה שהפריש והתכוון להוסיף,}} אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו שיפריש}} אחד על אחד. {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|עד שיתן}} כמות שהוא למוד. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו אחד}} על {{ירו"מ-הדגשה|אחד.}} והתנינן: על{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|בידו משישים ואחד, תרומה ויחזור ויתרום}} כמות {{ירו"מ-הדגשה|שהוא למוד. וקשה}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר "אפילו אחד}} על {{ירו"מ-הדגשה|אחד", מאי}} כמות שהוא למוד? שלא לפחות, {{ירו"מ-הדגשה|אבל להוסיף יכול.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרה המשנה}} כמות שהוא למוד, {{ירו"מ-הדגשה|הכוונה שאפילו אם רוצה להשלים למה שהיה}} למוד, {{ירו"מ-הדגשה|יכול אפילו}} במדה, {{ירו"מ-הדגשה|במניין ובמשקל, ולא}} כמו {{ירו"מ-הדגשה|שאר תרומה גדולה שניטלת רק}} מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ו{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ד. {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} אם נתכוון להוסיף, אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו כמה יכול.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|הא דתנן "עלה בידו משישים ואחד, תרומה ויחזור ויתרום", אותה}} תוספת תרומה מה היא {{ירו"מ-הדגשה|לעניין מעשרות? שהרי מדאוריתא חיטה אחת פוטרת את הכרי, וכבר נפטר מתרומה גדולה, והשאר חייב במעשרות? אמר לו: מה דתנן "עלה בידו משישים ואחד, תרומה ויחזור ויתרום",}} משום <span id="דף_כ_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=25|תולדות יצחק=76|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} יחיד אני שונה אותה {{ירו"מ-הדגשה|בדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי.}} מה לחיוב או לפטור? אין תימר לחיוב, ניחא. אין תימר לפטור, {{ירו"מ-הדגשה|משמע שחכמים חולקים ומחיבים.}} מה אין {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} דאית ליה {{ירו"מ-הדגשה|שאת התוספת יכול לתרום}} שלא מן המוקף, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי כן הוא סובר}} ש{{ירו"מ-הדגשה|ע}}ל {{ירו"מ-הדגשה|התוספת}} פטור {{ירו"מ-הדגשה|מלהפריש.}} רבנן דלית להון שלא מן המוקף, {{ירו"מ-הדגשה|שהם סוברים שלתוספת דין תרומה גדולה ממש,}} לא כל שכן {{ירו"מ-הדגשה|שיהיה פטור?}} אתא {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר:}} {{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{שוליים|ד_ח}}תוספת תרומה חייבת במעשרות. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: המשנה {{ירו"מ-הדגשה|לא}} אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|אלא כך}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|המשנה: שאם הוסיף, פטור.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: היידא מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין,}} ולא אגיביה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} ודלמא הדא דתנינן "תרם ועלה בידו משישים ואחד, תרומה {{ירו"מ-הדגשה|ויחזור וי}}תרום", ולא תני "עלה" {{ירו"מ-ביאור|כדתני גבי "תרם ועלה בידו אחד משישים", שאם}} חזר והוסיף, חייב במעשרות? {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כמה אדם פוטר טבלו דבר תורה? {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אחד למאה, כתרומת מעשר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: מן מאן שמעיתה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו:}} מפילפול חברייא שמעית הא, דבי {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|י:}} אפילו אחד מאלף. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: לית כאן שיעורא, דכתיב ([[דברים יח ד|דברים שופטים יח ד]]): "ראשית דגנך תירושך ויצהרך". {{שוליים|ד_ט}}ואפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} כל שהוא, {{ירו"מ-הדגשה|ובלבד שישארו}} ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}רי{{ירו"מ-הדגשה|י}}ם. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ד|ירושלמי תרומות, פרק ד, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ד_י}}האומר לשלוחו: "צא ותרום", תורם כדעתו של בעל הבית. ואם אינו יודע דעתו של בעל הבית, תורם כבינונית אחד מחמישים. {{ירו"מ-ביאור|אם יודע מה דעת הבעלים ובלא כוונה}} פחת עשרה או הוסיף עשרה, תרומתו תרומה. אם נתכווין להוסיף, אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} אחד, אין תרומתו תרומה. {{שוליים|ד_יא}}המרבה בתרומה: {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: אחד מעשרה כתרומת מעשר. יותר מכאן {{ירו"מ-ביאור|נמצא טבל ותרומה מעורבים,}} יעשנה תרומת מעשר {{ירו"מ-הדגשה|אבל לא}} על מקום אחר. {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} אומר: מחצה חולין ומחצה תרומה. {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומרים: עד שישייר שם חולין. <strong>גמ':</strong> עד כדון כשאמר לו "צא ותרום לדעתי", היה יודע דעתו של בעל הבית ולא אמר לו "צא ותרום לדעתי". נשמעינא מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן:}} אם אינו יודע דעתו של בעל הבית {{ירו"מ-ביאור|תורם כעין בינונית אחד מחמישים}} מפני שאינו יודע. הא אם יודע, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שלא אמר לו, כמי שאמר לו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} פחת {{ירו"מ-הדגשה|עשרה או הוסיף עשרה על דעת בעל הבית, תרומתו תרומה. מאי}} פחת {{ירו"מ-הדגשה|עשרה או הוסיף עשרה?}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר כהנא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ש}}פוחת אחד מעשרה {{ירו"מ-הדגשה|מה}}תרומה. {{ירו"מ-הדגשה|שאם היה צריך להפריש סאה מחמישים סאים, והלך הפריש סאה פחות עשירית סאה,}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כ ב}} {{סוף}} <span id="דף_כא_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כא.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=25|תולדות יצחק=78|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} והמוסיף {{ירו"מ-הדגשה|אחד}} מעשרה {{ירו"מ-הדגשה|מה}}תרומה. {{ירו"מ-הדגשה|שהלך והפריש סאה ועוד עשירית סאה.}} אבל אין {{ירו"מ-הדגשה|הכוונה שפיחת או הוסיף עשרה על}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חולין. {{ירו"מ-הדגשה|היינו שאם בעל הבית נהג להפריש אחד מחמישים, והלך הוא והוסיף עשרה היינו שהפריש אחד משישים, או שפיחת עשרה היינו שהפריש אחד מארבעים. שכן במקרה כזה}} אין הפחת והתוספת שווין. {{ירו"מ-הדגשה|כי}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}פ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}חת {{ירו"מ-הדגשה|בעל הבית מפסיד יותר מאשר הוא משתכר במוסיף.}} היאך עבידא? הוי יליף תרים {{ירו"מ-ביאור|היה רגיל לתרום}} חד מן חמשין. כד הוא תרים חד מן ארבעין, מפסיד ליה שיתא רובעין. {{ירו"מ-ביאור|כגון אם היו לו חמישים סאים, לפי דרכו מפריש א' מחמישים היינו סאה שהיא שש קבין. כעת שמתכוון להפריש אחד מארבעים והפריש סאה תיקן רק ארבעים, וצריך לתקן עוד עשר שעליהם מוסיף עוד שש רבעי הקב.}} כד הוא תרים חד מן שיתין, מתגר ליה ארבעה רובעין. {{ירו"מ-ביאור|כגון אם היו לו חמישים סאים, לפי דרכו מפריש א' מחמישים היינו סאה שהיא שש קבין. וכשהלך השליח ותרם אחד מששים די בחמישה קבין. נמצא שבעל הבית מרוויח קב.}} הכא {{ירו"מ-הדגשה|בפוחת}} את {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר תרומתו תרומה. {{ירו"מ-הדגשה|דבעל הבית אינו מקפיד אפילו עד קב וחצי.}} והכא {{ירו"מ-הדגשה|במוסיף}} את {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר: {{ירו"מ-הדגשה|שאם השינוי גדול יותר מקב הוא מקפיד}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין תרומתו תרומה. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בריה דרבי הלל}}: כאן במתכוין לפחות, כאן במתכוין להוסיף. {{ירו"מ-הדגשה|דבעל הבית רוצה ליתן לכהן מה שרגיל בעין יפה, ולכן}} ר{{ירו"מ-הדגשה|ק}} {{ירו"מ-הדגשה|אם הוסיף יותר מקב וחצי מקפיד, אבל כשפוחת לכהן מקפיד כבר בקב.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}} {{ירו"מ-הדגשה|י}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: תנינן תמן: {{שוליים|ד_יב}}אמר לו: "תן להן חתיכה", והוא אומר: "טלו שתים שתים", והן נטלו שלוש שלוש, כולן מעלו. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאף שהשליח שינה מדעת המשלח והוסיף}} על {{ירו"מ-הדגשה|שליחותו, לא בטלה שליחותו.}} והכא את אמר הכין? {{ירו"מ-הדגשה|שאם התכוון להוסיף על מה שבעל הבית רגיל לתרום, אין תרומתו תרומה כי בטלה שליחותו? אמר לו:}} תמן מחתיכה הראשונה נסתיימה שליחותו של {{ירו"מ-הדגשה|בעל הבית, וכשנוטלים את השניה נמצא מוסיף על שליחותו של בעל הבית מדעתו.}} ברם הכא, {{ירו"מ-הדגשה|וכי מפריש חיטה חיטה שנאמר}} על כל חיטה וחיטה {{ירו"מ-הדגשה|פה}} נסתיימה שליחותו של {{ירו"מ-הדגשה|בעל הבית? הרי מפרישים הכל בפעם אחת.}} מה נפיק מביניהון? היו לפניו שני כריים {{ירו"מ-הדגשה|ועשה שליח לתקן את}} שני{{ירו"מ-הדגשה|הם,}} אחד נתקן לדעתו ואחד נתקן שלא לדעתו. {{ירו"מ-הדגשה|לא אומרים מאחר שלא נתקיימה שליחותו בכרי השני תתבטל שליחותו גם בכרי הראשון, אלא אחר שתרם את הכרי הראשון כראוי ונעשתה שליחותו, תרומתו תרומה. וכששינה בכרי השני בטלה שליחותו כמו במעילה. תנן: "המרבה בתרומה"}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: "אחד מעשרה כתרומת מעשר. יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר". אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} <span id="דף_כא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=26|תולדות יצחק=79|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי,}} כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אומרים: {{ירו"מ-הדגשה|התורם זיתים על השמן, תרומת עצמן בהם וקדשו מדומעין. שאף שאין הזיתים נעשים תרומה על השמן, חלק מהזיתים נעשה תרומה על שאר הזיתים שהפריש, אף שלא קבע להם מקום. כן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: קדשו מדומעין. {{ירו"מ-הדגשה|שאם הפריש תרומה יותר מהשיעור, חלק ממנה חל אף שלא הגדיר לה מקום, והחלק שמעבר לשיעור נשאר טבל והווה}} מדומע. {{ירו"מ-הדגשה|אית}}מר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|לא}} אמר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שתרומת עצמם בהם אלא במפריש זיתים על שמן וענבים על היין, שמדאוריתא תרומתן תרומה וחכמים גזרו. אבל התורם מן החיוב על הפטור שמהתורה אין תרומתו תרומה, אין}} אומר{{ירו"מ-הדגשה|ים תרומת עצמם בהם.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|בכל מקום סוברים}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|תרומת עצמם בהם, אפילו במקום שמהתורה אין תרומתו תרומה. תנן: "המרבה בתרומה"}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|"אחד מעשרה כתרומת מעשר. יותר}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן {{ירו"מ-הדגשה|יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר".}} על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ניחא: {{ירו"מ-הדגשה|עד}} אחד מעשרה קדש לשם תרומה {{ירו"מ-הדגשה|על כל הכרי,}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אחד מעשרה {{ירו"מ-הדגשה|ממה שנשאר יעשה}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|על}} השאר. {{ירו"מ-הדגשה|ולכן}} השאר {{ירו"מ-הדגשה|יהיה}} טבל טבול {{ירו"מ-הדגשה|רק}} למעשרות, {{ירו"מ-הדגשה|א}}בל {{ירו"מ-הדגשה|לא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}תרומה. לפום כן צריך מימר: יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} קשיא. {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} ל{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|לא אמרו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|תרומת עצמם בהם אלא במקום שהתרומה חלה מדאוריתא ורק חכמים גזרו שלא תחול. אם כך, הרי כשהפריש יותר מאחד מעשרה לא חלה תרומה מדאוריתא}} על {{ירו"מ-הדגשה|התוספת. ואם כן, גם תרומת עצמן לא צריכה לחול. אם כן, היה צריך}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|לגרוס במשנה:}} אחד מעשרה שבו קדש לשם תרומה והשאר טבל טבול לכל. {{ירו"מ-הדגשה|גם לתרומה גדולה שהרי לא חלה תרומת עצמן בהן. ולמה}} תנינן: יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר? {{ירו"מ-הדגשה|שמשמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}תרומת {{ירו"מ-הדגשה|עצמן חלה. והיה צריך לגרוס:}} ויעשנה תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} על מקום אחר. {{ירו"מ-הדגשה|שהרי היא טבל גמור?}} סבר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-ביאור|שהגירסא}} כהדא דתני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}}: דתני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}}: יותר מכאן יעשנה תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} על מקום אחר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} {{ירו"מ-ביאור|יכול להפריש עד שיהיה}} {{ירו"מ-הדגשה|מחצה חולין ומחצה}} תרומ{{ירו"מ-הדגשה|ה.}} מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע?}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יח ד|דברים שופטים יח ד]]): "ראשית דגנך". דיו לראשית שיהא כדגן. מניין שלא עשה ולא כלום עד שישייר מקצת? תלמוד לומר "מראשית" ([[במדבר טו כא|במדבר שלח טו כא]]), ולא כל ראשית. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ה|ירושלמי תרומות, פרק ד, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ה"> <strong>מתני':</strong> בשלושה פרקים משערין את הכלכלה {{ירו"מ-ביאור|לידע כמה פירות נכנסים לתוכה כדי שידע כמה לתרום.}} בביכורות ובסיפות ובאמצע הקיץ. {{שוליים|ד_יג}}המונה משובח, והמודד משובח הימינו, והשוקל משובח משלושתן. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: "המונה משובח".}} ממי הוא משובח? {{ירו"מ-ביאור|הרי הוא הראשון ברשימה?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}}: משובח מן התורם מן האומד. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} בריה דרבי הלל: מתני' אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|שיש}} אר{{ירו"מ-הדגשה|בע}}ה דר{{ירו"מ-הדגשה|כ}}י{{ירו"מ-הדגשה|ם.}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן:}} והשוקל משובח משלושתן. {{ירו"מ-הדגשה|והרי מנה רק שני דרכים מלבדו.}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כא ב}} {{סוף}} <span id="דף_כב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=27|תולדות יצחק=81|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}}: תיפתר {{ירו"מ-הדגשה|שהוא המשובח}} בשלושתן, ולית את שמ{{ירו"מ-הדגשה|ע}} {{ירו"מ-הדגשה|מינא}} כלום. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ו|ירושלמי תרומות, פרק ד, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ו"> <strong>מתני':</strong> {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: {{שוליים|ד_יד}}תרומה עולה באחד ומאה. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: במאה ועוד, ועוד זה אין לו שיעור. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בן משולם}} אומר: ועוד קב למאה סאה, {{ירו"מ-ביאור|שזה}} שתות למדומע. {{ירו"מ-ביאור|שקב הוא שישית מהסאה שנפלה:}} <strong>גמ':</strong> מניין שאין עולין {{ירו"מ-הדגשה|בפחות מאחד ומאה?}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כתיב ([[במדבר יח כט|במדבר קרח יח כט]]): "מכל חלבו את מקדשו ממנו". דבר שאת מרים ממנו {{ירו"מ-ביאור|דהיינו התרומה שהיא אחד ממאה,}} אם יפול לתוכו מקדשו וכמה הוא? אחד ממאה. {{ירו"מ-הדגשה|שהרי תרומה גדולה בכלשהו שחיטה אחת פוטרת את הכרי, ותרומת מעשר אחד ממאה. תנן:}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|תרומה עולה באחד ומאה.}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מוסיף סאה ומעלה. {{ירו"מ-הדגשה|שעל}} הצ"ט {{ירו"מ-הדגשה|סאין שנשארו אחר שהפריש אחת לתרומה, מוסיף אחת נמצא אחד ומאה.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: מוסיף כל שהוא ומעלה. {{ירו"מ-הדגשה|שדי}} בצ"ט ועוד {{ירו"מ-הדגשה|כלשהו כדי לעלות סאה. לכן}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: {{ירו"מ-הדגשה|שדי במאה}} ועוד. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בן משולם}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ועוד {{ירו"מ-הדגשה|זה לא כלשהו ממש, אלא}} קב למאה סאה. {{ירו"מ-הדגשה|שזה}} שתות למדמע, {{ירו"מ-הדגשה|היינו שישית מהסאה שנפלה.}} והלכה כדבריו. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ז|ירושלמי תרומות, פרק ד, הלכה ז]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ז"> <strong>מתני':</strong> {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: תאנים שחורות מעלות את הלבנות, והלבנות מעלות את השחורות. {{שוליים|ד_טו}}עיגולי דבילה הגדולים מעלין את הקטנים, והקטנים מעלין את הגדולים. העיגולין מעלין את המלבנים, והמלבנים מעלין את העיגולין. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אוסר. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אומר: {{שוליים|ד_טז}}בידוע מה נפלה, אין מעלות זו את זו. וכשאינו ידוע מה נפלה, הן מעלות זו את זו. {{שוליים|ד_יז}}כיצד? חמישים תאנים שחורות וחמישים לבנות, נפלה שחורה - שחורות אסורות ולבנות מותרות. נפלה לבנה - לבנות אסורות ושחורות מותרות. וכשאינו ידוע מה נפלה, מעלות זו את זו. ובזו {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מחמיר, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} מיקל. ו{{ירו"מ-הדגשה|הי}}כן {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מיקל, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} מחמיר: בדורס ליטרא קציעות על פי הכד ואינו יודע איזה היא, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: רואין אותן כאלו הן פרודות, והתחתונות מעלות את העליונות. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ד_יח}}לא תעלה עד שיהא שם מאה כד. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} תאנים שחורות {{ירו"מ-הדגשה|מעלות}} את הלבנות, והלבנות מעלות את השחורות. {{ירו"מ-הדגשה|עיגולי דבילה הגדולים מעלין את הקטנים, והקטנים מעלין את הגדולים. העיגולין מעלין את המלבנים, והמלבנים מעלין את העיגולין.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסר.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דאסר: כיוון שבמקרה שתאנים שחורות נפלו לתוך לבנות, מותר לאכול את הלבנות שאינם בספק, וכיוון שיכול לאכול את הלבנות, היאך הלבנות מעלות את השחורות?}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: כך היה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} משיב את {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אוכל את הלבנות}} והלבנות מעלות את השחורות? מילתה אמר{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} בידוע מה נפלה, מעלות זו את זו. {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אם ידוע מה נפל, אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} אין מעלות. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|כהנא}}, מה בין {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}? {{ירו"מ-הדגשה|נפקא מינא}} {{שוליים|ד_יט}}בשידע ושכח. <span id="דף_כב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=27|תולדות יצחק=83|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} מעלה. על דעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}, {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שבשעת נפילה כבר נקבע באיסור, שוב}} אינו מעלה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|מתי אמרו}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|שהשחורות מצטרפות עם הלבנות להעלות את השחורה?}} והוא שנפלה שחורה אחת לתוך שתים {{ירו"מ-הדגשה|שחורות, שמדאוריתא}} בטל{{ירו"מ-הדגשה|ה}} ברוב. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: לא מסתברא בתוך שלוש? {{ירו"מ-הדגשה|כדי}} שא{{ירו"מ-הדגשה|ף}} אם {{ירו"מ-הדגשה|אותה של תרומה תהיה גדולה יותר, עדיין}} יהי{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|רוב חולין? אמר לו:}} אוף אנא סבר כן. {{ירו"מ-הדגשה|מילתהון דרבנן פליגא, וסברי שאפילו כשאין ביטול}} בר{{ירו"מ-הדגשה|וב, הלבנות מצטרפות לשחורות לבטל את תאנת התרומה השחורה. כיוון שתרומה בזמן הזה מדרבנן. תנן: "מדומע פטור מן החלה".}} {{אמורא-ירו"מ|כהנא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאל}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|לא מסתברא דהדין מדומע דתנינן הכא שפטור מחלה, מדובר במדומע שרובה תרומה שאז מיעוט החולין בטל}} בר{{ירו"מ-הדגשה|וב, והכל נידון כתרומה, ולכן פטור מחלה? אמר לו: אף אנא}} {{ירו"מ-הדגשה|ס}}בר {{ירו"מ-הדגשה|כן. אלא כד תסלק לארעא דישראל, את שאיל לה}} {{ירו"מ-ביאור|כשתעלה לארץ ישראל, תשאל.}} {{ירו"מ-הדגשה|כד סלק, שמע הדא דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו סאה תרומה שנפלה לתוך תשעים ותשע חולין, פטורה מן החלה. כיוון שאותה סאה תרומה לא בטלה מדרבנן עד שיהיו מאה כנגדה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: {{ירו"מ-הדגשה|כך משיב}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ואותה סאה}} {{ירו"מ-ביאור|של תרומה,}} {{ירו"מ-הדגשה|היא פוטרת את הכל מחלה. אמר ליה: וכי עיגול בעיגולין דתנן שמעלה אחד והשאר חולין? וכי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}בר בר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|הוא שהתרומה שנפלה היא שעלתה בידו? ואת אמר אפילו עיגולי}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ב}}י{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ה {{ירו"מ-הדגשה|הקטנים מעלין את הגדולים? אלא קל הוא שהקלו בתרומה בזמן הזה שהיא מדרבנן, ואף הכא קל הוא שהקלו בחלה שבזמן הזה היא דרבנן? ויתיביניה: שנייא עיגול בעיגולין, שכ}}בר {{ירו"מ-הדגשה|בטלו. דמדאוריתא חד}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|בטל. וכיוון שכל האיסור מדרבנן, רבנן יכולים להקל. אבל כאן הרי}} צ"ט {{ירו"מ-הדגשה|סאים חיבים בחלה מדאוריתא, ובגלל סאה אחת תרומה אתה רוצה להקל ולפטור אותם מחלה? אלא חייבים לאמר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|סו}}בר {{ירו"מ-הדגשה|שלדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בשלא בטלו מדאוריתא, היינו שאין רוב כגון שתאנה שחורה נפלה לתוך תאנים לבנות, שאפילו אם היתה רק תאנה שחורה אחת, מצטרפות הלבנות להתיר. דכיוון שתרומה בזמן הזה מדרבנן, הקלו. וכך גם במדומע: אף שיש שיעור לחיוב מהתורה, כיוון שחלה בזמן הזה דרבנן, מקילים. תנן:}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: תאנים שחורות מעלות את הלבנות, והלבנות מעלות את השחורות}} וכו'. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסר.}} {{אמורא-ירו"מ|בר פדיה}} אמר: טוחן ומתיר. ואף על גב {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|בר פדיה}} אמר: אין בלילה אלא ליין ושמן בלבד, מודה הוא הכא שהן נבללות. {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן {{ירו"מ-הדגשה|די}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יהיו ניכרות לעצמן.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} תרוויהון בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: אפילו חיטין בחיטין, טוחנן ומתיר. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כב ב}} {{סוף}} <span id="דף_כג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=28|תולדות יצחק=84|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} היו לפניו עשרים תאנים {{ירו"מ-הדגשה|טבל}} ונפלה אחת {{ירו"מ-הדגשה|של תרומה}} לתוכן ואבדה אחת מהן. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שאין כאן אלא ספק,}} ספיקן בטל ברוב. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: כולן נעשו מכוער. {{ירו"מ-הדגשה|שכבר}} נ{{ירו"מ-הדגשה|קב}}עו כול{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|לאיסור, והכל אסור מספק.}} מודי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} שאם תרם מהן על מקום אחר, {{ירו"מ-הדגשה|תרומתו תרומה. ואינו צריך לחשוש שמא התרומה}} על{{ירו"מ-הדגשה|תה בידו.}} או {{ירו"מ-הדגשה|כגון אם היו עשרים ונפלה לתוכן אחת של תרומה, וחזרה ונפלה מהן אחת,}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ריבה ממקום אחר עליהן. {{ירו"מ-הדגשה|כגון שהוסיף עליהם עשרים ואחד, בטלו. ואין צורך במאה, כיוון שהם רק}} ספק. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ספיקן בטל ברוב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}}: {{שוליים|ד_כ}}היו לפניו מאה וחמישים חביות {{ירו"מ-הדגשה|סתומות של חולין, ונתערבה בהן חבית תרומה לא בטלה.}} נתפתחו {{ירו"מ-הדגשה|מאה, אותם}} מאה מותרות, ו{{ירו"מ-הדגשה|ה}}חמישים אסורות {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לכשיתפתחו מותרות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: לא אמר אלא לכשיתפתחו. הא לכתחילה אסור {{ירו"מ-הדגשה|לפתוח, דאין מבטלים איסור לכתחילה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי פדיה}}: {{שוליים|ד_כא}}תרומה אוסרת בווד{{ירו"מ-הדגשה|א}}ה במאה, וספיקה בחמישים {{ירו"מ-ביאור|ולא ברוב.}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמר "בטל}} בחמישים", {{ירו"מ-הדגשה|משמע דווקא}} בחמישים. הא ששים לא? שבעים לא? {{ירו"מ-ביאור|וזה לא הגיוני.}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא כוונתו}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עד חמישים צריכה רוב. צרי{{ירו"מ-הדגשה|ך}} {{ירו"מ-הדגשה|לרבות עליהם כך שאם היו}} חמ{{ירו"מ-הדגשה|י}}שים, צרי{{ירו"מ-הדגשה|ך}} {{ירו"מ-הדגשה|להוסיף}} חמ{{ירו"מ-הדגשה|י}}שים {{ירו"מ-הדגשה|ואחד.}} מכאן ואילך אינה צריכה רוב, {{ירו"מ-הדגשה|אלא כיוון שהוסיף עד שהיה שם מאה, בטל. תנן:}} עיגולי דבילה הגדולים מעלין את הקטנים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|כיני מתניתין}} {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}}: {{שוליים|ד_כב}} {{ירו"מ-הדגשה|עי}}גולי דבילה הגדולים מעלין את הקטנים במשקל. {{ירו"מ-ביאור|דאם יש שם חמישים עיגולים קטנים, וכ"ה עיגולים גדולים, ועיגול גדול הוא כפול מהעיגול הקטן, נחשב כאילו יש שם מאה קטנים. ואם נפל עיגול תרומה קטן לתוכם, כאילו נפל לתוך מאה עיגולים קטנים, והתרומה תעלה במאה.}} וקטנים מעלין את הגדולים במיניין. {{ירו"מ-ביאור|שאם יש חמישים קטנים וחמישים גדולים והרי הם כמאה עיגולים, אם נפל עיגול גדול תרומה, לא אומרים כיון שאין במשקל פי מאה מהעיגול הגדול לא תעלה התרומה, אלא הולכים אחר המניין ויש שם מאה עיגולים, ומעלים את התרומה.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן: הדורס ליטרא קציעות על פי הכד ואינו יודע איזה היא.}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: רואין}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|כאלו הן פרודות, והתחתונות מעלות}} את {{ירו"מ-הדגשה|העליונות.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: לא תעלה עד שיהא שם מאה כד.}} הכא {{ירו"מ-הדגשה|ברישא, גבי תאנים לבנות ושחורות}} וכו', {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מחמיר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} מיקל. {{ירו"מ-הדגשה|והכא בסיפא}} {{ירו"מ-הדגשה|ג}}בי {{ירו"מ-הדגשה|ליטרה קציעות,}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|מחמיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|מקל.}} <span id="דף_כג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=28|תולדות יצחק=85|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ת}}רי תניין אינון {{ירו"מ-הדגשה|בדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}}. {{ירו"מ-הדגשה|מי ששנה זו לא שנה זו. כדתני:}} נמצאת אומר: בידוע {{ירו"מ-ביאור|מה נפל - שחורה או לבנה,}} לא תעלה {{ירו"מ-ביאור|בצרוף אחרות.}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שאינו ידוע {{ירו"מ-הדגשה|מה נפל,}} תעלה. דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: בין בידוע, בין בשאינו}} י{{ירו"מ-הדגשה|ד}}וע, {{ירו"מ-הדגשה|תעלה.}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|ולשיטתו}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|מיקל}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|מחמיר.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: בין בידוע, בין בשאינו}} י{{ירו"מ-הדגשה|ד}}וע, {{ירו"מ-הדגשה|לא תעלה.}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: בין בידוע, בין בשאינו ידוע, תעלה. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אומר: בידוע לא תעלה, בשאינו ידוע תעלה. {{ירו"מ-הדגשה|ולשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|מחמיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|מיקל.}} ליטרא קציעות שדרסה על פי חבית ואין ידוע היכין דרסה? על פי כוורת ואינו ידוע היכין דרסה? {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: אם יש שם מאה ליטרין תעלה, ואם לאו לא תעלה. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ד_כג}}אם יש שם מאה פומין תעלה, ואם לאו הפומין אסורין והשוליים מותרין. דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר: {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: אם יש שם מאה פומין תעלה {{ירו"מ-ביאור|שהתחתונות מעלות את העליונות.}} ואם לאו, הפומין אסורין והשוליים מותרין. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: אפילו יש שם שלוש מאות פומין לא תעלה. הדא אמרה: פומין עשו אותן כדבר שדרכו להימנות. הדא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} אמר: תניין אינון. הדא מסייעא {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר: דל}}דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. כל הדברים {{ירו"מ-הדגשה|שדרכם להמנות, חשובים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מקדשין {{ירו"מ-הדגשה|בכלשהו. דפליגי ביה: אם את שדרכו להימנות תמיד}} מקדש, {{ירו"מ-הדגשה|או כל שדרכו להמנות}} {{ירו"מ-ביאור|אפילו מידי פעם}} מקדש. הדא אמרה: דלעת אפילו אחד ממאה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בה אוסר. {{ירו"מ-הדגשה|כגון אם ראש הדלעת הייתה תרומה, ולא רק אם כולה הייתה תרומה כמו שפי החבית אף שהיא רק חלק קטן מהחבית, אינה}} ב{{ירו"מ-הדגשה|טל}}ה. דרסה ואינו יודע היכן דרסה, {{ירו"מ-הדגשה|דברי הכל}} תעלה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: {{שוליים|ד_כד}}וצריך שיהא בכל אחת שני ליטרין וכל שהוא, כדי שתיבטל ברוב. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ח|ירושלמי תרומות, פרק ד, הלכה ח]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ד_ח"> <strong>מתני':</strong> סאה תרומה שנפלה על פי מגורה {{ירו"מ-ביאור|אוצר,}} וקפאה {{ירו"מ-ביאור|הסיר את כל העליונות.}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: אם יש בקיפוי מאה סאה, תעלה באחד ומאה. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ד_כה}}לא תעלה. סאה תרומה שנפלה על פי מגורה, יקפיאנה. {{ירו"מ-הדגשה|אם כן,}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כג ב}} {{סוף}} <span id="דף_כד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=29|תולדות יצחק=87|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} למה אמרו תרומה עולה באחד ומאה? בשאינו יודע אם בלולות הן {{ירו"מ-הדגשה|או}} לאיזו הן נפלו. {{שוליים|ד_כו}}שתי קופות שתי מגורות {{ירו"מ-ביאור|שבכל אחת חמישים}} שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואינו יודע לאיזה מהן נפלה, מעלות זו את זו. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: אפילו הן בשתי עיירות, מעלות זו את זו. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: מעשה בא לפני {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} בחמישים אגודות של ירק שנפלה {{ירו"מ-הדגשה|לתוכן}} אחת {{ירו"מ-הדגשה|ש}}חצייה תרומה, ואמרתי לפניו: תעלה! לא שהתרומה עולה בחמישים ואחד, אלא שהיו שם מאה ושני חציים. <strong>גמ':</strong> מחלפא שיטתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס.}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|גבי ליטרא קציעות}} הוא אומר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}התחתונו{{ירו"מ-הדגשה|ת}} מעלות את העליונות. הכא הוא אמר: אם יש בקיפוי, הא ארעייתא {{ירו"מ-ביאור|התחתית}} לא {{ירו"מ-הדגשה|מצטרף.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|כהנא}}: דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שקיפא בידים,}} עשו אותו כמרבה {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מזיד. {{ירו"מ-ביאור|ואף שקדם בטל במאה, כשהרים חלק, חזר ונאסר.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ל}}דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}, עשו אותו כסאה עולה מתוך מאה. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר:}} סאה {{ירו"מ-הדגשה|שנפלה היא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}על{{ירו"מ-הדגשה|תה.}} {{ירו"מ-הדגשה|שאני אומר שהתרומה נמצאת}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מה {{ירו"מ-הדגשה|שקיפא}} {{ירו"מ-ביאור|ובקיפוי אין מאה כנגד אותה סאה שהיה צריך להעלות שהיא נעשת תרומה מדרבנן.}} על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי אסי}}, מותר לרבות {{ירו"מ-הדגשה|ככל איסור דרבנן.}} על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|כהנא}}, אסור לרבות. {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לא נאסר אלא בגלל שנראה כמרבה כדי לבטל האיסור.}} קיפא {{ירו"מ-ביאור|והיה בליבו ספק שמא לא קיפא את כל הפירות המסופקים}} וחזר וק{{ירו"מ-הדגשה|י}}פ{{ירו"מ-הדגשה|א:}} על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אסי}}, {{ירו"מ-הדגשה|הקיפוי השני}} מותר. {{ירו"מ-הדגשה|שהרי הסאה יצאה כבר בקיפוי ראשון.}} על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|כהנא}}, אסור. {{ירו"מ-הדגשה|שאף בפעם השניה מקפיא כי רוצה לסלק את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}א{{ירו"מ-הדגשה|י}}סור. {{ירו"מ-הדגשה|ושוב גוזרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אסור {{ירו"מ-הדגשה|להרבות, שנראה כמרבה כדי לבטל}} א{{ירו"מ-הדגשה|י}}סור {{ירו"מ-הדגשה|בידים.}} על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי אסי}}, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שלא שייר {{ירו"מ-ביאור|אפילו אם מרים את כל הפירות, הדין לא השתנה. וכיוון שבתוכם סאה תרומה, אם כרגע אין בכל הפירות מאה ואחד סאה כגון שאכלו עכברים חלק, הכל אסור.}} על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|כהנא}} {{ירו"מ-ביאור|שהסיבה שגזרו חכמים שהתחתונות לא יצטרפו, כיוון שנראה כמבטל בידים.}} {{ירו"מ-הדגשה|אם לקח הכל ולא}} שייר {{ירו"מ-הדגשה|כלום, לא}} שיי{{ירו"מ-הדגשה|ך}} {{ירו"מ-הדגשה|הטעם הזה. שהרי לקח הכל, וכיוון שכבר בטל האיסור, לא חוזר ונאסר אף שכעת בכל הפירות אין מאה ואחד סאים. תנן:}} שתי קופות שתי {{ירו"מ-הדגשה|מגורות שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואינו יודע לאיזה מהן נפלה, מעלות זו את זו.}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר: אפילו הן}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שתי {{ירו"מ-הדגשה|עיירות, מעלות זו את זו.}} ת{{ירו"מ-הדגשה|נ}}י: שתי קופות {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} בשתי עליות, ושתי מגורות {{ירו"מ-ביאור|שמחוברות לקרקע}} {{ירו"מ-הדגשה|דווקא}} בעלייה אחת. אבל שתי מגורות בשתי עליות לא. בדא מה בין קופות למגורות? קופות דרכן להתפנות, מגורות אין דרכן להתפנות. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|ד_כז}}היו לפניו שתי קופות, בזו חמישים סאה ובזו חמישים סאה, ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואינו יודע לאיזה מהן נפלה. רצה להעלות מזו מעלה, מזו מעלה, מחצה מזו ומחצה מזו מעלה. <span id="דף_כד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=28|תולדות יצחק=88|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} וכן שני מקואות: בזו עשרים סאה ובזו עשרים סאה, ונפלו שלושת לוגין מים שאובין לתוך אחת מהן {{ירו"מ-ביאור|וכל המים שבה נפסלו מדרבנן, וחייב לרוקן את המקווה מהמים הפסולים בו,}} ואינו יודע לאיזה מהן נפלו. רצה להוציא קוויה פסולה {{ירו"מ-ביאור|את המים הפסולים}} מזה מוציא, מזה מוציא, מחצה מזה ומחצה מזה מוציא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|בר פדיה}}: היו לפניו שתי קופות, בזו חמישים סאה ובזו חמישים סאה, ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן וידוע לאיזה מהן נפלה, ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} נפלה שנייה ואינו יודע לאיזה מהן נפלה. {{ירו"מ-הדגשה|אני}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר: למקום שנפלה הראשונה, שם נפלה השנייה. למה? {{שוליים|ד_כח}}שתולין קלקלה במקולקל. {{ירו"מ-הדגשה|אם}} ריבה על {{ירו"מ-הדגשה|הקופה}} הידועה {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שוגג {{ירו"מ-הדגשה|עד שהיה בה מאה ואחד כנגד הסאה הראשונה שידוע שנפלה לתוכה,}} בטלה {{ירו"מ-הדגשה|הסאה הראשונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מעלה {{ירו"מ-הדגשה|אחת}} ומתיר {{ירו"מ-הדגשה|את הקופה. וכיוון שעכשיו אין קופה אחת מקולקלת יותר}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}השניה, חזרה {{ירו"מ-הדגשה|הקופה}} השניה להוכיחה. ושניה{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|בספק,}} ושניה{{ירו"מ-הדגשה|ן}} מעל{{ירו"מ-הדגשה|ות את הסאה.}} נמצאו שתי {{ירו"מ-הדגשה|ה}}סאין {{ירו"מ-הדגשה|שנפלו}} עולות {{ירו"מ-הדגשה|ב}}מאה וחמישים סאה. {{ירו"מ-ביאור|שהרי על הראשונה הוסיף חמישים.}} שתי קופות, בזו חמישים סאה ובזו חמישים סאה, ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואינו יודע לאיזה מהן נפלה, ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} נפלה שנייה וידוע לאיזה מהן נפלה: {{שוליים|ד_כט}}אין אומר למקום שנפלה שם השנייה, שם נפלה הראשונה. {{ירו"מ-הדגשה|אם}} ריבה על אחת מהן ובטלה {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שוגג, מעלה ומתיר {{ירו"מ-ביאור|כגון שריבה על זו שלא נפלה לתוכה הסאה השניה, הרי היא מותרת.}} והשנייה אסורה עד שירבה לה שוגג. {{ירו"מ-ביאור|עד שיהיה מאה כנגד הסאה השניה שנפלה לתוכה ודאי. אבל כנגד הסאה הראשונה אינו צריך שכבר בטלה בקופה הראשונה. ואם ריבה על הקופה שבה נפלה הסאה השניה, מעלה ממנה סאה כנגד זו שנפלה לתוכה ודאי. ושני הקופות מעלות את הסאה הראשונה, ומרים סאה מאיזה קופה ומאיזה מקום בקופה שירצה, שבדעתו לקבוע מה היה חולין ומה היה תרומה כגון.}} {{שוליים|ד_ל}}אמר: "מה שלמטן תרומה, מה שלמעלן חולין", "מה שלמטן חולין, מה שלמעלן תרומה", לדעתו הדבר תלוי. ואף במקוה כן: אמר "מה {{ירו"מ-ביאור|מי המקווה}} שלמטן קוויה כשירה, מה {{ירו"מ-ביאור|מי המקווה}} שלמעלן קוויה פסולה", "מה שלמטן קוויה פסולה, מה שלמעלן קוויה כשירה", לדעתו הדבר תלוי. {{ירו"מ-הדגשה|תני: שתי קופות אפילו בשתי עליות, ושתי מגורות דווקא בעלייה אחת, אבל שתי מגורות בשתי עליות לא. בדא}} את אמר: קופות מעלות ומגורות אינן מעלות? היאך עבידא? שתי מגורות בשתי עליות ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן, שתיהן אסורות. ריבה על אחת מהן ובטלה שוגג, מעלה ומתיר. {{ירו"מ-ביאור|אבל השניה אינה מצטרפת להתיר ונשארת באיסורה.}} והשנייה לכשירבה לה שוגג היא מותרת, ואינה צריכה עלייה שכבר עלתה תרומה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כד ב}} {{סוף}} <span id="דף_כה_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כה.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=30|תולדות יצחק=90|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תני {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר:}} {{שוליים|ד_לא}}בלול מעלה, ושאינו בלול אינו מעלה. {{ירו"מ-הדגשה|משמע ששני קופות}} אינ{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|מצטרפות להעלות.}} והא תנינן: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: מעשה בא לפני {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} בחמישים אגודות של ירק שנפלה אחת לתוכן וחצייה תרומה, ואמרתי לפניו: תעלה! הרי {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אינו בלול ומעלה? הוינן בעיין למימר {{ירו"מ-ביאור|כדי לתרץ את הקושיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שלדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: דבר שהוא מקפיד על תערובתו אינו מעלה, ושאינו מקפיד על תערובתו מעלה. היאך עבידא? קישות טמאה שנפלה לתוך מאה קישואין טהורין {{ירו"מ-הדגשה|שלא הוכשרו,}} הואיל ואינו מקפיד על תערובתו, מעלה. {{ירו"מ-הדגשה|אם}} הוכשר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|לקבל טומאה,}} הואיל והוא מקפיד על תערובתן, אינו מעלה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ד|כה ב}} {{סוף}} <strong><strong>הדרן עלך פרק המפריש</strong></strong> ahgl61x35xa5ci90jc8e4ph2uywxfvx ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק חמישי 106 1706349 2942886 2941703 2025-06-19T23:58:59Z מאירושולי 35234 2942886 wikitext text/x-wiki ==פרק חמישי- סאה תרומה== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_תרומות_פרק חמישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ה_א|ירושלמי תרומות, פרק ה, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ה_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ה_א}}סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין או למעשר ראשון או למעשר שני או להקדש בין טהורין בין טמאין ירקבו {{שוליים|ה_ב}}אם טהורה היתה אותה סאה ימכרו לכהנים בדמי תרומה חוץ מדמי אותה סאה {{שוליים|ה_ג}}ואם למעשר ראשון נפלה {{ירו"מ-ביאור|אינו חייב למכור לכהן אלא}} יקרא שם לתרומת מעשר {{ירו"מ-ביאור|על מעשר אחר ויהיה הכל חולין.}} ואם למעשר שני או להקדש נפלה הרי אלו יפדו {{שוליים|ה_ד}}ואם טמאין היו החולין {{ירו"מ-ביאור|והתרומה לא הוכשרה לקבל טמאה, ואפילו הוכשרו ונגעה בחיטים הטמאים לא נטמאה התרומה כיוון שלא היה כביצה במקום אחד לפי שהחיטים מופרדים}} יאכלו נקודים או קליות או ילושו במי פירות או יתחלקו לעיסות {{ירו"מ-הדגשה|קטנות}} כדי שלא יהא במקום אחד כביצה {{שוליים|ה_ה}}סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורים {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר תירום ותישרף שאני אומר סאה שנפלה היא סאה שעלתה וחכמים אומרים {{ירו"מ-ביאור|רואים כאילו בכל סאה יש חלק אחד ממאה מהתרומה הטמאה. וכיוון שדין הסאה שמעלה כתרומה מדרבנן. חוששים שמא אותו חלק טמא יטמא אותה, לכן}} תעלה ותאכל נקודים או קליות או תילוש במי פירות או תתחלק לעיסות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה {{שוליים|ה_ו}}סאה תרומה טהורה {{ירו"מ-ביאור|שלא הוכשרה לקבל טמאה ואפילו הוכשרו ונגעה בחיטים הטמאים לא נטמאה התרומה כיוון שלא היה כביצה במקום אחד לפי שהחיטים מופרדים}} שנפלה למאה חולין טמאים תעלה ותאכל נקודים או קליות או תלוש במי פירות או תתחלק לעיסות {{ירו"מ-הדגשה|קטנות}} כדי שלא יהא במקום אחד כביצה<br><strong>גמ':</strong> סאה תרומה טמאה כו' תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} טבל מעלה וספיחי שביעית מעלין טבל מעלה קורא שם למעשרותיו וספיחי שביעית מעלין וינתנו לאוכליהון {{ירו"מ-ביאור|מהכהנים. ל{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} גם עשירים ל{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} רק עניים}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מתניתין <span id="דף_כה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=30|תולדות יצחק=91|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמרה כן סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין או למעשר ראשון או למעשר שני או להקדש בין טהורין בין טמאין ירקבו. {{ירו"מ-הדגשה|לא}} תעלה מפני שנפלה לפחות ממאה הא מאה תעלה ולא טבל הוא {{ירו"מ-ביאור|שהרי מעשר ראשון טבול לתרומת מעשר}} טבל מעלה תמן תנינן מדליקין בפת ושמן של תרומה {{ירו"מ-ביאור|שנטמאו.}} {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} אמר {{שוליים|ה_ז}}לא שנו אלא פת ושמן הא שאר כל הדברים לא {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לא שניא היא פת היא שמן היא שאר כל הדברים {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן קפודקיא}} בעי {{שוליים|ה_ח}}חיטין כפת זיתים כשמן {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} המדליק בפת ושמן של תרומה ישרפו עצמותיו {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מהו להדליק אמר לו אדליק ומה דנפל לשבטך נפל לך {{ירו"מ-ביאור| שאם עוברים איסור, כולם עוברים, שכבר נהגו הכהנים להדליק.}} הכל מודים בשמן שהוא מותר דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בא בר חייא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לך נתתיו למשחה למשחה לגדולה למשחה לסיכה למשחה להדלקה {{ירו"מ-הדגשה|תנן סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין או למעשר ראשון או למעשר שני או להקדש בין טהורין בין טמאין ירקבו}} ניחא טהורין ירקבו {{ירו"מ-הדגשה|לפי שהכל נעשה מדומע ואסורה באכילה משום הטמאה ואסורה בשריפה משום}} טהורה {{ירו"מ-הדגשה|לכן}} ירקבו {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} טמאין {{ירו"מ-הדגשה|למה}} ירקבו {{ירו"מ-הדגשה|ולא ישרפו על דעתיה}} ד{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} ניחא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ירקבו {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אסורים בשרפה}} על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|למה לא}} ידליק {{ירו"מ-הדגשה|בהם}} סבר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כהדא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}} שמא ימצא בהן {{ירו"מ-הדגשה|דרך}} עלייה {{ירו"מ-הדגשה|כגון שיפלו לתוכן חולין בשוגג ויתבטל התרומה ויהיה הכל ראוי לאכילה ואם ישרפם}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}מצא {{ירו"מ-הדגשה|שהפסיד את התרומה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ה|כה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ה|כה ב}} {{סוף}} <span id="דף_כו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=31|תולדות יצחק=92|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ובדבר שאין דרכו להיבלל {{שוליים|ה_ט}}אבל בדבר שדרכו להיבלל {{ירו"מ-הדגשה|ידליקם מיד}} שמא {{ירו"מ-הדגשה|יבא}} בהן {{ירו"מ-הדגשה|לידי}} תקלה {{ירו"מ-הדגשה|והרי במשנה נאמר סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין או למעשר ראשון או למעשר שני או להקדש}} בין {{ירו"מ-הדגשה|טהורין}} בין {{ירו"מ-הדגשה|טמאין ירקבו כך שגם אם נפלו להקדש ירקבו ועל פי ההסבר של}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|זה בגלל החשש}} שמא {{ירו"מ-הדגשה|יפלו לתוכן עוד הקדש ויתבטלו}} ולא כן סברינן מימר {{שוליים|ה_י}}אין להקדש אלא מקומו ושעתו אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|באמת אם היה מוצא מי שיפדה את ההקדש בדמי עצים היה מותר לשרפם אך כאן שאמרה המשנה ירקבו}} תיפתר שחרב אותו המקום ולא מצא למוכרו אפילו בדמי עצים {{ירו"מ-הדגשה|תנן אם טהורה הייתה אותה סאה}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}מכרו {{ירו"מ-הדגשה|לכהנים}} בדמי {{ירו"מ-הדגשה|תרומה חוץ}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}דמי {{ירו"מ-הדגשה|אותה סאה}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|בסאה תרומה}} טהורה {{ירו"מ-הדגשה|שהתערבה בפחות ממאה סאין}} טהורין אבל {{ירו"מ-הדגשה|סאה תרומה}} טהורה {{ירו"מ-הדגשה|שנפלה לפחות ממאה סאין}} טמאין הדא היא דתנינן אם טמאין היו אותן חולין {{ירו"מ-הדגשה|יאכלו נקודים}} או {{ירו"מ-הדגשה|קליות}} או {{ירו"מ-הדגשה|ילושו במי פירות}} או {{ירו"מ-הדגשה|יתחלקו לעיסות קטנות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה}} {{ירו"מ-ביאור|אבל קדם לישה אף אם התרומה הוכשרה ונגעה בחיטים הטמאים לא נטמאה התרומה כיוון שלא היה כביצה במקום אחד לפי שהחיטים מופרדים}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן נפלה לפחות ממאה מעשר}} ראשון אם {{ירו"מ-הדגשה|התרומה טהורה יקרא שם לתרומת מעשר}} ואם {{ירו"מ-הדגשה|התרומה}} טמאה {{ירו"מ-הדגשה|ירקבו משמע שאינו יכול לעשות}} את {{ירו"מ-הדגשה|שאר המעשר תרומת מעשר על מקום אחר כיוון שדינם שירקבו}} על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ניחא דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|מנין שמצוה להפריש תרומת מעשר מן הטהור על הטמא דכתיב}} (במדבר קרח יח כח) ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן עשה שינתן לאהרן בכהונתו {{ירו"מ-הדגשה|שיוכל לאכלה בטהרה וכאן אם}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}עשה {{ירו"מ-הדגשה|את המעשר תרומת מעשר על מעשרות אחרים הרי לא יוכל לתת אותם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כהן {{ירו"מ-הדגשה|לאכילה משום שדינם להרקב בגלל התרומה הטמאה שמעורבת בהם אבל}} על דעתיה דכהנא דו אמר {{ירו"מ-הדגשה|שמצוה להפריש מן הטהור}} על {{ירו"מ-הדגשה|הטמא דכתיב את מקדשו ממנו דהיינו}} טול מן המקודש {{ירו"מ-ביאור|הטהור}} שבו {{ירו"מ-ביאור|אף אם הכהנים לא יכולים לאוכלו.}} {{ירו"מ-הדגשה|למה לא יכול לעשות את}} שאר {{ירו"מ-הדגשה|המעשר תרומות ומעשרות על מקום}} אחר ואמור אוף הכא טול מן המקודש שבו {{ירו"מ-הדגשה|שהרי המעשר טהור}} אף על גב דכהנא אמר תמן טול מן המקודש שבו מודי {{ירו"מ-הדגשה|הוא שאינו תורם אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}דבר שהוא זקוק ליתנו לכהן {{ירו"מ-הדגשה|לשימוש כל}}שהו {{ירו"מ-הדגשה|וכאן כיון שאינו ראוי}} לכהן {{ירו"מ-הדגשה|אפילו להדלקה שהרי הדין שירקב במקרה כזה מודה כהנא שאינו ראוי לעשות ממנו תרומה תנן ואם טמאין היו החולין והתרומה טהורה יאכלו נקודים או קליות או ילושו במי פירות או יתחלקו לעיסות קטנות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה}} והדין ניקודים כהדא חצי ביצים {{ירו"מ-ביאור|היינו שלא יהיה בחלק הטמא כדי ביצה ויטמא את התרומה.}} <span id="דף_כו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=31|תולדות יצחק=93|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורים}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|תירום ותישרף שאני}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|סאה שנפלה היא סאה שעלתה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} כדעתיה כמה דהוא אמר תמן ([[משנה זבחים ח ה]]) {{ירו"מ-הדגשה|אברים של בעלי מום שנתערבו באברי תמימים אם קרב ראש אחד}} מהן {{ירו"מ-הדגשה|יקרבו כל הראשים דאני}} אומר כל הפסולין עלו בידו {{ירו"מ-הדגשה|והראש שקרב הוא מהקרבן}} בעל {{ירו"מ-הדגשה|המום והשאר מהתמימים לכן יקרבו}} כן הוא אמר הכא כל הטמאים עלו בידו {{ירו"מ-הדגשה|דסאה שנפלה היא סאה שעלתה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעי {{ירו"מ-הדגשה|מנין לנו שמה}} שאמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|שהסאה שעלתה תישרף זה בגלל שהוא סובר דסאה שנפלה היא סאה שעלתה}} אולי לא אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אלא מפני גדירה {{ירו"מ-הדגשה|לחומרה ומה ששורף את הסאה שהעלה}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|משום ספק שמא הטמאה עלתה בידו וכי}} לא מודה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} בסאה שעלתה מתוך טבל שהוא צריך לקרות שם למעשרותיה אין תימר סאה שנפלה היא סאה שעלתה לא יהא צריך לקרות שם למעשרותיה {{ירו"מ-הדגשה|רואים שלא}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא לחומרה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} יאות אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} דתנינן דבתרה סאה תרומה טהורה שנפלה למאה חולין טמאין {{ירו"מ-הדגשה|תיאכל נקודים}} ולית {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} פליג {{ירו"מ-הדגשה|ואם היה סבור דתרומה שעלתה היא זו שנפלה היה צריך לומר שתאכל כמות שהיא שהרי סאה שנפלה היא סאה שעלתה והיא הרי היתה טהורה}} אמרין חברייא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} יאות אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|שדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|היא שסאה שעלתה היא שנפלה שאם}} לא כן {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|מה שעלה חל עליו שם תרומה טהורה מדרבן אז איך אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|שתישרף וכי}} שורפין את התרומה מפני גדירה {{ירו"מ-ביאור|חומרה דרבנן?}} אמר לון {{ירו"מ-הדגשה|והא תנן על ששה ספקות שורפין את}} התרומה {{ירו"מ-הדגשה|על ספק בית הפרס ועל עפר הבא מארץ העמים על ספק}} בגדי {{ירו"מ-הדגשה|עם הארץ ועל ספק כלים הנמצאין על ספק הרוקין על ספק}} מי {{ירו"מ-הדגשה|רגלי אדם שהן כנגד}} מי {{ירו"מ-הדגשה|רגלי בהמה על ודאי מגען שהוא ספק טומאתן שורפין את}} התרומה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|אף על ספק מגען ברשות היחיד וחכמים}} אומרים {{ירו"מ-הדגשה|ברשות היחיד תולין לא שורפים ולא אוכלים וברשות הרבים טהור}} וכי ששה ספיקות דתנינן לא מפני גדירה הן {{ירו"מ-ביאור|חומרה דרבנן}} ושורפין {{ירו"מ-הדגשה|אותם אף}} הכא מפני גדירה {{ירו"מ-הדגשה|הן}} ושורפין אותן {{ירו"מ-הדגשה|תנן סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורים}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר תירום ותישרף שאני אומר סאה שנפלה היא סאה שעלתה וחכמים אומרים תעלה ותאכל נקודים}} חברייא אמרין בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|על דעת חכמים למה תאכל ניקודים}} מה נפשך אם {{ירו"מ-הדגשה|חוששים שמא}} תרומה טמאה {{ירו"מ-הדגשה|עלתה בידו היו צריכים לומר}} שתשרף {{ירו"מ-הדגשה|כשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ואם לא חוששים לכך לפי שהולכים אחר הרוב וחולין הן אלא שמעורב בהן תרומה טמאה למה צריך להקפיד לאכלם נקודים הרי הם חולין ומה בכך שיטמאו ואם אתה חושש שמא תרומה טמאה עלתה בידו שישרוף ומה בכך שאף}} אם חולין {{ירו"מ-הדגשה|עלו בידו הרי אין איסור לשרוף חולין אמר להם}} {{ירו"מ-ביאור|{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}}} {{ירו"מ-הדגשה|והכהן}} לאו לשום תרומה אכלה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי חכמים אמרו שמעלה אחד ונותנה לכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}תרומה כלום תרומה טמאה נאכלת אלא {{ירו"מ-הדגשה|ודאי אחר שחכמים תקנו שמה שמעלה יהיה}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|צריך להקפיד שתשאר}} טהורה {{ירו"מ-הדגשה|ולכן אוכלה נקודים}} שלא {{ירו"מ-הדגשה|ת}}טמאה {{ירו"מ-הדגשה|וגם}} {{ירו"מ-הדגשה|אי}} אפשר לומר שתשרף שהרי {{ירו"מ-הדגשה|אינה}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|ספק}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אי אתם מודים שאם נולד לה ספק טומאה במקומה {{ירו"מ-ביאור|מצד עצמה שמא נטמאה}} שאינו יכול לשורפה {{ירו"מ-הדגשה|שמא היא טהורה מה לי נולד לה ספק}} טומאה במקומה {{ירו"מ-ביאור|שמא נטמא שמא לא.}} מה לי נולד לה ספק טומאה במקום אחר {{ירו"מ-ביאור|שמא היא הטמאה ושמא היא אחרת שאינה טמאה. שהרי כשמוציא אחת הרי ספק שמא היא שנפלה.}} אלא אי בעיתון למיקשייה איקשון על הדא {{ירו"מ-ביאור|אם אתם רוצים להקשות תקשו על מה}} דתני {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}} דתני {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}} {{ירו"מ-הדגשה|שתי קופות אחת של תרומה טמאה ואחת של חולין טהורים ונפלה}} סאה תרומה טהורה {{ירו"מ-הדגשה|לתוך קופה אחת ואין}} מאה {{ירו"מ-הדגשה|כנגדה אני אומר לתוך של}} תרומה טמאה נפלה {{ירו"מ-הדגשה|והחולין ייאכלו נקודים ממה נפשך אם}} תרומה נפלה {{ירו"מ-הדגשה|לתוכן הרי הכל מדומע ואסורים לזרים ואם תולים}} שנפלה {{ירו"מ-הדגשה|לתוך הקופה של}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שמחזיק בידו חולין ומדוע יאכלו נקודים}} והדין נקודים {{ירו"מ-הדגשה|שנאמרו כאן במשנה}} כהדא חציי סאין {{ירו"מ-ביאור| לא כמו המקרה הקדם בו התרומה הייתה טהורה והחולין טמאים ולכן מותר ללוש רק פחות מביצה בכל פעם שלא יטמאו החולין הטמאין את התרומה. אבל כאן שהתרומה טמאה והשאר טהור. נמצא שבכל סאה שמעלה יש בו חלק אחד מק"א תרומה טמאה וכדי שלא תטמא את השאר צריך לעשות עיסיות שלא יהיה בעיסה שיעור של תרומה לטמא, כלומר, יעשה עיסה שחלק א' מק"א ממנה יהיה פחות מכביצה. כיצד יעשה? ילוש כל עיסה כחצי סאה. שבסאה יש קמ"ד ביצים. שהרי שש ביצים בלוג. ארבעה לוגין בקב. ששה קבין בסאה. נמצאו קמ"ד ביצים בסאה. אם תחלק את הסאה לק"א חלקים תקבל יותר מכביצה. לכן יעשה עיסה כחצי סאה ואז יהיה שם פחות מכביצה תרומה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ה|כו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ה|כו ב}} {{סוף}} <span id="דף_כז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=32|תולדות יצחק=94|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|לא רק הסאה שמרים תאכל נקודים אלא}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חולין {{ירו"מ-הדגשה|שנשארו אחר ההרמה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|ילושו}} אלא נקודים מפני חלתן {{ירו"מ-ביאור|שיוכל להפריש ממנה חלה בטהרה.}} מילתיה אמרה איסור זרות בטל {{ירו"מ-ביאור|שהרי מה שנשאר מותר לזרים אף שתרומה מעורבת בו,}} ואיסור טומאה לא בטלה מחלפה שיטתיה ד{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנינן}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|קמח טמא שנתערב בקמח טהור כשבא ליטול חלה נוטל יותר מהשיעור}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אומר {{ירו"מ-הדגשה|הרי זה חלה חוץ מן הטמא שיש בו כי אם יתן כשיעור בדיוק מפסיד לכהן כי יש שם חלק טמא שהחלה לא חלה עליו כפי שהתנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}איתמר {{ירו"מ-הדגשה|עליה}} כמה {{ירו"מ-ביאור|מהטמא}} {{ירו"מ-הדגשה|יהיה}} בעיסה {{ירו"מ-הדגשה|ויוכל}} לעשותה בטהרה {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} אמר שתות מד' קבין {{ירו"מ-הדגשה|קמח טמא}} בד' קבין {{ירו"מ-הדגשה|קמח טהור דבארבעה קבין יש תשעין ושש בצים ושתות דידהו}} {{ירו"מ-ביאור|שישית שלהם}} {{ירו"מ-הדגשה|שש עשרה בצים ובודאי}} {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|לא התכוון שיכול ללוש הכל כאחד שהרי אפילו כביצה מטמא אלא כוונתו שיפריש מתוך התערובת כדי שיעור חלה שזה אחד מעשרים וארבע ובתוך הכמות הזו לא יהיה כביצה מהטמא}} {{ירו"מ-ביאור|ששיעור החלה על תשעים ושש ביצים זה ארבעה ביצים ורק שישית מזה טמא}} ואת {{ירו"מ-הדגשה|זה ילוש בטהרה}} ואת {{ירו"מ-הדגשה|השאר אין צריך להקפיד ללוש בטהרה}} והכא הוא אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שצריך ללוש את כל החולין בטהרה מפני חלתן}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} תמן {{ירו"מ-ביאור|שאת השאר אין צריך להקפיד ללוש בטהרה}} כשהפריש ואחר כך גיבל {{ירו"מ-הדגשה|ברם הכא כשגיבל ואחר כך הפריש}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} כל ימינו היינו טועין {{ירו"מ-הדגשה|בדברי}} {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שתות}} מד' {{ירו"מ-הדגשה|קבין}} בד' {{ירו"מ-הדגשה|קבין}} כמקל הזה של סומא עד שלמדנוה מן חשבון גימטריא קבא כמה עבד {{ירו"מ-ביאור|כמה ביצים יש בקב}} עשרין וד' ביעין כמה {{ירו"מ-הדגשה|ארבע קבין}} עבדה תשעין ושית ביעין שתות דידהו שית עשרה אין יגבול שית {{ירו"מ-הדגשה|ביצים}} יש כאן כביצה טמאה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי שי}}שית {{ירו"מ-הדגשה|מהערובת זה קמח}} טמא ואין יגבול ארבע {{ירו"מ-הדגשה|ביצים}} אין כאן שיעור {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} שיעור {{ירו"מ-הדגשה|חלה שהוא אחד מעשרים וארבע מתשעים ושש זה בדיוק ארבע בצים אבל הרי צריך להוסיף כנגד החלק הטמא שהרי עליו לא רוצים}} שיחול {{ירו"מ-הדגשה|שם חלה}} הא כיצד הוא עושה מיגבל חמש {{ירו"מ-הדגשה|ומקדש}} ארבע {{ירו"מ-הדגשה|שיש כאן שיעור חלה מהטהור ואין כביצה מהטמא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר שתות}} מארבע {{ירו"מ-הדגשה|קבין שהם שש}} עשרה {{ירו"מ-הדגשה|בצים}} בחמש {{ירו"מ-הדגשה|סאין}} {{ירו"מ-ביאור|הכוונה שאחר התערובת יהיו חמש סאין}} {{ירו"מ-הדגשה|שהם שבע}} עשרה {{ירו"מ-הדגשה|שיעורי חלה}} {{ירו"מ-ביאור|ששיעור חלה שבע רבעי הקב וביצה וחומש ביצה במדבריות ואחר שהגדילו המידות בשישית פעמים, הרי הם חמש רבעים}} {{ירו"מ-הדגשה|כך שבכל עיסה יהיה שיעור החיב בחלה ופחות מכביצה מקמח טמא}} מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} אמרה ובלבד שלא תהא כביצה טמאה נוגעת בגומא {{ירו"מ-ביאור|בעריבה היו כמה גומות וכיוון שאת החלה הפרישו קדם רק על הגומא שבא החלה צריך להקפיד שלא יגע בה כביצה טמא .}} מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה ובלבד שלא תהא כביצה טמאה נוגעת בעיסה {{ירו"מ-ביאור|שהרי לרבי יוחנן לש את כל העיסה ואחר כך מפריש}} <span id="דף_כז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=32|תולדות יצחק=95|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|דחזקיא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לא {{ירו"מ-הדגשה|חלקו}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} לשעבר {{ירו"מ-ביאור|בדיעבד}} מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} להבא {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} אף אנא סבר כן ואיזו היא גומא {{ירו"מ-הדגשה|אם הפריש עיסה אחת בטהרה כדי שתהיה חלה על הכל}} {{ירו"מ-ביאור|כשיטת {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} שגם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|מודה לה בדיעבד}}}} על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא יהיה בה ביצה מהקמח הטמא}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שלדעת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|כמות הקמח הטמא שתות של}} ארבע {{ירו"מ-הדגשה|קבין שזה שש עשרה בצים בתוך חמש סאין קמח טהור}} {{ירו"מ-ביאור|הכוונה שאחר התערובת יהיו חמש סאין}} תיפתר שגיבל אחת {{ירו"מ-הדגשה|מ}}שבע עשרה {{ירו"מ-הדגשה|מהחמש סאים כדי שיהיה בה פחות מביצה מהקמח הטמא אבל הרי נמצא שמפריש אחד משבעה עשר וצריך להפריש רק אחד מעשרים וארבע כך שיכול לפטור בעיסה הזו עוד שבעה עיסות אחרות שיש בהם שיעור חלה שהם חמש רבעים כפול שבע שהם כסאתים נמצא}} דאתיא {{ירו"מ-ביאור|היינו שיכולה לפטור עוד}} בעיסת {{ירו"מ-הדגשה|ס}}אתים {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} בעי ולית הדא ד{{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-ביאור|שאומר שהתרומה הטמאה לא בטלה בטהורה}} פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר חנינא}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר חנינא}} {{שוליים|ה_יא}}נבילה {{ירו"מ-הדגשה|שהתערבה}} ברוב שחוטה בטלה בשחוטה בטל מגעה והסיטה לא בטל לפי {{ירו"מ-הדגשה|שאי}} אפשר לשחוטה שתיעשה נבילה {{ירו"מ-הדגשה|והוה}} מין {{ירו"מ-הדגשה|בשאינו מינו ובטל ברוב אבל רק מגעה בטל שיכול לתלות שנגע}} בשחוטה {{ירו"מ-הדגשה|שהיא הרוב והסיטה לא בטל כיוון שכשמסיט את כל התערובת ודאי הסיט את}} הנבלה {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמר שכיוון שאי}} אפשר לשחוטה שתיעשה נבילה {{ירו"מ-הדגשה|והוה}} מין {{ירו"מ-הדגשה|בשאינו מינו משמע שגם טמאה}} בטלה {{ירו"מ-הדגשה|ולמה אמרנו בדעת}} {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאיסור זרות בטל במאה וטומאה לא}} בטלה {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|אי}} אפשר לשחוטה שתיעשה נבילה {{ירו"מ-ביאור|ותטמא טומאת נבילה}} {{ירו"מ-הדגשה|והוה}} מין {{ירו"מ-הדגשה|בשאינו מינו ולכן הטמאה}} בטלה ברם הכא אפשר לחולין להיעשות {{ירו"מ-הדגשה|כ}}תרומה {{ירו"מ-הדגשה|לענין טמאה שאף החולין יכולים להיטמאות והוה מין במינו שלא בטל}} אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-ביאור|לא כמו שאמרנו ש{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} הקשה ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|תירץ אלא}}}} רבי סימון קשייתה ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} קיימה תני {{שוליים|ה_יב}}סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה הרי אלו מדומעין ואין משלמין {{ירו"מ-הדגשה|מהם}} קרן וחומש על מקום אחר {{ירו"מ-הדגשה|אלא לפי חשבון החולין שבהם}} ולא ממקום אחר עליהן אלא לפי חשבון {{תיבה נגללת}} עין {{ירו"מ-הדגשה|משפט ונר מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ה|כז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ה|כז ב}} {{סוף}} <span id="דף_כח_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כח.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=33|תולדות יצחק=96|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ובדבר שאין דרכו להיבלל אבל בדבר שדרכו להיבלל הולכין אחר הרוב אם רוב תרומה תרומה ואם רוב חולין חולין. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ה_ב|ירושלמי תרומות, פרק ה, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ה_ב"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ה_יג}}סאה תרומה טמאה שנפלה למאה סאה {{ירו"מ-הדגשה|תרומה}} טהורין {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אוסרין ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} מתירין אמרו {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} ל{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} הואיל וטהורה אסורה לזרים וטמאה אסורה לכהנים מה טהורה עולה אף טמאה תעלה אמרו להן {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} לא אם העלו החולין הקלין המותרין לזרים את הטהורה תעלה תרומה החמורה האסורה לזרים את הטמאה לאחר שהודו {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר תרום ותשרף {{ירו"מ-הדגשה|שאני}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|סאה שנפלה היא זו שעלתה}} וחכמים אומרים {{שוליים|ה_יד}}אבדה במיעוטה סאה תרומה שנפלה למאה הגביהה ונפלה למקום אחר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר מדמעת כתרומה ודאי וחכמים אומרים {{שוליים|ה_טו}}אינה מדמעת אלא לפי חשבון סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ונדמעו ונפל מן המדומע למקום אחר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר מדמעת כתרומה ודאי וחכמים אומרים {{שוליים|ה_טז}}אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון ואין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבון {{שוליים|ה_יז}}ואין מים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון {{ירו"מ-ביאור|חשבון כלים כמבואר בבבלי}} סאה תרומה שנפלה למאה והגביהה ונפלה אחרת הרי זו מותרת {{שוליים|ה_יח}}עד שתרבה תרומה לחולין {{שוליים|ה_יט}}סאה תרומה שנפלה למאה ולא הספיק להגביהה עד שנפלה אחרת הרי זו אסורה ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} מתיר<br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן בר פזי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אייבו בר נגרי}} הוון יתבון אמרין תנינן אחר שהודו מי הודה למי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ל{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} או {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} ל{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אמרין נצא לחוץ ונלמד נפקין {{ירו"מ-ביאור|יצאו}} ושמעון {{ירו"מ-הדגשה|ל}}רבי {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בר חנינא}} לא מצינו שהודו {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ל{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אלא בדבר זה בלבד {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אביי}} שמע לה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ה_כ}}המערה {{ירו"מ-הדגשה|יין תרומה}} מכלי לכלי ונגע טבול יום בקילוח יעלה באחד ומאה ואם תאמר {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ודו ל{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} שלא תעלה מאן תני הכא תעלה לא {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ולא {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא ודאי}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|הודו}} ל{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|שתעלה והבריתא}} דברי הכל {{ירו"מ-הדגשה|היא}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בריה דרבי הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|אולי}} {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} שנו אותה קודם שיודו ל{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מתניתין אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} אחר שהודו {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר תירום ותשרף {{ירו"מ-הדגשה|משמע שהתרומה בטלה אלא שצריך להרים אחת ונחלקו מה לעשות באותה אחת שמרים}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} לאו שמותי הוא {{ירו"מ-ביאור|מבית שמאי}} {{ירו"מ-ביאור|מכאן שבית שמאי הודו לבית הלל שהתרומה בטלה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} אחר שהודו אילו לאילו תעלה {{ירו"מ-הדגשה|וקשה}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} מסלקין לון {{ירו"מ-הדגשה|בשאלה}} ש{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} {{ירו"מ-הדגשה|לא ענו עליה ואתה אומר}} דאינון מודיי לון אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} יש כאן תשובה {{ירו"מ-הדגשה|שענו}} {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} ל{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא שנכתבה במקום}} אחר כהדא דתני {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}} ומה {{שוליים|ה_כא}}טהורה {{ירו"מ-הדגשה|שהיא חמורה}} שהיא בעון מיתה אצל הזרים עולה {{שוליים|ה_כב}}טמאה שהיא בעשה אצל הכהנים לא כל שכן {{ירו"מ-הדגשה|ומכח קל וחומר זה הודו}} {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} סאה תרומה שנפלה למאה חולין {{ירו"מ-הדגשה|והגביה}} ונפלה {{ירו"מ-הדגשה|לתוך}} חולין {{ירו"מ-הדגשה|אחרים אפילו}} כל שהן מבטלין אותן מתניתין פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} אינה מדמעת אלא לפי חשבון {{ירו"מ-הדגשה|משמע שצריך בכל זאת מאה כנגד חלק התרומה שבה ולא די בכלשהו}} <span id="דף_כח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=34|תולדות יצחק=99|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לא תני {{ירו"מ-הדגשה|בדברי חכמים אינה מדמעת אלא לפי חשבון}} אלא אינה מדמעת כל עיקר {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה ברבי}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|לדעת חכמים}} והוא שירבו חולין {{ירו"מ-ביאור|שנפלה לתוכן בפעם השניה}} על חשבון תרומה {{ירו"מ-הדגשה|שבה}} כדי שתבטל ברוב אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} והוא שנפלה למקום אחר {{ירו"מ-הדגשה|שיש בו מאה כנגד חלק התרומה שבסאת}} המדומע על דעתיה דרבי {{ירו"מ-הדגשה|א}}לעזר {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שלדעת חכמים באותה סאה שהגביה יש חלק תרומה וכנגדו צריך שיהיה מאה במקום השני ולכאורה למה שלא יצטרפו חלק}} החולין שלמעלן {{ירו"מ-ביאור|שבמה שהרים}} {{ירו"מ-הדגשה|עם}} החולין שלמטן {{ירו"מ-ביאור|בערמה השניה}} להעלות {{ירו"מ-הדגשה|את חלק התרומה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ה|כח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ה|כח ב}} {{סוף}} <span id="דף_כט_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כט.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף כט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=34|תולדות יצחק=99|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} סבר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} מימר {{ירו"מ-הדגשה|לדעת חכמים כיוון שמדרבנן הסאה שהרים נחשבת כתרומה}} החולין שלמעלן נעשו {{ירו"מ-הדגשה|כ}}חרסין {{ירו"מ-הדגשה|תנן סאה תרומה}} שנפלה {{ירו"מ-הדגשה|לפחות ממאה ונדמעו}} ונפל {{ירו"מ-הדגשה|מן המדומע למקום}} אחר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|מדמעת כתרומה ודאי וחכמים}} אומרים {{ירו"מ-הדגשה|אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה}} שאמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|שכל סאה שהרימו מהמדומע}} ונפלה {{ירו"מ-הדגשה|לערמה אחרת מדמעת כתרומה ודאי}} דווקא {{ירו"מ-הדגשה|כגון שהגביהו חמש סאים ונפלו}} לתוך חמשה מקומות אבל אם נפלו כולן למקום אחד אף {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מודי {{ירו"מ-הדגשה|שדי במאה כנגד סאה אחת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}} אמר אפילו נפלו כולן למקום אחד היא המחלוקת חילפיי אמר על {{ירו"מ-הדגשה|דעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|צריך מאה כנגד חלק התרומה שבסאה}} {{ירו"מ-ביאור|כשיטת חכמים,}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא שה}}חולין שלמעלן {{ירו"מ-ביאור|כגון אם הרים חמש סאים אותם ארבע סאים נוספים}} נעשו {{ירו"מ-הדגשה|כ}}חרסין {{ירו"מ-הדגשה|ולא מצטרפים לבטל}} והא {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אמר על דרבנן {{ירו"מ-הדגשה|ברישא}} {{ירו"מ-ביאור|במקרה שסאה תרומה נפלה למאה חולין והרים סאה וחזרה ונפלה למקום אחר ושאלנו למה לא תיבטל במשהו שהרי במה שהרמנו יש מאה כנגד חלק התרומה ותרץ {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}}} שחולין שלמעלן נעשו {{ירו"מ-הדגשה|כ}}חרסין {{ירו"מ-הדגשה|אם כן}} מה בין {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} ורבנן {{ירו"מ-הדגשה|ברישא באמת}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|חולק על חכמים וסובר שכל}} מה {{ירו"מ-הדגשה|שהרים נעשה כתרומת ודאי וצריך}} מאה {{ירו"מ-הדגשה|כנגדו}} חומר הוא בסאה שעלת מתוך מאה {{ירו"מ-הדגשה|ששם כשמעלה אחד כנגד התרומה שנפלה מתיר את כל השאר לכן החמירו שנעשה כולו תרומה וצריך}} מאה {{ירו"מ-הדגשה|כנגד כולו אבל כאן שה}}סאה {{ירו"מ-הדגשה|לא הורמה כתרומה לתקן את}} מה {{ירו"מ-הדגשה|שנשאר הרי}} היא {{ירו"מ-הדגשה|אוסרת רק כנגד תרומה שבה}} <span id="דף_כט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|כט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=35|תולדות יצחק=100|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} או אינו אלא קל {{ירו"מ-ביאור|שאולי נאמר הפוך שדווקא בסיפא שעוסקת במדומע {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|מחמיר שכשנפל}} למאה {{ירו"מ-הדגשה|ומעלה אחד}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|חמור ממדומע}} אלא קל {{ירו"מ-הדגשה|יותר שהרי כבר בטלה התרומה}} אבל {{ירו"מ-הדגשה|במדומע}} לא {{ירו"מ-הדגשה|בטלה}}}} אלא אמרי {{ירו"מ-הדגשה|כדאמרינן לדעת חילפיי שבכל מקרה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|מצריך מאה כנגד חלק התרומה שבמה שהרים אלא שהחולין שלמעלן נעשו כחרסין ולא מצטרפים לבטל ומה שהקשנו שהרי לפי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|זה גם דעת חכמים ברישא ואם כך מה בין}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|לחכמים לדעת}} {{אמורא-ירו"מ|חילפיי}} {{ירו"מ-הדגשה|חכמים ברישא לא סוברים כרבי אלעזר שהחולין שלמעלן נעשו כחרסין אלא}} כ{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|בדעת חכמים}} סאה של תרומה שנפלה לתוך מאה חולין {{ירו"מ-הדגשה|והעלה אחת}} ונפלה לתוך חולין {{ירו"מ-הדגשה|אחרים אינה מדמעת דאפילו}} כל שהן מבטלין אותן תני רבת התרומה {{ירו"מ-הדגשה|עד שלא היה מאה חולין כנגדה והלך והוסיף עד שהיה יותר ממאה}} נעשה כמרבה מזיד {{ירו"מ-הדגשה|ו}}התרומה {{ירו"מ-הדגשה|לא בטלה לפי שאין מבטלים איסור לכתחילה}} והא תנינן {{ירו"מ-הדגשה|מקוה}} {{שוליים|ה_כג}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היו בו ארבעים סאה {{ירו"מ-ביאור|מכוונות}}נתן סאה {{ירו"מ-הדגשה|מי פירות}} ונטל סאה כשר עד היכן {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי איסי}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא בר תנחום}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} עד רובו של מקוה {{ירו"מ-הדגשה|משמע שאף שנותן מי פירות במזיד בטלו}} והכא את אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שאם הוסיף חולין במזיד לא בטל}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|במקוה}} שהיה בו {{ירו"מ-הדגשה|ארבעים סאה אפילו}} את מרבה עליו {{ירו"מ-הדגשה|מי פירות}} הוא כשר {{ירו"מ-הדגשה|ואין איסור לתת מי פירות למקוה וכל עוד יש ארבעים סאה בטלו המי פירות ונעשו כמים עד שיהיה רוב מקוה}} ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|בתרומה שנפלה לחולין}} כל סאה וסאה צריכה מאה סאה {{ירו"מ-הדגשה|להתירה וכאשר אין והוא הולך ומוסיף הרי בה לבטל את האיסור במזיד ואין מבטלים איסור לכתחילה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|מזה}} שמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|התיר עד רובו ולא יותר}} זאת אומרת דבר שהוא בטל דבר תורה {{שוליים|ה_כד}}מעורר את מינו ליאסור {{ירו"מ-הדגשה|שהרי המי פירות קמא קמא בטל אבל כשהגיעה לרוב מי פירות}} {{ירו"מ-ביאור|כביכול}} {{ירו"מ-הדגשה|כל המי פירות שהתבטלו במקוה חזרו והתעוררו ומצטרפים לפוסלו תנן סאה תרומה שנפלה למאה ולא הספיק להגביהה עד שנפלה אחרת}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו"מ-הדגשה|זו אסורה}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר במאי פליגי}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר {{שוליים|ה_כה}}ידיעתה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ה|כט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ה|כט ב}} {{סוף}} <span id="דף_ל_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ל.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף ל]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|ל|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=35|תולדות יצחק=101|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מקדשתה {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שנודע לו מנפילת הראשונה אף שלא הספיק להגביה כבר בטלה במאה חולין והפכה בעצמה לחולין וכשנפלה השניה בטלה במאה ואחד}} ורבנן אמרין הרמתה מקדשתה תני סאה תרומה {{ירו"מ-הדגשה|טמאה}} שנפלה למאה {{ירו"מ-הדגשה|תעלה ותאכל נקודים}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|הבעלים}} לכהן ולא דמי עצים אני חייב לך טול לך דמי עציך {{ירו"מ-הדגשה|שאף שעכשיו התרומה ראויה לאכילה השבח הזה בא בזכות החיטין שלי}} והוא {{ירו"מ-הדגשה|הכהן}} אומר לו וכי סאה תרומה {{ירו"מ-הדגשה|טמאה}} שנפלה לפחות ממאה שמא אינה מדמעת את הכרי ועצים מדמעין את הכרי {{ירו"מ-הדגשה|ועוד}} הלא סופך {{ירו"מ-הדגשה|למכרה}} לכהן חורן {{ירו"מ-הדגשה|האם}} הוא נותן {{ירו"מ-הדגשה|לך}} דמי עצים {{ירו"מ-הדגשה|יוצא שאתה מרויח על חשבון התרומה שלי}} מאי כדון נותן לו דמי עצים {{ירו"מ-הדגשה|שהרי בזה הוא מודה}} לו והשאר {{ירו"מ-הדגשה|הוה ממון המוטל בספק}} ויחלוקו חד בר נש {{ירו"מ-הדגשה|ה}}פיל שעורין {{ירו"מ-הדגשה|של עצמו}} גו חיטין {{ירו"מ-הדגשה|של חברו ונמכרו במחיר}} חיטין אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בר שלום}} ואמר יתן לו דמי שעורין {{ירו"מ-הדגשה|ובשבח}} יחלוקו. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ה_ג|ירושלמי תרומות, פרק ה, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ה_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ה_כו}}סאה תרומה שנפלה למאה וטחנן ופחתו כשם שפיחתו החולין כך פחתה תרומה ומותר סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה וטחנן והותירו כשם שהותירו החולין כך הותירה התרומה ואסור אם ידוע שחיטין של חולין יפות משל תרומה מותר {{שוליים|ה_כז}}סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ואחר כך נפלו שם חולין אם שוגג מותר ואם מזיד אסור <span id="דף_ל_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|ל|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=35|תולדות יצחק=102|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן סאה תרומה שנפלה למאה וטחנן ופחתו כשם שפיחתו החולין כך פחתה תרומה ומותר}} ולא סוף דבר שפחתה התרומה אלא אפילו פחתו חולין ותרומה בעינה {{ירו"מ-הדגשה|כגון שלא הספיק לטוחנה כראוי}} טוחן ומתיר {{ירו"מ-הדגשה|שאף אם היה נותן לכהן את המדומע היה הכהן}} טוחן {{ירו"מ-הדגשה|את הכל והיתה}} התרומה {{ירו"מ-הדגשה|בטלה}} תני {{שוליים|ה_כח}}אין טינופת {{ירו"מ-ביאור|מורסן}} של תרומה מצטרפת עם התרומה לאסור על החולין אבל טינופת של חולין מצטרפת עם החולין להעלות את התרומה {{אמורא-ירו"מ|רבי ביבי}} בעי טינופת של תרומה מהו להצטרף עם החולין להעלות את התרומה מן מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{שוליים|ה_כט}}קליפי איסור מצטרפין להיתר הדא אמרה טינופת של תרומה מצטרפת עם החולין להעלות את התרומה {{תנא-ירו"מ|רב חונא}} אמר קליפי איסור מעלין את ההיתר סאה תרומה שנפלה למאה אין את מוציא זונין וטינופת {{ירו"מ-הדגשה|שבחולין שה}}טינוף {{ירו"מ-הדגשה|והזונין מצטרפים לבטל את התרומה סאה תרומה שנפלה}} לפחות ממאה אתה מוציא זונין וטינופת {{ירו"מ-הדגשה|שבתרומה}} וכן {{שוליים|ה_ל}}לוג יין צלול {{ירו"מ-ביאור|תרומה}} שנפל למאה לוגין יין עכור {{ירו"מ-ביאור|חולין}} אין את מוציא שמרין שבו לוג יין עכור {{ירו"מ-ביאור|תרומה}} שנפל למאה לוג יין צלול {{ירו"מ-ביאור|חולין}} את מוציא שמרין שבו {{ירו"מ-הדגשה|תנן סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה וטחנן והותירו כשם שהותירו החולין כך הותירה התרומה ואסור אם ידוע שחיטין של חולין יפות משל תרומה מותר}} תני אף טוחן הוא בתחילה ומתיר מתני' ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שמבטלין איסור לכתחילה דתנן נטיעות ערלה שנתערבו עם נטיעות לא ילקוט חלק מנטיעות הערלה}} כדי {{ירו"מ-הדגשה|שיתבטלו השאר באחד ומאתים}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר אף מתכווין וילקוט ויעלה באחד ומאתים אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|דברי הכל היא}} {{ירו"מ-ביאור|הרי אף אם תאמר שלא בטלים ויצטרך למכרם לכהן הרי סופם להיטחן}} שכן דרך כהנים להיות טוחנין מדומע בבתיהן {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שזה מה שבודאי יקרה אין זה נקרא מבטל איסור לכתחילה}} מה נפיק מביניהון כלאי הכרם על דעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שמותר לבטל איסור לכתחילה}} טוחן ומתיר על דעתיהון דרבנן {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שאין רגילות}} לטחון {{ירו"מ-הדגשה|כלאי הכרם}} {{ירו"מ-ביאור|שהוא אסור לכולם,}} אינו טוחן ומתיר {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ה_לא}}כל האיסורין שריבה עליהן שוגג מותרין מזיד אסורין ולא מתניתין היא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} שוגג מותר מזיד אסור מתניתא בתרומה אתא {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מימר לך אפילו שאר כל הדברים {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כשם שמצוה לומר {{ירו"מ-ביאור|להוכיח}} על דבר שהוא נעשה כך מצוה שלא לומר על דבר שאינו נעשה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} כשם שאסור לטהר את הטמא כך אסור לטמא את הטהור אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר יעקב}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אם באת הלכה תחת ידך ואי אתה יודע אם לתלות {{ירו"מ-הדגשה|אם}} לשרוף לעולם הוי רץ אחר השריפה יותר מן התלייה שאין לך חביב בתורה יותר מפרים הנשרפים ושעירים הנשרפין {{ירו"מ-ביאור|שהרי דמם נכנס לפנים,}} והן בשריפה {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בעי דנין דבר שאין מצותו לכן מדבר שמצותו לכן {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ה|ל א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ה|ל ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק סאה תרומה שוגג</strong> dpjq21v203nxk2ju718hggh8fmvjeat ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק שישי 106 1706350 2942896 2920916 2025-06-20T04:01:08Z מאירושולי 35234 2942896 wikitext text/x-wiki ==פרק שישי - האוכל תרומה== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_תרומות_פרק שישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] <span id="דף_לא_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לא.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=36|תולדות יצחק=104|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ו_א|ירושלמי תרומות, פרק ו, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ו_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ו_א}}האוכל תרומה שוגג משלם קרן וחומש {{שוליים|ו_ב}}אחד האוכל ואחד השותה ואחד הסך אחד תרומה טהורה ואחד תרומה טמאה משלם חומש {{שוליים|ו_ג}}וחומש חומשה אינו משלם תרומה {{שוליים|ו_ד}}אלא חולין מתוקנים {{שוליים|ו_ה}}והן נעשין תרומה והתשלומין תרומה {{ירו"מ-ביאור|שהאכלם חייב חומש.}} אם רצה הכהן למחול אינו מוחל {{שוליים|ו_ו}}בת ישראל שאכלה תרומה ואחר כך נשאת לכהן אם תרומה שלא זכה בה כהן אכלה משלמת קרן וחומש לעצמה ואם תרומה שזכה בה כהן אכלה משלמת קרן לבעלים וחומש לעצמה מפני שאמרו האוכל תרומה שוגג משלם קרן לבעלים וחומש למי שירצה<br><strong>גמ':</strong> האוכל תרומה שוגג {{ירו"מ-הדגשה|כו'}} כתיב ([[ויקרא כב יד|ויקרא אמור כב יד]]) ואיש כי יאכל קודש בשגגה ויסף חמישיתו שיהא הוא וחומשו חמשה {{ירו"מ-הדגשה|חלקים}}. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} שוגג בחלב {{ירו"מ-הדגשה|מזיד}} בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן ואמור אף הכא מזיד בתרומה ושוגג בחומש יתרו בו וילקה ויביא חומש {{ירו"מ-ביאור|כמו שאם שגג בקרבן מתרים בו ולוקה, כך כששגג בחומש,}} {{ירו"מ-הדגשה|שהוא במקום קרבן}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} גזירת הכתוב הוא {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כב יד|ויקרא אמור כב יד]]) ואיש כי יאכל קודש בשגגה שתהא כל אכילתו בשגגה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}מזיד בספיקו {{ירו"מ-הדגשה|כ}}שוגג בודאו {{ירו"מ-ביאור|שאם היה יודע שזה ודאי תרומה לא היה אוכל אבל אף שידע שזה ספק אכל במזיד}} {{ירו"מ-הדגשה|הא}} {{ירו"מ-הדגשה|חייב חומש}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} הדא אמרה השב {{ירו"מ-הדגשה|לו}} מידיעתו חייב על שגגתה {{ירו"מ-הדגשה|חומש}}. אמר אני פורש מכזית ואיני פורש מכחצי זית {{ירו"מ-הדגשה|וחשב שאין בתרומה כזית ואכלה האם}} {{ירו"מ-הדגשה|חייב}} {{ירו"מ-הדגשה|בחומש}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} נעשה כאוכל חצי זית בשוגג וחצי זית במזיד {{ירו"מ-הדגשה|ופטור. חייבים לומר}} ש{{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} לא סבר כ{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אכל חצי זית בהעלם אחד פטור {{ירו"מ-ביאור|מותר מהתורה.}} {{ירו"מ-הדגשה|והכא אכל שני חצאי זיתים וחסר כל שהוא פטור.}} מודה {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} באיסורי הנאה ומודה {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} ביום הכיפורים ומודה {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} בעתיד להשלים {{ירו"מ-ביאור|שהתכוון לאכול כשיעור}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ו_ז}}המגמע חומץ של תרומה לוקה {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הכוסס חטה של תרומה לוקה. תני הכוסס את החיטה של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. <span id="דף_לא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=37|תולדות יצחק=108|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר אני אומר {{שוליים|ו_ח}}שמשלם קרן וחומש. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} מודין חכמים לרבי במגמע חומץ של תרומה אחר טיבלו שהוא משלם קרן וחומש שהחומץ {{ירו"מ-הדגשה|אחר טיבולו}} משיב את הנפש {{ירו"מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה אחר אכילה, ויש אומרים אחר שטיבלו בחומץ הזה}}. תני אכל תרומה טמאה משלם חולין טהורים ואם שילם חולין טמאין יצא. {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר סומכוס אמר שוגג מה שעשה עשוי מזיד לא עשה ולא כלום. תמן תנינן {{שוליים|ו_ט}}אין תורמין מן הטמא על הטהור {{ירו"מ-הדגשה|ואם תרם שוגג מה שעשה עשוי מזיד לא עשה ולא כלום}}. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אם תרם מן הטמא על הטהור בין בשוגג בין במזיד מה שעשה עשוי. אתיא דיחידאי דהכא {{ירו"מ-ביאור|שהוא סומכוס,}} כסתמא דתמן ויחידאי דתמן {{ירו"מ-ביאור|שהוא {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}}} כסתמא דהכא. היאך עבידא {{ירו"מ-ביאור|מה עושים}} {{ירו"מ-הדגשה|להלכה כשסתם משנה כתנא אחד וסתם משנה אחרת כתנא השני}} {{ירו"מ-ביאור|לא נפשט}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{שוליים|ו_י}}תשלומי תרומה הרי הן כתרומה לכל דבר אלא שגידוליהן חולין. {{שוליים|ו_יא}}גדולי תרומה הרי הן כחולין לכל דבר אלא שאסורין לזרים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ואנן תנינן תרתיהון {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}} שתשלומי תרומה הרי הן כתרומה לכל דבר דתנינן אינו משלם תרומה אלא חולין מתוקנין והן נעשין תרומה. {{ירו"מ-הדגשה|ומה}} {{ירו"מ-הדגשה|שנאמר}} אלא שגידוליהן חולין דתנינן גדולי תרומה תרומה הא גידולי תשלומי תרומה חולין. {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}} שגידולי תרומה הרי הן כחולין לכל דבר דתנינן {{שוליים|ו_יב}}וחייבת בלקט ובשכחה ובפיאה ועניי ישראל ועניי כהנים מלקטין. {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}} אלא שאסורין לזרים דתנינן {{שוליים|ו_יג}}ועניי ישראל מוכרין את שלהן לכהנים בדמי תרומה והדמין שלהן. תני תשלומי תרומה אין משלמין מהן קרן וחומש ואין משלמין עליהן קרן וחומש ואין חייבין בחלה ואין הידים פוסלות בטבול יום כדרך שפוסלות בחולין. ואוף {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-ביאור|דסברי דעיסה שנדמעה או נתחמצה בשאור של תרומה, נפסלת בטבול יום.}} מודה בה. אם רצה הכהן למחול אינו מוחל כשלא הפריש הפריש ואחר כך אכל תפלוגתא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}} דתני ([[ויקרא כב יד|ויקרא אמור כב יד]]) ונתן לכהן את הקודש מתנתו מקדשתו לחייב עליו חומש דברי {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-ביאור|כך שכל עוד לא נתן לכהן לא נמחל לו והחולין שהפריש לא נעשו תרומה.}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן רבי שמעון}} אומר אף הפרשתו מקדשתו לחייב עליו קרן וחומש {{ירו"מ-ביאור|וכשהפריש כבר נמחל לו.}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ו|לא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ו|לא ב}} {{סוף}} <span id="דף_לב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=37|תולדות יצחק=108|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}לוכ{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|בתרומה מ}}חל {{ירו"מ-הדגשה|לו הכהן}} ואחר כך אכל תפלוגתא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} דאיתפלגון {{ירו"מ-הדגשה|גזל}} תרומה משל אבי אמו כהן {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{שוליים|ו_יד}}משלם לשבט ו{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אמר משלם לעצמו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} כך היה משיב {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} על דעתך דתימר משלם לשבט והא תנינן {{שוליים|ו_טו}}גנב תרומת הקדש {{ירו"מ-ביאור|שכהן הקדיש תרומה}} ואכלה משלם שני חומשים וקרן וישלם ג' {{ירו"מ-הדגשה|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} התורה אמרה יצא ידי גזילו. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} לרבי איסי תרתין מילין אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ולית אתון אמרין מהן. אמר רבי יוחנן יצא ידי גזילו ולית אתון אמרין מהו כדון ([[ויקרא כב יד|ויקרא אמור כב יד]]) ונתן לכהן את הקודש מכיון שנתנו לו יצא ידי גזילו. אתון אמרין בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ו_טז}}במקום שחיטתה שם תהא שריפתה ולית אתון אמרין מהו כדון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}} ([[במדבר יט ה|במדבר חקת יט ה]]) על פרשה ישרוף. <span id="דף_לב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=37|תולדות יצחק=109|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מה את שמע מינה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} מקום פרישתה מחיים שם תהא שריפתה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-ביאור|שאמר שאם אכל תרומה משל אבי אמו כהן משלם לשבט}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} שאמר משלם לעצמו כ{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן רבי שמעון}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} ואין יסבור {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי}} ובלבד בדבר שהוא זקוק ליתנו לכהן אבל בדבר שאינו זקוק ליתנו לכהן אוף {{תנא-ירו"מ|רבי}} מודה. ודמיא למתניתין דתנן הפריש פדיון פטר חמור ומת {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר חייבין באחריותו כחמש סלעים של בן וחכמים אומרים {{שוליים|ו_יז}}אין חייבין באחריותו אלא כפדיון מעשר שני. מודי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} בפטרי חמורות שנפלו לו מבית אבי אמו כהן מכיון שהפרישו קדשו. {{שוליים|ו_יח}}אכל תרומת חבר משלם לחבר תרומת עם הארץ משלם לעם הארץ ולא נמצא מוסר טהרותיו לעם הארץ. {{שוליים|ו_יט}}כיצד הוא עושה נותן שתיהן {{ירו"מ-ביאור|גם מה שאכל משל כהן חבר וגם מה שאכל משל עם הארץ}} לכהן חבר ונוטל דמי אחת מהן ונותן לכהן עם הארץ. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} אמר קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אתיא כמ"ד הפרשתו מקדשתו ברם כמ"ד מתנתו מקדשתו בלא כן אינו צריך זכייה. אמר להן במזכה על ידי אחר. לא הספיקה לשלם עד שנתגרשה איתא חמי {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}} אילו היה לה כמה מעשרות שמא אינן שלה. תמן מעשרות מסויימין ברם הכא תרומה אינה מסוימת. מה דמי לה פיטרי חמורות. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ו_ב|ירושלמי תרומות, פרק ו, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ו_ב"> <strong>מתני':</strong> המאכיל את פועליו ואת אורחיו תרומה הוא משלם את הקרן והן משלמין את החומש דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. וחכמים אומרים {{שוליים|ו_כא}}הן משלמין את הקרן ואת החומש והוא משלם להן דמי סעודתן. {{שוליים|ו_כב}}הגונב תרומה ולא אכלה משלם תשלומי כפל דמי תרומה אכלה משלם שני קרנים וחומש קרן וחומש מן החולין וקרן {{ירו"מ-הדגשה|של כפל}} דמי תרומה. {{שוליים|ו_כג}}גנב תרומת הקדש ואכלה משלם שני חומשים וקרן שאין בהקדש תשלומי כפל. אין משלמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה ומן ההפקר ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו ולא ממעשר שני והקדש שנפדו שאין הקדש פודה את הקדש דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. וחכמים {{שוליים|ו_כד}}מתירין באלו<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ו|לב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ו|לב ב}} {{סוף}} <span id="דף_לג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=38|תולדות יצחק=111|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<br><strong>גמ':</strong> הא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|הן משלמין את הקרן והוא משלם את החומש}} ורבנן אמרי {{ירו"מ-הדגשה|הן משלמין את הקרן ואת החומש והוא משלם להן דמי סעודתן}}. מה ביניהון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} עיקר סעודה ביניהן. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר עיקר סעודה לבעל הבית {{ירו"מ-ביאור|והוא חייב לטרוח ולהביא להם סעודה חולין מתוקנים ולא דמים. נמצא שאם האכילם תרומה הוא צריך להביא להם מנה מדברים שמותר להביא מהם תרומה, והם צריכים לתת אותה לכהן. לכן אומר {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} שיכול הוא לתת חולין מתוקנים ישר לכהן. אבל לחכמים הוא חייב להם דמים והם חייבים לכהן חולין מתוקנים לכן הוא יתן להם דמים והם יתנו לכהן חולין מתוקנים. }} ורבנן אמרי עיקר סעודה לפועלין. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר טפלה ביניהן. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר טפילה לבעל הבית {{ירו"מ-ביאור|כיוון שהוא גרם נזק לכהן. ו{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} דן דינא דגרמי, לכן מדין מזיק חייב לשלם לכהן חולין מתוקנים. }} ורבנן אמרי טפילה לפועלין {{ירו"מ-ביאור|שרבנן לא דנים דינה דגרמי. לכן בעל הבית יכול לתת להם סעודתן מכל מקום גם מההפקר, והם צריכים לתת לכהן חולים מתוקנים.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} הא למה זה דומה {{ירו"מ-ביאור|מה שמחייבים את בעל הבית?}} למוכר חפץ לחבירו ונמצא שאינו שלו שהוא חייב להעמיד לו מקחו {{ירו"מ-ביאור|ואינו יכול להחזיר לו דמים שהרי התחייב להביא לו חפץ.}} אילו כרבי שמעון בן לקיש איתאמרת ניחא ואין כרבי יוחנן אמר עיקר סעודתו ביניהן ואת אמרת הכי כרבי מאיר איתאמרת. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}} שבח סעודה ביניהן בשפסק עמהן דובשני חולין והאכילן דובשני תרומה ולא כבר <span id="דף_לג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=39|תולדות יצחק=114|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אכלו כמאן דאמר {{שוליים|ו_כה}}טבלים נפשו של אדם חתה מהן {{ירו"מ-הדגשה|ונחשב כאילו לא אכלו.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן גנב תרומת הקדש ואכלה משלם שני חומשין}} {{ירו"מ-ביאור|אחת משום תרומה ואחת משום מעילה בהקדש.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|אין הכוונה שהוא משלם שני חומשין כאחת אלא}} לצדדין היא מתניתין. {{שוליים|ו_כו}}יש בו כזית ואין בו שוה פרוטה משלם {{ירו"מ-הדגשה|לשבט שאין תשלומי}} הקדש {{ירו"מ-הדגשה|פחות משווה פרוטה אבל תשלומי תרומה תלויים בכזית ולא בשווי לכן צריך לכפר על עצמו אפילו בפחות משווה פרוטה}}. יש בו שוה פרוטה ואין בו כזית משלם להקדש. יש בו כזית ויש בו שוה פרוטה {{ירו"מ-הדגשה|מהו? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|שמעון בר ווא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|משלם לשבט שאיסור תרומה קדם}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר משלם להקדש {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} גזירת הכתוב היא {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כב יד|ויקרא אמור כב יד]]) ואיש כי יאכל קודש בשגגה {{ירו"מ-הדגשה|ונתן לכהן את}} הקדש {{ירו"מ-הדגשה|ויסף חמישיתו עליו}} למקום שהקרן מהלך שם החומש מהלך {{ירו"מ-הדגשה|והקרן להקדש שהרי מן ההקדש גזל}}. כהנא אמר משלם שני חומשין חומש לשבט וחומש להקדש. {{שוליים|ו_כז}}שאין בו בהקדש תשלומי כפל {{ירו"מ-הדגשה|מנין?}} שנאמר ([[שמות כב ח|שמות משפטים כב ח]]) ישלם שנים לרעהו לרעהו ולא להקדש. {{ירו"מ-הדגשה|תנן אין משלמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה ומן ההפקר ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו ולא ממעשר שני והקדש שנפדו שאין הקדש פודה את הקדש דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים מתירין באלו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|מה שנ}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|במשנה וחכמים מתירין באלו זה רק}} על תרתין אחרייתא למה מפני שיש בהן זיקת תרומה ומעשרות {{ירו"מ-הדגשה|שמתחילה לפני שעשאן}} מעשר {{ירו"מ-הדגשה|או לפני}} שהקדיש {{ירו"מ-הדגשה|היו ראויים להיות}} תרומה. ולקט ושכחה אין בהן זיקת תרומה ומעשרות {{ירו"מ-הדגשה|הרי לפני שנעשו לקט שכחה ופיאה היו ראויים להיות}} תרומה אלא בנשירת {{ירו"מ-הדגשה|לקט}} ובקמת פיאה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}בשכחת {{ירו"מ-הדגשה|קמה}} אנן קיימין {{ירו"מ-הדגשה|ולא הייתה לו שעת הכושר להתחייב בתרומה שמעולם לא היו ברשות בעלים בתלוש לכן}} {{ירו"מ-הדגשה|אין}} {{ירו"מ-הדגשה|משלמים מאלה לתרומה לפי שהם עצמם לא היו ראויים להיות תרומה}}. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ו|לג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ו|לג ב}} {{סוף}} <span id="דף_לד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=39|תולדות יצחק=114|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לית הדא פשטה שאילתיה דחילפיי {{ירו"מ-ביאור|האין זה פותר את השאלה של חילפי}}? דחילפיי שאל לקט בנשירה מהו שיקדש? {{ירו"מ-הדגשה|האם}} {{ירו"מ-הדגשה|משעה שנקצר עוד לפני שהגיע לאדמה חל עליו דין לקט או רק אחר שנפל לאדמה? אם תאמר שנעשה לקט רק לאחר שיפול על האדמה אם כך בנשירת לקט כל זמן שהוא באויר ראוי לתרומה ואיך אמרת שלקט לא היה ראוי לתרומה כלל}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|צריך לומר שמשעה שנקצר כבר נעשה לקט ולכן אינו ראוי להיות קודש ופשטנו את בעייתו של חילפיי}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|גם מהמשנה אפשר לפשוט את הבעיה של חילפיי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}הא תנינן לקט {{ירו"מ-הדגשה|ופיאה}} {{ירו"מ-ביאור|מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה}} אית לך מימר פיאה כלקט? {{ירו"מ-הדגשה|כיון}} {{ירו"מ-הדגשה|שנאמר במשנה}} לקט {{ירו"מ-הדגשה|ופיאה משמע ששניהם מדברים בעניין אחד וכיון שהפיאה נעשית פיאה במחובר ולא באה ליד הבעלים בתלוש גם}} הלקט {{ירו"מ-הדגשה|נעשה}} לקט {{ירו"מ-הדגשה|מיד עם הקצירה בעודו באויר ולא בא ליד הבעלים בתלוש}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לו {{שוליים|ו_כח}}על כולהן {{ירו"מ-הדגשה|חכמים מתירין}} {{ירו"מ-ביאור|שלא צריך זיקת תרומה}}. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ו_ג|ירושלמי תרומות, פרק ו, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ו_ג"> <strong>מתני':</strong> {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר משלמין ממין על {{ירו"מ-הדגשה|מין ומ}}שאינו מינו בלבד שישלם מן היפה על הרע. ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} אומר {{שוליים|ו_כט}}אין משלמין אלא ממין על מינו. {{שוליים|ו_ל}}לפיכך אם אכל קישואין של ערב שביעית ימתין לקישואין של מוצאי שביעית וישלם מהן. ממקום ש{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מיקל משם {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} מחמיר שנאמר ([[ויקרא כב יד|ויקרא אמור כב יד]]) ונתן לכהן את הקודש כל שהוא ראוי לעשות קודש דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אומר ונתן לכהן את הקודש קודש שאכל<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר משלמין ממין על שאינו מינו ובלבד שישלם מן היפה על הרע}}. הא כיצד אכל ירק ושילם גרוגרות גרוגרות ושילם תמרים תבוא לו ברכה. אכל ביכורים {{ירו"מ-הדגשה|שגם דינם כתרומה}} מהו {{ירו"מ-הדגשה|משלם}} {{ירו"מ-הדגשה|האם יכול}} לשלם {{ירו"מ-הדגשה|גם שלא משבעת המינים או דווקא משבעת המינים}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}? אכל ענבים {{ירו"מ-הדגשה|האם יכול}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שלם יין זיתים משלם שמן? אכל חלה {{ירו"מ-הדגשה|שדינה כתרומה}} מהו {{שוליים|ו_לא}}שישלם מפירות שלא הביאו שליש? {{ירו"מ-הדגשה|האם אינו יכול לשלם כיוון}} שפירות {{ירו"מ-הדגשה|שלא הביאו שליש אין בהן זיקת תרומה או כיוון}} שפירות שלא הביאו שליש חייבין בחלה {{ירו"מ-הדגשה|יכול לשלם מהן}}? אכל ביכורים מהו שישלם במחובר לקרקע? {{ירו"מ-הדגשה|האם אינו יכול}} לשלם {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שפירות}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מחובר{{ירו"מ-הדגשה|ין}} לקרקע {{ירו"מ-הדגשה|אין בהן זיקת תרומה או שיכול}} לשלם {{שוליים|ו_לב}}שכן הביכורים נקנין במחובר לקרקע? {{ירו"מ-הדגשה|תנן לפיכך אם אכל קישואין של ערב שביעית ימתין לקישואין של מוצאי שביעית וישלם מהן.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} בשם רבנן דתמן זאת אומרת שאין משלמין מפירות חוצה לארץ אפילו תימא משלמין מתניתין עד שלא התיר {{תנא-ירו"מ|רבי}} להביא ירק מחוצה לארץ לארץ. <span id="דף_לד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=39|תולדות יצחק=115|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא אמר אלא קישואין דבר שהוא פירות איסור {{ירו"מ-הדגשה|שירק}} {{ירו"מ-הדגשה|אסור}} {{ירו"מ-הדגשה|משום ספיחין}} אבל דבר שהוא פירות היתר לא {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|היא דאפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|פירות היתר}} {{ירו"מ-הדגשה|אסור שפורע חובו}} בפירות {{ירו"מ-הדגשה|שביעית}} שאם את אמר כן {{שוליים|ו_לג}}לא נמצא לוקח לו קורדם מדמי שביעית. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ו|לד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ו|לד ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק האוכל תרומה מזיד</strong> f872gqmsyh9iobgpzeffqczmgj64684 ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק שביעי 106 1706351 2942897 2920918 2025-06-20T04:05:09Z מאירושולי 35234 2942897 wikitext text/x-wiki ==פרק שביעי- האוכל תרומה== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_תרומות_פרק שביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ז_א|ירושלמי תרומות, פרק ז, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ז_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ז_א}}האוכל תרומה מזיד, משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}התשלומין {{שוליים|ז_ב}}חולין. אם רצה הכהן למחול, מוחל. <strong>גמ':</strong> האוכל תרומה מזיד כו'. תמן תנינן: "אלו הן הלוקין" וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|הבא על אחותו.}} והתנינן: "אלו נערות {{ירו"מ-הדגשה|שיש}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הן {{ירו"מ-הדגשה|קנס}}" וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|הבא על אחותו.}} הכא את אמר לוקה, והכא את אמר משלם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: לצדדין היא מתניתא. {{שוליים|ז_ג}}אם התרו בו לוקה, אם לא התרו בו משלם. סבר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מימר: במקום מכות ותשלומין {{ירו"מ-הדגשה|משלם}} ואינו {{ירו"מ-הדגשה|לוקה}}. וילקה וישלם? {{ירו"מ-הדגשה|משום}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כה ב|דברים כי תצא כה ב]]): {{ירו"מ-הדגשה|"והפילו השופט והיכהו לפניו כדי}} רשעתו". {{ירו"מ-הדגשה|משום}} רשעה אחת אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו שתי רשעיות. וישלם ולא ילקה? במחייבי ב' רשע{{ירו"מ-הדגשה|י}}ות {{ירו"מ-ביאור|ממון ומלקות}} הכתוב מדבר. {{ירו"מ-הדגשה|וכתיב:}} "והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר". {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שלוקה ואינו משלם.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: אפילו לא התרו בו אינו משלם, מאחר שאילו התרו בו היה לוקה. מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}. {{ירו"מ-הדגשה|דתנן:}} "אלו נערות שיש להן קנס", {{ירו"מ-הדגשה|והבא על אחותו אחת מהן. ולמה משלם? הרי}} אילו התרו ביה {{ירו"מ-הדגשה|היה}} לוקה! סבר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר: לוקה ומשלם. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: מן המוציא שם רע למד {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כב יח|דברים כי תצא כב יח יט]]): {{ירו"מ-הדגשה|"ולקחו זקני העיר ההוא את האיש ויסרו אתו, וענשו אותו מאה כסף".}} "וענשו אותו" - ממון, "ויסרו אותו" - מלקות. ורבנן אמרין: לחידושו יצא המוציא שם רע. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}דבר שהוא יוצא {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חידושו, אין למידין ממנו. לפי שבכל מקום אין אדם מתחייב בדיבורו, וכאן אדם מתחייב בדיבורו. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ז|לד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ז|לד ב}} {{סוף}} <span id="דף_לה_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לה.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=40|תולדות יצחק=117|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} וכשם שאין למידין ממנו לדבר אחר, כך אין למידין ממנו לא לעונשין ולא למכות. ולא כן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מזיד בחלב {{ירו"מ-הדגשה|ו}}שוגג בקרבן, מתרין בו ולוקה ומביא קרבן? {{ירו"מ-הדגשה|אף}} הכא ילקה וישלם! {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר יצחק}}: שני דברים {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מסורין לבית דין, את תופס אחד מהן. יצא דבר שהוא מסור לשמים. הכל מודים {{שוליים|ז_ד}}שאין ממון אצל מיתה, דכתיב ([[ויקרא כד כא|ויקרא אמור כד כא]]): "ומכה נפש בהמה ישלמנה, ומכה אדם יומת". מה מכה בהמה לא חלקתה בה בין שוגג בין מזיד לפטור ממון, אף מכה אדם לא תחלוק בו בין שוגג בין מזיד לפטור. במה פליגין? בממון אצל מכות. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אין ממון אצל מיתה, {{שוליים|ז_ה}}ויש ממון אצל מכות. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: כשם שאין ממון אצל מיתה, כך אין ממון אצל מכות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי בבלייא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם רבנן דתמן: טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|דגמר}} "רשע" "רשע". נאמר "רשע" במחוייבי מיתה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר לה לא|במדבר מסעי לה לא]]): {{ירו"מ-הדגשה|"אשר הוא}} רשע {{ירו"מ-הדגשה|למות"}}. ונאמר "רשע" במחוייבי מכות, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כה ב|דברים כי תצא כה ב]]): {{ירו"מ-הדגשה|"והיה אם בין}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כות {{ירו"מ-הדגשה|ה}}רשע". מה רשע שנאמר במחוייבי מיתה אין ממון אצל מיתה, אף רשע שנאמר במחוייבי מכות אין ממון אצל מכות. ת{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ן {{ירו"מ-הדגשה|תנינן: "אלו הן הלוקין"}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|הבא על אחותו. והתנינן: "אלו נערות שיש להן קנס"}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|הבא על אחותו. הכא את אמר לוקה, והכא את אמר משלם.}} {{אמורא-ירו"מ|נתן בר הושעיה}} אמר: כאן בנערה {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שיש לה קנס, משלם ואינו לוקה}}, כאן בבוגרת {{ירו"מ-הדגשה|שאין לה קנס}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}כן {{ירו"מ-הדגשה|לוקה. דתנן:}} {{שוליים|ז_ו}}נערה יש לה קנס ואין לה מכר, {{שוליים|ז_ז}}בוגרת אין לה לא קנס ולא מכר ואין לה בושת ופגם. רבנן דקיסרין אמרי: תיפתר {{שוליים|ז_ח}}שפיתה או שמחלה לו {{ירו"מ-הדגשה|שאין לה בושת ופגם. ממה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|נתן בר הושעיא}} {{ירו"מ-הדגשה|לא חילק בין התרו ללא התרו כמו שחילק}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ס{{ירו"מ-הדגשה|ו}}בר {{אמורא-ירו"מ|נתן בר הושעיה}}: במקום מכות ותשלומין, משלם {{שוליים|ז_ט}}ואינו לוקה. "וילקה וישלם"? {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים כה ב|דברים כי תצא כה ב]]): "כדי רשעתו" - רשעה אחת אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו שתי רשעיות. {{ירו"מ-הדגשה|וילקה}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}א {{ירו"מ-הדגשה|ישלם? למד}} מן עדים זוממין: מה עדים זוממין משלמין ואינן לוקין, אף הכא משלם ואינו לוקה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}: טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|נתן בר הושעיה}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כה ב|דברים כי תצא כה ב]]): "והפילו השופט והכהו לפניו" - את שמכותיו יוצאות בו {{ירו"מ-הדגשה|ונפטר}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ידי רשעו {{ירו"מ-הדגשה|לוקה}}, יצא זה שאומר לו "עמוד ושלם". מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} פליגא על {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תנינן: "האוכל תרומה שוגג", {{ירו"מ-הדגשה|משלם קרן וחומש. ול}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|אמאי משלם? הרי אם היו מתרים בו היה לוקה משום "כל זר לא}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}אכל {{ירו"מ-הדגשה|בו".}} פתר לה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אמר: לוקה ומשלם. והא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תנינן: "האוכל <span id="דף_לה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=40|תולדות יצחק=118|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תרומה מזיד", {{ירו"מ-הדגשה|משלם קרן}}? על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|נתן בר הושעיה}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} אמר "משלם ואינו לוקה", ניחא. על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}} אמר "אם התרו בו לוקה ואם לא התרו בו משלם", פתר לה: במזיד בלא התראה. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|אמאי משלם? הרי לדעתו}} לא שנייא היא מזיד היא שוגג, היא התרו בו היא לא התרו בו. סבר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתין}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, דאמר {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: לוקה ומשלם. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} אין יסבור {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} כל מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} קרייא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}? והא כתיב ([[ויקרא כב יד|ויקרא אמור כב יד]]): "ואיש כי יאכל קודש בשגגה" {{ירו"מ-הדגשה|ויסף חמישיתו עליו ונתן לכהן את הקדש. משמע שמשלם. והרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו אינו לוקה, אינו משלם!}} אלא מיסבר: סבר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} שהחומש {{ירו"מ-הדגשה|בא לכפר כמו}} קרבן. {{ירו"מ-הדגשה|לכן}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|במקום שיש מלקות, משלם חומש.}} אפילו יסבור שהחומש {{ירו"מ-הדגשה|כ}}קרבן, {{ירו"מ-הדגשה|והכתיב "ונתן לכהן את הקודש"? משמע שמשלם את}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}קרן {{ירו"מ-הדגשה|לבעלים. וכי}} קרן {{ירו"מ-הדגשה|כ}}קרבן? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן בר שלום}}: מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} אמרה שהקרן {{ירו"מ-הדגשה|אינו ממון אלא}} קנס {{ירו"מ-ביאור|לכפרה כקרבן}}. דתנינן: "אינו משלם תרומה {{שוליים|ז_י}}אלא חולין מתוקנים, והן נעשין תרומה". אלו ממה שאכל היה משלם, יאות! ותני כן: "אכל תרומה טמאה, משלם חולין טהורים. ואם שילם חולין טמאים, יצא ולא דמי עצים הוא חייב לו". הדא אמרה שהקרן קנס. וכמה דתימר "קרן קנס", ודכוותה "חומש קנס". {{ירו"מ-הדגשה|ולמה לא משלם לבעלים}} {{ירו"מ-ביאור|אלא כנראה שבקרן יש דין ממון, ושוב חוזרת השאלה למה חיב לשלם לבעלים הרי אין משלמים כשיש מלקות}}? אלא {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} כדעתיה. כמה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר תמן {{ירו"מ-הדגשה|בעניין עדים זוממים שמשלמים ואינם לוקים, משום}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}הכל היה בכלל {{ירו"מ-הדגשה|מה שכתוב}} ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]): "לא תענה ברעך עד שקר" {{ירו"מ-הדגשה|שחייבים מלקות}}, ויצא זה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יט יט|דברים שופטים יט יט]]): "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו" לחייבו ממון. {{ירו"מ-הדגשה|ללמד שכשיש מלקות וממון, משלם ולא לוקה. אף}} הכא: הכל היה בכלל {{ירו"מ-הדגשה|מה שכתוב}} ([[ויקרא כב י|ויקרא אמור כב י]]): "וכל זר לא יאכל קודש" {{ירו"מ-הדגשה|וצריך להיות חייב מלקות}}, יצא ([[ויקרא כב יד|ויקרא אמור כב יד]]): "ואיש כי יאכל קודש בשגגה" לחייבו ממון. והתני: "מודין חכמים {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} בגונב חלבו של חבירו {{ירו"מ-הדגשה|ואכלו}} שהוא לוקה {{ירו"מ-הדגשה|על אכילת}} חלב ומשלם {{ירו"מ-הדגשה|על הגניבה. ולמה חכמים מודים כאן? התשלום על הגנבה והמלקות על אכילת החלב}}. שכן {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} האוכל חלב{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא גנב}} לוקה. {{ירו"מ-הדגשה|והתני:}} "מודים חכמים {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} בגונב תרומת חבירו {{ירו"מ-הדגשה|ואכלו}} שהוא לוקה ומשלם". {{ירו"מ-הדגשה|אף כאן: התשלום על הגנבה והמלקות על איסור האכילה}}. שכן {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} האוכל תרומתו לוקה. והתני: "מודים חכמים {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{שוליים|ז_יא}}בחוסם פרתו של חבירו שהוא לוקה ומשלם ששת קבין לפרה וארבעה קבין לחמור". {{ירו"מ-הדגשה|אף כאן: התשלום על שחיסר ממון מחברו שמנע מה}}פרה {{ירו"מ-הדגשה|לאכול, והמלקות על שעבר וחסם}}. שכן {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} החוסם פרתו לוקה. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף}} במחוייבי מיתות {{ירו"מ-הדגשה|בידי שמים הדין}} כן. גנב תרומת הקדש ואכלה, לוקה ומשלם. {{ירו"מ-הדגשה|משלם להקדש שמכל מקום}} הפסיד ממון. {{ירו"מ-הדגשה|ולוקה משום מעילה.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מעתה הבא על אחותו {{ירו"מ-הדגשה|קטנה}} ילקה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ז|לה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ז|לה ב}} {{סוף}} <span id="דף_לו_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=41|תולדות יצחק=120|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} וישלם? שכן הבא על אחות{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|בוגרת}} לוקה! חזר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} ואמר: תמן חל עליו מיתה ותשלומין כאחת, {{ירו"מ-הדגשה|וקים ליה בדרבא}} מי{{ירו"מ-הדגשה|ני}}ה. ברם הכא: מחסימה הראשונה נתחייב מלקות, ומכאן ואילך {{ירו"מ-הדגשה|כל שעה ושעה שלא אוכלת}} לתשלומין. וכן {{ירו"מ-הדגשה|בגונב חלבו או תרומת חבירו: משעת גניבה}} נתחייב {{ירו"מ-הדגשה|ב}}תשלומי {{ירו"מ-הדגשה|ממון. וחיוב}} מלקות {{ירו"מ-הדגשה|בא רק כשאכל את התרומה או את החלב}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|והתנן:}} "המצית גדישו של חבירו {{ירו"מ-הדגשה|בשבת, פטור משום קים ליה בדרבא מיניה. והא הכא}} משיבולת הראשונה נתחייב מיתה, מכאן ואילך לתשלומין!" ולית את אמר הכין {{ירו"מ-ביאור|ואין אתה אומר כך}}, אלא {{ירו"מ-הדגשה|ודאי פטור מתשלומים}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}על כל שיבולת ושיבולת יש בה התריית {{ירו"מ-הדגשה|מיתה}} והתריית תשלומין. ואוף הכא: על כל חסימה יש בה התריית מכות והתריית תשלומין. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה לוקה ומשלם?}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמרו חכמים שלוקה ומשלם, אין הכוונה שיתחייב גם מלקות וגם ממון, אלא שני הדינים שיכים: שפעמים מתחייב ממון ופעמים מתחייב מלקות.}} תרין אמוראין: חד אמר {{שוליים|ז_יב}}בחוסם בתרומה ובמוקדשים {{ירו"מ-הדגשה|משלם ואינו לוקה}}, וחרנה אמר: בחוסם {{ירו"מ-הדגשה|על ידי}} שליח {{ירו"מ-הדגשה|משלם ואינו לוקה. שה}}שליח לוקה והוא פטור. {{ירו"מ-הדגשה|שאין}} שליח {{ירו"מ-הדגשה|לדבר עבירה, מדכתיב}} ([[ויקרא יז ד|ויקרא אחרי מות יז ד]]): "דם יחשב לאיש ההוא" - לאיש ההוא ולא לשולחיו. {{ירו"מ-הדגשה|שגג}} בתרומה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מזיד בחמ{{ירו"מ-הדגשה|ץ}} {{ירו"מ-הדגשה|האם לוקה או משלם?}} שוגג בתרומה {{ירו"מ-הדגשה|מזיד}} בנזיר {{ירו"מ-הדגשה|האם לוקה ומשלם? שוגג}} בתרומה {{ירו"מ-הדגשה|ומזיד ביום הכיפורים האם לוקה ומשלם?}} אין נפתרינה בשני דברים, ניחא {{ירו"מ-הדגשה|שילקה וישלם}}. אין נפתרינה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}דבר אחד {{ירו"מ-הדגשה|שנתחייב עליו מלקות ותשלומים, שהרי באכילה}} אח{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|באו עליו שניהם}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}אחד, מחלוקת {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}. {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|לוקה ואינו משלם. ול}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|בעלמא: חייבי מלקיות שוגגים פטורים מתשלומים, אבל השוגג בתרומה חייב בתשלומים. כיון שבפירוש ריבתה תורה שוגג בתרומה לתשלומים.}} תמן תנינן: {{שוליים|ז_יג}}"אין בין שבת {{ירו"מ-הדגשה|ליום הכיפורים}} אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהיכרת". הא בתשלומין זה וזה שוין {{ירו"מ-הדגשה|שפטור משום קים ליה בדרבה מיניה. שכשם שמיתה פוטרת}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תשלומי{{ירו"מ-הדגשה|ם}}, {{ירו"מ-הדגשה|אף כרת פוטר}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תשלומי{{ירו"מ-הדגשה|ם}}. מתניתא ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחוניא בן הקנה}}. דתני {{תנא-ירו"מ|רבי נחוניא בן הקנה}} אומר: יום הכיפורים כשבת לתשלומין. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן מנסיא}} אומר: כמחוייבי כריתות, כך מחוייבי מיתות {{ירו"מ-הדגשה|בית דין}}. מה ביניהן? {{ירו"מ-הדגשה|הרי שניהם פוטרים יום הכיפורים מתשלומים.}} {{תנא-ירו"מ|רבי נחוניא בן הקנה}} {{ירו"מ-הדגשה|מדמה יום הכיפורים לשבת}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן מנסיה}} {{ירו"מ-הדגשה|לומד כריתות ממיתת בית דין. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבינא}}: נערה נדה ביניהן. {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר: אף אחות אשתו ביניהן. על דעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחוניא בן הקנה}}: מה שבת אין לה היתר אחר איסורה {{ירו"מ-הדגשה|ואמרינן קים ליה בדרבא מיניה, אף יום הכיפורים}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אין לו היתר אחר איסורו, א{{ירו"מ-הדגשה|מר}}י{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ן {{ירו"מ-הדגשה|קים ליה בדרבא מיניה}}. וזו הואיל ויש לה היתר אחר איסורה, {{ירו"מ-הדגשה|לא אמרינן קים ליה בדרבא מיניה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}משלם. <span id="דף_לו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=42|תולדות יצחק=121|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן מנסיא}} אמר: שבת יש בה כרת {{ירו"מ-הדגשה|ויום הכיפורים}} יש בו כרת. {{ירו"מ-הדגשה|ואמרינן בהם קים ליה בדרבא מיניה. אף}} זו הואיל ויש בה כרת, {{ירו"מ-הדגשה|אמרינן קים ליה בדרבא מיניה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אינו משלם. {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בר פזי}} בעי: ל{{ירו"מ-הדגשה|א}}וין {{ירו"מ-הדגשה|מלקות}} וכריתות, מה אמרין בה? אילין תניי א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: צריכה {{ירו"מ-ביאור|ספק}} לרבנן. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: ולמה לא שמע לה מן הדא דתני {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}? {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} אומר: נאמר כרת בשבת ונאמר כרת {{ירו"מ-הדגשה|ביום הכיפורים}}. מה כרת האמורה אצל שבת אין {{ירו"מ-הדגשה|מלקות}} אצל מיתה {{ירו"מ-הדגשה|דלאו שניתק לאזהרת}} מית{{ירו"מ-הדגשה|ת}} ב{{ירו"מ-הדגשה|י}}ת {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ין {{ירו"מ-הדגשה|אין}} {{ירו"מ-הדגשה|לוקין עליו}}, אף כרת האמורה {{ירו"מ-הדגשה|ביום הכיפורים}} אין {{ירו"מ-הדגשה|מלקות}} אצל כרת. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מה צריכין ליה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שלעולם מיתה פוטרת ממלקות}}? ברם כ{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: אם מכות אצל מיתה יש לו, לא כל שכן {{ירו"מ-הדגשה|מלקות}} אצל כר{{ירו"מ-הדגשה|ת}}?! {{ירו"מ-הדגשה|ד}}איתפלגון: השוחט אותו ואת בנו לשום {{ירו"מ-הדגשה|עבודה זרה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|ז_יד}}אם התרו בו לשום אותו ואת בנו, לוקה. לשום {{ירו"מ-הדגשה|עבודה זרה}}, נסקל. {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} אומר: אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} התרו בו משום אותו ואת בנו, אינו לוקה. מאחר שאלו התרו בו משום {{ירו"מ-הדגשה|עבודה זרה}} היה נסקל. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו ואף}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|צריכה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}יה: הכא שני דברים {{ירו"מ-הדגשה|מלקות משום אותו ואת בנו ומיתה משום עבודה זרה}}, והכא {{ירו"מ-הדגשה|שהסתפקנו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דבר אחד שי{{ירו"מ-הדגשה|ש}} {{ירו"מ-הדגשה|בו לאו וכרת}}. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|שחייבי מלקיות שוגגים פטורים מממון}}, מה בין אילין תניי לאילין רבנן? {{ירו"מ-הדגשה|הרי גם}} {{תנא-ירו"מ|רבי נחוניא בן הקנה}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן מנסיא}} {{ירו"מ-הדגשה|סוברים שחייבי}} כריתות {{ירו"מ-הדגשה|פטורים מתשל}}ומ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ם. {{ירו"מ-הדגשה|וגם חכמים החולקים עליהם וסוברים שחיבי}} כריתות {{ירו"מ-הדגשה|חייבים בתשלומים. הרי בכל}} כר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|יש גם}} לא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}. {{ירו"מ-הדגשה|ולדעת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לא {{ירו"מ-הדגשה|התראה שאין}} לוק{{ירו"מ-הדגשה|ים}}, לא משל{{ירו"מ-הדגשה|מי}}ם! {{ירו"מ-ביאור|עונה הגמרא}} {{ירו"מ-הדגשה|אותם התנאים שחולקים סוברים}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שחייבי מלקות}} לוק{{ירו"מ-הדגשה|ים}} ומשל{{ירו"מ-הדגשה|מי}}ם. {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} ר{{ירו"מ-הדגשה|ק}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל{{ירו"מ-הדגשה|א}}וין {{ירו"מ-הדגשה|שאין בהן}} כריתות. {{ירו"מ-הדגשה|אבל כשיש}} כר{{ירו"מ-הדגשה|ת}}, {{ירו"מ-הדגשה|פטורים}} מ{{ירו"מ-הדגשה|ת}}של{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ם. {{ירו"מ-הדגשה|שכרת שקול כמיתה. וההבדל יהיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל{{ירו"מ-הדגשה|א}}וין {{ירו"מ-הדגשה|שאין בהם}} כר{{ירו"מ-הדגשה|ת}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} המצית גדישו של חבירו {{ירו"מ-הדגשה|ביום טוב}} ביניהן {{ירו"מ-הדגשה|שיש בו לאו ואין בו כרת}}. אילין תניי {{ירו"מ-ביאור| {{תנא-ירו"מ|רבי נחוניא בן הקנה}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן מנסיא}} }} סברין מימר: הואיל ואין בהן כרת, משלם. ואילין רבנן {{ירו"מ-הדגשה|החולקים על}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} סברין מימר: הואיל ויש בה מכות, אינו משלם. מעתה {{ירו"מ-הדגשה|הא דתנן:}} "אלו נערות {{ירו"מ-הדגשה|שיש להן קנס: הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית"}} וכ"ו? {{ירו"מ-הדגשה|לשיטת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|שחייבי מלקיות שוגגים פטורים}}, א{{ירו"מ-הדגשה|פי}}לו {{ירו"מ-הדגשה|לא התרו בהם. והרי הבא על הממזרת חיבי לאוים! האם המשנה הזו}} דלא כרבנן {{ירו"מ-ביאור|שהרי לוקים ומשלמים}}? א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי מתניה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אפילו כחכמים אתיא. מה שנאמר שבממזרת יש קנס, שאפשר להעמיד שמדובר בממזר}} {{ירו"מ-ביאור|או גר}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא על הממזרת {{ירו"מ-הדגשה|שאין בה לאו. תנן התם: "אלו נערות שיש להן קנס"}} וכ"ו. {{ירו"מ-הדגשה|ואשת אחיו?}} "ואשת אחיו" לאו יבימתו היא! תיפתר: שמת אחיו והיו לו בנים {{ירו"מ-הדגשה|מאשה אחרת}}, ואירש אשה ומת, ובא אחיו ואנסה. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|הייתה זקוקה לו. ויש}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|דין קנס כמו}} כל {{ירו"מ-הדגשה|נערה בתולה}}. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ז_ב|ירושלמי תרומות, פרק ז, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ז_ב"> <strong>מתני':</strong> בת כהן שנשאת לישראל ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} אכלה תרומה, משלמת את הקרן ואינה משלמת את החומש, ומיתתה בשריפה. נישאת לאחד מכל הפסולין, משלמת קרן וחומש ומיתתה בחנק. דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים:}} {{שוליים|ז_טו}}זו וזו משלמת את הקרן ואינה משלמת את החומש, ומיתתה בשריפה. {{שוליים|ז_טז}}המאכיל את בניו קטנים ואת עבדיו בין גדולים בין קטנים, האוכל תרומת חו{{ירו"מ-הדגשה|ץ}} {{ירו"מ-הדגשה|לארץ}} והאוכל פחות מכזית תרומה, משלם את הקרן ואין משלם את החומש. והתשלומין חולין. אם רצה הכהן למחול לו, מוחל. {{שוליים|ז_יז}}זה הכלל: כל המשלם קרן וחומש, התשלומין תרומה. אם רצה הכהן למחול, אינו מוחל. וכל המשלם את הקרן ואין משלם את החומש, התשלומין חולין. אם רצה הכהן למחול, מוחל. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ז|לו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ז|לו ב}} {{סוף}} <span id="דף_לז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=43|תולדות יצחק=123|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן:}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|כהן שנשאת לישראל ואחר}} כך {{ירו"מ-הדגשה|אכלה תרומה, משלמת את הקרן ואינה משלמת את החומש ומיתתה בשריפה. כן}} היא מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}}: {{שוליים|ז_יח}}זינתה, מיתתה בשריפה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: נישאת לאחד מכל הפסולין, משלמת קרן וחומש}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מיתתה {{ירו"מ-הדגשה|בחנק. דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שמחלק בין אם נישאה לכשר שמיתתה בשריפה לבין אם נבעלה לפסול לה שמיתתה בחנק? דכתיב}} ([[ויקרא כא ט|ויקרא אמור כא ט]]): {{ירו"מ-הדגשה|"בת איש כהן}} כי תחל לזנות {{ירו"מ-הדגשה|את}} אביה {{ירו"מ-הדגשה|היא מחללת, באש תשרף". את}} {{ירו"מ-הדגשה|שראויה לחזור לבית אביה אחר שנשאת אם יגרשנה בעלה או ימות בלא שיש לה זרע, אם זינתה דינה בשריפה. יצ}}את {{ירו"מ-הדגשה|זו}} שאינה ראויה לחזור לבית אביה. {{ירו"מ-הדגשה|שאם זינתה דינה בחנק.}} נשאת לכשר וזינתה, {{ירו"מ-הדגשה|כלום}} ראויה לחזור לבית אביה? מאי כדון? {{ירו"מ-הדגשה|אלא טעמי}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב:}} "כי תחל לזנות" - את שחילולה מחמת הזנות {{ירו"מ-הדגשה|דינה בשריפה}}, ולא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}חילולה מחמת {{ירו"מ-הדגשה|ה}}נישואין. מה טעמא דרבנן? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא כא ט|ויקרא אמור כא ט]]): "ובת איש כהן" - {{ירו"מ-הדגשה|מכל מקום}}. מעתה אפילו {{ירו"מ-הדגשה|בת}} כהן חללה {{ירו"מ-ביאור|שנולדה לכהן מגרושה}}? תנא {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|מד}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: ד{{ירו"מ-הדגשה|אמ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כא ט|ויקרא אמור כא ט]]): "את אביה היא מחללת" - את שחילולה מחמת עצמה, ולא שחילולה מחמת אביה. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: אפילו חללה {{ירו"מ-הדגשה|בשרפה שאף היא בת כהן}}. והא תנינן: {{ירו"מ-הדגשה|כהן שהיה אוכל בתרומה ונודע לו שהוא חלל,}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מחייב קרן וחומש, ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{שוליים|ז_יט}}פוטר. {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} פוטר {{ירו"מ-הדגשה|אפילו אם נולד חלל. וזה שלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לפי}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בת כהן כשרה שנישאת לפסול משלמת}} קרן וחומש! הוון בעיי מימר: מה פליגין? בחומש. אבל בקרן אף {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} מודה {{ירו"מ-הדגשה|שחיב}}. מה פליגין? לשעבר {{ירו"מ-ביאור|בדיעבד}}. אבל ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא אף {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} מודה {{ירו"מ-הדגשה|שאסורה לאכול. ואם אכל חייב קרן וחומש}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו"מ-הדגשה|פטר אלא משום טועה בדבר}} מ{{ירו"מ-הדגשה|צ}}וה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן: המאכיל את עבדיו, האדון משלם את הקרן.}} לא הספיק לשלם עד שנשתחרר {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ע{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ד, נותן. היו לו נכסים שאין לרבו רשות בהן, {{ירו"מ-הדגשה|העבד}} נותן. היאך עבידא {{ירו"מ-ביאור|מה הדין}} {{ירו"מ-הדגשה|במקרה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ראובן גזל {{ירו"מ-הדגשה|תרומה}} משמעון והאכילה ללוי, {{ירו"מ-הדגשה|והלך}} לוי {{ירו"מ-הדגשה|ושילם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שמעון? {{ירו"מ-הדגשה|האם}} ראובן יצא ידי גזיל{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-ביאור|או שיכול לאמר לו אתה חייב לי על הגזלה ולוי חייב על אכילת תרומה}}? תפלוגתא ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}. דאיתפלגון: גזל מע{{ירו"מ-הדגשה|פ}}רתו {{ירו"מ-ביאור|מעיל}} של זה ונתן לזה. {{ירו"מ-הדגשה|ואין הגזלה קימת.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}}: מוציאין מן הראשון ואין מוציאין מן השני. {{ירו"מ-הדגשה|שאין על השני דין גזלן.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ז_כ}}אף מוציאין מן השני. {{ירו"מ-הדגשה|שכל זמן שלא נתייאשו הבעלים, הגזילה שייכת לבעלים}}. וא{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|השני איבד את המעפורת, דינו כאילו גזל מהבעלים. כשם של}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} {{ירו"מ-הדגשה|אין הנגזל יכול להוציא מהשני ואין עליו תורת גזלן, כך}} ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}וב{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|לא יצא ידי גזילו בזה שלוי נתן לשמעון. ול}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|שיכול להוציא גם מהשני, משמע שאם}} ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}וב{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|שילם ללוי, נחשב שהחזיר את הגזילה}}. <span id="דף_לז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=43|תולדות יצחק=124|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אף {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רובה}} מודה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מכיון שנתנה ללוי {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לוי {{ירו"מ-הדגשה|החזירה לשמעון,}} יצא בה ידי גזילה. {{ירו"מ-הדגשה|ואף על}} פי {{ירו"מ-הדגשה|כן אין הנגזל יכול להוציא}} מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}שנ{{ירו"מ-הדגשה|י}}. {{ירו"מ-הדגשה|כי השני יכול לדחות אותו אצל הראשון. אבל אם פרע לו מעצמו, ודאי שנחשב שהשיב גזילה לבעלים}}. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ז_ג|ירושלמי תרומות, פרק ז, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ז_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ז_כא}}שתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין שנפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלה הרי אני אומר לתוך של תרומה נפלה אבל אם אין ידוע איזה היא של תרומה ואיזה היא של חולין אכל את אחת מהן פטור והשנייה נוהג בהן כתרומה וחייבת בחלה דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} פוטר אכל אחר מן השנייה פטור אכל אחד מן שניהן משלם כקטנה שבשתיהן {{שוליים|ז_כב}}נפלה אחת מהן לתוך החולין אינה מדמעתן והשנייה נוהג בה כתרומה וחייבת בחלה דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{שוליים|ז_כג}}פוטר נפלה שנייה למקום אחר אינה מדמעתן נפלו שתיהן למקום אחד מדמעת כקטנה שבשתיהן זרע את אחת מהן פטור והשנייה נוהג בה כתרומה וחייבת בחלה דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{שוליים|ז_כד}}פוטר זרע אחר את השנייה פטור זרע אחד את שתיהן בדבר שזרעו כלה מותר ובדבר שאין זרעו כלה אסור <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: שתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין שנפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלה הרי אני אומר לתוך של תרומה נפלה.}} {{שוליים|ז_כה}}אחת טמאה ואחת טהורה {{ירו"מ-הדגשה|ונפלה סאה תרומה}} טמאה, אני אומר לתוך טמאה נפלה. אחת מדומעת ואחת אינה מדומעת, אני אומר למדומעת נפלה. אחת יש בה כדי להעלות ואחת אין בה כדי להעלות, אני אומר לאותה {{ירו"מ-הדגשה|שיש}} בה כדי להעלות נפלה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} משום {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}: {{ירו"מ-הדגשה|מתי אני}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|תרומה לתוך תרומה נפלה כדי להתיר את הקופה השניה של חולין?}} והוא שיש בשנייה {{ירו"מ-הדגשה|של חולין}} רוב {{ירו"מ-הדגשה|כנגד התרומה. שמהתורה בטלה ברוב, וכיוון שדין דימוע הוא מדרבנן הקלו. אבל אם אין בשניה של חולין רוב, אין מקלים}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שלתוך תרומה נפלה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|ז_כו}} {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}}שאין בשנייה רוב. {{ירו"מ-הדגשה|שתרומה בזמן הזה מדרבנן.}} מחלפא שיטתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}. תמן הוא אומר: ספיקן בטל ברוב. {{ירו"מ-הדגשה|דתנן: מקוה שהיו}} בו {{ירו"מ-הדגשה|ארבעים סאה מים כשרים, נתן סאה של מי פירות ונטל סאה.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|עד}} רוב{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|של מקוה כדי שישארו במקוה}} רוב {{ירו"מ-הדגשה|מים כשרים ומי הפירות ית}}בטל{{ירו"מ-הדגשה|ו}} ברוב {{ירו"מ-הדגשה|מים כשרים}}. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|כמה שירצה. אפילו אם מי הפירות רבו על מי הגשמים, כיון שמהתורה קמא קמא}} בט{{ירו"מ-הדגשה|י}}ל. והכא אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שצריך שיהיה}} רוב? {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר{{ירו"מ-הדגשה|ים קמא קמא}} בט{{ירו"מ-הדגשה|י}}ל! תמן בשם גרמיה {{ירו"מ-ביאור|עצמו}} והכא בשם {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}. מחלפא שיטתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}. תמן הוא אומר {{ירו"מ-הדגשה|עד רובו}}, והכא הוא אמר הכין {{ירו"מ-הדגשה|שאף על פי שאין בשנייה רוב}}? שנייא היא הכא שיש לו במה לתלות. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ז|לז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ז|לז ב}} {{סוף}} <span id="דף_לח_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לח.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=43|תולדות יצחק=126|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{שוליים|ז_כז}}שתי קופות אחת של תרומה טמאה ואחת של {{ירו"מ-הדגשה|תרומה}} טהור{{ירו"מ-הדגשה|ה}} ונפלה סאה תרומה טמאה לתוך אחת מהן ואינו ידוע לאיזה מהן נפלה אני אומר לתוך של תרומה {{ירו"מ-הדגשה|טמאה}} נפלה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}טה{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רה {{ירו"מ-הדגשה|לא}} {{ירו"מ-הדגשה|ת}}אכל {{ירו"מ-הדגשה|עד}} {{ירו"מ-ביאור|תחלק לעיסות קטנות}} {{ירו"מ-הדגשה|שיתחשב שאין בכל עיסה ועיסה כבצה טמאה. לפי שספק טמא טמא וספק מדומע מותר. שתי קופות אחת של תרומה}} טה{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רה {{ירו"מ-הדגשה|ואחת של}} חולין {{ירו"מ-הדגשה|טמאין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}נפלה סאה תרומה טהורה אני אומר לתוך {{ירו"מ-הדגשה|ה}}תרומה נפלה והחולין יאכלו נקודים שתי קופות אחת של תרומה טהורה ואחת של חולין טמאי{{ירו"מ-הדגשה|ם}} ונפלה סאה תרומה טמאה שתיהן אסורות מה נפשך אי לתוך תרומה נפלה אסור אי לתוך של חולין נפלה אסור למה שספק טמא טמא {{שוליים|ז_כח}}וספק מדומע מותר א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ספק מדומע {{ירו"מ-הדגשה|שלא נאכל}} {{ירו"מ-ביאור|כגון שאין מאה כנגד הספק תרומה,}} פטור מן החלה ספק דימוע הנאכל משום דמע {{ירו"מ-ביאור|שבטל במאה,}} חייב בחלה {{ירו"מ-הדגשה|תנן נפלה אחת מהן לתוך חולין אינה מדמעת}} וכו' {{ירו"מ-הדגשה|נפלה שניה למקום}} א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ר {{ירו"מ-הדגשה|אינה מדמעת אף על פי שאחת מהן}} ודא{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|תרומה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} היא דתנינן תמן {{ירו"מ-הדגשה|שני שבילים אחד טמא ואחד טהור והלך באחד מהם ועשה טהרות ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{שוליים|ז_כט}}אם נשאלו בבת אחת טמאין בזה אחר זה טהורין {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר בין כך ובין כך טמאין במה אנן קיימין אם בנשאלו שניהן כאחת טמאין ואם בזה אחר זה טהורין אלא כי {{ירו"מ-הדגשה|אנן}} קיימין בבא לישאל עליו ועל חבירו {{תנא-ירו"מ|רבי יודא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|הרי זה כבזה אחר זה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אומר לו {{ירו"מ-הדגשה|הרב}} שאול דילך ואיזיל לך {{ירו"מ-ביאור|שאל על שלך ולך}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אמר כמי שנשאלו שניהן כאחת והכא {{ירו"מ-הדגשה|במשנה דתנן נפלה}} אחת {{ירו"מ-הדגשה|מהן לתוך חולין אינה מדמעת נפלה}} שניה {{ירו"מ-הדגשה|למקום אחר אינה מדמעת}} לא כמי שנשאלו שניהן כאחת {{ירו"מ-הדגשה|שהרי לא היה לו לומר נפלה שניה למקום אחר אינה מדמעת שהרי מה ההבדל בין שניה לראשונה אלא חייב אתה לומר שאחר שהשניה נפלה למקום אחר בא לשאול עליה ועל חבירתה או אם שניהם של שני בני אדם מדובר שבא לשאול עליו ועל חבירו והמשנה שאמרה שאינה מדמעת את שתיהן בשיטת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דל}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי זה כמי שנשאלו שניהם כאחת והיה לנו להחמיר תנן זרע אחד את שתיהן בדבר שאין זרעו כלה אסור אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}} {{שוליים|ז_ל}}והוא שזרע את השנייה עד שלא קצר את הראשונה {{ירו"מ-הדגשה|דכיון ששניהם במחובר הרי זה כזורע}} את {{ירו"מ-הדגשה|שתיהן}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ת {{ירו"מ-הדגשה|וכיון}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}א{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ת {{ירו"מ-הדגשה|מהן ודאי תרומה שניהם אסורים מספק אבל}} אם {{ירו"מ-הדגשה|קצר}} את ה{{ירו"מ-הדגשה|רא}}ש{{ירו"מ-הדגשה|ו}}נה עד שלא {{ירו"מ-הדגשה|זרע}} את השנ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|מותר אפילו בדבר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו"מ-הדגשה|זרעו כלה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אין תלוש ומחובר נעשו הוכיח {{ירו"מ-ביאור|לאמר שודאי אחד מהם תרומה ויאסרו שניהם. אלא בכל אחד מקילים לאמר שמא זה משל חולין הוא.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא תורתייה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{שוליים|ז_לא}}בצל של תרומה שעקרו ושתלו מכיון שרבה עליו החדש מותר {{ירו"מ-הדגשה|שגידולי ההיתר מבטלים את העיקר}} <span id="דף_לח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=44|תולדות יצחק=127|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} והתנינן את שזרעו כלה מותר ודבר שאין זרעו כלה אסור שזרעו כלה מותר {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שהזרע נרקב הוה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}רבה עליו החדש ודכוותה {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דבר שאין זרעו כלה אסור {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שרבה עליו החדש {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} כדעתיה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} {{שוליים|ז_לב}}בצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו אפילו הוסיף כמה אסור שאין גידולי איסור מעלין את האיסור {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שהבצל עצמו}} א{{ירו"מ-הדגשה|ס}}ור {{ירו"מ-הדגשה|כל מה שיגדל ממנו}} א{{ירו"מ-הדגשה|ס}}ור {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ז|לח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ז|לח ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק האוכל תרומה</strong> 1d76tpxhnck969dan6g3ai227kji5qb ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק שמיני 106 1706352 2942898 2941724 2025-06-20T04:28:23Z מאירושולי 35234 2942898 wikitext text/x-wiki ==פרק שמיני- האשה שהייתה== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_תרומות_פרק שמיני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_א|ירושלמי תרומות, פרק ח, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_א"> <strong>מתני':</strong> האשה שהיתה אוכלת בתרומה ובאו ואמרו לה מת בעליך או גירשך וכן העבד שהיה אוכל בתרומה ובאו ואמרו לו מת רבך או מכרך לישראל או נתנך במתנה או עשאך בן חורין וכן כהן שהיה אוכל בתרומה ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מחייב קרן וחומש ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{שוליים|ח_א}}פוטר. היה עומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר כל הקרבנות שהקריב על גבי המזבח פסולין ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{שוליים|ח_ב}}מכשיר. {{שוליים|ח_ג}}נודע שהוא בעל מום עבודתו פסולה. וכולם שהיה תרומה לתוך פיהם {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר יבלעו {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} אומר {{שוליים|ח_ד}}יפלוטו. אמרו לו נטמאת ונטמאת תרומה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר יבלע {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר יפלוט. {{שוליים|ח_ה}}טמא היית וטמאה היתה תרומה או נודע שהוא טבל {{ירו"מ-הדגשה|או}} מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו או מעשר שני והקדש שלא נפדו או שטעמו טעם פשפש לתוך פיו הרי זה יפלוט. <br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} האשה שהיתה אוכלת בתרומה {{ירו"מ-הדגשה|ובאו ואמרו לה מת בעליך או גירשך}} ניחא מת בעליך {{ירו"מ-הדגשה|יש אפשרות שלא ידעה שבעלה}} מת {{ירו"מ-הדגשה|ואכלה אבל}} גירשך {{ירו"מ-הדגשה|הרי אינה מגורשת עד שיגיע גט לידה ואיך יתכן שאכלה ולא ידעה שהיא גרושה}} רבנן אמרין כמשנה ראשונה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה {{ירו"מ-הדגשה|ובקטנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אביה מקבל את גיטה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|לח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|לח ב}} {{סוף}} <span id="דף_לט_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לט.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=44|תולדות יצחק=129|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אומר אפילו תימר כמשנה אחרונה {{ירו"מ-הדגשה|שאין האישה אוכלת בתרומה עד שתיכנס לחופה הרי לאחר שנכנסה לחופה יצאה מרשות אביה}} ואי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|יכול לקבל את גיטה אז איך יתכן שלא ידעה שהיא מגורשת}} <span id="דף_לט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=44|תולדות יצחק=129|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תפתר שאמרה לו {{ירו"מ-ביאור|לשליח}} {{ירו"מ-הדגשה|התקבל לי}} גיטי ממקום פלוני והיה דרכו {{ירו"מ-הדגשה|להגיע}} לה בעשרה ימים ומצא סוס רץ {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חמשה ימים ולא {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תני{{ירו"מ-הדגשה|תי}}ן{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}} דתנן {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|מחייב קרן וחומש וה}}תנינן {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אוסר מיד {{ירו"מ-הדגשה|משיצא השליח שאני אומר שמא מצא את הבעל מחוץ לדלת וקיבל ממנו אם כן איך היה מותר לה לאכול מי}} לא מודי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} שאם אמרה {{ירו"מ-הדגשה|לא תקבל}} לי גיטי {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} ממקום פלוני שהיא אוכלת בתרומה עד שמגיע הגט לאותו מקום {{ירו"מ-הדגשה|אם כן יתכן}} שאמרה {{ירו"מ-הדגשה|לשליח לא תקבל}} לי גיטי {{ירו"מ-הדגשה|אלא ממקום פלוני והיה דרכו להגיע לה בעשרה ימים ומצא סוס רץ והגיעה בחמשה ימים}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אמרה לו {{ירו"מ-הדגשה|לא תקבל}} לי גיטי {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} ממקום פלוני כמי שאמרה לו לא יהא גט אלא לעשרה ימים {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו מצא סוס רץ בחמשה ימים אין בכך כלום ואינה מגורשת עד עשרה ימים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מה שאכלה בהיתר אכלה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}} שאל לחברייא {{ירו"מ-הדגשה|מה טעמו}} של {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|במשנה שפטר את}} כל אלה שא{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ל{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|ברשות}} מניין לאוכל ברשות שהוא פטור מה בין סבר שהוא חולין <span id="דף_מ_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מ.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=45|תולדות יצחק=130|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ונמצא תרומה {{שוליים|ח_ו}}שהוא חייב מה בין סבר שהוא {{ירו"מ-הדגשה|כהן ונמצא}} ישראל שהוא פטור אמרין ליה מהוריית {{ירו"מ-הדגשה|בית דין כשם שכאשר חשב שזה שומן ונמצא שהוא חלב חייב קרבן לעומת זאת אם לא שגג באכילה עצמה כגון שידע שזה חלב ואכל מכח הוראת בית דין פטור מקרבן אף כאן אכל תרומה כי חשב שהוא כהן אין השגגה באכילה וזה דומה להורו בית דין שפטור}} אמר לון עוד צריכה לי מה בין סבר שהוא חול ונמצא שבת {{שוליים|ח_ז}}שהוא חייב מה בין סבר שהוא פסח {{ירו"מ-ביאור|ודוחה שבת}} ונמצא שלמים {{שוליים|ח_ח}}שהוא פטור <span id="דף_מ_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=45|תולדות יצחק=130|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמרין ליה משוחט ברשות {{ירו"מ-ביאור|שטעה בדבר מצווה וחשב ששוחט פסח שמותר.}} {{ירו"מ-הדגשה|דסובר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|טעה בדבר מצוה}} פטור אמר לון עוד צריכה לי מה בין סבור שהוא שומן ונמצא חלב {{שוליים|ח_ט}}שהוא חייב מה בין סבור שהוא אסור ונמצא מותר שהוא פטור {{ירו"מ-ביאור|דהא כתיב וה' יסלח לה משמע שאף שבעלה הפר לה כיוון שחשבה שעושה איסור צריכה כפרה ולמה מי שאכל שומן וחשב שאוכל חלב פטור מקרבן?}} לא אגיבו אמר ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ון {{ירו"מ-הדגשה|נימא}} ל{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ון מ{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ין {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא ד כח|ויקרא ויקרא ד כח]]) או הודע אליו חטאתו {{ירו"מ-הדגשה|אשר}} חטא והביא השב מידיעתו חייב על שגגתו {{ירו"מ-הדגשה|קרבן}} יצא זה {{ירו"מ-הדגשה|שסבור שהוא אסור ונמצא מותר}} שאפילו יודע {{ירו"מ-הדגשה|שהוא מותר}} אינו פורש עאל {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} לגבון אמר לון למה לא אמריתו ליה או הודע אליו חטאתו והביא אמרין ליה הוא קשיתה והוא קיימה {{ירו"מ-ביאור|הוא שאל והוא תרץ}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן היה עומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר כל הקרבנות שהקריב על גבי המזבח פסולין}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|מכשיר מאי טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שמכשיר כדאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} זה אחד מן ג' מקראות שהן מחוורין בתורה {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים כו ג|דברים כי תבא כו ג]]) ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם וכי יש {{ירו"מ-הדגשה|אדם שהוא}} כהן עכשיו ואין {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} כהן לאחר זמן ואיזה זה שהיה עומד ומקריב {{ירו"מ-הדגשה|על גבי}} המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה שעבודתו כשירה {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[דברים לג יא|דברים וזאת הברכה לג יא]]) {{ירו"מ-הדגשה|ברך}} ה' {{ירו"מ-הדגשה|חילו}} ופועל ידיו תרצה כל שהוא מזרעו של לוי {{ירו"מ-הדגשה|אפילו חלל}} עבודתו כשירה על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-ביאור|שהביא פסוק שמדבר על עובד עבודה}} ובלבד כהן {{ירו"מ-הדגשה|שראוי להיות}} מקריב {{ירו"מ-הדגשה|אבל בעל מום שפסול לעבודה שאכל ביכורים והתברר שהוא חלל יהיה חייב בקרן וחומש}} ועל דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ואפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} כל כהן על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ובלבד בקדשי מקדש על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ואפילו בקדשי הגבול על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ובלבד בשעת מקדש על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ואפילו בזמן הזה {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי ואף לשאר הדברים כן {{ירו"מ-הדגשה|דמכשיר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו אם עשה חלק מעבודה ישלימה אחר}} מקבל ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} זורק קומץ ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} מקטיר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מ ב}} {{סוף}} <span id="דף_מא_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מא.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=45|תולדות יצחק=131|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|מולק}} ואחר מזה {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק.}} מן מה דתני {{ירו"מ-הדגשה|עליה בבריתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אות{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|כהן שהוא עומד ומקריב ונודע שהוא פסול}} עשו{{ירו"מ-הדגשה|הו}} {{שוליים|ח_י}}כחטאת גזולה שלא נודעה לרבים שהיא מכפרת {{ירו"מ-הדגשה|מפני תיקון המזבח דאף על פי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נודע {{ירו"מ-הדגשה|אחר כך שגזולה}} היא {{ירו"מ-הדגשה|אפילו הכי}} מכפרת {{ירו"מ-הדגשה|הואיל ובהתחלת הקרבתה}} לא נודעה לרבים {{ירו"מ-הדגשה|והכא נמי כן}} הדא אמרה שהוא מקבל ואחר זורק קומץ ואחר מקטיר {{ירו"מ-הדגשה|מולק}} ואחר מזה {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}} שאל היה עומד ומקריב על גבי המזבח ונודע לו שהוא בן גרושה או בן חלוצה מה את עביד ליה כמי שהוא מת ויחזור הרוצח למקומו או כמי {{שוליים|ח_יא}}שנגמר דינו בלא כהן גדול ואינו יוצא משם לעולם נישמענה מן הדא מעשה במגור{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-ביאור|מקוה}} של דיסקי {{ירו"מ-ביאור|שם אדם}} ביבנה שנפגמה ונמדדה ונמצאת חסירה והיה {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} מטהר ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{שוליים|ח_יב}}מטמא א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} המקוה הזה בחזקת טהרה לעולם הוא בטהרתו עד שיודע שחסר א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} הטמא הזה בחזקת טומאה לעולם הוא בטומאתו עד שיודע שטהר א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} למה זה דומה לעומד ומקריב {{ירו"מ-הדגשה|על גבי}} המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה {{שוליים|ח_יג}}שעבודתו כשירה א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} למה זה דומה לעומד על גבי המזבח ונודע שהוא בעל מום {{שוליים|ח_יד}}שעבודתו פסולה{{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} מה זו {{תנא-ירו"מ|עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אני מדמה ליה לבן גרושה ואת מדמה ליה לבעל מום נראה למי דומה אם לבן גרושה הוא דומה נלמדנו מבן גרושה ואם לבעל מום הוא דומה נלמדנו מבעל מום אמר ליה {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} מקוה פסולו בגופו ובעל מום פסולו בגופו ואל יוכיח בן גרושה שפסולו מאחרים מקוה פסולו {{ירו"מ-הדגשה|בעד}} יחיד ובעל מום פסולו ביחיד ואל יוכיח בן גרושה שפסולו {{ירו"מ-הדגשה|בבית דין}} ונימנו עליו וטמאוהו א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} הפורש ממך כפורש מחייו א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|ואל}} יו{{ירו"מ-הדגשה|כ}}י{{ירו"מ-הדגשה|ח}} {{ירו"מ-הדגשה|בן גרושה שפסולו בבית דין}} זאת אומרת היה עומד ומקריב {{ירו"מ-הדגשה|על גבי}} המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה עבודתו כשירה עד שיופסל {{ירו"מ-הדגשה|בבית דין וממה שאמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|שבעל מום פסולו ביחיד}} הדא אמרה ספק טמא ספק בעל מום עבודתו {{ירו"מ-הדגשה|פסולה ואפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} {{ירו"מ-הדגשה|שמ}}כשיר {{ירו"מ-הדגשה|מקוה מספק לא}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כשיר {{ירו"מ-הדגשה|אלא מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מדמי ליה לבן גרושה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לבן חלוצה אבל אם {{ירו"מ-הדגשה|היה}} מדמי לה לבעל מום {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עבודתו פסולה {{ירו"מ-הדגשה|היה}} פ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}סל {{ירו"מ-הדגשה|כל הטהרות}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}מו {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} ומקוה לאו ספק הוא {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שספק בעל מום עבודתו פסולה וכן טמא שפשיטא שמדמים אותו לבעל מום בספק עבודתו פסולה}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} <span id="דף_מא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=46|תולדות יצחק=132|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} זאת אומרת פסול משפחה צריך {{ירו"מ-הדגשה|בית דין ואין מחזיקים אותו בפסול אלא על ידי שני עדים ובבית דין תנן וכולם שהיה תרומה לתוך פיהם}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} א{{ירו"מ-הדגשה|ומ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|יבלעו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} א{{ירו"מ-הדגשה|ומ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|יפלוטו}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מה פליגין בעבד ואשה {{ירו"מ-הדגשה|שאמרו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}עבד {{ירו"מ-הדגשה|מת רבך}} ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}א{{ירו"מ-הדגשה|י}}שה {{ירו"מ-הדגשה|אמרו מת בעלך נמצא שתחילת אכילתם הייתה בהיתר}} אבל בשאר דברים אף {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מודי {{ירו"מ-הדגשה|שיפלוט כיון שהתברר שתחילת אכילתו הייתה באיסור}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל ברבי יצחק}} מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} או נודע שהוא טבל או מעשר ראשון שלא נטלה ממנו תרומתו או מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} והקדש שלא נפדו {{ירו"מ-הדגשה|יפלוט}} ולית {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} פליג {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-ביאור|למה בקדמים הוא מתיר}} מכיון שהתחיל בהיתר תני {{אמורא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר לא שהיה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר משום שהתחיל בו בהיתר אלא שהיה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר הלעוס כבלוע אף בשבת כן אף בפסח כן אף {{ירו"מ-הדגשה|ביום הכיפורים}} כן אף בנזיר כן אף בנבילות כן אף בטרפות כן אף בשקצים כן אף ברמשים כן {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} השוחט בהמה ומצא בה שקץ אסור באכילה מה טעמא {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב בבהמה תאכלו שיכל לכתוב בה}}מה {{ירו"מ-הדגשה|וכתב}} ([[דברים יד ו|דברים ראה יד ו]]) {{ירו"מ-הדגשה|בבהמה ללמד}} בהמה בבהמה ת{{ירו"מ-הדגשה|ו}}כלו ולא שקץ בבהמה תאכלו א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}} בעי מה בינה לבין {{שוליים|ח_טו}}זיזין שבעדשים ליתושים שבכליסין לתולעים שבתמרים ושבגרוגרות תמן בגופיהן הן ברם הכא אינו בגופו הדין צירא מורייסא {{ירו"מ-ביאור|התולעים שבו}} עד שלא יצליל שרי מדהוא צליל אסור {{שוליים|ח_טז}}דם שעל הככר גוררו ואוכלו ואם היה מבין שיניו אוכלו ואינו חושש {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא יא מב|ויקרא שמיני יא מב]]) שקץ {{ירו"מ-הדגשה|הוא לרבות}} שבזיזין ובזביזין ובגזין ובשקצים וברמשים יכול בזמן שהן בפרי {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} ([[ויקרא יא לה|ויקרא שמיני יא לה]]) {{ירו"מ-הדגשה|שקץ}} הם {{שוליים|ח_יז}}בזמן שהן בפני עצמן ולא בזמן שהן בפרי יכול אפילו יצאו וחזרו {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} טמאים הם ואפילו יצאו וחזרו {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב חייא בר אשי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{שוליים|ח_יח}}אפילו יצאו על שפת אוכל {{ירו"מ-הדגשה|פרי}} וחזרו הרי אלו אסורין {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} השוחט בהמה ומצא בה חזיר מותר באכילה {{ירו"מ-הדגשה|מצא}} יונה אסור באכילה מה טעמא בהמה בבהמה תאכלו {{שוליים|ח_יט}}ולא עוף בבהמה תאכלו ולא שקץ בבהמה תאכלו {{ירו"מ-הדגשה|תנן או שטעמו טעם פשפש לתוך פיו הרי זה יפלוט}} ולא סוף דבר פשפש אלא כל דבר שנפשו של אדם חתה ממנו ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_ב|ירושלמי תרומות, פרק ח, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_ב"> <strong>מתני':</strong> היה אוכל באשכול ונכנס מן הגינה לחצר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר יגמור ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר {{שוליים|ח_כ}}לא יגמור חשיכה לילי שבת {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר יגמור ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר {{שוליים|ח_כא}}לא יגמור. <br><strong>גמ':</strong> תמן תנינן גפן שהיא נטועה בחצר נוטל את כל האשכול וכן ברימון וכן באבטיח דברי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר צריך לגרגר באשכול דאפילו לאכול שני גרגירים ביחד אסור כי זה נחשב לאכילת קבע}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} או {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהתחיל בהיתר יגמור כדתנן היה אוכל באשכול ונכנס מן הגינה לחצר}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|יגמור}} או {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} עושה קציעות {{ירו"מ-ביאור|סוף}} האוכל כתחילתו {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהתחיל עראי מסים}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} או {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהתחיל בהתר יגמור}} או {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} עושה אכילה אחת שיש בה שתים ושלש אכילות כאכילה אחת {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר יגמור מאי טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} משום שהתחיל בו בהיתר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מא ב}} {{סוף}} <span id="דף_מב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=47|תולדות יצחק=134|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תני {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר לא שאמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} משום שהתחיל בו בהיתר ב{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|יגמור בשבת וכיוון}} שהתחיל {{ירו"מ-הדגשה|בשדה יגמור בחצר}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר ימתין עד מוצאי שבת או עד שיצא חוץ לחצר ויגמור ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_ג|ירושלמי תרומות, פרק ח, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ח_כב}}יין של תרומה שנתגלה ישפך ואין צריך לומר של חולין {{שוליים|ח_כג}}שלשה משקין אסורים משום גילוי המים והיין והחלב ושאר כל המשקין מותרין {{שוליים|ח_כד}}כמה ישהו ויהיו אסורים כדי שיבא הרחש ממקום קרוב וישתה {{שוליים|ח_כה}}שיעור המים המגולין כדי שתאבד בהן המרה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר בכלים כל שהן ובקרקעות ארבעים סאה {{שוליים|ח_כו}}ניקורי תאינים וענבים וקשואין והדלועין והאבטיחים והמלפפונות אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} הם ככר אחד גדול ואחד קטן אחד תלוש ואחד מחובר כל שיש בו ליחה אסור {{שוליים|ח_כז}}ונש{{ירו"מ-הדגשה|ו}}כת הנחש אסורה מפני סכנת נפשות {{שוליים|ח_כח}}המשמרת של יין אסורה משום גילוי {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} מתיר. <br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} יין שנתגלה ישפך ואפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} של תרומה תבשיל שבישלו במים המגולין אפילו של תרומה ישפך ואין צריך לומר של חולין א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} יין של תרומה שנתגלה ישפך ואין צריך לומר של חולין חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} יין שנתגלה אסור לש{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ותו {{ירו"מ-הדגשה|לבודקו אם יחמיץ}} {{ירו"מ-ביאור|שהארס אינו נותן ליין להחמיץ}} {{שוליים|ח_כט}}ואם שיהו והחמיץ מאיליו {{ירו"מ-הדגשה|מותר}} תאינים וענבים שנ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}קרו אסור לשהותן {{ירו"מ-הדגשה|לבודקן אם יצטמקו}} {{ירו"מ-ביאור|שהארס אינו נותן להם להצטמק}} ואם שיהן וצמקו מאיליהן מותרות {{ירו"מ-הדגשה|ברתי}} ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא הגדול}} הו{{ירו"מ-הדגשה|ת}} מנקרא בתאינייא בגין דלא ייכלון חברייא {{ירו"מ-ביאור|הייתה מנקבת חורים בתאנים כדי שבחורי הישיבה לא יאכלו מהם}} והוה {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} אבוי אכל מינהון ולית אסור לדעתיה הוה עובדא {{ירו"מ-ביאור|הוא ידע שהיא עשתה את החורים}} ואפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} כן לא אסיר לא כן תני {{שוליים|ח_ל}}ראה ציפור נ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}קרית בתאינה ועכבר מנקרת באבטיח אסור אני אומר מקום הנקר אכלו בר{{ירו"מ-הדגשה|תי}} ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} מנטרא להון הוות {{ירו"מ-ביאור|ביתו של רבי חייא היתה שומרת עליהם עד שיאכלם אביה.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} {{שוליים|ח_לא}}החד והמר והמתוק אין בו משום גילוי {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} החד והמר והמתוק אין בהן לא משום גילוי ולא משום יין נסך {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} מפרש החד {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} קונדיטון והמר {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} פסתינון והמתוק {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} חמרא מבשלא {{ירו"מ-ביאור|יין מבושל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יהושע בר זידל}} הוה ליה חמרא מבשלא שנתייחד ברשות גוי שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי בי רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} לא כן אמר {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} מתוק אין בו לא משום גילוי ולא משום יין נסך {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי ברבי ישמעאל}} איבאש {{ירו"מ-ביאור|חלה}} סלקין לגביה {{ירו"מ-ביאור|הלכו אליו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} ו{{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר כהנא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא חבריהון דרבנן}} מבקרתיה חמון {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יהושע בר זידל}} יתיב אמרין הא מרא שמועתא והא מרא עובדא {{ירו"מ-ביאור|הנה גם בעל השמועה וגם בעל המעשה}} אתון ושאלון ליה אמר לון {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי בי רבי ישמעאל}} כן אמר {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} מתוק אין בו לא משום גילוי ולא משום יין נסך{{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} דילמא {{ירו"מ-הדגשה|מן}} אילין ד {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} דהכין הכין {{ירו"מ-ביאור|אולי זה מהדברים שרבי שמעון בן לקיש אמר בדרך ספק ללימוד}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} לא לעובדא וסמכון עלוי כד נחתון {{ירו"מ-ביאור|כשחזרו}} קם {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} עם {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר כהנא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} אילולי דאתון מרחמין שמועתא {{ירו"מ-ביאור|אלמלא שאתם אוהבים דברי אמוראים}} ולא מתניתא היא דתני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} יין מבושל של גוים למה אסור מפני שהיה מתחילתו יין חומץ של גוים מפני מה הוא אסור מפני שהיה תחילתו יין {{ירו"מ-ביאור|משמע שמצד עצמו לא היה נאסר}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} מתניתא אמרה כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|לב}}היין והחומץ של גוים {{ירו"מ-הדגשה|אסור}} שהיה מתחילתו יין {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} הוה ליה אורחין אמר לון אילולי דאיתגלי חמרא מבשלא דידי הוינה משקי לכון מיניה {{ירו"מ-ביאור|אם לא היה היין המבושל שלי מתגלה הייתי משקה אותכם ממנו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רב ביבי}} איתיא ואנא שתיי {{ירו"מ-ביאור|תביא ואני אשתה}} אמר מאן דבעי ימות ייזול וימות גו בייתיה {{ירו"מ-ביאור|מי שרוצה למות שילך למות בבית שלו}} בר יודני איגלי קונדיטון דידיה אתא שאל לרבנן אמרין ליה אסור ולא כן א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}} החד והמר והמתוק אין בהן משום גילוי רבנן דקיסרין {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר טיטס}} {{ירו"מ-הדגשה|היין החריף שאמרו שאין בו גילוי}} בההיא דשחיק <span id="דף_מב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=48|תולדות יצחק=136|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} חד לתלתא {{ירו"מ-הדגשה|פילפלין}} בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} יין שנתבשל שנתגלה מהו אמר לון קרינה {{ירו"מ-ביאור|יין מתוק מטבעו}} צריכה {{ירו"מ-ביאור| היה ספק}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ואתון שאלון לי {{ירו"מ-הדגשה|על מבושל שהוא הרבה יותר מתוק}} כל שכן {{ירו"מ-הדגשה|שהוא מותר}} עאל שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} אסור אינהר {{ירו"מ-ביאור|נזכר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|שלאחר שהסתפק}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|קרינה}} אסור {{ירו"מ-ביאור|ממילא יש מקום להסתפק במבושל.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אם היה נכנס ויוצא מותר {{ירו"מ-הדגשה|ואין לחשוש לגילוי}} בר נטוזא איתגלי ליה גיגיתיה אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} אם היה יוצא ונכנס מותר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אם היה ישן מותר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} חד אמר ישן מותר וחרנא אמר {{שוליים|ח_לג}}ישן אסור ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא ומסתברא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} דאמר ישן מותר דבכל אתר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} סמיך ל{{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן שאול}} משתעי אהן עובדא {{ירו"מ-ביאור|סיפר מעשה זה}} חד איתתא הוות רחמנא מצוותא סגיא {{ירו"מ-ביאור|אשה אחת אהבה מאד לעשות מצוות}} חד זמן סליק גבה חד מיסכן יהבת קומוי מיכול {{ירו"מ-ביאור|פעם אחת בא אצלה עני ונתנה לו לאכול}} כי אכל ארגשת בעלה איסלק {{ירו"מ-ביאור|הרגישה שבעלה בא}} יהבתיה גו עיליתא {{ירו"מ-ביאור|שמה אותו בעליה}} יהבת קומי בעלה דייכיל {{ירו"מ-ביאור|נתנה לפני בעלה שיאכל}} אכל נם ודמך ליה {{ירו"מ-ביאור|נרדם}} אתיא חיוויא {{ירו"מ-ביאור|בא נחש}} אכל מן מה דהוה קומיה והוה {{ירו"מ-הדגשה|העני}} מסתכל ביה מן דאיתער קם בעי מיכול מן מה דהוה קומיה שרי ההוא דעיליתא מילולי ביה {{ירו"מ-ביאור|התחיל זה שבעליה לאמר לו שלא יאכל}} הדא אמרה ישן {{ירו"מ-הדגשה|אסור אם אסור איך אותו אדם ביקש לאכול בור}} הוה ואין {{ירו"מ-הדגשה|האשה}} אסור{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|על בעלה}} משום יחוד מכיון דלא חשיד על הדא לא חשיד על הדא {{ירו"מ-הדגשה|שאם היה נואף היה רוצה שבעלה ימות שנאמר}} {{הפ|יחזקאל|כג|לז}} כי נאפו ודם בידיהם מעשה בטבח אחד בציפורין שהיה מאכיל ישראל נבילות וטריפות פעם אחת שתה יין בערב שבת ועלה לגג ונפל ומת והיו כלבים מלקקים בדמו אתון שאלו ל{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} מהו מירמיתי מן קמיהון אמר לון כתיב ([[שמות כב ל|שמות משפטים כב ל]]) ובשר בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו וזה היה גוזל את הכלבים ומאכיל את ישראל ארפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}נון {{ירו"מ-ביאור|עזבו אותם}} דמדידהון אינון אכלין מעשה בחסיד אחד שהיה מ{{ירו"מ-הדגשה|ל}}גלג בגילוי יין פעם אחת לקה בדלקת {{ירו"מ-ביאור|מחמת ארס שהיה במשקה,}} וראו אותו יושב ודורש ביו{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|הכיפורים}} וצלוחית של מים בידו חד {{ירו"מ-הדגשה|בר נש}} איגלי לה גרב דחמר {{ירו"מ-ביאור|חבית יין}} אזל בערובא צומא רבא למישפכיניה {{ירו"מ-ביאור|הלך בערב יום כיפור לשפוך אותו}} חמתיה חד {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} הביה לי נשתייה {{ירו"מ-ביאור|ראה אותו אחד אמר לו תן לי ואשתה אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} לאו מגלי הוא {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} הביה לי ומרי דצומא ליקום {{ירו"מ-ביאור|ואדון הצום יעזור}} לא איספק משתייה עד דאיתחלחל {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}} כל הארסין מעלין חטטין ואירוס דנחש ממית {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אין נשאלים על הגילוי ובכל ספק צריך להחמיר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} {{ירו"מ-הדגשה|איך יתכן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} מריה שמועתא ש{{ירו"מ-הדגשה|ל}}א ש{{ירו"מ-הדגשה|ו}}אל{{ירו"מ-הדגשה|ים על גילוי}} שאל ליה {{ירו"מ-ביאור|הרי הוא שאמר שאין נשאלין}} מתנמנם היה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} הוה יתיב אייכול והוה דמיך יהב ידיה על תומנתא {{ירו"מ-ביאור|כלי יין קטן}} {{ירו"מ-הדגשה|כדי לא יאסר משום גילוי כשקם}} אמר לון אדלקין בוצינא אדלקון ואשכחון שפופינא שהוא דומה לשערה כריך עלה אמר ליה רשיעא לא הוינא זהיר בך {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן לא הועלתי והיין אסור}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} צריכין למיחוש למה דברייתא חששין אסור {{שוליים|ח_לד}}דלא למיתן בר נש פריטין גו פומא {{ירו"מ-ביאור|לא יתן מטבעות בפיו}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מב ב}} {{סוף}} <span id="דף_מג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=48|תולדות יצחק=138|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ותבשילא תותי ערסא {{ירו"מ-ביאור|תבשיל תחת המיטה}} פיתא תחות שיחיא {{ירו"מ-ביאור|בית השחי}} מיצא סכינא גו פוגלא {{ירו"מ-ביאור|להשאיר סכין תקוע בתוך צנון}} סכינא גו אתרוגא {{ירו"מ-ביאור| סכין בתוך אתרוג}} {{ירו"מ-ביאור|שלא ידרכו עליו בטעות.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} {{שוליים|ח_לה}}כל זיע{{ירו"מ-הדגשה|ה}} דנפקא מבר נש סם המות הוא חוץ מזיעת הפנים כד שאלון ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} {{ירו"מ-הדגשה|האם להקפיד אמר לו}} ערבא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}נפשך אנא {{ירו"מ-הדגשה|כדאי להקפיד}} אין קטא קטא שיחור {{ירו"מ-ביאור| שאם יקפיד מפסיד פחם}} ואין אובד אובד מרגלי{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-ביאור|ואם לא יקפיד יכול לאבד את חיו.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אילו זבנת גרמך {{ירו"מ-ביאור|אילו מכרתה עצמך}} ללודין {{ירו"מ-ביאור|שהיו אוכלי אדם,}} הוה מזבין להון {{ירו"מ-ביאור|הייתה מוכר להם}} בדמין יקרין והכא בדמין קלילין תני {{שוליים|ח_לו}}מים שנתגלו לא ירביץ בהון בתוך ביתו ולא ישפכם ברשות הרבים ולא ישקה לגוי ולא ישקה מהן בהמת חבירו אבל משקה הוא בהמתו {{שוליים|ח_לז}}מים שנתגלו לא ישרה בהן את הטיט ולא יכבס בהן את הכלים ולא ידיח בהן קערות כוסות ותמחויין ואין צריך לומר פניו ידיו ורגליו אחרים אמרו לא אסרו אלא מקום {{ירו"מ-הדגשה|שיש בו סריטה}} פניו כסירטא הם ראשי אצבעות ידיו ורגליו כסירטא הם מים שנתגלו לא יגבל בהן את העיסה {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אמר אפייה מותר מפני שאירס נחש כלה באור {{אמורא-ירו"מ|רבי סימן}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר בשאינה נופלת אבל אם היתה נופלת אסור {{ירו"מ-הדגשה|שאולי מחמת הארס לא תפחה}} הכל מודים במים שהוחמו שאסור מה בין פת מה בין חמים כאן האור שולט וכאן אין האור שולט {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כאן {{ירו"מ-הדגשה|במים חמים}} הכלי מפסיק וכאן אין הכלי מפסיק {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר מה יעשה לי רשע זה אין אני שותה אלא חמין מילתיה אמר צונן שנעשו חמין מותרין אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} רשע זה דעתו נקייה ואינו שותה חמין שנעשו צונן מילתיה אמרה חמין ונעשו צונן מותרים {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בין זה בין זה אסור מתניתא מסייע {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{שוליים|ח_לח}}חמין כל זמן שמעלין הבל הרי אלו מותרים אבל מים המגולין {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שמחממן הרי אלו אסורים {{שוליים|ח_לט}}מי כבשין ומי שלקות ומי תורמסין הרי אלו מותרים {{ירו"מ-הדגשה|שאין הנחש שותה מהם}} {{שוליים|ח_מ}}מים שהדיח בהן כבשין ושלקות ותורמסין הרי אלו אסורים הדיח בהן ענבים ו{{ירו"מ-הדגשה|ב}}אושין לחולה אסור המשמרת של יין {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר אם היתה פקוקה מלמעלה {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהיא פתוחה מלמטן {{ירו"מ-ביאור|שהמשמרת לא ממלאת כל פי הכד.}} {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שיין מנטף הנחש לא ישתה}} {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אומר אם היתה התחתונה מכוסה {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהעליון מגולה מותר מפני שאירס נחש עומד כסבכה ועמד מלמעלן {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם היה פתוח מלמטה}} א{{ירו"מ-הדגשה|סו}}ר {{ירו"מ-הדגשה|שהנחש שותה}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שהארס לא עובר במשמרת דווקא}} בשלא טרף {{ירו"מ-ביאור|שלא ערבב את היין במשמרת שימהר לרדת.}} אבל אם טרף אסור לגין בתיקו {{שוליים|ח_מא}}מותר מכוסה ואינו פקוק {{ירו"מ-הדגשה|כגון שהניח דף על הפתח}} אסור {{ירו"מ-הדגשה|שהנחש יכול להרים את הכיסוי ולשתות}} פקוק ואינו מכוסה אם היה פקקו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חוץ מותר {{ירו"מ-הדגשה|מהו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חוץ תרין אמוראין חד אמר כדי שינטל בפיקקו וחרנא אמר כדי שלא יכנס לתוכו ראש הכרכר {{ירו"מ-ביאור|כלי של אורג.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} מאן דעבד טבאות פקיק לה {{שוליים|ח_מב}}ומכסה לה לגין שהניחו בשידה תיבה ומגדל ושכחו וחזר ומוצאו אסור בדק ואחר כך הניחו מותר חד עובדא אתא קומי {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|בנחש}} דחמתיה מגלי ומכסי {{ירו"מ-ביאור|ראו אותו מרים את המכסה ואחר כך כיסה אותו}} אמר מפני רשע זה ניקלקל את הכיסויין א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ההיא עובדא {{ירו"מ-הדגשה|שבו ראו את הנחש מסיר את הכיסוי}} <span id="דף_מג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=49|תולדות יצחק=139|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הוא אסור א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} חלב של גוי למה אסור מפני תערובת בהמה טמאה ותנינן {{שוליים|ח_מג}}עומד הוא גוי וחולב בעדר וישראל עומד על גביו ואינו חושש {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יהודא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} חלב של גוי למה הוא אסור מפני הגילוי {{ירו"מ-הדגשה|ולמה לא}} יעמיד {{ירו"מ-הדגשה|ואם התגבן יהיה מותר שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אר{{ירו"מ-הדגשה|ס}} {{ירו"מ-הדגשה|מונע מהחלב להתגבן}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל ברבי יצחק}} מפני האירס העומד בין הנקבים ג' אירסין הן ארס שוקע וארס צף וארס עומד כסבכה מלמעלה ביומוי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} אתגליין גיגייתא דסדרא רבא {{ירו"מ-ביאור|התגלתה הגיגית של הישיבה הגדולה}} שתון קדמיין ולא מייתון אחריין ומייתון אני אומר ארס שוקע היה פעליא היון בחקלא {{ירו"מ-ביאור|פועלים היו בשדה}} איתגליין קולתא דמיא {{ירו"מ-ביאור|התגלה כד המים}} ואישתון מינה קדמיין ולא מייתון אחריין ומייתון אני אומר ארס שוקע היה ותני כן {{שוליים|ח_מד}}חבית שנתגלתה וכן אבטיח שניקר ואכלו ושתו ראשונים לא יאכלו וישתו אחרונים אני אומר ארס שוקע הוא יין שנתגלה ושתו ממנו י' בני אדם אסור לוכל ולשתות אחריהן אני אומר ארס שוקע הוא חמשה משקין אין בהן משום גילוי הציר והמורייס והחומץ והשמן והדבש {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אוסר בדבש מודים חכמים {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} כשראו אותו נוקר {{תנא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}} הוות בידיה צלוחית דדבש מיגלייא לא אספיק מישאל עד דמפעפעת בידיה {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תרויהון אמרין ניתנה רשות לארץ לבקע מפניו ולא ניתנה רשות לכלי לבקע מפניו {{ירו"מ-הדגשה|ולכן לא מועיל שבדק את ביתו אלא יש לחשוש שמא הנחש התחבא באדמה וחזר ויצא מחורו אבל לא ניתנה רשות לכלי להבקע לכן אם כיסה את הכלי יכול לשתות מתוכו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא רבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון ברבי}} הוון יתבין בחד בית אזלין מרמרין {{ירו"מ-ביאור|מצופה שיש}} אמרין אפשר דהוא מתחמי הכא {{ירו"מ-ביאור|שיראה עאן נחש}} ואיתחמי {{ירו"מ-הדגשה|שחפר באדמה ונכנס לבית}} אמרין ברוך הוא שבחר בהן בחכמים שאמרו ניתנה רשות לארץ לבקע מפניו ולא ניתנה רשות לכלי לבקע מפניו {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} הוה מידחל מיניה סגין {{ירו"מ-ביאור|פחד ממנו הרבה}} והוה יהב ערסיה על ארבעה מרושין דמיין {{ירו"מ-ביאור|נתן מיטתו על ארבע כלים עם מים}} חד זמן פשט ידיה ואשכחיה גביה אמר ארימון מיניה {{ירו"מ-ביאור|תוציאו את המיטה מהכלים עם המים שגם זה לא עוזר אלא יבטח בה'}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|תהילים|קטז|ו}} שומר פתאים ה' וכמה הוא שיעור נקב {{ירו"מ-הדגשה|שיחשב גילוי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}} מחוי בה הכין {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}ראש אצבעי קטנה {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}} עד כדי שלא תכנס {{שוליים|ח_מה}}ראש אצבע קטנה של תינוק בן יומו {{ירו"מ-הדגשה|לתוכה ואף שאפילו}} פחות מיכן הוא עליל {{ירו"מ-ביאור|ניכנס}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} דלא ידע {{ירו"מ-הדגשה|איך הוא}} נפיק {{ירו"מ-ביאור|יצא}} לא עליל {{ירו"מ-ביאור|נכנס}} הדין סלטא {{ירו"מ-ביאור|סל שיש בו נקבים}} אפילו קטן כמה אסור דהוא עליל בהדא ונפק בהדא {{ירו"מ-ביאור|נכנס בזה ויוצא מזה}} הדא סלקותא {{ירו"מ-הדגשה|סל שתולים}} אפילו היא תלויה כמה אסורה דהוא משתלשל {{ירו"מ-הדגשה|תנן כמה ישהו ויהיו אסורים כדי שיבא הרחש ממקום קרוב וישתה}} איזה{{ירו"מ-הדגשה|ו}} מקום קרוב אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{שוליים|ח_מו}}מאוזן חבית ולפיה ולא חמי ליה {{ירו"מ-ביאור|לא רואה אותו}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} מין קטן {{ירו"מ-הדגשה|יש}} ושפיפון שמו והוא דומה לשערה {{ירו"מ-הדגשה|תנן שיעור המים המגולין כדי שתאבד בהן המרה}} {{ירו"מ-ביאור|שיהיו כל כך הרבה מים עד שהארס בטל בהם.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר בכלים כל שהן}} ש{{ירו"מ-הדגשה|א}}פי{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ו {{ירו"מ-הדגשה|אם המים מרובים אסורים משום גילוי ובקרקעות ארבעים סאה}} תני המים בקרקעות ארבעים סאה {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אמר כדי שתהא חבית שיחין מתמלא מהן היין בין בכלים בין בקרקעות כל שהוא {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו הרבה לא בטל בו הארס}} היין {{שוליים|ח_מז}}כל זמן שהוא תוסס אין בו משום גילוי כמה {{ירו"מ-הדגשה|זמן}} תוסס {{שוליים|ח_מח}}עד שלשה ימים מעשה שמצאו נחש {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מג ב}} {{סוף}} <span id="דף_מד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=50|תולדות יצחק=141|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בצד הבור של יין ובא מעשה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} והתיר {{שוליים|ח_מט}}מעיין כל זמן שהוא מושך אין בו משום גילוי א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא}} מעשה שירד {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}} אצל {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן ברוקא}} אבא לבית שריין והראהו גיביה {{ירו"מ-ביאור|מקום שבו נקבים המים}} שלא היה בו אלא שלושת לוגין מים והיו הגשמים מטפטפים ויורדין ושחה ושתה ואמר כזה אין בו משום גילוי ועד היכין {{ירו"מ-הדגשה|אומרים שאם המים מטפטפים אין חוששים}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מא {{ירו"מ-הדגשה|נחש שתה מהם אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא בר תנחום}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} עד כדי שתפ{{ירו"מ-הדגשה|ר}}ח הכרית {{ירו"מ-ביאור|צמח ממשפחת החלמית שצומח בסוף החורף.}} {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שאז אין המים מצוים כל כך חוששים שמא שתה אפילו כשהמים מטפטפים אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} עד כדי שיעשה {{ירו"מ-הדגשה|צמח הכרית}} כרגלי אווז א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} מכיון שהותר {{ירו"מ-הדגשה|המים}} שבשדה {{ירו"מ-ביאור|שהתחילו הגשמים,}} הותר מה שבבית {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שיש לנחש הרבה מקורות מים לא ידחק עצמו לשתות}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}מה שבב{{ירו"מ-הדגשה|ת}}י{{ירו"מ-הדגשה|ם}} תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} הגילויין נוהגין בין בארץ בין {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ}} בין בימות החמה בין בימות הגשמים {{ירו"מ-הדגשה|תנן ניקורי תאינים וענבים וקשואין והדלועין והאבטיחים והמלפפונות אפילו הם ככר אחד גדול ואחד קטן אחד תלוש ואחד מחובר כל שיש בו ליחה}} א{{ירו"מ-הדגשה|סו}}ר א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}} מאן תנא ניקורין {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן גבי מי חטאת כל העופות פוסלין חוץ מן היונה מפני שהיא מוצצת כל השרצים אינם פוסלין חוץ מן החולדה מפני שהיא מלקת}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר אף הנחש {{ירו"מ-הדגשה|מפני}} שה{{ירו"מ-הדגשה|י}}א מקיא{{ירו"מ-הדגשה|ה}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} מה אכפלן {{ירו"מ-ביאור|מה משווים}} מצות גבי נקורים {{ירו"מ-הדגשה|חמירה סכנתא מאיסורא וגם חכמים שאינם פוסלים מי חטאת שנחש שתה}} מה{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|יאסרו לשתות מים מגולים}} ולא כן תני {{שוליים|ח_נ}}ראה צפור נוקרת בתאינה ועכבר באבטיח הרי זה אסור {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אני אומר מקום הנקר אכלו ולענין טריפה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם רבנן דתמן {{שוליים|ח_נא}}שחטה וחטפו זאבים בני מיעיה כשירה שחזקת בני מעים כושר וחש לומר שמא ניקבו חזקת בני מעים כושר והכא את אמרת הכין {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{שוליים|ח_נב}}חומר הוא בסכנת נפשות וירדו בניקורין {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} תני {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר אוכל אדם תאנים וענבים בלילה ואינו חושש שנאמר {{הפ|תהילים|קטז|ו}} שומר פתאים ה' {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דג נקור אסור {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי טבי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דג ניקור חי אסור {{ירו"מ-הדגשה|מת נוטל מקום}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}נקר ומליח על ידי מליחה מתחלחל {{ירו"מ-הדגשה|בכולו אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}} אבטיח שניקר שניתמסמסו בני מיעיה אסור חד בר נש הוה טעון מלפפון נקור ואכיל מיניה לעשרה בני נש ומיתון עברת רירין עלוי ופסקתיה {{ירו"מ-הדגשה|לרגליו}} {{ירו"מ-ביאור|נפל ריר מהמלפפון עליו וחתכה את רגלו}} חד בר נש הוה סני קופד דאימר {{ירו"מ-ביאור|שנא בשר כבש}} חד זמן הוה אכיל קופד {{ירו"מ-ביאור|בשר}} עבר חד ואמר ליה דאימר הוא {{ירו"מ-ביאור|של כבש הוא}} ואיתכלעס {{ירו"מ-ביאור| נגעל}} ומית חמרייא שרון בפונדקיא {{ירו"מ-ביאור|חמרים חנו בפונדק}} אמרין לון הבו לן טלופחין {{ירו"מ-ביאור|עדשים}} ויהבון אמרין לון הבו לון תינן {{ירו"מ-ביאור|עוד פעם}} ויהבון אמרין לון קדמייא הוון טבין מהאילין אמרין לון שזרתיה דחיוי אשכחנן בהון {{ירו"מ-ביאור|מצאנו עור של נחש בתוכם}} ואיתכלעסון {{ירו"מ-ביאור|נגעלו}} ומיתון כתיב {{הפ|משלי|טז|ז}} ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר זה הכלב {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר זה הנחש רעייא {{ירו"מ-ביאור|רועים}} חלבון חלב ואתא חיוויא ואכל מיניה והוה כלבא מסתכל ביה כד אתון ייכלון {{ירו"מ-ביאור|כשבאו לאכול}} מישרי נבח בהון ולא אתבוננון בסופה {{ירו"מ-ביאור|כשראה שלא מבינים אותו,}} אכיל ומית חד בר נש עביד תום שחיק גו בייתיה ואתא חיויא דטור {{ירו"מ-ביאור|נחש הרים}} ואכיל מיניה והוי חיויא דבית מסתכל ביה אתון בני בייתיה מיכל מיניה מישרי מתרתר עליהון עפר ולא אתבוננון וקלק גרמיה גוויה {{ירו"מ-ביאור|זרק עצמו לתוך הכלי עם החלב}} <span id="דף_מד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=51|תולדות יצחק=142|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} חד בר נש זמין חד רבן ואייתיב כלבא גביה {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} ביזיון אנא חייב {{ירו"מ-הדגשה|לךאמר לו רבי}} טיבו אנא משלם ליה {{ירו"מ-ביאור|חייב לו}} שב{{ירו"מ-הדגשה|א}}ין עלון לקרתא עאל חד מינהון בעא מינסב איתתי {{ירו"מ-ביאור|נכנס אחד מהם ורצה לקחת את אשתי}} ואכל {{ירו"מ-הדגשה|הכלב}} ביציו. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_ד|ירושלמי תרומות, פרק ח, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_ד"> <strong>מתני':</strong> חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר אם היתה מונחת במקום תורפה יניחנה במקום המוצנע ואם היתה מגולה יכסנה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר אם היתה מונחת במקום המוצנע יניחנה במקום תורפה ואם היתה מכוסה יגלנה {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר {{שוליים|ח_נג}}אל יחדש בה דבר. חבית שנשברה בגת העליונה והתחתונה טמאה מודה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{שוליים|ח_נד}}שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל ואם לאו {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו. {{שוליים|ח_נה}}וכן חבית של שמן שנשפכה מודה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל ואם לאו {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר תרד ותבלע ואל יבלענה בידיו. ועל זו ועל זו אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{שוליים|ח_נו}}לא זו היא תרומה שאני מוזהר עליה מלטמאה אלא מלאכלה ובל תטמאה. {{שוליים|ח_נז}}כיצד היה עובר ממקום למקום וככרות של תרומה בידו {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} נכרי תן לי אחת מהן ואטמאה ואם לאו הרי אני מטמא את כולן {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר יטמא את כולן ואל יתן לו אחת מהן ויטמא {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר יניח לפניו אחת מהן על הסלע. {{שוליים|ח_נח}}וכן נשים שאמרו להן גוים {{ירו"מ-הדגשה|עובדי אלילים}} תנו לנו אחת מכם ונטמאה ואם לאו הרי אנו מטמאין כולכם יטמאו את כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל. <br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|אם היתה מונחת במקום תורפה יניחנה במקום המוצנע ואם היתה מגולה יכסנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|אם היתה מונחת במקום המוצנע יניחנה במקום תורפה ואם היתה מכוסה יגלנה}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|אל יחדש בה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}בר אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} מדברי שלשתן {{ירו"מ-הדגשה|למדנו}} {{שוליים|ח_נט}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}תלויה אסור לשורפה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אף}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|לא התיר ברישא אלא לגרום לה טומאה אבל לא לטמא אותה בידים והוא הדין}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אסור לשרפה {{ירו"מ-הדגשה|ולהפסידה בידים}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מד ב}} {{סוף}} <span id="דף_מה_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מה.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=51|תולדות יצחק=144|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנא רישא חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}}או{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|אם היתה מונחת במקום המוצנע יניחנה במקום}} {{ירו"מ-הדגשה|ת}}ורפה {{ירו"מ-הדגשה|ואם היתה מכוסה יגלנה גרם טמאה מותר לטמאנה בידים}} אסור {{ירו"מ-הדגשה|והתנא סיפא חבית שנשברה בגת העליונה והתחתונה טמאה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|יטמאנה בידים}} חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו"מ-הדגשה|ת}}רי {{ירו"מ-הדגשה|תנאי אליבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} חבית הראשונה {{ירו"מ-ביאור|חבית שנולד בה ספק טומאה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} והשנייה {{ירו"מ-ביאור|חבית שנשברה בגת}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|כדתניא}} {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא סגן הכהנים}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר מימהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בולד הטמאה עם הבשר שנטמא באב הטמאה אף על פי שמוסיפין טמאה על טמאתו הוסיף}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת אף על פי שמוסיפין טמאה על טמאתו אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|מדבריהם}} {{ירו"מ-ביאור|של {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}}} {{ירו"מ-הדגשה|למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח אמר לו}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אינה היא המידה נמצא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר בדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|שאסור לשרוף את הטהורה עם הטמאה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שמותר לשרוף את הטהורה עם הטמאה}} חברייא אמרי חבית הראשונה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} ולית {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} מודה בה והשנייה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ולית {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מודה בה {{ירו"מ-הדגשה|דסבר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא התיר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא גרמא אבל לטמא בידים אסור}} אמר לון {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} חמון מה אתון {{ירו"מ-הדגשה|א}}מרין חבית הראשונה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} הא כ{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} שורפין {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אם מותר לטמאותה ביד מותר גם לשורפה ואף}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} שורפין וירבו {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} על {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} וישרופו ואנא חמי רבנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אתא עובדא קומיהון ואמרין איזיל תלי {{ירו"מ-ביאור|ואנו רואים כשמגיע מקרה כזה לחכמים הם אומרים לתלות}} וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}א אשכחן דאמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} שורפין דתנינן {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-הדגשה|אינה היא}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}דה מוד{{ירו"מ-הדגשה|ין}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה {{ירו"מ-הדגשה|ועל מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה}} ש{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר תישרף זו לעצמה וזו לעצמה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר שתיהן כאחת}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} שנ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ה {{ירו"מ-ביאור|והכוונה ש{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|הכי מקל בדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}וא {{ירו"מ-הדגשה|לא סובר}} ש{{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר לשרוף טהורה עם הטמאה}} ור{{ירו"מ-הדגשה|ק}} {{ירו"מ-הדגשה|בתלויה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}וא {{ירו"מ-הדגשה|מתיר}}}} {{ירו"מ-הדגשה|וכשם של}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שורפים את התלויה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}וא {{ירו"מ-הדגשה|הדין ששורפים ספק תרומה}} {{ירו"מ-ביאור|ואם כך שירבו {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|על}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ויהיה מותר לשרוף ועוד קשה לחבריה}}}} אין תימרון {{ירו"מ-הדגשה|דאית}} ליה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} תלויה {{ירו"מ-הדגשה|שורפין}} הא תני תרומה תלויה וטמאה שורפין אותה בערב שבת עם חשיכה דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים}} בזמנה {{ירו"מ-ביאור|מבער על ידי שמפרר וזורה לרוח.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואי אית ליה שורפין שישרפנה בשחרית}} אמר אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} תפתר בתלויה שדעתו להישאל עליה {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} כן א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כל תלויה דאנן אמרין הכא בתלויה שאין דעתו להישאל עליה אבל דעתו להישאל עליה טהורה היא דתני תלויה שאמר {{ירו"מ-ביאור|אפילו אם היא}} טהורה {{ירו"מ-ביאור|אני מתיחס אליה כאילו}} טמאה היא הרי זו טמאה אם אמר הריני מניחה על מנת שאשאל עליה טהורה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} תפתר שנולדה לה ספק טומאה עם דמדומי חמה ולית שמ{{ירו"מ-הדגשה|ע}} {{ירו"מ-הדגשה|מינא}} כלום {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=52|תולדות יצחק=146|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|ועוד}} אתון {{ירו"מ-ביאור|חברייה}} אמרין חבית {{ירו"מ-הדגשה|שניה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ולית {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מודה בה והתני {{ירו"מ-הדגשה|על הא דתנן חבית שנשברה בגת העליונה}} והת{{ירו"מ-הדגשה|חתו}}נ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|טמאה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|יטמאנה בידים}} במה דברים אמורים בבור שאין בו כדי להעלות {{ירו"מ-הדגשה|את התרומה אבל}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}בו{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}יש בו כדי להעלות אפילו כל שהוא אסור לטמאות {{ירו"מ-הדגשה|שלא התיר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא במקום הפסד חולין ואין}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|בין אם יש בו כדי להעלות בין אם אין בו כדי להעלות}} אפילו כל שהוא {{ירו"מ-הדגשה|מותר}} לטמאות {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|תרומה שהולכת לאיבוד מותר לשרוף}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|בלא חשש הפסד חולין דתנן שורפין את התלויה}} {{ירו"מ-ביאור|כיוון שממילא הולכת לאיבוד,}} {{ירו"מ-הדגשה|עם הטמאה}} {{ירו"מ-ביאור|אף שאין הפסד חולין.}} ועוד {{ירו"מ-הדגשה|איך אתם}} אומר{{ירו"מ-הדגשה|ים חבית שניה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ולית}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|מודה בה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא תנינן אמר {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|מדבריהם}} {{ירו"מ-ביאור|של {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} }} {{ירו"מ-הדגשה|למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{שוליים|ח_ס}}אינה היא המידה ולית בר נש אמר אינה {{ירו"מ-הדגשה|היא}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מודה על קדמייתא {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מודה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שלדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|מותר לטמאות תרומה שהולכת לאיבוד בידים ורק}} על מה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|רצה לחדש}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|חולק}} מאי כדון {{ירו"מ-ביאור|למה לא לקבל את דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ? }} תמן התורה חסה על ממונן של ישראל {{ירו"מ-ביאור|שהתרומה תאסור את כל החולין,}} {{ירו"מ-הדגשה|לכן יטמאנה בידים}} והכא {{ירו"מ-הדגשה|איך אתה רוצה להתיר לשרוף תלויה עם}} {{ירו"מ-הדגשה|ט}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מה אית לך מימר {{ירו"מ-הדגשה|איזה הפסד יש כאן וכי}} הכא אינו מפסידו ממון שהוא צריך עצים לשורפה זו לעצמה וזו לעצמה {{שוליים|ח_סא}}להפסד מרובה חשו להפסד מועט לא חשו אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|מדבריהם למדנו}} תפתר {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר}} מדברי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} ומדברי {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא סגן הכהנים}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא מדברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} ולית שמ{{ירו"מ-הדגשה|ע}} {{ירו"מ-הדגשה|מינא}} כלום {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} תרויהון {{ירו"מ-הדגשה|אמרין}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} חבית הראשונה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר רק גרמא אבל לא לטמא ביד}} {{ירו"מ-ביאור|אבל {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} סובר של{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|יכול לטמא בידים}}}} והשנייה בין {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} בין {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} ולית {{ירו"מ-הדגשה|הסיפא}} פליגא על {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אז איך אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שגם}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|מסכים אמר לו אין חובה להסביר שחבית ראשונה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ושניה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ואם נרצה}} נאמר {{ירו"מ-הדגשה|שהבריתות}} דלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ונאמר דלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שבאמת אין חובה להעמיד את הרישא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ואין חובה להעמיד את הסיפא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שאפשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר אפילו לטמא בידים ומה שחלקו ברישא בגרמא זה לא בגלל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר כדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שמותר רק גרמא אלא להראות כוחו של}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו בגרמא אסר ואפשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסר לטמא בידים ומה שהתיר בסיפא זה לא בגלל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שתרומה שהולכת לאיבוד מותר לטמא בידים אלא בגלל שחשש להפסד ממון תני אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שורפין את התלויה עם הטמאה}} לפי שמצינו {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} שורף תלויה בכל מקום אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} אזלית לקיסרין שמעית {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} שורף תלויה בכל מקום ואמרית ליה {{ירו"מ-הדגשה|האם רק}} בגין שהיא תלויה דבר תורה {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} אין {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} אנא פתר לה {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בספק}} שנטמאה במדור של גוים מה אית לך {{ירו"מ-הדגשה|הרי אפילו ודאי טומאת מדור}} גוים {{ירו"מ-הדגשה|לא שורפים}} דתני {{שוליים|ח_סב}}מדור של גוים תולין {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה אני סובר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|דתני}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יהודה}} אומר שורפין {{ירו"מ-הדגשה|רק שאני מוסיף עליו וסובר שאף על ספק מדור גויים שורפים אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} שורף תלויה בשאר ימות השנה {{ירו"מ-הדגשה|וה}}תני תרומה תלויה וטמאה שורפין אותה ערב שבת עם חשיכה דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} וחכמים אומרים {{שוליים|ח_סג}}בזמנה מ{{ירו"מ-הדגשה|בע}}רים {{ירו"מ-ביאור|על ידי שמפרר וזורה לרוח.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ור{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ים {{ירו"מ-הדגשה|תלויה}} וישרוף בשחרית תיפתר בשנתעצל ולא שרף תדע לך שהוא כן {{ירו"מ-הדגשה|דתנינן טמאה והרי טמאה כולם מודים שיכול לשרוף}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא תנינן שחרית ולא בשנתעצל ולא שרף אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסי}} תיפתר שנולד לה טומאה באותה שעה ולית שמ{{ירו"מ-הדגשה|ע}} {{ירו"מ-הדגשה|מינא}} כלום אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר טמאה שהולכת לאיבוד מותר לטמאותה בידים}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר בכור שאחזו דם יקיז אף על פי שעושה מום}} {{ירו"מ-ביאור|והטעם כיון שאם לא יקיז ממנו דם הבכור ימות}} שניהן אמרו דבר אחד {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מה ב}} {{סוף}} <span id="דף_מז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=52|תולדות יצחק=147|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דבכורות ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} דתרומות לא הדין מודה לדין ולא הדין מודה לדין {{ירו"מ-הדגשה|דמה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|בתרומות שיכול לטמאה בידים זה משום שיש כאן הפסד מרובה}} {{ירו"מ-ביאור|הפסד החולין}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל בבכורות שאין שם אלא הפסד הבכור עצמו לא יתיר לעשות בו מום ומה שהתיר}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|הקזה לבכור שאחזו דם זה משום}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שבכור שאחזו דם זה עצמו מום ושוב אינו תם}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מסתברא ש{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} מודה ל{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם בהפסד מועט הוא מתיר כל שכן שיתיר בהפסד מרובה}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} לא מודה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} על דעתך {{ירו"מ-הדגשה|דאת אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} יודי ל{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} והתנינן מודין {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-ביאור|בתרומת חמץ בערב פסח}} ששורפין זו {{ירו"מ-ביאור|תרומה טהורה}} לעצמה וזו {{ירו"מ-ביאור|טמאה}} לעצמה {{ירו"מ-ביאור|כדי שהטהורה לא תטמא.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שנאה ואם}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|תרומה שהולכת לאיבוד מותר לטמאה ביד אז למה לא שורפים}} את {{ירו"מ-הדגשה|שניהם}} כאח{{ירו"מ-הדגשה|ד}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|תרומה חמץ בשש שעות}} טהורה היא דבר תורה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תרומה בעינה היא אתה הוא שגזרת לשורפה בכל מקום {{ירו"מ-ביאור|אבל בחבית שנשברה הרי התרומה הולכת לאיבוד לכן מתיר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} לטמאה בידים }} {{ירו"מ-הדגשה|לדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|אסור לשרוף תרומה תלויה ומותר רק גרמא}} {{שוליים|ח_סד}}ולא נפסלה בהיסח הדעת לא כן א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} היסח הדעת דבר תורה {{ירו"מ-הדגשה|ולמה לא נשרוף את התלויה}} {{ירו"מ-ביאור|הגמרא מביאה מימרות של {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אף שאינם קשורות אלינו}}}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} חבית שנייה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|נלמד מה}}תורה {{ירו"מ-ביאור|היינו שמה שלומד {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} מדברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שהתיר לטמא אותה ביד זה}}}} {{ירו"מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[במדבר יח ח|במדבר קרח יח ח]]) {{ירו"מ-הדגשה|ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי תרומתי כתיב בלשון יחיד בתרומה אחת הכתוב מדבר אבל בתלויה אי אתה מצווה בשמירתה ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אחיזת דם {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-ביאור|שמותר להקיז ממנה דם}} {{ירו"מ-הדגשה|נלמד מפסוק מה}}תורה {{ירו"מ-הדגשה|אם כך למה}} ת{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ו{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|לא נשרפת הרי נפסלת בהסח הדעת אמר לו אין כאן הסח הדעת}} שהוא משמרה שלא תגע בטהרות אחרות התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בריה דרבי חייא רובה}} הגע עצמך שהיא נתונה על גבי גחלים {{ירו"מ-הדגשה|שאין חשש שיגע בטהרות אחרות והסיח דעתו האם יהיה מותר לשרוף איתה גם תרומה טמאה אמר לו}} לכשיתננה א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שימי}} אתון אמרין יודי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שיהיה מותר לטמאה ביד הרי}} אפילו {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} לית {{ירו"מ-הדגשה|ליה}} הא {{ירו"מ-הדגשה|דאמרת בשם}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שיכול לשרוף את התלויה דתני אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|איך נשרוף תלויה עם הטמאה שמא יבוא אליהו ויטהרם משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שאפילו אם אירע לתרומה ספק טומאה דאורייתא שהולכת לאיבוד לא יטמאנה בידים}} אמר ליה תניין אינון תמן {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} ברם הכא {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אם היתה מונחת במקום תורפה יניחנה במקום המוצנע ואם היתה מגולה יכסנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אם היתה מונחת במקום המוצנע יניחנה במקום תורפה ואם היתה מכוסה יגלנה}} {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אל יחדש בה דבר}} תמן תנינן {{שוליים|ח_סה}}בכור שאחזו דם אפילו מת אין מקיזין לו את הדם דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} וחכמים אומרים יקיז {{ירו"מ-הדגשה|ובלבד שלא}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}עשה בו מום ואם עשה בו מום הרי זה לא ישחוט עליו {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר יקיז {{ירו"מ-הדגשה|כדי שלא ימות ואף על פי}} שעשה בו מום {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שאפילו מת אין מקיזין לו את הדם}} כ{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר במשנתנו לא יחדש בה דבר}} ורבנן {{ירו"מ-הדגשה|שאומרים}} יקיז {{ירו"מ-הדגשה|ובלבד שלא יעשה בו מום ואם עשה בו מום הרי זה לא ישחוט עליו}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר במשנתנו שיניחנה במקום מוצנע וד}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר במשנתנו אם היתה מכוסה יגלנה ומה שמצאנו בבריתא דתני}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|יקיז ואף על פי}} שהוא מתכווין לעשות בו מום אתייא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אחרייא {{ירו"מ-הדגשה|שבסיפא שאמר אף יטמאנה}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ד}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאוסר להקיז דם לבכור זה לא מפני שהוא סובר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא גזרת הכתוב דכתיב}} ([[דברים יב טז|דברים ראה יב טז]]) לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים לא התרתי לך דמו אלא לשופכם א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|הקזה אסור}} מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסי}} והא בפסולי המוקדשים כתיב ([[דברים יב כד|דברים ראה יב כד]]) לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים {{ירו"מ-הדגשה|והרי ודאי שמותר להקיז מהם דם שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}בר {{ירו"מ-הדגשה|נפדו אז מה נדרוש מהפסוק}} אמר <span id="דף_מז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=53|תולדות יצחק=149|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}} להכשר {{ירו"מ-הדגשה|אית}}אמרת מה {{שוליים|ח_סו}}מים מכשירים {{שוליים|ח_סז}}אף דם מכשיר {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-ביאור|{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים שחלקו אם מותר להקיז דם לבכור שאחזו דם}}}} ושניהם מקרא אחד דרשו {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כב כא|ויקרא אמור כב כא]]) תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דרש בשעה שהוא לרצון {{ירו"מ-ביאור|תמים,}} אין את רשאי ליתן בו מום בשעה שאינו לרצון {{ירו"מ-ביאור|בעל מום,}} את רשאי ליתן בו מום וחכמים אומרים אפילו כולו מומין אין את רשאי ליתן בו מום {{ירו"מ-הדגשה|תנן מודה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם יכול להציל ממנה}} רבי{{ירו"מ-הדגשה|עית בטהרה יציל ואם לאו}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר עוקבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר חנינא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} כלי שתוכו טהור ואחוריו טמאים {{ירו"מ-ביאור|שנטמא אחוריו במשקין,}} אין מטמאין בו דבר ממועט כדי להציל בו דבר מרובה והתנינן תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו {{ירו"מ-ביאור|דמשמע דווקא לטמא בודאי אסור. אבל כלי שאחוריו טמאים, שאינו מטמא את תוכו, אינו אסור.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר ברכיה}} {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר עוקבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|שלא ישתמש בכלי שאחוריו טמאים כדי להציל תרומה}} תיפתר בשי{{ירו"מ-הדגשה|ש}} {{ירו"מ-הדגשה|לו}} שני כלים אחד תוכו טהור ואחוריו טמאים ואחד {{ירו"מ-הדגשה|כולו טהור וכיוון שיכול להשיג כלי שכולו טהור לא התירו לו להשתמש בכלי שגבו}} טמא אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} תפתר בבור טהור {{ירו"מ-הדגשה|ולכן לא התירו כלי שגבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ט}}מא {{ירו"מ-הדגשה|שאף אם תרד התרומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}בור {{ירו"מ-הדגשה|ויהיה הכל מדומע אין כאן הפסד מרובה שיכול למכור את המדומע לכהן}} מה דמתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} בבור טמא {{ירו"מ-הדגשה|שיש הפסד חולין}} והתנינן {{ירו"מ-הדגשה|בסיפא וכן חבית של שמן תרומה שנשפכה}} מ{{ירו"מ-הדגשה|וד}}ה{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם יכול להציל}} מ{{ירו"מ-הדגשה|מנ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|רביעית בטהרה יציל ואם לאו}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} תרד ותבלע ואל יבלענה בידיו א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|כלי שתוכו טהור אפילו אם אחוריו טמאים מותר למרות שאין כאן הפסד חולין}} תיפתר שנתגלגלה לבית פרס {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}בית {{ירו"מ-הדגשה|שנשברה בגת העליונה והתחתונה טמאה מודה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל ואם לאו}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר תרד ותטמא ואל יטמאנה}} בידיו {{ירו"מ-הדגשה|וכן}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}בית {{ירו"מ-הדגשה|של שמן שנשפכה מודה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל ואם לאו}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר תרד ותבלע ואל יבלענה}} בידיו על דעתיה דחברייא {{ירו"מ-הדגשה|שסוברים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דעת {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם התרומה הולכת לאיבוד מותר לטמאותה ביד אין הבדל בין הח}}בית {{ירו"מ-הדגשה|הראשונה}} {{ירו"מ-ביאור|חבית שנשברה בגת העליונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ובין}} חבית השנייה {{ירו"מ-ביאור|חבית שנשפכה}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שניה{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|אותה סברא כיוון שהתרומה הולכת לאיבוד מותר לטמאותה}} על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שלא התיר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא בהפסד חולין מרובה הרישא מדברת דווקא}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חבית של יין {{ירו"מ-הדגשה|אבל בשמן אומר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|שתרד ותטמא שאין זה הפסד מרובה שהרי ראוי הוא לנר וסיפא}} {{ירו"מ-ביאור|חבית שנשברה אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חבית של שמן {{ירו"מ-הדגשה|תנן היה עובר ממקום למקום וככרות}} של {{ירו"מ-הדגשה|תרומה בידו אמר לו נכרי תן לי אחת}} מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ן {{ירו"מ-הדגשה|ואטמאה ואם לאו הרי אני מטמא את כולן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר יטמא את כולן ואל}} י{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ן {{ירו"מ-הדגשה|לו אחת}} מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ן {{ירו"מ-הדגשה|ויטמא}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר יניח לפניו אחת}} מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ן {{ירו"מ-הדגשה|על הסלע וכן נשים שאמרו להן גוים עובדי אלילים תנו לנו אחת מכם ונטמאה ואם לאו הרי אנו מטמאין כולכם יטמאו את כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל}} לא מסתברא אם היתה כ{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ר טמאה {{ירו"מ-הדגשה|שימסורו להן אותה}} לא מסתברא אם היתה שפחה אחת {{ירו"מ-הדגשה|שימסרו להן אותה}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מו ב}} {{סוף}} <span id="דף_מח_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=54|תולדות יצחק=150|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תני סיעות בני אדם שהיו מהלכין בדרך פגעו להן גוים ואמרו תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו הורגים את כולכם אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} כולן נהרגים {{שוליים|ח_סח}}לא ימסרו נפש אחת מישראל ייחדו להן אחד כגון שבע בן בכרי ימסרו אותו ואל ייהרגו א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} והוא שיהא חייב מיתה כשבע בן בכרי {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שאינו חייב מיתה כשבע בן בכרי עולא בר קושב תבעתיה מלכותא ערק ואזיל ליה {{ירו"מ-ביאור|ברח והלך}} ללוד גבי {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אתון ואקפון מדינתא אמרו להן אין לית אתון יהבון ליה לן אנן מחרבין מדינתא סלק גביה {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} ופייסיה ויהביה לון והוה אליהו זכור לטוב יליף מתגלי עלוי {{ירו"מ-ביאור|רגיל להתגלות אליו}} ולא אתגלי וצם כמה צומין ואיתגלי עלוי אמר ליה ולמסורות אני נגלה {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} ולא משנה עשיתי {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} וזו משנת החסידים {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} איתצד {{ירו"מ-ביאור|נשבה}} בסיפסיפה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} יכרך המת בסדינו {{ירו"מ-הדגשה|שאין דרך להצילו}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} עד דאנא קטיל {{ירו"מ-הדגשה|או}} אנא מתקטיל אנא איזיל ומשיזיב ליה בחיילא {{ירו"מ-ביאור|אלך אציל אותו בכח}} אזל ופייסון ויהבוניה ליה אמר לון {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אתון גבי סבון והוא מצלי עליכון {{ירו"מ-ביאור|בואו לזקן שלנו שיתפלל עליכם}} אתון גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לון מה דהוה בלבכון איעבד ליה יתעבוד ימטא לההוא עמא {{ירו"מ-ביאור|מה שרציתם לעשות לו יקרה לכם}} לא מטון אפיפסירוס עד דאזלון כולהון {{ירו"מ-ביאור|עד שמתו ולם}} זעיר בר חנינא איתצד {{ירו"מ-ביאור|נשבה}} בספסיפה סלק {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} מפייסה עלוי אמרה להון זנביה מלכותא {{ירו"מ-הדגשה|בגיחוך}} מה {{ירו"מ-הדגשה|באתם להתחנן אלי}} יליף הוא ברייכון עבד לכון ניסין {{ירו"מ-ביאור|אלוקיכם רגיל לעשות לכם ניסים}} {{ירו"מ-הדגשה|כד הוו}} ע{{ירו"מ-הדגשה|ס}}וקין ביה עלל חד סרקיא טעין חד ספסר {{ירו"מ-ביאור|נכנס אחד השודדים כשהוא מחזיק חרב}} אמר להון בהדא ספסירא קטיל בר נצר לאחוי {{ירו"מ-הדגשה|דזנביה}} {{ירו"מ-ביאור|בחרב זה הרג נצר את האח של המלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|נפקו כולהו}} ואישתיזיב {{ירו"מ-ביאור|וניצל}} זעיר בר חנינא {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} איקפח {{ירו"מ-ביאור|נשדד}} בעלי קנייה סליק לבית וועדא {{ירו"מ-ביאור|נכנס לישיבה}} והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} שאיל ליה והוא לא מגיב שאיל ליה והוא לא מגיב {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} מהו הכין {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} כל האיברים תלוין בלב והלב תלוי בכיס {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} ומהו את כן {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} איקפחת {{ירו"מ-ביאור|נשדדתי}} בעלי קנייה {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} חמי לי זויתה {{ירו"מ-ביאור|תראה לי את הכיוון}} נפיק מחוי ליה חמיתון מן רחוק ושרי מצלצל {{ירו"מ-ביאור|יצא להראות לו וראם מרחוק וצעק לעברם}} אמרין אין {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|זה ששדדנו}} יסב פלגא {{ירו"מ-ביאור|יקח חצי}} אמר לון חייכון כולה אנא נסיב ונסיב כולה דיקלוט {{ירו"מ-הדגשה|רועה}} חזירא מחוניה טלייא {{ירו"מ-ביאור|היכו אותו נערים}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה נשיאה}} איתעבד {{ירו"מ-ביאור|נעשה}} מלך נחת לפמייס שלח כתבין בתר רבנן {{ירו"מ-הדגשה|ובהם ציוה}} תיהוון גבי במפקי שובתא מיד {{ירו"מ-ביאור|תהיו א{{ירו"מ-הדגשה|צ}}ל{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|במוצאי שבת}} מיד}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר לו}} לשלוחיה לא תתן להון כתבין אלא בערובתא עם מטמעי שמשא {{ירו"מ-ביאור|בערב {{ירו"מ-הדגשה|שבת}} עם השקיעה}} ואתא שליחא גבהון בערובתא עם מטמעי שמשא {{ירו"מ-ביאור|בערב {{ירו"מ-הדגשה|שבת}} עם השקיעה}} והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} נשיאה ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} נחתין למיסחי בדימוסין דטבריא {{ירו"מ-ביאור|ירדו {{ירו"מ-הדגשה|לרחוץ במרחצאות של}} טבריה}} אתא {{ירו"מ-הדגשה|השד}} אנטיגריס גבהון ובעי {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} נשייא למינזף ביה {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} ארפי ליה לנ{{ירו"מ-הדגשה|י}}סין הוא מתחמי {{ירו"מ-ביאור|עזוב {{ירו"מ-הדגשה|אותו לעשות}} לנו {{ירו"מ-הדגשה|נס}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|מתגלה}} לנו}} אמר לון מה רבנן עבדין {{ירו"מ-הדגשה|ול}}מה {{ירו"מ-הדגשה|אתם עצובים}} תנון ליה עובדא {{ירו"מ-ביאור|סיפרו {{ירו"מ-הדגשה|לו את}} המעשה}} אמר לון סחון {{ירו"מ-ביאור|תתרחצו}} {{ירו"מ-הדגשה|ותתכוננו לכבוד שבת}} דברייכון עביד ניסין במפקי שובתא טעין יתהון ואעיל יתהון {{ירו"מ-ביאור|במוצאי {{ירו"מ-הדגשה|שבת נשא אותם והביא}} אותם}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו לדיקלוט}} הא רבנן לבר אמר לא יחמון אפיי עד דאינון סחיין {{ירו"מ-ביאור|לא {{ירו"מ-הדגשה|יראו פני}} עד שיתרחצו}} הוה ההיא בי בני {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אזייה {{ירו"מ-ביאור|מרחץ שהוסק}} שבעה יומין ושבעה לילוון נפק ואנצח קדמיהון {{ירו"מ-ביאור|יצא {{ירו"מ-הדגשה|וקרר אותו}} לפניהם}} ועללון וקמון ליה קדמיהון {{ירו"מ-ביאור|נכנסו {{ירו"מ-הדגשה|ועמדו}} לפניו}} אמר לון בגין דברייכון עביד לכון ניסין אתון מבזין מלכותא אמרין ליה דיקלוט חזירא בזינן דיקליטיאנוס מלכא לא בזינן {{ירו"מ-הדגשה|אמר להם}} אפילו כן לא מכסי {{ירו"מ-ביאור|תבוזו}} לא ברומי זעיר ולא בחבר זעיר {{ירו"מ-הדגשה|שאינכם יודעים מה יצא ממנו}} {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מז ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק האשה שהיתה</strong> 2vs36ktmkjbvtgiq2zglz8fxgyk5yri 2942902 2942898 2025-06-20T05:03:34Z מאירושולי 35234 2942902 wikitext text/x-wiki ==פרק שמיני- האשה שהייתה== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_תרומות_פרק שמיני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_א|ירושלמי תרומות, פרק ח, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_א"> <strong>מתני':</strong> האשה שהיתה אוכלת בתרומה, ובאו ואמרו לה: "מת בעליך" או "גירשך", וכן העבד שהיה אוכל בתרומה, ובאו ואמרו לו: "מת רבך" או "מכרך לישראל" או "נתנך במתנה" או "עשאך בן חורין", וכן כהן שהיה אוכל בתרומה ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מחייב קרן וחומש, ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{שוליים|ח_א}}פוטר. היה עומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: כל הקרבנות שהקריב על גבי המזבח פסולין, ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{שוליים|ח_ב}}מכשיר. {{שוליים|ח_ג}}נודע שהוא בעל מום - עבודתו פסולה. וכולם שהיה תרומה לתוך פיהם - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: יבלעו, ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} אומר: {{שוליים|ח_ד}}יפלוטו. אמרו לו: "נטמאת ונטמאת תרומה" - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: יבלע, ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: יפלוט. {{שוליים|ח_ה}}טמא היית וטמאה היתה תרומה, או נודע שהוא טבל {{ירו"מ-הדגשה|או}} מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, או מעשר שני והקדש שלא נפדו, או שטעמו טעם פשפש לתוך פיו - הרי זה יפלוט. <br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: האשה שהיתה אוכלת בתרומה, {{ירו"מ-הדגשה|ובאו ואמרו לה מת בעליך או גירשך}} - ניחא "מת בעליך" {{ירו"מ-הדגשה|יש אפשרות שלא ידעה שבעלה}} מת {{ירו"מ-הדגשה|ואכלה, אבל}} "גירשך" {{ירו"מ-הדגשה|הרי אינה מגורשת עד שיגיע גט לידה, ואיך יתכן שאכלה ולא ידעה שהיא גרושה?}} רבנן אמרין: כמשנה ראשונה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה, {{ירו"מ-הדגשה|ובקטנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אביה מקבל את גיטה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|לח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|לח ב}} {{סוף}} <span id="דף_לט_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לט.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=44|תולדות יצחק=129|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אומר: אפילו תימר כמשנה אחרונה {{ירו"מ-הדגשה|שאין האישה אוכלת בתרומה עד שתיכנס לחופה, הרי לאחר שנכנסה לחופה יצאה מרשות אביה}}, ואי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|יכול לקבל את גיטה, אז איך יתכן שלא ידעה שהיא מגורשת?}} <span id="דף_לט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=44|תולדות יצחק=129|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תפתר שאמרה לו {{ירו"מ-ביאור|לשליח}}: {{ירו"מ-הדגשה|"התקבל לי}} גיטי ממקום פלוני", והיה דרכו {{ירו"מ-הדגשה|להגיע}} לה בעשרה ימים, ומצא סוס רץ {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חמשה ימים, ולא {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תני{{ירו"מ-הדגשה|תי}}ן {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}}, דתנן: {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|מחייב קרן וחומש, וה}}תנינן: {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אוסר מיד {{ירו"מ-הדגשה|משיצא השליח, שאני אומר שמא מצא את הבעל מחוץ לדלת וקיבל ממנו, אם כן איך היה מותר לה לאכול? מי}} לא מודי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} שאם אמרה: {{ירו"מ-הדגשה|"לא תקבל}} לי גיטי {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} ממקום פלוני", שהיא אוכלת בתרומה עד שמגיע הגט לאותו מקום? {{ירו"מ-הדגשה|אם כן יתכן}} שאמרה {{ירו"מ-הדגשה|לשליח: "לא תקבל}} לי גיטי {{ירו"מ-הדגשה|אלא ממקום פלוני", והיה דרכו להגיע לה בעשרה ימים ומצא סוס רץ והגיעה בחמשה ימים}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אמרה לו: {{ירו"מ-הדגשה|"לא תקבל}} לי גיטי {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} ממקום פלוני", כמי שאמרה לו: "לא יהא גט אלא לעשרה ימים", {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו מצא סוס רץ בחמשה ימים אין בכך כלום, ואינה מגורשת עד עשרה ימים}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מה שאכלה בהיתר אכלה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}} שאל לחברייא: {{ירו"מ-הדגשה|מה טעמו}} של {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|במשנה שפטר את}} כל אלה שא{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ל{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|ברשות?}} מניין לאוכל ברשות שהוא פטור? מה בין סבר שהוא חולין <span id="דף_מ_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מ.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=45|תולדות יצחק=130|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ונמצא תרומה {{שוליים|ח_ו}}שהוא חייב, מה בין סבר שהוא {{ירו"מ-הדגשה|כהן ונמצא}} ישראל שהוא פטור? אמרין ליה: מהוריית {{ירו"מ-הדגשה|בית דין, כשם שכאשר חשב שזה שומן ונמצא שהוא חלב חייב קרבן, לעומת זאת אם לא שגג באכילה עצמה כגון שידע שזה חלב ואכל מכח הוראת בית דין פטור מקרבן, אף כאן אכל תרומה כי חשב שהוא כהן, אין השגגה באכילה וזה דומה להורו בית דין שפטור}}. אמר לון: עוד צריכה לי - מה בין סבר שהוא חול ונמצא שבת {{שוליים|ח_ז}}שהוא חייב, מה בין סבר שהוא פסח {{ירו"מ-ביאור|ודוחה שבת}} ונמצא שלמים {{שוליים|ח_ח}}שהוא פטור? <span id="דף_מ_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=45|תולדות יצחק=130|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמרין ליה: משוחט ברשות {{ירו"מ-ביאור|שטעה בדבר מצווה וחשב ששוחט פסח שמותר.}} {{ירו"מ-הדגשה|דסובר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: {{ירו"מ-הדגשה|טעה בדבר מצוה}} פטור. אמר לון: עוד צריכה לי - מה בין סבור שהוא שומן ונמצא חלב {{שוליים|ח_ט}}שהוא חייב, מה בין סבור שהוא אסור ונמצא מותר שהוא פטור? {{ירו"מ-ביאור|דהא כתיב: "וה' יסלח לה", משמע שאף שבעלה הפר לה, כיוון שחשבה שעושה איסור צריכה כפרה, ולמה מי שאכל שומן וחשב שאוכל חלב פטור מקרבן?}} לא אגיבו. אמר ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ון: {{ירו"מ-הדגשה|נימא}} ל{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ון מ{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ין {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא ד כח|ויקרא ויקרא ד כח]]): "או הודע אליו חטאתו {{ירו"מ-הדגשה|אשר}} חטא והביא" - השב מידיעתו חייב על שגגתו {{ירו"מ-הדגשה|קרבן}}, יצא זה {{ירו"מ-הדגשה|שסבור שהוא אסור ונמצא מותר}}, שאפילו יודע {{ירו"מ-הדגשה|שהוא מותר}} אינו פורש. עאל {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} לגבון, אמר לון: למה לא אמריתו ליה: "או הודע אליו חטאתו והביא"? אמרין ליה: הוא קשיתה והוא קיימה {{ירו"מ-ביאור|הוא שאל והוא תרץ}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: היה עומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: כל הקרבנות שהקריב על גבי המזבח פסולין, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|מכשיר}}. מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שמכשיר?}} כדאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: זה אחד מן ג' מקראות שהן מחוורין בתורה. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים כו ג|דברים כי תבא כו ג]]): "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם", וכי יש {{ירו"מ-הדגשה|אדם שהוא}} כהן עכשיו ואין {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} כהן לאחר זמן? ואיזה זה? שהיה עומד ומקריב {{ירו"מ-הדגשה|על גבי}} המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה, שעבודתו כשירה. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[דברים לג יא|דברים וזאת הברכה לג יא]]): {{ירו"מ-הדגשה|"ברך}} ה' {{ירו"מ-הדגשה|חילו}} ופועל ידיו תרצה" - כל שהוא מזרעו של לוי, {{ירו"מ-הדגשה|אפילו חלל}}, עבודתו כשירה. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-ביאור|שהביא פסוק שמדבר על עובד עבודה}} - ובלבד כהן {{ירו"מ-הדגשה|שראוי להיות}} מקריב, {{ירו"מ-הדגשה|אבל בעל מום שפסול לעבודה שאכל ביכורים והתברר שהוא חלל יהיה חייב בקרן וחומש}}. ועל דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} - ואפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} כל כהן. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} - ובלבד בקדשי מקדש. על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} - ואפילו בקדשי הגבול. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} - ובלבד בשעת מקדש. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} - ואפילו בזמן הזה. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי: ואף לשאר הדברים כן {{ירו"מ-הדגשה|דמכשיר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}? {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו אם עשה חלק מעבודה, ישלימה אחר?}} מקבל ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} זורק, קומץ ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} מקטיר, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מ ב}} {{סוף}} <span id="דף_מא_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מא.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=45|תולדות יצחק=131|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|מולק}} ואחר מזה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}}: מן מה דתני {{ירו"מ-הדגשה|עליה בברייתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אות{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|כהן שהוא עומד ומקריב ונודע שהוא פסול}}, עשו{{ירו"מ-הדגשה|הו}} {{שוליים|ח_י}}כחטאת גזולה שלא נודעה לרבים שהיא מכפרת {{ירו"מ-הדגשה|מפני תיקון המזבח, דאף על פי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נודע {{ירו"מ-הדגשה|אחר כך שגזולה}} היא, {{ירו"מ-הדגשה|אפילו הכי}} מכפרת, {{ירו"מ-הדגשה|הואיל ובהתחלת הקרבתה}} לא נודעה לרבים. {{ירו"מ-הדגשה|והכא נמי כן}}. הדא אמרה שהוא מקבל ואחר זורק, קומץ ואחר מקטיר, {{ירו"מ-הדגשה|מולק}} ואחר מזה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}} שאל: היה עומד ומקריב על גבי המזבח ונודע לו שהוא בן גרושה או בן חלוצה, מה את עביד ליה? כמי שהוא מת ויחזור הרוצח למקומו, או כמי {{שוליים|ח_יא}}שנגמר דינו בלא כהן גדול ואינו יוצא משם לעולם? נישמענה מן הדא: מעשה במיקור{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-ביאור|מקוה}} של דיסקי {{ירו"מ-ביאור|שם אדם}} ביבנה שנפגמה ונמדדה ונמצאת חסירה, והיה {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} מטהר ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{שוליים|ח_יב}}מטמא. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: המקוה הזה בחזקת טהרה, לעולם הוא בטהרתו עד שיודע שחסר. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}: הטמא הזה בחזקת טומאה, לעולם הוא בטומאתו עד שיודע שטהר. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: למה זה דומה? לעומד ומקריב {{ירו"מ-הדגשה|על גבי}} המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה, {{שוליים|ח_יג}}שעבודתו כשירה. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}: למה זה דומה? לעומד על גבי המזבח ונודע שהוא בעל מום, {{שוליים|ח_יד}}שעבודתו פסולה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: מה זו {{תנא-ירו"מ|עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}? אני מדמה ליה לבן גרושה ואת מדמה ליה לבעל מום! נראה למי דומה: אם לבן גרושה הוא דומה - נלמדנו מבן גרושה, ואם לבעל מום הוא דומה - נלמדנו מבעל מום. אמר ליה {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}: מקוה פסולו בגופו ובעל מום פסולו בגופו, ואל יוכיח בן גרושה שפסולו מאחרים! מקוה פסולו {{ירו"מ-הדגשה|בעד}} יחיד ובעל מום פסולו ביחיד, ואל יוכיח בן גרושה שפסולו {{ירו"מ-הדגשה|בבית דין}} ונימנו עליו וטמאוהו. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}: הפורש ממך כפורש מחייו! א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ממה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|"ואל}} יו{{ירו"מ-הדגשה|כ}}י{{ירו"מ-הדגשה|ח}} {{ירו"מ-הדגשה|בן גרושה שפסולו בבית דין"}} - זאת אומרת: היה עומד ומקריב {{ירו"מ-הדגשה|על גבי}} המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה, עבודתו כשירה עד שיופסל {{ירו"מ-הדגשה|בבית דין}}. ומה שאמר {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|שבעל מום פסולו ביחיד}} - הדא אמרה: ספק טמא ספק בעל מום עבודתו {{ירו"מ-הדגשה|פסולה, ואפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} {{ירו"מ-הדגשה|שמ}}כשיר {{ירו"מ-הדגשה|מקוה מספק, לא}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כשיר {{ירו"מ-הדגשה|אלא מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מדמי ליה לבן גרושה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לבן חלוצה, אבל אם {{ירו"מ-הדגשה|היה}} מדמי לה לבעל מום {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עבודתו פסולה, {{ירו"מ-הדגשה|היה}} פ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}סל {{ירו"מ-הדגשה|כל הטהרות}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}מו {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}. ומקוה לאו ספק הוא. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שספק בעל מום עבודתו פסולה, וכן טמא שפשיטא שמדמים אותו לבעל מום - בספק עבודתו פסולה}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: <span id="דף_מא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=46|תולדות יצחק=132|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} זאת אומרת: פסול משפחה צריך {{ירו"מ-הדגשה|בית דין, ואין מחזיקים אותו בפסול אלא על ידי שני עדים ובבית דין}}. תנן: וכולם שהיה תרומה לתוך פיהם - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} א{{ירו"מ-הדגשה|ומ}}ר: {{ירו"מ-הדגשה|יבלעו}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} א{{ירו"מ-הדגשה|ומ}}ר: {{ירו"מ-הדגשה|יפלוטו}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מה פליגין? בעבד ואשה {{ירו"מ-הדגשה|שאמרו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}עבד: {{ירו"מ-הדגשה|"מת רבך"}}, ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}א{{ירו"מ-הדגשה|י}}שה: {{ירו"מ-הדגשה|אמרו "מת בעלך"}} - נמצא שתחילת אכילתם הייתה בהיתר. אבל בשאר דברים, אף {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מודי {{ירו"מ-הדגשה|שיפלוט, כיוון שהתברר שתחילת אכילתו הייתה באיסור}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל ברבי יצחק}}: מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: או נודע שהוא טבל או מעשר ראשון שלא נטלה ממנו תרומתו, או מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} והקדש שלא נפדו - {{ירו"מ-הדגשה|יפלוט}}, ולית {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} פליג. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? {{ירו"מ-ביאור|למה בקדמים הוא מתיר?}} מכיון שהתחיל בהיתר. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר: לא שהיה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר משום שהתחיל בו בהיתר, אלא שהיה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: הלעוס כבלוע - אף בשבת כן, אף בפסח כן, אף {{ירו"מ-הדגשה|ביום הכיפורים}} כן, אף בנזיר כן, אף בנבילות כן, אף בטרפות כן, אף בשקצים כן, אף ברמשים כן. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: השוחט בהמה ומצא בה שקץ - אסור באכילה. מה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: "בבהמה תאכלו", שיכל לכתוב "בה"{{מה}} {{ירו"מ-הדגשה|וכתב}} ([[דברים יד ו|דברים ראה יד ו]]) {{ירו"מ-הדגשה|"בבהמה" - ללמד}}: בהמה בבהמה ת{{ירו"מ-הדגשה|ו}}כלו, ולא שקץ בבהמה תאכלו. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}} בעי: מה בינה לבין {{שוליים|ח_טו}}זיזין שבעדשים, ליתושים שבכליסין, לתולעים שבתמרים ושבגרוגרות? תמן בגופיהן הן, ברם הכא אינו בגופו. הדין צירא מורייסא {{ירו"מ-ביאור|התולעים שבו}} עד שלא יצליל שרי, מדהוא צליל אסור. {{שוליים|ח_טז}}דם שעל הככר - גוררו ואוכלו, ואם היה מבין שיניו אוכלו ואינו חושש. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא יא מב|ויקרא שמיני יא מב]]): "שקץ {{ירו"מ-הדגשה|הוא לרבות}} שבזיזין ובזביזין ובגזין ובשקצים וברמשים". יכול בזמן שהן בפרי? {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} ([[ויקרא יא לה|ויקרא שמיני יא לה]]): {{ירו"מ-הדגשה|"שקץ}} הם" - {{שוליים|ח_יז}}בזמן שהן בפני עצמן ולא בזמן שהן בפרי. יכול אפילו יצאו וחזרו? {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}}: "טמאים הם" - ואפילו יצאו וחזרו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב חייא בר אשי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{שוליים|ח_יח}}אפילו יצאו על שפת אוכל {{ירו"מ-הדגשה|פרי}} וחזרו - הרי אלו אסורין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: השוחט בהמה ומצא בה חזיר - מותר באכילה. {{ירו"מ-הדגשה|מצא}} יונה - אסור באכילה. מה טעמא? "בהמה בבהמה תאכלו" {{שוליים|ח_יט}}ולא עוף בבהמה תאכלו, ולא שקץ בבהמה תאכלו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: או שטעמו טעם פשפש לתוך פיו - הרי זה יפלוט. ולא סוף דבר פשפש, אלא כל דבר שנפשו של אדם חתה ממנו. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_ב|ירושלמי תרומות, פרק ח, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_ב"> <strong>מתני':</strong> היה אוכל באשכול ונכנס מן הגינה לחצר - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: יגמור, ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ח_כ}}לא יגמור. חשיכה לילי שבת - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: יגמור, ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ח_כא}}לא יגמור. <br><strong>גמ':</strong> תמן תנינן: גפן שהיא נטועה בחצר - נוטל את כל האשכול, וכן ברימון וכן באבטיח, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}. {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: צריך לגרגר באשכול, {{ירו"מ-הדגשה|דאפילו לאכול שני גרגירים ביחד אסור, כי זה נחשב לאכילת קבע}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: או {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהתחיל בהיתר יגמור, כדתנן: היה אוכל באשכול ונכנס מן הגינה לחצר}} - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|יגמור}}, או {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} עושה קציעות {{ירו"מ-ביאור|סוף}} האוכל כתחילתו, {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהתחיל עראי מסיים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: או {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהתחיל בהיתר יגמור}}, או {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} עושה אכילה אחת שיש בה שתים ושלש אכילות כאכילה אחת. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: יגמור. מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? משום שהתחיל בו בהיתר. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מא ב}} {{סוף}} <span id="דף_מב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=47|תולדות יצחק=134|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תני {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר: לא שאמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} משום שהתחיל בו בהיתר ב{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|יגמור בשבת, וכיוון}} שהתחיל {{ירו"מ-הדגשה|בשדה יגמור בחצר}}, אלא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: ימתין עד מוצאי שבת או עד שיצא חוץ לחצר ויגמור. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_ג|ירושלמי תרומות, פרק ח, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ח_כב}}יין של תרומה שנתגלה - ישפך, ואין צריך לומר של חולין. {{שוליים|ח_כג}}שלשה משקין אסורים משום גילוי: המים והיין והחלב, ושאר כל המשקין מותרין. {{שוליים|ח_כד}}כמה ישהו ויהיו אסורים? כדי שיבא הנחש ממקום קרוב וישתה. {{שוליים|ח_כה}}שיעור המים המגולין - כדי שתאבד בהן המרה. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בכלים כל שהן, ובקרקעות ארבעים סאה. {{שוליים|ח_כו}}ניקורי תאינים וענבים וקשואין והדלועין והאבטיחים והמלפפונות - אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} הם ככר אחד גדול ואחד קטן, אחד תלוש ואחד מחובר, כל שיש בו ליחה אסור. {{שוליים|ח_כז}}ונש{{ירו"מ-הדגשה|ו}}כת הנחש אסורה מפני סכנת נפשות. {{שוליים|ח_כח}}המשמרת של יין אסורה משום גילוי, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} מתיר. <br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: יין שנתגלה - ישפך, ואפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} של תרומה; תבשיל שבישלו במים המגולין - אפילו של תרומה ישפך, ואין צריך לומר של חולין. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: יין של תרומה שנתגלה - ישפך, ואין צריך לומר של חולין. חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: יין שנתגלה אסור לש{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ותו {{ירו"מ-הדגשה|לבודקו אם יחמיץ}} {{ירו"מ-ביאור|שהארס אינו נותן ליין להחמיץ}}, {{שוליים|ח_כט}}ואם שיהו והחמיץ מאיליו {{ירו"מ-הדגשה|מותר}}. תאינים וענבים שנ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}קרו - אסור לשהותן {{ירו"מ-הדגשה|לבודקן אם יצטמקו}} {{ירו"מ-ביאור|שהארס אינו נותן להם להצטמק}}, ואם שיהן וצמקו מאיליהן - מותרות. {{ירו"מ-הדגשה|ברתי}} ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא הגדול}} הו{{ירו"מ-הדגשה|ת}} מנקרא בתאינייא בגין דלא ייכלון חברייא {{ירו"מ-ביאור|הייתה מנקבת חורים בתאנים כדי שבחורי הישיבה לא יאכלו מהם}}, והוה {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} אבוי אכל מינהון ולית אסור לדעתיה. הוה עובדא {{ירו"מ-ביאור|הוא ידע שהיא עשתה את החורים}}, ואפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} כן לא אסיר. לא כן תני: {{שוליים|ח_ל}}ראה ציפור נ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}קרית בתאינה ועכבר מנקרת באבטיח - אסור? אני אומר: מקום הנקר אכלו. בר{{ירו"מ-הדגשה|תי}} ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} מנטרא להון הוות {{ירו"מ-ביאור|ביתו של רבי חייא היתה שומרת עליהם עד שיאכלם אביה.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|ח_לא}}החד והמר והמתוק - אין בו משום גילוי. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: החד והמר והמתוק - אין בהן לא משום גילוי ולא משום יין נסך. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} מפרש: החד {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} קונדיטון, והמר {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} פסתינון, והמתוק {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} חמרא מבשלא {{ירו"מ-ביאור|יין מבושל}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יהושע בר זידל}} הוה ליה חמרא מבשלא שנתייחד ברשות גוי, שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי בי רבי ישמעאל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: לא כן אמר? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: מתוק - אין בו לא משום גילוי ולא משום יין נסך. {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי ברבי ישמעאל}} איבאש {{ירו"מ-ביאור|חלה}}, סלקין לגביה {{ירו"מ-ביאור|הלכו אליו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} ו{{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר כהנא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא חבריהון דרבנן}} מבקרתיה. חמון {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יהושע בר זידל}} יתיב, אמרין: הא מרא שמועתא והא מרא עובדא {{ירו"מ-ביאור|הנה גם בעל השמועה וגם בעל המעשה}}! אתון ושאלון ליה, אמר לון {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי בי רבי ישמעאל}}: כן אמר {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: מתוק - אין בו לא משום גילוי ולא משום יין נסך. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}}: דילמא {{ירו"מ-הדגשה|מן}} אילין ד{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} דהכין הכין {{ירו"מ-ביאור|אולי זה מהדברים שרבי שמעון בן לקיש אמר בדרך ספק ללימוד}}? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: לא, לעובדא וסמכון עלוי. כד נחתון {{ירו"מ-ביאור|כשחזרו}}, קם {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} עם {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר כהנא}}, {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: אילולי דאתון מרחמין שמועתא {{ירו"מ-ביאור|אלמלא שאתם אוהבים דברי אמוראים}} ולא מתניתא - היא דתני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}}: יין מבושל של גוים למה אסור? מפני שהיה מתחילתו יין; חומץ של גוים מפני מה הוא אסור? מפני שהיה תחילתו יין {{ירו"מ-ביאור|משמע שמצד עצמו לא היה נאסר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|לב}}היין והחומץ של גוים {{ירו"מ-הדגשה|אסור}} שהיה מתחילתו יין. {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} הוה ליה אורחין, אמר לון: אילולי דאיתגלי חמרא מבשלא דידי, הוינא משקי לכון מיניה {{ירו"מ-ביאור|אם לא היה היין המבושל שלי מתגלה, הייתי משקה אותכם ממנו}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רב ביבי}}: איתיא ואנא שתיי {{ירו"מ-ביאור|תביא ואני אשתה}}. אמר: מאן דבעי ימות, ייזול וימות גו בייתיה {{ירו"מ-ביאור|מי שרוצה למות שילך למות בבית שלו}}. בר יודני איגלי קונדיטון דידיה, אתא שאל לרבנן. אמרין ליה: אסור. ולא כן א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}}: החד והמר והמתוק - אין בהן משום גילוי? רבנן דקיסרין {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר טיטוס}}: {{ירו"מ-הדגשה|היין החריף שאמרו שאין בו גילוי}} - בההיא דשחיק <span id="דף_מב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=48|תולדות יצחק=136|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} חד לתלתא {{ירו"מ-הדגשה|פילפלין}}. בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: יין שנתבשל שנתגלה - מהו? אמר לון: קרינה {{ירו"מ-ביאור|יין מתוק מטבעו}} צריכה {{ירו"מ-ביאור|היה ספק}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, ואתון שאלון לי {{ירו"מ-הדגשה|על מבושל שהוא הרבה יותר מתוק}} - כל שכן {{ירו"מ-הדגשה|שהוא מותר}}! עאל שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: אסור. אינהר {{ירו"מ-ביאור|נזכר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|שלאחר שהסתפק}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|קרינה}} אסור {{ירו"מ-ביאור|ממילא יש מקום להסתפק במבושל.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אם היה נכנס ויוצא - מותר {{ירו"מ-הדגשה|ואין לחשוש לגילוי}}. בר נטוזא איתגלי ליה גיגיתיה, אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: אם היה יוצא ונכנס - מותר. {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אם היה ישן - מותר. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} - חד אמר: ישן מותר, וחרנא אמר: {{שוליים|ח_לג}}ישן אסור, ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. ומסתברא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} דאמר: ישן מותר, דבכל אתר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} סמיך ל{{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן שאול}} משתעי אהן עובדא {{ירו"מ-ביאור|סיפר מעשה זה}}: חד איתתא הוות רחמנא מצוותא סגיא {{ירו"מ-ביאור|אשה אחת אהבה מאד לעשות מצוות}}. חד זמן סליק גבה חד מיסכן, יהבת קומוי מיכול {{ירו"מ-ביאור|פעם אחת בא אצלה עני ונתנה לו לאכול}}. כי אכל, ארגשת בעלה איסלק {{ירו"מ-ביאור|הרגישה שבעלה בא}}, יהבתיה גו עיליתא {{ירו"מ-ביאור|שמה אותו בעליה}}, יהבת קומי בעלה דייכיל {{ירו"מ-ביאור|נתנה לפני בעלה שיאכל}}. אכל נם ודמך ליה {{ירו"מ-ביאור|נרדם}}, אתיא חיוויא {{ירו"מ-ביאור|בא נחש}}, אכל מן מה דהוה קומיה. והוה {{ירו"מ-הדגשה|העני}} מסתכל ביה. מן דאיתער, קם בעי מיכול מן מה דהוה קומיה, שרי ההוא דעיליתא מילולי ביה {{ירו"מ-ביאור|התחיל זה שבעליה לאמר לו שלא יאכל}}. הדא אמרה: ישן {{ירו"מ-הדגשה|אסור, אם אסור איך אותו אדם ביקש לאכול?}} בור הוה, ואין {{ירו"מ-הדגשה|האשה}} אסור{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|על בעלה}} משום יחוד, מכיון דלא חשיד על הדא לא חשיד על הדא {{ירו"מ-הדגשה|שאם היה נואף היה רוצה שבעלה ימות, שנאמר}} {{הפ|יחזקאל|כג|לז}}: "כי נאפו ודם בידיהם". מעשה בטבח אחד בציפורין שהיה מאכיל ישראל נבילות וטריפות, פעם אחת שתה יין בערב שבת ועלה לגג ונפל ומת, והיו כלבים מלקקים בדמו. אתון שאלו ל{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מהו מירמיתי מן קמיהון? אמר לון: כתיב ([[שמות כב ל|שמות משפטים כב ל]]): "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו, לכלב תשליכון אותו" - וזה היה גוזל את הכלבים ומאכיל את ישראל! ארפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}נון {{ירו"מ-ביאור|עזבו אותם}} דמדידהון אינון אכלין. מעשה בחסיד אחד שהיה מ{{ירו"מ-הדגשה|ל}}גלג בגילוי יין, פעם אחת לקה בדלקת {{ירו"מ-ביאור|מחמת ארס שהיה במשקה}}, וראו אותו יושב ודורש ביו{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|הכיפורים}} וצלוחית של מים בידו. חד {{ירו"מ-הדגשה|בר נש}} איגלי לה גרב דחמר {{ירו"מ-ביאור|חבית יין}}, אזל בערובא צומא רבא למישפכיניה {{ירו"מ-ביאור|הלך בערב יום כיפור לשפוך אותו}}. חמתיה חד, {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: הביה לי נשתייה {{ירו"מ-ביאור|ראה אותו אחד, אמר לו: תן לי ואשתה אותו}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: לאו מגלי הוא? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: הביה לי ומרי דצומא ליקום {{ירו"מ-ביאור|ואדון הצום יעזור}}. לא איספק משתייה עד דאיתחלחל. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: כל הארסין מעלין חטטין, ואירוס דנחש ממית. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין נשאלים על הגילוי, ובכל ספק צריך להחמיר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}}: {{ירו"מ-הדגשה|איך יתכן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} מריה שמועתא ש{{ירו"מ-הדגשה|ל}}א ש{{ירו"מ-הדגשה|ו}}אל{{ירו"מ-הדגשה|ים על גילוי}} שאל ליה {{ירו"מ-ביאור|הרי הוא שאמר שאין נשאלין}}? מתנמנם היה. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} הוה יתיב אייכול והוה דמיך, יהב ידיה על תומנתא {{ירו"מ-ביאור|כלי יין קטן}} {{ירו"מ-הדגשה|כדי לא יאסר משום גילוי כשקם}}. אמר לון: אדלקין בוצינא! אדלקון ואשכחון שפופינא שהוא דומה לשערה כריך עלה. אמר ליה: רשיעא, לא הוינא זהיר בך {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן לא הועלתי והיין אסור}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: צריכין למיחוש למה דברייתא חששין. אסור {{שוליים|ח_לד}}דלא למיתן בר נש פריטין גו פומא {{ירו"מ-ביאור|לא יתן מטבעות בפיו}}, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מב ב}} {{סוף}} <span id="דף_מג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=48|תולדות יצחק=138|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ותבשילא תותי ערסא {{ירו"מ-ביאור|תבשיל תחת המיטה}}, פיתא תחות שיחיא {{ירו"מ-ביאור|בית השחי}}, מיצא סכינא גו פוגלא {{ירו"מ-ביאור|להשאיר סכין תקוע בתוך צנון}}, סכינא גו אתרוגא {{ירו"מ-ביאור|סכין בתוך אתרוג}} {{ירו"מ-ביאור|שלא ידרכו עליו בטעות.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{שוליים|ח_לה}}כל זיע{{ירו"מ-הדגשה|ה}} דנפקא מבר נש - סם המות הוא, חוץ מזיעת הפנים. כד שאלון ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} {{ירו"מ-הדגשה|האם להקפיד, אמר לו}}: ערבא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}נפשך אנא {{ירו"מ-הדגשה|כדאי להקפיד}} - אין קטא קטא שיחור {{ירו"מ-ביאור|שאם יקפיד מפסיד פחם}}, ואין אובד אובד מרגלי{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-ביאור|ואם לא יקפיד יכול לאבד את חיו.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: אילו זבנת גרמך {{ירו"מ-ביאור|אילו מכרתה עצמך}} ללודין {{ירו"מ-ביאור|שהיו אוכלי אדם}}, הוה מזבין להון {{ירו"מ-ביאור|הייתה מוכר להם}} בדמין יקרין, והכא בדמין קלילין! תני: {{שוליים|ח_לו}}מים שנתגלו - לא ירביץ בהון בתוך ביתו, ולא ישפכם ברשות הרבים, ולא ישקה לגוי, ולא ישקה מהן בהמת חבירו, אבל משקה הוא בהמתו. {{שוליים|ח_לז}}מים שנתגלו - לא ישרה בהן את הטיט, ולא יכבס בהן את הכלים, ולא ידיח בהן קערות כוסות ותמחויין, ואין צריך לומר פניו ידיו ורגליו. אחרים אמרו: לא אסרו אלא מקום {{ירו"מ-הדגשה|שיש בו סריטה}} - פניו כסירטא הם, ראשי אצבעות ידיו ורגליו כסירטא הם. מים שנתגלו - לא יגבל בהן את העיסה. {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אמר: אפייה מותר, מפני שאירס נחש כלה באור. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימן}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר: בשאינה נופלת, אבל אם היתה נופלת - אסור {{ירו"מ-הדגשה|שאולי מחמת הארס לא תפחה}}. הכל מודים במים שהוחמו שאסור. מה בין פת מה בין חמים? כאן האור שולט וכאן אין האור שולט, {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כאן {{ירו"מ-הדגשה|במים חמים}} הכלי מפסיק וכאן אין הכלי מפסיק. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: מה יעשה לי רשע זה? אין אני שותה אלא חמין! מילתיה אמר: צונן שנעשו חמין - מותרין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: רשע זה דעתו נקייה ואינו שותה חמין שנעשו צונן. מילתיה אמרה: חמין ונעשו צונן - מותרים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: בין זה בין זה - אסור. מתניתא מסייע {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ח_לח}}חמין כל זמן שמעלין הבל - הרי אלו מותרים, אבל מים המגולין {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שמחממן - הרי אלו אסורים. {{שוליים|ח_לט}}מי כבשין ומי שלקות ומי תורמסין - הרי אלו מותרים {{ירו"מ-הדגשה|שאין הנחש שותה מהם}}. {{שוליים|ח_מ}}מים שהדיח בהן כבשין ושלקות ותורמסין - הרי אלו אסורים. הדיח בהן ענבים ו{{ירו"מ-הדגשה|ב}}אושין לחולה - אסור. המשמרת של יין: {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם היתה פקוקה מלמעלה, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהיא פתוחה מלמטן {{ירו"מ-ביאור|שהמשמרת לא ממלאת כל פי הכד}} - {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שיין מנטף הנחש לא ישתה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אומר: אם היתה התחתונה מכוסה, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהעליון מגולה - מותר, מפני שאירס נחש עומד כסבכה ועמד מלמעלן, {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם היה פתוח מלמטה}} א{{ירו"מ-הדגשה|סו}}ר {{ירו"מ-הדגשה|שהנחש שותה}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שהארס לא עובר במשמרת - דווקא}} בשלא טרף {{ירו"מ-ביאור|שלא ערבב את היין במשמרת שימהר לרדת}}, אבל אם טרף - אסור. לגין בתיקו {{שוליים|ח_מא}}מותר. מכוסה ואינו פקוק {{ירו"מ-הדגשה|כגון שהניח דף על הפתח}} - אסור {{ירו"מ-הדגשה|שהנחש יכול להרים את הכיסוי ולשתות}}. פקוק ואינו מכוסה - אם היה פקקו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חוץ - מותר. {{ירו"מ-הדגשה|מהו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חוץ? תרין אמוראין: חד אמר: כדי שינטל בפיקקו, וחרנא אמר: כדי שלא יכנס לתוכו ראש הכרכר {{ירו"מ-ביאור|כלי של אורג.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: מאן דעבד טבאות פקיק לה {{שוליים|ח_מב}}ומכסה לה. לגין שהניחו בשידה תיבה ומגדל ושכחו וחזר ומוצאו - אסור. בדק ואחר כך הניחו - מותר. חד עובדא אתא קומי {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|בנחש}} דחמתיה מגלי ומכסי {{ירו"מ-ביאור|ראו אותו מרים את המכסה ואחר כך כיסה אותו}}. אמר: מפני רשע זה ניקלקל את הכיסויין! א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ההיא עובדא {{ירו"מ-הדגשה|שבו ראו את הנחש מסיר את הכיסוי}} <span id="דף_מג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=49|תולדות יצחק=139|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הוא אסור. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: חלב של גוי למה אסור? מפני תערובת בהמה טמאה. ותנינן: {{שוליים|ח_מג}}עומד הוא גוי וחולב בעדר, וישראל עומד על גביו ואינו חושש. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יהודא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: חלב של גוי למה הוא אסור? מפני הגילוי. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה לא}} יעמיד? {{ירו"מ-הדגשה|ואם התגבן יהיה מותר, שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אר{{ירו"מ-הדגשה|ס}} {{ירו"מ-הדגשה|מונע מהחלב להתגבן}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל ברבי יצחק}}: מפני האירס העומד בין הנקבים. ג' אירסין הן: ארס שוקע וארס צף וארס עומד כסבכה מלמעלה. ביומוי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} אתגליין גיגייתא דסדרא רבא {{ירו"מ-ביאור|התגלתה הגיגית של הישיבה הגדולה}}, שתון קדמיין ולא מייתון אחריין ומייתון - אני אומר: ארס שוקע היה. פעליא היון בחקלא {{ירו"מ-ביאור|פועלים היו בשדה}}, איתגליין קולתא דמיא {{ירו"מ-ביאור|התגלה כד המים}}, ואישתון מינה קדמיין ולא מייתון אחריין ומייתון - אני אומר: ארס שוקע היה. ותני כן: {{שוליים|ח_מד}}חבית שנתגלתה, וכן אבטיח שניקר ואכלו ושתו ראשונים - לא יאכלו וישתו אחרונים, אני אומר: ארס שוקע הוא. יין שנתגלה ושתו ממנו י' בני אדם - אסור לאכול ולשתות אחריהן, אני אומר: ארס שוקע הוא. חמשה משקין אין בהן משום גילוי: הציר והמורייס והחומץ והשמן והדבש. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אוסר בדבש. מודים חכמים {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} כשראו אותו נוקר. {{תנא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}} הוות בידיה צלוחית דדבש מיגלייא, לא אספיק מישאל עד דמפעפעת בידיה. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תרויהון אמרין: ניתנה רשות לארץ לבקע מפניו, ולא ניתנה רשות לכלי לבקע מפניו {{ירו"מ-הדגשה|ולכן לא מועיל שבדק את ביתו, אלא יש לחשוש שמא הנחש התחבא באדמה וחזר ויצא מחורו, אבל לא ניתנה רשות לכלי להבקע, לכן אם כיסה את הכלי יכול לשתות מתוכו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא רבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון ברבי}} הוון יתבין בחד בית, אזלין מרמרין {{ירו"מ-ביאור|מצופה שיש}}, אמרין: אפשר דהוא מתחמי הכא {{ירו"מ-ביאור|שיראה נחש כאן}} ואיתחמי {{ירו"מ-הדגשה|שחפר באדמה ונכנס לבית}}? אמרין: ברוך הוא שבחר בהן בחכמים שאמרו: ניתנה רשות לארץ לבקע מפניו ולא ניתנה רשות לכלי לבקע מפניו. {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} הוה מידחל מיניה סגין {{ירו"מ-ביאור|פחד ממנו הרבה}}, והוה יהב ערסיה על ארבעה מרושין דמיין {{ירו"מ-ביאור|נתן מיטתו על ארבע כלים עם מים}}. חד זמן פשט ידיה ואשכחיה גביה, אמר: ארימון מיניה {{ירו"מ-ביאור|תוציאו את המיטה מהכלים עם המים, שגם זה לא עוזר אלא יבטח בה'}}! {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|תהילים|קטז|ו}}: "שומר פתאים ה'". וכמה הוא שיעור נקב {{ירו"מ-הדגשה|שיחשב גילוי}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}}: מחוי בה הכין, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}ראש אצבעי קטנה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}}: עד כדי שלא תכנס {{שוליים|ח_מה}}ראש אצבע קטנה של תינוק בן יומו {{ירו"מ-הדגשה|לתוכה, ואף שאפילו}} פחות מיכן הוא עליל {{ירו"מ-ביאור|ניכנס}}, אלא {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} דלא ידע {{ירו"מ-הדגשה|איך הוא}} נפיק {{ירו"מ-ביאור|יצא}}, לא עליל {{ירו"מ-ביאור|נכנס}}. הדין סלטא {{ירו"מ-ביאור|סל שיש בו נקבים}} - אפילו קטן כמה - אסור, דהוא עליל בהדא ונפק בהדא {{ירו"מ-ביאור|נכנס בזה ויוצא מזה}}. הדא סלקותא {{ירו"מ-הדגשה|סל שתולים}} - אפילו היא תלויה כמה - אסורה, דהוא משתלשל. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: כמה ישהו ויהיו אסורים? כדי שיבא הנחש ממקום קרוב וישתה. איזה{{ירו"מ-הדגשה|ו}} מקום קרוב? אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ח_מו}}מאוזן חבית ולפיה ולא חמי ליה {{ירו"מ-ביאור|לא רואה אותו}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מין קטן {{ירו"מ-הדגשה|יש}} ושפיפון שמו והוא דומה לשערה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: שיעור המים המגולין - כדי שתאבד בהן המרה {{ירו"מ-ביאור|שיהיו כל כך הרבה מים עד שהארס בטל בהם.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: בכלים כל שהן, ש{{ירו"מ-הדגשה|א}}פי{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ו {{ירו"מ-הדגשה|אם המים מרובים אסורים משום גילוי, ובקרקעות ארבעים סאה}}. תני: המים בקרקעות ארבעים סאה. {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אמר: כדי שתהא חבית שיחין מתמלא מהן. היין - בין בכלים בין בקרקעות כל שהוא {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו הרבה לא בטל בו הארס}}. היין {{שוליים|ח_מז}}כל זמן שהוא תוסס - אין בו משום גילוי. כמה {{ירו"מ-הדגשה|זמן}} תוסס? {{שוליים|ח_מח}}עד שלשה ימים. מעשה שמצאו נחש {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מג ב}} {{סוף}} <span id="דף_מד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=50|תולדות יצחק=141|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בצד הבור של יין, ובא מעשה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} והתיר. {{שוליים|ח_מט}}מעיין כל זמן שהוא מושך - אין בו משום גילוי. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא}}: מעשה שירד {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}} אצל {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן ברוקא}} אבא לבית שריין והראהו גיביה {{ירו"מ-ביאור|מקום שבו נקבים המים}} שלא היה בו אלא שלושת לוגין מים והיו הגשמים מטפטפים ויורדין, ושחה ושתה ואמר: כזה אין בו משום גילוי. ועד היכין {{ירו"מ-הדגשה|אומרים שאם המים מטפטפים אין חוששים}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מא {{ירו"מ-הדגשה|נחש שתה מהם? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא בר תנחום}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: עד כדי שתפ{{ירו"מ-הדגשה|ר}}ח הכרית {{ירו"מ-ביאור|צמח ממשפחת החלמית שצומח בסוף החורף.}} {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שאז אין המים מצוים כל כך, חוששים שמא שתה אפילו כשהמים מטפטפים. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: עד כדי שיעשה {{ירו"מ-הדגשה|צמח הכרית}} כרגלי אווז. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}}: מכיון שהותר {{ירו"מ-הדגשה|המים}} שבשדה {{ירו"מ-ביאור|שהתחילו הגשמים}}, הותר מה שבבית {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שיש לנחש הרבה מקורות מים לא ידחק עצמו לשתות}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}מה שבב{{ירו"מ-הדגשה|ת}}י{{ירו"מ-הדגשה|ם}}. תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}}: הגילויין נוהגין בין בארץ בין {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ}}, בין בימות החמה בין בימות הגשמים. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: ניקורי תאינים וענבים וקשואין והדלועין והאבטיחים והמלפפונות - אפילו הם ככר אחד גדול ואחד קטן, אחד תלוש ואחד מחובר, כל שיש בו ליחה {{ירו"מ-הדגשה|א}}סו{{ירו"מ-הדגשה|ר}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}}: מאן תנא ניקורין? {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן גבי מי חטאת: כל העופות פוסלין חוץ מן היונה מפני שהיא מוצצת, כל השרצים אינם פוסלין חוץ מן החולדה מפני שהיא מלקת}}. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: אף הנחש {{ירו"מ-הדגשה|מפני}} שה{{ירו"מ-הדגשה|י}}א מקיא{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: מה אכפלן {{ירו"מ-ביאור|מה משווים}} מצות גבי נקורים? {{ירו"מ-הדגשה|חמירה סכנתא מאיסורא, וגם חכמים שאינם פוסלים מי חטאת שנחש שתה}} מה{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|יאסרו לשתות מים מגולים}}. ולא כן תני: {{שוליים|ח_נ}}ראה צפור נוקרת בתאינה ועכבר באבטיח - הרי זה אסור? {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אני אומר: מקום הנקר אכלו. ולענין טריפה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם רבנן דתמן: {{שוליים|ח_נא}}שחטה וחטפו זאבים בני מיעיה - כשירה, שחזקת בני מעים כושר. וחש לומר שמא ניקבו? חזקת בני מעים כושר! והכא את אמרת הכין? {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{שוליים|ח_נב}}חומר הוא בסכנת נפשות וירדו בניקורין {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}}. תני {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: אוכל אדם תאנים וענבים בלילה ואינו חושש, שנאמר {{הפ|תהילים|קטז|ו}}: "שומר פתאים ה'". {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: דג נקור - אסור. {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי טבי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: "דג ניקור חי - אסור, {{ירו"מ-הדגשה|מת - נוטל מקום}}" I need to continue with the rest of the text, adding appropriate punctuation marks while being careful not to break any links, tags, or templates. Let me continue from that point.{{ירו"מ-הדגשה|ה}}נקר ומליח, על ידי מליחה מתחלחל {{ירו"מ-הדגשה|בכולו}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: אבטיח שניקר - שניתמסמסו בני מיעיה - אסור. חד בר נש הוה טעון מלפפון נקור ואכיל מיניה לעשרה בני נש ומיתון, עברת רירין עלוי ופסקתיה {{ירו"מ-הדגשה|לרגליו}} {{ירו"מ-ביאור|נפל ריר מהמלפפון עליו וחתכה את רגלו}}. חד בר נש הוה סני קופד דאימר {{ירו"מ-ביאור|שנא בשר כבש}}, חד זמן הוה אכיל קופד {{ירו"מ-ביאור|בשר}}, עבר חד ואמר ליה: דאימר הוא {{ירו"מ-ביאור|של כבש הוא}}, ואיתכלעס {{ירו"מ-ביאור|נגעל}} ומית. חמרייא שרון בפונדקיא {{ירו"מ-ביאור|חמרים חנו בפונדק}}, אמרין לון: הבו לן טלופחין {{ירו"מ-ביאור|עדשים}}, ויהבון. אמרין לון: הבו לן תינן {{ירו"מ-ביאור|עוד פעם}}, ויהבון. אמרין לון: קדמייא הוון טבין מהאילין. אמרין לון: שזרתיה דחיוי אשכחנן בהון {{ירו"מ-ביאור|מצאנו עור של נחש בתוכם}}, ואיתכלעסון {{ירו"מ-ביאור|נגעלו}} ומיתון. כתיב {{הפ|משלי|טז|ז}}: "ברצות ה' דרכי איש, גם אויביו ישלים אתו". {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: זה הכלב. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: זה הנחש. רעייא {{ירו"מ-ביאור|רועים}} חלבון חלב, ואתא חיוויא ואכל מיניה, והוה כלבא מסתכל ביה. כד אתון ייכלון {{ירו"מ-ביאור|כשבאו לאכול}} מישרי נבח בהון, ולא אתבוננון. בסופה {{ירו"מ-ביאור|כשראה שלא מבינים אותו}}, אכיל ומית. חד בר נש עביד תום שחיק גו בייתיה, ואתא חיויא דטור {{ירו"מ-ביאור|נחש הרים}} ואכיל מיניה, והוי חיויא דבית מסתכל ביה. אתון בני בייתיה מיכל מיניה, מישרי מתרתר עליהון עפר, ולא אתבוננון, וקלק גרמיה גוויה {{ירו"מ-ביאור|זרק עצמו לתוך הכלי עם החלב}}. <span id="דף_מד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=51|תולדות יצחק=142|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} חד בר נש זמין חד רבן, ואייתיב כלבא גביה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: ביזיון אנא חייב {{ירו"מ-הדגשה|לך. אמר לו הרבי}}: טיבו אנא משלם ליה {{ירו"מ-ביאור|חייב לו}}. שב{{ירו"מ-הדגשה|א}}ין עלון לקרתא, עאל חד מינהון בעא מינסב איתתי {{ירו"מ-ביאור|נכנס אחד מהם ורצה לקחת את אשתי}}, ואכל {{ירו"מ-הדגשה|הכלב}} ביציו. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_ד|ירושלמי תרומות, פרק ח, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_ד"> <strong>מתני':</strong> חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: אם היתה מונחת במקום תורפה יניחנה במקום המוצנע, ואם היתה מגולה יכסנה. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: אם היתה מונחת במקום המוצנע יניחנה במקום תורפה, ואם היתה מכוסה יגלנה. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|ח_נג}}אל יחדש בה דבר. חבית שנשברה בגת העליונה והתחתונה טמאה - מודה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{שוליים|ח_נד}}שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל, ואם לאו - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו. {{שוליים|ח_נה}}וכן חבית של שמן שנשפכה - מודה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל, ואם לאו - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: תרד ותבלע ואל יבלענה בידיו. ועל זו ועל זו אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: {{שוליים|ח_נו}}לא זו היא תרומה שאני מוזהר עליה מלטמאה, אלא מלאכלה ובל תטמאה. {{שוליים|ח_נז}}כיצד? היה עובר ממקום למקום וככרות של תרומה בידו, {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} נכרי: "תן לי אחת מהן ואטמאה, ואם לאו הרי אני מטמא את כולן" - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: יטמא את כולן ואל יתן לו אחת מהן ויטמא. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: יניח לפניו אחת מהן על הסלע. {{שוליים|ח_נח}}וכן נשים שאמרו להן גוים {{ירו"מ-הדגשה|עובדי אלילים}}: "תנו לנו אחת מכם ונטמאה, ואם לאו הרי אנו מטמאין כולכם" - יטמאו את כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל. <br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר: {{ירו"מ-הדגשה|אם היתה מונחת במקום תורפה יניחנה במקום המוצנע, ואם היתה מגולה יכסנה}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר: {{ירו"מ-הדגשה|אם היתה מונחת במקום המוצנע יניחנה במקום תורפה, ואם היתה מכוסה יגלנה}}. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר: {{ירו"מ-הדגשה|אל יחדש בה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}בר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: מדברי שלשתן {{ירו"מ-הדגשה|למדנו}} {{שוליים|ח_נט}}{{ירו"מ-הדגשה|ש}}תלויה אסור לשורפה, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אף}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|לא התיר ברישא אלא לגרום לה טומאה, אבל לא לטמא אותה בידים, והוא הדין}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אסור לשרפה {{ירו"מ-הדגשה|ולהפסידה בידים}}. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מד ב}} {{סוף}} <span id="דף_מה_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מה.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=51|תולדות יצחק=144|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנא רישא}}: חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה - {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} או{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר: {{ירו"מ-הדגשה|אם היתה מונחת במקום המוצנע יניחנה במקום}} {{ירו"מ-הדגשה|ת}}ורפה, {{ירו"מ-הדגשה|ואם היתה מכוסה יגלנה - גרם טמאה מותר, לטמאנה בידים}} אסור. {{ירו"מ-הדגשה|והתנא סיפא}}: חבית שנשברה בגת העליונה והתחתונה טמאה - {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|יטמאנה בידים}}. חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו"מ-הדגשה|ת}}רי {{ירו"מ-הדגשה|תנאי, אליבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} - חבית הראשונה {{ירו"מ-ביאור|חבית שנולד בה ספק טומאה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}, והשנייה {{ירו"מ-ביאור|חבית שנשברה בגת}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|כדתניא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא סגן הכהנים}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בולד הטמאה עם הבשר שנטמא באב הטמאה, אף על פי שמוסיפין טמאה על טמאתו. הוסיף {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}}: מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת, אף על פי שמוסיפין טמאה על טמאתו. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: {{ירו"מ-הדגשה|מדבריהם}} {{ירו"מ-ביאור|של {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}}} {{ירו"מ-הדגשה|למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח}}. אמר לו {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אינה היא המידה}}. נמצא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר בדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|שאסור לשרוף את הטהורה עם הטמאה}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שמותר לשרוף את הטהורה עם הטמאה}}. חברייא אמרי: חבית הראשונה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} ולית {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} מודה בה, והשנייה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ולית {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מודה בה, {{ירו"מ-הדגשה|דסבר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא התיר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא גרמא, אבל לטמא בידים אסור}}. אמר לון {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: חמון, מה אתון {{ירו"מ-הדגשה|א}}מרין חבית הראשונה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}? הא כ{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} שורפין, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אם מותר לטמאותה ביד מותר גם לשורפה, ואף}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} שורפין. וירבו {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} על {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} וישרופו. ואנא חמי רבנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אתא עובדא קומיהון ואמרין: איזיל תלי {{ירו"מ-ביאור|ואנו רואים כשמגיע מקרה כזה לחכמים הם אומרים לתלות}}. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}א אשכחן דאמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} שורפין, דתנינן: {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אינה היא}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}דה. מוד{{ירו"מ-הדגשה|ין}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה. {{ירו"מ-הדגשה|ועל מה נחלקו? על התלויה ועל הטמאה}}: ש{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: תישרף זו לעצמה וזו לעצמה, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: שתיהן כאחת. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} שנ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ה {{ירו"מ-ביאור|והכוונה ש{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|הכי מקל בדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}}, {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}וא {{ירו"מ-הדגשה|לא סובר}} ש{{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר לשרוף טהורה עם הטמאה}}, ור{{ירו"מ-הדגשה|ק}} {{ירו"מ-הדגשה|בתלויה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}וא {{ירו"מ-הדגשה|מתיר}}}}. {{ירו"מ-הדגשה|וכשם של}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שורפים את התלויה}}, {{ירו"מ-הדגשה|ה}}וא {{ירו"מ-הדגשה|הדין ששורפים ספק תרומה}} {{ירו"מ-ביאור|ואם כך שירבו {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|על}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ויהיה מותר לשרוף, ועוד קשה לחבריה}}}}. אין תימרון {{ירו"מ-הדגשה|דאית}} ליה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} תלויה {{ירו"מ-הדגשה|שורפין}}, הא תני: תרומה תלויה וטמאה שורפין אותה בערב שבת עם חשיכה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים}}: בזמנה {{ירו"מ-ביאור|מבער על ידי שמפרר וזורה לרוח.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואי אית ליה שורפין, שישרפנה בשחרית}}! אמר אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: תפתר בתלויה שדעתו להישאל עליה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: כן. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: כל תלויה דאנן אמרין הכא - בתלויה שאין דעתו להישאל עליה, אבל דעתו להישאל עליה - טהורה היא. דתני: תלויה שאמר {{ירו"מ-ביאור|אפילו אם היא}} טהורה, {{ירו"מ-ביאור|אני מתיחס אליה כאילו}} טמאה היא - הרי זו טמאה; אם אמר: הריני מניחה על מנת שאשאל עליה - טהורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: תפתר שנולדה לה ספק טומאה עם דמדומי חמה, ולית שמ{{ירו"מ-הדגשה|ע}} {{ירו"מ-הדגשה|מינא}} כלום. {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=52|תולדות יצחק=146|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|ועוד}}: אתון {{ירו"מ-ביאור|חברייה}} אמרין חבית {{ירו"מ-הדגשה|שניה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ולית {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מודה בה, והתני {{ירו"מ-הדגשה|על הא דתנן}}: חבית שנשברה בגת העליונה, והת{{ירו"מ-הדגשה|חתו}}נ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|טמאה}} - {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|יטמאנה בידים}}. במה דברים אמורים? בבור שאין בו כדי להעלות {{ירו"מ-הדגשה|את התרומה, אבל}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}בו{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}יש בו כדי להעלות - אפילו כל שהוא אסור לטמאות, {{ירו"מ-הדגשה|שלא התיר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא במקום הפסד חולין, ואין}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} - {{ירו"מ-הדגשה|בין אם יש בו כדי להעלות בין אם אין בו כדי להעלות}} - אפילו כל שהוא {{ירו"מ-הדגשה|מותר}} לטמאות, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|תרומה שהולכת לאיבוד מותר לשרוף}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|בלא חשש הפסד חולין, דתנן שורפין את התלויה}} {{ירו"מ-ביאור|כיוון שממילא הולכת לאיבוד}} {{ירו"מ-הדגשה|עם הטמאה}} {{ירו"מ-ביאור|אף שאין הפסד חולין.}} ועוד: {{ירו"מ-הדגשה|איך אתם}} אומר{{ירו"מ-הדגשה|ים}} חבית שניה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ולית}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|מודה בה}}? {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא תנינן: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: {{ירו"מ-הדגשה|מדבריהם}} {{ירו"מ-ביאור|של {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}}} {{ירו"מ-הדגשה|למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח}}. אמר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: {{שוליים|ח_ס}}אינה היא המידה. ולית בר נש אמר: "אינה {{ירו"מ-הדגשה|היא}}" אלא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מודה על קדמייתא. {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מודה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שלדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|מותר לטמאות תרומה שהולכת לאיבוד בידים, ורק}} על מה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|רצה לחדש}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|חולק}}. מאי כדון {{ירו"מ-ביאור|למה לא לקבל את דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}?}} תמן התורה חסה על ממונן של ישראל {{ירו"מ-ביאור|שהתרומה תאסור את כל החולין}}, {{ירו"מ-הדגשה|לכן יטמאנה בידים}}, והכא {{ירו"מ-הדגשה|איך אתה רוצה להתיר לשרוף תלויה עם}} {{ירו"מ-הדגשה|ט}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ה? {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מה אית לך מימר? {{ירו"מ-הדגשה|איזה הפסד יש כאן? וכי}} הכא אינו מפסידו ממון? שהוא צריך עצים לשורפה זו לעצמה וזו לעצמה! {{שוליים|ח_סא}}להפסד מרובה חשו, להפסד מועט לא חשו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|"מדבריהם למדנו"}} - תפתר {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר}} מדברי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} ומדברי {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא סגן הכהנים}}, {{ירו"מ-הדגשה|ולא מדברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}, ולית שמ{{ירו"מ-הדגשה|ע}} {{ירו"מ-הדגשה|מינא}} כלום. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} תרויהון {{ירו"מ-הדגשה|אמרין}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: חבית הראשונה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו"מ-הדגשה|שסובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר רק גרמא אבל לא לטמא ביד}} {{ירו"מ-ביאור|אבל {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} סובר של{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|יכול לטמא בידים}}}}, והשנייה - בין {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} בין {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ולית {{ירו"מ-הדגשה|הסיפא}} פליגא על {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו"מ-הדגשה|אז איך אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שגם}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|מסכים? אמר לו}}: אין חובה להסביר שחבית ראשונה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ושניה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|ואם נרצה}} נאמר {{ירו"מ-הדגשה|שהברייתות}} דלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ונאמר דלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו"מ-הדגשה|שבאמת אין חובה להעמיד את הרישא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ואין חובה להעמיד את הסיפא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|שאפשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר אפילו לטמא בידים, ומה שחלקו ברישא בגרמא זה לא בגלל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר כדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שמותר רק גרמא, אלא להראות כוחו של}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו בגרמא אסר. ואפשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסר לטמא בידים, ומה שהתיר בסיפא זה לא בגלל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שתרומה שהולכת לאיבוד מותר לטמא בידים, אלא בגלל שחשש להפסד ממון}}. תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: {{ירו"מ-הדגשה|שורפין את התלויה עם הטמאה}}, לפי שמצינו {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} שורף תלויה בכל מקום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: אזלית לקיסרין, שמעית {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} שורף תלויה בכל מקום. ואמרית ליה: {{ירו"מ-הדגשה|האם רק}} בגין שהיא תלויה דבר תורה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: אין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: אנא פתר לה {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בספק}} שנטמאה במדור של גוים. מה אית לך? {{ירו"מ-הדגשה|הרי אפילו ודאי טומאת מדור}} גוים {{ירו"מ-הדגשה|לא שורפים}}, דתני: {{שוליים|ח_סב}}מדור של גוים - תולין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}}: אני סובר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי יהודה}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתני}}: {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יהודה}} אומר: שורפין. {{ירו"מ-הדגשה|רק שאני מוסיף עליו וסובר שאף על ספק מדור גויים שורפים. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} שורף תלויה בשאר ימות השנה. {{ירו"מ-הדגשה|וה}}תני: תרומה תלויה וטמאה שורפין אותה ערב שבת עם חשיכה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, וחכמים אומרים: {{שוליים|ח_סג}}בזמנה מ{{ירו"מ-הדגשה|בע}}רים {{ירו"מ-ביאור|על ידי שמפרר וזורה לרוח.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ור{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ים {{ירו"מ-הדגשה|תלויה}} - וישרוף בשחרית! תיפתר בשנתעצל ולא שרף. תדע לך שהוא כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנינן}}: טמאה והרי טמאה - כולם מודים שיכול לשרוף, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא תנינן שחרית ולא בשנתעצל ולא שרף. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסי}}: תיפתר שנולד לה טומאה באותה שעה, ולית שמ{{ירו"מ-הדגשה|ע}} {{ירו"מ-הדגשה|מינא}} כלום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר טמאה שהולכת לאיבוד מותר לטמאותה בידים}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר בכור שאחזו דם יקיז אף על פי שעושה מום}} {{ירו"מ-ביאור|והטעם כיון שאם לא יקיז ממנו דם הבכור ימות}} - שניהם אמרו דבר אחד. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מה ב}} {{סוף}} <span id="דף_מז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=52|תולדות יצחק=147|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דבכורות ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} דתרומות - לא הדין מודה לדין ולא הדין מודה לדין. {{ירו"מ-הדגשה|דמה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|בתרומות שיכול לטמאה בידים - זה משום שיש כאן הפסד מרובה}} {{ירו"מ-ביאור|הפסד החולין}}, {{ירו"מ-הדגשה|אבל בבכורות שאין שם אלא הפסד הבכור עצמו לא יתיר לעשות בו מום. ומה שהתיר}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|הקזה לבכור שאחזו דם - זה משום}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שבכור שאחזו דם זה עצמו מום ושוב אינו תם}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מסתברא ש{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} מודה ל{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם בהפסד מועט הוא מתיר, כל שכן שיתיר בהפסד מרובה}}, ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} לא מודה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}}: על דעתך {{ירו"מ-הדגשה|דאת אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} יודי ל{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}, והתנינן: מודין {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-ביאור|בתרומת חמץ בערב פסח}} ששורפין זו {{ירו"מ-ביאור|תרומה טהורה}} לעצמה וזו {{ירו"מ-ביאור|טמאה}} לעצמה {{ירו"מ-ביאור|כדי שהטהורה לא תטמא.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שנאה}}. ואם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|תרומה שהולכת לאיבוד מותר לטמאה ביד, אז למה לא שורפים}} את {{ירו"מ-הדגשה|שניהם}} כאח{{ירו"מ-הדגשה|ד}}? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: תמן {{ירו"מ-הדגשה|תרומה חמץ בשש שעות}} טהורה היא דבר תורה, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תרומה בעינה היא. אתה הוא שגזרת לשורפה בכל מקום! {{ירו"מ-ביאור|אבל בחבית שנשברה הרי התרומה הולכת לאיבוד, לכן מתיר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} לטמאה בידים}} {{ירו"מ-הדגשה|לדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|אסור לשרוף תרומה תלויה ומותר רק גרמא}}. {{שוליים|ח_סד}}ולא נפסלה בהיסח הדעת? לא כן א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: היסח הדעת דבר תורה? {{ירו"מ-הדגשה|ולמה לא נשרוף את התלויה}} {{ירו"מ-ביאור|הגמרא מביאה מימרות של {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אף שאינם קשורות אלינו}}}}? {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: חבית שנייה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|נלמד מה}}תורה {{ירו"מ-ביאור|היינו שמה שלומד {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} מדברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שהתיר לטמא אותה ביד - זה}}}} {{ירו"מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[במדבר יח ח|במדבר קרח יח ח]]): {{ירו"מ-הדגשה|"ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי" - תרומתי כתיב בלשון יחיד, בתרומה אחת הכתוב מדבר, אבל בתלויה אי אתה מצווה בשמירתה}}. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: אחיזת דם {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-ביאור|שמותר להקיז ממנה דם}} {{ירו"מ-הדגשה|נלמד מפסוק מה}}תורה. {{ירו"מ-הדגשה|אם כך למה}} ת{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ו{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|לא נשרפת? הרי נפסלת בהסח הדעת}}! אמר לו: אין כאן הסח הדעת, שהוא משמרה שלא תגע בטהרות אחרות. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בריה דרבי חייא רובה}}: הגע עצמך שהיא נתונה על גבי גחלים {{ירו"מ-הדגשה|שאין חשש שיגע בטהרות אחרות, והסיח דעתו - האם יהיה מותר לשרוף איתה גם תרומה טמאה? אמר לו}}: לכשיתננה. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שימי}}: אתון אמרין יודי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שיהיה מותר לטמאה ביד, הרי}} אפילו {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} לית {{ירו"מ-הדגשה|ליה}} הא {{ירו"מ-הדגשה|דאמרת בשם}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שיכול לשרוף את התלויה, דתני: אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: {{ירו"מ-הדגשה|איך נשרוף תלויה עם הטמאה? שמא יבוא אליהו ויטהרם!}} משמע {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שאפילו אם אירע לתרומה ספק טומאה דאורייתא שהולכת לאיבוד לא יטמאנה בידים}}. אמר ליה: תניין אינון - תמן {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}, ברם הכא {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: אם היתה מונחת במקום תורפה יניחנה במקום המוצנע, ואם היתה מגולה יכסנה, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: אם היתה מונחת במקום המוצנע יניחנה במקום תורפה, ואם היתה מכוסה יגלנה. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: אל יחדש בה דבר. תמן תנינן: {{שוליים|ח_סה}}בכור שאחזו דם - אפילו מת אין מקיזין לו את הדם, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, וחכמים אומרים: יקיז {{ירו"מ-הדגשה|ובלבד שלא}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}עשה בו מום, ואם עשה בו מום - הרי זה לא ישחוט עליו. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: יקיז {{ירו"מ-הדגשה|כדי שלא ימות, ואף על פי}} שעשה בו מום. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שאפילו מת אין מקיזין לו את הדם}} כ{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר במשנתנו לא יחדש בה דבר}}, ורבנן {{ירו"מ-הדגשה|שאומרים}} יקיז {{ירו"מ-הדגשה|ובלבד שלא יעשה בו מום, ואם עשה בו מום הרי זה לא ישחוט עליו}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר במשנתנו שיניחנה במקום מוצנע}}, וד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר במשנתנו אם היתה מכוסה יגלנה. ומה שמצאנו בברייתא דתני}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{ירו"מ-הדגשה|יקיז ואף על פי}} שהוא מתכווין לעשות בו מום - אתייא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אחרייא {{ירו"מ-הדגשה|שבסיפא שאמר אף יטמאנה}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ד}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאוסר להקיז דם לבכור זה לא מפני שהוא סובר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אלא גזרת הכתוב, דכתיב}} ([[דברים יב טז|דברים ראה יב טז]]): "לא תאכלנו, על הארץ תשפכנו כמים" - לא התרתי לך דמו אלא לשופכם, א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|הקזה אסור}}. מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסי}}: והא בפסולי המוקדשים כתיב ([[דברים יב כד|דברים ראה יב כד]]): "לא תאכלנו, על הארץ תשפכנו כמים", {{ירו"מ-הדגשה|והרי ודאי שמותר להקיז מהם דם, שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}בר {{ירו"מ-הדגשה|נפדו, אז מה נדרוש מהפסוק}}? אמר <span id="דף_מז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=53|תולדות יצחק=149|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: להכשר. {{אית}}אמרת: מה {{שוליים|ח_סו}}מים מכשירים, {{שוליים|ח_סז}}אף דם מכשיר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-ביאור|{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים שחלקו אם מותר להקיז דם לבכור שאחזו דם}}}} - ושניהם מקרא אחד דרשו. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כב כא|ויקרא אמור כב כא]]): "תמים יהיה לרצון, כל מום לא יהיה בו". {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דרש: בשעה שהוא לרצון {{ירו"מ-ביאור|תמים}}, אין את רשאי ליתן בו מום; בשעה שאינו לרצון {{ירו"מ-ביאור|בעל מום}}, את רשאי ליתן בו מום. וחכמים אומרים: אפילו כולו מומין, אין את רשאי ליתן בו מום. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: מודה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם יכול להציל ממנה}} רבי{{ירו"מ-הדגשה|עית בטהרה יציל, ואם לאו}} - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר עוקבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר חנינא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} - כלי שתוכו טהור ואחוריו טמאים {{ירו"מ-ביאור|שנטמא אחוריו במשקין}}, אין מטמאין בו דבר ממועט כדי להציל בו דבר מרובה. והתנינן: תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו {{ירו"מ-ביאור|דמשמע דווקא לטמא בודאי אסור. אבל כלי שאחוריו טמאים, שאינו מטמא את תוכו, אינו אסור.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר ברכיה}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר עוקבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|שלא ישתמש בכלי שאחוריו טמאים כדי להציל תרומה}} - תיפתר בשי{{ירו"מ-הדגשה|ש}} {{ירו"מ-הדגשה|לו}} שני כלים: אחד תוכו טהור ואחוריו טמאים, ואחד {{ירו"מ-הדגשה|כולו טהור. וכיוון שיכול להשיג כלי שכולו טהור לא התירו לו להשתמש בכלי שגבו}} טמא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: תפתר בבור טהור, {{ירו"מ-הדגשה|ולכן לא התירו כלי שגבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ט}}מא, {{ירו"מ-הדגשה|שאף אם תרד התרומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}בור {{ירו"מ-הדגשה|ויהיה הכל מדומע אין כאן הפסד מרובה, שיכול למכור את המדומע לכהן}}. מה דמתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} - בבור טמא {{ירו"מ-הדגשה|שיש הפסד חולין}}. והתנינן {{ירו"מ-הדגשה|בסיפא}}: וכן חבית של שמן תרומה שנשפכה - מ{{ירו"מ-הדגשה|וד}}ה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם יכול להציל}} מ{{ירו"מ-הדגשה|מנ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|רביעית בטהרה יציל, ואם לאו}} - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: תרד ותבלע ואל יבלענה בידיו. א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|כלי שתוכו טהור אפילו אם אחוריו טמאים מותר, למרות שאין כאן הפסד חולין}}? תיפתר שנתגלגלה לבית פרס. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: {{ירו"מ-הדגשה|ח}}בית {{ירו"מ-הדגשה|שנשברה בגת העליונה והתחתונה טמאה - מודה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל, ואם לאו}} - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו. {{ירו"מ-הדגשה|וכן}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}בית {{ירו"מ-הדגשה|של שמן שנשפכה - מודה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל, ואם לאו}} - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: תרד ותבלע ואל יבלענה בידיו. על דעתיה דחברייא {{ירו"מ-הדגשה|שסוברים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דעת {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם התרומה הולכת לאיבוד מותר לטמאותה ביד - אין הבדל בין הח}}בית {{ירו"מ-הדגשה|הראשונה}} {{ירו"מ-ביאור|חבית שנשברה בגת העליונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ובין}} חבית השנייה {{ירו"מ-ביאור|חבית שנשפכה}} - {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שניה{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|אותה סברא, כיוון שהתרומה הולכת לאיבוד מותר לטמאותה}}. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שלא התיר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא בהפסד חולין מרובה - הרישא מדברת דווקא}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חבית של יין, {{ירו"מ-הדגשה|אבל בשמן אומר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}: {{ירו"מ-הדגשה|שתרד ותטמא, שאין זה הפסד מרובה שהרי ראוי הוא לנר. וסיפא}} {{ירו"מ-ביאור|חבית שנשברה אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חבית של שמן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: היה עובר ממקום למקום וככרות של תרומה בידו, {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} נכרי: "תן לי אחת מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ן {{ירו"מ-הדגשה|ואטמאה, ואם לאו הרי אני מטמא את כולן"}} - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: יטמא את כולן ואל י{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ן {{ירו"מ-הדגשה|לו אחת}} מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ן {{ירו"מ-הדגשה|ויטמא}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: יניח לפניו אחת מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ן {{ירو"מ-הדגשה|על הסלע}}. {{ירו"מ-הדגשה|וכן נשים שאמרו להן גוים עובדי אלילים: "תנו לנו אחת מכם ונטמאה, ואם לאו הרי אנו מטמאין כולכם" - יטמאו את כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל}}. לא מסתברא: אם היתה כ{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ר טמאה {{ירו"מ-הדגשה|שימסורו להן אותה}}? לא מסתברא: אם היתה שפחה אחת {{ירו"מ-הדגשה|שימסרו להן אותה}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מו ב}} {{סוף}} <span id="דף_מח_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=54|תולדות יצחק=150|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תני: סיעות בני אדם שהיו מהלכין בדרך, פגעו להן גוים ואמרו: "תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו, ואם לאו הרי אנו הורגים את כולכם" - אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} כולן נהרגים, {{שוליים|ח_סח}}לא ימסרו נפש אחת מישראל. ייחדו להן אחד כגון שבע בן בכרי - ימסרו אותו ואל ייהרגו. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: והוא שיהא חייב מיתה כשבע בן בכרי. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שאינו חייב מיתה כשבע בן בכרי. עולא בר קושב תבעתיה מלכותא, ערק ואזיל ליה {{ירו"מ-ביאור|ברח והלך}} ללוד גבי {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}. אתון ואקפון מדינתא, אמרו להן: אין לית אתון יהבון ליה לן, אנן מחרבין מדינתא. סלק גביה {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} ופייסיה ויהביה לון. והוה אליהו זכור לטוב יליף מתגלי עלוי {{ירו"מ-ביאור|רגיל להתגלות אליו}} ולא אתגלי, וצם כמה צומין ואיתגלי עלוי. אמר ליה: ולמסורות אני נגלה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: ולא משנה עשיתי? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: וזו משנת החסידים! {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} איתצד {{ירו"מ-ביאור|נשבה}} בסיפסיפה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: יכרך המת בסדינו {{ירו"מ-הדגשה|שאין דרך להצילו}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: עד דאנא קטיל {{ירו"מ-הדגשה|או}} אנא מתקטיל, אנא איזיל ומשיזיב ליה בחיילא {{ירו"מ-ביאור|אלך אציל אותו בכח}}. אזל ופייסון ויהבוניה ליה. אמר לון {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: אתון גבי סבון והוא מצלי עליכון {{ירו"מ-ביאור|בואו לזקן שלנו שיתפלל עליכם}}. אתון גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר לון: מה דהוה בלבכון איעבד ליה, יתעבוד ימטא לההוא עמא {{ירו"מ-ביאור|מה שרציתם לעשות לו יקרה לכם}}. לא מטון אפיפסירוס עד דאזלון כולהון {{ירו"מ-ביאור|עד שמתו כולם}}. זעיר בר חנינא איתצד {{ירו"מ-ביאור|נשבה}} בספסיפה, סלק {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} מפייסה עלוי. אמרה להון זנביה מלכותא {{ירו"מ-הדגשה|בגיחוך}}: מה {{ירו"מ-הדגשה|באתם להתחנן אלי}}? יליף הוא ברייכון עבד לכון ניסין {{ירו"מ-ביאור|אלוקיכם רגיל לעשות לכם ניסים}}. {{ירו"מ-הדגשה|כד הוו}} ע{{ירו"מ-הדגשה|ס}}וקין ביה, עלל חד סרקיא טעין חד ספסר {{ירו"מ-ביאור|נכנס אחד השודדים כשהוא מחזיק חרב}}, אמר להון: בהדא ספסירא קטיל בר נצר לאחוי {{ירו"מ-הדגשה|דזנביה}} {{ירו"מ-ביאור|בחרב זה הרג נצר את האח של המלכה}}. {{ירו"מ-הדגשה|נפקו כולהו}} ואישתיזיב {{ירו"מ-ביאור|וניצל}} זעיר בר חנינא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} איקפח {{ירו"מ-ביאור|נשדד}} בעלי קנייה, סליק לבית וועדא {{ירו"מ-ביאור|נכנס לישיבה}}, והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} שאיל ליה והוא לא מגיב, שאיל ליה והוא לא מגיב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: מהו הכין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: כל האיברים תלוין בלב והלב תלוי בכיס. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: ומהו את כן? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: איקפחת {{ירו"מ-ביאור|נשדדתי}} בעלי קנייה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: חמי לי זויתה {{ירו"מ-ביאור|תראה לי את הכיוון}}. נפיק מחוי ליה, חמיתון מן רחוק ושרי מצלצל {{ירו"מ-ביאור|יצא להראות לו וראם מרחוק וצעק לעברם}}. אמרין: אין {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|זה ששדדנו}} - יסב פלגא {{ירו"מ-ביאור|יקח חצי}}. אמר לון: חייכון, כולה אנא נסיב ונסיב כולה. דיקלוט {{ירו"מ-הדגשה|רועה}} חזירא מחוניה טלייא {{ירו"מ-ביאור|היכו אותו נערים}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה נשיאה}}. איתעבד {{ירו"מ-ביאור|נעשה}} מלך, נחת לפמייס, שלח כתבין בתר רבנן {{ירו"מ-הדגשה|ובהם ציוה}}: תיהוון גבי במפקי שובתא מיד {{ירו"מ-ביאור|תהיו א{{ירו"מ-הדגשה|צ}}ל{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|במוצאי שבת}} מיד}}. {{ירו"מ-הדגשה|ואמר לו}} לשלוחיה: לא תתן להון כתבין אלא בערובתא עם מטמעי שמשא {{ירו"מ-ביאור|בערב {{ירו"מ-הדגשה|שבת}} עם השקיעה}}. ואתא שליחא גבהון בערובתא עם מטמעי שמשא {{ירו"מ-ביאור|בערב {{ירו"מ-הדגשה|שבת}} עם השקיעה}}. והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} נשיאה ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} נחתין למיסחי בדימוסין דטבריא {{ירו"מ-ביאור|ירדו {{ירו"מ-הדגשה|לרחוץ במרחצאות של}} טבריה}}. אתא {{ירו"מ-הדגשה|השד}} אנטיגריס גבהון, ובעי {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} נשייא למינזף ביה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: ארפי ליה, לנ{{ירו"מ-הדגשה|י}}סין הוא מתחמי {{ירו"מ-ביאור|עזוב {{ירו"מ-הדגשה|אותו לעשות}} לנו {{ירו"מ-הדגשה|נס}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|מתגלה}} לנו}}. אמר לון: מה רבנן עבדין {{ירו"מ-הדגשה|ול}}מה {{ירו"מ-הדגשה|אתם עצובים}}? תנון ליה עובדא {{ירו"מ-ביאור|סיפרו {{ירו"מ-הדגשה|לו את}} המעשה}}. אמר לון: סחון {{ירו"מ-ביאור|תתרחצו}} {{ירו"מ-הדגשה|ותתכוננו לכבוד שבת}}, דברייכון עביד ניסין. במפקי שובתא טעין יתהון ואעיל יתהון {{ירו"מ-ביאור|במוצאי {{ירו"מ-הדגשה|שבת נשא אותם והביא}} אותם}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמרו לדיקלוט}}: הא רבנן לבר. אמר: לא יחמון אפיי עד דאינון סחיין {{ירו"מ-ביאור|לא {{ירו"מ-הדגשה|יראו פני}} עד שיתרחצו}}. הוה ההיא בי בני {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אזייה {{ירו"מ-ביאור|מרחץ שהוסק}} שבעה יומין ושבעה לילוון, נפק ואנצח קדמיהון {{ירו"מ-ביאור|יצא {{ירו"מ-הדגשה|וקרר אותו}} לפניהם}}, ועללון וקמון ליה קדמיהון {{ירו"מ-ביאור|נכנסו {{ירו"מ-הדגשה|ועמדו}} לפניו}}. אמר לון: בגין דברייכון עביד לכון ניסין, אתון מבזין מלכותא? אמרין ליה: דיקלוט חזירא בזינן, דיקליטיאנוס מלכא לא בזינן. {{ירו"מ-הדגשה|אמר להם}}: אפילו כן, לא מכסי {{ירו"מ-ביאור|תבוזו}} לא ברומי זעיר ולא בחבר זעיר {{ירו"מ-הדגשה|שאינכם יודעים מה יצא ממנו}}. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מז ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק האשה שהיתה</strong> 9czhf72s18tritsqt1dwgcm5wwagufz 2942903 2942902 2025-06-20T05:06:40Z מאירושולי 35234 2942903 wikitext text/x-wiki ==פרק שמיני- האשה שהייתה== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_תרומות_פרק שמיני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_א|ירושלמי תרומות, פרק ח, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_א"> <strong>מתני':</strong> האשה שהיתה אוכלת בתרומה, ובאו ואמרו לה: "מת בעליך" או "גירשך", וכן העבד שהיה אוכל בתרומה, ובאו ואמרו לו: "מת רבך" או "מכרך לישראל" או "נתנך במתנה" או "עשאך בן חורין", וכן כהן שהיה אוכל בתרומה ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מחייב קרן וחומש, ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{שוליים|ח_א}}פוטר. היה עומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: כל הקרבנות שהקריב על גבי המזבח פסולין, ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{שוליים|ח_ב}}מכשיר. {{שוליים|ח_ג}}נודע שהוא בעל מום - עבודתו פסולה. וכולם שהיה תרומה לתוך פיהם - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: יבלעו, ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} אומר: {{שוליים|ח_ד}}יפלוטו. אמרו לו: "נטמאת ונטמאת תרומה" - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: יבלע, ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: יפלוט. {{שוליים|ח_ה}}טמא היית וטמאה היתה תרומה, או נודע שהוא טבל {{ירו"מ-הדגשה|או}} מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, או מעשר שני והקדש שלא נפדו, או שטעמו טעם פשפש לתוך פיו - הרי זה יפלוט. <br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: האשה שהיתה אוכלת בתרומה, {{ירו"מ-הדגשה|ובאו ואמרו לה מת בעליך או גירשך}} - ניחא "מת בעליך" {{ירו"מ-הדגשה|יש אפשרות שלא ידעה שבעלה}} מת {{ירו"מ-הדגשה|ואכלה, אבל}} "גירשך" {{ירו"מ-הדגשה|הרי אינה מגורשת עד שיגיע גט לידה, ואיך יתכן שאכלה ולא ידעה שהיא גרושה?}} רבנן אמרין: כמשנה ראשונה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה, {{ירו"מ-הדגשה|ובקטנה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אביה מקבל את גיטה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|לח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|לח ב}} {{סוף}} <span id="דף_לט_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לט.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=44|תולדות יצחק=129|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} אומר: אפילו תימר כמשנה אחרונה {{ירו"מ-הדגשה|שאין האישה אוכלת בתרומה עד שתיכנס לחופה, הרי לאחר שנכנסה לחופה יצאה מרשות אביה}}, ואי{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ו {{ירו"מ-הדגשה|יכול לקבל את גיטה, אז איך יתכן שלא ידעה שהיא מגורשת?}} <span id="דף_לט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|לט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=44|תולדות יצחק=129|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תפתר שאמרה לו {{ירו"מ-ביאור|לשליח}}: {{ירו"מ-הדגשה|"התקבל לי}} גיטי ממקום פלוני", והיה דרכו {{ירו"מ-הדגשה|להגיע}} לה בעשרה ימים, ומצא סוס רץ {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חמשה ימים, ולא {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תני{{ירו"מ-הדגשה|תי}}ן {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}}, דתנן: {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|מחייב קרן וחומש, וה}}תנינן: {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אוסר מיד {{ירו"מ-הדגשה|משיצא השליח, שאני אומר שמא מצא את הבעל מחוץ לדלת וקיבל ממנו, אם כן איך היה מותר לה לאכול? מי}} לא מודי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} שאם אמרה: {{ירו"מ-הדגשה|"לא תקבל}} לי גיטי {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} ממקום פלוני", שהיא אוכלת בתרומה עד שמגיע הגט לאותו מקום? {{ירו"מ-הדגשה|אם כן יתכן}} שאמרה {{ירו"מ-הדגשה|לשליח: "לא תקבל}} לי גיטי {{ירו"מ-הדגשה|אלא ממקום פלוני", והיה דרכו להגיע לה בעשרה ימים ומצא סוס רץ והגיעה בחמשה ימים}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}אמרה לו: {{ירו"מ-הדגשה|"לא תקבל}} לי גיטי {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} ממקום פלוני", כמי שאמרה לו: "לא יהא גט אלא לעשרה ימים", {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו מצא סוס רץ בחמשה ימים אין בכך כלום, ואינה מגורשת עד עשרה ימים}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מה שאכלה בהיתר אכלה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|פוטר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חגי}} שאל לחברייא: {{ירו"מ-הדגשה|מה טעמו}} של {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|במשנה שפטר את}} כל אלה שא{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ל{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|ברשות?}} מניין לאוכל ברשות שהוא פטור? מה בין סבר שהוא חולין <span id="דף_מ_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מ.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=45|תולדות יצחק=130|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ונמצא תרומה {{שוליים|ח_ו}}שהוא חייב, מה בין סבר שהוא {{ירו"מ-הדגשה|כהן ונמצא}} ישראל שהוא פטור? אמרין ליה: מהוריית {{ירו"מ-הדגשה|בית דין, כשם שכאשר חשב שזה שומן ונמצא שהוא חלב חייב קרבן, לעומת זאת אם לא שגג באכילה עצמה כגון שידע שזה חלב ואכל מכח הוראת בית דין פטור מקרבן, אף כאן אכל תרומה כי חשב שהוא כהן, אין השגגה באכילה וזה דומה להורו בית דין שפטור}}. אמר לון: עוד צריכה לי - מה בין סבר שהוא חול ונמצא שבת {{שוליים|ח_ז}}שהוא חייב, מה בין סבר שהוא פסח {{ירו"מ-ביאור|ודוחה שבת}} ונמצא שלמים {{שוליים|ח_ח}}שהוא פטור? <span id="דף_מ_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=45|תולדות יצחק=130|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמרין ליה: משוחט ברשות {{ירו"מ-ביאור|שטעה בדבר מצווה וחשב ששוחט פסח שמותר.}} {{ירו"מ-הדגשה|דסובר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: {{ירו"מ-הדגשה|טעה בדבר מצוה}} פטור. אמר לון: עוד צריכה לי - מה בין סבור שהוא שומן ונמצא חלב {{שוליים|ח_ט}}שהוא חייב, מה בין סבור שהוא אסור ונמצא מותר שהוא פטור? {{ירו"מ-ביאור|דהא כתיב: "וה' יסלח לה", משמע שאף שבעלה הפר לה, כיוון שחשבה שעושה איסור צריכה כפרה, ולמה מי שאכל שומן וחשב שאוכל חלב פטור מקרבן?}} לא אגיבו. אמר ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ון: {{ירו"מ-הדגשה|נימא}} ל{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ון מ{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ין {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא ד כח|ויקרא ויקרא ד כח]]): "או הודע אליו חטאתו {{ירו"מ-הדגשה|אשר}} חטא והביא" - השב מידיעתו חייב על שגגתו {{ירו"מ-הדגשה|קרבן}}, יצא זה {{ירו"מ-הדגשה|שסבור שהוא אסור ונמצא מותר}}, שאפילו יודע {{ירו"מ-הדגשה|שהוא מותר}} אינו פורש. עאל {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} לגבון, אמר לון: למה לא אמריתו ליה: "או הודע אליו חטאתו והביא"? אמרין ליה: הוא קשיתה והוא קיימה {{ירו"מ-ביאור|הוא שאל והוא תרץ}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: היה עומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: כל הקרבנות שהקריב על גבי המזבח פסולין, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|מכשיר}}. מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שמכשיר?}} כדאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}}: זה אחד מן ג' מקראות שהן מחוורין בתורה. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[דברים כו ג|דברים כי תבא כו ג]]): "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם", וכי יש {{ירו"מ-הדגשה|אדם שהוא}} כהן עכשיו ואין {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} כהן לאחר זמן? ואיזה זה? שהיה עומד ומקריב {{ירו"מ-הדגשה|על גבי}} המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה, שעבודתו כשירה. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[דברים לג יא|דברים וזאת הברכה לג יא]]): {{ירו"מ-הדגשה|"ברך}} ה' {{ירו"מ-הדגשה|חילו}} ופועל ידיו תרצה" - כל שהוא מזרעו של לוי, {{ירו"מ-הדגשה|אפילו חלל}}, עבודתו כשירה. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-ביאור|שהביא פסוק שמדבר על עובד עבודה}} - ובלבד כהן {{ירו"מ-הדגשה|שראוי להיות}} מקריב, {{ירו"מ-הדגשה|אבל בעל מום שפסול לעבודה שאכל ביכורים והתברר שהוא חלל יהיה חייב בקרן וחומש}}. ועל דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} - ואפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} כל כהן. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} - ובלבד בקדשי מקדש. על דעתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} - ואפילו בקדשי הגבול. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} - ובלבד בשעת מקדש. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} - ואפילו בזמן הזה. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי: ואף לשאר הדברים כן {{ירו"מ-הדגשה|דמכשיר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}? {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו אם עשה חלק מעבודה, ישלימה אחר?}} מקבל ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} זורק, קומץ ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} מקטיר, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מ ב}} {{סוף}} <span id="דף_מא_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מא.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=45|תולדות יצחק=131|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|מולק}} ואחר מזה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}}: מן מה דתני {{ירו"מ-הדגשה|עליה בברייתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אות{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|כהן שהוא עומד ומקריב ונודע שהוא פסול}}, עשו{{ירו"מ-הדגשה|הו}} {{שוליים|ח_י}}כחטאת גזולה שלא נודעה לרבים שהיא מכפרת {{ירו"מ-הדגשה|מפני תיקון המזבח, דאף על פי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נודע {{ירו"מ-הדגשה|אחר כך שגזולה}} היא, {{ירו"מ-הדגשה|אפילו הכי}} מכפרת, {{ירו"מ-הדגשה|הואיל ובהתחלת הקרבתה}} לא נודעה לרבים. {{ירו"מ-הדגשה|והכא נמי כן}}. הדא אמרה שהוא מקבל ואחר זורק, קומץ ואחר מקטיר, {{ירו"מ-הדגשה|מולק}} ואחר מזה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}} שאל: היה עומד ומקריב על גבי המזבח ונודע לו שהוא בן גרושה או בן חלוצה, מה את עביד ליה? כמי שהוא מת ויחזור הרוצח למקומו, או כמי {{שוליים|ח_יא}}שנגמר דינו בלא כהן גדול ואינו יוצא משם לעולם? נישמענה מן הדא: מעשה במיקור{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-ביאור|מקוה}} של דיסקי {{ירו"מ-ביאור|שם אדם}} ביבנה שנפגמה ונמדדה ונמצאת חסירה, והיה {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} מטהר ו{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{שוליים|ח_יב}}מטמא. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: המקוה הזה בחזקת טהרה, לעולם הוא בטהרתו עד שיודע שחסר. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}: הטמא הזה בחזקת טומאה, לעולם הוא בטומאתו עד שיודע שטהר. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: למה זה דומה? לעומד ומקריב {{ירו"מ-הדגשה|על גבי}} המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה, {{שוליים|ח_יג}}שעבודתו כשירה. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}: למה זה דומה? לעומד על גבי המזבח ונודע שהוא בעל מום, {{שוליים|ח_יד}}שעבודתו פסולה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: מה זו {{תנא-ירו"מ|עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}? אני מדמה ליה לבן גרושה ואת מדמה ליה לבעל מום! נראה למי דומה: אם לבן גרושה הוא דומה - נלמדנו מבן גרושה, ואם לבעל מום הוא דומה - נלמדנו מבעל מום. אמר ליה {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}: מקוה פסולו בגופו ובעל מום פסולו בגופו, ואל יוכיח בן גרושה שפסולו מאחרים! מקוה פסולו {{ירו"מ-הדגשה|בעד}} יחיד ובעל מום פסולו ביחיד, ואל יוכיח בן גרושה שפסולו {{ירו"מ-הדגשה|בבית דין}} ונימנו עליו וטמאוהו. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}: הפורש ממך כפורש מחייו! א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ממה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|"ואל}} יו{{ירו"מ-הדגשה|כ}}י{{ירו"מ-הדגשה|ח}} {{ירו"מ-הדגשה|בן גרושה שפסולו בבית דין"}} - זאת אומרת: היה עומד ומקריב {{ירו"מ-הדגשה|על גבי}} המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה, עבודתו כשירה עד שיופסל {{ירו"מ-הדגשה|בבית דין}}. ומה שאמר {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|שבעל מום פסולו ביחיד}} - הדא אמרה: ספק טמא ספק בעל מום עבודתו {{ירו"מ-הדגשה|פסולה, ואפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} {{ירו"מ-הדגשה|שמ}}כשיר {{ירו"מ-הדגשה|מקוה מספק, לא}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כשיר {{ירו"מ-הדגשה|אלא מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מדמי ליה לבן גרושה {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לבן חלוצה, אבל אם {{ירו"מ-הדגשה|היה}} מדמי לה לבעל מום {{ירו"מ-הדגשה|ש}}עבודתו פסולה, {{ירו"מ-הדגשה|היה}} פ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}סל {{ירו"מ-הדגשה|כל הטהרות}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}מו {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}}. ומקוה לאו ספק הוא. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שספק בעל מום עבודתו פסולה, וכן טמא שפשיטא שמדמים אותו לבעל מום - בספק עבודתו פסולה}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: <span id="דף_מא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=46|תולדות יצחק=132|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} זאת אומרת: פסול משפחה צריך {{ירו"מ-הדגשה|בית דין, ואין מחזיקים אותו בפסול אלא על ידי שני עדים ובבית דין}}. תנן: וכולם שהיה תרומה לתוך פיהם - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} א{{ירו"מ-הדגשה|ומ}}ר: {{ירו"מ-הדגשה|יבלעו}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} א{{ירו"מ-הדגשה|ומ}}ר: {{ירו"מ-הדגשה|יפלוטו}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מה פליגין? בעבד ואשה {{ירו"מ-הדגשה|שאמרו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}עבד: {{ירו"מ-הדגשה|"מת רבך"}}, ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}}א{{ירו"מ-הדגשה|י}}שה: {{ירו"מ-הדגשה|אמרו "מת בעלך"}} - נמצא שתחילת אכילתם הייתה בהיתר. אבל בשאר דברים, אף {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} מודי {{ירו"מ-הדגשה|שיפלוט, כיוון שהתברר שתחילת אכילתו הייתה באיסור}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל ברבי יצחק}}: מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: או נודע שהוא טבל או מעשר ראשון שלא נטלה ממנו תרומתו, או מעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני}} והקדש שלא נפדו - {{ירו"מ-הדגשה|יפלוט}}, ולית {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} פליג. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? {{ירו"מ-ביאור|למה בקדמים הוא מתיר?}} מכיון שהתחיל בהיתר. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר: לא שהיה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר משום שהתחיל בו בהיתר, אלא שהיה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: הלעוס כבלוע - אף בשבת כן, אף בפסח כן, אף {{ירו"מ-הדגשה|ביום הכיפורים}} כן, אף בנזיר כן, אף בנבילות כן, אף בטרפות כן, אף בשקצים כן, אף ברמשים כן. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: השוחט בהמה ומצא בה שקץ - אסור באכילה. מה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: "בבהמה תאכלו", שיכל לכתוב "בה"{{מה}} {{ירו"מ-הדגשה|וכתב}} ([[דברים יד ו|דברים ראה יד ו]]) {{ירו"מ-הדגשה|"בבהמה" - ללמד}}: בהמה בבהמה ת{{ירו"מ-הדגשה|ו}}כלו, ולא שקץ בבהמה תאכלו. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}} בעי: מה בינה לבין {{שוליים|ח_טו}}זיזין שבעדשים, ליתושים שבכליסין, לתולעים שבתמרים ושבגרוגרות? תמן בגופיהן הן, ברם הכא אינו בגופו. הדין צירא מורייסא {{ירו"מ-ביאור|התולעים שבו}} עד שלא יצליל שרי, מדהוא צליל אסור. {{שוליים|ח_טז}}דם שעל הככר - גוררו ואוכלו, ואם היה מבין שיניו אוכלו ואינו חושש. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא יא מב|ויקרא שמיני יא מב]]): "שקץ {{ירו"מ-הדגשה|הוא לרבות}} שבזיזין ובזביזין ובגזין ובשקצים וברמשים". יכול בזמן שהן בפרי? {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}} ([[ויקרא יא לה|ויקרא שמיני יא לה]]): {{ירו"מ-הדגשה|"שקץ}} הם" - {{שוליים|ח_יז}}בזמן שהן בפני עצמן ולא בזמן שהן בפרי. יכול אפילו יצאו וחזרו? {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר}}: "טמאים הם" - ואפילו יצאו וחזרו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב חייא בר אשי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{שוליים|ח_יח}}אפילו יצאו על שפת אוכל {{ירו"מ-הדגשה|פרי}} וחזרו - הרי אלו אסורין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: השוחט בהמה ומצא בה חזיר - מותר באכילה. {{ירו"מ-הדגשה|מצא}} יונה - אסור באכילה. מה טעמא? "בהמה בבהמה תאכלו" {{שוליים|ח_יט}}ולא עוף בבהמה תאכלו, ולא שקץ בבהמה תאכלו. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: או שטעמו טעם פשפש לתוך פיו - הרי זה יפלוט. ולא סוף דבר פשפש, אלא כל דבר שנפשו של אדם חתה ממנו. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_ב|ירושלמי תרומות, פרק ח, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_ב"> <strong>מתני':</strong> היה אוכל באשכול ונכנס מן הגינה לחצר - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: יגמור, ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ח_כ}}לא יגמור. חשיכה לילי שבת - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: יגמור, ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ח_כא}}לא יגמור. <br><strong>גמ':</strong> תמן תנינן: גפן שהיא נטועה בחצר - נוטל את כל האשכול, וכן ברימון וכן באבטיח, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}. {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: צריך לגרגר באשכול, {{ירו"מ-הדגשה|דאפילו לאכול שני גרגירים ביחד אסור, כי זה נחשב לאכילת קבע}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: או {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהתחיל בהיתר יגמור, כדתנן: היה אוכל באשכול ונכנס מן הגינה לחצר}} - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: {{ירו"מ-הדגשה|יגמור}}, או {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} עושה קציעות {{ירו"מ-ביאור|סוף}} האוכל כתחילתו, {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שהתחיל עראי מסיים}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: או {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שהתחיל בהיתר יגמור}}, או {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} עושה אכילה אחת שיש בה שתים ושלש אכילות כאכילה אחת. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: יגמור. מאי טעמא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? משום שהתחיל בו בהיתר. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מא ב}} {{סוף}} <span id="דף_מב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=47|תולדות יצחק=134|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תני {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר: לא שאמר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} משום שהתחיל בו בהיתר ב{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ו{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|יגמור בשבת, וכיוון}} שהתחיל {{ירו"מ-הדגשה|בשדה יגמור בחצר}}, אלא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: ימתין עד מוצאי שבת או עד שיצא חוץ לחצר ויגמור. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_ג|ירושלמי תרומות, פרק ח, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ח_כב}}יין של תרומה שנתגלה - ישפך, ואין צריך לומר של חולין. {{שוליים|ח_כג}}שלשה משקין אסורים משום גילוי: המים והיין והחלב, ושאר כל המשקין מותרין. {{שוליים|ח_כד}}כמה ישהו ויהיו אסורים? כדי שיבא הנחש ממקום קרוב וישתה. {{שוליים|ח_כה}}שיעור המים המגולין - כדי שתאבד בהן המרה. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בכלים כל שהן, ובקרקעות ארבעים סאה. {{שוליים|ח_כו}}ניקורי תאינים וענבים וקשואין והדלועין והאבטיחים והמלפפונות - אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} הם ככר אחד גדול ואחד קטן, אחד תלוש ואחד מחובר, כל שיש בו ליחה אסור. {{שוליים|ח_כז}}ונש{{ירו"מ-הדגשה|ו}}כת הנחש אסורה מפני סכנת נפשות. {{שוליים|ח_כח}}המשמרת של יין אסורה משום גילוי, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} מתיר. <br><strong>גמ':</strong> {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: יין שנתגלה - ישפך, ואפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} של תרומה; תבשיל שבישלו במים המגולין - אפילו של תרומה ישפך, ואין צריך לומר של חולין. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: יין של תרומה שנתגלה - ישפך, ואין צריך לומר של חולין. חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: יין שנתגלה אסור לש{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ותו {{ירו"מ-הדגשה|לבודקו אם יחמיץ}} {{ירו"מ-ביאור|שהארס אינו נותן ליין להחמיץ}}, {{שוליים|ח_כט}}ואם שיהו והחמיץ מאיליו {{ירו"מ-הדגשה|מותר}}. תאינים וענבים שנ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}קרו - אסור לשהותן {{ירו"מ-הדגשה|לבודקן אם יצטמקו}} {{ירו"מ-ביאור|שהארס אינו נותן להם להצטמק}}, ואם שיהן וצמקו מאיליהן - מותרות. {{ירו"מ-הדגשה|ברתי}} ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא הגדול}} הו{{ירו"מ-הדגשה|ת}} מנקרא בתאינייא בגין דלא ייכלון חברייא {{ירו"מ-ביאור|הייתה מנקבת חורים בתאנים כדי שבחורי הישיבה לא יאכלו מהם}}, והוה {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} אבוי אכל מינהון ולית אסור לדעתיה. הוה עובדא {{ירו"מ-ביאור|הוא ידע שהיא עשתה את החורים}}, ואפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} כן לא אסיר. לא כן תני: {{שוליים|ח_ל}}ראה ציפור נ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}קרית בתאינה ועכבר מנקרת באבטיח - אסור? אני אומר: מקום הנקר אכלו. בר{{ירו"מ-הדגשה|תי}} ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} מנטרא להון הוות {{ירו"מ-ביאור|ביתו של רבי חייא היתה שומרת עליהם עד שיאכלם אביה.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|ח_לא}}החד והמר והמתוק - אין בו משום גילוי. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: החד והמר והמתוק - אין בהן לא משום גילוי ולא משום יין נסך. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} מפרש: החד {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} קונדיטון, והמר {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} פסתינון, והמתוק {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} חמרא מבשלא {{ירו"מ-ביאור|יין מבושל}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יהושע בר זידל}} הוה ליה חמרא מבשלא שנתייחד ברשות גוי, שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי בי רבי ישמעאל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: לא כן אמר? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: מתוק - אין בו לא משום גילוי ולא משום יין נסך. {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי ברבי ישמעאל}} איבאש {{ירו"מ-ביאור|חלה}}, סלקין לגביה {{ירו"מ-ביאור|הלכו אליו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} ו{{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר כהנא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא חבריהון דרבנן}} מבקרתיה. חמון {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יהושע בר זידל}} יתיב, אמרין: הא מרא שמועתא והא מרא עובדא {{ירו"מ-ביאור|הנה גם בעל השמועה וגם בעל המעשה}}! אתון ושאלון ליה, אמר לון {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי בי רבי ישמעאל}}: כן אמר {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: מתוק - אין בו לא משום גילוי ולא משום יין נסך. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}}: דילמא {{ירו"מ-הדגשה|מן}} אילין ד{{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}} דהכין הכין {{ירו"מ-ביאור|אולי זה מהדברים שרבי שמעון בן לקיש אמר בדרך ספק ללימוד}}? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: לא, לעובדא וסמכון עלוי. כד נחתון {{ירו"מ-ביאור|כשחזרו}}, קם {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} עם {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר כהנא}}, {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: אילולי דאתון מרחמין שמועתא {{ירו"מ-ביאור|אלמלא שאתם אוהבים דברי אמוראים}} ולא מתניתא - היא דתני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}}: יין מבושל של גוים למה אסור? מפני שהיה מתחילתו יין; חומץ של גוים מפני מה הוא אסור? מפני שהיה תחילתו יין {{ירו"מ-ביאור|משמע שמצד עצמו לא היה נאסר}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: מתניתא אמרה כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|לב}}היין והחומץ של גוים {{ירו"מ-הדגשה|אסור}} שהיה מתחילתו יין. {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} הוה ליה אורחין, אמר לון: אילולי דאיתגלי חמרא מבשלא דידי, הוינא משקי לכון מיניה {{ירו"מ-ביאור|אם לא היה היין המבושל שלי מתגלה, הייתי משקה אותכם ממנו}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רב ביבי}}: איתיא ואנא שתיי {{ירו"מ-ביאור|תביא ואני אשתה}}. אמר: מאן דבעי ימות, ייזול וימות גו בייתיה {{ירו"מ-ביאור|מי שרוצה למות שילך למות בבית שלו}}. בר יודני איגלי קונדיטון דידיה, אתא שאל לרבנן. אמרין ליה: אסור. ולא כן א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}}: החד והמר והמתוק - אין בהן משום גילוי? רבנן דקיסרין {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר טיטוס}}: {{ירו"מ-הדגשה|היין החריף שאמרו שאין בו גילוי}} - בההיא דשחיק <span id="דף_מב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=48|תולדות יצחק=136|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} חד לתלתא {{ירו"מ-הדגשה|פילפלין}}. בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}: יין שנתבשל שנתגלה - מהו? אמר לון: קרינה {{ירו"מ-ביאור|יין מתוק מטבעו}} צריכה {{ירו"מ-ביאור|היה ספק}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, ואתון שאלון לי {{ירו"מ-הדגשה|על מבושל שהוא הרבה יותר מתוק}} - כל שכן {{ירו"מ-הדגשה|שהוא מותר}}! עאל שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: אסור. אינהר {{ירו"מ-ביאור|נזכר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|שלאחר שהסתפק}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|קרינה}} אסור {{ירו"מ-ביאור|ממילא יש מקום להסתפק במבושל.}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אם היה נכנס ויוצא - מותר {{ירו"מ-הדגשה|ואין לחשוש לגילוי}}. בר נטוזא איתגלי ליה גיגיתיה, אתא שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: אם היה יוצא ונכנס - מותר. {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אם היה ישן - מותר. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} - חד אמר: ישן מותר, וחרנא אמר: {{שוליים|ח_לג}}ישן אסור, ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. ומסתברא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|הוא}} דאמר: ישן מותר, דבכל אתר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} סמיך ל{{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן שאול}} משתעי אהן עובדא {{ירו"מ-ביאור|סיפר מעשה זה}}: חד איתתא הוות רחמנא מצוותא סגיא {{ירו"מ-ביאור|אשה אחת אהבה מאד לעשות מצוות}}. חד זמן סליק גבה חד מיסכן, יהבת קומוי מיכול {{ירו"מ-ביאור|פעם אחת בא אצלה עני ונתנה לו לאכול}}. כי אכל, ארגשת בעלה איסלק {{ירו"מ-ביאור|הרגישה שבעלה בא}}, יהבתיה גו עיליתא {{ירו"מ-ביאור|שמה אותו בעליה}}, יהבת קומי בעלה דייכיל {{ירו"מ-ביאור|נתנה לפני בעלה שיאכל}}. אכל נם ודמך ליה {{ירו"מ-ביאור|נרדם}}, אתיא חיוויא {{ירו"מ-ביאור|בא נחש}}, אכל מן מה דהוה קומיה. והוה {{ירו"מ-הדגשה|העני}} מסתכל ביה. מן דאיתער, קם בעי מיכול מן מה דהוה קומיה, שרי ההוא דעיליתא מילולי ביה {{ירו"מ-ביאור|התחיל זה שבעליה לאמר לו שלא יאכל}}. הדא אמרה: ישן {{ירו"מ-הדגשה|אסור, אם אסור איך אותו אדם ביקש לאכול?}} בור הוה, ואין {{ירו"מ-הדגשה|האשה}} אסור{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|על בעלה}} משום יחוד, מכיון דלא חשיד על הדא לא חשיד על הדא {{ירו"מ-הדגשה|שאם היה נואף היה רוצה שבעלה ימות, שנאמר}} {{הפ|יחזקאל|כג|לז}}: "כי נאפו ודם בידיהם". מעשה בטבח אחד בציפורין שהיה מאכיל ישראל נבילות וטריפות, פעם אחת שתה יין בערב שבת ועלה לגג ונפל ומת, והיו כלבים מלקקים בדמו. אתון שאלו ל{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מהו מירמיתי מן קמיהון? אמר לון: כתיב ([[שמות כב ל|שמות משפטים כב ל]]): "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו, לכלב תשליכון אותו" - וזה היה גוזל את הכלבים ומאכיל את ישראל! ארפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}נון {{ירו"מ-ביאור|עזבו אותם}} דמדידהון אינון אכלין. מעשה בחסיד אחד שהיה מ{{ירו"מ-הדגשה|ל}}גלג בגילוי יין, פעם אחת לקה בדלקת {{ירו"מ-ביאור|מחמת ארס שהיה במשקה}}, וראו אותו יושב ודורש ביו{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|הכיפורים}} וצלוחית של מים בידו. חד {{ירו"מ-הדגשה|בר נש}} איגלי לה גרב דחמר {{ירו"מ-ביאור|חבית יין}}, אזל בערובא צומא רבא למישפכיניה {{ירו"מ-ביאור|הלך בערב יום כיפור לשפוך אותו}}. חמתיה חד, {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: הביה לי נשתייה {{ירו"מ-ביאור|ראה אותו אחד, אמר לו: תן לי ואשתה אותו}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: לאו מגלי הוא? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: הביה לי ומרי דצומא ליקום {{ירו"מ-ביאור|ואדון הצום יעזור}}. לא איספק משתייה עד דאיתחלחל. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: כל הארסין מעלין חטטין, ואירוס דנחש ממית. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין נשאלים על הגילוי, ובכל ספק צריך להחמיר}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} שאל {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}}: {{ירו"מ-הדגשה|איך יתכן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שהוא}} מריה שמועתא ש{{ירו"מ-הדגשה|ל}}א ש{{ירו"מ-הדגשה|ו}}אל{{ירו"מ-הדגשה|ים על גילוי}} שאל ליה {{ירו"מ-ביאור|הרי הוא שאמר שאין נשאלין}}? מתנמנם היה. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} הוה יתיב אייכול והוה דמיך, יהב ידיה על תומנתא {{ירו"מ-ביאור|כלי יין קטן}} {{ירו"מ-הדגשה|כדי לא יאסר משום גילוי כשקם}}. אמר לון: אדלקין בוצינא! אדלקון ואשכחון שפופינא שהוא דומה לשערה כריך עלה. אמר ליה: רשיעא, לא הוינא זהיר בך {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי כן לא הועלתי והיין אסור}}! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: צריכין למיחוש למה דברייתא חששין. אסור {{שוליים|ח_לד}}דלא למיתן בר נש פריטין גו פומא {{ירו"מ-ביאור|לא יתן מטבעות בפיו}}, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מב ב}} {{סוף}} <span id="דף_מג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=48|תולדות יצחק=138|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ותבשילא תותי ערסא {{ירו"מ-ביאור|תבשיל תחת המיטה}}, פיתא תחות שיחיא {{ירו"מ-ביאור|בית השחי}}, מיצא סכינא גו פוגלא {{ירו"מ-ביאור|להשאיר סכין תקוע בתוך צנון}}, סכינא גו אתרוגא {{ירו"מ-ביאור|סכין בתוך אתרוג}} {{ירו"מ-ביאור|שלא ידרכו עליו בטעות.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: {{שוליים|ח_לה}}כל זיע{{ירו"מ-הדגשה|ה}} דנפקא מבר נש - סם המות הוא, חוץ מזיעת הפנים. כד שאלון ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} {{ירו"מ-הדגשה|האם להקפיד, אמר לו}}: ערבא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}נפשך אנא {{ירו"מ-הדגשה|כדאי להקפיד}} - אין קטא קטא שיחור {{ירו"מ-ביאור|שאם יקפיד מפסיד פחם}}, ואין אובד אובד מרגלי{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-ביאור|ואם לא יקפיד יכול לאבד את חיו.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: אילו זבנת גרמך {{ירו"מ-ביאור|אילו מכרתה עצמך}} ללודין {{ירו"מ-ביאור|שהיו אוכלי אדם}}, הוה מזבין להון {{ירו"מ-ביאור|הייתה מוכר להם}} בדמין יקרין, והכא בדמין קלילין! תני: {{שוליים|ח_לו}}מים שנתגלו - לא ירביץ בהון בתוך ביתו, ולא ישפכם ברשות הרבים, ולא ישקה לגוי, ולא ישקה מהן בהמת חבירו, אבל משקה הוא בהמתו. {{שוליים|ח_לז}}מים שנתגלו - לא ישרה בהן את הטיט, ולא יכבס בהן את הכלים, ולא ידיח בהן קערות כוסות ותמחויין, ואין צריך לומר פניו ידיו ורגליו. אחרים אמרו: לא אסרו אלא מקום {{ירו"מ-הדגשה|שיש בו סריטה}} - פניו כסירטא הם, ראשי אצבעות ידיו ורגליו כסירטא הם. מים שנתגלו - לא יגבל בהן את העיסה. {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אמר: אפייה מותר, מפני שאירס נחש כלה באור. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימן}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר: בשאינה נופלת, אבל אם היתה נופלת - אסור {{ירו"מ-הדגשה|שאולי מחמת הארס לא תפחה}}. הכל מודים במים שהוחמו שאסור. מה בין פת מה בין חמים? כאן האור שולט וכאן אין האור שולט, {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כאן {{ירו"מ-הדגשה|במים חמים}} הכלי מפסיק וכאן אין הכלי מפסיק. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: מה יעשה לי רשע זה? אין אני שותה אלא חמין! מילתיה אמר: צונן שנעשו חמין - מותרין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: רשע זה דעתו נקייה ואינו שותה חמין שנעשו צונן. מילתיה אמרה: חמין ונעשו צונן - מותרים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: בין זה בין זה - אסור. מתניתא מסייע {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ח_לח}}חמין כל זמן שמעלין הבל - הרי אלו מותרים, אבל מים המגולין {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שמחממן - הרי אלו אסורים. {{שוליים|ח_לט}}מי כבשין ומי שלקות ומי תורמסין - הרי אלו מותרים {{ירו"מ-הדגשה|שאין הנחש שותה מהם}}. {{שוליים|ח_מ}}מים שהדיח בהן כבשין ושלקות ותורמסין - הרי אלו אסורים. הדיח בהן ענבים ו{{ירו"מ-הדגשה|ב}}אושין לחולה - אסור. המשמרת של יין: {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם היתה פקוקה מלמעלה, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהיא פתוחה מלמטן {{ירו"מ-ביאור|שהמשמרת לא ממלאת כל פי הכד}} - {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שיין מנטף הנחש לא ישתה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אומר: אם היתה התחתונה מכוסה, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהעליון מגולה - מותר, מפני שאירס נחש עומד כסבכה ועמד מלמעלן, {{ירו"מ-הדגשה|אבל אם היה פתוח מלמטה}} א{{ירו"מ-הדגשה|סו}}ר {{ירו"מ-הדגשה|שהנחש שותה}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שהארס לא עובר במשמרת - דווקא}} בשלא טרף {{ירו"מ-ביאור|שלא ערבב את היין במשמרת שימהר לרדת}}, אבל אם טרף - אסור. לגין בתיקו {{שוליים|ח_מא}}מותר. מכוסה ואינו פקוק {{ירו"מ-הדגשה|כגון שהניח דף על הפתח}} - אסור {{ירו"מ-הדגשה|שהנחש יכול להרים את הכיסוי ולשתות}}. פקוק ואינו מכוסה - אם היה פקקו {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חוץ - מותר. {{ירו"מ-הדגשה|מהו}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}חוץ? תרין אמוראין: חד אמר: כדי שינטל בפיקקו, וחרנא אמר: כדי שלא יכנס לתוכו ראש הכרכר {{ירו"מ-ביאור|כלי של אורג.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: מאן דעבד טבאות פקיק לה {{שוליים|ח_מב}}ומכסה לה. לגין שהניחו בשידה תיבה ומגדל ושכחו וחזר ומוצאו - אסור. בדק ואחר כך הניחו - מותר. חד עובדא אתא קומי {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|בנחש}} דחמתיה מגלי ומכסי {{ירו"מ-ביאור|ראו אותו מרים את המכסה ואחר כך כיסה אותו}}. אמר: מפני רשע זה ניקלקל את הכיסויין! א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ההיא עובדא {{ירו"מ-הדגשה|שבו ראו את הנחש מסיר את הכיסוי}} <span id="דף_מג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=49|תולדות יצחק=139|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הוא אסור. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: חלב של גוי למה אסור? מפני תערובת בהמה טמאה. ותנינן: {{שוליים|ח_מג}}עומד הוא גוי וחולב בעדר, וישראל עומד על גביו ואינו חושש. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יהודא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: חלב של גוי למה הוא אסור? מפני הגילוי. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה לא}} יעמיד? {{ירו"מ-הדגשה|ואם התגבן יהיה מותר, שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}אר{{ירו"מ-הדגשה|ס}} {{ירו"מ-הדגשה|מונע מהחלב להתגבן}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל ברבי יצחק}}: מפני האירס העומד בין הנקבים. ג' אירסין הן: ארס שוקע וארס צף וארס עומד כסבכה מלמעלה. ביומוי {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} אתגליין גיגייתא דסדרא רבא {{ירו"מ-ביאור|התגלתה הגיגית של הישיבה הגדולה}}, שתון קדמיין ולא מייתון אחריין ומייתון - אני אומר: ארס שוקע היה. פעליא היון בחקלא {{ירו"מ-ביאור|פועלים היו בשדה}}, איתגליין קולתא דמיא {{ירו"מ-ביאור|התגלה כד המים}}, ואישתון מינה קדמיין ולא מייתון אחריין ומייתון - אני אומר: ארס שוקע היה. ותני כן: {{שוליים|ח_מד}}חבית שנתגלתה, וכן אבטיח שניקר ואכלו ושתו ראשונים - לא יאכלו וישתו אחרונים, אני אומר: ארס שוקע הוא. יין שנתגלה ושתו ממנו י' בני אדם - אסור לאכול ולשתות אחריהן, אני אומר: ארס שוקע הוא. חמשה משקין אין בהן משום גילוי: הציר והמורייס והחומץ והשמן והדבש. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אוסר בדבש. מודים חכמים {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} כשראו אותו נוקר. {{תנא-ירו"מ|רבי חיננא בר פפא}} הוות בידיה צלוחית דדבש מיגלייא, לא אספיק מישאל עד דמפעפעת בידיה. {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} תרויהון אמרין: ניתנה רשות לארץ לבקע מפניו, ולא ניתנה רשות לכלי לבקע מפניו {{ירו"מ-הדגשה|ולכן לא מועיל שבדק את ביתו, אלא יש לחשוש שמא הנחש התחבא באדמה וחזר ויצא מחורו, אבל לא ניתנה רשות לכלי להבקע, לכן אם כיסה את הכלי יכול לשתות מתוכו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא רבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון ברבי}} הוון יתבין בחד בית, אזלין מרמרין {{ירו"מ-ביאור|מצופה שיש}}, אמרין: אפשר דהוא מתחמי הכא {{ירו"מ-ביאור|שיראה נחש כאן}} ואיתחמי {{ירו"מ-הדגשה|שחפר באדמה ונכנס לבית}}? אמרין: ברוך הוא שבחר בהן בחכמים שאמרו: ניתנה רשות לארץ לבקע מפניו ולא ניתנה רשות לכלי לבקע מפניו. {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} הוה מידחל מיניה סגין {{ירו"מ-ביאור|פחד ממנו הרבה}}, והוה יהב ערסיה על ארבעה מרושין דמיין {{ירו"מ-ביאור|נתן מיטתו על ארבע כלים עם מים}}. חד זמן פשט ידיה ואשכחיה גביה, אמר: ארימון מיניה {{ירו"מ-ביאור|תוציאו את המיטה מהכלים עם המים, שגם זה לא עוזר אלא יבטח בה'}}! {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|תהילים|קטז|ו}}: "שומר פתאים ה'". וכמה הוא שיעור נקב {{ירו"מ-הדגשה|שיחשב גילוי}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה}}: מחוי בה הכין, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אמר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}ראש אצבעי קטנה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושוע בן לוי}}: עד כדי שלא תכנס {{שוליים|ח_מה}}ראש אצבע קטנה של תינוק בן יומו {{ירו"מ-הדגשה|לתוכה, ואף שאפילו}} פחות מיכן הוא עליל {{ירו"מ-ביאור|ניכנס}}, אלא {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} דלא ידע {{ירו"מ-הדגשה|איך הוא}} נפיק {{ירו"מ-ביאור|יצא}}, לא עליל {{ירו"מ-ביאור|נכנס}}. הדין סלטא {{ירו"מ-ביאור|סל שיש בו נקבים}} - אפילו קטן כמה - אסור, דהוא עליל בהדא ונפק בהדא {{ירו"מ-ביאור|נכנס בזה ויוצא מזה}}. הדא סלקותא {{ירו"מ-הדגשה|סל שתולים}} - אפילו היא תלויה כמה - אסורה, דהוא משתלשל. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: כמה ישהו ויהיו אסורים? כדי שיבא הנחש ממקום קרוב וישתה. איזה{{ירו"מ-הדגשה|ו}} מקום קרוב? אמר {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|ח_מו}}מאוזן חבית ולפיה ולא חמי ליה {{ירו"מ-ביאור|לא רואה אותו}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מין קטן {{ירו"מ-הדגשה|יש}} ושפיפון שמו והוא דומה לשערה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: שיעור המים המגולין - כדי שתאבד בהן המרה {{ירו"מ-ביאור|שיהיו כל כך הרבה מים עד שהארס בטל בהם.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: בכלים כל שהן, ש{{ירו"מ-הדגשה|א}}פי{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ו {{ירו"מ-הדגשה|אם המים מרובים אסורים משום גילוי, ובקרקעות ארבעים סאה}}. תני: המים בקרקעות ארבעים סאה. {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}} אמר: כדי שתהא חבית שיחין מתמלא מהן. היין - בין בכלים בין בקרקעות כל שהוא {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו הרבה לא בטל בו הארס}}. היין {{שוליים|ח_מז}}כל זמן שהוא תוסס - אין בו משום גילוי. כמה {{ירו"מ-הדגשה|זמן}} תוסס? {{שוליים|ח_מח}}עד שלשה ימים. מעשה שמצאו נחש {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מג ב}} {{סוף}} <span id="דף_מד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=50|תולדות יצחק=141|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בצד הבור של יין, ובא מעשה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} והתיר. {{שוליים|ח_מט}}מעיין כל זמן שהוא מושך - אין בו משום גילוי. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא}}: מעשה שירד {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}} אצל {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן ברוקא}} אבא לבית שריין והראהו גיביה {{ירו"מ-ביאור|מקום שבו נקבים המים}} שלא היה בו אלא שלושת לוגין מים והיו הגשמים מטפטפים ויורדין, ושחה ושתה ואמר: כזה אין בו משום גילוי. ועד היכין {{ירו"מ-הדגשה|אומרים שאם המים מטפטפים אין חוששים}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מא {{ירו"מ-הדגשה|נחש שתה מהם? אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא בר תנחום}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: עד כדי שתפ{{ירו"מ-הדגשה|ר}}ח הכרית {{ירו"מ-ביאור|צמח ממשפחת החלמית שצומח בסוף החורף.}} {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שאז אין המים מצוים כל כך, חוששים שמא שתה אפילו כשהמים מטפטפים. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי יוסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: עד כדי שיעשה {{ירו"מ-הדגשה|צמח הכרית}} כרגלי אווז. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}}: מכיון שהותר {{ירו"מ-הדגשה|המים}} שבשדה {{ירו"מ-ביאור|שהתחילו הגשמים}}, הותר מה שבבית {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שיש לנחש הרבה מקורות מים לא ידחק עצמו לשתות}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}מה שבב{{ירו"מ-הדגשה|ת}}י{{ירו"מ-הדגשה|ם}}. תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}}: הגילויין נוהגין בין בארץ בין {{ירו"מ-הדגשה|בחוץ לארץ}}, בין בימות החמה בין בימות הגשמים. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: ניקורי תאינים וענבים וקשואין והדלועין והאבטיחים והמלפפונות - אפילו הם ככר אחד גדול ואחד קטן, אחד תלוש ואחד מחובר, כל שיש בו ליחה {{ירו"מ-הדגשה|א}}סו{{ירו"מ-הדגשה|ר}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}}: מאן תנא ניקורין? {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתנן גבי מי חטאת: כל העופות פוסלין חוץ מן היונה מפני שהיא מוצצת, כל השרצים אינם פוסלין חוץ מן החולדה מפני שהיא מלקת}}. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: אף הנחש {{ירו"מ-הדגשה|מפני}} שה{{ירו"מ-הדגשה|י}}א מקיא{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: מה אכפלן {{ירו"מ-ביאור|מה משווים}} מצות גבי נקורים? {{ירו"מ-הדגשה|חמירה סכנתא מאיסורא, וגם חכמים שאינם פוסלים מי חטאת שנחש שתה}} מה{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|יאסרו לשתות מים מגולים}}. ולא כן תני: {{שוליים|ח_נ}}ראה צפור נוקרת בתאינה ועכבר באבטיח - הרי זה אסור? {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אני אומר: מקום הנקר אכלו. ולענין טריפה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בשם רבנן דתמן: {{שוליים|ח_נא}}שחטה וחטפו זאבים בני מיעיה - כשירה, שחזקת בני מעים כושר. וחש לומר שמא ניקבו? חזקת בני מעים כושר! והכא את אמרת הכין? {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{שוליים|ח_נב}}חומר הוא בסכנת נפשות וירדו בניקורין {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}}. תני {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: אוכל אדם תאנים וענבים בלילה ואינו חושש, שנאמר {{הפ|תהילים|קטז|ו}}: "שומר פתאים ה'". {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: דג נקור - אסור. {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי טבי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: "דג ניקור חי - אסור, {{ירו"מ-הדגשה|מת - נוטל מקום}}" I need to continue with the rest of the text, adding appropriate punctuation marks while being careful not to break any links, tags, or templates. Let me continue from that point.{{ירו"מ-הדגשה|ה}}נקר ומליח, על ידי מליחה מתחלחל {{ירו"מ-הדגשה|בכולו}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: אבטיח שניקר - שניתמסמסו בני מיעיה - אסור. חד בר נש הוה טעון מלפפון נקור ואכיל מיניה לעשרה בני נש ומיתון, עברת רירין עלוי ופסקתיה {{ירו"מ-הדגשה|לרגליו}} {{ירו"מ-ביאור|נפל ריר מהמלפפון עליו וחתכה את רגלו}}. חד בר נש הוה סני קופד דאימר {{ירו"מ-ביאור|שנא בשר כבש}}, חד זמן הוה אכיל קופד {{ירו"מ-ביאור|בשר}}, עבר חד ואמר ליה: דאימר הוא {{ירו"מ-ביאור|של כבש הוא}}, ואיתכלעס {{ירו"מ-ביאור|נגעל}} ומית. חמרייא שרון בפונדקיא {{ירו"מ-ביאור|חמרים חנו בפונדק}}, אמרין לון: הבו לן טלופחין {{ירו"מ-ביאור|עדשים}}, ויהבון. אמרין לון: הבו לן תינן {{ירו"מ-ביאור|עוד פעם}}, ויהבון. אמרין לון: קדמייא הוון טבין מהאילין. אמרין לון: שזרתיה דחיוי אשכחנן בהון {{ירו"מ-ביאור|מצאנו עור של נחש בתוכם}}, ואיתכלעסון {{ירו"מ-ביאור|נגעלו}} ומיתון. כתיב {{הפ|משלי|טז|ז}}: "ברצות ה' דרכי איש, גם אויביו ישלים אתו". {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: זה הכלב. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: זה הנחש. רעייא {{ירו"מ-ביאור|רועים}} חלבון חלב, ואתא חיוויא ואכל מיניה, והוה כלבא מסתכל ביה. כד אתון ייכלון {{ירו"מ-ביאור|כשבאו לאכול}} מישרי נבח בהון, ולא אתבוננון. בסופה {{ירו"מ-ביאור|כשראה שלא מבינים אותו}}, אכיל ומית. חד בר נש עביד תום שחיק גו בייתיה, ואתא חיויא דטור {{ירו"מ-ביאור|נחש הרים}} ואכיל מיניה, והוי חיויא דבית מסתכל ביה. אתון בני בייתיה מיכל מיניה, מישרי מתרתר עליהון עפר, ולא אתבוננון, וקלק גרמיה גוויה {{ירו"מ-ביאור|זרק עצמו לתוך הכלי עם החלב}}. <span id="דף_מד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=51|תולדות יצחק=142|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} חד בר נש זמין חד רבן, ואייתיב כלבא גביה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: ביזיון אנא חייב {{ירו"מ-הדגשה|לך. אמר לו הרבי}}: טיבו אנא משלם ליה {{ירו"מ-ביאור|חייב לו}}. שב{{ירו"מ-הדגשה|א}}ין עלון לקרתא, עאל חד מינהון בעא מינסב איתתי {{ירו"מ-ביאור|נכנס אחד מהם ורצה לקחת את אשתי}}, ואכל {{ירו"מ-הדגשה|הכלב}} ביציו. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_ד|ירושלמי תרומות, פרק ח, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ח_ד"> <strong>מתני':</strong> חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: אם היתה מונחת במקום תורפה יניחנה במקום המוצנע, ואם היתה מגולה יכסנה. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: אם היתה מונחת במקום המוצנע יניחנה במקום תורפה, ואם היתה מכוסה יגלנה. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|ח_נג}}אל יחדש בה דבר. חבית שנשברה בגת העליונה והתחתונה טמאה - מודה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{שוליים|ח_נד}}שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל, ואם לאו - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו. {{שוליים|ח_נה}}וכן חבית של שמן שנשפכה - מודה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל, ואם לאו - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: תרד ותבלע ואל יבלענה בידיו. ועל זו ועל זו אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: {{שוליים|ח_נו}}לא זו היא תרומה שאני מוזהר עליה מלטמאה, אלא מלאכלה ובל תטמאה. {{שוליים|ח_נז}}כיצד? היה עובר ממקום למקום וככרות של תרומה בידו, {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} נכרי: "תן לי אחת מהן ואטמאה, ואם לאו הרי אני מטמא את כולן" - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: יטמא את כולן ואל יתן לו אחת מהן ויטמא. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: יניח לפניו אחת מהן על הסלע. {{שוליים|ח_נח}}וכן נשים שאמרו להן גוים {{ירו"מ-הדגשה|עובדי אלילים}}: "תנו לנו אחת מכם ונטמאה, ואם לאו הרי אנו מטמאין כולכם" - יטמאו את כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל. <br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר: {{ירו"מ-הדגשה|אם היתה מונחת במקום תורפה יניחנה במקום המוצנע, ואם היתה מגולה יכסנה}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר: {{ירו"מ-הדגשה|אם היתה מונחת במקום המוצנע יניחנה במקום תורפה, ואם היתה מכוסה יגלנה}}. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר: {{ירו"מ-הדגשה|אל יחדש בה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}בר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: מדברי שלשתן {{ירו"מ-הדגשה|למדנו}} {{שוליים|ח_נט}}{{ירו"מ-הדגשה|ש}}תלויה אסור לשורפה, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אף}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|לא התיר ברישא אלא לגרום לה טומאה, אבל לא לטמא אותה בידים, והוא הדין}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אסור לשרפה {{ירו"מ-הדגשה|ולהפסידה בידים}}. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מד ב}} {{סוף}} <span id="דף_מה_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מה.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=51|תולדות יצחק=144|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנא רישא}}: חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה - {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} או{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר: {{ירו"מ-הדגשה|אם היתה מונחת במקום המוצנע יניחנה במקום}} {{ירו"מ-הדגשה|ת}}ורפה, {{ירו"מ-הדגשה|ואם היתה מכוסה יגלנה - גרם טמאה מותר, לטמאנה בידים}} אסור. {{ירו"מ-הדגשה|והתנא סיפא}}: חבית שנשברה בגת העליונה והתחתונה טמאה - {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|יטמאנה בידים}}. חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו"מ-הדגשה|ת}}רי {{ירו"מ-הדגשה|תנאי, אליבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} - חבית הראשונה {{ירו"מ-ביאור|חבית שנולד בה ספק טומאה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}, והשנייה {{ירו"מ-ביאור|חבית שנשברה בגת}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|כדתניא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא סגן הכהנים}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בולד הטמאה עם הבשר שנטמא באב הטמאה, אף על פי שמוסיפין טמאה על טמאתו. הוסיף {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}}: מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת, אף על פי שמוסיפין טמאה על טמאתו. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: {{ירו"מ-הדגשה|מדבריהם}} {{ירו"מ-ביאור|של {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}}} {{ירו"מ-הדגשה|למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח}}. אמר לו {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: {{ירו"מ-הדגשה|אינה היא המידה}}. נמצא {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר בדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|שאסור לשרוף את הטהורה עם הטמאה}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שמותר לשרוף את הטהורה עם הטמאה}}. חברייא אמרי: חבית הראשונה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} ולית {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} מודה בה, והשנייה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ולית {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מודה בה, {{ירו"מ-הדגשה|דסבר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא התיר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא גרמא, אבל לטמא בידים אסור}}. אמר לון {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: חמון, מה אתון {{ירו"מ-הדגשה|א}}מרין חבית הראשונה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}? הא כ{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} שורפין, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי אם מותר לטמאותה ביד מותר גם לשורפה, ואף}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} שורפין. וירבו {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} על {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} וישרופו. ואנא חמי רבנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אתא עובדא קומיהון ואמרין: איזיל תלי {{ירו"מ-ביאור|ואנו רואים כשמגיע מקרה כזה לחכמים הם אומרים לתלות}}. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}א אשכחן דאמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} שורפין, דתנינן: {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אינה היא}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}דה. מוד{{ירו"מ-הדגשה|ין}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה. {{ירו"מ-הדגשה|ועל מה נחלקו? על התלויה ועל הטמאה}}: ש{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: תישרף זו לעצמה וזו לעצמה, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: שתיהן כאחת. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} שנ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ה {{ירו"מ-ביאור|והכוונה ש{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|הכי מקל בדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}}, {{ירו"מ-הדגשה|ואפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}וא {{ירו"מ-הדגשה|לא סובר}} ש{{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר לשרוף טהורה עם הטמאה}}, ור{{ירו"מ-הדגשה|ק}} {{ירו"מ-הדגשה|בתלויה}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}וא {{ירו"מ-הדגשה|מתיר}}}}. {{ירו"מ-הדגשה|וכשם של}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שורפים את התלויה}}, {{ירו"מ-הדגשה|ה}}וא {{ירו"מ-הדגשה|הדין ששורפים ספק תרומה}} {{ירו"מ-ביאור|ואם כך שירבו {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|על}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ויהיה מותר לשרוף, ועוד קשה לחבריה}}}}. אין תימרון {{ירו"מ-הדגשה|דאית}} ליה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} תלויה {{ירו"מ-הדגשה|שורפין}}, הא תני: תרומה תלויה וטמאה שורפין אותה בערב שבת עם חשיכה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים אומרים}}: בזמנה {{ירו"מ-ביאור|מבער על ידי שמפרר וזורה לרוח.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואי אית ליה שורפין, שישרפנה בשחרית}}! אמר אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: תפתר בתלויה שדעתו להישאל עליה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: כן. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: כל תלויה דאנן אמרין הכא - בתלויה שאין דעתו להישאל עליה, אבל דעתו להישאל עליה - טהורה היא. דתני: תלויה שאמר {{ירו"מ-ביאור|אפילו אם היא}} טהורה, {{ירו"מ-ביאור|אני מתיחס אליה כאילו}} טמאה היא - הרי זו טמאה; אם אמר: הריני מניחה על מנת שאשאל עליה - טהורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: תפתר שנולדה לה ספק טומאה עם דמדומי חמה, ולית שמ{{ירו"מ-הדגשה|ע}} {{ירו"מ-הדגשה|מינא}} כלום. {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=52|תולדות יצחק=146|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|ועוד}}: אתון {{ירו"מ-ביאור|חברייה}} אמרין חבית {{ירו"מ-הדגשה|שניה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ולית {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מודה בה, והתני {{ירו"מ-הדגשה|על הא דתנן}}: חבית שנשברה בגת העליונה, והת{{ירו"מ-הדגשה|חתו}}נ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|טמאה}} - {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|יטמאנה בידים}}. במה דברים אמורים? בבור שאין בו כדי להעלות {{ירו"מ-הדגשה|את התרומה, אבל}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}בו{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}יש בו כדי להעלות - אפילו כל שהוא אסור לטמאות, {{ירו"מ-הדגשה|שלא התיר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא במקום הפסד חולין, ואין}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} - {{ירו"מ-הדגשה|בין אם יש בו כדי להעלות בין אם אין בו כדי להעלות}} - אפילו כל שהוא {{ירו"מ-הדגשה|מותר}} לטמאות, {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|תרומה שהולכת לאיבוד מותר לשרוף}} אפילו {{ירו"מ-הדגשה|בלא חשש הפסד חולין, דתנן שורפין את התלויה}} {{ירו"מ-ביאור|כיוון שממילא הולכת לאיבוד}} {{ירו"מ-הדגשה|עם הטמאה}} {{ירו"מ-ביאור|אף שאין הפסד חולין.}} ועוד: {{ירו"מ-הדגשה|איך אתם}} אומר{{ירו"מ-הדגשה|ים}} חבית שניה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ולית}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|מודה בה}}? {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא תנינן: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: {{ירו"מ-הדגשה|מדבריהם}} {{ירו"מ-ביאור|של {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}}} {{ירו"מ-הדגשה|למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח}}. אמר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}: {{שוליים|ח_ס}}אינה היא המידה. ולית בר נש אמר: "אינה {{ירו"מ-הדגשה|היא}}" אלא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מודה על קדמייתא. {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מודה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שלדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|מותר לטמאות תרומה שהולכת לאיבוד בידים, ורק}} על מה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|רצה לחדש}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|חולק}}. מאי כדון {{ירו"מ-ביאור|למה לא לקבל את דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}?}} תמן התורה חסה על ממונן של ישראל {{ירו"מ-ביאור|שהתרומה תאסור את כל החולין}}, {{ירו"מ-הדגשה|לכן יטמאנה בידים}}, והכא {{ירו"מ-הדגשה|איך אתה רוצה להתיר לשרוף תלויה עם}} {{ירו"מ-הדגשה|ט}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ה? {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מה אית לך מימר? {{ירו"מ-הדגשה|איזה הפסד יש כאן? וכי}} הכא אינו מפסידו ממון? שהוא צריך עצים לשורפה זו לעצמה וזו לעצמה! {{שוליים|ח_סא}}להפסד מרובה חשו, להפסד מועט לא חשו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|"מדבריהם למדנו"}} - תפתר {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר}} מדברי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} ומדברי {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא סגן הכהנים}}, {{ירו"מ-הדגשה|ולא מדברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}, ולית שמ{{ירו"מ-הדגשה|ע}} {{ירו"מ-הדגשה|מינא}} כלום. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} תרויהון {{ירו"מ-הדגשה|אמרין}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: חבית הראשונה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו"מ-הדגשה|שסובר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר רק גרמא אבל לא לטמא ביד}} {{ירו"מ-ביאור|אבל {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} סובר של{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|יכול לטמא בידים}}}}, והשנייה - בין {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} בין {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ולית {{ירו"מ-הדגשה|הסיפא}} פליגא על {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}? {{ירו"מ-הדגשה|אז איך אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שגם}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|מסכים? אמר לו}}: אין חובה להסביר שחבית ראשונה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|ושניה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|ואם נרצה}} נאמר {{ירו"מ-הדגשה|שהברייתות}} דלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ונאמר דלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. {{ירו"מ-הדגשה|שבאמת אין חובה להעמיד את הרישא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ואין חובה להעמיד את הסיפא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{ירו"מ-הדגשה|שאפשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר אפילו לטמא בידים, ומה שחלקו ברישא בגרמא זה לא בגלל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר כדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שמותר רק גרמא, אלא להראות כוחו של}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו בגרמא אסר. ואפשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|אוסר לטמא בידים, ומה שהתיר בסיפא זה לא בגלל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שתרומה שהולכת לאיבוד מותר לטמא בידים, אלא בגלל שחשש להפסד ממון}}. תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: {{ירו"מ-הדגשה|שורפין את התלויה עם הטמאה}}, לפי שמצינו {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} שורף תלויה בכל מקום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: אזלית לקיסרין, שמעית {{ירו"מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} שורף תלויה בכל מקום. ואמרית ליה: {{ירו"מ-הדגשה|האם רק}} בגין שהיא תלויה דבר תורה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: אין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: אנא פתר לה {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בספק}} שנטמאה במדור של גוים. מה אית לך? {{ירו"מ-הדגשה|הרי אפילו ודאי טומאת מדור}} גוים {{ירו"מ-הדגשה|לא שורפים}}, דתני: {{שוליים|ח_סב}}מדור של גוים - תולין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}}: אני סובר {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי יהודה}}, {{ירו"מ-הדגשה|דתני}}: {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי יהודה}} אומר: שורפין. {{ירו"מ-הדגשה|רק שאני מוסיף עליו וסובר שאף על ספק מדור גויים שורפים. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} שורף תלויה בשאר ימות השנה. {{ירו"מ-הדגשה|וה}}תני: תרומה תלויה וטמאה שורפין אותה ערב שבת עם חשיכה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}, וחכמים אומרים: {{שוליים|ח_סג}}בזמנה מ{{ירו"מ-הדגשה|בע}}רים {{ירו"מ-ביאור|על ידי שמפרר וזורה לרוח.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ור{{ירו"מ-הדגשה|פ}}ים {{ירו"מ-הדגשה|תלויה}} - וישרוף בשחרית! תיפתר בשנתעצל ולא שרף. תדע לך שהוא כן, {{ירו"מ-הדגשה|דתנינן}}: טמאה והרי טמאה - כולם מודים שיכול לשרוף, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לא תנינן שחרית ולא בשנתעצל ולא שרף. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסי}}: תיפתר שנולד לה טומאה באותה שעה, ולית שמ{{ירו"מ-הדגשה|ע}} {{ירו"מ-הדגשה|מינא}} כלום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר טמאה שהולכת לאיבוד מותר לטמאותה בידים}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר בכור שאחזו דם יקיז אף על פי שעושה מום}} {{ירו"מ-ביאור|והטעם כיון שאם לא יקיז ממנו דם הבכור ימות}} - שניהם אמרו דבר אחד. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מה ב}} {{סוף}} <span id="דף_מז_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=52|תולדות יצחק=147|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דבכורות ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} דתרומות - לא הדין מודה לדין ולא הדין מודה לדין. {{ירו"מ-הדגשה|דמה}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|בתרומות שיכול לטמאה בידים - זה משום שיש כאן הפסד מרובה}} {{ירו"מ-ביאור|הפסד החולין}}, {{ירו"מ-הדגשה|אבל בבכורות שאין שם אלא הפסד הבכור עצמו לא יתיר לעשות בו מום. ומה שהתיר}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|הקזה לבכור שאחזו דם - זה משום}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שבכור שאחזו דם זה עצמו מום ושוב אינו תם}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: מסתברא ש{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} מודה ל{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם בהפסד מועט הוא מתיר, כל שכן שיתיר בהפסד מרובה}}, ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} לא מודה {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}}: על דעתך {{ירו"מ-הדגשה|דאת אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} יודי ל{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}, והתנינן: מודין {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-ביאור|בתרומת חמץ בערב פסח}} ששורפין זו {{ירו"מ-ביאור|תרומה טהורה}} לעצמה וזו {{ירו"מ-ביאור|טמאה}} לעצמה {{ירו"מ-ביאור|כדי שהטהורה לא תטמא.}} {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שנאה}}. ואם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושוע}} {{ירו"מ-הדגשה|תרומה שהולכת לאיבוד מותר לטמאה ביד, אז למה לא שורפים}} את {{ירו"מ-הדגשה|שניהם}} כאח{{ירו"מ-הדגשה|ד}}? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: תמן {{ירו"מ-הדגשה|תרומה חמץ בשש שעות}} טהורה היא דבר תורה, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תרומה בעינה היא. אתה הוא שגזרת לשורפה בכל מקום! {{ירו"מ-ביאור|אבל בחבית שנשברה הרי התרומה הולכת לאיבוד, לכן מתיר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} לטמאה בידים}} {{ירו"מ-הדגשה|לדעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר של}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|אסור לשרוף תרומה תלויה ומותר רק גרמא}}. {{שוליים|ח_סד}}ולא נפסלה בהיסח הדעת? לא כן א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: היסח הדעת דבר תורה? {{ירו"מ-הדגשה|ולמה לא נשרוף את התלויה}} {{ירו"מ-ביאור|הגמרא מביאה מימרות של {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אף שאינם קשורות אלינו}}}}? {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: חבית שנייה {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|נלמד מה}}תורה {{ירו"מ-ביאור|היינו שמה שלומד {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} מדברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שהתיר לטמא אותה ביד - זה}}}} {{ירו"מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[במדבר יח ח|במדבר קרח יח ח]]): {{ירו"מ-הדגשה|"ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי" - תרומתי כתיב בלשון יחיד, בתרומה אחת הכתוב מדבר, אבל בתלויה אי אתה מצווה בשמירתה}}. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: אחיזת דם {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-ביאור|שמותר להקיז ממנה דם}} {{ירו"מ-הדגשה|נלמד מפסוק מה}}תורה. {{ירו"מ-הדגשה|אם כך למה}} ת{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ו{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{ירו"מ-הדגשה|לא נשרפת? הרי נפסלת בהסח הדעת}}! אמר לו: אין כאן הסח הדעת, שהוא משמרה שלא תגע בטהרות אחרות. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בריה דרבי חייא רובה}}: הגע עצמך שהיא נתונה על גבי גחלים {{ירו"מ-הדגשה|שאין חשש שיגע בטהרות אחרות, והסיח דעתו - האם יהיה מותר לשרוף איתה גם תרומה טמאה? אמר לו}}: לכשיתננה. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שימי}}: אתון אמרין יודי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שיהיה מותר לטמאה ביד, הרי}} אפילו {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} לית {{ירו"מ-הדגשה|ליה}} הא {{ירו"מ-הדגשה|דאמרת בשם}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שיכול לשרוף את התלויה, דתני: אמר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: {{ירו"מ-הדגשה|איך נשרוף תלויה עם הטמאה? שמא יבוא אליהו ויטהרם!}} משמע {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|סובר שאפילו אם אירע לתרומה ספק טומאה דאורייתא שהולכת לאיבוד לא יטמאנה בידים}}. אמר ליה: תניין אינון - תמן {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}, ברם הכא {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: אם היתה מונחת במקום תורפה יניחנה במקום המוצנע, ואם היתה מגולה יכסנה, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: אם היתה מונחת במקום המוצנע יניחנה במקום תורפה, ואם היתה מכוסה יגלנה. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: אל יחדש בה דבר. תמן תנינן: {{שוליים|ח_סה}}בכור שאחזו דם - אפילו מת אין מקיזין לו את הדם, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}, וחכמים אומרים: יקיז {{ירו"מ-הדגשה|ובלבד שלא}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}עשה בו מום, ואם עשה בו מום - הרי זה לא ישחוט עליו. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: יקיז {{ירו"מ-הדגשה|כדי שלא ימות, ואף על פי}} שעשה בו מום. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר שאפילו מת אין מקיזין לו את הדם}} כ{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר במשנתנו לא יחדש בה דבר}}, ורבנן {{ירו"מ-הדגשה|שאומרים}} יקיז {{ירו"מ-הדגשה|ובלבד שלא יעשה בו מום, ואם עשה בו מום הרי זה לא ישחוט עליו}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר במשנתנו שיניחנה במקום מוצנע}}, וד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר במשנתנו אם היתה מכוסה יגלנה. ומה שמצאנו בברייתא דתני}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{ירו"מ-הדגשה|יקיז ואף על פי}} שהוא מתכווין לעשות בו מום - אתייא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אחרייא {{ירו"מ-הדגשה|שבסיפא שאמר אף יטמאנה}} בי{{ירו"מ-הדגשה|ד}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאוסר להקיז דם לבכור זה לא מפני שהוא סובר}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אלא גזרת הכתוב, דכתיב}} ([[דברים יב טז|דברים ראה יב טז]]): "לא תאכלנו, על הארץ תשפכנו כמים" - לא התרתי לך דמו אלא לשופכם, א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|הקזה אסור}}. מתיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסי}}: והא בפסולי המוקדשים כתיב ([[דברים יב כד|דברים ראה יב כד]]): "לא תאכלנו, על הארץ תשפכנו כמים", {{ירו"מ-הדגשה|והרי ודאי שמותר להקיז מהם דם, שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}בר {{ירו"מ-הדגשה|נפדו, אז מה נדרוש מהפסוק}}? אמר <span id="דף_מז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=53|תולדות יצחק=149|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: להכשר. {{ירו"מ-הדגשה|אית}}אמרת: מה {{שוליים|ח_סו}}מים מכשירים, {{שוליים|ח_סז}}אף דם מכשיר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו"מ-ביאור|{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים שחלקו אם מותר להקיז דם לבכור שאחזו דם}}}} - ושניהם מקרא אחד דרשו. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ויקרא כב כא|ויקרא אמור כב כא]]): "תמים יהיה לרצון, כל מום לא יהיה בו". {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דרש: בשעה שהוא לרצון {{ירו"מ-ביאור|תמים}}, אין את רשאי ליתן בו מום; בשעה שאינו לרצון {{ירו"מ-ביאור|בעל מום}}, את רשאי ליתן בו מום. וחכמים אומרים: אפילו כולו מומין, אין את רשאי ליתן בו מום. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: מודה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם יכול להציל ממנה}} רבי{{ירו"מ-הדגשה|עית בטהרה יציל, ואם לאו}} - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר עוקבא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר חנינא}}: {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} - כלי שתוכו טהור ואחוריו טמאים {{ירו"מ-ביאור|שנטמא אחוריו במשקין}}, אין מטמאין בו דבר ממועט כדי להציל בו דבר מרובה. והתנינן: תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו {{ירו"מ-ביאור|דמשמע דווקא לטמא בודאי אסור. אבל כלי שאחוריו טמאים, שאינו מטמא את תוכו, אינו אסור.}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר ברכיה}}: {{ירו"מ-הדגשה|מה שאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר עוקבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|שלא ישתמש בכלי שאחוריו טמאים כדי להציל תרומה}} - תיפתר בשי{{ירו"מ-הדגשה|ש}} {{ירו"מ-הדגשה|לו}} שני כלים: אחד תוכו טהור ואחוריו טמאים, ואחד {{ירו"מ-הדגשה|כולו טהור. וכיוון שיכול להשיג כלי שכולו טהור לא התירו לו להשתמש בכלי שגבו}} טמא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: תפתר בבור טהור, {{ירו"מ-הדגשה|ולכן לא התירו כלי שגבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ט}}מא, {{ירו"מ-הדגשה|שאף אם תרד התרומה}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}בור {{ירו"מ-הדגשה|ויהיה הכל מדומע אין כאן הפסד מרובה, שיכול למכור את המדומע לכהן}}. מה דמתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} - בבור טמא {{ירו"מ-הדגשה|שיש הפסד חולין}}. והתנינן {{ירו"מ-הדגשה|בסיפא}}: וכן חבית של שמן תרומה שנשפכה - מ{{ירו"מ-הדגשה|וד}}ה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם יכול להציל}} מ{{ירו"מ-הדגשה|מנ}}ה {{ירו"מ-הדגשה|רביעית בטהרה יציל, ואם לאו}} - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: תרד ותבלע ואל יבלענה בידיו. א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|כלי שתוכו טהור אפילו אם אחוריו טמאים מותר, למרות שאין כאן הפסד חולין}}? תיפתר שנתגלגלה לבית פרס. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: {{ירו"מ-הדגשה|ח}}בית {{ירו"מ-הדגשה|שנשברה בגת העליונה והתחתונה טמאה - מודה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל, ואם לאו}} - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו. {{ירו"מ-הדגשה|וכן}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}בית {{ירו"מ-הדגשה|של שמן שנשפכה - מודה}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל, ואם לאו}} - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: תרד ותבלע ואל יבלענה בידיו. על דעתיה דחברייא {{ירו"מ-הדגשה|שסוברים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}דעת {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|שאם התרומה הולכת לאיבוד מותר לטמאותה ביד - אין הבדל בין הח}}בית {{ירו"מ-הדגשה|הראשונה}} {{ירו"מ-ביאור|חבית שנשברה בגת העליונה}} {{ירו"מ-הדגשה|ובין}} חבית השנייה {{ירו"מ-ביאור|חבית שנשפכה}} - {{ירו"מ-הדגשה|ב}}שניה{{ירו"מ-הדגשה|ם}} {{ירו"מ-הדגשה|אותה סברא, כיוון שהתרומה הולכת לאיבוד מותר לטמאותה}}. על דעתיה {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|שסובר שלא התיר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא בהפסד חולין מרובה - הרישא מדברת דווקא}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חבית של יין, {{ירו"מ-הדגשה|אבל בשמן אומר}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}: {{ירו"מ-הדגשה|שתרד ותטמא, שאין זה הפסד מרובה שהרי ראוי הוא לנר. וסיפא}} {{ירו"מ-ביאור|חבית שנשברה אפילו}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חבית של שמן. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: היה עובר ממקום למקום וככרות של תרומה בידו, {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} נכרי: "תן לי אחת מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ן {{ירו"מ-הדגשה|ואטמאה, ואם לאו הרי אני מטמא את כולן"}} - {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: יטמא את כולן ואל י{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ן {{ירו"מ-הדגשה|לו אחת}} מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ן {{ירו"מ-הדגשה|ויטמא}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר}}: יניח לפניו אחת מ{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ן {{ירו"מ-הדגשה|על הסלע}}. {{ירו"מ-הדגשה|וכן נשים שאמרו להן גוים עובדי אלילים: "תנו לנו אחת מכם ונטמאה, ואם לאו הרי אנו מטמאין כולכם" - יטמאו את כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל}}. לא מסתברא: אם היתה כ{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ר טמאה {{ירו"מ-הדגשה|שימסורו להן אותה}}? לא מסתברא: אם היתה שפחה אחת {{ירו"מ-הדגשה|שימסרו להן אותה}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מו ב}} {{סוף}} <span id="דף_מח_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=54|תולדות יצחק=150|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תני: סיעות בני אדם שהיו מהלכין בדרך, פגעו להן גוים ואמרו: "תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו, ואם לאו הרי אנו הורגים את כולכם" - אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} כולן נהרגים, {{שוליים|ח_סח}}לא ימסרו נפש אחת מישראל. ייחדו להן אחד כגון שבע בן בכרי - ימסרו אותו ואל ייהרגו. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: והוא שיהא חייב מיתה כשבע בן בכרי. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שאינו חייב מיתה כשבע בן בכרי. עולא בר קושב תבעתיה מלכותא, ערק ואזיל ליה {{ירו"מ-ביאור|ברח והלך}} ללוד גבי {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}. אתון ואקפון מדינתא, אמרו להן: אין לית אתון יהבון ליה לן, אנן מחרבין מדינתא. סלק גביה {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} ופייסיה ויהביה לון. והוה אליהו זכור לטוב יליף מתגלי עלוי {{ירו"מ-ביאור|רגיל להתגלות אליו}} ולא אתגלי, וצם כמה צומין ואיתגלי עלוי. אמר ליה: ולמסורות אני נגלה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: ולא משנה עשיתי? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: וזו משנת החסידים! {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}} {{ירו"מ-ביאור|אמי בן נתן}} איתצד {{ירו"מ-ביאור|נשבה}} בסיפסיפה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}}: יכרך המת בסדינו {{ירו"מ-הדגשה|שאין דרך להצילו}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: עד דאנא קטיל {{ירו"מ-הדגשה|או}} אנא מתקטיל, אנא איזיל ומשיזיב ליה בחיילא {{ירו"מ-ביאור|אלך אציל אותו בכח}}. אזל ופייסון ויהבוניה ליה. אמר לון {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: אתון גבי סבון והוא מצלי עליכון {{ירו"מ-ביאור|בואו לזקן שלנו שיתפלל עליכם}}. אתון גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, אמר לון: מה דהוה בלבכון איעבד ליה, יתעבוד ימטא לההוא עמא {{ירו"מ-ביאור|מה שרציתם לעשות לו יקרה לכם}}. לא מטון אפיפסירוס עד דאזלון כולהון {{ירו"מ-ביאור|עד שמתו כולם}}. זעיר בר חנינא איתצד {{ירו"מ-ביאור|נשבה}} בספסיפה, סלק {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} מפייסה עלוי. אמרה להון זנביה מלכותא {{ירו"מ-הדגשה|בגיחוך}}: מה {{ירו"מ-הדגשה|באתם להתחנן אלי}}? יליף הוא ברייכון עבד לכון ניסין {{ירו"מ-ביאור|אלוקיכם רגיל לעשות לכם ניסים}}. {{ירו"מ-הדגשה|כד הוו}} ע{{ירו"מ-הדגשה|ס}}וקין ביה, עלל חד סרקיא טעין חד ספסר {{ירו"מ-ביאור|נכנס אחד השודדים כשהוא מחזיק חרב}}, אמר להון: בהדא ספסירא קטיל בר נצר לאחוי {{ירו"מ-הדגשה|דזנביה}} {{ירו"מ-ביאור|בחרב זה הרג נצר את האח של המלכה}}. {{ירו"מ-הדגשה|נפקו כולהו}} ואישתיזיב {{ירו"מ-ביאור|וניצל}} זעיר בר חנינא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} איקפח {{ירו"מ-ביאור|נשדד}} בעלי קנייה, סליק לבית וועדא {{ירו"מ-ביאור|נכנס לישיבה}}, והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} שאיל ליה והוא לא מגיב, שאיל ליה והוא לא מגיב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: מהו הכין? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: כל האיברים תלוין בלב והלב תלוי בכיס. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: ומהו את כן? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: איקפחת {{ירו"מ-ביאור|נשדדתי}} בעלי קנייה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}}: חמי לי זויתה {{ירו"מ-ביאור|תראה לי את הכיוון}}. נפיק מחוי ליה, חמיתון מן רחוק ושרי מצלצל {{ירו"מ-ביאור|יצא להראות לו וראם מרחוק וצעק לעברם}}. אמרין: אין {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|זה ששדדנו}} - יסב פלגא {{ירו"מ-ביאור|יקח חצי}}. אמר לון: חייכון, כולה אנא נסיב ונסיב כולה. דיקלוט {{ירו"מ-הדגשה|רועה}} חזירא מחוניה טלייא {{ירו"מ-ביאור|היכו אותו נערים}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה נשיאה}}. איתעבד {{ירו"מ-ביאור|נעשה}} מלך, נחת לפמייס, שלח כתבין בתר רבנן {{ירו"מ-הדגשה|ובהם ציוה}}: תיהוון גבי במפקי שובתא מיד {{ירו"מ-ביאור|תהיו א{{ירו"מ-הדגשה|צ}}ל{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|במוצאי שבת}} מיד}}. {{ירו"מ-הדגשה|ואמר לו}} לשלוחיה: לא תתן להון כתבין אלא בערובתא עם מטמעי שמשא {{ירו"מ-ביאור|בערב {{ירו"מ-הדגשה|שבת}} עם השקיעה}}. ואתא שליחא גבהון בערובתא עם מטמעי שמשא {{ירו"מ-ביאור|בערב {{ירו"מ-הדגשה|שבת}} עם השקיעה}}. והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} נשיאה ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} נחתין למיסחי בדימוסין דטבריא {{ירו"מ-ביאור|ירדו {{ירו"מ-הדגשה|לרחוץ במרחצאות של}} טבריה}}. אתא {{ירו"מ-הדגשה|השד}} אנטיגריס גבהון, ובעי {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} נשייא למינזף ביה. {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: ארפי ליה, לנ{{ירו"מ-הדגשה|י}}סין הוא מתחמי {{ירו"מ-ביאור|עזוב {{ירו"מ-הדגשה|אותו לעשות}} לנו {{ירו"מ-הדגשה|נס}} הוא {{ירו"מ-הדגשה|מתגלה}} לנו}}. אמר לון: מה רבנן עבדין {{ירו"מ-הדגשה|ול}}מה {{ירו"מ-הדגשה|אתם עצובים}}? תנון ליה עובדא {{ירו"מ-ביאור|סיפרו {{ירו"מ-הדגשה|לו את}} המעשה}}. אמר לון: סחון {{ירו"מ-ביאור|תתרחצו}} {{ירו"מ-הדגשה|ותתכוננו לכבוד שבת}}, דברייכון עביד ניסין. במפקי שובתא טעין יתהון ואעיל יתהון {{ירו"מ-ביאור|במוצאי {{ירו"מ-הדגשה|שבת נשא אותם והביא}} אותם}}. {{ירו"מ-הדגשה|אמרו לדיקלוט}}: הא רבנן לבר. אמר: לא יחמון אפיי עד דאינון סחיין {{ירו"מ-ביאור|לא {{ירו"מ-הדגשה|יראו פני}} עד שיתרחצו}}. הוה ההיא בי בני {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אזייה {{ירו"מ-ביאור|מרחץ שהוסק}} שבעה יומין ושבעה לילוון, נפק ואנצח קדמיהון {{ירו"מ-ביאור|יצא {{ירו"מ-הדגשה|וקרר אותו}} לפניהם}}, ועללון וקמון ליה קדמיהון {{ירו"מ-ביאור|נכנסו {{ירו"מ-הדגשה|ועמדו}} לפניו}}. אמר לון: בגין דברייכון עביד לכון ניסין, אתון מבזין מלכותא? אמרין ליה: דיקלוט חזירא בזינן, דיקליטיאנוס מלכא לא בזינן. {{ירו"מ-הדגשה|אמר להם}}: אפילו כן, לא מכסי {{ירו"מ-ביאור|תבוזו}} לא ברומי זעיר ולא בחבר זעיר {{ירו"מ-הדגשה|שאינכם יודעים מה יצא ממנו}}. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ח|מז ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק האשה שהיתה</strong> tcerbd9zn1f3bsphmpzx5hlkyeszms4 ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק תשיעי 106 1706353 2942899 2920924 2025-06-20T04:37:01Z מאירושולי 35234 2942899 wikitext text/x-wiki ==פרק תשיעי- הזורע תרומה== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_תרומות_פרק תשיעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] <span id="דף_מז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=55|תולדות יצחק=152|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ט_א|ירושלמי תרומות, פרק ט, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ט_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|ט_א}}הזורע תרומה שוגג יופך ומזיד יקיים, ואם הביאה שליש בין שוגג בין מזיד יקיים. ובפשתן מזיד יופך {{שוליים|ט_ב}}וחייבת בלקט ובשכחה ובפיאה, ועניי ישראל ועניי כהנים מלקטין. ועניי ישראל מוכרין את שלהן לעניי כהנים בדמי תרומה והדמין שלהן. {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} אומר אין מלקטין אלא עניי כהנים שמא ישכחו ויתנו לתוך פיהן. אמר לו {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אם כן לא ילקטו אלא טהורים. {{שוליים|ט_ג}}וחייבת במעשר ובמעשר עני, ועניי ישראל ועניי כהנים נוטלין. ועניי ישראל מוכרין את שלהן לכהנים בדמי תרומה והדמין שלהן. {{שוליים|ט_ד}}החובט משובח מן הדש. כיצד יעשה? תולה כפיפות בצוארי בהמה ונותן לתוכן מאותו המין, ונמצא לא זומם את הבהמה ולא מאכיל את התרומה. <strong>גמ':</strong> הזורע תרומה שוגג יופך ומזיד יקיים. לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|דלא}} חילופין {{ירו"מ-ביאור|לא הגיוני כך אלא ההיפך}} {{ירו"מ-ביאור|שיקנסו במזיד ולא בשוגג?}} קנסו בו {{ירו"מ-ביאור|בעושה במזיד}} שתבטל שדהו על גב תרומה {{ירו"מ-הדגשה|דכיוון שגזרו על הגידולין שיהיו תרומה נמצא כל גידולי השדה דין תרומה יש להם ופעמים שהיה מעדיף להפוך ולזרוע חולין ואינו יכול}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר אבדימי}} בעי מהו שיהא נאמן לומר מזיד הייתי? אמרו לו אם כשהיו מכירין {{ירו"מ-הדגשה|שהשדה זרועה תרומה}} לא כל הימינו, ואם לאו הפה שאסר הוא הפה שהתיר. {{אמורא-ירו"מ|רבי בנימין בר גידל}} בעי זרע תרומת כרשינין {{ירו"מ-הדגשה|שהם מאכל בהמה ואדם אוכל מהם בדוחק וגזרו שיתן מהם}} תרומה, זרע תרומת חוצה לארץ {{ירו"מ-הדגשה|שגזרת חכמים שינהג בה דין תרומה האם גם בהם גזרו חכמים אמרו לו}} גזירה היא ואין גזירה לגזירה. ואם הביאה שליש בין שוגג בין מזיד יקיים {{ירו"מ-הדגשה|שאסור לאבד קדשים}}. הדא אמרה שהקדושה חלה עליה כשהוא מחובר. הדא אמרה הפריש מפירות שלא הביאו שליש לא קדשו. ובפשתן מזיד יופך {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא כיוון שהתרומה}} לא {{ירו"מ-הדגשה|חלה אלא על הזרע ועיקר הנאת הפישתן לקסמין}} {{ירו"מ-ביאור|שבתוכם הסיבים,}} {{שוליים|ט_ה}}קנסו בו שלא יהנה בקיסמין. וחייבת בלקט ובשכחה ובפיאה ועניי ישראל ועניי כהנים מלקטין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} בעי {{ירו"מ-הדגשה|האם מה שהתירו לעניי ישראל ללקוט זה רק בגלל שזו תרומה דרבנן שמדאוריתה גידולי תרומה חולין או שגם במקרה שהלקט הוא ספק תרומה דאוריתא כגון}} הפריש עומרין שלו {{ירו"מ-הדגשה|לתרומה}} ונתחלפו לו {{ירו"מ-הדגשה|בשאר}} עומרי {{ירו"מ-הדגשה|לקט והכלל הוא ספק לקט לקט}} אפילו כן עניי ישראל ועניי כהנים מלקטין? תנא אשתו של עם הארץ טוחנת עם אשתו של חבר בזמן שהיא טמאה, אבל בזמן שהיא טהורה לא תטחון שהיא מחזקת עצמה טהורה ממנה. וכדברי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} אפילו בזמן שהיא טמאה לא תטחון שמא תשכח ותתן לתוך פיה. {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}} אומר אין מלקטין אלא עניי כהנים שמא ישכחו ויתנו לתוך פיהן. אמר לו {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אם כן לא ילקטו אלא טהורים. כן היא מתניתא {{ירו"מ-הדגשה|אם כן}} לא ילקטו אלא {{ירו"מ-הדגשה|כהנים}} טהורין. {{ירו"מ-הדגשה|וחייבת}} בלקט ובשכחה ובפיאה. כן היא מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} חייבת בתרומות ובמעשרות ובמעשר עני {{ירו"מ-הדגשה|שמדאוריתא גידולי}} תרומה {{ירו"מ-הדגשה|חולין}}. ליטרא בצלים של מעשר ראשון {{ירו"מ-הדגשה|טבל}} שנטעה והרי בה עשר ליטרין {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ט|מז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ט|מז ב}} {{סוף}} <span id="דף_מח_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מח.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=56|תולדות יצחק=154|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{שוליים|ט_ו}}הרי אלו חייבות במעשרות ואותו מעשר ראשון {{ירו"מ-הדגשה|שמפריש מהם}} מפריש {{ירו"מ-הדגשה|ממנו}} תרומת מעשר {{ירו"מ-הדגשה|גם}} על מה שנטע. ליטרא בצלים של מעשר {{ירו"מ-הדגשה|שני}} שנטעה והרי בה עשר ליטרין חייבת במעשרות וחוזר ופודה את מעשר {{ירו"מ-הדגשה|שני}} שנטע. החובט משובח מן מי? משובח מן הדש. והדש כיצד יעשה? תולה כפיפות בצוארי בהמה ונותן לתוכן מאותו המין ונמצא לא זומם את הבהמה ולא מאכיל את התרומה. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} תולה לה כרשינין והן יפין לה מן הכל. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} זאת אומרת עשה לה כן בחולין אינו עובר עליו משום בל תחסום {{ירו"מ-הדגשה|החוסם שורו לדרוך ול}}הרכין בקיטניות ובתלתן אינו עובר משום ([[דברים כה ד|דברים כי תצא כה ד]]) {{ירו"מ-הדגשה|לא}} תחסום שור בדישו {{ירו"מ-הדגשה|דלא אסרה תורה חסימה אלא בשעת}} דישה {{ירו"מ-הדגשה|שהיא גמר מלאכה}}, אבל אסור מפני מראית עין. אית תניי תני {{ירו"מ-הדגשה|דלא אסרה תורה חסימה אלא}} בדיש שהוא מותר לך {{ירו"מ-הדגשה|אבל}} בדש {{ירו"מ-הדגשה|תרומה}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|לחסום}}, ואית תניי תני {{ירו"מ-הדגשה|אפילו}} בדיש שהוא אסור לך {{ירו"מ-ביאור|///לא שייך לכאן /// תנן, בצל של תרומה שנתנו לתוך עדשים של חולין או של חולין לתוך עדשים של תרומה אם שלם מותר אם מחותך בנותן טעם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} מתני' בשנותנו משהוציאו עדשים מימיהן עדשים צופרות אותו שלא יתן אבל אם נתנו עד שלא הוציאו עדשים את מימיהן לא בדא וכמה דאת אמר עדשים צופרות אותו שלא יתן דכוותה עדשים צופרות אותו שלא יבלע היאך עבידא בצל של חולין שנותנו לתוך עדשים של תרומה אפילו כן עדשים צופרות אותו שלא יבלע הדא דתימר ביבש אבל בלח אסור בבצל ובקפלוט בין לח בין יבש בין שלם בין מחותך אסור}}. <span id="דף_מח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=56|תולדות יצחק=155|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ט_ב|ירושלמי תרומות, פרק ט, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ט_ב"> </span> {{ירו"מ-ביאור| # לא שייך לכאן# {{שוליים|ט_ז}}העביר פטמתו כמחותך הוא היו שנים שלשה כמחותכין הן הדא דתימר כשאין בקליפה החיצונה בנותן טעם אבל אם יש לה # עד כאן הקטע שלא שייך לכאן# }} אית תניי תני {{ירו"מ-הדגשה|דלא אסרה תורה חסימה אלא}} בדיש שהוא מותר לך. מתניתא תמן {{ירו"מ-הדגשה|כמאן}} דאמר {{ירו"מ-הדגשה|שעובר}} אף בדיש שהוא אסור לך דתנינן תולה כפיפות בצוארי בהמה {{ירו"מ-הדגשה|ואם היה מותר לחסום למה צריך לתלות}} לה כפיפה? {{ירו"מ-הדגשה|כתיב לא תחסום שור בדישו}} {{הפ|דברים|כה|ד}} בדישו ולא בדורכו. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר בן יעקב}} אומר אף בדורכו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} שאל את {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בן יוחי מיבדקניה ביה {{ירו"מ-ביאור|לבחון אותו}} חסם {{ירו"מ-הדגשה|את הפרה}} מבחוץ והכניס מבפנים {{ירו"מ-הדגשה|האם עובר על לא}} תחסום? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו כתיב}} {{הפ|ויקרא|י|ט}} {{ירו"מ-הדגשה|יין ושכר}} אל {{ירו"מ-הדגשה|תשת אתה ובניך}} בבואכם אל אוהל מועד {{ירו"מ-הדגשה|ברור שאין הכוונה שב}}אהל מועד {{ירו"מ-הדגשה|לא ישתו יין}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|הכוונה}} מבואכם אל אוהל מועד {{ירו"מ-הדגשה|כאשר אתם עומדים להכנס לאוהל מועד לא תשתו וגם בעניין חסימה משעה שאתה רוצה לדוש אל תחסום}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} {{הפ|דברים|כה|ד}} לא תחסום שור בדישו {{שוליים|ט_ח}}לא תדוש בשור חסום. <big> מתני': </big> {{שוליים|ט_ט}}גידולי תרומה תרומה וגידולי גידולין חולין, אבל {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ט|מח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ט|מח ב}} {{סוף}} <span id="דף_מט_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מט.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף מט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=57|תולדות יצחק=156|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{שוליים|ט_י}}הטבל {{ירו"מ-ביאור|אחר מרוח}} ומעשר ראשון {{שוליים|ט_יא}}וספיחי שביעית {{שוליים|ט_יב}}ותרומת חוצה לארץ והמדומע {{שוליים|ט_יג}}והביכורים גידוליהן חולין. {{שוליים|ט_יד}}גידולי הקדש {{שוליים|ט_טו}}ומעשר {{ירו"מ-הדגשה|שני}} חולין ופודה אותן {{ירו"מ-הדגשה|כ}}זמן זרעם. {{שוליים|ט_טז}}מאה לגינ{{ירו"מ-הדגשה|ים}} של תרומה ואחת של חולין {{ירו"מ-הדגשה|וזרען}} כולן מותרין בדבר שזרעו כלה, אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו מאה של חולין ואחת של תרומה כולן אסורין {{ירו"מ-הדגשה|שמחובר לא בטל}}. הטבל גידוליו מותרין בדבר שזרעו כלה, אבל בדבר שאין זרעו כלה {{שוליים|ט_יז}}גידולי גידולין אסורין. איזה דבר שאין זרעו כלה? כגון הלוף והשום והבצלים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} אומר השום כשעורין. <strong>גמ':</strong> גידולי תרומה תרומה וגידולי גידולין חולין. ותני עלה {{שוליים|ט_יח}} {{ירו"מ-הדגשה|במה דברים אמורים שגידולי גידולים חולין}}בדבר שזרעו כלה, אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורים. אבל הטבל {{ירו"מ-הדגשה|גידליו מותרים ולא גזרו לפי}} שרובו חולין, ומעשר ראשון {{ירו"מ-הדגשה|לפי}} שרובו חולין, וספיחי שביעית {{ירו"מ-הדגשה|לפי}} שאין מצויין, ותרומת {{ירו"מ-הדגשה|חוץ לארץ לפי}} שאינה מצוייה, והמדומע {{ירו"מ-הדגשה|לפי}} שרובו חולין, והביכורים {{ירו"מ-הדגשה|לפי}} שאינן מצויין. וגידולי הקדש ומעשר {{ירו"מ-הדגשה|שני}} חולין ופודה אותן בזמן זרעם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} פודה את כל האוצר בדמי אותה סאה {{ירו"מ-ביאור|של הזרע.}} {{ירו"מ-הדגשה|דאין חייבת בפדיון אלא אותה סאה שזרע אבל הגידולים אינם חייבים בפדיון יש}} הפרש {{ירו"מ-הדגשה|בין}} הקדש למעשר {{ירו"מ-הדגשה|שני}}. מעשר {{ירו"מ-הדגשה|שני}} בין דבר שזרעו כלה ובין דבר שאין זרעו כלה {{שוליים|ט_יט}}נפדה {{ירו"מ-הדגשה|בשער הזול אלא}} <span id="דף_מט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|מט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=57|תולדות יצחק=157|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבר שזרעו {{ירו"מ-הדגשה|כלה נפדה}} בשער {{ירו"מ-הדגשה|הראשון}} שזרע {{ירו"מ-ביאור|היינו כפי שהיה לפני שכלה ונרקב. ולא כשער של עכשיו, שהרי עכשיו אינו בעולם.}} דבר {{ירו"מ-הדגשה|שאין}} זרעו כלה נפדה בשער שהוא עומד בו. {{ירו"מ-הדגשה|אם}} זרע הקדש בין דבר שזרעו כלה בין דבר שאין זרעו כלה {{שוליים|ט_כ}}אין לו אלא מקומו ושעתו, אבל דבר שזרעו כלה פודה את כל האוצר בדמי אותה סאה שזרע ודבר שאין זרעו כלה פודה את כל האוצר {{ירו"מ-ביאור|כיוון שאותה סאה קיימת ואינה ניכרת וכל האוצר השביח מכוחה.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן מאה לגנה של תרומה מאותם גידולים ואחת של חולין כולן מותרות}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} זאת אומרת היו לפניו מאה סאה {{ירו"מ-הדגשה|שהעלם כל אחת}} מתוך מאה סאה ואחת של חולין {{ירו"מ-הדגשה|שנפל לתוכן}} סאה {{ירו"מ-הדגשה|תרומה}} וסאה חולין נתחלפו לו {{ירו"מ-הדגשה|כולם}} מותרות {{ירו"מ-הדגשה|שכל אחת מהן אינה אלא ספק תרומה}}. תמן אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} סאה תרומה שעלת מתוך מאה סאה חולין {{ירו"מ-ביאור|שנפל לתוכן סאה תרומה ובטלה בתוכם}} כל שהן מבטלות אותה. {{ירו"מ-הדגשה|אף}} הכא ליקט {{ירו"מ-הדגשה|מהגידולים}} ונפל לתוכן חולין כל שהן מותרים. {{ירו"מ-הדגשה|תנן אבל בדבר שאין זרעו}} כלה {{ירו"מ-הדגשה|אפילו מאה של}} חולין {{ירו"מ-הדגשה|ואחת של תרומה}} כולן {{ירו"מ-הדגשה|אסורין שכיוון}} שהם מחוברים {{ירו"מ-הדגשה|הוי כקבוע לקט בשוגג בטלים במאה השאלה האם}} מותר {{ירו"מ-הדגשה|ללקט לכתחילה מצד אחד אין מבטלים איסור לכתחילה מצד שני אם סאה תרומה נפלה לפחות ממאה וטחנן והותירו אם ידוע שהחיטים של}} החולין {{ירו"מ-הדגשה|יפות משל תרומה התערובת}} מותרת {{ירו"מ-הדגשה|כיון שעלתה במאה ותני אף לכתחילה טוחן ומתיר}}. כמו ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר תמן טוחן ומתיר אוף הכא כן. תמן מזה ומזה עלה בידו {{ירו"מ-הדגשה|שהרי הכל מעורב}} וממה {{ירו"מ-הדגשה|שמרים יש חלק חולין וחלק תר}}ומה, ברם הכא {{ירו"מ-ביאור|אני חושש אולי}} כל הטבל עלה בידו {{ירו"מ-הדגשה|וכל הספק זה}} בשלקט {{ירו"מ-הדגשה|מערוגה}} אחת {{ירו"מ-הדגשה|שמא הכל תרומה}}, אבל אם לקט משתיהם מזו ומזו עלה בידו {{ירו"מ-הדגשה|מסתמא חלק מהתערובת חולין תנן בדבר שאין זרעו}} כלה {{ירו"מ-הדגשה|אפילו גידולי גידולים אסורים בטבל}} עד היכן? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ט_כא}}שלוש גורנות עד גורן הרביעית אסור {{ירו"מ-ביאור|גדולי שלישית,}} והרביעית מותר. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר אבדומי}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} בתרומה עד כמה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו כיוון שגזרו שגידולי תרומה תרומה הרי גורן שניה של תרומה כגורן ראשנה של טבל}} עשו גורן הרביעית {{ירו"מ-הדגשה|בדבר שאין זרעו}} כלה כגורן הראשונה {{ירו"מ-הדגשה|בדבר שזרעו כלה}}. מה גורן הראשונה בדבר שזרעו כלה בתרומה אסור ובטבל מותר, אף גורן הרביעית בדבר שאין זרעו כלה בתרומה אסור ובטבל מותר {{ירו"מ-הדגשה|לכן ארבע גרנות}} אסור {{ירו"מ-הדגשה|חמישית}} מותרת. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ט|מט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ט|מט ב}} {{סוף}} <span id="דף_נ_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נ.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נ]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נ|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=57|תולדות יצחק=159|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן איזה דבר שאין זרעו}} כלה {{ירו"מ-הדגשה|כגון הלוף והשום והבצלים}}. מה אית לך {{ירו"מ-הדגשה|עוד מלבד אלו}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} כגון הכלוכסין. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר השום כשעורין מאי השום כשעורים אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}} השום {{ירו"מ-הדגשה|אם אינו גדול אלא}} עד כשעורין {{ירו"מ-הדגשה|נידון}} כדבר שזרעו כלה, מכאן ואילך {{ירו"מ-הדגשה|נידון}} כדבר שאין זרעו כלה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בן חנינא}} השום כשעורים לכל דבר. ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_ט_ג|ירושלמי תרומות, פרק ט, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_ט_ג"> <strong>מתני':</strong> המנכש עם הנכרי בחסיות {{ירו"מ-ביאור|לוף שום ובצל.}} {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שפירותיו טבל אוכל מהן עראי. {{שוליים|ט_כב}}שתילי תרומה שנטמאו שתלן טהרו מלטמא ואסורים מל{{ירו"מ-הדגשה|אכ}}ול עד שיגום את האוכל {{ירו"מ-ביאור|את העלים הראוים לאכילה.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אומר עד שיגום וישנה. <strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן המנכש עם הנכרי בחסיות אף על פי שפירותיו טבל אוכל מהן עראי אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} היא. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר יש קנין לגוי בארץ ישראל לפותרן מן המעשרות}} אין כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} למה לי עראי אפילו קבע? אלא בגין דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מודי {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} שהוא מפריש מעשרותיו מהלכה {{ירו"מ-ביאור|מדרבנן, שגזרו משום בעלי כיסים.}} לפום כן צריכין מימר ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} היא {{ירו"מ-הדגשה|ואכילת עראי מותר}}. תני המנכש עם הכותי מותר בדמאי, הא בודאי לא. למה? שדמאי בטל במחובר לקרקע {{ירו"מ-הדגשה|ו}}גידולי {{ירו"מ-הדגשה|היתר}} מעלין אותו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} שתילי {{ירו"מ-הדגשה|חולין}} שנטמאו שתלן ועושה אותן תרומה, ואם היו תרומה מעיקרן {{שוליים|ט_כג}}כבר נדחו {{ירו"מ-הדגשה|ואסורים באכילה לכהן אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ט_כד}}מים שניטמאו משיקן ועושה אותן מי חג {{ירו"מ-ביאור|לניסוך המים.}} ואם היו מי חג מעיקרן כבר נדחו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|ט_כה}}תאנים וענבים שנטמאו סוחטן ועושה אותן תרומה {{ירו"מ-הדגשה|דסבר משקים מפקד פקדי}} {{ירו"מ-ביאור|ולא נטמאו שאין בכל זג שיעור ביצה}} {{ירו"מ-הדגשה|וכש}}סוחטן {{ירו"מ-הדגשה|פחות מכביצה והמשקה טהור}}, ואם היו תרומה מעיקרן כבר נדחו. {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} סוחטן עד פחות {{ירו"מ-הדגשה|מכביצה}} {{שוליים|ט_כו}}ויינו כשר אפילו לנסכים. {{ירו"מ-הדגשה|איתמר אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|שתילי חולין שנטמאו שתלן ועושה אותן תרומה ואם היו תרומה מעיקרן}} כבר {{ירו"מ-הדגשה|נדחו ואסורים באכילה לכהן}}. אמרין {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} פליג {{ירו"מ-הדגשה|האם}} לקולא {{ירו"מ-הדגשה|וסובר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו אם הנטיעות היו תרומה ונטמעו אם נטעם טהרו ומותרים לכהן או}} לחומרא {{ירו"מ-הדגשה|וסובר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|שנטיעות חולין שנטמאו ונטען לא יכול לעשות}} מהם {{ירו"מ-הדגשה|תרומה}}? <span id="דף_נ_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נ|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=58|תולדות יצחק=160|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|לחומרה}} ניחא, אין תימר {{ירו"מ-הדגשה|לקולה}} הא תנינן עד שיגום את האוכלין {{ירו"מ-ביאור|משמע שתרומה שנטעה אסורה עד שיגום.}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר עד שיגום וישנה אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כיני מתניתא {{ירו"מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} עד {{שוליים|ט_כז}}שיגום בעלים וישנה {{ירו"מ-הדגשה|אבל העיקר נשאר ובפעם שלישית יכול לאכול את העלים}}. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ט|נ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק ט|נ ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק הזורע תרומה</strong> djwlfp5wd5f1x6x4cfvf3h68ib67c36 ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק עשירי 106 1706354 2942900 2920926 2025-06-20T04:50:46Z מאירושולי 35234 2942900 wikitext text/x-wiki ==פרק עשירי - בצל שנתנו== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_תרומות_פרק עשירי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_י_א|ירושלמי תרומות, פרק י, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_י_א"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|י_א}}בצל שנתנו לתוך עדשים אם שלם מותר, אם חותכו בנותן טעם. ושאר כל התבשיל בין שלם בין מחותך בנותן טעם. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} מתיר בצחנה {{ירו"מ-ביאור|ציר דגים,}} שאינו אלא ליטול את הזוהמה. {{שוליים|י_ב}}תפוח שריסקו ונתנו לתוך עיסה וחימצה הרי זו אסורה. {{שוליים|י_ג}}שעורין שנפלו לתוך הבור של מים {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהבאישו מימיו מותרין.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} בצל שנתנו לתוך עדשים {{ירו"מ-הדגשה|אם}} ש{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ם {{ירו"מ-הדגשה|מותר אם חותכו בנותן טעם}} מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין בבצל של חולין שנתנו לתוך עדשים של תרומה שכיוון}} שהוא ש{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ם {{ירו"מ-הדגשה|לא בלע אבל בבצל של תרומה שנתנו לתוך עדשים של חולין לא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ד}}א {{ירו"מ-הדגשה|שאפילו בצל}} ש{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ם {{ירו"מ-הדגשה|נותן טעם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ממל}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר אפילו בבצל}} ש{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ם {{ירו"מ-הדגשה|של תרומה לתוך עדשים של חולין}} מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין בשנותנו}} ש{{ירו"מ-הדגשה|ל}}ם {{ירו"מ-הדגשה|לתוך}} העדשים {{שוליים|י_ד}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}שהוציאו עדשים מימיהן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}עדשים צופדות אותו שלא {{ירו"מ-הדגשה|יתן בהם טעם אבל אם נתנו עד שלא הוציאו עדשים את מימיהן לא בדא}}וכמה {{ירו"מ-הדגשה|דאת אמר עדשים צופדות אותו שלא יתן דכוותה}} עדשים צופדות אותו שלא יבלע {{ירו"מ-הדגשה|היאך עבידא בצל של חולין שנותנו לתוך עדשים של תרומה אפילו כן}} עדשים צופדות אותו שלא {{ירו"מ-הדגשה|יבלע הדא דתימר שתבשיל}} עדשים לא {{ירו"מ-הדגשה|בולע מה}}בצל {{שוליים|י_ה}}ביבש {{ירו"מ-הדגשה|שכבר יצאו מימיו}} אבל בלח אסור. בבצל אבל קפלוט בין לח בין יבש בין שלם בין מחותך אסור. העביר פטמתו כמחותך הוא, היו שנים שלשה קטנים כמחותכין הן. הדא דתימר כשאין בקליפ{{ירו"מ-הדגשה|ה}} החיצונה {{ירו"מ-הדגשה|של הבצל בנותן}} טעם, אבל אם יש בקליפתו החיצונה כדי ליתן טעם אסור. תמן תנינן {{שוליים|י_ו}}דגים שנתבשלו עם הקפלוטות של מעשר שני והשביחו השבח לפי חשבון. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} מתניתא דלא כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} דתנינן {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} מתיר בצחנה שאינה אלא ליטול את הזוהמה.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק י|נ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק י|נ ב}} {{סוף}} <span id="דף_נא_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נא.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=58|תולדות יצחק=162|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} רבנן דקיסרין בעיין והדא דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כל האיסורין משערין אותן כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ילו בצל כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ילו קפלוט דלא {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|בצל וקפלוט לא אוסרים בדגים}} מודה {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} בבצל של הקדש ומודה {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} בבצל של {{ירו"מ-הדגשה|עבודה זרה שאפילו בדגים בצל וקפלוטות אוסרים בנותן טעם לפי שהם איסורי הנאה תנן}} תפוח שריסקו ונתנו לתוך עיסה וחימצה הרי זו אסורה. תני {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} מתיר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי חנינא}} מה פליגין במחמץ במימיו {{ירו"מ-ביאור|שרסקו וחימץ ברסק.}} אבל במחמץ בגופו {{ירו"מ-ביאור|שהניח התפוח שלם והחמיץ מריחו,}} מותר. כמה {{ירו"מ-הדגשה|גבי מבשל בתולדות חמה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אמר תמן {{ירו"מ-הדגשה|דפטור לפי שאין תבשילו תבשיל ברור שאסור מהתורה כן הוא}} אמר {{ירו"מ-הדגשה|הכא}} אין חימוצו חימוץ ברור {{ירו"מ-הדגשה|שאסור מהתורה}}. כל נותני טעם בין לשבח בין לפגם אסור דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר {{שוליים|י_ז}}לשבח אסור לפגם מותר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} מה פליגין בשהשביח ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} פגם, אבל פגם ואחר כך השביח אף {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} מודה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לא שנייא היא פגם {{ירו"מ-הדגשה|ואחר כך}} השביח היא השביח {{ירו"מ-הדגשה|ואחר כך}} פגם היא המחלוקת. ת{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ן שעורי{{ירו"מ-הדגשה|ן}} שנפלו לתוך הבור של מים {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהבאישו מימיו מימיו מותרין. הדא מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} {{ירו"מ-ביאור|שאומרת ששעורים שנתנו טעם לפגם במים ולא השביחו כלל המים מותרים}} מה היא {{ירו"מ-הדגשה|האם גם בזה}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|יחלוק ויאסור}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אומר במחלוקת {{ירו"מ-הדגשה|והמשנה דעת}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר דברי הכל. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר רבי בון}} אמר אילין שמועתא {{ירו"מ-ביאור|הדעות שהזכרו קדם על המשנה כל נותני טעם בין לשבח בין לפגם אסור, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} . {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|לשבח אסור לפגם מותר}}}} הכא {{ירו"מ-ביאור|על המשנה ששעורים שנתנו טעם לפגם במים}} {{ירו"מ-הדגשה|אתאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר במחלוקת, {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר דברי הכל.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_י_ב|ירושלמי תרומות, פרק י, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_י_ב"> <strong>מתני':</strong> הרודה פת חמה ונתנה על פי חבית של יין של תרומה {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אוסר ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} מתיר. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{שוליים|י_ח}}מתיר בשל חיטים ואוסר בשל שעורין מפני שהשעורין שואבות. {{שוליים|י_ט}}תנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה בו את הפת הפת מותרת שאין טעם כמון אלא ריח כמון.<br><strong>גמ':</strong> א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בעון קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} נתנה על פי מגופת חבית מהו, אמר לון<br><br> <span id="דף_נא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=59|תולדות יצחק=164|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} {{הפ|איוב|לו|לג}} יגיד עליו ריעו מהו יגיד עליו ריעו. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} כהדא דתנינן תמן חבית מליאה פירות ונתונה לתוך המשקין או שמליאה משקין ונתונה לתוך הפירות {{ירו"מ-הדגשה|ושאבו הרי זה בכי יותן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הפירות {{ירו"מ-הדגשה|הוכשרו לקבל טומאה משמע שגם כשהחבית סתומה לחלוחית יוצאת דרך}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ד}}פ{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ות. כמה דאת אמר תמן והוא שיהא המשקין נוגעין בחבית {{ירו"מ-הדגשה|אף}} הכא והוא ש{{ירו"מ-הדגשה|י}}הא {{ירו"מ-הדגשה|היין}} נוגע{{ירו"מ-הדגשה|ה}} במגופה. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} ומינה כמה דתימא והוא שתהא המשקין נוגעין בחבית עצמה ואף הכא והוא שתהא הככר נוגעת במגופה עצמה. מילתיה אמרה אפי{{ירו"מ-הדגשה|לו}} בצוננת. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} בצוננת הוה עובדא {{ירו"מ-הדגשה|ו}}א{{ירו"מ-הדגשה|ס}}ר והא תנינן חמה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} {{ירו"מ-הדגשה|היה צורך לומר פת חמה}} שלא תאמר הואיל וההבל כובש יהא מותר {{ירו"מ-הדגשה|קא משמע לן שאסור}}. כמה ש{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|דווקא מים שהיו בחבית עושין פירות שנוגעים בחבית מוכשרים אבל משקין אחרים שהיו בחבית אין עושין פירות שנוגעים בחבית מוכשרים האם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|היין שהיה בחבית יוצא דתנן הרודה פת}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}מה {{ירו"מ-הדגשה|ונתנה על פי חבית של יין של תרומה}} {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} או{{ירו"מ-הדגשה|ס}}ר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר אלא}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר מים עושין פירות {{ירו"מ-הדגשה|מ}}ו{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ש{{ירו"מ-הדגשה|ר}}ין {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|ראינו שה}}מים חסירין ומשקין עושין פירות {{ירו"מ-הדגשה|רק אם ראינו שהם}} חסירין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אומר אין משקין עושין פירות מ{{ירו"מ-הדגשה|וכ}}ש{{ירו"מ-הדגשה|ר}}ין כל עיקר. ומה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כשהיינו הולכים אצל {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה רבה}} לקיסרין ללמוד תורה היינו נותנין חמטותינו {{ירו"מ-ביאור|פיתה}} על גבי קבוטין {{ירו"מ-ביאור|חביות}} של מורייס והיינו טועמין בהו טעם מורייס דלא כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|שהרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|ריחא לאו מילתא ואילו הם טעמו טעם ממשי}}. מהלומין היו {{ירו"מ-ביאור|שכיוון שניתנו בהלמי שהם מי מלח עזין בשלב הראשון של התסיסה יש גם אדים ולא רק ריח.}} ואין אסור משום גזל בעל הבית נוטלין היו רשותו של בעל הבית. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|מתיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}של {{ירו"מ-הדגשה|חיטים ואוסר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}של {{ירו"מ-הדגשה|שעורין מפני שהשעורין שואבות}}. חיטין מלמטן ושעורין מלמעלן כשם שאין החיטים שואבות כך אין השעורין שואבות. שעורין מלמטן וחיטים מלמעלן כשם שהשעורין שואבות כך החיטים שואבות. מהו לצלות שני שפודין אחד של בשר שחוטה ואחד של בשר נבילה בתנור אחד, {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אסור {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|לוי}} {{שוליים|י_י}}מותר.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק י|נא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק י|נא ב}} {{סוף}} <span id="דף_נב_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נב.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=60|תולדות יצחק=166|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|מתניתין}} פליגא על {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} אין צולין שני פסחים בתנור אחד {{שוליים|י_יא}}מפני התערובות לא אמרו אלא מפני התערובות {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|יתחלפו ונמצא פסח נאכל}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו"מ-הדגשה|למנויו}} הא שלא מפני התערובות לא. מי צתרי {{ירו"מ-ביאור|איזוב}} {{ירו"מ-הדגשה|של תרומה}} {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר אסור {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר מותר {{ירו"מ-הדגשה|שתרומת איזוב מדרבנן ולא גזרו על מימיו}}. אייכיל {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} מי צתרי הדין {{ירו"מ-הדגשה|תנור}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}טוויה {{ירו"מ-הדגשה|ביה נבלה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} משגר ליה בחרותא {{ירו"מ-ביאור|מדליק אותו ענפי דקל לשרוף את האיסור:}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_י_ג|ירושלמי תרומות, פרק י, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_י_ג"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|י_יב}}תלתן שנפלה לתוך הבור של מים בתרומה ובמעש{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|שני נאסר}} אם יש בזרע כדי ליתן טעם אבל לא בעץ. ובשביעית ובכלאי הכרם והקדש {{ירו"מ-הדגשה|נאסר}} אם יש בזרע ובעץ כדי ליתן טעם. {{שוליים|י_יג}}מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם ידלוקו. {{שוליים|י_יד}}היו לו חבילי תלתן של טבל כותש ומחשב כמה זרע יש בהן ומפריש את הזרע ואינו צריך להפריש את העץ. אם הפריש {{ירו"מ-הדגשה|לפני שכתש}} לא יאמר אכתוש ואטול את העץ ואתן את הזרע אלא נותן את העץ ואת הזרע.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן ובשביעית ובכלאי הכרם והקדש אם יש בזרע ובעץ כדי ליתן טעם}} ואין עץ פוגם {{ירו"מ-הדגשה|במים}} מתניתין {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר}} נותן טעם לפגם אסור. {{שוליים|י_טו}}ואפי' {{ירו"מ-הדגשה|כמאן דאמר}} נותן טעם לפגם מותר מודי הוא הכא {{ירו"מ-הדגשה|בתלתן}} שהוא אסור. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}כל דבר שנפלה לתוכו תלתן הוא משביח {{ירו"מ-הדגשה|שטעם עצו ופריו שוים}} וא{{ירו"מ-הדגשה|ף}} {{ירו"מ-הדגשה|העץ נותן טעם}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}שבח {{ירו"מ-הדגשה|כמו הפרי תנן מי שהיו לו חבילי}} תלתן {{ירו"מ-הדגשה|של כלאי הכרם ידלוקו}} וכמה היא חבילה עשרים וחמשה זירין. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|חבילה שנאמרה כאן עשרים וחמשה זירין אבל מה שנאמר גבי}} מיטה {{ירו"מ-הדגשה|שהיא נטמאת חבילה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}מיטה{{ירו"מ-הדגשה|רת חבילה הכוונה}} ארבע {{ירו"מ-הדגשה|המוטות של}} {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מיטה {{ירו"מ-הדגשה|שני ארוכות ושני קצרות תנן היו לו חבילי תלתן של טבל כותש ומחשב כמה זרע יש בהן}} מילתיה אמרה עד שהן בחבילות הן נטבלות. מעתה אפילו שיבלין אין {{ירו"מ-הדגשה|דרך בני אדם להכניסן לבית לפני הדישה והלא}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}ב{{ירו"מ-הדגשה|י}}לות {{ירו"מ-הדגשה|של מלילות}} מכניסן לכן {{ירו"מ-הדגשה|ואף על פי}} כן לא {{ירו"מ-הדגשה|התחייבו במעשרות}} אין גידוליהון לכן ואלו מכניסן לכן וגידוליהון לכן.<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_י_ד|ירושלמי תרומות, פרק י, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_י_ד"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|י_טז}}זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה פצועי חולין עם פצועי תרומה פצועי חולין עם שלימי תרומה או במי תרומה אסור, אבל שלימי חולין עם פצועי תרומה מותר.<br><br> <span id="דף_נב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=60|תולדות יצחק=167|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}<br><strong>גמ':</strong> א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} זאת אומרת פצועין בולעין ופולטין {{ירו"מ-הדגשה|מה שבלעו}} וחוזרין ובולעין {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} פולטין {{ירו"מ-הדגשה|שתש כח הפליטה}}. שלימין בולעין ופולטין {{ירו"מ-הדגשה|מה שבלעו}} ועוד אינן בולעין. {{ירו"מ-הדגשה|תנן זיתי}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}ולין {{ירו"מ-הדגשה|שכבשן עם זיתי תרומה}} {{ירו"מ-ביאור|אף שלא נשתנה טעמם, אסור}} הדא אמרה לא לשבח ולא לפגם אסור. מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} היא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אמר נותן טעם לפגם אסור {{ירו"מ-הדגשה|וכל שכן אם לא}} נתן טעם {{ירו"מ-הדגשה|לא לשבח ולא}} לפגם. והא {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אמר נותן טעם לפגם מותר {{ירו"מ-ביאור|ו{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} הוא האומר נותן טעם לפגם אסור }}. כהדא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר כרוב של שקיא ששלקו עם כרוב של בעל אסור מפני שהוא בולע {{ירו"מ-הדגשה|אף על}} פי {{ירו"מ-הדגשה|שנותן טעם לפגם תרי תנאי אליבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_י_ה|ירושלמי תרומות, פרק י, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_י_ה"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|י_יז}}דג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זוז ביהודה שהן חמש סלעים בגליל {{שוליים|י_יח}}דג טמא צירו אסור {{ירו"מ-ביאור|שזה אחד מתשע מאות שישים שכיוון שזה ציר שבא מבריה החמירו.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} אומר רביעית בסאתים {{ירו"מ-ביאור|אחד ממאתים.}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר אחד מששה עשר בו. חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים לא פסלו את צירן. העיד {{תנא-ירו"מ|רבי צדוק}} על {{שוליים|י_יט}}ציר חגבים טמאים שהוא טהור.<br><strong>גמ':</strong> תני {{אמורא-ירו"מ|רבי יודא בר פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|דבר}}דליה דג טהור טפל שכבשו עם דג טמא מליח אסור. והתני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} מדיחו ומותר. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} מאן דאמר מותר בשכבשן שתיהן כאחת {{ירו"מ-הדגשה|שכיוון שטרודים לפלוט לא בלעו}}, מאן דאמר אסור בשכבשן זה אחר זה {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אחר {{ירו"מ-הדגשה|שנח מלפלוט בולע}}.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק י|נב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק י|נב ב}} {{סוף}} <span id="דף_נג_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נג.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=61|תולדות יצחק=169|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תדע לך שהוא כן דתנינן או במי תרומה אסור לא בשכבשן זה {{ירו"מ-הדגשה|זה}} אח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|זה}} {{ירו"מ-ביאור|שהרי מי תרומה נוצרו ממה שקדם כבש תרומה.}} כל גרב שמחזיק סאתים כמה סאתה עבדא עשרים וארבע לוגין. וכמה לוגא עביד תרתין ליטרין. וכמה ליטרא עבדא מאה זינין {{ירו"מ-ביאור|זוזים.}} נמצא כל זין {{ירו"מ-ביאור|זוז}} וזין אחת מתשע מאות וששים. הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעכברא חד לאלף. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר רביעית בסאתים אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|חשבית יתה קרוב לאחד למאתים אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי חנינא}} רובע ציר בסאתים ציר {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין דג {{ירו"מ-הדגשה|טהור}} מציל. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר חייא}} רובע ציר בסאתים דגים וציר. אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה}} והורי כן ותני כן. {{ירו"מ-הדגשה|במה דברים אמורים}} בזמן ששולה {{ירו"מ-הדגשה|את הדגים}} ראשון ראשון ומניח לפניו שמותר לעשות כסדר הזה {{ירו"מ-הדגשה|שרובע ציר טמא בטל בסאתים ציר ואין דג טהור מצטרף להציל}}, אבל אם היה שולה ראשון ראשון ומניח לאחריו {{ירו"מ-הדגשה|היינו שלוקח מהציר ואוכל ולא}} שולה {{ירו"מ-הדגשה|הכל}} ומניח {{ירו"מ-הדגשה|לפניו ואוכל}} אפילו יותר מכסדר הזה מותר {{ירו"מ-הדגשה|שגם הדגים מצטרפים לבטל את הרוטב הטמא דכיוון שציר דגים אסור מדרבנן}}. על ידי עילה {{ירו"מ-הדגשה|התירו נהר}} גבונתא איקלקלת {{ירו"מ-ביאור|שהפכוהו לעבודה זרה.}} שאל {{אמורא-ירו"מ|רבי חגיי}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר לו}} {{שוליים|י_כ}}דבר של רבים אינו נאסר {{ירו"מ-הדגשה|ואף שהנהר של גויים כיוון שד}}בר {{ירו"מ-הדגשה|שמחובר לא נאסר מהתורה על ידי עילה התירו}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}} שאל ואילין אגרתא {{ירו"מ-ביאור|שטרות}} {{ירו"מ-הדגשה|שמגיעים ממדינת הים}} לא גייס {{ירו"מ-הדגשה|ו}}לוק{{ירו"מ-הדגשה|ס}} {{ירו"מ-ביאור|שהם שמות גוים}} כתיב בהן {{ירו"מ-הדגשה|ואיך מכשירים אותם הרי שמות גוים חתומים עליהם אלא}} את אמרת {{ירו"מ-הדגשה|על ידי}} עי{{ירו"מ-הדגשה|לה אף כאן על ידי}} עילה. העיד {{תנא-ירו"מ|רבי צדוק}} על ציר חגבים טמאים שהוא טהור מהו טהור {{שוליים|י_כא}}טהור מלהכשיר הא לטמא {{ירו"מ-ביאור|אסור לאכילה,}} אפילו כל שהוא מטמא.<br><br> <span id="דף_נג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=61|תולדות יצחק=170|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_י_ו|ירושלמי תרומות, פרק י, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_י_ו"> <strong>מתני':</strong> {{שוליים|י_כב}}כל הנכבשים זה עם זה מותרים אלא עם החסיות {{ירו"מ-ביאור|לוף בצל או שום.}} חסיות של חולין עם חסיות של תרומה ירק של חולין עם חסיות של תרומה אסור, אבל חסיות של חולין עם ירק של תרומה מותר. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר כל הנשלקים עם התרדין אסורין מפני שהן נותנין טעם. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר כרוב של שקיא עם כרוב של בעל אסור מפני שהוא בולע. {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אומר כל המתבשלין זה עם זה {{ירו"מ-הדגשה|מין במינו}} מותרין אלא עם הבשר. {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}} אומר {{שוליים|י_כג}}כבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת. {{שוליים|י_כד}}ביצה שניתבלה בתבלין אסורים אפילו חלמון שלה אסור מפני שהיא בולעת. {{שוליים|י_כה}}מי כבשים ומי שלקות של תרומה אסורים לזרים.<br><strong>גמ':</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן כל הנכבשים זה עם זה מותרים אלא עם החסיות}} {{ירו"מ-ביאור|לוף בצל או שום.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} לית כאן נכבשים אלא נשלקים {{ירו"מ-הדגשה|ד}}כבוש כרותח הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא תירתא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי הושעיא}} חסית {{ירו"מ-ביאור|לוף בצל או שום}} בחסית מין במינו {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} מתיר וחכמים אוסרים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מודים חכמים {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} בבשר בבשר שהוא מותר {{ירו"מ-הדגשה|ולא}} א{{ירו"מ-הדגשה|ס}}ר{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא בחסיות}} {{ירו"מ-ביאור|לוף בצל או שום.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} ואילו לא אתאמרת הדא לא הוינן ידעין דהוא כן {{ירו"מ-הדגשה|הרי במשנה נאמר שלא אסרו אלא עם חסיות}}. דילמא לא איתאמרת אלא מודי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בשליקה}}. אתא {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מודי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} שמע לה מן דבתרא {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרים חוץ מן הבשר הא בשר בבשר אסור. דילמא {{ירו"מ-הדגשה|כך}} איתאמרת {{ירו"מ-הדגשה|משמו של}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אלא מודים חכמים {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} בבשר בבשר שהוא אסור. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} מודים חכמים {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} בבשר בבשר שהוא אסור.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק י|נג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק י|נג ב}} {{סוף}} <span id="דף_נד_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נד.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=62|תולדות יצחק=172|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר {{ירו"מ-הדגשה|כרוב של שקיא עם כרוב של בעל אסור מפני שהוא בולע}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} הוינן סברין מימר של בעל בולע {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שב}}של {{ירו"מ-הדגשה|שקיה יש הרבה לחות והוא פולט}}. מן מה דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}} {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}ר{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ב {{ירו"מ-הדגשה|של בעל שהיה תרומה ונשלק עם}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}ר{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ב {{ירו"מ-הדגשה|חולין של שקיא}} סב מן איבה {{ירו"מ-ביאור|קח מהעיקר}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא בלע}} והב לפלופה {{ירו"מ-ביאור|תן את העלים}} {{ירו"מ-הדגשה|לכהן}} הדא אמרה של שקי בולע. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוחנן בן נורי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר כבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעי שלקה בחלב מהו. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} לא אכל כבד מימיו {{ירו"מ-הדגשה|לפי שחשש שגם אחרי}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}ימ{{ירו"מ-הדגשה|ל}}י{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ו {{ירו"מ-הדגשה|אותו ימשיך לפלוט דם}}. שלקה {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} ואוכלה ליה. ואית דאמר מלחה {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} ואוכלה ליה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן ביצה שניתבלה בתבלין אסורים אפילו}} חלמון {{ירו"מ-הדגשה|ש}}לה אסור מפני שה{{ירו"מ-הדגשה|י}}א בולע{{ירו"מ-הדגשה|ת}}. תני {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} חלמון אסור וכ{{ירו"מ-הדגשה|ל}} {{ירו"מ-הדגשה|שכן}} חלבון ביצים. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק רבה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} {{שוליים|י_כו}}ביצים ששלקן ומצא בהן אפרוח בנותן טעם. {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אדא בר גרשון}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ביריי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי לוי בר פלטא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו אמר}} זקן אחד בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}} {{שוליים|י_כז}}ששים ואחת אסורות ששים ושתים מותרות. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונתן}} העיד אדא חבירנו לפנינו בששים ואמר מי שיביא לי יותר מששים מכשיר אנא. אמרין לשמעון בר ווא את אמר הכין ואינון אמרין הכין {{ירו"מ-הדגשה|איך זה מסתדר}} אמר לון אנא מה דשמעית ואינון מה דשמעין. שמעון בר ווא אמר קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} מעשה בא לפני {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} בר{{ירו"מ-הדגשה|בי אמר לו}} אבא לא מורי {{ירו"מ-הדגשה|התר}} בארבעים ושבע ואנא מורה בארבעים וחמש. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} מעשה בא לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ואמר אית תמן חמשין. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} והירק והקליפין והמים מצטרפין {{ירו"מ-הדגשה|לבטל את האיסור}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} ואיסור מתוכן {{ירו"מ-ביאור|מודדין לא כולל הקליפה.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{שוליים|י_כח}}קליפי איסור מעלין את ההיתר. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} הדא דתימר {{שוליים|י_כט}}והוא ששולקן בקליפיהון {{ירו"מ-הדגשה|ודווקא}} שלוקות בשלוקות, אבל {{ירו"מ-הדגשה|אם}} שלק ביצים קלופות בשאינן קלופות או שאינן קלופות בקלופות שלוקות בשאינן שלוקות צריכים שיעור אחר. {{שוליים|י_ל}}גיעולי {{ירו"מ-ביאור|נפלים של}} ביצים מותרים {{ירו"מ-הדגשה|מנין}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}גיעול {{ירו"מ-הדגשה|הוא לשון הפלה דכתיב}} {{הפ|איוב|כא|י}} שורו עיבר ולא יגעיל. {{שוליים|י_לא}}ביצים שה{{ירו"מ-הדגשה|ר}}קימו הרי אלו אסורות מוזרות הנפש היפה תאכל. {{שוליים|י_לב}}מצא בהן דם קולף מקום הדם. {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} סלק למבקרה ל{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בריה דרבי יצחק עטישייא}} אשכחיה יתיב. אמר {{שוליים|י_לג}}לא שנו אלא {{ירו"מ-הדגשה|שמצא דם}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}חלמון אבל ב{{ירו"מ-הדגשה|ח}}ל{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ון מותר. הוא סבר דהוא גביה מן אבהתיה {{ירו"מ-ביאור|חשב שקיבל כך במסורת מאביו}}. אתא {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בין חלבון בין חלמון אסור. תני {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}} חלמון אסור חלבון מותר. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} הן דאמר בחלמון אסור {{שוליים|י_לד}}כשנמצא במקום זכרותו של חלמון {{ירו"מ-ביאור|במקום שהחלמון והחלבון מתחברים}}, ואפילו חל{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ון והוא שנמצא במקום זכרותו של מוח שממנו אפרוח נוצר. {{ירו"מ-הדגשה|תנן מי כבשים ומי שלקות}} של {{ירו"מ-הדגשה|תרומה אסורים לזרים}}. תמן תנינן {{שוליים|י_לה}}אלו פוסלין {{ירו"מ-ביאור|את המקוה}} ולא מעלין המים בין טהורים בין טמאין מי כבשים מי שלקות והתמד עד שלא החמיץ. הכא את עבד ליה אוכל {{ירו"מ-הדגשה|ולכן מי שלקות אסורים לזרים}} והכא את עבד ליה משקה {{ירו"מ-הדגשה|שהרי מי שלקות פוסלים את המקוה בשלושה לוגין כמים}}. א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} כאן בקשין {{ירו"מ-ביאור|נוזל סמיך}} {{ירו"מ-הדגשה|שריסק ירק ונתנו בתוך המים ומכיון שהם סמיכים דין אוכל להם}} כאן ברכין, כאן באוכל כאן במשקה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} <br><br> <span id="דף_נד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=62|תולדות יצחק=173|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אפילו תימר כאן וכאן בקשין {{ירו"מ-הדגשה|או}} כאן וכאן ברכין נותנין טעמים בתרומה {{ירו"מ-ביאור|שטעם פוסל בתרומה,}} ואין נותנין טעמים במקוה {{ירו"מ-הדגשה|שאין}} {{ירו"מ-ביאור|טעם פוסל במקווה:}} <br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק י|נד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק י|נד ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק בצל שנתנו</strong><br> tu4ybo1pbwcbb5y9ssmjp6z0p34b8ua ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק אחד עשר 106 1706355 2942908 2920928 2025-06-20T05:25:35Z מאירושולי 35234 2942908 wikitext text/x-wiki ==פרק עשרים - תולין==ְ [[קובץ:ירושלמי_מאיר_שבת_פרק עשרים.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_שבת_כ_א|ירושלמי שבת, פרק כ, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שבת_כ_א"> <strong>מתני’:</strong> {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|תולין את המשמרת ביום טוב ונותנין לתלויה בשבת וחכמים אומרים}} {{שוליים|כ_א}} {{ירו"מ-הדגשה|אין תולין את המשמרת ביום טוב ואין נותנין לתלויה בשבת אבל נותנין לתלויה ביום טוב}}<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|פקק}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ח}}לו{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בז}}מן ש{{ירו"מ-הדגשה|ה}}וא {{ירו"מ-הדגשה|קשור ות}}לוי {{ירו"מ-הדגשה|פוקקין}} בו ואם לאו {{ירו"מ-הדגשה|אין פוקקין בו וחכמים אומרים}} בין כך ובין כך {{ירו"מ-הדגשה|פוקקין בו תני}} {{שוליים|כ_ב}} {{ירו"מ-הדגשה|לא נחלקו}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים שאין נוטעין אוהלין בתחילה ביום טוב ועל מה נחלקו על מוסיפין}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר מוסיפין ביום טוב}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ין {{ירו"מ-הדגשה|מוסיפין בשבת וחכמים אומרים}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ין {{ירו"מ-הדגשה|מוסיפין ביום טוב}} ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ין {{ירו"מ-הדגשה|צריך}} לו{{ירו"מ-הדגשה|מר בשבת והכא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ין {{ירו"מ-הדגשה|תלית משמרת לא בתוספת אנן קיימין ולמה חכמים שהתירו שם אוסרים כאן אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין בר כהנא}} {{ירו"מ-הדגשה|תיפתר במשמרת חדשה שמכשירה לכלי כל שכן מחלפא שיטתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|מה אם הכא שמכשירה לכלי וגם מוסיף על אהל ארעי}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר מותר התם בפקק}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}לו{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|שאינו מכשירה לכלי לא כל שכן שיתיר ולמה הוא אוסר אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} {{ירו"מ-הדגשה|אתיא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|שמתיר}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דתני בשם}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אף במכשירי אוכל נפש התירו אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|כדברי המכשיר ובלבד מלמעלן}} {{ירו"מ-ביאור|שיתן המשמרת ויביא את הכלי מתחת.}} {{ירו"מ-הדגשה|כהדא בימי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|הוה ריבעה}} {{ירו"מ-ביאור|כינוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}בי {{ירו"מ-הדגשה|מדרשא והוון פרסין קילעיה}} {{ירו"מ-ביאור|יריעות האהל}} {{ירו"מ-הדגשה|מאתמול}} בד' {{ירו"מ-הדגשה|אמות ולמחר הוו פרסין כולהון סברון מימר מדברי}} {{ירו"מ-ביאור|בהסכמתו של}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|בדקון ואשכחון}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ל{{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|מדעת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאינו מתיר עד שיפרוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ר}}ובן {{ירו"מ-הדגשה|מערב שבת אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|הנוטע}} {{ירו"מ-ביאור|מותח}} {{ירו"מ-הדגשה|אוהלין בשבת חייב משום בונה אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|אלא כפורסן ומקפלן בשבת ופטור}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} {{ירו"מ-הדגשה|בעא קומי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ההן כילה}} {{ירו"מ-ביאור|פרוכת}} {{ירו"מ-הדגשה|דעל ארונה מהו אמר לו כיון דהיא פרוסה מאתמול נעשה כפותח ונועל בשבת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב חייה בר אשי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו בשם}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|המשמר}} {{שוליים|כ_ג}} {{ירו"מ-הדגשה|חייב}}משום {{ירו"מ-הדגשה|בורר אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} לא {{ירו"מ-הדגשה|מסתברא}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|משום מרקיד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|תריהון אמרין בקדמיתא הוינן אמרין}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה המרקד קמח למעלן וסולת למטן}}<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק כ|צ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק כ|צ ב}} {{סוף}} <span id="דף_צא_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שבת דף צא.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שבת דף צא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שבת|צא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אף {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מ{{ירו"מ-הדגשה|ש}}מר {{ירו"מ-הדגשה|שמרים למעלן ויין למטן}} ולא {{ירו"מ-הדגשה|הוינן אמרין כלום למה שמצאנו שביום טוב הותר מכלל ברירה והותר מכלל שימור הותר מכלל ברירה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תנן {{ירו"מ-הדגשה|בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי הותר מכלל שימור}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תנן {{ירו"מ-הדגשה|נ}}ותנ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן {{ירו"מ-הדגשה|לתלויה ביום טוב ולא הותר מכלל הרקדה דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה ברוקה}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}} {{שוליים|כ_ד}} {{ירו"מ-הדגשה|אין}}שו{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ין {{ירו"מ-ביאור|להרקיד פעם שניה}} {{ירו"מ-הדגשה|את הקמח אבל מרקידין}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|נפה אין תימא שמשמר חייב משום מרקיד יהא אסור}} {{ירו"מ-ביאור|שהרי להרקיד לא הותר.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה ברבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|ודלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} {{ירו"מ-הדגשה|דתני בשם}} {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אף מכשירי אוכל נפש התירו בעייא דא מילתא מהו לשנות קמח}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|הנפה כרבנן אף}} ש{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}רו {{ירו"מ-הדגשה|פעם}} אח{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|אולי ניפוי שני שרק אנשים מעודנים עושים יהיה אסור אף בשינוי}}<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שבת_כ_ב|ירושלמי שבת, פרק כ, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שבת_כ_ב"> <strong>מתני’:</strong> {{שוליים|כ_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}ותנ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן {{ירו"מ-הדגשה|מים על גבי שמרים בשביל שיצלו ומסננין את היין בסודרים}} {{שוליים|כ_ו}} {{ירו"מ-הדגשה|ובקפיפה מצרית}} {{שוליים|כ_ז}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}ותנ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן {{ירו"מ-הדגשה|ביצה במסננת של חרדל}} {{שוליים|כ_ח}} {{ירו"מ-הדגשה|ועושין יינומילין בשבת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר בשבת בכוס וביום טוב בלגין ובמועד בחבית}} {{תנא-ירו"מ|רבי צדוק}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר הכל לפי האורחין}}<br><strong>גמ’:</strong> א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|ובלבד}} {{שוליים|כ_ט}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא יעשה אותה כמין תיק}} {{ירו"מ-ביאור|שיעשה שקע כדרך שעושה בחול.}} {{ירו"מ-הדגשה|בעייא דא מילתא מהו לכפותן}} {{ירו"מ-ביאור|שיפרוס הבד בצורה רפויה ומהמשקל של השמרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ונעשית תיק מאיליה}}תנן {{ירו"מ-הדגשה|מסננים את היין בסודרים ובכפיפה מצרית}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי מתניה}} {{ירו"מ-הדגשה|מטה אותה על צידה ובלבד שלא יעשה בשבת כשעושה בחול}} תנן {{ירו"מ-הדגשה|נותנים ביצה במסננת של חרדל כיני מתניתין מפרדין ביצה במסננת של חרדל גוש של חרדל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{שוליים|כ_י}} {{ירו"מ-הדגשה|ממעך ביד אבל לא בכלי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|ממעך בין ביד בין בכלי}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|והלא לכלבים אין עושין אותה כן}} {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ממעך בין ביד בין בכלי ובלבד שלא יטרוף}} תנן {{ירו"מ-הדגשה|ועושין יינומילין בשבת מאי יינומלין}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|יין ודבש ופילפלין}}<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שבת_כ_ג|ירושלמי שבת, פרק כ, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שבת_כ_ג"> <strong>מתני’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אין}} שו{{ירו"מ-הדגשה|ר}}ין {{ירו"מ-הדגשה|את החלתית בפושרין}} {{שוליים|כ_יא}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל נותנה לתוך החומץ}} {{שוליים|כ_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|אין}}שו{{ירו"מ-הדגשה|ר}}ין {{ירו"מ-הדגשה|את הכרשינין ולא}} שפין {{ירו"מ-הדגשה|א}}ותן {{ירו"מ-הדגשה|אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך הכלכלה}} {{שוליים|כ_יג}} {{ירו"מ-הדגשה|אין כוברין את}}הת{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ן {{ירו"מ-הדגשה|בכברה ולא יתננה ממקום גבוה בשביל שירד המוץ אבל נוטל בכברה ונותן לתוך האבוס}}<br><strong>גמ’:</strong> תנן {{ירו"מ-הדגשה|אין}} שו{{ירו"מ-הדגשה|ר}}ין {{ירו"מ-הדגשה|את החלתית בפושרין אבל נותנה לתוך החומץ}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיני מתניתא אבל נותנה לתוך החומץ שלפניו לאכלה מיד}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{ירו"מ-הדגשה|לא שנו}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|בפושרין הא בצונן מותר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{שוליים|כ_יד}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בצונן אסור אמר}}לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|והלא לא שנו}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|בפושרין אמר לו וכי}}<br><br> <span id="דף_צא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שבת|צא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|על חנם יגענו}} {{ירו"מ-ביאור|אני שלמדתי הרבה ואני רבך יודע שהמשנה דעת יחיד.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{שוליים|כ_טו}} {{ירו"מ-הדגשה|מי חלתית מותר לשתותם בשבת}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר חלתית עצמה מאכל בריאים הוא}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אן {{ירו"מ-הדגשה|דאכל מתקל זוזא מיניה מסתכן ועורו נחלץ}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}א{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ל {{ירו"מ-הדגשה|מתקל זוזא מיניה ופרש לנהר תנן}} א{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן {{ירו"מ-הדגשה|שורין}} את {{ירו"מ-הדגשה|הכרשינין משום בורר ואין שפין אותן משום דש}} א{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן {{ירו"מ-הדגשה|כוברין}} את {{ירו"מ-הדגשה|התבן בכברה}} ולא {{ירו"מ-הדגשה|יתננה במקום גבוה בשביל שירד המוץ משום מרקיד}}<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שבת_כ_ד|ירושלמי שבת, פרק כ, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שבת_כ_ד"> <strong>מתני’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|ג}}ורפין {{ירו"מ-הדגשה|מלפני הפטם ומסלקן לצדדין מפני הריעי}} {{ירו"מ-ביאור|בהמות מרעה,}} {{ירו"מ-הדגשה|דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסה}} ו{{ירו"מ-הדגשה|חכ}}מים {{שוליים|כ_טז}}או{{ירו"מ-הדגשה|ס}}רין {{ירו"מ-הדגשה|נוטלין מלפני בהמה זו}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נו}}תנין {{ירו"מ-הדגשה|לפני בהמה זו בשבת}}<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ג}}ורפין {{ירו"מ-הדגשה|מלפני הפטם ומסלקן לצדדין מפני הריעי דמה שהפטם מותיר הרעי אוכל בעיא דא מילתא מהו ליטול מלפני בהמה זו וליתן לפני בהמה זו ולאו מתניתין היא נוטלין מלפני בהמה זו}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נו}}תנין {{ירו"מ-הדגשה|לפני בהמה זו בשבת מתניתין מין במינו צריכא ליה מין בשאינו מינו תני}} {{שוליים|כ_יז}} {{ירו"מ-הדגשה|נוטל אדם מלפני החמור ונותן לפי פרה מלפני בהמה שפיה רע ונותן לפני בהמה שפיה יפה}}<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שבת_כ_ה|ירושלמי שבת, פרק כ, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שבת_כ_ה"> <strong>מתני’:</strong> {{שוליים|כ_יח}} {{ירו"מ-הדגשה|הקש שעל גבי המטה לא ינענענו בידו}}א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|מנענעו בגופו אם היה מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין מנענעו בידו}} {{שוליים|כ_יט}} {{ירו"מ-הדגשה|מכבש של בעלי בתים מתירים}}א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|לא כובשין ושל כובסין לא יגע בו}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אם היה מותר מערב שבת מתיר את כליו ושומטן}}<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן הקש שעל גבי המטה לא ינענענו בידו}} א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|מנענעו בגופו}} מתני' {{ירו"מ-הדגשה|בשלא ישן עליו מאתמול}} א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|אם ישן עליו מאתמול כגופו של מיטה הוא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} {{ירו"מ-הדגשה|ראשונים היו שואלין מהו שינענענו דרך}} אצ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ל{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|ידיו}} {{ירו"מ-ביאור|כלאחר יד.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|קרוח קריחה}} {{ירו"מ-ביאור|יעשה קרח}} {{ירו"מ-הדגשה|קפוח קפוחה}} {{ירו"מ-ביאור|יקופח פרנסתו}} {{ירו"מ-הדגשה|שפוך צנינים}} {{ירו"מ-ביאור|צוננים}} {{ירו"מ-הדגשה|על מאן דעדי ליה}} {{ירו"מ-ביאור|שמנענע את הקש ומקבץ אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|נפל ביתיה על מאן דרויח עליה}} {{ירו"מ-ביאור|שמפזר את הקש.}} {{ירו"מ-הדגשה|תני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} {{ירו"מ-ביאור|כל מה שהתירו}} {{ירו"מ-הדגשה|הדין דין לעני}} א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|לעשיר שאין דרכו לשון על קש אסור תנן מכבש של בעלי בתים מתירים}} א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|לא כובשים}} והתני {{שוליים|כ_כ}} {{ירו"מ-הדגשה|מודין חכמים}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומפקיעין ומתירין וחותכין ביום טוב בשבת מפקפקין}}א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|לא מפקיעין ולא מתירין ולא}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}ות{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ין {{ירו"מ-הדגשה|בכלים בשבת מותר ואין צריך לומר ביום טוב אם כך למה אסרו במכבש של}} בעל הבית {{ירו"מ-הדגשה|לכבוש}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|מכבש}} עשו א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|כקרקע}} ונ{{ירו"מ-הדגשה|רא}}ה {{ירו"מ-הדגשה|כב}}ונה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק כ|צא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק כ|צא ב}} {{סוף}} <span id="דף_צב_א"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שבת|צב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מתניתין אמרה כן דתנן של {{ירו"מ-הדגשה|כובסין}} לא {{ירו"מ-הדגשה|יגע}} בו {{ירו"מ-הדגשה|רואים שהח}}מירו {{ירו"מ-הדגשה|אף}} יו{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מחותמות}} של {{ירו"מ-הדגשה|קרקע שהותר להתיר וכאן אסור שנראה כבונה ממש}}<br><strong><strong>הדרן עלך פרק אין</strong> נותנין דבילה וסליקא לה מסכת תרומות</strong> {{:סיום מסכת|מסכת=תרומות}} oepemk3u3w6lgt5zqmvoqgk3i3klca6 2942909 2942908 2025-06-20T05:39:31Z מאירושולי 35234 ביטול גרסה [[Special:Diff/2920928|2920928]] של [[Special:Contributions/מאירושולי|מאירושולי]] ([[User talk:מאירושולי|שיחה]]) 2942909 wikitext text/x-wiki ==פרק עשרים - תולין==ְ [[קובץ:ירושלמי_מאיר_שבת_פרק עשרים.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_שבת_כ_א|ירושלמי שבת, פרק כ, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שבת_כ_א"> <strong>מתני’:</strong> {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|תולין את המשמרת ביום טוב ונותנין לתלויה בשבת וחכמים אומרים}} {{שוליים|כ_א}} {{ירו"מ-הדגשה|אין תולין את המשמרת ביום טוב ואין נותנין לתלויה בשבת אבל נותנין לתלויה ביום טוב}}<strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|פקק}} ה{{ירו"מ-הדגשה|ח}}לו{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|בז}}מן ש{{ירו"מ-הדגשה|ה}}וא {{ירו"מ-הדגשה|קשור ות}}לוי {{ירו"מ-הדגשה|פוקקין}} בו ואם לאו {{ירו"מ-הדגשה|אין פוקקין בו וחכמים אומרים}} בין כך ובין כך {{ירו"מ-הדגשה|פוקקין בו תני}} {{שוליים|כ_ב}} {{ירו"מ-הדגשה|לא נחלקו}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|וחכמים שאין נוטעין אוהלין בתחילה ביום טוב ועל מה נחלקו על מוסיפין}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר מוסיפין ביום טוב}}ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ין {{ירו"מ-הדגשה|מוסיפין בשבת וחכמים אומרים}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}ין {{ירו"מ-הדגשה|מוסיפין ביום טוב}} ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ין {{ירו"מ-הדגשה|צריך}} לו{{ירו"מ-הדגשה|מר בשבת והכא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ד}}ין {{ירו"מ-הדגשה|תלית משמרת לא בתוספת אנן קיימין ולמה חכמים שהתירו שם אוסרים כאן אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין בר כהנא}} {{ירו"מ-הדגשה|תיפתר במשמרת חדשה שמכשירה לכלי כל שכן מחלפא שיטתיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|מה אם הכא שמכשירה לכלי וגם מוסיף על אהל ארעי}} {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר מותר התם בפקק}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}לו{{ירו"מ-הדגשה|ן}} {{ירו"מ-הדגשה|שאינו מכשירה לכלי לא כל שכן שיתיר ולמה הוא אוסר אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} {{ירו"מ-הדגשה|אתיא}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו"מ-הדגשה|שמתיר}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|דתני בשם}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אף במכשירי אוכל נפש התירו אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|כדברי המכשיר ובלבד מלמעלן}} {{ירו"מ-ביאור|שיתן המשמרת ויביא את הכלי מתחת.}} {{ירו"מ-הדגשה|כהדא בימי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|הוה ריבעה}} {{ירו"מ-ביאור|כינוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}בי {{ירו"מ-הדגשה|מדרשא והוון פרסין קילעיה}} {{ירו"מ-ביאור|יריעות האהל}} {{ירו"מ-הדגשה|מאתמול}} בד' {{ירו"מ-הדגשה|אמות ולמחר הוו פרסין כולהון סברון מימר מדברי}} {{ירו"מ-ביאור|בהסכמתו של}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|בדקון ואשכחון}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}ל{{ירו"מ-הדגשה|א}}ו {{ירו"מ-הדגשה|מדעת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאינו מתיר עד שיפרוס}} {{ירו"מ-הדגשה|ר}}ובן {{ירו"מ-הדגשה|מערב שבת אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|הנוטע}} {{ירו"מ-ביאור|מותח}} {{ירו"מ-הדגשה|אוהלין בשבת חייב משום בונה אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} אינו {{ירו"מ-הדגשה|אלא כפורסן ומקפלן בשבת ופטור}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} {{ירו"מ-הדגשה|בעא קומי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ההן כילה}} {{ירו"מ-ביאור|פרוכת}} {{ירו"מ-הדגשה|דעל ארונה מהו אמר לו כיון דהיא פרוסה מאתמול נעשה כפותח ונועל בשבת}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב חייה בר אשי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו בשם}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|המשמר}} {{שוליים|כ_ג}} {{ירו"מ-הדגשה|חייב}}משום {{ירו"מ-הדגשה|בורר אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} לא {{ירו"מ-הדגשה|מסתברא}} {{ירו"מ-הדגשה|א}}לא {{ירו"מ-הדגשה|משום מרקיד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|תריהון אמרין בקדמיתא הוינן אמרין}} {{ירו"מ-הדגשה|י}}א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} {{ירו"מ-הדגשה|מה המרקד קמח למעלן וסולת למטן}}<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק כ|צ א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק כ|צ ב}} {{סוף}} <span id="דף_צא_א"> </span> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שבת דף צא.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שבת דף צא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|שבת|צא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אף {{ירו"מ-הדגשה|ה}}מ{{ירו"מ-הדגשה|ש}}מר {{ירו"מ-הדגשה|שמרים למעלן ויין למטן}} ולא {{ירו"מ-הדגשה|הוינן אמרין כלום למה שמצאנו שביום טוב הותר מכלל ברירה והותר מכלל שימור הותר מכלל ברירה}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תנן {{ירו"מ-הדגשה|בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי הותר מכלל שימור}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}תנן {{ירו"מ-הדגשה|נ}}ותנ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן {{ירו"מ-הדגשה|לתלויה ביום טוב ולא הותר מכלל הרקדה דאמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינה ברוקה}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}} {{שוליים|כ_ד}} {{ירו"מ-הדגשה|אין}}שו{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ין {{ירו"מ-ביאור|להרקיד פעם שניה}} {{ירו"מ-הדגשה|את הקמח אבל מרקידין}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|נפה אין תימא שמשמר חייב משום מרקיד יהא אסור}} {{ירו"מ-ביאור|שהרי להרקיד לא הותר.}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה ברבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|ודלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} {{ירו"מ-הדגשה|דתני בשם}} {{תנא-ירו"מ|רבי יודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אף מכשירי אוכל נפש התירו בעייא דא מילתא מהו לשנות קמח}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}אח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|הנפה כרבנן אף}} ש{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}רו {{ירו"מ-הדגשה|פעם}} אח{{ירו"מ-הדגשה|ת}} {{ירו"מ-הדגשה|אולי ניפוי שני שרק אנשים מעודנים עושים יהיה אסור אף בשינוי}}<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שבת_כ_ב|ירושלמי שבת, פרק כ, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שבת_כ_ב"> <strong>מתני’:</strong> {{שוליים|כ_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}ותנ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן {{ירו"מ-הדגשה|מים על גבי שמרים בשביל שיצלו ומסננין את היין בסודרים}} {{שוליים|כ_ו}} {{ירו"מ-הדגשה|ובקפיפה מצרית}} {{שוליים|כ_ז}} {{ירו"מ-הדגשה|נ}}ותנ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן {{ירו"מ-הדגשה|ביצה במסננת של חרדל}} {{שוליים|כ_ח}} {{ירו"מ-הדגשה|ועושין יינומילין בשבת}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר בשבת בכוס וביום טוב בלגין ובמועד בחבית}} {{תנא-ירו"מ|רבי צדוק}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר הכל לפי האורחין}}<strong>גמ’:</strong> א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|נשיאה}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-הדגשה|ובלבד}} {{שוליים|כ_ט}} {{ירו"מ-הדגשה|שלא יעשה אותה כמין תיק}} {{ירו"מ-ביאור|שיעשה שקע כדרך שעושה בחול.}} {{ירו"מ-הדגשה|בעייא דא מילתא מהו לכפותן}} {{ירו"מ-ביאור|שיפרוס הבד בצורה רפויה ומהמשקל של השמרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ונעשית תיק מאיליה}}תנן {{ירו"מ-הדגשה|מסננים את היין בסודרים ובכפיפה מצרית}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי מתניה}} {{ירו"מ-הדגשה|מטה אותה על צידה ובלבד שלא יעשה בשבת כשעושה בחול}} תנן {{ירו"מ-הדגשה|נותנים ביצה במסננת של חרדל כיני מתניתין מפרדין ביצה במסננת של חרדל גוש של חרדל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}} {{שוליים|כ_י}} {{ירו"מ-הדגשה|ממעך ביד אבל לא בכלי}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|ממעך בין ביד בין בכלי}}א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|והלא לכלבים אין עושין אותה כן}} {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|ממעך בין ביד בין בכלי ובלבד שלא יטרוף}} תנן {{ירו"מ-הדגשה|ועושין יינומילין בשבת מאי יינומלין}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} {{ירו"מ-הדגשה|בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|יין ודבש ופילפלין}}<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שבת_כ_ג|ירושלמי שבת, פרק כ, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שבת_כ_ג"> <strong>מתני’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אין}} שו{{ירו"מ-הדגשה|ר}}ין {{ירו"מ-הדגשה|את החלתית בפושרין}} {{שוליים|כ_יא}} {{ירו"מ-הדגשה|אבל נותנה לתוך החומץ}} {{שוליים|כ_יב}} {{ירו"מ-הדגשה|אין}}שו{{ירו"מ-הדגשה|ר}}ין {{ירו"מ-הדגשה|את הכרשינין ולא}} שפין {{ירו"מ-הדגשה|א}}ותן {{ירו"מ-הדגשה|אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך הכלכלה}} {{שוליים|כ_יג}} {{ירו"מ-הדגשה|אין כוברין את}}הת{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ן {{ירו"מ-הדגשה|בכברה ולא יתננה ממקום גבוה בשביל שירד המוץ אבל נוטל בכברה ונותן לתוך האבוס}}<strong>גמ’:</strong> תנן {{ירו"מ-הדגשה|אין}} שו{{ירו"מ-הדגשה|ר}}ין {{ירו"מ-הדגשה|את החלתית בפושרין אבל נותנה לתוך החומץ}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיני מתניתא אבל נותנה לתוך החומץ שלפניו לאכלה מיד}} א{{ירו"מ-הדגשה|מ}}ר{{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{ירו"מ-הדגשה|לא שנו}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|בפושרין הא בצונן מותר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר בשם}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{שוליים|כ_יד}} {{ירו"מ-הדגשה|אפילו בצונן אסור אמר}}לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו"מ-הדגשה|והלא לא שנו}} אלא {{ירו"מ-הדגשה|בפושרין אמר לו וכי}}<br><br> <span id="דף_צא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שבת|צא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|על חנם יגענו}} {{ירו"מ-ביאור|אני שלמדתי הרבה ואני רבך יודע שהמשנה דעת יחיד.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{שוליים|כ_טו}} {{ירו"מ-הדגשה|מי חלתית מותר לשתותם בשבת}} {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר חלתית עצמה מאכל בריאים הוא}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}אן {{ירו"מ-הדגשה|דאכל מתקל זוזא מיניה מסתכן ועורו נחלץ}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}א{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ל {{ירו"מ-הדגשה|מתקל זוזא מיניה ופרש לנהר תנן}} א{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן {{ירו"מ-הדגשה|שורין}} את {{ירו"מ-הדגשה|הכרשינין משום בורר ואין שפין אותן משום דש}} א{{ירו"מ-הדגשה|י}}ן {{ירו"מ-הדגשה|כוברין}} את {{ירו"מ-הדגשה|התבן בכברה}} ולא {{ירו"מ-הדגשה|יתננה במקום גבוה בשביל שירד המוץ משום מרקיד}}<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שבת_כ_ד|ירושלמי שבת, פרק כ, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שבת_כ_ד"> <strong>מתני’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|ג}}ורפין {{ירו"מ-הדגשה|מלפני הפטם ומסלקן לצדדין מפני הריעי}} {{ירו"מ-ביאור|בהמות מרעה,}} {{ירו"מ-הדגשה|דברי}} {{תנא-ירו"מ|רבי יוסה}} ו{{ירו"מ-הדגשה|חכ}}מים {{שוליים|כ_טז}}או{{ירו"מ-הדגשה|ס}}רין {{ירו"מ-הדגשה|נוטלין מלפני בהמה זו}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נו}}תנין {{ירו"מ-הדגשה|לפני בהמה זו בשבת}}<strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן}} {{ירו"מ-הדגשה|ג}}ורפין {{ירו"מ-הדגשה|מלפני הפטם ומסלקן לצדדין מפני הריעי דמה שהפטם מותיר הרעי אוכל בעיא דא מילתא מהו ליטול מלפני בהמה זו וליתן לפני בהמה זו ולאו מתניתין היא נוטלין מלפני בהמה זו}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נו}}תנין {{ירו"מ-הדגשה|לפני בהמה זו בשבת מתניתין מין במינו צריכא ליה מין בשאינו מינו תני}} {{שוליים|כ_יז}} {{ירו"מ-הדגשה|נוטל אדם מלפני החמור ונותן לפי פרה מלפני בהמה שפיה רע ונותן לפני בהמה שפיה יפה}}<br> ==[[#ירושלמי_מאיר_שבת_כ_ה|ירושלמי שבת, פרק כ, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_שבת_כ_ה"> <strong>מתני’:</strong> {{שוליים|כ_יח}} {{ירו"מ-הדגשה|הקש שעל גבי המטה לא ינענענו בידו}}א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|מנענעו בגופו אם היה מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין מנענעו בידו}} {{שוליים|כ_יט}} {{ירו"מ-הדגשה|מכבש של בעלי בתים מתירים}}א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|לא כובשין ושל כובסין לא יגע בו}} {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומר אם היה מותר מערב שבת מתיר את כליו ושומטן}}<strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן הקש שעל גבי המטה לא ינענענו בידו}} א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|מנענעו בגופו}} מתני' {{ירו"מ-הדגשה|בשלא ישן עליו מאתמול}} א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|אם ישן עליו מאתמול כגופו של מיטה הוא אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אידי}} {{ירו"מ-הדגשה|ראשונים היו שואלין מהו שינענענו דרך}} אצ{{ירו"מ-הדגשה|י}}ל{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{ירו"מ-הדגשה|ידיו}} {{ירו"מ-ביאור|כלאחר יד.}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} {{ירו"מ-הדגשה|קרוח קריחה}} {{ירו"מ-ביאור|יעשה קרח}} {{ירו"מ-הדגשה|קפוח קפוחה}} {{ירו"מ-ביאור|יקופח פרנסתו}} {{ירו"מ-הדגשה|שפוך צנינים}} {{ירו"מ-ביאור|צוננים}} {{ירו"מ-הדגשה|על מאן דעדי ליה}} {{ירו"מ-ביאור|שמנענע את הקש ומקבץ אותו}} {{ירו"מ-הדגשה|נפל ביתיה על מאן דרויח עליה}} {{ירו"מ-ביאור|שמפזר את הקש.}} {{ירו"מ-הדגשה|תני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חייה}} {{ירו"מ-ביאור|כל מה שהתירו}} {{ירו"מ-הדגשה|הדין דין לעני}} א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|לעשיר שאין דרכו לשון על קש אסור תנן מכבש של בעלי בתים מתירים}} א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|לא כובשים}} והתני {{שוליים|כ_כ}} {{ירו"מ-הדגשה|מודין חכמים}} {{ירו"מ-הדגשה|ל}}{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומפקיעין ומתירין וחותכין ביום טוב בשבת מפקפקין}}א{{ירו"מ-הדגשה|ב}}ל {{ירו"מ-הדגשה|לא מפקיעין ולא מתירין ולא}} {{ירו"מ-הדגשה|ח}}ות{{ירו"מ-הדגשה|כ}}ין {{ירו"מ-הדגשה|בכלים בשבת מותר ואין צריך לומר ביום טוב אם כך למה אסרו במכבש של}} בעל הבית {{ירו"מ-הדגשה|לכבוש}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|מכבש}} עשו א{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת{{ירו"מ-הדגשה|ו}} {{ירו"מ-הדגשה|כקרקע}} ונ{{ירו"מ-הדגשה|רא}}ה {{ירו"מ-הדגשה|כב}}ונה אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} <br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק כ|צא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק כ|צא ב}} {{סוף}} <span id="דף_צב_א"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|שבת|צב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מתניתין אמרה כן דתנן של {{ירו"מ-הדגשה|כובסין}} לא {{ירו"מ-הדגשה|יגע}} בו {{ירו"מ-הדגשה|רואים שהח}}מירו {{ירו"מ-הדגשה|אף}} יו{{ירו"מ-הדגשה|ת}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מחותמות}} של {{ירו"מ-הדגשה|קרקע שהותר להתיר וכאן אסור שנראה כבונה ממש}}<br><strong><strong>הדרן עלך פרק אין</strong> נותנין דבילה וסליקא לה מסכת תרומות</strong> {{:סיום מסכת|מסכת=תרומות}} l7fkdzcvkhntw5ue1wlypslf45qdak0 2942911 2942909 2025-06-20T05:48:05Z מאירושולי 35234 2942911 wikitext text/x-wiki ==פרק אחד עשר - אין נותנין== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_תרומות_פרק אחד עשר.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_א|ירושלמי תרומות, פרק יא, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_א"></span> <big>מתני':</big> {{שוליים|יא_א}}אין נותנין דבילה וגרוגרות לתוך המורייס, מפני שהוא מאבדן. אבל נותנין את היין למורייס. ואין מפטמין את השמן, אבל עושין היין יינומלין. {{שוליים|יא_ב}}אין מבשלין יין של תרומה, מפני שהוא ממעיטו. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} מתיר, מפני שהוא משביחו: <br> <big>גמ':</big> תנן, אין נותנין דבילה וגרוגרות לתוך המורייס {{ירו"מ-הדגשה|כו'}}. תני, נותן דבילה וגרוגרות לתוך המורייס כדרך שנותנין תבלין, ובלבד שלא יסחטם להוציא מימיהם. ובתבלין מותר, שכך הוא מלאכתן. צרור תבלין שנתנו לתוך קדירה זו, וחזר ונתנו לתוך קדירה אחרת. אם ביטל טעמו, מותר. ואם לאו, אסור. מה בינה לבין שבת? {{ירו"מ-הדגשה|אניס}}? לא כן תני, {{שוליים|יא_ג}}השבת שנתן טעם בקדירה אין בה משום תרומה, ואינה מטמאה טומאת אוכלין. {{ירו"מ-הדגשה|בשבת }} {{ירו"מ-הדגשה|משלך נתנו לך}}, {{ירו"מ-הדגשה|שאינו אוכל }} ובדין היה שלא תטמא טומאת אוכלין, והן אמרו שתטמא טומאת אוכלין. והן אמרו, מכיון שנתנה טעם בקדירה, בטלה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן, אבל נותנין את היין למורייס. אמר }} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}}<small><sub>רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי</sub></small> בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} היא. דתניא, יין למורייס {{תנא-ירו"מ|רבי}} מתיר, ו{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}} אוסר. לפיכך אם עבר ונתנו. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אוסר לזרים, ו{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}} מתיר לזרים. {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא ברבי תנחום}} בעי. כדברי מי שמתיר לזרים. מורייס של גוים, למה אסור? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}}. משום בישולי גוים הן אסורים. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}}<small><sub>בר זבידא</sub></small>. והתני, {{ירו"מ-הדגשה|אומן מותר שאינו}} {{ירו"מ-הדגשה|מוסיף יין, שאינו אומן אסור. אומן מותר, לא אפילו בשאין מבושלין? ודכוותיה, שאינו אומן }} אסור, ואפילו שאינן מבושלים. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן בר מרי}}. ואפילו כמאן דאמר אומן מותר, ובלבד ביודע {{ירו"מ-הדגשה|שלא נתן שם יין }}}. הדא אמרה, {{שוליים|יא_ד}}הניית תרומה מותרת, {{שוליים|יא_ה}}הניית עבודה זרה אסורה. <br> <br> <div class='noprint'>{{תיבה נגללת}}עין משפט ונר מצוה:{{ש}}[ע"א]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נד א}}{{ש}}[ע"ב]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נד ב}} {{סוף}}</div> <span id="דף_נה_א"></span> <div class='printonly'>{{צבע גופן|אדום|[דף נה עמוד א]}} </div> <div class='noprint'> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נה.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=63|תולדות יצחק=175|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</div> תנן, אין מבשלין יין של תרומה, מפני שהוא ממעיטו. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} מתיר, מפני שהוא משביחו. מאי ממעיטו? {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}}<small><sub>בן פדת</sub></small> ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>. חד אמר מפני שממעטו ממידתו, וחרנא אמר מפני שממעטו משותיו {{ירו"מ-הדגשה|שלא הכל שותים מבושל }}}. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה {{ירו"מ-הדגשה|דתנינן תמן תורמין יין שאינו מבושל על שאינו מבושל. ואין תורמים ממבושל על שאינו מבושל, שאין תורמים מן הרע על היפה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}}<small><sub>בר עילאי</sub></small>. והתנינן, אין מבשלין יין של תרומה, מפני שהוא ממעיטו. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}}<small><sub>בר עילאי</sub></small> מתיר, מפני שהוא משביחו? ואמר }} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>, מחלפה שיטתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}}<small><sub>בר עילאי</sub></small>. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}}<small><sub>בן פדת</sub></small> אינה מוחלפת, תמן בכהן <small><sub>שמותר לו לבשל תרומה אף שממעט את כמותו כיוון שבישול משביח. </sub></small>וכאן בבעלים <small><sub>שאף שבישול משביח אסור לו לבשל לפי שממעטו ממידתו וחוששים שמא יפריש פחות.</sub></small>הוי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small> הוא דאמר מפני שממעטו משותיו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן כיני}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}}<small><sub>אמי בן נתן</sub></small> אמרו בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} , מפני שממעטו משותיו: <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_ב|ירושלמי תרומות, פרק יא, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_ב"></span> <big>מתני':</big> דבש תמרים, ויין תפוחים, וחומץ סיתווניות, ושאר כל מי פירות של תרומה. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מחייב קרן וחומש. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> {{שוליים|יא_ו}} פוטר. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מטמא <small><sub>מכשיר </sub></small>משום משקה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> . לא מנו חכמים {{שוליים|יא_ז}} שבעה משקין כמוני פטמין. אלא אמרו. שבעה משקין טמאין <small><sub>מכשירים, </sub></small>ושאר כל המשקין טהורין: <br> <big>גמ':</big> תנן, דבש תמרים, {{ירו"מ-הדגשה|ויין תפוחים, וחומץ סיתווניות, ושאר כל מי פירות של תרומה. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מחייב קרן וחומש }} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> פוטר. {{ירו"מ-הדגשה|הוון בעי מימר מה פליגין? בחומש. אבל בקרן, אף {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> מודי. שאף שלענין תרומה זיעה בעלמה הן, מכל מקום שווי ממוני יש להן. מה פליגין? לשעבר. הא בתחילה, אף {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> מודי. והא תנינן. דבש תמרים {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מחייב במעשרות, ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> פוטר }} <small><sub>אפילו לכתחילה? </sub></small>{{ירו"מ-הדגשה|כאן שזבו משנטבלו, וכאן שזבו עד שלא נטבלו שאפילו לכתחילה מותר. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מחייב במעשרות. מודי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> }}, שאם עישר על התמרים אפילו באספמיא, {{ירו"מ-הדגשה|אפילו לא התכוון לעשר על הדבש }}, דבשן מותר. מילתיה אמר, שהוא מעשר מן התמרים על הדבש לפי תמרים {{ירו"מ-הדגשה|ולא צריך להוסיף כשיעור הדבש }}}. תני, {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר. לא ש{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מחייב במעשרות <small><sub>על הדבש לעצמו שלא יכול לעשר מהתמרים על הדבש. </sub></small>אלא ש{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> אומר. שלא יאכל מן התמרים, עד שיעשר על הדבש. מילתיה אמרה, שהוא מעשר מן התמרים על הדבש, לפי דבש, ולפי תמרים, {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכוון וגם להוסיף שיעור כנגד הדבש: }}} <br> <br> <span id="דף_נה_ב"></span> <div class='printonly'>{{צבע גופן|אדום|[דף נה עמוד ב]}} </div> <div class='noprint'> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=64|תולדות יצחק=177|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</div> תנן, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מטמא <small><sub>מכשיר לטומאה</sub></small> משום משקה: תני, {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר. לא ש{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מטמא <small><sub>מכשיר לטומאה</sub></small> משום משקה. על מה נחלקו? על שנפל לתוכו משקה <small><sub>משבעה משקים כגון מים. </sub></small>ש{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מטמא משום משקה. וחכמים אומרים, הולכין אחר הרוב. על דעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}, {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small>, שלשתן אמרו דבר אחד. {{ירו"מ-הדגשה|דאין מי פירות מבטלין לעולם }}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} דתני, מי פירות {{ירו"מ-הדגשה|שנפלו לתוכן מים כל שהן, טמאים, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} . וחכמים אומרים הולכים אחר הרוב. }} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} דתני, {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} אומר. {{שוליים|יא_ח}} ציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהוא, טמא. והדין {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> דהכא. {{ירו"מ-הדגשה|{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מטמא משום משקה. דסבר מי פירות מכשירים. וטעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> משום דכתיב }}, ([[ויקרא יא לד|ויקרא שמיני יא לד]]) וכל משקה. {{ירו"מ-הדגשה|מה טעמא דרבנן? דכתיב, ([[ויקרא יא לד|ויקרא שמיני יא לד]]) }} אשר ישתה. {{ירו"מ-הדגשה|ורק שבעה משקין עיקרן לשתיה }}}. מה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> כ{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל }}<small><sub>בן אלישע</sub></small>? ד{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}}<small><sub>בן אלישע</sub></small> אמר. {{ירו"מ-הדגשה|פרט וכלל }} הכל בכלל. {{ירו"מ-הדגשה|והכא כל האוכל ([[ויקרא יא לד|ויקרא שמיני יא לד]]) אשר יבא עליו מים יטמא, פרט. ([[ויקרא יא לד|ויקרא שמיני יא לד]])וכל משקה כלל. פרט וכלל ריבה הכל. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> רובה }} מד{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל }}<small><sub>בן אלישע</sub></small>. {{ירו"מ-הדגשה|דהוא אמר. אפילו פרט וכלל וחזר ופרט. דאף שחזר ופרט דכתיב ([[ויקרא יא לד|ויקרא שמיני יא לד]]) אשר ישתה, }} סבר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> הכל בכלל. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי פריגורי דקיסרין}}, {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר}}<small><sub>בן עזריה</sub></small> כ{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל }}<small><sub>בן אלישע</sub></small> {{ירו"מ-הדגשה|ולא הוסיף עליו. דאשר ישתה לא לפרט נאמר }}}. אלא כך משיב {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> לחכמים כמה דאית לכון מדכתיב, ([[ויקרא יא לד|ויקרא שמיני יא לד]]) אשר יאכל, {{שוליים|יא_ט}} פרט לאוכל סרוח. כן אית לי אשר ישתה, {{שוליים|יא_י}} פרט למשקה סרוח. אמרו לו. לא דומין אוכלין למשקין. לא אם אמרת באוכלין, שכן אוכל סרוח מעיקרו טהור. תאמר במשקין, שכן משקה סרוח מעיקרו טמא? דבר אחר. לא אם אמרת באוכלין, שכן אוכלין {{שוליים|יא_יא}} המיוחדים לאדם, אינן צריכין מחשבה. תאמר במשקין. שכן {{שוליים|יא_יב}} משקין המיוחדים לאדם צריכין מחשבה? וכי מפני שצריכין מחשבה, יהא משקה סרוח מעיקרו טמא? הואיל והן צריכין מחשבה, צריך שיהא משקה הסרוח מעיקרו טהור. אלא הכי קאמר דבר אחר. אמרו לו, לא אם אמרת באוכלין, שכן {{שוליים|יא_יג}} אוכלי בהמה לאדם, אינן באין במחשבה <small><sub>שאפילו חשב עליהם לאכילה בטלה דעתו. </sub></small>תאמר במשקין, שכן משקה בהמה <small><sub>כגון מי שלולית גשמים</sub></small> לאדם. באין במחשבה ? ותני כן. כל משקה. מה תלמוד לומר אשר ישתה? פרט למשקה סרוח. דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small>. אמרו לו. {{שוליים|יא_יד}} אין משקין סרוחין יוצאין, לא ידי עופות, ולא ידי פרה. <small><sub>שהרי הם שותים משקים סרוחים ומשקה בהמה באים במחשבה לאדם </sub></small> <div class='noprint'>{{תיבה נגללת}}עין משפט ונר מצוה:{{ש}}[ע"א]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נה א}}{{ש}}[ע"ב]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נה ב}} {{סוף}}</div> <span id="דף_נו_א"></span> <div class='printonly'>{{צבע גופן|אדום|[דף נו עמוד א]}} </div> <div class='noprint'> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=64|תולדות יצחק=179|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</div> חברייא אמרי בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}}<small><sub>בן פדת</sub></small>. {{ירו"מ-הדגשה|מודים חכמים ל{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> }}, במשקה סרוח מעיקרו שהוא טמא. והתנינן, המוהל היוצא מהזתים. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מטהר וחכמים {{שוליים|יא_טו}} מטמאין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}}<small><sub>אילעא</sub></small> בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}}<small><sub>בן פדת</sub></small>. מודה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> לחכמים, במי ים הגדול. שאפילו הן סרוחים, התורה קרא אותן מקוה {{ירו"מ-הדגשה|מים, דכתיב, }} ([[בראשית א י|בראשית בראשית א י]]) ולמקוה המים קרא ימים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}. מודי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> לחכמים, {{שוליים|יא_טז}} במי תרדין ובמי שלקות שהם מכשירין. {{ירו"מ-הדגשה|תנן, אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> . לא מנו חכמים שבעה משקין כמוני פטמין. אלא אמרו. שבעה משקין טמאין, ושאר כל המשקין טהורין: אמר }} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small> בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}}. אם יאמר לך אדם, אולי שמנה משקין הן? אמור לו. הרי טל ומים מין אחד הן, ומנו אותן חכמים שנים. אילו הוה לון חורן, לא מניניה? <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_ג|ירושלמי תרומות, פרק יא, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_ג"></span> <big>מתני':</big> {{שוליים|יא_יז}} אין עושין תמרים דבש, ולא תפוחים יין, ולא סיתווניות חומץ. ושאר כל הפירות, אין משנין אותן מברייתן בתרומה ובמעשר שני, אלא זיתים וענבים בלבד. {{שוליים|יא_יח}} אין סופגין ארבעים משום ערלה, אלא על היוצא מהזיתים ומן הענבים. {{שוליים|יא_יט}} ואין מביאין ביכורים משקין,אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים. {{שוליים|יא_כ}} אינו מטמא משום משקה, אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים. ואין מקריבין על גבי המזבח, אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים. {{שוליים|יא_כא}} עוקצי תאנים, והגרוגרות, והכלוסים, והחרובים של תרומה, אסורין לזרים: <br> <big>גמ':</big> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}}<small><sub>אילעא</sub></small> בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}}<small><sub>בן פדת</sub></small>, כיני מתניתין <small><sub>כך כוונת המשנה</sub></small>. אין מביאין בכורים משקין, אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים. ואפילו משזכו בהן בעלים <small><sub>הכהן שקיבלם </sub></small>לשם ביכורים. והתני, דרך ביכורים ועשה מהן משקה להביאן. מניין שיביא? תלמוד לומר ([[דברים כו ב|דברים כי תבא כו ב]]) תביא. התם בשלקטן משעה ראשונה על מנת כך. ברם הכא, בשלא לקטן משעה ראשונה על מנת כך. זיתים של תרומה טהורים, יעשו שמן. טמאים, לא יעשו. וענבים. בין טמאות בין טהורות לא יעשו <small><sub>שנראה כמפסידם אף שהם אסורים באכילה, </sub></small>דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} . {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב}}<small><sub>בר אידי</sub></small> אמר משמו, לא נחלקו {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> על זיתים טהורים שיעשו. על מה נחלקו? על הטמאים. ש{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> אומר, שלא יעשו. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> אומר שיעשו. וענבים טהורות יעשו, וטמאות לא יעשו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} . מודה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> בזיתים טהורים שיעשו. על מה נחלקו? על הטמאים. ש{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> אומר לא יעשו. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> אומר יעשו. וענבים בין טהורות בין טמאות יעשו. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} מודה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> בזיתים טהורים שיעשו. וענבים טמאות וזתים טמאים שלא יעשו. ועל מה נחלקו, על ענבים טהורות. ש{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> אומר שלא יעשו. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> אומר שיעשו. כל עמא רביין <small><sub>חלקו </sub></small>על ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} <br> <br> <span id="דף_נו_ב"></span> <div class='printonly'>{{צבע גופן|אדום|[דף נו עמוד ב]}} </div> <div class='noprint'> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=65|תולדות יצחק=181|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</div> בענבים טהורות שיעשו. ולמה אמר שלא יעשו. ש{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} סובר שחשובות הן לאוכל יותר מן המשקה. כל עמא רביין <small><sub>חולקים </sub></small>על ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} בענבים טמאות שלא יעשו. ולמה אמר יעשו? בשביל ליהנות מן החרצנים ומן הזגין. זיתים טמאים, {{תנא-ירו"מ|רבי}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|בדעה חדא שלא יעשו }}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב}}<small><sub>בר אידי</sub></small> ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} בדעה חדא שיעשו. היאך עבדין עובדא? {{ירו"מ-הדגשה|תנן, עוקצי תאנים, והגרוגרות, והכלוסים, והחרובים של תרומה, אסורין לזרים. אמר }} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}}<small><sub>בן פדת</sub></small>. מתניתין במובלעות באוכל <small><sub>אבל כשהם נפרדים אין בהם קדושה. </sub></small>{{ירו"מ-הדגשה|כל מה שאמר }} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בתרומות וטהרות, אמרם משמועה בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}}<small><sub>בן פדת</sub></small>: <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_ד|ירושלמי תרומות, פרק יא, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_ד"></span> <big>מתני':</big> {{שוליים|יא_כב}} גרעיני תרומה בזמן שהן מכנסן, אסורות. ואם השליכן, מותרות. וכן עצמות של קדשים. בזמן שהוא מכנסן, אסורות. ואם השליכן, מותרות. המורסן מותר. {{שוליים|יא_כג}} סובין של חדשות אסורות, ושל ישנות מותרות. {{שוליים|יא_כד}} נוהג בתרומה כדרך שהוא נוהג בחולין. המסלת קב או קביים לסאה. לא יאבד את השאר, אלא יניחנה במקום המוצנע. {{שוליים|יא_כה}}מגורה שפינה ממנה חיטי תרומה. אין מחייבין אותו להיות יושב ומלקט אחת אחת, אלא מכבד כדרכו ונותן לתוכו חולין. {{שוליים|יא_כו}}וכן חבית של שמן שנשפכה. אין מחייבים אותו להיות יושב ומטפח, אלא נוהג בה כדרך שהוא נוהג בחולין. {{שוליים|יא_כז}}המערה מכד לכד, נוטף שלש טיפין ונותן לתוכו חולין. {{שוליים|יא_כח}}ואם הרכינה ומיצת, הרי זו תרומה. וכמה יהא בתרומת מעשר של דמאי ויוליכנה לכהן? {{שוליים|יא_כט}}אחד משמונה לשמינית הלוג: <br> <big>גמ':</big> {{ירו"מ-הדגשה|תנן, גרעיני תרומה. בזמן שהן מכנסן, אסורות. ואם השליכן, מותרות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small> }}}. בגלעיני אגסים וקרוסטומלין {{ירו"מ-הדגשה|שראוים קצת לאכילה }} היא מתניתא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}}<small><sub>בן פדת</sub></small>. אפילו תימא {{ירו"מ-הדגשה|בשאר גרעינים }}, {{שוליים|יא_ל}}בגלעיני הרוטב, במחוסרין למצמץ. {{ירו"מ-הדגשה|וכיון שיכול למצוץ את הלחות, אסורים לזרים }}}. והא תנינן וכן עצמות הקודש. אית לך למימר במחוסרות למצמץ {{ירו"מ-הדגשה|אם השליכן מותרות? אלא על כרחך }} בראשי כנפים והסחוסין {{ירו"מ-הדגשה|שראוים קצת לאכילה, והוא הדין בגרעינים שראוים קצת לאכילה }}}. אתא {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} ואמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>, בראשי כנפים הסחוסין היא מתניתא. {{ירו"מ-הדגשה|תנן, סובין. של חדשות אסורות, ושל ישנות מותרות. }} {{שוליים|יא_לא}}ואלו הן החדשות, כל זמן שהבריות רגילין לחבוט <small><sub>ולא להוליכה לטוחן שעדין לא יבשה מספיק. </sub></small>{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} אמר, עד שלשים יום. {{ירו"מ-הדגשה|תנן, המסלת קב או קביים לסאה. לא יאבד את השאר, אלא יניחנה במקום המוצנע. אמר }} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>. כן היא שיעורה, {{ירו"מ-הדגשה|שרק אם מסלת קב או קבים מסאה מותר, פחות מכאן אסור. והתני }}, מסלת בחיטין כל שהוא רוצה. ומקנב בירק כל שהוא רוצה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>. במעמידו על תרומתו <small><sub>כמות סולת שרגיל לעשות בחולין. </sub></small> {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}}<small><sub>אילעא</sub></small>. כאן בשני רעבון, כאן בשני שובע. תמן תנינן. מיעי אבטיח <small><sub>מלון </sub></small>וקניבת ירק של תרומה. {{אמורא-ירו"מ|רבי דוסא}} מתיר לזרים, וחכמים {{שוליים|יא_לב}}אוסרים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>. {{שוליים|יא_לג}}לא שנו אלא בקניבת ירק של גננין {{ירו"מ-הדגשה|שמורידים הרבה כדי ליפות את הירק למכירה }}}. אבל בקניבת ירק של בעלי בתים {{ירו"מ-הדגשה|שמדקדקים להסיר רק את הפסולת }}, אף רבנן מודיין שמותר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון}} . מסתברא בתרומה גדולה {{ירו"מ-הדגשה|שניטלת מאומד וחיטה אחת פוטרת את כל הכרי דין תורה, אז אומרים שמותר לזרים שבשעה שקרא להן שם תרומה לא היה בדעתו על הפסולת }}}. אבל בתרומת מעשר {{ירו"מ-הדגשה|שצריך להפריש בדיוק, שהעלין }}<br> <br> <div class='noprint'>{{תיבה נגללת}}עין משפט ונר מצוה:{{ש}}[ע"א]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נו א}}{{ש}}[ע"ב]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נו ב}} {{סוף}}</div> <span id="דף_נז_א"></span> <div class='printonly'>{{צבע גופן|אדום|[דף נז עמוד א]}} </div> <div class='noprint'> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=66|תולדות יצחק=183|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</div> {{ירו"מ-הדגשה|תרומה }} על העלין, {{ירו"מ-הדגשה|והקלחים תרומה על }} הקלחים. {{ירו"מ-הדגשה|וכשהוא מודד את הירק, עם הפסולת הוא מודד, אף הפסולת בכלל תרומה תנן, המערה מכד לכד. נוטף שלש טיפין, ונותן לתוכו החולין. ואם }} הרכינה ומיצת, {{ירו"מ-הדגשה|הרי זו תרומה }}}. תמן תנינן {{שוליים|יא_לד}} הרכינה ומיצת, הרי היא של מוכר. {{ירו"מ-הדגשה|והכא את אמר הכין? }}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>, לית כאן של מוכר אלא של לוקח. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בן אלעזר}}, הרי היא של מוכר, משום יאוש. אף בקודש כן? <small><sub>שדי שינטוף שלש טיפין. </sub></small>אתא {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>, ואף בקודש כן. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} . לא שנו אלא בקדשים שיש להן מתירין. {{ירו"מ-הדגשה|כגון מנחה שהקומץ מתיר את השריים באכילה. השריים הללו אם מיצה שלוש טיפין דיו }}}. אבל בקדשים שאין להן מתירין {{ירו"מ-הדגשה|כגון היין של הנסכים }}, אפילו כל שהוא צריך להחזיר, {{ירו"מ-הדגשה|שאם לא כן חסר מהמידה }}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} בעי. הדין לוג שמן של מצורע <small><sub>שמביא מביתו ושופכו לתוך כלי קדש חלק נותנים על תנוך אזן המצורע הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית והשאר אכלים הכהנים</sub></small> . צריך להחזיר, או אינו צריך להחזיר? אין תימר צריך להחזיר. אם לא החזיר עובר משום חסרון? אין תימר אינו צריך להחזיר, אם החזיר עובר משום יתרון? {{אמורא-ירו"מ|בי חיננא}} לא אמר כן. אלא אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} . לא שנו אלא בקדשים שיש להם מתירין. אבל בקדשים שאין להם מתירין, אפילו כל שהוא צריך להחזיר. והדין לוג שמן של מצורע, לא {{שוליים|יא_לה}} כקדשים שיש להן מתירין הן, ואת אמר צריך להחזיר? מזה שהם שאלו ככה, הדא אמרה, צריך להחזיר ולא החזיר, עובר משום חסרון. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}. קדירה חרס שבישל בה תרומה, מגעילה בחמין ג' פעמים ודיו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} ואין למידין ממנה לעניין נבילה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}}<small><sub>בר זבידא</sub></small> . קשייתה קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}. {{שוליים|יא_לו}} תרומה בעון מיתה, {{שוליים|יא_לז}} ונבילה בלא תעשה. ואת אמר הכין? אמר לו. כמאן דאמר {{שוליים|יא_לח}} מאיליהן קבלו עליהן את המעשרות. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסטי בר שונם}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}}<small><sub>בן יונה</sub></small> <br> <span id="דף_נז_ב"></span> <div class='printonly'>{{צבע גופן|אדום|[דף נז עמוד ב]}} </div> <div class='noprint'> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=66|תולדות יצחק=184|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</div> תנינן. אם הרכינה ומיצת, הרי זה תרומה. ואת אמרת הכין {{ירו"מ-הדגשה|שכלי חרס שבלע תרומה מגעילו שלוש פעמים ודיו? הרי כלי חרס פולט תמיד? }} אמר לו, כאן על ידי האור {{ירו"מ-הדגשה|אפילו כלי חרס }} נגעל ויוצא. {{שוליים|יא_לט}} שמרים של תרומה {{ירו"מ-הדגשה|שנתן עליהם מים }}}. הראשון והשני אסור והשלישי מותר. {{שוליים|יא_מ}} במה דברים אמורים? בשנתן לתוכן מים. אבל לא נתן לתוכן מים {{ירו"מ-הדגשה|אלא שאר משקין }}, אפילו שלישי אסור. {{שוליים|יא_מא}} שמרים של מעשר שני. ראשון אסור ושני מותר. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר, אף השני אסור בנותן טעם. {{שוליים|יא_מב}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small> בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוצדק}}. <small><sub>שמרים שנתן בהם מים</sub></small> הקודש במינויין <small><sub>כמו שמונין בהקדש עד רביעי לעניין טומאה</sub></small> ראשון ושני ושלישי אסור ורביעי מותר. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר רביעי בנותן טעם. חרסו {{ירו"מ-הדגשה|של זב }}{{ירו"מ-הדגשה|שמטיל בו מים }}}. {{שוליים|יא_מג}} ראשון טמא, ושני טהור. במה דברים אמורים? בשנתן לתוכן מים. אבל לא נתן לתוכן מים, אפילו עשירי טמא. {{ירו"מ-הדגשה|תנן, וכמה יהא בתרומת מעשר של דמאי ויוליכנה לכהן? אחד משמונה לשמינית הלוג. אמר }} {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן בר אחתיה דרבי יוסי בר חנינא}} בשם {{שוליים|יא_מד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר חנינא}}. פחות מכאן, נותנו בנרו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}}<small><sub>הכהן</sub></small> בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} . באוכל, כדי לבשל ביצה קלה. {{שוליים|יא_מה}}הדא דתימר בטמא {{ירו"מ-הדגשה|שעומד לשרפה }}}. אבל טהור, אפילו כל שהוא צריך להחזיר. {{ירו"מ-הדגשה|וכל זה שחילקנו בין טמא לטהור זה רק }} בדמאי אבל בודאי בין טמא בין טהור בין רוב בין מועט צריך להחזיר: <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_ה|ירושלמי תרומות, פרק יא, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_ה"></span> <big>מתני':</big> כרשיני תרומה, מאכילין אותן לבהמה ולחיה ולתרנגולין. {{שוליים|יא_מו}}ישראל ששכר פרה מכהן, מאכילה כרשיני תרומה. וכהן ששכר פרה מישראל. אף על פי שמזונותיה עליו, לא יאכילנה כרשיני תרומה. {{שוליים|יא_מז}}ישראל ששם פרה מכהן, לא יאכילנה כרשיני תרומה. וכהן ששם פרה מישראל, מאכילה כרשיני תרומה. {{שוליים|יא_מח}}מדליקין שמן שריפה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ובמבואות אפילין, ועל גבי החולים, ברשות כהן. {{שוליים|יא_מט}}בת ישראל שנשאת לכהן, והיא לימודה לבא אצל אביה, אביה מדליק ברשותה. מדליקין בבית המשתה, אבל לא בבית האבל, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}}<small><sub>בר עילאי</sub></small>. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}<small><sub>בן חלפתא</sub></small> אומר, בבית האבל, אבל לא בבית המשתה. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אוסר כאן וכאן. ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}}<small><sub>בן יוחאי</sub></small> {{שוליים|יא_נ}}מתיר כאן וכאן: <br> <big>גמ':</big> {{ירו"מ-הדגשה|תנן, ישראל ששם פרה מכהן, לא יאכילנה כרשיני תרומה }}}. מניין לפרתו של כהן שהיתה שומא אצל ישראל, שאינה מאכילה בתרומה? תלמוד לומר ([[ויקרא כב יא|ויקרא אמור כב יא]]) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו {{ירו"מ-הדגשה|הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו. הם אוכלים ואין בהמתו אוכלת }}}. יכול לא יאכילנה בכרשינין? תלמוד לומר נפש <br> <br> <div class='noprint'>{{תיבה נגללת}}עין משפט ונר מצוה:{{ש}}[ע"א]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נז א}}{{ש}}[ע"ב]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נז ב}} {{סוף}}</div> <span id="דף_נח_א"></span> <div class='printonly'>{{צבע גופן|אדום|[דף נח עמוד א]}} </div> <div class='noprint'> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נח.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=67|תולדות יצחק=186|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</div> אית תניי תנא, יכול לא תאכל בכרשינין ובתלתן? {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר נפש }}}. {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} ו{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}}<small><sub>רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי</sub></small> אמרו בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>. לית כאן תלתן, {{ירו"מ-הדגשה|שתרומת תלתן }} דבר תורה {{ירו"מ-הדגשה|שהיא מאכל אדם. תנן, כהן ששם פרה מישראל, מאכילה בתרומה }}}. לא כן תני, {{שוליים|יא_נא}} מניין לכהן שקנה עבד, ולישראל בו שותפות אפילו אחד ממאה בו. שאינו מאכילו בתרומה? תלמוד לומר, ([[ויקרא כב יא|ויקרא אמור כב יא]]) וכהן כי יקנה {{ירו"מ-הדגשה|והרי גוף הבהמה של ישראל ודינו כשותף ואיך מאכילה תרומה? }} תני {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}. אחד זו ואחד זו, לא תאכל בתרומה. {{ירו"מ-הדגשה|שכן בין אם הפרה של כהן, ושומא אצל ישראל. בין אם הפרה של ישראל ושומה אצל כהן, יש לישראל שותפות ואסורה לאכול. תנן, }} מדליקין שמן שריפה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, {{ירו"מ-הדגשה|ובמבואות אפילין }}, ועל גבי החולים, ברשות כהן. {{ירו"מ-הדגשה|{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small> }}}. כן היא מתניתא <small><sub>כך כוונת המשנה</sub></small>. {{שוליים|יא_נב}} ועל גבי החולים ברשות כהן. הא מתניתא קדמייתא, {{שוליים|יא_נג}} אפי' שלא ברשות כהן, {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שהכהנים מצויים בבתי כנסיות ובתי מדרשות ואף הם נהנים }}}. תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}}<small><sub>רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי</sub></small>. {{שוליים|יא_נד}} ביקור החולים אין לו שיעור. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אדא}}. מתניתא אמרה כן, דתנן. ועל גבי החולים ברשות כהן. {{ירו"מ-הדגשה|והרי הכהן ביקר כבר והלך אז איך מותר? אלא מכאן שאין שיעור לביקור חולים, שבכל רגע תולים שאולי הכהן יחזור }}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. עד כדון {{ירו"מ-הדגשה|התרנו להדליק בבתי כנסיות }}, בתרומה שנפלה לו מבית אבי אמו כהן. {{ירו"מ-הדגשה|האם מותר אפילו בתרומת גורנו אף שלא קיים מצוות נתינה לכהן? }} אמר לו מאן יימר לך {{ירו"מ-הדגשה|שמותר }} בתרומת גורנו? {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} ורבי יוסי. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} כ{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שמדובר גם בתרומת גרנו }}, ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}}<small><sub>בר זבידא</sub></small> כדאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} {{ירו"מ-הדגשה|שמדובר דווקא }} בתרומה שנפלה לו מבית אבי אמו {{ירו"מ-הדגשה|כהן. מאן דאמר בתרומה שנפלה לו מבית אבי אימו, אתי שפיר מה שמדליקים. אלא למאן דאמר אפילו בתרומת גרנו }}, בלא כן אינו צריך {{ירו"מ-הדגשה|לזכותו לכהן? }} אמר לו במזכה לו על ידי אחר. תני {{שוליים|יא_נה}} ישראל וכהן שהיו שותפין בחנות. ממלא ישראל את הנר שמן שריפה, ועולה לעלייה ויורד לחנות לעשות צרכיו של כהן, אבל לא של ישראל. כהן שבא אצל ישראל לעשות עמו חשבון, {{שוליים|יא_נו}} מדליק על גביו שמן שריפה <br> <br> <span id="דף_נח_ב"></span> <div class='printonly'>{{צבע גופן|אדום|[דף נח עמוד ב]}} </div> <div class='noprint'> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=67|תולדות יצחק=187|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</div> {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שלא זיכה לכהן? }} במזכה להן על ידי אחר. תני {{שוליים|יא_נז}}בת ישראל שנכנסה לעשות צרכיו של כהן אבל לא של ישראל תני {{שוליים|יא_נח}} בת ישראל שנכנסה להדליק מכהנת, טובלת פתילה שמן שריפה ומדלקת. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}} בשם דבי {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}}<small><sub>הכהן</sub></small>. שעת משלחת זאיבים היתה. {{ירו"מ-הדגשה|ומפני הסכנה התירו לבת ישראל להדליק נר משמן שרפה. ואף שהסכנה חלפה, לא }} עמד בית דין וביטל. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התם שדה שניטייבה לא תיזרע למוצאי שביעית, קנס הוא שקנסו את המטייב. {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}}<small><sub>הכהן</sub></small> התיר לחרוש חרישה ראשונה בשביעית, שעת סכנה היתה שהרומאים היו אונסים את החקלאים לשלם מסים גבוהים. וגם שם אמרו שאף שהסכנה חלפה ההיתר של {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}}<small><sub>הכהן</sub></small> לא בטל, דכמה }} דתימר תמן לא עמד בית דין וביטל. אף הכא לא עמד בית דין וביטל. בקרו של כהן שהיה מאכיל אצל ישראל. וכן בגדו של כהן שהיה נארג אצל ישראל. מדליק על גביו שמן שריפה ואינו חושש. כהן שבא לעשות חשבון עם ישראל. והדליק על גביו שמן שריפה, ועמד לו והלך לו. אף על פי כן, אין מחייבין אותו לכבותו, עד שיכבה מאיליו. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא בר עכברי}} הוה עבד עבידתא גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא ציפוריא הכהן}}. מי אזיל ליה <small><sub>כשבא ללכת</sub></small>, מלי ליה בוצינא שמן שריפה. ולא כן שבקין מימר, לעשות צרכיו של כהן. אבל לא של ישראל? אמרין דאי לא הוה עביד ליה כן, לא הוה אתי <small><sub>לא היה בא</sub></small>. סברין מימר, כד ימטי בייתיה הוה מטפי לה <small><sub>חשבו שכשיגיע לביתו הוא צריך לכבות את הנר</sub></small>. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} . {{ירו"מ-הדגשה|אינו חייב לכבות שבזכות שהיה לו אור בבית }} על ידי כן הוה שחר, ועל ידי כן הוה קרץ <small><sub>משכים</sub></small> {{ירו"מ-הדגשה|שיכול היה להתכונן ולהשכים לעבודה. אדא שמשא רצה להדליק נר שבת בשמן שריפה. וסבר כמאן דאמר שאף שאין מדליקין בשמן שרפה, אם הוסיף מעט שמן חולין לנר מותר. לכן }} שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}}<small><sub>אמי בן נתן</sub></small>. בגין דאנא צבע <small><sub>מרטיב</sub></small> {{ירו"מ-הדגשה|את הפתילה מן חולין האם די בזה להתיר? }} אמר לו, בטל הוא על גב פתילות. הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי יודא בן פזי}} לאילין דבי נחמיה {{ירו"מ-הדגשה|שמותר להדליק בשמן שרפה אם טובל את הפתילה בשמן חולין }}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}}<small><sub>אמי בן נתן</sub></small> נסב <small><sub>לקח</sub></small> פתילה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}}<small><sub>אילעא</sub></small> לא נסב פתילה. לית ליה ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}}<small><sub>אילעא</sub></small> הדא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}}<small><sub>אמי בן נתן</sub></small>? סבר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}}<small><sub>אילעא</sub></small> משום גזל. לא מן הדין אלא שחשש שמשא מבזבזא בה קדושה <small><sub>שחשש שהמשרת יזלזל ולא ינהג בקדושה</sub></small>. גמליאל זוגא שאל לרבי יסא, מהו להוסיף שמן חולין ולהדליק? אמר לו לא תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}}, אין מחייבין אותו למצותו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} . שנה לי יונתן בן עכמאי. בת כהן שהיתה עומדת ערב שבת עם חשיכה ובידה נר ובתוכו שמן שריפה, הרי זו מוספת לתוכו שמן של חולין ומדלקת. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} . מה טיבו של אותו יונתן בן עכמאי? אמר לו אדם גדול היה, ובקי במשנתינו היה. פרשיה {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא דכפר תחומין}} להאי ברייתא קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}}, ומניתיה חכים. <br> <br> <div class='noprint'>{{תיבה נגללת}}עין משפט ונר מצוה:{{ש}}[ע"א]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נח א}}{{ש}}[ע"ב]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נח ב}} {{סוף}}</div> <span id="דף_נט_א"></span> <div class='printonly'>{{צבע גופן|אדום|[דף נט עמוד א]}} </div> <div class='noprint'> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נט.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=68|תולדות יצחק=189|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</div> תנן. מדליקין בבית המשתה, אבל לא בבית האבל, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יודא}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}<small><sub>בן חלפתא</sub></small> אומר. בבית האבל, אבל לא בבית המשתה. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אוסר כאן וכאן. ורבי שמעון מתיר כאן וכאן. מה טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}}<small><sub>בר עילאי</sub></small>? בבית המשתה על ידי דמניהון <small><sub>שבגדיהם</sub></small> נקיים, לא מתעסקין ביה. {{ירו"מ-הדגשה|ואין חשש שהישראל יקח את הנר עם שמן שריפה לשימוש פרטי שלו. שאינו רוצה ללכלך את בגדיו }}}. בבית האבל על ידי דמניהון <small><sub>שבגדיהם</sub></small> צואין, מתעסקין ביה. מה טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}<small><sub>בן חלפתא</sub></small>? בית האבל. על ידי דאינון כניעין, לא מתעסקין ביה. בית המשתה. על ידי דאינון פחיזין, מתעסקין ביה. מה טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ? בבית האבל. על ידי דמניהון צואין, מתעסקין ביה. בית המשתה. על ידי דאינון פחיזין, מתעסקין ביה. מה טעמא דרבי שמעון? {{שוליים|יא_נט}} בית האבל. על ידי דאינון כניעין, לא מתעסקין ביה. {{שוליים|יא_ס}} בית המשתה. על ידי דמניהון נקיים, לא מתעסקין ביה. אמרין דבי {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}}<small><sub>הכהן</sub></small>, {{שוליים|יא_סא}} הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}}<small><sub>בן יוחאי</sub></small> . {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה}}, הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}}<small><sub>בן יוחאי</sub></small> . {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי צירניא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}. דלא כן, מה אנן אמרין, {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ורבי שמעון אין הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}}<small><sub>בן יוחאי</sub></small>? אמר לו. {{ירו"מ-הדגשה|השאלה הזאת }} של כת קודמין היא, {{ירו"מ-הדגשה|שכבר נשאלה לפניך. והתשובה היא ש{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}}<small><sub>בן יוחאי</sub></small> ו{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} לא יחידים במחלוקת שהרי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}}<small><sub>בר עילאי</sub></small> בא להכריעה ואומר }} מעין שניהן. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}<small><sub>בן חלפתא</sub></small> {{ירו"מ-הדגשה|בא להכריעה ואומר }} מעין שניהן. {{ירו"מ-הדגשה|והיתי אומר }} ש{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}<small><sub>בן חלפתא</sub></small>, הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}<small><sub>בן חלפתא</sub></small>. לכן בא ללמד אותנו שהלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}}<small><sub>בן יוחאי</sub></small>. מהו להדליק שמן שריפה בחנוכה? אמרין דבי {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}}<small><sub>הכהן</sub></small>. {{שוליים|יא_סב}} מדליקין בשמן שריפה בחנוכה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ניסא}} . אנא לא אנא חכים לאבא, <small><sub>לא הכרתי את אבא שמת בקטנותו. </sub></small>אימא הוה אמרה לי. אבוך הוה אמר. {{שוליים|יא_סג}} מי שאין לו שמן של חולין מדליק שמן שריפה בחנוכה: <br> <br> <div class='noprint'>{{תיבה נגללת}}עין משפט ונר מצוה:{{ש}}[ע"א]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נט א}}{{ש}}[ע"ב]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נט ב}} {{סוף}}</div> <strong>הדרן עלך פרק אין נותנין דבילה וסליקא לה מסכת תרומות</strong> {{:סיום מסכת|מסכת=תרומות}} 7pcph34ij7jti3s86lwb8rn18gdrvkq 2942912 2942911 2025-06-20T05:49:43Z מאירושולי 35234 2942912 wikitext text/x-wiki ==פרק אחד עשר - אין נותנין== [[קובץ:ירושלמי_מאיר_תרומות_פרק אחד עשר.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_א|ירושלמי תרומות, פרק יא, הלכה א]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_א"></span> <big>מתני':</big> {{שוליים|יא_א}}אין נותנין דבילה וגרוגרות לתוך המורייס, מפני שהוא מאבדן. אבל נותנין את היין למורייס. ואין מפטמין את השמן, אבל עושין היין יינומלין. {{שוליים|יא_ב}}אין מבשלין יין של תרומה, מפני שהוא ממעיטו. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} מתיר, מפני שהוא משביחו: <br> <big>גמ':</big> תנן, אין נותנין דבילה וגרוגרות לתוך המורייס {{ירו"מ-הדגשה|כו'}}. תני, נותן דבילה וגרוגרות לתוך המורייס כדרך שנותנין תבלין, ובלבד שלא יסחטם להוציא מימיהם. ובתבלין מותר, שכך הוא מלאכתן. צרור תבלין שנתנו לתוך קדירה זו, וחזר ונתנו לתוך קדירה אחרת. אם ביטל טעמו, מותר. ואם לאו, אסור. מה בינה לבין שבת? {{ירו"מ-הדגשה|אניס}}? לא כן תני, {{שוליים|יא_ג}}השבת שנתן טעם בקדירה אין בה משום תרומה, ואינה מטמאה טומאת אוכלין. {{ירו"מ-הדגשה|בשבת }} {{ירו"מ-הדגשה|משלך נתנו לך}}, {{ירו"מ-הדגשה|שאינו אוכל }} ובדין היה שלא תטמא טומאת אוכלין, והן אמרו שתטמא טומאת אוכלין. והן אמרו, מכיון שנתנה טעם בקדירה, בטלה. {{ירו"מ-הדגשה|תנן, אבל נותנין את היין למורייס. אמר }} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}}<small><sub>רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי</sub></small> בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי}} היא. דתניא, יין למורייס {{תנא-ירו"מ|רבי}} מתיר, ו{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}} אוסר. לפיכך אם עבר ונתנו. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אוסר לזרים, ו{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי שמעון}} מתיר לזרים. {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא ברבי תנחום}} בעי. כדברי מי שמתיר לזרים. מורייס של גוים, למה אסור? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר ווא}}. משום בישולי גוים הן אסורים. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}}<small><sub>בר זבידא</sub></small>. והתני, {{ירו"מ-הדגשה|אומן מותר שאינו}} {{ירו"מ-הדגשה|מוסיף יין, שאינו אומן אסור. אומן מותר, לא אפילו בשאין מבושלין? ודכוותיה, שאינו אומן }} אסור, ואפילו שאינן מבושלים. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן בר מרי}}. ואפילו כמאן דאמר אומן מותר, ובלבד ביודע {{ירו"מ-הדגשה|שלא נתן שם יין }}. הדא אמרה, {{שוליים|יא_ד}}הניית תרומה מותרת, {{שוליים|יא_ה}}הניית עבודה זרה אסורה. <br> <br> <div class='noprint'>{{תיבה נגללת}}עין משפט ונר מצוה:{{ש}}[ע"א]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נד א}}{{ש}}[ע"ב]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נד ב}} {{סוף}}</div> <span id="דף_נה_א"></span> <div class='printonly'>{{צבע גופן|אדום|[דף נה עמוד א]}} </div> <div class='noprint'> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נה.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=63|תולדות יצחק=175|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</div> תנן, אין מבשלין יין של תרומה, מפני שהוא ממעיטו. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} מתיר, מפני שהוא משביחו. מאי ממעיטו? {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}}<small><sub>בן פדת</sub></small> ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>. חד אמר מפני שממעטו ממידתו, וחרנא אמר מפני שממעטו משותיו {{ירו"מ-הדגשה|שלא הכל שותים מבושל }}. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה {{ירו"מ-הדגשה|דתנינן תמן תורמין יין שאינו מבושל על שאינו מבושל. ואין תורמים ממבושל על שאינו מבושל, שאין תורמים מן הרע על היפה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}}<small><sub>בר עילאי</sub></small>. והתנינן, אין מבשלין יין של תרומה, מפני שהוא ממעיטו. {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}}<small><sub>בר עילאי</sub></small> מתיר, מפני שהוא משביחו? ואמר }} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>, מחלפה שיטתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}}<small><sub>בר עילאי</sub></small>. ואמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}}<small><sub>בן פדת</sub></small> אינה מוחלפת, תמן בכהן <small><sub>שמותר לו לבשל תרומה אף שממעט את כמותו כיוון שבישול משביח. </sub></small>וכאן בבעלים <small><sub>שאף שבישול משביח אסור לו לבשל לפי שממעטו ממידתו וחוששים שמא יפריש פחות.</sub></small>הוי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small> הוא דאמר מפני שממעטו משותיו. {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן כיני}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}}<small><sub>אמי בן נתן</sub></small> אמרו בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} , מפני שממעטו משותיו: <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_ב|ירושלמי תרומות, פרק יא, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_ב"></span> <big>מתני':</big> דבש תמרים, ויין תפוחים, וחומץ סיתווניות, ושאר כל מי פירות של תרומה. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מחייב קרן וחומש. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> {{שוליים|יא_ו}} פוטר. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מטמא <small><sub>מכשיר </sub></small>משום משקה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> . לא מנו חכמים {{שוליים|יא_ז}} שבעה משקין כמוני פטמין. אלא אמרו. שבעה משקין טמאין <small><sub>מכשירים, </sub></small>ושאר כל המשקין טהורין: <br> <big>גמ':</big> תנן, דבש תמרים, {{ירו"מ-הדגשה|ויין תפוחים, וחומץ סיתווניות, ושאר כל מי פירות של תרומה. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מחייב קרן וחומש }} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> פוטר. {{ירו"מ-הדגשה|הוון בעי מימר מה פליגין? בחומש. אבל בקרן, אף {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> מודי. שאף שלענין תרומה זיעה בעלמה הן, מכל מקום שווי ממוני יש להן. מה פליגין? לשעבר. הא בתחילה, אף {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> מודי. והא תנינן. דבש תמרים {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מחייב במעשרות, ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> פוטר }} <small><sub>אפילו לכתחילה? </sub></small>{{ירו"מ-הדגשה|כאן שזבו משנטבלו, וכאן שזבו עד שלא נטבלו שאפילו לכתחילה מותר. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מחייב במעשרות. מודי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> }}, שאם עישר על התמרים אפילו באספמיא, {{ירו"מ-הדגשה|אפילו לא התכוון לעשר על הדבש }}, דבשן מותר. מילתיה אמר, שהוא מעשר מן התמרים על הדבש לפי תמרים {{ירו"מ-הדגשה|ולא צריך להוסיף כשיעור הדבש }}. תני, {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר. לא ש{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מחייב במעשרות <small><sub>על הדבש לעצמו שלא יכול לעשר מהתמרים על הדבש. </sub></small>אלא ש{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> אומר. שלא יאכל מן התמרים, עד שיעשר על הדבש. מילתיה אמרה, שהוא מעשר מן התמרים על הדבש, לפי דבש, ולפי תמרים, {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לכוון וגם להוסיף שיעור כנגד הדבש: }} <br> <br> <span id="דף_נה_ב"></span> <div class='printonly'>{{צבע גופן|אדום|[דף נה עמוד ב]}} </div> <div class='noprint'> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=64|תולדות יצחק=177|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</div> תנן, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מטמא <small><sub>מכשיר לטומאה</sub></small> משום משקה: תני, {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר. לא ש{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מטמא <small><sub>מכשיר לטומאה</sub></small> משום משקה. על מה נחלקו? על שנפל לתוכו משקה <small><sub>משבעה משקים כגון מים. </sub></small>ש{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מטמא משום משקה. וחכמים אומרים, הולכין אחר הרוב. על דעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}, {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small>, שלשתן אמרו דבר אחד. {{ירו"מ-הדגשה|דאין מי פירות מבטלין לעולם }}. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} דתני, מי פירות {{ירו"מ-הדגשה|שנפלו לתוכן מים כל שהן, טמאים, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} . וחכמים אומרים הולכים אחר הרוב. }} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} דתני, {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן יעקב}} אומר. {{שוליים|יא_ח}} ציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהוא, טמא. והדין {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> דהכא. {{ירו"מ-הדגשה|{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מטמא משום משקה. דסבר מי פירות מכשירים. וטעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> משום דכתיב }}, ([[ויקרא יא לד|ויקרא שמיני יא לד]]) וכל משקה. {{ירו"מ-הדגשה|מה טעמא דרבנן? דכתיב, ([[ויקרא יא לד|ויקרא שמיני יא לד]]) }} אשר ישתה. {{ירו"מ-הדגשה|ורק שבעה משקין עיקרן לשתיה }}. מה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> כ{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל }}<small><sub>בן אלישע</sub></small>? ד{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}}<small><sub>בן אלישע</sub></small> אמר. {{ירו"מ-הדגשה|פרט וכלל }} הכל בכלל. {{ירו"מ-הדגשה|והכא כל האוכל ([[ויקרא יא לד|ויקרא שמיני יא לד]]) אשר יבא עליו מים יטמא, פרט. ([[ויקרא יא לד|ויקרא שמיני יא לד]])וכל משקה כלל. פרט וכלל ריבה הכל. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> רובה }} מד{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל }}<small><sub>בן אלישע</sub></small>. {{ירו"מ-הדגשה|דהוא אמר. אפילו פרט וכלל וחזר ופרט. דאף שחזר ופרט דכתיב ([[ויקרא יא לד|ויקרא שמיני יא לד]]) אשר ישתה, }} סבר {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> הכל בכלל. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי פריגורי דקיסרין}}, {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר}}<small><sub>בן עזריה</sub></small> כ{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל }}<small><sub>בן אלישע</sub></small> {{ירו"מ-הדגשה|ולא הוסיף עליו. דאשר ישתה לא לפרט נאמר }}. אלא כך משיב {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> לחכמים כמה דאית לכון מדכתיב, ([[ויקרא יא לד|ויקרא שמיני יא לד]]) אשר יאכל, {{שוליים|יא_ט}} פרט לאוכל סרוח. כן אית לי אשר ישתה, {{שוליים|יא_י}} פרט למשקה סרוח. אמרו לו. לא דומין אוכלין למשקין. לא אם אמרת באוכלין, שכן אוכל סרוח מעיקרו טהור. תאמר במשקין, שכן משקה סרוח מעיקרו טמא? דבר אחר. לא אם אמרת באוכלין, שכן אוכלין {{שוליים|יא_יא}} המיוחדים לאדם, אינן צריכין מחשבה. תאמר במשקין. שכן {{שוליים|יא_יב}} משקין המיוחדים לאדם צריכין מחשבה? וכי מפני שצריכין מחשבה, יהא משקה סרוח מעיקרו טמא? הואיל והן צריכין מחשבה, צריך שיהא משקה הסרוח מעיקרו טהור. אלא הכי קאמר דבר אחר. אמרו לו, לא אם אמרת באוכלין, שכן {{שוליים|יא_יג}} אוכלי בהמה לאדם, אינן באין במחשבה <small><sub>שאפילו חשב עליהם לאכילה בטלה דעתו. </sub></small>תאמר במשקין, שכן משקה בהמה <small><sub>כגון מי שלולית גשמים</sub></small> לאדם. באין במחשבה ? ותני כן. כל משקה. מה תלמוד לומר אשר ישתה? פרט למשקה סרוח. דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small>. אמרו לו. {{שוליים|יא_יד}} אין משקין סרוחין יוצאין, לא ידי עופות, ולא ידי פרה. <small><sub>שהרי הם שותים משקים סרוחים ומשקה בהמה באים במחשבה לאדם </sub></small> <div class='noprint'>{{תיבה נגללת}}עין משפט ונר מצוה:{{ש}}[ע"א]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נה א}}{{ש}}[ע"ב]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נה ב}} {{סוף}}</div> <span id="דף_נו_א"></span> <div class='printonly'>{{צבע גופן|אדום|[דף נו עמוד א]}} </div> <div class='noprint'> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נו.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=64|תולדות יצחק=179|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</div> חברייא אמרי בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}}<small><sub>בן פדת</sub></small>. {{ירו"מ-הדגשה|מודים חכמים ל{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> }}, במשקה סרוח מעיקרו שהוא טמא. והתנינן, המוהל היוצא מהזתים. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> מטהר וחכמים {{שוליים|יא_טו}} מטמאין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}}<small><sub>אילעא</sub></small> בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}}<small><sub>בן פדת</sub></small>. מודה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> לחכמים, במי ים הגדול. שאפילו הן סרוחים, התורה קרא אותן מקוה {{ירו"מ-הדגשה|מים, דכתיב, }} ([[בראשית א י|בראשית בראשית א י]]) ולמקוה המים קרא ימים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}}. מודי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> לחכמים, {{שוליים|יא_טז}} במי תרדין ובמי שלקות שהם מכשירין. {{ירו"מ-הדגשה|תנן, אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> . לא מנו חכמים שבעה משקין כמוני פטמין. אלא אמרו. שבעה משקין טמאין, ושאר כל המשקין טהורין: אמר }} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small> בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}}. אם יאמר לך אדם, אולי שמנה משקין הן? אמור לו. הרי טל ומים מין אחד הן, ומנו אותן חכמים שנים. אילו הוה לון חורן, לא מניניה? <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_ג|ירושלמי תרומות, פרק יא, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_ג"></span> <big>מתני':</big> {{שוליים|יא_יז}} אין עושין תמרים דבש, ולא תפוחים יין, ולא סיתווניות חומץ. ושאר כל הפירות, אין משנין אותן מברייתן בתרומה ובמעשר שני, אלא זיתים וענבים בלבד. {{שוליים|יא_יח}} אין סופגין ארבעים משום ערלה, אלא על היוצא מהזיתים ומן הענבים. {{שוליים|יא_יט}} ואין מביאין ביכורים משקין,אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים. {{שוליים|יא_כ}} אינו מטמא משום משקה, אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים. ואין מקריבין על גבי המזבח, אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים. {{שוליים|יא_כא}} עוקצי תאנים, והגרוגרות, והכלוסים, והחרובים של תרומה, אסורין לזרים: <br> <big>גמ':</big> אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}}<small><sub>אילעא</sub></small> בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}}<small><sub>בן פדת</sub></small>, כיני מתניתין <small><sub>כך כוונת המשנה</sub></small>. אין מביאין בכורים משקין, אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים. ואפילו משזכו בהן בעלים <small><sub>הכהן שקיבלם </sub></small>לשם ביכורים. והתני, דרך ביכורים ועשה מהן משקה להביאן. מניין שיביא? תלמוד לומר ([[דברים כו ב|דברים כי תבא כו ב]]) תביא. התם בשלקטן משעה ראשונה על מנת כך. ברם הכא, בשלא לקטן משעה ראשונה על מנת כך. זיתים של תרומה טהורים, יעשו שמן. טמאים, לא יעשו. וענבים. בין טמאות בין טהורות לא יעשו <small><sub>שנראה כמפסידם אף שהם אסורים באכילה, </sub></small>דברי {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} . {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב}}<small><sub>בר אידי</sub></small> אמר משמו, לא נחלקו {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> על זיתים טהורים שיעשו. על מה נחלקו? על הטמאים. ש{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> אומר, שלא יעשו. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> אומר שיעשו. וענבים טהורות יעשו, וטמאות לא יעשו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} . מודה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> בזיתים טהורים שיעשו. על מה נחלקו? על הטמאים. ש{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> אומר לא יעשו. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> אומר יעשו. וענבים בין טהורות בין טמאות יעשו. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי}} מודה {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> בזיתים טהורים שיעשו. וענבים טמאות וזתים טמאים שלא יעשו. ועל מה נחלקו, על ענבים טהורות. ש{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}}<small><sub>בן הורקנוס</sub></small> אומר שלא יעשו. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}}<small><sub>בן חנניה</sub></small> אומר שיעשו. כל עמא רביין <small><sub>חלקו </sub></small>על ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} <br> <br> <span id="דף_נו_ב"></span> <div class='printonly'>{{צבע גופן|אדום|[דף נו עמוד ב]}} </div> <div class='noprint'> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=65|תולדות יצחק=181|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</div> בענבים טהורות שיעשו. ולמה אמר שלא יעשו. ש{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} סובר שחשובות הן לאוכל יותר מן המשקה. כל עמא רביין <small><sub>חולקים </sub></small>על ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} בענבים טמאות שלא יעשו. ולמה אמר יעשו? בשביל ליהנות מן החרצנים ומן הזגין. זיתים טמאים, {{תנא-ירו"מ|רבי}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} {{ירו"מ-הדגשה|בדעה חדא שלא יעשו }}. {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב}}<small><sub>בר אידי</sub></small> ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} בדעה חדא שיעשו. היאך עבדין עובדא? {{ירו"מ-הדגשה|תנן, עוקצי תאנים, והגרוגרות, והכלוסים, והחרובים של תרומה, אסורין לזרים. אמר }} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}}<small><sub>בן פדת</sub></small>. מתניתין במובלעות באוכל <small><sub>אבל כשהם נפרדים אין בהם קדושה. </sub></small>{{ירו"מ-הדגשה|כל מה שאמר }} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בתרומות וטהרות, אמרם משמועה בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}}<small><sub>בן פדת</sub></small>: <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_ד|ירושלמי תרומות, פרק יא, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_ד"></span> <big>מתני':</big> {{שוליים|יא_כב}} גרעיני תרומה בזמן שהן מכנסן, אסורות. ואם השליכן, מותרות. וכן עצמות של קדשים. בזמן שהוא מכנסן, אסורות. ואם השליכן, מותרות. המורסן מותר. {{שוליים|יא_כג}} סובין של חדשות אסורות, ושל ישנות מותרות. {{שוליים|יא_כד}} נוהג בתרומה כדרך שהוא נוהג בחולין. המסלת קב או קביים לסאה. לא יאבד את השאר, אלא יניחנה במקום המוצנע. {{שוליים|יא_כה}}מגורה שפינה ממנה חיטי תרומה. אין מחייבין אותו להיות יושב ומלקט אחת אחת, אלא מכבד כדרכו ונותן לתוכו חולין. {{שוליים|יא_כו}}וכן חבית של שמן שנשפכה. אין מחייבים אותו להיות יושב ומטפח, אלא נוהג בה כדרך שהוא נוהג בחולין. {{שוליים|יא_כז}}המערה מכד לכד, נוטף שלש טיפין ונותן לתוכו חולין. {{שוליים|יא_כח}}ואם הרכינה ומיצת, הרי זו תרומה. וכמה יהא בתרומת מעשר של דמאי ויוליכנה לכהן? {{שוליים|יא_כט}}אחד משמונה לשמינית הלוג: <br> <big>גמ':</big> {{ירו"מ-הדגשה|תנן, גרעיני תרומה. בזמן שהן מכנסן, אסורות. ואם השליכן, מותרות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small> }}. בגלעיני אגסים וקרוסטומלין {{ירו"מ-הדגשה|שראוים קצת לאכילה }} היא מתניתא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}}<small><sub>בן פדת</sub></small>. אפילו תימא {{ירו"מ-הדגשה|בשאר גרעינים }}, {{שוליים|יא_ל}}בגלעיני הרוטב, במחוסרין למצמץ. {{ירו"מ-הדגשה|וכיון שיכול למצוץ את הלחות, אסורים לזרים }}. והא תנינן וכן עצמות הקודש. אית לך למימר במחוסרות למצמץ {{ירו"מ-הדגשה|אם השליכן מותרות? אלא על כרחך }} בראשי כנפים והסחוסין {{ירו"מ-הדגשה|שראוים קצת לאכילה, והוא הדין בגרעינים שראוים קצת לאכילה }}. אתא {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} ואמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>, בראשי כנפים הסחוסין היא מתניתא. {{ירו"מ-הדגשה|תנן, סובין. של חדשות אסורות, ושל ישנות מותרות. }} {{שוליים|יא_לא}}ואלו הן החדשות, כל זמן שהבריות רגילין לחבוט <small><sub>ולא להוליכה לטוחן שעדין לא יבשה מספיק. </sub></small>{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} אמר, עד שלשים יום. {{ירו"מ-הדגשה|תנן, המסלת קב או קביים לסאה. לא יאבד את השאר, אלא יניחנה במקום המוצנע. אמר }} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>. כן היא שיעורה, {{ירו"מ-הדגשה|שרק אם מסלת קב או קבים מסאה מותר, פחות מכאן אסור. והתני }}, מסלת בחיטין כל שהוא רוצה. ומקנב בירק כל שהוא רוצה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>. במעמידו על תרומתו <small><sub>כמות סולת שרגיל לעשות בחולין. </sub></small> {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}}<small><sub>אילעא</sub></small>. כאן בשני רעבון, כאן בשני שובע. תמן תנינן. מיעי אבטיח <small><sub>מלון </sub></small>וקניבת ירק של תרומה. {{אמורא-ירו"מ|רבי דוסא}} מתיר לזרים, וחכמים {{שוליים|יא_לב}}אוסרים. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>. {{שוליים|יא_לג}}לא שנו אלא בקניבת ירק של גננין {{ירו"מ-הדגשה|שמורידים הרבה כדי ליפות את הירק למכירה }}. אבל בקניבת ירק של בעלי בתים {{ירו"מ-הדגשה|שמדקדקים להסיר רק את הפסולת }}, אף רבנן מודיין שמותר. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון}} . מסתברא בתרומה גדולה {{ירו"מ-הדגשה|שניטלת מאומד וחיטה אחת פוטרת את כל הכרי דין תורה, אז אומרים שמותר לזרים שבשעה שקרא להן שם תרומה לא היה בדעתו על הפסולת }}. אבל בתרומת מעשר {{ירו"מ-הדגשה|שצריך להפריש בדיוק, שהעלין }}<br> <br> <div class='noprint'>{{תיבה נגללת}}עין משפט ונר מצוה:{{ש}}[ע"א]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נו א}}{{ש}}[ע"ב]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נו ב}} {{סוף}}</div> <span id="דף_נז_א"></span> <div class='printonly'>{{צבע גופן|אדום|[דף נז עמוד א]}} </div> <div class='noprint'> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נז.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=66|תולדות יצחק=183|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</div> {{ירו"מ-הדגשה|תרומה }} על העלין, {{ירו"מ-הדגשה|והקלחים תרומה על }} הקלחים. {{ירו"מ-הדגשה|וכשהוא מודד את הירק, עם הפסולת הוא מודד, אף הפסולת בכלל תרומה תנן, המערה מכד לכד. נוטף שלש טיפין, ונותן לתוכו החולין. ואם }} הרכינה ומיצת, {{ירו"מ-הדגשה|הרי זו תרומה }}. תמן תנינן {{שוליים|יא_לד}} הרכינה ומיצת, הרי היא של מוכר. {{ירו"מ-הדגשה|והכא את אמר הכין? }} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>, לית כאן של מוכר אלא של לוקח. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בן אלעזר}}, הרי היא של מוכר, משום יאוש. אף בקודש כן? <small><sub>שדי שינטוף שלש טיפין. </sub></small>אתא {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>, ואף בקודש כן. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} . לא שנו אלא בקדשים שיש להן מתירין. {{ירו"מ-הדגשה|כגון מנחה שהקומץ מתיר את השריים באכילה. השריים הללו אם מיצה שלוש טיפין דיו }}. אבל בקדשים שאין להן מתירין {{ירו"מ-הדגשה|כגון היין של הנסכים }}, אפילו כל שהוא צריך להחזיר, {{ירו"מ-הדגשה|שאם לא כן חסר מהמידה }}. {{אמורא-ירו"מ|רבי בון בר חייא}} בעי. הדין לוג שמן של מצורע <small><sub>שמביא מביתו ושופכו לתוך כלי קדש חלק נותנים על תנוך אזן המצורע הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית והשאר אכלים הכהנים</sub></small> . צריך להחזיר, או אינו צריך להחזיר? אין תימר צריך להחזיר. אם לא החזיר עובר משום חסרון? אין תימר אינו צריך להחזיר, אם החזיר עובר משום יתרון? {{אמורא-ירו"מ|בי חיננא}} לא אמר כן. אלא אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}} . לא שנו אלא בקדשים שיש להם מתירין. אבל בקדשים שאין להם מתירין, אפילו כל שהוא צריך להחזיר. והדין לוג שמן של מצורע, לא {{שוליים|יא_לה}} כקדשים שיש להן מתירין הן, ואת אמר צריך להחזיר? מזה שהם שאלו ככה, הדא אמרה, צריך להחזיר ולא החזיר, עובר משום חסרון. תני {{אמורא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}. קדירה חרס שבישל בה תרומה, מגעילה בחמין ג' פעמים ודיו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} ואין למידין ממנה לעניין נבילה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}}<small><sub>בר זבידא</sub></small> . קשייתה קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}. {{שוליים|יא_לו}} תרומה בעון מיתה, {{שוליים|יא_לז}} ונבילה בלא תעשה. ואת אמר הכין? אמר לו. כמאן דאמר {{שוליים|יא_לח}} מאיליהן קבלו עליהן את המעשרות. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסטי בר שונם}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}}<small><sub>בן יונה</sub></small> <br> <span id="דף_נז_ב"></span> <div class='printonly'>{{צבע גופן|אדום|[דף נז עמוד ב]}} </div> <div class='noprint'> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=66|תולדות יצחק=184|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</div> תנינן. אם הרכינה ומיצת, הרי זה תרומה. ואת אמרת הכין {{ירו"מ-הדגשה|שכלי חרס שבלע תרומה מגעילו שלוש פעמים ודיו? הרי כלי חרס פולט תמיד? }} אמר לו, כאן על ידי האור {{ירו"מ-הדגשה|אפילו כלי חרס }} נגעל ויוצא. {{שוליים|יא_לט}} שמרים של תרומה {{ירו"מ-הדגשה|שנתן עליהם מים }}. הראשון והשני אסור והשלישי מותר. {{שוליים|יא_מ}} במה דברים אמורים? בשנתן לתוכן מים. אבל לא נתן לתוכן מים {{ירו"מ-הדגשה|אלא שאר משקין }}, אפילו שלישי אסור. {{שוליים|יא_מא}} שמרים של מעשר שני. ראשון אסור ושני מותר. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר, אף השני אסור בנותן טעם. {{שוליים|יא_מב}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small> בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוצדק}}. <small><sub>שמרים שנתן בהם מים</sub></small> הקודש במינויין <small><sub>כמו שמונין בהקדש עד רביעי לעניין טומאה</sub></small> ראשון ושני ושלישי אסור ורביעי מותר. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אומר רביעי בנותן טעם. חרסו {{ירו"מ-הדגשה|של זב }}{{ירו"מ-הדגשה|שמטיל בו מים }}. {{שוליים|יא_מג}} ראשון טמא, ושני טהור. במה דברים אמורים? בשנתן לתוכן מים. אבל לא נתן לתוכן מים, אפילו עשירי טמא. {{ירו"מ-הדגשה|תנן, וכמה יהא בתרומת מעשר של דמאי ויוליכנה לכהן? אחד משמונה לשמינית הלוג. אמר }} {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן בר אחתיה דרבי יוסי בר חנינא}} בשם {{שוליים|יא_מד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר חנינא}}. פחות מכאן, נותנו בנרו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}}<small><sub>הכהן</sub></small> בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}} . באוכל, כדי לבשל ביצה קלה. {{שוליים|יא_מה}}הדא דתימר בטמא {{ירו"מ-הדגשה|שעומד לשרפה }}. אבל טהור, אפילו כל שהוא צריך להחזיר. {{ירו"מ-הדגשה|וכל זה שחילקנו בין טמא לטהור זה רק }} בדמאי אבל בודאי בין טמא בין טהור בין רוב בין מועט צריך להחזיר: <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_ה|ירושלמי תרומות, פרק יא, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_תרומות_יא_ה"></span> <big>מתני':</big> כרשיני תרומה, מאכילין אותן לבהמה ולחיה ולתרנגולין. {{שוליים|יא_מו}}ישראל ששכר פרה מכהן, מאכילה כרשיני תרומה. וכהן ששכר פרה מישראל. אף על פי שמזונותיה עליו, לא יאכילנה כרשיני תרומה. {{שוליים|יא_מז}}ישראל ששם פרה מכהן, לא יאכילנה כרשיני תרומה. וכהן ששם פרה מישראל, מאכילה כרשיני תרומה. {{שוליים|יא_מח}}מדליקין שמן שריפה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ובמבואות אפילין, ועל גבי החולים, ברשות כהן. {{שוליים|יא_מט}}בת ישראל שנשאת לכהן, והיא לימודה לבא אצל אביה, אביה מדליק ברשותה. מדליקין בבית המשתה, אבל לא בבית האבל, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}}<small><sub>בר עילאי</sub></small>. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}<small><sub>בן חלפתא</sub></small> אומר, בבית האבל, אבל לא בבית המשתה. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אוסר כאן וכאן. ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}}<small><sub>בן יוחאי</sub></small> {{שוליים|יא_נ}}מתיר כאן וכאן: <br> <big>גמ':</big> {{ירו"מ-הדגשה|תנן, ישראל ששם פרה מכהן, לא יאכילנה כרשיני תרומה }}. מניין לפרתו של כהן שהיתה שומא אצל ישראל, שאינה מאכילה בתרומה? תלמוד לומר ([[ויקרא כב יא|ויקרא אמור כב יא]]) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו {{ירו"מ-הדגשה|הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו. הם אוכלים ואין בהמתו אוכלת }}. יכול לא יאכילנה בכרשינין? תלמוד לומר נפש <br> <br> <div class='noprint'>{{תיבה נגללת}}עין משפט ונר מצוה:{{ש}}[ע"א]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נז א}}{{ש}}[ע"ב]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נז ב}} {{סוף}}</div> <span id="דף_נח_א"></span> <div class='printonly'>{{צבע גופן|אדום|[דף נח עמוד א]}} </div> <div class='noprint'> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נח.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=67|תולדות יצחק=186|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</div> אית תניי תנא, יכול לא תאכל בכרשינין ובתלתן? {{ירו"מ-הדגשה|תלמוד לומר נפש }}. {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} ו{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}}<small><sub>רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי</sub></small> אמרו בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small>. לית כאן תלתן, {{ירו"מ-הדגשה|שתרומת תלתן }} דבר תורה {{ירו"מ-הדגשה|שהיא מאכל אדם. תנן, כהן ששם פרה מישראל, מאכילה בתרומה }}. לא כן תני, {{שוליים|יא_נא}} מניין לכהן שקנה עבד, ולישראל בו שותפות אפילו אחד ממאה בו. שאינו מאכילו בתרומה? תלמוד לומר, ([[ויקרא כב יא|ויקרא אמור כב יא]]) וכהן כי יקנה {{ירו"מ-הדגשה|והרי גוף הבהמה של ישראל ודינו כשותף ואיך מאכילה תרומה? }} תני {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}. אחד זו ואחד זו, לא תאכל בתרומה. {{ירו"מ-הדגשה|שכן בין אם הפרה של כהן, ושומא אצל ישראל. בין אם הפרה של ישראל ושומה אצל כהן, יש לישראל שותפות ואסורה לאכול. תנן, }} מדליקין שמן שריפה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, {{ירו"מ-הדגשה|ובמבואות אפילין }}, ועל גבי החולים, ברשות כהן. {{ירו"מ-הדגשה|{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר אבא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}}<small><sub>בר נפחא</sub></small> }}. כן היא מתניתא <small><sub>כך כוונת המשנה</sub></small>. {{שוליים|יא_נב}} ועל גבי החולים ברשות כהן. הא מתניתא קדמייתא, {{שוליים|יא_נג}} אפי' שלא ברשות כהן, {{ירו"מ-הדגשה|כיוון שהכהנים מצויים בבתי כנסיות ובתי מדרשות ואף הם נהנים }}. תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}}<small><sub>רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי</sub></small>. {{שוליים|יא_נד}} ביקור החולים אין לו שיעור. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אדא}}. מתניתא אמרה כן, דתנן. ועל גבי החולים ברשות כהן. {{ירו"מ-הדגשה|והרי הכהן ביקר כבר והלך אז איך מותר? אלא מכאן שאין שיעור לביקור חולים, שבכל רגע תולים שאולי הכהן יחזור }}. {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} בעא קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. עד כדון {{ירו"מ-הדגשה|התרנו להדליק בבתי כנסיות }}, בתרומה שנפלה לו מבית אבי אמו כהן. {{ירו"מ-הדגשה|האם מותר אפילו בתרומת גורנו אף שלא קיים מצוות נתינה לכהן? }} אמר לו מאן יימר לך {{ירו"מ-הדגשה|שמותר }} בתרומת גורנו? {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} ורבי יוסי. {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}} כ{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|שמדובר גם בתרומת גרנו }}, ו{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}}<small><sub>בר זבידא</sub></small> כדאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} {{ירו"מ-הדגשה|שמדובר דווקא }} בתרומה שנפלה לו מבית אבי אמו {{ירו"מ-הדגשה|כהן. מאן דאמר בתרומה שנפלה לו מבית אבי אימו, אתי שפיר מה שמדליקים. אלא למאן דאמר אפילו בתרומת גרנו }}, בלא כן אינו צריך {{ירו"מ-הדגשה|לזכותו לכהן? }} אמר לו במזכה לו על ידי אחר. תני {{שוליים|יא_נה}} ישראל וכהן שהיו שותפין בחנות. ממלא ישראל את הנר שמן שריפה, ועולה לעלייה ויורד לחנות לעשות צרכיו של כהן, אבל לא של ישראל. כהן שבא אצל ישראל לעשות עמו חשבון, {{שוליים|יא_נו}} מדליק על גביו שמן שריפה <br> <br> <span id="דף_נח_ב"></span> <div class='printonly'>{{צבע גופן|אדום|[דף נח עמוד ב]}} </div> <div class='noprint'> {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=67|תולדות יצחק=187|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</div> {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי שלא זיכה לכהן? }} במזכה להן על ידי אחר. תני {{שוליים|יא_נז}}בת ישראל שנכנסה לעשות צרכיו של כהן אבל לא של ישראל תני {{שוליים|יא_נח}} בת ישראל שנכנסה להדליק מכהנת, טובלת פתילה שמן שריפה ומדלקת. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונא}} בשם דבי {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}}<small><sub>הכהן</sub></small>. שעת משלחת זאיבים היתה. {{ירו"מ-הדגשה|ומפני הסכנה התירו לבת ישראל להדליק נר משמן שרפה. ואף שהסכנה חלפה, לא }} עמד בית דין וביטל. {{ירו"מ-הדגשה|תנן התם שדה שניטייבה לא תיזרע למוצאי שביעית, קנס הוא שקנסו את המטייב. {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}}<small><sub>הכהן</sub></small> התיר לחרוש חרישה ראשונה בשביעית, שעת סכנה היתה שהרומאים היו אונסים את החקלאים לשלם מסים גבוהים. וגם שם אמרו שאף שהסכנה חלפה ההיתר של {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}}<small><sub>הכהן</sub></small> לא בטל, דכמה }} דתימר תמן לא עמד בית דין וביטל. אף הכא לא עמד בית דין וביטל. בקרו של כהן שהיה מאכיל אצל ישראל. וכן בגדו של כהן שהיה נארג אצל ישראל. מדליק על גביו שמן שריפה ואינו חושש. כהן שבא לעשות חשבון עם ישראל. והדליק על גביו שמן שריפה, ועמד לו והלך לו. אף על פי כן, אין מחייבין אותו לכבותו, עד שיכבה מאיליו. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניא בר עכברי}} הוה עבד עבידתא גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא ציפוריא הכהן}}. מי אזיל ליה <small><sub>כשבא ללכת</sub></small>, מלי ליה בוצינא שמן שריפה. ולא כן שבקין מימר, לעשות צרכיו של כהן. אבל לא של ישראל? אמרין דאי לא הוה עביד ליה כן, לא הוה אתי <small><sub>לא היה בא</sub></small>. סברין מימר, כד ימטי בייתיה הוה מטפי לה <small><sub>חשבו שכשיגיע לביתו הוא צריך לכבות את הנר</sub></small>. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חיננא}} . {{ירו"מ-הדגשה|אינו חייב לכבות שבזכות שהיה לו אור בבית }} על ידי כן הוה שחר, ועל ידי כן הוה קרץ <small><sub>משכים</sub></small> {{ירו"מ-הדגשה|שיכול היה להתכונן ולהשכים לעבודה. אדא שמשא רצה להדליק נר שבת בשמן שריפה. וסבר כמאן דאמר שאף שאין מדליקין בשמן שרפה, אם הוסיף מעט שמן חולין לנר מותר. לכן }} שאל ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}}<small><sub>אמי בן נתן</sub></small>. בגין דאנא צבע <small><sub>מרטיב</sub></small> {{ירו"מ-הדגשה|את הפתילה מן חולין האם די בזה להתיר? }} אמר לו, בטל הוא על גב פתילות. הורי {{אמורא-ירו"מ|רבי יודא בן פזי}} לאילין דבי נחמיה {{ירו"מ-הדגשה|שמותר להדליק בשמן שרפה אם טובל את הפתילה בשמן חולין }}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}}<small><sub>אמי בן נתן</sub></small> נסב <small><sub>לקח</sub></small> פתילה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}}<small><sub>אילעא</sub></small> לא נסב פתילה. לית ליה ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}}<small><sub>אילעא</sub></small> הדא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי אימי}}<small><sub>אמי בן נתן</sub></small>? סבר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}}<small><sub>אילעא</sub></small> משום גזל. לא מן הדין אלא שחשש שמשא מבזבזא בה קדושה <small><sub>שחשש שהמשרת יזלזל ולא ינהג בקדושה</sub></small>. גמליאל זוגא שאל לרבי יסא, מהו להוסיף שמן חולין ולהדליק? אמר לו לא תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי הושעיה}}, אין מחייבין אותו למצותו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבהו}} . שנה לי יונתן בן עכמאי. בת כהן שהיתה עומדת ערב שבת עם חשיכה ובידה נר ובתוכו שמן שריפה, הרי זו מוספת לתוכו שמן של חולין ומדלקת. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי זירא}} . מה טיבו של אותו יונתן בן עכמאי? אמר לו אדם גדול היה, ובקי במשנתינו היה. פרשיה {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא דכפר תחומין}} להאי ברייתא קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}}, ומניתיה חכים. <br> <br> <div class='noprint'>{{תיבה נגללת}}עין משפט ונר מצוה:{{ש}}[ע"א]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נח א}}{{ש}}[ע"ב]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נח ב}} {{סוף}}</div> <span id="דף_נט_א"></span> <div class='printonly'>{{צבע גופן|אדום|[דף נט עמוד א]}} </div> <div class='noprint'> [[File:תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נט.ogg|thumb|תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף נט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|תרומות|נט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=68|תולדות יצחק=189|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</div> תנן. מדליקין בבית המשתה, אבל לא בבית האבל, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי יודא}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}<small><sub>בן חלפתא</sub></small> אומר. בבית האבל, אבל לא בבית המשתה. {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} אוסר כאן וכאן. ורבי שמעון מתיר כאן וכאן. מה טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}}<small><sub>בר עילאי</sub></small>? בבית המשתה על ידי דמניהון <small><sub>שבגדיהם</sub></small> נקיים, לא מתעסקין ביה. {{ירו"מ-הדגשה|ואין חשש שהישראל יקח את הנר עם שמן שריפה לשימוש פרטי שלו. שאינו רוצה ללכלך את בגדיו }}. בבית האבל על ידי דמניהון <small><sub>שבגדיהם</sub></small> צואין, מתעסקין ביה. מה טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}<small><sub>בן חלפתא</sub></small>? בית האבל. על ידי דאינון כניעין, לא מתעסקין ביה. בית המשתה. על ידי דאינון פחיזין, מתעסקין ביה. מה טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ? בבית האבל. על ידי דמניהון צואין, מתעסקין ביה. בית המשתה. על ידי דאינון פחיזין, מתעסקין ביה. מה טעמא דרבי שמעון? {{שוליים|יא_נט}} בית האבל. על ידי דאינון כניעין, לא מתעסקין ביה. {{שוליים|יא_ס}} בית המשתה. על ידי דמניהון נקיים, לא מתעסקין ביה. אמרין דבי {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}}<small><sub>הכהן</sub></small>, {{שוליים|יא_סא}} הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}}<small><sub>בן יוחאי</sub></small> . {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב בר אחא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יאשיה}}, הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}}<small><sub>בן יוחאי</sub></small> . {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי צירניא}} בעי קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}. דלא כן, מה אנן אמרין, {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} ורבי שמעון אין הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}}<small><sub>בן יוחאי</sub></small>? אמר לו. {{ירו"מ-הדגשה|השאלה הזאת }} של כת קודמין היא, {{ירו"מ-הדגשה|שכבר נשאלה לפניך. והתשובה היא ש{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}}<small><sub>בן יוחאי</sub></small> ו{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} לא יחידים במחלוקת שהרי {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}}<small><sub>בר עילאי</sub></small> בא להכריעה ואומר }} מעין שניהן. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}<small><sub>בן חלפתא</sub></small> {{ירו"מ-הדגשה|בא להכריעה ואומר }} מעין שניהן. {{ירו"מ-הדגשה|והיתי אומר }} ש{{תנא-ירו"מ|רבי יהודא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}<small><sub>בן חלפתא</sub></small>, הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}<small><sub>בן חלפתא</sub></small>. לכן בא ללמד אותנו שהלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}}<small><sub>בן יוחאי</sub></small>. מהו להדליק שמן שריפה בחנוכה? אמרין דבי {{אמורא-ירו"מ|רבי ינאי}}<small><sub>הכהן</sub></small>. {{שוליים|יא_סב}} מדליקין בשמן שריפה בחנוכה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ניסא}} . אנא לא אנא חכים לאבא, <small><sub>לא הכרתי את אבא שמת בקטנותו. </sub></small>אימא הוה אמרה לי. אבוך הוה אמר. {{שוליים|יא_סג}} מי שאין לו שמן של חולין מדליק שמן שריפה בחנוכה: <br> <br> <div class='noprint'>{{תיבה נגללת}}עין משפט ונר מצוה:{{ש}}[ע"א]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נט א}}{{ש}}[ע"ב]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/תרומות/פרק יא|נט ב}} {{סוף}}</div> <strong>הדרן עלך פרק אין נותנין דבילה וסליקא לה מסכת תרומות</strong> {{:סיום מסכת|מסכת=תרומות}} mn4mkr19p94tyw4fto283b149epaz8h מקור:תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה) (תשפ"ד) 116 1710172 2942814 2934623 2025-06-19T18:00:10Z OpenLawBot 8112 OpenLawBot העביר את הדף [[מקור:תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] לשם [[מקור:תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה) (תשפ"ד)]] בלי להשאיר הפניה: העברה 2934623 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 <מאגר תקן 1003454 קוד a163Y00000FDKa1QAH> <מקור> ((ק"ת תשפ"ד, 82|תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|10810)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 13]] [[+|ו-27(א)(1)]] [[לחוק הדיינים, התשט"ו-1955]], בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהתייעצות עם חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "בית דין" - בית דין רבני אזורי ובית הדין הרבני הגדול; :- "חוק להסדר התדיינו((יו))ת" - [[חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה=חוק להסדר התדיינויות|חוק להסדר התדיינו((יו))ת בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014]]; :- "מצב חירום מיוחד" - מצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע, ובשל כך לא ניתן לקיים פעילות שגרתית בבתי הדין; :- "ראש בית דין" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לגבי בית הדין הרבני הגדול - נשיא בית הדין הרבני הגדול או דיין אחר של בית הדין הרבני הגדול שהנשיא הסמיך לכך; :: (2) לגבי בית דין רבני אזורי - ראש אבות בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן, ואם אין בבית הדין ראש אבות בית דין - אב בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן; מכהנים בבית דין רבני כמה אבות בית דין, יהיה ראש בית הדין הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. @ 2. החלת התקנות : (א) [[תקנות 3 עד 5]], כולן או מקצתן, יחולו על בתי הדין, כולם או מקצתם, אם פרסם השר לשירותי דת הודעה על כך בשל מצב חירום מיוחד (להלן - ההודעה). : (ב) תחולתן של התקנות כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מן המועד שנקבע בהודעה, אף אם קדם לפרסומה ברשומות, ועד למועד שייקבע. : (ג) פרסום הודעה כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה בסמוך ככל האפשר למועד חתימתה, באתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים, וכן בשידורי רדיו או טלוויזיה או בשני עיתונים יומיים וכמו כן ייעשה ברשומות; הנוסח שפורסם ברשומות הוא המחייב אף אם קדם לו פרסום בדרך אחרת. @ 3. עניינים שבהם יקוימו הליכים : (א) בתקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן: :: (1) בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר; :: (2) בקשות לסעד דחוף לפי [[סעיף 5(א)(3) לחוק להסדר התדיינויות]]; :: (3) בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה [[בסעיף 3(ה) לחוק להסדר התדיינויות]] בעניינים האלה: ::: (א) העברת ילד למסגרת חינוכית; ::: (ב) טיפול פסיכולוגי בקטין; ::: (ג) מקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם; :: (4) בקשות דחופות לפי [[חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956]]; :: (5) בקשות דחופות לפי [[חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953]], שנועדו למנוע עיגון; :: (6) הליכים לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991]], ולפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001]]; :: (7) בקשות דחופות לבירור יהדות אם כבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין; :: (8) בקשות דחופות לאישור הסכם גירושין או מתן היתר נישואין; :: (9) סידור גט; :: (10) עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם. : (ב) ראש בית דין יחליט לגבי הדחיפות לעניין תקנות משנה (א)(1), (3) עד (5), ו-(7). : (ג) מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה - בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה. : (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, להורות כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) לא יידון, כי הליך מסוים שאינו נמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) - יידון; כי בהליך מסוים יתקיים דיון במותב של שלושה. @ 4. הארכת מועדים : תקופת תוקפה של ההודעה לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שהורה בית הדין, ובכלל זה מניין ימי תקופת עיכוב ההליכים לפי [[חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014]], אלא אם כן הורה בית הדין אחרת בהחלטה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. @ 5. אגרה : אגרה שיש לשלמה, לפני תחילת הליך, לפי [[סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט"ז-1955]], יידחה תשלומה עד תום תקופת תוקפה של ההודעה אם הוגשה עם פתיחת ההליך בקשה לכך. @ 6. תוקף : תוקפן של תקנות אלה לתשעה חודשים מיום פרסומן. @ 7. תחילה : תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023). <פרסום> כ"ה בתשרי התשפ"ד (10 באוקטובר 2023) <חתימה> מיכאל מלכיאלי השר לשירותי דת gkvbwxfqm4o963snf3wfxhejuojkq66 תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה) (תשפ"ד) 0 1710178 2942817 2926400 2025-06-19T18:00:12Z OpenLawBot 8112 OpenLawBot העביר את הדף [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] לשם [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה) (תשפ"ד)]] בלי להשאיר הפניה: העברה 2926400 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 82|תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10810.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 27|ו־27(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|לחוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהתייעצות עם חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דין“ – בית דין רבני אזורי ובית הדין הרבני הגדול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדר התדיינו{{ח:הערה|יו}}ת“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה|חוק להסדר התדיינו{{ח:הערה|יו}}ת בסכסוכי משפחה, התשע״ה–2014}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב חירום מיוחד“ – מצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע, ובשל כך לא ניתן לקיים פעילות שגרתית בבתי הדין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש בית דין“ – כל אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לגבי בית הדין הרבני הגדול – נשיא בית הדין הרבני הגדול או דיין אחר של בית הדין הרבני הגדול שהנשיא הסמיך לכך; {{ח:תתת|(2)}} לגבי בית דין רבני אזורי – ראש אבות בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן, ואם אין בבית הדין ראש אבות בית דין – אב בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן; מכהנים בבית דין רבני כמה אבות בית דין, יהיה ראש בית הדין הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם. {{ח:סעיף|2|החלת התקנות}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 5}}, כולן או מקצתן, יחולו על בתי הדין, כולם או מקצתם, אם פרסם השר לשירותי דת הודעה על כך בשל מצב חירום מיוחד (להלן – ההודעה). {{ח:תת|(ב)}} תחולתן של התקנות כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מן המועד שנקבע בהודעה, אף אם קדם לפרסומה ברשומות, ועד למועד שייקבע. {{ח:תת|(ג)}} פרסום הודעה כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה בסמוך ככל האפשר למועד חתימתה, באתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים, וכן בשידורי רדיו או טלוויזיה או בשני עיתונים יומיים וכמו כן ייעשה ברשומות; הנוסח שפורסם ברשומות הוא המחייב אף אם קדם לו פרסום בדרך אחרת. {{ח:סעיף|3|עניינים שבהם יקוימו הליכים}} {{ח:תת|(א)}} בתקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר; {{ח:תתת|(2)}} בקשות לסעד דחוף לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה#סעיף 5|סעיף 5(א)(3) לחוק להסדר התדיינויות}}; {{ח:תתת|(3)}} בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה#סעיף 3|בסעיף 3(ה) לחוק להסדר התדיינויות}} בעניינים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} העברת ילד למסגרת חינוכית; {{ח:תתתת|(ב)}} טיפול פסיכולוגי בקטין; {{ח:תתתת|(ג)}} מקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם; {{ח:תתת|(4)}} בקשות דחופות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון)|חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט״ז–1956}}; {{ח:תתת|(5)}} בקשות דחופות לפי {{ח:חיצוני|חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)|חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג–1953}}, שנועדו למנוע עיגון; {{ח:תתת|(6)}} הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001}}; {{ח:תתת|(7)}} בקשות דחופות לבירור יהדות אם כבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין; {{ח:תתת|(8)}} בקשות דחופות לאישור הסכם גירושין או מתן היתר נישואין; {{ח:תתת|(9)}} סידור גט; {{ח:תתת|(10)}} עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם. {{ח:תת|(ב)}} ראש בית דין יחליט לגבי הדחיפות לעניין תקנות משנה (א)(1), (3) עד (5), ו־(7). {{ח:תת|(ג)}} מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, להורות כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) לא יידון, כי הליך מסוים שאינו נמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) – יידון; כי בהליך מסוים יתקיים דיון במותב של שלושה. {{ח:סעיף|4|הארכת מועדים}} {{ח:ת}} תקופת תוקפה של ההודעה לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שהורה בית הדין, ובכלל זה מניין ימי תקופת עיכוב ההליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה–2014}}, אלא אם כן הורה בית הדין אחרת בהחלטה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:סעיף|5|אגרה}} {{ח:ת}} אגרה שיש לשלמה, לפני תחילת הליך, לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 27|סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט״ז–1955}}, יידחה תשלומה עד תום תקופת תוקפה של ההודעה אם הוגשה עם פתיחת ההליך בקשה לכך. {{ח:סעיף|6|תוקף}} {{ח:ת}} תוקפן של תקנות אלה לתשעה חודשים מיום פרסומן. {{ח:סעיף|7|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023). {{ח:חתימות|כ״ה בתשרי התשפ״ד (10 באוקטובר 2023)}} * '''מיכאל מלכיאלי'''<br>השר לשירותי דת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] bgxyhwu1315c7r9psfyypesdzdl0syu שיחת מקור:תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה) (תשפ"ד) 117 1710179 2942815 2809012 2025-06-19T18:00:10Z OpenLawBot 8112 OpenLawBot העביר את הדף [[שיחת מקור:תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] לשם [[שיחת מקור:תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה) (תשפ"ד)]] בלי להשאיר הפניה: העברה 2809012 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] lvbgzmx4a6etmduafxw4wvx07im5k91 2942819 2942815 2025-06-19T18:00:15Z OpenLawBot 8112 הפניה 2942819 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה) (תשפ"ד)]] lc7ejnf0wf3nc9i1u36cc7xp9iqrm5j שיחה:תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה) (תשפ"ד) 1 1710180 2942818 2809013 2025-06-19T18:00:12Z OpenLawBot 8112 OpenLawBot העביר את הדף [[שיחה:תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] לשם [[שיחה:תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה) (תשפ"ד)]] בלי להשאיר הפניה: העברה 2809013 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 לך אלים אלפי אלפים 0 1726303 2942868 2929549 2025-06-19T22:19:20Z מו יו הו 37729 2942868 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש (עד י')}} {| |- | לְךָ {{סי|אֵ}}לִים {{סי|אַ}}לְפֵי {{סי|אֲ}}לָפִים|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- | לְךָ {{סי|בְּ}}רָקִים {{סי|בְּ}}רוּאֵי {{סי|בְ}}קָרִים|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ק|'''לְךָ קְהִלּוֹת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים{{ש-רווח|1em}}אוֹמְרִים קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}} |- | לְךָ {{סי|גּ}}וֹעִים {{סי|גְּ}}דוּדֵי {{סי|גְ}}בוֹהִים|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- | לְךָ {{סי|דּ}}וֹבְבִים {{סי|דְּ}}מָמָה {{סי|דַ}}קָּה|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ק|'''לְךָ קְהִלּוֹת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים{{ש-רווח|1em}}אוֹמְרִים קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}} |- | לְךָ {{סי|ה}}וֹמִים {{סי|ה}}וֹמֵי {{סי|הֲ}}מֻלָּה|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- | לְךָ {{סי|וְ}}עוּדִים {{סי|וְ}}עוּדֵי {{סי|וָ}}תִיקִים|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ק|'''לְךָ קְהִלּוֹת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים{{ש-רווח|1em}}אוֹמְרִים קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}} |- |לְךָ {{סי|ז}}וֹעֲקִים {{סי|זַ}}כֵּי {{סי|זְ}}בוּלִים|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- | לְךָ {{סי|חָ}}לִים {{סי|חֲ}}יָלֵי {{סי|חַ}}שְׁמַלִּים|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ק|'''לְךָ קְהִלּוֹת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים{{ש-רווח|1em}}אוֹמְרִים קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}} |- | לְךָ {{סי|טָ}}סִים {{סי|טַ}}פְסְרֵי {{סי|טְ}}פוּחִים|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- | לְךָ {{סי|יִ}}קְרְאוּן {{סי|יִ}}דֹּדוּן {{סי|יִ}}דֹּדוּן|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ק|'''לְךָ קְהִלּוֹת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים{{ש-רווח|1em}}אוֹמְרִים קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}} |} <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי ראש חודש]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] <noinclude/> 9e0ljs7o7i88s21zjgea81of59gpa1g 2942869 2942868 2025-06-19T22:20:43Z מו יו הו 37729 2942869 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש (עד י')}} {| |- | לְךָ {{סי|אֵ}}לִים {{סי|אַ}}לְפֵי {{סי|אֲ}}לָפִים|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- | לְךָ {{סי|בְּ}}רָקִים {{סי|בְּ}}רוּאֵי {{סי|בְ}}קָרִים|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ק|'''לְךָ קְהִלּוֹת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים{{רווח|10}}אוֹמְרִים קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}} |- | לְךָ {{סי|גּ}}וֹעִים {{סי|גְּ}}דוּדֵי {{סי|גְ}}בוֹהִים|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- | לְךָ {{סי|דּ}}וֹבְבִים {{סי|דְּ}}מָמָה {{סי|דַ}}קָּה|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ק|'''לְךָ קְהִלּוֹת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים{{רווח|10}}אוֹמְרִים קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}} |- | לְךָ {{סי|ה}}וֹמִים {{סי|ה}}וֹמֵי {{סי|הֲ}}מֻלָּה|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- | לְךָ {{סי|וְ}}עוּדִים {{סי|וְ}}עוּדֵי {{סי|וָ}}תִיקִים|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ק|'''לְךָ קְהִלּוֹת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים{{רווח|10}}אוֹמְרִים קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}} |- |לְךָ {{סי|ז}}וֹעֲקִים {{סי|זַ}}כֵּי {{סי|זְ}}בוּלִים|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- | לְךָ {{סי|חָ}}לִים {{סי|חֲ}}יָלֵי {{סי|חַ}}שְׁמַלִּים|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ק|'''לְךָ קְהִלּוֹת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים{{רווח|10}}אוֹמְרִים קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}} |- | לְךָ {{סי|טָ}}סִים {{סי|טַ}}פְסְרֵי {{סי|טְ}}פוּחִים|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}} |- | לְךָ {{סי|יִ}}קְרְאוּן {{סי|יִ}}דֹּדוּן {{סי|יִ}}דֹּדוּן|| ||{{שמאל|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}} |- |colspan ="3"|{{ק|'''לְךָ קְהִלּוֹת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים{{רווח|10}}אוֹמְרִים קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}} |} <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי ראש חודש]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] <noinclude/> dqai0yfs6uwwok46znxxuuvvunf6yqg אמונתך אמיתי רבה 0 1726304 2942865 2919884 2025-06-19T22:15:50Z מו יו הו 37729 2942865 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''מאיר ברב יצחק יגדל בתורה ובמעשים טבים'''}} {{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ אֲמִתִּי רַבָּה בְּסוֹד קְדוֹשִׁים מִתְקַדֵּשׁ{{ש}} {{סי|בְּ}}הַצִּיבְךָ צִיּוּן יֶֽשַׁע בְּעַמּוּד הַשַּֽׁחַר הַמִּתְחַדֵּשׁ{{ש}} {{סי|גְּ}}אוּלִים יַאֲמִירֽוּךָ מִדֵּי שַׁבָּת וָחֹֽדֶשׁ :עֵדֹתֶֽיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה־קֹּֽדֶשׁ.{{ממס|תהלים צג ה}} {{סי|דֶּֽ}}רֶךְ פְּרִי תּֽוֹאַר תֵּת כַּנֵּר לַמָּאוֹר{{ש}} {{סי|הִ}}לּוּךְ הַשְּׁמָשׁוֹת הַמְאוֹרוֹת כָּבוּ גְּבוּל לִתְאוֹר{{ש}} {{סי|וְ}}סָמוּךְ לַבֹּֽקֶר אֶעֱרוֹג וַאֲצַפֶּה לְךָ נָאוֹר :כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר.{{ממס|תהלים לו י}} {{סי|זֹֽ}}הַר מְקוֹם כְּבוֹדְךָ יֵרָאֶה לְבְחִירֶֽיךָ כְּפָעֳלָם{{ש}} {{סי|חַ}}לּוֹנוֹת מַקְטִינוֹת וּמַרְחִיבוֹת כָּזֶה וְכָזֶה לְעַלָּם{{ש}} {{סי|טַֽ}}עַם חוֹזֶֽךָ יֵאָמֵן צַר וָאוֹר לְהִתְעַלָּם :כִּי יְיָ יִהְיֶה לְךָ לְאוֹר עוֹלָם.{{ממס|ישעיהו ס כ}} {{סי|יֹ}}ף מִכְלַל דְּבִירְךָ יַשֵּׁב יַסֵּד שְׁתִיּוֹת{{ש}} {{סי|כֵּ}}ס וָשֵׁם הַשְׁלֵם מֵהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת{{ש}} {{סי|לַ}}עֲבָדֶֽיךָ שֵׁם חַדֵּשׁ כַּחֲדָשִׁים וַחֲדָשָׁה אוֹתִיּוֹת :רָנּוּ שָׁמַֽיִם כִּי עָשָׂה יְיָ הָרִֽיעוּ תַּחְתִּיּוֹת.{{ממס|ישעיהו מד כג}} {{סי|מֵ}}רֹאשׁ אֲמָנָה וְלִפְנִים גָּלֻיוֹת מִשִּׁבְיָם בְּהַשְׁחֵל{{ש}} {{סי|נְ}}קֵבָה תְּסוֹבֵב גָּֽבֶר בְּפֶֽרֶק שִׁיר נַחֵל{{ש}} {{סי|ס}}וֹד נִהוּג עַלְמוּת כַּעֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת אַחֵר חֵיל :{{סי|עִ}}יר עָז־לָֽנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל.{{ממס|ישעיהו כו א}} {{סי|פֶּ}}ה פְקִידָה בְּחָנֵס הֵעִֽירָה בְּרִית יְשֵׁנֵֽינוּ{{ש}} {{סי|צֶֽ}}מַח צַדִּיק {{סי|קֶֽרֶ}}ב {{סי|שָׁ}}נִים תְּחַדֵּשׁ שָׁנֵֽינוּ{{ש}} {{סי|תַּ}}הֲלֹךְ {{סי|מ}}וֹרָא כְּמֶֽלֶךְ וְאָרִיס נְטַיֵּל שְׁנֵֽינוּ :{{סי|אָ}}ז {{סי|יִ}}מָּלֵא {{סי|רִ}}נָּה וּשְׂחוֹק פִּֽינוּ וּלְשׁוֹנֵֽנוּ.{{ממס|תהלים קכו ב}} {{סי|בִּרְבִיצַ}}ת פּוּךְ וְסַפִּיר {{סי|חַקֵּ}}ה {{סי|חַזֵּק}} עֲזָרָתִי{{ש}} {{סי|בְּ}}רוֹשׁ {{סי|תִּ}}דְהַר {{סי|וּ}}תְאַשּׁוּר {{סי|רְ}}{{סי|הִ}}יטֵי בְרוֹתֵי חֲזָרָתִי{{ש}} {{סי|וּבְמַֽעַ}}ן {{סי|שִׁי}}ר {{סי|מְטִבִים}} כְּאָז בַּיָּם גִּזְרָתִי :הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה וְקֽוּמָה בְּעֶזְרָתִי.{{ממס|תהלים לה ב}} <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי ראש חודש]] [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> 3jinoowx1mc4gwow2giqebqk8nc5msm משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים 2 1726318 2942843 2942571 2025-06-19T19:01:17Z מו יו הו 37729 /* יוצרות */ 2942843 wikitext text/x-wiki {{הור2| לוחות הפיוטים לסוגיהם ומיניהם למנהגי עדות אשכנז. נועד לסייע בעריכת דפי הפיוטים, המחזורים ושאר סדרי התפילה. העורכים מוזמנים להשתמש, וגם להשלים, לתקן, לשפר ולהעיר. מכאן ואילך "אשכנז" מתייחס למנהג אשכנז המערבי. }} =לוח הפיוטים= ==פיוטים על סדר התפילה== ===יוצרות=== {| class="wikitable" |- ! !! פולין !! אשכנז |- | '''שבת ברית מילה''' || יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] ||יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]]&nbsp; |- | '''שבת חתונה''' ||נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]]{{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] || רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- | '''שבת ראש חודש''' || יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] || יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- | '''שבת לפני ראש השנה''' || יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] || (אין אומרים) |- | '''א של ראש השנה''' || יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] || יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- | '''ב של ראש השנה''' || יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] || יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- | '''שבת שובה''' || יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] || יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]] |- | '''יום כיפור''' || יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] || יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- | '''שבת בין יום כיפור לסוכות''' || יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)]] || (אין אומרים) |- | '''א של סוכות''' || יוצר: [[אכתיר זר תהילה]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] || יוצר: [[אכתיר זר תהילה]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- | '''ב של סוכות''' || יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}זולת: [[אנא תרב עליצותך]] || יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]]{{ש}}אופן: [[אאמיר אותך סלה]]{{ש}}זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- | '''שבת חוה"מ סוכות''' || יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]]{{ש}}אופן: [[ירוצצו כברקים]]{{ש}}זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] || יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]]{{ש}}זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)]] |- | '''שמיני עצרת''' || יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]{{ש}}אופן: [[אראלים ומלאכים]]{{ש}}זולת: [[אמונים אשר נאספו]] || יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]{{ש}}זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- | '''שמחת תורה''' || נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]]{{ש}}יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ש}}אופן: [[אשנבי שחקים]]{{ש}}זולת: [[אז בקשוב עניו]] || יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] (עם הסילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]){{ש}}אופן: [[אשריך אום קדוש]]{{ש}}זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- | '''שבת בראשית''' || יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]]{{ש}}אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]]{{ש}}זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] || יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]]{{ש}}אופן: [[לבעל התפארת]]{{ש}}זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- | '''שבת וירא''' || אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] || (אין אומרים) |- | '''שבת א של חנוכה''' || יוצר: [[אודך כי אנפת]]{{ש}}אופן: [[כבודו אור יזריח]]{{ש}}מאורה: [[שני זיתים נכרתים]]{{ש}}זולת: [[אין צור חלף]] || יוצר: [[אודך כי אנפת]]{{ש}}מאורה: [[שני זיתים נכרתים]]{{ש}}זולת: [[אין צור חלף]] |- | '''שבת ב של חנוכה''' || יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]]{{ש}}מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}זולת: [[אין מושיע וגואל]] || יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] |- | '''שבת בשלח (שירה)''' || גאולה: [[יום ליבשה]] || (אין אומרים) |- | '''שבת יתרו''' || מאורה: [[אמרות האל טהורות]] || (אין אומרים) |- | '''שבת שקלים''' || יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם ויתנשא]]{{ש}}זולת: [[אתה אהבת עמך]] || יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]{{ש}}זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- | '''הפסקה ראשונה''' || יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]{{ש}}אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]]{{ש}}זולת: [[אחור וקדם צרת]] || יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- | '''שבת זכור''' || יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]]{{ש}}זולת: [[אתה מלא רחמים]] || יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]{{ש}}זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- | '''פורים''' || מאורה: [[שיר אל נעלם]] || (אין אומרים) |- | '''הפסקה שניה''' || יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]]{{ש}}אופן: [[שמך לעד בפי מועד]]{{ש}}זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] || יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- | '''שבת פרה''' || יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו יתרומם ויתהדר]]{{ש}}זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] || יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]{{ש}}זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- | '''שבת החודש''' || יוצר: [[אות זה החדש]]{{ש}}אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות|כבודו משבחים]]{{ש}}זולת: [[אל עושה נפלאות]] || יוצר: [[אות זה החדש]]{{ש}}זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- | '''שבת הגדול''' || יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]], או [[אאמיר מסתתר במעון חביון]]{{ש}}אופן: [[בלולי אש ומימות]]{{ש}}זולת: [[אז כארשת בתולה]] || יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- | '''[[אור ישע מאושרים|א של פסח]]''' || יוצר: אור ישע מאושרים{{ש}}אופן: ראשו כתם פז{{ש}}זולת: אהבוך נפש להדך{{ש}}גאולה: ברח דודי עד שתחפץ || יוצר: אור ישע מאושרים{{ש}}אופן: ראשו כתם פז{{ש}}זולת: אהבוך נפש להדך{{ש}}גאולה: ברח דודי עד שתחפץ |- | '''[[אפיק רנן ושירים|ב של פסח]]''' || יוצר: אפיק רנן ושירים{{ש}}אופן: גן נעול{{ש}}זולת: אודך כי עניתני{{ש}}גאולה: ברח דודי אל מכון לשבתך || יוצר: אפיק רנן ושירים{{ש}}אופן: גן נעול{{ש}}זולת: אודך כי עניתני{{ש}}גאולה: ברח דודי אל מכון לשבתך |- | '''[[אהוביך אהבוך|שבת חוה״מ פסח]]''' || יוצר: אהוביך אהבוך{{ש}}אופן: דודי שליט בכל מפעל{{ש}}זולת: אלה וכאלה{{ש}}גאולה: ברח דודי אל שאנן נוה || יוצר: אהוביך אהבוך{{ש}}זולת: אלה וכאלה{{ש}}גאולה: ברח דודי אל שאנן נוה |- | '''שביעי של פסח''' || יוצר: [[ויושע שושני פרח]]{{ש}}אופן: [[ידועי שם בבור נשם]] (או [[ויושע אל אמונה]]){{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]{{ש}}גאולה: [[יום ליבשה]] || יוצר: [[ויושע שושני פרח]]{{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]]{{ש}}(גאולה: [[יום ליבשה]]) |- | '''אחרון של פסח''' || יוצר: [[אתה הארת]]{{ש}}אופן: [[מחוללת מהוללת]] (או: [[לבעל התפארת]]){{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]] || יוצר: [[אתה הארת]]{{ש}}זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- | '''שבת א אחרי פסח''' || יוצר: [[ויושע אור ישראל]]{{ש}}אופן: [[ארוגי עוז]] (או: [[אראלים וחשמלים]]){{ש}}אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]]{{ש}}זולת: [[אין כמוך באלמים]]{{ש}}גאולה: [[שביה עניה]] || (אין אומרים) |- | '''שבת ג אחרי פסח''' || יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]{{ש}}אופן: [[יחיד ערץ]]{{ש}}מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]]{{ש}}זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}גאולה: [[שנותינו ספו]] || '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אזכרך דודי]] |- | '''שבת ג אחרי פסח''' || יוצר: [[אומץ דר חזקים]]{{ש}}אופן: [[לבעל התפארת]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]]{{ש}}זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}גאולה: [[שדודים נדודים]] || '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] |- | '''שבת ד אחרי פסח''' || יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]{{ש}}אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]]{{ש}}זולת: [[אלהי בך איחבק]]{{ש}}גאולה: [[שכולה אכולה]] || '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}}זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]] |- | '''שבת ה אחרי פסח''' || יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]{{ש}}אופן: [[יקודי אש]]{{ש}}אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]]{{ש}}זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]]{{ש}}גאולה: [[יקוש בעניו]] || '''שבת בהר:''' {{ש}}זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]] |- | '''שבת לפני שבועות''' || יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]]{{ש}}אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]]{{ש}}זולת: [[אלהי אקראך במחשב]]{{ש}}גאולה: [[יונה נשאתה]] ||אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]]{{ש}}זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- | '''א של שבועות''' || יוצר: [[אדון אימנני]]{{ש}}אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}}(מאורה: [[אמרות האל טהורות]]){{ש}}זולת: [[אנכי שימעת]] || יוצר: [[אדון אימנני]]{{ש}}אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}}זולת: [[אנכי שימעת]] |- | '''ב של שבועות''' || יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] || יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] או [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]] |- | '''שבת אחרי שבועות''' || יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] || (אין אומרים) |- | '''שבת בהעלותך''' || מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] || (אין אומרים) |- | '''שבת שלח''' || אהבה: [[שש מאות נקראות]] || (אין אומרים) |- | '''שבת חוקת''' || אהבה: [[אל מחוללי]] || (אין אומרים) |- | '''שבת א אחר י"ז תמוז''' || (אין אומרים) || זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- | '''שבת ב אחר י"ז תמוז''' || (אין אומרים) || זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- | '''שבת לפני תשעה באב''' ||(אין אומרים)|| אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]]{{ש}}זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- | '''שבת נחמו''' || יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]]{{ש}} מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] || יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- | '''שבת עקב''' || אהבה: [[ידיד עליון]] || (אין אומרים) |} ===מערביות=== {| class="wikitable" |- ! !! פולין !! אשכנז |- | '''ליל ראשון של סוכות''' || [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]] || [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]] |- | '''ליל שני של סוכות''' || [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]] || [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]] |- | '''שמיני עצרת''' || [[אעניד לך תפארה והלל]] || [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]] |- | '''שמחת תורה''' || [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] || [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- | '''ליל ראשון של פסח''' || [[ליל שמורים אותו אל חצה]] || [[ליל שמורים אותו אל חצה]] |- | '''ליל שני של פסח''' || [[ליל שמורים אור ישראל]] || [[ליל שמורים אור ישראל]] |- | '''ליל שביעי של פסח''' || [[ויושע ה' אום למושעות]] || [[אורי וישעי על הים נגלה]] |- | '''ליל אחרון של פסח''' || [[ויושע אומן אשכלות]] || [[אמונת אומן לעם זו זכרת]]&nbsp; |- | '''ליל ראשון של שבועות''' || [[וירד אביר יעקב]] || [[וירד אביר יעקב]] |- | '''ליל שני של שבועות''' || [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] || [[אל אלהים ה' דבר]] |} ===קרובות=== ====[[את חיל יום פקודה|שחרית ליום ראשון של ראש השנה]]==== *רשות: יראתי בפצותי שיח (פ) *מגן: את חיל *מחיה: תאלת זו *משולש: אבן חוג *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פ) *אדרת ממלכה *אם אשר בצדק (פ) *אאפיד נזר איום *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ *'''[[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|קדושה]]''': **וחיות בוערות **אחד קדוש ====[[אופד מאז|מוסף ליום ראשון של ראש השנה]]==== *מגן: אופד מאז *מחיה: תפן במכון *משולש: אף אורח משפטיך *אומץ אדירי כל חפץ *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *'''[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]''': **וחיות אשר הנה **ועמך תלואים בתשובה **ואתה אזון קול מפאריך **תהלות כבודך *[[וכל מאמינים]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – אנסיכה מלכי **זכרונות – זכר תחלת כל מעש **שופרות – אשא דעי בצדק ====[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק|שחרית ליום שני של ראש השנה]]==== *רשות: אתיתי לחננך *מגן: אמרתך צרופה *מחיה: תמים פעלך *משולש: שולחתי במלאכות *שמו מפארים – אדר והוד *אתן לפועלי צדק *שבתי וראה תחת השמש *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *כל שנאני שחק *סילוק: אשר מי יעשה *'''[[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש|קדושה]]''': **וחיות בוערות **אחד קדוש ====מוסף ליום שני של ראש השנה==== *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: [[וחיות אשר הנה מרובעות כסא]]… *[[וכל מאמינים]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: אהללה אלוהי **זכרונות: אפחד במעשי **שופרות: אנוסה לעזרה ====[[אמצת עשור|שחרית ליום כיפור]]==== *רשות: אימיך נשאתי *מגן: אמצת עשור *מחיה: תאות נפש *אנוש מה יזכה (תוכחה) *משולש: אחדת יום זה *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פ) *מורה חטאים *אדר יקר אלי *אנא אלהים חיים *איומה בחר (פ) *אך אתים בחין לפניך *אמרו לאלהים ארך אפים *מעשה אלהינו אין מי בשחק *אשר אומץ תהלתיך באילי שחק *על ישראל אמונתו *אפסי ארץ בדברו הקים *מי כמוך אדיר במרומים *אין כמוך באדירי מעלה *האדרת והאמונה *נאמירך באימה *רוממו אל מלך נאמן *רוממו אדיר ונורא *אמונתך בעליונים *הנקדש באלפי אלפים *אילי שחק *אין מספר לגדודי צבא חילו *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: מי יתנה תוקף תהלתך *'''[[אל ברוב עצות תכן את רוח|קדושה]]''': **אל ברוב עצות **תמיד תתלונן בידך **אליך ועדיך יבוא כל בשר **אליך תלויות עינינו *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *(סליחות) ====[[שושן עמק|מוסף ליום כיפור]]==== *מגן: שושן עמק איומה *מחיה: יום מימים הוחס *אנוש איך יצדק (תוכחה) (פ) *משולש: צפה בבת תמותה *אשא דעי למרחוק *אין ערוך אליך *אנא אזון שועת חינון (א) *אך אין לנו אלוה מבלעדיך (א) *אל תזכר לנו עוונותנו (פ) *אך אומרים בחין לפניך (פ) *אמרו לאלהים אל מלך בעולמו (פ) *מעשה אלהינו אדיר בויעודו (פ) *אשר אימתך באראלי אומן *אמיצי שחקים *אילי מרום אומרים הילולו *סילוק: מי יערוך אליך (א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *'''[[אז מלפני בראשית|קדושה]]''': **אז מלפני בראשית דס וכס השית (פ) **אז מלפני בראשית אבות ובנים השית (פ) **אז מלפני בראשית נוה וינון השית (פ) **אז מלפני בראשית שבעה אלה השית (פ) **אליך תלויות עינינו (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[וכל מאמינים]] *'''[[ואיזו תהילה כפי גודלך]]''' (א) *לך יאדיר (א) *האחד בעולמו (א) *האומרים אחד (א) *ויאתיו כל לעבדך (פ) *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]]) **[[תפילתו של כהן גדול]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] *'''[[אשרי עין ראתה כל אלה (אשכנז)|תוספת לסדר העבודה]]''': **אשרי עין ראתה אהלנו **אין לנו לא אשים ולא אשם (פ) **תכפו עלינו צרות **תנות צרות לא נוכל **[[אל תעש עמנו כלה]] **כתועים ואין לבקש **אם תעינו לא תתענו **תאות לב לא השגנו **תאמר למחות אשמינו **אורך תזריח לחשוכה **אופל אלמנה תאיר **תתן אחרית לעמך **תעינו מאחריך *(סליחות) ====[[איתן הכיר אמונתך|מנחה ליום כיפור]]==== *מגן: איתן הכיר אמונתך *מחיה: מואהב ויחיד לאמו *משולש: אראלים בשם תם ממליכים *(אמונת אום נוטרת – כותרת פיוט) (פ) *(יכפר ויסלח – כותרת פיוט) (פ) *אראלי הוד *סילוק: כי רכובו בערבות *(סליחות) ====[[אב ידעך|נעילה ליום כיפור]]==== *מגן: אב ידעך מנוער *מחיה: הנקרא לאב זרע *משולש: טבע זיו תארה *(שמע נא – כותרת הפיוט מערב עד ערב) (פ) *מערב עד ערב (א) *אליך תלויות עינינו (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *(סליחות) ====[[אוימתי בחיל כיפור|שחרית ליום ראשון של סוכות]]==== *מגן: אוימתי בחיל כיפור *מחיה: מאלמי מגדים *משולש: קושט שעינת עץ *עד לא מצוקי רגב (א) *אקחה פרי עץ הדר *אז היתה חנית סוכו (פ) *סילוק: אקחה בראשון ====[[ארחץ בנקיון כפות|שחרית ליום שני של סוכות]]==== *מגן: ארחץ בנקיון כפות *מחיה: תשורת שי אלפים *משולש: איווי סוכת דוד *בל תהי מצות סוכה *אלים כהשעין אב *אמנם מצות *סילוק: כי אקח מועד ====מוסף לשמיני עצרת ([[אף ברי אותת|תפילת גשם]])==== *א. אף ברי *ב. יטריח *אפיק מען מעוטר *אקשטה כסל *תכנס לארץ וחוצות *יפתח ארץ לישע *איום זכור נא לשואלי מים (א) *זכור אב (פ) ====[[אז מאז זמות בכל פועל|שחרית לשבת שקלים]]==== *אז מאז זמות - מעתיק פלוסים - קצובה היא זאת *מי יוכל לשער *אומן בשמעו *אלה אזכרה את אשר נעשה *סלוק: אז ראית וספרת * ====מוסף לשבת שקלים==== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ====[[אזכיר סלה זכרון מעשים|שחרית לשבת זכור]]==== *אזכיר סלה זכרון מעשים *תמימים בעודם בסין רפודים *אצילי מרעי נכד שעיר *אל נא בלשון אשר הזכרת *אץ קוצץ *זכור איש אשר הגויע *סלוק: אלהים אל דמי לך * ====[[קרובות לפורים|שחרית לפורים]]==== *ויאהב אומן יתומת הגן *אזרח בט חוץ *תמימים כרשו ארץ *אותו מבהלת *אספרה אל חוק *אמל ורבך *כתר מלוכה ====[[אצולת אומן בצירוף זקוקה|שחרית לשבת פרה]]==== *אצולת אומן בצרוף זקוקה *אמרתי אחכמה *אצורה ומפורשה *אִמרה סנונה וצרופה *י"א: אצילי עם עולי גולה (פ) *סילוק: אין לשוחח עוצם נפלאותיך * ====[[אתיית עת דודים כגעה|שחרית לשבת החודש]]==== *אתיית עת דודים - מרימי עול - קיחת עלית עקד *רבות עשית *אבי כל חוזה *אדון מקדם *סילוק: הוא נקרא ראש וראשון * ====מוסף לשבת החודש==== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ====שחרית לשבת הגדול==== ;[[אלהים בצעדך הכות פתרוס|פולין]] *אלהים בצעדך הכות פתרוס *כרם חמד *ירדת להציל עמך *אמנה גדולה *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *[[אבוא בחיל להתיצבה]] *אלהי הרוחות לכל בשר *סילוק: אין ערוך אליך להגיד ולדבר ;[[אוני פטרי רחמתים|אשכנז]] *אוני פטרי רחמתים *ישמע לאדום כשמע מצרים *אל נא לישע עמך *אז תשע מכות *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *[אדיר דר מתוחים, ויש אומרים אותו במוסף] *סילוק: ובכן כי אין לפניך לילה ====מוסף ליום ראשון של פסח ([[בדעתו אביעה חידות|תפילת טל]])==== *מגן: בדעתו אביעה חידות *מחיה: תהומות הדום *אירשה ארוש לחשון *אאגרה בני איש *תחת אילת עופר *אלים ביום מחוסן *טל תן לרצות ארצך ====[[אסירים אשר בכושר שעשעת|שחרית ליום שני של פסח]]==== *מגן: אסירים אשר בכושר *מחיה: מה איילו פלאי נסיך *משולש: קמי קהלך *ערב אשר עלה *אז על כל חיתו יער *שור אשר מאז (פ) *אומץ גבורותיך *סילוק: בעשר מכות ====[[אותותיך ראינו|שחרית לשביעי של פסח]]==== *מגן: אותותיך ראינו *מחיה: תרגלת עמוסים *משולש: שבטי יה הוצאת לפדיום *אמרו לאלהים אדירים *סדר: אילי הצדק ידועים *סילוק: חסדי ה' אזכיר ====[[אימת נוראותיך|שחרית לאחרון של פסח]]==== *מגן: אימת נוראותיך *מחיה: תחבולות עש *משולש: איום ונורא מי לא יראך *אדני חלד *מה מועיל רשע *סדר: אצולים מפרך סוונים *סילוק: אומץ גבורותיך ====[[ארץ מטה ורעשה|שחרית ליום ראשון של שבועות]]==== מגן: ארץ מטה{{ש}} מחיה: מן ההר למעוניו{{ש}} משולש: קדוש הופיע מפארן{{ש}} אנכי בשם אל שדי{{ש}} אז בכתב אשורית{{ש}} סדר עולם: ה' קנני ראשית דרכו{{ש}} סדר דיברין: אתו מצוות וחוקים{{ש}} סילוק: אלה העדות והחוקים ====מוסף ליום ראשון של שבועות==== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ====[[אורח חיים מוסר תוכחת|שחרית ליום שני של שבועות]]==== מגן: אורח חיים{{ש}} מחיה: תמכו כבוד{{ש}} משולש: שלמים בחנותם{{ש}} אם לא אמריך הנעימים{{ש}} שבוית מרום{{ש}} סדר עולם: שעשוע יום יום{{ש}} סדר דיברין: אלוף מסובל בהוד איפודים{{ש}} סילוק: וכל העם רואים ====מוסף ליום שני של שבועות==== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ====פיוטי אלהיכם (אשכנז)==== *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|לשבת ברית מילה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|לשבת חתונה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|לשבת ר"ח]] *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|לשבת חוה"מ סוכות]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|לשבת בראשית]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|לשבת חנוכה]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|לשבת נחמו]] *[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|לשבת שובה]] ===אחרים=== *[[מסוד חכמים]] *אל נא לעולם תוערץ *[[חמול על מעשיך]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] *[[היה עם פיפיות|או"א היה עם פיפיות, אוחילה לאל]] *[[היום תאמצנו]] ==סליחות== ===פיוטים במסגרת הסליחות=== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *אל רחום שמך - [[עשה למען שמך]] - חסר אשכנז *[[עננו אבינו]] - [[עננו אלהי אברהם]] - חסר אשכנז *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[דעני לעניי|רחמנא דעני]] - חסר אשכנז *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[אשמנו מכל עם]] ===סליחות לימי התשובה=== {{הור2|להלן מנהגי הסליחות ששרדו עד ימינו. מנהג וורמייזא מובא גם הוא בשל חשיבותו. הסליחות הממוספרות במנהג זה הן אלו שלא נמצאות במנהג פפד"מ ולכן הודפסו בקובץ נפרד. הודגשו מתוכן אלו שלא קיימות באף מנהג שנוהג כיום. במנהגי בהמן-אונגארן ועלזאס הודגשו אלו שלא נמצאות במנהגי פפד"מ, פולין וליטא.}} {| class="wikitable" |- ! rowspan="2" | יום ! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי ! colspan="3" | מנהג אשכנז המערבי |- ! style="width:15.5%"|פולין ! style="width:15.5%"|ליטא ! style="width:15.5%"|בהמן-אונגארן ! style="width:15.5%"|אשכנז-פפד"מ ! style="width:15.5%"|עלזאס ! style="width:15.5%"|וורמייזא |- ! יום ראשון | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] | א. [[אנשי אמונה אבדו]]{{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]]{{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]{{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] | א. [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה]]{{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} ג. [[ישראל עמך]]{{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]{{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] | פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]]{{ש}} [[אנשי אמונה עברו|אנשי אמנה עברו]]{{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון]]{{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]{{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] |- ! יום שני | ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | ו. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | ו. [[ישראל עמך]]{{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]{{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] | ו. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | [[ישראל עמך]]{{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]]{{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] |- ! יום שלישי | ח. [[ישראל עמך]]{{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | ח. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | ט. [[אקרא בשמך]]{{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות]] | יא. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יד. [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל]]{{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]]{{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}} [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]{{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]] |- ! יום רביעי | יא. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]] | יא. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר]] | יב. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]] | טז. [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]]{{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] | [[אליך נשואות עינינו]]{{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} חטאנו: '''[[אשיחה עם לבבי]]''' (א) |- ! יום חמישי | יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]{{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות]] | יד. [[ישראל עמך]]{{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] | טו. [[אין כמדת בשר מדתך]]{{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] | כא. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} כב. '''[[אחריש ואתאפק]]'''{{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] | [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] |- ! יום שישי | יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון]]{{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו]] | יז. [[אקרא בשמך]]{{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך]]{{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]] | יח. [[אני יום אירא אליך אקרא]]{{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]]{{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר]] | כו. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]]{{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]{{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]{{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמונה עברו|אנשי אמנה עברו]]{{ש}} כז. '''[[איה חסדיך הראשונים]]'''{{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]{{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]]{{ש}} [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]{{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]{{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]] |- ! יום שביעי | כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]{{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]] | כ. [[בתולת בת יהודה]]{{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] | כא. '''[[אין תליה לראש]]'''{{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]{{ש}} כג. פזמון: [[חננו יי חננו]] | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]{{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}} לג. '''[[אל דביר קדשך ידינו נשואות]]'''{{ש}} לד. פזמון: [[חננו יי חננו]]{{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]{{ש}} '''[[אחריש ואתאפק]]''' (ב){{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]] |- ! ערב ר"ה | כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} כד. [[איככה אפצה פה]]{{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} כט. [[אדון בפקדך]]{{ש}} ל. [[אדון בשפטך]]{{ש}} לא. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} לב. [[אדם איך יזכה]]{{ש}} לג. [[אך במתח דין]]{{ש}} לד. [[אל אמונה עזרה הבה]]{{ש}} לה. [[חיים ארוכים תכתבנו]]{{ש}} לו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} לז. אל תבוא (פסוקים){{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} לט. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] | כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} כד. [[איככה אפצה פה]]{{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}} כו. מרובים צרכי עמך (המשך הסליחה הקודמת){{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}} כט. [[אל אמונה עזרה הבה]]{{ש}} ל. [[אלהים יראה לו שה פזורה]]{{ש}} לא. [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא ראשון]]{{ש}} לב. [[חיים ארוכים תכתבנו]]{{ש}} לג. [[מלך אחד יהיה אל העמים]]{{ש}} לד. [[אדון בפקדך]]{{ש}} לה. [[אדון בשפטך]]{{ש}} לו. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}} לז. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} לח. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} לט. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]{{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} שמע: [[מלכנו באנו בכוח יחודך]]{{ש}} מג. פזמון: [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]]{{ש}} מה. פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]] | כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח]]{{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה]]{{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני]]{{ש}} כח. [[אדון בשפטך]]{{ש}} כט. [[אדון בפקדך]]{{ש}} ל. [[אך במתח דין]]{{ש}} לא. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} לב. '''[[אוילי המתעה]]'''{{ש}} לג. [[אדם איך יזכה]]{{ש}} לד. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} לה. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} לו. [[מלך אחד יהיה אל העמים]]{{ש}} לז. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} לט. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} יהי רצון{{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] | לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} לז. [[אדון בפקדך]]{{ש}} לח. [[אדון בשפטך]]{{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} מ. [[אך במתח דין]]{{ש}} מא. [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}} מב. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} מג. [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} מה. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} מו. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} מז. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} מח. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} מט. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} נ. [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} נא. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך]]{{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} נו. ובכן יהי רצון{{ש}} נז. תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]{{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] | לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} לז. '''[[אם יתקע שופר בעיר]]'''{{ש}} לח. '''[[אם ישבת לכסא]]'''{{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]{{ש}} מ. [[אדון בשפטך]]{{ש}} מא. [[אדון בפקדך]]{{ש}} מב. [[אך במתח דין]]{{ש}} מג. [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}} מד. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} מה. [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} מו. '''[[אוילי המתעה]]'''{{ש}} מז. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} מח. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} מט. [[אהבת עזוז]]{{ש}} נ. עקידה: '''[[אמונה אומן עצות מרחוק]]'''{{ש}} נא. [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} נב. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} {{הור|בקובץ שהשתמשתי בו סדר המספרים משובש. יש לבדוק במקור אחר.}}{{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]{{ש}} נז. ובכן יהי רצון{{ש}} נח. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]{{ש}} נט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] | פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]{{ש}} [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} [[אדון בפקדך]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} [[אך במתח דין]]{{ש}} [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]{{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} ובכן יהי רצון{{ש}} תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]{{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר]] |- ! צום גדליה | מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} מו. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} מז. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} מט. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} נ. זכור ברית - קטעים מתוך [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}} | מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} נ. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} נא. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} נב. עקידה: [[אם אפס|אם אפס רובע הקן]]{{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]{{ש}} נה. זכור ברית - קטעים מתוך [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו כי רבה]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות]]{{ש}} נז. [[יעזוב רשע נתיבו]]{{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס]] | מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} מו. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} מז. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} מט. עקידה: [[אם אפס]]{{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] | נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} סב. [[את צום השביעי]]{{ש}} סג. [[אורח צדקה]]{{ש}} סד. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} סה. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} חטאנו: כסא כונן בחסדך (המשך של [[אדון משפט בקרבך]]){{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} סד. [[את צום השביעי]]{{ש}} סה. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} סו. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} סז. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} סט. חטאנו: '''[[אמנם הרענו מעשינו]]'''{{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}} [[את צום השביעי]]{{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי]]{{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]]{{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך]] (ג){{ש}} [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} [[אורח צדקה]]{{ש}} עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה]]{{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]{{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] |- ! ב עשי"ת | נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]]{{ש}} נה. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}} נו. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}} נח. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] | ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} סג. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} סד. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} סה. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]{{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי ונכלמתי]]{{ש}} נג. '''[[אשם בעלי אשמה]]'''{{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]]{{ש}} נה. [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} נו. [[תוחלת ישראל]]{{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}} נח. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} עא. [[מקוה ישראל מושיעו]]{{ש}} עב. [[תוחלת ישראל]]{{ש}} עג. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} עד. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]]{{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}} עה. [[אקרא אל אלהים קולי]]{{ש}} עו. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} עז. עקידה: אוהל שיכן (=[[אם אפס]]){{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} עט. [[אז קשתי וחרבי]]{{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]{{ש}} [[מקוה ישראל מושיעו]]{{ש}} '''[[אטתי מטתי]]''' (ד){{ש}} [[תוחלת ישראל]]{{ש}} [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]]{{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] |- ! ג עשי"ת | ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} סג. [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} סד. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]{{ש}} סו עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות]]{{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} עב. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} עג. [[ירושלים את ה' הללי]]{{ש}} עד.עקידה: [[אזרחי העיר ממזרח]]{{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]{{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] |ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]]{{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]]{{ש}} סד. [[אזעק אל אלהים קולי]]{{ש}} סה. [[תחרות רוגז הניח]]{{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]{{ש}} סז. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} פב. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} פג. [[אקרא אל אלהים קולי]]{{ש}} פד. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]{{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]]{{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל]]{{ש}} פה. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} פו. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} פז. עקידה: '''[[איל אחר נאחז]]'''{{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי בגוחי]]{{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}} [[אנוש עד דכא תשב]]{{ש}} [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל]] (ה){{ש}} [[אקרא אל אלהים קולי]]{{ש}} [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]{{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]{{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] |- ! ד עשי"ת | סח. פתיחה: [[שושנת ורד]]{{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא]]{{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]]{{ש}} עא. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} עב. [[תחרות רוגז הניח]]{{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]{{ש}} עד. עקידה: [[אם אפס|אם אפס רובע הקן]]{{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] | עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]{{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]]{{ש}} פא. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} פב. [[שלום תשפות לנו]]{{ש}} פג. עקידה: [[איתן למד דעת]]{{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]{{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]{{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] | סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]{{ש}} ע. '''[[אתה אלהי מלכי מקדם]]'''{{ש}} עא. ה' אלהי ישראל אתה צדיק (=[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]){{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} עג. [[אלהים ה' חילי]]{{ש}} עד. [[אמרנו נגזרנו לנו]]{{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]]{{ש}} עו. עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]{{ש}} עז. [[מלך מלכים רם על רמים]] | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}} צב. [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} צג. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} צד. עקידה: אוהל שכן (=[[אם אפס]]){{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]{{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] | צא. '''[[אליך פנינו בושנו להרים]]'''{{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]{{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי]]{{ש}} צד. '''[[אשום אשמתי לך]]'''{{ש}} צה. '''[[אתה אל נורא אתה]]'''{{ש}} צו. [[תוחלת ישראל]]{{ש}} צז. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]{{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]{{ש}} [[תחרות רוגז הניח]] (ו){{ש}} [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}} [[אקרא בשמך]] (ז){{ש}} [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]]{{ש}} עקידה: אוהל שכן (=[[אם אפס]]){{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות]]{{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]{{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים]] |- ! ה עשי"ת | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]{{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת]]{{ש}} עט. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} פ. [[תוחלת ישראל]]{{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} פג. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] | פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} פח. ה' אלהי ישראל אתה צדיק {{ש}} (=[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]){{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} צ. [[אלהים ה' חילי]]{{ש}} צא. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}} צב. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר]]{{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]{{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]{{ש}} עט. '''[[אתה הרואה בעלבון נעלבים]]'''{{ש}} פ. '''[[אזנך הטה]]'''{{ש}} פא. '''[[תשובה חשובה]]'''{{ש}} פב. [[אתה חלקי וצור לבבי]]{{ש}} פג. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} פו. עקידה: [[אהבת עזוז]]{{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]]{{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה]]{{ש}} קא. [[איככה אפצה פה]]{{ש}} קב. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} קג. [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]{{ש}} קד. עקידה: [[אז בהר מור]]{{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]{{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא]]{{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]{{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]{{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל]]{{ש}} קד. '''[[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה]]'''{{ש}} קה. [[שוממתי ברב יגוני]]{{ש}} קו. [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} קז. [[איתן למד דעת]]{{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך]] {{ש}} קי. (כסא כונן בחסדך){{ש}} קיא. תחינה: [[תא שמע מרא דעלמא]]{{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו]]{{ש}} [[אנוש במה יצדק]]{{ש}} [[אפס הוד כבודה]]{{ש}} [[איככה אפצה פה]]{{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים]] (ח){{ש}} [[אתה אל נורא אתה]] (ט){{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך]]{{ש}} '''[[בנין המזבח אם נהרס]]''' (י){{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]{{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא]]{{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה]] |- ! ערב יו"כ | פה. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} פו. [[אדון בפקדך]]{{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך]] | צח. [[אדון בפקדך]]{{ש}} צט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך]] | פח. [[אדון בפקדך]]{{ש}} פט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך]] | קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]]{{ש}} [[אדון בפקדך]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} [[אך במתח דין]]{{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}} [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} [[אלהים אין בלתך]]{{ש}} [[אורך ואמיתך שלח]]{{ש}} [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} עקידה: [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} עקידה: [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} קי. עקידה: [[אהבת עזוז]]{{ש}} [[אני עבדך בן אמתך]]{{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]{{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]{{ש}} תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] | קיג. פתיחה [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]{{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך]]{{ש}} קיב. (!) חטאנו: '''[[אודך ה' כי אנפת בי]]''' | פתיחה: '''[[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים]]''' (יא){{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך]]{{ש}} חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי]]{{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] |} ===סליחות ליום כיפור=== ====ערבית==== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | [[אמנם אשמינו]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[אמנם כן יצר סוכן בנו]]{{ש}}פזמון: [[כי הנה כחומר]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]] | (פתיחה) [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]{{ש}}[[סלח נא אשמות]]{{ש}}[[תומת צורים וחסדם]]{{ש}}במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמנו]]{{ש}}חטאנו: [[אותך אדרוש]] |- |} ====שחרית, מוסף ומנחה==== {| class="wikitable" |- ! rowspan="2" | תפילה ! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי ! colspan="3" | מנהג אשכנז המערבי |- ! style="width:15.5%"|פולין ! style="width:15.5%"|ליטא ! style="width:15.5%"|בהמן-אונגארן ! style="width:15.5%"|אשכנז-פפד"מ ! style="width:15.5%"|עלזאס ! style="width:15.5%"|וורמייזא |- ! שחרית | פתיחה: פח. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]]{{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]]{{ש}} צה. [[יום כפורים זה]]{{ש}} [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} [[אדון בפקדך]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} צו. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}} [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} [[שופט כל הארץ]]{{ש}} [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]] | קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} קז. [[אדון בפקדך]]{{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} קט. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} קי. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} קיא. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} קיב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} קיג. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}} קיד. [[שופט כל הארץ]]{{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]] | צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]]{{ש}} צב. [[איככה אפצה פה]]{{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק]]{{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]]{{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה]]{{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם]]{{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]]{{ש}} צט. '''[[אנא אדון הסליחות והרחמים]]'''{{ש}} ק. [[תאבת יום זה]]{{ש}} קא. [[יום כפורים זה]]{{ש}} קב. [[אדון בפקדך]]{{ש}} קג. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} קד. [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} קה. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]{{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} קז. עקידה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]] | קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]{{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]]{{ש}} [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]{{ש}} [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף]]{{ש}} [[אך במתח דין]]{{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך]]{{ש}} קיח. [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} קיט. [[שופט כל הארץ]] (בשבת בשילוב את הפיוט [[שרי קודש היום]]){{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]] | קיג. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]{{ש}} קיד. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]{{ש}} קטו. '''[[אנחנו אשמנו]]'''{{ש}} קטז. [[אך במתח דין]]{{ש}} קיז. [[אנוש בשפטך]]{{ש}} קיח. [[אדון בפקדך]]{{ש}} קיט. [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} קכ. [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} קכא. [[אדון דין אם ידוקדק]]{{ש}} קכב. '''[[אל עבדיך המצא קונם]]'''{{ש}} קכג. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} קכד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} קכה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] בשבת + [[שרי קודש היום]]{{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש]] | [[אנא הואל סלוח לעבדיך]]{{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]{{ש}} [[אך במתח דין]]{{ש}} [[אדון בשפטך]]{{ש}} [[אל באפך פן תמעיט]]{{ש}} [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]]{{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} [[אמונה אומן עצות מרחוק]] (יב){{ש}} חטאנו: [[אותך אדרוש]] |- ! מוסף | פתיחה: צז. [[אין פה להשיב]]{{ש}} צח. [[איך אשא ראש]]{{ש}} צט. [[אכפרה פני מלך רב]]{{ש}} ק. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}} [[תאבת יום זה]]{{ש}} [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי]]{{ש}} [[ברית כרותה מלשכוח]]{{ש}} [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]]{{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} קו. [[אמוני שלומי ישראל]]{{ש}} קז. [[אלהי העברים נקרא]]{{ש}} קח. [[אני אני המדבר]]{{ש}} קט. פזמון: [[אם יוספים אנחנו לעמוד]]{{ש}} עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] | קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]]{{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]]{{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]]{{ש}} קיט. אלהי העברים{{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]]{{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} קכג. [[אדון בשפטך]]{{ש}} קכד. [[ברית כרותה מלשכוח]]{{ש}} קכה. [[מלכי מקדם פועל ישועות]]{{ש}} קכו. עקידה: [[אל הר המור]]{{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו לעמוד]]{{ש}} קכח. [[יחביאנו צל ידו]]{{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] | קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא]] {{ש}} קכ. [[ברית כרותה מלשכוח]] {{ש}} קכא. [[מלכי מקדם פועל ישועות]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו לעמוד]] {{ש}} קכג. עקידה: [[את הברית ואת החסד]] | קכא. [[איך אשא ראש]]{{ש}} קכב. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב]]{{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]{{ש}} קכה. [[אפס מזיח]]{{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]]{{ש}} [[אדון בפקדך]]{{ש}} [[אך בך לדל מעוז]]{{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} [[אהבת עזוז]]{{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | קכז. [[אמנם אנחנו חטאנו]] {{ש}} קכח. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]] קל. [[אנא השם הנכבד והנורא]] {{ש}} קלא. עקידה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלב. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלד. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{ש}} קלד. (!) [[אני הוא השואל]] {{ש}} קלה. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]] {{ש}} קלו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] {{ש}} קלז. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]] {{ש}} קלח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] | [[אמנם אנחנו חטאנו]]{{ש}} [[איך אשא ראש]]{{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]]{{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא]]{{ש}} [[אהבת עזוז]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]{{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- ! מנחה | פתיחה: קי. [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} קיא. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]]{{ש}} קיב. [[אפס זבח ועולה]]{{ש}} קיג. [[את פני מבין ויודע דין דל]]{{ש}} קיד. [[אחלה את פני ה']]{{ש}} קטו. [[אבינו מלך אנקת עמך]]{{ש}} קטז. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}} קיז. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]{{ש}} קיח. [[אבדו חכמי גזית]]{{ש}} קיט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]{{ש}} קכ. [[תמור עבודת מזין]]{{ש}} [[אשפוך שיחי לפניך צורי]]{{ש}} [[אורח צדקה]]{{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} עקידה: [[אמונים בני מאמינים]] | קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]{{ש}} קל. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]{{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך]]{{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]]{{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]]{{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]]{{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]]{{ש}} קלח. [[אורח צדקה]]{{ש}} קלט. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} קמ. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]]{{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] | {{ש}} קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך]] {{ש}} קלו. [[אשפוך שיחי לפניך צורי]] {{ש}} קלז. [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} קלט. עקידה: [[אמונים בני מאמינים]] | [[אזון תחן והסכת עתירה]]{{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]{{ש}} קל. עקידה: [[את הברית ואת החסד]]{{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]{{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים]]{{ש}} קלג. [[אך בך לדל עזרה]]{{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]]{{ש}} [[איככה אפצה פה]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} עקידה: [[את הקול קול יעקב נוהם]]{{ש}} עקידה: [[אלהים אל דמי לדמי]]{{ש}} פזמון: ה' ה' – [[אזכרה אלהים ואהמיה]]{{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]], טהר רבי ישמעאל (מתוך [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]), היום כמה רבבות (המשך של אליך צורי) | [[אפס מזיח]] קמ. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]] {{ש}} קמא. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמב. עקידה: [[אומץ יוסיף טהור ידים]] {{ש}} קמג. [[את הקול קול יעקב נוהם]] {{ש}} קמד. עקידה: [[אמונה אומן עצות מרחוק]] {{ש}} קמה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קמו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] {{ש}} קמז. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] | [[אפס מזיח]]{{ש}} '''[[תפן בעינוי ודוחק]]''' (יג){{ש}} [[אמונים בני מאמינים]]{{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]{{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה]]{{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]] |- |} ====נעילה==== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *פתיחה: פתח לנו שער, היום יפנה, אנא אל נא. (פזמונים מתוך פיוטים) *…ומי יעמד, שילום פרים. (סיום הסליחה [[תעלת צורי]]. *…מרובים צרכי עמך… (מתוך [[אדון מועד כתקח]]) *…ידך פשוט… (מתוך הנ"ל) *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (קטעים) *[[אנקת מסלדיך]] *[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *[[יחביאנו צל ידו]] *[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה]] *רחם נא… שערי שמים פתח (מתוך [[אז כעיני עבדים]]) | *פתיחה: פתח לנו שער, היום יפנה, אנא אל נא פזמונים (אומרים רק את הפזמון): *[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *[[מלאכי רחמים]] *[[ישראל נושע בה' (סליחות)]] *[[רועה ישראל האזינה]] *[[חננו יי חננו]] *[[אדני שמעה אדני סלחה]] *[[לך ד' הצדקה תלבושת]] *[[אם עוונינו ענו בנו]] *פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]] *פזמון: [[אנקת מסלדיך]] *מי אל כמוך (מתוך [[אנשי משמר]]) *[[כי הנה כחומר]] *(כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]) *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (קטעים) |} ====פיוטים בסדר הווידוי בתפילות יו"כ==== *[[אתה מבין]] ;שחרית *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) *[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] *[[אהללך בקול רם]] ;מוסף *[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] *[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] ;מנחה *[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] *[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ====סליחות על הגזרות בפראג==== *סליחות שיסד מהר"ר אביגדור קרא ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** '''[[את כל התלאה]]''' ** '''[[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]''' *סליחות של מהר"ר אברהם ** '''[[אנא אלהי אברהם]]''' ===סליחות לתענית ציבור=== {| class="wikitable" ! יום !! פולין{{הערה|בסליחות לתעניות ציבור מועטים מאד ההבדלים בין המנהגים השונים בתוך נוסח פולין. בין פיוטי הסליחות במנהג פולין ובמנהג ליטא קיים הבדל רק בסדר הפזמונים בשתי התעניות הראשונות, כשבמנהג ליטא אומרים 'ישראל עמך' בשני קמא ו'מלאכי רחמים' בחמישי. הבדלים נוספים בין המנהגים קיימים בפסוקים המקדימים את הסליחות, אך כיום בדרך כלל נוהגות גם קהילות ליטא כמנהג פולין בזה.}} !! אשכנז |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]] *[[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]] | *[[אך בך מקוה ישראל]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה]] *חטאנו: [[גדול עווני]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] | *[[אליך נשואות עינינו]] *[[אין כמדת בשר מדתך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]] *חטאנו: מעשה ידיו כלם (מתוך [[אוילים מדרך פשעם]]) |- ! י"ז בתמוז | *[[אתאנו לך יוצר רוחות]] *[[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי]] *פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! כ' סיון | *[[אני יום אירא אליך אקרא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה]] *[[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] | |- !לתחלואי ילדים | *[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] |- !יום כיפור קטן |colspan ="2" | *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה]] |} ===לברית מילה=== {{הור2|2 הפיוטים הראשונים מופיעים במנהג בהמן-אונגארן, ומובאים גם במחזור כל-בו (וילנא תרפ"ג).}} *[[אל תפר בריתך איתנו]] *[[יה איום זכור היום]] *[[זכור ברית - אות ברית]] ===סליחות לשובבי"ם ת"ת=== {|class="wikitable"" |- ! שמות | *[[אין מי יקרא בצדק]] *[[תבוא לפניך שועת חנון]] *[[מלאכי רחמים]] |- ! וארא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת]] *[[ישראל נושע בה' (סליחות)]] |- ! בא | *[[אין כמדת בשר מדתך]] *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]] *[[אלה בשלישמו]] |- ! בשלח | *[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]] *[[תערוג אליך כאיל על אפיקים]] *[[חוקר הכל וסוקר]] |- ! יתרו | *[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] *[[אלהים אין בלתך]] *[[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]] |- ! משפטים | *[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי ונכלמתי]] *[[אורך ואמיתך שלח]] *[[יחביאנו צל ידו]] |- ! תרומה | *[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[ישמיענו סלחתי]] |- ! תצוה | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה]] |} ===סליחות לחברא קדישא=== ;מנהג ליטא (ע"פ סליחות וילנא תרל"ט) וח"ק ירושלים (ע"פ גשר החיים) *[[אנא השם הנכבד והנורא]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *[[אזעק אל אלהים קולי]] *[[חיים ארוכים תכתבנו]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אם אפס]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה]] *[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תפילה לבית העלמין: [[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] ===עלזאס=== ====י"ז בתמוז==== * קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות]] * קמט. [[אפפונו מצוקות]] * קנ. [[אדאג מחטאתי]] * קנא. [[שעה נאסר]] * [[אז קשתי וחרבי]] ====עשרה בטבת==== * קנב. [[אדברה וירוח לי]] * קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון]] * קנד. [[אבן הראשה]] * קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] ====תענית אסתר==== * קנה. [[אתה האל עושה פלא]] * קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] * קנז. [[אדם בקום עלינו]] * קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]] * חטאנו: מעשה ידי כולם (מתוך [[אוילים מדרך פשעם]]) ====שני קמא==== * [[אין כמדת בשר מדתך]] * [[תבוא לפניך שועת חנון]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] ====חמישי==== * [[אלהים בישראל גדול נודעת]] * קנט. [[אקרא בשמך]] * [[אין מי יקרא בצדק]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] ====שני תניינא==== * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] ===מנהג וורמייזא=== ====שני קמא==== * [[תבוא לפניך שועת חנון]] * [[ישראל עמך]] * [[אין מי יקרא בצדק]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] ====חמישי==== * [[אני יום אירא אליך אקרא]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה]] * חטאנו: [[גדול עווני]] ====שני תניינא==== * [[אליך נשואות עינינו]] * [[אין כמדת בשר מדתך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] * תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] (יד) ====עשרה בטבת==== * [[אדברה וירוח לי]] * [[אבן הראשה]] * '''[[אפפו עלי רעות]]''' (טו) * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] ====ער"ח שבט==== * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * פזמון: [[חננו יי חננו]] (טז) * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] ====י' אדר הסמוך לניסן==== * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: '''[[למה ה' תעמוד ברחוק]]''' (יז) * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה קודם הווידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] * תחינה: '''[[משוד עניים אנקת אביוניי]]''' (יח) ====תענית אסתר==== * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך]] * חטאנו: '''[[אתודה לך חטאתי במורא]]''' (יט) * תחינה: '''[[עינינו לך תלינו]]''' (כ) ====כ"ג אייר==== * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: '''[[למה ה' תעמוד ברחוק]]''' (יז) * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] * תחינה: '''[[משוד עניים אנקת אביוניי]]''' (יח) ====ר"ח סיון==== * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]] * [[את הקול קול יעקב נוהם]] * פזמון: '''[[אדני שמעה אדני סלחה (גזרה)|אדני שמעה אדני סלחה]]''' (כא) * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]] ====י"ז בתמוז==== * [[אתאנו לך יוצר רוחות]] * [[אפפונו מצוקות]] * '''[[אפפונו חבלי מות]]''' (כב) * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] ====ברית מילה בתענית==== * פזמון: '''[[אלהינו אל שדי]]''' (כג) ===רשימה אלפביתית=== <poem> [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו]] [[אבדו חכמי גזית]] [[אבותי כי בטחו]] [[אבותי כרבת ריבם]] [[אבינו מלך אנקת עמך]] [[אבל אנחנו חטאים ואשמים]] [[אבלה נפשי וחשך תארי]] [[אבן הראשה]] [[אדאג מחטאתי]] [[אדברה וירוח לי]] [[אדברה תחנונים כרש]] [[אדון אביר במעשיו כביר]] [[אדון בינה הגיגנו]] [[אדון בפקדך]] [[אדון בשפטך]] [[אדון דין אם ידוקדק]] [[אדון מועד כתקח]] [[אדון משפט בקרבך]] [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]] [[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] [[אדם איך יזכה]] [[אדם בקום עלינו]] [[אדני שמעה אדני סלחה (גזרה)]] [[אהבת עזוז]] [[אהללך בקול רם]] [[אודה עלי פשעי]] [[אודך ה' כי אנפת בי]] [[אוילי המתעה]] [[אוילים מדרך פשעם]] [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] [[אום קרואה חבצלת השרון]] [[אומץ יוסיף טהור ידים]] [[אורח צדקה]] [[אורך ואמיתך שלח]] [[אותך אדרוש]] [[אז בהר מור]] [[אז טרם נמתחו]] [[אז קשתי וחרבי]] [[אזון תחן והסכת עתירה]] [[אזכרה אלהים ואהמיה]] [[אזכרה מצוק]] [[אזנך הטה]] [[אזעק אל אלהים קולי]] [[אזרחי העיר ממזרח]] [[אזרחי מעבר הנהר]] [[אחלה את פני ה' ]] [[אחריש ואתאפק]] [[אטתי מטתי]] [[איה חסדיך הראשונים]] [[איה כל נפלאותיך]] [[איה קנאתך וגבורותיך]] [[איחד צורי ברוב הודאות]] [[איך אוכל לבוא עדיך]] [[איך אשא ראש]] [[איך נאנחה במשבר]] [[איך נפתח פה]] [[איככה אפצה פה]] [[איל אחר נאחז]] [[אין כמדת בשר מדתך]] [[אין מי יקרא בצדק]] [[אין פה להשיב]] [[אין תליה לראש]] [[איתן למד דעת]] [[אך בך לדל מעוז]] [[אך בך לדל עזרה]] [[אך בך מקוה ישראל]] [[אך במתח דין]] [[אכפרה פני מלך רב]] [[אל אלהים אעתר]] [[אל אלהים אצעקה במילולי]] [[אל אלוה דלפה עיני]] [[אל אמונה עזרה הבה]] [[אל באפך פן תמעיט]] [[אל דביר קדשך ידינו נשואות]] [[אל הר המור]] [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]] [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] [[אל נא תיסר באי עדיך]] [[אל נקמות הופיע (סליחות)]] [[אל עבדיך המצא קונם]] [[אל תעש עמנו כלה]] [[אל תפר בריתך איתנו]] [[אלה בשלישמו]] [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)]] [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר]] [[אלהי העברים נקרא]] [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי]] [[אלהים אין בלתך]] [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] [[אלהים אל דמי לדמי]] [[אלהים בישראל גדול נודעת]] [[אלהים ה' חילי]] [[אלהים יראה לו שה פזורה]] [[אלהינו אל שדי]] [[אליך ה' שועתי]] [[אליך האל עיני כל יציר תלויות]] [[אליך לב ונפש נשפוך כמים]] [[אליך נקרא איום ונורא]] [[אליך נשואות עינינו]] [[אליך פנינו בושנו להרים]] [[אליך צורי כפים שטחתי]] [[אלכה ואשובה]] [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]] [[אם אפס]] [[אם יוספים אנחנו לעמוד]] [[אם ישבת לכסא]] [[אם יתקע שופר בעיר]] [[אם עוונינו ענו בנו]] [[אם עוונינו רבו להגדיל]] [[אמון פתחי תשובה]] [[אמונה אומן עצות מרחוק]] [[אמוני שלומי ישראל]] [[אמוני שלומי ישראל]] [[אמונים בני מאמינים]] [[אמנם אלהי עולם]] [[אמנם אנחנו חטאנו]] [[אמנם הרענו מעשינו]] [[אמנם כן יצר סוכן בנו]] [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים]] [[אמרנו נגזרנו לנו]] [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי]] [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)]] [[אנא אדון הסליחות והרחמים]] [[אנא אדון הרחמים]] [[אנא אלהי אברהם]] [[אנא אלהי תהלתי]] [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] [[אנא הואל סלוח לעבדיך]] [[אנא השם הנכבד והנורא]] [[אנא זכור לאברהם]] [[אנא חטא העם הזה]] [[אנא עוררה אהבתך הישנה]] [[אנוש במה יצדק]] [[אנוש בשפטך]] [[אנוש עד דכא תשב]] [[אנחנו אשמנו]] [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו]] [[אני אני המדבר]] [[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] [[אני הוא השואל]] [[אני יום אירא אליך אקרא]] [[אני עבדך בן אמתך]] [[אני קראתיך כי תענני אל]] [[אנקת מסלדיך]] [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] [[אנשי אמונה אבדו]] [[אנשי אמונה עברו]] [[אנשי משמר]] [[אפס הוד כבודה]] [[אפס זבח ועולה]] [[אפס מזיח]] [[אפסו אישים ובטלו קרבנות]] [[אפפו עלי רעות]] [[אפפונו חבלי מות]] [[אפפונו מים]] [[אפפונו מצוקות]] [[אקרא אל אלהים קולי]] [[אקרא בשמך]] [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)]] [[אריאל בהיותו על מכונו]] [[אריד בשיחי בשיחי בגוחי]] [[אריה ביער דמיתי]] [[ארכו הימים ודבר חזון]] [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע]] [[אשא כנפי שחר]] [[אשום אשמתי לך]] [[אשיחה עם לבבי]] [[אשם בעלי אשמה]] [[אשמנו מכל עם]] [[אשמרה אליך עוזי]] [[אשפוך שיחי לפניך צורי]] [[אשת נעורים האהובה]] [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה]] [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] [[את הברית ואת החסד]] [[את הקול קול יעקב נוהם]] [[את כל התלאה]] [[את פני מבין ויודע דין דל]] [[את צום השביעי]] [[אתאנו לך יוצר רוחות]] [[אתה אל נורא אתה]] [[אתה אלהי מלכי מקדם]] [[אתה האל עושה פלא]] [[אתה האל עושה פלאות]] [[אתה הרואה בעלבון נעלבים]] [[אתה חלקי וצור לבבי]] [[אתה מבין]] [[אתה מקדם אלהינו אדוננו]] [[אתודה לך חטאתי במורא]] [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]] [[בדיל ויעבור]] [[בין כסה לעשור]] [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] [[במתי מספר חילינו פניך]] [[בנין המזבח אם נהרס]] [[ברית כרותה מלשכוח]] [[בת עמי לא תחשה]] [[בתולת בת יהודה]] [[גדול עווני]] [[גרוני נחר זועק חמס]] [[דעני לעניי]] [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]] [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים]] [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]] [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] [[ה' שומרי לביתך נאוה]] [[הורית דרך תשובה]] [[המבדיל בין קדש לחול]] [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] [[זכור ברית - אות ברית]] [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה]] [[חוקר הכל וסוקר]] [[חיים ארוכים תכתבנו]] [[חננו יי חננו]] [[יה איום זכור היום]] [[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] [[יום אשר הוחק לכפרתנו]] [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] [[יום זה יהי משקל כל חטאתי]] [[יום כפורים זה]] [[יושב בגבהי מרומים]] [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי]] [[יחביאנו צל ידו]] [[יעזוב רשע נתיבו]] [[יקרו רעיך רב מחולל]] [[ירושלים את ה' הללי]] [[ירצה צום עמך]] [[ישמיענו סלחתי]] [[ישראל נושע בה' (סליחות)]] [[ישראל עמך]] [[כי הנה כחומר]] [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים]] [[לך ד' הצדקה תלבושת]] [[למה ה' תעמוד ברחוק]] [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה]] [[מחי ומסי]] [[מי שענה לאברהם אבינו]] [[מכניסי רחמים]] [[מלאכי רחמים]] [[מלך אחד יהיה אל העמים]] [[מלך מלכים רם על רמים]] [[מלכי מקדם פועל ישועות]] [[מלכנו באנו בכוח יחודך]] [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]] [[מקוה ישראל מושיעו]] [[מרנא דבשמיא]] [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)]] [[משוד עניים אנקת אביוניי]] [[סלח נא אשמות]] [[עינינו לך תלינו]] [[עם ה' חזקו ונתחזקה]] [[עננו אבינו]] [[עננו אלהי אברהם]] [[עשה למען שמך]] [[אלה אזכרה (פיוט)]] [[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] [[רועה ישראל האזינה]] [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא]] [[שוכני בתי חמר]] [[שוממתי ברב יגוני]] [[שופט כל הארץ]] [[שושנת ורד]] [[שחר קמתי להודות]] [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]] [[שלום תשפות לנו]] [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]] [[שעה נאסר]] [[שערי שמים בלולי אש ומים]] [[שרי קודש היום]] [[תא שמע מרא דעלמא]] [[תאבת יום זה]] [[תבוא לפניך שועת חנון]] [[תגרת יד אסוף]] [[תוחלת ישראל]] [[תומת צורים וחסדם]] [[תורה הקדושה]] [[תחרות רוגז הניח]] [[תמור עבודת מזין]] [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]] [[תעלת צורי]] [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]] [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]] [[תפילה תקח תחינה תבחר]] [[תפן בעינוי ודוחק]] [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו]] [[תשובה חשובה]] </poem> ==קינות לתשעה באב== {|class="wikitable"" |- !פולין!!אשכנז |- |א. [[קינות/אוי מה היה לנו|אוי מה היה לנו]]{{ש}} ב. [[קינות/במוצאי שבת|איך מפי בן ובת]]{{ש}} ג. [[קינות/בליל זה|בליל זה]]{{ש}} ד. [[קינות/שומרון קול תתן|שומרון קול תתן]]{{ש}} ה. [[קינות/עד אנה|עד אנה]]{{ש}} ו. [[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]{{ש}} ז. [[קינות/איכה אצת באפך|איכה אצת באפך]]{{ש}} ח. [[קינות/אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים]]{{ש}} ט. [[קינות/איכה תפארתי מראשותי|איכה תפארתי מראשותי]]{{ש}} י. [[קינות/איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה חבצלת השרון]]{{ש}} יא. [[קינות/איכה אלי קוננו|איכה אלי קוננו]]{{ש}} יב. [[קינות/אהלי אשר תאבת|אהלי אשר תאבת]]{{ש}} יג. [[קינות/אי כה אמר|אי כה אמר]]{{ש}} יד. [[קינות/איכה את אשר כבר עשוהו|איכה את אשר כבר עשוהו]]{{ש}} טו. [[קינות/איכה אשפתו פתוח|איכה אשפתו פתוח]]{{ש}} טז. [[קינות/זכור את אשר עשה|זכור את אשר עשה]]{{ש}} יז. [[קינות/אם תאכלנה נשים|אם תאכלנה נשים]]{{ש}} יח. [[קינות/ואתה אמרת|ואתה אמרת]]{{ש}} יט. [[קינות/לך ה' הצדקה|לך ה' הצדקה]]{{ש}} כ. [[קינות/הטה אלהי אזנך|הטה אלהי אזנך]]{{ש}} כא. [[קינות/ארזי הלבנון|ארזי הלבנון]]{{ש}} כב. [[קינות/החרישו ממני|החרישו ממני]]{{ש}} כג. [[קינות/ואת נוי חטאתי|ואת נוי חטאתי]]{{ש}} כד. [[קינות/תסתר לאלם|תסתר לאלם]]{{ש}} כה. [[קינות/מי יתן ראשי|מי יתן ראשי]]{{ש}} כו. [[קינות/אז בהלוך ירמיהו|אז בהלוך ירמיהו]]{{ש}} כז. [[קינות/אז במלאת ספק|אז במלאת ספק]]{{ש}} כח. [[קינות/איך תנחמוני הבל|איך תנחמוני הבל]]{{ש}} כט. [[קינות/אמרתי שעו מני|אמרתי שעו מני]]{{ש}} ל. [[קינות/מעוני שמים|מעוני שמים]]{{ש}} לא. [[קינות/אש תוקד בקרבי|אש תוקד בקרבי]]{{ש}} לב. [[קינות/אצבעותי שפלו|אצבעותי שפלו]]{{ש}} לג. [[קינות/אבל אעורר|אבל אעורר]]{{ש}} לד. [[קינות/יום אכפי הכבדתי|יום אכפי הכבדתי]]{{ש}} לה. [[קינות/שכרת ולא מיין|שכרת ולא מיין]]{{ש}} לו. [[קינות/ציון הלא תשאלי|ציון הלא תשאלי]]{{ש}} לז. [[קינות/ציון קחי כל צרי|ציון קחי כל צרי]]{{ש}} לח. [[קינות/ציון עטרת צבי|ציון עטרת צבי]]{{ש}} לט. [[קינות/ציון תקונני עלי ביתך|ציון תקונני עלי ביתך]]{{ש}} מ. [[קינות/ציון ידידות ידיד|ציון ידידות ידיד]]{{ש}} מא. [[קינות/שאלי שרופה באש|שאלי שרופה באש]]{{ש}} מב. [[קינות/ציון צפירת פאר|ציון צפירת פאר]]{{ש}} מג. [[קינות/ציון במשפט לכי לך|ציון במשפט לכי לך]]{{ש}} מד. [[קינות/ציון גברת לממלכות|ציון גברת לממלכות]]{{ש}} מה. [[קינות/אלי ציון ועריה|אלי ציון ועריה]] |[[קינות/אוי מה היה לנו|אוי מה היה לנו]]{{ש}} א. [[קינות/תסתר לאלם|תסתר לאלם]]{{ש}} ב. [[קינות/בליל זה|בליל זה]]{{ש}} ג. [[קינות/עד אנה|עד אנה]]{{ש}} ד. [[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]{{ש}} ה. [[קינות/איכה אצת באפך|איכה אצת באפך]]{{ש}} ו. [[קינות/אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים]]{{ש}} ז. [[קינות/איכה תפארתי מראשותי|איכה תפארתי מראשותי]]{{ש}} ח. [[קינות/איכה אשפתו פתוח|איכה אשפתו פתוח]]{{ש}} ט. [[קינות/איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה חבצלת השרון]]{{ש}} י. [[קינות/אם תאכלנה נשים|אם תאכלנה נשים]]{{ש}} יא. [[קינות/איכה אלי קוננו|איכה אלי קוננו]]{{ש}} יב. [[קינות/אהלי אשר תאבת|אהלי אשר תאבת]]{{ש}} יג. [[קינות/איכה את אשר כבר עשוהו|איכה את אשר כבר עשוהו]]{{ש}} יד. [[קינות/אי כה אמר|אי כה אמר]]{{ש}} טו. [[קינות/זכור את אשר עשה|זכור את אשר עשה]]{{ש}} טז. [[קינות/ואתה אמרת|ואתה אמרת]]{{ש}} יז. [[קינות/לך ה' הצדקה|לך ה' הצדקה]]{{ש}} יח. [[קינות/הטה אלהי אזנך|הטה אלהי אזנך]]{{ש}} יט. [[קינות/אז במלאת ספק|אז במלאת ספק]]{{ש}} כ. [[קינות/אז בהלוך ירמיהו|אז בהלוך ירמיהו]]{{ש}} כא. [[קינות/אמרתי שעו מני|אמרתי שעו מני]]{{ש}} כב. [[קינות/איך תנחמוני הבל|איך תנחמוני הבל]]{{ש}} כג. [[קינות/אזכיר רהב ובבל|אזכיר רהב ובבל]]{{ש}} כד. [[קינות/אשאג מנהמת לבי|אשאג מנהמת לבי]]{{ש}} כה. [[קינות/נבוכדנאצר אכלני|נבוכדנאצר אכלני]]{{ש}} כו. [[קינות/איך נפלה ממנו|איך נפלה ממנו]]{{ש}} כז. [[קינות/איכה ישבה בדד עגונה|איכה ישבה בדד עגונה]]{{ש}} כח. [[קינות/אש תוקד בקרבי|אש תוקד בקרבי]]{{ש}} כט. [[קינות/אצבעותי שפלו|אצבעותי שפלו]]{{ש}} ל. [[קינות/אבל אעורר|אבל אעורר]]{{ש}} לא. [[קינות/אמונים שררו|אמונים שררו]]{{ש}} לב. [[קינות/שרפו הבירה|שרפו הבירה]]{{ש}} לג. [[קינות/אזכרה נגינותי|אזכרה נגינותי]]{{ש}} לד. [[קינות/אסירים בשיר יצאו|אסירים בשיר יצאו]]{{ש}} לה. [[קינות/שכרת ולא מיין|שכרת ולא מיין]]{{ש}} לו. [[קינות/יום אכפי הכבדתי|יום אכפי הכבדתי]]{{ש}} לז. [[קינות/שומרון קול תתן|שומרון קול תתן]]{{ש}} לח. [[קינות/ואת נוי חטאתי|ואת נוי חטאתי]]{{ש}} לט. [[קינות/מעוני שמים|מעוני שמים]]{{ש}} מ. [[קינות/מי יתן ראשי|מי יתן ראשי]]{{ש}} מא. [[קינות/יבכיון מר|יבכיון מר]]{{ש}} מב. [[קינות/מי יתן ראשי|על אלה]]{{ש}} מג. [[קינות/ואתאונן|ואתאונן]]{{ש}} מד. [[קינות/אמרר בבכי|אמרר בבכי]]{{ש}} מה. [[קינות/ארזי הלבנון|ארזי הלבנון]]{{ש}} מו. [[קינות/ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך|ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]{{ש}} מז. [[קינות/ציון הלא תשאלי|ציון הלא תשאלי]]{{ש}} מח. [[קינות/ציון הלא תשאלי שלות שרידיך|ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]{{ש}} מט. [[קינות/ציון קחי כל צרי|ציון קחי כל צרי]]{{ש}} נ. [[קינות/ציון עטרת צבי|ציון עטרת צבי]]{{ש}} נא. [[קינות/ציון מנת שלום|ציון מנת שלום]]{{ש}} נב. [[קינות/ציון ידידות ידיד|ציון ידידות ידיד]]{{ש}} נג. [[קינות/ציון קדוש משכני עליון|ציון קדוש משכני עליון]]{{ש}} נד. [[קינות/ציון אשר יאמרו|ציון אשר יאמרו]]{{ש}} נה. [[קינות/ציון מעון חשקי|ציון מעון חשקי]]{{ש}} נו. [[קינות/ציון ה' לכס בחר|ציון ה' לכס בחר]]{{ש}} נז. [[קינות/שאלי שרופה באש|שאלי שרופה באש]]{{ש}} נח. [[קינות/ציון מעוז קרית מלך|ציון מעוז קרית מלך]]{{ש}} נט. [[קינות/אלי ציון ועריה|אלי ציון ועריה]]{{ש}} ס. [[קינות/הלילו הה ליום|הלילו הה ליום]]{{ש}} [[קינות/עד אנה|עד אנה]] |} ==הושענות לסוכות== {| class="wikitable" |- ! ! אשכנז ! פולין |- ! כל יום |colspan ="2" |[[הושענא למענך אלהינו]] |- ! א-ו | [[אערוך שועי]]{{ש}}[[אל למושעות]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אדמה מארר]] | [[למען אמיתך]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אערוך שועי]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אל למושעות]]{{ש}}[[אדון המושיע]] |- ! כל יום |colspan ="2" |[[כהושעת אלים]] |- ! שבת | [[אום נצורה]]{{ש}}[[כהושעת אב המון]] | [[אום נצורה]]{{ש}}[[כהושעת אדם]] |- ! הו"ר{{ש}} | [[למען אמיתך]]{{ש}}[[אערוך שועי]]{{ש}}[[אדון המושיע]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אדם ובהמה]]{{ש}}[[למען איתן]]{{ש}}[[תתננו לשם ולתהלה]] | [[למען אמיתך]]{{ש}}[[אבן שתיה]]{{ש}}[[אום אני חומה]]{{ש}}[[אדון המושיע]]{{ש}}[[אדם ובהמה]]{{ש}}[[אדמה מארר]]{{ש}}[[למען איתן]] |- ! הו"ר{{ש}}אחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ){{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]{{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]]{{ש}} [[למען תמים בדורותיו]]{{ש}} [[תענה אמונים]]{{ש}} [[אז כעיני עבדים]]{{ש}} [[אומן ישעך בא]] |} ==פיוטים במסגרת הקריאות== ===חתונה=== * [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה|רשות לחתן]] ===שמחת תורה=== *[[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *[[רשות לחתן תורה]] *[[רשות לחתן בראשית]] *קטעים מהפיוטים: **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **התקבצו מלאכים **אגיל ואשמח **אשריכם ישראל… אשר בכם בחר אל ===שבועות=== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ===פורים=== *[[אשר הניא]] ==אחרים== *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[יה אלי וגואלי]] *[[יעלה תחנוננו]] ==פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת== ===זמירות שבת=== ====לליל שבת==== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ====ליום השבת==== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ====סעודה שלישית==== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ====מוצאי שבת==== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ===ליל הסדר=== *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ===חנוכה=== *[[מעוז צור]] ===ל"ג בעומר=== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ===חתונה=== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ===ברית מילה=== *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) =קטגוריות= *[[:קטגוריה:פיוטים]] ==[[:קטגוריה:פיוטים לפי סוג]]== ===[[:קטגוריה:מערביות]]=== ===[[:קטגוריה:פיוטי רשות]]=== *[[:קטגוריה:פיוטי רשות לברכו]] *[[:קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]] *[[:קטגוריה:פיוטי רשות לחזרת הש"ץ]] *[[:קטגוריה:פיוטי רשות למתרגם]] *[[:קטגוריה:פיוטי רשות לעליה לתורה]] ===[[:קטגוריה:יוצרות]]=== *[[:קטגוריה:פיוטי יוצר]] *[[:קטגוריה:פיוטי אופן]] *[[:קטגוריה:פיוטי מאורה]] *[[:קטגוריה:פיוטי אהבה]] *[[:קטגוריה:פיוטי זולת]] *[[:קטגוריה:פיוטי גאולה]] ===[[:קטגוריה:קרובות (פיוט)]]=== *[[:קטגוריה:קדושתאות]] *[[:קטגוריה:שבעתות]] *[[:קטגוריה:קרובות י"ח]] *[[:קטגוריה:פיוטי קדושה]] *[[:קטגוריה:רהיטים (פיוט)]] *[[:קטגוריה:תקיעתות]] *[[:קטגוריה:סדר העבודה]] *[[:קטגוריה:אזהרות]] *[[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] ===[[:קטגוריה:פיוטי הושענות]]=== ===[[:קטגוריה:פיוטי סליחות]]=== *[[:קטגוריה:פתיחה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:פזמון (סליחות)]] *[[:קטגוריה:עקידה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:שנייה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:שלישייה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:שלמונית (סליחות)]] *[[:קטגוריה:חטאנו (סליחות)]] *[[:קטגוריה:תחינה (סליחות)]] *[[:קטגוריה:פיוטי תוכחה]] ===[[:קטגוריה:קינות]]=== ===זמירות=== *[[:קטגוריה:זמירות לשבת]] *[[:קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]] ==פיוטים לפי זמן== *[[:קטגוריה:פיוטי שבת]] *[[:קטגוריה:פיוטי ראש חודש]] *[[:קטגוריה:פיוטי חגים]] **[[:קטגוריה:פיוטי ראש השנה]] **[[:קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] **[[:קטגוריה:פיוטי סוכות]] **[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] **[[:קטגוריה:פיוטי חנוכה]] **[[:קטגוריה:פיוטי פורים]] **[[:קטגוריה:פיוטי פסח]] ***[[:קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]] **[[:קטגוריה:פיוטי ל"ג בעומר]] **[[:קטגוריה:פיוטי שבועות]] *[[:קטגוריה:פיוטי חתונה]] *[[:קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] ==סדרי תפילה עם פיוטים== *[[:קטגוריה:יוצרות על סדר התפילה]] *[[:קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] *[[:קטגוריה:קרובות על סדר התפילה]] *[[:קטגוריה:סליחות]] ==[[:קטגוריה:יצירות לפי מחבר]]== *[[:קטגוריה:משורר אלמוני]] *[[:קטגוריה:הפייטנות הארצישראלית]] **[[:קטגוריה:הפיוט הקדום]] **[[:קטגוריה:יניי]] **[[:קטגוריה:אלעזר הקליר]] *[[:קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] *[[:קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]] *[[:קטגוריה:אמתי בן שפטיה]] *[[:קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]] *[[:קטגוריה:רבינו גרשום]] *[[:קטגוריה:שירי דונש בן לברט]] *[[:קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] *[[:קטגוריה:יוסף טוב עלם]] *[[:קטגוריה:יוסף קמחי]] *[[:קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב]] *[[:קטגוריה:מנחם בן מכיר]] *[[:קטגוריה:רב סעדיה גאון]] *[[:קטגוריה:פיוטי ראב"ע]] *[[:קטגוריה:קלונימוס בן יהודה]] *[[:קטגוריה:בנימין בן זרח]] *[[:קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] *[[:קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] *[[:קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]] *[[:קטגוריה:רש"י]] *[[:קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] *[[:קטגוריה:רבנו תם]] ==אקרוסטיכון ומבנה== *[[:קטגוריה:פזמונים]] *[[:קטגוריה:אקרוסטיכונים]] **[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון א"ב]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אא"ב גג"ד]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אב"ב גד"ד]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אב"ג בג"ד]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון תשר"ק]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אתב"ש]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלב"ם]] ***[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אח"ס בט"ע]] **[[:קטגוריה:חתימה]] **[[:קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] (כמו [[שושן עמק]] או [[ידיד נפש]].) *[[:קטגוריה:מלות הקבע]] =תבניות= ===תבניות לשילוב פיוטים=== [[תבנית:סליחות]]{{ש}} [[תבנית:מערבית]]{{ש}} [[תבנית:קרובות]]{{ש}} [[תבנית:יוצרות]]{{ש}} [[תבנית:אלהיכם]] ===עיצוב ועימוד=== [[תבנית:סי]]{{ש}} [[תבנית:רפרן]]{{ש}} [[תבנית:הור]]{{ש}} [[תבנית:הור1]]{{ש}} [[תבנית:הור2]]{{ש}} [[תבנית:ארון]]{{ש}} [[תבנית:פיוט]]{{ש}} [[תבנית:מסגרת-סידור]]{{ש}} [[תבנית:נוסחי אשכנז]]{{ש}} [[תבנית:נוסחי תפילה מוסתר]]{{ש}} [[תבנית:סימון אפור]]{{ש}} [[תבנית:רקע אפור]] [[קטגוריה:פיוטים]] qdptld2130msa5g78vkhk62py15ujjd אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי 0 1726421 2942946 2937417 2025-06-20T09:10:07Z בן עדריאל 9444 2942946 wikitext text/x-wiki {{הור|סימן: '''א"ב'''; '''בנימן בן זרח חזק'''}} {{סי|אִ}}תִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה מֵרֹאשׁ אֲמָנָה תָּשׁוּרִי / בְּטֹהַר עֲדָיֵי לְבוּשׁ הִתְכַּהֲנִי וְהִתְפָּאֲרִי{{ש}} {{סי|בֹּ}}שֶׂם רִקּוּחַ הִתְבַּשְּׂמִי מוֹר וּלְבוֹנָה הִתְקַטְּרִי / כִּי בָא עֵת וְהִגִּיעַ שָׁעָה אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ תָּשׁוּרִי :<b>{{סי|בֵּין|1}} שָׁדַי {{סי|יָ|1}}לִין אֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר / {{סי|מְ|1}}צַפְצֶפֶת {{סי|נ|1}}וֹאֶמֶת כַּלָּה בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר{{ש}} :{{סי|בְּנֵ|1}}י מְכוֹן {{סי|זְ|1}}בוּלוֹ {{סי|רֹחֲ|1}}שִׁים בְּלִי חֵפֶר / {{סי|חֹ|1}}ק {{סי|זֵ|1}}כֶר {{סי|קְ|1}}דֻשָּׁתוֹ נַעֲרִיץ וּנְסַפֵּר{{ש}} :בְּמַעְלָה יִתְקַדַּשׁ וּבְמַטָּה יִסְתַּלְסֵל תָּמִיד לֵיל וָצֶפֶר. קָדוֹשׁ</b> {{סי|גַּ}}ן נָעוּל קְרָאַנִי דוֹדִי / חָמַק עָבַר וְשׁוֹמְרִים נָשְׂאוּ רְדִידִי{{ש}} {{סי|דָּ}}לְפָה עֵינִי וְגָרְסָה בְּזֵכֶר עָנְיִי וּמְרוּדִי / דִּדּוּי אַהֲבַת חֶסֶד תַּאֲוַת דּוֹדִי {{סי|הֵ}}ן בְּלֹא לֵב וָלֵב וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה / חָתָן מִתְנַדֵּב וְכַלָּה רוֹצָה{{ש}} {{סי|וְ}}עַל מַה זֶּה מִתְאַחֵר דִּיץ הָעֲלִיצָה / שְׁלוּחִים הֵרִיצוּ לָזֶה וְלָזוֹ בִּמְרוּצָה {{סי|זָ}}כַר בָּהּ בְּרִית וּשְׁבוּעַת אָלָה / אֲשֶׁר בִּשְׁעַת אֵרוּסֶיהָ כָּרַתִּי לִמְהֻלָּלָה{{ש}} {{סי|חֶ}}פְצִי וּרְצוֹנִי לְקַיֵּם בַּבֶּהָלָה / הֵשִׁיב חָתָן לִשְׁלוּחֵי כַלָּה {{סי|טָ}}עֲנָה סְגֻלָּה אַף הִיא יֹשֶׁר אֲמָרִים / נְכוֹנָה אֲנִי וּמְקֻיֶּמֶת בְּהֵן הֵן הַדְּבָרִים{{ש}} {{סי|יִ}}גְמֹל רַק עִמִּי חֶסֶד וְיִזְכֹּר אַהֲבַת נְעוּרִים / וִימַהֵר לִפְדּוֹתִי מִבֵּין חֲמוֹרִים {{סי|כְּ}}צִירֵי מַרְפֵּא וּשְׁלוּחֵי אֱמוּנִים / נִתְמַצְּעוּ תְאוֹמִים בְּזִוּוּג חֲתָנִים{{ש}} {{סי|לְ}}דַבֵּר עַל לֵב כַּלָּה דְּבָרִים הֲגוּנִים / וּלְהַבְעִיר לֵב חָתָן בְּקִנְאַת מָגִנִּים {{סי|מְ}}לוּכָה כְּהִתְבַּשְּׂרָה כַּלָּה בְּתַמְרוּקֶיהָ מְאֹד הִשְׁבִּיחָה / רִמּוֹנֶיהָ הֵנֵצוּ וּסְמָדָרָהּ פִּתֵּחָה{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹנוּ שָׁדֶיהָ וּשְׂעָרָהּ צִמֵּחָה / וַתִּתְנָוֶה לַכֶּתֶר וְלַמַּלְכוּת הִצְלִיחָה {{סי|ס}}וֹא מַפְרִיכָהּ בִּרְאוֹתָהּ תָּמְהָה בְעֵינֶיהָ / הֲלֹא זֹאת הַנְּמִבְזָה וְהַנְּקַלָּה הֵשִׁיבָה לִסְגָנֶיהָ{{ש}} {{סי|עַ}}ל זֹאת שָׁלְחָה וְקָרְאָה לְאִצְטַגְנִינֶיהָ / עָלֶיהָ חוֹשֶׁבֶת וְחוֹרֶקֶת שִׁנֶּיהָ {{סי|פְּ}}רִיץ חַיּוֹת נוֹהֵם וְלִבּוֹ מַכְבֵּד / כַּלָּה לְעַנּוֹת בְּקוֹשִׁי לְשַׁעְבֵּד{{ש}} {{סי|צִ}}עֲרָהּ בְפֶרֶךְ וּבְעוֹל כָּבֵד / אוּלַי תִּתְגַנֶּה וְתִהְיֶה כִּכְלִי אֹבֵד {{סי|קָ}}רָא עָלָיו מוֹעֵד בַּחוּרָיו לִשְׁבֹּר / צְפַרְדֵּעַ חֲנָמַל וְכִנִּים חֳמָרִים חֳמָרִים לִצְבֹּר{{ש}} {{סי|רֶ}}שֶׁף וְדֶבֶר וּבָרָד לְפָנָיו לַעֲבֹר / וְרֵאשִׁית כָּל אוֹנִים בְּאָהֳלֵי חָם לִקְבֹּר {{סי|שֻׁ}}לְּחָה פְרוּכָה בְּעַל כָּרְחָהּ מִמִּסְתּוֹלֵל / וַתֵּצֶאנָה כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֹף לְחוֹלֵל{{ש}} {{סי|תַּ}}נּוֹת לְאֵל זֶמֶר וְהוֹדָיוֹת שֶׁבַח וְהַלֵּל / שֶׁכָּכָה אוֹתוֹת בַּדִּים מֵפֵר וְקוֹסָמִים יְהוֹלֵל :<b>{{סי|בֵּין|1}} שָׁדַי {{סי|יָ|1}}לִין אֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר / {{סי|מְ|1}}צַפְצֶפֶת {{סי|נ|1}}וֹאֶמֶת כַּלָּה בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר{{ש}} :{{סי|בְּנֵ|1}}י מְכוֹן {{סי|זְ|1}}בוּלוֹ {{סי|רֹחֲ|1}}שִׁים בְּלִי חֵפֶר / {{סי|חֹ|1}}ק {{סי|זֵ|1}}כֶר {{סי|קְ|1}}דֻשָּׁתוֹ נַעֲרִיץ וּנְסַפֵּר{{ש}} :בְּמַעְלָה יִתְקַדַּשׁ וּבְמַטָּה יִסְתַּלְסֵל תָּמִיד לֵיל וָצֶפֶר. קָדוֹשׁ</b> <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] <noinclude/> 5tuavej2j73j90zzwnvl61zl95z9q1k בלולי אש ומימות 0 1726423 2942949 2915936 2025-06-20T09:12:39Z בן עדריאל 9444 2942949 wikitext text/x-wiki {{הור|סימן: '''בנימן'''}} {{סי|בְּ}}לוּלֵי אֵשׁ וּמֵימוֹת / גִּבּוֹרֵי עִיר מְרוֹמוֹת / נִצָּבִים כַּחוֹמוֹת / בִּרְתָתִים וְאֵימוֹת{{ש}} מַרְבִּים תַּעֲצוּמוֹת / לָאֵל יוֹסֵד הֲדוֹמוֹת / וַאֲנִי אֹם מֵאֻמּוֹת / בְּחֵיךְ וְגָרוֹן רוֹמֵמוֹת. {{סי|נ}}וֹהֵם מִיכָאֵל / וְגוֹעֶה גַּבְרִיאֵל / זוֹעֵק אוּרִיאֵל / וְגוֹעֵשׁ רְפָאֵל{{ש}} וּמְהַדֵּר הֲדַרְנִיאֵל / הוֹד לְיָהּ אַכַתְרִיאֵל / וַאֲנִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל / מְעִידָה כִּי אֵין כָּאֵל. {{סי|יְ}}רוֹצְצוּ כִּבְרָקִים / חִיל זְוָעוֹת וְזִקִּים / לַפִּידִים דּוֹלְקִים / וְכַבָּזָק בּוֹזְקִים{{ש}} תֻּשְׁבָּחוֹת מְפִיקִים / וְשִׁעוּר רֹן מְדַקְדְּקִים / וַאֲנִי שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים / עֲסוּקָה בְּמִצְוֹת וְחֻקִּים. {{סי|מְ}}אַת אַלְפֵי אֲלָפִים רְבָבוֹת / מַרְכְּבוֹת אֵשׁ וְשַׁלְהֵבוֹת / מַקִּיפוֹת וְסוֹבְבוֹת / עִלּוּי כֵּס עֲרָבוֹת{{ש}} שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת דּוֹבְבוֹת / וְקוֹל דְּמָמָה מַקְשִׁיבוֹת / וַאֲנִי בַּת שְׁלֹֹשֶׁת אָבוֹת / תָּמִיד תְּפִלּוֹתַי עֲרֵבוֹת. {{סי|נַ}}הֲרֵי אֵימָה וְחִילָה / זֵעַת חַיּוֹת מַגְדִּילָה / וְעַל אַרְבַּעְתָּן מִלְמַעְלָה / חַיָּה חֲמִישִׁית גְּדוֹלָה{{ש}} לְסַלְסֵל הִיא מַתְחִילָה / וְאַחֲרֶיהָ פַּמַּלְיָא כֻלָּהּ / וַאֲנִי בְּבֵית הַתְּפִלָּה / תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה. <noinclude>[[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:בנימין בן זרח]]</noinclude> k2houbkrfimcumfxnp3a819hi9xlqqd אומרת אני מעשי למלך 0 1726426 2942947 2935575 2025-06-20T09:10:33Z בן עדריאל 9444 2942947 wikitext text/x-wiki {{הור|סימן: '''א"ב''', '''בנימין בן זרח'''}} {{סי|א}}וֹמֶרֶת אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ / בַּת שׁוֹעַ וְנָדִיב הַנִּמְלַךְ בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ{{ש}} {{סי|בָּ}}רְחוֹב נֶהֱלֶמֶת וּנְזוֹרָה בְּכָל פֶּלֶךְ / טָהֳרַת תָּאֳרִי מַקְרֶנֶת בְּעַד נְכוֹן הַיּוֹם הוֹלֵךְ. {{סי|גִּ}}דְּלַנִי אָבִי וְרוֹמְמַתְנִי אִמִּי / בְּפַת בַּג עִדּוּנִים מִכָּל בְּנוֹת אִמִּי{{ש}} {{סי|דִּ}}גְּלוּנִי בְּאַהֲבָתָם כָּל בְּנֵי אֻמִּי / וּבְתַאֲוַת גַּעֲגוּעַ מִתְרַפְּקִים עִמִּי. {{סי|הָ}}יִיתִי בְקַטְנוּתִי בְּאָדָם כְּבוּשָׁה / בְּשֵׁשׁ וָמֶשִׁי בְּבִגְדֵי חֹפֶשׁ חֲבוּשָׁה{{ש}} {{סי|וְ}}הִנֵּה הַמְּדִינָה בְּבוֹלֶשֶׁת נִבְלָשָׁה / וַיִּתְאַוֵּנִי מַלְכִּי לְהַנְסִיכִי לוֹ בִּקְדֻשָּׁה. {{סי|זֻ}}בַּדְתִּי אֵפוֹד בֵּין קַטְנוּת לְנַעֲרוּת / בְּאֶרֶץ חָם עַד הֱיוֹתִי בְגֵרוּת{{ש}} {{סי|חֲ}}לוֹמוֹת חֹלֵם גֵּרְמוּנִי לְקַבֵּל מָרוּת / חָנֵס בְּהַגִּיעִי בִּזְמַן בַּגְרוּת. {{סי|טָ}}פְחָה וְרָקְדָה צֹעַן בְּרִדְתִּי / אָמְרָה: "הֶאָח, הֶאָח, אָמָה לְעַבְדוּת קָנִיתִי"{{ש}} {{סי|יָ}}עֲצָה לְהַחְכִּים בְּפֶרֶךְ לִרְדוֹתִי / וַתֹּאמֶר: "אַךְ עָשַׁרְתִּי וְאוֹן לִי מָצָאתִי". {{סי|כָּ}}עֵת לְהוֹרִי קָבַע מַלְכִּי עָבָר / אַנְחוֹת צַעֲקָתִי מִכֹּבֶד הָעֲבוֹדָה שָׁמַע וַיִּתְעַבָּר{{ש}} {{סי|לִ}}בְנוֹת הַמָּקוֹם שָׁאַל הַרְאִיתֶם בַּת צוֹבֶרֶת בָּר / וַתַּעֲנֶינָה: "יֵש בַּבַּיִת שְׂפַת שֶׁקֶר בְּלֹא דְבָר". {{סי|מִ}}מָּדוֹר לְמָדוֹר חִפֵּשׂ וּמִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה / וּמְצָאַנִי הָיִיתִי שְׁרוּיָה בְּהֵיכַל מִסְתּוֹלֵל חוֹנָה{{ש}} {{סי|נִ}}צָּנַי נִרְאוּ וְשָׁדַיִם נָכֹנָה / {{סי|סְ}}מָדָרַי פִּתֵּחוּ וּפַגֶּיהָ חָנְטָה הַתְּאֵנָה. {{סי|עָ}}לַי כְּנָפָיו פֵּרַס מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמַי כְּרָאַנִי / וּבִבְרִית אָלָה עִמּוֹ הֱבִיאַנִי{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצְרִים צִירִים שָׁלַח וְשִׁדְּכַנִי / וּבִדְפֹק קוֹלוֹ שִׁמְּעַנִי / קוּמִי לָךְ בִּשְּׂרָנִי. {{סי|צָ}}לְחָה הָעֲבָרָה לְהַעֲבִיר יָפְיָהּ / וַתֵּרֶא וַתְּקַנֵּא עֶגְלָה יְפֵה־פִיָּה{{ש}} {{סי|קְ}}צִינֶיהָ כְּקָרְאָה פָּקוּ פְּלִילִיָּה / רִמְסִי בַחֹמֶר הַחֲזִיקִי מַלְבֵּן סֹעֲרָה עֲנִיָּה. {{סי|רְ}}אִי דַּרְכֵּךְ בַּגַּיְא דְּעִי מֶה עָשִׂיתְ לִמְהֻלָּלָה / וּבַעֲבוּרָהּ נִגְרְשָׁה וְשָׁקְעָה מִצְרָיִם כֻּלָּהּ{{ש}} {{סי|שִׁ}}יתִי לִבֵּךְ לְהַלֵּךְ הַמְסִלָּה / וּמַה תַּעֲשִׂי לְיוֹם פְּקֻדָּה אִם כֵּן אֶרְעֵךְ בִּשְׁעַת קַלָּה. {{סי|תְּ}}כָפוּהָ חֶבְלֵי יוֹלֵדָה וְצִירֵי חַלְחָלָה / וְקָמָה בְּבֶהָלָה לְהוֹצִיאִי בַלַּיְלָה{{ש}} {{סי|בְּ}}כֵן פִּיהָ הִרְשִׁיעָהּ וְצִדְּקָה מִדַּת הַדִּין לְמוּלָהּ / יָצָאתִי אֲפוּדָה כְּבַעֲדִי קִשּׁוּרֵי הַכַּלָּה. {{סי|נֹ}}ב וְגִלְגָּל וְגִבְעוֹן בָּהֶם הִשְׁכַּמְתִּי לַכְּרָמִים / דֹּדַי נָתַתִּי לוֹ בְּבֵית עוֹלָמִים{{ש}} {{סי|יָ}}צָאתִי בְּהֵנוֹמָא וְכֶתֶר הִלּוּמִים / שָׁנִים אַרְבַּע מֵאוֹת וָעֶשֶׂר מִיּוֹם לְיוֹם שְׁלֵמִים. {{סי|מֵ}}אָז הֶעֱמַקְתִּי לִסְטוֹת וְזָרִים אָהַבְתִּי / {{סי|נֹ}}טֶרֶת כְּרָמִים שָׂמוּנִי וְכַרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי{{ש}} {{סי|בְּנֵ}}י אִמִּי נִחֲרוּ בִי וּטְרָדוּנִי מֵחֻפָּתִי / וְאֵיךְ עַתָּה הֶלְאוּנִי וְהֵשַׁמּוּ כָּל עֲדָתִי. {{סי|זָ}}נַחְתִּי {{סי|רֵ}}עִי {{סי|חַ}}לֵּל בְּרִיתוֹ / וְעַיִט צָבוּעַ הָיְתָה לִּי נַחֲלָתוֹ{{ש}} וְהִנֵּה קָטֹן וּבָזוּי מוֹשֵׁל בַּאֲיֻמָּתוֹ / וַהֲמוֹן מֵעָיו הִתְאַפָּקוּ וְאַיֵּה קִנְאָתוֹ וּגְבוּרָתוֹ. יוֹקֶדֶת אֵשׁ בְּלִבִּי מַבְעִירוֹת / בְּנוֹת שֵׂעִיר וְחֹתְנוֹ שְׁכֵנוֹת וַחֲבֵרוֹת{{ש}} יְדִידְךָ הַנֶּאֱהָב מִתְעַלֵּס בְּחֶשֶׁק אֲחֵרוֹת / וְאַתְּ יוֹשֶׁבֶת וּמְצַפָּה לְנֹחַם בְּשׂוֹרוֹת. {{הור|חזן:}} חִזַּרְתִּי מַעַן וְהֵפַקְתִּי תְשׁוּבָה / יָמִים רַבִּים קָרָא שׁוּבָה מְשֻׁבָה{{ש}} הֶאֱמַרְתִּיו וְהֶאֱמִירַנִי וְנַעֲשֵׂינוּ אַחַת חֲטִיבָה / מָיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה. <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:בנימין בן זרח]]<noinclude/> fiiiqfqh9a1gw90c8refd1sj6uhvvnp אות בריתות שלש עשרה 0 1726513 2942833 2935802 2025-06-19T18:56:54Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942833 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הור2|יוצר לשבת ברית מילה. נאמר במנהג אשכנז המזרחי.}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אברהם הכהן'''; '''אברהם ברבי יצחק'''}} {{סי|א}}וֹת בְּרִיתוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בִּכְרֹת אֵל רָם{{ש}} {{סי|אָ}}מַר לְעַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ קוּם לְשָׁמְרָם :וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם{{ממס|בראשית יז ה}} {{סי|בְּ}}תֻמּוֹ הָלַךְ צַדִּיק שָׂב בָּא בַּיָּמִים{{ש}} {{סי|בֶּ}}אֱמֹר לוֹ אֵל הֱיֵה חֲתַן דָּמִים :הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים{{ממס|בראשית יז א}} {{סי|גּ}}וֹזֵר אֹמֶר עָלָיו הַמְּלָאכָה לִגְמֹר{{ש}} {{סי|גַּ}}ם אֵל בְּעַצְמוֹ הוֹאִיל בְּרִית לִשְׁמֹר :כָּרַת יְיָ אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר{{ממס|בראשית טו יח}} <b>{{סי|אַ|1}}חֲרֵי {{סי|בְּ|1}}לוֹתוֹ {{סי|רִ|1}}בָּה {{סי|הָ|1}}אֵל {{סי|מַ|1}}עֲדַנָּיו{{ש}} {{סי|בְּרַבִּי|1}}ם {{סי|יַ|1}}עֲשֶׂה {{סי|צְחֹק|1}} לִגְדֹּל כֹּהֲנָיו :וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו.{{ממס|לפני=ע"פ|בראשית יז יז}} לִפְנֵי קָדוֹשׁ</b> {{סי|דַּ}}ם בְּרִית אֶת יוֹם מְנוּחָתוֹ{{ש}} {{סי|דּ}}וֹחֶה אֶת הַנֶּגַע בְּהֵרָאוֹתוֹ :וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ{{ממס|ויקרא יב ג}} {{סי|הִ}}פְלִיא חֲסָדָיו שֵׁם הַמְפֹרָשׁ לְעֵילוֹם{{ש}} {{סי|הֵ}}כִין לַמְקַנֵּא כֵּס כַּשֶּׁמֶשׁ וְיַהֲלֹם :בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם{{ממס|מלאכי ב ה}} {{סי|וְ}}לָקַח הַכֹּהֵן בְּשַׂר בְּרִית וְדָמוֹ{{ש}} {{סי|וּ}}מִיכָאֵל הַשָּׂר מַקְרִיב בִּמְרוֹמוֹ :מִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ{{ממס|מ"א ח נט}} {{סי|זֶ}}ה דַּם הַבְּרִית אֲשֶׁר בּוֹ יֶעֱרַב{{ש}} {{סי|זֶ}}בַח פֶּסַח צָעִיר וָרַב :הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב{{ממס|שמות יב מח}} {{סי|חֵ}}לֶק כְּחֵלֶק יֹאכַל אִישׁ בִּמְסִבּוֹ{{ש}} {{סי|חָ}}לַץ מֵהֶם אִישׁ נֵכָר מִלִּבּוֹ :וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ{{ממס|שמות יב מח|שם}} {{סי|טֻ}}מְאַת בְּשָׂרוֹ אִישׁ בְּעָפָר יְעַפֵּר{{ש}} {{סי|ט}}וּבוֹ וְיָפְיוֹ עָצְמוּ מִלְּסַפֵּר :כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר{{ממס|ויקרא יז יא}} {{סי|יַ}}בֶּלֶת נֶחְתֶּכֶת לְזִבְחֵי שְׁלָמִים{{ש}} {{סי|יֵ}}עָשֶׂה כֵן לִבְנֵי שְׁמֹנַת יָמִים :וְיַחְדָּו מִלְּמַטָּה יִהְיוּ תַּמִּים{{ממס|לפני=ע"פ|שמות כו כד}} {{סי|כָּ}}ל סְפִירוֹת בְּלִימָה בַּמִּילָה יֻסְּדוּ{{ש}} {{סי|כַּ}}מָּה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֱמֶת יָעִידוּ :אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ{{ממס|איוב טו יח}} {{סי|ל}}וּלֵי דַּם בְּרִית אָמַר אֱלֹהִים נִחַמְתִּי{{ש}} {{סי|לְ}}בִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶרֶץ, וְשָׁמַיִם לֹא רוֹמַמְתִּי :חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי{{ממס|ירמיהו לג כה}} {{סי|מִ}}ילַת מָעוֹר וְלֵב וְלָשׁוֹן הֵמָּה{{ש}} {{סי|מַ}}כְרִיעִים בֵּין הַחֲמִשִּׁים שָׁמָּה :יְיָ יִתֵּן חָכְמָה{{ממס|משלי ב ו}} {{סי|נַ}}עֲרֵי יִשְׂרָאֵל חֹק בְּרִיתוֹתֵיהֶם{{ש}} {{סי|נִ}}מּוֹלִים אֲשֶׁר לֹא יְמֻתוּן אֲחֵיהֶם :אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם{{ממס|ויקרא יח ה}} {{סי|שֶׂ}}ה תָמִים נִמּוֹל רִאשׁוֹן לִשְׁמֹנָה{{ש}} {{סי|סְ}}עָדוּהוּ מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם בַּחֲנִינָה :עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה{{ממס|ויקרא א יא}} {{סי|עָ}}רְלַת בֶּן אִישׁ טוֹב פָּשֹׂה תּפְשֶׂה{{ש}} {{סי|עֶ}}בְרָה קְרָאַתְהוּ וְאָדוֹן קָשֶׁה :וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה{{ממס|שמות ב טו}} {{סי|פְּ}}נִימָה כְּבוּדָּה פִּשְׁפְּשָׁה בְּמַעֲלָלָיו{{ש}} {{סי|פִּ}}דְיוֹן נַפְשׁוֹ שָֽׁתָה עָלָיו :אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו{{ממס|שמות ד כה}} {{סי|צַ}}דִּיק בֶּן נוּן מָל שֵׁנִית נְדִיבִים{{ש}} {{סי|צ}}וּר יְשׁוּעָתָם שְׁמָרָם מִכַּף אוֹיְבִים :בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים{{ממס|בראשית לד כה}} {{סי|קָ}}ם עַל נְדִיבוּת נַפְשׁוֹ מִמֶּרְחָץ נִבְהֲלָה{{ש}} {{סי|קִ}}דְמוּהוּ שְׂעִפָּיו בִּמְשׂוֹשׂ בְּרִית מִילָה :תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ{{ממס|זכריה ד ז}} {{סי|רֵ}}יחוֹ נִיחוֹחַ כִּצְרוֹר הַמֹּר{{ש}} {{סי|רִ}}בָּה תְּהִלּוֹתָיו לָאֵל לֵאמֹר :לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר{{ממס|תהלים יב א}} {{סי|שִׁ}}יבַת צִיּוֹן אֵל בַּהֲשִׁיבוֹ{{ש}} {{סי|שִׁ}}בְטֵי יָהּ יִנְהֲרוּ אֵלָיו וְאֶל טוּבוֹ :עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבוֹא{{ממס|יחזקאל מד ט}} {{סי|תּ}}וֹרַת הַבְּרִית שְׁמוּרָה וַעֲרוּכָה{{ש}} {{סי|תֵּ}}עָשֶׂה בְּעִבְרִי מָהוּל כָּכָה :כִּי שָׁם צִוָּה יְיָ אֶת הַבְּרָכָה{{ממס|תהלים קלג ג}} {{סי|אַ}}ךְ אִם אֵין אִישׁ וּזְמַן עוֹבֵר{{ש}} {{סי|בַּ}}נָּשִׁים מְשֻׁבָּחוֹת תִּהְיֶה תַּחַת גֶּבֶר :תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים אֵשֶׁת חֶבֶר{{ממס|לפני=ע"פ|שופטים ה כד}} {{סי|ר}}וּחַ יְיָ דִּבֵּר עַל פִּי נָבִיא{{ש}} {{סי|הִמּ}}וֹל יִמּוֹל, וְעָרֵל וְכוּתִי וַעֲרָבִי :יִכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא{{ממס|שמות לו ו}} {{סי|הֵ}}ן גָּאַלְתָּ אֶל בִּדְמֵי שִׁירַיִם{{ש}} {{סי|כָּ}}ל בֵּית יְהוּדָה וּשְׁאֵרִית אֶפְרַיִם :{{סי|הַנִּ}}דָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם{{ממס|ישעיהו כז יג}} וְעַתָּה לָמָּה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת{{ש}} בָּנֶיךָ הַחֲתוּמִים בַּבְּרִית וְאוֹת :נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת{{ממס|דברים כח לב}} שְׁלַח מִבּוֹר אֲסִירִים בְּדַם בְּרִית חֲתוּמִים{{ש}} עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים :כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים{{ממס|בראשית כו ח}} <b>אֲנַחְנוּ כּוֹרְתִים בְּרִית אֵל בְּאַהֲבָתוֹ{{ש}} וְהוּא יָמוּל לְבָבֵנוּ לְיִרְאָה אוֹתוֹ :יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ.{{ממס|תהלים קיא ה}} קָדוֹשׁ.</b> <noinclude>[[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] <noinclude/> 223q7g1oq9aqtdzjt4zi66ujfsvuabl 2942834 2942833 2025-06-19T18:57:09Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942834 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הור2|יוצר לשבת ברית מילה. נאמר במנהג אשכנז המזרחי.}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אברהם הכהן'''; '''אברהם ברבי יצחק'''}} {{סי|א}}וֹת בְּרִיתוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בִּכְרֹת אֵל רָם{{ש}} {{סי|אָ}}מַר לְעַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ קוּם לְשָׁמְרָם :וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם{{ממס|בראשית יז ה}} {{סי|בְּ}}תֻמּוֹ הָלַךְ צַדִּיק שָׂב בָּא בַּיָּמִים{{ש}} {{סי|בֶּ}}אֱמֹר לוֹ אֵל הֱיֵה חֲתַן דָּמִים :הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים{{ממס|בראשית יז א}} {{סי|גּ}}וֹזֵר אֹמֶר עָלָיו הַמְּלָאכָה לִגְמֹר{{ש}} {{סי|גַּ}}ם אֵל בְּעַצְמוֹ הוֹאִיל בְּרִית לִשְׁמֹר :כָּרַת יְיָ אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר{{ממס|בראשית טו יח}} <b>{{סי|אַ|1}}חֲרֵי {{סי|בְּ|1}}לוֹתוֹ {{סי|רִ|1}}בָּה {{סי|הָ|1}}אֵל {{סי|מַ|1}}עֲדַנָּיו{{ש}} {{סי|בְּרַבִּי|1}}ם {{סי|יַ|1}}עֲשֶׂה {{סי|צְחֹק|1}} לִגְדֹּל כֹּהֲנָיו :וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו.{{ממס|לפני=ע"פ|בראשית יז יז}} לִפְנֵי קָדוֹשׁ</b> {{סי|דַּ}}ם בְּרִית אֶת יוֹם מְנוּחָתוֹ{{ש}} {{סי|דּ}}וֹחֶה אֶת הַנֶּגַע בְּהֵרָאוֹתוֹ :וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ{{ממס|ויקרא יב ג}} {{סי|הִ}}פְלִיא חֲסָדָיו שֵׁם הַמְפֹרָשׁ לְעֵילוֹם{{ש}} {{סי|הֵ}}כִין לַמְקַנֵּא כֵּס כַּשֶּׁמֶשׁ וְיַהֲלֹם :בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם{{ממס|מלאכי ב ה}} {{סי|וְ}}לָקַח הַכֹּהֵן בְּשַׂר בְּרִית וְדָמוֹ{{ש}} {{סי|וּ}}מִיכָאֵל הַשָּׂר מַקְרִיב בִּמְרוֹמוֹ :מִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ{{ממס|מ"א ח נט}} {{סי|זֶ}}ה דַּם הַבְּרִית אֲשֶׁר בּוֹ יֶעֱרַב{{ש}} {{סי|זֶ}}בַח פֶּסַח צָעִיר וָרַב :הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב{{ממס|שמות יב מח}} {{סי|חֵ}}לֶק כְּחֵלֶק יֹאכַל אִישׁ בִּמְסִבּוֹ{{ש}} {{סי|חָ}}לַץ מֵהֶם אִישׁ נֵכָר מִלִּבּוֹ :וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ{{ממס|שמות יב מח|שם}} {{סי|טֻ}}מְאַת בְּשָׂרוֹ אִישׁ בְּעָפָר יְעַפֵּר{{ש}} {{סי|ט}}וּבוֹ וְיָפְיוֹ עָצְמוּ מִלְּסַפֵּר :כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר{{ממס|ויקרא יז יא}} {{סי|יַ}}בֶּלֶת נֶחְתֶּכֶת לְזִבְחֵי שְׁלָמִים{{ש}} {{סי|יֵ}}עָשֶׂה כֵן לִבְנֵי שְׁמֹנַת יָמִים :וְיַחְדָּו מִלְּמַטָּה יִהְיוּ תַּמִּים{{ממס|לפני=ע"פ|שמות כו כד}} {{סי|כָּ}}ל סְפִירוֹת בְּלִימָה בַּמִּילָה יֻסְּדוּ{{ש}} {{סי|כַּ}}מָּה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֱמֶת יָעִידוּ :אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ{{ממס|איוב טו יח}} {{סי|ל}}וּלֵי דַּם בְּרִית אָמַר אֱלֹהִים נִחַמְתִּי{{ש}} {{סי|לְ}}בִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶרֶץ, וְשָׁמַיִם לֹא רוֹמַמְתִּי :חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי{{ממס|ירמיהו לג כה}} {{סי|מִ}}ילַת מָעוֹר וְלֵב וְלָשׁוֹן הֵמָּה{{ש}} {{סי|מַ}}כְרִיעִים בֵּין הַחֲמִשִּׁים שָׁמָּה :יְיָ יִתֵּן חָכְמָה{{ממס|משלי ב ו}} {{סי|נַ}}עֲרֵי יִשְׂרָאֵל חֹק בְּרִיתוֹתֵיהֶם{{ש}} {{סי|נִ}}מּוֹלִים אֲשֶׁר לֹא יְמֻתוּן אֲחֵיהֶם :אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם{{ממס|ויקרא יח ה}} {{סי|שֶׂ}}ה תָמִים נִמּוֹל רִאשׁוֹן לִשְׁמֹנָה{{ש}} {{סי|סְ}}עָדוּהוּ מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם בַּחֲנִינָה :עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה{{ממס|ויקרא א יא}} {{סי|עָ}}רְלַת בֶּן אִישׁ טוֹב פָּשֹׂה תּפְשֶׂה{{ש}} {{סי|עֶ}}בְרָה קְרָאַתְהוּ וְאָדוֹן קָשֶׁה :וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה{{ממס|שמות ב טו}} {{סי|פְּ}}נִימָה כְּבוּדָּה פִּשְׁפְּשָׁה בְּמַעֲלָלָיו{{ש}} {{סי|פִּ}}דְיוֹן נַפְשׁוֹ שָֽׁתָה עָלָיו :אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו{{ממס|שמות ד כה}} {{סי|צַ}}דִּיק בֶּן נוּן מָל שֵׁנִית נְדִיבִים{{ש}} {{סי|צ}}וּר יְשׁוּעָתָם שְׁמָרָם מִכַּף אוֹיְבִים :בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים{{ממס|בראשית לד כה}} {{סי|קָ}}ם עַל נְדִיבוּת נַפְשׁוֹ מִמֶּרְחָץ נִבְהֲלָה{{ש}} {{סי|קִ}}דְמוּהוּ שְׂעִפָּיו בִּמְשׂוֹשׂ בְּרִית מִילָה :תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ{{ממס|זכריה ד ז}} {{סי|רֵ}}יחוֹ נִיחוֹחַ כִּצְרוֹר הַמֹּר{{ש}} {{סי|רִ}}בָּה תְּהִלּוֹתָיו לָאֵל לֵאמֹר :לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר{{ממס|תהלים יב א}} {{סי|שִׁ}}יבַת צִיּוֹן אֵל בַּהֲשִׁיבוֹ{{ש}} {{סי|שִׁ}}בְטֵי יָהּ יִנְהֲרוּ אֵלָיו וְאֶל טוּבוֹ :עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבוֹא{{ממס|יחזקאל מד ט}} {{סי|תּ}}וֹרַת הַבְּרִית שְׁמוּרָה וַעֲרוּכָה{{ש}} {{סי|תֵּ}}עָשֶׂה בְּעִבְרִי מָהוּל כָּכָה :כִּי שָׁם צִוָּה יְיָ אֶת הַבְּרָכָה{{ממס|תהלים קלג ג}} {{סי|אַ}}ךְ אִם אֵין אִישׁ וּזְמַן עוֹבֵר{{ש}} {{סי|בַּ}}נָּשִׁים מְשֻׁבָּחוֹת תִּהְיֶה תַּחַת גֶּבֶר :תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים אֵשֶׁת חֶבֶר{{ממס|לפני=ע"פ|שופטים ה כד}} {{סי|ר}}וּחַ יְיָ דִּבֵּר עַל פִּי נָבִיא{{ש}} {{סי|הִמּ}}וֹל יִמּוֹל, וְעָרֵל וְכוּתִי וַעֲרָבִי :יִכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא{{ממס|שמות לו ו}} {{סי|הֵ}}ן גָּאַלְתָּ אֶל בִּדְמֵי שִׁירַיִם{{ש}} {{סי|כָּ}}ל בֵּית יְהוּדָה וּשְׁאֵרִית אֶפְרַיִם :{{סי|הַנִּ}}דָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם{{ממס|ישעיהו כז יג}} וְעַתָּה לָמָּה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת{{ש}} בָּנֶיךָ הַחֲתוּמִים בַּבְּרִית וְאוֹת :נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת{{ממס|דברים כח לב}} שְׁלַח מִבּוֹר אֲסִירִים בְּדַם בְּרִית חֲתוּמִים{{ש}} עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים :כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים{{ממס|בראשית כו ח}} <b>אֲנַחְנוּ כּוֹרְתִים בְּרִית אֵל בְּאַהֲבָתוֹ{{ש}} וְהוּא יָמוּל לְבָבֵנוּ לְיִרְאָה אוֹתוֹ :יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ.{{ממס|תהלים קיא ה}} קָדוֹשׁ.</b> <noinclude>[[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> awm1vvi4z06rnddq0z0ov80kivwzafi אזורי אימה 0 1726514 2942835 2936011 2025-06-19T18:57:16Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942835 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הור2|פיוט מסוג 'אופן' לשבת ברית מילה. נאמר למנהג אשכנז ופולין.}} </noinclude>{{הור|סימן: '''אליעזר''' (מרובע)}} {{סי|אֲ}}זוּרֵי אֵימָה בְּרוּרֵי יִרְאָה{{ש}} {{סי|אַ}}מִּיצֵי כֹחַ כִּסְאוֹ לְנַשְּׂאָה{{ש}} {{סי|אֵ}}ימִים רוֹעֲדִים וְעוֹבְדִים בְּיִרְאָה{{ש}} {{סי|א}}וֹמְרִים לְמַלְכָּם תְּהִלָּה נָאָה :וְעַמּוֹ כְּרוּתֵי בְרִית / מְהַלְלִים לְזוֹכֵר הַבְּרִית {{סי|לַ}}מֶּלֶךְ הַמְהֻלָּל מִי לֹא יְהַדֵּר{{ש}} {{סי|לַ}}מֶּלֶךְ הַמְשֻׁבָּח מִי לֹא יְאַדֵּר{{ש}} {{סי|לַ}}מֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ לְעַלֵּה וּלְהַדֵּר{{ש}} {{סי|לְ}}סַלְסֵל וּלְפָאֵר שִׁבְחוֹ לְסַדֵּר :וְעַמּוֹ עַרְבִית וְשַׁחֲרִית / מְיַחֲדִים לְזוֹכֵר הַבְּרִית {{סי|יִ}}תְגַּבְּרוּ יִתְגַּבְּהוּ מְשָׁרֲתֵי עֶלְיוֹן{{ש}} {{סי|יִ}}תְנַשְּׂאוּ יִתְעַלּוּ בַּעֲלֵי זִהְיוֹן{{ש}} {{סי|יְ}}פָאֲרוּ יְבָאֲרוּ לְהַלֲלוֹ בְצִבְיוֹן{{ש}} {{סי|יִ}}שְׂאוּ כִנּוֹר עֲלֵי הִגָּיוֹן :וְעַמּוֹ כְּטַל שְׁאֵרִית / מְפָאֲרִים לְזוֹכֵר הַבְּרִית {{סי|עִ}}ירֵי גְבוּרָה מְפַעֲמֵי שְׁכִינָה{{ש}} {{סי|ע}}וֹטְרֵי כְתָרִים לֵאלֹהֵי מְעוֹנָה{{ש}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן מְרַנְנִים בְּגִילָה וְרִנָּה{{ש}} {{סי|ע}}וֹשִׂים מְלַאכְתָּם בְּאֹמֶן אֱמוּנָה :וְאֹם בַּת עִבְרִית / מְהַדֶּרֶת לְזוֹכֵר הַבְּרִית {{סי|זִ}}מְרָה וּבְרָכָה שֶׁבַח וְהַלֵּל{{ש}} {{סי|זִ}}קֵּי חַשְׁמַלִּים פּוֹצְחִים לְמַלֵּל{{ש}} {{סי|זָ}}הֳרֵי מַעְלָּה מַכְתִּירִים לְכַלֵּל{{ש}} {{סי|זְ}}הִירִים זְרִיזִים גָּדְלוֹ לְסַלֵּל :וְאֹם נָאֲוָה שְׁחַרְחוֹרִית / מְשַׁבַּחַת לְזוֹכֵר הַבְּרִית {{סי|רֶ}}כֶב אֱלֹהִים אַלְפֵי רִבֹּתָיִם{{ש}} {{סי|ר}}וֹגְשִׁים שִׁלּוּשׁ קָדוֹש בְּמַחֲנוֹתָיִם{{ש}} {{סי|ר}}וֹחֲשִׁים בָּרוּךְ בְּלִי עֲצַלְתָּיִם{{ש}} {{סי|ר}}וֹעֲשִׁים וּמְנִיעִים סִפֵּי אַמּוֹתָיִם :וְאֹם חֲתוּמָה בִּבְרִית / מְבָרֶכֶת לְזוֹכֵר הַבְּרִית<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] [[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> ksjevwzpvf1jyc03h5wf2jikhet2eia אות ברית ישראל 0 1726515 2942831 2929539 2025-06-19T18:54:31Z מו יו הו 37729 2942831 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|נאמר ל'זולת' לשבת ברית מילה במנהג אשכנז המזרחי.}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''; '''אברהם בר רבי יצחק הכהן'''}} {{סי|א}}וֹת בְּרִית יִשְׂרָאֵל וְשַׁבָּת וְהַתּוֹרָה{{ש}} {{סי|בִּ}}גְלָלָם עֲלִיּוֹת בַּמַּיִם אֵל קֵרָה{{ש}} {{סי|גַּ}}ם אֶבֶן פִּנַּת הָאָרֶץ יָרָה{{ש}} {{סי|דַּ}}עַת יְחַוֶּה בְּרֵאשִׁית בָּרָא {{סי|הֵ}}ן שֶׁבַע מִצְוֹת נִצְטַוּוּ הַמּוֹרִים{{ש}} {{סי|וּ}}שְׁמִינִית לְאָב הָמוֹן אֲבִי כָּל הָעִבְרִים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה אֵלִי כָּרַת עִמּוֹ בְּרִית בְּשָׂרִים{{ש}} {{סי|חִ}}טְּאוֹ בְּדָמוֹ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים {{סי|טִ}}הֲרוֹ וְקִדְּשׁוּ בְּדָמִים יְקָרִים{{ש}} {{סי|יְ}}דִידְיָהּ אָז לָקַח לוֹ חַרְבוֹת צֻרִים{{ש}} {{סי|כִּ}}נְחָלִים נִטָּיוּ בְּדָמִים כַּיְּאֹרִים{{ש}} {{סי|לְ}}רָצוֹן עָלוּ לְיוֹשֵׁב בִּסְתָרִים {{סי|מִ}}שָּׁמַיִם בָּא לְבַקֵּר חֲתַן דָּמִים{{ש}} {{סי|נָ}}תְנוּ רֵיחַ עֲרָלוֹת כַּעֲרוּגַת בְּשָׂמִים{{ש}} {{סי|שֵׂ}}יוֹ כָּעֵת חַיָּה מָל לִשְׁמֹנַת יָמִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל כֵּן עָרַב לְזֶבַח שְׁלָמִים {{סי|פְּ}}קִידָה כְּפוּלָה פָּקַד הָאֵל בְּרַחֲמִים{{ש}} {{סי|צֹ}}אן אֹבְדוֹת לִגְאֹל מִסִּבְלוֹת עֲנָמִים{{ש}} {{סי|קַ}}ל מְהֵרָה יָצְאוּ בְּדָמִים נִכְתָּמִים{{ש}} {{סי|רָ}}ם שָׁב שְׁבוּתָם בִּהְיוֹתָם כְּחֹלְמִים {{סי|שָׁ}}פַךְ חַמָּתוֹ עַל פִּטְרֵי חֲמֹרִים{{ש}} {{סי|תַּ}}חַת אֲשֶׁר עִנּוּ בְּכוֹר בֶּן אַדִּירִים{{ש}} {{סי|אֶ}}ת בְּרִיתוֹ זָכַר בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים{{ש}} {{סי|בְּ}}גָזְרוֹ יַם סוּף לִגְזָרִים {{סי|רִ}}יב לַייָ בָּעָם אֲשֶׁר זִנֵּב עַמּוֹ{{ש}} {{סי|הָ}}אוֹמֵר לוֹ סוּר וְקַח בְּשַׂר בְּרִית וְדָמוֹ{{ש}} {{סי|מִ}}תַּחַת שָׁמָיו יִמָּחֶה זֵכֶר שְׁמוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}קוּמוֹ לַעֲרֹץ לֹא יָכִיל זַעְמוֹ {{סי|רְ}}צוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה לָשֵׂאת בֶּן נוּן דִּגְלוֹ{{ש}} {{סי|רָ}}שָׁע לְהַפִּיל חֲלָלִים בַּעֲצוּמוֹ וְחֵילוֹ{{ש}} {{סי|בִּ}}בְרִית אֲשֶׁר הִגְבִּיר לְיִשְׂרָאֵל וּמָלוֹ{{ש}} {{סי|יַ}}עֲטוּ יֶשַׁע וּמִיָּדוֹ זֹאת הָיְתָה לוֹ {{סי|יַ}}קֵּר דַּם הַבְּרִית וּדְמֵי הֲרוּגִים בְּעֵינֶיךָ{{ש}} {{סי|צַ}}וֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב וְתָדוּשׁ בְּאַף עוֹיְנֶיךָ{{ש}} {{סי|חֵ}}לֶף אֲשֶׁר שָׁפְכוּ כַּמַּיִם דַּם צְפוּנֶיךָ{{ש}} {{סי|קֹ}}דֶשׁ קָדָשִׁים הוּא הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ {{סי|הַ}}בֵּט מִשָּׁמַיִם אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא{{ש}} {{סי|כַּ}}נָּתְךָ אֲשֶׁר חָפִית בִּירַקְרַק אֶבְרָהּ{{ש}} {{סי|הֵ}}ן חוֹלַת אַהֲבָתְךָ תָּמִיד פְּזוּרָה{{ש}} {{סי|נֵ}}צַח יִשְׂרָאֵל הָבָה לָנוּ עֶזְרָה<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] <noinclude/> 5at2uoepm872fryaqytsqap5zqo288f 2942836 2942831 2025-06-19T18:57:35Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942836 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|נאמר ל'זולת' לשבת ברית מילה במנהג אשכנז המזרחי.}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''; '''אברהם בר רבי יצחק הכהן'''}} {{סי|א}}וֹת בְּרִית יִשְׂרָאֵל וְשַׁבָּת וְהַתּוֹרָה{{ש}} {{סי|בִּ}}גְלָלָם עֲלִיּוֹת בַּמַּיִם אֵל קֵרָה{{ש}} {{סי|גַּ}}ם אֶבֶן פִּנַּת הָאָרֶץ יָרָה{{ש}} {{סי|דַּ}}עַת יְחַוֶּה בְּרֵאשִׁית בָּרָא {{סי|הֵ}}ן שֶׁבַע מִצְוֹת נִצְטַוּוּ הַמּוֹרִים{{ש}} {{סי|וּ}}שְׁמִינִית לְאָב הָמוֹן אֲבִי כָּל הָעִבְרִים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה אֵלִי כָּרַת עִמּוֹ בְּרִית בְּשָׂרִים{{ש}} {{סי|חִ}}טְּאוֹ בְּדָמוֹ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים {{סי|טִ}}הֲרוֹ וְקִדְּשׁוּ בְּדָמִים יְקָרִים{{ש}} {{סי|יְ}}דִידְיָהּ אָז לָקַח לוֹ חַרְבוֹת צֻרִים{{ש}} {{סי|כִּ}}נְחָלִים נִטָּיוּ בְּדָמִים כַּיְּאֹרִים{{ש}} {{סי|לְ}}רָצוֹן עָלוּ לְיוֹשֵׁב בִּסְתָרִים {{סי|מִ}}שָּׁמַיִם בָּא לְבַקֵּר חֲתַן דָּמִים{{ש}} {{סי|נָ}}תְנוּ רֵיחַ עֲרָלוֹת כַּעֲרוּגַת בְּשָׂמִים{{ש}} {{סי|שֵׂ}}יוֹ כָּעֵת חַיָּה מָל לִשְׁמֹנַת יָמִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל כֵּן עָרַב לְזֶבַח שְׁלָמִים {{סי|פְּ}}קִידָה כְּפוּלָה פָּקַד הָאֵל בְּרַחֲמִים{{ש}} {{סי|צֹ}}אן אֹבְדוֹת לִגְאֹל מִסִּבְלוֹת עֲנָמִים{{ש}} {{סי|קַ}}ל מְהֵרָה יָצְאוּ בְּדָמִים נִכְתָּמִים{{ש}} {{סי|רָ}}ם שָׁב שְׁבוּתָם בִּהְיוֹתָם כְּחֹלְמִים {{סי|שָׁ}}פַךְ חַמָּתוֹ עַל פִּטְרֵי חֲמֹרִים{{ש}} {{סי|תַּ}}חַת אֲשֶׁר עִנּוּ בְּכוֹר בֶּן אַדִּירִים{{ש}} {{סי|אֶ}}ת בְּרִיתוֹ זָכַר בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים{{ש}} {{סי|בְּ}}גָזְרוֹ יַם סוּף לִגְזָרִים {{סי|רִ}}יב לַייָ בָּעָם אֲשֶׁר זִנֵּב עַמּוֹ{{ש}} {{סי|הָ}}אוֹמֵר לוֹ סוּר וְקַח בְּשַׂר בְּרִית וְדָמוֹ{{ש}} {{סי|מִ}}תַּחַת שָׁמָיו יִמָּחֶה זֵכֶר שְׁמוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}קוּמוֹ לַעֲרֹץ לֹא יָכִיל זַעְמוֹ {{סי|רְ}}צוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה לָשֵׂאת בֶּן נוּן דִּגְלוֹ{{ש}} {{סי|רָ}}שָׁע לְהַפִּיל חֲלָלִים בַּעֲצוּמוֹ וְחֵילוֹ{{ש}} {{סי|בִּ}}בְרִית אֲשֶׁר הִגְבִּיר לְיִשְׂרָאֵל וּמָלוֹ{{ש}} {{סי|יַ}}עֲטוּ יֶשַׁע וּמִיָּדוֹ זֹאת הָיְתָה לוֹ {{סי|יַ}}קֵּר דַּם הַבְּרִית וּדְמֵי הֲרוּגִים בְּעֵינֶיךָ{{ש}} {{סי|צַ}}וֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב וְתָדוּשׁ בְּאַף עוֹיְנֶיךָ{{ש}} {{סי|חֵ}}לֶף אֲשֶׁר שָׁפְכוּ כַּמַּיִם דַּם צְפוּנֶיךָ{{ש}} {{סי|קֹ}}דֶשׁ קָדָשִׁים הוּא הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ {{סי|הַ}}בֵּט מִשָּׁמַיִם אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא{{ש}} {{סי|כַּ}}נָּתְךָ אֲשֶׁר חָפִית בִּירַקְרַק אֶבְרָהּ{{ש}} {{סי|הֵ}}ן חוֹלַת אַהֲבָתְךָ תָּמִיד פְּזוּרָה{{ש}} {{סי|נֵ}}צַח יִשְׂרָאֵל הָבָה לָנוּ עֶזְרָה<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] <noinclude/> 82970yubj685skb4rhu0722vgf5faj4 2942837 2942836 2025-06-19T18:57:44Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942837 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|נאמר ל'זולת' לשבת ברית מילה במנהג אשכנז המזרחי.}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''; '''אברהם בר רבי יצחק הכהן'''}} {{סי|א}}וֹת בְּרִית יִשְׂרָאֵל וְשַׁבָּת וְהַתּוֹרָה{{ש}} {{סי|בִּ}}גְלָלָם עֲלִיּוֹת בַּמַּיִם אֵל קֵרָה{{ש}} {{סי|גַּ}}ם אֶבֶן פִּנַּת הָאָרֶץ יָרָה{{ש}} {{סי|דַּ}}עַת יְחַוֶּה בְּרֵאשִׁית בָּרָא {{סי|הֵ}}ן שֶׁבַע מִצְוֹת נִצְטַוּוּ הַמּוֹרִים{{ש}} {{סי|וּ}}שְׁמִינִית לְאָב הָמוֹן אֲבִי כָּל הָעִבְרִים{{ש}} {{סי|זֶ}}ה אֵלִי כָּרַת עִמּוֹ בְּרִית בְּשָׂרִים{{ש}} {{סי|חִ}}טְּאוֹ בְּדָמוֹ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים {{סי|טִ}}הֲרוֹ וְקִדְּשׁוּ בְּדָמִים יְקָרִים{{ש}} {{סי|יְ}}דִידְיָהּ אָז לָקַח לוֹ חַרְבוֹת צֻרִים{{ש}} {{סי|כִּ}}נְחָלִים נִטָּיוּ בְּדָמִים כַּיְּאֹרִים{{ש}} {{סי|לְ}}רָצוֹן עָלוּ לְיוֹשֵׁב בִּסְתָרִים {{סי|מִ}}שָּׁמַיִם בָּא לְבַקֵּר חֲתַן דָּמִים{{ש}} {{סי|נָ}}תְנוּ רֵיחַ עֲרָלוֹת כַּעֲרוּגַת בְּשָׂמִים{{ש}} {{סי|שֵׂ}}יוֹ כָּעֵת חַיָּה מָל לִשְׁמֹנַת יָמִים{{ש}} {{סי|עַ}}ל כֵּן עָרַב לְזֶבַח שְׁלָמִים {{סי|פְּ}}קִידָה כְּפוּלָה פָּקַד הָאֵל בְּרַחֲמִים{{ש}} {{סי|צֹ}}אן אֹבְדוֹת לִגְאֹל מִסִּבְלוֹת עֲנָמִים{{ש}} {{סי|קַ}}ל מְהֵרָה יָצְאוּ בְּדָמִים נִכְתָּמִים{{ש}} {{סי|רָ}}ם שָׁב שְׁבוּתָם בִּהְיוֹתָם כְּחֹלְמִים {{סי|שָׁ}}פַךְ חַמָּתוֹ עַל פִּטְרֵי חֲמֹרִים{{ש}} {{סי|תַּ}}חַת אֲשֶׁר עִנּוּ בְּכוֹר בֶּן אַדִּירִים{{ש}} {{סי|אֶ}}ת בְּרִיתוֹ זָכַר בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים{{ש}} {{סי|בְּ}}גָזְרוֹ יַם סוּף לִגְזָרִים {{סי|רִ}}יב לַייָ בָּעָם אֲשֶׁר זִנֵּב עַמּוֹ{{ש}} {{סי|הָ}}אוֹמֵר לוֹ סוּר וְקַח בְּשַׂר בְּרִית וְדָמוֹ{{ש}} {{סי|מִ}}תַּחַת שָׁמָיו יִמָּחֶה זֵכֶר שְׁמוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}קוּמוֹ לַעֲרֹץ לֹא יָכִיל זַעְמוֹ {{סי|רְ}}צוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה לָשֵׂאת בֶּן נוּן דִּגְלוֹ{{ש}} {{סי|רָ}}שָׁע לְהַפִּיל חֲלָלִים בַּעֲצוּמוֹ וְחֵילוֹ{{ש}} {{סי|בִּ}}בְרִית אֲשֶׁר הִגְבִּיר לְיִשְׂרָאֵל וּמָלוֹ{{ש}} {{סי|יַ}}עֲטוּ יֶשַׁע וּמִיָּדוֹ זֹאת הָיְתָה לוֹ {{סי|יַ}}קֵּר דַּם הַבְּרִית וּדְמֵי הֲרוּגִים בְּעֵינֶיךָ{{ש}} {{סי|צַ}}וֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב וְתָדוּשׁ בְּאַף עוֹיְנֶיךָ{{ש}} {{סי|חֵ}}לֶף אֲשֶׁר שָׁפְכוּ כַּמַּיִם דַּם צְפוּנֶיךָ{{ש}} {{סי|קֹ}}דֶשׁ קָדָשִׁים הוּא הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ {{סי|הַ}}בֵּט מִשָּׁמַיִם אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא{{ש}} {{סי|כַּ}}נָּתְךָ אֲשֶׁר חָפִית בִּירַקְרַק אֶבְרָהּ{{ש}} {{סי|הֵ}}ן חוֹלַת אַהֲבָתְךָ תָּמִיד פְּזוּרָה{{ש}} {{סי|נֵ}}צַח יִשְׂרָאֵל הָבָה לָנוּ עֶזְרָה<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> 9r04hkej6p5bvqfztlka4fsh1b03bk5 אות ברית שלשתי 0 1726516 2942841 2929540 2025-06-19T19:00:33Z מו יו הו 37729 2942841 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הור2|נאמר ל'זולת' לשבת ברית מילה במנהג אשכנז המערבי.}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אליקים'''}} {{סי|א}}וֹת בְּרִית שִׁלַּשְׁתִּי לְמַרְפֵּא עוֹלָם{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲנִינַת קֶשֶׁת לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם{{ש}} {{סי|גְּ}}זֵרָה וְיוֹם נֹפֶשׁ נָתַתִּי בִּגְבוּלָם :בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעֹלָם.{{ממס|שמות לא יז}} {{סי|דּ}}וֹדַי בָּם מְעֻטָּרִים בַּחוּרַי בְּחוּנָי{{ש}} {{סי|הַ}}מְסֻמָּנִים וּמְאֻתָּתִים לְהִנָּצֵל מֵרִשְׁפֵּי כִוְיֹנָי{{ש}} {{סי|וְ}}כָל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם מֻתְאָמִים לְפָנָי :כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְיָ.{{ממס|ישעיהו סא ט}} {{סי|זֻ}}מְּנוּ צֻרִים חֲמִשָּׁה לִבְרִית בְּשָׂרִים{{ש}} {{סי|חֶ}}צֶב אָבוֹת שְׁנַיִם הֵמָּה הַיּוֹצְרִים{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹרָה שִׁלְּשָׁה וּבִן נוּן שְׁתַּיִם הֵרִים :וַיַּעַשׂ לוֹ יְהוֹשֻׁעַ חַרְבוֹת צֻרִים.{{ממס|יהושע ה ג}} {{סי|י}}וּסַבּוּ צֻרִים לַחֲרָבוֹת בָּמוֹ לְהִמּוֹל{{ש}} {{סי|כַּ}}אֲשֶׁר מָלוּ בְּצֹר שִׁלְשׁוֹם וּתְמוֹל{{ש}} {{סי|לָ}}כֵן סְמָכָם בְּצִוּוּי מְשָׁרֵת לָמוֹל :עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צֻרִים וְשׁוּב מֹל.{{ממס|יהושע ה ב}} {{סי|מֵ}}טִיב לְנַגֵּן אִישׁ הַבֵּינַיִם כְּפַלְּחוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}זְדַּמְּנוּ חֲמֶשְׁתָּן וְנַעֲשׂוּ אַחַת לְצַלְּחוֹ{{ש}} {{סי|סִ}}לֵּק הַבַּרְזֶל עַצְמוֹ כְּזָכַר אָרְחוֹ :וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ.{{ממס|ש"א יז מט}} {{סי|עֵ}}שֶׂק מִילָה שַׁבָּת דּוֹחָה עֲשִׂיָּתָהּ{{ש}} {{סי|פְּ}}רִיעָתָהּ וּמְצִיצָתָהּ רְחִיצָתָהּ כַּמּוֹן וְאִסְפְּלָנִיתָהּ{{ש}} {{סי|צֹ}}רֶךְ מְלָאכָה שֶׁאִי אֶפְשַׁר מִבָּעֶרֶב לַעֲשׂוֹתָהּ :לְקָרְבָה אֶל הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ.{{ממס|שמות לו ב}} {{סי|קָ}}נִיתָ קֶּדֶם עֲדָתְךָ מִבֵּין חֲמוֹרִים{{ש}} {{סי|רְ}}אוֹתְךָ תְּבוּסַת דָּם בְּהַכּוֹתְךָ בְּכוֹרִים{{ש}} {{סי|שַׁ}}דַּי {{סי|תִּ}}פְדֵּנוּ וְאוֹיבֵינוּ תְּפַסֵּג גְּזָרִים :כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרָיִם יָחִילוּ צֹרִים.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו כג ה}} {{סי|אֵל יָקִים}} בְּחַסְדּוֹ נִיבוֹ לְמַלֹּאת{{ש}} יָחִישׁ לְרַחֲמֵנוּ לְמַלְּטֵנוּ שֵׁנִית מִתְּלָאוֹת{{ש}} כִּימֵי קֶדֶם שׁוּב יַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת :גֹּאֲלֵנוּ קָדוֹשׁ שְׁמוֹ יְיָ צְבָאוֹת.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו מז ד}}<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> duvxwp7un86krweu2nhweyaevf9s46q אפוני אימיו 0 1726518 2942839 2937386 2025-06-19T18:58:21Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942839 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הור2|יוצר לשבת ברית מילה. נאמר בקהילות מערב אשכנז.}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אליעזר ברבי נתן'''}} {{סי|אֲ}}פוּנֵי אֵימָיו בְּטַל חַיִּים לְטַלְלָה{{ש}} שׁוֹמְרֵי דָת אִמְרָתוֹ עוֹלָם לְהַגְבִּילָה{{ש}} בְּאֹמֶר אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה.{{ממס|ירמיהו לג כה}} {{סי|בְּ}}אוֹת בְּרִית קֹדֶש חֲתוּמִים בְּקֶרֶץ{{ש}} מְשֻׁתָּתִים מוֹסְדֵי תֵבֵל בְּלִי פֶרֶץ{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|ירמיהו לג כה|שם}} {{סי|גַּ}}ם בְּדַם בְּרִית מְשֻׁלָּחַי מִלְּהִנָּתֵן{{ש}} בַּבּוֹר אֵין בּוֹ מַיִם אֲסִירֵיהֶם מִלִּתֵּן{{ש}} זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן.{{ממס|בראשית ט יב}} <b> :{{סי|אֵל יִ|1}}סְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים מֵחֶבְלוֹ :{{סי|עַ|1}}ם {{סי|ז|1}}וּ {{סי|רָ|1}}שׁוּם בְּרִית לְעַלּוֹ :כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים יֵאָמֶר לוֹ קָדוֹש.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו ד ג}} </b> {{סי|דְּ}}בַר קָדְשׁוֹ כְּזָכַר לְזָרֵז חֲנִיכָיו{{ש}} הִקְדִּים אֶצְלוֹ לְבַשְּׂרוֹ מְשָׁרְתָיו וּמְבֹרָכָיו{{ש}} מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו.{{ממס|ישעיהו מד כו}} {{סי|הֲ}}לֹא לְפָנִים צִוָּהוּ עָרְלָה לַעֲבֹר{{ש}} הוֹלִיד בְּטָהֳרָה יְדִיד וְיָחִיד וְנָבוֹר{{ש}} חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר.{{ממס|תהלים מה ד}} {{סי|וְ}}אָז נִפְקַד בְּנֶעֱקַד פְּרִי בִטְנוֹ{{ש}} וְלִשְׁמֹנָה חִתְּמוֹ וּבְדַם בְּרִית חִתְּנוֹ{{ש}} וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ.{{ממס|בראשית כא ד}} {{סי|זְ}}מוֹרָתוֹ חֲקוּקָה בְּכֵס אֵל אֵלִים{{ש}} נוֹלַד מָהוּל וְחִבֵּב קְוֻצּוֹת תַּלְתַּלִּים{{ש}} וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים.{{ממס|בראשית כה כז}} {{סי|חֲ}}נִיטָיו בְּבֹא שׂוֹטֵן שֶׁפִי לָקֹב{{ש}} חָז שְׂפוּנֵי חוֹל וּפָץ מָה אֶקֹּב{{ש}} מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב.{{ממס|במדבר כג י}} {{סי|טָ}}מוּן בְּחוֹל חֹק נִדְרָשׁ וּמֻשְׁלָם{{ש}} חָל גְּבוּל לַיָּם חֹק עוֹלָם{{ש}} וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם.{{ממס|תהלים קה י}} {{סי|י}}וֹשְׁבֵי נֹף חִדְּלוּ בְּרִית תָּוִי{{ש}} עַד זְמַן פְּקֻדָּתָם לָצֵאת וּלְהַרְוִי{{ש}} אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי.{{ממס|במדבר א מט}} {{סי|כַּ}}אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים בֵּרְכוֹ לַהֲלֹם{{ש}} וְנָבִיא קִלְּסוֹ לְבַל לֵעָלֵם לְעֵלוֹם{{ש}} בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם.{{ממס|מלאכי ב ה}} {{סי|לֹ}}א מָל בְּכוֹרוֹ וְנִתְבַּקֵּשׁ בַּמְּלוּנָה{{ש}} לוּלֵי לָקְחָה צֹר זְרִיזָה וּמְשֻׁנָּה{{ש}} וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ.{{ממס|שמות ד כה}} {{סי|מִ}}פֶּרֶךְ הִדְרַרְתִּיךְ בְּכֹשֶׁר הוֹרַיִךְ תְּמִימַיִךְ{{ש}} כְּנָתְנוּ רֵיח דּוֹדַיִךְ וּסְמָדְרוּ כְרָמַיִךְ{{ש}} וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ.{{ממס|יחזקאל טז ו}} {{סי|נַ}}פְשֵׁךְ הֶחֱיֵיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִחְיִי{{ש}} בְּתָוִיתִי עַל פְּתָחַיִךְ תָּו תִּחְיִי{{ש}} וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי.{{ממס|יחזקאל טז ו|שם}} {{סי|שְׂ}}כַר שִׁעְבּוּד תּוֹרִים וּנְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף{{ש}} בְּגִין אֶבְרוֹתֶיהָ יְרַקְרַק חֲרוּצַי לְהוֹסֶף{{ש}} כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף.{{ממס|תהלים סח יד}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן בַּבְּרִית לְשׁוֹן יָם הֶחֱרִים{{ש}} וּמִקְרָא מָלֵא הֵן הֵן הַדְּבָרִים{{ש}} לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים.{{ממס|תהלים קלו יג}} {{סי|פַּסּוּ }}וְחָדְלוּ מִפְּנֵי טֹרַח הַדֶּרֶךְ{{ש}} מִלָּמוֹל הוֹלְכֵי יְשִׁימוֹן עֲלֵי דֶרֶךְ{{ש}} וְכָל הָעָם הַיִּלֹּדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ.{{ממס|יהושע ה ה}} {{סי|צָ}}לְחוּ יַרְדֵּן מְשָׁרֵת וְעַם אֵל{{ש}} צִוָּה לַעֲשׂוֹת חַרְבוֹת צֻרִים כְּהֹאֵל{{ש}} וְשׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|יהושע ה ב}} {{סי|קְ}}צִין עָם כְּנִכְנַס לַמֶּרְחָץ מֻשְׁלָל{{ש}} פָּץ אֵין פָּתִיל וְאֵין רֹאשִׁי מֻכְלָל{{ש}} חָנֵּנִי יְיָ כִּי אֻמְלַל.{{ממס|תהלים ו ג}} {{סי|רִ}}וְּךָ רֹב שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְעַלּוֹתֶך{{ש}} וְאָמַר לְךָ עֲלֵי חֲתִימַת בְּרִיתֶךָ{{ש}} שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ.{{ממס|תהלים קיט קסב}} {{סי|שָׁ}}ר כִּי שְׁמִינִית שְׂמָמִית לִזְמוֹר{{ש}} וְהִשְׁמִיעַ לַכֹּל גֹּדֶל תְּהִלָּתְךָ לֵאמֹר{{ש}} לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר.{{ממס|תהלים יב א}} {{סי|תִּ}}שְׁבִּי קַנָּא כְּפָץ לִפְנֵי הָאֵל{{ש}} קַנֹּא קִנֵּאתִי לְךָ מוֹשִׁיעַ וְגוֹאֵל{{ש}} כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|מלכים א יט י}} {{סי|אָ}}כֵן בְּכֵן עֹשִׂים שְׁנֵי כִסְאוֹת{{ש}} לוֹ וּלְבַעַל הַבְּרִית לֵישֵׁב וְלֵרָאוֹת{{ש}} לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת.{{ממס|במדבר יז כה}} {{סי|לְ}}רַפֹּאתוֹ שְׁלֹשָׁה כִּסֵּא מְתֻקָּן לָכֵן{{ש}} רָמַז בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לַהֲקִימְכֶם וּלְהַחֲיוֹתְכֶם{{ש}} כִּי הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם.{{ממס|מלאכי ג כג}} {{סי|יָ}}חִישׁ יָבֹא לִגְאֹל עֲבֹטוֹ מִלַּעַכֹּב{{ש}} וָ"ו עָבֹט עֲבוּטָה לְעֵדוּת בְּיַעֲקֹב{{ש}} וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב.{{ממס|ויקרא כו מב}} {{סי|עַ}}מִּי בְּחִירִי מֵעַל שֻׁלְחָנִי נִרְחָק{{ש}} אֲרַחֵם וְאֶזְכּוֹר בִּזְכוּת בְּרִית הוּחָק{{ש}} וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק.{{ממס|ויקרא כו מב|שם}} {{סי|זְר}}וּיִם לְאַרְבַּע כְּרוּיֵי בְּלֶתֶךְ וָכֹר{{ש}} אֶשְׁרֹק וַאֲקַבֵּץ עוֹד לְבַל לִמְכֹּר{{ש}} וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר.{{ממס|ויקרא כו מב|שם}} {{סי|בְּרִ}}ית שַבָּת וְתוֹרָה חֻבְּרוּ לְהַתְאִים{{ש}} בִּגְלָלָם נוֹסְדוּ הֲדֹם וְגִיהִים וּגְבֹהִים{{ש}} בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים.{{ממס|בראשית א א}} {{סי|בְּ}}קִיּוּם שְׁלָשׁ אֵלֶּה תִּגָּאֲלוּ עֲמוּסָי{{ש}} שֹׁמְרֵי מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֺתַי חֻקֹּתַי וְתוֹרֹתָי{{ש}} אַךְ אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי.{{ממס|ישעיהו נו ד}} {{סי|יָ}}ד וָשֵׁם אֶתֵּן לָכֶם בְּבֵיתִי{{ש}} טוּב הַצָּפוּן אַשְׂבִּיעֲכֶם עַמִּי וְנַחֲלָתִי{{ש}} בָּחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי.{{ממס|ישעיהו נו ד|שם}} <b> :{{סי|נ}}וֹפְשֵׁי עֹנֶג וְשׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וּמְהוּלָיו{{ש}} :{{סי|תְּנ}}וּ עֹז לֵאלֹהִים כְּגֹדֶל מִפְעָלָיו{{ש}} :רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו. קָדוֹשׁ.{{ממס|תהלים צט ה}}</b><noinclude> [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] [[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] <noinclude/> dbpylyack0dmf9mlngk1q1ts9i6j7eq 2942840 2942839 2025-06-19T18:58:31Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942840 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הור2|יוצר לשבת ברית מילה. נאמר בקהילות מערב אשכנז.}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אליעזר ברבי נתן'''}} {{סי|אֲ}}פוּנֵי אֵימָיו בְּטַל חַיִּים לְטַלְלָה{{ש}} שׁוֹמְרֵי דָת אִמְרָתוֹ עוֹלָם לְהַגְבִּילָה{{ש}} בְּאֹמֶר אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה.{{ממס|ירמיהו לג כה}} {{סי|בְּ}}אוֹת בְּרִית קֹדֶש חֲתוּמִים בְּקֶרֶץ{{ש}} מְשֻׁתָּתִים מוֹסְדֵי תֵבֵל בְּלִי פֶרֶץ{{ש}} חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|ירמיהו לג כה|שם}} {{סי|גַּ}}ם בְּדַם בְּרִית מְשֻׁלָּחַי מִלְּהִנָּתֵן{{ש}} בַּבּוֹר אֵין בּוֹ מַיִם אֲסִירֵיהֶם מִלִּתֵּן{{ש}} זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן.{{ממס|בראשית ט יב}} <b> :{{סי|אֵל יִ|1}}סְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים מֵחֶבְלוֹ :{{סי|עַ|1}}ם {{סי|ז|1}}וּ {{סי|רָ|1}}שׁוּם בְּרִית לְעַלּוֹ :כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים יֵאָמֶר לוֹ קָדוֹש.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו ד ג}} </b> {{סי|דְּ}}בַר קָדְשׁוֹ כְּזָכַר לְזָרֵז חֲנִיכָיו{{ש}} הִקְדִּים אֶצְלוֹ לְבַשְּׂרוֹ מְשָׁרְתָיו וּמְבֹרָכָיו{{ש}} מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו.{{ממס|ישעיהו מד כו}} {{סי|הֲ}}לֹא לְפָנִים צִוָּהוּ עָרְלָה לַעֲבֹר{{ש}} הוֹלִיד בְּטָהֳרָה יְדִיד וְיָחִיד וְנָבוֹר{{ש}} חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר.{{ממס|תהלים מה ד}} {{סי|וְ}}אָז נִפְקַד בְּנֶעֱקַד פְּרִי בִטְנוֹ{{ש}} וְלִשְׁמֹנָה חִתְּמוֹ וּבְדַם בְּרִית חִתְּנוֹ{{ש}} וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ.{{ממס|בראשית כא ד}} {{סי|זְ}}מוֹרָתוֹ חֲקוּקָה בְּכֵס אֵל אֵלִים{{ש}} נוֹלַד מָהוּל וְחִבֵּב קְוֻצּוֹת תַּלְתַּלִּים{{ש}} וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים.{{ממס|בראשית כה כז}} {{סי|חֲ}}נִיטָיו בְּבֹא שׂוֹטֵן שֶׁפִי לָקֹב{{ש}} חָז שְׂפוּנֵי חוֹל וּפָץ מָה אֶקֹּב{{ש}} מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב.{{ממס|במדבר כג י}} {{סי|טָ}}מוּן בְּחוֹל חֹק נִדְרָשׁ וּמֻשְׁלָם{{ש}} חָל גְּבוּל לַיָּם חֹק עוֹלָם{{ש}} וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם.{{ממס|תהלים קה י}} {{סי|י}}וֹשְׁבֵי נֹף חִדְּלוּ בְּרִית תָּוִי{{ש}} עַד זְמַן פְּקֻדָּתָם לָצֵאת וּלְהַרְוִי{{ש}} אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי.{{ממס|במדבר א מט}} {{סי|כַּ}}אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים בֵּרְכוֹ לַהֲלֹם{{ש}} וְנָבִיא קִלְּסוֹ לְבַל לֵעָלֵם לְעֵלוֹם{{ש}} בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם.{{ממס|מלאכי ב ה}} {{סי|לֹ}}א מָל בְּכוֹרוֹ וְנִתְבַּקֵּשׁ בַּמְּלוּנָה{{ש}} לוּלֵי לָקְחָה צֹר זְרִיזָה וּמְשֻׁנָּה{{ש}} וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ.{{ממס|שמות ד כה}} {{סי|מִ}}פֶּרֶךְ הִדְרַרְתִּיךְ בְּכֹשֶׁר הוֹרַיִךְ תְּמִימַיִךְ{{ש}} כְּנָתְנוּ רֵיח דּוֹדַיִךְ וּסְמָדְרוּ כְרָמַיִךְ{{ש}} וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ.{{ממס|יחזקאל טז ו}} {{סי|נַ}}פְשֵׁךְ הֶחֱיֵיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִחְיִי{{ש}} בְּתָוִיתִי עַל פְּתָחַיִךְ תָּו תִּחְיִי{{ש}} וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי.{{ממס|יחזקאל טז ו|שם}} {{סי|שְׂ}}כַר שִׁעְבּוּד תּוֹרִים וּנְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף{{ש}} בְּגִין אֶבְרוֹתֶיהָ יְרַקְרַק חֲרוּצַי לְהוֹסֶף{{ש}} כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף.{{ממס|תהלים סח יד}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן בַּבְּרִית לְשׁוֹן יָם הֶחֱרִים{{ש}} וּמִקְרָא מָלֵא הֵן הֵן הַדְּבָרִים{{ש}} לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים.{{ממס|תהלים קלו יג}} {{סי|פַּסּוּ }}וְחָדְלוּ מִפְּנֵי טֹרַח הַדֶּרֶךְ{{ש}} מִלָּמוֹל הוֹלְכֵי יְשִׁימוֹן עֲלֵי דֶרֶךְ{{ש}} וְכָל הָעָם הַיִּלֹּדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ.{{ממס|יהושע ה ה}} {{סי|צָ}}לְחוּ יַרְדֵּן מְשָׁרֵת וְעַם אֵל{{ש}} צִוָּה לַעֲשׂוֹת חַרְבוֹת צֻרִים כְּהֹאֵל{{ש}} וְשׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|יהושע ה ב}} {{סי|קְ}}צִין עָם כְּנִכְנַס לַמֶּרְחָץ מֻשְׁלָל{{ש}} פָּץ אֵין פָּתִיל וְאֵין רֹאשִׁי מֻכְלָל{{ש}} חָנֵּנִי יְיָ כִּי אֻמְלַל.{{ממס|תהלים ו ג}} {{סי|רִ}}וְּךָ רֹב שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְעַלּוֹתֶך{{ש}} וְאָמַר לְךָ עֲלֵי חֲתִימַת בְּרִיתֶךָ{{ש}} שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ.{{ממס|תהלים קיט קסב}} {{סי|שָׁ}}ר כִּי שְׁמִינִית שְׂמָמִית לִזְמוֹר{{ש}} וְהִשְׁמִיעַ לַכֹּל גֹּדֶל תְּהִלָּתְךָ לֵאמֹר{{ש}} לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר.{{ממס|תהלים יב א}} {{סי|תִּ}}שְׁבִּי קַנָּא כְּפָץ לִפְנֵי הָאֵל{{ש}} קַנֹּא קִנֵּאתִי לְךָ מוֹשִׁיעַ וְגוֹאֵל{{ש}} כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|מלכים א יט י}} {{סי|אָ}}כֵן בְּכֵן עֹשִׂים שְׁנֵי כִסְאוֹת{{ש}} לוֹ וּלְבַעַל הַבְּרִית לֵישֵׁב וְלֵרָאוֹת{{ש}} לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת.{{ממס|במדבר יז כה}} {{סי|לְ}}רַפֹּאתוֹ שְׁלֹשָׁה כִּסֵּא מְתֻקָּן לָכֵן{{ש}} רָמַז בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לַהֲקִימְכֶם וּלְהַחֲיוֹתְכֶם{{ש}} כִּי הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם.{{ממס|מלאכי ג כג}} {{סי|יָ}}חִישׁ יָבֹא לִגְאֹל עֲבֹטוֹ מִלַּעַכֹּב{{ש}} וָ"ו עָבֹט עֲבוּטָה לְעֵדוּת בְּיַעֲקֹב{{ש}} וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב.{{ממס|ויקרא כו מב}} {{סי|עַ}}מִּי בְּחִירִי מֵעַל שֻׁלְחָנִי נִרְחָק{{ש}} אֲרַחֵם וְאֶזְכּוֹר בִּזְכוּת בְּרִית הוּחָק{{ש}} וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק.{{ממס|ויקרא כו מב|שם}} {{סי|זְר}}וּיִם לְאַרְבַּע כְּרוּיֵי בְּלֶתֶךְ וָכֹר{{ש}} אֶשְׁרֹק וַאֲקַבֵּץ עוֹד לְבַל לִמְכֹּר{{ש}} וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר.{{ממס|ויקרא כו מב|שם}} {{סי|בְּרִ}}ית שַבָּת וְתוֹרָה חֻבְּרוּ לְהַתְאִים{{ש}} בִּגְלָלָם נוֹסְדוּ הֲדֹם וְגִיהִים וּגְבֹהִים{{ש}} בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים.{{ממס|בראשית א א}} {{סי|בְּ}}קִיּוּם שְׁלָשׁ אֵלֶּה תִּגָּאֲלוּ עֲמוּסָי{{ש}} שֹׁמְרֵי מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֺתַי חֻקֹּתַי וְתוֹרֹתָי{{ש}} אַךְ אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי.{{ממס|ישעיהו נו ד}} {{סי|יָ}}ד וָשֵׁם אֶתֵּן לָכֶם בְּבֵיתִי{{ש}} טוּב הַצָּפוּן אַשְׂבִּיעֲכֶם עַמִּי וְנַחֲלָתִי{{ש}} בָּחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי.{{ממס|ישעיהו נו ד|שם}} <b> :{{סי|נ}}וֹפְשֵׁי עֹנֶג וְשׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וּמְהוּלָיו{{ש}} :{{סי|תְּנ}}וּ עֹז לֵאלֹהִים כְּגֹדֶל מִפְעָלָיו{{ש}} :רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו. קָדוֹשׁ.{{ממס|תהלים צט ה}}</b><noinclude> [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] [[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> sjswbgs0ac8obqc4pfprgfkljtp6vwj אילת השחר אורה בהצחר 0 1726519 2942852 2937389 2025-06-19T19:09:12Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942852 wikitext text/x-wiki {{הור|סימן: '''א"ב''' מרובע; '''מאיר חזק'''}} {{סי|אַ}}יֶּלֶת הַשַּׁחַר / {{סי|א}}וֹרָהּ בְּהַצְחַר / {{סי|אֲ}}רוֹמֵם בְּמִשְׁחַר / {{סי|אָ}}מָּן מֻבְחָר{{ש}} {{סי|בְּ}}רֵאשִׁית קִנְיָנוֹ / {{סי|בִּ}}ינוֹתִי בִנְיָנוֹ / {{סי|בָּ}}אֵר מֵעִנְיָנוֹ / {{סי|בַּ}}חֲבוּרַת מִנְיָנוֹ{{ש}} :<b>{{סי|מַאֲ|1}}מָרִי / {{סי|יִרְ|1}}צֶה, וְשִׁבְחִי / {{סי|חֵ|1}}לֶף {{סי|זִ|1}}בְחִי. {{סי|קָ|1}}דוֹשׁ</b> {{סי|גְּ}}בוּרוֹת שַׁדַּי / {{סי|גָּ}}אוּ מִדַּי / {{סי|גְּ}}דֻלָּתוֹ וַדַּי / {{סי|גְּ}}מוֹר בִּכְדַי{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ שָׁם / {{סי|דּ}}וֹרְשָׁם מְבֻשָּׂם / {{סי|דֵ}}עָה שָׂם / {{סי|דּ}}וּמִיָּה וּמַחֲסָם{{ש}} {{סי|הָ}}אָמָּן מִדַּעְתּוֹ / {{סי|הַ}}כֹּל בְּעִתּוֹ / {{סי|הִ}}שְׂכִּיל בְּדָתוֹ / {{סי|הִ}}סְכִּימָה חֶמְדָּתוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}טֶרֶם קְנָאוֹ / {{סי|וְ}}עוֹלָם מְנָאוֹ / {{סי|וִ}}עֵד תְּנָאוֹ / {{סי|וּ}}בְחֶסֶד בְּנָאוֹ{{ש}} {{סי|זִ}}קֵּק מַטְלֵת / {{סי|זִ}}הֵר טַלֵּית / {{סי|זִ}}וָּה אִצְטְלֵית / {{סי|זִ}}כְרוֹ מְנַטֶּלֶת{{ש}} {{סי|חִ}}שֵּׁר לֹבֶן / {{סי|חִ}}בֵּר מַלְבֵּן / {{סי|חָ}}מוּשׁ מִתְלַבֵּן / {{סי|חָ}}בוּי לַבֵּן{{ש}} {{סי|טִ}}פָּה הִגְלִיד / {{סי|טְ}}פוּחִים הִפְלִיד / {{סי|טִ}}רֵק וְהִקְלִיד / {{סי|ט}}וֹעֵן וּמוֹלִיד{{ש}} {{סי|יָ}}עֳרָץ כְסוֹדָם / {{סי|יָ}}חִיד יְסָדָם / {{סי|יֻ}}קְּדוּ בְּסִידָם / {{סי|י}}וּצַק יְסוֹדָם{{ש}} {{סי|כַּ}}בִּירִים הִבְזִיק / {{סי|כִּ}}נְּסָם כְּבַזִּיק / {{סי|כְּ}}הֶחֱזִיק וְהֶעֱזִיק / {{סי|כְּ}}אָזִק מֵהַזִּיק{{ש}} {{סי|לַ}}יַּבָּשָׁה פִרְסֵם / {{סי|לִ}}בְלֵב וּבִסֵּם / {{סי|לַ}}עֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם / {{סי|לִ}}ירֵאָיו אִסֵּם{{ש}} {{סי|מְ}}אוֹרֵי פַנָּס / {{סי|מִ}}שְׁטָרָם הָגְנַס / {{סי|מֵ}}צַר נִכְנַס / {{סי|מְ}}אוֹרוֹ נִקְנַס{{ש}} {{סי|נִ}}קְרָא בְּנִמּוּסוֹ / {{סי|נִ}}לְוָה בְּדִמּוּסוֹ / {{סי|נִ}}תְכַּפֵּר בְּאֹכְלֹסוֹ / {{סי|נָ}}אֶה לְקִלּוּסוֹ{{ש}} {{סי|סִ}}בֵּב בְּהַקָּפָתוֹ / {{סי|סֵ}}דֶר תְּקוּפָתוֹ / {{סי|סַ}}הַר תְּכִיפָתוֹ / {{סי|סֵ}}תֶר כִּפָּתוֹ{{ש}} {{סי|עָ}}שׂוּי לְמוֹעֲדִים / {{סי|עֲ}}רָכָיו מְיוּעָדִים / {{סי|עִ}}בּוּרוֹ מְוַעֲדִים / {{סי|עֵ}}דָה וְעֵדִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹעֵל מֻפְלֵא / {{סי|פֶּ}}לֶג מָלֵא / {{סי|פֶּ}}רֶץ לְהַעֲלֵה / {{סי|פּ}}וֹרֵחַ וְנִשְׁלֶה{{ש}} {{סי|צַ}}הַל נוּגִים / {{סי|צָ}}פַן לְתַעֲנוּגִים / {{סי|צִ}}יְדוֹ בְקִנּוּגִים / {{סי|צִ}}לְצֵל בְּחִנּוּגִים{{ש}} {{סי|קַ}}יָּם לָעַד / {{סי|קִ}}נְיָנוֹ יִעַד / {{סי|קֹ}}דֶם וִעַד / {{סי|ק}}וֹרְאָיו לְמִסְעַד{{ש}} {{סי|רַ}}בַּת עֶשֶׁר / {{סי|רֶ}}מֶשׂ וְהַכְשֵׁר / {{סי|רִ}}צּוּי הַתְשֵׁר / {{סי|רֵ}}אשִׁית אִשֵּׁר{{ש}} {{סי|שָׂ}}ר מִמְּדוֹרוֹ / {{סי|שִׁ}}כְלֵל הֲדָּרוֹ / {{סי|שֻׁ}}לְחָן בְּסִדּוּרוֹ / {{סי|שִׁ}}בְחוֹ בַּהִדוּרוֹ{{ש}} {{סי|תַּ}}רְוַד עָפָר / {{סי|תִּ}}קוּן כֹּפֶר / {{סי|תָּ}}רַם וְשִׁפֶּר / {{סי|תָּ}}אֳמוֹ בְּשֶּׁפֶר{{ש}} {{סי|מִ}}צְוָה כְּהִפְרִיס / {{סי|מ}}וּרַד מֵעָרִיס / {{סי|מִ}}זְרָחִי הֶחֱרִיס / {{סי|מָ}}נוֹחַ כְּהִתְרִיס{{ש}} {{סי|אֹ}}רַח מוּסַר / {{סי|א}}וֹהַבָיו מָסַר / {{סי|אַ}}רְבָּעִים אָסַר / {{סי|אַ}}חַת חִסַּר{{ש}} {{סי|יְ}}תֵרָה מַעֲלָה / {{סי|יְ}}פִי פְעֻלָּה / {{סי|יָ}}חִיד עִלָּה / {{סי|יִ}}תְרוֹמָם בְּמַעֲלָה{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ הַחֹדֶשׁ / {{סי|רָ}}צוּף לְקֹדֶשׁ / {{סי|רֶ}}נֶן יִתְחַדֵּשׁ / {{סי|רָ}}ם יִתְקַדֵּשׁ. :<b>{{סי|מַאֲ|1}}מָרִי / {{סי|יִרְ|1}}צֶה, וְשִׁבְחִי / {{סי|חֵ|1}}לֶף {{סי|זִ|1}}בְחִי. {{סי|קָ|1}}דוֹשׁ</b> <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי ראש חודש]] [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] <noinclude/> cdelpe2o9ssehdjg5irp8ulj161dhw2 2942853 2942852 2025-06-19T19:09:38Z מו יו הו 37729 2942853 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב''' מרובע; '''מאיר חזק'''}} {{סי|אַ}}יֶּלֶת הַשַּׁחַר / {{סי|א}}וֹרָהּ בְּהַצְחַר / {{סי|אֲ}}רוֹמֵם בְּמִשְׁחַר / {{סי|אָ}}מָּן מֻבְחָר{{ש}} {{סי|בְּ}}רֵאשִׁית קִנְיָנוֹ / {{סי|בִּ}}ינוֹתִי בִנְיָנוֹ / {{סי|בָּ}}אֵר מֵעִנְיָנוֹ / {{סי|בַּ}}חֲבוּרַת מִנְיָנוֹ{{ש}} :<b>{{סי|מַאֲ|1}}מָרִי / {{סי|יִרְ|1}}צֶה, וְשִׁבְחִי / {{סי|חֵ|1}}לֶף {{סי|זִ|1}}בְחִי. {{סי|קָ|1}}דוֹשׁ</b> {{סי|גְּ}}בוּרוֹת שַׁדַּי / {{סי|גָּ}}אוּ מִדַּי / {{סי|גְּ}}דֻלָּתוֹ וַדַּי / {{סי|גְּ}}מוֹר בִּכְדַי{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ שָׁם / {{סי|דּ}}וֹרְשָׁם מְבֻשָּׂם / {{סי|דֵ}}עָה שָׂם / {{סי|דּ}}וּמִיָּה וּמַחֲסָם{{ש}} {{סי|הָ}}אָמָּן מִדַּעְתּוֹ / {{סי|הַ}}כֹּל בְּעִתּוֹ / {{סי|הִ}}שְׂכִּיל בְּדָתוֹ / {{סי|הִ}}סְכִּימָה חֶמְדָּתוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}טֶרֶם קְנָאוֹ / {{סי|וְ}}עוֹלָם מְנָאוֹ / {{סי|וִ}}עֵד תְּנָאוֹ / {{סי|וּ}}בְחֶסֶד בְּנָאוֹ{{ש}} {{סי|זִ}}קֵּק מַטְלֵת / {{סי|זִ}}הֵר טַלֵּית / {{סי|זִ}}וָּה אִצְטְלֵית / {{סי|זִ}}כְרוֹ מְנַטֶּלֶת{{ש}} {{סי|חִ}}שֵּׁר לֹבֶן / {{סי|חִ}}בֵּר מַלְבֵּן / {{סי|חָ}}מוּשׁ מִתְלַבֵּן / {{סי|חָ}}בוּי לַבֵּן{{ש}} {{סי|טִ}}פָּה הִגְלִיד / {{סי|טְ}}פוּחִים הִפְלִיד / {{סי|טִ}}רֵק וְהִקְלִיד / {{סי|ט}}וֹעֵן וּמוֹלִיד{{ש}} {{סי|יָ}}עֳרָץ כְסוֹדָם / {{סי|יָ}}חִיד יְסָדָם / {{סי|יֻ}}קְּדוּ בְּסִידָם / {{סי|י}}וּצַק יְסוֹדָם{{ש}} {{סי|כַּ}}בִּירִים הִבְזִיק / {{סי|כִּ}}נְּסָם כְּבַזִּיק / {{סי|כְּ}}הֶחֱזִיק וְהֶעֱזִיק / {{סי|כְּ}}אָזִק מֵהַזִּיק{{ש}} {{סי|לַ}}יַּבָּשָׁה פִרְסֵם / {{סי|לִ}}בְלֵב וּבִסֵּם / {{סי|לַ}}עֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם / {{סי|לִ}}ירֵאָיו אִסֵּם{{ש}} {{סי|מְ}}אוֹרֵי פַנָּס / {{סי|מִ}}שְׁטָרָם הָגְנַס / {{סי|מֵ}}צַר נִכְנַס / {{סי|מְ}}אוֹרוֹ נִקְנַס{{ש}} {{סי|נִ}}קְרָא בְּנִמּוּסוֹ / {{סי|נִ}}לְוָה בְּדִמּוּסוֹ / {{סי|נִ}}תְכַּפֵּר בְּאֹכְלֹסוֹ / {{סי|נָ}}אֶה לְקִלּוּסוֹ{{ש}} {{סי|סִ}}בֵּב בְּהַקָּפָתוֹ / {{סי|סֵ}}דֶר תְּקוּפָתוֹ / {{סי|סַ}}הַר תְּכִיפָתוֹ / {{סי|סֵ}}תֶר כִּפָּתוֹ{{ש}} {{סי|עָ}}שׂוּי לְמוֹעֲדִים / {{סי|עֲ}}רָכָיו מְיוּעָדִים / {{סי|עִ}}בּוּרוֹ מְוַעֲדִים / {{סי|עֵ}}דָה וְעֵדִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹעֵל מֻפְלֵא / {{סי|פֶּ}}לֶג מָלֵא / {{סי|פֶּ}}רֶץ לְהַעֲלֵה / {{סי|פּ}}וֹרֵחַ וְנִשְׁלֶה{{ש}} {{סי|צַ}}הַל נוּגִים / {{סי|צָ}}פַן לְתַעֲנוּגִים / {{סי|צִ}}יְדוֹ בְקִנּוּגִים / {{סי|צִ}}לְצֵל בְּחִנּוּגִים{{ש}} {{סי|קַ}}יָּם לָעַד / {{סי|קִ}}נְיָנוֹ יִעַד / {{סי|קֹ}}דֶם וִעַד / {{סי|ק}}וֹרְאָיו לְמִסְעַד{{ש}} {{סי|רַ}}בַּת עֶשֶׁר / {{סי|רֶ}}מֶשׂ וְהַכְשֵׁר / {{סי|רִ}}צּוּי הַתְשֵׁר / {{סי|רֵ}}אשִׁית אִשֵּׁר{{ש}} {{סי|שָׂ}}ר מִמְּדוֹרוֹ / {{סי|שִׁ}}כְלֵל הֲדָּרוֹ / {{סי|שֻׁ}}לְחָן בְּסִדּוּרוֹ / {{סי|שִׁ}}בְחוֹ בַּהִדוּרוֹ{{ש}} {{סי|תַּ}}רְוַד עָפָר / {{סי|תִּ}}קוּן כֹּפֶר / {{סי|תָּ}}רַם וְשִׁפֶּר / {{סי|תָּ}}אֳמוֹ בְּשֶּׁפֶר{{ש}} {{סי|מִ}}צְוָה כְּהִפְרִיס / {{סי|מ}}וּרַד מֵעָרִיס / {{סי|מִ}}זְרָחִי הֶחֱרִיס / {{סי|מָ}}נוֹחַ כְּהִתְרִיס{{ש}} {{סי|אֹ}}רַח מוּסַר / {{סי|א}}וֹהַבָיו מָסַר / {{סי|אַ}}רְבָּעִים אָסַר / {{סי|אַ}}חַת חִסַּר{{ש}} {{סי|יְ}}תֵרָה מַעֲלָה / {{סי|יְ}}פִי פְעֻלָּה / {{סי|יָ}}חִיד עִלָּה / {{סי|יִ}}תְרוֹמָם בְּמַעֲלָה{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ הַחֹדֶשׁ / {{סי|רָ}}צוּף לְקֹדֶשׁ / {{סי|רֶ}}נֶן יִתְחַדֵּשׁ / {{סי|רָ}}ם יִתְקַדֵּשׁ. :<b>{{סי|מַאֲ|1}}מָרִי / {{סי|יִרְ|1}}צֶה, וְשִׁבְחִי / {{סי|חֵ|1}}לֶף {{סי|זִ|1}}בְחִי. {{סי|קָ|1}}דוֹשׁ</b> <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי ראש חודש]] [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> 1hpbpl7kftbtejheqt2sm4z7p7mwv49 אביר הגביר 0 1726520 2942854 2937217 2025-06-19T19:10:23Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942854 wikitext text/x-wiki {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}בִיר הַגְּבִיר / אֲשֶׁר הֶעֱבִיר / עֲלֵי אֶרֶץ מַלְכֻּדְתּוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}יָדוֹ אוֹן / וְכָל־גָּאוֹן / מַעֲדֶה הוּא בְּעֹז שִׁבְטוֹ{{ש}} {{סי|גְּ}}דָל־כֹּחַ / פְּקַח קוֹחַ / מְשׁוֹטֵט כֹּל בְּמַבָּטוֹ{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרוֹ רָץ / בְּהוֹד נַעֲרָץ / בְּסוֹד קְדוֹשִׁים מַצַּבְתּוֹ{{ש}} {{סי|הֲ}}לֹא עָרוּךְ / בְּפִי בָּרוּךְ / כְּבוֹד מֶלֶךְ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ{{ש}} {{רפרן|מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ / וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ.{{ממס|ישעיהו סו כג}}}} {{סי|וּ}}מִי יוֹרֶה / דְּרוֹשׁ אַחֲרֵי / הָרֶכֶב וְהַמַּחֲנֶה{{ש}} {{סי|זְ}}כוֹר נִלְהַט / אֲשֶׁר רָהַט / דְּרוֹשׁ חַשְׁמַל וְהוּא מְקַנֵּא{{ש}} {{סי|חֲ}}שׁוֹק וּשְׁתוֹק / אֱכוֹל מָתוֹק / כְּדַיֶּךָ וְלֹא תַעֲנֶה{{ש}} {{סי|טְ}}עוֹן מִלּוּל / בְּלִי חִלּוּל / בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה{{ש}} {{סי|יְ}}בֹרַךְ אֵל / וְיָד לָאֵל / בְּכָל־מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ{{ש}} {{רפרן|מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ.{{ממס|ישעיהו סו כג}}}} {{סי|כְּ}}בוֹד אֱלֹהִים / בְּרוּם גְּבוֹהִים / שְׁבִילֵי אֵשׁ בְּמַעֲלוֹתָיו{{ש}} {{סי|לְ}}בַדּוֹ דָר / בְּעֹז נֶאְדָּר / עֲרָפֶל שָׁת לְמַרְגְּלוֹתָיו{{ש}} {{סי|מְ}}אֹד מַקְרִין / מְקוֹם עִירִין / וְקַדִּישִׁין בְּמַעֲגְּלוֹתָיו{{ש}} {{סי|נְ}}הַר גַּחַל / אֵשׁ יִזְחַל / וְשָׁם הִדְרִיךְ מְסִילוֹתָיו{{ש}} {{סי|שְׂ}}אוּ זִמְרָה / לְאֵל נוֹרָא / בְּכֵס מַמְלֶכֶת שִׁבְתּוֹ{{ש}} {{רפרן|מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ.{{ממס|ישעיהו סו כג}}}} {{סי|עֲ}}לֵי כִסֵּא / הוּא מְנֻשֵּׂא / פְּנֵי אַרְיֵה לְמוּל כַּוָּן{{ש}} {{סי|פְּ}}נֵי הַשּׁוֹר / בְּהוֹד מִישׁוֹר / כְּמוֹ בִּכְתָב הַנִשְׁתְּוָן{{ש}} {{סי|צְ}}פִיר יַהֲלוֹם / עֲשׂוֹת שָׁלוֹם / בְּאֵשׁ וּמַיִם אֲשֶׁר עֵרְוָן{{ש}} {{סי|קְ}}דוֹשִׁים הֵם / לְאַלְפֵיהֶם / יְשַׁמְּשׁוּ רִבּוֹ רִבְבָן{{ש}} {{סי|רְ}}שׁוּת אַיִן / לְכָל־עַיִן / רְאוֹת רְמִיו דִּי־כָרְסָוָן{{ש}} {{סי|שְׁ}}מוֹ מְעֻלֶּה / וְהוּא פֶלֶא / שְׂעַר רֹאשׁוֹ מְאֹד לָבָן{{ש}} {{סי|תְּ}}הִלוֹת כֹּל / יְתַנּוּ בְּקוֹל / וְרָמָתָה תְּשׁוּבָתוֹ{{ש}} {{רפרן|מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ.{{ממס|ישעיהו סו כג}}}} <noinclude>[[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי ראש חודש]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> 7d5yn2nfgt1z77j0kup59y5igsmwoy7 2942866 2942854 2025-06-19T22:17:46Z מו יו הו 37729 2942866 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}בִיר הַגְּבִיר / אֲשֶׁר הֶעֱבִיר / עֲלֵי אֶרֶץ מַלְכֻּדְתּוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}יָדוֹ אוֹן / וְכָל־גָּאוֹן / מַעֲדֶה הוּא בְּעֹז שִׁבְטוֹ{{ש}} {{סי|גְּ}}דָל־כֹּחַ / פְּקַח קוֹחַ / מְשׁוֹטֵט כֹּל בְּמַבָּטוֹ{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרוֹ רָץ / בְּהוֹד נַעֲרָץ / בְּסוֹד קְדוֹשִׁים מַצַּבְתּוֹ{{ש}} {{סי|הֲ}}לֹא עָרוּךְ / בְּפִי בָּרוּךְ / כְּבוֹד מֶלֶךְ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ {{רפרן|מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ}} {{סי|וּ}}מִי יוֹרֶה / דְּרוֹשׁ אַחֲרֵי / הָרֶכֶב וְהַמַּחֲנֶה{{ש}} {{סי|זְ}}כוֹר נִלְהַט / אֲשֶׁר רָהַט / דְּרוֹשׁ חַשְׁמַל וְהוּא מְקַנֵּא{{ש}} {{סי|חֲ}}שׁוֹק וּשְׁתוֹק / אֱכוֹל מָתוֹק / כְּדַיֶּךָ וְלֹא תַעֲנֶה{{ש}} {{סי|טְ}}עוֹן מִלּוּל / בְּלִי חִלּוּל / בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה{{ש}} {{סי|יְ}}בֹרַךְ אֵל / וְיָד לָאֵל / בְּכָל־מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ {{רפרן|מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ}} {{סי|כְּ}}בוֹד אֱלֹהִים / בְּרוּם גְּבוֹהִים / שְׁבִילֵי אֵשׁ בְּמַעֲלוֹתָיו{{ש}} {{סי|לְ}}בַדּוֹ דָר / בְּעֹז נֶאְדָּר / עֲרָפֶל שָׁת לְמַרְגְּלוֹתָיו{{ש}} {{סי|מְ}}אֹד מַקְרִין / מְקוֹם עִירִין / וְקַדִּישִׁין בְּמַעֲגְּלוֹתָיו{{ש}} {{סי|נְ}}הַר גַּחַל / אֵשׁ יִזְחַל / וְשָׁם הִדְרִיךְ מְסִילוֹתָיו{{ש}} {{סי|שְׂ}}אוּ זִמְרָה / לְאֵל נוֹרָא / בְּכֵס מַמְלֶכֶת שִׁבְתּוֹ {{רפרן|מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ}} {{סי|עֲ}}לֵי כִסֵּא / הוּא מְנֻשֵּׂא / פְּנֵי אַרְיֵה לְמוּל כַּוָּן{{ש}} {{סי|פְּ}}נֵי הַשּׁוֹר / בְּהוֹד מִישׁוֹר / כְּמוֹ בִּכְתָב הַנִשְׁתְּוָן{{ש}} {{סי|צְ}}פִיר יַהֲלוֹם / עֲשׂוֹת שָׁלוֹם / בְּאֵשׁ וּמַיִם אֲשֶׁר עֵרְוָן{{ש}} {{סי|קְ}}דוֹשִׁים הֵם / לְאַלְפֵיהֶם / יְשַׁמְּשׁוּ רִבּוֹ רִבְבָן{{ש}} {{סי|רְ}}שׁוּת אַיִן / לְכָל־עַיִן / רְאוֹת רְמִיו דִּי־כָרְסָוָן{{ש}} {{סי|שְׁ}}מוֹ מְעֻלֶּה / וְהוּא פֶלֶא / שְׂעַר רֹאשׁוֹ מְאֹד לָבָן{{ש}} {{סי|תְּ}}הִלּוֹת כֹּל / יְתַנּוּ בְּקוֹל / וְרָמָתָה תְשׁוּבָתוֹ {{רפרן|מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ}} <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי ראש חודש]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> paioz8wpd7ybna1bh2dpg9nrbpljgv4 אלהינו אלהים אמת 0 1726521 2942867 2919886 2025-06-19T22:18:41Z מו יו הו 37729 2942867 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''בנימן'''}} {{סי|אֱ}}לֹהֵֽינוּ אֱלֹהִים אֱמֶת, וְתוֹרָתוֹ אֱמוּנַת אֱמֶת{{ש}} אָמְנָם רֹאשׁ־דְּבָרוֹ אֱמֶת, וְסוֹפוֹ מוֹכִֽיחַ עַל־הָאֱמֶת{{ש}} וּמַעֲמִיד יְסוֹד הָעוֹלָם עַל־הַדִּין וְעַל־הַשָּׁלוֹם וְעַל־הָאֱמֶת {{סי|בָּ}}ן מִקַּדְמֵי קֶֽדֶם עַל עֲצַת תּוּשִׁיָּה{{ש}} הֶהָיְתָה כְּתוּבָה בִּזְרוֹעוֹ הַנְּטוּיָה{{ש}} כִּי לֹא־נִבְרֵאת טַס־זָהָב וְלֹא עוֹר־בְּהֵמָה וְחַיָּה {{סי|גָּ}}לַל אֹֽפֶל וְחֹֽשֶׁךְ מִפְּנֵי פְּקִיעַת הָאוֹר{{ש}} כְּשָׁר כִּי נִתְעַלָּה עַל כָּל־גִּֽיהַּ וּמָאוֹר{{ש}} גְּנָזוֹ וְהֶאֱסִימוֹ לְעוֹסְקִים בְּתוֹרַת אוֹר {{סי|דֹּ}}ק וָחֶֽלֶד צִוָּה כְּמֶֽלֶךְ עַל עֲבָדָיו{{ש}} וְנִבְרָֽאוּ בְּבַת אַחַת כְּהִכְרִֽיעַ נָשִׂיא בְּתַלְמִידָיו{{ש}} וּרְאָיָה לְדָבָר: 'קוֹרֵא־אֲנִי עֲלֵיהֶם, יַעַמְדוּ יַחְדָּו' {{סי|הִ}}תְרַחֲבוּ לְאֵין דַּי רְקִיעֵי הוֹד דִּירָתוֹ{{ש}} קָשְׁבוּ: 'דַּיֵּיכֶם!', וְרָהוּ עַל אֲמִירָתוֹ{{ש}} עַמּוּדֵי שָׁמַֽיִם יְרוֹפָֽפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ {{סי|וְ}}אָז פִּלֵּג וְהֶחֱצָה שְׁעוּלִים הַמְדוּדִים{{ש}} מַחֲצִיתָם הִשִּׂיא וְעִלָּם לְכִבּוּדִים{{ש}} הֵם הַמַּֽיִם הַטְּהוֹרִים אֲשֶׁר לִזָּרֵק עֲתִידִים {{סי|זָ}}ד יִתְרָם וְצָוַח: 'כְּבוֹדִי לִכְלִימָה עַל מֶה,{{ש}} אֶעֱלֶה עַל־בָּמֳתֵי עָב וְלַעֲמִיתִי אֶדַּמֶּה!'{{ש}} וַתְּלַהֲטֵֽהוּ אֵשׁ אוֹכֶֽלֶת וְנִכְבַּשׁ הוּא הַהוֹמֶה {{סי|חִ}}דֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה בַּעֲצֵי פְרִי וּדְשָׁאִים{{ש}} וְגָזַר עַל־הָעֵץ לְמִינֵֽהוּ וְלֹא עַל הַדְּשָׁאִים{{ש}} וְנָשְׂאוּ בְעַצְמָן קַל וָחֽוֹמֶר וְיָצְאוּ מִינֵי דְשָׁאִים {{סי|טֶֽ}}בַע שְׁנֵי מְאוֹרוֹת בְּתָג וּדְיֽוֹקֶן הִשְׁוָה{{ש}} וּבְתַבְנִית יְצִיר כַּפַּֽיִם לָֽמוֹ תִּקֵּן וְשִׁוָּה{{ש}} וְצֵאת בְּחַלּוֹן אֶחָד עֲלֵיהֶם פִּקֵּד וְצִוָּה {{סי|יִ}}סֵּר הַסַּֽהַר וְנִתְמַעַט לְשָׁעֲתוֹ{{ש}} כִּי הִטִּֽיחַ כְּלַפָּיו וְלֹא בָן אֱמוּנַת עִתּוֹ{{ש}} וְנִחֲמוֹ בְּתַנְחוּמֵי קֹֽטֶן וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ {{סי|כֹּֽ}}פֶר עֲלֵי קֹֽדֶשׁ לָכֵן מַקְרִיבִין הֲמוֹנָי{{ש}} בְּכָל רָאשֵׁי חֳדָשִׁים כְּדָת עִנְיָנָי{{ש}} שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַייָ {{סי|לְ}}מֵדִים מֵהֶם פִּרְחֵי שׁוֹשַׁנִּים{{ש}} זְמַנִּים וְקִצִּים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים{{ש}} וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים {{סי|מַ}}חְזוֹר הַלְּבָנָה אוֹתִיּוֹת מוֹדִיעוֹת{{ש}} בְּשֵׁשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת סְפוּרוֹתֶֽיהָ יְדוּעוֹת{{ש}} בְּהוֹסִיפְךָ שְׁבִיעִית לַחַמָּה מַגִּיעוֹת {{סי|נ}}וֹתָרוֹת שְׁתַּֽיִם מִשִּׁטָּה רִאשׁוֹנָה{{ש}} וּמִשְּׁנִיָּה לִשְׁלִישִׁית אַרְבָּעָה בֶּאֱמוּנָה{{ש}} וְזַֽיִ"ן וְעַֽיִ"ן וְנוּ"ן פְּשׁוּטָה מַכְרִיעוֹת לְכֻלָּֽנָה {{סי|סָ}}חֵי יָם הִשְׁרִיץ שְׁבַע־מֵאוֹת מִינֵי טְהוֹרִים{{ש}} וְכֹֽשֶׁר עָפִים לְאֵין חֵֽקֶר מִסְפָּרִים{{ש}} וְעוֹפוֹת וּשְׁקָצִים אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים {{סי|עָ}}ץ תּוֹצִיא אֲדָמָה חַיָּה וּבְהֵמָה{{ש}} שֶֽׁקֶץ וָרֶֽמֶשׂ לְהַשְׁרִישׁ וּלְהַעֲצִֽימָה{{ש}} וְרִחֲשָׁה יַבְחוּשִׁין וְכֻלָּם לְצֹֽרֶךְ הֵמָּה {{סי|פּ}}וֹזֵז וּמְכַרְכֵּר לְכַמָּה שָׁנִים קְבוּעוֹת{{ש}} שָׁאַל: 'לָֽמָּה נִבְרְאוּ שׁוֹטִים וְטָוִיּוֹת וְצִרְעוֹת?'{{ש}} הֱשִׁיבוֹ: 'תִּצְטָרֵךְ לָֽמוֹ לְיוֹם בְּרִיחָה לִתְשׁוּעוֹת' {{סי|צִ}}וּוּי פֹּֽעַל כְּגָמַר וְשִׁכְלֵל{{ש}} 'נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵֽנוּ' מִלֵּל{{ש}} גִּבְּלוֹ וְהִנְשִׁימוֹ וְעֵֽזֶר לוֹ כִּלֵּל {{סי|קַ}}לָּה כְּנִצְטַוָּה וְהִטָּֽהוּ לֵב הוּתָל{{ש}} וְדָנוֹ בְּדִין סַנְהֶדְרִין כְּגֶֽבֶר נֶעֱקָשׁ וְנִפְתָּל{{ש}} לְקַיֵּים עָלָיו: 'עִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל' {{סי|רָ}}שַׁם אַזְכָּרוֹת בְּשֶׁלּוֹ שִׁבְעִים וְאֶחָד בְּפָרָשָׁה{{ש}} מִבְּרֵאשִׁית וְעַד נוֹצַר, וּמִשֶּׁנּוֹצַר וְעַד גְּרִישָׁה{{ש}} כְּנֶֽגֶד סַנְהֶדְרִין בַּעֲלֵי חֲקִירָה וּדְרִישָׁה {{סי|שְׁ}}נַֽיִם חָטְאוּ וְנִתְחַיְּבוּ בַּתּוֹרָה{{ש}} וְנָחָשׁ עִמָּם שֶׁלֹּא טָעַן כַּשּׁוּרָה{{ש}} בִּמְקוֹם רַב וְתַלְמִיד הָרַב רָאוּי לְמוֹרָא {{סי|תָּ}}ר שְׁבִיעִי עֲלֵי יְצִיר כִּי נִתַּן לִמְהוּמָה{{ש}} וְעָמַד כְּגִבּוֹר לְהָגֵן כַּחוֹמָה{{ש}} וְחִנֵּן מוּל פְּנֵי מוֹחֵל וְשִׁכֵּך כַּֽעַס וְחֵימָה {{סי|בְּ}}כֵן {{סי|נָ}}פַשׁ בּוֹ {{סי|י}}וֹשֵׁב {{סי|מְ}}כוֹן פְּרוּסִים{{ש}} {{סי|נִ}}חֲלוֹ לְעַמּוֹ אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ חוֹסִים{{ש}} מְשַׁבְּחִים לִשְׁמוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל הַמַּעֲשִׂים <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי ראש חודש]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> sva8jvc9rflhb0jo5d4i3v0b6qlznbh 2942954 2942867 2025-06-20T09:15:05Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942954 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''בנימן'''}} {{סי|אֱ}}לֹהֵֽינוּ אֱלֹהִים אֱמֶת, וְתוֹרָתוֹ אֱמוּנַת אֱמֶת{{ש}} אָמְנָם רֹאשׁ־דְּבָרוֹ אֱמֶת, וְסוֹפוֹ מוֹכִֽיחַ עַל־הָאֱמֶת{{ש}} וּמַעֲמִיד יְסוֹד הָעוֹלָם עַל־הַדִּין וְעַל־הַשָּׁלוֹם וְעַל־הָאֱמֶת {{סי|בָּ}}ן מִקַּדְמֵי קֶֽדֶם עַל עֲצַת תּוּשִׁיָּה{{ש}} הֶהָיְתָה כְּתוּבָה בִּזְרוֹעוֹ הַנְּטוּיָה{{ש}} כִּי לֹא־נִבְרֵאת טַס־זָהָב וְלֹא עוֹר־בְּהֵמָה וְחַיָּה {{סי|גָּ}}לַל אֹֽפֶל וְחֹֽשֶׁךְ מִפְּנֵי פְּקִיעַת הָאוֹר{{ש}} כְּשָׁר כִּי נִתְעַלָּה עַל כָּל־גִּֽיהַּ וּמָאוֹר{{ש}} גְּנָזוֹ וְהֶאֱסִימוֹ לְעוֹסְקִים בְּתוֹרַת אוֹר {{סי|דֹּ}}ק וָחֶֽלֶד צִוָּה כְּמֶֽלֶךְ עַל עֲבָדָיו{{ש}} וְנִבְרָֽאוּ בְּבַת אַחַת כְּהִכְרִֽיעַ נָשִׂיא בְּתַלְמִידָיו{{ש}} וּרְאָיָה לְדָבָר: 'קוֹרֵא־אֲנִי עֲלֵיהֶם, יַעַמְדוּ יַחְדָּו' {{סי|הִ}}תְרַחֲבוּ לְאֵין דַּי רְקִיעֵי הוֹד דִּירָתוֹ{{ש}} קָשְׁבוּ: 'דַּיֵּיכֶם!', וְרָהוּ עַל אֲמִירָתוֹ{{ש}} עַמּוּדֵי שָׁמַֽיִם יְרוֹפָֽפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ {{סי|וְ}}אָז פִּלֵּג וְהֶחֱצָה שְׁעוּלִים הַמְדוּדִים{{ש}} מַחֲצִיתָם הִשִּׂיא וְעִלָּם לְכִבּוּדִים{{ש}} הֵם הַמַּֽיִם הַטְּהוֹרִים אֲשֶׁר לִזָּרֵק עֲתִידִים {{סי|זָ}}ד יִתְרָם וְצָוַח: 'כְּבוֹדִי לִכְלִימָה עַל מֶה,{{ש}} אֶעֱלֶה עַל־בָּמֳתֵי עָב וְלַעֲמִיתִי אֶדַּמֶּה!'{{ש}} וַתְּלַהֲטֵֽהוּ אֵשׁ אוֹכֶֽלֶת וְנִכְבַּשׁ הוּא הַהוֹמֶה {{סי|חִ}}דֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה בַּעֲצֵי פְרִי וּדְשָׁאִים{{ש}} וְגָזַר עַל־הָעֵץ לְמִינֵֽהוּ וְלֹא עַל הַדְּשָׁאִים{{ש}} וְנָשְׂאוּ בְעַצְמָן קַל וָחֽוֹמֶר וְיָצְאוּ מִינֵי דְשָׁאִים {{סי|טֶֽ}}בַע שְׁנֵי מְאוֹרוֹת בְּתָג וּדְיֽוֹקֶן הִשְׁוָה{{ש}} וּבְתַבְנִית יְצִיר כַּפַּֽיִם לָֽמוֹ תִּקֵּן וְשִׁוָּה{{ש}} וְצֵאת בְּחַלּוֹן אֶחָד עֲלֵיהֶם פִּקֵּד וְצִוָּה {{סי|יִ}}סֵּר הַסַּֽהַר וְנִתְמַעַט לְשָׁעֲתוֹ{{ש}} כִּי הִטִּֽיחַ כְּלַפָּיו וְלֹא בָן אֱמוּנַת עִתּוֹ{{ש}} וְנִחֲמוֹ בְּתַנְחוּמֵי קֹֽטֶן וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ {{סי|כֹּֽ}}פֶר עֲלֵי קֹֽדֶשׁ לָכֵן מַקְרִיבִין הֲמוֹנָי{{ש}} בְּכָל רָאשֵׁי חֳדָשִׁים כְּדָת עִנְיָנָי{{ש}} שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַייָ {{סי|לְ}}מֵדִים מֵהֶם פִּרְחֵי שׁוֹשַׁנִּים{{ש}} זְמַנִּים וְקִצִּים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים{{ש}} וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים {{סי|מַ}}חְזוֹר הַלְּבָנָה אוֹתִיּוֹת מוֹדִיעוֹת{{ש}} בְּשֵׁשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת סְפוּרוֹתֶֽיהָ יְדוּעוֹת{{ש}} בְּהוֹסִיפְךָ שְׁבִיעִית לַחַמָּה מַגִּיעוֹת {{סי|נ}}וֹתָרוֹת שְׁתַּֽיִם מִשִּׁטָּה רִאשׁוֹנָה{{ש}} וּמִשְּׁנִיָּה לִשְׁלִישִׁית אַרְבָּעָה בֶּאֱמוּנָה{{ש}} וְזַֽיִ"ן וְעַֽיִ"ן וְנוּ"ן פְּשׁוּטָה מַכְרִיעוֹת לְכֻלָּֽנָה {{סי|סָ}}חֵי יָם הִשְׁרִיץ שְׁבַע־מֵאוֹת מִינֵי טְהוֹרִים{{ש}} וְכֹֽשֶׁר עָפִים לְאֵין חֵֽקֶר מִסְפָּרִים{{ש}} וְעוֹפוֹת וּשְׁקָצִים אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים {{סי|עָ}}ץ תּוֹצִיא אֲדָמָה חַיָּה וּבְהֵמָה{{ש}} שֶֽׁקֶץ וָרֶֽמֶשׂ לְהַשְׁרִישׁ וּלְהַעֲצִֽימָה{{ש}} וְרִחֲשָׁה יַבְחוּשִׁין וְכֻלָּם לְצֹֽרֶךְ הֵמָּה {{סי|פּ}}וֹזֵז וּמְכַרְכֵּר לְכַמָּה שָׁנִים קְבוּעוֹת{{ש}} שָׁאַל: 'לָֽמָּה נִבְרְאוּ שׁוֹטִים וְטָוִיּוֹת וְצִרְעוֹת?'{{ש}} הֱשִׁיבוֹ: 'תִּצְטָרֵךְ לָֽמוֹ לְיוֹם בְּרִיחָה לִתְשׁוּעוֹת' {{סי|צִ}}וּוּי פֹּֽעַל כְּגָמַר וְשִׁכְלֵל{{ש}} 'נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵֽנוּ' מִלֵּל{{ש}} גִּבְּלוֹ וְהִנְשִׁימוֹ וְעֵֽזֶר לוֹ כִּלֵּל {{סי|קַ}}לָּה כְּנִצְטַוָּה וְהִטָּֽהוּ לֵב הוּתָל{{ש}} וְדָנוֹ בְּדִין סַנְהֶדְרִין כְּגֶֽבֶר נֶעֱקָשׁ וְנִפְתָּל{{ש}} לְקַיֵּים עָלָיו: 'עִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל' {{סי|רָ}}שַׁם אַזְכָּרוֹת בְּשֶׁלּוֹ שִׁבְעִים וְאֶחָד בְּפָרָשָׁה{{ש}} מִבְּרֵאשִׁית וְעַד נוֹצַר, וּמִשֶּׁנּוֹצַר וְעַד גְּרִישָׁה{{ש}} כְּנֶֽגֶד סַנְהֶדְרִין בַּעֲלֵי חֲקִירָה וּדְרִישָׁה {{סי|שְׁ}}נַֽיִם חָטְאוּ וְנִתְחַיְּבוּ בַּתּוֹרָה{{ש}} וְנָחָשׁ עִמָּם שֶׁלֹּא טָעַן כַּשּׁוּרָה{{ש}} בִּמְקוֹם רַב וְתַלְמִיד הָרַב רָאוּי לְמוֹרָא {{סי|תָּ}}ר שְׁבִיעִי עֲלֵי יְצִיר כִּי נִתַּן לִמְהוּמָה{{ש}} וְעָמַד כְּגִבּוֹר לְהָגֵן כַּחוֹמָה{{ש}} וְחִנֵּן מוּל פְּנֵי מוֹחֵל וְשִׁכֵּך כַּֽעַס וְחֵימָה {{סי|בְּ}}כֵן {{סי|נָ}}פַשׁ בּוֹ {{סי|י}}וֹשֵׁב {{סי|מְ}}כוֹן פְּרוּסִים{{ש}} {{סי|נִ}}חֲלוֹ לְעַמּוֹ אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ חוֹסִים{{ש}} מְשַׁבְּחִים לִשְׁמוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל הַמַּעֲשִׂים <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי ראש חודש]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] <noinclude/> 7iiub0s0aerrpjmakjxvo5ekfy37pl0 אל אלהים ה' דבר (יוצר) 0 1726523 2942873 2917907 2025-06-19T22:34:33Z מו יו הו 37729 2942873 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|נאמר בשבת שלפני ראש השנה למנהג אשכנז המזרחי}} </noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''יצחק ברבי משה'''}} {{סי|אֵ}}ל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא / {{סי|אֶ}}ל הַשָּׁמַיִם מֵעָל וְהָאָרֶץ בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא / שִׁמְעָה עִמִּי וַאֲדַבֵּרָה{{ש}} {{סי|בְּ}}רוּחוֹ שֻׁפְּרוּ שִׁבְעָתַיִם וְיַחְדָּיו עָמָדוּ / {{סי|בְּ}}רוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם וֻעָדוּ / הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ וְהוֹדוּ{{ש}} {{סי|גֵּ}}אוּת לָבֵשׁ וְכִסֵּא מֵאָז נָכוֹן / {{סי|גְּ}}בוּרוֹת עֶרְכָּם לְסַפֵּר מִי יִכּוֹן / לְךָ דֻּמִיָּה תְּהִלָּה אַף תִּכּוֹן{{ש}} :<b>עֵדוֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד וְנִסֶּיךָ / תְּהִלּוֹת שִׁמְךָ יְסַפְּרוּ חוֹסֶיךָ / דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ. קָדוֹשׁ</b> {{סי|דֶּ}}רֶךְ זוּ אֵלֵךְ הַשְׂכִּילֵנִי / {{סי|דָּ}}בַקְתִּי בְּעֵדְוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי / {{סי|דֶּ}}רֶךְ פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי{{ש}} {{סי|הֵ}}ן מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד יַרְכְּתֵיהֶם / {{סי|הִ}}גְבִּיל חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה אַפְאֵיהֶם / מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה מִלֵּיהֶם{{ש}} {{סי|וְ}}תֹכֶן אֶחָד שָׂם בְּמַעֲבֵיהֶם / {{סי|וַ}}אֲוִיר חֲלָלָם וּתְקוּפוֹתֵיהֶם / לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם{{ש}} :<b>לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים וְהַשְׂכִּילוּ / נוֹרָאוֹת בְּהַקָּפוֹתָם יָחִילוּ / יִרְאֵי יְיָ הַלְלוּ. קָדוֹשׁ</b> {{סי|זָ}}כַרְתִּי שִׁמְךָ וּבוֹ אֶתְהַלְלָה / {{סי|זַ}}מֵּר לְשִׁמְךָ סֶלָה / מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}} {{סי|חֶ}}בֶל מִדַּת שִׁבְעָה רְקִיעִים וְשִׁבְעָה אֲוֵירִים / {{סי|חֹ}}ק שָׁנִים לְמִדָּתָם מְעוֹרְרִים / {{סי|חָ}}שַׁק שִׁבְעָה אֲרָצוֹת מְחַזְּרִים{{ש}} {{סי|ט}}וּבוֹ הֶעֱדִיף בָּם בְּחַסְדּוֹ מֻגְבָּר / {{סי|טִ}}יב כָּל תַּבְנִיתָם לֹא יַעְדְּרוּ דָּבָר / {{סי|ט}}וֹב הֶעֱמִידָם לָעַד לְעוֹלָם חָק נָתַן וְלֹא עָבָר :<b>יִדֹּדוּן מְשָׁרְתָיו וּצְבָאָיו בְּכֻלָּם לְיַחֲדוֹ / וְהוֹא אֱלֹהִים חַיִּים וְאֵין בִּלְעָדוֹ / כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ. קָדוֹשׁ</b> {{סי|יִ}}קֹּב שֵׁם רִאשׁוֹן וִילוֹן שָׁמַיִם / {{סי|יִ}}חַד בּוֹ שִׁבְעָה מַחֲנַיִם / {{סי|יִ}}שְׁמְעוּ לְשִׁבְעָה שׁוֹטְרִים עַל שִׁבְעָה כִּסְאוֹתָיִם{{ש}} {{סי|כֻּ}}לָּם לְשֵׁם נוֹרָא יַקְדִּישׁוּן / {{סי|כְּ}}בוֹד שִׁגּוּבוֹ יְשַׁלְּשׁוּן / {{סי|כֹּ}}ל אֲשֶׁר יְצַוֵּם וְיֵרָשׁוּן{{ש}} {{סי|לִ}}הֲטָם הָאֵשׁ וּמֵהָאֵשׁ יָצָאוּ / {{סי|לְ}}מִצְוֹתָיו אֵימָה יְמֻלָּאוּ / {{סי|לְ}}מַלְּאוֹת דְּבָרוֹ בְּשֵׁם יִקְרָאוּ :<b>קוּמָה יְיָ אֱלֹהִים וּרְדֹף זֵדִים עַד חוֹבָה / וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ בְּלִי סִבָּה / אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה. קָדוֹשׁ</b> {{סי|מַ}}ה נּוֹרָא מַעַשׂ יוֹצֵר כֹּל בְּהַפְלֵא וָפֶלֶא / {{סי|מַ}}עֲלוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בָּרָקִיעַ שֵׁנִי אֵלֶּה / {{סי|מַ}}לְאֲכֵי זִיעַ וּרְתֵת עַל כָּל מַעֲלֶה לְעַלֵּה{{ש}} {{סי|נִ}}רְאִים בּוֹ אוֹצְרוֹת בָּרָד וָשֶׁלֶג וּכְפוֹר אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה / {{סי|נ}}וֹרָאִים מַלְאָכִים מִלֵּא / {{סי|נ}}וֹרָא מִנָּה שׁוֹטְרִים עֲלֵיהֶם דְּבָרוֹ לְמַלֵּא{{ש}} {{סי|ס}}וֹד אֱלֹהִים לִירֵאָיו לְהַשְׂכִּיל / {{סי|סַ}}פֵּר עִזּוּז שְׁמוֹ כֹּחַ מִי יָכִיל / {{סי|סַ}}פְּרוּ עֻזּוֹ סוֹדוֹת צְבָאָיו, אֱלֹהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל{{ש}} :<b>חֵקֶר כְּבוֹד אֱלֹהִים נוֹרָא / מִצְוַת יְיָ בָּרָה / כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמוֹ לִכְבוֹדוֹ בָּרָא. קָדוֹשׁ</b> {{סי|עֹ}}צֶם שְׁחָקִים אוֹצְרוֹת עֲרָפֶל וְרוּחוֹת / {{סי|עִ}}זּוּז בְּרָקִים וּרְעָמִים בָּרָא מַגִּיד שֵׂחוֹת / {{סי|עֲ}}מִידַת שְׁלֹשָׁה עַל כִּסְאוֹת שְׁלֹשָׁה מוֹכָחוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר לְשֵׁם קָדְשׁוֹ יִתֵּנוּ / {{סי|פַּ}}חַד וְאֵימָה יִשְׂאוּ קוֹל וְיָרֹנּוּ / {{סי|פְּ}}נוֹת לְמִשְׁלַחְתּוֹ יְזֻמָּנוּ{{ש}} {{סי|צִ}}חְצוּחַ זְבוּל נָטוּי בְּרוּח סְעָרָה / {{סי|צְ}}מוּדִים בּוֹ גִּנְזֵי גְבוּרָה / וְאוֹצְרוֹת טְלָלִים וְנַהֲרֵי אֵשׁ וּמַיִם מִזֶּה וּמִזֶּה בַּעֲבָרָה{{ש}} :<b>יְיָ שָׁלוֹם עֹשֶׂה בִּמְרוֹמָיו / לְהַלֵּל לְשֵׁם קָדְשׁוֹ צְבָאָיו וּמַחֲנָיו / מִי יַעֲרֹךְ לְהוֹדוֹת הִלּוּלָיו וּרְנָנָיו. קָדוֹשׁ</b> {{סי|קֶ}}רֶן מָכוֹן יָקָר מְעֻלֶּה / בְּמַלְאֲכֵי הוֹד וְגַאֲוָה מֻפְלֶא / חֲיָלוֹת מְהַלְלִים לְבוֹרֵא אֵלֶּה{{ש}} {{סי|רַ}}בֵּי נְשִׂיאִים שְׁנֵים עָשָׂר / שָׁלֹשׁ לְכָל רוּחַ שָׂר / מְמֻנִּים עַל חָדְשֵׁי תְּרֵיסָר{{ש}} {{סי|שִׁ}}שִּׁי מָעוֹן וְאוֹצְרוֹתָיו מְלֵאִים נֹפֶת / לַצַּדִּיקִים לְאוֹת וּלְמוֹפֵת / וְאוֹר גָּדוֹל וְרִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן לָעוּף בָּעֹפֶת :<b>שׁוֹנִים שִׁיר וְתִשְׁבָּחוֹת בְּמוֹרָאוֹת / לְיוֹצֵר הַכֹּל וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת / הוּא הַמֶּלֶךְ יְיָ צְבָאוֹת. קָדוֹשׁ</b> {{סי|תֹּ}}קֶף עֲרָבוֹת אוֹרוֹ אוֹר שִׁבְעָתַיִם / וְכִסֵּא עַל חַיּוֹת בְּאַוֵּיר אַרְבַּעְתַּיִם / נוֹשֵׂא וְנִרְאֶה נִשָּׂא לָעֵינַיִם{{ש}} {{סי|תּ}}וֹכוֹ אוֹצְרוֹת חַיִּים וּנְפָשׁוֹת / וְכִתּוֹת מַלְאָכִים מְשַׁלְּשִׁים קְדֻשּׁוֹת / וְעֵינֵיהֶם נוֹצְצִים בְּרַק אִשּׁוֹת{{ש}} {{סי|י}}וֹשֵׁב בִּמְעוֹן קֹדֶשׁ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא / דּוֹרֵשׁ אֱמוּנָה וּמִשְׁפָּט עֹטֶה כַּשַּׂלְמָה אוֹרָה / כֹּל לֹא שָׁרִים תְּמוּנָתוֹ וּתְמוּנָה מֶנּוּ לֹא נִסְתָּרָה :<b>{{סי|צֶ}}דֶק מְפַלֵּס שׁוֹפֵט בֶּאֱמוּנָה / סִפְרֵי אֵשׁ פְּתוּחִים לְפָנָיו הֵנָּה וָהֵנָּה / וְכִתּוֹת טוֹבְלִים בִּנְהַר טֹהַר וּמִתְעַטְּפִים אֵשׁ לְבָנָה לְהַקְדִּישׁ קָדוֹשׁ</b> {{סי|חֵ}}לֶק יְיָ עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ / {{סי|קָ}}דוֹשׁ צִוָּה לָהֶם לְעֹלָם בְּרִיתוֹ / {{סי|בְּרֻבֵּי}} תוֹרוֹתָיו לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ אֹם סְגֻלָּתוֹ{{ש}} {{סי|מָשַׁ}}ךְ לְעַמּוֹ חַסְדּוֹ וְגִלָּה סוֹד דָּתוֹ / {{סי|ה}}וּקַם אֶחָד בַּשְּׁבִיעִי לְמִשְׁפַּט בְּרִיָּתוֹ / חַיִּים כְּגָמַל לְנוֹצָר רִאשׁוֹן כִּדְמוּתוֹ :<b>זִכָּרוֹן חֹק לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ / דְּבָרוֹ נִצָּב לְכָל תּוֹלַדְתּוֹ / לְמִשְׁפָּט עֲמֹד חֲרֵדִים מֵחֶרְדָּתוֹ. קָדוֹשׁ</b> :<b>לְרַחֲמִים לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ לְיוֹם חַגֵּנוּ כֶּסֶה / וְהֵחָרְדוּ לָשׁוּב בֶּאֱמֶת מֵרֹעַ מַעֲשֶׂה / עַל כֹּל יָבִיא בְּמִשְׁפָּט יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא. קָדוֹשׁ</b> <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> k3dcnqtgw3aad38tz0ky0i6bhrvevyw 2942874 2942873 2025-06-19T22:34:56Z מו יו הו 37729 2942874 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|נאמר בשבת שלפני ראש השנה למנהג אשכנז המזרחי}} </noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''יצחק ברבי משה'''}} {{סי|אֵ}}ל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא / {{סי|אֶ}}ל הַשָּׁמַיִם מֵעָל וְהָאָרֶץ בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא / שִׁמְעָה עִמִּי וַאֲדַבֵּרָה{{ש}} {{סי|בְּ}}רוּחוֹ שֻׁפְּרוּ שִׁבְעָתַיִם וְיַחְדָּיו עָמָדוּ / {{סי|בְּ}}רוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם וֻעָדוּ / הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ וְהוֹדוּ{{ש}} {{סי|גֵּ}}אוּת לָבֵשׁ וְכִסֵּא מֵאָז נָכוֹן / {{סי|גְּ}}בוּרוֹת עֶרְכָּם לְסַפֵּר מִי יִכּוֹן / לְךָ דֻּמִיָּה תְּהִלָּה אַף תִּכּוֹן{{ש}} :<b>עֵדוֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד וְנִסֶּיךָ / תְּהִלּוֹת שִׁמְךָ יְסַפְּרוּ חוֹסֶיךָ / דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ. קָדוֹשׁ</b> {{סי|דֶּ}}רֶךְ זוּ אֵלֵךְ הַשְׂכִּילֵנִי / {{סי|דָּ}}בַקְתִּי בְּעֵדְוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי / {{סי|דֶּ}}רֶךְ פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי{{ש}} {{סי|הֵ}}ן מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד יַרְכְּתֵיהֶם / {{סי|הִ}}גְבִּיל חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה אַפְאֵיהֶם / מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה מִלֵּיהֶם{{ש}} {{סי|וְ}}תֹכֶן אֶחָד שָׂם בְּמַעֲבֵיהֶם / {{סי|וַ}}אֲוִיר חֲלָלָם וּתְקוּפוֹתֵיהֶם / לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם{{ש}} :<b>לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים וְהַשְׂכִּילוּ / נוֹרָאוֹת בְּהַקָּפוֹתָם יָחִילוּ / יִרְאֵי יְיָ הַלְלוּ. קָדוֹשׁ</b> {{סי|זָ}}כַרְתִּי שִׁמְךָ וּבוֹ אֶתְהַלְלָה / {{סי|זַ}}מֵּר לְשִׁמְךָ סֶלָה / מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}} {{סי|חֶ}}בֶל מִדַּת שִׁבְעָה רְקִיעִים וְשִׁבְעָה אֲוֵירִים / {{סי|חֹ}}ק שָׁנִים לְמִדָּתָם מְעוֹרְרִים / {{סי|חָ}}שַׁק שִׁבְעָה אֲרָצוֹת מְחַזְּרִים{{ש}} {{סי|ט}}וּבוֹ הֶעֱדִיף בָּם בְּחַסְדּוֹ מֻגְבָּר / {{סי|טִ}}יב כָּל תַּבְנִיתָם לֹא יַעְדְּרוּ דָּבָר / {{סי|ט}}וֹב הֶעֱמִידָם לָעַד לְעוֹלָם חָק נָתַן וְלֹא עָבָר :<b>יִדֹּדוּן מְשָׁרְתָיו וּצְבָאָיו בְּכֻלָּם לְיַחֲדוֹ / וְהוֹא אֱלֹהִים חַיִּים וְאֵין בִּלְעָדוֹ / כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ. קָדוֹשׁ</b> {{סי|יִ}}קֹּב שֵׁם רִאשׁוֹן וִילוֹן שָׁמַיִם / {{סי|יִ}}חַד בּוֹ שִׁבְעָה מַחֲנַיִם / {{סי|יִ}}שְׁמְעוּ לְשִׁבְעָה שׁוֹטְרִים עַל שִׁבְעָה כִּסְאוֹתָיִם{{ש}} {{סי|כֻּ}}לָּם לְשֵׁם נוֹרָא יַקְדִּישׁוּן / {{סי|כְּ}}בוֹד שִׁגּוּבוֹ יְשַׁלְּשׁוּן / {{סי|כֹּ}}ל אֲשֶׁר יְצַוֵּם וְיֵרָשׁוּן{{ש}} {{סי|לִ}}הֲטָם הָאֵשׁ וּמֵהָאֵשׁ יָצָאוּ / {{סי|לְ}}מִצְוֹתָיו אֵימָה יְמֻלָּאוּ / {{סי|לְ}}מַלְּאוֹת דְּבָרוֹ בְּשֵׁם יִקְרָאוּ :<b>קוּמָה יְיָ אֱלֹהִים וּרְדֹף זֵדִים עַד חוֹבָה / וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ בְּלִי סִבָּה / אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה. קָדוֹשׁ</b> {{סי|מַ}}ה נּוֹרָא מַעַשׂ יוֹצֵר כֹּל בְּהַפְלֵא וָפֶלֶא / {{סי|מַ}}עֲלוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בָּרָקִיעַ שֵׁנִי אֵלֶּה / {{סי|מַ}}לְאֲכֵי זִיעַ וּרְתֵת עַל כָּל מַעֲלֶה לְעַלֵּה{{ש}} {{סי|נִ}}רְאִים בּוֹ אוֹצְרוֹת בָּרָד וָשֶׁלֶג וּכְפוֹר אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה / {{סי|נ}}וֹרָאִים מַלְאָכִים מִלֵּא / {{סי|נ}}וֹרָא מִנָּה שׁוֹטְרִים עֲלֵיהֶם דְּבָרוֹ לְמַלֵּא{{ש}} {{סי|ס}}וֹד אֱלֹהִים לִירֵאָיו לְהַשְׂכִּיל / {{סי|סַ}}פֵּר עִזּוּז שְׁמוֹ כֹּחַ מִי יָכִיל / {{סי|סַ}}פְּרוּ עֻזּוֹ סוֹדוֹת צְבָאָיו, אֱלֹהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל{{ש}} :<b>חֵקֶר כְּבוֹד אֱלֹהִים נוֹרָא / מִצְוַת יְיָ בָּרָה / כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמוֹ לִכְבוֹדוֹ בָּרָא. קָדוֹשׁ</b> {{סי|עֹ}}צֶם שְׁחָקִים אוֹצְרוֹת עֲרָפֶל וְרוּחוֹת / {{סי|עִ}}זּוּז בְּרָקִים וּרְעָמִים בָּרָא מַגִּיד שֵׂחוֹת / {{סי|עֲ}}מִידַת שְׁלֹשָׁה עַל כִּסְאוֹת שְׁלֹשָׁה מוֹכָחוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר לְשֵׁם קָדְשׁוֹ יִתֵּנוּ / {{סי|פַּ}}חַד וְאֵימָה יִשְׂאוּ קוֹל וְיָרֹנּוּ / {{סי|פְּ}}נוֹת לְמִשְׁלַחְתּוֹ יְזֻמָּנוּ{{ש}} {{סי|צִ}}חְצוּחַ זְבוּל נָטוּי בְּרוּח סְעָרָה / {{סי|צְ}}מוּדִים בּוֹ גִּנְזֵי גְבוּרָה / וְאוֹצְרוֹת טְלָלִים וְנַהֲרֵי אֵשׁ וּמַיִם מִזֶּה וּמִזֶּה בַּעֲבָרָה{{ש}} :<b>יְיָ שָׁלוֹם עֹשֶׂה בִּמְרוֹמָיו / לְהַלֵּל לְשֵׁם קָדְשׁוֹ צְבָאָיו וּמַחֲנָיו / מִי יַעֲרֹךְ לְהוֹדוֹת הִלּוּלָיו וּרְנָנָיו. קָדוֹשׁ</b> {{סי|קֶ}}רֶן מָכוֹן יָקָר מְעֻלֶּה / בְּמַלְאֲכֵי הוֹד וְגַאֲוָה מֻפְלֶא / חֲיָלוֹת מְהַלְלִים לְבוֹרֵא אֵלֶּה{{ש}} {{סי|רַ}}בֵּי נְשִׂיאִים שְׁנֵים עָשָׂר / שָׁלֹשׁ לְכָל רוּחַ שָׂר / מְמֻנִּים עַל חָדְשֵׁי תְּרֵיסָר{{ש}} {{סי|שִׁ}}שִּׁי מָעוֹן וְאוֹצְרוֹתָיו מְלֵאִים נֹפֶת / לַצַּדִּיקִים לְאוֹת וּלְמוֹפֵת / וְאוֹר גָּדוֹל וְרִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן לָעוּף בָּעֹפֶת :<b>שׁוֹנִים שִׁיר וְתִשְׁבָּחוֹת בְּמוֹרָאוֹת / לְיוֹצֵר הַכֹּל וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת / הוּא הַמֶּלֶךְ יְיָ צְבָאוֹת. קָדוֹשׁ</b> {{סי|תֹּ}}קֶף עֲרָבוֹת אוֹרוֹ אוֹר שִׁבְעָתַיִם / וְכִסֵּא עַל חַיּוֹת בְּאַוֵּיר אַרְבַּעְתַּיִם / נוֹשֵׂא וְנִרְאֶה נִשָּׂא לָעֵינַיִם{{ש}} {{סי|תּ}}וֹכוֹ אוֹצְרוֹת חַיִּים וּנְפָשׁוֹת / וְכִתּוֹת מַלְאָכִים מְשַׁלְּשִׁים קְדֻשּׁוֹת / וְעֵינֵיהֶם נוֹצְצִים בְּרַק אִשּׁוֹת{{ש}} {{סי|י}}וֹשֵׁב בִּמְעוֹן קֹדֶשׁ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא / דּוֹרֵשׁ אֱמוּנָה וּמִשְׁפָּט עֹטֶה כַּשַּׂלְמָה אוֹרָה / כֹּל לֹא שָׁרִים תְּמוּנָתוֹ וּתְמוּנָה מֶנּוּ לֹא נִסְתָּרָה :<b>{{סי|צֶ}}דֶק מְפַלֵּס שׁוֹפֵט בֶּאֱמוּנָה / סִפְרֵי אֵשׁ פְּתוּחִים לְפָנָיו הֵנָּה וָהֵנָּה / וְכִתּוֹת טוֹבְלִים בִּנְהַר טֹהַר וּמִתְעַטְּפִים אֵשׁ לְבָנָה לְהַקְדִּישׁ קָדוֹשׁ</b> {{סי|חֵ}}לֶק יְיָ עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ / {{סי|קָ}}דוֹשׁ צִוָּה לָהֶם לְעֹלָם בְּרִיתוֹ / {{סי|בְּרֻבֵּי}} תוֹרוֹתָיו לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ אֹם סְגֻלָּתוֹ{{ש}} {{סי|מָשַׁ}}ךְ לְעַמּוֹ חַסְדּוֹ וְגִלָּה סוֹד דָּתוֹ / {{סי|ה}}וּקַם אֶחָד בַּשְּׁבִיעִי לְמִשְׁפַּט בְּרִיָּתוֹ / חַיִּים כְּגָמַל לְנוֹצָר רִאשׁוֹן כִּדְמוּתוֹ :<b>זִכָּרוֹן חֹק לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ / דְּבָרוֹ נִצָּב לְכָל תּוֹלַדְתּוֹ / לְמִשְׁפָּט עֲמֹד חֲרֵדִים מֵחֶרְדָּתוֹ. קָדוֹשׁ</b> :<b>לְרַחֲמִים לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ לְיוֹם חַגֵּנוּ כֶּסֶה / וְהֵחָרְדוּ לָשׁוּב בֶּאֱמֶת מֵרֹעַ מַעֲשֶׂה / עַל כֹּל יָבִיא בְּמִשְׁפָּט יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא. קָדוֹשׁ</b> <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> p933vy3yqkgm2h1qqi3mvz62hkamxw4 שאו לבבכם לכפיכם 0 1726524 2942875 2934392 2025-06-19T22:36:13Z מו יו הו 37729 2942875 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''יצחק ברבי משה'''}} שְׂאוּ לְבַבְכֶם / לְכַפֵּיכֶם / וְרַחֲצוּ נָא וְהִזַּכּוּ{{ש}} וְהָסִירוּ / וְהַעֲבִירוּ / מֵרְאוֹת שָׁוְא וְהִדָּבְקוּ{{ש}} בְּיִרְאַת אֵל / יִשְׂרָאֵל / יַשְּׁרוּ לֵב וְהַצְדִּיקוּ{{ש}} בְּיוֹם כִּי בָא / חֲקֹר חוֹבָה / וְיֹשֶׁר לֵב וְגַם תִּזְכּוּ{{ש}} וְהָבוּ עֹז / לְמֶלֶךְ עֹז / וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ {{רפרן|רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ{{ממס|תהלים צט ט}}}} הִתְקוֹשְׁשׁוּ / וְהַקְדִּישׁוּ / לְחַי יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא{{ש}} נָא תִּקְעוּ / וְהָרִיעוּ / בְּיוֹם חַגֵּנוּ כֵּסֶה{{ש}} וְהֵחָרְדוּ / וְהִתְוַדּוּ / לְהָסִיר רֹעַ מַעֲשֶׂה{{ש}} וְלֵב קִרְעוּ / וְהַדְמִיעוּ / פְּנֵי אֵל עָוֹן נוֹשֵׂא{{ש}} כִּי עַל כֹּל / יַעֲבִיר קוֹל / וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ {{רפרן|רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ}} {{סי|יְ}}רוֹמֵם צוּר / בְּלֵב עָצוּר / בִּקְרֹא מִקְרָא קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|צְ}}מֹד חִנּוּן / וְגַם רִנּוּן / כְּשַׁי קָרֵב בַּקֹּדֶשׁ{{ש}} {{סי|חֲ}}פֹץ לִטְהָר / לֵב נִמְהָר / וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ{{ש}} {{סי|קְ}}נֵה עַמָּךְ / בָּךְ נִתְמָךְ / פְּרֹשׁ בְּיִרְאָה וְהִתְקַדֵּשׁ{{ש}} {{סי|בַּר}} לֵבָב / חֲשֹׁב נֶעֱלָב / כְּזֶבַח שַׁי בַּקֹּדֶשׁ{{ש}} {{סי|בְּי}}וֹם יִקְרַב / עָוֹן רַב / בְּאֶחָד שְׁבִיעִי חֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|מְשֹׁ}}ךְ חַסְדָּךְ / {{סי|הֱ}}יוֹת לְעַבְדָּךְ / רוּחַ חֲדָשָׁה לְחַדְּשׁוֹ {{רפרן|רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ}} בְּנֵי מַעֲלָה / בְּעֹז גְּדֻלָּה / מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל{{ש}} בְּעַד עַמְּכֶם / שְׂאוּ קוֹלְכֶם / בְּנֵי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל{{ש}} עֲרֹךְ תְּפִלָּה / מְהֻלָּלָה / רְפָאֵל וַהֲדַרְנִיאֵל{{ש}} וּשְׂרָפִים / לַאֲלָפִים / צְעֹק חוּשׁוּ לְעֻזִּיאֵל{{ש}} וְהַחַיּוֹת / בְּכָל פִּיּוֹת / עֲרֹךְ תַּחַן לְמַלְכִּיאֵל{{ש}} בְּנוֹת עִירוֹ / בְּרֹב הֲדָרוֹ / אֲשֶׁר עַמּוֹ לוֹ שׁוֹאֵל{{ש}} וּנְפוֹצִים / נִקְבָּצִים / כְּמַאֲמָרוֹ יְמַלֵּא אֵל{{ש}} עֲבֹר מַלְכָּם / בְּיוֹם חֻקָּם / וַייָ יֵלֵךְ בְּרֹאשׁוֹ {{רפרן|רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ}} בְּקוֹל יָרוֹן / מִטַּטְרוֹן / לִפְתֹּחַ בְּמֵישָׁרִים{{ש}} זְכוּת אָבוֹת / וְאִמָּהוֹת / וְזֵכֶר חֶסֶד נְעוּרִים{{ש}} וַהֲרוּגִים / וּשְׂרוּפִים / בְּאֵשׁ יוֹקֵד תַּבְעֵרִים{{ש}} לְקִדּוּשׁ שֵׁם / מְאֹד וְנֶשֶׁם / בְּכָל כֹּחָם מִתְעוֹרְרִים{{ש}} וְהַתּוֹרָה / הַטְּהוֹרָה / בְּפִי הָעָם נֶחְזָרִים{{ש}} תִּתְעוֹדֵד / זְכוּת לְלַמֵּד / עֲלֵי הוֹגִים מְצֹעָרִים{{ש}} בְּרֹב צָרוֹת / וּמַחֲסוֹרוֹת / אֲשֶׁר גּוֹלִים לְכָל שְׁעָרִים{{ש}} שְׁפֹךְ תַּחֲנוּן / פְּנֵי חַנּוּן / לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשׁוֹ {{רפרן|רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ}} <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> ar2e85lkxgj49jc06t0ac2uev0h2mgp מלך אזור גבורה 0 1726525 2942877 2919890 2025-06-19T22:41:26Z מו יו הו 37729 2942877 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|פיוט 'יוצר' לראש השנה, המיוחס לרבי אלעזר הקליר. נאמר בקהילות אשכנז ואיטליה}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} מֶלֶךְ {{סי|אָ}}זוּר גְּבוּרָה / גָּדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה / לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|בִּ}}גְדֵי נָקָם / לָבֵשׁ בְּיוֹם נָקָם / לְצָרָיו יָשִׁיב אֶל חֵיקָם{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|גֵּ}}אוּת לָבֵשׁ / יַמִּים מְיַבֵּשׁ / וְגַאֲוַת אֲפִיקִים מְכַבֵּשׁ :'''מֶלֶךְ בַּעֲשָׂרָה לְבוּשִׁים / הִתְאַזָּר בִּקְדוֹשִׁים / אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים. קָדוֹשׁ''' מֶלֶךְ {{סי|דָּ}}ר בִּנְהוֹרָא / עוֹטֶה כַּשַּׂלְמָה אוֹרָה / מִשְׁפָּטֵנוּ יוֹצִיא כָאוֹרָה{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|הִ}}תְאַזָּר עֹז / יְמִינוֹ תָּעֹז / וֶאֱנוֹשׁ אַל יָעֹז{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|וַ}}יִּלְבַּשׁ צְדָקָה / וְנִקְדַּשׁ בִּצְדָקָה / לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|זֶ}}ה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ / וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ / אֱלֹהִים יָשַׁב עַל כִּסֵּא קָדְשׁוֹ{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|חֲ}}מוּץ בְּגָדִים / בְּדָרְכוֹ בוֹגְדִים / יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|טַ}}לֵּיתוֹ כַּשֶּׁלֶג מְצֻחְצָח / צַח וּבְצַחְצָחוֹת יְצַחְצַח / מְצַחְצְחִים פָּעֳלָם לְנַצַּח{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|יָ}}עַט קִנְאָה / קַנֹּא קִנֵּא גָּאֹה גָאָה / כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|כָּ}}ל אַפְסֵי אָרֶץ / יִשְׁתַּחֲווּ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ / כִּי בָא לִשְׁפֹּט אֶת הָאָרֶץ{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|לְ}}יוֹם קוּמוֹ לָעַד / כָּל יְצוּר לְפָנָיו יִרְעַד / רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָתוֹ / יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ / וּכְאֵילִים יִרְקְדוּ מִגַּעֲרָתוֹ{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|נ}}וֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ / חוּל תָּחוּל הָאָרֶץ / מִיֹּשֵׁב הַכְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|שְׂ}}אֵתוֹ מִי יַעֲצָר כֹּחַ / וְהוּא נוֹשֵׂא כֹל בַּכֹּחַ / נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|עָ}}מְדוֹ לָדִין / בְּיוֹם הַדִּין / שְׁפֹט גֵּאִים בַּדִּין{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|פִּ}}לֵּשׁ סוֹד הַמַּעֲמִיקִים / לַסְתִּיר עֵצָה בְּמַעֲמַקִּים / יַחֲשֹׂף וִיגַלֶּה עֲמוּקִים{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|צַ}}וֵּה מִכָּל רוּחַ / עָרִיצֵי גַסֵּי הָרוּחַ / לְאַפְּפָם בְּשֶׁטֶף רוּחַ{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|קַ}}הֵל מַלְכֵי אֲדָמָה / בְּסַעֲרוֹ מַשָּׂא דוּמָה / יִפְקֹד עַל צְבָא רוּמָה{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|רָ}}ם וְגָבֹהַּ בַּמִּשְׁפָּט / וְעֹז מֶלֶךְ אָהֵב מִשְׁפָּט / מְכוֹן כִּסְאוֹ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|שׁ}}וֹפֵט צֶדֶק / לְפָנָיו יְהַלֵּךְ צֶדֶק / לְהָלִיץ בְּעַד רוֹדְפֵי צֶדֶק{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|תַּ}}קִּיף בְּמֶמְשָׁלָה / וְכִסְאוֹ תָּלָה לְמַעְלָה / וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|תִּ}}חֵת חֶלֶד מֵהַבִּיטוֹ / מַרְעִיד יְסוֹד בְּהַבִּיטוֹ / בַּכֹּל מְשׁוֹטֵט מַבָּטוֹ{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|תָּ}}ר בְּכָל פֹּעַל / בַּכֹּל מַה יִּפְעַל / בְּמַטָּה וּבְמַעַל :'''מֶלֶךְ אֱלֹהֵי עוֹלָם / הִמְלִיכוּהוּ עַם עוֹלָם / יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם. קָדוֹשׁ''' <noinclude> [[קטגוריה:מיוחסים לקליר]] [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] <noinclude/> accsyj2xgju29kycf480b0r55gn8xli כבודו אהל כהיום 0 1726526 2942878 2942640 2025-06-19T22:43:20Z מו יו הו 37729 2942878 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|פיוט 'אופן' לראש השנה המיוחס לרבי אלעזר הקליר. נאמר בקהילות אשכנז.}} </noinclude><קטע התחלה=חול/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} כְּבוֹדוֹ{{ש}}{{סי|אִ}}הֵל כְּהַיּוֹם בְּרַחֲמִים מֶלֶךְ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בּ}}וֹחֵן כָּל עֶשְׁתּוֹנוֹת צָעִיר וָרָב מֶלֶךְ{{ש}} {{סי|גֵּ}}אוּת וָעֹז הִתְאַזָּר מֶלֶךְ{{ש}} {{סי|דֹּ}}ק וָחֶלֶד יֶחֶרְדוּן מֵאֵימַת מֶלֶךְ{{ש}} {{סי|הַ}}יּוֹצֵר יַחַד לִבָּם יָחֹן מֶלֶךְ{{ש}} {{סי|וּ}}מֵבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם יַצְדִּיק מֶלֶךְ{{ש}} {{סי|זִ}}כָּרוֹן הוּא יוֹם תְּרוּעַת מֶלֶךְ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|חֹ}}ק לְיִשְׂרָאֵל הוּא לְזַכּוֹתָם מֶלֶךְ{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶף נָתַן לִירֵאָיו מַמְלִיךְ כָּל מֶלֶךְ{{ש}} {{סי|יִ}}זְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ בְּזִכְרוֹן טוֹב מֶלֶךְ {{סי|כָּ}}לָה אַל תַּעַשֹ לִשְׁאֵרִית בְּנֵי מֶלֶךְ{{ש}} {{סי|לָ}}כֵן אָתָנוּ לְךָ מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ{{ש}} {{סי|מֵ}}אֶתְמוֹל קִדַּמְנוּךָ לְחַלּוֹתְךָ מֶלֶךְ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|נָ}}א נְצֹר חֶסֶד לְנִינֵי שֻׁלְּחוּ לוֹ שְׁלשֶׁת אֵלֵי מֶלֶךְ{{ש}} {{סי|סְ}}כוֹת בָּאֵי בְתַחַן לְמַר בָּכוּ אֶרְאֶלֵּי מֶלֶךְ{{ש}} {{סי|עֱ}}נוּתָם בַּל תִּבֶז לְלָן בִּמְקוֹם עָלוּ וְיָרְדוּ בוֹ מַלְאֲכֵי מֶלֶךְ {{סי|פְּ}}דֵם הַיּוֹם מִדִּין גָּמוּר מִלְּחַיְּבֵם מֶלֶךְ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|צַ}}דְּקֵם בְּרַחֲמִים וּפָקְדֵם לְטוֹבָה מֶלֶךְ{{ש}} {{סי|קְ}}שֹׁב קוֹל <קטע סוף=חול/>{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּקִיעָה מִזּוֹכְרֵי}} <קטע התחלה=חול/>תְּקִיעָה מִתּוֹקְעֵי לְךָ הַיּוֹם מֶלֶךְ{{ש}} {{סי|רַ}}חֲמִים תְּעוֹרֵר לִמְחַכֶּיךָ מֶלֶךְ{{ש}} <includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|שְׁ}}עֵה שַׁוְעַת עַם מְשַׁחֲרֶיךָ מֶלֶךְ{{ש}} {{סי|תֵּ}}פֶן בְּתוֹמְכֵי בָרוּךְ וּנְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים חַיִּים וָמֶלֶךְ<קטע סוף=חול/> <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:מיוחסים לקליר]] [[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]] <noinclude/> jlyoq1p67bkmn7fapq51q0ijf7py7cr מלך אמון מאמרך 0 1726527 2942879 2937390 2025-06-19T22:44:24Z מו יו הו 37729 2942879 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''שמעון בר יצחק''', '''אלחנן בני יחי לחיי עולם'''}} מֶלֶךְ {{סי|אָ}}מוֹן מַאֲמָרְךָ מֵרָחוֹק מֻצָּב / {{סי|שִׁ|1}}מְךָ יִתְפָּאַר בַּעֲדָתְךָ יִתְיַצָּב / לְעוֹלָם יְיָ דְּבָרְךָ נִצָּב{{ממס|תהלים קיט פט}}{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|בְּ}}כַלּוֹתְךָ הַיּוֹם מַעַשׂ אֻמָּנוּתֶךָ / {{סי|מִ|1}}דִּין הִצַּלְתָּ מְרֻקָּם בִּתְמוּנָתֶךָ / לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ{{ממס|תהלים קיט צ}}{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|גָּ}}זַרְתָּ כְמוֹ כֵן לְצֶאֱצָאֵימוֹ פִדְיוֹם / {{סי|עֲ|1}}בוּר לְהִמָּלֵט מִשְּׂאֵתְךָ אָיוֹם / לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם{{ממס|תהלים קיט צא}} :<b>{{סי|שׁ|2}}וֹמְרֵי {{סי|מִ|2}}צְוֹת {{סי|עֵ|2}}דֶיךָ {{סי|וְ|2}}עוֹבְדֶיךָ / {{סי|נַ|2}}טְּלֵם וְנַשְּׂאֵם לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדֶךָ / כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ.{{ממס|תהלים קיט צא|שם}} קָדוֹשׁ</b> זְכֹר {{סי|דּ}}וֹרְשֶׁיךָ לְתֶחִי לְעוֹדְדֵם / {{סי|וְ|1}}הָרֵם קַרְנָם בְּרַחֲמֶיךָ לְהַקְדֵּם / זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם{{ממס|תהלים עד ב}}{{ש}} זְכֹר {{סי|הַ}}מְּשׁוּכָה אַחֲרֶיךָ בְּאַהַב לְחַלּוֹתֶךָ / {{סי|נִ|1}}סְמֶכֶת בְּשַׁעֲשׁוּעַ דַּת גַּחַלְתֶּךָ / גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ{{ממס|תהלים עד ב|שם}}{{ש}} זְכֹר {{סי|וּ}}מַהֵר יוֹם יִשְׁעֲךָ לְקָרְבוֹ / בִּדְבִירְךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת וּבְמִשְׁכְּנוֹתֶיךָ לָבוֹא / הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ{{ממס|תהלים עד ב|שם}} :<b>{{סי|בְּרַ|2}}חֲמִים {{סי|יַ|2}}קֵּר {{סי|צְ|2}}עִירֵי הַצֹּאן / {{סי|חֻקָּ|2}}ם הַטְרִיפֵם פְּנִימִי וְחִיצוֹן / וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן.{{ממס|תהלים סט יד}} קָדוֹשׁ</b> שׁוֹפָר {{סי|זְ}}מַנּוֹ בָּא תְּקֹעַ בְּעִנְיָנָיו / {{סי|בְּ|1}}קֶרֶן אַיִל לְהִזָּכֵר לִבְחוּנָיו / אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו{{ממס|בראשית כב יג}}{{ש}} שׁוֹפָר {{סי|חָ}}רַד הַמַּחֲנֶה מֵרָחוֹק לַעֲמֹד / {{סי|רַ|1}}חוּם זָכְרֵהוּ וּלְצַדְּקֵנוּ תַחְמֹד / הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד{{ממס|שמות יט יט}}{{ש}} שׁוֹפָר {{סי|טִ}}כַּסְתָּ בַּכֶּסֶה לְמִי מָנָה עָפָר / {{סי|יְ|1}}שׁוּבוּן מֵאָוֶן בְּכִפּוּר לְהִתְכַּפָּר / תִּקְעוּ בַחדֶשׁ שׁוֹפָר{{ממס|תהלים פא ד}} :<b>{{סי|אֵל חָנַן|2}} נַחֲלָתוֹ {{סי|בְּנֹ|2}}עַם לְהַשְׁפַּר / {{סי|יִ|2}}דְעָם קְרוֹא קָרְבְּנוֹתָיו בְּמִסְפָּר / וְתִיטַב לַייָ מִשּׁוֹר פָּר.{{ממס|תהלים סט לב}} קָדוֹשׁ</b> מֶלֶךְ {{סי|יִ}}שְׁפֹּט עַמִּים בְּמֵישָׁרִים לְנַשְּׂאוֹ / {{סי|צ|1}}וֹפֶה לְדַקְדֵּק דִּינָם בְּהִתְנַשְּׂאוֹ / כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|כַּ}}בִּיר נִקְדַּשׁ בִּצְדָקָה לְבַדּוֹ / {{סי|חַ|1}}י יִגְבַּהּ בַּמִּשְׁפָּט בְּהִתְכַּבְּדוֹ / לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|לְ}}רגֶז רַחֵם יִזְכֹּר כְּנָאֳמוֹ / {{סי|קָ|1}}רוֹב לְהַצְדִיק עַם הַמְּיַחֲדִים שְׁמוֹ / עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ :<b>{{סי|יֵ|2}}רָאֶה פָעֳלֶךָ וַהֲדָרְךָ לִתְמִימִים / {{סי|חֲי|2}}וֹת בְּצִלְּךָ לְארֶךְ יָמִים / מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים.{{ממס|תהלים קמה יג}} קָדוֹשׁ</b> זְכֹר {{סי|מְ}}קַוֶּיךָ נַחַת שֻׁלְחָנְךָ לְעָרְכָה / {{סי|אֶ|1}}דֶר תְּהִלָּתְךָ בְּפִימוֹ לְהִתְבָּרְכָה / זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה{{ממס|משלי י ז}}{{ש}} זְכֹר {{סי|נְ}}דִיבֵי עַמִּים אֲבוֹת הָעוֹלָם / חֲשׂוֹךְ עֲבָדֶיךָ מִזָּדוֹן וְנֶעְלָם / וְחֶסֶד יְיָ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם{{ממס|תהלים קג יז}}{{ש}} זְכֹר {{סי|סֻ}}כַּת שָׁלֵם הַיּוֹשֶׁבֶת בְּדוּדָה / חוּשָׁה לְהָכִין אוֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ / יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה{{ממס|תהלים מח יב}} :<b>{{סי|לְחַיֵּי עוֹלָם|2}} יִכָּתְבוּ אֱמוּנַי / יִזְכּוּ לַחֲזוֹת בְּנעַם יְיָ / לְזִכָּרוֹן בְּהֵיכַל יְיָ.{{ממס|זכריה ו יד}} קָדוֹשׁ</b> שׁוֹפָר {{סי|עֲ}}בָרַת קוֹלוֹ נִשְׁמַע בְּאִשּׁוּר / {{סי|לְ|1}}הֵעָטוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּקִשּׁוּר / וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר{{ממס|ישעיהו כז יג}}{{ש}} שׁוֹפָר {{סי|פִּ}}צֵּץ קוֹלוֹ בְּעֶבְרֵי נַהֲרַיִם / {{סי|חֵ|1}}רוּת לְהַשְׁמִיעַ יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם / וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם{{ממס|ישעיהו כז יג|שם}}{{ש}} שׁוֹפָר {{סי|צָ}}רְפַת וּסְפָרַד יִצְרַח לְהִתְקַדֵּשׁ / {{סי|נְ|1}}פוּצִים בְּאַרְבַּע נֶצַח יְחַדֵּשׁ / וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר הַקּדֶשׁ{{ממס|ישעיהו כז יג|שם}} :<b>אִמְרֵי נִחוּמֶיךָ יְשַׁעְשְׁעוּנִי בְּכִפְלַיִם / סֶלָה לְעָבְדְּךָ בְּכָל גְּבוּלַיִם / בְּהַר הַקּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם.{{ממס|ישעיהו כז יג|שם}} קָדוֹשׁ</b> מֶלֶךְ {{סי|קָ}}דוֹשׁ שׁוֹכֵן שְׁמֵי עֶרֶץ / {{סי|נַ|1}}חֵץ מְבַשֵּׂר עֲלוֹת הַפּוֹרֵץ / יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ{{ממס|תהלים צז א}}{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא הַיּוֹדֵעַ וָעֵד / {{סי|בְּנֵ|1}}ה קִרְיָתְךָ כִּי בָא מוֹעֵד / יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}} מֶלֶךְ {{סי|שִׁ}}לְטוֹנְךָ לָעַד בַּכֹּל מָשְׁלָם / {{סי|יַ|1}}שֵּׁר לִירֵאֶיךָ דֶּרֶךְ לְהוֹעִילָם / יִמְלֹךְ יְיָ לְעֹלָם{{ממס|שמות טו יח|שם}} :<b>{{סי|תְּ}}נַהֲגֵנוּ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים לְהִתְהַלְּכָה / בְּאוֹר יְיָ לְכוּ וְנֵלְכָה / וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה.{{ממס|עובדיה א כא}} קָדוֹשׁ</b> <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> m8njk7wrypgem3j81w83szhbz9gvdip אור עולם קראו 0 1726528 2942884 2937391 2025-06-19T22:54:17Z מו יו הו 37729 2942884 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט 'יוצר'. נאמר למנהג אשכנז המערבי בשבת שובה.}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''; '''אליעזר ברבי נתן זכור לטוב חזק ואמץ'''; [[ישעיהו נה#נה ז|ישעיהו נה ז-י]].}} {{סי|א}}וֹר עוֹלָם קְרָאוֹ / {{סי|אַ}}חֲרָיו תֵּלְכוּ לְמוֹרָאוֹ / דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}אֵלּוּ יָמִים לַעֲרוֹב / {{סי|בִּ}}תְשׁוּבָה בָא לִקְרוֹב / קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב{{ש}} {{סי|גָּ}}דוֹל וְאֵין כְּעֶרְכּוֹ / {{סי|גָּ}}זַר לִיצִיר לְהַאֲרִיכוֹ / יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ :<b>{{סי|אֵלֵי|1}}נוּ מַחְשְׁבוֹתָיו לָעַד / {{סי|עַ|1}}ל {{סי|זֹ|1}}את {{סי|רָ|1}}שׁוּם לְהָעַד / שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד. קָדוֹש</b> {{סי|דַּ}}כָּא אֱנוֹשׁ תְּשׁוּבוֹתָיו / {{סי|דַּ}}יּוֹ לַעֲשׂוֹת מְשׁוּבוֹתָיו / וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו{{ש}} {{סי|הָ}}עוֹלָם עַד לֹא שׁוֹתֲתֵהוּ / {{סי|הִ}}קְדִּים תְּשׁוּבָה לְשוֹבֲבֵהוּ / וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ{{ש}} {{סי|וְ}}עַד כִּסֵּא כָבוֹד מַגַּעַת צָלוֹחַ / {{סי|וּ}}מִתַּחְתָּיו יָד לִשְׁלוֹחַ / וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹח :<b>{{סי|בְּרָ|1}}ב עָם הַדְרַת מַלְכֵּנוּ / {{סי|בְּ|1}}וַעֲדָם {{סי|יֹ|1}}אמְרוּ לֵאלֹהֵינוּ / שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ. קָדוֹשׁ</b> {{סי|ז}}וֹרְעֵי עַל כָּל מַיִם אַשְׁרֵיכֶם / {{סי|זַ}}כּוּ וְהֵטִיבוּ דַּרְכֵיכֶם / כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש}} {{סי|חֶ}}פְצִי וּרְצוֹנִי תֵּלְכוּ בִדְרָכַי / {{סי|חֶ}}שְׁקִי לְטַהֵר מְבֹרָכַי / וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי{{ש}} {{סי|טִ}}בִּי לְהִשְׁתַּמֵּש בִּכְלִי גְנַי / {{סי|טְ}}הוֹרֵי לֵב יַעַמְדוּ לְפָנַי / נְאֻם יְיָ :<b>{{סי|נֶ|1}}צַח אֲקַוֶּה לָאֵל / {{סי|תְּנָ|1}}ה יְשׁוּעָה לְעַם שׁוֹאֵל / שׁוּבָה יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל. קָדוֹש</b> {{סי|יָ}}דוֹ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל בְּמֶרֶץ / {{סי|י}}וֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם בְּתֶרֶץ / כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ{{ש}} {{סי|כֵּ}}ן אַגְבִּיר חַסְדִּי עֲלֵיכֶם / {{סי|כְּ}}רִחוּקָם אַרְחִיק פִּשְׁעֵיכֶם / כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם{{ש}} {{סי|לְ}}פָנַי תָּשׁוּבוּ וַאֲשִׁיבְכֶם / {{סי|לְ}}חַיֵּי עוֹלָם אַתְוֵיכֶם / וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם :<b>{{סי|זְכוֹר לְטוֹבָ|1}}ה וְרַחֵם / עַמְּךָ עֲמוּסֵי מֵרֶחֶם / שׁוּבָה יְיָ עַד מָתָי וְהִנָּחֵם. קָדוֹש</b> {{סי|מְ}}חַכֶּה לְמֵשִׂים נַפְשׁוֹ אָשֵׁם / {{סי|מְ}}צַפֶּה לִתְחִיָּה לְרַשֵּׁם / כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵר הַגֶּשֶׁם{{ש}} {{סי|נֶ}}צַח לָאֵל יוֹדֶה לְעוֹלָמַיִם / כָּל יְמֵי יְרִידַת הַמַּיִם / וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם{{ש}} {{סי|שָׂ}}מֵחַ בְּנִצּוּחַ לְנוֹצֵחַ בְּשׁוּב / {{סי|סֶ}}לָה חַי חַי לְהוֹדוֹת חָשׁוּב / וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב :<b>{{סי|חַזְּקֵ|1}}נוּ מִיֹּמַיִם חַיֵּינוּ / {{סי|וּ|1}}מִתְּהוֹם תָּשׁוּב תַּעֲלֵנוּ / שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשֵׁנוּ. קָדוֹש</b> {{סי|עִ}}זּוּז בִּשְׁמֵי עֶרֶץ / {{סי|ע}}וֹשֶׂה צְדָקָה בָּאָרֶץ / כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|פּ}}וּר זֶבַח וּמִנְחָה / {{סי|פֶ}}גַע מַעֲמַד וְשִׂיחָה / וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ{{ש}} {{סי|צ}}וּר כִּסְאוֹ קוֹרֵעַ / {{סי|צָ}}קוּן קוֹרְאָיו מִשְׂתָּרֵעַ / וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ :<b>{{סי|אֹמֶץ|1}} תּוֹסִיף כִּי טִהַרְתִּיךָ / לָשׁוּב אֵלַי כִּי סִיַּעְתִּיךָ / שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ. קָדוֹש</b> {{סי|קָ}}רוֹב וְרָחוֹק בְּלִי נֶכֶל / {{סי|קִ}}דַּמְתִּי שָׁלוֹם כְּאַבְקַת רוֹכֵל / וְלֶחֶם לָאֹכֵל{{ש}} {{סי|רִ}}צַּפְתִּי חֶלְבְּנָה עִם צֳרִי / {{סי|רֵ}}יחֲךָ רַע בְּהַעֲבִירִי / כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי{{ש}} {{סי|שׁ}}וּר בֵּינִי לְבֵינְךָ שׁוּב / {{סי|שׁ}}וּרַת אֲנָשִׁים בַּל תָּשׁוּב / אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי לֹא יָשׁוּב :<b>{{סי|תִּ}}כּוֹן אֱמוּנָתִי בַּת הַשּׁוֹבֵבָה / {{סי|תִּ}}וָּשְׁעִי בְּנַחַת וְשׁוּבָה / אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אוֹהֲבֵם נְדָבָה. קָדוֹש</b> <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> hkjj31klfjvwk0tlrab1pr2x7rp3g29 2942885 2942884 2025-06-19T22:54:37Z מו יו הו 37729 2942885 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט 'יוצר'. נאמר למנהג אשכנז המערבי בשבת שובה.}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''' כפול; '''אליעזר ברבי נתן זכור לטוב חזק ואמץ'''; [[ישעיהו נה#נה ז|ישעיהו נה ז-י]].}} {{סי|א}}וֹר עוֹלָם קְרָאוֹ / {{סי|אַ}}חֲרָיו תֵּלְכוּ לְמוֹרָאוֹ / דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}אֵלּוּ יָמִים לַעֲרוֹב / {{סי|בִּ}}תְשׁוּבָה בָא לִקְרוֹב / קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב{{ש}} {{סי|גָּ}}דוֹל וְאֵין כְּעֶרְכּוֹ / {{סי|גָּ}}זַר לִיצִיר לְהַאֲרִיכוֹ / יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ :<b>{{סי|אֵלֵי|1}}נוּ מַחְשְׁבוֹתָיו לָעַד / {{סי|עַ|1}}ל {{סי|זֹ|1}}את {{סי|רָ|1}}שׁוּם לְהָעַד / שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד. קָדוֹש</b> {{סי|דַּ}}כָּא אֱנוֹשׁ תְּשׁוּבוֹתָיו / {{סי|דַּ}}יּוֹ לַעֲשׂוֹת מְשׁוּבוֹתָיו / וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו{{ש}} {{סי|הָ}}עוֹלָם עַד לֹא שׁוֹתֲתֵהוּ / {{סי|הִ}}קְדִּים תְּשׁוּבָה לְשוֹבֲבֵהוּ / וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ{{ש}} {{סי|וְ}}עַד כִּסֵּא כָבוֹד מַגַּעַת צָלוֹחַ / {{סי|וּ}}מִתַּחְתָּיו יָד לִשְׁלוֹחַ / וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹח :<b>{{סי|בְּרָ|1}}ב עָם הַדְרַת מַלְכֵּנוּ / {{סי|בְּ|1}}וַעֲדָם {{סי|יֹ|1}}אמְרוּ לֵאלֹהֵינוּ / שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ. קָדוֹשׁ</b> {{סי|ז}}וֹרְעֵי עַל כָּל מַיִם אַשְׁרֵיכֶם / {{סי|זַ}}כּוּ וְהֵטִיבוּ דַּרְכֵיכֶם / כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש}} {{סי|חֶ}}פְצִי וּרְצוֹנִי תֵּלְכוּ בִדְרָכַי / {{סי|חֶ}}שְׁקִי לְטַהֵר מְבֹרָכַי / וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי{{ש}} {{סי|טִ}}בִּי לְהִשְׁתַּמֵּש בִּכְלִי גְנַי / {{סי|טְ}}הוֹרֵי לֵב יַעַמְדוּ לְפָנַי / נְאֻם יְיָ :<b>{{סי|נֶ|1}}צַח אֲקַוֶּה לָאֵל / {{סי|תְּנָ|1}}ה יְשׁוּעָה לְעַם שׁוֹאֵל / שׁוּבָה יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל. קָדוֹש</b> {{סי|יָ}}דוֹ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל בְּמֶרֶץ / {{סי|י}}וֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם בְּתֶרֶץ / כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ{{ש}} {{סי|כֵּ}}ן אַגְבִּיר חַסְדִּי עֲלֵיכֶם / {{סי|כְּ}}רִחוּקָם אַרְחִיק פִּשְׁעֵיכֶם / כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם{{ש}} {{סי|לְ}}פָנַי תָּשׁוּבוּ וַאֲשִׁיבְכֶם / {{סי|לְ}}חַיֵּי עוֹלָם אַתְוֵיכֶם / וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם :<b>{{סי|זְכוֹר לְטוֹבָ|1}}ה וְרַחֵם / עַמְּךָ עֲמוּסֵי מֵרֶחֶם / שׁוּבָה יְיָ עַד מָתָי וְהִנָּחֵם. קָדוֹש</b> {{סי|מְ}}חַכֶּה לְמֵשִׂים נַפְשׁוֹ אָשֵׁם / {{סי|מְ}}צַפֶּה לִתְחִיָּה לְרַשֵּׁם / כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵר הַגֶּשֶׁם{{ש}} {{סי|נֶ}}צַח לָאֵל יוֹדֶה לְעוֹלָמַיִם / כָּל יְמֵי יְרִידַת הַמַּיִם / וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם{{ש}} {{סי|שָׂ}}מֵחַ בְּנִצּוּחַ לְנוֹצֵחַ בְּשׁוּב / {{סי|סֶ}}לָה חַי חַי לְהוֹדוֹת חָשׁוּב / וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב :<b>{{סי|חַזְּקֵ|1}}נוּ מִיֹּמַיִם חַיֵּינוּ / {{סי|וּ|1}}מִתְּהוֹם תָּשׁוּב תַּעֲלֵנוּ / שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשֵׁנוּ. קָדוֹש</b> {{סי|עִ}}זּוּז בִּשְׁמֵי עֶרֶץ / {{סי|ע}}וֹשֶׂה צְדָקָה בָּאָרֶץ / כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|פּ}}וּר זֶבַח וּמִנְחָה / {{סי|פֶ}}גַע מַעֲמַד וְשִׂיחָה / וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ{{ש}} {{סי|צ}}וּר כִּסְאוֹ קוֹרֵעַ / {{סי|צָ}}קוּן קוֹרְאָיו מִשְׂתָּרֵעַ / וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ :<b>{{סי|אֹמֶץ|1}} תּוֹסִיף כִּי טִהַרְתִּיךָ / לָשׁוּב אֵלַי כִּי סִיַּעְתִּיךָ / שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ. קָדוֹש</b> {{סי|קָ}}רוֹב וְרָחוֹק בְּלִי נֶכֶל / {{סי|קִ}}דַּמְתִּי שָׁלוֹם כְּאַבְקַת רוֹכֵל / וְלֶחֶם לָאֹכֵל{{ש}} {{סי|רִ}}צַּפְתִּי חֶלְבְּנָה עִם צֳרִי / {{סי|רֵ}}יחֲךָ רַע בְּהַעֲבִירִי / כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי{{ש}} {{סי|שׁ}}וּר בֵּינִי לְבֵינְךָ שׁוּב / {{סי|שׁ}}וּרַת אֲנָשִׁים בַּל תָּשׁוּב / אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי לֹא יָשׁוּב :<b>{{סי|תִּ}}כּוֹן אֱמוּנָתִי בַּת הַשּׁוֹבֵבָה / {{סי|תִּ}}וָּשְׁעִי בְּנַחַת וְשׁוּבָה / אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אוֹהֲבֵם נְדָבָה. קָדוֹש</b> <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> jberellffqisgiqz77kfn6lck07837q כי אם שם אדיר ה' אדונינו 0 1726529 2942883 2936008 2025-06-19T22:52:34Z מו יו הו 37729 2942883 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: [[דברים לב ג]]; '''אליעזר בר נתן חזק'''}} {{סי|כִּי|10}} {{סי|אִ}}ם שָׁם אַדִּיר יְיָ אֲדוֹנֵנוּ{{ש}} אֵילֵי שַׁחַק עוֹמְדִים לְהַקְדִּישֶׁנּוּ{{ש}} וַאֲנִי, אָשִׁירָה לַייָ וַאֲזַמְּרֶנּוּ :שִׁמְעוּ מְלָכִים הַאֲזִינוּ רֹזְנִים.{{ממס|שופטים ה ג}} {{סי|שֵׁם|10}} {{סי|לְ}}בַדּוֹ נִשְׂגָּב לְעוֹלָמַיִם{{ש}} לְעוֹלָם יְיָ דְּבָרוֹ נִצָּב בַּשָּמַיִם{{ש}} וַאֲנִי לְיַחֲדוֹ בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם :תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם.{{ממס|תהלים ח ב}} {{סי|יְיָ|10}} {{סי|יִ}}חוּדוֹ בְּמַעֲטִירָיו עֲטָרָה{{ש}} יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאֵרָה{{ש}} וַאֲנִי יְקָר מַלְכוּתוֹ אֲסַפֵּרָה :שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה.{{ממס|תהלים נ ז}} {{סי|אֶקְרָא|10}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן וְהַקּוֹל נִשְׁמַע{{ש}} עֲטָרָה לְרֹאשׁוֹ לַעֲנוֹד וְלִקְמַע{{ש}} וַאֲנִי עֲתִירָתִי בְּלַחַשׁ אֶשְׁמַע :וְאֶזְעַק אֵלֶיךָ מִצָּרָתִי וְתִשְׁמַע.{{ממס|לפני=ע"פ|דה"ב כ ט}} {{סי|הָבוּ|10}} {{סי|זְ}}רוּתִים כָּבוֹד בְּעֶרֶץ {{ש}} זְמִירֹת יַשְׁמִיעוּ מִכְּנַף הָאָרֶץ{{ש}} וַאֲנִי זִכְרוֹ אֲבָרֵךְ בְּמֶרֶץ :מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים ח ב}} {{סי|גֹּדֶל|10}} {{סי|רֶ}}כֶב רִבֹּתַיִם קָדוֹש אוֹמְרֵי{{ש}} רוֹגְשִׁים אוֹפַנִּים בָּרוּך גּוֹמְרֵי{{ש}} וַאֲנִי רִנָּתִי מֵאָה עִם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה :יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי.{{ממס|תהלים יט טו}} {{סי|לֵאלֹהֵינוּ|10}} {{סי|בְּרָ}}ן יַחַד כּוֹכְבֵי נִשְׁפִּי{{ש}} {{סי|נֹתְנִ}}ים תְּהִלָּה בְּנֵי אֱלֹהִים בְּמוֹ פִי{{ש}} וַאֲנִי אֶעֱמֹדָה עַל מִצְפִּי :תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי.{{ממס|תהלים קמה כא}} {{סי|חֲ}}יָלֵי מַעְלָּה מַקְדִּישִׁים / {{סי|זַ}}כֵּי מַטָּה רוֹחֲשִׁים / {{סי|קְ}}דֻשָּה כְּאַחַת מְשַׁלְּשִׁים <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> irg2edyeqgc4zprj5qhe7ptd65g760f אשחר אל אל כל שנות עדני 0 1726532 2942880 2930416 2025-06-19T22:46:45Z מו יו הו 37729 2942880 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב'''; '''מנחם ברבי מכיר'''}} {{סי|אֲ}}שַׁחֵר אֶל אֵל כָּל שְׁנוֹת עִדָּנַי{{ש}} {{סי|אֱ}}לֹהֵי מֵרָחֹק נִמְצָא וְקָרוֹב מַצְדִּיקִי בְּדִינַי :שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ{{ממס|הושע יד ב}} {{סי|בְּ}}טֶרֶם יַעֲלֶה הַבִּימָה לִגְרָדֹם לִדּוֹן הִתְחַשְּׁבוּ{{ש}} {{סי|בִּ}}ינוּ דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר וּבְצִלּוֹ שֵׁבוּ :קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ{{ממס|הושע יד ג|שם פסוק ג}} {{סי|גְּ}}דָל חֶסֶד מַטֵּה כְּלַפָּיו כְּפִיד שׁוּעֵנוּ{{ש}} {{סי|גֶּ}}בֶר טוֹב חֶסְיוֹנוֹ מִבִּטְחַת אָדָם שְׁעוֹנֵנוּ :אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ{{ממס|הושע יד ד|שם פסוק ד}} {{סי|מ}}וֹשִׁיעֵנוּ {{סי|נִ}}קָּיוֹן {{סי|חִ}}טּוּי {{סי|מִ}}קְוֵנוּ נַפְשֵׁנוּ מִלְּהַדְאִיבָהּ{{ש}} {{סי|בֵּ}}אוּ{{סי|ר בִּ}}טּוּ{{סי|י}} קִוּוּי בְּסָ{{סי|מְכִי ר}}וּחַ נְדִיבָה :אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה.{{ממס|הושע יד ה|שם פסוק ה}} קָדוֹשׁ {{סי|דֹּ}}לְקִים הַצֹּבְאִים עַל אֲרִיאֵל יִקְחוּ בָּשְׁנָה{{ש}} {{סי|דְּ}}בֵקִים צִבְאוֹת יִשְׁרֵי אֵל יִפְקֹד כְּבָרִאשׁוֹנָה :אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה{{ממס|הושע יד ו|שם פסוק ו}} {{סי|הַ}}לֵּב יְכַוֵּן לְמַעְלָה מֵעֲלוֹת שָׁמִיר וָשַׁיִת{{ש}} {{סי|הִ}}תּוּל חַלְחֹלִיּוֹת מֵדִיחַ יָדִיחַ יַקְצִיעַ מִבַּיִת :יֵלְכוּ יֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת{{ממס|הושע יד ז|שם פסוק ז}} {{סי|וָ}}תִיקָיו יַעֲצִים וְיַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ בִּרְצוֹנוֹ לְהַצִּילוֹ{{ש}} {{סי|וּ}}מוֹרֶה דֶּרֶךְ לַשּׁוֹבָבִים עַד כִּסְאוֹ אֶצְלוֹ :יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ{{ממס|הושע יד ח|שם פסוק ח}} {{סי|זְ}}מוֹרוֹת גַּמְזִיּוֹת זֶרַע קֹדֶשׁ מִנִּי צוּרִים וּבוֹרוֹת חֲצוּבִים{{ש}} {{סי|זְ}}רִיזֵי קוּם מֵאַחֲרֵי שֶׁבֶת בְּלֶחֶם הָעֲצָבִים :אֶפְרַיִם מַה לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים{{ממס|הושע יד ט|שם פסוק ט}} {{סי|חַ}}נּוּן חָפֵץ לְצַדְּקָם וּלְהַחֲיוֹתָם בְּלִי לְכַלֵּה{{ש}} {{סי|חִ}}וָּה חַדְּשׁוּ שַׁפְּרוּ מַעֲשֵׂיכֶם בַּעֲשָׂרָה תּוֹלֶה :מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה{{ממס|הושע יד י|שם פסוק י}} {{סי|ט}}וֹב שְׁלוֹמוֹ לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב מַקְדִּים לַהֲחִילוֹ{{ש}} {{סי|טְ}}לָאִים שׁוּבוּ לַאֲבִיכֶם לְיַחֲדוֹ לְהַלְלוֹ :וַיְיָ נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ{{ממס|יואל ב יא}} {{סי|יְ}}שַׁדְּלֵם וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בְּשָׂטֵי לְבִלְעָדָי{{ש}} {{סי|יְ}}שׁוּבוּן וַאֲנִי נַעֲשֶׂה עֵד לְטוֹבָה לְעֵדַי :וְגַם עַתָּה נְאֻם יְיָ שֻׁבוּ עָדַי{{ממס|יואל ב יב|שם פסוק יב}} {{סי|כְּ}}לִיל זְבָחָיו רוּחַ נִשְׁבָּרָה וְנִדְכָּאִים לוֹ הַקְשִׁיבוּ{{ש}} {{סי|כְּ}}בוֹד שִׁמּוּשׁוֹ כֵּלִים שְׁבוּרִים שֻׁבְּחוּ חֻשָּׁבוּ :וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ{{ממס|יואל ב יג|שם פסוק יג}} {{סי|לְ}}הַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים כְּדִבְרֵי בֶּן יְרֹחָם{{ש}} {{סי|לְ}}שַׁלֵּם פָּרִים שָׂפָה וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם :מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחָם{{ממס|יואל ב יד|שם פסוק יד}} {{סי|מַ}}חֲנֵה גְּבוּרָה אֲשֶׁר כֹּחוֹ מַעֲצִימִים עָצוֹם{{ש}} {{סי|מְ}}שׁוֹבָבִים בֵּינְתַיִם בְּדִבְרֵי כְּבוּשִׁים בְּחֶרֶט לִפְצֹם :תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן קַדְּשׁוּ צוֹם{{ממס|יואל ב טו|שם פסוק טו}} {{סי|נ}}וֹשֵׂא נַעֲשֶׂה נוֹשֶׁה וְכֹסֶה עָוֹן תֹּהַל{{ש}} {{סי|נֶ}}חְשְׁבוּ כָּל הַבְּגִידוֹת מֹר וּקְצִיעוֹת וְאָהָל :אִסְפוּ עָם קַדְּשׁוּ קָהָל{{ממס|יואל ב טז|שם פסוק טז}} {{סי|סֵ}}דֶר תְּשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה בְּכַפָּרָתָן לְהִשְׁתַּבֵּחַ{{ש}} {{סי|סֵ}}בֶר נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה כְּמַעֲלֶה חֶלְבּוֹ וּמְזַבֵּחַ :בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ{{ממס|יואל ב יז|שם פסוק יז}} {{סי|עֵ}}רֶךְ מוֹעֲדִים בְּהַקְרָבָה וְכֶסֶה בָּעֲשִׂיָּה טַעֲמוֹ{{ש}} {{סי|ע}}וֹלִים בְּדִימוֹס נַעֲשִׂים בְּרִיָּה חֲדָשָׁה כְּנָאֳמוֹ :וַיְקַנֵּא יְיָ לְאַרְצוֹ וַיַּחְמֹל עַל עַמּוֹ{{ממס|יואל ב יח|שם פסוק יח}} {{סי|פְּ}}לוּאֵי יְמֵי תְשׁוּבָה כְּמוּסְפֵי עֲשָׂרָה צוֹלֵחַ{{ש}} {{סי|פְּ}}גוֹע בָּמוֹ פְּשׁוֹט יָד יְקַבְּלֶנּוּ סוֹלֵחַ :וַיַּעַן יְיָ וַיֹּאמֶר לְעַמּוֹ הִנְנִי שֹׁלֵחַ{{ממס|יואל ב יט|שם פסוק יט}} {{סי|צ}}וּר מִכְשׁוֹל סַתְּתוּ בּוֹ לְכָבְשׁוֹ מִלְּהַמְעִילְכֶם{{ש}} {{סי|צַ}}דְּקוּ עַד אַעֲבִירוֹ וְרוּחִי תְּחַדֵּשׁ מַעַלְלֵיכֶם :וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם{{ממס|יואל ב כ|שם פסוק כ}} {{סי|קַ}}ו עוֹלָם בִּנְטוֹתוֹ לְהַחְרִיט יְסוֹדוֹתָיו וּלְחָתְמָה{{ש}} {{סי|קְ}}רָקְסָיו לֹא עָמְדוּ עַד תְּשׁוּבָה קָדְמָה :אַל תִּירְאִי אֲדָמָה{{ממס|יואל ב כא|שם פסוק כא}} {{סי|רֵ}}עִים הַמִּשְׁתּוֹקְקִים עָלֶיהָ לְבִלְתִּי מוֹט יְסוּדַי{{ש}} {{סי|רֹ}}עָם יַשְׁבִּית אַרְבַּע חַיּוֹת הָאָרֶץ מְחַסְּדַי :אַל תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי{{ממס|יואל ב כב|שם פסוק כב}} {{סי|שְׁ}}פוּלִים מֵאֶרֶץ דּוֹבְרִים וְיִתְנַעֲרוּ מֵעָפָר וְיִצְמָחוּ{{ש}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים בְּסֵפֶר הַחַיִּים יִכָּתֵבוּ וְלֹא יִמָּחוּ :וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ{{ממס|יואל ב כג|שם פסוק כג}} {{סי|תְּ}}מִימָיו עוֹד יֵאָמְנוּ וְיִתְמַנּוּ גְּדָבַר וּדְתָבַר{{ש}} {{סי|תְּ}}מַלֵּא בִּטְנָם צָפוּן חֶלְקָם וּמַתָּנָם הַמְדֻבָּר :וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר{{ממס|יואל ב כד|שם פסוק כד}} תִּ{{סי|מָּנֶ}}נָּה וְתִתֹּמְנָה שְׁנֵי רָעָה אֹדֶם שָׁנִים{{ש}} תַּ{{סי|חְמ}}וּד אֲמָרוֹ יֵאָמֵן לְשַׂמְּחֵנוּ כְּנֶגְדָּם מְדֻשָּׁנִים :וְשִׁלַּמְתִּי לָכֶם אֶת הַשָּׁנִים{{ממס|יואל ב כה|שם פסוק כה}} תִּ{{סי|בָּר}}וּ וְתִנָּקוּ כְּצוּרִים חֻצַּבְתֶּם וּגְבָעוֹת חוֹלַלְתֶּם{{ש}} תָּ{{סי|בִי}}אוּ טֶרֶף בְּבֵיתִי רֵאשִׁית קְצִירְכֶם וְחִלַּלְתֶּם :וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם{{ממס|יואל ב כ|שם פסוק כ}} {{סי|מְכֻ}}בָּד וְנוֹרָא צִדְקָתוֹ כְּהַרְרֵי אֵל{{ש}} {{סי|יָרַ}}ח כְּנִיחוֹחַ מִנְחַת מְנוּחָתוֹ כַּאֲרִיאֵל וְהַהַרְאֵל :וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל{{ממס|יואל ב כ|שם פסוק כ}} קָדוֹשׁ <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:מנחם בן מכיר]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> n4hgbp2km5g8kuttk8hgqzzkpu7pv4l האזינו אבירים בני אלים 0 1726533 2942881 2930417 2025-06-19T22:48:37Z מו יו הו 37729 2942881 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: פסוקי [[דברים לב|האזינו]]; '''א"ב''' (חסר ע-ת); '''מנחם ברבי…'''}} {{סי|הַאֲזִינוּ|10}} {{סי|אַ}}בִּירִים בְּנֵי אֵלִים {{סי|מ|2}}וֹרָא מִקְדָּשׁ כְּמֵהֵינוּ{{ש}} {{סי|בְּ}}הַדְרַת קֹדֶשׁ שִׂימוּ פְּנֵיכֶם לְתַלְפִּיּוֹת גָּבְהֵנוּ{{ש}} {{סי|גַּ}}ם בְּמִקְדָּשׁ מְעַט הַיְשִׁירוּ עַפְעַפֵּי גִּיהֵנוּ :וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ.{{ממס|תהלים צט ט}} {{סי|יַעֲרֹף|10}} {{סי|דֶּ}}בֶב לֶקַח לְקוּחָה {{סי|נֹ|2}}פֶת תַּטֵּף לְמָתְקָהּ{{ש}} {{סי|הָ}}עֵת יוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים קוֹל קִלּוּס לְוִתְקָהּ{{ש}} {{סי|וְ}}עוּדִים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים מַחְשִׁים דְּמִמָּה דַּקָּה :וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה.{{ממס|ישעיהו ה טז}} {{סי|כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא|10}} {{סי|זֶ}}ה יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת {{סי|חֵ|2}}לֶף גֵּאִיתִיו גֵּאַנִי{{ש}} {{סי|חִ}}ין קְדֻשּׁוֹת שְׁלָשְׁתָּן לְהִתְפָּאֵר בָּם נִשְּׂאַנִי{{ש}} {{סי|טֶ}}כֶס שְׁתַּיִם מֵהֶם גְּמוּל טוֹב הֶרְאֵנִי :וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי{{ממס|ויקרא יא מד}} {{סי|הַצּוּר|10}} {{סי|יִ}}דֹּדוּן מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת {{סי|מְ|2}}רוּצָתָם בְּלִי לַעֲקֹב{{ש}} {{סי|כִּ}}וּוּן עֵת רָצוֹן כַּוֵּי רְקִיעִים לִקֹּב{{ש}} {{סי|לְ}}הַעֲרִיץ לְהַמְלִיץ סְגֻלָּה מִכְתָּב מְבֹאָר לִנְקֹב :יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב.{{ממס|ישעיהו כט כג}} {{סי|מְ}}סֻיָּם בְּאַלְפֵי שִׁנְאָן {{סי|בִּ|2}}קְדוֹשֵׁי {{סי|רִבֵּי|2}} רִבּוֹאוֹת{{ש}} {{סי|נ}}וֹרָא בִּבְנֵי אֵלִים בְּתוֹךְ צְבָאוֹ אוֹת{{ש}} {{סי|ס}}וֹבְבִים כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת לְהַנְאוֹת{{ש}} :קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת.{{ממס|ישעיהו ו ג}} <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:מנחם בן מכיר]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> 3hj6tu5m7zfgehvyuwbbfp7kqkspckb אלהים אלי אתה אשחרך (זולת) 0 1726539 2942876 2935421 2025-06-19T22:39:22Z מו יו הו 37729 2942876 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''יצחק ברבי משה הלוי חזק'''}} {{סי|אֱ}}לֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ{{ש}} {{סי|בְּ}}אַשְׁמֹרֶת אֶהֱגֶה בְּכָל תַּגְמוּלֶיךָ{{ש}} תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי וְרַחֲמֶיךָ{{ש}} {{סי|גְּ}}דֹל חַסְדְּךָ עָלַי מֵעוֹלָם וְצִדְקוֹתֶיךָ {{סי|דְּ}}רָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ{{ש}} דַּרְכֵי טוּבְךָ מֵעוֹלָם הֵמָּה {{סי|הָ}}רִאשׁוֹן אָדָם חֲנַנְתּוֹ {{ש}} {{סי|וּ}}בְרֹב טוּבְךָ יוֹם הֶאֱרַכְתּוֹ{{ש}} לְעֹלָם דְּבָרְךָ נִצָּב לְחֹק וּמִשְׁפָּט כּוֹנַנְתּוֹ{{ש}} סוֹד יְיָ לִירֵאָיו לְהוֹדִיעָם בְּרִיתוֹ {{סי|זְ}}כָר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ אֱמֶת נִצָּב לְעֹלָם{{ש}} {{סי|חֲ}}נֹן תּוֹלְדוֹתָיו בַּמִּשְׁפָּט כִּי תָבִיא עַל כָּל נֶעְלָם{{ש}} {{סי|ט}}וּב טַעַם וָדַעַת מֵרֶדֶת שַׁחַת מֻשְׁלָם{{ש}} רַחֲמֶיךָ יְבוֹאוּם וְתַטֶּה לָאָרֶץ מִנְלָם {{סי|יְ}}בֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה לְיוֹם כֵּסֶה יָבֹא{{ש}} {{סי|כּ}}וֹנֵן לַמִּשְׁפָּט חֹק לְיִשְׂרָאֵל בּוֹ{{ש}} {{סי|לְ}}מִשְׁפָּטְךָ עֲמֹד אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ{{ש}} יִתְנֶחָם עַל עֲוֹנוֹ פִּשְׁעוֹ מִלִּטְמֹן בְּחֻבּוֹ {{סי|מִ}}כָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמַיִם{{ש}} {{סי|נֶ}}אֶמְנוּ עֵדֹתֶיךָ לְהַחֲיוֹת לְשָׁבֶיךָ מִיּוֹמַיִם{{ש}} {{סי|סַעַ}}ד יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל תּוֹהִים עַל עֲוֹן עֲקֵבַיִם{{ש}} שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבָתַיִם {{סי|פְּ}}לָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ בְּיַד נְבִיאֶיךָ הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ{{ש}} {{סי|צַ}}דְּקוּ יִשְׂרָאֵל וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֹחַ{{ש}} {{סי|קְ}}רָאנוּךָ הֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ בְּמַר נֶפֶשׁ וְאָנוּחַ{{ש}} וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם בְּרָא לָנוּ לֵב טָהוֹר וָנֹחַ {{סי|רְ}}אֵה עָנְיִי וְצָרַי רַבּוּ חָרְשׁוּ עַל גַּבִּי{{ש}} {{סי|שַׁ}}תּוּנִי תּוֹעֵבוֹת לָמוֹ וַיָּבֹזּוּ טוּבִי{{ש}} {{סי|תַּ}}ת רָדֳפִי טוֹב הִשְׁקוּנִי רוֹשׁ בִּמְסִבִּי{{ש}} קָרְבוּ רוֹדְפֵי זִמָּה וְחִצֵּיהֶם נִחֲתוּ בִי {{סי|יֵ}}בֹשׁוּ שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי{{ש}} {{סי|צַ}}ר וּמָצוֹק הִמְצִיאוּנִי וַאֲנִי אֵלֶיךָ שִׁוַּעְתִּי{{ש}} {{סי|חִ}}לִּיתִי פָנֶיךָ בְּכָל לֵב לֹא תִבְזֶה וְלֹא תְשַׁקֵּץ עֱנוּתִי{{ש}} {{סי|קָ}}רְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי תְשׁוּעָתִי {{סי|בְּרַבִּי}}ם צוּקוֹתַי עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה{{ש}} {{סי|מֶשֶׁ}}ךְ מַעֲנִיתָם אָרְכוּ עָלַי כַּמֶּה{{ש}} {{סי|הָ}}קֵם דְּבָרְךָ הַטּוֹב לְעַבְדְּךָ לְךָ הוֹמֶה{{ש}} שִׂימָה דִּמְעָתִי בְנֹאדֶךָ, בְּסִפְרָתֶךָ לְהוֹמֶה {{סי|חִ}}שַּׁבְתִּי דְּרָכַי יָגֹרְתִּי מֵאֵימַת דִּינֶךָ{{ש}} {{סי|זָ}}כַרְתִּי מִשְׁפָּטֶךָ לְיוֹם כֵּסֶה בָּא לְפָנֶיךָ{{ש}} {{סי|ק}}וֹל שׁוֹפָר לַחֲרָדָה חַשְׁתִּי לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ{{ש}} בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ קֶדֶם יְדַעְתִּיךָ חַנּוּן לַדָּל עֶזְרָתָה{{ש}} שַׁעֲרֵי דֶמַע וַאֲנָךְ לֹא נָעַלְתָּה{{ש}} וֶאֱמוּנָה מְאֹד נֶגֶד עֵינֶיךָ שַׁתָּה{{ש}} אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ עֹלֶה תָמִיד עוֹלָתָה עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְעַל צְפוּנֶיךָ יִתְיָעֲצוּ{{ש}} עָלֶיךָ הֹרָגוּ וְשִׁמְךָ לֹא נִאֵצוּ{{ש}} שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם וִיצוּרֵיהֶם רִצֵּצוּ{{ש}} וּבְכָל זֹאת שִׁמְךָ לֹא שָׁכְחוּ וְאֶת קְדֻשָּׁתֶךָ יַעֲרִיצוּ עוּרָה לָמָּה תִישַׁן הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם{{ש}} {{סי|ה}}וֹדַע בָּעַמִּים עֻזֶּךָ וְיִשְׂמְחוּ רַבִּים אִיִּים{{ש}} {{סי|לֹ}}א יֵבֹשׁוּ קוֹיֶךָ הַנְּפוּצִים אֶרֶץ וְיַרְכָתָיִם{{ש}} {{סי|וְיֵ}}דְעוּ כִּי עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה אֶרֶץ וְשָׁמָיִם <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> 7n1m4mb6skei7gurz58pv9iyzaa95cl אדעה כי אין זולתך לגאול 0 1726540 2942882 2930418 2025-06-19T22:50:00Z מו יו הו 37729 2942882 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''מנחם ברבי מכיר חזק'''}} {{סי|אֵ}}דְעָה כִּי אֵין זוּלָתְךָ לִגְאֹל נְצוּרֵי כְאִישׁוֹן{{ש}} {{סי|בְּ}}עוּטָה וּלְעוּטָה וַעֲבוּטָה בֵּין אֵצֶר וְדִישׁוֹן{{ש}} {{סי|גּ}}וֹעָה אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי בְּלֵב וּבְלָשׁוֹן :וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן.{{ממס|הושע ב ט}} {{סי|דָּ}}מְתָה לְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבָה הֲתִשְׁכַּח בְּעָזְבָךְ{{ש}} {{סי|הִ}}נְּךָ לֹא שָׁנִיתָ וְלֹא תֵאַלְמַן בְּהַשְׁזִיבָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}תַחֲזֹר לְחִבָּתָהּ הָרִאשׁוֹנָה סֵפֶר כְּרִיתוּת בְּהַכְזִיבָךְ :שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ.{{ממס|שה"ש ז א}} {{סי|זִ}}מַּנְתָּ לָהּ תְּשׁוּבָה לְהַלְבִּין כִּסּוּף מְאָדָּם{{ש}} {{סי|חֻ}}שְּׁבָה בְּשִׁבְעָה קְדוּמִים תְּעָלָה לְבָשָׂר וָדָם{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֻקְדָּם :תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם.{{ממס|תהלים צ ג}} {{סי|יְ}}דִידוּת סְגֻלַּת נַעֲרוּת חוֹלַת אַהֲבָה בְּלַהֲלוּהַי{{ש}} {{סי|כְּ}}מַעַר אִישׁ וְלֹיוֹת הוֹרָאוֹת חִבַּת שְׁלָהַי{{ש}} {{סי|לְ}}בַעֲבוּר גְּדֻלַּת כּוֹחֲךָ לִשָּׂא כֹּבֶד מְבַלְּהַי :הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה יְיָ אֱלֹהָי.{{ממס|ירמיהו לא יז}} {{סי|מָ}}רוּד וְטָרוּד בְּפִתּוּי גֹּדֶשׁ אָוֶן לֶאֱלֹחַ{{ש}} {{סי|נ}}וֹרָא לֹא יִתְבּוֹנָן בְּיַד פִּשְׁעוֹ לִשְׁלֹחַ{{ש}} {{סי|סִ}}יְּעוֹ בְּבֹא לְטַהֵר וְטִהֲרוֹ כְּמִקְוֶה שִׁלּוּחַ :וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ.{{ממס|ישעיהו נה ז}} {{סי|עֲ}}וֹן בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה יִכְבֹּשׁ וְיַעֲבִיר לִפְשֹׁל{{ש}} {{סי|פִּ}}שְׁעֵי זְדוֹנוֹת עוֹשֶׂה כְּחֵטְא שְׁגִיאוֹת לִרְשֹׁל{{ש}} {{סי|צָ}}רוּד וּצְפוּנָה וּמֵסִית יְבַעֵר יְנַעֵר לְנַחְשׁוֹל :שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ מִכָּל פִּשְׁעֵיכֶם וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם לְמִכְשׁוֹל.{{ממס|יחזקאל יח ל}} {{סי|קִ}}וּוּי זֶה אַחַר זֶה יַעַל בְּמַחְשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם יָחֹן חִנָּם וּצְדָקָה יִרְצֶה תְּשׁוּבוֹתֵיכֶם{{ש}} {{סי|שְׁ}}אוֹן קוֹלוֹ יְפוֹצֵץ בְּכָל מַחֲנוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם :שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם.{{ממס|ירמיהו ג כב}} {{סי|תָּ}}מִיד הוֹלֵךְ שׁוֹבָב גְּבֹהָה וְעָתָק לְהָשִׂיחָה{{ש}} {{סי|תַּ}}כְלִיתוֹ מֵרָעָתוֹ נִחַם וּבָא כָּפוּף לְהִשְׁתַּטְּחָה{{ש}} {{סי|תּ}}וֹחַלְתּוֹ חֵיךְ מָתוֹק מִנְּטֹר בְּרֵאשִׁיתוֹ הֵטִיחָה :בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה.{{ממס|ישעיהו ל טו}} {{סי|תְּ}}מִימָיו בְּעָתְרָם נֶעְתָּר לָהֶם לְהֵיטִיב אוֹת{{ש}} {{סי|תַּ}}חֲרוֹת בְּרַחֲמָנוּת יַהֲפֹךְ כְּעֶתֶר לִתְבוּאוֹת{{ש}} {{סי|תּ}}וֹהִים מִדַּרְכָּם כְּשׁוּבָם נָכוֹנוּ לִנִחוּמֵי נְבוּאוֹת :שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר יְיָ צְבָאוֹת.{{ממס|מלאכי ג ז}} {{סי|תַּ}}קִּיף יְדִידֶיךָ רְצֵה וּמִכְשׁוֹל הָרֵם וְהָדֵם{{ש}} {{סי|תּ}}וֹרַת חוֹגֵג זַכֵּנוּ נַעֲבֹר בַּסָּךְ וְנִדַּדֵּם{{ש}} {{סי|תָּ}}שׁוּב קְנֵנוּ כְּמִנֹּף תְּבִיאֵנוּ מִיָּם וּמִקֶּדֶם :הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.{{ממס|איכה ה כא}}<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:מנחם בן מכיר]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> gps5u9ypy31vezarsx6esio44sw5eki איחד שם שוכן תרשישים 0 1726554 2942870 2919865 2025-06-19T22:26:05Z מו יו הו 37729 2942870 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב''' (משולש); '''שמעון בר יצחק'''}} {{סי|אֲ}}יַחֵד שֵׁם שׁוֹכֵן תַּרְשִׁישִׁים / {{סי|אֲ}}רַנֵּן צִדְקוֹתָיו בְּלַהֲקַת יְשִׁישִׁים / {{סי|אַ}}ף אֱמוּנָתוֹ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים{{ש}} {{סי|בְּ}}טֶרֶם שׂוּמוֹ עַם עוֹלָם / {{סי|בִּ}}לְבַדּוֹ הָיָה פוֹרְטָם וְכוֹלְלָם / {{סי|בְּ}}גִלְיוֹן סִפְרוֹ יִכָּתְבוּ כֻלָּם{{ש}} {{סי|גָּ}}לְמָם מְאֹד רָאוּ עֵינָיו / {{סי|גָּ}}מַר אֹמֶר לַדּוֹרוֹת בְּעִנְיָנָיו / {{סי|גַּ}}ם הָאָרֶץ מָלְאָה קִנְיָנָיו : <b>{{סי|שָׁמַ|1}}יִם מְסַפְּרִים {{סי|עוֹ|1}}ז הוֹדוֹ / {{סי|נְ|1}}טוּיִם {{סי|בְּ|1}}זִרְתוֹ {{סי|ר|1}}וֹנְנִים {{סי|יִ|1}}חוּדוֹ / {{סי|צִ|1}}בְאוֹת {{סי|חֶ|1}}לֶד {{סי|ק|1}}וֹרְאִים כְּבוֹדוֹ. קָדוֹשׁ</b> {{סי|דֹּ}}ק נָטָה כַּיְרִיעָה לְכִסְאוֹ / {{סי|דִּ}}ירוֹ לָשֵׂאת וְרוֹם מַשָּׂאוֹ / {{סי|דֶּ}}גֶל חֵילֵי מַעְלָה לְנַשְּׂאוֹ{{ש}} {{סי|הָ}}אוֹר בְּגֵהוֹ כַּשַּׂלְמָה עָטָה / {{סי|הִ}}בְהִיק זִיווֹ בְּמַעְלָה וּבְמַטָּה / {{סי|הַ}}כְהוֹת גַּלְגַּל חַמָּה בְּמַבָּטָהּ{{ש}} {{סי|וְ}}רָאָהוּ אָדוֹן כִּי טוֹב / {{סי|וְ}}הִצְפִּינוֹ לְנוֹחֲלֵי לֶקַח טוֹב / {{סי|וְ}}אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמַח בְּטוֹב{{ש}} {{סי|זֶ}}ה קֵרָה בַּמַּיִם עֲלִיּוֹת / {{סי|זְ}}קָפָם וְהִתְוִיכָם בְּתוֹךְ מֵיוֹת / {{סי|זָ}}הֳרָם נָאֶה מוּצָק בִּרְאִיּוֹת{{ש}} {{סי|חָ}}צָה הַמַּיִם בְּשָׁוֶה לְהַבְקִיעַ / {{סי|חֶ}}צְיָם עָלָה וְחֶצְיָם הִשְׁקִיעַ / {{סי|חֲ}}זָקִים מָתַח וּבֵינֵיהֶם הִרְקִיעַ{{ש}} {{סי|טָ}}עַן הָעֶלְיוֹנִים בְּמַאֲמָר לִתְלוֹת / {{סי|טִ}}בַּע הַתַּחְתּוֹנִיִּים בְּעִמְקֵי מְצוּלוֹת / {{סי|ט}}וֹרְדִים בְּצִנּוֹרוֹת לְמוּלָם לַעֲלוֹת{{ש}} {{סי|יֹ}}שֶׁר דְּבָרוֹ בְּשָׁמְעָם יַחַד / {{סי|יִ}}קָּוו הַמַּיִם לְמָקוֹם אֶחָד / {{סי|יִ}}מֵּן בְּמֻעָט הַמְרֻבֶּה לְהִתְאַחַד{{ש}} {{סי|כִּ}}לֵּל יַבֶּשֶׁת פָּנֶיהָ לְהַרְאוֹת / {{סי|כֹּ}}חָהּ לְהוֹצִיא דְשַָׁאִים וּתְבוּאוֹת / {{סי|כָּ}}ל מִינֵי נְטִיעָה לְהִתְמַלּאוֹת{{ש}} {{סי|לַ}}מּוֹעֲדִים עָשָׂה יָרֵחַ לְסוֹבְבָה / {{סי|לַ}}שֶּׁמֶַשׁ יָדַע מָבוּי וּנְתִיבָה / {{סי|לְ}}כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם רִבָּה{{ש}} {{סי|מְ}}עוֹתֵי יָם הִפְרָה לְשָׁרְצָה / {{סי|מֵ}}רְקָק הִתְעִיף אֶבְרָה וְנוֹצָה / {{סי|מֵ}}הֶם זִיז וְלִוְיָתָן רִצָּה{{ש}} {{סי|נָ}}ם לָאָרֶץ לְהַרְבּוֹת מִקְנֶה / {{סי|נִ}}חֲצָהּ לְהוֹצִיא אֲלָפִים וְצֹנֶה / {{סי|נֶ}}פֶשׁ חַיָּה וּבְהֵמָה לְהִמָּנֵה{{ש}} {{סי|ס}}וֹף לְכָל תַּכְלִית חָקַר / {{סי|סָ}}קַר אֲרוּחַת כָּל יְקָר / {{סי|ס}}וֹכֵן אַיִן בָּמוֹ לְהִתְיַקַּר{{ש}} {{סי|עָ}}ץ לְלִבּוֹ יְצִיר לְיַפּוֹת / {{סי|עִ}}צְּבוֹ גֵּבִים וְשִׁדְרָאוֹת בְּתוֹעֲפוֹת / {{סי|עָ}}שׂ דְּיוֹקְנוֹ דּוּ פַרְצֻפוֹת{{ש}} {{סי|פַּ}}רְצוּף אָחוֹר עֵזֶר עֲשָׂאָהּ / {{סי|פִּ}}קָּדוֹן לִשְׁמֹר כְּאוֹצָר בְּנָאָהּ / {{סי|פִּ}}קְּסָהּ וְעִקְּלָהּ וְאֵלָיו הֱבִיאָהּ{{ש}} {{סי|צ}}וּר בִּכְבוֹדוֹ עִטְּרָם בְּרָכוֹת / {{סי|צִ}}פָּה אַפִּרְיוֹנִים בְּמַרְגָּלִיּוֹת עֲרוּכוֹת / {{סי|צִ}}וָּם לְהַפְרוֹת לְהַבְרִיךְ בְּרֵכוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}רָאָם אִישׁ וְאִשָּׁה לְהִתְחַבְּרָה / {{סי|קֶ}}רַח לַהֲבָתָם יַחַד לְהִתְגַּבְּרָה / {{סי|קְ}}דֻשַּׁת שְׁמוֹ חֻמַּס לְקָדְרָה{{ש}} {{סי|ר}}וֹדֵף גֶּבֶר עֶזְרוֹ לְבַקֵּשׁ / {{סי|רֶ}}מֶז לְבַעַל אֲבֵדָה לְהָקֵשׁ / {{סי|רָ}}אוּי בַּאֲבֵדָתוֹ לְחַזֵּר וּלְקַשְׁקֵשׁ{{ש}} {{סי|שַׁ}}דַּי מוֹשִׁיב בַּיְתָה יְחִידִים / {{סי|שׁ}}וֹקֵד לְזַוְּגָם יַחַד אֲחָדִים / {{סי|שׁ}}וֹקְלָם בְּפֶלֶס בְּשָׁוֶה נֶאֱמָרִים{{ש}} {{סי|תְּ}}מִימִים לְמֵדִים מִדַּעַת קוֹנָם / {{סי|תְּ}}מִידִים לִגְמֹל חֶסֶד לַחֲתָנָם / {{סי|תּ}}וֹקְפִים לְכַבְּדוֹ בְּגוּפָם וְהוֹנָם{{ש}} {{סי|שַׁ}}דַּי צוּר הַמַּפְלִיא פְלָאוֹת / {{סי|מַ}}הֵר לְהַצִּיל עַמְּךָ מִתְּלָאוֹת / {{סי|עֲ}}נוֹת: הוֹדוּ לַייָ צְבָאוֹת{{ש}} {{סי|וְ}}הָשֵׁב שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבַתְּחִלָּה / {{סי|נֶ}}צַח לִתֵּן לְךָ תְּהִלָּה / בְּשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה חָתָן וְכַלָּה : <b>{{סי|שֵׁ|1}}שֶׁת יָמִים {{סי|מְ|1}}לַאכְתּוֹ עָשָׂה / {{סי|וְנָ|1}}ח {{סי|בַּ|1}}שְּׁבִיעִי {{סי|רָ|1}}ם וְנִשָּׂא / {{סי|יְצִ|1}}יעַ {{סי|חֶ|1}}בְיוֹנוֹ {{סי|קְ|1}}דֻשָּׁתוֹ כִסָּ[ה]. קָדוֹשׁ</b> <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי חתונה]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> b47r0p188p6f5q5jo9yn68wk37gj956 שביבי שלהבות חצובי להבות 0 1726555 2942849 2919874 2025-06-19T19:07:18Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942849 wikitext text/x-wiki {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק'''}} {{סי|שְׁ}}בִיבֵי שַׁלְהֲבוֹת / חֲצוּבֵי לֶהָבוֹת{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹחֲחִים לְדָר עֲרָבוֹת / שִׁירוֹת עֲרֵבוֹת{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|מִ}}יכָאֵל וְגַבְרִיאֵל / כּוֹרְעִים לָאֵל{{ש}} וּ{{סי|מְ}}הַדֵּר הֲדַרְנִיאֵל / וְכָל שַׂרְפֵי אֵל{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|עֲ}}טוּיֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ / תֻּשְׁבָּחוֹת לְאַשֵּׁשׁ{{ש}} {{סי|ע}}וֹרְכִים בְּלִי בֶשֶׁשׁ / רְנָנוֹת לְשָׂנֵא שֵׁש{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|וְ}}גַלְגַּלִּים וְאוֹפַנִּים / אֲשֶׁר סְבִיב כֵּס פּוֹנִים{{ש}} {{סי|וָ}}תִיק חַי מְרַנְנִים / וְכָל צְבָא מָרוֹם עוֹנִים{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|נ}}וֹצְצִים כְּעֵין נְחוֹשֶׁת / פּוֹצְחִים אֲרֶשֶׁת{{ש}} {{סי|נ}}וֹאֲמִים לְעָשׂ כֹּל בְּשֵׁשֶת / וְאֵלָיו מִגֶּשֶׁת{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|בְּ}}חִילָה עוֹמְדִים / נִרְתָּתִים וְנִפְחָדִים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹרְכִים וְקוֹדִים / וְקָדוֹשׁ מְסַלְּדִים{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|ר}}וֹחֲשִׁים שִׁיר וָרֹן / בְּיֹשֶׁר וּבְכִשְׁרוֹן{{ש}} {{סי|ר}}וֹגֵשׁ מְטַטְרוֹן / לְאַדִּיר אַדִּירִירוֹן{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|יִ}}דּוֹדוּן מְעוֹפֲפִים / כַּף רֶגֶל מְחוֹפְפִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד רֹאשׁ כּוֹפְפִים / אֶרְאֶלָּם וּשְׂרָפִים{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|צָ}}גִים כַּחוֹמָה / מַרְאֵיהֶם כְּאַחְלָמָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹעֲקִים בְּחָכְמָה / לְשׁוֹכֵן רוּמָה{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|חַ}}יּוֹת כֵּס סוֹבְלוֹת / נוֹתְנוֹת תְּהִלּוֹת{{ש}} {{סי|חַ}}י עוֹלָמִים מְסַלְסְלוֹת / וּבְזִיעַ חָלוֹת{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|קְ}}בוּצֵי מַטָּה וּמַעְלָה / נוֹתְנִים תְּהִלָּה{{ש}} {{סי|ק}}וֹרְאִים בְּחַלְחָלָה / לְהַקְדִּישׁ לְנוֹרָא עֲלִילָה{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}}<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> srxzx2ci0idedban36jt7l4skg38pfr 2942851 2942849 2025-06-19T19:08:38Z מו יו הו 37729 2942851 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק'''}} {{סי|שְׁ}}בִיבֵי שַׁלְהֲבוֹת / חֲצוּבֵי לֶהָבוֹת{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹחֲחִים לְדָר עֲרָבוֹת / שִׁירוֹת עֲרֵבוֹת{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|מִ}}יכָאֵל וְגַבְרִיאֵל / כּוֹרְעִים לָאֵל{{ש}} וּ{{סי|מְ}}הַדֵּר הֲדַרְנִיאֵל / וְכָל שַׂרְפֵי אֵל{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|עֲ}}טוּיֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ / תֻּשְׁבָּחוֹת לְאַשֵּׁשׁ{{ש}} {{סי|ע}}וֹרְכִים בְּלִי בֶשֶׁשׁ / רְנָנוֹת לְשָׂנֵא שֵׁש{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|וְ}}גַלְגַּלִּים וְאוֹפַנִּים / אֲשֶׁר סְבִיב כֵּס פּוֹנִים{{ש}} {{סי|וָ}}תִיק חַי מְרַנְנִים / וְכָל צְבָא מָרוֹם עוֹנִים{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|נ}}וֹצְצִים כְּעֵין נְחוֹשֶׁת / פּוֹצְחִים אֲרֶשֶׁת{{ש}} {{סי|נ}}וֹאֲמִים לְעָשׂ כֹּל בְּשֵׁשֶת / וְאֵלָיו מִגֶּשֶׁת{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|בְּ}}חִילָה עוֹמְדִים / נִרְתָּתִים וְנִפְחָדִים{{ש}} {{סי|בּ}}וֹרְכִים וְקוֹדִים / וְקָדוֹשׁ מְסַלְּדִים{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|ר}}וֹחֲשִׁים שִׁיר וָרֹן / בְּיֹשֶׁר וּבְכִשְׁרוֹן{{ש}} {{סי|ר}}וֹגֵשׁ מְטַטְרוֹן / לְאַדִּיר אַדִּירִירוֹן{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|יִ}}דּוֹדוּן מְעוֹפֲפִים / כַּף רֶגֶל מְחוֹפְפִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד רֹאשׁ כּוֹפְפִים / אֶרְאֶלָּם וּשְׂרָפִים{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|צָ}}גִים כַּחוֹמָה / מַרְאֵיהֶם כְּאַחְלָמָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹעֲקִים בְּחָכְמָה / לְשׁוֹכֵן רוּמָה{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|חַ}}יּוֹת כֵּס סוֹבְלוֹת / נוֹתְנוֹת תְּהִלּוֹת{{ש}} {{סי|חַ}}י עוֹלָמִים מְסַלְסְלוֹת / וּבְזִיעַ חָלוֹת{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} {{סי|קְ}}בוּצֵי מַטָּה וּמַעְלָה / נוֹתְנִים תְּהִלָּה{{ש}} {{סי|ק}}וֹרְאִים בְּחַלְחָלָה / לְהַקְדִּישׁ לְנוֹרָא עֲלִילָה{{ש}} {{רפרן|וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ}} <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> klub7mk7z3qgljgoh0sa7adk2m4rfqf אמהות עת נכבשה 0 1726556 2942846 2935517 2025-06-19T19:05:49Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942846 wikitext text/x-wiki {{הור|סימן: '''א"ב''', '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ חזק'''}} {{סי|אַ}}מְהוּת עֵת נִכְבָּשָׁה הַבַּת הַנָּאָה{{ש}} עַל יְדֵי גִלְגּוּל לִסְוֵנֵה הוּבָאָה{{ש}} {{סי|בַּ}}תְּחִלָּה בְּפֶה רַךְ לְסִבְלוּת הוּצָאָה{{ש}} סוֹף דָּבָר בְּקֹשִׁי חַיֶּיהָ הֻתְלָאָה {{סי|גַּ}}עֲגוּעֶיהָ שָׁפְכָה לְדוֹדָהּ קְרֹא תֶגֶר{{ש}} בְּקַטְנוּתָהּ אֲהֵבָהּ קֹדֶם יָצְאָה לְבֶגֶר{{ש}} {{סי|דַּ}}לּוּ לוֹ עֵינֶיהָ לְהוֹצִיאָהּ מִמַּסְגֵּר{{ש}} הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ הֱיוֹת פּוֹתֵחַ וְסוֹגֵר {{סי|הֵ}}בִין הַמְאָרֵס כִּי בַדִּין מִשְׁתּוֹקְקָה{{ש}} וְסִימָנֶיהָ בֻּחָלו וְצָמְלוּ בְּתוֹךְ חֵיקָהּ{{ש}} {{סי|וְ}}קוֹמָתָהּ גָּדְלָה וְעָמְדָה עַל פִּרְקָהּ{{ש}} הִתְחִיל לִתְבֹּעַ בָּהּ וּלְהַשְׁלִים חֻקָּה {{סי|זְ}}מַן עִתָּהּ הִגִּיעַ וּלְהִנָּשֵׂא רְאוּיָה{{ש}} וְאֵין לְהַפְרִיז נְדוּנְיָה קִשּׁוּרֶיהָ וְעֶדְיָהּ{{ש}} {{סי|חֻ}}יַּב בָּהּ חָתָן בִּשְׁאֵרָהּ וְכִסּוּיָהּ{{ש}} וְעוֹנָתָהּ וּרְפוּאָתָהּ וְגַם פִּרְקוֹנָהּ מִשִּׁבְיָה {{סי|טָ}}הֳרוֹת הֻחְזָקָה מִנְהַג הוֹרֶיהָ לְאַלֵּף{{ש}} שְׁמָהּ וּלְשׁוֹנָהּ לֹא שִׁנְּתָה בְחֶלֶף{{ש}} {{סי|יָ}}דֶיהָ לֹא פֵרְשָׂה לֶאֱלִילֵי סֶלֶף{{ש}} וְגַנָּהּ נָעֲלָה וּמַעְיָן חָתְמָה מִדֶּלֶף {{סי|כִּ}}רְאוֹת חָתָן כִּי כַלָּתוֹ מַמְתֶּנֶת{{ש}} וְלֹא בָגְדָה הֱיוֹת לְזָר מְחֻתֶּנֶת{{ש}} {{סי|לְ}}הַצִּילָהּ נִתְעוֹרַר כִּי בִבְרִיתוֹ נֶאֱמֶנֶת{{ש}} לְקָחַתָּה מֵעָרִיץ הֱיוֹת לְחֻפָּה מְזֻמֶּנֶת {{סי|מ}}וֹשִׁיעִים צִוָּה לְהִשָּׁפֵט עִם תַּנִּין{{ש}} בְּלִי רְדוֹת תַּמָּתוֹ וּבַעֲבוֹדָתוֹ לְהַאֲנִין{{ש}} {{סי|נִ}}כְחוֹ אִם יָזִיד לְשׁוֹטֵט וּלְהַצְנִין{{ש}} יֹאבְדֵהוּ מִשְּׁאֵר נֶכֶד עִם נִין {{סי|סָ}}רַר בְּגַאֲוָתוֹ נֵצֶר נֶאֱלָח וְנִתְעָב{{ש}} לֹא יָדַעְתִּי הַדּוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי עָב{{ש}} {{סי|עִ}}דַּנְתִּיהָ בְּמֵיטַב וְהִצַּלְתִּיהָ מֵרָעָב{{ש}} וְעַתָּה אֲשַׁלְּחֶנָּה פֶּן אֶהְיֶה לְלַעַב {{סי|פָּ}}ץ עָנָו: מַה תִּדּוֹן בְּזָדוֹן{{ש}} לָמָּה תַקְשֶׁה עֹרֶף וּתְגָרֶה מָדוֹן{{ש}} {{סי|צַ}}וֵּה לְהָשִׁיב חֵפֶץ לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן{{ש}} אִם תָּעִיז מֵצַח תּוּרַד לַאֲבַדּוֹן {{סי|קָ}}פְצוּ הַמַּכּוֹת לִהְיוֹת מְמַשְׁמְשׁוֹת וּבָאוֹת{{ש}} כָּעֵת הֻכָּה נִשְׁבְּרָה רוּחוֹ לְהַכְאוֹת{{ש}} {{סי|רְ}}וָחָה בְּעֵת מְצֹא הוֹסִיף לְהַלְאוֹת{{ש}} עַד נֻגַּף בְּעֶשֶׂר מְמוֹתֵי תַחֲלֻאוֹת {{סי|שִׁ}}פֵּר הַבַּת בְּמִשְׁבְּצוֹת זָהָב מְלֻבֶּשֶׁת{{ש}} בִּירַקְרַק חָרוּץ אֶבְרוֹתֶיהָ מְכֻבֶּשֶׁת{{ש}} {{סי|תָּ}}קַף לְשַׁלְּחָהּ בְּחִפָּזוֹן מְגֹרֶשֶׁת{{ש}} לְחֻמְצַת בָּצֵק לֹא הֻסְפַּק מִלֶּשֶׁת {{סי|שִׁ}}נָּה בְאִוַּלְתּוֹ זֵד יָהִיר וּכְסִיל{{ש}} {{סי|מָ}}לֵא קְרֹא אַחֲרֶיָה מַטְבַּעְתָּהּ לְהַפְסִיל{{ש}} {{סי|עָ}}רִיצֵי לִגְיוֹנָיו אָסַף כְּאֹסֶף הֶחָסִיל{{ש}} {{סי|וְנִ}}שְׁפַּט הוּא וֵאלֹהָיו יַחַד מַסֵּכָה וּפְסִיל {{סי|בְּרִ}}גְבֵי {{סי|יָ}}ם {{סי|צָ}}לְלוּ {{סי|חֲ}}יָלֵי {{סי|קָ}}מָי{{ש}} {{סי|ח}}וֹמוֹת {{סי|ז}}וֹחֲלִים {{סי|קָ}}מוּ לְהַעֲבִיר יְקוּמָי{{ש}} {{סי|וְאָ}}ז {{סי|מֵ}}אָז {{סי|צִ}}וַּנִי בְּדָת חִכּוּמָי{{ש}} לְהַזְכִּיר קְרִיעַת יַם סוּף לֵילותַי וְיָמָי {{סי|חֲז}}וֹת {{סי|קְ}}רֹא כְּמֵאָז בְּצֵאתָם מִבֵּין לְהָבִים{{ש}} יֶשַׁע וְנִפְלָאוֹת יָחִישׁ דָּר כְּרוּבִים{{ש}} נַגֵּן לוֹ שֶׁבַח וְשִׁירִים עֲרֵבִים{{ש}} כְּעַל זֹאת דָּצוּ וְשִׁבְּחוּ אֲהוּבִים<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי חתונה]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] <noinclude/> ht8y5brvvtng9glvn740k3oq1i2xm3e 2942847 2942846 2025-06-19T19:05:58Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942847 wikitext text/x-wiki {{הור|סימן: '''א"ב''', '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ חזק'''}} {{סי|אַ}}מְהוּת עֵת נִכְבָּשָׁה הַבַּת הַנָּאָה{{ש}} עַל יְדֵי גִלְגּוּל לִסְוֵנֵה הוּבָאָה{{ש}} {{סי|בַּ}}תְּחִלָּה בְּפֶה רַךְ לְסִבְלוּת הוּצָאָה{{ש}} סוֹף דָּבָר בְּקֹשִׁי חַיֶּיהָ הֻתְלָאָה {{סי|גַּ}}עֲגוּעֶיהָ שָׁפְכָה לְדוֹדָהּ קְרֹא תֶגֶר{{ש}} בְּקַטְנוּתָהּ אֲהֵבָהּ קֹדֶם יָצְאָה לְבֶגֶר{{ש}} {{סי|דַּ}}לּוּ לוֹ עֵינֶיהָ לְהוֹצִיאָהּ מִמַּסְגֵּר{{ש}} הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ הֱיוֹת פּוֹתֵחַ וְסוֹגֵר {{סי|הֵ}}בִין הַמְאָרֵס כִּי בַדִּין מִשְׁתּוֹקְקָה{{ש}} וְסִימָנֶיהָ בֻּחָלו וְצָמְלוּ בְּתוֹךְ חֵיקָהּ{{ש}} {{סי|וְ}}קוֹמָתָהּ גָּדְלָה וְעָמְדָה עַל פִּרְקָהּ{{ש}} הִתְחִיל לִתְבֹּעַ בָּהּ וּלְהַשְׁלִים חֻקָּה {{סי|זְ}}מַן עִתָּהּ הִגִּיעַ וּלְהִנָּשֵׂא רְאוּיָה{{ש}} וְאֵין לְהַפְרִיז נְדוּנְיָה קִשּׁוּרֶיהָ וְעֶדְיָהּ{{ש}} {{סי|חֻ}}יַּב בָּהּ חָתָן בִּשְׁאֵרָהּ וְכִסּוּיָהּ{{ש}} וְעוֹנָתָהּ וּרְפוּאָתָהּ וְגַם פִּרְקוֹנָהּ מִשִּׁבְיָה {{סי|טָ}}הֳרוֹת הֻחְזָקָה מִנְהַג הוֹרֶיהָ לְאַלֵּף{{ש}} שְׁמָהּ וּלְשׁוֹנָהּ לֹא שִׁנְּתָה בְחֶלֶף{{ש}} {{סי|יָ}}דֶיהָ לֹא פֵרְשָׂה לֶאֱלִילֵי סֶלֶף{{ש}} וְגַנָּהּ נָעֲלָה וּמַעְיָן חָתְמָה מִדֶּלֶף {{סי|כִּ}}רְאוֹת חָתָן כִּי כַלָּתוֹ מַמְתֶּנֶת{{ש}} וְלֹא בָגְדָה הֱיוֹת לְזָר מְחֻתֶּנֶת{{ש}} {{סי|לְ}}הַצִּילָהּ נִתְעוֹרַר כִּי בִבְרִיתוֹ נֶאֱמֶנֶת{{ש}} לְקָחַתָּה מֵעָרִיץ הֱיוֹת לְחֻפָּה מְזֻמֶּנֶת {{סי|מ}}וֹשִׁיעִים צִוָּה לְהִשָּׁפֵט עִם תַּנִּין{{ש}} בְּלִי רְדוֹת תַּמָּתוֹ וּבַעֲבוֹדָתוֹ לְהַאֲנִין{{ש}} {{סי|נִ}}כְחוֹ אִם יָזִיד לְשׁוֹטֵט וּלְהַצְנִין{{ש}} יֹאבְדֵהוּ מִשְּׁאֵר נֶכֶד עִם נִין {{סי|סָ}}רַר בְּגַאֲוָתוֹ נֵצֶר נֶאֱלָח וְנִתְעָב{{ש}} לֹא יָדַעְתִּי הַדּוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי עָב{{ש}} {{סי|עִ}}דַּנְתִּיהָ בְּמֵיטַב וְהִצַּלְתִּיהָ מֵרָעָב{{ש}} וְעַתָּה אֲשַׁלְּחֶנָּה פֶּן אֶהְיֶה לְלַעַב {{סי|פָּ}}ץ עָנָו: מַה תִּדּוֹן בְּזָדוֹן{{ש}} לָמָּה תַקְשֶׁה עֹרֶף וּתְגָרֶה מָדוֹן{{ש}} {{סי|צַ}}וֵּה לְהָשִׁיב חֵפֶץ לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן{{ש}} אִם תָּעִיז מֵצַח תּוּרַד לַאֲבַדּוֹן {{סי|קָ}}פְצוּ הַמַּכּוֹת לִהְיוֹת מְמַשְׁמְשׁוֹת וּבָאוֹת{{ש}} כָּעֵת הֻכָּה נִשְׁבְּרָה רוּחוֹ לְהַכְאוֹת{{ש}} {{סי|רְ}}וָחָה בְּעֵת מְצֹא הוֹסִיף לְהַלְאוֹת{{ש}} עַד נֻגַּף בְּעֶשֶׂר מְמוֹתֵי תַחֲלֻאוֹת {{סי|שִׁ}}פֵּר הַבַּת בְּמִשְׁבְּצוֹת זָהָב מְלֻבֶּשֶׁת{{ש}} בִּירַקְרַק חָרוּץ אֶבְרוֹתֶיהָ מְכֻבֶּשֶׁת{{ש}} {{סי|תָּ}}קַף לְשַׁלְּחָהּ בְּחִפָּזוֹן מְגֹרֶשֶׁת{{ש}} לְחֻמְצַת בָּצֵק לֹא הֻסְפַּק מִלֶּשֶׁת {{סי|שִׁ}}נָּה בְאִוַּלְתּוֹ זֵד יָהִיר וּכְסִיל{{ש}} {{סי|מָ}}לֵא קְרֹא אַחֲרֶיָה מַטְבַּעְתָּהּ לְהַפְסִיל{{ש}} {{סי|עָ}}רִיצֵי לִגְיוֹנָיו אָסַף כְּאֹסֶף הֶחָסִיל{{ש}} {{סי|וְנִ}}שְׁפַּט הוּא וֵאלֹהָיו יַחַד מַסֵּכָה וּפְסִיל {{סי|בְּרִ}}גְבֵי {{סי|יָ}}ם {{סי|צָ}}לְלוּ {{סי|חֲ}}יָלֵי {{סי|קָ}}מָי{{ש}} {{סי|ח}}וֹמוֹת {{סי|ז}}וֹחֲלִים {{סי|קָ}}מוּ לְהַעֲבִיר יְקוּמָי{{ש}} {{סי|וְאָ}}ז {{סי|מֵ}}אָז {{סי|צִ}}וַּנִי בְּדָת חִכּוּמָי{{ש}} לְהַזְכִּיר קְרִיעַת יַם סוּף לֵילותַי וְיָמָי {{סי|חֲז}}וֹת {{סי|קְ}}רֹא כְּמֵאָז בְּצֵאתָם מִבֵּין לְהָבִים{{ש}} יֶשַׁע וְנִפְלָאוֹת יָחִישׁ דָּר כְּרוּבִים{{ש}} נַגֵּן לוֹ שֶׁבַח וְשִׁירִים עֲרֵבִים{{ש}} כְּעַל זֹאת דָּצוּ וְשִׁבְּחוּ אֲהוּבִים<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי חתונה]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> 590vchwn5jkqdc82clkwzq3n18bb7yd 2942850 2942847 2025-06-19T19:08:10Z מו יו הו 37729 2942850 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ חזק'''}} {{סי|אַ}}מְהוּת עֵת נִכְבָּשָׁה הַבַּת הַנָּאָה{{ש}} עַל יְדֵי גִלְגּוּל לִסְוֵנֵה הוּבָאָה{{ש}} {{סי|בַּ}}תְּחִלָּה בְּפֶה רַךְ לְסִבְלוּת הוּצָאָה{{ש}} סוֹף דָּבָר בְּקֹשִׁי חַיֶּיהָ הֻתְלָאָה {{סי|גַּ}}עֲגוּעֶיהָ שָׁפְכָה לְדוֹדָהּ קְרֹא תֶגֶר{{ש}} בְּקַטְנוּתָהּ אֲהֵבָהּ קֹדֶם יָצְאָה לְבֶגֶר{{ש}} {{סי|דַּ}}לּוּ לוֹ עֵינֶיהָ לְהוֹצִיאָהּ מִמַּסְגֵּר{{ש}} הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ הֱיוֹת פּוֹתֵחַ וְסוֹגֵר {{סי|הֵ}}בִין הַמְאָרֵס כִּי בַדִּין מִשְׁתּוֹקְקָה{{ש}} וְסִימָנֶיהָ בֻּחָלו וְצָמְלוּ בְּתוֹךְ חֵיקָהּ{{ש}} {{סי|וְ}}קוֹמָתָהּ גָּדְלָה וְעָמְדָה עַל פִּרְקָהּ{{ש}} הִתְחִיל לִתְבֹּעַ בָּהּ וּלְהַשְׁלִים חֻקָּה {{סי|זְ}}מַן עִתָּהּ הִגִּיעַ וּלְהִנָּשֵׂא רְאוּיָה{{ש}} וְאֵין לְהַפְרִיז נְדוּנְיָה קִשּׁוּרֶיהָ וְעֶדְיָהּ{{ש}} {{סי|חֻ}}יַּב בָּהּ חָתָן בִּשְׁאֵרָהּ וְכִסּוּיָהּ{{ש}} וְעוֹנָתָהּ וּרְפוּאָתָהּ וְגַם פִּרְקוֹנָהּ מִשִּׁבְיָה {{סי|טָ}}הֳרוֹת הֻחְזָקָה מִנְהַג הוֹרֶיהָ לְאַלֵּף{{ש}} שְׁמָהּ וּלְשׁוֹנָהּ לֹא שִׁנְּתָה בְחֶלֶף{{ש}} {{סי|יָ}}דֶיהָ לֹא פֵרְשָׂה לֶאֱלִילֵי סֶלֶף{{ש}} וְגַנָּהּ נָעֲלָה וּמַעְיָן חָתְמָה מִדֶּלֶף {{סי|כִּ}}רְאוֹת חָתָן כִּי כַלָּתוֹ מַמְתֶּנֶת{{ש}} וְלֹא בָגְדָה הֱיוֹת לְזָר מְחֻתֶּנֶת{{ש}} {{סי|לְ}}הַצִּילָהּ נִתְעוֹרַר כִּי בִבְרִיתוֹ נֶאֱמֶנֶת{{ש}} לְקָחַתָּה מֵעָרִיץ הֱיוֹת לְחֻפָּה מְזֻמֶּנֶת {{סי|מ}}וֹשִׁיעִים צִוָּה לְהִשָּׁפֵט עִם תַּנִּין{{ש}} בְּלִי רְדוֹת תַּמָּתוֹ וּבַעֲבוֹדָתוֹ לְהַאֲנִין{{ש}} {{סי|נִ}}כְחוֹ אִם יָזִיד לְשׁוֹטֵט וּלְהַצְנִין{{ש}} יֹאבְדֵהוּ מִשְּׁאֵר נֶכֶד עִם נִין {{סי|סָ}}רַר בְּגַאֲוָתוֹ נֵצֶר נֶאֱלָח וְנִתְעָב{{ש}} לֹא יָדַעְתִּי הַדּוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי עָב{{ש}} {{סי|עִ}}דַּנְתִּיהָ בְּמֵיטַב וְהִצַּלְתִּיהָ מֵרָעָב{{ש}} וְעַתָּה אֲשַׁלְּחֶנָּה פֶּן אֶהְיֶה לְלַעַב {{סי|פָּ}}ץ עָנָו: מַה תִּדּוֹן בְּזָדוֹן{{ש}} לָמָּה תַקְשֶׁה עֹרֶף וּתְגָרֶה מָדוֹן{{ש}} {{סי|צַ}}וֵּה לְהָשִׁיב חֵפֶץ לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן{{ש}} אִם תָּעִיז מֵצַח תּוּרַד לַאֲבַדּוֹן {{סי|קָ}}פְצוּ הַמַּכּוֹת לִהְיוֹת מְמַשְׁמְשׁוֹת וּבָאוֹת{{ש}} כָּעֵת הֻכָּה נִשְׁבְּרָה רוּחוֹ לְהַכְאוֹת{{ש}} {{סי|רְ}}וָחָה בְּעֵת מְצֹא הוֹסִיף לְהַלְאוֹת{{ש}} עַד נֻגַּף בְּעֶשֶׂר מְמוֹתֵי תַחֲלֻאוֹת {{סי|שִׁ}}פֵּר הַבַּת בְּמִשְׁבְּצוֹת זָהָב מְלֻבֶּשֶׁת{{ש}} בִּירַקְרַק חָרוּץ אֶבְרוֹתֶיהָ מְכֻבֶּשֶׁת{{ש}} {{סי|תָּ}}קַף לְשַׁלְּחָהּ בְּחִפָּזוֹן מְגֹרֶשֶׁת{{ש}} לְחֻמְצַת בָּצֵק לֹא הֻסְפַּק מִלֶּשֶׁת {{סי|שִׁ}}נָּה בְאִוַּלְתּוֹ זֵד יָהִיר וּכְסִיל{{ש}} {{סי|מָ}}לֵא קְרֹא אַחֲרֶיָה מַטְבַּעְתָּהּ לְהַפְסִיל{{ש}} {{סי|עָ}}רִיצֵי לִגְיוֹנָיו אָסַף כְּאֹסֶף הֶחָסִיל{{ש}} {{סי|וְנִ}}שְׁפַּט הוּא וֵאלֹהָיו יַחַד מַסֵּכָה וּפְסִיל {{סי|בְּרִ}}גְבֵי {{סי|יָ}}ם {{סי|צָ}}לְלוּ {{סי|חֲ}}יָלֵי {{סי|קָ}}מָי{{ש}} {{סי|ח}}וֹמוֹת {{סי|ז}}וֹחֲלִים {{סי|קָ}}מוּ לְהַעֲבִיר יְקוּמָי{{ש}} {{סי|וְאָ}}ז {{סי|מֵ}}אָז {{סי|צִ}}וַּנִי בְּדָת חִכּוּמָי{{ש}} לְהַזְכִּיר קְרִיעַת יַם סוּף לֵילותַי וְיָמָי {{סי|חֲז}}וֹת {{סי|קְ}}רֹא כְּמֵאָז בְּצֵאתָם מִבֵּין לְהָבִים{{ש}} יֶשַׁע וְנִפְלָאוֹת יָחִישׁ דָּר כְּרוּבִים{{ש}} נַגֵּן לוֹ שֶׁבַח וְשִׁירִים עֲרֵבִים{{ש}} כְּעַל זֹאת דָּצוּ וְשִׁבְּחוּ אֲהוּבִים <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי חתונה]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> fnhxxvfy1vv41y5ysk0u3a1r1qya6xh נשמת ישרים יהלוך 0 1726557 2942845 2929819 2025-06-19T19:03:17Z מו יו הו 37729 2942845 wikitext text/x-wiki {{הור|סימן: '''יוסף'''}} {{סי|נִשְׁמַת|10}} {{סי|יְ}}שָׁרִים יַהֲלֹךְ לְאוֹר זוֹרֵחַ{{ש}} {{סי|יִ}}חוּדְךָ יַאֲמִירוּ / יְדִידִים מִתְאַוִּים לְקוֹל צוֹרֵחַ :יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ.{{ממס|תהלים עב ז}} {{סי|נִשְׁמַת|10}} {{סי|וָ}}תִיקִים הַמְלַוִּים הֶחָתָן מִמְּכוֹן נְוָתוֹ{{ש}} {{סי|וִ}}יעוּדֶיךָ יְבָאֲרוּ / וִיהַלְלוּךָ כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ :וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ.{{ממס|תהלים יט ו}} {{סי|נִשְׁמַת|10}} {{סי|שָׂ}}שִׂים וּשְׂמֵחִים בְּרוֹב עוֹז וּתְהִלָּה{{ש}} {{סי|סִ}}לּוּדְךָ יַגְבִּירוּ / שִׁירוֹת בְּרִנָּה וְצָהֳלָה :קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה.{{ממס|ירמיהו לג יא}} {{סי|נִשְׁמַת|10}} {{סי|פִּ}}רְחֵי עֲדָתְךָ וַהֲמוֹנֵי קְהָלֶיהָ{{ש}} {{סי|פִּ}}לּוּלְךָ יְדַבְּרוּ / פּוֹצְחִים בְּרֶנֶן צִלְצוּלֶיהָ :כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ.{{ממס|ישעיהו סא י}} {{סי|נִשְׁמַת|10}} הַמַּשְׁכִּימִים הַיּוֹם עִם הֶחָתָן לָבֹא{{ש}} הִלּוּלְךָ יְהַדְּרוּ / הַיּוֹשְׁבִים מִפֹּה וּמִפֹּה סְבִיבוֹ :בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ.{{ממס|שה"ש ג יא}} {{סי|נִשְׁמַת|10}} קְדוֹשִׁים פּוֹצְחִים שִׁירוֹת וְהֶגְיוֹנִים{{ש}} קְדֻשָּׁתְךָ יְזַמְּרוּ / קוֹרְאִים וּמְמַחֲאִים כַּף רְנָנִים :קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים.{{ממס|תהלים סח כו}} {{סי|נִשְׁמַת|10}} קְהִלּוֹת יַעֲקֹב עוֹמְדִים בְּבֵית מַאֲוַיָּם{{ש}} הֵם וּבְנֵיהֶם גִּזְעָם וּפִרְיָם :וְאוֹמְרִים: אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם.<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי חתונה]] [[קטגוריה:פיוטי נשמת]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> 8xibpn0veg5n6819zewcj4hrd8bf43y כבודו אופד להנשא 0 1726558 2942871 2919867 2025-06-19T22:31:18Z מו יו הו 37729 2942871 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''משה הסופר יחזק'''}} {| |- |כְּבוֹדוֹ |- |{{סי|אֻ}}פַּד לְהִנָּשֵׂא בְּחֶֽסֶד וֶאֱמֶת וְצֶֽדֶק{{רווח|1}}||{{שמאל|וְשָׁלוֹם}} |- |{{סי|בְּ}}כֵס הוּכַן כִּבְאַרְבַּע רַגְלַֽיִם בְּאוֹתוֹתֵי{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|גָּ}}דוֹל כִּי מִלְּפָנָיו מִכֹּל חָבִיב{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|דְּ}}רִישַׁת שֵׁם קָדְשׁוֹ בְּכֵן וַיִּקְרָא{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|הֲ}}לֹא מִבְּרֵאשִׁית בִּבְרִיאַת עוֹלָם נִתְנַהַג{{רווח|1}}||{{שמאל|בְּשָׁלוֹם}} |- |{{סי|וּ}}מֵהִתְגָּרוֹת בֵּין הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים עָשָׂה{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|זִ}}מֵּן בְּרִיאָתָם בְּשָׁוֶה הֱיוֹת בֵּינֵיהֶם{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|חָ}}תָן כְּמוֹ כֵן מִמַּֽעְלָה וּמִמַֽטָּה הֶעֱמִיד{{רווח|1}}||{{שמאל|בְּשָׁלוֹם}} |- |{{סי|טֶֽ}}רֶד קִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת מִזְּנֽוֹחַ{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|יֻ}}סְּדוּ כֵן לְהוֹשִׁיב עַמּוֹ בִּנְוֵה{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|כּ}}וֹנֵן חָתָן וְכַלָּה טֶֽרֶם יָדְעוּ{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|לְ}}הִקָּרְאוֹת אֵשׁ וָאֵשׁ בִּנְטוֹתָם מִנְּתִיב{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|מִ}}לֵּא שְׁמוֹתָם בִּשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ בֶּאֱמֶת{{רווח|1}}||{{שמאל|וְשָׁלוֹם}} |- |{{סי|נִ}}קְרָאִים הֱיוֹת אִישׁ וְאִשָּׁה בִּבְרִית{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|ס}}וֹד שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שִׁכֵּן בְּפוּרָם{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|עִ}}תֵּד וְתִקֵּן בָּהֶן הִזָּקֵק בְּשִׁתּוּף{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|פֵּ}}ירוּשׁ הַסּוֹד יָהּ הוּא אֲדוֹן{{רווח|1}}||{{שמאל|הַשָּׁלוֹם}} |- |{{סי|צִ}}יגָם בּוֹ מֵהִכָּווֹת בְּאִשָּׁם כִּבְאֵין{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|קִ}}שְּׁטוֹ וְהִתְוִיכוֹ בֵּינֵיהֶם קְנוֹת הַחַיִּים{{רווח|1}}||{{שמאל|וְהַשָּׁלוֹם}} |- |{{סי|רִ}}בֵּץ מְלוֹן שֶֽׁכֶן אָהֳלָם בִּמְסִילַּת{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|תִּ}}קְּנָם זֶה לְמַֽעְלָה מִזֶּה בִּמְסִבַּת{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|מַ}}הֲלָכָם כְּעוֹלֶה בְסֻלָּם לְאַחֲרָיו בְּמִישׁוֹר{{רווח|1}}||{{שמאל|וְשָׁלוֹם}} |- |{{סי|שִׁ}}יר לְאַחֲרֵיהֶם וְלֹא לִפְנֵיהֶם עֲלוֹת{{רווח|1}}||{{שמאל|בְּשָׁלוֹם}} |- |{{סי|הַ}}מְשֵׁל וָפַֽחַד עִמּוֹ עוֹשֶׂה בִמְרוֹמָיו{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|הֶ}}עֱמִיד מִיכָאֵל שֶֽׁלֶג וְגַבְרִיאֵל אֵשׁ בְּמַעֲרֶֽכֶת{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|סָ}}מַךְ עֲמִידָתָם בְּקָרוֹב יָחִיד בְּחִבַּת{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|וְ}}לֹא זֶה מַזִּיק זֶה מֵרוֹב{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|פְּ}}נֵי אַרְיֵה וָשׁוֹר בְּכֵס מֶֽלֶךְ{{רווח|1}}||{{שמאל|הַשָּׁלוֹם}} |- |{{סי|רְ}}צוּיִם זֶה בָזֶה כְּרֵעִים מְבַקְשֵׁי{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|יְ}}צִירַת כְּלִילַת אֵשׁ וּבָרָד מַלְאֲכֵי{{רווח|1}}||{{שמאל|הַשָּׁלוֹם}} |- |{{סי|חֲ}}צוּיִם בָּהֶם מִכִּבּוּי וְכִוּוּי מֻשְׁלָמִים{{רווח|1}}||{{שמאל|בְּשָׁלוֹם}} |- |{{סי|זְ}}מוּנִים עוֹמְדִים בְּאֵימָה לְהַשְׁמִֽיעַ בְּדִבּוּר{{רווח|1}}||{{שמאל|שָׁלוֹם}} |- |{{סי|קָ}}דוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ בְּיִחוּד לֵב{{רווח|1}}||{{שמאל|וְשָׁלוֹם}} |} <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי חתונה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> 0pp6g268lqtdy4twd7ninropwnpca1o לבעל התפארת 0 1726594 2942948 2933894 2025-06-20T09:11:17Z בן עדריאל 9444 2942948 wikitext text/x-wiki {{הור|סימן: '''בנימן'''}} לְ{{סי|בַ}}עַל הַתִּפְאֶרֶת / מְתַכֵּן רוֹם בַּזֶּרֶת{{ש}} מַעֲצִימִים אַדֶּרֶת / מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת{{ש}} נוֹחִים לוֹ לְתִשְׁחֹרֶת / כַּהֲלָכָה וּמַסֹּרֶת{{ש}} וַאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש א ו}} / תְּהִלָּה בְּפִי סוֹדָרֶת לְ{{סי|נִ}}קְרָא רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן / מֶלֶךְ אַדִּירִירוֹן{{ש}} מַבִּיעִים סֶלֶד וָרֹן / בְּיֹשֶׁר וּבְכִשְׁרוֹן{{ש}} וְאִתָּם מִטַּטְרוֹן / פִּסְקוֹן אִטְמוֹן וְסִגְרוֹן{{ש}} וַאֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ב א}} / מִשְׁתַּחֲוֶה פְּנֵי אָרוֹן לְ{{סי|יָ}}הּ חוֹצֵב לֶהָבָה / נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה{{ש}} וְעִירֵי מֶרְכָּבָה / וְקַדִּישֵׁי שַׁלְהֵבָה{{ש}} מִתְגַּבְּרִים לְהַקְשִׁיבָה / קְדֻשָּׁה כְּאַחַת חֲטִיבָה{{ש}} וַאֲנִי חוֹלַת אַהֲבָה{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ב ה}} / בַּקָּשָׁה כְּשַׁי עֲרֵבָה לְ{{סי|מַ}}פְלִיא פְלָאוֹת / אֲדוֹן כָּל הַנִּפְלָאוֹת{{ש}} כִּתִּים וַחֲיָלוֹת / בְּחַדְרֵי הֵיכָלוֹת{{ש}} רוֹעֲשִׁים בְּקוֹלוֹת / נוֹעָדִים בְּמַקְהֵלוֹת{{ש}} וַאֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ח י}} / תִּשְׁבָּחוֹת וּתְהִלּוֹת לְ{{סי|נֶ}}אֱמָן בִּבְרִיתוֹ / וְקַיָּם בִּשְׁבוּעָתוֹ{{ש}} חַשְׁמַלֵּי שֵׁרוּתוֹ / מִתְבַּהֲלִים מִשְּׂאֵתוֹ{{ש}} מִתְנַטְּלִים מֵאֵימָתוֹ / וּמַגִּידִים אֱלָהוּתוֹ{{ש}} וַאֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ז יא}} / בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ <noinclude>[[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:בנימין בן זרח]]</noinclude> ddeanpnt38j7mw82w3ubxjfnub9mvw4 כבודו אור יזריח 0 1726602 2942951 2933906 2025-06-20T09:14:10Z בן עדריאל 9444 2942951 wikitext text/x-wiki {{הור|סימן: '''א"ב'''}} כְּבוֹדוֹ{{ש}} {{סי|א}}וֹר יַזְרִיחַ / {{סי|בְּ}}מִקְדַּשׁ קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|גִּ}}יהַּ נֵרוֹת נֶחֱזֶה / {{סי|דּ}}וֹלְקִים בְּקֹּדֶשׁ{{ש}} {{סי|הָ}}שֵׁב כֹּהֲנִים לְמַחְלְקוֹתָם / {{סי|וִ}}ישָׁרְתוּךָ בַּקֹּדֶשׁ{{ש}} {{סי|זְ}}רוּיֶיךָ יְקֻבָּצוּ חֲזוֹת / {{סי|חֲ}}נֻכַּת מִקְרָא קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|טֶ}}כֶס מִצְוַת נֵרוֹת שִׁבְעָה / {{סי|יַ}}עַרְכוּ בַּקֹּדֶשׁ{{ש}} {{סי|כֹּ}}הֲנִים קְדוֹשִׁים / {{סי|לְ}}בוּשֵׁי בִּגְדֵי קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|מְ}}נוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ / {{סי|נֵ}}רוֹתֶיהָ בַּקֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|שְׂ}}רָד מְכֻרְבָּלִים / {{סי|עֵ}}ת תָּשִׁיב בַּקֹּדֶשׁ{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר מִגְבָּעוֹת / {{סי|צִ}}יץ נֶזֶר הַקֹּדֶשׁ{{ש}} {{סי|קָ}}רֵב לִתְבוּאַת / {{סי|רֵ}}אשִׁית קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|שׁ}}וּבָה בְרַחֲמִים לְעִיר הַקֹּדֶשׁ{{ש}} {{סי|תִּ}}תְפָּאַר וְתִתְקַדַּשׁ בְּפִי שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ <noinclude>[[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי חנוכה]] </noinclude> 993fys791zpwmc2erv8g428sqxjnowe יחדיו בשיר מעלות 0 1726634 2942848 2930407 2025-06-19T19:06:14Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942848 wikitext text/x-wiki <noinclude> ==יחדיו בשיר מעלות== {{טקסט מנוקד|גודל=25}} {{הור2|פיוט רשות לברכו. הבית הראשון נאמר למנהג אשכנז המערבי [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מערבי)|בשבת חתונה]].}} </noinclude>יַחְדָּו בְּשִׁיר מַעֲלוֹת עַל אוֹר נְגוֹהִים{{ש}} עַמִּי, בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים <noinclude>{{סי|יִ}}</noinclude><includeonly>יִ</includeonly>שְׂאוּ בְּנֵי אֵל חַי אֶל אֵל בְּרָכָה{{ש}} שֶׁמֶשׁ לָאוֹר נָתַן, בָּרָא חֲשֵׁכָה{{ש}} חָמַל בְּרֹב חֲסָדָיו נֶפֶשׁ פְּרוּכָה{{ש}} יֹאמְרוּ עֲלֵי כָכָה / בָּרוּךְ אֱלֹהִים {{רפרן|עַמִּי, בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים}}<noinclude> {{סי|וִ}}עוּד נְוַת בֵּיתוֹ מָתוֹק וְנֹפֶת{{ש}} אַךְ רִחֲקוּ אוֹתִי גֹּמֶר וְיֶפֶת{{ש}} אָכֵן בְּתוֹךְ עֵדָה אוֹת הִיא וּמוֹפֵת{{ש}} שָׁמָּה מְרַחֶפֶת / רוּחַ אֱלֹהִים {{רפרן|עַמִּים בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים}} {{סי|ס}}וֹדוֹ מְאֹד הִפְלִיא נֶאְזָר גְּבוּרָה{{ש}} כִּי הוּא בְּחָכְמָה צָר צוּרָה בְצוּרָה{{ש}} מִשְׂגָּב לְעַמּוֹ הוּא מִבְטָח בְּצָרָה{{ש}} חֹשֶׁךְ וְגַם אוֹרָה / בָּרָא אֱלֹהִים {{רפרן|עַמִּים בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים}} {{סי|פִּ}}נּוֹת צְבָא שַׁחַק עוֹלִים וְיוֹרְדִים{{ש}} עֶרֶב עֲדֵי אֶרֶץ כּוֹרְעִים וּמוֹדִים{{ש}} לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצֵר שָׂשִׂים וְחָדִים{{ש}} בָּם אוֹת וּמוֹעֲדִים / נָתַן אֱלֹהִים {{רפרן|עַמִּים בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים}} גָּבַהּ וְלֹא בָזָה עָנִי וְנִבְזֶה{{ש}} גָּדוֹל וְלֹא שָׁר בּוֹ נָבִיא וְחוֹזֶה{{ש}} לַיְלָה וְיוֹם הִפְלִיא מַחֲזֶה וּמַחֲזֶה{{ש}} אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה / עָשָׂה אֱלֹהִים {{רפרן|עַמִּים בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים}} בָּרְכוּ צְבָאָיו אֵל עוֹשֵׂי דְבָרוֹ{{ש}} בָּרְכוּ מְשָׁרְתָיו אֵל עַל הוֹד הֲדָרוֹ{{ש}} בָּרְכִי לְיָהּ נַפְשִׁי גָּדְלוֹ וְזִכְרוֹ{{ש}} כִּי כֹּל בְּמַאֲמָרוֹ / יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים {{רפרן|עַמִּים בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים}} [[קטגוריה:פיוטי רשות לברכו]] [[קטגוריה:פיוטי חתונה]] [[קטגוריה:חתימה]] 61pav4lzhmuoqn2y0z7kqqbaoqo1htl אהלל בצלצלי שמע 0 1726787 2942952 2937693 2025-06-20T09:14:56Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942952 wikitext text/x-wiki {{הור|סימן: '''א"ב''', '''בנימין'''}} אַהַלֵּל בְּצִלְצְלֵי שָׁמַע לְאֵל אֱלֹהִים יְיָ{{ש}} אוֹתִיּוֹת תּוֹרָתוֹ אֲבָאֵר לְעַם הֲמוֹנָי{{ש}} אֲשֶׁר הִפְלִיא וְהִגְדִּיל וּמָסַר לְמֹשֶׁה מִסִּינָי {{הור|'''אָלֶף'''}} {{סי|א}}וֹת רִאשׁוֹנָה אַחַת הִיא וְנִקְרֵאת בְּשָׁלֹשׁ{{ש}} רֶמֶז לְיִחוּד הַשֵּׁם הַנִּקְדָּשׁ בִּקְדֻשּׁוֹת שָׁלֹשׁ{{ש}} זֶה פֵּרוּשׁוֹ אֶחָד וְאוֹתִיּוֹת שָׁלֹשׁ {{הור|'''בֵּית'''}} {{סי|בֵּ}}ין שְׁתַּיִם מְנוּיָה וּטְעָמֶיהָ מוֹדִיעִים{{ש}} כִּי עָתִיד עוֹלָם לֵחָרֵב פַּעֲמַיִם בְּשִׁקּוּעִים{{ש}} אַחַת בְּדוֹר הַמַּבּוּל וְאַחַת בְּשֵׁשֶׁת אֲלָפִים וְשָׁלֹשׁ וְתִשְׁעִים :<b>{{הור|'''גִּימֵל'''}} {{סי|גְּ}}מוּל חַסְדּוֹ אֲשֶׁר גָּמַל בְּעוֹלָמוֹ{{ש}} :מֵכִין נְשָׁמוֹת וּמִחְיָה, גְּבוּרָה וְעֵצָה מֵעִמּוֹ{{ש}} :וּשְׁאָר צָרְכֵּי יְצוּרָיו הַחוֹסִים בִּשְׁמוֹ. קָדוֹשׁ</b> {{הור|'''דָּלֶת'''}} {{סי|דְּ}}מוּת פָּנֶיהָ לָמָּה כְּלַפֵּי הֵא מוּבָא{{ש}} כִּי כָל מַצְלִיחַ בָּזֶה יִדַּל לָעוֹלָם הַבָּא{{ש}} כְּגוֹן עֵשָׂו וַחֲבֵרָיו עוֹשֵׂי רָעָה רַבָּה {{הור|'''הֵא'''}} {{סי|הֶ}}גְיוֹנָהּ מְשֻׁנֶּה מִכָּל הָאוֹתִיּוֹת{{ש}} בְּכֻלָּם הַרְגֵּשׁ שָׂפָה וּבְהֵא אֵינוֹ מָצוּי לִהְיוֹת{{ש}} לְלַמֶּדְךָ כִּי בְהֵא נִבְרְאוּ תּוֹלָדוֹת חוּג וַעֲלִיּוֹת {{הור|'''וָו'''}} {{סי|וָ}}וֵי עַמּוּדֵי אֵשׁ אֲשֶׁר צָגִים פְּנֵי אֵל אֵלִים{{ש}} הֵם שֵׁמוֹת הַמְפֹרָשִׁים וּמִכָּל שֵׁמוֹת מְעֻלִּים{{ש}} בְּסוֹד רָזֵיהֶם מִשְׁתַּמְּשִׁים אֶרְאֶלִּים {{הור|'''זַיִן'''}} {{סי|זֶ}}ה כֹּחַ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה מַפְתְּחוֹת{{ש}} כְּגוֹן רֶחֶם וּמָטָר וְקִבְרֵי מֵתֵי רוּחוֹת{{ש}} וְאַחֲרוֹנָה שֶׁבְּכֻלָּם מַפְתֵּחַ עֲלוּקוֹת שׁוּחוֹת {{הור|'''חֵית'''}} {{סי|חֵ}}טְא פֵּרוּשׁוֹ אֲשֶׁר חוֹטְאִים רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}} עֲתִידִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וּלְהָעִיד אֵין כָּאֵל{{ש}} וּמִיָּד יֵחָשְׁבוּ כִּשְׁאָר צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל {{הור|'''טֵית'''}} {{סי|טִ}}יט הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁחֲסִידִים מֶנּוּ נִצְמָחִים{{ש}} כִּתּוֹת וַחֲבוּרוֹת יְקָרִים וּמְשֻׁבָּחִים{{ש}} וְרֵיחַ לְבוּשֵׁיהֶם כְּרֵיחַ נִיחוֹחִים {{הור|'''יוֹד'''}} {{סי|יָ}}ד וָשֵׁם וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת{{ש}} יַעֲנִיד לִסְגֻלָּתוֹ בְּרַאֲיָה וּמָסֹרֶת{{ש}} שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת {{הור|'''כַּף'''}} {{סי|כַּ}}פָּיו אֵל יִסְפֹּק בְּשַׂמֵּחַ אֹם מֵאֻמּוֹת{{ש}} בְּנַחֲלַת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה עוֹלָמוֹת{{ש}} וְתַעֲנוּג זִיז שָׂדַי לִוְיָתָן וּבְהֵמוֹת {{הור|'''לָמֶד'''}} {{סי|לֵ}}ב אָדָם שָׁקוּל כְּכָל הָאֵבָרִים{{ש}} בְּעַיִן וְאֹזֶן וְדִבּוּר וּבְרֹב שְׁאָר דְּבָרִים{{ש}} וּבוֹ סְמוּכָה וּתְלוּיָה יִרְאַת מַשְׁפִּיל וּמֵרִים {{הור|'''מֵם'''}} {{סי|מַ}}ה טַעַם, מָשָׁל לִשְׁנַיִם דָּרִים בְּאֶחָד מָדוֹר{{ש}} כִּי בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד מְקַלְּסִים וְשׂוֹחֲחִים לִסְדֹּר{{ש}} מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר {{הור|'''נוּן'''}} {{סי|נֵ}}ר יְיָ נִשְׁמַת אָדָם וְלֹא נִשְׁמַת בְּהֵמָה{{ש}} אַף כִּי לְפִי מִיתָתָם זוֹ לְזוֹ דּוֹמָה{{ש}} לִתְחִיַּת הַמֵּתִים לְרוּחַ אָדָם תְּקוּמָה {{הור|'''סמך'''}} {{סי|ס}}וֹד מִשְׁכָּן שֶׁסּוֹמְכִים לוֹ אֲמָנָה{{ש}} מַחֲנֵה יְהוּדָה מִזְרָחָה וּמַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה{{ש}} וּמַחֲנֵה אֶפְרַיִם יָמָּה וּמַחֲנֵה דָּן צָפוֹנָה {{הור|'''עַיִן'''}} {{סי|עֵ}}ץ חַיִּים הִיא לְעוֹשֶׂיהָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת אָזְנַיִם{{ש}} מְעִידָה עַל עַיִן וּמַכְרַעַת צֶדֶק בְּמֹאזְנַיִם{{ש}} מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם {{הור|'''פֵּא'''}} {{סי|פֶּ}}ה שֶׁל כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן{{ש}} פָּץ תְּנָה לִּי שִׂיחָה כִּי לְכָךְ נוֹצַר הַלָּשׁוֹן{{ש}} הֱשִׁיבוֹ מִי שָׂם פֶּה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן {{הור|'''צָדִי'''}} {{סי|צִ}}דְקַת אֱלֹהֵינוּ עִם בָּשָׂר וָדָם{{ש}} מְלַמְּדָם דֶּרֶךְ צֶדֶק וְרַב טוּב לְהַעֲתִידָם{{ש}} גְּבוּרוֹת מִפְעֲלוֹתָיו לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי אָדָם {{הור|'''קוֹף'''}} {{סי|קֶ}}רֶן עוֹר פְּנֵי פוֹדֶה הִקִּיף כָּל דְּבַר חָכְמָה{{ש}} דִּבּוּרוֹ כְּצֵאת שַׁלְהֶבֶת וּפָנָיו כְּזִיו הַחַמָּה{{ש}} לְהָקֵל עֹל הַכָּבֵד מֵעַל יוֹנָה תַּמָּה {{הור|'''רֵישׁ'''}} {{סי|רֵ}}אשִׁית תְּבוּאַת בְּנֵי שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת{{ש}} נְתוּנִים לְכָל אֻמָּה לְרֹאשׁ וְלֹא לִזְנָבוֹת{{ש}} הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוּת רֹכֵב עֲרָבוֹת {{הור|'''שִׁין'''}} {{סי|שְׁ}}לֹשָׁה עֲנָפִים יֶשׁ לָהּ כְּמוֹ כִּסֵּא מַשְׁבֵּר{{ש}} כִּי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שִׁנֵּי רְשָׁעִים יְשַׁבֵּר{{ש}} וּלְעַמּוֹ יִתְרוֹן הַכְשֵׁיר וַחֲיָלִים יְגַבֵּר {{הור|'''תָּיו'''}} {{סי|תַּ}}אֲוַת אָדָם מִתְאַוֶּה לִדְבָרִים רַבִּים{{ש}} לְעֹשֶׁר וּגְדֻלָּה וְכָבוֹד וּבוֹרוֹת חֲצוּבִים{{ש}} וּבְמוֹתוֹ לֹא יְלַוּוּהוּ כִּי אִם תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים {{סי|בְּ}}כֵן אֲשֶׁר בְּחָרָן וְצָר בָּהֶן כָּל מְלַאכְתּוֹ{{ש}} {{סי|נָ}}טַע חוּג לַהֲדוֹמוֹ וְשַׁחַק לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}} {{סי|יִ}}פָּה צַר וָאוֹר וּמַזָּלוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ {{סי|מֵ}}ימוֹת שָׁעֳלוֹ לְצַד הָעוֹלָם הֵשִׂים{{ש}} {{סי|יִ}}שֵּׁב וּמִלֵּא כָּל קְצוֹת אֶרֶץ וַאֲפָסִים{{ש}} {{סי|נָ}}פַשׁ לְסוֹף פֹּעַל וְשָׁבַת מִכָּל הַמַּעֲשִׂים :<b>{{הור|'''גִּימֵל'''}} גְּמוּל חַסְדּוֹ אֲשֶׁר גָּמַל בְּעוֹלָמוֹ{{ש}} :מֵכִין נְשָׁמוֹת וּמִחְיָה, גְּבוּרָה וְעֵצָה מֵעִמּוֹ{{ש}} :וּשְׁאָר צָרְכֵּי יְצוּרָיו הַחוֹסִים בִּשְׁמוֹ. קָדוֹשׁ</b> [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] mzsywrq22e31zbgxqgo7p92vqkcludf 2942962 2942952 2025-06-20T09:26:29Z בן עדריאל 9444 2942962 wikitext text/x-wiki {{הור|סימן: '''א"ב''', '''בנימין'''}} אַהַלֵּל בְּצִלְצְלֵי שָׁמַע לְאֵל אֱלֹהִים יְיָ{{ש}} אוֹתִיּוֹת תּוֹרָתוֹ אֲבָאֵר לְעַם הֲמוֹנָי{{ש}} אֲשֶׁר הִפְלִיא וְהִגְדִּיל וּמָסַר לְמֹשֶׁה מִסִּינָי {{הור|'''אָלֶף'''}} {{סי|א}}וֹת רִאשׁוֹנָה אַחַת הִיא וְנִקְרֵאת בְּשָׁלֹשׁ{{ש}} רֶמֶז לְיִחוּד הַשֵּׁם הַנִּקְדָּשׁ בִּקְדֻשּׁוֹת שָׁלֹשׁ{{ש}} זֶה פֵּרוּשׁוֹ אֶחָד וְאוֹתִיּוֹת שָׁלֹשׁ {{הור|'''בֵּית'''}} {{סי|בֵּ}}ין שְׁתַּיִם מְנוּיָה וּטְעָמֶיהָ מוֹדִיעִים{{ש}} כִּי עָתִיד עוֹלָם לֵחָרֵב פַּעֲמַיִם בְּשִׁקּוּעִים{{ש}} אַחַת בְּדוֹר הַמַּבּוּל וְאַחַת בְּשֵׁשֶׁת אֲלָפִים וְשָׁלֹשׁ וְתִשְׁעִים :<b>{{הור|'''גִּימֵל'''}} {{סי|גְּ}}מוּל חַסְדּוֹ אֲשֶׁר גָּמַל בְּעוֹלָמוֹ{{ש}} :מֵכִין נְשָׁמוֹת וּמִחְיָה, גְּבוּרָה וְעֵצָה מֵעִמּוֹ{{ש}} :וּשְׁאָר צָרְכֵּי יְצוּרָיו הַחוֹסִים בִּשְׁמוֹ. קָדוֹשׁ</b> {{הור|'''דָּלֶת'''}} {{סי|דְּ}}מוּת פָּנֶיהָ לָמָּה כְּלַפֵּי הֵא מוּבָא{{ש}} כִּי כָל מַצְלִיחַ בָּזֶה יִדַּל לָעוֹלָם הַבָּא{{ש}} כְּגוֹן עֵשָׂו וַחֲבֵרָיו עוֹשֵׂי רָעָה רַבָּה {{הור|'''הֵא'''}} {{סי|הֶ}}גְיוֹנָהּ מְשֻׁנֶּה מִכָּל הָאוֹתִיּוֹת{{ש}} בְּכֻלָּם הַרְגֵּשׁ שָׂפָה וּבְהֵא אֵינוֹ מָצוּי לִהְיוֹת{{ש}} לְלַמֶּדְךָ כִּי בְהֵא נִבְרְאוּ תּוֹלָדוֹת חוּג וַעֲלִיּוֹת {{הור|'''וָו'''}} {{סי|וָ}}וֵי עַמּוּדֵי אֵשׁ אֲשֶׁר צָגִים פְּנֵי אֵל אֵלִים{{ש}} הֵם שֵׁמוֹת הַמְפֹרָשִׁים וּמִכָּל שֵׁמוֹת מְעֻלִּים{{ש}} בְּסוֹד רָזֵיהֶם מִשְׁתַּמְּשִׁים אֶרְאֶלִּים {{הור|'''זַיִן'''}} {{סי|זֶ}}ה כֹּחַ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה מַפְתְּחוֹת{{ש}} כְּגוֹן רֶחֶם וּמָטָר וְקִבְרֵי מֵתֵי רוּחוֹת{{ש}} וְאַחֲרוֹנָה שֶׁבְּכֻלָּם מַפְתֵּחַ עֲלוּקוֹת שׁוּחוֹת {{הור|'''חֵית'''}} {{סי|חֵ}}טְא פֵּרוּשׁוֹ אֲשֶׁר חוֹטְאִים רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}} עֲתִידִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וּלְהָעִיד אֵין כָּאֵל{{ש}} וּמִיָּד יֵחָשְׁבוּ כִּשְׁאָר צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל {{הור|'''טֵית'''}} {{סי|טִ}}יט הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁחֲסִידִים מֶנּוּ נִצְמָחִים{{ש}} כִּתּוֹת וַחֲבוּרוֹת יְקָרִים וּמְשֻׁבָּחִים{{ש}} וְרֵיחַ לְבוּשֵׁיהֶם כְּרֵיחַ נִיחוֹחִים {{הור|'''יוֹד'''}} {{סי|יָ}}ד וָשֵׁם וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת{{ש}} יַעֲנִיד לִסְגֻלָּתוֹ בְּרַאֲיָה וּמָסֹרֶת{{ש}} שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת {{הור|'''כַּף'''}} {{סי|כַּ}}פָּיו אֵל יִסְפֹּק בְּשַׂמֵּחַ אֹם מֵאֻמּוֹת{{ש}} בְּנַחֲלַת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה עוֹלָמוֹת{{ש}} וְתַעֲנוּג זִיז שָׂדַי לִוְיָתָן וּבְהֵמוֹת {{הור|'''לָמֶד'''}} {{סי|לֵ}}ב אָדָם שָׁקוּל כְּכָל הָאֵבָרִים{{ש}} בְּעַיִן וְאֹזֶן וְדִבּוּר וּבְרֹב שְׁאָר דְּבָרִים{{ש}} וּבוֹ סְמוּכָה וּתְלוּיָה יִרְאַת מַשְׁפִּיל וּמֵרִים {{הור|'''מֵם'''}} {{סי|מַ}}ה טַעַם, מָשָׁל לִשְׁנַיִם דָּרִים בְּאֶחָד מָדוֹר{{ש}} כִּי בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד מְקַלְּסִים וְשׂוֹחֲחִים לִסְדֹּר{{ש}} מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר {{הור|'''נוּן'''}} {{סי|נֵ}}ר יְיָ נִשְׁמַת אָדָם וְלֹא נִשְׁמַת בְּהֵמָה{{ש}} אַף כִּי לְפִי מִיתָתָם זוֹ לְזוֹ דּוֹמָה{{ש}} לִתְחִיַּת הַמֵּתִים לְרוּחַ אָדָם תְּקוּמָה {{הור|'''סמך'''}} {{סי|ס}}וֹד מִשְׁכָּן שֶׁסּוֹמְכִים לוֹ אֲמָנָה{{ש}} מַחֲנֵה יְהוּדָה מִזְרָחָה וּמַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה{{ש}} וּמַחֲנֵה אֶפְרַיִם יָמָּה וּמַחֲנֵה דָּן צָפוֹנָה {{הור|'''עַיִן'''}} {{סי|עֵ}}ץ חַיִּים הִיא לְעוֹשֶׂיהָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת אָזְנַיִם{{ש}} מְעִידָה עַל עַיִן וּמַכְרַעַת צֶדֶק בְּמֹאזְנַיִם{{ש}} מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם {{הור|'''פֵּא'''}} {{סי|פֶּ}}ה שֶׁל כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן{{ש}} פָּץ תְּנָה לִּי שִׂיחָה כִּי לְכָךְ נוֹצַר הַלָּשׁוֹן{{ש}} הֱשִׁיבוֹ מִי שָׂם פֶּה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן {{הור|'''צָדִי'''}} {{סי|צִ}}דְקַת אֱלֹהֵינוּ עִם בָּשָׂר וָדָם{{ש}} מְלַמְּדָם דֶּרֶךְ צֶדֶק וְרַב טוּב לְהַעֲתִידָם{{ש}} גְּבוּרוֹת מִפְעֲלוֹתָיו לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי אָדָם {{הור|'''קוֹף'''}} {{סי|קֶ}}רֶן עוֹר פְּנֵי פוֹדֶה הִקִּיף כָּל דְּבַר חָכְמָה{{ש}} דִּבּוּרוֹ כְּצֵאת שַׁלְהֶבֶת וּפָנָיו כְּזִיו הַחַמָּה{{ש}} לְהָקֵל עֹל הַכָּבֵד מֵעַל יוֹנָה תַּמָּה {{הור|'''רֵישׁ'''}} {{סי|רֵ}}אשִׁית תְּבוּאַת בְּנֵי שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת{{ש}} נְתוּנִים לְכָל אֻמָּה לְרֹאשׁ וְלֹא לִזְנָבוֹת{{ש}} הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוּת רֹכֵב עֲרָבוֹת {{הור|'''שִׁין'''}} {{סי|שְׁ}}לֹשָׁה עֲנָפִים יֶשׁ לָהּ כְּמוֹ כִּסֵּא מַשְׁבֵּר{{ש}} כִּי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שִׁנֵּי רְשָׁעִים יְשַׁבֵּר{{ש}} וּלְעַמּוֹ יִתְרוֹן הַכְשֵׁיר וַחֲיָלִים יְגַבֵּר {{הור|'''תָּיו'''}} {{סי|תַּ}}אֲוַת אָדָם מִתְאַוֶּה לִדְבָרִים רַבִּים{{ש}} לְעֹשֶׁר וּגְדֻלָּה וְכָבוֹד וּבוֹרוֹת חֲצוּבִים{{ש}} וּבְמוֹתוֹ לֹא יְלַוּוּהוּ כִּי אִם תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים {{סי|בְּ}}כֵן אֲשֶׁר בְּחָרָן וְצָר בָּהֶן כָּל מְלַאכְתּוֹ{{ש}} {{סי|נָ}}טַע חוּג לַהֲדוֹמוֹ וְשַׁחַק לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}} {{סי|יִ}}פָּה צַר וָאוֹר וּמַזָּלוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ {{סי|מֵ}}ימוֹת שָׁעֳלוֹ לְצַד הָעוֹלָם הֵשִׂים{{ש}} {{סי|יִ}}שֵּׁב וּמִלֵּא כָּל קְצוֹת אֶרֶץ וַאֲפָסִים{{ש}} {{סי|נָ}}פַשׁ לְסוֹף פֹּעַל וְשָׁבַת מִכָּל הַמַּעֲשִׂים :<b>{{הור|'''גִּימֵל'''}} גְּמוּל חַסְדּוֹ אֲשֶׁר גָּמַל בְּעוֹלָמוֹ{{ש}} :מֵכִין נְשָׁמוֹת וּמִחְיָה, גְּבוּרָה וְעֵצָה מֵעִמּוֹ{{ש}} :וּשְׁאָר צָרְכֵּי יְצוּרָיו הַחוֹסִים בִּשְׁמוֹ. קָדוֹשׁ</b> <noinclude>[[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:בנימין בן זרח]]</noinclude> o7jlnvt6lpiyahdl09l4g6hbhjvuxpx אדברה וירוח לי 0 1726848 2942959 2941787 2025-06-20T09:24:32Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942959 wikitext text/x-wiki {{הור|סימן: '''א"ב''', '''בנימן'''}}<includeonly> אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ</includeonly> {{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי כִּי רוּחִי הֱצִיקַתְנִי, עַל מְרִירוּת נַפְשִׁי וְעַל כֹּבֶד שִׁעְבּוּדִי.{{ש}} {{סי|בֵּ}}ין כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן אֲנִי לְבַד נוֹקַשְׁתִּי, לֶכֶת מִיּוֹם לְיוֹם לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים.{{ש}} {{סי|גָּ}}מַרתָּ אֹמֶר לְדֹר וָדֹר עָלַי, בְּלִי לְגַלְגֵּל רַחֲמִים לְהוֹצִיאִי לְחֵרוּת.{{ש}} {{סי|דָּ}}חֹה דְּחִתַנִי כְּבִשְׁתֵּי יָדַיִם, וְלֹא כְּדוֹחֶה בִשְׂמֹאל וּמְקָרֵב בְּיָמִין.{{ש}} {{סי|הֻ}}כְנַעְתִּי בְּבָבֶל וְהֻשְׁפַּלְתִּי בְּמָדַי וְהָטְבַּעְתִּי בְּיָוָן, וְעַתָּה בְּיַד כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן.{{ש}} {{סי|וְ}}כִי בַרְזֶל אָנִי, וְאִם בְּשָׂרִי נָחוּשׁ, לִשָּׂא וְלִסְבֹּל כָּל אֵלּוּ הַצָּרוֹת.{{ש}} {{סי|זֶ}}ה לִּי יוֹתֵר מֵאֶלֶף שָׁנִים, חֲרֵבָה וְשׁוֹמֵמָה שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה.{{ש}} {{סי|חֲ}}בוּשָׁה בְּבָתֵּי כְלָאִים, חֲרוּשָׁה כַשָּׂדֶה, חֲפוּרָה כַגַּנָּב, חֲפוּיָה רֹאשׁ כְּאָבֵל.{{ש}} {{סי|טִ}}מְאוּ מִקְדָּשַׁי וְחִלְּלוּ קֳדָשַׁי, וּפִגְּלוּ וּבִטְּלוּ נִחוֹחֵי אִשָּׁי.{{ש}} {{סי|יֹ}}קֶשׁ חֲטָאַי וְעֹצֶם פְּשָׁעַי וַעֲוֹן עֲקֵבַי אֱמֶת הֵם גָּרְמוּ לִי.{{ש}} {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ הֲלֹא גָּלוּי לְךָ, כִּי לָקִיתִי בְּכֶפֶל, עַל כָּל סְאָה סָאתַים.{{ש}} {{סי|לְ}}חָצוּנִי רְעָצוּנִי כָּל יוֹצֵא וָבָא, אֲכָלוּנִי בְכָל פֶּה עַד כִּלּוּ כָּל כֹּחִי.{{ש}} {{סי|מַ}}הֵר וְחוּשָׁה לְאֶנְקַת בָּנֶיךָ, הַנֶּעֱלָבִים הַנֶּאֱנָחִים וְנֶאֱנָקִים.{{ש}} {{סי|נִ}}לְאֵיתִי נְשֹׂא עֹל גָּלוּת וְשִׁבְיָה, וּמִרְפָּס בְּרַגְלֵי כָּל גּוֹי מְדִינָה וָעָם.{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹחֲחִים אַיֵּה מַלְכְּכֶם וְצוּר מָעֻזְּכֶם, יַחְשֹׂף זְרוֹעוֹ וְיָגֵן עֲלֵיכֶם.{{ש}} {{סי|עִ}}תֵּי גְּאֻלָּה מְנִיתֶם וְנִגְמָרוּ, וְתִקְוַת הַתְּשׁוּעָה פָּסְקָה וְהָלְכָה לָהּ.{{ש}} {{סי|פַּ}}רְצוּף פָּנַי כָּבוּשׁ בְּקַרְקַע, בְּשָׁמְעִי נִאוּצָם וְנִבּוּל חֵרוּפָם.{{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק דִּינֶךָ וְיֹשֶׁר מִשְׁפָּטֶךָ, מַצְדִּיק אֲנִי עַל כָּל הַבָּא עָלָי.{{ש}} {{סי|ק}}וּמָה אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי, וְהוֹצֵא לָאוֹר מִשְׁפָּטִי וְדִינִי.{{ש}} {{סי|רְ}}אֵה שׁוֹמְמוֹתַי וְשׁוֹמְמוֹת הֵיכָלֶךָ, אִם לֹא לְמַעֲנִי עֲשֵׂה לְמַעַנֶךָ.{{ש}} {{סי|שְׁ}}בוּעַת הוֹרִים וּכְרִיתוּת בְּרִיתָם זְכוֹר וְאַל תָּפֵר כִּי אֵל נֶאֱמָן אָתָּה.{{ש}} {{סי|תִּ}}זְכֹּר אַהֲבָתָם תְּחַיֶּה זַרְעָם, טֶרֶם יֹאבְדוּ בְּיַד מַעֲבִידֵיהֶם.{{ש}} {{סי|בָּנֶי}}ךָ הֵם, {{סי|מַ}}טַּע {{סי|נָ}}עֳמֶךָ, יִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל שְׁאֵרִיתָם. <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי סליחות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] </noinclude> 7t5hjwankmlxe4lod2csb973ihqwl0a אמצת עשור 0 1726911 2942786 2922766 2025-06-19T15:13:30Z מו יו הו 37729 2942786 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=25}} ====רשות==== {{#קטע:מסוד חכמים|יו"כ}} <קטע התחלה=רשות/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ימֶךָ נָשָׂאתִי חִין בְּעָרְכִי / {{סי|בְּ}}מַלְאֲכוּת עַמְּךָ בֶּרֶךְ בְּבָרְכִי{{ש}} {{סי|גּ}}וֹחִי מִבֶּטֶן הַגִּיהַּ חָשְׁכִּי / {{סי|דַּ}}בֵּר צָחוֹת וּבַאֲמִתְּךָ הַדְרִיכִי {{סי|ה}}וֹרֵנִי שְׁפֹךְ שִׂיחַ עָרֵב / {{סי|וְ}}לוֹנְנִי בְצִלְּךָ אוֹתִי לְקָרֵב{{ש}} {{סי|זַ}}עַק יוּפַק בְּכִוּוּן קֶרֶב / {{סי|חַ}}לּוֹתִי פָנֶיךָ וְצִדְקָתְךָ תְקָרֵב {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מְאֹד נַעֲלָה / {{סי|יַ}}דְּעֵנִי בִּין עֵרֶךְ תְּפִלָּה{{ש}} {{סי|כַּ}}דָּת לְחַנֵּן בְּלִי תִפְלָה / {{סי|לְ}}הַמְצִיא לְשׁוֹלְחַי אֶרֶךְ וּתְעָלָה {{סי|מִ}}פְתַּח שְׂפָתַי תְּבָרֵר וּתְיַשֵּׁר / {{סי|נִ}}דְבוֹת פִּי רְצֵה וְהַכְשֵׁר{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר הֲגִיגִי כְּשַׁי יִתָּשֵׁר / {{סי|עֵ}}תֶר פִּצְחִי כְּזִילַת חֶשֶׁר {{סי|פְּ}}עָמַי הָכֵן פְּצוֹתִי מִכֶּשֶׁל / {{סי|צ}}וּר תְּמֹךְ אֲשׁוּרַי מֵהִנָּשֵׁל{{ש}} {{סי|ק}}וֹמְמֵנִי וְחַזְּקֵנִי מֵרִפְיוֹן וָחֵשֶׁל / {{סי|רְ}}צוֹת אֲמָרַי וְלֹא אֶכָּשֵׁל {{סי|שָׁ}}מְרֵנִי כְאִישׁוֹן מִפֶּלֶץ וּבְעָתָה / {{סי|שׁ}}וּר בְּשִׁפְלוּתִי וּלְכָה לִישׁוּעָתָה{{ש}} {{סי|תָּ}}חֹן דִּכְאוּתִי כִּלְחוֹזָךְ פַּצְתָּ / {{סי|תְּ}}רַחֵם עַל בֵּן אִמַּצְתָּ <includeonly>{{ארון|ס}}</includeonly><קטע סוף=רשות/> ====מגן==== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}מַּצְתָּ עָשׂוֹר לְכִפּוּר תַּמָּה{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ לְצַחְצֵחַ צֵאוּי כִּתְמָהּ{{ש}} {{סי|גְּ}}הֹץ צַחֲנָתָהּ עִוּוּיָהּ לְהָתֵמָּה{{ש}} {{סי|דִּ}}ינָהּ לְהָאִיר לְתֶחִי לְחָתְמָה: {{סי|הָ}}חְרָדָה מִתֵּקַע יוֹם תְּרוּעָה{{ש}} {{סי|וּ}}דְבָרִים קָחָה סַרְעַף לְקָרְעָה{{ש}} {{סי|זֶ}}ה אֵלִי לְצֶדֶק הַכְרִיעָה{{ש}} {{סי|חַ}}י חַי יוֹדוּךָ בְּהָרִיעָה: {{סי|טַ}}פֶּיהָ וִישִׁישֶׁיהָ בְּעִנּוּי עֲיֵפִים{{ש}} {{סי|יְ}}צִיגָתָם שׁוּר בְּיָחֵף יְחֵפִים{{ש}} {{סי|כֻּ}}לָּם צָגִים וְלֹבֶן מֻצְעָפִים{{ש}} {{סי|לְ}}אַדְּרָךְ בַּקּדֶשׁ כִּשְׂרָפִים עָפִים: {{סי|מָ}}גֵן עִקָּרֵמוֹ בָּךְ חוֹסִים{{ש}} {{סי|נִ}}שְׁעָנִים בְּתֻמָּם וּבְצִלְּךָ חוֹסִים{{ש}} {{סי|סְ}}מוּכִים בִּבְרִית שְׁלשֶׁת יִחוּסִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹדְדֵם הֱיוֹת שֹׂטְנֵימוֹ הָסִים: {{סי|פְּ}}נֵה בְּצִדְקַת אָת מֵעֵבֶר{{ש}} {{סי|צֹ}}אנְךָ תַּחַת שֵׁבֶט כְּהַעֲבֵר{{ש}} {{סי|קַ}}דְּמֵם רַחֲמֶיךָ בְּלִי הִתְעַבֵּר{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם עַל פֶּשַׁע עוֹבֵר: {{סי|שֶׁ}}מֶץ זְדוֹנָם תְּכַבֵּס וּתְטַהֵר{{ש}} {{סי|שַׁ}}וְעָם קְשֹׁב וְאַל תְּאַחֵר{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}מוּכֵי יְמִינְךָ פְּנֵיהֶם נַהֵר{{ש}} {{סי|תַּ}}עְתּוּעַ חֶטְאָם תְּכַפֵּר לְטַהֵר: כַּצָּהֳרַיִם מִשְׁפָּטֵנוּ הָאֵר / חוֹכֶיךָ לְטוֹב תַּשְׁאֵר{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>צִדְקֵנוּ תְּחַפֵּשׂ וּתְבָאֵר / בְּמָגִנְּךָ נִתְגּוֹנֵן לְהִתְפָּאֵר:<קטע סוף=א/> ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}אֲוַת נֶפֶשׁ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרָךְ{{ש}} {{סי|שְׁ}}קֹד לְרַחֵם מְבָרְכֵי זִכְרָךְ{{ש}} {{סי|רְ}}צוּיֵי אַהַב כְּנַעַר וָרָךְ{{ש}} {{סי|קְ}}רוּאִים וּנְקוּבִים בְּנָךְ בְּכוֹרָךְ {{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ הוֹצֵאתָ מִכּוּר אוֹנִים{{ש}} {{סי|פְּ}}דוֹתָם מִפֶּרֶךְ הָלְכוּ שִׁנְאַנִּים{{ש}} {{סי|עֲ}}מוּסִים מִבֶּטֶן פְּצֵם מִשְּׁאוֹנִים{{ש}} {{סי|סְ}}עָדֵם בַּל לָמוֹד כִּסְאוֹנִים {{סי|נְ}}תוּנָה בְרִיתְךָ חֹק בִּשְׁאֵרָם{{ש}} {{סי|מִ}}מַּחֲצֶבֶת צוּרָם מוֹלֶדֶת שֵׁאוּרָם{{ש}} {{סי|לַ}}בְּרִית הַבֵּט וְתָדִיחַ כִּעוּרָם{{ש}} {{סי|כַּ}}בְּסֵם הֶרֶב וְתַבְהִיק אוֹרָם {{סי|יֵ}}רָאֶה לְפָנֶיךָ עֵקֶד מְיֻחָד{{ש}} {{סי|ט}}וֹבֵחַ וְטָבוּחַ מִדְּבָרְךָ פָחַד{{ש}} {{סי|חֲ}}נִיטָיו חַלֵּץ מֵאֵימָתָה וָפַחַד{{ש}} {{סי|זִ}}בּוּחוֹ וְדִשּׁוּנוֹ לְפָנֶיךָ יִתְיַחַד {{סי|וְ}}אִם הֶעֱווּ ארַח לְסַלֵּף{{ש}} {{סי|הִ}}זָּכֵר רַחֲמֶיךָ חֹק מִלְּחַלֵּף{{ש}} {{סי|דְּ}}רִישַׁת צֶדֶק מֵלִיץ יְאַלֵּף{{ש}} {{סי|גְּ}}נוּנֶיךָ לְחַזֵּק בְּמָגִנַּת אָלֶף {{סי|בַּ}}דֵּי יְדִידֶיךָ הֲגִיגָם בִּין{{ש}} {{סי|בִּ}}צּוּרָם תִּישַׁע וְחֵטְא תַּלְבִּין{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אָ}}וֶן מִתְחַנְּנֶיךָ בְּלִי תָבִין{{ש}} {{סי|אֶ}}נֶק שְׁמַע וְלַחַשׁ הָבִין נֶפֶשׁ נַעֲנָה תְּבַשֵּׂר סְלִיחָה / פַּלְּטֵם מֵעֹמֶק שׁוּחָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מִתְקוֹמְמֵינוּ יְהוּ כַּסּוּחָה / הַחֲיֵינוּ בְטַל אֱמוּנָתְךָ לְשׂוֹחֵחָה ====תוכחה==== עַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לּוֹ לִתְשׁוּבָה / לְהַנְטוֹתוֹ לִתְחִיָּה {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}נוֹשׁ מַה יִּזְכֶּה, וּצְבָא דֹק לֹא זַכּוּ בְעֵינֶיךָ{{ש}} {{סי|בַּ}}לַּחִים אִם תִּבְעַר הָאֵשׁ, מַה בְּחָצִיר יָבֵשׁ. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} {{סי|גָּ}}לוּי לְךָ חֹשֶׁךְ כְּמוֹ אוֹר, מְשׁוֹטֵט כֹּל בְּעַיִן{{ש}} {{סי|דִּ}}ירָתְךָ בַּסֵתֶר, וּגְלוּיוֹת לְךָ כָּל נִסְתָּרוֹת. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} {{סי|הַ}}דָּן יְחִידִי, וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ{{ש}} {{סי|וְ}}עַל גּוֹי וְעַל אָדָם יַחַד יִנְטֶה קָּו, וְאֵין מִי יַרְשִׁיעַ. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} {{סי|זֹ}}את יָבִין כָּל יְצִיר, וְלֹא יַתְעוֹ יֶצֶר לַחֲטֹא לַיּוֹצֵר{{ש}} {{סי|חֲ}}תֻלַּת בְּאֵרוֹ, חֲפִירַת בּוֹרוֹ, חֶשְׁבּוֹן בּוֹרְאוֹ. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} {{סי|טָ}}מֵא מִשְּׁאֵרוֹ, וּמִטַּמֵּא בְעוֹדוֹ, וּמְטַמֵּא בְמוֹתוֹ{{ש}} {{סי|יְ}}מֵי חַיָּיו תֹּהוּ, וְלֵילוֹתָיו בֹּהוּ, וְעִנְיָנָיו הָבֶל. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} {{סי|כַּ}}חֲלוֹם מֵהָקִיץ נִדְמֶה, בַּלָּהוֹת יְבַעֲתוּהוּ תָמִיד{{ש}} {{סי|לַ}}יְלָה לֹא יִשְׁכַּב, יוֹמָם לֹא יָנוּחַ, עַד יֻרְדַּם בַּקָּבֶר. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} {{סי|מַ}}ה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חַי, דַּיּוֹ אֲשֶׁר הוּא חָי{{ש}} {{סי|נ}}וֹלַד לְעָמָל וִיגִיעָה, אַשְׁרָיו אִם יְהִי יְגִיעוֹ בְּדַת אֱמֶת. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} {{סי|ס}}וֹפוֹ עַל רֹאשׁוֹ מוֹכִיחַ, וְלָמָּה יַחֲנִיף{{ש}} {{סי|ע}}וֹד חוֹתָמוֹ מְעִידוֹ עַל פָּעֳלוֹ, וּמַה יִּגְנֹב דַּעַת. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} {{סי|פּ}}וֹעֵל צְדָקוֹת אִם יְהִי, יְלַוּוּהוּ לְבֵית עוֹלָמוֹ{{ש}} {{סי|צ}}וֹפֶה בְחָכְמָה אִם יְהִי, עִמּוֹ תִּתְלוֹנֵן בְּכֶלְחוֹ. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} {{סי|קָ}}צוּף בְּדָמִים וּבְמִרְמָה אִם יְהִי, חֲרוּצִים יָמָיו{{ש}} {{סי|רְ}}צוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ בִּהְיוֹת בְּמוּסָר, יָנוּב בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|שֵׁ}}ם טוֹב אִם יִקְנֶה, מִשֵּׁמוֹת נְעִימִים אֲשֶׁר יִקָּרֵא{{ש}} {{סי|תַּ}}חַת כֵּן, לָכֵן יוֹם הַמִּיתָה מִיּוֹם לֵדָה הוּטַב. {{ק|'''עַד יוֹם'''}}<קטע סוף=ב/> ====משולש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''אתב"ש'''}} {{סי|אִ}}חַדְתָּ יוֹם זֶה בַּשָּׁנָה{{ש}} {{סי|תְּ}}רוּפָה וְצָרִי שַׂמְתּוֹ לְשׁוֹשַׁנָּה{{ש}} {{סי|בְּ}}שָׁלֵם בִּהְיוֹת סֻכָּךְ בָּרִאשֹׁנָה{{ש}} {{סי|שֵׁ}}רוּתוֹ כִּפֵּר פִּשְׁעֵי יְשֵׁנָה {{סי|גּ}}וֹלִים מִנָּוָךְ זְרוּיִם מֵהָלְאָה{{ש}} {{סי|רֹ}}ן מְפִיקִים לְחַתֵּל תְּלָאָה{{ש}} {{סי|דִּ}}כְּאוּת רוּחַ וְשֵׁבֶר נַהֲלָאָה{{ש}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ חֲשֹׁב כְּזִבְחֵי הַעֲלָאָה {{סי|הָ}}תְמַם מֵרֶחֶם יוֹשֵׁב אֹהָלִים{{ש}} {{סי|צ}}וּרָתוֹ בְּכִסְאֲךָ חַקְתָּ בְּהִלִּים{{ש}} {{סי|וְ}}לָדָיו חֹן בְּעֹצֶר נִקְהָלִים{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵרְךָ מַבִּיעִים וְשִׁמְךָ מְהַלְלִים {{סי|זֶ}}בֶד שִׁמְךָ שִׁתַּפְתָּ בִשְׁמָם{{ש}} {{סי|עֲ}}מוּתִים לְךָ כַּחוֹתָם לְשׂוּמָם{{ש}} {{סי|חָ}}שְׂכֵם מֵאֶנֶף בְּלִי לְהַאֲשִׁימָם{{ש}} {{סי|סֵ}}פֶר חַיִּים יְהִי רִשּׁוּמָם {{סי|טֹ}}רַח עָוֹן וְכֹבֶד מַשָּׂא{{ש}} {{סי|נַ}}עֵר בְּצוּל מְחוֹת בַּהֲמָסָה{{ש}} {{סי|יֶ}}עֱרַב שִׂיחַ עֲנִיָּה וּרְמוּסָה{{ש}} {{סי|מִ}}נִּיחוֹחֵי כָלִיל בְּאֶבֶן מַעֲמָסָה {{סי|כְּ}}לוּלַת אֲהָבִים אָנָּא זְכֹר{{ש}} {{סי|כְּ}}לִמַּת נְעוּרִים עוֹד מִלִּזְכֹּר <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לְ}}בֵן יַקִּירָךְ זָכֹר תִּזְכֹּר{{ש}} {{סי|לְ}}מַעַן חִלָּךְ לַעֲבָדֶיךָ זְכֹר אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ אָנָּא רַחוּם, כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}} {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים כאן את הפיוט [[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]}}<קטע התחלה=רהיטים/> ====מורה חטאים==== אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ {{הור|סימן: '''משלם בירבי קלונימוס חזק''' (כפול); פסוקי [[תהלים קמה]]}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|מ}}וֹרֶה חַטָּאִים סְלֹל לְהִתְהַלֵּךְ / {{סי|מְ}}לַמֵּד לְהַדְרִיכִי בְּדֶרֶךְ אֵלֵךְ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|שַׁ}}חַר וָנֶשֶׁף אֲיַחֵד לְהַמְלִיכֶךָ / {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְאֵין כְּעֶרְכֶּךָ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לִ}}בִּי חָרֵד עֲבוֹדָתְךָ לִתְמֹד / {{סי|לְ}}הַעֲרִיץ קְדֻשָּׁתְךָ בְּמִשְׁמָר אֶעֱמֹד / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד{{ש}} {{הור| חו"ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|מְ}}יַחֲלִים לְחַסְדְּךָ זֶרַע עֲמוּסֶיךָ / {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם וְיִשְׂמְחוּ חוֹסֶיךָ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בְּ}}חִלּוּי וָצוֹם גָּשִׁים לְעָבְדֶּךָ / {{סי|בְּ}}רוּאִים כִּי הֵם לִכְבוֹדֶךָ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יְ}}קָר מַלְכוּתְךָ בְּרַעַד יַאֲמִירוּ / {{סי|יִ}}חוּדְךָ בְּזָר לֹא יָמִירוּ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וֶעֱזוּז נוֹרְאוֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ{{ש}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֹ}}ן פְּגִיעוֹת לְפָנֶיךָ יְרַבֵּעוּ / {{סי|רַ}}חַשׁ הִלּוּלָךְ בַּיּוֹם יְשַׁבֵּעוּ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בֹּ}}קֶר אֶעֱרָךְ לְךָ חִנּוּנַי / {{סי|בִּ}}פְנוֹת עֶרֶב תִּמְחֶה זְדוֹנַי / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יָ}}הּ כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל / {{סי|יִ}}כְבּשׁ עִוּוּיֵנוּ וְיֹאמְרוּ הַכֹּל / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>טוֹב יְיָ לַכֹּל{{ש}} {{הור| חו"ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ק}}וֹמֵם אִוּוּי קִרְיַת מְשׂוֹשֶׂךָ / {{סי|קְ}}דֻשַּׁת אַבְנֵי נֵזֶר בְּנוֹסְסֶךָ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לְ}}וִיֶּיךָ וַחֲסִידֶיךָ בְּנֹעַם יְזַמֵּרוּ / {{סי|לְ}}בוּשֵׁי שְׂרָד רֶקַח יְתַמֵּרוּ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|וּ}}שְׁתוּלִים בְּנָוָךְ יַפְרִיחוּ בְּחַצְרוֹתָיו / {{סי|וִ}}ינוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים בְּטִירוֹתָיו / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו{{ש}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|נִ}}צְחָךְ יְנַגְּנוּ תְּמִימִים וּשְׁלֵמִים / {{סי|נָ}}שְׂאֲךָ כִּסְאֲךָ בְּבֵית עוֹלָמִים / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יַ}}חַד בְּכַנֶּסְךָ לְשִׁכְנְךָ גְּאוּלִים / {{סי|יַ}}לְבִּישׁוּךָ עֹז כְּעוֹבְרֵי גַלִּים / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנּוֹפְלִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|מַ}}בִּיעֵי טוּבְךָ בְּוַעַד יִתְחַבֵּרוּ / {{סי|מֵ}}חִים חֲשֹׁב תַּחַן יְדַבֵּרוּ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ{{ש}} {{הור| חו"ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|וִ}}דּוּיָם יְנוֹחַח כְּשַׁי עָדֶיךָ / {{סי|וִ}}ישֻׁלַּם פָּרִים אֶרֶשׁ עֵדֶיךָ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|סֶ}}לָה בְּרַחֲמָיו יָצִיץ מֵחֲרַכָּיו / {{סי|סְ}}לֹחַ יַרְבֶּה לְעַם מְבֹרָכָיו / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|חִ}}ין יִשַׁע מִגּוֹי מְקֹרָאָיו / {{סי|חֹ}}ן יָחֹן קוֹרְאֵי מִקְרָאָיו / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>קָרוֹב יְיָ לְכָל קוֹרְאָיו{{ש}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|זֶ}}ה אֵלִי פֶּלֶא עוֹשֶׂה / {{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ יִרֶץ וְשׂוֹטְנֵינוּ יְעַסֶּה / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קִ}}וּוּי יִתֵּן לְלוֹ מַשְׁלִיךְ יְהָבָיו / {{סי|קָ}}דוֹשׁ פְּשָׁעֵינוּ יְכַסֶּה בַּאֲהָבָיו / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קַ}}בֵּל צְקוּנִי כִּבְמִכְלַל יֹפִי / {{סי|ק}}וֹלִי תַאֲזִין וְתַצְלִיל דּפִי / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי{{ש}} {{הור| חו"ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}} ====אדר יקר אלי==== {{הור|סימן: '''משלם''', '''א"ב''' (כפול)}} {{סי|מֶ|2}}לֶךְ {{סי|שׁ|2}}וֹכֵן עַד / {{סי|לְ|2}}בַדְּךָ {{סי|מְ|2}}לֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ מֶלֶךְ {{סי|מַ|2}}אֲזִין {{סי|שַׁ|2}}וְעָה / {{סי|לְ|2}}עַמּוֹ {{סי|מֵ|2}}חִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ {{סי|אֶ}}דֶר יְקָר אֵלִי / {{סי|אֲ}}חֲוֶּה בְּאֶרֶשׁ מִלּוּלִי{{ש}} {{סי|בְּ}}חֵךְ אַנְעִים זֶמֶר / {{סי|בְּ}}נִיב אַבִּיעַ אֹמֶר {{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}} {{סי|גְּ}}בוּרוֹתָיו מִי יְמַלֵּל / {{סי|גָּ}}דְלוֹ מִי יְפַלֵּל{{ש}} {{סי|דֹּ}}ק מְרוֹפֵף בִּגְעָרָה / {{סי|דַּ}}רְכּוֹ סוּפָה וּסְעָרָה {{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} {{סי|הַ}}נֶּאְדָּר מִקּוֹלוֹת מַיִם / {{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם{{ש}} {{סי|וּ}}סְבִיבָיו שַׂרְפֵי אֵלִים / {{סי|וּ}}מִפַּחְדּוֹ זָעִים וְחָלִים {{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}} {{סי|זָ}}ךְ בִּשְׁמֵי מְעוֹנִים / {{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמִּתְעַנִּים{{ש}} {{סי|חַ}}שְׁרַת סָבִיב סֻכּוֹ / {{סי|חַ}}שְׁמַל בְּלִי לְסוֹכוֹ {{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} {{סי|ט}}וֹב יוֹדֵעַ חוֹסָיו / {{סי|טָ}}הוֹר מַצְדִּיק עֲמוּסָיו{{ש}} {{סי|י}}וֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן / {{סי|יְ}}קָר עֹז חֶבְיוֹן {{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}} {{סי|כּ}}וֹנֵן שַׁחַק בִּתְבוּנָה / {{סי|כָּ}}ל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה{{ש}} {{סי|ל}}וֹבֵשׁ עֹז וּגְדֻלָּה / {{סי|ל}}וֹ נָאוָה תְהִלָּה {{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה / {{סי|מ}}וֹחֶה פִּשְׁעֵי בָרָה{{ש}} {{סי|נָ}}אוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרוֹ / {{סי|נ}}וֹשֵׂא עֲוֹן עֶדְרוֹ {{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}} {{סי|ס}}וֹכֵת שִׂיחוֹת עֲרֵבוֹת / {{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת{{ש}} {{סי|עָ}}ף עַל כְּרוּבוֹ / {{סי|ע}}וֹנֶה לְעַם קְרוֹבוֹ {{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} {{סי|פּ}}וֹקֵד צִבְאוֹת גְּדוּדָיו / {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו{{ש}} {{סי|צִ}}דְקוֹ עֶלְיוֹנִים מַגִּידִים / {{סי|צְ}}בָא תַחְתּוֹנִים מוֹדִים {{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / {{סי|קְ}}נוּיָו מַשִּׂיג מְחִילוֹת{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא וְגֵאֶה / {{סי|ר}}וֹאֶה שָׁפָל וְנִכְאֶה {{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן בְּרוּם עֲלִיּוֹת / {{סי|שַׁ}}לִּיט בְּדוּךְ תַּחְתִּיּוֹת{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תּ}}וֹמֵךְ זְרוֹעוֹת עוֹלָם / {{סי|תַּ}}קִּיף וּמִכֹּל נֶעְלָם ====אנא אלהים חיים==== וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ {{הור|סימן: '''אתב"ש'''}} {{סי|אָ}}נָּא אֱלֹהִים חַיִּים / {{סי|תִּ}}כְתֹּב דְּבֵקֶיךָ לְחַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים.{{ממס|תהלים לו י}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|בְּ}}עֵת רָצוֹן תַּעֲנֶה תְחִנָּתִי / {{סי|שִׁ}}מְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי / אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי.{{ממס|איכה ג נו}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|גַּ}}עֲיַת קוֹרְאֶיךָ בִּתְפִלַּת שַׁחַר / {{סי|רְ}}צֵה וְהַלְבֵּן אֹדֶם כַּצַּחַר / אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|דַּ}}לּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ / {{סי|קֹ}}וֶיךָ בַּל תַּרְשִׁיעַ / מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ.{{ממס|ישעיהו סג א}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|הַ}}צְּפוּפִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ / {{סי|צִ}}בְאוֹת צֹאן יָדֶךָ / הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ.{{ממס|תהלים פה ח}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|וּ}}מַרְבִּים תַּחַן וָעֶתֶר / {{סי|פֶּ}}לֶל לַחֲשֵׁנוּ הֵעָתֵר / אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר.{{ממס|ישעיהו מה טו}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ שְׁעֵה אוֹתָנוּ לְצַדְּקָה / {{סי|עֵ}}רֶךְ שׁוּעֵנוּ כְּתִמּוּר דַּקָּה מִן הַדַּקָּה / לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה.{{ממס|דניאל ט ז}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|חַ}}טְּאֵנוּ בְאֵזוֹב וְטַהֲרֵנוּ / {{סי|סָ}}מְכֵנוּ סִתְרֵנוּ וְשִׂבְרֵנוּ / אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ז}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|טָ}}הוֹר קְשֹׁב חִנּוּנַי / {{סי|נַ}}קֵּנִי מִכֶּתֶם עֲוֹנַי / מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ.{{ממס|ירמיהו יז יג}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|יֶ}}הֱמוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ / {{סי|מַ}}הֵר רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ / אַתָּה יְיָ אָבִינוּ.{{ממס|ישעיהו סג טז}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|כְּ}}רַחוּם תְּכַפֵּר עָוֹן / {{סי|לַ}}כֹּל תִּשָּׂא עָוֹן / וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} ====איומה בחר==== {{הור2|למנהג אשכנז המערבי מדלגים על הפיוט הבא.}} הַיּוֹם יִכָּתֵב בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת, הַחַיִּים וְהַמָּוֶת. אָנָא כַּנָּה, עוּרִי נָא, הִתְעוֹרְרִי נָא, עִמְדִי נָא, הִתְיַצְּבִי נָא, קוּמִי נָא, חַלִּי נָא, בְּעַד הַנֶּפֶשׁ חֲנִי נָא פְּנֵי דַּר עֶלְיוֹן. {{הור|סימן: '''יוסף'''}} {{סי|אֲ}}יֻמָּה בָּחַר / יַלְבִּין כַּצֶּמֶר צַחַר / בִּתְפִלַּת הַשַּׁחַר {{סי|בְּ}}טוּחוֹת חוֹקֵר / צֹאן עֶדְרוֹ יְבַקֵּר / בְּעֵת תְּמִיד הַבֹּקֶר {{סי|גּ}}וֹשֵׁם וְעוֹצֵר / גָּלוּתֵינוּ יְקַצֵּר / בְּזֹאת תְּפִלַּת יוֹצֵר. {{הור|הַיּוֹם…}} {{סי|דְּ}}רוֹר אַל תְּאַחַר / כִּי גְרוֹנֵנוּ נִחַר / בִּתְפִלַּת הַשַּׁחַר {{סי|הַ}}כֹּל סוֹקֵר / הַמַּשְׂטִין יַכְחִישׁ וִישַׁקֵּר / בְּעֵת תְּמִיד הַבֹּקֶר {{סי|וּ}}מְזִמָּה לֹא יִבָּצֵר / מִצָּרוֹתֵינוּ יֵצֶר / בְּזֹאת תְּפִלַּת יוֹצֵר. {{הור|הַיּוֹם…}} {{סי|זָ}}חוּל סְחַרְחַר / בֶּטַח יִרְבַּץ וְיִסְחַר / בִּתְפִלַּת הַשַּׁחַר {{סי|חַ}}יָּתְךָ יַקֵּר / בְּנֵי שֵׁת לְקַרְקֵר / בְּעֵת תְּמִיד הַבֹּקֶר {{סי|טָ}}הוֹר וְנוֹצֵר / סְגֻלָּתוֹ לְחַיִּים יְעַצֵּר / בְּזֹאת תְּפִלַּת יוֹצֵר. {{הור|הַיּוֹם…}} {{סי|יְ}}דִיד מֵרֶחֶם מִשְׁחָר / יוֹשִׁיעַ טֶרֶם מָחָר / בִּתְפִלַּת הַשַּׁחַר {{סי|כּ}}וֹבֵשׁ הָרִים וְעוֹקֵר / לְטוֹבָה עַמּוֹ יְבַקֵּר / בְּעֵת הַבֹּקֶר {{סי|מִ}}קְדָּשְׁךָ וּמִזְבֵּחַ וְהֶחָצֵר / נָא בְּקוֹמָתָם תְּבַצֵּר / בְּזֹאת תְּפִלַּת יוֹצֵר. {{הור|הַיּוֹם…}} {{סי|סְע}}וּרָה וּשְׁבוּרָה כִּפְחַר / {{סי|פְּצֵ}}ה מֵרִיב וְחַרְחַר / בִּתְפִלַּת הַשַּׁחַר {{סי|קְרָ}}נוֹת עֶשֶׂר יְעַקֵּר / {{סי|שְׁת}}וּלִים בְּבֵיתוֹ לְיַקֵּר / בְּעֵת תָּמִיד הַבֹּקֶר <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יוֹ}}רֶה וּמַלְקוֹשׁ הַפְצֵר / {{סי|סַפֵּ}}ק לְחוֹרֵשׁ וְקוֹצֵר / בְּזֹאת תְּפִלַּת יוֹצֵר. {{הור|הַיּוֹם…}} ====אך אתים==== וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |אַךְ {{סי|אָ}}תִים בְּחִין לְפָנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|בּ}}וֹטְחִים בְּחַסְדְּךָ אֱמוּנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|גּ}}וֹעִים וּמַרְגִּישִׁים שִׁכְנֶךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|דַּ}}לּוּ עֵינֵיהֶם לִמְעוֹנֶךָ|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ה}}וֹגִים לַעֲנוֹת עִנְיָנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|וְ}}עוּדִים בְּנִצּוּחַ לְנַגְּנֶךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|ז}}וֹעֲקִים יַחַד הֲמוֹנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|ח}}וֹכִים יְשׁוּעוֹת חָסְנֶךָ|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|טְ}}בוּלִים בְּטהַר לְחַנְּנֶךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|י}}וֹדוּ לְשִׁמְךָ בָּנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|כַּ}}פֵּר לְעַמְּךָ מַאֲמִינֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|לֹ}}א לָנוּ כִּי אִם לְמַעֲנֶךָ|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|מַ}}גֵּר מִתְקוֹמְמֵי צְפוּנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|נַ}}שֵּׂא זֶרַע בְּחוּנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|סְ}}לִיחָה תַּרְבֶּה לְמִתְעַנֶּיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|עֲ}}נֵם מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|פְּ}}צֵם מֵהֶמְיַת שְׁאוֹנֶךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|צַ}}דֵּק גּוֹי נְבוֹנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|ק}}וֹמֵם קֶדֶם קִנְיָנֶךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|ר}}וֹמֵם תֵּל אַרְמוֹנֶךָ|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}עֵה לַחַשׁ מִתְחַנְּנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|תָּ}}מְכֵם וְחָשְׂכֵם מֵחֲרוֹנֶךָ|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |} {{ק|'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} ====אמרו לאלהים==== וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ{{ממס|תהלים סו ג}} <includeonly>{{ארון|פ}}</includeonly> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|אֶ}}רֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל כֹּחַ / מֵכִין הָרִים בְּכֹחַ / חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ / נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ.{{ממס|תהלים קמז ה}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|בּ}}וֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו / מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו / זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו / וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹתָיו{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.{{ממס|תהלים קד ג}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ בִּשְׁמֵי מַעְלָה / עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה / לוֹ הַגְּבוּרָה וְהַגְּדֻלָּה / וְהָעֹז וְהַמֶּמְשָׁלָה{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.{{ממס|תהלים קג יט}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|דָּ}}גוּל מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ / וְנֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ / דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ / וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ.{{ממס|תהלים סח כה}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם / רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם / יַרְעֵם מִשָּׁמַיִם / לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם.{{ממס|ישעיהו מ כב}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|וְ}}כָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ / יָדוֹ יָסְדָה אֶרֶץ / וִימִינוֹ טִפְּחָה שְׁמֵי עֶרֶץ / וְהֶעֱמִידָם בְּלִי פֶרֶץ{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ.{{ממס|ישעיהו מ כב|שם}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר כִּסְאוֹ שְׁבִיבֵי אֵשׁ / מְשָׁרְתָיו לוֹהֲטֵי אֵשׁ / נֹגַהּ לָאֵשׁ וּמַבְרִיק הָאֵשׁ / לְפָנָיו נִמְשָׁכִים נַהֲרֵי אֵשׁ{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה אֵשׁ אֹכְלָה אֵשׁ.{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ד כד}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|חַ}}י עוֹלָמִים / צָר בְּיָהּ עוֹלָמִים / אִוָּה בֵּית עוֹלָמִים / מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ עוֹלָמִים{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה עַתִּיק יוֹמִין.{{ממס|דניאל ז ט}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם / סְבִיבוֹתָיו חַשְׁרַת מַיִם / עָבֵי שְׁחָקִים חֶשְׁכַת מַיִם / טוֹעֲנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ גַּבּוֹתָם מְלֵאוֹת עֵינַיִם{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.{{ממס|תהלים יט ט}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|י}}וֹדֵעַ מַה בְּסִתְרֵי חשֶׁךְ / לֹא יַחֲשִׁיךְ מֶנּוּ כָּל חשֶׁךְ / קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ / הוֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וָחשֶׁךְ{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ.{{ממס|ישעיהו מה ז}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|כּ}}וֹנֵן כִּסְאוֹ לַמִּשְׁפָּט / מְכוֹן כִּסְאוֹ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט / אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט / תֹּאחֵז יָדוֹ בְּמִשְׁפָּט{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט.{{ממס|ישעיהו ה טז}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|ל}}וֹ יָאֲתָה מְלוּכָה / שֹׁכֵן עַד וְאֶת דַּכָּא / מֵשִׁיב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא / וְאוֹמֵר שׁוּבוּ בְּרוּחַ נְמוּכָה{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה.{{ממס|תהלים כב כט}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם / הַכֹּל צָפוּי וְלֹא נֶעְלָם / זֶה שְׁמוֹ לְעוֹלָם / חַסְדּוֹ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם.{{ממס|תהלים קו מח}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|נֹ}}צֵר חֶסֶד לְאֶלֶף דּוֹר / לוֹחֵם קָמָיו מִדֹּר דֹּר / מֵקִים סֻכַּת מְשִׁיחוֹ לִגְדֹּר / הָאוֹר חוֹנֶה עִמּוֹ בְּמָדוֹר{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה זֶה זִכְרוֹ לְדֹר דֹּר.{{ממס|לפני=ע"פ|שמות ג טו}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|ס}}וֹבֵל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים / שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים / מַאֲזִין שִׂיחַ חִנּוּנִים / מַקְשִׁיב שֶׁוַע רְנָנִים{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|עִ}}זּוּז וְגִבּוֹר אִישׁ מִלְחָמָה / נוֹקֵם לְצָרָיו וּבַעַל חֵמָה / מַכְרִית קָמָיו בִּמְהוּמָה / נֹהֵם עֲלֵיהֶם בִּנְהִימָה{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה.{{ממס|שמות טו ג}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|פָּ}}עַל וְעָשָׂה הַכֹּל / בְּיָדוֹ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל / אֵלָיו יְשַׂבְּרוּ עֵינֵי כֹל / וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בַּכֹּל{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה עֶלְיוֹן עַל כֹּל.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פג יט}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|צַ}}דִּיק בְּכָל דְּרָכָיו / יָשָׁר מֵצִיץ מֵחֲרַכָּיו / חָפֵץ בְּעַם מַמְלִיכָיו / יִירְשׁוּ אֶרֶץ מְבֹרָכָיו{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו.{{ממס|תהלים קג כ}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ / מַגִּיד אַחֲרִית מֵרֹאשׁ / בָּחַר בְּאֹם דַּלַּת רֹאשׁ / עֻזּוֹ יוֹם יוֹם לִדְרשׁ{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.{{ממס|דה"א כט יא}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד / בִּטְחוּ בוֹ עֲדֵי עַד / כְּבוֹדוֹ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים וִעַד / וּלְעַם קְדוֹשׁוֹ נוֹעַד{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|שְׁ}}בִילוֹ בְּמַיִם רַבִּים / שָׁמָיו מַרְעִיף רְבִיבִים / שְׁמוֹ מְיַחֲדִים שַׁחַר וַעֲרָבִים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים.{{ממס|ש"א ד ד}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ / מַעֲבִיר כִּלָּיוֹן וָחֶרֶץ / מֵשִׁיב אַף וְחָרוֹן וָקֶרֶץ / שֶׁוַע מְחַנְּנָיו יִרֶץ{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים ח י}} ====מעשה אלהינו==== וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ:{{ש}} {{סי|אֵ}}ין מִי בַשַּׁחַק יַעֲרָךְ לוֹ / {{סי|בִּ}}בְנֵי אֵלִים יִדְמֶה לּוֹ / {{סי|גְּ}}בֹהִים עִלָּה לְמוֹשָׁב לוֹ / {{סי|דָּ}}רֵי גֵיא כַּחֲגָבִים לְמוּלוֹ{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ.{{ממס|דברים לב ד}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ:{{ש}} {{סי|הַ}}מְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ / {{סי|וְ}}הַרְבֵּה פְדוּת עִמּוֹ / {{סי|זַ}}עַק וְלַחַשׁ עַמּוֹ / {{סי|חָ}}שׁ וּמַאֲזִין מִמְּרוֹמוֹ{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ:{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶף נָתַן לִירֵאָיו / {{סי|י}}וֹבִילוּ שַׁי לְמוֹרָאָיו / {{סי|כִּ}}תֵּי גְדוּדֵי צְבָאָיו / {{סי|לֹ}}א יָשׁוּרוּ כְּבוֹד מַרְאָיו{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו.{{ממס|תהלים לג יח}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ:{{ש}} {{סי|מַ}}לְאָכָיו עוֹשֶׂה רוּחוֹת / {{סי|נִ}}קְדָּשׁ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת / {{סי|ס}}וֹכֵת שְׁפִיכַת שִׂיחוֹת / {{סי|ע}}וֹנֶה וּמַעֲמִיד רְוָחוֹת{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת.{{ממס|במדבר טז כב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ:{{ש}} {{סי|פּ}}וֹדֶה מִשַּׁחַת עֲמוּסָיו / {{סי|צ}}וּר יוֹדֵעַ חוֹסָיו / {{סי|קָ}}דוֹשׁ מַפְלִיא נִסָּיו / {{סי|רַ}}חוּם לִמְרַצָּיו וּמַכְעִיסָיו{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.{{ממס|תהלים קמה ט}} <includeonly>{{ארון|ס}}</includeonly> מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ{{ש}} {{סי|תַּ|1}}חְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה / {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה / {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה / {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ש}} וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}} <includeonly>{{ארון|פ}}</includeonly> אֲבָל מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ:{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹמֵעַ שַׁוְעוֹת / {{סי|שׁ}}וֹעֶה עֵרֶךְ שׁוּעוֹת / {{סי|תּ}}וֹרוֹתָיו מְשַׁעְשְׁעוֹת / {{סי|תַּ}}כְסִיסוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת.{{ממס|תהלים סח כא}} ====אשר אומץ תהלתך==== וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ{{ש}} בְּ{{סי|אֵ}}ילֵי שַׁחַק / בְּ{{סי|בִ}}רְקֵי נֹגַהּ / בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי {{סי|גֹ}}בַהּ / בִּ{{סי|דְ}}מוּמֵי {{סי|דַ}}קָּה. וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם וְרָצִיתָ שֶׁבַח{{ש}} מֵ{{סי|ה}}וֹמֵי בְרֶגֶשׁ / {{סי|וְ}}עוֹרְכֵי שֶׁוַע / {{סי|ז}}וֹעֲקֵי תְחִנָּה / {{סי|ח}}וֹכֵי חֲנִינָה. וְהִיא כְבוֹדֶךָ אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ{{ש}} בְּ{{סי|טַ}}פְסְרֵי {{סי|טֹ}}הַר / בְּ{{סי|יִ}}דֹּדוּן {{סי|יִ}}דֹּדוּן / בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי {{סי|כָ}}בוֹד / בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי {{סי|לַ}}הַב. וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם וְרָצִיתָ שֶׁבַח{{ש}} מִ{{סי|מְּ}}עוּטֵי יָמִים / {{סי|נְ}}שׁוּיֵי טוֹבָה / {{סי|שְׂ}}בֵעֵי רֹגֶז / {{סי|עֲ}}גוּמֵי נֶפֶשׁ. וְהִיא כְבוֹדֶךָ אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ{{ש}} בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי שֵׁמוֹת / בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת עִירִין / בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי {{סי|קֶ}}דֶם / בְּ{{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בּוֹתַיִם. וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם וְרָצִיתָ שֶׁבַח{{ש}} מִ{{סי|שּׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת / {{סי|שׁ}}וֹפְכֵי שִׂיחַ / {{סי|תּ}}וֹבְעֵי סְלִיחָה / {{סי|תְּ}}אֵבֵי כַפָּרָה. וְהִיא כְבוֹדֶךָ <includeonly>{{ארון|ס}}</includeonly> ====על ישראל אמונתו==== וּבְכֵן תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ{{ממס|תהלים סח לה}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|אֱ}}מוּנָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|בִּ}}רְכָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|גַּ}}אֲוָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|דִּ}}בְּרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|הַ}}דְרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|וְ}}עִידָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|זְ}}כִירָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|חֶ}}מְלָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|טַ}}הֲרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|יִ}}שְׁרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|כַּ}}נָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|לְ}}אֻמָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|נְ}}עִימָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|סְ}}גֻלָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|עֲ}}דָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|צִ}}דְקָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|קְ}}דֻשָּׁתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|ר}}וֹמְמוּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|שְׁ}}כִינָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ ====אפסי ארץ==== וּבְכֵן וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים{{ממס|תהלים סח לה|שם}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}פְסֵי אֶרֶץ בִּדְבָרוֹ הֵקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יִרְאָה לְעָבְדוֹ מִתְלַהֲקִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלֶה מִנִּי חשֶׁךְ עֲמֻקִּים{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר עַבְדּוֹ מֵקִים{{ש}} {{סי|הַ}}חוֹצֵב לֶהָבוֹת וּבְרָקִים{{ש}} {{סי|וְ}}תֵבֵל מְאִירִים וּמַבְהִיקִים{{ש}} {{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית מְצוּקִים{{ש}} {{סי|חַ}}סְדּוֹ גָּדוֹל מֵעַל לְמוּצָקִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹב וּמָעֹז לְאֵלָיו דְּבוּקִים{{ש}} {{סי|יִ}}חְיוּ כֹּל בּוֹ דְּבֵקִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י מֵרוּחוֹ הָרִים מִתְפָּרְקִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א יָכִילוּ זַעְמוֹ צוּרִים וְצוּקִים{{ש}} {{סי|מִ}}פַּחְדּוֹ יִתְבַּקְּעוּ עֲמָקִים{{ש}} {{סי|נְ}}מוֹגִים וְכַדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}} {{סי|ס}}וּפָה וּסְעָרָה דַּרְכּוֹ נֶאֱבָקִים{{ש}} {{סי|עָ}}נָן מִדְרַךְ רַגְלָיו כַּאֲבָקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}דוּת שָׁלַח לְעַם לוֹ חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ לִנְשׁוּקִים{{ש}} {{סי|קְ}}נוּיִים לוֹ וּבִימִינוֹ נֶחֱבָקִים{{ש}} {{סי|רָ}}צִים וְאַחֲרָיו נִדְבָּקִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|שַׁ}}וְעָם שׁוֹמֵעַ מִמַּעֲמַקִּים{{ש}} {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת עֹז לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים ====מי כמוך==== וּבְכֵן יְיָ מִי כָמוֹךָ{{ממס|תהלים לה י}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|אַ}}דִּיר בַּמְּרוֹמִים|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|בּ}}וֹרֵא כֵס וַהֲדוֹמִים |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|גִּ}}בּוֹר וּמוֹשִׁיעַ|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|דּ}}וֹבֵר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|ה}}וֹד וְהָדָר לוֹבֵשׁ|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|וְ}}חֵטְא וְעָוֹן כּוֹבֵשׁ |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|זַ}}ךְ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|חֲ}}סִין בְּאַלְפֵי שִׁנְאַנִּים |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|יְ}}שָׁרִים לְהֵיטִיב |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|כּ}}וֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|לְ}}הָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|מָ}}דַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|נֶ}}אְדָּר מִקּוֹלוֹת מָיִם |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|שָׂ}}ם עָבִים רְכוּבוֹ|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|ע}}וֹזֵר וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|צ}}וֹעֲקָיו לְהַשְׁעוֹת |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|ר}}וֹצֶה בְּעַמּוֹ |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|שׁ}}וֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|תִּ}}תֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב וּלְאַבְרָהָם חָסֶד |} ====אין כמוך==== וּבְכֵן אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ:{{ממס|תהלים פו ח}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |אֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|אַ}}דִּירֵי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בִּ{{סי|בְ}}רוּרֵי מַטָּה |- |אֵין כָּמוֹךָ בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בְּ{{סי|דָ}}רֵי מַטָּה |- |אֵין כָּמוֹךָ בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בִּ{{סי|וְ}}עוּדֵי מַטָּה |- |אֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|זַ}}כֵּי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בַּ{{סי|חֲ}}יָלֵי מַטָּה |- |אֵין כָּמוֹךָ בִּ{{סי|טְ}}הוֹרֵי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בְּ{{סי|יַ}}קִּירֵי מַטָּה |- |אֵין כָּמוֹךָ בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי מַטָּה |- |אֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|מַ}}לְאֲכֵי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בִּ{{סי|נְ}}גִידֵי מַטָּה |- |אֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|שַׂ}}רְפֵי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בְּ{{סי|עָ}}רִיצֵי מַטָּה |- |אֵין כָּמוֹךָ בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת מַטָּה |- |אֵין כָּמוֹךָ בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בְּ{{סי|ר}}וֹזְנֵי מַטָּה |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>אֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בְּ{{סי|תַ}}קִּיפֵי מַטָּה |} ====האדרת והאמונה==== וּבְכֵן נְאַדֶּרְךָ חַי עוֹלָמִים <includeonly>{{ארון|פ}}</includeonly>{{#בלי קטע:האדרת והאמונה|הזיו}}<includeonly>{{ארון|ס}}</includeonly> ====נאמירך באימה==== וּבְכֵן נַאֲמִירְךָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵימָה {{הור|סימן: '''א"ב'''}} נַ{{סי|אֲ}}מִירָךְ בְּ{{סי|אֵ}}ימָה{{ש}} נְ{{סי|בָ}}רְכָךְ בְּ{{סי|בִ}}ינָה{{ש}} נְ{{סי|גַ}}דְּלָךְ בִּ{{סי|גְ}}דֻלָּה{{ש}} נִ{{סי|דְ}}רְשָׁךְ בְּ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}} נְ{{סי|הַ}}דְּרָךְ בְּ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}} נ{{סי|וֹ}}דָךְ בִּ{{סי|וְ}}עִידָה{{ש}} נַ{{סי|זְ}}כִּירָךְ בְּ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}} נְ{{סי|חַ}}סְּנָךְ בְּ{{סי|חִ}}ילָה{{ש}} נַ{{סי|טְ}}עִימָךְ בְּ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}} נְ{{סי|יַ}}חֲדָךְ בְּ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}} נְ{{סי|כַ}}בְּדָךְ בִּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}} נְ{{סי|לַ}}בְּבָךְ בִּ{{סי|לְ}}מִידָה{{ש}} נַ{{סי|מְ}}לִיכָךְ בִּ{{סי|מְ}}לוּכָה{{ש}} נְ{{סי|נַ}}צְּחָךְ בִּ{{סי|נְ}}עִימָה{{ש}} נְ{{סי|שַׂ}}גְּבָךְ בִּ{{סי|שְׂ}}רָרָה{{ש}} נַ{{סי|עֲ}}רִיצָךְ בַּ{{סי|עֲ}}נָוָה{{ש}} נְ{{סי|פָ}}אֲרָךְ בִּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}} נְ{{סי|צַ}}לְצְלָךְ בְּ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}} נַ{{סי|קְ}}דִּישָׁךְ בִּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>נְ{{סי|ר}}וֹמְמָךְ בִּ{{סי|רְ}}נָנָה{{ש}} נְ{{סי|שׁ}}וֹרְרָךְ בִּ{{סי|שְׁ}}בָחָה{{ש}} נַ{{סי|תְ}}מִידָךְ בִּ{{סי|תְ}}הִלָּה ====רוממו אל מלך נאמן==== וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא:{{ממס|תהלים צט ה}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |רוֹמְמוּ {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ נֶאֱמָן|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|בָּ}}רוּךְ בְּכָל זְמָן |- |רוֹמְמוּ {{סי|גּ}}וֹמֵל חֲסָדִים|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|דָּ}}תוֹתָיו דּוֹדִים |- |רוֹמְמוּ {{סי|הַ}}נִּקְדָּשׁ בִּצְדָקָה|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|וּ}}מַאֲזִין צְעָקָה |- |רוֹמְמוּ {{סי|זֵ}}רֵת שְׁחָקִים|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|חִ}}כּוֹ מַמְתַקִּים |- |רוֹמְמוּ {{סי|ט}}וֹב לַכֹּל|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|י}}וֹדֵעַ הַכֹּל |- |רוֹמְמוּ {{סי|כָּ}}בוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ בְּהֵיכָלוֹ|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְעַלּוֹ |- |רוֹמְמוּ {{סי|מ}}וֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|נִ}}צָּב בַּעֲדַת כְּרוּבִים |- |רוֹמְמוּ {{סי|ס}}וֹבֵל בִּזְרוֹעוֹ עוֹלָם|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|עִ}}זּוּז וּמִכֹּל נֶעְלָם |- |רוֹמְמוּ {{סי|פּ}}וֹדֶה וְחוֹנֵן יְדִידִים|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|צִ}}דְקָתוֹ שָׁמַיִם מַגִּידִים |- |רוֹמְמוּ {{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|ר}}וֹצֶה יְרֵאָיו |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>רוֹמְמוּ {{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלּוֹת|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|ה}}וּא תִּפְאַרְתּוֹ בְּמַקְהֵלוֹת |} ====רוממו אדיר ונורא==== וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ:{{ממס|תהלים צט ט}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |רוֹמְמוּ {{סי|אַ}}דִּיר וְנוֹרָא|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|בְּ}}רוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה |- |רוֹמְמוּ {{סי|גְ}}דֻלָּתוֹ בִּקְהַל יְשָׁרִים|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת מַגִּיד מֵישָׁרִים |- |רוֹמְמוּ {{סי|הַ}}נַּעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|וְ}}הִלּוּכוֹ בִּקְדֻשָּׁה |- |רוֹמְמוּ {{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|ח}}וֹצֵב לֶהָבוֹת |- |רוֹמְמוּ {{סי|טָ}}הוֹר שׁוֹלֵחַ בְּרָקִים|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|י}}וֹסֵד אֲרָקִים |- |רוֹמְמוּ {{סי|כִּ}}סְאוֹ הֵכִין בִּשְׁמֵי רוּמָה|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|ל}}וֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָה |- |רוֹמְמוּ {{סי|מ}}וֹחֶה כָעָב פְּשָׁעִים|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|נ}}וֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים |- |רוֹמְמוּ {{סי|שַׂ}}גִּיא שָׁנָיו לְאֵין חֵקֶר|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|עֶ}}שְׁתּוֹנוֹת חוֹקֵר |- |רוֹמְמוּ {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|צַ}}דִּיק קשֶׁט מַעְבָּדָיו |- |רוֹמְמוּ {{סי|ק}}וֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|רָ}}ם הַמַּבִּיט לִקְצוֹת הָאָרֶץ |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>רוֹמְמוּ {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ כִּשְׁמוֹ |} ====אמונתך בעליונים==== וּבְכֵן כִּי אַתָּה אֵל אֱמוּנָה {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |{{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|בְּ}}רִיתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |{{סי|גְּ}}דֻלָּתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|דָּ}}תְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |{{סי|ה}}וֹדְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|וִ}}עוּדְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |{{סי|זְ}}בוּלְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|חֲ}}נָיָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|יִ}}רְאָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |{{סי|כְּ}}בוֹדְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|לִ}}מּוּדְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |{{סי|מְ}}עוֹנְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|נָ}}וְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |{{סי|סֻ}}כָּתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|עֲ}}דָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |{{סי|פְּ}}אֵרְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|צִ}}דְקָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>שְׁכִינָתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|תְּ}}הִלָּתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |} ====הנקדש באלפי אלפים==== וּבְכֵן תֻּעֲרַץ וְתֻקְדָּשׁ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |הַנִּקְדָּשׁ בְּ{{סי|אַ}}לְפֵי {{סי|אֲ}}לָפִים|| ||הַנַּעֲרָץ בִּ{{סי|בְ}}רָקִים קַלִּים |- |הַנִּקְדָשׁ בְּ{{סי|גַ}}עַשׂ {{סי|גַּ}}לְגַּלִּים|| ||הַנַּעֲרָץ בְּ{{סי|דַ}}הֲרַת אוֹפַנִּים |- |הַנִּקְדָּשׁ בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין|| ||הַנַּעֲרָץ בְּ{{סי|וַ}}עַד קַדִּישִׁין |- |הַנִּקְדָּשׁ בְּ{{סי|זִ}}קִּים {{סי|ז}}וֹרְחִים|| ||הַנַּעֲרָץ בַּ{{סי|חֲ}}צוּבֵי לֶהָבִים |- |הַנִּקְדָּשׁ בְּ{{סי|טֶ}}כֶס {{סי|טְ}}הוֹרִים|| ||הַנַּעֲרָץ בִּ{{סי|י}}קָדִים {{סי|י}}וֹקְדִים |- |הַנִּקְדָּשׁ בְּ{{סי|כִ}}תֵּי {{סי|כְ}}רוּבִים|| ||הַנַּעֲרָץ בְּ{{סי|לַ}}הֲקַת {{סי|לֹ}}הֲטִים |- |הַנִּקְדָּשׁ בְּ{{סי|מַ}}חֲנוֹת {{סי|מַ}}לְאָכִים|| ||הַנַּעֲרָץ בְּ{{סי|נֹ}}עַם {{סי|נ}}וֹגְנִים |- |הַנִּקְדָּשׁ בִּ{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים|| ||הַנַּעֲרָץ בְּ{{סי|עֹ}}ז אֶרְאֶלִּים |- |הַנִּקְדָּשׁ בִּ{{סי|פְ}}רוּדֵי אֲגַפַּיִם|| ||הַנַּעֲרָץ בְּ{{סי|צִ}}לְצוּל מַשִּׁיקוֹת כְּנָפַיִם |- |הַנִּקְדָּשׁ בְּ{{סי|ק}}וֹלָם בֶּהָמוֹן|| ||הַנַּעֲרָץ בְּ{{סי|רִ}}בּוֹ {{סי|רִ}}בְוָן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>הַנִּקְדָּשׁ בְּ{{סי|שֶׁ}}קֶט {{סי|שִׁ}}נְאַנִּים|| ||הַנַּעֲרָץ בְּ{{סי|תֹ}}כֶן {{סי|תַּ}}לְתַּלִּים |} ====אילי שחק==== לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |{{סי|אֵ}}לֵי שַׁחַק חֲצוּבֵי לֶהָבִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|אַ}}דִּירֵי כָּל חֵפֶץ הַנֶּאֱהָבִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|בְּ}}לוּלֵי קֶרַח וְשֶׁלֶג וְשַׁלְהָבִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|בַּ}}דֵּי צֶדֶק גָּזֵי רְהָבִים |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|גֹּ}}בַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּמִשְׁכְּנוֹת אָהֳלֵיהֶם |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|דָּ}}אֵי בְּכָנָף מְכַסִּים פְּנֵיהֶם |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי דָתוֹת דְּבֵקִים בֵּאלֹהֵיהֶם |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין וְסוֹד קַדִּישִׁין |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|ה}}וֹגֵי שַׁעֲשׁוּעַ מַטַּע קְדוֹשִׁים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|וְ}}עוּדֵי מַעַל גְּוִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישִׁים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|וְ}}חוֹלֵי אַהֲבָה סְמוּכֵי בָאֲשִׁישִׁים |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|זְ}}בוּדֵי זֹהַר כְּעֵין חַשְׁמַלִּים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|ז}}וֹקְקֵי שִׁבְעָתַיִם בֵּרוּר מִלִּים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|חֹ}}סֶן חֲיָלִים רִבְבוֹת אֵלִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|חֲ}}נִיטֵי כֹשֶׁר בְּנֵי אֵלִים |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|טְ}}כוּסֵי טֹהַר חֲדָשֵׁי בְקָרִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|טְ}}עוּנֵי מוֹרָאֲךְ בְּצִוּוּי עִקָּרִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|יִ}}דֹּדוּן יִדֹּדוּן בְּחִיל נִזְקָרִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|י}}וֹדְעֵי בִין מִפְּנִינִים יְקָרִים |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|כְּ}}סוּיֵי אַרְבַּע מְרֻבְּעֵי פָנִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|כְּ}}רוּתֵי בְרִית פָּנִים בְּפָנִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי בַדִּים זַכִּים וְחַפִּים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי לְבָנִים נְעִימִים וְיָפִים |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|מְ}}שָׁרְתִים נָעִים רָמִים וּגְבֹהִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|מְ}}לֻמְּדֵי חֻקִּים מְשִׁיבֵי נְכוֹחִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|נ}}וֹגְנֵי נֹעַם סִפִּים מְרוֹפְפִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|נָ}}אווּ לְחָיַיִם כְּעָגוּר מְצַפְצְפִים |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|סְ}}כוּכֵי אֶבְרָה כְּקָלָל נוֹצְצִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|סְ}}גוּלֵי מֵעַמִּים בְּיִרְאָה מַעֲרִיצִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|ע}}וֹמְדִים מִמַּעַל בִּדְבָרוֹ נְחוּצִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|ע}}וֹרְכֵי עֹז בְּרַעַד שְׁבוּצִים |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|פָּ}}נִים וְלֹא עֹרֶף נִתְאָמִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|פְּ}}רוּשִׁים לְךָ אֲחוּיִם וּמֻתְאָמִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|צִ}}בְאוֹת עֶלְיוֹנִים גֵּאִים וְרָמִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|צִ}}בְאוֹת תַּחְתּוֹנִים לְרַצּוֹתְךָ מַעֲרִימִים |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|ק}}וֹרְאֵי בְשִׁלּוּשׁ זֵר תִּפְאָרָה |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|ק}}וֹרְאֵי פַעֲמַיִם חֲטִיבַת אֲמִירָה |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם עֲמִידַת רֶגֶל יְשָׁרָה |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|רְ}}צוּיֵי שַׁדַּי מְשׁוֹרְרֵי שִׁירָה |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי שֶׁקֶט שָׁלוֹם בְּמַחֲנָם |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|שׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת בְּשִׂיחַ מַעֲנָם |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|תְּ}}לוּלֵי תַעַף בְּשֶׁפֶר הֶגְיוֹנָם |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|תְּ}}מִימֵי דֶרֶךְ לְרִבּוֹנָם וְקוֹנָם |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |} ====אין מספר לגדודי צבא חילו==== וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים {{הור|סימן: א"ב; [[ישעיהו ו|ישעיהו ו ב-ג]]}} {{סי|אֵ}}ין מִסְפָּר לִגְדוּדֵי צְבָא חֵילוֹ{{ש}} {{סי|אֲ}}זוּרִים אֵימָה אֲחוּזִים פַּחַד חִילוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}רַעַד וָרֶתֶת וָרֶטֶט צָגִים לְעַלּוֹ{{ש}} שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|גְּ}}וִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישׁ תְּהִלָּה יַשְׁמִיעוּ יַחַד{{ש}} {{סי|גֹּ}}בַהּ וְגָאוֹן עֶדְיוֹ יִחוּדוֹ לְיַחַד{{ש}} {{סי|דּ}}וֹהֲרִים גּוֹהֲרִים לְאֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}} שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|הַ}}נֶּאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ רַב טוּב מַצְפּוּנָיו{{ש}} {{סי|ה}}וֹד וְהָדָר וָעֹז בְּחֶבְיוֹנֵי פְנִינָיו{{ש}} {{סי|וּ}}מִמֶּנוּ יָגוּרוּ בְּנֵי אֵלִים וְיִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו{{ש}} בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|זְ}}רוּתֵי זֹהַר מַרְעִיף נִטְפֵי אֲגָלָיו{{ש}} {{סי|זַ}}כֵּי שְׁמֵי טֹהַר תֻּכּוּ לְרַגְלָיו{{ש}} {{סי|חָ}}לִים חַתִּים חֲפוּזִים אֲיֻמִים נִדְגָּלָיו{{ש}} וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|טָ}}סִים וְדָאִים בְּדִמְיוֹן נֶשֶׁר מְעוֹפֵף{{ש}} {{סי|טִ}}יסָתָם כַּבָּזָק סָבִיב כֵּס לְעוֹפֵף{{ש}} {{סי|יַ}}שְׁמִיעוּ הִנֵּנוּ בְּמִשְׁלַחַת קוֹנָם לְהִתְעוֹפֵף{{ש}} וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|כְּ}}סוּיֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ יַעֲרִיצוּ בְּלַאַט מַחֲזֶה{{ש}} {{סי|כַּ}}בִּיר וְרַב כֹּחַ וְשָׁפָל יֶחֱזֶה{{ש}} {{סי|לְ}}הַעֲרִיצוֹ בְּפַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ש}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה עָשׂ כֹּל בְּמַאֲמַר{{ש}} {{סי|מְ}}נִיעִים אַמּוֹת הַסִּפִּים קְדֻשָּׁתוֹ לוֹמַר{{ש}} {{סי|נ}}וֹצְצִים נוֹגְהִים לְפָנָיו יַנְעִינוּ מַאֲמַר{{ש}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|שַׂ}}רְפֵי הוֹד יַכְתִּירוּ נֶזֶר לְקָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת מָרוֹם וְקָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|ע}}וֹנִים כֻּלָּם כְּאֶחָד שִׁלּוּשׁ קָדוֹשׁ{{ש}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|פְּ}}לִיאֵי אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבּוֹאוֹת{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצְחִים הַלֵּל וְזִמְרָה לֵאלֹהֵי הַצְּבָאוֹת{{ש}} {{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּתוֹךְ צְבָאוֹ אוֹת{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת דָּר בִּשְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}} {{סי|קַ}}לּוֹת סְעָרָה תַּעַשׂ דְּבָרוֹ בְּמֶרֶץ{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ{{ש}} {{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּ הוֹדוֹ{{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים וְאֵלִים צָר לִכְבוֹדוֹ{{ש}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}<קטע סוף=רהיטים/> {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי יש קהילות שמוסיפים כאן את הפיוט [[לאל עורך דין]]}} ====סילוק==== <קטע התחלה=סילוק/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}} {{הור|סימן: '''תשר"ק''' משולש}} מִי יְ{{סי|תַ}}נֶּה {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|שַׁ}}נֵּן {{סי|שִׁ}}עוּר {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|רַ}}נֵּן {{סי|רֹ}}ב {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}} מִי יִ{{סי|קְ}}צֹב {{סי|קְ}}רִיאַת {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|צַ}}פְצֵף {{סי|צְ}}בִי {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|פָ}}רֵשׁ {{סי|פִּ}}לְאֵי {{סי|פְ}}אֵרֶךָ{{ש}} מִי יַ{{סי|עֲ}}רֹךְ {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|עִ}}זּוּזֶךָ{{ש}} מִי יָ{{סי|שִׂ}}יחַ {{סי|שֶׂ}}גֶב {{סי|סִ}}לְסוּלֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|נ}}וֹבֵב {{סי|נ}}וֹי {{סי|נִ}}צְחֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|מַ}}לֵּל {{סי|מַ}}עַשׂ {{סי|מ}}וֹרָאֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|לַ}}הֵג {{סי|לֶ}}מֶד {{סי|לִ}}קְחֶךָ{{ש}} מִי יָ{{סי|כִ}}יל {{סי|כִּ}}סֵּא {{סי|כְ}}בוֹדֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|יַ}}דַּע {{סי|יְ}}פִי {{סי|יְ}}קָרֶךָ{{ש}} מִי יַ{{סי|טִּ}}יף {{סי|ט}}וּב {{סי|טַ}}עְמֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|חַ}}וֶּה {{סי|חֵ}}קֶר {{סי|חִ}}ידוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יָ{{סי|זִ}}יז {{סי|זִ}}יו {{סי|זָ}}הֳרֶךָ{{ש}} מִי י{{סי|וֹ}}רֶה {{סי|וַ}}עַד {{סי|וָ}}תִיקוּתֶךָ{{ש}} מִי יֶ{{סי|הְ}}גֶּה {{סי|ה}}וֹד {{סי|הַ}}דְרָתֶךָ{{ש}} מִי יִ{{סי|דְ}}לֶה {{סי|דֵּ}}עַ {{סי|דָּ}}תוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַ{{סי|גִּ}}יד {{סי|גֹּ}}דֶל {{סי|גְּ}}בוּרָתֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|בָ}}אֵר {{סי|בֵּ}}אוּר {{סי|בִּ}}ינָתֶךָ{{ש}} מִי יֹ{{סי|א}}מַר {{סי|אֹ}}מֶץ {{סי|אֱ}}יָלוּתֶךָ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} כִּי כְשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|תְ}}הִלָּתְךָ כֵּן {{סי|אִ}}מְרָתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|אִ}}מְרָתְךָ כֵּן {{סי|בְּ}}רִיָּתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|בְ}}רִיָּתְךָ כֵּן {{סי|גְּ}}דֻלָּתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|גְ}}דֻלָּתְךָ כֵּן {{סי|דַּ}}עְתֶּךָ{{ש}} כְּ{{סי|דַ}}עְתְּךָ כֵּן {{סי|הֲ}}לִיכָתֶךָ{{ש}} כַּ{{סי|הֲ}}לִיכָתְךָ כֵּן {{סי|וְ}}עִידָתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|וְ}}עִידָתְךָ כֵּן {{סי|זָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|זָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|חֻ}}פָּתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|חֻ}}פָּתְךָ כֵּן {{סי|טָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|יִ}}שְׁרָתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|יִ}}שְׁרָתְךָ כֵּן {{סי|כְּ}}מִירָתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|כְ}}מִירָתְךָ כֵּן {{סי|לְ}}בִישָׁתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|לְ}}בִישָׁתְךָ כֵּן {{סי|מִ}}דָּתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|מִ}}דָּתְךָ כֵּן {{סי|נְ}}עִימָתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|נְ}}עִימָתְךָ כֵּן {{סי|שְׂ}}רָרוּתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|שְׂ}}רָרוּתְךָ כֵּן {{סי|עִ}}נְוְתָנוּתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|עִ}}נְוְתָנוּתְךָ כֵּן {{סי|פְּ}}רִישׁוּתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|פְ}}רִישׁוּתְךָ כֵּן {{סי|צְ}}נִיעוּתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|צְ}}נִיעוּתְךָ כֵּן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ כֵּן {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ כֵּן {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|שִׁ}}בְחֲךָ כֵּן {{סי|תִּ}}פְאַרְתֶּךָ וְשִׁמְךָ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה {{הור|סימן: '''תשר"ק''' כפול}} עַל כָּל {{סי|תֹּ}}קֶף וְ{{סי|תִ}}פְאָרָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|שֶׁ}}בַח וְ{{סי|שִׁ}}ירָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|רֶ}}נֶן וּ{{סי|רְ}}חִישָׁה{{ש}} עַל כָּל {{סי|קִ}}דּוּשׁ וּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|צִ}}פְצוּף וְ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|פְּ}}אֵר וּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|עֹ}}ז וַ{{סי|עֲ}}נָיָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|סִ}}פּוּר וְ{{סי|שִׂ}}יחָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|נִ}}צּוּחַ וּ{{סי|נְ}}גִינָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|מַ}}עַן וּ{{סי|מִ}}לָּה{{ש}} עַל כָּל {{סי|לִ}}בּוּב וּ{{סי|לְ}}הִיגָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|כָּ}}בוֹד וּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|יִ}}חוּד וְ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|טַ}}עַם וְ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|חֹ}}סֶן וְ{{סי|חִ}}ידָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|זֶ}}מֶר וְ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|וִ}}דּוּי וְ{{סי|ת}}וֹדָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|הַ}}לֵּל וְ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|דִּ}}בּוּב וְ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|גּ}}דֶל וְ{{סי|גַ}}אֲוָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|בִּ}}טּוּי וּ{{סי|בְ}}רָכָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|אֹ}}מֶר וַ{{סי|אֲ}}מִירָה אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}} מֶלֶךְ עַל כָּל מְלָכִים{{ש}} מוֹשֵׁל עַל כָּל מוֹשְׁלִים{{ש}} אָיֹם עַל כָּל אֲיֻמִּים{{ש}} נוֹרָא עַל כָּל נוֹרָאִים{{ש}} רָם עַל כָּל רָמִים{{ש}} גֵּאֶה עַל כָּל גֵּאִים{{ש}} נִשָּׂא עַל כָּל נִשָּׂאִים{{ש}} גָּבֹהַּ עַל כָּל גְּבֹהִים{{ש}} וּמַבִּיט אֶל עֲנִיִּים וּנְכֵאִים{{ש}} וְאֶת שַׁחִים וְדַכָּאִים{{ש}} לְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים{{ש}} רוּחַ שְׁפָלִים וְחֵלְכָּאִים{{ש}} עַל כֵּן גָּדַלְתָּ יְיָ אֱלֹהִים{{ש}} וְנַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ש}} כִּי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים{{ש}} וְאֵין זוּלָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים{{ש}} וְאֵין בִּלְתְּךָ אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים שָׁמַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כְּבוֹדְךָ מְסַפְּרִים{{ש}} כַּנְפוֹת הָאָרֶץ זְמִירוֹת לְךָ מַשְׁמִיעִים{{ש}} שַׂרְפֵי הַקֹּדֶשׁ קְדֻשָּׁתְךָ מַקְדִּישִׁים{{ש}} אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבָה כְּבוֹדְךָ מְבָרְכִים{{ש}} כּוֹכְבֵי בֹקֶר יַחַד מְרַנְּנִים{{ש}} וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים{{ש}} מִשְׁבְּרֵי יָם שִׁמְךָ מְאַדְּרִים{{ש}} הַרְרֵי גֹבַהּ וַעֲצֵי יַעַר מְרַנְּנִים{{ש}} נְהָרוֹת כַּף מְמַחֲאִים{{ש}} חַיְתוֹ אֶרֶץ וְזִיז שָׂדַי שָׁרִים כְּחֹלְלִים{{ש}} תַּנִּינִים וְכָל תְּהוֹמוֹת מְהַלְלִים כְּבַחֲלִילִים{{ש}} וְכָל יְצוּרֵי בְרֵאשִׁית פּוֹצְחִים הִלּוּלִים{{ש}} לְשֵׁם קָדְשְׁךָ אֵל אֵלִים{{ש}} וְכֻלָּם אֵלֶיךָ מְשַׂבְּרִים וּמְיַחֲלִים{{ש}} לָתֵת לָהֶם צֵיד מַאֲכָלִים{{ש}} הַתַּחְתּוֹנִים מִפְּתִיחַת יָדְךָ נִזּוֹנִים וּמִתְכַּלְכְּלִים{{ש}} וְהָעֶלְיוֹנִים מִזִּיו הוֹדְךָ שְׂבֵעִים וּמִתְמַלְּאִים{{ש}} כִּי כְבוֹדְךָ שָׁמַיִם וָאָרֶץ מְלֵאִים וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ש}} הַמַּאֲמִירִים אַדְנוּתֶךָ{{ש}} הַמְיַחֲדִים אֱלָהוּתֶךָ{{ש}} הַמְבָרְכִים שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתֶךָ{{ש}} הַמְסַפְּרִים תְּהִלָּתֶךָ{{ש}} הָעוֹרְכִים תַּחַן לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}} הַמַּנְעִימִים זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ{{ש}} הַמַּאֲרִיכִים רֹן לְרַצּוֹתֶךָ{{ש}} הַשּׁוֹפְכִים שִׂיחַ לְפַתּוֹתֶךָ{{ש}} וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}} צֹאנְךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ{{ש}} קֹדֶשׁ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֶךָ{{ש}} קֶדֶם קִנְיָנְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}} חֶלְקְךָ וְחֶבֶל שִׁפְרָתֶךָ{{ש}} יִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתֶּךָ{{ש}} יְשֻׁרוּן מִבְחַר מְנָתֶךָ{{ש}} הַדְּבֵקִים בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{ש}} הַהוֹגִים בְּדָתֶךָ{{ש}} הַחֲפֵצִים בְּתוֹרָתֶךָ{{ש}} הָעוֹסְקִים בְּיִרְאָתֶךָ{{ש}} הַתְּמִימִים בַּעֲבוֹדָתֶךָ{{ש}} הַנִּכְסָפִים לְחַצְרוֹת בֵּיתֶךָ{{ש}} הַכְּמֵהִים בַּקֹּדֶשׁ חֲזוֹתֶךָ{{ש}} הַתְּאֵבִים לְקִרְבָתֶךָ{{ש}} הַנֶּהֱרָגִים עַל תּוֹרָתֶךָ{{ש}} הַנִּסְקָלִים עַל אַהֲבָתֶךָ{{ש}} הַנִּשְׂרָפִים עַל עֵדוֹתֶךָ{{ש}} הַנֶּחֱנָקִים וְנִטְבָּחִים וְנִטְבָּעִים וְנִתְלִים וְנִקְבָּרִים חַיִּים עַל יִחוּד קְדֻשָּׁתֶךָ{{ש}} הַקְּרוּאִים עֲדָתֶךָ{{ש}} יְסוֹד אֲגֻדָּתֶךָ{{ש}} וְאַתָּה אֵל גָּדוֹל בִּגְדֻלָּתֶךָ{{ש}} וְהֵם עֵדֶיךָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וּמַה יַּעֲצָר כֹּחַ יְלוּד אִשָּׁה{{ש}} נוֹצָר מִטִּפָּה בְאוּשָׁה{{ש}} וּמַה יָּעֹז עֻזְּךָ לְדָרְשָׁה{{ש}} שִׁבְחֲךָ בְּפֶה לְפָרְשָׁה{{ש}} נִצְחֲךָ בְּנִיב לְאָרְשָׁה{{ש}} לְהַטִּיף צָקוּן וּלְחִישָׁה{{ש}} לְהַפִּיל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה{{ש}} וּמִחְיָתוֹ עָלָיו קָשָׁה{{ש}} וְדַרְכּוֹ מְעֻקָּשָׁה{{ש}} וּנְתִיבָתוֹ נְתוּסָה וּנְטוּשָׁה{{ש}} וְחַטָּאתוֹ עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}} חֲקוּקָה וּמְפֹרָשָׁה{{ש}} וְגָז וְעָף בְּחִישָׁה{{ש}} וְגֹוֵעַ וּמֵת בַּחֲלוּשָׁה{{ש}} וּגְוִיָּתוֹ בְּגֵיא נְטוּשָׁה{{ש}} בְּתַחְתִּית אֶרֶץ רְטוּשָׁה{{ש}} בֶּאֱשׁוּן חשֶׁךְ כְּפוּשָׁה{{ש}} בָּאַשְׁמַנִּים רְפוּשָׁה{{ש}} בַּטָּמוּן חֲבוּשָׁה{{ש}} כְּמֵשָׁה וִיבֵשָׁה{{ש}} נְמֵסָה וַעֲבֵשָׁה{{ש}} בְּיַבֶּשֶׁת מְיֻבָּשָׁה{{ש}} וְכֻלּוֹ מָלֵא בוּשָׁה{{ש}} וּמַה יַּעֲצִים עֶתֶר וְגִישָׁה{{ש}} וְיָשִׂיחַ וְיֶהֱמֶה בִּרְגִישָׁה וּמֵאָז הַכֹּל צָפוּי לְפָנֶיךָ{{ש}} וְאֵין לְהִסָּתֵר מֵעֵינֶיךָ{{ש}} וְאֵין לְהֵחָבֵא מִפָּנֶיךָ{{ש}} כִּי בַכֹּל מְשׁוֹטְטוֹת עֵינֶיךָ{{ש}} וְגָלוּי לְךָ כִּי יְצִיר חֹמֶר הוּא{{ש}} הֲבֵל הֲבָלִים הוּא{{ש}} עָלֶה נִדָּף הוּא{{ש}} קַשׁ יָבֵשׁ הוּא{{ש}} חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה הוּא{{ש}} וּבַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא{{ש}} אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ הוּא{{ש}} כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא{{ש}} אָדָם אֵפֶר דָּם מָרָה הוּא{{ש}} בָּשָׂר בּוּשָׁה סְרוּחָה רִמָּה הוּא{{ש}} מְיֻחָם בְּחֵטְא הוּא{{ש}} מְחוֹלָל בְּעָוֹן הוּא{{ש}} וְיֵצֶר לִבּוֹ רַע מִנְּעֻרָיו{{ש}} חוֹרֵשׁ רַע בִּמְגוּרָיו{{ש}} אוֹרֵב לוֹ בְּמִסְתָּרָיו{{ש}} מְקַנֵּן כְּנָחָשׁ בִּסְתָרָיו{{ש}} כִּזְבוּב בְּמַפְתְּחֵי חֲדָרָיו{{ש}} מַבְאִישׁ הָעִסָּה בְּזָהֳמוּת שְׂאוֹרָיו{{ש}} מְסִיתוֹ לְהַטּוֹת אֲשׁוּרָיו{{ש}} וְהֹוֶה לּוֹ בְּעֹכְרָיו{{ש}} חָשׁוּב לוֹ כְּצָרָיו{{ש}} וְהוּא רֹאשׁ לְכָל צוֹרְרָיו{{ש}} מֵצֵר לוֹ בְּכָל מְצָרָיו{{ש}} צוֹדֶה לוֹ בְּכָל עֲבָרָיו{{ש}} מַרְגִּיז כָּל אֵבָרָיו{{ש}} מַעֲצִיבוֹ בִּדְבָרָיו{{ש}} מַחֲטִיאוֹ בְּרֹעַ הַרְהוֹרָיו{{ש}} מִתְנַקֵּשׁ לְהַפִּילוֹ בְּמַכְמוֹרָיו{{ש}} מִתְנַכֵּל לִדְחוֹתוֹ בְּמַהֲמֹרָיו{{ש}} וְצָר עָלָיו בִּמְצוֹרָיו{{ש}} לוּלֵא אַתָּה עוֹזֵר לוֹ מִצָּרָיו{{ש}} וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו{{ש}} חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת עָלָיו{{ש}} לְהִתְגֹּלֵל וּלְהִתְנַפֵּל עָלָיו{{ש}} לְעַקְּשׁוֹ בְּאָרְחוֹת עִקּוּלָיו{{ש}} לְהַאֲשִׁימוֹ בְּאַשְׁמַת גִּעוּלָיו{{ש}} לְהַלְעִינוֹ בְּמֶסֶךְ תַּרְעֵלָיו{{ש}} וְאֵינֶנּוּ דוֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם אֵלָיו{{ש}} פַּחִים טוֹמֵן לְרַגְלָיו{{ש}} רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ לְיַד מַעְגָּלָיו{{ש}} מוֹקְשִׁים שָׁת בְּמַסְלוּלָיו{{ש}} כּוֹרֶה שַׁחַת בִּשְׁבִילָיו{{ש}} לָמוּג לֵב וּלְהַרְבּוֹת מִכְשׁוֹלָיו{{ש}} וּכְהוֹלֶם פָּעַם הוֹלְמוֹ בְּכֵילַפּוֹת וְכַשִּׁילָיו{{ש}} עַל כֵּן יֹאמְרוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלָיו{{ש}} אִי לַבַּיִת שֶׁמְּהָרְסָיו וּמַחֲרִיבָיו מִשֶּׁלָּיו{{ש}} וּמַה יִּצְדַּק בְּמִפְעָלָיו{{ש}} וּמַה יִּזְכֶּה בְּמַעֲלָלָיו{{ש}} כִּי שׁוֹדֵד בָּא בִּגְבוּלָיו{{ש}} לְשֹׁדְדוֹ לְלָחֲמוֹ בְּרֹב תַּחְבּוּלָיו לָכֵן הִקְדַּמְתָּ רְפוּאָה וּתְעָלָה{{ש}} וְהֶעֱלֵיתָ אֲרוּכָה לְנַהֲלָאָה וְנַחְלָה{{ש}} וְהֵכַנְתָּ צֳרִי וְחִתּוּל לְלֹא חֻתָּלָה{{ש}} וְהִגַּהְתָּ מָזוֹר לְהַרְטוֹת מַחֲלָה{{ש}} וְקָבַעְתָּ יוֹם זֶה לִסְלִיחָה וְלִמְחִילָה{{ש}} לָבֹא שְׁעָרֶיךָ בְּתוֹדָה וּבִתְהִלָּה{{ש}} לְקַדֵּם פָּנֶיךָ בְּחִילָה{{ש}} לְהִזָּכֵר בּוֹ רְבוּצֵי מַכְפֵּלָה{{ש}} בְּעֵת רָצוֹן לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּה{{ש}} לְהַעֲבִיר כָּל שֶׁמֶץ וְתִפְלָה{{ש}} לְהָנִיא כָּל אָוֶן וְתָהֳלָה{{ש}} לְהַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה{{ש}} לְהָפֵר כַּעַס וּלְהַרְבּוֹת חֶמְלָה{{ש}} לְהָרִים מִכְשׁוֹל וּלְהָסִיר תַּקָּלָה{{ש}} לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ וּלְיַשֵּׁר מְסִלָּה{{ש}} לָתֵת לַשּׁוֹבָבִים טָהֳרָה וּטְבִילָה{{ש}} לְהַעֲמִיד רֶוַח וְהַצָּלָה{{ש}} לְהַשְׁלִיךְ עָוֹן בְּעִמְקֵי מְצוּלָה{{ש}} לָשֵׂאת זָדוֹן וּמְעִילָה וּמִכָּל יָמִים יוֹם זֶה קִדַּשְׁתָּ{{ש}} וְעַל כָּל יָמִים אֹתוֹ עִלִּיתָ{{ש}} וּבוֹ מִכָּל יוֹם בָּחַרְתָּ{{ש}} וּמִיֻּצָּרוּ אוֹתוֹ לְךָ יִחַדְתָּ{{ש}} וּלְדוֹר דֵּעַ כֹּחוֹ יִדַּעְתָּ{{ש}} וְאֹדֶם דִּי זָהָב בּוֹ וִתַּרְתָּ{{ש}} וּמִכְתָּב חָרוּת לֶעָנָו נָתַתָּ{{ש}} וְסָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ בִּשַּׂרְתָּ{{ש}} וְעַל הָרָעָה נִחַמְתָּ{{ש}} וְעַל בָּנֶיךָ רִחַמְתָּ{{ש}} וְכִגְבֹהַּ שָׁמַיִם חַסְדְּךָ לָמוֹ הִגְבַּרְתָּ{{ש}} וְכִרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב פִּשְׁעָם הִרְחַקְתָּ{{ש}} וּזְכוּת הַרְרֵי קֶדֶם זָכַרְתָּ{{ש}} וּכְאָב אֶת בֵּן אוֹתָם רָצִיתָ{{ש}} וְעַל כָּל אֹם רֹאשָׁם נִשֵּׂאתָ{{ש}} וְקַרְנָם בְּכָבוֹד רוֹמַמְתָּ{{ש}} וּמִשֶּׁפֶל הִגְבַּהְתָּמוֹ וְהִתְלַלְתָּ{{ש}} וְאוֹת לְטוֹבָה עִמָּהֶם עָשִׂיתָ{{ש}} וְחִבָּתָם לַכֹּל הֶרְאֵיתָ{{ש}} וְאַהֲבָתָם לְעֵין כֹּל גִּלִּיתָ{{ש}} וְלִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם תָּאַבְתָּ{{ש}} וְלַחֲנוֹת בֵּינֵיהֶם חָמַדְתָּ{{ש}} וְלָשֶׁבֶת בְּוַעֲדָם אִוִּיתָ{{ש}} וְעַיִן בְּעַיִן לָמוֹ נִרְאֵיתָ{{ש}} וּבֵין כְּרוּבִים כְּבוֹדְךָ צִמְצַמְתָּ{{ש}} וַעֲנַן יְקָרְךָ עַל כַּפּרֶת הִצַּעְתָּ{{ש}} וַעֲנַן הַקְּטֹרֶת לְכַסּוֹתוֹ הַיּוֹם פָּקַדְתָּ{{ש}} וּמֵאָז לִסְלִיחָה אוֹתוֹ שַׂמְתָּ{{ש}} וּלְכַפָּרָה אוֹתוֹ יִסַּדְתָּ{{ש}} וּמִצְוֹתָיו בְּדָתְךָ צִוִּיתָ{{ש}} וְכָתַבְתָּ וְשָׁנִיתָ וְשִׁלַּשְׁתָּ{{ש}} וְאַזְהָרוֹתָיו פֵּרַשְׁתָּ{{ש}} וָעֳנָשָׁיו פִּלַּשְׂתָּ{{ש}} וְקָרְבְּנוֹתָיו קָצַבְתָּ{{ש}} וְעֵרֶךְ עֲבוֹדוֹתָיו סָדַרְתָּ{{ש}} וְרִצּוּי הַזָּיוֹתָיו סָפַרְתָּ{{ש}} וְרִקּוּחַ תִּימְרוֹתָיו הֶעְדַּפְתָּ{{ש}} וְסֵדֶר מַעַרְכוֹתָיו הוֹסַפְתָּ{{ש}} וְטֹהַר טְבִילוֹתָיו מָנִיתָ{{ש}} וְקִדּוּשׁ רְחִיצוֹתָיו חִשַּׁבְתָּ{{ש}} וְאַזְכָּרוֹתָיו בְּשֵׂכֶל סִיַּמְתָּ{{ש}} וְתוֹדוֹתָיו וּוִדּוּיָיו סָכַמְתָּ{{ש}} וְעִנּוּיָיו בְּפֶקֶד רָשַׁמְתָּ{{ש}} וְלֹבֶן עֲטָיוֹתָיו חִוִּיתָ{{ש}} וּפִזּוּי שְׂרָדָיו הוֹרֵיתָ{{ש}} וְעִלּוּי מַחְלְצוֹתָיו בֵּאַרְתָּ{{ש}} וְשִׁנּוּי מַחְלְפוֹתָיו לִמַּדְתָּ{{ש}} וְלִקְדוֹשֶׁיךָ אוֹתָם מָסַרְתָּ{{ש}} וְכָל תּוֹרוֹתָיו הוֹדַעְתָּ{{ש}} וְכָל דָּתוֹתָיו חָקַרְתָּ{{ש}} וְכָל מִשְׁפָּטָיו חָרַצְתָּ{{ש}} וְכָל חֻקּוֹתָיו חָקַקְתָּ{{ש}} וְכָל גְּזֵרוֹתָיו גָּזַרְתָּ{{ש}} וְכָל עִנְיָנָיו חָרַטְתָּ{{ש}} וְחֶבְלוֹ מִכֹּל הִנְעַמְתָּ{{ש}} וְחֶלְשׁוֹ מִכֹּל הִשְׁפַּרְתָּ{{ש}} חפֶשׁ לִרְצוּצִים אוֹתוֹ שִׁוִּיתָ{{ש}} דְּרוֹר לִשְׁבוּיִם אוֹתוֹ הִתְוֵיתָ{{ש}} פְּקַח קוֹחַ לַאֲסִירִים אוֹתוֹ תִּכַּנְתָּ{{ש}} יוֹם עָשׂוֹר לַעֲשִׂירִיָּה חָקַקְתָּ{{ש}} שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לְשׁוֹבְתֵי עֹנֶג שַׁתָּה{{ש}} יוֹם כִּפּוּר לְנוֹתְנֵי כֹפֶר תַּתָּה לְכַפֵּר עֲוֹנוֹת{{ש}} לִמְחוֹת זְדוֹנוֹת{{ש}} לְכַלֵּה פְשָׁעִים{{ש}} לְהָתֵם חֲטָאִים{{ש}} לְטַהֵר טְמֵאִים{{ש}} לְהָדִיחַ דָּמִים{{ש}} לְצַחְצֵחַ כְּתָמִים{{ש}} לְהַרְחִיץ צוֹאִים{{ש}} לְהַלְבִּין כַּשֶּׁלֶג שָׁנִים{{ש}} לְצַחֵר כַּצֶּמֶר אֹדְמִים{{ש}} לְמָרֵק חוֹבִים{{ש}} לְנַקּוֹת חָבִים{{ש}} לְזַכּוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}} לְזַכְזֵךְ אֲשָׁמִים{{ש}} לְוַתֵּר לְנִתְאָמִים{{ש}} לִסְלֹחַ לְכָל עֲדַת תְּמִימִים וְעַמְּךָ בְּיוֹם זֶה יַחַד נֶאֱגָדִים{{ש}} וּבְחִין לְפָנֶיךָ נוֹעָדִים{{ש}} וּשְׁכִינָתְךָ אִתָּם מְוַעֲדִים{{ש}} וְנֶעֱצָרִים וּמִתְוַעֲדִים{{ש}} וּבְיִרְאָה אוֹתְךָ עוֹבְדִים{{ש}} וּבְאֵימָה עוֹמְדִים{{ש}} וּבְגִילָה רוֹעֲדִים{{ש}} וּבְחִילָה מְסַלְּדִים{{ש}} וּפִשְׁעֵיהֶם מִתְוַדִּים{{ש}} וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{ש}} וְכוֹרְעִים וּבוֹרְכִים וְסוֹגְדִים{{ש}} וְאַרְצָה לְךָ קוֹדִים{{ש}} וְדַלְתוֹתֶיךָ שׁוֹקְדִים{{ש}} וּכְאֶחָד נֶאֱחָדִים{{ש}} וְיִחוּדְךָ מְיַחֲדִים{{ש}} וּקְדֻשָּׁתְךָ מְעִידִים{{ש}} וֶאֱמוּנָתְךָ מְסַהֲדִים{{ש}} וְצִדְקָתְךָ מַגִּידִים{{ש}} וְחַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לֹא מְכַחֲדִים{{ש}} וְעוֹרְכִים שֶׁוַע בְּמַעֲמָדִים{{ש}} וּמִזְּרִיחָה וְעַד שְׁקִיעָה שִׁבְחֲךָ מַתְמִידִים{{ש}} וּפְגִיעוֹת חָמֵשׁ מֵאֶמֶשׁ מְעַתְּדִים{{ש}} מוּל עֲבוֹדוֹת חָמֵשׁ בְּעִתּוּדִים{{ש}} וּלְשִׁמְךָ מְהוֹדִים{{ש}} בְּכָל עֹז וּמְאֹדִים וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{ש}} יַחַד אָבוֹת וּבָנִים{{ש}} גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים{{ש}} בַּחוּרִים וּזְקֵנִים{{ש}} וּמַרְבִּים חִנּוּנִים{{ש}} וּמְדַבְּרִים תַּחֲנוּנִים{{ש}} וְעוֹרְכִים רְנָנִים{{ש}} וּמְרַנְּנִים וּמִתְחַנְּנִים{{ש}} לְפָנֶיךָ אֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}} לִפְדּוֹתָם מִכֹּבֶד עֲוֹנִים{{ש}} וְלִמְחוֹת פְּשָׁעֵימוֹ כַּעֲנָנִים{{ש}} לִשְׁעוֹת שַׁוְעָם מִמְּעוֹנִים{{ש}} לְהַאֲזִין מֵהֶם שִׂיחַ מַעֲנִים{{ש}} כִּי הֵם דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים{{ש}} וּבְצִלְּךָ מִתְלוֹנְנִים{{ש}} וּבְאֶבְרָתְךָ מִתְגּוֹנְנִים{{ש}} וּבְסִתְרְךָ נִצְפָּנִים{{ש}} וּבְךָ נִשְׁעָנִים{{ש}} וּכְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנִים{{ש}} וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, לְךָ פוֹנִים{{ש}} לְהַרְבּוֹת לָמוֹ פִּדְיוֹנִים{{ש}} לְכַבְּסָם מִצַּחַן דִּפְיוֹנִים{{ש}} לְהַצְלִיל בְּצוּל זְדוֹנִים{{ש}} לְשַׁתֵּק בַּעֲלֵי דִינִים{{ש}} לְאַלֵּם מְלָשְׁנִים{{ש}} לוֹטְשֵׁי חִצִּים וְכִידוֹנִים{{ש}} לְהָשִׁיב חֶרֶב לִנְדָנִים{{ש}} לְהַגְבִּיר מְלִיצֵי יֹשֶׁר וְזִכְיוֹנִים{{ש}} וּלְהַחֲסִים קַטֵּגוֹרִים עִמָּהֶם מְדַיְּנִים{{ש}} וְסֵדֶר סְלִיחָה מְכִינִים{{ש}} וְדִבְרֵי רִצּוּי מְכַוְּנִים{{ש}} וּבְרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אוֹפְנִים{{ש}} אֲשֶׁר אִלַּפְתָּ לְנֶאֱמָן בְּחֶזְיוֹנִים{{ש}} בַּעֲבֹר כְּבוֹדְךָ עַל פָּנִים{{ש}} בְּדַבֶּרְךָ עִם צִיר פָּנִים אֶל פָּנִים{{ש}} וְכָל הַיּוֹם בָּם מִתְגַּלְגְּלִים וְנֶאֱפָנִים{{ש}} וְעֵרֶךְ וִדּוּי מְשַׁנְּנִים{{ש}} וְצִדְקוֹתֶיךָ מְתַנִּים{{ש}} לִזְכֹּר לָמוֹ שְׁלשֶׁת אֵיתָנִים{{ש}} וְיוֹם קִדּוּשׁ חִתּוּנִים{{ש}} לְחַלְּצָם מֵרֹאשׁ פְּתָנִים{{ש}} לְהַדְרִירָם מִפֶּרֶךְ מְעַנִּים{{ש}} לִדְלוֹתָם מִדִּכּוּי תַּנִּים{{ש}} לְהַעֲלוֹתָם מִבּוֹר שְׁאוֹנִים{{ש}} לְנַתֵּק מֵהֶם מוֹסְרוֹת שׂוֹטְנִים{{ש}} לִפְצוֹתָם מִלַּעַג שַׁאֲנַנִּים{{ש}} לְהַצִּילָם מִגְּאֵיוֹנִים{{ש}} לְהָשִׁיב שְׁבוּתָם כְּיוֹנִים{{ש}} לְמַלְּטָם מִתֹּפֶת דֵּרְאוֹנִים{{ש}} מִלַּהַט מִתְהַפֶּכֶת בְּדִמְיוֹנִים{{ש}} רִשְׁפֵּי לַהַב וְעִשּׁוּנִים{{ש}} מְדוּרַת אֵשׁ וְאוּדִים עֲשֵׁנִים{{ש}} לְנַצֵּחֲךָ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}} וְרִבּוֹתֵי קֹדֶשׁ צְבָא עֶלְיוֹנִים{{ש}} בְּשׁוּרָם כִּי תַצְדִּיק בָּנִים{{ש}} אֲשֶׁר לַעֲבָדִים לְךָ נִקְנִים{{ש}} יִתְמְהוּ זֶה לָזֶה בְּתִמְהוֹנִים{{ש}} וְכִתֵּי כִתִּים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים{{ש}} יַשְׁמִיעוּ וְיֹאמְרוּ בְּאֶרֶשׁ שִׁנּוּנִים{{ש}} מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עֲוֹן זֶרַע אֱמוּנִים{{ש}} וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ עוֹנִים{{ש}} וְאַשְׁרֵי הַגּוֹי שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו רוֹנְנִים{{ש}} וְיַקְדִּישׁוּךָ עֶלְיוֹנִים{{ש}} וְיַעֲרִיצוּךָ תַּחְתּוֹנִים {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} וְאָז{{ש}} {{סי|אֵ}}לִים יַ{{סי|אְ}}דִּירוּךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}רָקִים יְ{{סי|בָ}}רְכוּךָ{{ש}} {{סי|גְּ}}דוּדִים יְ{{סי|גַ}}דְּלוּךָ{{ש}} {{סי|דּ}}וֹלְקִים יִ{{סי|דְ}}רְשׁוּךָ{{ש}} {{סי|הֲ}}מֻלָּה יְ{{סי|הַ}}דְּרוּךָ{{ש}} {{סי|וָ}}תִיקִים י{{סי|וֹ}}דוּךָ{{ש}} {{סי|זַ}}כִּים יַ{{סי|זְ}}כִּירוּךָ{{ש}} {{סי|חֲ}}יָלִים יְ{{סי|חַ}}סְּנוּךָ{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹרִים יַ{{סי|טְ}}עִימוּךָ{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים יְ{{סי|יַ}}חֲדוּךָ{{ש}} {{סי|כַּ}}בִּירִים יַ{{סי|כְ}}תִּירוּךָ{{ש}} {{סי|לֹ}}הַטִים יְ{{סי|לַ}}בְּבוּךָ{{ש}} {{סי|מַ}}לְאָכִים יַ{{סי|מְ}}לִיכוּךָ{{ש}} {{סי|נ}}וֹגְנִים יְ{{סי|נַ}}צְּחוּךָ{{ש}} {{סי|שְׂ}}רָפִים יְ{{סי|סַ}}לְּדוּךָ{{ש}} {{סי|עִ}}ירִין יְ{{סי|עַ}}לּוּךָ{{ש}} {{סי|פְּ}}לָאִים יְ{{סי|פָ}}אֲרוּךָ{{ש}} {{סי|צְ}}בָאוֹת יְ{{סי|צַ}}לְצְלוּךָ{{ש}} {{סי|קַ}}לִּים יַ{{סי|קְ}}דִישׁוּךָ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>{{ש}} {{סי|רְ}}בָבוֹת יְ{{סי|ר}}וֹמְמוּךָ{{ש}} {{סי|שִׁ}}נְאַנִּים יְ{{סי|שַׁ}}בְּחוּךָ{{ש}} {{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים יַ{{סי|תְ}}מִידוּךָ{{ש}} קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת<קטע סוף=סילוק/>{{ש}} {{הור|ככתוב…}} [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] klel1os9fa4ahqp51qciqkcn6l2ix0n 2942787 2942786 2025-06-19T15:14:37Z מו יו הו 37729 /* על ישראל אמונתו */ 2942787 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=25}} ====רשות==== {{#קטע:מסוד חכמים|יו"כ}} <קטע התחלה=רשות/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ימֶךָ נָשָׂאתִי חִין בְּעָרְכִי / {{סי|בְּ}}מַלְאֲכוּת עַמְּךָ בֶּרֶךְ בְּבָרְכִי{{ש}} {{סי|גּ}}וֹחִי מִבֶּטֶן הַגִּיהַּ חָשְׁכִּי / {{סי|דַּ}}בֵּר צָחוֹת וּבַאֲמִתְּךָ הַדְרִיכִי {{סי|ה}}וֹרֵנִי שְׁפֹךְ שִׂיחַ עָרֵב / {{סי|וְ}}לוֹנְנִי בְצִלְּךָ אוֹתִי לְקָרֵב{{ש}} {{סי|זַ}}עַק יוּפַק בְּכִוּוּן קֶרֶב / {{סי|חַ}}לּוֹתִי פָנֶיךָ וְצִדְקָתְךָ תְקָרֵב {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מְאֹד נַעֲלָה / {{סי|יַ}}דְּעֵנִי בִּין עֵרֶךְ תְּפִלָּה{{ש}} {{סי|כַּ}}דָּת לְחַנֵּן בְּלִי תִפְלָה / {{סי|לְ}}הַמְצִיא לְשׁוֹלְחַי אֶרֶךְ וּתְעָלָה {{סי|מִ}}פְתַּח שְׂפָתַי תְּבָרֵר וּתְיַשֵּׁר / {{סי|נִ}}דְבוֹת פִּי רְצֵה וְהַכְשֵׁר{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר הֲגִיגִי כְּשַׁי יִתָּשֵׁר / {{סי|עֵ}}תֶר פִּצְחִי כְּזִילַת חֶשֶׁר {{סי|פְּ}}עָמַי הָכֵן פְּצוֹתִי מִכֶּשֶׁל / {{סי|צ}}וּר תְּמֹךְ אֲשׁוּרַי מֵהִנָּשֵׁל{{ש}} {{סי|ק}}וֹמְמֵנִי וְחַזְּקֵנִי מֵרִפְיוֹן וָחֵשֶׁל / {{סי|רְ}}צוֹת אֲמָרַי וְלֹא אֶכָּשֵׁל {{סי|שָׁ}}מְרֵנִי כְאִישׁוֹן מִפֶּלֶץ וּבְעָתָה / {{סי|שׁ}}וּר בְּשִׁפְלוּתִי וּלְכָה לִישׁוּעָתָה{{ש}} {{סי|תָּ}}חֹן דִּכְאוּתִי כִּלְחוֹזָךְ פַּצְתָּ / {{סי|תְּ}}רַחֵם עַל בֵּן אִמַּצְתָּ <includeonly>{{ארון|ס}}</includeonly><קטע סוף=רשות/> ====מגן==== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}מַּצְתָּ עָשׂוֹר לְכִפּוּר תַּמָּה{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ לְצַחְצֵחַ צֵאוּי כִּתְמָהּ{{ש}} {{סי|גְּ}}הֹץ צַחֲנָתָהּ עִוּוּיָהּ לְהָתֵמָּה{{ש}} {{סי|דִּ}}ינָהּ לְהָאִיר לְתֶחִי לְחָתְמָה: {{סי|הָ}}חְרָדָה מִתֵּקַע יוֹם תְּרוּעָה{{ש}} {{סי|וּ}}דְבָרִים קָחָה סַרְעַף לְקָרְעָה{{ש}} {{סי|זֶ}}ה אֵלִי לְצֶדֶק הַכְרִיעָה{{ש}} {{סי|חַ}}י חַי יוֹדוּךָ בְּהָרִיעָה: {{סי|טַ}}פֶּיהָ וִישִׁישֶׁיהָ בְּעִנּוּי עֲיֵפִים{{ש}} {{סי|יְ}}צִיגָתָם שׁוּר בְּיָחֵף יְחֵפִים{{ש}} {{סי|כֻּ}}לָּם צָגִים וְלֹבֶן מֻצְעָפִים{{ש}} {{סי|לְ}}אַדְּרָךְ בַּקּדֶשׁ כִּשְׂרָפִים עָפִים: {{סי|מָ}}גֵן עִקָּרֵמוֹ בָּךְ חוֹסִים{{ש}} {{סי|נִ}}שְׁעָנִים בְּתֻמָּם וּבְצִלְּךָ חוֹסִים{{ש}} {{סי|סְ}}מוּכִים בִּבְרִית שְׁלשֶׁת יִחוּסִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹדְדֵם הֱיוֹת שֹׂטְנֵימוֹ הָסִים: {{סי|פְּ}}נֵה בְּצִדְקַת אָת מֵעֵבֶר{{ש}} {{סי|צֹ}}אנְךָ תַּחַת שֵׁבֶט כְּהַעֲבֵר{{ש}} {{סי|קַ}}דְּמֵם רַחֲמֶיךָ בְּלִי הִתְעַבֵּר{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם עַל פֶּשַׁע עוֹבֵר: {{סי|שֶׁ}}מֶץ זְדוֹנָם תְּכַבֵּס וּתְטַהֵר{{ש}} {{סי|שַׁ}}וְעָם קְשֹׁב וְאַל תְּאַחֵר{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}מוּכֵי יְמִינְךָ פְּנֵיהֶם נַהֵר{{ש}} {{סי|תַּ}}עְתּוּעַ חֶטְאָם תְּכַפֵּר לְטַהֵר: כַּצָּהֳרַיִם מִשְׁפָּטֵנוּ הָאֵר / חוֹכֶיךָ לְטוֹב תַּשְׁאֵר{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>צִדְקֵנוּ תְּחַפֵּשׂ וּתְבָאֵר / בְּמָגִנְּךָ נִתְגּוֹנֵן לְהִתְפָּאֵר:<קטע סוף=א/> ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}אֲוַת נֶפֶשׁ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרָךְ{{ש}} {{סי|שְׁ}}קֹד לְרַחֵם מְבָרְכֵי זִכְרָךְ{{ש}} {{סי|רְ}}צוּיֵי אַהַב כְּנַעַר וָרָךְ{{ש}} {{סי|קְ}}רוּאִים וּנְקוּבִים בְּנָךְ בְּכוֹרָךְ {{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ הוֹצֵאתָ מִכּוּר אוֹנִים{{ש}} {{סי|פְּ}}דוֹתָם מִפֶּרֶךְ הָלְכוּ שִׁנְאַנִּים{{ש}} {{סי|עֲ}}מוּסִים מִבֶּטֶן פְּצֵם מִשְּׁאוֹנִים{{ש}} {{סי|סְ}}עָדֵם בַּל לָמוֹד כִּסְאוֹנִים {{סי|נְ}}תוּנָה בְרִיתְךָ חֹק בִּשְׁאֵרָם{{ש}} {{סי|מִ}}מַּחֲצֶבֶת צוּרָם מוֹלֶדֶת שֵׁאוּרָם{{ש}} {{סי|לַ}}בְּרִית הַבֵּט וְתָדִיחַ כִּעוּרָם{{ש}} {{סי|כַּ}}בְּסֵם הֶרֶב וְתַבְהִיק אוֹרָם {{סי|יֵ}}רָאֶה לְפָנֶיךָ עֵקֶד מְיֻחָד{{ש}} {{סי|ט}}וֹבֵחַ וְטָבוּחַ מִדְּבָרְךָ פָחַד{{ש}} {{סי|חֲ}}נִיטָיו חַלֵּץ מֵאֵימָתָה וָפַחַד{{ש}} {{סי|זִ}}בּוּחוֹ וְדִשּׁוּנוֹ לְפָנֶיךָ יִתְיַחַד {{סי|וְ}}אִם הֶעֱווּ ארַח לְסַלֵּף{{ש}} {{סי|הִ}}זָּכֵר רַחֲמֶיךָ חֹק מִלְּחַלֵּף{{ש}} {{סי|דְּ}}רִישַׁת צֶדֶק מֵלִיץ יְאַלֵּף{{ש}} {{סי|גְּ}}נוּנֶיךָ לְחַזֵּק בְּמָגִנַּת אָלֶף {{סי|בַּ}}דֵּי יְדִידֶיךָ הֲגִיגָם בִּין{{ש}} {{סי|בִּ}}צּוּרָם תִּישַׁע וְחֵטְא תַּלְבִּין{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אָ}}וֶן מִתְחַנְּנֶיךָ בְּלִי תָבִין{{ש}} {{סי|אֶ}}נֶק שְׁמַע וְלַחַשׁ הָבִין נֶפֶשׁ נַעֲנָה תְּבַשֵּׂר סְלִיחָה / פַּלְּטֵם מֵעֹמֶק שׁוּחָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מִתְקוֹמְמֵינוּ יְהוּ כַּסּוּחָה / הַחֲיֵינוּ בְטַל אֱמוּנָתְךָ לְשׂוֹחֵחָה ====תוכחה==== עַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לּוֹ לִתְשׁוּבָה / לְהַנְטוֹתוֹ לִתְחִיָּה {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}נוֹשׁ מַה יִּזְכֶּה, וּצְבָא דֹק לֹא זַכּוּ בְעֵינֶיךָ{{ש}} {{סי|בַּ}}לַּחִים אִם תִּבְעַר הָאֵשׁ, מַה בְּחָצִיר יָבֵשׁ. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} {{סי|גָּ}}לוּי לְךָ חֹשֶׁךְ כְּמוֹ אוֹר, מְשׁוֹטֵט כֹּל בְּעַיִן{{ש}} {{סי|דִּ}}ירָתְךָ בַּסֵתֶר, וּגְלוּיוֹת לְךָ כָּל נִסְתָּרוֹת. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} {{סי|הַ}}דָּן יְחִידִי, וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ{{ש}} {{סי|וְ}}עַל גּוֹי וְעַל אָדָם יַחַד יִנְטֶה קָּו, וְאֵין מִי יַרְשִׁיעַ. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} {{סי|זֹ}}את יָבִין כָּל יְצִיר, וְלֹא יַתְעוֹ יֶצֶר לַחֲטֹא לַיּוֹצֵר{{ש}} {{סי|חֲ}}תֻלַּת בְּאֵרוֹ, חֲפִירַת בּוֹרוֹ, חֶשְׁבּוֹן בּוֹרְאוֹ. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} {{סי|טָ}}מֵא מִשְּׁאֵרוֹ, וּמִטַּמֵּא בְעוֹדוֹ, וּמְטַמֵּא בְמוֹתוֹ{{ש}} {{סי|יְ}}מֵי חַיָּיו תֹּהוּ, וְלֵילוֹתָיו בֹּהוּ, וְעִנְיָנָיו הָבֶל. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} {{סי|כַּ}}חֲלוֹם מֵהָקִיץ נִדְמֶה, בַּלָּהוֹת יְבַעֲתוּהוּ תָמִיד{{ש}} {{סי|לַ}}יְלָה לֹא יִשְׁכַּב, יוֹמָם לֹא יָנוּחַ, עַד יֻרְדַּם בַּקָּבֶר. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} {{סי|מַ}}ה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חַי, דַּיּוֹ אֲשֶׁר הוּא חָי{{ש}} {{סי|נ}}וֹלַד לְעָמָל וִיגִיעָה, אַשְׁרָיו אִם יְהִי יְגִיעוֹ בְּדַת אֱמֶת. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} {{סי|ס}}וֹפוֹ עַל רֹאשׁוֹ מוֹכִיחַ, וְלָמָּה יַחֲנִיף{{ש}} {{סי|ע}}וֹד חוֹתָמוֹ מְעִידוֹ עַל פָּעֳלוֹ, וּמַה יִּגְנֹב דַּעַת. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} {{סי|פּ}}וֹעֵל צְדָקוֹת אִם יְהִי, יְלַוּוּהוּ לְבֵית עוֹלָמוֹ{{ש}} {{סי|צ}}וֹפֶה בְחָכְמָה אִם יְהִי, עִמּוֹ תִּתְלוֹנֵן בְּכֶלְחוֹ. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} {{סי|קָ}}צוּף בְּדָמִים וּבְמִרְמָה אִם יְהִי, חֲרוּצִים יָמָיו{{ש}} {{סי|רְ}}צוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ בִּהְיוֹת בְּמוּסָר, יָנוּב בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. {{ק|'''עַד יוֹם'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|שֵׁ}}ם טוֹב אִם יִקְנֶה, מִשֵּׁמוֹת נְעִימִים אֲשֶׁר יִקָּרֵא{{ש}} {{סי|תַּ}}חַת כֵּן, לָכֵן יוֹם הַמִּיתָה מִיּוֹם לֵדָה הוּטַב. {{ק|'''עַד יוֹם'''}}<קטע סוף=ב/> ====משולש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''אתב"ש'''}} {{סי|אִ}}חַדְתָּ יוֹם זֶה בַּשָּׁנָה{{ש}} {{סי|תְּ}}רוּפָה וְצָרִי שַׂמְתּוֹ לְשׁוֹשַׁנָּה{{ש}} {{סי|בְּ}}שָׁלֵם בִּהְיוֹת סֻכָּךְ בָּרִאשֹׁנָה{{ש}} {{סי|שֵׁ}}רוּתוֹ כִּפֵּר פִּשְׁעֵי יְשֵׁנָה {{סי|גּ}}וֹלִים מִנָּוָךְ זְרוּיִם מֵהָלְאָה{{ש}} {{סי|רֹ}}ן מְפִיקִים לְחַתֵּל תְּלָאָה{{ש}} {{סי|דִּ}}כְּאוּת רוּחַ וְשֵׁבֶר נַהֲלָאָה{{ש}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ חֲשֹׁב כְּזִבְחֵי הַעֲלָאָה {{סי|הָ}}תְמַם מֵרֶחֶם יוֹשֵׁב אֹהָלִים{{ש}} {{סי|צ}}וּרָתוֹ בְּכִסְאֲךָ חַקְתָּ בְּהִלִּים{{ש}} {{סי|וְ}}לָדָיו חֹן בְּעֹצֶר נִקְהָלִים{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵרְךָ מַבִּיעִים וְשִׁמְךָ מְהַלְלִים {{סי|זֶ}}בֶד שִׁמְךָ שִׁתַּפְתָּ בִשְׁמָם{{ש}} {{סי|עֲ}}מוּתִים לְךָ כַּחוֹתָם לְשׂוּמָם{{ש}} {{סי|חָ}}שְׂכֵם מֵאֶנֶף בְּלִי לְהַאֲשִׁימָם{{ש}} {{סי|סֵ}}פֶר חַיִּים יְהִי רִשּׁוּמָם {{סי|טֹ}}רַח עָוֹן וְכֹבֶד מַשָּׂא{{ש}} {{סי|נַ}}עֵר בְּצוּל מְחוֹת בַּהֲמָסָה{{ש}} {{סי|יֶ}}עֱרַב שִׂיחַ עֲנִיָּה וּרְמוּסָה{{ש}} {{סי|מִ}}נִּיחוֹחֵי כָלִיל בְּאֶבֶן מַעֲמָסָה {{סי|כְּ}}לוּלַת אֲהָבִים אָנָּא זְכֹר{{ש}} {{סי|כְּ}}לִמַּת נְעוּרִים עוֹד מִלִּזְכֹּר <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לְ}}בֵן יַקִּירָךְ זָכֹר תִּזְכֹּר{{ש}} {{סי|לְ}}מַעַן חִלָּךְ לַעֲבָדֶיךָ זְכֹר אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ אָנָּא רַחוּם, כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}} {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים כאן את הפיוט [[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]}}<קטע התחלה=רהיטים/> ====מורה חטאים==== אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ {{הור|סימן: '''משלם בירבי קלונימוס חזק''' (כפול); פסוקי [[תהלים קמה]]}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|מ}}וֹרֶה חַטָּאִים סְלֹל לְהִתְהַלֵּךְ / {{סי|מְ}}לַמֵּד לְהַדְרִיכִי בְּדֶרֶךְ אֵלֵךְ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|שַׁ}}חַר וָנֶשֶׁף אֲיַחֵד לְהַמְלִיכֶךָ / {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְאֵין כְּעֶרְכֶּךָ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לִ}}בִּי חָרֵד עֲבוֹדָתְךָ לִתְמֹד / {{סי|לְ}}הַעֲרִיץ קְדֻשָּׁתְךָ בְּמִשְׁמָר אֶעֱמֹד / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד{{ש}} {{הור| חו"ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|מְ}}יַחֲלִים לְחַסְדְּךָ זֶרַע עֲמוּסֶיךָ / {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם וְיִשְׂמְחוּ חוֹסֶיךָ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בְּ}}חִלּוּי וָצוֹם גָּשִׁים לְעָבְדֶּךָ / {{סי|בְּ}}רוּאִים כִּי הֵם לִכְבוֹדֶךָ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יְ}}קָר מַלְכוּתְךָ בְּרַעַד יַאֲמִירוּ / {{סי|יִ}}חוּדְךָ בְּזָר לֹא יָמִירוּ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וֶעֱזוּז נוֹרְאוֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ{{ש}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֹ}}ן פְּגִיעוֹת לְפָנֶיךָ יְרַבֵּעוּ / {{סי|רַ}}חַשׁ הִלּוּלָךְ בַּיּוֹם יְשַׁבֵּעוּ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בֹּ}}קֶר אֶעֱרָךְ לְךָ חִנּוּנַי / {{סי|בִּ}}פְנוֹת עֶרֶב תִּמְחֶה זְדוֹנַי / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יָ}}הּ כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל / {{סי|יִ}}כְבּשׁ עִוּוּיֵנוּ וְיֹאמְרוּ הַכֹּל / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>טוֹב יְיָ לַכֹּל{{ש}} {{הור| חו"ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ק}}וֹמֵם אִוּוּי קִרְיַת מְשׂוֹשֶׂךָ / {{סי|קְ}}דֻשַּׁת אַבְנֵי נֵזֶר בְּנוֹסְסֶךָ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לְ}}וִיֶּיךָ וַחֲסִידֶיךָ בְּנֹעַם יְזַמֵּרוּ / {{סי|לְ}}בוּשֵׁי שְׂרָד רֶקַח יְתַמֵּרוּ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|וּ}}שְׁתוּלִים בְּנָוָךְ יַפְרִיחוּ בְּחַצְרוֹתָיו / {{סי|וִ}}ינוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים בְּטִירוֹתָיו / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו{{ש}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|נִ}}צְחָךְ יְנַגְּנוּ תְּמִימִים וּשְׁלֵמִים / {{סי|נָ}}שְׂאֲךָ כִּסְאֲךָ בְּבֵית עוֹלָמִים / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יַ}}חַד בְּכַנֶּסְךָ לְשִׁכְנְךָ גְּאוּלִים / {{סי|יַ}}לְבִּישׁוּךָ עֹז כְּעוֹבְרֵי גַלִּים / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנּוֹפְלִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|מַ}}בִּיעֵי טוּבְךָ בְּוַעַד יִתְחַבֵּרוּ / {{סי|מֵ}}חִים חֲשֹׁב תַּחַן יְדַבֵּרוּ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ{{ש}} {{הור| חו"ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|וִ}}דּוּיָם יְנוֹחַח כְּשַׁי עָדֶיךָ / {{סי|וִ}}ישֻׁלַּם פָּרִים אֶרֶשׁ עֵדֶיךָ / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|סֶ}}לָה בְּרַחֲמָיו יָצִיץ מֵחֲרַכָּיו / {{סי|סְ}}לֹחַ יַרְבֶּה לְעַם מְבֹרָכָיו / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|חִ}}ין יִשַׁע מִגּוֹי מְקֹרָאָיו / {{סי|חֹ}}ן יָחֹן קוֹרְאֵי מִקְרָאָיו / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>קָרוֹב יְיָ לְכָל קוֹרְאָיו{{ש}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|זֶ}}ה אֵלִי פֶּלֶא עוֹשֶׂה / {{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ יִרֶץ וְשׂוֹטְנֵינוּ יְעַסֶּה / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קִ}}וּוּי יִתֵּן לְלוֹ מַשְׁלִיךְ יְהָבָיו / {{סי|קָ}}דוֹשׁ פְּשָׁעֵינוּ יְכַסֶּה בַּאֲהָבָיו / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קַ}}בֵּל צְקוּנִי כִּבְמִכְלַל יֹפִי / {{סי|ק}}וֹלִי תַאֲזִין וְתַצְלִיל דּפִי / <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי{{ש}} {{הור| חו"ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}} ====אדר יקר אלי==== {{הור|סימן: '''משלם''', '''א"ב''' (כפול)}} {{סי|מֶ|2}}לֶךְ {{סי|שׁ|2}}וֹכֵן עַד / {{סי|לְ|2}}בַדְּךָ {{סי|מְ|2}}לֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ מֶלֶךְ {{סי|מַ|2}}אֲזִין {{סי|שַׁ|2}}וְעָה / {{סי|לְ|2}}עַמּוֹ {{סי|מֵ|2}}חִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ {{סי|אֶ}}דֶר יְקָר אֵלִי / {{סי|אֲ}}חֲוֶּה בְּאֶרֶשׁ מִלּוּלִי{{ש}} {{סי|בְּ}}חֵךְ אַנְעִים זֶמֶר / {{סי|בְּ}}נִיב אַבִּיעַ אֹמֶר {{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}} {{סי|גְּ}}בוּרוֹתָיו מִי יְמַלֵּל / {{סי|גָּ}}דְלוֹ מִי יְפַלֵּל{{ש}} {{סי|דֹּ}}ק מְרוֹפֵף בִּגְעָרָה / {{סי|דַּ}}רְכּוֹ סוּפָה וּסְעָרָה {{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} {{סי|הַ}}נֶּאְדָּר מִקּוֹלוֹת מַיִם / {{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם{{ש}} {{סי|וּ}}סְבִיבָיו שַׂרְפֵי אֵלִים / {{סי|וּ}}מִפַּחְדּוֹ זָעִים וְחָלִים {{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}} {{סי|זָ}}ךְ בִּשְׁמֵי מְעוֹנִים / {{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמִּתְעַנִּים{{ש}} {{סי|חַ}}שְׁרַת סָבִיב סֻכּוֹ / {{סי|חַ}}שְׁמַל בְּלִי לְסוֹכוֹ {{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} {{סי|ט}}וֹב יוֹדֵעַ חוֹסָיו / {{סי|טָ}}הוֹר מַצְדִּיק עֲמוּסָיו{{ש}} {{סי|י}}וֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן / {{סי|יְ}}קָר עֹז חֶבְיוֹן {{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}} {{סי|כּ}}וֹנֵן שַׁחַק בִּתְבוּנָה / {{סי|כָּ}}ל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה{{ש}} {{סי|ל}}וֹבֵשׁ עֹז וּגְדֻלָּה / {{סי|ל}}וֹ נָאוָה תְהִלָּה {{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה / {{סי|מ}}וֹחֶה פִּשְׁעֵי בָרָה{{ש}} {{סי|נָ}}אוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרוֹ / {{סי|נ}}וֹשֵׂא עֲוֹן עֶדְרוֹ {{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}} {{סי|ס}}וֹכֵת שִׂיחוֹת עֲרֵבוֹת / {{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת{{ש}} {{סי|עָ}}ף עַל כְּרוּבוֹ / {{סי|ע}}וֹנֶה לְעַם קְרוֹבוֹ {{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} {{סי|פּ}}וֹקֵד צִבְאוֹת גְּדוּדָיו / {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו{{ש}} {{סי|צִ}}דְקוֹ עֶלְיוֹנִים מַגִּידִים / {{סי|צְ}}בָא תַחְתּוֹנִים מוֹדִים {{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / {{סי|קְ}}נוּיָו מַשִּׂיג מְחִילוֹת{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא וְגֵאֶה / {{סי|ר}}וֹאֶה שָׁפָל וְנִכְאֶה {{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן בְּרוּם עֲלִיּוֹת / {{סי|שַׁ}}לִּיט בְּדוּךְ תַּחְתִּיּוֹת{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תּ}}וֹמֵךְ זְרוֹעוֹת עוֹלָם / {{סי|תַּ}}קִּיף וּמִכֹּל נֶעְלָם ====אנא אלהים חיים==== וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ {{הור|סימן: '''אתב"ש'''}} {{סי|אָ}}נָּא אֱלֹהִים חַיִּים / {{סי|תִּ}}כְתֹּב דְּבֵקֶיךָ לְחַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים.{{ממס|תהלים לו י}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|בְּ}}עֵת רָצוֹן תַּעֲנֶה תְחִנָּתִי / {{סי|שִׁ}}מְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי / אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי.{{ממס|איכה ג נו}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|גַּ}}עֲיַת קוֹרְאֶיךָ בִּתְפִלַּת שַׁחַר / {{סי|רְ}}צֵה וְהַלְבֵּן אֹדֶם כַּצַּחַר / אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|דַּ}}לּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ / {{סי|קֹ}}וֶיךָ בַּל תַּרְשִׁיעַ / מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ.{{ממס|ישעיהו סג א}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|הַ}}צְּפוּפִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ / {{סי|צִ}}בְאוֹת צֹאן יָדֶךָ / הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ.{{ממס|תהלים פה ח}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|וּ}}מַרְבִּים תַּחַן וָעֶתֶר / {{סי|פֶּ}}לֶל לַחֲשֵׁנוּ הֵעָתֵר / אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר.{{ממס|ישעיהו מה טו}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ שְׁעֵה אוֹתָנוּ לְצַדְּקָה / {{סי|עֵ}}רֶךְ שׁוּעֵנוּ כְּתִמּוּר דַּקָּה מִן הַדַּקָּה / לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה.{{ממס|דניאל ט ז}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|חַ}}טְּאֵנוּ בְאֵזוֹב וְטַהֲרֵנוּ / {{סי|סָ}}מְכֵנוּ סִתְרֵנוּ וְשִׂבְרֵנוּ / אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ז}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|טָ}}הוֹר קְשֹׁב חִנּוּנַי / {{סי|נַ}}קֵּנִי מִכֶּתֶם עֲוֹנַי / מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ.{{ממס|ירמיהו יז יג}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|יֶ}}הֱמוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ / {{סי|מַ}}הֵר רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ / אַתָּה יְיָ אָבִינוּ.{{ממס|ישעיהו סג טז}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|כְּ}}רַחוּם תְּכַפֵּר עָוֹן / {{סי|לַ}}כֹּל תִּשָּׂא עָוֹן / וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}} {{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} ====איומה בחר==== {{הור2|למנהג אשכנז המערבי מדלגים על הפיוט הבא.}} הַיּוֹם יִכָּתֵב בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת, הַחַיִּים וְהַמָּוֶת. אָנָא כַּנָּה, עוּרִי נָא, הִתְעוֹרְרִי נָא, עִמְדִי נָא, הִתְיַצְּבִי נָא, קוּמִי נָא, חַלִּי נָא, בְּעַד הַנֶּפֶשׁ חֲנִי נָא פְּנֵי דַּר עֶלְיוֹן. {{הור|סימן: '''יוסף'''}} {{סי|אֲ}}יֻמָּה בָּחַר / יַלְבִּין כַּצֶּמֶר צַחַר / בִּתְפִלַּת הַשַּׁחַר {{סי|בְּ}}טוּחוֹת חוֹקֵר / צֹאן עֶדְרוֹ יְבַקֵּר / בְּעֵת תְּמִיד הַבֹּקֶר {{סי|גּ}}וֹשֵׁם וְעוֹצֵר / גָּלוּתֵינוּ יְקַצֵּר / בְּזֹאת תְּפִלַּת יוֹצֵר. {{הור|הַיּוֹם…}} {{סי|דְּ}}רוֹר אַל תְּאַחַר / כִּי גְרוֹנֵנוּ נִחַר / בִּתְפִלַּת הַשַּׁחַר {{סי|הַ}}כֹּל סוֹקֵר / הַמַּשְׂטִין יַכְחִישׁ וִישַׁקֵּר / בְּעֵת תְּמִיד הַבֹּקֶר {{סי|וּ}}מְזִמָּה לֹא יִבָּצֵר / מִצָּרוֹתֵינוּ יֵצֶר / בְּזֹאת תְּפִלַּת יוֹצֵר. {{הור|הַיּוֹם…}} {{סי|זָ}}חוּל סְחַרְחַר / בֶּטַח יִרְבַּץ וְיִסְחַר / בִּתְפִלַּת הַשַּׁחַר {{סי|חַ}}יָּתְךָ יַקֵּר / בְּנֵי שֵׁת לְקַרְקֵר / בְּעֵת תְּמִיד הַבֹּקֶר {{סי|טָ}}הוֹר וְנוֹצֵר / סְגֻלָּתוֹ לְחַיִּים יְעַצֵּר / בְּזֹאת תְּפִלַּת יוֹצֵר. {{הור|הַיּוֹם…}} {{סי|יְ}}דִיד מֵרֶחֶם מִשְׁחָר / יוֹשִׁיעַ טֶרֶם מָחָר / בִּתְפִלַּת הַשַּׁחַר {{סי|כּ}}וֹבֵשׁ הָרִים וְעוֹקֵר / לְטוֹבָה עַמּוֹ יְבַקֵּר / בְּעֵת הַבֹּקֶר {{סי|מִ}}קְדָּשְׁךָ וּמִזְבֵּחַ וְהֶחָצֵר / נָא בְּקוֹמָתָם תְּבַצֵּר / בְּזֹאת תְּפִלַּת יוֹצֵר. {{הור|הַיּוֹם…}} {{סי|סְע}}וּרָה וּשְׁבוּרָה כִּפְחַר / {{סי|פְּצֵ}}ה מֵרִיב וְחַרְחַר / בִּתְפִלַּת הַשַּׁחַר {{סי|קְרָ}}נוֹת עֶשֶׂר יְעַקֵּר / {{סי|שְׁת}}וּלִים בְּבֵיתוֹ לְיַקֵּר / בְּעֵת תָּמִיד הַבֹּקֶר <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יוֹ}}רֶה וּמַלְקוֹשׁ הַפְצֵר / {{סי|סַפֵּ}}ק לְחוֹרֵשׁ וְקוֹצֵר / בְּזֹאת תְּפִלַּת יוֹצֵר. {{הור|הַיּוֹם…}} ====אך אתים==== וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |אַךְ {{סי|אָ}}תִים בְּחִין לְפָנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|בּ}}וֹטְחִים בְּחַסְדְּךָ אֱמוּנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|גּ}}וֹעִים וּמַרְגִּישִׁים שִׁכְנֶךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|דַּ}}לּוּ עֵינֵיהֶם לִמְעוֹנֶךָ|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ה}}וֹגִים לַעֲנוֹת עִנְיָנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|וְ}}עוּדִים בְּנִצּוּחַ לְנַגְּנֶךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|ז}}וֹעֲקִים יַחַד הֲמוֹנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|ח}}וֹכִים יְשׁוּעוֹת חָסְנֶךָ|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|טְ}}בוּלִים בְּטהַר לְחַנְּנֶךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|י}}וֹדוּ לְשִׁמְךָ בָּנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|כַּ}}פֵּר לְעַמְּךָ מַאֲמִינֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|לֹ}}א לָנוּ כִּי אִם לְמַעֲנֶךָ|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|מַ}}גֵּר מִתְקוֹמְמֵי צְפוּנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|נַ}}שֵּׂא זֶרַע בְּחוּנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|סְ}}לִיחָה תַּרְבֶּה לְמִתְעַנֶּיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|עֲ}}נֵם מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|פְּ}}צֵם מֵהֶמְיַת שְׁאוֹנֶךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|צַ}}דֵּק גּוֹי נְבוֹנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|ק}}וֹמֵם קֶדֶם קִנְיָנֶךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|ר}}וֹמֵם תֵּל אַרְמוֹנֶךָ|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}עֵה לַחַשׁ מִתְחַנְּנֶיךָ|| ||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל{{ש}} |- |אַךְ {{סי|תָּ}}מְכֵם וְחָשְׂכֵם מֵחֲרוֹנֶךָ|| ||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |} {{ק|'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} ====אמרו לאלהים==== וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ{{ממס|תהלים סו ג}} <includeonly>{{ארון|פ}}</includeonly> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|אֶ}}רֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל כֹּחַ / מֵכִין הָרִים בְּכֹחַ / חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ / נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ.{{ממס|תהלים קמז ה}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|בּ}}וֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו / מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו / זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו / וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹתָיו{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.{{ממס|תהלים קד ג}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ בִּשְׁמֵי מַעְלָה / עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה / לוֹ הַגְּבוּרָה וְהַגְּדֻלָּה / וְהָעֹז וְהַמֶּמְשָׁלָה{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.{{ממס|תהלים קג יט}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|דָּ}}גוּל מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ / וְנֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ / דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ / וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ.{{ממס|תהלים סח כה}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם / רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם / יַרְעֵם מִשָּׁמַיִם / לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם.{{ממס|ישעיהו מ כב}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|וְ}}כָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ / יָדוֹ יָסְדָה אֶרֶץ / וִימִינוֹ טִפְּחָה שְׁמֵי עֶרֶץ / וְהֶעֱמִידָם בְּלִי פֶרֶץ{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ.{{ממס|ישעיהו מ כב|שם}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר כִּסְאוֹ שְׁבִיבֵי אֵשׁ / מְשָׁרְתָיו לוֹהֲטֵי אֵשׁ / נֹגַהּ לָאֵשׁ וּמַבְרִיק הָאֵשׁ / לְפָנָיו נִמְשָׁכִים נַהֲרֵי אֵשׁ{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה אֵשׁ אֹכְלָה אֵשׁ.{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ד כד}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|חַ}}י עוֹלָמִים / צָר בְּיָהּ עוֹלָמִים / אִוָּה בֵּית עוֹלָמִים / מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ עוֹלָמִים{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה עַתִּיק יוֹמִין.{{ממס|דניאל ז ט}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם / סְבִיבוֹתָיו חַשְׁרַת מַיִם / עָבֵי שְׁחָקִים חֶשְׁכַת מַיִם / טוֹעֲנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ גַּבּוֹתָם מְלֵאוֹת עֵינַיִם{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.{{ממס|תהלים יט ט}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|י}}וֹדֵעַ מַה בְּסִתְרֵי חשֶׁךְ / לֹא יַחֲשִׁיךְ מֶנּוּ כָּל חשֶׁךְ / קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ / הוֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וָחשֶׁךְ{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ.{{ממס|ישעיהו מה ז}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|כּ}}וֹנֵן כִּסְאוֹ לַמִּשְׁפָּט / מְכוֹן כִּסְאוֹ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט / אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט / תֹּאחֵז יָדוֹ בְּמִשְׁפָּט{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט.{{ממס|ישעיהו ה טז}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|ל}}וֹ יָאֲתָה מְלוּכָה / שֹׁכֵן עַד וְאֶת דַּכָּא / מֵשִׁיב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא / וְאוֹמֵר שׁוּבוּ בְּרוּחַ נְמוּכָה{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה.{{ממס|תהלים כב כט}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם / הַכֹּל צָפוּי וְלֹא נֶעְלָם / זֶה שְׁמוֹ לְעוֹלָם / חַסְדּוֹ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם.{{ממס|תהלים קו מח}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|נֹ}}צֵר חֶסֶד לְאֶלֶף דּוֹר / לוֹחֵם קָמָיו מִדֹּר דֹּר / מֵקִים סֻכַּת מְשִׁיחוֹ לִגְדֹּר / הָאוֹר חוֹנֶה עִמּוֹ בְּמָדוֹר{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה זֶה זִכְרוֹ לְדֹר דֹּר.{{ממס|לפני=ע"פ|שמות ג טו}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|ס}}וֹבֵל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים / שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים / מַאֲזִין שִׂיחַ חִנּוּנִים / מַקְשִׁיב שֶׁוַע רְנָנִים{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|עִ}}זּוּז וְגִבּוֹר אִישׁ מִלְחָמָה / נוֹקֵם לְצָרָיו וּבַעַל חֵמָה / מַכְרִית קָמָיו בִּמְהוּמָה / נֹהֵם עֲלֵיהֶם בִּנְהִימָה{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה.{{ממס|שמות טו ג}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|פָּ}}עַל וְעָשָׂה הַכֹּל / בְּיָדוֹ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל / אֵלָיו יְשַׂבְּרוּ עֵינֵי כֹל / וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בַּכֹּל{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה עֶלְיוֹן עַל כֹּל.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פג יט}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|צַ}}דִּיק בְּכָל דְּרָכָיו / יָשָׁר מֵצִיץ מֵחֲרַכָּיו / חָפֵץ בְּעַם מַמְלִיכָיו / יִירְשׁוּ אֶרֶץ מְבֹרָכָיו{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו.{{ממס|תהלים קג כ}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ / מַגִּיד אַחֲרִית מֵרֹאשׁ / בָּחַר בְּאֹם דַּלַּת רֹאשׁ / עֻזּוֹ יוֹם יוֹם לִדְרשׁ{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.{{ממס|דה"א כט יא}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד / בִּטְחוּ בוֹ עֲדֵי עַד / כְּבוֹדוֹ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים וִעַד / וּלְעַם קְדוֹשׁוֹ נוֹעַד{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|שְׁ}}בִילוֹ בְּמַיִם רַבִּים / שָׁמָיו מַרְעִיף רְבִיבִים / שְׁמוֹ מְיַחֲדִים שַׁחַר וַעֲרָבִים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים.{{ממס|ש"א ד ד}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים:{{ש}} {{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ / מַעֲבִיר כִּלָּיוֹן וָחֶרֶץ / מֵשִׁיב אַף וְחָרוֹן וָקֶרֶץ / שֶׁוַע מְחַנְּנָיו יִרֶץ{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים ח י}} ====מעשה אלהינו==== וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ:{{ש}} {{סי|אֵ}}ין מִי בַשַּׁחַק יַעֲרָךְ לוֹ / {{סי|בִּ}}בְנֵי אֵלִים יִדְמֶה לּוֹ / {{סי|גְּ}}בֹהִים עִלָּה לְמוֹשָׁב לוֹ / {{סי|דָּ}}רֵי גֵיא כַּחֲגָבִים לְמוּלוֹ{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ.{{ממס|דברים לב ד}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ:{{ש}} {{סי|הַ}}מְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ / {{סי|וְ}}הַרְבֵּה פְדוּת עִמּוֹ / {{סי|זַ}}עַק וְלַחַשׁ עַמּוֹ / {{סי|חָ}}שׁ וּמַאֲזִין מִמְּרוֹמוֹ{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ:{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶף נָתַן לִירֵאָיו / {{סי|י}}וֹבִילוּ שַׁי לְמוֹרָאָיו / {{סי|כִּ}}תֵּי גְדוּדֵי צְבָאָיו / {{סי|לֹ}}א יָשׁוּרוּ כְּבוֹד מַרְאָיו{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו.{{ממס|תהלים לג יח}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ:{{ש}} {{סי|מַ}}לְאָכָיו עוֹשֶׂה רוּחוֹת / {{סי|נִ}}קְדָּשׁ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת / {{סי|ס}}וֹכֵת שְׁפִיכַת שִׂיחוֹת / {{סי|ע}}וֹנֶה וּמַעֲמִיד רְוָחוֹת{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת.{{ממס|במדבר טז כב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ:{{ש}} {{סי|פּ}}וֹדֶה מִשַּׁחַת עֲמוּסָיו / {{סי|צ}}וּר יוֹדֵעַ חוֹסָיו / {{סי|קָ}}דוֹשׁ מַפְלִיא נִסָּיו / {{סי|רַ}}חוּם לִמְרַצָּיו וּמַכְעִיסָיו{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.{{ממס|תהלים קמה ט}} <includeonly>{{ארון|ס}}</includeonly> מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ{{ש}} {{סי|תַּ|1}}חְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה / {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה / {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה / {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ש}} וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}} <includeonly>{{ארון|פ}}</includeonly> אֲבָל מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ:{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹמֵעַ שַׁוְעוֹת / {{סי|שׁ}}וֹעֶה עֵרֶךְ שׁוּעוֹת / {{סי|תּ}}וֹרוֹתָיו מְשַׁעְשְׁעוֹת / {{סי|תַּ}}כְסִיסוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת{{ש}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת.{{ממס|תהלים סח כא}} ====אשר אומץ תהלתך==== וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ{{ש}} בְּ{{סי|אֵ}}ילֵי שַׁחַק / בְּ{{סי|בִ}}רְקֵי נֹגַהּ / בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי {{סי|גֹ}}בַהּ / בִּ{{סי|דְ}}מוּמֵי {{סי|דַ}}קָּה. וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם וְרָצִיתָ שֶׁבַח{{ש}} מֵ{{סי|ה}}וֹמֵי בְרֶגֶשׁ / {{סי|וְ}}עוֹרְכֵי שֶׁוַע / {{סי|ז}}וֹעֲקֵי תְחִנָּה / {{סי|ח}}וֹכֵי חֲנִינָה. וְהִיא כְבוֹדֶךָ אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ{{ש}} בְּ{{סי|טַ}}פְסְרֵי {{סי|טֹ}}הַר / בְּ{{סי|יִ}}דֹּדוּן {{סי|יִ}}דֹּדוּן / בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי {{סי|כָ}}בוֹד / בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי {{סי|לַ}}הַב. וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם וְרָצִיתָ שֶׁבַח{{ש}} מִ{{סי|מְּ}}עוּטֵי יָמִים / {{סי|נְ}}שׁוּיֵי טוֹבָה / {{סי|שְׂ}}בֵעֵי רֹגֶז / {{סי|עֲ}}גוּמֵי נֶפֶשׁ. וְהִיא כְבוֹדֶךָ אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ{{ש}} בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי שֵׁמוֹת / בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת עִירִין / בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי {{סי|קֶ}}דֶם / בְּ{{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בּוֹתַיִם. וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם וְרָצִיתָ שֶׁבַח{{ש}} מִ{{סי|שּׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת / {{סי|שׁ}}וֹפְכֵי שִׂיחַ / {{סי|תּ}}וֹבְעֵי סְלִיחָה / {{סי|תְּ}}אֵבֵי כַפָּרָה. וְהִיא כְבוֹדֶךָ <includeonly>{{ארון|ס}}</includeonly> ====על ישראל אמונתו==== וּבְכֵן תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ{{ממס|תהלים סח לה}} <קטע התחלה=על ישראל/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|אֱ}}מוּנָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|בִּ}}רְכָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|גַּ}}אֲוָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|דִּ}}בְּרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|הַ}}דְרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|וְ}}עִידָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|זְ}}כִירָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|חֶ}}מְלָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|טַ}}הֲרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|יִ}}שְׁרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|כַּ}}נָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|לְ}}אֻמָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|נְ}}עִימָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|סְ}}גֻלָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|עֲ}}דָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|צִ}}דְקָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|קְ}}דֻשָּׁתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|ר}}וֹמְמוּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|שְׁ}}כִינָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ<קטע סוף=על ישראל/> ====אפסי ארץ==== וּבְכֵן וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים{{ממס|תהלים סח לה|שם}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}פְסֵי אֶרֶץ בִּדְבָרוֹ הֵקִים{{ש}} {{סי|בְּ}}יִרְאָה לְעָבְדוֹ מִתְלַהֲקִים{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלֶה מִנִּי חשֶׁךְ עֲמֻקִּים{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר עַבְדּוֹ מֵקִים{{ש}} {{סי|הַ}}חוֹצֵב לֶהָבוֹת וּבְרָקִים{{ש}} {{סי|וְ}}תֵבֵל מְאִירִים וּמַבְהִיקִים{{ש}} {{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית מְצוּקִים{{ש}} {{סי|חַ}}סְדּוֹ גָּדוֹל מֵעַל לְמוּצָקִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹב וּמָעֹז לְאֵלָיו דְּבוּקִים{{ש}} {{סי|יִ}}חְיוּ כֹּל בּוֹ דְּבֵקִים{{ש}} {{סי|כִּ}}י מֵרוּחוֹ הָרִים מִתְפָּרְקִים{{ש}} {{סי|לֹ}}א יָכִילוּ זַעְמוֹ צוּרִים וְצוּקִים{{ש}} {{סי|מִ}}פַּחְדּוֹ יִתְבַּקְּעוּ עֲמָקִים{{ש}} {{סי|נְ}}מוֹגִים וְכַדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}} {{סי|ס}}וּפָה וּסְעָרָה דַּרְכּוֹ נֶאֱבָקִים{{ש}} {{סי|עָ}}נָן מִדְרַךְ רַגְלָיו כַּאֲבָקִים{{ש}} {{סי|פְּ}}דוּת שָׁלַח לְעַם לוֹ חֲשׁוּקִים{{ש}} {{סי|צִ}}וָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ לִנְשׁוּקִים{{ש}} {{סי|קְ}}נוּיִים לוֹ וּבִימִינוֹ נֶחֱבָקִים{{ש}} {{סי|רָ}}צִים וְאַחֲרָיו נִדְבָּקִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|שַׁ}}וְעָם שׁוֹמֵעַ מִמַּעֲמַקִּים{{ש}} {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת עֹז לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים ====מי כמוך==== וּבְכֵן יְיָ מִי כָמוֹךָ{{ממס|תהלים לה י}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|אַ}}דִּיר בַּמְּרוֹמִים|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|בּ}}וֹרֵא כֵס וַהֲדוֹמִים |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|גִּ}}בּוֹר וּמוֹשִׁיעַ|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|דּ}}וֹבֵר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|ה}}וֹד וְהָדָר לוֹבֵשׁ|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|וְ}}חֵטְא וְעָוֹן כּוֹבֵשׁ |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|זַ}}ךְ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|חֲ}}סִין בְּאַלְפֵי שִׁנְאַנִּים |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|יְ}}שָׁרִים לְהֵיטִיב |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|כּ}}וֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|לְ}}הָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|מָ}}דַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|נֶ}}אְדָּר מִקּוֹלוֹת מָיִם |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|שָׂ}}ם עָבִים רְכוּבוֹ|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|ע}}וֹזֵר וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|צ}}וֹעֲקָיו לְהַשְׁעוֹת |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|ר}}וֹצֶה בְּעַמּוֹ |- |מִי כָמוֹךָ {{סי|שׁ}}וֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד|| ||מִי כָמוֹךָ {{סי|תִּ}}תֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב וּלְאַבְרָהָם חָסֶד |} ====אין כמוך==== וּבְכֵן אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ:{{ממס|תהלים פו ח}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |אֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|אַ}}דִּירֵי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בִּ{{סי|בְ}}רוּרֵי מַטָּה |- |אֵין כָּמוֹךָ בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בְּ{{סי|דָ}}רֵי מַטָּה |- |אֵין כָּמוֹךָ בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בִּ{{סי|וְ}}עוּדֵי מַטָּה |- |אֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|זַ}}כֵּי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בַּ{{סי|חֲ}}יָלֵי מַטָּה |- |אֵין כָּמוֹךָ בִּ{{סי|טְ}}הוֹרֵי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בְּ{{סי|יַ}}קִּירֵי מַטָּה |- |אֵין כָּמוֹךָ בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי מַטָּה |- |אֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|מַ}}לְאֲכֵי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בִּ{{סי|נְ}}גִידֵי מַטָּה |- |אֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|שַׂ}}רְפֵי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בְּ{{סי|עָ}}רִיצֵי מַטָּה |- |אֵין כָּמוֹךָ בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת מַטָּה |- |אֵין כָּמוֹךָ בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בְּ{{סי|ר}}וֹזְנֵי מַטָּה |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>אֵין כָּמוֹךָ בְּ{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי מַעְלָה|| ||וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ בְּ{{סי|תַ}}קִּיפֵי מַטָּה |} ====האדרת והאמונה==== וּבְכֵן נְאַדֶּרְךָ חַי עוֹלָמִים <includeonly>{{ארון|פ}}</includeonly>{{#בלי קטע:האדרת והאמונה|הזיו}}<includeonly>{{ארון|ס}}</includeonly> ====נאמירך באימה==== וּבְכֵן נַאֲמִירְךָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵימָה {{הור|סימן: '''א"ב'''}} נַ{{סי|אֲ}}מִירָךְ בְּ{{סי|אֵ}}ימָה{{ש}} נְ{{סי|בָ}}רְכָךְ בְּ{{סי|בִ}}ינָה{{ש}} נְ{{סי|גַ}}דְּלָךְ בִּ{{סי|גְ}}דֻלָּה{{ש}} נִ{{סי|דְ}}רְשָׁךְ בְּ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}} נְ{{סי|הַ}}דְּרָךְ בְּ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}} נ{{סי|וֹ}}דָךְ בִּ{{סי|וְ}}עִידָה{{ש}} נַ{{סי|זְ}}כִּירָךְ בְּ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}} נְ{{סי|חַ}}סְּנָךְ בְּ{{סי|חִ}}ילָה{{ש}} נַ{{סי|טְ}}עִימָךְ בְּ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}} נְ{{סי|יַ}}חֲדָךְ בְּ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}} נְ{{סי|כַ}}בְּדָךְ בִּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}} נְ{{סי|לַ}}בְּבָךְ בִּ{{סי|לְ}}מִידָה{{ש}} נַ{{סי|מְ}}לִיכָךְ בִּ{{סי|מְ}}לוּכָה{{ש}} נְ{{סי|נַ}}צְּחָךְ בִּ{{סי|נְ}}עִימָה{{ש}} נְ{{סי|שַׂ}}גְּבָךְ בִּ{{סי|שְׂ}}רָרָה{{ש}} נַ{{סי|עֲ}}רִיצָךְ בַּ{{סי|עֲ}}נָוָה{{ש}} נְ{{סי|פָ}}אֲרָךְ בִּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}} נְ{{סי|צַ}}לְצְלָךְ בְּ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}} נַ{{סי|קְ}}דִּישָׁךְ בִּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>נְ{{סי|ר}}וֹמְמָךְ בִּ{{סי|רְ}}נָנָה{{ש}} נְ{{סי|שׁ}}וֹרְרָךְ בִּ{{סי|שְׁ}}בָחָה{{ש}} נַ{{סי|תְ}}מִידָךְ בִּ{{סי|תְ}}הִלָּה ====רוממו אל מלך נאמן==== וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא:{{ממס|תהלים צט ה}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |רוֹמְמוּ {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ נֶאֱמָן|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|בָּ}}רוּךְ בְּכָל זְמָן |- |רוֹמְמוּ {{סי|גּ}}וֹמֵל חֲסָדִים|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|דָּ}}תוֹתָיו דּוֹדִים |- |רוֹמְמוּ {{סי|הַ}}נִּקְדָּשׁ בִּצְדָקָה|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|וּ}}מַאֲזִין צְעָקָה |- |רוֹמְמוּ {{סי|זֵ}}רֵת שְׁחָקִים|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|חִ}}כּוֹ מַמְתַקִּים |- |רוֹמְמוּ {{סי|ט}}וֹב לַכֹּל|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|י}}וֹדֵעַ הַכֹּל |- |רוֹמְמוּ {{סי|כָּ}}בוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ בְּהֵיכָלוֹ|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְעַלּוֹ |- |רוֹמְמוּ {{סי|מ}}וֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|נִ}}צָּב בַּעֲדַת כְּרוּבִים |- |רוֹמְמוּ {{סי|ס}}וֹבֵל בִּזְרוֹעוֹ עוֹלָם|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|עִ}}זּוּז וּמִכֹּל נֶעְלָם |- |רוֹמְמוּ {{סי|פּ}}וֹדֶה וְחוֹנֵן יְדִידִים|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|צִ}}דְקָתוֹ שָׁמַיִם מַגִּידִים |- |רוֹמְמוּ {{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|ר}}וֹצֶה יְרֵאָיו |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>רוֹמְמוּ {{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלּוֹת|| ||קָדוֹשׁ הוּא {{סי|ה}}וּא תִּפְאַרְתּוֹ בְּמַקְהֵלוֹת |} ====רוממו אדיר ונורא==== וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ:{{ממס|תהלים צט ט}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |רוֹמְמוּ {{סי|אַ}}דִּיר וְנוֹרָא|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|בְּ}}רוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה |- |רוֹמְמוּ {{סי|גְ}}דֻלָּתוֹ בִּקְהַל יְשָׁרִים|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת מַגִּיד מֵישָׁרִים |- |רוֹמְמוּ {{סי|הַ}}נַּעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|וְ}}הִלּוּכוֹ בִּקְדֻשָּׁה |- |רוֹמְמוּ {{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|ח}}וֹצֵב לֶהָבוֹת |- |רוֹמְמוּ {{סי|טָ}}הוֹר שׁוֹלֵחַ בְּרָקִים|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|י}}וֹסֵד אֲרָקִים |- |רוֹמְמוּ {{סי|כִּ}}סְאוֹ הֵכִין בִּשְׁמֵי רוּמָה|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|ל}}וֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָה |- |רוֹמְמוּ {{סי|מ}}וֹחֶה כָעָב פְּשָׁעִים|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|נ}}וֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים |- |רוֹמְמוּ {{סי|שַׂ}}גִּיא שָׁנָיו לְאֵין חֵקֶר|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|עֶ}}שְׁתּוֹנוֹת חוֹקֵר |- |רוֹמְמוּ {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|צַ}}דִּיק קשֶׁט מַעְבָּדָיו |- |רוֹמְמוּ {{סי|ק}}וֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|רָ}}ם הַמַּבִּיט לִקְצוֹת הָאָרֶץ |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>רוֹמְמוּ {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ|| ||כִּי קָדוֹשׁ הוּא {{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ כִּשְׁמוֹ |} ====אמונתך בעליונים==== וּבְכֵן כִּי אַתָּה אֵל אֱמוּנָה {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |{{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|בְּ}}רִיתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |{{סי|גְּ}}דֻלָּתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|דָּ}}תְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |{{סי|ה}}וֹדְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|וִ}}עוּדְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |{{סי|זְ}}בוּלְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|חֲ}}נָיָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|יִ}}רְאָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |{{סי|כְּ}}בוֹדְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|לִ}}מּוּדְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |{{סי|מְ}}עוֹנְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|נָ}}וְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |{{סי|סֻ}}כָּתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|עֲ}}דָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |{{סי|פְּ}}אֵרְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|צִ}}דְקָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>שְׁכִינָתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{סי|תְּ}}הִלָּתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים |} ====הנקדש באלפי אלפים==== וּבְכֵן תֻּעֲרַץ וְתֻקְדָּשׁ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |הַנִּקְדָּשׁ בְּ{{סי|אַ}}לְפֵי {{סי|אֲ}}לָפִים|| ||הַנַּעֲרָץ בִּ{{סי|בְ}}רָקִים קַלִּים |- |הַנִּקְדָשׁ בְּ{{סי|גַ}}עַשׂ {{סי|גַּ}}לְגַּלִּים|| ||הַנַּעֲרָץ בְּ{{סי|דַ}}הֲרַת אוֹפַנִּים |- |הַנִּקְדָּשׁ בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין|| ||הַנַּעֲרָץ בְּ{{סי|וַ}}עַד קַדִּישִׁין |- |הַנִּקְדָּשׁ בְּ{{סי|זִ}}קִּים {{סי|ז}}וֹרְחִים|| ||הַנַּעֲרָץ בַּ{{סי|חֲ}}צוּבֵי לֶהָבִים |- |הַנִּקְדָּשׁ בְּ{{סי|טֶ}}כֶס {{סי|טְ}}הוֹרִים|| ||הַנַּעֲרָץ בִּ{{סי|י}}קָדִים {{סי|י}}וֹקְדִים |- |הַנִּקְדָּשׁ בְּ{{סי|כִ}}תֵּי {{סי|כְ}}רוּבִים|| ||הַנַּעֲרָץ בְּ{{סי|לַ}}הֲקַת {{סי|לֹ}}הֲטִים |- |הַנִּקְדָּשׁ בְּ{{סי|מַ}}חֲנוֹת {{סי|מַ}}לְאָכִים|| ||הַנַּעֲרָץ בְּ{{סי|נֹ}}עַם {{סי|נ}}וֹגְנִים |- |הַנִּקְדָּשׁ בִּ{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים|| ||הַנַּעֲרָץ בְּ{{סי|עֹ}}ז אֶרְאֶלִּים |- |הַנִּקְדָּשׁ בִּ{{סי|פְ}}רוּדֵי אֲגַפַּיִם|| ||הַנַּעֲרָץ בְּ{{סי|צִ}}לְצוּל מַשִּׁיקוֹת כְּנָפַיִם |- |הַנִּקְדָּשׁ בְּ{{סי|ק}}וֹלָם בֶּהָמוֹן|| ||הַנַּעֲרָץ בְּ{{סי|רִ}}בּוֹ {{סי|רִ}}בְוָן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>הַנִּקְדָּשׁ בְּ{{סי|שֶׁ}}קֶט {{סי|שִׁ}}נְאַנִּים|| ||הַנַּעֲרָץ בְּ{{סי|תֹ}}כֶן {{סי|תַּ}}לְתַּלִּים |} ====אילי שחק==== לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |{{סי|אֵ}}לֵי שַׁחַק חֲצוּבֵי לֶהָבִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|אַ}}דִּירֵי כָּל חֵפֶץ הַנֶּאֱהָבִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|בְּ}}לוּלֵי קֶרַח וְשֶׁלֶג וְשַׁלְהָבִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|בַּ}}דֵּי צֶדֶק גָּזֵי רְהָבִים |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|גֹּ}}בַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּמִשְׁכְּנוֹת אָהֳלֵיהֶם |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|דָּ}}אֵי בְּכָנָף מְכַסִּים פְּנֵיהֶם |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי דָתוֹת דְּבֵקִים בֵּאלֹהֵיהֶם |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין וְסוֹד קַדִּישִׁין |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|ה}}וֹגֵי שַׁעֲשׁוּעַ מַטַּע קְדוֹשִׁים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|וְ}}עוּדֵי מַעַל גְּוִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישִׁים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|וְ}}חוֹלֵי אַהֲבָה סְמוּכֵי בָאֲשִׁישִׁים |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|זְ}}בוּדֵי זֹהַר כְּעֵין חַשְׁמַלִּים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|ז}}וֹקְקֵי שִׁבְעָתַיִם בֵּרוּר מִלִּים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|חֹ}}סֶן חֲיָלִים רִבְבוֹת אֵלִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|חֲ}}נִיטֵי כֹשֶׁר בְּנֵי אֵלִים |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|טְ}}כוּסֵי טֹהַר חֲדָשֵׁי בְקָרִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|טְ}}עוּנֵי מוֹרָאֲךְ בְּצִוּוּי עִקָּרִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|יִ}}דֹּדוּן יִדֹּדוּן בְּחִיל נִזְקָרִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|י}}וֹדְעֵי בִין מִפְּנִינִים יְקָרִים |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|כְּ}}סוּיֵי אַרְבַּע מְרֻבְּעֵי פָנִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|כְּ}}רוּתֵי בְרִית פָּנִים בְּפָנִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי בַדִּים זַכִּים וְחַפִּים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי לְבָנִים נְעִימִים וְיָפִים |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|מְ}}שָׁרְתִים נָעִים רָמִים וּגְבֹהִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|מְ}}לֻמְּדֵי חֻקִּים מְשִׁיבֵי נְכוֹחִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|נ}}וֹגְנֵי נֹעַם סִפִּים מְרוֹפְפִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|נָ}}אווּ לְחָיַיִם כְּעָגוּר מְצַפְצְפִים |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|סְ}}כוּכֵי אֶבְרָה כְּקָלָל נוֹצְצִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|סְ}}גוּלֵי מֵעַמִּים בְּיִרְאָה מַעֲרִיצִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|ע}}וֹמְדִים מִמַּעַל בִּדְבָרוֹ נְחוּצִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|ע}}וֹרְכֵי עֹז בְּרַעַד שְׁבוּצִים |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|פָּ}}נִים וְלֹא עֹרֶף נִתְאָמִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|פְּ}}רוּשִׁים לְךָ אֲחוּיִם וּמֻתְאָמִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|צִ}}בְאוֹת עֶלְיוֹנִים גֵּאִים וְרָמִים |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|צִ}}בְאוֹת תַּחְתּוֹנִים לְרַצּוֹתְךָ מַעֲרִימִים |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|ק}}וֹרְאֵי בְשִׁלּוּשׁ זֵר תִּפְאָרָה |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|ק}}וֹרְאֵי פַעֲמַיִם חֲטִיבַת אֲמִירָה |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם עֲמִידַת רֶגֶל יְשָׁרָה |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|רְ}}צוּיֵי שַׁדַּי מְשׁוֹרְרֵי שִׁירָה |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |- |{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי שֶׁקֶט שָׁלוֹם בְּמַחֲנָם |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|שׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת בְּשִׂיחַ מַעֲנָם |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|תְּ}}לוּלֵי תַעַף בְּשֶׁפֶר הֶגְיוֹנָם |{{ש-רווח}} |אוֹמְרִים קָדוֹשׁ |- |{{סי|תְּ}}מִימֵי דֶרֶךְ לְרִבּוֹנָם וְקוֹנָם |{{ש-רווח}} |קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="3"|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת. לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}} |} ====אין מספר לגדודי צבא חילו==== וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים {{הור|סימן: א"ב; [[ישעיהו ו|ישעיהו ו ב-ג]]}} {{סי|אֵ}}ין מִסְפָּר לִגְדוּדֵי צְבָא חֵילוֹ{{ש}} {{סי|אֲ}}זוּרִים אֵימָה אֲחוּזִים פַּחַד חִילוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}רַעַד וָרֶתֶת וָרֶטֶט צָגִים לְעַלּוֹ{{ש}} שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|גְּ}}וִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישׁ תְּהִלָּה יַשְׁמִיעוּ יַחַד{{ש}} {{סי|גֹּ}}בַהּ וְגָאוֹן עֶדְיוֹ יִחוּדוֹ לְיַחַד{{ש}} {{סי|דּ}}וֹהֲרִים גּוֹהֲרִים לְאֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}} שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|הַ}}נֶּאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ רַב טוּב מַצְפּוּנָיו{{ש}} {{סי|ה}}וֹד וְהָדָר וָעֹז בְּחֶבְיוֹנֵי פְנִינָיו{{ש}} {{סי|וּ}}מִמֶּנוּ יָגוּרוּ בְּנֵי אֵלִים וְיִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו{{ש}} בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|זְ}}רוּתֵי זֹהַר מַרְעִיף נִטְפֵי אֲגָלָיו{{ש}} {{סי|זַ}}כֵּי שְׁמֵי טֹהַר תֻּכּוּ לְרַגְלָיו{{ש}} {{סי|חָ}}לִים חַתִּים חֲפוּזִים אֲיֻמִים נִדְגָּלָיו{{ש}} וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|טָ}}סִים וְדָאִים בְּדִמְיוֹן נֶשֶׁר מְעוֹפֵף{{ש}} {{סי|טִ}}יסָתָם כַּבָּזָק סָבִיב כֵּס לְעוֹפֵף{{ש}} {{סי|יַ}}שְׁמִיעוּ הִנֵּנוּ בְּמִשְׁלַחַת קוֹנָם לְהִתְעוֹפֵף{{ש}} וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|כְּ}}סוּיֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ יַעֲרִיצוּ בְּלַאַט מַחֲזֶה{{ש}} {{סי|כַּ}}בִּיר וְרַב כֹּחַ וְשָׁפָל יֶחֱזֶה{{ש}} {{סי|לְ}}הַעֲרִיצוֹ בְּפַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ש}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה עָשׂ כֹּל בְּמַאֲמַר{{ש}} {{סי|מְ}}נִיעִים אַמּוֹת הַסִּפִּים קְדֻשָּׁתוֹ לוֹמַר{{ש}} {{סי|נ}}וֹצְצִים נוֹגְהִים לְפָנָיו יַנְעִינוּ מַאֲמַר{{ש}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|שַׂ}}רְפֵי הוֹד יַכְתִּירוּ נֶזֶר לְקָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת מָרוֹם וְקָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|ע}}וֹנִים כֻּלָּם כְּאֶחָד שִׁלּוּשׁ קָדוֹשׁ{{ש}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|פְּ}}לִיאֵי אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבּוֹאוֹת{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצְחִים הַלֵּל וְזִמְרָה לֵאלֹהֵי הַצְּבָאוֹת{{ש}} {{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּתוֹךְ צְבָאוֹ אוֹת{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת דָּר בִּשְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}} {{סי|קַ}}לּוֹת סְעָרָה תַּעַשׂ דְּבָרוֹ בְּמֶרֶץ{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ{{ש}} {{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּ הוֹדוֹ{{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים וְאֵלִים צָר לִכְבוֹדוֹ{{ש}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ{{ש}} {{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}<קטע סוף=רהיטים/> {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי יש קהילות שמוסיפים כאן את הפיוט [[לאל עורך דין]]}} ====סילוק==== <קטע התחלה=סילוק/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}} {{הור|סימן: '''תשר"ק''' משולש}} מִי יְ{{סי|תַ}}נֶּה {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|שַׁ}}נֵּן {{סי|שִׁ}}עוּר {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|רַ}}נֵּן {{סי|רֹ}}ב {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}} מִי יִ{{סי|קְ}}צֹב {{סי|קְ}}רִיאַת {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|צַ}}פְצֵף {{סי|צְ}}בִי {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|פָ}}רֵשׁ {{סי|פִּ}}לְאֵי {{סי|פְ}}אֵרֶךָ{{ש}} מִי יַ{{סי|עֲ}}רֹךְ {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|עִ}}זּוּזֶךָ{{ש}} מִי יָ{{סי|שִׂ}}יחַ {{סי|שֶׂ}}גֶב {{סי|סִ}}לְסוּלֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|נ}}וֹבֵב {{סי|נ}}וֹי {{סי|נִ}}צְחֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|מַ}}לֵּל {{סי|מַ}}עַשׂ {{סי|מ}}וֹרָאֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|לַ}}הֵג {{סי|לֶ}}מֶד {{סי|לִ}}קְחֶךָ{{ש}} מִי יָ{{סי|כִ}}יל {{סי|כִּ}}סֵּא {{סי|כְ}}בוֹדֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|יַ}}דַּע {{סי|יְ}}פִי {{סי|יְ}}קָרֶךָ{{ש}} מִי יַ{{סי|טִּ}}יף {{סי|ט}}וּב {{סי|טַ}}עְמֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|חַ}}וֶּה {{סי|חֵ}}קֶר {{סי|חִ}}ידוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יָ{{סי|זִ}}יז {{סי|זִ}}יו {{סי|זָ}}הֳרֶךָ{{ש}} מִי י{{סי|וֹ}}רֶה {{סי|וַ}}עַד {{סי|וָ}}תִיקוּתֶךָ{{ש}} מִי יֶ{{סי|הְ}}גֶּה {{סי|ה}}וֹד {{סי|הַ}}דְרָתֶךָ{{ש}} מִי יִ{{סי|דְ}}לֶה {{סי|דֵּ}}עַ {{סי|דָּ}}תוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַ{{סי|גִּ}}יד {{סי|גֹּ}}דֶל {{סי|גְּ}}בוּרָתֶךָ{{ש}} מִי יְ{{סי|בָ}}אֵר {{סי|בֵּ}}אוּר {{סי|בִּ}}ינָתֶךָ{{ש}} מִי יֹ{{סי|א}}מַר {{סי|אֹ}}מֶץ {{סי|אֱ}}יָלוּתֶךָ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} כִּי כְשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|תְ}}הִלָּתְךָ כֵּן {{סי|אִ}}מְרָתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|אִ}}מְרָתְךָ כֵּן {{סי|בְּ}}רִיָּתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|בְ}}רִיָּתְךָ כֵּן {{סי|גְּ}}דֻלָּתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|גְ}}דֻלָּתְךָ כֵּן {{סי|דַּ}}עְתֶּךָ{{ש}} כְּ{{סי|דַ}}עְתְּךָ כֵּן {{סי|הֲ}}לִיכָתֶךָ{{ש}} כַּ{{סי|הֲ}}לִיכָתְךָ כֵּן {{סי|וְ}}עִידָתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|וְ}}עִידָתְךָ כֵּן {{סי|זָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|זָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|חֻ}}פָּתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|חֻ}}פָּתְךָ כֵּן {{סי|טָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|יִ}}שְׁרָתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|יִ}}שְׁרָתְךָ כֵּן {{סי|כְּ}}מִירָתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|כְ}}מִירָתְךָ כֵּן {{סי|לְ}}בִישָׁתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|לְ}}בִישָׁתְךָ כֵּן {{סי|מִ}}דָּתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|מִ}}דָּתְךָ כֵּן {{סי|נְ}}עִימָתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|נְ}}עִימָתְךָ כֵּן {{סי|שְׂ}}רָרוּתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|שְׂ}}רָרוּתְךָ כֵּן {{סי|עִ}}נְוְתָנוּתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|עִ}}נְוְתָנוּתְךָ כֵּן {{סי|פְּ}}רִישׁוּתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|פְ}}רִישׁוּתְךָ כֵּן {{סי|צְ}}נִיעוּתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|צְ}}נִיעוּתְךָ כֵּן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}} כִּ{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ כֵּן {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ כֵּן {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}} כְּ{{סי|שִׁ}}בְחֲךָ כֵּן {{סי|תִּ}}פְאַרְתֶּךָ וְשִׁמְךָ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה {{הור|סימן: '''תשר"ק''' כפול}} עַל כָּל {{סי|תֹּ}}קֶף וְ{{סי|תִ}}פְאָרָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|שֶׁ}}בַח וְ{{סי|שִׁ}}ירָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|רֶ}}נֶן וּ{{סי|רְ}}חִישָׁה{{ש}} עַל כָּל {{סי|קִ}}דּוּשׁ וּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|צִ}}פְצוּף וְ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|פְּ}}אֵר וּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|עֹ}}ז וַ{{סי|עֲ}}נָיָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|סִ}}פּוּר וְ{{סי|שִׂ}}יחָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|נִ}}צּוּחַ וּ{{סי|נְ}}גִינָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|מַ}}עַן וּ{{סי|מִ}}לָּה{{ש}} עַל כָּל {{סי|לִ}}בּוּב וּ{{סי|לְ}}הִיגָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|כָּ}}בוֹד וּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|יִ}}חוּד וְ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|טַ}}עַם וְ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|חֹ}}סֶן וְ{{סי|חִ}}ידָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|זֶ}}מֶר וְ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|וִ}}דּוּי וְ{{סי|ת}}וֹדָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|הַ}}לֵּל וְ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|דִּ}}בּוּב וְ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|גּ}}דֶל וְ{{סי|גַ}}אֲוָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|בִּ}}טּוּי וּ{{סי|בְ}}רָכָה{{ש}} עַל כָּל {{סי|אֹ}}מֶר וַ{{סי|אֲ}}מִירָה אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}} מֶלֶךְ עַל כָּל מְלָכִים{{ש}} מוֹשֵׁל עַל כָּל מוֹשְׁלִים{{ש}} אָיֹם עַל כָּל אֲיֻמִּים{{ש}} נוֹרָא עַל כָּל נוֹרָאִים{{ש}} רָם עַל כָּל רָמִים{{ש}} גֵּאֶה עַל כָּל גֵּאִים{{ש}} נִשָּׂא עַל כָּל נִשָּׂאִים{{ש}} גָּבֹהַּ עַל כָּל גְּבֹהִים{{ש}} וּמַבִּיט אֶל עֲנִיִּים וּנְכֵאִים{{ש}} וְאֶת שַׁחִים וְדַכָּאִים{{ש}} לְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים{{ש}} רוּחַ שְׁפָלִים וְחֵלְכָּאִים{{ש}} עַל כֵּן גָּדַלְתָּ יְיָ אֱלֹהִים{{ש}} וְנַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ש}} כִּי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים{{ש}} וְאֵין זוּלָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים{{ש}} וְאֵין בִּלְתְּךָ אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים שָׁמַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כְּבוֹדְךָ מְסַפְּרִים{{ש}} כַּנְפוֹת הָאָרֶץ זְמִירוֹת לְךָ מַשְׁמִיעִים{{ש}} שַׂרְפֵי הַקֹּדֶשׁ קְדֻשָּׁתְךָ מַקְדִּישִׁים{{ש}} אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבָה כְּבוֹדְךָ מְבָרְכִים{{ש}} כּוֹכְבֵי בֹקֶר יַחַד מְרַנְּנִים{{ש}} וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים{{ש}} מִשְׁבְּרֵי יָם שִׁמְךָ מְאַדְּרִים{{ש}} הַרְרֵי גֹבַהּ וַעֲצֵי יַעַר מְרַנְּנִים{{ש}} נְהָרוֹת כַּף מְמַחֲאִים{{ש}} חַיְתוֹ אֶרֶץ וְזִיז שָׂדַי שָׁרִים כְּחֹלְלִים{{ש}} תַּנִּינִים וְכָל תְּהוֹמוֹת מְהַלְלִים כְּבַחֲלִילִים{{ש}} וְכָל יְצוּרֵי בְרֵאשִׁית פּוֹצְחִים הִלּוּלִים{{ש}} לְשֵׁם קָדְשְׁךָ אֵל אֵלִים{{ש}} וְכֻלָּם אֵלֶיךָ מְשַׂבְּרִים וּמְיַחֲלִים{{ש}} לָתֵת לָהֶם צֵיד מַאֲכָלִים{{ש}} הַתַּחְתּוֹנִים מִפְּתִיחַת יָדְךָ נִזּוֹנִים וּמִתְכַּלְכְּלִים{{ש}} וְהָעֶלְיוֹנִים מִזִּיו הוֹדְךָ שְׂבֵעִים וּמִתְמַלְּאִים{{ש}} כִּי כְבוֹדְךָ שָׁמַיִם וָאָרֶץ מְלֵאִים וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ש}} הַמַּאֲמִירִים אַדְנוּתֶךָ{{ש}} הַמְיַחֲדִים אֱלָהוּתֶךָ{{ש}} הַמְבָרְכִים שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתֶךָ{{ש}} הַמְסַפְּרִים תְּהִלָּתֶךָ{{ש}} הָעוֹרְכִים תַּחַן לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}} הַמַּנְעִימִים זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ{{ש}} הַמַּאֲרִיכִים רֹן לְרַצּוֹתֶךָ{{ש}} הַשּׁוֹפְכִים שִׂיחַ לְפַתּוֹתֶךָ{{ש}} וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}} צֹאנְךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ{{ש}} קֹדֶשׁ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֶךָ{{ש}} קֶדֶם קִנְיָנְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}} חֶלְקְךָ וְחֶבֶל שִׁפְרָתֶךָ{{ש}} יִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתֶּךָ{{ש}} יְשֻׁרוּן מִבְחַר מְנָתֶךָ{{ש}} הַדְּבֵקִים בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{ש}} הַהוֹגִים בְּדָתֶךָ{{ש}} הַחֲפֵצִים בְּתוֹרָתֶךָ{{ש}} הָעוֹסְקִים בְּיִרְאָתֶךָ{{ש}} הַתְּמִימִים בַּעֲבוֹדָתֶךָ{{ש}} הַנִּכְסָפִים לְחַצְרוֹת בֵּיתֶךָ{{ש}} הַכְּמֵהִים בַּקֹּדֶשׁ חֲזוֹתֶךָ{{ש}} הַתְּאֵבִים לְקִרְבָתֶךָ{{ש}} הַנֶּהֱרָגִים עַל תּוֹרָתֶךָ{{ש}} הַנִּסְקָלִים עַל אַהֲבָתֶךָ{{ש}} הַנִּשְׂרָפִים עַל עֵדוֹתֶךָ{{ש}} הַנֶּחֱנָקִים וְנִטְבָּחִים וְנִטְבָּעִים וְנִתְלִים וְנִקְבָּרִים חַיִּים עַל יִחוּד קְדֻשָּׁתֶךָ{{ש}} הַקְּרוּאִים עֲדָתֶךָ{{ש}} יְסוֹד אֲגֻדָּתֶךָ{{ש}} וְאַתָּה אֵל גָּדוֹל בִּגְדֻלָּתֶךָ{{ש}} וְהֵם עֵדֶיךָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וּמַה יַּעֲצָר כֹּחַ יְלוּד אִשָּׁה{{ש}} נוֹצָר מִטִּפָּה בְאוּשָׁה{{ש}} וּמַה יָּעֹז עֻזְּךָ לְדָרְשָׁה{{ש}} שִׁבְחֲךָ בְּפֶה לְפָרְשָׁה{{ש}} נִצְחֲךָ בְּנִיב לְאָרְשָׁה{{ש}} לְהַטִּיף צָקוּן וּלְחִישָׁה{{ש}} לְהַפִּיל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה{{ש}} וּמִחְיָתוֹ עָלָיו קָשָׁה{{ש}} וְדַרְכּוֹ מְעֻקָּשָׁה{{ש}} וּנְתִיבָתוֹ נְתוּסָה וּנְטוּשָׁה{{ש}} וְחַטָּאתוֹ עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}} חֲקוּקָה וּמְפֹרָשָׁה{{ש}} וְגָז וְעָף בְּחִישָׁה{{ש}} וְגֹוֵעַ וּמֵת בַּחֲלוּשָׁה{{ש}} וּגְוִיָּתוֹ בְּגֵיא נְטוּשָׁה{{ש}} בְּתַחְתִּית אֶרֶץ רְטוּשָׁה{{ש}} בֶּאֱשׁוּן חשֶׁךְ כְּפוּשָׁה{{ש}} בָּאַשְׁמַנִּים רְפוּשָׁה{{ש}} בַּטָּמוּן חֲבוּשָׁה{{ש}} כְּמֵשָׁה וִיבֵשָׁה{{ש}} נְמֵסָה וַעֲבֵשָׁה{{ש}} בְּיַבֶּשֶׁת מְיֻבָּשָׁה{{ש}} וְכֻלּוֹ מָלֵא בוּשָׁה{{ש}} וּמַה יַּעֲצִים עֶתֶר וְגִישָׁה{{ש}} וְיָשִׂיחַ וְיֶהֱמֶה בִּרְגִישָׁה וּמֵאָז הַכֹּל צָפוּי לְפָנֶיךָ{{ש}} וְאֵין לְהִסָּתֵר מֵעֵינֶיךָ{{ש}} וְאֵין לְהֵחָבֵא מִפָּנֶיךָ{{ש}} כִּי בַכֹּל מְשׁוֹטְטוֹת עֵינֶיךָ{{ש}} וְגָלוּי לְךָ כִּי יְצִיר חֹמֶר הוּא{{ש}} הֲבֵל הֲבָלִים הוּא{{ש}} עָלֶה נִדָּף הוּא{{ש}} קַשׁ יָבֵשׁ הוּא{{ש}} חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה הוּא{{ש}} וּבַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא{{ש}} אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ הוּא{{ש}} כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא{{ש}} אָדָם אֵפֶר דָּם מָרָה הוּא{{ש}} בָּשָׂר בּוּשָׁה סְרוּחָה רִמָּה הוּא{{ש}} מְיֻחָם בְּחֵטְא הוּא{{ש}} מְחוֹלָל בְּעָוֹן הוּא{{ש}} וְיֵצֶר לִבּוֹ רַע מִנְּעֻרָיו{{ש}} חוֹרֵשׁ רַע בִּמְגוּרָיו{{ש}} אוֹרֵב לוֹ בְּמִסְתָּרָיו{{ש}} מְקַנֵּן כְּנָחָשׁ בִּסְתָרָיו{{ש}} כִּזְבוּב בְּמַפְתְּחֵי חֲדָרָיו{{ש}} מַבְאִישׁ הָעִסָּה בְּזָהֳמוּת שְׂאוֹרָיו{{ש}} מְסִיתוֹ לְהַטּוֹת אֲשׁוּרָיו{{ש}} וְהֹוֶה לּוֹ בְּעֹכְרָיו{{ש}} חָשׁוּב לוֹ כְּצָרָיו{{ש}} וְהוּא רֹאשׁ לְכָל צוֹרְרָיו{{ש}} מֵצֵר לוֹ בְּכָל מְצָרָיו{{ש}} צוֹדֶה לוֹ בְּכָל עֲבָרָיו{{ש}} מַרְגִּיז כָּל אֵבָרָיו{{ש}} מַעֲצִיבוֹ בִּדְבָרָיו{{ש}} מַחֲטִיאוֹ בְּרֹעַ הַרְהוֹרָיו{{ש}} מִתְנַקֵּשׁ לְהַפִּילוֹ בְּמַכְמוֹרָיו{{ש}} מִתְנַכֵּל לִדְחוֹתוֹ בְּמַהֲמֹרָיו{{ש}} וְצָר עָלָיו בִּמְצוֹרָיו{{ש}} לוּלֵא אַתָּה עוֹזֵר לוֹ מִצָּרָיו{{ש}} וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו{{ש}} חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת עָלָיו{{ש}} לְהִתְגֹּלֵל וּלְהִתְנַפֵּל עָלָיו{{ש}} לְעַקְּשׁוֹ בְּאָרְחוֹת עִקּוּלָיו{{ש}} לְהַאֲשִׁימוֹ בְּאַשְׁמַת גִּעוּלָיו{{ש}} לְהַלְעִינוֹ בְּמֶסֶךְ תַּרְעֵלָיו{{ש}} וְאֵינֶנּוּ דוֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם אֵלָיו{{ש}} פַּחִים טוֹמֵן לְרַגְלָיו{{ש}} רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ לְיַד מַעְגָּלָיו{{ש}} מוֹקְשִׁים שָׁת בְּמַסְלוּלָיו{{ש}} כּוֹרֶה שַׁחַת בִּשְׁבִילָיו{{ש}} לָמוּג לֵב וּלְהַרְבּוֹת מִכְשׁוֹלָיו{{ש}} וּכְהוֹלֶם פָּעַם הוֹלְמוֹ בְּכֵילַפּוֹת וְכַשִּׁילָיו{{ש}} עַל כֵּן יֹאמְרוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלָיו{{ש}} אִי לַבַּיִת שֶׁמְּהָרְסָיו וּמַחֲרִיבָיו מִשֶּׁלָּיו{{ש}} וּמַה יִּצְדַּק בְּמִפְעָלָיו{{ש}} וּמַה יִּזְכֶּה בְּמַעֲלָלָיו{{ש}} כִּי שׁוֹדֵד בָּא בִּגְבוּלָיו{{ש}} לְשֹׁדְדוֹ לְלָחֲמוֹ בְּרֹב תַּחְבּוּלָיו לָכֵן הִקְדַּמְתָּ רְפוּאָה וּתְעָלָה{{ש}} וְהֶעֱלֵיתָ אֲרוּכָה לְנַהֲלָאָה וְנַחְלָה{{ש}} וְהֵכַנְתָּ צֳרִי וְחִתּוּל לְלֹא חֻתָּלָה{{ש}} וְהִגַּהְתָּ מָזוֹר לְהַרְטוֹת מַחֲלָה{{ש}} וְקָבַעְתָּ יוֹם זֶה לִסְלִיחָה וְלִמְחִילָה{{ש}} לָבֹא שְׁעָרֶיךָ בְּתוֹדָה וּבִתְהִלָּה{{ש}} לְקַדֵּם פָּנֶיךָ בְּחִילָה{{ש}} לְהִזָּכֵר בּוֹ רְבוּצֵי מַכְפֵּלָה{{ש}} בְּעֵת רָצוֹן לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּה{{ש}} לְהַעֲבִיר כָּל שֶׁמֶץ וְתִפְלָה{{ש}} לְהָנִיא כָּל אָוֶן וְתָהֳלָה{{ש}} לְהַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה{{ש}} לְהָפֵר כַּעַס וּלְהַרְבּוֹת חֶמְלָה{{ש}} לְהָרִים מִכְשׁוֹל וּלְהָסִיר תַּקָּלָה{{ש}} לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ וּלְיַשֵּׁר מְסִלָּה{{ש}} לָתֵת לַשּׁוֹבָבִים טָהֳרָה וּטְבִילָה{{ש}} לְהַעֲמִיד רֶוַח וְהַצָּלָה{{ש}} לְהַשְׁלִיךְ עָוֹן בְּעִמְקֵי מְצוּלָה{{ש}} לָשֵׂאת זָדוֹן וּמְעִילָה וּמִכָּל יָמִים יוֹם זֶה קִדַּשְׁתָּ{{ש}} וְעַל כָּל יָמִים אֹתוֹ עִלִּיתָ{{ש}} וּבוֹ מִכָּל יוֹם בָּחַרְתָּ{{ש}} וּמִיֻּצָּרוּ אוֹתוֹ לְךָ יִחַדְתָּ{{ש}} וּלְדוֹר דֵּעַ כֹּחוֹ יִדַּעְתָּ{{ש}} וְאֹדֶם דִּי זָהָב בּוֹ וִתַּרְתָּ{{ש}} וּמִכְתָּב חָרוּת לֶעָנָו נָתַתָּ{{ש}} וְסָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ בִּשַּׂרְתָּ{{ש}} וְעַל הָרָעָה נִחַמְתָּ{{ש}} וְעַל בָּנֶיךָ רִחַמְתָּ{{ש}} וְכִגְבֹהַּ שָׁמַיִם חַסְדְּךָ לָמוֹ הִגְבַּרְתָּ{{ש}} וְכִרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב פִּשְׁעָם הִרְחַקְתָּ{{ש}} וּזְכוּת הַרְרֵי קֶדֶם זָכַרְתָּ{{ש}} וּכְאָב אֶת בֵּן אוֹתָם רָצִיתָ{{ש}} וְעַל כָּל אֹם רֹאשָׁם נִשֵּׂאתָ{{ש}} וְקַרְנָם בְּכָבוֹד רוֹמַמְתָּ{{ש}} וּמִשֶּׁפֶל הִגְבַּהְתָּמוֹ וְהִתְלַלְתָּ{{ש}} וְאוֹת לְטוֹבָה עִמָּהֶם עָשִׂיתָ{{ש}} וְחִבָּתָם לַכֹּל הֶרְאֵיתָ{{ש}} וְאַהֲבָתָם לְעֵין כֹּל גִּלִּיתָ{{ש}} וְלִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם תָּאַבְתָּ{{ש}} וְלַחֲנוֹת בֵּינֵיהֶם חָמַדְתָּ{{ש}} וְלָשֶׁבֶת בְּוַעֲדָם אִוִּיתָ{{ש}} וְעַיִן בְּעַיִן לָמוֹ נִרְאֵיתָ{{ש}} וּבֵין כְּרוּבִים כְּבוֹדְךָ צִמְצַמְתָּ{{ש}} וַעֲנַן יְקָרְךָ עַל כַּפּרֶת הִצַּעְתָּ{{ש}} וַעֲנַן הַקְּטֹרֶת לְכַסּוֹתוֹ הַיּוֹם פָּקַדְתָּ{{ש}} וּמֵאָז לִסְלִיחָה אוֹתוֹ שַׂמְתָּ{{ש}} וּלְכַפָּרָה אוֹתוֹ יִסַּדְתָּ{{ש}} וּמִצְוֹתָיו בְּדָתְךָ צִוִּיתָ{{ש}} וְכָתַבְתָּ וְשָׁנִיתָ וְשִׁלַּשְׁתָּ{{ש}} וְאַזְהָרוֹתָיו פֵּרַשְׁתָּ{{ש}} וָעֳנָשָׁיו פִּלַּשְׂתָּ{{ש}} וְקָרְבְּנוֹתָיו קָצַבְתָּ{{ש}} וְעֵרֶךְ עֲבוֹדוֹתָיו סָדַרְתָּ{{ש}} וְרִצּוּי הַזָּיוֹתָיו סָפַרְתָּ{{ש}} וְרִקּוּחַ תִּימְרוֹתָיו הֶעְדַּפְתָּ{{ש}} וְסֵדֶר מַעַרְכוֹתָיו הוֹסַפְתָּ{{ש}} וְטֹהַר טְבִילוֹתָיו מָנִיתָ{{ש}} וְקִדּוּשׁ רְחִיצוֹתָיו חִשַּׁבְתָּ{{ש}} וְאַזְכָּרוֹתָיו בְּשֵׂכֶל סִיַּמְתָּ{{ש}} וְתוֹדוֹתָיו וּוִדּוּיָיו סָכַמְתָּ{{ש}} וְעִנּוּיָיו בְּפֶקֶד רָשַׁמְתָּ{{ש}} וְלֹבֶן עֲטָיוֹתָיו חִוִּיתָ{{ש}} וּפִזּוּי שְׂרָדָיו הוֹרֵיתָ{{ש}} וְעִלּוּי מַחְלְצוֹתָיו בֵּאַרְתָּ{{ש}} וְשִׁנּוּי מַחְלְפוֹתָיו לִמַּדְתָּ{{ש}} וְלִקְדוֹשֶׁיךָ אוֹתָם מָסַרְתָּ{{ש}} וְכָל תּוֹרוֹתָיו הוֹדַעְתָּ{{ש}} וְכָל דָּתוֹתָיו חָקַרְתָּ{{ש}} וְכָל מִשְׁפָּטָיו חָרַצְתָּ{{ש}} וְכָל חֻקּוֹתָיו חָקַקְתָּ{{ש}} וְכָל גְּזֵרוֹתָיו גָּזַרְתָּ{{ש}} וְכָל עִנְיָנָיו חָרַטְתָּ{{ש}} וְחֶבְלוֹ מִכֹּל הִנְעַמְתָּ{{ש}} וְחֶלְשׁוֹ מִכֹּל הִשְׁפַּרְתָּ{{ש}} חפֶשׁ לִרְצוּצִים אוֹתוֹ שִׁוִּיתָ{{ש}} דְּרוֹר לִשְׁבוּיִם אוֹתוֹ הִתְוֵיתָ{{ש}} פְּקַח קוֹחַ לַאֲסִירִים אוֹתוֹ תִּכַּנְתָּ{{ש}} יוֹם עָשׂוֹר לַעֲשִׂירִיָּה חָקַקְתָּ{{ש}} שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לְשׁוֹבְתֵי עֹנֶג שַׁתָּה{{ש}} יוֹם כִּפּוּר לְנוֹתְנֵי כֹפֶר תַּתָּה לְכַפֵּר עֲוֹנוֹת{{ש}} לִמְחוֹת זְדוֹנוֹת{{ש}} לְכַלֵּה פְשָׁעִים{{ש}} לְהָתֵם חֲטָאִים{{ש}} לְטַהֵר טְמֵאִים{{ש}} לְהָדִיחַ דָּמִים{{ש}} לְצַחְצֵחַ כְּתָמִים{{ש}} לְהַרְחִיץ צוֹאִים{{ש}} לְהַלְבִּין כַּשֶּׁלֶג שָׁנִים{{ש}} לְצַחֵר כַּצֶּמֶר אֹדְמִים{{ש}} לְמָרֵק חוֹבִים{{ש}} לְנַקּוֹת חָבִים{{ש}} לְזַכּוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}} לְזַכְזֵךְ אֲשָׁמִים{{ש}} לְוַתֵּר לְנִתְאָמִים{{ש}} לִסְלֹחַ לְכָל עֲדַת תְּמִימִים וְעַמְּךָ בְּיוֹם זֶה יַחַד נֶאֱגָדִים{{ש}} וּבְחִין לְפָנֶיךָ נוֹעָדִים{{ש}} וּשְׁכִינָתְךָ אִתָּם מְוַעֲדִים{{ש}} וְנֶעֱצָרִים וּמִתְוַעֲדִים{{ש}} וּבְיִרְאָה אוֹתְךָ עוֹבְדִים{{ש}} וּבְאֵימָה עוֹמְדִים{{ש}} וּבְגִילָה רוֹעֲדִים{{ש}} וּבְחִילָה מְסַלְּדִים{{ש}} וּפִשְׁעֵיהֶם מִתְוַדִּים{{ש}} וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{ש}} וְכוֹרְעִים וּבוֹרְכִים וְסוֹגְדִים{{ש}} וְאַרְצָה לְךָ קוֹדִים{{ש}} וְדַלְתוֹתֶיךָ שׁוֹקְדִים{{ש}} וּכְאֶחָד נֶאֱחָדִים{{ש}} וְיִחוּדְךָ מְיַחֲדִים{{ש}} וּקְדֻשָּׁתְךָ מְעִידִים{{ש}} וֶאֱמוּנָתְךָ מְסַהֲדִים{{ש}} וְצִדְקָתְךָ מַגִּידִים{{ש}} וְחַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לֹא מְכַחֲדִים{{ש}} וְעוֹרְכִים שֶׁוַע בְּמַעֲמָדִים{{ש}} וּמִזְּרִיחָה וְעַד שְׁקִיעָה שִׁבְחֲךָ מַתְמִידִים{{ש}} וּפְגִיעוֹת חָמֵשׁ מֵאֶמֶשׁ מְעַתְּדִים{{ש}} מוּל עֲבוֹדוֹת חָמֵשׁ בְּעִתּוּדִים{{ש}} וּלְשִׁמְךָ מְהוֹדִים{{ש}} בְּכָל עֹז וּמְאֹדִים וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{ש}} יַחַד אָבוֹת וּבָנִים{{ש}} גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים{{ש}} בַּחוּרִים וּזְקֵנִים{{ש}} וּמַרְבִּים חִנּוּנִים{{ש}} וּמְדַבְּרִים תַּחֲנוּנִים{{ש}} וְעוֹרְכִים רְנָנִים{{ש}} וּמְרַנְּנִים וּמִתְחַנְּנִים{{ש}} לְפָנֶיךָ אֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}} לִפְדּוֹתָם מִכֹּבֶד עֲוֹנִים{{ש}} וְלִמְחוֹת פְּשָׁעֵימוֹ כַּעֲנָנִים{{ש}} לִשְׁעוֹת שַׁוְעָם מִמְּעוֹנִים{{ש}} לְהַאֲזִין מֵהֶם שִׂיחַ מַעֲנִים{{ש}} כִּי הֵם דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים{{ש}} וּבְצִלְּךָ מִתְלוֹנְנִים{{ש}} וּבְאֶבְרָתְךָ מִתְגּוֹנְנִים{{ש}} וּבְסִתְרְךָ נִצְפָּנִים{{ש}} וּבְךָ נִשְׁעָנִים{{ש}} וּכְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנִים{{ש}} וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, לְךָ פוֹנִים{{ש}} לְהַרְבּוֹת לָמוֹ פִּדְיוֹנִים{{ש}} לְכַבְּסָם מִצַּחַן דִּפְיוֹנִים{{ש}} לְהַצְלִיל בְּצוּל זְדוֹנִים{{ש}} לְשַׁתֵּק בַּעֲלֵי דִינִים{{ש}} לְאַלֵּם מְלָשְׁנִים{{ש}} לוֹטְשֵׁי חִצִּים וְכִידוֹנִים{{ש}} לְהָשִׁיב חֶרֶב לִנְדָנִים{{ש}} לְהַגְבִּיר מְלִיצֵי יֹשֶׁר וְזִכְיוֹנִים{{ש}} וּלְהַחֲסִים קַטֵּגוֹרִים עִמָּהֶם מְדַיְּנִים{{ש}} וְסֵדֶר סְלִיחָה מְכִינִים{{ש}} וְדִבְרֵי רִצּוּי מְכַוְּנִים{{ש}} וּבְרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אוֹפְנִים{{ש}} אֲשֶׁר אִלַּפְתָּ לְנֶאֱמָן בְּחֶזְיוֹנִים{{ש}} בַּעֲבֹר כְּבוֹדְךָ עַל פָּנִים{{ש}} בְּדַבֶּרְךָ עִם צִיר פָּנִים אֶל פָּנִים{{ש}} וְכָל הַיּוֹם בָּם מִתְגַּלְגְּלִים וְנֶאֱפָנִים{{ש}} וְעֵרֶךְ וִדּוּי מְשַׁנְּנִים{{ש}} וְצִדְקוֹתֶיךָ מְתַנִּים{{ש}} לִזְכֹּר לָמוֹ שְׁלשֶׁת אֵיתָנִים{{ש}} וְיוֹם קִדּוּשׁ חִתּוּנִים{{ש}} לְחַלְּצָם מֵרֹאשׁ פְּתָנִים{{ש}} לְהַדְרִירָם מִפֶּרֶךְ מְעַנִּים{{ש}} לִדְלוֹתָם מִדִּכּוּי תַּנִּים{{ש}} לְהַעֲלוֹתָם מִבּוֹר שְׁאוֹנִים{{ש}} לְנַתֵּק מֵהֶם מוֹסְרוֹת שׂוֹטְנִים{{ש}} לִפְצוֹתָם מִלַּעַג שַׁאֲנַנִּים{{ש}} לְהַצִּילָם מִגְּאֵיוֹנִים{{ש}} לְהָשִׁיב שְׁבוּתָם כְּיוֹנִים{{ש}} לְמַלְּטָם מִתֹּפֶת דֵּרְאוֹנִים{{ש}} מִלַּהַט מִתְהַפֶּכֶת בְּדִמְיוֹנִים{{ש}} רִשְׁפֵּי לַהַב וְעִשּׁוּנִים{{ש}} מְדוּרַת אֵשׁ וְאוּדִים עֲשֵׁנִים{{ש}} לְנַצֵּחֲךָ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}} וְרִבּוֹתֵי קֹדֶשׁ צְבָא עֶלְיוֹנִים{{ש}} בְּשׁוּרָם כִּי תַצְדִּיק בָּנִים{{ש}} אֲשֶׁר לַעֲבָדִים לְךָ נִקְנִים{{ש}} יִתְמְהוּ זֶה לָזֶה בְּתִמְהוֹנִים{{ש}} וְכִתֵּי כִתִּים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים{{ש}} יַשְׁמִיעוּ וְיֹאמְרוּ בְּאֶרֶשׁ שִׁנּוּנִים{{ש}} מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עֲוֹן זֶרַע אֱמוּנִים{{ש}} וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ עוֹנִים{{ש}} וְאַשְׁרֵי הַגּוֹי שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו רוֹנְנִים{{ש}} וְיַקְדִּישׁוּךָ עֶלְיוֹנִים{{ש}} וְיַעֲרִיצוּךָ תַּחְתּוֹנִים {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} וְאָז{{ש}} {{סי|אֵ}}לִים יַ{{סי|אְ}}דִּירוּךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}רָקִים יְ{{סי|בָ}}רְכוּךָ{{ש}} {{סי|גְּ}}דוּדִים יְ{{סי|גַ}}דְּלוּךָ{{ש}} {{סי|דּ}}וֹלְקִים יִ{{סי|דְ}}רְשׁוּךָ{{ש}} {{סי|הֲ}}מֻלָּה יְ{{סי|הַ}}דְּרוּךָ{{ש}} {{סי|וָ}}תִיקִים י{{סי|וֹ}}דוּךָ{{ש}} {{סי|זַ}}כִּים יַ{{סי|זְ}}כִּירוּךָ{{ש}} {{סי|חֲ}}יָלִים יְ{{סי|חַ}}סְּנוּךָ{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹרִים יַ{{סי|טְ}}עִימוּךָ{{ש}} {{סי|יְ}}קָרִים יְ{{סי|יַ}}חֲדוּךָ{{ש}} {{סי|כַּ}}בִּירִים יַ{{סי|כְ}}תִּירוּךָ{{ש}} {{סי|לֹ}}הַטִים יְ{{סי|לַ}}בְּבוּךָ{{ש}} {{סי|מַ}}לְאָכִים יַ{{סי|מְ}}לִיכוּךָ{{ש}} {{סי|נ}}וֹגְנִים יְ{{סי|נַ}}צְּחוּךָ{{ש}} {{סי|שְׂ}}רָפִים יְ{{סי|סַ}}לְּדוּךָ{{ש}} {{סי|עִ}}ירִין יְ{{סי|עַ}}לּוּךָ{{ש}} {{סי|פְּ}}לָאִים יְ{{סי|פָ}}אֲרוּךָ{{ש}} {{סי|צְ}}בָאוֹת יְ{{סי|צַ}}לְצְלוּךָ{{ש}} {{סי|קַ}}לִּים יַ{{סי|קְ}}דִישׁוּךָ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>{{ש}} {{סי|רְ}}בָבוֹת יְ{{סי|ר}}וֹמְמוּךָ{{ש}} {{סי|שִׁ}}נְאַנִּים יְ{{סי|שַׁ}}בְּחוּךָ{{ש}} {{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים יַ{{סי|תְ}}מִידוּךָ{{ש}} קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת<קטע סוף=סילוק/>{{ש}} {{הור|ככתוב…}} [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] omataj4kl2lo7xpd585ivkb30f28g6h סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/הקפות לשמחת תורה 0 1727721 2942779 2942675 2025-06-19T14:20:31Z מו יו הו 37729 /* הקפה ד */ 2942779 wikitext text/x-wiki =הקפות לשמחת תורה= ===אתה הראת=== {{הור|החזן אומר {{צ|אתה הראת}}, והקהל עונה אחריו פסוק בפסוק:}} אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ׃{{ממס|דברים ד לה}}{{ש}} לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ממס|תהלים קלו ד}}{{ש}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}} יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קד לא}}{{ש}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}{{ש}} יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ, אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃{{ממס|מלכים א ח נז}}{{ש}} וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃{{ממס|דברי הימים א טז לה}}{{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}}{{ש}} יִהְיוּ נָא אֲמָרֵינוּ לְרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל. {{ארון|פ}} וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃{{ממס|במדבר י לה}}{{ש}} קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃{{ש}}  כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃{{ש}}   בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃{{ממס|תהלים קלב#קלב ח|תהלים קלב ח-י}}{{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}}{{ש}} מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר׃{{ממס|תהלים קמה יג}}{{ש}} כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו ב ג}} אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃{{ממס|תהלים נא כ}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים. {{הור|בקשות אלו הועתקו מספר עבודת הקודש.}} לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת מִנְהַג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, לְהַקִּיף שֶׁבַע הַקָּפוֹת לַתֵּבָה שֶׁבָּהּ הַסֵּפֶר תּוֹרָה, וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה, לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבְּכֹחַ הַקָּפוֹת אֵלּוּ תַּפִּיל חוֹמַת בַּרְזֶל הַמַּפְסֶקֶת בֵּינֵינוּ וּבֵינֶיךָ, וְנִהְיֶה מֻקָּפִים מִתּוֹרָה וּמִצְוֹת מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ, וְנִדָּבֵק בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ תָּמִיד, אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ׃{{ממס|תהלים צ יז}} {{הור2|מוציאין כל הס"ת שבהיכל ומסבבים את הבימה ז' הקפות ואומרים:}} ===הקפה א=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה א}}</big> {{ק|[[תהלים יט]]}}{{ש}} לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ׃ יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר, וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת׃ אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם׃ בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם, לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם׃ וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׃ מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ׃ תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. {{ק|[[תהלים כט]]}}{{ש}} מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ {{ק|[[תהלים סז]]}}{{ש}} לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר׃ אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ {{סי|אָ}}נָּא {{סי|בְּ}}כֹחַ {{סי|גְּ}}דֻלַּת {{סי|יְ}}מִינְךָ {{סי|תַּ}}תִּיר {{סי|צְ}}רוּרָה. כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה{{ממס|תהלים פט ג}} {{#קטע:ידיד נפש|נוסח ב}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּאַבְרָהָם עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ. בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אַב הָרַחֲמִים, שֶׁבִּזְכוּת הַקָּפָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִקַּפְנוּ לַתֵּבָה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָתְךָ הָרוֹמֶזֶת לַחֶסֶ"ד, יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, וּתְזַכֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה, וְתִהְיֶה אַהֲבָתְךָ תְּקוּעָה בְלִבֵּנוּ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא, וּבְכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁתִּמְדֹּד לָנוּ נוֹדֶה לְךָ בִּמְאֹד מְאֹד. וּתְזַכֵּנוּ לְהַשְׂכִּיל לְהֵטִיב וְלִגְמֹל חֶסֶד בְּכָל כֹּחֵנוּ בְּגוּפֵנוּ וּמָמוֹנֵינוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְיִהְיוּ כָּל מַעֲשֵׂינוּ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ. וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְרַחֵק מֵהַקִּנְאָה וְאַכְזָרִיּוּת וְכַעַס, וְלִקְנוֹת מִדַּת הַחֶסֶד בְּקִנְיָן גָּמוּר. וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה הַנִּתֶּנֶת בְּיָמִין, וּלְמַעַן אַבְרָהָם אֲהוּבֶךָ אִישׁ הַחֶסֶד, תְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה. יִוָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ.{{ש}} {{סי|חַ}}סְדֵּי יְיָ עוֹלָם אָשִׁירָה, לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי׃{{ממס|תהלים פט ב}}{{ש}} {{סי|סִ}}תְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃{{ממס|תהלים קיט קיד}}{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי׃{{ממס|תהלים כה ד}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ב=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ב}}</big> עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּימַת פֶּתִי. קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ {{סי|קַ}}בֵּל {{סי|רִ}}נַּת {{סי|עַ}}מְּךָ, {{סי|שַׂ}}גְּבֵנוּ, {{סי|טַ}}הֲרֵנוּ {{סי|נ}}וֹרָא. לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}} {{סי|אֵ}}ל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן{{ש}} הַשֵּׂכֶל הַנֶּעְלָם מִכָּל רַעְיוֹן{{ש}} עִלַּת הָעִלּוֹת מֻכְתָּר בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן{{ש}} :כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יְיָ.{{ממס|קדושה|קדושת מוסף}} {{סי|בְּ}}רֵאשִׁית תּוֹרָתְךָ הַקְּדוּמָה{{ש}} רְשׁוּמָה חָכְמָתְךָ הַסְּתוּמָה{{ש}} מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְהִיא נֶעְלָמָה{{ש}} :רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ.{{ממס|תהלים קיא י}} {{סי|רְ}}חוֹבוֹת הַנָּהָר נַחֲלֵי אֱמוּנָה{{ש}} מַיִם עֲמֻקִּים יִדְלֵם אִישׁ תְּבוּנָה{{ש}} תּוֹצְאוֹתֶיהָ חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה{{ש}} :אֱמוּנִים נֹצֵר יְיָ.{{ממס|תהלים לא כד}} {{סי|הָ}}אֵל הַגָּדוֹל עֵינֵי כֹל נֶגְדֶּךָ{{ש}} רַב חֶסֶד גָּדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ{{ש}} אֱלֹהֵי אַבְרָהָם זְכֹר לְעַבְדֶּךָ{{ש}} :חַסְדֵי יְיָ אַזְכִּיר תְּהִלֹּת יְיָ.{{ממס|תהלים סג ז}} {{סי|מָ}}רוֹם נֶאְדָּר בְּכֹחַ וּגְבוּרָה{{ש}} מוֹצִיא אוֹרָה מֵאֵין תְּמוּרָה{{ש}} פַּחַד יִצְחָק מִשְׁפָּטֵנוּ הָאִירָה{{ש}} :אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עמידה|תפילת עמידה}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דַּעֲקֵדַת יִצְחָק עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְֹמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת הַקָּפָה הַזֹּאת הַשֵּׁנִית הָרוֹמֶזֶת לַגְּבוּרָה, תְּזַכֵּנוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרֵנוּ, וְתֵן בָּנוּ כֹּחַ לִכְבֹּשׁ תַּאֲוֹתֵינוּ הַגּוּפָנִיּוֹת. וּלְמַעַן יִצְחָק עֲקֵדֶךָ נֶאֱזָר בִּגְבוּרָ"ה, עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישׁוּעָתָה לָנוּ. וּכְמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת רַחֲמָיו לַעֲשֹוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסֶךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד, וְתִכָּנֵס לָנוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְתִגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת כְּרֹב רַחֲמֶיךָ.{{ש}} {{סי|גַּ}}ם מִזֵּדִים חֲשֹךְ עַבְדֶּךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם.{{ממס|תהלים יט יד}}{{ש}} {{סי|בְּ}}אֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׃{{ממס|תהלים צא ד}}{{ש}} {{סי|וַ}}אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר, נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים עט יג}}{{ש}} {{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף, יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים הוֹפִיעָה׃{{ממס|תהלים פ ב}}{{ש}} {{סי|ה}}וֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים פו יא}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ג=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ג}}</big> פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב. קוֹל יְיָ בֶּהָדָר. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ {{סי|נָ}}א {{סי|גִ}}בּוֹר, {{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי {{סי|יִ}}חוּדְךָ {{סי|כְּ}}בָבַת {{סי|שָׁ}}מְרֵם. תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם.{{ממס|מיכה ז כ}} {{סי|מִ}}י אֵל כָּמוֹךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת{{ש}} אֲבִיר יַעֲקֹב נוֹרָא תְהִלּוֹת{{ש}} תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁמֵעַ תְּפִלּוֹת{{ש}} :כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ.{{ממס|תהלים סט לד}} {{סי|יָ}}הּ זְכוּת אָבוֹת יָגֵן עָלֵינוּ{{ש}} נֵצַח יִשְׁרָאֵל מִצָּרוֹתֵינוּ גְאָלֵנוּ{{ש}} וּמִבּוֹר גָּלוּת דְּלֵנוּ וְהַעֲלֵנוּ{{ש}} :לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְיָ.{{ממס|עזרא ג ח}} {{סי|מִ}}יָּמִין וּמִשְּׂמֹאל יְנִיקַת הַנְבִיאִים{{ש}} נֶצַח וָהוֹד בָּהֶם מֵהֶם נִמְצָאִים{{ש}} יָכִין וּבֹעַז בְּשֵׁם נִקְרָאִים{{ש}} :וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} {{סי|וִ}}יסוֹד צַדִּיק בְּשִׁבְעָה נֶעְלָם{{ש}} אוֹת בְּרִית הִיא לְעוֹלָם{{ש}} מַעְיַן הַבְּרָכוֹת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}} :צַדִּיק אַתָּה יְיָ.{{ממס|תהלים קיט קלז}} {{סי|נָ}}א הָקֵם מַלְכוּת דָּוִד וּשְׁלֹמֹה{{ש}} בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ{{ש}} כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כַּלָּה קְרוּאָה בִּנְעִימוֹת{{ש}} :עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד יְיָ.{{ממס|ישעיהו סב ג}} {{סי|חָזָק}} מְיַחֵד כְּאֶחָד עֶשֶׂר סְפִירוֹת{{ש}} מַפְרִיד אַלּוּף לֹא יִרְאֶה מְאוֹרוֹת{{ש}} סַפִּיר גִּזְרָתָם יַחַד מְאִירוֹת{{ש}} :תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ.{{ממס|תהלים קיט קסט}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דִּתְמִימַת יַעֲקֹב עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּיַעֲקֹב שְׁלִימָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת הַקָּפָה שְׁלִישִׁית הָרוֹמֶזֶת לְתִפְאֶרֶת, תְּזַכֵּנוּ לִהְיוֹת מֵעֲבָדֶיךָ הַנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאַר.{{ממס|ישעיהו מט ג}} וּתְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תּוֹרַת אֱמֶת, וְתִהְיֶה כָּל מְגַמָּתֵנוּ לְבַקֵּשׁ הָאֱמֶת, וּתְחָנֵּנוּ לְמַעַן דַּעַת אֲמִתּוּת דִּינֵי הַתּוֹרָה, וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְרַחֵק מֵהַשֶּׁקֶר וְהַכָּזָב, וְכָל פִּנּוֹת שֶׁנִּפְנֶה יִהְיוּ עַל דְּבַר אֱמֶת. וּבִזְכוּת תּוֹרַת אֱמֶת וּזְכוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֶחָתוּם בְּתִפְאֶרֶת מִדַּת אֱמֶת, וּכְתִיב תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב,{{ממס|מיכה ז כ}} תַּעֲנֵנוּ וְתַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתֵנוּ, וְנִקְרֵאת יְרוּשָׁלַיִם עִיר הָאֱמֶת. עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ.{{ש}} {{סי|תִּ}}קְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ, כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי׃{{ממס|תהלים קיט קסט}}{{ש}} {{סי|פְּ}}עָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ, וְאַל תַּשְׁלֶט בִּי כָל אָוֶן׃{{ממס|תהלים קיט קלג}}{{ש}} {{סי|אַ}}שְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ, מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם׃{{ממס|תהלים פד ו}}{{ש}} {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי׃{{ממס|תהלים קיט קנו}}{{ש}} {{סי|תְּ}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה כא}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ד=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ד}}</big> מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם. קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ {{סי|בָּ}}רְכֵם, {{סי|טַ}}הֲרֵם, {{סי|רַ}}חֲמֵי {{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{סי|תָּ}}מִיד {{סי|גָּ}}מְלֵם. נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח.{{ממס|לפני=מתוך|תהלים טז יא}} {{הור|זה נוסח הרב המגיד מקאזניץ ז"ל:}} {{#קטע:מפי אל|קוז'ניץ}} {{:ויאתיו כל לעבדך}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּמֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיאָה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן זְכוּת הַקָּפָה רְבִיעִית הָרוֹמֶזֶת לְמִדַּת נֶצַח, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אַל יַעַזְבֵנוּ נֶצַח סֶלָה וָעֶד, וְנִשְׂמְחָה וְנִרְאֶה נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח, וּתְזַכֵּנוּ לְכָל הַהַבְטָחוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ ע"י נְבִיאֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם. וּתְחַזְּקֵנוּ וּתְאַמְּצֵנוּ לָנֶצַח, וּתְנַצֵּחַ אוֹיְבֵינוּ, וְתִסְתֹּם וְתַחֲסֹם פִּי כָּל הַמְקַטְרְגִים עָלֵינוּ, וּלְמַעַן זְכוּת מֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא הֶחָתוּם בְּמִדַּת הַנֶּצַח, תָּאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשֵׁנוּ וְתִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם מִגָּלוּת הַחֵל הַזֶּה בִּזְכוּת מֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא. וְתִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. וְקוֹל בֶּן לֵוִי תִּסֹּב עַל שִׁירָ"ה וּנְבָלָ"ה עִמּוֹ כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל, לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְיָ. {{ש}} {{סי|נ}}וֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ׃{{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ, וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו׃{{ש}} {{סי|חָ}}נֵּנִי יְיָ, כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם׃{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃ ===הקפה ה=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ה}}</big> יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶדֶת לָעַד. קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ {{סי|חֲ}}סִין {{סי|קָ}}דוֹשׁ, {{סי|בְּ}}רֹב {{סי|ט}}וּבְךָ {{סי|נַ}}הֵל {{סי|עֲ}}דָתֶךָ. יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם׃{{ממס|תהלים ח ב}} {{:האדרת והאמונה}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּאַהֲרֹן כַּהֲנָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּאַהֲרֹן כַּהֲנָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וּלְמַעַן הַקָּפָה חֲמִישִׁית הָרוֹמֶזֶת לְמִדַּת הַהוֹד. וּתְזַכֵּנוּ לְכַבֵּד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ, וּלְהַחֲזִיק וּלְאַמֵּץ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת, הַנֵּי בִּרְכֵּי דְרַבָּנָן דְּשַׁלְהֵי, וּתְזַכֵּנוּ שֶׁלֹּא נֵלֵךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וְלֹא נִהְיֶה מֵהוֹלְכֵי רָכִיל, וּלְמַעַן זְכוּת אַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ הֶחָתוּם בְּמִדַּת הוֹד לְטוֹבָה, וּתְזַכֵּנוּ לִרְדֹּף שָׁלוֹם וּלְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם וְלָשִׂים שָׁלוֹם וּלְהַרְבּוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וּלְמֶעְבַּד עוּבְדָא דְאַהֲרֹן וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ וּתְבָרְכֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל. גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ, הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.{{ש}} {{סי|הַ}}שָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵינוּ׃{{ש}} {{סי|וַ}}יְהִי יְיָ לִי לְמִשְׂגָּב, וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי׃{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ, כִּי תַרְחִיב לִבִּי׃{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃ ===הקפה ו=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ו}}</big> מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃ {{סי|יָ}}חִיד {{סי|גֵּ}}אֶה, {{סי|לְ}}עַמְּךָ {{סי|פְּ}}נֵה, {{סי|ז}}וֹכְרֵי {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ. צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה יז}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|אֱ}}מוּנָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|בִּ}}רְכָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|גַּ}}אֲוָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|דִּ}}בְּרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|הַ}}דְרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|וְ}}עִידָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|זְ}}כִירָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|חֶ}}מְלָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|טַ}}הֲרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|יִ}}שְׁרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|כַּ}}נָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|לְ}}אֻמָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|נְ}}עִימָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|סְ}}גֻלָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|עֲ}}דָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|צִ}}דְקָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|קְ}}דֻשָּׁתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|ר}}וֹמְמוּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|שְׁ}}כִינָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וּלְמַעַן זְכוּת הַקָּפָה הַשִּׁשִּׁית הָרוֹמֶזֶת לַיְּסוֹד, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל חֵטְא וְעָוֹן וְהִרְהוּר רָע. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל תְּלַקֵּט אֲשֶׁר פִּזַּרְנוּ, וּתְיַחֵד אֲשֶׁר הִפְרַדְנוּ וּתְתַקֵּן אֲשֶׁר עִוַּתְנוּ, וְתוֹצִיא לָאוֹר כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה אֲשֶׁר נִטְמְעוּ בֵּין הַקְּלִפּוֹת, חַיִ"ל בָּלַ"ע וַיְקִיאֶנּוּ, מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל. וּתְזַכֵּנוּ לִשְׁמֹר עַצְמֵנוּ וּדְרָכֵינוּ מִכָּל חֵטְא, וְלֹא יִמָּצֵא בָנוּ וְלֹא בְּזַרְעֵנוּ שׁוּם פְּגָם, וְיִהְיֶה כָּל זַרְעֵנוּ זֶרַע קֹדֶשׁ. וּבִזְכוּת יוֹסֵף צַדִּיקֶךָ הֶחָתוּם בְּמִדַּת הַיְסוֹד תְּרַחֵם עָלֵינוּ אֵל שַׁדַּי, יַסֵּד יְסוֹ"ד צִיּוֹן תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק, וּבִזְכוּת יוֹסֵף יֹסִיף יְיָ שֵׁנִית יָדוֹ וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.{{ש}} {{סי|יִ}}שָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃{{ש}} {{סי|ס}}וּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ׃{{ש}} {{סי|וְ}}הָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבֹּל וְכָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ׃{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃ ===הקפה ז=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ז}}</big> הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ׃ {{סי|שַׁ}}וְעָתֵנוּ {{סי|קַ}}בֵּל {{סי|וּ}}שְׁמַע {{סי|צַ}}עֲקָתֵנוּ, {{סי|י}}וֹדֵעַ {{סי|תַּ}}עֲלוּמוֹת. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}}וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא. אֵין כֵּאלֹהֵינוּ. אֵין כַּאדוֹנֵינוּ. אֵין כְּמַלְכֵּנוּ. אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}מִי כֵאלֹהֵינוּ. מִי כַאדוֹנֵינוּ. מִי כְמַלְכֵּנוּ. מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}נוֹדֶה לֵאלֹהֵינוּ. נוֹדֶה לַאדוֹנֵינוּ. נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ. נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. בָּרוּךְ אֲדוֹנֵינוּ. בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ. בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ. אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵינוּ. אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ. אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ. {{הור|בשמחת תורה בשחרית אומרים זה, מהרב המגיד הקדוש זצ"ל דקאזניץ:}} יָבוֹא {{סי|אַ}}דִּיר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|בָּ}}חוּר בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|גָּ}}דוֹל בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|דָּ}}גוּל בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|הָ}}דוּר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|וָ}}תִיק בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|זַ}}כַּאי בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|חָ}}סִיד בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|טָ}}הוֹר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|יָ}}שָׁר בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|כַּ}}בִּיר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|לָ}}מוּד בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|מ}}וֹשִׁיעַ בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|נ}}וֹרָא בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|סַ}}גִּיב בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|עִ}}זּוּז בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|פּ}}וֹדֶה בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|צַ}}דִּיק בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|קָ}}דוֹשׁ בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|רַ}}חוּם בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|שַׁ}}דַּי בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|תַּ}}קִּיף בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ קְהִלּוֹתָיו לְקַבֵּץ{{ש}} מֵאַרְבַּע רוּחוֹת עָדָיו לְהִקָּבֵץ{{ש}} וּבְהַר מְרוֹם הָרִים אוֹתָנוּ לְהַרְבֵּץ{{ש}} וְאִתָּנוּ יָשׁוּב נִדָּחִים קוֹבֵץ{{ש}} יָשִׁיב לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם וְשָׁב וְקִבֵּץ.{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ל ג}} בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר טוֹב גְּמָלָנוּ{{ש}} כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָנוּ{{ש}} אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה יוֹסֵף עִמָּנוּ{{ש}} לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ. בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ{{ש}} לְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְסַפֵּר הוֹדוֹ{{ש}} מִכָּל אֹם גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ{{ש}} לָכֵן בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּבְכָל מְאֹד נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ{{ש}} כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים ק ה}} שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ יָשִׂים עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם{{ש}} מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם{{ש}} הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם{{ש}} וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם{{ש}} פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד שַׂר שָׁלוֹם.{{ממס|ישעיהו ט ה}} (ג"פ:) דָּוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא יִשְׂמַח עִמָּנוּ. (ג"פ:) לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ, וּבִזְכוּת הַקָּפָה שְׁבִיעִית הָרוֹמֶזֶת לַמַּלְכוּת, וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וּמְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה, וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וַעֲשֵׂה לְמַעַן דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה הֶחָתוּם בְּמִדַּת מַלְכוּת וְתַשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ. יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבוֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ.{{ש}} {{סי|מְ}}הֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃{{ש}} {{סי|לְ}}עוֹלָם יְיָ דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם׃{{ש}} {{סי|כִּ}}י חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי, וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה׃{{ש}} {{סי|וַ}}אֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים, בָּטַחְתִּי בְּחֶסֶד אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} {{סי|תַּ}}אֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְיָ, תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ׃ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה, לְהוֹדוֹת לְךָ עַל אֲשֶׁר קִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וּבָחַרְתָּ בָנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָנוּ. וַתִּתֶּן לָנוּ אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְקֵרַבְתָּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. מָה אָנוּ, מֶה חַיֵּינוּ, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ חֲסָדִים גְּדוֹלִים רַבִּים וַעֲצוּמִים כָּאֵלֶה. וְעַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וּמְהַלְּלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ. אָמְנָם גָּדוֹל צַעֲרֵנוּ בְּהַעֲלוֹתֵנוּ עַל לְבָבֵנוּ כָּל אֲשֶׁר נִתְרַשַּׁלְנוּ מִלַּעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בְּלִמּוּדֵנוּ, הֵן מִצַּד לִמּוּד לְהִתְגַּדֵּל, הֵן מִצַּד שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ בִּקְדֻשָּׁה וְיִרְאָה כְּדָת מַה לַּעֲשֹוֹת, וְהֵן שֶׁלֹּא טָרַחְנוּ לְהָבִין דָּבָר עַל בּוֹרְיוֹ מִצּוּי הַדִּין וְעוֹמֶק הַהֲלָכָה, וְהֵן אֲשֶׁר קָטַפְנוּ מְלוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ, וְהֵן אֲשֶׁר לֹא תָמַכְנוּ וְחִזַּקְנוּ בִּרְכֵּי דְרַבָּנָן דְּשַׁלְהֵי, וְלֹא אִמַּצְנוּ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת. וְכָזֹאת וְכָזֹאת פָּגַמְנוּ בכ"ב אוֹתִיּוֹת תּוֹרָתֶךָ, וְטָעִינוּ בְּלִמּוּד וּבְהוֹרָאָה, וְלֹא נָהַגְנוּ בְּטַכְסִיס תַּלְמִיד חָכָם. וְעוֹד אַחֶרֶת לַאֲשֶׁר נָפְלוּ נִצּוֹצֵי תּוֹרָתֵינוּ וּמִצְוֹתֵינוּ לְבוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים, וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי. עַל הַכֹּל בֹּשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ וּבְמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשֵׁנוּ, יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בָנוּ, וּתְכַסֵּנוּ פַּלָּצוּת. וְהֵן עַתָּה בְּבוֹשֶׁת פָּנִים אָנוּ שָׁבִים וּמִתְחָרְטִים, וְאָנוּ רוֹצִים לַעֲשֹוֹת רְצוֹנֵנוּ כִּרְצוֹנֶךָ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, שֶׁתְּקַבֵּל כַּוָּנָתֵינוּ, כִּי אַתָּה בּוֹחֵן לִבּוֹת, וְיָדַעְתָּ שֶׁרְצוֹנֵנוּ לַעֲשֹוֹת רְצוֹנֶךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּדָת מַה לַּעֲשֹוֹת. וְאַתָּה הִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. וּבְכֵן יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ וּרְאֵה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. וַאֲוִיר אֶרֶץ הָעַמִּים וּבִטּוּל הַטָּהֳרָה וְתֹקֶף גָּלוּת גּוּף וָנֶפֶשׁ הֵן הֵנָּה הָיוּ בְּעוֹכְרֵנוּ כִּי גָבַר אוֹיֵב יִצְרֵנוּ הָרָע, וְעָשָׂה אֲשֶׁר זָמַם לְהַדִּיחֵנוּ מִתּוֹרָתְךָ וּמֵעֲבוֹדָתְךָ. וּבְכֵן אֵין לָנוּ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ בִּלְתֶּךָ. הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ חוּסָה עַל עֲמָלָךְ. וּבְכֹחַ שֶׁבַע הַקָּפוֹת שֶׁהִקַּפְנוּ לַתֵּבָה שֶׁבָּהּ סֵפֶר הַתּוֹרָה, וְשָׂמַחְנוּ לִכְבוֹד תּוֹרָתֶךָ, תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ. הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְיִתְמַתְּקוּ הַדִּינִים וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ. וְיָגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ. וְתוֹצִיא לָאוֹר כָּל נִצּוֹצֵי תוֹרָתֵנוּ וּמִצְוֹתֵינוּ, וְיָשׁוּב הַכֹּל לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן. וְלֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח. וּתְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשֹוֹת לְהוֹצִיא לָאוֹר כָּל חֶלְקֵי פַּרְדֵ"ס תּוֹרָתֵנוּ הַשַּׁיָּכִים לְנַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ. וּתְחָנֵנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת, לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים רַבִּים אֲמִתִּיִים בְּפַרְדֵּ"ס תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. וְקוּשְׁיוֹת וַהֲוָיוֹת וְיִשּׁוּבִים אֲמִתִּיִּים וְחִדּוּשֵׁי דִינִים לַאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. וּבְרוֹב רַחֲמֶיךָ תְּזַכֵּנוּ לְזֶרַע קָדוֹשׁ בָּנִים חֲכָמִים וַחֲסִידִים זֶרַע אֲנָשִׁים וּבָרִיא מַזְלֵיהוּ. וְלֹא יִמָּצֵא בָנוּ וְלֹא בְזַרְעֵנוּ שׁוּם פְּגָם וְשׁוּם פְּסוּל. וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ תִּתֵּן בָּנוּ כֹּחַ וּבְרִיאוּת וִיכֹלֶת מַסְפִּיק, וְחוֹזֶק וְאֹמֶץ בְּאֵבָרֵינוּ וְגִידֵינוּ וְגוּפֵינוּ לַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר. וְלֹא יֶאֱרַע לָנוּ שׁוּם מִיחוּשׁ וְשׁוּם כְּאֵב, וְנִהְיֶה שְׂמֵחִים וְטוֹבִים וּבְרִיאִים לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל (עשֹיה) פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל (יצירה) יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר (בריאה) נְשָׁמָה בְאַפּוֹ: יְיָ אֱלֹהֵי (אצילות) יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ, וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְאַל תַּדִּיחֵנוּ מִפְּנֵי שׁוּם נִבְרָא שֶׁבָּעוֹלָם. וְתַאֲרִיךְ יָמֵינוּ בְּטוֹב, וּשְׁנוֹתֵינוּ בַּנְּעִימִים, וּמַלֵּא שְׁנוֹתֵינוּ שְׁמוֹנִים שָׁנָה. אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים תּוֹסִיף לָנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. וְתַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. וּתְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה. וְנִהְיֶה שְׁקֵטִים וְשַׁאֲנַנִּים, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃ יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃ הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ׃ וַאֲנִי בְחַסְדֶּךָ בָטַחְתִּי, יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָּמַל עָלָי׃ הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ grset0agk2cea5rjawlbcv858feus4r 2942780 2942779 2025-06-19T14:24:14Z מו יו הו 37729 /* הקפה ד */ 2942780 wikitext text/x-wiki =הקפות לשמחת תורה= ===אתה הראת=== {{הור|החזן אומר {{צ|אתה הראת}}, והקהל עונה אחריו פסוק בפסוק:}} אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ׃{{ממס|דברים ד לה}}{{ש}} לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ממס|תהלים קלו ד}}{{ש}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}} יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קד לא}}{{ש}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}{{ש}} יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ, אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃{{ממס|מלכים א ח נז}}{{ש}} וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃{{ממס|דברי הימים א טז לה}}{{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}}{{ש}} יִהְיוּ נָא אֲמָרֵינוּ לְרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל. {{ארון|פ}} וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃{{ממס|במדבר י לה}}{{ש}} קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃{{ש}}  כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃{{ש}}   בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃{{ממס|תהלים קלב#קלב ח|תהלים קלב ח-י}}{{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}}{{ש}} מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר׃{{ממס|תהלים קמה יג}}{{ש}} כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו ב ג}} אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃{{ממס|תהלים נא כ}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים. {{הור|בקשות אלו הועתקו מספר עבודת הקודש.}} לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת מִנְהַג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, לְהַקִּיף שֶׁבַע הַקָּפוֹת לַתֵּבָה שֶׁבָּהּ הַסֵּפֶר תּוֹרָה, וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה, לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבְּכֹחַ הַקָּפוֹת אֵלּוּ תַּפִּיל חוֹמַת בַּרְזֶל הַמַּפְסֶקֶת בֵּינֵינוּ וּבֵינֶיךָ, וְנִהְיֶה מֻקָּפִים מִתּוֹרָה וּמִצְוֹת מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ, וְנִדָּבֵק בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ תָּמִיד, אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ׃{{ממס|תהלים צ יז}} {{הור2|מוציאין כל הס"ת שבהיכל ומסבבים את הבימה ז' הקפות ואומרים:}} ===הקפה א=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה א}}</big> {{ק|[[תהלים יט]]}}{{ש}} לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ׃ יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר, וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת׃ אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם׃ בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם, לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם׃ וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׃ מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ׃ תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. {{ק|[[תהלים כט]]}}{{ש}} מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ {{ק|[[תהלים סז]]}}{{ש}} לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר׃ אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ {{סי|אָ}}נָּא {{סי|בְּ}}כֹחַ {{סי|גְּ}}דֻלַּת {{סי|יְ}}מִינְךָ {{סי|תַּ}}תִּיר {{סי|צְ}}רוּרָה. כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה{{ממס|תהלים פט ג}} {{#קטע:ידיד נפש|נוסח ב}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּאַבְרָהָם עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ. בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אַב הָרַחֲמִים, שֶׁבִּזְכוּת הַקָּפָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִקַּפְנוּ לַתֵּבָה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָתְךָ הָרוֹמֶזֶת לַחֶסֶ"ד, יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, וּתְזַכֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה, וְתִהְיֶה אַהֲבָתְךָ תְּקוּעָה בְלִבֵּנוּ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא, וּבְכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁתִּמְדֹּד לָנוּ נוֹדֶה לְךָ בִּמְאֹד מְאֹד. וּתְזַכֵּנוּ לְהַשְׂכִּיל לְהֵטִיב וְלִגְמֹל חֶסֶד בְּכָל כֹּחֵנוּ בְּגוּפֵנוּ וּמָמוֹנֵינוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְיִהְיוּ כָּל מַעֲשֵׂינוּ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ. וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְרַחֵק מֵהַקִּנְאָה וְאַכְזָרִיּוּת וְכַעַס, וְלִקְנוֹת מִדַּת הַחֶסֶד בְּקִנְיָן גָּמוּר. וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה הַנִּתֶּנֶת בְּיָמִין, וּלְמַעַן אַבְרָהָם אֲהוּבֶךָ אִישׁ הַחֶסֶד, תְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה. יִוָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ.{{ש}} {{סי|חַ}}סְדֵּי יְיָ עוֹלָם אָשִׁירָה, לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי׃{{ממס|תהלים פט ב}}{{ש}} {{סי|סִ}}תְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃{{ממס|תהלים קיט קיד}}{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי׃{{ממס|תהלים כה ד}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ב=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ב}}</big> עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּימַת פֶּתִי. קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ {{סי|קַ}}בֵּל {{סי|רִ}}נַּת {{סי|עַ}}מְּךָ, {{סי|שַׂ}}גְּבֵנוּ, {{סי|טַ}}הֲרֵנוּ {{סי|נ}}וֹרָא. לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}} {{סי|אֵ}}ל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן{{ש}} הַשֵּׂכֶל הַנֶּעְלָם מִכָּל רַעְיוֹן{{ש}} עִלַּת הָעִלּוֹת מֻכְתָּר בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן{{ש}} :כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יְיָ.{{ממס|קדושה|קדושת מוסף}} {{סי|בְּ}}רֵאשִׁית תּוֹרָתְךָ הַקְּדוּמָה{{ש}} רְשׁוּמָה חָכְמָתְךָ הַסְּתוּמָה{{ש}} מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְהִיא נֶעְלָמָה{{ש}} :רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ.{{ממס|תהלים קיא י}} {{סי|רְ}}חוֹבוֹת הַנָּהָר נַחֲלֵי אֱמוּנָה{{ש}} מַיִם עֲמֻקִּים יִדְלֵם אִישׁ תְּבוּנָה{{ש}} תּוֹצְאוֹתֶיהָ חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה{{ש}} :אֱמוּנִים נֹצֵר יְיָ.{{ממס|תהלים לא כד}} {{סי|הָ}}אֵל הַגָּדוֹל עֵינֵי כֹל נֶגְדֶּךָ{{ש}} רַב חֶסֶד גָּדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ{{ש}} אֱלֹהֵי אַבְרָהָם זְכֹר לְעַבְדֶּךָ{{ש}} :חַסְדֵי יְיָ אַזְכִּיר תְּהִלֹּת יְיָ.{{ממס|תהלים סג ז}} {{סי|מָ}}רוֹם נֶאְדָּר בְּכֹחַ וּגְבוּרָה{{ש}} מוֹצִיא אוֹרָה מֵאֵין תְּמוּרָה{{ש}} פַּחַד יִצְחָק מִשְׁפָּטֵנוּ הָאִירָה{{ש}} :אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עמידה|תפילת עמידה}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דַּעֲקֵדַת יִצְחָק עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְֹמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת הַקָּפָה הַזֹּאת הַשֵּׁנִית הָרוֹמֶזֶת לַגְּבוּרָה, תְּזַכֵּנוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרֵנוּ, וְתֵן בָּנוּ כֹּחַ לִכְבֹּשׁ תַּאֲוֹתֵינוּ הַגּוּפָנִיּוֹת. וּלְמַעַן יִצְחָק עֲקֵדֶךָ נֶאֱזָר בִּגְבוּרָ"ה, עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישׁוּעָתָה לָנוּ. וּכְמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת רַחֲמָיו לַעֲשֹוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסֶךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד, וְתִכָּנֵס לָנוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְתִגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת כְּרֹב רַחֲמֶיךָ.{{ש}} {{סי|גַּ}}ם מִזֵּדִים חֲשֹךְ עַבְדֶּךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם.{{ממס|תהלים יט יד}}{{ש}} {{סי|בְּ}}אֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׃{{ממס|תהלים צא ד}}{{ש}} {{סי|וַ}}אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר, נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים עט יג}}{{ש}} {{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף, יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים הוֹפִיעָה׃{{ממס|תהלים פ ב}}{{ש}} {{סי|ה}}וֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים פו יא}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ג=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ג}}</big> פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב. קוֹל יְיָ בֶּהָדָר. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ {{סי|נָ}}א {{סי|גִ}}בּוֹר, {{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי {{סי|יִ}}חוּדְךָ {{סי|כְּ}}בָבַת {{סי|שָׁ}}מְרֵם. תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם.{{ממס|מיכה ז כ}} {{סי|מִ}}י אֵל כָּמוֹךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת{{ש}} אֲבִיר יַעֲקֹב נוֹרָא תְהִלּוֹת{{ש}} תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁמֵעַ תְּפִלּוֹת{{ש}} :כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ.{{ממס|תהלים סט לד}} {{סי|יָ}}הּ זְכוּת אָבוֹת יָגֵן עָלֵינוּ{{ש}} נֵצַח יִשְׁרָאֵל מִצָּרוֹתֵינוּ גְאָלֵנוּ{{ש}} וּמִבּוֹר גָּלוּת דְּלֵנוּ וְהַעֲלֵנוּ{{ש}} :לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְיָ.{{ממס|עזרא ג ח}} {{סי|מִ}}יָּמִין וּמִשְּׂמֹאל יְנִיקַת הַנְבִיאִים{{ש}} נֶצַח וָהוֹד בָּהֶם מֵהֶם נִמְצָאִים{{ש}} יָכִין וּבֹעַז בְּשֵׁם נִקְרָאִים{{ש}} :וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} {{סי|וִ}}יסוֹד צַדִּיק בְּשִׁבְעָה נֶעְלָם{{ש}} אוֹת בְּרִית הִיא לְעוֹלָם{{ש}} מַעְיַן הַבְּרָכוֹת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}} :צַדִּיק אַתָּה יְיָ.{{ממס|תהלים קיט קלז}} {{סי|נָ}}א הָקֵם מַלְכוּת דָּוִד וּשְׁלֹמֹה{{ש}} בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ{{ש}} כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כַּלָּה קְרוּאָה בִּנְעִימוֹת{{ש}} :עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד יְיָ.{{ממס|ישעיהו סב ג}} {{סי|חָזָק}} מְיַחֵד כְּאֶחָד עֶשֶׂר סְפִירוֹת{{ש}} מַפְרִיד אַלּוּף לֹא יִרְאֶה מְאוֹרוֹת{{ש}} סַפִּיר גִּזְרָתָם יַחַד מְאִירוֹת{{ש}} :תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ.{{ממס|תהלים קיט קסט}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דִּתְמִימַת יַעֲקֹב עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּיַעֲקֹב שְׁלִימָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת הַקָּפָה שְׁלִישִׁית הָרוֹמֶזֶת לְתִפְאֶרֶת, תְּזַכֵּנוּ לִהְיוֹת מֵעֲבָדֶיךָ הַנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאַר.{{ממס|ישעיהו מט ג}} וּתְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תּוֹרַת אֱמֶת, וְתִהְיֶה כָּל מְגַמָּתֵנוּ לְבַקֵּשׁ הָאֱמֶת, וּתְחָנֵּנוּ לְמַעַן דַּעַת אֲמִתּוּת דִּינֵי הַתּוֹרָה, וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְרַחֵק מֵהַשֶּׁקֶר וְהַכָּזָב, וְכָל פִּנּוֹת שֶׁנִּפְנֶה יִהְיוּ עַל דְּבַר אֱמֶת. וּבִזְכוּת תּוֹרַת אֱמֶת וּזְכוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֶחָתוּם בְּתִפְאֶרֶת מִדַּת אֱמֶת, וּכְתִיב תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב,{{ממס|מיכה ז כ}} תַּעֲנֵנוּ וְתַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתֵנוּ, וְנִקְרֵאת יְרוּשָׁלַיִם עִיר הָאֱמֶת. עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ.{{ש}} {{סי|תִּ}}קְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ, כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי׃{{ממס|תהלים קיט קסט}}{{ש}} {{סי|פְּ}}עָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ, וְאַל תַּשְׁלֶט בִּי כָל אָוֶן׃{{ממס|תהלים קיט קלג}}{{ש}} {{סי|אַ}}שְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ, מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם׃{{ממס|תהלים פד ו}}{{ש}} {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי׃{{ממס|תהלים קיט קנו}}{{ש}} {{סי|תְּ}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה כא}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ד=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ד}}</big> מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם. קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ {{סי|בָּ}}רְכֵם, {{סי|טַ}}הֲרֵם, {{סי|רַ}}חֲמֵי {{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{סי|תָּ}}מִיד {{סי|גָּ}}מְלֵם. נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח.{{ממס|לפני=מתוך|תהלים טז יא}} {{הור|זה נוסח הרב המגיד מקאזניץ ז"ל:}} {{#קטע:מפי אל|קוז'ניץ}} {{:ויאתיו כל לעבדך}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּמֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיאָה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן זְכוּת הַקָּפָה רְבִיעִית הָרוֹמֶזֶת לְמִדַּת נֶצַח, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אַל יַעַזְבֵנוּ נֶצַח סֶלָה וָעֶד, וְנִשְׂמְחָה וְנִרְאֶה נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח, וּתְזַכֵּנוּ לְכָל הַהַבְטָחוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ ע"י נְבִיאֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם. וּתְחַזְּקֵנוּ וּתְאַמְּצֵנוּ לָנֶצַח, וּתְנַצֵּחַ אוֹיְבֵינוּ, וְתִסְתֹּם וְתַחֲסֹם פִּי כָּל הַמְקַטְרְגִים עָלֵינוּ, וּלְמַעַן זְכוּת מֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא הֶחָתוּם בְּמִדַּת הַנֶּצַח, תָּאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשֵׁנוּ וְתִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם מִגָּלוּת הַחֵל הַזֶּה בִּזְכוּת מֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא. וְתִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. וְקוֹל בֶּן לֵוִי תִּסֹּב עַל שִׁירָ"ה וּנְבָלָ"ה עִמּוֹ כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל, לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְיָ. {{ש}} {{סי|נ}}וֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים עו ב}}{{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ, וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו׃{{ממס|תהלים פה יד}}{{ש}} {{סי|חָ}}נֵּנִי יְיָ, כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם׃{{ממס|תהלים פו ג}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ה=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ה}}</big> יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶדֶת לָעַד. קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ {{סי|חֲ}}סִין {{סי|קָ}}דוֹשׁ, {{סי|בְּ}}רֹב {{סי|ט}}וּבְךָ {{סי|נַ}}הֵל {{סי|עֲ}}דָתֶךָ. יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם׃{{ממס|תהלים ח ב}} {{:האדרת והאמונה}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּאַהֲרֹן כַּהֲנָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּאַהֲרֹן כַּהֲנָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וּלְמַעַן הַקָּפָה חֲמִישִׁית הָרוֹמֶזֶת לְמִדַּת הַהוֹד. וּתְזַכֵּנוּ לְכַבֵּד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ, וּלְהַחֲזִיק וּלְאַמֵּץ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת, הַנֵּי בִּרְכֵּי דְרַבָּנָן דְּשַׁלְהֵי, וּתְזַכֵּנוּ שֶׁלֹּא נֵלֵךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וְלֹא נִהְיֶה מֵהוֹלְכֵי רָכִיל, וּלְמַעַן זְכוּת אַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ הֶחָתוּם בְּמִדַּת הוֹד לְטוֹבָה, וּתְזַכֵּנוּ לִרְדֹּף שָׁלוֹם וּלְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם וְלָשִׂים שָׁלוֹם וּלְהַרְבּוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וּלְמֶעְבַּד עוּבְדָא דְאַהֲרֹן וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ וּתְבָרְכֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל. גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ, הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.{{ש}} {{סי|הַ}}שָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵינוּ׃{{ש}} {{סי|וַ}}יְהִי יְיָ לִי לְמִשְׂגָּב, וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי׃{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ, כִּי תַרְחִיב לִבִּי׃{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃ ===הקפה ו=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ו}}</big> מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃ {{סי|יָ}}חִיד {{סי|גֵּ}}אֶה, {{סי|לְ}}עַמְּךָ {{סי|פְּ}}נֵה, {{סי|ז}}וֹכְרֵי {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ. צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה יז}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|אֱ}}מוּנָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|בִּ}}רְכָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|גַּ}}אֲוָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|דִּ}}בְּרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|הַ}}דְרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|וְ}}עִידָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|זְ}}כִירָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|חֶ}}מְלָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|טַ}}הֲרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|יִ}}שְׁרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|כַּ}}נָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|לְ}}אֻמָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|נְ}}עִימָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|סְ}}גֻלָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|עֲ}}דָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|צִ}}דְקָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|קְ}}דֻשָּׁתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|ר}}וֹמְמוּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|שְׁ}}כִינָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וּלְמַעַן זְכוּת הַקָּפָה הַשִּׁשִּׁית הָרוֹמֶזֶת לַיְּסוֹד, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל חֵטְא וְעָוֹן וְהִרְהוּר רָע. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל תְּלַקֵּט אֲשֶׁר פִּזַּרְנוּ, וּתְיַחֵד אֲשֶׁר הִפְרַדְנוּ וּתְתַקֵּן אֲשֶׁר עִוַּתְנוּ, וְתוֹצִיא לָאוֹר כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה אֲשֶׁר נִטְמְעוּ בֵּין הַקְּלִפּוֹת, חַיִ"ל בָּלַ"ע וַיְקִיאֶנּוּ, מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל. וּתְזַכֵּנוּ לִשְׁמֹר עַצְמֵנוּ וּדְרָכֵינוּ מִכָּל חֵטְא, וְלֹא יִמָּצֵא בָנוּ וְלֹא בְּזַרְעֵנוּ שׁוּם פְּגָם, וְיִהְיֶה כָּל זַרְעֵנוּ זֶרַע קֹדֶשׁ. וּבִזְכוּת יוֹסֵף צַדִּיקֶךָ הֶחָתוּם בְּמִדַּת הַיְסוֹד תְּרַחֵם עָלֵינוּ אֵל שַׁדַּי, יַסֵּד יְסוֹ"ד צִיּוֹן תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק, וּבִזְכוּת יוֹסֵף יֹסִיף יְיָ שֵׁנִית יָדוֹ וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.{{ש}} {{סי|יִ}}שָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃{{ש}} {{סי|ס}}וּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ׃{{ש}} {{סי|וְ}}הָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבֹּל וְכָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ׃{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃ ===הקפה ז=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ז}}</big> הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ׃ {{סי|שַׁ}}וְעָתֵנוּ {{סי|קַ}}בֵּל {{סי|וּ}}שְׁמַע {{סי|צַ}}עֲקָתֵנוּ, {{סי|י}}וֹדֵעַ {{סי|תַּ}}עֲלוּמוֹת. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}}וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא. אֵין כֵּאלֹהֵינוּ. אֵין כַּאדוֹנֵינוּ. אֵין כְּמַלְכֵּנוּ. אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}מִי כֵאלֹהֵינוּ. מִי כַאדוֹנֵינוּ. מִי כְמַלְכֵּנוּ. מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}נוֹדֶה לֵאלֹהֵינוּ. נוֹדֶה לַאדוֹנֵינוּ. נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ. נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. בָּרוּךְ אֲדוֹנֵינוּ. בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ. בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ. אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵינוּ. אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ. אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ. {{הור|בשמחת תורה בשחרית אומרים זה, מהרב המגיד הקדוש זצ"ל דקאזניץ:}} יָבוֹא {{סי|אַ}}דִּיר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|בָּ}}חוּר בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|גָּ}}דוֹל בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|דָּ}}גוּל בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|הָ}}דוּר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|וָ}}תִיק בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|זַ}}כַּאי בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|חָ}}סִיד בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|טָ}}הוֹר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|יָ}}שָׁר בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|כַּ}}בִּיר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|לָ}}מוּד בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|מ}}וֹשִׁיעַ בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|נ}}וֹרָא בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|סַ}}גִּיב בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|עִ}}זּוּז בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|פּ}}וֹדֶה בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|צַ}}דִּיק בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|קָ}}דוֹשׁ בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|רַ}}חוּם בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|שַׁ}}דַּי בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|תַּ}}קִּיף בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ קְהִלּוֹתָיו לְקַבֵּץ{{ש}} מֵאַרְבַּע רוּחוֹת עָדָיו לְהִקָּבֵץ{{ש}} וּבְהַר מְרוֹם הָרִים אוֹתָנוּ לְהַרְבֵּץ{{ש}} וְאִתָּנוּ יָשׁוּב נִדָּחִים קוֹבֵץ{{ש}} יָשִׁיב לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם וְשָׁב וְקִבֵּץ.{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ל ג}} בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר טוֹב גְּמָלָנוּ{{ש}} כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָנוּ{{ש}} אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה יוֹסֵף עִמָּנוּ{{ש}} לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ. בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ{{ש}} לְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְסַפֵּר הוֹדוֹ{{ש}} מִכָּל אֹם גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ{{ש}} לָכֵן בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּבְכָל מְאֹד נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ{{ש}} כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים ק ה}} שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ יָשִׂים עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם{{ש}} מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם{{ש}} הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם{{ש}} וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם{{ש}} פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד שַׂר שָׁלוֹם.{{ממס|ישעיהו ט ה}} (ג"פ:) דָּוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא יִשְׂמַח עִמָּנוּ. (ג"פ:) לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ, וּבִזְכוּת הַקָּפָה שְׁבִיעִית הָרוֹמֶזֶת לַמַּלְכוּת, וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וּמְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה, וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וַעֲשֵׂה לְמַעַן דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה הֶחָתוּם בְּמִדַּת מַלְכוּת וְתַשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ. יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבוֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ.{{ש}} {{סי|מְ}}הֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃{{ש}} {{סי|לְ}}עוֹלָם יְיָ דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם׃{{ש}} {{סי|כִּ}}י חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי, וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה׃{{ש}} {{סי|וַ}}אֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים, בָּטַחְתִּי בְּחֶסֶד אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} {{סי|תַּ}}אֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְיָ, תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ׃ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה, לְהוֹדוֹת לְךָ עַל אֲשֶׁר קִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וּבָחַרְתָּ בָנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָנוּ. וַתִּתֶּן לָנוּ אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְקֵרַבְתָּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. מָה אָנוּ, מֶה חַיֵּינוּ, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ חֲסָדִים גְּדוֹלִים רַבִּים וַעֲצוּמִים כָּאֵלֶה. וְעַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וּמְהַלְּלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ. אָמְנָם גָּדוֹל צַעֲרֵנוּ בְּהַעֲלוֹתֵנוּ עַל לְבָבֵנוּ כָּל אֲשֶׁר נִתְרַשַּׁלְנוּ מִלַּעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בְּלִמּוּדֵנוּ, הֵן מִצַּד לִמּוּד לְהִתְגַּדֵּל, הֵן מִצַּד שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ בִּקְדֻשָּׁה וְיִרְאָה כְּדָת מַה לַּעֲשֹוֹת, וְהֵן שֶׁלֹּא טָרַחְנוּ לְהָבִין דָּבָר עַל בּוֹרְיוֹ מִצּוּי הַדִּין וְעוֹמֶק הַהֲלָכָה, וְהֵן אֲשֶׁר קָטַפְנוּ מְלוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ, וְהֵן אֲשֶׁר לֹא תָמַכְנוּ וְחִזַּקְנוּ בִּרְכֵּי דְרַבָּנָן דְּשַׁלְהֵי, וְלֹא אִמַּצְנוּ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת. וְכָזֹאת וְכָזֹאת פָּגַמְנוּ בכ"ב אוֹתִיּוֹת תּוֹרָתֶךָ, וְטָעִינוּ בְּלִמּוּד וּבְהוֹרָאָה, וְלֹא נָהַגְנוּ בְּטַכְסִיס תַּלְמִיד חָכָם. וְעוֹד אַחֶרֶת לַאֲשֶׁר נָפְלוּ נִצּוֹצֵי תּוֹרָתֵינוּ וּמִצְוֹתֵינוּ לְבוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים, וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי. עַל הַכֹּל בֹּשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ וּבְמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשֵׁנוּ, יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בָנוּ, וּתְכַסֵּנוּ פַּלָּצוּת. וְהֵן עַתָּה בְּבוֹשֶׁת פָּנִים אָנוּ שָׁבִים וּמִתְחָרְטִים, וְאָנוּ רוֹצִים לַעֲשֹוֹת רְצוֹנֵנוּ כִּרְצוֹנֶךָ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, שֶׁתְּקַבֵּל כַּוָּנָתֵינוּ, כִּי אַתָּה בּוֹחֵן לִבּוֹת, וְיָדַעְתָּ שֶׁרְצוֹנֵנוּ לַעֲשֹוֹת רְצוֹנֶךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּדָת מַה לַּעֲשֹוֹת. וְאַתָּה הִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. וּבְכֵן יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ וּרְאֵה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. וַאֲוִיר אֶרֶץ הָעַמִּים וּבִטּוּל הַטָּהֳרָה וְתֹקֶף גָּלוּת גּוּף וָנֶפֶשׁ הֵן הֵנָּה הָיוּ בְּעוֹכְרֵנוּ כִּי גָבַר אוֹיֵב יִצְרֵנוּ הָרָע, וְעָשָׂה אֲשֶׁר זָמַם לְהַדִּיחֵנוּ מִתּוֹרָתְךָ וּמֵעֲבוֹדָתְךָ. וּבְכֵן אֵין לָנוּ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ בִּלְתֶּךָ. הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ חוּסָה עַל עֲמָלָךְ. וּבְכֹחַ שֶׁבַע הַקָּפוֹת שֶׁהִקַּפְנוּ לַתֵּבָה שֶׁבָּהּ סֵפֶר הַתּוֹרָה, וְשָׂמַחְנוּ לִכְבוֹד תּוֹרָתֶךָ, תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ. הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְיִתְמַתְּקוּ הַדִּינִים וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ. וְיָגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ. וְתוֹצִיא לָאוֹר כָּל נִצּוֹצֵי תוֹרָתֵנוּ וּמִצְוֹתֵינוּ, וְיָשׁוּב הַכֹּל לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן. וְלֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח. וּתְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשֹוֹת לְהוֹצִיא לָאוֹר כָּל חֶלְקֵי פַּרְדֵ"ס תּוֹרָתֵנוּ הַשַּׁיָּכִים לְנַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ. וּתְחָנֵנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת, לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים רַבִּים אֲמִתִּיִים בְּפַרְדֵּ"ס תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. וְקוּשְׁיוֹת וַהֲוָיוֹת וְיִשּׁוּבִים אֲמִתִּיִּים וְחִדּוּשֵׁי דִינִים לַאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. וּבְרוֹב רַחֲמֶיךָ תְּזַכֵּנוּ לְזֶרַע קָדוֹשׁ בָּנִים חֲכָמִים וַחֲסִידִים זֶרַע אֲנָשִׁים וּבָרִיא מַזְלֵיהוּ. וְלֹא יִמָּצֵא בָנוּ וְלֹא בְזַרְעֵנוּ שׁוּם פְּגָם וְשׁוּם פְּסוּל. וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ תִּתֵּן בָּנוּ כֹּחַ וּבְרִיאוּת וִיכֹלֶת מַסְפִּיק, וְחוֹזֶק וְאֹמֶץ בְּאֵבָרֵינוּ וְגִידֵינוּ וְגוּפֵינוּ לַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר. וְלֹא יֶאֱרַע לָנוּ שׁוּם מִיחוּשׁ וְשׁוּם כְּאֵב, וְנִהְיֶה שְׂמֵחִים וְטוֹבִים וּבְרִיאִים לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל (עשֹיה) פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל (יצירה) יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר (בריאה) נְשָׁמָה בְאַפּוֹ: יְיָ אֱלֹהֵי (אצילות) יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ, וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְאַל תַּדִּיחֵנוּ מִפְּנֵי שׁוּם נִבְרָא שֶׁבָּעוֹלָם. וְתַאֲרִיךְ יָמֵינוּ בְּטוֹב, וּשְׁנוֹתֵינוּ בַּנְּעִימִים, וּמַלֵּא שְׁנוֹתֵינוּ שְׁמוֹנִים שָׁנָה. אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים תּוֹסִיף לָנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. וְתַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. וּתְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה. וְנִהְיֶה שְׁקֵטִים וְשַׁאֲנַנִּים, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃ יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃ הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ׃ וַאֲנִי בְחַסְדֶּךָ בָטַחְתִּי, יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָּמַל עָלָי׃ הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ e4741ocmtwxeksxatpd0yr0i8x59hpn 2942783 2942780 2025-06-19T15:09:55Z מו יו הו 37729 /* הקפה ה */ 2942783 wikitext text/x-wiki =הקפות לשמחת תורה= ===אתה הראת=== {{הור|החזן אומר {{צ|אתה הראת}}, והקהל עונה אחריו פסוק בפסוק:}} אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ׃{{ממס|דברים ד לה}}{{ש}} לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ממס|תהלים קלו ד}}{{ש}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}} יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קד לא}}{{ש}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}{{ש}} יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ, אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃{{ממס|מלכים א ח נז}}{{ש}} וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃{{ממס|דברי הימים א טז לה}}{{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}}{{ש}} יִהְיוּ נָא אֲמָרֵינוּ לְרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל. {{ארון|פ}} וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃{{ממס|במדבר י לה}}{{ש}} קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃{{ש}}  כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃{{ש}}   בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃{{ממס|תהלים קלב#קלב ח|תהלים קלב ח-י}}{{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}}{{ש}} מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר׃{{ממס|תהלים קמה יג}}{{ש}} כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו ב ג}} אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃{{ממס|תהלים נא כ}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים. {{הור|בקשות אלו הועתקו מספר עבודת הקודש.}} לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת מִנְהַג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, לְהַקִּיף שֶׁבַע הַקָּפוֹת לַתֵּבָה שֶׁבָּהּ הַסֵּפֶר תּוֹרָה, וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה, לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבְּכֹחַ הַקָּפוֹת אֵלּוּ תַּפִּיל חוֹמַת בַּרְזֶל הַמַּפְסֶקֶת בֵּינֵינוּ וּבֵינֶיךָ, וְנִהְיֶה מֻקָּפִים מִתּוֹרָה וּמִצְוֹת מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ, וְנִדָּבֵק בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ תָּמִיד, אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ׃{{ממס|תהלים צ יז}} {{הור2|מוציאין כל הס"ת שבהיכל ומסבבים את הבימה ז' הקפות ואומרים:}} ===הקפה א=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה א}}</big> {{ק|[[תהלים יט]]}}{{ש}} לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ׃ יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר, וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת׃ אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם׃ בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם, לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם׃ וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׃ מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ׃ תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. {{ק|[[תהלים כט]]}}{{ש}} מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ {{ק|[[תהלים סז]]}}{{ש}} לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר׃ אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ {{סי|אָ}}נָּא {{סי|בְּ}}כֹחַ {{סי|גְּ}}דֻלַּת {{סי|יְ}}מִינְךָ {{סי|תַּ}}תִּיר {{סי|צְ}}רוּרָה. כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה{{ממס|תהלים פט ג}} {{#קטע:ידיד נפש|נוסח ב}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּאַבְרָהָם עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ. בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אַב הָרַחֲמִים, שֶׁבִּזְכוּת הַקָּפָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִקַּפְנוּ לַתֵּבָה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָתְךָ הָרוֹמֶזֶת לַחֶסֶ"ד, יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, וּתְזַכֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה, וְתִהְיֶה אַהֲבָתְךָ תְּקוּעָה בְלִבֵּנוּ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא, וּבְכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁתִּמְדֹּד לָנוּ נוֹדֶה לְךָ בִּמְאֹד מְאֹד. וּתְזַכֵּנוּ לְהַשְׂכִּיל לְהֵטִיב וְלִגְמֹל חֶסֶד בְּכָל כֹּחֵנוּ בְּגוּפֵנוּ וּמָמוֹנֵינוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְיִהְיוּ כָּל מַעֲשֵׂינוּ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ. וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְרַחֵק מֵהַקִּנְאָה וְאַכְזָרִיּוּת וְכַעַס, וְלִקְנוֹת מִדַּת הַחֶסֶד בְּקִנְיָן גָּמוּר. וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה הַנִּתֶּנֶת בְּיָמִין, וּלְמַעַן אַבְרָהָם אֲהוּבֶךָ אִישׁ הַחֶסֶד, תְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה. יִוָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ.{{ש}} {{סי|חַ}}סְדֵּי יְיָ עוֹלָם אָשִׁירָה, לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי׃{{ממס|תהלים פט ב}}{{ש}} {{סי|סִ}}תְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃{{ממס|תהלים קיט קיד}}{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי׃{{ממס|תהלים כה ד}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ב=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ב}}</big> עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּימַת פֶּתִי. קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ {{סי|קַ}}בֵּל {{סי|רִ}}נַּת {{סי|עַ}}מְּךָ, {{סי|שַׂ}}גְּבֵנוּ, {{סי|טַ}}הֲרֵנוּ {{סי|נ}}וֹרָא. לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}} {{סי|אֵ}}ל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן{{ש}} הַשֵּׂכֶל הַנֶּעְלָם מִכָּל רַעְיוֹן{{ש}} עִלַּת הָעִלּוֹת מֻכְתָּר בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן{{ש}} :כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יְיָ.{{ממס|קדושה|קדושת מוסף}} {{סי|בְּ}}רֵאשִׁית תּוֹרָתְךָ הַקְּדוּמָה{{ש}} רְשׁוּמָה חָכְמָתְךָ הַסְּתוּמָה{{ש}} מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְהִיא נֶעְלָמָה{{ש}} :רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ.{{ממס|תהלים קיא י}} {{סי|רְ}}חוֹבוֹת הַנָּהָר נַחֲלֵי אֱמוּנָה{{ש}} מַיִם עֲמֻקִּים יִדְלֵם אִישׁ תְּבוּנָה{{ש}} תּוֹצְאוֹתֶיהָ חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה{{ש}} :אֱמוּנִים נֹצֵר יְיָ.{{ממס|תהלים לא כד}} {{סי|הָ}}אֵל הַגָּדוֹל עֵינֵי כֹל נֶגְדֶּךָ{{ש}} רַב חֶסֶד גָּדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ{{ש}} אֱלֹהֵי אַבְרָהָם זְכֹר לְעַבְדֶּךָ{{ש}} :חַסְדֵי יְיָ אַזְכִּיר תְּהִלֹּת יְיָ.{{ממס|תהלים סג ז}} {{סי|מָ}}רוֹם נֶאְדָּר בְּכֹחַ וּגְבוּרָה{{ש}} מוֹצִיא אוֹרָה מֵאֵין תְּמוּרָה{{ש}} פַּחַד יִצְחָק מִשְׁפָּטֵנוּ הָאִירָה{{ש}} :אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עמידה|תפילת עמידה}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דַּעֲקֵדַת יִצְחָק עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְֹמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת הַקָּפָה הַזֹּאת הַשֵּׁנִית הָרוֹמֶזֶת לַגְּבוּרָה, תְּזַכֵּנוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרֵנוּ, וְתֵן בָּנוּ כֹּחַ לִכְבֹּשׁ תַּאֲוֹתֵינוּ הַגּוּפָנִיּוֹת. וּלְמַעַן יִצְחָק עֲקֵדֶךָ נֶאֱזָר בִּגְבוּרָ"ה, עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישׁוּעָתָה לָנוּ. וּכְמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת רַחֲמָיו לַעֲשֹוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסֶךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד, וְתִכָּנֵס לָנוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְתִגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת כְּרֹב רַחֲמֶיךָ.{{ש}} {{סי|גַּ}}ם מִזֵּדִים חֲשֹךְ עַבְדֶּךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם.{{ממס|תהלים יט יד}}{{ש}} {{סי|בְּ}}אֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׃{{ממס|תהלים צא ד}}{{ש}} {{סי|וַ}}אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר, נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים עט יג}}{{ש}} {{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף, יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים הוֹפִיעָה׃{{ממס|תהלים פ ב}}{{ש}} {{סי|ה}}וֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים פו יא}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ג=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ג}}</big> פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב. קוֹל יְיָ בֶּהָדָר. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ {{סי|נָ}}א {{סי|גִ}}בּוֹר, {{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי {{סי|יִ}}חוּדְךָ {{סי|כְּ}}בָבַת {{סי|שָׁ}}מְרֵם. תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם.{{ממס|מיכה ז כ}} {{סי|מִ}}י אֵל כָּמוֹךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת{{ש}} אֲבִיר יַעֲקֹב נוֹרָא תְהִלּוֹת{{ש}} תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁמֵעַ תְּפִלּוֹת{{ש}} :כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ.{{ממס|תהלים סט לד}} {{סי|יָ}}הּ זְכוּת אָבוֹת יָגֵן עָלֵינוּ{{ש}} נֵצַח יִשְׁרָאֵל מִצָּרוֹתֵינוּ גְאָלֵנוּ{{ש}} וּמִבּוֹר גָּלוּת דְּלֵנוּ וְהַעֲלֵנוּ{{ש}} :לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְיָ.{{ממס|עזרא ג ח}} {{סי|מִ}}יָּמִין וּמִשְּׂמֹאל יְנִיקַת הַנְבִיאִים{{ש}} נֶצַח וָהוֹד בָּהֶם מֵהֶם נִמְצָאִים{{ש}} יָכִין וּבֹעַז בְּשֵׁם נִקְרָאִים{{ש}} :וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} {{סי|וִ}}יסוֹד צַדִּיק בְּשִׁבְעָה נֶעְלָם{{ש}} אוֹת בְּרִית הִיא לְעוֹלָם{{ש}} מַעְיַן הַבְּרָכוֹת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}} :צַדִּיק אַתָּה יְיָ.{{ממס|תהלים קיט קלז}} {{סי|נָ}}א הָקֵם מַלְכוּת דָּוִד וּשְׁלֹמֹה{{ש}} בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ{{ש}} כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כַּלָּה קְרוּאָה בִּנְעִימוֹת{{ש}} :עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד יְיָ.{{ממס|ישעיהו סב ג}} {{סי|חָזָק}} מְיַחֵד כְּאֶחָד עֶשֶׂר סְפִירוֹת{{ש}} מַפְרִיד אַלּוּף לֹא יִרְאֶה מְאוֹרוֹת{{ש}} סַפִּיר גִּזְרָתָם יַחַד מְאִירוֹת{{ש}} :תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ.{{ממס|תהלים קיט קסט}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דִּתְמִימַת יַעֲקֹב עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּיַעֲקֹב שְׁלִימָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת הַקָּפָה שְׁלִישִׁית הָרוֹמֶזֶת לְתִפְאֶרֶת, תְּזַכֵּנוּ לִהְיוֹת מֵעֲבָדֶיךָ הַנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאַר.{{ממס|ישעיהו מט ג}} וּתְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תּוֹרַת אֱמֶת, וְתִהְיֶה כָּל מְגַמָּתֵנוּ לְבַקֵּשׁ הָאֱמֶת, וּתְחָנֵּנוּ לְמַעַן דַּעַת אֲמִתּוּת דִּינֵי הַתּוֹרָה, וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְרַחֵק מֵהַשֶּׁקֶר וְהַכָּזָב, וְכָל פִּנּוֹת שֶׁנִּפְנֶה יִהְיוּ עַל דְּבַר אֱמֶת. וּבִזְכוּת תּוֹרַת אֱמֶת וּזְכוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֶחָתוּם בְּתִפְאֶרֶת מִדַּת אֱמֶת, וּכְתִיב תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב,{{ממס|מיכה ז כ}} תַּעֲנֵנוּ וְתַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתֵנוּ, וְנִקְרֵאת יְרוּשָׁלַיִם עִיר הָאֱמֶת. עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ.{{ש}} {{סי|תִּ}}קְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ, כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי׃{{ממס|תהלים קיט קסט}}{{ש}} {{סי|פְּ}}עָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ, וְאַל תַּשְׁלֶט בִּי כָל אָוֶן׃{{ממס|תהלים קיט קלג}}{{ש}} {{סי|אַ}}שְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ, מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם׃{{ממס|תהלים פד ו}}{{ש}} {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי׃{{ממס|תהלים קיט קנו}}{{ש}} {{סי|תְּ}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה כא}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ד=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ד}}</big> מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם. קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ {{סי|בָּ}}רְכֵם, {{סי|טַ}}הֲרֵם, {{סי|רַ}}חֲמֵי {{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{סי|תָּ}}מִיד {{סי|גָּ}}מְלֵם. נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח.{{ממס|לפני=מתוך|תהלים טז יא}} {{הור|זה נוסח הרב המגיד מקאזניץ ז"ל:}} {{#קטע:מפי אל|קוז'ניץ}} {{:ויאתיו כל לעבדך}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּמֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיאָה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן זְכוּת הַקָּפָה רְבִיעִית הָרוֹמֶזֶת לְמִדַּת נֶצַח, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אַל יַעַזְבֵנוּ נֶצַח סֶלָה וָעֶד, וְנִשְׂמְחָה וְנִרְאֶה נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח, וּתְזַכֵּנוּ לְכָל הַהַבְטָחוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ ע"י נְבִיאֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם. וּתְחַזְּקֵנוּ וּתְאַמְּצֵנוּ לָנֶצַח, וּתְנַצֵּחַ אוֹיְבֵינוּ, וְתִסְתֹּם וְתַחֲסֹם פִּי כָּל הַמְקַטְרְגִים עָלֵינוּ, וּלְמַעַן זְכוּת מֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא הֶחָתוּם בְּמִדַּת הַנֶּצַח, תָּאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשֵׁנוּ וְתִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם מִגָּלוּת הַחֵל הַזֶּה בִּזְכוּת מֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא. וְתִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. וְקוֹל בֶּן לֵוִי תִּסֹּב עַל שִׁירָ"ה וּנְבָלָ"ה עִמּוֹ כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל, לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְיָ. {{ש}} {{סי|נ}}וֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים עו ב}}{{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ, וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו׃{{ממס|תהלים פה יד}}{{ש}} {{סי|חָ}}נֵּנִי יְיָ, כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם׃{{ממס|תהלים פו ג}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ה=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ה}}</big> יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶדֶת לָעַד. קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ {{סי|חֲ}}סִין {{סי|קָ}}דוֹשׁ, {{סי|בְּ}}רֹב {{סי|ט}}וּבְךָ {{סי|נַ}}הֵל {{סי|עֲ}}דָתֶךָ. יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם׃{{ממס|תהלים ח ב}} {{:האדרת והאמונה}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּאַהֲרֹן כַּהֲנָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּאַהֲרֹן כַּהֲנָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וּלְמַעַן הַקָּפָה חֲמִישִׁית הָרוֹמֶזֶת לְמִדַּת הַהוֹד. וּתְזַכֵּנוּ לְכַבֵּד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ, וּלְהַחֲזִיק וּלְאַמֵּץ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת, הַנֵּי בִּרְכֵּי דְרַבָּנָן דְּשַׁלְהֵי, וּתְזַכֵּנוּ שֶׁלֹּא נֵלֵךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וְלֹא נִהְיֶה מֵהוֹלְכֵי רָכִיל, וּלְמַעַן זְכוּת אַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ הֶחָתוּם בְּמִדַּת הוֹד לְטוֹבָה, וּתְזַכֵּנוּ לִרְדֹּף שָׁלוֹם וּלְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם וְלָשִׂים שָׁלוֹם וּלְהַרְבּוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וּלְמֶעְבַּד עוּבְדָא דְאַהֲרֹן וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ וּתְבָרְכֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל. גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ, הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.{{ש}} {{סי|הַ}}שָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵינוּ׃{{ממס|תהלים סו ט}}{{ש}} {{סי|וַ}}יְהִי יְיָ לִי לְמִשְׂגָּב, וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי׃{{ממס|תהלים צד כב}}{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ, כִּי תַרְחִיב לִבִּי׃{{ממס|תהלים קיט לב}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ו=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ו}}</big> מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃ {{סי|יָ}}חִיד {{סי|גֵּ}}אֶה, {{סי|לְ}}עַמְּךָ {{סי|פְּ}}נֵה, {{סי|ז}}וֹכְרֵי {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ. צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה יז}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|אֱ}}מוּנָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|בִּ}}רְכָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|גַּ}}אֲוָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|דִּ}}בְּרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|הַ}}דְרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|וְ}}עִידָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|זְ}}כִירָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|חֶ}}מְלָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|טַ}}הֲרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|יִ}}שְׁרָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|כַּ}}נָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|לְ}}אֻמָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|נְ}}עִימָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|סְ}}גֻלָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|עֲ}}דָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|צִ}}דְקָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|קְ}}דֻשָּׁתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|ר}}וֹמְמוּתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|שְׁ}}כִינָתוֹ{{ש}} עַל יִשְׂרָאֵל {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וּלְמַעַן זְכוּת הַקָּפָה הַשִּׁשִּׁית הָרוֹמֶזֶת לַיְּסוֹד, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל חֵטְא וְעָוֹן וְהִרְהוּר רָע. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל תְּלַקֵּט אֲשֶׁר פִּזַּרְנוּ, וּתְיַחֵד אֲשֶׁר הִפְרַדְנוּ וּתְתַקֵּן אֲשֶׁר עִוַּתְנוּ, וְתוֹצִיא לָאוֹר כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה אֲשֶׁר נִטְמְעוּ בֵּין הַקְּלִפּוֹת, חַיִ"ל בָּלַ"ע וַיְקִיאֶנּוּ, מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל. וּתְזַכֵּנוּ לִשְׁמֹר עַצְמֵנוּ וּדְרָכֵינוּ מִכָּל חֵטְא, וְלֹא יִמָּצֵא בָנוּ וְלֹא בְּזַרְעֵנוּ שׁוּם פְּגָם, וְיִהְיֶה כָּל זַרְעֵנוּ זֶרַע קֹדֶשׁ. וּבִזְכוּת יוֹסֵף צַדִּיקֶךָ הֶחָתוּם בְּמִדַּת הַיְסוֹד תְּרַחֵם עָלֵינוּ אֵל שַׁדַּי, יַסֵּד יְסוֹ"ד צִיּוֹן תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק, וּבִזְכוּת יוֹסֵף יֹסִיף יְיָ שֵׁנִית יָדוֹ וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.{{ש}} {{סי|יִ}}שָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃{{ש}} {{סי|ס}}וּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ׃{{ש}} {{סי|וְ}}הָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבֹּל וְכָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ׃{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃ ===הקפה ז=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ז}}</big> הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ׃ {{סי|שַׁ}}וְעָתֵנוּ {{סי|קַ}}בֵּל {{סי|וּ}}שְׁמַע {{סי|צַ}}עֲקָתֵנוּ, {{סי|י}}וֹדֵעַ {{סי|תַּ}}עֲלוּמוֹת. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}}וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא. אֵין כֵּאלֹהֵינוּ. אֵין כַּאדוֹנֵינוּ. אֵין כְּמַלְכֵּנוּ. אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}מִי כֵאלֹהֵינוּ. מִי כַאדוֹנֵינוּ. מִי כְמַלְכֵּנוּ. מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}נוֹדֶה לֵאלֹהֵינוּ. נוֹדֶה לַאדוֹנֵינוּ. נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ. נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. בָּרוּךְ אֲדוֹנֵינוּ. בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ. בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ. אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵינוּ. אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ. אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ. {{הור|בשמחת תורה בשחרית אומרים זה, מהרב המגיד הקדוש זצ"ל דקאזניץ:}} יָבוֹא {{סי|אַ}}דִּיר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|בָּ}}חוּר בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|גָּ}}דוֹל בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|דָּ}}גוּל בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|הָ}}דוּר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|וָ}}תִיק בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|זַ}}כַּאי בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|חָ}}סִיד בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|טָ}}הוֹר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|יָ}}שָׁר בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|כַּ}}בִּיר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|לָ}}מוּד בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|מ}}וֹשִׁיעַ בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|נ}}וֹרָא בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|סַ}}גִּיב בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|עִ}}זּוּז בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|פּ}}וֹדֶה בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|צַ}}דִּיק בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|קָ}}דוֹשׁ בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|רַ}}חוּם בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|שַׁ}}דַּי בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|תַּ}}קִּיף בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ קְהִלּוֹתָיו לְקַבֵּץ{{ש}} מֵאַרְבַּע רוּחוֹת עָדָיו לְהִקָּבֵץ{{ש}} וּבְהַר מְרוֹם הָרִים אוֹתָנוּ לְהַרְבֵּץ{{ש}} וְאִתָּנוּ יָשׁוּב נִדָּחִים קוֹבֵץ{{ש}} יָשִׁיב לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם וְשָׁב וְקִבֵּץ.{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ל ג}} בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר טוֹב גְּמָלָנוּ{{ש}} כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָנוּ{{ש}} אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה יוֹסֵף עִמָּנוּ{{ש}} לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ. בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ{{ש}} לְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְסַפֵּר הוֹדוֹ{{ש}} מִכָּל אֹם גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ{{ש}} לָכֵן בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּבְכָל מְאֹד נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ{{ש}} כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים ק ה}} שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ יָשִׂים עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם{{ש}} מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם{{ש}} הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם{{ש}} וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם{{ש}} פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד שַׂר שָׁלוֹם.{{ממס|ישעיהו ט ה}} (ג"פ:) דָּוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא יִשְׂמַח עִמָּנוּ. (ג"פ:) לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ, וּבִזְכוּת הַקָּפָה שְׁבִיעִית הָרוֹמֶזֶת לַמַּלְכוּת, וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וּמְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה, וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וַעֲשֵׂה לְמַעַן דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה הֶחָתוּם בְּמִדַּת מַלְכוּת וְתַשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ. יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבוֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ.{{ש}} {{סי|מְ}}הֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃{{ש}} {{סי|לְ}}עוֹלָם יְיָ דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם׃{{ש}} {{סי|כִּ}}י חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי, וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה׃{{ש}} {{סי|וַ}}אֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים, בָּטַחְתִּי בְּחֶסֶד אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} {{סי|תַּ}}אֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְיָ, תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ׃ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה, לְהוֹדוֹת לְךָ עַל אֲשֶׁר קִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וּבָחַרְתָּ בָנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָנוּ. וַתִּתֶּן לָנוּ אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְקֵרַבְתָּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. מָה אָנוּ, מֶה חַיֵּינוּ, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ חֲסָדִים גְּדוֹלִים רַבִּים וַעֲצוּמִים כָּאֵלֶה. וְעַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וּמְהַלְּלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ. אָמְנָם גָּדוֹל צַעֲרֵנוּ בְּהַעֲלוֹתֵנוּ עַל לְבָבֵנוּ כָּל אֲשֶׁר נִתְרַשַּׁלְנוּ מִלַּעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בְּלִמּוּדֵנוּ, הֵן מִצַּד לִמּוּד לְהִתְגַּדֵּל, הֵן מִצַּד שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ בִּקְדֻשָּׁה וְיִרְאָה כְּדָת מַה לַּעֲשֹוֹת, וְהֵן שֶׁלֹּא טָרַחְנוּ לְהָבִין דָּבָר עַל בּוֹרְיוֹ מִצּוּי הַדִּין וְעוֹמֶק הַהֲלָכָה, וְהֵן אֲשֶׁר קָטַפְנוּ מְלוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ, וְהֵן אֲשֶׁר לֹא תָמַכְנוּ וְחִזַּקְנוּ בִּרְכֵּי דְרַבָּנָן דְּשַׁלְהֵי, וְלֹא אִמַּצְנוּ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת. וְכָזֹאת וְכָזֹאת פָּגַמְנוּ בכ"ב אוֹתִיּוֹת תּוֹרָתֶךָ, וְטָעִינוּ בְּלִמּוּד וּבְהוֹרָאָה, וְלֹא נָהַגְנוּ בְּטַכְסִיס תַּלְמִיד חָכָם. וְעוֹד אַחֶרֶת לַאֲשֶׁר נָפְלוּ נִצּוֹצֵי תּוֹרָתֵינוּ וּמִצְוֹתֵינוּ לְבוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים, וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי. עַל הַכֹּל בֹּשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ וּבְמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשֵׁנוּ, יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בָנוּ, וּתְכַסֵּנוּ פַּלָּצוּת. וְהֵן עַתָּה בְּבוֹשֶׁת פָּנִים אָנוּ שָׁבִים וּמִתְחָרְטִים, וְאָנוּ רוֹצִים לַעֲשֹוֹת רְצוֹנֵנוּ כִּרְצוֹנֶךָ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, שֶׁתְּקַבֵּל כַּוָּנָתֵינוּ, כִּי אַתָּה בּוֹחֵן לִבּוֹת, וְיָדַעְתָּ שֶׁרְצוֹנֵנוּ לַעֲשֹוֹת רְצוֹנֶךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּדָת מַה לַּעֲשֹוֹת. וְאַתָּה הִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. וּבְכֵן יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ וּרְאֵה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. וַאֲוִיר אֶרֶץ הָעַמִּים וּבִטּוּל הַטָּהֳרָה וְתֹקֶף גָּלוּת גּוּף וָנֶפֶשׁ הֵן הֵנָּה הָיוּ בְּעוֹכְרֵנוּ כִּי גָבַר אוֹיֵב יִצְרֵנוּ הָרָע, וְעָשָׂה אֲשֶׁר זָמַם לְהַדִּיחֵנוּ מִתּוֹרָתְךָ וּמֵעֲבוֹדָתְךָ. וּבְכֵן אֵין לָנוּ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ בִּלְתֶּךָ. הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ חוּסָה עַל עֲמָלָךְ. וּבְכֹחַ שֶׁבַע הַקָּפוֹת שֶׁהִקַּפְנוּ לַתֵּבָה שֶׁבָּהּ סֵפֶר הַתּוֹרָה, וְשָׂמַחְנוּ לִכְבוֹד תּוֹרָתֶךָ, תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ. הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְיִתְמַתְּקוּ הַדִּינִים וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ. וְיָגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ. וְתוֹצִיא לָאוֹר כָּל נִצּוֹצֵי תוֹרָתֵנוּ וּמִצְוֹתֵינוּ, וְיָשׁוּב הַכֹּל לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן. וְלֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח. וּתְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשֹוֹת לְהוֹצִיא לָאוֹר כָּל חֶלְקֵי פַּרְדֵ"ס תּוֹרָתֵנוּ הַשַּׁיָּכִים לְנַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ. וּתְחָנֵנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת, לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים רַבִּים אֲמִתִּיִים בְּפַרְדֵּ"ס תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. וְקוּשְׁיוֹת וַהֲוָיוֹת וְיִשּׁוּבִים אֲמִתִּיִּים וְחִדּוּשֵׁי דִינִים לַאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. וּבְרוֹב רַחֲמֶיךָ תְּזַכֵּנוּ לְזֶרַע קָדוֹשׁ בָּנִים חֲכָמִים וַחֲסִידִים זֶרַע אֲנָשִׁים וּבָרִיא מַזְלֵיהוּ. וְלֹא יִמָּצֵא בָנוּ וְלֹא בְזַרְעֵנוּ שׁוּם פְּגָם וְשׁוּם פְּסוּל. וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ תִּתֵּן בָּנוּ כֹּחַ וּבְרִיאוּת וִיכֹלֶת מַסְפִּיק, וְחוֹזֶק וְאֹמֶץ בְּאֵבָרֵינוּ וְגִידֵינוּ וְגוּפֵינוּ לַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר. וְלֹא יֶאֱרַע לָנוּ שׁוּם מִיחוּשׁ וְשׁוּם כְּאֵב, וְנִהְיֶה שְׂמֵחִים וְטוֹבִים וּבְרִיאִים לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל (עשֹיה) פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל (יצירה) יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר (בריאה) נְשָׁמָה בְאַפּוֹ: יְיָ אֱלֹהֵי (אצילות) יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ, וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְאַל תַּדִּיחֵנוּ מִפְּנֵי שׁוּם נִבְרָא שֶׁבָּעוֹלָם. וְתַאֲרִיךְ יָמֵינוּ בְּטוֹב, וּשְׁנוֹתֵינוּ בַּנְּעִימִים, וּמַלֵּא שְׁנוֹתֵינוּ שְׁמוֹנִים שָׁנָה. אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים תּוֹסִיף לָנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. וְתַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. וּתְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה. וְנִהְיֶה שְׁקֵטִים וְשַׁאֲנַנִּים, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃ יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃ הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ׃ וַאֲנִי בְחַסְדֶּךָ בָטַחְתִּי, יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָּמַל עָלָי׃ הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ 8q4351wu1x8oe4ojmyrqkjm1acqk6mb 2942788 2942783 2025-06-19T15:15:13Z מו יו הו 37729 /* הקפה ו */ 2942788 wikitext text/x-wiki =הקפות לשמחת תורה= ===אתה הראת=== {{הור|החזן אומר {{צ|אתה הראת}}, והקהל עונה אחריו פסוק בפסוק:}} אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ׃{{ממס|דברים ד לה}}{{ש}} לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ממס|תהלים קלו ד}}{{ש}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}} יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קד לא}}{{ש}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}{{ש}} יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ, אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃{{ממס|מלכים א ח נז}}{{ש}} וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃{{ממס|דברי הימים א טז לה}}{{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}}{{ש}} יִהְיוּ נָא אֲמָרֵינוּ לְרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל. {{ארון|פ}} וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃{{ממס|במדבר י לה}}{{ש}} קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃{{ש}}  כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃{{ש}}   בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃{{ממס|תהלים קלב#קלב ח|תהלים קלב ח-י}}{{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}}{{ש}} מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר׃{{ממס|תהלים קמה יג}}{{ש}} כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו ב ג}} אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃{{ממס|תהלים נא כ}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים. {{הור|בקשות אלו הועתקו מספר עבודת הקודש.}} לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת מִנְהַג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, לְהַקִּיף שֶׁבַע הַקָּפוֹת לַתֵּבָה שֶׁבָּהּ הַסֵּפֶר תּוֹרָה, וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה, לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבְּכֹחַ הַקָּפוֹת אֵלּוּ תַּפִּיל חוֹמַת בַּרְזֶל הַמַּפְסֶקֶת בֵּינֵינוּ וּבֵינֶיךָ, וְנִהְיֶה מֻקָּפִים מִתּוֹרָה וּמִצְוֹת מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ, וְנִדָּבֵק בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ תָּמִיד, אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ׃{{ממס|תהלים צ יז}} {{הור2|מוציאין כל הס"ת שבהיכל ומסבבים את הבימה ז' הקפות ואומרים:}} ===הקפה א=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה א}}</big> {{ק|[[תהלים יט]]}}{{ש}} לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ׃ יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר, וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת׃ אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם׃ בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם, לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם׃ וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׃ מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ׃ תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. {{ק|[[תהלים כט]]}}{{ש}} מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ {{ק|[[תהלים סז]]}}{{ש}} לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר׃ אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ {{סי|אָ}}נָּא {{סי|בְּ}}כֹחַ {{סי|גְּ}}דֻלַּת {{סי|יְ}}מִינְךָ {{סי|תַּ}}תִּיר {{סי|צְ}}רוּרָה. כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה{{ממס|תהלים פט ג}} {{#קטע:ידיד נפש|נוסח ב}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּאַבְרָהָם עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ. בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אַב הָרַחֲמִים, שֶׁבִּזְכוּת הַקָּפָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִקַּפְנוּ לַתֵּבָה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָתְךָ הָרוֹמֶזֶת לַחֶסֶ"ד, יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, וּתְזַכֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה, וְתִהְיֶה אַהֲבָתְךָ תְּקוּעָה בְלִבֵּנוּ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא, וּבְכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁתִּמְדֹּד לָנוּ נוֹדֶה לְךָ בִּמְאֹד מְאֹד. וּתְזַכֵּנוּ לְהַשְׂכִּיל לְהֵטִיב וְלִגְמֹל חֶסֶד בְּכָל כֹּחֵנוּ בְּגוּפֵנוּ וּמָמוֹנֵינוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְיִהְיוּ כָּל מַעֲשֵׂינוּ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ. וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְרַחֵק מֵהַקִּנְאָה וְאַכְזָרִיּוּת וְכַעַס, וְלִקְנוֹת מִדַּת הַחֶסֶד בְּקִנְיָן גָּמוּר. וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה הַנִּתֶּנֶת בְּיָמִין, וּלְמַעַן אַבְרָהָם אֲהוּבֶךָ אִישׁ הַחֶסֶד, תְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה. יִוָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ.{{ש}} {{סי|חַ}}סְדֵּי יְיָ עוֹלָם אָשִׁירָה, לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי׃{{ממס|תהלים פט ב}}{{ש}} {{סי|סִ}}תְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃{{ממס|תהלים קיט קיד}}{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי׃{{ממס|תהלים כה ד}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ב=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ב}}</big> עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּימַת פֶּתִי. קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ {{סי|קַ}}בֵּל {{סי|רִ}}נַּת {{סי|עַ}}מְּךָ, {{סי|שַׂ}}גְּבֵנוּ, {{סי|טַ}}הֲרֵנוּ {{סי|נ}}וֹרָא. לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}} {{סי|אֵ}}ל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן{{ש}} הַשֵּׂכֶל הַנֶּעְלָם מִכָּל רַעְיוֹן{{ש}} עִלַּת הָעִלּוֹת מֻכְתָּר בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן{{ש}} :כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יְיָ.{{ממס|קדושה|קדושת מוסף}} {{סי|בְּ}}רֵאשִׁית תּוֹרָתְךָ הַקְּדוּמָה{{ש}} רְשׁוּמָה חָכְמָתְךָ הַסְּתוּמָה{{ש}} מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְהִיא נֶעְלָמָה{{ש}} :רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ.{{ממס|תהלים קיא י}} {{סי|רְ}}חוֹבוֹת הַנָּהָר נַחֲלֵי אֱמוּנָה{{ש}} מַיִם עֲמֻקִּים יִדְלֵם אִישׁ תְּבוּנָה{{ש}} תּוֹצְאוֹתֶיהָ חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה{{ש}} :אֱמוּנִים נֹצֵר יְיָ.{{ממס|תהלים לא כד}} {{סי|הָ}}אֵל הַגָּדוֹל עֵינֵי כֹל נֶגְדֶּךָ{{ש}} רַב חֶסֶד גָּדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ{{ש}} אֱלֹהֵי אַבְרָהָם זְכֹר לְעַבְדֶּךָ{{ש}} :חַסְדֵי יְיָ אַזְכִּיר תְּהִלֹּת יְיָ.{{ממס|תהלים סג ז}} {{סי|מָ}}רוֹם נֶאְדָּר בְּכֹחַ וּגְבוּרָה{{ש}} מוֹצִיא אוֹרָה מֵאֵין תְּמוּרָה{{ש}} פַּחַד יִצְחָק מִשְׁפָּטֵנוּ הָאִירָה{{ש}} :אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עמידה|תפילת עמידה}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דַּעֲקֵדַת יִצְחָק עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְֹמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת הַקָּפָה הַזֹּאת הַשֵּׁנִית הָרוֹמֶזֶת לַגְּבוּרָה, תְּזַכֵּנוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרֵנוּ, וְתֵן בָּנוּ כֹּחַ לִכְבֹּשׁ תַּאֲוֹתֵינוּ הַגּוּפָנִיּוֹת. וּלְמַעַן יִצְחָק עֲקֵדֶךָ נֶאֱזָר בִּגְבוּרָ"ה, עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישׁוּעָתָה לָנוּ. וּכְמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת רַחֲמָיו לַעֲשֹוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסֶךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד, וְתִכָּנֵס לָנוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְתִגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת כְּרֹב רַחֲמֶיךָ.{{ש}} {{סי|גַּ}}ם מִזֵּדִים חֲשֹךְ עַבְדֶּךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם.{{ממס|תהלים יט יד}}{{ש}} {{סי|בְּ}}אֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׃{{ממס|תהלים צא ד}}{{ש}} {{סי|וַ}}אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר, נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים עט יג}}{{ש}} {{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף, יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים הוֹפִיעָה׃{{ממס|תהלים פ ב}}{{ש}} {{סי|ה}}וֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים פו יא}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ג=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ג}}</big> פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב. קוֹל יְיָ בֶּהָדָר. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ {{סי|נָ}}א {{סי|גִ}}בּוֹר, {{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי {{סי|יִ}}חוּדְךָ {{סי|כְּ}}בָבַת {{סי|שָׁ}}מְרֵם. תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם.{{ממס|מיכה ז כ}} {{סי|מִ}}י אֵל כָּמוֹךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת{{ש}} אֲבִיר יַעֲקֹב נוֹרָא תְהִלּוֹת{{ש}} תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁמֵעַ תְּפִלּוֹת{{ש}} :כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ.{{ממס|תהלים סט לד}} {{סי|יָ}}הּ זְכוּת אָבוֹת יָגֵן עָלֵינוּ{{ש}} נֵצַח יִשְׁרָאֵל מִצָּרוֹתֵינוּ גְאָלֵנוּ{{ש}} וּמִבּוֹר גָּלוּת דְּלֵנוּ וְהַעֲלֵנוּ{{ש}} :לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְיָ.{{ממס|עזרא ג ח}} {{סי|מִ}}יָּמִין וּמִשְּׂמֹאל יְנִיקַת הַנְבִיאִים{{ש}} נֶצַח וָהוֹד בָּהֶם מֵהֶם נִמְצָאִים{{ש}} יָכִין וּבֹעַז בְּשֵׁם נִקְרָאִים{{ש}} :וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} {{סי|וִ}}יסוֹד צַדִּיק בְּשִׁבְעָה נֶעְלָם{{ש}} אוֹת בְּרִית הִיא לְעוֹלָם{{ש}} מַעְיַן הַבְּרָכוֹת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}} :צַדִּיק אַתָּה יְיָ.{{ממס|תהלים קיט קלז}} {{סי|נָ}}א הָקֵם מַלְכוּת דָּוִד וּשְׁלֹמֹה{{ש}} בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ{{ש}} כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כַּלָּה קְרוּאָה בִּנְעִימוֹת{{ש}} :עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד יְיָ.{{ממס|ישעיהו סב ג}} {{סי|חָזָק}} מְיַחֵד כְּאֶחָד עֶשֶׂר סְפִירוֹת{{ש}} מַפְרִיד אַלּוּף לֹא יִרְאֶה מְאוֹרוֹת{{ש}} סַפִּיר גִּזְרָתָם יַחַד מְאִירוֹת{{ש}} :תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ.{{ממס|תהלים קיט קסט}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דִּתְמִימַת יַעֲקֹב עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּיַעֲקֹב שְׁלִימָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת הַקָּפָה שְׁלִישִׁית הָרוֹמֶזֶת לְתִפְאֶרֶת, תְּזַכֵּנוּ לִהְיוֹת מֵעֲבָדֶיךָ הַנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאַר.{{ממס|ישעיהו מט ג}} וּתְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תּוֹרַת אֱמֶת, וְתִהְיֶה כָּל מְגַמָּתֵנוּ לְבַקֵּשׁ הָאֱמֶת, וּתְחָנֵּנוּ לְמַעַן דַּעַת אֲמִתּוּת דִּינֵי הַתּוֹרָה, וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְרַחֵק מֵהַשֶּׁקֶר וְהַכָּזָב, וְכָל פִּנּוֹת שֶׁנִּפְנֶה יִהְיוּ עַל דְּבַר אֱמֶת. וּבִזְכוּת תּוֹרַת אֱמֶת וּזְכוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֶחָתוּם בְּתִפְאֶרֶת מִדַּת אֱמֶת, וּכְתִיב תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב,{{ממס|מיכה ז כ}} תַּעֲנֵנוּ וְתַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתֵנוּ, וְנִקְרֵאת יְרוּשָׁלַיִם עִיר הָאֱמֶת. עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ.{{ש}} {{סי|תִּ}}קְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ, כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי׃{{ממס|תהלים קיט קסט}}{{ש}} {{סי|פְּ}}עָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ, וְאַל תַּשְׁלֶט בִּי כָל אָוֶן׃{{ממס|תהלים קיט קלג}}{{ש}} {{סי|אַ}}שְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ, מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם׃{{ממס|תהלים פד ו}}{{ש}} {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי׃{{ממס|תהלים קיט קנו}}{{ש}} {{סי|תְּ}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה כא}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ד=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ד}}</big> מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם. קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ {{סי|בָּ}}רְכֵם, {{סי|טַ}}הֲרֵם, {{סי|רַ}}חֲמֵי {{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{סי|תָּ}}מִיד {{סי|גָּ}}מְלֵם. נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח.{{ממס|לפני=מתוך|תהלים טז יא}} {{הור|זה נוסח הרב המגיד מקאזניץ ז"ל:}} {{#קטע:מפי אל|קוז'ניץ}} {{:ויאתיו כל לעבדך}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּמֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיאָה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן זְכוּת הַקָּפָה רְבִיעִית הָרוֹמֶזֶת לְמִדַּת נֶצַח, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אַל יַעַזְבֵנוּ נֶצַח סֶלָה וָעֶד, וְנִשְׂמְחָה וְנִרְאֶה נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח, וּתְזַכֵּנוּ לְכָל הַהַבְטָחוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ ע"י נְבִיאֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם. וּתְחַזְּקֵנוּ וּתְאַמְּצֵנוּ לָנֶצַח, וּתְנַצֵּחַ אוֹיְבֵינוּ, וְתִסְתֹּם וְתַחֲסֹם פִּי כָּל הַמְקַטְרְגִים עָלֵינוּ, וּלְמַעַן זְכוּת מֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא הֶחָתוּם בְּמִדַּת הַנֶּצַח, תָּאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשֵׁנוּ וְתִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם מִגָּלוּת הַחֵל הַזֶּה בִּזְכוּת מֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא. וְתִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. וְקוֹל בֶּן לֵוִי תִּסֹּב עַל שִׁירָ"ה וּנְבָלָ"ה עִמּוֹ כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל, לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְיָ. {{ש}} {{סי|נ}}וֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים עו ב}}{{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ, וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו׃{{ממס|תהלים פה יד}}{{ש}} {{סי|חָ}}נֵּנִי יְיָ, כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם׃{{ממס|תהלים פו ג}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ה=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ה}}</big> יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶדֶת לָעַד. קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ {{סי|חֲ}}סִין {{סי|קָ}}דוֹשׁ, {{סי|בְּ}}רֹב {{סי|ט}}וּבְךָ {{סי|נַ}}הֵל {{סי|עֲ}}דָתֶךָ. יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם׃{{ממס|תהלים ח ב}} {{:האדרת והאמונה}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּאַהֲרֹן כַּהֲנָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּאַהֲרֹן כַּהֲנָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וּלְמַעַן הַקָּפָה חֲמִישִׁית הָרוֹמֶזֶת לְמִדַּת הַהוֹד. וּתְזַכֵּנוּ לְכַבֵּד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ, וּלְהַחֲזִיק וּלְאַמֵּץ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת, הַנֵּי בִּרְכֵּי דְרַבָּנָן דְּשַׁלְהֵי, וּתְזַכֵּנוּ שֶׁלֹּא נֵלֵךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וְלֹא נִהְיֶה מֵהוֹלְכֵי רָכִיל, וּלְמַעַן זְכוּת אַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ הֶחָתוּם בְּמִדַּת הוֹד לְטוֹבָה, וּתְזַכֵּנוּ לִרְדֹּף שָׁלוֹם וּלְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם וְלָשִׂים שָׁלוֹם וּלְהַרְבּוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וּלְמֶעְבַּד עוּבְדָא דְאַהֲרֹן וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ וּתְבָרְכֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל. גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ, הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.{{ש}} {{סי|הַ}}שָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵינוּ׃{{ממס|תהלים סו ט}}{{ש}} {{סי|וַ}}יְהִי יְיָ לִי לְמִשְׂגָּב, וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי׃{{ממס|תהלים צד כב}}{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ, כִּי תַרְחִיב לִבִּי׃{{ממס|תהלים קיט לב}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ו=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ו}}</big> מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃ {{סי|יָ}}חִיד {{סי|גֵּ}}אֶה, {{סי|לְ}}עַמְּךָ {{סי|פְּ}}נֵה, {{סי|ז}}וֹכְרֵי {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ. צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה יז}} {{#קטע:אמצת עשור|על ישראל}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וּלְמַעַן זְכוּת הַקָּפָה הַשִּׁשִּׁית הָרוֹמֶזֶת לַיְּסוֹד, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל חֵטְא וְעָוֹן וְהִרְהוּר רָע. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל תְּלַקֵּט אֲשֶׁר פִּזַּרְנוּ, וּתְיַחֵד אֲשֶׁר הִפְרַדְנוּ וּתְתַקֵּן אֲשֶׁר עִוַּתְנוּ, וְתוֹצִיא לָאוֹר כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה אֲשֶׁר נִטְמְעוּ בֵּין הַקְּלִפּוֹת, חַיִ"ל בָּלַ"ע וַיְקִיאֶנּוּ, מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל. וּתְזַכֵּנוּ לִשְׁמֹר עַצְמֵנוּ וּדְרָכֵינוּ מִכָּל חֵטְא, וְלֹא יִמָּצֵא בָנוּ וְלֹא בְּזַרְעֵנוּ שׁוּם פְּגָם, וְיִהְיֶה כָּל זַרְעֵנוּ זֶרַע קֹדֶשׁ. וּבִזְכוּת יוֹסֵף צַדִּיקֶךָ הֶחָתוּם בְּמִדַּת הַיְסוֹד תְּרַחֵם עָלֵינוּ אֵל שַׁדַּי, יַסֵּד יְסוֹ"ד צִיּוֹן תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק, וּבִזְכוּת יוֹסֵף יֹסִיף יְיָ שֵׁנִית יָדוֹ וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.{{ש}} {{סי|יִ}}שָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃{{ש}} {{סי|ס}}וּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ׃{{ש}} {{סי|וְ}}הָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבֹּל וְכָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ׃{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃ ===הקפה ז=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ז}}</big> הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ׃ {{סי|שַׁ}}וְעָתֵנוּ {{סי|קַ}}בֵּל {{סי|וּ}}שְׁמַע {{סי|צַ}}עֲקָתֵנוּ, {{סי|י}}וֹדֵעַ {{סי|תַּ}}עֲלוּמוֹת. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}}וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא. אֵין כֵּאלֹהֵינוּ. אֵין כַּאדוֹנֵינוּ. אֵין כְּמַלְכֵּנוּ. אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}מִי כֵאלֹהֵינוּ. מִי כַאדוֹנֵינוּ. מִי כְמַלְכֵּנוּ. מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}נוֹדֶה לֵאלֹהֵינוּ. נוֹדֶה לַאדוֹנֵינוּ. נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ. נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. בָּרוּךְ אֲדוֹנֵינוּ. בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ. בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ. אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵינוּ. אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ. אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ. {{הור|בשמחת תורה בשחרית אומרים זה, מהרב המגיד הקדוש זצ"ל דקאזניץ:}} יָבוֹא {{סי|אַ}}דִּיר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|בָּ}}חוּר בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|גָּ}}דוֹל בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|דָּ}}גוּל בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|הָ}}דוּר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|וָ}}תִיק בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|זַ}}כַּאי בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|חָ}}סִיד בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|טָ}}הוֹר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|יָ}}שָׁר בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|כַּ}}בִּיר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|לָ}}מוּד בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|מ}}וֹשִׁיעַ בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|נ}}וֹרָא בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|סַ}}גִּיב בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|עִ}}זּוּז בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|פּ}}וֹדֶה בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|צַ}}דִּיק בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|קָ}}דוֹשׁ בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|רַ}}חוּם בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|שַׁ}}דַּי בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|תַּ}}קִּיף בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ קְהִלּוֹתָיו לְקַבֵּץ{{ש}} מֵאַרְבַּע רוּחוֹת עָדָיו לְהִקָּבֵץ{{ש}} וּבְהַר מְרוֹם הָרִים אוֹתָנוּ לְהַרְבֵּץ{{ש}} וְאִתָּנוּ יָשׁוּב נִדָּחִים קוֹבֵץ{{ש}} יָשִׁיב לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם וְשָׁב וְקִבֵּץ.{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ל ג}} בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר טוֹב גְּמָלָנוּ{{ש}} כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָנוּ{{ש}} אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה יוֹסֵף עִמָּנוּ{{ש}} לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ. בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ{{ש}} לְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְסַפֵּר הוֹדוֹ{{ש}} מִכָּל אֹם גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ{{ש}} לָכֵן בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּבְכָל מְאֹד נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ{{ש}} כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים ק ה}} שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ יָשִׂים עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם{{ש}} מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם{{ש}} הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם{{ש}} וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם{{ש}} פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד שַׂר שָׁלוֹם.{{ממס|ישעיהו ט ה}} (ג"פ:) דָּוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא יִשְׂמַח עִמָּנוּ. (ג"פ:) לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ, וּבִזְכוּת הַקָּפָה שְׁבִיעִית הָרוֹמֶזֶת לַמַּלְכוּת, וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וּמְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה, וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וַעֲשֵׂה לְמַעַן דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה הֶחָתוּם בְּמִדַּת מַלְכוּת וְתַשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ. יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבוֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ.{{ש}} {{סי|מְ}}הֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃{{ש}} {{סי|לְ}}עוֹלָם יְיָ דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם׃{{ש}} {{סי|כִּ}}י חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי, וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה׃{{ש}} {{סי|וַ}}אֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים, בָּטַחְתִּי בְּחֶסֶד אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} {{סי|תַּ}}אֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְיָ, תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ׃ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה, לְהוֹדוֹת לְךָ עַל אֲשֶׁר קִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וּבָחַרְתָּ בָנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָנוּ. וַתִּתֶּן לָנוּ אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְקֵרַבְתָּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. מָה אָנוּ, מֶה חַיֵּינוּ, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ חֲסָדִים גְּדוֹלִים רַבִּים וַעֲצוּמִים כָּאֵלֶה. וְעַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וּמְהַלְּלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ. אָמְנָם גָּדוֹל צַעֲרֵנוּ בְּהַעֲלוֹתֵנוּ עַל לְבָבֵנוּ כָּל אֲשֶׁר נִתְרַשַּׁלְנוּ מִלַּעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בְּלִמּוּדֵנוּ, הֵן מִצַּד לִמּוּד לְהִתְגַּדֵּל, הֵן מִצַּד שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ בִּקְדֻשָּׁה וְיִרְאָה כְּדָת מַה לַּעֲשֹוֹת, וְהֵן שֶׁלֹּא טָרַחְנוּ לְהָבִין דָּבָר עַל בּוֹרְיוֹ מִצּוּי הַדִּין וְעוֹמֶק הַהֲלָכָה, וְהֵן אֲשֶׁר קָטַפְנוּ מְלוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ, וְהֵן אֲשֶׁר לֹא תָמַכְנוּ וְחִזַּקְנוּ בִּרְכֵּי דְרַבָּנָן דְּשַׁלְהֵי, וְלֹא אִמַּצְנוּ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת. וְכָזֹאת וְכָזֹאת פָּגַמְנוּ בכ"ב אוֹתִיּוֹת תּוֹרָתֶךָ, וְטָעִינוּ בְּלִמּוּד וּבְהוֹרָאָה, וְלֹא נָהַגְנוּ בְּטַכְסִיס תַּלְמִיד חָכָם. וְעוֹד אַחֶרֶת לַאֲשֶׁר נָפְלוּ נִצּוֹצֵי תּוֹרָתֵינוּ וּמִצְוֹתֵינוּ לְבוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים, וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי. עַל הַכֹּל בֹּשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ וּבְמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשֵׁנוּ, יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בָנוּ, וּתְכַסֵּנוּ פַּלָּצוּת. וְהֵן עַתָּה בְּבוֹשֶׁת פָּנִים אָנוּ שָׁבִים וּמִתְחָרְטִים, וְאָנוּ רוֹצִים לַעֲשֹוֹת רְצוֹנֵנוּ כִּרְצוֹנֶךָ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, שֶׁתְּקַבֵּל כַּוָּנָתֵינוּ, כִּי אַתָּה בּוֹחֵן לִבּוֹת, וְיָדַעְתָּ שֶׁרְצוֹנֵנוּ לַעֲשֹוֹת רְצוֹנֶךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּדָת מַה לַּעֲשֹוֹת. וְאַתָּה הִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. וּבְכֵן יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ וּרְאֵה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. וַאֲוִיר אֶרֶץ הָעַמִּים וּבִטּוּל הַטָּהֳרָה וְתֹקֶף גָּלוּת גּוּף וָנֶפֶשׁ הֵן הֵנָּה הָיוּ בְּעוֹכְרֵנוּ כִּי גָבַר אוֹיֵב יִצְרֵנוּ הָרָע, וְעָשָׂה אֲשֶׁר זָמַם לְהַדִּיחֵנוּ מִתּוֹרָתְךָ וּמֵעֲבוֹדָתְךָ. וּבְכֵן אֵין לָנוּ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ בִּלְתֶּךָ. הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ חוּסָה עַל עֲמָלָךְ. וּבְכֹחַ שֶׁבַע הַקָּפוֹת שֶׁהִקַּפְנוּ לַתֵּבָה שֶׁבָּהּ סֵפֶר הַתּוֹרָה, וְשָׂמַחְנוּ לִכְבוֹד תּוֹרָתֶךָ, תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ. הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְיִתְמַתְּקוּ הַדִּינִים וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ. וְיָגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ. וְתוֹצִיא לָאוֹר כָּל נִצּוֹצֵי תוֹרָתֵנוּ וּמִצְוֹתֵינוּ, וְיָשׁוּב הַכֹּל לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן. וְלֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח. וּתְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשֹוֹת לְהוֹצִיא לָאוֹר כָּל חֶלְקֵי פַּרְדֵ"ס תּוֹרָתֵנוּ הַשַּׁיָּכִים לְנַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ. וּתְחָנֵנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת, לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים רַבִּים אֲמִתִּיִים בְּפַרְדֵּ"ס תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. וְקוּשְׁיוֹת וַהֲוָיוֹת וְיִשּׁוּבִים אֲמִתִּיִּים וְחִדּוּשֵׁי דִינִים לַאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. וּבְרוֹב רַחֲמֶיךָ תְּזַכֵּנוּ לְזֶרַע קָדוֹשׁ בָּנִים חֲכָמִים וַחֲסִידִים זֶרַע אֲנָשִׁים וּבָרִיא מַזְלֵיהוּ. וְלֹא יִמָּצֵא בָנוּ וְלֹא בְזַרְעֵנוּ שׁוּם פְּגָם וְשׁוּם פְּסוּל. וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ תִּתֵּן בָּנוּ כֹּחַ וּבְרִיאוּת וִיכֹלֶת מַסְפִּיק, וְחוֹזֶק וְאֹמֶץ בְּאֵבָרֵינוּ וְגִידֵינוּ וְגוּפֵינוּ לַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר. וְלֹא יֶאֱרַע לָנוּ שׁוּם מִיחוּשׁ וְשׁוּם כְּאֵב, וְנִהְיֶה שְׂמֵחִים וְטוֹבִים וּבְרִיאִים לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל (עשֹיה) פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל (יצירה) יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר (בריאה) נְשָׁמָה בְאַפּוֹ: יְיָ אֱלֹהֵי (אצילות) יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ, וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְאַל תַּדִּיחֵנוּ מִפְּנֵי שׁוּם נִבְרָא שֶׁבָּעוֹלָם. וְתַאֲרִיךְ יָמֵינוּ בְּטוֹב, וּשְׁנוֹתֵינוּ בַּנְּעִימִים, וּמַלֵּא שְׁנוֹתֵינוּ שְׁמוֹנִים שָׁנָה. אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים תּוֹסִיף לָנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. וְתַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. וּתְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה. וְנִהְיֶה שְׁקֵטִים וְשַׁאֲנַנִּים, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃ יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃ הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ׃ וַאֲנִי בְחַסְדֶּךָ בָטַחְתִּי, יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָּמַל עָלָי׃ הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ 5vxj3vxnoe8lxr7jqvssnhbvrm878gv 2942790 2942788 2025-06-19T15:23:08Z מו יו הו 37729 /* הקפה ז */ 2942790 wikitext text/x-wiki =הקפות לשמחת תורה= ===אתה הראת=== {{הור|החזן אומר {{צ|אתה הראת}}, והקהל עונה אחריו פסוק בפסוק:}} אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ׃{{ממס|דברים ד לה}}{{ש}} לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ממס|תהלים קלו ד}}{{ש}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}} יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קד לא}}{{ש}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}{{ש}} יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ, אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃{{ממס|מלכים א ח נז}}{{ש}} וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃{{ממס|דברי הימים א טז לה}}{{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}}{{ש}} יִהְיוּ נָא אֲמָרֵינוּ לְרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל. {{ארון|פ}} וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃{{ממס|במדבר י לה}}{{ש}} קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃{{ש}}  כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃{{ש}}   בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃{{ממס|תהלים קלב#קלב ח|תהלים קלב ח-י}}{{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}}{{ש}} מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר׃{{ממס|תהלים קמה יג}}{{ש}} כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו ב ג}} אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃{{ממס|תהלים נא כ}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים. {{הור|בקשות אלו הועתקו מספר עבודת הקודש.}} לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת מִנְהַג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, לְהַקִּיף שֶׁבַע הַקָּפוֹת לַתֵּבָה שֶׁבָּהּ הַסֵּפֶר תּוֹרָה, וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה, לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבְּכֹחַ הַקָּפוֹת אֵלּוּ תַּפִּיל חוֹמַת בַּרְזֶל הַמַּפְסֶקֶת בֵּינֵינוּ וּבֵינֶיךָ, וְנִהְיֶה מֻקָּפִים מִתּוֹרָה וּמִצְוֹת מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ, וְנִדָּבֵק בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ תָּמִיד, אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ׃{{ממס|תהלים צ יז}} {{הור2|מוציאין כל הס"ת שבהיכל ומסבבים את הבימה ז' הקפות ואומרים:}} ===הקפה א=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה א}}</big> {{ק|[[תהלים יט]]}}{{ש}} לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ׃ יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר, וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת׃ אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם׃ בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם, לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם׃ וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׃ מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ׃ תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. {{ק|[[תהלים כט]]}}{{ש}} מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ {{ק|[[תהלים סז]]}}{{ש}} לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר׃ אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ {{סי|אָ}}נָּא {{סי|בְּ}}כֹחַ {{סי|גְּ}}דֻלַּת {{סי|יְ}}מִינְךָ {{סי|תַּ}}תִּיר {{סי|צְ}}רוּרָה. כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה{{ממס|תהלים פט ג}} {{#קטע:ידיד נפש|נוסח ב}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּאַבְרָהָם עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ. בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אַב הָרַחֲמִים, שֶׁבִּזְכוּת הַקָּפָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִקַּפְנוּ לַתֵּבָה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָתְךָ הָרוֹמֶזֶת לַחֶסֶ"ד, יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, וּתְזַכֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה, וְתִהְיֶה אַהֲבָתְךָ תְּקוּעָה בְלִבֵּנוּ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא, וּבְכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁתִּמְדֹּד לָנוּ נוֹדֶה לְךָ בִּמְאֹד מְאֹד. וּתְזַכֵּנוּ לְהַשְׂכִּיל לְהֵטִיב וְלִגְמֹל חֶסֶד בְּכָל כֹּחֵנוּ בְּגוּפֵנוּ וּמָמוֹנֵינוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְיִהְיוּ כָּל מַעֲשֵׂינוּ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ. וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְרַחֵק מֵהַקִּנְאָה וְאַכְזָרִיּוּת וְכַעַס, וְלִקְנוֹת מִדַּת הַחֶסֶד בְּקִנְיָן גָּמוּר. וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה הַנִּתֶּנֶת בְּיָמִין, וּלְמַעַן אַבְרָהָם אֲהוּבֶךָ אִישׁ הַחֶסֶד, תְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה. יִוָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ.{{ש}} {{סי|חַ}}סְדֵּי יְיָ עוֹלָם אָשִׁירָה, לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי׃{{ממס|תהלים פט ב}}{{ש}} {{סי|סִ}}תְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה, לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃{{ממס|תהלים קיט קיד}}{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי׃{{ממס|תהלים כה ד}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ב=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ב}}</big> עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה, מַחְכִּימַת פֶּתִי. קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ {{סי|קַ}}בֵּל {{סי|רִ}}נַּת {{סי|עַ}}מְּךָ, {{סי|שַׂ}}גְּבֵנוּ, {{סי|טַ}}הֲרֵנוּ {{סי|נ}}וֹרָא. לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}} {{סי|אֵ}}ל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן{{ש}} הַשֵּׂכֶל הַנֶּעְלָם מִכָּל רַעְיוֹן{{ש}} עִלַּת הָעִלּוֹת מֻכְתָּר בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן{{ש}} :כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יְיָ.{{ממס|קדושה|קדושת מוסף}} {{סי|בְּ}}רֵאשִׁית תּוֹרָתְךָ הַקְּדוּמָה{{ש}} רְשׁוּמָה חָכְמָתְךָ הַסְּתוּמָה{{ש}} מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְהִיא נֶעְלָמָה{{ש}} :רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ.{{ממס|תהלים קיא י}} {{סי|רְ}}חוֹבוֹת הַנָּהָר נַחֲלֵי אֱמוּנָה{{ש}} מַיִם עֲמֻקִּים יִדְלֵם אִישׁ תְּבוּנָה{{ש}} תּוֹצְאוֹתֶיהָ חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה{{ש}} :אֱמוּנִים נֹצֵר יְיָ.{{ממס|תהלים לא כד}} {{סי|הָ}}אֵל הַגָּדוֹל עֵינֵי כֹל נֶגְדֶּךָ{{ש}} רַב חֶסֶד גָּדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ{{ש}} אֱלֹהֵי אַבְרָהָם זְכֹר לְעַבְדֶּךָ{{ש}} :חַסְדֵי יְיָ אַזְכִּיר תְּהִלֹּת יְיָ.{{ממס|תהלים סג ז}} {{סי|מָ}}רוֹם נֶאְדָּר בְּכֹחַ וּגְבוּרָה{{ש}} מוֹצִיא אוֹרָה מֵאֵין תְּמוּרָה{{ש}} פַּחַד יִצְחָק מִשְׁפָּטֵנוּ הָאִירָה{{ש}} :אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עמידה|תפילת עמידה}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דַּעֲקֵדַת יִצְחָק עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְֹמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת הַקָּפָה הַזֹּאת הַשֵּׁנִית הָרוֹמֶזֶת לַגְּבוּרָה, תְּזַכֵּנוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרֵנוּ, וְתֵן בָּנוּ כֹּחַ לִכְבֹּשׁ תַּאֲוֹתֵינוּ הַגּוּפָנִיּוֹת. וּלְמַעַן יִצְחָק עֲקֵדֶךָ נֶאֱזָר בִּגְבוּרָ"ה, עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישׁוּעָתָה לָנוּ. וּכְמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת רַחֲמָיו לַעֲשֹוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסֶךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד, וְתִכָּנֵס לָנוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְתִגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת כְּרֹב רַחֲמֶיךָ.{{ש}} {{סי|גַּ}}ם מִזֵּדִים חֲשֹךְ עַבְדֶּךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם.{{ממס|תהלים יט יד}}{{ש}} {{סי|בְּ}}אֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׃{{ממס|תהלים צא ד}}{{ש}} {{סי|וַ}}אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר, נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים עט יג}}{{ש}} {{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף, יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים הוֹפִיעָה׃{{ממס|תהלים פ ב}}{{ש}} {{סי|ה}}וֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים פו יא}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ג=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ג}}</big> פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב. קוֹל יְיָ בֶּהָדָר. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ {{סי|נָ}}א {{סי|גִ}}בּוֹר, {{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי {{סי|יִ}}חוּדְךָ {{סי|כְּ}}בָבַת {{סי|שָׁ}}מְרֵם. תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם.{{ממס|מיכה ז כ}} {{סי|מִ}}י אֵל כָּמוֹךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת{{ש}} אֲבִיר יַעֲקֹב נוֹרָא תְהִלּוֹת{{ש}} תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁמֵעַ תְּפִלּוֹת{{ש}} :כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ.{{ממס|תהלים סט לד}} {{סי|יָ}}הּ זְכוּת אָבוֹת יָגֵן עָלֵינוּ{{ש}} נֵצַח יִשְׁרָאֵל מִצָּרוֹתֵינוּ גְאָלֵנוּ{{ש}} וּמִבּוֹר גָּלוּת דְּלֵנוּ וְהַעֲלֵנוּ{{ש}} :לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְיָ.{{ממס|עזרא ג ח}} {{סי|מִ}}יָּמִין וּמִשְּׂמֹאל יְנִיקַת הַנְבִיאִים{{ש}} נֶצַח וָהוֹד בָּהֶם מֵהֶם נִמְצָאִים{{ש}} יָכִין וּבֹעַז בְּשֵׁם נִקְרָאִים{{ש}} :וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} {{סי|וִ}}יסוֹד צַדִּיק בְּשִׁבְעָה נֶעְלָם{{ש}} אוֹת בְּרִית הִיא לְעוֹלָם{{ש}} מַעְיַן הַבְּרָכוֹת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}} :צַדִּיק אַתָּה יְיָ.{{ממס|תהלים קיט קלז}} {{סי|נָ}}א הָקֵם מַלְכוּת דָּוִד וּשְׁלֹמֹה{{ש}} בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ{{ש}} כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כַּלָּה קְרוּאָה בִּנְעִימוֹת{{ש}} :עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד יְיָ.{{ממס|ישעיהו סב ג}} {{סי|חָזָק}} מְיַחֵד כְּאֶחָד עֶשֶׂר סְפִירוֹת{{ש}} מַפְרִיד אַלּוּף לֹא יִרְאֶה מְאוֹרוֹת{{ש}} סַפִּיר גִּזְרָתָם יַחַד מְאִירוֹת{{ש}} :תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ.{{ממס|תהלים קיט קסט}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דִּתְמִימַת יַעֲקֹב עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּיַעֲקֹב שְׁלִימָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת הַקָּפָה שְׁלִישִׁית הָרוֹמֶזֶת לְתִפְאֶרֶת, תְּזַכֵּנוּ לִהְיוֹת מֵעֲבָדֶיךָ הַנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאַר.{{ממס|ישעיהו מט ג}} וּתְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תּוֹרַת אֱמֶת, וְתִהְיֶה כָּל מְגַמָּתֵנוּ לְבַקֵּשׁ הָאֱמֶת, וּתְחָנֵּנוּ לְמַעַן דַּעַת אֲמִתּוּת דִּינֵי הַתּוֹרָה, וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְרַחֵק מֵהַשֶּׁקֶר וְהַכָּזָב, וְכָל פִּנּוֹת שֶׁנִּפְנֶה יִהְיוּ עַל דְּבַר אֱמֶת. וּבִזְכוּת תּוֹרַת אֱמֶת וּזְכוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֶחָתוּם בְּתִפְאֶרֶת מִדַּת אֱמֶת, וּכְתִיב תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב,{{ממס|מיכה ז כ}} תַּעֲנֵנוּ וְתַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתֵנוּ, וְנִקְרֵאת יְרוּשָׁלַיִם עִיר הָאֱמֶת. עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ.{{ש}} {{סי|תִּ}}קְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ, כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי׃{{ממס|תהלים קיט קסט}}{{ש}} {{סי|פְּ}}עָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ, וְאַל תַּשְׁלֶט בִּי כָל אָוֶן׃{{ממס|תהלים קיט קלג}}{{ש}} {{סי|אַ}}שְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ, מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם׃{{ממס|תהלים פד ו}}{{ש}} {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי׃{{ממס|תהלים קיט קנו}}{{ש}} {{סי|תְּ}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה כא}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ד=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ד}}</big> מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם. קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ {{סי|בָּ}}רְכֵם, {{סי|טַ}}הֲרֵם, {{סי|רַ}}חֲמֵי {{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{סי|תָּ}}מִיד {{סי|גָּ}}מְלֵם. נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח.{{ממס|לפני=מתוך|תהלים טז יא}} {{הור|זה נוסח הרב המגיד מקאזניץ ז"ל:}} {{#קטע:מפי אל|קוז'ניץ}} {{:ויאתיו כל לעבדך}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּמֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיאָה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן זְכוּת הַקָּפָה רְבִיעִית הָרוֹמֶזֶת לְמִדַּת נֶצַח, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אַל יַעַזְבֵנוּ נֶצַח סֶלָה וָעֶד, וְנִשְׂמְחָה וְנִרְאֶה נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח, וּתְזַכֵּנוּ לְכָל הַהַבְטָחוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ ע"י נְבִיאֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם. וּתְחַזְּקֵנוּ וּתְאַמְּצֵנוּ לָנֶצַח, וּתְנַצֵּחַ אוֹיְבֵינוּ, וְתִסְתֹּם וְתַחֲסֹם פִּי כָּל הַמְקַטְרְגִים עָלֵינוּ, וּלְמַעַן זְכוּת מֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא הֶחָתוּם בְּמִדַּת הַנֶּצַח, תָּאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשֵׁנוּ וְתִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם מִגָּלוּת הַחֵל הַזֶּה בִּזְכוּת מֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא. וְתִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. וְקוֹל בֶּן לֵוִי תִּסֹּב עַל שִׁירָ"ה וּנְבָלָ"ה עִמּוֹ כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל, לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְיָ. {{ש}} {{סי|נ}}וֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים עו ב}}{{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ, וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו׃{{ממס|תהלים פה יד}}{{ש}} {{סי|חָ}}נֵּנִי יְיָ, כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם׃{{ממס|תהלים פו ג}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ה=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ה}}</big> יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶדֶת לָעַד. קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ {{סי|חֲ}}סִין {{סי|קָ}}דוֹשׁ, {{סי|בְּ}}רֹב {{סי|ט}}וּבְךָ {{סי|נַ}}הֵל {{סי|עֲ}}דָתֶךָ. יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם׃{{ממס|תהלים ח ב}} {{:האדרת והאמונה}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּאַהֲרֹן כַּהֲנָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּאַהֲרֹן כַּהֲנָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וּלְמַעַן הַקָּפָה חֲמִישִׁית הָרוֹמֶזֶת לְמִדַּת הַהוֹד. וּתְזַכֵּנוּ לְכַבֵּד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ, וּלְהַחֲזִיק וּלְאַמֵּץ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת, הַנֵּי בִּרְכֵּי דְרַבָּנָן דְּשַׁלְהֵי, וּתְזַכֵּנוּ שֶׁלֹּא נֵלֵךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וְלֹא נִהְיֶה מֵהוֹלְכֵי רָכִיל, וּלְמַעַן זְכוּת אַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ הֶחָתוּם בְּמִדַּת הוֹד לְטוֹבָה, וּתְזַכֵּנוּ לִרְדֹּף שָׁלוֹם וּלְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם וְלָשִׂים שָׁלוֹם וּלְהַרְבּוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וּלְמֶעְבַּד עוּבְדָא דְאַהֲרֹן וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ וּתְבָרְכֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל. גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ, הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.{{ש}} {{סי|הַ}}שָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵינוּ׃{{ממס|תהלים סו ט}}{{ש}} {{סי|וַ}}יְהִי יְיָ לִי לְמִשְׂגָּב, וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי׃{{ממס|תהלים צד כב}}{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ, כִּי תַרְחִיב לִבִּי׃{{ממס|תהלים קיט לב}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===הקפה ו=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ו}}</big> מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃ {{סי|יָ}}חִיד {{סי|גֵּ}}אֶה, {{סי|לְ}}עַמְּךָ {{סי|פְּ}}נֵה, {{סי|ז}}וֹכְרֵי {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ. צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה יז}} {{#קטע:אמצת עשור|על ישראל}} שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וּלְמַעַן זְכוּת הַקָּפָה הַשִּׁשִּׁית הָרוֹמֶזֶת לַיְּסוֹד, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל חֵטְא וְעָוֹן וְהִרְהוּר רָע. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל תְּלַקֵּט אֲשֶׁר פִּזַּרְנוּ, וּתְיַחֵד אֲשֶׁר הִפְרַדְנוּ וּתְתַקֵּן אֲשֶׁר עִוַּתְנוּ, וְתוֹצִיא לָאוֹר כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה אֲשֶׁר נִטְמְעוּ בֵּין הַקְּלִפּוֹת, חַיִ"ל בָּלַ"ע וַיְקִיאֶנּוּ, מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל. וּתְזַכֵּנוּ לִשְׁמֹר עַצְמֵנוּ וּדְרָכֵינוּ מִכָּל חֵטְא, וְלֹא יִמָּצֵא בָנוּ וְלֹא בְּזַרְעֵנוּ שׁוּם פְּגָם, וְיִהְיֶה כָּל זַרְעֵנוּ זֶרַע קֹדֶשׁ. וּבִזְכוּת יוֹסֵף צַדִּיקֶךָ הֶחָתוּם בְּמִדַּת הַיְסוֹד תְּרַחֵם עָלֵינוּ אֵל שַׁדַּי, יַסֵּד יְסוֹ"ד צִיּוֹן תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק, וּבִזְכוּת יוֹסֵף יֹסִיף יְיָ שֵׁנִית יָדוֹ וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.{{ש}} {{סי|יִ}}שָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃{{ש}} {{סי|ס}}וּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ׃{{ש}} {{סי|וְ}}הָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבֹּל וְכָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ׃{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃ ===הקפה ז=== <big>{{#קטע:אלהי הרוחות הושיעה נא|הקפה ז}}</big> הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ׃ {{סי|שַׁ}}וְעָתֵנוּ {{סי|קַ}}בֵּל {{סי|וּ}}שְׁמַע {{סי|צַ}}עֲקָתֵנוּ, {{סי|י}}וֹדֵעַ {{סי|תַּ}}עֲלוּמוֹת. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}}וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתוֹכֵנוּ. זְכוּתֵהּ דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא עִמָּנוּ. וְשָׁם נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ בְּבוֹא לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא. אֵין כֵּאלֹהֵינוּ. אֵין כַּאדוֹנֵינוּ. אֵין כְּמַלְכֵּנוּ. אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}מִי כֵאלֹהֵינוּ. מִי כַאדוֹנֵינוּ. מִי כְמַלְכֵּנוּ. מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}נוֹדֶה לֵאלֹהֵינוּ. נוֹדֶה לַאדוֹנֵינוּ. נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ. נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. בָּרוּךְ אֲדוֹנֵינוּ. בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ. בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ. אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵינוּ. אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ. אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ. {{הור|בשמחת תורה בשחרית אומרים זה, מהרב המגיד הקדוש זצ"ל דקאזניץ:}} {{:יבוא אדיר במהרה}} יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ קְהִלּוֹתָיו לְקַבֵּץ{{ש}} מֵאַרְבַּע רוּחוֹת עָדָיו לְהִקָּבֵץ{{ש}} וּבְהַר מְרוֹם הָרִים אוֹתָנוּ לְהַרְבֵּץ{{ש}} וְאִתָּנוּ יָשׁוּב נִדָּחִים קוֹבֵץ{{ש}} יָשִׁיב לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם וְשָׁב וְקִבֵּץ.{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ל ג}} בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר טוֹב גְּמָלָנוּ{{ש}} כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָנוּ{{ש}} אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה יוֹסֵף עִמָּנוּ{{ש}} לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ. בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ{{ש}} לְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְסַפֵּר הוֹדוֹ{{ש}} מִכָּל אֹם גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ{{ש}} לָכֵן בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּבְכָל מְאֹד נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ{{ש}} כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים ק ה}} שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ יָשִׂים עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם{{ש}} מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם{{ש}} הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם{{ש}} וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם{{ש}} פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד שַׂר שָׁלוֹם.{{ממס|ישעיהו ט ה}} (ג"פ:) דָּוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא יִשְׂמַח עִמָּנוּ. (ג"פ:) לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ, וּבִזְכוּת הַקָּפָה שְׁבִיעִית הָרוֹמֶזֶת לַמַּלְכוּת, וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וּמְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה, וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וַעֲשֵׂה לְמַעַן דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה הֶחָתוּם בְּמִדַּת מַלְכוּת וְתַשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ. יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבוֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ.{{ש}} {{סי|מְ}}הֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃{{ש}} {{סי|לְ}}עוֹלָם יְיָ דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם׃{{ש}} {{סי|כִּ}}י חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי, וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה׃{{ש}} {{סי|וַ}}אֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים, בָּטַחְתִּי בְּחֶסֶד אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} {{סי|תַּ}}אֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְיָ, תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ׃ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה, לְהוֹדוֹת לְךָ עַל אֲשֶׁר קִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וּבָחַרְתָּ בָנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָנוּ. וַתִּתֶּן לָנוּ אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְקֵרַבְתָּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. מָה אָנוּ, מֶה חַיֵּינוּ, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ חֲסָדִים גְּדוֹלִים רַבִּים וַעֲצוּמִים כָּאֵלֶה. וְעַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וּמְהַלְּלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ. אָמְנָם גָּדוֹל צַעֲרֵנוּ בְּהַעֲלוֹתֵנוּ עַל לְבָבֵנוּ כָּל אֲשֶׁר נִתְרַשַּׁלְנוּ מִלַּעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בְּלִמּוּדֵנוּ, הֵן מִצַּד לִמּוּד לְהִתְגַּדֵּל, הֵן מִצַּד שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ בִּקְדֻשָּׁה וְיִרְאָה כְּדָת מַה לַּעֲשֹוֹת, וְהֵן שֶׁלֹּא טָרַחְנוּ לְהָבִין דָּבָר עַל בּוֹרְיוֹ מִצּוּי הַדִּין וְעוֹמֶק הַהֲלָכָה, וְהֵן אֲשֶׁר קָטַפְנוּ מְלוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ, וְהֵן אֲשֶׁר לֹא תָמַכְנוּ וְחִזַּקְנוּ בִּרְכֵּי דְרַבָּנָן דְּשַׁלְהֵי, וְלֹא אִמַּצְנוּ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת. וְכָזֹאת וְכָזֹאת פָּגַמְנוּ בכ"ב אוֹתִיּוֹת תּוֹרָתֶךָ, וְטָעִינוּ בְּלִמּוּד וּבְהוֹרָאָה, וְלֹא נָהַגְנוּ בְּטַכְסִיס תַּלְמִיד חָכָם. וְעוֹד אַחֶרֶת לַאֲשֶׁר נָפְלוּ נִצּוֹצֵי תּוֹרָתֵינוּ וּמִצְוֹתֵינוּ לְבוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים, וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי. עַל הַכֹּל בֹּשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ וּבְמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשֵׁנוּ, יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בָנוּ, וּתְכַסֵּנוּ פַּלָּצוּת. וְהֵן עַתָּה בְּבוֹשֶׁת פָּנִים אָנוּ שָׁבִים וּמִתְחָרְטִים, וְאָנוּ רוֹצִים לַעֲשֹוֹת רְצוֹנֵנוּ כִּרְצוֹנֶךָ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, שֶׁתְּקַבֵּל כַּוָּנָתֵינוּ, כִּי אַתָּה בּוֹחֵן לִבּוֹת, וְיָדַעְתָּ שֶׁרְצוֹנֵנוּ לַעֲשֹוֹת רְצוֹנֶךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּדָת מַה לַּעֲשֹוֹת. וְאַתָּה הִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. וּבְכֵן יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ וּרְאֵה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. וַאֲוִיר אֶרֶץ הָעַמִּים וּבִטּוּל הַטָּהֳרָה וְתֹקֶף גָּלוּת גּוּף וָנֶפֶשׁ הֵן הֵנָּה הָיוּ בְּעוֹכְרֵנוּ כִּי גָבַר אוֹיֵב יִצְרֵנוּ הָרָע, וְעָשָׂה אֲשֶׁר זָמַם לְהַדִּיחֵנוּ מִתּוֹרָתְךָ וּמֵעֲבוֹדָתְךָ. וּבְכֵן אֵין לָנוּ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ בִּלְתֶּךָ. הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ חוּסָה עַל עֲמָלָךְ. וּבְכֹחַ שֶׁבַע הַקָּפוֹת שֶׁהִקַּפְנוּ לַתֵּבָה שֶׁבָּהּ סֵפֶר הַתּוֹרָה, וְשָׂמַחְנוּ לִכְבוֹד תּוֹרָתֶךָ, תִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ. הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְיִתְמַתְּקוּ הַדִּינִים וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ. וְיָגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ. וְתוֹצִיא לָאוֹר כָּל נִצּוֹצֵי תוֹרָתֵנוּ וּמִצְוֹתֵינוּ, וְיָשׁוּב הַכֹּל לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן. וְלֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח. וּתְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשֹוֹת לְהוֹצִיא לָאוֹר כָּל חֶלְקֵי פַּרְדֵ"ס תּוֹרָתֵנוּ הַשַּׁיָּכִים לְנַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ. וּתְחָנֵנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת, לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים רַבִּים אֲמִתִּיִים בְּפַרְדֵּ"ס תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. וְקוּשְׁיוֹת וַהֲוָיוֹת וְיִשּׁוּבִים אֲמִתִּיִּים וְחִדּוּשֵׁי דִינִים לַאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. וּבְרוֹב רַחֲמֶיךָ תְּזַכֵּנוּ לְזֶרַע קָדוֹשׁ בָּנִים חֲכָמִים וַחֲסִידִים זֶרַע אֲנָשִׁים וּבָרִיא מַזְלֵיהוּ. וְלֹא יִמָּצֵא בָנוּ וְלֹא בְזַרְעֵנוּ שׁוּם פְּגָם וְשׁוּם פְּסוּל. וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ תִּתֵּן בָּנוּ כֹּחַ וּבְרִיאוּת וִיכֹלֶת מַסְפִּיק, וְחוֹזֶק וְאֹמֶץ בְּאֵבָרֵינוּ וְגִידֵינוּ וְגוּפֵינוּ לַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר. וְלֹא יֶאֱרַע לָנוּ שׁוּם מִיחוּשׁ וְשׁוּם כְּאֵב, וְנִהְיֶה שְׂמֵחִים וְטוֹבִים וּבְרִיאִים לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל (עשֹיה) פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל (יצירה) יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר (בריאה) נְשָׁמָה בְאַפּוֹ: יְיָ אֱלֹהֵי (אצילות) יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ, וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְאַל תַּדִּיחֵנוּ מִפְּנֵי שׁוּם נִבְרָא שֶׁבָּעוֹלָם. וְתַאֲרִיךְ יָמֵינוּ בְּטוֹב, וּשְׁנוֹתֵינוּ בַּנְּעִימִים, וּמַלֵּא שְׁנוֹתֵינוּ שְׁמוֹנִים שָׁנָה. אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים תּוֹסִיף לָנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. וְתַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. וּתְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה. וְנִהְיֶה שְׁקֵטִים וְשַׁאֲנַנִּים, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃ יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃ הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ׃ וַאֲנִי בְחַסְדֶּךָ בָטַחְתִּי, יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָּמַל עָלָי׃ הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ 7rkkuo0f3mfb9bxkbqvowitum6zv6qt תומת צורים וחסדם 0 1727743 2942961 2930633 2025-06-20T09:25:43Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942961 wikitext text/x-wiki {{הור|סימן: '''תשר"ק''' כפול}} {{רן| {{סי|תֻּ}}מַּת צוּרִים וְחַסְדָּם {{סי|תִּ}}זְכֹּר לְנִינִי מוֹלָדָם {{סי|שִׁ}}בְתָּם בְּגֵיא מַפְחִידָם {{סי|שְׁ}}פוּטִים בְּרֹעַ מַעְבָּדָם {{סי|רֶ}}שַׁע אִם סָרַח {{סי|רְ}}דוֹתָם בְּכֹבֶד טֹרַח {{סי|קִ}}יּוּם בְּרִית אֶזְרָח {{סי|ק}}וֹל קוֹרֵא בַּעֲדָם יִצְרַח {{סי|פָּ}}עַל מִזְבֵּחַ וְשָׁם תּוּקַד {{סי|פְּ}}רִי בִטְנוֹ כְּכֶבֶשׂ עָקַד {{סי|עָ}}לְצוּ שְׁנֵיהֶם בְּאָמְנֶךָ {{סי|ע}}וֹקֵד וְעָקוּד עֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ {{סי|סָ}}ח בֶּן לְהוֹרוֹ כְּפוֹת אַבָּא לִבְנֶךָ {{סי|סֶ}}לֶף פֶּן יֶאְרַע וְיִפָּסֵל קָרְבָּנֶךָ {{סי|נְ}}תָנוֹ עַל הַמַּעֲרֶכֶת {{סי|נָ}}טַל בְּיָדוֹ הַמִּתְהַפֶּכֶת {{סי|לְ}}שָׁם שְׁנֵיהֶם בְּעוֹדָם {{סי|לָ}}מוֹ נִשְׁבַּעְתָּ בְּמַעֲמָדָם {{סי|כָּ}}עֵת בְּנֵיהֶם יְקַלְקְלוּ מַעְבָּדָם {{סי|כְּ}}פִיפַת רַךְ תִּזְכָּר לָמוֹ לְסַעֲדָם {{סי|יָ}}הּ רְאֵה וְהַבִּיטָה {{סי|יַ}}ד בְּנֵיהֶם כִּי לִמְאֹד מָטָה {{סי|טְ}}רוּדִים תַּחַת עֹל מוֹטָה {{סי|ט}}וֹרְדֵיהֶם נָמוּ אֵין עוֹד לָמוֹ פְּלֵיטָה {{סי|חַ}}י רוֹכֵב שִׁבְעָה {{סי|חֹ}}ק זְכֹר וּבְרִית שְׁבוּעָה {{סי|זָ}}רֵז קֵץ וְחִישׁ יְשׁוּעָה {{סי|זָ}}רִים כִּי אָמְרוּ אֵין עוֹד לָמוֹ יְשׁוּעָ {{סי|וְ}}אִם חוֹבוֹת עָצְמוּ {{סי|וּ}}פְשָׁעִים הֻעֲצָמוּ {{סי|הֲ}}מוֹן מֵעֶיךָ עָלֵינוּ יֶהֱמוּ {{סי|הֵ}}ן רַחֲמֶיךָ אוֹתָנוּ יְקַדְּמוּ {{סי|דָּ}}רְשֵׁנוּ נָא וּפָקְדֵּנוּ מִשְּׁמֵי שַׁחַק {{סי|דִּ}}קְדּוּקֵי עֲנִיּוּת הָסֵר מֵעַמְּךָ וְרֹב דֹּחַק {{סי|גַּ}}לֵּה מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ וְאֹיְבֵינוּ תִּדְחַק {{סי|גְּ}}אֻלָּה לְעַמְּךָ תָּחִישׁ וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק {{סי|בִּ}}לָּה בְשָׂרֵנוּ וְעוֹרֵנוּ מֵרֹב אֲנָחוֹת {{סי|בְּ}}לִי שַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וַהֲנָחוֹת {{סי|אָ}}דוֹן נַהֲלֵנוּ עַל מֵי מְנוּחוֹת {{סי|אֵ}}לֶיךָ נַפִּיל תְּחִנָּתֵנוּ כִּי לְךָ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת }} [[קטגוריה:עקידה (סליחות)]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] gi5sb6qyr7jd1p9w5i5y0t6iwe3b5lm אבל אנחנו חטאים ואשמים 0 1727866 2942957 2941666 2025-06-20T09:23:45Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942957 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''בנימין'''}}<includeonly> אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ</includeonly> <poem> {{סי|אֲ}}בָל אֲנַחְנוּ חַטָּאִים וַאֲשֵׁמִים / {{סי|בַּ}}מֶּה יִתְכַּפְּרוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ הָעֲצוּמִים {{סי|גָּ}}לָה כָבוֹד וְנֻטַּל תִּפְאָרָה / מֵאָז אֵין סְלִיחָה וְכַפָּרָה {{סי|דִּ}}ירַת הַקֹּדֶשׁ כְּנִבְנָה עַל מְכוֹנוֹ / {{סי|הַ}}חוֹטֵא מֵבִיא קָרְבָּן וְנִסְלַח לַעֲוֹנוֹ {{סי|וְ}}אִם לֹא הִשִּׂיג בִּמְרֻבָּה תַּקָּנָתוֹ בְּמֻעָט / כִּי אֵין לַייָ מַעְצוֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט {{סי|זִ}}מַּנְתָּ שְׁמֹנָה עֲדָיִם לְכֹהֵן גָּדוֹל הַמְכַפֵּר / {{סי|חֲ}}טָאֵי עַמְּךָ בָּם לְהִתְכַּפֵּר {{סי|טֹ}}הַר כְּתֹנֶת אֲרוּגָה פִשְׁתִּים וָצֶמֶר / חֵטְא זְרִיעַת כִּלְאַיִם לְכַלּוֹת וּלְגַמֵּר {{סי|יְ}}פִי מִכְנְסֵי בַד מִמָּתְנַיִם עַד יְרֵכַיִם / {{סי|כֹּ}}פֶר לְגִלּוּי עֲרָיוֹת חַמּוּקֵי יְרֵכַיִם {{סי|לְ}}בוּדָה וּנְתוּנָה מִצְנֶפֶת בְּרֹאשׁ / לְגַסּוּת הָרוּחַ גָּדְלָה לְמַעְלָה רֹּאְשׁ {{סי|מְ}}לֶאכֶת הָאַבְנֵט נָבוּב וְחָלוּל כֻּלּוֹ / {{סי|נַ}}קֵּה יְנַקֵּה עַל גּוֹנֵב וּמַחְבִּיא פָעֳלוֹ {{סי|סָ}}דוּר עַל לִבּוֹ חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט / לְכַפֵּר וּלְהָפֵר עִוּוּת דִּין וּמִשְׁפָּט {{סי|עֲ}}נִיבַת הָאֵפוֹד בְּשָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר / כַּפָּרָה עַל פֶּשַׁע עֲבוֹדַת זָר {{סי|פַּ}}עֲמוֹנֵי פָז וְרִמּוֹנֵי אַרְגָּמָן / {{סי|צִ}}חְצוּחַ רֶשַׁע מְלָשְׁנִי וּבָם יֻטְבַּע וְיֻטְמָן {{סי|קָ}}בוּעַ עַל מִצְחוֹ צִיץ נֵזֶר מְפֻתָּח בְּשֵׁם / {{סי|רִ}}צּוּי סְלִיחָה לְחִלּוּל הַשֵּׁם {{סי|שִׁ}}חַתְנוּ דֶרֶךְ וְאִבַּדְנוּ אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה / תַּמְנוּ וְנִשְׁאַרְנוּ רֵיקִים מֵאֵלֶּה וּמֵאֵלֶּה {{סי|תַּ}}קִּיף תּוֹמֵךְ שְׁפָלִים נִקְרָא שִׁמְךָ מֵעוֹלָם / {{סי|בִּ}}יטָה בְּשִׁפְלוּתֵנוּ וּבַמֵּצַר אַל תִּתְעַלָּם {{סי|נַ}}פְשֵׁנוּ חַלְּצָה כִּי שָׁחָה עַד עָפָר / {{סי|יָ}}הּ הֲקִימֵנוּ וְנַעֲרֵנוּ מֵעָפָר {{סי|מִ}}דַּת הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ תִּהְיֶה לָּנוּ הַיּוֹם לְעֶזְרָה / {{סי|יֹ}}שֶׁר לְהָלִיץ וּמְחִילָה לְבַשְּׂרָה {{סי|נִ}}יב שְׂפָתֵינוּ יְקֻבַּל וְיֶעֱרַב לְפָנֶיךָ / נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ </poem> <noinclude> [[קטגוריה:שנייה (סליחות)]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] </noinclude> aih25zrei7zjhunungzdthsql83paq5 את הברית ואת החסד 0 1727869 2942942 2936896 2025-06-20T08:57:27Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 2942942 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>{{הור|סימן: '''אלב"ם''', '''מאיר בר יצחק מאיר'''}}<includeonly> אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ</includeonly> {{סי|אֶ}}ת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְהַשְּׁבוּעָה{{ש}} {{סי|לְ}}אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמֹּרִיָּה קְבוּעָה{{ש}} {{סי|בָּ}}הּ אָנוּ נְאוֹתִים וּשְׁאֵלָתֵנוּ תְבוּעָה{{ש}} {{סי|מְ}}חִילָה וּסְלִיחָה בִּתְפִּלַּת הַיּוֹם רְבוּעָה {{סי|גֶּ}}זַע הִלּוּלִים מְאֹד נֶחְמָד לְמַרְאֶה{{ש}} {{סי|נִ}}כְשַׁר לְגַבֵּי מִזְבִּחַ לְהַעֲלוֹתוֹ בְּיֵרָאֶה{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן זָקֵן מִשְׁתָּאֶה{{ש}} {{סי|סִ}}גֵּל מִצְוָתוֹ שְׁנִיָּה מֵרִאשׁוֹנָה לְהִתְנָאֶה {{סי|הִ}}נֵּנִי לְכְהֻנָּה וּלְמַלְכוּת וְלִשְׁתֵּיהֶן זָכָה{{ש}} {{סי|ע}}וֹדֵף עֲלֵיהָן שְׂכַר קִימָה וַהֲלִיכָה{{ש}} {{סי|וּ}}בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי מְשֻׁלָּשׁ בִּזְכֻיּוֹת סָכָה{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר הַשְּׁכִינָה מְקוֹם מָרוּת סוֹכְכָה {{סי|זְ}}כוּת הִשְׁתַּחֲוָיָה עַד כֹּה פָּשְׁטָה{{ש}} {{סי|צְ}}בִי לַצַּדִּיק חֲזָרָתוֹ לְשָׁלוֹם לְקַשְּׁטָה{{ש}} {{סי|חֲ}}מוּדוֹ כְּהִטְעִין קְרִיאָתוֹ לְרַחֲמִים הוּשָׁטָה{{ש}} {{סי|קָ}}רֵב חִלּוּפוֹ וְלֹא מָחֳלֶפֶת הַשִּׁטָּה {{סי|טָ}}הוֹר בָּנָה מִזְבֵּחַ וּמַעֲרַכְתּוֹ הֶעֱמִיד{{ש}} {{סי|רֶ}}גֶל וְיָד עֲקָדוֹ כִּטְלֵה הַתָּמִיד{{ש}} {{סי|יָ}}ד לְצַוָּאר בְּמַכְשֶׁרֶת אָכְלִין כְּהִצְמִיד{{ש}} {{סי|שָׁ}}לִיחַ בִּזְרִיזוּת לְשׁוֹן חִבָּה הֶחֱמִיד {{סי|כְּ}}נִבְחַן צַדִּיק בְּצִדְקָתוֹ מִשָּׁמַיִם נִשְׁקַף{{ש}} {{סי|כָּ}}פְרוֹ מִבֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בַּסְּבַךְ מֻקַּף{{ש}} {{סי|תְּ}}מוּר יְחִידוֹ הִתְקָרֵב וּבְטַלִּיתוֹ תָקַף{{ש}} {{סי|תַּ}}חְתָּיו דָּמוֹ זָרַק וֶאֱמוּרָיו זָקַף {{סי|מְ}}קוֹם גְּבוּרוֹת לַדּוֹרוֹת חִין עָרַךְ{{ש}} {{סי|אָ}}נָּא הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַמְבֹרָךְ{{ש}} {{סי|יִרְ}}אֵה יֵרָאֶה {{סי|בְּרֹ}}אשׁ בֵּית הֲדָרָךְ{{ש}} {{סי|יִצְחִָק}} יְחִידוֹ אֶפְרוֹ צָבוּר וּמְכֹרָךְ {{סי|מ}}וֹשִׁיטִים לְשֵׁם זְקֵנָם וּמִתְפָּאֲרִים בַּאֲבוֹתָם{{ש}} {{סי|אַ}}שְׁרֵיהֶם מִי מְטַהֲרָם וּמַעֲבִיר חוֹבוֹתָם{{ש}} {{סי|י}}וֹצְרָם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל וְגַאֲוָתָם{{ש}} {{סי|רְ}}צוֹנָם יָפִיק לְמַלּאוֹת לְטוֹבָה תַּאֲוָתָם <noinclude> [[קטגוריה:עקידה (סליחות)]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] </noinclude> 4rwvih6ljkbzdbtsja7hti5ru1ruqrn 2942943 2942942 2025-06-20T08:58:06Z בן עדריאל 9444 2942943 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>{{הור|סימן: '''אלב"ם''', '''מאיר בר יצחק מאיר'''}}<includeonly> אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ</includeonly> {{סי|אֶ}}ת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְהַשְּׁבוּעָה{{ש}} {{סי|לְ}}אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמֹּרִיָּה קְבוּעָה{{ש}} {{סי|בָּ}}הּ אָנוּ נְאוֹתִים וּשְׁאֵלָתֵנוּ תְבוּעָה{{ש}} {{סי|מְ}}חִילָה וּסְלִיחָה בִּתְפִלַּת הַיּוֹם רְבוּעָה {{סי|גֶּ}}זַע הִלּוּלִים מְאֹד נֶחְמָד לְמַרְאֶה{{ש}} {{סי|נִ}}כְשַׁר לְגַבֵּי מִזְבִּחַ לְהַעֲלוֹתוֹ בְּיֵרָאֶה{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן זָקֵן מִשְׁתָּאֶה{{ש}} {{סי|סִ}}גֵּל מִצְוָתוֹ שְׁנִיָּה מֵרִאשׁוֹנָה לְהִתְנָאֶה {{סי|הִ}}נֵּנִי לְכְהֻנָּה וּלְמַלְכוּת וְלִשְׁתֵּיהֶן זָכָה{{ש}} {{סי|ע}}וֹדֵף עֲלֵיהָן שְׂכַר קִימָה וַהֲלִיכָה{{ש}} {{סי|וּ}}בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי מְשֻׁלָּשׁ בִּזְכֻיּוֹת סָכָה{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר הַשְּׁכִינָה מְקוֹם מָרוּת סוֹכְכָה {{סי|זְ}}כוּת הִשְׁתַּחֲוָיָה עַד כֹּה פָּשְׁטָה{{ש}} {{סי|צְ}}בִי לַצַּדִּיק חֲזָרָתוֹ לְשָׁלוֹם לְקַשְּׁטָה{{ש}} {{סי|חֲ}}מוּדוֹ כְּהִטְעִין קְרִיאָתוֹ לְרַחֲמִים הוּשָׁטָה{{ש}} {{סי|קָ}}רֵב חִלּוּפוֹ וְלֹא מָחֳלֶפֶת הַשִּׁטָּה {{סי|טָ}}הוֹר בָּנָה מִזְבֵּחַ וּמַעֲרַכְתּוֹ הֶעֱמִיד{{ש}} {{סי|רֶ}}גֶל וְיָד עֲקָדוֹ כִּטְלֵה הַתָּמִיד{{ש}} {{סי|יָ}}ד לְצַוָּאר בְּמַכְשֶׁרֶת אָכְלִין כְּהִצְמִיד{{ש}} {{סי|שָׁ}}לִיחַ בִּזְרִיזוּת לְשׁוֹן חִבָּה הֶחֱמִיד {{סי|כְּ}}נִבְחַן צַדִּיק בְּצִדְקָתוֹ מִשָּׁמַיִם נִשְׁקַף{{ש}} {{סי|כָּ}}פְרוֹ מִבֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בַּסְּבַךְ מֻקַּף{{ש}} {{סי|תְּ}}מוּר יְחִידוֹ הִתְקָרֵב וּבְטַלִּיתוֹ תָקַף{{ש}} {{סי|תַּ}}חְתָּיו דָּמוֹ זָרַק וֶאֱמוּרָיו זָקַף {{סי|מְ}}קוֹם גְּבוּרוֹת לַדּוֹרוֹת חִין עָרַךְ{{ש}} {{סי|אָ}}נָּא הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַמְבֹרָךְ{{ש}} {{סי|יִרְ}}אֵה יֵרָאֶה {{סי|בְּרֹ}}אשׁ בֵּית הֲדָרָךְ{{ש}} {{סי|יִצְחִָק}} יְחִידוֹ אֶפְרוֹ צָבוּר וּמְכֹרָךְ {{סי|מ}}וֹשִׁיטִים לְשֵׁם זְקֵנָם וּמִתְפָּאֲרִים בַּאֲבוֹתָם{{ש}} {{סי|אַ}}שְׁרֵיהֶם מִי מְטַהֲרָם וּמַעֲבִיר חוֹבוֹתָם{{ש}} {{סי|י}}וֹצְרָם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל וְגַאֲוָתָם{{ש}} {{סי|רְ}}צוֹנָם יָפִיק לְמַלּאוֹת לְטוֹבָה תַּאֲוָתָם <noinclude> [[קטגוריה:עקידה (סליחות)]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] </noinclude> emwgidl7vzuqtytzwa4xwu0dwsqs79k בן סירא/יהושע העשיל/טז 0 1728141 2942793 2942464 2025-06-19T15:56:41Z Editor259 28663 2942793 wikitext text/x-wiki אל תשמח בבניך הרבים ואין בהם יראת שמים אל תעזוב עצמך לבטוח בעשרם וכבודם כי בן אחד טוב וישר ירדוף אלף לא טובים טוב יותר להיות חשוכי(?) בנים מבנים ילדי פשע איש צדיק אחד יוכל להציל עיר אחת בזכותו והרשעים כי יפרוצו את העיר ישחיתו כל זה ראיתי רבות ויותר באזני שמעתי אש משמים תאכל עדת מרעים וחרון אפו על המתרשלים באמונה את הענקים אשר היו בימי קדם בכח ידם לארץ אותם הפיל ואף להאנשים אשר ישב לוט בתוכם לא נשא פניהם ואבדם מן העולם בעבור גאולם ואדמתם החריב באף על אשר מלאו ארצם בתועבותם כך עשה לשש מאו' אלף על לא שמעו בקול דברו ואיך ינצל חוטא אחר שלא יתיסר רחום וחנון הוא ורוצה בתשובה כגודל רחמנותו כן גודל כעסו ומשלם לאדם כמפעלי ולא ינקה העושה רע ותקות ישרים יתן לכל מעשי האד' לטוב או לרע ומן תשלומו באה לקבל שכר פעולתו [טז, יז] אל תאמר מה אני להתבונן עלי ולהשגיה כי משמים תבו(?) צבאיו אין חקר נשכח מנו לזכרון לא יזכר ויפקד מעשי [טז, יח] הלא שמים וארץ ימים ונהרות ממנו ירגזו [טז, יט] הרים וגבעות ירעדו כי בא לשפוט הארץ ואם אליו הכח והגבורה באלה לא יראה את לבבך [טז, כ] אבל מה שיעשה בחפצו לא יוכל האדם לדעת [טז, כא] והרוחות המנשבות לא ידע איש איו מקומם [טז, כב] לא יוכל איש להשמר ממנו ומי מכלכל עת משפטו [טז, כג] עמוק עמוק מי ימצאנו ועין האדם לא תשורנו וחסר לב לא יבין זאת כי לא יתן אל לבו ובאולתו ישגה ''בספר תחת 'פרק יז' '' [טז, כד] בני שמע בקולי ולמוד בינה ולבך ועינך תמיד על דברי יהיה [טז, כה] כי לקח טוב אתן לך ועיניך כחכמה יאירו [טז, כו] השם בחכמה ברא השמים והארץ יאשר עליהם [טז, כז] ולכל אחד חלק עבורתו ויעמידה לדור ודור לעשו' רצונו [טז, כח] ואחד באחד לא יגשו לכלו' מלאכתו כי המה משרתי' עושים רצון קונם ה' [טז, כט] ואל הארץ הביט ומטובו הגדול השביעהו [טז, ל] <קטע התחלה=ל/>וימלא את האדמה חיות קטנות עם גדולות על הארץ יהלכון ואל הארץ ישובון<קטע סוף=ל/> קישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30827&st=&pgnum=13 [[קטגוריה:בן סירא]] hbv5ryy86qrwu3k83f5q8mumh3pdhvw 2942982 2942793 2025-06-20T11:09:04Z Editor259 28663 2942982 wikitext text/x-wiki [טז, א] <קטע התחלה=א/>אל תשמח בבניך הרבים ואין בהם יראת שמים<קטע סוף=א/> אל תעזוב עצמך לבטוח בעשרם וכבודם [טז, ג] <קטע התחלה=ג/>כי בן אחד טוב וישר ירדוף אלף לא טובים<קטע סוף=ג/> טוב יותר להיות חשוכי(?) בנים מבנים ילדי פשע איש צדיק אחד יוכל להציל עיר אחת בזכותו והרשעים כי יפרוצו את העיר ישחיתו [טז, ה] <קטע התחלה=ה/>כל זה ראיתי רבות ויותר באזני שמעתי<קטע סוף=ה/> [טז, ו] <קטע התחלה=ו/>אש משמים תאכל עדת מרעים וחרון אפו על המתרשלים באמונה<קטע סוף=ו/> [טז, ז] <קטע התחלה=ז/>את הענקים אשר היו בימי קדם בכח ידם לארץ אותם הפיל<קטע סוף=ז/> [טז, ח] <קטע התחלה=ח/>ואף להאנשים אשר ישב לוט בתוכם לא נשא פניהם ואבדם מן העולם בעבור גאולם<קטע סוף=ח/> ואדמתם החריב באף על אשר מלאו ארצם בתועבותם כך עשה לשש מאו' אלף על לא שמעו בקול דברו ואיך ינצל חוטא אחר שלא יתיסר רחום וחנון הוא ורוצה בתשובה כגודל רחמנותו כן גודל כעסו ומשלם לאדם כמפעלי ולא ינקה העושה רע ותקות ישרים יתן לכל מעשי האד' לטוב או לרע ומן תשלומו באה לקבל שכר פעולתו [טז, יז] אל תאמר מה אני להתבונן עלי ולהשגיה כי משמים תבו(?) צבאיו אין חקר נשכח מנו לזכרון לא יזכר ויפקד מעשי [טז, יח] הלא שמים וארץ ימים ונהרות ממנו ירגזו [טז, יט] הרים וגבעות ירעדו כי בא לשפוט הארץ ואם אליו הכח והגבורה באלה לא יראה את לבבך [טז, כ] אבל מה שיעשה בחפצו לא יוכל האדם לדעת [טז, כא] והרוחות המנשבות לא ידע איש איו מקומם [טז, כב] לא יוכל איש להשמר ממנו ומי מכלכל עת משפטו [טז, כג] עמוק עמוק מי ימצאנו ועין האדם לא תשורנו וחסר לב לא יבין זאת כי לא יתן אל לבו ובאולתו ישגה ''בספר תחת 'פרק יז' '' [טז, כד] בני שמע בקולי ולמוד בינה ולבך ועינך תמיד על דברי יהיה [טז, כה] כי לקח טוב אתן לך ועיניך כחכמה יאירו [טז, כו] השם בחכמה ברא השמים והארץ יאשר עליהם [טז, כז] ולכל אחד חלק עבורתו ויעמידה לדור ודור לעשו' רצונו [טז, כח] ואחד באחד לא יגשו לכלו' מלאכתו כי המה משרתי' עושים רצון קונם ה' [טז, כט] ואל הארץ הביט ומטובו הגדול השביעהו [טז, ל] <קטע התחלה=ל/>וימלא את האדמה חיות קטנות עם גדולות על הארץ יהלכון ואל הארץ ישובון<קטע סוף=ל/> קישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30827&st=&pgnum=13 [[קטגוריה:בן סירא]] s3izwfabjnxl6sjjel4roktqoqa5ma8 אכפרה פני מלך רב 0 1731012 2942932 2942322 2025-06-20T07:40:37Z בן עדריאל 9444 2942932 wikitext text/x-wiki {{הור|סימן: '''א"ב''' (האותיות הזוגיות כפולות); '''אליעזר ברבי נתן'''}} {{סי|אֲ}}כַפְּרָה פְּנֵי מֶלֶךְ רָב הִנֵּה נָא אָאֵל / {{סי|אֲ|1}}שַׁלְּמָה שָׂפָה בְּעַד קָרְבָּנוֹת קְרֵבִים הַהַרְאֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}כָל יוֹם כִּפּוּר בְּעוֹד עִמָּנוּ אֵל / {{סי|בִּ}}קְרוֹת הַגֶּבֶר נִתְמַלֵּאת עֲזָרָה מִיִּשְׂרָאֵל {{סי|גְּ}}דוֹל כְּהֻנָּה כָּל עֲבֹדַת הַיּוֹם עָלָיו / {{סי|לִ|1}}טְבִילַת חוֹל מַשְׁכִּים וְלָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו{{ש}} {{סי|דֵּ}}י קַרְנֵי אַיֶּלֶת כְּהִפְצִיל נָם הַצּוֹפֶה מִלָּיו / {{סי|דָּ}}ץ וְקֵרַץ הַתָּמִיד וְלָקַח הַדָּם אֵלָיו {{סי|הֵ}}טִיב וְזָרַק וְהִקְטִיר וְהֶעֱלָה וְקִדֵּשׁ וּפָשַׁט פַּסִּים / {{סי|יָ|1}}רַד בַּקֹּדֶשׁ וְטָבַל וְקִדֵּשׁ וְעָט פִּלּוּסִים{{ש}} {{סי|וּ}}בָא אֵצֶל פָּרוֹ וּפָרַט עָלָיו מַעֲשִׂים / {{סי|וְ}}כִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ בְּאָנָּא וּבַפִּיּוּסִים {{סי|זֹ}}רַז אֵצֶל שְׂעִירֵי עָם בְּפוּר חֶלְשׁוֹ / {{סי|עָ|1}}לָה בִּימִין הַגְבֵּהַּ אָמַר סֶגֶן לְאִישׁוֹ{{ש}} {{סי|חַ}}טָּאת לַשֵּׁם צָרַח בִּכְתָבוֹ וּפֵרוּשׁוֹ / {{סי|חָ}}זַר לְפָרוֹ וְכִפֶּר עַל בְּנֵי אַהֲרֹן קְדוֹשׁוֹ {{סי|טָ}}ס וּשְׁחָטוֹ וְקִבֵּל הַדָּם הוּא בְעַצְמוֹ / {{סי|זִ|1}}מְּנוֹ לִמְמָרֵס בּוֹ שֶׁלֹּא יִקְרַשׁ דָּמוֹ{{ש}} {{סי|יָ}}רוּץ בְּמַחְתַּת פַּרְוַיִם קַלָּה לַמִּזְבֵּחַ לִמְרוֹמוֹ / {{סי|יְ}}חַתֶּה לוֹחֲשׁוֹת בְּמַעֲזָבוֹ וְהוֹרִיד עִמּוֹ {{סי|כַּ}}ף קַלָּה וַאֲרֻכַּת יָד אֵלָיו הוֹצִיאוּ / {{סי|רָ|1}}צוּף לָהּ מַחְתָּה דַּקָּה מִן הַדַּקָּה הִמְצִיאוּ{{ש}} {{סי|לְ}}תוֹכָהּ קָדַר וְחָפַן וּכְמִדָּתָהּ הֵבִיאוּ / {{סי|לְ}}כַף נָתַן וְהִשְׂמִאיל וְהֵימִין הָאֵשׁ וְהֵבִיאוּ {{סי|מְ}}הַלֵּךְ בֵּין הַפָּרְכוֹת עַד בֹּאוֹ לִדְבִיר / {{סי|בֵּ|1}}ין בַּדָּיו מַחְתַּת הָאֵשׁ הֶחְבִּיר{{ש}} {{סי|נָ}}תַן אֶת הַקְּטֹרֶת וְחוּצָה לּוֹ הִצְבִּיר / הִתְפַּלֵּל קְצָרָה בְּצֵאתוֹ מִן הַדְּבִיר {{סי|סָ}}ר אֶל הַמְמָרֵס וְנָטַל דַּם הַפָּר / {{סי|רָ|1}}גַשׁ וְשָׁנָה בִּדְבִיר וּכְמַצְלִיף שְׁמֹנָה סִפָּר{{ש}} {{סי|עַ}}ד הַשָּׂעִיר בָּא וּשְׁחָטוֹ וְקִבֵּל דַּם בִּכְפָר / {{סי|עַ}}ל עָמְדוֹ עָמַד וְחִטְּאוֹ כָּרִאשׁוֹן וְכִפָּר {{סי|פָּ}}רֹכֶת יַז כְּמִשְׁפַּט כַּפֹּרֶת וַעֲשִׂיּוֹתָיו / {{סי|בָּ|1}}א לַמִּזְבֵּחַ סָגוּר וְטִהֲרוֹ וְכִלֵּל קַרְנוֹתָיו{{ש}} {{סי|צָ}}ת חֲלָבִים וְהַחַי הִטְעִין שִׁגְגַת עָם וַעֲוֹנוֹתָיו / {{סי|צִ}}וָּה לְעִתִּי לַעֲשׂוֹת לוֹ כָּל חֻקּוֹתָיו {{סי|קָ}}רָא פָּרָשָׁה בִּכְתַב וּבֶעָשׂוֹר בְּעַל פֶּה / וְקִדֵּשׁ וּפָשַׁט וְטָבַל וּשְׁמֹנָה לָבַשׁ לְמוּסָפֵי{{ש}} {{סי|רָ}}חַץ וְטָבַל וְקִדֵּשׁ בְּהִנְדּוּיִן עָט לְהִתְיַפֶּה / {{סי|רָ}}ץ לַמֻּצְנַע וּכְלֵי קְטֹרֶת הוֹצִיא לְתֻרְפֶּה {{סי|שָׁ}}לַח מַדָּיו בַּקֹּדֶשׁ וְהִגְנִיזָם נֶצַח / {{סי|נָ|1}}חַץ וְטָבַל וְקִדֵּשׁ וְצִיץ נָתַן עַל הַמֶּצַח{{ש}} {{סי|שָׁ}}חַט הַתָּמִיד וְאֵבָרָיו הִקְטִיר וְהֶעֱלָה לְצַח / {{סי|שֻׁ}}לַּם עֲבוֹדָתוֹ וְקִדֵּשׁ וּפָשַׁט וּבִגְדֵי חוֹל צִחְצַח {{סי|תַּ}}מְתִּי לְפָרֵשׁ בַּפֶּה עֲבֹדַת יוֹם כַּפָּרָה / {{סי|תְּ|1}}הִי אַזְכָּרָתָם כְּהַקְרָבָתָם בְּבֵית הַבְּחִירָה{{ש}} {{סי|תִּ}}שָּׂא חֲטָאֵינוּ וְכַשֶּׁלֶג וְכַצֶּמֶר תַּצְחִירָה / כְּאָז עַל גַּב שָׁלוּחַ בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה {{סי|תַּ}}רְנוּ לִמְצֹא כַפָּרָה וְאֵין בַּמֶּה לְהִתְכַּפֵּר / {{סי|נִ|1}}תְבַּטְּלוּ קָרְבָּנוֹת וּפַסּוּ מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר{{ש}} {{סי|תַּ}}מְצִיאֵנוּ כֹפֶר וְטַהֲרֵנוּ כְּכָל הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר / כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי סליחות]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] </noinclude> 0e345amxniuiuik61ydqexr6014v5ty צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת) 0 1731087 2942762 2025-06-19T12:00:10Z OpenLawBot 8112 [2942597] צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת), התשע"ב-2012 2942762 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל־גרבייה וג׳ת), התשע״ב–2012}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ב, 622|צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל־גרבייה וג׳ת)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7078.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)#סעיף 8|סעיפים 8}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)#סעיף 9|9}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)#סעיף 10|ו־10}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)|לחוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל־גרבייה וג׳ת), התש״ע–2010}} (להלן – חוק הפירוק), אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|ביטול אכרזה}} {{ח:ת}} אכרזת העיריות (באקה–ג׳ת, תיקון), התשס״ז–2007 – בטלה. {{ח:סעיף|2|תחום עיריית באקה אל־<wbr>גרבייה}} {{ח:ת}} תחום עיריית באקה אל־גרבייה יכלול גושים וחלקות רישום קרקע כמפורט להלן: {{ח:תת}} "גושים 8750 עד 8764, 8768, 8769, 8774 עד 8780, 8782, 8783 – בשלמותם; {{ח:תת}} גוש 8713 – חלקות 4, 13 וחלק מחלקות 11, 12 כמסומן במפה הערוכה בקנה מידה 1:10,000 והחתומה ביד שר הפנים ביום ג׳ בטבת התשע״ב (29 בדצמבר 2011), שהעתקים ממנה מופקדים במשרד הפנים, ירושלים, במשרד הממונה על מחוז חיפה ובמשרד עיריית באקה אל־גרבייה (להלן – המפה); {{ח:תת}} גוש 8714 – חלקה 15; {{ח:תת}} גוש 8765 – פרט לחלקות 1, 2 וחלק מחלקות 3, 4 כמסומן במפה; {{ח:תת}} גוש 8766 – חלקות 8 עד 19, 48 עד 50 וחלק מחלקות 20, 26, 42 עד 44, 47, 52, 53 כמסומןבמפה; {{ח:תת}} גוש 8767 – חלקה 54 וחלק מחלקות 51, 52 כמסומן במפה; {{ח:תת}} גוש 8770 – חלקות 55 עד 59, 64 עד 68, 74 עד 78 וחלק מחלקות 54, 61 עד 63, 73, 82 עד 84 כמסומן במפה; {{ח:תת}} גוש 8771 – פרט לחלק מחלקות 25, 27 כמסומן במפה; {{ח:תת}} גוש 8772 – פרט לחלקה 33 וחלק מחלקות 1, 29, 31 כמסומן במפה; {{ח:תת}} גוש 8773 – פרט לחלקות 38 עד 43 וחלק מחלקה 54 כמסומן במפה; {{ח:תת}} גוש 8781 – חלקות 1 עד 5, 9, 10, 12 עד 14, 16 עד 18 וחלק מחלקות 6, 11 כמסומן במפה; {{ח:תת}} גוש 8787 – חלק מחלקות 1, 4, 5 כמסומן במפה; {{ח:תת}} גוש 8809 – חלק מחלקות 63 עד 66, 73 כמסומן במפה; {{ח:תת}} גוש 8810 – חלקה 68; {{ח:תת}} גוש 8812 – חלקות 1 עד 3, 5, 7, 71, 72, 75, 80, 86 וחלק מחלקות 6, 8 עד 12, 51, 53, 54, 56, 73, 74, 76, 77, 79 כמסומן במפה; {{ח:תת}} גושים שאינם מוסדרים כמסומן במפה." {{ח:סעיף|3|תחום המועצה המקומית ג׳ת}} {{ח:ת}} תחום המועצה המקומית ג׳ת יכלול גושים וחלקות רישום כמפורט להלן: {{ח:תת}} "גושים 8811, 8815, 8818, 8819, 8820, 8821, 8822, 8823, 8824, 8825, 8826, 8827, 8828, 8829, 8830, 8831 – בשלמותם; {{ח:תת}} גוש 8771 – חלק מחלקות 25, 27 כמסומן במפה הערוכה בקנה מידה 1:10,000 והחתומה ביד שר הפנים ביום ג׳ בטבת התשע״ב (29 בדצמבר 2011), שהעתקים ממנה מופקדים במשרד הפנים, ירושלים, במשרד הממונה על מחוז חיפה ובמשרד המועצה המקומית ג׳ת (להלן – המפה); {{ח:תת}} גוש 8772 – חלקה 33 וחלק מחלקות 1, 29, 31 כמסומן במפה; {{ח:תת}} גוש 8773 – חלקות 38 עד 43 וחלק מחלקה 54 כמסומן במפה; {{ח:תת}} גוש 8781 – חלקות 7, 8, 15 וחלק מחלקות 6, 11 כמסומן במפה; {{ח:תת}} גוש 8809 – פרט לחלק מחלקות 63 עד 66, 73 כמסומן במפה; {{ח:תת}} גוש 8810 – פרט לחלקה 68; {{ח:תת}} גוש 8812 – חלקות 4, 13 עד 50, 52, 55, 57 עד 70, 78, 81 עד 85 וחלק מחלקות 6, 8 עד 12, 51, 53, 54, 56, 73, 74, 76, 77, 79 כמסומן במפה; {{ח:תת}} גוש 8813 – פרט לחלקות 1 עד 8, 17 עד 19, 88 וחלק מחלקה 87 כמסומן במפה; {{ח:תת}} גוש 8816 – חלקות 1 עד 15, 19 עד 54, 84, 86, 87, 89, 90 וחלק מחלקות 16 עד 18, 67, 68, 88 כמסומן במפה; {{ח:תת}} גוש 8817 – חלק מחלקה 83 כמסומן במפה; {{ח:תת}} גוש 8840 – פרט לחלקה 11; {{ח:תת}} גוש 8841 – פרט לחלקות 13 עד 17, 25, 41, 46, 49; {{ח:תת}} גושים שאינם מוסדרים כמסומן במפה." {{ח:סעיף|4|עיריית באקה אל־<wbr>גרבייה חליפתה של עיריית באקה–<wbr>ג׳ת}} {{ח:תת|(א)}} עיריית באקה אל־גרבייה תהיה חליפתה של עיריית באקה–ג׳ת לגבי השטח שהיה בתחום השיפוט של עיריית באקה–ג׳ת ערב יום הביטול כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק הפירוק}} (להלן – יום הביטול), והכלול בתחומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, לגבי זכויות במקרקעין, לרבות בעלות או חזקה במקרקעין וכן כל זכות ראויה או מוחזקת וכל טובת הנאה שהיו לה אותה שעה במקרקעין, ככל שהם בתחום השטח האמור, ולעניין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים שהטילה עיריית באקה–ג׳ת וטרם נגבו. {{ח:תת|(ב)}} עיריית באקה אל־גרבייה תהיה חליפתה של עירית באקה–ג׳ת ביחס למיטלטלין המצויים בתחום השיפוט האמור בסעיף קטן (א) וכן לזכויות ולחובות שלא נזכרו בסעיף קטן (א), למעט לגבי זכויות וחובות אשר נקבע לגביהן אחרת ברשימה המופקדת לעיון הציבור, במשרדי הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים בחיפה (להלן – הרשימה). {{ח:תת|(ג)}} עיריית באקה אל־גרבייה תהיה חליפתה של עיריית באקה–ג׳ת בכל הליך משפטי שהיה תלוי ועומד ערב יום הביטול מטעם העירייה או נגדה, הנוגע לתחומה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, למעט הליכים משפטיים אשר נקבע לגביהם אחרת ברשימה. {{ח:סעיף|5|המועצה המקומית ג׳ת חליפתה של עיריית באקה–<wbr>ג׳ת}} {{ח:תת|(א)}} המועצה המקומית ג׳ת תהיה חליפתה של עיריית באקה–ג׳ת לגבי השטח שהיה בתחום השיפוט של עיריית באקה–ג׳ת ערב יום הביטול, הכלול בתחומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, לגבי זכויות במקרקעין, לרבות בעלות או חזקה במקרקעין וכן כל זכות ראויה או מוחזקת וכל טובת הנאה שהיו לה אותה שעה במקרקעין, ככל שהם בתחום השטח האמור, ולעניין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים שהטילה עיריית באקה–ג׳ת וטרם נגבו. {{ח:תת|(ב)}} המועצה המקומית ג׳ת תהיה חליפתה של עירית באקה–ג׳ת ביחס למיטלטלין המצויים בתחום השיפוט האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} וכן לזכויות ולחובות שלא נזכרו בסעיף קטן (א), למעט לגבי זכויות וחובות אשר נקבע לגביהן אחרת ברשימה. {{ח:תת|(ג)}} המועצה המקומית ג׳ת תהיה חליפתה של עיריית באקה–ג׳ת בכל הליך משפטי שהיה תלוי ועומד ערב יום הביטול מטעם העירייה או נגדה, הנוגע לתחומה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, למעט לגבי הליכים משפטיים אשר נקבע לגביהן אחרת ברשימה. {{ח:סעיף|6|המשכת הליכים}} {{ח:ת}} אדם שערב יום הביטול היה רשאי להגיש ערר, ערעור או כיוצא באלה לעיריית באקה–ג׳ת, יהיה רשאי להגישם לעיריית באקה אל־גרבייה – ביחס לשטח המפורט {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ולמועצה המקומית ג׳ת – ביחס לשטח המפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}; המועד האחרון להגשת ערר, ערעור או כיוצא באלה יוארך בשלושים ימים נוספים. {{ח:סעיף|7|הוראות לעניין תביעות}} {{ח:ת}} אדם שערב יום הביטול היתה לו עילת תביעה כנגד עיריית באקה–ג׳ת שלא היתה ידועה לפני יום הביטול או שהיתה לו תביעה כנגד עיריית באקה–ג׳ת שלא נכללה ברשימה, ואותה עילת תביעה או תביעה אינה ביחס לשטח המפורט {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}}, יחליט הממונה על מחוז חיפה איזו מן הרשויות המקומיות תהיה חליפתה של עיריית באקה–ג׳ת לעילת התביעה או לתביעה, לפי העניין, או לחלקיה. קבע הממונה כי שתי הרשויות המקומיות חליפות של עיריית באקה–ג׳ת לעילת התביעה או לתביעה, לפי העניין – יורה על חלוקת האחריות ביניהן. {{ח:סעיף|8|הוראות לעניין עובדים}} {{ח:תת|(א)}} עובדי עיריית באקה–ג׳ת אשר התקבלו כדין לעבודה בעיריית באקה–ג׳ת ערב יום הביטול, יהיו לעובדי עיריית באקה אל־גרבייה או לעובדי המועצה המקומית ג׳ת וישובצו בהן לפי החלוקה המפורטת ברשימה, ויחולו לגבי מעבר עובדים כאמור, ההוראות הקבועות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)#סעיף 9|בסעיף 9(א) לחוק הפירוק}}. {{ח:תת|(ב)}} אין בצו זה או ברשימה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה)#סעיף 108|סעיף 108 לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל״ז–1977}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 174א|וסעיף 174א לפקודת העיריות}}. {{ח:תת|(ג)}} עובדים אשר התקבלו שלא כדין לעבודה בעיריית באקה–ג׳ת ערב יום הביטול, העסקתם תופסק לא יאוחר מיום פרסום הצו והם לא יהיו עובדי עיריית באקה אל־גרבייה או עובדי המועצה המקומית ג׳ת; תשלום תנאי פרישתם יהיה בהתאם להוראות הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים. {{ח:תת|(ד)}} אדם שערב יום הביטול היה זכאי לתשלום קצבה חודשית מקופת באקה–ג׳ת, יהיה זכאי לקבלו מעיריית באקה אל־גרבייה או מהמועצה המקומית ג׳ת לפי הקבוע ברשימה. {{ח:סעיף|9|הוראות מעבר לעניין תקציב}} {{ח:תת|(א)}} מיום הביטול ועד לאישור תקציב כדין בידי עיריית באקה אל־גרבייה והמועצה המקומית ג׳ת, תהיה כל רשות מקומית רשאית להוציא בכל חודש סכום השווה לחלק השנים עשר מהחלק היחסי של הרשות בתקציב עיריית באקה–ג׳ת ובכפוף להתאמות שיאשר שר הפנים; בסעיף זה, ”החלק היחסי של הרשות בתקציב עיריית באקה–ג׳ת“ – לגבי עיריית באקה אל־גרבייה – 71% ולגבי המועצה המקומית ג׳ת – 29%. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מיום הביטול תהיה כל רשות מקומית רשאית להוציא סכומים בהתאם לתקציבים בלתי רגילים שאושרו בידי עיריית באקה–ג׳ת לפי הרשימה, וזאת עד לשינויים לפי דין. {{ח:סעיף|10|נציגות בגופי סמך}} {{ח:ת}} לכל אחת מהרשויות המקומיות יהיו נציגים באיגודי ערים, תאגיד המים וועדות התכנון והבנייה בהתאם לקבוע ברשימה. {{ח:סעיף|11|שינוי הרשימה}} {{ח:ת}} שר הפנים יהיה רשאי לשנות את הרשימה. {{ח:סעיף|12|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של צו זה ביום הביטול, למעט {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)}}, אשר תחילתו תהיה ביום הפרסום. {{ח:חתימות|ג׳ בטבת התשע״ב (29 בדצמבר 2011)}} * '''אליהו ישי'''<br>שר הפנים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] nydligmw9all7o98tqrwsycjv350y2w צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת) 0 1731088 2942763 2025-06-19T12:00:11Z OpenLawBot 8112 הפניה 2942763 wikitext text/x-wiki #הפניה [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)]] qz9ujrv2q35gvpq73y7nn4u91u29d54 שיחת מקור:צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת) 117 1731089 2942764 2025-06-19T12:00:12Z OpenLawBot 8112 הפניה 2942764 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)]] bhtuvp7gd0naogi9ayjr9h0stqk5d4e שיחה:צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת) 1 1731090 2942765 2025-06-19T12:00:13Z OpenLawBot 8112 דף ריק 2942765 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 שיחת משתמש:2A01:6500:A101:C089:90D7:1C82:240:298C 3 1731091 2942771 2025-06-19T12:17:39Z Nahum 68 /* תודה והזמנה */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 2942771 wikitext text/x-wiki == תודה והזמנה == {{תודה|מגן אברהם על אורח חיים קסז}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:17, 19 ביוני 2025 (IDT) 2h8l4dvphwh8rg1exvwt1dvasfh3kmt אין אדיר כה' 0 1731092 2942777 2025-06-19T14:07:44Z מו יו הו 37729 הפניה לדף [[מפי אל]] 2942777 wikitext text/x-wiki #הפניה:[[מפי אל]] 5wweqi5dsfz1z7qqzdbj70bmrbapd3e יבוא אדיר במהרה 0 1731093 2942789 2025-06-19T15:22:46Z מו יו הו 37729 יצירת דף עם התוכן "<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> יָבוֹא {{סי|אַ}}דִּיר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|בָּ}}חוּר בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵל..." 2942789 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> יָבוֹא {{סי|אַ}}דִּיר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|בָּ}}חוּר בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|גָּ}}דוֹל בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|דָּ}}גוּל בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|הָ}}דוּר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|וָ}}תִיק בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|זַ}}כַּאי בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|חָ}}סִיד בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|טָ}}הוֹר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|יָ}}שָׁר בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|כַּ}}בִּיר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|לָ}}מוּד בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|מ}}וֹשִׁיעַ בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|נ}}וֹרָא בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|סַ}}גִּיב בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|עִ}}זּוּז בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|פּ}}וֹדֶה בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|צַ}}דִּיק בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|קָ}}דוֹשׁ בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|רַ}}חוּם בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|שַׁ}}דַּי בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|תַּ}}קִּיף בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> 8ij7yeok3khc148lbcy7ghde3wph8v2 2942791 2942789 2025-06-19T15:29:54Z מו יו הו 37729 2942791 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> יָבוֹא {{סי|אַ}}דִּיר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|בָּ}}חוּר בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|גָּ}}דוֹל בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|דָּ}}גוּל בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|הָ}}דוּר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|וָ}}תִיק בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|זַ}}כַּאי בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|חָ}}סִיד בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|טָ}}הוֹר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|יָ}}שָׁר בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|כַּ}}בִּיר בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|לִ}}מּוּד בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|מ}}וֹשִׁיעַ בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|נ}}וֹרָא בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|סַ}}גִּיב בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|עִ}}זּוּז בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|פּ}}וֹדֶה בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|צַ}}דִּיק בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|קָ}}דוֹשׁ בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|רַ}}חוּם בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} יָבוֹא {{סי|שַׁ}}דַּי בִּמְהֵרָה. יָבוֹא {{סי|תַּ}}קִּיף בְּיָמֵינוּ. {{רפרן|יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְבַשְׂרֵנוֹ. יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ.|יוֹם גִּילָה. יוֹם רִנָּה. יוֹם דִּיצָה. יוֹם חֶדְוָה. יָבוֹא אֵלֵינוּ.}} <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> scrfzr7xaoomkob8e3yp2m69ocfz8ec חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת) 0 1731094 2942800 2025-06-19T17:21:26Z Fuzzy 29 הפניה לדף [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)]] 2942800 wikitext text/x-wiki #הפניה [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)]] 6r7vrufgl35o1vxy9tkh2g0494bkl69 מקור:צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה) 116 1731095 2942804 2025-06-19T17:34:03Z Fuzzy 29 צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025 2942804 wikitext text/x-wiki <שם> צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025 <מקור> ((ק"ת תשפ"ה, 1848|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)|11887)), ((1946|תיקון|11902)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 5]] [[+|ו-15]] [[לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957]], אני מצווה לאמור: @ 1. הגדרות : בצו זה - :- "גפ"מ" - גז פחמימני מעובה כהגדרתו [[בחוק הגפ"מ]]; :- "חוק הגפ"מ" - [[=חוק הגפ"מ|חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א-2020]]; :- "מיתקן גז טעון היתר" - כהגדרתו [[בחוק הגפ"מ]]; :- "מערכת הביטחון" - כהגדרתה [[בסעיף 69 לחוק הגפ"מ]]; :- "מפעל חיוני" - כהגדרתו [[בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967]]; :- "המנהלת" - מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות; :- "ספק גפ"מ" - בעל רישיון ספק גז כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הגפ"מ]]; :- "צרכן" - צרכן גז כהגדרתו [[בחוק הגפ"מ]]. @ 2. הוראת שעה (תיקון: תשפ"ה) : על אף האמור [[בתקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מכירת גז על ידי בתי זיקוק וספקי גז), התש"ע-2009]], בתקופה שעד יום א' בתמוז התשפ"ה (27 ביוני 2025), המנהלת רשאית, אם שוכנעה כי הדבר דרוש לצורך הספקה סדירה של גפ"מ לצרכנים - : (1) לדרוש מספק גפ"מ למסור לה דיווח בדבר כמות הגז שמכר לכל אחד מספקי הגפ"מ האחרים, כמות הגז שרכש מכל אחד מספקי הגפ"מ האחרים, כמות הגז שסיפק בעצמו או באמצעות סוכן לכל צרכניו לפי סוגיהם וכמות הגז שהוא מחזיק במיתקני גז טעוני היתר שהוא מפעיל בעצמו או באמצעות סוכן; דיווח לפי פסקה זו יהיה לגבי תקופה שלא תעלה על 12 חודשים שקדמו למועד דרישת הדיווח; : (2) להורות לספק גפ"מ למכור או לספק לספק גפ"מ אחר או לצרכן, גפ"מ או להימנע ממכירה או מהספקה של גפ"מ, הכול בכמות שעליה תורה, בשים לב לכמות הגפ"מ שבה הוא מחזיק, או לפי סדר קדימויות שתורה ובלוחות זמנים ומאתרים שתורה, בשים לב לחיוניות השירות שניתן על ידי הצרכן, ובין השאר שירות שניתן לטיפול באוכלוסייה רגישה, ובכלל זה קשישים וחולים, וכן שירות שנדרש לאספקת מוצר חיוני ושירות שנדרש לתפקוד התקין של מערכת הביטחון ושל מפעלים חיוניים; : (3) להורות לספק גפ"מ לרכוש גפ"מ או לקבל הספקה של גפ"מ מספק גפ"מ אחר, בכמות שעליה תורה, בלוחות זמנים ומאתרים שתורה. <פרסום> י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) <חתימה> אלי כהן שר האנרגיה והתשתיות 78a4wm1ezprzcs3t37iv6z9fut86t05 2942809 2942804 2025-06-19T17:48:04Z Fuzzy 29 צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025 2942809 wikitext text/x-wiki <שם> צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025 <מקור> ((ק"ת תשפ"ה, 1848|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)|11887)), ((1946|תיקון|11902)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 5]] [[+|ו-15]] [[לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957]], אני מצווה לאמור: @ 1. הגדרות : בצו זה - :- "גפ"מ" - גז פחמימני מעובה כהגדרתו [[#1|בחוק הגפ"מ]]; :- "חוק הגפ"מ" - [[=חוק הגפ"מ|חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א-2020]]; :- "מיתקן גז טעון היתר" - כהגדרתו [[#1|בחוק הגפ"מ]]; :- "מערכת הביטחון" - כהגדרתה [[בסעיף 69 לחוק הגפ"מ]]; :- "מפעל חיוני" - כהגדרתו [[בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967]]; :- "המנהלת" - מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות; :- "ספק גפ"מ" - בעל רישיון ספק גז כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הגפ"מ]]; :- "צרכן" - צרכן גז כהגדרתו [[#1|בחוק הגפ"מ]]. @ 2. הוראת שעה (תיקון: תשפ"ה) : על אף האמור [[בתקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מכירת גז על ידי בתי זיקוק וספקי גז), התש"ע-2009]], בתקופה שעד יום א' בתמוז התשפ"ה (27 ביוני 2025), המנהלת רשאית, אם שוכנעה כי הדבר דרוש לצורך הספקה סדירה של גפ"מ לצרכנים - : (1) לדרוש מספק גפ"מ למסור לה דיווח בדבר כמות הגז שמכר לכל אחד מספקי הגפ"מ האחרים, כמות הגז שרכש מכל אחד מספקי הגפ"מ האחרים, כמות הגז שסיפק בעצמו או באמצעות סוכן לכל צרכניו לפי סוגיהם וכמות הגז שהוא מחזיק במיתקני גז טעוני היתר שהוא מפעיל בעצמו או באמצעות סוכן; דיווח לפי פסקה זו יהיה לגבי תקופה שלא תעלה על 12 חודשים שקדמו למועד דרישת הדיווח; : (2) להורות לספק גפ"מ למכור או לספק לספק גפ"מ אחר או לצרכן, גפ"מ או להימנע ממכירה או מהספקה של גפ"מ, הכול בכמות שעליה תורה, בשים לב לכמות הגפ"מ שבה הוא מחזיק, או לפי סדר קדימויות שתורה ובלוחות זמנים ומאתרים שתורה, בשים לב לחיוניות השירות שניתן על ידי הצרכן, ובין השאר שירות שניתן לטיפול באוכלוסייה רגישה, ובכלל זה קשישים וחולים, וכן שירות שנדרש לאספקת מוצר חיוני ושירות שנדרש לתפקוד התקין של מערכת הביטחון ושל מפעלים חיוניים; : (3) להורות לספק גפ"מ לרכוש גפ"מ או לקבל הספקה של גפ"מ מספק גפ"מ אחר, בכמות שעליה תורה, בלוחות זמנים ומאתרים שתורה. <פרסום> י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) <חתימה> אלי כהן שר האנרגיה והתשתיות 6yyvikhj8aps8mn99u6evyman12e7q0 מקור:צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה) 116 1731096 2942808 2025-06-19T17:45:12Z Fuzzy 29 צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025 2942808 wikitext text/x-wiki <שם> צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025 <מקור> ((ק"ת תשפ"ה, 1850|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)|11888)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 5]] [[+|ו-15]] [[לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור: @ 1. הגדרות : בצו זה - :- "דס"ל" - דלק סילונים; :- "המנהלת" - מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות; :- "השר" - שר האנרגיה והתשתיות; :- "מוצר דלק" - בנזין, סולר או דס"ל; :- "מכלית כביש" - משאית להובלת דלק בצובר; :- "ספק מוצרי דלק" או "ספק" - בית זיקוק וכל חברה העוסקת בייצור או במכירה של מוצר דלק, בין לחברה אחרת ובין לצרכנים, וכן מי שעוסק במתן שירותי תשתית של דלק; :- "שירות תשתית" - אחסון, הזרמה, הובלה במכליות כביש, ניפוק או הספקה של מוצר דלק; :- "תחנות צי ברזל" - תחנות תדלוק ציבוריות, שהוכרזו כשירותים חיוניים, ומינהל הדלק קבע כי יקבלו תיעדוף בהספקת דלק בשעת חירום. @ 2. הוראות המנהלת : (א) בתקופה שעד יום א' בתמוז התשפ"ה (27 ביוני 2025), המנהלת רשאית, אם שוכנעה כי הדבר דרוש לצורך הספקה סדירה של מוצר דלק לצרכנים, לתת לספק הוראות בדבר - :: (1) סוגים וכמויות של מוצר דלק שימכור או שיספק, הלקוחות, הצרכנים והאתרים שלהם ימכור את מוצר הדלק, לרבות סדרי קדימויות במכירה ולוחות זמנים להספקה של מוצר הדלק, וכן הספקים שמהם ירכוש את מוצר הדלק; :: (2) האופן שבו ספק ייתן שירותי תשתית, לרבות הוראות בדבר סדר הקדימויות במתן השירותים; :: (3) דיווח למנהלת, במתכונת הקבועה [[בתוספת]], וכל דיווח נוסף הנדרש לביצוע צו זה ולניהול הביקוש במשק הדלק בשעת חירום ולפיקוח עליו, והכול במתכונת שתורה עליה מנהלת מינהל הדלק לספק, ובפילוח לפי סוגים כפי שיפורטו בהוראות המנהלת לספק; דיווח לפי פסקה זו יידרש לגבי תקופה שלא תעלה על 12 חודשים שקדמו למועד דרישת הדיווח. : (ב) הוראות המנהלת כאמור בסעיף קטן (א) יינתנו בשים לב לכמות מוצר הדלק שהספק מחזיק, מוכר או נותן לגביו שירות, בשים לב לחיוניות השירות שניתן על ידי הצרכן, ובין השאר שירות הניתן לאוכלוסייה רגישה, ובכלל זה קשישים וחולים, וכן שירות שנדרש לאספקת מוצר חיוני ושירות שנדרש לתפקוד התקין של מערכת הביטחון ושל מפעלים חיוניים. @ 3. הודעה על מתן הוראה ראשונה לעניין סולר : המנהלת תמסור הודעה לחברות המפעילות תחנות תדלוק ציבוריות על מתן הוראה ראשונה לפי צו זה לעניין סולר בתוך 48 שעות ממתן ההוראה. == תוספת == ==== ((([[סעיף 2(א)(3)]]))) ==== === מתכונת דיווח טבלת אספקת דלק יומית === ==== שם הספק: ......................... תאריך דיווח: ............... שעת דיווח: ............... ==== : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! rowspan="2" | רמת עדיפות !! rowspan="2" | סקטור !! rowspan="2" | קטגוריה !! rowspan="2" | שם המפעל החיוני/הצרכן !! rowspan="2" | שם האתר שאליו סופק הדלק !! rowspan="2" | שם מיתקן הניפוק !! colspan="3" | כמות שנופקה (בק"ל) !! rowspan="2" | הערות |- ! דס"ל !! סולר !! בנזין |- | || || || || || || || || || |} <פרסום> י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) <חתימה> אלי כהן שר האנרגיה והתשתיות 3rijgpcxna3oaypj3ym3kedta4emoa7 צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה) 0 1731097 2942811 2025-06-19T18:00:08Z OpenLawBot 8112 [2942809] צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025 2942811 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ״מ) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 1848|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ״מ) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11887.pdf}}, {{ח:תיבה|1946|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11902.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 15|ו־15}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בצו זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גפ״מ“ – גז פחמימני מעובה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה#סעיף 1|בחוק הגפ״מ}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגפ״מ“ – {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה|חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן גז טעון היתר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה#סעיף 1|בחוק הגפ״מ}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה#סעיף 69|בסעיף 69 לחוק הגפ״מ}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל חיוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהלת“ – מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק גפ״מ“ – בעל רישיון ספק גז כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק הגפ״מ}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – צרכן גז כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה#סעיף 1|בחוק הגפ״מ}}. {{ח:סעיף|2|הוראת שעה|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מכירת גז על ידי בתי זיקוק וספקי גז)|בתקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מכירת גז על ידי בתי זיקוק וספקי גז), התש״ע–2009}}, בתקופה שעד יום א׳ בתמוז התשפ״ה (27 ביוני 2025), המנהלת רשאית, אם שוכנעה כי הדבר דרוש לצורך הספקה סדירה של גפ״מ לצרכנים – {{ח:תת|(1)}} לדרוש מספק גפ״מ למסור לה דיווח בדבר כמות הגז שמכר לכל אחד מספקי הגפ״מ האחרים, כמות הגז שרכש מכל אחד מספקי הגפ״מ האחרים, כמות הגז שסיפק בעצמו או באמצעות סוכן לכל צרכניו לפי סוגיהם וכמות הגז שהוא מחזיק במיתקני גז טעוני היתר שהוא מפעיל בעצמו או באמצעות סוכן; דיווח לפי פסקה זו יהיה לגבי תקופה שלא תעלה על 12 חודשים שקדמו למועד דרישת הדיווח; {{ח:תת|(2)}} להורות לספק גפ״מ למכור או לספק לספק גפ״מ אחר או לצרכן, גפ״מ או להימנע ממכירה או מהספקה של גפ״מ, הכול בכמות שעליה תורה, בשים לב לכמות הגפ״מ שבה הוא מחזיק, או לפי סדר קדימויות שתורה ובלוחות זמנים ומאתרים שתורה, בשים לב לחיוניות השירות שניתן על ידי הצרכן, ובין השאר שירות שניתן לטיפול באוכלוסייה רגישה, ובכלל זה קשישים וחולים, וכן שירות שנדרש לאספקת מוצר חיוני ושירות שנדרש לתפקוד התקין של מערכת הביטחון ושל מפעלים חיוניים; {{ח:תת|(3)}} להורות לספק גפ״מ לרכוש גפ״מ או לקבל הספקה של גפ״מ מספק גפ״מ אחר, בכמות שעליה תורה, בלוחות זמנים ומאתרים שתורה. {{ח:חתימות|י״ז בסיוון התשפ״ה (13 ביוני 2025)}} * '''אלי כהן'''<br>שר האנרגיה והתשתיות {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 06ppxi99977sgsqpbbbnw39jbozfp1n שיחת מקור:צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה) 117 1731098 2942812 2025-06-19T18:00:09Z OpenLawBot 8112 הפניה 2942812 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] j7698dzxwdhkfkjfbpy8zi7nso4noda שיחה:צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה) 1 1731099 2942813 2025-06-19T18:00:10Z OpenLawBot 8112 דף ריק 2942813 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה) 0 1731100 2942820 2025-06-19T18:00:17Z OpenLawBot 8112 הפניה 2942820 wikitext text/x-wiki #הפניה [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה) (תשפ"ד)]] mncl2syh2xblpj1ertrh943bv9ohhfd 2942913 2942820 2025-06-20T06:00:07Z OpenLawBot 8112 [2942823] תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025 2942913 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 1870|תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11895.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 27|ו־27(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|לחוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהתייעצות עם חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת}} ”בית דין“ – בית דין רבני אזורי ובית הדין הרבני הגדול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדר התדיינות“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה|חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, התשע״ה–2014}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב חירום מיוחד“ – מצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע, ובשל כך לא ניתן לקיים פעילות שגרתית בבתי הדין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש בית דין“ – כל אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לגבי בית הדין הרבני הגדול – נשיא בית הדין הרבני הגדול או דיין אחר של בית הדין הרבני הגדול שהנשיא הסמיך לכך; {{ח:תתת|(2)}} לגבי בית דין רבני אזורי – ראש אבות בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן, ואם אין בבית הדין ראש אבות בית דין – אב בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן; מכהנים בבית דין רבני כמה אבות בית דין, יהיה ראש בית הדין הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם. {{ח:סעיף|2|החלת התקנות}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 5}}, כולן או מקצתן, יחולו על בתי הדין, כולם או מקצתם, אם פרסם השר לשירותי דת הודעה על כך בשל מצב חירום מיוחד (להלן – ההודעה). {{ח:תת|(ב)}} תחולתן של התקנות כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מן המועד שנקבע בהודעה, אף אם קדם לפרסומה ברשומות, ועד למועד שייקבע. {{ח:תת|(ג)}} פרסום הודעה כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה בסמוך, ככל האפשר, למועד חתימתה, באתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים, וכן בשידורי רדיו או טלוויזיה או בשני עיתונים יומיים וכמו כן ייעשה ברשומות; הנוסח שפורסם ברשומות הוא המחייב אף אם קדם לו פרסום בדרך אחרת. {{ח:סעיף|3|עניינים שבהם יקוימו הליכים}} {{ח:תת|(א)}} בתקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר; {{ח:תתת|(2)}} בקשות לסעד דחוף לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות#סעיף 5|סעיף 5(א)(3) לחוק להסדר התדיינויות}}; {{ח:תתת|(3)}} בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות#סעיף 3|בסעיף 3(ה) לחוק להסדר התדיינויות}} בעניינים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} העברת ילד למסגרת חינוכית; {{ח:תתתת|(ב)}} טיפול פסיכולוגי בקטין; {{ח:תתתת|(ג)}} מקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם; {{ח:תתת|(4)}} בקשות דחופות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון)|חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט״ז–1956}}; {{ח:תתת|(5)}} בקשות דחופות לפי {{ח:חיצוני|חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)|חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג–1953}}, שנועדו למנוע עיגון; {{ח:תתת|(6)}} הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001}}; {{ח:תתת|(7)}} בקשות דחופות לבירור יהדות אם כבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין; {{ח:תתת|(8)}} בקשות דחופות לאישור הסכם גירושין או מתן היתר נישואין; {{ח:תתת|(9)}} סידור גט; {{ח:תתת|(10)}} עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם. {{ח:תת|(ב)}} ראש בית דין יחליט לגבי הדחיפות לעניין תקנות משנה (א)(1), (3) עד (5) ו־(7). {{ח:תת|(ג)}} מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, להורות כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) לא יידון, כי הליך מסוים שאינו נמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) – יידון; כי בהליך מסוים יתקיים דיון במותב של שלושה. {{ח:סעיף|4|הארכת מועדים}} {{ח:ת}} תקופת תוקפה של ההודעה לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שהורה בית הדין, ובכלל זה מניין ימי תקופת עיכוב ההליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה–2014}}, אלא אם כן הורה בית הדין אחרת בהחלטה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:סעיף|5|אגרה}} {{ח:ת}} אגרה שיש לשלמה, לפני תחילת הליך, לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 27|סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, יידחה תשלומה עד תום תקופת תוקפה של ההודעה, אם הוגשה עם פתיחת ההליך בקשה לכך. {{ח:סעיף|6|תוקף}} {{ח:ת}} תוקפן של תקנות אלה לשלושה חודשים. {{ח:חתימות|כ׳ בסיוון התשפ״ה (16 ביוני 2025)}} * '''מיכאל מלכיאלי'''<br>השר לשירותי דת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] kb4p4vyz0h3gile5ygaosyuty52x44t 2942971 2942913 2025-06-20T10:30:15Z OpenLawBot 8112 [2942969] 2942971 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 1870|תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11895.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 27|ו־27(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|לחוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהתייעצות עם חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת}} ”בית דין“ – בית דין רבני אזורי ובית הדין הרבני הגדול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדר התדיינות“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה|חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, התשע״ה–2014}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב חירום מיוחד“ – מצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע, ובשל כך לא ניתן לקיים פעילות שגרתית בבתי הדין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש בית דין“ – כל אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לגבי בית הדין הרבני הגדול – נשיא בית הדין הרבני הגדול או דיין אחר של בית הדין הרבני הגדול שהנשיא הסמיך לכך; {{ח:תתת|(2)}} לגבי בית דין רבני אזורי – ראש אבות בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן, ואם אין בבית הדין ראש אבות בית דין – אב בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן; מכהנים בבית דין רבני כמה אבות בית דין, יהיה ראש בית הדין הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם. {{ח:סעיף|2|החלת התקנות}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 5}}, כולן או מקצתן, יחולו על בתי הדין, כולם או מקצתם, אם פרסם השר לשירותי דת הודעה על כך בשל מצב חירום מיוחד (להלן – ההודעה). {{ח:תת|(ב)}} תחולתן של התקנות כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מן המועד שנקבע בהודעה, אף אם קדם לפרסומה ברשומות, ועד למועד שייקבע. {{ח:תת|(ג)}} פרסום הודעה כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה בסמוך, ככל האפשר, למועד חתימתה, באתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים, וכן בשידורי רדיו או טלוויזיה או בשני עיתונים יומיים וכמו כן ייעשה ברשומות; הנוסח שפורסם ברשומות הוא המחייב אף אם קדם לו פרסום בדרך אחרת. {{ח:סעיף|3|עניינים שבהם יקוימו הליכים}} {{ח:תת|(א)}} בתקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר; {{ח:תתת|(2)}} בקשות לסעד דחוף לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה#סעיף 5|סעיף 5(א)(3) לחוק להסדר התדיינויות}}; {{ח:תתת|(3)}} בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה#סעיף 3|בסעיף 3(ה) לחוק להסדר התדיינויות}} בעניינים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} העברת ילד למסגרת חינוכית; {{ח:תתתת|(ב)}} טיפול פסיכולוגי בקטין; {{ח:תתתת|(ג)}} מקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם; {{ח:תתת|(4)}} בקשות דחופות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון)|חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט״ז–1956}}; {{ח:תתת|(5)}} בקשות דחופות לפי {{ח:חיצוני|חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)|חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג–1953}}, שנועדו למנוע עיגון; {{ח:תתת|(6)}} הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001}}; {{ח:תתת|(7)}} בקשות דחופות לבירור יהדות אם כבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין; {{ח:תתת|(8)}} בקשות דחופות לאישור הסכם גירושין או מתן היתר נישואין; {{ח:תתת|(9)}} סידור גט; {{ח:תתת|(10)}} עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם. {{ח:תת|(ב)}} ראש בית דין יחליט לגבי הדחיפות לעניין תקנות משנה (א)(1), (3) עד (5) ו־(7). {{ח:תת|(ג)}} מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, להורות כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) לא יידון, כי הליך מסוים שאינו נמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) – יידון; כי בהליך מסוים יתקיים דיון במותב של שלושה. {{ח:סעיף|4|הארכת מועדים}} {{ח:ת}} תקופת תוקפה של ההודעה לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שהורה בית הדין, ובכלל זה מניין ימי תקופת עיכוב ההליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה–2014}}, אלא אם כן הורה בית הדין אחרת בהחלטה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:סעיף|5|אגרה}} {{ח:ת}} אגרה שיש לשלמה, לפני תחילת הליך, לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 27|סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, יידחה תשלומה עד תום תקופת תוקפה של ההודעה, אם הוגשה עם פתיחת ההליך בקשה לכך. {{ח:סעיף|6|תוקף}} {{ח:ת}} תוקפן של תקנות אלה לשלושה חודשים. {{ח:חתימות|כ׳ בסיוון התשפ״ה (16 ביוני 2025)}} * '''מיכאל מלכיאלי'''<br>השר לשירותי דת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] izqd4jkbt81gskz9ql6bvf1revyx2jv מקור:תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה) 116 1731101 2942823 2025-06-19T18:01:53Z Fuzzy 29 תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025 2942823 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025 <מקור> ((ק"ת תשפ"ה, 1870|תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|11895)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 13]] [[+|ו-27(א)(1)]] [[לחוק הדיינים, התשט"ו-1955]], בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהתייעצות עם חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - : "בית דין" - בית דין רבני אזורי ובית הדין הרבני הגדול; :- "חוק להסדר התדיינות" - [[=חוק להסדר התדיינות|חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014]]; :- "מצב חירום מיוחד" - מצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע, ובשל כך לא ניתן לקיים פעילות שגרתית בבתי הדין; :- "ראש בית דין" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לגבי בית הדין הרבני הגדול - נשיא בית הדין הרבני הגדול או דיין אחר של בית הדין הרבני הגדול שהנשיא הסמיך לכך; :: (2) לגבי בית דין רבני אזורי - ראש אבות בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן, ואם אין בבית הדין ראש אבות בית דין - אב בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן; מכהנים בבית דין רבני כמה אבות בית דין, יהיה ראש בית הדין הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. @ 2. החלת התקנות : (א) [[תקנות 3 עד 5]], כולן או מקצתן, יחולו על בתי הדין, כולם או מקצתם, אם פרסם השר לשירותי דת הודעה על כך בשל מצב חירום מיוחד (להלן - ההודעה). : (ב) תחולתן של התקנות כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מן המועד שנקבע בהודעה, אף אם קדם לפרסומה ברשומות, ועד למועד שייקבע. : (ג) פרסום הודעה כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה בסמוך, ככל האפשר, למועד חתימתה, באתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים, וכן בשידורי רדיו או טלוויזיה או בשני עיתונים יומיים וכמו כן ייעשה ברשומות; הנוסח שפורסם ברשומות הוא המחייב אף אם קדם לו פרסום בדרך אחרת. @ 3. עניינים שבהם יקוימו הליכים : (א) בתקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן: :: (1) בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר; :: (2) בקשות לסעד דחוף לפי [[סעיף 5(א)(3) לחוק להסדר התדיינויות]]; :: (3) בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה [[בסעיף 3(ה) לחוק להסדר התדיינויות]] בעניינים האלה: ::: (א) העברת ילד למסגרת חינוכית; ::: (ב) טיפול פסיכולוגי בקטין; ::: (ג) מקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם; :: (4) בקשות דחופות לפי [[חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956]]; :: (5) בקשות דחופות לפי [[חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953]], שנועדו למנוע עיגון; :: (6) הליכים לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991]], ולפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001]]; :: (7) בקשות דחופות לבירור יהדות אם כבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין; :: (8) בקשות דחופות לאישור הסכם גירושין או מתן היתר נישואין; :: (9) סידור גט; :: (10) עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם. : (ב) ראש בית דין יחליט לגבי הדחיפות לעניין תקנות משנה (א)(1), (3) עד (5) ו-(7). : (ג) מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה - בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה. : (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, להורות כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) לא יידון, כי הליך מסוים שאינו נמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) - יידון; כי בהליך מסוים יתקיים דיון במותב של שלושה. @ 4. הארכת מועדים : תקופת תוקפה של ההודעה לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שהורה בית הדין, ובכלל זה מניין ימי תקופת עיכוב ההליכים לפי [[חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014]], אלא אם כן הורה בית הדין אחרת בהחלטה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. @ 5. אגרה : אגרה שיש לשלמה, לפני תחילת הליך, לפי [[סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955]], יידחה תשלומה עד תום תקופת תוקפה של ההודעה, אם הוגשה עם פתיחת ההליך בקשה לכך. @ 6. תוקף : תוקפן של תקנות אלה לשלושה חודשים. <פרסום> כ' בסיוון התשפ"ה (16 ביוני 2025) <חתימה> מיכאל מלכיאלי השר לשירותי דת ctjdhm8p4gk0d3pfy7aza7rgae8kmo4 2942969 2942823 2025-06-20T10:23:27Z Fuzzy 29 2942969 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025 <מקור> ((ק"ת תשפ"ה, 1870|תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|11895)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 13]] [[+|ו-27(א)(1)]] [[לחוק הדיינים, התשט"ו-1955]], בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהתייעצות עם חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - : "בית דין" - בית דין רבני אזורי ובית הדין הרבני הגדול; :- "חוק להסדר התדיינות" - [[=חוק להסדר התדיינויות|חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014]]; :- "מצב חירום מיוחד" - מצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע, ובשל כך לא ניתן לקיים פעילות שגרתית בבתי הדין; :- "ראש בית דין" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לגבי בית הדין הרבני הגדול - נשיא בית הדין הרבני הגדול או דיין אחר של בית הדין הרבני הגדול שהנשיא הסמיך לכך; :: (2) לגבי בית דין רבני אזורי - ראש אבות בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן, ואם אין בבית הדין ראש אבות בית דין - אב בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן; מכהנים בבית דין רבני כמה אבות בית דין, יהיה ראש בית הדין הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. @ 2. החלת התקנות : (א) [[תקנות 3 עד 5]], כולן או מקצתן, יחולו על בתי הדין, כולם או מקצתם, אם פרסם השר לשירותי דת הודעה על כך בשל מצב חירום מיוחד (להלן - ההודעה). : (ב) תחולתן של התקנות כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מן המועד שנקבע בהודעה, אף אם קדם לפרסומה ברשומות, ועד למועד שייקבע. : (ג) פרסום הודעה כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה בסמוך, ככל האפשר, למועד חתימתה, באתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים, וכן בשידורי רדיו או טלוויזיה או בשני עיתונים יומיים וכמו כן ייעשה ברשומות; הנוסח שפורסם ברשומות הוא המחייב אף אם קדם לו פרסום בדרך אחרת. @ 3. עניינים שבהם יקוימו הליכים : (א) בתקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן: :: (1) בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר; :: (2) בקשות לסעד דחוף לפי [[סעיף 5(א)(3) לחוק להסדר התדיינויות]]; :: (3) בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה [[בסעיף 3(ה) לחוק להסדר התדיינויות]] בעניינים האלה: ::: (א) העברת ילד למסגרת חינוכית; ::: (ב) טיפול פסיכולוגי בקטין; ::: (ג) מקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם; :: (4) בקשות דחופות לפי [[חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956]]; :: (5) בקשות דחופות לפי [[חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953]], שנועדו למנוע עיגון; :: (6) הליכים לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991]], ולפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001]]; :: (7) בקשות דחופות לבירור יהדות אם כבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין; :: (8) בקשות דחופות לאישור הסכם גירושין או מתן היתר נישואין; :: (9) סידור גט; :: (10) עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם. : (ב) ראש בית דין יחליט לגבי הדחיפות לעניין תקנות משנה (א)(1), (3) עד (5) ו-(7). : (ג) מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה - בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה. : (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, להורות כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) לא יידון, כי הליך מסוים שאינו נמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) - יידון; כי בהליך מסוים יתקיים דיון במותב של שלושה. @ 4. הארכת מועדים : תקופת תוקפה של ההודעה לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שהורה בית הדין, ובכלל זה מניין ימי תקופת עיכוב ההליכים לפי [[חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014]], אלא אם כן הורה בית הדין אחרת בהחלטה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. @ 5. אגרה : אגרה שיש לשלמה, לפני תחילת הליך, לפי [[סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955]], יידחה תשלומה עד תום תקופת תוקפה של ההודעה, אם הוגשה עם פתיחת ההליך בקשה לכך. @ 6. תוקף : תוקפן של תקנות אלה לשלושה חודשים. <פרסום> כ' בסיוון התשפ"ה (16 ביוני 2025) <חתימה> מיכאל מלכיאלי השר לשירותי דת ojny1mlhbkx4mngvtzmox6v4pceqq1o קטגוריה:פיוטי נשמת 14 1731102 2942844 2025-06-19T19:01:52Z מו יו הו 37729 יצירת דף עם התוכן "[[קטגוריה:פיוטים]]" 2942844 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:פיוטים]] 454rynxh62xan5l9rp1zvsfyq9vheiz שיחת קטגוריה:איוב לא לה 15 1731103 2942860 2025-06-19T21:08:46Z 2A01:6502:6458:6522:318A:5914:93E5:F9BC /* וספר כתב איש ריבי */ פסקה חדשה 2942860 wikitext text/x-wiki == וספר כתב איש ריבי == מה הכוונה [[מיוחד:תרומות/2A01:6502:6458:6522:318A:5914:93E5:F9BC|2A01:6502:6458:6522:318A:5914:93E5:F9BC]] 00:08, 20 ביוני 2025 (IDT) sfbqxsx7bj5e0ev3tkzqzc50x1pdolf 2942861 2942860 2025-06-19T21:09:17Z 2A01:6502:6458:6522:318A:5914:93E5:F9BC /* וספר כתב איש ריבי */ תגובה 2942861 wikitext text/x-wiki == וספר כתב איש ריבי == מה הכוונה [[מיוחד:תרומות/2A01:6502:6458:6522:318A:5914:93E5:F9BC|2A01:6502:6458:6522:318A:5914:93E5:F9BC]] 00:08, 20 ביוני 2025 (IDT) :עיין שם [[מיוחד:תרומות/2A01:6502:6458:6522:318A:5914:93E5:F9BC|2A01:6502:6458:6522:318A:5914:93E5:F9BC]] 00:09, 20 ביוני 2025 (IDT) 8kp4fn7fczez9bhnszc2faoyryuw4b4 2942893 2942861 2025-06-20T03:02:24Z Nahum 68 2942893 wikitext text/x-wiki == וספר כתב איש ריבי == מה הכוונה [[מיוחד:תרומות/2A01:6502:6458:6522:318A:5914:93E5:F9BC|2A01:6502:6458:6522:318A:5914:93E5:F9BC]] 00:08, 20 ביוני 2025 (IDT) :עיין שם [[מיוחד:תרומות/2A01:6502:6458:6522:318A:5914:93E5:F9BC|2A01:6502:6458:6522:318A:5914:93E5:F9BC]] 00:09, 20 ביוני 2025 (IDT) :המצודות מסביר: "מי יתן לי איש אשר ישמע אלי למלאות תשוקתי. כי הן תאוותי אשר שדי יענה לי, לומר מה פשעי, וכמו שאמר למעלה: אדבר והשיבני כמה לי עונות וגו'. או שאיש ריבי המתווכח עמדי יכתב בספר כל דברי ויכוחו, למען יעמדו ימים רבים ויבחנו דור אחרון הדין עם מי, וכמו שאמר למעלה: מי יתן בספר ויוחקו".--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 06:02, 20 ביוני 2025 (IDT) 22qx2bh7dshovnoygupctkeceorqk6m צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה) 0 1731104 2942887 2025-06-20T00:00:09Z OpenLawBot 8112 [2942808] צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025 2942887 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 1850|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11888.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 15|ו־15}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}} (להלן – החוק), אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בצו זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דס״ל“ – דלק סילונים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהלת“ – מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר האנרגיה והתשתיות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר דלק“ – בנזין, סולר או דס״ל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכלית כביש“ – משאית להובלת דלק בצובר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מוצרי דלק“ או ”ספק“ – בית זיקוק וכל חברה העוסקת בייצור או במכירה של מוצר דלק, בין לחברה אחרת ובין לצרכנים, וכן מי שעוסק במתן שירותי תשתית של דלק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות תשתית“ – אחסון, הזרמה, הובלה במכליות כביש, ניפוק או הספקה של מוצר דלק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנות צי ברזל“ – תחנות תדלוק ציבוריות, שהוכרזו כשירותים חיוניים, ומינהל הדלק קבע כי יקבלו תיעדוף בהספקת דלק בשעת חירום. {{ח:סעיף|2|הוראות המנהלת}} {{ח:תת|(א)}} בתקופה שעד יום א׳ בתמוז התשפ״ה (27 ביוני 2025), המנהלת רשאית, אם שוכנעה כי הדבר דרוש לצורך הספקה סדירה של מוצר דלק לצרכנים, לתת לספק הוראות בדבר – {{ח:תתת|(1)}} סוגים וכמויות של מוצר דלק שימכור או שיספק, הלקוחות, הצרכנים והאתרים שלהם ימכור את מוצר הדלק, לרבות סדרי קדימויות במכירה ולוחות זמנים להספקה של מוצר הדלק, וכן הספקים שמהם ירכוש את מוצר הדלק; {{ח:תתת|(2)}} האופן שבו ספק ייתן שירותי תשתית, לרבות הוראות בדבר סדר הקדימויות במתן השירותים; {{ח:תתת|(3)}} דיווח למנהלת, במתכונת הקבועה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, וכל דיווח נוסף הנדרש לביצוע צו זה ולניהול הביקוש במשק הדלק בשעת חירום ולפיקוח עליו, והכול במתכונת שתורה עליה מנהלת מינהל הדלק לספק, ובפילוח לפי סוגים כפי שיפורטו בהוראות המנהלת לספק; דיווח לפי פסקה זו יידרש לגבי תקופה שלא תעלה על 12 חודשים שקדמו למועד דרישת הדיווח. {{ח:תת|(ב)}} הוראות המנהלת כאמור בסעיף קטן (א) יינתנו בשים לב לכמות מוצר הדלק שהספק מחזיק, מוכר או נותן לגביו שירות, בשים לב לחיוניות השירות שניתן על ידי הצרכן, ובין השאר שירות הניתן לאוכלוסייה רגישה, ובכלל זה קשישים וחולים, וכן שירות שנדרש לאספקת מוצר חיוני ושירות שנדרש לתפקוד התקין של מערכת הביטחון ושל מפעלים חיוניים. {{ח:סעיף|3|הודעה על מתן הוראה ראשונה לעניין סולר}} {{ח:ת}} המנהלת תמסור הודעה לחברות המפעילות תחנות תדלוק ציבוריות על מתן הוראה ראשונה לפי צו זה לעניין סולר בתוך 48 שעות ממתן ההוראה. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(3)}})}}}} {{ח:קטע3||מתכונת דיווח טבלת אספקת דלק יומית}} {{ח:קטע4||שם הספק: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . <wbr>. . . . . . . . . . תאריך דיווח: . . . . . . . . . . . . . . . שעת דיווח: . . . . . . . . . . . . . . .}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th rowspan="2">רמת עדיפות</th><th rowspan="2">סקטור</th><th rowspan="2">קטגוריה</th><th rowspan="2">שם המפעל החיוני/הצרכן</th><th rowspan="2">שם האתר שאליו סופק הדלק</th><th rowspan="2">שם מיתקן הניפוק</th><th colspan="3">כמות שנופקה (בק״ל)</th><th rowspan="2">הערות</th></tr> <tr><th>דס״ל</th><th>סולר</th><th>בנזין</th></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:חתימות|י״ז בסיוון התשפ״ה (13 ביוני 2025)}} * '''אלי כהן'''<br>שר האנרגיה והתשתיות {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] td5rbd6x2eqtea9n62dilbao8o6xhqk שיחת מקור:צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה) 117 1731105 2942888 2025-06-20T00:00:10Z OpenLawBot 8112 הפניה 2942888 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] azwi8jw98ktiawt301lkl3d6kp0g2dm שיחה:צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה) 1 1731106 2942889 2025-06-20T00:00:11Z OpenLawBot 8112 דף ריק 2942889 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 נחמיאש על משלי ז ב 0 1731107 2942894 2025-06-20T03:08:14Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "<noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|נחמיאש|משלי|ז|ב}}</noinclude> {{קטן|(ב)}} '''שמור מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך.''' בת העין נקראת כן לפי שנראית בה צורת איש. ולפי שהצורה הנראית בעין קטנה אמר אישון, ותוספת להקטין כמו ([[שמואל ב יג כ|ש״ב י״ג כ׳]]) "האמינון אחיך", הוסיף בו יו״ד לה..." 2942894 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|נחמיאש|משלי|ז|ב}}</noinclude> {{קטן|(ב)}} '''שמור מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך.''' בת העין נקראת כן לפי שנראית בה צורת איש. ולפי שהצורה הנראית בעין קטנה אמר אישון, ותוספת להקטין כמו ([[שמואל ב יג כ|ש״ב י״ג כ׳]]) "האמינון אחיך", הוסיף בו יו״ד להקטינו, וכן {{ממ|ויקרא|טז|לא}} "שבת שבתון", '''שבת''' אומר על יום השבת מערב עד ערב, ו'''שבתון''' על התוספת.{{הערה|עיין ספר השרשים לרד״ק ש׳ איש.}} או נקראת אישון, לפי שהיא שחורה כמו ([[משלי ז ט|לקמן כתוב ט׳]]) "באישון לילה". והנגיד ז"ל כתב: נקראת אישון, שבה תהיה השינה: 7l9hr6jtxsy574qei5bqifddzu2nrnu מחבר:דני דנון 108 1731108 2942901 2025-06-20T05:03:00Z Jaredscribe 29683 יצירת דף עם התוכן "{{מנהיג}}" 2942901 wikitext text/x-wiki {{מנהיג}} 1q37aipfwz9ornj92y84fn5uxaz2e33 2942904 2942901 2025-06-20T05:08:07Z Jaredscribe 29683 2942904 wikitext text/x-wiki {{מנהיג}} {{דף של מחבר |שם פרטי=דני |שם משפחה=דנון |ויקיטקסט= |ויקיפדיה=דני דנון |ויקיציטוט=דני דנון |ויקישיתוף=דני דנון }} pg5nrfe60aghsalwlpuy2x1yf12yc4z 2942905 2942904 2025-06-20T05:09:57Z Jaredscribe 29683 2942905 wikitext text/x-wiki {{מנהיג}} {{דף של מחבר |תואר= |שם פרטי= |שם משפחה=<!--אין צורך להכניס שם; התבנית תקח מויקינתונים--> |כינוי= |ויקיטקסט=דני דנון |ויקיפדיה={{PAGENAME}} |ויקיציטוט={{PAGENAME}} |ויקישיתוף={{PAGENAME}} |שפה= |שפה שניה= |תמונה= |יום לידה עברי= |חודש לידה עברי= |שנת לידה עברית=<!-- במספר --> |יום לידה לועזי= |חודש לידה לועזי= |שנת לידה לועזית= |ארץ לידה= |עיר לידה= |תקופה= |יום פטירה עברי= |חודש פטירה עברי= |שנת פטירה עברית=<!-- במספר --> |יום פטירה לועזי= |חודש פטירה לועזי= |שנת פטירה לועזית= |ארץ פטירה= |עיר פטירה= |תיאור ברשימת מחברים={{{תיאור|}}} |תיאור בדף מחבר= }} qbf08ysvzm6ayqoasctbwnnqy56aqew 2942906 2942905 2025-06-20T05:11:18Z Jaredscribe 29683 * [[השגריר דנון בנאום עוצמתי באו״ם שעות בודדות לאחר תחילת המבצע באיראן]] [https://www.youtube.com/watch?v=5F2dhdwYCqc] 2942906 wikitext text/x-wiki {{מנהיג}} {{דף של מחבר |תואר= |שם פרטי= |שם משפחה=<!--אין צורך להכניס שם; התבנית תקח מויקינתונים--> |כינוי= |ויקיטקסט=דני דנון |ויקיפדיה={{PAGENAME}} |ויקיציטוט={{PAGENAME}} |ויקישיתוף={{PAGENAME}} |שפה= |שפה שניה= |תמונה= |יום לידה עברי= |חודש לידה עברי= |שנת לידה עברית=<!-- במספר --> |יום לידה לועזי= |חודש לידה לועזי= |שנת לידה לועזית= |ארץ לידה= |עיר לידה= |תקופה= |יום פטירה עברי= |חודש פטירה עברי= |שנת פטירה עברית=<!-- במספר --> |יום פטירה לועזי= |חודש פטירה לועזי= |שנת פטירה לועזית= |ארץ פטירה= |עיר פטירה= |תיאור ברשימת מחברים={{{תיאור|}}} |תיאור בדף מחבר= }} * [[השגריר דנון בנאום עוצמתי באו״ם שעות בודדות לאחר תחילת המבצע באיראן]] [https://www.youtube.com/watch?v=5F2dhdwYCqc] hdh4qmnt9rmxrk893ed76ni55o8yhjl 2942907 2942906 2025-06-20T05:16:43Z Jaredscribe 29683 * [[״העם האיראני הוא לא האויב שלנו!״: נאומו המלא של השגריר דנון באו״ם]] [https://www.youtube.com/watch?v=KP2f5-LIQ30] 2942907 wikitext text/x-wiki {{מנהיג}} {{דף של מחבר |תואר= |שם פרטי= |שם משפחה=<!--אין צורך להכניס שם; התבנית תקח מויקינתונים--> |כינוי= |ויקיטקסט=דני דנון |ויקיפדיה={{PAGENAME}} |ויקיציטוט={{PAGENAME}} |ויקישיתוף={{PAGENAME}} |שפה= |שפה שניה= |תמונה= |יום לידה עברי= |חודש לידה עברי= |שנת לידה עברית=<!-- במספר --> |יום לידה לועזי= |חודש לידה לועזי= |שנת לידה לועזית= |ארץ לידה= |עיר לידה= |תקופה= |יום פטירה עברי= |חודש פטירה עברי= |שנת פטירה עברית=<!-- במספר --> |יום פטירה לועזי= |חודש פטירה לועזי= |שנת פטירה לועזית= |ארץ פטירה= |עיר פטירה= |תיאור ברשימת מחברים={{{תיאור|}}} |תיאור בדף מחבר= }} * [[השגריר דנון בנאום עוצמתי באו״ם שעות בודדות לאחר תחילת המבצע באיראן]] [https://www.youtube.com/watch?v=5F2dhdwYCqc] * [[״העם האיראני הוא לא האויב שלנו!״: נאומו המלא של השגריר דנון באו״ם]] [https://www.youtube.com/watch?v=KP2f5-LIQ30] 07fyg6mkf17wslopgxse8sh5aqf6irk 2942910 2942907 2025-06-20T05:45:42Z Jaredscribe 29683 2942910 wikitext text/x-wiki הוא שגריר ישראל באו"ם {{דף של מחבר |תואר= |שם פרטי= |שם משפחה=<!--אין צורך להכניס שם; התבנית תקח מויקינתונים--> |כינוי= |ויקיטקסט=דני דנון |ויקיפדיה={{PAGENAME}} |ויקיציטוט={{PAGENAME}} |ויקישיתוף={{PAGENAME}} |שפה= |שפה שניה= |תמונה= |יום לידה עברי= |חודש לידה עברי= |שנת לידה עברית=<!-- במספר --> |יום לידה לועזי= |חודש לידה לועזי= |שנת לידה לועזית= |ארץ לידה= |עיר לידה= |תקופה= |יום פטירה עברי= |חודש פטירה עברי= |שנת פטירה עברית=<!-- במספר --> |יום פטירה לועזי= |חודש פטירה לועזי= |שנת פטירה לועזית= |ארץ פטירה= |עיר פטירה= |תיאור ברשימת מחברים={{{תיאור|}}} |תיאור בדף מחבר= * [[השגריר דנון בנאום עוצמתי באו״ם שעות בודדות לאחר תחילת המבצע באיראן]] [https://www.youtube.com/watch?v=5F2dhdwYCqc] * [[״העם האיראני הוא לא האויב שלנו!״: נאומו המלא של השגריר דנון באו״ם]] [https://www.youtube.com/watch?v=KP2f5-LIQ30] }} i992tcsoy6nnnk7dxh6dmnt6oif3mz9 2942953 2942910 2025-06-20T09:15:03Z Nahum 68 2942953 wikitext text/x-wiki הוא שגריר ישראל באו"ם {{דף של מחבר |תואר= |שם פרטי=דני |שם משפחה=דנון<!--אין צורך להכניס שם; התבנית תקח מויקינתונים--> |כינוי= |ויקיטקסט=דני דנון |ויקיפדיה={{PAGENAME}} |ויקיציטוט={{PAGENAME}} |ויקישיתוף={{PAGENAME}} |שפה= |שפה שניה= |תמונה= |יום לידה עברי= |חודש לידה עברי= |שנת לידה עברית=<!-- במספר --> |יום לידה לועזי= |חודש לידה לועזי= |שנת לידה לועזית= |ארץ לידה= |עיר לידה= |תקופה= |יום פטירה עברי= |חודש פטירה עברי= |שנת פטירה עברית=<!-- במספר --> |יום פטירה לועזי= |חודש פטירה לועזי= |שנת פטירה לועזית= |ארץ פטירה= |עיר פטירה= |תיאור ברשימת מחברים={{{תיאור|}}} |תיאור בדף מחבר= * [[השגריר דנון בנאום עוצמתי באו״ם שעות בודדות לאחר תחילת המבצע באיראן]] [https://www.youtube.com/watch?v=5F2dhdwYCqc] * [[״העם האיראני הוא לא האויב שלנו!״: נאומו המלא של השגריר דנון באו״ם]] [https://www.youtube.com/watch?v=KP2f5-LIQ30] }} 78dpe0ca5theg3fxrp1ilwkfd8094lg 2942956 2942953 2025-06-20T09:16:06Z Nahum 68 2942956 wikitext text/x-wiki הוא שגריר ישראל באו"ם {{דף של מחבר |תואר= |שם פרטי=דני |שם משפחה=דנון<!--אין צורך להכניס שם; התבנית תקח מויקינתונים--> |כינוי= |ויקיטקסט=דני דנון |ויקיפדיה={{PAGENAME}} |ויקיציטוט={{PAGENAME}} |ויקישיתוף={{PAGENAME}} |שפה= |שפה שניה= |תמונה= |יום לידה עברי= |חודש לידה עברי= |שנת לידה עברית=<!-- במספר --> |יום לידה לועזי= |חודש לידה לועזי= |שנת לידה לועזית= |ארץ לידה= |עיר לידה= |תקופה= |יום פטירה עברי= |חודש פטירה עברי= |שנת פטירה עברית=<!-- במספר --> |יום פטירה לועזי= |חודש פטירה לועזי= |שנת פטירה לועזית= |ארץ פטירה= |עיר פטירה= |תיאור ברשימת מחברים={{{תיאור|}}} |תיאור בדף מחבר= * השגריר דנון בנאום עוצמתי באו״ם שעות בודדות לאחר תחילת המבצע באיראן [https://www.youtube.com/watch?v=5F2dhdwYCqc] * ״העם האיראני הוא לא האויב שלנו!״: נאומו המלא של השגריר דנון באו״ם [https://www.youtube.com/watch?v=KP2f5-LIQ30] }} mcdmw45srsvus0sxi5dqdxjhkszca6u שיחת מקור:תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה) 117 1731109 2942914 2025-06-20T06:00:08Z OpenLawBot 8112 הפניה 2942914 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] lvbgzmx4a6etmduafxw4wvx07im5k91 שיחה:תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה) 1 1731110 2942915 2025-06-20T06:00:08Z OpenLawBot 8112 דף ריק 2942915 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 אני הוא השואל 0 1731111 2942935 2025-06-20T08:16:38Z בן עדריאל 9444 מבוסס על ההקלדה שהיתה בויקיפדיה, עם הגהות קלות 2942935 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''ברוך בר שמואל חזק'''}}<includeonly> אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ</includeonly> {{סי|אֲ}}נִי הוּא הַשּׁוֹאֵל / בְּעַד בֵּית יִשְׂרָאֵל{{ש}} אֲנִי אֶדְרוֹשׁ אֶל אֵל / וְאָשִׂים דִּבְרָתִי: {{סי|בְּ}}קִירוֹת הַלְּבָבוֹת / אַנְחוֹתַי רַבּוֹת{{ש}} לְבָבִי אֵיךְ סַבּוֹת / לֵאלֹהֵי צוּר יְשׁוּעָתִי: {{סי|גְּ}}בוּרוֹתָיו הִפְלִיא / אֱלֹהִים יְיָ חֵילִי{{ש}} וְעָשָׂה מִשְׁכָּן לִי / וְיָגַעְתִּי וּמָצָאתִי: {{סי|דְּ}}בָרוֹ גַּם מִלָּא / אֱלֹהַי אֵשׁ אוֹכְלָה{{ש}} וְהֶעֱלִיתִי עוֹלָה / וְגַם שָׁעָה לְמִנְחָתִי: {{סי|הֲ}}זָיוֹתַי בָּחַר / בְּיוֹם זֶה הַנִּבְחָר{{ש}} בְּתָמִיד הַשַּׁחַר / בְּכֹהֵן רֹאשׁ הַחִלּוֹתִי: {סי|וְ}}אַחֲרָיו הָעֲבוֹדוֹת / סְדוּרוֹת נִכְבָּדוֹת{{ש}} וְעִנְיַן הִתְוַדּוֹת / בְּאָנָּא הַשֵּׁם הוֹדֵיתִי: {{סי|זְ}}הִירִים וּטְהוֹרִים / בְּיוֹם זֶה מִתְכַּפְּרִים{{ש}} בְּדַם פָּר וּשְׂעִירִים / בְּהָעִיר עַם רַבָּתִי: {{סי|חֲ}}תִיַּת גֶּחָלִים / פְּרַקְלִיט לְמוּלִים{{ש}} וּבִשְׁנֵי הָאֵילִים / כְּבֵן לְאָב בָּאתִי: {{סי|טְ}}בִילוֹת וְקִדּוּשִׁים / כְּמִשְׁפָּטָם נַעֲשִׂים{{ש}} לְשׁוֹכֵן תַּרְשִׁישִׁים / עֲבוֹדַת יוֹם הֲכִינוֹתִי: {{סי|יְ}}דִידוּת הַשִּׁירִים / בְּקוֹלוֹת וּזְמָרִים{{ש}} כְּשָׁמְעִי קוֹל מֵרִים / אֲזַי יָדַי הֲרִימֹתִי: {{סי|כְּ}}נִיסַת הַקְּטֹרֶת / פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת{{ש}} בְּקִרְבִּי תִפְאֶרֶת / וְהוּרַמְתִּי וְהוּנַפְתִּי: {{סי|לְ}}פָנִים הָיְתָה זֹאת / וְעַתָּה בִּרְגָזוֹת{{ש}} לְלַעַג וּלְבִזּוֹת / אֲשֶׁר מַעֲשַׂי קִפְּחֲתִּי: {{סי|מְ}}אֹד תָּרוּ עֵינַי / וְהִכְבַּדְתִּי אָזְנַי{{ש}} וְצַדִּיק הוּא יְיָ / כִּי פִיהוּ מָרִיתִי: {{סי|נְ}}לוֹזִים אָהַבְתִּי / וְצֶדֶק שָׂנֵאתִי{{ש}} וּמַעֲשַׂי קִלְקַלְתִּי / הֲרֵעוֹתִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי: {{סי|סְ}}לַח לַעֲווֹנוֹת / אֱלֹהִים מִמְּעוֹנוֹת{{ש}} רְאֵה נְפָשׁוֹת נַעֲנוֹת / וְהִנֵּה נָא זָקַנְתִּי: {{סי|עֲ}}שֵׂה נָא נִפְלָאוֹת / אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת{{ש}} עֲנֵנִוּ נוֹרָאוֹת / וְאַל תֶּחֱרַשׁ לְדִמְעָתִי: {{סי|פְּ}}תַח יָד הָרָמָה / לְאוֹם לֹא רוּחָמָה{{ש}} בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה / הַאֲזִינָה תְּפִלָּתִי: {{סי|צְ}}פֵה אֶל עֶלְבּוֹנִי / וְאַל נָא לַעֲוֹנִי{{ש}} עֲשֵׂה אֵל דִּין עָנִי / וְאַל אֶרְאֶה בְרָעָתִי: {{סי|קְ}}רָאתִיךָ גּוֹחִי / וְדִבַּרְתִּי שִׂיחִי{{ש}} בְּהִתְעַטֵּף רוּחִי / אֶת יְיָ זָכָרְתִּי: {{סי|רְ}}אֵה גֹּאֲלִי מִכְיִי / שְׁמַע קוֹל בִּכְיִי{{ש}} וְגַם תִּדְרוֹש דָּכְיִי / וְאַל תִּדְרוֹש לְחַטָּאתִי: {{סי|שְׁ}}מַע קוֹל נִאוּמִי / וְתִדְרוֹש אֶת שְׁלוֹמי{{ש}} מַה בֶּצַע בְּדָמִי / אֱלִי שַׁחַת בְּרִדְתִּי: {{סי|תְּ}}הִלָּתְךָ אֲסַפֵּר / וְחַטֹּאתַי כַּפֵּר{{ש}} דְּבָרַי אַל תָּפֵר / וְהָקֵם נָא אֲלֻמָּתִי: {{סי|בִּ}}נְךָ נִמְכַּר גְּאָלוֹ / וּבָרֵךְ אֶת חֵילוֹ{{ש}} וּמָתַי תֹּאמַר לוֹ / יָדַעְתִּי בְנִי יָדֲעְתִּי: {{סי|רְ}}אִיתִיךָ סוֹבֵל / בְּצָרוֹת מִתְחַבֵּל{{ש}} שְמַעְתִּיךָ קוֹבֵל / וְגָאַלְתִּי וְהִצַּלְתִּי: {{סי|וְ}}עַתָּה גֹּאֲלִי שוּר / בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת קָשׁוּר{{ש}} וּבַקֵּשׁ הֶחָשׁוּר / כְּשֶׂה אוֹבֵד תָּעִיתִי: {{סי|כְּ}}לִילַת תִּפְאָרָה / נְפוּלָה וּשְׁבוּרָה{{ש}} וּמֶנִּי נֶעֱדָרָה / וַיֵּצֵא הָאֶחָד מֵאִתִּי: {{סי|בְּרִ}}יחַי הֵן שִׁבָּר / וְעָלַי הִתְעַבָּר{{ש}} וְדוֹדִי חָמַק עָבָר / וּכְעַרְעַר נִשְׁאָרְתִּי: {{סי|שְׁ}}עָרַי גַּם טָבְעוּ / וְדָלְיּוֹתַי רָעוּ{{ש}} וְנָדוּ גַּם נָעוּ / וּבוֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלָמְתִּי: {{סי|מְ}}לִיצַי נֶאֱלָמוּ / מְנַאֲצַי הוּרָמוּ{{ש}} {{סי|וְ}}הַעְלֵם יַעְלִימוּ / מְנוּחָתִי וְטוֹבָתִי: {{סי|אֱלֹ}}הִים יְיָ חֵילִי / אֱזוֹן וּשְׁמַע קוֹלִי{{ש}} עֲנֵנִי וֶאֱמוֹר לִי / קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי: {{סי|חֲזֵ}}ה אֶת שִׁפְלוּתִי / וְרַחֵם עַל עֲדָתִי{{ש}} וְנַפְשִׁי יְחִידָתִי / וְטוֹב אֹתָהּ לְךָ תִּתִּי: {{סי|קְ}}נֵה שֵׁנִית בָּנֶיךָ / רְאֵה וּפְקַח עֵינֶיךָ{{ש}} וְאַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ / לְרַוְחָתִי וּלְשַׁוְעָתִי: <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי סליחות]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:רבי ברוך ממגנצא]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> qxwiw1ybcnxcotfkal6ai8j3dczyw61 2942940 2942935 2025-06-20T08:55:39Z בן עדריאל 9444 2942940 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''ברוך בר שמואל חזק'''}}<includeonly> אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ</includeonly> {{סי|אֲ}}נִי הוּא הַשּׁוֹאֵל / בְּעַד בֵּית יִשְׂרָאֵל{{ש}} אֲנִי אֶדְרוֹשׁ אֶל אֵל / וְאָשִׂים דִּבְרָתִי: {{סי|בְּ}}קִירוֹת הַלְּבָבוֹת / אַנְחוֹתַי רַבּוֹת{{ש}} לְבָבִי אֵיךְ סַבּוֹת / לֵאלֹהֵי צוּר יְשׁוּעָתִי: {{סי|גְּ}}בוּרוֹתָיו הִפְלִיא / אֱלֹהִים יְיָ חֵילִי{{ש}} וְעָשָׂה מִשְׁכָּן לִי / וְיָגַעְתִּי וּמָצָאתִי: {{סי|דְּ}}בָרוֹ גַּם מִלָּא / אֱלֹהַי אֵשׁ אוֹכְלָה{{ש}} וְהֶעֱלִיתִי עוֹלָה / וְגַם שָׁעָה לְמִנְחָתִי: {{סי|הֲ}}זָיוֹתַי בָּחַר / בְּיוֹם זֶה הַנִּבְחָר{{ש}} בְּתָמִיד הַשַּׁחַר / בְּכֹהֵן רֹאשׁ הַחִלּוֹתִי: {{סי|וְ}}אַחֲרָיו הָעֲבוֹדוֹת / סְדוּרוֹת נִכְבָּדוֹת{{ש}} וְעִנְיַן הִתְוַדּוֹת / בְּאָנָּא הַשֵּׁם הוֹדֵיתִי: {{סי|זְ}}הִירִים וּטְהוֹרִים / בְּיוֹם זֶה מִתְכַּפְּרִים{{ש}} בְּדַם פָּר וּשְׂעִירִים / בְּהָעִיר עַם רַבָּתִי: {{סי|חֲ}}תִיַּת גֶּחָלִים / פְּרַקְלִיט לְמוּלִים{{ש}} וּבִשְׁנֵי הָאֵילִים / כְּבֵן לְאָב בָּאתִי: {{סי|טְ}}בִילוֹת וְקִדּוּשִׁים / כְּמִשְׁפָּטָם נַעֲשִׂים{{ש}} לְשׁוֹכֵן תַּרְשִׁישִׁים / עֲבוֹדַת יוֹם הֲכִינוֹתִי: {{סי|יְ}}דִידוּת הַשִּׁירִים / בְּקוֹלוֹת וּזְמָרִים{{ש}} כְּשָׁמְעִי קוֹל מֵרִים / אֲזַי יָדַי הֲרִימֹתִי: {{סי|כְּ}}נִיסַת הַקְּטֹרֶת / פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת{{ש}} בְּקִרְבִּי תִפְאֶרֶת / וְהוּרַמְתִּי וְהוּנַפְתִּי: {{סי|לְ}}פָנִים הָיְתָה זֹאת / וְעַתָּה בִּרְגָזוֹת{{ש}} לְלַעַג וּלְבִזּוֹת / אֲשֶׁר מַעֲשַׂי קִפְּחֲתִּי: {{סי|מְ}}אֹד תָּרוּ עֵינַי / וְהִכְבַּדְתִּי אָזְנַי{{ש}} וְצַדִּיק הוּא יְיָ / כִּי פִיהוּ מָרִיתִי: {{סי|נְ}}לוֹזִים אָהַבְתִּי / וְצֶדֶק שָׂנֵאתִי{{ש}} וּמַעֲשַׂי קִלְקַלְתִּי / הֲרֵעוֹתִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי: {{סי|סְ}}לַח לַעֲווֹנוֹת / אֱלֹהִים מִמְּעוֹנוֹת{{ש}} רְאֵה נְפָשׁוֹת נַעֲנוֹת / וְהִנֵּה נָא זָקַנְתִּי: {{סי|עֲ}}שֵׂה נָא נִפְלָאוֹת / אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת{{ש}} עֲנֵנִוּ נוֹרָאוֹת / וְאַל תֶּחֱרַשׁ לְדִמְעָתִי: {{סי|פְּ}}תַח יָד הָרָמָה / לְאוֹם לֹא רוּחָמָה{{ש}} בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה / הַאֲזִינָה תְּפִלָּתִי: {{סי|צְ}}פֵה אֶל עֶלְבּוֹנִי / וְאַל נָא לַעֲוֹנִי{{ש}} עֲשֵׂה אֵל דִּין עָנִי / וְאַל אֶרְאֶה בְרָעָתִי: {{סי|קְ}}רָאתִיךָ גּוֹחִי / וְדִבַּרְתִּי שִׂיחִי{{ש}} בְּהִתְעַטֵּף רוּחִי / אֶת יְיָ זָכָרְתִּי: {{סי|רְ}}אֵה גֹּאֲלִי מִכְיִי / שְׁמַע קוֹל בִּכְיִי{{ש}} וְגַם תִּדְרוֹש דָּכְיִי / וְאַל תִּדְרוֹש לְחַטָּאתִי: {{סי|שְׁ}}מַע קוֹל נִאוּמִי / וְתִדְרוֹש אֶת שְׁלוֹמי{{ש}} מַה בֶּצַע בְּדָמִי / אֱלִי שַׁחַת בְּרִדְתִּי: {{סי|תְּ}}הִלָּתְךָ אֲסַפֵּר / וְחַטֹּאתַי כַּפֵּר{{ש}} דְּבָרַי אַל תָּפֵר / וְהָקֵם נָא אֲלֻמָּתִי: {{סי|בִּ}}נְךָ נִמְכַּר גְּאָלוֹ / וּבָרֵךְ אֶת חֵילוֹ{{ש}} וּמָתַי תֹּאמַר לוֹ / יָדַעְתִּי בְנִי יָדֲעְתִּי: {{סי|רְ}}אִיתִיךָ סוֹבֵל / בְּצָרוֹת מִתְחַבֵּל{{ש}} שְמַעְתִּיךָ קוֹבֵל / וְגָאַלְתִּי וְהִצַּלְתִּי: {{סי|וְ}}עַתָּה גֹּאֲלִי שוּר / בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת קָשׁוּר{{ש}} וּבַקֵּשׁ הֶחָשׁוּר / כְּשֶׂה אוֹבֵד תָּעִיתִי: {{סי|כְּ}}לִילַת תִּפְאָרָה / נְפוּלָה וּשְׁבוּרָה{{ש}} וּמֶנִּי נֶעֱדָרָה / וַיֵּצֵא הָאֶחָד מֵאִתִּי: {{סי|בְּרִ}}יחַי הֵן שִׁבָּר / וְעָלַי הִתְעַבָּר{{ש}} וְדוֹדִי חָמַק עָבָר / וּכְעַרְעַר נִשְׁאָרְתִּי: {{סי|שְׁ}}עָרַי גַּם טָבְעוּ / וְדָלְיּוֹתַי רָעוּ{{ש}} וְנָדוּ גַּם נָעוּ / וּבוֹשְׁתִּי וְגַם נִכְלָמְתִּי: {{סי|מְ}}לִיצַי נֶאֱלָמוּ / מְנַאֲצַי הוּרָמוּ{{ש}} {{סי|וְ}}הַעְלֵם יַעְלִימוּ / מְנוּחָתִי וְטוֹבָתִי: {{סי|אֱלֹ}}הִים יְיָ חֵילִי / אֱזוֹן וּשְׁמַע קוֹלִי{{ש}} עֲנֵנִי וֶאֱמוֹר לִי / קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי: {{סי|חֲזֵ}}ה אֶת שִׁפְלוּתִי / וְרַחֵם עַל עֲדָתִי{{ש}} וְנַפְשִׁי יְחִידָתִי / וְטוֹב אֹתָהּ לְךָ תִּתִּי: {{סי|קְ}}נֵה שֵׁנִית בָּנֶיךָ / רְאֵה וּפְקַח עֵינֶיךָ{{ש}} וְאַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ / לְרַוְחָתִי וּלְשַׁוְעָתִי: <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי סליחות]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:רבי ברוך ממגנצא]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> ptkt7yeqdi1iug7f614tovxetczxcm9 קטגוריה:רבי ברוך ממגנצא 14 1731112 2942936 2025-06-20T08:18:16Z בן עדריאל 9444 יצירת דף עם התוכן "[[קטגוריה:יצירות לפי מחבר]] [[קטגוריה:ראשונים]]" 2942936 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:יצירות לפי מחבר]] [[קטגוריה:ראשונים]] lylp64r2bttipfhnozlz6yqvjvpw8ks שיחת משתמש:2A13:54C2:F000:1188:992B:2BDD:5073:E945 3 1731113 2942950 2025-06-20T09:12:57Z Nahum 68 /* תודה והזמנה */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 2942950 wikitext text/x-wiki == תודה והזמנה == {{תודה|ירושלמי ברכות א ה}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:12, 20 ביוני 2025 (IDT) rurnoj5dvsqgo9k1yq6lk5fryp5pthx חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה 0 1731114 2942968 2025-06-20T10:22:14Z Fuzzy 29 הפניה לדף [[חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה]] 2942968 wikitext text/x-wiki #הפניה [[חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה]] gw4bpug3nmhvnswa196bfxnu0whegp8 תפארת האדם/כד 0 1731115 2942972 2025-06-20T10:41:57Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{ניווט תפארת האדם}} ==כד== '''[[זהר חלק ג כט א|זהר צו כט' א]]:''' ובהמתך, עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה ([[תהלים לו]]): "אדם ובהמה תושיע, ה'"." 2942972 wikitext text/x-wiki {{ניווט תפארת האדם}} ==כד== '''[[זהר חלק ג כט א|זהר צו כט' א]]:''' ובהמתך, עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה ([[תהלים לו]]): "אדם ובהמה תושיע, ה'". eaavuhg65w37j9hw53yx2tq9yds3trm תפארת האדם/כה 0 1731116 2942973 2025-06-20T10:46:37Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{ניווט תפארת האדם}} ==כה== '''מורה נבוכים בפתיחה:''' וכל אלה המונעים אשר ימנעו את האדם משלימותו האחרון, וכל חסרון שיגיע לאדם וכל מרי, אמנם שיגהו מצד החומר שלו לבד וכו', כי חומר האדם הקרוב הוא חומר שאר בעלי חיים הקרוב (כי סוג האדם שהוא חי וכן סוג שאר הבעל חי הוא הח..." 2942973 wikitext text/x-wiki {{ניווט תפארת האדם}} ==כה== '''מורה נבוכים בפתיחה:''' וכל אלה המונעים אשר ימנעו את האדם משלימותו האחרון, וכל חסרון שיגיע לאדם וכל מרי, אמנם שיגהו מצד החומר שלו לבד וכו', כי חומר האדם הקרוב הוא חומר שאר בעלי חיים הקרוב (כי סוג האדם שהוא חי וכן סוג שאר הבעל חי הוא החיות והיא אחת. שם טוב). tvogxbgkyl228yjpx7u7whxktnvd84n תפארת האדם/כו 0 1731117 2942975 2025-06-20T10:58:16Z Nahum 68 עד עמ' 32 2942975 wikitext text/x-wiki {{ניווט תפארת האדם}} ==כו== '''[[סנהדרין נט א|סנהדרין נט, א]]:''' ר׳ מאיר אומר: מנין שאפילו כותי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול? תלמוד לומר ([[ויקרא יח]]): "אשר יעשה האדם וחי בהם", כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא '''האדם.''' הא למדת, שאפילו כותי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול. '''[[בבא קמא לח א#תוספות|בבא קמא לח א]], תוס׳ ד״ה אלא האדם:''' תימא, הא אין כותים קרויין אדם וכר. ורבינו תם מפרש דיש חילוק בין אדם להאדם. ואם תאמר, והא כותים נמי קרויים אדם, כדכתיב ([[תהלים קכח ב|תהלים קכח, ב]]): "לולי ה׳ שהיה לנו בקום עלינו אדם"? יש לומר, דבמקום שמזכיר השם מזכיר הכותים בלשון אדם, כלומר דבר חלש נולד מאדם, וכן גבי חירם ([[יחזקאל כח]]): "ואתה אדם ולא אל". וכן ([[תהלים קיח]]): "מה יעשה לי אדם". וריב״א הקשה מדכתיב ([[ישעיה מג]]): "ואתן אדם תחתיך", דדרשינן: ואתן אדום תהתיך וכו'. והא דאמר בהשולח ([[גיטין מז א|גיטין מז]]): יש קנין לכותי בארץ 690d296nc17u9ufbirm3esrboco1ld3