ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.45.0-wmf.8 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה 106 60749 2947297 2905491 2025-07-06T09:45:42Z ערן117 4764 קישורים פנימיים 2947297 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|כב|a09a22}} <קטע התחלה=פרק כב/> {{כותרת1|יהושפט מלך יהודה ואחאב מלך ישראל מאחדים כוחות נגד ארם, למרות שמיכיהו מנבא להם שיפסידו}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|א}} <קטע התחלה=כב א/>{{ב|וַיֵּשְׁבוּ|ישראל וארם}} שָׁלֹשׁ שָׁנִים, אֵין מִלְחָמָה בֵּין אֲרָם וּבֵין יִשְׂרָאֵל. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=כב א/> {{איור|Aegis with incrusted eyes N3960 mp3h8698.jpg|220|"וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַרְזֶל" (יא) - במזרח הקדום נעשה שימוש בכתר קרניים ליצג כח, בדומה לחיות הבר החזקות, ובדומה לקרני השמש}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|ב}} <קטע התחלה=כב ב/>וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית, {{ב|וַיֵּרֶד|מירושלים הגבוהה, לכיוון שומרון}} יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל {{ב|מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל|אחאב}}.<קטע סוף=כב ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|ג}} <קטע התחלה=כב ג/>וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל עֲבָדָיו: "הַיְדַעְתֶּם {{ב|כִּי לָנוּ|שהיתה שייכת לנו העיר}} רָמֹת גִּלְעָד, וַאֲנַחְנוּ {{ב|מַחְשִׁים|שותקים, נמנעים}} מִקַּחַת אֹתָהּ מִיַּד מֶלֶךְ אֲרָם".<קטע סוף=כב ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|ד}} <קטע התחלה=כב ד/>וַיֹּאמֶר אֶל יְהוֹשָׁפָט: "הֲתֵלֵךְ אִתִּי לַמִּלְחָמָה רָמֹת גִּלְעָד"? וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: "כָּמוֹנִי כָמוֹךָ, כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ, כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ".<קטע סוף=כב ד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|ה}} <קטע התחלה=כב ה/>וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: "{{ב|דְּרָשׁ|תשאל (באמצעות נביא)}} נָא {{ב|כַיּוֹם|העת הזאת, עכשיו}} אֶת דְּבַר יְהוָה".<קטע סוף=כב ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|ו}} <קטע התחלה=כב ו/>וַיִּקְבֹּץ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת {{ב|הַנְּבִיאִים|נביאי שקר, שכביכול מתקשרים עם ה'}} כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "הַאֵלֵךְ עַל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה, {{ב|אִם אֶחְדָּל|או אמנע}}"? וַיֹּאמְרוּ: "עֲלֵה, {{ב|וְיִתֵּן אֲדֹנָי|ה' ימסור את רמות גלעד}} בְּיַד הַמֶּלֶךְ".<קטע סוף=כב ו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|ז}} <קטע התחלה=כב ז/>וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט: "הַאֵין פֹּה {{ב|נָבִיא לַיהוָה עוֹד|עוד נביא ה' (יהושפט לא רצה להגיד בפירוש שכל אלו הם נביאי שקר, כדי לא להעליב את אחאב)}}, וְנִדְרְשָׁה מֵאוֹתוֹ"?<קטע סוף=כב ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|ח}} <קטע התחלה=כב ח/>וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט: "{{ב|עוֹד|ישנו עוד}} אִישׁ אֶחָד לִדְרֹשׁ אֶת יְהוָה מֵאֹתוֹ. וַאֲנִי שְׂנֵאתִיו, כִּי לֹא יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב, כִּי אִם רָע - {{ב|מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה|ראה לעיל, [[ביאור:מלכים א כ#לה|סוף פרק כ]]}}". וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט: "אַל יֹאמַר הַמֶּלֶךְ {{ב|כֵּן|דברים כאלו עליו}}".<קטע סוף=כב ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|ט}} <קטע התחלה=כב ט/>וַיִּקְרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל {{ב|סָרִיס|שר המשרת בארמון}} אֶחָד, וַיֹּאמֶר: "{{ב|מַהֲרָה|תמהר לקרא ל-}} מִיכָיְהוּ בֶן יִמְלָה".<קטע סוף=כב ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|י}} <קטע התחלה=כב י/>וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ, מְלֻבָּשִׁים {{ב|בְּגָדִים|בגדי מלכות}}, {{ב|בְּגֹרֶן|בשטח המישורי לדישת התבואה וזרייתה ([[W:גורן|ראה בויקיפדיה]])}} {{ב|פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן|הנמצאת ליד פתח שער העיר שומרון}}, וְכָל הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים לִפְנֵיהֶם.<קטע סוף=כב י/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|יא}} <קטע התחלה=כב יא/>וַיַּעַשׂ לוֹ {{ב|צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה|כנראה ממנהיגי נביאי השקר}} {{ב|קַרְנֵי בַרְזֶל|קרניים עשויות מברזל, כסמל של עוצמה}}, וַיֹּאמֶר: "כֹּה אָמַר יְהוָה: בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת אֲרָם עַד כַּלֹּתָם".<קטע סוף=כב יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|יב}} <קטע התחלה=כב יב/>וְכָל הַנְּבִאִים נִבְּאִים כֵּן לֵאמֹר: "עֲלֵה רָמֹת גִּלְעָד וְהַצְלַח, וְנָתַן יְהוָה בְּיַד הַמֶּלֶךְ".<קטע סוף=כב יב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|יג}} <קטע התחלה=כב יג/>וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר הָלַךְ לִקְרֹא {{ב|מִיכָיְהוּ|למיכיהו}}, דִּבֶּר אֵלָיו לֵאמֹר: "הִנֵּה נָא דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּה אֶחָד טוֹב אֶל הַמֶּלֶךְ, יְהִי נָא <small>(דבריך)</small> דְבָרְךָ כִּדְבַר אַחַד מֵהֶם וְדִבַּרְתָּ טּוֹב".<קטע סוף=כב יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|יד}} <קטע התחלה=כב יד/>וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ: "{{ב|חַי יְהוָה|לשון של שבועה}}, כִּי אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר יְהוָה אֵלַי, אֹתוֹ אֲדַבֵּר".<קטע סוף=כב יד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|טו}} <קטע התחלה=כב טו/>וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו: "מִיכָיְהוּ, הֲנֵלֵךְ אֶל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה, אִם נֶחְדָּל"? {{ב|וַיֹּאמֶר|בסגנון ברכה ולא כנבואה}} אֵלָיו: "עֲלֵה וְהַצְלַח, וְנָתַן יְהוָה בְּיַד הַמֶּלֶךְ".<קטע סוף=כב טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|טז}} <קטע התחלה=כב טז/>וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמֶּלֶךְ: {{ב|עַד כַּמֶּה פְעָמִים|זה כמה פעמים (כמו: אני חוזר ומדגיש)}} אֲנִי מַשְׁבִּעֶךָ, אֲשֶׁר לֹא תְדַבֵּר אֵלַי {{ב|רַק|לא ברכות ואיחולים, אלא רק}} אֱמֶת בְּשֵׁם יְהוָה".<קטע סוף=כב טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|יז}} <קטע התחלה=כב יז/>וַיֹּאמֶר: "{{ב|רָאִיתִי|בחזון נבואה}} אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפֹצִים אֶל הֶהָרִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה, {{ב|וַיֹּאמֶר יְהוָה|וה' הסביר לי}}: '{{ב|לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה|אין לצאן הזה אדון, רועה (ואכן שני המלכים נתפסו\נפגעו בקרב) אך למרות זאת...}} יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם' ".<קטע סוף=כב יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|יח}} <קטע התחלה=כב יח/>וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט: "הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ: לוֹא יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב, כִּי אִם רָע".<קטע סוף=כב יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|יט}} <קטע התחלה=כב יט/>{{ב|וַיֹּאמֶר|מיכיהו לאחאב}}: "לָכֵן שְׁמַע דְּבַר יְהוָה. רָאִיתִי אֶת יְהוָה יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ.<קטע סוף=כב יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|כ}} <קטע התחלה=כב כ/>וַיֹּאמֶר יְהוָה: 'מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד'? וַיֹּאמֶר {{ב|זֶה|מלאך מסויים}} {{ב|בְּכֹה|בדרך כזאת וכזאת}} וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה.<קטע סוף=כב כ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|כא}} <קטע התחלה=כב כא/>וַיֵּצֵא {{ב|הָרוּחַ|מלאך מסוים, אולי זה המכונה "השטן" באיוב וזכריה}} וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר: 'אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ'. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו: 'בַּמָּה'?<קטע סוף=כב כא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|כב}} <קטע התחלה=כב כב/>וַיֹּאמֶר: 'אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו'. וַיֹּאמֶר: 'תְּפַתֶּה וְגַם {{ב|תּוּכָל|תצליח בכך}}, צֵא וַעֲשֵׂה כֵן'.<קטע סוף=כב כב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|כג}} <קטע התחלה=כב כג/>וְעַתָּה הִנֵּה נָתַן יְהוָה רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה, וַיהוָה דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה".<קטע סוף=כב כג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|כד}} <קטע התחלה=כב כד/>וַיִּגַּשׁ צִדְקִיָּהוּ בֶן כְּנַעֲנָה, וַיַּכֶּה אֶת מִיכָיְהוּ עַל הַלֶּחִי. וַיֹּאמֶר: "{{ב|אֵי זֶה עָבַר|באיזו דרך עברה}} רוּחַ יְהוָה מֵאִתִּי לְדַבֵּר אוֹתָךְ"?!<קטע סוף=כב כד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|כה}} <קטע התחלה=כב כה/>וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ: "{{ב|הִנְּךָ רֹאֶה|אתה בוודאי רואה במראה הנבואה (בלעג, שהרי היה ברור לצדקיהו בן כנענה שהוא נביא שקר)}} {{ב|בַּיּוֹם הַהוּא|את אשר יקרה ביום ההפסד במלחמה}}, {{ב|אֲשֶׁר תָּבֹא|שתאלץ להכנס}} חֶדֶר בְּחֶדֶר לְהֵחָבֵה".<קטע סוף=כב כה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|כו}} <קטע התחלה=כב כו/>{{ב|וַיֹּאמֶר|לסריס שהביא את מיכיהו}} מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: "קַח אֶת מִיכָיְהוּ {{ב|וַהֲשִׁיבֵהוּ|תחזיר אותו לאנשים האחראים על בית הכלא (הוא היה במעצר גם לפני כן)}} אֶל אָמֹן שַׂר הָעִיר, וְאֶל יוֹאָשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=כב כו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|כז}} <קטע התחלה=כב כז/>וְאָמַרְתָּ: כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ: שִׂימוּ אֶת זֶה בֵּית הַכֶּלֶא, וְהַאֲכִילֻהוּ לֶחֶם {{ב|לַחַץ|בכמות קטנה}} וּמַיִם לַחַץ עַד {{ב|בֹּאִי בְשָׁלוֹם|עד שאחזור בשלום מהמלחמה}}".<קטע סוף=כב כז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|כח}} <קטע התחלה=כב כח/>וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ: "אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם, לֹא דִבֶּר יְהוָה {{ב|בִּי|באמצעותי}}". {{ב|וַיֹּאמֶר|מיכיהו קרא בקול גדול}}: "{{ב|שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם|שמעו זאת כל השבטים, והיו עדים לדברים שאמרתי}}"!<קטע סוף=כב כח/> {{כותרת1|יהושפט נתפס בקרב ושוחרר. אחאב נפצע מפגיעת חץ ומת}} {{איור|Karkar.jpg|150|[[W:המונולית מכורח|המונולית מכורח]]}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|כט}} <קטע התחלה=כב כט/>וַיַּעַל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה רָמֹת גִּלְעָד.<קטע סוף=כב כט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|ל}} <קטע התחלה=כב ל/>וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט: "{{ב|הִתְחַפֵּשׂ|אני אתחפש}} {{ב|וָבֹא בַמִּלְחָמָה|ואבוא למלחמה}} {{ב|וְאַתָּה לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ|אך אתה השאר בבגדי המלכות הרגילים שלך}}". וַיִּתְחַפֵּשׂ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיָּבוֹא בַּמִּלְחָמָה.<קטע סוף=כב ל/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|לא}} <קטע התחלה=כב לא/>וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה אֶת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ, שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם, לֵאמֹר: "לֹא תִּלָּחֲמוּ {{ב|אֶת קָטֹן|בחיילים הפשוטים}} {{ב|וְאֶת גָּדוֹל|וגם לא במפקדים הבכירים}}, כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ".<קטע סוף=כב לא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|לב}} <קטע התחלה=כב לב/>וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֶת יְהוֹשָׁפָט, וְהֵמָּה אָמְרוּ: "{{ב|אַךְ|אכן}} מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא"! וַיָּסֻרוּ עָלָיו לְהִלָּחֵם, וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט.<קטע סוף=כב לב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|לג}} <קטע התחלה=כב לג/>וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב כִּי לֹא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא, וַיָּשׁוּבוּ מֵאַחֲרָיו.<קטע סוף=כב לג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|לד}} <קטע התחלה=כב לד/>{{ב|וְאִישׁ|אחד מחיילי ארם או ישראל (לפי חז"ל מדובר ב[[W:נעמן (דמות מקראית)|נעמן]], שר צבא מלך ארם)}} מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ, וַיַּכֶּה אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{ב|בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן|במקום החיבור שבין חלקי השיריון השונים}}. {{ב|וַיֹּאמֶר לְרַכָּבוֹ|אחאב לנהג המרכבה שלו}}: "{{ב|הֲפֹךְ יָדְךָ|הפנה את המרכבה לאחור}} וְהוֹצִיאֵנִי {{ב|מִן הַמַּחֲנֶה|מהקו הראשון של המלחמה (אל העורף, משם ימשיך לפקד על החיילים)}} כִּי {{ב|הָחֳלֵיתִי|נפצעתי}}".<קטע סוף=כב לד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|לה}} <קטע התחלה=כב לה/>{{ב|וַתַּעֲלֶה|הסתלקה, הסתיימה}} הַמִּלְחָמָה בַּיּוֹם הַהוּא, וְהַמֶּלֶךְ הָיָה {{ב|מָעֳמָד|מועמד, החזיקו אותו במצב של עמידה, כדי שחיילים לא יבחינו בכך שהוא נפצע}} בַּמֶּרְכָּבָה {{ב|נֹכַח|מול}} אֲרָם, וַיָּמָת בָּעֶרֶב, {{ב|וַיִּצֶק|נזל}} דַּם הַמַּכָּה אֶל חֵיק הָרָכֶב.<קטע סוף=כב לה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|לו}} <קטע התחלה=כב לו/>וַיַּעֲבֹר {{ב|הָרִנָּה|קול של כרוז}} בַּמַּחֲנֶה {{ב|כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ|עם שקיעת השמש, כשהתחיל להיות חשוך וישראל יכלו לברוח בחסות החשיכה}} לֵאמֹר: "אִישׁ אֶל עִירוֹ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ".<קטע סוף=כב לו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|לז}} <קטע התחלה=כב לז/>וַיָּמָת הַמֶּלֶךְ {{ב|וַיָּבוֹא|הביאו את גופתו ל-}} שֹׁמְרוֹן, וַיִּקְבְּרוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּשֹׁמְרוֹן.<קטע סוף=כב לז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|לח}} <קטע התחלה=כב לח/>{{ב|וַיִּשְׁטֹף|הנהג של מרכבת המלך ניקה (מדמו של המלך)}} אֶת הָרֶכֶב עַל בְּרֵכַת שֹׁמְרוֹן, וַיָּלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמוֹ וְהַזֹּנוֹת {{ב|רָחָצוּ|בבריכת שומרון, שמימיה נתלכלכו מהדם}}, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|דִּבֵּר|לעיל [[מלכים א כא יט|כא, יט]]}}.<קטע סוף=כב לח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|לט}} <קטע התחלה=כב לט/>וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, {{ב|וּבֵית הַשֵּׁן|ארמון שקירותיו מקושטים בשיני פיל}} אֲשֶׁר בָּנָה, וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה, הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=כב לט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|מ}} <קטע התחלה=כב מ/>וַיִּשְׁכַּב אַחְאָב עִם אֲבֹתָיו, וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=כב מ/> {{כותרת1|אחזיהו מלך ישראל. מציע ליהושפט להקים צי אוניות משותף. יהושפט מת ומולך בנו: יהורם\יורם מלך יהודה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|מא}} <קטע התחלה=כב מא/>וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אָסָא מָלַךְ עַל יְהוּדָה, בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=כב מא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|מב}} <קטע התחלה=כב מב/>יְהוֹשָׁפָט בֶּן שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ, וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, וְשֵׁם אִמּוֹ עֲזוּבָה בַּת שִׁלְחִי.<קטע סוף=כב מב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|מג}} <קטע התחלה=כב מג/>וַיֵּלֶךְ {{ב|בְּכָל דֶּרֶךְ|בדרכיו הטובים של}} אָסָא אָבִיו, לֹא סָר מִמֶּנּוּ, לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה.<קטע סוף=כב מג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|מד}} <קטע התחלה=כב מד/>אַךְ {{ב|הַבָּמוֹת|מזבחות שהקימו העם במקומות שונים (לעבודת ה')}} לֹא סָרוּ, עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת.<קטע סוף=כב מד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|מה}} <קטע התחלה=כב מה/>וַיַּשְׁלֵם יְהוֹשָׁפָט עִם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=כב מה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|מו}} <קטע התחלה=כב מו/>וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹשָׁפָט, וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַאֲשֶׁר נִלְחָם, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.<קטע סוף=כב מו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|מז}} <קטע התחלה=כב מז/>{{ב|וְיֶתֶר הַקָּדֵשׁ|את שארית מנהגי הניאוף והזנות שהיו בארץ}} אֲשֶׁר נִשְׁאַר בִּימֵי אָסָא אָבִיו, בִּעֵר מִן הָאָרֶץ.<קטע סוף=כב מז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|מח}} <קטע התחלה=כב מח/>וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם {{ב|נִצָּב מֶלֶךְ|אלא משנה למלך, ניצבים שמינה דוד ([[שמואל ב ח יד]])}}.<קטע סוף=כב מח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|מט}} <קטע התחלה=כב מט/>יְהוֹשָׁפָט <small>(עשר)</small> עָשָׂה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אוֹפִירָה לַזָּהָב. {{ב|וְלֹא הָלָךְ|אך האוניות לא שטו}}, כִּי <small>(נשברה)</small> נִשְׁבְּרוּ אֳנִיּוֹת {{ב|בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר|ליד חוף ים סוף (מפרץ אילת)}}.<קטע סוף=כב מט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|נ}} <קטע התחלה=כב נ/>אָז אָמַר אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב אֶל יְהוֹשָׁפָט: "יֵלְכוּ עֲבָדַי עִם עֲבָדֶיךָ {{ב|בָּאֳנִיּוֹת|באוניות שנשברו, לאחר שנעזור לך לתקן אותן}}". וְלֹא {{ב|אָבָה|רצה}} יְהוֹשָׁפָט.<קטע סוף=כב נ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|נא}} <קטע התחלה=כב נא/>וַיִּשְׁכַּב יְהוֹשָׁפָט עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו, וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=כב נא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|נב}} <קטע התחלה=כב נב/>אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם.<קטע סוף=כב נב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|נג}} <קטע התחלה=כב נג/>וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו וּבְדֶרֶךְ אִמּוֹ, וּבְדֶרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=כב נג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|כב|נד}} <קטע התחלה=כב נד/>וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, וַיַּכְעֵס אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו.<קטע סוף=כב נד/> <קטע סוף=פרק כב/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|כב}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * קרב בין אחאב לאשור שארע לפני המלחמה בארם, אך משום מה לא מוזכר במקרא, הונצח ב[[W:המונולית מכורח|מונולית מכורח]]. המונולית מכורח הוא מצבה הנושאת כתובת מלכותית של שלמנאסר השלישי מלך אשור המתארת את מלחמותיו כשברקע הכתובת חרוטה דמותו של שלמנאסר. הקרב האחרון המתואר בכתובת הוא [[W:קרב קרקר|קרב קרקר]] (853 לפנה"ס), שבו נלחם המלך שלמנאסר בברית של שנים עשר מלכים וביניהם אחאב. לאחר קרב קרקר, משהוסר האיום האשורי, חזר שוב העימות בין ישראל וארם המוזכר בפירקנו (852/1 לפנה"ס). * החלק הראשון של פרק זה חוזר בלשון מאוד דומה ב[[ביאור:דברי הימים ב יח|דברי הימים ב יח]]. לפסוקים מא ואילך יש מקבילה ב[[ביאור:דברי הימים ב כ|דה"ב כ, לא-לז]] אם כי שם מסופר שיהושפט חבר לאחזיהו, ויחדיו בנו צי אוניות, שלבסוף טבע. ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=צדקיהו בן כנענה}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אחזיהו (מלך ישראל)}} {{מיזמים|ויקיפדיה=עזובה בת שלחי}} {{מיזמים|ויקיפדיה=יהורם (מלך יהודה)}} fhmmlmqtsdln8fbe5x4e2xouy7myevd 106 62043 2947226 2879510 2025-07-06T05:34:28Z Ori229 476 הערה 2947226 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה דברים|דברים|כה}}<section begin=פרק כה/> {{כותרת1|עונש מלקות}} {{איור|PikiWiki Israel 12929 Agriculture in Israel.jpg|280|"שור בדישו" (פסוק ד), [[W:דישה|דיש]] בגורן בגבעת עדה, בין 1930 ל-1950}} {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כה|א}} כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם, וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כה|ב}} וְהָיָה אִם {{ב|בִּן הַכּוֹת|בן מלקות, חייב במלקות על חטאו}} הָרָשָׁע, וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט {{ב|וְהִכָּהוּ לְפָנָיו|והמכה יכה לפני השופט}} {{ב|כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ|לפי כמה שמגיע לו על חטאו}} בְּמִסְפָּר. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כה|ג}} {{ב|אַרְבָּעִים|מקסימום 40 (ולפי חז"ל: עד ולא עד בכלל, כלומר מקסימום 39)}} יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף, פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה {{ב|וְנִקְלָה|יתבזה}} אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ. {{כותרת1|אין למנוע מבהמה לאכול את המאכל עליו היא עושה את מלאכתה}} {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כה|ד}} לֹא {{ב|תַחְסֹם|מלאכול}} שׁוֹר {{ב|בְּדִישׁוֹ|בזמן דריכתו על השיבולים (להפריד בין המוץ לדגן, בין אוכל לפסולת)}}. {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|ייבום וחליצה}} {{איור|Chalitza.jpg|280|תחריט של טקס חליצה, מתוך מהדורה של משנה יבמות, שפורסמה באמסטרדם בסביבות שנת 1700}} {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כה|ה}} כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ, לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר, {{ב|יְבָמָהּ|אחיו של הנפטר (גיסה) ישא אותה לקיים מצות [[W:יבום|ייבום]]}} יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה {{ב|וְיִבְּמָהּ|הפועל "לייבם" נקרא על שם מי שמבצע אותו, היבם}}. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כה|ו}} וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד, {{ב|יָקוּם|יחשב כממשיך דרכו של אחיו המת}} עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת, וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כה|ז}} וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת {{ב|יְבִמְתּוֹ|אלמנת אחיו}}, וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ {{ב|הַשַּׁעְרָה|לבית הדין, ליד שער העיר}} אֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה: "מֵאֵין יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל, לֹא {{ב|אָבָה|רצה}} יַבְּמִי". {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כה|ח}} וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ {{ב|וְדִבְּרוּ אֵלָיו|ישכנעו אותו לקיים את מצוות הייבום}}, {{ב|וְעָמַד|ואם בכל זאת ימשיך ויתעקש}} וְאָמַר: "לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ". {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כה|ט}} וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים {{ב|וְחָלְצָה נַעֲלוֹ|לתת למעשה תוקף משפטי, כמו שמופיע במגילת רות: "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאוּלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה, לְקַיֵּם כָּל דָּבָר, שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ" ([[רות ד ז]]) }} מֵעַל רַגְלוֹ {{ב|וְיָרְקָה בְּפָנָיו|לבזותו על שסרב לייבמה}}, וְעָנְתָה וְאָמְרָה: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו". {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כה|י}} וְנִקְרָא {{ב|שְׁמוֹ|השם של בית משפחתו (כדי שיזכר סירובו)}} בְּיִשְׂרָאֵל 'בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל'. {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|אישה שתפסה במבושי מכה בעלה}} {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כה|יא}} כִּי {{ב|יִנָּצוּ|יריבו}} אֲנָשִׁים יַחְדָּו, אִישׁ וְאָחִיו, וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד לְהַצִּיל אֶת {{ב|אִישָׁהּ|בעלה}} מִיַּד מַכֵּהוּ, וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כה|יב}} {{ב|וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ|יש לחתוך את כף ידה: {{ש}} * בשעת מעשה, אם יש לו סכנת חיים - מדין רודף{{ש}} * לאחר מעשה - אך לא מילולית אלא על ידי תשלום ממון, כמו ב"עין תחת עין" וכו'}}, לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ. {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|רמאות במסחר}} {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כה|יג}} לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ {{ב|אֶבֶן וָאָבֶן|אבנים למשקל}}, {{ב|גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה|אחת גדולה ואחת קטנה שמסומנות כאילו הן שוות, כדי לרמות}}. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כה|יד}} לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ {{ב|אֵיפָה וְאֵיפָה|כלים למדידת נפח של [[W:איפה (יחידת מידה)|איפה]], כ-40 ליטר}}, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כה|טו}} אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ, אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ, לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כה|טז}} כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה {{ב|אֵלֶּה|שיטות רמאות במדידות}}, כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל. {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{כותרת1|מצוות זכירת מעשי עמלק}} {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כה|יז}} זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כה|יח}} אֲשֶׁר {{ב|קָרְךָ|נזדמן לך}} בַּדֶּרֶךְ {{ב|וַיְזַנֵּב|התנפלו על ההולכים בזנב המחנה}} בְּךָ {{ב|כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ|בכל החלשים שהלכו בסוף השיירה}}, וְאַתָּה {{ב|עָיֵף|צמא}} {{ב|וְיָגֵעַ|וחלש מרוב מאמץ}}, {{ב|וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים|ועמלק לא פחד מה'}}. {{ביאור:אות-פסוק|דברים|כה|יט}} וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת {{ב|זֵכֶר|כל זרע}} עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח. {{ביאור:פרשה פתוחה}} <section end=פרק כה/>{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|דברים|כה}} {{הבהרת מרחב ביאור}} ==הערות== * פרשיית זכירת עמלק מובאת לאחר פסוקים המדברים על הקפדה על מסחר ביושר. הרש"ר הירש מסביר את הקשר: "המצווה הקודמת השלימה את התמונה האידיאלית של ישראל: עם המתרחק מכל עָוֶל... תהפוך ביום מן הימים לתכונה משותפת לכל המין האנושי. הניגוד הגמור לכל האופי הלאומי הזה מיוצג על ידי עמלק, אשר שש ומתפאר ומתכבד רק בחרבו המנצחת" . בהמשך הוא מוסיף פירוש חינוכי ל"לֹא תִּשְׁכָּח": "אם אי פעם תיכשל, וכעמלק, תשכח את ה׳ ואת חובתך, ותחפש רק הזדמנויות להשתמש בעליונותך, בעניינים גדולים או קטנים, לרעת הזולת. אל תשכח דבר זה אם אי פעם תרצה לשכוח את ייעודך ואת שליחותך כישראל בקרב האנושות. אל תקנא בזרי הדפנה שקולע עולם אווילי לזכר הצלחת מחריביו של האושר האנושי. זכור את הקרקע רוויית הדמעות שמצמיחה זרי דפנה אלה". ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=מלקות (הלכה)}} {{מיזמים|ויקיפדיה=לא תחסום שור בדישו}} {{מיזמים|ויקיפדיה=ייבום וחליצה}} {{מיזמים|ויקיפדיה=רודף}} {{מיזמים|ויקימילון=איפה ואיפה}} {{מיזמים|ויקיפדיה=מצוות זכירת מעשי עמלק}} rayhi1n55oai5wzx0aoukbciqm7p3tq 106 62087 2947233 1032299 2025-07-06T05:55:37Z Ori229 476 הערה 2947233 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה שופטים|שופטים|יב}}<section begin=פרק יב/> {{כותרת1|אפרים מתלוננים שלא הוזמנו למלחמה ויפתח מכה בהם}} {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|יב|א}} {{ב|וַיִּצָּעֵק|נאספו}} {{ב|אִישׁ|אנשי שבט}} אֶפְרַיִם וַיַּעֲבֹר צָפוֹנָה: "וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח: מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ? בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ". {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|יב|ב}} וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֲלֵיהֶם: "{{ב|אִישׁ רִיב|מריבה היתה לי עם בני עמון}} הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי עַמּוֹן מְאֹד, וָאֶזְעַק {{ב|אֶתְכֶם|להילחם בהם}} וְלֹא הוֹשַׁעְתֶּם אוֹתִי מִיָּדָם. {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|יב|ג}} וָאֶרְאֶה כִּי אֵינְךָ מוֹשִׁיעַ, וָאָשִׂימָה {{ב|נַפְשִׁי בְכַפִּי|כביכול הנחתי את נשמתי בתוך כף היד שלי שבקלות יכולה להיפתח והנפש תיפול (סיכנתי את עצמי)}}, וָאֶעְבְּרָה אֶל בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיָדִי. וְלָמָה עֲלִיתֶם אֵלַי הַיּוֹם הַזֶּה, לְהִלָּחֶם בִּי"? {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|יב|ד}} וַיִּקְבֹּץ יִפְתָּח אֶת כָּל אַנְשֵׁי גִלְעָד {{ב|וַיִּלָּחֶם|יתכן שחשש שאפרים יתקיפו אותו, ולכן הקדים לתקוף}} אֶת אֶפְרָיִם, וַיַּכּוּ אַנְשֵׁי גִלְעָד אֶת אֶפְרַיִם {{ב|כִּי|וכן תקפו את הפליטים כי}} {{ב|אָמְרוּ|הגלעדים אמרו לבני אפרים שהיו מתחפשים לגלעדים}}: "פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אַתֶּם, {{ב|גִּלְעָד|וגם אם אכן מוצאכם מהגלעד}} {{ב|בְּתוֹךְ אֶפְרַיִם|הרי שזה מהגלעד שבאזור הר אפרים}} {{ב|בְּתוֹךְ מְנַשֶּׁה|ואתם מנסים להיבלע בתוכינו}}". {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|יב|ה}} וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת {{ב|מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן|אזור בנהר הירדן בו המים רדודים וניתן לחצות אותם}} {{ב|לְאֶפְרָיִם|כדי למנוע מבני אפרים מלברוח}}. וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם: "אֶעֱבֹרָה", וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי גִלְעָד: "{{ב|הַאֶפְרָתִי|האם מבני אפרים}} אַתָּה"? וַיֹּאמֶר: "לֹא". {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|יב|ו}} וַיֹּאמְרוּ לוֹ: "אֱמָר נָא: שִׁבֹּלֶת", וַיֹּאמֶר: "סִבֹּלֶת", {{ב|וְלֹא|כי לא}} {{ב|יָכִין לְדַבֵּר כֵּן|יכל להגות את האות שין}}, וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ וַיִּשְׁחָטוּהוּ {{ב|אֶל|על}} מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן. וַיִּפֹּל בָּעֵת הַהִיא מֵאֶפְרַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָלֶף. {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|יב|ז}} וַיִּשְׁפֹּט יִפְתָּח אֶת יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ שָׁנִים, וַיָּמָת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי וַיִּקָּבֵר בְּעָרֵי גִלְעָד. {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{כותרת1|שלושה שופטים נוספים: אבצן מבית לחם, אילון הזבולוני, עבדון בן הלל}} {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|יב|ח}} וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל אִבְצָן מִבֵּית לָחֶם. {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|יב|ט}} וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים, וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת שִׁלַּח {{ב|הַחוּצָה|לבתים אחרים, כלומר חיתן אותן}}, וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת הֵבִיא לְבָנָיו מִן הַחוּץ, וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַע שָׁנִים. {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|יב|י}} וַיָּמָת אִבְצָן וַיִּקָּבֵר בְּבֵית לָחֶם. {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|יב|יא}} וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי, וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשֶׂר שָׁנִים. {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|יב|יב}} וַיָּמָת אֵלוֹן הַזְּבוּלֹנִי, וַיִּקָּבֵר בְּאַיָּלוֹן בְּאֶרֶץ זְבוּלֻן. {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|יב|יג}} וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל {{ב|הַפִּרְעָתוֹנִי|מהעיר פרעתון (דרומית מערבית לשכם)}}. {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|יב|יד}} וַיְהִי לוֹ אַרְבָּעִים בָּנִים וּשְׁלֹשִׁים בְּנֵי בָנִים {{ב|רֹכְבִים|כמו בניו של יאיר הלעדי (ראה [[ביאור:שופטים י#ד|י , ד]])}} עַל שִׁבְעִים עֲיָרִם, וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה שָׁנִים. {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|יב|טו}} וַיָּמָת עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי, וַיִּקָּבֵר בְּפִרְעָתוֹן בְּאֶרֶץ אֶפְרַיִם {{ב|בְּהַר הָעֲמָלֵקִי|שם של חבל הרים דרומית להר גריזים}}. {{ביאור:פרשה פתוחה}} <section end=פרק יב/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|שופטים|יב}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "וַיִּצָּעֵק אִישׁ אֶפְרַיִם וַיַּעֲבֹר צָפוֹנָה וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח: מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ" (פסוק א) - כך גם עשו בני אפרים לאחר מלחמתו של גדעון במדין: "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ אֶפְרַיִם: מָה הַדָּבָר הַזֶּה עָשִׂיתָ לָּנוּ לְבִלְתִּי קְרֹאות לָנוּ כִּי הָלַכְתָּ לְהִלָּחֵם בְּמִדְיָן" ([[שופטים ח א]]), אם כי בשעתו, גדעון הצליח להרגיע את תלונותם על ידי דיבורים: מחמאות על חלקם בסוף המלחמה. כאן הסוף היה אחר: "וַיִּפֹּל בָּעֵת הַהִיא מֵאֶפְרַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָלֶף" - אולי בגלל אופי שונה של השופט, או אולי בגלל שבני אפרים לא עזרו הפעם כלל, אלא רק באו לאחר המלחמה, ואף איימו: "בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ". * בעקבות 'וַיֹּאמְרוּ לוֹ: "אֱמָר נָא: שִׁבֹּלֶת", וַיֹּאמֶר: "סִבֹּלֶת" ' (פסוק ו) הפכה המילה העברית שיבולת בלשונות רבות (אנגלית: shibboleth; גרמנית וספרדית: Schibboleth, ועוד) לתיאור שימוש במאפייני שפה או הגייה המייחדים קבוצה אתנית מסוימת. להרחבה ר' בוויקיפדיה בערך [[W:שיבולת (אמצעי זיהוי)|שיבולת (אמצעי זיהוי)]]. בשם "שיבולת" נקראת גם תוכנה המשמשת לאימות זהות באינטרנט, הנמצאת [[W:EN:Shibboleth (software)|בשימוש רב באקדמיה]]. ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=אבצן}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אילון הזבולוני}} {{מיזמים|ויקיפדיה=עבדון בן הלל}} j9wljlbxioq7hfyons31bnrsvj154h7 0 166356 2947205 2851353 2025-07-05T12:38:18Z Seyegd 15319 2947205 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|שבת|ל|ב|ל א|לא א}} <קטע התחלה=ג/>כל יומא דשבתא הוה יתיב וגריס כולי יומא ההוא יומא דבעי למינח נפשיה קם מלאך המות קמיה ולא יכיל ליה דלא הוה פסק פומיה מגירסא אמר מאי אעביד ליה הוה ליה בוסתנא אחורי ביתיה אתא מלאך המות סליק ובחיש באילני נפק למיחזי הוה סליק בדרגא איפחית דרגא מתותיה אישתיק ונח נפשיה שלח שלמה לבי מדרשא אבא מת ומוטל בחמה וכלבים של בית אבא רעבים מה אעשה שלחו ליה {{שוליים|א}}חתוך נבלה והנח לפני הכלבים ואביך {{שוליים|ב}}הנח עליו ככר או תינוק וטלטלו ולא יפה אמר שלמה {{קטן|({{הפניה לפסוק|קהלת ט|ד}})}} כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת ולענין שאילה דשאילנא קדמיכון נר קרויה נר ונשמתו של אדם קרויה נר מוטב תכבה נר של בשר ודם מפני נרו של הקב"ה: אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה ומפני מה לא גנזוהו מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה תחילתו דברי תורה דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|קהלת א|ג}})}} מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש ואמרי דבי ר' ינאי תחת השמש הוא דאין לו קודם שמש יש לו סופו דברי תורה דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|קהלת יב|יג}})}} סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם מאי כי זה כל האדם אמר רבי (אליעזר) כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה ר' אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד כל העולם כולו שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה שמעון בן זומא אומר לא נברא כל העולם כולו אלא לצוות לזה ומאי דבריו סותרין זה את זה כתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|קהלת ז|ג}})}} טוב כעס משחוק וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|קהלת ב|ב}})}} לשחוק אמרתי מהלל כתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|קהלת ח|טו}})}} ושבחתי אני את השמחה וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|קהלת ב|ב}})}} ולשמחה מה זה עושה לא קשיא טוב כעס משחוק טוב כעס שכועס הקב"ה על הצדיקים בעוה"ז משחוק שמשחק הקב"ה על הרשעים בעולם הזה ולשחוק אמרתי מהלל זה שחוק שמשחק הקב"ה עם הצדיקים בעולם הבא ושבחתי אני את השמחה {{שוליים|ג}}שמחה של מצוה ולשמחה מה זה עושה זו שמחה שאינה של מצוה ללמדך {{שוליים|ד}}שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצוה שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|מלכים ב ג|טו}})}} ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' אמר רב יהודה וכן לדבר הלכה אמר רבא וכן לחלום טוב איני והאמר רב גידל אמר רב כל תלמיד חכם שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר תכוינה שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|שיר השירים ה|יג}})}} שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר אל תקרי מור עובר אלא מר עובר אל תקרי שושנים אלא ששונים לא קשיא הא ברבה והא בתלמיד ואיבעית אימא הא והא ברבה ולא קשיא הא מקמי דלפתח הא לבתר דפתח כי הא דרבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא ואף ספר משלי בקשו לגנוז שהיו דבריו סותרין זה את זה ומפני מה לא גנזוהו אמרי ספר קהלת לאו עיינינן ואשכחינן טעמא הכא נמי ליעיינן ומאי דבריו סותרים זה את זה כתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|משלי כו|ד}})}} אל תען כסיל כאולתו וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|משלי כו|ה}})}} ענה כסיל כאולתו לא קשיא הא בדברי תורה הא במילי דעלמא כי הא דההוא דאתא לקמיה דרבי אמר ליה אשתך אשתי ובניך בני אמר ליה רצונך שתשתה כוס של יין שתה ופקע ההוא דאתא לקמיה דרבי חייא אמר ליה אמך אשתי ואתה בני אמר ליה רצונך שתשתה כוס של יין שתה ופקע אמר רבי חייא אהניא ליה צלותיה לרבי דלא לשווייה בני ממזירי דרבי כי הוה מצלי אמר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתצילני היום מעזי. פנים ומעזות פנים בדברי תורה מאי היא כי הא דיתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה אשה שתלד בכל יום שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו לא|ז}})}} הרה ויולדת יחדיו ליגלג עליו אותו תלמיד אמר אין כל חדש תחת השמש א"ל בא ואראך דוגמתן בעוה"ז נפק אחוי ליה תרנגולת ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל יז|כג}})}} ונשא ענף ועשה פרי מה ענף בכל יום אף פרי בכל יום ליגלג עליו אותו תלמיד אמר והכתיב אין כל חדש תחת השמש א"ל בא ואראך דוגמתם בעולם הזה נפק אחוי ליה צלף ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים עב|טז}})}} יהי פסת בר בארץ ליגלג עליו אותו תלמיד ואמר אין כל חדש תחת השמש אמר ליה בא ואראך דוגמתן בעולם הזה נפק אחוי ליה כמיהין ופטריות ואכלי מילת נברא בר קורא: ת"ר {{שוליים|ה}}לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי מעשה בשני בני אדם<קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''כל יומא דשבתא''' - של כל שבתות השנים: '''הוה יתיב וגריס''' - שלא יקרב מלאך המות אליו שהתורה מגינה ממות כדאמרינן בסוטה {{הפניה-גמ|סוטה|כא|א}}: '''סליק ובחיש באילני''' - מנענע המלאך באילנות להשמיע קול תימה: '''וכלבים של בית אבא רעבים''' - לשתי שאלות הללו הוצרך: '''ולא יפה אמר כו'''' - שלתקנת הכלבים לא הצריכוהו לשנות טלטול נבילה ואת האריה המת אסרו לטלטל אלא על ידי ככר או תינוק ל"א שהקדימוהו תשובת הכלב לתשובת האריה לשון רבותי: '''ולענין שאילתא''' - דמהו לכבות: '''דשאילנא קדמיכון''' - דרך ענוה אמר דהוה ליה למימר דשאילתון קדמי: '''קרויה נר''' - נר אלהים נשמת אדם ([[משלי כ]]): '''מוטב תכבה נרו כו'''' - לאו מהכא יליף חלול שבת דפיקוח נפש נפקא לן מוחי בהם ולא שימות בהם אלא להטעימן הדבר באגדה המושכת את הלב לפי שהיו באים לשמוע הדרשה נשים ועמי הארץ והיו צריכין הדרשנין למשוך את לבבם: '''תחלתו וסופו''' - וכ"ש שיש עוד בינתיים: '''קודם השמש''' - אם יעמול בתורה שקדמה לשמש יש יתרון: '''לצוות''' - צוותא שולא"ש {{קטן|(שול"ץ: שעשוע)}} : '''מהולל''' - משובח: '''משחוק שמשחק עם הרשעים''' - שנותן להם שעה משחקת כדי להאכילן חלקן ולטורדן מן העולם הבא: '''שמחה של מצוה''' - כגון הכנסת כלה: '''שחוק''' - שחוק ממש שאין דעת שוחק מיושבת עליו ואפילו אינו של לצון מ"מ אין בו יישוב: '''קלות ראש''' - לצון: '''קחו לי מנגן''' - מצוה היא להשרות עליו שכינה: '''לדבר הלכה''' - צריך לפתוח במילי דבדיחותא ברישא: '''לחלום טוב''' - אם בא לישן מתוך שמחה מראין לו חלום טוב: '''נוטפות מר''' - מרירות מחמת אימה: '''ובדחי רבנן''' - נפתח לבם מחמת השמחה: '''מעזי פנים''' - שלא יזיקוני: '''ומעזות פנים''' - שלא יצא עלי שם ממזרות דהוא עז פנים: '''בדברי תורה''' - מותר לענות כאולתו: '''הרה ויולדת יחדיו''' - ביום שהרה זה יולדת ולד אחר כמו תרנגולת וכיון שמשמשת בכל יום נמצאת יולדת בכל יום דהכי משמע קרא בכל עת שהיא מתעברת יולדת שממהרת לגמור צורת הולד לזמן מועט: '''בא ואראך''' - טרח לענותו כאולתו כדי להעמיד דברי תורה על מכונו: '''ליגלג''' - זו אוולת: '''צלף''' - מין אילן הטוען ג' מיני פירות אביונות וקפריסין ולולבין וכי איתיה להאי ליתיה להאי כדאמר בריש חזקת הבתים: '''פיסת בר''' - משמע גלוסקאות שרחבות כמין פס יד ומשמע כלי מילת כמו כתונת פסים: '''בר''' - כמו לשבור בר ([[בראשית מב]]) ולענין כלי מילת בר נקי כמו ברה כחמה (שיר ו): '''כמהין ופטריות''' - שיוצאין כמות שהן בלילה אחד ורחבין ועגולין כגלוסקאות: '''נברא בר קורא''' - סיב כמין לבוש מצוייר גדל סביבות הקור של דקל כשהוא רך קור ענף האילן כשהוא רך יוצא בכל שנה קודם שיתקשה קרוי קור:<קטע סוף=ר/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק ב|ל ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]] {{מפרשים לדף גמרא|שבת|ב|ל|ב}} 8fbkiaqtbytjagwwmpwopwghorfmqyp 106 280125 2947206 2947197 2025-07-05T18:35:25Z Ilan Sendowski 4009 התופעה הגנטים של בנים בלבד נגמרת 2947206 wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|לד|לד טו|טז|לד יח|הבהרה=כן| ציטוט=וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ לָכֶם וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ וְיָשַׁבְנוּ אִתְּכֶם וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד.}} == וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד == === וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ לָכֶם וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ === פשוט התבוללות. === וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד === ומה עם ברכת אלוהים לאברהם, יצחק ויעקב?<br> <big>ראה:</big> [[באור:בראשית לד ט|'''<big>תוכנית של שכם להתבוללות וחיסול של בני יעקב</big>''']] כמובן בני ישראל לא התכוונו להתאחד ולהיות עם אחד תחת שליטה של שכם אלא להתאחד תחת שליטה שלהם. אבל לחמור ולשכם זה נשמע טוב מאוד, ולכן הם אומרים לנכבדי שכם בשער העיר: "מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם הֲלוֹא לָנוּ הֵם; אַךְ נֵאוֹתָה לָהֶם וְיֵשְׁבוּ אִתָּנוּ" ([[ביאור:בראשית לד כג]]). === נָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ לָכֶם === בני יעקב ידעו שלא יהיו להם בנות, והם מרמים את חמור ובנו. '''במשפחת אברהם נולדו רק בנים.''' הבת היחידה שנולדה ליעקב היתה דינה בת לאה, וגם על זה חשדו בלאה שהיא 'יצאה', ככתוב: "וַתֵּצֵא לֵאָה" ([[ביאור:בראשית ל טז]]), ואפילו לאה ידעה שמאשימים אותה ולכן קראה לבתה-דינה, כשם שרחל אמרה: "דָּנַנִּי אֱלֹהִים" ([[ביאור:בראשית ל ו]]) וקראה לבן שפחתה-דן. אלוהים בכוונה בחר את אברם בגלל הבעיה הזאת כדי שלא יהיה צורך לחתן את בנות ישראל לגויים. '''ואם לא יהיו לבני יעקב בנות, אז איך הם יכולים למלא את חלקם בהסכם?''' '''אולם התופעה הגנטית של בנים בלבד אינה יציבה, ותוך כמה דורות היא תעלם''', כפי שראינו: * הראשון שמופיעה אצלו התופעה הזו הוא תרח, אביו של אברם. לכן נכתב: "וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה, וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן" ([[ביאור:בראשית יא לב]]) ללא התוספת הקבועה: "וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת" ([[בראשית יא כה]]). <br> אברהם מעיד על שרה: "אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא, אַךְ לֹא בַת אִמִּי, וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה" ([[ביאור:בראשית כ יב]]), כאילו לתרח הייתה בת, דבר שסותר את הכתוב. מאחר שנחור, אחי אברם, נשא את מלכה בת הרן ([[ביאור:בראשית יא כט]]), חז"ל הציעו ששרה היא יסכה בת הרן, ואברהם לא דייק — כלומר, שרה היא בת אחיו, לא בת אביו. אך גם הסבר זה בעייתי, שכן הפסוק מזכיר את שרי ואת יסכה כשתי נשים שונות, ללא רמז שמדובר באותה אישה. אולם אין זה מן הנמנע שלהרן היתה בת נוספת — שרי (הרן נתן לבנותיו שמות מלוכה: מלכה ושרי). * להרן בן תרח היו בנות: "מִלְכָּה" ו"יִסְכָּה" ([[ביאור:בראשית יא כט]]), ולכן גם ללוט בן הרן היו בנות ([[ביאור:בראשית יט ח]]). * לבתואל בן נחור בן תרח היתה בת: "רִבְקָה" ([[ביאור:בראשית כב כג]]), ולכן גם ללבן בן בתואל שתי בנות: "לֵאָה" ו"רָחֵל" ([[ביאור:בראשית כט טז]]). * לישמעאל היו 12 בנים, ובת אחת או שנים: "מָחֲלַת" ([[ביאור:בראשית כח ט]]), "בָּשְׂמַת" ([[בראשית לו ג]]) נשותיו של עשו. * ליעקב בת אחת ו12 בנים: "דִּינָה" ([[ביאור:בראשית ל כא]]). * לאשר בת אחת ו4 בנים: "שֶׂרַח" ([[ביאור:בראשית מו יז]]). {{סיכום על פסוק|בראשית|לד|לד טו|טז|לד יח|קטגוריה=1}} quvgqwfee0vhdl9wxjbblo53p6bz30m 4 290855 2947241 2946925 2025-07-06T06:00:58Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 2947241 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל]] * [[תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל]] * [[תקנות איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (אזהרת בריאות)|תקנות איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון {{מוקטן|(אזהרת בריאות)}}]] * [[תקנות הספורט (ביטוח)|תקנות הספורט {{מוקטן|(ביטוח)}}]] * [[חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל)|חוק הגנה על מענקים מיוחדים {{מוקטן|(חרבות ברזל)}}]] * [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]] * [[חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]] * [[חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה)|חוק איסור צריכת זנות {{מוקטן|(הוראת שעה ותיקון חקיקה)}}]] * [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה {{מוקטן|(רישוי בנייה)}}]] * [[חוק השיפוט הצבאי]] * [[פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(מעצר וחיפוש)}}]] * [[חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|חוק הרשויות המקומיות {{מוקטן|(משמעת)}}]] * [[חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)|חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות {{מוקטן|(הוראת שעה)}}]] * [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (חסות לתכניות טלוויזיה)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו {{מוקטן|(חסות לתכניות טלוויזיה)}}]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|צו העונשין {{מוקטן|(הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)}}]] </div> kekq5yx8crhjxus4cold1igjb85auc6 2947294 2947241 2025-07-06T09:30:18Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 2947294 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[חוק ניוד מידע רפואי]] * [[קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל]] * [[תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל]] * [[תקנות איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (אזהרת בריאות)|תקנות איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון {{מוקטן|(אזהרת בריאות)}}]] * [[תקנות הספורט (ביטוח)|תקנות הספורט {{מוקטן|(ביטוח)}}]] * [[חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל)|חוק הגנה על מענקים מיוחדים {{מוקטן|(חרבות ברזל)}}]] * [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]] * [[חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]] * [[חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה)|חוק איסור צריכת זנות {{מוקטן|(הוראת שעה ותיקון חקיקה)}}]] * [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה {{מוקטן|(רישוי בנייה)}}]] * [[חוק השיפוט הצבאי]] * [[פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(מעצר וחיפוש)}}]] * [[חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|חוק הרשויות המקומיות {{מוקטן|(משמעת)}}]] * [[חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)|חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות {{מוקטן|(הוראת שעה)}}]] * [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (חסות לתכניות טלוויזיה)|כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו {{מוקטן|(חסות לתכניות טלוויזיה)}}]] </div> rqbjq7wqh074hu4mcz16jjqd70vsq7u 2 293285 2947277 2946921 2025-07-06T06:43:58Z Shahar9261 22508 2947277 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בפגיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024-2025)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מענקים)]] * {{v}} נוצר [[כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות (חישוב הכנסה חייבת במפעל חקלאי מאושר)]] * {{v}} נוצר [[כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (בקשות למענק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (שינוי סכום ההשקעה בתכנית זוטא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כנסת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים במונחים שנתיים של ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, דרך חישובם ואופן פרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (קביעת ריבית מטבע חוץ לענפי הביטוח, שיעור הריבית ודרך חישובה)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2025 בענף העיזים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2017 בענף הבקר ובענפי הצאן) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי)‎]] * {{v}} נוצר [[צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון או גוף מוסדי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים לאגודות שיתופיות התיישבותיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים של אגודות שיתופיות התיישבותיות) (הוראות לענין מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נסיבות שבהן לא יראו מכירת מניות כאי-קיומו של תנאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נכסים פטורים מעיקול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בדבר הוראות ביטחון (סדרי עבודתה של הוועדה לבחינת תפיסת טובין) (יהודה והשומרון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (הצגת הודעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הוראות לענין פירוק רשות מקומית וועד מקומי)]] * {{v}} נוצר [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי בשל עסק או סניף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הבטחת תשלום קצבה המשתלמת מקופת רשות מקומית)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מרחבים מוגנים באתרים לשירותים חיוניים) (חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור אלימות בספורט (קביעת הכשרה נוספת למנהל אירוע ספורט)‎]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על הקמת מדינת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל]] * {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא טובין לרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[צו הייבוא והייצוא (פיקוח על ייבוא טובין מהרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תשלום בשל ביטול עסקת התחדשות עירונית)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הגדלת מספר הילדים המרבי ומסירת מידע) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק היטל על הזמנת יתר בהנפקת מניות]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מסמכים נוספים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (דיווח למדור התשלומים)]] * {{v}} נוצר [[פקודת מניעת פשעים (שבטים ופלגות)]] * {{v}} נוצר [[פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איגודי ערים (הדרך והמועד להגשת נימוקי התנגדות לתיקון צו מקים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו)]] * {{v}} נוצר [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חקירת סיבות מוות (שכר בטלה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אספני עתיקות והעברת עתיקות ופריטים ארכיטקטוניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (פיטורין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (איסור ייצוג)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תחולה על חיילים ושוטרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה משירות במימשל הצבאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (סדרי דין בועדת ערר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (חצרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (דרישת פיצוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד ולהשוואה של נתוני זיהוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו הסימנים המסחריים (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[צו סימני המסחר (איסלנד)]] * {{v}} נוצר [[צו הפטנטים וסימני האמצאה (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי המדינה (מקרקעים)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה]] * {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (קרנות חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנון לדוגמה לקרן חופשה]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס חופשה]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית "מבטחים")]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש)]] * {{v}} נוצר [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025]] * {{v}} נוצר [[חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני]] * {{v}} נוצר [[תקנות שכר מינימום (מודעה בדבר עיקרי זכויות העובד לפי החוק)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום מניעת הזיהומים בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הודעה על התחלת בניה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לתלמידים מאושפזים ולתלמידים חולים)]] * {{v}} נוצר [[נוהל הצבת קופות צדקה במקומות קדושים ליהודים, מטרות הצדקה שלשמן יוצבו וחלוקתה]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקת הוצאות שירותי רפואה בעבודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים של מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (פטור מתשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל למעבידים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (דרכי חישוב הוצאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (הוראות מיוחדות בדבר תשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (חלוקת תקבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוצאות המוסד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למתגורר במעון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה למועצת בריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הכרה בקופת חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת דמי ביטוח בידי משרד הבטחון כמשלם תגמול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (דיווח של קופות חולים על ניפוק תכשירים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים ועדכונים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה ופרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד דמי ביטוח רפואי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (איסור יבוא)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (ירושלים)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1991)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1994)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס ערך מוסף (קביעה בדבר תשלום במטבע חוץ לענין מס ערך מוסף בשיעור אפס)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (קביעת שיעור לענין זקיפת ריבית רעיונית כהכנסה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (חזקת ניהול פנקסי חשבונות לנישום שנעשה תושב ישראל מכוח חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (דין עוסק באבני חן כדין יהלומן)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה)]] * {{v}} נוצר [[קביעת תחומי שיפוט לפי תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת איגרות חסכון)]] * {{v}} נוצר [[צו לעידוד השקעות הון (קביעת פעילות ייצורית)]] * {{v}} נוצר [[צו עידוד השקעות הון (קביעת הגבלה לסכום מענק השקעה למפעל להשכרת ציוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (מתן פטור מתשלום אגרת בניה לבנינים להשכרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (ערעורים לפי סעיף 25א לחוק)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (כללים בדבר שינוי שיעור ההצמדה לעניין חישוב ההכנסה החייבת של חלק מאושר במפעל מעורב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"ב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (תנאים למתן הטבות חלופות לחברה בהשקעת חוץ גדולה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (החזר תשלומי מימון)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידורי רדיו בערבית)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 – רשימה של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)]] * {{v}} נוצר [[חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי]] * {{v}} נוצר [[הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית חוף השרון)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית מפעלות אפק)]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרביה וג'ת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2025]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2025]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי בדבר שעות נוספות והפסקות בתחבורה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שעת חירום (מיקום נפילות – חובת הגשה לבדיקה מקדימה של הצנזורה לפני פרסום)]] * {{v}} נוצר [[רשימת הנושאים החייבים הגשה מוקדמת לצנזורה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי משפט (שינוי בפעילות של בתי המשפט במחוזות חיפה ותל אביב ושל בית הדין לעבודה במחוז חיפה בשל פגיעה במבנה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספורט (ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (אזהרת בריאות)]] * [[תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)]] npwuipndwkxjwv3kymvllngzrp2rpk5 2947295 2947277 2025-07-06T09:30:39Z Shahar9261 22508 2947295 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בפגיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת מתמחים ממשיכים בגריאטריה בשנים 2024-2025)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מענקים)]] * {{v}} נוצר [[כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות (חישוב הכנסה חייבת במפעל חקלאי מאושר)]] * {{v}} נוצר [[כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (בקשות למענק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (שינוי סכום ההשקעה בתכנית זוטא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תנאים לאישור התקשרות בין קופת חולים לבין נותן שירותים)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההגבלים העסקיים (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כנסת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים במונחים שנתיים של ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, דרך חישובם ואופן פרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (קביעת ריבית מטבע חוץ לענפי הביטוח, שיעור הריבית ודרך חישובה)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2025 בענף העיזים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2017 בענף הבקר ובענפי הצאן) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי)‎]] * {{v}} נוצר [[צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון או גוף מוסדי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים נלווים למיתקן בידוק ביטחוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים לאגודות שיתופיות התיישבותיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (תאגידים קשורים של אגודות שיתופיות התיישבותיות) (הוראות לענין מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נסיבות שבהן לא יראו מכירת מניות כאי-קיומו של תנאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (נכסים פטורים מעיקול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בדבר הוראות ביטחון (סדרי עבודתה של הוועדה לבחינת תפיסת טובין) (יהודה והשומרון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העונשין (הצגת הודעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הוראות לענין פירוק רשות מקומית וועד מקומי)]] * {{v}} נוצר [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי בשל עסק או סניף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום תכנית ההתנתקות (הבטחת תשלום קצבה המשתלמת מקופת רשות מקומית)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מרחבים מוגנים באתרים לשירותים חיוניים) (חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור אלימות בספורט (קביעת הכשרה נוספת למנהל אירוע ספורט)‎]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על הקמת מדינת ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (הגנת הפרטיות)]] * {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (איסור חסימת חיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כפר עזה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל]] * {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא טובין לרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[צו הייבוא והייצוא (פיקוח על ייבוא טובין מהרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תשלום בשל ביטול עסקת התחדשות עירונית)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הגדלת מספר הילדים המרבי ומסירת מידע) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק היטל על הזמנת יתר בהנפקת מניות]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מסמכים נוספים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עובדים זרים (דיווח למדור התשלומים)]] * {{v}} נוצר [[פקודת מניעת פשעים (שבטים ופלגות)]] * {{v}} נוצר [[פקודת אניות סוחר (טלגרף אלחוט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איגודי ערים (הדרך והמועד להגשת נימוקי התנגדות לתיקון צו מקים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימושו)]] * {{v}} נוצר [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חקירת סיבות מוות (שכר בטלה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (אספני עתיקות והעברת עתיקות ופריטים ארכיטקטוניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (פיטורין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (איסור ייצוג)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תחולה על חיילים ושוטרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה משירות במימשל הצבאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (סדרי דין בועדת ערר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (חצרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העתיקות (דרישת פיצוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (הסכמה לעריכת חיפוש בגוף אדם שאינו חשוד ולהשוואה של נתוני זיהוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו הסימנים המסחריים (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[צו סימני המסחר (איסלנד)]] * {{v}} נוצר [[צו הפטנטים וסימני האמצאה (אמנת נכסי תעשיה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי המדינה (מקרקעים)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה]] * {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (קרנות חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנון לדוגמה לקרן חופשה]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (שימוש בכספי קרן חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (דרך אחרת לתשלום תמורת חופשה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס חופשה]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר חלוקת יתרות הכספים בקרן חופשה לפועלי הבניין ועבודות ציבוריות]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה כללית "מבטחים")]] * {{v}} נוצר [[צו חופשה שנתית (העברת כספי קרן חופשה לעובדים בחקלאות)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש)]] * {{v}} נוצר [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025]] * {{v}} נוצר [[חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני]] * {{v}} נוצר [[תקנות שכר מינימום (מודעה בדבר עיקרי זכויות העובד לפי החוק)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (חולית) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (כיסופים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום מניעת הזיהומים בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תמריץ לבניית דירות מגורים) (הודעה על התחלת בניה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לתלמידים מאושפזים ולתלמידים חולים)]] * {{v}} נוצר [[נוהל הצבת קופות צדקה במקומות קדושים ליהודים, מטרות הצדקה שלשמן יוצבו וחלוקתה]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקת הוצאות שירותי רפואה בעבודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים של מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (פטור מתשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (החזר מס מקביל למעבידים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (דרכי חישוב הוצאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס מקביל (הוראות מיוחדות בדבר תשלום מס מקביל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (חלוקת תקבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הוצאות המוסד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות למתגורר במעון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה למועצת בריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הכרה בקופת חולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (העברת דמי ביטוח בידי משרד הבטחון כמשלם תגמול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (דיווח של קופות חולים על ניפוק תכשירים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים ועדכונים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה ופרסומם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי ותשלום החזר בעד דמי ביטוח רפואי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (איסור יבוא)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (ירושלים)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1991)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (קביעת מחסן מכס) (1994)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס ערך מוסף (קביעה בדבר תשלום במטבע חוץ לענין מס ערך מוסף בשיעור אפס)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (קביעת שיעור לענין זקיפת ריבית רעיונית כהכנסה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (חזקת ניהול פנקסי חשבונות לנישום שנעשה תושב ישראל מכוח חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (דין עוסק באבני חן כדין יהלומן)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[הוראות הגנת הפרטיות (סדרי דין בבקשות למתן אישור להפעלת סמכות בתקופת בחירות, בבקשות לפסלות שופט ובעררים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חישוב השבח בפעולה באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס במכירת זכות באיגוד מקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה)]] * {{v}} נוצר [[קביעת תחומי שיפוט לפי תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת איגרות חסכון)]] * {{v}} נוצר [[צו לעידוד השקעות הון (קביעת פעילות ייצורית)]] * {{v}} נוצר [[צו עידוד השקעות הון (קביעת הגבלה לסכום מענק השקעה למפעל להשכרת ציוד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (מתן פטור מתשלום אגרת בניה לבנינים להשכרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (ערעורים לפי סעיף 25א לחוק)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (כללים בדבר שינוי שיעור ההצמדה לעניין חישוב ההכנסה החייבת של חלק מאושר במפעל מעורב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (פטור ממס בולים) (תשכ"ב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד השקעות הון (תנאים למתן הטבות חלופות לחברה בהשקעת חוץ גדולה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (נחל עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אזורי זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (החזר תשלומי מימון)]] * {{v}} נוצר [[כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידורי רדיו בערבית)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (מספר מרבי של שוהים במתחם מירון) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1321/2013 – רשימה של מוצרים ראשוניים של חומרי טעם וריח מעושנים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1169/2011 – מסירת מידע על מזון לצרכנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (יישום הוראות נספח 16 לאמנה לעניין פליטות CO2)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים)]] * {{v}} נוצר [[חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי]] * {{v}} נוצר [[הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית חוף השרון)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית מפעלות אפק)]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל-כרום, דיר אל אסד וביענה)]] * {{v}} נוצר [[צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרבייה וג'ת)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חרבות ברזל) (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל-גרביה וג'ת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2025]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2025]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי בדבר שעות נוספות והפסקות בתחבורה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שעת חירום (מיקום נפילות – חובת הגשה לבדיקה מקדימה של הצנזורה לפני פרסום)]] * {{v}} נוצר [[רשימת הנושאים החייבים הגשה מוקדמת לצנזורה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי משפט (שינוי בפעילות של בתי המשפט במחוזות חיפה ותל אביב ושל בית הדין לעבודה במחוז חיפה בשל פגיעה במבנה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספורט (ביטוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (אזהרת בריאות)]] * [[חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי]] * [[תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)]] hzef9lexjjdrruoci4uw17z0obrjo8p 106 311924 2947207 960317 2025-07-05T19:00:08Z Ilan Sendowski 4009 /* מיקום הבאר */ 2947207 wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|כא|כא יח|יט|כא כ|הבהרה=כן| ציטוט=וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר.}} ראו: [[ביאור:בראשית כא יד|'''השוואה: עקדת ישמעאל ועקדת יצחק''']] == וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם == === בְּאֵר מָיִם === בארות מים היו מקומות מפתח חשובים במדבר: * דרוש מאמץ מיוחד וידע רב למצוא מקום מתאים, לחפור ולהקים באר מים. * דרכים ראשיות עברו ליד בארות מים, ככתוב: "עַל הָעַיִן, בְּדֶרֶךְ שׁורּ ... בְּאֵר לַחַי רֹאִי, הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ, ובֵּין בָּרֶד" ([[ביאור:בראשית טז יד]]). * ניתנו שמות לבארות, ככתוב: "עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר, בְּאֵר לַחַי רֹאִי" ([[ביאור:בראשית טז יד]]). * חפירת באר מוצלחת היתה סיבה לשמחה, ככתוב: "ויַָּבֹאו עַּבְדֵי יִצְחָק, ויַַּגִּדו לּוֹ, עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרו;ּ ויַֹּאמְרו לּוֹ, מָצָאנוּ מָיִם" ([[ביאור:בראשית כו לב]]). * רועים ועדרים היו מתאספים סביב הבארות, ככתוב: "ויַַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ" ([[ביאור:בראשית כט ב]]). * נערות היו מגיעות לשאוב מים מהבארות, ככתוב: "ויַַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוץּ לָעִיר, אֶל בְּאֵר הַמָּיִם, לְעֵת עֶרֶב, לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת" ([[ביאור:בראשית כד יד]]) * מלחמות פרצו בגלל זכויות השימוש בבארות, ככתוב: "ויַָּרִיבו רֹּעֵי גְרָר, עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנו הַּמָּיִם" ([[ביאור:בראשית כו כ]]). מכאן ניתן להסיק שבאר במדבר זה רכוש חשוב מאוד ולא מוצאים באר, כך במקרה, ללא אנשים וללא בעלים. בכל אופן הבאר היתה נטושה, ולא היו גללי צאן סביבה או מסלולי הצאן כדי להנחות את הגר למצוא אותה. <br> '''הגר זכתה ברכוש אדיר.''' היא זכתה במים ואדמה במדבר, במקום הסתר, שאיפשר לישמעאל לגדול, לשאת אישה על אדמתו, ולגדל שבט חזק. לולא הבאר, אם ישמעאל היה נשאר בחיים, הוא היה יורד למצרים, מתבולל ואובד כעם יחודי. === וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא === באר היא רכוש יקר ויש סביבה פעילות רבה של שואבי מים ורועים. סביר להניח שבקרבת באר יהיו שבילים וצואה של כבשים ועיזים, מכאן שהגר היתה צריכה לזהות שהיא מתקרבת לבאר. בכל זאת, בשל ייאושה הרב היא לא הרימה את ראשה ולא ראתה את הבאר עד שהמלאך דיבר אליה והרגיע אותה. כך קרה גם לאברהם שהיה עסוק בעקדת יצחק ולא ראה את האיל האחוז בסבך עד שהמלאך דיבר אליו. '''זו תופעה מוכרת, שאדם במצב נפשי ירוד אינו מצליח לראות את הפתרון העומד לפניו.''' השימוש במילה "וַיִּפְקַח" – פתח עיניים, ככתוב: "יְהוָה פֹּקֵחַ עִוְרִים, יְהוָה זֹקֵף כְּפוּפִים" ([[תהלים קמו ח]]). אדם שפוקח את עיניו יכול לדאוג לכלכלתו, ככתוב: "פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם" ([[משלי כ יג]]). פקיחת עיניים מסמלת תהליך של החכמה, האדם מקבל יכולת ראייה חדשה, הבנה חדשה. === מיקום הבאר === אנו יודעים שאברהם ישב בגרר, ככתוב: "יֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ ובֵּין שׁורּ; ויַָּגָר בִּגְרָר" ([[ביאור:בראשית כ א]]). לא נאמר שאבימלך גירש את אברהם מגרר או שאברהם עזב. ייתכן שמשם הגר יצאה ותעתה "בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע" ([[ביאור:בראשית כא יד]]). רק בהמשך נאמר שאבימלך בא לאברהם בבאר שבע. ניתן להבין שהגר הלכה לאורך נחל גרר לכיוון באר שבע ושהיא תעתה בבחירת הנתיב למסעה. במהלך הדרך ישמעאל התעייף, אולי קיבל מכת שמש, ונגמרו להם המים. אז עזבה הגר את ישמעאל בצילו של שיח. מכאן אפשר להבין שבמקום ירד מספיק גשם עבור גדילתו של שיח רב שנתי, ושמדובר במקום נטוש, אחרת עיזים היו אוכלות או רומשות את השיחים. לא צוין המרחק בין מקום מושבה של הגר לבאר, אך מדובר בערוץ נחל רחב הזרוע מספר שיחים, ולכן קשה היה להגר לראות את מבנה האבן של הבאר בצידו של הערוץ. ניתן להבין שלא שתלו עץ ליד הבאר כדי לזהות את הבאר מרחוק. כנראה זו היתה באר עזובה, שננטשה ונשכחה לאחר שהתייבשה, ולכן הדרכים בסביבתה היטשטשו ונעלמו עם הזמן, ולא היו גללי צאן. <br /> '''הגר וישמעאל זכו במקום מסתור עם אספקת מים. זו היתה דרכו של אלוהים להגן עליהם עד שישמעאל יגדל ויעשה ללוחם עם רובה קשת.''' === באר המים === באר במדבר זה נכס ענקי ביותר. באר זה חיים. הבאר היתה נטושה. <br> אנשים לא נוטשים באר, ולבטח אחרים יבאו וימצאו אותה במהירות. אלוהים ניסה את אברהם לראות את יכולתו להמציא פתרונות. <br> כך אברהם נדחף דרומה לנגב היבש עם כל צאנו. <br> כדי לשרוד אברהם מצא שיטות למצוא מים, וייתכן שהוא כל כך הצליח למצוא בארות, שבסוף הוא עזב כמה מהם. והנה אלוהים העניק אחד מהם לישמעאל. === וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם === יש מקרים שבהם אנשים שתעו במדבר זורקים את חמת המים הריקה מרוב ייאוש. הגר לא זרקה את חמת המים. היא הלכה להביא לבאר, מילאה את חמת המים בבאר והביאה מים לישמעאל, במקום לגרור את ישמעאל לבאר. מכאן ניתן להבין שהיא לא התייאשה לגמרי ושהיתה לה עוד תקווה למצוא מים. {{סיכום על פסוק|בראשית|כא|כא יח|יט|כא כ|קטגוריה=1}} 536nz8espiif44zh5hwvlyny2h0380x 2947208 2947207 2025-07-05T19:00:30Z Ilan Sendowski 4009 /* באר המים */ 2947208 wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|כא|כא יח|יט|כא כ|הבהרה=כן| ציטוט=וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר.}} ראו: [[ביאור:בראשית כא יד|'''השוואה: עקדת ישמעאל ועקדת יצחק''']] == וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם == === בְּאֵר מָיִם === בארות מים היו מקומות מפתח חשובים במדבר: * דרוש מאמץ מיוחד וידע רב למצוא מקום מתאים, לחפור ולהקים באר מים. * דרכים ראשיות עברו ליד בארות מים, ככתוב: "עַל הָעַיִן, בְּדֶרֶךְ שׁורּ ... בְּאֵר לַחַי רֹאִי, הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ, ובֵּין בָּרֶד" ([[ביאור:בראשית טז יד]]). * ניתנו שמות לבארות, ככתוב: "עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר, בְּאֵר לַחַי רֹאִי" ([[ביאור:בראשית טז יד]]). * חפירת באר מוצלחת היתה סיבה לשמחה, ככתוב: "ויַָּבֹאו עַּבְדֵי יִצְחָק, ויַַּגִּדו לּוֹ, עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרו;ּ ויַֹּאמְרו לּוֹ, מָצָאנוּ מָיִם" ([[ביאור:בראשית כו לב]]). * רועים ועדרים היו מתאספים סביב הבארות, ככתוב: "ויַַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ" ([[ביאור:בראשית כט ב]]). * נערות היו מגיעות לשאוב מים מהבארות, ככתוב: "ויַַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוץּ לָעִיר, אֶל בְּאֵר הַמָּיִם, לְעֵת עֶרֶב, לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת" ([[ביאור:בראשית כד יד]]) * מלחמות פרצו בגלל זכויות השימוש בבארות, ככתוב: "ויַָּרִיבו רֹּעֵי גְרָר, עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנו הַּמָּיִם" ([[ביאור:בראשית כו כ]]). מכאן ניתן להסיק שבאר במדבר זה רכוש חשוב מאוד ולא מוצאים באר, כך במקרה, ללא אנשים וללא בעלים. בכל אופן הבאר היתה נטושה, ולא היו גללי צאן סביבה או מסלולי הצאן כדי להנחות את הגר למצוא אותה. <br> '''הגר זכתה ברכוש אדיר.''' היא זכתה במים ואדמה במדבר, במקום הסתר, שאיפשר לישמעאל לגדול, לשאת אישה על אדמתו, ולגדל שבט חזק. לולא הבאר, אם ישמעאל היה נשאר בחיים, הוא היה יורד למצרים, מתבולל ואובד כעם יחודי. === וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא === באר היא רכוש יקר ויש סביבה פעילות רבה של שואבי מים ורועים. סביר להניח שבקרבת באר יהיו שבילים וצואה של כבשים ועיזים, מכאן שהגר היתה צריכה לזהות שהיא מתקרבת לבאר. בכל זאת, בשל ייאושה הרב היא לא הרימה את ראשה ולא ראתה את הבאר עד שהמלאך דיבר אליה והרגיע אותה. כך קרה גם לאברהם שהיה עסוק בעקדת יצחק ולא ראה את האיל האחוז בסבך עד שהמלאך דיבר אליו. '''זו תופעה מוכרת, שאדם במצב נפשי ירוד אינו מצליח לראות את הפתרון העומד לפניו.''' השימוש במילה "וַיִּפְקַח" – פתח עיניים, ככתוב: "יְהוָה פֹּקֵחַ עִוְרִים, יְהוָה זֹקֵף כְּפוּפִים" ([[תהלים קמו ח]]). אדם שפוקח את עיניו יכול לדאוג לכלכלתו, ככתוב: "פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם" ([[משלי כ יג]]). פקיחת עיניים מסמלת תהליך של החכמה, האדם מקבל יכולת ראייה חדשה, הבנה חדשה. === מיקום הבאר === אנו יודעים שאברהם ישב בגרר, ככתוב: "יֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ ובֵּין שׁורּ; ויַָּגָר בִּגְרָר" ([[ביאור:בראשית כ א]]). לא נאמר שאבימלך גירש את אברהם מגרר או שאברהם עזב. ייתכן שמשם הגר יצאה ותעתה "בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע" ([[ביאור:בראשית כא יד]]). רק בהמשך נאמר שאבימלך בא לאברהם בבאר שבע. ניתן להבין שהגר הלכה לאורך נחל גרר לכיוון באר שבע ושהיא תעתה בבחירת הנתיב למסעה. במהלך הדרך ישמעאל התעייף, אולי קיבל מכת שמש, ונגמרו להם המים. אז עזבה הגר את ישמעאל בצילו של שיח. מכאן אפשר להבין שבמקום ירד מספיק גשם עבור גדילתו של שיח רב שנתי, ושמדובר במקום נטוש, אחרת עיזים היו אוכלות או רומשות את השיחים. לא צוין המרחק בין מקום מושבה של הגר לבאר, אך מדובר בערוץ נחל רחב הזרוע מספר שיחים, ולכן קשה היה להגר לראות את מבנה האבן של הבאר בצידו של הערוץ. ניתן להבין שלא שתלו עץ ליד הבאר כדי לזהות את הבאר מרחוק. כנראה זו היתה באר עזובה, שננטשה ונשכחה לאחר שהתייבשה, ולכן הדרכים בסביבתה היטשטשו ונעלמו עם הזמן, ולא היו גללי צאן. <br /> '''הגר וישמעאל זכו במקום מסתור עם אספקת מים. זו היתה דרכו של אלוהים להגן עליהם עד שישמעאל יגדל ויעשה ללוחם עם רובה קשת.''' === באר המים === באר במדבר זה נכס ענקי ביותר. באר זה חיים, אחוזה, נחלה. הבאר היתה נטושה. <br> אנשים לא נוטשים באר, ולבטח אחרים יבאו וימצאו אותה במהירות. אלוהים ניסה את אברהם לראות את יכולתו להמציא פתרונות. <br> כך אברהם נדחף דרומה לנגב היבש עם כל צאנו. <br> כדי לשרוד אברהם מצא שיטות למצוא מים, וייתכן שהוא כל כך הצליח למצוא בארות, שבסוף הוא עזב כמה מהם. והנה אלוהים העניק אחד מהם לישמעאל. === וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם === יש מקרים שבהם אנשים שתעו במדבר זורקים את חמת המים הריקה מרוב ייאוש. הגר לא זרקה את חמת המים. היא הלכה להביא לבאר, מילאה את חמת המים בבאר והביאה מים לישמעאל, במקום לגרור את ישמעאל לבאר. מכאן ניתן להבין שהיא לא התייאשה לגמרי ושהיתה לה עוד תקווה למצוא מים. {{סיכום על פסוק|בראשית|כא|כא יח|יט|כא כ|קטגוריה=1}} 7p860ql8nx5fyh5zwt22vwb24t60kd2 116 345462 2947231 2840531 2025-07-06T05:42:16Z Shahar9261 22508 תיקון תשפ"ה 2947231 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל - התשנ"ג === הותקנו על-ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל וחבר דייני בית-הדין הרבני הגדול === <מקור> ((י"פ תשנ"ג, 2299|תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל|4102)); ((תשנ"ה, 2047|הודעה בדבר אזורי השיפוט ומקום מושבם של בתי הדין הרבניים האזוריים)); ((תשע"ג, 430|הודעה בדבר אזורי השיפוט ומקום מושבם של בתי הדין הרבניים האזוריים)), ((954|תיקון הודעה בדבר אזורי השיפוט ומקום מושבם של בתי הדין הרבניים האזוריים)); ((תשע"ח, 3720|תיקון הודעה בדבר אזורי השיפוט ומקום מושבם של בתי הדין הרבניים האזוריים)); ((תשפ"ה, 8052|תיקון הודעה בדבר אזורי השיפוט ומקום מושבם של בתי הדין הרבניים האזוריים|13610)). __TOC__ == מבוא == @ א. תחילת תוקף : על-פי תקנות אלו ינהגו החל מיום א' בשבט התשנ"ג, ומאותו יום יפוג תוקפן של תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים משנת התש"ך ושל תיקוניהן. @ ב. היקף : התקנות יחולו על כל המשפטים וכל העניינים המובאים לפני בתי-הדין הרבניים בארץ, אם אין לגבי עניין מסוים הוראה אחרת. @ ג. בית-הדין הרבני הגדול : הוראות תקנות אלו חלות, בשינויים המחויבים, גם על בית-הדין הרבני הגדול. == פרק א: הרכב בתי-הדין ומקום מושבם == @ ד. הרכב בית הדין : (1) בית-דין יושב בהרכב של שלושה דיינים, להוציא מקרים שבהם רשאי בית-הדין לדון, מבחינת ההלכה, בפחות משלושה. : (2) מבלי לגרוע מכלליות ההוראה שבס"ק (1), רשאי בית-דין אזורי לדון בהרכב של פחות משלושה בעניינים אלה: :: א. עניינים שלא על ריב. :: ב. צווים לעיקול נכסים. :: ג. עניין שהסכימו עליו הצדדים, כשעל-פי ההלכה ניתן לוותר על הרכב של שלושה. :: ד. ענייני סדר ומינהל. :: ה. עניינים הנידונים במעמד צד אחד. : (3) ליושב-ראש ההרכב, בבית-הדין הרבני הגדול או האזורי, סמכות לדון לבדו בבקשות לצווי-ביניים, לצווים זמניים, להחלטות-ביניים אחרות ובענייני סדר ומינהל, ורשאי הוא להסמיך חבר אחר של בית-הדין לדון בעניינים אלו. : (4) נשיא בית-הדין הרבני הגדול רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי-זוגי גדול יותר של דיינים. : (5) מותב שהחל לדון בעניין מסוים רשאי להורות, בהסכמת נשיא בית-הדין הגדול לערעורים, שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי-זוגי גדול יותר של דיינים ובהם הדיינים שהחלו בדיון. @ ה. מקום מושב בית-הדין הרבני הגדול : בית-הדין הרבני הגדול יושב בירושלים. @ ו. אזורי שיפוט ומקומות-מושב : (1) אזורי-השיפוט ומקום מושבם של בתי-הדין הרבניים האזוריים ייקבעו מזמן לזמן על-ידי חבר דייני בית-הדין הרבני הגדול ויפורסמו ברבים. : (2) כל בית-דין או דיין רשאי לשבת בעניין מסוים, אם ראה צורך בכך, באיזור-שיפוטו שלא במקומו הקבוע, ושלא באיזור-שיפוטו - ברשות נשיא בית-הדין הרבני הגדול. @ (תיקון: תשנ"ה) : {{מוגדל|נספח [[לתקנה ו]]}} ==== הודעה על קביעת אזורי-שיפוט ומקום-מושב ==== @ (תיקון: תשע"ג, תשע"ג-2, תשע"ח) : '''בית הדין הרבני האזורי ירושלים'''; מקום מושבו - ירושלים: :: ירושלים; :: בית שמש, הר טוב, מוצא, מוצא עילית, מבשרת ציון, שעלבים, בית עוזיאל, משמר איילון, נוף איילון; :: יישובי המועצה האזורית מטה יהודה; :: יישובי אזור יהודה ושומרון: מדרום הר חברון ועד צומת תפוח, יישובי בקעת הירדן מעין גדי ועד עמק בית שאן; :: היישובים מודיעין–מכבים–רעות ומודיעין עילית. @ : '''בית הדין הרבני האזורי תל-אביב-יפו'''; מקום מושבו - תל-אביב: :: נפת תל-אביב, תת נפה רמת גן, תת נפה חולון; :: העיר אילת (בהסכמת הצדדים); :: הערים בני-ברק וראשון-לציון; המועצות האזוריות הדר השרון, חוף השרון ועמק חפר (סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני האזורי פתח-תקוה). @ (תיקון: תשע"ג, תשע"ג-2, תשפ"ה) : '''בית הדין הרבני האזורי חיפה'''; מקום מושבו - חיפה (((הוראת שעה מיום 29.6.2025 עד יום 31.12.2025):)) וגם טבריה ונתניה: :: חיפה, נשר, קרית אתא, קרית ביאליק, קרית ים, קרית מוצקין, עכו, כרמיאל, מעלות–תרשיחא, נהריה, כפר הוורדים, שלומי, יקנעם עילית, מגדל העמק, נצרת, נצרת עילית, עפולה, זכרון יעקב, עתלית; :: יישובי המועצות האזוריות זבולון, מטה אשר, מעלה יוסף, משגב, הגלבוע, מגידו, עמק יזרעאל, חוף הכרמל, אלונה. @ : '''בית הדין האזורי רחובות'''; מקום מושבו - רחובות: :: נפת רחובות, המועצה האזורית גזר (החלק שבנפת רחובות); המועצות המקומיות מזכרת בתיה, נחלת יהודה, נס ציונה וקרית עקרון. @ (תיקון: תשע"ג, תשע"ג-2) : '''בית הדין האזורי נתניה'''; מקום מושבו - נתניה: :: נתניה, חדרה, כפר יונה, פרדסיה, פרדס חנה, קדימה–צורן, תל מונד, אבן יהודה, אור עקיבא, בנימינה; :: יישובי המועצות האזוריות חוף השרון, לב השרון, עמק חפר; :: היישובים: ברקאי, גן שמואל, להבות חביבה, מגל, מענית, מצר, עין שמר, גן השומרון, כפר פינס, מאור, תלמי אלעזר, אייל, ניר אליהו, רמת הכובש, גבעת חן, צופית, צור נתן, שדה ורבורג, גן חיים, נירית, צור יצחק. @ (תיקון: תשע"ג, תשע"ג-2, תשע"ח) : '''בית הדין הרבני האזורי פתח-תקוה'''; מקום מושבו - פתח-תקוה: :: אלעד, הוד השרון, יהוד, פתח תקוה, ראש העין, רמלה, לוד; :: שוהם, גני תקוה, כוכב יאיר–צור יגאל, סביון; :: יישובי המועצה האזורית חבל מודיעין; :: יישובי המועצה האזורית דרום השרון: גבעת השלושה, חורשים, נחשונים, עינת, גני עם, גת רימון, חגור, ירחיב, ירקונה, כפר מל"ל, כפר מעש, כפר סירקין, מגשימים, נווה ימין, נווה ירק, עדנים, רמות השבים, שדי חמד, מתן; :: היישובים: חשמונאים, מתתיהו, גני הדר. @ : '''בית הדין הרבני אשדוד'''; מקום מושבו - אשדוד: :: העיר אשדוד; המועצות האזוריות ברנר, גן רווה, גדרות, נחל שורק, חבל יבנה ובאר-טוביה; המועצות המקומיות גדרה, גן יבנה ויבנה. @ : '''בית הדין הרבני האזורי אשקלון'''; מקום מושבו - אשקלון: : הערים אשקלון וקרית גת; המועצות האזוריות חוף אשקלון, יואב, לכיש, שער הנגב ושפיר; המועצות המקומיות קרית מלאכי ושדרות. @ : '''בית הדין הרבני האזורי באר-שבע'''; מקום מושבו - באר-שבע: : נפת באר שבע, תת נפה אילת, העיר אילת (סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני האזורי תל-אביב-יפו, בהסכמת הצדדים). @ : '''בית הדין הרבני האזורי טבריה'''; מקום מושבו - טבריה: : נפת כנרת, רמת הגולן, העיר בית שאן והמועצה האזורית בקעת בית שאן; הערים נצרת ונצרת עילית (סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני האזורי חיפה). @ : '''בית הדין הרבני האזורי צפת'''; מקום מושבו - צפת: : נפת צפת ורמת הגולן; : בית הדין הרבני האזורי צפת וטבריה רשאי לקבוע את מושבו בקצרין, אם ראה צורך בכך. == פרק ב: מקום המשפט == @ ז. המשפט במקום הנתבע : (1) התובע הולך אחר הנתבע, ולכן על התובע להגיש את תביעתו לבית-הדין האזורי של מקום הנתבע. : (2) כמקומו של הנתבע יראו את מקום מגוריו הקבוע, מקום עבודתו הקבוע או מקום עסקיו העיקריים. : (3) אין לנתבע בארץ מקום קבוע, כאמור בס"ק (1) ובס"ק (2) - נחשב מקום הימצאו כמקומו. : (4) אם מקום הימצאו של הנתבע אינו ידוע או שמקום מגוריו הוא בחוץ-לארץ, תוגש התביעה לבית-הדין האזורי של מקום התובע. @ ח. יותר ממקום אחד : אם לפי הכללים אשר [[סעיף ז|בסעיף הקודם]], יותר מבית-דין אזורי אחד נחשב כבית-הדין של מקום הנתבע - הברירה בידי התובע לבחור באחד מבתי-דין אלה. אולם בית-הדין שהעניין הוגש לפניו רשאי - לפי בקשת הנתבע ולאחר שמיעת הצדדים, אם ראה נימוק חשוב לכך - להעביר את הדיון לבית-דין של מקומו האחר של הנתבע. @ ט. נתבעים אחדים : במשפט נגד נתבעים אחדים, הברירה בידי התובע לתבוע במקומו של אחד הנתבעים העיקריים. אולם בית-הדין רשאי להחליט - לפי בקשת נתבע ולאחר שמיעת הצדדים, אם ראה נימוק חשוב לכך - להעביר את הדיון לבית-הדין של מקומו של נתבע אחר. @ י. משפט בין בני-זוג : (1) תביעה בין בני-זוג בענייני אישות תוגש לבית-הדין הרבני של מקום-המגורים האחרון של בני-הזוג. : (2) הוגשה תביעה לבית-דין שלא כאמור בסעיף קטן (1) וניתנו נימוקים לצורך בהגשתה באותו בית-דין, רשאי בית-הדין, לפי שיקול-דעתו, לדון בתביעה. : (3) הוגשה תביעה בענייני אישות והתנהל דיון בבית-דין במקום פלוני, אם הדיון הסתיים בגירושין - תהא בידי אותו בית-דין הסמכות לדון בעניינים הקשורים באותה תביעה, גם לאחר הגירושין. הסתיים הדיון בהחלטה סופית אחרת בתיק העיקרי - תהא בידי אותו בית-דין הסמכות לדון בשינוי אותה החלטה אם אחד הצדדים ממשיך לגור באיזור שיפוטו של אותו בית-דין. @ יא. תביעה של הורה : תביעה של הורה נגד בנו אפשר להגיש גם לבית-הדין של מקום ההורה, ובית-הדין יחליט אם ההוצאות הנוספות הכרוכות בכך יחולו על התובע. @ יב. תביעה במקום העיסקה : נעשתה עיסקה במקום מגוריהם של שני הצדדים, ואחר-כך עזב אחד מהם את המקום - הברירה בידי התובע להגיש תביעה בעניין העיסקה במקומו של הנתבע או במקום העיסקה, אם היא עדיין מתקיימת. @ יג. הסכם בדבר מקום המשפט : (1) היה הסכם בין הצדדים על מקום המשפט, כוחו של הסכם כזה הוא יפה, וכל צד קשור בו. : (2) בית-הדין המוסכם רשאי, על-אף ההסכם, שלא לקבל את התביעה. החלטת בית-הדין טעונה נימוקים בכתב. : (3) לא קיבל בית-הדין את התביעה, כאמור בס"ק (2), יחולו על התביעה כללי הסמכות הרגילים. @ יד. הסכמה מכללא : הוזמן צד לדין בבית-דין ונכנס לטענות לגופו של העניין בלי שיעורר תחילה את שאלת מקום המשפט, רואים אותו כאילו הסכים במפורש להתדיין במקום שהוזמן, ושוב אין שומעים טענה נגד סמכות בית-דין זה. @ טו. עניינים שלא על ריב : (1) בקשה בעניינים שלא על ריב, כגון היתר לסידור חופה וקידושין, אישור נישואין או ביטולם, אישור גירושין, אימוץ קטנים וכדומה - תוגש במקום-מגוריו של המבקש או המבקשים. : (2) בקשה למתן צו ירושה, אישור צוואה או ייסוד הקדש - תוגש במקום-מגוריו של המבקש או במקום מגורי רוב המבקשים או במקום מגוריו האחרון של הנפטר או במקום שבו נמצא נכס העיזבון או ההקדש. @ טז. תביעה שלא במקום הנתבע : הגיש אדם תביעה שלא במקומו של הנתבע, אלא בבית-דין אחר הקרוב ביותר למקומו של הנתבע, בטענה שבנסיבות העניין אינו יכול להתדיין במקומו של הנתבע - רשאי בית-הדין אשר אליו הוגשה התביעה לדון בדבר ולהחליט אם להזדקק לתביעה. @ יז. צוים זמניים : הוגשה לבית-דין בקשה לשמירת זכויות המבקש מפני חשש של עיגון או של הברחת נכסים, רשאי בית-הדין, אם ראה נימוק לכך, להזדקק לבקשה ולהוציא צווים זמניים בהתאם לבקשה, אף אם לא נתקיימו כללי הסמכות דלעיל. ביקש הנתבע שהמשך הדיון בצו הזמני יתנהל בבית-הדין שהוא בעל סמכות לפי הסעיפים הקודמים, רשאי בית-הדין שהתחיל לדון בבקשה להחליט, לפי נסיבות העניין, אם להמשיך בדיון או להעבירו לבית-דין בעל סמכות כאמור. @ יח. תביעות אגב ונגד : תביעת-אגב או תביעת-נגד יש להגיש באותו בית-דין אשר בו הוגשה התביעה המקורית. @ יט. הטוען חוסר-סמכות : (1) טענה בדבר חוסר סמכות מקומית ניתן להגיש בכתב תוך שלושים יום מיום קבלת התביעה. לאחר מועד זה לא תישמע עוד טענה בדבר חוסר סמכות מקומית על ידי הצדדים, ובית-הדין יחליט בדבר לפי שיקול-דעתו. : (2) טען הנתבע לחוסר סמכות מקומית, בכתב או בעל-פה, ביום שנקבע לדיון - חייב הנתבע לפרט לאיזה בית-דין או בתי-דין יש סמכות לפי דבריו, ובמקרה שבית-הדין יקבל את טענת הנתבע בדבר חוסר סמכות מקומית, יוכל התובע לדרוש להעביר את הדיון אל בית-הדין שהוא - לפי דברי הנתבע - בעל סמכות לדון, ושוב לא יוכל הנתבע לטעון טענת חוסר-סמכות בפני בית-הדין אשר אליו הועבר הדיון. : (3) בדיני ממונות חייב הנתבע להעלות טענת חוסר-סמכות מכל סוג בכתב תוך שלושים יום מיום קבלת התביעה ובהתאם לאמור בס"ק (2). לאחר מועד זה לא תישמע כל טענה בדבר חוסר-סמכות. @ כ. שיפוט במקרים מיוחדים : (1) בית-הדין רשאי, לפי שיקול-דעתו, לקיים דיון תוך חריגה מכללי הסמכות המקומית דלעיל. : (2) נשיא בית-הדין הרבני הגדול לערעורים רשאי, בכל שלב משלבי הדיון, לפי בקשת בית-הדין הדן בעניין מסוים או לבקשת אחד הצדדים, להעביר את הדיון לבית-דין אחר אם ראה נימוק חשוב לכך שיירשם בהחלטתו. בית-הדין שאליו הועבר עניין, כאמור, לא יעבירנו לבית-דין אחר. @ כא. העברת תיק : (1) החלטת בית-הדין להעביר תיק לבית-דין אחר או קביעה שמקום הדיון בתיק הוא בבית-דין אחר, תנומק בכתב. ההחלטה טעונה הסכמתו של נשיא בית-הדין הרבני הגדול או של מי שהוסמך לכך על-ידו. : (2) החליט בית-הדין להעביר תיק להרכב אחר שבאותו מקום, ואותו הרכב קיבל את התיק לדיון - החלטתו לא טעונה אישור נשיא בית-הדין הרבני הגדול. @ כב. סמכות לקבוע בית-דין : (1) החלטה של דיין, או של בית-דין אזורי, לפסול את עצמו או להסתלק מלדון בעניין, טעונה אישור של נשיא בית-הדין הרבני הגדול או של דיין שהוסמך על-ידו. : (2) החלטה של דיין, כאמור, עקב פסלות קרבת משפחה לפי הדין, אינה טעונה אישור, כאמור. : (3) החליטו בית-הדין או דיין, כאמור, ואושר כאמור בס"ק (1) ואין באותו איזור בית-דין אחר הכשר לדון בעניין זה, או שאי-אפשר לקבוע את בית-הדין המוסמך לפי התקנות - יקבע נשיא בית-הדין הרבני הגדול, או דיין שיוסמך על-ידו, לפי בקשת אחד מבעלי-הדין, את בית-הדין אשר ידון בעניין. @ כג. תביעה בשני בתי-דין : הוגשה תביעה בקשר לעניין אחד בבתי-דין שונים בעלי סמכות, יתברר המשפט באותו בית-הדין אשר לפניו הוגשה התביעה בראשונה. @ כד. חלוקת העניינים בין בתי-דין : (1) במקום שיש בו יותר מהרכב בית-דין אחד, יקבע ראש אבות בתי-הדין, בהתייעצות עם אבות בתי-הדין במקום, את הסדר העניינים בין בתי-הדין וחלוקתם. : (2) לא נקבע הסדר כאמור בס"ק (1), יקבע נשיא בית-הדין הרבני הגדול את הסדר העניינים וחלוקתם, כאמור. == פרק ג: הגשת המשפט == @ כה. הגשת תביעה : כל תביעה תוגש על-ידי מסירת כתב-תביעה למזכירות בית-הדין. @ כו. כתב-תביעה : כל כתב-תביעה יכיל : (1) שם בית-הדין שבו מוגשת התביעה. : (2) שם התובע ושם משפחתו, מספר זהותו, מענו, מיקוד ומספר טלפון; שם האפוטרופוס ומענו, מיקוד ומספר טלפון - אם יש לתובע אפוטרופוס; שם המורשה ומענו, מיקוד ומספר טלפון אם התובע מיוצג על-ידי מורשה. : (3) שם הנתבע ושם משפחתו, מספר זהותו, מענו, מיקוד ומספר טלפון - אם ניתן לבררם; שם האפוטרופוס ומענו, אם ישנו כזה - מיקוד ומספר טלפון; שם המורשה ומענו - אם הנתבע מיוצג על-ידי מורשה - מיקוד ומספר טלפון. : (4) העובדות המשמשות יסוד לתביעה. : (5) עתירת התובע; ואם העתירה היא לתשלום סכום כסף, עליו לנקוב את הסכום בדיוק או בקירוב, אם התובע, לפי דבריו, אינו יכול לקבוע בדיוק את הסכום בזמן הגשת התביעה. @ כז. צירוף תביעות : התובע רשאי לכלול בכתב-תביעה אחד תביעות אחדות הנובעות מעילות שונות ונפרדות, אלא שעליו לפרט כל אחת מהן לחוד. @ כח. חתימת התובע והרשאה : (1) כתב-התביעה יהא חתום בחתימת יד התובע או, אם אין התובע יודע לחתום - בטביעת-אצבעו, או על-ידי מורשהו. : (2) חתימת התובע או טביעת-אצבעו, לפי העניין, תאושר על-ידי המזכיר הראשי של בית-הדין או מי שהוסמך לכך על-ידו. : (3) נחתם כתב-התביעה על-ידי מורשה, יצרף המורשה לכתב-התביעה הרשאה בכתב. : (4) כתב-תביעה שנחתם על-ידי מורשה לא יתקבל אם לא צורפה אליו הרשאה בכתב. @ כט. העתקים : (1) על התובע להגיש העתק אחד של כתב התביעה בשביל בית-הדין וכן מספר העתקים כמספר הנתבעים. : (2) העתק מכתב-התביעה יימסר אחר-כך לכל נתבע יחד עם הזמנה לדין, כאמור להלן [[בפרק ד]]. @ ל. הודעה לתובע : מזכירות בית-הדין תקבל את כתב-התביעה עם ההעתקים הנזכרים [[סעיף כט|בסעיף הקודם]] ותרשום על גבי כתב-התביעה את יום הגשתו ואת המספר הסידורי של התיק; והיא תקבע גם את התאריך לבירור המשפט, תרשום אותו על גבי כתב-התביעה ותחתים את התובע או את מורשהו מתחת לתאריך זה. החתמה זו תשמש אישור הודעה לתובע. @ לא. קביעת תאריכים : בקביעת תאריכים למשפטים שאינם תביעה למזונות ינהג המזכיר לפי הכלל של כל הקודם - קודם ובהתאם להלכה, אלא אם כן ניתנה לו הוראה אחרת בכתב על-ידי בית-הדין או על-ידי דיין. @ לב. תביעת-אגב ותביעת-נגד : (1) במהלך המשפט רשאי התובע להגיש תביעת-אגב, היינו: תביעה הקשורה לתביעה העיקרית או שיש לה יחס אליה; וכן רשאי הנתבע להגיש במהלך המשפט תביעת-נגד נגד התובע. : (2) תביעות כאלה, אם הן מובאות בשעת הדיון, אין מן הצורך להגישן בכתב, ומספיק אם נרשמו בפרוטוקול, אלא אם החליט בית-הדין אחרת. : (3) בית-הדין רשאי להחליט שלא לצרף תביעת-אגב או תביעת-נגד לתביעה העיקרית. במקרה זה על בית-הדין לנמק את החלטתו. @ לג. תביעת מזונות : (1) תביעה למזונות תוגש בצירוף טופס שייקבע לפי [[תקנה ריא]]. : (2) נתבע בתביעה למזונות יגיש כתב-תשובה לתביעה בצירוף טופס שייקבע לפי [[תקנה ריא]]. : (3) תביעה למזונות תיקבע לדיון במועד האפשרי הסמוך ביותר ליום הגשת התביעה. הוראה זו תחול גם על כל תאריך נדחה. @ לד. כתב-תשובה : (1) בתביעה שאינה למזונות הנתבע רשאי, אם רצונו בכך, להגיש כתב-תשובה על כתב-התביעה. : (2) על הנתבע להגיש העתק אחד של כתב-התשובה לבית-הדין, ומספר העתקים נוסף כמספר התובעים. : (3) מזכירות בית-הדין תעביר את כתב-התשובה לידי התובעים. == פרק ד: הזמנת בעלי-דין == @ לה. הזמנת בעל-דין : כל הזמנה לבעל-דין תיעשה בכתב, מלבד במקרים שבתקנות אלה נאמר אחרת. @ לו. כתב-ההזמנה : (1) הזמנה בכתב צריכה לכלול את שמו ומקומו של בית-הדין, מספר התיק, שמות הצדדים, מהות העניין שלשמו באה ההזמנה, שמו ומענו של המוזמן, והיום והשעה שבהם הוא נדרש להופיע. : (2) הזמנה צריכה להיות חתומה בחותמת בית-הדין ובחתימת יד פקיד בית-הדין ולשאת את התאריך שבו נכתבה. : (3) לכתב-ההזמנה יצורף טופס אישור מסירה. : (4) מנהל בית-הדין הרבניים (([צ"ל: בתי-הדין הרבניים])) יקבע את מועד תחילתו של ס"ק (3). @ לז. אופן משלוח ההזמנה : משלוח הזמנה יכול שייעשה באמצעות שליח בית-דין ויכול שייעשה באמצעות הדואר. מזכירות בית-הדין תרשום בתיק התביעה, או בתעודה שתצורף לתיק, מהו אופן משלוח ההזמנה. @ לח. זמן משלוח ההזמנה : (1) ההזמנה בתביעה שאינה למזונות תישלח לפחות שלושים יום לפני מועד הדיון. : (2) במקרים דחופים רשאית המזכירות לסטות מהוראה זו. : (3) בית-הדין רשאי לסטות מהוראה זו לפי שיקול-דעתו. @ לט. אישור מסירת ההזמנה : הזמנה הנעשית באמצעות שליח בית-דין תיעשה בשני טפסים שווים. טופס אחד ישאיר שליח בית-דין בידי המוזמן, ואת השני הוא יחזיר לבית-הדין כשהוא חתום בידי המוזמן ובו יאשר השליח בחתימתו את דבר מסירת ההזמנה וזמנה. אם ההזמנה נעשית באמצעות הדואר, עליה להישלח בדואר רשום עם אישור מסירה, אלא אם הורה בית-הדין על משלוח בדרך אחרת. העתק ההזמנה ואישור המסירה יצורפו לתיק התביעה. @ מ. מסירת ההזמנה על-ידי שליח בית-דין : (1) שליח בית-הדין ימסור את ההזמנה למוזמן בכל מקום שהוא מוצא או פוגש אותו. : (2) סירב המוזמן לקבל את ההזמנה מידי שליח בית-הדין או שקיבלה וסירב לחתום, ירשום השליח את דבר הסירוב בכתב על הטופס שהוא מחזיר לבית-הדין. : (3) לא מצא שליח בית-הדין את המוזמן, ימסור את ההזמנה בדירת המוזמן לידי אחד מבני-ביתו הבוגרים או במקום עסקו לידי אחד מהעובדים בו או לאחד משכניו הקרובים; יחתים את מקבל ההזמנה וירשום בה את שמו המלא של המקבל וקרבתו או יחסו אל המוזמן וזמן מסירתה; ואם סירב המקבל לחתום, ירשום את דבר הסירוב. : (4) בשום פנים לא ימסור שליח בית-הדין את ההזמנה לידי יריבו של המוזמן. @ מא. הזמנה במקום אחר : (1) לא יישלחו כתבי בית-דין לנתבע הנמצא מחוץ לתחום מדינת ישראל אלא לאחר שמזכירות בית-הדין תקבל אישור בית-הדין בדבר הצורך לכך. : (2) אם בעל-הדין שאותו יש להזמין אינו נמצא במקום מושבו של בית-הדין, ובית-הדין החליט שההזמנה לא תיעשה באמצעות הדואר - תישלח ההזמנה אל בית-הדין של המקום אשר בו נמצא המוזמן; ואם אין שם בית-דין - תישלח ההזמנה אל הרב המקומי או אל רשות ציבורית מקומית, והמסירה תיעשה על-ידי שליח בהתאם להוראות [[סעיף לט]]. @ מב. תחליף המצאה : (1) נוכח בית-הדין שאי-אפשר להמציא הזמנה לדין בדרך שנקבעה, רשאי הוא להורות על המצאת ההזמנה בדרכים אלה, כולן או מקצתן: :: א. בהדבקת עותק שלה בבית שבו, לפי הידוע, גר או עסק הנמען לאחרונה. :: ב. בפרסום מודעה ברשומות או בעיתון יומי. :: ג. בכל דרך אחרת שתיראה לו. : (2) תחליף המצאה לפי תקנה זו כוחה יפה כהמצאה לנמען גופו. : (3) בית-הדין המורה על תחליף המצאה, יקבע מועד לתחילת המשפט בהתאם לנסיבות. @ מג. הזמנה על-ידי פרסום : בית-הדין לא יחליט על הזמנת בעל-דין בדרך של פרסום, אלא אחרי שמבקש ההזמנה הצהיר בפני בית-הדין או בפני מי שהוסמך לכך על-ידו, כי אינו יודע את מקומו של המוזמן וכי עשה את כל מה שביכולתו לברר את הדבר, לרבות חקירה ודרישה ברשויות המוסמכות, ולא עלה בידו. @ מד. הזמנה בלתי-מספקת : בכל מקרה של מסירת ההזמנה לא לידי בעל-הדין בעצמו, רשאי בית-הדין, לפי הנסיבות, לראות את מסירת ההזמנה כבלתי-מספקת. @ מה. הודעת תאריך בבית-הדין : הודעה על-ידי בית-הדין לצד על תאריך ישיבה שנרשמה בפרוטוקול היא כהזמנה בכתב שנמסרה לצד. @ מו. מסירת כתבים אחרים : מסירת כתב-תביעה, פסק-דין או כל כתב אחר המיועד לבעל-דין תיעשה בדרך דומה למסירת ההזמנה בהתאם לאמור לעיל. == פרק ה: הרשאה == @ מז. מינוי מורשה : (1) כל בעל-דין יכול למנות מורשה להופיע ולפעול בשמו ובמקומו בפני בית-הדין כל-אימת שאין צורך כי בעל-הדין יופיע ויפעל אישית. : (2) הרשאה למורשה תהא בכתב. : (3) חבר דייני בית-הדין הרבני הגדול יקבע נוסח להרשאה. : (4) אם ההרשאה אינה בנוסח כאמור בס"ק (3), יחליט בית-הדין אם לקבלה אם לאו. @ מח. פעולה ללא הרשאה ומינוי אפוטרופוס לדין : (1) התברר שבעל-הדין אינו יכול לפעול בעצמו וגם אינו יכול למסור הרשאה כדין ושעיכוב בדיון עלול לגרום נזק לבעל הדין, יכול בית-הדין להרשות לאדם אחר לפעול בשם בעל-הדין ולהגן על זכויותיו גם בלי הרשאה בכתב. : (2) בית-הדין רשאי למנות לפסול-דין, או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס לדין אשר ייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית-הדין. @ מט. העברת הרשאה : מורשה על-פי הרשאה יכול, אם הרשאתו מכילה ייפוי-כוח לכך, להעביר את זכויותיו על-פי ההרשאה - כולן או מקצתן - לאחר. @ נ. עורכי-דין וטוענים : (1) כמורשה בבית-הדין כשיר לפעול :: (א) עורך-דין בעל רשיון לפי [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]]. :: (ב) טוען רבני בעל רשיון לפי [[תקנות הטוענים הרבניים, התשכ"ח-1968]]. : (2) בית-הדין יכול להרשות הופעת מורשה לשם פעולה מסוימת או משפט מסוים, אף אם המורשה אינו עורך-דין או טוען רבני מוסמך. : (3) מורשה שנפסל להופעה, לא יופיע גם שלא בתמורה. : (4) רשות בית-הדין הנזכרת בס"ק (2) תידרש לגבי כל הופעה וישיבה. : (5) רב המשמש בקודש, עובד הרבנות או המועצה הדתית או עובד בית-הדין או עובד-מדינה, לא יורשה להופיע בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם כן הוא מופיע בתוקף תפקידו. @ נא. הפסקת הופעה במשפט : בית-הדין יכול להפסיק את הופעתו של כל מורשה במשפט, אם הוא רואה שהמורשה מפריע להוציא דין אמת לאמיתו או שאינו מציית להוראת בית-הדין או שאינו מתייחס לבית-הדין בכבוד הראוי. == פרק ו: מהלך הדיון == @ נב. דיון בדלתיים סגורות ובדלתיים פתוחות : הדיון בענייני משפחה ובבקשות לגיור מתנהל בדלתיים סגורות, ובשאר העניינים - בדלתיים פתוחות, אלא אם בית-הדין הורה אחרת במשפט מסוים או בישיבה מסוימת. בכל אופן רשאי בית-הדין להרשות או לא להרשות את נוכחותו של אדם מסוים או סוגי בני-אדם. @ נג. לבוש צנוע : אין להופיע לפני בית-הדין אלא בלבוש צנוע והולם, כולל כיסוי-ראש. עורכי-דין וטוענים רבניים יופיעו גם במקטורן או בלבוש עליון, אלא אם כן הסכים בית-הדין להופעה שונה. @ נד. איסור פרסום : הדיונים המתנהלים בבית-הדין בדלתיים סגורות הם חסויים. אין לפרסם פרטים על מהלך הדיונים אלא באישור מפורש, בכתב, של בית-הדין. @ נה. ניהול הדיון : (1) ניהול הדיון וכן השמירה על הסדר והמשמעת בבית-הדין בשעת הדיון הם בידי היושב-ראש של בית-הדין. הוא רשאי גם לצוות להוציא מאולם בית-הדין כל אדם המפריע למהלך הדיון על-ידי נוכחותו, התנהגותו או אי-ציות להוראות או המופיע בלבוש לא-צנוע ובלתי-הולם. : (2) אדם המפריע למהלך הדיון, כאמור בס"ק (1), או כמוגדר [[בסעיף 2 לחוק בתי דין דתיים (מניעת הפרעה), התשכ"ה-1965]] - רשאי בית-הדין לצוות על הרחקתו, ורשאי הוא, לאחר שהתרה באותו אדם והלה לא שעה להתראה, להענישו על אתר בקנס או במאסר עד שלושה חדשים, כאמור [[בסעיף 2 לחוק האמור]]. @ נו. בירור הופעה : (1) לפני התחלת הדיון יברר בית-הדין אם הופיעו הצדדים, ובהעדר אחד מהם - אם הנעדר הוזמן כדין. : (2) הפרטים הנזכרים בס"ק (1) יירשמו בפרוטוקול. @ נז. נוכחות בעלי-הדין אישית : במשך כל מהלך המשפט על בעלי-הדין להיות נוכחים גם אם יש להם מורשים, אלא אם כן החליט בית-הדין שאין צורך בנוכחותם או בנוכחות אחד מהם בכל מהלך המשפט או בחלק ממנו. @ נח. אי-הופעת בעל-דין אישית : לא הופיע בעל-הדין בעצמו אלא מורשהו, יחליט בית-הדין לפי הנסיבות של המקרה אם : (1) לדחות שמיעת הטענות עד שיופיע בעל-הדין בעצמו, או : (2) לשמוע את טענת המורשה של בעל-הדין הנעדר עד שיתברר אם יש צורך בהופעת בעל-הדין עצמו אם לאו, או : (3) אם בעל-הדין אינו יכול להופיע בעצמו, כגון אם הוא בחוץ-לארץ או אם בית-הדין מוצא שחקירת בעל-הדין עצמו לא תוכל להועיל לבירור הדין - לשמוע את המורשה במקום בעל-הדין, או : (4) לשגר שליחים לקבל טענות בעל-הדין. @ נט. סדר הדיון : הדיון מתנהל לפי סדר זה: : (א) טענות התובע והנתבע וחקירתם. : (ב) עדויות והוכחות. : (ג) סיכומי הצדדים, בעל-פה או בכתב, לפי קביעת בית-הדין. @ ס. שמיעת בעלי-הדין עצמם : (1) גם אם יש לצדדים מורשים, חייבים בעלי-הדין לטעון בעצמם בתחילה ולברר את דבריהם, ומורשיהם יוכלו להסביר ולנמק את טענותיהם אחרי-כן. : (2) בית-הדין יכול, לפי ראות-עיניו, להרשות, בטענות מסוימות או במשפט מסוים, שהמורשה יטען לפני מרשהו או אפילו במקומו. אם בית-הדין מוצא, כי לשם חיקור הדין רצוי שבעל-הדין עצמו לא יהיה נוכח בזמן שמורשהו מרצה את דבריו - רשאי הוא לצוות על כך. @ סא. חובת תשובות כנות : בעל-הדין חייב לענות תשובות מלאות, אמיתיות וכנות ובלי השתמטות, על כל השאלות שבית-הדין יעמיד לו או שהצד שכנגד יעמיד לו ברשות בית-הדין; וכן עליו להגיש את כל המסמכים והניירות אשר יידרשו על-ידי בית-הדין או, ברשות בית-הדין, על-ידי הצד שכנגד. @ סב. התערבות המורשה : בזמן שבעל-הדין מברר את דבריו או עונה לשאלות או נדרש לענות, אין מורשהו רשאי לעזור לו על-ידי הזכרת דברים באיזו דרך שהיא, חוץ אם קיבל רשות על-כך מבית-הדין. @ סג. חקירת בעל-דין : (1) אחרי ששני בעלי-הדין הרצו את דבריהם, יורשה הנתבע או מורשהו לחקור ולדרוש את התובע ואחר-כך יורשה התובע או מורשהו לחקור ולדרוש את הנתבע; לאחר-מכן לא תהיה חקירה נוספת אלא לפי רשות בית-הדין. חקירות ודרישות אלה של בעלי-הדין זה את זה צריכות להיות מכוונות לעזור לבית-הדין לברר את האמת. בסמכותו של בית-הדין להורות על סדר שונה, בהחלטה שתירשם. : (2) בית-הדין רשאי לפסול כל שאלה ואף להפסיק את חקירתו של בעל-הדין אם נראה לבית-הדין כי השאלה או המשך החקירה מיותרים או שהם עלולים להפריע לבירור האמת. @ סד. טענות ושאלות נוספות : בכל שלב של הדיון רשאי בית-הדין לקבל מבעלי-הדין טענות והסברים נוספים וכמו-כן להעמיד לבעלי-הדין שאלות נוספות. @ סה. אי-התאמה בטענות : מצא בית-הדין שיש אי-התאמה בין כתב-התביעה ובין טענות התובע שבעל-פה, רשאי הוא לקבל את הטענות שבעל-פה או לדחות את שמיעת המשפט כדי לאפשר לתובע לתקן את כתב-תביעתו ולשולחו לצד השני או לבטל את התביעה. @ סו. פרוטוקול : (1) מהלך הדיון ודברי בעלי-הדין והעדים יירשמו בפרוטוקול. : (2) רישום הפרוטוקול ייעשה בידי סופר בית-הדין או בידי דיין או בדרך אחרת שיקבע בית הדין, בין בידי רושם או קצרן ובין באמצעות מכשיר הקלטה או באמצעים אחרים. : (3) בפרוטוקול יירשמו דברי בעלי-הדין והעדים. במהלך רישום הפרוטוקול יסומן כל מסמך המוגש על-ידם במספר סידורי ויצורף לתיק. : (4) בית-הדין רשאי - לפי בקשת בעל-דין, ולאחר שניתנה הזדמנות לבעלי-הדין האחרים להשמיע את דבריהם - לתקן רישום בפרוטוקול. הפרוטוקול המתוקן ייחתם על-ידי בית-הדין או סופר הדיינים. : (5) בקשה לתיקון הפרוטוקול יכול שתהא מוגשת בישיבה הסמוכה לישיבה שבה נרשם הפרוטוקול שאותו מבקשים לתקן או תוך 30 יום מהישיבה הנזכרת - הכול לפי המוקדם יותר. בית-הדין רשאי לקבוע תאריך מאוחר יותר לפי שיקול-דעתו. @ סז. הרצאת דברים בכתב : בית-הדין רשאי בכל שלב משלבי הדיון, לאחר שמיעת עיקרי טענות הצדדים, אם הוא רואה צורך או תועלת בדבר - לדרוש מכל אחד מהצדדים להגיש לו הרצאה מפורטת בכתב ולהמציא העתק ממנה לצד שכנגד. @ סח. שמיעת בעל-דין על-ידי סופרי הדיינים : ראה בית-הדין צורך לשמוע את דברי בעל-הדין עצמו ויש סיבה מספקת, כגון מחלה, מאסר וכדומה, המונעת את בעל הדין מלהופיע - רשאי בית-הדין לשגר סופרי דיינים או אחרים אשר יקבלו את דבריו וירשמו אותם, ואם אפשר, יחתימו עליהם את בעל-הדין. בית-הדין יודיע על כך לצד שכנגד כדי שיוכל להיות נוכח באותו מעמד ולחקור את בעל-הדין. @ סט. כשבעל-דין נפטר : מת אחד מבעלי-הדין במהלך המשפט, מזמין בית-הדין, אם הוא רואה שיש מקום לכך לפי טיב העניין, את היורשים או את האפוטרופוס, אם נתמנה אפוטרופוס, וימשיך בבירור המשפט מהנקודה שעמד בה. @ ע. שימוש בהליכים אחרים : בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית-הדין להחליט בדבר השימוש בחומר של הליכים אחרים שהיו לבעלי-הדין או לאחד מהם. @ עא. משפט שהועבר מהרכב אחד ושינוי בהרכב : הועבר משפט, אחרי שהחל הדיון בו, מהרכב בית-דין אחד להרכב בית-דין אחר או שבא שינוי בהרכב בית-הדין - יחליט בית-הדין בהרכב החדש, לאחר שמיעת דברי הצדדים בעל-פה או בכתב לפי החלטת בית-הדין, אם להמשיך את הדיון מאותו השלב שבו נפסק הדיון בהרכב הקודם או להתחיל את המשפט מהתחלתו או מאחד השלבים הקודמים. הוראה זו תחול גם על העברת משפט מהרכב להרכב בבית-הדין הרבני הגדול. @ עב. "אין לי עדים" : הטיל בית-הדין על בעל-דין להביא עדים או ראיה לדבריו ושאלו אם יש לו עדים או ראיה וענה שאין לו, שוב אין בית-הדין מקבל ממנו עדים או ראיה, אלא אם כן נתן טעם מספיק לדבריו הראשונים. @ עג. שמיעת עדים לאחר-מכן : גם לאחר שבעל-דין הצהיר "אין לי עדים ואין לי ראיה", רשאי בית-הדין להחליט על שמיעת עדות והוכחות, אם הנדון הוא עניין שלא מועילה בו מחילה והודאה או שאין להצהרה תוקף של מחילה או הודאת בעל-דין. @ עד. ארכה להבאת עדים : ראה בית-הדין שיש לתת לבעל-דין ארכה לשם הזמנת עדים או לשם המצאת ראיה אחרת, יתן לו ארכה מתאימה. עבר הזמן ובעל-הדין לא הביא את הראיה, בית-הדין רשאי לגמור את הדיון ולהוציא את הפסק בלעדיה. @ עה. הודעה על סיום טענות וראיות : עם גמר הטענות והראיות ישאל בית-הדין את הצדדים אם יש להם עוד טענות וראיות, ואם אין להם - יודיע בית-הדין כי בכך נגמרה שמיעת טענות וראיות, והדבר יירשם בפרוטוקול. @ עו. סיכומים : אחרי הודעה זו יורה בית-הדין לצדדים לסכם את דבריהם בעל-פה או בכתב, אלא אם יחליט בית-הדין, בהסכמת הצדדים, שאין צורך בכך. @ עז. סדר הסיכומים : ראשון לסיכום הטענות הוא התובע, ואחריו מסכם הנתבע. בית-הדין רשאי, לפי ראות-עיניו, להרשות לתובע לענות בנקודה מסוימת או בנקודות מסוימות לסיכום של הנתבע. @ עח. ביטול תביעה : (1) בעל-דין הרוצה לבטל, בכל שלב משלבי הדיון, תביעה או בקשה שהוגשה על-ידו - יגיש בקשה בכתב לכך לבית-הדין שלפניו הוגשה התביעה או הבקשה. : (2) הוגשה בקשה, כאמור, לפני שהנתבע או המשיב הוזמנו לדין - יחליט בית-הדין אם יש להעביר את העתק הבקשה לנתבע או למשיב, אם לאו. : (3) הוגשה בקשה, כאמור, אחרי שהנתבע או המשיב הוזמנו לדין - יועבר העתק הבקשה לנתבע או למשיב. : (4) הנתבע או המשיב רשאים להשיב בכתב לבקשה תוך חמישה-עשר יום מהיום שהעתק נמסר לו. : (5) בית-הדין יחליט אם לשמוע את בעלי-הדין גם בעל-פה בעניין הבקשה, אם לאו. : (6) ההחלטה אם לקבל את הבקשה, כאמור, או לדחותה מסורה לשיקול-דעתו של בית-הדין. : (7) בהחליטו בעניין הבקשה יחליט בית-הדין גם בדבר ההוצאות אשר נגרמו עקב התביעה או הבקשה, ועקב הבקשה - לביטולה. : (8) החליט בית-הדין שלא להיעתר לבקשה, רשאי בית-הדין לפסוק בהתאם לחומר שבתיק או לתת הוראה אחרת בדבר המשך הדיון. @ עט. הזנחת תביעה : (1) תובע שהזניח תביעתו ולא פנה בעניין אל בית-הדין במשך שישה חודשים רצופים, רשאי בית-הדין להחליט על ביטול התביעה לאחר שניתנה הודעה לצדדים וניתנה להם הזדמנות לנמק מדוע לא תימחק התביעה. : (2) בית-הדין רשאי להחליט על ביטול התביעה גם ללא הזמנת הצדדים, אם ראה צורך בכך. == פרק ז: עדות == @ פ. הזמנת עדים : החליט בית-הדין לשמוע עדים, מזמינים אותם כדרך שמזמינים בעלי-דין. @ פא. הבאת עדים : כל צד רשאי להביא בעצמו את עדיו לבית-הדין, לאחר שקיבל רשות מבית-הדין. @ פב. הבטחת הוצאות : (1) צד המבקש להזמין עד על-ידי בית-הדין יידרש להבטיח את הוצאותיו ודמי-בטלה. : (2) שיעור הוצאות עד או מומחה ייקבע על-ידי בית-הדין בתום עדותם. כן יוחלט אז מי ישא בהוצאות. @ פג. הזמנה ביוזמת בית-הדין : בית-הדין רשאי, לפי שיקול דעתו, להזמין כל אדם או לדרוש המצאת מסמכים והוכחות, אם ראה צורך בכך. הוצאות עד שהוזמן, כאמור, יקבעו על ידי בית-הדין. וכן יוחלט מי ישא בהם, לפי העניין - אוצר-המדינה או מי מהצדדים. @ פד. אזהרה לעדים : לפני קבלת העדות יזהיר בית-הדין את העד כדין וכחוק שיגיד את האמת ושלא יכבוש עדותו. @ פה. רישום העדות : סופר הדיינים ירשום את שם העד ופרטיו האישיים ואם הוזהר וכן ירשום את כל דברי העדות. @ פו. עדות בפני מי : (1) עדים מעידים בעל-פה, כל אחד שלא בפני הבא אחריו, בפני בית-הדין ובפני בעלי-הדין ובאי-כוחם; אולם בית-הדין רשאי להחליט לשמוע עדות שלא בפני בעל-דין ובא-כוחו, אם ראה סיבה מספקת לכך לפי הדין. : (2) החלטה על שמיעת עדות שלא בפני בעל-דין ובא-כוחו תירשם בפרוטוקול, ובהחלטה תנומק הסיבה לכך. @ פז. עדות בכתב : אם לפי הדין אפשר לקבל עדות מסוימת בכתב, יחליט בית-הדין על דבר קבלת העדות בכתב ועל דרך קבלתה. @ פח. עדות באמצעות תורגמן : עד המעיד בלשון שאינה מובנת לבית-הדין יחליט בית-הדין על אופן קבלת העדות. החליט בית-הדין לקבל עדות על-פי תורגמן, יקבע בית-הדין את התורגמן ואת שכרו. @ פט. חקירת עדים : (1) העד מגיד את עדותו ובית-הדין חוקרו. אחר-כך רשאי לחוקרו הצד שהזמינו ואחריו הצד שכנגד. : (2) ראה בית-הדין צורך בכך, רשאי הוא לחקור את העדים לפני החקירה הנגדית. : (3) בית-הדין רשאי להוסיף בכל עת שאלות נוספות וכן להרשות לבעלי-הדין או לאחד מהם לעשות כך. @ צ. פסילת שאלות : בית-הדין רשאי לפסול כל שאלה שהוצגה לעד ואף להפסיק את חקירתו על-ידי בעלי-הדין, אם בית-הדין חושש שיש בשאלה או בחקירה משום שמא ילמד לשקר או אם נראה לבית-הדין כי השאלה היא מיותרת או שיש בה משום עלבון או הפחדה. @ צא. אישור גביית העדות : לאחר קבלת העדות יחתום העד על הפרוטוקול, ובית-הדין יאשר בחתימתו שהעדות נתקבלה בפניו. @ צב. גביית עדות על-ידי סופרי הדיינים : (1) ראה בית-הדין שיש סיבה מספקת המונעת את העד מלהופיע בפניו ויש גם סיבה המונעת מבית-הדין ללכת אל העד לגביית עדותו, יכול בית-הדין להחליט לשלוח אליו סופרי דיינים או אחרים והם יגבו את עדותו כאמור לעיל, לאחר שהוזמנו הצדדים ובאי-כוחם, והם רשאים לחוקרו. גובי העדות יחתימו את העד על עדותו ויאשרו בחתימתם כי העדות נתקבלה בפניהם. במקרה שהעד לא חתם, יציינו את סיבת הדבר. מהלך גביית העדות יירשם. : (2) על-אף האמור בס"ק (1), סופרי הדיינים יפעלו בגביית העדות וחקירת העד בהתאם להנחיות הכלליות של בית-הדין. : (3) במקרים של עיגון או שקיים חשש לאי-הופעת העד בשלב מאוחר יותר, רשאי בית-הדין לשמוע את העדות לפני שמיעת טענותיהם של הצדדים. @ צג. גביית עדות על-ידי בית-דין אחר : עד שאינו גר בשטח שיפוטו של בית-הדין הדן בעניין, רשאי בית-הדין להחליט שעדותו תיגבה על-ידי בית-הדין שבאיזור שיפוטו גר העד. בית-הדין הדן מעביר את העניין שעליו לגבות את העדות לבית-הדין הגובה את העדות. @ צד. סדר גביית העדות : בית-הדין הגובה את העדות מודיע לבעלי-הדין את תאריך שמיעת העדות וגובה את העדות בהתאם לסדר גביית עדות בבית-הדין הדן. @ צה. העברת הפרוטוקול : אחרי גביית העדות מעביר בית-הדין הגובה את העדות את הפרוטוקול עצמו או העתק ממנו חתום על-ידו, לבית-הדין הדן. @ צו. גביית עדות בחוץ-לארץ : אם יש צורך לגבות עדות בחוץ-לארץ, יקבע בית-הדין מי יגבה את העדות וסדרי גבייתה. == פרק ח: שבועה == @ צז. סדר השבעת בעל-דין : חויב בעל-דין להישבע, מפציר בית-הדין תחילה בבעלי-הדין לחזור מעניין השבועה. לא חזרו בהם - מנסח בית-הדין את השבועה בכתב בלשון המובנת לנשבע, מזהיר את החייב בשבועה שלא יישבע לשקר, ואת המשביע - שלא יגרום לשבועת שקר. @ צח. שבועה בפני מי : השבועה היא בפני בית-הדין ובפני הצד שכנגד, אלא שאם לא הופיע אותו צד לאחר שהוזמן או הודע כדין, יכולה השבועה להיות שלא בפניו. @ צט. השבעה על-ידי בית-דין אחר : אם החייב שבועה אינו גר בשטח שיפוטו של בית-הדין, ובית-הדין מחליט שיש להשביעו במקום שבו הוא גר - הריהו שולח את נוסח השבועה לבית-הדין של אותו המקום, וזה מזמין את הצדדים, משביע את החייב ושולח את הפרוטוקול של השבועה חתום בידי בית-הדין אל בית-הדין הדן בעניין. == פרק ט: אי-הופעת בעלי-דין או עדים == @ ק. אי-הופעת בעלי-הדין : (1) לא הופיעו בעלי-הדין לישיבה שנקבעה לבירור המשפט והם הוזמנו כדין, רשאי בית-הדין לדחות את הדיון בלי תאריך או למחוק את התביעה. התביעה תימחק לאחר שניתנה לצדדים הודעה על כך וניתנה להם אפשרות להגיב בכתב. : (2) לא מחק בית-הדין את התביעה, ותוך שלושים יום לא פנה אחד מבעלי-הדין בכתב לבית-הדין בדבר המשכת המשפט - רשאי בית-הדין להורות על מחיקת התביעה לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להגיב בכתב. : (3) בית-הדין רשאי להחליט על מחיקת התביעה, במקרים האמורים בס"ק (1) ובס"ק (2), גם ללא הודעה לצדדים וללא שמיעת טענותיהם, אם ראה צורך בכך. @ קא. אי-הופעת הנתבע : הופיע התובע ולא הופיע הנתבע, והוא הוזמן כדין - רשאי בית-הדין להחליט על בירור התביעה, כולל שמיעת עדות וראיות, שלא בפני הנתבע ולתת פסק-דין או לדחות את הישיבה לתאריך אחר. @ קב. אי-הופעת התובע : הופיע הנתבע ולא הופיע התובע, והוא הוזמן כדין - ימחוק בית-הדין את התביעה לדרישת הנתבע, אלא אם כן בית-הדין מוצא שלפי הנסיבות אין למחוק את התביעה, ואז יידחה הדיון ללא קביעת תאריך. @ קג. הוצאות עקב אי-הופעה : בכל מקרה של אי-הופעת בעל-דין, כאמור בסעיפים הקודמים, ידון בית-הדין ויחליט - אם יידרש לכך - בדבר ההוצאות שנגרמו עקב אי-ההופעה. @ קד. אי-התייצבות : מי שהוזמן להשיב על תביעה שהוגשה נגדו או לטעון לתביעה שהגיש או שהוזמן להעיד ולא התייצב או נצטווה להמציא מסמך ולא המציאו, יחולו לגביו הוראות [[סעיף 4 לחוק בתי-דין דתיים (כפיית ציות), התשט"ז-1956]]. @ קה. העברת העתק פסק-הדין : ניתנו פסק-דין, החלטה או צו, שלא בפני בעל-דין - תעביר המזכירות העתק מהם לבעל-דין שבהיעדרו הם ניתנו. == פרק י: עיכוב, עיקול וצו-מניעה זמני == @ קו. עיכוב יציאה שלא בפני בעל-דין : (1) הוגשה בקשה לעכב יציאת אדם מן הארץ מתוך טענת חשש עיגון או לשם הבטחת זכויות שהוגשה עליהן תביעה או זכויות לפי פסק-דין, רשאי בית-הדין לדון בבקשה גם שלא בפני הנתבע, אם בית-הדין רואה כי נסיבות המקרה מצדיקות זאת. : (2) בית-הדין רשאי לדון בבקשה לעיכוב יציאת אדם מהארץ מתוך טענת חשש עיגון, גם אם הבקשה הוגשה שלא על-ידי בעל הדין, אם נראה לבית-הדין שמטרת הבקשה היא למנוע עיגון. @ קז. תוקף הצו, תנאים וסדרי דין : (א)(1) תוקפו של צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן במעמד צד אחד יהיה לתקופה של שלושים יום. המבקש חייב להודיע לצד שנגדו הוצא הצו על הוצאת הצו תוך ארבעה ימים מיום שהצו ניתן. על המבקש להמציא לבית-הדין אישור שהצו נמסר לצד השני או אישור על תחליף מסירה או להמציא נימוק להנחת דעתו של בית-הדין אם לא היתה מסירה. :: (2) בית-הדין רשאי להתנות מתן צו במעמד צד אחד במתן ערבות מטעם המבקש או ערבות צד שלישי או שניהם גם יחד. :: (3) הוגשה התנגדות לצו שניתן במעמד צד אחד, ידון בית-הדין בהתנגדות תוך שבעה ימים. ההחלטה תינתן תוך שלושה ימים מיום הדיון. כל עוד לא ניתנה החלטה, יעמוד הצו בעינו. :: (4) הדיון בהתנגדות יהיה במעמד שני הצדדים, אלא אם החליט בית-הדין לדון בבקשה שלא במעמד הצדדים. :: (5) הדיון בהתנגדות יכול שיהיה בהרכב שונה מזה שנתן את הצו. :: (6) לא הוגשה התנגדות תוך שלושים יום ומילא המבקש אחר האמור בס"ק (1), יוארך הצו לתקופה של שנה, ובית-הדין ידון בבקשה בתאריך מוקדם במעמד שני הצדדים. הדיון בבקשה יכול שיתקיים במועד שנקבע לדיון בתיק העיקרי או בתיק אחר של הצדדים. :: (7) בית-הדין רשאי, נוסף על הצו, להורות על הפקדת דרכונו או תעודת-המעבר של המעוכב וכן להתנות תנאים ליציאתו מן הארץ. :: (8) בכל צו לעיכוב יציאת אדם מהארץ רשאי בית-הדין, כאשר הוא רואה צורך בכך, גם אם לא נתבקש לכך על-ידי אחד מבעלי-הדין, להאריך, גם שלא במעמדם, את עיכוב היציאה, לתקופה נוספת, שלא תעלה על שנה. צו שהוארך לפי סעיף קטן זה ניתן להארכות נוספות, כאמור. :: (9) בית-הדין רשאי לסטות מן ההוראות דלעיל או מחלק מהן, מטעמים שיירשמו, ובלבד שיקוים דיון תוך שבעה ימים, כאמור בס"ק (3). : (ב) הוגשה בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ, ידון בית-הדין בבקשה במעמד שני הצדדים, אלא אם החליט בית-הדין, מטעמים שיירשמו, כי ידון בבקשה במעמד צד אחד. העתק ההחלטה יישלח לבעל-הדין שההחלטה ניתנה בהיעדרו. @ קח. עיקול נכסים : (1)(א) להבטחת זכויות בנכסים שלגביהם הוגשה תביעה בבית-הדין או להבטחת זכויות לפי פסק-דין, רשאי בית-הדין ליתן צו עיקול על נכסים או זכויות שבידי הנתבע וכן על נכסים או זכויות של הנתבע שבידי צד שלישי. :: (ב) בית-הדין רשאי לדון במתן צו, כאמור, גם שלא במעמד הצדדים, אם ראה שנסיבות המקרה מצדיקות זאת. : (2) בית-הדין רשאי להגביל את תוקפו של צו העיקול בזמן וכן רשאי הוא להתנותו במילוי תנאים שייראו לו. : (3) מזכירות בית-הדין תודיע לצדדים הנוגעים בדבר את דבר הטלת העיקול. @ קט. צו-מניעה זמני : דיון בבקשה לצו-מניעה זמני במעמד צד אחד יהיה לפי ההוראות של [[תקנה קז]], בשינויים המחויבים. == פרק יא: פשר, החלטה, פסק == @ קי. פשרה ופסק-דין על-פיה : באו הצדדים לידי הסכם של פשרה, מכתיב בית-הדין את הפשר לכל פרטיו, אם לא הוגש על-ידי בעלי-הדין עצמם. בית-הדין מקריא את הפשר בפני הצדדים, ואם ראה צורך בכך מחתים את הצדדים עליו ומקבלים קניין, אם יש צורך לפי הדין בקניין. : בית-הדין מאשר את הפשר, כולו או חלקו, ככל שניתן לאשרו לפי הדין, ובאישורו מקבל הפשר, כולו או חלקו, תוקף של פסק-דין. @ קיא. חתימת בית-הדין : (1) כל החלטה וכל פסק-דין ייחתמו על-ידי כל הדיינים שישבו בדין. ניתנו ההחלטה או פסק-הדין ברוב דעות, יצוין הדבר בהחלטה או בפסק. : (2) החלטה המתייחסת לסדרי הדיון תיחתם על-ידי דיין אחד. @ קיב. העדר תוקף : אין תוקף להחלטה או לפסק-דין כל עוד לא נכתבו ונחתמו, כאמור [[בתקנה קיא]], על-ידי בית-הדין. @ קיג. אי-השהיית מתן פסק-דין : בית-הדין צריך להוציא את הפסק מיד כשנתברר לו הדין. לא ניתנו פסק-דין או החלטה תוך שישים יום מתום ההליכים, ידווח על כך לנשיא בית-הדין הגדול או למי שהוסמך לכך על-ידו. @ קיד. הנמקת החלטות : כל החלטה, למעט החלטה דיונית, שניתנה תוך מהלך המשפט, צריכה להיות כתובה ומנומקת, אולם בית-הדין יכול לדחות את מתן נימוקי ההחלטה לתאריך אחר או לפסק-הדין הסופי, מלבד במקרים שלגביהם יש הוראה אחרת בתקנות אלו. @ קטו. תוכן פסק-דין : כל פסק-דין צריך להכיל, מלבד ההחלטה בנושא המשפט, גם : (א) סיכום תמציתי של טענות הצדדים. : (ב) קביעת העובדות החשובות. : (ג) נימוקי ההחלטה. @ קטז. ויתור על נימוקים : בהסכמת שני הצדדים ואחרי שוויתרו על זכות ערעור, רשאי בית-הדין להוציא פסק, מבלי לפרש מאיזה טעם דן. @ קיז. פסק-דין על מסירת דבר בעין : כל פסק-דין על מסירת דבר בעין צריך לתאר ולסמן את הדבר בפרוטרוט ככל האפשר, וכן גם לקבוע, אם בית-הדין רואה צורך בכך, את סך הכסף שהחייב יהיה צריך לשלם לזוכה בדין, אם לא ימסור לו את הדבר. @ קיח. הודעת פסק-דין ותוקפו לביצוע : (1) בית-הדין יודיע לצדדים על מועד מתן פסק-הדין. הוראה זו לא תחול על פסקי-דין, החלטות או צווים הניתנים במעמד צד אחד. : (2) תאריך ההחלטה או הפסק הוא יום הכרזתם בבית-הדין, ותאריך זה צריך להירשם בהחלטה או בפסק. : (3) בית-הדין רשאי להכריז פסק-דין גם שלא בפני בעלי-הדין או אחד מהם אם הודע להם על המועד. : (4) כל פסק-דין, לרבות פסק-דין שניתן שלא בפני הצד, ניתן לביצוע מיד עם הכרזתו. : (5) לא קיבל בעל-דין הודעה מראש על המועד שבו יינתן פסק-הדין, תודיע לו מזכירות בית-הדין בכתב כי פסק-הדין ניתן ונמצא בתיק. : (6) לדרישת כל צד שהוא תשלח מזכירות בית-הדין לצד שכנגד העתק מאושר מהפסק. : (7) בפסק-הדין יירשם בפני מי הוא הודע או אם ניתן שלא במעמד הצדדים. == פרק יב: הוצאות ושכר טרחתו של המורשה == @ קיט. הוצאות המשפט : (1) בית-הדין מוסמך לפסוק הוצאות המשפט. הוצאות המשפט כוללות אגרות, הוצאות העדים, תרגום, שכר טרחתו של המורשה וכל הוצאה אחרת שתיראה לבית-הדין. : (2) כל פסק-דין או החלטה הגומרת את הדיון צריכים להכיל החלטה על מי חלות הוצאות המשפט. == פרק יג: פסק-דין שניתן במעמד צד אחד == @ קכ. התנגדות לפסק-דין : ניתן פסק-דין במעמד צד אחד, רשאי בעל-הדין להגיש בקשה לביטולו או לשינויו. @ קכא. מועד הגשה : בקשה לביטול יש להגיש תוך שלושים יום מהיום שנמסר לבעל-הדין העתק מפסק-הדין, אולם רשאי הוא להגיש את הבקשה גם לפני שנמסר לו העתק הפסק. @ קכב. דרך הגשה : בקשה לביטול תוגש בכתב, עם העתק לצד שכנגד. @ קכג. סדרי הדיון בה : סדרי הדיון הם כמו בכל תביעה, אלא שהמבקש טוען ראשון. @ קכד. ביצוע פסק-הדין : פסק-הדין שהוגשה בקשה לביטולו עומד בתוקפו וניתן לביצוע כל עוד לא בוטל על-ידי בית-הדין או עוכב ביצועו. @ קכה. עיכוב הביצוע : הוגשה בקשה לביטול, רשאי בית-הדין לעכב את ביצוע פסק-הדין אם נתבקש לכך ורשאי הוא להחליט על עיכוב ביצוע במעמד צד אחד. @ קכו. עבר המועד : לא הוגשה בקשה לביטול בתוך התקופה, כאמור [[בתקנה קכא]], לא ידון בית-הדין בבקשה לביטול פסק-הדין, אלא רק בדרך סתירת הדין ודיון מחדש כפי שנקבע [[פרק יד|בפרק הבא]]. @ קכז. אישור פסק-הדין או ביטולו : אחרי הבירור, כאמור [[בפרק זה]], יאשר בית-הדין את פסק-הדין או יבטלו ויוציא פסק-דין חדש. == פרק יד: סתירת הדין ודיון מחדש == @ קכח. דיון מחדש ביוזמת בית-הדין : חושש בית-הדין שטעה בפסק-דינו, יזמין את הצדדים לבירור נוסף, ובמקרה זה רשאי בית-הדין לעכב את ביצוע פסק-הדין עד לבירור. @ קכט. דיון מחדש לבקשת בעל-דין : (1) בעל-דין זכאי בכל זמן לבקש דיון מחדש מבית-הדין שדן בעניינו על סמך טענות עובדתיות או ראיות חדשות שלא היו ידועות לו בדיון הקודם. : (2) המבקש יגיש בקשה בכתב ויפרט בה את הטענות או הראיות החדשות ואת הסיבה למה לא הביא אותן בדיון הקודם. @ קל. הדיון בבקשה : (1) בית-הדין ידון בבקשה מבלי לשמוע שום צד ויחליט אם יש לדחות את הבקשה או שיש להזמין את הצדדים לדיון בבקשה. : (2) החליט בית-הדין שיש להזמין את הצדדים לדיון בבקשה, רשאי בית-הדין לעכב את ביצוע פסק-הדין עד לבירור. @ קלא. פסק-דין : אחרי הבירור, כאמור, [[בפרק זה]], יאשר בית-הדין את פסק-הדין או יבטלו ויוציא פסק-דין חדש. == פרק טו: ערעור == @ קלב. ערעור על פסק-דין והחלטה : (1) כל פסק-דין וכל החלטה של בית-דין אזורי הגומרת את הדיון באופן שלא יינתן עוד פסק-דין, ניתנים לערעור לבית-הדין הגדול. : (2) על פסק-דין זמני או החלטת-ביניים אין ערעור, אלא לאחר קבלת רשות לערער מבית-הדין הגדול. : (3) בית-הדין הגדול רשאי, בנסיבות מיוחדות, להרשות ערעור גם מסיבות שאינן מנויות כאן. @ קלג. ערעור ברשות : (1) הבקשה לרשות לערער תכלול העתק פסק-הדין או ההחלטה נשוא הערעור, נימוקי הערעור ונימוקים למה לא יישמע הערעור לאחר מתן פסק-הדין הסופי. : (2) תקופת הגשת בקשה, כאמור, היא עשרה ימים מיום מתן פסק-הדין או ההחלטה נשוא הערעור. לא קיבל בעל-הדין הודעה מראש על המועד שבו יינתנו פסק-הדין או ההחלטה, תהיה התקופה עשרה ימים מהיום שבו הודע לו כי פסק-הדין או ההחלטה ניתנו. : (3) על בקשות לרשות ערעור, הארכת מועד להגשת ערעור, הקדמת מועד דיון ודחייתו, יחליט בית-הדין או נשיא בית-הדין הרבני הגדול או אחד מדייני בית-הדין הרבני הגדול שהוסמך לכך, על-פי החומר שבכתב, ללא שמיעת הצדדים. : (4) הוחלט לתת רשות ערעור, כאמור, תשמש הבקשה האמורה כתב-ערעור, והודעה על כך תימסר לצדדים. : (5) תוך שבועיים מיום מסירת ההודעה למבקש עליו להשלים את כל הדרוש להגשת ערעור, כאמור להלן. @ קלד. תנאים לערעור : בית-הדין הרבני הגדול רשאי, לפי שיקול-דעתו, להתנות את הגשת הערעור בהפקדת ערבויות מתאימות. @ קלה. נימוקי ערעור : אין ערעור אלא על יסוד הנימוקים דלהלן: : (א) טעות בהלכה. : (ב) טעות הנראית לעין בשיקול-הדעת או בקביעת העובדות. : (ג) פגם בניהול הדיון באופן המשפיע על תוצאות הדיון. @ קלו. חומר שלא היה לפני בית-הדין הפוסק : אין ערעור על יסוד נסיבות שנתעוררו אחרי סיום הדיון או על-פי הוכחות או עובדות אשר לא הובאו בפני בית-הדין הפוסק. @ קלז. ויתור על זכות ערעור : פסק-דין שניתן על סמך שטר-בוררות אינו ניתן לערעור אם צוין בשטר-הבוררות ששני הצדדים מוותרים על זכות ערעור או שהצדדים הצהירו בפני בית-הדין כי הם מוותרים על זכות הערעור. הצהיר צד אחד, כאמור, לא יוכל הוא לערער אלא אם כן ערער הצד שכנגד. @ קלח. מועד הגשת ערעור : (1) תקופת הערעור לכל בעל-דין היא שלושים יום מיום מתן פסק-הדין. : (2) לא קיבל בעל-דין הודעה מראש על המועד שבו יינתן פסק-הדין, תקופת הערעור לכל בעל-דין היא שלושים יום מהיום שבו הודע לו כי פסק-הדין ניתן. @ קלט. ארכה להגשת ערעור : בנסיבות מיוחדות רשאי בית-הדין הגדול להחליט על קבלת ערעור שהוגש אחרי התקופה האמורה, לאחר שניתנה לכל בעלי-הדין האפשרות להביע את דעתם על כך. @ קמ. דרך הגשת ערעור : הערעור יוגש על-ידי מסירת כתב-ערעור למזכירות בית-הדין האזורי שדן או למזכירות בית-הדין הרבני הגדול. @ קמא. כתב-הערעור : כל כתב-ערעור יכלול את : (א) שם המערער ומענו, מספר זהותו ומספר הטלפון שלו. : (ב) שם המשיב ומענו, מספר זהותו ומספר הטלפון שלו - אם ניתן לבררם. : (ג) ציון בית-הדין שהוציא את פסק-הדין או ההחלטה נשוא הערעור. : (ד) תאריך נתינתו או מסירתו. : (ה) נימוקי הערעור. : (ו) עתירת המערער. @ קמב. הנמקת פסק-דין : הוגש ערעור על פסק-דין שניתן ללא נימוקים, רשאי בית-הדין הרבני הגדול, גם טרם התחלת הדיון בערעור, להורות לבית-הדין האזורי לתת נימוקים בתוך זמן שיורה; וכן רשאי הוא לעכב ביצוע פסק-הדין עד למתן הנימוקים. הצדדים, בהסכמה, רשאים לוותר על מתן נימוקים. @ קמג. העתקים : (1) כתב-ערעור יוגש בארבעה העתקים עבור בית-הדין, ומספר נוסף של העתקים כמספר המשיבים. : (2) לכתב-הערעור יש לצרף ארבעה העתקים מפסק-הדין או ההחלטה נשוא הערעור, שאחד מהם יאושר על-ידי מזכירות בית-הדין. @ קמד. תשובה לערעור : מזכירות בית-הדין הרבני הגדול תשלח העתק כתב-הערעור ונספחיו למשיבים. כל משיב רשאי להגיש תשובה לערעור תוך חמישה-עשר יום מהיום שנמסר לו כתב-הערעור. @ קמה. ערעור-נגד : (1) המשיב רשאי להגיש ערעור-נגד תוך חמישה-עשר יום מהיום שקיבל את העתק כתב-הערעור. לאחר מועד זה ניתן להגיש ערעור-נגד רק בהתאם לאמור [[בתקנה קלט]]. : (2) כל ההוראות הקבועות [[בפרק זה]] לגבי ערעור יחולו גם על ערעור-נגד, פרט להגשת העתקים מפסק-הדין שמערערים עליו. @ קמו. ביצוע פסק-הדין ועיכובו : (1) אין הערעור מעכב את ביצוע הפסק אשר מערערים עליו, אלא אם יש הוראה כזאת בגוף הפסק או אם החליט על כך בית-הדין הפוסק. : (2) החליט בית-הדין הפוסק שלא לעכב את הביצוע או שלא נתן את החלטתו תוך שלושה ימים ממועד הגשת הבקשה לעיכוב הביצוע, והדבר הוכח להנחת דעתו של נשיא בית-הדין הרבני הגדול - רשאי החייב לפנות בבקשה לעיכוב הביצוע לבית-הדין הגדול. : (3) בית-הדין המחליט על עיכוב ביצוע רשאי להתנותו במילוי תנאים, לרבות מתן ערבויות על-ידי מבקש העיכוב. @ קמז. שמיעת בעלי-הדין בערעור : (1) בתאריך שנקבע לדיון ישמיע המערער את טענותיו לביסוס הערעור. בית-הדין רשאי לדחות את הערעור מיידית, בלא שהמשיב יידרש להשיב עליו. לא דחה בית-הדין את הערעור מיד, ינהגו כאמור [[בתקנה קנ]]. : (2) בית-הדין הרבני הגדול רשאי להכריע בערעור על סמך החומר שבתיק בלבד, אם הביעו כל הצדדים לערעור את הסכמתם לכך. אולם גם במקרה זה רשאי בית-הדין להחליט בכל עת שיש לשמוע את בעלי-הדין. @ קמח. סיכומים בכתב : בית-הדין רשאי להורות לבעלי-הדין לסכם את טענותיהם בכתב על הפרשה כולה או על שאלה מסוימת שקבע בית-הדין, בין נוסף על טענות שבעל-פה ובין במקומן, בין שהתחיל בטענות שבעל-פה ובין לפני-כן. @ קמט. שמיעת מורשה : בערעור רשאי מורשה לטעון במקומו של מרשהו ואין צורך בשמיעת בעל-הדין עצמו ובנוכחותו בבית-הדין, אלא אם כן הורה בית-הדין אחרת. @ קנ. סדר שמיעת הערעור : בית-הדין ישמע תחילה את המערער ואחרי-כן את המשיב. בית-הדין רשאי, לפי ראות-עיניו, להרשות למערער לענות בנקודה מסוימת או בנקודות מסוימות על דברי המשיב. @ קנא. אי-הופעת בעלי-הדין : (1) לא הופיעו הצדדים לישיבה שנקבעה לבירור הערעור לאחר שהוזמנו כדין, רשאי בית-הדין, לפי ראות-עיניו, לדחות את הדיון ליום אחר או למחוק את הערעור. : (2) הופיע המערער ולא הופיע המשיב, לאחר שהוזמן כדין, ולא התברר שהיעדרו בא מסיבה מספקת - רשאי בית-הדין, לפי ראות-עיניו, לברר את הערעור בהעדר המשיב או לדחות את הדיון ליום אחר. : (3) הופיע המשיב ולא הופיע המערער, לאחר שהוזמן כדין, ולא התברר שהיעדרו בא מסיבה מספקת - רשאי בית-הדין, לפי ראות-עיניו, לדחות את הדיון ליום אחר או לברר את הערעור בהעדר המערער או למחוק את הערעור. @ קנב. הבאת עדים והוכחות : אין להביא לפני בית-הדין הגדול עדויות או הוכחות, אלא אם כן החליט בית-הדין הרבני הגדול על כך בגלל סיבות מיוחדות. @ קנג. פסק-הדין : בית-הדין רשאי לדחות את הערעור או לקבלו. רשאי הוא לשנות את פסק-הדין, לבטלו, להוציא פסק אחר במקומו, להחזיר את העניין לבית-הדין שדן או לאותו בית-דין בהרכב אחר או לבית-דין אזורי אחר, לשם דיון מחדש או לשם בירור נוסף או לשם קבלת ראיות או להשלמת נימוקי פסק-הדין. == פרק טז: סידור גט == @ קנד. גירושין בהסכמה : בבקשה לגירושין, אף בהסכמת בני-הזוג, יתקיים דיון כמו במשפט רגיל ויינתן פסק-דין לגירושין. אך במקרה של שכיב-מרע רשאי בית-הדין לסדר את הגט בלי דיון מוקדם. @ קנה. דיון בעניין גירושין : בדיון, כאמור [[סעיף קנד|בסעיף הקודם]], יברר בית-הדין את נסיבות המקרה וידרוש הוכחות כפי שימצא לנכון. @ קנו. הופעת בעלי-הדין אישית : על בני-הזוג להופיע אישית לדיון בפני בית-הדין, אלא אם כן החליט לפטור את שניהם או אחד מהם מהופעה אישית. @ קנז. תוכן הבקשה : בקשה לגירושין בהסכמה תכיל שמות בני-הזוג, לרבות שמותיהם הקודמים, שמות ההורים, מקומות הלידה של בני-הזוג ומקום-מגוריהם האחרון, תאריך הנישואין ומקומם, שמות הילדים, גילם ומקום הימצאם, מספרי תעודת-זהות ופרטי נישואין קודמים - אם היו כאלה. @ קנח. מועד לסידור הגט : לא יסודר גט לפני מתן פסק-הדין לגירושין, גם בהסכמת בני-הזוג. @ קנט. בקשה לגירושין כשהבעל בחוץ-לארץ : (1) הוגשה בקשה משותפת או תביעה לגירושין על-ידי האשה כשבעלה נמצא בחוץ-לארץ, יברר בית-הדין את מעמדם האישי ואת העניינים הכרוכים בגירושין ויעביר את העתק הבקשה לבית-דין או לרב מוסמך במקום הימצאו של הבעל, כדי להזמין את הבעל, למסור לו את העתק הבקשה או התביעה ולשמוע את תשובתו על הבקשה או התביעה. עם זה יעביר בית-הדין לאותו בית-דין או לרב מוסמך את הפרטים הדרושים לסידור גט בין בני-הזוג. : (2) משלוח כתבי בית-דין והזמנות שנעשה באמצעות דואר רשום, ייחשב למסירה כדין. @ קס. בקשה לגירושין כשהאשה בחוץ-לארץ : (1) הוגשה בקשה משותפת או תביעה לגירושין על-ידי הבעל כשאשתו נמצאת בחוץ-לארץ, יברר בית-הדין את מעמדם האישי ואת העניינים הכרוכים בגירושין ויעביר את העתק הבקשה לבית-דין או לרב מוסמך במקום הימצאה של האשה כדי להזמין את האשה, למסור לה את העתק הבקשה ולשמוע את תשובתה על הבקשה או התביעה. יחד עם זה ידרוש בית-הדין מאותו בית-דין או רב מוסמך את הפרטים הדרושים לסידור הגט. : (2) משלוח כתבי בית-דין והזמנות שנעשה באמצעות דואר רשום, ייחשב למסירה כדין. @ קסא. מקום סידור הגט : כל סידור גט ייעשה בבית-הדין. רק במקרים יוצאים-מן-הכלל רשאי בית-הדין להחליט על מקום אחר לסידור הגט. @ קסב. "מעשה בית-דין" : אחרי הגירושין יוציא בית-הדין "מעשה בית-דין" על הגירושין. העתק יימסר לכל אחד מהצדדים. @ קסג. נמסר שלא במקום כתיבתו : נמסר גט שלא במקום כתיבתו, יוצא "מעשה בית-דין" על-ידי בית-הדין שבפניו נמסר הגט. @ קסד. נמסר בחוץ-לארץ : על-אף האמור [[סעיף קסג|בסעיף הקודם]], אם מסירת הגט התקיימה בחוץ-לארץ, יוציא בית-הדין בארץ, שלפניו נכתב הגט, "מעשה בית-דין" על הגירושין, אחרי שיוכח לו שהגט נמסר כדין. @ קסה. "מעשה בית-דין" בגט-זיכוי : אין מוציאין "מעשה בית-הדין" על גירושין אלא לאחר שהגט נמסר כדין. גם במקרה של גט-זיכוי אין מוציאין "מעשה בית-דין" אלא לאחר שהגט הגיע לידי האשה. == פרק יז: אישור נישואין וגירושין == @ קסו. בקשה לאישור נישואין : בבקשה לאישור נישואין שאין בידי המבקש אותם תעודת-נישואין מרב מורשה לרישום נישואין או בבקשה לאישור נישואין שנערכו בחוץ-לארץ, יפרט המבקש את שם הרב מסדר החופה והקידושין, שמות העדים, שמות בני-הזוג ומקום-מגוריהם, שמות הוריהם, מקום הנישואין ותאריכם, שמות הילדים שנולדו מנישואין אלו וגילם ושמות בני-זוג קודמים. על המבקש לצרף את כל המסמכים שברשותו הנוגעים לבקשה. @ קסז. בקשה לאישור גירושין : (1) בבקשה לאישור גירושין שנערכו שלא במסגרת בתי-הדין הרבניים בישראל או בבקשה לאישור גירושין שנערכו בחוץ-לארץ, יפרט המבקש את שמות הרב או הרבנים מסדרי הגט, שמו, שם הוריו, שם הוריו של בן-הזוג לשעבר, מקום-המגורים המשותף האחרון, מקום הנישואין והגירושין ותאריכיהם ושמות בני-זוג קודמים. על המבקש לצרף את כל המסמכים שברשותו הנוגעים לבקשה. : (2) הבקשה תועבר לדיון בבית-הדין הרבני הגדול. נשיא בית-הדין הרבני הגדול רשאי להעביר את הדיון בבקשה לבית-דין רבני אזורי. @ קסח. הדיון באישורים : לדיון בבקשה לפי [[פרק זה]] יוזמן הצד השני, והבקשה תפורסם בעיתון יומי לפחות שבועיים לפני הדיון. בית-הדין רשאי לדון בעניין גם מבלי שיוזמן הצד השני וכן לפטור את המבקש מחובת הפרסום אם הנסיבות מצדיקות זאת. == פרק יח: חליצה == @ קסט. בקשה לסידור חליצה : בבקשה לסידור חליצה תפרט המבקשת את שמה, שמות הוריה, שם בעלה המנוח, תאריך פטירתו, שמות הוריו, שמות אחי הבעל לפי סדר תולדותם ומקומות-מגוריהם. @ קע. "מעשה בית-דין" : (1) אחרי סידור החליצה יוציא בית-הדין "מעשה בית-דין" על החליצה והעתק ממנו יימסר למבקשת. : (2) החולץ יקבל אישור שישמש לו ראיה שחלץ. == פרק יט: היתר-עיגון == @ קעא. היתר עיגון : הוגשה בקשה על-ידי איש או אשה להיתר-נישואין על היסוד שבן-זוגו מת, תכלול הבקשה את שמו ושם בן-הזוג ושמות הוריהם, מקום הנישואין ותאריכם ומקום-המגורים האחרון של כל אחד מהם. בית-הדין רשאי להחליט על פרסום הבקשה ותאריך שמיעתה, אם ראה צורך בכך. @ קעב. בירור זיקת ייבום : בקשה להיתר-נישואין בקשר לבירור זיקת ייבום תהא בהתאם לאמור [[סעיף קעא|בסעיף הקודם]]. == פרק כ: היתר-נישואין == @ קעג. הדיון בבקשה : בבקשת בעל להתיר לו לישא אשה על אשתו יהיו מהלך הדיון ופסק-הדין כבכל משפט רגיל. @ קעד. אישור נשיא בית-הדין הגדול : (1) פסק-דין להיתר-נישואין יועבר לאישורו העקרוני של נשיא בית-הדין הרבני הגדול. : (2) זקוק היתר-נישואין לחתימת מאה רבנים, תעביר מזכירות הרבנות הראשית לישראל את ההיתר, אחרי אישור עקרוני של נשיא בית-הדין הרבני הגדול, למאה רבנים לשם חתימה. לאחר-מכן יוחזר ההיתר לבית-הדין האזורי לביצוע התנאי או התנאים שבהיתר. : (3) היתר-הנישואין אינו בר-ביצוע אלא לאחר שיקבל אישור סופי מנשיא בית-הדין הגדול. @ קעה. צו לביצוע : המזכירות תחזיר את ההיתר, כאמור [[סעיף קעד|בסעיף הקודם]], לבית-הדין הפוסק, לשם מתן צו הדרוש לביצוע פסק-הדין להיתר-נישואין. @ קעו. היתר בנשתטית : (1) בעל המגיש בקשה להתיר לו לישא אשה על אשתו על יסוד טענה שאשתו חולה במחלת-רוח, יפרט בבקשתו מקום הנישואין ותאריכם, מקום-מגוריהם, אם יש להם ילדים או לאחד מהם, שמותיהם וגילם, תקופת מחלתה, מי הוא האפוטרופוס שלה, אם יש לה, ומי הם קרוביה הקרובים אליה ביותר הנמצאים בארץ. : (2) אין לאשה אפוטרופוס, לא ידון בית-הדין בבקשה לגופו של העניין אלא לאחר שבית-הדין ימנה לה אפוטרופוס שייצג אותה בפניו ויגן על זכויותיה. : (3) בית-הדין, בדונו על דבר מינוי אפוטרופוס על האשה, יחליט את מי להזמין לישיבה ואם לפרסם את דבר הדיון בעניין המינוי. : (4) הודעה על הדיון תישלח לאפוטרופוס הכללי. @ קעז. היתר שניתן בחוץ-לארץ : לא יורשה איש לשאת אשה על אשתו אלא אם קיבל פסק-דין להיתר-נישואין מבית-דין בישראל, כאמור לעיל. אולם אם קיבל בעל היתר-נישואין בחוץ-לארץ בהיות בני-הזוג תושבים שם, רשאי בית-הדין, על סמך נימוקים מיוחדים שיירשמו, לתת פסק-דין להיתר-נישואין על סמך ההיתר מחוץ-לארץ, כאמור לעיל, באישור נשיא בית-הדין הרבני הגדול. == פרק כא: אישור צוואות, עזבונות, אפוטרופוס == @ קעח. אישור צוואה מחיים : הוגשה בקשה לאישור צוואה מחיים, יאשר אותה בית-הדין אם מצא שנעשתה כדין. העתק הצוואה יישמר בתיק בית-הדין. @ קעט. בקשה לאישור צוואה לאחר מיתה : (1) בבקשה לאישור צוואה אחרי מות המצווה, על המבקש להגיש העתק מהצוואה ולפרט את שם המצווה, מקום מסירתה ותאריך המסירה, שמות היורשים והנהנים הידועים לו תוך ציון מענם כשהם ידועים לו. אם הצוואה היא צוואת שכיב-מרע בעל-פה, על המבקש לציין, נוסף על האמור לעיל, את תאריך הצוואה ומקום עשייתה, תוכנה ועדיה. : (2) הבקשה תוגש בצירוף טופס שייקבע לפי [[תקנה ריא]]. @ קפ. הודעות ליורשים ופרסום : לאחר שייקבע תאריך לדיון בבקשה, יודע ליורשים הידועים על הבקשה ותאריך הדיון בה. מסירת ההודעה, כאמור, תהא בדרך מסירת הזמנות לדין. נוסף על כך תפורסם הבקשה ותאריך הדיון בה בשני עיתונים יומיים לפחות חמישה-עשר ימים לפני הדיון. בית-הדין רשאי לוותר על פרסום בעיתון אם הוא רואה סיבה לכך. @ קפא. בקשה לקביעת יורשים וחלוקת ירושה : (1) בבקשה לצו-ירושה או לפסק-דין לקביעת היורשים וחלקיהם בעיזבון, על המבקש לפרט את שם המוריש, ומקום פטירתו וזמנה, שמות היורשים ומקומות-מגוריהם ויחס הקרבה שלהם אל המוריש. ההוראות [[שבסעיף קעח]] תחולנה גם על בקשה לפי סעיף זה. : (2) הבקשה תוגש בצירוף טופס שייקבע לפי [[תקנה ריא]]. @ קפב. בקשה למינוי מנהל או אפוטרופוס לעיזבון : בבקשה למינוי מנהל-עיזבון או אפוטרופוס בקשר לעיזבון חלות ההוראות [[שבסעיף קעח]]. על המבקש לפרט בבקשה גם את נכסי העיזבון וחובותיו. @ קפג. בקשה למינוי אפוטרופוס לקטן : (1) בבקשה למינוי אפוטרופוס על קטן או על רכושו יפורטו גילו של הקטן, מקום הימצאו, שמות קרוביו, מהם נכסיו, לרבות זכויות וחובות, ובפיקוחו של מי הנכסים נמצאים. הוצע בבקשה שם האפוטרופוס, יפרט המבקש את גילו של האפוטרופוס, מעמדו, משלח-ידו וקרבתו לקטן. : (2) לאחר שייקבע תאריך הדיון בבקשה, יחליט בית-הדין את מי להזמין לישיבה. : (3) בית-הדין רשאי להחליט, אם רואה צורך בכך, לפרסם בעיתון יומי את הבקשה ותאריך הדיון בה. : (4) בית-הדין ישאל גם את פי הקטן, אם יראה שלפי גילו והבנתו יש מקום לכך. @ קפד. אפוטרופוס לקטן לצורך הדיון : בכל עניין הנדון בפני בית-הדין שקטן צד בו, רשאי בית-הדין למנות אפוטרופוס אשר יגן על זכויותיו. @ קפה. אפוטרופוס על נכסי נעדר : (1) בבקשה למינוי האפוטרופוס על נכסי נעדר יפורטו שם הנעדר, מאימתי נעדר, נסיבות היעדרו, רכושו וקרוביו. : (2) לאחר שייקבע תאריך הדיון בבקשה, יודע לקרובים הידועים על הבקשה ותאריך הדיון. מסירת ההודעה, כאמור, תהא בדרך של מסירת הזמנות לדין. : (3) נוסף על כך תפורסם הבקשה ותאריך הדיון בה באחד העיתונים היומיים בארץ, לפחות חמישה-עשר ימים לפני הדיון. בית-הדין רשאי להחליט על פרסום נוסף כפי שימצא לנכון או לוותר בכלל על הפרסום, אם הוא רואה סיבה לכך. @ קפו. מינוי אפוטרופוס אחר או נוסף : בקשה למינוי אפוטרופוס או מנהל עיזבון נוסף או במקום אלה שחדלו לכהן בתפקידם תכלול את העובדות לביסוסה. בית-הדין יחליט את מי להזמין לשמיעת הבקשה ואם יש צורך בפרסום הבקשה ויקבע את תאריך הדיון בה. == פרק כב: הקדשות == @ קפז. בקשה לכינון הקדש : (1) בבקשה לכינון הקדש לתורה, למצווה או לצדקה, על המבקש לציין את פרטי הנכס המוקדש, מטרת ההקדש ודרכי הנהלתו. : (2) העתק מהבקשה יישלח למפקח על ההקדשות, שמונה לפי [[תקנה קצ]]. @ קפח. החלטה על הכינון ושטר-ההקדש : בית-הדין יחליט על כינון ההקדש ויוציא שטר-הקדש בהתאם לכך. @ קפט. שיפוט ופיקוח של בית-הדין : (1) השיפוט והפיקוח בענייני ההקדש והנהלתו הם בידי בית-הדין שבפניו כונן ההקדש. : (2) השיפוט והפיקוח בענייני ההקדש והנהלתו שלא כונן לפני בית-דין רבני - והוא נתון לשיפוטו של בית-הדין הרבני - יהא בידי בית-הדין שבשטח שיפוטו כונן ההקדש. @ קצ. מפקח על ההקדשות : (1) נשיא בית-הדין הרבני הגדול ימנה מפקח על ההקדשות. : (2) המפקח יבדוק את ניהול ההקדשות על-ידי האפוטרופוסים, ויפנה לבית-הדין כתובע בעניינים אלה בכל מקרה שיראה צורך בכך. : (3) ההוראה שבסעיף זה אינה באה לגרוע מכוחו של כל אדם בענייני הקדשות, שיש לו מעמד לפי הדין. @ קצא. שכר המפקח : בית-הדין רשאי לפסוק למפקח שכר-טרחה מנכסי ההקדש בהתאם לשיקול-דעתו. == פרק כג: דינים-וחשבונות == @ קצב. פירוט הרכוש הנמסר לאפוטרופוס : (1) במינוי או באישור מינויו של אפוטרופוס, לרבות מנהל עיזבון ומנהל הקדש, על-ידי בית-הדין, ידרוש בית-הדין פירוט הרכוש הנמסר לאפוטרופוס. דרך הגשת הפירוט, שעד ההגשה ואופן אימות הפירוט ייקבעו על-ידי בית-הדין. : (2) אחרי אימות הפירוט יוציא בית-הדין שטר פירוט הרכוש, שהעתק אחד ממנו יישמר בתיק בית-הדין והעתק יימסר לכל אחד מהאפוטרופסים. @ קצג. מסירת דין-וחשבון : אפוטרופוס כאמור חייב למסור דין-וחשבון לבית-הדין בהתאם לנקבע בצו המינוי או בשטר-ההקדש ובכל עת שיידרש לכך על-ידי בית-הדין. @ קצד. רשות בית-דין לפעולות : אפוטרופוס שברצונו לעשות מעשה אשר לפי הדין עליו לקבל רשות מבית-הדין לעשותו, יגיש לבית-הדין בקשה בכתב לכך ויציין בה את פרטי המעשה והנימוקים המחייבים את עשייתו. == פרק כד: אימוץ == @ קצה. בקשה לאימוץ : בבקשה לאימוץ יפרט המבקש את שם המיועד לאימוץ, שמות הוריו, גילו, מקום הולדתו ומקום הימצאו, את הפרטים האישיים והמשפחתיים של המבקש ואת יחס קרבתו אל המיועד לאימוץ וכן כל מסמך כפי שיתבקש. @ קצו. שמיעת הבקשה : בית-הדין ישמע את המבקש, בן-זוגו, הורי המועמד לאימוץ וכן אותם האנשים שבית-הדין ימצא לנכון. @ קצז. שאלת פי המועמד : בית-הדין ישאל גם את פי המועמד לאימוץ, אם יראה שלפי גילו והבנתו יש מקום לכך. @ קצח. תקופת-נסיון : בית-הדין לא יחליט על האימוץ אלא לאחר תקופת-ניסיון שבה יהיה המועמד לאימוץ אצל המאמץ. משך התקופה ייקבע על-ידי בית-הדין בכל מקרה ומקרה לפי הנסיבות. @ קצט. בירור הבקשה : בית-הדין יברר את נסיבות המקרה תוך הסתייעות בחוות-דעתו של פקיד-הסעד אחרי שקבע כי האימוץ הוא לטובת המיועד לאימוץ, יקבל בית-הדין את התחייבות המבקש לפי הדין, יחתימו על שטר-האימוץ ויוציא תעודת-אימוץ. @ ר. הודעה לרבנות הראשית : בית-הדין יעביר לרבנות הראשית לישראל הודעה על כל תעודת-אימוץ שהוצאה. ההודעה תכיל את הפרטים האישיים של המאמץ והמאומץ. == פרק כה: גיור == @ רא. בקשה לגיור : (1) בבקשה לגיור יפרט המבקש את שם המיועד לגיור, שמות הוריו, גילו, דתו, מצבו המשפחתי, משלח-ידו, מקום הולדתו ומקום מגוריו. על המבקש לציין גם אם הוגשה על-ידו בעבר בקשה לגיור בארץ או מחוצה לה, ואם כן - היכן הוגשה הבקשה. : (2) הוגשה בקשת גיור על-ידי תייר, תושב ארעי או עולה חדש שבארץ-מוצאם מצויה רבנות מוכרת - תפנה מזכירות בית-הדין לאותה רבנות לבירור אם בקשת גיור של המבקש טופלה על-ידה; ואם ניתנה החלטה - מה היתה אותה החלטה ומהם נימוקיה. : (3) הוגשה בקשה לאישור גיור שנעשה מחוץ לישראל, או בישראל על-ידי בית-דין לא מוכר - תעביר מזכירות בית-הדין את תעודת-הגיור שאותה מבקשים לאשר, לאישור הרבנות הראשית לישראל. : (4) מזכירות בית-הדין תעביר העתק של כל בקשת גיור ושל החלטה סופית בבקשה לידיעת הרבנות הראשית לישראל. @ רב. מועד הדיון : בית-הדין ידון בבקשה רק אחרי עבור שנים-עשר חודש מיום הגשתה. במקרים מיוחדים רשאי בית-הדין לקצר את התקופה למועד שייקבע. @ רג. לימוד יהדות ומעשה הגיור : נוכח בית-הדין בכנותו של המבקש ובנכונותו לקיים תורה ומצוות, יגויר המבקש לאחר שילמד עיקרי הדת ויעמוד בבחינות על כך. לאחר הגיור יוציא בית-הדין "מעשה בית-דין" על הגיור. העתק יימסר למבקש, והודעה על הגיור תימסר לממונה על המחוז להוצאת תעודת-המרה. == פרק כו: הוראות שונות == @ רד. חישוב זמנים : (1) בחישוב הזמנים שנקבעו בתקנות אלה, לפי מעשה פלוני, אין מביאים בחשבון את יום המעשה עצמו. : (2) היה היום האחרון של התקופה שבת או מועד - וחול-המועד בכלל - ייחשב במקומו כיום האחרון של התקופה יום החול הקרוב שלאחריו. : (3) במקום שמדובר בתקנות אלו במסירת הודעה, פסק-דין, צו, הזמנה וכל כתב בית-דין, והמסירה היא באמצעות הדואר - רואים את כתב בית-הדין כנמסר שלושה ימים לאחר המשלוח. @ רה. תיקון טעות סופר : בית-הדין רשאי בכל עת לתקן טעות סופר בבחינת פליטת קולמוס או השמטה מקרית, שנפלה באיזה הליך משפטי שהוא. התיקון ייעשה ביוזמת בית-הדין עצמו או על-פי בקשת אחד הצדדים. דין ההחלטה לתיקון כדין כל החלטה אחרת ותשא את תאריך התיקון. העתק ההחלטה יועבר לבעלי-הדין, אלא אם כן בית-הדין יראה שאין צורך בכך. @ רו. עיון בתיקים : (1) תיקי בית-הדין ניתנים לעיון רק לצדדים או לבאי-כוחם ורק בזמן שהעניין תלוי ועומד, לרבות אם העניין מצוי בערעור או ניתן לערעור. : (2) כעבור התקופה האמורה, או לגבי אדם שאינו צד בעניין, רשאי בית-הדין להרשות את העיון בתיק אם יראה כי למבקש יש עניין צודק בדבר. @ רז. קבלת העתקים : (1) כל צד רשאי לקבל העתק של כל החלטה או פסק-דין שניתנו בעניינו. : (2) פרט לאמור בס"ק (1), יחולו על העתק או קבלת העתקים מאושרים ההוראות [[סעיף רו|שבסעיף הקודם]]. @ רח. עיון והעתקה בפיקוח : העיון בתיק או ההעתקה יהיו בין כותלי בית-הדין ובמעמד פקיד בית-הדין, אלא אם כן הורה בית-הדין אחרת. @ רט. החזרת מסמכים : צד המוסר מסמך לתיק, יוכל לקבלו בחזרה רק ברשות בית-הדין. בית-הדין רשאי להתנות את החזרת המסמך בהשארת העתק ממנו. @ רי. השמדת חומר : בהסכמת הצדדים רשאי בית-הדין להחליט על השמדת החומר שבתיק או חלק ממנו. החלטה זו תינתן בכתב ותישאר בתיק. @ ריא. קביעת נוסחאות וטפסים : (1) חבר דייני בית-הדין הרבני הגדול יקבע נוסחאות ל"מעשה בית-דין" לגירושין, לחליצה, לגרות; וכן נוסח הרשאה לגט על-ידי שליח, נוסח לשטר-אימוץ ולתעודת-אימוץ, נוסח לכתב הרשאה למורשה ונוסחאות לטפסים אחרים לשימוש בבתי-הדין, כפי שימצא לנכון. : (2) לטפסים שיוכנסו לשימוש על-ידי הנהלת בתי-הדין הרבניים יהיה תוקף מחייב, בנושאים שייקבעו על ידה, כל עוד לא הותקנו טפסים כאלה על-ידי חבר דייני בית-הדין הרבני הגדול. <חתימות> * הרב אברהם א' כהנא-שפירא, הרב הראשי לישראל, נשיא מועצת הרבנות הראשית * הרב מרדכי אליהו, הרב הראשי לישראל, הראשון-לציון, נשיא בית-הדין הרבני הגדול g7tf5bgw1pb1isgpaswnfvsefm68r22 0 345463 2947236 2926390 2025-07-06T06:00:30Z OpenLawBot 8112 [2947231] תיקון תשפ"ה 2947236 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג}} {{ח:קטע3||הותקנו על־ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל וחבר דייני בית־הדין הרבני הגדול}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|י״פ תשנ״ג, 2299|תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4102.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 2047|הודעה בדבר אזורי השיפוט ומקום מושבם של בתי הדין הרבניים האזוריים}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 430|הודעה בדבר אזורי השיפוט ומקום מושבם של בתי הדין הרבניים האזוריים}}, {{ח:תיבה|954|תיקון הודעה בדבר אזורי השיפוט ומקום מושבם של בתי הדין הרבניים האזוריים}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 3720|תיקון הודעה בדבר אזורי השיפוט ומקום מושבם של בתי הדין הרבניים האזוריים}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 8052|תיקון הודעה בדבר אזורי השיפוט ומקום מושבם של בתי הדין הרבניים האזוריים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13610.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א: הרכב בתי־הדין ומקום מושבם}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב: מקום המשפט}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג: הגשת המשפט}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד: הזמנת בעלי־דין}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה: הרשאה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו: מהלך הדיון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז: עדות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח: שבועה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט: אי־הופעת בעלי־דין או עדים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י: עיכוב, עיקול וצו־מניעה זמני}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יא|פרק יא: פשר, החלטה, פסק}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יב|פרק יב: הוצאות ושכר טרחתו של המורשה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יג|פרק יג: פסק־דין שניתן במעמד צד אחד}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יד|פרק יד: סתירת הדין ודיון מחדש}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק טו|פרק טו: ערעור}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק טז|פרק טז: סידור גט}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יז|פרק יז: אישור נישואין וגירושין}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יח|פרק יח: חליצה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יט|פרק יט: היתר־עיגון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק כ|פרק כ: היתר־נישואין}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק כא|פרק כא: אישור צוואות, עזבונות, אפוטרופוס}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק כב|פרק כב: הקדשות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק כג|פרק כג: דינים־וחשבונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק כד|פרק כד: אימוץ}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק כה|פרק כה: גיור}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק כו|פרק כו: הוראות שונות}}</div> </div> {{ח:קטע2||מבוא}} {{ח:סעיף|א|תחילת תוקף}} {{ח:ת}} על־פי תקנות אלו ינהגו החל מיום א׳ בשבט התשנ״ג, ומאותו יום יפוג תוקפן של תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים משנת התש״ך ושל תיקוניהן. {{ח:סעיף|ב|היקף}} {{ח:ת}} התקנות יחולו על כל המשפטים וכל העניינים המובאים לפני בתי־הדין הרבניים בארץ, אם אין לגבי עניין מסוים הוראה אחרת. {{ח:סעיף|ג|בית־<wbr>הדין הרבני הגדול}} {{ח:ת}} הוראות תקנות אלו חלות, בשינויים המחויבים, גם על בית־הדין הרבני הגדול. {{ח:קטע2|פרק א|פרק א: הרכב בתי־הדין ומקום מושבם}} {{ח:סעיף|ד|הרכב בית הדין}} {{ח:תת|(1)}} בית־דין יושב בהרכב של שלושה דיינים, להוציא מקרים שבהם רשאי בית־הדין לדון, מבחינת ההלכה, בפחות משלושה. {{ח:תת|(2)}} מבלי לגרוע מכלליות ההוראה שבס״ק (1), רשאי בית־דין אזורי לדון בהרכב של פחות משלושה בעניינים אלה: {{ח:תתת|א.}} עניינים שלא על ריב. {{ח:תתת|ב.}} צווים לעיקול נכסים. {{ח:תתת|ג.}} עניין שהסכימו עליו הצדדים, כשעל־פי ההלכה ניתן לוותר על הרכב של שלושה. {{ח:תתת|ד.}} ענייני סדר ומינהל. {{ח:תתת|ה.}} עניינים הנידונים במעמד צד אחד. {{ח:תת|(3)}} ליושב־ראש ההרכב, בבית־הדין הרבני הגדול או האזורי, סמכות לדון לבדו בבקשות לצווי־ביניים, לצווים זמניים, להחלטות־ביניים אחרות ובענייני סדר ומינהל, ורשאי הוא להסמיך חבר אחר של בית־הדין לדון בעניינים אלו. {{ח:תת|(4)}} נשיא בית־הדין הרבני הגדול רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי־זוגי גדול יותר של דיינים. {{ח:תת|(5)}} מותב שהחל לדון בעניין מסוים רשאי להורות, בהסכמת נשיא בית־הדין הגדול לערעורים, שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי־זוגי גדול יותר של דיינים ובהם הדיינים שהחלו בדיון. {{ח:סעיף|ה|מקום מושב בית־<wbr>הדין הרבני הגדול}} {{ח:ת}} בית־הדין הרבני הגדול יושב בירושלים. {{ח:סעיף|ו|אזורי שיפוט ומקומות־<wbr>מושב}} {{ח:תת|(1)}} אזורי־השיפוט ומקום מושבם של בתי־הדין הרבניים האזוריים ייקבעו מזמן לזמן על־ידי חבר דייני בית־הדין הרבני הגדול ויפורסמו ברבים. {{ח:תת|(2)}} כל בית־דין או דיין רשאי לשבת בעניין מסוים, אם ראה צורך בכך, באיזור־שיפוטו שלא במקומו הקבוע, ושלא באיזור־שיפוטו – ברשות נשיא בית־הדין הרבני הגדול. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ה}} {{ח:ת}} {{מוגדל|נספח {{ח:פנימי|סעיף ו|לתקנה ו}}}} {{ח:קטע4||הודעה על קביעת אזורי־שיפוט ומקום־מושב}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ח}} {{ח:ת}} '''בית הדין הרבני האזורי ירושלים'''; מקום מושבו – ירושלים: {{ח:תת}} ירושלים; {{ח:תת}} בית שמש, הר טוב, מוצא, מוצא עילית, מבשרת ציון, שעלבים, בית עוזיאל, משמר איילון, נוף איילון; {{ח:תת}} יישובי המועצה האזורית מטה יהודה; {{ח:תת}} יישובי אזור יהודה ושומרון: מדרום הר חברון ועד צומת תפוח, יישובי בקעת הירדן מעין גדי ועד עמק בית שאן; {{ח:תת}} היישובים מודיעין–מכבים–רעות ומודיעין עילית. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''בית הדין הרבני האזורי תל־אביב־יפו'''; מקום מושבו – תל־אביב: {{ח:תת}} נפת תל־אביב, תת נפה רמת גן, תת נפה חולון; {{ח:תת}} העיר אילת (בהסכמת הצדדים); {{ח:תת}} הערים בני־ברק וראשון־לציון; המועצות האזוריות הדר השרון, חוף השרון ועמק חפר (סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני האזורי פתח־תקוה). {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ג, תשע״ג־2, תשפ״ה}} {{ח:ת}} '''בית הדין הרבני האזורי חיפה'''; מקום מושבו – חיפה {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 29.6.2025 עד יום 31.12.2025):}} וגם טבריה ונתניה: {{ח:תת}} חיפה, נשר, קרית אתא, קרית ביאליק, קרית ים, קרית מוצקין, עכו, כרמיאל, מעלות–תרשיחא, נהריה, כפר הוורדים, שלומי, יקנעם עילית, מגדל העמק, נצרת, נצרת עילית, עפולה, זכרון יעקב, עתלית; {{ח:תת}} יישובי המועצות האזוריות זבולון, מטה אשר, מעלה יוסף, משגב, הגלבוע, מגידו, עמק יזרעאל, חוף הכרמל, אלונה. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''בית הדין האזורי רחובות'''; מקום מושבו – רחובות: {{ח:תת}} נפת רחובות, המועצה האזורית גזר (החלק שבנפת רחובות); המועצות המקומיות מזכרת בתיה, נחלת יהודה, נס ציונה וקרית עקרון. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ג, תשע״ג־2}} {{ח:ת}} '''בית הדין האזורי נתניה'''; מקום מושבו – נתניה: {{ח:תת}} נתניה, חדרה, כפר יונה, פרדסיה, פרדס חנה, קדימה–צורן, תל מונד, אבן יהודה, אור עקיבא, בנימינה; {{ח:תת}} יישובי המועצות האזוריות חוף השרון, לב השרון, עמק חפר; {{ח:תת}} היישובים: ברקאי, גן שמואל, להבות חביבה, מגל, מענית, מצר, עין שמר, גן השומרון, כפר פינס, מאור, תלמי אלעזר, אייל, ניר אליהו, רמת הכובש, גבעת חן, צופית, צור נתן, שדה ורבורג, גן חיים, נירית, צור יצחק. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ח}} {{ח:ת}} '''בית הדין הרבני האזורי פתח־תקוה'''; מקום מושבו – פתח־תקוה: {{ח:תת}} אלעד, הוד השרון, יהוד, פתח תקוה, ראש העין, רמלה, לוד; {{ח:תת}} שוהם, גני תקוה, כוכב יאיר–צור יגאל, סביון; {{ח:תת}} יישובי המועצה האזורית חבל מודיעין; {{ח:תת}} יישובי המועצה האזורית דרום השרון: גבעת השלושה, חורשים, נחשונים, עינת, גני עם, גת רימון, חגור, ירחיב, ירקונה, כפר מל״ל, כפר מעש, כפר סירקין, מגשימים, נווה ימין, נווה ירק, עדנים, רמות השבים, שדי חמד, מתן; {{ח:תת}} היישובים: חשמונאים, מתתיהו, גני הדר. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''בית הדין הרבני אשדוד'''; מקום מושבו – אשדוד: {{ח:תת}} העיר אשדוד; המועצות האזוריות ברנר, גן רווה, גדרות, נחל שורק, חבל יבנה ובאר־טוביה; המועצות המקומיות גדרה, גן יבנה ויבנה. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''בית הדין הרבני האזורי אשקלון'''; מקום מושבו – אשקלון: {{ח:ת}} הערים אשקלון וקרית גת; המועצות האזוריות חוף אשקלון, יואב, לכיש, שער הנגב ושפיר; המועצות המקומיות קרית מלאכי ושדרות. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''בית הדין הרבני האזורי באר־שבע'''; מקום מושבו – באר־שבע: {{ח:ת}} נפת באר שבע, תת נפה אילת, העיר אילת (סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני האזורי תל־אביב־יפו, בהסכמת הצדדים). {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''בית הדין הרבני האזורי טבריה'''; מקום מושבו – טבריה: {{ח:ת}} נפת כנרת, רמת הגולן, העיר בית שאן והמועצה האזורית בקעת בית שאן; הערים נצרת ונצרת עילית (סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני האזורי חיפה). {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''בית הדין הרבני האזורי צפת'''; מקום מושבו – צפת: {{ח:ת}} נפת צפת ורמת הגולן; {{ח:ת}} בית הדין הרבני האזורי צפת וטבריה רשאי לקבוע את מושבו בקצרין, אם ראה צורך בכך. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב: מקום המשפט}} {{ח:סעיף|ז|המשפט במקום הנתבע}} {{ח:תת|(1)}} התובע הולך אחר הנתבע, ולכן על התובע להגיש את תביעתו לבית־הדין האזורי של מקום הנתבע. {{ח:תת|(2)}} כמקומו של הנתבע יראו את מקום מגוריו הקבוע, מקום עבודתו הקבוע או מקום עסקיו העיקריים. {{ח:תת|(3)}} אין לנתבע בארץ מקום קבוע, כאמור בס״ק (1) ובס״ק (2) – נחשב מקום הימצאו כמקומו. {{ח:תת|(4)}} אם מקום הימצאו של הנתבע אינו ידוע או שמקום מגוריו הוא בחוץ־לארץ, תוגש התביעה לבית־הדין האזורי של מקום התובע. {{ח:סעיף|ח|יותר ממקום אחד}} {{ח:ת}} אם לפי הכללים אשר {{ח:פנימי|סעיף ז|בסעיף הקודם}}, יותר מבית־דין אזורי אחד נחשב כבית־הדין של מקום הנתבע – הברירה בידי התובע לבחור באחד מבתי־דין אלה. אולם בית־הדין שהעניין הוגש לפניו רשאי – לפי בקשת הנתבע ולאחר שמיעת הצדדים, אם ראה נימוק חשוב לכך – להעביר את הדיון לבית־דין של מקומו האחר של הנתבע. {{ח:סעיף|ט|נתבעים אחדים}} {{ח:ת}} במשפט נגד נתבעים אחדים, הברירה בידי התובע לתבוע במקומו של אחד הנתבעים העיקריים. אולם בית־הדין רשאי להחליט – לפי בקשת נתבע ולאחר שמיעת הצדדים, אם ראה נימוק חשוב לכך – להעביר את הדיון לבית־הדין של מקומו של נתבע אחר. {{ח:סעיף|י|משפט בין בני־<wbr>זוג}} {{ח:תת|(1)}} תביעה בין בני־זוג בענייני אישות תוגש לבית־הדין הרבני של מקום־המגורים האחרון של בני־הזוג. {{ח:תת|(2)}} הוגשה תביעה לבית־דין שלא כאמור בסעיף קטן (1) וניתנו נימוקים לצורך בהגשתה באותו בית־דין, רשאי בית־הדין, לפי שיקול־דעתו, לדון בתביעה. {{ח:תת|(3)}} הוגשה תביעה בענייני אישות והתנהל דיון בבית־דין במקום פלוני, אם הדיון הסתיים בגירושין – תהא בידי אותו בית־דין הסמכות לדון בעניינים הקשורים באותה תביעה, גם לאחר הגירושין. הסתיים הדיון בהחלטה סופית אחרת בתיק העיקרי – תהא בידי אותו בית־דין הסמכות לדון בשינוי אותה החלטה אם אחד הצדדים ממשיך לגור באיזור שיפוטו של אותו בית־דין. {{ח:סעיף|יא|תביעה של הורה}} {{ח:ת}} תביעה של הורה נגד בנו אפשר להגיש גם לבית־הדין של מקום ההורה, ובית־הדין יחליט אם ההוצאות הנוספות הכרוכות בכך יחולו על התובע. {{ח:סעיף|יב|תביעה במקום העיסקה}} {{ח:ת}} נעשתה עיסקה במקום מגוריהם של שני הצדדים, ואחר־כך עזב אחד מהם את המקום – הברירה בידי התובע להגיש תביעה בעניין העיסקה במקומו של הנתבע או במקום העיסקה, אם היא עדיין מתקיימת. {{ח:סעיף|יג|הסכם בדבר מקום המשפט}} {{ח:תת|(1)}} היה הסכם בין הצדדים על מקום המשפט, כוחו של הסכם כזה הוא יפה, וכל צד קשור בו. {{ח:תת|(2)}} בית־הדין המוסכם רשאי, על־אף ההסכם, שלא לקבל את התביעה. החלטת בית־הדין טעונה נימוקים בכתב. {{ח:תת|(3)}} לא קיבל בית־הדין את התביעה, כאמור בס״ק (2), יחולו על התביעה כללי הסמכות הרגילים. {{ח:סעיף|יד|הסכמה מכללא}} {{ח:ת}} הוזמן צד לדין בבית־דין ונכנס לטענות לגופו של העניין בלי שיעורר תחילה את שאלת מקום המשפט, רואים אותו כאילו הסכים במפורש להתדיין במקום שהוזמן, ושוב אין שומעים טענה נגד סמכות בית־דין זה. {{ח:סעיף|טו|עניינים שלא על ריב}} {{ח:תת|(1)}} בקשה בעניינים שלא על ריב, כגון היתר לסידור חופה וקידושין, אישור נישואין או ביטולם, אישור גירושין, אימוץ קטנים וכדומה – תוגש במקום־מגוריו של המבקש או המבקשים. {{ח:תת|(2)}} בקשה למתן צו ירושה, אישור צוואה או ייסוד הקדש – תוגש במקום־מגוריו של המבקש או במקום מגורי רוב המבקשים או במקום מגוריו האחרון של הנפטר או במקום שבו נמצא נכס העיזבון או ההקדש. {{ח:סעיף|טז|תביעה שלא במקום הנתבע}} {{ח:ת}} הגיש אדם תביעה שלא במקומו של הנתבע, אלא בבית־דין אחר הקרוב ביותר למקומו של הנתבע, בטענה שבנסיבות העניין אינו יכול להתדיין במקומו של הנתבע – רשאי בית־הדין אשר אליו הוגשה התביעה לדון בדבר ולהחליט אם להזדקק לתביעה. {{ח:סעיף|יז|צוים זמניים}} {{ח:ת}} הוגשה לבית־דין בקשה לשמירת זכויות המבקש מפני חשש של עיגון או של הברחת נכסים, רשאי בית־הדין, אם ראה נימוק לכך, להזדקק לבקשה ולהוציא צווים זמניים בהתאם לבקשה, אף אם לא נתקיימו כללי הסמכות דלעיל. ביקש הנתבע שהמשך הדיון בצו הזמני יתנהל בבית־הדין שהוא בעל סמכות לפי הסעיפים הקודמים, רשאי בית־הדין שהתחיל לדון בבקשה להחליט, לפי נסיבות העניין, אם להמשיך בדיון או להעבירו לבית־דין בעל סמכות כאמור. {{ח:סעיף|יח|תביעות אגב ונגד}} {{ח:ת}} תביעת־אגב או תביעת־נגד יש להגיש באותו בית־דין אשר בו הוגשה התביעה המקורית. {{ח:סעיף|יט|הטוען חוסר־<wbr>סמכות}} {{ח:תת|(1)}} טענה בדבר חוסר סמכות מקומית ניתן להגיש בכתב תוך שלושים יום מיום קבלת התביעה. לאחר מועד זה לא תישמע עוד טענה בדבר חוסר סמכות מקומית על ידי הצדדים, ובית־הדין יחליט בדבר לפי שיקול־דעתו. {{ח:תת|(2)}} טען הנתבע לחוסר סמכות מקומית, בכתב או בעל־פה, ביום שנקבע לדיון – חייב הנתבע לפרט לאיזה בית־דין או בתי־דין יש סמכות לפי דבריו, ובמקרה שבית־הדין יקבל את טענת הנתבע בדבר חוסר סמכות מקומית, יוכל התובע לדרוש להעביר את הדיון אל בית־הדין שהוא – לפי דברי הנתבע – בעל סמכות לדון, ושוב לא יוכל הנתבע לטעון טענת חוסר־סמכות בפני בית־הדין אשר אליו הועבר הדיון. {{ח:תת|(3)}} בדיני ממונות חייב הנתבע להעלות טענת חוסר־סמכות מכל סוג בכתב תוך שלושים יום מיום קבלת התביעה ובהתאם לאמור בס״ק (2). לאחר מועד זה לא תישמע כל טענה בדבר חוסר־סמכות. {{ח:סעיף|כ|שיפוט במקרים מיוחדים}} {{ח:תת|(1)}} בית־הדין רשאי, לפי שיקול־דעתו, לקיים דיון תוך חריגה מכללי הסמכות המקומית דלעיל. {{ח:תת|(2)}} נשיא בית־הדין הרבני הגדול לערעורים רשאי, בכל שלב משלבי הדיון, לפי בקשת בית־הדין הדן בעניין מסוים או לבקשת אחד הצדדים, להעביר את הדיון לבית־דין אחר אם ראה נימוק חשוב לכך שיירשם בהחלטתו. בית־הדין שאליו הועבר עניין, כאמור, לא יעבירנו לבית־דין אחר. {{ח:סעיף|כא|העברת תיק}} {{ח:תת|(1)}} החלטת בית־הדין להעביר תיק לבית־דין אחר או קביעה שמקום הדיון בתיק הוא בבית־דין אחר, תנומק בכתב. ההחלטה טעונה הסכמתו של נשיא בית־הדין הרבני הגדול או של מי שהוסמך לכך על־ידו. {{ח:תת|(2)}} החליט בית־הדין להעביר תיק להרכב אחר שבאותו מקום, ואותו הרכב קיבל את התיק לדיון – החלטתו לא טעונה אישור נשיא בית־הדין הרבני הגדול. {{ח:סעיף|כב|סמכות לקבוע בית־<wbr>דין}} {{ח:תת|(1)}} החלטה של דיין, או של בית־דין אזורי, לפסול את עצמו או להסתלק מלדון בעניין, טעונה אישור של נשיא בית־הדין הרבני הגדול או של דיין שהוסמך על־ידו. {{ח:תת|(2)}} החלטה של דיין, כאמור, עקב פסלות קרבת משפחה לפי הדין, אינה טעונה אישור, כאמור. {{ח:תת|(3)}} החליטו בית־הדין או דיין, כאמור, ואושר כאמור בס״ק (1) ואין באותו איזור בית־דין אחר הכשר לדון בעניין זה, או שאי־אפשר לקבוע את בית־הדין המוסמך לפי התקנות – יקבע נשיא בית־הדין הרבני הגדול, או דיין שיוסמך על־ידו, לפי בקשת אחד מבעלי־הדין, את בית־הדין אשר ידון בעניין. {{ח:סעיף|כג|תביעה בשני בתי־<wbr>דין}} {{ח:ת}} הוגשה תביעה בקשר לעניין אחד בבתי־דין שונים בעלי סמכות, יתברר המשפט באותו בית־הדין אשר לפניו הוגשה התביעה בראשונה. {{ח:סעיף|כד|חלוקת העניינים בין בתי־<wbr>דין}} {{ח:תת|(1)}} במקום שיש בו יותר מהרכב בית־דין אחד, יקבע ראש אבות בתי־הדין, בהתייעצות עם אבות בתי־הדין במקום, את הסדר העניינים בין בתי־הדין וחלוקתם. {{ח:תת|(2)}} לא נקבע הסדר כאמור בס״ק (1), יקבע נשיא בית־הדין הרבני הגדול את הסדר העניינים וחלוקתם, כאמור. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג: הגשת המשפט}} {{ח:סעיף|כה|הגשת תביעה}} {{ח:ת}} כל תביעה תוגש על־ידי מסירת כתב־תביעה למזכירות בית־הדין. {{ח:סעיף|כו|כתב־<wbr>תביעה}} {{ח:ת}} כל כתב־תביעה יכיל {{ח:תת|(1)}} שם בית־הדין שבו מוגשת התביעה. {{ח:תת|(2)}} שם התובע ושם משפחתו, מספר זהותו, מענו, מיקוד ומספר טלפון; שם האפוטרופוס ומענו, מיקוד ומספר טלפון – אם יש לתובע אפוטרופוס; שם המורשה ומענו, מיקוד ומספר טלפון אם התובע מיוצג על־ידי מורשה. {{ח:תת|(3)}} שם הנתבע ושם משפחתו, מספר זהותו, מענו, מיקוד ומספר טלפון – אם ניתן לבררם; שם האפוטרופוס ומענו, אם ישנו כזה – מיקוד ומספר טלפון; שם המורשה ומענו – אם הנתבע מיוצג על־ידי מורשה – מיקוד ומספר טלפון. {{ח:תת|(4)}} העובדות המשמשות יסוד לתביעה. {{ח:תת|(5)}} עתירת התובע; ואם העתירה היא לתשלום סכום כסף, עליו לנקוב את הסכום בדיוק או בקירוב, אם התובע, לפי דבריו, אינו יכול לקבוע בדיוק את הסכום בזמן הגשת התביעה. {{ח:סעיף|כז|צירוף תביעות}} {{ח:ת}} התובע רשאי לכלול בכתב־תביעה אחד תביעות אחדות הנובעות מעילות שונות ונפרדות, אלא שעליו לפרט כל אחת מהן לחוד. {{ח:סעיף|כח|חתימת התובע והרשאה}} {{ח:תת|(1)}} כתב־התביעה יהא חתום בחתימת יד התובע או, אם אין התובע יודע לחתום – בטביעת־אצבעו, או על־ידי מורשהו. {{ח:תת|(2)}} חתימת התובע או טביעת־אצבעו, לפי העניין, תאושר על־ידי המזכיר הראשי של בית־הדין או מי שהוסמך לכך על־ידו. {{ח:תת|(3)}} נחתם כתב־התביעה על־ידי מורשה, יצרף המורשה לכתב־התביעה הרשאה בכתב. {{ח:תת|(4)}} כתב־תביעה שנחתם על־ידי מורשה לא יתקבל אם לא צורפה אליו הרשאה בכתב. {{ח:סעיף|כט|העתקים}} {{ח:תת|(1)}} על התובע להגיש העתק אחד של כתב התביעה בשביל בית־הדין וכן מספר העתקים כמספר הנתבעים. {{ח:תת|(2)}} העתק מכתב־התביעה יימסר אחר־כך לכל נתבע יחד עם הזמנה לדין, כאמור להלן {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק ד}}. {{ח:סעיף|ל|הודעה לתובע}} {{ח:ת}} מזכירות בית־הדין תקבל את כתב־התביעה עם ההעתקים הנזכרים {{ח:פנימי|סעיף כט|בסעיף הקודם}} ותרשום על גבי כתב־התביעה את יום הגשתו ואת המספר הסידורי של התיק; והיא תקבע גם את התאריך לבירור המשפט, תרשום אותו על גבי כתב־התביעה ותחתים את התובע או את מורשהו מתחת לתאריך זה. החתמה זו תשמש אישור הודעה לתובע. {{ח:סעיף|לא|קביעת תאריכים}} {{ח:ת}} בקביעת תאריכים למשפטים שאינם תביעה למזונות ינהג המזכיר לפי הכלל של כל הקודם – קודם ובהתאם להלכה, אלא אם כן ניתנה לו הוראה אחרת בכתב על־ידי בית־הדין או על־ידי דיין. {{ח:סעיף|לב|תביעת־<wbr>אגב ותביעת־<wbr>נגד}} {{ח:תת|(1)}} במהלך המשפט רשאי התובע להגיש תביעת־אגב, היינו: תביעה הקשורה לתביעה העיקרית או שיש לה יחס אליה; וכן רשאי הנתבע להגיש במהלך המשפט תביעת־נגד נגד התובע. {{ח:תת|(2)}} תביעות כאלה, אם הן מובאות בשעת הדיון, אין מן הצורך להגישן בכתב, ומספיק אם נרשמו בפרוטוקול, אלא אם החליט בית־הדין אחרת. {{ח:תת|(3)}} בית־הדין רשאי להחליט שלא לצרף תביעת־אגב או תביעת־נגד לתביעה העיקרית. במקרה זה על בית־הדין לנמק את החלטתו. {{ח:סעיף|לג|תביעת מזונות}} {{ח:תת|(1)}} תביעה למזונות תוגש בצירוף טופס שייקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף ריא|תקנה ריא}}. {{ח:תת|(2)}} נתבע בתביעה למזונות יגיש כתב־תשובה לתביעה בצירוף טופס שייקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף ריא|תקנה ריא}}. {{ח:תת|(3)}} תביעה למזונות תיקבע לדיון במועד האפשרי הסמוך ביותר ליום הגשת התביעה. הוראה זו תחול גם על כל תאריך נדחה. {{ח:סעיף|לד|כתב־<wbr>תשובה}} {{ח:תת|(1)}} בתביעה שאינה למזונות הנתבע רשאי, אם רצונו בכך, להגיש כתב־תשובה על כתב־התביעה. {{ח:תת|(2)}} על הנתבע להגיש העתק אחד של כתב־התשובה לבית־הדין, ומספר העתקים נוסף כמספר התובעים. {{ח:תת|(3)}} מזכירות בית־הדין תעביר את כתב־התשובה לידי התובעים. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד: הזמנת בעלי־דין}} {{ח:סעיף|לה|הזמנת בעל־<wbr>דין}} {{ח:ת}} כל הזמנה לבעל־דין תיעשה בכתב, מלבד במקרים שבתקנות אלה נאמר אחרת. {{ח:סעיף|לו|כתב־<wbr>ההזמנה}} {{ח:תת|(1)}} הזמנה בכתב צריכה לכלול את שמו ומקומו של בית־הדין, מספר התיק, שמות הצדדים, מהות העניין שלשמו באה ההזמנה, שמו ומענו של המוזמן, והיום והשעה שבהם הוא נדרש להופיע. {{ח:תת|(2)}} הזמנה צריכה להיות חתומה בחותמת בית־הדין ובחתימת יד פקיד בית־הדין ולשאת את התאריך שבו נכתבה. {{ח:תת|(3)}} לכתב־ההזמנה יצורף טופס אישור מסירה. {{ח:תת|(4)}} מנהל בית־הדין הרבניים {{ח:הערה|[צ״ל: בתי־הדין הרבניים]}} יקבע את מועד תחילתו של ס״ק (3). {{ח:סעיף|לז|אופן משלוח ההזמנה}} {{ח:ת}} משלוח הזמנה יכול שייעשה באמצעות שליח בית־דין ויכול שייעשה באמצעות הדואר. מזכירות בית־הדין תרשום בתיק התביעה, או בתעודה שתצורף לתיק, מהו אופן משלוח ההזמנה. {{ח:סעיף|לח|זמן משלוח ההזמנה}} {{ח:תת|(1)}} ההזמנה בתביעה שאינה למזונות תישלח לפחות שלושים יום לפני מועד הדיון. {{ח:תת|(2)}} במקרים דחופים רשאית המזכירות לסטות מהוראה זו. {{ח:תת|(3)}} בית־הדין רשאי לסטות מהוראה זו לפי שיקול־דעתו. {{ח:סעיף|לט|אישור מסירת ההזמנה}} {{ח:ת}} הזמנה הנעשית באמצעות שליח בית־דין תיעשה בשני טפסים שווים. טופס אחד ישאיר שליח בית־דין בידי המוזמן, ואת השני הוא יחזיר לבית־הדין כשהוא חתום בידי המוזמן ובו יאשר השליח בחתימתו את דבר מסירת ההזמנה וזמנה. אם ההזמנה נעשית באמצעות הדואר, עליה להישלח בדואר רשום עם אישור מסירה, אלא אם הורה בית־הדין על משלוח בדרך אחרת. העתק ההזמנה ואישור המסירה יצורפו לתיק התביעה. {{ח:סעיף|מ|מסירת ההזמנה על־<wbr>ידי שליח בית־<wbr>דין}} {{ח:תת|(1)}} שליח בית־הדין ימסור את ההזמנה למוזמן בכל מקום שהוא מוצא או פוגש אותו. {{ח:תת|(2)}} סירב המוזמן לקבל את ההזמנה מידי שליח בית־הדין או שקיבלה וסירב לחתום, ירשום השליח את דבר הסירוב בכתב על הטופס שהוא מחזיר לבית־הדין. {{ח:תת|(3)}} לא מצא שליח בית־הדין את המוזמן, ימסור את ההזמנה בדירת המוזמן לידי אחד מבני־ביתו הבוגרים או במקום עסקו לידי אחד מהעובדים בו או לאחד משכניו הקרובים; יחתים את מקבל ההזמנה וירשום בה את שמו המלא של המקבל וקרבתו או יחסו אל המוזמן וזמן מסירתה; ואם סירב המקבל לחתום, ירשום את דבר הסירוב. {{ח:תת|(4)}} בשום פנים לא ימסור שליח בית־הדין את ההזמנה לידי יריבו של המוזמן. {{ח:סעיף|מא|הזמנה במקום אחר}} {{ח:תת|(1)}} לא יישלחו כתבי בית־דין לנתבע הנמצא מחוץ לתחום מדינת ישראל אלא לאחר שמזכירות בית־הדין תקבל אישור בית־הדין בדבר הצורך לכך. {{ח:תת|(2)}} אם בעל־הדין שאותו יש להזמין אינו נמצא במקום מושבו של בית־הדין, ובית־הדין החליט שההזמנה לא תיעשה באמצעות הדואר – תישלח ההזמנה אל בית־הדין של המקום אשר בו נמצא המוזמן; ואם אין שם בית־דין – תישלח ההזמנה אל הרב המקומי או אל רשות ציבורית מקומית, והמסירה תיעשה על־ידי שליח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף לט|סעיף לט}}. {{ח:סעיף|מב|תחליף המצאה}} {{ח:תת|(1)}} נוכח בית־הדין שאי־אפשר להמציא הזמנה לדין בדרך שנקבעה, רשאי הוא להורות על המצאת ההזמנה בדרכים אלה, כולן או מקצתן: {{ח:תתת|א.}} בהדבקת עותק שלה בבית שבו, לפי הידוע, גר או עסק הנמען לאחרונה. {{ח:תתת|ב.}} בפרסום מודעה ברשומות או בעיתון יומי. {{ח:תתת|ג.}} בכל דרך אחרת שתיראה לו. {{ח:תת|(2)}} תחליף המצאה לפי תקנה זו כוחה יפה כהמצאה לנמען גופו. {{ח:תת|(3)}} בית־הדין המורה על תחליף המצאה, יקבע מועד לתחילת המשפט בהתאם לנסיבות. {{ח:סעיף|מג|הזמנה על־<wbr>ידי פרסום}} {{ח:ת}} בית־הדין לא יחליט על הזמנת בעל־דין בדרך של פרסום, אלא אחרי שמבקש ההזמנה הצהיר בפני בית־הדין או בפני מי שהוסמך לכך על־ידו, כי אינו יודע את מקומו של המוזמן וכי עשה את כל מה שביכולתו לברר את הדבר, לרבות חקירה ודרישה ברשויות המוסמכות, ולא עלה בידו. {{ח:סעיף|מד|הזמנה בלתי־<wbr>מספקת}} {{ח:ת}} בכל מקרה של מסירת ההזמנה לא לידי בעל־הדין בעצמו, רשאי בית־הדין, לפי הנסיבות, לראות את מסירת ההזמנה כבלתי־מספקת. {{ח:סעיף|מה|הודעת תאריך בבית־<wbr>הדין}} {{ח:ת}} הודעה על־ידי בית־הדין לצד על תאריך ישיבה שנרשמה בפרוטוקול היא כהזמנה בכתב שנמסרה לצד. {{ח:סעיף|מו|מסירת כתבים אחרים}} {{ח:ת}} מסירת כתב־תביעה, פסק־דין או כל כתב אחר המיועד לבעל־דין תיעשה בדרך דומה למסירת ההזמנה בהתאם לאמור לעיל. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה: הרשאה}} {{ח:סעיף|מז|מינוי מורשה}} {{ח:תת|(1)}} כל בעל־דין יכול למנות מורשה להופיע ולפעול בשמו ובמקומו בפני בית־הדין כל־אימת שאין צורך כי בעל־הדין יופיע ויפעל אישית. {{ח:תת|(2)}} הרשאה למורשה תהא בכתב. {{ח:תת|(3)}} חבר דייני בית־הדין הרבני הגדול יקבע נוסח להרשאה. {{ח:תת|(4)}} אם ההרשאה אינה בנוסח כאמור בס״ק (3), יחליט בית־הדין אם לקבלה אם לאו. {{ח:סעיף|מח|פעולה ללא הרשאה ומינוי אפוטרופוס לדין}} {{ח:תת|(1)}} התברר שבעל־הדין אינו יכול לפעול בעצמו וגם אינו יכול למסור הרשאה כדין ושעיכוב בדיון עלול לגרום נזק לבעל הדין, יכול בית־הדין להרשות לאדם אחר לפעול בשם בעל־הדין ולהגן על זכויותיו גם בלי הרשאה בכתב. {{ח:תת|(2)}} בית־הדין רשאי למנות לפסול־דין, או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס לדין אשר ייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית־הדין. {{ח:סעיף|מט|העברת הרשאה}} {{ח:ת}} מורשה על־פי הרשאה יכול, אם הרשאתו מכילה ייפוי־כוח לכך, להעביר את זכויותיו על־פי ההרשאה – כולן או מקצתן – לאחר. {{ח:סעיף|נ|עורכי־<wbr>דין וטוענים}} {{ח:תת|(1)}} כמורשה בבית־הדין כשיר לפעול {{ח:תתת|(א)}} עורך־דין בעל רשיון לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}. {{ח:תתת|(ב)}} טוען רבני בעל רשיון לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטוענים הרבניים|תקנות הטוענים הרבניים, התשכ״ח–1968}}. {{ח:תת|(2)}} בית־הדין יכול להרשות הופעת מורשה לשם פעולה מסוימת או משפט מסוים, אף אם המורשה אינו עורך־דין או טוען רבני מוסמך. {{ח:תת|(3)}} מורשה שנפסל להופעה, לא יופיע גם שלא בתמורה. {{ח:תת|(4)}} רשות בית־הדין הנזכרת בס״ק (2) תידרש לגבי כל הופעה וישיבה. {{ח:תת|(5)}} רב המשמש בקודש, עובד הרבנות או המועצה הדתית או עובד בית־הדין או עובד־מדינה, לא יורשה להופיע בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם כן הוא מופיע בתוקף תפקידו. {{ח:סעיף|נא|הפסקת הופעה במשפט}} {{ח:ת}} בית־הדין יכול להפסיק את הופעתו של כל מורשה במשפט, אם הוא רואה שהמורשה מפריע להוציא דין אמת לאמיתו או שאינו מציית להוראת בית־הדין או שאינו מתייחס לבית־הדין בכבוד הראוי. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו: מהלך הדיון}} {{ח:סעיף|נב|דיון בדלתיים סגורות ובדלתיים פתוחות}} {{ח:ת}} הדיון בענייני משפחה ובבקשות לגיור מתנהל בדלתיים סגורות, ובשאר העניינים – בדלתיים פתוחות, אלא אם בית־הדין הורה אחרת במשפט מסוים או בישיבה מסוימת. בכל אופן רשאי בית־הדין להרשות או לא להרשות את נוכחותו של אדם מסוים או סוגי בני־אדם. {{ח:סעיף|נג|לבוש צנוע}} {{ח:ת}} אין להופיע לפני בית־הדין אלא בלבוש צנוע והולם, כולל כיסוי־ראש. עורכי־דין וטוענים רבניים יופיעו גם במקטורן או בלבוש עליון, אלא אם כן הסכים בית־הדין להופעה שונה. {{ח:סעיף|נד|איסור פרסום}} {{ח:ת}} הדיונים המתנהלים בבית־הדין בדלתיים סגורות הם חסויים. אין לפרסם פרטים על מהלך הדיונים אלא באישור מפורש, בכתב, של בית־הדין. {{ח:סעיף|נה|ניהול הדיון}} {{ח:תת|(1)}} ניהול הדיון וכן השמירה על הסדר והמשמעת בבית־הדין בשעת הדיון הם בידי היושב־ראש של בית־הדין. הוא רשאי גם לצוות להוציא מאולם בית־הדין כל אדם המפריע למהלך הדיון על־ידי נוכחותו, התנהגותו או אי־ציות להוראות או המופיע בלבוש לא־צנוע ובלתי־הולם. {{ח:תת|(2)}} אדם המפריע למהלך הדיון, כאמור בס״ק (1), או כמוגדר {{ח:חיצוני|חוק בתי דין דתיים (מניעת הפרעה)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק בתי דין דתיים (מניעת הפרעה), התשכ״ה–1965}} – רשאי בית־הדין לצוות על הרחקתו, ורשאי הוא, לאחר שהתרה באותו אדם והלה לא שעה להתראה, להענישו על אתר בקנס או במאסר עד שלושה חדשים, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי דין דתיים (מניעת הפרעה)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק האמור}}. {{ח:סעיף|נו|בירור הופעה}} {{ח:תת|(1)}} לפני התחלת הדיון יברר בית־הדין אם הופיעו הצדדים, ובהעדר אחד מהם – אם הנעדר הוזמן כדין. {{ח:תת|(2)}} הפרטים הנזכרים בס״ק (1) יירשמו בפרוטוקול. {{ח:סעיף|נז|נוכחות בעלי־<wbr>הדין אישית}} {{ח:ת}} במשך כל מהלך המשפט על בעלי־הדין להיות נוכחים גם אם יש להם מורשים, אלא אם כן החליט בית־הדין שאין צורך בנוכחותם או בנוכחות אחד מהם בכל מהלך המשפט או בחלק ממנו. {{ח:סעיף|נח|אי־<wbr>הופעת בעל־<wbr>דין אישית}} {{ח:ת}} לא הופיע בעל־הדין בעצמו אלא מורשהו, יחליט בית־הדין לפי הנסיבות של המקרה אם {{ח:תת|(1)}} לדחות שמיעת הטענות עד שיופיע בעל־הדין בעצמו, או {{ח:תת|(2)}} לשמוע את טענת המורשה של בעל־הדין הנעדר עד שיתברר אם יש צורך בהופעת בעל־הדין עצמו אם לאו, או {{ח:תת|(3)}} אם בעל־הדין אינו יכול להופיע בעצמו, כגון אם הוא בחוץ־לארץ או אם בית־הדין מוצא שחקירת בעל־הדין עצמו לא תוכל להועיל לבירור הדין – לשמוע את המורשה במקום בעל־הדין, או {{ח:תת|(4)}} לשגר שליחים לקבל טענות בעל־הדין. {{ח:סעיף|נט|סדר הדיון}} {{ח:ת}} הדיון מתנהל לפי סדר זה: {{ח:תת|(א)}} טענות התובע והנתבע וחקירתם. {{ח:תת|(ב)}} עדויות והוכחות. {{ח:תת|(ג)}} סיכומי הצדדים, בעל־פה או בכתב, לפי קביעת בית־הדין. {{ח:סעיף|ס|שמיעת בעלי־<wbr>הדין עצמם}} {{ח:תת|(1)}} גם אם יש לצדדים מורשים, חייבים בעלי־הדין לטעון בעצמם בתחילה ולברר את דבריהם, ומורשיהם יוכלו להסביר ולנמק את טענותיהם אחרי־כן. {{ח:תת|(2)}} בית־הדין יכול, לפי ראות־עיניו, להרשות, בטענות מסוימות או במשפט מסוים, שהמורשה יטען לפני מרשהו או אפילו במקומו. אם בית־הדין מוצא, כי לשם חיקור הדין רצוי שבעל־הדין עצמו לא יהיה נוכח בזמן שמורשהו מרצה את דבריו – רשאי הוא לצוות על כך. {{ח:סעיף|סא|חובת תשובות כנות}} {{ח:ת}} בעל־הדין חייב לענות תשובות מלאות, אמיתיות וכנות ובלי השתמטות, על כל השאלות שבית־הדין יעמיד לו או שהצד שכנגד יעמיד לו ברשות בית־הדין; וכן עליו להגיש את כל המסמכים והניירות אשר יידרשו על־ידי בית־הדין או, ברשות בית־הדין, על־ידי הצד שכנגד. {{ח:סעיף|סב|התערבות המורשה}} {{ח:ת}} בזמן שבעל־הדין מברר את דבריו או עונה לשאלות או נדרש לענות, אין מורשהו רשאי לעזור לו על־ידי הזכרת דברים באיזו דרך שהיא, חוץ אם קיבל רשות על־כך מבית־הדין. {{ח:סעיף|סג|חקירת בעל־<wbr>דין}} {{ח:תת|(1)}} אחרי ששני בעלי־הדין הרצו את דבריהם, יורשה הנתבע או מורשהו לחקור ולדרוש את התובע ואחר־כך יורשה התובע או מורשהו לחקור ולדרוש את הנתבע; לאחר־מכן לא תהיה חקירה נוספת אלא לפי רשות בית־הדין. חקירות ודרישות אלה של בעלי־הדין זה את זה צריכות להיות מכוונות לעזור לבית־הדין לברר את האמת. בסמכותו של בית־הדין להורות על סדר שונה, בהחלטה שתירשם. {{ח:תת|(2)}} בית־הדין רשאי לפסול כל שאלה ואף להפסיק את חקירתו של בעל־הדין אם נראה לבית־הדין כי השאלה או המשך החקירה מיותרים או שהם עלולים להפריע לבירור האמת. {{ח:סעיף|סד|טענות ושאלות נוספות}} {{ח:ת}} בכל שלב של הדיון רשאי בית־הדין לקבל מבעלי־הדין טענות והסברים נוספים וכמו־כן להעמיד לבעלי־הדין שאלות נוספות. {{ח:סעיף|סה|אי־<wbr>התאמה בטענות}} {{ח:ת}} מצא בית־הדין שיש אי־התאמה בין כתב־התביעה ובין טענות התובע שבעל־פה, רשאי הוא לקבל את הטענות שבעל־פה או לדחות את שמיעת המשפט כדי לאפשר לתובע לתקן את כתב־תביעתו ולשולחו לצד השני או לבטל את התביעה. {{ח:סעיף|סו|פרוטוקול}} {{ח:תת|(1)}} מהלך הדיון ודברי בעלי־הדין והעדים יירשמו בפרוטוקול. {{ח:תת|(2)}} רישום הפרוטוקול ייעשה בידי סופר בית־הדין או בידי דיין או בדרך אחרת שיקבע בית הדין, בין בידי רושם או קצרן ובין באמצעות מכשיר הקלטה או באמצעים אחרים. {{ח:תת|(3)}} בפרוטוקול יירשמו דברי בעלי־הדין והעדים. במהלך רישום הפרוטוקול יסומן כל מסמך המוגש על־ידם במספר סידורי ויצורף לתיק. {{ח:תת|(4)}} בית־הדין רשאי – לפי בקשת בעל־דין, ולאחר שניתנה הזדמנות לבעלי־הדין האחרים להשמיע את דבריהם – לתקן רישום בפרוטוקול. הפרוטוקול המתוקן ייחתם על־ידי בית־הדין או סופר הדיינים. {{ח:תת|(5)}} בקשה לתיקון הפרוטוקול יכול שתהא מוגשת בישיבה הסמוכה לישיבה שבה נרשם הפרוטוקול שאותו מבקשים לתקן או תוך 30 יום מהישיבה הנזכרת – הכול לפי המוקדם יותר. בית־הדין רשאי לקבוע תאריך מאוחר יותר לפי שיקול־דעתו. {{ח:סעיף|סז|הרצאת דברים בכתב}} {{ח:ת}} בית־הדין רשאי בכל שלב משלבי הדיון, לאחר שמיעת עיקרי טענות הצדדים, אם הוא רואה צורך או תועלת בדבר – לדרוש מכל אחד מהצדדים להגיש לו הרצאה מפורטת בכתב ולהמציא העתק ממנה לצד שכנגד. {{ח:סעיף|סח|שמיעת בעל־<wbr>דין על־<wbr>ידי סופרי הדיינים}} {{ח:ת}} ראה בית־הדין צורך לשמוע את דברי בעל־הדין עצמו ויש סיבה מספקת, כגון מחלה, מאסר וכדומה, המונעת את בעל הדין מלהופיע – רשאי בית־הדין לשגר סופרי דיינים או אחרים אשר יקבלו את דבריו וירשמו אותם, ואם אפשר, יחתימו עליהם את בעל־הדין. בית־הדין יודיע על כך לצד שכנגד כדי שיוכל להיות נוכח באותו מעמד ולחקור את בעל־הדין. {{ח:סעיף|סט|כשבעל־<wbr>דין נפטר}} {{ח:ת}} מת אחד מבעלי־הדין במהלך המשפט, מזמין בית־הדין, אם הוא רואה שיש מקום לכך לפי טיב העניין, את היורשים או את האפוטרופוס, אם נתמנה אפוטרופוס, וימשיך בבירור המשפט מהנקודה שעמד בה. {{ח:סעיף|ע|שימוש בהליכים אחרים}} {{ח:ת}} בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית־הדין להחליט בדבר השימוש בחומר של הליכים אחרים שהיו לבעלי־הדין או לאחד מהם. {{ח:סעיף|עא|משפט שהועבר מהרכב אחד ושינוי בהרכב}} {{ח:ת}} הועבר משפט, אחרי שהחל הדיון בו, מהרכב בית־דין אחד להרכב בית־דין אחר או שבא שינוי בהרכב בית־הדין – יחליט בית־הדין בהרכב החדש, לאחר שמיעת דברי הצדדים בעל־פה או בכתב לפי החלטת בית־הדין, אם להמשיך את הדיון מאותו השלב שבו נפסק הדיון בהרכב הקודם או להתחיל את המשפט מהתחלתו או מאחד השלבים הקודמים. הוראה זו תחול גם על העברת משפט מהרכב להרכב בבית־הדין הרבני הגדול. {{ח:סעיף|עב|”אין לי עדים“}} {{ח:ת}} הטיל בית־הדין על בעל־דין להביא עדים או ראיה לדבריו ושאלו אם יש לו עדים או ראיה וענה שאין לו, שוב אין בית־הדין מקבל ממנו עדים או ראיה, אלא אם כן נתן טעם מספיק לדבריו הראשונים. {{ח:סעיף|עג|שמיעת עדים לאחר־<wbr>מכן}} {{ח:ת}} גם לאחר שבעל־דין הצהיר ”אין לי עדים ואין לי ראיה“, רשאי בית־הדין להחליט על שמיעת עדות והוכחות, אם הנדון הוא עניין שלא מועילה בו מחילה והודאה או שאין להצהרה תוקף של מחילה או הודאת בעל־דין. {{ח:סעיף|עד|ארכה להבאת עדים}} {{ח:ת}} ראה בית־הדין שיש לתת לבעל־דין ארכה לשם הזמנת עדים או לשם המצאת ראיה אחרת, יתן לו ארכה מתאימה. עבר הזמן ובעל־הדין לא הביא את הראיה, בית־הדין רשאי לגמור את הדיון ולהוציא את הפסק בלעדיה. {{ח:סעיף|עה|הודעה על סיום טענות וראיות}} {{ח:ת}} עם גמר הטענות והראיות ישאל בית־הדין את הצדדים אם יש להם עוד טענות וראיות, ואם אין להם – יודיע בית־הדין כי בכך נגמרה שמיעת טענות וראיות, והדבר יירשם בפרוטוקול. {{ח:סעיף|עו|סיכומים}} {{ח:ת}} אחרי הודעה זו יורה בית־הדין לצדדים לסכם את דבריהם בעל־פה או בכתב, אלא אם יחליט בית־הדין, בהסכמת הצדדים, שאין צורך בכך. {{ח:סעיף|עז|סדר הסיכומים}} {{ח:ת}} ראשון לסיכום הטענות הוא התובע, ואחריו מסכם הנתבע. בית־הדין רשאי, לפי ראות־עיניו, להרשות לתובע לענות בנקודה מסוימת או בנקודות מסוימות לסיכום של הנתבע. {{ח:סעיף|עח|ביטול תביעה}} {{ח:תת|(1)}} בעל־דין הרוצה לבטל, בכל שלב משלבי הדיון, תביעה או בקשה שהוגשה על־ידו – יגיש בקשה בכתב לכך לבית־הדין שלפניו הוגשה התביעה או הבקשה. {{ח:תת|(2)}} הוגשה בקשה, כאמור, לפני שהנתבע או המשיב הוזמנו לדין – יחליט בית־הדין אם יש להעביר את העתק הבקשה לנתבע או למשיב, אם לאו. {{ח:תת|(3)}} הוגשה בקשה, כאמור, אחרי שהנתבע או המשיב הוזמנו לדין – יועבר העתק הבקשה לנתבע או למשיב. {{ח:תת|(4)}} הנתבע או המשיב רשאים להשיב בכתב לבקשה תוך חמישה־עשר יום מהיום שהעתק נמסר לו. {{ח:תת|(5)}} בית־הדין יחליט אם לשמוע את בעלי־הדין גם בעל־פה בעניין הבקשה, אם לאו. {{ח:תת|(6)}} ההחלטה אם לקבל את הבקשה, כאמור, או לדחותה מסורה לשיקול־דעתו של בית־הדין. {{ח:תת|(7)}} בהחליטו בעניין הבקשה יחליט בית־הדין גם בדבר ההוצאות אשר נגרמו עקב התביעה או הבקשה, ועקב הבקשה – לביטולה. {{ח:תת|(8)}} החליט בית־הדין שלא להיעתר לבקשה, רשאי בית־הדין לפסוק בהתאם לחומר שבתיק או לתת הוראה אחרת בדבר המשך הדיון. {{ח:סעיף|עט|הזנחת תביעה}} {{ח:תת|(1)}} תובע שהזניח תביעתו ולא פנה בעניין אל בית־הדין במשך שישה חודשים רצופים, רשאי בית־הדין להחליט על ביטול התביעה לאחר שניתנה הודעה לצדדים וניתנה להם הזדמנות לנמק מדוע לא תימחק התביעה. {{ח:תת|(2)}} בית־הדין רשאי להחליט על ביטול התביעה גם ללא הזמנת הצדדים, אם ראה צורך בכך. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז: עדות}} {{ח:סעיף|פ|הזמנת עדים}} {{ח:ת}} החליט בית־הדין לשמוע עדים, מזמינים אותם כדרך שמזמינים בעלי־דין. {{ח:סעיף|פא|הבאת עדים}} {{ח:ת}} כל צד רשאי להביא בעצמו את עדיו לבית־הדין, לאחר שקיבל רשות מבית־הדין. {{ח:סעיף|פב|הבטחת הוצאות}} {{ח:תת|(1)}} צד המבקש להזמין עד על־ידי בית־הדין יידרש להבטיח את הוצאותיו ודמי־בטלה. {{ח:תת|(2)}} שיעור הוצאות עד או מומחה ייקבע על־ידי בית־הדין בתום עדותם. כן יוחלט אז מי ישא בהוצאות. {{ח:סעיף|פג|הזמנה ביוזמת בית־<wbr>הדין}} {{ח:ת}} בית־הדין רשאי, לפי שיקול דעתו, להזמין כל אדם או לדרוש המצאת מסמכים והוכחות, אם ראה צורך בכך. הוצאות עד שהוזמן, כאמור, יקבעו על ידי בית־הדין. וכן יוחלט מי ישא בהם, לפי העניין – אוצר־המדינה או מי מהצדדים. {{ח:סעיף|פד|אזהרה לעדים}} {{ח:ת}} לפני קבלת העדות יזהיר בית־הדין את העד כדין וכחוק שיגיד את האמת ושלא יכבוש עדותו. {{ח:סעיף|פה|רישום העדות}} {{ח:ת}} סופר הדיינים ירשום את שם העד ופרטיו האישיים ואם הוזהר וכן ירשום את כל דברי העדות. {{ח:סעיף|פו|עדות בפני מי}} {{ח:תת|(1)}} עדים מעידים בעל־פה, כל אחד שלא בפני הבא אחריו, בפני בית־הדין ובפני בעלי־הדין ובאי־כוחם; אולם בית־הדין רשאי להחליט לשמוע עדות שלא בפני בעל־דין ובא־כוחו, אם ראה סיבה מספקת לכך לפי הדין. {{ח:תת|(2)}} החלטה על שמיעת עדות שלא בפני בעל־דין ובא־כוחו תירשם בפרוטוקול, ובהחלטה תנומק הסיבה לכך. {{ח:סעיף|פז|עדות בכתב}} {{ח:ת}} אם לפי הדין אפשר לקבל עדות מסוימת בכתב, יחליט בית־הדין על דבר קבלת העדות בכתב ועל דרך קבלתה. {{ח:סעיף|פח|עדות באמצעות תורגמן}} {{ח:ת}} עד המעיד בלשון שאינה מובנת לבית־הדין יחליט בית־הדין על אופן קבלת העדות. החליט בית־הדין לקבל עדות על־פי תורגמן, יקבע בית־הדין את התורגמן ואת שכרו. {{ח:סעיף|פט|חקירת עדים}} {{ח:תת|(1)}} העד מגיד את עדותו ובית־הדין חוקרו. אחר־כך רשאי לחוקרו הצד שהזמינו ואחריו הצד שכנגד. {{ח:תת|(2)}} ראה בית־הדין צורך בכך, רשאי הוא לחקור את העדים לפני החקירה הנגדית. {{ח:תת|(3)}} בית־הדין רשאי להוסיף בכל עת שאלות נוספות וכן להרשות לבעלי־הדין או לאחד מהם לעשות כך. {{ח:סעיף|צ|פסילת שאלות}} {{ח:ת}} בית־הדין רשאי לפסול כל שאלה שהוצגה לעד ואף להפסיק את חקירתו על־ידי בעלי־הדין, אם בית־הדין חושש שיש בשאלה או בחקירה משום שמא ילמד לשקר או אם נראה לבית־הדין כי השאלה היא מיותרת או שיש בה משום עלבון או הפחדה. {{ח:סעיף|צא|אישור גביית העדות}} {{ח:ת}} לאחר קבלת העדות יחתום העד על הפרוטוקול, ובית־הדין יאשר בחתימתו שהעדות נתקבלה בפניו. {{ח:סעיף|צב|גביית עדות על־<wbr>ידי סופרי הדיינים}} {{ח:תת|(1)}} ראה בית־הדין שיש סיבה מספקת המונעת את העד מלהופיע בפניו ויש גם סיבה המונעת מבית־הדין ללכת אל העד לגביית עדותו, יכול בית־הדין להחליט לשלוח אליו סופרי דיינים או אחרים והם יגבו את עדותו כאמור לעיל, לאחר שהוזמנו הצדדים ובאי־כוחם, והם רשאים לחוקרו. גובי העדות יחתימו את העד על עדותו ויאשרו בחתימתם כי העדות נתקבלה בפניהם. במקרה שהעד לא חתם, יציינו את סיבת הדבר. מהלך גביית העדות יירשם. {{ח:תת|(2)}} על־אף האמור בס״ק (1), סופרי הדיינים יפעלו בגביית העדות וחקירת העד בהתאם להנחיות הכלליות של בית־הדין. {{ח:תת|(3)}} במקרים של עיגון או שקיים חשש לאי־הופעת העד בשלב מאוחר יותר, רשאי בית־הדין לשמוע את העדות לפני שמיעת טענותיהם של הצדדים. {{ח:סעיף|צג|גביית עדות על־<wbr>ידי בית־<wbr>דין אחר}} {{ח:ת}} עד שאינו גר בשטח שיפוטו של בית־הדין הדן בעניין, רשאי בית־הדין להחליט שעדותו תיגבה על־ידי בית־הדין שבאיזור שיפוטו גר העד. בית־הדין הדן מעביר את העניין שעליו לגבות את העדות לבית־הדין הגובה את העדות. {{ח:סעיף|צד|סדר גביית העדות}} {{ח:ת}} בית־הדין הגובה את העדות מודיע לבעלי־הדין את תאריך שמיעת העדות וגובה את העדות בהתאם לסדר גביית עדות בבית־הדין הדן. {{ח:סעיף|צה|העברת הפרוטוקול}} {{ח:ת}} אחרי גביית העדות מעביר בית־הדין הגובה את העדות את הפרוטוקול עצמו או העתק ממנו חתום על־ידו, לבית־הדין הדן. {{ח:סעיף|צו|גביית עדות בחוץ־<wbr>לארץ}} {{ח:ת}} אם יש צורך לגבות עדות בחוץ־לארץ, יקבע בית־הדין מי יגבה את העדות וסדרי גבייתה. {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח: שבועה}} {{ח:סעיף|צז|סדר השבעת בעל־<wbr>דין}} {{ח:ת}} חויב בעל־דין להישבע, מפציר בית־הדין תחילה בבעלי־הדין לחזור מעניין השבועה. לא חזרו בהם – מנסח בית־הדין את השבועה בכתב בלשון המובנת לנשבע, מזהיר את החייב בשבועה שלא יישבע לשקר, ואת המשביע – שלא יגרום לשבועת שקר. {{ח:סעיף|צח|שבועה בפני מי}} {{ח:ת}} השבועה היא בפני בית־הדין ובפני הצד שכנגד, אלא שאם לא הופיע אותו צד לאחר שהוזמן או הודע כדין, יכולה השבועה להיות שלא בפניו. {{ח:סעיף|צט|השבעה על־<wbr>ידי בית־<wbr>דין אחר}} {{ח:ת}} אם החייב שבועה אינו גר בשטח שיפוטו של בית־הדין, ובית־הדין מחליט שיש להשביעו במקום שבו הוא גר – הריהו שולח את נוסח השבועה לבית־הדין של אותו המקום, וזה מזמין את הצדדים, משביע את החייב ושולח את הפרוטוקול של השבועה חתום בידי בית־הדין אל בית־הדין הדן בעניין. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט: אי־הופעת בעלי־דין או עדים}} {{ח:סעיף|ק|אי־<wbr>הופעת בעלי־<wbr>הדין}} {{ח:תת|(1)}} לא הופיעו בעלי־הדין לישיבה שנקבעה לבירור המשפט והם הוזמנו כדין, רשאי בית־הדין לדחות את הדיון בלי תאריך או למחוק את התביעה. התביעה תימחק לאחר שניתנה לצדדים הודעה על כך וניתנה להם אפשרות להגיב בכתב. {{ח:תת|(2)}} לא מחק בית־הדין את התביעה, ותוך שלושים יום לא פנה אחד מבעלי־הדין בכתב לבית־הדין בדבר המשכת המשפט – רשאי בית־הדין להורות על מחיקת התביעה לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להגיב בכתב. {{ח:תת|(3)}} בית־הדין רשאי להחליט על מחיקת התביעה, במקרים האמורים בס״ק (1) ובס״ק (2), גם ללא הודעה לצדדים וללא שמיעת טענותיהם, אם ראה צורך בכך. {{ח:סעיף|קא|אי־<wbr>הופעת הנתבע}} {{ח:ת}} הופיע התובע ולא הופיע הנתבע, והוא הוזמן כדין – רשאי בית־הדין להחליט על בירור התביעה, כולל שמיעת עדות וראיות, שלא בפני הנתבע ולתת פסק־דין או לדחות את הישיבה לתאריך אחר. {{ח:סעיף|קב|אי־<wbr>הופעת התובע}} {{ח:ת}} הופיע הנתבע ולא הופיע התובע, והוא הוזמן כדין – ימחוק בית־הדין את התביעה לדרישת הנתבע, אלא אם כן בית־הדין מוצא שלפי הנסיבות אין למחוק את התביעה, ואז יידחה הדיון ללא קביעת תאריך. {{ח:סעיף|קג|הוצאות עקב אי־<wbr>הופעה}} {{ח:ת}} בכל מקרה של אי־הופעת בעל־דין, כאמור בסעיפים הקודמים, ידון בית־הדין ויחליט – אם יידרש לכך – בדבר ההוצאות שנגרמו עקב אי־ההופעה. {{ח:סעיף|קד|אי־<wbr>התייצבות}} {{ח:ת}} מי שהוזמן להשיב על תביעה שהוגשה נגדו או לטעון לתביעה שהגיש או שהוזמן להעיד ולא התייצב או נצטווה להמציא מסמך ולא המציאו, יחולו לגביו הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי-דין דתיים (כפיית ציות)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק בתי־דין דתיים (כפיית ציות), התשט״ז–1956}}. {{ח:סעיף|קה|העברת העתק פסק־<wbr>הדין}} {{ח:ת}} ניתנו פסק־דין, החלטה או צו, שלא בפני בעל־דין – תעביר המזכירות העתק מהם לבעל־דין שבהיעדרו הם ניתנו. {{ח:קטע2|פרק י|פרק י: עיכוב, עיקול וצו־מניעה זמני}} {{ח:סעיף|קו|עיכוב יציאה שלא בפני בעל־<wbr>דין}} {{ח:תת|(1)}} הוגשה בקשה לעכב יציאת אדם מן הארץ מתוך טענת חשש עיגון או לשם הבטחת זכויות שהוגשה עליהן תביעה או זכויות לפי פסק־דין, רשאי בית־הדין לדון בבקשה גם שלא בפני הנתבע, אם בית־הדין רואה כי נסיבות המקרה מצדיקות זאת. {{ח:תת|(2)}} בית־הדין רשאי לדון בבקשה לעיכוב יציאת אדם מהארץ מתוך טענת חשש עיגון, גם אם הבקשה הוגשה שלא על־ידי בעל הדין, אם נראה לבית־הדין שמטרת הבקשה היא למנוע עיגון. {{ח:סעיף|קז|תוקף הצו, תנאים וסדרי דין}} {{ח:תת|(א)|(1)}} תוקפו של צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן במעמד צד אחד יהיה לתקופה של שלושים יום. המבקש חייב להודיע לצד שנגדו הוצא הצו על הוצאת הצו תוך ארבעה ימים מיום שהצו ניתן. על המבקש להמציא לבית־הדין אישור שהצו נמסר לצד השני או אישור על תחליף מסירה או להמציא נימוק להנחת דעתו של בית־הדין אם לא היתה מסירה. {{ח:תתת|(2)}} בית־הדין רשאי להתנות מתן צו במעמד צד אחד במתן ערבות מטעם המבקש או ערבות צד שלישי או שניהם גם יחד. {{ח:תתת|(3)}} הוגשה התנגדות לצו שניתן במעמד צד אחד, ידון בית־הדין בהתנגדות תוך שבעה ימים. ההחלטה תינתן תוך שלושה ימים מיום הדיון. כל עוד לא ניתנה החלטה, יעמוד הצו בעינו. {{ח:תתת|(4)}} הדיון בהתנגדות יהיה במעמד שני הצדדים, אלא אם החליט בית־הדין לדון בבקשה שלא במעמד הצדדים. {{ח:תתת|(5)}} הדיון בהתנגדות יכול שיהיה בהרכב שונה מזה שנתן את הצו. {{ח:תתת|(6)}} לא הוגשה התנגדות תוך שלושים יום ומילא המבקש אחר האמור בס״ק (1), יוארך הצו לתקופה של שנה, ובית־הדין ידון בבקשה בתאריך מוקדם במעמד שני הצדדים. הדיון בבקשה יכול שיתקיים במועד שנקבע לדיון בתיק העיקרי או בתיק אחר של הצדדים. {{ח:תתת|(7)}} בית־הדין רשאי, נוסף על הצו, להורות על הפקדת דרכונו או תעודת־המעבר של המעוכב וכן להתנות תנאים ליציאתו מן הארץ. {{ח:תתת|(8)}} בכל צו לעיכוב יציאת אדם מהארץ רשאי בית־הדין, כאשר הוא רואה צורך בכך, גם אם לא נתבקש לכך על־ידי אחד מבעלי־הדין, להאריך, גם שלא במעמדם, את עיכוב היציאה, לתקופה נוספת, שלא תעלה על שנה. צו שהוארך לפי סעיף קטן זה ניתן להארכות נוספות, כאמור. {{ח:תתת|(9)}} בית־הדין רשאי לסטות מן ההוראות דלעיל או מחלק מהן, מטעמים שיירשמו, ובלבד שיקוים דיון תוך שבעה ימים, כאמור בס״ק (3). {{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ, ידון בית־הדין בבקשה במעמד שני הצדדים, אלא אם החליט בית־הדין, מטעמים שיירשמו, כי ידון בבקשה במעמד צד אחד. העתק ההחלטה יישלח לבעל־הדין שההחלטה ניתנה בהיעדרו. {{ח:סעיף|קח|עיקול נכסים}} {{ח:תת|(1)|(א)}} להבטחת זכויות בנכסים שלגביהם הוגשה תביעה בבית־הדין או להבטחת זכויות לפי פסק־דין, רשאי בית־הדין ליתן צו עיקול על נכסים או זכויות שבידי הנתבע וכן על נכסים או זכויות של הנתבע שבידי צד שלישי. {{ח:תתת|(ב)}} בית־הדין רשאי לדון במתן צו, כאמור, גם שלא במעמד הצדדים, אם ראה שנסיבות המקרה מצדיקות זאת. {{ח:תת|(2)}} בית־הדין רשאי להגביל את תוקפו של צו העיקול בזמן וכן רשאי הוא להתנותו במילוי תנאים שייראו לו. {{ח:תת|(3)}} מזכירות בית־הדין תודיע לצדדים הנוגעים בדבר את דבר הטלת העיקול. {{ח:סעיף|קט|צו־<wbr>מניעה זמני}} {{ח:ת}} דיון בבקשה לצו־מניעה זמני במעמד צד אחד יהיה לפי ההוראות של {{ח:פנימי|סעיף קז|תקנה קז}}, בשינויים המחויבים. {{ח:קטע2|פרק יא|פרק יא: פשר, החלטה, פסק}} {{ח:סעיף|קי|פשרה ופסק־<wbr>דין על־<wbr>פיה}} {{ח:ת}} באו הצדדים לידי הסכם של פשרה, מכתיב בית־הדין את הפשר לכל פרטיו, אם לא הוגש על־ידי בעלי־הדין עצמם. בית־הדין מקריא את הפשר בפני הצדדים, ואם ראה צורך בכך מחתים את הצדדים עליו ומקבלים קניין, אם יש צורך לפי הדין בקניין. {{ח:ת}} בית־הדין מאשר את הפשר, כולו או חלקו, ככל שניתן לאשרו לפי הדין, ובאישורו מקבל הפשר, כולו או חלקו, תוקף של פסק־דין. {{ח:סעיף|קיא|חתימת בית־<wbr>הדין}} {{ח:תת|(1)}} כל החלטה וכל פסק־דין ייחתמו על־ידי כל הדיינים שישבו בדין. ניתנו ההחלטה או פסק־הדין ברוב דעות, יצוין הדבר בהחלטה או בפסק. {{ח:תת|(2)}} החלטה המתייחסת לסדרי הדיון תיחתם על־ידי דיין אחד. {{ח:סעיף|קיב|העדר תוקף}} {{ח:ת}} אין תוקף להחלטה או לפסק־דין כל עוד לא נכתבו ונחתמו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף קיא|בתקנה קיא}}, על־ידי בית־הדין. {{ח:סעיף|קיג|אי־<wbr>השהיית מתן פסק־<wbr>דין}} {{ח:ת}} בית־הדין צריך להוציא את הפסק מיד כשנתברר לו הדין. לא ניתנו פסק־דין או החלטה תוך שישים יום מתום ההליכים, ידווח על כך לנשיא בית־הדין הגדול או למי שהוסמך לכך על־ידו. {{ח:סעיף|קיד|הנמקת החלטות}} {{ח:ת}} כל החלטה, למעט החלטה דיונית, שניתנה תוך מהלך המשפט, צריכה להיות כתובה ומנומקת, אולם בית־הדין יכול לדחות את מתן נימוקי ההחלטה לתאריך אחר או לפסק־הדין הסופי, מלבד במקרים שלגביהם יש הוראה אחרת בתקנות אלו. {{ח:סעיף|קטו|תוכן פסק־<wbr>דין}} {{ח:ת}} כל פסק־דין צריך להכיל, מלבד ההחלטה בנושא המשפט, גם {{ח:תת|(א)}} סיכום תמציתי של טענות הצדדים. {{ח:תת|(ב)}} קביעת העובדות החשובות. {{ח:תת|(ג)}} נימוקי ההחלטה. {{ח:סעיף|קטז|ויתור על נימוקים}} {{ח:ת}} בהסכמת שני הצדדים ואחרי שוויתרו על זכות ערעור, רשאי בית־הדין להוציא פסק, מבלי לפרש מאיזה טעם דן. {{ח:סעיף|קיז|פסק־<wbr>דין על מסירת דבר בעין}} {{ח:ת}} כל פסק־דין על מסירת דבר בעין צריך לתאר ולסמן את הדבר בפרוטרוט ככל האפשר, וכן גם לקבוע, אם בית־הדין רואה צורך בכך, את סך הכסף שהחייב יהיה צריך לשלם לזוכה בדין, אם לא ימסור לו את הדבר. {{ח:סעיף|קיח|הודעת פסק־<wbr>דין ותוקפו לביצוע}} {{ח:תת|(1)}} בית־הדין יודיע לצדדים על מועד מתן פסק־הדין. הוראה זו לא תחול על פסקי־דין, החלטות או צווים הניתנים במעמד צד אחד. {{ח:תת|(2)}} תאריך ההחלטה או הפסק הוא יום הכרזתם בבית־הדין, ותאריך זה צריך להירשם בהחלטה או בפסק. {{ח:תת|(3)}} בית־הדין רשאי להכריז פסק־דין גם שלא בפני בעלי־הדין או אחד מהם אם הודע להם על המועד. {{ח:תת|(4)}} כל פסק־דין, לרבות פסק־דין שניתן שלא בפני הצד, ניתן לביצוע מיד עם הכרזתו. {{ח:תת|(5)}} לא קיבל בעל־דין הודעה מראש על המועד שבו יינתן פסק־הדין, תודיע לו מזכירות בית־הדין בכתב כי פסק־הדין ניתן ונמצא בתיק. {{ח:תת|(6)}} לדרישת כל צד שהוא תשלח מזכירות בית־הדין לצד שכנגד העתק מאושר מהפסק. {{ח:תת|(7)}} בפסק־הדין יירשם בפני מי הוא הודע או אם ניתן שלא במעמד הצדדים. {{ח:קטע2|פרק יב|פרק יב: הוצאות ושכר טרחתו של המורשה}} {{ח:סעיף|קיט|הוצאות המשפט}} {{ח:תת|(1)}} בית־הדין מוסמך לפסוק הוצאות המשפט. הוצאות המשפט כוללות אגרות, הוצאות העדים, תרגום, שכר טרחתו של המורשה וכל הוצאה אחרת שתיראה לבית־הדין. {{ח:תת|(2)}} כל פסק־דין או החלטה הגומרת את הדיון צריכים להכיל החלטה על מי חלות הוצאות המשפט. {{ח:קטע2|פרק יג|פרק יג: פסק־דין שניתן במעמד צד אחד}} {{ח:סעיף|קכ|התנגדות לפסק־<wbr>דין}} {{ח:ת}} ניתן פסק־דין במעמד צד אחד, רשאי בעל־הדין להגיש בקשה לביטולו או לשינויו. {{ח:סעיף|קכא|מועד הגשה}} {{ח:ת}} בקשה לביטול יש להגיש תוך שלושים יום מהיום שנמסר לבעל־הדין העתק מפסק־הדין, אולם רשאי הוא להגיש את הבקשה גם לפני שנמסר לו העתק הפסק. {{ח:סעיף|קכב|דרך הגשה}} {{ח:ת}} בקשה לביטול תוגש בכתב, עם העתק לצד שכנגד. {{ח:סעיף|קכג|סדרי הדיון בה}} {{ח:ת}} סדרי הדיון הם כמו בכל תביעה, אלא שהמבקש טוען ראשון. {{ח:סעיף|קכד|ביצוע פסק־<wbr>הדין}} {{ח:ת}} פסק־הדין שהוגשה בקשה לביטולו עומד בתוקפו וניתן לביצוע כל עוד לא בוטל על־ידי בית־הדין או עוכב ביצועו. {{ח:סעיף|קכה|עיכוב הביצוע}} {{ח:ת}} הוגשה בקשה לביטול, רשאי בית־הדין לעכב את ביצוע פסק־הדין אם נתבקש לכך ורשאי הוא להחליט על עיכוב ביצוע במעמד צד אחד. {{ח:סעיף|קכו|עבר המועד}} {{ח:ת}} לא הוגשה בקשה לביטול בתוך התקופה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף קכא|בתקנה קכא}}, לא ידון בית־הדין בבקשה לביטול פסק־הדין, אלא רק בדרך סתירת הדין ודיון מחדש כפי שנקבע {{ח:פנימי|פרק יד|בפרק הבא}}. {{ח:סעיף|קכז|אישור פסק־<wbr>הדין או ביטולו}} {{ח:ת}} אחרי הבירור, כאמור {{ח:פנימי|פרק יג|בפרק זה}}, יאשר בית־הדין את פסק־הדין או יבטלו ויוציא פסק־דין חדש. {{ח:קטע2|פרק יד|פרק יד: סתירת הדין ודיון מחדש}} {{ח:סעיף|קכח|דיון מחדש ביוזמת בית־<wbr>הדין}} {{ח:ת}} חושש בית־הדין שטעה בפסק־דינו, יזמין את הצדדים לבירור נוסף, ובמקרה זה רשאי בית־הדין לעכב את ביצוע פסק־הדין עד לבירור. {{ח:סעיף|קכט|דיון מחדש לבקשת בעל־<wbr>דין}} {{ח:תת|(1)}} בעל־דין זכאי בכל זמן לבקש דיון מחדש מבית־הדין שדן בעניינו על סמך טענות עובדתיות או ראיות חדשות שלא היו ידועות לו בדיון הקודם. {{ח:תת|(2)}} המבקש יגיש בקשה בכתב ויפרט בה את הטענות או הראיות החדשות ואת הסיבה למה לא הביא אותן בדיון הקודם. {{ח:סעיף|קל|הדיון בבקשה}} {{ח:תת|(1)}} בית־הדין ידון בבקשה מבלי לשמוע שום צד ויחליט אם יש לדחות את הבקשה או שיש להזמין את הצדדים לדיון בבקשה. {{ח:תת|(2)}} החליט בית־הדין שיש להזמין את הצדדים לדיון בבקשה, רשאי בית־הדין לעכב את ביצוע פסק־הדין עד לבירור. {{ח:סעיף|קלא|פסק־<wbr>דין}} {{ח:ת}} אחרי הבירור, כאמור, {{ח:פנימי|פרק יד|בפרק זה}}, יאשר בית־הדין את פסק־הדין או יבטלו ויוציא פסק־דין חדש. {{ח:קטע2|פרק טו|פרק טו: ערעור}} {{ח:סעיף|קלב|ערעור על פסק־<wbr>דין והחלטה}} {{ח:תת|(1)}} כל פסק־דין וכל החלטה של בית־דין אזורי הגומרת את הדיון באופן שלא יינתן עוד פסק־דין, ניתנים לערעור לבית־הדין הגדול. {{ח:תת|(2)}} על פסק־דין זמני או החלטת־ביניים אין ערעור, אלא לאחר קבלת רשות לערער מבית־הדין הגדול. {{ח:תת|(3)}} בית־הדין הגדול רשאי, בנסיבות מיוחדות, להרשות ערעור גם מסיבות שאינן מנויות כאן. {{ח:סעיף|קלג|ערעור ברשות}} {{ח:תת|(1)}} הבקשה לרשות לערער תכלול העתק פסק־הדין או ההחלטה נשוא הערעור, נימוקי הערעור ונימוקים למה לא יישמע הערעור לאחר מתן פסק־הדין הסופי. {{ח:תת|(2)}} תקופת הגשת בקשה, כאמור, היא עשרה ימים מיום מתן פסק־הדין או ההחלטה נשוא הערעור. לא קיבל בעל־הדין הודעה מראש על המועד שבו יינתנו פסק־הדין או ההחלטה, תהיה התקופה עשרה ימים מהיום שבו הודע לו כי פסק־הדין או ההחלטה ניתנו. {{ח:תת|(3)}} על בקשות לרשות ערעור, הארכת מועד להגשת ערעור, הקדמת מועד דיון ודחייתו, יחליט בית־הדין או נשיא בית־הדין הרבני הגדול או אחד מדייני בית־הדין הרבני הגדול שהוסמך לכך, על־פי החומר שבכתב, ללא שמיעת הצדדים. {{ח:תת|(4)}} הוחלט לתת רשות ערעור, כאמור, תשמש הבקשה האמורה כתב־ערעור, והודעה על כך תימסר לצדדים. {{ח:תת|(5)}} תוך שבועיים מיום מסירת ההודעה למבקש עליו להשלים את כל הדרוש להגשת ערעור, כאמור להלן. {{ח:סעיף|קלד|תנאים לערעור}} {{ח:ת}} בית־הדין הרבני הגדול רשאי, לפי שיקול־דעתו, להתנות את הגשת הערעור בהפקדת ערבויות מתאימות. {{ח:סעיף|קלה|נימוקי ערעור}} {{ח:ת}} אין ערעור אלא על יסוד הנימוקים דלהלן: {{ח:תת|(א)}} טעות בהלכה. {{ח:תת|(ב)}} טעות הנראית לעין בשיקול־הדעת או בקביעת העובדות. {{ח:תת|(ג)}} פגם בניהול הדיון באופן המשפיע על תוצאות הדיון. {{ח:סעיף|קלו|חומר שלא היה לפני בית־<wbr>הדין הפוסק}} {{ח:ת}} אין ערעור על יסוד נסיבות שנתעוררו אחרי סיום הדיון או על־פי הוכחות או עובדות אשר לא הובאו בפני בית־הדין הפוסק. {{ח:סעיף|קלז|ויתור על זכות ערעור}} {{ח:ת}} פסק־דין שניתן על סמך שטר־בוררות אינו ניתן לערעור אם צוין בשטר־הבוררות ששני הצדדים מוותרים על זכות ערעור או שהצדדים הצהירו בפני בית־הדין כי הם מוותרים על זכות הערעור. הצהיר צד אחד, כאמור, לא יוכל הוא לערער אלא אם כן ערער הצד שכנגד. {{ח:סעיף|קלח|מועד הגשת ערעור}} {{ח:תת|(1)}} תקופת הערעור לכל בעל־דין היא שלושים יום מיום מתן פסק־הדין. {{ח:תת|(2)}} לא קיבל בעל־דין הודעה מראש על המועד שבו יינתן פסק־הדין, תקופת הערעור לכל בעל־דין היא שלושים יום מהיום שבו הודע לו כי פסק־הדין ניתן. {{ח:סעיף|קלט|ארכה להגשת ערעור}} {{ח:ת}} בנסיבות מיוחדות רשאי בית־הדין הגדול להחליט על קבלת ערעור שהוגש אחרי התקופה האמורה, לאחר שניתנה לכל בעלי־הדין האפשרות להביע את דעתם על כך. {{ח:סעיף|קמ|דרך הגשת ערעור}} {{ח:ת}} הערעור יוגש על־ידי מסירת כתב־ערעור למזכירות בית־הדין האזורי שדן או למזכירות בית־הדין הרבני הגדול. {{ח:סעיף|קמא|כתב־<wbr>הערעור}} {{ח:ת}} כל כתב־ערעור יכלול את {{ח:תת|(א)}} שם המערער ומענו, מספר זהותו ומספר הטלפון שלו. {{ח:תת|(ב)}} שם המשיב ומענו, מספר זהותו ומספר הטלפון שלו – אם ניתן לבררם. {{ח:תת|(ג)}} ציון בית־הדין שהוציא את פסק־הדין או ההחלטה נשוא הערעור. {{ח:תת|(ד)}} תאריך נתינתו או מסירתו. {{ח:תת|(ה)}} נימוקי הערעור. {{ח:תת|(ו)}} עתירת המערער. {{ח:סעיף|קמב|הנמקת פסק־<wbr>דין}} {{ח:ת}} הוגש ערעור על פסק־דין שניתן ללא נימוקים, רשאי בית־הדין הרבני הגדול, גם טרם התחלת הדיון בערעור, להורות לבית־הדין האזורי לתת נימוקים בתוך זמן שיורה; וכן רשאי הוא לעכב ביצוע פסק־הדין עד למתן הנימוקים. הצדדים, בהסכמה, רשאים לוותר על מתן נימוקים. {{ח:סעיף|קמג|העתקים}} {{ח:תת|(1)}} כתב־ערעור יוגש בארבעה העתקים עבור בית־הדין, ומספר נוסף של העתקים כמספר המשיבים. {{ח:תת|(2)}} לכתב־הערעור יש לצרף ארבעה העתקים מפסק־הדין או ההחלטה נשוא הערעור, שאחד מהם יאושר על־ידי מזכירות בית־הדין. {{ח:סעיף|קמד|תשובה לערעור}} {{ח:ת}} מזכירות בית־הדין הרבני הגדול תשלח העתק כתב־הערעור ונספחיו למשיבים. כל משיב רשאי להגיש תשובה לערעור תוך חמישה־עשר יום מהיום שנמסר לו כתב־הערעור. {{ח:סעיף|קמה|ערעור־<wbr>נגד}} {{ח:תת|(1)}} המשיב רשאי להגיש ערעור־נגד תוך חמישה־עשר יום מהיום שקיבל את העתק כתב־הערעור. לאחר מועד זה ניתן להגיש ערעור־נגד רק בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף קלט|בתקנה קלט}}. {{ח:תת|(2)}} כל ההוראות הקבועות {{ח:פנימי|פרק טו|בפרק זה}} לגבי ערעור יחולו גם על ערעור־נגד, פרט להגשת העתקים מפסק־הדין שמערערים עליו. {{ח:סעיף|קמו|ביצוע פסק־<wbr>הדין ועיכובו}} {{ח:תת|(1)}} אין הערעור מעכב את ביצוע הפסק אשר מערערים עליו, אלא אם יש הוראה כזאת בגוף הפסק או אם החליט על כך בית־הדין הפוסק. {{ח:תת|(2)}} החליט בית־הדין הפוסק שלא לעכב את הביצוע או שלא נתן את החלטתו תוך שלושה ימים ממועד הגשת הבקשה לעיכוב הביצוע, והדבר הוכח להנחת דעתו של נשיא בית־הדין הרבני הגדול – רשאי החייב לפנות בבקשה לעיכוב הביצוע לבית־הדין הגדול. {{ח:תת|(3)}} בית־הדין המחליט על עיכוב ביצוע רשאי להתנותו במילוי תנאים, לרבות מתן ערבויות על־ידי מבקש העיכוב. {{ח:סעיף|קמז|שמיעת בעלי־<wbr>הדין בערעור}} {{ח:תת|(1)}} בתאריך שנקבע לדיון ישמיע המערער את טענותיו לביסוס הערעור. בית־הדין רשאי לדחות את הערעור מיידית, בלא שהמשיב יידרש להשיב עליו. לא דחה בית־הדין את הערעור מיד, ינהגו כאמור {{ח:פנימי|סעיף קנ|בתקנה קנ}}. {{ח:תת|(2)}} בית־הדין הרבני הגדול רשאי להכריע בערעור על סמך החומר שבתיק בלבד, אם הביעו כל הצדדים לערעור את הסכמתם לכך. אולם גם במקרה זה רשאי בית־הדין להחליט בכל עת שיש לשמוע את בעלי־הדין. {{ח:סעיף|קמח|סיכומים בכתב}} {{ח:ת}} בית־הדין רשאי להורות לבעלי־הדין לסכם את טענותיהם בכתב על הפרשה כולה או על שאלה מסוימת שקבע בית־הדין, בין נוסף על טענות שבעל־פה ובין במקומן, בין שהתחיל בטענות שבעל־פה ובין לפני־כן. {{ח:סעיף|קמט|שמיעת מורשה}} {{ח:ת}} בערעור רשאי מורשה לטעון במקומו של מרשהו ואין צורך בשמיעת בעל־הדין עצמו ובנוכחותו בבית־הדין, אלא אם כן הורה בית־הדין אחרת. {{ח:סעיף|קנ|סדר שמיעת הערעור}} {{ח:ת}} בית־הדין ישמע תחילה את המערער ואחרי־כן את המשיב. בית־הדין רשאי, לפי ראות־עיניו, להרשות למערער לענות בנקודה מסוימת או בנקודות מסוימות על דברי המשיב. {{ח:סעיף|קנא|אי־<wbr>הופעת בעלי־<wbr>הדין}} {{ח:תת|(1)}} לא הופיעו הצדדים לישיבה שנקבעה לבירור הערעור לאחר שהוזמנו כדין, רשאי בית־הדין, לפי ראות־עיניו, לדחות את הדיון ליום אחר או למחוק את הערעור. {{ח:תת|(2)}} הופיע המערער ולא הופיע המשיב, לאחר שהוזמן כדין, ולא התברר שהיעדרו בא מסיבה מספקת – רשאי בית־הדין, לפי ראות־עיניו, לברר את הערעור בהעדר המשיב או לדחות את הדיון ליום אחר. {{ח:תת|(3)}} הופיע המשיב ולא הופיע המערער, לאחר שהוזמן כדין, ולא התברר שהיעדרו בא מסיבה מספקת – רשאי בית־הדין, לפי ראות־עיניו, לדחות את הדיון ליום אחר או לברר את הערעור בהעדר המערער או למחוק את הערעור. {{ח:סעיף|קנב|הבאת עדים והוכחות}} {{ח:ת}} אין להביא לפני בית־הדין הגדול עדויות או הוכחות, אלא אם כן החליט בית־הדין הרבני הגדול על כך בגלל סיבות מיוחדות. {{ח:סעיף|קנג|פסק־<wbr>הדין}} {{ח:ת}} בית־הדין רשאי לדחות את הערעור או לקבלו. רשאי הוא לשנות את פסק־הדין, לבטלו, להוציא פסק אחר במקומו, להחזיר את העניין לבית־הדין שדן או לאותו בית־דין בהרכב אחר או לבית־דין אזורי אחר, לשם דיון מחדש או לשם בירור נוסף או לשם קבלת ראיות או להשלמת נימוקי פסק־הדין. {{ח:קטע2|פרק טז|פרק טז: סידור גט}} {{ח:סעיף|קנד|גירושין בהסכמה}} {{ח:ת}} בבקשה לגירושין, אף בהסכמת בני־הזוג, יתקיים דיון כמו במשפט רגיל ויינתן פסק־דין לגירושין. אך במקרה של שכיב־מרע רשאי בית־הדין לסדר את הגט בלי דיון מוקדם. {{ח:סעיף|קנה|דיון בעניין גירושין}} {{ח:ת}} בדיון, כאמור {{ח:פנימי|סעיף קנד|בסעיף הקודם}}, יברר בית־הדין את נסיבות המקרה וידרוש הוכחות כפי שימצא לנכון. {{ח:סעיף|קנו|הופעת בעלי־<wbr>הדין אישית}} {{ח:ת}} על בני־הזוג להופיע אישית לדיון בפני בית־הדין, אלא אם כן החליט לפטור את שניהם או אחד מהם מהופעה אישית. {{ח:סעיף|קנז|תוכן הבקשה}} {{ח:ת}} בקשה לגירושין בהסכמה תכיל שמות בני־הזוג, לרבות שמותיהם הקודמים, שמות ההורים, מקומות הלידה של בני־הזוג ומקום־מגוריהם האחרון, תאריך הנישואין ומקומם, שמות הילדים, גילם ומקום הימצאם, מספרי תעודת־זהות ופרטי נישואין קודמים – אם היו כאלה. {{ח:סעיף|קנח|מועד לסידור הגט}} {{ח:ת}} לא יסודר גט לפני מתן פסק־הדין לגירושין, גם בהסכמת בני־הזוג. {{ח:סעיף|קנט|בקשה לגירושין כשהבעל בחוץ־<wbr>לארץ}} {{ח:תת|(1)}} הוגשה בקשה משותפת או תביעה לגירושין על־ידי האשה כשבעלה נמצא בחוץ־לארץ, יברר בית־הדין את מעמדם האישי ואת העניינים הכרוכים בגירושין ויעביר את העתק הבקשה לבית־דין או לרב מוסמך במקום הימצאו של הבעל, כדי להזמין את הבעל, למסור לו את העתק הבקשה או התביעה ולשמוע את תשובתו על הבקשה או התביעה. עם זה יעביר בית־הדין לאותו בית־דין או לרב מוסמך את הפרטים הדרושים לסידור גט בין בני־הזוג. {{ח:תת|(2)}} משלוח כתבי בית־דין והזמנות שנעשה באמצעות דואר רשום, ייחשב למסירה כדין. {{ח:סעיף|קס|בקשה לגירושין כשהאשה בחוץ־<wbr>לארץ}} {{ח:תת|(1)}} הוגשה בקשה משותפת או תביעה לגירושין על־ידי הבעל כשאשתו נמצאת בחוץ־לארץ, יברר בית־הדין את מעמדם האישי ואת העניינים הכרוכים בגירושין ויעביר את העתק הבקשה לבית־דין או לרב מוסמך במקום הימצאה של האשה כדי להזמין את האשה, למסור לה את העתק הבקשה ולשמוע את תשובתה על הבקשה או התביעה. יחד עם זה ידרוש בית־הדין מאותו בית־דין או רב מוסמך את הפרטים הדרושים לסידור הגט. {{ח:תת|(2)}} משלוח כתבי בית־דין והזמנות שנעשה באמצעות דואר רשום, ייחשב למסירה כדין. {{ח:סעיף|קסא|מקום סידור הגט}} {{ח:ת}} כל סידור גט ייעשה בבית־הדין. רק במקרים יוצאים־מן־הכלל רשאי בית־הדין להחליט על מקום אחר לסידור הגט. {{ח:סעיף|קסב|”מעשה בית־<wbr>דין“}} {{ח:ת}} אחרי הגירושין יוציא בית־הדין ”מעשה בית־דין“ על הגירושין. העתק יימסר לכל אחד מהצדדים. {{ח:סעיף|קסג|נמסר שלא במקום כתיבתו}} {{ח:ת}} נמסר גט שלא במקום כתיבתו, יוצא ”מעשה בית־דין“ על־ידי בית־הדין שבפניו נמסר הגט. {{ח:סעיף|קסד|נמסר בחוץ־<wbr>לארץ}} {{ח:ת}} על־אף האמור {{ח:פנימי|סעיף קסג|בסעיף הקודם}}, אם מסירת הגט התקיימה בחוץ־לארץ, יוציא בית־הדין בארץ, שלפניו נכתב הגט, ”מעשה בית־דין“ על הגירושין, אחרי שיוכח לו שהגט נמסר כדין. {{ח:סעיף|קסה|”מעשה בית־<wbr>דין“ בגט־<wbr>זיכוי}} {{ח:ת}} אין מוציאין ”מעשה בית־הדין“ על גירושין אלא לאחר שהגט נמסר כדין. גם במקרה של גט־זיכוי אין מוציאין ”מעשה בית־דין“ אלא לאחר שהגט הגיע לידי האשה. {{ח:קטע2|פרק יז|פרק יז: אישור נישואין וגירושין}} {{ח:סעיף|קסו|בקשה לאישור נישואין}} {{ח:ת}} בבקשה לאישור נישואין שאין בידי המבקש אותם תעודת־נישואין מרב מורשה לרישום נישואין או בבקשה לאישור נישואין שנערכו בחוץ־לארץ, יפרט המבקש את שם הרב מסדר החופה והקידושין, שמות העדים, שמות בני־הזוג ומקום־מגוריהם, שמות הוריהם, מקום הנישואין ותאריכם, שמות הילדים שנולדו מנישואין אלו וגילם ושמות בני־זוג קודמים. על המבקש לצרף את כל המסמכים שברשותו הנוגעים לבקשה. {{ח:סעיף|קסז|בקשה לאישור גירושין}} {{ח:תת|(1)}} בבקשה לאישור גירושין שנערכו שלא במסגרת בתי־הדין הרבניים בישראל או בבקשה לאישור גירושין שנערכו בחוץ־לארץ, יפרט המבקש את שמות הרב או הרבנים מסדרי הגט, שמו, שם הוריו, שם הוריו של בן־הזוג לשעבר, מקום־המגורים המשותף האחרון, מקום הנישואין והגירושין ותאריכיהם ושמות בני־זוג קודמים. על המבקש לצרף את כל המסמכים שברשותו הנוגעים לבקשה. {{ח:תת|(2)}} הבקשה תועבר לדיון בבית־הדין הרבני הגדול. נשיא בית־הדין הרבני הגדול רשאי להעביר את הדיון בבקשה לבית־דין רבני אזורי. {{ח:סעיף|קסח|הדיון באישורים}} {{ח:ת}} לדיון בבקשה לפי {{ח:פנימי|פרק יז|פרק זה}} יוזמן הצד השני, והבקשה תפורסם בעיתון יומי לפחות שבועיים לפני הדיון. בית־הדין רשאי לדון בעניין גם מבלי שיוזמן הצד השני וכן לפטור את המבקש מחובת הפרסום אם הנסיבות מצדיקות זאת. {{ח:קטע2|פרק יח|פרק יח: חליצה}} {{ח:סעיף|קסט|בקשה לסידור חליצה}} {{ח:ת}} בבקשה לסידור חליצה תפרט המבקשת את שמה, שמות הוריה, שם בעלה המנוח, תאריך פטירתו, שמות הוריו, שמות אחי הבעל לפי סדר תולדותם ומקומות־מגוריהם. {{ח:סעיף|קע|”מעשה בית־<wbr>דין“}} {{ח:תת|(1)}} אחרי סידור החליצה יוציא בית־הדין ”מעשה בית־דין“ על החליצה והעתק ממנו יימסר למבקשת. {{ח:תת|(2)}} החולץ יקבל אישור שישמש לו ראיה שחלץ. {{ח:קטע2|פרק יט|פרק יט: היתר־עיגון}} {{ח:סעיף|קעא|היתר עיגון}} {{ח:ת}} הוגשה בקשה על־ידי איש או אשה להיתר־נישואין על היסוד שבן־זוגו מת, תכלול הבקשה את שמו ושם בן־הזוג ושמות הוריהם, מקום הנישואין ותאריכם ומקום־המגורים האחרון של כל אחד מהם. בית־הדין רשאי להחליט על פרסום הבקשה ותאריך שמיעתה, אם ראה צורך בכך. {{ח:סעיף|קעב|בירור זיקת ייבום}} {{ח:ת}} בקשה להיתר־נישואין בקשר לבירור זיקת ייבום תהא בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף קעא|בסעיף הקודם}}. {{ח:קטע2|פרק כ|פרק כ: היתר־נישואין}} {{ח:סעיף|קעג|הדיון בבקשה}} {{ח:ת}} בבקשת בעל להתיר לו לישא אשה על אשתו יהיו מהלך הדיון ופסק־הדין כבכל משפט רגיל. {{ח:סעיף|קעד|אישור נשיא בית־<wbr>הדין הגדול}} {{ח:תת|(1)}} פסק־דין להיתר־נישואין יועבר לאישורו העקרוני של נשיא בית־הדין הרבני הגדול. {{ח:תת|(2)}} זקוק היתר־נישואין לחתימת מאה רבנים, תעביר מזכירות הרבנות הראשית לישראל את ההיתר, אחרי אישור עקרוני של נשיא בית־הדין הרבני הגדול, למאה רבנים לשם חתימה. לאחר־מכן יוחזר ההיתר לבית־הדין האזורי לביצוע התנאי או התנאים שבהיתר. {{ח:תת|(3)}} היתר־הנישואין אינו בר־ביצוע אלא לאחר שיקבל אישור סופי מנשיא בית־הדין הגדול. {{ח:סעיף|קעה|צו לביצוע}} {{ח:ת}} המזכירות תחזיר את ההיתר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף קעד|בסעיף הקודם}}, לבית־הדין הפוסק, לשם מתן צו הדרוש לביצוע פסק־הדין להיתר־נישואין. {{ח:סעיף|קעו|היתר בנשתטית}} {{ח:תת|(1)}} בעל המגיש בקשה להתיר לו לישא אשה על אשתו על יסוד טענה שאשתו חולה במחלת־רוח, יפרט בבקשתו מקום הנישואין ותאריכם, מקום־מגוריהם, אם יש להם ילדים או לאחד מהם, שמותיהם וגילם, תקופת מחלתה, מי הוא האפוטרופוס שלה, אם יש לה, ומי הם קרוביה הקרובים אליה ביותר הנמצאים בארץ. {{ח:תת|(2)}} אין לאשה אפוטרופוס, לא ידון בית־הדין בבקשה לגופו של העניין אלא לאחר שבית־הדין ימנה לה אפוטרופוס שייצג אותה בפניו ויגן על זכויותיה. {{ח:תת|(3)}} בית־הדין, בדונו על דבר מינוי אפוטרופוס על האשה, יחליט את מי להזמין לישיבה ואם לפרסם את דבר הדיון בעניין המינוי. {{ח:תת|(4)}} הודעה על הדיון תישלח לאפוטרופוס הכללי. {{ח:סעיף|קעז|היתר שניתן בחוץ־<wbr>לארץ}} {{ח:ת}} לא יורשה איש לשאת אשה על אשתו אלא אם קיבל פסק־דין להיתר־נישואין מבית־דין בישראל, כאמור לעיל. אולם אם קיבל בעל היתר־נישואין בחוץ־לארץ בהיות בני־הזוג תושבים שם, רשאי בית־הדין, על סמך נימוקים מיוחדים שיירשמו, לתת פסק־דין להיתר־נישואין על סמך ההיתר מחוץ־לארץ, כאמור לעיל, באישור נשיא בית־הדין הרבני הגדול. {{ח:קטע2|פרק כא|פרק כא: אישור צוואות, עזבונות, אפוטרופוס}} {{ח:סעיף|קעח|אישור צוואה מחיים}} {{ח:ת}} הוגשה בקשה לאישור צוואה מחיים, יאשר אותה בית־הדין אם מצא שנעשתה כדין. העתק הצוואה יישמר בתיק בית־הדין. {{ח:סעיף|קעט|בקשה לאישור צוואה לאחר מיתה}} {{ח:תת|(1)}} בבקשה לאישור צוואה אחרי מות המצווה, על המבקש להגיש העתק מהצוואה ולפרט את שם המצווה, מקום מסירתה ותאריך המסירה, שמות היורשים והנהנים הידועים לו תוך ציון מענם כשהם ידועים לו. אם הצוואה היא צוואת שכיב־מרע בעל־פה, על המבקש לציין, נוסף על האמור לעיל, את תאריך הצוואה ומקום עשייתה, תוכנה ועדיה. {{ח:תת|(2)}} הבקשה תוגש בצירוף טופס שייקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף ריא|תקנה ריא}}. {{ח:סעיף|קפ|הודעות ליורשים ופרסום}} {{ח:ת}} לאחר שייקבע תאריך לדיון בבקשה, יודע ליורשים הידועים על הבקשה ותאריך הדיון בה. מסירת ההודעה, כאמור, תהא בדרך מסירת הזמנות לדין. נוסף על כך תפורסם הבקשה ותאריך הדיון בה בשני עיתונים יומיים לפחות חמישה־עשר ימים לפני הדיון. בית־הדין רשאי לוותר על פרסום בעיתון אם הוא רואה סיבה לכך. {{ח:סעיף|קפא|בקשה לקביעת יורשים וחלוקת ירושה}} {{ח:תת|(1)}} בבקשה לצו־ירושה או לפסק־דין לקביעת היורשים וחלקיהם בעיזבון, על המבקש לפרט את שם המוריש, ומקום פטירתו וזמנה, שמות היורשים ומקומות־מגוריהם ויחס הקרבה שלהם אל המוריש. ההוראות {{ח:פנימי|סעיף קעח|שבסעיף קעח}} תחולנה גם על בקשה לפי סעיף זה. {{ח:תת|(2)}} הבקשה תוגש בצירוף טופס שייקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף ריא|תקנה ריא}}. {{ח:סעיף|קפב|בקשה למינוי מנהל או אפוטרופוס לעיזבון}} {{ח:ת}} בבקשה למינוי מנהל־עיזבון או אפוטרופוס בקשר לעיזבון חלות ההוראות {{ח:פנימי|סעיף קעח|שבסעיף קעח}}. על המבקש לפרט בבקשה גם את נכסי העיזבון וחובותיו. {{ח:סעיף|קפג|בקשה למינוי אפוטרופוס לקטן}} {{ח:תת|(1)}} בבקשה למינוי אפוטרופוס על קטן או על רכושו יפורטו גילו של הקטן, מקום הימצאו, שמות קרוביו, מהם נכסיו, לרבות זכויות וחובות, ובפיקוחו של מי הנכסים נמצאים. הוצע בבקשה שם האפוטרופוס, יפרט המבקש את גילו של האפוטרופוס, מעמדו, משלח־ידו וקרבתו לקטן. {{ח:תת|(2)}} לאחר שייקבע תאריך הדיון בבקשה, יחליט בית־הדין את מי להזמין לישיבה. {{ח:תת|(3)}} בית־הדין רשאי להחליט, אם רואה צורך בכך, לפרסם בעיתון יומי את הבקשה ותאריך הדיון בה. {{ח:תת|(4)}} בית־הדין ישאל גם את פי הקטן, אם יראה שלפי גילו והבנתו יש מקום לכך. {{ח:סעיף|קפד|אפוטרופוס לקטן לצורך הדיון}} {{ח:ת}} בכל עניין הנדון בפני בית־הדין שקטן צד בו, רשאי בית־הדין למנות אפוטרופוס אשר יגן על זכויותיו. {{ח:סעיף|קפה|אפוטרופוס על נכסי נעדר}} {{ח:תת|(1)}} בבקשה למינוי האפוטרופוס על נכסי נעדר יפורטו שם הנעדר, מאימתי נעדר, נסיבות היעדרו, רכושו וקרוביו. {{ח:תת|(2)}} לאחר שייקבע תאריך הדיון בבקשה, יודע לקרובים הידועים על הבקשה ותאריך הדיון. מסירת ההודעה, כאמור, תהא בדרך של מסירת הזמנות לדין. {{ח:תת|(3)}} נוסף על כך תפורסם הבקשה ותאריך הדיון בה באחד העיתונים היומיים בארץ, לפחות חמישה־עשר ימים לפני הדיון. בית־הדין רשאי להחליט על פרסום נוסף כפי שימצא לנכון או לוותר בכלל על הפרסום, אם הוא רואה סיבה לכך. {{ח:סעיף|קפו|מינוי אפוטרופוס אחר או נוסף}} {{ח:ת}} בקשה למינוי אפוטרופוס או מנהל עיזבון נוסף או במקום אלה שחדלו לכהן בתפקידם תכלול את העובדות לביסוסה. בית־הדין יחליט את מי להזמין לשמיעת הבקשה ואם יש צורך בפרסום הבקשה ויקבע את תאריך הדיון בה. {{ח:קטע2|פרק כב|פרק כב: הקדשות}} {{ח:סעיף|קפז|בקשה לכינון הקדש}} {{ח:תת|(1)}} בבקשה לכינון הקדש לתורה, למצווה או לצדקה, על המבקש לציין את פרטי הנכס המוקדש, מטרת ההקדש ודרכי הנהלתו. {{ח:תת|(2)}} העתק מהבקשה יישלח למפקח על ההקדשות, שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף קצ|תקנה קצ}}. {{ח:סעיף|קפח|החלטה על הכינון ושטר־<wbr>ההקדש}} {{ח:ת}} בית־הדין יחליט על כינון ההקדש ויוציא שטר־הקדש בהתאם לכך. {{ח:סעיף|קפט|שיפוט ופיקוח של בית־<wbr>הדין}} {{ח:תת|(1)}} השיפוט והפיקוח בענייני ההקדש והנהלתו הם בידי בית־הדין שבפניו כונן ההקדש. {{ח:תת|(2)}} השיפוט והפיקוח בענייני ההקדש והנהלתו שלא כונן לפני בית־דין רבני – והוא נתון לשיפוטו של בית־הדין הרבני – יהא בידי בית־הדין שבשטח שיפוטו כונן ההקדש. {{ח:סעיף|קצ|מפקח על ההקדשות}} {{ח:תת|(1)}} נשיא בית־הדין הרבני הגדול ימנה מפקח על ההקדשות. {{ח:תת|(2)}} המפקח יבדוק את ניהול ההקדשות על־ידי האפוטרופוסים, ויפנה לבית־הדין כתובע בעניינים אלה בכל מקרה שיראה צורך בכך. {{ח:תת|(3)}} ההוראה שבסעיף זה אינה באה לגרוע מכוחו של כל אדם בענייני הקדשות, שיש לו מעמד לפי הדין. {{ח:סעיף|קצא|שכר המפקח}} {{ח:ת}} בית־הדין רשאי לפסוק למפקח שכר־טרחה מנכסי ההקדש בהתאם לשיקול־דעתו. {{ח:קטע2|פרק כג|פרק כג: דינים־וחשבונות}} {{ח:סעיף|קצב|פירוט הרכוש הנמסר לאפוטרופוס}} {{ח:תת|(1)}} במינוי או באישור מינויו של אפוטרופוס, לרבות מנהל עיזבון ומנהל הקדש, על־ידי בית־הדין, ידרוש בית־הדין פירוט הרכוש הנמסר לאפוטרופוס. דרך הגשת הפירוט, שעד ההגשה ואופן אימות הפירוט ייקבעו על־ידי בית־הדין. {{ח:תת|(2)}} אחרי אימות הפירוט יוציא בית־הדין שטר פירוט הרכוש, שהעתק אחד ממנו יישמר בתיק בית־הדין והעתק יימסר לכל אחד מהאפוטרופסים. {{ח:סעיף|קצג|מסירת דין־<wbr>וחשבון}} {{ח:ת}} אפוטרופוס כאמור חייב למסור דין־וחשבון לבית־הדין בהתאם לנקבע בצו המינוי או בשטר־ההקדש ובכל עת שיידרש לכך על־ידי בית־הדין. {{ח:סעיף|קצד|רשות בית־<wbr>דין לפעולות}} {{ח:ת}} אפוטרופוס שברצונו לעשות מעשה אשר לפי הדין עליו לקבל רשות מבית־הדין לעשותו, יגיש לבית־הדין בקשה בכתב לכך ויציין בה את פרטי המעשה והנימוקים המחייבים את עשייתו. {{ח:קטע2|פרק כד|פרק כד: אימוץ}} {{ח:סעיף|קצה|בקשה לאימוץ}} {{ח:ת}} בבקשה לאימוץ יפרט המבקש את שם המיועד לאימוץ, שמות הוריו, גילו, מקום הולדתו ומקום הימצאו, את הפרטים האישיים והמשפחתיים של המבקש ואת יחס קרבתו אל המיועד לאימוץ וכן כל מסמך כפי שיתבקש. {{ח:סעיף|קצו|שמיעת הבקשה}} {{ח:ת}} בית־הדין ישמע את המבקש, בן־זוגו, הורי המועמד לאימוץ וכן אותם האנשים שבית־הדין ימצא לנכון. {{ח:סעיף|קצז|שאלת פי המועמד}} {{ח:ת}} בית־הדין ישאל גם את פי המועמד לאימוץ, אם יראה שלפי גילו והבנתו יש מקום לכך. {{ח:סעיף|קצח|תקופת־<wbr>נסיון}} {{ח:ת}} בית־הדין לא יחליט על האימוץ אלא לאחר תקופת־ניסיון שבה יהיה המועמד לאימוץ אצל המאמץ. משך התקופה ייקבע על־ידי בית־הדין בכל מקרה ומקרה לפי הנסיבות. {{ח:סעיף|קצט|בירור הבקשה}} {{ח:ת}} בית־הדין יברר את נסיבות המקרה תוך הסתייעות בחוות־דעתו של פקיד־הסעד אחרי שקבע כי האימוץ הוא לטובת המיועד לאימוץ, יקבל בית־הדין את התחייבות המבקש לפי הדין, יחתימו על שטר־האימוץ ויוציא תעודת־אימוץ. {{ח:סעיף|ר|הודעה לרבנות הראשית}} {{ח:ת}} בית־הדין יעביר לרבנות הראשית לישראל הודעה על כל תעודת־אימוץ שהוצאה. ההודעה תכיל את הפרטים האישיים של המאמץ והמאומץ. {{ח:קטע2|פרק כה|פרק כה: גיור}} {{ח:סעיף|רא|בקשה לגיור}} {{ח:תת|(1)}} בבקשה לגיור יפרט המבקש את שם המיועד לגיור, שמות הוריו, גילו, דתו, מצבו המשפחתי, משלח־ידו, מקום הולדתו ומקום מגוריו. על המבקש לציין גם אם הוגשה על־ידו בעבר בקשה לגיור בארץ או מחוצה לה, ואם כן – היכן הוגשה הבקשה. {{ח:תת|(2)}} הוגשה בקשת גיור על־ידי תייר, תושב ארעי או עולה חדש שבארץ־מוצאם מצויה רבנות מוכרת – תפנה מזכירות בית־הדין לאותה רבנות לבירור אם בקשת גיור של המבקש טופלה על־ידה; ואם ניתנה החלטה – מה היתה אותה החלטה ומהם נימוקיה. {{ח:תת|(3)}} הוגשה בקשה לאישור גיור שנעשה מחוץ לישראל, או בישראל על־ידי בית־דין לא מוכר – תעביר מזכירות בית־הדין את תעודת־הגיור שאותה מבקשים לאשר, לאישור הרבנות הראשית לישראל. {{ח:תת|(4)}} מזכירות בית־הדין תעביר העתק של כל בקשת גיור ושל החלטה סופית בבקשה לידיעת הרבנות הראשית לישראל. {{ח:סעיף|רב|מועד הדיון}} {{ח:ת}} בית־הדין ידון בבקשה רק אחרי עבור שנים־עשר חודש מיום הגשתה. במקרים מיוחדים רשאי בית־הדין לקצר את התקופה למועד שייקבע. {{ח:סעיף|רג|לימוד יהדות ומעשה הגיור}} {{ח:ת}} נוכח בית־הדין בכנותו של המבקש ובנכונותו לקיים תורה ומצוות, יגויר המבקש לאחר שילמד עיקרי הדת ויעמוד בבחינות על כך. לאחר הגיור יוציא בית־הדין ”מעשה בית־דין“ על הגיור. העתק יימסר למבקש, והודעה על הגיור תימסר לממונה על המחוז להוצאת תעודת־המרה. {{ח:קטע2|פרק כו|פרק כו: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|רד|חישוב זמנים}} {{ח:תת|(1)}} בחישוב הזמנים שנקבעו בתקנות אלה, לפי מעשה פלוני, אין מביאים בחשבון את יום המעשה עצמו. {{ח:תת|(2)}} היה היום האחרון של התקופה שבת או מועד – וחול־המועד בכלל – ייחשב במקומו כיום האחרון של התקופה יום החול הקרוב שלאחריו. {{ח:תת|(3)}} במקום שמדובר בתקנות אלו במסירת הודעה, פסק־דין, צו, הזמנה וכל כתב בית־דין, והמסירה היא באמצעות הדואר – רואים את כתב בית־הדין כנמסר שלושה ימים לאחר המשלוח. {{ח:סעיף|רה|תיקון טעות סופר}} {{ח:ת}} בית־הדין רשאי בכל עת לתקן טעות סופר בבחינת פליטת קולמוס או השמטה מקרית, שנפלה באיזה הליך משפטי שהוא. התיקון ייעשה ביוזמת בית־הדין עצמו או על־פי בקשת אחד הצדדים. דין ההחלטה לתיקון כדין כל החלטה אחרת ותשא את תאריך התיקון. העתק ההחלטה יועבר לבעלי־הדין, אלא אם כן בית־הדין יראה שאין צורך בכך. {{ח:סעיף|רו|עיון בתיקים}} {{ח:תת|(1)}} תיקי בית־הדין ניתנים לעיון רק לצדדים או לבאי־כוחם ורק בזמן שהעניין תלוי ועומד, לרבות אם העניין מצוי בערעור או ניתן לערעור. {{ח:תת|(2)}} כעבור התקופה האמורה, או לגבי אדם שאינו צד בעניין, רשאי בית־הדין להרשות את העיון בתיק אם יראה כי למבקש יש עניין צודק בדבר. {{ח:סעיף|רז|קבלת העתקים}} {{ח:תת|(1)}} כל צד רשאי לקבל העתק של כל החלטה או פסק־דין שניתנו בעניינו. {{ח:תת|(2)}} פרט לאמור בס״ק (1), יחולו על העתק או קבלת העתקים מאושרים ההוראות {{ח:פנימי|סעיף רו|שבסעיף הקודם}}. {{ח:סעיף|רח|עיון והעתקה בפיקוח}} {{ח:ת}} העיון בתיק או ההעתקה יהיו בין כותלי בית־הדין ובמעמד פקיד בית־הדין, אלא אם כן הורה בית־הדין אחרת. {{ח:סעיף|רט|החזרת מסמכים}} {{ח:ת}} צד המוסר מסמך לתיק, יוכל לקבלו בחזרה רק ברשות בית־הדין. בית־הדין רשאי להתנות את החזרת המסמך בהשארת העתק ממנו. {{ח:סעיף|רי|השמדת חומר}} {{ח:ת}} בהסכמת הצדדים רשאי בית־הדין להחליט על השמדת החומר שבתיק או חלק ממנו. החלטה זו תינתן בכתב ותישאר בתיק. {{ח:סעיף|ריא|קביעת נוסחאות וטפסים}} {{ח:תת|(1)}} חבר דייני בית־הדין הרבני הגדול יקבע נוסחאות ל”מעשה בית־דין“ לגירושין, לחליצה, לגרות; וכן נוסח הרשאה לגט על־ידי שליח, נוסח לשטר־אימוץ ולתעודת־אימוץ, נוסח לכתב הרשאה למורשה ונוסחאות לטפסים אחרים לשימוש בבתי־הדין, כפי שימצא לנכון. {{ח:תת|(2)}} לטפסים שיוכנסו לשימוש על־ידי הנהלת בתי־הדין הרבניים יהיה תוקף מחייב, בנושאים שייקבעו על ידה, כל עוד לא הותקנו טפסים כאלה על־ידי חבר דייני בית־הדין הרבני הגדול. {{ח:חתימות}} * '''הרב אברהם א׳ כהנא־שפירא'''<br>הרב הראשי לישראל<br>נשיא מועצת הרבנות הראשית * '''הרב מרדכי אליהו'''<br>הרב הראשי לישראל<br>הראשון־לציון<br>נשיא בית־הדין הרבני הגדול {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] lyrm6gk0kz6xhb5ku10189esbuvgecj 116 359228 2947222 2933994 2025-07-06T04:17:59Z Shahar9261 22508 2947222 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006 <מאגר 2000221 תיקון 2211196 תקן 145805 קוד a163Y00000DuChjQAF> <מקור> <!-- 2000220 --> '''חוק קודם:''' ((ס"ח תשס"ג, 374|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה)|16:299828)). <!-- 2000221 --> '''חוק חדש:''' ((ס"ח תשס"ו, 396|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום|17:300160)); ((תשס"ז, 366|תיקון - הוראת שעה|17:300759)); ((תשע"א, 1057|תיקון מס' 16 לחוק ההתגוננות האזרחית|18:301350)); ((תשע"ד, 556|תיקון מס' 4 לחוק משפחות חד-הוריות|19:303802)), ((605|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשפ"ד, 244|תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל|25:3611337)), ((916|תיקון מס' 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|25:4483019)), ((1610|תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל (תיקון מס' 2)|25:5000558)); ((תשפ"ה, 298|תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל (תיקון מס' 3)|25:5630718)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק"ת תשס"ז, 96|הארכת התקופה הקובעת|6523)); ((תשפ"ד, 1318|צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה)|11024)), ((1848|צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה) (מס' 2)|11182)), ((2814|צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה) (מס' 3)|11139)); ((תשפ"ה, 2100|הארכת התקופה הקובעת|11945)). ''שינוי התוספת:'' ((ק"ת תשפ"ה, 442|שינוי התוספת לחוק|11601)). __TOC__ == פרק א': איסור פיטורים ורציפות בעבודה == @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשפ"ד) : [[בפרק זה]] - :- "אדם עם מוגבלות" - כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]]; :- "אומן" ו"מנחה אומנה" - כהגדרתם [[בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]]; :- "הורה עצמאי" - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992]]; :- "השר האחראי", לענין מוסד חינוך - השר שבתחום אחריותו מצוי מוסד חינוך, לפי הענין; :- "חוק ההתגוננות האזרחית" - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]; :- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]]; :- "ילד" - מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו [[בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988]]; :- "מוסד חינוך" - לרבות מוסד חינוך כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949]], מעון כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965]], וקייטנה כהגדרתה [[בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן-1990]], וכן מעון יום שיקומי כהגדרתו [[בחוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000]], מעון יום לפעוטות כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018]], צהרון כהגדרתו [[בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע"ז-2017]], משפחתון לילדים, ומסגרת פעילות יומית לילדים ולאנשים עם מוגבלות שטרם מלאו להם 21 שנים, בפיקוח או במימון של משרד הרווחה והביטחון החברתי או של מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית; :- "מצב מיוחד בעורף" - כמשמעותו [[בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית]]; :- "משפחתון לילדים" - מקום שבו שוהים לא יותר משישה פעוטות מגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים; :- "פיטורים" - לרבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה: :: (1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר; :: (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה; :- "קבלן כוח אדם", "מעסיק בפועל" - כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996]]; :- "שעת התקפה" - כהגדרתה [[בחוק ההתגוננות האזרחית]]. @ 2. איסור פיטורים (תיקון: תשס"ז, תשע"ד, תשע"ד-2, תשפ"ד, ק"ת תשפ"ד, ק"ת תשפ"ד-2, תשפ"ד-2, ק"ת תשפ"ד-3, תשפ"ד-3, תשפ"ה) : (א) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה, מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה לפי [[סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית]], או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ד(א) לחוק האמור]], אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי הענין, ולענין אדם עם מוגבלות - לרבות בשל מוגבלותו. : (ב)(1) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה: ::: (((הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):)) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א), עקב סגירת מוסד החינוך, בתקופה הקובעת, בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, שעליה נמסרה הודעה לעובד על ידי הרשות המקומית או על ידי מוסד החינוך, או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה: ::: (א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא ההורה העצמאי של הילד; ::: (ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי - נבצר ממנו להשגיח על הילד. :: (2) הוראות פסקה (1) לענין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד של העובד, לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור באותה פסקה, סידור נאות להשגחה על הילד. :: (3) הוראות פסקאות (1) ו-(2) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופת ההיעדרות כאמור בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד לפי [[חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]]. : (ב1) (((הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):)) :: (1) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בתקופה הקובעת מחמת התקיימות אחד מאלה בעובד: ::: (א) הוא התפנה ממקום מגוריו אשר נמצא ביישוב המנוי [[בתוספת]]; ::: (ב) הוא הורה או בן זוג של מי שנקבע לפי [[סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]], כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, או שהוא בן משפחה אחר של חטוף או נעדר כאמור שהגיש הצהרה חתומה בכתב ידו כי נמנע ממנו להתייצב לעבודתו או לבצעה מחמת היות בן משפחתו חטוף או נעדר; ::: (ג) הוא חטוף או נעדר כפי שנקבע לפי [[סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]], כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה; ::: (ד) הוא חטוף כאמור בפסקת משנה (ג) ששוחרר עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025); ::: (ה) הוא הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות של חטוף כאמור בפסקת משנה (ג) ששוחרר עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025). :: (2) בסעיף קטן זה - :::- "אח" - כהגדרתו [[בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים]]; :::- "בן משפחה אחר" - כל אחד מאלה: :::: (א) ילדו של החטוף או הנעדר, שמלאו לו 18 שנים; :::: (ב) אח של החטוף או הנעדר; :::: (ג) קרוב משפחה אחר שמשולם לו מענק לפי [[סעיף 2א(א)(1) לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים]]; :::- "חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים" - [[חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס"ח-2008]]; :::- "חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה" - [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023]]. : (ב2) (((הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):)) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בתקופה הקובעת, לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו כחייל כהגדרתו [[#1|בפסקה (1) להגדרה "חייל" שבחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], או עקב היותו מי מהמנויים [[בסעיף 11]]. : (ג) (((סעיף קטן זה פקע לפי [[סעיף 22(ב)]]):)) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרות מהעבודה או אי-ביצוע העבודה מחמת מצב ביטחוני כמשמעותו בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, ששרר במקום מגוריו או במקום עבודתו של העובד, ובלבד שמקום העבודה או מקום המגורים, לפי הענין, מצויים באזור הגבלה; בסעיף קטן זה - ::- "אזור הגבלה" - ::: (1) לענין התקופה שמיום ט"ז בתמוז התשס"ו (12 ביולי 2006) עד יום ו' באב התשס"ו (31 ביולי 2006) - אזור הגבלה כהגדרתו לפי [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]]; ::: (2) לענין התקופה שמיום ז' באב התשס"ו (1 באוגוסט 2006) עד יום כ"א באב התשס"ו (15 באוגוסט 2006) - אזור הגבלה כפי שנקבע לפי [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]], לגבי יום ו' באב התשס"ו (31 ביולי 2006), ובלבד שקיים מצב מיוחד בעורף באותו אזור הגבלה; ::- "הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה" - כהגדרתו [[בסעיף 12]]. : (ג1) (((פקע).)) : (ד) היה המעסיק קבלן כוח אדם, יראו לענין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה: :: (1) מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג), לפי הענין; ::: (((הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):)) מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ב1), (ב2) או (ג), לפי הענין; :: (2) קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; ::: (((הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):)) קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ב1), (ב2) או (ג), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; :: (3) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי סעיף זה. : (ה) פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים. : (ו) (((הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):)) שר העבודה, לאחר התייעצות עם שר הביטחון, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת]], אם נוכח כי הדבר נדרש עקב פעולות האיבה או פעולות המלחמה. : (ז) (((הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):)) בסעיף זה - ::- "ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" - ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); ::- "פעולות האיבה או פעולות המלחמה" - פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר; ::- "הפעולות הצבאיות המשמעותיות" - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי [[סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה]], והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023); ::- "התקופה הקובעת" - כמפורט להלן, לפי העניין: ::: (1) לעניין סעיפים קטנים (ב)(1) ו-(ב2) - מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י' בתמוז התשפ"ה (6 ביולי 2025) או עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם שבהם; :::: (((התקופה הקובעת לפי פסקה זו הוארכת עד יום 6.11.2025).)) ::: (2) לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(א) - מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י' בתמוז התשפ"ה (6 ביולי 2025); :::: (((התקופה הקובעת לפי פסקה זו הוארכת עד יום 6.11.2025).)) ::: (3) לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(ב) ו-(ג) - מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025); ::: (4) לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(ד) ו-(ה) - שישה חודשים מיום שחרורו של החטוף. : (ח) (((הוראת שעה מיום 6.2.2025 עד יום 30.6.2026):)) שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת לעניין סעיפים קטנים (ב)(1), (ב1)(1)(א) ו-(ב2), כולם או חלקם, בתקופות נוספות שלא יעלו על ארבעה חודשים כל אחת ולכל המאוחר עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), בהתקיים כל אלה: :: (1) השר נוכח כי הדבר נדרש עקב פעולות האיבה או פעולות המלחמה; :: (2) לעניין סעיפים קטנים (ב)(1) ו-(ב2) - כל עוד ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עומדת בתוקפה; פקעה ההכרזה כאמור לפני תום תקופת ההארכה שקבע השר, תסתיים התקופה הקובעת לעניין אותם סעיפים קטנים באותו מועד. @ 3. רציפות בעבודה (תיקון: תשע"ד-2) : היעדרות עובד מהעבודה כאמור [[בסעיף 2]] לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו. @ 4. נטל ההוכחה (תיקון: תשפ"ד, ק"ת תשפ"ד, ק"ת תשפ"ד-2, ק"ת תשפ"ד-3, תשפ"ד-3, תשפ"ה) : בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות [[סעיף 2]], תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]], אם הוכיח העובד שניים אלה: : (((הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):)) בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות [[סעיף 2]], תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]], אם נקבע לפי [[סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023]], כי העובד הוא חטוף או נעדר, או שהעובד הוכיח שניים אלה: : (1) כי נעדר מעבודתו או לא ביצעה, בנסיבות כאמור [[בסעיף 2(א) או (ב)(1)]], לפי הענין; :: (((הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):)) כי נעדר מעבודתו או לא ביצעה, בנסיבות כאמור [[בסעיף 2(א), (ב)(1), (ב1) או (ב2)]], לפי הענין; : (2) כי הפיטורים היו בעת היעדרותו מהעבודה או אי-ביצועה, כאמור בפסקה (1), או בתוך חודשיים לאחר מכן. @ 5. סמכות שיפוט ותרופות : לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה לפי [[פרק זה]], והוא רשאי - : (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין; : (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור [[בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970]]. @ 6. התיישנות : לא יזדקק בית הדין לעבודה לתובענה בשל הפרת הוראות [[סעיף 2]], שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה העילה. @ 7. עונשין (תיקון: תשע"ד-2) : פיטר מעסיק עובד בניגוד להוראות [[סעיף 2]], או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות [[סעיף קטן (ד) של הסעיף האמור]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]. @ 8. אחריות נושא משרה בתאגיד : (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי [[סעיף 7]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]; בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד. : (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 7]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. @ 9. שמירת זכויות : הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על זכויותיו של עובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולא לגרוע מהן. @ 10. ביצוע ותקנות : שר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע [[פרק זה]] והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. @ 11. תחולה (תיקון: תשע"א) : הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על אלה: : (1) מי שנקרא לשירות עבודה לפי [[חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז-1967]]; : (2) שוטר כהגדרתו [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971]] (בסעיף זה - פקודת המשטרה); : (3) סוהר כהגדרתו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971]]; : (4) עובד השירות כהגדרתו [[בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002]], ועובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; : (5) חבר ארגון עזר כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית]]; : (6) עובד בגוף הצלה כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה]]. == פרק ב': תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה - הוראת שעה (((פקע))) == : ((([[פרק זה]] פקע לפי [[סעיף 22(ג)]]):)) @ 12. הגדרות (תיקון: ק"ת תשס"ז) : [[בפרק זה]] - :- "אזור הגבלה" - כהגדרתו לפי [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]]; :- "הסכם קיבוצי" - הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957]]; :- "הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה" - הסכם קיבוצי שנחתם ביום ו' באב התשס"ו (31 ביולי 2006) בין מדינת ישראל לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שענינו תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה, שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה; :- "התקופה הקובעת" - התקופה שמיום ט"ז בתמוז התשס"ו (12 ביולי 2006) עד יום כ' באב התשס"ו (14 באוגוסט 2006); :- "עובד" - למעט מי שחל עליו ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה. @ 13. חובת תשלום שכר והפחתת ימי חופשה (תיקון: תשע"ד-2) : (א) עובד שבמהלך התקופה הקובעת נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הגבלה, ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה בהתאם להוראות [[חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958]], שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה כאמור, בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, וכן יופחתו ימי חופשה ממכסת ימי החופשה שזכאי לה העובד, בהתאם להוראות ההסכם האמור; לענין זה, "היעדרות מעבודה או אי-ביצוע עבודה" - בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה. : (ב) חל על עובד הסכם קיבוצי שהסתדרות העובדים הכללית החדשה אינה צד לו ואשר מסדיר, בין השאר, תשלום שכר בעד תקופת היעדרות או אי-ביצוע עבודה באזור הגבלה, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה, יחולו לגבי העובד הוראות ההסכם הקיבוצי האמור, במקום הוראות סעיף קטן (א), ואולם כל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי כאמור יחולו על אותו עובד הוראות סעיף קטן (א). : (ג) דין שכר המשתלם לפי הוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, או לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), כדין שכר עבודה לכל דבר וענין. @ 14. שמירת דינים : אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מהוראות [[חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], לענין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי [[החוק האמור]]. @ 15. עדיפות : הוראות [[פרק זה]] יחולו על אף האמור בכל דין. @ 16. תקופת הארכה : שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים (בסעיף זה - תקופת ההארכה), ובלבד שהתקיימו כל אלה: : (1) נכרת הסכם קיבוצי המאריך את תוקפו של ההסכם בדבר תשלום שכר באזור ההגבלה או נכרת הסכם קיבוצי אחר שענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה, בתקופת ההארכה; : (2) נקבע אזור הגבלה לפי [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"ה-1961]], לגבי תקופת ההארכה, : ואולם לענין תקופת ההארכה, יקראו את [[ההגדרה "הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה" שבסעיף 12]] כאילו במקום האמור בה נאמר "הסכם קיבוצי שחל בתקופת ההארכה שאישר לענין זה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, וענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה בתקופה האמורה". @ 17. תחולה : הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967]]. @ 18. ביצוע ותקנות : שר התעשיה המסחר והתעסוקה ושר האוצר ממונים על ביצוע [[פרק זה]] והם רשאים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו. == פרק ב'1: תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה - הוראת שעה (((פקע))) (תיקון: תשס"ז) == : (((תוקפה של הוראת שעה עד ליום 31 באוגוסט 2007).)) @ 18א. הגדרות (תיקון: תשס"ז) : [[בפרק זה]] - :- "אזור הכרזה" - כהגדרתו לפי [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]], לגבי התקופה שמיום כ"ח באייר התשס"ז (16 במאי 2007) עד יום י"ז באלול התשס"ז (31 באוגוסט 2007); :- "הסכם קיבוצי" - הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957]]; :- "הסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה" - הסכם קיבוצי שנחתם ביום כ"ח בסיון התשס"ז (14 ביוני 2007) בין מדינת ישראל לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שענינו תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה, שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה; :- "התקופה הקובעת" - התקופה שמיום כ"ח באייר התשס"ז (16 במאי 2007) עד יום י"ד בסיון התשס"ז (31 במאי 2007); :- "עובד" - למעט מי שחל עליו ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה. @ 18ב. חובת תשלום שכר (תיקון: תשס"ז, תשע"ד-2) : (א) עובד שבמהלך התקופה הקובעת נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הכרזה, ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה שנקבע בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה כאמור, בהתאם להוראות ההסכם האמור; לענין זה, "היעדרות מעבודה או אי-ביצוע עבודה" - בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה. : (ב) חל על עובד הסכם קיבוצי שהסתדרות העובדים הכללית החדשה אינה צד לו ואשר מסדיר, בין השאר, תשלום שכר בעד תקופת היעדרות או אי-ביצוע עבודה באזור הכרזה, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה, יחולו לגבי העובד הוראות ההסכם הקיבוצי האמור, במקום הוראות סעיף קטן (א), ואולם כל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי כאמור יחולו על אותו עובד הוראות סעיף קטן (א). : (ג) דין שכר המשתלם לפי הוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה, או לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), כדין שכר עבודה לכל דבר וענין. @ 18ג. שמירת דינים (תיקון: תשס"ז) : אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מהוראות [[חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], לענין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי [[החוק האמור]]. @ 18ד. עדיפות (תיקון: תשס"ז) : הוראות [[פרק זה]] יחולו על אף האמור בכל דין. @ 18ה. תקופות הארכה (תיקון: תשס"ז) : שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכל על 90 ימים ושלא יימשכו לאחר יום י"ז באלול התשס"ז (31 באוגוסט 2007) (בסעיף זה - תקופות ההארכה), ובלבד שנכרת הסכם קיבוצי המאריך את תוקפו של ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה או נכרת הסכם קיבוצי אחר שענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה, בתקופות ההארכה; ואולם לענין תקופות ההארכה, יקראו את [[ההגדרה "הסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה" שבסעיף 18א]] כאילו במקום האמור בה נאמר "הסכם קיבוצי שחל בתקופות ההארכה שאישר לענין זה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, וענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה בתקופה האמורה". @ 18ו. תחולה (תיקון: תשס"ז) : הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967]]. @ 18ז. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס"ז) : שר התעשיה המסחר והתעסוקה ושר האוצר ממונים על ביצוע [[פרק זה]] והם רשאים, באישור ועדה משותפת לוועדת הכספים של הכנסת ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת להתקין תקנות לביצועו. == פרק ג': הוראות שונות == @ 19. דין המדינה (תיקון: תשע"ד-2) : לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעסיק אחר. @ 20. זכות תביעה : תובענה בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שתוגש בידי העובד או בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - ארגון העובדים שהעובד חבר בו. @ 21. : ((הנוסח שולב [[בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969]].)) @ 22. תחילה ותוקף : (א) תחילתו של חוק זה, למעט [[סעיפים 4]], [[7]] [[ו-8]], ביום ט"ז בתמוז התשס"ו (12 ביולי 2006). : (ב) הוראות [[סעיף 2(ג)]] יעמדו בתוקפן עד יום כ"א באב התשס"ו (15 באוגוסט 2006). : (ג) הוראות [[פרק ב']] יעמדו בתוקפן עד יום ז' באלול התשס"ו (31 באוגוסט 2006). == תוספת (תיקון: תשפ"ד, ק"ת תשפ"ד, ק"ת תשפ"ד-2, ק"ת תשפ"ד-3, תשפ"ד-3, תשפ"ה) == ==== ((([[סעיף 2(ב1)(1)(א)]]))) ==== @ : (((הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):)) @ (1) : נחל עוז; @ (2) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (3) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (4) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (5) : כפר עזה; @ (6) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (7) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (8) : נתיב העשרה; @ (9) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (10) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (11) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (12) : כרם שלום; @ (13) : כיסופים; @ (14) : חולית; @ (15) : סופה; @ (16) : נירים; @ (17) : ניר עוז; @ (18) : עין השלושה; @ (19) : ניר יצחק; @ (20) : בארי; @ (21) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (22) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (23) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (24) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (25) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (26) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (27) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (28) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (29) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (30) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (31) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (32) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (33) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (34) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (35) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (36) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (37) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (38) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (39) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (40) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (41) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (42) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (43) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (44) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (45) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (46) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (47) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (48) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (49) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (50) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (51) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (52) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (53) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (54) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (55) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (56) : משגב עם; @ (57) : מנרה; @ (58) : מלכיה; @ (59) : מעין ברוך; @ (60) : יפתח; @ (61) : דפנה; @ (62) : מרגליות; @ (63) : כפר יובל; @ (64) : ראש הנקרה; @ (65) : חניתה; @ (66) : זרעית; @ (67) : שתולה; @ (68) : אביבים; @ (69) : מטולה; @ (70) : שלומי; @ (71) : שומרה; @ (72) : בצת; @ (73) : יערה; @ (74) : דישון; @ (75) : אדמית; @ (76) : ערב אל עראמשה; @ (77) : ר'ג'ר; @ (78) : דובב; @ (79) : מתת; @ (80) : ברעם; @ (81) : יראון; @ (82) : נטועה; @ (83) : כפר גלעדי; @ (84) : קריית שמונה; @ (85) : אבן מנחם; @ (86) : אילון; @ (87) : לימן; @ (88) : מצובה; @ (89) : אבירים; @ (90) : גרנות; @ (91) : גורן; @ (92) : עבדון; @ (93) : שניר; @ (94) : צבעון; @ (95) : דן; @ (96) : הגושרים; @ (97) : סאסא; @ (98) : עלמה; @ (99) : אלקוש; @ (100) : שאר ישוב; @ (101) : בית הלל; @ (102) : רמות נפתלי; @ (103) : פסוטה; @ (104) : חורפיש; @ (105) : ריחאניה; @ (106) : כרם בן זמרה; @ (107) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (108) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (109) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (110) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (111) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק);)) @ (112) (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : (((נמחק).)) <חתימות> * אהוד אולמרט ראש הממשלה * אלי ישי שר התעשיה המסחר והתעסוקה * אברהם הירשזון שר האוצר * משה קצב נשיא המדינה * דליה איציק יושבת ראש הכנסת pr2c5i7yssee9imv564udkl2ongi37h 0 359229 2947223 2924431 2025-07-06T04:30:12Z OpenLawBot 8112 [2947222] 2947223 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000221}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ג, 374|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299828.pdf}}. '''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ו, 396|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300160.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 366|תיקון – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300759.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1057|תיקון מס׳ 16 לחוק ההתגוננות האזרחית|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301350.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 556|תיקון מס׳ 4 לחוק משפחות חד־הוריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303802.pdf}}, {{ח:תיבה|605|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 244|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3611337.pdf}}, {{ח:תיבה|916|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4483019.pdf}}, {{ח:תיבה|1610|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5000558.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 298|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5630718.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ז, 96|הארכת התקופה הקובעת|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6523.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1318|צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11024.pdf}}, {{ח:תיבה|1848|צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11182.pdf}}, {{ח:תיבה|2814|צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה) (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11139.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2100|הארכת התקופה הקובעת|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11945.pdf}}. ''שינוי התוספת:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 442|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11601.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: איסור פיטורים ורציפות בעבודה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: איסור פיטורים ורציפות בעבודה}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אומן“ ו”מנחה אומנה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר האחראי“, לענין מוסד חינוך – השר שבתחום אחריותו מצוי מוסד חינוך, לפי הענין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההתגוננות האזרחית“ – {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חינוך מיוחד|בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך“ – לרבות מוסד חינוך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, מעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}, וקייטנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח)|בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש״ן–1990}}, וכן מעון יום שיקומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}}, מעון יום לפעוטות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}, צהרון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים|בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע״ז–2017}}, משפחתון לילדים, ומסגרת פעילות יומית לילדים ולאנשים עם מוגבלות שטרם מלאו להם 21 שנים, בפיקוח או במימון של משרד הרווחה והביטחון החברתי או של מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב מיוחד בעורף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משפחתון לילדים“ – מקום שבו שוהים לא יותר משישה פעוטות מגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיטורים“ – לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר; {{ח:תתת|(2)}} חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבלן כוח אדם“, ”מעסיק בפועל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעת התקפה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}. {{ח:סעיף|2|איסור פיטורים|תיקון: תשס״ז, תשע״ד, תשע״ד־2, תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־2, תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־3, תשפ״ד־3, תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה, מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9|סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית}}, או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ד|סעיף 9ד(א) לחוק האמור}}, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי הענין, ולענין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו. {{ח:תת|(ב)|(1)}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א), עקב סגירת מוסד החינוך, בתקופה הקובעת, בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, שעליה נמסרה הודעה לעובד על ידי הרשות המקומית או על ידי מוסד החינוך, או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא ההורה העצמאי של הילד; {{ח:תתתת|(ב)}} בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד. {{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) לענין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד של העובד, לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור באותה פסקה, סידור נאות להשגחה על הילד. {{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקאות (1) ו־(2) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופת ההיעדרות כאמור בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד לפי {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} {{ח:תתת|(1)}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופה הקובעת מחמת התקיימות אחד מאלה בעובד: {{ח:תתתת|(א)}} הוא התפנה ממקום מגוריו אשר נמצא ביישוב המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא הורה או בן זוג של מי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה}}, כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, או שהוא בן משפחה אחר של חטוף או נעדר כאמור שהגיש הצהרה חתומה בכתב ידו כי נמנע ממנו להתייצב לעבודתו או לבצעה מחמת היות בן משפחתו חטוף או נעדר; {{ח:תתתת|(ג)}} הוא חטוף או נעדר כפי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה}}, כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה; {{ח:תתתת|(ד)}} הוא חטוף כאמור בפסקת משנה (ג) ששוחרר עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025); {{ח:תתתת|(ה)}} הוא הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות של חטוף כאמור בפסקת משנה (ג) ששוחרר עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025). {{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה אחר“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(א)}} ילדו של החטוף או הנעדר, שמלאו לו 18 שנים; {{ח:תתתתת|(ב)}} אח של החטוף או הנעדר; {{ח:תתתתת|(ג)}} קרוב משפחה אחר שמשולם לו מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים#סעיף 2א|סעיף 2א(א)(1) לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים“ – {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה“ – {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}}. {{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופה הקובעת, לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו כחייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, או עקב היותו מי מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(סעיף קטן זה פקע לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)}}):}} לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרות מהעבודה או אי־ביצוע העבודה מחמת מצב ביטחוני כמשמעותו בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, ששרר במקום מגוריו או במקום עבודתו של העובד, ובלבד שמקום העבודה או מקום המגורים, לפי הענין, מצויים באזור הגבלה; בסעיף קטן זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור הגבלה“ – {{ח:תתתת|(1)}} לענין התקופה שמיום ט״ז בתמוז התשס״ו (12 ביולי 2006) עד יום ו׳ באב התשס״ו (31 ביולי 2006) – אזור הגבלה כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}; {{ח:תתתת|(2)}} לענין התקופה שמיום ז׳ באב התשס״ו (1 באוגוסט 2006) עד יום כ״א באב התשס״ו (15 באוגוסט 2006) – אזור הגבלה כפי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}, לגבי יום ו׳ באב התשס״ו (31 ביולי 2006), ובלבד שקיים מצב מיוחד בעורף באותו אזור הגבלה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}. {{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ד)}} היה המעסיק קבלן כוח אדם, יראו לענין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג), לפי הענין; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ב1), (ב2) או (ג), לפי הענין; {{ח:תתת|(2)}} קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ב1), (ב2) או (ג), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; {{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ה)}} פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} שר העבודה, לאחר התייעצות עם שר הביטחון, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}, אם נוכח כי הדבר נדרש עקב פעולות האיבה או פעולות המלחמה. {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – כמפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתתת|(1)}} לעניין סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ב2) – מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י׳ בתמוז התשפ״ה (6 ביולי 2025) או עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם שבהם; {{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(התקופה הקובעת לפי פסקה זו הוארכת עד יום 6.11.2025).}} {{ח:תתתת|(2)}} לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(א) – מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י׳ בתמוז התשפ״ה (6 ביולי 2025); {{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(התקופה הקובעת לפי פסקה זו הוארכת עד יום 6.11.2025).}} {{ח:תתתת|(3)}} לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(ב) ו־(ג) – מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025); {{ח:תתתת|(4)}} לעניין סעיף קטן (ב1)(1)(ד) ו־(ה) – שישה חודשים מיום שחרורו של החטוף. {{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 6.2.2025 עד יום 30.6.2026):}} שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת לעניין סעיפים קטנים (ב)(1), (ב1)(1)(א) ו־(ב2), כולם או חלקם, בתקופות נוספות שלא יעלו על ארבעה חודשים כל אחת ולכל המאוחר עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), בהתקיים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} השר נוכח כי הדבר נדרש עקב פעולות האיבה או פעולות המלחמה; {{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ב2) – כל עוד ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עומדת בתוקפה; פקעה ההכרזה כאמור לפני תום תקופת ההארכה שקבע השר, תסתיים התקופה הקובעת לעניין אותם סעיפים קטנים באותו מועד. {{ח:סעיף|3|רציפות בעבודה|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:ת}} היעדרות עובד מהעבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו. {{ח:סעיף|4|נטל ההוכחה|תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־3, תשפ״ד־3, תשפ״ה}} {{ח:ת}} בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|הסעיף האמור}}, אם הוכיח העובד שניים אלה: {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|הסעיף האמור}}, אם נקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}}, כי העובד הוא חטוף או נעדר, או שהעובד הוכיח שניים אלה: {{ח:תת|(1)}} כי נעדר מעבודתו או לא ביצעה, בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א) או (ב)(1)}}, לפי הענין; {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} כי נעדר מעבודתו או לא ביצעה, בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א), (ב)(1), (ב1) או (ב2)}}, לפי הענין; {{ח:תת|(2)}} כי הפיטורים היו בעת היעדרותו מהעבודה או אי־ביצועה, כאמור בפסקה (1), או בתוך חודשיים לאחר מכן. {{ח:סעיף|5|סמכות שיפוט ותרופות}} {{ח:ת}} לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה לפי {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}}, והוא רשאי – {{ח:תת|(1)}} לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין; {{ח:תת|(2)}} ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)#סעיף 3|בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970}}. {{ח:סעיף|6|התיישנות}} {{ח:ת}} לא יזדקק בית הדין לעבודה לתובענה בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה העילה. {{ח:סעיף|7|עונשין|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:ת}} פיטר מעסיק עובד בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף קטן (ד) של הסעיף האמור}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|8|אחריות נושא משרה בתאגיד}} {{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד. {{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. {{ח:סעיף|9|שמירת זכויות}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}} באות להוסיף על זכויותיו של עובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולא לגרוע מהן. {{ח:סעיף|10|ביצוע ותקנות}} {{ח:ת}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}} והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. {{ח:סעיף|11|תחולה|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}} לא יחולו על אלה: {{ח:תת|(1)}} מי שנקרא לשירות עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת-חירום|חוק שירות עבודה בשעת־חירום, התשכ״ז–1967}}; {{ח:תת|(2)}} שוטר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}} (בסעיף זה – פקודת המשטרה); {{ח:תת|(3)}} סוהר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}; {{ח:תת|(4)}} עובד השירות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי|בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}, ועובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; {{ח:תת|(5)}} חבר ארגון עזר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}; {{ח:תת|(6)}} עובד בגוף הצלה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה}}. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} פקע לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ג)}}):}} {{ח:סעיף|12|הגדרות|תיקון: ק״ת תשס״ז}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הגבלה“ – כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ – הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה“ – הסכם קיבוצי שנחתם ביום ו׳ באב התשס״ו (31 ביולי 2006) בין מדינת ישראל לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שענינו תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה, שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום ט״ז בתמוז התשס״ו (12 ביולי 2006) עד יום כ׳ באב התשס״ו (14 באוגוסט 2006); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – למעט מי שחל עליו ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה. {{ח:סעיף|13|חובת תשלום שכר והפחתת ימי חופשה|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} עובד שבמהלך התקופה הקובעת נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הגבלה, ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי־ביצוע העבודה כאמור, בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, וכן יופחתו ימי חופשה ממכסת ימי החופשה שזכאי לה העובד, בהתאם להוראות ההסכם האמור; לענין זה, ”היעדרות מעבודה או אי־ביצוע עבודה“ – בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה. {{ח:תת|(ב)}} חל על עובד הסכם קיבוצי שהסתדרות העובדים הכללית החדשה אינה צד לו ואשר מסדיר, בין השאר, תשלום שכר בעד תקופת היעדרות או אי־ביצוע עבודה באזור הגבלה, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה, יחולו לגבי העובד הוראות ההסכם הקיבוצי האמור, במקום הוראות סעיף קטן (א), ואולם כל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי כאמור יחולו על אותו עובד הוראות סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} דין שכר המשתלם לפי הוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, או לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), כדין שכר עבודה לכל דבר וענין. {{ח:סעיף|14|שמירת דינים}} {{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, לענין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}}. {{ח:סעיף|15|עדיפות}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} יחולו על אף האמור בכל דין. {{ח:סעיף|16|תקופת הארכה}} {{ח:ת}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים (בסעיף זה – תקופת ההארכה), ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} נכרת הסכם קיבוצי המאריך את תוקפו של ההסכם בדבר תשלום שכר באזור ההגבלה או נכרת הסכם קיבוצי אחר שענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה, בתקופת ההארכה; {{ח:תת|(2)}} נקבע אזור הגבלה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״ה–1961}}, לגבי תקופת ההארכה, {{ח:ת}} ואולם לענין תקופת ההארכה, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 12|ההגדרה ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה“ שבסעיף 12}} כאילו במקום האמור בה נאמר ”הסכם קיבוצי שחל בתקופת ההארכה שאישר לענין זה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, וענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה בתקופה האמורה“. {{ח:סעיף|17|תחולה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף|18|ביצוע ותקנות}} {{ח:ת}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה ושר האוצר ממונים על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} והם רשאים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו. {{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשס״ז}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(תוקפה של הוראת שעה עד ליום 31 באוגוסט 2007).}} {{ח:סעיף|18א|הגדרות|תיקון: תשס״ז}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הכרזה“ – כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}, לגבי התקופה שמיום כ״ח באייר התשס״ז (16 במאי 2007) עד יום י״ז באלול התשס״ז (31 באוגוסט 2007); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ – הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה“ – הסכם קיבוצי שנחתם ביום כ״ח בסיון התשס״ז (14 ביוני 2007) בין מדינת ישראל לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שענינו תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה, שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום כ״ח באייר התשס״ז (16 במאי 2007) עד יום י״ד בסיון התשס״ז (31 במאי 2007); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – למעט מי שחל עליו ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה. {{ח:סעיף|18ב|חובת תשלום שכר|תיקון: תשס״ז, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} עובד שבמהלך התקופה הקובעת נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הכרזה, ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה שנקבע בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי־ביצוע העבודה כאמור, בהתאם להוראות ההסכם האמור; לענין זה, ”היעדרות מעבודה או אי־ביצוע עבודה“ – בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה. {{ח:תת|(ב)}} חל על עובד הסכם קיבוצי שהסתדרות העובדים הכללית החדשה אינה צד לו ואשר מסדיר, בין השאר, תשלום שכר בעד תקופת היעדרות או אי־ביצוע עבודה באזור הכרזה, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה, יחולו לגבי העובד הוראות ההסכם הקיבוצי האמור, במקום הוראות סעיף קטן (א), ואולם כל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי כאמור יחולו על אותו עובד הוראות סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} דין שכר המשתלם לפי הוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה, או לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), כדין שכר עבודה לכל דבר וענין. {{ח:סעיף|18ג|שמירת דינים|תיקון: תשס״ז}} {{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, לענין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}}. {{ח:סעיף|18ד|עדיפות|תיקון: תשס״ז}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} יחולו על אף האמור בכל דין. {{ח:סעיף|18ה|תקופות הארכה|תיקון: תשס״ז}} {{ח:ת}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכל על 90 ימים ושלא יימשכו לאחר יום י״ז באלול התשס״ז (31 באוגוסט 2007) (בסעיף זה – תקופות ההארכה), ובלבד שנכרת הסכם קיבוצי המאריך את תוקפו של ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה או נכרת הסכם קיבוצי אחר שענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה, בתקופות ההארכה; ואולם לענין תקופות ההארכה, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 18א|ההגדרה ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה“ שבסעיף 18א}} כאילו במקום האמור בה נאמר ”הסכם קיבוצי שחל בתקופות ההארכה שאישר לענין זה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, וענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה בתקופה האמורה“. {{ח:סעיף|18ו|תחולה|תיקון: תשס״ז}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף|18ז|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ז}} {{ח:ת}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה ושר האוצר ממונים על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} והם רשאים, באישור ועדה משותפת לוועדת הכספים של הכנסת ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת להתקין תקנות לביצועו. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|19|דין המדינה|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:ת}} לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעסיק אחר. {{ח:סעיף|20|זכות תביעה}} {{ח:ת}} תובענה בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שתוגש בידי העובד או בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד חבר בו. {{ח:סעיף|21|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}.}} {{ח:סעיף|22|תחילה ותוקף}} {{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}, ביום ט״ז בתמוז התשס״ו (12 ביולי 2006). {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}} יעמדו בתוקפן עד יום כ״א באב התשס״ו (15 באוגוסט 2006). {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} יעמדו בתוקפן עד יום ז׳ באלול התשס״ו (31 באוגוסט 2006). {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־3, תשפ״ד־3, תשפ״ה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב1)(1)(א)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.10.2023 עד יום 30.6.2026):}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת פרט 1}} {{ח:ת}} נחל עוז; {{ח:סעיף*|(2)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(3)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(4)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת פרט 5}} {{ח:ת}} כפר עזה; {{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(7)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת פרט 8}} {{ח:ת}} נתיב העשרה; {{ח:סעיף*|(9)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 9}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(10)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 10}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת פרט 12}} {{ח:ת}} כרם שלום; {{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת פרט 13}} {{ח:ת}} כיסופים; {{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת פרט 14}} {{ח:ת}} חולית; {{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת פרט 15}} {{ח:ת}} סופה; {{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת פרט 16}} {{ח:ת}} נירים; {{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת פרט 17}} {{ח:ת}} ניר עוז; {{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת פרט 18}} {{ח:ת}} עין השלושה; {{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת פרט 19}} {{ח:ת}} ניר יצחק; {{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת פרט 20}} {{ח:ת}} בארי; {{ח:סעיף*|(21)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 21}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(22)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 22}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(23)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 23}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(24)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 24}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(25)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 25}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(26)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 26}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(27)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 27}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(28)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 28}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(29)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 29}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(30)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 30}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(31)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 31}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(32)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 32}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(33)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 33}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(34)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 34}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(35)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 35}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(36)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 36}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(37)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 37}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(38)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 38}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(39)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 39}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(40)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 40}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(41)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 41}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(42)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 42}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(43)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 43}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(44)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 44}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(45)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 45}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(46)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 46}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(47)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 47}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(48)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 48}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(49)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 49}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(50)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 50}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(51)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 51}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(52)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 52}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(53)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 53}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(54)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 54}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(55)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 55}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(56)||עוגן=תוספת פרט 56}} {{ח:ת}} משגב עם; {{ח:סעיף*|(57)||עוגן=תוספת פרט 57}} {{ח:ת}} מנרה; {{ח:סעיף*|(58)||עוגן=תוספת פרט 58}} {{ח:ת}} מלכיה; {{ח:סעיף*|(59)||עוגן=תוספת פרט 59}} {{ח:ת}} מעין ברוך; {{ח:סעיף*|(60)||עוגן=תוספת פרט 60}} {{ח:ת}} יפתח; {{ח:סעיף*|(61)||עוגן=תוספת פרט 61}} {{ח:ת}} דפנה; {{ח:סעיף*|(62)||עוגן=תוספת פרט 62}} {{ח:ת}} מרגליות; {{ח:סעיף*|(63)||עוגן=תוספת פרט 63}} {{ח:ת}} כפר יובל; {{ח:סעיף*|(64)||עוגן=תוספת פרט 64}} {{ח:ת}} ראש הנקרה; {{ח:סעיף*|(65)||עוגן=תוספת פרט 65}} {{ח:ת}} חניתה; {{ח:סעיף*|(66)||עוגן=תוספת פרט 66}} {{ח:ת}} זרעית; {{ח:סעיף*|(67)||עוגן=תוספת פרט 67}} {{ח:ת}} שתולה; {{ח:סעיף*|(68)||עוגן=תוספת פרט 68}} {{ח:ת}} אביבים; {{ח:סעיף*|(69)||עוגן=תוספת פרט 69}} {{ח:ת}} מטולה; {{ח:סעיף*|(70)||עוגן=תוספת פרט 70}} {{ח:ת}} שלומי; {{ח:סעיף*|(71)||עוגן=תוספת פרט 71}} {{ח:ת}} שומרה; {{ח:סעיף*|(72)||עוגן=תוספת פרט 72}} {{ח:ת}} בצת; {{ח:סעיף*|(73)||עוגן=תוספת פרט 73}} {{ח:ת}} יערה; {{ח:סעיף*|(74)||עוגן=תוספת פרט 74}} {{ח:ת}} דישון; {{ח:סעיף*|(75)||עוגן=תוספת פרט 75}} {{ח:ת}} אדמית; {{ח:סעיף*|(76)||עוגן=תוספת פרט 76}} {{ח:ת}} ערב אל עראמשה; {{ח:סעיף*|(77)||עוגן=תוספת פרט 77}} {{ח:ת}} ר׳ג׳ר; {{ח:סעיף*|(78)||עוגן=תוספת פרט 78}} {{ח:ת}} דובב; {{ח:סעיף*|(79)||עוגן=תוספת פרט 79}} {{ח:ת}} מתת; {{ח:סעיף*|(80)||עוגן=תוספת פרט 80}} {{ח:ת}} ברעם; {{ח:סעיף*|(81)||עוגן=תוספת פרט 81}} {{ח:ת}} יראון; {{ח:סעיף*|(82)||עוגן=תוספת פרט 82}} {{ח:ת}} נטועה; {{ח:סעיף*|(83)||עוגן=תוספת פרט 83}} {{ח:ת}} כפר גלעדי; {{ח:סעיף*|(84)||עוגן=תוספת פרט 84}} {{ח:ת}} קריית שמונה; {{ח:סעיף*|(85)||עוגן=תוספת פרט 85}} {{ח:ת}} אבן מנחם; {{ח:סעיף*|(86)||עוגן=תוספת פרט 86}} {{ח:ת}} אילון; {{ח:סעיף*|(87)||עוגן=תוספת פרט 87}} {{ח:ת}} לימן; {{ח:סעיף*|(88)||עוגן=תוספת פרט 88}} {{ח:ת}} מצובה; {{ח:סעיף*|(89)||עוגן=תוספת פרט 89}} {{ח:ת}} אבירים; {{ח:סעיף*|(90)||עוגן=תוספת פרט 90}} {{ח:ת}} גרנות; {{ח:סעיף*|(91)||עוגן=תוספת פרט 91}} {{ח:ת}} גורן; {{ח:סעיף*|(92)||עוגן=תוספת פרט 92}} {{ח:ת}} עבדון; {{ח:סעיף*|(93)||עוגן=תוספת פרט 93}} {{ח:ת}} שניר; {{ח:סעיף*|(94)||עוגן=תוספת פרט 94}} {{ח:ת}} צבעון; {{ח:סעיף*|(95)||עוגן=תוספת פרט 95}} {{ח:ת}} דן; {{ח:סעיף*|(96)||עוגן=תוספת פרט 96}} {{ח:ת}} הגושרים; {{ח:סעיף*|(97)||עוגן=תוספת פרט 97}} {{ח:ת}} סאסא; {{ח:סעיף*|(98)||עוגן=תוספת פרט 98}} {{ח:ת}} עלמה; {{ח:סעיף*|(99)||עוגן=תוספת פרט 99}} {{ח:ת}} אלקוש; {{ח:סעיף*|(100)||עוגן=תוספת פרט 100}} {{ח:ת}} שאר ישוב; {{ח:סעיף*|(101)||עוגן=תוספת פרט 101}} {{ח:ת}} בית הלל; {{ח:סעיף*|(102)||עוגן=תוספת פרט 102}} {{ח:ת}} רמות נפתלי; {{ח:סעיף*|(103)||עוגן=תוספת פרט 103}} {{ח:ת}} פסוטה; {{ח:סעיף*|(104)||עוגן=תוספת פרט 104}} {{ח:ת}} חורפיש; {{ח:סעיף*|(105)||עוגן=תוספת פרט 105}} {{ח:ת}} ריחאניה; {{ח:סעיף*|(106)||עוגן=תוספת פרט 106}} {{ח:ת}} כרם בן זמרה; {{ח:סעיף*|(107)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 107}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(108)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 108}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(109)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 109}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(110)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 110}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(111)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 111}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(112)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 112}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:חתימות}} * '''אהוד אולמרט'''<br>ראש הממשלה * '''אלי ישי'''<br>שר התעשיה המסחר והתעסוקה * '''אברהם הירשזון'''<br>שר האוצר * '''משה קצב'''<br>נשיא המדינה * '''דליה איציק'''<br>יושבת ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] lgzfakkfioi66kgzhqq5uxd3lxpzpwc 116 370352 2947232 2943911 2025-07-06T05:48:19Z Shahar9261 22508 תיקון 13.6.2025 2947232 wikitext text/x-wiki <שם> קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל <מקור> ((קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל|קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל|https://apps.land.gov.il/CouncilDecisions/#/main)). <מבוא> בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 3]] [[לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]], החליטה מועצת מקרקעי ישראל כלהלן: __TOC__ == פרק 1: הגדרות כלליות __NOSUB__ == @ 1. הגדרות כלליות (תיקון: 2.12.2019, 12.6.2023, 24.3.2025) : ((בקובץ החלטות זה -)) :- "אגודה" - אגודה שיתופית שהיא מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי, קיבוץ או אגודה חקלאית שיתופית, כהגדרתם [[בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות)|בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות) (תיקון), התשס"ו-2005]], אשר מושכרת או מוחכרת לה קרקע כמשבצת בתנאי נחלה. :- "אזור עדיפות לאומית" - ישובים ואזורים בעדיפות לאומית א' ו-ב' בהתאם [[פרק 4.2 סימן א|לסימן א' לפרק משנה 4.2]] ואזור קו עימות. :- "אזור קו עימות" - כהגדרתו [[בסעיף 40ה' לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]. :- "בנייה נמוכה" - בנייה למגורים שאינה בנייה רוויה. :- "בנייה עצמית" - בנייה נמוכה עצמית בייעוד למגורים בלבד. :- "בנייה רוויה" - בנייה למגורים של 2 קומות לפחות, שיש בה לא פחות מ((-))4 דירות - דירה אחת לפחות בכל קומה, הרשומות כבית משותף או ראויות להירשם כבית משותף על פי [[חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]]. :- "דמי היתר" - תשלום עבור זכויות נוספות או שונות בקרקע, עבורן לא שולמה לרשות תמורה. :- "דמי הסכמה" - תשלום שעל החוכר לשלם לרשות עבור עליית ערך הקרקע בנכס לא מהוון בעת בקשה להעברת זכויות. :- "דמי חכירה סמליים" - דמי חכירה המשולמים מראש לתקופה של 49 שנה בסך 18 שקלים חדשים בהקצאה לרשויות מקומיות לצורכי ציבור, או בסך 6,000 שקלים חדשים על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל או ההסדרים התקפים. :- "דמי חכירה ראשוניים" - תשלום חד פעמי השווה לחלק מערך הקרקע ששילם החוכר לרשות מקרקעי ישראל או שנזקף לזכותו בעת רכישת זכות החכירה. :- "הגליל" - כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993]]. :- "הנגב" - כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991]]. :- "הוועדה לתכנון ופיתוח" - כהגדרתה [[בסעיף 3.8.1]]. :- "היוון" - תשלום מראש של דמי חכירה שנתיים, עבור תקופת החכירה או יתרתה. :- "הנחת אזור" - כהגדרתה [[פרק 4.2|בפרק משנה 4.2]] [[סעיפים 4.2.1 - 4.2.11]]. :- "הסכם הרשאה" - הסכם בין רשות מקרקעי ישראל לבין מורשה, המוגדר כהסכם הרשאה לשימוש זמני בקרקע. :- "הסכם חכירה" - הסכם בין רשות מקרקעי ישראל לבין בעל זכויות בקרקע המסדיר את תנאי החכרת הקרקע. :- "הסכם חכירה מהוון" - הסכם חכירה אשר תשלומי דמי החכירה, המשולמים על פיו, שולמו מראש לכל תקופת החכירה או יתרת תקופת החכירה. :- "הסכם פיתוח" - הסכם בין רשות מקרקעי ישראל לבין יזם המייעד קרקע לבנייה למטרת מגורים ו/או תעסוקה ו/או מוסדות ציבור, בתנאים שאישרה רשות מקרקעי ישראל. בהתקיים תנאיו של הסכם זה זכאי היזם להתקשר עם הרשות בהסכם חכירה. :- "העברת זכויות" - העברתה של זכות בקרקע או הסבתה בדרך כלשהי לאחר, בתמורה או ללא תמורה. :- "הרשות" או "רשות מקרקעי ישראל" - רשות מקרקעי ישראל שהוקמה לפי [[חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]]. :- "הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי" - הרשות לתכנון ופיתוח ההתיישבות והכפר במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. :- "חלף היטל השבחה" - חלף היטל השבחה שיתקבל בידי הרשות המקומית עקב שיווק מקרקעי ישראל עליהם חל הסכם מיוחד, בהתאם [[לסעיף 21 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]. :- "חלקה א'" - חלק מנחלה שהוא שטח רצוף של קרקע, המיועד בתוכנית למגורים, למבני משק ולעיבוד חקלאי של בעל הזכויות בנחלה; אם צורף לנחלה בהסכמת הרשות מגרש מגורים לצורך בניית יחידת מגורים שנייה למגורי דור המשך, יהיה המגרש שצורף לנחלה חלק בלתי נפרד מחלקה א', אף אם אינו מהווה שטח רצוף. :- "חלקה ב'" - חלק מתוך נחלה המיועד לשימוש חקלאי בלבד על ידי בעל הנחלה בנוסף לחלקה א'. :- "חלקה ג'" - חלק מתוך נחלה המיועד לשימוש חקלאי בלבד במשותף על ידי האגודה. :- "חלקת המגורים במושב" - :: (א) חלקת המגורים תהיה שטח מתוך חלקה א' של נחלה בגודל כולל של עד 2.5 דונמים, ובלבד שמתקיימים בה במצטבר התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): ::: (1) חלקת המגורים תהיה שטח רציף; ::: (2) השטח מיועד למגורים בתוכנית; ::: (3) השטח כולל את יחידות הדיור הקיימות בחלקה א' וכן את התעסוקה הלא חקלאית. :: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), אם עד למועד ה-27.3.2007 קיים שטח המיועד למגורים שאינו רציף בתוכנית במגרש שצורף לנחלה או בשטחים לא רציפים בתוך חלקה א' של הנחלה, חלקת המגורים תכלול גם שטח זה ובלבד ששטחה הכולל של חלקת המגורים המוטבת לא יעלה על 2.5 דונמים. :: (ג) חלקת המגורים תכלול אף שטח שנוסף בהתאם להוראות בעניין השלמת חלקת המגורים וחלקת מגורים הגדולה מ-2.5 דונמים ([[סעיפים 8.3.43]] [[ו-8.3.44]]). :- "יובל חכירה" - חידוש תקופת החכירה ל-49 שנים, ממועד סיום תקופת החכירה המקורית. :- "יובל מוקדם" - חידוש תקופת החכירה ל-49 שנים, אם נותרו פחות מ-8 שנים לסיום תקופת החכירה המקורית. :- "יישוב חקלאי" - מושב או קיבוץ. :- "יישובי עוטף עזה" - היישובים אשר בתיהם, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה. :- "יישוב קהילתי" - יישוב שהוא אגודה שיתופית שסווגה לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]] כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית או כיישוב קהילתי כפרי. :- "מגרש" - כהגדרתו [[בחוק התכנון והבניה((,)) התשכ"ה-1965]]. :- "מוסד ציבורי" - עמותה רשומה על פי [[חוק העמותות, התש"ם-1980]], או חברה לתועלת הציבור הרשומה בפנקס החברות לתועלת הציבור בהתאם [[לסעיף 345((ב)) לחוק החברות, התשנ"ט-1999]], או הקדש ציבורי כמשמעו [[בסעיף 26 לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979]], הקיימים וכן מוסד שנקבע על ידי ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל כמוסד ציבורי ואושר על ידי יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל כמוסד ציבורי, בין בדרך כלל ובין לעניין מסוים - הפועלים למטרה ציבורית ונכסי והכנסות המוסד הציבורי משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד. :- "מושב" - אגודה שיתופית שהיא מושב עובדים, כפר שיתופי או אגודה חקלאית כהגדרתם [[בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ"ו-1995]], למעט קבוץ כהגדרתו להלן, אשר מושכרת או מוחכרת לה קרקע כמשבצת בתנאי נחלה או מוחזקת על ידה כמשבצת בתנאי נחלה כבת רשות. :- "מטרה ציבורית" - מטרה שעניינה דת, תרבות, חנוך, מדע, בריאות, אמנות, רווחה, התיישבות, עלייה, ספורט, מחקר וכן מטרה שהוגדרה על ידי ועדת משנה של מועצת מקרקעי ישראל כמטרה ציבורית ואושרה על ידי יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל כמטרה ציבורית. :- "מכסת קרקע" - מכפלת תקן מספר הנחלות בתקן גודל נחלה. :- "משבצת" - הקרקע המושכרת או המוחכרת לאגודה בתנאי נחלה או מוחזקת על ידה כבת רשות בתנאי נחלה, למעט קרקע שלגביה האגודה לא זכאית לחתום על הסכם חכירה לדורות. :- "משק עזר" - קרקע שהוחכרה או נמסרה למטרת משק עזר, הכוללת מגורים ועיבוד חקלאי ובלבד שהקרקע אינה נחלה. :- "נחלה" - קרקע חקלאית בגודל שקבע שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי בהתייעצות עם הרשות לתכנון ופיתוח במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, המיועדת למתיישב לצורך מגוריו ופרנסתו מהמשק החקלאי שפותח או יפותח בה. :- "נחלה בודדת" - קרקע חקלאית בגודל שנקבע על ידי שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי בהתייעצות עם הרשות לתכנון ופיתוח במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, המיועדת למתיישב לצורך מגוריו ופרנסתו מהמשק החקלאי שפותח או יפותח בה ואינה מהווה חלק מן השטחים המוחזקים על ידי אגודה שיתופית חקלאית. :- "נכס ציבורי" - נכס אשר הוקצה למטרה ציבורית וההסכם כולל את התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2): :: (1) נכסים אשר הוקצו עד ליום 16.5.1965 הכוללים אחד מן התבחינים המפורטים בפסקאות משנה (א) ו-(ב): ::: (א) שולמו דמי חכירה מופחתים. לעניין זה, דמי חכירה מופחתים הם דמי חכירה בשיעור קטן או שווה ל-2% מערכו המלא של המגרש כקבוע בהסכם החכירה. ::: (ב) העסקה בוצעה על בסיס שומת קרקע בייעוד ציבורי. מקום בו השומה הייתה בייעוד סחיר וערכו של המגרש כקבוע בהסכם החכירה שווה או קטן מ-60% מהשומה, תיחשב שומה זו כשומה לייעוד ציבורי. :: (2) נכסים אשר הוקצו מיום 17.5.1965 ואילך, הכוללים שניים מהתבחינים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג): ::: (א) שולמו דמי חכירה מופחתים. לעניין זה, דמי חכירה מופחתים הם דמי חכירה בשיעור קטן מ-4% מערכו המלא של המגרש כקבוע בהסכם החכירה. ::: (ב) העסקה בוצעה על בסיס שומת קרקע בייעוד ציבורי. מקום בו השומה הייתה בייעוד סחיר וערכו של המגרש כקבוע בהסכם החכירה שווה או קטן מ-60% מהשומה, תיחשב שומה זו כשומה לייעוד ציבורי. ::: (ג) הנכס הוקצה בפטור ממכרז. :- "סיום בנייה" - סיום בניית שלד וגג. :- "ערך קרקע" - שווי זכות הבעלות בקרקע כשהיא ריקה ופנויה, וללא הוצאות פיתוח. :- "ערך מאפיין" - מחיר קרקע הנקבע על פי ערך ממוכן מבוסס בינה מלאכותית או על פי ערך מייצג. :- "ערך מייצג" - ערך קרקע המבוסס על חוות דעת או אומדן שנערך על ידי שמאי מקרקעין. :- "פיצול מגרש" - חלוקת מגרש המוחכר על פי הסכם חכירה לשני מגרשים או יותר, באופן שכל אחד מהם יהיה מגרש עצמאי הניתן לניצול בפני עצמו. פיצול מגרש יתאפשר בהתאם לתוכנית או תשריט חלוקה מאושר על ידי מוסדות התכנון. :- "קיבוץ" - אגודה שיתופית שהיא מושב שיתופי או קיבוץ כהגדרתם [[בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ"ו-1995]], אשר מושכרת או מוחכרת לה קרקע כמשבצת בתנאי נחלה או מוחזקת על ידה בתנאי נחלה כבת רשות. :- "קרקע חקלאית" - קרקע שנמסרה למטרת פעילות חקלאית, לרבות מגורים ותעסוקה של אגודה, חבריה ו/או בעלי זכויות בנחלות, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. :- "קרקע עירונית" - כהגדרתה [[בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]]. :- "רמת הגולן" - שטח רמת הגולן כמתואר [[בתוספת לחוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981]]. :- "שטח המחנה" - שטח אזור הבינוי במושב או בקיבוץ, המיועד בתוכנית למטרת מגורים, מבני משק, מבני ציבור ותעשייה, למעט הקרקע המוחכרת או מושכרת על ידי הרשות בהסכמים נפרדים. :- "שינוי ייעוד" - ייעודה של הקרקע, כפי שהוגדר בהסכם החכירה, שונה במוסדות התכנון ואושרה תוכנית חדשה המתירה ייעודים נוספים בקרקע או שינוי שימוש ממטרת החכירה בהסכם בהתאם לתוכנית התקיפה במועד ההקצאה. :- "שומה" - אומדן שווין של זכויות במקרקעי ישראל המנוהלים על ידי הרשות, אשר נערך על ידי שמאי מקרקעין מטעמו של השמאי הממשלתי הראשי לצורך עשיית עסקה בהן. :- "תוכנית" - תוכנית בתוקף כמשמעותה [[בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]. :- "תוספת בנייה" - תוספת שטח בנייה למבנה קיים ו/או תוספת זכויות בנייה, שמשמשים למטרת החכירה המקורית, וכן הקמת יחידות דיור נוספות, ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים: :: (1) בבנייה נמוכה - לא תתווסף, בעקבות מימוש תוספת הבנייה, יותר מיחידה אחת ובלבד שהמגרש אינו ניתן לפיצול סטטוטורי. :: (2) בתעסוקה ובנכס ציבורי - תוספת הבנייה תהא במסגרת הרחבת המבנה הקיים או הקמת מבנה נוסף, שבעקבות מימושם לא יגדלו אחוזי הבנייה במגרש למעלה מפי שניים. :: (3) בבנייה רוויה מהוונת למגורים - תוספת יחידה או יחידות דיור ו/או תוספת זכויות. :- "תעסוקה" - תעשייה, תעשייה עתירת ידע, מלאכה, אחסנה, תחנת דלק, משרדים, מסחר, תיירות, מלונאות, ולמעט חקלאות או גידול בעלי חיים. :: במגזר החקלאי - תעשייה, תעשייה עתירת ידע, מלאכה, אחסנה, תחנת דלק, משרדים, מסחר, תיירות, מלונאות או לשימוש כלכלי אחר, למעט משק חקלאי ומגורים. :- "תקן מספר נחלות" - מספר הנחלות שאושר ליישוב על ידי הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. :- "תקן גודל נחלה" - גודל הנחלה כפי שקבע שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי בהתייעצות עם הרשות לתכנון ופיתוח במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. == פרק 2: מועצת מקרקעי ישראל __NOSUB__ == @ 2.1. הגדרות : [[בפרק זה]] - :- "היועץ המשפטי" - היועץ המשפטי לרשות מקרקעי ישראל; :- "המועצה" - מועצת מקרקעי ישראל שהוקמה לפי [[חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]]; :- "חבר" - חבר מועצת מקרקעי ישראל לרבות ממלא מקום על פי [[+|סעיפים 4]] [[ו-5 לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]]; :- "יושב ראש המועצה", "יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל" - השר הממונה על רשות מקרקעי ישראל; :- "מזכיר המועצה" - מזכיר מועצת מקרקעי ישראל. @ 2.2. מקום ישיבות המועצה : ישיבות המועצה יתקיימו בירושלים, במקום שיקבע יושב ראש המועצה. יושב ראש המועצה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לקבוע כי ישיבת המועצה תתקיים מחוץ לירושלים. @ 2.3. ישיבות המועצה : (א)(1) המועצה תקיים ישיבות מן המניין באופן קבוע, לפחות אחת ל-3 חודשים, ולא פחות מ-6 ישיבות בשנה. הזמנה לישיבות תישלח בדוא"ל על ידי מזכיר המועצה לכל החברים ולמוזמנים הקבועים 21 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לישיבה, לפי כתובת הדוא"ל שעליו הודיעו בכתב, למזכיר המועצה. :: (2) אי מסירת הזמנה אין בה כדי לפגום בחוקיות הישיבה, ובלבד שהיה בה מניין חוקי. : (ב) יושב ראש המועצה רשאי לכנס את המועצה לישיבות שלא מן המניין, ובלבד שהודעה על כך מסרה מזכירות המועצה לחברים לפחות 3 ימים מראש, זולת אם דחיפות העניין מחייבת כינוס המועצה בתוך זמן קצר יותר. : (ג)(1) יושב ראש המועצה יקבע ישיבה שלא מן המניין, אם דרשו זאת לפחות שליש מהחברים. נדרש כינוס המועצה כאמור, תתכנס המועצה בתוך תקופה שלא תעלה על 14 ימים מיום הדרישה, זולת אם בשל דחיפות העניין מתחייב כינוסה בתוך זמן קצר יותר. :: (2) הדרישה תוגש ליושב ראש המועצה, בכתב, ויצוינו בה הנימוקים שביסודה. :: (3) בישיבה תדון המועצה רק בנושאים המפורטים בדרישה. @ 2.4. סדר יום : (א) יושב ראש המועצה יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, והוא רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת חבר, להורות, עד 6 ימים קודם למועד הישיבה, על הוספת נושא לסדר היום. : (ב)(1) חבר המבקש לכלול נושא בסדר היום לפי סעיף קטן (א), יגיש בקשה בכתב ליושב ראש המועצה בצירוף העתק למזכיר המועצה, לפחות 21 ימים לפני המועד שנקבע לישיבה; :: (2) יושב ראש המועצה יחליט אם לקבל את הבקשה או לדחותה. החליט יושב ראש המועצה לדחות את הבקשה, יודיעו על החלטתו למגיש הבקשה. :: (3) חבר שיושב ראש המועצה דחה את בקשתו, רשאי להגיש ערר על ההחלטה לפני מליאת המועצה. :: (4) בחר מגיש הבקשה שלא להגיש ערר לפני מליאת המועצה, יוכל להגיש שאילתה בעניין נושא בקשתו לפי [[סעיף 2.14]]. : (ג) סדר היום ובו פרוט העניינים שיידונו בישיבה מן המניין והצעות ההחלטה האמורות להידון בה יצורפו להזמנה או יומצאו בנפרד, 7 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לישיבה ולכל הפחות 5 ימי עבודה. : (ד) להצעות ההחלטה יצורפו סקירת עיקרי ההצעות העומדות להחלטה, הסבר תמציתי, התייחסות היועץ המשפטי והתייחסות להיבטים כלכליים אם נדרש. : (ה) חבר רשאי לפנות למזכיר המועצה בבקשה להבהרות ביחס להצעת החלטה מוצעת; מזכיר המועצה ישיב לפנייה, בין במישרין ובין בהפניה לגורם המקצועי ברשות, לפי העניין. : (ו) סדר היום ובו פרוט העניינים שיידונו בישיבות שלא מן המניין, יועבר לחברים, אם הדבר ניתן, באמצעות פקסימליה או דוא"ל, ובמידה שאין הדבר ניתן, יונח על שולחן המועצה במועד הישיבה. : (ז) הרשות תפרסם באתר הרשות באינטרנט את סדר היום ואת הצעות ההחלטה האמורות להידון במועצה, מיד לאחר המצאתן לחברים. : (ח) תגובות להצעות ההחלטה יתקבלו עד 48 שעות קודם למועד הישיבה, ולכל הפחות יום עבודה אחד קודם לכן. @ 2.5. השתתפות של מי שאינו חבר בישיבות המועצה : (א) מנהל הרשות, היועץ המשפטי לרשות, היועץ המשפטי לקק"ל ומשקיף כהגדרתו [[בסעיף 4א(א2) לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]], יוזמנו דרך קבע לישיבות המועצה; בעלי תפקידים ברשות יוזמנו בהתאם לצורך. : (ב) יושב ראש המועצה רשאי להזמין לישיבה או לאשר לבקשת חבר, השתתפות של מי שאינו חבר. : (ג) יושב ראש המועצה רשאי ליתן לאדם שהוזמן רשות דיבור. @ 2.6. מניין חוקי : שליש מחברי המועצה, ובהם יושב ראש המועצה, יהווה מניין חוקי בישיבות המועצה ובעת קבלת החלטותיה, ובלבד שרוב הנוכחים אינם בעלי עניין במדיניות הקרקעית. @ 2.7. ניגוד עניינים : (א) חבר אשר לדעתו אינו יכול להשתתף בדיון בשל חשש לניגוד עניינים אישי או מוסדי, יודיע על כך ליושב ראש המועצה וליועץ המשפטי עד 3 ימים קודם למועד הישיבה. : (ב) סבר היועץ המשפטי כי חבר אשר לא נתן הודעה כאמור, מנוע מלהשתתף בדיון, יודיע על כך ליושב ראש המועצה ולחבר המועצה הנוגע בדבר קודם לישיבה. @ 2.8. סדר הדיונים : (א) יושב ראש המועצה יפתח וינעל את הישיבה. : (ב) יושב ראש המועצה יפתח ויסיים את הדיון על כל סעיף וייתן את רשות הדיבור למשתתפים לפי סדר שיקבע. נכלל סעיף בסדר היום לפי בקשת חבר, תינתן לחבר רשות הדיבור לפתוח את הדיון בו. : (ג)(1) יושב ראש המועצה רשאי לקצוב את זמן הדיבור של כל משתתף בישיבה בסעיף מסוים. :: (2) משתתף לא ידבר יותר מפעם אחת בדיון על אותו סעיף, אלא ברשות יושב ראש המועצה. : (ד) יושב ראש המועצה רשאי להפסיק את דבריו של משתתף החורגים מהעניין הנדון או העוברים את הזמן שהוקצב לו. @ 2.9. ממלא מקום יושב ראש המועצה : (א) יושב ראש המועצה, באישור המועצה ימנה ממלא מקום ליושב ראש המועצה מקרב חברי המועצה. : (ב) מונה חבר כממלא מקום יושב ראש המועצה, יהיו לו, לעניין אותה ישיבה, כל סמכויות יושב ראש המועצה. @ 2.10. החלטות : (א) הצעות ההחלטה יועברו לעיון החברים קודם לישיבה כאמור [[בסעיף 2.4(ג)]]. : (ב) חבר המציע תיקון להצעת החלטה במהלך הישיבה, ינמק הצעתו, ורשאי יושב ראש המועצה לדרוש כי נוסח הצעת ההחלטה המתוקן יימסר בכתב. : (ג)(1) הוצעו במהלך הישיבה תיקונים או שינויים בנוסח המוצע, יובאו ההחלטות להצבעה הן בנוסחן המקורי והן בתיקונים אשר הוצעו להן, אלא אם כן ויתר, מי מהמציעים, על העמדת התיקון שהציע להצבעה. :: (2) היו התיקונים המוצעים מורכבים באופן שאינו מאפשר ביצועם במהלך הישיבה והמחייב ניסוחה מחדש של הצעת ההחלטה, יכין מזכיר המועצה, מיד לאחר קבלת הפרוטוקול, נוסח מתוקן ויעבירו להערות החברים. :: (3) החברים יהיו רשאים להעיר לנוסח המתוקן המוצע בתוך 5 ימים מיום שהועבר אליהם. :: (4) קיימת מחלוקת בין החברים בדבר התאמת הנוסח המתוקן להחלטה כפי שאושרה, יובא הנושא לדיון מחודש במועצה. : (ד) קודם לקבלת החלטה או מיד לאחריה, יודיע היועץ המשפטי אם ההחלטה טעונה אישור שר האוצר. : (ה) החלטות, כפי שהתקבלו בישיבת המועצה, יהוו חלק מפרוטוקול הדיון ויישלחו לחברים. @ 2.11. הצבעות : (א) בתום הדיון, יעמיד יושב ראש המועצה את הצעת ההחלטה להצבעת חברי המועצה. הצבעה תתבצע בדרך של הרמת ידיים. מזכיר המועצה ימנה את קולות המצביעים בעד ונגד ההצעה וכן את קולות הנמנעים מהצבעה. : (ב)(1) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות המצביעים; :: (2) היו הקולות שווים, יהיה ליושב ראש המועצה קול נוסף באותו העניין; :: (3) יושב ראש המועצה רשאי להעמיד את ההצעה להצבעה חוזרת טרם שמימש זכותו לקול הנוסף. : (ג) יושב ראש המועצה יודיע על תוצאות ההצבעה על פי ספירת הקולות. : (ד) לבקשת חבר יירשם בפרוטוקול אופן הצבעתו. : (ה) הייתה יותר מהצעת החלטה אחת לנושא, יחליט יושב ראש המועצה על סדר ההצבעה וכן הוא רשאי לקבוע כי ההצעות תעמודנה להצבעה זו כנגד זו. @ 2.12. קבלת החלטה של המועצה שלא בישיבה : (א) ראה יושב ראש המועצה צורך בקבלת החלטה של המועצה בעניינים נקודתיים שאינם בגדר מדיניות מקרקעין או בעניינים טכניים, רשאי הוא להורות כי קבלת ההחלטה תידון בדרך של חלופת דואר אלקטרוני בין כל החברים בו זמנית. מוזמנים קבועים שאינם חברים, יכותבו לחלופת הדואר האלקטרוני. : (ב) ביקש אחד מהחברים, מנהל הרשות או היועץ המשפטי, כי הנושא יידון בישיבת מועצה, לא יוכרע בו בדרך אחרת. : (ג) דין החלטה שהתקבלה על פי סעיף זה כדין החלטה שהתקבלה בישיבת מועצה. : (ד) על החלטה זו יחולו הוראות [[סעיף 2.4(ז)]] לעניין פרסום הצעות החלטה המוגשות למועצה ברשת האינטרנט. @ 2.13. דיון חוזר : על פי דרישת יושב ראש המועצה או שליש מהחברים תדון המועצה מחדש בכל נושא שהחליטה בו, ובלבד שחלף לפחות חודש ימים מיום קבלת ההחלטה. @ 2.14. שאילתה : (א) חבר רשאי להגיש שאילתה ליושב ראש המועצה על עניין עובדתי שבתחום פעולתה של המועצה. : (ב) השאילתה תימסר ליושב ראש המועצה בידי מזכיר המועצה, עד 5 ימים קודם למועד הקבוע לישיבת המועצה; יושב ראש המועצה ישיב עליה בישיבה הקרובה של המועצה או בישיבה שלאחריה; לא סיפקה תשובת יושב ראש המועצה את השואל, רשאי הוא להוסיף ולשאול באותו נושא. : (ג) עם פתיחתה של ישיבת מועצה, רשאי חבר להודיע על רצונו להציג שאילתה בעל פה. :: על שאילתה שהוצגה כאמור לא תחול חובת תשובה בישיבה שבה הוצגה. @ 2.15. מועד כניסת ההחלטות לתוקף : (א) מועד כניסת ההחלטות לתוקף הוא במועד אישורן ברוב קולות בהצבעה במועצה. : (ב) למרות האמור בסעיף קטן (א) לא ייכנסו ההחלטות המפורטות להלן לתוקף עם קבלתן בהצבעה במועצה ומועד כניסתן יהא כמפורט בפסקאות (1) עד (3): :: (1) הייתה ההחלטה טעונה אישור שר האוצר, תיכנס ההחלטה לתוקפה עם חתימתה בידי שר האוצר; :: (2)(א) נקבע בהחלטה מועד לכניסתה לתוקף, תיכנס ההחלטה לתוקף במועד שנקבע. ::: (ב) אם טעונה ההחלטה גם אישור שר האוצר, תיכנס ההחלטה לתוקף במועד שנקבע או עם חתימתה על ידי שר האוצר, המאוחר מביניהם. :: (3) הייתה ההחלטה טעונה ניסוח מחודש, כמפורט [[בסעיף 2.10(ג)(2)]] אך לא הוגשו הערות או הושגה הסכמה בדבר הנוסח המתוקן ללא צורך בהבאת ההחלטה לדיון מחודש במועצה, תיכנס ההחלטה לתוקפה לאחר 7 ימים מהמועד שבו הועבר הנוסח המתוקן לחברי המועצה; לא הושגה הסכמה בדבר הנוסח המתוקן, לא תיכנס ההחלטה לתוקף עד לאישורה מחדש בידי המועצה. @ 2.16. פרסום החלטות המועצה : (א) החלטות מועצה או ועדה מוועדותיה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות. : (ב)(1) החלטות מועצה אשר נכנסו לתוקף יפורסמו על ידי הרשות סמוך לכניסתן לתוקף; :: (2) החלטות מועצה אשר נקבע בהן מועד לכניסתן לתוקף יצוין בפרסום המועד שנקבע. : (ג) תחילת תוקפה של החלטה לא תהיה מותנית בפרסומה אלא אם כן נקבע אחרת בהחלטה. @ 2.17. רישום דיוני המועצה : דיוני המועצה יירשמו במלואם בקצרנות או יוקלטו. תמלול ישיבות המועצה או קבצי השמע, יישמרו במזכירות המועצה. @ 2.18. פרוטוקול : (א) לכל ישיבה של המועצה ייערך פרוטוקול שיכלול פרטים אלה: :: (1) שמות החברים שנכחו בישיבה; :: (2) שמות החברים שנעדרו מהישיבה; :: (3) שמות הנוכחים שאינם חברים; :: (4) סדר היום; :: (5) החלטות; :: (6) אם נערכו הצבעות - תוצאות ההצבעות; :: (7) הסתייגויות בקשר להחלטות; :: (8) פרטים נוספים, לפי הוראות יושב ראש המועצה. : (ב) הפרוטוקול יישלח לכל החברים. : (ג) חבר יקבל לפי בקשתו עותק מתמלול ישיבת המועצה. : (ד) מצא חבר צורך להתייחס לאמור בפרוטוקול, יעשה זאת בישיבת המועצה הבאה. @ 2.19. פרסום תוכן הדיון : (א) יושב ראש המועצה או המועצה רשאים להחליט שתוכן מסוים מדיוני המועצה יובא לידיעת הציבור. : (ב) החליטה המועצה כאמור, תבוצע ההחלטה בידי יושב ראש המועצה או מי שהוא הסמיך לכך. @ 2.20. מזכיר המועצה : (א) מזכיר המועצה ירכז את עבודת המועצה ואת עבודת ועדות המשנה שלה. : (ב) מזכיר המועצה או נציגו ישתתפו בכל ישיבה של מוסדות אלה, והם רשאים לעיין בכל חומר הנוגע לעבודתם. @ 2.21. ועדות : (א) המועצה תקבע ועדות קבועות. : (ב) המועצה רשאית לקבוע ועדות נוספות, קבועות או לעניין מסוים. : (ג) יושב ראש המועצה יקבע את הרכב הוועדות. : (ד)(1) המועצה רשאית להחליט על העברת נושא מסוים העומד על סדר יומה לדיון ולגיבוש המלצות או לדיון ולהחלטה באחת מהוועדות הקבועות, וכן היא רשאית להורות על הקמת ועדה מיוחדת לדיון ולגיבוש המלצות או לדיון ולהחלטה בנושא מסוים; :: (2) החליטה המועצה כאמור, יחולו על דיוני הוועדה הוראות [[פרק זה]] בשינויים המחויבים. : (ה) החלטות הוועדות יהיו בבחינת המלצות למועצה, זולת אם החליטה המועצה לאצול מסמכויותיה לוועדה. : (ו) יושב ראש ועדה לא יהיה בעל עניין במדיניות הקרקעית שבתחום טיפולה של הוועדה וחברי הוועדה שהם בעלי עניין כאמור, לא יהוו יותר משליש ממספר חבריה. : (ז)(1) הוועדות יתכנסו בהתאם לצורך ולהחלטת יושבי ראש הוועדות; :: (2) ועדה אשר מינתה המועצה לעניין מוגדר ומסוים תתכנס לישיבות בתדירות גבוהה עד לסיום עבודתה והגשת המלצותיה ליושב ראש המועצה ו/או למליאת המועצה. : (ח)(1) חבר רשאי להשתתף בישיבות של ועדה גם אם הוא אינו חבר בה; :: (2) חבר המעוניין בכך יודיע למזכירות המועצה באיזו ישיבה או באיזה נושא הוא מבקש להשתתף, בין אם דרך קבע או לנושא מסוים. הודיע כאמור - יצורף לרשימת המוזמנים; :: (3) משקיף רשאי להשתתף בדיוני שתי ועדות, על פי בחירתו. המשקיף יודיע למזכיר המועצה על הוועדות שבדיוניהן ברצונו להשתתף, והזמנה לישיבותיהן תישלח גם לו; :: (4) חבר המשתתף בישיבת ועדה שאינו חבר בה, רשאי להשתתף בדיון ולהציע החלטה, אך לא ייטול חלק בהצבעה לקבלת החלטה. @ 2.22. ועדת קבע : (א) בוועדת הקבע יכהנו 3 חברים, כולל יושב הראש. : (ב) לישיבות ועדת הקבע יוזמן באופן קבוע היועץ המשפטי. : (ג) ועדת הקבע תקבע אלו החלטות של המועצה יתקבלו שלא בישיבת מועצה בהתאם למפורט בסעיף קטן (ד). : (ד) אלה סוגי ההחלטות אשר בסמכות ועדת הקבע לקבוע שיתקבלו שלא בישיבת מועצה: :: (1) החלטות על תיקון סעיפים בהחלטות מועצה קיימות אשר אינן בגדר קביעת מדיניות חדשה השונה באופן מהותי מהמדיניות שנקבעה בהחלטות המועצה הקיימות; :: (2) החלטות על עדכון תעריפים בהחלטות מועצה קיימות; :: (3) החלטות על הארכת תוקף החלטות מועצה קיימות. : (ה) קבעה ועדת הקבע כי החלטה תתקבל שלא בישיבת מועצה, תתקבל ההחלטה בהתאם להוראות [[סעיף 2.12]]. : (ו) הוועדה יכולה לקבל החלטותיה בחלופת דואר אלקטרוני בין כל חברי הוועדה והמוזמנים הקבועים. : (ז) 2 מבין חברי הוועדה יהוו מניין חוקי לדיוניה ולקבלת החלטותיה. @ 2.23. ועדת הביקורת : (א) בוועדת הביקורת יכהנו 3 חברים, כולל יושב הראש. : (ב) מוזמנים קבועים - מנהל הרשות, היועץ המשפטי, המבקר הפנימי של הרשות. : (ג) תפקידיה וסמכויותיה של ועדת הביקורת הם: :: (1) לפקח על ביצוע המדיניות הקרקעית כפי שנקבעה בהחלטות המועצה; :: (2) לוודא קיום בקרה וביקורת יעילה ברשות; :: (3) לדון בממצאים שהעלה מבקר המדינה, המבקר הפנימי או גוף המוסמך לערוך ביקורת על הרשות; :: (4) להזמין כל אדם להופיע בפניה ולבקש להמציא לה כל מסמך כפי שתמצא לנכון; :: (5) לדווח למועצה על כל נושא שבטיפולה לרבות נושאים שהועברו לבדיקתה על ידי המועצה ועל התקדמות הטיפול בכל אחד מהנושאים; :: (6) להמליץ למועצה ולרשות על נקיטת צעדים לתיקון הליקויים שנתגלו ולמניעת הישנותם; :: (7) להמליץ, במקרים שמצאה לנכון, שנושאים מסוימים ייכללו בתוכנית העבודה של יחידת הביקורת הפנימית. @ 2.24. נוהלי עבודת ועדת הביקורת : (א) המבקר הפנימי יציג בפני הוועדה את תוכנית העבודה לשנה הקרובה כפי שאישר מנהל הרשות. : (ב) המבקר הפנימי ידווח לוועדה מעת לעת, אם יידרש, על פעילות יחידת הביקורת ועל התקדמות בנושאים שבטיפולו. דיווחים אלה יהיו בידיעת מנהל הרשות. : (ג) אם בממצאים יש משום סטייה מהמדיניות או שהם בניגוד להחלטות המועצה - ידווח המבקר לוועדה. : (ד) אחת לתקופה שתקבע המועצה תדווח הוועדה למועצה על סיכומיה והמלצותיה. : (ה) לפי שיקול דעת יושב ראש הוועדה תדווח הוועדה למועצה על מקרים שבהם היו ממצאים מהותיים שטרם תוקנו שייקרא "דיווח על המלצות שלא בוצעו". : (ו) 2 מבין חברי הוועדה יהוו מנין חוקי ובלבד שאחד מהם הוא יושב ראש הוועדה. @ 2.25. סמכות המועצה במקרקעי ישראל שאינם קרקע עירונית ששטחם מעל 100 דונמים (תיקון: 6.6.2021) : (א) בסעיף זה - ::- "קרקע עירונית" - כהגדרתה [[בחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951]]. : (ב) החכרה או השכרה של מקרקעי ישראל שאינם קרקע עירונית וששטחם מעל 100 דונמים תאושר על ידי המועצה, בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (4): :: (1) הרשות תמליץ בפני המועצה לאשר החכרה או השכרה של מקרקעי ישראל המיועדים לעיבוד חקלאי ובלבד שהיקף שטח העסקה אינו עולה על 10,000 דונמים; :: (2) החכרה או השכרה של מקרקעי ישראל שאינם נכללים באמור בפסקה (1), יובאו לדיון בפני ועדת המשנה אשר תיתן את המלצתה למועצה; :: (3) המלצת הרשות והמלצת ועדת המשנה יישלחו לכל חברי המועצה. אם לא תתקבל במזכירות המועצה התנגדות של חברי המועצה להמלצות בתוך 14 ימים מיום משלוח ההמלצות, הדבר יהווה את אישור המועצה; :: (4) אם תתקבל במזכירות המועצה בתוך פרק הזמן האמור בפסקה (3) התנגדות להמלצה, תובא הבקשה לדיון במועצה. @ 2.26. תחולת החלטות המועצה על בעלי הסכמי חכירה פרטניים : חוכר המבקש למצות זכויות שבהסכם החכירה הפרטני אשר הוא צד לו המיטיבות ביחס להסדרים תקפים שנקבעו על ידי מועצת מקרקעי ישראל בהחלטותיה, לא יהיה זכאי להקלות ולתנאים מיטיבים לפיהם נוהגת הרשות על פי החלטות המועצה המאוחרות למועד תחילת החכירה, ויחולו עליו, לכל דבר ועניין, הוראות הסכם החכירה הפרטני. @ 2.27. דיווח (תיקון: 24.3.2025) : (א) ברבעון האחרון של כל שנה, הרשות תציג בפני המועצה דיווח על יישום הסכמים אסטרטגיים והסכמי פינוי כלכלי עליהם חתומה הרשות, ובכלל זה, יישום הסכמי פינוי מחנות צה"ל. במסגרת זו יוצגו המועדים המעודכנים לפינוי המתחמים כאמור, המצב התכנוני בהם, והיערכות הרשות לשיווקם לאחר הפינוי. : (ב) ברבעון האחרון של כל שנה, הרשות תציג בפני המועצה דיווח על בקשות שהוגשו לרשות להקצאת קרקע לתשתיות לאומיות ובכלל זה, תשתיות אנרגיה, תשתיות מים ותשתיות תחבורה ובכלל זה הקצאות שבוצעו בפועל על ידי הרשות. : (ג) בסוף כל רבעון, הרשות תציג בפני המועצה דו"ח מקיף אודות העסקאות שבוצעו במקרקעי ישראל ברבעון שחלף, הן במכרז והן בפטור ממכרז, בהתאם לפירוט שלהלן: ::: '''מכרז:''' ::: 1. '''מספר מכרז''' ::: 2. '''סוג מכרז''' ::: 3. '''ייעוד מכרז''' ::: 4. '''מרחב ברשות מקרקעי ישראל''' ::: 5. '''יישוב וסמל ישוב''' ::: 6. '''היקף יחידות הדיור במסגרת המכרז''' ::: 7. '''תוצאות המכרז בחלוקה לפי מתחמים''' ::: '''פטור ממכרז:''' ::: 1. '''סוג עסקה (לרבות פירוט האם מדובר בזכות ייזום, בעסקת שיוך או לחלופין בעסקת הקניית בעלות)''' ::: 2. '''ייעוד העסקה''' ::: 3. '''מרחב ברשות מקרקעי ישראל''' ::: 4. '''יישוב וסמל ישוב''' ::: 5. '''היקף יחידות הדיור במסגרת העסקה''' : (ד) בנוסף להוראות להוראות המצוינות בסעיפים לעיל, הרשות תציג בפני המועצה דו"ח מקיף אודות הקצאות הקרקע שבוצעו במקרקעי ישראל בהתאם לפירוט שבסעיף (2) לעיל לגבי השנים 2023-2024. : (ה) כלל ההגדרות בהחלטה זו יתאמו את ההגדרות אשר מופיעות בהחלטת ממשלה 735 מיום ה-6 ביולי 2023, שעניינה "יעדי תכנון, שיווק ועסקאות בתחום הדיור לשנת 2023". == פרק 3: תכנון, פיתוח ושמירה על מקרקעי ישראל - יצירה ושמירה על עתודות קרקע __NOSUB__ == === 3.1. תכנון במקרקעי ישראל <עוגן פרק 3.1> __NOTOC__ === @ 3.1.1. תכנון שטחים : רשות מקרקעי ישראל תהא שותפה פעילה בהכנת תוכניות עם הרשויות המקומיות, באותן קרקעות שהיא מנהלת, על מנת להבטיח את ניצול הקרקעות במידה מרבית. @ 3.1.2. ייצוג בוועדות תכנון : הרשות תיוצג, על פי חוק, בוועדות התכנון השונות (מחוזיות, מיוחדות וכו') הקובעות את ייעוד הקרקעות. @ 3.1.3. תכנון שטחים לבניית שיכונים ציבוריים : השטחים הדרושים לשם בניית שיכונים ציבוריים הכלולים במסגרת מדיניות הממשלה, תקציב המדינה ובדברי ההסבר של התקציב, יתוכננו ויפותחו על ידי משרד הבינוי והשיכון, בהתאם להסכם העבודה אשר אושר על ידי מועצת מקרקעי ישראל ביום 25.8.1969. === 3.2. פיתוח במקרקעי ישראל <עוגן פרק 3.2> __NOTOC__ === @ 3.2.1. הגדרות : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "ועדת מיזמים" - ועדה לעניין מיזמים העוסקים בעיקר בתיירות ובתעסוקה המורכבת מנציג משרד האוצר, נציג אגף תקציבים, מנהל אגף הנדסה ופיתוח ברשות מקרקעי ישראל ונציג היועץ המשפטי ברשות מקרקעי ישראל ונציג משרד הכלכלה והתעשייה או התיירות, במקרים הרלוונטיים, המפורטים [[פרק זה|בפרק משנה זה]]. :- "שטח ציבורי פתוח" - שטחים ציבוריים פתוחים, גנים ציבוריים ושטחים פתוחים אחרים המיועדים לשימוש הציבור. :- "משרדי ממשלה" - רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון, משרד הכלכלה, משרד התיירות. @ 3.2.2. פיתוח במקרקעי ישראל על ידי הרשויות המקומיות : (א) ככלל, רשויות מקומיות יבצעו את הפיתוח במימון אגרות והיטלים בהתאם לחוקי עזר המאושרים על ידי משרד הפנים. : (ב) הרשות המקומית תהיה האחראית הבלעדית לכל הכרוך בביצוע עבודות הפיתוח לרבות תכנון מפורט לתשתית ציבורית במיזם. @ 3.2.3. פיתוח במקרקעי ישראל על ידי המדינה : (א) מיזמים לפיתוח תשתיות ציבוריות יידונו ויאושרו על ידי הוועדה לתכנון ופיתוח, בהתאם לסמכויותיה [[פרק 3.8|בפרק משנה 3.8]]. : (ב) במקרים שבהם הוכחה יכולת הנדסית ביצועית נמוכה של הרשות המקומית ו/או חוקי העזר המאושרים לרשות המקומית אינם מאפשרים כיסוי תקציבי למיזם בייעוד מגורים, יבוצעו עבודות הפיתוח לרשויות מקומיות על ידי רשות מקרקעי ישראל ו/או משרד הבינוי והשיכון. : (ג) במיזמים העוסקים בעיקר בתיירות ובתעסוקה שבהם תקבע ועדת המיזמים כי נדרשת מעורבות ממשלתית בפעילות הפיתוח, יבוצע הפיתוח על ידי משרד הכלכלה והתעשייה או משרד התיירות או רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון בהתאם לייעוד המיזם. במידת הצורך, יזומנו נציגי משרד התיירות או משרד הכלכלה והתעשייה, או משרד הבינוי והשיכון לפי העניין, לדיוני ועדת המיזמים. @ 3.2.4. פיתוח במקרקעי ישראל על ידי הרשויות המקומיות באמצעות גביית הוצאות פיתוח על ידי רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון : (א) רשויות מקומית, אשר הוכיחו, כי יש ביכולתן לבצע את עבודות הפיתוח וחוקי העזר מאפשרים כיסוי תקציבי למיזם, אך נדרשת הקדמת מימון על ידי רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון, יחתמו על הסכם פיתוח תשתיות עם רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון, להסדרת גבייה מראש של הוצאות פיתוח, בסכום שלא יעלה על סך היטלי הפיתוח, והכל בכפוף לאישור הוועדה לתכנון ופיתוח. : (ב) במקרים שבהם אין לרשות המקומית חוקי עזר מעודכנים המאפשרים כיסוי תקציבי למיזם, רשאית הוועדה לתכנון ופיתוח לאשר, כי פיתוח המיזם יבוצע על ידי הרשות המקומית באמצעות גביית הוצאות פיתוח מראש על ידי רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון לפי העניין, וזאת בהיקף אומדן עלויות פיתוח הנדרש לביצוע המיזם (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - תקציב המיזם). : (ג) הוועדה לתכנון ופיתוח תקבע הוראות בדבר מרכיבי תקציב המיזם, כגון: עמלת ניהול ופיקוח של הגורם המפתח, תעריפי תכנון, מחירון עבודות הפיתוח ומפתחות למימון ביצוע שטחי ציבור פתוחים. כללים כאמור יהיו אחידים לרשות מקרקעי ישראל ולמשרד הבינוי והשיכון. : (ד) הוועדה לתכנון ופיתוח תאשר את תקציב המיזם על סמך תכנון ארעי באמצעות רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון או מי מטעמם. : (ה) הרשות המקומית תפתח חשבון בנק מיוחד למיזם, אשר בו ינוהלו כל התקבולים וההוצאות. כמו כן, תקיים הרשות המקומית שקיפות מלאה על כל פעילויותיה במיזם ותאפשר לרשות מקרקעי ישראל או למשרד הבינוי והשיכון או למי מטעמם לבקר את כל פעילויותיה לרבות פיקוח על ניהול החשבון. : (ו) האחריות הכוללת לנעשה באתר, לרבות איכות הביצוע, עמידה בהתחייבויות בתחום התשתית כלפי יזמים אחרים, בטיחות וכיוצא בזה, תחול באופן מלא על הרשות המקומית. @ 3.2.5. מימון ביצוע שטחי ציבור פתוחים עבור יחידות דיור למגורים : לעניין [[סעיף 3.2.2]], בנוסף לאגרות והיטלי פיתוח על פי חוקי העזר שאושרו לרשויות המקומיות על ידי משרד הפנים, במקרים שבהם אין חוקי עזר או היטל למימון גינות ציבוריות או שטחי ציבור פתוחים, יגבו רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון, לפי העניין, סכומים נוספים עבור ביצוע פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים בהתאם לתעריפים הבאים: :: {| ! שיפוע קרקע !! תשלום ליחידת דיור |- | 8%-0% || 10,000 |- | 13%-8% || 11,000 |- | 20%-13% || 13,000 |- | למעלה מ-20% || 15,000 |} : הסכומים המפורטים בטבלה נכונים וצמודים למדד תשומות לבנייה למגורים כפי שפורסם לחודש אוקטובר 2010. @ 3.2.6. הסכמים שנחתמו לפני 10.10.2018 : הסכמי פיתוח תשתיות והסכמי הגג שנחתמו לפני 10.10.2018 אשר מבוססים על החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1434 יוותרו בתוקפם ללא שינוי. === 3.3. שדרוג תשתיות בשכונות ותיקות - ישן מול חדש <עוגן פרק 3.3> __NOTOC__ === @ 3.3.1. שדרוג תשתיות בשכונות הוותיקות - "ישן מול חדש" (תיקון: 24.9.2020) : (א) רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון יסייעו בשדרוג התשתיות הקיימות בשכונות שהוקמו לפני 31.12.2000 (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - שכונות ותיקות) ביישובים עירוניים, ששנת יסודן על פי נתוני הלמ"ס הוא עד יום 31.12.1992 (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - המועד הנקוב). בכל שנה קלנדרית החל מ-31.12.2014 תתווסף שנה נוספת למועדים האמורים. : (ב) סיוע רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון בשדרוג תשתיות בשכונות הוותיקות, יבוצע באמצעות התקבולים שיתקבלו משיווק קרקעות לבנייה למגורים במסגרת מכרזים פומביים ו/או הקצאות קרקע ראשוניות המפורסמים על ידי רשות מקרקעי ישראל ו/או משרד הבינוי והשיכון. : הסיוע יחול בכל הקרקע שבניהול רשות מקרקעי ישראל. @ 3.3.2. עלויות הפיתוח הנוספות (תיקון: 9.3.2023) : לעניין [[פרק זה|פרק משנה זה]]: "עלויות הפיתוח הנוספות" - עלויות הפיתוח המוטלות על היזם בנוסף לעלויות הפיתוח החלות על הקרקע, והמיועדות לשדרוג התשתיות הקיימות בשכונות ותיקות בתחום הרשות המקומית, לרבות הקמת/שיפוץ/שדרוג מבני ציבור, ושיפוץ חזיתות בהתאם [[לסעיף 3.3.6(ב)]]. הרשות תהיה רשאית לעשות שימוש בעלויות הפיתוח הנוספות גם לצורך ביצוע עבודות כאמור בכלל העיר וזאת באישור משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל. @ 3.3.3. חישוב עלויות הפיתוח הנוספות : חישוב עלויות הפיתוח הנוספות (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - תעריף ישן מול חדש) יבוצע כלהלן: : {| ! {{מוקטן|עמודה 1}} !! {{מוקטן|עמודה 2}} !! {{מוקטן|עמודה 3}} !! {{מוקטן|עמודה 4}} !! {{מוקטן|עמודה 5}} !! {{מוקטן|עמודה 6}} |- ! ** ערך קרקע !! הערכת חלף היטל ההשבחה הצפוי בשקלים חדשים ליחידת דיור !! תעריף ישן מול חדש - תעריף בסיס !! תוספת תמריץ שיווק לרשות המקומית !! תוספת תמריץ לרשויות המקומיות בהסכם גג !! יחידות דיור קטנות ((-)) [[תקנה 6 לתקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|תקנה 2(9)(א)(1) לתקנות התכנון והבניה (סטייה נכרת מתוכנית)((,)) התשס"ב-2002]] |- | עד 120,000 || 14,500 || 7,200 || 3,800 || 1,000 || 3,000 |- | 120,001 - 215,000 || 14,501 - 26,000 || 6,000 || 2,500 || 1,000 || |- | 215,001 - 310,000 || 26,001 - 37,000 || 5,000 || 1,000 || 1,000 || |- | 310,001 - 380,000 || 37,001 - 46,000 || 3,600 || || 500 || |- | 380,001 ויותר || 46,001 ויותר || 2,400 || || 500 || |} : * הסכומים הנזכרים הינם בשקלים חדשים ומוצמדים למדד תשומות הבנייה הידוע לתאריך 15.06.2014. : ** לעניין סעיף זה, ערך קרקע ליחידת דיור (כמפורט בעמודה 1 בטבלה) בשקלים חדשים לאחר הפחתת הנחת אזור לעסקאות הקצאת קרקע בפטור ממכרז, ללא מע"מ וללא הוצאות פיתוח. @ 3.3.4. תנאים לקבלת תוספת תמריץ שיווק לרשות מקומית (תיקון: 9.3.2023, 12.6.2023, 24.3.2025) : (א) רשות מקומית תהיה זכאית לתעריף בסיס, כמפורט [[סעיף 3.3.3|בטבלה בסעיף 3.3.3]] וכן לתוספת תמריץ שיווק, כמפורט [[סעיף 3.3.3|בטבלה בעמודה 4]] (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - הטבלה) בכפוף לחתימתה על כתב התחייבות בנוסח שיועבר לה על ידי רמ(("))י או המשרד, לפי הענין, במסגרתו תתחייב כי תתמוך בשיווק כלל יחידות הדיור הכלולות בתכניות התקיפות, וזאת עד למועד פרסום חוברות המכרזים. : (ב) רשות מקומית אשר תחתום על "הסכם גג", תקבל את תעריף הבסיס, תוספת תמריץ שיווק, כמפורט [[3.3.3|בטבלה בעמודה 4]], ותוספת תמריץ לרשויות מקומיות בהסכם גג, כמפורט [[3.3.3|בטבלה בעמודה 5]], לכל יחידת דיור אשר תשווק בפועל. : (ג) כל הסכומים [[שבסעיף 3.3.3]] ייקבעו על פי שומה לגבי ערך הקרקע ולגבי חלף היטל ההשבחה הצפוי. : (ד) השומה תעמוד בתוקפה עד תום 3 שנים ממועד עריכתה. : (ה) בתום 3 שנים ממועד עריכת השומה, תיערך שומה חדשה, ובהתאם יעודכנו עלויות הפיתוח הנוספות לגבי יתרת יחידות הדיור שטרם שווקו. : (ו) אם בשיווק הראשון לא נקבעו זוכים או שמחירי הקרקע בשיווק הראשון נמוכים ביותר מ-30% ממחיר הקרקע בשומה, תיבחן אפשרות לעדכון השומה. שינוי בערך הקרקע, אם ייעשה, יחול רק על שיווקים עתידיים. : (ז) השומה תשמש אך ורק לצרכי האמור [[פרק זה|בפרק משנה זה]], ולא תשמש לכל צורך אחר, לרבות לאומדנים שאותם עורכת הרשות לצורך עריכת מכרזי שיווק והיא לא תהווה מדד כלשהו לגבי ערך הקרקע הצפוי במכרזי שיווק. : (ח) בעד כל יחידת דיור נוספת לפי [[תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|תקנות התכנון והבניה (סטייה ניכרת מתוכנית)((,)) התשס"ב-2002]], יינתן סכום של 3,000 שקלים חדשים בהתקיים שני התנאים הבאים: :: (1) החלטה תקיפה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה או המלצה של מהנדס הרשות המקומית שלפיה הם תומכים עקרונית בתוספת מלוא יחידות הדיור לפי [[תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|תקנות התכנון והבניה (סטייה נכרת מתוכנית)((,)) התשס"ב-2002]]. על סמך ההחלטה או ההמלצה ובנייה כאמור, ייגבו הוצאות פיתוח בסך כאמור בסעיף קטן 3.3.4(י) מהיזמים בעת שיווק הקרקע; :: (2) העברת הכספים לרשות המקומית תתבצע לאחר מתן היתרי בנייה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, הכוללים את תוספת יחידות הדיור [[תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|ש((ב))תקנות התכנון והבניה (סטייה נכרת מתוכנית), התשס"ב-2002]]. :: התוספת לפי סעיף קטן זה תחול גם על מכרזים בשיטת מחיר למשתכן, מחיר מטרה וכל מסלול אחר של שיווק שיאושר. : (ט) עלויות הפיתוח הנוספות שייגבו על פי האמור [[פרק זה|בפרק משנה זה]] ירוכזו בקופה נפרדת, שתנוהל במשרד הבינוי והשיכון או ברשות מקרקעי ישראל בהתאמה. עלויות הפיתוח הנוספות יועברו לרשות המקומית בכפוף לחתימתה על כתב התחייבות כמפורט בסעיף 3.3.4(א) לעיל, בשתי פעימות שוות; הראשונה כנגד פתיחת חשבון לתקציב בלתי רגיל (תב"ר) ייעודי מאושר ברשות המקומית ששימושיו עונים לשימושים המותרים על פי [[פרק זה|פרק משנה זה]], השניה לאחר השלמת 40% מביצוע המטלות בתב"ר. @ 3.3.5. תנאים ואישורים נדרשים (תיקון: 9.3.2023) : תשלומים שיועברו על ידי רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון, על פי האמור [[פרק זה|בפרק משנה זה]], ישמשו למטרות שיוגדרו בהתאם למפורט [[בסעיף 3.3.6(א)]]. @ 3.3.6. הקצאת עלויות הפיתוח הנוספות (תיקון: 9.3.2023) : (א) רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, בתיאום עם משרד האוצר, יעדכנו במידת הצורך את נוהל רשות מקרקעי ישראל לעניין שדרוג תשתיות בשכונות הוותיקות ישן מול חדש, רשימה סגורה של מטרות אפשריות לכספים בקופת המיזם והוראות והסדרים בדבר העברת הכספים מקופת המיזם לרשות המקומית או לקבלני ביצוע מטעמה. : (ב) שיפוץ חזיתות יאושר כאשר העבודות יתרמו לשיפור פני העיר. :: שיפור פני העיר ישרת את כלל הציבור, מלבד דיירי הבניינים, לפי תבחינים שוויוניים, בשקיפות מלאה ובאישור מועצת העיר, ובלבד שמרבית הבניינים שבהם יבוצע שיפוץ חזיתות יהיו בנייני מגורים. : (ג) המיזמים שאותם תבקש הרשות המקומית להכליל במסגרת [[פרק זה|פרק משנה זה]] יובאו לאישור רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון ויידונו בכפוף\ להוראות סעיף 3.3.6(א). : (ד) נקבע בשומת רשות מקרקעי ישראל כי ערך הקרקע הוא אפס, יתקצב משרד הבינוי והשיכון את עלויות הפיתוח הנוספות, במישרין, על פי אמות המידה ונוהלי משרד הבינוי והשיכון, ובכפוף למגבלות התקציב. @ 3.3.7. רשויות מקומיות החולקות חלף היטל השבחה עם מועצות אזוריות או מקומיות (תיקון: 9.3.2023) : רשויות מקומיות החולקות את חלף היטל ההשבחה עם מועצות אזוריות או מועצות מקומיות, יהיו זכאיות לעלויות הפיתוח הנוספות בהתאם לחלקן היחסי בחלף היטל ההשבחה ששולם על ידי רשות מקרקעי ישראל. @ 3.3.8. קדם מימון (תיקון: 9.3.2023) : רשויות מקומיות אשר תומכות בשיווק ושיש צפי לשיווק עד שנה מיום אישור התוכנית, יוכלו לקבל קדם מימון בכפוף לאישור הועדה לתכנון ופיתוח כהגדרתה [[בסעיף 3.8.1]]. @ 3.3.9. תחולה : (א) [[פרק זה|פרק משנה זה]] לא יחול על יחידות דיור שפורסמו לשיווק ומועד הגשת ההצעות למכרז חלף או יחידות דיור ששווקו לפני ה-8.11.2015. : (ב) [[פרק זה|פרק משנה זה]] יחול על שיווק עתידי של תוכניות בייעוד מגורים, באמצעות מכרז או באמצעות פטור ממכרז שבהן קיימות 30 יחידות דיור ומעלה. @ 3.3.10. מס ערך מוסף (תיקון: 24.3.2025) : על עלויות הפיתוח הנוספות בהתאם [[פרק זה|לפרק משנה זה]], אשר ייגבו באמצעות התקבולים שיתקבלו משיווק קרקעות לבנייה למגורים במסגרת מכרזים פומביים או הקצאות קרקע ראשוניות המפורסמים על ידי רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון יתווסף מס ערך מוסף כדין. @ 3.3.11. ניתוח גובה השמאויות (תיקון: 24.3.2025) : בתום שנה מיום 8.11.2015, צוות משותף לרשות מקרקעי ישראל, משרד השיכון ומשרד האוצר ינתח את גובה השמאויות הממוצעות במהלך השנה שחלפה. במידה וערך הקרקע ירד ב-20% תיבחן האפשרות לתיקון קבוצות שווי הקרקע ויביא העניין במידת הצורך לדיון נוסף במועצת מקרקעי ישראל((.)) === 3.4. מימון ביצוע מבני ציבור - הוצאות פיתוח נוספות (הוראת שעה) <עוגן פרק 3.4> __NOTOC__ === @ 3.4.1. הגדרות (תיקון: 12.6.2022, 18.7.2023) : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "הוצאות פיתוח נוספות" - עלויות הפיתוח המוטלות על היזם בנוסף לעלויות הפיתוח החלות על הקרקע, והמיועדות לביצוע מבני ציבור; :- "מבני ציבור חובה" - מוסדות חינוך קדם יסודי, על יסודי, חינוך מיוחד - משרד החינוך; :- "מבני ציבור רשות" - מעונות יום, בתי תפילה, מקוואות, מעונות - משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מתנ"ס, מועדון נוער, אולם או מגרש ספורט, ספרייה, תחנה לבריאות המשפחה, אודיטוריום, אולם מופעים, בריכת שחיה, אולם תרבות, קונסרבטוריון, משרדים ראשיים של רשויות מקומיות; :- "מכפיל גודל משק בית" - היחס בין גודל משק הבית הממוצע בישוב לבין הממוצע הארצי של גודל משק בית, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. @ 3.4.2. גביית הוצאות פיתוח נוספות (תיקון: 12.6.2022) : (א) בנוסף להיטלי הפיתוח שאושרו לרשויות המקומיות על ידי משרד הפנים, או עלויות הפיתוח כפי שאושרו על ידי הוועדה לתכנון ופיתוח, לפי העניין, יגבו משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל, לפי העניין, הוצאות פיתוח נוספות, בהתאם לתעריפים המפורטים [[סעיף 3.4.4|בטבלה שבסעיף 3.4.4]] (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - הטבלה). : (ב) הוצאות פיתוח נוספות, כמפורט [[סעיף 3.4.4|בטבלה]], ייגבו לגבי יחידות אשר ישווקו במכרזי מחיר מטרה, בהתאם להוראות [[פרק 4.7|פרק משנה 4.7]] לגבי יחידות אשר ישווקו בשיטות מכרז אחרות ייגבו, הוצאות הפיתוח המפורטות [[סעיף 3.4.4|בטבלה]] למעט [[סעיף 3.4.4|שורות 7 ו-11]], וביחס לשורה 3 עד 5,000 שקלים חדשים בלבד. @ 3.4.3. תשלומים עבור מבני ציבור : רשות רשות מקומית אשר קיבלה או צפויה לקבל, תשלומים עבור מבני ציבור רשות או חובה, בסכומים אשר מעבר לקבוע [[פרק 3.2|בפרק משנה 3.2]], או [[פרק 3.5|בפרק משנה 3.5]], או בהתאם [[page:2014_des1535|לסעיפים 2 ו-3 להחלטת ממשלה מספר 1535 (דר/45) מיום 3.4.2014]], תהיה זכאית לקבל תשלומים עבור מבני ציבור רשות בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] בניכוי הסכומים שקיבלה אשר הם מעבר לסכומים שהייתה זכאית בהתאם לקבוע [[פרק 3.2|בפרק משנה 3.2]] או לקבוע [[פרק 3.5|בפרק משנה 3.5]]. @ 3.4.4. מימון וקביעות הוצאות הפיתוח הנוספות (תיקון: 18.7.2023) : מימון וקביעת הוצאות פיתוח נוספות עבור מבני ציבור רשות {| ! 1 ! colspan="2" | הכנסות מחלף היטל השבחה (ש"ח\יח"ד בממוצע) !! 0–14,400 !! 14,401–25,800 !! 25,801–37,200 !! 37,201–45,600 !! 45,601 ומעלה |- ! 2 | colspan="2" | ערך קרקע בשקלים חדשים, ללא מע"מ, לאחר הפחתת הנחת איזור לעסקאות הקצאת קרקע בפטור מממכרז, וללא הוצאות פיתוח שאינן כוללות את הוצאות פיתוח הנוספות כמפורט. || 0–120,000 || 120,001–215,000 || 215,001–310,000 || 310,001–380,000 || 380,001 - ומעלה |- ! 3 | colspan="2" | הוצאות פיתוח נוספות בעד מבני ציבור רשות (ש"ח ליח"ד) || 8,000 || 7,100 || 6,300 || 5,000 || 5,000 |- ! 4 | colspan="2" | תוספת לרשויות מקומיות באיזור עדיפות לאומית (ש"ח ליח"ד) || 6,000 || 3,500 || 3,000 || 2,500 || 2,500 |- ! 5 | colspan="2" | תוספת ליחידות הכלולות במסגרת הסכמי גג (ש"ח ליח"ד) || 4,000 || 4,000 || 4,000 || 4,000 || 4,000 |- ! 6 | colspan="2" | תוספת בעד יישובים באשכולות פריפריאליים 1–4 שאינם באיזור עדיפות לאומית (ש"ח ליח"ד) || 5,000 || 2,000 || 1,000 || 0 || 0 |- ! 7 | colspan="2" | תוספת גודל ליח"ד שאינן צמודות קרקע (תוספת ב-% לכל מ"ר מעל 90 מ"ר - ועד 150 מ"ר, שטח ממוצע לדירה), ביחס לסך התוספות המגיעות ליח"ד על פי שורות 3+4+5+6 || 0.5% || 0.5% || 0.5% || 0.5% || 0.5% |- ! 8 | colspan="2" | תוספת לישובים באשכולות סוציו - אקונומיים 1–4 (ש"ח ליח"ד) || 1,400 || 1,400 || 1,400 || 1,400 || 1,400 |- ! 9 | colspan="2" | תוספת בשל הגדלה משמעותית ביחס למספר משקי הבית הקיימים בישוב (ש"ח ליח"ד), על פי האמור [[בסעיף 3.4.5(ה)]] || 1,000 || 1,000 || 1,000 || || |} : הסכומים המצוינים בטבלה הינם בשקלים חדשים וצמודים למדד תשומות הבנייה שהתפרסם ביום 15.06.2014. @ 3.4.4א. תוספת מימון (תיקון: 12.6.2022, 18.7.2023) : (1) נוסף על המימון הכלול [[בסעיף 3.4.4]], רשות מקומית תהא זכאית לתוספת מימון כמפורט להלן, בכפוף לשיווק יחידות הדיור ולנהלי הרשות ומשרד הבינוי והשיכון: {| ! ערך קרקע ליח"ד - בש"ח ללא מע"מ !! 0–40,000 !! 40,000–120,000 !! 120,000–215,000 !! 215,000–310,000 !! 310,000–380,000 |- | תוספת מימון || 10,000 || 8,000 || 6,000 || 4,000 || 2,000 |} :: *הסכומים במונחי מדד תשומות הבניה למגורים 01/2023. : (2)(א) לסכום התקצוב הכולל [[שבסעיפים 3.4.4]], 3.4.4א [[ו-3.4.6]] יתווסף מכפיל גודל משק בית אשר יהווה מקדם הכפלה, שלא יפחת מ-1 ולא יעלה על 2.5 בהתאם לנוסחה שלהלן: ::: גודל משק בית ממוצע בשכונה, לחלק ל-גודל משק בית ממוצע ארצי. :: (ב) במקרים בהם השכונה המשווקת מהווה חלק מיישוב הומוגני, גודל משק הבית יחושב בהתאם לנוסחה שלהלן: ::: גודל משק בית ממוצע יישובי לחלק ל-גודל משק בית ממוצע ארצי. :: (ג) במקרים בהם השכונה המשווקת נמצאת ביישוב לא הומוגני, הכללים לקביעת גודל משק בית ייקבעו על ידי משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל, בהסכמת אגף התקציבים בהתאם לצביון השכונות המתוכנן וככל הניתן, בהתחשב בהיבט התכנוני של השכונות. :: (ד) גודל משק בית ממוצע בשכונה, גודל משק בית ממוצע יישובי, וגודל משק בית ממוצע ארצי - ייקבעו לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. : (3) במכרז בו לא הוכרז על זוכה, בסמכות רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון להפחית את תוספת המימון, על מנת להבטיח את הצלחת המכרז בשיווק חוזר. : (4) (((נמחק).)) : (5) (((נמחק).)) : (6) (((נמחק).)) @ 3.4.5. יישום (תיקון: 23.5.2021, 12.6.2022, 18.7.2023, 24.3.2025) : (א) סיוע רשות מקרקעי ישראל ו/או משרד הבינוי והשיכון בהקמת מבני ציבור רשות, יבוצע בהתאם להוראות סעיף קטן (ו), באמצעות התקבולים שיתקבלו משיווק קרקעות לבנייה במסגרת מכרזים פומביים ו/או הקצאות קרקע ראשוניות המפורסמים על ידי רשות מקרקעי ישראל ו/או משרד הבינוי והשיכון. :: הסיוע יחול בכל מקרקעי ישראל. : (ב) לקביעת הכנסה ממוצעת ליחידת דיור מחלף היטל השבחה, יילקחו בחשבון ההכנסות בעבור יחידות למגורים, דיור מוגן, שטחי מסחר, תעסוקה ומלונאות המצויים בתוך תוכניות למגורים על פי המפתח המפורט בפסקאות (1) עד (3): :: (1) יחידת דיור מלונאות - מספר חדרי מלון, שוות ערך ל-30% מיחידות דיור למגורים. החיוב ייקבע בהתאם למדרגות החיוב למגורים; :: (2) כל 300 מ"ר של שטח מבונה עיקרי במסחר ותעסוקה שווה ערך ל-1 יחידת דיור אקוויוולנטית; :: (3) יחידת דיור מוגן שוות ערך ל-50% מיחידת דיור למגורים. החיוב ייקבע בהתאם למדרגות החיוב למגורים. : (ג) תנאי לקבלת תוספת כמפורט [[3.4.4|בשורה 7 בטבלה]] הוא תמיכה עקרונית מראש בכתב של ראש הרשות המקומית או מהנדס הרשות המקומית ליצירת דירות קטנות בהתאם [[תקנה 4 לתקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|לתקנה 9 לתקנות התכנון והבנייה (סטייה נכרת מתוכנית), התשס"ב-2002]]. : (ד) במקרה שלפי הסכם שנחתם לפני תאריך 1.1.2015 צריכה הרשות המקומית שבתחומה מתבצע השיווק, להעביר חלק מהכנסות חלף היטל השבחה לרשות מקומית אחרת, הנתון הקובע לעניין המימון לביצוע מבני ציבור יהיה הכנסות חלף היטל ההשבחה הנותר בידי הרשות המקומית לאחר העברת הסכום המוסכם לרשות המקומית האחרת. : (ה) תוספת, בעבור הגדלה משמעותית ביחס למספר משקי הבית הקיימים ביישוב, [[3.4.4|שורה 9 בטבלה]], תינתן בהתקיים התנאים המצטברים הבאים: :: (1) יישוב שבו מספר יחידות הדיור ביישוב הקיים, על פי נתוני הלמ"ס, לפני שיווקן של התוכניות החדשות, עולה על 401 יחידות דיור; :: (2) התוכניות החדשות הגדילו את מספר יחידות הדיור ביחס למשקי הבית הקיימים ביישוב בלמעלה מ-100%; :: (3) הרשות המקומית תתמוך בשיווק התוכנית על פני תקופת זמן של עד שלוש שנים מיום אישור התוכנית. : (ו) הכללים לגביית הוצאות הפיתוח הנוספות והעברתן לרשות המקומית: :: (1) ערכי הקרקע [[3.4.4|שבשורה 2 בטבלה שבסעיף 3.4.4]], ייקבעו על פי שומה שתתייחס לכל הקרקעות המצויות בתחומי תוכנית אחת, ובהתאם להנחיות שתקבע רשות מקרקעי ישראל; :: (2) הרשות המקומית תתחייב כי במידה ויחוקק חוק עזר למבני ציבור תהא זכאית לגבות מהזוכה לא יותר מההפרש שבין החיוב לפי חוק העזר לבין הסכומים שישולמו לה בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]; :: (3) המימון ישמש לביצוע מבני ציבור רשות בהתאם לכללי תקן מבני ציבור - "תקן ברודט" (להלן בסעיף זה - תקן ברודט), ויוכל לשמש, בהיקף של עד 50% מגובה המימון, גם לביצוע, שדרוג, או שיפוץ מבני ציבור חובה המיועדים לשרת, במישרין או בעקיפין, את יחידות הדיור הכלולות בתוכניות החדשות (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - מבני ציבור); :: (4) על אף האמור, רשות מקומית רשאית לבנות מבני ציבור שלא בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]], וזאת בכפוף לאישור רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון, לפי העניין, ובלבד שהרשות המקומית הציגה את מלאי מבני ציבור הרשות שבתחומה; :: (5) הוצאות הפיתוח הנוספות שייגבו במיזם מסוים, לרבות תקצוב משלים כאמור לעיל, אם יידרש, ירוכז בקופה נפרדת שתנוהל במשרד הבינוי והשיכון או ברשות מקרקעי ישראל בהתאם לאותו מיזם (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - קופת מבני ציבור המשויכת למיזם מסוים) התקציב יועבר לרשות המקומית כנגד פתיחת חשבון לתקציב בלתי רגיל (תב"ר) ייעודי מאושר ברשות המקומית ששימושיו עונים לשימושים המותרים על פי [[פרק זה|פרק משנה זה]], בהתאם לנהלים שיסוכמו מראש בין רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון לבין הרשות המקומית; :: (6) לסכומים המפורטים [[3.4.4|בטבלה שבסעיף 3.4.4]], יתווספו מרכיבי עלות, כמפורט [[3.4.6|בטבלה שבסעיף 3.4.6]]; :: (7) רשויות מקומיות אשר תומכות בשיווק שביחס אליו ייגבו הוצאות הפיתוח הנוספות ואשר קיים צפי לביצוע השיווק לא יאוחר משנה מיום אישור התוכנית, יוכלו לקבל קדם מימון על חשבון תקציב מבני הציבור בכפוף לאישור הוועדה לתכנון ופיתוח. : (ז) הוראות מעבר: :: (1) הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] יחולו על מכרזים, אשר המועד האחרון להגשת הצעות בהם הוא החל ממועד כניסת החלטה זו לתוקף. :: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1) רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון בהסכמת אגף תקציבים במשרד האוצר ובשיתוף חבר מועצה נציג הקק"ל, רשאים לקבוע כללים בדבר גבייה של 30,000 ₪ ליחידת דיור על ידי משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל, לגבי מכרזים שפורסמו על ידי הרשות בטרם כניסת החלטה זו לתוקף. :: (3) ביחס לרשויות מקומיות אשר חתמו הסכם גג בהתאם לקבוע [[פרק 3.5|בפרק משנה 3.5]], רשאית הוועדה לתכנון ופיתוח להחיל את תנאי [[פרק זה|פרק משנה זה]] ביחס לכל יחידות הדיור ששווקו בהתאם להסכם הגג. במקרה האמור ימומן ההפרש מתקציב רשות מקרקעי ישראל. @ 3.4.6. מרכיבי עלות נוספים : מרכיבי עלות נוספים - {| ! מס' סד' !! סעיף משנה !! colspan="3" | תוספות לפי "תקן ברודט" |- | rowspan="15" | 1 || א || rowspan="15" | אחוז שיפוע טופוגרפי || 0%-6% || 0.00% |- | ב || 6%-7% || 3.00% |- | ג || עד 8% || 4.00% |- | ד || עד 9% || 5.00% |- | ה || עד 10% || 7.00% |- | ו || עד 11% || 9.00% |- | ז || עד 12% || 11.00% |- | ח || עד 13% || 13.00% |- | ט || עד 14% || 14.00% |- | י || עד 15% || 15.00% |- | יא || עד 16% || 16.00% |- | יב || עד 17% || 17.00% |- | יג || עד 18% || 18.00% |- | יד || עד 19% || 19.00% |- | טו || עד 20% || 20.00% |- | rowspan="3" | 3 || א || rowspan="3" | סוגי קרקע ביסוס || אדמה כבדה קרקע תופחת || 4.00% |- | ב || סלעית ואינרטית, גילום חציבה || 6.00% |- | ג || מי תהום וביסוס מיוחד || 6.00% |- | rowspan="5" | 5 || || rowspan="5" | תוספת מרחק כפי שנקבעו בועדת עלות || || 0.00% |- | || || 5.00% |- | || || 6.00% |- | || || 8.00% |- | || || 24.00% |- | rowspan="3" | 7 || א || ציפוי אבן קשיח || צ. אבן מינימום 50% וקשיח 100% || 3.00% |- | ב || לקירות חוץ || ציפוי אבן מינימום 75% || 4.00% |- | ג || לפי תוכנית || ציפוי אבן 100% || 5.00% |- | 8 || || הסקה לישובים || בגובה מעל 600 מ' || 10.00% |- | 9 || || rowspan="2" | מיזוג אויר || אילת, טבריה, בית שאן (אזור ד') || 10.00% |- | 10 || || כולם למעט אזור ד' וזכאי הסקה || 2.00% |} === 3.5. עקרונות להסכמי גג עם רשויות מקומיות לצורך הסרת חסמי שיווק ופיתוח <עוגן פרק 3.5> __NOTOC__ === @ 3.5.1. הגדרות (תיקון: 25.4.2023) : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "הקרקע" - עתודות הקרקע המצויות בתחום שיפוטה של הרשות המקומית והמנוהלות על ידי רשות מקרקעי ישראל. :- "הוועדה לתכנון ופיתוח" – הוועדה לתכנון ופיתוח כהגדרתה [[בסעיף 3.8.1]]. :- "הסכם" או "הסכם גג" - הסכם בין רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון ובין רשות מקומית בדבר שיווק של קרקעות לבנייה למגורים, שנחתם לפי הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]. :- "מוסדות חינוך" - מוסדות חינוך מכל סוג ולכל אוכלוסיית יעד, אשר הקמתם מחויבת על פי פרוגראמות ותקני משרד החינוך. :- "מוסדות ציבור רשות" - מעונות יום, מקוואות, בתי כנסת, אולמות ספורט, מתנ"סים, ספריות ומגרשי ספורט. :- "תשתיות על" - התשתיות המשרתות את כלל תחום התוכנית או התוכניות שעליהן חל ההסכם, ולא מתחם מסוים בלבד בתחום התוכנית או התוכניות האמורות. :- "תשתיות צמודות" - תשתיות המצויות בשטח התוכנית או התוכניות שעליהן חל ההסכם, ומשרתות את אותן תוכניות בלבד, לרבות תשתיות מתקדמות למחזור ולסילוק פסולת, במידת האפשר, ולפי קביעת הרשות המקומית. :- "תשתיות תחבורתיות" - תשתיות תחבורה כגון מחלפים ועורקי תחבורה ראשיים, אשר מצויות, כולן או חלקן, מחוץ לגבולות התוכנית או התוכניות שעליהן חל ההסכם ואשר הקמתן היא תנאי לקידום התוכנית או התוכניות. @ 3.5.2. אפיון הרשויות המקומיות (תיקון: 12.6.2022, 20.11.2023) : (א)(1) הסכמי גג מפורטים ייערכו מול רשויות מקומיות אשר בתחומן קיימות תוכניות מפורטות בהיקף שלא יפחת מ-5,000 יחידות דיור, אשר ניתן להוציא מכוחן היתרי בנייה, או תוכניות כאמור אשר צפויות להיות מאושרות על ידי מוסדות התכנון המוסמכים לכך, בתוך לא יותר מ-18 חודשים ממועד חתימת ההסכם. :: (2) בסמכות הנהלת הרשות ומשרד הבינוי והשיכון לאשר חתימה על הסכם גג מול רשויות מקומיות אשר אוכלוסייתן מונה עד 30,000 תושבים ערב החתימה על הסכם הגג ובתחומן קיימות תוכניות, כאמור בסעיף קטן (1)(א), בהיקף שלא יפחת מ-4,000 יחידות דיור וזאת במקרים המצדיקים זאת, בהתחשב בין היתר במאפייני הרשות המקומית, גודלה, ושיעור גידול האוכלוסייה הצפוי כתוצאה מחתימה על הסכם הגג. : (ב)(1) הסכמי גג יערכו עם מועצות אזוריות, אשר בתחומן קיימות תוכניות, כאמור בסעיף קטן (1)(א), בהיקף שלא יפחת מ-850 יחידות דיור. :: (2) מועצה אזורית החתומה על הסכם גג תהא זכאית למימון עבור ישן מול חדש בהתאם להוראות [[פרק 3.3|פרק משנה 3.3]], וכן למימון נוסף עבור מבני ציבור בהתאם להוראות [[פרק 3.4|פרק משנה 3.4]] בהתאם למפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) להלן. לגבי מועצה אזורית כאמור, יחולו הוראות אלה חלף הוראות [[סעיפים 8.6.6]] [[סעיף 8.6.11|ו-8.6.11 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל]], ובלבד שסך התעריפים לא יפחת מן הסכומים הנקובים [[בסעיף 8.6.11]]. ::: (א) הסכם גג בהיקף של 850 עד 1,600 יחידות דיור יזכה ב-50% מהתעריפים הקבועים [[סעיף 3.3.3|בטבלה בסעיף 3.3.3]] ו-50% מהתעריפים הקבועים [[סעיף 3.4.4|בטבלה בסעיף 3.4.4]] ובתוספת המימון הקבועה [[בסעיף 3.4.4א]]. ::: (ב) הסכם גג בהיקף של 1,601 עד 2,500 יחידות דיור יזכה ב-75% מהתעריפים הקבועים [[סעיף 3.3.3|בטבלה בסעיף 3.3.3]] ו-75% מהתעריפים הקבועים [[סעיף 3.4.4|בטבלה בסעיף 3.4.4]] ובתוספת המימון הקבועה [[בסעיף 3.4.4א]]. ::: (ג) הסכם גג בהיקף של 2,501 עד 4,000 יחידות דיור יזכה ב-85% מהתעריפים הקבועים [[סעיף 3.3.3|בטבלה בסעיף 3.3.3]] ו-85% מהתעריפים הקבועים [[סעיף 3.4.4|בטבלה בסעיף 3.4.4]] ובתוספת המימון הקבועה [[בסעיף 3.4.4א]], ובכל מקרה התשלום לא יעלה על התעריפים הקבועים בסעיפים אלו. ::: (ד) הסכם גג בהיקף של 4,001 יחידות דיור ומעלה יזכה במלוא התעריפים הקבועים [[סעיף 3.3.3|בטבלה בסעיף 3.3.3]], ובמלוא התעריפים הקבועים [[סעיף 3.4.4|בטבלה שבסעיף 3.4.4]] ובתוספת המימון הקבועה [[בסעיף 3.4.4א]], ובכל מקרה התשלום לא יעלה על התעריפים הקבועים בסעיפים אלו. :: (3) ביישוב חקלאי בתחום מועצה אזורית החתומה על הסכם גג ניתן יהיה להקצות עד 30% ממגרשי המגורים בעדיפות לבעלי תעודת זכאות של מחוסרי דיור על פי התבחינים של משרד הבינוי והשיכון שהם בני מקום או בני יישוב כהגדרתם [[בסעיף 4.5.7]] בהתאם לחלוקה הבאה: ::: (א) 40% לפחות לבני המועצה האזורית; ::: (ב) עד 60% לבני היישוב. : (ג) ברשויות מקומיות ביישובי מיעוטים יערכו הסכמי גג מפורטים מול רשויות אשר בתחומן קיימות תוכניות, כאמור בסעיף (1)(א), בהיקף שלא יפחת מ-3,500 יחידות דיור. @ 3.5.3. תקציב המיזם : (א) סך השימושים במיזם לא יעלה על סך ההוצאות בו, וזאת בהתבסס על עיקרון משק כספי סגור. : (ב) הרשות המקומית תתחייב לבצע בעצמה את התכנון, עבודות הפיתוח ומבני הציבור למיזם, בהתאם להסכם הגג, ותתחייב לעמוד בלוחות הזמנים האמורים בו. : (ג) רשות מקרקעי ישראל תקצה קדם מימון לרשות המקומית על חשבון תקבולי השיווק, לצורך ביצוע עבודות התכנון בקרקע, עריכת אומדנים לעלויות הפיתוח, ביצוע תשתיות על ותשתיות צמודות ובעבור תקורות הרשות המקומית הנגזרות מכך. : (ד) תקציב המיזם, ובכלל זה קדמי מימון, יכלול מטלות הנכללות בתיק השיווק שעל פיו אושר התקציב, בהתאם להחלטת הוועדה לתכנון ופיתוח, כהגדרתן בהסכמים המפורטים שייחתמו, ואותן בלבד. : (ה) שינויים בתקציב המיזם יאושרו על ידי הוועדה לתכנון ופיתוח בהתאם לכללים הקבועים לעניין זה ברשות מקרקעי ישראל או במשרד הבינוי והשיכון, לפי העניין. : (ו) הרשות המקומית תישא בעלויות מימון המטלות החורגות מתקציב המיזם כאמור, בדרך של קיזוז הכספים המגיעים לה בעבור חלף היטל השבחה ו/או בדרך של קיזוז תשלומים המגיעים לה בעד ביצוע עבודות הפיתוח במסגרת ההסכם ו/או בדרך של השבת הכספים בפועל לרשות מקרקעי ישראל, והכול בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי של רשות מקרקעי ישראל. @ 3.5.4. קצב שיווק ולוח זמנים למתן היתרי בנייה (תיקון: 12.6.2022, 20.11.2023) : (א) רשות מקומית אשר חתמה על הסכם גג בהתאם [[לסעיף 3.5.2(א)]], תתחייב לאפשר שיווק קרקע בתחומה בקצב שלא יפחת מ- 2,000 יחידות דיור לשנה. מועצה אזורית אשר חתמה על הסכם גג בהתאם [[לסעיף 3.5.2(ב)]], תתחייב לאפשר שיווק יחידות דיור בתחומה בקצב שלא יפחת מ- 20% מכלל יחידות הדיור בשנה הראשונה שלאחר החתימה על הסכם הגג ו- 30% מכלל יחידות הדיור החל מהשנה השנייה ואילך. מסלולי השיווק ייקבעו על ידי המדינה. : (ב) הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תתחייב להיות ערוכה מקצועית לאשר בקשות להיתרי בנייה בתוך 90 ימים ממועד הגשת הבקשה. : (ג) הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תביע תמיכה עקרונית לאישור הקלות לצורך הגדלת מספר יחידות הדיור בתוכנית, אם יוגשו בקשות להקלות כאמור, והכול בכפוף לשיקול דעתה ובכפוף לכל דין. @ 3.5.5. תכנון וביצוע תשתיות על ותשתיות צמודות, ומקורות למימון הפיתוח : (א) ככלל, תשתיות העל והתשתיות הצמודות, הנדרשות לתוכנית הכלולה בהסכם גג, יתוכננו ויבוצעו על ידי הרשות המקומית ו/או מי מטעמה. : (ב) הרשות המקומית תתחייב לתכנן ולבצע את התשתיות הנדרשות בלוח הזמנים המתחייב ממועד שיווקן ואכלוסן של יחידות הדיור. : (ג) הקמת תשתיות העל והתשתיות הצמודות על ידי הרשות המקומית בהתאם להוראות חוקי העזר העירוניים תמומן על ידי אגרות והיטלים שתגבה לצורך כך הרשות המקומית, ולחילופין על ידי גביית משרד הבינוי והשיכון ו/או הרשות מהיזמים. @ 3.5.6. מוסדות חינוך : (א) מוסדות החינוך הנדרשים לתוכנית הכלולה בהסכם גג יתוכננו ויבוצעו על ידי הרשות המקומית. : (ב) הרשות המקומית תתחייב להשלים את הקמת מוסדות החינוך הנדרשים לתוכנית הכלולה בהסכם הגג, לא יאוחר ממועד אכלוס יחידות הדיור הכלולות בתוכנית הסכמי הגג, וזאת בכפוף לכך שמשרד החינוך, בתיאום עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יקצה מתוך התקציב המאושר של משרד החינוך, את התקציב הנדרש לרשות המקומית לצורך הקמת מוסדות החינוך כאמור, והכול בהתאם לתעריפי משרד החינוך הקבועים לעניין זה, ובהתאם ללוחות הזמנים הקבועים לשיווק ולאכלוס יחידות הדיור. אם ייווצר פער בין עלות הקמת מוסדות החינוך בפועל, לבין תעריפי משרד החינוך, ימומן הפער ממקורות הרשות המקומית, לרבות מחלף היטל השבחה והיטל השבחה. @ 3.5.7. התניות תחבורתיות : (א) מימון תשתיות התחבורה הנדרשות לצורך קידום התוכניות שיכללו בהסכמי הגג לפי הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - תשתיות התחבורה) יבוצע בהתאם להסכמות לעניין זה בין משרד האוצר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד הבינוי והשיכון והרשות. : (ב) לוחות הזמנים לתכנון וביצוע תשתיות התחבורה ייקבעו בהתאם ללוחות הזמנים לשיווק ובניית יחידות דיור הכלולות בהסכמי הגג. @ 3.5.8. מוסדות ציבור רשות : (א) הרשות המקומית תתחייב להשלים הקמת מוסדות ציבור רשות, הנדרשים לתוכנית הכלולה בהסכם גג, בהתאם לתקן ברודט, וזאת לא יאוחר ממועד אכלוס יחידות הדיור הכלולות בתוכנית שבהסכם גג. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית הרשות המקומית לבצע מוסדות ציבור שלא בהתאם לכללי תקן ברודט, וזאת בכפוף לאישורה של הוועדה לתכנון ופיתוח ובהתאם לכללים שייקבעו על ידה לעניין זה. : (ג) אם ייווצר פער בין עלות הקמת מבני הציבור בפועל ובין ההיטלים שייגבו על ידי הרשות המקומית לצורך הקמת מבני ציבור או הכספים שייגבו לצורך הקמת מוסדות ציבור על ידי משרד הבינוי והשיכון או הרשות מאת היזמים, ימומן פער זה מתוך ההכנסות שיתקבלו על ידי הרשות המקומית בעד היטל השבחה או חלף היטל השבחה. @ 3.5.9. בנייה בהיקף נרחב (תיקון: 24.3.2025) : לגבי הסכם גג שייחתם עם רשות מקומית הממוקמת באשכול פריפריאליות 6 ומטה בהתאם למדד הפריפריאליות של רשויות מקומיות אשר מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ואשר במסגרתו ישווקו למעלה מ-12,000 יחידות דיור (להלן בסעיף זה - הסכם הגג), יחולו הכללים הבאים: : (א) רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון יאפשרו סיוע נוסף בשדרוג התשתיות הקיימות בשכונות הוותיקות, מעבר לקבוע [[פרק 3.3|בפרק משנה 3.3]], וזאת באמצעות גביית עלויות פיתוח נוספות בעת שיווק קרקעות במסגרת מכרזים פומביים ו/או הקצאות קרקע ראשוניות המפורסמות על ידי רשות מקרקעי ישראל ו/או משרד הבינוי והשיכון, במתחמים הכלולים בהסכם הגג, בסכום מקסימלי של 3,500 שקלים חדשים ליחידת דיור. : (ב) הוראת [[סעיף 3.3.5(א)]], לא תחול לעניין הקצאת כספים מהכנסות רשות מקומית מחלף היטל השבחה לטובת שדרוג תשתיות קיימות. @ 3.5.9א. הסבת כספים (תיקון: 24.3.2025) : (א) לגבי הסכם גג שנחתם עם רשות מקומית עד מועד כניסת החלטה זו לתוקף ואשר במסגרתו ישווקו למעלה מ-8,000 יחידות דיור, ועדת ההיגוי, כהגדרתה [[בסעיף 3.5.10]], רשאית לאשר בקשה של הרשות המקומית להסבת כספים שנגבו במסגרת הקצאת הקרקע לטובת מימון תכנון וביצוע תשתיות העל, לצורך מימון הקמת מוסדות ציבור והשלמת מבני חינוך על חשבון יתרות צפויות, וזאת לאחר שקבעה כי הסבת הכספים כאמור אינה צפויה לפגוע בתשתיות הדרושות לאכלוס כלל יחידות הדיור בהסכם הגג, ובלבד שסך הכספים המוסבים כאמור לא יעלה על 25% מהתקציב הכולל המיועד להקמת תשתיות-העל הכלולות בהסכם הגג. : (ב) הסבת הכספים כאמור בסעיף קטן (א) תאושר באופן שבו 85% בלבד מהסכום שאושר בועדת ההיגוי יוקצה לטובת מטרות ההסבה, ואילו יתרת הסכום תקוזז. @ 3.5.10. ועדת היגוי : (א) לטובת כל מיזם תוקם וועדת היגוי אשר חבריה יהיו נציגי רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון לפי העניין, משרד האוצר והרשות המקומית, ואשר ייעודה יהיה קביעת סדרי עדיפויות לתכנון, פיתוח ושיווק, קביעת אסטרטגיה שיווקית, מעקב ובקרה אחר ניהול תקציב המיזם בהתאם למסגרת התקציבית שנקבעה בוועדה לתכנון ופיתוח וכל תפקיד נוסף הכרוך בנושאים אלה. : (ב) קבלת החלטות וועדת ההיגוי תהיה בהסכמת כל חבריה. @ 3.5.11. הבטחת תכנון וביצוע המיזם : על מנת להבטיח תכנון וביצוע המיזם, בהתאם לתקציב המאושר וללוחות הזמנים כמפורט בהסכם, יוסכמו מול הרשויות המקומיות מנגנוני העבודה, אופן קבלת ההחלטות וגורמי האחריות במיזם. @ 3.5.12. קדם מימון : (א) רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון לפי העניין, בתיאום עם אגף התקציבים באוצר, יהיו רשאים להעמיד לרשות המקומית קדם-מימון, וזאת לצורך ביצוע כלל המטלות שבאחריות הרשות המקומית כאמור [[בסעיפים 3.5.1 - 3.5.8]]. : (ב) העמדת קדם מימון למוסדות חינוך תוגבל לשימושים הבאים: :: (1) מימון תכנון מוסדות החינוך; :: (2) מימון הפער בין עלות הקמת מוסדות החינוך לבין התקציב שיוקצה על ידי משרד החינוך, וזאת בכפוף לאישור וועדת המיזמים העליונה ולהעברת התקציבים בפועל על ידי משרד החינוך. @ 3.5.13. פיקוח ובקרה : ביצוע ויישום ההסכמים, יפוקח ויבוקר על ידי רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון, לפי העניין, בהתאם לכללים המקובלים. @ 3.5.13א. יחידות דיור ששווקו עובר לחתימת הסכם גג (תיקון: 25.4.2023) : (א) נחתם הסכם גג עם רשות מקומית, יחולו ההוראות שבהחלטות המועצה לעניין הסכם גג, גם ביחס ליחידות הדיור ששיווקה רשות מקרקעי ישראל באותה רשות מקומית ב-12 החודשים שקדמו לחתימת ההסכם, ככל שלא נגבתה לגביהן תוספת הוצאות הפיתוח הנובעת מהסכם הגג בהתאם [[3.5.13ב|לסעיף 3.5.13ב להלן]]. : (ב) הרשות או המשרד, לפי העניין, יגבו את תוספת הוצאות הפיתוח הנובעת מהסכם הגג בגין יחידות דיור כאמור בסעיף קטן (א), מיחידות הדיור שישווקו באותה רשות מקומית לאחר חתימת הסכם הגג. תוספת הוצאות פיתוח כאמור, תיגבה החל מהשיווקים הראשונים, בגין כמות זהה של יחידות דיור שוות ערך ליחידות הדיור ששווקו כאמור בסעיף קטן (א). הוועדה לתכנון ופיתוח תהיה רשאית לאשר יחס העמסה אחר. @ 3.5.13ב הסכם גג הצפוי להיחתם (תיקון: 25.4.2023) : (א) הועדה לתכנון ופיתוח רשאית לקבוע כי ההוראות שבהחלטות המועצה לעניין הסכם גג, יחולו גם לגבי שיווק יחידות דיור ברשות מקומית אשר רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון דיווחו לוועדה על כוונתם לחתום עמהם על הסכם גג בתוך 18 חודשים. : (ב) רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון יעבירו את תוספת הוצאות הפיתוח הנובעת מהסכם הגג בגין יחידות הדיור לרשות המקומית, רק לאחר חתימת הסכם הגג כאמור. לא נחתם הסכם הגג בתוך התקופה האמורה, יועברו הכספים לידי רמ"י כחלק מתקבולים עבור הקרקע. @ 3.5.14. (תיקון: 12.3.2020, 23.5.2021, 12.6.2022, 25.4.2023, 20.11.2023, 24.3.2025) : (((נמחק).)) === 3.6. הסדרי עבודה לתכנון ופיתוח עם משרד הביטחון <עוגן פרק 3.6> __NOTOC__ === @ 3.6.1. מסמך הבנות בין מועצת מקרקעי ישראל ומשרדי הביטחון והאוצר : (א) מועצת מקרקעי ישראל מאשרת את מסמך ההבנות שנחתם ביום 25.6.2012 בין משרדי הביטחון והאוצר לרשות (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - מסמך ההבנות הבין משרדי), שמטרתו קידום תכנון, פיתוח ושיווק של קרקעות באזורי ביקוש, שעליהן ממוקמים כיום מחנות צה"ל, כמפורט בסעיף קטן (ב). : (ב) מסמך ההבנות הבין משרדי מתבסס על העקרונות הבאים: :: (1) קידום תכנון הקרקעות שעליהן ממוקמים המחנות, ייעשה על ידי משרד הביטחון לפי אבני דרך מוסכמות, עד לשלב מתן תוקף ויצירת אפשרות לשיווקן על ידי הרשות. תכנון הקרקעות יתבצע בהנחיית הרשות בכל הנוגע לאופי הבינוי, תמהיל ייעודי הקרקע וגודל יחידות הדיור; :: (2) הקמת צוות מעקב ובקרה משותף של החותמים על מסמך ההבנות הבין משרדי שילווה באופן שוטף את יישום ההבנות, ויטפל בהסרת חסמים; :: (3) הכספים שתעביר הרשות למשרד הביטחון כנגד השבת הקרקעות והעתקת מחנות צה"ל, יתחלקו בהתאם לזכויות בקרקע וייגזרו מהתקבולים שיתקבלו בפועל בעד שיווק הקרקעות ובניכוי חלף היטל ההשבחה ועלויות הבינוי החלופי וטיהור הקרקע; :: (4) לרשות הזכות לקחת על עצמה את קידום תכנון הקרקעות בכל עת. : (ג) נציג קק"ל יהא חבר בצוות המעקב והבקרה לביצוע [[פרק זה|פרק משנה זה]]. === 3.7. מדיניות הרשות להפרשות לצרכי ציבור <עוגן פרק 3.7> __NOTOC__ === @ 3.7.1. כללי : מדיניות הרשות בכל הנוגע להפרשות לצרכי ציבור בתוכניות החלות על מקרקעי ישראל, מאמצת את העקרונות המפורטים בעדכון "מדריך הקצאת שטחים לצרכי ציבור" (2016) כפי שאושר [[page:2016_dec1828|בהחלטת ממשלה מספר 1828 (דר/87) מיום 11.8.2016]], ואשר נועד להביא לניצול מיטבי של הקרקע בצפיפויות בנייה הולכות וגוברות, ותהיה כמפורט [[פרק זה|בפרק משנה זה]]. @ 3.7.2. שיעור ההפרשות לצרכי ציבור בתוכנית למגורים : ככלל, שיעור ההפרשות המיועדות לצרכי ציבור בתוכנית למגורים ייבחן על פי המדריך להקצאת קרקע לצרכי ציבור, 2016. @ 3.7.3. שיעור ההפרשות בתוכנית לתעסוקה : ככלל, שיעור ההפרשות לצרכי ציבור בתוכנית לתעסוקה, לא יעלה על 40%. @ 3.7.4. אישור העמידה בהנחיות המדריך : הרשות תקבע כללים ליישום [[פרק זה|פרק משנה זה]] ומנגנוני בקרה נאותים ביחס לתוכניות על מקרקעי ישראל, כמו כן, תקבע הרשות כללים לקביעת שיעור הפרשות לצורכי ציבור גבוה יותר בתוכניות, אם יידרש. @ 3.7.5. תוקף ותחולה : הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] ייושמו בכל התוכניות החלות על מקרקעי ישראל וטרם יושמו בהן הוראות החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1069, בין אם נערכו ביוזמת הרשות ובין אם נערכו ביוזמת גורם אחר. === 3.8. הוועדה לתכנון ופיתוח - התאמת מבנה ניהול הנדל"ן בממשלה נוכח משבר הדיור <עוגן פרק 3.8> __NOTOC__ === @ 3.8.1. הגדרות : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "מטה הדיור" - כמשמעותו [[page:2015_dec16|בהחלטת הממשלה מספר 16 מיום 19.5.2015]]; בראשו יעמוד ראש מטה הדיור אשר ישמש כיושב ראש ועדת הרשאות, התכנון והפיתוח והוועדה לתשתיות לאומיות; :- "הוועדה לתכנון ופיתוח", "הוועדה" - כהגדרתה [[page:2015_dec125|בהחלטת הממשלה מספר 125 (דר/2) מיום 25.6.2015]], ואשר חבריה יתמנו על ידי שר האוצר. מספר חברי הוועדה יהיה 6; בראשה יעמוד נציג שר האוצר, ראש מטה הדיור, אשר יכהן כיושב ראש, חברי הוועדה הנוספים הם מנהל הרשות או מי מטעמו, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון או מי מטעמו, מנהלת מינהל התכנון או מי מטעמה, נציג אגף תקציבים ונציג החשב הכללי. נציג הקק"ל ימונה למשקיף קבוע בוועדה; :- "דירה להשכיר" - החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה בע"מ. כהגדרתה [[2013_des796|בהחלטת ממשלה מספר 796 מיום 20.10.2013]] [[2013_dec770|ובהחלטת ממשלה מספר 770 (דר/31) מיום 9.10.2013]]; :- "גורמים מתכננים", "גורמים מתכננים ומפתחים", "גורמים מפתחים" - מינהל התכנון, משרד הבינוי והשיכון, הרשות, וכן חברת ערים, חברת דירה להשכיר, עמידר, הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות. @ 3.8.2. תפקידי הוועדה : תפקידי הוועדה לתכנון ופיתוח יהיו כמפורט בפסקאות (1) עד (11): : (1) הוועדה תהיה הגורם המוסמך להורות לרשות על הענקת הרשאות לתכנון במקרקעי ישראל עבור דיור או מתחמים המשלבים דיור עם שימושים נוספים; : (2) להטיל על הגורמים המתכננים לאתר עתודות קרקע למגורים או למגורים המשולבים בתעסוקה; : (3) להסדיר כללים ונהלים למתן הרשאות לתכנון ולפיתוח התשתיות; : (4) להורות לרשות על הקצאת הרשאות לתכנון ופיתוח על מקרקעי ישראל בתוכניות חדשות ובתוכניות בתהליך לגורמים המתכננים והמפתחים, בהתאם לנוהליה וזאת בהתחשב ביעדי התכנון והשיווק שיאושרו על ידי הממשלה: :: (א) גורם מתכנן שקיבל הרשאה לתכנון מהוועדה ימנה צוות תכנון לא יאוחר מ-30 יום מיום החלטת הוועדה; :: (ב) ככלל, החליטה הוועדה על מתן הרשאה לתכנון למיזם בתחום הרשות המקומית, לאחד מן הגורמים המתכננים, יבצע הגורם המתכנן המורשה את התכנון הסטטוטורי ואת פיתוח התשתיות, אם אינו מבוצע על ידי הרשות המקומית, ואת שיווק המיזם, על פי כל דין; השיווק האמור, יבוצע על ידי הגורם המתכנן הנבחר לאחר קבלת האישורים הנדרשים מהרשות ועל פי נוהליה; : (5) להורות לכל אחד מהגורמים המתכננים והמפתחים מול אלו רשויות מקומיות ומועצות אזוריות ובאלו מתחמים, באפשרותם לדון ולערוך הסכמי פיתוח; : (6) להורות לכל אחד מהגורמים המפתחים על אופן ההתקשרות לצורך ביצוע עבודות הפיתוח - אם בהתקשרות ישירה, באמצעות חברות מנהלות או באמצעות חברות מפתחות; : (7) לאשר את תקציבי הפיתוח במיזמים האמורים, לרבות תשתיות צמודות, תשתיות-על/ראש שטח, תקורות, עמלות ואופן העמסת העלויות על המגרשים (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - הוצאות הפיתוח), עבור כלל גופי הממשלה העוסקים בפיתוח; : (8) לשמור, ככל האפשר, על אחידות בקביעת עקרונות תקציבי הפיתוח; : (9) הוועדה תהיה רשאית להאציל מסמכויותיה בכל הקשור להתנהלות השוטפת של המיזם לגורמים המפתחים, בהתאם לשיקול דעתה; הגורמים המפתחים ידווחו על עמידה ביעדים, אשר נקבעו על ידי הוועדה; : (10) לקבוע את נוהלי עבודתה - בין היתר מדיניות מנחה אודות חלוקת ההרשאות בין הגורמים המפתחים; : (11) החלטה על מתן ההרשאות תיקבע על ידי הצבעה של חברי הוועדה. במקרה של שוויון קולות ליושב הראש יהיה קול נוסף מכריע. @ 3.8.3. פעילות הוועדה : פעילות הוועדה תתבצע בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (6): : (1) פעילות הוועדה תרוכז על ידי מטה הדיור, אשר יתאם ויתכלל את פעילות כלל הגורמים מטעמו של שר האוצר; : (2) לצורך כלל פעילותה של הוועדה יעבירו משרד הבינוי והשיכון והרשות את המידע הנדרש לה אם זה קיים ברשותם; : (3) הרשות תעניק לוועדה את השירותים המקצועיים הנדרשים לצורך פעילותה ולצורך ניהול ומעקב אחר ההרשאות והמיזמים; : (4) סמכות ועדת ההרשאות בעניין ההחלטה לגבי הגורם המתכנן הנבחר לבצע את התכנון לענייני מגורים או תעסוקה המשולבת במתחמי מגורים ברשות תועבר לוועדה; : (5) סמכויות וועדת המיזמים במשרד הבינוי והשיכון וברשות כמשמעותה בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1263, בתחומי המגורים או תעסוקה המשולבת במתחמי מגורים תועברנה לוועדה, וזאת במטרה לתאם את פעילות כלל הגורמים המפתחים בממשלה; : (6) עלויות הפיתוח המאושרות כיום ללא הוועדה לתכנון ופיתוח, ייכללו במסגרת פעילות הוועדה. @ 3.8.4. מנכ"ל חברת דירה להשכיר : מנכ"ל חברת דירה להשכיר יהיה משקיף קבוע בוועדה, ויצורף כחבר בדיונים העוסקים במתחמים אשר בתחום אחריותה של החברה. === 3.9. פינוי והסדרי פינוי <עוגן פרק 3.9> __NOTOC__ === @ 3.9.1. פינוי מחזיקים : הרשות תפעל לפינוי מחזיקים משטחי מקרקעי ישראל, הדרושים לצורך בנייה על פי תוכנית ו/או לצורך יצירת עתודת קרקע לתכנון ובנייה עתידית. @ 3.9.2. הסרת מטרדים : הרשות תפעל להסרת מטרדים במקרקעי ישראל, לצורך יצירת עתודת קרקע לבנייה ו/או לצורך בנייה על פי תוכנית. : לעניין זה, "הסרת מטרדים", לרבות ביצוע סקרים ארכיאולוגים ו/או אחרים, לצורך איתור ותיחום אלמנטים ארכיאולוגים או אחרים, אשר מהווים מגבלת בנייה. @ 3.9.3. השתתפות הרשות בפינוי : (א) השתתפות הרשות בפינוי מחזיקים ומטרדים, לא תעלה על 80% מהשווי המלא של הקרקע כפנויה, על סמך אומדן או שומה. : (ב) השתתפות הרשות בפינוי מחזיקים מעבר ל-80% משוויה המלא של הקרקע כפנויה, תחייב אישור ועדה שתמונה על ידי מנהל הרשות. @ 3.9.4. תחולה : (א) [[פרק זה|פרק משנה זה]] יחול גם על קרקעות שבהם הקרקע מוקצית בדמי חכירה מופחתים, לרבות בקרקעות המוקצות ב-0% משווי הקרקע. : (ב) [[פרק זה|פרק משנה זה]] יחול גם על פינוי שטחים המתוכננים על ידי משרד הבינוי והשיכון, בהתאם להסכם העבודה אשר אושר על ידי מועצת מקרקעי ישראל ביום 25.8.1969. @ 3.9.5. תוספת : {{ממורכז|'''תוספת: החלטה בדבר פינוי שטחים'''}} : (א) הרשות תפעל לפינוי שטחים באותם המקרים שהיא תחליט שיש לפנותם. : (ב) כאשר פיתוח דורש פינוי, ייעשה הפינוי על ידי היזמים או על חשבונם. :: (1) השתתפות הרשות בהוצאות הפינוי לא תעלה על 80% מערך הקרקע כפנויה. :: (2) השתתפות הרשות בהוצאות פינוי מעל ל-80% מערך הקרקע כפנויה, טעונה החלטת מועצת מקרקעי ישראל. : (ג) על פינוי השטחים המתוכננים על ידי משרד הבינוי והשיכון, בהתאם להסכם העבודה אשר אושר על ידי מועצת מקרקעי ישראל ביום 25.8.1969 תדון, פעמיים בשנה, ועדה מורכבת מנציגי הרשות ומשרד הבינוי והשיכון ותקבע מי יהיה הגוף אשר יבצע את הפינויים. השתתפות הרשות בהוצאות הפינוי לא תעלה על 80% מערך הקרקע כפנויה. === 3.10. שמירה על מקרקעי ישראל <עוגן פרק 3.10> __NOTOC__ === @ 3.10.1. פלישות, פינוי וסילוק יד : הרשות תפעל בכל הדרכים החוקיות כדי למנוע פלישות במקרקעי ישראל וכדי לפנות ולסלק ידם של פולשים אלה. @ 3.10.2. שמירה על שטחים פתוחים : מועצת מקרקעי ישראל והרשות רואים את השמירה על השטחים הפתוחים וכן את קיומם של פארקים ויערות, כמרכיב חיוני שיקבל ביטוי בכל החלטה על הקצאה וניהול קרקע, וזאת בהיבטים הבאים: : (1) חיסכון מיטבי בהקצאת קרקע לפעולות פיתוח; : (2) ביסוס ניהול הקרקע על מצאי ערכי טבע, נוף ומורשת תרבות המאפיינים את הארץ; : (3) הקפדה על הכוונת הפיתוח לשטחים המיועדים לכך בתוכניות מתאר ארציות, מחוזיות ומקומיות; : (4) קידום מזורז של הקצאת קרקע ליערות, לשמורות טבע, גנים לאומיים, פארקים ושטחים חיוניים לשמירה על המגוון הביולוגי והנופי של הארץ; : (5) עידוד השמירה על שטחים פתוחים חקלאיים; : (6) הגברת האכיפה נגד פלישות ושימושים שלא כדין בשטחים פתוחים טבעיים וחקלאיים. == פרק 4: מדיניות הקצאת קרקע __NOSUB__ == === מדיניות הקצאת קרקע - כללי === === 4.1. הקצאת קרקע עירונית - כללי <עוגן פרק 4.1> === @ 4.1.1. כללי (תיקון: 12.3.2020, 20.3.2024) : (א) ככלל הקצאת קרקע עירונית, תיעשה במכרז פומבי, בהסכם חכירה מהוון. : (ב) למרות האמור בסעיף קטן (א) רשאית הרשות להקצות קרקע עירונית בפטור ממכרז בהתאם [[לחוק חובת המכרזים((,)) התשנ"ב-1992]], [[ותקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]], בהסכם פיתוח מהוון. : (ג) שווי הקרקע ייקבע על פי שומה. : (ד) בעת ההקצאה ישלם החוכר דמי חכירה מהוונים לכל משך תקופת החכירה. : (ה) היזם/החוכר אחראי לכל הפעולות המשפטיות הנובעות מהיותו בעל הזכויות בקרקע, הכנה ורישום פרצלציה, רישום החכירה, רישום בית משותף, העברת זכויות לרבות רישום משכנתאות לטובת רוכשי יחידות הדיור, רישום הערות אזהרה, ורישום הזכויות על שם רוכשי היחידות. במקרים חריגים הרשות רשאית לבצע את הפרצלציה בעצמה ולחייב את בעלי הזכויות בחלקות בתחום הפרצלציה בהוצאות עבור ביצוע הפרצלציה. : (ו) על הקצאות בהתאם לסעיף קטן (ב) תחול הנחת אזור. : (ז) ככלל, מועד סיום הבנייה בהסכם הפיתוח או בהסכם החכירה ייקבע בהתאם לאמור [[בסעיף 5.7.2]], אלא אם נקבע אחרת בתנאי העסקה או המכרז. מתן אורכות למועד סיום הבנייה בהסכם הפיתוח או בהסכם החכירה ייערך בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. : (ח) אם בוצע שימוש בקרקע טרם ביצוע העסקה, יידרש תשלום עבור כל תקופת השימוש הנ"ל על פי השיעור השנתי המפורט להלן: :: באזור קו עימות - 1%; :: באזור עדיפות לאומית א' - 3%; :: באזור עדיפות לאומית ב' - 4%; :: באזור שאינו אזור עדיפות לאומית - 6%. : (ט) נוסח סעיף שמירת השבת וחגי ישראל הנכללים בהסכמים הנחתמים על ידי הרשות בעד החכרת קרקע עירונית יהיה: ::: (("))על החוכר וכל הבא מזכותו להימנע מכל עבודת בניין ומלאכה במוחכר בשבתות ובחגי ישראל((")). :: בסעיף (([צ"ל: קטן])) זה - ::- "מלאכה" - ניהול עסק וכל עבודת כפיים המבוצעת דרך קבע על ידי החוכר או הזולת בעד תמורה ובפרהסיה. ::- "בניין" - כל עבודה הקשורה בבנייה המבוצעת על ידי החוכר או הזולת בעד תמורה ובפרהסיה. האיסור בסעיף זה לא יחול בכל מקרה שהחוכר הורשה לבצע עבודות בניין ומלאכה על ידי רשות מוסמכת לפי כל דין כל עוד ההרשאה בתוקף. : (י) הרשות תקצה קרקע עירונית לנכים במסגרת הקצאות במכרז פומבי ובפטור ממכרז. הנהלת הרשות תקבע את התבחינים לגבי הקצאות אלו. @ 4.1.2. מגורים ותעסוקה (תיקון: 6.12.2020, 19.1.2022) : (א) הקצאה במכרז :: (1) ככלל החכרת קרקע בדרך של מכרז בתנאי חכירה מהוונים מרשות מקרקעי ישראל, תיעשה בהסכם חכירה לדורות לתקופה של 98 שנים (להלן בסעיף קטן זה - תקופת החכירה) עם אופציה לתקופה נוספת של 98 שנים. :: (2) בתנאי המכרז להקצאת קרקע למגורים ותעסוקה, יצוין כי הענקת הזכויות בהסכם החכירה שייחתם עם הזוכה במכרז, תכלול את כל הזכויות הקיימות והעתידיות, הניתנות למימוש בתוכנית קיימת ועתידית. :: (3) התמורה שתתקבל עבור הקרקע מאת הזוכה במכרז, תיחשב כתשלום של 91% מערך הקרקע. תשלום זה יהווה דמי חכירה מהוונים לכל תקופת החכירה ולתקופת חכירה נוספת ובלבד שמולאו כל תנאי הסכם החכירה המקורי. התשלום יקנה לזוכה במכרז זכויות חכירה, החל מיום אישור העסקה על ידי הרשות. : (ב) הקצאה בפטור ממכרז :: (1) ככלל, החכרת קרקע למגורים ותעסוקה בדרך של פטור ממכרז בתנאי חכירה מהוונים, תיעשה בהסכם פיתוח. בהתקיים תנאיו של הסכם הפיתוח יהיה היזם זכאי לחתום על הסכם חכירה. סך התקופה של הסכם הפיתוח והסכם החכירה לא תעלה על 49 שנים (להלן בסעיף קטן זה - תקופת החכירה) עם אפשרות לתקופה נוספת של 49 שנים. מקום בו הוקצתה הקרקע עם זכויות עתידיות, לפי [[פרק זה|פרק משנה זה]], ההקצאה תיעשה בהסכם חכירה ישיר. :: (2) אם בשטח ההקצאה כלולים מבנים התשלום עבור המבנים יהיה בשיעור של 100% מערכם על פי שומה. על תשלום זה לא תחול הנחת אזור. :: (3) החוכר ישלם עבור הקצאת קרקע למטרת מגורים או תעסוקה, דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך הקרקע על פי שומה. :: (4) עבור הקצאת קרקע במכר למטרת מגורים או תעסוקה, ישלם הרוכש 100% מערך הקרקע על פי שומה. :: (5)(א) השומה להקצאת קרקע תיערך למלוא זכויות הבנייה ולשימוש המיטבי על פי תוכנית. באזור עדיפות לאומית וכאשר ההקצאה נערכת לפי המלצת המשרד הממשלתי בהתאם [[לתקנות חובת המכרזים((,)) התשנ"ג-1993]], השומה תיערך בהתאם לשימוש ונוהלי הרשות. ::: (ב) על אף האמור בסעיף משנה (ב)(5)(א) השומה להקצאת קרקע למטרת מגורים בניה עצמית תערך למלוא זכויות הבנייה על פי תכנית תקפה בתוספת זכויות עתידיות. באזור עדיפות לאומית ההקצאה תערך לפי המלצת המשרד הממשלתי בהתאם [[לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]], ונוהלי הרשות. :: (6) בהקצאות לתעסוקה בהן הופסקה הפעילות שלשמה הוקצתה הקרקע, הרשות רשאית לבטל את הסכם החכירה ולהחזיר לחוכר את דמי החכירה ששולמו בעד יתרת תקופת החכירה. :: (7) בהקצאות בפטור ממכרז, למטרות תעשייה ומלאכה על בסיס המלצה של משרד הכלכלה, באזור עדיפות לאומית א' או בקו עימות, הנהלת הרשות רשאית לקבוע טבלאות ערכי קרקע. @ 4.1.3. הרשאה זמנית (תיקון: 6.12.2020) : (א) הקצאת קרקע עירונית לזמן קצר, נעשית במקרים שבהם רוצה הרשות להבטיח את החזרת השטח לידיה בתום תקופת ההרשאה ויחד עם זאת לנצל את הקרקע לתקופה קצרה לשימושים שונים. : (ב) מתן הרשאות לזמן קצר מותנה בכך, שלא ייבנה בשטח המוקצה מבנה של קבע. הקמת מבנים ארעיים מותנית בהסכמה מראש של הרשות. : (ג) ככלל, הרשות תעניק הרשאות לזמן קצר לתקופה מצטברת מרבית, שלא עולה על 10 שנים. בהרשאות זמניות למטרות תעשייה ותיירות, הנהלת הרשות תהא מוסמכת לקבוע תקופה אחרת בהתאם לנסיבות העניין והמלצת המשרד הממשלתי הרלוונטי. : (ד) דמי שימוש ישולמו מראש בעד כל תקופת ההרשאה. בשיעור המפורט להלן מערך הקרקע לשנה, במכפלת מקדם ההיוון. :: באזור קו עימות - 0% :: באזור עדיפות לאומית א' - 2% :: באזור עדיפות לאומית ב' - 3% :: באזור שאינו אזור עדיפות לאומית - 5% : (ה) הרשאות לשימוש זמני שהוענקו למיזמים תיירותיים, במסגרת הוועדה המשותפת של הרשות ומשרד התיירות, שפג תוקפן בין השנים 2019 - 2021, יוארכו בשנתיים. הרשות תהיה מוסמכת לקבוע את התשלום עבור האורכה על בסיס שומה לפיה נערכה עסקת ההרשאה שפג תוקפה, בתוספת הצמדה וריבית לפי [[חוק פסיקת ריבית]]. @ 4.1.4. סמכות הנהלת הרשות : הנהלת הרשות רשאית בהתאם לצורך לקבוע כללים והנחיות ביחס [[פרק זה|לפרק משנה זה]]. === 4.2. הנחות בהקצאת קרקע <עוגן פרק 4.2> === ==== סימן א': הנחות אזור ==== @ 4.2.1. הגדרות (תיקון: 24.9.2020, 18.7.2023, 5.5.2024) : [[בסימן זה]] - :- "יישובים סמוכי גבול" ו"יישובים חדשים" - כהגדרתם בהחלטת ממשלה 561 מיום 21.5.2023 "קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון", לרבות תיקוניה בהחלטת ממשלה מספר 1069 מיום 16.11.2023 "קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון" - תיקון החלטת ממשלה; :- "מחיר תקרה" - מחיר קרקע שאינו כולל מע"מ, למגרש מפותח מהוון ליחידת דיור לאחר הפחתת עלויות הפיתוח או מ"ר קרקע לאחר הפחתת עלויות הפיתוח, בהתאם לעניין, שמעליו לא תינתן הנחה בקרקע ותשולם תמורה מלאה; @ 4.2.2. הקצאת קרקע למגורים, מוסדות ציבור וצורכי ציבור (תיקון: 24.9.2020, 20.10.2020, 18.7.2023, 26.12.2023, 5.5.2024, 13.6.2025) : (א) בהקצאת קרקע למגורים, מוסדות ציבור וצורכי ציבור יחולו הכללים המפורטים בסעיפים קטנים (ב) עד (ט). : (ב) בהקצאת קרקע לבנייה למגורים שלא בדרך של מכרז, ובהקצאת קרקע לבנייה עצמית בדרך של מכרז הרשמה והגרלה בהתאם [[לסעיף 4.6.2]], ובהקצאת קרקע למוסדות ציבור ולצרכי ציבור, ישולמו לרשות דמי חכירה מהוונים מופחתים כמפורט בפסקאות (1) עד (3): :: (1) אזור קו עימות - פטור מלא מתשלום דמי חכירה מהוונים לרבות דמי חכירה סמליים, לתקופת חכירה מלאה ולחידוש במסגרת יובל חכירה, ומדמי חכירה שנתיים, לא כולל היוון יתרת שנות חכירה; :: (2) אזור עדיפות לאומית א' - 31% מערך הקרקע; :: (3) אזור עדיפות לאומית ב' - 51% מערך הקרקע. : (ב1) בהקצאת קרקע לבניה רוויה בפטור ממכרז באזורי עדיפות לאומית ביישוב קהילתי, יחולו הכללים הבאים: :: (1) תחול ההנחה המפורטת בסעיף קטן (ב) ותקרת ההנחה תעמוד על 900,000 שקלים חדשים, ערך קרקע ללא הוצאות פיתוח ולא כולל מע"מ ליחידת דיור. כאשר ערכי הקרקע עולים מעל לסכום זה, על החלק שמעל 900,000 שקלים חדשים ישולמו לרשות דמי חכירה מלאים; :: (2) התשלום עבור המקרקעין ייקבע בהתאם לשומת השמאי הממשלתי. ההנחה ותקרת ההנחה יחושבו עבור כל אחת מיחידות הדיור בהקצאה הרלוונטית; :: (3) ייקבע מנגנון שיבטיח כי ההנחה במחיר המקרקעין תגיע לרוכש הדירה הסופי. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לבעל תעודת זכאות של חסר דיור על פי התבחינים של משרד הבינוי והשיכון, בהקצאת קרקע לבנייה עצמית בדרך של מכרז הרשמה והגרלה בהתאם [[לסעיף 4.6.2]], או בהקצאה כאמור שלא בדרך של מכרז ישולמו לרשות דמי חכירה מהוונים מופחתים כמפורט בפסקאות (1) עד (3): :: (1) אזור קו עימות - פטור מלא מתשלום דמי חכירה מהוונים לתקופת חכירה מלאה ולחידוש במסגרת יובל חכירה ומדמי חכירה שנתיים, לא כולל היוון יתרת שנות חכירה; :: (2) אזור עדיפות לאומית א' - 26% מערך הקרקע; :: (3) אזור עדיפות לאומית ב' - 46% מערך הקרקע. : (ד)(1) הפחתת דמי החכירה המהוונים תוגבל למחיר תקרה אשר יעמוד על 500,000 שקלים חדשים, ערך קרקע לא כולל הוצאות פיתוח ולא כולל מע"מ ליחידת דיור. כאשר ערכי הקרקע עולים מעל לסכום זה, על החלק שמעל 500,000 שקלים חדשים ישולמו לרשות דמי חכירה מלאים. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), בהקצאת קרקע לבנייה עצמית בדרך של מכרז הרשמה והגרלה בהתאם [[לסעיף 4.6.2]] או בהקצאה כאמור שלא בדרך של מכרז, לבעל תעודת זכאות של חסר דיור על פי התבחינים של משרד הבינוי והשיכון, יחולו ההוראות הבאות: ::: (א) הפחתת דמי החכירה המהוונים תוגבל למחיר תקרה אשר יעמוד על 900,000 שקלים חדשים, ערך קרקע ללא הוצאות פיתוח ולא כולל מע"מ ליחידת דיור. כאשר ערכי הקרקע עולים מעל לסכום זה, על החלק שמעל 900,000 שקלים חדשים ישולמו לרשות דמי חכירה מלאים. ::: (ב)(1) על אף האמור [[5.4.8|בסעיף קטן 5.4.8]] לא תתאפשר העברת זכויות לפני תום 7 שנים ממועד החתימה על חוזה החכירה. :::: (2) הנהלת הרשות רשאית לאפשר העברת זכויות במקרים חריגים לפני תום התקופה האמורה בפסקת משנה (ב)(1), וכנגד תשלום שיעור נוסף מערך הקרקע על פי חלקה היחסי של התקופה. :::: (3) על הרוכש תחול חובה להתגורר בנכס במשך 5 שנים מסיום הבנייה. :: (3) ביישובים באזור קו עימות לא יחול מחיר תקרה לפי סעיף קטן זה. : (ד1) (((נמחק).)) : (ד2) (((נמחק).)) : (ה) בהקצאת קרקע לבנייה עצמית בדרך של מכרז הרשמה והגרלה בהתאם [[לסעיף 4.6.2]], או בפטור ממכרז בהתאם [[פרק 4.16 סימן ב|לפרק משנה 4.16 סימן ב']] או [[פרק 8.6|לפרק משנה 8.6]], יחולו הכללים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): :: (1) שיעורי התשלום המפורטים בסעיף קטן (ג) והוראות סעיף קטן (ד)(2) יחולו רק לגבי יישובים אשר בהם בתקופה שמיום 1.10.2023 ועד 31.3.2028, יפורסמו לציבור מגרשים להקצאה, מתוך יתרת המגרשים המאושרים בתוכנית אשר ניתן להוציא לגביהם היתר בניה, על פי המנות הבאות: ::: (א) יפורסמו לפחות 25% בסך הכל - עד ליום 31.3.2026; ::: (ב) יפורסמו לפחות 25% - מיום 1.4.2026 עד ליום 31.3.2027; ::: (ג) יפורסמו לפחות 10% - מיום 1.4.2027 עד ליום 31.3.2028. :: (2)(א) לגבי ישוב אשר לא עמד בתנאים האמורים בפסקה (1), יחולו שיעורי התשלום המפורטים בסעיף קטן (ב) ועד למחיר תקרה כאמור בסעיף קטן (ד)(1); ::: (ב) על אף האמור, שיעורי התשלום הקבועים בסעיף קטן (ג) והוראות סעיף קטן (ד)(2) יחולו לגבי עסקאות פרטניות אשר הוגשו לרשות בתקופת הזכאות להם על פי הקבוע בפסקה (1). :: (3) החל מיום 5.5.2028, שיעורי התשלום המפורטים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו רק לגבי מגרשים ביישוב כאמור בפסקה (1) אשר גודלם יהיה בהתאם לגודל המגרשים הקבוע בתמ"א 35 על תיקוניה מעת לעת. : (ז) בהקצאת קרקע למבני קיט, צימרים, שאינם עונים על הגדרות משרד התיירות למלונית, מלון או אטרקציה, תחול הנחת אזור הנהוגה להקצאת קרקע למגורים כאמור בסעיף קטן (ב). : (ח) סיווג היישובים למתן ההנחות, כמפורט בסעיף זה, ייעשה על פי החלטת ממשלה מספר 561 מיום 21.5.2023 לרבות תיקוניה בהחלטת ממשלה מספר 1069 מיום 16.11.2023 (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - החלטה 561), שעניינן "קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון" בשינויים הבאים: :: (1) יישובים עירוניים: ::: (א) קבוצה א'1 על פי החלטה 561 תסווג כאזור עדיפות לאומית א' למתן הנחות על פי [[סימן זה]]. ישובי הפריפריה החברתית בקבוצה זו יהיו זכאים להנחות על פי [[פרק זה|פרק משנה זה]] בבנייה רוויה בלבד; ::: (ב) קבוצה א'2 על פי החלטה 561 תסווג כאזור עדיפות לאומית ב' למתן הנחות על פי [[סימן זה]]. ישובי הפריפריה החברתית בקבוצה זו יהיו זכאים להנחות על פי [[פרק זה|פרק משנה זה]] בבנייה רוויה בלבד; ::: (ג) יבוטל מבחן ערכי הקרקע כמפורט בסעיף 2 "יישובים עירוניים" ב' להחלטה 561. היישובים שיתווספו לרשימת היישובים למתן הנחות על פי [[פרק זה|פרק משנה זה]] יסווגו באזור עדיפות לאומית ב', למעט אם הם יישובים סמוכי גבול אשר יסווגו באזור עדיפות לאומית א'; ::: (ג1) <!-- (([במקור: (ג)1])) --> על אף האמור לעיל, לישובי מפת הפריפריה החברתית לא יבוטל מבחן ערכי הקרקע והיישובים לא יהיו זכאים להנחות על פי [[פרק זה|פרק משנה זה]]; ::: (ד) יישובים אשר על פי המדידות שאימצה הממשלה בהחלטת ממשלה מספר 919 מיום 10.9.2023 בעניין "הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית" (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - החלטה 919) ויישובים בשטח רמת הגולן אשר עומדים בהגדרת קו עימות, יהיו זכאים להנחות הניתנות בקו עימות לפי [[סימן זה]]; ::: (ה) על אף האמור בפסקה זו, ביישובים עירוניים בהם המדד הכלכלי חברתי על פי קביעת הלמ"ס הוא 7 - 10, לא יינתנו הנחות בקרקע. :: (2) יישובים כפריים: ::: (א) קבוצה א'1 ו-א'2 על פי החלטה 561 יסווגו כאזור עדיפות לאומית א' למתן הנחות על פי [[סימן זה]]; ::: (ב) קבוצה ב' על פי החלטה 561 תסווג כאזור עדיפות לאומית ב' למתן הנחות על פי [[סימן זה]]; ::: (ג) יבוטל מבחן ערכי הקרקע כמפורט בסעיף 2 "יישובים כפריים" ב' להחלטה 561, והיישובים שיתווספו לרשימת היישובים למתן הנחות על פי החלטה זו יסווגו באזור עדיפות לאומית ב' ואם הם יישובים סמוכי גבול יסווגו באזור עדיפות לאומית א'; ::: (ד) יישובים אשר על פי המדידות שאימצה הממשלה בהחלטה 919 ויישובים בשטח רמת הגולן אשר עומדים בהגדרת קו עימות, יהיו זכאים להנחות הניתנות בקו עימות לפי [[סימן זה]]; ::: (ה) שכונות במועצות מקומיות במרחבים צפון ודרום, בעלות תוכנית, שאינן צמודות דופן לנקודת היישוב הקיימת, והמרוחקות ממרכז היישוב הקיים באופן שתושביו אינם יכולים ליהנות מן השירותים הניתנים על ידי המועצה המקומית וממוסדות הציבור שלה, אשר הוקמה לגביהם ועדה לחקירת גבולות מתוך כוונה לבדוק את הפיכתן ליישובים עצמאיים במועצה אזורית, יוכרו לצורך [[סימן זה]] כיישובים חדשים ויסווגו באזור עדיפות לאומית א'. : (ט) סיווג היישובים לפי סעיף זה יהיה כמפורט [[בסעיף 4.2.11]]. : (י) הנתונים שביסוד [[סימן זה]] (המדדים והנתונים השונים להלן בסעיף קטן זה - נתוני הבסיס), וכן רשימות האזורים והיישובים הנגזרות מהתבחינים המפורטים בנספח א, קבועים בהתאם לנתונים ולרשימות שבהחלטה 919 והחלטה 561 וזאת כל עוד מדיניות הנחות האזור נסמכת על החלטות אלו ואף אם פורסמו נתוני בסיס חדשים. האמור בסעיף קטן זה לא יחול ביחס ליישובים חדשים, כהגדרתם [[בסימן זה]], אשר יתווספו לרשימות בהתאם להחלטות ממשלה שיתקבלו. @ 4.2.3. הקצאת קרקע לתעשייה ומלאכה : (א) בהקצאת קרקע לתעשייה ומלאכה יחולו הכללים המפורטים בסעיפים קטנים (ב) עד (ה). : (ב) בהקצאת קרקע לתעשייה ומלאכה, למעט הקצאות קרקע לתעשייה ומלאכה כמפורט בסעיף קטן (ג), ישולמו לרשות דמי חכירה מופחתים בהתאם למפת אזורי עדיפות לאומית בתעשייה לפי [[החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959]] (להלן [[בסימן זה]] - החוק לעידוד השקעות הון) כמפורט בפסקאות (1) עד (3): :: (1) אזור קו עימות - פטור מלא מתשלום דמי חכירה מהוונים לתקופת חכירה מלאה ולחידוש במסגרת יובל חכירה ומדמי חכירה שנתיים, לא כולל היוון יתרת שנות חכירה; :: (2) אזור עדיפות לאומית א' לפי [[החוק לעידוד השקעות הון]] - 31% מערך הקרקע להקמת מפעל ולהרחבת מפעל; :: (3) אזור עדיפות לאומית ב' לפי [[החוק לעידוד השקעות הון]] - 51% מערך הקרקע בעת הרחבת מפעל קיים, תשלום דמי חכירה מהוונים מלאים בעת הקמת מפעל. : (ג) בהקצאת קרקע לתעשייה ומלאכה בהתאם [[פרק 8.12|לפרק משנה 8.12]], ישולמו דמי חכירה מופחתים בהתאם [[לסעיף 4.2.2(ב)]]. : (ד) הפחתת דמי החכירה המהוונים תוגבל למחיר תקרה אשר יעמוד על 400 שקלים חדשים למ"ר קרקע לא כולל הוצאות פיתוח ולא כולל מע"מ. כאשר ערכי הקרקע עולים מעל לסכום זה, על ערך הקרקע למ"ר שמעל 400 שקלים חדשים לא יחולו ההנחות. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הפחתת דמי החכירה המהוונים בירושלים תוגבל למחיר תקרה של 2,500 שקלים חדשים למ"ר קרקע לא כולל הוצאות פיתוח ולא כולל מע"מ. כאשר ערכי הקרקע עולים מעל לסכום זה, על ערך הקרקע שמעל 2,500 שקלים חדשים למ"ר לא יחולו ההנחות. : (ו) אזורי תעשייה ומלאכה אשר עמדו בתנאי הוראת המעבר 6ב בהחלטת מספר 1273, אזורי תעשייה ומלאכה שבמועד קבלת החלטה 1273 היו בעלי תוכנית אשר שילבה חלקים מאזור תעשייה באזור קו עימות וחלקים באזור עדיפות לאומית אחרים, מינימום 20% באזור קו עימות - תחושב ההנחה כנהוג באזור קו עימות לכל המתחם המאושר באותה התוכנית. @ 4.2.4. הקצאת קרקע לתיירות (תיקון: 20.10.2020, 16.3.2021) : (א) בהקצאת קרקע לתיירות, ישולמו לרשות דמי חכירה מופחתים, בהתאם למפות אזורי עדיפות לאומית בתיירות למלונאות, מלוניות ואטרקציות, על פי [[החוק לעידוד השקעות הון]], כפי שתעודכנה מעת לעת, כמפורט בפסקאות (1) ו-(2): :: (1) באזור קו עימות - פטור מלא מתשלום דמי חכירה מהוונים לתקופת חכירה מלאה ולחידוש במסגרת יובל חכירה ומדמי חכירה שנתיים, לא כולל היוון יתרת שנות חכירה; :: (2) שאר האזורים במפות תיירות בהתאם [[לחוק לעידוד השקעות הון]] - 51% מערך הקרקע. : (ב) בהקצאת קרקע לתיירות בהתאם [[פרק 8.12|לפרק משנה 8.12]], ישולמו דמי חכירה מופחתים בהתאם [[לסעיף 4.2.2(ב)]], ללא הגבלת מחיר תקרה. על אף האמור, למעט בקו עימות, לא יפחת שיעור התשלום מ-51% מערך הקרקע. @ 4.2.5. הקצאת קרקע למסחר : בהקצאת קרקע למסחר יחולו הכללים הבאים: : (א) בהקצאת קרקע לבנייה למסחר, ישולמו לרשות דמי חכירה מהוונים מופחתים בהתאם לקבוע [[בסעיף 4.2.2(ב)]] לעניין הקצאת קרקע למגורים. : (ב) הפחתת דמי החכירה המהוונים תוגבל למחיר תקרה אשר יעמוד על 300 שקלים חדשים למ"ר, לא כולל הוצאות פיתוח ולא כולל מע"מ. כאשר ערכי הקרקע עולים מעל לסכום זה, על ערך הקרקע שמעל 300 שקלים חדשים למ"ר לא יחולו ההנחות. @ 4.2.6. הקצאת קרקע בתחומי מועצות אזוריות שלא בתחום יישובים עם סמל יישוב (תיקון: 20.10.2020) : (א) בהקצאת קרקע, בתחומי מועצות אזוריות, שלא בתחום יישובים עם סמל יישוב, תחול הנחת אזור על פי הנחת אזור הנהוגה בלפחות 50% מיישובי המועצה האזורית אשר הקצאת הקרקע בתחומה, אלא אם כן נקבע אחרת בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הנחת אזור קו עימות תחול בתחום קו עימות צפון ובכל תחום קו 7 ק"מ מגבול רצועת עזה גם במועצות אזוריות אשר לפחות 50% מיישוביהן אינם באזור קו עימות, ולא תחול מעבר לתחומים אלו גם במועצות אזוריות אשר לפחות 50% מיישוביהן באזור קו עימות. @ 4.2.7. הנחות בהקצאת תוספת קרקע : על אף האמור [[בסעיף 4.1.2(ב)(4)]], בהקצאת תוספת קרקע בפטור ממכרז לבעלי קרקע פרטיים או חוכרים אשר קיבלו בעלות במסגרת הרפורמה במקרקעי ישראל, תחול הנחת אזור בהתאם [[לסימן זה]] בתוספת של עד 50% משטח המגרש המקורי ולא יותר מדונם וחצי. תוספת הקרקע שמעל לשטח של 50% משטח המגרש המקורי או דונם וחצי יחויבו בתשלום מלא. @ 4.2.8. הקצאת קרקע בשטח גלילי : בהקצאת קרקע בשטח גלילי שאינו בשטח שיפוט של רשות מקומית, מוסמכת הנהלת הרשות לקבוע את הנחת האזור על פי כללים שתקבע. @ 4.2.9. רשימות יישובים (תיקון: 20.10.2020, 18.7.2023, 5.5.2024) : הרשות תכין רשימות יישובים בהתאם [[פרק זה|לפרק משנה זה]]. התבחינים האמורים בהחלטה 561 [[ובסימן זה]], הם הקובעים ורשימות היישובים ישמשו ככלי עזר בלבד. @ 4.2.10. תחולה : [[סימן זה]] יחול על הקצאות קרקע שלא בדרך של מכרז פומבי. @ 4.2.11. רשימות יישובים (תיקון: 20.10.2020, 5.5.2024) : רשימות יישובים לעניין הנחת אזור: : (א) [[https://land.gov.il/moatzaweb/MismachimMekusharim/1רשימת%20ישובים%20באזורי%20עדיפות%20לאומית%20למגורים.pdf|רשימת ישובים באזורי עדיפות לאומית - מגורים]]. : (ב) [[https://land.gov.il/moatzaweb/MismachimMekusharim/_1רשימת%20ישובים%20באזורי%20עדיפות%20שטחים%20כלואים.pdf|רשימת ישובים באזורי עדיפות לאומית - שטחים כלואים]]. : (ג) [[https://land.gov.il/moatzaweb/MismachimMekusharim/_1רשימת%20ישובים%20באזורי%20עדיפות%20משרד%20הכלכלה.pdf|רשימת ישובים באזורי עדיפות לאומית - משרד הכלכלה]]. : (ד) [[https://https://land.gov.il/moatzaweb/MismachimMekusharim/_1רשימת%20ישובים%20באזור%20עדיפות%20לאומית%20ב%20למטרת%20הקמת%20אטרקציה%20תיירותית.pdf|רשימת ישובים באזורי עדיפות לאומית ב' למטרת תיירות ואטרקציה]]. : (ה) רשימת יישובים באזורי עדיפות לאומית למטרת הקמת מתקן תיירות ללינה בהתאם בהתאם [[לחוק לעידוד השקעות הון]]. @ 4.2.11א. הוראות מעבר (תיקון: 20.10.2020) : הרשות מוסמכת לקבוע הוראות מעבר לעניין [[פרק זה|פרק משנה זה]]. ==== סימן ב': הנחות בהקצאת קרקע לחיילי מילואים, לאלמנות ולהורים של חללי כוחות הבטחון (תיקון: 8.6.2025) ==== @ 4.2.12. הגדרות (תיקון: 6.8.2023, 5.5.2024, 8.6.2025) : [[בסימן זה]] - :- "אלמנה" - אלמנה או אלמן כהגדרתם [[בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]], של מי שנפל במהלך שירותו בכוחות הבטחון; :- "הורה של חלל כוחות הבטחון" - הורו של הנספה כהגדרתו [[בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תהש"י-1950]], של מי שנפל במהלך שירותו בכוחות הבטחון; :- "חייל מילואים פעיל" - כל אחד מאלה: :: (1) חייל, אשר נמנה על מערך המילואים של צה"ל והמציא אישור משרת מילואים פעיל שש שנתי מצה"ל (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - חלופה א); :: (2) חייל אשר נמנה על מערך המילואים של צה"ל 6 שנים לפחות ואשר צבר 80 ימי מילואים החל משנת 2000 במשך תקופה רצופה של עד 6 שנים קלנדריות, אך אין הכרח שבכל שנה בתוך התקופה, החייל ביצע שירות מילואים, (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - חלופה ב). לצורך אישור זכאות זה, יש להמציא אישור מצה"ל על שירות מילואים במשך תקופה רצופה של 80 ימי מילואים עד 6 שנים קלנדריות; :: (3) חייל אשר נמנה על מערך המילואים של צה"ל ואשר שירת למעלה מ-45 ימים בתקופה שבין 7.10.23 ועד להכרזה על תום מלחמת חרבות ברזל, (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - חלופה ג'). לצורך אישור זכאות זה יש להמציא אישור מצה"ל על שירות מילואים במשך למעלה מ-45 ימים בתקופה האמורה; :: (4) לעניין הגדרה זו, מועד הזכאות יהיה לא יאוחר ממועדי ביצוע התשלום הקבועים בעסקה או עד 90 ימים מיום אישור העסקה, המוקדם מבין השניים; :: (5) לעניין הגדרה זו, ניתן יהיה לממש את ההטבות הנזכרות [[בסימן זה]] לפי חלופה א' או ב' עד 6 שנים מיום שחרור החייל משירות מילואים בצה"ל ולפי חלופה ג' - עד 6 שנים מיום סיום השירות המילואים במלחמת חרבות ברזל; :- "כוחות הביטחון" - המשרתים ב: צה"ל, משטרה, שב"כ, מוסד, או שב"ס, בסדיר, בקבע, או במילואים. @ 4.2.13. הקצאות קרקע למגורים בבנייה נמוכה בדרך של פרסום הרשמה והגרלה או בפטור ממכרז (תיקון: 6.8.2023, 5.5.2024) : (א) בהקצאות קרקע למגורים בבנייה נמוכה בדרך של פרסום הרשמה והגרלה או בפטור ממכרז בהתאם [[לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]], חייל מילואים פעיל אשר זכה בהגרלה או בהקצאה בפטור ממכרז יהיה זכאי להפחתה של 10% נוספים על השיעורים הקבועים [[4.2.2|בסעיף קטן 4.2.2(ב)]] או [[4.2.2|בסעיף קטן 4.2.2(ג)]]. ההנחה תהא חד פעמית ותינתן עבור יחידת דיור אחת בלבד. : (ב) בהקצאות קרקע למגורים בבנייה נמוכה בדרך של פרסום הרשמה והגרלה או בפטור ממכרז בהתאם [[לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]], חייל מילואים פעיל אשר זכה בהגרלה או בהקצאה בפטור ממכרז יהיה זכאי להנחה במחיר הקרקע על ידי הפחתת התמורה בשיעורים הנקובים בפסקאות (1) עד (3) ובלבד שגובה ההנחה לא יעלה על 100,000 שקלים חדשים לא כולל מע"מ. ההנחה תהא חד פעמית ותינתן עבור יחידת דיור אחת בלבד. :: (1) אזורים שאינם אזור עדיפות לאומית - 10%; :: (2) אזור עדיפות לאומית ב' - 20%; :: (3) אזור עדיפות לאומית א' - 35%. @ 4.2.14. הקצאות קרקע למגורים בבנייה נמוכה בדרך של מכרז פומבי (תיקון: 6.8.2023) : (א) בהקצאות קרקע למגורים בבנייה נמוכה בדרך של מכרז פומבי, חייל מילואים פעיל אשר זכה במכרז פומבי זכאי להנחה במחיר הקרקע מהמחיר שהוצע על ידיו במכרז על ידי הפחתת התמורה ב-15% לאחר קביעת הזוכה במכרז ובלבד שגובה ההנחה לא יעלה על 100,000 שקלים חדשים לא כולל מע"מ. ההנחה תהא חד פעמית ותינתן עבור יחידת דיור אחת בלבד. : (ב) חייל מילואים פעיל אשר רכש קרקע למגורים בבנייה נמוכה, במסגרת חברותו בעמותה אשר השתתפה במכרז פומבי לרכישת הקרקע, יוכל לקבל החזר של 15% ממרכיב הקרקע שאותה רכש לצורך מגוריו ובלבד שגובה ההחזר לא יעלה על 100,000 שקלים חדשים לא כולל מע"מ. ההחזר יהא חד פעמי ויינתן עבור יחידת דיור אחת בלבד. @ 4.2.15. כפל הנחות : חייל מילואים פעיל יהיה זכאי לכפל הנחות במחיר הקרקע. אולם רשאית הנהלת הרשות לקבוע סוגי הנחות אשר לגביהם לא יהיה כפל הנחות. @ 4.2.16. הקצאה לבני זוג (תיקון: 6.8.2023) : בהקצאה לבני זוג לפי [[סימן זה]], כאשר רק אחד מהם הוא חייל מילואים פעיל, תחול ההנחה על חלקם של שני בני הזוג עבור יחידת דיור אחת בלבד. אם שני בני הזוג חיילי מילואים פעילים כל אחד מבני הזוג יהיה זכאי למלוא ההנחה הקבועה [[בסימן זה]]. @ 4.2.16א. פטור מתשלום לאלמנת כוחות הבטחון והורה של חלל כוחות הבטחון (תיקון: 8.6.2025) : (א) הורה או אלמנה של חלל כוחות הבטחון יהיו פטורים מתשלום דמי רכישה ודמי הסכמה בהתאם [[לסעיף 8.3.49]] [[וסעיף 8.3.50]]. : (ב) הורה או אלמנה של חלל כוחות הבטחון יהיו פטורים מתשלום בעת שיוך מגרש לפי [[פרק 8.4 סימן ד|סימן ד' לפרק משנה 8.4]]. ==== סימן ג': הנחות בהקצאת קרקע לנכה צה"ל שדרגת נכותו 100% מיוחדת ==== @ 4.2.17. הגדרות : [[בסימן זה]] - :- "חסר דיור" - כהגדרתו [[בסעיף 4.7.23]]; :- "נכה צה"ל שדרגת נכותו 100% מיוחדת", "הרוכש" - נכה שנקבעה לו דרגת נכות בהתאם [[לתקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת-נכות מיוחדת), התשכ"ו-1965]]. @ 4.2.18. הקצאת מגרשי מגורים לבנייה עצמית בפטור ממכרז : (א) הרשות תקצה מגרשי מגורים לבנייה עצמית בפטור ממכרז לפי [[תקנה 25(18) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]], לנכה צה"ל חסר דיור שדרגת נכותו 100% מיוחדת בשיעור תשלום מופחת של 31% מערך המגרש, בהתאם לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): :: (1) הרוכש יהיה זכאי לרכוש מגרש מגורים בפטור ממכרז בהתאם לסעיף זה פעם אחת בלבד; :: (2) בקרקע שתוקצה בדרך של הסכם פיתוח - הרשות תאפשר העברת זכויות ללא הגבלה וללא שתיגבה תמורה נוספת, החל מתום 5 שנים ממועד החתימה על הסכם החכירה; ::: בקרקע שתוקצה בהסכם חכירה ללא הסכם פיתוח - הרשות תאפשר העברת זכויות ללא הגבלה וללא תמורה נוספת, החל מתום 10 שנים ממועד החתימה על הסכם החכירה; :: (3) שיעור התשלום המופחת יחול ביחס לערך קרקע, לא כולל הוצאות פיתוח ולא כולל מע"מ, עד 2,000,000 שקלים חדשים. עלה ערך הקרקע על הסכום האמור, הרוכש לא יהיה זכאי לתשלום מופחת מערך הקרקע העולה על הסכום האמור. : (ב) ערך הקרקע ייקבע על פי שומה למלוא זכויות הניצול הקבועות בתוכנית החלה על המגרש. : (ג) הנהלת הרשות רשאית לאפשר העברת זכויות במקרים חריגים לפני תום התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א)(2) ו-(א)(3), וכנגד תשלום שיעור נוסף מערך הקרקע על פי חלקה היחסי של התקופה. ==== סימן ד': הנחות בהקצאת קרקע למשרתי כוחות הביטחון במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צה"ל ובאישור שר הביטחון (תיקון: 1.2.2022) ==== @ 4.2.19. הגדרות (תיקון: 1.2.2022) : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "בנייה רוויה" - כהגדרתה [[פרק 4.7|בפרק משנה 4.7]]. @ 4.2.20. הקצאה בפטור בהתאם [[תקנות חובת המכרזים|לתקנה 25(24)]] (תיקון: 1.2.2022) : בהקצאות מגרשי מגורים בבנייה רוויה או בבנייה טורית ביישובים -בערים ובמועצות מקומיות - באזור עדיפות לאומית, בהתאם [[לתקנה 25(24) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]], למשרתי כוחות הביטחון או עבורם, במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צה"ל ובאישור שר הביטחון, תינתן הנחה על פי העקרונות המפורטים [[בסעיפים 4.7.3(א)(1)]] [[ו-4.7.3(ג)]] ובתנאים המפורטים בפסקאות (א) עד (ד) להלן, ובהתאם להתאמות הנדרשות ונוהלי הביצוע שיקבעו על ידי הרשות בעניין: : (א) הזכאי הוא חסר דיור כהגדרתו [[בסעיף 4.7.1]]. : (ב) חסר דיור אשר רכש את יחידת הדיור בהנחה בהתאם לסעיף זה, אינו רשאי למכור או להשכיר את יחידת הדיור לצד שלישי במשך 5 שנים מיום קבלת תעודת גמר. : (ג) הרשות ומשרד הביטחון יקבעו כללים להעברת זכויות ולהשכרה במקרים חריגים לפני תום התקופה האמורה בפסקה (ב). בכל מקרה, לא ניתן יהיה למכור או להשכיר את הדירה בתקופה האמורה בפסקה (ב) ללא קבלת המלצה של משרד הביטחון ואישור הרשות. : (ד) במקרה של העברת זכויות, מכל סיבה שהיא, בתוך התקופה האמורה בפסקה (ב), יחויב הזכאי להחזיר את ההנחה שקיבל במסגרת רכישת הדירה במסלול זה בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום קבלת החזקה בדירה ועד ליום התשלום בפועל. @ 4.2.21. חישוב הנחת מחיר מטרה לזכאי (תיקון: 1.2.2022) : חישוב הנחת מחיר מטרה לזכאי ייעשה בהתאם למפורט בפסקאות (א) עד (ג): : (א) לאחר אישור הקצאת הקרקע למשרד הביטחון בהתאם לאמור [[בסעיף 4.2.19]], יערוך משרד הביטחון תחשיב למחירי הדירות במיזם, בהתחשב בהוצאות פיתוח ותמורה בעד הקרקע שתשולם בפועל, עלויות תכנון, בנייה וכדומה, אשר יועבר לאישור שמאי הרשות. : (ב) ממחירי הדירות כאמור בפסקה (א), תחושב ההנחה לפי הקבוע [[בסעיפים 4.7.3(א)(1)]] [[ו-4.7.3(ג)]]. : (ג) ההנחה לזכאי תינתן בנוסף להנחת אזור עדיפות לאומית ותגולם בתמורה בעד רכיב הקרקע. === 4.3. מכר נכסי רשות הפיתוח <עוגן פרק 4.3> === @ 4.3.1. תנאי המכר : (א) להלן התנאים למכר נכסי רשות הפיתוח לדיירים המוגנים ובמכרזים פומביים: :: (1) שיעור ההנחה על שווי זכויות הבעלים בחלק המוגן יהיה החל מיום 1.1.06 ואילך - 40%; :: (2) שיעור ההנחה על החלקים הפנויים וזכויות הבנייה העודפות יהיה החל מיום 1.1.06 ואילך - 25%; : (ב) סכום ההנחה הכולל לא יעלה על 200,000 שקלים חדשים צמוד למדד ינואר שנת 1997. @ 4.3.2. נכס שצו סכנה הוסר לגביו : נכס אשר צו הסכנה לגביו הוסר, ועלויות הטיפול שנדרשו בעקבות צו הסכנה גדלו עקב דרישות רשות העתיקות, והדייר המוגן נשא בחלקה של רשות מקרקעי ישראל בעבודות, כלומר שילם 50% מעלויות הסרת צו הסכנה - בעת רכישת זכויות הבעלות, תינתן לדייר הנחה הגבוהה ב-10% מההנחה הניתנת באותה עת במכר של נכסי רשות הפיתוח. @ 4.3.3. שיווק זכויות בעלים במכרז חופשי : זכויות בעלים בנכסים שדייריהם לא נענו להצעה לרכוש את דירותיהם, ישווקו במכרז חופשי למכירת זכויות הבעלים. === 4.4. עקרונות לתשלום בשל עסקה למכר עודפי עפר <עוגן פרק 4.4> === @ 4.4.1. תשלום בשל הוצאת עודפי עפר : בקרקע שהוקצתה במכרז התשלום בשל הוצאת עודפי עפר בקרקע שהוקצתה במכרז ייקבע בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (3): : (1) ככלל, תנאי המכרז יכללו את זכות השימוש בעודפי העפר בהצעה בשל הקרקע; : (2) הצעת המחיר תכלול את שווי העודפים; : (3) הרשות רשאית, בהתאם לשיקול דעתה, שלא לכלול את עודפי העפר במסגרת המכרז. @ 4.4.2. תשלום בשל הוצאת עודפי עפר בקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז לבעל הזכויות (תיקון: 23.5.2021) : (א) התשלום בשל הוצאת עודפי עפר בקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז לבעל הזכויות ייקבע בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (2): :: (1) עסקה בשטח של עד 25 דונמים - יינתן פטור מתשלום תמלוגים בעד שימוש בעודפי עפר; :: (2) עסקה בשטח של מעל 25 דונמים - יינתן פטור מתשלום תמלוגים בעד שימוש בעודפי עפר, למעט במקרים שבהם החומר הוא איכותי בהתאם למפת זמינות חומרי חציבה כגון: חול סוכרי ובזלת. : (ב) בעת הקצאה לרשויות מקומיות משרדי ממשלה ולחברות ממשלתיות ישולמו תמלוגים בעד שימוש בעודפי עפר כאשר העסקה בשטח של 1 דונם ומעלה, הכמות עולה על 20,000 קוב ושווי החומר על פי המחירון עולה על 200,000 שקלים חדשים. @ 4.4.3. עודפי עפר במסגרת פיתוח תשתיות ציבוריות : התשלום בעד עודפי עפר במסגרת פיתוח תשתיות ציבוריות, ללא הקצאת זכויות חכירה בקרקע, יהיה בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (3): : (1) מיזמים בניהול הרשות או משרדי הממשלה ובכללם משרד הבינוי והשיכון, משרד התיירות, משרד הכלכלה: :: (א) ככלל, תבוצענה עסקאות עודפי עפר כאשר הכמות עולה על 20,000 קוב ושווי החומר על פי המחירון עולה על 200,000 שקלים חדשים; :: (ב) במקרים שבהם נערך מכרז לביצוע עבודות פיתוח על בסיס תכנון מפורט לביצוע - הגורם המפתח יהיה רשאי להשתמש בעודפי העפר, ללא תשלום תמלוגים, בכפוף לאישור ועדת מיזמים או הוועדה לתכנון ופיתוח לפי העניין כמפורט [[פרק 3.2|בפרק משנה 3.2]]. שווי עודפי העפר יגולם באומדן שווי עבודות הפיתוח שייערך לפני פרסום המכרז. התשלום בעד עודפי העפר יבוא לידי ביטוי בהפחתת התשלום בעבור עבודות הפיתוח המשולמות לגורם המפתח. : (2) פיתוח תשתיות ציבוריות על ידי רשויות מקומיות: :: (א) פיתוח תשתיות על בסיס אגרות והיטלים - הרשות המקומית תהא רשאית להשתמש בעודפי העפר בכפוף לאישור עסקה בעבור העודפים ותשלום תמלוגים על בסיס המחירון; :: (ב) פיתוח תשתיות על בסיס תקציב מיזם ([[פרק 3.2|פרק משנה 3.2]]) - הרשות המקומית תהא רשאית להשתמש בעודפי העפר, ללא תשלום תמלוגים, בכפוף לאישור הועדה לתכנון ופיתוח. שווי עודפי העפר יגולם באומדן שווי הוצאות הפיתוח שייערך לפני פרסום המכרז לשיווק הקרקע. התשלום בעבור עודפי העפר יבוא לידי ביטוי בהפחתת סכום הוצאות הפיתוח שיגבה מהזוכים במכרז; :: (ג) בפיתוח תשתיות על ידי הרשות המקומית על בסיס תקציב מיזם, כאמור בפסקה (ב), הרשות המקומית, באישור מראש של הרשות, תהא זכאית לשנע את עודפי העפר לטובת מיזמים ציבוריים בקרקע ציבורית בתחומיה ללא תשלום תמלוגים לרשות. : (3) התשלום בעבור עודפי עפר במסגרת פיתוח תשתיות לאומיות על ידי חברות ממשלתיות (רכבת ישראל, נתיבי ישראל, חברת כביש חוצה ישראל) יהיה בהתאם לאחד משני המסלולים המפורטים בפסקאות משנה (א) ו-(ב): :: (א) על בסיס המחירון. כמות העודפים תחושב על בסיס כתב כמויות שיוצג על ידי מנהל המיזם, חתום על ידי מהנדס המיזם. :: (ב) הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע כללים, אשר יעוגנו בהסכמים עם החברות הממשלתיות לגביית תשלום כולל בעד עודפי עפר בהתאם להסכמות שיגובשו עם החברות. @ 4.4.4. כללי : (א) בכל מקרה, לא ייגבה תשלום אם השימוש בעודפי עפר נעשה בשטח העסקה, ללא הוצאת עודפים החוצה, למעט האמור [[בסעיף 4.4.3(2)(ג)]]. : (ב) במקרים שבהם עודפי העפר חסרי ערך, המהווים נטל על המיזם ויוצג לרשות אישור על הטמנתם באתר מוסדר - לא ייגבה בעדם תשלום. : (ג) על היזם לשלוח דוח על כמות וסוג החומר שהופק, למפקח על המכרות במשרד התשתיות, לצרכים סטטיסטיים בלבד, גם במקרה ולא משולם בעבורו תשלום. === הקצאת קרקע במכרז === === 4.5. הקצאת קרקע במכרז - כללי <עוגן פרק 4.5> === ==== סימן א': הוראות כלליות - מכרז פומבי ==== @ 4.5.1. מחיר מינימום : (א) ככלל במכרזי הרשות יפורסם מחיר מינימום. : (ב) במכרזים לבנייה נמוכה יעמוד מחיר המינימום על 50% מהאומדן. : (ג) במכרזים למטרת מגורים בבנייה רוויה יעמוד מחיר המינימום על 35% מהאומדן ובלבד שהוצעו במכרז לכל הפחות שלוש הצעות כשירות. הוצעו במכרז פחות מ-3 הצעות כשירות יעמוד מחיר המינימום על 50% מהאומדן. תנאי זה יפורסם בתנאי המכרז ויהווה חלק מתנאיו. : (ד) במכרזים למטרת מגורים בבנייה רוויה באזור עדיפות לאומית ובירושלים, במכרזים לבנייה נמוכה באזור עדיפות לאומית, במכרזים לבנייה נמוכה ביישובים שיאושרו על ידי ועדת המשנה ובמכרזים הכוללים הוצאות פיתוח מסובסדות, יעמוד מחיר המינימום על 25% מהאומדן. הוצעו במכרז פחות מ-3 הצעות כשירות יעמוד מחיר המינימום על 35% מהאומדן. תנאי זה יפורסם בתנאי המכרז ויהווה חלק מתנאיו. : (ה) לעניין [[פרק זה|פרק משנה זה]], "אזור עדיפות לאומית" הוא כפי שיהיה במועד פרסום המכרז בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל. : (ו) על אף האמור בסעיף זה, הנהלת הרשות רשאית לקבוע מראש כללים בדבר קביעת המחיר במכרזים ופרסומם. @ 4.5.2. אומדן השווי (תיקון: 24.3.2025) : (א) בסעיף זה - ::- "אומדן" - שווי הקרקע בהתייחס לשימוש המיטבי בקרקע, לרבות פוטנציאל עתידי, ללא מע"מ, ותוך החלת שיעור התשלום בשל הקרקע הקבוע באותו אזור, ואולם במכרז שבו נדרש תשלום הוצאות פיתוח, לא יובאו הוצאות הפיתוח בחשבון האומדן, ואלה יפורסמו בנפרד במסגרת המכרז. : (ב) האומדן לשווי הקרקע המשווקת במכרז ייערך על ידי שמאי מטעם הרשות או על בסיס ערך מאפיין. : (ג) ככלל, ישמש האומדן לצורך קביעת מחיר המינימום במכרז. @ 4.5.3. ערבות : משתתף במכרז יצרף להצעתו ערבות בנקאית אוטונומית לקיום הצעתו במכרז (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - הערבות) בסכום שתקבע מראש הרשות בתנאי המכרז ושיחושב כלהלן: : 10% מערך הקרקע, ללא הוצאות פיתוח וללא הנחת אזור, על פי שומה או 10% מהוצאות הפיתוח, הגבוה מביניהם. הסכום יעוגל כלפי מטה כך שהוא יהיה מכפלה של אלף שקלים חדשים. כך, למשל, במקרה שבו סכום הערבות הוא 75,685 שקלים חדשים, יעוגל סכום הערבות ל-75,000 שקלים חדשים. ועדת המכרזים של הרשות, רשאית, לשנות את סכום הערבות, במכרזים שבהם היא מצאה לנכון לעשות כן. @ 4.5.4. זכייה במכרז : (א) ההצעה הגבוהה ביותר מבין ההצעות הכשירות תוכרז כזוכה. : (ב) הרשות רשאית לקבוע כללים נוספים בדבר קביעת זוכה במכרזים. @ 4.5.5. חובת שיווק מגרשים בייעוד תעשייה במכרז (תיקון: 16.3.2022) : (א) ככלל, הרשות תשווק באמצעות מכרז 15% מהמגרשים בייעוד תעשייה בכל אזור תעשייה באזור עדיפות לאומית א' ובקו עימות, שניתנו בהרשאה לתכנון למשרד הכלכלה והתעשייה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), באישור הנהלת הרשות, ניתן יהיה להקצות מגרשים בפטור ממכרז בשיעור העולה על 85% באותו אזור תעשייה, וזאת במקרים בהם הוקצו כבר בפטור ממכרז מרבית המגרשים באותו אזור התעשייה, או שמדובר בבקשה להרחבת מפעל הפועל באותו אזור תעשייה או בשל נסיבות מיוחדות אחרות. @ 4.5.5א. הגבלה על הצמדת מחירי הדירות (תיקון: 13.6.2022) : במכרזים למטרת מגורים, תשלום שמשלם קונה בעד רכישת דירה, לא יוצמד למדד, ולא תתווסף עליו ריבית כלשהי, למעט מדד תשומות הבנייה, לעניין רכיב הבנייה בלבד. : בסעיף זה - :- "רכיב הבנייה" - עלויות הבנייה של דירה, המחושבות לפי העלות לבניית מ"ר כפול שטח הדירה, כפי שייקבעו במכרז. עם כניסתן לתוקף של תקנות שיקבע שר הבינוי והשיכון בעניין, לפי [[חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973]], ייקבעו העלויות בהתאם לאמור בתקנות. @ 4.5.6. תחולה : הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על הקצאת קרקע בדרך של מכרז במסלול הרשמה והגרלה כמפורט [[פרק 4.6|בפרק משנה 4.6]]. ==== סימן ב': בני מקום ==== @ 4.5.7. הגדרות (תיקון: 5.5.2022, 9.3.2023) : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "אזור עדיפות לאומית על פי החלטת ממשלה מספר 3738" - אזור עדיפות לאומית בהתאם לנספח א' להחלטת ממשלה מספר 3738 מיום 15.4.2018 או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה; :- "בן היישוב" - לעניין [[סעיפים 4.5.3(5)]] [[ו-4.5.3(6)]], מי שהוא בן יותר מ-18 שנים, שמקום מגוריו הקבוע ב-3 השנים האחרונות או ב-4 שנים מתוך 10 השנים האחרונות, שקדמו למועד פרסום המכרז, הוא בתחום היישוב שבו ייבנה המיזם, ובלבד שהמציא את אישור המועצה האזורית או מרשם האוכלוסין; כהוראת שעה עד ליום 31.12.2023 במרחבי צפון ודרום הגדרת בן היישוב תהיה: מי שהוא בן יותר מ- 18 שנים, שמקום מגוריו הקבוע ב-18 החודשים שקדמו למועד פרסום המכרז, הוא בתחום היישוב שבו ייבנה המיזם, ובלבד שהמציא את אישור המועצה האזורית או מרשם האוכלוסין; :- "בן המקום" - מי שהוא בן יותר מ-18 שנים, שמקום מגוריו הקבוע ב-3 השנים האחרונות או ב-4 שנים מתוך 10 השנים האחרונות, שקדמו למועד פרסום המכרז, הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית שבה ייבנה המיזם ובלבד שהמציא את אישור הרשות המקומית או מרשם האוכלוסין; כהוראת שעה עד ליום 31.12.2023 במרחבי צפון ודרום הגדרת בן המקום תהיה: מי שהוא בן יותר מ- 18 שנים, שמקום מגוריו הקבוע ב-18 החודשים שקדמו למועד פרסום המכרז, הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית שבה ייבנה המיזם, ובלבד שהוא המציא אישור הרשות המקומית או מרשם האוכלוסין. @ 4.5.8. זכאות להשתתף במכרז : השתתפות במכרז לבני מקום/בני יישוב יחד עם אחר, תותר רק אם המשתתפים הם בני משפחה מדרגה ראשונה - בני זוג, בן, בת, אח, אחות, הורים. @ 4.5.9. הקצאת קרקע לבנייה עצמית לבני מקום (תיקון: 2.12.2019, 2.9.2021, 5.5.2022) : ניתן להקצות קרקע לבנייה עצמית בייעוד למגורים בלבד לבני מקום בהתאם לכללים המפורטים בפסקאות (1) עד (6): : (1) באזור עדיפות לאומית א' ובאזור קו עימות, יוקצו לבני המקום עד 50% מהמגרשים המוצעים לציבור באותו מועד; : (2) באזור עדיפות לאומית ב', יוקצו לבני המקום עד 40% מהמגרשים המוצעים לציבור באותו מועד. על אף האמור, כהוראת שעה עד ליום 31.12.2022, באזור עדיפות לאומית ב', יוקצו לבני המקום עד 50% מהמגרשים המוצעים לציבור באותו מועד; : (3) מקום שאינו נכלל בפסקאות (1) ו-(2) אך נמנה באזור עדיפות לאומית בהתאם להחלטת ממשלה מספר 3738, יוקצו לבני המקום עד 30% מהמגרשים המוצעים לציבור באותו מועד; : (4) בהקצאה לבני מקום תינתן עדיפות במסגרת הליך ההרשמה וההגרלה בהתאם להוראות [[סעיף 4.6.2(א)]]. ככל שיוותרו מגרשים שלא יוקצו לחסרי דיור יהיה ניתן להקצות את אותם המגרשים שנותרו, גם ליתרת הנרשמים בני המקום. : (5) מכרזים ביישובים שאינם בגדר יישובים חקלאיים בהתאם [[פרק 8.6|לפרק משנה 8.6]], שבהם הרשות המקומית היא מועצה אזורית, ניתן יהיה להקצות את יחידות הדיור המיועדות לבני המקום בהתאם לחלוקה הבאה: :: (א) 40% לפחות, לבני המועצה האזורית; :: (ב) עד 60%, לבני היישוב. : (6) הוראת שעה לגבי יישובי מיעוטים: :: על אף האמור בפסקאות (1) עד (5) ביישובי מיעוטים, לרבות יישובי מיעוטים הנכללים בתחום שיפוטן של מועצות אזוריות או מקומיות או ביישוב מיעוטים שהוא חלק מממספר רשויות מקומיות או יישובים בודדים, שאוחדו על ידי משרד הפנים (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - היישובים המאוחדים), ניתן יהיה להקצות לבני היישוב על פי התבחינים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד): :: (א) ביישובי מיעוטים, ניתן יהיה להקצות לבני היישוב עד 75% מתוך סך המגרשים המוצעים לציבור באותו המועד באותו יישוב; ::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), במרחבי צפון וחיפה של משרד הפנים שאוכלוסייתם מונה עד 30,000 תושבים, בסמכות הנהלת הרשות להגדיל את מכסת המגרשים שיוקצו לבני היישוב עד 100%, מנימוקים מיוחדים ובהתחשב, בין היתר, בגודל היישוב, וכן לקבוע כי בן יישוב מתייחס לכל יישוב ויישוב ביישובים המאוחדים; :: (ג) האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יחול גם על הקצאת קרקע לבנייה רוויה בהתאם [[לסעיף 4.5.10]]; :: (ד) הוראת שעה זו תעמוד בתוקפה עד ליום 31.12.2023. @ 4.5.10. הקצאת קרקע לבנייה רוויה לבני מקום (תיקון: 12.3.2020, 2.9.2021) : ניתן יהיה להקצות קרקע לבנייה רוויה לבני מקום בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (3): : (1) מקום בו אישרה הוועדה המקומית בקרקע בייעוד לבנייה רוויה תוספת יחידות דיור במסגרת [[תקנה 4 לתקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|תקנה 2(9) לתקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת מתוכנית), התשס"ב-2002]], ניתן יהיה להקצות יחידות דיור לבני מקום, ובלבד שמספר יחידות הדיור שיוקצו בדרך זו לא יעלה על מחצית ממספר יחידות הדיור שיאושרו על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כאמור. לעניין זה, יראו תוספת יחידות דיור לפי התקנות כאמור, גם אם נעשתה בתוכנית בסמכות ועדה מקומית לפי [[סעיף 62א(א)(9) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]; : (2) ביישובי מיעוטים שאוכלוסייתם מונה עד ל- 30,000 תושבים, ניתן יהיה להקצות, בנוסף לאמור בפסקה (1), עד 24% מיחידות הדיור המקוריות בתוכנית בכל מתחם ומתחם; : (3) מתחמי שיווק שלא משווקים במסלול דיור במחיר מופחת, וזאת בהתאם [[לסעיף 4.7.2(ב)]], ניתן יהיה להקצות בנוסף לאמור בפסקה (1), עד 20% מיחידות הדיור המקוריות בתוכנית בכל מתחם ומתחם. ==== סימן ג': הגבלה על השתתפות במכרז ==== @ 4.5.11. הגדרות : [[בסימן זה]] - :- "חברות קבלניות" - חברות קבלניות המחזיקות במקרקעי ישראל שהוקצו להן לשם בנייה של יחידות דיור בבתים משותפים ורישום הזכויות בהן על שם המשתכנים; :- "סרבניות רישום" - חברות קבלניות שלא השלימו רישום בלשכת רישום המקרקעין של בית משותף ו/או זכויות משתכנים, בשני תיקי רשות או יותר, או בתיק אחד המתייחס ל-100 יחידות דיור ומעלה, על אף התחייבותן כלפי הרשות ו/או משרד הבינוי והשיכון ו/או המשתכנים, והרשות הגישה נגדן תביעות משפטיות במקרים הנדונים, לאחר שלא נענו למכתב והתראה שנשלחו להן קודם לכן. @ 4.5.12. מניעת השתתפות במכרזי הרשות : (א) חברות קבלניות אשר הוגדרו על ידי הרשות כסרבניות רישום, תהיינה מנועות מהשתתפות במכרזי הרשות להקצאת קרקע, אלא אם כן קיימו אחד משני התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2): :: (1) השלימו את רישום הבתים המשותפים וזכויות המשתכנים בלשכת רישום המקרקעין ביחס ליחידות דיור שנבנו ואוכלסו על ידן על מקרקעי ישראל. :: (2) הפקידו ערבות בנקאית אוטונומית וצמודה בסך 100,000 שקלים חדשים, לתקופה של 7 חודשים, להבטחת השלמת הרישום בתוך תקופת הערבות, של כל הבניינים שבהם חל עיכוב ברישום הבית המשותף ו/או זכויות הדיירים והרשות הגישה לגביהם תביעה משפטית. : (ב) ערבות בנקאית שהופקדה על ידי סרבנית רישום שזכתה במכרז ולאחר מכן העבירה את זכויותיה לאחר, תישאר בתוקפה להבטחת הרישום עד תום תקופת הערבות. : (ג) בכל מקרה הערבות הבנקאית תחולט בתום תקופת הערבות, אם עד תום תקופת הערבות לא נרשמו הבתים המשותפים ו/או הזכויות שלהבטחת רישומם היא ניתנה. : (ד) [[סימן זה]] אינו בא לגרוע, אלא להוסיף על כל האמצעים והדרכים שבפני הרשות לקדם את הרישום ולאכוף אותו. ==== סימן ד': פריסת תשלומים (הוראת שעה) (תיקון: 18.7.2023) ==== @ 4.5.13. תחולה (תיקון: 18.7.2023, 20.11.2023) : [[סימן זה|פרק משנה (([צ"ל: סימן])) זה]] יחול על מכרזים לשיווק קרקע למגורים בבניה רוויה בלבד במרחבי צפון, דרום וחיפה, וכן מכרזי דיור להשכרה בהתאם [[פרק 4.8|לפרק משנה 4.8 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל]] בכלל מרחבי הרשות. @ 4.5.14. פריסת תשלום (תיקון: 18.7.2023) : שווקה קרקע לבנייה רוויה במכרז כאמור, תינתן לזוכה במכרז האפשרות לפרוס את תשלום התמורה עבור הקרקע לשלושה תשלומים ללא ריבית והצמדה כמפורט בפסקאות (א) עד (ג): : (א) תשלום ראשון - הערבות לקיום ההצעה שהופקדה על ידי הזוכה בעת הגשת ההצעה. הערבות תמומש בידי הרשות לאחר ההכרזה על הזכייה; : (ב) תשלום שני - השלמה ל-30% מגובה התמורה עבור הקרקע. תשלום זה יועבר לידי הרשות תוך 90 ימים ממועד ההכרזה על הזכייה; : (ג) תשלום שלישי - יתרת תשלום התמורה עבור הקרקע תועבר במועד המוקדם מבין המועדים הבאים: :: (1) 24 חודשים מיום הכרזת הזכייה; :: (2) יום מסירת הקרקע כפי שנקבע במכרז; :: (3) יום מתן היתר הבנייה הראשון במתחם נשוא הזכייה. @ 4.5.14א. תנאים לעניין פריסת תשלומים במכרזי מחיר מטרה (תיקון: 20.11.2023) : במקרה בו בחר היזם לפרוס את התשלומים בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]], פרסום הגרלה לפי [[פרק 4.7|פרק משנה 4.7]] יכלול הבהרה כי היזם בחר לפרוס את התשלומים וכי זכייתו כפופה להשלמת כל התשלומים בגין הזכייה. @ 4.5.14ב. ביטול זכייה על ידי הזוכה (תיקון: 20.11.2023) : הרשות רשאית לקבוע הוראות ותנאים במכרז לעניין פריסת התשלומים, ובכלל זה לגבי נסיבות בהן בוטלה זכייתו של זוכה במכרז אשר בחר לפרוס את התשלומים, לרבות הוראות בדבר הותרת חלק מהתשלומים ששולמו, בידי הרשות. @ 4.5.15. תשלום הוצאות פיתוח (תיקון: 18.7.2023) : התשלום עבור הוצאות הפיתוח יועבר לגורם המפתח עד 90 ימים מיום הודעת הזכייה, למעט במקרים חריגים אשר יאושרו בידי הוועדה לתכנון ופיתוח טרם פרסום המכרז, תוך עדכון מסמכי המכרז בהתאם. @ 4.5.16. הסכם החכירה (תיקון: 18.7.2023) : הסכם החכירה בין הרוכש לבין הרשות ייחתם רק לאחר העברת מלוא התמורה עבור הקרקע והוצאות הפיתוח כפי שנקבעו בתנאי המכרז. @ 4.5.17. תוקף (תיקון: 18.7.2023) : הוראות [[סימן זה]] יחולו מיום 1.1.2024 ועד ליום 31.12.2025. הנהלת הרשות רשאית לקבוע כי הוראות [[סימן זה|פרק משנה (([צ"ל: סימן])) זה]] יחולו לגבי מכרזים מסוימים או סוגי מכרזים גם לפני יום 1.1.2024. === 4.6. מכרז במסלול הרשמה והגרלה <עוגן פרק 4.6> === @ 4.6.1. הכלל - מכרז פומבי : קרקע תשווק בדרך של מכרז פומבי. @ 4.6.2. הרשמה והגרלה (תיקון: 2.9.2021, 7.3.2022, 25.4.2023, 19.5.2025) : (א) על אף האמור [[בסעיף 4.6.1]], באזור עדיפות לאומית בהתאם להחלטת ממשלה מספר 3738 מיום 15.4.2018 או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה ניתן לשווק קרקע לבנייה עצמית בייעוד למגורים במסלול של הרשמה והגרלה בהתאם לכללים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): :: (1)(א) עד 10% מהמגרשים יוקצו בעדיפות ראשונה לבעל מוגבלות שהוא חסר דיור. במסגרת זו תינתן עדיפות ראשונה לנכה צה"ל שהוא חסר דיור. הנהלת הרשות תקבע הגדרה של מוגבלות לעניין זה, את סוג האישורים הדרושים לתמוך בבקשה, ואת סדר הקדימות בין בעלי המוגבלות. ::: (ב) עד 30% מכלל המגרשים יוקצו בעדיפות שנייה לחייל מילואים פעיל שהוא חסר דיור, כאשר תינתן עדיפות למשפחה. ::: (ג) שאר המגרשים יוקצו בעדיפות לחסר דיור, כאשר תינתן עדיפות למשפחה. ::: (ד) אם יוותרו מגרשים שלא יוקצו לחסרי דיור, יהיה ניתן להקצות אותם ליתר הנרשמים. ::: (ה) על אף האמור, רשאית הנהלת הרשות לקבוע כי יחידות הדיור יוגרלו לחסר דיור וליתר הנרשמים, ללא מתן קדימות למי מהם, וזאת בנסיבות שבהם התפרסמו או עתידים להתפרסם באותו היישוב היקף משמעותי של יחידות דיור, לרבות בבנייה רוויה, המיועדות לחסרי דיור. ::: (ו) לעניין סעיף זה - ::::- "חייל מילואים פעיל" - כהגדרתו [[בסעיף 4.2.12]]; ::::- "חסר דיור" - בעל תעודת זכאות של מחוסר דיור על פי תבחינים של משרד הבינוי והשיכון; ::::- "משפחה" - כהגדרתה בתבחינים שנקבעו לעניין זה על ידי משרד הבינוי והשיכון; ::::- "נכה צה"ל" - נכה צה"ל שדרגת נכותו 100% מיוחדת כהגדרתו [[בסעיף 4.2.17]]. :: (2) ערך הקרקע לשיווק יחושב מערך הקרקע בבעלות שייקבע על פי ערך מאפיין או שומה, בכפוף להנחות אזור. :: (3) שווקו ביישוב, ב-12 החודשים שקדמו למועד פרסום השיווק, מגרשים בדרך של מכרז, ייקבע מחיר המגרשים שיוקצו לבני המקום/בני היישוב, כהגדרתם [[פרק 4.5 סימן ב|בסימן ב' לפרק משנה 4.5]], על פי ממוצע המחירים של המגרשים ששווקו במכרז כשהוא משוקלל למ"ר מגרש. :: (4) אם יוקצו מגרשים בהתאם [[פרק זה|לפרק משנה זה]] למי שאינו חסר דיור, לא יחול [[סעיף 4.2.2(ג)]]. : (א1) על אף האמור [[בסעיף 4.6.1]], ביישובי מיעוטים שאינם באזור עדיפות לאומית, שאוכלוסייתם מונה עד 25,000 תושבים, בהם הרשות סבורה כי לאור מאפייני היישוב למדינה ענין מיוחד בעידוד ההתיישבות במקום בדרך של עריכת הגרלה, ניתן לשווק קרקע לבנייה עצמית בייעוד למגורים במסלול של הרשמה והגרלה בהתאם לכללים הקבועים בסעיף 4.6.2(א). הנהלת הרשות תקבע כללים לעניין אופן קביעת מחיר המגרשים שיוקצו לבני המקום או בני היישוב. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ו-(א1), הרשות רשאית לשווק במכרז פומבי, לרבות מקום בו הביקוש נמוך מהיצע המגרשים ושיווק בדרך של הרשמה והגרלה צפוי להיכשל. @ 4.6.3. בנייה רוויה : הנהלת הרשות רשאית לפעול בהתאם [[לסעיף קטן 4.6.2(א)]] גם ביחס לבנייה רוויה. === 4.7. מכרז לדיור במחיר מטרה (תיקון: 5.12.2020, 28.10.2021) <עוגן פרק 4.7> === @ 4.7.1. הגדרות (תיקון: 28.10.2021, 9.8.2023, 5.5.2024) : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "בנייה רוויה" - מגרש המיועד לבניית 6 יחידות דיור לפחות, ב-2 קומות לפחות, ולפחות דירה אחת בכל קומה, והבניין או כל הבניינים שיוקמו עליו, ראויים להירשם כבית משותף על פי [[חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]]; לעניין הגדרה זו, באזור עדיפות לאומית הרשות תהיה רשאית לשווק גם מגרשים שבהם ניתן לבנות לפחות 6 יחידות דיור לבנייה דו קומתית או חד קומתית, באזורי עדיפות לאומית ב' לא יחולו הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] על בנייה צמודת קרקע - ההחלטה לעניין זה תהיה בידי הרשות; :- "בן מקום" - חסר דיור, שמקום מגוריו הקבוע ב-3 השנים האחרונות או ב-4 שנים מתוך 10 השנים האחרונות, שקדמו לתאריך הגשת בקשת הזכאות, הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית שבה ייבנה המיזם, ובלבד שהוא המציא אישור ממרשם האוכלוסין. במקרה שבו התבצע חישוב זכאות מחדש ייחשב מועד חישוב הבקשה מחדש כמועד הגשת הבקשה; :- "זכאי" - בעל אישור זכאות בתוקף מאת משרד הבינוי והשיכון, התואם את נתוניו, לרכישת דירה במסגרת מסלול דיור במחיר מטרה, ובלבד שלא חל שינוי בנתונים שעל בסיסם ניתן אישור הזכאות; :- "חייל מילואים פעיל" - חייל אשר נמנה על מערך המילואים של צהל ושצהל אישר את היותו משרת מילואים פעיל; :- "חסר דיור" - כהגדרתו [[בסעיף 4.7.19]]; :- "חסר דיור צעיר" - (((נמחקה);)) :- "משפר דיור" - כהגדרתו [[בסעיף 4.7.20]]; :- "עודפים" - הפרש בין תקציב המיזם המבוסס על אומדן עלויות עבודות הפיתוח המאושר על ידי הוועדה לתכנון ופיתוח, לבין עלות המיזם בפועל, בהתאם לתוצאות המכרזים לביצוע העבודות; :- "תמריץ דיור במחיר מטרה" או "תמריץ" - כאמור [[בסעיף 4.7.11]]. @ 4.7.2. שיווק במסלול דיור במחיר מטרה - תוקף ותחולה (תיקון: 28.10.2021, 7.3.2022, 9.8.2023) : (א) שיווק במסלול דיור במחיר מטרה, בהתאם [[פרק זה|לפרק משנה זה]] (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - דיור במחיר מטרה), יבוצע מיום אישור ההחלטה, ועד ליום 31.12.2024. בכפוף לאישור תקציבי עד ליום 31.12.2025. עד לתום שנת 2024 המועצה תקבל דיווח מפורט לגבי ביצוע התוכנית ותבחן את המשך ביצועה בהתאם לדיווח שיועבר לה. : (ב) שיווק במסלול דיור במחיר מטרה, יבוצע ברשויות מקומיות שבתחומן המחיר למ"ר דירתי ממוצע לא עולה על 20,000 שקלים חדשים ללא מע"מ, בהתאם לנתוני רשות המסים הנכונים ליום 31.12.2020. רשימת הרשויות שבתחומן צפוי להתבצע בשנים 2023 - 2024 שיווק במסלול מחיר מטרה מפורטת [[בסעיף 4.7.21]]. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) המגבלה בסך של 20,000 שקלים חדשים לא תחול על הרשויות במדד חברתי כלכלי בדירוג 4 ומטה. : (ד) הרשות ומשרד הבינוי והשיכון בהסכמת אגף תקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, רשאים להשלים לרשימת היישובים [[שבסעיף 4.7.21]] יישובים נוספים שבתחומם צפוי להתבצע שיווק במסלול מחיר מטרה, בהתאם למפורט בסעיף קטן (ב). @ 4.7.2א שיווק במסלול דיור במחיר מטרה - תוקף ותכולה (תיקון: 9.8.2023) : על אף האמור [[בסעיף 4.7.2]], הרשות ומשרד הבינוי והשיכון בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר רשאים לקבוע כי מתכונת השיווק לפי סעיף זה תחול גם ברשויות מקומיות שבתחומן המחיר למ"ר דירתי ממוצע עולה על הסכום האמור [[בסעיף 4.7.2(ב)]], ואינו עולה על 24,000 ₪ למ"ר דירתי ממוצע. זאת בנסיבות בהן נמצא כי שיווק במתכונת זו נדרש לשם קידום והצלחת המכרזים, בשים לב, בין היתר, להיקף יחידות הדיור המשווקות באותה הרשות המקומית, למאפייני הרשות המקומית ולהיקף יחידות הדיור ששוווקו בתחומה. שיווק כאמור יתאפשר רק ביחס לתכנית אשר בהוראותיה נקבע בין היתר, מספר יחידות דיור ששטחן לא עולה על 80 מ"ר עיקרי (להלן בסעיף זה - יחידות דיור קטנות). בכל מקרה, מספר יחידות הדיור שישווקו במתכונת זו לא יעלה על מספר יחידות הדיור הקטנות הקבוע בתכנית במועד פרסום המכרז, וההנחה תינתן רק ביחס ליחידות דיור קטנות. ברשויות מקומיות כאמור, ולגבי דירות כאמור סכום ההנחה הקבוע [[בסעיף 4.7.3(א)(1)]] לדירה לא יעלה על 150,000 שקלים חדשים בהתאם לשומה עדכנית. סעיף זה יחול כהוראת שעה עד ליום 31.12.2023. @ 4.7.3. שיטת השיווק (תיקון: 28.10.2021, 5.5.2022, 12.6.2022, 9.8.2023) : (א) קרקע המיועדת בעיקרה לבנייה רוויה תשווק במכרז במסלול דיור במחיר מטרה, בכפוף לכללים שייקבעו בהתאם [[לסעיף 4.7.5]], כך שהתחרות בין המציעים תהיה כמפורט בפסקאות (1) עד (3): :: (1) שמאי הרשות יערוך שומה לשווי מר בנוי עיקרי נכון ליום 31.12.2020, בכל מתחם המיועד להיכלל בשיווק בשיטת מחיר מטרה. על סמך שווי מר שייקבע במכרז היזם יערוך תחשיב למחירי הדירות במיזם בהתחשבות בשטחים אקוויוולנטיים. ממחיר הדירות כאמור יידרש היזם להעניק הנחה בשיעור של 25%, אך בכל מקרה סכום ההנחה עבור כל יחידת דיור לא יעלה על 500,000 שקלים חדשים בהשוואה למחיר הדירה המעודכן. ברשויות מקומיות שבתחומן המחיר למר דירתי ממוצע בבנייה חדשה לא עולה על 13,500 שקלים חדשים ללא מע(("))מ כמפורט בטבלת היישובים [[4.7.21|בסעיף 4.7.21]], סכום ההנחה עבור כל יחידת דיור לא יעלה על 600,000 שקלים חדשים בהשוואה למחיר הדירה המעודכן. לעניין סעיף זה, מחיר דירה מעודכן - מחיר דירה אשר יחושב לפי שומה עדכנית שתוכן במהלך תקופה שלא תעלה על שישה חודשים לפני מועד פרסום המכרז. במקרים חריגים ובאישור אגף התקציבים במשרד האוצר ניתן יהיה לעשות שימוש בשומה שנערכה בתקופה העולה על שישה חודשים. על אף האמור לעיל, בכל מקרה מחיר הדירה לזכאי לא יעלה על המחיר המחושב לפי שומה למר דירתי נכון ליום 31.12.2020 ללא הנחה, או על המחיר המחושב לפי שומה הנכונה ל 4 שנים לפני מועד פרסום המכרז לגביו מתייחסת השומה, המאוחר מביניהם. הוראה זו תעמוד בתוקפה עד ליום 31.12.24. :: (2) המציעים במכרז מחיר מטרה יתחרו על המחיר הגבוה ביותר עבור הקרקע, ללא מחיר מזערי, תוך שהם מתחייבים למכור את דירות מחיר מטרה בהתאם לשיעור ההנחה שנקבע במכרז. ככל שבנוסף לשטחי מגורים במתחמים המשווקים משולבים שטחי תעסוקה (שימושים מעורבים), לשטחים כאמור יקבע מחיר מזערי בהתאם [[פרק 4.5|לפרק משנה 4.5 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל]]. בכל מקרה המחיר המזערי לא יהיה גבוה מ((-))50% מערך הקרקע בשימוש לתעסוקה. :: (3) הזוכה בכל מתחם יהיה המציע שיציע את הסכום הגבוה ביותר עבור הקרקע. : (א1) הרשות ומשרד הבינוי והשיכון רשאים לשווק מתחמי קרקע, במרחבי צפון ודרום של הרשות, המיועדים לבנייה נמוכה, בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]. : (ב) משרד הבינוי והשיכון או הרשות רשאים ליזום פנייה לוועדה לתכנון ופיתוח על מנת לקבוע במקרים כלליים ופרטניים, מסלול שיווק שונה מהקבוע בסעיף זה. @ 4.7.4. מכירת דירות במחיר מטרה (תיקון: 28.10.2021, 7.3.2022, 5.5.2024) : (א) דירות המשווקות לזכאים במסגרת מכרז דיור במחיר מטרה ישווקו על פי הגרלה בהתאם לאמור [[בסעיף 4.7.17]]. : (ב) דירות במחיר מטרה שלא נרכשו על ידי זוכים בהגרלה - :: (1) לא נרכשו על ידי הזוכים בהגרלה או במספר הגרלות והזכאים מלוא הדירות במחיר מטרה הכלולות במכרז, יהיה הזוכה במכרז רשאי, באישור מוקדם של משרד הבינוי והשיכון, למכור את יתרת הדירות שלא נמכרו כאמור, לחסרי דירה, למשפרי דיור, בתנאים שנקבעו במכרז ובמחיר למר בנוי שלא יעלה על המחיר שנקבע במכרז או בתנאים מטיבים עבור הרוכשים מתנאי המכרז, על פי קביעת משרד הבינוי והשיכון לעניין זה. ::: האמור בסעיף זה לא ישנה הזכאות למענק בהתאם להחלטת ממשלה מספר 931(דר/1) מיום 22.03.2021, שעניינה מתן מענקים וסבסוד פיתוח במסגרת תוכנית דיור במחיר מופחת או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה. :: (2) משרד הבינוי והשיכון רשאי לאשר לזוכה במכרז, למכור למדינה, לטובת דיור ציבורי, דירות במחיר מטרה שלא נרכשו, וזאת במחיר שייקבע בין הצדדים, ולא יותר מהמחיר למ"ר שנקבע במכרז, הכל לפי שיקול דעתו הבלעדי של המשרד. : (ג) הוועדה לתכנון ופיתוח רשאית לאשר חריגה מהאמור בסעיף קטן (ב). החליטה לעשות כן, יישלח דיווח לחברי מועצת מקרקעי ישראל בעניין בדוא"ל. אם תהיה התנגדות של מי מחברי מועצת מקרקעי ישראל בתוך 7 ימים משליחת הדיווח, יובא העניין לדיון בפני מועצת מקרקעי ישראל. @ 4.7.5. שיעור יחידות הדיור (תיקון: 28.10.2021, 12.5.2022) : (א) במכרזים במסלול מחיר מטרה שיעור הדירות המיועדות לזכאים יעמוד על 80% מכלל הדירות המשווקות בכל מתחם בנייה. : (ב) באזורים שבהם ערך הקרקע ללא פיתוח, על פי הערכת שמאי, נמוך מ-100,000 שקלים חדשים או ביישובי מיעוטים, שיעור הדירות המיועדות לזכאים יעמוד על 65% מכלל הדירות בכל מתחם בנייה. : (ג) אם בהתאם לקביעת שמאי הרשות יימצא שאין כדאיות כלכלית, או במקרה שבו לא התקבלו הצעות במכרז במסלול דיור במחיר מטרה, או משיקולים אחרים, רשאי משרד הבינוי והשיכון לפנות לוועדה לתכנון ופיתוח בבקשה לקבוע שינוי בשיעור יחידות הדיור במחיר מטרה ובשוק החופשי, אשר ישווקו במסגרת מכרז דיור במחיר מטרה. החלטה כאמור, תתקבל, בין היתר, בשים לב לשיווקי עבר, מסלולי שיווק אחרים, כלכליות, מאפייני היישוב והתייחסות לאזורים השונים בארץ. @ 4.7.6. שינוי התבחינים לקבלת תעודת זכאות לחסרי דיור ומשפר דיור (תיקון: 28.10.2021, 7.3.2022, 5.5.2024) : משרד הבינוי והשיכון, בהסכמת אגף התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, מוסמך לשנות את התבחינים לקבלת תעודת זכאות לחסר דיור ומשפר דיור בהתאם לצורך. החליט המשרד על שינוי הגדרות כאמור, יישלח דיווח לחברי מועצת מקרקעי ישראל בעניין בדואל. אם תהיה התנגדות של מי מחברי מועצת מקרקעי ישראל בתוך 7 ימים משליחת הדיווח, יובא העניין לדיון בפני מועצת מקרקעי ישראל. @ 4.7.7. מפרט ליחידות דיור במחיר מטרה (תיקון: 28.10.2021) : משרד הבינוי והשיכון יקבע מפרט בנייה מחייב ליחידות דיור במחיר מטרה שישווקו במכרז במסלול דיור במחיר מטרה. לא ניתן יהיה לחרוג ממפרט זה גם בהסכמת הרוכש, וזאת למעט פריטים מסוימים שייקבעו מראש בתנאי המכרז. @ 4.7.8. העברת זכויות (תיקון: 28.10.2021, 5.5.2024) : (א) חסרי דיור או משפרי דיור, שרכשו יחידת דיור במסגרת מכרז לדיור במחיר מטרה, לרבות אלו שרכשו יחידות דיור לפי הוראות [[סעיף 4.7.4]], אינם רשאים למכור את יחידת הדיור לצד שלישי במשך 5 שנים מיום קבלת תעודת גמר או 7 שנים ממועד ביצוע ההגרלה, שבעקבותיה נרכשה יחידת הדיור, המוקדם מביניהם. :: לעניין סעיף זה, "מכירה" - לרבות העברה ללא תמורה או בתמורה מופחתת. במקרה של מכירת דירה שלא במסגרת הגרלה, מועד ההגרלה ייחשב יום חתימת הסכם המכר. : (ב) סעיף קטן (א) יחול גם על מי שרכש יחידת דיור במסגרת מכרזי מחיר דיור בהישג יד ששווקו טרם כניסתו לתוקף של [[פרק זה|פרק משנה זה]], מחיר מטרה, מחיר למשתכן ומחיר מופחת. : (ג) הרשות ומשרד הבינוי והשיכון יקבעו כללים להעברת זכויות במקרים חריגים לפני תום התקופה האמורה. בכל מקרה לא ניתן יהיה למכור את הדירה בתקופה האמורה ללא קבלת אישור משרד הבינוי והשיכון. : (ד) במקרה של העברת זכויות, מכל סיבה שהיא, בתוך תקופת ההגבלה בהתאם למפורט בסעיף קטן (א), יחויב הזכאי להחזיר את ההנחה שקיבל במסגרת רכישת הדירה במסלול דיור מחיר מטרה בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום קבלת החזקה בדירה ועד ליום התשלום בפועל למשרד הבינוי והשיכון של החזר ההנחה שקיבל. @ 4.7.9. בני מקום (תיקון: 28.10.2021, 5.5.2022, 12.6.2022, 9.8.2023, 5.5.2024) : (א) עדיפות לבני מקום, במקום שבו, רכישת דירה במחיר מטרה היא על ידי בן מקום יחד עם אחר שאינו בן מקום, תינתן, אך ורק לבני זוג, כמפורט בהגדרת "תא משפחתי" [[בסעיפים 4.7.19]] [[ו-4.7.20]], שאחד מהם הוא בן מקום. : (ב) שיעור יחידות הדיור במסלול דיור במחיר מטרה שיוקצו בעדיפות לבני מקום יעמוד על עד 25% מסך יחידות הדיור במחיר מטרה המיועדות לזכאים בכל מתחם ומתחם. כהוראת שעה, עד ליום 31.12.2024, יעמוד שיעור יחידות הדיור בעדיפות לבני מקום על 35% מסך יחידות הדיור במחיר מטרה המיועדות לזכאים בכל מתחם ומתחם. : (ג) ביישובים באזור עדיפות לאומית א' ובאזור קו עימות, יעמוד שיעור יחידות הדיור במסלול דיור במחיר מטרה שיוקצו בעדיפות לבני מקום על עד 50% מסך יחידות הדיור במחיר מטרה המיועדות לזכאים בכל מתחם ומתחם. : (ד) ביישובים באזור עדיפות לאומית ב', יעמוד שיעור יחידות הדיור במסלול דיור במחיר מטרה שיוקצו בעדיפות לבני מקום על עד 35%, מסך יחידות הדיור במחיר מטרה המיועדות לזכאים בכל מתחם ומתחם. כהוראת שעה, עד ליום 31.12.2024, יעמוד שיעור יחידות הדיור בעדיפות לבני מקום על 40% מסך יחידות הדיור במחיר מטרה המיועדות לזכאים בכל מתחם ומתחם. : (ה) במכרזים ביישובים שבהם הרשות המקומית היא מועצה אזורית והיישוב מונה מעל 5,000 תושבים, ניתן יהיה להקצות את יחידות הדיור המיועדות לבני המקום בהתאם לסעיף 4.7.9 לבני מקום שהם בני היישוב בלבד. : (ו) לעניין סעיף 4.7.9, "מתחם" - יחידות הדיור המשווקות במכרז מסלול דיור במחיר מטרה. : (ז) הוראת שעה לגבי יישובי מיעוטים: :: (1) ביישובי מיעוטים שאוכלוסייתם מונה עד 30,000 תושבים, יעמוד שיעור יחידות הדיור בעדיפות לבני מקום על 75% מיחידות הדיור המיועדות למחיר מטרה, ועד ל-75% לגבי שיעור יחידות הדיור המיועדות לשוק החופשי. :: (2) על אף האמור, ביישובי מיעוטים במרחבי צפון וחיפה של משרד הפנים, שאוכלוסייתם מונה עד 30,000 תושבים, הנהלת הרשות מוסמכת לאשר, מנימוקים מיוחדים ובהתחשב, בין היתר, בגודל הישוב, להגדיל את שיעור יחידות הדיור בעדיפות לבני מקום עד ל-100% מיחידות הדיור המיועדות למחיר מטרה, ועד ל-100%. :: (3) הוראת שעה זו תעמוד בתוקפה עד ליום 31.12.2023. :: (4) ביישובי מיעוטים שאוכלוסייתם מונה מעל 30,000 תושבים, תיעשה ההקצאה לבני המקום בהתאם להוראות סעיף 4.7.9 סעיף קטן (ב) עד (ה), לפי העניין, הן לגבי הקצאת משרד הבינוי והשיכון לעניין שיעור יחידות הדיור המיועדות למחיר מטרה, והן לגבי שיעור יחידות הדיור המיועדות לשוק החופשי. : (ח) אישרה רשות מקומית תוספת יחידות דיור במתחם כלשהוא במסגרת [[תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|תקנות התכנון והבניה (סטייה נכרת מתוכנית), התשס"ב-2002]] (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - יחידות הדיור הנוספות), יעמוד שיעור יחידות הדיור במסלול דיור במחיר מטרה שיוקצו בעדיפות לבני מקום מתוך יחידות הדיור הנוספות ששווקו לזכאים במחיר מטרה, במסגרת תנאי המכרז, על עד 45%. : (ט) כהוראת שעה עד ליום 31.12.2023, במרחבי צפון ודרום, לאחר הקצאת יחידות הדיור לבני מקום, תוקצה יתרת יחידות הדיור מתוך שיעור יחידות הדיור בעדיפות לבני מקום, לבן מקום כהגדרתו להלן: ::- "בן מקום" - חסר דיור שמקום מגוריו הקבוע בשנה שקדמה לתאריך הגשת בקשת הזכאות, הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית שבה ייבנה המיזם, ובלבד שהוא המציא אישור ממרשם האוכלוסין. במקרה שבו התבצע חישוב זכאות מחדש ייחשב מועד חישוב הבקשה מחדש כמועד הגשת הבקשה. @ 4.7.10. מענקים וסבסוד פיתוח (תיקון: 28.10.2021) : (א) בהמשך להחלטת ממשלה מספר 931(דר/1) מיום 22.03.2021, שעניינה מתן מענקים וסבסוד פיתוח במסגרת תוכנית דיור במחיר מופחת או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה, ולצורך יישומה, קובעת המועצה את הכללים הבאים לקביעת ערך הקרקע היישובי למתן מענקים וסבסוד פיתוח כמפורט בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג). : (ב) בסעיף זה - "ערך קרקע יישובי" - רף יישובי המבטא ערך סטטיסטי סביר לממוצע שווי קרקע ליחידת דיור. : (ג)(1) ערך קרקע יישובי ייקבע על פי תוצאות מכרזים ביישוב בשנתיים האחרונות של מחיר הקרקע ללא הוצאות פיתוח, ללא מכרזי מסלול מחיר מטרה, מכרזי מחיר למשתכן ומכרזי דיור במחיר מופחת. :: (2) אם אין תוצאות של 3 מכרזים מהשנתיים האחרונות, יהיה ניתן להשתמש בממוצע של המכרזים לפני 3 ו-4 שנים. :: (3) אם אין תוצאות מכרזים מהשנים האחרונות, או במקרים חריגים, ייקבע ערך קרקע יישובי על ידי הרשות בהתייעצות עם השמאי הממשלתי. : (ד) מתן מענקים וסבסוד פיתוח מותנה בהחלטת ממשלה. @ 4.7.11. תמריץ דיור במחיר מטרה (תיקון: 28.10.2021) : (א) רשות מקומית תהיה זכאית לתמריץ בהתקיים התנאים הבאים במצטבר: :: (1) נערך או ייערך בתחומה שיווק של יחידות דיור במסלול מחיר מטרה, בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]; :: (2) סך יחידות הדיור ששווקו או ישווקו כאמור בתנאי (1) לא יפחת מ-250 יחידות דיור בתקופת התוכנית, בהתאם להוראות [[סעיף 4.7.2(א)]]. :: (3) חישוב תמריץ דיור במחיר מטרה ייעשה בהתאם למפורט בפסקאות (א) עד (ד): ::: (א) שמאי הרשות יערוך שומה למועד קובע 31.12.2020, למחיר הקרקע, ללא הוצאות פיתוח, למתחם המיועד לשווק ובלי להתחשב בתמהיל הדירות במכרז (להלן בסעיף זה - ערך קרקע לפי השומה); ::: (ב) מערך הקרקע לפי השומה יקוזז מחיר הקרקע שנקבע בהתאם להצעה הזוכה במכרז; ::: (ג) אם מחיר הקרקע בהצעה הזוכה יהיה גבוה מערך הקרקע לפי השומה, רשות מקומית לא תהיה זכאית לתמריץ, אלא לחלף היטל השבחה מלא בהתאם לכללים הנהוגים; :::: (ד) במקרים בהם, ערך קרקע לפי השומה יהיה גבוה ממחיר ההצעה הזוכה, תהיה רשות מקומית זכאית לתמריץ בשיעור המפורט בסעיף קטן (ב), מוכפל בהפרש בין מחיר השמאי למחיר שהתקבל במכרז, אך לא יותר מסך של 14,400 שקלים חדשים ליחידת דיור מוכפל בכל יחידות הדיור במתחם. : (ב) שיעור התמריץ עבור יחידות דיור ששווקו במסלול דיור במחיר מטרה בלבד ייקבע כמפורט בפסקאות (1) עד (4): :: (1) ערך קרקע ליחידת דיור לפי השומה, ללא פיתוח, במתחם שיווק בין 0 ל-380,000 שקלים חדשים, שיעור התשלום לרשות המקומית יהיה 85% מתמריץ דיור במחיר מטרה; :: (2) ערך קרקע ליחידת דיור לפי השומה, ללא פיתוח, במתחם שיווק בין 380,001 ל-500,000 שקלים חדשים, שיעור התשלום לרשות המקומית יהיה 75% מתמריץ דיור במחיר מטרה; :: (3) ערך קרקע ליחידת דיור לפי השומה, ללא פיתוח, במתחם שיווק בין 500,001 ל-600,000 שקלים חדשים, שיעור התשלום לרשות המקומית יהיה 65% מתמריץ דיור במחיר מטרה; :: (4) ערך קרקע ליחידת דיור לפי השומה, ללא פיתוח, במתחם שיווק בין 600,001 ל-800,000 שקלים חדשים, שיעור התשלום לרשות המקומית יהיה 60% מתמריץ דיור במחיר מטרה. : (ג)(1) משיעור התשלום לרשות המקומית בעבור תמריץ דיור במחיר מטרה כאמור בסעיף קטן (ב), יקוזז ההפרש בין סך של 5,000 שקלים חדשים לבין הוצאות פיתוח נוספות בעבור מבני ציבור רשות בהתאם [[3.3.3|לסעיף 3.3.3 בשורה 3 בטבלה]], וכן תקוזז התוספת בעד הגדלה משמעותית ביחס למספר משקי הבית הקיימים ביישוב, [[3.3.3|סעיף 3.3.3 בשורה 11 בטבלה]]. :: (2) על אף האמור, הקיזוז האמור לא יחול מקום שבו ערך הקרקע לפי הערכת השמאי, לפני הנחת דיור במחיר מטרה נמוך מ-60,000 שקלים חדשים. : (ד) כאשר הוצאות הפיתוח לביצוע עבודות הפיתוח והתשתית במתחם המשווק נגבות על ידי הרשות או על ידי משרד הבינוי והשיכון, לפי העניין, התמריץ בשיעור כמפורט בסעיף זה, ישולם על חשבון העודפים הצפויים כהגדרתם [[פרק זה|בפרק משנה זה]], על פי הצטברות העודפים, אם יהיו בקופת המיזם, ובכל מקרה לא יאוחר מהמועדים הבאים: :: (1) 40% מסך התמריץ בתוך 60 ימים ממועד מלוא התשלום בפועל על הקרקע לרשות; :: (2) 30% מסך התמריץ בתוך שנה ממועד מלוא התשלום בפועל על הקרקע לרשות; :: (3) 30% מסך התמריץ בתוך שנתיים ממועד מלוא התשלום בפועל על הקרקע לרשות. : (ה) אין באמור בסעיף קטן (ד), כדי לפגוע בעמלות או בכספים המגיעים לרשות מקומית מהעודפים המצטברים בסוף ביצוע העבודות, מכוח הסכמים או העקרונות שהושגו בין הרשות המקומית לרשות מקרקעי ישראל או למשרד הבינוי והשיכון, לפי העניין, ביחס למיזם. : (ו) כאשר הוצאות הפיתוח לביצוע עבודות הפיתוח והתשתית במתחם המשווק נגבות באמצעות אגרות והיטלים, או נגבות על ידי רשות מקרקעי ישראל או על ידי משרד הבינוי והשיכון, לפי העניין, במסגרת תקציב עבודות פיתוח כולל וסגור (פאושאלי) - התמריץ בשיעור כמפורט בסעיף זה, יועמס, ככל שניתן, כתוספת לתקציב שלו זכאית הרשות המקומית עבור מבני ציבור בהתאם [[פרק 3.4|לפרק משנה 3.4]], וישולם לרשות המקומית בהתאם למועדי התשלום בסעיף קטן (ד). @ 4.7.12. קדמי מימון (תיקון: 28.10.2021, 7.3.2022) : אם במועד תשלום התמריץ בהתאם [[לסעיף קטן 4.7.11(ד)]], לא ייצטברו עודפים, יינתנו קדמי מימון על חשבון התמריץ בתיאום עם משרד האוצר. @ 4.7.13. כללי השימוש בכספי התמריץ (תיקון: 28.10.2021) : השימוש בכספי התמריץ יהיה בהתאם לכללי השימוש בחלף היטל ההשבחה על פי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]. @ 4.7.14. כללים נוספים ליישום (תיקון: 28.10.2021) : הרשות בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון ובהתייעצות עם השמאי הממשלתי לפי העניין, תקבע כללים נוספים לצורך יישום הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]. @ 4.7.15. ערבות (תיקון: 28.10.2021, 7.3.2022) : גובה הערבות הבנקאית יקבע בהתאם לאמור [[בסעיף 4.5.3]]. @ 4.7.16. הקניית בעלות (תיקון: 28.10.2021) : על אף האמור [[פרק 5.1|בפרק משנה 5.1]], לא תוקנה בעלות בקרקע לזוכה במכרז או למי שירכוש ממנו את הזכויות בקרקע או חלקן, למעט לרוכשי דירות אשר יהיו זכאים להקניית בעלות בהתאם לכללים שתקבע הרשות. @ 4.7.17. הגרלות ועדיפויות (תיקון: 28.10.2021, 7.3.2022, 9.8.2023, 5.5.2024) : (1) ככלל, מכירת דירות במחיר מטרה על ידי הזוכה תהיה לזכאים, אשר יופנו אליו על ידי משרד הבינוי והשיכון לאחר ביצוע הגרלה, בהתאם לשיטת ההגרלות ובחירת הדירות שתיקבע על ידי המשרד; : (2) משרד הבינוי והשיכון יקבע כללים בעניין ההגרלות ובחירת הדירות, ובין היתר, את סדרי ההגרלה לצורך בחירת הזוכים מבין המציעים הזכאים שנרשמו ולצורך בחירת יחידות הדיור על ידי הזוכים. המשרד יישלח את נוסח תקנון ההגרלות אחת לשנה לחברי מועצת מקרקעי ישראל. : (3) בהגרלה במכרז מסלול מחיר מטרה יקבעו עדיפויות כמפורט להלן: :: (א) עדיפות ראשונה - לזכאי שהוא נכה רתוק, בהתאם להגדרת משרד הבינוי והשיכון, ולאחריו לזכאי שבן משפחתו מדרגה ראשונה המתגורר עימו הוא נכה רתוק כאמור, לפי מפתח של יחידת דיור אחת לכל 30 יחידות דיור המיועדות לשיווק לזכאים, ולפחות יחידת דיור אחת. ככל ולא נדרשו כלל יחידות הדיור בעדיפות זו לזכאי שהוא נכה רתוק, תוענק עדיפות לזכאי שהוא הורה לילד עד גיל 21 שעומד בהגדרת נכה רתוק ומתגורר עימו דרך קבע. :: (ב) עדיפות שניה - לזכאי שהוא חייל מילואים פעיל בשיעור של עד 10% מסך יחידות הדיור הנותרות במחיר מטרה המיועדות לזכאים בכל מתחם ומתחם. כהוראת שעה, עדיפות בסעיף קטן זה תהא בשיעור של עד 20% מסך יחידות הדיור הנותרות במחיר מטרה המיועדות לזכאים בכל מתחם ומתחם. הוראת שעה זו תסתיים ביום 31.12.24. :: (ג) עדיפות שלישית - לבני מקום בהתאם לקבוע [[בסעיף 4.7.9 (א)-(ח)]] ובלבד שסך הדירות המוקצות בהתאם לסעיפים קטנים (א)-(ג) יחד לא יעלה על 50% מסך היחידות המוגרלות. עלה סך הדירות המוקצות בהתאם לסעיפים קטנים (א)-(ג) על 50% מסך היחידות המוגרלות, תרד היתרה מהעדיפות השלישית שבסעיף קטן זה. :: (ד) לאחר מתן עדיפויות כאמור, יתרת הדירות יוגרלו בין יתרת הנרשמים חסרי הדירה. :: (ה) עדיפות בהתאם לסעיף זה תחול, בשינויים המחויבים, גם לגבי הגרלות שיתקיימו מכוחם של מסלולי שיווק קודמים שנקבעו בפרק משנה 4.7, ומכוח מסלולי שיווק של דיור בהישג יד שהיו בתוקף החל מ- 15.7.2015. @ 4.7.18. שינוי ייעוד, ניצול, תוספת בנייה (תיקון: 28.10.2021) : (1) אם במסגרת מכרז במסלול מחיר מטרה, אושרה תוכנית אשר במסגרתה נוספו לכל הפחות 40 יחידות דיור בבנייה רוויה, ובכלל זה יביאו בחשבון גם יחידות דיור, אשר נוספו במסגרת [[תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|תקנות התכנון והבניה (סטייה נכרת מתוכנית), התשס"ב-2002]], תיתן הרשות היתר לחוכר להפיק מהמוחכר טובת הנאה נוספת על זו שרכש, בתנאי נוסף, לפיו יקצה החוכר את יחידות הדיור הנוספות, בהתאם לכמות ושיעור יחידות הדיור בהתאם להוראות [[סעיף 4.7.5]], בשינויים המחויבים, שייקבעו על ידי הרשות ומשרד הבינוי והשיכון. : (2) גובה החיוב בדמי ההיתר ייקבעו על ידי הרשות בשים לב לקביעת כמות יחידות הדיור במחיר מטרה ושיעור ההנחה אשר יינתן. : (3) לעניין סעיף זה, בעל זכות ייזום, בהתאם [[פרק 8.18 סימן ב|לסימן ב' בפרק משנה 8.18]], ייחשב כחוכר ויקבל את ההנחה בדמי החכירה המהוונים הנדרשים לתשלום בעבור היחידות המוקצות בפטור ממכרז. @ 4.7.19. תבחינים לקבלת תעודת זכאות לחסר דיור (תיקון: 28.10.2021, 7.3.2022, 12.6.2022, 23.3.2023, 9.8.2023, 5.5.2024) : {{ממורכז|'''תוספת ראשונה [[פרק זה|לפרק משנה 4.7]]: תבחינים לקבלת תעודת זכאות לחסר דיור'''}} @ חסר דיור : בתוספת זו, "יחידיו" - יחיד או בן זוג, לפי העניין, וילדיו או ילדיהם שטרם מלאו להם 21, למעט ילד נשוי, המתגוררים עימם דרך קבע ונמצאים בחזקתם; : יחיד או תא משפחתי כהגדרתם בתוספת זו, שאין ולא היו להם או למי מיחידיהם, זכויות כלשהן בדירה או בחלק מדירה, בחלק שעולה על שליש, במצטבר, 3 שנים קודם למועד הנפקת הזכאות ולמועד החתימה על הסכם המכר לרכישת דירה במחיר מטרה כמפורט להלן: : - בעלות, חכירה, חכירה לדורות או שכירות שחל עליה [[חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, נוסח משולב, התשל"ב-1972]]. : - זכות על פי הסכם לבעלות, חכירה, חכירה לדורות או זכות בכל דרך אחרת, כגון: ירושה, מתנה, נאמנות וכיוצא בזה; לעניין זה, זכות על פי ירושה כוללת גם מצב שבו המבקש הסתלק מעיזבון. : - זכויות בנחלה או במשק עזר על פי הסכם או בכל דרך אחרת כאמור לעיל או זכות למגורים לחבר קיבוץ או מושב שיתופי (להלן בתוספת זו - קיבוץ), ללא תשלום או בתשלום מופחת מכוח חברותו בקיבוץ. : - זכויות בדירה בשלבי בנייה. : - זכויות בדירה באמצעות קבוצת רכישה או קבוצת רוכשים. @ זכאי : אזרח ישראל, כמפורט להלן: : יחידים: : - רווק/ה, גרוש/ה, אלמן/נה, מגיל 35 ומעלה; : - נכה בן 21 ומעלה שהוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח הלאומי ובעל נכות רפואית בשיעור 75% או יותר לצמיתות. או נכה בעל נכות רפואית על פי קביעת המוסד לביטוח לאומי של מעל 50% לצמיתות הזכאי לקצבת ניידות ושירותים מיוחדים. או נפגע פעולות איבה בשיעור 50% ומעלה לצמיתות לפי קביעת המוסד לביטוח לאומי הזכאי לקצבת פעולות איבה. או נכה משרד הביטחון 50% ומעלה לצמיתות הזכאי לקצבת נכות מטעם משרד הביטחון. : תא משפחתי: : - זוג נשוי או זוג ידוע בציבור בהתאם להגדרת משרד הבינוי והשיכון, עם או בלי ילדים; : - הורה עם ילד אחד לפחות שהוא רווק וטרם מלאו לו 21 שנים; : - זוגות שנרשמו לנישואין או זוגות שהגישו תצהיר על כוונתם להינשא, והעומדים להינשא בתוך 3 חודשים מיום הגשת הבקשה למשרד הבינוי והשיכון להנפקת תעודת זכאות, ובלבד שהמציאו תעודת נישואין במועד שיקבע משרד הבינוי והשיכון. : מי שהוא תא משפחתי בהתאם לאחת החלופות לעיל אינו רשאי להגיש בקשה לאישור זכאות כיחיד. : הגשת בקשה שלא בהתאם למצב האישי תביא לשלילת הזכאות, הזכייה וביטול הרכישה. : התבחינים המפורטים בתוספת זו יחולו על כלל תוכניות דיור בר השגה, לרבות לעניין זכאות לרכישת יחידת דיור שטרם הוגרלה או שלא נדרשה. : בנוסף לעמידה בתבחינים שבתוספת זו, וכתנאי לקבלת תעודת הזכאות, על המבקש תעודת זכאות, לחתום על התצהיר שלהלן בדבר היעדר זכויות בקרקע המיועדת למגורים. : זכאי יחיד או תא משפחתי, שאחד מיחידיו, רכשו דירה במסגרת תוכניות דיור בהישג יד, לא יורשו להשתתף בתכנית פעם נוספת כחסר דירה או כמשפר דיור. @ : {{ממורכז|'''תצהיר - חסר קרקע בייעוד מגורים'''}} : אני/אנו החתום/חתומים מטה, לאחר שקראתי/קראנו את ההגדרות שבתצהיר זה מצהיר/ים בזה כי - : (1) אין לי/לנו ו/או לתא משפחתי/נו ו/או למי מיחידינו זכויות בחלק שעולה על שליש, במצטבר, בקרקע המיועדת למגורים או בחלק בקרקע המעניק זכויות לבנייה של יותר משליש ביחידת דיור, כמפורט להלן: :: - בבעלות, בחכירה, בחכירה לדורות, בשכירות שחל עליה [[חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, נוסח משולב, התשל"ב-1972]]; :: - על פי הסכם פיתוח, הסכם בעלות, הסכם חכירה לדורות, הסכם חכירה או בכל דרך אחרת, כגון: ירושה, מתנה, נאמנות וכיוצא בזה; :: - בנחלה או במשק עזר על פי הסכם, או בכל דרך אחרת כאמור לעיל, או זכות למגורים לחבר קיבוץ או מושב שיתופי (להלן בתצהיר זה - קיבוץ), ללא תשלום או בתשלום מטרה מכוח חברותו בקיבוץ; :: - זכות לקבלת הסכם פיתוח/חכירה/בעלות במסגרת זכייה במכרז פומבי/הרשמה והגרלה/פטור ממכרז; :: - זכויות בקבוצת רכישה או בקבוצת רוכשים. : (2) אם יהיה/יהיו בידי/בידינו ו/או לתא משפחתי/נו ו/או למי מיחידיו, זכויות כמפורט לעיל, לאחר מועד חתימה על תצהיר זה ולפני מועד החתימה על הסכם המכר לרכישת דירה במחיר מטרה אדווח זאת למשרד הבינוי והשיכון, ולא אחשב/נחשב כחסר קרקע בייעוד למגורים. במקרה זה הזכאות תישלל ממני/מאתנו, ולא ניתן לי/לנו לחתום על הסכם המכר לרכישת דירה במחיר מטרה נשוא הזכייה. : הגדרות: :- "יחידיו" - יחיד או בן זוג, לפי העניין, וילדיו או וילדיהם שטרם מלאו להם 21 שנים, למעט ילד נשוי, המתגוררים עימו/עימם דרך קבע ונמצאים בחזקתם; :- "תא משפחתי" - : - זוג נשוי או זוג ידוע בציבור בהתאם להגדרת משרד הבינוי והשיכון, עם או בלי ילדים (ללא הגבלת גיל); : - זוגות שנרשמו לנישואין או זוגות שהגישו תצהיר על כוונתם להינשא, והעומדים להינשא בתוך 3 חודשים מיום הגשת הבקשה למשרד הבינוי והשיכון להנפקת תעודת זכאות ובלבד שהמציאו תעודת נישואין במועד שיקבע משרד הבינוי והשיכון; : - הורה עצמאי (חד הורי/ת) עם ילד אחד לפחות שהוא רווק וטרם מלאו לו 21 שנים, המתגורר עמו דרך קבע ונמצא בחזקתו; : - הורה עם ילד אחד לפחות שהוא רווק וטרם מלאו לו 21 שנים. : שם משפחה: ______________ שם פרטי: ______________ מספר ת.ז.: ________ חתימת המצהיר ___________ : בן/בת הזוג: שם משפחה: ______________ שם פרטי: ______________ מספר ת.ז.: ________ חתימת המצהיר ___________ : * במקרה של בני זוג, נדרשת חתימה של שני בני הזוג על התצהיר. @ : {{ממורכז|'''אישור:'''}} : אני הח"מ, ___________ עו"ד, מאשר בזה כי ביום ______________ הופיע בפני מר/גב' _______________ ת.ז. ___________________ המוכר/ת לי באופן אישי, ולאחר שהזהרתי/ה אותו/ה כי עליו/ה לומר את האמת וכי אם לא יעשה כן יהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק, אישר/ה את נכונות הצהרתו/ה דלעיל וחתם עליה בפני. : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|________________|שם מלא של עורך הדין}} | {{טקסט תחתי|__________|מס' רישיון}} | {{טקסט תחתי|________|תאריך}} | {{טקסט תחתי|__________|חתימה וחותמת}} }} @ 4.7.20. תבחינים לקבלת תעודת זכאות למשפרי דיור (תיקון: 28.10.2021, 7.3.2022, 12.6.2022, 9.8.2023) : {{ממורכז|'''תוספת שנייה [[פרק זה|לפרק משנה 4.7]]: תבחינים לקבלת תעודת זכאות למשפרי דיור'''}} : בתוספת זו, "יחידיו" - יחיד או בן זוג, לפי העניין, ו/או ילדיו או ילדיהם שטרם מלאו להם 21, למעט ילד נשוי, המתגוררים עימו/עימם דרך קבע ונמצאים בחזקתם; : תא משפחתי כהגדרתם בתוספת זו להלן ו/או מי מיחידיו, או יחיד בן 35 שנים ומעלה, שהוא בעל זכויות כמפורט להלן בדירת מגורים יחידה אשר, תימכר לא יאוחר מ-12 חודשים מיום מתן אישור לאכלוס הדירה, תעודת גמר, שרכש כדירה במחיר מטרה או שהיה בעל זכויות כמפורט להלן בדירת מגורים יחידה ב-3 השנים שקדמו למועדת הנפקת הזכאות ולמועד רכישת דירה במחיר מטרה, ומכר אותה קודם לרכישה כאמור. : - בבעלות, בחכירה, בחכירה לדורות, בשכירות שחל עליה [[חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, נוסח משולב, התשל"ב-1972]]. : - על פי הסכם בעלות, הסכם חכירה, הסכם חכירה לדורות או בכל דרך אחרת כגון: ירושה, מתנה, נאמנות וכיוצא בזה. : - זכויות בנחלה או במשק עזר על פי הסכם או בכל דרך אחרת כאמור לעיל או זכות למגורים לחבר קיבוץ או מושב שיתופי (להלן בתוספת זו - קיבוץ), ללא תשלום או בתשלום מטרה מכוח חברותו בקיבוץ. : - זכויות בדירה בשלבי בנייה. : - זכויות בדירה באמצעות קבוצת רכישה או קבוצת רוכשים. : הגדרות: :- "דירה יחידה": : - "דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של הרוכש בישראל ובאזור כהגדרתו [[בסעיף 16א ((לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963))]]; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש לרוכש, נוסף עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני 1.1.1977". :- "תא משפחתי" - : - זוג נשוי או זוג ידוע בציבור בהתאם להגדרת משרד הבינוי והשיכון, עם או בלי ילדים (ללא הגבלת גיל). : - הורה עצמאי (חד הורי/ת) עם ילד אחד לפחות שהוא רווק וטרם מלאו לו 21 שנים, המתגורר עמו דרך קבע ונמצא בחזקתו. : - הורה עם ילד אחד לפחות שהוא רווק וטרם מלאו לו 21 שנים. : מי שהוא תא משפחתי בהתאם לאחת החלופות לעיל אינו רשאי להגיש בקשה לאישור זכאות כיחיד. : הגשת בקשה שלא בהתאם למצב האישי תביא לשלילת הזכאות, הזכייה וביטול הרכישה. : התבחינים המפורטים בתוספת זו יחולו על כלל תוכניות דיור בר השגה. לרבות לעניין זכאות לרכישת יחידת דיור שטרם הוגרלה או שלא נדרשה. : בנוסף לעמידה בתבחינים שבתוספת זו, וכתנאי להיות "משפר דיור", מי שהוא בעל זכויות בדירה, עליו לחתום על התצהיר שלהלן בדבר היעדר זכויות בקרקע המיועדת למגורים. : לעניין הגדרת משפר דיור, לא תיחשב בעלות בקרקע, בכל חלק שהוא כדירה יחידה. : זכאי יחיד או תא משפחתי, שאחד מיחידיו, רכשו דירה במסגרת תוכניות דיור בהישג יד, לא יורשו להשתתף בתכנית פעם נוספת כחסר דירה או כמשפר דיור. @ : {{ממורכז|'''תצהיר - חסר קרקע בייעוד מגורים'''}} : אני/אנו החתום/החתומים מטה, לאחר שקראתי/קראנו את ההגדרות שבתצהיר זה, מצהיר/ים בזה כי - : אין לי/נו ו/או לתא משפחתי/נו ו/או למי מיחידיו זכויות, בחלק שעולה על שליש, במצטבר, בקרקע המיועדת למגורים או בחלק בקרקע המעניק זכויות לבנייה של יותר משליש ביחידת דיור, כמפורט להלן: : - בעלות/חכירה/חכירה לדורות/בשכירות שחל עליה [[חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, נוסח משולב, התשל"ב-1972]]; : - זכות על פי הסכם פיתוח/הסכם לבעלות/לחכירה לדורות/לחכירה או בכל דרך אחרת, כגון: ירושה, מתנה, נאמנות וכיוצא בזה; : - זכויות בנחלה או במשק עזר על פי הסכם (או בכל דרך אחרת כאמור לעיל) או זכות למגורים לחבר קיבוץ או מושב שיתופי (להלן בתצהיר זה - קיבוץ), ללא תשלום או בתשלום מטרה מכוח חברותו בקיבוץ; : - זכות לקבלת הסכם פיתוח/חכירה/בעלות במסגרת זכייה במכרז פומבי/הרשמה והגרלה/פטור ממכרז; : - זכיות בקבוצת רכישה או בקבוצת רוכשים. : הגדרות: :- "יחידיו" - יחיד או בן זוג, לפי העניין, וילדיו או וילדיהם שטרם מלאו להם 21 שנים, למעט ילד נשוי, המתגוררים עימו/עימם דרך קבע ונמצאים בחזקתם; :- "תא משפחתי" - : - זוג נשוי או זוג ידוע בציבור בהתאם להגדרת משרד הבינוי והשיכון, עם או בלי ילדים (ללא הגבלת גיל). : - הורה עצמאי (חד הורי/ת) עם ילד אחד לפחות שהוא רווק וטרם מלאו לו 21 שנים, המתגורר עמו דרך קבע ונמצא בחזקתו. : - הורה עם ילד אחד לפחות שהוא רווק וטרם מלאו לו 21 שנים. : שם משפחה: ______________ שם פרטי: ______________ מספר ת.ז.: ________ חתימת המצהיר ___________ : בן/בת הזוג: שם משפחה: ______________ שם פרטי: ______________ מספר ת.ז.: ________ חתימת המצהיר ___________ : * במקרה של בני זוג, נדרשת חתימה של שני בני הזוג על התצהיר. @ : {{ממורכז|'''אישור:'''}} : אני הח"מ, ___________ עו"ד, מאשר בזה כי ביום ______________ הופיע בפני מר/גב' _______________ ת.ז. ___________________ המוכר/ת לי באופן אישי, ולאחר שהזהרתי/ה אותו/ה כי עליו/ה לומר את האמת וכי אם לא יעשה כן יהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק, אישר/ה את נכונות הצהרתו/ה דלעיל וחתם עליה בפני. : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|________________|שם מלא של עורך הדין}} | {{טקסט תחתי|__________|מס' רישיון}} | {{טקסט תחתי|________|תאריך}} | {{טקסט תחתי|__________|חתימה וחותמת}} }} @ 4.7.21. רשימת היישובים שבתחומן יבוצע שיווק במסלול מחיר מטרה (תיקון: 28.10.2021, 9.8.2023) {| ! עד 13,500 מ"ר ללא מע"מ !! מעל 13,500 מ"ר ללא מע"מ !! ייקבע על פי שומה |- | : (1) אבו גוש | : (1) אבן יהודה | : (1) איבטין |- | : (2) אבני חפץ | : (2) אור יהודה | : (2) בסמה |- | : (3) אום אל פאחם | : (3) אזור | : (3) ג'וליס |- | : (4) אופקים | : (4) אלעד | : (4) ג'לג'וליה |- | : (5) אור עקיבא | : (5) אשדוד | : (5) דמיאדה |- | : (6) אורנית | : (6) באר יעקב | : (6) חוסנייה |- | : (7) אילת | : (7) בית דגן | : (7) חמאם |- | : (8) אכסאל | : (8) בני ברק | : (8) ירכא |- | : (9) אלעזר | : (9) בנימינה-גבעת עדה | : (9) כיסרא סמיע |- | : (10) אלפי מנשה | : (10) בת חפר | : (10) כפר ברא |- | : (11) אלקנה | : (11) בת ים | : (11) כפר כמא |- | : (12) אפרת | : (12) גבעת זאב | : (12) כרמית |- | : (13) אריאל | : (13) גן יבנה | : (13) מג'דל שאמס |- | : (14) אשקלון | : (14) זכרון יעקב | : (14) נחף |- | : (15) באר שבע | : (15) יבנה | : (15) נין |- | : (16) ביר אל מכסור | : (16) יהוד | : (16) עוזיר |- | : (17) בית אל | : (17) ירושלים | : (17) עילוט |- | : (18) בית אריה-עופרים | : (18) כוכב יאיר | : (18) עין נקובא |- | : (19) בית ג'אן | : (19) כפר האורנים | : (19) פאסוטה |- | : (20) בית שאן | : (20) כפר סבא | : (20) ראס אל עין |- | : (21) בית שמש | : (21) לוד | : (21) ראס עלי |- | : (22) ביתר עילית | : (22) לפיד | : (22) שיח' דנון |- | : (23) בני עי"ש | : (23) מבשרת ציון | |- | : (24) בעינה נוג'ידאת | : (24) מודיעין-מכבים-רעות | |- | : (25) בענה | : (25) מודיעין עילית | |- | : (26) ברכה | : (26) מזכרת בתיה | |- | : (27) ברקן | : (27) מעלה אדומים | |- | : (28) ג'סר אזרקא | : (28) מתן | |- | : (29) ג'ת | : (29) נתניה | |- | : (30) גבע בנימין | : (30) פרדסיה | |- | : (31) גדרה | : (31) פתח תקווה | |- | : (32) גוש חלב (ג'יש) | : (32) צור הדסה | |- | : (33) דאלית אל כרמל | : (33) קדימה-צורן | |- | : (34) דימונה | : (34) קריית יערים | |- | : (35) דיר אל אסד | : (35) קריית עקרון | |- | : (36) דיר חנא | : (36) ראש העין | |- | : (37) זרזיר | : (37) ראשון לציון | |- | : (38) חגי | : (38) רחובות | |- | : (39) חדרה | : (39) תלמי יפה | |- | : (40) חוסן | | |- | : (41) חיפה | | |- | : (42) חלמיש | | |- | : (43) חצור הגלילית | | |- | : (44) חריש | | |- | : (45) חרמש | | |- | : (46) טבריה | | |- | : (47) טובא זנגריה | | |- | : (48) טורעאן | | |- | : (49) טירה | | |- | : (50) טירת כרמל | | |- | : (51) טמרה | | |- | : (52) יקנעם עילית | | |- | : (53) ירוחם | | |- | : (54) כאבול | | |- | : (55) כאוכב אבו אל היג'א | | |- | : (56) כוכב יעקב | | |- | : (57) כעביה טבאש | | |- | : (58) כפר ורדים | | |- | : (59) כפר יונה | | |- | : (60) כפר כנא | | |- | : (61) כפר מנדא | | |- | : (62) כפר קאסם | | |- | : (63) כפר קרע | | |- | : (64) כפר תבור | | |- | : (65) כפר תפוח | | |- | : (66) כרמיאל | | |- | : (67) מג'אר | | |- | : (68) מג'ד אל כרום | | |- | : (69) מגדל העמק | | |- | : (70) מזרעה | | |- | : (71) מיתר | | |- | : (72) מעלה אפרים | | |- | : (73) מעלות-תרשיחא | | |- | : (74) מצפה יריחו | | |- | : (75) מצפה רמון | | |- | : (76) נהרייה | | |- | : (77) נופים | | |- | : (78) נוקדים | | |- | : (79) נעלה | | |- | : (80) נצרת | | |- | : (81) נוף הגליל (נצרת עילית) | | |- | : (82) נשר | | |- | : (83) נתיבות | | |- | : (84) סאג'ור | | |- | : (85) סחנין | | |- | : (86) סלמה | | |- | : (87) עומר | | |- | : (88) עוספיה | | |- | : (89) עכו | | |- | : (90) עלי | | |- | : (91) עלי זהב | | |- | : (92) עלמון | | |- | : (93) עמנואל | | |- | : (94) עפולה | | |- | : (95) עפרה | | |- | : (96) עץ אפרים | | |- | : (97) ערד | | |- | : (98) ערערה | | |- | : (99) עתלית | | |- | : (100) פדואל | | |- | : (101) פקיעין (בקיעה) | | |- | : (102) פרדס חנה-כרכור | | |- | : (103) צופים | | |- | : (104) צור יצחק | | |- | : (105) צפת | | |- | : (106) קדומים | | |- | : (107) קדר | | |- | : (108) קציר | | |- | : (109) קצרין | | |- | : (110) קריית ארבע | | |- | : (111) קריית אתא | | |- | : (112) קריית ביאליק | | |- | : (113) קריית גת | | |- | : (114) קריית טבעון | | |- | : (115) קריית ים | | |- | : (116) קריית מוצקין | | |- | : (117) קריית מלאכי | | |- | : (118) קריית נטפים | | |- | : (119) קריית שמונה | | |- | : (120) קרני שומרון | | |- | : (121) רהט | | |- | : (122) ריחן | | |- | : (123) רכסים | | |- | : (124) רמלה | | |- | : (125) שבי שומרון | | |- | : (126) שדרות | | |- | : (127) שלומי | | |- | : (128) שפרעם | | |- | : (129) תקוע | | |} === 4.8. מכרז דיור להשכרה <עוגן פרק 4.8> === @ 4.8.1. הגדרות (תיקון: 7.1.2024, 20.3.2024) : [[פרק זה|בפרק משנה זה]]: :- "החברה" - דירה להשכיר - החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה בע"מ; :- "ועדת המכרזים" - ועדת המכרזים שהרכבה יו"ר הוועדה - מנהל הרשות, מנכ"ל החברה, נציג משרד הבינוי והשיכון, נציגי היועץ המשפטי והחשב של הרשות; :- "זכאי" - מי שעומד בתבחינים על פי [[סעיף 4.8.11]]; :- "מחיר מפוקח" - 80% ממחיר השכירות באותו אזור, כפי שיקבע שמאי מקרקעין מטעם החברה ובתוספת דמי אחזקה כפי שתקבע החברה; :- "מתחם" - מתחם להשכרה ארוכת טווח שנקבע בהתאם להוראות [[סעיף 4.8.2]]; :- "שטח דירה" - שטח התחום על ידי קירות החוץ של הדירה לרבות השטח מתחת לקירות ובכלל זה שטח עיקרי ושטח שירות כהגדרתם [[בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]; :- "בעלי מקצוע נדרשים" - בעלי מקצוע שייקבעו על ידי ועדת המשנה של המועצה כמקצוע נדרש, בזיקה למיקום הפרויקט ולצרכי הרשות המקומית ואשר עומדים בתבחינים שיקבעו בידי ועדת המשנה של המועצה לעניין זה; :- "שיעור מירבי" - השיעור המקסימלי של יחידות דיור המיועדות להשכרה ארוכת טווח אשר ייועדו לבעלי מקצוע נדרשים, כפי שתקבע ועדת המשנה של המועצה. @ 4.8.2. מסלול השיווק (תיקון: 7.1.2024) : הרשות והחברה יפעלו לשיווק מתחמים המיועדים להשכרה ארוכת טווח כפי שייקבעו מעת לעת בין הרשות והחברה, ובכפוף לאישור הוועדה לתכנון ופיתוח או כל גוף אחר שיבוא במקומה, במסלול ייחודי כמפורט בפסקאות (1) עד (9): : (1) ועדת המכרזים תוכל להעניק לזוכה במכרז מנגנוני הגנה, בהתאם לשיקול דעתה וכפי שייקבעו במכרז; : (2) המציעים במכרז יתחרו על מחיר הקרקע, אך מבלי לגרוע מסמכות ועדת המכרזים לקבוע אמות מידה לבחינת האיכות בהתאם למאפייני המכרז; : (2א) במכרז יורשה להגיש הצעה יחיד/תאגיד או הצעה שתוגש כהצעה משותפת למספר יחידים/תאגידים. במקרה של הצעה משותפת, השותפות תהיה בחלקים בלתי מסויימים (מושע), וזאת בתנאי שתאגיד מחזיק בלפחות 60% מהבעלות המשותפת, ומסמכי המכרז יחתמו על ידי כל אחד מיחידי המציע בהצעה המשותפת והתחייבויותיהם בהתאם לתנאי המכרז תהיינה ביחד ולחוד ובערבות הדדית; : (3) מחיר המינימום במכרז יקבע כמפורט להלן: :: (א) מציע יחיד-50% מהשומה; :: (ב) שני מציעים-30% מהשומה; :: (ג) שלושה מציעים-15% מהשומה; :: (ד) חמישה מציעים או יותר-ללא מחיר מינימום; : (4) 25% מהדירות במכרז יושכרו לזכאים במחיר מפוקח ו-75% מהדירות יושכרו בשוק החופשי במחיר שוק כפי שייקבע בהסכם בין הזוכה במכרז לשוכר ובכפוף לדרישות האמורות במסמכי המכרז. ועדת המכרזים רשאית לשנות, על פי שיקול דעתה ובכפוף לבחינה כלכלית, את השיעורים האמורים ((ב))פסקה זו; : (5) ועדת המכרזים תקבע את אופן העדכון השנתי של שכר הדירה בדירות שייבנו במסגרת שיווק במסלול המפורט [[פרק זה|בפרק משנה זה]]. שיעור העדכון לא יפחת משיעור העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן; : (6) משך הסכמי השכירות בכלל הדירות שישווקו ייקבע על ידי ועדת המכרזים, אך בכל מקרה לא יפחת מ-3 שנים ולא יעלה על 10 שנים; : (7) שטח כל דירה שתושכר במחיר מפוקח לא יעלה על 100 מ"ר באזורים שאינם בעדיפות לאומית ו-120 מ"ר באזור עדיפות לאומית; : (8) בהתאם להחלטת ועדת המכרזים בכל מתחם שישווק בהתאם למסלול המפורט בהוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]], השיווק עשוי לכלול אף יחידות אשר אינן מיועדות להשכרה ואשר יותרו למכירה, ובכלל זה חדרים טכניים שנדרש למכרם לרשויות, חדר שנאים, בזק וכיוצא בזה, שטחים המיועדים למסחר, למשרדים ו/או לשירותים נלווים לפי התוכנית וכן יחידות דיור בשיעור שלא יעלה על 50% מכלל יחידות הדיור במתחם, אשר יותרו למכירה במיזמים שבהם, בהתאם לשיקול דעת ועדת המכרזים, מכירת חלק מהדירות מחויבת על מנת לאפשר כדאיות כלכלית למיזם; במקרה בו אישרה הועדה לכלול יחידות דיור למכירה כאמור בסעיף זה, הזוכה יהיה רשאי למכור את יחידות הדיור המיועדות למכירה אף בטרם סיום הבניה ובלבד שעמד בהתחייבויותיו לרבות תשלום בגין הקרקע, הוצאות הפיתוח, הפקדת ערבויות וחתם על חוזים כנדרש. יובהר כי מכירת הדירות כאמור נדרשת להיעשות לפי הוראות החוק, ובפרט בהתייחס להוראות [[חוק המכר (דירות), התשל(("))ג-1973]]; : (9) ועדת המכרזים בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון תהיה רשאית לאשר כי שיעור מסוים מתוך יחידות הדיור המיועדות להשכרה ארוכת טווח ועד לשיעור המירבי ייועדו בעדיפות לבעלי מקצועות נדרשים. הדירות שיוקצו יהיו מתוך יחידות הדיור שיושכרו במחירי שוק חופשי כאמור [[בסעיף 4.8.2(4)]]; : (10) מסמכי המכרז יגובשו בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון ויבואו לאישור ועדת המכרזים. @ 4.8.2א. פריסת תשלומים (תיקון: 7.1.2024) : הזוכה יהיה רשאי לפרוס את התשלומים בגין הקרקע ל-3 תשלומים כאמור [[פרק 4.5 סימן ד|בפרק משנה 4.5 סימן ד']]. @ 4.8.3. תקופת ההשכרה : השימוש בקרקע למטרת השכרה בהתאם [[פרק זה|לפרק משנה זה]] יהא לתקופה שלא תפחת מ-20 שנים ברציפות (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - תקופת ההשכרה). בתום תקופת ההשכרה, יהיה היזם רשאי למכור את יחידות הדיור בשוק החופשי. ועדת המכרזים רשאית, מנימוקים שיירשמו ובשים לב לכדאיות הכלכלית של המיזם, לקבוע במכרז כי תקופת ההשכרה תפחת מ-20 שנים, אך בכל מקרה לא תפחת מ-10 שנים. @ 4.8.4. רה-תכנון, שינוי ייעוד או שימוש בקרקע למטרה אחרת (תיקון: 7.1.2024) : (א) כחלק מתנאי המכרז לא יתאפשר לזוכה ליזום שינוי ייעוד או שימוש בקרקע למטרה אחרת אשר אינה תואמת את הכללים האמורים [[פרק זה|בפרק משנה זה]] לאורך כל תקופת ההשכרה. החברה תפקח על קיום התחייבות זו של הזוכה במכרז. : (ב) לאחר מועד תום תקופת ההשכרה יהיה זכאי הזוכה ליזום שינוי יעוד או שימוש בקרקע למטרה אחרת ללא תשלום נוסף. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), במקום בו הרשות סבורה כי יש פוטנציאל להגדלת מספר יחידות הדיור במסגרת תכנית חדשה ביותר מ-30%, ועדת המכרזים באישור משרד הבינוי והשיכון תהיה רשאית לקבוע במסגרת תנאי המכרז הוראות בדבר אפשרות לקידום תכנית המממשת את מלוא הפוטנציאל. @ 4.8.5. פיתוח : (א) אם הפיתוח במתחם יבוצע על ידי הרשות המקומית באמצעות חוקי העזר העירוניים, ישולמו תשלומי הפיתוח על פי חוקי העזר לרשות המקומית ישירות על ידי הזוכה במכרז. : (ב) אם נקבעו הסדרי פיתוח ביחס למתחם, יחולו על הזוכה במכרז הסדרי הפיתוח לרבות עלויות הפיתוח כפי שחלים על שאר מגרשי התוכנית. : (ג) כאשר המתחם להשכרה אינו חלק מתוכנית המשווקת על ידי רשות מקרקעי ישראל ועבודות הפיתוח אינן מבוצעות על ידי הרשות המקומית באמצעות חוקי העזר, ואינן מבוצעות באמצעות גביית עלויות פיתוח על ידי רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון, תקבע החברה את הסדרי הפיתוח ועלויות הפיתוח באישור הוועדה לתכנון ופיתוח. : (ד) הזוכה במכרז והגורם המבצע את עבודות הפיתוח, יחתמו על הסכם לביצוע עבודות הפיתוח מול החברה. @ 4.8.6. פיקוח החברה : תפקח על עמידת הזוכה במכרז בתנאי [[פרק זה|פרק משנה זה]] במהלך כל תקופת ההשכרה. בין הזוכה במכרז ובין החברה ייחתם הסכם להבטחת התחייבויות הזוכה במכרז כלפי החברה, הכל בהתאם לאמור [[פרק זה|בפרק משנה זה]]. @ 4.8.7. ערבות : להבטחת מילוי התחייבויות הזוכה מכוח המכרז וההסכם שייחתם מכוחו, ימציא הזוכה לחברה ערבות אוטונומית צמודה, אשר את סכומה ותנאיה תקבע ועדת המכרזים. @ 4.8.8. העברת זכויות (תיקון: 7.1.2024) : תותר העברת זכויות מזוכה במכרז בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות אף טרם מועד סיום הבניה, ובלבד שיועברו כל זכויות החכירה בכל יחידות הדיור במתחם המיועדות למטרת השכרה או בחלק בלתי מסוים מאלו, נשמרה מטרת ההקצאה, ומולאו כל תנאי ההסכם בין הזוכה במכרז לבין החברה אשר יש למלאם עד לשלב הבקשה להעברת הזכויות על ידי הזוכה ומקבל הזכויות יתחייב לעמידה בכלל התחייבויות הזוכה מכל המכרז על נספחיו והסכמיו. @ 4.8.8א. רישום זכויות (תיקון: 7.1.2024) : לאחר רישום צו הבית המשותף זוכה שהגיש הצעה משותפת יהיה רשאי לרשום את הזכויות ביחידות דיור מסוימות על שם אחד או יותר מיחידי המציע. @ 4.8.9. זכויות השוכר : זכות השוכר בדירה בשכירות מפוקחת תתמצה בזכות חוזית בלבד. השוכר לא יהיה רשאי לרשום כל הערה ו/או רישום ו/או שעבוד ביחס לדירה. @ 4.8.10. חברת אחזקה : הזוכה במכרז יחויב לתפעל את המיזם באמצעות חברת אחזקה. @ 4.8.11. כללים תנאי סף ותבחינים (תיקון: 16.12.2021) : הכללים, תנאי הסף והתבחינים לזכאות לשכור דירה במסגרת שכירות בהישג יד - מחיר מוזל ומפוקח, יהיו בהתאם לכללים ולתבחינים לזכאות לרכישת דירה שנקבעו [[פרק 4.7|בפרק משנה 4.7]]. @ 4.8.12. קביעת כללים : הרשות והחברה יקבעו כללים ליישום [[פרק זה|פרק משנה זה]]. @ 4.8.13. הוראות בעניין מכרזים שנסגרו קודם לכניסת ההחלטה לתוקף (תיקון: 7.1.2024) : הוראות [[סעיף 4.8.8]] [[ו-4.8.8א]] [[פרק זה|לפרק ((משנה)) זה]] יחולו גם לגבי מכרזים אשר נסגרו קודם לכניסת החלטה זו לתוקף, כמפורט להלן: : לגבי פרויקטים אשר בהם החלה הבניה - תתאפשר העברה ורישום זכויות כאמור [[בסעיפים 4.8.8]] [[ו-4.8.8א]] ליזמים או לגורמים פרטיים; : לגבי פרויקטים אשר בהם טרם החלה הבניה - תתאפשר העברה ורישום זכויות כאמור [[בסעיפים 4.8.8]] [[ו-4.8.8א]] ליזמים בלבד; : המועצה מסמיכה צוות שיכלול את נציגי רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון ואגף התקציבים במשרד האוצר, לקבוע כללים בדבר החלת הוראת [[סעיפים 4.8.8]] [[ו-4.8.8א]], גם לעניין העברה ורישום זכויות לבעלי דירות פרטיים. @ 4.8.14. תוקף [[סעיפים 4.8.2(9)]] [[ו-4.8.4(ב)]] (תיקון: 7.1.2024) : הוראות [[סעיפים 4.8.2(9)]] [[ו-4.8.4(ב)]] יעמדו בתוקף עד ליום 31.12.2025. === 4.9. מכרז ייזום <עוגן פרק 4.9> === @ 4.9.1. שיווק קרקעות במכרזי ייזום (תיקון: 7.3.2022, 12.6.2023) : (א) ככלל, הרשות תשווק מתחמים שהם קרקעות בלתי מתוכננות או שטרם הושלם הליך תכנונן או שאינם מתוכננים בצורה מיטבית (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - מתחמים), במסגרת מכרזי ייזום בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] וכמפורט בפסקאות (1) ו-(2): :: (1) ככלל, מתחמים בגודל של עד 10 דונמים ישווקו במסגרת מכרז ייזום בהתאם למפורט [[בסעיפים 4.9.2 עד 4.9.3]]. במקרים פרטניים וחריגים ובאישור הנהלת הרשות, ניתן יהיה לשווק מתחמים אלו שלא באמצעות מכרז ייזום. :: (2) מתחמים בגודל שעולה על 10 דונמים, שישווקו בדרך של מכרזי ייזום, ישווקו בהתאם למפורט [[בסעיף 4.9.2א]]. במקרים פרטניים וחריגים, באישור הנהלת הרשות, ניתן יהיה לשווק מתחמים אלו שלא על פי הוראות [[סעיף 4.9.2א]]. @ 4.9.2. שיווק בדרך של מכרזי ייזום - הרשאה לתכנון : שיווק בדרך של מכרזי ייזום באמצעות הסכמי הרשאה לתכנון יתבצע בהתאם לכללים המפורטים בפסקאות (1) עד (10): : (1) המתחמים הם בתחום אזורים מבונים או לחילופין צמודי דופן לאזורים מבונים קיימים, למעט מתחמים בייעוד/או מיועדים לתחנות דלק) ובתחום השיפוט של הרשויות המקומיות; : (2) גודל מתחם הקרקע המשווק אינו עולה על 200 דונמים והיקף זכויות הבנייה הצפויות במתחם, כפי שייבחנו במסגרת סקר היתכנות כמפורט בפסקה (4), הוא בסדר גודל של כ-100,000 מ"ר לשטחים עיקריים ושטחי שירות כפי שיידרש; : (3) מושא המכרז יהא הסכם הרשאה לתכנון בעד המתחם עם אופציה לקבלת הסכם פיתוח והכל בכפוף להתניות המפורטות [[בסעיף 4.9.3]]. לא ייקבעו במכרז תנאי סף, למעט תנאים המבטיחים את עמידת היזם בהתחייבותו לרשות; : (4) טרם פרסום מכרז לשיווק קרקע בלתי מתוכננת יבוצע על ידי הרשות סקר היתכנות תכנוני, ותיאום עקרוני עם הרשות המקומית ומינהל התכנון בדבר כוונת הרשות. תוצאות הסקר והתיאומים ישמשו את הרשות לצורך קבלת החלטה בדבר פרסום מכרז לשיווק המתחם בלבד, תוצאות הסקר והתיאומים הינם עקרוניים בלבד ואינם מחייבים את הרשות או את היזם; : (5) הצעות המתמודדים במכרז ייבחנו על פי המחיר המוצע בלבד; : (6) יזם אשר זכה במכרז יידרש לשלם עבור ההרשאה לתכנון ואופציה לקבלת הסכם פיתוח, סכום מיוחד שיחושב על פי הצעתו במכרז (בין 10% ל-30% מההצעה - כפי שייקבע בתנאים של כל מכרז); : (7) היה והיזם יעמוד בתנאי המכרז, ישלם היזם עבור כלל הזכויות שייווצרו במתחם, לאחר אישור התוכנית כדין ולעת הקצאת קרקע בהסכם פיתוח, את מלוא הצעתו למחיר במכרז, בתוספת הצמדה בלבד; : (8) ההרשאה לתכנון תינתן לתקופה של 5 שנים; : (9) במקרים שבהם לא אושרה תוכנית על פי דין במתחם במהלך תקופת ההרשאה לתכנון, תהא הרשות רשאית להציע ליזם על פי שיקול דעתה אחת מהחלופות המפורטות בפסקאות משנה (א) ו-(ב): :: (א) ביטול ההרשאה לתכנון ללא שתקום ליזם זכות להחזר הוצאות או לפיצויים; :: (ב) הארכת ההרשאה לתכנון, בתמורה לתוספת תשלום בשיעור של 2.5% מהצעתו המקורית של היזם, לכל שנת הארכה, כשהיא צמודה למדד המחירים לצרכן; : (10) היזם יהיה רשאי להעביר לאחר את זכויותיו במתחם, בחלקן או במלואן בתקופת הסכם ההרשאה לתכנון ובלבד שמכלול ההתחייבויות החלות על היזם בהתאם לתנאי המכרז וההסכם שבין היזם לרשות יחולו על מי שהזכויות הועברו אליו ובלבד שיעמוד בתנאי המכרז ובמיוחד בלוח הזמנים הקבוע בו. @ 4.9.2א שיווק בדרך של מכרזי ייזום - תחרות על מחיר למ"ר מבונה (תיקון: 7.3.2022, 12.6.2023, 5.5.2024) : שיווק בדרך של מכרזי ייזום בתחרות על מחיר למ"ר מבונה יעשה בהתאם לעקרונות המפורטים בפסקאות (א) עד (ו): : (א) המתמודדים במכרז יציעו מחיר למ"ר מבונה לשימושים השונים כפי שיפורטו במסגרת המכרז. : (ב) הצעות המתמודדים במכרז תיבחנה על פי המחיר המוצע בלבד. : (ג) הזוכה במכרז יהיה זכאי לחתום עם הרשות על הסכם הרשאה לתכנון עם אפשרות לקבל הסכם חכירה. : (ד) עבור הרשאה לתכנון ישלם הזוכה במכרז 20% משווי פוטנציאל הזכויות כפי שייקבע במסגרת על ידי הרשות (להלן בסעיף זה - המקדמה). עלה שווי פוטנציאל הזכויות על 300 מיליון ₪, יופחת תשלום המקדמה ל((-))15% משווי פוטנציאל הזכויות. : (ה) בתום תקופת התכנון, בכפוף לעמידתו בתנאי המכרז, יהיה זכאי היזם לקבלת הסכם חכירה בכפוף לתשלום יתרת התמורה. :: יתרת התמורה לעניין סעיף זה - סכום השווה למכפלת ההצעה במכרז בכלל הזכויות במגרש לאחר אישור התוכנית המפורטת, בניכוי המקדמה ובתוספת הצמדה למדד. : (ו) על שיווק כאמור בסעיף זה, יחולו גם הוראות [[4.9.2|סעיפים (([צ"ל: פסקאות])) (8) עד (10) לסעיף 4.9.2]], ((ו))לעניין [[סעיף 4.9.2(9)(ב)]] תוספת בשיעור של 12.5% מהמקדמה. @ 4.9.3. מכרזי ייזום - הסכם חכירה או הסכם פיתוח (תיקון: 2.1.2022) : שיווק בדרך של מכרזי ייזום באמצעות הסכמי חכירה או מתן רשות במסגרת הסכם פיתוח יתבצע בהתאם לכללים המפורטים בפסקאות (א) עד (ג): : (א) המתחמים הם באזורים מבונים או לחילופין צמודי דופן לאזורים מבונים קיימים, המיועדים בתוכניות מתאר לפיתוח. המתחמים לא יכללו קרקע חקלאית אשר אותרה להשבה במתחמים שאותרו על ידי הסוקרים הנקובים בנספח ל"ג להסדר הקיבוצים המשלים (תיקון); : (ב) גודלם של המתחמים אינו עולה על 250 דונמים באזור עדיפות לאומית ו-200 דונמים באזור שאינם אזור עדיפות לאומית לעניין סעיף זה, מתחם הוא שטח השיווק המוגדר במסמכי המכרז בין אם הוא רציף ובין אם לאו; : (ג) עקרונות המכרז: :: (1) ככלל, הזכויות אשר תשווקנה במכרז תהיינה זכויות חכירה במתחם לתקופה של 98 שנים, עם אפשרות להארכת הסכם החכירה ב-98 שנים נוספות; :: (2) לא ייקבעו במכרז תנאי סף, למעט תנאים המבטיחים את עמידת היזם בהתחייבויותיו לרשות; :: (3) הצעות המתמודדים במכרז תיבחנה על פי המחיר המוצע בלבד; :: (4) יזם אשר יזכה במכרז יידרש לשלם לרשות את מלוא גובה הצעתו כפי שהוגשה במכרז, ולא יידרש לכל תשלום נוסף לרשות בעתיד, בעד עליית ערך הקרקע כתוצאה משינוי ייעוד או ניצול, העברת זכויות לאחר וחידוש תקופת החכירה ל-98 השנים הנוספות; :: (5) הרשות תעביר לרשות המקומית חלף היטל השבחה בעד הקצאת זכויות החכירה במתחם, וכל דרישה נוספת לתשלום היטל השבחה, אם תהיה כזו, תחול על החוכר; :: (6) בתוך שנה מאשור התוכנית, יידרש הזוכה במכרז להכין תוכנית לצורכי רישום של המתחם, לאשרה במרכז למיפוי ישראל ככשרה לרישום, ולרשמה בלשכת רישום המקרקעין. להבטחת מילוי דרישה זו יפקיד הזוכה במכרז ערבות ביצוע; :: (7) למרות האמור לעיל, במקרים שבהם הליכי התכנון מתקדמים ו/או לא ניתן לקבוע מראש מגרשים או מתחמים סטטוטוריים להענקת זכויות חכירה ו/או לצורך האצת הפיתוח על גבי המתחמים ו/או במקרים מיוחדים אחרים, רשאית הנהלת הרשות לקבוע בתנאי המכרז כי היזם יהיה זכאי לזכויות חכירה רק לאחר השלמת הליכי התכנון וקביעת היקף הזכויות והמגרשים הסופיים בעבורן מוענקים זכויות החכירה. היזם יהיה זכאי לזכויות על פי הסכם פיתוח; במקרה כאמור, הרשות תעביר לרשות המקומית חלף היטל השבחה בעד הקצאת הזכויות במתחם במסגרת הסכם הפיתוח. לאחר חתימת הסכם חכירה יחול תשלום היטל השבחה, אם יחול, על החוכר. @ 4.9.4. שטחים שיושבו לרשות : שטחים המיועדים לצורכי ציבור בתוכניות אשר אושרו עד ליום 31.12.2003, ואשר אינם נדרשים עוד לרשות המקומית למטרה לשמה יועדו, יושבו לרשות, והרשות תשווקם, בתיאום עם הרשות המקומית, על פי תנאי [[סעיף 4.9.3]]. === 4.10. מכרז מעונות סטודנטים <עוגן פרק 4.10> === @ 4.10.1. מתן עדיפות : במסגרת שיווק הקרקע באמצעות מכרז פומבי תינתן עדיפות למוסדות להשכלה גבוהה שהם מלכ"רים. @ 4.10.2. התמורה ואופן בחירת הזוכה : שיווק הקרקע יהיה ללא תמורה בעד הזכויות בקרקע. המציעים במכרז יתחרו על המחיר הנמוך ביותר לשכירות למטר. @ 4.10.3. התייעצות לצורך פרסום המכרז ותנאיו : שיווק הקרקע והתנאים למכרז ייעשו בהתייעצות עם אגף התקציבים, החברה הממשלתית לדיור והשכרה בע"מ (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - דירה להשכיר) ועם הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - ות"ת) או המועצה להשכלה גבוהה (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - מל"ג) ולאחר שמיעת עמדת התאחדות הסטודנטים הארצית. @ 4.10.4. קביעת סטנדרט הבנייה : הרשות תתייעץ עם הות"ת או עם המל"ג ועם דירה להשכיר לגבי סטנדרט הבנייה למעונות הסטודנטים ודרך תפעולם כפי שיופיעו במכרז. @ 4.10.5. הכנת תוכנית ראשונית : קרקע למטרת מעונות סטודנטים תשווק בהתאם לפרוגראמה ראשונית שתכין דירה להשכיר בתיאום עם הות"ת או המל"ג. @ 4.10.6. קביעת מנגנוני בקרה : הפיקוח והבקרה לביצוע האמור [[פרק זה|בפרק משנה זה]], לרבות פיקוח על דרך הקמת הבניין להשכרה לסטודנטים ומחירי השכירות לסטודנטים יבוצע בידי דירה להשכיר. @ 4.10.7. גובה שכר הדירה : גובה שכר הדירה במעונות ייקבע כך שבאזורים המוגדרים במדד הפריפריאליות של רשויות מקומיות, אשר מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברמת פריפריאליות - מרכזי מאד, מרכזי - תינתן הנחה בגובה של 20% בממוצע משכר דירה אלטרנטיבי, לאחר קבלת חוות דעת דירה להשכיר וחוות דעת הות"ת או המל"ג בנוגע לשכר הדירה כאמור. @ 4.10.8. מתן אפשרות לשימוש מסחרי נלווה : (א) הרשות תאפשר שימוש מסחרי בפטור ממכרז ובתשלום דמי חכירה מהוונים כמפורט בפסקאות (1) עד (4): :: (1) עד 50 מ"ר מבונה - פטור מתשלום דמי חכירה מהוונים; :: (2) בעד 450 מ"ר מבונה נוספים - תשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור 36.4%; :: (3) מעל 500 מ"ר מבונה - תשלום דמי חכירה מהוונים מלאים; :: (4) החוכר יהיה זכאי להנחות הקבועות בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל עבור רכישת הזכויות בקרקע, לרבות הנחת אזור. : (ב) באזור שאינו אזור עדיפות לאומית השטח לשימוש מסחרי, עיקרי ושרות, לא יעלה על 15% מהשטח המבונה המוקצה למעונות סטודנטים. : (ג) באזור עדיפות לאומית השטח לשימוש מסחרי, עיקרי ושרות, לא יעלה על 20% מהשטח המבונה המוקצה למעונות סטודנטים. : (ד) החוכר ישלם את הוצאות הפיתוח לפי הוראות אשר תקבע הרשות לעניין זה, וכתנאי להקצאת הקרקע בפטור ממכרז. @ 4.10.9. סיוע הרשות בהסבת קרקעות למעונות סטודנטים : מועצת מקרקעי ישראל, מנחה את הרשות לסייע באישור הסבת קרקע, שבידי המוסדות להשכלה גבוהה, למטרת בנייה למעונות סטודנטים, בהתאם לכללים הקבועים [[פרק זה|בפרק משנה זה]]. @ 4.10.10. פטור מתשלום בקרקע המיועדת למעונות סטודנטים : (א) רשות מקומית המחזיקה בקרקע שניתן לבנות עליה מעונות סטודנטים, אשר טרם שולם בעד השימוש למעונות סטודנטים, תהא פטורה מתשלום לרשות, ובלבד שבניית המעונות תסתיים בתוך 48 חודשים מיום אישור העסקה. : (ב) מוסד להשכלה גבוהה המחזיק בקרקע שניתן לבנות עליה מעונות סטודנטים, אשר טרם שולם בעד השימוש למעונות סטודנטים, יהא פטור מתשלום לרשות, ובלבד שבניית המעונות תסתיים בתוך 48 חודשים מיום 20.11.2016. : (ג) לא עמד היזם או המוסד להשכלה גבוהה או הרשות המקומית בלוח הזמנים של העסקה, רשאית הנהלת הרשות, במקרים חריגים, לאשר אורכה של עד שנתיים לביצוע העסקה, ובלבד שהמוסד הוציא היתר בנייה למיזם ופורסם מכרז לבנייה. @ 4.10.11. שינוי ייעוד למעונות סטודנטים : מוסד להשכלה גבוהה, שברשותו קרקע שאינה מיועדת למעונות סטודנטים, רשאי באישור הרשות, ובהתאם לתנאים הקבועים [[בסעיף 4.10.10]], להסב את ייעוד הקרקע למעונות סטודנטים ללא תשלום נוסף. @ 4.10.12. תחולה : (א) מספר חדרי מעונות לסטודנטים שיוקמו בהתאם לאמור [[פרק זה|בפרק משנה זה]] [[פרק 4.15|ופרק משנה 4.15]] והתנאים הקבועים בהם, יעמדו על 20,000. : (ב) הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] [[פרק 4.15|ופרק משנה 4.15]] יחולו גם על הקצאת קרקע למוסדות להשכלה גבוהה לצורך בניית מעונות לסטודנטים אשר נעשתה לפני 20.11.2016 וטרם החלה בניית המעונות. === 4.11. מכרז תכנן ובנה <עוגן פרק 4.11> === @ 4.11.1. כללי : הרשות ומשרד הבינוי והשיכון יפרסמו מכרזים להקצאת זכויות בקרקע לצורך בנייה למגורים, אשר במסגרתם יחויבו הזוכים לבצע מטלות תכנון, ביצוע והקמה של מתחם המגורים, לרבות מבני המגורים, עבודות הפיתוח - כלל עבודות הפיתוח והתשתיות הציבוריות לרבות תשתיות העל ופיתוח בתוך תחומי המגרשים (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - עבודות הפיתוח), וכן מבני ציבור רשות ומבני ציבור חובה הכלולים בשטח התוכנית (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - מכרז תכנן ובנה), בהתאם למתכונת המפורטת [[פרק זה|בפרק משנה זה]]. @ 4.11.2. תוכנית העבודה לשיווק במסלול תכנן ובנה (תיקון: 7.3.2022) : הרשות ומשרד הבינוי והשיכון יפעלו לקידום שיווק 4 מתחמים במתכונת מכרז תכנן ובנה, בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]], וישלבו מתחמים כאמור בתוכניות העבודה שלהם. @ 4.11.3. הקרקע שתשווק במכרז (תיקון: 7.3.2022) : במסגרת מכרז תכנן ובנה תשווק קרקע במגרשים המיועדים לבנייה רוויה, כהגדרתה [[פרק 4.7|בפרק משנה 4.7]], בייעוד מגורים או מסחר, אשר קיימות לגביה תוכנית או תוכניות, מכוחן ניתן להוציא היתרי בנייה לבניית 500 יחידות דיור לכל הפחות, להנהלת הרשות סמכות לאשר במקרים חריגים שיווק במתכונת כאמור, גם במקרים שבהם ניתן להוציא היתרי בנייה עבור פחות מ-500 יחידות דיור. @ 4.11.4. מסלול שיווק הדירות (תיקון: 7.3.2022) : ככלל, דירות במכרז תכנן ובנה ישווקו במסלול הקבוע [[פרק 4.7|בפרק משנה 4.7]] או במסלול אחר שייקבע על ידי הנהלת הרשות. @ 4.11.5. קביעת שווי הקרקע (תיקון: 7.3.2022) : שווי הקרקע במסגרת מכרז תכנן ובנה ייקבע בהתאם לקבוע [[פרק 4.7|בפרק משנה 4.7]] בשינויים המחויבים. @ 4.11.6. השתתפות במכרז (תיקון: 7.3.2022) : רשאים להשתתף במכרז תכנן ובנה גם תאגידים שהם שותפות בין חברה ישראלית בעלת ניסיון בייזום, בנייה ואכלוס של מבני מגורים בהיקף גדול, וחברה זרה בעלת ניסיון כאמור, ובלבד שיהיו בשליטת החברה הישראלית, ובכפוף להוראות [[סעיף 2א לחוק רשות מקרקעי ישראל]]. : הרשות ומשרד הבינוי והשיכון יהיו רשאים להרחיב את התנאי האמור כך שיאפשר השתתפות של מציעים שאינם שותפות. @ 4.11.7. תנאי המכרז (תיקון: 7.3.2022) : (א) במסגרת המכרז, משרד הבינוי והשיכון והרשות יקבעו תנאי סף וכללים נוספים, ובכלל זה: :: (1) תכולת עבודות הפיתוח, בתיאום עם הרשות המקומית והוועדה לתכנון ופיתוח. :: (2) לוחות זמנים מחייבים ואבני דרך להקמת השכונה בכללותה, לרבות מבני הציבור ומבני ציבור חובה, וכן תמריצים להקדמת מועדי ביצוע וסיום הבנייה, ביחס לאבני הדרך וללוחות הזמנים האמורים. :: (3) הכללת מבנים נוספים במתחם, כגון מבני מסחר או תעסוקה והכללים שיחולו לגביהם, בכפוף לאמור [[בסעיף 4.11.3]], בתיאום עם הרשות. :: (4) כללים בדבר הניסיון והאיתנות הפיננסית של המציע, בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון. :: (5) כללים לעניין החברה הזרה השותפה במציע, או בעלת התקשרות עם המציע, כאמור [[בסעיף 4.11.6]], בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון. : (ב) תנאי המכרז כפי שנקבעו בהתאם לסעיף זה יאושרו על ידי ועדת המכרזים של הרשות. ועדת המכרזים תאשר את מסמכי המכרז בתוך 14 ימי עבודה מיום שיומצאו לה. : (ג) (((נמחק).)) @ 4.11.8. מבני ציבור רשות ומבני ציבור חובה : (א) היקף מבני ציבור רשות ומבני ציבור חובה, כהגדרתם [[פרק 3.4|בפרק משנה 3.4]], אפיונם ומפרטי הבנייה שלהם, ייקבעו במסגרת המכרז לגבי כל אתר, בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון והרשות המקומית, ובהתאם לפרוגראמה המאושרת על ידי משרד החינוך, משרד הכלכלה או כל משרד רלוונטי אחר המקצה תקציב לעניין זה. : (ב) ככלל, מבני הציבור רשות ומבני ציבור חובה אשר נקבעו בהתאם לאמור [[פרק זה|בפרק משנה זה]], יתוכננו וייבנו על ידי הזוכה במכרז, בהתאם ללוחות זמנים שייקבעו במכרז לעניין זה, ועם סיום הקמתם יימסרו ישירות לרשות המקומית. מימון עבודות התכנון וההקמה יושת על הזוכה במכרז, למעט התקציבים שיינתנו למטרות אלה ממשרדי הממשלה הייעודיים לנושא כפי שייקבע במכרז. : (ג) אם ייקבעו כללים בהתאם לאמור בסעיף קטן (ב), לא תהיה הרשות המקומית זכאית למימון מבני ציבור מכוח הוראות [[פרק 3.4|פרק משנה 3.4]], ובהתאם לכך לא ייגבה מהזוכה תשלום מכוח הוראות [[פרק 3.4|פרק המשנה האמור]]. : (ד) האמור בסעיף קטן (ג) לא יחול כאשר עלות מבני ציבור - רשות, שעל הזוכה להקים על פי המכרז בהתאם למפתחות העלות של משרד הבינוי והשיכון נמוכה מסך הזכאות של הרשות המקומית למימון מבני ציבור מכוח הוראות [[פרק 3.4|פרק משנה 3.4]]. חל כאמור, ייגבה מהזוכה תשלום בגובה ההפרש ויועבר לרשות המקומית בהתאם להוראות [[פרק 3.4|פרק המשנה האמור]]. : (ה) במכרז תכנן ובנה זכאית הרשות המקומית למימון מכוח הוראות [[פרק 3.3|פרק משנה 3.3]], ובהתאם לכך ייגבה מהזוכה התשלום. : (ו) הרשות תקצה את הקרקע של מבני הציבור לרשות המקומית שבתחומה הם מצוים, בהתאם לכללים הנוהגים לעניין זה, וזאת לאחר בחירת הזוכה במכרז וטרם תחילת עבודות הפיתוח. @ 4.11.9. פיקוח ובקרה : משרד הבינוי והשיכון, בהתייעצות עם הרשות, יקבע במכרז תכנן ובנה כללים שעניינם אמצעי פיקוח ובקרה שיבטיחו את קיומם של תנאי המכרז והכללים הקבועים בו, ובכלל זה, קביעת פיצוי כספי למדינה בשל הפרת הכללים כאמור, חילוט ערבויות לזוכים במכרז והערות מתאימות במרשם הרלוונטי. @ 4.11.10. (תיקון: 7.3.2022) : (((נמחק).)) === הקצאת קרקע בפטור ממכרז === === 4.12. הקצאת קרקע למשרדי הממשלה <עוגן פרק 4.12> === @ 4.12.1. הסדרת הקצאת קרקע לממשלה : (א) קרקע הדרושה לשימוש למשרדי הממשלה, יוקצו על ידי הרשות למשרד הממשלתי הנוגע בדבר. : (ב) המשרד הממשלתי המקבל את הקרקע, יבצע העברה תקציבית לרשות, בגובה מלוא ערך הקרקע לפי שומה. @ 4.12.2. חליפין : (א) אם הקרקע הדרושה למשרד ממשלתי הם בבעלותה של קרן קיימת לישראל, יעשו חליפין בין קרן קיימת לישראל מצד אחד לבין מדינת ישראל או רשות הפיתוח מצד שני, כדי שהקרקע הדרושה למשרד הממשלתי, תירשם בשם מדינת ישראל או בשם רשות הפיתוח. : (ב) בכל מקרה שהרשות תקבע שלא ניתן להחליף את הקרקע הרשומה בשם הקרן הקיימת לישראל, כאמור בסעיף קטן (א), תוחכר הקרקע למדינת ישראל לתקופה של 49 שנים. בתום תקופת 49 השנים תוארך החכירה לתקופה נוספת של 49 שנים. מדינת ישראל תשלם לקרן הקיימת לישראל דמי חכירה ראשוניים בשיעור של 80% מערך הקרקע וכן דמי חכירה שנתיים בשיעור של 2% מיתרת ערך הקרקע שלא שולמה כדמי חכירה ראשוניים. :: עם קבלת זכות החכירה על ידי מדינת ישראל תקצה הרשות את הקרקע למשרד הממשלתי הנוגע בדבר. המשרד הממשלתי המקבל את הקרקע יעביר לרשות הקצבות כספיות בגובה הסכומים הדרושים לתשלום דמי החכירה הראשוניים ודמי החכירה השנתיים לקרן קיימת לישראל. @ 4.12.3. הקצאת קרקע לטובת שירותי חירום והצלה : קרקע הדרושה למשרדי ממשלה למטרות הקמת שירותי חרום והצלה - תחנת משטרה מבצעית או תחנת כיבוי אש, יוקצו על ידי הרשות למינהל הדיור הממשלתי בתשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור 36.4% מערך הקרקע. : לעניין סעיף זה: :- "תחנת משטרה מבצעית" - מבנה עבור יחידה משטרתית המעניקה שירות לאזרח, ולקיום הסדר הציבורי, השמירה על בטחון הנפש והרכוש שלשתם יחד וכל אחד מהם לחוד. :- "תחנת כיבוי אש" - אתר המשמש את מערך שירותי הכבאות וההצלה והמיועד לאחסן ולתחזק את הציוד והכבאיות המשמשים את צוותי מכבי האש. @ 4.12.4. הקצאת קרקע לטובת מתקני כליאה : קרקע הדרושה לשירות בתי הסוהר למטרת הקמת מתקני כליאה תוקצה על ידי הרשות למינהל הדיור הממשלתי בתשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור של 36.4% מערך הקרקע. === 4.13. הקצאת קרקע לרשויות מקומיות <עוגן פרק 4.13> === @ 4.13.1. הקצאת קרקע לרשויות מקומיות : רשות מקרקעי ישראל תקצה לרשויות מקומיות קרקע בפטור ממכרז, על פי [[תקנה 25(6) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]]. הקצאת הקרקע תיעשה בהתאם לתוכנית ולצרכי ציבור, כמשמעותם [[בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], בהתאם למפורט [[פרק זה|בפרק משנה זה]]. @ 4.13.2. הקצאת קרקע בדמי חכירה סמליים (תיקון: 5.5.2024) : (א) קרקע שייעודה מתנ"ס ובריכת שחיה עירונית, באזור עדיפות לאומית, גנים, אצטדיוני ואולמות ספורט, חינוך חובה, מעונות יום וגני ילדים, תרבות לרבות ספריות, אולמות תרבות וקונסרבטוריונים, דת ובריאות, חניות ציבוריות - ללא תשלום או בהתאם לחוקי העזר העירוניים, המנוהלים ללא כוונת רווח יוקצו לרשויות מקומיות בדמי חכירה סמליים מהוונים בסך 18 שקלים חדשים, לתקופה של 49 שנים, ובלבד שמתקיימים התנאים הבאים: :: (1) הקרקע מיועדת לצרכי ציבור בתוכנית והם הפרשות לצרכי ציבור כמשמעותם [[בסעיף 190(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]] אשר הופרשו ללא תמורה; :: (2) הקרקע כלולה במסגרת שיעור ההפרשות לצרכי ציבור שלגביו אין רשות מקרקעי ישראל גובה תמורה על פי הוראות [[פרק 3.7|פרק משנה 3.7]]. : (ב) קרקע שייעודה למקלטים, למחסים ציבוריים ולדיור לקשישים, כאמור [[בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]] או למטרות שאישר שר הפנים מכוח [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], המנוהלים ללא כוונת רווח, תוקצה לרשויות מקומיות בדמי חכירה סמליים מהוונים בסך 18 שקלים חדשים, לתקופה של 49 שנים. : (ג) הקצאת קרקע למכינה קדם צבאית באזור עדיפות לאומית, המנוהלת ללא כוונת רווח, תוקצה לרשויות מקומיות בדמי חכירה סמליים מהוונים בסך 18 שקלים חדשים, לתקופה של 49 שנים. @ 4.13.3. הקצאת קרקע בדמי חכירה מהוונים בסך 36.4% מערך הקרקע : קרקע שייעודה צרכי ציבור אשר אינה בגדר הקרקע שעליה חל [[סעיף 4.13.2]] תוקצה לרשויות מקומיות לתקופה של 49 שנים, בתשלום מראש מהוון של 36.4% מערך הקרקע (מחושב על פי תשלום של 2% לשנה מערך הקרקע), ובלבד שכל הקצאת קרקע לעניין סעיף זה תתבצע עבור שימושים שאין רווח בצדם, ושייעוד הקרקע הוא לאחד מאלה: : (א) לצרכי ציבור, אך שטחם עולה על שיעור ההפרשות המותר ללא תשלום על פי הוראות [[פרק 3.7|פרק משנה 3.7]]. : (ב) למוסד להשכלה על תיכונית, למכללה, לתיאטרון, למוזיאון, למרכז ספורט או למתחם נהיגה. : (ג) בין הייעודים הנקובים [[בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]: עתיקות, תחנות אוטובוסים, מוסדות קהילתיים, מחסני חירום, תחנות משטרה, תחנות שירות לכיבוי אש, מזחים, מנחתים, באזור עדיפות לאומית א' ובאזור קו עימות, תחנות מד"א, משרדים ראשיים של הרשות המקומית - בית עירייה, שווקים. : (ד) למתקני טיפול בפסולת. לעניין סעיף זה מתקני טיפול בפסולת הינם שטח המשמש לטיפול בפסולת באמצעות: הדשנה (קומפוסטציה), השבתה או עיבודה בטכנולוגיה אחרת, לרבות ההליכים המקדמיים הנדרשים לצורך כך. @ 4.13.4. הקצאת קרקע בדמי חכירה מהוונים בסך 91% מערך הקרקע : קרקע שייעודה תחנות מוניות, בתי מטבחיים ומנחתים, שלא באזור עדיפות לאומית א' ובאזור קו עימות, הנקובים [[בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], תוקצה לרשויות מקומיות לתקופה של 49 שנים, בתשלום מראש מהוון בסך 91% מערך הקרקע, מחושב על פי תשלום של 5% לשנה מערך הקרקע. @ 4.13.5. הקצאת קרקע לחניה : קרקע לחניה, שאינה חניה ציבורית, דהיינו חניה בתשלום שלא בהתאם לחוקי העזר, תוקצה לרשות המקומית, בתשלום בסך 5% לשנה מערך הקרקע, על פי שיקול דעת רשות מקרקעי ישראל. @ 4.13.6. הקצאת קרקע למטמנות : קרקע המיועדת למטמנות תוקצה לרשות המקומית בהתאם להוראות המפורטות [[פרק 7.4|בפרק משנה 7.4]], לפי העניין. @ 4.13.7. הקצאת קרקע לבתי תפילה : בהתאם [[לסעיף 40(ד) לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985]] קרקע שייעודה מבנה או חלק ממבנה של בית תפילה כאמור [[-|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 40(ד)]] תוקצה לרשויות מקומיות ללא תמורה, לתקופה של 49 שנים, ובלבד שמתקיימים התנאים הבאים: : (1) בית התפילה הוא אחד מאלה: בית כנסת, חילווה, כנסיה, מסגד, הפתוח לתפילת הציבור במועדי התפילה הנהוגים על פי אותה דת; : (2) המבנה משמש, דרך קבע, למטרה זו; : (3) הרשות המקומית תאשר לרשות מקרקעי ישראל כי השימוש בבית התפילה נעשה על פי כל דין; : (4) לצורך חישוב דמי החכירה ייחשב יום הגשת הבקשה לרשות מקרקעי ישראל כמועד הקובע. @ 4.13.8. הקצאת קרקע לבתי עלמין : קרקע לבתי עלמין תוקצה לרשות המקומית שבתחומה הם נמצאים, או לתאגיד על פי [[חוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), התשל"א-1971]] [[תקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לעניני קבורה)|והתקנות שהותקנו מכוחו]]. זאת לתקופה של 999 שנה ובדמי חכירה סמליים מהוונים בסך 18 שקלים חדשים לכל תקופת החכירה, ובלבד שמתקיימים התנאים הבאים: : (1) הרשות המקומית לא תיגבה, ולא תתיר לאחר לגבות, כל תשלום עבור הקרקע והשימוש בה ועבור הרשות להקים מצבות על גבי הקברים, למעט גביית אגרה הקבועה בדין; : (1) הרשות המקומית לא תיגבה, ולא תתיר לאחר לגבות, כל תשלום עבור הקרקע והשימוש בה ועבור הרשות להקים מצבות על גבי הקברים, למעט גביית אגרה הקבועה בדין; : (2) שיעור התשלום שגובה הרשות המקומית לשם שמירת חלקת קבר עבור בן זוגו של נפטר, המבקש להיקבר לידו, אינו עולה על השיעור הקבוע [[חוק שירותי הדת היהודיים|בסעיף 14א לחוק שירותי הדת היהודיים((<s>,</s>)) (נוסח משולב), התשל"א-1971]]; : (3) האמור בפסקאות (1) ו-(2), יעוגן בהסכמים שייחתמו בין הרשות המקומית לבין רשות מקרקעי ישראל ובינה לבין חברות הקבורה שיורשו לקבור בקרקע הנדונה, וכן יעוגן האמור שם בהסכמים שייחתמו בין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הקבורה; : (4) לבקשה להקצאת קרקע לבית עלמין יצורפו אישורים של הרשות המקומית ושל המוסד לביטוח לאומי על חתימת הסכמים בינם לבין חברות הקבורה וכן כל מסמך הנדרש בדין; : (5) הרשות המקומית תתחייב לשאת בהוצאות פיתוח בית הקברות ותחזוקתו. @ 4.13.9. הקצאת קרקע למתקנים לטיהור מי שופכין ולמתקנים לאגירת מי קולחין : קרקע המיועדת בתוכנית למתקנים לטיהור מי שופכין ולמתקנים לאגירת מי קולחין תוקצה לרשות המקומית או לתאגיד משותף של מספר רשויות מקומיות בהתאם להוראות המפורטות [[פרק 7.1|בפרק משנה 7.1]], לפי העניין. @ 4.13.10. הקצאת קרקע לחופי ים : שטחי חוף הים, כמשמעם בדין, יוקצו לרשות המקומית בדרך של מתן הרשאה לשימוש, וזאת בכפוף להבטחת גישה חופשית לים ללא תשלום, למעט תשלום עבור חניית רכב, לפחות לשליש מכל מקום רחצה שבתחומי הרשות המקומית. ההקצאה תיערך בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6): : (1) הקצאת שטחי חוף הים תוגבל לשטחים המתוכננים או העומדים לתכנון ופיתוח מידי; לשם כך תינתן לרשות המקומית רשות לעלות על הקרקע, לתכננה ולפתחה (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - תקופת ההרשאה לתכנון ופיתוח); : (2) גידור החוף ייאסר, למעט אם יבוצע בהוראת גורמי ביטחון; : (3) הרשות המקומית תפתח את השטח בתוך תקופת ההרשאה לתכנון ופיתוח, ולאחר מכן תורשה להשתמש בשטחי החוף הציבוריים בהתאם להרשאה לשימוש שתעניק לה רשות מקרקעי ישראל, לתקופות מתחדשות של 7 שנים. הרשאות השימוש יחודשו כל עוד לא השתנה ייעוד הקרקע ובכפוף לשימוש בשטח למטרת ההרשאה; : (4) הרשאות השימוש ייערכו בתשלום סמלי בסך 18 שקלים חדשים, למעט אם תיגבה הרשות המקומית תשלום בעד הכניסה לחוף. גבתה הרשות המקומית תשלום כאמור, תדרוש רשות מקרקעי ישראל מן הרשות המקומית דמי שימוש ראויים, על פי הערכת השמאי; : (5) השימוש בשטחי החוף יהיה בכפוף [[לחוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964]], ובין היתר: :: (א) התקנת חניות וגישות; :: (ב) בניית מבני שירותים (מלתחות, בתי-שימוש); :: (ג) הקמת מתקני עזרה ראשונה והצלה; :: (ד) אספקת מים; :: (ה) בניית מתקני צל; :: (ו) התקנת מתקני ספורט; :: (ז) ביצוע גינון ונטיעות; : (6) שימושים סחירים בחוף ים המיועד לרחצה - ההקצאות יתאפשרו בתנאים אלו: :: (א) בכפוף לקיומם של תוכנית או היתר לשימוש חורג, ובכפוף לאמור בפסקאות (ב) עד (ה), יוקצו שימושים סחירים או עסקיים בשטח חוף הים לרשות המקומית או ישווקו במכרז, בהתאם לשיקול דעתה של רשות מקרקעי ישראל, זאת לתקופה של 49 שנים, ובמקרה של היתר לשימוש חורג עד לפקיעת ההיתר; :: (ב) שטח ההקצאה ייגרע משטח ההרשאה שניתנה לרשות המקומית; :: (ג) השטח יוקצה לרשות המקומית בתשלום מלוא ערך הקרקע; :: (ד) אם תבוטל הרשאת השימוש אשר ניתנה לרשות המקומית בשל שטח חוף הים, יבוטל מאליו הסכם החכירה בשל השימוש הסחיר, והקרקע תושב לרשות מקרקעי ישראל או שזכויות החכירה בה יועברו לגוף אחר, כפי שתקבע רשות מקרקעי ישראל; :: (ה) גידור שטח השימושים העסקיים לא יפגע בהיות שטח החוף פתוח וחופשי לשימוש הציבור. @ 4.13.11. הקצאת קרקע להקמת דיור לקשישים : קרקע שייעודה לצרכי ציבור להקמת דיור לקשישים, תוקצה לרשות המקומית שבתחומה יוקמו לתקופה של 49 שנים ובדמי חכירה סמליים ובלבד שמתקיימים התנאים הבאים: : (א) התחייבות להקמת הדיור לקשישים בתוך פרק זמן שייקבע ותחזוקתו השוטפת ללא הגבלת זמן; : (ב) הדיור לקשישים יוקם במבנה המיועד בתוכנית לצרכי ציבור, המאפשרת בניית דיור לקשישים; לעניין זה, יראו תוכנית לצורכי ציבור כאמור, גם תוכנית המאפשרת שימושים נלווים למסחר בנוסף לבנייה לקשישים; : (ג) סעיף זה יחול על מיזמים שיאושרו על ידי הוועדה הבין-משרדית. :: לעניין זה, :: "הוועדה הבין-משרדית" - כהגדרתה [[2011_des3052|בהחלטת ממשלה מספר 3052: דיור לקשישים עולים הזכאים לסיוע בשכר שירה, מיום 27.3.11]], שמטרתה בחינת היתכנות הכללית והאיתנות הפיננסית של כלל המיזמים המשלבים דיור לקשישים עם שימוש מסחרי בקרקע; בראשות הוועדה יעמוד מנכ"ל המשרד לקליטת עליה וחבריה יהיו סמנכ"ל דיור ואכלוס במשרד לקליטת עליה, נציג משרד הבינוי והשיכון, נציגי אגפי התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, נציג משרד ראש הממשלה וחשב המשרד לקליטת עליה. @ 4.13.12. החכרה לדיור בהישג יד להשכרה : (א) בסעיף זה: ::- "דיור בהישג יד להשכרה" - כהגדרתו [[בתקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית), התשע"ה-2014]]. ::- "יום התחילה" - יום תחילתן של [[תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית), התשע"ה-2014]]. ::- "צרכי ציבור נוספים" - צרכי ציבור שאינם דיור בהישג יד להשכרה. : (ב) קרקע שייעודה לדיור בהישג יד להשכרה בהתאם [[לסעיף 188 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], ובהתאם [[לתקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית), התשע"ה-2014]], תוקצה בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (5): :: (1) קרקע המיועדת לדיור בהישג יד להשכרה ואשר יועדה לצרכי ציבור נוספים לפני יום התחילה, תוקצה לרשות המקומית בדמי חכירה סמליים מהוונים בסך 18 שקלים חדשים, לתקופה של 49 שנים; :: (2) קרקע המיועדת לדיור בהישג יד להשכרה אשר לא יועדה לצרכי ציבור נוספים לפני יום התחילה, תוקצה לרשות המקומית בדמי חכירה סמליים מהוונים בסך 18 שקלים חדשים, לתקופה של 49 שנים, בהתקיים התנאים הבאים: ::: (א) הקרקע המיועדת לדירות בהישג יד להשכרה מיועדת גם לצרכי ציבור נוספים; ::: (ב) שיעור זכויות הבנייה לדיור בהישג יד להשכרה, מסך זכויות הבנייה למגורים בתוכנית שבה השטחים לייעוד ציבורי לא עולה על 15%; ::: (ג) שיעור ההפרשות לצרכי ציבור שנקבע בתוכנית שבה יועדה הקרקע לדיור בהישג יד להשכרה עומד בעקרונות הקבועים בתדריך תכנון להקצאת קרקעות לצרכי ציבור; :: (3) שונה ייעוד הקרקע לייעוד שאינו צרכי ציבור נוספים או הופסק השימוש ביחידות הדיור כיחידות דיור לדיור בהישג יד להשכרה, תושב הקרקע לרשות מקרקעי ישראל; :: (4) הקצאת הקרקע לדיור בר השגה לא תשמש עילה להקצאת שטח חליפי לצורכי ציבור אחרים. רשות מקרקעי ישראל לא תתמוך בתוכניות המקצות שטח לצרכי ציבור כאמור; :: (5) סעיף 4.13.12 יחול על מיזמים שבהם מתקיימת כדאיות כלכלית בהתאם לחוות דעתה של דירה להשכיר. אם לא תתקבל חוות דעתה של דירה להשכיר בתוך 90 ימים ממועד פניית רשות מקרקעי ישראל לדירה להשכיר בעניין, תקבע רשות מקרקעי ישראל בכל דרך שתקבע, אם מתקיימת כדאיות כלכלית למיזמים. @ 4.13.13. מטרות ציבוריות נוספות : קבע שר הפנים מטרות ציבוריות נוספות לצרכי ציבור, לעניין [[סעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], תבחן רשות מקרקעי ישראל אם להקצות לפיהן לרשות המקומית שלא בתשלום מלא, ותביא בפני מועצת מקרקעי ישראל את המלצתה. @ 4.13.14. הקצאות בתמורה שאינה סמלית : בהקצאות המתבצעות בתמורה שאינה סמלית, התשלום בעד הקרקע יבוצע לפי זכויות הבנייה המבוקשות על ידי הרשות המקומית, או לפי מלוא זכויות הבנייה בתוכנית, לפי בחירתה של הרשות המקומית. @ 4.13.14א. שימוש זמני בקרקע מבונה לתעסוקה (תיקון: 19.1.2022) : רשות מקומית רשאית לעשות שימוש בקרקע מבונה אשר הוקצתה לה לצרכי ציבור ואשר שמשה לפחות 7 שנים למטרה המקורית בהסכם החכירה, לשם שימוש להשכרה קצרת טווח לתעסוקה בכפוף לתנאים המפורטים בפסקאות (א) עד (ז) (([צ"ל: (א) עד (ו)])): : (א) הרשות המקומית מצויה בתחום אזור עדיפות לאומית והיקף האוכלוסייה בה לא יעלה על 40,000 איש. : (ב) גודל המגרש לא יעלה על 10 דונמים ויחס תכסית השטח הבנוי חלקי שטח המגרש לא יפחת מ-30%. : (ג) הסכמת הרשות תינתן בכפוף לחוות דעת מתכנן המרחב לפיה מבחינת התכנון, הקרקע אינה נדרשת לצרכי ציבור לטווח של 10 שנים בהתאם לצפי הפיתוח של הרשות המקומית, אין היתכנות לניצול יעיל אחר של הקרקע באמצעות שינוי ייעודה וכי קיים מחסור של שטחי תעסוקה באותה רשות המקומית. : (ד) השימוש לתעסוקה יוגבל לתקופה של עד 5 שנים בכל פעם, בכפוף לקבלת אישור לשימוש חורג מהוועדה המקומית. לא יותר שימוש למסחר. : (ה) הרשות המקומית או החברה הכלכלית מטעמה, יורשו להשכיר את המבנה או חלקים ממנו לתקופה של עד 5 שנים. לא תותר העברת הזכויות מידי הרשות המקומית. : (ו) בעד השימוש בקרקע תשלם הרשות המקומית מראש, דמי שימוש מהוונים בשיעור של 2% לשנה מערך הקרקע ללא הנחת אזור עדיפות. @ 4.13.15. שימוש בעל אופי מסחרי : הרשות תאפשר שימוש סחיר נלווה בשטח שלא יעלה על 20% מהשטח המבונה של הקרקע. בשטחים ציבוריים פתוחים הבינוי הסחיר יותר בהתאם לזכויות הבנייה בתוכנית. : עבור כל שימוש בעל אופי מסחרי בקרקע שהוקצתה, תשלם הרשות המקומית דמי חכירה מהוונים בשיעור 91% מערך הקרקע בהתאם לסוג השימוש. @ 4.13.16. הנחות אזור : על שיעורי התשלום [[פרק זה|שבפרק משנה זה]] תחול הנחת אזור, למעט לעניין [[סעיף 4.13.6]] בהקצאת קרקע למטמנות לפי [[סעיף 7.4.2]]. @ 4.13.17. פריסת תשלום : בהקצאות לרשויות מקומיות בהן התמורה בעבור השימוש הציבורי גבוהה באופן חריג, בסמכות הנהלת רשות מקרקעי ישראל לפרוס את תשלום דמי החכירה המהוונים, בהתאם לכללים שהיא תקבע. @ 4.13.18. שינוי ייעוד : למעט לעניין [[סעיף 4.13.12]], שונה ייעוד הקרקע לייעוד שאינו צרכי ציבור, או שהשימוש שנעשה בקרקע שונה מהשימוש שלשמו הוקצתה, תושב הקרקע לרשות מקרקעי ישראל. === 4.14. הקצאת קרקע למוסדות ציבור ו/או למטרה ציבורית שאינה לרשות מקומית <עוגן פרק 4.14> === @ 4.14.1. החכרת קרקע למטרה ציבורית : קרקע למטרה ציבורית, תוחכר לתקופה שלא תעלה על 49 שנים. בתום תקופת 49 שנים, תוארך זכות החכירה לתקופה נוספת של 49 שנים, בהתאם לתנאים המפורטים [[פרק 5.3 סימן ד|בסימן ד' לפרק משנה 5.3]]. @ 4.14.2. הסדרת בקשה להקצאת קרקע למוסד צבורי : מוסד ציבורי רשאי לבקש הקצאת קרקע למטרות ציבורית, רק אם לא ניתן להקצות למוסד קרקע בתחום שטחי ההפרשות לצרכי ציבור לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]. @ 4.14.3. תנאים להקצאת קרקע למטרה ציבורית : קרקע למטרה ציבורית תוקצה בשטחים המיועדים למטרות ציבוריות שאינם ברי הפקעה. בשטחים שבהם רשאית הרשות המקומית להפקיע לצרכי ציבור, ההקצאה תיערך בכפוף להסכמת הרשות המקומית. @ 4.14.4. תשלום דמי חכירה לקרקע המוקצית למטרה ציבורית : החוכר ישלם לרשות עבור קרקע המוקצית למטרה ציבורית, דמי חכירה מהוונים בשיעור של 36.4% מערך הקרקע על פי שומה. @ 4.14.5. תשלום בעד החכרת מבנים בנויים : אם על הקרקע בנויים מבנים, אשר יוחכרו אף הם למטרה ציבורית, יהיה התשלום בעד מבנים אלה בשיעור של 36.4% מערך המבנים על פי שומה מטעם הרשות. על תשלום זה לא תחול הנחת אזור. @ 4.14.6. תשלום עבור שימושים בעלי אופי מסחרי (תיקון: 5.5.2024) : עבור שימושים בעלי אופי מסחרי הנלווים לשימוש הציבורי בקרקע ובעלי זיקה אליו, בשטח כולל של עד 20% מהשטח המבונה והמשמש למטרה ציבורית, ישלם המוסד הציבורי דמי חכירה מהוונים כמפורט להלן: עד 50 מ"ר מבונים - פטור מתשלום; באזור עדיפות לאומית א' עד 200 מ"ר מבונים - פטור מתשלום; בעד 450 מ"ר מבונים נוספים או 300 מר מבונים נוספים באזור עדיפות לאומית א - תשלום בשיעור של 36.4%; מעל 500 מ"ר מבונים - תשלום בשיעור של 91%. @ 4.14.7. הסדרת התשלום בעבור קרקע : התשלום בעבור הקרקע יבוצע לפי זכויות הבנייה המבוקשות על ידי החוכר, או לפי מלוא זכויות הבנייה בתוכנית, לפי בחירת החוכר. בחר החוכר לרכוש בהקצאה הראשונה חלק מזכויות הבנייה שבתוכנית בלבד, תיעשה הקצאת יתרת הזכויות בהתאם [[לסעיף 4.14.4]]. @ 4.14.8. שימוש שלא למטרה ציבורית : קרקע אשר הוקצתה למטרה ציבורית, והשימוש שנעשה בה אינו למטרה ציבורית - יחויב המוסד להחזיר את הקרקע והחזקה בה לרשות, למעט אם נקבע אחרת בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל. @ 4.14.9. הקצאת קרקע בדמי חכירה סמליים (תיקון: 5.5.2024, 19.5.2025) : (א) קרקע למטרות: הנצחה, טיפול באוכלוסיות חריגות בעלות נכות פיזית או נכות נפשית או מוגבלות שכלית - התפתחותית ומרכזי גמילה מסמים, תוקצה בדמי חכירה סמליים, זאת בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): :: (1) מוסדות ציבור שמטרתם הנצחה - ::: (א) באזור עדיפות לאומית ב' - חטיבת קרקע שגודלה לא יעלה על 5 דונמים. ::: (ב) באזור עדיפות לאומית א' ובאזור קו עימות - חטיבת קרקע שגודלה לא יעלה על 10 דונמים. :: (2) מוסדות ציבור שמטרתם טיפול באוכלוסיות חריגות בעלות נכות פיזית או נפשית ומרכזי גמילה מסמים - ::: (א) באזור עדיפות לאומית ב' - חטיבת קרקע שגודלה לא יעלה על 10 דונמים. ::: (ב) באזור עדיפות לאומית א' ובאזור קו עימות - חטיבת קרקע שגודלה לא יעלה על 30 דונמים. :: (2א) מוסדות ציבור שמטרתם טיפול באוכלוסיות חריגות בעלות נכות פיזית או נפשית, או בעלות מוגבלות שכלית - התפתחותית, באמצעות שילובן בקהילה - חטיבת קרקע שגודלה לא יעלה על 60 דונם, ובלבד שמדובר במוסד ציבורי המפוקח על ידי משרד החינוך או משרד הרווחה הפועל בתחום זה לפחות 7 שנים ובו שוהים לפחות 50 חוסים, ושהקרקע האמורה מצויה בתחום מועצה אזורית שאינה במרחבים תל אביב, מרכז, ירושלים וחיפה. :: (3) בקרקע שהוקצתה למטרות כפי שפורטו בסעיף זה, לא תותר החכרת משנה ובעת שינוי ייעוד הקרקע תוחזר לרשות. : (ב) קרקע למטרת מכינה קדם צבאית באזור עדיפות לאומית תוקצה בדמי חכירה סמליים. לא תותר החכרת משנה ובעת שינוי ייעוד הקרקע תוחזר לרשות. === 4.15. הקצאת קרקע למטרת מעונות סטודנטים <עוגן פרק 4.15> === @ 4.15.1. כללים לשיווק קרקע לבניית מעונות סטודנטים : הרשות תשווק קרקע המיועדת לבניית מעונות סטודנטים בפטור ממכרז לפי [[תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]], וללא תמורה בעד הזכויות בקרקע, למוסדות להשכלה גבוהה שהם מלכ"רים, ללא מגבלה לוותק המוסד וגודלו, ולרשויות מקומיות, וזאת לאחר קבלת חוות דעתם של הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה או המועצה להשכלה גבוהה, ושל דירה להשכיר, בין היתר לעניין הפרוגרמה והמודל הפיננסי להקמתם, ובלבד שבניית המעונות לסטודנטים תסתיים בתוך 48 חודשים מיום אישור העסקה. @ 4.15.2. מתן ארכה לסיום הבנייה : הנהלת הרשות רשאית, במקרים מיוחדים, לתת ארכה של עד שנתיים נוספות לסיום הבנייה או להגשת תוכניות. הארכה כאמור תינתן בתנאי שהמוסד או הרשות המקומית הוציאו היתר בנייה למיזם ופורסם מכרז לבנייה. @ 4.15.3. תחולת הוראות [[פרק 4.10|פרק שישי לחלק משנה שני חלק רביעי]] : הוראות [[פרק 4.10|פרק משנה 4.10]] יחולו לפי העניין גם על [[פרק זה|פרק משנה זה]]. @ 4.15.4. כללים לשיווק קרקע לבניית מעונות לתלמידים (תיקון: 8.9.2020) : הרשות תביא לאישור המועצה כללים לפיהם תותר תוספת בנייה או שינוי ניצול, לשטחים שיוחכרו למוסדות ציבור למטרות לימוד על תיכוניים שאינם מוסדות להשכלה גבוהה כאמור [[בסעיף 4.15.1]], לצרכי מעונות של אותו מוסד ציבור, ללא תמורה. === 4.16. הקצאת קרקע לישובים קהילתיים <עוגן פרק 4.16> === ==== סימן א': הקצאת קרקע לסוכנות היהודית ולהסתדרות הציונית למטרת הקמת יישובים קהילתיים ==== @ 4.16.1. הסכמי הרשאה (תיקון: 16.6.2022) : הרשות תתקשר בהסכמי הרשאה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל ועם ההסתדרות הציונית העולמית (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - המיישבת), למטרת תכנון ופיתוח יישובים קהילתיים בגליל, בעמק עירון, בדרום הר-חברון, ברמת הגולן, בחבל עדולם, במזרח לכיש ובנגב כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991]] (להלן [[בסימן זה]] - ההרשאה). @ 4.16.2. תקופות ההרשאה : (א) ההרשאה תינתן, לגבי כל יישוב, לתקופה של 7 שנים, ותוארך לתקופות נוספות של 7 שנים כל אחת, עד להשלמת אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (3), המוקדם מבניהם: :: (1) תכנונו, פיתוחו ואכלוסו של היישוב; :: (2) סיום הקמה והאכלוס של 400 בתי מגורים קבועים ביישוב; :: (3) בניית כל מגרשי המגורים המתוכננים ביישוב על פי תוכנית, אם מספרם נמוך מ-400. : (ב) ועדת המשנה לענייני קרקע חקלאית מוסמכת על פי פניית המיישבת, להאריך את ההרשאות לתקופות נוספות, כל עוד היישוב יהיה בטיפולה של המיישבת. @ 4.16.3. מעמד המיישבת : (א) הרשות תקצה מגרשים לבניית בתי מגורים בכל יישוב על פי המלצת המיישבת, בתנאים הנוהגים ברשות ובכפוף לאמור [[בסימן זה]]. : (ב) המיישבת תהיה צד לכל אחד מהסכמי הפיתוח שייחתמו עם המתיישבים, כמקובל ברשות ובשינויים המתחייבים מאופיו של היישוב כיישוב קהילתי וממטרות הקמתו, והכל על מנת שיובטח קיומן של מטרות ההתיישבות בהתאם [[לחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל, התשי"ג-1952]], ולאמנה שנחתמה על פיו (להלן [[בסימן זה]] - מטרות ההתיישבות). במסגרת זו תדאג המיישבת, בין היתר, להקמת אגודה של המתיישבים ביישוב. @ 4.16.4. זכויות המתיישב : (א) לאחר מלוי תנאי הסכם הפיתוח ייחתם עם כל מתיישב הסכם חכירה כמקובל ברשות ובשינויים המתחייבים כאמור [[בסעיף 4.16.3(ב)]]. בהסכם החכירה יובטח החזר השקעותיה של המיישבת על ידי המתיישבים על פי התחייבותם כלפיה. : (ב) העברת זכויות החכירה תותנה, בין היתר, בקבלת המלצת המיישבת, כדי להבטיח את קיום מטרות ההתיישבות. @ 4.16.5. הסדר פרטני : הקצאות ביישובים בני דקלים, נטע וכרם עמי יהיו על פי הקבוע [[2007_des2379|בהחלטה מספר התכ/1 של ועדת שרים להתיישבות כפרית וחקלאית מיום 28.08.2007 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 20.09.2007 ומספרה הוא 2379 (התכ/1)]] או כל החלטה אחרת שתתקבל לעניין זה. ==== סימן ב': תנאי הקצאת מגרשי מגורים בישובים קהילתיים ==== @ 4.16.6. תנאי הקצאת מגרשים (תיקון: 6.12.2020, 13.9.2023) : הקצאת מגרשי מגורים ביישובים קהילתיים תהיה בהתאם לסעיפים [[פרק 8.6|בפרק משנה 8.6]], המפורטים בפסקאות (1) עד (4), בשינויים המחויבים: : (1) פיתוח ושדרוג תשתיות יהיה בהתאם לכללים הקבועים [[פרק 8.6 סימן ב|בסימן ב' לפרק משנה 8.6]]; : (2) ביישובים קהילתיים בהם נחתם הסכם הרשאה עם המיישבת בהתאם [[סימן א|לסימן א' לפרק משנה זה]], הליכי הקצאת המגרשים יהיו בהתאם לכללים הקבועים [[פרק 8.6 סימן ג|בסימן ג' לפרק משנה 8.6]] [[בסעיפים 8.6.13 עד 8.6.18]], ובמקום האגודה תבוא המיישבת; :: בישובים קהילתיים באזורי נגב וגליל, בהם נחתם הסכם הרשאה עם המיישבת בהתאם [[סימן א|לסימן א' לפרק משנה זה]], הקצאה בפטור ממכרז, כמפורט [[בסעיף 8.6.13]], תהיה על פי המלצת המיישבת על בסיס אישור ועדת קבלה; : (3) דמי החכירה, זכויות הבנייה ותקופת החכירה יהיו בהתאם לכללים הקבועים [[פרק 8.6 סימן ד|בסימן ד' לפרק משנה 8.6]] בכפוף לאמור [[בסעיפים 4.16.3]] [[ו-4.16.4]]; : (4) בנייה מרוכזת תאושר ביישובים קהילתיים בהם נחתם הסכם הרשאה עם המיישבת בהתאם [[סימן א|לסימן א' לפרק משנה זה]] בהתאם לכללים הקבועים [[פרק 8.6 סימן ה|בסימן ה' לפרק משנה 8.6]], ובמקום האגודה תבוא המיישבת. ==== סימן ג': הקצאת קרקע להקמת יחידות דיור לטובת מועמדים לקליטה ביישובים קהילתיים בנגב ובגליל ==== @ 4.16.7. הקמת 12 יחידות דיור עבור מועמדים לקליטה : ביישובי נגב גליל שהם יישוב שאינו חקלאי ומספר בתי האב ביישוב אינו עולה על 400 בתי אב (להלן [[בסימן זה]] - יישוב קהילתי), הרשות תתיר לסוכנות היהודית או להסתדרות הציונית, לפי העניין, להקים 12 יחידות דיור המיועדות לשכירות עבור מועמדים לקליטה ביישוב הקהילתי (להלן [[בסימן זה]] - המועמדים או המועמד), בהתאם לכללים המפורטים בפסקאות (1) עד (9): : (1) הרשות תתיר לסוכנות היהודית או להסתדרות הציונית, לרכוש זכויות ל-12 יחידות דיור במגרשים המתוכננים למגורים בשטח המתוכנן למגורים של היישוב הקהילתי; : (2) בין הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית לבין הרשות ייחתם הסכם פיתוח ל-4 שנים, ובכפוף לעמידה בתנאי הסכם הפיתוח ייחתם עמה הסכם חכירה ל-49 שנים, עבור הקצאת מגרשים למטרת בניית יחידות דיור המיועדות לשכירות עבור מועמדים אשר מעוניינים לבחון את אפשרות המגורים ביישוב לפני רכישת מגרש בו; : (3) עבור ההקצאה ישולמו מלוא דמי החכירה המהוונים בכפוף להנחת אזור; : (4) דמי החכירה שישולמו לרשות ייקבעו על פי שומה ללא פיתוח; : (5) הקצאת מגרש למגורים תיערך למלוא קיבולת הבנייה במגרש על פי התוכנית שבתוקף במועד אישור העסקה ברשות; : (6) בניית יחידות הדיור לא תמומן על ידי המועמדים; : (7) במידה ויימכרו יחידות דיור למועמדים אשר יעתיקו את מקום מגוריהם ליישוב, מתוך יחידות הדיור אשר הוקצו בהתאם לאמור [[בסימן זה]], תאפשר הרשות לסוכנות היהודית או להסתדרות הציונית, להשלים רכישת זכויות עד ל-12 יחידות דיור; : (8) החליטה הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית, להעביר את הזכויות ביחידת הדיור לאחד מהמועמדים אשר שכרו את אחת מ-12 יחידות הדיור, לא תגבה הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית מהמועמד כספים מעבר לתשלום אשר שולם בעד המגרש, עלויות הפיתוח אשר נקבעו למגרשי המגורים ביישוב ועלויות הבנייה של יחידת הדיור; : (9) כללים אלה יחולו אף ביחס ליישוב קהילתי שאינו מאוגד. ==== סימן ד': החכרת קרקע למטרת תעסוקה לאגודת יישוב קהילתי (תיקון: 19.10.2020) ==== @ 4.16.8. כללי (תיקון: 19.10.2020) : הרשות רשאית להקצות קרקע למטרת תעסוקה לאגודת יישוב קהילתי המונה עד 400 בתי אב, ביישובים הממוקמים באזור עדיפות לאומית א' או בקו עימות. אזור העדיפות לעניין [[פרק זה|פרק משנה זה]] הוא אזור העדיפות של היישוב למגורים. @ 4.16.9. השטח שיוקצה לתעסוקה (תיקון: 19.10.2020) : (א) שטחן המרבי של עסקאות למטרת תעסוקה יהיה עד 7 דונמים. : (ב) במניין השטח המרבי יבואו הן עסקות חכירה והן עסקות הרשאה לשימוש זמני על פי אישור לשימוש חורג שניתן כדין. : (ג) הסכמת הרשות לתכנון שטח לתעסוקה החורג ממכסת השטח המרבי הקבועה בסעיף זה, אינה מהווה הסכמה להקצאה בחריגה ממכסת השטח. @ 4.16.10. התשלומים ותקופת החכירה (תיקון: 19.10.2020) : (א) בין הרשות לבין אגודת היישוב הקהילתי, ייחתם הסכם פיתוח בהתאם למדיניות הרשות ונוהליה, ובכפוף לעמידה בתנאי הסכם הפיתוח, ייחתם בין הצדדים הסכם חכירה ל-49 שנים. הסכם החכירה יכלול תנאי בדבר אפשרות חידושו לתקופה של 49 שנים נוספות. מימוש זכות החידוש האמורה, תותנה במילוי התנאים אשר ינהגו ברשות במועד החידוש. : (ב) בעד ההקצאה ישולמו לרשות מלוא דמי החכירה המהוונים, על פי השיעור הנהוג למגורים באזור שבו מצוי היישוב הקהילתי, על פי מפת אזורי העדיפות הלאומית אשר תהיה בתוקף בעת הגשת הבקשה להקצאה בהתאם [[פרק 4.2 סימן א|לסימן א' לפרק משנה 4.2]]. הפחתת דמי החכירה תוגבל למחיר התקרה הקבוע [[פרק 4.2|בפרק משנה 4.2]] בהתאם לשימוש הקבוע בתוכנית. מועד הגשת הבקשה להקצאה לעניין סעיף זה הוא המועד שבו הומצאו לרשות מלוא המסמכים הנדרשים לצורך ביצוע ההקצאה. : (ג) דמי החכירה שישולמו לרשות ייקבעו על פי שומה, אשר תתייחס למלוא קיבולת הבנייה במגרש, ללא פיתוח. : (ד) האגודה רשאית לבצע שימוש לתעסוקה על פי היתר לשימוש חורג. עסקת ההרשאה תהיה תואמת לתקופת ההיתר לשימוש החורג. : (ה) דמי השימוש בהרשאות לשימוש זמני, הניתנות על פי היתר לשימוש חורג, יהיו בתשלום מהוון לתקופת השימוש בשיעור שנתי המפורט [[בסעיף 4.1.3]]. @ 4.16.11. תנאים ואישורים נדרשים (תיקון: 19.10.2020) : החכרת קרקע למטרת תעסוקה לאגודת יישוב קהילתי תתבצע בתנאים הבאים: : (א) אגודת היישוב מאגדת לפחות 74% מבעלי הזכויות במגרשי המגורים ביישוב. חריגה מתנאי זה במהלך תקופת ההסכם תהווה הפרה יסודית של תנאי ההסכם המאפשרת ביטולו; : (ב) קרקע הכלולה בהסכם הרשאה לסוכנות היהודית או לחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, תחייב את הסכמתם לגריעת השטח מהסכם ההרשאה והקצאתו לאגודה; : (ג) תקנון האגודה יכלול הוראה אשר תבטיח כי שטחי התעסוקה ייועדו לשימוש היישוב ובעלי הזכויות בו, לרבות ההכנסות מפעילות זו. תקנון האגודה יאושר על ידי הרשות ועל ידי רשם האגודות השיתופיות. @ 4.16.12. העברת זכויות (תיקון: 19.10.2020) : (א) האגודה אינה רשאית להעביר את זכויותיה. : (ב) האגודה רשאית להשכיר את השימוש ו/או לבצעו על ידי מי מטעמה ובתנאי שלא תבצע העברת זכויות בעד הקרקע, ובלבד שתקופת ההשכרה, לא תעלה על תקופת ההסכם. @ 4.16.13. תיקוני חקיקה (תיקון: 19.10.2020) : הקצאת קרקע בהתאם [[לסימן זה]] כפופה לביצוע תיקוני חקיקה מתאימים. ==== סימן ה': החכרת קרקע למטרת שימושים חברתיים (תיקון: 19.10.2020) ==== @ 4.16.14. מטרת ההקצאה (תיקון: 19.10.2020) : הקצאת קרקע ביישוב קהילתי לשימושים חברתיים כהגדרתם [[פרק 8.11|בפרק משנה 8.11]] תיעשה למוסד ציבורי או לרשות מקומית. @ 4.16.15. תקופת ההקצאה (תיקון: 19.10.2020) : בין הרשות לבין המוסד הציבורי או הרשות המקומית, ייחתם הסכם פיתוח בהתאם למדיניות הרשות ונוהליה, ובכפוף לעמידה בתנאי הסכם הפיתוח, ייחתם בין הצדדים הסכם חכירה ל-21 שנים. הסכם החכירה יכלול תנאי בדבר אפשרות חידושו כל עוד מטרת ההקצאה נשמרת. מימוש זכות החידוש האמורה, תותנה במילוי התנאים אשר ינהגו ברשות במועד החידוש. @ 4.16.16. תשלומים (תיקון: 19.10.2020) : בעד ההקצאה ישולמו לרשות דמי חכירה סמליים. @ 4.16.17. תנאי ההקצאה (תיקון: 19.10.2020) : תנאי ההקצאה יהיו כמפורט בפסקאות (1) עד (3): : (1) על הקצאות אלו תחול המדיניות בדבר הקצאת קרקע למוסדות ציבור כמפורט [[פרק 4.14|בפרק משנה 4.14]] או המדיניות בדבר הקצאת קרקע לרשות מקומית כמפורט [[פרק 4.13|בפרק משנה 4.13]], לפי העניין. : (2) לא תותר החכרת משנה. : (3) החוכר אינו רשאי לשנות את ייעוד הקרקע או לנצלו בשימוש אחר. שונה ייעוד הקרקע, תושב הקרקע לרשות. === 4.17. הקצאת קרקע לגנים לאומיים ולשמורות טבע <עוגן פרק 4.17> === ==== סימן א': תנאי הקצאת הקרקע לרשות הטבע והגנים לאומיים ==== @ 4.17.1. הסדרת מסירת קרקע לניהול רשות הטבע והגנים הלאומיים : קרקעות המוכרזות כגנים לאומיים, שמורות טבע וכן אתרים לאומיים או אתרי הנצחה שנמסרו לניהול הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (להלן [[בסימן זה]] - רט"ג), תימסרנה בחכירה לרט"ג, בהתאם [[לתקנה 3(7) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]], וזאת בדמי חכירה כמפורט [[פרק זה|בפרק משנה זה]]. @ 4.17.2. תקופת החכירה : הסכם החכירה יהיה לתקופה של 49 שנים. החכירה תעמוד בתוקפה כל עוד ההכרזה והייעוד של השטח יעמדו בתוקפם. : שונה ייעוד הקרקע ו/או בוטלה ההכרזה, תבוטל החכירה והקרקע תשוב לרשות ללא הודעה נוספת. @ 4.17.3. שימושים ציבוריים : לשימושים ציבוריים שאינם מסחריים, ישולמו דמי חכירה סמליים מהוונים הנוהגים ברשות, ובכלל זה לשימושים הבאים: : (1) דרכים, שבילים ומגרשי חניה; : (2) נטיעות; : (3) תאורה; : (4) מתקני אספקת מים וביוב, שישמשו לצרכי תפעול ואחזקת הגן או השמורה בלבד, לפי העניין; : (5) חניוני נופש פעיל; : (6) מצפורים; : (7) מבני שירותים למבקרים, בתי שימוש, מקלחות וכו'; : (8) משרדי ניהול האתר, שטחי אחסנה לציוד, תפעול שוטף וניהול האתר בלבד, ובתנאי ששטחם לא יעלה על 200 מ"ר. גנים או שמורות טבע שיידרש בהם שטח העולה על האמור, תיבחן ההקצאה באופן פרטני על ידי הרשות ומשרד האוצר; : (9) פינות מידע והקרנה שאינם מיועדים לשימוש מסחרי; : (10) מרכזי מבקרים; : (11) מערכות שינוע מבקרים; : (12) מתקנים ומבנים לציוד חשמל, תאורה ותשתית שישמשו לצרכי תפעול ואחזקת הגן או השמורה בלבד, לפי העניין; : (13) מזנון ששטחו המבונה לא יעלה על 30 מ"ר; : (14) פעילות טקסית שאינה כרוכה בגביית תשלום ובסגירת שטח בתוך הקרקע, כגון: טקס השבעה, טקס החופה בחתונה או עליה לתורה בבר מצווה, ללא מסיבה או קבלת פנים. @ 4.17.4. שימושים מסחריים–תיירותיים : שימושים מסחריים–תיירותיים, ואטרקציות לקהל המבקרים יותרו בהתאם לכללים המפורטים בפסקאות (1) עד (5): : (1) בכפוף לתוכנית רשאית רט"ג להקים מיזמים מסחריים-תיירותיים, העולים בקנה אחד עם אופי וחוויית הביקור בשמורה; : (2) רט"ג רשאית להציע ליזמים מיזמים לתכנון, הקמה והפעלה, ללא מסירת זכויות בקרקע בהתאם להוראות ההסכם עם הרשות ובכפוף להוראות [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]] [[תקנות חובת המכרזים|ותקנותיו]]; : (3) בין הרשות לבין רט"ג ייחתם, בקשר עם כל מיזם, הסכם חכירה או הרשאה, לפי העניין; :: תוקף ההסכם שייחתם יותנה בהיות הקרקע שבה מתקיים המיזם המסחרי, גן לאומי או שמורת טבע, ויפקע ללא צורך בפעולה נוספת אם וכאשר ישתנה ייעוד הקרקע; : (4) רט"ג תשלם דמי חכירה מהוונים או שנתיים, מלאים, ללא הנחת אזור, על בסיס שומה לקרקע פנויה ללא פיתוח; : (5) השימושים המסחריים המותרים בהתאם לכללים האמורים [[בסימן זה]] מפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ה): :: (א) שירותים תיירותיים חיוניים - שירותים הבאים לספק צורך חיוני למבקר, כגון: קיוסק או מזנון ששטחו מעל 30 מ"ר, מתקן קירור לאכסון שתייה, כריכים; :: (ב) שירותים תיירותיים משלימים - שירותים הבאים לספק שרות משלים למבקר, כגון: מסעדה, חנות מזכרות, תכשיטים, גלריה, חנות לממכר ציוד המשלים לחוויית הביקור; :: (ג) אטרקציה - מיזם שמטרתו לספק העשרה למבקר, כתוספת חווייתית לביקור בגן או בשמורה; :: (ד) אכסון משלים - במענה לצורכי הקהל יפותחו אמצעים שיהוו מענה ללינה במבנים קלים כגון: בונגלוס, חניון לילה; :: (ה) אירועים על בסיס ארעי - אירועים חד פעמיים שמצריכים סגירת שטח בשמורת הטבע או בגן הלאומי לזמן מוגבל ומתואם מראש עם הרשות. @ 4.17.5. אגרות כניסה : גביית אגרות כניסה תהיה לפי [[חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998]]. @ 4.17.6. הרשאה לשמירה ולפיקוח : הרשות רשאית לתת לרט"ג הרשאה לשמירה ולפיקוח לתקופה של שבע שנים, לגבי שטחים המיועדים לשמש כגנים לאומיים ו/או שמורות טבע אשר טרם הסתיימו לגביהם ההליכים הנדרשים על פי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]] (להלן [[בסימן זה]] - הליכי התכנון). הרשות רשאית להחכיר לרט"ג בהסכם חכירה ל-49 שנים שטחים שלגביהם הסתיימו הליכי התכנון. ==== סימן ב': הסכם מסגרת בין הרשות לבין רשות הטבע והגנים לאומיים ==== @ 4.17.7. אישור הסכם המסגרת : מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה מיום 31.3.2014 אישרה את הסכם המסגרת בין הרשות לבין רט"ג, הכולל את העקרונות המפורטים [[סעיף 4.17.8|בסעיפים 4.17.8 - 4.17.13]]. @ 4.17.8. תכנון : כל תוכנית לשינוי ייעוד קרקע לשמורת טבע או לגן לאומי או לאתר לאומי או לבקשה להכרזה לפי [[חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998]], על קרקע כאמור, שתגיש רט"ג לאישור מוסדות התכנון תועבר במקביל להגשה הראשונה גם למתכנן המרחב הרלוונטי ברשות לצורך קבלת הערות לקראת דיון בוועדה. תוכנית כאמור החלה על שטחי משבצת, שטחי עיבוד ושטחים המיועדים לפיתוח על פי תוכנית לא תוגש אלא לאחר תיאום עם הרשות. @ 4.17.9. החכרה : (א) הרשות תחכיר לרט"ג לתקופה של 49 שנים קרקע אשר הוכרזה על פי החוק כגן לאומי או כשמורת טבע או כאתר לאומי. : (ב) הרשות רשאית להחכיר לרט"ג לתקופה של 49 שנים קרקע שלגביה אושרה תוכנית המייעדת אותה כגן לאומי או כשמורת טבע או כאתר לאומי, אף בטרם הוכרזו ככאלה על פי [[חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998]]. : (ג) עד רישום זכות החכירה בלשכת רישום המקרקעין תמסור הרשות לרט"ג את זכות השימוש בקרקע, והוראות הסכם המסגרת לגבי החכירה ותנאיה יחולו, בשינויים המחויבים לפי העניין, על זכות השימוש בקרקע. החכרת הקרקע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) תיעשה בהסכם חכירה נפרד לכל אתר. : (ד) הרשות תחכיר לרט"ג לתקופה של 49 שנים קרקע למטרת הקמת המשרדים הראשיים של רט"ג בירושלים וקרקע למטרת הקמת משרדי מחוז מרכז בגן לאומי אפק ומשרדי מחוז צפון בגן לאומי מגידו, בהתאם לכללים המקובלים להקצאה למטרות כאלה ברשות, בכפוף לקיום תוכניות מתאימות לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]. @ 4.17.10. שימושים ותמורה : (א) השימוש בקרקע יהיה בהתאם לייעודה על פי תוכנית וכמפורט [[סימן א|בסימן א' לפרק משנה זה]]. : (ב) בתמורה לשימושים הציבוריים ישולמו דמי חכירה סמליים מהוונים. בתמורה להענקת זכות חכירה או הרשאה למיזמים, למעט אירועים, תשלם רט"ג לרשות דמי חכירה שנתיים מלאים מהוונים כמקובל ברשות, ללא הנחת אזור, על בסיס הערכת שומה לקרקע פנויה ללא פיתוח. : (ג) בתמורה להענקת הרשאה לעריכת אירועים בתשלום תשלם רט"ג לרשות בכל שנה תמלוג בגובה 5% מסך ההכנסות שקיבלה מכלל האירועים בתשלום שנעשו בקרקע באותה שנה, על פי דו"ח הכנסות שתעביר רט"ג לרשות בסוף כל שנה, שיהיה מאושר על ידי רואה חשבון. הרשות רשאית לעדכן את שיעור התמלוג מדי 3 שנים. : (ד) בתמורה להקצאת קרקע לבית רט"ג ולמשרדי המחוז של רט"ג תשלם רט"ג לרשות בהתאם לנוהלים המקובלים למטרה זו ברשות. : (ה) הקרקע תהיה פתוחה כל ימות השנה לרשות הציבור בכפוף להוראות כל דין, ורט"ג תהיה רשאית לגבות אגרות כניסה לפי [[חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998]]. : (ו) הרשות רשאית להעניק הרשאות לרעייה בקרקע ולקבל דמי הרשאה בכפוף למתן היתר רעייה בהתאם [[לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998]]. @ 4.17.11. שינוי ייעוד : אם ישונה ייעודה של קרקע שהוחכרה לרט"ג לפי הסכם המסגרת, מייעוד של גן לאומי או שמורת טבע או אתר לאומי או אם תבוטל הכרזה לפי [[חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998]], של קרקע כאמור, תבוטל החכירה ביום השינוי או הביטול כאמור, והקרקע תושב לרשות בתוך 90 ימים מיום השינוי או הביטול בלא הודעה מהרשות לרט"ג. : רט"ג מתחייבת לא ליזום ולא לבצע כל שינוי או הגדלת קיבולת הבנייה או חלוקה של הקרקע ללא אישור הרשות מראש ובכתב. @ 4.17.12. העברת זכויות : רט"ג אינה רשאית להעביר זכויות בקרקע, למשכנן, ולגבות תשלום בעבור שימוש בקרקע, למעט אגרות כניסה ותשלום בעד המיזמים האמורים [[פרק זה|בפרק משנה זה]], אלא באישור מפורש ובכתב מאת הרשות. @ 4.17.13. הרשאה : (א) הרשות רשאית להעניק לרט"ג הרשאות לשמירה ופיקוח לתקופה של עד שבע שנים, לגבי קרקע המיועדת לשמש כגנים לאומיים או שמורת טבע, אשר ההליכים על פי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]] לאישור ייעודם כאמור טרם הסתיימו, ובמקרים מיוחדים אף אם ההליכים כאמור טרם החלו. מתן הרשאות יהיה בהסכם הרשאה נפרד עבור כל קרקע. : (ב) תוקפו של הסכם הרשאה לשמירה ופיקוח יפוג אם תתקבל החלטה הדוחה את התוכנית שהוגשה לייעוד הקרקע שלגביה נחתם הסכם ההרשאה, כגן לאומי או שמורת טבע, או אם תתקבל החלטה המייעדת את הקרקע האמורה למטרה אחרת. : (ג) תמורת הרשאה על פי הסכם המסגרת תשלם רט"ג לרשות דמי חכירה סימליים מהוונים כנהוג ברשות. רט"ג לא תבצע עבודה כלשהי בקרקע ולא תשקיע בה השקעות כלשהן ללא הסכמת הרשות מראש ובכתב, למעט אמצעים סבירים הנדרשים לצרכי שמירת טבע, קליטת מבקרים ותחזוקת הקרקע. השקיעה רט"ג בקרקע ולאחר מכן פג תוקף ההרשאה מסיבה כלשהי, לרבות עקב שינוי ייעוד, לא תהיה רט"ג זכאית, ולא תתבע מהרשות החזר או פיצוי בעד השקעתה. הקימה רט"ג מבנה או מתקן ונדרשה על ידי הרשות להסירו, תסירו רט"ג על חשבונה מיד לאחר הדרישה, אלא אם כן קיבלה את אישור הרשות שלא להסירו. === 4.18. הקצאת קרקע לקרן קימת לישראל (תיקון: 19.5.2025) <עוגן פרק 4.18> === @ 4.18.1. מסירת קרקע לקק"ל בהתאם לכתב האמנה (תיקון: 19.5.2025) : (א) מסירת קרקע לחזקת קרן קימת לישראל (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - קק"ל) לניהול שטחי יער או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע, תהיה בהתאם לכתב האמנה שבין מדינת ישראל לבין קק"ל, [[לסעיף 25(8) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]], ולנוהלי הרשות. הקרקע תישאר בחזקת ובניהול קק"ל כל עוד היא "תחום יער" כהגדרתו בפרק שטחים מוגנים לתמ"א 1, על תיקוניה והעדכונים שיחולו עליה מעת לעת או מוגדרת כיער על פי דין, או משמשת למטרות האמורות. : (ב) מטרת הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] היא לקבוע הסדר עבודה בין הרשות לבין קק"ל, אשר מופקדת על ניהול היער בישראל מתוקף האמנה, לניהול שטחי יער על פי תמ"א 1 או על פי דין, ושטחים שנמסרים לרשות קק"ל לצורך טיפול יערני או לצורך ביצוע פעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - מקרקעי היער) לצורך טיפול יערני או לצורך ביצוע פעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע. הכל בכפוף לאמור באמנה [[פרק זה|ובפרק משנה זה]]. : (ג) מקרקעי היער יימסרו לקק"ל, בהתאם [[לתקנה 25(8) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]] ובכפוף לאמור באמנה [[פרק זה|ובפרק משנה זה]]. @ 4.18.2. תקופת החכירה והתשלומים בעדה (תיקון: 19.5.2025) : במגמה לאפשר לקק"ל רישום מסודר של הקצאת הקרקע [[שבסעיף 4.18.1(ב)]], תפעל הרשות כמפורט בפסקאות (1) עד (4): : (1) יער שטרם אושרה לגביו תכנית מפורטת - יחתם הסכם הרשאה כמקובל ברשות וזאת עד למתן תוקף לתכנית מפורטת; : (2) יער הנכלל בתכנית מפורטת - הרשות תחתום עם קק"ל על הסכם חכירה פרטני ל-49 שנים, עם אפשרות הארכה ל-49 שנים נוספות, ביחס למקרקעי היער הכלולים בתכנית מפורטת, ושטח זה יצטרף לכלל השטחים שבחכירת קק"ל. חוזה החכירה ייחתם עם קבלת תוקף לתכנית ולא יאוחר מ - 24 חודשים לאחר מתן תוקף לתכנית; : (3) הקצאות על פי סעיפים קטנים (([צ"ל: פסקאות])) (1) ו-(2) תבוצענה בדמי חכירה סמליים; : (4) חתימה על הסכם חכירה או הרשאה לא תהווה תנאי לביצוע תכנון, עבודות פיתוח, שמירה וניהול המקרקעין על ידי קק"ל. הרשות תחתום על הודעה לוועדות התכנון השונות בדבר הסכמתה לקידום ואישור תכניות בניין עיר הכוללות יעודי יער או את השימושים המותרים בהתאם לתמ"א 1 או למתן היתר לעניין [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016]] למבנים שאינם מסחריים, ביחס לכל מקרקעי היער. נוסח ההודעה ייקבע בנוהל עבודה. @ 4.18.3. ניהול ופיתוח היערות (תיקון: 19.5.2025) : (א) קק"ל תשתמש בשטחים הנמסרים לה במסגרת הסדר זה, למטרת ניהול היער ומקרקעי היער בישראל, וכן שמירה על הנוף והטבע ובכלל זה תכנון, פעולות ממשק יערני, קליטת קהל וביצוע פעילויות ושירותים לרווחת הקהל, פיתוח תשתיות פנאי ונופש, שמירה על המקרקעין ועל המערכת האקולוגית היערנית במקרקעי היער וביצוע עבודות פיתוח והקמת מתקנים בקשר עם ביצוע מטרות אלה : (ב) קק"ל תהא זכאית להקים, להחזיק ולתפעל, לרבות באמצעות קבלנים מטעמה, את כל התכליות והשימושים המותרים במסגרת תמ"א 1, לרבות כל השימושים הסחירים, ללא תשלום נוסף וללא ביצוע עסקה. : (ג) קק"ל לא תרשה לכל אדם להתגורר ביער או להקים בו מבנה או סידור אחר לשימוש כל שהוא שאינו מיועד לניהול יער, למעט בהתאם להוראות [[חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה-2025]]. : (ד) הרשות לא תקדם שינוי יעוד מקרקעין במקרקעי יער אלא לאחר היוועצות עם קק"ל. : (ה) שונה יעוד מקרקעי יער, תבוטל החכירה או ההרשאה והקרקע ששונה יעודה תושב לרשות. הקצאת המקרקעין ששונה יעודם תעשה על יד הרשות. קק"ל תהא זכאית לפיצוי בגין השקעותיה במקרקעי היער והנהלת הרשות תקבע כללים בנוגע למתן פיצוי לקק"ל בעת שינוי יעוד ודרישה להשבת הקרקע לרשות לפי סעיף זה. : (ו) קק"ל תהיה אחראית כלפי הרשות בשל תביעות אשר יוגשו כנגד הרשות ושעילתן נזק שנגרם בשטחים שנמסרו לה על פי הסכם זה. :: אין בסעיף זה כדי ליצור חבות או אחריות כלשהם לקק"ל כלפי צד ג', אלא אם כן תיקבע האחריות בהחלטה סופית של בית המשפט המוסמך. @ 4.18.4. (תיקון: 19.5.2025) : (((נמחק).)) === 4.19. הקצאת זכויות בקרקע לרוכשי בתים בבנייה נמוכה מחברה משכנת ביישובי עולים ובאזורי פיתוח <עוגן פרק 4.19> === @ 4.19.1. תחולה : (א) מי שרכש ביתו מחברה משכנת באתרים שעליהם חלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 849 או מי שבא בנעליו מכוח הסכם או דין, ואושרה תוכנית שהגדירה את המגרשים באתר כאמור כך שהוגדר מגרש שעליו בנוי הבית ושלגביו נחתם הסכם חכירה, ואילו מגרש נוסף הצמוד לו (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - המגרש הנוסף) לא הוגדר ככזה כי הוא לא נכלל בהסכם החכירה ולא הוקצה לאחר, זכאי לרכוש את המגרש הנוסף בתנאים המפורטים [[פרק זה|בפרק משנה זה]] ובלבד שבמצב התכנוני התקף ביום 15.11.2017, ייעוד המגרש הנוסף הוא למגורים. : (ב) הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] לא יחולו על - :: (1) חוכר שכבר הוקצה לו מגרש אחד נוסף מעבר למגרש עליו בנוי ביתו. :: (2) על מגרשים שכבר שווקו לצדדים שלישיים. @ 4.19.2. תנאי ההקצאה : (א) עבור המגרש הנוסף ישולמו דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך הקרקע שתיקבע בהתאם לשומה עדכנית על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. על שיעור התשלום תחול הנחת אזור. : (ב) בעבור הקצאת המגרש הנוסף ייחתם הסכם חכירה. : (ג) סך השטח הכולל, כלומר שטח המגרש המקורי שעליו בנוי הבית יחד עם שטח המגרש הנוסף, לא יעלה על 1 דונם. : (ד) אם המגרש הנוסף צמוד לבית המורכב משתי דירות, תיבחן האפשרות לבצע חלוקה תכנונית של המגרשים על מנת ליישם הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]. : (ה) הנהלת הרשות רשאית להחיל [[פרק זה|פרק משנה זה]] בשכונות נוספות ביישובי עולים ואזורי פיתוח שאינם נמצאים ברשימת האתרים שצורפה להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 849, וכן רשאית היא לאשר הקצאה של מגרש נוסף או מגרשים נוספים כך שסך השטח הכולל לא יעלה על 1.2 דונם, והכל במקרים מיוחדים המצדיקים זאת ובכפוף להתקיימות יתר הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]. : (ו) הרשות רשאית לשווק את המגרש הנוסף אשר לא התקבלה פניה בעבורו מכוח הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] עד ליום 1.9.2020 או אם לא מולאו תנאי העסקה למגרש הנוסף, כפי שאושרה. : (ז) לא ניתן להקצות מגרש נוסף בהתאם הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]], עבור פניות שיתקבלו לאחר 1.9.2020. === 4.20. שומות <עוגן פרק 4.20> === ==== סימן א': תוקף שומות (תיקון: 12.3.2020) ==== @ 4.20.1. הגדרות (תיקון: 12.3.2020) : [[בסימן זה]] - :- "המועד הקובע" - התאריך שלגביו נקבע השווי בשומה אשר ככלל הוא יהיה יום מתן השומה על ידי השמאי; :- "ועדת עסקאות" - הוועדה המוסמכת על פי [[תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]], ונוהלי הרשות לאישור הקצאת מקרקעי ישראל בפטור ממכרז;"ועדת עסקאות" - הוועדה המוסמכת על פי [[תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]], ונוהלי הרשות לאישור הקצאת מקרקעי ישראל בפטור ממכרז; :- "טבלת ערכים" - טבלת ערכי שווי של זכויות במקרקעי ישראל, אשר נערכה על בסיס שומה ייעודית; :- "מועד אישור עסקה" - המועד שבו אושרה העסקה על ידי ועדת עסקאות מרחבית. @ 4.20.2. קביעת תוקף אומדן במכרז (תיקון: 12.3.2020) : אומדן לשווי קרקע הנדרש לצורך שיווקה במכרז פומבי ייערך במועד סמוך ככל הניתן, למועד פרסום המכרז, ובלבד שלא חלפו שנתיים בין המועד הקובע באומדן לבין מועד פרסום המכרז. @ 4.20.3. קביעת תוקף שומות בפטור ממכרז (תיקון: 12.3.2020) : (א) לצורך אישור עסקה או חיוב כספי בעד הקצאת זכויות או שימוש בקרקע תוקף השומה יהיה לשנה אחת מהמועד הקובע. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לעשות שימוש בשומה בתוך שנתיים מהמועד הקובע בשומה, בהתאם לאישור הנהלת הרשות או מי שהוסמך על ידה לכך. @ 4.20.4. עדכון שומה לאחר אישור העסקה (תיקון: 12.3.2020) : (א) לאחר אישור העסקה על ידי ועדת עסקאות מרחבית ברשות, לא יידרש עדכון שומה גם אם ביום אישורה הסופי השומה לא תהיה בתוקף, ובלבד שלא חלפו ארבע שנים מהמועד הקובע. : (ב) על אף האמור, מנהל הרשות או מי שהוסמך על ידו לשם כך, רשאי להורות על עדכון השומה, אף בטרם חלוף שנה, אם לדעתו מתקיימים תנאים המצדיקים זאת. @ 4.20.5. חידוש עסקה (תיקון: 12.3.2020) : בוטלה עסקה בשל אי עמידת המבקש בתנאי העסקה, והגיש המבקש בקשה חדשה לאישור העסקה, ניתן לעשות שימוש בשומה בכפוף למועדים האמורים [[בסעיף 4.20.3]]. @ 4.20.6. שומה היסטורית (תיקון: 12.3.2020) : בשומות הנעשות מלכתחילה למועד קובע מוקדם יותר ממתן השומה בשל טיבה ומהותה של העסקה, לא יחולו הוראות [[סימן זה]] הנוגעות לתוקף השומה. @ 4.20.7. קביעת מועד קובע מוקדם יותר ממועד מתן השומה (תיקון: 12.3.2020) : ועדת עסקאות מרחבית רשאית, במקרים מיוחדים ועקב הימשכות ההליכים ברשות, לקבוע כי השומה תוזמן למועד קובע מוקדם יותר ממועד מתן השומה וזאת עד לתקופה של שנה. קביעת מועד קובע קודם ל-12 חודשים ממועד מתן השומה טעונה אישור הנהלה. הנהלת הרשות תקבע הוראות בעניין זה. @ 4.20.8. שימוש בטבלאות ערכים (תיקון: 12.3.2020) : (א) טבלאות ערכים המשמשות כבסיס לביצוע עסקה יהיו תקיפות לשנתיים מהמועד הקובע בטבלה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), טבלאות ערכים המשמשות בסיס לעסקאות הקניית הבעלות לחוכר בתמורה, בהתאם [[לסעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]], יהיו תקיפות לארבע שנים מהמועד הקובע בטבלה. : (ג) מנהל הרשות או מי שהוסמך על ידו לשם כך, רשאי להורות על הזמנת שומה פרטנית אף במקרה שבו ניתן לבצע את העסקה על בסיס טבלה אם לדעתו מתקיימים תנאים המצדיקים זאת. @ 4.20.9. שיערוך (תיקון: 12.3.2020) : (א) בעסקה המבוססת על שומה סכום התמורה ישוערך מהמועד הקובע בשומה ועד למועד הנפקת השובר לתשלום בעסקה המאושרת, בהתאם למפורט בפסקאות (1) ו-(2): :: (1) עד שנה מהמועד הקובע - התמורה תוצמד למדד המחירים לצרכן; :: (2) מעל שנה מהמועד הקובע - התמורה תשוערך בהתאם [[לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]]. :: לא ייעשה חיוב דיפרנציאלי. החישוב יהיה לפי המפורט בפסקה (1) או פסקה (2). : (ב) בעסקה המבוססת על ערכי טבלה, סכום התמורה ישוערך מהמועד הקובע בטבלה ועד למועד הודעת התשלום למדד המחירים לצרכן בתוספת ריבית, בהתאם [[לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]]. @ 4.20.10. כללי (תיקון: 12.3.2020) : [[סימן זה]] אינו חל על שומות שנערכו לצורך חישוב תעריף בהתאם [[לסעיף 3.3.4]] בעניין שדרוג תשתיות בשכונות ותיקות - ישן מול חדש. ==== סימן א'1: ועדת בירור בעניין שומה ראשונה (תיקון: 15.12.2020) ==== @ 4.20.10א. הגדרות (תיקון: 15.12.2020) : [[בסימן זה]] - :- "ועדת הבירור" - ועדת בירור פנים ממשלתית בעניין שומה ראשונה, שהרכבה יהיה: :: (1) המשנה ליועמ"ש לממשלה או מי מטעמו; :: (2) השמאי הממשלתי הראשי או סגנו; :: (3) שמאית הרשות או סגניתה; :- "שומה ראשונה" - שומה שנערכה על ידי שמאי מקרקעין עובד אגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים או שומה שנערכה בבקרת השמאי הממשלתי. @ 4.20.10ב. ועדת בירור בעניין שומה ראשונה (תיקון: 15.12.2020) : (א)(1) סברה הרשות כי נפלו טעויות שמאיות בשומה ראשונה שהתקבלה ברשות, רשאית הרשות לפנות אל ועדת הבירור בבקשה לעריכת הליך בירור פנימי שמאי ולהעלות טענותיה ביחס לשומה הראשונה. :: (2) ההחלטה על פנייה לוועדת הבירור תתקבל על ידי מנהל הרשות ושמאית הרשות. : (ב) הפנייה לוועדת הבירור תהא מנומקת ותוגש על ידי הרשות לחברי הוועדה בתוך 15 ימים מקבלת השומה הראשונה. : (ג) עם קבלת הפנייה לוועדת הבירור, תתכנס הוועדה לדיון בטענות הרשות ולאחריו תינתן בכתב החלטת השמאי הממשלתי הראשי או סגנו ביחס לשומה הראשונה. : (ד) בהתאם להחלטת השמאי הממשלתי הראשי או סגנו, כפי שהתקבלה במסגרת הליך הבירור, תומצא לרשות שומה ראשונה עדכנית, אם הדבר נדרש, ועל בסיס שומה זאת תקודם העסקה ותובא לדיון ואישור הגורמים המוסמכים. אין באמור בסעיף קטן זה בכדי לגרוע או לכבול את שיקול דעת הגורמים המוסמכים בעת הדיון באישור העסקה. : (ה) אין בפנייה לוועדת הבירור בהתאם למפורט [[בסימן זה]], בכדי לגרוע מהליך ההשגה המפורט [[בסימן ב']]. ==== סימן ב': הליך השגה על שומות מקרקעין (תיקון: 12.3.2020) ==== @ 4.20.11. הגדרות (תיקון: 12.3.2020, 13.5.2020) : [[בסימן זה]] - :- "בקרה" - בדיקה לסבירותה של שומה; :- "בקרה יזומה" - בקרה שהתבקשה על ידי הרשות; :- "מבקש" - גורם המבקש לבצע את העסקה או את הפעילות הכספית בשלה נערכה שומה; :- "מועד ההמצאה" - מועד אישור המסירה בדואר רשום או בדוא"ל או מועד המסירה הידנית; :- "מנהל המחוז" - מנהל המחוז באגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים; :- "שומה מיוחדת" - שומה אשר נערכה על ידי שמאי מקרקעין עובד אגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים. בקרה לא תחשב כשומה מיוחדת; :- "שומה מרוכזת" - שומה הכוללת מספר נכסים ומשמשת לצורך ביצוע עסקה עבור מספר חוכרים; :- "שמאי מחוזי" - שמאי מקרקעין עובד אגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים. @ 4.20.12. טענה משפטית וטענה לעניין פיתוח (תיקון: 12.3.2020, 13.5.2020) : (א) הליך ההשגה המפורט [[בסימן זה]] אינו חל על טענה משפטית או טענה לעניין עלויות פיתוח. : (ב) מבקש המעוניין לטעון טענה משפטית או טענה לעניין עלויות הפיתוח יגיש את טענתו בכתב לרשות, בתוך 21 ימים ממועד ההמצאה של השומה, בצרוף המסמכים המפורטים בנוהל השגה על שומת מקרקעין. : (ג) הועלתה מטעם המבקש טענה משפטית אשר יש בה כדי להשליך על השומה, תתברר טענה זאת קודם לקידום הליך ההשגה השמאי אם הוגשה במקביל גם השגה שמאית. : (ד) הרשות תמסור למבקש את תשובתה לבקשה. @ 4.20.13. תיקון טעות (תיקון: 12.3.2020) : (א) מבקש הטוען כי נפלה טעות בשומה, רשאי להגיש לרשות בקשה לתיקון הטעות, בתוך 21 ימים ממועד ההמצאה. : (ב) הבקשה תוגש בכתב ותפרט את הנושאים, אשר לדעת המבקש, נפלה בהם טעות בצרוף אסמכתאות לביסוס הטענות. : (ג) הנושאים אשר רשאי המבקש לטעון שנפלה בהם טעות, יהיו הנושאים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) בלבד: :: (1) טעות אריתמטית בתחשיב השומה; :: (2) הזכויות הקנייניות במקרקעין; :: (3) פרטי המקרקעין; :: (4) הנתונים הפיזיים של המקרקעין; :: (5) המצב התכנוני החל על המקרקעין. : (ד) הרשות תבדוק את טענות המבקש ותמציא לו תשובה בהתאם. : (ה) נמצא כי נפלה טעות בשומה - רשאי שמאי המרחב להורות על תיקון הטעות או על הזמנה של שומה חדשה במקרה שבו יש בטעות שנפלה בכדי להשליך על השומה באופן מהותי. : (ו) מנהל המרחב, שבתחום מרחבו נערכת העסקה, רשאי להאריך את המועדים המנויים בסעיף זה. @ 4.20.14. השגה ראשונה (תיקון: 12.3.2020, 13.5.2020) : (א) מבקש המעוניין לטעון כנגד שומה, רשאי להגיש לרשות שומת השגה, בתוך 60 ימים ממועד ההמצאה של השומה או ממועד התשובה לבקשה לתיקון טעות, לפי המאוחר (להלן [[בסימן זה]] - השגה ראשונה). הרשות תמציא את ההשגה למזכירות המחוז באגף שומת המקרקעין. : (ב) מנהל המרחב, שבתחום מרחבו נערכת העסקה, רשאי להאריך את המועד הקבוע בסעיף זה. : (ג) השגה ראשונה תידון בפני מנהל מחוז או בפני שמאי מחוזי שימונה מטעמו (להלן בסעיף זה - השמאי הדן בהשגה), ובלבד שהשמאי המחוזי לא היה מעורב בהכנת השומה או בביצוע בקרה על שומה. היה מנהל המחוז מעורב בהכנת השומה או בביצוע בקרה על השומה, תידון ההשגה בפני מנהל מחוז אחר שימנה השמאי הממשלתי הראשי או סגנו. : (ד) הרשות תהיה המשיבה בהשגה. : (ה) ראה השמאי הדן בהשגה, כי אין די במסמכים ובראיות שהוגשו לו על ידי המבקש ו/או הרשות כדי להחליט בהשגה, רשאי הוא לדרוש כי יומצאו לו מסמכים וראיות נוספים, כפי שיקבע. : (ו) החליט השמאי הדן בהשגה, שלא להכריע בהשגה על יסוד החומר שבפניו בלבד ולקיים בה דיון, יתקיים הדיון בתוך 60 ימים ממועד ההמצאה של ההשגה במזכירות המחוזית באגף שומת מקרקעין. : (ז) ההחלטה בהשגה תינתן בתוך 90 ימים מן המועד שבו הומצאו כל הראיות ו/או המסמכים הדרושים, להנחת דעתו של השמאי הדן בהשגה, או בתוך 90 ימים מיום ממועד קיום הדיון בה, אם התקיים דיון, לפי המאוחר. : (ח) החלטה בהשגה שניתנה ביחס לחלק מבעלי הזכויות הכלולים בשומה מרוכזת, לא תחול על בעלי הזכויות שלא מיצו את הליך ההשגה. : (ט) מנהל המחוז רשאי להאריך את המועדים לקיום הדיון ולהמצאת ההחלטה לצדדים, מעבר למפורט בסעיף זה, אם סבר כי יש מקום לכך בנסיבות העניין. : (י) ההחלטה בהשגה, תהא מנומקת, תינתן בכתב ותישלח לצדדים בדוא"ל על ידי מזכירות המחוז באגף שומת מקרקעין. : (יא) החלטה בהשגה תינתן לא יאוחר מ-9 חודשים ממועד המצאת ההשגה למזכירות המחוז באגף שומת מקרקעין. : (יב) השמאי הדן בהשגה רשאי לקבל את ההשגה או לדחותה, כולה או מקצתה, להורות על עריכת שומה חדשה, וכן רשאי הוא להגדיל או להקטין את השומה. : (יג) כל מסמך, נתון או החלטה הפתוחים לעיון הציבור יראו אותם כידועים לצדדים להשגה, והשמאי הדן בהשגה רשאי להסתמך עליהם בהחלטתו אף מבלי שיודיע לצדדים על כך מראש. : (יד) טוען מי מהצדדים כי נפלה טעות בהחלטה בהשגה ראשונה, רשאי כל צד להגיש לשמאי הדן בהשגה, עם העתק לצד השני, בקשה לתיקון הטעות, בתוך 21 ימים ממועד ההמצאה של ההחלטה. : השמאי הדן בהשגה ידון בטענה ויחליט האם מדובר בטעות, כמשמעותה [[בסעיף קטן 4.20.13(ג)]], ויתקנה, או שידחה את הטענה. @ 4.20.15. השגה בפני ועדת השגות (תיקון: 12.3.2020, 13.5.2020, 15.12.2020) : (א) על החלטה שהתקבלה בהשגה ראשונה ניתן יהיה להגיש השגה שנייה בפני ועדת השגות (להלן [[בסימן זה]] - השגה שנייה) בהתאם למפורט בסעיף זה. : (ב) ועדת ההשגות (להלן בסעיף זה - הוועדה) תורכב משלושה חברים כמפורט בפסקאות (1) עד (3): : (1) יושב ראש הוועדה, עובד המדינה הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, שיתמנה על ידי שר המשפטים בהסכמת יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל; : (2) השמאי הממשלתי הראשי או סגנו. השמאי הממשלתי רשאי למנות ממלא מקום מטעמו שכשר להתמנות כסגנו ועיקר תפקידו יהיה לשמש כחבר ועדה; : (3) שמאי מקרקעין ששמו כלול ברשימת השמאים המכריעים לפי הוראות [[סעיף 202ג לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]. השמאי יתמנה על ידי יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין. : (ג) חבר ועדה שהחל לדון בהשגה יוכל להשלים את הטיפול בהשגה גם לאחר שסיים את תפקידו. : (ד) המבקש או הרשות (להלן בסעיף זה - המשיג) רשאים להגיש לוועדת השגות השגה שנייה. : (ה) אם תוגש השגה שנייה על ידי המבקש, המשיבה תהיה הרשות. אם תוגש השגה שנייה על ידי הרשות, המשיב בהליך יהא המבקש. : (ו)(1) הרשות תקבע בנוהליה את כל המסמכים שיש לצרף לפנייה לוועדה. :: (2) לא יתקבלו מסמכים נוספים לאחר חלוף המועד הקבוע בסעיף קטן (ט), אלא באישור הוועדה. :: (3) לא המציא המשיג לידי הוועדה את המסמכים בהתאם למפורט בסעיפים קטנים (1) ו-(2), יראו את הצד המשיג כאילו חזר בו מן ההשגה. :: (4) המשיג או המשיב יוכלו לטעון במהלך דיון רק לעניין טענות שהועלו במסמכים שהגישו לוועדה במועד הקבוע בסעיף זה, אלא אם התיר יושב ראש הוועדה להעלות טענות שלא הועלו במסמכים כאמור, ובלבד שניתנה לצד שכנגד הזדמנות לטעון בעניין. במסגרת המסמכים כאמור, רשאים הצדדים להגיש שומה עדכנית מטעמם, בכפוף לאמור בסעיף משנה (ח)(2), וכן להתייחס לשומה שהגיש הצד השני. : (ז) השגה שנייה תוגש למזכירות הוועדה בתוך 60 ימים מיום ההמצאה, על ידי מזכירות המחוז באגף שומת מקרקעין, של ההחלטה בהשגה הראשונה, או של ההחלטה על תיקונה לפי [[סעיף 4.20.14(יד)]]. : (ח)(1) מנהל הרשות, שמאי הרשות או סגנו, רשאים להחליט, להשיג על החלטה בהשגה ראשונה. :: (2) החליטה הרשות להגיש השגה לוועדת השגות, רשאית הרשות להגיש שומה עדכנית מטעמה וזאת במקום בו נמצא כי נפלה טעות בשומה הראשונה או נתגלה מידע חדש רלבנטי או בגלל נסיבות חדשות המשליכות על השומה. : (ט)(1) הוועדה אינה מחויבת לפעול בהתאם לסדרי הדין ודיני הראיות הנהוגים בבתי המשפט. :: (2) הוועדה תפעל בדרך הנראית לה מועילה ביותר לקבלת החלטה צודקת ומהירה בהשגה, ותקבע את סדר בירור ההשגה והדיון בה. : (י) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות חברי הוועדה. באין רוב לדעה אחת, תכריע דעת יושב ראש הוועדה. : (יא) הוועדה רשאית לדון ולהחליט בהשגה על פי טענות וראיות שהוגשו לה בכתב בלבד, ואולם לבקשת המבקש או לבקשת הרשות, תיתן להם הוועדה הזדמנות לטעון את טענותיהם בעל פה ולהציג בפניה ראיות, בדרך שתורה, אלא אם קבעה כי הדיון איננו נדרש לצורך בירור המחלוקת. : (יב) ראתה הוועדה כי לא נדרש לקיים דיון כאמור בסעיף קטן (יא), תודיע על כך לצדדים בתוך 21 ימים מיום הגשת ההשגה למזכירות הוועדה, וכן תאפשר לצדדים להשלים את טענותיהם בכל עניין הנוגע לעצם קיום הדיון או לשאלה שבמחלוקת, בתוך 14 ימים מיום שהודיעה לצדדים. : (יג) ראתה הוועדה כי אין די במסמכים ובראיות, שהוגשו לה על ידי המשיג או המשיב, כדי להחליט בהשגה, רשאית הוועדה לדרוש כי יומצאו לה מסמכים וראיות נוספים, כפי שתקבע. : (יד) החליטה הוועדה כי יש לקיים דיון, יתקיים הדיון בתוך 60 ימים מיום קבלת ההשגה במזכירות הוועדה, לרבות כל המסמכים כמפורט בסעיף קטן (ו), או מיום שנתקבלו המסמכים והראיות הנוספים כמפורט בסעיף קטן (יג), לפי המאוחר. : (טו) הוועדה רשאית, לפי שיקול דעתה, לבקש מהשמאי שדן בהשגה ראשונה, הבהרות בכתב להחלטתו בהשגה. : (טז) ההחלטה של הוועדה תהא מנומקת ותינתן בכתב, לא יאוחר מתום 90 ימים מן המועד שבו הומצאו כל הראיות הדרושות למתן החלטה, או בתוך 90 ימים מסיום דיוניה, לפי המאוחר. : (יז) הוועדה רשאית לאשר את ההחלטה בהשגה ראשונה או חלקים ממנה, לבטלה או לשנותה, וכן רשאית היא להגדיל או להקטין את השומה, או את ההחלטה בהשגה ראשונה. : (יח) החלטה בהשגה תינתן לא יאוחר מ-9 חודשים ממועד הגשת ההשגה לוועדת ההשגות. : (יט) יושב ראש הוועדה רשאי להאריך את המועדים המנויים בסעיף זה מנימוקים שירשמו. : (כ) כל מסמך, נתון או החלטה הפתוחים לעיון הציבור יראו אותם כידועים לצדדים להשגה השנייה, והוועדה רשאית להסתמך עליהם בהחלטה אף מבלי שתודיע לצדדים מראש. : (כא) הוחלט בהשגה שנייה שעל המבקש לשלם סכום נוסף, מעבר לסכום ששולם, המבקש יהיה חייב לשלם את התוספת על פי המועדים שתקבע הרשות. @ 4.20.16. כללי (תיקון: 12.3.2020, 13.5.2020) : (א) הליכי ההשגה נועדו לבירור סוגיות שמאיות בלבד, ולא יתבררו במסגרתם סוגיות משפטיות הנוגעות לניהול הקרקע על ידי הרשות, לרבות טענות הנוגעות לעצם החיוב, טיב זכויותיו הקנייניות או החוזיות של המבקש ופרשנות החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות וכן לא יתבררו טענות הנוגעות לגובה עלויות פיתוח שהופחתו מהשומה ואופן קביעתן. טענות מסוג זה יתבררו במסגרת הליך בירור טענה משפטית וטענה לעניין עלויות פיתוח כמפורט [[בסעיף 4.20.12]] ונוהלי הרשות. : (ב) מקום בו התעוררה במסגרת הליך השגה טענה אשר לשיטת הרשות היא טענה משפטית או טענה בעניין פיתוח אשר אין לבררה במסגרת הליך ההשגה, רשאית הרשות לבקש מהמותב הדן בהשגה לדון בטענה ולתת החלטה בשאלת הסמכות, וזאת קודם להכרעה בהשגה גופה. על החלטת המותב בעניין זה רשאית הרשות להגיש בקשה לדיון נוסף בתוך 30 ימים. הרשות רשאית להגיש בקשה לדיון נוסף כאמור גם במקום בו במסגרת ההכרעה בהשגה התקבלה החלטה בטענה משפטית או בטענה בעניין פיתוח אשר לשיטת הרשות אין לבררה במסגרת הליך ההשגה. : (ג) הגשת השגה, כאמור [[בסעיף 4.20.14(א)]] [[ו-4.20.15(א)]], לא תעכב את ביצוע העסקה מושא השומה, ובלבד שהמבקש שילם את מלוא סכום החיוב שנקבע בהתאם לשומה, או 75% מסכום זה, והפקיד עבור יתרת סכום העסקה לפי השומה, ערבות בנקאית אוטונומית, בהתאם לנוהלי הרשות, בתוספת ריבית והצמדה לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]]. : (ד) ככלל, ניתן להגיש השגה על שומה גם ללא ביצוע העסקה ותשלום עבורה. הנהלת הרשות רשאית לקבוע מקרים כללים ופרטניים בהם ניתן לחרוג מהאמור בסעיף קטן זה, בהם הגשת ההשגה תהיה מותנית בביצוע העסקה ותשלום לפי סעיף קטן (ג). : (ה) זכות ההשגה היא אישית. גם במקרה בו השומה עליה מוגשת ההשגה היא שומה מרוכזת, יש לבחון כל פנייה לגופה ובהתייחס למועדים בהם היא הוגשה. : (ו) החלטה בהשגה שניתנה ביחס לחלק מבעלי הזכויות הכלולים בשומה מרוכזת, לא תחול על בעלי הזכויות שלא מיצו את הליך ההשגה. : (ז) הרשות תקבע בנוהליה כללים בדבר אופן ההתחשבנות בשלבי ההשגה השונים בשים לב, בין היתר, לביצוע עסקה במקביל להליכי השגה, השלמת הכספים בעקבות הכרעה בהשגה, ומועד השבת סכום ששולם ביתר או השבת ערבות בנקאית בעקבות הפחתת הסכום בעקבות השגה. : (ח) מצא השמאי שדן בהשגה הראשונה או מצאה ועדת ההשגות, לפי העניין, שיש שאלה משפטית שאינה בסמכותם - אם מדובר בסוגיה המשליכה על שווי הקרקע, שומת ההכרעה תערך בהתאם להתייחסות הגורם המקצועי ברשות ומתווה העסקה שיקבע על ידי הרשות. אם מדובר בסוגיה שאינה קשורה לשווי הקרקע הדיון לא יעוכב. : (ט) בנושאים הקשורים לשומה ואשר אינם בתחום מומחיות שמאי מקרקעין, כמו נתונים הנדסיים ועלויות הקמה או בנייה של נכסים מיוחדים, ימנה השמאי הדן בהשגה או ועדת ההשגות, מומחה בתחום זה. הוצאות המומחה ישולמו על ידי הצדדים באופן שווה. : (י) לא ניתן יהיה להשיג על שומה שנערכה בהתבסס על ערך קרקע מזערי בהתאם לנוהלי הרשות והחלטותיה בנושא. לעניין סעיף קטן זה ערך קרקע מזערי - חישוב שווי הקרקע כשיעור מעלות הקמת המיזם, במקום בו ערך הקרקע השמאי, ללא פיתוח, הוא שלילי או קטן מהערך המזערי. : (יא) ככלל, הגשת השגה על שומה שנערכה לגביית דמי שימוש בעד שימוש שלא כדין קיים, או שחדל מלהתקיים, או מצוי בהליכי הסדרה, וכן גביית דמי שימוש בעד פלישה, תתאפשר רק לאחר תשלום סכום החיוב לפי השומה עבור רכיב זה, בדרך המפורטת בסעיף קטן (ג). : (יב) ככלל, הגשת השגה על שומה שנערכה לצורך גביית דמי היתר בעד בנייה שבוצעה בפועל ללא אישור הרשות, תתאפשר רק לאחר תשלום סכום החיוב לפי השומה, בדרך המפורטת בסעיף קטן (ג). : (יג) הנהלת הרשות רשאית לקבוע מקרים כללים ופרטניים בהם ניתן לחרוג מהתנאים המפורטים בסעיפים קטנים (ג), (י), (יא) ו-(יב). : (יד) השגה על שומות שנערכו למטרת שיוך פרטני לפי [[פרק 8.4 סימן ד|פרק משנה 8.4 סימן ד']] שעניינו עיגון הזכויות למגורים בחלק המגורים - שיוך דירות, תיעשה במרוכז על ידי האגודה בשלב של עסקת חלקת המגורים. השגה על השווי שנקבע למגרשים הפרטניים תינתן בשלב זה בלבד. : (טו) בשומות שנערכות למטרת העברת זכויות ניתן יהיה לבצע את העברת הזכויות בכפוף לתשלום לפי סעיף קטן (ג), והמצאת מסמך חתום על ידי שני הצדדים ומאומת כדין המציין את זהות הגורם עמו תבוצע ההתחשבנות הכספית לאחר מיצוי הליכי ההשגה. : (טז) בעסקה שעוכבה עד להשלמת הליכי ההשגה ולא שולם בעדה, ישוערך סכום העסקה לפי השומה או ההחלטה בהשגה, מהמועד הקובע בשומה, בתוספת ריבית והצמדה לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], ושלא במסלול ריבית פיגורים. : (יז) האגרות הקשורות בניהול ההליכים המנויים [[פרק זה|בפרק משנה זה]] ייגבו מהמבקש, בעד כל אחת מדרכי ההשגה לפי [[סעיפים 4.20.14]] [[ו-4.20.15]], בהתאם לאמור [[בתקנות רשות מקרקעי ישראל (אגרות), התשס"ד-2004]]. @ 4.20.17. תחולה (תיקון: 12.3.2020) : הוראות [[סימן זה]] יחולו גם על הליכי השגות אשר נכון ל-12.3.2020 טרם נדונו. ==== סימן ג': ערכי קרקע ממוכנים (תיקון: 19.10.2020) ==== @ 4.20.18. מערכת ממוחשבת לקביעת ערכי קרקע (תיקון: 19.10.2020, 2.11.2020) : (א) לצורך ייעול הליכי השומה וקידום והאצת עסקאות המבוצעות על ידי הרשות, בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר, אגף החשב הכללי במשרד האוצר והשמאי הממשלתי, הרשות תקדם עד לסוף שנת 2021, מודל ומערכת ממוחשבת לקביעת ערכי קרקע באופן ממוכן, שתתבסס על מסד הנתונים הקיים בידי הרשות, בידי רשות המסים ובידי משרדי ממשלה ומקורות מידע נוספים ככל הניתן. גיבוש ויישום המודל ייעשה בסיוע וליווי מומחים בתחום. : (ב) מנהל הרשות יקים בתוך 60 ימים מיום אישורו של סעיף זה צוות מקצועי אשר יבחן ויגבש המלצותיו בדבר יישום הקמת המודל למערכת הממוכנת, לרבות אפיונה והתאמתה לעסקות השונות. : (ג) החל משנת 2022, עסקאות ללא חיוב בהן מטרת השומה היא לקבוע את שווי הקרקע לצורך קליטה ורישום במערכות הרשות, ייערכו על בסיס ערכי הקרקע הממוכנים. : (ד) במהלך שנת 2022, הרשות, אגף התקציבים במשרד האוצר, אגף החשב הכללי במשרד האוצרומשרד המשפטים, יבחנו את הרחבת השימוש במנגנון זה לעסקאות נוספות. במידת הצורך יקודמו תיקוני חקיקה מתאימים. : (ה) בתום החציון הראשון של שנת 2021, הרשות תעביר דיווח למועצה על אודות גיבוש המודל האמור בסעיף זה. == פרק 5: תנאי החכירה או ההתקשרות בקרקע עירונית __NOSUB__ == === 5.1. הקניית בעלות <עוגן פרק 5.1> === @ 5.1.1. הגדרות : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "אזור עדיפות לאומית" כהגדרתו [[סעיף 1|בפרק ההגדרות]]. על אף האמור, נכסי תיירות ומסחר בטווח של עד 1 ק"מ מרצועת החוף לא יחשבו כאזור עדיפות לאומית לעניין קביעת דמי העברת בעלות; :- "בינוי בפועל" - כל אחד מאלה: :: (1) במגזר העירוני - במגורים, לרבות בנייה למגורים ביישובים קהילתיים - שטח מבונה על פי בקשה להיתר בנייה אשר הוקצתה ובעדו שולמה תמורה, רק עבור הבינוי בפועל ולא על פי מלוא זכויות הבנייה שנקבעו בתוכנית מאושרת במועד ההקצאה למטרת מגורים החל מתאריך 20.11.1990; :: (2) במגזר החקלאי - בהרחבות - שטח אשר בעדו שולמה תמורה בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל מספר 612, 737, 959 בנייה בהקצאות להחכרת מגרשי מגורים בנויים במושבים בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 914. :: (3) בתעסוקה - שטח מבונה על פי בקשה להיתר בנייה, אשר בעדו שולמה תמורה רק עבור הבינוי בפועל ולא על מלוא זכויות הבנייה כפי שנקבעו בתוכנית מאושרת במועד ההקצאה ובתוכניות שאושרו החל מ-1.7.1975; :- "זר" - כהגדרתו [[בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]]; :- "חוכר" - מי שרשום או זכאי להירשם בפנקסי המקרקעין כחוכר של נכס מקרקעין על פי הסכם חכירה מהוון למטרת מגורים או תעסוקה; :- "יישובי עולים" - עסקאות שנערכו בבנייה נמוכה במגורים בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 574 על כלל תיקוניה או החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 849, אשר במסגרתם שולמה תמורה חלקית מערך הקרקע במקום 51% מערך הקרקע בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 402, ולא שולמה יתרת התמורה בעד עסקאות אלו; :- "נכס מקרקעין" או "מגרש" - קרקע עירונית אשר מוחכרת על פי הסכם חכירה מהוון למטרת מגורים או תעסוקה. @ 5.1.2. תחולה (תיקון: 1.10.2020, 14.9.2021, 26.7.2022) : (א) [[פרק זה|פרק משנה זה]] יחול על מקרקעי ישראל שבבעלות מדינת ישראל או רשות הפיתוח. קרקע הרשומה בבעלות הקרן הקיימת לישראל, בשלב הראשון ייהנה החוכר מההטבות הגלומות בהוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] ובשלב השני תבוצע הקניית הבעלות לאחר ביצוע חילופי קרקע, והכל בהתאם להסכם שנחתם בין הרשות לקרן הקיימת לישראל ביום 18.11.2015. : (ב) הרשות תאפשר מתן הטבות הגלומות [[פרק זה|בפרק משנה זה]] גם לחוכרי משנה כאשר הקרקע בבעלות מדינת ישראל, רשות הפיתוח או הקרן הקיימת לישראל. : (ג) הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] לא יחולו על: :: (1) בעל הסכם חכירה בקרקע שייעודה חקלאי; :: (2) בעל הסכם חכירה שהחוכר לפיו הוא גוף ציבורי או שמטרת החכירה היא מטרה ציבורית או שאחת ממטרות החכירה היא מטרה ציבורית; בפסקה זו, "גוף ציבורי" - משרד ממשלתי, חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת, כהגדרתן [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], חברה שאין לה הון מניות או תאגיד כאמור [[בסעיף 60 לחוק האמור]], תאגיד שהוקם בחוק או לפיו, רשות מקומית, או תאגיד שרשות מקומית היא בעלת חלק מההון בו או שיש לה חלק מכוח ההצבעה בו; :: (3) חוכר משנה, כאשר הקרקע אינה בבעלות מדינת ישראל או רשות הפיתוח או הקרן הקיימת לישראל אשר ביחס אליה תקבע הנהלת הרשות כללים מתאימים; :: (4) חוכר שהפר את הסכם החכירה עם הרשות ולא תיקן את ההפרה; :: (5) חוכר של נכס בנוי שלא כדין או שלא בהסכמת הרשות; :: (6) חוכר של נכס אשר לא מימש את מטרת ההקצאה בהתאם להסכם החכירה שנחתם מול הרשות; :: (7) רוכשי זכויות בפטור ממכרז עד למועד שבו תסתיים המניעה להעברת הזכויות בקרקע שהוקצתה; :: (8) הקצאות פרטניות או סוגי הקצאות אשר הנהלת הרשות החליטה כי קיים אינטרס מיוחד כי לא תוקנה בהן הבעלות בקרקע; :: (9) זוכה בהקצאת קרקע במכרז במסלול "דיור במחיר מופחת" או "מחיר למשתכן" או "מחיר מטרה" או למי שירכוש ממנו את הזכויות בקרקע או חלקן, למעט רוכשי הדירות אשר יהיו זכאים להקניית בעלות בהתאם לכללים שתקבע הרשות; :: (10) השטח המיועד למגורים בנחלה במושב עובדים ובכפר שיתופי, לרבות חלקת המגורים, למעט מגרשי מגורים שפוצלו בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות התקפים בדבר פיצול מגרשי מגורים מנחלה או מחלקת המגורים; :: (11) השטח מיועד למגורים בקיבוץ ובמושב שיתופי, לרבות חלקת המגורים, ולרבות מגרשי מגורים ששויכו לחברי הקיבוץ או המושב השיתופי בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות; :: (12) נכס מקרקעין שהוחכר לנכי צה"ל או לנכה פעולות איבה למטרת הקמת תחנת דלק על פי המלצת משרד הביטחון או על פי קביעת גורם מוסמך; :: (13) נכס מקרקעין בהסכם חכירה למטרת תעסוקה, שהוקם על פי החלטה של מועצת מקרקעי ישראל בדבר החכרת קרקע למטרת תעסוקה במשבצת יישוב חקלאי, אף אם נחתם הסכם חכירה נפרד בין הרשות לבין תאגיד משותף לישוב החקלאי ולאחרים; ::: למרות האמור, במידה והחוכר ישלם לרשות את התשלום עבור הבעלות בקרקע בהתאם לכללים שנקבעו, לא יידרש החוכר לשלם לרשות כל תשלום כספי בעת מימוש זכויות נוספות, המותרות למימוש בעסקת תעסוקה במשבצת בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, לרבות בעד חידוש חכירה וכל תוספת בנייה, שינוי ייעוד, שנוי ניצול, פיצול ושימוש חורג של אותו נכס; :: (14) משקי עזר בעלי הסכם חכירה למטרת משק עזר, למעט משקי עזר שבהם הוונו זכויות מגרש המגורים שעליו קיים בית המגורים המקורי ונחתם ביחס אליהם הסכם מגורים עירוני בהתאם [[פרק 8.14|לפרק משנה 8.14]]; :: (15) מוסד ציבורי שהוכר על ידי הרשות ככזה, וששילם דמי חכירה שנתיים או כל תשלום אחר, לפי מטרה ציבורית או נכסים אשר הוקצו ללא מכרז למטרות ציבוריות או שאחת ממטרות ההסכם היא או הייתה ציבורית או שהוקצו ללא מכרז לחברה ממשלתית במסגרת פעולתה; ::: האמור בסעיף זה לא יחול על מוסד ציבורי או חברה ממשלתית כאמור, אשר ביצעו עסקת שינוי ייעוד, ושולמו דמי היתר מהוונים על בסיס מטרה שאינה ציבורית, מגורים או תעסוקה; : (16) נכסים שבהם החוכר ביקש למצות את זכויותיו שבהסכם החכירה הפרטני אשר הוא צד לו המיטיבות ביחס להסדרים תקפים שנקבעו על ידי מועצת מקרקעי ישראל בהחלטותיה בהתאם להוראות [[סעיף 2.26]]. : (ד) העברת הבעלות בהתאם [[פרק זה|לפרק משנה זה]] מותנית בסיום הבנייה. @ 5.1.3. הקניית בעלות בקרקע עירונית שהוחכרה על פי הסכם חכירה למטרת מגורים או תעסוקה : (א) הרשות תקנה בעלות בנכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום ובנכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום, בהתאם [[לסעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]], למעט הקניית בעלות על פי שומה, לרבות שומה הנערכת על פי דרישת החוכר כאמור [[בסעיף 5.1.6(ב)]]. : (ב) חוכר שלא שילם דמי חכירה מהוונים עבור זכויותיו במוחכר בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות, יידרש לשלם, בנוסף לכל תשלום אשר נדרש לשלם כתנאי להקניית הבעלות, דמי חכירה מהוונים בהתאם לכללים הקבועים בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל. :: יובהר כי במגרש שגודלו מעל 280 מ"ר שבו בוצעה עסקה לפי בינוי בפועל או ביישובי עולים ישלם החוכר תחילה עבור יתרת הזכויות או יתרת התמורה ההסכמית, בהתאמה, כתנאי להקניית בעלות. : (ג) בנכס מקרקעין שגודלו עד 280 מ"ר ששולמה עבורו תמורה לרשות בעת ההקצאה על פי השטח לבינוי בפועל, תכיר הרשות בתשלום זה כתשלום עבור מלוא הזכויות בתוכנית שחלה בעת ההקצאה. @ 5.1.4. הקניית בעלות ללא תשלום (תיקון: 1.10.2020, 14.9.2021, 26.7.2022) : אלה נכסי המקרקעין שבהם תתבצע הקניית הבעלות ללא תשלום: : (1) דירה בבנייה רוויה למגורים שהוחכרה על פי הסכם חכירה מהוון; : (2) נכס מקרקעין שהוחכר על פי הסכם חכירה מהוון למטרת בנייה נמוכה או תעסוקה ואשר גודלו אינו עולה על 280 מ"ר; : (3) נכס מקרקעין שהוחכר על פי הסכם חכירה מהוון למטרת בנייה נמוכה באזור עדיפות לאומית אשר אינו עולה על 3 דונמים ואשר שולמו בעדו דמי חכירה מהוונים מלאים עד למלוא זכויות הבנייה שנקבעו בתוכנית מאושרת במועד ההקצאה; : (4) נכס מקרקעין שהוחכר על פי הסכם חכירה מהוון למטרת תעסוקה באזור עדיפות לאומית א', עוטף עזה, שדרות רבתי ובאזור קו העימות ושטחו אינו עולה על 10 דונמים, למעט נכסי מסחר ותיירות בטווח של עד 1 ק"מ מרצועת חוף ובלבד שנתקיימו התנאים הבאים: :: (א) חלפו שבע שנים מיום החתימה על הסכם החכירה; :: (ב) שולמו דמי חכירה מהוונים מלאים עד למלוא זכויות הבנייה שנקבעו בתוכנית מאושרת במועד ההקצאה; : (5) נכס מקרקעין שהוחכר על פי הסכם חכירה מהוון למטרת מגורים או תעסוקה ונרכשו לגביו מלוא הזכויות הקיימות והעתידיות במגרש אשר אינו עולה על 16 דונמים; : (6) (((נמחקה);)) @ 5.1.5. הקניית בעלות בתשלום (תיקון: 26.7.2022) : (א) אלה נכסי המקרקעין שהוחכרו על פי הסכם חכירה מהוון למטרת בנייה נמוכה שבהם תתבצע הקניית הבעלות בתשלום: :: (1) נכס מקרקעין שגודלו מעל 280 מ"ר ועד 540 מ"ר - הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של 4.5% מערך הקרקע במועד משלוח דרישת התשלום לחוכר; :: (2) נכס מקרקעין שגודלו מעל 540 מ"ר ועד 1,000 מ"ר - הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של 9% מערך הקרקע במועד משלוח דרישת התשלום לחוכר; :: (3) נכס מקרקעין שגודלו מעל 1,000 מ"ר ועד 16,000 מ"ר הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של 31% מן הפער בין שווי זכויות החכירה כפי שנקבעו והוגדרו בהסכם החכירה המקורי או כפי שמומשו מאוחר יותר ושולמו בעדן דמי היתר לבין שווי הבעלות בהתאם לשומה; ::: על אף האמור, בנכס מקרקעין שגודלו מעל 1,000 מ"ר ועד 16,000 מ"ר לא יפחת התשלום לרשות מ-12% מערך הקרקע במועד משלוח דרישת התשלום לחוכר. : (ב) אלו נכסי המקרקעין שהוחכרו על פי הסכם חכירה מהוון למטרת תעסוקה שבהם תתבצע הקניית הבעלות בתשלום: :: (1) נכס מקרקעין שגודלו מעל 280 מ(("))ר ועד 1,000 מ"ר - הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של 9% מערך הקרקע במועד משלוח דרישת התשלום לחוכר; :: (2) נכס מקרקעין שגודלו מעל 1000 ועד 5,000 מ"ר - הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של 31% מן הפער בין שווי זכויות החכירה כפי שנקבעו והוגדרו בהסכם החכירה המקורי או כפי שמומשו מאוחר יותר ושולמו בעדן דמי היתר לבין שווי הבעלות בהתאם לשומה. ::: על אף האמור, בנכס שגודלו מעל 1,000 מ"ר ועד 5,000 מ"ר לא יפחת התשלום לרשות מ-12% מערך הקרקע במועד משלוח דרישת התשלום לחוכר; :: (3) נכס מקרקעין בטווח 1 קילומטר מהחוף, באזור עדיפות לאומית א' ו/או באזור קו עימות, שהוחכר למטרת מסחר ו/או תיירות ושגודלו מעל 5,000 מ"ר ועד 10,000 מ"ר - הבעלות תועבר בתמורה כמפורט בפסקה (2). :: (4) על אף האמור בסעיף זה, נכסי מקרקעין שהוקצו בפטור ממכרז תועבר הבעלות בהתאם לפסקאות (1) עד (3) רק לאחר שחלפו 7 שנים ממועד החתימה על הסכם חכירה, ולאחר קבלת המלצת המשרד הרלוונטי כאשר הקרקע הוקצתה בפטור ממכרז על פי המלצה של משרד ממשלתי; :: (5) נכסי מקרקעין למטרות תעסוקה שבוצעו בהם עסקאות לפי בינוי בפועל הבעלות תוקנה לאחר תשלום דמי חכירה מהוונים מלאים עד למלוא זכויות הבנייה שנקבעו בתוכנית מאושרת שחלה במועד ההקצאה. @ 5.1.5א. הקניית בעלות בנכסי הדיור הציבורי (תיקון: 14.9.2021, 17.6.2025) : על אף האמור [[בסעיף 5.1.2(ג)(2)]], בנכסי הדיור הציבורי המנוהלים על ידי משרד הבינוי והשיכון, יחולו ההוראות המפורטות בפסקאות (א) עד (ג): : (א) בדירה בבנייה רוויה למגורים שהוחכרה בהסכם חכירה מהוון או לא מהוון, המיועדת לזכאי הדיור הציבורי, תוקנה הבעלות למדינת ישראל באמצעות משרד הבינוי והשיכון ללא תשלום. : (ב) בנכס מקרקעין שהוחכר על פי הסכם חכירה מהוון או שאינו מהוון למטרת בנייה נמוכה, המיועד לזכאי הדיור הציבורי, תוקנה הבעלות למדינת ישראל באמצעות משרד הבינוי והשיכון, ונכסים אלו לרבות התמורה שתתקבל ממימושם ישמשו בידי משרד הבינוי והשיכון לדיור ציבורי או רכישת דירות לדיור ציבורי; בנכסים שנכללים בתכנית מאושרת בצפיפות של למעלה מ- 15 יחידות דיור לדונם, שיעור חלוקת התקבול נטו מביצוע המכירה יסוכם בין משרד הבינוי והשיכון ואגף התקציבים במשרד האוצר. : (ג) (((נמחקה).)) @ 5.1.6. קביעת ערכי הקרקע (תיקון: 26.7.2022) : (א) ערך הקרקע של נכס מקרקעין למטרת מגורים או תעסוקה שגודלו אינו עולה על 1,000 מ(("))ר ייקבע על פי טבלאות ערכי קרקע שתקבע הרשות לצורך ביצוע הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]. במקום בו לא קיימת טבלת ערכי קרקע תיערך שומה פרטנית. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חוכר רשאי לדרוש כי ערך הקרקע ייקבע בשומה. דרש חוכר כי תיערך לו שומה, יהיה התשלום בהתאם לשומה אף אם היא גבוהה מערך הקרקע שנקבע בטבלאות ויחולו הכללים הנהוגים ברשות לעניין השגה על שומות. @ 5.1.7. נכסים שלא ניתן לרשום בהם את זכות הבעלות : בנכסים שלא ניתן לרשום את זכות הבעלות בהם בלשכת רישום המקרקעין יחולו הכללים הבאים: : (1) על החוכר מוטלת החובה לפעול על מנת שניתן יהיה לרשום זכויותיו בלשכת רישום המקרקעין; : (2) במגרשים שבהם קיימים מספר הסכמי חכירה למטרת תעסוקה רק ביחס לשטח רצפה אך לא קיימת חלוקה של בעלי הזכויות ביחס לשטח המגרש, תנאי להקניית הבעלות על פי [[פרק זה|פרק משנה זה]] יהיה המצאת תשריט חלוקה המוסכם על כלל בעלי הזכויות שבו יוגדרו החלקים היחסיים של כלל בעלי הזכויות במגרש. תחשיב גביית התמורה בעבור הקניית הבעלות יתבסס על תשריט זה; : (3) חוכר הזכאי להקניית הבעלות שלא בתמורה או בתמורה ושולמה התמורה, ולא ניתן לרשום את הבעלות על שמו במרשם המקרקעין, לא יידרש לקבל את אישור הרשות ו/או לשלם לרשות כל תשלום כספי, לרבות בעד חידוש חכירה וכל תוספת בנייה, שימוש חורג, שינוי ייעוד, ניצול ופיצול של אותו נכס. בעת העברת זכויות במגורים תסמיך הרשות את הגופים המשכנים לאשר העברת זכויות ללא צורך באישור נוסף ותינתן הודעה על הארכת זכות החכירה ללא תמורה לתקופות נוספות של 98 שנים המתחדשות מעת לעת או עד לרישום זכות הבעלות, לפי המוקדם מבין השניים; : (4) נכס שלא ניתן לרשום את הבעלות על שמו של החוכר בלשכת רישום מקרקעין, לרבות נכס שאינו רשום כיחידת רישום נפרדת, על דרך רישום צו בית משותף או חלוקת קרקע הניתנת לרישום בפנקסי המקרקעין - פרצלציה, לא יתאפשר רישום הסכם שיתוף ו/או בעלות משותפת בקרקע, בין החוכר לבין מדינת ישראל ו/או רשות הפיתוח ו/או קרן קיימת לישראל; : (5) היה החוכר זכאי להעברת בעלות ללא תמורה, תשלח הרשות הודעה, בדואר רשום, על כוונתה להקנות לו בעלות בנכס בלא תמורה וכן הודעה על אי התנגדותה למתן היתר לעניין [[תקנה 17(ב) לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016]]. היה החוכר זכאי להעברת בעלות בתמורה והתמורה שולמה בהתאם לאמור [[פרק זה|בפרק משנה זה]], הרשות תודיע על אי התנגדותה למתן היתר בהתאם [[לתקנה 17(ב) לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016]]. @ 5.1.8. תנאים והגבלות להעברת הבעלות (תיקון: 26.7.2022) : (א) תנאים והגבלות להעברת הבעלות: :: הרשות רשאית להתנות את העברת הבעלות בנכס מקרקעין, בהתאם [[פרק זה|לפרק משנה זה]], בתנאים ובהגבלות, לרבות לעניין הקניית זכויות בו בעתיד או לעניין התחייבות להקניה כאמור, מידי החוכר או מידי אדם אחר שיהיה בעל זכויות לגבי אותו נכס, ובלבד שלא ייקבעו סוגי תנאים או הגבלות שלא חלו על הנכס או על העברת הזכויות בו, במועד משלוח הודעה לחוכר על העברת הבעלות בהתאם לחוק או במועד עריכת ההסכם על הקניית הבעלות, לפי העניין. : (ב) הקניית זכויות לזרים: :: (1) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) לא תועבר הבעלות לזר אלא בהתאם [[לסעיף 2א לחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]]; :: (2) בד בבד עם ביצוע הליך רישום הבעלות על שם החוכר, תירשם במרשם המקרקעין הערה אשר תעגן את הצורך בקבלת הסכמת הרשות להעברת זכויות בקרקע לזר; :: (3) בהסכמי המכר שתערוך הרשות עם רוכשי הקרקע ייכלל סעיף המבהיר כי העברת הבעלות מהרוכשים לאחרים אשר הם זרים טעונה הסכמת הרשות. : (ג) הגבלה על הקניית בעלות בנכס מקרקעין שהוחכר למטרת מגורים ביישוב קהילתי קטן וביישוב חקלאי: :: (1) לעניין סעיף זה - :::- "יישוב קהילתי קטן" - יישוב קהילתי שהוא אגודה שיתופית שסווגה לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]], כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית או כיישוב קהילתי כפרי, ומספר בתי האב ביישוב אינו עולה על 500 או על מספר אחר שתקבע מועצת מקרקעי ישראל בהחלטותיה. :: (2) בטרם העברת הבעלות ביישוב קהילתי קטן ויישוב חקלאי תפנה הרשות לסוכנות היהודית לארץ ישראל וההסתדרות הציונית העולמית (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - הסוכנות) או לאגודה של היישוב החקלאי בשאלה האם תועבר הבעלות ביישוב ובאלו תנאים; :: (3) הסוכנות והאגודה ישיבו לרשות בתוך תקופה של 90 ימים ממועד הפניה האם החליטו לאשר את העברת הבעלות ויעבירו לרשות את התבחינים למתן הסכמתם להקניית הבעלות על ידי הרשות כאמור, לרבות נוסח הערה שאותה הם מבקשים לרשום בפנקס המקרקעין לצורך הבטחת התניית העברת הבעלות במגרש בעתיד, מידי החוכר או מידי אדם אחר שיהיה בעל זכויות לגבי אותו מגרש, בהסכמתם; :: (4) מצאה הרשות כי התבחינים למתן הסכמה כאמור סבירים, לא תאפשר הרשות להקנות את הבעלות במגרשי המגורים באותו יישוב ללא הסכמת הסוכנות היהודית או האגודה, לפי העניין. :: (5) סירבה האגודה או הסוכנות להעברת הבעלות לא תועבר הבעלות. ניתן להשיג על החלטת האגודה או הסוכנות בפני מנהל הרשות. :: (6) במקרים שבהם יוחלט שלא לאשר את העברת הבעלות ביישובים כאמור בסעיף זה, יהיה בעל הזכויות זכאי למימוש ההטבות הגלומות בהוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]], בתמורה או שלא בתמורה רק את הזכות להארכת זכות החכירה ללא תמורה לתקופות נוספות של 98 שנים המתחדשות מעת לעת כאמור בהוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]. במקרה שכזה, לא יידרש בעל הזכויות לקבל את אישור הרשות ו/או לשלם לרשות כל תשלום כספי לרבות בעד חידוש חכירה, תוספת בנייה, שינוי ייעוד, שנוי ניצול, פיצול ושימוש חורג של אותו נכס. למען הסר ספק, במקרים אלו לא יהיה בעל הזכויות זכאי להעברת הבעלות. : (ד) הגבלה על העברת בעלות בשל שטחו של המגרש: :: בהתאם [[לסעיף 4כא לחוק רשות מקרקעי ישראל((,)) התש"ך-1960]], הרשות לא תעביר בעלות במגרש ששטחו עולה על 16 דונמים, אלא אם כן תחליט מועצת מקרקעי ישראל שקיימות נסיבות שבשלהן ניתן להקנות בעלות כאמור. @ 5.1.9. דיווח למועצת מקרקעי ישראל : הרשות תציג בפני מועצת מקרקעי ישראל אחת לחצי שנה את סך השטחים שבהם הועברה הבעלות על פי [[פרק זה|פרק משנה זה]]. @ 5.1.10. הוראות מעבר : (א) חוכרים אשר הגישו בקשה להקניית בעלות, לרבות הגשת כל מסמכי החובה כהגדרתם בנוהלי הרשות, עד ליום 21.5.2018, ואשר יימצאו זכאים להקניית בעלות, תשלח אליהם הצעה ושובר לתשלום בהתאם לכללי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1520 ותעמוד להם הזכות לממש את ההצעה ולשלם את הסכום הנקוב בשובר עד למועד הנקוב בו. עם פקיעת המועד הנקוב בשובר מבלי ששולם הסכום הנקוב בו, יחולו על חוכרים אלה כללי [[פרק זה|פרק משנה זה]]. : (ב) חוכרים אשר קיבלו הצעה להקניית בעלות עד ליום 21.5.2018 בצירוף שובר לתשלום, תעמוד להם הזכות לממש את ההצעה ולשלם את הסכום הנקוב בשובר עד למועד הנקוב בו. עם פקיעת המועד הנקוב בשובר מבלי ששולם הסכום הנקוב בו, יחולו על חוכרים אלה הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]. : (ג) חוכרים אשר העסקה עמם בוצעה לפי בנייה בפועל ואשר הגישו בקשה להקניית בעלות, לרבות הגשת כל מסמכי החובה כהגדרתם בנוהלי הרשות, עד ליום 21.5.2018 יחולו עליהם תנאי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1520 בכפוף לכך שהתמלאו כל התנאים המצטברים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): :: (1) החוכר שילם את הסכום הנקוב בשובר בעד השלמה למלוא הזכויות בתוכנית שחלה בעת ההקצאה עד ולא יאוחר מהמועד הנקוב בו; :: (2) החוכר פנה לרשות בכתב בתוך ולא יאוחר מ-30 יום ממועד תשלום השובר בעד השלמה למלוא הזכויות בתוכנית ועדכן על ביצוע התשלום האמור וביקש לקבל שובר תשלום לרכישת הבעלות; :: (3) החוכר שילם את הסכום הנקוב בשובר התשלום לרכישת הבעלות עד ולא יאוחר מהמועד הנקוב בו. :: אם לא התקיים אחד מהתנאים האמורים בפסקאות (1) עד (3) יחולו על חוכרים האלה כללי הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]. === 5.2. השכרת משנה או החכרת משנה <עוגן פרק 5.2> === @ 5.2.1. השכרת משנה או החכרת משנה : (א) השכרת משנה או החכרת משנה, לתקופה שאינה עולה על 25 שנים, על ידי מי שרכש בהם זכויות על פי הסכם חכירה לדורות שנחתם עם הרשות, למטרת מגורים או תעסוקה, אינה טעונה הסכמה של הרשות ולא תותנה בתשלום כספי לרשות ובלבד שהנכס מהוון. : (ב) ככלל, חוכר אשר רכש זכויות חכירה בפטור ממכרז, רשאי להשכיר או להחכיר את הנכס למטרה מושא החכירה בלבד וזאת בחלוף 7 שנים מיום חתימת הסכם החכירה ובלבד שמומשה מטרת ההקצאה. : (ג) קרקע שהוקצתה בפטור ממכרז למטרה ציבורית: :: (1) הנהלת רשות מקרקעי ישראל מוסמכת לקבוע כללים בדבר השכרת קרקע שהוקצתה בפטור ממכרז למטרה בהתאם למטרות המפורטות [[בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], [[-|סעיפים 188(ב)]] [[-|ו-190(א)(1)]], הכללים יתייחסו לזהות חוכר המשנה, אופי מטרת החכירה גובה התשלום לרשות מקרקעי ישראל וכן למתן זכות סירוב ראשונה למנהל הדיור הממשלתי ולרשות המקומית; :: (2) כמו כן, הנהלת הרשות מוסמכת בהתאם לצורך לקבוע הוראות מעבר בהתאם לכללים שתקבע כמפורט בפסקה (1). @ 5.2.2. החכרת משנה - רשות מקומית : (א) החכרת משנה לשימושים [[שבסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]] - :: רשות מקומית אשר היא חוכרת לדורות בקרקע המיועדת לצרכי ציבור, אשר השימוש בהם הוא אחד מהשימושים [[שבסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], תהא רשאית להשכירם בהשכרת משנה או להחכירם בחכירת משנה לאחר שהתקבל אישור רשות מקרקעי ישראל לכך, מראש ובכתב, ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): :: (1) חוכר המשנה או השוכר הוא מוסד ציבורי; :: (2) השימוש בקרקע יישאר כפי שהיה, ויתאם לשימוש הנקוב בהסכם החכירה שבין רשות מקרקעי ישראל לרשות המקומית; :: (3) החכרת המשנה או השכרת המשנה תהא לתקופה של עד 49 שנים; :: (4) הרשות המקומית לא תגבה כל תשלום נוסף בתמורה להשכרת המשנה או להחכרת המשנה. : (ב) החכרת משנה לשימושים [[שבסעיף 190(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]] - :: רשות מקומית אשר היא חוכרת לדורות בקרקע המיועדת לצרכי ציבור, אשר השימוש בהם הוא אחד מהשימושים [[שבסעיף 190(א) לחוק התכנון והבניה]], תהא רשאית להשכירם בהשכרת משנה או להחכירם בחכירת משנה לאחר שהתקבל אישור רשות מקרקעי ישראל לכך, מראש ובכתב, ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): :: (1) חוכר המשנה או שוכר המשנה הוא מוסד ציבורי; :: (2) השימוש בקרקע יישאר כפי שהיה, ויתאם לשימוש הנקוב בהסכם החכירה שבין רשות מקרקעי ישראל לרשות המקומית; :: (3) החכרת המשנה או השכרת המשנה תהא לתקופה של עד 25 שנים; :: (4) הרשות המקומית לא תגבה כל תשלום בתמורה להשכרת המשנה או להחכרת המשנה. === 5.3. דמי חכירה שנתיים, היוון זכויות וחידוש חכירה <עוגן פרק 5.3> === ==== סימן א': כללי ==== @ 5.3.1. היוון וחידוש יובל חכירה - כללי : (א) חוכר רשאי להוון את תשלום דמי החכירה השנתיים המשולמים על ידו, במהלך תקופת החכירה. על תשלום בעד היוון בתקופת החכירה הראשונה לא תחול הנחת אזור. חישוב היוונם של דמי החכירה השנתיים יהיה לפי שעור ריבית של 5% לשנה אחיד לכל אזורי הארץ. : (ב) בעסקת יובל חכירה על תשלום דמי חכירה מהוונים תחול הנחת אזור, למעט אם בחר החוכר לחדש את החכירה בדמי חכירה שנתיים או בחידוש יובל חכירה בדמי חכירה סמליים. @ 5.3.2. חידוש חכירה במהלך תקופת החכירה השנייה : (א) בעד השנים שחלפו ממועד סיום התקופה הראשונה ועד למועד ביצוע החידוש, ישלם החוכר דמי חכירה שנתיים על פי שומה או טבלה, למועד תחילת תקופת החכירה השנייה. בנוסף ישלם החוכר דמי חכירה שנתיים או מהוונים כמפורט [[פרק זה|בפרק משנה 5.3]]. : (ב) שונו המטרה או הייעוד או הניצול של הקרקע לפי תוכנית, והחוכר לא מימש את השינוי, ייחתם הסכם חדש הכולל התנייה מפורשת שההסכם נחתם אך ורק למטרה, לייעוד ולניצול של החכירה המקורית. מימוש הייעוד, הניצול או השימוש החדש ייערך בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. : (ג) חידוש חכירה לתקופה שלישית ואילך, ייעשה בהתאם לתנאים שהוגדרו לחידוש התקופה השנייה, ובכפוף להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. : (ד) בנכסים אשר בהם בוצעה הקניית הבעלות ולא ניתן לרשום את הבעלות על שם הרוכש במרשם המקרקעין, תינתן הודעה על הארכת זכות החכירה ללא תמורה לתקופות נוספות של 98 שנים מתחדשות, עד למועד שבו ניתן לבצע את רישום זכות הבעלות בלשכת רישום המקרקעין. : (ה) הרשות רשאית שלא להאריך את הסכם החכירה לתקופה נוספת במקרים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): :: (1) כאשר הקרקע אינה משמשת למטרה או לייעוד כפי שנקבע בהסכם החכירה המקורי; :: (2) כאשר נעשתה העברת זכויות ללא הסכמת הרשות; :: (3) כאשר החוכר הפר את הסכם החכירה; :: (4) כאשר הנכס דרוש למטרה ציבורית, או לצורך ציבורי, לפי המוגדר [[בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי צבור)((,)) 1943]], או לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]. @ 5.3.3. דמי חכירה שנתיים וחובות בהסכמי עבר לא מהוונים : קביעת מכסת דמי חכירה שנתיים וחישובם של חובות בהסכמי עבר לא מהוונים: : (א) עבור התקופה החל מתחילת מועד החכירה ועד 31.3.1978 מכסת דמי החכירה השנתיים יעודכנו בתוספת שנתית בשיעור של 35% מדמי החכירה. : (ב) עבור התקופה החל מיום 1.4.1978 ועד ליום 31.3.1984 מכסת דמי החכירה השנתיים יוצמדו למדד המחירים לצרכן בשיעור 70% מעליית המדד. : (ג) עבור התקופה החל מיום 1.4.1984 ועד למועד חישוב החוב, דמי החכירה ישוערכו בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן, הצמדה מלאה, ובפריסה עד 3 שנים להחזרת ערכם הריאלי של מכסות דמי החכירה השנתיים כאשר התבחין לפריסה יהיה גובה מכסת דמי החכירה לשנת 1986. @ 5.3.4. סמכות הנהלת הרשות : הנהלת הרשות רשאית בהתאם לצורך לקבוע כללים והנחיות ביחס [[פרק זה|לפרק משנה זה]]. ==== סימן ב': מגורים ==== @ 5.3.5. היוון רעיוני : (א) חוכר, אשר לא השלים תשלום דמי חכירה שנתיים (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - דמי חכירה שנתיים) בשיעור 1% מידי שנה בעד השנים 2008 - 2014 או חלקן, יידרש להשלים 7 שנות תשלום דמי חכירה שנתיים מלאות, אשר יחויבו ביחס ל-7 השנים האחרונות ממועד בקשת ההיוון. :: אם יש לחוכר חובות אשר נוצרו קודם ל-7 השנים האחרונות ממועד בקשת ההיוון, אשר לא התיישנו, על החוכר לשלם חובות אלו בנוסף, כתנאי לקבלת הסכם חכירה מהוון ליתרת תקופת החכירה הראשונה ולתקופת חכירה נוספת של 49 שנים. : (ב) חוכר ביישוב המוגדר באזור קו עימות, אשר שילם דמי חכירה שנתיים בשיעור 1% עד ל-1.1.2010 ואין לו חובות קודמים, יהיה זכאי לקבלת הסכם חכירה מהוון ליתרת תקופת החכירה הראשונה ולתקופת חכירה נוספת של 49 שנים. חוכר אשר לא השלים תשלום דמי חכירה שנתיים בשיעור 1% בתקופה מ-2008 עד 1.1.2010 או חלקה, יידרש להשלים תשלום דמי חכירה שנתיים מלא לתקופה זהה של שנה אחת ותשעה חודשים או חלקה, אשר יחויבו ביחס לתקופה האחרונה ממועד בקשת ההיוון. :: אם יש לחוכר חובות אשר נוצרו קודם לשנה ו-9 חודשים האחרונות ממועד בקשת ההיוון, אשר לא התיישנו, על החוכר לשלם חובות אלו בנוסף, כתנאי לקבלת הסכם חכירה מהוון ליתרת תקופת החכירה הראשונה ולתקופת חכירה נוספת של 49 שנים. @ 5.3.6. היוון נכסים אשר לא שולם בעדם היוון : במסגרת מבצעי ההיוון שערכה הרשות, או נכסים שלא שולם לגביהם היוון רעיוני כמפורט [[בסעיף 5.3.5]] - ישלמו 5.5% מערך הקרקע וחובות עבר, אם קיימים. תשלום זה יקנה זכאות להסכם חכירה מהוון ליתרת תקופת החכירה הראשונה ולתקופת חכירה נוספת של 49 שנים. @ 5.3.7. חידוש חכירה : (א) בנייה נמוכה :: (1) הסתיימה תקופת החכירה המהוונת הראשונה, ישלם החוכר 5.5% מערך הקרקע על פי שומה עדכנית על מנת להוון את הנכס לתקופה נוספת של 49 שנים. :: (2) הסתיימה תקופת החכירה המהוונת הראשונה לאחר תאריך 08.02.2010 הוא מועד אישור החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1185, זכאי החוכר לרכוש בעלות בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, בתמורה או ללא תמורה, ללא תשלום דמי היוון בעד תקופת החכירה הנוספת. החליט החוכר שלא להצטרף למסלול הקניית הבעלות, ישלם 5.5% מערך קרקע על פי שומה עדכנית. : (ב) בנייה רוויה בנכסים מהוונים בבנייה רוויה, זכאי החוכר להצטרף למסלול הקניית בעלות ללא תשלום. ==== סימן ג': תעסוקה ==== @ 5.3.8. היוון זכויות : במהלך תקופת החכירה בהסכם חכירה למטרת תעסוקה שאינו מהוון, הרשות תאפשר היוון זכויות החכירה עד לתום תקופת החכירה המקורית, כאשר יתרת התקופה אינה פחותה מ-8 שנים לסיום התקופה. ההיוון יחושב כמכפלת אחוז הדמי חכירה שנתיים הקבוע בהסכם החכירה במקדם ההיוון ליתרת תקופת החכירה, על בסיס שומה עדכנית למועד ביצוע ההיוון. : דמי ההיוון יחושבו החל משנת החכירה הבאה, עבור השנה הנוכחית ישולמו דמי חכירה שנתיים שוטפים. @ 5.3.9. חידוש חכירה - יובל מוקדם : אם נותרו פחות מ-8 שנים לסיום תקופת החכירה המקורית, ניתן לבצע יובל מוקדם. החכירה תחודש בתנאי תשלום זהים כפי שמבוצע בחידוש חכירה לתקופה נוספת. התקופה הנוספת תחל מיום תשלום דמי ההיוון. @ 5.3.10. חידוש חכירה - יובל חכירה : (א) בעת חידוש הסכם חכירה לתקופה נוספת ישולמו דמי היוון כמפורט בפסקאות (1) עד (4): :: (1) כאשר שולמו דמי חכירה ראשוניים בעת ההקצאה נמוכים משיעור של 40%, מערך הקרקע - דמי ההיוון יחושבו כמכפלה של 1.25% מערך הקרקע, למועד ביצוע החידוש, במקדם ההיוון העומד על 18.2 לכל תקופת החכירה השנייה או במקדם היוון המשקף את יתרת התקופה; ::: "מקדם היוון" לעניין פסקאות (1) ו-(2) - משתנה המשמש לחישוב ערך נוכחי של זרם תקבולים עתידי; :: (2) שולמו דמי חכירה ראשוניים בעת ההקצאה בשיעור של 40% ומעלה מערך הקרקע - דמי ההיוון יחושבו כמכפלה של 0.75% מערך הקרקע, למועד ביצוע החידוש, במקדם ההיוון העומד על 18.2 לכל תקופת החכירה השנייה או במקדם היוון המשקף את יתרת התקופה; :: (3) על דמי החכירה המהוונים המשולמים מראש עבור כל תקופת החכירה השנייה תחול הנחת אזור למעט אם החוכר בחר לחדש את החכירה בדמי חכירה שנתיים. דמי החכירה המהוונים לאחר הנחת אזור לא יפחתו מ-3.6% מערך הקרקע לחוכר ששילם דמי חכירה ראשוניים בעת ההקצאה נמוכים משיעור של 40%, מערך הקרקע, ולא יפחתו מ-2.2% לחוכר ששילם דמי חכירה ראשוניים בעת ההקצאה בשיעור של 40% ומעלה מערך הקרקע. הוראות סעיף זה לא יחולו על אזור קו עימות; :: (4) הסתיימה תקופת החכירה המהוונת הראשונה לאחר תאריך 08.02.2010, מועד אישור החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1185, זכאי החוכר לרכוש בעלות בהתאם להוראות [[פרק 5.1|פרק משנה 5.1]], בתמורה או ללא תמורה, ללא תשלום דמי היוון בעד תקופת החכירה הנוספת. אם החליט החוכר שלא להצטרף למסלול הקניית הבעלות, ישלם עבור התקופה הנוספת בהתאם לשיעורים הנקובים בסעיפים 5.3.10 [[ו-5.3.11]]. @ 5.3.11. חידוש חכירה בתנאי דמי חכירה שנתיים : דמי החכירה השנתיים יעודכנו על פי שומה למועד תחילת תקופת החכירה השנייה כמפורט בפסקאות (1) עד (3): : (1) חוכר ששילם דמי חכירה ראשוניים בשיעור של עד 39%, כולל, מערך הקרקע - ישלם דמי חכירה שנתיים בשיעור של 3% לשנה מערך הקרקע; : (2) חוכר ששילם דמי חכירה ראשוניים בשיעור של 40% ומעלה מערך הקרקע - ישלם דמי חכירה שנתיים בשיעור של 1% לשנה מערך הקרקע; : (3) חוכר שבעת הגשת הבקשה לחידוש חכירה הסתיימה תקופת החכירה הראשונה, החכירה תחודש בתשלום דמי חכירה שנתיים החל ממועד סיום החכירה הראשונה ועד ליום הגשת הבקשה לחידוש החכירה. חוכר כאמור המבקש, בנוסף, להוון את דמי החכירה השנתיים ליתרת תקופת החכירה השנייה, לא יהיה זכאי להנחת אזור. @ 5.3.11א. קביעת ערכי קרקע (תיקון: 9.3.2023) : (א) ערך הקרקע של נכס מקרקעין למטרות תעסוקה שגודלו אינו עולה על 1,000 מ"ר ייקבע על פי טבלאות ערכי קרקע שתקבע הרשות לצורך ביצוע הוראות פרק משנה זה. במקום בו לא קיימת טבלת ערכי קרקע תיערך שומה פרטנית. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חוכר יהיה רשאי לבקש כי ערך הקרקע ייקבע בשומה פרטנית. בקש חוכר כי תיערך לו שומה פרטנית, יהיה התשלום בהתאם לשומה אף אם היא גבוהה מערך הקרקע שנקבע בטבלאות ויחולו הכללים הנהוגים ברשות לעניין השגה על שומות. ==== סימן ד': מוסדות ציבור ו/או חוכר למטרה ציבורית ==== @ 5.3.12. היוון בהסכם חכירה : למטרה ציבורית שאינו מהוון, הרשות תאפשר היוון זכויות החכירה עד לתום תקופת החכירה המקורית, כאשר יתרת התקופה אינה פחותה מ-8 שנים לסיום התקופה. ההיוון יחושב כמכפלת אחוז דמי חכירה שנתיים בהסכם החכירה במקדם ההיוון ליתרת תקופת החכירה, על בסיס שומה עדכנית, למועד ביצוע חישוב ההיוון. : דמי ההיוון יחושבו החל משנת החכירה הבאה, בעד השנה הנוכחית החוכר יחויב בדמי החכירה השנתיים. @ 5.3.13. חידוש חכירה - יובל מוקדם : אם נותרו פחות מ-8 שנים לסיום תקופת החכירה המקורית, ניתן לבצע יובל מוקדם. החכירה תחודש בהתאם למפורט [[בסעיף 5.3.14]]. התקופה הנוספת תחל מיום תשלום דמי ההיוון. : דמי ההיוון יחושבו כמכפלה של 1% מערך הקרקע למועד ביצוע החידוש, במקדם ההיוון לכל תקופת החכירה השנייה. @ 5.3.14. חידוש חכירה - יובל : (א) קרקע שהוקצתה בפטור ממכרז למטרה ציבורית, אשר תמה תקופת החכירה הראשונה של 49 שנים (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - החכירה המקורית) - ההסכם יוארך לתקופת חכירה שנייה של 49 שנים (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - התקופה החדשה) לפי הכללים שבסעיפים קטנים (ב) ו-(ג): : (ב) חוכר שהוא מוסד ציבורי או שבוצעה העברת זכויות בהסכמת הרשות לפני אישורה של החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1551 מיום 21.5.18 והחוכר מילא אחר כל התנאים שחלו עליו על פי הסכם החכירה המקורי - יהיה זכאי לחידוש החכירה ובלבד שיובטח כי הקרקע תמשיך לשמש למטרה או לייעוד שנקבעו בהסכם החכירה המקורי. : (ג) על התקופה החדשה יחולו תנאי התשלום הבאים: :: (1) דמי חכירה סמליים מהוונים ישולמו על ידי מוסד ציבורי אשר מתקיימים לגביו אחד מהתנאים המפורטים להלן: ::: (א) שילם בתקופה הקודמת דמי חכירה סמליים; ::: (ב) בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקיפות במועד החידוש מטרת החכירה מזכה בתשלום דמי חכירה סמליים; ::: (ג) מטרת החכירה היא לבית ספר יסודי או על יסודי; ::: (ד) הוועדה המקומית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבניה((,)) התשכ"ה-1965]], אישרה לרשות שלצורך פיצויים תיכלל הקרקע המוחכרת בהוראות [[-|סעיף 190(א)(1) לחוק]]; :: (2) מוסד ציבורי שאינו זכאי לתשלום דמי חכירה סמליים בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקיפות במועד חידוש החכירה ישלם דמי חכירה שנתיים בשיעור של 1% מערך הקרקע לפי שומה מעודכנת למועד תחילת התקופה החדשה, בתשלומים שנתיים או בתשלום חד פעמי מהוון. @ 5.3.15. חידוש חכירה במהלך תקופת החכירה השנייה : (א) דמי ההיוון יחושבו כמכפלה של 1% מערך הקרקע למועד ביצוע החידוש, במקדם ההיוון לכל יתרת תקופת החכירה. בעד השנים שחלפו ממועד סיום התקופה הראשונה ועד למועד ביצוע החידוש, ישלם החוכר דמי חכירה שנתיים על פי שומה למועד תחילת תקופת החכירה השנייה. : (ב) על דמי ההיוון המשולמים מראש עבור כל תקופת החכירה השנייה תחול הנחת אזור ובלבד שהתקיימו שני אלה: :: (1) החוכר בחר לחדש את החכירה בתנאי תשלום דמי חכירה מהוונים; :: (2) התשלום עבור ההיוון לא יפחת מ-2% מערך הקרקע המלא למועד ביצוע החידוש. @ 5.3.16. חידוש חכירה בדמי חכירה סמליים (תיקון: 1.10.2020) : הרשות תאפשר חידוש חכירה בדמי חכירה סמליים למוסד ציבורי אשר הוקצתה לו קרקע למטרה ציבורית וששילם דמי חכירה שנתיים או מהוונים למטרה ציבורית במהלך תקופת החכירה הראשונה, בתנאים המצטברים המפורטים להלן: : (א) החוכר מימש את מטרת החכירה במהלך תקופת החכירה הראשונה; : (ב) לא קיימות חריגות בניה או שימושים חורגים; : (ג) הסדרת חובות עבר; : (ד) לא תותר החכרת משנה; : (ה) בעת שינוי ייעוד הקרקע תוחזר לרשות. === 5.4. העברת זכויות <עוגן פרק 5.4> === ==== סימן א': כללי ==== @ 5.4.1. הסכמת הרשות : (א) בעל זכויות בקרקע המבקש להעביר זכויותיו לאחר, חייב לקבל לכך את הסכמת הרשות בכתב. : (ב) הרשות לא תאשר העברת זכויות - :: (1) במקרים שבהם הופרו תנאי הסכם הפיתוח או הופרו תנאי הסכם החכירה, אלא אם כן תוקנו ההפרות או הוסדרו בהסכמת הרשות ובהתאם לתנאים שקבעה; :: (2) בהקצאות שנעשו על פי הסכם הרשאה. : (ג) הסכמת הרשות, אם תינתן, תתבצע רק לאחר השלמת כל הפעולות הנדרשות על פי הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]], ולאחר תשלום דמי הסכמה - אם הנכס אינו מהוון, ותשלום חובות דמי חכירה שנתיים - אם קיימים, ובכפוף להמצאת אישורים על תשלומי מס הנדרשים על פי כל דין. @ 5.4.2. העברה לזר : כאשר מקבל הזכויות הוא זר כהגדרתו [[בסעיף 2א לחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]], העברת הזכויות תתבצע בכפוף להוראות [[החוק האמור]]. @ 5.4.3. הקצאה על פי המלצת משרד ממשלתי : הייתה ההקצאה ליזם על פי המלצת משרד ממשלתי, בין בדרך של מכרז ובין שלא במכרז, טעונה העברת הזכויות המצאת אישור בכתב של המשרד הממליץ. ==== סימן ב': העברת זכויות בקרקע למגורים ==== @ 5.4.4. זכאות להסכם חכירה מהוון : חוכר ששילם דמי חכירה שנתיים, בשיעור 1% מערך הקרקע במהלך השנים 2008 - 2014 ואין לו חובות דמי חכירה שנתיים קודמים יהיה זכאי להסכם חכירה מהוון ליתרת תקופת החכירה הראשונה ולתקופת חכירה נוספת. @ 5.4.5. בנייה רוויה - מכרז פומבי : (א) העברת זכויות בבנייה רוויה בקרקע שהוקצתה במכרז פומבי תתבצע בהתאם לתנאי המכרז וההסכם. : (ב) העברת זכויות של זוכה במכרז (קבלן/יזם) בבנייה רוויה במכרז משותף של הרשות עם גורם נוסף במכרז שהוא מחיר למשתכן, מחיר מטרה או דיור להשכרה, מותנית בהמצאת אישור הגורם השותף למכרז. : (ג) העברת זכויות של משתכנים במכרזי מחיר למשתכן או מחיר מטרה תהיה בהתאם להוראות [[פרק 4.7|פרק משנה 4.7]]. @ 5.4.6. בנייה רוויה - פטור ממכרז : (א) בהעברת זכויות בבנייה רוויה בקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז בהסכם פיתוח יחולו ההוראות שבפסקאות (1) עד (3): :: (1) העברת הזכויות תתבצע בהתאם לתנאי ההקצאה וההסכם; :: (2) הרשות תאשר העברת זכויות חלקית או מלאה בתקופת הסכם פיתוח, ובלבד שמקבל הזכויות עמד בכל התנאים והדרישות שנקבעו בהסכם הפיתוח אשר נחתם עם היזם שהוא מעביר הזכויות; :: (3) הרשות לא תאשר העברת זכויות בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה (א) ו-(ב): ::: (א) הקרקע הוקצתה ליזם בשל תכונה אישית או בשל נסיבות המאפיינות אותו בלבד, אלא אם כן מקבל הזכויות משתייך לאותן קטגוריות או שהוא בעל אותם אפיונים שמכוחם רכש היזם את זכויותיו במגרש; ::: (ב) הסכם הפיתוח שנחתם עם היזם כולל תנאים מיוחדים, המונעים העברת הזכויות. : (ב) העברת זכויות בבנייה רוויה בקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז בהסכם חכירה תתבצע בהתאם לתנאי ההקצאה וההסכם. @ 5.4.7. בנייה נמוכה - מכרז : העברת זכויות בהקצאות קרקע למטרת בנייה נמוכה שהוקצתה במכרז, למעט הרשמה והגרלה ומכרז לבעלי מאפיינים מיוחדים, תתבצע בהתאם לתנאי המכרז וההסכם. @ 5.4.8. בנייה נמוכה - פטור ממכרז, הרשמה והגרלה או מכרז לבעלי מאפיינים מיוחדים : בהעברת זכויות בהקצאות קרקע למטרת בנייה נמוכה שהוקצתה בפטור ממכרז, בהרשמה והגרלה או במכרז לבעלי מאפיינים מיוחדים, יחולו ההוראות שבפסקאות (1) עד (4): : (1) לעניין סעיף זה, "הנחה" - תשלום דמי חכירה מופחתים, לרבות פטור מתשלום דמי חכירה, בהתאם להוראות [[פרק 4.2 סימן א|סימן א לפרק משנה 4.2]]. :: הנהלת הרשות רשאית לקבוע מקרים אחרים שבהם תינתן הנחה אשר תיכלל בהגדרה זו. אם עשתה כן יפורסם המקרה טרם ביצוע העסקה; : (2) הרשות תאפשר העברת זכויות ללא הגבלה וללא שתיגבה תמורה נוספת, בחלוף 5 שנים ממועד סיום הבנייה; : (3) הרשות תאפשר העברת זכויות ממועד החתימה על הסכם פיתוח או חכירה ובטרם חלפו 5 שנים מסיום הבנייה במקרים ובתנאים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ז): :: (א) במקרים חריגים: מוות, מצב בריאותי קשה, גירושין על פי פסק דין או מימוש משכנתה, ניתן יהיה להגיש בקשה להעברת זכויות ללא תשלום נוסף, כמפורט בפסקאות משנה (ג) ו-(ד), טרם המועד הקבוע בכפוף לכללים שתקבע הנהלת הרשות; :: (ב) במקרים שבהם הוקצתה קרקע לבעל זכויות בשל היותו נכה - הרשות תאפשר העברת זכויות ללא הגבלה ולא תגבה תשלום נוסף, כאשר העברת הזכויות היא לנכה העונה על התבחינים שבשלהם הוקצתה הקרקע לבעל הזכויות; :: (ג) במקרים שהקרקע הוקצתה ללא הנחה: הרשות תאפשר להעביר זכויות בתשלום נוסף - ::: בעת העברת זכויות שתבוצע ממועד החתימה על הסכם פיתוח או חכירה עד תום שנה ממועד סיום הבנייה, ישלם החוכר תוספת של 20% מהתמורה צמוד למדד המחירים לצרכן בתוספת מע"מ, ובתקופה שלאחר מכן ועד תום 5 שנים ממועד סיום הבנייה יפחת שיעור התשלום כל שנה ב-4% מהתמורה, בהתאמה; :: (ד) במקרים שהקרקע הוקצתה בהנחה: הרשות תאפשר להעביר זכויות בתשלום נוסף - ::: בעת העברת זכויות שתבוצע ממועד החתימה על הסכם פיתוח או חכירה עד תום שנה ממועד סיום הבנייה, ישלם החוכר תשלום בגובה מלוא ההנחה צמוד למדד המחירים לצרכן בתוספת מע"מ. בתקופה שלאחר מכן ועד תום 5 שנים ממועד סיום הבנייה יפחת שיעור התשלום כל שנה ב-20% נוספים מגובה ההנחה, בהתאמה; :: (ה) במקרים המפורטים בפסקאות משנה (ג) ו-(ד), החיוב ייערך עבור שנה מלאה גם כאשר מדובר בחודשים בודדים מתוך שנה; :: (ו) בוצעה העברת זכויות כאמור בפסקאות משנה (ג) ו-(ד) ונגבה תשלום בשלה, אם תוגש בקשה להעברת זכויות נוספת במהלך התקופה בת 5 השנים ממועד סיום הבנייה, לא ייגבה כל תשלום נוסף; :: (ז) העברת זכויות בהסכם פיתוח, למי שלא שילם בעד מלוא זכויות הבנייה על פי התוכנית שהייתה בתוקף במועד ההקצאה, מותנית בתשלום דמי חכירה מהוונים, בעד ההפרש בין מלוא זכויות הבנייה על פי התוכנית שהייתה בתוקף בעת ההקצאה, לבין הזכויות שאותן רכש היזם בפועל, על פי שומה ועדכנית למועד הבקשה. תנאי זה לא יחול על העברת זכויות לבן או לבת זוגו או לאחיו או לאחותו של היזם, אשר קיבלו זכויות אלו מכוח היות אבי היזם בעל זכות למגרש בהרחבה על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 737. : (4) כללי סעיף 5.4.8 יחולו על עסקאות בפטור ממכרז או על עסקאות שהוקצו בהרשמה והגרלה או במכרז לבעלי מאפיינים מיוחדים, שאושרו מיום 28.10.2018. :: על עסקאות בפטור ממכרז או עסקאות שהוקצו בהרשמה והגרלה או במכרז לבעלי מאפיינים מיוחדים, שאושרו לפני 28.10.2018, יחולו לעניין העברת הזכויות כללי החלטת מועצת מקרקעי ישראל שהייתה בתוקף במועד אישור העסקה. :: על אף האמור, כללי סעיף 5.4.8 יחולו גם על עסקאות שאושרו לפני 28.10.2018 במקרים שבהם בעל הזכויות חפץ לעשות כן. ==== סימן ג': העברת זכויות בקרקע לתעסוקה ==== @ 5.4.9. הגבלת העברת זכויות בהסכם פיתוח : בהסכם פיתוח הרשות לא תאשר העברת זכויות בנסיבות המפורטות בפסקאות (1) עד (3): : (1) הקרקע הוקצתה בפטור ממכרז על בסיס המלצה של משרד הכלכלה או משרד התיירות; : (2) הקרקע הוקצתה בפטור ממכרז ליזם בשל תכונה אישית או בשל נסיבות המאפיינות אותו בלבד אלא אם כן מקבל הזכויות משתייך לאותן קטגוריות או שהוא בעל אותם אפיונים שמכוחם רכש היזם את זכויותיו במגרש; : (3) הסכם הפיתוח שנחתם עם היזם כולל תנאים מיוחדים, המונעים העברת הזכויות. @ 5.4.10. תנאים להעברת זכויות בהסכם חכירה : בהסכם חכירה - אם עברו 7 שנים מיום החתימה על ההסכם ובתנאי שמומשה מטרת החכירה - ניתן להעביר את הזכויות ללא האישורים האמורים [[בסעיפים 5.4.3]] [[ו-5.4.9]]. @ 5.4.11. אי העברת זכויות בתחנת דלק : בהקצאה לתחנת דלק לנכה, בהתאם להמלצת אגף השיקום במשרד הביטחון, לא תותר העברת זכויות בין בירושה על פי דין ובין על פי צו קיום צוואה, או בכל דרך אחרת. ==== סימן ד': העברת זכויות בנכסים ציבוריים ==== @ 5.4.12. קרקע שהוקצתה לרשות מקומית : לא תתאפשר העברת זכויות בקרקעות לצורכי ציבור, אשר הוקצו לרשויות מקומיות מכוח תוכנית, בנכסים שהוקצו לתאגידים ממשלתיים ובנכסים שהוקצו למטרה ציבורית בדמי חכירה שנתיים סמלי. @ 5.4.13. העברת נכס ציבורי לצד שלישי : בנכס ציבורי, שלא נכלל [[בסעיף 5.4.12]] ושהוחכר למטרה ציבורית - אם הקרקע שאותה מבקש החוכר להעביר לצד שלישי מיועדת על פי תוכנית לצורכי ציבור על פי הקבוע [[בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], [[-|סעיפים 188(ב)]] [[-|ו-190(א)(1)]], יפנה החוכר לרשות המקומית בהודעה לפיה ניתנת לה זכות סירוב ראשונה המאפשרת לרשות המקומית לרכוש את זכויותיו בנכס, וזאת בתוך 90 ימים מיום שליחת ההודעה. @ 5.4.14. תמורה : המחיר שאותו תידרש הרשות המקומית לשלם לבעל הזכויות בעד רכישת הזכויות ייקבע בהתאם לייעוד הציבורי שלשמו הוקצה הנכס הציבורי לחוכר המקורי, ובתוספת ערך המחוברים. בכל מקרה לא תעלה התמורה עבור הנכס הציבורי על שוויו כפי שיוערך על פי שומה. העברת הזכויות לא תיעשה בדמי חכירה סמליים. @ 5.4.15. העברת זכויות לצד שלישי : אם רשות מקומית, לא תענה בתוך 90 ימים כאמור, החוכר יהיה רשאי להעביר את זכויותיו בנכס הציבורי לצד שלישי, העונה על הגדרת מוסד ציבורי, אשר יתחייב להמשיך ולממש את המטרה הציבורית שלשמה הוקצה הנכס הציבורי לחוכר בהסכם החכירה. @ 5.4.16. צד שלישי שאינו מוסד ציבורי : תותר העברת זכויות לצד שלישי, שאינו מוסד ציבורי רק במקרה של העברת זכויות בד בבד עם עסקת שינוי ייעוד העומדת בכללי החלטת מועצת מקרקעי ישראל ביחס לשינוי ייעוד במוסדות ציבור. @ 5.4.17. דמי הסכמה : בעד העברת הזכויות, הרשות תגבה מהחוכר דמי הסכמה על בסיס ערכי הקרקע בייעודם הציבורי ובהתאם למטרת הסכם החכירה. @ 5.4.18. העברה לרשות מקומית : העברת זכויות של נכס בייעוד ציבורי לרשות המקומית בהתאם למטרת ההקצאה, תהיה פטורה מתשלום דמי הסכמה. @ 5.4.19. תחולה : הוראות [[סימן זה]] יחולו גם על צד שלישי שרכש זכויות בנכס. ==== סימן ה': חישוב דמי הסכמה מגורים, בתעסוקה ובמוסדות ציבור ==== @ 5.4.20. נכס מהוון : העברת זכויות בהסכם פיתוח או בהסכם חכירה בנכסים מהוונים פטורה מתשלום דמי הסכמה. @ 5.4.21. נכס לא מהוון : בנכס לא מהוון, ייערכו שני חישובים אחד לדמי הסכמה והשני לדמי היוון. לחוכר תינתן אפשרות לבחור את המסלול המועדף. מקבל הזכויות יוכל להשלים להוון בתוך 90 ימים מהמועד האחרון שנקבע לתשלום דמי ההסכמה. @ 5.4.22. שווי הקרקע : גובה דמי ההסכמה יתבסס על הערכת שווי הקרקע על פי שומה. @ 5.4.23. הנחת אזור : הנחת אזור לא תחול על תשלום דמי ההסכמה. @ 5.4.24 תנאים מיוחדים : בהסכם חכירה אם נקבע בהסכם החכירה שיעור דמי הסכמה אחר, יהיו דמי ההסכמה כפי שנקבע בהסכם החכירה. @ 5.4.25. גובה דמי ההסכמה : חוכר המעביר זכות חכירה חייב בתשלום דמי הסכמה בשיעור של שליש מהפרש עליית ערך הקרקע, אלא אם כן כתוב אחרת בהסכם החכירה, בין ערך הקרקע ליום רכישת הזכויות, כשהוא משוערך בהצמדה למדד המחירים לצרכן ליום חישוב דמי ההסכמה, לבין ערך הקרקע במועד חישוב דמי ההסכמה הנוכחיים. @ 5.4.26. דמי חכירה ראשוניים : אם שילם החוכר או שהוכרו לו דמי חכירה ראשוניים, החיוב בדמי הסכמה יחול רק על היתרה הבלתי משולמת, כלומר על ערך הקרקע שלא שולם עבורו או לא הוכרו בשלו דמי חכירה ראשוניים. @ 5.4.27. מועד החישוב : דמי ההסכמה יחושבו למועד עריכת החשבון. @ 5.4.28. מועד רכישת הזכויות : מועד התשלום בפועל ייראה כמועד רכישת הזכויות של מקבל ההעברה. @ 5.4.29. מקרה שלא הוונה זכות החכירה : בנכס לא מהוון, לחוכר תינתן אפשרות לשלם דמי הסכמה ולהישאר בהסכם שאינו מהוון. : אם החוכר או מקבל ההעברה לא יהוונו את זכות החכירה, דמי החכירה השנתיים יעודכנו - בהתאם לתנאי ההסכם. אם לא נקבע בהסכם, יחושב בהתאם לכך: מגורים - 1%; ציבורי - 2% מהיתרה הבלתי משולמת; תעסוקה - 5% מהיתרה הבלתי משולמת. : דמי החכירה החדשים ייגבו החל משנת הכספים הבאה - 1 באפריל 2019. @ 5.4.30. תנאים לקבלת פטור באמצעות היוון או שינוי ייעוד וניצול : על מנת לקבל פטור מתשלום דמי הסכמה בעת ביצוע העברת זכויות, בין באמצעות היוון הזכויות בנכס ובין באמצעות עריכת עסקת שינוי ייעוד וניצול, על מעבירי הזכויות להגיש בקשה להעברת זכויות עד 120 ימים ממועד החתימה על הסכם המכר בין המעביר למקבל. בקשות להעברת זכויות שיוגשו לאחר 120 ימים מחתימת הסכם המכר תאושרנה בכפוף לתשלום דמי הסכמה בלבד, למועד עריכת הבקשה על ידי הרשות, מבלי שתינתן למבקשים אפשרות לתשלום דמי היוון במקום דמי הסכמה, או פטור מדמי הסכמה בעת עריכת עסקת שינוי ייעוד וניצול. @ 5.4.31. העברת זכויות ליורש : העברת זכויות ליורש על פי דין או על פי צו קיום צוואה, אם אינה אסורה על פי ההסכם או על פי נוהלי הרשות, לא תיחשב לעניין חיוב בדמי הסכמה כהעברת זכות חכירה. @ 5.4.32. העברת זכויות לקרוב : העברת זכות חכירה לקרוב לא תיחשב, לעניין חיוב בדמי הסכמה, כהעברת זכות חכירה; לעניין זה, "קרוב" - בן זוג או בת זוג לרבות ידוע או ידועה בציבור כבן זוג או בת זוג, גרוש או גרושה במסגרת הסכם גירושין, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצא בן הזוג, מאמץ ומאומץ ובן זוגו של כל אחד מאלה. ==== סימן ו': פטורים והנחות במגורים ==== @ 5.4.33. פטורים והנחות (תיקון: 2.12.2019) : (א) לא יידרש תשלום במקרים שבהם נקבע פטור מתשלום דמי הסכמה על פי רשימת הפטורים המפורטת [[בסעיף 5.4.34]], ובכפוף לתנאי הסכם החכירה. : (ב) תינתן הנחה על פי סעיף זיכוי אחד בלבד, כך שהחוכר לא יהיה רשאי לצבור הנחות בשל אחוזי נכות או אחוזי הנחה עקב זכאויות שונות. : (ג) יינתן פטור או הנחה לחוכר שהיה בעל אותה זכות חכירה במשך 4 שנים לפחות. סעיף קטן זה לא יחול אם זכאותו של החוכר נוצרה במהלך תקופת החכירה. : (ד) פטור או הנחה המגיעים לאחד מבני הזוג יינתנו גם לגבי חלקו של בן או בת הזוג השני באותה זכות חכירה. לעניין זה((,)) "בני זוג" - לרבות ידועים בציבור. : (ה) לא תינתן הנחה מעבר לסכום של 80,000 שקלים חדשים לא כולל מע"מ. @ 5.4.34. פטורים והנחות (תיקון: 2.12.2019, 8.9.2020) : {{ממורכז|'''רשימת פטורים והנחות'''}} {| ! סיבת הזכאות !! מסמכים שיש למסור !! פטור או שיעור הנחה |- | 1. חוכר המחליף דירתו בדירה אחרת באותו בניין || הסכמי מכר || פטור |- | 2. בעל עיטור גבורה אישור משרד הביטחון על הענקת || העיטור || פטור |- | 3. בני משפחה של חייל שנספה בפעולת ביטחון או בפעולת איבה((;)) לעניין [[פרק זה|פרק משנה זה]], "בן משפחה" - בן זוג, הורה, או ילד שגילו אינו עולה על 18 שנים || אישור של קצין תגמולים או ועדת ערעור הפועלים לפי [[+|סעיפים 4]] [[ו-5 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]], או אישור של הרשות המאשרת או ועדת עררים הפועלים לפי [[+|סעיפים 10]] [[ו-11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה((,)) התש"ל-1970]] לפי העניין. || פטור |- | 4. נכה כמשמעותו לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב]((,)) התשי"ט-1959]], שדרגת נכותו לצמיתות ביום העברת הזכויות היא 50% ובלבד שהנכות לגבי כל פגימה תילקח בחשבון רק פעם אחת. || אישור על דרגת הנכות שקבעה ועדה רפואית לפי [[+|סעיפים 10]] [[ו-12(א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב]((,)) התשי"ט-1959]]. || הנחה - מוגבלת עד לסכום של 80,000 שקלים חדשים כולל מע"מ |- | 5. נכה שדרגת נכותו לצמיתות ביום העברת הזכויות היא 80% ובלבד שהנכות לכל פגימה תילקח בחשבון רק פעם אחת: {{ש}} לעניין זה "נכה" כמשמעותו באחד החוקים שלהלן: || || rowspan="6" | הנחה - מוגבלת עד לסכום קבוע בסך 80,000 שקלים חדשים לא כולל מע"מ. |- | א. [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]. || אישור על דרגת הנכות שקבעה ועדה רפואית או ועדה רפואית לעררים לפי תקנות הביטוח לאומי. |- | ב. [[חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954]]. || אישור על דרגת הנכות שקבעה ועדה רפואית לפי [[תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית)|תקנות נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954 (([צ"ל: תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית), התשט"ו–1954]))]], או קביעת הוועדה הרפואית העליונה לפי [[תקנה 10 לתקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית עליונה), התשי"ז-1957]]. |- | ג. [[חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957]]. || אישור על דרגת נכות שקבעה ועדה רפואית לערעורים לפי [[#118|סעיף 8 לתוספת החמישית לחוק הביטוח הלאומי, ((התשי"ד-))1953]], או ועדה רפואית עליונה לפי [[תקנות נכי המלחמה בנאצים (((ועדה רפואית עליונה))), ((התשי"ז-))1957]]. |- | ד. [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]]. || אישור על דרגת נכות שקבעה ועדה רפואית לפי [[סעיף 5 לחוק האמור]] ולפי [[סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ"ה-1995]] או ועדה רפואית לעררים שנתמנתה לעניין [[-|סעיף 122]]. |- | ה. [[חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]] וההסכם. || אישור על דרגת נכות שקבעה ועדה רפואית או ועדה רפואית לעררים לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו-7 לחוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]]. |- | 6. נכה בנכות כללית שדרגת נכותו הרפואית לצמיתות ביום העברת הזכויות היא 80% לפחות, שאינו זכאי לפטור לפי סעיף 4 של טבלה זו, והמקבל קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי. || אישור על דרגת נכות רפואית לצמיתות של 80% לפחות ביום העברת הזכויות, שקבעה הוועדה הרפואית שנתמנתה לפי [[תקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות), התש"ם-1979]], או אישור המוסד לביטוח לאומי שלחוכר נקבעה נכות רפואית לצמיתות של 80% לפחות המזכה אותו לקצבה חודשית לפי [[חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), ((התשכ"ח-))1968]], או אישור מאת משרד הבריאות על מוגבלות בניידות של 80% לפחות, ביום העברת הזכויות. {{ש}} אישור מביטוח לאומי על קבלת הקצבה. || הנחה - מוגבלת עד לסכום קבוע בסך 80,000 שקלים חדשים לא כולל מע"מ. |- | 7. חוכר שהוא עיוור. || תעודת עיוור מאת משרד העבודה והרווחה. || הנחה - מוגבלת עד לסכום קבוע בסך 80,000 שקלים חדשים לא כולל מע"מ. |- | 8. חוכר המעביר ללא תמורה זכות חכירה למוסד ציבורי, למדינה לרשות מקומית, לקרן היסוד, לקק"ל או לאוניברסיטה. || הסכם להעברת זכות החכירה ללא תמורה בין החוכר לאחד הנעברים, חתום ומבויל כחוק. || פטור |- | 9. במגרשי מגורים בלבד - חוכר שגילו 65 שנים לפחות וחוכרת יחידה שגילה 60 שנים לפחות, המקבלים מהמוסד לביטוח לאומי תשלומים על פי [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980]]. || אישור מהמוסד לביטוח לאומי לזכאותו של החוכר לקבלת התשלומים האמורים ב-3 החודשים האחרונים שקדמו לחודש שבו הוגשה לרשות הבקשה למתן הפטור. || הנחה - מוגבלת עד לסכום קבוע בסך 80,000 שקלים חדשים לא כולל מע"מ. |- | 10. העברה ללא תמורה מתאגיד מתפרק למי שהיה בעל מניות בו ערב פירוקו, כשחלקו בזכויות המועברות כחלק זכויותיו בתאגיד האמור, או העברה ללא תמורה מחוכר שהוא איגוד מקרקעין כמשמעותו [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)((,)) התשכ(("))ג-1963]], המצוי בהליכי פירוק, למי שהיה בעל מניות בו ערב פירוקו, כשחלקו בזכויות המועברות כחלק זכויותיו בתאגיד האמור.|| הפטור יינתן בתנאים אלה: {{ש}} א. האיגוד עמד בתנאי הסכם החכירה. {{ש}} ב. קודם להעברת זכויות החכירה משמו של האיגוד לשמות בעלי הזכויות שבו, ימציא האיגוד לרשות אישורי מיסים, וכן אישור כתוב ממיסוי מקרקעין שניתן פטור מתשלום מס שבח לאור העובדה כי מדובר בהעברת מניות אגב פירוק התאגיד המעביר. || פטור |} === 5.5. תוספת בנייה, שינוי ייעוד או ניצול, פיצול מגרש <עוגן פרק 5.5> === ==== סימן א': כללי ==== @ 5.5.1. הגדרות : [[פרק זה|בפרק משנה זה]]: :- "בינוי בפועל" - הקצאה בה שולמה תמורה עבור חלק מהזכויות המוקנות בתוכנית שהייתה בתוקף בעת ההקצאה; :: במגזר העירוני - במגורים (לרבות בנייה למגורים בישובים קהילתיים) - בהקצאות קרקע למטרת מגורים החל מתאריך 20.11.1990; :: במגזר החקלאי - בהרחבות - קהילתיות ובמגרשי מגורים בנויים במושבים; :: בתעסוקה - בהקצאות קרקע למטרת תעסוקה בתוכניות שאושרו החל מיום 1.7.1975. :- "חוכר" - בעל זכות חכירה בעת הגשת הבקשה. @ 5.5.2. דמי היתר : הרשות תגבה דמי היתר עבור מתן הסכמתה לבעל זכויות להפיק מהקרקע הנאה נוספת על זו שרכש, בגבולות שטח ההקצאה המקורי. @ 5.5.3. בינוי בפועל : (א) במגרש ששטחו עד 280 מ"ר, ששולמה בעבורו תמורה לרשות בעת ההקצאה על פי הקצאה לבינוי בפועל, תכיר הרשות בתמורה זו כתשלום עבור מלוא הזכויות בתוכנית התקיפה בעת ההקצאה. : (ב) במגרש ששטחו מעל 280 מ"ר, ששולמה עבורו תמורה לרשות בעת הקצאת הקרקע על פי הקצאה לבינוי בפועל, תתנה הרשות את הטיפול בבקשות על פי הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] בתשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור מלא עבור זכויות הבנייה המבוקשות בהיתר הבנייה אשר לא שולם בעבורן בעת ההקצאה המקורית. לאחר מיצוי זכויות הבנייה על פי התוכנית בעת ההקצאה, והתשלום בעבורם, כאמור, תיגבה הרשות דמי היתר בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]. @ 5.5.4. רכישת בעלות : לחוכר תינתן אפשרות לרכוש את זכות הבעלות בעת ביצוע הפעולות המפורטות [[פרק זה|בפרק משנה זה]], בכפוף להוראות [[פרק 5.1|פרק משנה 5.1]], ובכך לייתר את תשלום דמי ההיתר. @ 5.5.5. דמי היתר או בתוספת בנייה או פיצול דירות בהתאם [[לסעיף 147ב(יג) לחוק התכנון והבנייה]] (תיקון: 9.3.2023, 8.4.2025) : (א) בהליכי רישוי מקוצר דמי היתר במסגרת הליכי רישוי מקוצר - הבקשות על פי [[תקנות התכנון והבניה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע"ז-2017]], המפורטות [[סעיף 5.5.49|בסעיף 5.5.49 בתוספת הראשונה לסעיף זה]] - לא תחייבנה קבלת אישור מהרשות כתנאי להגשתן ולא תחויבנה בתשלום דמי היתר. בקשות אשר מנויות [[-|בתקנות התכנון והבניה]] ואינן נכללות [[בסעיף 5.5.49]] תחויבנה באישור הרשות כתנאי להגשתן ותחויבנה בתשלום דמי היתר. : (ב) בקשות להקלה בהתאם להוראות [[סעיף 147ב(יג) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], לא תחייבנה קבלת אישור מהרשות כתנאי להגשתן ולא תחויבנה בתשלום דמי היתר. @ 5.5.6. פטורים (תיקון: 19.1.2022, 18.7.2023) : במקרים הבאים יינתן פטור מתשלום דמי היתר: : (א) נכס ציבורי שבעדו נחתם הסכם בדמי חכירה שנתיים סמליים והמטרה המבוקשת תואמת למטרת החכירה המקורית והנכס משמש למטרה זו בפועל; : (ב) נכס שבעבורו נחתם הסכם מכר; : (ג) נכס שבו נרכשה זכות הבעלות או קיימת זכות להקניית זכות הבעלות ללא תמורה, בהתאם להוראות בעניין הקניית הבעלות; : (ד) בעלי עיטור גבורה - לתוספת בנייה במגורים בלבד; : (ה) בעלי הסכם חכירה מהוון הכולל זכויות עתידיות; : (ו) בקשות במסגרת הליך רישוי מקוצר המפורטות [[סעיף 5.5.49|בסעיף 5.5.49 בתוספת הראשונה]]. בקשות להיתר בשטח העולה על המפורט [[בסעיף 5.5.49]] יחויבו בתשלום דמי היתר; : (ז) עבודות ומבנים המצויים בתחום מפעלים קיימים במגרשים לתעשייה המפורטים [[סעיף 5.5.50|בסעיף 5.5.50 בתוספת השנייה]]. : (ח) נכס המוחכר לסוכנות היהודית לארץ ישראל או מוסדותיה - עבור תוספת בנייה או שינוי ניצול בנסיבות בהן הקרקע משמשת או מיועדת לשמש כדירות דיור ציבורי כל עוד השימוש יהיה לטובת הדיור הציבורי. סעיף קטן זה יהיה בתוקף עד ליום 31.12.2033. לעניין סעיף קטן זה, "דירות דיור ציבורי" - דירות המשמשות להשכרה למי שהופנה על ידי משרד הבינוי והשיכון או משרד העלייה והקליטה, ומנוהלות על פי הנחיות משרד הבינוי והשיכון. : (ט) נכס המוחכר למשרד הבינוי והשיכון - עבור תוספת בנייה או שינוי ניצול בנסיבות בהן הקרקע משמשת או מיועדת לשמש כבתי דיור גיל הזהב, כל עוד השימוש יהיה לטובת שימוש זה. לעניין סעיף קטן זה, "בתי דיור גיל הזהב" - בהתאם לרשימה שתוסכם בין הרשות לבין משרד הבינוי והשיכון. @ 5.5.7. בעל זכויות בהסכם פיתוח או חוכר אשר לא מימש את מטרת החכירה : בעל זכויות בהסכם פיתוח, או חוכר אשר לא מימש את מטרת החכירה, המבקש לרכוש זכויות נוספות או שונות מהזכויות שנרכשו ישלם דמי היתר מהוונים בשיעור של 91%. בעל זכויות בהסכם פיתוח או חוכר אשר שילם היטל השבחה על בסיס שומה סופית עבור אותן זכויות בנייה, זכאי להחזר תשלום היטל ההשבחה. בכל מקרה, תשלום דמי ההיתר לא יפחת מ-31% משווי הזכויות הנוספות על פי שומה. @ 5.5.8. הנחות אזור (תיקון: 2.2.2019) : על שיעורי התשלום תחול הנחת אזור, למעט תשלום בעד שינוי ייעוד או ניצול בנכס ציבורי. @ 5.5.9. בנייה או שימוש שלא בהתאם להסכם החכירה : (א) בעת עריכת עסקה בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]], כאשר קיימים בנייה או שימוש שלא בהתאם להסכם החכירה (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - שימוש חורג), ייגבו דמי היתר מהוונים וכן תשלום בעבור השימוש החורג (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - דמי שימוש) כמפורט בפסקאות (1) עד (4): :: (1) 6% מערך הקרקע - באזור שאינו אזור עדיפות לאומית; :: (2) 4% מערך הקרקע - באזור עדיפות לאומית ב'; :: (3) 3% מערך הקרקע - באזור עדיפות לאומית א'; :: (4) 1% מערך הקרקע - באזור קו עימות. :: על אף האמור לעיל, בתוספת בנייה בנכסי מגורים - בעבור השימוש חורג ביחידה המקורית ו/או ביחידה נוספת שאושרה על יד הרשות ייגבו דמי היתר בלבד ללא דמי שימוש. : (ב) אם לא ניתן לאשר את השימוש החורג מבחינה תכנונית יידרש החוכר להחזיר את המצב לקדמותו וייגבו דמי שימוש בשיעורים האמורים בסעיף זה. @ 5.5.10. חישוב ערכי הקרקע : ערכי הקרקע לחישוב דמי ההיתר ייקבעו על פי הכללים הנהוגים ברשות. הרשות רשאית לקבוע טבלאות ומחירונים לערכי קרקע. הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע כללים לשימוש בטבלאות ובמחירונים לערכי קרקע בכל סוגי השימושים וייעודי הקרקע. @ 5.5.11. מיצוי זכויות על פי הסכם פרטני (תיקון: 6.6.2021) : (א) חוכר המבקש למצות את זכויותיו על פי ההסכם הפרטני, לא יהיה זכאי להטבות המעוגנות בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל שנקבעו לאחר מועד תחילת החכירה. : (ב) אם נקבע בהסכם חכירה מקורי למטרת מגורים או תעסוקה כי לא ייגבו דמי היתר, רשאית הרשות להתנות הסכמתה לביצוע אחת מהפעולות המפורטות בהוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]], במימוש שאר הוראות ההסכם האמור, לרבות הוראות שעניינן עדכון דמי החכירה השנתיים. מקום בו שיעור דמי החכירה השנתיים אינו קבוע בהסכם, עדכון דמי החכירה השנתיים יבוצע לפי שיעור של 5% מערך הקרקע. @ 5.5.12. העברת זכויות ושינוי ייעוד ניצול או פיצול מגרש : העברת זכויות המתבצעת בד בבד עם ביצוע עסקת שינוי ייעוד, שינוי ניצול או פיצול מגרש פטורה מתשלום דמי הסכמה, בתנאי שהבקשה להעברת הזכויות הוגשה בתוך 120 ימים ממועד חתימת הסכם המכר בין הצדדים. בבקשות להעברת זכויות שיוגשו לאחר 120 ימים מחתימת הסכם המכר בין הצדדים, ייגבו דמי הסכמה ודמי היתר על פי הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]. @ 5.5.13. זיכוי בעד שווי הקרקע (תיקון: 2.12.2019) : זיכוי בעד שווי הקרקע במצב הקודם דהיינו, הזכויות על פי ההסכם כולל זכויות נוספות שנרכשו בעבר, יינתן רק בעסקת שינוי ייעוד או ניצול. : לא יינתן זיכוי בעד שווי הקרקע במצב הקודם בעסקת פיצול מגרש פרט להחזר תשלום היוון דמי החכירה השנתיים בעד יתרת תקופת החכירה, ששולם על ידי החוכר, בהתייחס לשטח המגרשים החדשים שנוצרו עקב הפיצול למעט שטח המגרש עליו בנוי המבנה המקורי. @ 5.5.14. בקשות להיתר על פי הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] : הרשות תמסור לוועדות התכנון והבנייה את הסכמתה או אי התנגדותה, כנדרש לפי [[תקנה 17(ב) לתקנות התכנון והבניה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016]], לבקשות להיתר שהוגשו על פי הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] ותנאיו. @ 5.5.15. סמכות הנהלת הרשות : הנהלת הרשות מוסמכת, אם נדרש, לקבוע נוהלים ותחשיבים ליישום הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]. @ 5.5.16. שינוי ייעוד נלווה : בעד שינוי ייעוד נלווה ישולמו דמי היתר כמפורט [[בסימן ב']], בעניין תוספת בנייה. לעניין סעיף זה, "שינוי ייעוד נלווה" - שינוי החל על שטח שאינו עולה על 20% מהשטח הבנוי או מזכויות הבנייה שהוקנו. @ 5.5.17. היטל השבחה : חוכר אשר שילם היטל השבחה על פי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], וכן שילם דמי היתר בעד אותן זכויות, לא יהא זכאי להחזר מהרשות בשל תשלום היטל השבחה. @ 5.5.18. תחולה : (א) הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]], למעט האמור [[בסעיף 5.5.7]], לא יחולו על הסכמים שבהם לא מומשה מטרת החכירה. : (ב) הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] יחולו על חכירה ועסקאות פיצול או שינוי ייעוד וניצול, ששטחם אינו עולה על 20 דונמים. יישום ההחלטה על הסכמי חכירה ביחס לקרקע מבונה אשר שטחם עולה על 20 דונמים יובא לאישור הנהלת הרשות. ==== סימן ב': תוספת בנייה ==== @ 5.5.19. תנאי לתוספת בנייה במגורים : הרשות תתנה את הטיפול בבקשה לתוספת בנייה במגורים בקיומו של הסכם חכירה מהוון. @ 5.5.20. דמי היתר בנייה רוויה (תיקון: 2.2.2019) : הרשות לא תגבה דמי היתר בעד תוספת בנייה בדירה בבנייה רוויה קיימת או בעד תוספת יחידות דיור ו/או תוספת זכויות בנייה בבנייה רוויה קיימת למגורים שהוחכר על פי הסכם חכירה מהוון לבנייה רוויה. : לעניין סעיף זה, בנייה קיימת - בנייה רוויה למגורים שהסתיימה בנייתה, נעשה אלוס (([צ"ל: אכלוס])) משתכנים ונחתם הסכם חכירה. @ 5.5.21. דמי היתר בנייה נמוכה : (א) באזור עדיפות לאומית א' ובאזור קו עימות הרשות לא תגבה דמי היתר, למעט האמור [[בסעיף 5.5.3(ב)]]. : (ב) באזור עדיפות לאומית ב' ובאזור שאינו אזור עדיפות לאומית, הרשות תיגבה דמי היתר בשיעור 31% מהערך המעודכן של זכויות הבנייה הנוספות, עיקרי ושירות, במקרים הבאים: :: (1) שטחה המבונה של יחידת דיור הקיימת יחד עם תוספת השטח המבונה ליחידה זו, עולה על 160 מ"ר, עיקרי ושירות - התשלום ייגבה עבור הזכויות מעבר ל-160 מ"ר; :: (2) בקשה לתוספת הבנייה המהווה יחידת דיור נוספת, תחויב בתשלום דמי היתר החל מהמטר הראשון, ללא קיזוז שטחי בנייה שלא נוצלו ביחידה המקורית. @ 5.5.22. דמי היתר או דמי חכירה מהוונים במגורים לאנשים עם מוגבלות (תיקון: 5.1.2021) : (א) לא ייגבה תשלום דמי היתר או דמי חכירה מהוונים במגורים, בעד שטחים הנדרשים מבחינה פונקציונלית לתפקודם של אנשים עם מוגבלות, שהם בעלי זכויות חכירה בנכס, או בני משפחה מדרגה ראשונה המתגוררים דרך קבע בנכס וסמוכים על שולחנו של בעל זכויות החכירה. : (ב) סך השטחים הפונקציונליים הפטורים מתשלום לא יעלה על 50 מ"ר. : (ג) הנהלת הרשות תקבע הגדרה של מוגבלות לעניין סעיף זה וכן תגדיר את האישורים הדרושים לתמוך בבקשה. : (ד) הוראות סעיף זה יחולו בהתאמה על בעל זכויות על פי הסכם פיתוח או הסכם חכירה במגרש אשר טרם מומשה בו הבנייה לגביו מבקש בעל הזכויות תוספת זכויות בנייה מעבר לזכויות הבנייה שהוקנו לו על פי ההסכם. @ 5.5.23. דמי היתר בנייה לתעסוקה : תשלום דמי היתר בבנייה לתעסוקה יהיה כמפורט בפסקאות (1) ו-(2): : (1) בחכירה מהוונת - הרשות תגבה דמי היתר עבור תוספת בנייה לתעסוקה בשיעור של 31% משווי תוספת הבנייה; : (2) בחכירה לא מהוונת - שיעור דמי ההיתר יהיה 25% משווי תוספת הבנייה, ודמי החכירה יעודכנו בהתאם. @ 5.5.24. דמי היתר בנייה במוסדות ציבורי : תשלום דמי היתר למוסדות ציבור יהיה כמפורט בפסקאות (1) ו-(2): : (1) בהסכם דמי חכירה שנתיים סמליים - אין תשלום; : (2) בהסכם מהוון - ערך התוספת כפול אחוז דמי החכירה השנתיים כפול מקדם ההיוון ליתרת שנות החכירה; : (3) בהסכם לא מהוון - ערך התוספת כפול אחוז דמי החכירה השנתיים. ==== סימן ג': שינוי ניצול ==== @ 5.5.25. הגדרות : [[בסימן זה]]: :- "שינוי ניצול" - כאשר אושרה תוכנית חדשה במוסדות התכנון שבמסגרתה הוגדלו זכויות הבנייה בקרקע כמפורט בפסקאות (1) ו-(2): :: (1) בבנייה נמוכה למגורים - תוספת יחידות דיור לשטח המוחכר מעבר לתוספת של יחידה אחת להבדיל מתוספת בנייה שמשמעותה תוספת זכויות שבעקבותיה לא יהיו יותר מ-2 יחידות דיור למגרש בסך הכל. :: (2) תעסוקה ונכס ציבורי - הרחבת מבנה קיים או הקמת מבנה נוסף, שבעקבות מימושם יגדלו אחוזי הבנייה, עיקרי ושירות, שנוספו למגרש למעלה מפי שניים מאלו שהוקנו בהסכם החכירה. @ 5.5.26. דמי היתר במגורים : הרשות תגבה במגורים דמי היתר בשיעור של 31% מההפרש שבין הערך המעודכן של זכויות החוכר לפי הסכם חכירה תקף או של זכויות הבנייה בהיקף של 160 מ"ר - שטח עיקרי ושטח שירות, ליחידת מגורים אחת, הגבוה מבין השניים, לבין הערך המלא של הקרקע לאחר שינוי הניצול. @ 5.5.27. דמי היתר בתעסוקה : הרשות תגבה בתעסוקה דמי היתר עבור שינוי ניצול בשיעור של 31% מההפרש שבין הערך המעודכן של זכויות החוכר לפי הסכם החכירה התקף לבין הערך המלא של הקרקע לאחר שינוי הניצול. @ 5.5.28. מוסדות ציבור (תיקון: 2.12.2019, 18.7.2023) : הרשות תאפשר לחוכר שינוי ניצול בנכס ציבורי ובהתאם לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): : (1) שטח ההקצאה אינו עולה על 7 דונמים ובאזור עדיפות לאומית אינו עולה על 15 דונמים. שטח ההקצאה ייקבע על פי ההסכם המקורי; : (2) תחילת תקופת החכירה, על פי הסכם החכירה, היא עד שנת 1980 כולל; : (3) הנכס שימש לייעוד הציבורי במשך תקופה של 15 שנים, לפחות; : (4) שולמו בעד הנכס דמי חכירה שאינם דמי חכירה סמליים. @ 5.5.29. (תיקון: 1.10.2020, 18.7.2023) : (((בוטל).)) @ 5.5.29א. (תיקון: 1.10.2020, 18.7.2023) : (((בוטל).)) ==== סימן ד': שינוי ייעוד במגורים ותעסוקה ==== @ 5.5.30. דמי היתר במגורים ותעסוקה : הרשות תגבה עבור שינוי ייעוד במגורים ותעסוקה דמי היתר בשיעור של 31% מההפרש שבין ערך הקרקע על פי מלוא זכויות התוכנית וכל תוספת המבוקשת מעבר לכך על פי תוכנית בנייה מוצעת - בקשה להיתר, אם הוגשה, לרבות תוספת תחנת דלק בהתאם לתמ"א 18 לבין הערך המעודכן של זכויות החוכר כפי שנקבעו בהסכם החכירה המקורי לרבות כל הזכויות הנוספות אם נרכשו לאחר מועד חתימה על ההסכם. @ 5.5.31. דמי היתר לתוספת שימוש להנפקת גז : בהסכם חכירה למטרת תחנת דלק, למעט תחנות דלק פנימיות במשבצות חקלאיות - יינתן פטור מתשלום דמי היתר בעבור בקשות לתוספת שימוש להנפקת גז שיוגשו עד לתאריך 31.12.2020. @ 5.5.32. איסור שינוי ייעוד בקרקע שהוקצתה לנכה צה"ל לתחנת דלק : לא ניתן לבצע שינוי ייעוד בקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז, לנכה צה"ל שהומלץ על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון, למטרת תחנת דלק. @ 5.5.33. ביצוע עסקות שינוי בקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז לתעסוקה או תיירות : בקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז למטרת תעסוקה או תיירות לפי המלצת משרד הכלכלה או התיירות בהתאמה, ניתן לבצע עסקת שינוי ייעוד בכפוף למימוש התנאים המצטברים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2): : (1) אישור המשרד הממונה לפיו מומשה מטרת החכירה; : (2) בחלוף 7 שנים מיום חתימת הסכם החכירה. ==== סימן ה': שינוי ייעוד בתעסוקה - מעל 20 דונמים - כאשר השימוש בקרקע הוא שימוש אקסטנסיבי ==== @ 5.5.34. הגדרות : [[בסימן זה]] - :- "בנייה" - בנייה של מבנה לתעשייה, מבנה טרומי או מבנה קונבנציונלי; :- "מבנה טרומי" - מבנה מפלטות טרומיות היצוקות במפעל ומורכבות בשטח; :- "מבנה לתעשייה" - מבנה מקונסטרוקציית פלדה מצופה פח שכבתי עם בידוד פנימי, רצפת בטון מזוין לפי הנחיות קונסטרוקטור ויועץ קרקע, גג מקונסטרוקציית פלדה, וכיסוי פח מבודד; :- "מבנה קונבנציונלי" - שלד מבטון מזוין עם מילוי בלוקים טרמיים, גג מבטון מזוין, ורצפה וביסוס יצוקים מבטון מזוין לפי הנחיות קונסטרוקטור ויועץ הקרקע; :- "שימוש אינטנסיבי" - שימוש ביחידת שטח שבה אחוז ניצול הקרקע לבנייה הוא לפחות 40% מתכסית יחידת השטח, דהיינו - יחס תכסית השטח הבנוי חלקי יחידת השטח הוא לפחות 40%, כאשר השטח שבו נעשה שימוש לאחסון לא יעלה על 40% מהשטח הבנוי; :- "שימוש אקסטנסיבי" - שימוש ביחידת שטח שבה אחוז ניצול הקרקע לבנייה הוא פחות מ-40% מתכסית יחידת השטח, דהיינו - יחס תכסית השטח הבנוי חלקי יחידת השטח קטן מ-40%, כאשר השטח שבו נעשה שימוש לאחסון לא יעלה על 40% מהשטח הבנוי. @ 5.5.35. שינוי ייעוד בקרקע שמוחזקת לשימוש אקסטנסיבי : במקרה של שינוי ייעוד בקרקע המוחזקת בהסכם חכירה למטרת תעסוקה על שטח של מעל ל-20 דונמים, אשר השימוש בקרקע הוא שימוש אקסטנסיבי, יחולו התנאים בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (11): : (1) על חלק הקרקע אשר שונה ייעודו, ושבו נעשה שימוש אינטנסיבי, יחידת שטח מתוך כלל שטח ההסכם אשר בכל מקרה לא תפחת מ-20 דונמים, יחולו הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]; : (2) השטח אשר שונה ייעודו, בו נעשה שימוש אקסטנסיבי יושב לרשות, כלל שטח ההסכם פחות השטח הנזכר בפסקה (1); : (3) במקרים חריגים, בהתאם לבקשת החוכר להעתקת המפעל הקיים על הקרקע למקום אחר, הרשות, בכפוף [[לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]], ובהתאם לשיקול דעתה הבלעדי, רשאית להקצות לחוכר קרקע חלופית לצורך העתקת המפעל. מיקום וגודל הקרקע ואופי ההקצאה יהיו בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי של הרשות. אם תוקצה קרקע חלופית לחוכר, מספר המגרשים אשר יוכל החוכר לרכוש בפטור ממכרז יפחת ביחס לשווי הקרקע החלופית; : (4) לחוכר תינתן זכות לרכוש בפטור ממכרז ובתשלום דמי חכירה מהוונים מלאים, מגרשים בתחום התוכנית, מתוך שטח הקרקע בו נעשה שימוש אקסטנסיבי, כלל שטח ההסכם פחות יחידת שטח הקרקע הנזכר בפסקה (1), אשר שווים, על פי שומה, יהיה עד לאחוז המפורט להלן מהשווי היחסי של הקרקע המושבת, במצבם לפי התוכנית, ובהתאם לתנאים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (טז): :: (א) הרשות תקבע לפי שיקול דעתה את המגרשים שאותם יהיה זכאי החוכר לרכוש בפטור ממכרז בהתחשב, בין היתר, בשיקולי תכנון, פיתוח ושיווק; :: (ב) החוכר יהיה זכאי לרכוש מגרשים, כמפורט בפסקאות משנה (1) עד (3): ::: (1) מתוך שטח 50 הדונמים הראשונים - 20%; ::: (2) מתוך 50 הדונמים הבאים - 10%; ::: (3) מתוך השטח מעל 100 דונמים - 5%; :: (ג) מחיר המגרשים שאותם יהיה רשאי החוכר לרכוש בפטור ממכרז כאמור ייקבע לאחר שיווק של 40% לפחות מכלל המגרשים הסחירים בתוכנית. המחיר ייקבע על פי ממוצע משוקלל של המחירים שזכו בהם במכרזים. במקרים שבהם לא התבצע מכרז פומבי על שווי הקרקע כדוגמת מחיר למשתכן או דיור להשכרה או פטור ממכרז, ייקבע המחיר על בסיס שומה; :: (ד) בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה לרכישת הקרקע יודיע הרוכש האם הוא מבקש לרכוש את המגרשים במחיר שנקבע. לא הודיע החוכר לרשות על בקשתו לרכוש את הזכויות בתוך התקופה האמורה, יראו את החוכר כמי שוויתר על זכותו לרכוש את המגרשים והרשות תשווקם; :: (ה) החוכר ישלם דמי חכירה מהוונים עבור רכישת הזכויות כאמור, בתוך 180 ימים מיום אישור העסקה על ידי הגורמים המוסמכים ברשות. עבור התקופה שתחילתה בחלוף 31 ימים ממועד אישור העסקה ועד לתום 180 הימים או מועד התשלום בפועל, המוקדם מבין השניים, דמי החכירה המהוונים ישוערכו בהפרשי הצמדה על פי מדד יוקר המחיה הידוע במועדים הרלוונטיים. לא שולם הסכום בתוך 180 ימים, לא יוכל עוד החוכר לרכוש את המגרשים אשר הוצעו לו בהתאם להוראות [[סימן זה]], והמגרשים ישווקו על ידי הרשות; :: (ו) החוכר לא יהיה זכאי להנחות הקבועות בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל עבור רכישת הזכויות בקרקע, לרבות הנחת אזור; :: (ז) החוכר ישלם את הוצאות הפיתוח לפי הוראות אשר תקבע הרשות לעניין זה וכתנאי להקצאת הקרקע בפטור ממכרז; :: (ח) מסירת החזקה בקרקע המושבת לידי הרשות, תהיה כאשר הם פנויים מכל אדם ו/או חפץ ונקיים מכל שעבוד, עיקול, זכויות צד ג' ו/או מכל מניעה אחרת לשיווקם, לרבות רישום חכירה ו/או קיום הערת אזהרה או הערה אחרת, המגבילה את העברת הזכות בלשכת רישום המקרקעין; :: (ט) היו הערת אזהרה, זכות של צד ג', הערה אחרת המגבילה העברת זכויות, או זכות החכירה או השכירות בקרקע רשומים על שם החוכר או מי מטעמו בלשכת רישום המקרקעין, יהא ביטול כל הערה ו/או רישום כאמור תנאי לרכישת המגרשים; :: (י) לצורך ביטול ההערה ו/או הרישום כאמור בפסקת משנה (ט) יפקיד החוכר ייפוי כוח בלתי חוזר בידי הרשות. למען הסר ספק, יובהר כי הפקדת ייפוי הכוח אינה גורעת מחובתו של החוכר לגרום לביטול רישום זכותו במרשם וכן לגרום למחיקת כל הערת אזהרה או הערה מגבילה אחרת, אם קיימת, מן המרשם; :: (יא) החוכר יחתום על הסכם השבה, הכולל, בין היתר, הודעה שהסכם החכירה ביחס לקרקע המושבת מבוטל ואין לו התנגדות לביטולו של ההסכם ולגריעת השטח ממכסת הקרקע שבחזקתו; :: (יב) החוכר ימציא את כל האישורים הנדרשים לפי דין, לצורך העברת זכויות בקרקע המושבת, לרבות אישורים בדבר תשלום מיסים, אגרות והיטלים; :: (יג) כל צד יישא בתשלומי המיסים, האגרות או ההיטלים החלים עליו לפי כל דין; :: (יד) כל תשלום החל על הקרקע עד למועד ההשבה, לרבות מס שבח, יחול על החוכר; :: (טו) אם יחול חיוב בהיטל השבחה על הקרקע אשר בידי החוכר לפי סעיף קטן (1) החוכר יישא בחיוב; :: (טז) אם יחול חיוב בהיטל השבחה על הקרקע שתוקצה על פי סעיף קטן (2), יקוזז החלק היחסי של החיוב מתוך התשלום הנדרש על פי סעיף קטן (3), ובלבד שהסכום לתשלום לא יפחת מ-51% מערך הקרקע. הרשות תישא בחיוב היטל ההשבחה בעבור יתרת השטח שהושב. אם יושת מס שבח בעבור הקרקע המושבת - תישא הרשות בחיוב; : (5) אם שינוי הייעוד חל על חלק משטחי ההסכם, באופן שלא ניתן לממש את מטרת החכירה ביתרת שטח ההסכם שלא שונה ייעודו, יושב כל שטח ההסכם לרשות; : (6) בעבור שטחי ההסכם אשר יושבו לרשות, יינתן פיצוי עבור השקעות בקרקע במבנים או מתקנים, אשר נבנו לצורכי הפעילות התעשייתית, כדין. הפיצוי יינתן בהתאם לשומה. החוכר יהיה רשאי להשיג על שומה זו; : (7) אם הסכם החכירה מהוון, יינתן פיצוי בשל יתרת תקופת החכירה שלא נוצלה; : (8) שינוי ניצול ו/או ייעוד, פיצול מגרש ייערכו על פי תוכנית. במקרים מיוחדים ומנימוקים שיפורטו בעסקה, תאושר עסקת שינוי ייעוד ו/או ניצול טרם מתן תוקף לתוכנית, ובלבד שהופקדה התוכנית בוועדה הסטטוטורית. במקרים אלו תידון ותאושר העסקה בהנהלת הרשות; : (9) חוכר המחזיק במספר הסכמים, אשר השימוש בקרקע השונה נעשה לצורכי אותה מטרה והמשרת את אותה יחידת ייצור, לעניין [[סימן זה]] יראו את קרקעות כל ההסכמים כיחידת שטח אחת, כאשר התנאים המפורטים [[בסימן זה]] יחולו על כל השטח כאילו מדובר בהסכם אחד על כל השטח; : (10) אם החוכר העביר זכויות בחלק מהקרקע, לעניין [[סימן זה]], יש לראות חלקים אלו ואת הקרקע שנותרה בידי החוכר כיחידת שטח אחת; : (11) אם נעשתה עסקת שינוי ייעוד בעבר על חלק מהקרקע אשר הוחכרה לחוכר, לעניין [[סימן זה]], יש לראות את הקרקע ששונה ייעודה בעבר ואת הקרקע שנותרה בידי החוכר כיחידת שטח אחת, ואת כל עסקאות שינוי הייעוד כעסקאות שנעשו במועד אחד. ==== סימן ו': שינוי ייעוד במוסדות ציבור ==== @ 5.5.36. תנאים לשינוי ייעוד (תיקון: 2.12.2019) : הרשות תאפשר לחוכר שינוי ייעוד בנכסים ציבוריים, שלגביהם מתקיימים כל התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): : (1) גודל הנכס אינו עולה על 7 דונמים ובאזור עדיפות לאומית אינו עולה על 15 דונמים. גודל הנכס ייקבע על פי ההסכם המקורי; : (2) הנכס שימש לייעוד הציבורי במשך תקופה של 15 שנים, לפחות; : (3) שולמו בעד הנכס דמי חכירה שאינם דמי חכירה סמליים; : (4) תחילת תקופת החכירה, על פי הסכם החכירה, היא עד שנת 1980 כולל. @ 5.5.37. דמי היתר בנכסים ציבוריים : הרשות תגבה תשלום דמי היתר בשיעור של 41% מההפרש שבין הערך המעודכן של זכויות החוכר לפי הסכם החכירה התקף לבין הערך המלא של הקרקע לאחר שינוי הייעוד. : עד ל-12.09.2018 בשינוי ייעוד ממטרה ציבורית למטרת מגורים שיעור דמי ההיתר יהיה 31% מההפרש שבין הערך המעודכן של זכויות החוכר לפי הסכם החכירה התקף לבין הערך המלא של הקרקע לאחר שינוי הייעוד. עבור נכס שטרם הופקדה בעבורו תוכנית לשינוי ייעוד, ימנו שנתיים מיום הפקדת התוכנית ועד ל-12.09.2021 - לא יותר מ-5 שנים מיום אישור החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1487. @ 5.5.38. שימוש שונה מהשימוש שאושר : אם נמצא שהשימוש בנכס שונה מהשימוש שנתבקש בבקשה המקורית שאושרה - יחויב המוסד או החוכר להחזיר את הקרקע והחזקה בו לרשות. אם תחליט הרשות שאין לה עניין בקבלת הקרקע חזרה, יחויב המוסד לשלם 91% מהפרשי ערך הקרקע שבין שווי הקרקע בייעוד החדש לבין שווי הקרקע בייעוד הציבורי, בניכוי היטל השבחה אם שולם, ובלבד שהצעת הרשות תאושר על ידי ועדת המשנה. @ 5.5.39. קביעת התחשיב (תיקון: 2.12.2019) : לעניין [[סעיפים 5.5.28]], [[5.5.37]] [[ו-5.5.38]], אופן התחשיב ייקבע בידי הנהלת הרשות. לעניין זכויות החוכר יילקח בחשבון שיעור התשלום אשר שולם על ידו למימוש המטרה הציבורית. @ 5.5.40. השבת נכסים ששולמו בעדם דמי חכירה סמליים, ואינם נדרשים או משמשים למטרה הציבורית : (א) ביקש החוכר להשיב לרשות נכס אשר שולמו בעדו דמי חכירה סמליים, אשר אינו נדרש למטרה הציבורית שלשמה הוקצה או אינו משמש למטרה הציבורית שלשמה הוקצה, יושב הנכס לרשות, כשהוא נקי מכל זכות או חפץ ובכלל זה שעבוד, עיקול או כל זכות אחרת שלו או של צדדים שלישיים. :: אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכות הרשות, מקום בו היא קיימת מכוח הסכם החכירה, לדרוש השבת נכס, כולו או חלקו, אשר לא נעשה בו שימוש לפי מטרת החכירה. : (ב) נכסים אשר יושבו לרשות, כאמור בסעיף קטן (א), ישווקו על ידה בדרך של מכרזי ייזום - חכירה, בהתאם [[פרק 4.9|לפרק משנה 4.9]], אם ניתן שנה ממועד השבתם. : (ג) בכפוף לתנאים שבסעיף קטן (ד), תשלם הרשות לחוכר החזר השקעות בשיעור של 5% מתוך תקבוליה משיווק הנכסים הנ"ל, לאחר ניכוי חלף היטל השבחה. : (ד) התשלום ישולם אך ורק בעבור נכסים שלגביהם מתקיימים כל התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): :: (1) גודל הנכס אינו עולה על 7 דונמים, או על 15 דונמים באזור עדיפות לאומית, כולל; :: (2) תחילת תקופת החכירה, לפי הסכם החכירה, היא עד שנת 1980 כולל; :: (3) הנכס שימש ליעוד הציבורי במשך תקופה של 15 שנים, לפחות. @ 5.5.41. השבת נכסים אחרים שגודלם אינו עולה על 7 דונמים, או אינו עולה על 15 דונמים באזור עדיפות לאומית : ביקש החוכר להשיב לרשות נכס שגודלו אינו עולה על 7 דונמים, או אינו עולה על 15 דונמים באזור עדיפות לאומית, כולל, מלבד אלה המנויים [[בסעיף 5.5.40]], בין משום שאינו נדרש לו לשימוש למטרה הציבורית שלשמה הוקצה, ובין משום שאינו משתמש בו למטרה שלשמה הוקצה, יושב הנכס לרשות, כשהוא נקי מכל זכות או חפץ ובכלל זה שעבוד, עיקול ו/או כל זכות אחרת שלו או של צדדים שלישיים. : אין באמור כדי לגרוע מזכות הרשות, מקום בו היא קיימת על פי הסכם החכירה, לדרוש השבת נכס, כולו או חלקו, אשר לא נעשה בו שימוש על פי מטרת החכירה. : תמורת השבת הנכסים כאמור בסעיף זה, תשלם הרשות לחוכר את שווי יתרת זכויות החכירה שהיו בידיו, כפי שתוערך בשומה. @ 5.5.42. השבת נכסים ששטחם 7 דונמים ומעלה, או 15 דונמים ומעלה באזור עדיפות לאומית, ושינוי ייעוד, שימוש וניצול בהם : (א) נכסים ששטחם 7 דונמים ומעלה, או 15 דונמים ומעלה באזור עדיפות לאומית, ואשר אינם נדרשים למטרה הציבורית שלשמה הוקצו או אינם משמשים למטרה הציבורית שלשמה הוקצו, יושבו לאלתר לרשות כשהם נקיים מכל זכות או חפץ ובכלל זה שיעבוד, עיקול ו/או כל זכות אחרת של החוכר או של צדדים שלישיים. : (ב) זכות התכנון בנכסים מושבים אשר שטחם 7 דונמים ומעלה, או 15 דונמים ומעלה באזור עדיפות לאומית, היא לרשות בלבד. : (ג) תמורת השבת נכסים ששטחם 7 דונמים ומעלה, או 15 דונמים ומעלה באזור עדיפות לאומית, אשר דמי החכירה אשר שולמו בעדם אינם דמי חכירה סמליים, יקבל החוכר זכויות ייזום בשיעור של 20% משווי הקרקע בייעוד החדש בפטור ממכרז ובתשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91%, על תשלום זה תחול הנחת אזור. יתרת הזכויות, אשר לא יוקצו לחוכר כאמור, יוותרו בידי הרשות וישווקו במכרז פומבי. : (ד) מיום 12.9.2016 ועד לתאריך 31.12.18, חוכר אשר ישיב לרשות נכסים המפורטים בסעיף קטן (ג), אשר ייעודם למגורים ואשר 20% זכויות היזום להן הוא זכאי הן בהיקף של לפחות 200 יחידות דיור בבנייה רוויה, יהיה זכאי להנחה במחיר הקרקע לכל יחידת דיור בסך 50,000 שקלים חדשים, וזאת בתנאי שמתכונת השיווק תיעשה בהתאם לכללים הקבועים [[פרק 4.7|בפרק משנה 4.7]], למעט לעניין ההנחה בערך הקרקע ובהתאמות הנדרשות כפי שתקבענה על ידי הנהלת הרשות לצורך הקצאת זכויות הייזום בפטור ממכרז. : (ה) למרות האמור בסעיף קטן (ב), רשאית הנהלת הרשות לאפשר לחוכר לתכנן נכס המושב על ידו. אישור הרשות לעניין זה יינתן מראש ובכתב. : עקרונות חלוקת הזכויות שבסעיף קטן (ג) יחולו גם מקום שבוצע התכנון על ידי החוכר. @ 5.5.43. אי ביצוע עסקאות שינוי ייעוד וניצול או זכות ייזום בנכס שהוקצה למטרה ציבורית : על אף האמור [[פרק זה|בפרק משנה זה]], בכלל הנכסים אשר הוקצו למטרות ציבוריות, לא ניתן יהיה לבצע עסקאות שינוי ייעוד וניצול או לאפשר זכות ייזום כאמור [[בסעיף 5.5.42]], בהתייחס לחלק הקרקע העולה על 50 דונמים. @ 5.5.44. אי תחולה : הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על קרקעות לצורכי ציבור אשר הוקצו בהסכמים מיוחדים לרשויות מקומיות מכוח תוכנית. ==== סימן ז': פיצול מגרש ==== @ 5.5.45. תנאי לפיצול מגרש : הרשות תאפשר פיצול מגרש רק אם המגרש המקורי הוא מגרש מבונה. @ 5.5.46. דמי היתר בבנייה נמוכה ובתעסוקה (תיקון: 2.12.2019) : הרשות תיגבה דמי היתר עבור פיצול מגרש בשיעור של 31% מערך הקרקע של המגרשים החדשים שייווצרו עקב הפיצול, למעט המגרש שעליו בנוי המבנה המקורי המותר לפי החכירה המקורית. @ 5.5.47. תחנת דלק שהוקצתה לנכה צה"ל : לא ניתן לבצע פיצול מגרש בקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז, לנכה צה"ל שהומלץ על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון, למטרת תחנת דלק. @ 5.5.48. מוסדות ציבור : לא ניתן לבצע פיצול מגרש בקרקע המוחכרת למוסדות ציבור. @ 5.5.49. פטור מאישור ותשלום דמי היתר במסגרת הליכי רישוי מקוצר : {{ממורכז|'''תוספת ראשונה [[לסעיף 5.5.6]]: פטור מאישור ותשלום דמי היתר במסגרת הליכי רישוי מקוצר'''}} : הרשות לא תיגבה מבעל זכויות דמי היתר במקרים המפורטים בסעיף זה: : (1) גדר וקיר תמך - :: (א) גדר וקיר תמך - ::: הקמת גדר או קיר תמך, שלא חלות עליהם [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור]] ובלבד שמתקיימים בהם תנאים אלה: ::: (1) גובה הגדר או קיר התמך אינו עולה על 3 מטרים מפני הקרקע משני צדי הגדר או הקיר; ::: (2) הם אינם בתחום חוף הים אלא אם כן הבנייה היא בקו הבינוי הראשון ואילך; :: (3) הם אינם בתחום שטח פתוח באופן הפוגע ברצף אקולוגי, מעברים למטיילים ובעלי חיים, אלא אם כן הוקמו לפי [[+|תקנה 24]] [[תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת)|או 25 לתקנות התכנון והבנייה (הליכי רישוי בדרך מקוצרת), התשע"ז-2017]]. :: (ב) גדר המוקמת בידי רשות מקומית - ::: הקמת גדר בידי רשות מקומית, המיועדת לגידור שטח לצרכי ציבור כאמור [[בסעיף 188 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]] שלא חלות עליה [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור]]. :: (ג) גידור בידי גוף המנוי [[בסעיף 261(ד) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]] ::: הקמת גדר היקפית של מיתקן תשתית או גדר פנימית בשטח מיתקן תשתית בידי גוף המנוי [[בסעיף 261(ד) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], שלא חלות עליה [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור]]. : (2) גגון ומצללה - :: (א) גגון, סוכך מתקפל וסככה במגורים בלבד - ::: (1) הקמת גגון שלא חלות עליו [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור]] והוא אינו בולט מקיר המבנה יותר מ-4 מטרים ויכול שיהיה בעל ביסוס עצמאי. ::: (2) הקמת סוכך מתקפל (מרקיזה) שלא חלות עליו [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור]]. ::: (3) הקמת סככה שלא חלות עליה [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור]]. :: (ב) מצללה במגורים בלבד - ::: הקמת מצללה, שלא חלות עליה [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור]]. : (3) שימוש נלווה למבנה - :: (א) רכיב עזר למבנה או לשימוש בקרקע - ::: הקמה, הצבה או התקנה של רכיב עזר שלא חלות עליו [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור]]. :: (ב) מיתקן מכפיל חניה - ::: הצבת מיתקן מכפיל חנייה על הקרקע במגרש המשמש על פי דין לחנייה. :: (ג) שלט - ::: התקנת שלט שלא חלות עליו [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור]], ובלבד שהוא אינו בתחום חוף הים זולת אם הבנייה היא בקו בינוי ראשון ואילך. :: (ד) מערכת מיזוג אויר - ::: התקנת מערכת מיזוג אויר שלא חלות עליה [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור]], לרבות פתח במעטפת הבניין, ובלבד שתפוקת המערכת אינה עולה על 72,000 btu. :: (ה) מיתקן הסקה בדירה - ::: התקנת תנור הסקה בדירה שאינו מיתקן מיטלטל, לרבות ארובה לסילוק גזי השריפה, מכלי דלק וצנרת, שהוא אחד מאלה: ::: (1) תנור הסקה בדירה, המוסק בדלק נוזלי לפי תקנים ישראליים, ת"י 838 חלק 2: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: תנור ארובה, ת"י 838 חלק 3: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: ארובה, ות"י 838 חלק 4 - מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: מכלים, צנרת; ::: (2) תנור הסקה בדירה, המוסק בגפ"מ או בגז טבעי לפי תקנים ישראליים, ת"י 995: תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי על כל חלקיו, ת"י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"ם) על כל חלקיו, ת"י 1296: מחממי מים ביתיים מוסקים בגז על כל חלקיו; ::: (3) תנור הסקה בדירה, המוסק בחומר מוצק לפי תקנים ישראליים, ת"י 1368 חלק 1: תנור הסקה ביתי המוסק בדלק מוצק: תנור, ת"י 1368 חלק 2: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: ארובה. :: (ו) החלפה או שינוי רכיבים בבניין - ::: החלפת רכיב בבניין, הניתן להחלפה ברכיב אחר, שלא חלות עליו [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור]] ובלבד שמשקל הרכיב החדש לא יעלה על העומס המותר לפי תקן ישראלי ת"י 412 עומסים במבנים: עומסים אופייניים, היה המבנה בנוי מחומרים קלים, לא יעלה העומס על המותר לפי תקן ישראלי ת"י 1556: גגות קלים עם סיכוך רעפים. :: (ז) שינוי חזית - ::: שינוי בפתחי חזיתות או במעטפת המבנה. :: (ח) מכל גז - ::: (1) התקנת מכל גז נייח תת - קרקעי, לפי תקן ישראלי, ת"י 158 חלק 1: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ): מאגרים (להלן בתוספת זו - ת"י 158 חלק 1); ::: (2) החלפת מכל גז נייח תת קרקעי, לפי ת"י 158 חלק 1 שלא חלות עליו [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור]] וכן שינוי במיקום מכל כאמור; ::: (3) התקנה ראשונה של מכל גז מיטלטל, לפי ת"י 158 חלק 1. : (4) מבנה טכני - :: (א) מיתקן ניטור - ::: התקנת מיתקן או תחנת ניטור אויר, מיתקן ניטור מים, מיתקן ניטור קרינה או מיתקן ניטור רעש שלא חלות עליו [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור]], ובלבד שמידותיו אינן עולות על האמור [[-|בתקנה 37]]. :: (ב) תורן ואנטנה בתחום שדה תעופה - ::: הקמת תורן לאנטנה, לרבות אנטנה בתחום שדה תעופה, ובלבד שגובהו הכולל לא יעלה 20 מטרים. : (5) תוספת למבנה קיים - :: (א) תוספת ממ"ד למבנה מגורים - ::: הוספת מרחב מוגן דירתי למבנה מגורים או הוספת מגדל ממ"דים למבנה פשוט, בשטח המזערי הקבוע [[בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990]], ובלבד ששטחו אינו עולה על 20 מ"ר ברוטו. :: (ב) הוספת מרפסת זיזית - ::: הוספת מרפסת זיזית (גזוזטרה) ליחידת דיור בבניין פשוט, ובלבד ששטח המרפסת אינו עולה על 14 מטרים רבועים ועומק הזיז אינו עולה על 2.5 מטרים. :: (ג) סגירת מרפסת - ::: סגירת מרפסת מקורה, למעט מרפסת זיזית, באמצעות חומרים קלים. :: (ד) הוספת מעלית - ::: הוספת מעלית לבניין פשוט, לרבות השינויים הנדרשים בבניין הקיים לצורך התאמתו להוספת המעלית. : (6) עבודות פיתוח והנגשה - :: (א) ריצוף חצר, הקמת מסלעה ועבודות פיתוח - ::: עבודות פיתוח שלא חלות עליהן [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור]] ובלבד שעבודות הפיתוח אינן כוללות מסלעות או קירות פיתוח בגובה העולה על 3 מטרים והמסלעה אינה מוקמת על גבי קיר תמך. :: (ב) עבודות לשיפור הנגישות - ::: שינויים בבניין קיים ובחצרו לצורך שיפור הנגישות אליו, כגון התקנת מעלון, התאמת מעברים, והקמת כבש שלא חלות עליו [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור]]. @ 5.5.50. פטור מאישור ותשלום דמי היתר במסגרת פטור מהיתר לעבודות ומבנים - במפעלי תעשייה (תיקון: 19.1.2022) : {{ממורכז|'''תוספת שנייה [[לסעיף 5.5.6]]: פטור מאישור ותשלום דמי היתר במסגרת פטור מהיתר לעבודות ומבנים - במפעלי תעשייה'''}} : (א) הרשות לא תיגבה מבעל זכויות דמי היתר במקרים המפורטים בסעיף זה: :: (1) מבנה טכני שאינו מיועד לשהיית בני אדם בגודל מרבי של 12 מ"ר. :: (2) ממגורה, סילו, נוספת או החלפה של ממגורה קיימת, בגודל מרבי של 20 מ"ר. :: (3) מתקן טכני - מכשיר הנדסי, יחידת ציוד, מיכל או מכונה, שאינם מיועדים לשהות בני אדם ושאינם מייצרים שפכים חדשים, ונדרשים לצורך פעולות טכניות או תפעוליות, לרבות קירוי ותשתית עזר נלווית למתקן, בגודל מרבי של 35 מ"ר. :: (4) מכולה לצרכי אחסון שאינה מיועדת לשהות בני אדם, בגודל מרבי של 20 מ"ר. :: (5) מחסן העשוי מחומרים קלים או מכולה, שאינם מיועדים לשהות בני אדם, בגודל מרבי של 30 מ"ר. :: (6) משטח תפעול או משטח אחסון, בגודל מרבי של 30 מ"ר. :: (7) מדרגות, משטחי גישה, שבכות, מעקות, סולמות או גידור לבטח המשמשים לצרכים תפעוליים או בטיחותיים, המעוגנים למבנים או מתקנים קיימים. :: (8) גגון או סוכך מחומרים קלים, בגודל מרבי של 50 מ"ר. :: (9) החלפת רכיב המהווה חלק ממתקן או מבנה קיים שנבנה על פי דין. :: (10) הארכת צנרת קיימת או שינוי תוואי צנרת עד קוטר 12 צול, ובלבד שהעבודה נעשית בצמידות לצנרת שהותקנה כדין ולמעט הקמת גשר לצנרת. :: (11) גדרות. :: (12) תעלות פנימיות במגרש לצרכי ניקוז פנימיים או לצרכי תקשורת, ובלבד שאינם לשם שימוש הזרמת ביוב, מי שתיה או חומרים מסוכנים. :: (13) קירוי מסועים מחומרים קלים בלבד עד 100 מטר אורך ורוחב עד 1 מטר. : (ב) הגבלת היקף העבודות יהיה בהתאם למפורט בפסקאות (1) ו-(2): :: (1) שטחם הכולל של המבנים והעבודות המפורטים בסעיפים קטנים (א)(1), (א)(3), (א)(4), (א)(5), (א)(8), ו-(א)(9) לא יעלו על 150 מ"ר בשנה קלנדרית; :: (2) סך כל העבודות לאורך כל השנים לא יעלה על 500 מ"ר או 10% משטח המגרש, הנמוך מביניהם. : (ג) סעיף זה ייכנס לתוקף עם כניסת תוקפן של תקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) (תיקון)((,)) התשפ"א-2021. === 5.6. התחדשות עירונית <עוגן פרק 5.6> === @ 5.6.1. הגדרות : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "בינוי–פינוי–בינוי ללא התקשרות עם יזם" - כמשמעותו [[בסעיף 5.6.18]] ובהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]; :- "בנייה רוויה" - כהגדרתה [[בפרק 1]] אשר חלפו לגביה 10 שנים לפחות מיום קבלת האישור לאכלוס הבניין; :- "בעלי יחידות דיור במקבץ" - קבוצת בעלי יחידות דיור המחזיקים לפחות ב-4 יחידות דיור ומתקיימים התנאים הבאים: :: (1) יחידות הדיור קיבלו היתרי אכלוס - [[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]], לפני 10 שנים ויותר; :: (2) פינוי יחידות הדיור מאפשר בנייה ו/או פיתוח; :: (3) שווי הקרקע של יחידות הדיור, לרבות זכויות הבנייה העתידיות כפי שייקבעו בתוכנית האב או המתאר לשכונה, עולה על עלות יחידות התמורה שיינתנו תמורת יחידות הדיור; :- "דירה ציבורית" - דירה שהיא בבעלות, בחכירה לדורות או בניהולה של חברה לדיור ציבורי, לרבות דירה כאמור שהבעלות או החכירה בה משותפת לכמה חברות לדיור ציבורי; :- "הרשות להתחדשות עירונית" - הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כהגדרתה [[בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016]]; :- "הסכם חכירה מהוון" - הסכם חכירה בקרקע עירונית, אשר מטרת החכירה ו/או היעוד הנקובים בו היא מגורים, תעשייה, משרדים, מסחר או מלונאות בלבד, ואשר כל דמי החכירה עבור כל תקופת החכירה שנקבעו בו, שולמו מראש; :- "יחידת אופציה" - יחידת דיור אשר תשווק במכרז אופציה ואשר למדינה או למי מטעמה תהיה הזכות לרכשה בהתאם למחיר שיקבע השמאי הממשלתי או מי מטעמו; :- "כדאיות כלכלית" - סף הרווחיות המזערי המקובל במיזמי התחדשות עירונית המלווים על ידי הרשות להתחדשות עירונית ובהם לא נדרשים מגרשי השלמה; :- "מגרש בייעוד לבנייה רוויה" - מגרש שייעודו לפי תוכנית קודמת למגורים בלבד, ל-4 יחידות דיור לפחות, בשתי קומות, ולפחות יחידת דיור אחת בכל קומה; :- "מגרש השלמה" - קרקע הנדרשת כתוספת לתוכנית להתחדשות עירונית, לשם הפיכתה לבעלת כדאיות כלכלית, לרבות קרקע שייעודה התכנוני אינו למגורים והכל לפי מקדם המרה שתקבע הנהלת הרשות; :- "מגרש כלוא" - מגרש מבונה או שאינו מבונה בתחום התוכנית להתחדשות עירונית, המצוי בין מגרשים מבונים וקיים קושי בגישה למגרש ויש מקום לשווקו בפטור ממכרז לקרקע סמוכה או גובלת; :- "מגרש צמוד דופן" - מגרש הצמוד למתחם התוכנית להתחדשות עירונית או למגרשים שעליהם בנויים המבנים המיועדים לפינוי; לעניין הגדרה זו "מגרש צמוד" משמעו גם מגרש שבינו לבין המתחם להתחדשות עירונית מפרידים דרך ו/או שטח ציבורי פתוח ו/או שטח פרטי פתוח ו/או מסדרון תשתיות וכיוצא בזה; :- "מכרזי אופציה" - מכרז פומבי אשר במסגרתו משווקים מגרשים, לרבות מלוא זכויות הבנייה הקיימות, בהם שמורה למדינה או למי מטעמה הזכות לרכוש יחידת דיור, במחיר כפי שיקבע השמאי הממשלתי ו/או מי מטעמו; :- "מכרז מכר חלקי" (קומבינציה) - מכרז פומבי שבמסגרתו משווקים מגרשים ואשר חלק מסוים ומוסכם מכלל יחידת הדיור שבהם, נבנות לטובת המדינה או מי מטעמה; : "מתחם מסלול רשויות מקומיות" - מתחם פינוי בינוי שהוכרז לפי [[סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016]], או לפי [[סעיף 33א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], כנוסחו ערב ביטולו על ידי [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016]]; :- "סיום בנייה" - קבלת [[+#תוספת טופס 4|טופס 4]] כמשמעותו [[בתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים, וטלפון), התשמ"א-1981]]. :- "קרקע עירונית" - קרקע הנמצאת בתחום שטח שיפוט עירייה או מועצה מקומית, ושאינה בתחום מועצה אזורית, ואשר על פי התוכנית שחלה על הקרקע, אינה מיועדת לחקלאות ואינה קרקע שהוקצתה למטרות ציבוריות, למעט מגרש כלוא; :- "תוכנית להתחדשות עירונית" - תוכנית החלה או שתחול על מתחם מבונה ברובו בקרקע עירונית, ואשר מגדילה את זכויות הבנייה למגורים, בבניינים הרוויים או במגרשים בייעוד לבנייה רוויה שבתחומם לפחות פי 2 בהשוואה לבנייה הקיימת בפועל והצפיפות המוצעת בה, לא תפחת מ-20% מעבר לכפל הצפיפות הקבועה בתמ"א 35; :- "תוכנית קודמת" - תוכנית שחלה על מתחם לפני אישור התוכנית להתחדשות עירונית; :- "תחום התוכנית" - תחום השטח שעליו חלה התוכנית להתחדשות עירונית, על פי התשריט שצורף לה. @ 5.6.2. הסכמת הרשות ופטור מדמי היתר למיזמי התחדשות עירונית (תיקון: 18.7.2023) : על אף האמור בהסכמי החכירה, לא תגבה הרשות דמי היתר, בעבור האמור בפסקאות (1) עד (6): : (1) תוספת בנייה ליחידת דיור שלגביה קיים הסכם חכירה מהוון, בבנייה רוויה קיימת בקרקע עירונית; : (2) תוספת יחידות דיור בבנייה רוויה קיימת בקרקע עירונית אשר כל יחידות הדיור בו מהוונות; : (3) הריסת בניין רווי קיים ובניית אחר תחתיו, בין אם מיקום המגרש השתנה ובין אם לאו; : (4) בניית חניון תת קרקעי, המשמש את דיירי יחידות הדיור במגרש הזכאי לפטור מדמי היתר, לרבות מתחת לשטחים ציבוריים; : (5) תוספת זכויות בנייה למגורים שאושרה מכוח אחת מהתוכניות הבאות ובלבד שהקרקע היא קרקע עירונית, והתוכנית מוסיפה יחידות דיור: :: (א) תוכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה כהגדרתה [[בסימן ד' בפרק ג' לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]. ואולם, לגבי תוספת זכויות במגרש אחר, כמשמעותו [[+|בסעיף 70ג(א)(1)]] או [[בסעיף 70ה(א)(1) לחוק ((האמור))]], לפי העניין, יחולו הוראות [[סעיף 5.6.20(א)]]; :: (ב) תכנית כוללת להתחדשות עירונית, כהגדרתה [[בסעיף 64(ב) לחוק התכנון והבניה]], המאפשרת הוצאת היתר מכוחה ללא צורך באישור תכנית נוספת, וזאת לגבי מבנה טעון חיזוק כהגדרתו [[בסעיף 70א לחוק האמור]]; :: (ג) תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה-תמ"א 38, לרבות תכנית מפורטת לפי סעיף 23 לתוכנית המתאר הארצית האמורה; : (6) הריסה ובנייה מחדש או תוספת זכויות בנייה ו/או יחידות דיור לבניין קיים שאיננו בנייה רוויה בקרקע עירונית, בנוגע לדירה ציבורית. @ 5.6.3. תנאי לפטור מתשלום דמי היתר : תנאי לפטור מתשלום דמי היתר, כאמור [[בסעיף 5.6.2]], ולמעט [[סעיף 5.6.2(6)]], הוא כי ייעוד המגרש לפי המצב התכנוני שלפני הבנייה החדשה הוא לבנייה רוויה בלבד או לייעוד משולב לבנייה רוויה ולמסחר או לתעסוקה ובלבד שבחלקים המיועדים בתוכנית הקודמת למסחר או לתעסוקה, נרכשה זכות הבעלות, בין אם השתנה מיקום המגרש, בין אם לאו. @ 5.6.4. הסכמה להגשת בקשה להיתר : לעניין [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016]], יראו את הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] כהודעת הרשות בדבר הסכמתה להגשת בקשה להיתר, המוגשת לצורך בנייה בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]. @ 5.6.5. הסכמת הרשות לתוכנית להתחדשות עירונית : הסכמת הרשות לתוכנית להתחדשות עירונית, הכוללת מגרש שהוא מקרקעי ישראל שאינו בבעלות או בחכירה לדורות של אחר ומאפשרת חלוקה או איחוד שני מגרשים או יותר או שינוי מקומם, תינתן בכפוף לאמור בפסקאות (1) ו-(2): : (1) התוכנית תיעשה על דרך איחוד וחלוקה. תנאי זה לא יחול על תוכנית שעניינה שינוי מיקומי מגרשים בלבד; : (2) כל הפעולות הדרושות לביצוע איחוד המגרשים, חלוקתם או שינוי מקומם לבנייה ולמכר יחידות הדיור, ובכלל זה ביטול החכירות הקיימות וביטול רישום המשכנתאות לגבי המגרשים לפני איחודם, חלוקתם או שינוי מיקומם, רישום חכירות חדשות ומשכנתאות חדשות על המגרש המאוחד או החדש, יהיו באחריות החוכרים ו/או היזם מטעמם ועל חשבונם, והחוכרים ו/או היזם לא יבואו לרשות בכל דרישה ו/או טענה בקשר עם איחוד המגרשים, חלוקתם או שינוי מיקומם כאמור. @ 5.6.6. תוכנית הכוללת שטח ציבורי שהוא מקרקעי ישראל : אם תחום התוכנית להתחדשות עירונית יכלול גם שטח ציבורי שהוא מקרקעי ישראל (שצ"פ, שב"צ, דרכים וכדומה), ושטחו של השטח הציבורי לא השתנה בין התוכנית הקודמת לתוכנית התחדשות עירונית, בין אם השתנה מיקומו ובין אם לאו, לא תגבה הרשות תשלום בעד צירופו לתוכנית, בכפוף לאמור [[בסעיף 5.6.20(ג)]]. @ 5.6.7. הוספת שטחים או זכויות בנייה שהם מקרקעי ישראל : הוספו למגרשים המקוריים בתוכנית קודמת על פי התוכנית להתחדשות עירונית, שטח נוסף ו/או זכויות בנייה הנובעים ממגרש שהוא מקרקעי ישראל כמשמעו [[בחוק יסוד מקרקעי ישראל]], תשקול הרשות לאפשר לחוכרים ו/או ליזם מטעמם לרכוש את השטח ו/או הזכויות הנוספות בהתאם לדיני המכרזים. החוכרים או היזם מטעמם יוכלו לרכוש את זכות הבעלות בשטח ו/או זכויות הבנייה הנוספות, כפי שייקבע בטבלת ההקצאה או בטבלת ההקצאה והאיזון של התוכנית להתחדשות עירונית, בתשלום מלוא הערך, שייקבע בשומה. @ 5.6.8. הקצאת קרקע משלימה או הכנסות משיווקה למיזמי התחדשות עירונית (תיקון: 2.9.2021) : הנהלת הרשות, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, רשאית לקבוע כי מגרש השלמה או ההכנסות משיווקו ייועד למתחם או למתחמים להתחדשות עירונית ו/או יוקצה למתחם או למתחמים להתחדשות עירונית, במכרז או בפטור ממכרז, בין השאר, גם משיקולים תכנוניים וחברתיים, והכל כמפורט [[פרק זה|בפרק משנה זה]]. @ 5.6.9. פטור ממכרז למגרש כלוא ולמגרש צמוד דופן : אישרה הנהלת הרשות, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, כי תוכנית להתחדשות עירונית אינה בעלת כדאיות כלכלית כשלעצמה וכי קיים צורך בהוספת מגרש השלמה, לשם הפיכתה לכלכלית, רשאית ההנהלה לאשר את ייעודו של מגרש השלמה לתוכנית להתחדשות עירונית, שהוא מגרש כלוא ו/או צמוד דופן, בפטור ממכרז (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - מגרש השלמה צמוד דופן), אם התקיימו התנאים הקבועים [[בסעיף 16(א) בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016]], ובלבד שהתקיימו גם כל אלה: : (1) נתקבל אישור שמאי הרשות כי הכללת מגרש ההשלמה צמוד הדופן כחלק מתחום התוכנית, תהווה תנאי הכרחי להפיכת התוכנית לבעלת כדאיות כלכלית; : (2) במקרים שבהם התוכנית טרם אושרה, נדרש אישור מתכנן המרחב ברשות, לפיו מגרש ההשלמה צמוד הדופן ראוי שייכלל בתחום התוכנית להתחדשות עירונית; : (3) ניתן יהיה לייעד מגרש השלמה צמוד דופן ששטחו הסחיר יהיה עד 10 דונמים; : (4) הזכויות במגרש ההשלמה צמוד הדופן, תיועדנה לחוכרי הקרקע שעליהן בנויות יחידות הדיור הקיימות או ליזם כהגדרתו [[בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]]. @ 5.6.10. שוויו של מגרש ההשלמה : שוויו של מגרש ההשלמה צמוד הדופן ומחירו ייקבעו על פי שומה ועל פי העקרונות הבאים: : (1) שווי מגרש ההשלמה יחושב בהתאם לחלק היחסי של שטח הקרקע של מגרש ההשלמה מסך שטחי המגרשים הסחירים שבתחום התוכנית, לרבות מגרש ההשלמה, מוכפל בשווי זכויות הבעלות המלאה בקרקע שבתחום התוכנית להתחדשות עירונית לפי הפרוגרמה התכנונית החדשה, לרבות מגרש ההשלמה; : (2) לצורך הבחינה הראשונית מחיר המגרש צמוד הדופן יהיה בהתאם לשווי הקרקע שנקבע, אלא אם כן קבע השמאי שמחיר זה אינו מביא את המיזם לסף הנמוך של שיעור הרווחיות המקובל במיזמי התחדשות עירונית המלווים על ידי הרשות להתחדשות עירונית; :: במקרה האמור יופחת מחיר מגרש ההשלמה צמוד הדופן עד שתושג רמת הרווחיות המינימאלית כאמור, אך לא פחות מ-20% מהשווי שנקבע לפי פסקה (1). @ 5.6.11. מחיר סופי של מגרש השלמה צמוד דופן (תיקון: 2.9.2021) : המחיר הסופי שייקבע בעת ההקצאה בפועל יהיה בהתאם לשומה שתיערך למועד ההקצאה, על פי נוהלי הרשות לבצוע עסקאות, על פי העקרונות המפורטים [[בסעיף 5.6.10]], ולפי אותה רמת רווחיות מהמיזם, ולא על פי האומדן שנערך לבחינת הכדאיות הכלכלית של המיזם. @ 5.6.12. ייעוד מגרש ההשלמה : ייעוד המגרש הכלוא או צמוד הדופן למתחם התחדשות עירונית במקרה שבו תוכנית ההתחדשות העירונית טרם אושרה ייעשה בהתאם לאמור בפסקאות (1) עד (5): : (1) הרשות רשאית לקבוע, מקום שבו התוכנית להתחדשות עירונית ביחס למתחם נושא ההקצאה טרם אושרה, כי מגרש ההשלמה ייועד למתחם; : (2) קבעה הרשות כאמור, מגרש ההשלמה לא ישווק על ידי הרשות ויוקצה לאחר אישור התוכנית, ובלבד שהתוכנית להתחדשות עירונית המתייחסת לאותו מתחם, תופקד במוסד תכנון המוסמך לאשרה בתוך שנתיים מיום אישור הרשות בדבר ייעוד מגרש ההשלמה למתחם; : (3) הופקדה התוכנית עד למועד זה, יוארך תוקף ייעוד מגרש ההשלמה בעוד שנתיים נוספות עד לאישור התוכנית והשלמת הקצאתו של המגרש; : (4) הרשות, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, רשאית להאריך את התקופות האמורות בשנתיים נוספות לכל תקופה, לתקופה מרבית של עד 8 שנים ממועד ייעוד המגרש ועד להקצאתו; : (5) לא הופקדה ו/או אושרה התוכנית במועדים האמורים, תבוטל התחייבות הרשות לייעוד המגרש, מבלי שתהיה ליזם ו/או לבעלי הזכויות ו/או לרשות המקומית טענה ו/או דרישה כלפי הרשות. @ 5.6.13. הקצאה במכרז (תיקון: 2.9.2021) : הקצאה במכרז שעניינו שיווק מגרש השלמה מסוים ומוגדר בתוכנית, לתחרות בין מספר מתחמי התחדשות עירונית, תיעשה בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (5): : (1) הנהלת הרשות מוסמכת, לאחר שנועצה ברשות להתחדשות עירונית, לאשר שיווקו במכרז של מגרש השלמה שאינו בתחום התוכנית להתחדשות עירונית, לצורך קידום תוכנית להתחדשות העירונית, מבין מיזמים להתחדשות עירונית בתחומי הרשות המקומית שהקרקע המשלימה נמצאת בשטחה; : (2) הכללים לשם השתתפות במכרז הנזכר פסקה (1), הינם, בין היתר, הגשת המסמכים הבאים: :: (1) תוכנית ראשונית, תשריט או תוכנית בינוי, מוצעת ביחס למתחם המיועד להתחדשות עירונית; :: (2) מכתב הסכמה עקרוני של מהנדס הרשות המקומית לתוכנית המוצעת; :: (3) הצפיפות המוצעת בתוכנית להתחדשות עירונית לא תפחת מ-20% מעבר לכפל הצפיפות הקבועה בתמ"א 35. בנסיבות מיוחדות, רשאית הנהלת הרשות ועל פי המלצת מתכנן המרחב הרלוונטי, להפחית את הצפיפות הנדרשת עד לכפל הצפיפות הקבועה בתמ"א 35; :: (4) מכתב הסכמה עקרוני של מתכנן המחוז במנהל התכנון לתוכנית המוצעת. כלל זה לא יחול מקום בו הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, הוסמכה כוועדה עצמאית מיוחדת; :: (5) דו"ח כלכלי או בדיקה כלכלית שנעשו בהתאם לתקן מספר 21 בדבר פירוט מזערי נדרש בשומות מקרקעין המבוצעות לצורך בדיקה שמאית כלכלית לתוכנית פינוי-בינוי (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - תקן 21), אשר יראה כי המיזם אינו עומד בסף הרווחיות המינימלי המקובל במיזמי התחדשות עירונית המלווים על ידי הרשות להתחדשות עירונית, ללא הקרקע המשלימה ואת מספר יחידות הדיור הנדרשות בקרקע המשלימה כדי להביא את המיזם לסף הרווחיות האמור (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - יחידות הדיור הנדרשות). במכרז ייקבעו תנאים אחידים לצורך הגשת הדו"ח הכלכלי או הבדיקה הכלכלית; :: (6) מסמך הסכמה ראשוני בחתימתם של לפחות 50% מבעלי הדירות בכל מבנה וכן פרוטוקול ישיבת בעלי הדירות שבה נדון הנושא. בבניין שבו 40% ומטה מהדירות הן דירות ציבוריות, לא תובאנה הדירות הציבוריות במניין בעלי הדירות שמהן נדרשת הסכמה כאמור בפסקת משנה זו; : (3) אמות המידה לבחירת מתחם ההתחדשות העירונית הזוכה, אשר אותו ישרת מגרש ההשלמה, יהיו, בין היתר, כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ו): :: (א) התאמת היקף יחידות הדיור במגרש ההשלמה לצרכי כדאיות כלכלית של המתחם להתחדשות עירונית: ::: ככל שמספר יחידות הדיור הנדרשות ביחס למספר יחידות הדיור המשווקות במגרש ההשלמה גבוה יותר כך הציון גבוה יותר. ::: למרות האמור, אם באחת ההצעות, אשר הוגשו למכרז, מספר יחידות הדיור הנדרשות הוא בטווח שבין 60% ל-120% ממספר יחידות הדיור המשווקות במגרש ההשלמה, ייפסלו הצעות החורגות מטווח זה; :: (ב) היקף תוספת יחידות הדיור במתחם להתחדשות עירונית: ::: ככל שמספר יחידות הדיור המתווספות (נומינלית) בתוכנית המוצעת גבוה יותר, לעומת יתר המיזמים, כך הציון גבוה יותר; :: (ג) צפיפות קיימת בקרקע התפוסה: ::: ככל שהצפיפות נטו - יחידות דיור/דונם - גבוהה יותר, כך הציון גבוה יותר; :: (ד) הסכמות בעלי הדירות: :: על כל אחוז הסכמה נוסף העולה על 50%, תקבל ההצעה ניקוד נוסף, וזאת עד ל-80% הסכמות; :: (ה) המצב התכנוני של התוכנית להתחדשות עירונית שחלה או תחול על המתחם; :: (ו) המחיר המוצע ליחידת דיור במגרש השלמה מסוים וידוע; : (4) כללים נוספים לקביעת שווי המגרש והקצאתו מפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ה): :: (א) מגרש ההשלמה יהיה כלול בתוכנית. הזוכה במכרז לא יהיה רשאי לבצע תיקון לתכנון לצורך הוספת זכויות בנייה, אלא באישור הנהלת הרשות, לאחר שנועצה עם הרשות להתחדשות עירונית, ובתנאים שייקבעו על ידן; :: (ב) הערכת השמאי לצורך קביעת מחיר עבור יחידות הדיור הנדרשות תעמוד על 20% משוויה המלא של זכות החכירה עבור יחידות דיור אלו; :: (ג) ביחס ליתרת יחידות הדיור במגרש ההשלמה שאינן יחידות דיור הנדרשות, אם ישנן, ייקבע מחיר מינימום, בנוסף למחיר המפורט בפסקת משנה (ב), בהתאם לכללים הנהוגים ברשות; :: (ד) הערכת השמאי תשום את שווי הקרקע המשלימה בהתאם לזכויות הבנייה הקיימות, בהתאם לתוכנית החלה על המגרש; :: (ה) המחיר הסופי ייקבע בעת ההקצאה על ידי הנהלת הרשות על בסיס שומה ובדיקה עדכנית של הכדאיות הכלכלית במתחם לפינוי בינוי, ולא על פי האומדן שנערך לבחינת הכדאיות הכלכלית של המיזם; : (5) ייעוד המגרש למתחם התחדשות עירונית במקרה שבו תוכנית ההתחדשות העירונית טרם אושרה: :: (א) הרשות רשאית לקבוע, מקום שבו התוכנית להתחדשות עירונית ביחס למתחם נושא המכרז טרם אושרה, כי מגרש ההשלמה ייועד למתחם; :: (ב) קבעה הרשות כאמור, מגרש ההשלמה לא ישווק על ידי הרשות ויוקצה לזוכה במכרז לאחר אישור התוכנית ובלבד שהתוכנית להתחדשות עירונית המתייחסת לאותו מתחם, תופקד במוסד תכנון המוסמך לאשרה בתוך שנה מיום אישור הרשות בדבר ייעוד מגרש ההשלמה לזוכה; :: (ג) הופקדה התוכנית עד למועד זה, יוארך תוקף ייעוד מגרש ההשלמה בעוד שנה נוספת עד לאישור התוכנית והשלמת הקצאתו של המגרש; :: (ד) הרשות, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, רשאית להאריך את התקופות האמורות בשנה נוספת נוספים לכל תקופה, לתקופה מרבית של עד 3 שנים ממועד ייעוד המגרש ועד להקצאתו; :: (ה) לא הופקדה או אושרה התוכנית במועדים האמורים תבוטל התחייבות הרשות לייעוד המגרש, מבלי שתהיה ליזם ו/או לבעלי הזכויות ו/או לרשות המקומית טענה או דרישה כלפי הרשות. @ 5.6.14. הקצאה בקול קורא : הקצאה בקול קורא, לשם בחירת מתחם או מספר מתחמי התחדשות עירונית אשר להם יוקצה מגרש השלמה, תיעשה בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (6): : (1) הנהלת הרשות רשאית, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, לאשר פרסום קול קורא לטובת ייעוד והקצאת מגרש השלמה שאינו בתחום התוכנית להתחדשות עירונית, לצורך קידום תוכנית להתחדשות העירונית, למיזמים להתחדשות עירונית ברשות המקומית שהקרקע המשלימה נמצאת בשטחה, באופן המפורט בסעיף זה; : (2) במסלול זה יכול ומגרש ההשלמה המיועד, לא יהא מסוים ובתוכנית אלא ייעוד מגרש ההשלמה ייעשה במסגרת שריון כמותי, של יחידות דיור או מ"ר מסחרי, במסגרת תוכנית השיווקים העתידית של הרשות המקומית או בדרך אחרת שתקבע הרשות; : (3) הרשות והרשות להתחדשות עירונית תפרסמנה קול קורא כאמור בפסקה (1). הכללים לשם השתתפות בקול הקורא הינם, בין היתר, הגשת המסמכים הבאים: :: (א) תוכנית ראשונית, תשריט או תוכנית בינוי, מוצעת ביחס למתחם המיועד להתחדשות עירונית; :: (ב) מכתב הסכמה עקרוני של מהנדס הרשות המקומית לתוכנית המוצעת; :: (ג) מכתב הסכמה עקרוני של מתכנן המחוז במנהל התכנון לתוכנית המוצעת. כלל זה לא יחול מקום בו הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, הוסמכה כוועדה עצמאית מיוחדת; :: (ד) הצפיפות המוצעת בתוכנית להתחדשות עירונית לא תפחת מ-20% מעבר לכפל הצפיפות הקבועה בתמ"א 35. בנסיבות מיוחדות, רשאית הנהלת הרשות ועל פי המלצת מתכנן המרחב הרלוונטי, להפחית את הצפיפות הנדרשת עד לכפל הצפיפות הקבועה בתמ"א 35; :: (ה) דו"ח כלכלי או בדיקה כלכלית שנעשו בהתאם לתקן 21 אשר יראה כי המיזם אינו עומד בסף הרווחיות המקובל במיזמי התחדשות עירונית המלווים על ידי הרשות להתחדשות עירונית ללא הקרקע המשלימה ואת מספר יחידות הדיור הנדרשות בקרקע המשלימה בכדי להביא את המיזם לסף הרווחיות האמור. בקול הקורא ייקבעו תנאים אחידים לצורך הגשת הדו"ח הכלכלי או הבדיקה הכלכלית; :: (ו) מסמך הסכמה ראשוני בחתימתם של לפחות 50% מבעלי הדירות בכל מבנה וכן פרוטוקול ישיבת בעלי הדירות שבה נדון הנושא. בבניין שבו 40% ומטה מהדירות הן דירות ציבוריות, לא תובאנה הדירות הציבוריות במניין בעלי הדירות שמהם נדרשת הסכמה כאמור; : (4) אמות המידה לבחירת הזוכים יהיו בין היתר: :: (א) היקף תוספת יחידות הדיור במתחם להתחדשות עירונית: ::: ככל שמספר יחידות הדיור המתווספות, נומינלית, בתוכנית המוצעת גבוה יותר, לעומת יתר המיזמים, כך הציון גבוה יותר; :: (ב) צפיפות קיימת בקרקע התפוסה: ::: ככל שהצפיפות נטו - יחידות דיור/דונם, גבוהה יותר, כך הציון גבוה יותר; :: (ג) הסכמות בעלי הדירות: ::: על כל אחוז הסכמה נוסף העולה על 50%, תקבל ההצעה ניקוד נוסף, וזאת עד ל-80% הסכמות; :: (ד) המצב התכנוני של התוכנית להתחדשות עירונית שחלה או תחול על המתחם; :: (ה) מחיר ליחידת דיור אם יש מגרש השלמה מסוים וידוע; : (5) כללים נוספים לקביעת שווי המגרש והקצאתו: :: (1) שווי מגרש ההשלמה יחושב בהתאם למלוא זכויות הבנייה הקיימות מכוח התוכנית אשר תחול על המגרש במועד הקצאתו; :: (2) לצורך הבחינה הראשונית מחיר מגרש ההשלמה יהיה בהתאם לשווי הקרקע שנקבע לפי פסקה (1), אלא אם כן קבע השמאי שמחיר זה אינו מביא את המיזם לסף הנמוך של שיעור הרווחיות המקובל במיזמי התחדשות עירונית המלווים על ידי הרשות להתחדשות עירונית; ::: במקרה האמור יופחת מחיר מגרש ההשלמה עד שתושג רמת הרווחיות המזערית האמורה אך לא פחות מ-20% מהשווי שנקבע; :: (3) המחיר הסופי שייקבע בעת ההקצאה בפועל יהיה בהתאם לשומה שתיערך למועד ההקצאה, על פי נוהלי הרשות לבצוע עסקאות, על פי העקרונות המפורטים בסעיף זה, ולפי אותה רמת רווחיות מהמיזם - ולא על פי האומדן שנערך לבחינת הכדאיות הכלכלית של המיזם; : (6) ייעוד המגרש למתחם התחדשות עירונית במקרה שבו תוכנית ההתחדשות העירונית טרם אושרה; :: (א) הרשות רשאית לקבוע, מקום בו התוכנית להתחדשות עירונית ביחס למתחם נושא המכרז טרם אושרה, כי מגרש השלמה, כמפורט בסעיף 5.6.14(2), ייועד למתחם; :: (ב) קבעה הרשות כאמור, ישוריין מגרש השלמה או היקף יחידות דיור אשר לא ישווקו על ידי הרשות ויוקצו לזוכה במכרז לאחר אישור התוכנית ובלבד שהתוכנית להתחדשות עירונית המתייחסת לאותו מתחם, תופקד במוסד תכנון המוסמך לאשרה בתוך שנה מיום אישור הרשות בדבר ייעוד מגרש ההשלמה לזוכה; :: (ג) הופקדה התוכנית עד למועד זה, יוארך תוקף ייעוד מגרש ההשלמה בעוד שנה נוספת עד לאישור התוכנית והשלמת הקצאתו של המגרש; :: (ד) הרשות, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, רשאית להאריך את התקופות האמורה בשנה נוספת לכל תקופה, לתקופה מרבית של 4 שנים ממועד ייעוד המגרש ועד להקצאתו; :: (ה) כאשר מגרש ההשלמה שיועד לצורך התוכנית להתחדשות עירונית הוא בלתי מסוים, כמפורט בסעיף 5.6.14(2), הרשות רשאית להאריך את המועד להפקדת התוכנית וייעוד המגרש בהתאמה, בשנה נוספת לכל תקופה; :: (ו) לא הופקדה או אושרה התוכנית במועדים האמורים תבוטל התחייבות הרשות לייעוד המגרש, מבלי שתהיה ליזם ו/או לבעלי הזכויות ו/או לרשות המקומית טענה או דרישה כלפי הרשות. @ 5.6.15. ייעוד והקצאה בפטור ממכרז : ייעוד והקצאה בפטור ממכרז של מגרש השלמה למתחם התחדשות עירונית במסלול רשויות מקומיות יעשה בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (8): : (1) אישרה הנהלת הרשות, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, כי תוכנית להתחדשות עירונית אינה בעלת כדאיות כלכלית כשלעצמה וכי קיים צורך בהוספת מגרש השלמה, לשם הפיכתה לכלכלית, רשאית הרשות לאשר את ייעודו של מגרש השלמה והקצאתו ובלבד שהמתחם להתחדשות עירונית הוכרז כמתחם במסלול רשויות מקומיות ולאחר שהרשות המקומית הרלוונטית, בחרה באותו מתחם כראוי ביותר לקבלת מגרש השלמה, לאחר שבחנה את כלל המתחמים שלהם נדרשת קרקע משלימה (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - מגרש השלמה במסלול רשויות); : (2) הרשות תשקול במסגרת שיקוליה על ייעוד והקצאת מגרש ההשלמה את השיקולים המפורטים [[בסעיפים 5.6.13]] [[ו-5.6.14]], בשינויים המחויבים; : (3) הזכויות במגרש ההשלמה במסלול רשויות מקומיות, תיועדנה לחוכרי הקרקע שעליהן בנויות יחידות הדיור הקיימות או ליזם כהגדרתו [[בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]]; : (4) במסלול זה יכול שמגרש ההשלמה המיועד, לא יהא מסוים ובתוכנית אלא ייעוד מגרש ההשלמה ייעשה במסגרת שריון כמותי, של יחידות דיור או מ"ר מסחרי, במסגרת תוכנית השיווקים העתידית של הרשות או בדרך אחרת שתקבע הרשות; : (5) ייעוד המגרש למתחם התחדשות עירונית במקרה שבו תוכנית ההתחדשות העירונית טרם אושרה - הרשות רשאית לקבוע, מקום בו התוכנית להתחדשות עירונית ביחס למתחם נשוא ההקצאה טרם אושרה, כי מגרש ההשלמה ייועד למתחם ויוקצה לאחר אישור התוכנית, בהתאם לכללים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ה): :: (א) קבעה הרשות כאמור, מגרש ההשלמה לא ישווק על ידי הרשות ויוקצה לאחר אישור התוכנית ובלבד שהתוכנית להתחדשות עירונית המתייחסת לאותו מתחם תופקד במוסד תכנון, המוסמך לאשרה, בתוך שנתיים מיום אישור הרשות בדבר ייעוד מגרש ההשלמה לזוכה; :: (ב) הופקדה התוכנית עד למועד האמור, יוארך תוקף ייעוד מגרש ההשלמה בעוד שנה נוספת עד לאישור התוכנית והשלמת הקצאתו של המגרש; :: (ג) הרשות, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, רשאית להאריך את התקופות האמורה בשנה נוספת לכל תקופה, לתקופה מרבית של עד 5 שנים ממועד ייעוד המגרש ועד להקצאתו; :: (ד) כאשר מגרש ההשלמה שיועד לצורך התוכנית להתחדשות עירונית המקודמת במסלול רשויות מקומיות, הוא בלתי מסוים, כמפורט בפסקה (4), הרשות רשאית להאריך את המועד להפקדת התוכנית וייעוד המגרש בהתאמה, בשנה נוספת לכל תקופה; :: (ה) לא הופקדה או אושרה התוכנית במועדים האמורים תבוטל התחייבות הרשות לייעוד המגרש, מבלי שתהיה ליזם ו/או לבעלי הזכויות ו/או לרשות המקומית טענה או דרישה כלפי הרשות; : (6) שוויו של מגרש ההשלמה ייקבע על פי הכללים שפורטו [[בסעיף 5.6.14(5)]], בשינויים המחויבים; : (7) ברשות מקומית אשר בתחומה קיים מיזם אחד בלבד להתחדשות עירונית הנדרש למגרש השלמה להבטחת כדאיותו הכלכלית, רשאית הנהלת הרשות לייעד עבור המיזם את מגרש ההשלמה הנדרש ולהקצות אותו בפטור ממכרז, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף זה, גם ביחס למתחם התחדשות עירונית שאינו במסלול רשויות מקומיות; : (8) ברשות מקומית אשר בתחומה קיימת תוכנית התחדשות עירונית מאושרת אחת בלבד הנדרשת למגרש השלמה להבטחת כדאיותו הכלכלית, רשאית הנהלת הרשות לייעד עבור המתחם את מגרש ההשלמה הנדרש ולהקצות אותו בפטור ממכרז, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף זה, גם ביחס למתחם התחדשות עירונית שאינו במסלול רשויות מקומיות. @ 5.6.16. כללים נוספים להקצאת מגרשי השלמה בכל המסלולים : (א)(1) בתחומי מרחב מרכז, תל אביב, חיפה וירושלים ברשות, לא ייועד ו/או יוקצה מגרש השלמה - אלא אם כן במגרש ההשלמה ייבנו לכל היותר 40% מסך יחידות הדיור הדרושות לצורך הבטחת הכדאיות הכלכלית של התוכנית להתחדשות עירונית. :: (2) בתחומי מרחב צפון ודרום ברשות, לא ייועד ו/או יוקצה מגרש השלמה - אלא אם במגרש ההשלמה ייבנו לכל היותר 60% מסך יחידות הדיור הדרושות לצורך הבטחת הכדאיות הכלכלית של התוכנית להתחדשות עירונית. :: (3) הנהלת הרשות רשאית, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, לאשר במקרים חריגים תוספת לשיעורים של עד 49% ועד 67% בהתאמה. : (ב) הנהלת הרשות רשאית לקבוע, בהתחשב בערכי הקרקע, כי לגבי רשות מקומית מסוימת במרחב ירושלים או חיפה יחולו הכלל המפורט ביחס למרחב דרום וצפון. : (ג) לא ייועד או יוקצה מגרש השלמה אלא אם כן סך יחידות הדיור בתוכנית להתחדשות עירונית ובמגרש ההשלמה לעומת מספר יחידות הדיור הקיימות לא יעלה על מכפיל של 1 ל-10 ולא יפחת ממכפיל של 1 ל-3. : (ד) לא ייועד או יוקצה מגרש השלמה אלא עבור תוכנית התחדשות עירונית כהגדרתה [[פרק זה|בפרק משנה זה]]. : (ה) תקופת ייעוד מגרש השלמה עד להקצאתו בפועל ביחס לתוכנית להתחדשות עירונית אשר טרם הופקדה או אושרה במוסד התכנון תהיה כמפורט [[פרק זה|בפרק משנה זה]] ביחס למסלולי ההקצאה השונים. :: לא הופקדה או אושרה התוכנית במועדים הקבועים [[פרק זה|בפרק משנה זה]] תבוטל התחייבות הרשות לייעוד המגרש, מבלי שתהיה ליזם ו/או לבעלי הזכויות ו/או לרשות המקומית כל טענה ו/או דרישה כלפי הרשות. : (ו) אם חלה על מגרש ההשלמה תוכנית ו/או צפויה להתאשר לגביו והוא נכלל בתוכנית השיווקים במהלך השנתיים הסמוכות למועד הייעוד, תנאי לייעוד המגרש והקצאתו יהא כי התוכנית להתחדשות עירונית הופקדה במוסד התכנון המוסמך לאשרה. : (ז) סעיף קטן (ו) לא יחול על מגרשי השלמה שהם אינפילים. הנהלת הרשות רשאית, לאחר שנועצה עם הרשות להתחדשות עירונית, לייעד מגרש השלמה העונה להגדרה אינפילים, גם אם התוכנית להתחדשות עירונית טרם הופקדה, ולהאריך את תוקף הייעוד לתקופות נוספות שכל אחת מהן בת שנתיים עד לתקופה מרבית של 8 שנים. :: בסעיף קטן זה: ::- "אינפילים" - מגרשים לא מבונים בייעוד סחיר, הממוקמים בשכונות ותיקות. : (ח) על ייעוד ו/או הקצאת מגרשי השלמה יחולו הכללים והעקרונות שתקבע הנהלת הרשות בדבר הבטחת מימוש תוכנית להתחדשות עירונית בקשר עם הבנייה במגרש ההשלמה ובמתחם ההתחדשות העירונית, בין היתר באמצעות העמדת ערבויות וכן לוחות זמנים לתחילת הבנייה ולסיומה, שאם הזוכה לא יעמוד בהם, יושב המגרש לרשות. : (ט) לא ייועד ו/או לא יוקצה מגרש השלמה אלא אם כן התקבלה החלטת מועצת הרשות המקומית בדבר פטור חלקי, לכל הפחות, מהיטל השבחה למגורים במתחם להתחדשות עירונית. : (י) לא ייועד ו/או לא יוקצה מגרש השלמה אלא ברשות מקומית אשר הכינה, לכל הפחות תוכנית אב או מסמך מדיניות להתחדשות עירונית. ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, רשאית לאשר במקרים חריגים פטור מדרישה זו. :: סעיף זה לא יחול על ייעוד ו/או הקצאת מגרש השלמה מכוח [[סעיפים 5.6.9]] [[ו-5.6.15]]. : (יא) לא ייועד ו/או לא יוקצה מגרש השלמה אלא אם כן בדקה הרשות להתחדשות עירונית כי הרשות המקומית בחנה את האפשרויות ולפיהן היא תקצה מגרש המיועד לצרכי ציבור לטובת שיפור הכדאיות הכלכלית של התוכנית להתחדשות עירונית ו/או הסכימה להעביר לצורך כך מגרש המיועד לצרכי ציבור שווה ערך שבתחום שיפוטה לבעלות המדינה בנוסף להקצאת מגרש ההשלמה, וזאת בכפוף לבדיקת הרשות המקומית בדבר צרכי ציבור עתידיים הנדרשים. : (יב) על אף האמור בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל - במרחבי מרכז, תל אביב וירושלים ברשות - במסגרת שיווק מגרש ההשלמה או הקצאתו בפטור ממכרז רשאית הרשות לגבות הוצאות פיתוח נוספות עבור שדרוג תשתיות קיימות בשכונות ותיקות ובתנאי כי ההוצאות שנגבו תשרתנה אך ורק את מתחמי ההתחדשות העירונית. שאר עלויות הפיתוח יהיו בהתאם לעלויות שנקבעו לאתר שבו מצוי מגרש ההשלמה. במרחבי צפון, חיפה ודרום, ככלל, לא ייגבו הוצאות פיתוח נוספות עבור שדרוג תשתיות קיימות בשכונות ותיקות, אלא אם כן תקבע הנהלת הרשות אחרת. : (יג) הזכויות במגרש ההשלמה תיועדנה ותוקצינה לחוכרי או בעלי הקרקע שעליהן בנויות יחידות הדיור הקיימות או לזוכה בהליך של מכרז או קול קורא, לאחר סיום הליכי אישור התוכנית להתחדשות עירונית. @ 5.6.16א. הקצאת הכנסות משיווק מגרש השלמה למיזמי התחדשות עירונית (תיקון: 2.9.2021) : ביחס לחמישה מתחמים בתוכנית הרצה (להלן - פיילוט) שיסוכמו בין הרשות לבין הרשות להתחדשות עירונית, יוקצו ההכנסות משיווק קרקע משלימה למיזמי התחדשות עירונית כפי שיפורט בפסקאות (1) עד (8) להלן [[ובסעיף 5.6.16ב]]. (*) : (1) הנהלת הרשות רשאית, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, לאשר כי ההכנסות משיווק מגרשי השלמה למרבה במחיר ייועדו למיזמי התחדשות עירונית באותה רשות מקומית, וזאת בהתאם לתוכנית העבודה כמפורט בפסקה (5) ולהוראות סעיף זה, ובכפוף למסמך העקרונות האמור בפסקה (8); : (2) תנאי למימוש פסקה (1) הוא קיומו של מנגנון המבטיח כי כספי הסיוע יוקצו בהתאם לעקרונות כאמור בפסקה (8) וכי קודם לנקיטת ההליכים התחרותיים, כאמור [[בסעיף 5.6.16ב]], תתקבל הסכמת הנהלת הרשות; : (3) הרשות תקבע את רשימת מגרשי ההשלמה במתחמי הפיילוט, שישמשו לסיוע למיזמי התחדשות עירונית מתוך תוכנית השיווקים השנתית, בהתחשב בצרכים העולים מתוכנית העבודה האמורה בפסקה (5). לרשות שיקול דעת לבצע שינויים במגרשי ההשלמה שישווקו במתחמי הפיילוט, בכפוף להגבלות המפורטות [[בסעיף 5.6.17]]; : (4) הרשות להתחדשות עירונית תעביר לרשות את רשימת מתחמי הפיילוט ברשויות המקומיות בהן יש צורך בכספי סיוע לצורך קידומם של מיזמי פינוי בינוי, בהסתמך על בדיקה שערכה, ובהתחשב, בין היתר, בערכי הקרקע באותה רשות מקומית, בצפיפויות הקיימות והמתוכננות במיזמים לפינוי בינוי, במגבלות הבנייה, ובנסיבות מיוחדות כגון קרבה לצירי מתע"ן. כמו כן, תעביר הרשות להתחדשות עירונית לרשות הערכה משוערת של כספי הסיוע שיידרשו לקידומם של מיזמי הפינוי בינוי במתחמי הפיילוט, בהתאם לתחשיב שתערוך; : (5) בייחס לפיילוט, הרשות והרשות להתחדשות עירונית, יגבשו בתחילת כל שנה, תוכנית עבודה משולבת להקצאת כספי סיוע למיזמי התחדשות עירונית, אשר תכלול את רשימת מגרשי ההשלמה, את רשימת הרשויות המקומיות בהן יוקצו כספי סיוע למיזמי התחדשות עירונית והערכה משוערת של היקף הסיוע הנדרש בכל אחת מהן ([[פרק זה|בפרק משנה זה]] - תוכנית העבודה), בכפוף לאמור במסמך העקרונות האמור בפסקה (8); : (6) ההכנסות משיווק המגרשים כאמור בפסקה (1), ללא הוצאות פיתוח, הפרשת חלף היטל השבחה ובניכוי 20%, ייעודו לצורך סיוע למיזמי התחדשות עירונית אשר ייבחרו בהתאם למפורט [[בסעיף 5.6.16ב]] (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - כספי הסיוע). העברת כספי הסיוע למשרד האוצר תבוצע מוקדם ככל הניתן במהלך אותה שנת כספים שבה התקבלו ההכנסות, בכפוף לאישור תוכנית העבודה; : (7) מגרשי ההשלמה ישווקו בהתאם לשיעורים ולהיקף הקבועים [[בסעיף 5.6.17]]; : (8) הרשות, הרשות להתחדשות עירונית ונציגי משרד האוצר, יגבשו במשותף מסמך עקרונות, על בסיסו ייקבעו ההליכים התחרותיים, כאמור [[בסעיף 5.6.16ב]], אשר יתייחס, בין היתר, לקיומם של מיזמי פינוי בינוי שאין כדאיות כלכלית למימושם, לצפיפות הבנייה במיזמים, למיצוי הפוטנציאל התכנוני, לגובה הסיבסוד הנדרש, להיקף השיווקים באותה רשות מקומית ושיתוף הפעולה מצידה, לגובה היטל ההשבחה שייגבה מיזמים במיזמי הפינוי בינוי, ולקרבה לצירי מתע"ן ([[פרק זה|בפרק משנה זה]] - מסמך העקרונות). : (*) המועצה רשמה בפניה את הודעת החשב הכללי כי טרם הוחלט האם ניתן לייעד הכנסות משיווק מגרשי השלמה לסבסוד מתחמי התחדשות עירונית, לרבות בדרך של ויתור על הכנסות בעין, וההחלטה תתקבל בהתאם לכללים הפיסקאליים ולכללי החשבונאות הלאומית. @ 5.6.16ב. הקצאת כספי הסיוע (תיקון: 2.9.2021) : (א) כספי הסיוע ייועדו עבור מיזמי התחדשות עירונית שאין בהם כדאיות כלכלית באותה רשות מקומית בה שווקה הקרקע המשלימה ונכללה בתוכנית העבודה, ויוקצו בהליך תחרותי בלבד, בדרך של פרסום קולות קוראים או מכרזים אשר תנאיהם ייקבעו על ידי ועדת המכרזים של הרשות להתחדשות עירונית, בהתאם למסמך העקרונות. המכרזים או הקולות הקוראים יפורסמו על ידי הרשות להתחדשות עירונית ליזמים המקדמים מיזמים של פינוי בינוי בתחומי אותה רשות מקומית. : (ב) היקף הסיוע שיינתן למיזמי פינוי בינוי בכל רשות מקומית לא יעלה על סך כספי הסיוע שהתקבלו משיווק המגרשים בתחום אותה הרשות המקומית בהתאם לאמור [[בסעיף 5.6.16א]] והועברו למשרד האוצר. : (ג) כספי הסיוע יינתנו למיזם הזוכה במועדים, בשיעורים ובהתאם לאבני דרך שיקבעו במכרז או בקול הקורא. הרשות להתחדשות עירונית תהא אחראית על מעקב ובקרה אחר מימוש המיזם והשימוש בכספי הסיוע בהתאם להחלטה. : (ד) כספי הסיוע לא יוקצו למיזם התחדשות עירונית אלא אם התקבלה החלטת מועצת הרשות המקומית בדבר הסכמתה לתשלום חלקי (25%) או למתן פטור מלא מהיטל השבחה למגורים למיזם זה. : (ה) במסגרת מסמך העקרונות ייקבע מנגנון לפיו ככל שלא נקבעו זוכים במכרז או בקול קורא, להקצאת כספי הסיוע ברשות המקומית בה שווקה הקרקע עד חלוף 3 שנים ממועד העברת כספי הסיוע, עבור מיזמי התחדשות עירונית באותה רשות מקומית, כספי הסיוע לא ישמשו עוד לקידום מיזמי התחדשות עירונית כאמור, וכן מנגנון להארכת התקופה. @ 5.6.16ג. צוות לבחינת הפיילוט (תיקון: 2.9.2021) : יוקם צוות שיורכב מנציגי הרשות, הרשות להתחדשות עירונית ונציגי משרד האוצר (להלן - הצוות), אשר יבחן את התקדמות הפיילוט ותוצאותיו, ויציג את המלצותיו למועצה, בין היתר, לצורך בחינת מנגנון קבוע, ולרבות בחינת סוגיית חלף היטל ההשבחה. @ 5.6.17. הקצאה והיקף מגרשי ההשלמה (תיקון: 2.9.2021, 13.9.2023, 24.3.2025) : (א) ייעוד ו/או הקצאה של קרקע משלימה, בהתאם [[5.6.13|לסעיפים 5.6.13 - 5.6.15]], במסגרת הליך של מכרז, קול קורא או מסלול רשויות מקומיות או הקצאת כספי סיוע ממגרשי השלמה בהתאם [[לסעיפים 5.6.16א]] [[ו-5.6.16ב]], יהא אך ורק בשיעורים ובהיקפים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): :: (1) לגבי רשות מקומית שחתמה עם הרשות ו/או עם משרד הבינוי והשיכון על הסכם גג כמשמעו בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל או הסכם פיתוח אחר (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - הסכם גג), יוקצו עד 10% מכמות יחידות הדיור הנכללות בהסכם, כמגרש השלמה. קצב הקצאת יחידות הדיור נתון לשיקול דעתה הבלעדי של הרשות ויושפע בין השאר ממצבו התכנוני של המתחם ומכמות יחידות הדיור ששווקו בפועל; :: (2) לגבי רשות מקומית שלא חתמה על הסכם גג, יוקצו עד 7.5% מהיקף השיווקים בפועל בשנתיים שחלפו קודם ליום ההחלטה על ייעוד או הקצאת מגרש השלמה או מהיקף השיווקים הצפויים במהלך השנתיים הסמוכות ליום ההחלטה על הייעוד או על ההקצאה, על פי תוכנית השיווקים של הרשות, לפי הגבוה מביניהם. קצב הקצאת יחידות הדיור יהיה נתון לשיקול דעתה הבלעדי של הרשות ויושפע בין השאר ממצבו התכנוני של המתחם. ומכמות יחידות הדיור ששווקו בפועל; :: (3) יחידות דיור שתתווספנה כתוצאה משינויי ייעוד או מתוספת זכויות, תיחשבנה כמגרש השלמה לטובת תוכניות להתחדשות עירונית בנוסף לשיעורים הנקובים בפסקאות (1) ו-(2), בכפוף לחוות דעת מתכנן המרחב ברשות שלפיה התוספת נובעת בעיקרה מהצורך בקידום התוכנית להתחדשות עירונית וכי לולא אותה תוכנית, הייתה התוספת לא מתאשרת או מתעכבת עיכוב של ממש; :: (4) רשות מקומית שאישרה לכל הפחות תוכנית אב או מסמך מדיניות להתחדשות מקומית ובה מספר מתחמי התחדשות עירונית שהיקף יחידות הדיור שאמורות להיבנות בהם עולה על השיעורים הנקובים בפסקאות (1) ו-(2), רשאית ועדת משנה של מועצת מקרקעי ישראל להגדיל את שיעור יחידות הדיור שיוקצו כמגרש השלמה לעד 15% ו-10% בהתאמה; :: (5) (((נמחקה).)) : (ב) בהתאם להחלטת ממשלה מספר 852 מיום 30.07.2023 בעניין תכנית לחיזוק העיר אשקלון, הוראות [[פרק זה|פרק משנה 5.6]] [[סעיף 5.6.8|סעיפים ((<s>קטנים</s>)) 5.6.8-5.6.18]] [[ו-5.6.21]] לא יחולו על מיזמים שאין בהם כדאיות כלכלית בעיר אשקלון, למעט הקצאת קרקע אשר הנהלת הרשות אישרה לפני 30.07.2023. @ 5.6.17א. תחולה לגבי מיזם המתוקצב מתקציב המדינה (תיקון: 13.9.2023) : הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] לא יחולו לגבי מיזמי התחדשות עירונית, ברשות מקומית אשר חתמה על הסכם עם משרד האוצר בהסכמת הרשות ומשרד השיכון הכולל תקצוב מתקציב המדינה של מיזם התחדשות עירונית. @ 5.6.18. מיזם בינוי–פינוי–בינוי ללא התקשרות עם יזם : (א) הרשות והרשות להתחדשות עירונית תפעלנה לקדם מיזמים של בינוי–פינוי–בינוי ללא התקשרות עם יזם (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - המיזם). המיזם יופעל, בעדיפות, בשכונות שבהן קיימת או מקודמת תוכנית להתחדשות עירונית, לרבות תוכנית אב, תוך שימוש בקרקעות פנויות בבעלות המדינה בשטח של אותה רשות מקומית, וזאת בתיאום בין הרשות להתחדשות עירונית והרשות. : (ב) שיווק קרקעות במסגרת המיזם ייעשה במכרז אופציה, או במכרז מכר חלקי - קומבינציה, כהגדרתם [[בסעיף 5.6.1]], בתמורה לקבלת דירות עבור בעלי יחידות דיור במקבץ (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - דירות התמורה). : (ג) מכרזי אופציה או מכרזי מכר חלקי - קומבינציה, יפורסמו במחיר שלא יפחת מ-20% מהשומה. מכרזי אופציה יכללו את המחיר שישולם לזוכה בעד מימוש האופציה, בהתאם למחיר השוק למ"ר מבונה באזור, על פי שומה. על אף האמור, במיזמים החלים על מעל 2,000 יחידות דיור ו/או שכונות שלמות ו/או מספר מקבצי בניינים והרשות המקומית העבירה לבעלות המדינה נכס עירוני לטובת קידום המיזם, רשאית הנהלת הרשות להפחית את המחיר עד ל-15%. : (ד) הרשות להתחדשות עירונית תציע לבעלי יחידות דיור במקבץ, דירת תמורה במבנה החדש, כנגד העברת מלוא זכויותיהם במקבץ לבעלות המדינה. : (ה) אם המדינה ו/או מי מטעמה לא יממשו את האופציה, הזוכה יהיה רשאי למכור את דירות התמורה בשוק החופשי, בכפוף לתשלום ערך הקרקע עבורן בהתאם להצעתו במכרז, אלא אם כן רכש במסגרת המכרז את מלוא הזכויות בקרקע. : (ו) לאחר פינוי מקבץ יחידות הדיור, תפעל הרשות להתחדשות עירונית להריסת המבנים במקבץ ולשיווק המגרשים כאמור בסעיף קטן (ב) בשיתוף הרשות. : (ז) הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע כללים בדבר תנאי ההקצאה, שלבי פינוי היחידות הקיימות והבטחת הפינוי, וכן בדבר הערבויות שיעמידו היזם או החוכרים לטובת הרשות להבטחת התחייבויותיהם וכיוצא בזה. @ 5.6.19. חילופי מגרשים : (א) בתוכנית להתחדשות עירונית החלה גם על מגרשים פנויים שבניהול הרשות, רשאית הנהלת הרשות, לאשר הסכם החלפת מגרשים עם חוכרים או עם יזם, שלו זכויות במגרשים בנויים בתחום התוכנית, בהתאם להוראות [[תקנה 25(21) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]], ובהתאם לתנאים שתקבע הנהלת הרשות, כך שהחוכרים או היזם יקבלו מגרש פנוי בתחום התוכנית ובתמורה ישיבו לרשות מגרש חלופי שיפונה במתחם עם סיום הבנייה במתחם או על פי מועד שייקבע מראש, לפי המוקדם מביניהם. : (ב) הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע כללים בדבר תנאי ההקצאה, שלבי פינוי היחידות הקיימות והבטחת הפינוי, וכן בדבר הערבויות שיעמידו היזם או החוכרים לטובת הרשות להבטחת התחייבויותיהם וכיוצא בזה. : (ג) המגרש הפנוי יוקצה ליזם או לחוכרים בהתאם לכללים שתקבע הנהלת הרשות בנוגע להתקדמות תוכנית ההתחדשות העירונית, והיזם או החוכרים יישאו בהפרשי השווי, אם ייווצרו, בין ערך המגרש הפנוי ובין ערך המגרש החלופי, לפי ערכם המלא כפי שייקבע בשומה. קביעת הפרשי השווי תתחשב, בין היתר, בערך מרכיב הדחייה. : (ד) גודלו של המגרש החלופי לא יעלה על 10 דונמים. @ 5.6.20. ניוד זכויות : (א) סבר מוסד תכנון כי יש לאשר ליזם זכויות בנייה נוספות במגרש אחר, אך ורק בשל שהיזם מקדם את התוכנית להתחדשות עירונית, רשאית הנהלת הרשות, לפי כללים שייקבעו ובהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ולדיני המכרזים, לפטור את היזם מדמי ההיתר שעליו לשלם בעד המגרש האחר, כולם או חלקם, ובלבד שנתקבלה עמדת שמאי הרשות, ולפיה התוכנית להתחדשות עירונית, אינה בעלת כדאיות כלכלית, ללא הקצאת הזכות במגרש האחר ובתנאי שהיזם הוא בעליו או חוכרו לדורות של המגרש הנוסף. : (ב) סבר מוסד תכנון כי יש לשנות את מיקומו של מגרש ציבורי, שהוא מקרקעי ישראל, המצוי בתחום התוכנית להתחדשות עירונית, ואותר במיקום חלופי מגרש שהוא מקרקעי ישראל בייעוד כאמור שניתן להכלילו בתוכנית, יחולו הוראות [[סעיפים 5.6.5]] [[ו-5.6.6]] בשינויים המחויבים. : (ג) על אף האמור [[בסעיף 5.6.6]], סבר מוסד תכנון כי יש לשנות את ייעודו של שטח ציבורי לשטח סחיר ולראות בהפרשות לצורכי ציבור מבונים, הפרשות מבונות בתוך השטחים הסחירים, תקבע הנהלת הרשות מקדם המרה לשטחים הציבוריים שלפיהם לא תגבה תשלום בעבור הפיכת המגרש בייעוד ציבורי למגרש בייעוד סחיר. @ 5.6.21. תנאי להקצאת מגרש השלמה : הרשות רשאית להקצות מגרשי השלמה אך ורק בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]. הרשות לא תתמוך, לא תאשר ולא תחתום על תוכניות אשר כוללות תנאים להקצאת מגרשי השלמה או כוללות הוראות בדבר ייחוד מגרשים לצורך הקצאתם למגרשי השלמה. @ 5.6.22. חתימת הרשות על הסכמי מכר עם בעלי זכויות החכירה : קרקע שבבעלות רשות הפיתוח או מדינת ישראל או קרן קיימת לישראל ואשר קיימת פרצלציה לגבי כל המגרשים שבתחומה, ואשר אושרה לגביהם תוכנית להתחדשות עירונית כאמור, תחתום הרשות על הסכמי מכר עם בעלי זכות החכירה בבנייה רוויה, בהתאם להוראות [[פרק 5.1|פרק משנה 5.1]]. הרשות לא תהא צד לעסקת שינוי הניצול, לביצוע המיזם, ולא תיתן התחייבויות לרישום משכנתה ו/או כל הליך רישומי אחר. @ 5.6.23. תנאי לביצוע מיזם התחדשות עירונית : תנאי להסכמת הרשות לביצוע מיזם התחדשות עירונית על פי הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] הוא, כי כל הפעולות הדרושות להריסה, לבנייה ולמכר הדירות, ובכלל זה ביטול החכירות הקיימות וביטול רישום המשכנתאות, רישום חכירות חדשות ומשכנתאות חדשות, יהיו באחריות החוכרים ו/או היזם מטעמם ועל חשבונם, והחוכרים ו/או היזם לא יבואו לרשות בכל דרישה ו/או טענה בקשר לנושא זה. @ 5.6.24. שימושים מעורבים : (א) כאשר ייעוד המגרש על פי התוכנית הקודמת אינו רק למגורים בבנייה רוויה ו/או כאשר כתוצאה מהתוכנית להתחדשות עירונית, נוסף למגרש ייעוד שאינו מגורים בבנייה רוויה, ישלם החוכר דמי היתר בעד הייעוד שאינו מגורים בבנייה רוויה, כפי שתקבע הרשות בהוראות נוהל לנושא זה. התשלום יחול אך ורק על שיעור השטחים שאינם בייעוד בנייה רוויה בתוכנית קודמת או שנוספו בעקבות התוכנית להתחדשות עירונית ועל פי מקדם ההמרה כאמור [[פרק זה|בפרק משנה זה]] ועל השטחים שאינם נדרשים להבטחת הכדאיות הכלכלית של המיזם. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תגבה הרשות דמי היתר בעד ייעוד שאינו מגורים בתוכנית להתחדשות עירונית, ובלבד ששיעור הבנייה של סך השטחים בייעוד שאינו מגורים, הוא עד 30% מכלל השטח הקיים המותר לבנייה על פי התוכנית להתחדשות עירונית, וכן שהבנייה הקיימת במגרש תיהרס, והבנייה החדשה תיועד ברובה למגורים בבנייה רוויה, ובחלק שלא יועד בתוכנית קודמת למגורים, תירכש זכות הבעלות. @ 5.6.25. היטל השבחה ופיצויים לפי [[סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]] : החוכרים או היזם מטעמם יישאו בתשלום היטל השבחה, אם יידרש, לוועדה המקומית, בעד קרקע שהושבחה במסגרת התוכנית להתחדשות עירונית, והרשות לא תשפה אותם בעד תשלום זה; החוכרים או היזם מטעמם יהיו אחראים לתשלום פיצויים לפי [[סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], אם ייקבעו, וכן לכל הליך בעניין זה, אם לפי התוכנית להתחדשות עירונית, נקבע, כי אחריות כאמור תחול על הרשות. @ 5.6.26. תמורה בעבור יחידות דיור בבעלות או בניהול המדינה : התמורה שתשולם למדינה בעבור יחידות דיור שבבעלות או בניהול המדינה או מי מטעמה, תהא בערך זהה למפתח הפיצוי שיינתן לכלל הדיירים או החוכרים בבניין, על פי תוכנית האיחוד וחלוקה. @ 5.6.27. רישום הערת אזהרה : בשל יחידות דיור הרשומות על שם המדינה ו/או המנוהלות על ידה או מטעמה, תתיר הרשות ליזם לרשום הערת אזהרה לטובת הבנק המלווה על החלקה שבבעלות המדינה, לפיה, במקרה שלא תמומש העסקה, מכל סיבה שהיא, תאשר המדינה העברת זכויות לצורכי מימוש, בתנאי שמקבל הזכויות הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל, כהגדרתו [[בחוק האזרחות, התשי"ב-1952]], ובלבד שמקבל הזכויות, יעמוד בכל התנאים ו/או ההתחייבויות של מעביר הזכויות. @ 5.6.28. שיקול דעת הרשות : אין באמור [[פרק זה|בפרק משנה זה]] כדי לפגוע בתוכניות השיווק של הרשות ובשיקול דעתה המוחלט של הנהלת הרשות, לאשר שיווק קרקעות בהתאם לצרכי המשק החברה והסביבה, מטרות הרשות והחלטות מועצת מקרקעי ישראל. @ 5.6.29. בחינת הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] : לאחר הקצאה של מגרשי השלמה לטובת 5 תוכניות שונות להתחדשות עירונית תשוב מועצת מקרקעי ישראל ותדון בשינויים הנדרשים בהוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]], במידת הצורך. === 5.7. ביטול עסקאות ומתן ארכות <עוגן פרק 5.7> === @ 5.7.1. הגדרות (תיקון: 18.7.2023) : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "בנייה נמוכה עצמית" - בנייה נמוכה הכוללת עד 4 יחידות דיור (כולל) שלפחות צד אחד להסכם אינו תאגיד; :- "יזם" - בעל זכויות בקרקע בהסכם פיתוח או בעל זכויות בקרקע בהסכם חכירה; :- "ערך הקרקע" - שווי הקרקע לזכויות שאותן רכש היזם בצירוף שווי הזכויות שנרכשו בנוסף לזכויות המקוריות, כפי שנקבעו במועד אישור העסקה המקורית או תוספת הזכויות בהתאמה, בהתחשב בזכות החכירה וללא הנחות אזור, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית על פי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה((,)) התשכ"א-1961]] ממועד אישר העסקה או תוספת הזכויות; :- "תמורה" - התמורה אשר שולמה לרשות במועד הקצאת הקרקע כשהיא נושאת הפרשי הצמדה וריבית על פי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], ממועד התשלום בפועל. @ 5.7.2. מועד סיום הבנייה (תיקון: 18.7.2023) : (א) מועד סיום הבנייה שייקבע בהסכמי פיתוח או חכירה (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - ההסכם) בכל סוגי מטרות הקצאות הקרקע, יהיה 5 שנים מיום אישור העסקה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בבנייה נמוכה עצמית, מועד סיום הבנייה שייקבע בהסכמים יהיה 4 שנים מיום אישור העסקה. לעניין זה, יראו את הוצאת היתר הבנייה כמועד סיום הבנייה. : (ג) באחריות הרשות לקבוע מראש בהסכם, מועד סיום בנייה שונה בשים לב בין היתר למועד מסירת המגרש, לחסמי בנייה שאינם תלויים ביזם, ולגודל המיזם נושא העסקה ומורכבותו. : (ד) באחריות היזם לדווח לרשות על עמידה בסיום הבנייה. אם היזם לא ידווח על עמידה במועד סיום הבנייה, הרשות תחייב את היזם בתשלום עבור כל שנת ארכה. @ 5.7.3. ביטול עסקה בשל אי עמידה במועדים : ככלל, הרשות תבטל עסקאות בשל אי עמידה במועדים שנקבעו בהסכם לסיום הבנייה והארכות לסיום הבנייה אם ניתנו, ויחולו הכללים המפורטים [[פרק זה|בפרק משנה זה]]. @ 5.7.4. תנאי ביטול עסקה : הופר הסכם בשל אי עמידה במועדי סיום הבנייה או ביקש היזם לבטל את ההסכם ולהחזיר את הקרקע והנהלת הרשות נתנה הסכמתה לכך, הרשות תפעל לביטול ההסכם ולהשבת הקרקע לידיה, ויחולו התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (8): : (1) היזם יחזיר לרשות, את הקרקע נושא ההסכם, כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ, ללא שיעבוד או משכון, ונקייה מזיהום. אם לא יפנה היזם את הקרקע, רשאית הרשות, לפנות את הקרקע ולהשיב את מצב הקרקע לקדמותה ולחייב את היזם בעלויות הכרוכות בכך; : (2) בוטל ההסכם, תקזז הרשות מהתמורה אשר תוחזר ליזם את הסכומים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד): :: (א) דמי שימוש בשיעור של 0.5% מהתמורה לחודש החל ממועד אישור העסקה ועד למועד ביטול העסקה או פינוי הקרקע, המאוחר מבין השניים; :: (ב) מסים ותשלומי חובה החלים על היזם אשר טרם שולמו; :: (ג) פיצויים מוסכמים בשיעור של 5% מהתמורה; :: (ד) עלויות דמי פינוי הקרקע והוצאות שבהן נשאה הרשות לצורך השבת הקרקע אליה במצב שבו נמסרה ליזם. : (3) אם ההסכם בוטל והיזם שילם תשלומים נוספים בעד תוספת זכויות בקרקע או בעד ארכות מעבר לתשלום התמורה, יוחזרו ליזם תשלומים אלו כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית על פי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]]; : (4) ככלל, הוצאות פיתוח, לרבות אגרות והיטלים ודמי הקמה ששולמו על ידי היזם, יוחזרו לו רק לאחר הקצאת הקרקע המושבת וגביית הוצאות פיתוח מבעל הזכויות החדש, והכל בהתאם לתנאי הסכם התשתית שייחתם בין היזם ובין הגורם המפתח או בהתאם לכל הסדר תשלום אחר שאותו תקבע הרשות; : (5) אם שילם היזם היטל השבחה, הוא יוחזר לו לאחר הקצאת הקרקע, והכל בהתאם לכללים שתקבע הנהלת הרשות; : (6) במקרה שבו הסתיימה הבנייה רק בחלק מהקרקע נושא העסקה, וניתן לפצל את חטיבת הקרקע למגרשים על פי תוכנית, רשאית הרשות לבטל את ההסכם באופן חלקי. במקרה כאמור יחולו התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (4), בשינויים המחויבים; : (7) במקרה שבו הופר הסכם למטרת בנייה רוויה של פחות מ-100 יחידות דיור, או בהסכם למטרת בנייה נמוכה של פחות מ-50 יחידות דיור, הרשות רשאית לתת ארכות ללא הגבלה של משך התקופה; : (8) ביטול הסכם יתבצע בכפוף לשימוע שייערך ליזם. @ 5.7.5. מתן ארכות (תיקון: 18.7.2023) : הרשות רשאית לאשר ליזם, אשר לא עמד במועדים הנקובים בהסכם לסיום הבנייה (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - המועד שנקבע לסיום הבנייה), ארכות לסיום הבנייה, וכן לדרוש ערבות ביצוע להבטחת סיום הבנייה במועד. @ 5.7.6. הקצאה למטרת מגורים לרבות שימושים מעורבים נלווים ולמטרת תעסוקה (תיקון: 18.7.2023) : הקצאה למטרת מגורים לרבות שימושים מעורבים נלווים ולמטרת תעסוקה תהיה בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (4): : (1) בהקצאה למטרת בנייה רוויה לרבות שימושים מעורבים, יחויב היזם, מראש, עבור כל שנת ארכה, בתשלום של 3% מערך הקרקע, לתקופה אשר לא תעלה במצטבר על 4 שנים מהמועד שנקבע לסיום הבנייה; : (2) בהקצאת קרקע למטרת תעסוקה יחויב היזם, מראש, עבור כל שנת ארכה, בתשלום של 6% מערך הקרקע או 50,000 שקלים חדשים, הגבוה מבין השניים, לתקופה אשר לא תעלה במצטבר על שנתיים מהמועד שנקבע לסיום הבנייה; : (3) בהקצאת קרקע למטרת בנייה נמוכה עצמית יחויב היזם להמציא לרשות היתר בנייה תוך 4 שנים מיום אישור העסקה. בתום 4 שנים מיום אישור העסקה, אם לא יומצא היתר הבנייה לרשות יחויב היזם, מראש, עבור כל שנת ארכה, בתשלום של 25,000 שקלים חדשים עבור כל יחידת דיור; : (4) על אף האמור בפסקה (1), הקצאה למטרת מגורים בבנייה רוויה הכוללת פחות מ-100 יחידות דיור, או למטרת בנייה נמוכה הכוללת פחות מ-50 יחידות דיור, רשאית הרשות לתת ארכות לתקופה שתעלה במצטבר על 4 שנים. @ 5.7.7. הקצאה למטרות ציבוריות, למעט בהקצאה לרשויות מקומיות, מתקנים הנדסיים ותשתיות (תיקון: 18.7.2023) : בהקצאה למטרות ציבוריות, למעט בהקצאה לרשויות מקומיות, מתקנים הנדסיים ותשתיות - יחויב היזם, מראש, עבור כל שנת ארכה בתשלום של 1.5% מערך הקרקע או 5,000 שקלים חדשים, הגבוה מבין השניים, לכל שנה של ארכה מהמועד שנקבע לסיום הבנייה, אשר לא יעלו במצטבר על תקופה של 4 שנים. @ 5.7.8. הקצאה למטרת חקלאות (תיקון: 18.7.2023) : בהקצאה למטרת חקלאות - יחויב היזם, מראש, עבור כל שנת ארכה, בתשלום של 5,000 שקלים חדשים, ((<s>לכל שנה של ארכה,</s>)) אשר לא יעלו במצטבר על תקופה של שנתיים. @ 5.7.9. הקצאות על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל מספר 533, 611, 640, 666, 717, 727 (תיקון: 18.7.2023) : בהקצאות קרקע על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל מספר 533, 611, 640, 666, 717, 727, יחולו הכללים המפורטים בפסקאות (1) עד (5): : (1) במקרה שבו היזם לא סיים את הבנייה במועד שנקבע, יותנה מתן הארכה לסיום הבנייה בתשלום, בשיעור 51% מההפרש שבין ערך הקרקע הנושא הפרשי הצמדה בלבד, ללא ריבית, לבין ערך הקרקע במועד מתן הארכה בהתייחס לאותן זכויות, על פי שומה עדכנית; : (2) על התשלום, 51% מההפרש כאמור, תחול הנחת אזור. באזור קו עימות ישולם תשלום בשיעור 11% מהתשלום הנזכר; : (3) בכל מקרה לא יפחת התשלום בעד ארכה על פי פסקה זו, מהתשלום בהתאם [[לסעיף 5.7.6]]; : (4) במקרה שבוצע שינוי תכנוני בקרקע, וכתנאי למתן ארכה וחתימת הסכם חכירה, יהיה על היזם בנוסף לתשלום בעד הארכה כאמור בפסקאות (1) עד (3), לרכוש את הזכויות הנוספות בהתאם לאמור [[בסעיף 5.7.10]]; : (5) עם ביצוע התשלומים הנדרשים, פסקאות (1) עד (4), יוחלף הסכם הפיתוח בהסכם חכירה. מועד סיום הבנייה בהסכם החכירה, ככלל, יהיה לתקופה של 4 שנים. לאחר התקופה האמורה יחולו הוראות [[פרק זה|בפרק משנה זה]], למעט סעיף 5.7.9. @ 5.7.10. רכישת זכויות נוספות במקרה של שינוי תכנוני (תיקון: 2.12.2019) : רכישת זכויות נוספות במקרה של שינוי תכנוני תעשה בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (4): : (1) במקרה שבוצע שינוי תכנוני בקרקע שהוקצתה ללא זכויות עתידיות - כתנאי למתן ארכה, יהיה על היזם לשלם דמי היתר בשיעור 91% עבור הפרשי השווי בין הזכויות שנרכשו על ידי היזם בהסכם המקורי ולאחריו לבין הזכויות שאושרו על פי התוכנית החדשה. תשלום זה יחול בנוסף לתשלום בעבור הארכה; : (1) במקרה שבוצע שינוי תכנוני בקרקע שהוקצתה ללא זכויות עתידיות - כתנאי למתן ארכה, יהיה על היזם לשלם דמי היתר בשיעור 91% עבור הפרשי השווי בין הזכויות שנרכשו על ידי היזם בהסכם המקורי ולאחריו לבין הזכויות שאושרו על פי התוכנית החדשה. תשלום זה יחול בנוסף לתשלום בעבור הארכה; על התשלום האמור תחול הנחת אזור; : (2) אם היזם לא ירכוש את הזכויות הנוספות כאמור, יבוטל ההסכם; : (3) יזם אשר חויב בתשלום היטל השבחה על ידי הוועדה המקומית עבור אותן זכויות שבעבורן שילם לרשות דמי היתר בשיעור 91%, יהיה זכאי להחזר דמי היתר בגובה היטל ההשבחה ששולם על ידו, ובלבד ששיעור דמי ההיתר ששולמו בעד הזכויות הנוספות לא יפחת מ-31%. על היזם להמציא אישור על תשלום היטל השבחה שבוצע על פי שומה סופית בהתאם לדין; :: ההחזר יישא הפרשי הצמדה וריבית על פי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], ממועד תשלום דמי ההיתר; : (4) סעיף 5.7.10 לא יחול על הקצאת קרקע למטרת בנייה נמוכה עצמית ועל הקצאות קרקע בפטור ממכרז למטרת תעשייה ומלאכה או תיירות, לרבות אטרקציה תיירותית ומלונאות; : אם הנהלת הרשות תאשר הקניית זכויות נוספות העסקה תתבצע בהתאם לקבוע [[פרק 5.5|בפרק משנה 5.5]]. @ 5.7.11. כללי : (א) הרשות, רשאית להתנות את מתן הארכה בקבלת המלצת המשרד הרלוונטי שעל פי המלצתו הוקצתה הקרקע או בקבלת המלצת המשרד הרלוונטי שהיה שותף להקצאה. : (ב) במקרים שבהם הסתיימה הבנייה, בחלק מהמבנים בקרקע, התשלום בעד ארכה, יהיה באופן יחסי רק לגבי החלק בקרקע שבו לא הסתיימה הבנייה, והכל בהתאם לכללים שתקבע הנהלת הרשות. : (ג) במקרים שבהם ניתנו ערבויות ביצוע במועד הקצאת הקרקע והערבויות חולטו, יקוזז הסכום שחולט מהסכום לתשלום בעד הארכה. : (ד) על התשלומים הנזכרים [[פרק זה|בפרק משנה זה]], יש להוסיף מע"מ בהתאם לדין. : (ה) הרשות לא תחזיר כספים ליזם, אשר שילם בעד קבלת ארכה וסיים את הבנייה לפני סוף תקופת הארכה. : (ו) יזם שלא שילם בעבור הארכה או לא סיים את הבנייה עד תום הארכות שניתנו לו, יבוטל ההסכם ויחולו הוראות [[סעיף 5.7.4]]. @ 5.7.12. אי תחולה : [[פרק זה|פרק משנה זה]] לא יחול במקרים הבאים: : (1) בעלי הסכם חכירה שמימשו את מטרת ההקצאה וביצעו עסקאות שינוי ייעוד וניצול או פיצול מגרש; : (2) הקצאת קרקע מכוח [[((חוק)) יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005]]; : (3) הקצאת קרקע אגב חילופי קרקעות; : (4) הקצאת קרקע בפטור ממכרז למגזר הערבי והבדואי במסגרת הסדרי פינוי על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל. @ 5.7.13. פטור מחיוב ארכות (תיקון: 18.7.2023) : יזמים אשר זכו במכרזים בהתאם [[פרק 4.7|לפרק משנה 4.7]] או במכרזי דיור להשכרה, לא יחויבו בעד ארכות, אם יינתנו. @ 5.7.14. חריגה מכללי [[פרק זה|פרק משנה זה]] : הנהלת הרשות רשאית לקבוע מקרים, כלליים ופרטניים, שבהם ניתן לחרוג מכללי [[פרק זה|פרק משנה זה]]. @ 5.7.15. הקצאות שבוצעו לפני מועד כניסת החלטה זו לתוקף (תיקון: 18.7.2023) : הנהלת הרשות, בשים לב לפישוט הליך הבדיקה והגבייה, תקבע הוראות ביחס להקצאות שבוצעו לפני מועד כניסת החלטה זו לתוקף. עד למועד קביעת ההוראות יחולו הכללים שהיו נהוגים עד למועד כניסת החלטה זו לתוקף. === 5.8. עידוד שינוי ייעוד קרקע המיועדת לצורכי ציבור לייעוד מגורים וקומה ציבורית מבונה <עוגן פרק 5.8> === @ 5.8.1. מטרה : מטרת [[פרק זה|פרק משנה זה]] לעודד רשויות מקומיות לפעול לשינוי ייעודה של קרקע המיועדת לצורכי ציבור בתוכניות, אשר אושרו עד ליום 11.8.2016, הוא יום [[2016_dec1828|החלטת ממשלה מספר 1828 (דר/87)]], המאמצת את העקרונות המפורטים בעדכון [[https://www.gov.il/BlobFolder/pmopolicy/2016_dec1828/he/secretary_govdecisions_2016_documents_publicland.pdf|"מדריך הקצאת שטחים לצרכי ציבור" (2016)]]. @ 5.8.2. תחולה : [[פרק זה|פרק משנה זה]] יחול על קרקע, המיועדת לצרכי ציבור כאמור [[בסעיף 5.8.1]] אשר הוקצתה או ניתן להקצותה לרשות המקומית בהתאם להוראות [[פרק 4.13|פרק משנה 4.13]] או החלטות מועצה שקדמו לו, או הופקעה על ידי הרשות המקומית ובעקבות שינוי הייעוד קמה לרשות מקרקעי ישראל הזכות להשבת הקרקע על פי כל דין, וכי לאחר בחינת צורכי הרשות המקומית וההיתכנות התכנונית, מבקשת הרשות המקומית לקדם את שינוי ייעוד הקרקע, ((())[[פרק זה|בפרק משנה זה]] - {{מוקטן|"}}הקרקע{{מוקטן|"}}(())). @ 5.8.3. כללים לתכנון והשבת קרקע (תיקון: 25.4.2023, 19.5.2025) : הקרקע תתוכנן ותושב לרשות מקרקעי ישראל לצורך שיווקם בהתאם לכללים המפורטים בפסקאות (1) עד (8): : (1) רשות מקומית המבקשת לפעול על פי [[פרק זה|פרק משנה זה]], תעביר לרשות מקרקעי ישראל איתורי קרקע המתאימים לדעתה לשינוי ייעוד, ורשות מקרקעי ישראל תבחן את התאמתם, לרבות בחינת מצב הזכויות הקנייניות, וההיתכנות הכלכלית של מימוש התוכנית; : (2) לאחר קבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לקידום התכנון ביחס לאיתור פרטני, תקדם הרשות המקומית את התוכנית לשינוי ייעוד הקרקע במימון רשות מקרקעי ישראל ובתיאום מלא עימה. הרשות המקומית לא תגיש את התוכנית לאישור מוסדות התכנון, אלא לאחר קבלת אישורה של רשות מקרקעי ישראל; : (3) התכנון יעשה במטרה לאפשר את הניצול המיטבי של הקרקע לייעוד שעיקרו מגורים; : (4) עבור אישור התוכנית המשנה את ייעוד הקרקע מייעוד ציבורי לייעוד שעיקרו מגורים הרשות המקומית זכאית לתמריץ בשיעור של 20% מתקבולי השיווק (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - התמריץ), לאחר הפחתה של הוצאות הפיתוח החלים על הקרקע, לרבות הוצאות פיתוח נוספות מכוח החלטות מועצת מקרקעי ישראל; : (5) ככל שהתוכנית החדשה תכלול הוראות בעניין שילוב ייעודים ציבוריים בייעוד שעיקרו מגורים (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] ((<s>גם</s>)) - קומה ציבורית מבונה), הרשות המקומית תשתתף בעלויות ההקמה של קומה ציבורית מבונה באמצעות קיזוז הסכומים כמפורט [[סעיף 3.4.5|בסעיף 3.4.5(ו)(9) ו-(10) לקובץ החלטות המועצה]]; : (6) אם על הקרקע מצויים מבנים, אשר שימשו ו/או משמשים את הרשות המקומית, זכאית הרשות המקומית לתוספת בשיעור של 5,500 שקלים חדשים למ"ר לא כולל מע"מ. מתן התוספת תיבחן על פי סוג הבנייה בפועל (להלן בסעיף זה - תוספת בעד בינוי קיים). שיעור התוספת בעד בינוי קיים לא יעלה על 60% מערך הקרקע נטו ללא פיתוח; : (7) אין בהוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] כדי לגרוע או להוסיף על נוהלי רשות מקרקעי ישראל אל מול רשויות מקומיות אשר יוכלו לבחור לפעול על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1453 במקום [[פרק זה|פרק משנה זה]]. @ 5.8.4. אי תחולה : [[פרק זה|פרק משנה זה]] לא יחול על קרקע בייעוד ציבורי הנכללת בתוכניות להתחדשות עירונית. @ 5.8.5. תוקף הוראות (תיקון: 25.4.2023, 19.5.2025) : [[פרק זה|פרק משנה זה]] יהיו בתוקף עד ליום 31.12.2025. == פרק 6: תנאים להקצאת קרקע למגזרי מיעוטים __NOSUB__ == === 6.1. הסדר קרקעות תפוסות ביישובי מיעוטים <עוגן פרק 6.1> === @ 6.1.1. הגדרות : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "מבנה" - בניין למגורים; :- "מחזיק" - מחזיק נוכחי שבנה, מחזיק או רכש, מבנה, בין בתמורה ובין במתנה או בירושה; :- "תוכנית" - תוכנית מפורטת כהגדרתה [[בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]. @ 6.1.2. תנאים מוקדמים להחכרת המגרש (תיקון: 1.10.2020) : החכרת מגרש למחזיק בו, תיעשה בהתקיים התנאים המוקדמים להחכרת המגרש מפורטים בפסקאות (1) עד (5): : (1) המבנה הקיים על המגרש, נושא ההסדר, משמש ושימש בעבר אך ורק למגורים; : (2) המבנה נבנה לפני 1.1.2000. : (3) שטח המגרש, אשר יוחכר למחזיק בו, וגבולותיו ייקבעו על פי תוכנית בתוקף ביום אישור העסקה, המייעדת את הקרקע למגורים; : (4) (((נמחקה);)) : (5)(א) המחזיק יחזיר לרשות את הקרקע המוחזקת על ידו מחוץ לתחומי המגרש, כשהיא פנויה מכל אדם, מבנה או חפץ; :: (ב) הסכם החכירה ייחתם לא יאוחר מיום 31.12.2022; :: (ג) תופקד ערבות להבטחת ביצוע העסקה. גובה הערבות ייקבע על ידי המרחב העסקי. @ 6.1.3. התנאים הכספיים : התנאים הכספיים מפורטים בפסקאות (1) עד (4): : (1) המגרש יוערך בערכו המלא ליום העסקה, לפי מלוא קיבולת הבנייה המותרת בתוכנית התקיפה החלה או שתחול לגביו; הערכה תהיה בהתאם לשווי המקרקעין כפי שנקבע על פי שומה ללא פיתוח וללא מחוברים. : (2) נבנה מבנה המגורים, שעל המגרש מושא העסקה, על פי היתר בנייה כחוק, יוערך המגרש כמפורט בפסקאות משנה (א) ו-(ב): :: (א) קיבולת הבנייה הכלולה בהיתר הבנייה, תוערך למועד מתן ההיתר. הסכום ישוערך למדד המחירים לצרכן מתאריך מתן ההיתר ועד ליום אישור העסקה עם הרשות; :: (ב) קיבולת הבנייה אשר איננה כלולה בהיתר הבנייה ומהווה את יתרת השטח לניצול על פי התוכנית שבתוקף, תוערך למועד אישור העסקה; : (3) שיעור דמי החכירה המהוונים עבור חכירה מהוונת ל-49 שנים, יהיה כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד): :: (א) באזור קו עימות - יחויב המחזיק בתשלום של 31% מערך המגרש; :: (ב) באזור עדיפות לאומית א' - יחויב המחזיק בתשלום של 51% מערך המגרש; :: (ג) באזור עדיפות לאומית ב' יחויב המחזיק בתשלום של 91% מערך המגרש; :: (ד) באזור ללא עדיפות לאומית - יחויב המחזיק בתשלום של 110% מערך המגרש; : (4) הנהלת הרשות תקבע את דמי השימוש, שיעורם והמועדים שעבורם ייערך החיוב. @ 6.1.4. הליכים משפטיים (תיקון: 1.10.2020) : הרשות תנקוט בהליכים משפטיים הקבועים בחוק כנגד - : (א) מחזיקים בקרקע שלא כדין ושעליה נבנה בית מגורים לאחר 1.1.2000; : (ב) מחזיקים בקרקע שלא כדין, שעומדים בתנאי [[פרק זה|פרק משנה זה]], ואשר לא יסדירו את החזקה עד ליום 31.12.2022 ו/או לא יעמדו בתנאי העסקה שתאושר להם. @ 6.1.5. תוקף (תיקון: 1.10.2020) : (א) תוקף [[פרק זה|פרק משנה זה]] עד יום 31.12.2022. : (ב) הקצאות בהתאם [[פרק זה|לפרק משנה זה]] יהיו בכפוף לאישור הנדרש על פי [[סעיף 2ה לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]]. === 6.2. מתן פיצויים עבור פינוי קרקע ומחוברים לבני מיעוטים במרחבי חיפה והצפון <עוגן פרק 6.2> === @ 6.2.1. הגדרות :- "בית אב" - משק בית המורכב מבני זוג נשואים הגרים בפזורה נכון ליום 1.3.2018, או רווק או רווקה בני למעלה מ-30 שנה במועד האמור הגרים בפזורה; :- "פזורה" - מקבץ של מבנים בלתי חוקיים במרחב חיפה והצפון אשר הוקמו לפני 15.11.1998 המצויים מחוץ לתוכנית מתאר ומשמשים למגורי בני מיעוטים. : הנהלת הרשות תקבע את רשימת הפזורות לצורך הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]. @ 6.2.2. תנאים לקבלת פיצוי : הרשות רשאית לפצות בית אב המתפנה מפזורה במרחבי חיפה והצפון ליישובי קבע כמפורט בפסקאות (1) עד (4), ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים: : (1) הפיצוי ניתן בתמורה לפינוי של בית מגורים; : (2) הפיצוי ניתן בתמורה לפינוי מוחלט של הקרקע מכל אדם וחפץ ובכלל זה הריסת המבנים; : (3) אין לבית האב המתפנה זכויות במגרש בנייה נוסף; : (4) לא ניתן בעבר פיצוי בעד קרקע זו או פינויה. @ 6.2.3. מתן פיצויים עבור פינוי קרקע ומחוברים : (א) בית אב המתפנה מקרקע שהיא מקרקעי ישראל: :: הרשות רשאית להקצות לכל בית אב המתפנה מהפזורה בקרקע שהיא מקרקעי ישראל, יחידת דיור אחת במגרש חליפי מפותח בחכירה ל-49 שנים ללא תשלום שייחשב כתשלום של דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91%. :: המיסים בעד הקצאה זו על הרשות. : (ב) בית אב המתפנה מקרקע שבבעלות פרטית: :: (1) הרשות רשאית להקצות לכל בית אב המתפנה מהפזורה בקרקע שבבעלותו יחידת דיור אחת במגרש חליפי מפותח בבעלות ללא תשלום, ובלבד שהקרקע שבבעלותו תועבר על שם המדינה, רשות הפיתוח או קק"ל, לפי העניין. ::: המיסים בעד הקצאה זו יחולו על הרשות. :: (2) אם המתפנה אינו יכול או מוכן להעביר את הקרקע על שם המדינה, רשות הפיתוח או קק"ל, לפי העניין, הרשות רשאית להקצות לו יחידת דיור אחת במגרש חליפי ומפותח בחכירה ל-49 שנים ללא תשלום שייחשבו כתשלום של דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91%, ובלבד שייעשה בקרקע שבבעלותו שימוש חקלאי בלבד, על פי ייעודה כקרקע חקלאית. ::: המיסים בעד הקצאה זו יחולו על בית האב. @ 6.2.4. מיקום יחידות הדיור החליפיות : יחידות הדיור במגרשים החליפיים יוקצו ביישובי הקבע של בני המיעוטים. @ 6.2.5. הקצאה של יותר מיחידת דיור אחת : הרשות רשאית, במקרים חריגים, לאשר הקצאה של יותר מיחידת דיור אחת לבית אב. @ 6.2.6. תנאים למתן פיצוי : פיצוי בעבור המחוברים יינתן בהתקיים התנאים הבאים: : (א) המתפנים הצהירו כי המחוברים הם בבעלותם; : (ב) המחוברים נבנו לפני 15.11.1998; : (ג) לא ניתנו פיצויים עבור מחוברים אלה קודם לכן למתפנה או לכל אחד אחר; : (ד) התשלום יעשה בכפוף להריסת המחוברים ופינויים המוחלט. @ 6.2.7. קביעות גובה הפיצוי הכספי : גובה הפיצוי הכספי ייקבע לפי שומה שתיערך על ידי שמאי מטעם הרשות. @ 6.2.8. תוקף : תוקף הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] יהיה עד לתאריך 31.12.2022. === 6.3. תנאי הקצאת קרקע למגורים למשרתי כוחות הביטחון שהם בני מיעוטים ביישובי המיעוטים <עוגן פרק 6.3> === @ 6.3.1. הגדרות : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "כוחות הביטחון" - צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, משמר הגבול, משרד ראש הממשלה, שירות בתי הסוהר; :- "מגרש" - מגרש שייעודו מגורים על פי תוכנית החלה על הקרקע או מגרש כאמור הכולל גם שטחים נלווים, לשימושים שאינם מגורים, על פי תוכנית החלה על הקרקע ובלבד ששטח הבנייה לשימושים הנלווים לא יעלה על 50% מהשטח המבונה בשטח המגורים במגרש; :- "מומלץ" - מי שמשרת או ששרת בכוחות הביטחון, שרות מלא, אשר ברשותו המסמכים הבאים: :: (1) המלצת משרד הביטחון בתוקף; :: (2) תעודת זכאות בהתאם לתבחינים של משרד הבינוי והשיכון בדבר היותו חסר דיור; :: (3) תצהיר חסר קרקע בייעוד למגורים מאומת על ידי עו"ד; :- "שירות מלא" - מי שמשרת או שרת בכוחות הביטחון 24 חודשים לפחות, בכפוף להמלצת משרד הביטחון; :- "תשלום חד פעמי" - תשלום חד פעמי של דמי חכירה מהוונים לכל תקופת החכירה המוגדרת בהסכם. @ 6.3.2. דרכי הקצאת מגרש למומלץ : הקצאת מגרש למומלץ תתבצע כאמור בפסקאות (1) ו-(2): : (1) בדרך של מכרז פומבי או בדרך של הרשמה והגרלה, בהתאם להחלטת הרשות; : (2) במקרים חריגים על פי תבחינים שתקבע הרשות, יוקצה מגרש למומלץ בפטור ממכרז, בהתאם להוראות [[תקנה 25(24א) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]]. @ 6.3.3. הסדרת השיווק בדרך של הרשמה והגרלה : (א) בעת פרסום המגרשים לשיווק ביישוב בדרך של הרשמה והגרלה, ישווקו 10% מסך המגרשים המוצעים לנכי צה"ל קשים כאמור [[בתקנה 25(18) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]], לבן משפחה של חייל שנספה במערכה, כהגדרתו [[בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]], ולבן משפחה של נפגע אשר נספה בפעולות איבה, כהגדרתו [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]]. : (ב) בעת פרסום המגרשים לשיווק בדרך של הרשמה והגרלה במגרשים שבהן ניתן לבנות יותר מיחידת דיור אחת תינתן קדימות למספר מומלצים שירשמו במשותף על פני מומלץ שיירשם בנפרד. כמו כן, תינתן קדימות למומלצים בעלי משפחות על פני מומלצים רווקים. @ 6.3.4. הזכות למגרש - חד פעמית : הזכות הניתנת על פי [[פרק זה|פרק משנה זה]] היא חד פעמית ולמגרש אחד בלבד. @ 6.3.5. הוצאות פיתוח (תיקון: 2.9.2021) : הוצאות הפיתוח ישולמו על ידי המומלץ לגוף המפתח בהתאם להחלטות הממשלה כפי שתהיינה בתוקף מעת לעת בעניין זה. @ 6.3.6. הקצאת המגרשים - בתשלום : (א) המגרשים יוקצו למומלץ בהנחה בשיעור של 90% מערך הקרקע, ערך הקרקע ייקבע לפי מלוא זכויות הניצול הקבועות בתוכנית החלה על הקרקע, בהתחשב בזכות החכירה, ללא הנחות אזור ובניכוי עלויות פיתוח. : (ב) ביישובי מרחב מרכז ומרחב ירושלים, המגרשים יוקצו למומלץ בהנחה בשיעור של 30% מערך הקרקע ועד סכום של 300,000 כולל מע"מ, הנמוך מבניהם, ערך הקרקע ייקבע לפי מלוא זכויות הניצול הקבועות בתוכנית החלה על הקרקע, בהתחשב בזכות החכירה, ובניכוי עלויות פיתוח. @ 6.3.7. העברת הזכויות : העברת זכויות תטופל בהתאם [[פרק 5.4|לפרק משנה 5.4]]. @ 6.3.8. איש כוחות הביטחון ששוחרר מחמת פציעה : על אף האמור [[פרק זה|בפרק משנה זה]], מי ששרת בכוחות הביטחון כלוחם או כתומך לחימה, וראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל קבע כי הוא שוחרר מחמת פציעה שאירעה במהלך אימון או פעילות מבצעית, יהיה זכאי לסבסוד הוצאות פיתוח, לפי [[סעיף 6.3.5]], ולהנחה בקרקע, לפי [[סעיף 6.3.6(א)]], בכפוף להמצאת המסמכים הבאים: תעודת זכאות בהתאם לקריטריונים של משב"ש בדבר היותו חסר דיור, ותצהיר חסר קרקע בייעוד למגורים מאומת על ידי עו"ד. על החלטת ראש אגף כוח אדם כאמור ניתן לערער לפני ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל. @ 6.3.9. תוקף (תיקון: 1.10.2020) : [[סעיף 6.3.6]] יהיה בתוקף עד ליום 31.12.23. === 6.4. הקצאת קרקע לבדואים בנגב <עוגן פרק 6.4> === @ 6.4.1. הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב : (א) בהמשך להחלטת ממשלה מספר 1999 מיום 15.7.2007 בדבר הקמת הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב), מאשרת בזאת מועצת מקרקעי ישראל לרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב לפעול מכוח החלטות מועצת מקרקעי ישראל, לרבות לגבי האמור [[פרק 6.5|בפרק משנה 6.5]]. : (ב) הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב תפעל במקום מנהלת הבדואים הקיימת ברשות. בכל מקום שבו הוקנו סמכויות למנהלת הבדואים, סמכויות אלו יועברו לרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב מכוח [[פרק זה|פרק משנה זה]]. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), סמכויות ניהול הקרקע וביצוע עסקאות מכר או חכירה להקצאת קרקע יבוצעו על ידי עובדי הרשות ולפי נוהלי הרשות והחלטות מועצת מקרקעי ישראל. ועדת העסקאות תאויש על ידי עובדי הרשות ותפעל לפי נוהלי הרשות והחלטות מועצת מקרקעי ישראל. נציג הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב יצורף כחבר. : (ד) הקצאת הקרקע לבדואים בנגב, תיעשה בהתאם לנוהלי הרשות והחלטות מועצת מקרקעי ישראל ועל פי [[חוק חובת המכרזים((,)) התשנ"ב-1992]] [[תקנות חובת המכרזים|והתקנות מכוחו]]. : (ה) כל הסמכויות לניהול משא ומתן על הסדרת הקרקע והסדרת ההתיישבות של הבדואים בנגב ובכלל זה, בדיקת זכאותם של הבדואים לפיצויים והטבות לפי [[פרק זה|פרק משנה זה]], אישור הצעות הפשרה וחתימה על הסכמים עם המתפנים, יהיו בידי הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב בכפוף לסעיף קטן (ג). : (ו) מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב מוסמך למנות את הוועדות הנדרשות לתמיכה בפעולת הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב על פי [[פרק זה|פרק משנה זה]]. : (ז) מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב ומנכ"ל רשות מקרקעי ישראל יפעלו להכנת נוהלי עבודה הכוללים, בין היתר, את הסדרי התיאום המשותפים שמכוחם יופעלו צוותי השטח. נושאים החורגים מהחלטות מועצת מקרקעי ישראל יידונו בפורום זה טרם הבאתם לאישור מועצת מקרקעי ישראל. דיווח על כך יוגש למועצת מקרקעי ישראל בתוך 90 ימים. : (ח) הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב תפעל בתקופת הביניים עד לאישור סמכויותיה ואישור המלצות ועדת גולדברג להסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב על ידי הממשלה, לבניית בסיס נתונים רחב לפעולתה, אפיון והכנת מערכות מידע לפעולות הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, הכשרת כוח אדם, ריכוז אמצעים, גיבוש נוהלים ותוכניות עבודה. @ 6.4.2. תנאים להקצאת מגרשים בפטור ממכרז (תיקון: 16.6.2024) : (א) בסעיף זה - ::- "בן היישוב" - אזרח ישראלי שמקום מגוריו הקבוע ב-3 השנים האחרונות או ב-4 שנים מתוך 10 השנים האחרונות, שקדמו למועד הפרסום הוא בתחום היישוב נשוא הפרסום, ובלבד שהמציא אישור מרשם האוכלוסין; ::- "ועדת עסקאות" - ועדה המוסמכת לאשר עסקאות בהתאם לנהלי הרשות ובנוסף גם מנהל מרחב ריבוי טבעי ברשות הבדואים או עובד אחר של רשות הבדואים כפי שיקבע מנכ"ל רשות הבדואים; ::- "זוג נשוי" - זוג נשוי ללא ילדים; ::- "יחיד" - רווק/ה בן 26 ומעלה, אלמן/נה בן 26 ומעלה שאינו חלק מתא משפחתי או גרוש/ה בן 26 ומעלה ללא ילדים שאינו חלק מתא משפחתי; ::- "כוחות הביטחון" - כהגדרתם [[בסעיף 6.3.1]]; ::- "מגרש" - מגרש בייעוד מגורים בהתאם לתוכנית מפורטת שבתוקף; ::- "משפחה" - זוג נשוי מעל גיל 18 עם ילדים ללא הגבלת גיל, או גרוש/ה שילדיו/ה הקטינים מתגוררים עמו/ה ושאינו חלק מתא משפחתי; ::- "נכה" - בעל מוגבלות בן 21 ומעלה על פי התבחינים וסדרי הקדימויות המקובלים בנהלי הרשות; ::- "סיום בניה" - סיום בניית שלד וגג; ::- "צעיר" - רווק/ה, או גרוש/ה או אלמן/ה בן 18 עד 26; ::- "רשות הבדואים" - הרשות לפיתוח והסדרת התיישבות הבדואים בנגב; ::- "שירות מלא" - כהגדרתו [[בסעיף 6.3.1]]; ::- "תא משפחתי" - בני זוג נשואים בנישואים פרטיים, או בני זוג שלהם ילדים משותפים ואשר לא התגרשו בגירושין סופיים, או מי שידועים בציבור כבני זוג או בני זוג המקיימים משק בית משותף, ולרבות בן זוג שיש לו קשרים כאמור עם יותר מבת זוג אחת. לעניין זה, חזקה כי מי שנולדו להם ילדים משותפים לאחר הגירושין מהווים תא משפחתי וחזקה על רווקה עם ילדים שהיא נשואה בנישואים פרטיים. : (ב) הרשות רשאית להקצות מגרש לבנייה עצמית למבקש ההקצאה (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - המבקש) במכרז פומבי, בפטור ממכרז או בדרך של הרשמה והגרלה. הקצאה בפטור ממכרז או בדרך של הרשמה והגרלה תתבצע אם נתקיימו כל התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (8): :: (1) המגרש מצוי בתחומו של יישוב מיישובי הבדואים בנגב, וניתן להקצותו על פי תוכנית מאושרת; :: (2) המבקשים הם אזרחים ישראלים, בני היישוב, מחוסרי דיור משפחה או יחיד; במקרים מתאימים ומנימוקים שיירשמו, תהא הרשות רשאית להקצות מגרשים בפטור ממכרז או בהרשמה והגרלה למי שאינו בן היישוב; :: (3) בהקצאת מגרשים בפטור ממכרז ובהרשמה והגרלה, תינתן עדיפות למשפחה חסרת דיור ולאחריהם ליחידים חסרי דיור או זוגות נשואים; :: (4) על אף האמור, בשיווק מגרשים המיועדים לבניה רוויה, או במגרשים הכוללים יותר מיחידת דיור אחת, בהם נדרשים למעלה משני זכאים לרכישת מגרש אחד, ניתן יהיה לקבוע סדר קדימויות אחר הכולל גם צעיר; :: (5) למבקש לא הוקצה בעבר מגרש למטרת מגורים ואין לו זכויות בעלות או חכירה במגרש אחר המיועד או המשמש למגורים; :: (6) המגרש יוקצה בהסכם פיתוח לבנייה ובתנאים המקובלים ברשות; :: (7) המבקש ימציא טרם הקצאת המגרש תצהיר בדבר היותו חסר בית מגורים או מגרש; :: (8) מגרש שגודלו מעל 1,000 מ"ר יוקצה לשני זכאים לפחות. מגרש שגודלו מעל 1,500 מ"ר ישווק ל((-))3 זכאים לפחות. מגרש שגודלו מעל 2,000 מ"ר ישווק ל-4 זכאים ומעלה בהתאם להחלטה של ועדת עסקאות ומנימוקים שירשמו, והכל בכפוף למגבלות שייקבעו על ידי הנהלת הרשות בנוגע לכמות יחידות דיור לכל זכאי במגרש. : (ג) עם קבלת החלטה לשווק מגרשים לציבור הרחב תפורסם הודעה פומבית מטעם הרשות על היצע המגרשים ועל אופן שיווק המגרש, אם בדרך של מכרז פומבי או פטור ממכרז או בדרך של הרשמה והגרלה. : (ד) הרשות רשאית לשקול שיקולים רלבנטיים נוספים כגון: המלצה של מנהל המרחב או מי מטעמו ברשות הבדואים, קיומה של זיקה חמולתית שבטית למתגוררים במתחם בו נמצא המגרש המבוקש, מצב משפחתי, מספר הילדים במשפחה ועוד. : (ה) הזכות הניתנת על פי [[פרק זה|פרק משנה זה]], בין אם נעשתה בפטור ממכרז ובין אם בהליך של הרשמה והגרלה היא חד פעמית ולמגרש אחד בלבד. : (ו) תנאי להמרת הסכם פיתוח להסכם חכירה הוא בניית בית המגורים בהתאם לתוכנית לצרכי היתר ועמידה בכל תנאי הסכם הפיתוח. אם המבקש לא בנה את בית מגוריו על פי לוחות הזמנים שנקבעו בהסכם הפיתוח או לא עמד בשאר תנאי הסכם הפיתוח, הרשות תהיה רשאית להאריך את הסכם הפיתוח או להביא לביטול עסקת ההקצאה, והכל על פי שיקול דעת הרשות. : (ז) בדואים משרתי כוחות הביטחון בני עשרים ומעלה, אשר שירתו שירות מלא ישלמו עבור רכישת הזכויות שליש מערכו המלא של המגרש (שווי קרקע, הוצאות פיתוח והוצאות פיתוח נוספות וכל חיוב נוסף שיתווסף בעתיד לתמורה הכוללת בעד המגרש). ההטבה הינה חד פעמית ולמגרש אחד בלבד. : (ח) ככלל, למשרתי כוחות הביטחון ולנכים תינתן זכות קדימה בתהליך בחירת והקצאת מגרשים כמקובל ברשות. יחד עם זאת, במקרים בהם לא תתאפשר מתן זכות קדימה בהקצאת המגרש בשל שיקולים חמולתיים שבטיים או כאשר היצע המגרשים קטן, הרשות תהיה רשאית שלא לתת זכות קדימה כאמור או להגבילה. : (ט) בן משפחה של חייל שנספה במערכה, כהגדרתו [[בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]] יהא זכאי אף הוא להטבות המפורטות בסעיף קטן ((())ז'(())) ו((-))((())ח'(())). ההטבה תינתן לבן משפחה אחד בלבד, ובלבד שהחייל שנספה לא מימש את ההטבה בעבר. : (י) הרשות תאפשר העברת זכויות ללא הגבלה וללא שתגבה תמורה נוספת, לאחר 5 שנים מסיום הבניה. הרשות רשאית לשקול העברת זכויות קודם למועד זה, ככל שהזכויות יועברו לזכאי העונה על התבחינים שבעדם הוקצתה הקרקע לבעל הזכויות. הרשות רשאית לשקול העברת זכויות טרם חלוף 5 שנים ממועד סיום הבניה למי שאינו זכאי בכפוף להחזר סבסוד הוצאות פיתוח, ככל שניתן על המגרש, ולתשלום הפרשי השווי בין ערך הקרקע בעת ההקצאה לבין ערך הקרקע במועד העברת הזכויות. : (יא) הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע נהלים מפורטים ליישום סעיף זה. : (יב) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות ועדת פשרות לפי [[פרק 6.5 סימן ג|סימן ג' לפרק משנה 6.5]]. : (יג) מחירי הפיתוח ייקבעו על ידי ועדת פרויקטים או בתיק השיווק לפי העניין. : (יד) הכללים לקביעת ערך הקרקע יקבעו על ידי הנהלת הרשות. : (טו) בנוסף למחיר הקרקע והפיתוח, ייגבו הוצאות פיתוח נוספות כהגדרתם לפי [[פרק 3.4|סעיפים (([צ"ל: פרקי משנה])) 3.4]] [[פרק 3.3|ו-3.3 לקובץ החלטות המועצה]]. הוצאות הפיתוח הנוספות ייגבו לפי מספר הזכאים למגרש, בהתאם להנחיות ולתעריפים שתקבע רשות מקרקעי ישראל בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר, באופן אחיד לכל יישובי הבדואים. הוראות אלה יחולו גם לגבי מגרשים שיוקצו לפי [[פרק 6.5|סעיף (([צ"ל: פרק משנה])) 6.5 לקובץ החלטות המועצה]]. @ 6.4.3. (תיקון: 16.6.2024) : (((נמחק).)) === 6.5. הסדר והקצאת קרקע ביישובי הבדואים בנגב <עוגן פרק 6.5> === ==== סימן א': מדיניות הסדר הקרקעות בנגב ==== @ 6.5.1. מדיניות הסדר הקרקעות בנגב : יש לפעול ב-3 מישורים במקביל: : (א) הסדרת תביעות בדרך של ברור תביעות; : (ב) תשלום פיצויים כנגד הסרת התביעות ופינוי השטח; : (ג) שילוב גורמים פרטיים שייצגו את המדינה במשא ומתן עם תובעי הבעלות להסרת תביעותיהם וקבלת פיצויים. @ 6.5.2. הסדרת תביעות בדרך של בירור תביעות : הרשות, באמצעות הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, תפעל להביא לסיום הליך ההסדר בדרך של ברור תביעות. במסגרת זו, יוגשו תביעות נוגדות במטרה להביא לבירור סוגיית הבעלות בבית המשפט. @ 6.5.3. הסדרת תביעות בדרך של תשלום פיצויים : הסדרת תביעות בדרך של תשלום פיצויים. @ הגדרות (תיקון: 3.6.2024) <עוגן 6.5.3.1> : (א) [[בסימן זה]] - ::- "ועדת פשרות" - ועדת פשרות עליונה ברשות, שבה חברים נציגי האגפים הנוגעים בדבר, תדון בהצעות הפשרה שתגיש לה הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, על בסיס התבחינים הקבועים [[פרק זה|בפרק משנה זה]] ובנוהל פשרות ומחוברים של הרשות; ::- "קרקע בתחום תוכנית מתאר" - (((נמחקה);)) ::- "קרקע לא מוחזקת" - קרקע שבעת מועד הגשת התביעה לא הוחזקה בפועל על ידי התובע או מי ממשפחתו, בין אם במגורים ובין אם בעיבוד; ::- "קרקע מוחזקת" - קרקע שהוחזקה בפועל ביום הגשת התביעה על ידי מגורים או עיבוד על ידי התובע ו/או בני משפחתו; ::- "קרקע מישורית עמוקה, מישורית רדודה, הררית" - על פי הגדרותיהן [[בחוק רכישת מקרקעין בנגב (חוזה השלום עם מצרים), התש"ם-1980]]; ::- "קרקע נתבעת הזכאית לפיצוי" - קרקע שהתקיימו לגביה כל התנאים הבאים: ::: (1) הוגשה בשלה תביעה לפקיד ההסדר; ::: (2) לא ניתן בעבר פיצוי כלשהו בעד קרקע זו, בין אם לתובע או לכל אחד אחר; ::: (3) הקרקע שלגביה הוגשה התביעה אינה מוסדרת. :::: על אף האמור, במקרים שבהם בזמן הגשת הבקשה לתביעה השטח לא היה מוסדר, אך התביעה לא סומנה מסיבות שונות, תביעות אלו יוכרו כברות פיצוי למרות שהשטח הוסדר, ובתנאי שהיו מוחזקות בפועל על ידי התובעים בזמן הגשת הבקשה לתביעה ונמצאות בתחום תוכנית המתאר של היישובים בנגב הכולל את 1,300 המגרשים המפותחים ו-7,000 דונמים המתוכנים לפיתוח. ::: (4) פקיד ההסדר אישר כי לא הוגשו תביעות סותרות על ידי בדואים אחרים בעד הקרקע מושא הפיצוי. @ הסדרי פשרות <עוגן 6.5.3.2> : (ב) הרשות רשאית להגיע לפשרות עם תובעי הבעלות, כנגד הסרת תביעת הבעלות, פינוי הקרקע על ידי התובעים והסדרת רישום הקרקע מושא התביעה על שם המדינה. בתמורה לאלו תהיה הרשות רשאית לתת תמורות בהתאם לתבחינים הבאים: @ <עוגן 6.5.3.2.1> :: (1) תובע קרקע מוחזקת מחוץ לתחום תוכנית מתאר של יישוב בדואי, יהיה זכאי לקבל פיצוי בקרקע של עד 20% מכלל שטח תביעותיו, בקרקע שייעודה חקלאי, אשר תירשם על שמו בספרי האחוזה בכפוף למילוי התנאים הבאים: ::: (א) הפשרה תכלול את כל התביעות הרשומות על שמו בלשכת הסדר המקרקעין, למעט אם ועדת הפשרות החליטה אחרת; ::: (ב) סך תביעותיו של המתפשר 400 דונמים ומעלה; ::: (ג) לפחות 50% מהקרקע העומדת לפשרה ניתן לעיבוד חקלאי. @ הפיצוי הקרקעי <עוגן 6.5.3.2.2> :: (2) הפיצוי הקרקעי יינתן במרוכז באזורים שתקבע הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב בשיתוף גורמי התכנון. @ <עוגן 6.5.3.2.3> :: (3) בעבור יתרת הקרקע יינתן פיצוי כספי על פי סוג הקרקע ומיקומה, כמפורט בפסקאות משנה (א) ו-(ב): ::: (א) בעבור קרקע בתחום תוכנית מתאר הכוללת 1,300 מגרשים מפותחים ועוד 7,000 דונמים המתוכננים לפיתוח, הפיצוי עבור כל דונם יהיה 5,220 שקלים חדשים. :: (ב) שאר תעריפי הפיצוי יהיו על בסיס התעריפים שנקבעו בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל שעניינה מחירי קרקע פיצויים ומגרשי בנייה לבדואים בנגב מיום 9.10.1997, בהצמדה ליום 29.10.2012, כלהלן: ::: (1) קרקעות נתבעות ומוחזקות בפועל: :::: {| | קרקע מישורית עמוקה לדונם || עד 3,000 שקלים חדשים |- | קרקע מישורית רדודה לדונם || עד 2,500 שקלים חדשים |- | קרקע הררית לדונם || עד 1,100 שקלים חדשים |} ::: (2) קרקעות נתבעות ולא מוחזקות: :::: {| | קרקע מישורית עמוקה לדונם || עד 2,000 שקלים חדשים |- | קרקע מישורית רדודה לדונם || עד 1,600 שקלים חדשים |} @ מקרים חריגים <עוגן 6.5.3.2.4> :: (4) מקרים החורגים מהוראות [[סימן זה]] יובאו לאישור מועצת מקרקעי ישראל לאחר אישור ועדת פשרות עליונה. @ סמכויות הרשות <עוגן 6.5.3.2.5> :: (5) על אף האמור [[פרק זה|בפרק משנה זה]], הרשות תהא מוסמכת על פי שיקול דעתה, לסטות מהוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]], באופן שישלול או יפחית את ההטבות המנויות בו, וזאת בהתאם לנוהל שייקבע בהוראות הרשות. @ <עוגן 6.5.3.2.6> :: (6) בפשרת קרקע מכוח [[פרק זה|פרק משנה זה]] ניתן יהיה להעניק למתפשר פיצוי בעבור פינוי מחוברים הקיימים בקרקע נושאת הפשרה, בהתאם לשיעורים שייקבעו בטבלת שווי המחוברים כהגדרתה [[בסימן ג']], ובלבד שהתקיים בו אחד מן התנאים המפורטים בפסקאות משנה (א) ו-(ב): :: (א) הוסדרה התיישבותו של המתפשר בעבר, והוא לא קיבל פיצוי עבור המחוברים המצויים על הקרקע מושא הפשרה בעת הסדרת התיישבותו; :: (ב) קיים אינטרס בקיומה של פשרת הקרקע לצורך מימוש צורך ציבורי, על פי שיקול דעתה של ועדת פשרות. @ 6.5.4. שילוב גורמים פרטיים : הרשות רשאית להפעיל גורמים פרטיים, אשר ייצגו את המדינה במשא ומתן וינהלו אותו בשמה, בהתאם למדיניות ולכללים הכתובים [[פרק זה|בפרק משנה זה]]. ==== סימן ב': שיווק מגרשים ביישובים הבדואים בנגב (((נמחק))) (תיקון: 3.6.2024) ==== @ 6.5.5. (תיקון: 3.6.2024) : (((נמחק).)) @ 6.5.6. (תיקון: 3.6.2024) : (((נמחק).)) @ 6.5.7. (תיקון: 3.6.2024) : (((נמחק).)) @ 6.5.8. (תיקון: 3.6.2024) : (((נמחק).)) ==== סימן ג': מתן תמורות לתושבי הפזורה מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב המסדירים התיישבותם ==== @ 6.5.9. הגדרות (תיקון: 3.6.2024) : [[בסימן זה]] - :- "המועד הקובע" - אחד מאלה לפי העניין: :: (א) לגבי תושב שפתרון הסדרת ההתיישבות שלו, לפי קביעת רשות הבדואים, נכלל במסגרת תוכנית מפורטת שקיבלה תוקף לאחר יום 21.5.18, יהיה המועד הקובע - 2 שנים מיום כניסתה לתוקף של התוכנית; :: (ב) לגבי תושב שפתרון הסדרת ההתיישבות שלו, לפי קביעת רשות הבדואים, נכלל במסגרת תוכנית מפורטת שקיבלה תוקף לפני יום 21.5.18, יהיה המועד הקובע - 21.5.18; :: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), במקום בו הייתה הכרזה, הודעה או פרסום של מועד קובע על ידי רשות הבדואים, או במקרים חריגים, בשים לב לפעולות של המדינה להסדרת התיישבותו של התושב בהסכמה או לפינויו, רשאית ועדת פשרות, מנימוקים שיירשמו בהחלטתה, לקבוע מועד קובע מוקדם יותר; :: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לגבי פזורה חיצונית רשאית ועדת פשרות, במקרים בהם מדובר על תשתיות לאומיות כהגדרתם [[בחוק התכנון והבניה]] ומנימוקים שיירשמו בהחלטתה, לקבוע מועד קובע מאוחר יותר, בשים לב, בין השאר, לפעולות שנקטה רשות הבדואים להסדרת התיישבותה ולזמינות פתרון הקבע; :- "ועדת פשרות" - מנכ"ל רשות הבדואים או עובד בכיר של רשות הבדואים מטעמו - יו"ר, 3 עובדים של רשות מקרקעי ישראל כפי שיקבע מנהל הרשות, סמנכ"ל הסדרה של רשות הבדואים או נציגו, היועץ המשפטי של רשות הבדואים או נציגו, חשב רשות הבדואים או נציגו. ההרכב המינימאלי לקבלת החלטות בוועדה הוא יו"ר הוועדה, אחד מעובדי רשות מקרקעי ישראל החברים בוועדה, היועץ המשפטי של רשות הבדואים או נציגו וחשב רשות הבדואים או נציגו; :- "זוג נשוי" - (((נמחקה);)) :- "טבלת שווי המחוברים" - טבלת מחירים שתשמש לצורך חישוב התמורות לפי [[סעיפים 6.5.12(א)]] [[ו-6.5.15]], כפי שתקבע על ידי הנהלת רשות מקרקעי ישראל בהתייעצות עם שמאי הרשות. עד לקביעת טבלה כאמור ישמשו לצורך חישוב התמורות הסכומים המפורטים [[סעיף 6.5.16|בטבלה בסעיף 6.6.15 (([צ"ל: בסעיף 6.5.16]))]], בהצמדות הנדרשות כפי שתקבע רשות הבדואים; :- "יחיד" - בן 18 ומעלה שאינו חלק ממשפחה; :- "יישובי הקבע" - רהט, תל-שבע, חורה, לקיה, שגב-שלום, כסייפה, ערערה בנגב, יישובי המועצות האזוריות אל קסום ונווה מדבר ויישובים נוספים אם יקומו בנגב עבור האוכלוסייה הבדואית; :- "מגרש ממוצע" - מגרש בגודל ממוצע כפי שנקבע למגרש מגורים בתיק השיווק או מגרש שגודלו עד 800 מ"ר, לפי הגדול מביניהם והכל בכפוף למגבלות שייקבעו על ידי ועדת פשרות בנוגע לכמות יחידות דיור; ואולם במגרש למגורים שמוגדר לפי התכנית החלה במקום דו-משפחתי, תלת-משפחתי או טורי, יראו כל יחידת דיור כמגרש נפרד; :- "משפחה" - תא משפחתי או גבר או אישה שילדיהם הקטינים בחזקתם שהתגרשו בגירושין סופיים או שהוכח בדרך אחרת, להנחת דעתה של ועדת פשרות, כי אינם חלק מתא משפחתי; :- "פזורה חיצונית" - תושבים המתגוררים באופן לא מוסדר בנגב שלא בשטח השיפוט של אחד מיישובי הקבע; :- "פזורה פנימית" - תושבים המתגוררים באופן לא מוסדר בשטח השיפוט של אחד מיישובי הקבע; :- "רשות הבדואים" - הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב; :- "שירות מלא" - כהגדרתו [[פרק 6.3|בפרק משנה 6.3]]; :- "תא משפחתי" - בני זוג נשואים, או בני זוג שלהם ילדים משותפים ואשר לא התגרשו בגירושין סופיים, או מי שידועים בציבור כבני זוג או בני זוג המקיימים משק בית משותף, ולרבות בן זוג שיש לו קשרים כאמור עם יותר מבת זוג אחת. לעניין זה, חזקה כי מי שנולדו להם ילדים משותפים לאחר הגירושין מהווים תא משפחתי; :- "תושב" - אזרח ישראלי שמקום מגוריו הקבוע הוא בפזורה חיצונית או בפזורה פנימית. לעניין זה, "מקום מגוריו הקבוע" - מקום מגוריו ב-3 השנים האחרונות או ב-4 שנים במצטבר מתוך 10 השנים האחרונות. @ 6.5.10. זכאות לתמורה (תיקון: 3.6.2024) : רשות מקרקעי ישראל או רשות הבדואים, לפי העניין, רשאיות לתת תמורות לתושבים שיסדירו את התיישבותם באחד מיישובי הקבע, בכפוף לתנאים הבאים, במצטבר: : (א) גילו של התושב במועד הקובע הוא 18 לפחות; : (ב) התושב לא התגורר בעבר במגרש מוסדר ביישוב קבע או ביישוב אחר, שיש לו בו זכויות בעלות או חכירה לדורות בשיעור של שליש לפחות; : (ב1) <!-- (([במקור: (ב)1])) --> הוריו של התושב, בהיותו קטין, לא התגוררו במגרש מוסדר ביישוב קבע. לעניין זה, היה מבנה על המגרש שיכול לשמש למגורים לעמדת רשות הבדואים, חזקה כי מתקיים התנאי של מגורים במגרש; : (ג) התושב חתם על הסכם הסדרה מול רשות הבדואים במהלך פרק הזמן שהוקצב לעניין זה על ידי הרשות, שלא יעלה על שנה ממועד קבלת החלטת ועדת פשרות בעניינו; : (ד) התושב עמד בכל התנאים הקבועים בהסכם ההסדרה, פינה את הקרקע מכל אדם, מיטלטלין, בעלי חיים מכל הבנוי והנטוע עליהם והרס את כל המחוברים שלא הוסדרו עד המועד הקבוע לכך בהסכם ובהתאם לתנאי ההסכם. @ 6.5.11. סמכות ועדת פשרות (תיקון: 3.6.2024) : לוועדת פשרות הסמכות לאשר תמורות בהתאם [[לסימן זה]]. במקרה שבו תושב זכאי להקצאת מגרש בהתאם להחלטת הוועדה, תתבצע ההקצאה בכפוף לנוהלי רשות מקרקעי ישראל הרלוונטיים. ועדת פשרות רשאית במקרים חריגים ומנימוקים שיירשמו, ובכפוף לכך שהוכח להנחת דעתה כי לא ניתן להסדיר התיישבותו של תושב ביישוב שבו הוא מתגורר, להכיר בתושב פזורה פנימית כפזורה חיצונית לעניין [[סימן זה]]. @ 6.5.12. התמורות (תיקון: 3.6.2024) : (א) למשפחה או לשני יחידים, שמתגוררים במבנה מגורים שממוקם במגרש מגורים לפי תכנית תקפה, ושהוקם לפני שהתכנית קיבלה תוקף, רשאית ועדת פשרות להחליט כי יוקצה המגרש, ללא תמורה ובלבד שגודלו אינו עולה על 1,200 מ"ר ובכפוף למגבלות שייקבעו על ידי ועדת פשרות בנוגע לכמות יחידות דיור, וכי יינתן להם מענק בסכום של עד 25,000 שקלים חדשים בעד הוצאות שהוציאו לצורך הוצאת היתר בנייה; : (ב) למשפחה או לשני יחידים, שמתגוררים במבנה מגורים שממוקם במגרש מגורים לפי תכנית תקפה, ושהוקם לאחר שהתכנית קיבלה תוקף, רשאית ועדת פשרות להחליט כי יוקצה המגרש, עד גודל מגרש ממוצע ללא תמורה, וכי יינתן להם מענק בסכום של עד 25,000 שקלים חדשים בעד הוצאות שהוציאו לצורך הוצאת היתר בנייה; אם גודלו של המגרש המוקצה עולה על גודל מגרש ממוצע, ישלימו התושבים את ההפרש בין מחיר מגרש ממוצע למחירו של המגרש המוקצה; ואולם, נבנה מבנה המגורים לאחר שהמגרש פותח, המגרש יוקצה ברכישה בלבד. לעניין זה, "מגרש מפותח" - מגרש שמתקיימים לגביו התנאים לקבלת היתר בניה לפי הוראות התכנית המפורטת החלה במקום; : (ג) למשפחה או לשני יחידים מפזורה פנימית שאין ברשותם מבנה מגורים, רשאית ועדת פשרות להחליט כי יוקצה להם מגרש מגורים, עד גודל מגרש ממוצע ללא תמורה, וכי יינתן להם מענק בסכום של עד 25,000 שקלים חדשים בעד הוצאות שהוציאו לצורך הוצאת היתר בנייה; אם גודלו של המגרש המוקצה עולה על גודל מגרש ממוצע, ישלימו התושבים את ההפרש בין מחיר מגרש ממוצע למחירו של המגרש המוקצה; : (ד) היו למשפחה או לשני יחידים כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) מחוברים, שאינם מבנה המגורים שלהם, מחוץ למגרש שהוקצה למגוריהם, רשאית ועדת פשרות לאשר, במסגרת הסדרת התיישבותם, בעד פינויים ובתנאי שפינו את כל השטח המוחזק על ידם, מענק לפי טבלת שווי המחוברים ובלבד שסך המענק עבור כלל המחוברים לא יעלה על 100,000 שקלים חדשים; : (ה) נדרשו משפחה או שני יחידים להעתיק את מגוריהם במסגרת הסדרת התיישבותם, ובפזורה פנימית - בכפוף לפינויו של מבנה מגורים, רשאית ועדת פשרות להחליט כי יוקצה להם מגרש מגורים, עד גודל מגרש ממוצע ללא תמורה, וכי יינתן להם מענק בסכום אשר לא יעלה של על 250,000 שקלים חדשים; אם גודלו של המגרש המוקצה עולה על גודל מגרש ממוצע, ישלימו התושבים את ההפרש בין מחיר מגרש ממוצע למחירו של המגרש המוקצה; : (ו) שירת אחד מיחידי הזכאים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ה) שירות מלא בכוחות הביטחון, תינתן לו בנוסף למענק לו הוא יהיה זכאי, תוספת של 100,000 ₪. לעניין זה יובהר כי ככל שמדובר בשני יחידים שאחד מהם בלבד שירת שירות מלא בכוחות הביטחון, יהיה הוא הזכאי לקבלת התוספת של 100,000 ₪; : (ז) הורכב תא משפחתי מבן זוג שיש לו קשרים, כאמור בהגדרת תא משפחתי, עם יותר מבת זוג אחת, יהיה זכאי התא המשפחתי לזכאות אחת בלבד לפי ס"ק (א) עד (ו), לפי העניין; הקצאת הזכויות במגרש תיעשה בחלקים שווים לכל יחידי התא המשפחתי; מימש יחיד מתוך התא המשפחתי את זכותו לתמורות לפי [[סימן זה]], לא תוענק זכות לפי [[סימן זה]] לכל תא משפחתי שאליו משתייך אותו יחיד; : (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז): :: (1) ועדת פשרות רשאית, ככל שדרוש הדבר להסדרת התיישבות התא המשפחתי לפי שיקול דעת הוועדה, לאשר לתא משפחתי כאמור, שהיה קיים ב-10.8.2023, הקצאת מגרש מגורים נוסף ברכישה ובלבד שלא חלפו שנתיים מהמועד הקובע החל על התא המשפחתי; :: (2) ועדת פשרות רשאית לאשר לתא משפחתי כאמור, שהיה קיים ב-10.8.2023 או במועד הקובע החל על התא המשפחתי - לפי המוקדם מביניהם, זכאות אחת לפי סעיף קטן (א) עד (ו), לפי העניין, עבור בן הזוג עם אחת מבנות הזוג וזכאות נוספת עבור כל בת זוג נוספת בתא המשפחתי הרשומה במרשם האוכלוסין כרווקה או כגרושה, שיש לה ילדים קטינים, ובכפוף לכך שכל יחידי התא המשפחתי הבגירים חתמו על הסכם הסדרה עד ליום 20.3.26 ועמדו בתנאיו; :: (3) יובהר, כי בגין בת זוג שתתווסף לתא משפחתי לאחר 10.8.2023, לא תינתן זכאות נוספת או אפשרות לרכישת מגרש מגורים נוסף, לפי העניין; : (ט) ביקש יחיד בן 18 עד 26 העומד בתנאי הזכאות לפי [[סעיף 6.5.10]] ושהינו חלק מקבוצה להסדיר התיישבותו במגרש ביישוב קבע ונחה דעתה של ועדת פשרות כי אין אפשרות להסדירו עם יחיד נוסף מאותה קבוצה במגרש אחד, ניתן יהיה להקצות לו מגרש מגורים ברכישה, ורשאית ועדת פשרות להחליט כי יינתנו לו רבע מהמענקים הכספיים בלבד, לפי העניין. לעניין זה, "קבוצה" - מספר משפחות או יחידים המתגוררים בסמיכות זה לזה ומבקשים להסדיר את התיישבותם יחד; : (י) ביקש יחיד בן 26 עד 35 העומד בתנאי הזכאות לפי [[סעיף 6.5.10]] להסדיר התיישבותו במגרש ביישוב קבע, ניתן יהיה להקצות לו מגרש מגורים ברכישה, ורשאית ועדת פשרות להחליט כי יינתנו לו מחצית מהמענקים הכספיים בלבד, לפי העניין; : (יא) ביקש יחיד בן 35 ומעלה העומד בתנאי הזכאות לפי [[סעיף 6.5.10]] להסדיר התיישבותו במגרש ביישוב קבע, רשאית ועדת פשרות להחליט כי יינתנו לו התמורות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ו), לפי העניין בהפחתת מחצית מהמענקים הכספיים ואולם המענק לפי סעיף קטן (ו) יינתן במלואו; : (יב) ביקשו בני זוג נשואים, שאלה נישואיהם הראשונים והיחידים, להסדיר את התיישבותם ביישוב קבע, כשאחד מהם עומד בתנאי הזכאות לפי [[סעיף 6.5.10]] אך השני אינו עומד באחד מתנאי הזכאות הקבועים [[בסעיפים 6.5.10(א) או (ב1)]], רשאית ועדת פשרות להחליט כי יינתנו להם מגרש מגורים, עד למחצית גודל מגרש ממוצע ללא תמורה, ומחצית מהמענקים הכספיים, לפי העניין, ואולם המענק לפי סעיף קטן (ו) יינתן במלואו. על בני הזוג יהיה להשלים את ההפרש הכספי בין מחצית ערך הבסיס ליתרת ערך המגרש.. @ 6.5.13. תנאי למתן התמורות (תיקון: 3.6.2024) : (א) המענקים המפורטים [[בסעיף 6.5.12]] <!-- (([במקור: בסעיף 6.512])) --> יינתנו עבור בנייה כדין של מבנה מגורים על המגרש שהוקצה לתושב לשם הסדרת התיישבותו. ועדת פשרות תקבע תנאים ואבני דרך לתשלום המענקים, וכן רשאית היא להחליט על מתן מקדמות בהיקף שלא יעלה על 30% מהמענק, ואם התושב פינה את מחובריו - בהיקף שלא יעלה על 50% מהמענק. : (ב) היו לתושבים זכויות בעלות או חכירה לדורות בשיעור של שליש לפחות במגרש מגורים באחד מיישובי הקבע, לא יהיו זכאים למגרש מגורים ברכישה או ללא תמורה. : (ג) לא יוקצה מגרש מגורים, ברכישה או ללא תמורה, למי שאינו אזרח ישראל. : (ד) מגרש מגורים שגודלו עולה על 1,200 מ"ר יוקצה לשני זכאים לפחות בכפוף למגבלות שייקבעו על ידי ועדת פשרות בנוגע לכמות יחידות דיור. @ 6.5.14. מעבר זמני או מהיר (תיקון: 3.6.2024) : לתושבים שבהתאם להסכם עם רשות הבדואים נדרשים להעתיק את מגוריהם בטרם המגרש שהוקצה להם זמין בשל קיומם של צרכי פיתוח, או נדרשים להעתיק את מגוריהם למגרש הקבע בתוך חצי שנה או פחות מכך, תהיה רשאית ועדת פשרות לאשר מענק בסך של עד 50,000 שקלים חדשים. @ 6.5.15. מטרדים (תיקון: 3.6.2024) : ראתה רשות הבדואים כי על מנת לקדם עבודות פיתוח קיים צורך דחוף לפינוי מטרד שלא ניתן לכלול את פינויו במסגרת הסכם הסדרה, רשות הבדואים רשאית להגיע להסכמה עם המחזיק על פינוי המטרד בתשלום תמורה לפי טבלת שווי המחוברים אך לא יותר מסכום כולל של 50,000 שקלים חדשים. @ 6.5.16. טבלת שווי מחוברים : טבלת שווי מחוברים - {| ! מספר !! תיאור\ מאפיין !! יחידת מידה !! שווי לפיצוי |- | 1.1 || גדר רשת בגובה 1.2 מ' מעל לפני הקרקע כולל עמודים עם יסוד בקרקע קשירות, חיזוקים ועיגון || מ' אורך || 180 שקלים חדשים |- | 1.2 || גדר רשת בגובה 2 מ' מעל לפני הקרקע כולל עמודים עם יסוד בקרקע קשירות, חיזוקים ועיגון || מ' אורך || 215 שקלים חדשים |- | 1.3 || גדר מעוצבת עם עמודי ברזל בגובה 1.5 מ' מגולוונת וצבועה ומעוגנת בראש חומה, קיר, או יסודות בטון לאדמה || מ' אורך || 400 שקלים חדשים |- | 1.4 || גדר מעוצבת עם עמודי ברזל בגובה 2 מ' מגולוונת וצבועה ומעוגנת בראש חומה, קיר או יסודות בטון לאדמה || מ' אורך || 550 שקלים חדשים |- | 1.5 || גדר איסכורית בגובה 2 מ' כולל עמודים מעוגנים לקרקע || מ' אורך || 150 שקלים חדשים |- | 2.1 || שער פישפש ברוחב 1.1 מ' ובגובה של 2 מ' כולל מילואה, רשת, צירים, בריחים ומעוגן לקרקע בבטון || יחידה || 1000 שקלים חדשים |- | 2.2 || שער דו כנפי ברוחב של 3 מ' בגובה של 2 מ'. מסגרת ברזל, מילואה, רשת מרותך וכולל צירים, בריחים ומעוגן לקרקע בבטון || יחידה || 3000 שקלים חדשים |- | 2.3 || שער חד כנפי על מסילה ברוחב 3 מ' בגובה 2 מ'. מסגרת ברזל, מילואה, רשת, מרותך וכולל בריחים ומעוגן לקרקע בבטון || יחידה || 4000 שקלים חדשים |- | 3.1 || קירות גדר מבלוק בגובה 1.2 מ' כולל יסוד || מ' אורך || 200 שקלים חדשים |- | 3.2 || קירות גדר מבלוק בגובה 2 מ' כולל יסוד || מ' אורך || 270 שקלים חדשים |- | 3.4 || תוספת לטייח בצד אחד או שני צדדים || מ' אורך || 100/50 שקלים חדשים |- | 3.5 || קירות גדר מבטון בגובה 1.2 מ' כולל יסוד בטון, חרירי ניקוז ומילוי עפר לתמיכה || מ' אורך || 400 שקלים חדשים |- | 3.6 || תוספת - חיפוי לקירות מאבן מלוטשת מכל הסוגים (ירושלמי, גזית, טלטיש או גרנוליט וכיוצא בזה) המחיר כולל: רשת ובטון לקישור החיפוי לקיר הגידור || מ' אורך || 100 שקלים חדשים |- | 4.1 || צריף פח או עץ למגורים - גג פח או אסבסט, ריצפת עפר, ללא חלונות וחלוקה לחדרים || מ"ר || 110 שקלים חדשים |- | א || תוספת לרצפת בטון או מרצפות || || 50\70 שקלים חדשים |- | ב || חלוקה לחדרים וחלונות || || 40 שקלים חדשים |- | ג || קירות גבס בדופן פנימית || || 20 שקלים חדשים |- | ד || מערכת חשמל ומים || || 40 שקלים חדשים |- | || ערך מקסימאלי למבנה || || 280 שקלים חדשים |- | 4.2 || צריף שבדי, עץ, למגורים - גג פח או אסבסט, רצפת עפר || מ"ר || 300 שקלים חדשים |- | א || גג רעפים. || || 50 שקלים חדשים |- | ב || רצפת בטון או מרצפות || || 75/50 שקלים חדשים |- | ג || חלונות ודלתות || || 60 שקלים חדשים |- | ד || מערכת חשמל ומים || || 40 שקלים חדשים |- | || ערך מקסימלי למבנה || מ"ר || 520 שקלים חדשים |- | 4.3 || מבנה בלוקים למגורים - גג פח או אסבסט, רצפת עפר || || 550 שקלים חדשים |- | א || גג בטון || || 70 שקלים חדשים |- | ב || רצפת בטון או מרצפות || || 70/50 שקלים חדשים |- | ג || טיח פנים || || 50 שקלים חדשים |- | ד || טיח חוץ || || 50 שקלים חדשים |- | ה || מערכת חשמל || || 50 שקלים חדשים |- | ו || מים וביוב || || 50 שקלים חדשים |- | || ערך מקסימלי למבנה || מ"ר || 890 שקלים חדשים |- | || תוספות למבנה מגורים || || |- | א || חיפוי קירות בקרמיקה || מ"ר || 25 שקלים חדשים |- | ב || ארונות מטבח כולל שיש בסטנדרט גבוה || מ"ר || 500 שקלים חדשים |- | 4.4 || מבנה פח או עץ - שאינו משמש למגורים כגון דיר או סככה, גג פח או אסבסט רצפת עפר || || 85 שקלים חדשים |- | א || תוספת בעבור רצפת בטון || || 50 שקלים חדשים |- | || ערך מקסימלי למבנה || מ"ר || 135 שקלים חדשים |- | 5 || סיכרון, סאדה || קוב || 15 שקלים חדשים |- | 6 || מערה חפורה || קוב || 15 שקלים חדשים |- | 7 || בור מים || קוב || 100 שקלים חדשים |- | 8.1 || עץ פרי 1 - 5 שנים || יח' || 150 שקלים חדשים |- | 8.2 || עץ פרי 5 - 10 שנים || יח' || 300 שקלים חדשים |- | 8.3 || עץ פרי מעל 10 שנים || יח' || 600 שקלים חדשים |} @ 6.5.17. דיווח (תיקון: 3.6.2024) : ועדת פשרות תדווח להנהלת רמ"י ולאגף התקציבים במשרד האוצר בכל שנה עד סוף חודש ינואר, על מעבר של תושבי פזורה ליישובי הקבע שהתבצע בשנה הקודמת בהמשך להסכמי הסדרה שנחתמו עמם. === 6.6. תנאים שלפיהם תימסר קרקע חקלאית לזמן קצר, שלא בדרך של נחלה, לבדואים בנגב <עוגן פרק 6.6> === @ 6.6.1. תנאים למסירת קרקע חקלאית לזמן קצר, שלא בדרך נחלה, לבדואים בנגב : קרקעות לגידולי שדה בנגב יושכרו לבדואים על פי המלצת הוועדה המייעצת להשכרות עונתיות של קרקע חקלאית לבדואים. עדיפות תינתן למבקשים שאינם מחזיקים בקרקע אחרת ושאין להם מקור פרנסה אחר. ההשכרות ייעשו לפי הכללים הבאים: : (א) שוכר אחד לא יקבל שטח העולה של 150 דונמים, לפי האזור. השכרה של שטח בהיקף גדול יותר לשוכר אחד, תיעשה אך ורק במקרים מיוחדים, לפי המלצת המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; : (ב) קרקע למרעה תימסר לבעלי עדרים מבין הבדואים בהרשאה ל-10 חודשים. השטח שיימסר בכל מקרה ייקבע על ידי הוועדה המייעצת להשכרות עונתיות של קרקע חקלאית לבדואים, בהתחשב בגודל העדר של המבקש; : (ג) דמי ההרשאה יהיו זהים לאלה שנקבעו על ידי המועצה לגידולי שדה בעל ולמרעה באזורים אלה. @ 6.6.2. ועדת השכרות עונתית : הוועדה המייעצת להשכרות עונתיות של קרקע חקלאית לבדואים תמונה על ידי מנהל רשות מקרקעי ישראל, ויהיו מיוצגים בה רשות מקרקעי ישראל - היושב ראש, המרכז לתכנון ולפיתוח חקלאי והתיישבותי, המשרד האזורי של משרד החקלאות, לשכת היועץ לענייני ערבים במשרד ראש הממשלה. == פרק 7: תשתיות, מתקנים ומאגרים, כרייה וחציבה __NOSUB__ == === 7.1. הקצאת קרקע למטרת מכוני טיהור שפכים או למאגרי מים (תיקון: 12.3.2020) <עוגן פרק 7.1> === @ 7.1.1. הגדרות (תיקון: 12.3.2020) : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "אגן החדרה" - שטח קרקע שבו מוחדרים מים אל שכבת מי התהום בתת הקרקע לצורך שמירתם או טיהורם; :- "מאגר מים שפירים" - מאגר המשמש לאגירת מים באיכות הראויה לשתייה, המקורה ביריעות מיוחדות או המוקם בטכנולוגיה אחרת המאושרת על ידי רשות המים, למעט מאגר המהווה חלק ממפעל מים והתפלה, כהגדרתו [[פרק 7.2|בפרק משנה 7.2]]; :- "מאגר מי קולחין" או "מאגר מים נחותים" - מאגר שקולט את מי הקולחין שטופלו במכון טיהור השפכים או מים נחותים וממנו מועברים המים ככלל אל השטחים החקלאיים לצורך השקייתם או לנחלים; :- "מאגר מי שופכין" - מאגר המהווה חלק ממערך הטיפול של מכון טיהור השפכים, ובכלל זה מאגר חירום ומאגר תפעולי; :- "מים נחותים" - מים שאינם ראויים לשתייה אך טובים לחקלאות, כגון מים מליחים או מים שנאספו משיטפונות או מנחלים; :- "מכון טיהור שפכים (מט"ש) - מתקן הנדסי המנקז אליו את השפכים ממערכת הביוב, לשם טיפול וטיהור. לאחר הטיפול ניתן להשתמש במי הקולחין המטוהרים לצרכי השקייה, השבה לנחלים בטבע או כל שימוש אחר שמאושר על ידי הרשות הממשלתית למים וביוב. @ 7.1.2. תחולה (תיקון: 12.3.2020) : הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] יחולו גם ביחס לתאגידים בפריסה ארצית על אף האמור [[פרק 7.8|בפרק משנה 7.8]]. ==== סימן א': הקצאת קרקע למטרת מכון טיהור שפכים או מאגר מי שופכין (תיקון: 12.3.2020) ==== @ 7.1.3. תנאים להקצאת הקרקע (תיקון: 12.3.2020) : קרקע המיועדת בתוכנית למכון טיהור שפכים למאגר מי שופכין תוקצה לרשות המקומית לרבות איגוד ערים לביוב, לתאגיד המשותף למספר רשויות מקומיות או לחברה שהוקמה על פי [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]], בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): : (1) ההקצאה תותנה בהמלצת מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב או מי שהוא הסמיך לכך; : (2) הקצאת קרקע להקמת מכון טיהור שפכים תיערך בתשלום של 2% לשנה, בשיעור כולל של 36.4% מערך הקרקע, מהוון ומראש, לתקופה של 49 שנים; : (3) הקצאת קרקע להקמת מאגר מי שופכין תיערך במסגרת הקצאת הקרקע להקמת מכון הטיהור, לתקופה של 49 שנים, בתשלום מראש לכל התקופה בסך 1,820 שקלים חדשים לדונם. : (4) על הקצאה לפי [[סימן זה]] יחולו תנאי [[פרק 4.13|פרק משנה 4.13]] בשינויים המחויבים. @ 7.1.4. תנאים להחכרת משנה (תיקון: 12.3.2020) : רשות מקומית או איגוד ערים לביוב, אשר הם חוכרים לדורות בקרקע המיועדת למכון טיהור שפכים או מאגר מי שופכין, רשאים להחכירה בחכירת משנה לתקופה של עד 49 שנים, לחברה שהוקמה על פי [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]], לאחר שיקבלו את אישור הרשות לכך, מראש ובכתב, וזאת בתנאים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2): : (1) השימוש בקרקע יישאר כשהיה ויתאם לשימוש המפורט בהסכם החכירה שבין הרשות לרשות המקומית או איגוד הערים לביוב; : (2) הרשות המקומית או איגוד הערים לביוב, לא יגבו כל תשלום בתמורה להשכרה או להחכרת המשנה של הקרקע. ==== סימן ב': הקצאת קרקע למטרת מאגר מים שפירים, מאגר מי קולחין, מאגר מים נחותים או אגן החדרה (תיקון: 12.3.2020) ==== @ 7.1.5. תנאים להקצאה (תיקון: 12.3.2020) : קרקע למטרת הקמת מאגר מים שפירים, מאגר מי קולחין, מאגר מים נחותים או אגן החדרה, לרבות השטח הנדרש עבור מתקנים טכניים הנצרכים לתפעול המאגר (להלן [[בסימן זה]] - המאגר) תוקצה בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (8): : (1) הקצאת הקרקע תהיה לרשות מקומית או לתאגיד, לרבות אגודת יישוב חקלאי, שיקבל את המלצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן בסעיף זה - תאגיד המים). ההמלצה תכלול התייחסות להיקף השטח המבוקש, לרבות השטח הנדרש עבור מתקנים טכניים הנצרכים לתפעול המאגר; : (2) ההקצאה תהיה בהסכם חכירה לתקופה של 21 שנים (להלן בסעיף זה - תקופת ההקצאה), עם זכות חידוש כל עוד נשמרת מטרת ההקצאה; : (3) התשלום ישולם מראש עבור כל תקופת ההקצאה בסך 1,280 שקלים חדשים לדונם; : (4) בעת הקצאת קרקע למטרת הקמת מאגר, בשטח משבצת חקלאית, לתאגיד מים שהיישוב החקלאי הוא בעל הזכויות בו, כולן או חלקן, יחולו גם הכללים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג): :: (א) שטח ההקצאה יובא בחשבון מכסת הקרקע, כהגדרתה [[בפרק 1]], וייגרע מהסכם המשבצת, ללא מתן פיצוי בעד גריעת השטח, בכפוף להסכמת היישוב החקלאי לתנאי סעיף זה; :: (ב) שטח ההקצאה לא יובא בחשבון מכסת שטחי התעסוקה של היישוב החקלאי כאמור [[פרק 8.12|בפרק משנה 8.12]]; :: (ג) בהסכם עם תאגיד המים יוכנס תנאי מיוחד לפיו הקרקע תוחזר לשטח המשבצת החקלאית אם המאגר יפסיק את פעילותו; : (5) בעת הקצאת קרקע למטרת הקמת מאגר, בשטח משבצת חקלאית, לתאגיד מים שהיישוב החקלאי אינו בעל זכויות בו, תושב הקרקע לרשות והיישוב יהא זכאי לפיצוי בהתאם לקבוע [[פרק 8.18 סימן א|בסימן א' לפרק משנה 8.18]]. תאגיד המים ישלם לרשות את מלוא סכום הפיצוי שייקבע; : (6) בתנאי החכירה ייקבע כי החוכר אינו רשאי לשנות את ייעוד הקרקע המוקצית או לנצלה בייעוד אחר אם שונה ביוזמת אחרים, וכי בהתקיים אחד מאלה יהיה עליו להשיבה לרשות; : (7) הקצאת קרקע פנויה למטרת הקמת מאגר תובא לאישור על בסיס [[תקנה 3(28) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]], זאת עד להתקנת תקנת פטור שעניינה הקצאת קרקע למטרת מכון טיהור שפכים או למטרת מאגר מים לתאגיד שיומלץ על ידי רשות המים; : (8) בשטח שבו קיימת היתכנות תכנונית לשינוי ייעוד למטרת מגורים או תעסוקה, הקצאת קרקע למאגר תאושר רק לאחר בחינת השלכות אפשריות על התכנון העתידי, זאת לאור ההשקעות הכספיות המשמעותיות בהקמת מאגר. @ 7.1.6. העברת זכויות (תיקון: 12.3.2020) : העברת זכויות תותנה בקבלת המלצת מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב ובעמידה בכלל תנאי [[סימן זה]]. === 7.2. תנאים להחכרת קרקע להקמת מתקני מים והתפלה <עוגן פרק 7.2> === @ 7.2.1. הגדרות : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "היזם" - מי שקיבל מהרשות המוסמכת רישיון להקמת מפעל מים והתפלה ו/או מי שזכה במכרז של ממשלת ישראל להקמת מפעל מים והתפלה; :- "מפעל מים והתפלה" - מתקנים לטיהור מי שתייה ומיתקנים לאגירת מי שתייה. @ 7.2.2. החכרת קרקע למתקני מים והתפלה : הקרקע להחכרת קרקע למתקני מים והתפלה תוקצה על בסיס תוכנית. @ 7.2.3. סמכות הרשות להתקשרות בעסקה להקמת מתקני מים והתפלה : הרשות רשאית להתקשר בעסקה להקצאת קרקע עם משרד ממשלתי או עם יזם אשר זכה במכרז של ממשלת ישראל להקמת מפעל מים והתפלה או שקבל רישיון לכך. @ 7.2.4. המלצת רשות המים : הקצאת הקרקע מותנית בכך שרשות המים תיתן את המלצתה לגבי גודל הקרקע ותאתר את המקום הדרוש ליזם להקמת המיתקנים. @ 7.2.5. תנאי ההקצאה : קרקע להקמת מיתקן למפעל מים והתפלה תוקצה ליזם בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (5): : (1) היזם יחתום על הסכם הפיתוח; : (2) היזם ישלם מראש תשלום מהוון לכל תקופת הרישיון/המכרז בשיעור של 36.4% מערך הקרקע למיתקנים; : (3) לאחר הקמת המיתקנים יחתום היזם על הסכם חכירה; : (4) שונה ייעודה ו/או שימושה של הקרקע בתוכנית, או חדלה הקרקע לשמש לייעודה, יבוא ההסכם לסיום והקרקע תוחזר לרשות כשהיא נקייה מכל אדם או חפץ; : (5) חדלה הקרקע לשמש למטרה האמורה - על היזם לשקם את הקרקע על חשבונו כך שהקרקע תוחזר לרשות במצב שהייתה בו ערב הקצאתה ליזם. @ 7.2.6. תנאים להקמת מפעלי בנה–הפעל–העבר : קרקע להקמת מפעלי מים והתפלה בשיטת B.O.T, בנה–הפעל–העבר, תוקצה למשרד ממשלתי בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (7): : (1) המשרד הממשלתי יחתום על זיכרון דברים ל-49 שנים עם הרשות בעבור כל השטח שיוקצה לו ואשר יכלול בין היתר, את התשתיות המחוברות והנדרשות למפעל ההתפלה; : (2) הקרקע שתוקצה בזיכרון דברים תועמד לרשות היזם במעמד של בר רשות בלבד מכוח הסכם שבינו לבין המשרד הממשלתי; : (3) המשרד הממשלתי ישלם מראש תשלום מהוון לכל תקופת ההקצאה בשיעור של 36.4% מערך הקרקע למתקן התפלה על פי שומה; : (4) תשלום דמי החכירה יבוצע ישירות על ידי המשרד הממשלתי; : (5) מועד תשלום דמי החכירה השנתיים או דמי החכירה המהוונים יחל בתום מועד הקמת מפעל ההתפלה, ולא יאוחר מ-60 חודשים לאחר חתימת זיכרון דברים בין הרשות למשרד הממשלתי; : (6) שונה ייעודה ו/או שימושה של הקרקע בתוכנית, או חדלה הקרקע לשמש לייעודה, יבוא זיכרון הדברים לסיום והקרקע תוחזר לרשות כשהיא נקיה מכל אדם או חפץ, אלא אם כן תורה הרשות אחרת; : (7) לא ישולם כל פיצוי במקרה של שינוי ייעוד. @ 7.2.7. הנחת אזור : בהקצאות לפי [[פרק זה|פרק משנה זה]] יחולו הנחות אזור. === 7.3. הקצאת קרקע לאנרגיה מתחדשת - סולארי <עוגן פרק 7.3> === @ 7.3.1. הגדרות (תיקון: 12.4.2022, 18.7.2023) : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "חוכר" - מי שהוא צד להסכם חכירה תקף למעט חוכר על פי הסכם חכירה למטרת מטעים או למטרת עיבוד חקלאי אחר שלא בתנאי נחלה; :- "טופס זכאות" - (((נמחקה);)) :- "יישוב בתת אכלוס" - יישוב חקלאי אשר באגודה החקלאית שלו פחות מ- 40 משפחות חברים או פחות מ- 60 חברים; :- "מאגר מים" - כהגדרתו [[בסעיף 7.1.3]]; :- "מונה נטו" - הסדרה צרכנית של רשות החשמל המאפשרת לצרכן החשמל לייצר ולצרוך בעצמו את החשמל הסולארי אותו הוא מייצר; :- "מיזם" - מתקן לייצור חשמל, הממיר לרשת החשמל אנרגית שמש לאנרגיה חשמלית, לרבות מתקן כאמור המשולב עם מתקן אגירת אנרגיה; :- "מיזם אגרו וולטאי" - מיזם המוקם בקרקע המעובדת בפועל, ובלבד שהשימוש החקלאי מתקיים במקביל; :- "מיזם משותף" - מיזם המוקם על ידי מספר יישובים באותו אזור על שטח משבצת של אחד מהיישובים (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - היישוב המוביל); :- "מתקן אגירת אנרגיה" - מתקן שמאפשר המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית; :- "מתקן קטן" - (((נמחקה);)) :- "רישיון" - (((נמחקה);)) :- "תקופת המיזם" - 24 שנים, כולל תקופת ההקמה והפירוק של המיזם. @ 7.3.2. הסכם חכירה למטרת מיזם קרקעי (תיקון: 18.7.2023) : בין הרשות לבין חוכר או היישוב חקלאי ייחתם הסכם חכירה למטרת מיזם. לא תותר הקמת מיזם על קרקע אשר לגביה נחתם הסכם למטרת מטעים או הסכם למטרת כל עיבוד חקלאי שלא בתנאי נחלה. @ 7.3.3. תקופת ההתקשרות (תיקון: 18.7.2023) : ההתקשרות עם הרשות תהיה לתקופת המיזם. תינתן אפשרות להארכת תקופת החכירה לצורך המשך הפעלת המיזם בכפוף לאסדרה בתוקף של רשות החשמל שתאפשר המשך ייצור חשמל, ובהתאם לתנאים שיהיו נהוגים ברשות במועד ההארכה, לרבות תשלום דמי חכירה מהוונים. @ 7.3.4. תשלום בעד הקצאת קרקע למיזם (תיקון: 12.4.2022, 18.7.2023) : (א) בעד הקצאת קרקע למיזם ישולם מחיר אחיד לקרקע לתקופת המיזם. המחיר האחיד ייקבע מראש על ידי הרשות בהיוועצות עם רשות החשמל ובתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר. : (ב) הוספת מתקן אגירה נלווה למיזם קיים לצורך אגירת אנרגיה מהמיזם לא תחייב בתשלום נוסף ובלבד שנכלל בשטח העסקה למיזם. @ 7.3.5. אי מתן הנחות על תשלומים : בהתאם [[פרק זה|לפרק משנה זה]] לא תחול הנחת אזור, לרבות הנחות המוקנות באזור קו עימות ועוטף עזה בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל. @ 7.3.6. ביטול הסכם החכירה : בתום תקופת המיזם או במידה והמיזם יחדל לשמש לייצור חשמל, יבוטל הסכם החכירה שייחתם, יחדל השימוש בקרקע על ידי החוכר, והחוכר יפנה את כל השטח ממתקני המיזם. הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע כללים להבטחת האמור בסעיף זה. @ 7.3.7. אי גביית תשלום עבור מתקנים על גגות ועבור מתקני אגירה נלווים למתקנים על גגות וגדרות (תיקון: 26.7.2022, 5.5.2024) : (א) הוצבו מתקנים על גגות של מבנים קיימים שנבנו כדין, לא תגבה הרשות תשלום עבור מתקנים אלה. סעיף זה לא יחול על מבנה ו/או חלק ממבנה שהוקם רק לצורך הצבת מתקן סולארי על גגו. : (ב) חתימה על היתר בנייה למתקן סולארי על גדרות שהוקמו כדין, יהא פטור מתשלום. הנהלת הרשות תקבע כללים ליישום סעיף זה. : (ג) חתימה על היתר בנייה למתקן אגירה נלווה למתקנים פוטו וולטאים שהוצבו כדין בהתאם לסעיפים קטנים (א) ו-(ב) בהיקף של עד 80 מ"ר עבור כל מגה וואט שעה קיבולת אגירה ולא יותר מסך הכל 200 מ"ר, תהא פטורה מתשלום לרשות. @ 7.3.8. הכללים להקמת מתקן דו תכליתי (תיקון: 12.4.2022, 26.7.2022, 18.7.2023) : הכללים המפורטים [[בסעיפים 7.3.2 - 7.3.7]] יחולו, בשינויים הבאים, על מיזם המוקם כשימוש נוסף לשימוש קיים ומבלי לפגוע כלל בניצול השטח על פי מטרת החכירה: : (1) במקרים שבהם תקופת החכירה על פי ההסכם התקף פחותה מתקופת המיזם ולחוכר זכות לחידוש החכירה, יותאם ההסכם לתקופת המיזם, לרבות עדכון דמי החכירה בעבור תקופת החכירה הנוספת; : (2) עבור המיזם ישום מחיר אחיד לקרקע לתקופת המיזם כקבוע [[בסעיף 7.3.4(א)]]; : (3) הוספת מתקנים סולאריים בשימוש דו תכליתי במשבצות יישובים חקלאיים לא תיחשב במניין השטחים הקבועים [[פרק 8.12|בפרק משנה 8.12]]; : (4) מועצת מקרקעי ישראל מסמיכה את הנהלת הרשות לקבוע סוגי הרשאות לתקופה של שבע שנים ומעלה שלגביהן ניתן יהיה להחיל את הוראות סעיף זה; : (5) למרות האמור, במיזם המוקם בהתאם להסדרה צרכנית של מונה נטו על מאגרי מים, תחתום הרשות על היתר בנייה, ללא ביצוע עסקה ותשלום, עבור הספק חשמל המבטא את הצריכה העצמית של המאגר, בכפוף לאישור חברת החשמל כי למאגרי המים קיים חיבור נפרד לרשת החשמל, המודד את כמות האנרגיה הנכנסת והיוצאת. במאגרים הנמצאים על קרקע משבצת, יידרש אישור חברת החשמל כי מספר הצרכן של המאגר שונה ממספר הצרכן עבור משבצת היישוב החקלאי וכי מספר צרכן זה אינו משמש לשימושים אחרים; : (6) על מתקנים אגרו וולטאים לא יחולו הכללים למתקן דו תכליתי. @ 7.3.9. הקצאת קרקע למיזם בתחום משבצת חקלאית (תיקון: 12.4.2022, 26.7.2022, 18.7.2023) : בהקצאת קרקע למטרת הקמת מיזם בתחום משבצת של יישוב חקלאי יחולו, בנוסף לתנאים הקבועים [[בסעיפים 7.3.2 - 7.3.7]], התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (8): : (1) הקצאת הקרקע למטרת הקמת מיזם במשבצת יישוב חקלאי מותנית בהסדרת גבולות משבצת הקבע של היישוב, תנאי לביצוע השימושים בהתאם [[פרק זה|לפרק משנה זה]] הוא הסדרת השימושים הלא מוסדרים ביישוב החקלאי ככול שישנם, או חתימה על מתווה הסדרה לרבות תשלום בעד תקופת העבר והעמדת ערבויות להבטחת ההסדרה, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות לעניין זה; : (2) עסקה להקצאת קרקע להקמת מיזם במשבצת יישוב חקלאי תאושר על פי הכללים הקבועים [[פרק 8.12|בפרק משנה 8.12]], אלא אם כן נקבע אחרת [[פרק זה|בפרק משנה זה]]. לעניין מניין השטחים, יובא בחשבון 10% משטח המיזם בלבד; : (3) לעניין השטח המרבי להקצאה לתעסוקה בהתאם [[פרק 8.12|לפרק משנה 8.12]], במיזם סולארי תותר הקצאת קרקע בשטח של עד 250 דונמים ליישוב חקלאי. ביישובים בתת אכלוס, שטח המיזם יהיה בהתאמה לאחוז האכלוס מספר הנחלות המתוכנן ליישוב. האחוז יחושב מתוך שטח מקסימלי של 250 דונמים. מתקני אנרגיה דו תכליתיים, בהתאם [[לסעיף 7.3.8]], לא ייכללו במניין זה; : (4) מיצה היישוב את מכסת שטחי התעסוקה על פי [[פרק 8.12|פרק משנה 8.12]], או אם כתוצאה מהקמת מיזמים אלו עשוי היישוב לעבור את המכסה המותרת, מוסמכת ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל לאשר חריגה מהשטח המותר. במקרים אלה החוכר יבקש את הסכמת הרשות בטרם קידום תוכנית המתייחסת לשטחים שמעבר למגבלת השטח לתעסוקה; : (4א) יישוב המבקש להוסיף שטח אגירה נלווה למיזם סולארי קיים מחוץ לשטח העסקה למיזם, מאחר ולא ניתן למקם את מתקן האגירה בשטח המיזם, והיישוב מיצה את מכסת שטחי התעסוקה על פי [[פרק 8.12|פרק משנה 8.12]], או אם כתוצאה מעסקה זו יעבור את המכסה המותרת, מוסמכת הנהלת הרשות לאשר חריגה מהשטח המותר. במקרים אלה היישוב יבקש את הסכמת הרשות בטרם קידום תוכנית המתייחסת לשטחים שמעבר למגבלת השטח לתעסוקה; : (5) אישור מיזם בשטח הגדול מ-125 דונמים, יותנה בצמצום השטח המוחזק על ידי היישוב כקרקע זמנית או כקרקע עודפת למשבצת בהיקף כפול - 2:1, מהשטח המיועד למיזם - החל מהדונם הראשון למיזם, והיישוב לא יהיה זכאי לפיצוי עקב הצמצום. סעיף זה לא יחול על יישובים המצויים בעוטף עזה או באזור קו עימות, כל עוד הם מוגדרים ככאלה, ועל מיזמים דו תכליתיים כל עוד המטרה העיקרית נשמרת; : (6) לא תותר השכרת משנה של מקרקעי המיזם; : (7) שימוש למיזם בחלקה א' של נחלה יותר בתנאים הבאים: :: (א) בחלקת המגורים בנחלה, במסגרת עסקת תעסוקה לא חקלאית לפי [[פרק 8.9|פרק משנה 8.9]]; :: (ב) בשטח החקלאי של חלקה א' עד לשטח של 1 דונם; :: (ג) בכל השטח החקלאי של חלקה א' למיזם אגרו - וולטאי; :: (ד) תנאי לאישור מיזם הוא הסדרת השימושים הלא מוסדרים בנחלה ככל שישנם, לרבות תשלום בעד תקופת העבר, בהתאם לנוהלי הרשות; :: (ה) עסקות בהתאם לסעיף קטן זה לא יכללו במסגרת מכסת הקרקע למיזם סולארי או למיזם אגרו-וולטאי של משבצת ישוב חקלאי; : (8) היישוב החקלאי או החוכר לא יהיה רשאי לשנות את ייעוד מקרקעי המיזם ו/או לנצלם לכל ייעוד אחר למעט עיבוד חקלאי. @ 7.3.10. הוראות מעבר להקצאת קרקע למתקנים סולאריים בתחום משבצת חקלאית (תיקון: 18.7.2023) : (א) בסעיף זה - ::- "היום הקובע" - 27.12.2011; ::- "מיזם משותף" - (((נמחקה).)) : (ב) יישוב חקלאי אשר עד למועד הקובע חתם על הסכם עם יזם להקמת מיזם בשטח המשבצת ועד ליום 31.12.12 הוועדה המחוזית החליטה על הפקדה בתנאים של תוכנית למטרת מתקן הנדסי המאפשר הקמת מתקן סולארי או התקבלה החלטה של הוועדה לתשתיות לאומיות להעביר תוכנית כאמור להערות הוועדות המחוזיות עד המועד האמור, יחולו התנאים הקבועים [[פרק זה|בפרק משנה זה]] בשינויים המפורטים בפסקאות (1) עד (5): :: (1) שטח המיזם ביישוב בודד לא יעלה על 250 דונמים. ביישובי חבל אילות, מיזם ביישוב בודד לא יעלה על 800 דונמים בכפוף לבחינת גודל תקן נחלה ביישובים אלה. מתקנים לאנרגיה סולארית על גגות לא יכללו במניין זה; :: (2) אישור מיזם בהיקף שטח הגדול מ-125 דונמים, יותנה בצמצום השטח המוחזק על ידי היישוב כקרקע זמנית או כקרקע עודפת למשבצת בהיקף כפול - 2:1, מהשטח המיועד למיזם הסולארי החל מהדונם הראשון למיזם. ביישובים המצויים בעוטף עזה, דרישה זו תחול רק כאשר מדובר במיזם בשטח העולה על 250 דונמים. פסקה זו לא תחול על מיזמים דו תכליתיים כל עוד המטרה העיקרית נשמרת; :: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), במיזם משותף יחולו הכללים המפורטים בפסקאות משנה (א) ו-(ב): ::: (א) במיזמים פוטו-וולטאים מגבלת השטח ליישוב המוביל תעמוד על 500 דונמים ולא יותר משני שלישים משטח המיזם כולו; ::: (ב) במיזמים תרמו סולאריים ששטחם יעלה על 1,000 דונמים והרשות לשירותים ציבוריים - חשמל, אישרה כי היקף זה הכרחי לצורך הקמת המיזם, רשאית הנהלת הרשות, בכפוף להמלצת הרשויות המוסמכות לנושא זה ובתיאום עם משרד החקלאות, לקבוע כללים לאשר ליישוב המוביל שטח החורג מ-500 דונמים, ובתנאי שלא יעלה על 50% מהיקף שטח המיזם; :: (4) השטח המוחזק על ידי היישוב המוביל כקרקע זמנית או כקרקע עודפת למשבצת, יצומצם בהיקף זהה - 1:1, לגודל חלקו היחסי במיזם המשותף; :: (5) הוראות סעיף זה יחולו גם על שני המיזמים התרמו סולאריים שלהלן: תחנת כוח תרמו סולארית במשאבי שדה, בהתאם לתת"ל 50, ותחנת כוח תרמו סולארית "שניאור" בצאלים, בהתאם לתת"ל 51. לגבי מיזמים אלו התקבל מסמך ממשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ומהרשות לשירותים ציבוריים - חשמל, כי אושר תיקון הרישיון המותנה כך שהמתקן יוסב לשיטה פוטו-וולטאית המתחבר לרשת ההולכה, בהתאם להחלטת ממשלה 2117 מיום 22.10.14. : (ג) נחתמה עסקה בין אגודת היישוב לבין יזם, יהיה רשאי היישוב להעביר זכויותיו בדרך של חכירת משנה ליזם איתו התקשר בהסכם לצורך ההקמה וההפעלה לתקופה שלא תעלה על תקופת המיזם. : (ד) לעניין מניין השטחים הקבוע [[פרק 8.12|בפרק משנה 8.12]], יובא בחשבון 10% משטח המיזם ולא יותר מ-10% מהשטח המותר ליישוב לפי [[פרק 8.12|אותו פרק משנה]]. : (ה) על אף האמור [[בסעיף 7.3.5]], אם במועד הקובע הייתה תוכנית להקמת מתקן סולארי והוגשה עד מועד זה בקשה מלאה לרשות לביצוע עסקה בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1230, יהיה היישוב החקלאי זכאי לתחולת הנחת אזור בהתאם לקבוע בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1230. לעניין זה "בקשה מלאה" - בקשה הכוללת את כל המסמכים המהותיים הדרושים לצורך ביצוע העסקה, כפי שתקבע הרשות, לרבות המלצת משרד האנרגיה והמים. @ תוקף : (ו) תוקפן של הוראות המעבר הקבועות בסעיף זה החל מהמועד הקובע. @ 7.3.11. הוראות שעה להקצאת קרקע למיזם משותף בתחום משבצת חקלאית (תיקון: 1.10.2020, 12.4.2022, 12.6.2023, 18.7.2023) : על אף האמור [[בסעיף 7.3.9(3)]], אם תופקד עד ליום 31.12.2024 תוכנית המאפשרת הקמת מיזם במקרקעי משבצת של היישוב המוביל בשטח העולה על 250 דונמים, תותר הקמת מיזם כמיזם משותף בהתאם לתנאים הקבועים [[פרק זה|בפרק משנה זה]] בשינויים המפורטים בפסקאות (1) עד (7): : (1) מגבלת שטח המיזם המשותף תעמוד על 1050 דונמים; : (2) מגבלת השטח ליישוב, לרבות היישוב המוביל, תעמוד על 250 דונמים; : (3) על אף האמור [[בסעיף 7.3.9(5)]], השטח המוחזק על ידי היישוב המוביל כקרקע זמנית או כקרקע עודפת למשבצת, יצומצם בהיקף זהה (1:1) לגודל חלקו במיזם המשותף; : (4) כל היישובים במיזם המשותף הם יישובים באזור עדיפות לאומית הסמוכים גיאוגרפית זה לזה; : (5) הסך הכולל של שטחים אשר יוקצו במיזמים משותפים לפי סעיף זה יעמוד על היקף דונמים אשר יוסכם בין רשות החשמל, משרד האנרגיה, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ורשות מקרקעי ישראל; : (6) יישובים יוכלו להצטרף בהתאם לסדר הגשת בקשה מלאה לרשות עד לסך היקף השטח שייקבע; : (7) חילופי קרקע בין היישוב המוביל ליישובי המיזם, ייערכו בהתאם לחלקו של כל יישוב במיזם המשותף, על פי המלצת משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. @ 7.3.12. איתור קרקעות למיזמים לאנרגיה מתחדשת : על מנת לקדם פיתוח מיזמים לאנרגיה מתחדשת תוך עמידה ביעדי הממשלה בתחום זה, הרשות תסייע בקידום ואיתור קרקעות פנויות, ובכלל זה קרקעות אשר מושכרות בהסכמי שכירות עונתיים, אותן ניתן יהיה לשווק במכרזים, שבהם יתקיים הליך תחרותי. @ 7.3.13. הקמת מיזמים במחלפים, על גבי מיגון אקוסטי וקירות תמך (תיקון: 12.3.2020, 18.7.2023) : (א) הרשות תאפשר לחברות ותאגידים ממשלתיים שתאשר רשות החברות הממשלתיות, אשר להם זיקה לשטחים המפורטים בסעיף זה, להקים מיזמים, על פי היתרים שיוצאו מכוח תוכנית, בשטחים הבאים: :: (1) שטחים בייעוד דרך במחלפים; :: (2) שטחים בייעוד דרך על גבי מתקנים מסוג קיר אקוסטי או קירות תמך. : (ב) בעד הקצאת קרקע למיזם ישולם מחיר אחיד לקרקע לתקופת המיזם. המחיר האחיד ייקבע מראש על ידי הרשות בהיוועצות עם רשות החשמל ובתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר : (ג) הנהלת הרשות תקבע את כללי ההתקשרות למימוש סעיף זה. : (ד) הנהלת הרשות מוסמכת, בהתייעצות עם משרד האוצר, משרד האנרגיה ורשות החברות הממשלתיות, להרחיב את תחולת סעיף זה על שטחים נוספים. @ 7.3.14. מיזם אגרו וולטאי (תיקון: 18.7.2023) : (א) הקמת מיזם אגרו וולטאי תתאפשר בהסכמים לשימוש חקלאי ארוך טווח שהם הסכמי משבצת של ישוב חקלאי, הסכמי מטעים, הסכמים לעיבודים ארוכי טווח, הסכמים לבית ספר חקלאי. לא תתאפשר עסקה בפטור ממכרז בהסכמים לטווח קצר, הסכמים עונתיים והסכמים לעיבוד יעיל. : (ב) תנאי לאישור מיזם אגרו - וולטאי במשבצת יישוב חקלאי הוא הסדרת גבולות משבצת הקבע של היישוב. : (ג) תנאי לאישור מיזם אגרו - וולטאי הוא הסדרת השימושים הלא מוסדרים ככל שישנם, לרבות תשלום בעד תקופת העבר, בהתאם לנוהלי הרשות. : (ד) עסקה למיזם אגרו - וולטאי תערך מול בעל הזכויות בהסכם המקורי, לתקופת המיזם. : (ה) לא תתאפשר העברת זכויות ולא תותר השכרת משנה. : (ו) באזורים שאינם נגב וגליל, קידום תוכניות מפורטת או קידום עסקה יתאפשרו רק באזורים שאינם צפוים לשמש עתודה לפיתוח ובכפוף לאישור הנהלת הרשות. נדרש קידום תוכנית מפורטת, הסכמת הנהלת הרשות תהווה תנאי לקידום התכנון. : (ז) השטח המירבי למיזם אגרו - וולטאי יעמוד על 500 דונם להסכם. בישוב חקלאי מיזם אגרו - וולטאי לא יספר למכסת התעסוקה לפי [[פרק 8.12|פרק משנה 8.12]]. : (ח) התשלום בעד המיזם יהיה בהתאם [[לסעיפים 7.3.4]] [[ו-7.3.5]]. : (ט) מיזם אגרו - וולטאי יתאפשר בגידולי שלחין או מטעים.הקריטריונים לקיומו של שימוש חקלאי מקביל ייקבעו על ידי משרד החקלאות. המשרד יהיה רשאי לקבוע גם תנאים או מגבלות בנוגע לסוגי גידולים מסוימים. : (י) הפיקוח והבקרה על קיומו של שימוש חקלאי מקביל בהתאם להחלטה זו יעשו ע"י משרד החקלאות. : (יא) הודיע משרד החקלאות כי המיזם חדל להיות מיזם אגרו - וולטאי, רשאית הרשות לבטל את העסקה ולדרוש את השבת הקרקע החקלאית.עד להשבת הקרקע או עד לתיקון ההפרה, בהתאם להחלטת הרשות, יחוייב בעל הזכויות בתשלום דמי שימוש מלאים כולל רווח יזמי בהתאם לשומה פרטנית, ללא זכאות להנחות אזורי עדיפות לאומית. במקרה של הפרה כאמור יחולו על בעל הזכויות תנאי אסדרת רשות החשמל ביחס למיזם שחדל להיות מיזם אגרו-וולטאי. הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע כללים נוספים לשם אכיפת חובת העיבוד וכן על העמדת בטוחות להבטחת האמור בסעיף זה. : (יב) בעל הזכויות לא יהיה רשאי לשנות את ייעוד מקרקעי המיזם ו/או לנצלם לכל ייעוד אחר למעט עיבוד חקלאי. שונה יעודה של הקרקע, תושב הקרקע לרשות כשהיא ריקה ופנויה בכפוף לפיצוי בעד המרכיב החקלאי ובעד עלויות ההקמה של המתקן הפוטו-וולטאי תוך התייחסות לפחת לפי אורך חיי המיזם. הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע כללים לפיצוי, ובכלל זה סכומי פיצוי נורמטיביים. : (יג) הנהלת הרשות תדווח למועצה לאחר אישור עסקאות בהיקף של 5,000 דונם. === 7.4. הקצאת קרקע למטרת הטמנה של פסולת (תיקון: 12.3.2020) <עוגן פרק 7.4> === @ 7.4.1. הגדרות (תיקון: 12.3.2020, 20.11.2023) : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "מטמנה" - אתר המשמש להטמנת פסולת מעורבת ו/או יבשה לרבות פסולת בניין ו/או חומרים מסוכנים; :- "מתקן קצה" - מתקני מיון פסולת, מתקני טיפול בפסולת ומתקני מחזור פסולת. @ 7.4.2. אופן ותקופת ההקצאה (תיקון: 12.3.2020) : קרקע המיועדת למטרת הטמנה תוקצה בפטור ממכרז לרשות המקומית שהמטמנה נמצאת בתחום שיפוטה המוניציפאלי או במכרז פומבי בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי של רשות מקרקעי ישראל, בשים לב, בין היתר, לפוטנציאל ההטמנה ביחס לצרכי הרשות המקומית. ההקצאה תהא לתקופה שתקבע רשות מקרקעי ישראל בהתאם לנפח ההטמנה האפשרי. @ 7.4.3. הקצאת מחצבה נטושה (תיקון: 12.3.2020) : בהקצאת מחצבה נטושה למטרת מטמנה תשתתף הקרן לשיקום מחצבות בעלות שיקום המטמנה ששימשה קודם לכן כמחצבה, וזאת על פי הסכם שייחתם בין הגורם שאליו הוקצתה הקרקע למטרת ההטמנה לבין הקרן לשיקום מחצבות; ההסכם יובא לאישור הנהלת רשות מקרקעי ישראל טרם הקצאת המטמנה. @ 7.4.4. שיקום מטמנה (תיקון: 12.3.2020) : (א) הרשות המקומית או הזוכה במכרז, לפי העניין, אחראים לשיקום הקרקע לרבות הכנת תוכנית שיקום מאושרת, ויישאו במלוא עלויות שיקום הקרקע בתום ההטמנה בהתאם לתוכנית השיקום ועל פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה או כל גורם מוסמך אחר. : (ב) הפרו הרשות המקומית או הזוכה במכרז את חובתם לשיקום הקרקע בתום פעילות ההטמנה, הרי שמבלי לגרוע בזכויות רשות מקרקעי ישראל והסעדים העומדים לרשותה כלפי המפר או המפרים, רשות מקרקעי ישראל רשאית לפעול לפרסום מכרז פומבי לשיקום המטמנה. @ 7.4.5. הקמת מתקני קצה (תיקון: 12.3.2020, 20.11.2023) : הקצאת קרקע למטרת הטמנת פסולת יבשה, בין אם בפטור ממכרז ובין אם בדרך של מכרז פומבי, תכלול מתן אפשרות להקמת מתקני קצה בשטח המטמנה. הקצאת קרקע למטרת פסולת מעורבת, בין אם בפטור ממכרז ובין אם בדרך של מכרז פומבי, תכלול פעילות נלווית להטמנה של הפקת גז מתאן לצורך ייצור חשמל, והכל בכפוף לכך שפעילויות אלה מותרות על פי תוכנית. @ 7.4.6. פעילות המטמנה בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה (תיקון: 12.3.2020) : פעילות המטמנה, לרבות פעילות מתקני הקצה והפקת גז המתאן, תהיה בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה ולכל התנאים שיוגדרו על ידו. @ 7.4.7. תנאי התשלום (תיקון: 12.3.2020, 20.11.2023) : (א) התשלום עבור קרקע שהוקצתה למטמנה יהיה בשיטת תמלוגים; הנהלת רשות מקרקעי ישראל בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר תקבע את גובה התמלוג, לפי סוג הפסולת. : (ב) רשות מקרקעי ישראל רשאית לקבוע הנחה מהתמלוגים בשיעור שתקבע בעד פסולת שהוטמנה לאחר הליך של מיון לעומת פסולת שהוטמנה ללא הליך של מיון מוקדם. : (ג) התמלוג שייגבה במטמנות לפסולת מעורבת יכלול גם את התשלום עבור פעילות הפקת גז המתאן לצורך ייצור חשמל. התמלוג במטמנות לפסולת יבשה יכלול את פעילות המחיזור בשטח המטמנה. : (ד) בהקצאת קרקע למטמנה במסגרת מכרז פומבי יחול, מעבר לתמלוגים האמורים בסעיפים קטנים (א) עד (ג), תשלום בעד הקרקע, והתחרות בין המציעים תהיה על תוספת תשלום דמי השימוש עבור השימוש בקרקע למטרת הטמנה. : (ה) רשות מקרקעי ישראל רשאית לקבוע מחיר מקסימום לטון פסולת מוטמנת, ומפעיל המטמנה שלו הוקצתה הקרקע בפטור ממכרז או במכרז פומבי, לפי העניין, לא יהיה רשאי לגבות מעבר לסכום המקסימום שנקבע על ידי רשות מקרקעי ישראל לכל טון מוטמן. @ 7.4.8. מנגנון לטובת שיקום המטמנה (תיקון: 12.3.2020) : רשות מקרקעי ישראל רשאית לקבוע מנגנון לגביית כספים ממפעילי המטמנה לשם הבטחת שיקום המטמנה בתום ההטמנה בקרקע. @ 7.4.9. תחולה (תיקון: 12.3.2020) : (א) הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] יחולו רק על הקצאות חדשות שיובאו לאישור רשות מקרקעי ישראל לאחר ה- 12.3.2020. : (ב) בקשה להגדלת קיבולת ההטמנה מעבר לקיבולת שהוסכמה בעסקה המקורית טרם ה- 12.3.2020 ו/או להטמנה בתאים נוספים בשטח המטמנה שלא הוקצו בעסקה המקורית טרם ה- 12.3.2020, תתאפשר בתשלום על פי הכללים של החלטת המועצה הקודמת או בהתאם לכללים הקבועים [[פרק זה|בפרק משנה זה]], לפי קביעתה של רשות מקרקעי ישראל. === 7.5. הקצאת קרקע למתקני תשתית לאומית <עוגן פרק 7.5> === @ 7.5.1. הגדרות (תיקון: 2.2.2019, 2.1.2022) : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "אגירה שאובה" - תחנת כוח הפועלת על עקרון הידרו אלקטרי של שאיבת מים לגובה בשעות שפל והזרמתם במורד אגב ניצול האנרגיה הנוצרת מכך ליצור חשמל; :- "בעל שליטה בתאגיד" - מי שמתקיימים בו כל אלה: הוא מחזיק ב-26% לפחות מהון המניות הנפרע של התאגיד, הוא בעל זכות למנות לפחות 26% ממנהלי התאגיד והוא בעל זכות לקבל לפחות 26% מרווחי התאגיד; :- "טורבינת רוח" - מדחף המשמש להמרה של אנרגיית רוח לאנרגיה חשמלית; :- "יישוב" - אגודה שיתופית חקלאית שהיא קיבוץ, מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי אשר מושכרת או מוחכרת לה קרקע בתנאי נחלה; :- "מתקן אגירת אנרגיה" - מתקן שמאפשר המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית; :- "מתקן השבת אנרגיה מפסולת" - מתקן לטיפול בפסולת, באמצעות הבערתה בטמפרטורה גבוהה באופן מבוקר, תוך ניצול ההליך להפקת אנרגיה ליצירת חשמל; :- "מתקן מיקרוגנרציה" - מתקן להפקת חשמל באמצעות גז טבעי שעיקרו לשימוש עצמי אשר נקבעה לו מכסה בהתאם להחלטת רשות החשמל מספר 57003; :- "מתקן סגור לטיפול בפסולת אורגנית" - מתקן לטיפול בחומר אורגני פריק ביולוגית, בו מתבצע תהליך עיבוד מבוקר, שתוצרו העיקרי הוא דשן מסוגים שונים, לרבות קומפוסט. תהליך העיבוד העיקרי, מתבצע בתוך מבנה סגור והאוויר במתקן נאסף ומטופל באופן המונע מפגעי אוויר וריח, או במשטח מבונה מחופה ביריעות, והאוויר במתקן נאסף ומטופל באופן המונע מפגעי אוויר וריח, אשר הרשות אישרה כי הוא מתקן סגור לצורך החלטה זו. המתקן יכול לכלול גם אפשרות להפקת חשמל מביוגז; :- "מתקן קומפוסטציה פתוח" - מתקן לטיפול בחומר אורגני פריק ביולוגית מפסולת חקלאית בלבד, בו מתבצע תהליך עיבוד אירובי מבוקר, שתוצרו העיקרי הוא קומפוסט. תהליך העיבוד במתקן זה לא מתבצע בתוך מבנה; לעניין הגדרה זו, "פסולת חקלאית" - פסולת הנוצרת כתוצאה מפעילות חקלאית כגון גזם או פרש בעלי חיים. למעט פסולת מסוכנת ופסולת תעשייתית מאושרת כהגדרתם בתמ"א 1; :- "שטח העסקה" - השטח מושא המיזם כולל שטחים מחוץ למיזם שלגביהם הוטלו מגבלות על השימוש המותר על פי תוכנית עקב הקמתו של המיזם; :- "תאגיד" - כל אחד מאלה: חברה הרשומה בישראל, בין מוגבלת במניות ובין מוגבלת בערבות, שותפות רשומה על פי [[פקודת השותפויות (נוסח חדש)((,)) תשל"ה-1975]], אגודה שיתופית רשומה על פי הוראות [[פקודת האגודות השיתופיות]]. @ 7.5.2. כללי (תיקון: 2.2.2019) : (א) הקצאת קרקע למתקני תשתית לאומית, המפורטים [[פרק זה|בפרק משנה זה]], תיעשה בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]. : (ב) בסמכות ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל לאשר מיזמים נוספים כמיזמים של תשתית לאומית אשר יאושרו בכללים המפורטים [[פרק זה|בפרק משנה זה]]. ==== סימן א': הקצאת קרקע למתקני תשתית לאומית בתחום משבצת יישוב (תיקון: 2.2.2019) ==== @ 7.5.2א. כללי (תיקון: 2.2.2019) : (א) הקצאת קרקע למתקני תשתית לאומית בתחום משבצת יישוב תיעשה על פי הכללים האמורים [[פרק 8.12|בפרק משנה 8.12]], בשינויים המפורטים [[בסימן זה]] בהתאם לסוג המתקן; : (ב) בקרקע שהוקצתה למטרת תשתית לאומית, היישוב לא יהיה רשאי לשנות את ייעוד הקרקע או לנצלה לכל ייעוד אחר למעט עיבוד חקלאי. @ 7.5.3. מתקן קומפוסטציה פתוח (תיקון: 2.2.2019, 18.7.2023) : (א) הקצאת קרקע להקמת מתקן קופוסטציה פתוח, על ידי יישוב, לשימושו העצמי לחקלאות, על קרקע המשבצת של היישוב, ללא שותפות, אינה טעונה עריכת עסקה ותשלום לרשות; : (ב) הקצאת קרקע להקמת מתקן קומפוסטציה פתוח, שלא בהתאם לאמור בסעיף ((קטן)) (א), תיעשה על פי הכללים הבאים: :: (1) לעניין מכסת שטחי התעסוקה המותרת יילקחו בחשבון 10% משטח המיזם; :: (2) ההרשאה תהיה לתקופות מתחדשות של 7 שנים עד 14 שנים כל אחת ולא יותר מ-49 שנים, זאת כל עוד משמשת הקרקע למטרה זו; :: (3) דמי שימוש ישולמו על פי שומה לכל הרשאה שתחתם, שומה חדשה לכל תקופת חידוש; :: (4) דמי השימוש יהיו כמפורט [[בסעיף 8.12.4(ז)]]. @ 7.5.3א. מתקן סגור לטיפול בפסולת אורגנית או מתקן השבת אנרגיה מפסולת (תיקון: 2.2.2019, 18.7.2023) : (א) בהקצאת קרקע להקמת מתקן סגור לטיפול בפסולת אורגנית או מתקן להשבת אנרגיה מפסולת, לעניין מכסת שטחי התעסוקה המותרת יילקחו בחשבון 10% משטח המיזם. : (ב) בסמכות ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל לאשר חריגה ממכסת שטחי התעסוקה המותרת, אם היישוב מיצה אותה או אם כתוצאה מהקמת המתקן יעבור היישוב את המכסה המותרת. : (ג) עבור הקצאת קרקע למתקן השבת אנרגיה מפסולת או מתקן סגור לטיפול בפסולת אורגנית הכולל הפקת חשמל מביו גז, ישולם מחיר אחיד לקרקע לתקופת המיזם. המחיר האחיד ייקבע מראש על ידי הרשות בהיוועצות עם רשות החשמל ובתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר. @ 7.5.4. מיזמים ליצור חשמל ואנרגיות מתחדשות (תיקון: 2.2.2019, 2.1.2022, 18.7.2023, 20.3.2024) : קרקע למיזמים ליצור חשמל ואנרגיות מתחדשות שהם אגירה שאובה, טורבינות רוח וכדומה, למעט אנרגיה סולארית, תוקצה בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (8): : (1) תקופת החכירה תעמוד על 49 שנים, למעט בהקצאת קרקע לטורבינות רוח ולמיזמי אגירת אנרגיה, בהן תקופת החכירה תהיה בהתאם לקבוע [[פרק 7.3|בפרק משנה 7.3]]; : (2) בעד הקצאת קרקע למיזם ישולם מחיר אחיד לקרקע לתקופת המיזם. המחיר האחיד ייקבע מראש על ידי הרשות בהיוועצות עם רשות החשמל ובתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר; : (3) על תשלומים בהתאם להוראות סעיף זה לא תחול הנחת אזור; : (4) למרות האמור בפסקה (2), הוצבו מתקנים לאנרגיה חלופית על גגות של מבנים קיימים שנבנו כדין, והצבת המתקנים קיבלה את אישור הרשות, לא תיגבה הרשות עבור מתקנים אלה; : (5) בתנאי החכירה ייקבע כי החוכר אינו רשאי לשנות ייעוד הקרקע המוקצית ו/או לנצלה בייעוד אחר, אם שונה הייעוד ביוזמת אחרים וכי בהתקיים אחד מאלה עליו להשיבה לרשות. באם הושבה הקרקע, תוחזר יתרת התשלום היחסי לתקופה שלא נוצלה, וכן יפוצה החוכר עבור ההשקעות/המתקנים שהוקמו בקרקע באישור הרשות ואשר יישארו בקרקע לפי דרישת הרשות או שלא ניתן להוציאם ממנה, הפיצוי יהיה לפי שווי שוק במועד ההשבה; : (6) הקצאת קרקע למיזמים ליצור חשמל ואנרגיות מתחדשות למטרה מסחרית ו/או בשותפות עם גורמי חוץ, תיעשה על פי הכללים האמורים [[פרק 8.12|בפרק משנה 8.12]]. לעניין [[פרק 8.12|פרק משנה 8.12]], יובא בחשבון 10% משטח המיזם; : (7) בסמכות ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל לאשר חריגה ממכסת שטחי התעסוקה המותרת, אם היישוב מיצה אותה, או אם כתוצאה מהקמת מיזמים אלו יעבור היישוב את המכסה המותרת; : (8) תנאי לביצוע עסקה למטרות המנויות תותנה בקבלת המלצה של משרד התשתיות. @ 7.5.4א. תחנות כח שאינה מופעלת באנרגיה מתחדשת (תיקון: 2.1.2022) : (א) קרקע להקמת תחנות כח שאינה מופעלת באנרגיה מתחדשת תוקצה בתנאים המפורטים [[בסעיף 7.5.4]] למעט [[7.5.4|פסקאות (4), (5) ו-(6) סיפא]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדת המשנה מוסמכת לדון ביחס למיזמים הכלולים בתת"ל 98 (תחנת כוח קסם אנרגיה) ותת"ל 29/ב (הרחבת תחנת כוח דליה), הן בבקשה להחלת [[סעיף 7.5.4(6) סיפא]] והן בבקשה לחריגה מהמכסה כאמור [[בסעיף 7.5.4(7)]]. @ 7.5.4ב. מיזמי אגירת אנרגיה (תיקון: 2.1.2022) : קרקע להקמת מיזמי אגירת אנרגיה תוקצה בתנאים המפורטים [[בסעיף 7.5.4]] למעט [[7.5.4|פסקה (6) סיפא]]. ==== סימן ב': הקצאת קרקע למתקני תשתית לאומית שלא בתחום משבצת יישוב (תיקון: 2.2.2019) ==== @ 7.5.4ג. הגדרות (תיקון: 18.7.2023) : [[בסימן זה]] - :- "מתקן טיפול בפסולת ללא השבת אנרגיה" - מתקן המיועד לפעולות עיבוד פסולת למוצרים או לחומרים, למעט השבה לאנרגיה. @ 7.5.5. כללי : הנהלת הרשות מוסמכת לאשר לאחר בדיקה ובחינה, ביצוע עסקאות למתקני תשתית לאומית שלא במסגרת משבצת היישוב. @ 7.5.6. מתקן קומפוסטציה פתוח (תיקון: 2.2.2019) : (א) הקצאת קרקע למתקן קומפוסטציה פתוח, תהיה במכרז או בפטור ממכרז, בהרשאה לתקופות מתחדשות של 7 שנים עד 14 שנים כל אחת ולא יותר מ-49 שנים, זאת כל עוד משמשת הקרקע למטרה זו. : (ב) דמי השימוש יהיו כמפורט [[בסעיף 4.1.3(ד)]], בהתאם לאזור עדיפות לאומית לתעשייה הקבוע [[פרק 4.2 סימן א|בפרק ((משנה)) 4.2 סימן א']], על בסיס שומה חדשה לכל תקופת הרשאה. @ 7.5.6א. מתקן סגור לטיפול בפסול אורגנית או מתקן השבת אנרגיה מפסולת (תיקון: 2.2.2019, 18.7.2023) : (א) בהקצאת קרקע לטובת מתקני טיפול ומחזור פסולת אשר אינם כוללים השבת אנרגיה, שבגינם ניתנים מענקים מהקרן לשמירת הניקיון ישולם מחיר אחיד לקרקע. המחיר האחיד ייקבע מראש בידי הנהלת הרשות בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר. המחיר האחיד כאמור יקבע לא יאוחר מיום ה-30 ביוני 2023. : (ב) המחיר האחיד ייקבע בהתאם להמלצות הצוות לבחינת מדיניות הקצאת קרקע להקמת מתקנים לטיפול ומחזור פסולת שהוקם מתוקף [[פרק 9|פרק ((משנה)) 9.19 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל]]. : (ג) על אף האמור בסעיף ((קטן)) (א), המנגנון לא יחול על הקצאת קרקע ליזם במסגרת תמיכה או סבסוד של הקרן לשמירת הניקיון שאינה כוללת רכיב תחרותי, למעט הקצאה בפטור ממכרז לרשות מקומית. : (ד) בתנאי החכירה ייקבע כי החוכר אינו רשאי לשנות את ייעוד הקרקע המוקצית או לנצלה בייעוד אחר במשך כל תקופת החכירה, אם שונה הייעוד ביוזמת אחרים, וכי בהתקיים אחד מאלה יהיה עליו להשיבה לרשות. @ 7.5.7. מיזמים ליצור חשמל, אגירת אנרגיה ואנרגיות מתחדשות (תיקון: 2.2.2019, 2.1.2022, 18.7.2023) : קרקע למיזמים ליצור חשמל ואנרגיות מתחדשות שהם אגירה שאובה, טורבינות רוח וכדומה, למעט אנרגיה סולארית, וכן למיזמי אגירת אנרגיה ומתקנים להשבת אנרגיה מפסולת או מתקן סגור לטיפול בפסולת אורגנית הכולל הפקת חשמל מביו גז, תוקצה בתנאים המפורטים [[בסעיף 7.5.4]] למעט [[7.5.4|פסקאות 7.5.4(6)]] [[ו- 7.5.4(7)]]. @ 7.5.8. מתקן מיקרוגנרציה (תיקון: 2.1.2022) : (א) הרשות תחתום על היתר בנייה להקמת מתקן מיקרוגנרציה בהסכם תקף בכפוף לעריכת עסקה בהתאם [[פרק 5.5|לפרק משנה 5.5]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות תחתום על היתר בנייה להקמת מתקן מיקרוגנרציה בהסכם תקף בהספק הנמוך מ-5 מגה וואט ללא צורך בביצוע עסקה וללא חיוב בתשלום, ובלבד שקיימות בהסכם זכויות בנייה שטרם מומשו. ==== סימן ג': פיתוח עסקי בגופי תשתית (תיקון: 18.7.2023) ==== @ 7.5.9. הגדרות (תיקון: 18.7.2023) : [[בסימן זה]] - :- "חברה מבצעת" - ממשלה, חברה ממשלתית, חברה בת ממשלתית, תאגיד המוקם בחוק, רשות מקומית, תאגיד עירוני או תאגיד מים וביוב ומי מטעמם; :- "פעילות מסחרית נלווית" - שימוש בעל אופי מסחרי הנלווה לשימוש העיקרי בקרקע ובעל זיקה אליו בהיקף שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל המותר לבנייה המיועד למיזם התשתית, והכול בהתאם לזכויות הבנייה הקבועות בתוכנית. @ 7.5.10. פטור מעסקה לשם הקמת תשתית (תיקון: 18.7.2023) : (א) הקצאת קרקע להקמת תשתית לאחד מהגופים המנויים [[בסעיף 261(ד)(1) לחוק התכנון והבניה]] אשר ניתן להקימה מכח [[סעיף 261(ד) או (ה) לחוק האמור]], אשר הקמתה פטורה מהיתר או הרשאה על פי [[חוק התכנון והבניה]], אינה טעונה עריכת עסקה ותשלום לרשות. : (ב) פטור מעריכת עסקה ותשלום לרשות כאמור בסעיף ((קטן)) (א) יינתן רק במקום שבו מבקש הפטור הוא בעל הזכויות בקרקע או מי מטעמו. @ 7.5.11. פעילות מסחרית נלווית (תיקון: 18.7.2023) : (א) חברה מבצעת תהיה רשאית לבצע פעילות מסחרית נלווית במקרקעי ישראל המוקצים לה, וזאת בתשלום על פי מחיר אחיד לפי סוג הפעילות הנלווית והאזור בו היא נעשית, שיקבע מראש על ידי הנהלת הרשות בתיאום עם השמאי הממשלתי הראשי ובהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר. מחיר אחיד כאמור יקבע עד ליום ה-30 בספטמבר 2023. : (ב) על אף האמור בסעיף ((קטן)) (א), פעילות מסחרית נלווית הנעשית על ידי חברה מבצעת, בשטח של 10% משטח המיזם או 700 מטר, הנמוך מבין השניים, אינה טעונה עריכת עסקה ותשלום לרשות בגין שטח זה. : (ג) לעניין תשלום בעבור הקצאת קרקע לטובת הקמת מתקני ייצור אנרגיה ואגירה כפעילות נלווית על ידי חברה מבצעת, יחולו הוראות [[סעיף 7.5.4(2)]]. === 7.6. הסכמי גג למתן הרשאות להצבת מתקני שידור קטנים <עוגן פרק 7.6> === @ 7.6.1. הסכם הגג ותקופתו (תיקון: 19.1.2022) : הסכם גג עם חברות בעלות רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - החברות) למטרת הצבת מתקני שידור קטנים כמשמעותם בתמ"א 36/א/1 ייחתם לתקופה מיום 1.1.2020 סיום הסכם הגג הקודם עד ליום 31.12.2024. @ 7.6.2. התשלום עבור כל מתקן שידור (תיקון: 19.1.2022) : עבור כל מתקן שידור תשלמנה החברות דמי שימוש בסכום של 11,750 שקלים חדשים בתוספת מע"מ כחוק. @ 7.6.3. הפרשי הצמדה (תיקון: 19.1.2022) : כל הסכומים הנקובים [[פרק זה|בפרק משנה זה]] יישאו הפרשי הצמדה מיום 1.1.2020 ועד מועד תשלומם המלא בפועל. @ 7.6.4. אי מתן הנחות : על הסכומים הנקובים [[פרק זה|בפרק משנה זה]] לא יחולו הנחות, בכלל זה הנחות אזור. @ 7.6.5. (תיקון: 19.1.2022) : (((נמחק).)) @ 7.6.6. התשלום - על פי מספר מתקני השידור : התשלום הוא על פי מספר מתקני שידור, לרבות מתקני שידור המצויים על גג אחד. למען הסר ספק, אם הוקמו ו/או יוקמו מספר מתקני שידור על תורן אחד ייגבה תשלום עבור מתקן שידור אחד. @ 7.6.7. התשלום עבור מתקני שידור שלא נכללו בדיווחי החברה (תיקון: 19.1.2022) : על אף האמור [[בסעיף 7.6.2]], עבור מתקני שידור שלא נכללו בדיווחי החברה, תשלם החברה סך השווה לפי שניים מהתעריף שנקבע [[בסעיף 7.6.2]], בתוספת מע"מ כחוק, החל מיום הקמת מתקן השידור ועד מועד התשלום בפועל. @ 7.6.8. תחולת [[פרק זה|פרק משנה זה]] : התנאים [[פרק זה|בפרק משנה זה]] יחולו גם על מתן הרשאות להצבת מתקני שידור בקרקע המוחכרת לחברות נוספות העוסקות בהקמת מתקני שידור קטנים לצורך הפעלתם על ידי החברות. @ 7.6.9. ניוד זכויות : תינתן לחברות האפשרות לנייד את זכויותיהן ממתקני שידור קיימים אשר הפעילות בהן הופסקה במהלך תקופת ההסכם למתקן חדש שיוקם במהלך התקופה, וזאת בהתאם לנהלים אשר תקבע הרשות. @ 7.6.10. סילוק חובות והעדר תביעות (תיקון: 19.1.2022) : מועצת מקרקעי ישראל מסמיכה את הנהלת הרשות לקבוע כללים בהסכמי הגג בדבר סילוק חובות, העדר תביעות ומתן ערבויות במקרים בהם הקרקע דרושה לפנוי לצורך שיווק. === 7.7. תנאי הקצאת קרקע לתחנות דלק <עוגן פרק 7.7> === @ 7.7.1. הקצאת קרקע לתחנות דלק - במכרז פומבי : קרקע למטרת תכנון, הקמה ותפעול של תחנות דלק תשווק במכרז פומבי. @ 7.7.2. הקצאות לנכי צה"ל : (א) מכל מקבץ איתורים המיועדים לשווק במכרז יוקצו לנכי צה"ל, בפטור ממכרז, מספר איתורים, כך שתחזית המכירות בהם לא תעלה על 50% מתחזית המכירות של כלל האיתורים המשווקים באותו מקבץ. : (ב) אגף השיקום במשרד הביטחון (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - האגף), יבחר בתוך 30 ימים, מבין האיתורים המיועדים לשווק באותו מקבץ, את האיתורים המיועדים לנכי צה"ל. : (ג) היה והאגף לא יבחר באיתורים, כאמור, בתוך 30 ימים, תקבע הרשות את האיתורים לנכי צה"ל על פי שיקול דעתה. היה והאגף לא יודיע לרשות בתוך 30 ימים כי האיתורים שנבחרו על ידי הרשות מקובלים עליו - ישווקו גם איתורים אלה במכרז. : (ד) הקצאת קרקע לתחנת דלק לנכה צה"ל בפטור ממכרז, תיעשה על פי הוראות [[חוק חובת המכרזים((,)) התשנ"ב-1992]], [[תקנות חובת המכרזים|והתקנות שהותקנו על פיו]]. ההקצאה תהיה למטרת שיקומו התעסוקתי של הנכה עד הגיעו לגיל 70. : (ה) פקעו זכויות הנכה כאמור, תוקצה הקרקע לנכה צה"ל אחר בפטור ממכרז כמפורט בסעיף קטן (ד). : (ו) בעלי זכויות חכירה בקרקע, לרבות על פי הסכמי שכירות למשבצת תלת שנתיים מתחדשים, אשר פעלו לשינוי ייעודה למטרת תחנת דלק על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל ובאישור הרשות, יהיו זכאים לממש את הייעוד החדש על פי נוהלי הרשות. למען הסר ספק, סעיף זה לא יחול על בעלי זכות חכירה או שכירות לזמן קצר וכן לא לגבי הרשאות. @ 7.7.3. הרשאות להקמת תחנות דלק פנימיות לא מסחריות בשטח שבחכירת תאגיד : הרשות רשאית לתת הרשאות להקמת תחנות דלק פנימיות לא מסחריות, בשטח שבחכירת תאגיד, בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (9): : (1) תחנת הדלק תכיל לכל היותר 2 משאבות תדלוק; : (2) שטח נקודת התדלוק לא יעלה על 100 מ"ר, ולא תהיה בה כל פעילות מסחרית, אלא אם כן קיבלה פעילות זו את אישור הרשות; : (3) בנקודת התדלוק לא יוקמו מבנים, פרט לגגון מעל למשאבות ורחבת שירות סלולה; : (4) נקודת התדלוק תשרת כלי רכב הרשומים על שם התאגיד, ואותם בלבד; : (5) הבקשה תוגש על ידי התאגיד, וההרשאה תהיה עבורו בלבד; : (6) כל הרשאה תהיה כפופה לבדיקה תכנונית של הרשות; : (7) מתן ההרשאה ללא מכרז ייעשה בכפוף להוראות [[חוק חובת המכרזים((,)) התשנ"ב-1992]], [[תקנות חובת המכרזים|והתקנות שהותקנו על פיו]]; : (8) ההרשאה תינתן בתמורה לתשלום בשיעור שתקבע הרשות; : (9) העברת זכויות בתחנת הדלק מתאגיד אחד לאחר, תיעשה בכפוף לתנאים המפורטים [[פרק זה|בפרק משנה זה]]. === 7.8. הקצאת קרקע למתקנים ומשרדים לתאגידים בפריסה ארצית <עוגן פרק 7.8> === @ 7.8.1. הקצאת קרקע לנותני שירותים בפריסה ארצית : הקצאת קרקע לתאגיד בעל זיכיון או רישיון למתן שירות הניתן בפריסה ארצית ואשר מחיר השירות הניתן על ידו אחיד ואינו מושפע ממיקום מתן השירות, תיערך בתשלום מלא בשיעור 91% מערך הקרקע בכל רחבי הארץ, ללא החלת הנחת אזור. @ 7.8.2. קביעת זהות התאגידים : זהות התאגידים תקבע על ידי הנהלת הרשות. @ 7.8.3. תחולה הוראות : [[פרק זה|פרק משנה זה]] יחולו על הקצאות הקרקע למיתקנים ולמשרדי התאגיד האזוריים. === 7.9. מדיניות מתן הרשאות לכריית וחציבת חומרי גלם למשק הבנייה והסלילה <עוגן פרק 7.9> === @ 7.9.1. הרשאות לכרייה וחציבה : (א) הרשאות לכרייה וחציבה יינתנו בדרך של מכרזים פומביים. : (ב) במסגרת המכרזים ועל פי שיקול דעתה של הרשות תינתן אפשרות להקמת מפעלי תעשייה נלווית בכפוף לכל דין ועל פי תוכנית. : (ג) הנהלת הרשות מוסמכת לאשר התקשרויות בפטור ממכרז במקרים חריגים ובכפוף [[לחוק חובת המכרזים((,)) התשנ"ב-1992]], [[תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]], ולהחלטות מועצת מקרקעי ישראל. @ 7.9.2. תמלוגים @ <עוגן 7.9.2.1> : (א) תמלוג הוא סכום המשולם עבור טון חומר גלם או מטר מעוקב חומר גלם מרשימת חומרי הגלם המפורטים במחירון הרשות, המיועד הן למכירות ללקוחות חיצוניים והן למכירות פנימיות למפעלי המשך שבבעלות מחזיק ההרשאה, לשימוש עצמי או למכירה לחברות קשורות. @ <עוגן 7.9.2.2> : (ב) הבסיס לחישוב התמלוגים יהיה כפי שהומלץ על ידי הוועדה הבין משרדית ואושר על ידי מנהל המינהל בתאריך 1.6.1964 ובהתאם לעדכון שיערך פעמים בשנה בהתאמה [[לתקנות המכרות (קרן לשיקום מחצבות), התשל"ח-1978]], על יסוד העקרונות שנקבעו ובהתאם לשינויים שיחולו במחיר חומרי הגלם. למעט תמלוג עבור חצץ המוסדר [[7.9.2.3|בסעיף קטן (ג)]]. @ תמלוגים לחצץ (תיקון: 12.3.2020) <עוגן 7.9.2.3> : (ג) התמלוג עבור חצץ, לא כולל מע"מ, הוא 2.4 שקלים חדשים לטון. סכום זה יעודכן אחת לשנה, החל מיום 1.1.2007 ועד לאישור בסיס תמלוגים אחר על ידי מועצת מקרקעי ישראל, בהתאם לשינויים במדד החצץ, מדד בסיס ינואר 2006, המתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.הרשות, בהתייעצות עם אגף התקציבים במשרד האוצר, תעדכן את סכום התמלוג ותקבע הוראות מעבר לעניין זה. עדכון התמלוג יהיה ב-2 פעימות בהפרש של שנה אחת. @ 7.9.3. תשלום עבור קרקע המשמשת למתקנים : (א) במחצבות שבהן ניתנה הרשאה לכרייה וחציבה במסגרת התקשרות בפטור ממכרז, יתווסף על תשלום התמלוגים, תשלום מהוון בשיעור של 5% מערך הקרקע, לשטחים המשמשים למתקנים להפקת חומרי הכרייה והחציבה משטח המחצבה ולמחסנים המשמשים לעירום חומרי הגלם ולתפעול המחצבה. : (ב) במחצבות שבהן ניתנה הרשאה לכרייה וחציבה במסגרת מכרז, הקרקע המשמשת למתקנים ולתעשייה נלווית תיכלל במכרז ותשלום התמורה המוצעת יגלם את דמי השימוש בשטחים אלו. @ 7.9.4. האחדת תנאים - הסכמים קיימים : הרשות תפעל, בכל אותם מקרים שנחתמו בעבר הסכמי הרשאה לתקופה ארוכה למטרת חציבה, במגמה להאחדת התנאים בהתאם לכללים שנקבעו [[פרק זה|בפרק משנה זה]], בין בדרך של בטול ההסכמים הקיימים וחתימת הסכמים חדשים במקומם, ובין בדרך של תיקון ההסכמים הקיימים. @ 7.9.5. תשלום מינימום : מפעיל מחצבה יחויב בתשלום מינימום לכל מחצבה. תשלום המינימום יהיה 35% מממוצע התפוקה המדווחת של המחצבה ב-5 השנים האחרונות או, בהעדר פעילות במחצבה, 35% מממוצע התפוקה המדווחת של מחצבה דומה, כשהם מוכפלים בסכום התמלוגים לטון. הרשות רשאית לקבוע כללים נוספים בעניין בהתאם לצורכי המשק ובהתייעצות עם המפקח על המכרות במשרד האנרגיה. == פרק 8: קרקע חקלאית __NOSUB__ == === 8.1. מדיניות הקצאת קרקע חקלאית - כללי <עוגן פרק 8.1> === @ 8.1.1. החכרה בדרך של נחלות (תיקון: 12.6.2023) : קרקע חקלאית תוקצה במסגרת של נחלות. גודל נחלה ייקבע על ידי הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. על אף האמור, מועצת מקרקעי ישראל רשאית לקבוע כללים, לאחר שתקבל את המלצת הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, לגבי מקרים שבהם תוחכר קרקע חקלאית שלא בדרך של נחלה. @ 8.1.2. שינוי ייעוד קרקע חקלאית : (א) בהסכמי חכירה של קרקע חקלאית, ייקבע כי עם שינוי ייעודה של קרקע חקלאית לייעוד אחר, יבוא הסכם החכירה לידי גמר והקרקע תושב לרשות. עם השבת הקרקע יהיה המחזיק זכאי לפיצוי עבור השקעותיו בקרקע ועבור ביטול זכותו בשיעור שתקבע מועצת מקרקעי ישראל. : (ב) ייעודה ושימושה של קרקע חקלאית לא ישונה על ידי הרשויות המוסמכות לכל ייעוד או שימוש אחר אלא במקרים יוצאים מן הכלל. : (ג) נציגי הממשלה ברשויות המוסמכות הקובעות תוכנית מיתאר, ייעודן של קרקעות ותוכניות מפורטות, לא יסכימו לשינוי ייעודה של קרקע חקלאית, אלא אם כן הסכימה לכך הממשלה או ועדת שרים שתמונה על ידה לעניין זה. @ 8.1.3. שמירת שבת : בהסכמי החכירה הנחתמים על ידי הרשות עבור החכרת קרקע יתווסף סעיף משנה בנוסח שלהלן, לסעיף בדבר שמירת השבת וחגי ישראל אשר בו מופיעה המלה מלאכה: :: (([הנוסח הושמט במקור])) : בסעיף זה((,)) (("))מלאכה((")) - ניהול עסק וכל עבודת כפיים המבוצעת דרך קבע על ידי החוכר בעד תמורה, או המבוצעת על ידי הזולת בעד תמורה ובפרהסיה. @ 8.1.4. שמיטה : מנהל הרשות מוסמך למכור את מקרקעי ישראל לשם קיום מצוות שמיטה ולתת הרשאה לרבנות הראשית לעשות כן. נוסח הסכם המכירה יענה על צרכי מצוות השמיטה. === 8.2. החכרת קרקע חקלאית בדרך של נחלה במושבים וקיבוצים <עוגן פרק 8.2> === @ 8.2.1. מטרת החכירה : קרקע חקלאית תוקצה בדרך של חכירה בלבד, לייצור מוצרים חקלאיים ולהקמת מבנים ומתקנים הדרושים למגורי המתיישבים ולצרכיהם האחרים, וכן לצרכי הייצור החקלאי. @ 8.2.2. תקופת החכירה : קרקע חקלאית תוחכר לתקופה שלא תעלה על 49 שנים. משתמש החוכר בקרקע למטרות החכירה, תוארך זכות החכירה, לבקשתו, לתקופה נוספת של 49 שנים, לשימוש לאותן מטרות, למעט החכרה בהתאם [[פרק 8.3 סימן ד|לסימן ד' בפרק משנה 8.3]]. @ 8.2.3. תנאי החכירה (תיקון: 16.3.2021, 12.6.2023) : (א) במושב, נחלות יוחכרו ישירות למתיישב בתיאום עם האגודה. בקיבוץ, נחלות יוחכרו לקיבוץ. : (ב) חוכר של קרקע חקלאית, חייב להתגורר בנחלה, לנצלה ולעבדה ברציפות ובקביעות למטרות שלשמן הוחכרה הקרקע. : (ג) זכות החכירה של החוכר אשר לא מילא אחר החובות המפורטות בסעיף קטן (ב) או שוועדה מקצועית מיוחדת שמונתה לעניין זה על ידי שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, קבעה כי הזניח את עיבוד הקרקע, תפקע, והנחלה תושב לרשות אשר תפצה את החוכר ותשלם לו עבור השקעותיו בנחלה, בסכום שתקבע מועצת מקרקעי ישראל. כן תקבע מועצת מקרקעי ישראל נוהלי הגשת ערר על החלטת הוועדה המקצועית המיוחדת. :: במקרה שהחוכר הזניח את עיבוד הקרקע בגלל מחלה, זיקנה או מסיבות שאינן תלויות בו, הוא יהיה זכאי לפיצוי בשיעור השווה לערך הריאלי של הנחלה. באגודה שיתופית שהיא מושב עובדים, לא תופקע זכות החכירה כאמור אלא בתיאום עם האגודה. : (ד) חוכר ובני משפחתו הסמוכים על שולחנו לא יהיו זכאים להחזיק יותר מנחלה אחת על מקרקעי ישראל. הגיעה כדין לידי חוכר יותר מנחלה אחת, חייב הוא להותיר בידו נחלה אחת בלבד והיתר להשיב לרשות. לחוכר ישולם פיצוי עבור נחלה שהושבה בשיעור השווה למחיר הנחלה במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - ערך ריאלי של הנחלה). הרשות לא תשוב ותמסור קרקע בתחום אגודה שיתופית שהיא מושב עובדים אלא בתיאום עם האגודה. : (ה)(1) חוכר של קרקע חקלאית לא יהיה רשאי להחכיר החכרת משנה קרקע חקלאית שנמסרה לו, אלא אם כן נאלץ הוא להפסיק את עיבוד הקרקע באופן ארעי לתקופה שלא תעלה על 3 שנים מתוך תקופה של 10 שנות חכירה רצופות ולאחר שקיבל את הסכמת הרשות לכך. :: (2) חוכר של קרקע חקלאית רשאי להשכיר בהשכרת משנה קרקע חקלאית שנמסרה לו או חלק ממנה, לתקופה שתחילתה ביום כ"ט באלול בשנה הקודמת לשנת השמיטה וסיומה ביום א' בתשרי בשנה שלאחר שנת השמיטה. השכרת המשנה תתאפשר רק לשם קיום מצוות שמיטה, באופן שיופסק עיבוד וניצול הקרקע וכל שימוש אחר בקרקע בתקופה האמורה. אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מחובת החוכר לשמור על הקרקע מפני פלישה. : (ו) חוכר רשאי להעביר את זכות החכירה לאחר ולאותה המטרה בלבד, באישורה המוקדם של הרשות. לרשות זכות ראשונית לקבל את הקרקע בתנאים המוצעים להעברה. העברה מסוג זה לא תבוצע אלא בתיאום עם האגודה. : (ז)(1) נפטר חוכר נחלה, לא תפוצל זכות החכירה על הקרקע בין היורשים והנחלה תושב לרשות. היורשים זכאים לפיצוי בעבור השקעות שנעשו בקרקע, בשיעור השווה לערך הריאלי של הנחלה; :: (2) על אף האמור בפסקה (1) לא תושב נחלה לרשות אם יימצא הסדר בין יורשי נחלה, לפיו יקבל את הנחלה אחד היורשים למשך כל תקופת החכירה לאחר שיוכח להנחת דעתה של הרשות כי לרשות היורש האמצעים והיכולת להמשיך בעיבוד הנחלה ביעילות. באגודה שהיא מושב עובדים לא תימסר הקרקע ליורשים אלא בתיאום עם האגודה. @ 8.2.4. החוכרים והמטרות שלהם תוחכר קרקע חקלאית בדרך של נחלה (תיקון: 12.6.2023) : קרקע חקלאית תוחכר בדרך של נחלה, לפי המלצת שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי או מי שהוא הסמיך לעניין זה, למטרות ולחוכרים המפורטים בפסקאות (1) עד (6): : (1) יישובים חקלאיים קיימים, שטרם נחתמו עמם הסכמים לזמן ארוך; : (2) הקמת יישובים חקלאיים חדשים; : (3) השלמת שטח הקרקע, שתוכנן ליישוב ושאושר על ידי שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, או מי שהוא הסמיך לעניין זה; : (4) השלמת נחלה בודדת קיימת של מתיישב, שלא במסגרת של יישוב מאורגן, הגר באזור שבו נמצאת הקרקע העומדת להחכרה, ועיקר פרנסתו היא ייצור חקלאי. אזור משמעותו בהקשר זה - תחום השיפוט של המשרד האזורי של משרד החקלאות; : (5) החלפת קרקע, במסגרת מכסת הקרקע המאושרת ליישוב או נחלה בודדת, שנפסלה לעיבוד חקלאי מבחינת איכותה, בידי הגוף המוסמך לכך; : (6) נחלה לבני מתיישבים חקלאיים לצורך פיתוח משק חקלאי וזאת במידה שההורים מחזיקים בשטח קרקע שגודלו אינו עולה על שטח קרקע של נחלה מתוכננת באזור. @ 8.2.5. סדרי עדיפויות : קביעת סדרי העדיפויות למבקשים לפי [[8.2.4|פסקאות 8.2.4(4)]] [[ו-8.2.4(6)]] תיעשה על ידי ועדה, שתמנה לצורך זה מועצת מקרקעי ישראל. @ 8.2.6. החכרת נחלות למי שאינו נכלל [[בסעיף 8.2.4]] (תיקון: 12.6.2023) : בקשות להקצאת נחלות, שיתקבלו ממבקשים שלא נכללו [[בסעיף 8.2.4]], לקבל קרקע להתיישבות חקלאית, ושלגביהם תתקבל המלצת שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי או מי שהוא הסמיך, יידונו גם הן בוועדה שמונתה לפי [[סעיף 8.2.5]]. @ 8.2.7. החכרת קרקע להשלמת נחלות - הסכם אחיד : לכל שטח הנחלה קרקע חקלאית תוחכר בדרך של נחלה לחוכרים אשר נחתמו אתם הסכמי חכירה לתקופה ארוכה לגבי השטח המהווה את הנחלה, או חלק ממנה לפני יום 29 ביולי 1960 הוא יום הקמת מינהל מקרקעי ישראל, בתנאים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2): : (1) קרקע חקלאית תוחכר למתיישבים וליישובים חקלאיים להשלמת הנחלה או המשבצת לפי תנאי נחלה, רק אם על כל שטח הנחלה, יחולו תנאי הנחלה הקיימים ברשות בעת הקצאת הנחלה; : (2) לפני הקצאת שטחים בתנאי נחלה, יש לבטל כל הסכם חכירה ו/או הרשאה קודמים שנחתמו עם המתיישבים או היישובים החקלאיים, לגבי חלק כלשהו משטח הנחלה ולערוך הסכם חכירה חדש בין המתיישבים או היישובים החקלאיים לבין הרשות, לגבי כל שטח הנחלה המוחכר להם, לרבות אותם חלקים משטח הנחלה שהוחכרו והוחזקו על ידם מכוח הסכם חכירה קודם כלשהו. וזאת בהתאם לתנאים המקובלים והקיימים ברשות, לגבי קרקע לנחלות חקלאיות ביום הקצאת הנחלה וחתימת הסכם החכירה לגביה. @ 8.2.8. השכרת קרקע חקלאית באמצעות הנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל (תיקון: 12.6.2023) : הרשות תקצה קרקע חקלאית באמצעות הנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - הסוכנות), ליישובים חקלאיים אשר טרם חתמו על הסכם הלוואה להתיישבות עם הסוכנות והנמצאים בטיפולה, בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): : (1) קרקע חקלאית תושכר, לפי המלצת שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לסוכנות ל-3 שנים מפעם לפעם או לתקופה קצרה יותר, הכל לפי העניין, על מנת שהקרקע תינתן על ידה בהסכמת הרשות, ברישיון על פי תנאי בר-רשות הקיימים בסוכנות (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - רישיון), לאגודה ו/או למתיישבים, אשר לפי דעת הסוכנות, בהסכמת שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יהיו רשאים לקבל נחלה בהתאם לכללים אלה, בתנאי שהאגודות ו/או המתיישבים, הם בטיפולה של הסוכנות כמוסד מיישב ובתנאי נוסף כי השכרה כזו לסוכנות תהא רק עד לאחר השכרת הקרקע לאגודה ו/או למתיישבים ורישום משכנתה על זכות החכירה בשל השקעות הסוכנות; : (2) נחתם הסכם שכירות כאמור בפסקה (1), עם הסוכנות וניתן רישיון מטעם הסוכנות לאגודה ו/או למתיישבים, הסוכנות, בהסכמת הרשות, רשאית לקבוע כי דמי החכירה ישולמו לרשות על ידי האגודה ו/או המתיישבים ולא על ידי הסוכנות, בתמורת הרישיון שניתן; : (3) לאחר רישום משכנתה כאמור, תתבטל מאליה וללא תנאי ההשכרה לסוכנות, והקרקע תושכר ישירות למתיישבים כאמור [[פרק זה|בפרק משנה זה]]. @ 8.2.9. החכרת קרקע ישירות לסוכנות : לגבי היאחזויות, יישובים חדשים ובתי ספר חקלאיים, שטרם התארגנו כאגודות או כגופים משפטיים, תוחכר הקרקע ישירות לסוכנות אולם מיד לאחר רישומם כגוף משפטי יחולו עליהם הוראות [[סעיף 8.2.8]]. @ 8.2.10. פיצוי : פיצוי הניתן למחזיק בקרקע, בעקבות ביטול זכותו בקרקע, ישולם לסוכנות בעד השקעותיה כל עוד היא צד להסכם השכירות של אותה קרקע. @ 8.2.11. השלמת נחלה בודדת (תיקון: 12.6.2023) : כאשר מוחכרת קרקע להשלמת נחלה בודדת קיימת של מתיישב, שלא במסגרת של יישוב מאורגן, הגר באזור שבו נמצאת הקרקע העומדת להחכרה, ועיקר פרנסתו על ייצור חקלאי, יהיו תנאי החכירה כמפורט בפסקאות (1) ו-(2): : (1) גודל השטח המוחכר - :: גודל השטח שיוחכר להשלמת הקרקע שבבעלותו של המתיישב ייקבע על יסוד המלצת הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, בהתאם לגודל הנחלה המקובלת באזור; : (2) דמי החכירה ותנאי החכירה - :: (א) דמי החכירה בעד הקרקע שתוחכר ייקבעו לפי יחס גודל הקרקע המוחכרת אל גודל הנחלה המקובלת באותו אזור, על יסוד מכסת דמי החכירה שנקבעה לגבי נחלה שלמה בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל; :: (ב) דמי החכירה כאמור בפסקת משנה (א) יהיו בתוקף כל עוד המתיישב מחזיק בכל הנחלה ואינו מוכר את הקרקע שבבעלותו; :: (ג) אם המתיישב ימכור את הקרקע שבבעלותו יוחלף הסכם החכירה הקיים בתנאים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), בהסכם אחר בתנאים הקבועים [[פרק 8.5|בפרק משנה 8.5]] בדבר מסירת קרקע חקלאית שלא בדרך של נחלה ובהתאם לסוג הגידול. === 8.3. החכרה לדורות למושבים <עוגן פרק 8.3> === ==== סימן א': החכרת משבצת קרקע לאגודה ==== @ 8.3.1. החכרת משבצת קרקע לדורות למושבים : הרשות תחכיר קרקע למושבים בתנאים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2): : (1) השטח אשר יוחכר למושב לא יעלה על מכסת הקרקע בכפוף לאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב): :: (א) אם המושב מחזיק במסגרת הסכם משבצת מתחדש קרקע בגודל העולה על מכסת הקרקע, בהיקף של עד 3 דונמים לכל נחלה, על פי תקן הנחלות המאושר לאותו מושב (להלן [[בסימן זה]] - קרקע נוספת), תיכלל הקרקע הנוספת בהסכם החכירה שייחתם עם אותו מושב, ויראו אותה לצורך תשלום דמי חכירה כחלק ממכסת הקרקע; :: (ב) אם המושב מחזיק קרקע הגדולה משטח מכסת הקרקע והקרקע הנוספת - יוחכרו לו מכסת הקרקע והקרקע הנוספת בלבד. יתרת השטח תושכר בשכירות לזמן קצר, על פי נוהלי הרשות לגבי השכרת קרקע חקלאית לזמן קצר שיהיו נהוגים באותה עת; : (2) אגודה שתקבל החלטה כי לבעלי הזכויות בנחלות יוחכרו גם חלקות ב' של הנחלה, לא תהיה זכאית לחכירת קרקע נוספת כאמור בפסקת משנה (1)(א). ==== סימן ב': החכרת קרקע לבעלי הזכויות בנחלות ==== @ 8.3.2. החכרת חלקה א' ישירות לבעלי הזכויות : בנחלה חלקה א' של הנחלה תוחכר לבעל הנחלה בהסכם חכירה לדורות. הסכם החכירה לדורות לרבות לפי [[סעיף 8.3.3]], יהיה ל-4 תקופות מתחדשות בנות 49 שנים כל אחת. @ 8.3.3. החכרת יתר החלקות : יתר החלקות יוחכרו לאגודה בהסכם חכירה לדורות, תוך שמירת זכויותיהם של בעלי הנחלות במלואן. @ 8.3.4. החכרת חלקות נוספות ישירות לבעלי הזכויות בנחלה : האגודה רשאית להחליט כי לבעלי הנחלות יוחכרו חלקות ב', המהוות את יתר שטח הנחלה שלהם או חלק ממנה, מתוך השטח המוחכר לאגודה כמשבצת. @ 8.3.5. שטח הנחלה שיוחכר לבעל נחלה : שטח נחלה שיוחכר לבעל נחלה בהסכם חכירה לדורות לא יעלה בגודלו על תקן גודל נחלה באותו מושב. @ 8.3.6. תנאי מוקדם לחתימת הסכם חכירה : תנאי מוקדם לחתימת הסכמי חכירה לדורות עם בעלי נחלות במושב יהיה רישום החלקות בספרי מרשם המקרקעין כיחידות רישום נפרדות בשלמות. @ 8.3.7. הכנת תוכנית חלוקה : לצרכי רישום האגודה, בתיאום עם הרשות, תכין תוכנית חלוקה לצרכי רישום בלשכת רישום המקרקעין. @ 8.3.8. העברת זכויות מהאגודה לבעל נחלה : העברת זכויות חכירה מהאגודה לבעל נחלה תוכל להיעשות גם לאחר חתימת הסכם החכירה לדורות עם האגודה ועם בעל אותה נחלה. ==== סימן ג': חברות באגודה ==== @ 8.3.9. שמירת מסגרת האגודות החקלאיות : ככלל, תישמר מסגרת האגודה, ובכלל זה ההוראות בדבר חברות של בעלי הזכויות בנחלות באגודה, על פי תקנוניהן. @ 8.3.10. הפסקת חברות באגודה : (א) הפסקת חברות באגודה לא תחייב, בכל הנוגע לרשות, ביטול זכותו של בעל הזכויות בנחלה בנחלתו. : (ב) האגודה תהיה חייבת להעמיד לרשות בעלי הזכויות בנחלות קרקע לעיבוד חקלאי, בשטח המהווה את נחלתם לפי גודלה, בהתאם לגודל הנחלה באותו יישוב חקלאי ובמסגרת הכוללת של המשבצת. האגודה לא תהיה רשאית ליזום שנוי ייעוד, בחלקות עיבוד של בעלי הזכויות בנחלות אשר אינם חברי האגודה ללא הסכמתם, אלא לצורכי היישוב החקלאי, למטרות מפעל או הרחבה למגורים. : (ג) הפסקת חברות באגודה לא תשנה את המתכונת ההסכמית הקיימת בין הרשות לבין האגודה ובעל הזכויות בנחלה, לעניין החובות והזכויות הנובעים ממנה וכן לעניין זכויות של צדדים שלישיים. : (ד) העברת זכויות בנחלה, של מי שהפסיק להיות חבר באגודה למי שאינו עומד להיות חבר האגודה, תותנה בהסכמת האגודה לרוכש הפוטנציאלי ובלבד שהסכמת האגודה לא תותנה בדרישה לתשלום לאגודה. : (ה) על האגודה ועל בעל הזכויות בנחלה שהפסיק להיות חבר בה להסדיר ביניהם בהסכם, את המשך מתן השירותים באמצעות האגודה, כגון: תשלום דמי חכירה באמצעות האגודה. : (ו) שטח הנחלה אשר ייכלל, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל בהסכם החכירה האישי של בעל הזכויות בנחלה אשר חדל להיות חבר אגודה, יהיה זהה לזה של בעלי הזכויות בנחלות שימשיכו להיות חברי אגודה. אין באמור כדי למנוע מהאגודה לקבל החלטה למתן שטח גדול יותר, במסגרת גודל הנחלה המתוכננת. : (ז) האמור [[בסימן זה]] יבוא לידי ביטוי בנוסח הסכמי השכירות למשבצת התלת שנתיים, דו צדדי ותלת צדדי, וכן בנוסח הסכמי החכירה לדורות של האגודה ושל בעלי הנחלות. : (ח) יש לקדם את ניסוח הסכמי החכירה החדשים למושב עובדים ולכפר שיתופי, לאגודה ולבעלי נחלה, בהתאם להוראות [[סימן ב']], ועל הנהלת הרשות לפעול בהקדם לחתימת הסכמי חכירה. ==== סימן ד': עקרונות להסכמי חכירה עם האגודה ועם בעל זכויות בנחלה ==== @ 8.3.11. הגדרות : [[בסימן זה]] - :- "חוכר" - כל אחד מאלה: :: (1) מתיישב במושב או ביישוב אחר שהוא החוכר או השוכר של קרקע בתנאי נחלה, לרבות חוכר בחכירה לדורות; :: (2) שוכר בהסכמים זמניים מתחדשים; :: (3) בר רשות בנחלה; :: (4) מתיישב במושב או ביישוב אחר שהוא בעל הזכויות בנחלה על פי הרישום ברשות ובספרי המושב; :- "שימוש חקלאי" - כל גידול חקלאי, לרבות גידול בעלי חיים והקמת מבני משק הנדרשים לעיבוד החקלאי של המוחכר. @ 8.3.12. כללי : (א) הסכמי חכירה לדורות עם האגודה והחוכר ייחתמו בהתאם לקבוע [[בסימן זה]] בנוסף לתנאים הקבועים [[סימן א|בסימן א' לפרק משנה זה]]. נוסח הסכם החכירה אשר ייחתם יהיה על בסיס העקרונות המפורטים [[בסימן זה]]. אין בהוראות [[סימן זה]] בכדי לגרוע מסמכותה של הרשות לכלול בנוסח הסכם החכירה שייחתם הוראות מפורטות הדרושות לצורך יישום מדיניות מועצת מקרקעי ישראל לרבות הוראות הדרושות לצורך יישום העקרונות הקבועים [[בסימן זה]]. : (ב) תנאי לחתימת הסכמים לדורות עם החוכר והאגודה הוא הסדרת השימושים הלא חקלאיים המבוצעים בחלקות א', ב' ו-ג' ללא אישור הרשות, לרבות הפסקת השימוש ותשלום דמי שימוש בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות; ביצוע שימושים לא חקלאיים ללא אישור הרשות בחלקה א' לא ימנע חתימת הסכם חכירה לדורות עם חוכרים אחרים באותו יישוב שלהם אין שימושים כאלו. : (ג)(1) הסכם החכירה לדורות אשר ייחתם עם האגודה לא יכלול את השטחים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד): ::: (א) שטחים שייעודם לצורכי ציבור; ::: (ב) שטחים שייעודם לתעסוקה בתוכנית; ::: (ג) נחלות לא מאוישות כולל חלקות ב' של נחלות אלה; ::: (ד) חלקות א' של נחלות שלגביהם לא ניתן לחתום על הסכם חכירה עקב שימוש לא מוסדר. :: (2) שטחים אלה יושכרו לאגודה בהסכם שכירות לתקופה קצרה אשר יתחדש מעת לעת עד להקצאתם בהסכם חכירה פרטני או גריעתם מהשטח המושכר לאגודה בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות במועד הרלוונטי. @ 8.3.13. השטח המוחכר : חלקות א' של הנחלות יוחכרו לחוכרים בהסכמי חכירה אישיים. יתר החלקות יוחכרו לאגודה בהסכם חכירה לדורות תוך שמירת זכות השימוש של החוכרים בשטחים אלה. @ 8.3.14. תקופת החכירה ותנאי חידוש החכירה : תקופת החכירה ותנאי חידוש החכירה יהיו ל-4 תקופות מתחדשות של 49 שנים כל אחת. חידוש החכירה יהיה בהתאם לתנאי החכירה אשר יהיו נהוגים ברשות במועד חידוש החכירה לכל תקופה נוספת בכפוף למילוי כל תנאי הסכם החכירה על ידי החוכר ו/או האגודה, לפי העניין. @ 8.3.15. מטרת החכירה : מטרת החכירה תהיה כמפורט בפסקאות (1) ו-(2): : (1) חלקות א' - מגורי החוכר ושימוש חקלאי; : (2) חלקות ב' ו-ג' - שימוש חקלאי בלבד. @ 8.3.16. זכויות החוכר בחלקות ב' ו-ג' : לכל חוכר זכות שימוש והנאה בשטחי חלקות ב' ו-ג' המהוות חלק מנחלתו. אין באמור לגרוע מזכויותיה וחובותיה של האגודה כלפי הרשות לגבי השטחים המוחכרים לה ישירות. @ 8.3.17. שימוש בנחלה : (א) החוכר והאגודה רשאים לעשות שימוש בשטח המוחכר בהתאם למטרות החכירה בלבד. : (ב) כל שינוי בסוג השימוש במוחכר, בנייה במוחכר ו/או תוספת למבנה קיים ייעשה בהתאם למטרות החכירה או השימושים הנוספים המותרים בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות ובאישור מראש ובכתב של הרשות; שינוי בסוג העיבוד החקלאי שאינו כרוך בהקמת מבנים ו/או הסבת שימוש שאינו טעון היתר במבנה קיים, מסוג שימוש חקלאי אחד לסוג שימוש חקלאי אחר, אינו מחייב את אישור הרשות. : (ג) החוכר והאגודה רשאים לעשות שימושים נוספים בנחלה כמפורט בפסקאות (1) ו-(2): :: (1) יחידות דיור - ::: הקמת יחידת דיור שנייה ושלישית בחלקה א', בתחום חלקת המגורים, של הנחלה על ידי החוכר עבור דור המשך ודור שלישי בהתאם לכללים הקבועים בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות התקפים במועד הגשת הבקשה להקמת יחידת הדיור, לרבות תשלום דמי חכירה מהוונים כקבוע בהחלטות אלה. יחידות הדיור יהוו חלק בלתי נפרד מהנחלה; :: (2) תעסוקה לא חקלאית - ::: (א) חלקה א' - שימוש בחלקה א', בתחום חלקת המגורים, למטרת תעסוקה לא חקלאית על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות התקפים במועד הגשת הבקשה, אם יתירו שימוש מסוג זה, ובכפוף לכללים ולמגבלות שתקבע מועצת מקרקעי ישראל לעניין זה; ::: (ב) חלקות ב' ו-ג' - שימוש בשטח המוחכר לאגודה למטרת תעסוקה לא חקלאית על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות התקפים בעניין זה במועד הגשת הבקשה, אם יתירו שימוש זה, ובכפוף לכללים ולמגבלות שתקבע מועצת מקרקעי ישראל לעניין זה. סעיף זה לא יחול על חלקות ב', כולן או חלקן, אשר יוחכרו ישירות לבעל זכויות בנחלה. @ 8.3.18. חובת מגורים ועיבוד נחלה : (א) החוכר חייב להתגורר בנחלה ולעבדה בקביעות וברציפות. : (ב) החוכר רשאי לעבד את הנחלה באמצעות האגודה או על פי היתר בכתב לשותפות שניתן מאת שר החקלאות ופיתוח הכפר או מאת מי שהשר הסמיכו לכך ברשומות בהתאם [[לסעיף 2 בחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967]], ובלבד שאישור זה תואם את מדיניות מועצת מקרקעי ישראל. @ 8.3.19. דמי חכירה לנחלה : דמי החכירה השנתיים לנחלה יהיו בהתאם לדמי החכירה השנתיים שתקבע מועצת מקרקעי ישראל מעת לעת ובלבד שלא יעלו על שווי השוק של דמי חכירה לקרקע דומה במועד השינוי. @ 8.3.20. העברת זכויות : החוכר והאגודה אינם רשאים להעביר את הזכויות במוחכר או לשעבדו בכל צורה שהיא אלא בהסכמת הרשות מראש ובכתב. לעניין זה, העברת זכויות - הענקת הזכויות, העברתן, הסבתן או ויתור עליהן, החכרת המוחכר בחכירת משנה, השכרת הנחלה, מסירת חזקה או שימוש בנחלה במישרין או בעקיפין, שיתוף בנחלה או בכל זכות הנובעת מזכויות החוכר בנחלה, והכל בין בתמורה ובין ללא תמורה, בשלמות או בחלק. על אף האמור, אם בידי שר החקלאות ופיתוח הכפר או מי שהשר הסמיכו לכך בהתאם [[לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967]], ניתן היתר בכתב להעברת הזכויות או שיעבוד המוחכר, השותפות לא תהווה העברת זכויות או שיעבוד המוחכר לעניין סעיף זה. @ 8.3.21. איסור פיצול הנחלה : הנחלה מהווה יחידה משקית אחת שאינה ניתנת לפיצול. חלקות א', ב' ו-ג' הן חלק בלתי נפרד מאותה נחלה אף אם לא הוחכרו ישירות לחוכר. זכות החכירה בחלקה א' לא תועבר אלא יחד עם זכות השימוש ביתרת שטח הנחלה. למרות האמור, ניתן לפצל מגרש מגורים מנחלה בתנאים שנקבעו בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות התקפים במועד הגשת בקשת הפיצול. @ 8.3.22. הסכמת האגודה : (א) הרשות לא תיתן את הסכמתה להעברת זכויות בנחלה אלא למקבל העברה שאושר בכתב על ידי האגודה. למרות האמור, במקרים חריגים, רשאית הרשות לפעול ללא הסכמת האגודה, כאשר סירוב האגודה הוא לדעת הרשות משיקולים בלתי סבירים ובלבד שניתנה לאגודה הזדמנות לנמק בפני הרשות את הסיבות לסירובה. : (ב) הרשות תודיע לאגודה על כוונתה להעביר את הזכויות בנחלה ללא הסכמתה. לא העבירה האגודה את נימוקיה בתוך תקופה שקבעה הרשות או לאחר שהרשות בחנה את הנימוקים לסירובה של האגודה, לפי העניין, רשאית הרשות להעביר את הזכויות בנחלה ובלבד שהודיעה לאגודה על החלטתה הסופית לפני ביצוע ההעברה. @ 8.3.23. שינוי ייעוד המוחכר : (א) ניתן תוקף לתוכנית לשינוי ייעודו של המוחכר או כל חלק ממנו, רשאית הרשות להביא לידי סיום מוקדם את תקופת החכירה של החלק מהשטח המוחכר ששונה ייעודו, ולהחזיר לעצמה את החזקה בו. לעניין סעיף זה, מתן היתר על פי דין להקמת מתקן ביטחוני כמוהו כשינוי ייעוד. : (ב) הודיעה הרשות לחוכר או לאגודה, לפי העניין (להלן בסעיף זה - החוכר), על סיום החכירה כאמור בסעיף קטן (א), יפנה החוכר את השטח המוחכר, או את חלקו, לפי העניין, ויחזירו לחזקת הרשות בתוך 6 חודשים מיום מתן הודעת הרשות על סיומה המוקדם של תקופת החכירה. במקרים מיוחדים רשאית הרשות לדרוש פינוי המוחכר בתוך 3 חודשים, והכל על פי שיקול דעתה הבלעדי. : (ג) החוכר יחתום על כל המסמכים הדרושים וימציא את כל האישורים לשם ביטול הרישום של זכות החכירה בלשכת רישום המקרקעין לגבי אותו חלק של המוחכר שלגביו אושרה התוכנית לשינוי ייעוד. : (ד) החוכר זכאי לפיצוי בעד חלק המוחכר שלגביו הסתיימה החכירה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ובלבד שפונה מכל אדם וחפץ במועד שנקבע בסעיף קטן (ב). : (ה) לא פינה החוכר את המוחכר ולא החזירו לרשות ו/או לא עשה את הפעולות הדרושות לביטול החכירה, כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), הרשות זכאית לפיצוי מוסכם בגובה 0.5% מערך המוחכר לאחר שינוי ייעודו בעד כל חודש עיכוב, כולו או חלקו, שבו לא מוחזר המוחכר, ללא הוכחת נזק, וזאת לאחר קבלת עמדת החוכר לגבי אי מסירת השטח במועד; הרשות רשאית לקזז סכום זה מהפיצוי שלו זכאי החוכר בהתאם לסעיף קטן (ד). : (ו) אין באמור בסעיף זה לגרוע מזכותה של הרשות לפעול בהתאם להוראות הסכם החכירה כתוצאה מהפרה של סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לרבות קבלת פיצויים מאת החוכר עבור הנזק שנגרם לרשות בעקבות עיכוב בשיווק המוחכר שהחזרתו נדרשה ועוכבה. : (ז)(1) מצאה הרשות כי העמדת קרקע חקלאית חלופית לקרקע שהושבה אפשרית בנסיבות העניין, יהיה הפיצוי בעבור קרקע שהושבה לרשות בדרך של מתן קרקע חקלאית חלופית בטיב ובהיקף דומה לקרקע שהושבה; :: (2) קבעה הרשות כי העמדת קרקע חקלאית חלופית אינה אפשרית, החוכר יהיה זכאי לפיצוי בעד זכויותיו והשקעותיו שהיו קיימות במועד סיום החכירה באותו חלק מהמוחכר שלגביו הסתיימה החכירה. שווי השקעותיה של האגודה יוערך בהתחשב, בין היתר, בפחת כפי שמוכר על ידי מס הכנסה, ועלות פינוי המחוברים, אם נדרשה האגודה על ידי הרשות לפנותם; לעניין סעיף זה, קרקע חקלאית חלופית - לרבות קרקע המושכרת לאגודה בהסכם שכירות עונתי. : (ח) סכום הפיצוי ייקבע על ידי ועדת פיצויים שתמונה בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל כפי שיהיו בתוקף במועד הגשת הבקשה לפיצוי. : (ט) הגיש החוכר תביעת פיצויים לבית המשפט, תשלם הרשות לחוכר רק את הסכום שבו הכירה הרשות ובלבד שהקרקע הושבה. במסגרת תביעת הפיצויים הרשות רשאית לטעון כנגד החלטת ועדת הפיצויים. @ 8.3.24. חברות באגודה : פסקה חברותו של חוכר באגודה מכל סיבה שהיא והחוכר והאגודה הודיעו לרשות על כך בכתב, רשאי החוכר להמשיך ולהחזיק בנחלה גם אחרי הפסקת חברותו, ובתנאי שחתם על הסכם לקבלת שירותים עם האגודה כאמור [[בסימן ג']]. במקרה כזה יחולו על החוכר תנאי הסכם החכירה בשינויים המתחייבים מהפסקת חברותו באגודה, והכל בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל שיהיו בתוקף באותה העת. ==== סימן ה': הקצאת שטחי ציבור בנויים ופנויים בתחום משבצת המושב ==== @ 8.3.25. הגדרות : [[בסימן זה]] - :- "הסכם זמני" - הסכם לתקופה של 4 שנים ו-11 חודשים, מתחדש, אשר יכלול, בין היתר, גם את שטחי הציבור הקלאסיים או רק את שטחי הציבור הקלאסיים; :- "הסכם חכירה לדורות למשבצת" - הסכם חכירה הנחתם עם האגודה לתקופה של 49 שנים לגבי משבצת הקבע של היישוב; :- "זהות ועדים" - מצב שבו ישנה זהות בין ועד האגודה והוועד המקומי, ולא בוצעה הרחבה למגורים; :- "מבני ציבור בעלי אופי פרטי" - מבנים הבנויים על שטח ציבורי, הייחודים לצורת ההתאגדות של ההתיישבות העובדת, כולה או חלקה, ומשמשים מעצם טיבם, בעיקר את חברי האגודה, כדוגמת: חדר אוכל, מכבסה, מזכירות האגודה; :- "שטחי ציבור קלאסיים" - שטחי ציבור למעט שטחי ציבור שעליהם בנויים מבני ציבור בעלי אופי פרטי; :- "שטחי ציבור" - שטח שהוגדר בתוכנית לצורכי ציבור, לרבות מבני ציבור שהוקמו עליו. @ 8.3.26. כללי : (א) [[סימן זה]] יחול רק בעת החתימה על הסכם חכירה לדורות למשבצת המושב ואינו חל במועד חתימת הסכם משבצת מתחדש. : (ב) הסכם חכירה לדורות למשבצת עם האגודה ייחתם בהתאם לקבוע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ועל בסיס העקרונות המפורטים בהן, התקיפות במועד החתימה. : (ג) הוראות [[סימן זה]] גוברות על כל החלטת מועצת מקרקעי ישראל אחרת בקשר להחכרת שטחי ציבור בתחום שטח משבצת המושב בהסכם חכירה לדורות למשבצת למושב. @ 8.3.27. מבני ציבור בעלי אופי פרטי ומבני ציבור קלאסיים : (א) האגודה, בתיאום עם הרשות ועם המועצה האזורית, תבצע אבחנה בין שטחי ציבור שעליהם בנויים מבנים בעלי אופי פרטי לבין שטחי ציבור קלאסיים. חלוקת השטחים, בהתאם לאבחנה זו, תיערך באמצעות מפת מדידה אנליטית בחתימת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה או בדרך אחרת שתקבע הנהלת הרשות. : (ב) שטחי ציבור שעליהם קיימים מבני צבור בעלי אופי פרטי יוחכרו לאגודה במסגרת הסכם החכירה לדורות. : (ג) שטחי ציבור קלאסיים יושכרו לאגודה במסגרת הסכם זמני. שטחים אלה לא ייכללו בהסכם החכירה למשבצת לדורות. @ 8.3.28. הוראות ההסכם הזמני : ההסכם הזמני אשר יכלול, בין היתר, את שטחי הציבור הקלאסיים, יכלול את ההוראות המפורטות בפסקאות (1) עד (4): : (1) על פי דרישה של המועצה האזורית, האגודה תעמיד את שטחי הציבור הקלאסיים לשימוש ציבורי של המועצה האזורית או הוועד המקומי; : (2) על פי דרישת המועצה האזורית, ובכפוף לחתימתה על כתב שיפוי לטובת הרשות, שטחי ציבור קלאסיים ייגרעו מהמשבצת ויוקצו למועצה האזורית או לוועד המקומי והכל בהתאם לבקשת המועצה האזורית. גריעת השטחים תיעשה בכפוף לכך שתתקבל בקשה מאת המועצה האזורית לקבל לרשותה את השטחים ובכפוף לכך שהמועצה האזורית תשמע את עמדת האגודה והוועד המקומי בעניין; : (3) לאחר קבלת פנייה מאת המועצה האזורית וקיום שימוע על ידי המועצה האזורית, כאמור בפסקה (2) תשלח הרשות הודעה לאגודה, המעדכנת כי התקבלה בקשה לגריעת שטחי ציבור קלאסיים מהמשבצת ולהקצאתם למועצה האזורית או לוועד המקומי, וכי בכוונת הרשות לגרוע את השטח ולהקצותו כמבוקש בתוך פרק זמן קצוב של 60 ימים מהמועד שבו בוצע השימוע. באחריות המועצה האזורית להמציא מפת מדידה אנליטית בחתימת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שעל בסיסה ניתן לבצע את הגריעה כאמור; : (4) בתום פרק הזמן הקצוב, ייגרע השטח ממשבצת הקבע של האגודה ויוקצה בהתאם לדרישה. ההסכם הזמני יכלול הוראה לפיה ההסכם אינו חל על שטחים שלגביהם נחתם הסכם פרטני עם המועצה האזורית. ההסכם הזמני יחודש ללא שטחים אלו. @ 8.3.29. מושב שבו קיימת זהות ועדים : (א) למרות האמור [[בסעיף 8.3.28]], במושב שבו קיימת זהות ועדים, ניתן לכלול גם את שטחי הציבור הקלאסיים בהסכם החכירה לדורות למשבצת. : (ב) טרם החתימה על הסכם החכירה, תיערך פנייה למועצה האזורית ותינתן לה אפשרות להביע עמדתה, בתוך פרק זמן קצוב של 60 ימים, האם היא מעוניינת כי שטחי הציבור הקלאסיים כולם או חלקם ייגרעו מהמשבצת ויוקצו לה. : (ג) אם המועצה האזורית תבקש כי שטחי הציבור הקלאסיים או חלקם ייגרעו מהמשבצת ויוקצו לה, בכפוף לחתימה על כתב שיפוי לטובת הרשות, תשלח הרשות הודעה לאגודה, המעדכנת כי התקבלה בקשה לגריעת שטחים מהמשבצת ולהקצאתם למועצה האזורית וכי בכוונת הרשות לגרוע את השטח משטח המשבצת ולהקצותו כמבוקש בתוך פרק זמן קצוב של 60 ימים. : (ד) עם סיום התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), ייחתם הסכם חכירה לדורות אשר יכלול תניות כמפורט [[בסעיף 8.3.28]], בהתאמות הנדרשות. : (ה) ביצוע כל פעולה במקרקעי המשבצת אשר משמעותה קליטת תושבים שאינם חברים באגודה, דוגמת הרחבה למגורים, יותנה בהעברת שטחי הציבור הקלאסיים למעמד של הסכם זמני כמפורט [[בסעיף 8.3.28]], עוד בשלב של הכנת התוכנית. @ 8.3.30. התחשבנות בעד העברת שטחי ציבור למועצה האזורית או לוועד המקומי : (א) בשטח פנוי - האגודה אינה זכאית לתשלום בעד העמדת ו/או העברת השטח למועצה האזורית או לוועד המקומי. : (ב) בשטח שעליו בנוי מבנה ציבור שהקמתו לא מומנה על ידי המועצה האזורית - האגודה זכאית לתשלום מהמועצה האזורית או מהוועד המקומי בעד המבנה על פי ערכו, נכון למועד העמדת המבנה לטובתם. : (ג) דרישת תשלום, אם תהיה, לא תעכב את העמדת השטח הציבורי או מבנה הציבור לטובת המועצה האזורית או הוועד המקומי. @ 8.3.31. הפסקת שימוש : פסק השימוש על ידי המועצה האזורית או הוועד המקומי בשטח שנגרע ממשבצת המושב, רשאית האגודה לפנות למועצה האזורית ולבקש לצרף את השטח לשטח המשבצת, והכל בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. ==== סימן ו': בנייה למגורים במושבים ובמושבות ==== @ 8.3.32. תחולה : (א) הוראות [[סימן זה]] חלות בין אם נחתם הסכם חכירה לדורות ובין אם לאו. : (ב) הוראות [[סימן זה]] חלות על אגודות ו/או בעל זכויות בנחלה אשר טרם הצטרפו להסדר עיגון זכויותיהם בחלקת המגורים במושב. @ 8.3.33. קביעת ערך הקרקע : ערך הקרקע לעניין [[סימן זה]] ייקבע על פי הכללים הנהוגים ברשות. הרשות רשאית לקבוע טבלאות ומחירונים לערכי קרקע. @ 8.3.34. הנחת אזור : על התשלומים לפי [[סימן זה]] תחול הנחת אזור כפי שיהיו במועד הבקשה. @ 8.3.35. תשלום היטל השבחה : היטל השבחה ישולם בהתאם להוראות [[התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]. בעל הזכויות אשר שילם היטל השבחה, לא זכאי לכל החזר ו/או השתתפות מהרשות בעד תשלומי ההיטל למעט הקבוע [[בסימן זה]]. @ 8.3.36. בנייה למגורים בנחלות במושבים : (א) במושבים ובמושבות, תתיר הרשות בנייה למגורים אך ורק בשטח הצהוב כפי שנקבע בתוכנית החלה על הנחלה. שטח צהוב לעניין [[סימן זה]] הוא שטח מתוך חלקה א' של הנחלה המיועד למגורים ולמבני משק בתוכנית וכן שטח שצורף לנחלה לצורך בניית בית מגורים. : (ב) לא תותר בנייה למגורים בחלקות ב' של הנחלה, גם אם התוכנית החלה על הקרקע מאפשרת בנייה בהם. @ 8.3.37. מספר יחידות המגורים בנחלה : (א) בעל זכויות בנחלה רשאי להקים בנחלה יחידת דיור לצרכי מגוריו. : (ב) בעל זכויות בנחלה רשאי להקים יחידת דיור שנייה המיועדת למגורי דור המשך. במושב תותר הקמת יחידה שנייה, לבן ממשיך כהגדרתו [[בתקנה 3א(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-1973]]. : (ג) הקמת יחידת דיור שלישית תותר, מקום שהוכח להנחת דעתה של הרשות, כי בנחלה מתגוררים בפועל 3 דורות של משפחת בעל הזכויות בנחלה, לרבות בעל הזכויות ודור המשך, ובתנאי שהדור המבוגר היה בעל זכויות בנחלה, או עודנו בעל הזכויות המקורי בנחלה והדור הצעיר מהווה משפחה. : (ד) מספר המבנים אשר ניתן לבנות בשטח הצהוב בנחלה ייקבע על ידי מוסדות התכנון ועל פי תוכניות תקפות. @ 8.3.38. היקף הבנייה ללא תשלום : (א) הרשות לא תגבה תשלום עבור בנייה של עד 160 מ"ר שטח עיקרי ושירות (להלן [[בסימן זה]] - ברוטו), ביחידת המגורים של בעל הזכויות בנחלה. : (ב) הרשות לא תגבה תשלום עבור בנייה של עד 160 מ"ר ברוטו ביחידת המגורים השנייה, המיועדת לדור המשך או בן ממשיך. : (ג) הרשות לא תגבה תשלום עבור בנייה של עד 55 מ"ר ברוטו ביחידת המגורים השלישית, המיועדת לדור השלישי. @ 8.3.39. תשלום בעד בנייה העולה על השטחים המותרים : עבור בנייה בהיקף העולה על השטחים המותרים בבנייה ללא תשלום, כמפורט [[בסעיף 8.3.38]], תגבה הרשות תשלום כמפורט בפסקאות (1) ו-(2): : (1) עבור בנייה שמעל 160 מ"ר ברוטו ביחידה הראשונה וביחידה השנייה, ועבור בנייה שמעל 55 מ"ר ברוטו ביחידה השלישית בנחלה, ועד למלוא זכויות הבנייה המותרות על פי התוכנית שחלה על הנחלה במועד שבו הוקצו למתיישב הראשון זכויות בנחלה - תגבה הרשות דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך הקרקע, של זכויות הבנייה המבוקשות; : (2) עבור זכויות בנייה נוספות על הזכויות המפורטות בפסקה (1), מכוח תוכנית שאושרה לאחר המועד שבו הוקצו למתיישב הראשון הזכויות בנחלה, תגבה הרשות דמי היתר בשיעור של 91% מערך הקרקע של זכויות הבנייה המבוקשות. בעל זכויות אשר חויב בתשלום היטל השבחה על ידי הוועדה המקומית עבור זכויות בהתאם לפסקה זו, זכאי להחזר דמי היתר בגובה היטל ההשבחה ששולם על ידו, ובלבד ששיעור דמי ההיתר ששולמו בעד הזכויות הנוספות לפי פסקה זו לא יפחת מ-46%. :: על בעל הזכויות להמציא אישור על תשלום היטל השבחה שבוצע על פי שומה סופית בהתאם לדין. :: ההחזר יישא הפרשי הצמדה וריבית על פי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה((,)) התשכ"א-1961]] ממועד התשלום. ==== סימן ז': עיגון זכויות למגורים בחלקת המגורים בנחלה ==== @ 8.3.40. הגדרות (תיקון: 6.12.2020) : [[בסימן זה]] - :- "העברת זכויות" - העברתה של זכות החכירה או הסבתה בדרך כלשהי לאחר, בתמורה או ללא תמורה, למעט העברה לקרוב, כהגדרתו להלן, או לגרוש או גרושה על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין ולמעט העברה בהורשה; :- "חוכר" - מתיישב במושב או ביישוב אחר, שהוא חוכר או שוכר קרקע בתנאי נחלה, לרבות חוכר בחכירה לדורות, שוכר בהסכמים זמניים מתחדשים, בר-רשות בנחלה ומתיישב במושב או ביישוב אחר שהוא בעל הזכויות בנחלה על פי הרישום ברשות ובספרי המושב; :- "תעסוקה לא חקלאית" - כל פעילות שאינה חקלאית ובכלל זה, שימושים נלווים, על פי תוכנית, או על פי היתר תקף לשימוש חורג שניתן כדין. הכל בהתאם [[פרק 8.9|לפרק משנה 8.9]] [[פרק 8.10|ופרק משנה 8.10]]. :- "קרוב" - בן זוג, הורה, אח, צאצא וצאצא בן הזוג, מאומץ ומאומץ בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה. לעניין [[סימן זה]]: "בן זוג" - לרבות ידוע בציבור כבן זוג. "אח" - ביחס לזכויות עקב ירושה בלבד. @ 8.3.41. כללי (תיקון: 23.5.2021) : (א) [[סימן זה]] נועד לעגן את זכויות החוכרים בחלקת המגורים במושב. חוכר אשר יבחר להצטרף להסדר המפורט [[בסימן זה]], זכאי לכך שבחלקת המגורים לא יחולו ההוראות הקיימות כיום בהסכמים מול הרשות בדבר השבת קרקע לרשות בעת שינוי ייעודה. : (ב) עיגון זכויות בחלקת המגורים בהתאם להוראות המפורטות [[בסימן זה]] (להלן [[בסימן זה]] - ההסדר) ייעשה בכפוף לקיום כל התנאים המפורטים [[בסימן זה]]. : (ג) חובת עיבוד הנחלה ברציפות, לאורך כל תקופת החכירה, תמשיך לחול על כלל החוכרים בתנאי נחלה במקרקעי ישראל לרבות אגודת המושב, בין אם הצטרפו להסדר [[שבסימן זה]] ובין אם לאו. : (ד) על מי שלא הצטרף להסדר ימשיכו לחול הכללים הקבועים בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת. : (ה)(1) על כלל התשלומים הנזכרים [[בסימן זה]], למעט תשלום דמי חכירה בשיעור 3.75% תחול הנחת אזור. כל תשלום בשיעור של 33% הנזכר [[בסימן זה]] כולל רכיב של דמי חכירה כאמור שעליו לא חלה הנחת אזור. שיעורי התשלומים המשוקללים יהיו כמפורט בטבלה [[שבסעיף 8.3.54]]. :: (1א) חוכר במושב באזור קו עימות ישלם דמי חכירה בשיעור של 3.75% מערך הקרקע של חלקת המגורים עבור היקף הבנייה הבסיסי למגורים כהגדרתו [[בסעיף 8.3.45]], בלבד. :: (2) למרות האמור בפסקאות (1) ו-(1א), חוכר במושב בעוטף עזה המנוי ברשימה המפורטת [[בסעיף 8.3.55]], אשר יבקש להצטרף להסדר הקבוע [[בסימן זה]] עד ליום 31.12.2022, ישלם דמי חכירה בשיעור של 3.75% מערך הקרקע של חלקת המגורים עבור היקף בינוי של 215 מר למגורים בלבד (להלן [[בסימן זה]] - דמי חכירה חלקיים). @ 8.3.42. תנאים להצטרפות להסדר : התנאים להצטרפות להסדר יהיו כמפורט בפסקאות (1) ו-(2): : (1) רישום חלקה א' בספרי מרשם המקרקעין כיחידת רישום נפרדת בשלמות, או במקרה של העדר רישום כאמור - הצגת הזמנת ביצוע תוכנית לצרכי רישום פרטנית בתיאום עם האגודה ובידיעה של כל בעלי הזכויות הגובלים. לחילופין, קיומו של הליך להכנה ורישום תוכנית לצרכי רישום לכל הנחלות במושב; : (2) הסדרה ותשלום בעד כל השימושים בתוך הנחלה, אם ניתן לייחס שימושים אלו לחוכר, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות במועד ההצטרפות להסדר, לרבות תשלום בעד תקופת עבר. @ 8.3.43. השלמת חלקת המגורים : בנחלות שבהן חלקת המגורים קטנה מ-2.5 דונמים, תותר השלמתה וזאת בהתאם להוראות המפורטות בפסקאות (1) ו-(2): : (1) ביישובים שאינם באזור עדיפות לאומית, תותר השלמת חלקת המגורים עד ל-2.5 דונמים ובלבד שתהיה שטח רציף; : (2) ביישובים באזור עדיפות לאומית, תותר השלמת חלקת המגורים עד ל-2.5 דונמים ככל הניתן בשטח רציף. @ 8.3.44. חלקת מגורים הגדולה מ-2.5 דונמים : אם בתאריך 27.3.2007 השטח המיועד למגורים בחלקה א' של נחלה גדול מ-2.5 דונמים (להלן [[בסימן זה]] - השטח הנוסף), החוכר זכאי לבקש תחולת ההסדר המפורט [[בסימן זה]] גם על השטח הנוסף, בהתאם לתנאים אשר תקבע הרשות ותמורת תשלום של דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך הקרקע. @ 8.3.45. היקף הבנייה הבסיסי למגורים בחלקת המגורים : (א) היקף הבנייה הבסיסי הכולל למגורים בחלקת המגורים יהיה עד 375 מ"ר (להלן [[בסימן זה]] - היקף הבנייה הבסיסי למגורים), בכפוף לקיומה של תוכנית. : (ב) עם הצטרפות החוכר להסדר יחול המפורט בפסקאות (1) עד (3): :: (1) תבוטל הדרישה לרצף בין דורי ותותר בניית יחידות דיור לחוכר ולקרובו; :: (2) מימוש היקף הבנייה הבסיסי למגורים יכול להיעשות במספר יחידות דיור ובגודל כפי שייקבע בתוכנית; :: (3) יותר פיצול מגרש תמורת 33% בתנאים הנזכרים [[בסעיף 8.3.48]]. @ 8.3.46. דמי חכירה בעד חלקת המגורים (תיקון: 16.3.2022) : תנאי לתחולת ההסדר הוא תשלום דמי חכירה לרשות בשיעור של 3.75% מערך הקרקע של חלקת המגורים עם היקף הבנייה הבסיסי למגורים. לחילופין, תותנה תחולת ההסדר בתשלום דמי חכירה חלקיים לרשות, כמפורט [[בסעיף 8.3.41(ה)]]. ערך הקרקע ייקבע על פי שומה. הנהלת הרשות רשאית לקבוע טבלאות ערכי קרקע. על תשלום זה לא תחול הנחת אזור. @ 8.3.47. בנייה נוספת בחלקת המגורים : (א) חוכר שיבקש להוסיף ו/או לממש זכויות בנייה למגורים בחלקת המגורים, מעבר להיקף הבנייה הבסיסי הכולל של 375 מ"ר, רשאי לעשות כן בכפוף לקיומה של תוכנית ולתשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% בעד מימוש זכויות הבנייה כאמור. : (ב) כל הגשת תוכנית להוספת יחידת דיור מעבר ליחידה שלישית בנחלה מותנית בהסכמת האגודה. @ 8.3.48. פיצול מגרש מגורים מחלקת המגורים : (א) חוכר אשר הצטרף להסדר רשאי לפצל מגרש או מגרשים למגורים מחלקת המגורים ולחתום לגבי כל אחד מהם על הסכם חכירה למלוא זכויות הבנייה למגורים ליחידת דיור אחת, הקיימות והעתידיות. פעולה זו תתאפשר בכפוף לכל התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (5): :: (1) יחידת דיור קיימת על פי תוכנית עם זכויות בנייה כוללות של לפחות 160 מ"ר, המשמשת בפועל למגורי החוכר, תישאר תמיד צמודה לנחלה ולא יותר פיצולה מן הנחלה; :: (2) הפיצול ייעשה בכפוף לקיומה של תוכנית המאפשרת את הפיצול; :: (3) תוכנית לפיצול מגרש או מגרשים מהנחלה, אם היא יוצרת יחידות דיור שאינן כלולות בנחלה, תהיה כפופה למגבלות תמ"א 35, כפי שתעודכן בעקבות החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה מיום 1.12.2015; :: (4) גודל המגרש המפוצל וזכויות הבנייה בשטח של 160 מ"ר יופחתו משטח חלקת המגורים והיקף הבנייה הבסיסי בהתאמה; :: (5) תשלום לרשות של 33% משווי המגרש למגורים על פי שומה עדכנית למגרש המפוצל. התשלום יתבצע באופן הבא: ::: (א) השלמת תשלום בשיעור של 29.25% עבור 160 מ"ר; ::: (ב) תשלום בשיעור של 33% עבור יתרת הזכויות שלא נרכשו למעט האמור בפסקת משנה (א); ::: (ג) הרשות לא תאפשר לבעל זכויות בנחלה לפצל מגרש מתוך חלקת המגורים ללא זכויות בנייה צמודות לו של לפחות 160 מ"ר. @ 8.3.49. רכישת מלוא הזכויות למגורים בחלקת המגורים : (א) החוכר רשאי לרכוש את מלוא הזכויות למגורים בבנייה נמוכה, הקיימות והעתידיות, בחלקת המגורים תמורת תשלום דמי רכישה (להלן [[בסימן זה]] - דמי הרכישה) בשיעור של 33% משווי הקרקע של חלקת המגורים, בהתחשב בזכויות הבנייה המאושרות ובפוטנציאל התכנוני למגורים וכן בזכות לפיצול המגרש או המגרשים כאמור [[בסעיף 8.3.48]]: :: (1) חוכר אשר שילם את דמי החכירה בשיעור של 3.75% כאמור [[בסעיף 8.3.46]] ישלם בנוסף: ::: (א) תשלום בשיעור 29.25%, השלמה ל-33%, בהתאם לשומה עדכנית כפי שנקבעה לפי [[סעיף 8.3.46]]; ::: (ב) תשלום בשיעור של 33% משומה ליתרת הזכויות המאושרות בתוכנית והפוטנציאל התכנוני למגורים בבנייה נמוכה לרבות הזכות לפצל מגרשים, אשר בעבורם טרם שולמו דמי חכירה מהוונים. :: (2) חוכר אשר לא שילם דמי חכירה בשיעור של 3.75% כאמור [[בסעיף 8.3.46]], יחויב בתשלום בשיעור של 33% משומה למלוא הזכויות המאושרות בתוכנית והפוטנציאל התכנוני למגורים בבנייה נמוכה לרבות הזכות לפצל מגרשים. : (ב)(1) בנחלה שבה הועברו זכויות בעבר ושולמו דמי הסכמה בעד העברת הזכויות, תינתן הנחה בדמי הרכישה ובלבד שדמי הרכישה לא יקטנו מ-20% משווי חלקת המגורים כאמור בסעיף קטן (א) וכמפורט [[בסעיף 8.3.55]] לפי הפירוט שבפסקאות משנה (א) ו-(ב): ::: (א) בנחלה שבה בוצעה העברת הזכויות לפי הסכם אשר נחתם בין הצדדים החל מ-1.1.1993 דמי הרכישה יעמדו על 20% בלבד; ::: (ב) בנחלה שבה בוצעה העברת הזכויות לפי הסכם אשר נחתם בין הצדדים לפני 1.1.1993, יקוזזו מתשלום דמי הרכישה, 80% מדמי ההסכמה ששולמו בעד העברת הזכויות בתוספת הפרשי הצמדה בלבד; :: (2) בכל מקרה דמי הרכישה לא יקטנו מ-20% משווי חלקת המגורים כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) לא יינתנו הנחה ו/או פטור נוספים בעד דמי הרכישה. : (ד) חוכר, אשר רכש את מלוא הזכויות למגורים בחלקת המגורים כאמור בסעיף זה, פטור מתשלום כלשהו לרשות בעד כל בנייה נמוכה למגורים בחלקת המגורים, בכפוף לקיומה של תוכנית. : (ה) מימוש זכויות לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים, מכוח תוכנית או אישור תקף לשימוש חורג יחויב בתשלום לרשות בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל כפי שיהיו בתוקף מעת לעת. : (ו) חוכר אשר רכש את מלוא זכויות המגורים בחלקת המגורים, על פי [[סימן זה]], רשאי להשכיר או לפצל את יחידות הדיור הבנויות בחלקת המגורים אף למי שאינו קרובו. : (ז) רכישת מלוא הזכויות למגורים בחלקת המגורים אינה משנה את הכללים החלים על שטחי הנחלה שאינם חלקת המגורים. @ 8.3.50. העברת זכויות : (א) איסור פיצול נחלה - החוכר אינו רשאי להעביר זכויות של חלק מהנחלה. ואולם, פיצול מגרש מנחלה כאמור [[בסעיף 8.3.48]], אינו בגדר פיצול נחלה. : (ב) תשלומים לרשות יהיו בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (5): :: (1) במועד העברת הזכויות בנחלה כולה, בין אם החוכר הצטרף להסדר בעבר ובין אם לא, יידרש החוכר, כתנאי להעברת הזכויות, לשלם לרשות דמי רכישה עבור מלוא הזכויות למגורים בחלקת המגורים בהתאם [[לסעיף 8.3.49]] ולחתום על הסכם חכירה בהתאם להוראות [[סעיף 8.3.51]] הסכם חכירה לא ייחתם במקרה שבו טרם הושלמה ונרשמה הפרצלציה; :: (2) תשלום דמי רכישה כאמור יזכה את החוכר במלוא הזכויות למגורים בבנייה נמוכה, הקיימות והעתידיות, בחלקת המגורים כמפורט [[בסעיף 8.3.49]] לרבות הזכות לפיצול מגרש או מגרשים והוא יהיה פטור מתשלום דמי הסכמה בעד חלקת המגורים; :: (3) הרשות תמשיך לגבות דמי הסכמה עבור שטחי הנחלה שאינם חלקת המגורים כתנאי להעברת הזכויות בנחלה; :: (4) דמי ההסכמה יחושבו כשליש משווי השטחים החקלאיים של הנחלה, כלומר שטח תקן הנחלה המצוי בשימוש חקלאי, או אמור לשמש לחקלאות, בדונמים, נכון למועד העברת הזכויות, כפי שתמסור אגודת המושב. השווי יחושב כמכפלת הדונמים החקלאיים של הנחלה בשווי דונם חקלאי, הקבוע כפיצוי לדונם בעל [[פרק 8.18 סימן ב|בסימן ב' לפרק משנה 8.18]]. על תשלום דמי ההסכמה לא תחול הנחת אזור; :: (5) על אף האמור, דמי הסכמה בעד העברת הזכויות בנחלה ימשיכו להיות משולמים בהתאם להוראת החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 534, חרף ביטולה, כאשר החוכר מחזיק הסכם בתוקף והוא עומד על המשך תחולתו או שהחוכר מבקש לממש זכאותו לחידוש הסכם שהיה בידו, בתנאים הנקובים בו. במצבים אלה, לא ישולמו דמי רכישה, ההסדר הקבוע [[בסימן זה]] לא יחול ויוסיפו לחול תנאי ההסכם הקיים. : (ג) העברת הזכויות במגרש שפוצל מתוך חלקת המגורים תתבצע ללא תשלום נוסף לרשות. : (ד) כל העברת זכויות בנחלה על פי הוראות [[סימן זה]] תתבצע בהסכמת האגודה, על פי נוהלי הרשות והחלטותיה. למרות האמור, במקרים חריגים רשאית הרשות לפעול ללא הסכמת האגודה כאשר סירובה, לדעת הרשות, הוא משיקולים בלתי סבירים ובלבד שניתנה לאגודה הזדמנות לנמק בפני הרשות את הסיבות לסירובה. אם לא העבירה האגודה את נימוקיה בתוך תקופה שקבעה הרשות או לאחר בחינת הנימוקים לסירובה של האגודה, לפי העניין, הרשות רשאית להעביר את הזכויות בנחלה ובלבד שהודיעה לאגודה על החלטתה הסופית לפני ביצוע ההעברה. @ 8.3.51. חתימת הסכם חכירה : (א) חוכר אשר הצטרף להסדר יהיה זכאי לחתום עם הרשות על נספח להסכם החכירה לגבי חלקה א' של הנחלה, המעגן את זכויותיו על פי הוראות [[סימן זה]]. : (ב) בנספח להסכם החכירה, כאמור בסעיף קטן (א), ייקבע כי לא יחולו על שטח חלקת המגורים ההוראות הקיימות כיום בהסכמים מול הרשות בדבר השבת הקרקע לרשות בעת שינוי ייעודה. : (ג) חתימת הסכם החכירה תהיה בתיאום עם האגודה ובכפוף לאמור [[בסעיף 8.3.50(ד)]], במידת הצורך. : (ד) שטח חלקת א' של הנחלה מושא הסכם החכירה הכולל את חלקת המגורים ייגרע מהסכם השכירות או הסכם החכירה שנחתם או ייחתם עם המושב. : (ה) במקרה שהסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית, לפי העניין, היא צד להסכם משבצת תלת צדדי ביחס למשבצת המושב, ההצטרפות להסדר תיעשה בתיאום עמה. : (ו) חוכר המחזיק הסכם בתוקף ועומד על המשך תחולתו או חוכר המבקש לממש זכאותו לחידוש הסכם שהיה בידו, בתנאים הנקובים בו, אינו רשאי להצטרף להסדר הקבוע [[בסימן זה]] אלא אם כן יסכים ויתחייב מראש לחתום על הסכם חכירה חדש בנוסח הקיים במועד ההצטרפות להסדר. : (ז) חוכר של חלקה א' של נחלה שטרם נרשמה לגביה פרצלציה, רשאי להצטרף להסדר בתנאים שנקבעו [[בסימן זה]], אך לא זכאי לחתום על הסכם חכירה עד לרישום התוכנית לצרכי רישום בפנקסי רישום המקרקעין. @ 8.3.52. הוראות כלליות לביצוע ההסדר : (א) ביחס לסוגיות שאין להן התייחסות מפורשת [[בסימן זה]], תמשיך הרשות לפעול בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת. : (ב) בעד יתרת שטח הנחלה ימשיך החוכר או המושב לשלם דמי חכירה שנתיים בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקיפות. : (ג) חלקת המגורים הכוללת יחידת דיור אחת לפחות בגודל של 160 מ"ר, לרבות זכויות הבנייה לתעסוקה לא חקלאית בין שמומשו ובין שלא מומשו, יישארו תמיד חלק מהנחלה ולא יותר פיצולם מן הנחלה. : (ד) פעולות של העברת זכויות, תוספת בנייה למגורים או פיצול מגרש מנחלה שבוצעו לאחר יום 9.6.2011, ובשל העיכוב ביישום הוראות [[סימן זה]] בוצעו שלא על פי הוראותיו - ניתן לבקש בעדן התחשבנות מחדש, בהתאם לפירוט שבפסקאות (1) עד (3). הבקשה לביצוע ההתחשבנות תוגש בתוך שנה מן המועד שבו תודיע הרשות על הפעלתו המלאה של סימן זה: :: (1) בהעברת זכויות שההסכם בין הצדדים נחתם לאחר יום 9.6.2011 - מעביר הזכויות רשאי לבקש ביצוע התחשבנות; :: (2) בתוספת בנייה למגורים מעל 160 מ"ר שבעדה שולמו דמי חכירה מהוונים - בעל הזכויות רשאי לבקש ביצוע התחשבנות; :: (3) בפיצול מגרש מנחלה, שבוצע בתמורה לתשלום מלא של דמי חכירה מהוונים, על פי הנחות אזור - בעל הזכויות בנחלה רשאי לבקש ביצוע התחשבנות. @ 8.3.53. תוקף : (א) למרות האמור [[בסעיף 8.3.42(1)]], בהעברת זכויות יחול [[סעיף 8.3.50]] גם על חלקה א' אשר טרם נרשמה בספרי מרשם המקרקעין כיחידות רישום בשלמות. עם זאת לא ייחתם לגביה הסכם חכירה עד לרישומה בפנקסי מרשם המקרקעין. :: למרות העדר חתימת הסכם כאמור, ייהנה החוכר מכל ההטבות הנזכרות [[בסימן זה]]. : (ב) הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על חוות בודדים או התיישבות בודדים. @ 8.3.54. שיעורי תשלום : שיעורי תשלום - : {| ! שיעור התשלום המלא !! אזור עדיפות לאומית א'** !! אזור עדיפות לאומית ב'** !! אזור קו עימות !! עוטף עזה |- | 33% || 13.71% || 20.14% || 3.75% מהשווי להיקף בינוי של 375 מ"ר || 3.75% מהשווי להיקף בינוי של 215 מ"ר |- | 20%*** || 9.29% || 12.86% || 3.75% מהשווי להיקף בינוי של 375 מ"ר || 3.75% מהשווי להיקף בינוי של 215 מ"ר |} : {{מוקטן|** בכפוף למגבלות על מחיר התקרה והגבלות נוספות לפי [[פרק 4.2 סימן א|סימן א' לפרק משנה 4.2]].}} : {{מוקטן|*** מתייחס [[לסעיף 8.3.49(ב)]].}} @ 8.3.55. רשימת מושבים בעוטף עזה : רשימת מושבים בעוטף עזה - : (1) דקל - מ.א. אשכול; : (2) זמרת - מ.א. שדות נגב; : (3) יבול - מ.א. אשכול; : (4) יכיני - מ.א. שער הנגב; : (5) ישע - מ.א. אשכול; : (6) יתד - מ.א. אשכול; : (7) כפר מימון - מ.א. שדות נגב; : (8) מבטחים - מ.א. אשכול; : (9) נתיב העשרה - מ.א. חוף אשקלון; : (10) עין הבשור - מ.א. אשכול; : (11) עמיעוז - מ.א. אשכול; : (12) פריגן - מ.א. אשכול; : (13) שדי אברהם - מ.א. אשכול; : (14) שובה - מ.א. שדות נגב; : (15) שוקדה - מ.א. שדות נגב; : (16) תלמי יוסף - מ.א. אשכול; : (17) תקומה - מ.א. שדות נגב. ==== סימן ח': איוש נחלות פנויות במושבים ==== @ 8.3.56. איוש נחלות פנויות ביישובים בנגב ובגליל (תיקון: 6.12.2020, 20.11.2023, 8.6.2025) : (א)(1) נחלות פנויות באזורי נגב וגליל ישווקו למומלצי האגודה, אשר האסיפה הכללית אישרה להם לקבל נחלה, עד ליום 31.12.2026. במושבים בנגב ובגליל אשר אינם מנויים על האזורים הקבועים [[בסעיף 8.15.20(ב)]] לא תאושר התחלת תכנון סטטוטורי לנחלות לא מאוישות לאחר יום 1.7.2021; :: (2) האגודה לא תגבה כל תשלום כתנאי להמלצתה למעט הוצאות פיתוח שיאושרו על ידי הרשות ולמעט תשלום בשיעור יחסי בעד השקעותיה בפועל ברכוש האגודה וכן כהשתתפות בהון האגודה, עד לגובה הסכומים הנזכרים על פי אישור בכתב של רואה חשבון של האגודה, כשהסכומים משוערכים; :: (3) השיעור היחסי בהשקעות בפועל ברכוש האגודה החל על הנחלה הפנויה, יהיה לפי הסכום המשוערך המצוין באישור, כשהוא מחולק למספר הנחלות שבתקן היישוב, וכן הסכום המשוערך המצוין באישור המהווה השתתפות של כל חבר האגודה בהון האגודה. : (ב) הנחלות ישווקו תמורת תשלום דמי חכירה מהוונים עבור היקף זכויות של 375 מ"ר בחלקת המגורים, אשר ישולמו בנוסף לדמי החכירה השנתיים לנחלה. על שיעור התשלום תחול הנחת אזור. ההנחה תחול על שתי יחידות דיור לנחלה בלבד. באזור קו עימות נחלות יאוישו בתשלום הקבוע [[סימן ז|בסימן ז' לפרק משנה 8.3]], בעת הצטרפות להסדר. : (ג)(1) עם מומלצי האגודה ייחתם הסכם חכירה לחלקה א' של הנחלה, עם זכויות בנייה מהוונות להיקף זכויות בנייה של 375 מ"ר, אשר יוגבלו לחלקת המגורים בלבד וללא מגבלת רצף בין דורי; :: (2) תנאי מוקדם לחתימת הסכמי חכירה לדורות יהיה רישום חלקה א' בספרי מרשם המקרקעין כיחידת רישום נפרדת בשלמות; :: (3) אם לא קיימת פרצלציה, חתימת הסכם החכירה תידחה עד לאישור הפרצלציה. : (ד)(1) רכישת זכויות בנייה נוספות מעבר לאמור בסעיף קטן (ג) תהיה על פי הכללים הקבועים [[סימן ז|בסימן ז' לפרק משנה 8.3]]; :: (2) העברת זכויות בנחלה תהיה על פי הכללים הקבועים [[סימן ז|בסימן ז' לפרק משנה 8.3]] [[ובסעיף 5.4.8]]; :: (3) מי שאייש נחלה מכוח הוראות [[סימן זה]] ייחשב כמי שהצטרף להסדר הקבוע [[סימן ז|בסימן ז' לפרק משנה 8.3]], לרבות לעניין המשך הבנייה, העברת הזכויות או פיצול מגרש מנחלה. : (ה) סעיף זה יבחן על ידי מועצת מקרקעי ישראל לאחר עד ליום 31.12.2026, לרבות האפשרות לשיווק הנחלות שלא יאוישו, במכרז פומבי באמצעות הרשות, תוך התייחסות ליישובים המנויים על האזורים הקבועים [[בסעיף 8.15.20(ב)]]. : (ו) הרשות תקבע כללים למקרה שבו בעל זכויות לא יבנה בית בנחלה במהלך 4 שנים מיום החתימה על הסכם החכירה. @ 8.3.57. נחלות ביישובים שאינם בנגב או בגליל : לא ישווקו נחלות ביישובים שאינם בנגב או בגליל אשר אינן מאוישות. @ 8.3.58. הוראת מעבר : הרשות תקבע תבחינים להוראת מעבר עבור מתיישבים באזור עדיפות לאומית א', אשר התקבלו כחברים באגודה והעתיקו את מקום מגוריהם ליישובים עד יום 31.12.2013. שווי הנחלה יהיה אחד התבחינים מתבחיני הוראת המעבר. ==== סימן ט': ביטול נחלות שאינן מאוישות ==== @ 8.3.59. הגדרות (תיקון: 6.12.2020, 12.6.2023) : [[בסימן זה]] - :- "תקן מספר נחלות חדש" - מספר הנחלות שאושר ליישוב על ידי הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי בהפחתת מספר הנחלות שבוטלו בהתאם להוראות [[סימן זה]]. @ 8.3.60. ביטול תקן הנחלות הפנויות (תיקון: 6.12.2020, 12.6.2023, 13.9.2023) : (א) עם מתן תוקף לתוכנית למגרשי מגורים חלף הנחלות הלא מאוישות כמפורט [[פרק 8.5|בפרק משנה 8.5]], תפעל האגודה מול משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לביטול תקן הנחלות הפנויות וקבלת ההמלצה לקביעת תקן מספר נחלות חדש. : (ב) ביישובים שאינם בנגב או בגליל, הרשות תפעל לביטול תקן הנחלות הפנויות החל מיום 01.01.2029 או עם מתן תוקף לתוכנית למגרשי מגורים כאמור, המוקדם מביניהם. : (ג) בכל מקרה של ביטול נחלות, שטח המשבצת המעודכן יהיה מכפלת תקן מספר הנחלות החדש בתקן גודל הנחלה המאושר ליישוב ובתוספת של עד 20% ממכסת הקרקע המקורית. התשלום בעד שטח התוספת יהיה על פי התעריף הנהוג עבור נחלות, בהתאם להיקף השטח ולתקן גודל הנחלה המאושר. שטח המשבצת המעודכן לא יעלה על מכסת הקרקע המקורית. : (ד) יתרת השטח עד למכסת הקרקע המקורית תגרע ממשבצת היישוב, ותושכר לאגודה בתנאים הנהוגים ברשות להשכרת קרקע זמנית, אם תעובד על ידי האגודה וכל עוד יישמר ייעודה החקלאי. : (ה) (((נמחק).)) === 8.4. החכרה לדורות לקיבוצים <עוגן פרק 8.4> === ==== סימן א': החכרת משבצת הקרקע לאגודה ==== @ 8.4.1. החכרת משבצת קרקע לדורות לקיבוצים (תיקון: 12.6.2023) : הרשות תחכיר קרקע לקיבוצים, בהסכם חכירה לדורות, בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): : (1) השטח אשר יוחכר לקיבוץ לא יעלה על מכסת הקרקע בכפוף לאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב): :: (א) אם הקיבוץ מחזיק במסגרת הסכם משבצת מתחדש קרקע בגודל העולה על מכסת הקרקע בהיקף של עד 1 דונם לכל נחלה, על פי תקן הנחלות המאושר לאותו קיבוץ (להלן [[בסימן זה]] - קרקע נוספת), תיכלל הקרקע הנוספת בהסכם החכירה לדורות שייחתם עם אותו קיבוץ, ויראו אותה לצורך תשלום דמי החכירה כחלק ממכסת הקרקע; :: (ב) אם הקיבוץ מחזיק קרקע הגדולה בשטחה ממכסת הקרקע ומהקרקע הנוספת, תוחכר לו מכסת הקרקע בלבד. יתרת השטח תושכר בשכירות לזמן קצר, על פי נוהלי הרשות לגבי השכרת קרקע חקלאית לזמן קצר שיהיו נהוגים באותה עת; : (2) תקופת החכירה היא על פי סעיף 3א' שבהסכם קיבוץ; : (3) הסכם חכירה לדורות ייחתם אך ורק עם קיבוץ אשר מספר המשפחות שבו אינו קטן ממספר תקן הנחלות; :: תוקם ועדה בהשתתפות, הרשות, התנועה הקיבוצית המאוחדת, המרכז החקלאי והרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי שתקבע תבחינים לחתימת הסכם חכירה עם קיבוץ שבו מספר המשפחות הקיים קטן מתקן מספר נחלות; : (4) תנאי לחתימת הסכם חכירה לדורות הוא הסדרת השימושים הלא חקלאיים המבוצעים ללא אישור הרשות, לרבות הפסקת השימוש ותשלום דמי שימוש בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. ==== סימן ב': בנייה למגורים בקיבוצים ==== @ 8.4.2. תחולה : (א) הוראות [[סימן זה]] חלות בין אם נחתם הסכם חכירה לדורות ובין אם לאו. : (ב) הוראות [[סימן זה]] חלות על אגודות ו/או בעל זכויות בנחלה אשר טרם הצטרפו להסדר עיגון זכויותיהם בחלקת המגורים בקיבוץ. @ 8.4.3. קביעת ערך הקרקע : ערך הקרקע לעניין [[סימן זה]] ייקבע על פי הכללים הנהוגים ברשות. הרשות רשאית לקבוע טבלאות ומחירונים לערכי קרקע. @ 8.4.4. הנחות אזור : על התשלומים לפי [[סימן זה]] תחול הנחת אזור כפי שתהא במועד הבקשה. @ 8.4.5. תשלום היטל השבחה : היטל השבחה ישולם בהתאם להוראות [[התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]. בעל הזכויות אשר שילם היטל השבחה, לא זכאי לכל החזר ו/או השתתפות מהרשות בעד תשלומי ההיטל למעט הקבוע [[בסימן זה]]. @ 8.4.6. היקף הבנייה ללא תשלום : קיבוץ רשאי לבנות עבור חבריו יחידות דיור של עד 160 מ"ר ברוטו, כל אחת, הכל על פי תוכנית. @ 8.4.7. תשלום דמי חכירה מהוונים לבנייה מעל 160 מ"ר ברוטו : עבור בנייה בהיקף העולה על השטחים המותרים בבנייה ללא תשלום, כמפורט [[בסעיף 8.4.6]], תגבה הרשות תשלום כמפורט בפסקאות (1) ו-(2): : (1) עבור בנייה מעל 160 מ"ר שטח ברוטו, ועד למלוא הניצול המותר על פי תוכנית החלה על המגרש במועד ההקצאה, תחויב האגודה או חבר קיבוץ ששויך לו מגרש לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 751 (להלן [[בסימן זה]] - חבר קיבוץ) בתשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך הקרקע, של זכויות הבנייה המבוקשות; : (2) עבור זכויות בנייה נוספות על הזכויות כאמור בפסקה (1), מכוח תוכנית שאושרה לאחר המועד שבו הוקצו הזכויות, תגבה הרשות דמי היתר בשיעור של 91% מערך הקרקע של זכויות הבנייה המבוקשות. אגודה או חבר קיבוץ אשר חויבו בתשלום היטל השבחה על ידי הוועדה המקומית עבור זכויות בהתאם לפסקה זו, יהיו זכאים להחזר דמי היתר בגובה היטל ההשבחה ששולם על ידם, ובלבד ששיעור דמי ההיתר ששולמו בעד הזכויות הנוספות לפי סעיף זה לא יפחת מ-46%; :: על האגודה או חבר הקיבוץ להמציא אישור על תשלום היטל השבחה שבוצע על פי שומה סופית בהתאם לדין; :: ההחזר יישא הפרשי הצמדה וריבית על פי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה((,)) התשכ"א-1961]] ממועד התשלום. ==== סימן ג': בנייה למגורים בקיבוצים מתחדשים - הסדר ביניים ==== @ 8.4.8. הגדרות (תיקון: 16.3.2022, 16.6.2022, 16.8.2022, 25.4.2023, 3.6.2024) : [[בסימן זה]] - :- "המועד הקובע" - 31.12.2025; :: לעניין קיבוץ אשר לא הגיש לרשות בקשה מלאה להצטרפות לאחד ממסלולי הבנייה עד ליום 16.3.2022 - עד ליום 31.3.2023; :- "חבר חדש" - בקיבוץ אשר קיבל החלטה על שיוך לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 751 - חבר קיבוץ חדש אשר התקבל לקיבוץ לאחר המועד הקובע על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 751; :: בקיבוץ שלא קיבל החלטה על שיוך לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 751 - חבר קיבוץ חדש אשר התקבל לקיבוץ לאחר המועד הקובע [[בסימן ד']] או [[סימן ה|בסימן ה' לפרק משנה זה]] (לאחר 27.3.2007); :- "מסלול הבנייה" - החלטת הקיבוץ על שיוך לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 751 או החלטת הקיבוץ להצטרף להסדר הקבוע בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1411 או החלטת הקיבוץ להצטרף להסדר הקבוע [[בסימן ד']] או [[סימן ה|בסימן ה' לפרק משנה זה]]; :- "קיבוץ" - קיבוץ מתחדש שקיבל החלטה על שיוך או מושב שיתופי. @ 8.4.9. חתימה על בקשה להיתר בנייה : הרשות תחתום על בקשה להיתר בנייה להקמת בית מגורים בחלקת המגורים בקיבוץ עבור חבר חדש אשר יופנה לרשות על ידי הקיבוץ עד למועד הקובע, בכפוף להחלטת הקיבוץ והחבר החדש לפעול באחת מן החלופות המפורטות [[בסעיפים 8.4.10]] [[ו-8.4.11]]. @ 8.4.10. חלופה ראשונה (תיקון: 16.3.2022, 16.6.2022, 16.8.2022, 25.4.2023) : (א) התחייבות הקיבוץ להגיש בקשה מלאה, על כלל הנספחים הנדרשים, להצטרפות לאחד ממסלולי הבנייה עד למועד הקובע או הגשת בקשה מלאה לאחד ממסלולי הבנייה. : (ב) העמדת ערבות בנקאית, על ידי החבר החדש, על סך של 75,000 שקלים חדשים באזור עדיפות לאומית ב' ו-250,000 שקלים חדשים באזור שאינו אזור עדיפות לאומית. : (ג)(1) הפקדת ערבות בנקאית על ידי הקיבוץ עד לגובה של 1 מיליון שקלים חדשים, להסדרת השימושים הלא מוסדרים הידועים כיום במשבצת הקיבוץ, אם ישנם. מנהל המרחב ברשות רשאי להפחית את גובה הערבות, בהתייחס לכמות השימושים החורגים, לאחר שנועץ עם שמאי המרחב. :: (2) אם לא יוסדרו כל השימושים הלא מוסדרים בקיבוץ, עד למועד הקובע, תחולט הערבות. :: (3) הסדר זה אינו מהווה הסכמה ו/או ויתור של הרשות בקשר להסדרת כל השימושים הלא מוסדרים במשבצת הקיבוץ, לרבות תשלום דמי שימוש בעד תקופת העבר והפסקת השימושים הלא מוסדרים, אם אין אפשרות להסדירם בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. :: (4) הקיבוץ לא יעלה טענת התיישנות כנגד דרישה ו/או תביעה של הרשות בקשר לשימושים לא מוסדרים בעקבות ההצטרפות להסדר הביניים בעד התקופה של שבע השנים אשר קדמו ליום הצטרפות הקיבוץ להסדר הביניים לראשונה. :: (5) (((נמחקה).)) : (ד) התחייבות הקיבוץ והחבר החדש לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6): :: (1) במקרה שהקיבוץ לא יצטרף למסלול בנייה עד למועד הקובע, ישלם החבר החדש, דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך המגרש. הצטרפות הקיבוץ לאחד ממסלולי הבנייה תותנה בהסדרת כל השימושים החורגים בהתאם להוראות ההחלטה. הקיבוץ והחבר החדש לא יבואו בכל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה כנגד הרשות בעד תשלום זה; :: (2) במקרה שהקיבוץ יצטרף להסדר הקבוע [[בסימן ד']] או [[בסימן ה']], הקיבוץ וחברי הקיבוץ החדשים יידרשו לעמוד בתנאים הקבועים בהוראות הסימן הרלוונטי, לרבות תשלום התשלומים הדרושים תוך 90 ימים ממועד אישור העסקה; :: (3) הוגשה בקשה מלאה לביצוע שיוך, ולא הושלם השיוך עד למועד הקובע, ישלם החבר אשר חתם על תצהיר בהתאם [[פרק זה|לפרק משנה זה]] בהתייחס למגרש בחלקת המגורים, דמי חכירה מהוונים בשיעור של 33% מערך המגרש ובלבד שהאגודה תחויב בשיעור של 3.75% על כלל מגרשי חלקת המגורים וכן שהאגודה הפקידה ערבות בנקאית בהתאם לסעיף קטן (ב). את ההסדר הזה יהיה ניתן להחיל גם מקום בו הוגשה בקשה חלקית ובלבד שצורפו לבקשה רשימות החברים ואישור רשם האגודות ונחתם מתווה להסדרת השימושים החורגים במשבצת. ::: החבר החדש לא יהיה זכאי לחתום על הסכם קודם להסדרת השימושים החורגים במשבצת; :: (4)(א) במקרה שלא שולם התשלום הנדרש על ידי החבר החדש במועד שנקבע לתשלום, תחולט הערבות הבנקאית על חשבון התשלום הנדרש; ::: (ב) אם לא יהיה בסכום הערבות לכסות את כל התשלום הנדרש, החבר החדש ישלם לרשות דמי שימוש בעד השימוש במגרש המגורים. תשלומים אלו יחשבו כתשלומים על חשבון דמי החכירה המהוונים; ::: (ג) אם החבר החדש לא יעמוד בהתחייבויותיו והקיבוץ לא יפנה חבר אחר לרשות לרכישת הזכויות במגרש תוך 180 ימים ממועד משלוח דרישת הרשות, יסכים הקיבוץ לגריעת מגרש המגורים משטח המשבצת והמגרש יוקצה על ידי הרשות למועמד אחר אשר יתקבל לחברות בקיבוץ; ::: (ד) לא נמצא מועמד, הרשות תהיה רשאית להקצות את המגרש גם למי שאינו חבר קיבוץ. במקרה זה יהיה החבר החדש זכאי לקבל מהרשות את הערבות שחולטה ואת שווי השקעותיו במגרש, כפי שיקבע בשומה מתוך התמורה המתקבלת ממכירת המגרש לאחר ניכוי דמי החכירה המהוונים והוצאות הרשות; :: (5) קיבוץ אשר יבקש לעבור ממסלול בנייה על פי החלטת מועצה מספר 751 למסלול בנייה על פי [[סימן ד|סימן ד' לפרק משנה זה]] או למסלול בנייה על פי [[סימן ה|סימן ה' לפרק משנה זה]], לאחר המועד הקובע, יידרש לעמוד בהוראות המעבר הקבועות בהחלטות אלה במלואן ללא זכות קיזוז/השבה בעד התשלומים שבהם חייבים החברים ו/או ששולמו בהתאם להסדר זה; :: (6) בניה בהיקף בינוי מעל 160 מ"ר, תחוייב בתשלום ע"י האגודה של דמי חכירה מהוונים מלאים בשיעור 91% כקבוע [[סימן ב|בסימן ב' לפרק משנה 8.4]]. חלף תשלום זה רשאי החבר החדש להפקיד ערבות בנקאית בגובה התשלום הנדרש כאמור לשם דחיית תשלום זה במלואו למועד השיוך. @ 8.4.11. חלופה שנייה : (א) האגודה תפנה לרשות חברים חדשים בצירוף החלטה של האסיפה הכללית של האגודה המאשרת לפעול בהתאם לחלופה זו. : (ב) תנאי לחתימת הרשות על הבקשה להיתר בנייה הוא הפקדת ערבות בנקאית, על ידי החבר החדש, בגובה 91% מערך המגרש. : (ג) במקרה שהקיבוץ לא יגיש בקשה מלאה להצטרפות לאחד ממסלולי הבנייה עד למועד הקובע, הרשות תחלט את הערבות הבנקאית ותקצה את המגרש לחבר החדש. השטח שיוקצה לחבר החדש ייגרע משטח המשבצת של הקיבוץ וייחתם לגביו הסכם חכירה פרטני; אם הקיבוץ יחליט בעתיד להצטרף לאחד ממסלולי השיוך, החבר החדש ו/או הקיבוץ לא יהיו זכאים להתחשבנות כלשהי. : (ד) במקרה שהקיבוץ יגיש בקשה מלאה להצטרפות לאחד ממסלולי הבנייה עד למועד הקובע והקיבוץ וחברי הקיבוץ החדשים ישלמו את התשלומים הדרושים לצורך הצטרפות למסלול שנבחר בתוך 90 ימים ממועד אישור העסקה, יושבו הערבויות לחברים החדשים. @ 8.4.12. כללי (תיקון: 16.3.2022) : (א) כל המגרשים שבעדם מבוקשת חתימת הרשות על בקשה להיתר בנייה ייכללו בשטח חלקת המגורים. : (ב) החבר החדש יתחייב שלא לבוא בכל טענה ו/או תביעה ו/או דרישה כלפי הרשות ביחס להסדר זה ו/או לטיב הזכויות שלו במגרש. : (ג) עד להצטרפות הקיבוץ לאחד ממסלולי הבנייה וביצוע התשלומים לרשות על פי המסלול שנבחר או עד לחילוט הערבות, בחלוף המועד הקובע, המוקדם מביניהם, החבר החדש לא זכאי לחתום על הסכם חכירה ביחס למגרש ו/או לקבל התחייבות לרישום משכנתה. באזורים שבהם קיים פטור מתשלום דמי חכירה מהוונים ופטור מהפקדת ערבות, החבר החדש לא זכאי לחתום על הסכם חכירה ביחס למגרש ולקבל התחייבות לרישום משכנתה, עד להצטרפות הקיבוץ לאחד ממסלולי הבנייה וביצוע התשלומים לרשות על פי המסלול שנבחר. : (ד) ההסדר המפורט [[בסימן זה]] יחייב את הקיבוץ ואת החברים גם אם טרם אושרה תוכנית לצורכי רישום בקשר למגרשי המגורים בחלקת המגורים. לא ייחתם הסכם חכירה ישיר בין החבר לבין הרשות אף לאחר תשלום התשלומים אשר נדרשו על ידי הרשות עד להמצאת תוכנית חלוקה חתומה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שהוכנה על ידי הקיבוץ ואשר מחלקת את חלקת המגורים למגרשים. במקרה של שינוי בשטח המגרש בעקבות אישור תוכנית, לא תיערך התחשבנות כספית בשל שינוי בשטח המגרש אשר לא יעלה או ירד מ-20% משטחו של המגרש בהתאם לתוכנית חלוקה ובלבד שאין שינוי בהיקף הבינוי. : (ה) אין בהסדר הביניים אשר גובש, לגרוע מכל חובה אחרת על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות, בקשר לבנייה למגורים בקיבוצים ו/או על פי החלטות ((מועצת מקרקעי ישראל)) מספר 751, [[סימן ד']] [[סימן ה|וסימן ה' לפרק משנה זה]]. : (ו) על שיעורי התשלום המלאים הקבועים [[בסימן זה]] - 91% ו-33%, למעט 3.75%, מערך המגרש - לרבות שיעור הערבות בחלופה השנייה, תחול הנחת אזור. : (ז) קיבוץ מתחדש שלא קיבל החלטה על שיוך, אשר מבקש לבנות בתי מגורים לחברים חדשים במימונו המלא של הקיבוץ, לא יידרש לפעול בהתאם להסדר הביניים הקבוע [[בסימן זה]] לצורך קבלת חתימת הרשות על בקשות להיתר לבנייה למגורים בקיבוץ. ==== סימן ד': עיגון הזכויות למגורים בחלקת המגורים - שיוך דירות ==== @ 8.4.13. הגדרות (תיקון: 23.5.2021, 20.3.2024) : [[בסימן זה]] - :- "העברת זכויות" - העברתה של זכות החכירה למגורים במגרש המשויך או הסבתה בדרך כלשהי לאחר, בתמורה או ללא תמורה, למעט העברה לקרוב, כהגדרתו בסעיף זה, או לגרוש או גרושה על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין ולמעט העברה בהורשה; :- "ותיק", "ותיקים" - משפחת חברים באגודה ביום 27.3.07; :- "חוכר" - (((נמחקה);)) :- "חלקת מגורים" - כהגדרתה [[בסעיף 8.4.16]]; :- "יורשי חברים זכאים לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 751" - (((נמחקה);)) :- "משפחת חברים באגודה" - בני זוג או יחיד, אשר מהווים יחידה משפחתית בקיבוץ ואשר שותפים בכל נכסי האגודה, ובכל חובות הקיימים לחברים כלפי האגודה, וכן בכל הזכויות המוקנות מהאגודה לחברים; :- "משפחת חברים חדשה" - משפחת חברים באגודה אשר הצטרפו או יצטרפו לאגודה לאחר ה- 27.03.07; :- "מתווה להסדרת שימושים" - מתווה הכולל מיפוי של השימושים הלא מוסדרים, משך השימוש, מועדי פינויים/הסדרתם, תשלום דמי שימוש בעד תקופת העבר ומתן ערבות בהתאם לדרישת הרשות לצורך הסדר המשך ביצוע השימושים בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, נוהלי הרשות והסכם החכירה; :- "קרוב" - בן זוג, הורה, אח, צאצא וצאצא בן הזוג, מאומץ ומאומץ בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה. לעניין [[סימן זה]]: ::- "בן זוג" - לרבות ידוע בציבור כבן זוג. ::- "אח" - ביחס לזכויות עקב ירושה בלבד. :- "תלויים", "בעלי מוגבלויות בקיבוץ" - ילדיהם הבגירים של משפחת חברים באגודה או של מי שנפטרו בעודם משפחת חברים באגודה, והם אדם עם מוגבלות כמשמעותו [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]], ובלבד שלא מדובר בלקות זמנית. @ 8.4.14. זכויות משפחת חברים באגודה (תיקון: 23.5.2021, 20.3.2024) : (א) [[סימן זה]] נועד לעגן את זכויות החברים למגורים בקיבוץ, באמצעות הסכם חכירה לדורות למשך תקופה של 98 שנים, בהתאם לתנאים המפורטים [[בסימן זה]]. קיבוץ אשר יבחר להצטרף להסדר המפורט [[בסימן זה]], זכאי שבחלקת המגורים לא יחולו ההוראות הקיימות כיום בהסכמים מול הרשות בדבר השבת קרקע לרשות בעת שינוי ייעודה. : (ב) ההצטרפות להסדר על פי תנאי [[סימן זה]] תיעשה בכפוף לקיום כל התנאים המפורטים בו. : (ג) חובת עיבוד הנחלה ברציפות, לאורך כל תקופת החכירה, תמשיך לחול על כלל חוכרי קרקע בתנאי נחלה במקרקעי ישראל, בין אם הצטרפו להסדר [[שבסימן זה]] ובין אם לאו. : (ד) הכללים הקבועים בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת ימשיכו לחול על קיבוצים אשר לא הצטרפו להסדר זה. : (ה)(1) על כלל התשלומים הנזכרים [[בסימן זה]], למעט תשלום דמי חכירה בשיעור 3.75% תחול הנחת אזור. כל תשלום בשיעור של 33% הנזכר [[בסימן זה]] כולל רכיב של דמי חכירה כאמור, שעליו לא חלה הנחת אזור. שיעורי התשלומים המשוקללים יהיו 13.71% באזור עדיפות לאומית א', ו-20.14% באזור עדיפות לאומית ב'. :: (1א) קיבוץ באזור קו עימות ישלם דמי חכירה בשיעור של 3.75% מערך הקרקע של חלקת המגורים עבור היקף הבנייה הבסיסי בלבד. :: (2) למרות האמור בפסקאות (1) ו-(1א),קיבוץ בעוטף עזה המנוי ברשימה המפורטת [[בסעיף 8.4.28]], אשר יבקש להצטרף להסדר הקבוע [[בסימן זה]] עד ליום 31.12.2022 יהיה פטור באופן מלא מתשלום דמי חכירה בשיעור של 3.75%. : (ו) הקמת יחידות דיור נוספות מעבר לבינוי או לתכנון הקיימים כפופה להוראות תוכנית בתוקף לרבות תמא 35 כפי שתעודכן מעת לעת. @ 8.4.15. התנאים להצטרפות להסדר : תנאי להצטרפותו של קיבוץ להסדר זה הוא מילוי כל אחד מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2): : (1) הקיבוץ, למעט מושב שיתופי, ימציא לרשות אישור מאת רשם האגודות השיתופיות על סיווגו כקיבוץ מתחדש ועל עמידתו בתנאי [[תקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005]] [[ותקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005]]. : (2) הסדרת השימושים הלא מוסדרים בשטח המשבצת של הקיבוץ אם יש, או חתימה על מתווה הסדרה לרבות תשלום בעד תקופת העבר והעמדת ערבויות להבטחת ההסדרה, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות לעניין זה במועד ההצטרפות להסדר. @ 8.4.16. הגדרת חלקת המגורים בקיבוץ (תיקון: 20.3.2024) : (א) חלקת המגורים בקיבוץ תהיה שטח המהווה חלק או חלקים משטח המחנה של הקיבוץ המשמשים למגורי משפחות החברים באגודה והמיועדים למגורים על פי תוכנית. : (ב) שטחה הכולל של חלקת המגורים לא יעלה על 2 דונמים כפול תקן הנחלות או מספר משפחות החברים באגודה ביום 27.3.2007, הנמוך מבין השניים. : (ג) אם שטח חלקת המגורים בקיבוץ קטן מחלקת המגורים הקבוע בסעיף קטן (ב), רשאי הקיבוץ לתכנן שטח נוסף שייועד למגורים במגבלות האמור בסעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ו). : (ד) התוכניות הנזכרות בסעיפים קטנים (א) עד (ג) יהיו במגבלות תמ"א 35 כפי שתתעדכן מעת לעת. : (ה) היקף הבנייה הבסיסי הכולל למגורים בחלקת המגורים בקיבוץ לא יעלה על מכפלת תקן הנחלות ביום 27.3.07 או מספר משפחות החברים באגודה ביום 27.3.07, הנמוך מבין השניים, ב- 375 מר, בכפוף לקיומה של תוכנית (להלן [[בסימן זה]] - היקף הבנייה הבסיסי למגורים בקיבוץ). : (ו) מספר מגרשי המגורים בחלקת המגורים לא יעלה על 2.34 כפול תקן הנחלות או מספר משפחות החברים באגודה בתאריך 27.3.2007, הנמוך מבין השניים. : (ז)(1) על אף האמור, בקיבוצים שבהם מספר משפחות החברים באגודה ביום 27.3.2007 ובמועד השיוך בפועל, יהיה לפחות כפליים מתקן הנחלות, הרשות תאשר שיוך יחידות דיור עם זכויות בנייה קטנות מ-160 מ"ר כולל ובלבד שלא יפחתו מ-120 מ"ר כולל. במקרה זה מספר מגרשי המגורים בחלקת המגורים לא יעלה על תקן הנחלות בתאריך 27.3.2007 כפול 3.125; :: (2) מועצת מקרקעי ישראל מסמיכה את ועדת המשנה לקבוע תבחינים שלפיהם ניתן לאשר לקיבוצים שבהם מספר משפחות החברים באגודה ביום 27.3.2007 ובמועד השיוך בפועל יהיה לפחות 150% מתקן הנחלות, שיוך מגרשים עם זכויות בנייה קטנות מ-160 מ"ר כולל ובלבד שלא יפחתו מ-120 מ"ר כולל. : (ח) בכל מקרה, מספר יחידות הדיור בקיבוץ לא יעלה על הקבוע בתוכנית תקפה לרבות תמא 35 כפי שתעודכן מעת לעת. : (ט) חלקת המגורים תכלול את מגרשי המגורים/יחידות הדיור הבנויים בקיבוץ. : (י) על אף האמור בסעיף קטן (ט), הקיבוץ רשאי לבקש שיחידות הדיור בגודל של עד 55 מ"ר, שאינן נספרות בתמ"א 35 לעניין מגבלת יחידות הדיור לקיבוץ, לא תיכללנה בחלקת המגורים, ויחול עליהן האמור [[בסעיף 8.4.18]]. @ 8.4.17. בנייה למגורים מחוץ לחלקת המגורים (תיקון: 20.3.2024) : קיבוץ שהצטרף להסדר רשאי להפנות משפחת חברים חדשה לשיוך מגרש גם בשטח שהוא מחוץ לחלקת המגורים, תמורת תשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור 91% וזאת במגבלות תמ"א 35, כפי שתעודכן בעקבות החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה מיום 1.12.2015. @ 8.4.18. שימוש ביחידות דיור בנויות שלא בדרך של שיוך : (א) קיבוץ אשר הצטרף להסדר רשאי לעשות שימוש, לרבות השכרה, ביחידות דיור קיימות במועד ההצטרפות, שלא בדרך של שיוך מגרשים, וזאת לאחר אישור הרשאות שימוש זמניות לאגודה, תמורת תשלום דמי שימוש בשיעור של 5% לשנה, תוך מתן הנחות אזור, במקרים הבאים: :: (1) יחידות דיור בחלקת המגורים אשר טרם ניתן לבצע שיוך לגביהן; :: (2) יחידות דיור בנויות המצויות מחוץ לחלקת המגורים. : (ב) הרשאת שימוש זמנית לצורך מגורי תלויים או בעלי מוגבלויות בקיבוץ שאגודה החליטה שלא לשייך להם מגרש בהתאם [[לסעיף 8.4.20(5)]], תתאפשר תמורת תשלום דמי שימוש סמליים בסך של 18 שקלים חדשים לשנה. על תשלום זה לא תחול הנחת אזור. : (ג) ביחידות דיור עד 55 מ"ר המצויות מחוץ לחלקת המגורים בהתאם [[לסעיף 8.4.16(י)]] ניתן יהיה לעשות שימוש, לרבות השכרה, באחת מן הדרכים המפורטות בפסקאות (1) ו-(2), ובלבד שהאגודה לא תעביר את הזכויות ביחידות הדיור לאחר: :: (1) אישור הרשאות שימוש זמניות לאגודה, כאמור בסעיף קטן (א); :: (2) חתימת האגודה על הסכם חכירה ל-49 שנים, בכפוף לתשלום דמי חכירה מהוונים, תוך מתן הנחות אזור. @ 8.4.19. דמי חכירה : (א) תנאי לתחולת ההסדר הוא תשלום דמי חכירה לרשות בשיעור של 3.75% מערך הקרקע של חלקת המגורים בקיבוץ בהתייחס להיקף הבנייה הבסיסי למגורים כשהוא מותאם ליחידות דיור בהיקף בינוי של 120 - 160 מ"ר כולל, לפי העניין. לחילופין, תותנה תחולת ההסדר בקיום פטור מתשלום דמי חכירה, כאמור [[בסעיף 8.4.14(ה)]]. : (ב) ערך הקרקע ייקבע על פי שומה לכל קיבוץ, שתיערך לפי כללים שתקבע הרשות. @ 8.4.20. תנאים לשיוך דירות בחלקת המגורים (תיקון: 23.5.2021, 20.3.2024) : שיוך דירות לוותיקים ולמשפחת חברים חדשה אשר התקבלה לפני הצטרפות האגודה להסדר [[פרק זה|שבפרק משנה זה]], יתבצע מיד לאחר חתימת האגודה על הסכם החכירה לחלקת המגורים, בכפוף לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6): : (1) תשלום דמי חכירה על ידי הקיבוץ בהתאם לאמור [[בסעיף 8.4.19]]; : (2) יחידות הדיור נמצאות בשטח חלקת המגורים; : (3) קיומה של תוכנית המחלקת את שטח חלקת המגורים למגרשים, לרבות בהתאם להוראות תמ"א 35, כפי שתעודכן מעת לעת; :: על אף האמור, מועצת מקרקעי ישראל מסמיכה את הנהלת הרשות לבצע עסקאות על פי תוכנית חלוקה שאינה סטטוטורית ובתנאים שתקבע הרשות; : (4) שיוך יחידות הדיור יהיה לוותיקים וכן למשפחת חברים חדשה אשר היו חברים במועד קבלת ההחלטה בדבר שיוך יחידות הדיור באסיפה הכללית של האגודה ולאחריו; ביקשה האגודה כי שיוך הדירות יהיה לחברי האגודה במועד אחר ולאחריו ובכלל זה המועד בו התקבלה החלטה על שיוך לפי החלטה 751 או ה- 27.3.07 , יקבע המועד בתקנון האגודה; יורשים יהיו זכאים לשיוך בתנאי החברים המורישים; :: מגרש ישויך, ליחידת דיור אחת בלבד, עם זכויות בנייה של 120 - 160 מ"ר כולל, לפי העניין, מתוך היקף הבנייה הבסיסי למגורים בקיבוץ. היקף זכויות הבנייה למגרש ייקבע בהתאם להוראות [[סעיף 8.4.16(ז)]]. :: על אף האמור, במגרש, שייעודו התכנוני לבנייה רוויה, ניתן לשייך לחוכר חלק יחסי מהמגרש : (5) על אף האמור, הרשות תתיר שיוך יחידות מגורים מתוך חלקת המגורים לבעלי מוגבלויות אשר אינם חברים באגודה, על פי החלטה של האסיפה הכללית של הקיבוץ. יתר ההוראות החלות לגבי משפחת חברים באגודה, כמפורט [[בסימן זה]], יחולו על המגרשים המשויכים על פי סעיף זה; : (6) שיוך המגרשים והעברת הזכויות בהם יתבצע בהתאם לתקנון אגודת הקיבוץ והדין הכללי. @ 8.4.21. אישור עסקה (תיקון: 20.3.2024) : (א) עסקה על פי שומה למועד עתידי: :: (1) ותיקים זכאים לשיוך יחידת דיור בהיקף בינוי של 120 - 160 מ"ר כולל, לפי העניין, באמצעות חתימת הסכם חכירה ישיר עם הרשות, ללא תשלום נוסף מעבר לדמי החכירה אשר שולמו על ידי הקיבוץ בעסקת חלקת המגורים בשיעור של 3.75%; :: (2) ותיקים אשר להם משויכת יחידת דיור בשטח העולה על 120 - 160 מ"ר כולל, לפי העניין, או משפחה אשר מבקשת להגדיל ו/או לממש את זכויות הבנייה במגרש מעבר להיקף הבנייה של 120 - 160 מ"ר כולל, לפי העניין (להלן [[בסימן זה]] - הזכויות הנוספות), תחויב במועד עסקת השיוך ו/או במועד הגדלת או מימוש הזכויות הנוספות, בתשלום בשיעור של 33% מערך זכויות אלה למועד השיוך או למועד הגדלת או מימוש הזכויות הנוספות, לפי העניין; :: (3) במועד העברת הזכויות וכתנאי להעברה, על הוותיקים לשלם לרשות דמי חכירה מהוונים על פי שומה חדשה שתיערך למועד העברת הזכויות כמפורט בפסקאות משנה (א) ו-(ב): ::: (א) 29.25% משווי המגרש בהיקף בינוי של 120 - 160 מ"ר כולל, לפי העניין; ::: (ב) 33% משווי יתרת זכויות הבנייה שטרם נרכשו, הקיימות תכנונית והעתידיות. : (ב) עסקה על פי שומה למועד השיוך - :: (1) תשלום מידי - ::: (א) ותיק רשאי לבצע עסקה על פי שומה ליום אישור העסקה. במקרה זה, העסקה תחויב בדמי חכירה מהוונים בשיעור של 29.25% משווי המגרש בהיקף בנוי של 120 - 160 מ"ר כולל, לפי העניין. התשלום יבוצע על פי נוהלי הרשות ביום אישור העסקה; :::: ותיק אשר לו משויכת יחידת דיור בגודל העולה על 120 - 160 מ"ר כולל, לפי העניין, או משפחה כאמור אשר מבקשת להגדיל או לממש את זכויות הבנייה במגרש מעבר הבנייה להיקף בינוי זה (להלן [[בסימן זה]] - הזכויות הנוספות), תחויב במועד השיוך ו/או במועד הגדלת או מימוש הזכויות הנוספות, בתשלום בשיעור של 33% מערך זכויות אלה למועד השיוך או מועד הגדלת או מימוש הזכויות הנוספות, לפי העניין; ::: (ב) במועד העברת הזכויות ישלם הוותיק תשלום בשיעור של 33% משווי יתרת זכויות המגורים ליחידת דיור אחת, קיימות תכנונית ועתידית, שטרם נרכשו, כאמור; :: (2) תשלום נדחה - ::: (א) למרות האמור בסעיף קטן (ב)(1), הוותיק רשאי לדחות את התשלום בשיעור של 29.25% למועד עתידי שיבחר אך לא יאוחר ממועד העברת הזכויות במגרש. חיוב זה יישא הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל; ::: (ב) ותיק אשר לו משויכת יחידת דיור בשטח העולה על 120 - 160 מ"ר כולל, לפי העניין, או משפחה כאמור אשר מבקשת להגדיל או לממש את זכויות הבנייה במגרש מעבר לזכויות הבנייה להיקף בינוי זה (להלן [[בסימן זה]] - הזכויות נוספות), תחויב במועד השיוך ו/או במועד הגדלת או מימוש הזכויות הנוספות, בתשלום בשיעור של 33% מערך זכויות אלה למועד השיוך או מועד הגדלת או מימוש הזכויות הנוספות, לפי העניין; ::: (ג) במועד העברת הזכויות ישלם הוותיק תשלום חוב בשיעור של 29.25% כקבוע בהסכם החכירה וכן תשלום בשיעור של 33% משווי יתרת זכויות המגורים ליחידת דיור אחת, קיימות תכנונית ועתידיות, שטרם נרכשו, כאמור. : (ג) ותיק אשר פעל על פי אחת מהאפשרויות שבסעיף זה, רשאי בכל עת לרכוש את מלוא זכויות המגורים ליחידת דיור אחת, הקיימות תכנונית והעתידיות, במגרש המשויך בהתאם לתנאים המפורטים בהתאם לעסקה שאושרה לו. : (ד) למרות האמור, ותיק שגילו במועד ההצטרפות להסדר 55 שנים ומעלה רשאי לדחות את ביצוע עסקת השיוך למועד נדחה שיבחר. @ 8.4.22. עסקה עם משפחת חברים חדשה : (א) משפחת חברים חדשה תחתום על הסכם חכירה למגרש עם מלוא זכויות המגורים ליחידת דיור אחת, הקיימות תכנונית והעתידיות, בכפוף לתשלומים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2): :: (1) תשלום בשיעור של 29.25% משווי המגרש בהיקף בינוי של 120 - 160 מ"ר כולל, לפי העניין; :: (2) תשלום בשיעור של 33% משווי יתרת זכויות הבנייה ליחידה אחת, שטרם נרכשו, הקיימות תכנונית והעתידיות. : (ב) למרות האמור בסעיף קטן (א), במגרש שייעודו התכנוני לבנייה רוויה ניתן יהיה לחתום על הסכם חכירה לחלק יחסי מהמגרש. @ 8.4.23. איסור רכישת מלוא הזכויות למגורים בחלקת המגורים בקיבוץ : האגודה אינה רשאית לרכוש את מלוא הזכויות למגורים, הקיימות והעתידיות, בחלקת המגורים. @ 8.4.24. חתימת הסכם חכירה ביחס לחלקת המגורים : (א) אגודה אשר תבחר להצטרף להסדר, תחתום על הסכם חכירה לחלקת המגורים שבו יוגדרו זכויותיהם של האגודה ושל חברי האגודה בחלקת המגורים בהתאם להוראות [[סימן זה]]. : (ב) בהסכם החכירה ייקבע כי לא יחולו על שטח חלקת המגורים ההוראות הקיימות כיום בהסכמים עם הרשות בדבר השבת קרקע לרשות בעת שינוי ייעודה. : (ג) שטח חלקת המגורים ייגרע מהסכם השכירות או הסכם החכירה שנחתם עם הקיבוץ, לפי העניין, וההסכם יתוקן באופן שלא יאפשר שימוש בשטח המושכר או מוחכר לפיו למטרת מגורים אלא בהתאם לתנאים הקבועים [[בסימן זה]]. : (ד) במקרה שהסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית, לפי העניין, היא צד להסכם משבצת תלת צדדי ביחס למשבצת הקיבוץ, ההצטרפות להסדר תיעשה בתיאום עמה. @ 8.4.25. הוראות מעבר בעניין שיוך דירות : (א) על אף ביטולן של החלטות מועצת מקרקעי ישראל מספר 692 ו-751, אם עד למועד 27.3.2007 קיבלה האסיפה הכללית של הקיבוץ החלטה על שיוך דירות על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 692 או 751 והחלטה זו אושרה על ידי ועדת הפרוגרמות של הרשות לתכנון ופיתוח במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, הקיבוץ רשאי להמשיך את תהליך השיוך בהתאם להחלטות אלו. : (ב) קיבוץ אשר החל בתהליך שיוך דירות על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 692 או 751 ולא הגיע לשלב של שיוך הדירות בפועל, אישור עסקאות, רשאי להשלים את השיוך על פי ההסדר הקבוע [[בסימן זה]]. ובלבד שהאגודה שהיא קיבוץ, למעט מושב שיתופי, תמציא את אישור רשם האגודות השיתופיות כמפורט [[בסעיף 8.4.15(א)]]. : (ג) קיבוץ אשר ביצע בפועל שיוך על פי הוראות החלטות מועצת מקרקעי ישראל מספר 692 או 751, רשאי לשייך יחידות דיור למשפחת חברים, שלה טרם שויך מגרש מגורים, על פי ההסדר הקבוע [[בסימן זה]], בכפוף למילוי התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2): :: (1) הגדרת חלקת המגורים כאמור [[בסעיף 8.4.16]]. :: (2) תשלום דמי חכירה בשיעור של 3.75% משווי חלקת המגורים כאמור [[בסעיף 8.4.19]] בהתאם לשומה עדכנית. : (ד) החברים שלהם שויכו מגרשי מגורים על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל מספר 692 ו-751 ובחרו באפשרות של תשלום נדחה, יחויבו בביצוע התשלום הנדחה בשיעור ובתנאים ובשווי הקרקע כפי שנקבע להם בהסכם החתום. : (ה) ביצוע התשלום כאמור יהיה לכל המאוחר במועד העברת הזכויות וכתנאי להעברת הזכויות במגרש ששויך. : (ו) על אף האמור, מי שיש בידו הסכם עם היקף בינוי הקטן מ-120 - 160 מ"ר כולל ו/או בשיעור חיוב הקטן מ-33% בין ששולם ובין שנדחה, יחולו לגביו ההוראות הבאות: :: (1) רכישת זכויות הבנייה שלא יפחתו מ-120 - 160 מ"ר בהתאמה; :: (2) השלמת דמי החכירה המהוונים ל-33%. ::: (א) תשלום בשיעור של 3.75% כאמור [[בסעיף 8.4.19(א)]]; ::: (ב) השלמת יתרת החיובים לאחר קיזוז של 3.75%, הקיזוז שיבוצע באחוזים, אשר שולמו על ידי האגודה, תחושב על פי שווי הקרקע שנקבע בהסכם החתום, לפי ערך משולש, ליום אישור העסקה המקורי; :::: למועד התשלום בפועל, כלל החיובים אשר טרם שולמו, ישוערכו בתוספת הצמדה וריבית על פי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה((,)) התשכ"א-1961]]. : (ז) קיבוץ שלא השלים את ביצוע השיוך לכל הזכאים על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 692 או 751 יחויב בהשלמת השיוך על פי החלטות אלה לפני שיהיה רשאי להצטרף להסדר הקבוע [[בסימן זה]]. @ 8.4.26. שיוך בית קיים למשפחת חברים חדשה (תיקון: 20.3.2024) : (א) בקיבוצים שבהם מתגוררת משפחת חברים חדשה בבית קיים המיועד לה לשיוך, תנאי להצטרפות האגודה להסדר הוא הבטחת תשלום דמי חכירה מהוונים בהתאם [[לסעיף 8.4.22]] בדרך של הפקדת ערבות או שיק בנקאי או התחייבות של בנק או התליית עסקת השיוך לאגודה בהשלמת עסקת השיוך לחבר וזאת בנוסף ליתר התנאים הנדרשים לצורך הצטרפות להסדר. : (ב) עד להשלמת מלוא התשלום כמפורט [[בסעיף 8.4.22]] החבר החדש לא זכאי לחתום על הסכם חכירה ביחס למגרש ו/או לקבל התחייבות לרישום משכנתה. : (ג) אם משפחת החברים החדשה לא תשלים את יתרת התשלום לצורך שיוך מגרש המגורים בתוך המועד הקבוע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל בנוהלי הרשות, תפנה משפחת החברים החדשה את המגרש. אם הקיבוץ לא יפנה חבר אחר לרשות לרכישת מלוא הזכויות במגרש בתוך 180 ימים, יסכים הקיבוץ לגריעת מגרש המגורים משטח המשבצת והמגרש יוקצה על ידי הרשות למועמד אחר אשר יתקבל לחברות בקיבוץ; אם לא נמצא מועמד, הרשות תהיה רשאית להקצות את המגרש גם למי שאינו חבר קיבוץ. במקרה זה יהיה החבר החדש זכאי לקבל מהרשות את שווי השקעותיו במגרש, כפי שיקבע בשומה מתוך התמורה המתקבלת ממכירת המגרש לאחר ניכוי דמי החכירה המהוונים והוצאות הרשות. @ 8.4.27. הוראות כלליות לביצוע ההסדר (תיקון: 20.3.2024) : (א) ביחס לסוגיות שאין להן התייחסות מפורשת [[בסימן זה]], תמשיך הרשות לפעול בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת. : (ב) עבור יתרת שטח המשבצת בקיבוץ תמשיך האגודה לשלם דמי חכירה שנתיים בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקיפות. : (ג) מועצת מקרקעי ישראל מסמיכה את הנהלת הרשות לקבוע כללים להחלת הוראות [[סימן זה]] על חברים שאינם עונים על הגדרות ותיק או משפחת חברים חדשה, במלואם. @ 8.4.28. רשימת קיבוצים בעוטף עזה (תיקון: 20.3.2024) : רשימת קיבוצים בעוטף עזה - : (1) אור הנר - מ.א. שער הנגב; : (2) ארז - מ.א. שער הנגב; : (3) בארי - מ.א. שער הנגב; : (4) גבים - מ.א. שער הנגב; : (5) גברעם - מ.א. חוף אשקלון; : (6) זיקים - מ.א חוף אשקלון; : (7) חולית - מ.א. אשכול; : (8) יד מרדכי - מ.א. חוף אשקלון; : (9) כיסופים - מ.א. אשכול; : (10) כפר עזה - מ.א. שער הנגב; : (11) כרם שלום - מ.א. אשכול; : (12) כרמיה - מ.א. חוף אשקלון; : (13) מגן - מ.א. אשכול; : (14) מפלסים - מ.א. שער הנגב; : (15) נחל עוז - מ.א. שער הנגב; : (16) ניר יצחק - מ.א. אשכול; : (17) ניר עוז - מ.א. אשכול; : (18) ניר עם - מ.א. שער הנגב; : (19) נירים - מ.א. אשכול; : (20) סופה - מ.א. אשכול; : (21) סעד - מ.א. שדות נגב; : (22) עין השלושה - מ.א. אשכול; : (23) עלומים - מ.א. שדות נגב; : (24) רעים - מ.א. אשכול. ==== סימן ה': עיגון הזכויות למגורים בחלקת המגורים - רכישת הזכויות למגורים על ידי האגודה ==== @ 8.4.29. הגדרות (תיקון: 20.3.2024) : [[בסימן זה]] - כמפורט [[בסימן ד']]. @ 8.4.30. הסדרת רכישת זכויות מגורים על ידי הקיבוץ : הוראות [[סימן זה]] מאפשרות רכישת זכויות מגורים על ידי הקיבוץ, בנוסף להוראות [[סימן ד|סימן ד' בפרק משנה 8.4]]. @ 8.4.31. הרכישה - על ידי אגודה : אגודה רשאית לרכוש את זכויות המגורים במשבצת לצורך מגורי חבריה. @ 8.4.32. הסדרת הרכישה רכישת זכויות המגורים תתבצע בשלב אחד או עד שלשה שלבים, כמפורט בפסקאות (1) עד (3): : (1) אגודה רשאית לרכוש את כלל זכויות המגורים בקיבוץ בעסקה אחת, בשלב אחד, בתנאים הקבועים [[בסימן זה]]; : (2) רכישת הזכויות למגורים בשלבים בהתאם לתנאים המפורטים בפסקאות משנה (א) ו-(ב): :: (א) הזכויות הנרכשות בשלב ראשון לא יפחתו מהיקף הבנייה הקיים בפועל או מהיקף הבנייה הבסיסי למגורים בחלקת המגורים כקבוע [[סימן ד|בסימן ד' לפרק משנה 8.4]], הגבוה מביניהם; :: (ב) רכישת יתרת הזכויות תותר בשלב אחד או בשני שלבים נוספים; ::: במקרה של רכישת הזכויות בשלשה שלבים, בשלב השני יהיה ניתן לרכוש רק יחידות דיור מתוכננות; :: לא תותר רכישה של יחידות דיור שאינן מתוכננות, אלא אם כן רכישה זו משלימה את יתרת זכויות המגורים של הקיבוץ; : (3) רכישת זכויות המגורים תכלול את הפוטנציאל התכנוני בכל מגרש, דהיינו, היקף בינוי מבלי להוסיף יחידות דיור. @ 8.4.33. הרוב הדרוש : החלטת האגודה לרכישת זכויות המגורים תתקבל ברוב שלא יפחת מ-66% מחברי האגודה. @ 8.4.34. תנאי הסף להגשת הבקשה : תנאי סף להגשת בקשה לרכישת זכויות המגורים על ידי האגודה הוא חתימה על מתווה להסדרת השימושים, ויתר תנאי הסף המופיעים [[סימן ד|בסימן ד' לפרק משנה 8.4]]. @ 8.4.35. אי דרישת תשלום נוסף לרשות : אגודה אשר תרכוש את זכויות המגורים בהתאם להוראות [[סימן זה]], לא תידרש לשלם לרשות תשלום נוסף עבור מימוש זכויות המגורים שנרכשו ו/או בעד כל הסכם שייחתם בין האגודה לבין חבריה ביחס לזכויות אלו. @ 8.4.36. אי דרישות הרשות : לא תידרש הסכמת הרשות ו/או כל התקשרות נוספת בין הרשות לבין חברי האגודה, בכל הקשור למימושן של זכויות המגורים שנרכשו. @ 8.4.37. העברת תשריט לרשות : אגודה אשר תבקש לרכוש את זכויות המגורים בשלבים, כאמור [[בסעיף 8.4.33]], תעביר לרשות תשריט, ביחס לאזורים (להלן [[בסימן זה]] - כתמים) או למגרשים הכלולים בשלב הנרכש, ועל גביו תציין הרשות את מספר יחידות הדיור המותרות לבנייה ביחס לאותו שלב שנרכש. : הרשות תמציא לאגודה אישור לפיו לא תתנגד למתן היתרי בנייה בהתאם לתשריט זה ביחס ליחידות דיור שנרכשו. אי התנגדות למתן היתר לשלב השני ו/או השלישי, תתבצע בהתאם לכללים שנקבעו [[בסימן זה]] ובסעיף זה בהתאם. @ 8.4.38. קביעת ערך הקרקע : ערך הקרקע ייקבע על פי שומה בהתייחס לשווי זכות הבעלות לכל סוג של מגרש. : ההפחתה בעד רכישה בשלב אחד תעמוד על 12%. השמאי הממשלתי הראשי ייקבע את שיעורי ההפחתה מערך הקרקע הנובעות מרכישה מרוכזת של זכויות המגורים, ברכישה בשלבים, ובהתחשב בתנאי חכירת המשנה הקבועים [[בסעיף 8.4.47]]. @ 8.4.39. טבלת שיעורי התשלום ושנות היוון : להלן הטבלה המגדירה את סוגי המגרשים/יחידות דיור, שיעורי התשלום ושנות ההיוון הרלוונטיות לכל סוגי המגרשים/יחידות דיור: {| ! rowspan="2" | !! בהתאם לשיעורי התשלום אילו היו מבצעים שיוך דירות לפי [[סימן ד|סימן ד' לפרק משנה זה]] !! colspan="2" | ללא הפחתה שמאית !! rowspan="2" | שיעור התשלום על פי [[סימן ד|סימן ד' לפרק משנה זה]] !! rowspan="2" | שנות היוון (N) !! rowspan="2" | שנות היוון באזור עדיפות לאומית א' (N) !! rowspan="2" | שנות היוון באזור עדיפות לאומית ב' !! colspan="3" | שיעור היוון - 5% * |- ! סוג מגרש !! שיעור התשלום מערך קרקע למגרש !! כמות מגרשים !! לא באזור עדיפות לאומית !! באזור עדיפות לאומית א' !! באזור עדיפות לאומית ב' |- | 1 || חבר ותיק עד 160 מ"ר || 100% || || 3.75% || 0 || 0 || 0 || 3.75% || 3.75% || 3.75% |- | 2 || חבר ותיק עד 160 מ"ר || 100% || || 29.25% || 19 || 19 || 19 || 11.58% || 3.94% || 6.49% |- | 3 || חבר ותיק עבור השטח שמעל 160 מ"ר || 100% || || 33% || 10 || 10 || 10 || 20.26% || 8.42% || 12.37% |- | 4 || חבר חדש קיים עד 160 מ"ר || 100% || || 3.75% || 0 || 0 || 0 || 3.75% || 3.75% || 3.75% |- | 5 || חבר חדש קיים עד 160 מ"ר || 100% || || 29.25% || 0 || 0 || 0 || 29.25% || 9.96% || 16.39% |- | 6 || חבר חדש קיים עבור השטח שמעל 160 מ"ר || 100% || || 33% || 0 || 0 || 0 || 33.00% || 13.71% || 20.14% |- | 7 || מגרש מאושר לבנייה על פי תוכנית מפורטת בתוקף בתוך חלקת המגורים שטח עד 160 מ"ר || 100% || || 3.75% || 0 || 0 || 0 || 3.75% || 3.75% || 3.75% |- | 8 || מגרש מאושר לבנייה על פי תוכנית מפורטת בתוקף בתוך חלקת המגורים שטח עד 160 מ"ר || 100% || || 29.25% || 3 || 3 || 3 || 25.27% || 8.61% || 14.16% |- | 9 || מגרש מאושר לבנייה על פי תוכנית מפורטת בתוקף בתוך חלקת המגורים עבור השטח שמעל 160 מ"ר || 100% || || 33% || 3 || 3 || 3 || 28.51% || 11.85% || 17.40% |- | 10 || מגרש שאין לגביו תוכנית מפורטת בתוקף בתוך חלקת המגורים לשטח עד 160 מ"ר || 100% || || 3.75% || 0 || 0 || 0 || 3.75% || 3.75% || 3.75% |- | 11 || מגרש שאין לגביו תוכנית מפורטת בתוקף בתוך חלקת המגורים לשטח עד 160 מ"ר || 100% || || 29.25% || 10 || 25 || 18 || 17.96% || 2.94% || 6.81% |- | 12 || מגרש שאין לגביו תוכנית מפורטת בתוקף בתוך חלקת המגורים עבור השטח שמעל 160 מ"ר || 100% || || 33% || 10 || 25 || 18 || 20.26% || 4.05% || 8.37% |- | 13 || rowspan="3" | * יתרת המגרשים לפי תמ"א 35 מחוץ לחלקת המגורים, שיש לגביהם תוכנית מפורטת בתוקף || 100% || 0–50 || 91% || 5 || 10 || 7 || 71.30% || 19.03% || 36.24% |- | 14 || 100% || 50–100 || 91% || 7 || 15 || 10 || 64.67% || 14.91% || 31.31% |- | 15 || 100% || מעל 100 || 91% || 10 || 20 || 13 || 55.87% || 11.68% || 27.05% |- | 16 || rowspan="3" | יתרת המגרשים לפי תמ"א 35 מחוץ לחלקת המגורים שאין לגביהם תוכנית מפורטת בתוקף || 100% || 0–50 || 91% || 10 || 15 || 15 || 55.87% || 14.91% || 24.53% |- | 17 || 100% || 50–100 || 91% || 12 || 20 || 18 || 50.67% || 11.86% || 21.19% |- | 18 || 100% || מעל 100 || 91% || 15 || 25 || 20 || 43.77% || 9.15% || 19.22% |- | 19 || יחידות דיור עד 55 מ"ר מחוץ לחלקת המגורים. {{ש}} קיימות מתוכננות לא מתוכננות || 100% || || 91% || 150 (([צ"ל: 0])) || 0 || 0 || 91.00% || 31.00% || 51.00% |} : {{מוקטן|* שיעור ההיוון הקבוע לכל אחת מכמויות המגרשים המפורטות מתייחס למספר המגרשים המפורט באותה השורה בלבד.}} : על שיעורי התשלום הקבועים בטבלה תחול הנחת אזור למעט על תשלום של 3.75% לזכויות בנייה של 160 מ"ר לכל יחידת דיור הכלולה בחלקת המגורים. קיבוצים בעוטף עזה, המפורטים [[בסעיף 8.4.29]], פטורים מתשלום 3.75% בתנאים שנקבעו [[סימן ד|בסימן ד' לפרק ((משנה)) זה]]. @ 8.4.40. שיוך מגרשים לחברי אגודה שרכשה זכויות מגורים לפי [[סימן זה]] : אגודה שרכשה את זכויות המגורים בהתאם להוראות [[סימן זה]] ותבקש בעתיד לבצע שיוך מגרשים לחבריה בהתאם [[סימן ד|לסימן ד' בפרק ((משנה)) זה]], תידרש לשלם, בעצמה או באמצעות חבריה, את ההפרש בין התשלום ששולם בהתאם להוראות [[סימן זה]] לבין שיעור התשלום הנדרש בהתאם [[סימן ד|לסימן ד' בפרק ((משנה)) זה]]. @ 8.4.41. הסדרת איחוד מגרשים לצורך בנייה רוויה : ניתן לרכוש את זכויות המגורים גם אם טרם תוכננו. הרשות לא תאשר לקיבוץ ו/או לחבריו איחוד מגרשי מגורים לצורך בנייה רוויה בכמות יחידות הדיור העולה על מספר יחידות הדיור הנרכשות בהתאם להוראות [[סימן זה]]. @ 8.4.42. זכות חכירת משנה - ביחידת דיור אחת : אגודה שקיבלה החלטה על רכישת זכויות המגורים על פי הוראות [[סימן זה]], תקנה לכל משפחת חברים באגודה - משק בית, הזכאית לכך לפי תקנון הקיבוץ, זכות של חכירת משנה ביחידת דיור אחת. תנאי חכירת המשנה יכללו את התנאים הקבועים [[בסעיף 8.4.47]]. @ 8.4.43. הכללת מגבלות ותנאים בהסכם חכירת משנה : האגודה רשאית לכלול בהסכם חכירת משנה עם חבר האגודה מגבלות ותנאים בקשר לזכות המוקנית, על העברתה, על משכונה או על הורשתה (להלן [[בסימן זה]] - המגבלות) ובלבד שהמגבלות לא ייגרעו ולא יעמדו בסתירה לתנאי חכירת המשנה הקבועים [[בסעיף 8.4.47]]. @ 8.4.44. הסכומים המותרים בעד זכויות חכירת משנה : הסכומים שתגבה האגודה מכלל החברים בעד זכויות חכירת המשנה, לא יעלו על הסכום ששולם על ידי האגודה עבור חכירת הקרקע בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. : אם ייגבו מהחבר תשלומים נוספים במועד קבלתו לחברות פרט לתשלומים עבור זכות חכירת המשנה, הם ייגבו בהתאם לתקנון האגודה באישור רשם האגודות השיתופיות. @ 8.4.45. אי תחולה : הוראות [[סעיפים 8.4.43]] [[ו-8.4.44]] לא יחולו על קיבוץ שיתופי. @ 8.4.46. מינוי צוות מקצועי לבחינת ההסדרים המפורטים [[בסימן זה]] : יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל ימנה צוות מקצועי אשר יבחן את ההסדרים המפורטים [[בסימן זה]]. עד החלטת מועצת מקרקעי ישראל בדבר מסקנות הצוות הרשות לא תמשיך לטפל בבקשות לרכישת זכויות למגורים ביחידות דיור שאינן מתוכננות, אלא תטפל רק בבקשות לרכישת זכויות למגורים ביחידות דיור מתוכננות. @ 8.4.47. תנאי חכירת משנה : {{ממורכז|'''נוסח הסכם בדבר תנאי חכירת משנה'''}} : {{ממורכז|<u>הסכם בדבר תנאי חכירת משנה לקיבוץ אשר מצטרף [[סימן ה|לסימן ה' בפרק משנה זה]]</u>}} : שנערך ונחתם ב-________ ביום _______ לחודש ______ שנת _______ : {{ממורכז|בין}} : רשות מקרקעי ישראל, המנהלת את הקרקעות של רשות הפיתוח, מדינת ישראל והקרן הקיימת לישראל (להלן בהסכם זה - הרשות) : {{ממורכז|לבין}} : _____________ הרשומה אצל רשם האגודות תחת מספר __________ (להלן בהסכם זה - האגודה/הקיבוץ) : '''הואיל''' ומדינת ישראל/רשות הפיתוח/קרן קיימת לישראל היא הבעלים של הקרקע במשבצת; : '''והואיל''' והאגודה החליטה לרכוש את זכויות המגורים בשטח שהוחכר לקיבוץ על פי הסכם שכירות - משבצת או הסכם חכירה, וזאת בהתאם [[סימן ה|לסימן ה' בפרק משנה 8.4]] (להלן בהסכם זה - החלטת המועצה); : '''והואיל''' והאגודה עמדה בכל תנאי ההצטרפות כפי שנקבעו בהחלטת המועצה וחתמה על הסכם לרכישת זכויות המגורים (להלן בהסכם זה - הסכם הרכישה); : '''והואיל''' ובהתאם להחלטת המועצה תקנה האגודה לכל אחד מחבריה הזכאי לכך לפי תקנונה, זכות חכירת משנה במגרשי המגורים אשר נרכשו על ידה ולצורך כך ייחתם הסכם חכירת משנה בין הקיבוץ לבין החבר (להלן בהסכם זה - הסכם חכירה המשנה); : '''והואיל''' ותנאי להסכמת הרשות להצטרפות הקיבוץ להחלטת המועצה הוא התחייבות הקיבוץ לכלול בהסכם חכירת המשנה את התנאים והמגבלות המפורטים בהסכם זה; : '''והואיל''' והרשות אישרה כי הקיבוץ רשאי לכלול בהסכם חכירה המשנה את התנאים והמגבלות המפורטים בסעיף ((())8(())) להסכם זה; : '''והואיל''' ומשמעות המונחים שבהסכם זה תהיה בהתאם לאמור במבוא להסכם זה, אלא אם כן מהקשר הדברים מתחייבת משמעות אחרת על פי ההסכם; : {{ממורכז|'''לכן באו הצדדים לידי הסכם ביניהם כלהלן:'''}} : (1) המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו. : (2) הגדרות ::- "יחידת הדיור" - מגרש המגורים הסטטוטורי או מגרש מגורים על פי תשריט המאושר על ידי הקיבוץ שעליו הוקמה או תוקם יחידת דיור אחת. ::- "חבר קיבוץ" - יחיד או בני זוג שהם חברי קיבוץ. ::- "יורש" - יורשו של חבר קיבוץ על פי דין או על פי צוואה תקיפה. : (3) הקיבוץ מתחייב להחכיר את יחידת הדיור לחברי הקיבוץ בלבד. עם סיום חברותו בקיבוץ של החבר מכל סיבה שהיא, יבוא לסיומו הסכם חכירת המשנה בדרך הקבועה בסעיף ((())8(()))(ב). : (4) תקופת חכירת המשנה תהיה חופפת לתקופת החכירה הראשית כקבוע בהסכם הרכישה. : (5) חבר קיבוץ לא יהיה זכאי לרכוש ו/או להירשם כבעל זכות חכירת משנה ביותר מיחידת דיור אחת. הגיעה לחבר זכות חכירת משנה בירושה, יידרש החבר להעביר את זכויותיו בהתאם לקבוע בסעיף ((())8(()))(ב). : (6) הקיבוץ מתחייב שלא לכלול בתנאי חכירת המשנה או בתקנון האגודה הוראה המקנה לקיבוץ רשות לשלול את זכותו של החבר ליהנות משווי השוק של יחידת הדיור בעת העברת הזכויות בה. אין באמור לגרוע מהתנאים והמגבלות שאותם רשאי הקיבוץ לקבוע בהסכם חכירה המשנה כמפורט להלן. : (7) חבר קיבוץ יהיה רשאי למשכן את זכות חכירת המשנה, בכפוף לאמור בסעיף ((())8(()))(ה). : (8) הקיבוץ רשאי לכלול בהסכם חכירת המשנה את התנאים והמגבלות המפורטים להלן: :: (א) חובת מגורים - ::: חובת מגורים של חבר הקיבוץ ביחידת הדיור למעט במקרים חריגים ולתקופות זמן קצובות כפי שיאושרו על ידי הקיבוץ. :: (ב) העברת זכויות - ::: (1) קיבל מי שאינו חבר קיבוץ את זכות חכירת המשנה מכוח הורשה, ולא הפך לחבר הקיבוץ בהתאם לתקנון הקיבוץ והחלטותיו, יהיה עליו להעביר את זכותו לאדם אחר שהוא חבר קיבוץ או שהתקבל לחברות בקיבוץ, בתוך הזמן הקצוב לכך בתקנון הקיבוץ והחלטותיו. על העברת הזכויות יחול האמור בסעיף ((())8(()))(ב)(2). ::: (2) העברת זכות חכירת המשנה על ידי חבר קיבוץ או על ידי יורשי חבר קיבוץ, תתבצע בהתאם להוראות המפורטות להלן בפסקה זו: :::: (א) ככלל, זכות חכירת המשנה תועבר למי שהתקבל לחברות בקיבוץ בהתאם לתקנון הקיבוץ בעניין קבלה לחברות; :::: (ב) לקיבוץ או למי שהוא קבע, תהיה זכות קדימה לרכוש את זכות חכירת המשנה במחיר השוק; :::: (ג) לא הודיע הקיבוץ על רצונו לממש את זכותו בהתאם לסעיף ((())8(()))(ב)(2)(ב), בתוך 3 חודשים מיום שהודיע החבר על רצונו לעזוב את הקיבוץ או מיום פקיעת חברותו בקיבוץ או מיום קבלת הודעת היורשים על רצונם לממש את הדירה, לפי העניין, ימכור החבר או היורש את זכות חכירת המשנה למי שהתקבל לחברות בקיבוץ בהתאם לתקנון הקיבוץ בעניין קבלה לחברות; :::: (ד) טען החבר או היורש כי הקיבוץ נוקט סחבת או בסירוב בלתי סביר לעניין העברת זכות חכירת המשנה כאמור, יהא רשאי להביא עניינו להכרעה על פי מנגנון ההכרעה בסכסוכים הקבוע בתקנון הקיבוץ, אשר יהא רשאי לחייב את הקיבוץ לרכוש בעצמו את הדירה. לא רכש הקיבוץ את הדירה, כמתחייב בתוך הזמן שנקצב לכך בהחלטה, יהא החבר רשאי להעביר את זכות חכירת המשנה, על כל תנאיה, למי שאינו חבר קיבוץ. :: (ג) בנייה ופיתוח - ::: (1) הקיבוץ רשאי לקבוע בהסכם חכירת המשנה הגבלות בקשר להיקף זכויות הבנייה למגורים המותר ביחידות הדיור בעת הקמת ו/או הרחבת בתי המגורים ובדבר הצורך בקבלת הסכמת הקיבוץ באשר להתאמת הבנייה להנחיות והמגבלות התכנוניות והאדריכליות של הקיבוץ. אין באמור לשנות את היקף הזכויות למגורים שעל הקיבוץ לרכוש בהתאם להוראות [[סימן ה|סימן ה' לפרק משנה 8.4]]. ::: (2) במקרה של הכללת הוראות כאמור בסעיף ((())8(()))(ג)(1), הקיבוץ יכלול בתנאי חכירת המשנה הוראה לפיה יישום ההנחיות והמגבלות התכנוניות והאדריכליות של רשות מוסמכת של הקיבוץ במקרה פרטני נתון לערעור בפני האסיפה הכללית של הקיבוץ. :: (ד) זכות שימוש ביחידת הדיור - ::: (1) הקיבוץ רשאי להגביל בתנאי חכירת המשנה את זכותו של החבר למסור את זכות השימוש ביחידת הדיור, כולה או חלקה, רק למי שאושר על ידי הקיבוץ, לתקופה ובתנאים כפי שאושרו על ידי הקיבוץ; ::: (2) ההגבלה בסעיף ((())8(()))(ד)(1) לעניין הסכמת הקיבוץ, לא תחול לגבי בני המשפחה הגרעינית, למעט במקרים מיוחדים, כאשר מדובר בבני משפחה גרעינית שאינם בני זוג או ילדים קטינים; ::: (3) הקיבוץ רשאי לקבוע בתקנונו ו/או בהחלטה שקיבלה את אישור רשם האגודות השיתופיות מגבלות נוספות לעניין אופן השימוש ביחידות הדיור, לרבות בעניין ביטוחן, השימוש והטיפול בתשתיות ציבוריות המצויות בשטחן וכיוצ"ב ובלבד שמגבלות אלו חלות באופן שוויוני על כלל חברי הקיבוץ ואינן סותרות את הוראות הסכם זה. :: (ה) זכויות משכון - ::: הקיבוץ רשאי לכלול בתנאי חכירת המשנה הוראה לפיה המשכון יהיה כפוף להגבלות שאותן קבע הקיבוץ בהתאם להסכם זה, לרבות לעניין העברה ומימוש. :: (ו) פיצוי מוסכם - ::: במידה והסכם חכירת המשנה בין הקיבוץ לבין החבר לא יכלול את התנאים המהותיים לחכירת המשנה, כפי שהוגדרו לעיל, ישלם הקיבוץ לרשות פיצוי מוסכם בשיעור הנהוג ברשות. הוראה זו תחול גם במידה והסכם חכירת המשנה בין הקיבוץ לבין החבר יכלול הוראות שנפסלו ו/או נאסרו במפורש בהסכם זה. : (9) שונות - :: (א) מוסכם על הצדדים כי בכל סוגיה שלא ניתנה לה התייחסות מפורשת בתוך הסכם זה, תפעל הרשות בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת. :: (ב) מוסכם כי אין באמור בהסכם זה כדי לגרוע מחובת חבר הקיבוץ לפעול בהתאם לאמור בתקנון הקיבוץ ובהחלטותיו שהתקבלו כדין ככל שאינן סותרות הוראות הסכם זה. :: (ג) הכותרות שבראשי סעיפי הסכם זה נועדו לנוחיות בלבד ולא ישמשו לפרשנותו. : ולראיה באו הצדדים על החתום {| ! הרשות: !! האגודה: |- | 1. שם _________ || 1. שם ____________ ____________ |- | 2. תואר המשרה _____ || 2. תואר המשרה _____ |- | 3. חתימה _________ || 3. חתימה __________ ____________ |} : אישור עו"ד לחתימת האגודה ==== סימן ו': הקצאת שטחי ציבור בנויים ופנויים בתחום משבצת הקיבוץ ==== @ 8.4.48. תחולה הוראות : [[פרק 8.3 סימן ה|סימן ה' לפרק משנה 8.3]], יחולו על [[סימן זה]] לפי העניין. === 8.5. המרת נחלות פנויות למגרשי מגורים במושבים <עוגן פרק 8.5> === @ 8.5.1. הגדרות : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "תקן נחלות חדש" - כהגדרתה [[פרק 8.3 סימן ט|בסימן ט' לפרק משנה 8.3]]. @ 8.5.2. המרת נחלות פנויות למגרשי מגורים במושבים (תיקון: 6.12.2020, 12.6.2023, 20.11.2023, 8.6.2025) : הרשות תאפשר המרת נחלות פנויות במושבים למגרשי מגורים בהתאם לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (9): : (1) האגודה רשאית להמיר את הנחלות הפנויות בזכות למגרשי מגורים בפטור ממכרז, אשר יתוכננו חלף הנחלות המבוטלות (להלן בסעיף זה - מגרשי התמריץ); התכנון יהיה באחריות האגודה ובכפוף למגבלות התכנון; : (2) לא תתאפשר המרת נחלות למגרשים מתוך מגרשי הרחבה מתוכננים, כהגדרתם [[פרק 8.6|בפרק משנה 8.6]]. במושב בו קיימים מגרשי הרחבה מתוכננים שטרם שווקו, מימוש מגרשי התמריץ יתאפשר בד בבד עם מימוש מגרשי ההרחבה; : (3) קבלת המלצת שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לביטול הנחלות הפנויות וקביעת תקן מספר נחלות חדש; : (4) מגרשי המגורים יוקצו למומלצים אשר הומלצו על ידי האסיפה הכללית של האגודה תמורת תשלום דמי חכירה מהוונים מלאים. על שיעור התשלום תחול הנחת אזור. האגודה לא תגבה כל תשלום כתנאי להמלצתה למעט הוצאות פיתוח שיאושרו בהתאם לכללי [[פרק 8.6|פרק משנה 8.6]]; : (5) האגודה תקבל תמריץ מתקבולי הרשות בעד מגרשים כמפורט בפסקאות משנה (א) ו-(ב): :: (א) אם יתוכננו עד 2 יחידות דיור חלף הנחלות המבוטלות, התמריץ יהיה 25% מתקבולי הרשות בעד שיווק מגרשי המגורים ולא יותר מ-150,000 שקלים חדשים ללא מע"מ, לכל אחת מיחידות הדיור; :: (ב) אם יתוכננו 3 יחידות דיור חלף הנחלות המבוטלות, התמריץ יהיה 25% מתקבולי הרשות בעד שיווק מגרשי המגורים ולא יותר מ-150,000 שקלים חדשים ללא מע"מ לכל אחת מ-2 היחידות הראשונות חלף כל נחלה מבוטלת, ו-200,000 שקלים חדשים ללא מע"מ, ליחידה השלישית; : (6) כספי התמורה, בהתאם לאמור בפסקה (5), יועברו לאגודה לטובת השקעות של פיתוח ותשתיות ביישוב בהתאם לתוכנית שתאשר הרשות; : (7) ביטול הנחלות הפנויות בהתאם [[פרק 8.3 סימן ט|לסימן ט' לפרק משנה 8.3]]; : (8) מימוש מגרשי התמריץ יוגבל לתקופה של עד ליום 31.12.2026; : (9) מגרשים מתוכננים מעבר להיקף של 3 יחידות דיור כפול מספר הנחלות המבוטלות או מגרשים שלא הוקצו עד ליום 31.12.2026, ישווקו על ידי הרשות במכרז פומבי או יוקצו בהתאם לכללי [[פרק 8.6|פרק משנה 8.6]], אם הם מתקיימים. @ 8.5.3. (תיקון: 6.12.2020) : (((נמחק).)) @ 8.5.4. ועדת ערר : הרשות תמנה ועדת ערר שתכריע בהשגות מועמדים שלא קיבלו את המלצת האגודה. === 8.6. בנייה למגורים בהרחבה קהילתית במושב או בקיבוץ <עוגן פרק 8.6> === @ 8.6.1. הגדרות (תיקון: 13.9.2023) : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "בנייה למגורים", "הרחבה" - קרקע במשבצת יישוב חקלאי אשר ייעודה שונה למטרת מגורים לרבות קרקע שייעודה למטרת מגורים אשר בוצע בה ציפוף. למרות האמור, לא תיחשב בנייה במסגרת זכויות למגורים בנחלה כבנייה למגורים לעניין [[פרק זה|פרק משנה זה]]; :- "אגודה" - האגודה החקלאית של היישוב; :- "ועדת קבלה" - ועדת קבלה או ועדת ההשגות כמשמעותן [[בסעיף 6ב לפקודת האגודות השיתופיות]]; :- "מוסדות ציבור" - (((נמחקה);)) :- "מומלץ" - (((נמחקה);)) :- "מתיישב" - מי שעמו נערכת עסקה. ==== סימן א': מגרשי ההרחבה ==== @ 8.6.2. מספר המגרשים : מספר המגרשים בתוכנית ייקבע על ידי רשויות התכנון בתוכנית. @ 8.6.3. גריעת המגרשים : (א) מגרשי בנייה שיוקצו למגורים ייגרעו ממשבצת הקבע של האגודה. לעניין סעיף זה - "משבצת הקבע של האגודה" הוא השטח של הנחלה ביישוב החקלאי כשהוא מוכפל במספר הנחלות שבתקן היישוב החקלאי. : (ב) מגרשי בנייה למגורים המצויים בשטח המתוכנן לבינוי בחלקה א' של נחלה, ייגרעו מהשטח המוחכר לאותה נחלה ויוקצו למתיישב. : (ג) ביישוב חקלאי אשר אינו צד להסכם דו צדדי תקף עם הרשות וביישוב חקלאי אשר לא היה צד להסכם דו צדדי כאמור, תידרש הסכמת הסוכנות היהודית או החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית לגריעת מגרשי הבנייה למגורים מהמשבצת. @ 8.6.4. תכנון המגרשים וגודלם : (א) בנייה למגורים תתוכנן בתוך משבצת הקבע של היישוב החקלאי, ככל הניתן בתחום השטח הבנוי של היישוב החקלאי או בצמוד אליו. : (ב) תוכנית לבנייה למגורים תתואם עם הרשות ותוגש לרשויות התכנון לאחר שהתקבלה הסכמת הרשות לתוכנית. : (ג) שטח המגרשים בתוכנית יהא על פי קביעת מוסדות התכנון ובהתאם לתמ"א 35, לרבות כל תוכנית שתעדכן או תחליף אותה (להלן [[בסימן זה]] - תמ"א 35). :: קיים מגרש בתוכנית אשר ניתן לפצלו ל-2 מגרשים ומעלה, בהתאמה לצפיפות הבנייה של תמ"א 35, הרשות רשאית לדרוש את תיקון התוכנית לפיצול המגרש כאמור, כתנאי להקצאה. : (ד) סעיף קטן זה מתייחס לקיומם של מספר מגרשים בודדים בגדלים המאפשרים פיצול ולא לתוכנית מלאה, כגון תוכנית לשכונת הרחבה ליישוב החקלאי. :: (1) יישוב חקלאי שבו אין אפשרות לתכנן הרחבה למגורים בשטח הבנוי של המשבצת או בשטח הצמוד לשטח הבנוי - דהיינו, שטח המחנה, רשאי להגיש לרשות בקשה לצירוף שטח למשבצת למטרה זו; :: (2) בסמכות הנהלת הרשות לדון ולהחליט בבקשה ואף לקבוע את התנאים לאישורה, בהתחשב במיקום היישוב ובתנאים הייחודיים שלו; :: (3) צירוף שטח ליישוב חקלאי, אשר שטח המשבצת שהוא מחזיק תואם את גודל היישוב החקלאי המתוכנן - מלוא המשבצת, יותנה בגריעת שטח זהה ממשבצת היישוב או העברתו לתקן זמני. ==== סימן ב': פיתוח ושדרוג תשתיות ==== @ 8.6.5. ביצוע עבודות התשתית : (א) עבודות התשתית המוניציפלית יבוצעו על ידי המועצה האזורית או על ידי הרשות או על ידי משרד הבינוי והשיכון. : (ב) החליטה המועצה האזורית להטיל את ביצוע עבודות הפיתוח על מי מטעמה, תפקח המועצה האזורית על ביצוע עבודות הפיתוח ועליה מוטלת האחריות המלאה לביצוען, לרבות גביית הוצאות הפיתוח וניהול קופת המיזם. המועצה האזורית תחתום על כתב התחייבות בהתאם לקבוע [[בסימן זה]]. @ 8.6.6. עלויות הפיתוח (תיקון: 13.9.2023) : (א) עלויות הפיתוח יהיו על בסיס חוקי העזר - אגרות והיטלים, או על בסיס אומדני פיתוח שהוגשו על ידי המועצה האזורית או מי מטעמה ושנבדקו ואושרו על ידי הוועדה לתכנון ופיתוח. הרשות, משרד הבינוי והשיכון ואגף התקציבים במשרד האוצר רשאים לקבוע בהסכמה כללים לגבי אומדני פיתוח אשר יהיו פטורים מאישור הוועדה לתכנון ופיתוח. : (ב) ביישובים חקלאים שבהם קיים סבסוד פיתוח מכוח החלטות ממשלה, הסבסוד יופחת מהוצאות הפיתוח המלאות, כפי שאושרו. כספי הסבסוד יועברו ישירות למועצה האזורית על ידי הגורם המתוקצב (להלן [[בסימן זה]] - סבסוד). : (ג) בעלויות הפיתוח יובאו בחשבון עלויות פינוי מחוברים ותשתיות משטח התוכנית, אם יהיו כאלה. סעיף זה לא יחול במקום שבו ניתן פיצוי בעד פדיון הקרקע. : (ד) למרות האמור בסעיף קטן (א), רשאית המועצה האזורית לגבות הוצאות פיתוח מלאות לפני הפחתת סבסוד, עד סכום של 120,000 שקלים חדשים כולל מע"מ, צמוד למדד תשומות הבנייה נכון ליום 1.1.2018, ללא בדיקה פרטנית של הרשות. : (ה) בחרה המועצה האזורית באישור הוצאות הפיתוח ללא בדיקה פרטנית כאמור בסעיף קטן (ד), יחול האמור ביחס לכל מגרשי ההרחבה והמועצה האזורית לא רשאית לבקש אישור להוצאות פיתוח בחישוב פרטני לחלק מהמגרשים. @ 8.6.7. איסור גביית כספים מעבר לעלויות פיתוח : (א) המועצה האזורית רשאית לגבות רק את ההפרש שבין עלויות הפיתוח המאושרות לסכום הסבסוד. : (ב) המועצה האזורית או מי מטעמה לא יגבו מהמתיישבים כספים מעבר לעלויות הפיתוח שנקבעו [[בסעיף 8.6.6]] לאחר הפחתת הסבסוד. @ 8.6.8. פרסום הוצאות הפיתוח המאושרות : (א) הרשות ומשרד הבינוי השיכון יפרסמו באתר האינטרנט שלהם וכן יביאו לידיעת הציבור, את הוצאות הפיתוח שאושרו על ידם וכן את גובה הסבסוד, אם קיים, ואת האיסור לגבות כספים מעבר לעלויות אלו. : (ב) המועצה האזורית והאגודה יתחייבו לפרסם את הוצאות הפיתוח שאישרה הרשות ואת גובה הסבסוד בכל פרסום שלהם לשיווק מגרשי ההרחבה, וכחלק מתנאי ההסכם לפיתוח תשתיות עם המתיישבים. @ 8.6.9. בקרת הרשות על ההסכם וסמכויותיה : (א) המועצה האזורית או האגודה והמתיישב, יעבירו לרשות, כחלק ממסמכי הבקשה להקצאה, את ההסכם שנערך ביניהם ואת העתק הדיווח עליו לרשויות המס. : (ב) הרשות תבדוק שאין בהסכם זה תנאים שונים מהתנאים המפורטים בהוראות [[סימן זה]]. הרשות לא תתיר לגבות במסגרת הסכם זה, סכומים מעבר לעלויות הפיתוח שאישרה, בהפחתת הסבסוד ותהיה רשאית במקרים אלה לשווק את המגרשים במכרז פומבי או להורות על שינוי תנאי ההסכם, לפי שיקול דעתה. @ 8.6.10. ערבות אי גרימת נזקים : במסגרת ההתקשרות עם המתיישב רשאית המועצה האזורית לבקש ערבות אי גרימת נזקים בעבודות פיתוח אשר גובהה לא יעלה על 5% מהוצאות הפיתוח שאושרו. @ 8.6.11. סיוע הרשות בשדרוג תשתיות : הרשות תסייע בשדרוג התשתיות הקיימות בשכונות ותיקות ביישוב החקלאי בהתאם לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): : (1) על המועצה האזורית להגיש פרוגרמה לביצוע שדרוג התשתיות אשר תכלול את היקף השדרוג שיבוצע בחלק הוותיק של היישוב החקלאי ורמתו בהתאם לסכום הקבוע בסעיף זה; : (2) עלויות הפיתוח הנוספות שיאושרו יעמדו על הסכום כמפורט בפסקה זו, כשהן צמודות למדד תשומות הבנייה נכון ליום 1.1.2009: :: (א) באזור עדיפות לאומית א' ובאזור קו עימות - 15,000 שקלים חדשים לכל מגרש; :: (ב) באזור עדיפות לאומית ב' - 10,000 שקלים חדשים לכל מגרש; :: (ג) באזורים שאינם אזור עדיפות לאומית - 3,000 שקלים חדשים לכל מגרש; : (3) כספי עבודות הפיתוח הנוספות יועברו למועצה האזורית שבתחומה נמצא היישוב החקלאי, לאחר שזו תתחייב לפקח כי אלה ייועדו לפיתוח תשתיות בהתאם לפרוגרמה שהוגשה על ידה. הוראות [[סעיף 8.6.5(ב)]] יחולו גם על הכספים המועברים אליה בהתאם לסעיף זה. @ 8.6.12. (תיקון: 13.9.2023) : (((נמחק).)) ==== סימן ג': הליכי הקצאת המגרשים ==== @ 8.6.13. הקצאה ביישובים הנכללים [[בפקודת האגודות השיתופיות]] (תיקון: 13.9.2023) : (א) מגרשי בנייה למגורים ביישובים חקלאיים שנכללים בתחולת הוראות [[סעיפים 6ב עד 6ח לפקודת האגודות השיתופיות]] יוקצו על ידי הרשות בפטור ממכרז. סעיף זה לא יחול על מגרשים שהאגודה בחרה להשיב לרשות להקצאה במכרז פומבי או מכרז הרשמה והגרלה. : (ב) היקף כל מנת שיווק והיציאה לשיווק ייקבעו בידי הרשות בהתאם להמלצת האגודה. : (ג) הקצאת המגרשים תיעשה על בסיס אישור ועדת קבלה. אדם המבקש כי יוקצה לו מגרש בהרחבה זכאי לפנות ישירות לוועדת הקבלה. : (ד) הרשות בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון תקבע נהלים באשר לאופן היידוע והפרסום של היצע המגרשים ואופן הקצאתם ובכלל זאת תהא רשאית לקבוע כי עד 30% מהמגרשים יוקצו בעדיפות לבעלי תעודת זכאות של מחוסרי דיור על פי תבחינים של משרד הבינוי והשיכון, שהם בני מקום כהגדרתם [[בסעיף 4.5.7]]. @ 8.6.14. הקצאה ביישובים שאינם נכללים [[בפקודת האגודות השיתופיות]] (תיקון: 13.9.2023) : מגרשי בנייה למגורים ביישובים חקלאיים שאינם נכללים בתחולת הוראות [[סעיפים 6ב עד 6ח לפקודת האגודות השיתופיות]] ישווקו על ידי הרשות במכרז. @ 8.6.15. אישור ועדת קבלה להקצאות במכרז (תיקון: 13.9.2023) : במגרשים אשר יוקצו במכרז פומבי או במכרז הרשמה והגרלה ואשר נכללים בתחולת הוראות [[סעיפים 6ב עד 6ח לפקודת האגודות השיתופיות|סעיפים 6ב עד 6ח לפקודות (([צ"ל: פקודת])) האגודות השיתופיות]], יגישו המציעים את הצעתם למכרז בצירוף בקשתם לקבלת אישור ועדת הקבלה אשר תתקיים לאחר הגשת ההצעות למכרז ובחירת הזוכים הפוטנציאליים. @ 8.6.16. הקצאה בפטור ממכרז - תנאי סף (תיקון: 13.9.2023) : מגרשי בנייה למגורים אשר יוקצו בפטור ממכרז על פי הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] יוקצו רק ליחידים מעל גיל 18 אשר אינם חברי קיבוץ או בעלי זכות בנחלה או אינם בעלי זכויות, במשק עזר או במגרש מגורים כלשהו אשר הזכויות שבו נמסרו לראשונה למתיישב או בן או בת זוגו, בפטור ממכרז, לרבות למורישיהם, בתמורה או ללא תמורה. @ 8.6.17. העברת זכויות (תיקון: 13.9.2023) : (א) העברת זכויות תיעשה בהתאם [[פרק 5.4|לפרק משנה 5.4]]. : (ב) ביישובים חקלאיים אשר נכללים בתחולת [[סעיפים 6ב עד 6ח לפקודת האגודות השיתופיות|סעיפים 6ב עד 6ח לפקודות (([צ"ל: פקודת])) האגודות השיתופיות]], המלצת ועדת הקבלה תידרש להעברת זכויות במגרשי בנייה למגורים. @ 8.6.18. בקרת הרשות על גביית כספים (תיקון: 13.9.2023) : הרשות תוודא שהאגודה או מי מטעמה אינם גובים כספים במסגרת הליך שיווק ההרחבה אלא על פי הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]]. במקרים שבהם השתכנעה הרשות כי במהלך שיווק ההרחבה נדרש תשלום כספים שלא על פי הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]], רשאית הרשות להקצות מגרשים לפי שיקול דעתה. @ 8.6.19. תנאי לביצוע הרחבה (תיקון: 13.9.2023) : ביצוע ההרחבה מותנה במסירת הודעת האגודה בדבר הסכמתה לביצוע ההרחבה בתנאי [[פרק זה|פרק משנה זה]]. @ 8.6.20. פיצוי סופי (תיקון: 13.9.2023) : תנאי [[פרק זה|פרק משנה זה]] מהווים את הפיצוי הסופי בעד גריעת השטח ממשבצת היישוב החקלאי, ולא ישולם עליהם כל פיצוי כספי. : הושבה קרקע לשם הקצאתה באמצעות מכרז, יחולו תנאי [[פרק 8.18 סימן ב|סימן ב' בפרק משנה 8.18]]. ==== סימן ד': דמי החכירה, קיבולת הבנייה ותקופת החכירה ==== @ 8.6.21. הסכם בין המתיישב לרשות : בין המתיישב לבין הרשות ייחתם הסכם פיתוח לתקופה הנהוגה ברשות לבנייה עצמית נמוכה למגורים, ובכפוף לעמידה בתנאי הסכם הפיתוח ייחתם עמו הסכם חכירה ל-49 שנים עם זכות חידוש ל-49 שנים נוספות. מימוש זכות החידוש האמורה תהיה בהתאם לתנאים שינהגו ברשות במועד החידוש. @ 8.6.22. תשלום דמי חכירה (תיקון: 13.9.2023) : (א) בעד הקצאה בפטור ממכרז ובמכרז הרשמה והגרלה ישולמו מלוא דמי החכירה המהוונים על פי השיעור הנהוג למגורים באזור שבו מצוי היישוב החקלאי, על פי מפת אזורי העדיפות הלאומית אשר תהיה בתוקף בעת ההקצאה. : (ב) דמי החכירה שישולמו לרשות ייקבעו מהשומה, ללא פיתוח. הנהלת הרשות תקבע טבלאות ערכי קרקע וכן תהא רשאית לאשר עריכת עסקה על בסיס ערכי קרקע ממוכנים. @ 8.6.23. קיבולת בנייה (תיקון: 6.12.2020, 13.9.2023) : (א) ערך קרקע להקצאת מגרש בנייה למגורים יקבע למלוא זכויות הבנייה על פי תוכנית תקפה בתוספת זכויות עתידיות. : (ב) עבור השלמת זכויות החכירה במגרשים בהרחבה אשר הוקצו בעבר ואשר דמי החכירה ששולמו בעבורם חושבו בהתייחס להיקף בינוי הנמוך ממלוא הניצול שהותר לפי התוכנית שחלה על המגרש במועד ההקצאה, ישלם החוכר כאמור [[פרק 5.5|בפרק משנה 5.5]]. @ 8.6.24. היטל השבחה : היטל השבחה ישולם בהתאם להוראות [[התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]. ==== סימן ה': בנייה מרוכזת ==== @ 8.6.25. בנייה מרוכזת - תנאים (תיקון: 13.9.2023) : הרשות תתיר בנייה המבוצעת באמצעות קבלן או חברת בנייה שנקבעו על ידי האגודה (להלן [[בסימן זה]] - בנייה מרוכזת) בתנאים הבאים: : (א) האגודה תבחר את הקבלן המבצע את הבנייה המרוכזת באמצעות מכרז. האגודה תתחייב לפקח על התנהלות הקבלן המבצע ובכלל זה לוודא כי הקבלן פועל בהתאם לכל דין לרבות החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות; : (ב)(1) שיעור הבנייה המרוכזת לא יעלה על 50% מכלל המגרשים אשר מיועדים לשיווק בכל מנת שיווק; :: (2) שווקו כל המגרשים שאושרו לבנייה מרוכזת ונותרו מגרשים לבנייה עצמית, תאפשר הרשות להגדיל את שיעור הבנייה המרוכזת עד כדי 80% מכלל המגרשים אשר מיועדים לשיווק על ידי האגודה; : (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הנהלת הרשות רשאית לקבוע כי בשייוק של מעל 50% מיתרת המגרשים בתוכנית, שיעור הבנייה המרוכזת יעמוד על 100% מכלל המגרשים אשר מיועדים לשיווק ביישוב החקלאי; : (ג) האגודה תאפשר בכל עת למתיישבים שאושרו על ידי ועדת הקבלה לבחור בין האפשרות למגרש בבנייה עצמית לבין האפשרות למגרש בבנייה מרוכזת בהתאם לשיעורים שנקבעו ואושרו. הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה של בנייה מרוכזת כאמור בסעיף קטן (ב1); : (ד) במקרה שבו מספר המבקשים מגרש לבנייה עצמית יעלה על מספר המגרשים שנקבעו, תיערך הגרלה על ידי האגודה בפיקוח הרשות. ==== סימן ו': מגרשי מגורים בנויים במושבים ==== @ 8.6.26. החכרת מגרשים מבונים במושבים : הרשות תחכיר מגרשים מבונים במושבים בתנאים המפורטים [[פרק זה|בפרק משנה זה]]. @ 8.6.27. קביעת גודלו של מגרש שיוחכר : גודל המגרש שיוחכר ייקבע על ידי הרשות בהתאם לקבוע [[בסעיף 8.6.4(ג)]] ובהתאמות הנדרשות, בהתחשב במקומו של בית המגורים הקיים במגרש, בנתונים הפיזיים האחרים ובשים לב לאפשרויות התכנוניות. === 8.7. הקצאת קרקע להקמת יחידות דיור לטובת מועמדים לקליטה ביישובי נגב וגליל <עוגן פרק 8.7> === @ 8.7.1. היתר להקמת יחידות דיור למועמדים לקליטה ביישוב : ביישובים בנגב ובגליל שהם יישוב חקלאי או הרחבה למגורים של יישוב חקלאי, הרשות תתיר לאגודת היישוב החקלאי (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - האגודה) הקמת 12 יחידות דיור המיועדות לשכירות עבור מועמדים לקליטה ביישוב (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - המועמדים או המועמד), בהתאם לכללים המפורטים בפסקאות (1) עד (9): : (1) הרשות תתיר לאגודה, לרכוש זכויות ל-12 יחידות דיור במגרשים המתוכננים למגורים בשטח המשבצת של היישוב החקלאי, לרבות בשטח ההרחבה למגורים של היישוב החקלאי; : (2) בין האגודה לבין הרשות ייחתם הסכם פיתוח ל-4 שנים, ובכפוף לעמידה בתנאי הסכם הפיתוח ייחתם עמה הסכם חכירה ל-49 שנים, עבור הקצאת מגרשים למטרת בניית יחידות דיור המיועדות לשכירות עבור מועמדים אשר מעוניינים לבחון את אפשרות המגורים ביישוב החקלאי לפני רכישת מגרש בו; : (3) בעד ההקצאה ישולמו מלוא דמי החכירה המהוונים בכפוף להנחות אזור; : (4) אגודה שהיא קיבוץ או מושב שיתופי אשר ביצעה שיוך דירות לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל מספר 692, 751, או לפי [[סימן ד פרק 8.4|סימנים ד']] [[סימן ה פרק 8.4|ו-ה' בפרק משנה 8.4]] שיעור התשלום ביחס ל-12 יחידות דיור ייקבע בהתאם לאותם תנאים אשר נקבעו לצורך שיוך מגרשי מגורים לחברי קיבוץ חדשים על אף שלא מבוצע שיוך מיידי של המגרש לחבר קיבוץ; : (5) דמי החכירה שישולמו לרשות ייקבעו על פי שומה ללא פיתוח; : (6) הקצאת מגרש למגורים תיערך למלוא קיבולת הבנייה במגרש על פי התוכנית שבתוקף במועד אישור העסקה ברשות; : (7) בניית יחידות הדיור לא תמומן בדרך כלשהי על ידי המועמדים; : (8) אם יימכרו יחידות דיור למועמדים אשר יעתיקו את מקום מגוריהם ליישוב החקלאי, מתוך יחידות הדיור אשר הוקצו במסגרת [[פרק זה|סימן (([צ"ל: פרק משנה])) זה]], תאפשר הרשות לאגודה להשלים רכישת זכויות עד ל-12 יחידות דיור; : (9) החליטה האגודה להעביר את הזכויות ביחידת הדיור לאחד מהמועמדים אשר שכרו את אחת מ-12 יחידות הדיור, לא תגבה האגודה מהמועמד כספים מעבר לתשלום אשר שולם בעד המגרש, עלויות הפיתוח אשר נקבעו למגרשי המגורים ביישוב החקלאי ועלויות הבנייה של יחידת הדיור. === 8.8. מבני מגורים להלנת עובדים זרים (תיקון: 17.6.2025) <עוגן פרק 8.8> === @ 8.8.1. הגדרות : [[פרק זה|בפרק משנה זה]]: :- "אישור להעסקת עובדים זרים" - היתר העסקה הניתן על ידי יחידת הסמך לעובדים זרים של משרד הכלכלה והתעשייה, למעבידים המבקשים להעסיק עובדים זרים. @ 8.8.2. מקרים שבהם יינתן אישור להסבת מבנה קיים או להצבת מבנים יבילים (תיקון: 17.6.2025) : הרשות תיתן הסכמתה להצבת מבנה או מבנים יביל/ים למגורי עובדים זרים על פי הפירוט הבא: : (א) בשטח משבצת חקלאית, ככל הניתן בשטח המיועד לבינוי של הישוב או צמוד דופן לו; : (ב) למפוני גוש קטיף - בקרקע חקלאית שהוקצתה למטרת עיבוד לתקופה ארוכה; : (ג) בחוות חקלאיות שהוקצו בהתאם להסכם חכירה לתקופה ארוכה - בשטח הבנוי של החווה בלבד; : (ד) במתחם מבני משק המצוי והמשרת שטחי עיבוד, בהסכם חכירה לעיבודים חקלאיים לתקופה ארוכה. @ 8.8.3. תנאים למתן אישור (תיקון: 17.6.2025) : תנאים מצטברים למתן אישור להצבת מבנים יבילים לכלל הבקשות כמפורט [[בסעיף 8.8.2]]: : (1) המבנים יהיו ככל הניתן בצמידות לתשתיות קיימות; : (2) הסבת או הצבת המבנים והשימוש בהם להלנת עובדים זרים מותרת בתוכנית או על פי אישור לשימוש חורג להלנת העובדים, כמשמעותם [[בחוק התכנון ((ו))הבנייה, התשכ"ה-1965]]; : (3) הצגת אישור תקף להעסקת עובדים זרים המפרט את מספר העובדים הזרים ותוקפו. @ 8.8.4. (תיקון: 17.6.2025) : (((נמחק).)) @ 8.8.5. תנאים לאישור העסקה על ידי הרשות (תיקון: 17.6.2025) : תנאים לאישור העסקה על ידי הרשות: : (1) גודל המבנה היביל יהיה בהתאמה למספר העובדים שאושרו בהיתר ההעסקה, כמפורט [[תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים)|בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) ({{ריק}}(([שיעור ניכויים מהשכר בעד])) מגורים הולמים), התש"ס-2000]]; : (2) התשלום עבור דמי השימוש ייגבה מראש לכל תקופת ההרשאה וייקבע על פי ערך מאפיין. ככל שלא קיים ערך מאפיין, תיערך שומה פרטנית; : (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), חוכר רשאי לדרוש כי ערך הקרקע ייקבע בשומה. דרש חוכר כי תיערך לו שומה, יהיה התשלום בהתאם לשומה אף אם היא גבוהה מערך הקרקע שנקבע על פי ערך מאפיין, ויחולו הכללים הנהוגים ברשות לעניין השגה על שומות; : (4) חדל להתקיים אחד התנאים כמפורט [[בסעיף 8.8.3]] תבוטל הסכמת הרשות והמבנים יפונו בתוך 60 ימים מאותו מועד. === 8.9. תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים במושב <עוגן פרק 8.9> === @ 8.9.1. הגדרות : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "בעל זכויות בנחלה" - מתיישב ביישוב חקלאי או ביישוב אחר שהוא החוכר או השוכר של קרקע בתנאי נחלה לרבות חוכר בחכירה לדורות, שוכר בהסכמים זמניים מתחדשים, בר-רשות בנחלה ומתיישב ביישוב חקלאי או ביישוב אחר שהוא בעל הזכויות בנחלה על פי הרישום ברשות ובספרי היישוב החקלאי. @ 8.9.2. תנאים לאישור תעסוקה לא חקלאית : הרשות תתיר לבעל זכויות בנחלה לקיים בחלקת המגורים של נחלתו שימוש למטרת תעסוקה לא חקלאית, בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (9): : (1) זכויות הבנייה לתעסוקה לא חקלאית, יישארו תמיד חלק בלתי נפרד מהנחלה; : (2) השימושים לתעסוקה לא חקלאית, אושרו בתוכנית או בהיתר תקף לשימוש חורג; : (3) השטח המבונה הכולל לתעסוקה לא חקלאית, לא יעלה על 500 מ"ר וזאת אף אם מוסדות התכנון אישרו זכויות בנייה מעבר לשטח זה; : (4) מכסת השטח המבונה המרבי המותר, כמפורט בפסקה (3), תכלול גם שימושי תעסוקה לא חקלאית מחוץ לחלקת המגורים, שאושרו כדין לבעל הזכויות בנחלה, לפני יום 27.3.2007; : (5) המבנה המיועד לתעסוקה לא חקלאית ימוקם אך ורק בחלקת המגורים. הרשות לא תתיר הקמת מבנה לתעסוקה לא חקלאית ו/או שימוש במבנה קיים למטרה זו בשטח שהוא מחוץ לחלקת המגורים. ואולם, הרשות תאשר שימוש לתעסוקה לא חקלאית בשטח חלקה א' שמחוץ לחלקת המגורים בכפוף לקיומה של תוכנית או היתר תקף לשימוש חורג, ובהתאם לתנאים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג): :: (א) במקרים שבהם אין אפשרות פיזית למקם את המבנה המיועד לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים, כאשר חלקת המגורים היא בשטח של עד 1.5 דונמים, ובכפוף לחוות דעת תכנונית הקובעת כי בהתחשב בכך שנבנו או שייבנו בה 2 יחידות דיור, לא ניתן למקם בה תעסוקה לא חקלאית, ניתן יהיה לאשר עסקה להקמת מבנה תעסוקה לא חקלאית חדש בהיקף של עד 500 מ"ר מחוץ לחלקת המגורים. השטח לתעסוקה לא חקלאית יהיה ככל הניתן צמוד לחלקת המגורים, בשטח מזערי; :: (ב) במבנה לתעסוקה לא חקלאית הממוקם מחוץ לחלקת המגורים, ובוצעה לגביו בעבר עסקה מהוונת, ניתן לאשר את הרחבת המבנה בכפוף לכך שתוספת השטח המבוקשת לא תעלה על 100% מהשטח הבנוי של העסקה המקורית וסך שטח התעסוקה הלא חקלאית לא יעלה על 500 מ"ר. ההרחבה תהא ככל האפשר לכיוון חלקת המגורים; :: (ג) במבנה שמשמש לתעסוקה לא חקלאית מחוץ לחלקת המגורים והרשות אישרה לגביו שימוש חורג בעבר, ניתן לאשר הרשאת שימוש נוספת לתקופה של עד 5 שנים, ממועד האישור החדש, ובכפוף לתנאים אלה: ::: (1) תקופת ההרשאה לא תהא ארוכה יותר מהתקופה שאושרה על ידי מוסד התכנון ובכל מקרה לא יותר מ-5 שנים; ::: (2) בעל הזכויות בנחלה יתחייב כי בתום תקופת ההרשאה יפסיק את שימוש התעסוקה הלא חקלאית במבנה שמחוץ לחלקת המגורים, אלא אם כן תאושר, עד תום תקופת ההרשאה, תוכנית אשר תאפשר את השימוש בתעסוקה הלא חקלאית האמורה, תוך שינוי הייעוד לחלקת מגורים, ובלבד ששטח חלקת המגורים לא יגדל מ-2.5 דונמים; : (6) על אף האמור בפסקאות (3) ו-(5), בוצעה בעבר עסקה מהוונת לתעסוקה לא חקלאית בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות, בשטח העולה על 500 מ"ר כולל ו/או בשטח אשר נמצא מחוץ לחלקת המגורים, לא יידרש בעל הזכויות בנחלה להרוס את המבנה, כולו או חלקו; : (7) השימוש לתעסוקה לא חקלאית יכול להיעשות במבנה קיים על ידי הסבת השימוש בו או בהקמת מבנה חדש; : (8) אם בעל הזכויות בנחלה לא הצטרף להסדר בדבר קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים המפורט [[פרק 8.3 סימן ז|בסימן ז' לפרק משנה 8.3]], הקמת המבנה לתעסוקה לא חקלאית, לא תמנע את האפשרות להקים יחידת דיור נוספת בנחלה עבור בן ממשיך או דור המשך, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל; : (9) תשלום דמי חכירה והסדרת חובות עבר כמפורט בפסקאות (3) ו-(4) לפי העניין. @ 8.9.3. תשלומי דמי החכירה (תיקון: 7.12.2020) : (א) כתנאי לאישור תעסוקה לא חקלאית בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]], ישלם בעל הזכויות בנחלה לרשות, כמפורט בפסקאות (1) ו-(2): :: (1) כאשר קיימת תוכנית המתירה שימוש לתעסוקה לא חקלאית: ::: (א) אם חובת תשלום היטל ההשבחה לא חלה על בעל הזכויות בנחלה - דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% משווי הקרקע המיועדת לתעסוקה לא חקלאית. הרשות תישא בחלף היטל השבחה; ::: (ב) אם חובת תשלום היטל ההשבחה חלה על בעל הזכויות בנחלה - דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% משווי הקרקע, המיועדת לתעסוקה לא חקלאית, בניכוי היטל ההשבחה ששולם על ידי בעל הזכויות בנחלה ובלבד ששיעור דמי ההיתר לא יפחת מ- 46% משווי הקרקע; ::: (ג) אם שולמו בעבר דמי חכירה מהוונים בעד השימושים לתעסוקה לא חקלאית - בעל הזכויות בנחלה לא יידרש לשלם תשלום נוסף; :: (2) בעד שימוש שהותר על פי אישור תקף לשימוש חורג, המוגבל בזמן, ישלם בעל הזכויות בנחלה בדמי שימוש בשיעור של 5% לשנה משווי הקרקע המשמשת לתעסוקה לא חקלאית, לכל תקופת ההיתר כאמור. הרשות תישא בחלף היטל השבחה. : (ב) הנחות אזור לא יחולו על התשלומים המפורטים בסעיף קטן (א), למעט תשלום דמי חכירה מהוונים עבור מבני קיט כפרי. @ 8.9.4. הסדרת שימושי עבר (תיקון: 7.12.2020) : (א) תנאי לביצוע עסקה בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] הוא הסדרת השימושים הלא מוסדרים בנחלה, אם שישנם, לרבות תשלום בעד תקופת העבר ועד למועד ההסדרה בפועל והעמדת ערבויות להבטחת ההסדרה, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. : (ב) בעל זכויות שהגיע לגיל 62 אשר יסדיר, עד ליום 31.12.2022, את השימושים הלא מוסדרים בנחלה, יהיה זכאי להסדרת חובותיו בקשר לשימושים שניתן להסדירם בהתאם [[פרק זה|לפרק משנה זה]], עבור שימושי התעסוקה הלא חקלאית הלא מוסדרים, בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): :: (1) עבור חובות עבר שנוצרו עד ליום 1.1.2021 - תשלום של 5% לשנה מערך הקרקע למועד ההסדרה עבור תקופה של 4 שנים (עד 20% מערך הקרקע במצטבר לתקופה שקדמה ליום, גם אם משך השימוש הבלתי מוסדר לתעסוקה לא חקלאית היה ארוך יותר); :: (2) עבור חובות עבר שנוצרו מיום 1.1.2021 ועד למועד ההסדרה בפועל - תשלום של 5% מערך הקרקע לשנה או החלק היחסי ממנה; :: (3) שיעור התשלום לשנה עבור חובות עבר למבני קיט כפרי יהיה כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד): ::: (א) 5% מערך הקרקע - באזור שאינו אזור עדיפות לאומית; ::: (ב) 3% מערך הקרקע - באזור עדיפות לאומית ב'; ::: (ג) 2% מערך הקרקע - באזור עדיפות לאומית א'; ::: (ד) 1% מערך הקרקע - באזור קו עימות; :: (4)(א) ההסדר המפורט בסעיף זה לא יחול על שימוש שלגביו ניתן פסק דין והתשלום בעד השימוש יעמוד על כל תקופת השימוש הלא מוסדר בנחלה; ::: (ב) בסמכות ועדת פשרות של הרשות ובמסגרת שיקול דעתה הבלעדי, להחיל את ההסדר המפורט בסעיף זה במסגרת פשרה בהליכים המתנהלים בבתי המשפט. : (ג) בהסדרת שימושים שלא כדין במסגרת הסדרה גורפת המקודמת ומרוכזת על ידי אגודת המושב, מוסמכת הנהלת הרשות להפחית את הסכום לתשלום של דמי שימוש בעד תקופת עבר בשיעור של 20%, בהתאם לתנאים שיקבעו על ידה. ההפחתה בעת הסדרה גורפת היא בנוסף ולאחר הפחתות אחרות, אם ישנן. :: לעניין סעיף זה, "הסדרה גורפת" - הסדרה באחריות ובהובלת אגודת המושב הכוללת את כל השימושים המפרים בחלקות ב' ו-ג' והסדרה של לפחות 80% מהמשקים בהם יש הפרות בחלקות א'. @ 8.9.5. תעסוקה לא חקלאית בחלקת מגורים ששטחה עולה על 2.5 דונמים (תיקון: 7.12.2020) : בעל זכויות בנחלה אשר רכש את מלוא זכויות המגורים בשטח נוסף המיועד למגורים, על פי [[סעיף 8.3.44]] (להלן בסעיף זה - השטח הנוסף), רשאי לעשות שימוש לתעסוקה לא חקלאית גם בשטח הנוסף, בכפוף לתנאים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2): : (1) בעל הזכויות שילם לרשות דמי חכירה מהוונים, בהתאם לקבוע [[בסעיף 8.9.3]]; : (2) סך היקף השימוש הלא חקלאי, בחלקת המגורים ובשטח הנוסף, לא יעלה על 500 מ"ר בנוי. @ 8.9.6. היקף המבנים החקלאיים בחלקה א' של הנחלה : גודל המבנים החקלאים בנחלה ומספרם ייקבעו בהתחשב, בין היתר, בשטח חלקה א' של הנחלה והפעילות החקלאית המתבצעת בנחלה ובתיאום עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר. @ 8.9.7. השכרה : (א) בעל זכויות בנחלה אשר ביצע עסקה בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]], רשאי להשכיר, בשכירות בלתי מוגנת, את השטח הבנוי או המוסב לשימושים בעלי זיקה למשק החקלאי ולמרקם הכפרי בהתאם לרשימת שימושים שתקבע הנהלת רשות מקרקעי ישראל. : (ב) תקופת השכירות לא תעלה על תקופת החכירה או תקופת ההיתר לשימוש חורג, לפי העניין. : (ג) אין בהיתר הניתן להשכרה כמפורט בסעיף זה לגרוע מחובתו של בעל הזכויות בנחלה לשלם דמי חכירה בהתאם לשימוש בפועל הנעשה בנחלה ולהפסקת השימוש בתום תקופה החכירה או ההרשאה, לפי העניין. @ 8.9.8. תחולה : ביחס לסוגיות שאין להן התייחסות מפורשת בהוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]], תמשיך הרשות לפעול בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת. === 8.10. שימושים נלווים לפעילות החקלאית בחלקה א' במושב <עוגן פרק 8.10> === @ 8.10.1. הגדרות : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "עיבוד ראשוני של התוצרת החקלאית" - עיבוד ראשוני עצמי אשר עיקרו תוצרת חקלאית של הנחלה, מן החי ומן הצומח והוא אחד מאלה: ייצור שמן מזיתים - בית בד; ייצור יין מענבים - יקב; ייצור גבינות מחלב - מגבנה; ייצור בשמים וסבונים מצמחי תבלין ובושם; ייבוש תבלינים ופרחים; ייצור ריבות מפירות, פירות מיובשים, מיצים, תמציות; :- "פעילות תיירותית וחינוכית" - פעילות המבוססת על פעילות חקלאית המתקיימת בנחלה, הצגת הענף החקלאי ומוצריו, השתתפות בחוויית הקטיף, האסיף או החליבה או שימוש במבנה קיים ושימורו לצורך הצגת מורשת ההתיישבות; :- "שימושים נלווים לגידול בעלי חיים" - שירותי טיפול, אחסנת בעלי חיים, ריפוי וטיפול באמצעות בעלי חיים, ליטוף בעלי חיים והתנסות בגידולם, חנות ממכר בעלי חיים וציוד לגידולם, רכיבה טיפולית ולימודי רכיבה. @ 8.10.2. תנאים לאישור שימושים נלווים לגידול בעלי חיים : הרשות תתיר לבעל זכויות בנחלה לקיים שימושים נלווים לגידול בעלי חיים, בכפוף לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (5): : (1) מיקומם בתחום חלקה א'; : (2) השימושים והבינוי לשימושים נלווים לגידול בעלי חיים אושרו בתוכנית או קיים היתר תקף של רשויות התכנון לשימוש בקרקע שלא על פי תוכנית (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - שימוש חורג), המאפשר את השימוש הנלווה לגידול בעלי חיים; : (3) תותר הקמת חנות ממכר של בעלי חיים וציוד לגידולם מחוץ לחלקת המגורים, בצמידות לגידול בעלי חיים וכשימוש נלווה לו, בשטח שלא יעלה על 50 מ"ר; : (4) התקבלה המלצת משרד החקלאות ופיתוח הכפר לגידול בעלי החיים ולשימוש הנלווה המבוקש; : (5) תשלום דמי חכירה מהוונים או דמי שימוש כמפורט [[בסעיף 8.10.5]]. @ 8.10.3. תנאים לאישור עיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית : הרשות תתיר לבעל זכויות בנחלה לבצע עיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית, בכפוף לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (8): : (1) מיקומו של עיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית של הנחלה בתחום חלקת המגורים או בשטח החקלאי הצמוד לה, בתחום חלקה א'; : (2) השימוש והבינוי לעיבוד הראשוני של התוצרת החקלאית אושר בתוכנית או קיים היתר לשימוש חורג המאפשר את העיבוד הראשוני של התוצרת החקלאית; : (3) התקבלה המלצת משרד החקלאות ופיתוח הכפר לעיבוד ראשוני של התוצרת החקלאית ואישור כי עיקר הייצור הוא מהנחלה עצמה; : (4) שטחו הכולל של מבנה לעיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית, בחלקת המגורים, לא יעלה על 500 מ"ר; : (5) שטחו הכולל של מבנה לעיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית, מחוץ לחלקת המגורים בתחום חלקה א', לא יעלה על 350 מ"ר; : (6) תותר הקמת חנות ממכר של התוצרת החקלאית של הנחלה מחוץ לחלקת המגורים בתוך המבנה המשמש לעיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית, ובלבד ששטח החנות לא יעלה על 50 מ"ר מתוך סך השטחים המותרים בהתאם לפסקה (5); : (7) ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל רשאית לקבוע סוגי עיבודים נוספים המהווים עיבוד ראשוני של התוצרת החקלאית; : (8) תשלום דמי חכירה מהוונים או דמי שימוש כמפורט [[בסעיף 8.10.5]]. @ 8.10.4. תנאים לאישור פעילות תיירותית וחינוכית בנחלה : (א) הצגת פעילות תיירותית וחינוכית בנחלה תותר בחלקה א', בשטח כולל שלא יעלה על 150 מ"ר ובלבד ששטח זה הוא נלווה לשטח הבנוי הדרוש לפעילות החקלאית. : (ב) תותר הקמת חנות ממכר של התוצרת החקלאית מחוץ לחלקת המגורים, בתחום חלקה א', בצמידות לפעילות התיירותית והחינוכית המוצגת וכשימוש נלווה לה, בשטח שלא יעלה על 50 מ"ר. : (ג) השימוש והבינוי לפעילות תיירותית וחינוכית אושרה בתוכנית או קיים היתר לשימוש חורג, המאפשר גם פעילות תיירותית חינוכית ו/או מכירת התוצרת. : (ד) התקבלה המלצת משרד החקלאות ופיתוח הכפר לפעילות תיירותית חינוכית. : (ה) תשלום דמי חכירה מהוונים או דמי שימוש כמפורט [[בסעיף 8.10.5]]. @ 8.10.5. תשלום בעד השימושים הנלווים : כתנאי לאישור שימושים נלווים לפעילות החקלאית בנחלה ישלם בעל הזכויות לרשות, כמפורט בפסקאות (1) עד (4): : (1) אם חובת תשלום היטל ההשבחה אינה חלה על בעל הזכויות בנחלה - דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך הקרקע המיועדת לשימוש הנלווה לפעילות החקלאית. הרשות תישא בחלף היטל השבחה; : (2) אם חובת תשלום היטל ההשבחה חלה על בעל הזכויות בנחלה - דמי חכירה מהוונים בשיעור של 46% מערך הקרקע המיועדת לשימוש הנלווה לפעילות החקלאית. בעל הזכויות בנחלה יישא בהיטל השבחה; : (3) בעד שימוש שהותר על פי אישור תקף לשימוש חורג, המוגבל בזמן, ישלם בעל הזכויות בנחלה דמי שימוש בשיעור של 5% לשנה מערך הקרקע המשמשת לשימוש הנלווה לפעילות החקלאית לכל תקופת ההיתר כאמור. הרשות תישא בחלף היטל השבחה; : (4) על תשלומים אלו תחול הנחת אזור. @ 8.10.6. היקף השטח הנגרע ממכסת השטח לתעסוקה לא חקלאית : 30% מהשטחים המבונים שבהם הותרו שימושים נלווים לפעילות החקלאית בנחלה בהתאם [[פרק זה|לפרק משנה זה]], למעט שטח חנות ממכר אשר ייגרע במלואו, ייגרעו מהשטח המבונה הכולל לתעסוקה לא חקלאית הקבוע [[פרק 8.9|בפרק משנה 8.9]] וזאת אף אם מוסדות התכנון אישרו זכויות בנייה מעבר לשטח זה. על אף האמור, שטח מבונה לאחסון וטיפול בבעלי חיים ושטח מבונה לפעילות תיירותית וחינוכית לא ייגרע מהשטח המבונה הכולל המותר לתעסוקה לא חקלאית. @ 8.10.7. הפעלה על ידי בעל הזכויות : השימושים הנלווים לפעילות החקלאית המותרים על פי [[פרק זה|פרק משנה זה]] יבוצעו בידי בעל הזכויות בנחלה בלבד. @ 8.10.8. איסור על השכרה : בעל הזכויות בנחלה אינו רשאי להשכיר את המבנים והפעילות אשר אושרו על פי [[פרק זה|פרק משנה זה]]. === 8.11. שימושים שאינם חקלאיים בשטח מחנה הקיבוץ <עוגן פרק 8.11> === @ 8.11.1. הגדרות : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "מכסת תעסוקה מותרת" - סך השטח המותר לתעסוקה בהתאם [[פרק 8.12|לפרק משנה 8.12]]; :- "עסקה" - לעניין שימוש חברתי ושימוש משולב, עסקת הרשאה שתיערך בהתאם לכללים שתקבע הנהלת הרשות ללא צורך בגריעת שטח השימוש משטח המשבצת של הקיבוץ; :- "שימוש ביתי" - שימוש הנעשה על ידי חבר הקיבוץ או הקיבוץ בדירת המגורים שבו מתגורר חבר קיבוץ או במבנה פנוי ששטחו לא יעלה על 25 מ"ר; :- "שימוש חברתי" - שימוש הנעשה על ידי הקיבוץ לצרכי חברה, קהילה וחינוך מתוך רשימה סגורה; :- "שימוש משולב" - שימוש הנעשה על ידי הקיבוץ שעיקרו לחברי הקיבוץ ומקצתו לציבור הרחב מתוך רשימת שימושים סגורה; :- "שימוש נלווה" - שימוש באזור מבנה המשק ו/או בשטחים החקלאיים הצמודים לשטח המחנה לצורך פעילות הקשורה במישרין לפעילות החקלאית ו/או המורשתית של הקיבוץ מתוך השימושים המפורטים [[פרק 8.12|לפרק משנה 8.10]]; :- "שימוש עסקי" - כל שימוש אשר אינו שימוש ביתי או שימוש חברתי או שימוש משולב או שימוש נלווה, לרבות שימוש כאמור החורג מהשטח המרבי שנקבע לגביו; :- "שימוש עצמי" - שימוש הנעשה אך ורק על ידי הקיבוץ עבור חבריו וכן לאוכלוסייה נוספת המתגוררת בקיבוץ. @ 8.11.2. כללי : (א) תנאי לביצוע השימושים בהתאם [[פרק זה|לפרק משנה זה]] הוא הסדרת השימושים הלא מוסדרים בקיבוץ אם ישנם, או חתימה על מתווה הסדרה לרבות תשלום בעד תקופת העבר והעמדת ערבויות להבטחת ההסדרה, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות לעניין זה. : (ב) כלל השימושים המפורטים [[פרק זה|בפרק משנה זה]] כפופים לכך שאושרו בתוכנית או לקיומו של היתר לשימוש חורג. @ 8.11.3. שימוש עצמי : שימוש עצמי אינו מחייב עסקה ואינו כרוך בתשלום. @ 8.11.4. שימוש ביתי : (א) הרשות לא תדרוש תשלום עבור שימוש ביתי. : (ב) חדל חבר קיבוץ להתגורר בדירת המגורים ו/או חרג מהשטח שנקבע לשימוש ביתי, יחויב הקיבוץ בעריכת עסקה ותשלום על כלל השטח בהתאם לכללי [[פרק 8.12|פרק משנה 8.12]]. : (ג) שטח השימוש הביתי לא ייגרע ממכסת התעסוקה המותרת. : (ד) שימוש ביתי הנעשה שלא על ידי הקיבוץ או חבר קיבוץ, יהווה שימוש עסקי. @ 8.11.5. שימוש משולב : (א) רשימת השימושים אשר מהווים שימוש משולב תהיה מתוך רשימת שימושים סגורה ובהיקף שטח מוגבל כפי שתקבע הנהלת הרשות. : (ב) שימוש משולב מחייב עריכת עסקה עם הרשות, תוך הגדרת סוג השימוש והיקף השטח המותר. : (ג) שימוש משולב שלגביו נערכה עסקה עם הרשות אינו כרוך בתשלום. : (ד) הרשות רשאית לבצע עסקה לשימוש משולב על פי תשריט. : (ה) שטח השימוש המשולב אשר נקבע בעסקה לא ייגרע ממכסת התעסוקה המותרת. @ 8.11.6. שימוש נלווה : (א) השימושים הנלווים יהיו בהתאם לשימושים המפורטים [[פרק 8.10|בפרק משנה 8.10]]. : (ב) השימוש הנלווה יותר בשטח המחנה או בשטח החקלאי שהוא צמוד דופן לשטח המחנה, בכפוף לאישור תכנוני. : (ג) שימוש נלווה מחייב עריכת עסקה עם הרשות שבה יוגדר סוג השימוש והיקף השטח המותר. : (ד) הרשות תאשר עד 10 שימושים נלווים, כאשר השטח לכל שימוש נלווה לא יעלה על 500 מ"ר מבונה. : (ה) הרשות רשאית לבצע עסקה לשימוש נלווה על פי תשריט. : (ו) הקיבוץ ישלם דמי חכירה מהוונים מלאים. על תשלומים אלו תחול הנחת אזור. : (ז) שטח השימוש הנלווה אשר נקבע בעסקה לא ייגרע ממכסת התעסוקה המותרת. @ 8.11.7. שימוש חברתי : (א) שימוש חברתי מחייב עסקה בתשלום דמי חכירה שנתיים סמליים, ויהיה בהתאם לרשימת השימושים שתאשר הנהלת הרשות. : (ב) שימוש חברתי מחייב עריכת עסקה עם הרשות ובה יוגדר סוג השימוש והיקף השטח המותר. : (ג) הקיבוץ רשאי לבצע ללא תשלום עד 3 עסקאות לשימוש חברתי. : (ד) הרשות רשאית לבצע עסקה לשימוש חברתי על פי תשריט. : (ה) השימושים החברתיים יותרו, ככלל, במבנים קיימים. : (ו) שטח השימוש החברתי לא ייגרע ממכסת התעסוקה המותרת. @ 8.11.8. עריכת עסקה עבור שימוש עסקי : חרג הקיבוץ מגודל השטח ו/או מסוג השימוש המאושר לכל אחד מהשימושים המפורטים [[פרק זה|בפרק זה]] ו/או הושכר השימוש, יחויב הקיבוץ בתשלום עבור כלל שטח העסקה, בהתאם לכללי [[פרק 8.12|פרק משנה 8.12]], לרבות גריעת השטח ממכסת התעסוקה המותרת. @ 8.11.9. השכרה למגורים : (א) הקיבוץ רשאי להעמיד דירות ללא תשלום לרשות, לטובת חיילים משוחררים יוצאי קיבוץ, מועמדים לחברות בקיבוץ וקבוצות נוער. : (ב) הקיבוץ רשאי להשכיר דירות קיימות, עד גודל של 55 מ"ר, בתשלום דמי שימוש שנתי בשיעור של 5% מערך הקרקע לפי שומה להשכרה למגורים. על תשלום זה תחול הנחת אזור. @ 8.11.10. הוראת מעבר : הרשות תאפשר לקיבוצים הנמצאים בהליך משפטי בשל שימושים לא מוסדרים, בכפוף [[לסעיף 8.11.8]], להסדיר את השימושים בהתאם [[פרק זה|לפרק משנה זה]]. === 8.12. החכרת קרקע למטרת תעסוקה במשבצת יישוב חקלאי <עוגן פרק 8.12> === @ 8.12.1. הגדרות : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "אתר לשימור" - בנין או קבוצת בניינים או חלק מהם, שהוקם או שהוקמו בין השנים 1700–1958 וסביבתם הקרובה, שלדעת מוסד תכנון וועדות המשנה שלו, הם בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית וסומנו ככאלו בתוכנית שאושרה כדין על ידי ועדת תכנון; :- "בעל שליטה בתאגיד" - מי שמתקיימים בו כל אלה: הוא מחזיק ב-26% לפחות מהון המניות הנפרע של התאגיד, הוא בעל זכות למנות לפחות 26% ממנהלי התאגיד והוא בעל זכות לקבל לפחות 26% מרווחי התאגיד; :- "שימוש חורג" - שימוש בקרקע לתעסוקה, שלא על פי תוכנית ובהתאם לאישור תקף של רשויות התכנון; :- "תאגיד" - כל אחד מאלה: חברה הרשומה בישראל, בין מוגבלת במניות ובין מוגבלת בערבות, שותפות רשומה על פי [[פקודת השותפויות [נוסח חדש]((,)) התשל"ה-1975]], אגודה שיתופית רשומה על פי הוראות [[פקודת האגודות השיתופיות]]. @ 8.12.2. השטח שיוקצה לתעסוקה : (א) שטחן המרבי של עסקאות למטרת תעסוקה, יהיה כמפורט בפסקאות (1) עד (4): :: (1)(א) ביישוב חקלאי שאינו באזור עדיפות לאומית - עד 60 דונמים נטו; ::: (ב) ביישוב חקלאי באזור עדיפות לאומית ב' - עד 80 דונמים נטו; ::: (ג) ביישוב חקלאי באזור עדיפות לאומית א' ובאזור קו עימות - עד 120 דונמים נטו; :: (2) ביישוב מוניציפלי אשר בתחומו מצויות מספר אגודות שלהן מוחכרת הקרקע בתנאי נחלה יחושב השטח המרבי לתעסוקה ליישוב חקלאי אחד ולא על פי מספר האגודות המצויות בתחומו; :: (3) אזור העדיפות הלאומית לעניין סעיף זה הוא אזור העדיפות הלאומית למגורים. הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע הוראת מעבר לסעיף זה, אם יידרשו; :: (4) הסכמת הרשות לתכנון שטח לתעסוקה החורג ממכסת השטח המרבי הקבועה בסעיף זה, אינה מהווה הסכמה להקצאה בחריגה ממכסת השטח. : (ב) בחישוב השטח המרבי יובאו בחשבון השטחים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): :: (1) כל שטחי הקרקע נטו, אשר בוצעו לגביהם עסקאות על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 717 ועל פי החלטות מאוחרות יותר; :: (2) שטחים המשמשים לצורכי תעסוקה על פי אישור לשימוש חורג שניתן כדין, למעט אם הודיע היישוב החקלאי והתחייב כי יחדל להשתמש בשטחים אלה בשימוש חורג עם אישור התוכנית; :: (3) על אף האמור בפסקה (1), שטחי תעסוקה במסגרת עסקאות לפי [[פרק 8.18 סימן ב|סימן ב' לפרק משנה 8.18]], לא יבואו במניין השטח המרבי. החלטה בדבר פדיון שטח ושיווקו על ידי הרשות, נתונה לשיקול דעת הרשות ותבוא ככלל רק כאשר התוכנית אינה ביוזמת היישוב או שקיימת חשיבות ציבורית במימוש התוכנית; : (ג) הנהלת הרשות רשאית לאשר הרחבת עסקאות לתעסוקה ביישובים חקלאיים אשר אושרו בעבר, גם אם תוספת השטח למטרת ההרחבה תיצור חריגה מסך השטחים המותרים לתעסוקה במשבצת, בהתאם לאמור בסעיף קטן (א). : (ד) אישור הנהלת הרשות כמפורט בסעיף קטן (ג) יהיה בהתאם לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): :: (1) עסקת התעסוקה המאושרת היא למטרת תעשייה, מלאכה, אחסנה או תיירות; :: (2) עסקת התעסוקה מומשה ומשמשת בפועל לאותה המטרה; :: (3) היקף השטח המבוקש להרחבה לא יעלה על 25% משטח העסקה המקורית המותר לתעסוקה, או 10% מהשטח המותר לתעסוקה, 60, 80 או 120 דונמים, לפי הגבוה; :: (4) בעת הגשת בקשה להרחבה תידרש האגודה להציג בפני הרשות את התייחסות המשרד הממשלתי הרלוונטי לבקשה. הנהלת הרשות רשאית לדרוש מהאגודה מסמכים והמלצות נוספים בהתאם לעניין. : (ה) עסקת תעסוקה באתר לשימור תיחשב, לעניין מניין השטחים, להיקף השטח המרבי בהיקף של 10% משטח העסקה בלבד. בסמכות ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל לאשר חריגה ממכסת השטח המרבי לשם עריכת עסקה לאתר לשימור, וזאת אם מיצה היישוב החקלאי את מכסת השטח או אם כתוצאה מהעסקה המבוקשת יעבור היישוב החקלאי את השטח המרבי. : (ו) לאחר שינוי ייעודו של השטח, יוקצו המגרשים הסחירים בתוכנית ליישוב החקלאי או לתאגיד אשר היישוב החקלאי הוא בעל השליטה בו, זאת בתנאים כמפורט [[פרק זה|בפרק משנה זה]] (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - ההקצאה). @ 8.12.3. שינוי ייעוד בהסכם חכירה למטרת תעסוקה עתיר שטח : חוכר המחזיק בהסכם חכירה למטרת תעסוקה עתיר שטח, בקרקע ששונה ייעודה כמפורט [[פרק 5.5 סימן ה|בסימן ה' לפרק משנה 5.5]], אשר זכאי במועד שינוי הייעוד להקצאת קרקע לתעסוקה בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]], רשאי להותיר ברשותו קרקע בשטח שניתן להקצותו בפטור ממכרז בהתאם לאמור [[בסעיף 8.12.2]]. בחר החוכר במסלול זה לא יחולו עליו התנאים המפורטים [[פרק 5.5 סימן ה|בסימן ה' לפרק משנה 5.5]]. @ 8.12.4. התשלומים ותקופת החכירה : (א) בין הרשות לבין היישוב החקלאי או התאגיד אשר היישוב החקלאי הוא בעל שליטה בו, ייחתם הסכם פיתוח בהתאם למדיניות הרשות ונהליה, ובכפוף לעמידה בתנאי הסכם הפיתוח, ייחתם בין הצדדים הסכם חכירה ל-49 שנים. הסכם החכירה יכלול תנאי בדבר אפשרות חידושו לתקופה של 49 שנים נוספות. מימוש זכות החידוש האמורה, תותנה במילוי התנאים אשר ינהגו ברשות במועד החידוש. : (ב) בעד ההקצאה ישולמו לרשות מלוא דמי החכירה המהוונים, על פי השיעור הנהוג לאותו ייעוד באזור שבו מצוי היישוב החקלאי, על פי מפת אזורי העדיפות הלאומית אשר תהיה בתוקף בעת הגשת הבקשה להקצאה בהתאם [[פרק 4.2 סימן א|לסימן א' לפרק משנה 4.2]]. מועד הגשת הבקשה להקצאה לעניין סעיף זה הוא המועד שבו הומצאו לרשות מלוא המסמכים הנדרשים לצורך ביצוע ההקצאה. : (ג) דמי החכירה שישולמו לרשות ייקבעו על פי שומה, אשר תתייחס למלוא קיבולת הבנייה במגרש, ללא פיתוח. : (ד) היטל השבחה ישולם בהתאם להוראות [[התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]. : (ה) עבור תוספת זכויות במגרשים אשר הוקצו בעבר ואשר דמי החכירה ששולמו בעדם חושבו בהתייחס להיקף בינוי הנמוך ממלוא הניצול שהותר לפי התוכנית שחלה על המגרש במועד ההקצאה, ישלם החוכר דמי היוון בשיעור הקבוע בסעיף קטן (ב), כפי שיהיה בתוקף בעת הגשת הבקשה. מועד הגשת הבקשה לעניין סעיף זה הוא המועד שבו הומצאה לרשות תוכנית הבנייה למתן היתר. : (ו) האגודה רשאית לבצע שימוש לתעסוקה על פי היתר לשימוש חורג. עסקת ההרשאה תהיה תואמת לתקופת ההיתר לשימוש החורג. : (ז)(1) דמי השימוש בהרשאות לשימוש זמני, הניתנות על פי היתר לשימוש חורג, יהיו בתשלום מהוון לתקופת השימוש בשיעור שנתי המפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד): ::: (א) באזור שאינו אזור עדיפות לאומית - 5% מערך הקרקע לשימוש החורג; ::: (ב) באזור עדיפות לאומית ב' - 3% מערך הקרקע לשימוש החורג; ::: (ג) באזור עדיפות לאומית א' - 2% מערך הקרקע לשימוש החורג; ::: (ד) באזור קו עימות - 0%; :: (2) היטל השבחה בעד השימוש החורג, אם יידרש כזה, לא יחול על הרשות. : (ח) לאחר תשלום דמי השימוש וחתימה על הסכם ההרשאה, האגודה רשאית להשכיר את השימוש ו/או לבצעו על ידי מי מטעמה ובתנאי שלא תבצע העברת זכויות בעד הקרקע, ובלבד שתקופת ההשכרה, לא תעלה על תקופת ההיתר לשימוש חורג. : (ט) הרשות תגיש תביעות בעד שימושים חורגים שאינם מוסדרים ותדווח על כך למועצת מקרקעי ישראל אחת לחצי שנה. @ 8.12.5. תנאים ואישורים נדרשים : (א) יישוב חקלאי אשר אינו צד להסכם דו צדדי תקף עם הרשות ואשר לא היה צד להסכם דו צדדי, תידרש הסכמת הסוכנות היהודית או החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, לתוכנית. הסכמה זו תהווה הסכמתה לתוכנית ולגריעת המגרשים מהמשבצת לאחר אישור עסקאות למטרת תעסוקה על פי התוכנית. : (ב) הקצאת הקרקע למטרת תעסוקה במשבצת יישוב חקלאי מותנית בהסדרת גבולות משבצת הקבע של היישוב החקלאי, תשלום חובות האגודה בפועל וקבלת התחייבות היישוב החקלאי למתווה להסדרת השימושים הלא מוסדרים הקיימים בחלקות ב' ו-ג' במשבצת, לרבות העמדת ערבויות לצורך הבטחת הסדרת השימושים הלא מוסדרים. @ 8.12.6. העברת זכויות בתאגיד : (א) היישוב החקלאי רשאי להעביר חלק מזכויותיו בתאגיד לאחר, ובלבד שזכויותיו בתאגיד, לאחר ההעברה, לא יפחתו מ-26% בכל אחד מאלה: בהון המניות בתאגיד, בזכות למנות מנהלים בתאגיד ובזכות לרווחים מהתאגיד. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) הרשות רשאית, במקרים חריגים, ובאישור מראש של ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל, לאשר ליישוב חקלאי כי חלקו בתאגיד יפחת מ-26%. @ 8.12.7. תחולה : [[פרק זה|פרק משנה זה]] לא יחול על עסקאות שעליהן חלו הוראות המעבר אשר נקבעו על ידי מועצת מקרקעי ישראל בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 972 על עדכוניה בהתאם [[00002440_E58|לפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 29.8.2002 בתיקי בג"צ (מאוחדים) 244/00, 3939/99 <!-- (([במקור: 13939/99])) --> ואחרים]], אלא אם כן יבקשו היישוב החקלאי או התאגיד להחילה עליהם. === 8.13. הקצאת קרקע למקומות הסגר לייבוא בעלי חיים מחו"ל <עוגן פרק 8.13> === @ 8.13.1. הגדרות : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "מקום הסגר" - מתחם שבו מצויים בעלי החיים המיובאים מחו"ל לפרק הזמן הנדרש לשם פיקוח ומעקב רפואי וטרינרי בכדי לוודא שאינם נושאים או נגועים במחלה כלשהיא. @ 8.13.2. השטח שיוקצה למקום הסגר : (א) ניתן להקים מקום הסגר בחלקות ב' ו-ג' של היישוב החקלאי או במתחם המיועד למבני משק בשטח המחנה של היישוב החקלאי בלבד. : (ב) 10% מהשטח שיוקצה למקום ההסגר ייכלל בסך השטחים המותרים לתעסוקה לא חקלאית ביישוב חקלאי בהתאם [[פרק 8.12|לפרק משנה 8.12]]. שטח העסקה לא ייגרע מהמשבצת. : (ג) בסמכות ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל לאשר חריגה ממכסת שטחי התעסוקה על פי [[פרק 8.12|פרק משנה 8.12]], אם מיצה היישוב החקלאי את מכסת השטח או אם כתוצאה מעסקה זו למקום הסגר יעבור היישוב את המכסה המותרת. @ 8.13.3. תשלומים ותקופת ההרשאה לשימוש : (א) בין הרשות לבין היישוב החקלאי ייחתם הסכם הרשאה לשימוש למטרת מקום הסגר. : (ב) תקופת השימוש תעמוד על 7 שנים אלא אם כן בהתאם לקביעת מוסדות התכנון והבנייה השימוש מותר לתקופה קצרה יותר. : (ג) הסכם ההרשאה יכלול תנאי בדבר אפשרות חידושו לתקופה של 7 שנים נוספות כל עוד משמשת הקרקע כמקום הסגר. מימוש זכות החידוש האמורה יותנה במילוי התנאים אשר ינהגו ברשות במועד החידוש. : (ד) דמי השימוש שישולמו לרשות ייקבעו על פי שומה לזכויות בבקשה להיתר בנייה למטרת מקום הסגר. : (ה) בעד ההקצאה ישולמו לרשות דמי שימוש בתשלום מהוון לתקופת השימוש בשיעור שנתי כמפורט בפסקאות (1) עד (4): :: (1) באזור שאינו אזור עדיפות לאומית - 5% מערך הקרקע; :: (2) באזור עדיפות לאומית ב' - 3% מערך הקרקע; :: (3) באזור עדיפות לאומית א' - 2% מערך הקרקע; :: (4) באזור קו עימות - 0%. : (ו) אזור העדיפות הלאומית ייקבע על פי אזורי העדיפות הלאומית הרלוונטיים [[פרק 8.12|לפרק משנה 8.12]] כפי שיהיו בתוקף בעת הגשת הבקשה להקצאה. מועד הגשת הבקשה להקצאה לעניין סעיף זה הוא המועד שבו הומצאו לרשות מלוא המסמכים הנדרשים לצורך ביצוע ההקצאה. : (ז) חלף היטל השבחה יועבר על ידי הרשות. חבות בהיטל השבחה, אם תהיה, תחול על האגודה. : (ח) לאחר תשלום דמי השימוש וחתימת הסכם הרשאה, האגודה רשאית להשכיר את השימוש ו/או לבצע אותו על ידי מי מטעמה, בתנאי שלא תבצע העברת זכויות בקרקע, ובלבד שתקופת ההשכרה אינה עולה על תקופת ההרשאה. @ 8.13.4. תנאים ואישורים נדרשים : הסכמת הרשות לשימוש בקרקע למקום הסגר תינתן בכפוף לקיומם של התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (5): : (1) המלצת משרד החקלאות ופיתוח הכפר הכוללת את אישור השירותים הווטרינריים לרבות בהתייחס לצער בעלי חיים; : (2) השימוש מותר על פי דיני התכנון והבנייה; : (3) בבקשה להיתר בנייה שתוגש למוסדות התכנון והבנייה יצוין במפורש השימוש של מקום הסגר; : (4) לא יותר שינוי ייעוד לכל ייעוד אחר אלא בהתאם לתנאי החלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות בנושא תעסוקה במשבצת. : (5) הקצאת הקרקע למטרת מקום הסגר במשבצת יישוב חקלאי מותנית בהסדרת גבולות משבצת הקבע של היישוב החקלאי, תשלום חובות האגודה בפועל וקבלת התחייבות היישוב החקלאי למתווה להסדרת השימושים הלא מוסדרים הקיימים בחלקות ב' ו-ג' במשבצת, לרבות העמדת ערבויות לצורך הבטחת הסדרת השימושים הלא מוסדרים כאמור, בהתאם לכללי הרשות במועד ביצוע העסקה. === 8.14. משקי עזר <עוגן פרק 8.14> === @ 8.14.1. הגדרות : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "משק עזר ביישוב חקלאי" - משק עזר הנכלל ביישוב חקלאי מתוכנן שחלות עליו מגבלות היקף יחידות דיור בהתאם ללוח 2 בתמ"א 35, למעט משק עזר ביישוב חקלאי אשר נמצא בהליך של שינוי סיווג או בשטח אשר נמצא בהליך של שינוי גבולות; :- "משק עזר שאינו בתחום יישוב חקלאי" - משק עזר שאינו נכלל בהגדרת משק עזר ביישוב חקלאי; :- "פיצול משק עזר" - חלוקת מגרש המוחכר על פי הסכם חכירה לשני מגרשים או יותר, באופן המאפשר לבנות על המגרשים שנוצרו מספר יחידות דיור גדול יותר או מספר מבנים אחרים גדול יותר, מכפי שהותר על פי הסכם החכירה; :- "שינוי ייעוד או ניצול" - שימוש למטרה ו/או לייעוד השונים מאלה המוגדרים בהסכם החכירה, ו/או לבנייה נוספת החורגת מתוספת בנייה כהגדרתה [[פרק זה|בפרק משנה זה]]; :- "תוספת בנייה" - תוספת שטח בנייה למבנה קיים ו/או תוספת זכויות בנייה, המשמשים למטרת החכירה המקורית, וכן הקמת יחידת דיור נוספת, ובלבד שלא תתווסף, בעקבות מימוש תוספת הבנייה, יותר מיחידה אחת. @ 8.14.2. זכויות קיימות : בעל זכויות במשק עזר רשאי להמשיך להחזיק בזכויותיו ללא כל שינוי ובכלל זה לשלם דמי חכירה שנתיים כקבוע בהסכם החתום עמו. @ 8.14.3. רכישת זכויות מהוונות : בעל זכויות במשק עזר רשאי לרכוש זכויות מהוונות עד שטח רציף של 2 דונמים אשר יוגדרו בתשריט (להלן [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - השטח המהוון) בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): : (1) תנאי התשלום: :: (א) עבור יחידת דיור אחת בגודל של עד 160 מ"ר ועבור שטח חצר של עד 500 מ"ר, ישולם 5.5% מערך הקרקע. תנאי ההיוון ביחס לחצר יחולו רק בבנייה צמודת קרקע. ::: על תשלום זה לא תחול הנחת אזור. ::: בעד תשלום זה יועבר חלף היטל השבחה על ידי הרשות; :: (ב) עבור יתרת הזכויות בשטח המהוון, ישולמו דמי היוון בשיעור של 51% מערך הקרקע, בהתאם לתוכנית. ::: שילם בעל זכויות דמי חכירה שנתיים במשך 5 שנים בשיעור של 1% משווי משק העזר, יעמוד התשלום על 46% מערך הקרקע. ::: על שיעור תשלום זה תחול הנחת אזור; :: (ג) יינתן זיכוי בעד זכויות שנרכשו בעבר ושולמו עבורן דמי חכירה מהוונים; :: (ד) עם רכישת זכויות מהוונות כאמור בסעיף זה, לא יחויב משק העזר בתשלום דמי חכירה שנתיים על יתרת שטח משק העזר. אין בהוראה זו בכדי להעניק זכויות שאינן לשימוש חקלאי בשטח משק העזר אשר לא נרכשו לגביו זכויות מהוונות; :: (ה) בעל זכויות אשר שילם היטל השבחה לא זכאי לכל החזר ו/או השתתפות מהרשות עבור תשלומי ההיטל; :: (ו) כאשר ההסכם המקורי מתיר הקמת יחידת דיור נוספת, יחולו התנאים האמורים בפסקת משנה (א) גם על היחידה הנוספת; : (2) תנאי ההסכם: :: (א) בעל זכויות במשק העזר, אשר היוון את זכויותיו בהתאם לסעיף זה, יחתום על תוספת להסכם חכירה אשר מגדירה את הזכויות שנרכשו בהתאם לסעיף זה. תקופת החכירה של ההסכם תהיה לתקופה של 49 שנים ממועד רכישת הזכויות; :: (ב) על יתרת השטח שמעל 2 דונמים ימשיכו לחול הוראות ההסכם המקורי למעט הזכויות למגורים ותחול חובת השבת הקרקע לרשות בעת אישור תוכנית חדשה המשנה ייעוד. ::: האמור בפסקת משנה זו יחול גם לגבי שטחי משק עזר שלא נרכשו שבהם זכויות מהוונות בשל היותם שטח מפוצל פיזית משטח משק העזר שבו זכויות הבנייה המקוריות או בהסכם מפוצל מהסכם משק העזר שבו זכויות הבנייה המקוריות; :: (ג) בתום תקופת החכירה הראשונה ניתן לבצע יובל חכירה. בהתאם לתנאי החכירה למשק עזר הנוהגים במועד החידוש; :: (ד) במקרים שבהם משק העזר אינו עולה על 2 דונמים רציף ובעל הזכויות במשק העזר רכש זכויות מהוונות לפי הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]], יהיה בעל הזכויות זכאי להסכם למטרת בנייה נמוכה הנהוג במגזר העירוני; : (3) במשקי עזר שאינם בתחום יישוב חקלאי שבהם חלה על יתרת השטח שמעבר ל-2 דונמים תוכנית שאינה בייעוד חקלאי או משק עזר, תותנה רכישת זכויות מהוונות בהשבת השטח שמעבר ל-2 הדונמים לרשות, בהתאם [[פרק 8.18|לפרק משנה 8.18]] ונוהלי הרשות בעניין שינוי ייעוד קרקע חקלאית; : (4) על אף האמור בפסקה (3), רשאית הנהלת הרשות לאפשר לבעל הזכויות במשק העזר להוון את ייתרת הזכויות בשטח גדול יותר מ-2 דונמים במקרים שבהם הדבר נדרש לצורך ניצול יעיל של הקרקע ובלבד שלא ניתן לנצל את הקרקע באמצעות שיווקה בדרך של מכרז פומבי. בעד שטח זה ישלם בעל הזכויות במשק העזר תשלום בשיעור של 91% מערך הקרקע. @ 8.14.4. תוספת בנייה : (א) עבור תוספת בנייה בשטח מהוון ישולמו דמי היתר בהתאם [[פרק 5.5|לפרק משנה 5.5]]. : (ב) בעל הסכם משק עזר שאינו מהוון, רשאי לבצע תוספת בנייה מעבר לזכויות של 160 מ"ר ביחידת המגורים המקורית. בעד תוספת זו ישולמו דמי חכירה מהוונים בשיעור של 51%. : (ג) תוספת בנייה של הוספת יחידת דיור תתאפשר רק בהסכם מהוון. : (ד) במשק עזר בתחום יישוב חקלאי תותר תוספת בנייה של הוספת יחידת דיור גם בשטח הלא מהוון בכפוף לתשלום בשיעור של 91%. : (ה) במשק עזר שאינו בתחום יישוב חקלאי תותר תוספת בנייה של הוספת יחידת דיור רק בשטח המהוון. בעד תוספת זו ישולמו דמי חכירה מהוונים בהתאם לסעיף קטן (א) או בהתאם [[לסעיף 8.14.3(ב)]] לפי העניין. : (ו) בכפוף לאמור [[בסעיף 8.14.7]], בעל זכויות אשר שילם היטל השבחה לא זכאי לכל החזר ו/או השתתפות מהרשות עבור תשלומי ההיטל. @ 8.14.5. שינוי ייעוד או ניצול : (א) רק בעל זכויות במשק עזר שרכש זכויות מהוונות רשאי לבצע עסקת שינוי ייעוד או ניצול. : (ב) עבור עסקת שינוי ייעוד או ניצול בשטח מהוון ישולמו דמי היתר בהתאם [[פרק 5.5|לפרק משנה 5.5]]. : (ג) במשק עזר ביישוב חקלאי אשר רכש זכויות מהוונות תותר עסקת שינוי ייעוד או ניצול גם בשטח שאינו מהוון. :: שיעור התשלום בעד שינוי הייעוד או הניצול יעמוד על 91% מערך הקרקע. : (ד) במשק עזר שאינו בתחום יישוב חקלאי, תותנה עסקת שינוי ייעוד או ניצול בהשבת השטח שאינו השטח המהוון לרשות, בהתאם [[פרק 8.18|לפרק משנה 8.18]] ונוהלי הרשות בעניין ייעוד קרקע חקלאית. :: על אף האמור ברישה של סעיף קטן זה, רשאית הנהלת הרשות לאפשר לבעל הזכויות במשק העזר את ביצוע העסקה בשטח גדול יותר מ-2 דונמים במקרים שבהם הדבר נדרש לצורך ניצול יעיל של הקרקע ובלבד שלא ניתן לנצל את הקרקע באמצעות שיווקה בדרך של מכרז פומבי. :: בעד זכויות אלה ישלם בעל הזכויות במשק העזר תשלום בשיעור של 91% מערך הקרקע. : (ה) לצורך קביעת היקף זכויותיו של בעל הזכויות במשק העזר שנכלל בתוכנית איחוד וחלוקה, יוכרו זכויות של עד 2 דונמים באופן יחסי משטח משק העזר שעליו חלה התוכנית. @ 8.14.6. פיצול מגרש ממשק עזר : (א) עבור פיצול מגרש בשטח מהוון ישולמו דמי היתר בהתאם [[פרק 5.5|לפרק משנה 5.5]]. : (ב) במשק עזר ביישוב חקלאי ישולם עבור פיצול מגרש בשטח לא מהוון, הן במשק עזר לא מהוון והן במשק עזר מהוון על השטח הלא מהוון, דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך המגרש המפוצל. : (ג) במשקי עזר שאינם בתחום יישוב חקלאי, תותר עסקת פיצול רק בשטח המהוון. @ 8.14.7. הוראות מיוחדות לחיוב ב-91% : (א) בעל זכויות אשר חויב בתשלום היטל השבחה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עבור אותן זכויות שבעדן שילם לרשות דמי היתר בשיעור של 91%, זכאי להחזר דמי היתר בגובה היטל ההשבחה ששולם על ידו, ובלבד ששיעור דמי ההיתר ששולמו בעד הזכויות הנוספות לא יפחת מ-51%. :: על בעל הזכויות להמציא אישור על תשלום היטל השבחה שבוצע על פי שומה סופית בהתאם לדין. :: ההחזר יישא הפרשי הצמדה וריבית על פי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה((,)) התשכ"א-1961]], ממועד התשלום. : (ב) אם בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] יש לחייב בשני שיעורי תשלום שונים באופן שלא ניתן להגדיר עבור איזה זכויות חל כל חיוב, ייעשה החיוב באופן יחסי להיקף השטח מכלל שטח העסקה. :: ההחזר בעד היטל ההשבחה בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף קטן (א), יחושב בהתאם באופן יחסי מכלל החיוב בהיטל השבחה, ללא שיפחת ביחס לזכויות אלה מ-51%. @ 8.14.8. העברת זכויות במשק עזר : (א) העברת זכויות במשק עזר מהוון אינה מחויבת בתשלום דמי הסכמה. : (ב) העברת זכויות במשק עזר לא מהוון תחויב בתשלום דמי הסכמה כמקובל ברשות על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות ועדכון שיעור דמי החכירה השנתיים ל-1% מהשומה ששימשה בסיס לחישוב דמי ההסכמה. : (ג) בוצעה העברת זכויות ושולמו דמי הסכמה, רשאי הרוכש לבקש, בתוך 90 ימים מיום העברת הזכויות, לרכוש זכויות מהוונות כאמור [[בסעיף 8.14.3]] בהשלמת ההפרש לתשלום עבור רכישת זכויות מהוונות על התשלום בעד דמי ההסכמה, אם נדרש. על רכישת זכויות מהוונות במסגרת העברת זכויות יחולו כל תנאי [[פרק זה|פרק משנה זה]]. : (ד) בקשה לרכישת זכויות מהוונות קודם להשלמת העברת הזכויות תתאפשר בבקשה של מעביר הזכויות ומקבל הזכויות ובלבד שהוגשה בתוך 120 ימים מיום שנחתם הסכם העברת הזכויות. : (ה) העברת זכויות במשק עזר הכלול בהסכם משבצת, תותנה בחתימת הסכם חכירה ישירות עם הרוכש ובכך שהשטח ייגרע מהסכם המשבצת. גריעת השטח מהסכם המשבצת תחייב גם את הסכמת האגודה. הסכמת האגודה לא תותנה בתשלום כספי. @ 8.14.9. יובל חכירה : (א) בתום תקופת החכירה הראשונה ניתן לבצע יובל חכירה. בהתאם לתנאי החכירה למשק עזר הנוהגים במועד החידוש. : (ב) משק עזר שבעדו משולמים דמי חכירה שנתיים, הנגזרים מנחלה או בשיעור של 1% משומת דמי הסכמה - הסדר תשלום דמי החכירה השנתיים הקבוע בהסכם יחול גם לתקופה השנייה ובכלל זה לא תעודכן מכסת התשלום שנקבעה לפי 1% משומת דמי ההסכמה. : (ג) משק עזר מהוון - יובל חכירה ייעשה בכפוף לתשלום בשיעור של 5.5% מערך הקרקע ללא פיתוח וללא מחוברים בהתאם לשומה. : (ד) אם נותרו פחות מ-8 שנים לתקופת החכירה המקורית, ניתן לבצע יובל מוקדם. @ 8.14.10. כללי : (א) במשקי עזר הכלולים בהסכם משבצת, תנאי לביצוע כל פעולה הוא חתימת הסכם חכירה אישי עם בעל הזכויות במשק העזר וגריעת השטח מהסכם המשבצת. גריעת השטח תחייב גם את הסכמת האגודה. הסכמת האגודה לא תותנה בתשלום כספי. : (ב) הרשות לא תטפל בבקשות של בעל זכויות במשק עזר אשר אינו עומד בתנאי ההסכם עד הסדרת ההפרות. : (ג) עבור בינוי מעבר לזכויות לפי ההסכם שנעשה ללא אישור הרשות, ישולמו דמי שימוש לתקופת העבר בהתאם לנוהלי הרשות. : (ד) מי שרכש זכויות עתידיות בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1301, לא יחויב בתשלום בעד זכויות למגורים בשטח שעבורו נרכשו זכויות עתידיות. : (ה) על [[פרק זה|פרק משנה זה]] תחול הנחת אזור, למעט אם צוין אחרת. : (ו) עסקה בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] תיעשה בהתאם לתוכנית. : (ז) כל שינוי תכנוני במשק עזר, המצוי במשבצת של יישוב חקלאי לרבות פיצול מגרש, יחייב את הסכמת האגודה. הסכמת האגודה לא תותנה בתשלום כספי. @ 8.14.11. הראות מעבר : (א) בעל משק עזר שהגיש בקשה הכוללת את כל מסמכי החובה עד ליום 19.11.2017 רשאי לבחור כי תושלם העסקה בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1301 או לפי הוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]] בהודעה בכתב עד ליום 17.1.2018 ובלבד שעד מועד זה השלים את כל המסמכים הנדרשים להשלמת העסקה. : (ב) משק עזר שאינו בתחום יישוב חקלאי שבו אושרה לפני יום 19.11.2017 תוכנית שקודמה על ידי בעל הזכויות ולא ניתן לממש אותה בהתאם להוראות [[פרק זה|פרק משנה זה]], יוכל בעל משק העזר להשלים ביצוע עסקה על בסיס התוכנית בהתאם לכללי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1301 ובתנאי שהוגשה בקשה מלאה בהתאם לנוהלי הרשות עד ליום 19.11.2018. :: לא שילם בעל משק העזר בעד העסקה, לא יהיה ניתן לחדשה. === 8.15. הקצאת קרקע למטרות חקלאיות שונות, שלא בדרך של נחלה <עוגן פרק 8.15> === ==== סימן א': כללי ==== @ 8.15.1. הגדרות : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "מבנה חקלאי" - מבנה המיועד לצורך העיבוד החקלאי של המוחכר בלבד - מחסן ו/או סככה לציוד חקלאי ולאריזת היבול של הגידולים במוחכר - המוקם על פי תוכנית בהתאם להמלצת משרד החקלאות ופיתוח הכפר; :- "קרקע חקלאית" - קרקע שנמסרה למטרת פעילות חקלאית בלבד, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. @ 8.15.2. הקצאה שלא בדרך של נחלה : קרקע חקלאית תוקצה בשכירות או בחכירה שלא בדרך של נחלה, לתקופות זמן שונות בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (3): : (1) לזמן קצר - לתקופה שלא תעלה על האמור [[בתקנה 25(7) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]]; : (2) לזמן ארוך - עד 21 שנים בשלוש תקופות של 7 שנים כל אחת, במסגרת הסכם לעיבוד יעיל בקרקע חקלאית; : (3) למטרות שונות - עד 49 שנים, כשתקופת החכירה בכל מקרה תקבע לפי אופי המטרה. @ 8.15.3. הקצאה בהתאם לתקופת הגידול : לא תוקצה קרקע חקלאית שלא בדרך של נחלה לגידולים אשר תקופת גידולם עולה על תקופת ההקצאה כפי שתקבע הרשות לגבי הקרקע. @ 8.15.4. תשלום בעד הקרקע : דמי החכירה השנתיים יהיו בהתאם [[פרק 8.17|לפרק משנה 8.17]] אלא אם נקבע אחרת. ==== סימן ב': הקצאת קרקע חקלאית לזמן קצר ==== @ 8.15.5. תנאים כלליים : (א) השכרת קרקע חקלאית לזמן קצר לא תקנה לשוכר זכות העברה, הורשה או משכון של השטח המושכר. : (ב) בקרקע חקלאית שהושכרה לזמן קצר יתאפשר עיבוד עצמי בלבד. @ 8.15.6. מטרת ההסכם : (א) הקצאת קרקע חקלאית לזמן קצר תהיה למטרות הבאות: :: (1) גידולי שדה - בעל ושלחין; :: (2) קטיף ועיבוד במטע קיים; :: (3) מרעה; :: (4) הצבת כוורות. : (ב) בגידולי שדה - בעל ושלחין, הגידולים המותרים יהיו גידולים שאורך חייהם אינו עולה על תקופת ההסכם. @ 8.15.7. תקופת ההסכם : תקופת ההסכם לא תעלה על התקופה הקבועה [[בתקנה 25(7) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]]. @ 8.15.8. תנאי סף : תנאי סף להקצאת קרקע בשכירות לזמן קצר יהיו בהתאם למפורט בפסקאות (1) ו-(2): : (1) הגשת בקשה מלאה; : (2) אישור משרד החקלאות ופיתוח הכפר כמפורט בפסקאות משנה (א) ו-(ב): :: (א) בגידולים צמחיים - אישור בדבר יכולת העיבוד החקלאי של המבקש; :: (ב) במרעה - אישור בדבר יכולתו של המבקש לקיים מרעה. @ 8.15.9. דיון בבקשות : (א) בקשות להשכרת קרקע חקלאית לזמן קצר יידונו בוועדת עסקאות ייעודית ברמה מרחבית (להלן בסעיף זה - הוועדה). מנהל הרשות ימנה את חברי הוועדה ובהם שני נציגי משרד החקלאות ופיתוח הכפר - נציג האגף לגורמי ייצור ונציג המשרד המחוזי. כמשקיפים בוועדה ימונו שלושה נציגים של תנועות ההתיישבות, נציג הקק"ל, נציג רשות הטבע והגנים הלאומיים, לפי העניין, ונציג היחידה הארצית לפיקוח בשטחים הפתוחים. מנהל הרשות רשאי למנות משקיפים נוספים לוועדה. : (ב) הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע, בהתייעצות עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שיקולים על בסיסם תבחן בקשה להשכרת קרקע חקלאית לזמן קצר. : (ג) הוועדה מוסמכת לדחות בקשה, לאשרה במלואה או בחלקה וכן מוסמכת להחליט על הקצאת שטח אחר מהשטח נשוא הבקשה. הוועדה תפעל לתת מענה לכלל המבקשים במידת האפשר, תוך השגת איזון אזורי ומתן הזדמנות למעבדים חדשים. : (ד) מבקש שבקשתו נדחתה במלואה או בחלקה, יוכל להגיש בקשה לדיון חוזר בפני הוועדה. @ 8.15.10. הצבת מתקנים חקלאיים : (א) ככלל, לא תאושר בקשה להצבת מתקנים חקלאיים במסגרת הקצאת קרקע חקלאית לזמן קצר. בהקצאות למטרת מרעה יהיה ניתן לבחון אפשרות הצבת מתקנים חקלאיים בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף קטן (ב) ולהוראות שייקבעו על ידי הנהלת הרשות. : (ב) הצבת מתקנים חקלאיים תותנה בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): :: (1) הצבת המתקנים מותרת בהתאם [[לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], ותקנותיו; :: (2) המתקנים יהיו פריקים או יבילים; :: (3) הצבת המתקנים תחויב באישור מנומק של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לעניין הצורך בהם, מספר המתקנים וגודלם. : (ג) עבור מתקנים חקלאיים שאושרו בשטח עסקה להשכרת קרקע חקלאית לזמן קצר, לא תידרש תוספת על דמי השכירות המשולמים בעד העסקה. : (ד) הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע תנאים נוספים לעניין הצבת מתקנים חקלאיים. @ 8.15.11. מרעה עונתי : (א) הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע את תהליך ההקצאה למרעה עונתי, את הרכב הוועדה הממליצה ואת הקריטריונים לפיהם תפעל הוועדה הממליצה. : (ב) הרשאות מרעה עונתי לתקופה שאינה עולה על 9 חודשים, יינתנו לרועים בהתאם להמלצת הוועדה הנזכרת בסעיף קטן (א). : (ג) השטחים בהם יותר מרעה עונתי ייקבעו בהסכם מתאים בין הרשות לקק"ל או רשות הטבע והגנים הלאומיים, לפי העניין. ==== סימן ג': הקצאת קרקע חקלאית לזמן ארוך - הסכם לעיבוד יעיל ==== @ 8.15.12. תנאים כלליים (תיקון: 12.6.2023) : (א) הקצאת קרקע חקלאית לעיבוד יעיל תתאפשר אך ורק באזורים שאינם מוטי פיתוח, וזאת בהתאם לתמ"א 35, לתוכנית המתאר המחוזית ועל פי שיקול דעת תכנוני של הרשות, לרבות ביחס למטרות נוספות דוגמת תשתיות לאומיות, ובהיוועצות עם משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. : (ב) הקצאת קרקע חקלאית לעיבוד יעיל ליישובים חקלאיים תותנה בהגדרת משבצת הקבע. : (ג) הקצאת קרקע חקלאית לעיבוד יעיל תתאפשר במקרים בהם קיימים פתרונות לאספקה של מים לחקלאות ולהשקייה. : (ד) הקצאת קרקע חקלאית לעיבוד יעיל לא תקנה לחוכר זכות העברה, הורשה, משכון או שעבוד של השטח המוקצה. : (ה) בקרקע חקלאית לעיבוד יעיל יתאפשר עיבוד עצמי או עיבוד על ידי שותפות שאושרה בהתאם [[לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967]]. @ 8.15.13. מטרת ההסכם (תיקון: 12.6.2023) : (א) במסגרת הקצאת קרקע חקלאית לעיבוד יעיל יתאפשרו סוגים של גידולים צמחיים ארוכי-טווח, לרבות גידולי שלחין, מטעים ובתי צמיחה. : (ב) שינוי סוג הגידול שאושר במסגרת ההסכם במהלך תקופת ההסכם יובא לאישור הרשות מראש ובכתב ויינתן במקרים חריגים בלבד, ובכפוף לקבלת המלצת משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. : (ג) לא תותר הקמת מבנים חקלאיים למעט מנהרות, בתי רשת וחממות, בכפוף לכל דין. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), במקרים חריגים תותר בניית מבנים חקלאיים כגון מחסן ו/או סככה לציוד חקלאי ולאריזת היבול של הגידולים במוחכר, המוקמים על פי תוכנית והיתר מאושרים כדין ובלבד שניתן אישור מנומק של משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, לעניין הצורך בהם, ההיקף, מספר מבנים וגודלם. לא תידרש תוספת דמי שכירות בעד המבנים. @ 8.15.14. תקופת ההסכם : (א) תקופת ההקצאה תעמוד על 21 שנים בשלוש תקופות של 7 שנים כל אחת, אשר יתחדשו ללא תנאי כל עוד הקרקע מעובדת כדין ובהתאם לסוג הגידול שאושר. : (ב) תקופת ההסכם להכשרת הקרקע תיכלל בתקופת החכירה הראשונה. @ 8.15.15. דמי חכירה : דמי החכירה השנתיים בעד קרקעות שהוקצו לעיבוד יעיל יהיו בהתאם [[לסעיף 8.17.4(ב)]]. @ 8.15.16. תנאי סף (תיקון: 12.6.2023) : תנאי סף להקצאת קרקע בהסכם לעיבוד יעיל הוא מילוי כל התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) במצטבר: : (1) הגשת בקשה מלאה. : (2) קבלת המלצה הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי על בסיס החלטת וועדת פרוגרמות אשר תתייחס בין היתר לתבחינים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ח) (([צ"ל: (א) עד (ט)])): :: (א) עיבוד כלל הקרקעות המוחזקות על ידי המבקש, בעיבוד עצמי או בהיתר לפי [[חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967]]. :: (ב) היקף השטח הכולל המוחזק על ידי המבקש. :: (ג) הפעילות החקלאית הקיימת, ניסיון ומשך העיבוד. :: (ד) הפעילות החקלאית המבוקשת, סוגי הגידולים, זמינות מים להשקייה ומשך העיבוד הנדרש. :: (ה) אכלוס היישוב ובכלל זה איוש הנחלות שנקבעו עבורו. :: (ו) תרומת הבקשה ליעילות העיבוד החקלאי. :: (ז) יכולת המבקש להפיק את הערך הכלכלי הגבוה ביותר מעיבוד הקרקע החקלאית. :: (ח) התאמה למתווה אזורי מאושר או לפרוגרמה אזורית מאושרת על ידי משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, בהם ייבחן הצורך בהשבת שטחים זמניים לצורך השלמת משבצות חסרות ואיגום אזורי ו/או לשם הקצאת קרקע למעבדים חדשים. :: (ט) הותרת קרקעות במעמד זמני לשם הקצאתן בשכירות עונתית לטווח קצר. @ 8.15.17. דיון בבקשות (תיקון: 12.6.2023) : (א) בקשות להקצאת קרקע חקלאית לעיבוד יעיל יידונו בוועדת עסקאות ייעודית ברמה מרחבית (להלן בסעיף זה - הוועדה). מנהל הרשות ימנה את חברי הוועדה ובהם נציג הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ונציג המשרד המחוזי של משרד החקלאות ופיתוח הכפרי. כמשקיפים בוועדה ימונו שלושה נציגים של תנועות ההתיישבות ונציג היחידה הארצית לפיקוח בשטחים הפתוחים. מנהל הרשות רשאי למנות משקיפים נוספים לוועדה. : (ב) הוועדה תבחן את הבקשה להקצאת קרקע חקלאית לעיבוד יעיל ואת המלצת משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. : (ג) הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע, בהתייעצות עם משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, שיקולים על בסיסם תבחן בקשה להשכרת קרקע חקלאית לעיבוד יעיל. : (ד) הוועדה מוסמכת לדחות בקשה, לאשרה במלואה או בחלקה וכן להחליט על הקצאת שטח אחר מהשטח נשוא הבקשה. הוועדה תפעל לתת מענה לכלל המבקשים במידת האפשר, תוך השגת איזון אזורי ומתן הזדמנות למעבדים חדשים. : (ה) מבקש שבקשתו נדחתה במלואה או בחלקה, יוכל להגיש בקשה לדיון חוזר בפני הוועדה. @ 8.15.18. חידוש חכירה : (א) ההסכם לא יכלול זכות חידוש מעבר ל-21 שנים. : (ב) הקצאה לתקופה נוספת מעבר ל-21 שנים, תיבחן על ידי הוועדה הנזכרת [[בסעיף 8.15.17]], וזאת בראי יישום תנאי ההסכם, שימוש לעיבוד יעיל בקרקע החקלאית, ומדיניות מועצת מקרקעי ישראל במועד הבקשה. @ 8.15.19. פיצוי בעד השבת הקרקע : (א) פיצוי בעת דרישה להשבת הקרקע הנובעת משינוי ייעוד בתקופת ההסכם לעיבוד יעיל יהיה בדומה להסכם שכירות קרקע חקלאית לזמן קצר ובהתחשב בהשקעות שבוצעו בהתאם לסוג הגידול. הפיצוי לא יכלול הפסד הכנסה לצמיתות אך יתייחס ליתרת תקופת ההקצאה. : (ב) השבת הקרקע בתום 21 שנים לא תזכה בפיצוי. הקרקע תושב כשהיא פנויה וריקה. נדרש החוכר בכתב על ידי הרשות להשאיר תשתיות ומתקנים במקרקעין, החוכר יהיה זכאי לפיצוי עבור מתקנים אלה. : (ג) הפיצוי הקבוע [[פרק 8.18 סימן ב|בסימן ב' לפרק משנה 8.18]] לא יחול בפדיון הסכם לעיבוד יעיל, לרבות במקרים בהם חל [[פרק 8.18 סימן ג|סימן ג' לפרק משנה 8.18]], בהם יהיה פיצוי לפי הקבוע [[בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014]], בלבד. @ 8.15.20. הגדלת תקני משבצת (תיקון: 12.6.2023) : (א) לאור ההחלטה להקצות קרקע במסגרת הסכם לעיבוד יעיל, לא תתאפשר הגדלת תקני משבצות ליישובים חקלאיים. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תתאפשר הגדלת תקני משבצות בישובים החקלאיים באזור קו עימות ובמועצות האזוריות - אשכול, תמר, הערבה התיכונה וחבל אילות, וכן ביישובי פתחת ניצנה. : (ג) באזורים המפורטים בסעיף קטן (ב), שינוי לתקן מספר נחלות, או לתקן גודל נחלה, יומלץ על ידי ועדת הפרוגרמות בכפוף לפרוגרמה אזורית ובהתאם לאכלוס וקליטה, ויובא לאישור שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. : (ד) המלצות להגדלת תקן משבצת שניתנו לפני 13.1.2019 יועברו לרשות לבחינת כל המלצה לגופה. המלצות שיאושרו יהיה ניתן לממש גם במסגרת הסכם לעיבוד יעיל. : (ה) הקצאת קרקע חסרה לצורך השלמת משבצות חקלאיות בהתאם לתקן המאושר ברשות, תימשך על פי הכללים בדבר הקצאת קרקע חקלאית בדרך של נחלה, ובכפוף [[תקנות חובת המכרזים=|לתקנת פטור 25(28) לתקנות חובת מכרזים, התשנ"ג-1993]]. ==== סימן ד': הקצאת קרקע חקלאית למטרות שונות ==== @ 8.15.21. כוורות : קרקע להצבת כוורות דבורים תוקצה בדרך של הרשאה. תקופת ההרשאה תהיה לשנה אחת. @ 8.15.22. בריכות דגים : תקופת החכירה בהקצאת קרקע להקמת בריכות דגים תהיה עד 21 שנים. @ 8.15.23. ניסיונות חקלאיים (תיקון: 12.6.2023) : תקופת החכירה בהקצאת קרקע לניסיונות חקלאיים ודמי החכירה בעדה תיקבע על ידי הנהלת הרשות מקרקעי ישראל בכל מקרה ומקרה לפי העניין והמלצת הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. @ 8.15.24. חוות חקלאיות (תיקון: 12.6.2023) : (א) קרקע תוקצה להקמת חוות חקלאיות ללא זכות למגורים לפי המלצת הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי בהתחשב בייעודה של הקרקע לפי התכנון החקלאי הכולל. : (ב) דמי החכירה עבור קרקע לחוות חקלאיות, ייקבעו לפי השימוש בשטח למעשה ובהתאם למחירון שאושר על ידי מועצת מקרקעי ישראל עבור קרקע חקלאית שנמסרת שלא בדרך נחלה לגידולים חקלאיים שונים. @ 8.15.25. בתי צמיחה לגידולים חקלאיים : (א) קרקע חקלאית להקמת בתי צמיחה לגידולים חקלאיים - מבנה חקלאי מחופה יריעת פלסטיק, רשת או כיסוי שקוף אחר, המשמש לגידול צמחים, תוחכר ל-7 תקופות בנות 7 שנים כל אחת ובסך הכל לתקופה של 49 שנים. בהסכם החכירה ייקבע כי לא תותר מכירה קמעונאית. : (ב) חידוש לתקופות נוספות של 7 שנים, כאמור בסעיף קטן (א), מותנה בהמשך השימוש בקרקע למטרת בתי צמיחה לגידולים חקלאיים. : (ג) עם הפסקת השימוש בקרקע לבתי צמיחה לגידולים חקלאיים תושב הקרקע לרשות תמורת השבת יתרת הסכום ששולם באופן יחסי ליתרת התקופה ששולמה. : (ד) הקרקע תוקצה במכרז או בפטור ממכרז על פי תקנות ((לפי)) [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]]. : (ה) דמי החכירה ייקבעו על פי שומה וישולמו מראש לכל אחת מתקופות ההסכם - 7 שנים. @ 8.15.26. מטעים : קרקע לנטיעת מטעים תוקצה בהתאם לתכנון החקלאי הכולל ולפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר או מי שהוא הסמיך לעניין זה, בכפוף [[לתקנות חובת מכרזים((,)) התשנ"ג-1993]]. @ 8.15.27. תקופת הקצאה למטעים (תיקון: 12.6.2023) : תקופת ההקצאה למטעים תהיה כמפורט בפסקאות (1) עד (5): : (1) קרקע לנטיעת הדרים - תוחכר ל-49 שנים; : (2) קרקע לנטיעת בננות - תוחכר ל-7 שנים; : (3) קרקע לנטיעת שקדים, מישמש וכרמי ענבים - תוחכר ל-21 שנים; : (4) קרקע לנטיעת מטעי בעל ומטעים בהשקיית עזר מכל הסוגים, למעט זיתים, תוחכר ל-21 שנים. : (5) קרקע לנטיעת סוגי מטע אחרים, פרט לאלה המוזכרים בפסקאות (1) עד (4) - תוחכר ל-21 - 49 שנים, לפי סוג המטע וזאת בהתאם להמלצת הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. @ 8.15.28. מבנים חקלאיים (תיקון: 12.6.2023) : החוכר רשאי להקים במוחכר מבנים חקלאיים על פי תוכנית ולאחר קבלת אישור בכתב מאת המחכיר. סוג המבנה וגודלו יהיו בהתאם להמלצת הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, שתינתן בהתחשב, בין היתר, בגודל המוחכר, סוג העיבוד והיקף הפעילות החקלאית המתקיימת במוחכר. ==== סימן ה': הקצאת קרקע חקלאית שהוקצתה למטרת מטעים לתקופת חכירה נוספת ==== @ 8.15.29. הגדרות : [[בסימן זה]] - :- "עיבוד חקלאי" - מטע, גידולי שדה בעל, גידולי שלחין, לרבות חממות, ובתי רשת כל פעילות חקלאית צמחית ובכלל זה, כל גידול חקלאי שיומלץ על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ויאושר על ידי הרשות. @ 8.15.30. אישור שימוש במוחכר לכל עיבוד חקלאי : חוכר המחזיק בהסכם חכירה למטרת מטעים לתקופת חכירה של לא פחות מ-21 שנים (להלן [[((ב))סימן זה]] - החוכר) רשאי להשתמש במוחכר לכל עיבוד חקלאי, למרות שהוא צד להסכם חכירה בתוקף למטרת מטעים, והדבר לא יחשב כהפרת הסכם החכירה ובלבד שהמוחכר יעובד ברציפות. @ 8.15.31. חתימה על הסכם חכירה לתקופת חכירה נוספת : (א) חוכר שהסכם החכירה עמו פג זכאי לחתום על הסכם חכירה לתקופת חכירה נוספת של 49 שנים למטרת עיבוד חקלאי בהתאם לתנאים הנהוגים ברשות. : (ב) קיומו של הליך תכנוני שמטרתו שינוי ייעוד המוחכר או חלק ממנו לא ימנע חתימת הסכם חכירה לתקופת חכירה נוספת בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שהחוכר יצהיר ויתחייב בפני הרשות, במסגרת תנאים מיוחדים אשר יתווספו להסכם החכירה שייחתם, כי ידוע לו שבשטח המוחכר קיים הליך תכנוני לשינוי ייעוד וכי בעת מימוש התוכנית לשינוי ייעוד הוא מתחייב להשיב את המוחכר לרשות, על פי דרישתה, בהתאם להוראות הסכם החכירה. @ 8.15.32. תחולה : הוראות [[סימן זה]] לא יחולו במקרים המפורטים בפסקאות (1) עד (5): : (1) הקצאות חדשות; : (2) הסכם חכירה שאינו כולל סעיף השבת קרקע במקרה של שינוי ייעוד; : (3) חוכר הזכאי על פי הוראות הסכם החכירה המקורי לחדש את החכירה באותם תנאים והוא מבקש לפעול כאמור; : (4) חוכר שהפר את תנאי ההסכם. עיבוד חקלאי של המוחכר שלא למטרת פרדס או מטע לא ייחשב כהפרה של הסכם החכירה; : (5) מוחכר או חלקו שייעודו שונה והחוכר נדרש על ידי הרשות להשיבו. ==== סימן ו': תנאים להקצאת קרקע חקלאית שהוקצתה למטרת חוות זרעים לתקופת חכירה נוספת ==== @ 8.15.33. הגדרות : [[בסימן זה]] - :- "מבני משק" - מבני משק כהגדרתם בתוכנית, למעט מבנים חקלאיים, לרבות מעבדות ומשרדים ומחסנים ובלבד שמבנים אלה משמשים במישרין לגידול הזרעים; :- "גידול זרעים" - גידולי זרעים בעל או שלחין, החזקה, ניהול וטיפוח או מיון של זרעים. @ 8.15.34. חתימה על הסכם חכירה לתקופת חכירה נוספת : חוכר המחזיק בהסכם חכירה למטרת חוות זרעים לתקופת חכירה של לא פחות מ-21 שנים (להלן [[בסימן זה]] - החוכר) שהסכם החכירה עמו פג, זכאי לחתום על הסכם חכירה לתקופת חכירה נוספת של 21 שנים למטרת חווה לגידול זרעים, בהתאם לתנאים הנהוגים ברשות להחכרת קרקע לעיבודים חקלאיים לתקופה ארוכה בשינויים המתחייבים מהוראות [[סימן זה]]. @ 8.15.35. שימוש במוחכר : (א) החוכר רשאי לעשות שימוש במוחכר לגידול זרעים וכן לגידולים חקלאים אחרים, למעט מטעים, לתקופות קצרות, ובלבד שעיקר פעילות החווה היא לגידול זרעים. : (ב) בחווה בה קיימת תוכנית למבנה משק, החוכר רשאי להקים ו/או להרחיב מבני משק בשטח המיועד למטרה זו במועד חידוש החכירה ובלבד שמבני המשק ישמשו אך ורק למטרת גידול זרעים. : (ג) למרות האמור בסעיף קטן (א), החוכר רשאי לטעת מטעים באישור מוקדם של הרשות, בהתאם להמלצת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ובלבד שהנטיעות מיועדות לצורך ייצור חומרי ריבוי - כנות וזרעים. @ 8.15.36. דמי החכירה : שיעור דמי החכירה השנתיים עבור שטחים המוחכרים לחוכר בהתאם להוראות [[סימן זה]] יהיו כמפורט בפסקאות (1) עד (3): : (1) בעד השטח המיועד למבנה משק, בהתאם לתוכנית, ישולמו דמי חכירה שנתיים בשיעור של 5% מערך הקרקע למבנה משק בהתאם לבינוי בפועל. דמי החכירה יעודכנו כתנאי להקמת מבנה משק חדש; : (2) בעד שטח חוות הזרעים, לרבות המבנים החקלאים, ישולמו דמי חכירה שנתיים לפי המחירון הנהוג ברשות לגידולי שלחין, כפי שיעודכן מעת לעת על ידי מועצת מקרקעי ישראל; : (3) במקרים שבהם מכסת מים שאישר משרד החקלאות ופיתוח הכפר קטנה מצרכי הגידולים בחווה, החיוב הכספי יהיה בהתאם להיקף גידולי השלחין בפועל או בהתאם למכסת המים שאושרו על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הגבוה מבין השניים. @ 8.15.37. מבנים חקלאיים ומבני משק (תיקון: 12.6.2023) : החוכר רשאי להקים במוחכר מבנים חקלאיים ומבני משק על פי תוכנית ולאחר קבלת אישור בכתב מאת המחכיר. סוג המבנה וגודלו יהיו בהתאם להמלצת הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי שתינתן בהתחשב, בין היתר, בגודל המוחכר, סוג העיבוד והיקף הפעילות החקלאית המתקיימת במוחכר. @ 8.15.38. העברת זכויות : (א) החוכר רשאי להעביר את זכויותיו במוחכר בשלמות בלבד. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ביקש החוכר להעביר זכויות בחלק מהמוחכר, תובא הבקשה לדיון בפני הנהלת הרשות אשר רשאית להחליט על פי שיקול דעתה הבלעדי האם לאשר בקשה זו. : (ג) העברת הזכויות תבוצע בהתאם לתנאים הנהוגים ברשות להחכרת קרקע לעיבודים חקלאיים לתקופה ארוכה, לרבות תשלום דמי הסכמה. @ 8.15.39. שינוי ייעוד הקרקע : (א) במקרה שישונה ייעוד המוחכר, כולו או מקצתו, על ידי תוכנית, בין על פי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], ובין על פי כל דין, רשאית הרשות להביא לידי סיום מוקדם של תקופת החכירה, לגבי כל הקרקע או לגבי החלק אשר שינה ייעודו, בהודעה מוקדמת של 6 חודשים. : (ב) החוכר זכאי לפיצוי בעד זכויותיו והשקעותיו שהיו קיימות במועד סיום החכירה בהתאם לגידולים החקלאים בפועל באותו חלק מהמוחכר שלגביו הסתיימה החכירה, לרבות מבנים חקלאיים ומבני משק אשר הוקמו בהסכמת הרשות ובהתאם להיתר בנייה. הפיצוי יהיה בהתאם לאומדן שוויין של זכויות החוכר בקרקע והשקעותיו בקרקע שהיו קיימות במועד דרישת ההשבה, על פי שומה. @ 8.15.40. תחולה : הוראות [[סימן זה]] לא יחולו במקרים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): : (1) חוכר הזכאי על פי הוראות הסכם החכירה המקורי לחדש את החכירה באותם תנאים והוא מבקש לפעול כאמור; : (2) חוכר שהפר את תנאי הסכם החכירה המקורי; : (3) מוחכר או חלקו ששונה ייעודו או קיים הליך לשינוי ייעוד ויש לרשות כוונה לפעול למימוש שינוי הייעוד בפרק זמן שאינו עולה על 5 שנים. === 8.16. תנאי הקצאת קרקע לבתי ספר חקלאיים <עוגן פרק 8.16> === @ 8.16.1. הגדרות : [[פרק זה|בפרק משנה זה]] - :- "בית ספר חקלאי", "כפר נוער חקלאי" - מוסד חינוכי אשר מוכר ככזה על ידי המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער, אשר הושכרה לו קרקע לתקופה ארוכה למטרת הקמת בית ספר חקלאי, בין אם בהסכם חכירה לדורות ובין אם בהסכם שכירות, משבצת, 3 שנתי או 5 שנתי, והמושכר משמש למטרת מוסד חינוכי במועד סיום תקופת השכירות המקורית; :- "השטח החקלאי" - שטח מתוך שטח המוחכר אשר שימש או משמש למטרת עיבודים חקלאיים; :- "התכנות תכנונית" - התכנות תכנונית למגורים או תעסוקה בהתאם לחוות דעת תכנונית של הרשות; :- "עיבודים חקלאיים" - גידול בעלי חיים, מטע, גידולי שדה בעל, גידולי שלחין, לרבות חממות ובתי רשת וכל פעילות חקלאית צמחית ובכלל זה - כל גידול חקלאי שיומלץ על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ויאושר על ידי הרשות; :- "שטח המוחכר המקורי" - השטח הכלול בהסכם החכירה או הסכם השכירות של בית הספר החקלאי; :- "שטח המחנה" - שטח מתוך שטח המוחכר שבו מרוכזים מבני בית הספר, הפנימיות, מבני המשק, מגרשי ספורט ושטחי חנייה. @ 8.16.2. חידוש הסכם : (א) בית ספר חקלאי, אשר הסכם החכירה או הסכם השכירות עמו הסתיים, זכאי להסכם חכירה מהוון ל-49 שנים לשטח המחנה של בית הספר. : (ב) בעד השטח החקלאי ייחתם הסכם לעיבודים חקלאיים לתקופה ארוכה. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם במועד חידוש ההסכם השטח החקלאי או חלקו הוא בעל היתכנות תכנונית, יידרש בית הספר החקלאי להשיב את הקרקע לרשות כתנאי לחידוש ההסכם, וייחתם עמו הסכם שכירות חקלאי לתקופה קצרה תוך הבטחת פיצוי במקרה של שינוי ייעוד כמפורט [[בסעיף 8.16.5(ב)]]. @ 8.16.3. שטחים מסחריים : (א) בית ספר חקלאי רשאי להפעיל בשטח המחנה פעילות מסחרית חינוכית או בעלת זיקה ישירה לפעילות של המשק החקלאי הקיים בבית הספר. : (ב) ככלל, השטח למסחר, עיקרי ושירות, לא יעלה על 15% מהשטח המבונה המוקצה לבית הספר החקלאי. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), באזור עדיפות לאומית השטח למסחר, עיקרי ושירות, לא יעלה על 20% מהשטח המבונה המוקצה לבית הספר החקלאי. : (ד) הפעילות המסחרית יכול שתיעשה באמצעות צד ג'. : (ה) הנהלת הרשות תקבע תבחינים לפעילות המסחרית האמורה בשיתוף עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמינהל לחינוך התיישבותי. @ 8.16.4. תשלום דמי חכירה : דמי חכירה מהוונים בעד שטחים המושכרים לבית ספר חקלאי בהתאם [[פרק זה|לפרק משנה זה]] יהיו כמפורט בפסקאות (1) עד (4): : (א) בעד שטח המחנה, ישולמו דמי חכירה סמליים בהתאם לרישה של הגדרת דמי חכירה סמליים; : (ב) בעד השטח החקלאי המוחכר, ישולמו דמי חכירה לפי [[סעיף 8.17.9]] - המחירון הנהוג על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל לגידולי בעל; : (ג) בעד שימושים מסחריים בהתאם למפורט [[בסעיף 8.16.3]], ישולמו דמי חכירה שנתיים בשיעור של 5% מערך הקרקע לשימוש מסחרי. : (ד) החוכר זכאי להנחות הקבועות בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל עבור רכישת הזכויות בקרקע, לרבות הנחות אזור. @ 8.16.5. שינוי ייעוד : (א) שונה ייעוד הקרקע של בית ספר חקלאי, או שהשימוש שנעשה בקרקע שונה מהשימוש אשר לשמו הוקצתה, תושב הקרקע לרשות. : (ב) שונה ייעוד שטח חקלאי למטרת מגורים ו/או תעסוקה לגביו נחתם הסכם שכירות זמני, בית הספר החקלאי זכאי, לתחולת [[פרק 8.18|פרק משנה 8.18]], למעט הזכות לרכוש בפטור ממכרז ובתשלום מלא מגרשים מתוך התוכנית. @ 8.16.6. תנאי להצטרפות להסדר : בית ספר חקלאי בעל הסכם בתוקף רשאי להצטרף להסדר הקבוע [[פרק זה|בפרק משנה זה]] בכפוף לביטול ההסכם הקיים. === 8.17. תעריפים לתשלום במגזר החקלאי <עוגן פרק 8.17> === @ 8.17.1. דמי חכירה לנחלה (תיקון: 12.6.2023) : (א) דמי החכירה לנחלה יהיו בסך 800 שקלים חדשים לשנה. : (ב) לצורך תשלום דמי החכירה, יסווגו היישובים לקבוצות, כמפורט בטבלה שלהלן: :: {| ! !! הקבוצה |- | מלוא דמי החכירה לנחלה || 1 |- | 75% מדמי החכירה לנחלה || 2 |- | 50% מדמי החכירה לנחלה || 3 |} : (ג) סיווג היישובים לקבוצות האמורות בסעיף קטן (ב), ייקבע על ידי ועדה שחבריה יהיו נציגי - הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי (יו"ר), רשות מקרקעי ישראל, המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, המרכז החקלאי, האחוד החקלאי, משקי תנועת חרות - בית"ר ואיגוד המושבים של הפועל המזרחי. : (ד) יישובים חדשים ישלמו, במשך 4 השנים הראשונות מאז עליתם על הקרקע, דמי חכירה כמפורט בפסקאות (1) עד (3): :: (1) עבור השנתיים הראשונות - 10% מדמי החכירה לכל נחלה לכל שנה; :: (2) עבור השנתיים שלאחריהן - 25% מדמי החכירה לכל נחלה לכל שנה; :: (3) החל מהשנה החמישית ישולמו דמי החכירה כאמור בסעיף קטן (ב). : (ה) הוועדה כמשמעותה בסעיף קטן (ג) רשאית להאריך את תקופת ההנחה של תשלום בשיעור של 25% מדמי החכירה לנחלה לשנה, גם מעבר לשנה הרביעית מאז עלייתם על הקרקע. @ 8.17.2. דמי חכירה ליחידת דיור לבעל מקצוע : דמי חכירה ליחידת דיור לבעל מקצוע במושב יהיו 150 שקלים חדשים לשנה. @ 8.17.3. דמי חכירה למשק עזר : (א) דמי החכירה השנתיים למשק עזר יהיו בהתאם לשטח משק העזר כמפורט בטבלה שלהלן: :: {| ! גודל (בדונמים) !! דמי החכירה (בשקלים חדשים) |- | עד 2 || 355 |- | עד 3 || 390 |- | עד 4 || 425 |- | עד 5 || 460 |- | עד 6 || 490 |- | עד 7 || 525 |- | עד 8 || 560 |- | עד 9 || 595 |- | עד 10 || 630 |- | עד 11 || 660 |- | עד 12 || 690 |- | עד 13 || 720 |- | עד 14 || 750 |- | עד 15 || 780 |} : (ב) הרוכש זכויות חכירה של משק עזר ישלם דמי חכירה בשיעור של 1% לשנה מערך הקרקע, כפי שתוערך למועד רכישת הזכויות על ידו, והחל מאותו המועד. @ 8.17.4. דמי חכירה לקרקע המוחכרת לנטיעת מטעים לזמן ארוך : (א) בעד שטח שלא עולה בגודלו על נחלה באזור המוחכר (להלן בסעיף זה - שטח הנחלה), בין אם שטח זה מוחכר בהסכם חכירה אחד ובין אם השטח מוחכר במספר הסכמי חכירה, דמי החכירה יהיו בגובה דמי החכירה המשולמים עבור נחלה. : (ב) בעד שטח העולה בגודלו על שטח נחלה באזור, בין אם שטח זה מוחכר בהסכם חכירה אחד ובין אם השטח מוחכר במספר הסכמי חכירה, דמי החכירה בעד יתרת השטח יהיו כמפורט בפסקאות (1) ו-(2): :: (1) בתקופת חכירה ראשונה - למטעי שלחין 100 שקלים חדשים ולמטעי בעל או בהשקיית עזר 50 שקלים חדשים לשנה; :: (2) בתקופת חכירה שנייה - לעיבוד חקלאי 100 שקלים חדשים לשנה. : (ג) במקרים הבאים לא יחול האמור בסעיף קטן (א) ודמי החכירה ביחס לכל שטח המוחכר יהיו כאמור בסעיף קטן (ב): :: (1) חוכר שהוא תאגיד, למעט תאגיד אשר כל הזכויות שבו בידי בני משפחה אחת בלבד שהם הורים, אחים, צאצאיהם, ובני זוגם; :: (2) קרקע חקלאית המוחכרת, שלא בתנאי נחלה, לזמן ארוך, לפי הסכם שלא כלול בו סעיף בעניין שנוי ייעוד הקרקע ו/או בדבר תשלום דמי חכירה לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל כפי שיתקבלו מדי פעם בפעם. @ 8.17.5. דמי חכירה למטע המושכר לזמן קצר לע((י))בוד ולקטיפת פרי : דמי חכירה השנתיים למטע המושכר לזמן קצר לעיבוד ולקטיפת פרי יהיו כמפורט בטבלה שלהלן: : {| ! סוג המטע !! דמי החכירה לדונם (בשקלים חדשים) |- | מטע סוג א' || 100 |- | מטע סוג ב' || 75 |- | מטע סוג ג' || 50 |} @ 8.17.6. דמי חכירה לגידול שלחין, חממות, גידולים תחת כיסוי פלסטי ובריכות דגים : דמי חכירה השנתיים בעד קרקע המוחכרת, שלא בדרך של נחלה לגידולי שלחין, לגידולים בחממות, לגידולים תחת כסוי פלסטי ולבריכות דגים יהיו בסך 100 שקלים חדשים לדונם. רשימת גידולי שלחין מובאת [[בסעיף 8.17.18]]. @ 8.17.7. דמי חכירה לשטח חקלאי המוחכר למוסדות חינוך שאינם בתי ספר חקלאיים : דמי החכירה השנתיים בעד שטח חקלאי הנמסר למוסדות חינוך שאינם בתי ספר חקלאיים או לרשויות מקומיות שלא במסגרת ההפרשות לצרכי צבור, לצורך שטחי הדגמה ולימוד חקלאיים, יהיו בסך 50 שקלים חדשים לדונם לשנה. @ 8.17.8. דמי חכירה לשטח חקלאי של חווה לגידול זרעים העוסקת במחקר ופיתוח : (א) דמי החכירה השנתיים לשטח חקלאי של חווה לגידול זרעים העוסקת במחקר ופיתוח יהיו בסך 100 שקלים חדשים לדונם לשנה. : (ב) במקרים שבהם מכסת מים שאישר משרד החקלאות ופיתוח הכפר קטנה מצרכי הגידולים בחווה, החיוב הכספי יהיה בהתאם להיקף גידולי השלחין בפועל או בהתאם למכסת המים שאושרה על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הגבוה מביניהם. @ 8.17.9. דמי השכירות לגידולי שדה בעל ולגידולי פלחה (בעל) : דמי השכירות השנתיים לקרקע המושכרת לזמן קצר שלא בדרך של נחלה, לגידולי שדה בעל ולגידולי פלחה - בעל, יהיו כמפורט בטבלה שלהלן בהתאם למפת האזורים המובאת [[בסעיף 8.17.17]]: : {| ! אזור !! דמי החכירה לדונם (בשקלים חדשים) |- | אזור 1 || 50 |- | אזור 2 || 40 |- | אזור 3 || 25 |- | אזור 4 || 7 |- | אזור 5 || 4.5 |- | אזור 6 || 2.5 |} @ 8.17.10. דמי הרשאה לקרקע למרעה : דמי ההרשאה השנתיים בעד קרקע הנמסרת למרעה יהיו כמפורט בטבלה שלהלן בהתאם למפת האזורים המובאת [[בסעיף 8.17.17]]: {| ! rowspan="2" | אזור !! colspan="3" | דמי הרשאה לדונם (בשקלים חדשים) |- ! מרעה עשבוני !! מרעה בתה !! מרעה חורש |- | אזור 1 || 4 || 2.5 || 1 |- | אזור 2 || 3 || 2 || 0.65 |- | אזור 3 || 2 || 1.30 || 0.60 |- | אזור 4 || 0.65 || 0.30 || 0.30 |- | אזור 5 || 0.30 || 0.30 || 0.30 |- | אזור 6 || 0.30 || 0.30 || - |} @ 8.17.11. דמי הרשאה להצבת כוורת דבורים : (א) דמי הרשאה להצבת כוורות דבורים בקרקע פנויה יהיו 7 שקלים חדשים לכוורת לשנה. : (ב) הצבת כוורות דבורים בקרקע שלגביה נחתם הסכם הרשאה או חכירה פטורה מתשלום. @ 8.17.12. חקלאים שיוכרו כנפגעי אסון טבע : חקלאים שיוכרו כנפגעי אסון טבע בהתאם [[לחוק פיצוי נפגעי אסון טבע (((פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות){{ריק}}))((,)) התשמ"ט-1989]], יהיו פטורים מתשלום דמי חכירה שנתיים למשך שנה אחת בלבד. @ 8.17.13. דמי שימוש בעד שימוש בלתי מורשה בקרקע חקלאית : (א) מועצת מקרקעי ישראל מסמיכה את הנהלת הרשות לקבוע דמי שימוש שנתיים, בעד שימוש חקלאי בלתי מורשה, בפועל, בקרקע חקלאית במסגרת הסדרה בהסכמה אשר יכול שיהיה על פי התעריפים הקבועים [[פרק זה|בפרק משנה זה]] בתוספת תשלום נוסף בשל השימוש הלא מורשה בקרקע. : (ב) הנהלת הרשות תקבע כללים לדמי שימוש במקום שבו יש צורך בהליכים משפטיים לפינוי ולתשלום דמי שימוש, לרבות אפשרות גביית רווח יזמי. @ 8.17.14. דמי הסכמה בעת העברת זכויות בהסכם למטעים או לשטחי עיבוד המוחכרים לטווח ארוך : (א) בעת העברת זכויות בהסכם למטעים או לשטחי עיבוד המוחכרים לטווח ארוך יחולו דמי הסכמה בסך 2,000 שקלים חדשים לדונם. : (ב) העברת זכויות בהתאם לסעיף זה כפופה לקבוע [[בסעיפים 5.4.31]] [[ו-5.4.32]] ולרשימת הפטורים וההנחות [[בסעיף 5.4.33]]. @ 8.17.15. דמי הסכמה בעת העברת זכויות : בהסכם למטרת משק עזר דמי ההסכמה יחושבו בהתאם לאמור [[בסעיפים 5.4.22 - 5.4.27]], [[5.4.31 - 5.4.32]] ולרשימת הפטורים וההנחות [[בסעיף 5.4.33]]. @ 8.17.16. מע"מ : על כל הסכומים המפורטים [[פרק זה|בפרק משנה זה]] יתווסף מע"מ כחוק. @ 8.17.17. מפות אזורי גידול : (א) [[https://land.gov.il/moatzaweb/MismachimMekusharim/map1_1562.jpg|מפת אזורי גידולי שדה ומרעה - צפון]]. : (ב) [[https://land.gov.il/moatzaweb/MismachimMekusharim/map2_1562.jpg|מפת אזורי גידולי שדה ומרעה - שפלה]]. : (ג) [[https://land.gov.il/moatzaweb/MismachimMekusharim/map3_1562.jpg|מפת אזורי גידולי שדה ומרעה - דרום]]. @ 8.17.18. רשימות גידולי שלחין : (א) גידולי התעשייה ותבואות השלחין - :: אגוזי אדמה, כותנה, סורגום, סלק סוכר, תבואות שלחין שונות (אפונה, חומצה, חיטה, חמניות, שעועית וכו') : (ב) ירקות, תפוחי אדמה ומקשה - :: אבטיחים, בצל יבש, גזר, דלעת, חצילים, חסה, כרוב, כרובית, מלונים, מלפפונים, סלק, עגבניות, פלפל, צנון, צנונית, קישואים, קנרסים, תות שדה, תפוחי אדמה, ירקות שונים (במיה, לוף, פטרוזליה, שמיר, שעועית וכו') : (ג) פקעות ופרחים - :: גרברה, ורדים, סייפנים, פרחים שונים((;)) סימן (([צ"ל: סעיף קטן])) זה אינו מתייחס לגידולי פקעות ופרחים לייצוא וגידולים שיכללו במסגרת הגידולים הניסיוניים. : (ד) גידולי מספוא - :: אספסת, עשב רודוס, שיבולת שועל, תירס, סלק בהמות, פנסילריה, שחת, תלתן, גידולי מספוא שונים : (ה) גידולי זרעים - :: כגון לגידולי תעשייה ותבואות שלחין, לירקות, לתפוחי אדמה, למקשה ולגידולי מספוא. === 8.18. שינוי ייעוד בקרקע חקלאית - הפסקת חכירה והשבת הקרקע לרשות, כללים לקביעת פיצוי <עוגן פרק 8.18> === ==== סימן א': ועדת פיצויים ==== @ 8.18.1. הגדרות : [[בסימן זה]] - :- "השכרה לזמן קצר" - השכרת קרקע חקלאית לעיבוד חקלאי לגידולים עונתיים שלא בתנאי נחלה, לתקופה שאינה עולה על 5 שנים, לרבות זכות כזו שחודשה מעת לעת; :- "השקעות" - כל מתקן, יבול, מטעים או השקעה אחרת בקרקע, שנשארו לאחר שהקרקע הושבה, ובאישור הרשות; :- "חכירה" - החכרת קרקע לשימוש חקלאי לתקופה העולה על 5 שנים, בין שהקרקע נמסרה בדרך של נחלה ובין שלא בדרך של נחלה, לרבות קרקע המושכרת בתנאי נחלה בהסכם משבצת המתחדש מעת לעת. @ 8.18.2. דרישה להשבת קרקע חקלאית : קרקע חקלאית ששונה ייעודה תושב לרשות, הסכם השכרה לזמן קצר או הסכם חכירה לזמן ארוך. הרשות תודיע לחוכר או לשוכר, לפי העניין, על הצורך בהשבת הקרקע לאור שינוי ייעודה. @ 8.18.3. בקשה לקבלת פיצוי : (א) בעד השבת הקרקע, בתוך תקופת החכירה או ההשכרה, יגיש החוכר או השוכר בקשה לרשות לקבלת פיצוי. הבקשה תוגש, ככלל, לאחר שהושבה הקרקע, ותובא לדיון בוועדת הפיצויים אשר תוקם על פי [[סימן זה]]. : (ב) יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל ימנה ועדה אשר בסמכותה לדון ולקבוע את סכום הפיצוי שלו זכאי חוכר או שוכר קרקע אשר הושבה לרשות על פי [[סעיף 8.18.2]]. בראש הוועדה יעמוד עובד מדינה הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי, וחבריה יהיו: נציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נציג משרד האוצר, שמאי שתחום התמחותו בחקלאות שימונה על ידי השמאי הממשלתי, ונציג ציבור (להלן [[בסימן זה]] - ועדת הפיצויים). : (ג) ועדת הפיצויים אינה מוסמכת לדון בתביעה לפיצוי, כאשר הקרקע בייעודה החדש מיועדת אך ורק לצרכי ציבור, כהגדרתם [[בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]. : (ד) גוף בתחום התשתיות המעוניין לקבוע מתקנים בקרקע מוחכרת בתחום משבצת ו/או קרקע אחרת - כגון: חברת החשמל, מקורות, יפנה לרשות בבקשה להקצאת קרקע למטרה המיועדת ואין הוא רשאי לנהל משא ומתן עם המחזיק בקרקע, בין אם זו אגודה חקלאית שיתופית, חקלאי פרטי או כל גורם אחר. לבקשה יצרף תשריט שבו מסומן איתור הקרקע המבוקשת. @ 8.18.4. סדרי הדיון בוועדה : תובע הפיצוי ונציג הרשות יוכלו להביא טענותיהם בפני ועדת הפיצויים וכל אחד מהם יוכל להגיש בקשה לדיון נוסף בפניה, אם נפלה בהחלטה טעות שבעובדה, וכן לערער על החלטתה לבית המשפט. @ 8.18.5. כללים לקביעת פיצוי כספי : פיצוי לחוכר או שוכר יינתן עבור הפסד ההכנסה העתידי שנגרם בשל סיומו המוקדם של ההסכם ו/או בשל השקעות בקרקע, לפי העניין, בשים לב, בעיקר, לסוג ההסכם, הסכם לזמן ארוך או הסכם לזמן קצר, לנסיבות שבעטיין מושבת הקרקע לרשות ולעקרונות הבאים: : (א) חוכר שהוא צד להסכם חכירה לזמן ארוך, יפוצה עבור זכות החכירה לעיבוד חקלאי, שעיקרה הפסד הכנסה עתידי, הנובע מהעיבוד החקלאי לכל יתרת תקופת החכירה ולתקופת החכירה הנוספת הנקובה בהסכם. בקביעת הפסד הכנסה עתידי, יילקחו בחשבון ההשקעות והמתקנים שבקרקע; : (ב) שוכר שהוא צד להסכם השכרה לזמן קצר, יפוצה עבור ההשקעות ו/או המתקנים שהוקמו כדין בקרקע באישור הרשות ואשר יישארו בקרקע לפי דרישת הרשות, או שלא ניתן להוציאם ממנה. הפיצוי יהיה לפי שווי שוק; : (ג) בסמכות היועץ המשפטי לרשות לקבוע, אם ישולם פיצוי למי שהחזיק בקרקע על פי הסכם שכירות או חכירה, שאינו בר תוקף למטרות חקלאיות; : (ד) לא ישולם פיצוי אלא בכפוף לתשלום חובות. @ 8.18.6. החלטת ועדת הפיצויים : ועדת הפיצויים תודיע לחוכר או לשוכר את החלטתה סמוך לאחר שניתנה. בהחלטה יצוין כי הרואה עצמו נפגע מהחלטת הוועדה רשאי לפנות לוועדת הפיצויים בבקשה לדיון נוסף, בטענה כי נפלה בהחלטה טעות עובדתית וזאת בתוך 45 ימים ממועד קבלת ההחלטה, וכן הוא רשאי לערער על ההחלטה לבית המשפט בתוך 60 ימים ממועד ההודעה. @ 8.18.7. פנייה לבית משפט אינה עילה לאי פינוי הקרקע : פנייה לבית המשפט, לא תהא עילה לאי פינוי הקרקע ולהשבתה בהתאם לדרישת הרשות. @ 8.18.8. תשלום הפיצוי : (א) הפיצוי שייקבע ישולם לחוכר או לשוכר בתוך 45 ימים ממועד החלטת ועדת הפיצויים, ובלבד שהקרקע הושבה לרשות. לא שולם הפיצוי במועד, יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית בהתאם [[לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961]], בשל התקופה שבין מועד התשלום שנקבע לתשלומם ובין יום התשלום בפועל. לא הושבה הקרקע, כולה או מקצתה, במועד, תנהג הרשות כמפורט בפסקאות (1) ו-(2): :: (1) לא ישולמו הפרשי הצמדה ו/או ריבית, בעד התקופה שבין החלטת ועדת הפיצויים למועד השבתם בפועל; :: (2) עבור כל חודש איחור בהשבת הקרקע, יקוזז מסך הפיצוי שקבעה ועדת הפיצויים 0.5% כדמי שימוש בקרקע. @ 8.18.9. בחירת מסלול פיצוי חוכר או שוכר : הזכאים לפיצוי על פי הוראות [[סימן ב']], רשאים לבחור בפיצוי בעד השבת הקרקע לפי [[סימן זה]] או בפיצוי לפי הוראות [[סימן ב']], כל עוד לא נתקבלה החלטה בעניינם. ==== סימן ב': קרקע ששונה ייעודה למטרת מגורים או תעסוקה ==== @ 8.18.10. הגדרות : [[בסימן זה]] - :- "אזור עדיפות לאומית" - לעניין [[סימן זה]] יהיו אזורי העדיפות הלאומית בהתאם [[dec3738_2018|להחלטת ממשלה מספר 3738 מיום 15.4.18]], או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה; :- "חוכר" - חוכר של קרקע חקלאית על פי הסכם בתוקף וכן יישוב חקלאי, 'הסכם בתוקף', לעניין הגדרה זו, לרבות הסכם חכירה שתקופת החכירה על פיו הסתיימה והחוכר זכאי, על פי הוראות הסכם החכירה או החלטות מועצת מקרקעי ישראל, לחדש את החכירה לתקופת חכירה נוספת; :- "מועד ההשבה" - 60 ימים ממועד משלוח דרישת ההשבה. לבקשת החוכר רשאי מנהל המרחב העסקי ומנימוקים שיירשמו להאריך את מועד ההשבה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים; :- "שטח ההשבה" - שטח שהושב לרשות עד מועד ההשבה; :- "שינוי יעוד" - שינוי יעוד של קרקע חקלאית על פי תוכנית מתאר מקומית או מפורטת מאושרת למטרת מגורים או תעסוקה ואשר ניתן להוציא מכוחה היתרי בניה. @ 8.18.11. משלוח דרישת השבה : שונה ייעודה של קרקע בתוכנית למטרת מגורים או תעסוקה, והנהלת הרשות החליטה כי הקרקע דרושה לצורך שיווק מידי, תשלח הרשות לחוכר דרישת השבה שבה תודיע לחוכר כי בכפוף לתנאים הקבועים [[בסימן זה]], יהיה זכאי לפיצוי ולתמריצים, והכל כמפורט [[בסימן זה]]. @ 8.18.12. פיצוי כספי (תיקון: 12.3.2020, 16.3.2022, 6.8.2023) : (א) השיב החוכר את הקרקע עד מועד ההשבה, יהיה החוכר זכאי לפיצוי עבור זכויותיו והשקעותיו בקרקע, כמפורט בפסקאות (1) עד (3): :: (1) דונם קרקע המעובד בגידולי בעל - 6,000 שקלים חדשים; :: (2) דונם קרקע המעובד בגידולי שלחין - 12,700 שקלים חדשים; :: (3) דונם קרקע הנטוע מטעים - 30,800 שקלים חדשים. : (ב) סוג הגידול שלפיו ישולם הפיצוי המפורט בסעיף קטן (א) יהיה בהתאם למטרת החכירה שבהסכם. : (ג) לחוכר שמורה הזכות לפנות לרשות ולבקש כי תיערך לו שומה, אשר תכלול, במידת הצורך, פיצוי עבור מבנים חקלאיים שהוקמו בהסכמת הרשות ובהתאם להיתר בנייה, וזאת במקום לקבל פיצוי בהתאם לסכומים המפורטים בסעיף קטן (א). : (ד) החוכר יהיה זכאי להשיג על השומה כאמור בסעיף קטן (ג), בהתאם [[פרק 4.20|לפרק משנה 4.20]]. במקרה זה, עריכת שומה והליך ההשגה לא ידחו את מועד השבת הקרקע. נערכה שומה לבקשת החוכר, גובה הפיצוי ייקבע בהתאם לשומה הפרטנית. : (ה) הנהלת הרשות רשאית לאשר בקשה להשבה ולקבלת פיצוי על פי [[סימן זה]] עבור יתרות שטחים מצרניים שלא נכללו בתוכנית שאין כלכליות בעיבודם בגלל היותם זניחים בשל שטחם ואינם מהווים שטח רציף לעיבוד כלכלי ראוי ו/או שטח שדרוש עבור פיתוח התשתיות הציבוריות באופן יעיל המצריך השבתם לרשות. : (ו) הרשות לא תשלם פיצוי לפי [[סימן זה]] בשל השקעות אשר נעשו, הוצבו או נטעו בקרקע לאחר מועד דרישת ההשבה. : (ז) גובה הפיצוי הקבוע בסעיף קטן (א), יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע ביום 6.12.2010 ועד למדד המחירים לצרכן הידוע במועד התשלום. @ 8.18.13. שינוי ייעוד לצורכי ציבור ו/או מתקנים הנדסיים : (א) שונה ייעודה של קרקע באזור עדיפות לאומית בתוכנית למטרות המפורטות [[בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]] או למטרות מתקנים הנדסיים שאינן נכללות [[בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה]], שאינן חלק מתוכנית למגורים ו/או תעסוקה, החוכר זכאי לסכום הפיצוי הקבוע [[בסעיף 8.18.12]] וכן לתמריץ הקבוע [[בסעיף 8.18.14(1)]]. : (ב) שונה ייעודה של קרקע למטרות מתקנים הנדסיים בלבד בתוכנית שאינה חלק מתוכנית למגורים ו/או תעסוקה באזור שאינו אזור עדיפות לאומית, יהיה החוכר זכאי לסכום הפיצוי הקבוע [[בסעיף 8.18.12]]. @ 8.18.14. שינוי ייעוד למטרת מגורים ו/או תעסוקה (תיקון: 12.3.2020, 16.3.2022, 16.6.2022, 6.8.2023, 20.11.2023) : שונה ייעודה של קרקע המפורטת [[8.18.12|בסעיף 8.18.12(א) פסקאות (1) עד (3)]], בתוכנית למטרת מגורים ו/או תעסוקה, החוכר זכאי, בנוסף לסכום הפיצוי הקבוע [[בסעיף 8.18.12]], לתמריצים בשל השבת הקרקע במועד ההשבה כמפורט בפסקאות (1) ו-(2): : (1) 50% מסכום הפיצוי בהתאם לקבוע [[בסעיף 8.18.12]]. במקרה שבו ביקש החוכר שתיערך שומה פרטנית, וכמפורט [[בסעיף 8.18.12(ד)]], התמריץ המפורט בסעיף זה ייקבע על בסיס הסכומים המפורטים [[בסעיף 8.18.12(א)]]; : (2) זכות לחוכר או מי מטעמו (להלן בסעיף זה - החוכר) לרכוש בפטור ממכרז ובתשלום דמי חכירה מהוונים מלאים, מגרשים בתחום התוכנית אשר שוויים, על פי שומה, יהיה עד לאחוז המפורט בפסקאות משנה (ב) עד (ג1) מהשווי היחסי של הקרקע המושבת במצבם לפי התוכנית (להלן בסעיף זה - מגרשי ההקצאה בפטור), ובהתאם לתנאים המפורטים להלן: :: (א) הרשות תקבע, לפי שיקול דעתה, את המגרשים שאותם זכאי החוכר לרכוש בפטור ממכרז בהתחשב, בין היתר, בשיקולים תכנוניים, בשיקולי פיתוח, מדיניות ממשלתית, בשיקולי שיווק ובהתאם לשומה; :: (ב) באזור שאינו אזור עדיפות לאומית - 20%, ובלבד שהשטח אשר יוקצה בפטור ממכרז לא יעלה על 50 דונמים ולא יכלול יותר מ-200 יחידות דיור או שטחי תעסוקה בהתאם למקדם שיקבע שמאי הרשות ויאושר בהנהלת הרשות, ביחס שבין שטחי מגורים לשטחי התעסוקה; :: (ג) באזור עדיפות לאומית - 25%, ובלבד שהשטח אשר יוקצה בפטור ממכרז לא יעלה על 75 דונמים ולא יכלול יותר מ-250 יחידות דיור או יותר מ-300 יחידות דיור ביישוב חקלאי בקו עימוד ואזור עדיפות לאומית א' או שטחי תעסוקה בהתאם למקדם שיקבע שמאי הרשות ויאושר בהנהלת הרשות, ביחס שבין שטחי מגורים לשטחי התעסוקה; על אף האמור בפסקת משנה זו, באזור עדיפות לאומית, הרשות תאפשר לחוכר לרכוש בפטור ממכרז מספר יחידות דיור כמפורט בפסקת משנה זו, אף אם השטח גדול יותר מהאמור בפסקת משנה זו; :: (ג1)(1) על אף האמור בפסקאות ((())ב(())(([<s>'</s>])) ו-((())ג(()))(([<s>'</s>])), הנהלת הרשות בהתאם לשיקול דעתה ובהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון, רשאית לקבוע לגבי חוכר אשר התחייב להקים מיזם דיור להשכרה ארוכת טווח במחיר מפוקח-עד 40%; ::: (2) הנהלת הרשות בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון תקבע כללים ליישום סעיף זה, וכן תקבע לגבי כל עסקה כאמור את התנאים למימושה, ובכלל זה משך תקופת ההשכרה, היחס בין שיעור יחידות הדיור שיושכרו לזכאים במחיר מפוקח לבין שיעור יחידות הדיור שיושכרו בשוק החופשי במחיר שוק, וכן את השיעור המינימלי של יחידות הדיור להשכרה ארוכת טווח בתכנית; ::: (3) סעיף זה יעמוד בתוקפו (([צ"ל: פסקת משנה זו תעמוד בתוקפה])) כהוראת שעה עד ליום 01.01.2026; :: (ד) היה והשווי היחסי של מגרשי ההקצאה בפטור אינו עולה כדי מגרש בתוכנית, לא יהיה זכאי החוכר לתמריץ הקבוע בפסקה (2). על אף האמור, היה והשווי היחסי של הזכויות, שאותן רשאים מספר חוכרים לרכוש מהווים יחדיו מגרש בתוכנית, יהיו רשאים החוכרים לבקש תחולת פסקה (2) בעניינם; :: (ה) ככלל, עריכת העסקות למגרשי ההקצאה בפטור בייעוד למגורים תתאפשר לאחר שיווק במכרז פומבי של 40% לפחות מיחידות הדיור בתוכנית או 500 יחידות דיור בתוכנית, על פי הנמוך מבין השניים, עריכת העסקות למגרשי ההקצאה בפטור בייעוד תעסוקה תתאפשר לאחר שיווק במכרז פומבי של 40% לפחות מכלל המגרשים הסחירים בתוכנית. שווי מגרשי המגורים או מגרשי התעסוקה בהקצאה בפטור ממכרז ייקבע על בסיס שומה פרטנית שתיערך סמוך ככל הניתן למועד ביצוע עסקת ההקצאה; :: (ו) קיבל החוכר, אשר השיב את הקרקע, הודעה על האפשרות לרכוש את מגרשי ההקצאה בפטור ממכרז, יודיע בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, האם הוא מבקש לרכשם; הודיע החוכר על בקשתו לרכוש את מגרשי ההקצאה בפטור בתוך התקופה האמורה, תובא ההקצאה לאישור הגורמים המוסמכים על פי נוהלי הרשות; לא הודיע החוכר לרשות על בקשתו לרכוש את הזכויות בתוך התקופה האמורה, יראו את החוכר כמי שוויתר על זכותו לרכוש את מגרשי ההקצאה בפטור ממכרז והרשות תשווקם; :: (ז) החוכר ישלם דמי חכירה מהוונים עבור רכישת הזכויות בהתאם לנוהלי הרשות. לא שולמו דמי החכירה בהתאם לנוהלי הרשות לא יוכל עוד החוכר לרכוש את המגרשים אשר הוצעו בהתאם [[לסימן זה]] והמגרשים ישווקו על ידי הרשות; :: (ח) החוכר לא זכאי להנחות הקבועות בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל עבור רכישת מגרשי ההקצאה בפטור ממכרז, לרבות הנחות אזור; :: (ט) החוכר ישלם את הוצאות הפיתוח ביחס למגרשי ההקצאה בפטור ממכרז לפי הוראות אשר ייקבעו על ידי הרשות ביחס ליתר מגרשי התוכנית וכתנאי להקצאת מגרשי ההקצאה בפטור ממכרז; :: (י) מגרשי ההקצאה בפטור ממכרז יוקצו בהסכם חכירה הכולל זכויות עתידיות בהתאם לקביעת שומה כמפורט בפסקת משנה (ה); :: (יא) ביקשה החוכר להגיש השגה על שומת השמאי בנוגע לשווי מגרשי ההקצאה בפטור ממכרז, ההשגה תיעשה רק לאחר קבלת מפרט כספי מאושר מהגורמים המוסמכים ברשות, ביצוע העסקה על פי נוהלי הרשות, תשלום 75% מעלות העסקה והפקדת ערבות בנקאית עבור היתרה שתוארך אם יהיה צורך עד להכרעה סופית בהשגה על השומה; :: (יב) יישוב חקלאי אשר השיב את הקרקע לרשות עד למועד ההשבה, יהיה רשאי לבקש להמיר את זכות הייזום כמפורט בסעיף (([צ"ל: פסקה])) (2) לעיל בזכות לרכישה מרוכזת של מגרשי המגורים בתחום תכנית הרחבה של היישוב בהתאם לשווי מגרשי ההקצאה בפטור אותם רשאי לרכוש בהתאם לסעיף זה. הנהלת הרשות תקבע כללים ליישום הוראה זו; :: (יג) הרשות תקבע הוראות מעבר לעניין פסקה זו. @ 8.18.15. התנאים לתשלום הפיצוי ומתן התמריצים (תיקון: 12.3.2020, 16.3.2022) : תשלום פיצוי ומתן תמריצים, בהתאם [[לסימן זה]] כפוף לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (7): : (1)(א) מסירת החזקה בקרקע לידי הרשות במועד ההשבה, כאשר היא פנויה מכל אדם ו/או חפץ ונקייה מכל שעבוד, עיקול, זכויות צד ג' ו/או כל מניעה אחרת לשיווקם, לרבות רישום חכירה ו/או קיום הערת אזהרה או הערה אחרת המגבילה את העברת הזכות בלשכת רישום המקרקעין; :: (ב) היו הערת אזהרה, זכות של צד ג', הערה אחרת המגבילה העברת זכויות, או זכות החכירה או השכירות בקרקע רשומים על שם החוכר או השוכר או מי מטעמם בלשכת רישום המקרקעין, יהא ביטול כל הערה ו/או רישום כאמור תנאי לתשלום הפיצוי ומתן התמריצים; :: (ג) החוכר או השוכר יפקיד ייפוי כוח בלתי חוזר בידי הרשות לביטול ההערה ו/או הרישום כאמור. הפקדת ייפוי הכוח לא תגרע מחובתו של החוכר או השוכר לגרום לביטול רישום זכותו במרשם וכן לגרום למחיקת כל הערת אזהרה או הערה מגבילה אחרת, אם קיימת, מן המרשם; : (2) חתימת הסכם השבה ופיצוי בנוסח המקובל ברשות ובמסגרתו הודעת החוכר לפיה הוא יודע שהסכם החכירה ביחס לקרקע המושבת בוטל ואין לו התנגדות לביטולו של ההסכם ולגריעת השטח ממכסת הקרקע המגעת לו או ליישוב החקלאי; : (3) המצאת כל האישורים הנדרשים לפי דין לצורך העברת זכויות בקרקע המושבת, לרבות אישורים בדבר תשלום מיסים, אגרות והיטלים, בתוך 6 חודשים ממועד חתימת הסכם הפיצוי. הרשות רשאית, על פי שיקול דעתה הבלעדי, להאריך תקופה זו ב-6 חודשים נוספים; : (4) כל צד יישא בתשלומי המיסים, האגרות או ההיטלים החלים עליו לפי דין וכל תשלום החל על הקרקע עד למועד ההשבה, לרבות מס שבח, יחול על החוכר; : (5) ביישובים חקלאיים שבטיפול המטה לביצוע הסדר הקיבוצים או המינהלה להסדרים במגזר החקלאי, תידרש הסכמת יושב ראש המטה לביצוע הסדר הקיבוצים או מנכ"ל המינהלה להסדרים במגזר החקלאי, כתנאי לתשלום פיצוי על פי [[סימן זה]]; : (6) ביישוב חקלאי אשר הוא צד להסכם תלת צדדי תקף עם הרשות, תישלח הודעה בדבר משלוח דרישת ההשבה לחוכר לסוכנות היהודית לארץ ישראל או לחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, לפי העניין; : (7) תשלום חובות החוכר לרשות. @ 8.18.16. שינוי ייעוד למטרת מגורים הכולל 200 יחידות דיור ומעלה : (א) הופקדה תוכנית מתאר מקומית או מפורטת לשינוי ייעוד של קרקע חקלאית למטרת מגורים אשר מספר יחידות הדיור המתוכננות בה עולה על 200, רשאית הנהלת הרשות, לאחר התייעצות עם מנהל מינהל התכנון, להחליט כי תישלח הצעת השבה עוד בטרם אישורה של התוכנית. : (ב) החליטה הנהלת הרשות על משלוח הצעת השבה כאמור והחוכר נתן את הסכמתו להשבת הקרקע קודם לאישור התוכנית, יחולו הוראות [[סימן זה]] בהתאמה גם ביחס לתוכנית מופקדת בשינויים המפורטים בפסקאות (1) עד (6): :: (1) הרשות רשאית לשלם לחוכר 20% מהפיצוי לפי [[סעיף 8.18.12]] ומהתמריץ הנוסף לפי [[סעיף 8.18.14(1)]] בתוך 30 ימים מיום חתימת החוכר על הסכם להשבת הקרקע לרשות וחתימה על הסכם לעיבוד זמני לפיו השטח המושב יימסר לחוכר לעיבוד זמני, עד לקבלת דרישה לפינויו; :: (2) למרות האמור [[בסעיף 8.18.15(1)(א)]], החוכר לא יידרש למסור את החזקה בשטח ההשבה לידי הרשות במועד ההשבה ולפנותו מכל אדם ו/או חפץ; :: (3) החוכר יידרש לפנות את שטח ההשבה בתוך 30 ימים ממועד קבלת הודעת הרשות, לרבות פינוי המחוברים שנותרו בשטח ההשבה לאחר השבתו לרשות, ולמסור את החזקה בו לרשות. הוראות אלה יעוגנו בהסכם לעיבוד זמני; :: (4) יתרת הפיצוי בהתאם להוראות [[סימן זה]] תשולם לחוכר בהתאם לקבוע [[בסעיפים 8.18.18]] [[ו-8.18.19]]. :: (5) מגרשי המגורים שאותם יהיה החוכר זכאי לרכוש בפטור ממכרז בהתאם [[לסעיף 8.18.14(2)]], ייקבעו על ידי הרשות לאחר אישור התוכנית המשנה את ייעודה של הקרקע למטרת מגורים; :: (6) למרות האמור בפסקאות (1) עד (4), הרשות רשאית לדרוש השבה מידית של כל שטח ההשבה ולשלם לחוכר את כל סכום הפיצוי תוך הבטחת זכות הייזום כאמור [[בסעיף 8.18.14]] בכפוף לתנאים המפורטים [[בסעיף 8.18.15]]. @ 8.18.17. תחולה (תיקון: 16.3.2022) : (א) [[סימן זה]] יחול אך ורק ביחס לקרקע אשר נמסרה בה החזקה לרשות במועד ההשבה, והתקיימו כל התנאים המפורטים [[בסעיף 8.18.15]]. לא הושבה הקרקע במועד ההשבה או שונה ייעודה של הקרקע למטרה שאינה מגורים או תעסוקה, יחולו הוראות הסכם החכירה והחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות בדבר הפסקת חכירה בקרקע חקלאית כמפורט [[בסימן א']]. : (ב) [[סימן זה]] יחול על קרקע שחלה עליה תוכנית שינוי ייעוד למטרת מגורים או תעסוקה, ונשלחה לגביה דרישת השבה לחוכר עד ליום 31.12.2026. לאחר מועד זה, יחולו על כלל הקרקע המושבת, הוראות הסכם החכירה והחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות בדבר הפסקת חכירה בקרקע חקלאית כמפורט [[בסימן א']]. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), [[סימן זה]] יחול אף על קרקע חקלאית שייעודה שונה למטרת מתקנים ביטחוניים בכפוף לתנאים הנזכרים [[בסימן זה]], לרבות השבת הקרקע במועד ההשבה, וזאת לצורך יישום סיכום שוה"ם 3, במטרה להביא להגדלת היצע יחידות דיור באזורי הביקוש, באמצעות העתקת מחנות צה"ל לשטח המושב. : (ד) על אף האמור [[בסעיף 8.18.14]] וסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), הנהלת הרשות רשאית לקבוע כללים ולאשר לנהל משא ומתן להשבת קרקע חקלאית ולהחלת הוראות [[סימן זה]], גם על קרקע שטרם אושרה או הופקדה לגביה תוכנית המשנה את ייעודה. @ 8.18.18. תשלום הפיצוי והתמריץ : הרשות תשלם לחוכר פיצוי לפי [[סעיף 8.18.12]] ואת התמריץ הנוסף לפי [[סעיפים 8.18.13]] [[או 8.18.14(1)]], אם הוא זכאי לו, בתוך 30 ימים מיום מסירת החזקה בקרקע לידי הרשות והפקדת ייפוי כוח בלתי חוזר כמפורט [[בסעיף 8.18.15(ב)]], ובלבד שהומצאו כל האישורים הנדרשים לפי [[סעיף 8.15.17(א)]] (להלן [[בסימן זה]] - האישורים). @ 8.18.19. זכות עיכוב (תיקון: 16.3.2022) : (א) לא המציא החוכר את כל האישורים הדרושים, תעכב הרשות בידיה, לכל הפחות, סכום בסך של 40% מגובה הפיצוי והתמריץ לפי [[סעיפים 8.18.12]], [[8.18.13]] [[ו-8.18.14(1)]], ולא יוכל החוכר לרכוש את המגרשים בפטור ממכרז עד להמצאת כל האישורים. : (ב) לא הומצאו האישורים בתוך 12 חודשים ממועד ההשבה, יראו את החוכר כמי שוויתר על זכותו לרכוש את המגרשים המוקפאים והרשות תהא רשאית לשווקם. @ 8.18.20. סופיות הפיצוי : תשלום פיצוי ומתן תמריצים לפי [[סימן זה]] מהווה פיצוי סופי בעד כל זכויותיו ותביעותיו של החוכר, לרבות על פי ההסכם. @ 8.18.21. הוספת מס ערך מוסף : לסכום הפיצוי והתמריץ יתווסף מס ערך מוסף כנגד המצאת חשבונית מס כדין. @ 8.18.22. סמכויות הרשות : (א) קיבל חוכר דרישת השבה לפי הוראות [[סימן זה]], ולא מסר לרשות את החזקה בקרקע במועד שנקבע לכך בדרישה, תפעיל הרשות את הסמכויות המינהליות המוקנות לה על פי דין לפינוי החוכר מהקרקע, לרבות על פי [[חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981]]. : (ב) לא ניתן היה להפעיל כלפי החוכר סמכויות מינהליות כאמור בסעיף קטן (א), תוגש נגד החוכר לאלתר תביעה לפינוי הקרקע. על פיצוי לחוכר כאמור יחולו הוראות [[סעיף 8.18.15]]. @ 8.18.23. פיצוי בקרקע חליפית : (א) אין באמור לגרוע מהאפשרות העומדת לרשות להציע לחוכר קרקע חליפית לעיבוד, במקרים שבהם ניתן לעשות כן. : (ב) חוכר אשר יבחר במסלול קרקע חקלאית חליפית לא זכאי לפיצוי ולתמריצים הקבועים בהוראות [[סימן זה]]. ==== סימן ג': מתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) ==== @ 8.18.24. הגדרות (תיקון: 16.3.2022) : [[בסימן זה]] - :- "בעל זכויות" - בעל זכויות לגבי קרקע להשבה בהתאם [[לחוק]]; :- "הודעת השבה" - הודעה אשר נשלחה על ידי מגיש התוכנית לבעל זכויות או טובת הנאה, לגבי קרקע להשבה, במועד הגשת התוכנית לוועדה למתחמים מועדפים לדיור או למוסד התכנון המוסמך; :- "החוק" - [[=החוק|חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)((,)) התשע"ד-2014]]; :- "הממונים" - מנהל הרשות יחד עם היועץ המשפטי של הרשות; :- "חוכר" - חוכר של קרקע חקלאית על פי הסכם בתוקף וכן אגודה שיתופית חקלאית שהיא מושב עובדים, כפר שיתופי, אגודה חקלאית שיתופית, קיבוץ או מושב שיתופי, אשר מושכרת לה קרקע כמשבצת בתנאי נחלה או מחזיקה במשבצת בתנאי נחלה כבת רשות; לעניין הגדרה זו, "הסכם בתוקף" - לרבות הסכם חכירה שתקופת החכירה על פיו הסתיימה והחוכר זכאי, על פי הוראות הסכם החכירה או החלטות מועצת מקרקעי ישראל, לחדש את החכירה לתקופת חכירה נוספת; :- "קרקע להשבה" - אחד מאלה: :: (1) מקרקעי ישראל אשר בהתאם להסכם בין הרשות לבין מי שהוקצו לו הזכויות לגביהם או בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, חלה על בעל הזכויות חובה להשיבם לידי הרשות עקב שינוי ייעוד, ובלבד שעל פי תוכנית מועדפת או תוכנית רחבת היקף לדיור, ישונה ייעודה של הקרקע באופן המקים חובת השבה כאמור, או שעל פי תוכנית רחבת היקף לדיור בתוקף, שונה ייעודה של הקרקע באופן שקמה חובת השבה כאמור; :: (2) מקרקעי ישראל אשר בהתאם להסכם בין הרשות ובין מי שהוקצו לו הזכויות לגביהם, יועדו למטרת עיבוד חקלאי לתקופה שלא עולה על 5 שנים ושנקבע בהסכם כי הרשות רשאית להביאו לסיומו בכל עת בהודעה מראש של 30 ימים לפחות, ובלבד שעל פי תוכנית מועדפת או תוכנית רחבת היקף לדיור, ישונה ייעודה של הקרקע לייעוד שאינו חקלאי, או שעל פי תוכנית רחבת היקף לדיור בתוקף שונה ייעודה של הקרקע לייעוד שאינו חקלאי; :: לעניין הגדרה זו, "הסכם" - לרבות הסכם שפקע או הסתיים לפני יום תחילת [[24:606329|תיקון מספר 7 לחוק]] (((8.8.2021))); :- "שינוי ייעוד" - שינוי ייעוד של קרקע חקלאית על פי תוכנית מועדפת או תוכנית רחבת היקף לדיור או תוכנית רחבת היקף לדיור בתוקף; :- "תיקון מספר 7 לחוק" - [[24:606329|חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) (תיקון מספר 3) (([צ"ל: (תיקון מספר 7)])), התשפ"א-2021]]; :- "תוכנית מועדפת" - כהגדרתה [[בחוק]]; :- "תוכנית רחבת היקף לדיור" - כהגדרתה [[בחוק]]; :- "תוכנית רחבת היקף לדיור בתוקף" - כהגדרתה [[בחוק]]; @ 8.18.25. קליטת תוכנית מועדפת, קליטת תוכנית רחבת היקף לדיור או הודעת השבה לתוכנית הכוללת קרקע להשבה (תיקון: 16.3.2022) : נקלטה בוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור תוכנית מועדפת או נקלטה במוסד תכנון מוסמך תוכנית רחבת היקף לדיור או נשלחה הודעת השבה לעניין תוכנית רחבת היקף לדיור בתוקף, הכוללות בתחומן קרקע להשבה, יציעו הממונים לבעל הזכויות להתקשר בהסכם השבה שעניינו השבת הזכויות ומסירת החזקה לידי הרשות או מי מטעמה, בהתאם לנוסח אשר תקבע הרשות, אשר יכלול, בין השאר, את התנאים האמורים [[בסעיפים 8.18.26 עד 8.18.38]]. @ 8.18.26. קביעת מועד השבת הזכויות ומסירת החזקה (תיקון: 16.3.2022) : מועד השבת הזכויות ומסירת החזקה ייקבע בידי הרשות בהתאם לצורך המידי בקרקע להשבה, מועד פיתוחה, שלב הפיתוח, ובמידת האפשר, ברצון בעל הזכויות. @ 8.18.27. מסירת החזקה : מסירת החזקה בקרקע להשבה לידי הרשות או מי מטעמה תהיה כשהיא פנויה וריקה מכל אדם, מיטלטלין, בעלי חיים וכל הבנוי והנטוע עליהם ומכל דבר אחר המחובר אליהם חיבור של קבע. @ 8.18.28. הסדרת הוצאות פינוי הקרקע להשבה - בידי הרשות : הרשות תישא בהוצאות פינוי הקרקע להשבה המקובלות בהתאם למחירונים אשר ברשותה וזאת אם הוחזרה החזקה בקרקע להשבה במועד אשר נקבע לכך בהסכם ההשבה וכשהיא פנויה וריקה מכל אדם, מיטלטלין, בעלי חיים וכל הבנוי והנטוע עליהם ומכל דבר אחר המחובר אליהם חיבור של קבע. @ 8.18.29. הסדרת פינוי הקרקע להשבה בידי הרשות לפי בקשת בעל הזכויות : היה וביקש בעל הזכויות, כי הרשות תבצע את פינוי הקרקע להשבה מטעמה, הרשות לא תישא בכל עלות פינוי של מיטלטלין ו/או מחוברים ו/או פסולות ו/או אדם אשר מצויים בקרקע להשבה ללא היתר כדין ו/או בניגוד להסכם הקצאת הזכויות ותהיה רשאית לקזז עלות פינויים, מכל תשלום אשר בעל הזכויות זכאי לו. @ 8.18.30. מתן תמריץ מיוחד לחוכר (תיקון: 16.3.2022) : בעל זכויות שהוא חוכר של קרקע להשבה אשר חתם על הסכם השבה עם הרשות בתוך 30 ימים מיום הפקדתה של תוכנית מועדפת או תוכנית רחבת היקף לדיור, או חתם על הסכם השבה בתוך 60 ימים מהיום שבו הציעו לו הממונים להתקשר עם הרשות בהסכם השבה, לפי המאוחר מבניהם, ומסר את החזקה בהתאם להוראות [[החוק]] ותנאי הסכם ההשבה, יהיה זכאי לתמריץ מיוחד, כמפורט בפסקאות (1) עד (4), בנוסף לפיצוי ולתמריץ על פי [[סימן ב|סימן ב' לפרק משנה 8.18]], אשר ישולמו בהתאם למועדים אשר ייקבעו בהסכם ההשבה; : (1) גובה התמריץ המיוחד אשר יינתן לבעל זכויות שהוא חוכר יהיה בשיעור של 20% מגובה הפיצוי עבור המחוברים וזכויותיו בקרקע, כמפורט [[בסעיף 8.18.12]]; : (2) החוכר יהיה זכאי לקבל מקדמה בשיעור של 20% מהסך הכולל של סכום הפיצוי והתמריצים שלו הוא זכאי בעד השבת הקרקע להשבה וזאת בתוך 30 ימים ממועד החתימה על הסכם השבה. יתרת הפיצוי והתמריצים תשולם בהתאם למועד הקבוע [[בסעיף 8.18.35]]; : (3) הרשות תציע, במקרים המאפשרים לעשות כן, לבעל זכויות שהוא חוכר, קרקע חלופית לעיבוד, ואין באמור בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מאפשרות זו. בעל זכויות אשר תוצע לו קרקע חליפית ויבחר במסלול זה, לא יהא זכאי לפיצוי ולתמריצים הקבועים בהוראות [[סימן זה]] ו/או בכל החלטת מועצת מקרקעי ישראל אחרת; : (4) היה והתוכנית לא אושרה, יוחזרו הזכויות בקרקע להשבה אל החוכר, בכפוף להשבת כל סכום אשר שולם לחוכר לידי הרשות. מקרים חריגים יובאו להחלטת הנהלת הרשות. @ 8.18.31. זכאות לתמריץ מיוחד (תיקון: 16.3.2022) : (א) בעל זכויות בקרקע להשבה שאינו חוכר ואשר חתם על הסכם השבה עם הרשות בתוך 30 ימים מיום הפקדתה של תוכנית מועדפת או תוכנית רחבת היקף לדיור או חתם על הסכם השבה בתוך 60 ימים מהיום שבו הציעו לו הממונים להתקשר עם הרשות בהסכם השבה, לפי המאוחר מבניהם, ומסר את החזקה בהתאם להוראות [[החוק]] ותנאי הסכם ההשבה, יהיה זכאי לתמריץ מיוחד, בנוסף לקבוע [[סימן א|בסימן א' לפרק משנה זה]] לעניין הסכם לזמן קצר, אשר ישולמו בהתאם למועדים אשר ייקבעו בהסכם ההשבה. : (ב) גובה התמריץ המיוחד אשר יינתן לבעל זכויות בקרקע להשבה שאינו חוכר יהיה בסך 1,000 שקלים חדשים לדונם, ובלבד שהסכום הכולל של התמריץ המיוחד, לא יעלה על סכום של מיליון שקלים חדשים. : (ג) בעל זכויות אשר אינו חוכר לא יהיה זכאי למקדמה. @ 8.18.32. מועד תשלום התמריץ : הרשות תשלם את סכום התמריץ המיוחד בהתאם להוראות [[סימן זה]], בתוך 60 ימים ממועד פינוי הקרקע להשבה מכל מיטלטלין ו/או מחוברים ו/או פסולות ו/או אדם, ומסירת החזקה בה לידי הרשות או מי מטעמה. @ 8.18.33. החלת [[סימן א|סימנים א']] [[סימן ב|ו-ב' לפרק משנה זה]] : יתר התנאים האמורים [[סימן א|בסימנים א']] [[סימן ב|ו-ב' לפרק משנה זה]], יחולו בשינויים המחויבים מכוח [[החוק]] והוראות [[סימן זה]]. @ 8.18.34. הסדרת תשלומי מיסים, אגרות היטלים ומס שבח : כל צד יישא בתשלומי המיסים, האגרות או ההיטלים החלים עליו לפי דין וכל תשלום החל על הקרקע עד למועד ההשבה, לרבות מס שבח אשר יחול על בעל הזכויות. @ 8.18.35. תחולת [[סימן זה]] : הוראות [[סימן זה]] יחולו אך ורק ביחס לקרקע להשבה, אשר נמסרה בה החזקה לרשות או מי מטעמה, במועד ההשבה כפי שנקבע בהסכם ההשבה והתקיימו כל התנאים המפורטים [[בחוק]] [[ובסימן זה]]. @ 8.18.36. תשלום מע"מ בעבור התמריץ : לסכום התמריץ המיוחד יתווסף מס ערך מוסף כנגד המצאת חשבונית מס כדין. @ 8.18.37. סמכויות הרשות לשם פינוי בעל הזכויות מהמקרקעין : קיבל בעל הזכויות הודעה לחתימה על הסכם השבה בהתאם לקבוע [[בחוק]] ולא חתם על הסכם השבה, או חתם בעל הזכויות על הסכם השבה אך לא נמסרה החזקה במועד שנקבע בהסכם ההשבה, תפעיל הרשות את סמכויותיה בהתאם [[לחוק]] והמוקנות לה על פי כל דין, לפינוי בעל הזכויות מהקרקע לרבות הוצאת צו לסילוק יד ולפינוי הקרקע להשבה. @ 8.18.38. תחולה (תיקון: 16.3.2022) : הוראות [[סימן זה]] יחולו על קרקע להשבה שחלה עליה תוכנית מועדפת או תוכנית רחבת היקף לדיור או תוכנית רחבת היקף לדיור בתוקף והיא הוראת שעה בהתאם למועדים הקבועים [[בחוק]]. לאחר מועד זה, ו/או ככל שלא מתקיימים התנאים האמורים [[בחוק]], יחולו רק החלטות מועצת מקרקעי ישראל הרלבנטיות בדבר הפסקת חכירה בקרקע חקלאית. == פרק 9: החלטות נוספות ופרטניות __NOSUB__ == : (((הושמטו))) 3p99v5kxydhll3lfv5kv12eycmjv9ut 0 370353 2947235 2943915 2025-07-06T06:00:20Z OpenLawBot 8112 [2947232] תיקון 13.6.2025 2947235 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל|קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל|https://apps.land.gov.il/CouncilDecisions/#/main}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל#סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל|לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}}, החליטה מועצת מקרקעי ישראל כלהלן: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק 1: הגדרות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק 2: מועצת מקרקעי ישראל}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק 3: תכנון, פיתוח ושמירה על מקרקעי ישראל – יצירה ושמירה על עתודות קרקע}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק 4: מדיניות הקצאת קרקע}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5|פרק 5: תנאי החכירה או ההתקשרות בקרקע עירונית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 6|פרק 6: תנאים להקצאת קרקע למגזרי מיעוטים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 7|פרק 7: תשתיות, מתקנים ומאגרים, כרייה וחציבה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 8|פרק 8: קרקע חקלאית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 9|פרק 9: החלטות נוספות ופרטניות}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק 1|פרק 1: הגדרות כלליות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות כלליות|תיקון: 2.12.2019, 12.6.2023, 24.3.2025}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|בקובץ החלטות זה -}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודה“ – אגודה שיתופית שהיא מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי, קיבוץ או אגודה חקלאית שיתופית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות)|בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות) (תיקון), התשס״ו–2005}}, אשר מושכרת או מוחכרת לה קרקע כמשבצת בתנאי נחלה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור עדיפות לאומית“ – ישובים ואזורים בעדיפות לאומית א׳ ו־ב׳ בהתאם {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|לסימן א׳ לפרק משנה 4.2}} ואזור קו עימות. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור קו עימות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 40ה|בסעיף 40ה׳ לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנייה נמוכה“ – בנייה למגורים שאינה בנייה רוויה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנייה עצמית“ – בנייה נמוכה עצמית בייעוד למגורים בלבד. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנייה רוויה“ – בנייה למגורים של 2 קומות לפחות, שיש בה לא פחות מ{{ח:הערה|־}}4 דירות – דירה אחת לפחות בכל קומה, הרשומות כבית משותף או ראויות להירשם כבית משותף על פי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי היתר“ – תשלום עבור זכויות נוספות או שונות בקרקע, עבורן לא שולמה לרשות תמורה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי הסכמה“ – תשלום שעל החוכר לשלם לרשות עבור עליית ערך הקרקע בנכס לא מהוון בעת בקשה להעברת זכויות. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי חכירה סמליים“ – דמי חכירה המשולמים מראש לתקופה של 49 שנה בסך 18 שקלים חדשים בהקצאה לרשויות מקומיות לצורכי ציבור, או בסך 6,000 שקלים חדשים על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל או ההסדרים התקפים. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי חכירה ראשוניים“ – תשלום חד פעמי השווה לחלק מערך הקרקע ששילם החוכר לרשות מקרקעי ישראל או שנזקף לזכותו בעת רכישת זכות החכירה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגליל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הגליל|בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנגב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הנגב|בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה לתכנון ופיתוח“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 3.8.1|בסעיף 3.8.1}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היוון“ – תשלום מראש של דמי חכירה שנתיים, עבור תקופת החכירה או יתרתה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחת אזור“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק 4.2|בפרק משנה 4.2}} {{ח:פנימי|סעיף 4.2.1|סעיפים 4.2.1 – 4.2.11}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם הרשאה“ – הסכם בין רשות מקרקעי ישראל לבין מורשה, המוגדר כהסכם הרשאה לשימוש זמני בקרקע. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם חכירה“ – הסכם בין רשות מקרקעי ישראל לבין בעל זכויות בקרקע המסדיר את תנאי החכרת הקרקע. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם חכירה מהוון“ – הסכם חכירה אשר תשלומי דמי החכירה, המשולמים על פיו, שולמו מראש לכל תקופת החכירה או יתרת תקופת החכירה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם פיתוח“ – הסכם בין רשות מקרקעי ישראל לבין יזם המייעד קרקע לבנייה למטרת מגורים ו/או תעסוקה ו/או מוסדות ציבור, בתנאים שאישרה רשות מקרקעי ישראל. בהתקיים תנאיו של הסכם זה זכאי היזם להתקשר עם הרשות בהסכם חכירה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העברת זכויות“ – העברתה של זכות בקרקע או הסבתה בדרך כלשהי לאחר, בתמורה או ללא תמורה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ או ”רשות מקרקעי ישראל“ – רשות מקרקעי ישראל שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל|חוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי“ – הרשות לתכנון ופיתוח ההתיישבות והכפר במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלף היטל השבחה“ – חלף היטל השבחה שיתקבל בידי הרשות המקומית עקב שיווק מקרקעי ישראל עליהם חל הסכם מיוחד, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 3 פרט 21|לסעיף 21 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלקה א׳“ – חלק מנחלה שהוא שטח רצוף של קרקע, המיועד בתוכנית למגורים, למבני משק ולעיבוד חקלאי של בעל הזכויות בנחלה; אם צורף לנחלה בהסכמת הרשות מגרש מגורים לצורך בניית יחידת מגורים שנייה למגורי דור המשך, יהיה המגרש שצורף לנחלה חלק בלתי נפרד מחלקה א׳, אף אם אינו מהווה שטח רצוף. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלקה ב׳“ – חלק מתוך נחלה המיועד לשימוש חקלאי בלבד על ידי בעל הנחלה בנוסף לחלקה א׳. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלקה ג׳“ – חלק מתוך נחלה המיועד לשימוש חקלאי בלבד במשותף על ידי האגודה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלקת המגורים במושב“ – {{ח:תתת|(א)}} חלקת המגורים תהיה שטח מתוך חלקה א׳ של נחלה בגודל כולל של עד 2.5 דונמים, ובלבד שמתקיימים בה במצטבר התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תתתת|(1)}} חלקת המגורים תהיה שטח רציף; {{ח:תתתת|(2)}} השטח מיועד למגורים בתוכנית; {{ח:תתתת|(3)}} השטח כולל את יחידות הדיור הקיימות בחלקה א׳ וכן את התעסוקה הלא חקלאית. {{ח:תתת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), אם עד למועד ה־27.3.2007 קיים שטח המיועד למגורים שאינו רציף בתוכנית במגרש שצורף לנחלה או בשטחים לא רציפים בתוך חלקה א׳ של הנחלה, חלקת המגורים תכלול גם שטח זה ובלבד ששטחה הכולל של חלקת המגורים המוטבת לא יעלה על 2.5 דונמים. {{ח:תתת|(ג)}} חלקת המגורים תכלול אף שטח שנוסף בהתאם להוראות בעניין השלמת חלקת המגורים וחלקת מגורים הגדולה מ־2.5 דונמים ({{ח:פנימי|סעיף 8.3.43|סעיפים 8.3.43}} {{ח:פנימי|סעיף 8.3.44|ו־8.3.44}}). {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יובל חכירה“ – חידוש תקופת החכירה ל־49 שנים, ממועד סיום תקופת החכירה המקורית. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יובל מוקדם“ – חידוש תקופת החכירה ל־49 שנים, אם נותרו פחות מ־8 שנים לסיום תקופת החכירה המקורית. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב חקלאי“ – מושב או קיבוץ. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישובי עוטף עזה“ – היישובים אשר בתיהם, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב קהילתי“ – יישוב שהוא אגודה שיתופית שסווגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}} כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית או כיישוב קהילתי כפרי. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה{{ח:הערה|,}} התשכ״ה–1965}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ציבורי“ – עמותה רשומה על פי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}, או חברה לתועלת הציבור הרשומה בפנקס החברות לתועלת הציבור בהתאם {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345ב|לסעיף 345{{ח:הערה|ב}} לחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, או הקדש ציבורי כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 26|בסעיף 26 לחוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, הקיימים וכן מוסד שנקבע על ידי ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל כמוסד ציבורי ואושר על ידי יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל כמוסד ציבורי, בין בדרך כלל ובין לעניין מסוים – הפועלים למטרה ציבורית ונכסי והכנסות המוסד הציבורי משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מושב“ – אגודה שיתופית שהיא מושב עובדים, כפר שיתופי או אגודה חקלאית כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות)|בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ״ו–1995}}, למעט קבוץ כהגדרתו להלן, אשר מושכרת או מוחכרת לה קרקע כמשבצת בתנאי נחלה או מוחזקת על ידה כמשבצת בתנאי נחלה כבת רשות. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטרה ציבורית“ – מטרה שעניינה דת, תרבות, חנוך, מדע, בריאות, אמנות, רווחה, התיישבות, עלייה, ספורט, מחקר וכן מטרה שהוגדרה על ידי ועדת משנה של מועצת מקרקעי ישראל כמטרה ציבורית ואושרה על ידי יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל כמטרה ציבורית. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכסת קרקע“ – מכפלת תקן מספר הנחלות בתקן גודל נחלה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משבצת“ – הקרקע המושכרת או המוחכרת לאגודה בתנאי נחלה או מוחזקת על ידה כבת רשות בתנאי נחלה, למעט קרקע שלגביה האגודה לא זכאית לחתום על הסכם חכירה לדורות. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משק עזר“ – קרקע שהוחכרה או נמסרה למטרת משק עזר, הכוללת מגורים ועיבוד חקלאי ובלבד שהקרקע אינה נחלה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נחלה“ – קרקע חקלאית בגודל שקבע שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי בהתייעצות עם הרשות לתכנון ופיתוח במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, המיועדת למתיישב לצורך מגוריו ופרנסתו מהמשק החקלאי שפותח או יפותח בה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נחלה בודדת“ – קרקע חקלאית בגודל שנקבע על ידי שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי בהתייעצות עם הרשות לתכנון ופיתוח במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, המיועדת למתיישב לצורך מגוריו ופרנסתו מהמשק החקלאי שפותח או יפותח בה ואינה מהווה חלק מן השטחים המוחזקים על ידי אגודה שיתופית חקלאית. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס ציבורי“ – נכס אשר הוקצה למטרה ציבורית וההסכם כולל את התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תתת|(1)}} נכסים אשר הוקצו עד ליום 16.5.1965 הכוללים אחד מן התבחינים המפורטים בפסקאות משנה (א) ו־(ב): {{ח:תתתת|(א)}} שולמו דמי חכירה מופחתים. לעניין זה, דמי חכירה מופחתים הם דמי חכירה בשיעור קטן או שווה ל־2% מערכו המלא של המגרש כקבוע בהסכם החכירה. {{ח:תתתת|(ב)}} העסקה בוצעה על בסיס שומת קרקע בייעוד ציבורי. מקום בו השומה הייתה בייעוד סחיר וערכו של המגרש כקבוע בהסכם החכירה שווה או קטן מ־60% מהשומה, תיחשב שומה זו כשומה לייעוד ציבורי. {{ח:תתת|(2)}} נכסים אשר הוקצו מיום 17.5.1965 ואילך, הכוללים שניים מהתבחינים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג): {{ח:תתתת|(א)}} שולמו דמי חכירה מופחתים. לעניין זה, דמי חכירה מופחתים הם דמי חכירה בשיעור קטן מ־4% מערכו המלא של המגרש כקבוע בהסכם החכירה. {{ח:תתתת|(ב)}} העסקה בוצעה על בסיס שומת קרקע בייעוד ציבורי. מקום בו השומה הייתה בייעוד סחיר וערכו של המגרש כקבוע בהסכם החכירה שווה או קטן מ־60% מהשומה, תיחשב שומה זו כשומה לייעוד ציבורי. {{ח:תתתת|(ג)}} הנכס הוקצה בפטור ממכרז. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיום בנייה“ – סיום בניית שלד וגג. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך קרקע“ – שווי זכות הבעלות בקרקע כשהיא ריקה ופנויה, וללא הוצאות פיתוח. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך מאפיין“ – מחיר קרקע הנקבע על פי ערך ממוכן מבוסס בינה מלאכותית או על פי ערך מייצג. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך מייצג“ – ערך קרקע המבוסס על חוות דעת או אומדן שנערך על ידי שמאי מקרקעין. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצול מגרש“ – חלוקת מגרש המוחכר על פי הסכם חכירה לשני מגרשים או יותר, באופן שכל אחד מהם יהיה מגרש עצמאי הניתן לניצול בפני עצמו. פיצול מגרש יתאפשר בהתאם לתוכנית או תשריט חלוקה מאושר על ידי מוסדות התכנון. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ“ – אגודה שיתופית שהיא מושב שיתופי או קיבוץ כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות)|בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ״ו–1995}}, אשר מושכרת או מוחכרת לה קרקע כמשבצת בתנאי נחלה או מוחזקת על ידה בתנאי נחלה כבת רשות. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע חקלאית“ – קרקע שנמסרה למטרת פעילות חקלאית, לרבות מגורים ותעסוקה של אגודה, חבריה ו/או בעלי זכויות בנחלות, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע עירונית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מקרקעי ישראל|בחוק מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רמת הגולן“ – שטח רמת הגולן כמתואר {{ח:חיצוני|חוק רמת הגולן#תוספת|בתוספת לחוק רמת הגולן, התשמ״ב–1981}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח המחנה“ – שטח אזור הבינוי במושב או בקיבוץ, המיועד בתוכנית למטרת מגורים, מבני משק, מבני ציבור ותעשייה, למעט הקרקע המוחכרת או מושכרת על ידי הרשות בהסכמים נפרדים. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי ייעוד“ – ייעודה של הקרקע, כפי שהוגדר בהסכם החכירה, שונה במוסדות התכנון ואושרה תוכנית חדשה המתירה ייעודים נוספים בקרקע או שינוי שימוש ממטרת החכירה בהסכם בהתאם לתוכנית התקיפה במועד ההקצאה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שומה“ – אומדן שווין של זכויות במקרקעי ישראל המנוהלים על ידי הרשות, אשר נערך על ידי שמאי מקרקעין מטעמו של השמאי הממשלתי הראשי לצורך עשיית עסקה בהן. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית“ – תוכנית בתוקף כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת בנייה“ – תוספת שטח בנייה למבנה קיים ו/או תוספת זכויות בנייה, שמשמשים למטרת החכירה המקורית, וכן הקמת יחידות דיור נוספות, ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} בבנייה נמוכה – לא תתווסף, בעקבות מימוש תוספת הבנייה, יותר מיחידה אחת ובלבד שהמגרש אינו ניתן לפיצול סטטוטורי. {{ח:תתת|(2)}} בתעסוקה ובנכס ציבורי – תוספת הבנייה תהא במסגרת הרחבת המבנה הקיים או הקמת מבנה נוסף, שבעקבות מימושם לא יגדלו אחוזי הבנייה במגרש למעלה מפי שניים. {{ח:תתת|(3)}} בבנייה רוויה מהוונת למגורים – תוספת יחידה או יחידות דיור ו/או תוספת זכויות. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעסוקה“ – תעשייה, תעשייה עתירת ידע, מלאכה, אחסנה, תחנת דלק, משרדים, מסחר, תיירות, מלונאות, ולמעט חקלאות או גידול בעלי חיים. {{ח:תת}} במגזר החקלאי – תעשייה, תעשייה עתירת ידע, מלאכה, אחסנה, תחנת דלק, משרדים, מסחר, תיירות, מלונאות או לשימוש כלכלי אחר, למעט משק חקלאי ומגורים. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן מספר נחלות“ – מספר הנחלות שאושר ליישוב על ידי הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן גודל נחלה“ – גודל הנחלה כפי שקבע שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי בהתייעצות עם הרשות לתכנון ופיתוח במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. {{ח:קטע2|פרק 2|פרק 2: מועצת מקרקעי ישראל}} {{ח:סעיף|2.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היועץ המשפטי“ – היועץ המשפטי לרשות מקרקעי ישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת מקרקעי ישראל שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל|חוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר“ – חבר מועצת מקרקעי ישראל לרבות ממלא מקום על פי {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל#סעיף 5|ו־5 לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש המועצה“, ”יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל“ – השר הממונה על רשות מקרקעי ישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזכיר המועצה“ – מזכיר מועצת מקרקעי ישראל. {{ח:סעיף|2.2|מקום ישיבות המועצה}} {{ח:ת}} ישיבות המועצה יתקיימו בירושלים, במקום שיקבע יושב ראש המועצה. יושב ראש המועצה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לקבוע כי ישיבת המועצה תתקיים מחוץ לירושלים. {{ח:סעיף|2.3|ישיבות המועצה}} {{ח:תת|(א)|(1)}} המועצה תקיים ישיבות מן המניין באופן קבוע, לפחות אחת ל־3 חודשים, ולא פחות מ־6 ישיבות בשנה. הזמנה לישיבות תישלח בדוא״ל על ידי מזכיר המועצה לכל החברים ולמוזמנים הקבועים 21 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לישיבה, לפי כתובת הדוא״ל שעליו הודיעו בכתב, למזכיר המועצה. {{ח:תתת|(2)}} אי מסירת הזמנה אין בה כדי לפגום בחוקיות הישיבה, ובלבד שהיה בה מניין חוקי. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המועצה רשאי לכנס את המועצה לישיבות שלא מן המניין, ובלבד שהודעה על כך מסרה מזכירות המועצה לחברים לפחות 3 ימים מראש, זולת אם דחיפות העניין מחייבת כינוס המועצה בתוך זמן קצר יותר. {{ח:תת|(ג)|(1)}} יושב ראש המועצה יקבע ישיבה שלא מן המניין, אם דרשו זאת לפחות שליש מהחברים. נדרש כינוס המועצה כאמור, תתכנס המועצה בתוך תקופה שלא תעלה על 14 ימים מיום הדרישה, זולת אם בשל דחיפות העניין מתחייב כינוסה בתוך זמן קצר יותר. {{ח:תתת|(2)}} הדרישה תוגש ליושב ראש המועצה, בכתב, ויצוינו בה הנימוקים שביסודה. {{ח:תתת|(3)}} בישיבה תדון המועצה רק בנושאים המפורטים בדרישה. {{ח:סעיף|2.4|סדר יום}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש המועצה יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, והוא רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת חבר, להורות, עד 6 ימים קודם למועד הישיבה, על הוספת נושא לסדר היום. {{ח:תת|(ב)|(1)}} חבר המבקש לכלול נושא בסדר היום לפי סעיף קטן (א), יגיש בקשה בכתב ליושב ראש המועצה בצירוף העתק למזכיר המועצה, לפחות 21 ימים לפני המועד שנקבע לישיבה; {{ח:תתת|(2)}} יושב ראש המועצה יחליט אם לקבל את הבקשה או לדחותה. החליט יושב ראש המועצה לדחות את הבקשה, יודיעו על החלטתו למגיש הבקשה. {{ח:תתת|(3)}} חבר שיושב ראש המועצה דחה את בקשתו, רשאי להגיש ערר על ההחלטה לפני מליאת המועצה. {{ח:תתת|(4)}} בחר מגיש הבקשה שלא להגיש ערר לפני מליאת המועצה, יוכל להגיש שאילתה בעניין נושא בקשתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2.14|סעיף 2.14}}. {{ח:תת|(ג)}} סדר היום ובו פרוט העניינים שיידונו בישיבה מן המניין והצעות ההחלטה האמורות להידון בה יצורפו להזמנה או יומצאו בנפרד, 7 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לישיבה ולכל הפחות 5 ימי עבודה. {{ח:תת|(ד)}} להצעות ההחלטה יצורפו סקירת עיקרי ההצעות העומדות להחלטה, הסבר תמציתי, התייחסות היועץ המשפטי והתייחסות להיבטים כלכליים אם נדרש. {{ח:תת|(ה)}} חבר רשאי לפנות למזכיר המועצה בבקשה להבהרות ביחס להצעת החלטה מוצעת; מזכיר המועצה ישיב לפנייה, בין במישרין ובין בהפניה לגורם המקצועי ברשות, לפי העניין. {{ח:תת|(ו)}} סדר היום ובו פרוט העניינים שיידונו בישיבות שלא מן המניין, יועבר לחברים, אם הדבר ניתן, באמצעות פקסימליה או דוא״ל, ובמידה שאין הדבר ניתן, יונח על שולחן המועצה במועד הישיבה. {{ח:תת|(ז)}} הרשות תפרסם באתר הרשות באינטרנט את סדר היום ואת הצעות ההחלטה האמורות להידון במועצה, מיד לאחר המצאתן לחברים. {{ח:תת|(ח)}} תגובות להצעות ההחלטה יתקבלו עד 48 שעות קודם למועד הישיבה, ולכל הפחות יום עבודה אחד קודם לכן. {{ח:סעיף|2.5|השתתפות של מי שאינו חבר בישיבות המועצה}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות, היועץ המשפטי לרשות, היועץ המשפטי לקק״ל ומשקיף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל#סעיף 4א|בסעיף 4א(א2) לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}}, יוזמנו דרך קבע לישיבות המועצה; בעלי תפקידים ברשות יוזמנו בהתאם לצורך. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המועצה רשאי להזמין לישיבה או לאשר לבקשת חבר, השתתפות של מי שאינו חבר. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש המועצה רשאי ליתן לאדם שהוזמן רשות דיבור. {{ח:סעיף|2.6|מניין חוקי}} {{ח:ת}} שליש מחברי המועצה, ובהם יושב ראש המועצה, יהווה מניין חוקי בישיבות המועצה ובעת קבלת החלטותיה, ובלבד שרוב הנוכחים אינם בעלי עניין במדיניות הקרקעית. {{ח:סעיף|2.7|ניגוד עניינים}} {{ח:תת|(א)}} חבר אשר לדעתו אינו יכול להשתתף בדיון בשל חשש לניגוד עניינים אישי או מוסדי, יודיע על כך ליושב ראש המועצה וליועץ המשפטי עד 3 ימים קודם למועד הישיבה. {{ח:תת|(ב)}} סבר היועץ המשפטי כי חבר אשר לא נתן הודעה כאמור, מנוע מלהשתתף בדיון, יודיע על כך ליושב ראש המועצה ולחבר המועצה הנוגע בדבר קודם לישיבה. {{ח:סעיף|2.8|סדר הדיונים}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש המועצה יפתח וינעל את הישיבה. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המועצה יפתח ויסיים את הדיון על כל סעיף וייתן את רשות הדיבור למשתתפים לפי סדר שיקבע. נכלל סעיף בסדר היום לפי בקשת חבר, תינתן לחבר רשות הדיבור לפתוח את הדיון בו. {{ח:תת|(ג)|(1)}} יושב ראש המועצה רשאי לקצוב את זמן הדיבור של כל משתתף בישיבה בסעיף מסוים. {{ח:תתת|(2)}} משתתף לא ידבר יותר מפעם אחת בדיון על אותו סעיף, אלא ברשות יושב ראש המועצה. {{ח:תת|(ד)}} יושב ראש המועצה רשאי להפסיק את דבריו של משתתף החורגים מהעניין הנדון או העוברים את הזמן שהוקצב לו. {{ח:סעיף|2.9|ממלא מקום יושב ראש המועצה}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש המועצה, באישור המועצה ימנה ממלא מקום ליושב ראש המועצה מקרב חברי המועצה. {{ח:תת|(ב)}} מונה חבר כממלא מקום יושב ראש המועצה, יהיו לו, לעניין אותה ישיבה, כל סמכויות יושב ראש המועצה. {{ח:סעיף|2.10|החלטות}} {{ח:תת|(א)}} הצעות ההחלטה יועברו לעיון החברים קודם לישיבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2.4|בסעיף 2.4(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} חבר המציע תיקון להצעת החלטה במהלך הישיבה, ינמק הצעתו, ורשאי יושב ראש המועצה לדרוש כי נוסח הצעת ההחלטה המתוקן יימסר בכתב. {{ח:תת|(ג)|(1)}} הוצעו במהלך הישיבה תיקונים או שינויים בנוסח המוצע, יובאו ההחלטות להצבעה הן בנוסחן המקורי והן בתיקונים אשר הוצעו להן, אלא אם כן ויתר, מי מהמציעים, על העמדת התיקון שהציע להצבעה. {{ח:תתת|(2)}} היו התיקונים המוצעים מורכבים באופן שאינו מאפשר ביצועם במהלך הישיבה והמחייב ניסוחה מחדש של הצעת ההחלטה, יכין מזכיר המועצה, מיד לאחר קבלת הפרוטוקול, נוסח מתוקן ויעבירו להערות החברים. {{ח:תתת|(3)}} החברים יהיו רשאים להעיר לנוסח המתוקן המוצע בתוך 5 ימים מיום שהועבר אליהם. {{ח:תתת|(4)}} קיימת מחלוקת בין החברים בדבר התאמת הנוסח המתוקן להחלטה כפי שאושרה, יובא הנושא לדיון מחודש במועצה. {{ח:תת|(ד)}} קודם לקבלת החלטה או מיד לאחריה, יודיע היועץ המשפטי אם ההחלטה טעונה אישור שר האוצר. {{ח:תת|(ה)}} החלטות, כפי שהתקבלו בישיבת המועצה, יהוו חלק מפרוטוקול הדיון ויישלחו לחברים. {{ח:סעיף|2.11|הצבעות}} {{ח:תת|(א)}} בתום הדיון, יעמיד יושב ראש המועצה את הצעת ההחלטה להצבעת חברי המועצה. הצבעה תתבצע בדרך של הרמת ידיים. מזכיר המועצה ימנה את קולות המצביעים בעד ונגד ההצעה וכן את קולות הנמנעים מהצבעה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות המצביעים; {{ח:תתת|(2)}} היו הקולות שווים, יהיה ליושב ראש המועצה קול נוסף באותו העניין; {{ח:תתת|(3)}} יושב ראש המועצה רשאי להעמיד את ההצעה להצבעה חוזרת טרם שמימש זכותו לקול הנוסף. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש המועצה יודיע על תוצאות ההצבעה על פי ספירת הקולות. {{ח:תת|(ד)}} לבקשת חבר יירשם בפרוטוקול אופן הצבעתו. {{ח:תת|(ה)}} הייתה יותר מהצעת החלטה אחת לנושא, יחליט יושב ראש המועצה על סדר ההצבעה וכן הוא רשאי לקבוע כי ההצעות תעמודנה להצבעה זו כנגד זו. {{ח:סעיף|2.12|קבלת החלטה של המועצה שלא בישיבה}} {{ח:תת|(א)}} ראה יושב ראש המועצה צורך בקבלת החלטה של המועצה בעניינים נקודתיים שאינם בגדר מדיניות מקרקעין או בעניינים טכניים, רשאי הוא להורות כי קבלת ההחלטה תידון בדרך של חלופת דואר אלקטרוני בין כל החברים בו זמנית. מוזמנים קבועים שאינם חברים, יכותבו לחלופת הדואר האלקטרוני. {{ח:תת|(ב)}} ביקש אחד מהחברים, מנהל הרשות או היועץ המשפטי, כי הנושא יידון בישיבת מועצה, לא יוכרע בו בדרך אחרת. {{ח:תת|(ג)}} דין החלטה שהתקבלה על פי סעיף זה כדין החלטה שהתקבלה בישיבת מועצה. {{ח:תת|(ד)}} על החלטה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2.4|סעיף 2.4(ז)}} לעניין פרסום הצעות החלטה המוגשות למועצה ברשת האינטרנט. {{ח:סעיף|2.13|דיון חוזר}} {{ח:ת}} על פי דרישת יושב ראש המועצה או שליש מהחברים תדון המועצה מחדש בכל נושא שהחליטה בו, ובלבד שחלף לפחות חודש ימים מיום קבלת ההחלטה. {{ח:סעיף|2.14|שאילתה}} {{ח:תת|(א)}} חבר רשאי להגיש שאילתה ליושב ראש המועצה על עניין עובדתי שבתחום פעולתה של המועצה. {{ח:תת|(ב)}} השאילתה תימסר ליושב ראש המועצה בידי מזכיר המועצה, עד 5 ימים קודם למועד הקבוע לישיבת המועצה; יושב ראש המועצה ישיב עליה בישיבה הקרובה של המועצה או בישיבה שלאחריה; לא סיפקה תשובת יושב ראש המועצה את השואל, רשאי הוא להוסיף ולשאול באותו נושא. {{ח:תת|(ג)}} עם פתיחתה של ישיבת מועצה, רשאי חבר להודיע על רצונו להציג שאילתה בעל פה. {{ח:תת}} על שאילתה שהוצגה כאמור לא תחול חובת תשובה בישיבה שבה הוצגה. {{ח:סעיף|2.15|מועד כניסת ההחלטות לתוקף}} {{ח:תת|(א)}} מועד כניסת ההחלטות לתוקף הוא במועד אישורן ברוב קולות בהצבעה במועצה. {{ח:תת|(ב)}} למרות האמור בסעיף קטן (א) לא ייכנסו ההחלטות המפורטות להלן לתוקף עם קבלתן בהצבעה במועצה ומועד כניסתן יהא כמפורט בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תתת|(1)}} הייתה ההחלטה טעונה אישור שר האוצר, תיכנס ההחלטה לתוקפה עם חתימתה בידי שר האוצר; {{ח:תתת|(2)|(א)}} נקבע בהחלטה מועד לכניסתה לתוקף, תיכנס ההחלטה לתוקף במועד שנקבע. {{ח:תתתת|(ב)}} אם טעונה ההחלטה גם אישור שר האוצר, תיכנס ההחלטה לתוקף במועד שנקבע או עם חתימתה על ידי שר האוצר, המאוחר מביניהם. {{ח:תתת|(3)}} הייתה ההחלטה טעונה ניסוח מחודש, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 2.10|בסעיף 2.10(ג)(2)}} אך לא הוגשו הערות או הושגה הסכמה בדבר הנוסח המתוקן ללא צורך בהבאת ההחלטה לדיון מחודש במועצה, תיכנס ההחלטה לתוקפה לאחר 7 ימים מהמועד שבו הועבר הנוסח המתוקן לחברי המועצה; לא הושגה הסכמה בדבר הנוסח המתוקן, לא תיכנס ההחלטה לתוקף עד לאישורה מחדש בידי המועצה. {{ח:סעיף|2.16|פרסום החלטות המועצה}} {{ח:תת|(א)}} החלטות מועצה או ועדה מוועדותיה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות. {{ח:תת|(ב)|(1)}} החלטות מועצה אשר נכנסו לתוקף יפורסמו על ידי הרשות סמוך לכניסתן לתוקף; {{ח:תתת|(2)}} החלטות מועצה אשר נקבע בהן מועד לכניסתן לתוקף יצוין בפרסום המועד שנקבע. {{ח:תת|(ג)}} תחילת תוקפה של החלטה לא תהיה מותנית בפרסומה אלא אם כן נקבע אחרת בהחלטה. {{ח:סעיף|2.17|רישום דיוני המועצה}} {{ח:ת}} דיוני המועצה יירשמו במלואם בקצרנות או יוקלטו. תמלול ישיבות המועצה או קבצי השמע, יישמרו במזכירות המועצה. {{ח:סעיף|2.18|פרוטוקול}} {{ח:תת|(א)}} לכל ישיבה של המועצה ייערך פרוטוקול שיכלול פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} שמות החברים שנכחו בישיבה; {{ח:תתת|(2)}} שמות החברים שנעדרו מהישיבה; {{ח:תתת|(3)}} שמות הנוכחים שאינם חברים; {{ח:תתת|(4)}} סדר היום; {{ח:תתת|(5)}} החלטות; {{ח:תתת|(6)}} אם נערכו הצבעות – תוצאות ההצבעות; {{ח:תתת|(7)}} הסתייגויות בקשר להחלטות; {{ח:תתת|(8)}} פרטים נוספים, לפי הוראות יושב ראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} הפרוטוקול יישלח לכל החברים. {{ח:תת|(ג)}} חבר יקבל לפי בקשתו עותק מתמלול ישיבת המועצה. {{ח:תת|(ד)}} מצא חבר צורך להתייחס לאמור בפרוטוקול, יעשה זאת בישיבת המועצה הבאה. {{ח:סעיף|2.19|פרסום תוכן הדיון}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש המועצה או המועצה רשאים להחליט שתוכן מסוים מדיוני המועצה יובא לידיעת הציבור. {{ח:תת|(ב)}} החליטה המועצה כאמור, תבוצע ההחלטה בידי יושב ראש המועצה או מי שהוא הסמיך לכך. {{ח:סעיף|2.20|מזכיר המועצה}} {{ח:תת|(א)}} מזכיר המועצה ירכז את עבודת המועצה ואת עבודת ועדות המשנה שלה. {{ח:תת|(ב)}} מזכיר המועצה או נציגו ישתתפו בכל ישיבה של מוסדות אלה, והם רשאים לעיין בכל חומר הנוגע לעבודתם. {{ח:סעיף|2.21|ועדות}} {{ח:תת|(א)}} המועצה תקבע ועדות קבועות. {{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לקבוע ועדות נוספות, קבועות או לעניין מסוים. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש המועצה יקבע את הרכב הוועדות. {{ח:תת|(ד)|(1)}} המועצה רשאית להחליט על העברת נושא מסוים העומד על סדר יומה לדיון ולגיבוש המלצות או לדיון ולהחלטה באחת מהוועדות הקבועות, וכן היא רשאית להורות על הקמת ועדה מיוחדת לדיון ולגיבוש המלצות או לדיון ולהחלטה בנושא מסוים; {{ח:תתת|(2)}} החליטה המועצה כאמור, יחולו על דיוני הוועדה הוראות {{ח:פנימי|פרק 2|פרק זה}} בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ה)}} החלטות הוועדות יהיו בבחינת המלצות למועצה, זולת אם החליטה המועצה לאצול מסמכויותיה לוועדה. {{ח:תת|(ו)}} יושב ראש ועדה לא יהיה בעל עניין במדיניות הקרקעית שבתחום טיפולה של הוועדה וחברי הוועדה שהם בעלי עניין כאמור, לא יהוו יותר משליש ממספר חבריה. {{ח:תת|(ז)|(1)}} הוועדות יתכנסו בהתאם לצורך ולהחלטת יושבי ראש הוועדות; {{ח:תתת|(2)}} ועדה אשר מינתה המועצה לעניין מוגדר ומסוים תתכנס לישיבות בתדירות גבוהה עד לסיום עבודתה והגשת המלצותיה ליושב ראש המועצה ו/או למליאת המועצה. {{ח:תת|(ח)|(1)}} חבר רשאי להשתתף בישיבות של ועדה גם אם הוא אינו חבר בה; {{ח:תתת|(2)}} חבר המעוניין בכך יודיע למזכירות המועצה באיזו ישיבה או באיזה נושא הוא מבקש להשתתף, בין אם דרך קבע או לנושא מסוים. הודיע כאמור – יצורף לרשימת המוזמנים; {{ח:תתת|(3)}} משקיף רשאי להשתתף בדיוני שתי ועדות, על פי בחירתו. המשקיף יודיע למזכיר המועצה על הוועדות שבדיוניהן ברצונו להשתתף, והזמנה לישיבותיהן תישלח גם לו; {{ח:תתת|(4)}} חבר המשתתף בישיבת ועדה שאינו חבר בה, רשאי להשתתף בדיון ולהציע החלטה, אך לא ייטול חלק בהצבעה לקבלת החלטה. {{ח:סעיף|2.22|ועדת קבע}} {{ח:תת|(א)}} בוועדת הקבע יכהנו 3 חברים, כולל יושב הראש. {{ח:תת|(ב)}} לישיבות ועדת הקבע יוזמן באופן קבוע היועץ המשפטי. {{ח:תת|(ג)}} ועדת הקבע תקבע אלו החלטות של המועצה יתקבלו שלא בישיבת מועצה בהתאם למפורט בסעיף קטן (ד). {{ח:תת|(ד)}} אלה סוגי ההחלטות אשר בסמכות ועדת הקבע לקבוע שיתקבלו שלא בישיבת מועצה: {{ח:תתת|(1)}} החלטות על תיקון סעיפים בהחלטות מועצה קיימות אשר אינן בגדר קביעת מדיניות חדשה השונה באופן מהותי מהמדיניות שנקבעה בהחלטות המועצה הקיימות; {{ח:תתת|(2)}} החלטות על עדכון תעריפים בהחלטות מועצה קיימות; {{ח:תתת|(3)}} החלטות על הארכת תוקף החלטות מועצה קיימות. {{ח:תת|(ה)}} קבעה ועדת הקבע כי החלטה תתקבל שלא בישיבת מועצה, תתקבל ההחלטה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2.12|סעיף 2.12}}. {{ח:תת|(ו)}} הוועדה יכולה לקבל החלטותיה בחלופת דואר אלקטרוני בין כל חברי הוועדה והמוזמנים הקבועים. {{ח:תת|(ז)}} 2 מבין חברי הוועדה יהוו מניין חוקי לדיוניה ולקבלת החלטותיה. {{ח:סעיף|2.23|ועדת הביקורת}} {{ח:תת|(א)}} בוועדת הביקורת יכהנו 3 חברים, כולל יושב הראש. {{ח:תת|(ב)}} מוזמנים קבועים – מנהל הרשות, היועץ המשפטי, המבקר הפנימי של הרשות. {{ח:תת|(ג)}} תפקידיה וסמכויותיה של ועדת הביקורת הם: {{ח:תתת|(1)}} לפקח על ביצוע המדיניות הקרקעית כפי שנקבעה בהחלטות המועצה; {{ח:תתת|(2)}} לוודא קיום בקרה וביקורת יעילה ברשות; {{ח:תתת|(3)}} לדון בממצאים שהעלה מבקר המדינה, המבקר הפנימי או גוף המוסמך לערוך ביקורת על הרשות; {{ח:תתת|(4)}} להזמין כל אדם להופיע בפניה ולבקש להמציא לה כל מסמך כפי שתמצא לנכון; {{ח:תתת|(5)}} לדווח למועצה על כל נושא שבטיפולה לרבות נושאים שהועברו לבדיקתה על ידי המועצה ועל התקדמות הטיפול בכל אחד מהנושאים; {{ח:תתת|(6)}} להמליץ למועצה ולרשות על נקיטת צעדים לתיקון הליקויים שנתגלו ולמניעת הישנותם; {{ח:תתת|(7)}} להמליץ, במקרים שמצאה לנכון, שנושאים מסוימים ייכללו בתוכנית העבודה של יחידת הביקורת הפנימית. {{ח:סעיף|2.24|נוהלי עבודת ועדת הביקורת}} {{ח:תת|(א)}} המבקר הפנימי יציג בפני הוועדה את תוכנית העבודה לשנה הקרובה כפי שאישר מנהל הרשות. {{ח:תת|(ב)}} המבקר הפנימי ידווח לוועדה מעת לעת, אם יידרש, על פעילות יחידת הביקורת ועל התקדמות בנושאים שבטיפולו. דיווחים אלה יהיו בידיעת מנהל הרשות. {{ח:תת|(ג)}} אם בממצאים יש משום סטייה מהמדיניות או שהם בניגוד להחלטות המועצה – ידווח המבקר לוועדה. {{ח:תת|(ד)}} אחת לתקופה שתקבע המועצה תדווח הוועדה למועצה על סיכומיה והמלצותיה. {{ח:תת|(ה)}} לפי שיקול דעת יושב ראש הוועדה תדווח הוועדה למועצה על מקרים שבהם היו ממצאים מהותיים שטרם תוקנו שייקרא ”דיווח על המלצות שלא בוצעו“. {{ח:תת|(ו)}} 2 מבין חברי הוועדה יהוו מנין חוקי ובלבד שאחד מהם הוא יושב ראש הוועדה. {{ח:סעיף|2.25|סמכות המועצה במקרקעי ישראל שאינם קרקע עירונית ששטחם מעל 100 דונמים|תיקון: 6.6.2021}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרקע עירונית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|בחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}. {{ח:תת|(ב)}} החכרה או השכרה של מקרקעי ישראל שאינם קרקע עירונית וששטחם מעל 100 דונמים תאושר על ידי המועצה, בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תתת|(1)}} הרשות תמליץ בפני המועצה לאשר החכרה או השכרה של מקרקעי ישראל המיועדים לעיבוד חקלאי ובלבד שהיקף שטח העסקה אינו עולה על 10,000 דונמים; {{ח:תתת|(2)}} החכרה או השכרה של מקרקעי ישראל שאינם נכללים באמור בפסקה (1), יובאו לדיון בפני ועדת המשנה אשר תיתן את המלצתה למועצה; {{ח:תתת|(3)}} המלצת הרשות והמלצת ועדת המשנה יישלחו לכל חברי המועצה. אם לא תתקבל במזכירות המועצה התנגדות של חברי המועצה להמלצות בתוך 14 ימים מיום משלוח ההמלצות, הדבר יהווה את אישור המועצה; {{ח:תתת|(4)}} אם תתקבל במזכירות המועצה בתוך פרק הזמן האמור בפסקה (3) התנגדות להמלצה, תובא הבקשה לדיון במועצה. {{ח:סעיף|2.26|תחולת החלטות המועצה על בעלי הסכמי חכירה פרטניים}} {{ח:ת}} חוכר המבקש למצות זכויות שבהסכם החכירה הפרטני אשר הוא צד לו המיטיבות ביחס להסדרים תקפים שנקבעו על ידי מועצת מקרקעי ישראל בהחלטותיה, לא יהיה זכאי להקלות ולתנאים מיטיבים לפיהם נוהגת הרשות על פי החלטות המועצה המאוחרות למועד תחילת החכירה, ויחולו עליו, לכל דבר ועניין, הוראות הסכם החכירה הפרטני. {{ח:סעיף|2.27|דיווח|תיקון: 24.3.2025}} {{ח:תת|(א)}} ברבעון האחרון של כל שנה, הרשות תציג בפני המועצה דיווח על יישום הסכמים אסטרטגיים והסכמי פינוי כלכלי עליהם חתומה הרשות, ובכלל זה, יישום הסכמי פינוי מחנות צה״ל. במסגרת זו יוצגו המועדים המעודכנים לפינוי המתחמים כאמור, המצב התכנוני בהם, והיערכות הרשות לשיווקם לאחר הפינוי. {{ח:תת|(ב)}} ברבעון האחרון של כל שנה, הרשות תציג בפני המועצה דיווח על בקשות שהוגשו לרשות להקצאת קרקע לתשתיות לאומיות ובכלל זה, תשתיות אנרגיה, תשתיות מים ותשתיות תחבורה ובכלל זה הקצאות שבוצעו בפועל על ידי הרשות. {{ח:תת|(ג)}} בסוף כל רבעון, הרשות תציג בפני המועצה דו״ח מקיף אודות העסקאות שבוצעו במקרקעי ישראל ברבעון שחלף, הן במכרז והן בפטור ממכרז, בהתאם לפירוט שלהלן: {{ח:תתת}} '''מכרז:''' {{ח:תתתת|1.}} '''מספר מכרז''' {{ח:תתתת|2.}} '''סוג מכרז''' {{ח:תתתת|3.}} '''ייעוד מכרז''' {{ח:תתתת|4.}} '''מרחב ברשות מקרקעי ישראל''' {{ח:תתתת|5.}} '''יישוב וסמל ישוב''' {{ח:תתתת|6.}} '''היקף יחידות הדיור במסגרת המכרז''' {{ח:תתתת|7.}} '''תוצאות המכרז בחלוקה לפי מתחמים''' {{ח:תתת}} '''פטור ממכרז:''' {{ח:תתתת|1.}} '''סוג עסקה (לרבות פירוט האם מדובר בזכות ייזום, בעסקת שיוך או לחלופין בעסקת הקניית בעלות)''' {{ח:תתתת|2.}} '''ייעוד העסקה''' {{ח:תתתת|3.}} '''מרחב ברשות מקרקעי ישראל''' {{ח:תתתת|4.}} '''יישוב וסמל ישוב''' {{ח:תתתת|5.}} '''היקף יחידות הדיור במסגרת העסקה''' {{ח:תת|(ד)}} בנוסף להוראות להוראות המצוינות בסעיפים לעיל, הרשות תציג בפני המועצה דו״ח מקיף אודות הקצאות הקרקע שבוצעו במקרקעי ישראל בהתאם לפירוט שבסעיף (2) לעיל לגבי השנים 2023-2024. {{ח:תת|(ה)}} כלל ההגדרות בהחלטה זו יתאמו את ההגדרות אשר מופיעות בהחלטת ממשלה 735 מיום ה־6 ביולי 2023, שעניינה ”יעדי תכנון, שיווק ועסקאות בתחום הדיור לשנת 2023“. {{ח:קטע2|פרק 3|פרק 3: תכנון, פיתוח ושמירה על מקרקעי ישראל – יצירה ושמירה על עתודות קרקע}} {{ח:קטע3|פרק 3.1|3.1. תכנון במקרקעי ישראל}} {{ח:סעיף|3.1.1|תכנון שטחים}} {{ח:ת}} רשות מקרקעי ישראל תהא שותפה פעילה בהכנת תוכניות עם הרשויות המקומיות, באותן קרקעות שהיא מנהלת, על מנת להבטיח את ניצול הקרקעות במידה מרבית. {{ח:סעיף|3.1.2|ייצוג בוועדות תכנון}} {{ח:ת}} הרשות תיוצג, על פי חוק, בוועדות התכנון השונות (מחוזיות, מיוחדות וכו׳) הקובעות את ייעוד הקרקעות. {{ח:סעיף|3.1.3|תכנון שטחים לבניית שיכונים ציבוריים}} {{ח:ת}} השטחים הדרושים לשם בניית שיכונים ציבוריים הכלולים במסגרת מדיניות הממשלה, תקציב המדינה ובדברי ההסבר של התקציב, יתוכננו ויפותחו על ידי משרד הבינוי והשיכון, בהתאם להסכם העבודה אשר אושר על ידי מועצת מקרקעי ישראל ביום 25.8.1969. {{ח:קטע3|פרק 3.2|3.2. פיתוח במקרקעי ישראל}} {{ח:סעיף|3.2.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 3.2|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת מיזמים“ – ועדה לעניין מיזמים העוסקים בעיקר בתיירות ובתעסוקה המורכבת מנציג משרד האוצר, נציג אגף תקציבים, מנהל אגף הנדסה ופיתוח ברשות מקרקעי ישראל ונציג היועץ המשפטי ברשות מקרקעי ישראל ונציג משרד הכלכלה והתעשייה או התיירות, במקרים הרלוונטיים, המפורטים {{ח:פנימי|פרק 3.2|בפרק משנה זה}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח ציבורי פתוח“ – שטחים ציבוריים פתוחים, גנים ציבוריים ושטחים פתוחים אחרים המיועדים לשימוש הציבור. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרדי ממשלה“ – רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון, משרד הכלכלה, משרד התיירות. {{ח:סעיף|3.2.2|פיתוח במקרקעי ישראל על ידי הרשויות המקומיות}} {{ח:תת|(א)}} ככלל, רשויות מקומיות יבצעו את הפיתוח במימון אגרות והיטלים בהתאם לחוקי עזר המאושרים על ידי משרד הפנים. {{ח:תת|(ב)}} הרשות המקומית תהיה האחראית הבלעדית לכל הכרוך בביצוע עבודות הפיתוח לרבות תכנון מפורט לתשתית ציבורית במיזם. {{ח:סעיף|3.2.3|פיתוח במקרקעי ישראל על ידי המדינה}} {{ח:תת|(א)}} מיזמים לפיתוח תשתיות ציבוריות יידונו ויאושרו על ידי הוועדה לתכנון ופיתוח, בהתאם לסמכויותיה {{ח:פנימי|פרק 3.8|בפרק משנה 3.8}}. {{ח:תת|(ב)}} במקרים שבהם הוכחה יכולת הנדסית ביצועית נמוכה של הרשות המקומית ו/או חוקי העזר המאושרים לרשות המקומית אינם מאפשרים כיסוי תקציבי למיזם בייעוד מגורים, יבוצעו עבודות הפיתוח לרשויות מקומיות על ידי רשות מקרקעי ישראל ו/או משרד הבינוי והשיכון. {{ח:תת|(ג)}} במיזמים העוסקים בעיקר בתיירות ובתעסוקה שבהם תקבע ועדת המיזמים כי נדרשת מעורבות ממשלתית בפעילות הפיתוח, יבוצע הפיתוח על ידי משרד הכלכלה והתעשייה או משרד התיירות או רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון בהתאם לייעוד המיזם. במידת הצורך, יזומנו נציגי משרד התיירות או משרד הכלכלה והתעשייה, או משרד הבינוי והשיכון לפי העניין, לדיוני ועדת המיזמים. {{ח:סעיף|3.2.4|פיתוח במקרקעי ישראל על ידי הרשויות המקומיות באמצעות גביית הוצאות פיתוח על ידי רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון}} {{ח:תת|(א)}} רשויות מקומית, אשר הוכיחו, כי יש ביכולתן לבצע את עבודות הפיתוח וחוקי העזר מאפשרים כיסוי תקציבי למיזם, אך נדרשת הקדמת מימון על ידי רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון, יחתמו על הסכם פיתוח תשתיות עם רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון, להסדרת גבייה מראש של הוצאות פיתוח, בסכום שלא יעלה על סך היטלי הפיתוח, והכל בכפוף לאישור הוועדה לתכנון ופיתוח. {{ח:תת|(ב)}} במקרים שבהם אין לרשות המקומית חוקי עזר מעודכנים המאפשרים כיסוי תקציבי למיזם, רשאית הוועדה לתכנון ופיתוח לאשר, כי פיתוח המיזם יבוצע על ידי הרשות המקומית באמצעות גביית הוצאות פיתוח מראש על ידי רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון לפי העניין, וזאת בהיקף אומדן עלויות פיתוח הנדרש לביצוע המיזם (להלן {{ח:פנימי|פרק 3.2|בפרק משנה זה}} – תקציב המיזם). {{ח:תת|(ג)}} הוועדה לתכנון ופיתוח תקבע הוראות בדבר מרכיבי תקציב המיזם, כגון: עמלת ניהול ופיקוח של הגורם המפתח, תעריפי תכנון, מחירון עבודות הפיתוח ומפתחות למימון ביצוע שטחי ציבור פתוחים. כללים כאמור יהיו אחידים לרשות מקרקעי ישראל ולמשרד הבינוי והשיכון. {{ח:תת|(ד)}} הוועדה לתכנון ופיתוח תאשר את תקציב המיזם על סמך תכנון ארעי באמצעות רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון או מי מטעמם. {{ח:תת|(ה)}} הרשות המקומית תפתח חשבון בנק מיוחד למיזם, אשר בו ינוהלו כל התקבולים וההוצאות. כמו כן, תקיים הרשות המקומית שקיפות מלאה על כל פעילויותיה במיזם ותאפשר לרשות מקרקעי ישראל או למשרד הבינוי והשיכון או למי מטעמם לבקר את כל פעילויותיה לרבות פיקוח על ניהול החשבון. {{ח:תת|(ו)}} האחריות הכוללת לנעשה באתר, לרבות איכות הביצוע, עמידה בהתחייבויות בתחום התשתית כלפי יזמים אחרים, בטיחות וכיוצא בזה, תחול באופן מלא על הרשות המקומית. {{ח:סעיף|3.2.5|מימון ביצוע שטחי ציבור פתוחים עבור יחידות דיור למגורים}} {{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 3.2.2|סעיף 3.2.2}}, בנוסף לאגרות והיטלי פיתוח על פי חוקי העזר שאושרו לרשויות המקומיות על ידי משרד הפנים, במקרים שבהם אין חוקי עזר או היטל למימון גינות ציבוריות או שטחי ציבור פתוחים, יגבו רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון, לפי העניין, סכומים נוספים עבור ביצוע פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים בהתאם לתעריפים הבאים: {{ח:תת}} <table> <tr><th>שיפוע קרקע</th><th>תשלום ליחידת דיור</th></tr> <tr><td>8%-0%</td><td>10,000</td></tr> <tr><td>13%-8%</td><td>11,000</td></tr> <tr><td>20%-13%</td><td>13,000</td></tr> <tr><td>למעלה מ־20%</td><td>15,000</td></tr> </table> {{ח:ת}} הסכומים המפורטים בטבלה נכונים וצמודים למדד תשומות לבנייה למגורים כפי שפורסם לחודש אוקטובר 2010. {{ח:סעיף|3.2.6|הסכמים שנחתמו לפני 10.10.2018}} {{ח:ת}} הסכמי פיתוח תשתיות והסכמי הגג שנחתמו לפני 10.10.2018 אשר מבוססים על החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1434 יוותרו בתוקפם ללא שינוי. {{ח:קטע3|פרק 3.3|3.3. שדרוג תשתיות בשכונות ותיקות – ישן מול חדש}} {{ח:סעיף|3.3.1|שדרוג תשתיות בשכונות הוותיקות – ”ישן מול חדש“|תיקון: 24.9.2020}} {{ח:תת|(א)}} רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון יסייעו בשדרוג התשתיות הקיימות בשכונות שהוקמו לפני 31.12.2000 (להלן {{ח:פנימי|פרק 3.3|בפרק משנה זה}} – שכונות ותיקות) ביישובים עירוניים, ששנת יסודן על פי נתוני הלמ״ס הוא עד יום 31.12.1992 (להלן {{ח:פנימי|פרק 3.3|בפרק משנה זה}} – המועד הנקוב). בכל שנה קלנדרית החל מ־31.12.2014 תתווסף שנה נוספת למועדים האמורים. {{ח:תת|(ב)}} סיוע רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון בשדרוג תשתיות בשכונות הוותיקות, יבוצע באמצעות התקבולים שיתקבלו משיווק קרקעות לבנייה למגורים במסגרת מכרזים פומביים ו/או הקצאות קרקע ראשוניות המפורסמים על ידי רשות מקרקעי ישראל ו/או משרד הבינוי והשיכון. {{ח:ת}} הסיוע יחול בכל הקרקע שבניהול רשות מקרקעי ישראל. {{ח:סעיף|3.3.2|עלויות הפיתוח הנוספות|תיקון: 9.3.2023}} {{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|פרק 3.3|פרק משנה זה}}: ”עלויות הפיתוח הנוספות“ – עלויות הפיתוח המוטלות על היזם בנוסף לעלויות הפיתוח החלות על הקרקע, והמיועדות לשדרוג התשתיות הקיימות בשכונות ותיקות בתחום הרשות המקומית, לרבות הקמת/<wbr>שיפוץ/<wbr>שדרוג מבני ציבור, ושיפוץ חזיתות בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 3.3.6|לסעיף 3.3.6(ב)}}. הרשות תהיה רשאית לעשות שימוש בעלויות הפיתוח הנוספות גם לצורך ביצוע עבודות כאמור בכלל העיר וזאת באישור משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל. {{ח:סעיף|3.3.3|חישוב עלויות הפיתוח הנוספות}} {{ח:ת}} חישוב עלויות הפיתוח הנוספות (להלן {{ח:פנימי|פרק 3.3|בפרק משנה זה}} – תעריף ישן מול חדש) יבוצע כלהלן: {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|עמודה 1}}</th><th>{{מוקטן|עמודה 2}}</th><th>{{מוקטן|עמודה 3}}</th><th>{{מוקטן|עמודה 4}}</th><th>{{מוקטן|עמודה 5}}</th><th>{{מוקטן|עמודה 6}}</th></tr> <tr><th><span style="letter-spacing: -0.167em;">** </span> ערך קרקע</th><th>הערכת חלף היטל ההשבחה הצפוי בשקלים חדשים ליחידת דיור</th><th>תעריף ישן מול חדש – תעריף בסיס</th><th>תוספת תמריץ שיווק לרשות המקומית</th><th>תוספת תמריץ לרשויות המקומיות בהסכם גג</th><th>יחידות דיור קטנות {{ח:הערה|-}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)#סעיף 6|תקנה 2(9)(א)(1) לתקנות התכנון והבניה (סטייה נכרת מתוכנית){{ח:הערה|,}} התשס״ב–2002}}</th></tr> <tr><td>עד 120,000</td><td>14,500</td><td>7,200</td><td>3,800</td><td>1,000</td><td>3,000</td></tr> <tr><td>120,001 – 215,000</td><td>14,501 – 26,000</td><td>6,000</td><td>2,500</td><td>1,000</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>215,001 – 310,000</td><td>26,001 – 37,000</td><td>5,000</td><td>1,000</td><td>1,000</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>310,001 – 380,000</td><td>37,001 – 46,000</td><td>3,600</td><td>&nbsp;</td><td>500</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>380,001 ויותר</td><td>46,001 ויותר</td><td>2,400</td><td>&nbsp;</td><td>500</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:תת|*}} הסכומים הנזכרים הינם בשקלים חדשים ומוצמדים למדד תשומות הבנייה הידוע לתאריך 15.06.2014. {{ח:תת|<span style{{=}}"letter-spacing: -0.167em;">** </span>}} לעניין סעיף זה, ערך קרקע ליחידת דיור (כמפורט בעמודה 1 בטבלה) בשקלים חדשים לאחר הפחתת הנחת אזור לעסקאות הקצאת קרקע בפטור ממכרז, ללא מע״מ וללא הוצאות פיתוח. {{ח:סעיף|3.3.4|תנאים לקבלת תוספת תמריץ שיווק לרשות מקומית|תיקון: 9.3.2023, 12.6.2023, 24.3.2025}} {{ח:תת|(א)}} רשות מקומית תהיה זכאית לתעריף בסיס, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3.3.3|בטבלה בסעיף 3.3.3}} וכן לתוספת תמריץ שיווק, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3.3.3|בטבלה בעמודה 4}} (להלן {{ח:פנימי|פרק 3.3|בפרק משנה זה}} – הטבלה) בכפוף לחתימתה על כתב התחייבות בנוסח שיועבר לה על ידי רמ{{ח:הערה|"}}י או המשרד, לפי הענין, במסגרתו תתחייב כי תתמוך בשיווק כלל יחידות הדיור הכלולות בתכניות התקיפות, וזאת עד למועד פרסום חוברות המכרזים. {{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית אשר תחתום על ”הסכם גג“, תקבל את תעריף הבסיס, תוספת תמריץ שיווק, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3.3.3|בטבלה בעמודה 4}}, ותוספת תמריץ לרשויות מקומיות בהסכם גג, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3.3.3|בטבלה בעמודה 5}}, לכל יחידת דיור אשר תשווק בפועל. {{ח:תת|(ג)}} כל הסכומים {{ח:פנימי|סעיף 3.3.3|שבסעיף 3.3.3}} ייקבעו על פי שומה לגבי ערך הקרקע ולגבי חלף היטל ההשבחה הצפוי. {{ח:תת|(ד)}} השומה תעמוד בתוקפה עד תום 3 שנים ממועד עריכתה. {{ח:תת|(ה)}} בתום 3 שנים ממועד עריכת השומה, תיערך שומה חדשה, ובהתאם יעודכנו עלויות הפיתוח הנוספות לגבי יתרת יחידות הדיור שטרם שווקו. {{ח:תת|(ו)}} אם בשיווק הראשון לא נקבעו זוכים או שמחירי הקרקע בשיווק הראשון נמוכים ביותר מ־30% ממחיר הקרקע בשומה, תיבחן אפשרות לעדכון השומה. שינוי בערך הקרקע, אם ייעשה, יחול רק על שיווקים עתידיים. {{ח:תת|(ז)}} השומה תשמש אך ורק לצרכי האמור {{ח:פנימי|פרק 3.3|בפרק משנה זה}}, ולא תשמש לכל צורך אחר, לרבות לאומדנים שאותם עורכת הרשות לצורך עריכת מכרזי שיווק והיא לא תהווה מדד כלשהו לגבי ערך הקרקע הצפוי במכרזי שיווק. {{ח:תת|(ח)}} בעד כל יחידת דיור נוספת לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|תקנות התכנון והבניה (סטייה ניכרת מתוכנית){{ח:הערה|,}} התשס״ב–2002}}, יינתן סכום של 3,000 שקלים חדשים בהתקיים שני התנאים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} החלטה תקיפה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה או המלצה של מהנדס הרשות המקומית שלפיה הם תומכים עקרונית בתוספת מלוא יחידות הדיור לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|תקנות התכנון והבניה (סטייה נכרת מתוכנית){{ח:הערה|,}} התשס״ב–2002}}. על סמך ההחלטה או ההמלצה ובנייה כאמור, ייגבו הוצאות פיתוח בסך כאמור בסעיף קטן 3.3.4(י) מהיזמים בעת שיווק הקרקע; {{ח:תתת|(2)}} העברת הכספים לרשות המקומית תתבצע לאחר מתן היתרי בנייה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, הכוללים את תוספת יחידות הדיור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|ש{{ח:הערה|ב}}תקנות התכנון והבניה (סטייה נכרת מתוכנית), התשס״ב–2002}}. {{ח:תת}} התוספת לפי סעיף קטן זה תחול גם על מכרזים בשיטת מחיר למשתכן, מחיר מטרה וכל מסלול אחר של שיווק שיאושר. {{ח:תת|(ט)}} עלויות הפיתוח הנוספות שייגבו על פי האמור {{ח:פנימי|פרק 3.3|בפרק משנה זה}} ירוכזו בקופה נפרדת, שתנוהל במשרד הבינוי והשיכון או ברשות מקרקעי ישראל בהתאמה. עלויות הפיתוח הנוספות יועברו לרשות המקומית בכפוף לחתימתה על כתב התחייבות כמפורט בסעיף 3.3.4(א) לעיל, בשתי פעימות שוות; הראשונה כנגד פתיחת חשבון לתקציב בלתי רגיל (תב״ר) ייעודי מאושר ברשות המקומית ששימושיו עונים לשימושים המותרים על פי {{ח:פנימי|פרק 3.3|פרק משנה זה}}, השניה לאחר השלמת 40% מביצוע המטלות בתב״ר. {{ח:סעיף|3.3.5|תנאים ואישורים נדרשים|תיקון: 9.3.2023}} {{ח:ת}} תשלומים שיועברו על ידי רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון, על פי האמור {{ח:פנימי|פרק 3.3|בפרק משנה זה}}, ישמשו למטרות שיוגדרו בהתאם למפורט {{ח:פנימי|סעיף 3.3.6|בסעיף 3.3.6(א)}}. {{ח:סעיף|3.3.6|הקצאת עלויות הפיתוח הנוספות|תיקון: 9.3.2023}} {{ח:תת|(א)}} רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, בתיאום עם משרד האוצר, יעדכנו במידת הצורך את נוהל רשות מקרקעי ישראל לעניין שדרוג תשתיות בשכונות הוותיקות ישן מול חדש, רשימה סגורה של מטרות אפשריות לכספים בקופת המיזם והוראות והסדרים בדבר העברת הכספים מקופת המיזם לרשות המקומית או לקבלני ביצוע מטעמה. {{ח:תת|(ב)}} שיפוץ חזיתות יאושר כאשר העבודות יתרמו לשיפור פני העיר. {{ח:תת}} שיפור פני העיר ישרת את כלל הציבור, מלבד דיירי הבניינים, לפי תבחינים שוויוניים, בשקיפות מלאה ובאישור מועצת העיר, ובלבד שמרבית הבניינים שבהם יבוצע שיפוץ חזיתות יהיו בנייני מגורים. {{ח:תת|(ג)}} המיזמים שאותם תבקש הרשות המקומית להכליל במסגרת {{ח:פנימי|פרק 3.3|פרק משנה זה}} יובאו לאישור רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון ויידונו בכפוף\ להוראות סעיף 3.3.6(א). {{ח:תת|(ד)}} נקבע בשומת רשות מקרקעי ישראל כי ערך הקרקע הוא אפס, יתקצב משרד הבינוי והשיכון את עלויות הפיתוח הנוספות, במישרין, על פי אמות המידה ונוהלי משרד הבינוי והשיכון, ובכפוף למגבלות התקציב. {{ח:סעיף|3.3.7|רשויות מקומיות החולקות חלף היטל השבחה עם מועצות אזוריות או מקומיות|תיקון: 9.3.2023}} {{ח:ת}} רשויות מקומיות החולקות את חלף היטל ההשבחה עם מועצות אזוריות או מועצות מקומיות, יהיו זכאיות לעלויות הפיתוח הנוספות בהתאם לחלקן היחסי בחלף היטל ההשבחה ששולם על ידי רשות מקרקעי ישראל. {{ח:סעיף|3.3.8|קדם מימון|תיקון: 9.3.2023}} {{ח:ת}} רשויות מקומיות אשר תומכות בשיווק ושיש צפי לשיווק עד שנה מיום אישור התוכנית, יוכלו לקבל קדם מימון בכפוף לאישור הועדה לתכנון ופיתוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 3.8.1|בסעיף 3.8.1}}. {{ח:סעיף|3.3.9|תחולה}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 3.3|פרק משנה זה}} לא יחול על יחידות דיור שפורסמו לשיווק ומועד הגשת ההצעות למכרז חלף או יחידות דיור ששווקו לפני ה־8.11.2015. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק 3.3|פרק משנה זה}} יחול על שיווק עתידי של תוכניות בייעוד מגורים, באמצעות מכרז או באמצעות פטור ממכרז שבהן קיימות 30 יחידות דיור ומעלה. {{ח:סעיף|3.3.10|מס ערך מוסף|תיקון: 24.3.2025}} {{ח:ת}} על עלויות הפיתוח הנוספות בהתאם {{ח:פנימי|פרק 3.3|לפרק משנה זה}}, אשר ייגבו באמצעות התקבולים שיתקבלו משיווק קרקעות לבנייה למגורים במסגרת מכרזים פומביים או הקצאות קרקע ראשוניות המפורסמים על ידי רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון יתווסף מס ערך מוסף כדין. {{ח:סעיף|3.3.11|ניתוח גובה השמאויות|תיקון: 24.3.2025}} {{ח:ת}} בתום שנה מיום 8.11.2015, צוות משותף לרשות מקרקעי ישראל, משרד השיכון ומשרד האוצר ינתח את גובה השמאויות הממוצעות במהלך השנה שחלפה. במידה וערך הקרקע ירד ב־20% תיבחן האפשרות לתיקון קבוצות שווי הקרקע ויביא העניין במידת הצורך לדיון נוסף במועצת מקרקעי ישראל{{ח:הערה|.}} {{ח:קטע3|פרק 3.4|3.4. מימון ביצוע מבני ציבור – הוצאות פיתוח נוספות (הוראת שעה)}} {{ח:סעיף|3.4.1|הגדרות|תיקון: 12.6.2022, 18.7.2023}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 3.4|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות פיתוח נוספות“ – עלויות הפיתוח המוטלות על היזם בנוסף לעלויות הפיתוח החלות על הקרקע, והמיועדות לביצוע מבני ציבור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבני ציבור חובה“ – מוסדות חינוך קדם יסודי, על יסודי, חינוך מיוחד – משרד החינוך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבני ציבור רשות“ – מעונות יום, בתי תפילה, מקוואות, מעונות – משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מתנ״ס, מועדון נוער, אולם או מגרש ספורט, ספרייה, תחנה לבריאות המשפחה, אודיטוריום, אולם מופעים, בריכת שחיה, אולם תרבות, קונסרבטוריון, משרדים ראשיים של רשויות מקומיות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכפיל גודל משק בית“ – היחס בין גודל משק הבית הממוצע בישוב לבין הממוצע הארצי של גודל משק בית, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. {{ח:סעיף|3.4.2|גביית הוצאות פיתוח נוספות|תיקון: 12.6.2022}} {{ח:תת|(א)}} בנוסף להיטלי הפיתוח שאושרו לרשויות המקומיות על ידי משרד הפנים, או עלויות הפיתוח כפי שאושרו על ידי הוועדה לתכנון ופיתוח, לפי העניין, יגבו משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל, לפי העניין, הוצאות פיתוח נוספות, בהתאם לתעריפים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 3.4.4|בטבלה שבסעיף 3.4.4}} (להלן {{ח:פנימי|פרק 3.4|בפרק משנה זה}} – הטבלה). {{ח:תת|(ב)}} הוצאות פיתוח נוספות, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3.4.4|בטבלה}}, ייגבו לגבי יחידות אשר ישווקו במכרזי מחיר מטרה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 4.7|פרק משנה 4.7}} לגבי יחידות אשר ישווקו בשיטות מכרז אחרות ייגבו, הוצאות הפיתוח המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 3.4.4|בטבלה}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 3.4.4|שורות 7 ו־11}}, וביחס לשורה 3 עד 5,000 שקלים חדשים בלבד. {{ח:סעיף|3.4.3|תשלומים עבור מבני ציבור}} {{ח:ת}} רשות רשות מקומית אשר קיבלה או צפויה לקבל, תשלומים עבור מבני ציבור רשות או חובה, בסכומים אשר מעבר לקבוע {{ח:פנימי|פרק 3.2|בפרק משנה 3.2}}, או {{ח:פנימי|פרק 3.5|בפרק משנה 3.5}}, או בהתאם {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2014_des1535|לסעיפים 2 ו־3 להחלטת ממשלה מספר 1535 (דר/45) מיום 3.4.2014}}, תהיה זכאית לקבל תשלומים עבור מבני ציבור רשות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 3.4|פרק משנה זה}} בניכוי הסכומים שקיבלה אשר הם מעבר לסכומים שהייתה זכאית בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק 3.2|בפרק משנה 3.2}} או לקבוע {{ח:פנימי|פרק 3.5|בפרק משנה 3.5}}. {{ח:סעיף|3.4.4|מימון וקביעות הוצאות הפיתוח הנוספות|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:ת}} מימון וקביעת הוצאות פיתוח נוספות עבור מבני ציבור רשות <table> <tr><th>1</th><th colspan="2">הכנסות מחלף היטל השבחה (ש״ח\יח״ד בממוצע)</th><th>0–14,400</th><th>14,401–25,800</th><th>25,801–37,200</th><th>37,201–45,600</th><th>45,601 ומעלה</th></tr> <tr><th>2</th><td colspan="2">ערך קרקע בשקלים חדשים, ללא מע״מ, לאחר הפחתת הנחת איזור לעסקאות הקצאת קרקע בפטור מממכרז, וללא הוצאות פיתוח שאינן כוללות את הוצאות פיתוח הנוספות כמפורט.</td><td>0–120,000</td><td>120,001–215,000</td><td>215,001–310,000</td><td>310,001–380,000</td><td>380,001 – ומעלה</td></tr> <tr><th>3</th><td colspan="2">הוצאות פיתוח נוספות בעד מבני ציבור רשות (ש״ח ליח״ד)</td><td>8,000</td><td>7,100</td><td>6,300</td><td>5,000</td><td>5,000</td></tr> <tr><th>4</th><td colspan="2">תוספת לרשויות מקומיות באיזור עדיפות לאומית (ש״ח ליח״ד)</td><td>6,000</td><td>3,500</td><td>3,000</td><td>2,500</td><td>2,500</td></tr> <tr><th>5</th><td colspan="2">תוספת ליחידות הכלולות במסגרת הסכמי גג (ש״ח ליח״ד)</td><td>4,000</td><td>4,000</td><td>4,000</td><td>4,000</td><td>4,000</td></tr> <tr><th>6</th><td colspan="2">תוספת בעד יישובים באשכולות פריפריאליים 1–4 שאינם באיזור עדיפות לאומית (ש״ח ליח״ד)</td><td>5,000</td><td>2,000</td><td>1,000</td><td>0</td><td>0</td></tr> <tr><th>7</th><td colspan="2">תוספת גודל ליח״ד שאינן צמודות קרקע (תוספת ב־% לכל מ״ר מעל 90 מ״ר – ועד 150 מ״ר, שטח ממוצע לדירה), ביחס לסך התוספות המגיעות ליח״ד על פי שורות 3+4+5+6</td><td>0.5%</td><td>0.5%</td><td>0.5%</td><td>0.5%</td><td>0.5%</td></tr> <tr><th>8</th><td colspan="2">תוספת לישובים באשכולות סוציו – אקונומיים 1–4 (ש״ח ליח״ד)</td><td>1,400</td><td>1,400</td><td>1,400</td><td>1,400</td><td>1,400</td></tr> <tr><th>9</th><td colspan="2">תוספת בשל הגדלה משמעותית ביחס למספר משקי הבית הקיימים בישוב (ש״ח ליח״ד), על פי האמור {{ח:פנימי|סעיף 3.4.5|בסעיף 3.4.5(ה)}}</td><td>1,000</td><td>1,000</td><td>1,000</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:ת}} הסכומים המצוינים בטבלה הינם בשקלים חדשים וצמודים למדד תשומות הבנייה שהתפרסם ביום 15.06.2014. {{ח:סעיף|3.4.4א|תוספת מימון|תיקון: 12.6.2022, 18.7.2023}} {{ח:תת|(1)}} נוסף על המימון הכלול {{ח:פנימי|סעיף 3.4.4|בסעיף 3.4.4}}, רשות מקומית תהא זכאית לתוספת מימון כמפורט להלן, בכפוף לשיווק יחידות הדיור ולנהלי הרשות ומשרד הבינוי והשיכון: <table> <tr><th>ערך קרקע ליח״ד – בש״ח ללא מע״מ</th><th>0–40,000</th><th>40,000–120,000</th><th>120,000–215,000</th><th>215,000–310,000</th><th>310,000–380,000</th></tr> <tr><td>תוספת מימון</td><td>10,000</td><td>8,000</td><td>6,000</td><td>4,000</td><td>2,000</td></tr> </table> {{ח:תת}} *הסכומים במונחי מדד תשומות הבניה למגורים 01/2023. {{ח:תת|(2)|(א)}} לסכום התקצוב הכולל {{ח:פנימי|סעיף 3.4.4|שבסעיפים 3.4.4}}, 3.4.4א {{ח:פנימי|סעיף 3.4.6|ו־3.4.6}} יתווסף מכפיל גודל משק בית אשר יהווה מקדם הכפלה, שלא יפחת מ־1 ולא יעלה על 2.5 בהתאם לנוסחה שלהלן: {{ח:תתת}} גודל משק בית ממוצע בשכונה, לחלק ל־גודל משק בית ממוצע ארצי. {{ח:תתת|(ב)}} במקרים בהם השכונה המשווקת מהווה חלק מיישוב הומוגני, גודל משק הבית יחושב בהתאם לנוסחה שלהלן: {{ח:תתת}} גודל משק בית ממוצע יישובי לחלק ל־גודל משק בית ממוצע ארצי. {{ח:תתת|(ג)}} במקרים בהם השכונה המשווקת נמצאת ביישוב לא הומוגני, הכללים לקביעת גודל משק בית ייקבעו על ידי משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל, בהסכמת אגף התקציבים בהתאם לצביון השכונות המתוכנן וככל הניתן, בהתחשב בהיבט התכנוני של השכונות. {{ח:תתת|(ד)}} גודל משק בית ממוצע בשכונה, גודל משק בית ממוצע יישובי, וגודל משק בית ממוצע ארצי – ייקבעו לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. {{ח:תת|(3)}} במכרז בו לא הוכרז על זוכה, בסמכות רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון להפחית את תוספת המימון, על מנת להבטיח את הצלחת המכרז בשיווק חוזר. {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|3.4.5|יישום|תיקון: 23.5.2021, 12.6.2022, 18.7.2023, 24.3.2025}} {{ח:תת|(א)}} סיוע רשות מקרקעי ישראל ו/או משרד הבינוי והשיכון בהקמת מבני ציבור רשות, יבוצע בהתאם להוראות סעיף קטן (ו), באמצעות התקבולים שיתקבלו משיווק קרקעות לבנייה במסגרת מכרזים פומביים ו/או הקצאות קרקע ראשוניות המפורסמים על ידי רשות מקרקעי ישראל ו/או משרד הבינוי והשיכון. {{ח:תת}} הסיוע יחול בכל מקרקעי ישראל. {{ח:תת|(ב)}} לקביעת הכנסה ממוצעת ליחידת דיור מחלף היטל השבחה, יילקחו בחשבון ההכנסות בעבור יחידות למגורים, דיור מוגן, שטחי מסחר, תעסוקה ומלונאות המצויים בתוך תוכניות למגורים על פי המפתח המפורט בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תתת|(1)}} יחידת דיור מלונאות – מספר חדרי מלון, שוות ערך ל־30% מיחידות דיור למגורים. החיוב ייקבע בהתאם למדרגות החיוב למגורים; {{ח:תתת|(2)}} כל 300 מ״ר של שטח מבונה עיקרי במסחר ותעסוקה שווה ערך ל־1 יחידת דיור אקוויוולנטית; {{ח:תתת|(3)}} יחידת דיור מוגן שוות ערך ל־50% מיחידת דיור למגורים. החיוב ייקבע בהתאם למדרגות החיוב למגורים. {{ח:תת|(ג)}} תנאי לקבלת תוספת כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3.4.4|בשורה 7 בטבלה}} הוא תמיכה עקרונית מראש בכתב של ראש הרשות המקומית או מהנדס הרשות המקומית ליצירת דירות קטנות בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)#סעיף 4|לתקנה 9 לתקנות התכנון והבנייה (סטייה נכרת מתוכנית), התשס״ב–2002}}. {{ח:תת|(ד)}} במקרה שלפי הסכם שנחתם לפני תאריך 1.1.2015 צריכה הרשות המקומית שבתחומה מתבצע השיווק, להעביר חלק מהכנסות חלף היטל השבחה לרשות מקומית אחרת, הנתון הקובע לעניין המימון לביצוע מבני ציבור יהיה הכנסות חלף היטל ההשבחה הנותר בידי הרשות המקומית לאחר העברת הסכום המוסכם לרשות המקומית האחרת. {{ח:תת|(ה)}} תוספת, בעבור הגדלה משמעותית ביחס למספר משקי הבית הקיימים ביישוב, {{ח:פנימי|סעיף 3.4.4|שורה 9 בטבלה}}, תינתן בהתקיים התנאים המצטברים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} יישוב שבו מספר יחידות הדיור ביישוב הקיים, על פי נתוני הלמ״ס, לפני שיווקן של התוכניות החדשות, עולה על 401 יחידות דיור; {{ח:תתת|(2)}} התוכניות החדשות הגדילו את מספר יחידות הדיור ביחס למשקי הבית הקיימים ביישוב בלמעלה מ־100%; {{ח:תתת|(3)}} הרשות המקומית תתמוך בשיווק התוכנית על פני תקופת זמן של עד שלוש שנים מיום אישור התוכנית. {{ח:תת|(ו)}} הכללים לגביית הוצאות הפיתוח הנוספות והעברתן לרשות המקומית: {{ח:תתת|(1)}} ערכי הקרקע {{ח:פנימי|סעיף 3.4.4|שבשורה 2 בטבלה שבסעיף 3.4.4}}, ייקבעו על פי שומה שתתייחס לכל הקרקעות המצויות בתחומי תוכנית אחת, ובהתאם להנחיות שתקבע רשות מקרקעי ישראל; {{ח:תתת|(2)}} הרשות המקומית תתחייב כי במידה ויחוקק חוק עזר למבני ציבור תהא זכאית לגבות מהזוכה לא יותר מההפרש שבין החיוב לפי חוק העזר לבין הסכומים שישולמו לה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 3.4|פרק משנה זה}}; {{ח:תתת|(3)}} המימון ישמש לביצוע מבני ציבור רשות בהתאם לכללי תקן מבני ציבור – ”תקן ברודט“ (להלן בסעיף זה – תקן ברודט), ויוכל לשמש, בהיקף של עד 50% מגובה המימון, גם לביצוע, שדרוג, או שיפוץ מבני ציבור חובה המיועדים לשרת, במישרין או בעקיפין, את יחידות הדיור הכלולות בתוכניות החדשות (להלן {{ח:פנימי|פרק 3.4|בפרק משנה זה}} – מבני ציבור); {{ח:תתת|(4)}} על אף האמור, רשות מקומית רשאית לבנות מבני ציבור שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 3.4|פרק משנה זה}}, וזאת בכפוף לאישור רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון, לפי העניין, ובלבד שהרשות המקומית הציגה את מלאי מבני ציבור הרשות שבתחומה; {{ח:תתת|(5)}} הוצאות הפיתוח הנוספות שייגבו במיזם מסוים, לרבות תקצוב משלים כאמור לעיל, אם יידרש, ירוכז בקופה נפרדת שתנוהל במשרד הבינוי והשיכון או ברשות מקרקעי ישראל בהתאם לאותו מיזם (להלן {{ח:פנימי|פרק 3.4|בפרק משנה זה}} – קופת מבני ציבור המשויכת למיזם מסוים) התקציב יועבר לרשות המקומית כנגד פתיחת חשבון לתקציב בלתי רגיל (תב״ר) ייעודי מאושר ברשות המקומית ששימושיו עונים לשימושים המותרים על פי {{ח:פנימי|פרק 3.4|פרק משנה זה}}, בהתאם לנהלים שיסוכמו מראש בין רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון לבין הרשות המקומית; {{ח:תתת|(6)}} לסכומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 3.4.4|בטבלה שבסעיף 3.4.4}}, יתווספו מרכיבי עלות, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3.4.6|בטבלה שבסעיף 3.4.6}}; {{ח:תתת|(7)}} רשויות מקומיות אשר תומכות בשיווק שביחס אליו ייגבו הוצאות הפיתוח הנוספות ואשר קיים צפי לביצוע השיווק לא יאוחר משנה מיום אישור התוכנית, יוכלו לקבל קדם מימון על חשבון תקציב מבני הציבור בכפוף לאישור הוועדה לתכנון ופיתוח. {{ח:תת|(ז)}} הוראות מעבר: {{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 3.4|פרק משנה זה}} יחולו על מכרזים, אשר המועד האחרון להגשת הצעות בהם הוא החל ממועד כניסת החלטה זו לתוקף. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (1) רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון בהסכמת אגף תקציבים במשרד האוצר ובשיתוף חבר מועצה נציג הקק״ל, רשאים לקבוע כללים בדבר גבייה של 30,000 ₪ ליחידת דיור על ידי משרד הבינוי והשיכון או רשות מקרקעי ישראל, לגבי מכרזים שפורסמו על ידי הרשות בטרם כניסת החלטה זו לתוקף. {{ח:תתת|(3)}} ביחס לרשויות מקומיות אשר חתמו הסכם גג בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק 3.5|בפרק משנה 3.5}}, רשאית הוועדה לתכנון ופיתוח להחיל את תנאי {{ח:פנימי|פרק 3.4|פרק משנה זה}} ביחס לכל יחידות הדיור ששווקו בהתאם להסכם הגג. במקרה האמור ימומן ההפרש מתקציב רשות מקרקעי ישראל. {{ח:סעיף|3.4.6|מרכיבי עלות נוספים}} {{ח:ת}} מרכיבי עלות נוספים – <table> <tr><th>מס׳ סד׳</th><th>סעיף משנה</th><th colspan="3">תוספות לפי ”תקן ברודט“</th></tr> <tr><td rowspan="15">1</td><td>א</td><td rowspan="15">אחוז שיפוע טופוגרפי</td><td>0%-6%</td><td>0.00%</td></tr> <tr><td>ב</td><td>6%-7%</td><td>3.00%</td></tr> <tr><td>ג</td><td>עד 8%</td><td>4.00%</td></tr> <tr><td>ד</td><td>עד 9%</td><td>5.00%</td></tr> <tr><td>ה</td><td>עד 10%</td><td>7.00%</td></tr> <tr><td>ו</td><td>עד 11%</td><td>9.00%</td></tr> <tr><td>ז</td><td>עד 12%</td><td>11.00%</td></tr> <tr><td>ח</td><td>עד 13%</td><td>13.00%</td></tr> <tr><td>ט</td><td>עד 14%</td><td>14.00%</td></tr> <tr><td>י</td><td>עד 15%</td><td>15.00%</td></tr> <tr><td>יא</td><td>עד 16%</td><td>16.00%</td></tr> <tr><td>יב</td><td>עד 17%</td><td>17.00%</td></tr> <tr><td>יג</td><td>עד 18%</td><td>18.00%</td></tr> <tr><td>יד</td><td>עד 19%</td><td>19.00%</td></tr> <tr><td>טו</td><td>עד 20%</td><td>20.00%</td></tr> <tr><td rowspan="3">3</td><td>א</td><td rowspan="3">סוגי קרקע ביסוס</td><td>אדמה כבדה קרקע תופחת</td><td>4.00%</td></tr> <tr><td>ב</td><td>סלעית ואינרטית, גילום חציבה</td><td>6.00%</td></tr> <tr><td>ג</td><td>מי תהום וביסוס מיוחד</td><td>6.00%</td></tr> <tr><td rowspan="5">5</td><td>&nbsp;</td><td rowspan="5">תוספת מרחק כפי שנקבעו בועדת עלות</td><td>&nbsp;</td><td>0.00%</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>5.00%</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>6.00%</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>8.00%</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>24.00%</td></tr> <tr><td rowspan="3">7</td><td>א</td><td>ציפוי אבן קשיח</td><td>צ. אבן מינימום 50% וקשיח 100%</td><td>3.00%</td></tr> <tr><td>ב</td><td>לקירות חוץ</td><td>ציפוי אבן מינימום 75%</td><td>4.00%</td></tr> <tr><td>ג</td><td>לפי תוכנית</td><td>ציפוי אבן 100%</td><td>5.00%</td></tr> <tr><td>8</td><td>&nbsp;</td><td>הסקה לישובים</td><td>בגובה מעל 600 מ׳</td><td>10.00%</td></tr> <tr><td>9</td><td>&nbsp;</td><td rowspan="2">מיזוג אויר</td><td>אילת, טבריה, בית שאן (אזור ד׳)</td><td>10.00%</td></tr> <tr><td>10</td><td>&nbsp;</td><td>כולם למעט אזור ד׳ וזכאי הסקה</td><td>2.00%</td></tr> </table> {{ח:קטע3|פרק 3.5|3.5. עקרונות להסכמי גג עם רשויות מקומיות לצורך הסרת חסמי שיווק ופיתוח}} {{ח:סעיף|3.5.1|הגדרות|תיקון: 25.4.2023}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 3.5|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקרקע“ – עתודות הקרקע המצויות בתחום שיפוטה של הרשות המקומית והמנוהלות על ידי רשות מקרקעי ישראל. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה לתכנון ופיתוח“ – הוועדה לתכנון ופיתוח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 3.8.1|בסעיף 3.8.1}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם“ או ”הסכם גג“ – הסכם בין רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון ובין רשות מקומית בדבר שיווק של קרקעות לבנייה למגורים, שנחתם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 3.5|פרק משנה זה}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסדות חינוך“ – מוסדות חינוך מכל סוג ולכל אוכלוסיית יעד, אשר הקמתם מחויבת על פי פרוגראמות ותקני משרד החינוך. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסדות ציבור רשות“ – מעונות יום, מקוואות, בתי כנסת, אולמות ספורט, מתנ״סים, ספריות ומגרשי ספורט. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתיות על“ – התשתיות המשרתות את כלל תחום התוכנית או התוכניות שעליהן חל ההסכם, ולא מתחם מסוים בלבד בתחום התוכנית או התוכניות האמורות. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתיות צמודות“ – תשתיות המצויות בשטח התוכנית או התוכניות שעליהן חל ההסכם, ומשרתות את אותן תוכניות בלבד, לרבות תשתיות מתקדמות למחזור ולסילוק פסולת, במידת האפשר, ולפי קביעת הרשות המקומית. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתיות תחבורתיות“ – תשתיות תחבורה כגון מחלפים ועורקי תחבורה ראשיים, אשר מצויות, כולן או חלקן, מחוץ לגבולות התוכנית או התוכניות שעליהן חל ההסכם ואשר הקמתן היא תנאי לקידום התוכנית או התוכניות. {{ח:סעיף|3.5.2|אפיון הרשויות המקומיות|תיקון: 12.6.2022, 20.11.2023}} {{ח:תת|(א)|(1)}} הסכמי גג מפורטים ייערכו מול רשויות מקומיות אשר בתחומן קיימות תוכניות מפורטות בהיקף שלא יפחת מ־5,000 יחידות דיור, אשר ניתן להוציא מכוחן היתרי בנייה, או תוכניות כאמור אשר צפויות להיות מאושרות על ידי מוסדות התכנון המוסמכים לכך, בתוך לא יותר מ־18 חודשים ממועד חתימת ההסכם. {{ח:תתת|(2)}} בסמכות הנהלת הרשות ומשרד הבינוי והשיכון לאשר חתימה על הסכם גג מול רשויות מקומיות אשר אוכלוסייתן מונה עד 30,000 תושבים ערב החתימה על הסכם הגג ובתחומן קיימות תוכניות, כאמור בסעיף קטן (1)(א), בהיקף שלא יפחת מ־4,000 יחידות דיור וזאת במקרים המצדיקים זאת, בהתחשב בין היתר במאפייני הרשות המקומית, גודלה, ושיעור גידול האוכלוסייה הצפוי כתוצאה מחתימה על הסכם הגג. {{ח:תת|(ב)|(1)}} הסכמי גג יערכו עם מועצות אזוריות, אשר בתחומן קיימות תוכניות, כאמור בסעיף קטן (1)(א), בהיקף שלא יפחת מ־850 יחידות דיור. {{ח:תתת|(2)}} מועצה אזורית החתומה על הסכם גג תהא זכאית למימון עבור ישן מול חדש בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 3.3|פרק משנה 3.3}}, וכן למימון נוסף עבור מבני ציבור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 3.4|פרק משנה 3.4}} בהתאם למפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) להלן. לגבי מועצה אזורית כאמור, יחולו הוראות אלה חלף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8.6.6|סעיפים 8.6.6}} {{ח:פנימי|סעיף 8.6.11|ו־8.6.11 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל}}, ובלבד שסך התעריפים לא יפחת מן הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 8.6.11|בסעיף 8.6.11}}. {{ח:תתתת|(א)}} הסכם גג בהיקף של 850 עד 1,600 יחידות דיור יזכה ב־50% מהתעריפים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3.3.3|בטבלה בסעיף 3.3.3}} ו־50% מהתעריפים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3.4.4|בטבלה בסעיף 3.4.4}} ובתוספת המימון הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 3.4.4א|בסעיף 3.4.4א}}. {{ח:תתתת|(ב)}} הסכם גג בהיקף של 1,601 עד 2,500 יחידות דיור יזכה ב־75% מהתעריפים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3.3.3|בטבלה בסעיף 3.3.3}} ו־75% מהתעריפים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3.4.4|בטבלה בסעיף 3.4.4}} ובתוספת המימון הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 3.4.4א|בסעיף 3.4.4א}}. {{ח:תתתת|(ג)}} הסכם גג בהיקף של 2,501 עד 4,000 יחידות דיור יזכה ב־85% מהתעריפים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3.3.3|בטבלה בסעיף 3.3.3}} ו־85% מהתעריפים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3.4.4|בטבלה בסעיף 3.4.4}} ובתוספת המימון הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 3.4.4א|בסעיף 3.4.4א}}, ובכל מקרה התשלום לא יעלה על התעריפים הקבועים בסעיפים אלו. {{ח:תתתת|(ד)}} הסכם גג בהיקף של 4,001 יחידות דיור ומעלה יזכה במלוא התעריפים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3.3.3|בטבלה בסעיף 3.3.3}}, ובמלוא התעריפים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3.4.4|בטבלה שבסעיף 3.4.4}} ובתוספת המימון הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 3.4.4א|בסעיף 3.4.4א}}, ובכל מקרה התשלום לא יעלה על התעריפים הקבועים בסעיפים אלו. {{ח:תתת|(3)}} ביישוב חקלאי בתחום מועצה אזורית החתומה על הסכם גג ניתן יהיה להקצות עד 30% ממגרשי המגורים בעדיפות לבעלי תעודת זכאות של מחוסרי דיור על פי התבחינים של משרד הבינוי והשיכון שהם בני מקום או בני יישוב כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 4.5.7|בסעיף 4.5.7}} בהתאם לחלוקה הבאה: {{ח:תתתת|(א)}} 40% לפחות לבני המועצה האזורית; {{ח:תתתת|(ב)}} עד 60% לבני היישוב. {{ח:תת|(ג)}} ברשויות מקומיות ביישובי מיעוטים יערכו הסכמי גג מפורטים מול רשויות אשר בתחומן קיימות תוכניות, כאמור בסעיף (1)(א), בהיקף שלא יפחת מ־3,500 יחידות דיור. {{ח:סעיף|3.5.3|תקציב המיזם}} {{ח:תת|(א)}} סך השימושים במיזם לא יעלה על סך ההוצאות בו, וזאת בהתבסס על עיקרון משק כספי סגור. {{ח:תת|(ב)}} הרשות המקומית תתחייב לבצע בעצמה את התכנון, עבודות הפיתוח ומבני הציבור למיזם, בהתאם להסכם הגג, ותתחייב לעמוד בלוחות הזמנים האמורים בו. {{ח:תת|(ג)}} רשות מקרקעי ישראל תקצה קדם מימון לרשות המקומית על חשבון תקבולי השיווק, לצורך ביצוע עבודות התכנון בקרקע, עריכת אומדנים לעלויות הפיתוח, ביצוע תשתיות על ותשתיות צמודות ובעבור תקורות הרשות המקומית הנגזרות מכך. {{ח:תת|(ד)}} תקציב המיזם, ובכלל זה קדמי מימון, יכלול מטלות הנכללות בתיק השיווק שעל פיו אושר התקציב, בהתאם להחלטת הוועדה לתכנון ופיתוח, כהגדרתן בהסכמים המפורטים שייחתמו, ואותן בלבד. {{ח:תת|(ה)}} שינויים בתקציב המיזם יאושרו על ידי הוועדה לתכנון ופיתוח בהתאם לכללים הקבועים לעניין זה ברשות מקרקעי ישראל או במשרד הבינוי והשיכון, לפי העניין. {{ח:תת|(ו)}} הרשות המקומית תישא בעלויות מימון המטלות החורגות מתקציב המיזם כאמור, בדרך של קיזוז הכספים המגיעים לה בעבור חלף היטל השבחה ו/או בדרך של קיזוז תשלומים המגיעים לה בעד ביצוע עבודות הפיתוח במסגרת ההסכם ו/או בדרך של השבת הכספים בפועל לרשות מקרקעי ישראל, והכול בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי של רשות מקרקעי ישראל. {{ח:סעיף|3.5.4|קצב שיווק ולוח זמנים למתן היתרי בנייה|תיקון: 12.6.2022, 20.11.2023}} {{ח:תת|(א)}} רשות מקומית אשר חתמה על הסכם גג בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 3.5.2|לסעיף 3.5.2(א)}}, תתחייב לאפשר שיווק קרקע בתחומה בקצב שלא יפחת מ- 2,000 יחידות דיור לשנה. מועצה אזורית אשר חתמה על הסכם גג בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 3.5.2|לסעיף 3.5.2(ב)}}, תתחייב לאפשר שיווק יחידות דיור בתחומה בקצב שלא יפחת מ- 20% מכלל יחידות הדיור בשנה הראשונה שלאחר החתימה על הסכם הגג ו- 30% מכלל יחידות הדיור החל מהשנה השנייה ואילך. מסלולי השיווק ייקבעו על ידי המדינה. {{ח:תת|(ב)}} הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תתחייב להיות ערוכה מקצועית לאשר בקשות להיתרי בנייה בתוך 90 ימים ממועד הגשת הבקשה. {{ח:תת|(ג)}} הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תביע תמיכה עקרונית לאישור הקלות לצורך הגדלת מספר יחידות הדיור בתוכנית, אם יוגשו בקשות להקלות כאמור, והכול בכפוף לשיקול דעתה ובכפוף לכל דין. {{ח:סעיף|3.5.5|תכנון וביצוע תשתיות על ותשתיות צמודות, ומקורות למימון הפיתוח}} {{ח:תת|(א)}} ככלל, תשתיות העל והתשתיות הצמודות, הנדרשות לתוכנית הכלולה בהסכם גג, יתוכננו ויבוצעו על ידי הרשות המקומית ו/או מי מטעמה. {{ח:תת|(ב)}} הרשות המקומית תתחייב לתכנן ולבצע את התשתיות הנדרשות בלוח הזמנים המתחייב ממועד שיווקן ואכלוסן של יחידות הדיור. {{ח:תת|(ג)}} הקמת תשתיות העל והתשתיות הצמודות על ידי הרשות המקומית בהתאם להוראות חוקי העזר העירוניים תמומן על ידי אגרות והיטלים שתגבה לצורך כך הרשות המקומית, ולחילופין על ידי גביית משרד הבינוי והשיכון ו/או הרשות מהיזמים. {{ח:סעיף|3.5.6|מוסדות חינוך}} {{ח:תת|(א)}} מוסדות החינוך הנדרשים לתוכנית הכלולה בהסכם גג יתוכננו ויבוצעו על ידי הרשות המקומית. {{ח:תת|(ב)}} הרשות המקומית תתחייב להשלים את הקמת מוסדות החינוך הנדרשים לתוכנית הכלולה בהסכם הגג, לא יאוחר ממועד אכלוס יחידות הדיור הכלולות בתוכנית הסכמי הגג, וזאת בכפוף לכך שמשרד החינוך, בתיאום עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יקצה מתוך התקציב המאושר של משרד החינוך, את התקציב הנדרש לרשות המקומית לצורך הקמת מוסדות החינוך כאמור, והכול בהתאם לתעריפי משרד החינוך הקבועים לעניין זה, ובהתאם ללוחות הזמנים הקבועים לשיווק ולאכלוס יחידות הדיור. אם ייווצר פער בין עלות הקמת מוסדות החינוך בפועל, לבין תעריפי משרד החינוך, ימומן הפער ממקורות הרשות המקומית, לרבות מחלף היטל השבחה והיטל השבחה. {{ח:סעיף|3.5.7|התניות תחבורתיות}} {{ח:תת|(א)}} מימון תשתיות התחבורה הנדרשות לצורך קידום התוכניות שיכללו בהסכמי הגג לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 3.5|פרק משנה זה}} (להלן {{ח:פנימי|פרק 3.5|בפרק משנה זה}} – תשתיות התחבורה) יבוצע בהתאם להסכמות לעניין זה בין משרד האוצר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד הבינוי והשיכון והרשות. {{ח:תת|(ב)}} לוחות הזמנים לתכנון וביצוע תשתיות התחבורה ייקבעו בהתאם ללוחות הזמנים לשיווק ובניית יחידות דיור הכלולות בהסכמי הגג. {{ח:סעיף|3.5.8|מוסדות ציבור רשות}} {{ח:תת|(א)}} הרשות המקומית תתחייב להשלים הקמת מוסדות ציבור רשות, הנדרשים לתוכנית הכלולה בהסכם גג, בהתאם לתקן ברודט, וזאת לא יאוחר ממועד אכלוס יחידות הדיור הכלולות בתוכנית שבהסכם גג. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית הרשות המקומית לבצע מוסדות ציבור שלא בהתאם לכללי תקן ברודט, וזאת בכפוף לאישורה של הוועדה לתכנון ופיתוח ובהתאם לכללים שייקבעו על ידה לעניין זה. {{ח:תת|(ג)}} אם ייווצר פער בין עלות הקמת מבני הציבור בפועל ובין ההיטלים שייגבו על ידי הרשות המקומית לצורך הקמת מבני ציבור או הכספים שייגבו לצורך הקמת מוסדות ציבור על ידי משרד הבינוי והשיכון או הרשות מאת היזמים, ימומן פער זה מתוך ההכנסות שיתקבלו על ידי הרשות המקומית בעד היטל השבחה או חלף היטל השבחה. {{ח:סעיף|3.5.9|בנייה בהיקף נרחב|תיקון: 24.3.2025}} {{ח:ת}} לגבי הסכם גג שייחתם עם רשות מקומית הממוקמת באשכול פריפריאליות 6 ומטה בהתאם למדד הפריפריאליות של רשויות מקומיות אשר מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ואשר במסגרתו ישווקו למעלה מ־12,000 יחידות דיור (להלן בסעיף זה – הסכם הגג), יחולו הכללים הבאים: {{ח:תת|(א)}} רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון יאפשרו סיוע נוסף בשדרוג התשתיות הקיימות בשכונות הוותיקות, מעבר לקבוע {{ח:פנימי|פרק 3.3|בפרק משנה 3.3}}, וזאת באמצעות גביית עלויות פיתוח נוספות בעת שיווק קרקעות במסגרת מכרזים פומביים ו/או הקצאות קרקע ראשוניות המפורסמות על ידי רשות מקרקעי ישראל ו/או משרד הבינוי והשיכון, במתחמים הכלולים בהסכם הגג, בסכום מקסימלי של 3,500 שקלים חדשים ליחידת דיור. {{ח:תת|(ב)}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 3.3.5|סעיף 3.3.5(א)}}, לא תחול לעניין הקצאת כספים מהכנסות רשות מקומית מחלף היטל השבחה לטובת שדרוג תשתיות קיימות. {{ח:סעיף|3.5.9א|הסבת כספים|תיקון: 24.3.2025}} {{ח:תת|(א)}} לגבי הסכם גג שנחתם עם רשות מקומית עד מועד כניסת החלטה זו לתוקף ואשר במסגרתו ישווקו למעלה מ־8,000 יחידות דיור, ועדת ההיגוי, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 3.5.10|בסעיף 3.5.10}}, רשאית לאשר בקשה של הרשות המקומית להסבת כספים שנגבו במסגרת הקצאת הקרקע לטובת מימון תכנון וביצוע תשתיות העל, לצורך מימון הקמת מוסדות ציבור והשלמת מבני חינוך על חשבון יתרות צפויות, וזאת לאחר שקבעה כי הסבת הכספים כאמור אינה צפויה לפגוע בתשתיות הדרושות לאכלוס כלל יחידות הדיור בהסכם הגג, ובלבד שסך הכספים המוסבים כאמור לא יעלה על 25% מהתקציב הכולל המיועד להקמת תשתיות־העל הכלולות בהסכם הגג. {{ח:תת|(ב)}} הסבת הכספים כאמור בסעיף קטן (א) תאושר באופן שבו 85% בלבד מהסכום שאושר בועדת ההיגוי יוקצה לטובת מטרות ההסבה, ואילו יתרת הסכום תקוזז. {{ח:סעיף|3.5.10|ועדת היגוי}} {{ח:תת|(א)}} לטובת כל מיזם תוקם וועדת היגוי אשר חבריה יהיו נציגי רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון לפי העניין, משרד האוצר והרשות המקומית, ואשר ייעודה יהיה קביעת סדרי עדיפויות לתכנון, פיתוח ושיווק, קביעת אסטרטגיה שיווקית, מעקב ובקרה אחר ניהול תקציב המיזם בהתאם למסגרת התקציבית שנקבעה בוועדה לתכנון ופיתוח וכל תפקיד נוסף הכרוך בנושאים אלה. {{ח:תת|(ב)}} קבלת החלטות וועדת ההיגוי תהיה בהסכמת כל חבריה. {{ח:סעיף|3.5.11|הבטחת תכנון וביצוע המיזם}} {{ח:ת}} על מנת להבטיח תכנון וביצוע המיזם, בהתאם לתקציב המאושר וללוחות הזמנים כמפורט בהסכם, יוסכמו מול הרשויות המקומיות מנגנוני העבודה, אופן קבלת ההחלטות וגורמי האחריות במיזם. {{ח:סעיף|3.5.12|קדם מימון}} {{ח:תת|(א)}} רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון לפי העניין, בתיאום עם אגף התקציבים באוצר, יהיו רשאים להעמיד לרשות המקומית קדם־מימון, וזאת לצורך ביצוע כלל המטלות שבאחריות הרשות המקומית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3.5.1|בסעיפים 3.5.1 – 3.5.8}}. {{ח:תת|(ב)}} העמדת קדם מימון למוסדות חינוך תוגבל לשימושים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} מימון תכנון מוסדות החינוך; {{ח:תתת|(2)}} מימון הפער בין עלות הקמת מוסדות החינוך לבין התקציב שיוקצה על ידי משרד החינוך, וזאת בכפוף לאישור וועדת המיזמים העליונה ולהעברת התקציבים בפועל על ידי משרד החינוך. {{ח:סעיף|3.5.13|פיקוח ובקרה}} {{ח:ת}} ביצוע ויישום ההסכמים, יפוקח ויבוקר על ידי רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון, לפי העניין, בהתאם לכללים המקובלים. {{ח:סעיף|3.5.13א|יחידות דיור ששווקו עובר לחתימת הסכם גג|תיקון: 25.4.2023}} {{ח:תת|(א)}} נחתם הסכם גג עם רשות מקומית, יחולו ההוראות שבהחלטות המועצה לעניין הסכם גג, גם ביחס ליחידות הדיור ששיווקה רשות מקרקעי ישראל באותה רשות מקומית ב־12 החודשים שקדמו לחתימת ההסכם, ככל שלא נגבתה לגביהן תוספת הוצאות הפיתוח הנובעת מהסכם הגג בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 3.5.13ב|לסעיף 3.5.13ב להלן}}. {{ח:תת|(ב)}} הרשות או המשרד, לפי העניין, יגבו את תוספת הוצאות הפיתוח הנובעת מהסכם הגג בגין יחידות דיור כאמור בסעיף קטן (א), מיחידות הדיור שישווקו באותה רשות מקומית לאחר חתימת הסכם הגג. תוספת הוצאות פיתוח כאמור, תיגבה החל מהשיווקים הראשונים, בגין כמות זהה של יחידות דיור שוות ערך ליחידות הדיור ששווקו כאמור בסעיף קטן (א). הוועדה לתכנון ופיתוח תהיה רשאית לאשר יחס העמסה אחר. {{ח:סעיף|3.5.13ב|הסכם גג הצפוי להיחתם|תיקון: 25.4.2023}} {{ח:תת|(א)}} הועדה לתכנון ופיתוח רשאית לקבוע כי ההוראות שבהחלטות המועצה לעניין הסכם גג, יחולו גם לגבי שיווק יחידות דיור ברשות מקומית אשר רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון דיווחו לוועדה על כוונתם לחתום עמהם על הסכם גג בתוך 18 חודשים. {{ח:תת|(ב)}} רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון יעבירו את תוספת הוצאות הפיתוח הנובעת מהסכם הגג בגין יחידות הדיור לרשות המקומית, רק לאחר חתימת הסכם הגג כאמור. לא נחתם הסכם הגג בתוך התקופה האמורה, יועברו הכספים לידי רמ״י כחלק מתקבולים עבור הקרקע. {{ח:סעיף|3.5.14||תיקון: 12.3.2020, 23.5.2021, 12.6.2022, 25.4.2023, 20.11.2023, 24.3.2025}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:קטע3|פרק 3.6|3.6. הסדרי עבודה לתכנון ופיתוח עם משרד הביטחון}} {{ח:סעיף|3.6.1|מסמך הבנות בין מועצת מקרקעי ישראל ומשרדי הביטחון והאוצר}} {{ח:תת|(א)}} מועצת מקרקעי ישראל מאשרת את מסמך ההבנות שנחתם ביום 25.6.2012 בין משרדי הביטחון והאוצר לרשות (להלן {{ח:פנימי|פרק 3.6|בפרק משנה זה}} – מסמך ההבנות הבין משרדי), שמטרתו קידום תכנון, פיתוח ושיווק של קרקעות באזורי ביקוש, שעליהן ממוקמים כיום מחנות צה״ל, כמפורט בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} מסמך ההבנות הבין משרדי מתבסס על העקרונות הבאים: {{ח:תתת|(1)}} קידום תכנון הקרקעות שעליהן ממוקמים המחנות, ייעשה על ידי משרד הביטחון לפי אבני דרך מוסכמות, עד לשלב מתן תוקף ויצירת אפשרות לשיווקן על ידי הרשות. תכנון הקרקעות יתבצע בהנחיית הרשות בכל הנוגע לאופי הבינוי, תמהיל ייעודי הקרקע וגודל יחידות הדיור; {{ח:תתת|(2)}} הקמת צוות מעקב ובקרה משותף של החותמים על מסמך ההבנות הבין משרדי שילווה באופן שוטף את יישום ההבנות, ויטפל בהסרת חסמים; {{ח:תתת|(3)}} הכספים שתעביר הרשות למשרד הביטחון כנגד השבת הקרקעות והעתקת מחנות צה״ל, יתחלקו בהתאם לזכויות בקרקע וייגזרו מהתקבולים שיתקבלו בפועל בעד שיווק הקרקעות ובניכוי חלף היטל ההשבחה ועלויות הבינוי החלופי וטיהור הקרקע; {{ח:תתת|(4)}} לרשות הזכות לקחת על עצמה את קידום תכנון הקרקעות בכל עת. {{ח:תת|(ג)}} נציג קק״ל יהא חבר בצוות המעקב והבקרה לביצוע {{ח:פנימי|פרק 3.6|פרק משנה זה}}. {{ח:קטע3|פרק 3.7|3.7. מדיניות הרשות להפרשות לצרכי ציבור}} {{ח:סעיף|3.7.1|כללי}} {{ח:ת}} מדיניות הרשות בכל הנוגע להפרשות לצרכי ציבור בתוכניות החלות על מקרקעי ישראל, מאמצת את העקרונות המפורטים בעדכון ”מדריך הקצאת שטחים לצרכי ציבור“ (2016) כפי שאושר {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2016_dec1828|בהחלטת ממשלה מספר 1828 (דר/87) מיום 11.8.2016}}, ואשר נועד להביא לניצול מיטבי של הקרקע בצפיפויות בנייה הולכות וגוברות, ותהיה כמפורט {{ח:פנימי|פרק 3.7|בפרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|3.7.2|שיעור ההפרשות לצרכי ציבור בתוכנית למגורים}} {{ח:ת}} ככלל, שיעור ההפרשות המיועדות לצרכי ציבור בתוכנית למגורים ייבחן על פי המדריך להקצאת קרקע לצרכי ציבור, 2016. {{ח:סעיף|3.7.3|שיעור ההפרשות בתוכנית לתעסוקה}} {{ח:ת}} ככלל, שיעור ההפרשות לצרכי ציבור בתוכנית לתעסוקה, לא יעלה על 40%. {{ח:סעיף|3.7.4|אישור העמידה בהנחיות המדריך}} {{ח:ת}} הרשות תקבע כללים ליישום {{ח:פנימי|פרק 3.7|פרק משנה זה}} ומנגנוני בקרה נאותים ביחס לתוכניות על מקרקעי ישראל, כמו כן, תקבע הרשות כללים לקביעת שיעור הפרשות לצורכי ציבור גבוה יותר בתוכניות, אם יידרש. {{ח:סעיף|3.7.5|תוקף ותחולה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 3.7|פרק משנה זה}} ייושמו בכל התוכניות החלות על מקרקעי ישראל וטרם יושמו בהן הוראות החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1069, בין אם נערכו ביוזמת הרשות ובין אם נערכו ביוזמת גורם אחר. {{ח:קטע3|פרק 3.8|3.8. הוועדה לתכנון ופיתוח – התאמת מבנה ניהול הנדל״ן בממשלה נוכח משבר הדיור}} {{ח:סעיף|3.8.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 3.8|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטה הדיור“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2015_dec16|בהחלטת הממשלה מספר 16 מיום 19.5.2015}}; בראשו יעמוד ראש מטה הדיור אשר ישמש כיושב ראש ועדת הרשאות, התכנון והפיתוח והוועדה לתשתיות לאומיות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה לתכנון ופיתוח“, ”הוועדה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2015_dec125|בהחלטת הממשלה מספר 125 (דר/2) מיום 25.6.2015}}, ואשר חבריה יתמנו על ידי שר האוצר. מספר חברי הוועדה יהיה 6; בראשה יעמוד נציג שר האוצר, ראש מטה הדיור, אשר יכהן כיושב ראש, חברי הוועדה הנוספים הם מנהל הרשות או מי מטעמו, מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון או מי מטעמו, מנהלת מינהל התכנון או מי מטעמה, נציג אגף תקציבים ונציג החשב הכללי. נציג הקק״ל ימונה למשקיף קבוע בוועדה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה להשכיר“ – החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה בע״מ. כהגדרתה {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2013_des796|בהחלטת ממשלה מספר 796 מיום 20.10.2013}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2013_dec770|ובהחלטת ממשלה מספר 770 (דר/31) מיום 9.10.2013}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורמים מתכננים“, ”גורמים מתכננים ומפתחים“, ”גורמים מפתחים“ – מינהל התכנון, משרד הבינוי והשיכון, הרשות, וכן חברת ערים, חברת דירה להשכיר, עמידר, הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות. {{ח:סעיף|3.8.2|תפקידי הוועדה}} {{ח:ת}} תפקידי הוועדה לתכנון ופיתוח יהיו כמפורט בפסקאות (1) עד (11): {{ח:תת|(1)}} הוועדה תהיה הגורם המוסמך להורות לרשות על הענקת הרשאות לתכנון במקרקעי ישראל עבור דיור או מתחמים המשלבים דיור עם שימושים נוספים; {{ח:תת|(2)}} להטיל על הגורמים המתכננים לאתר עתודות קרקע למגורים או למגורים המשולבים בתעסוקה; {{ח:תת|(3)}} להסדיר כללים ונהלים למתן הרשאות לתכנון ולפיתוח התשתיות; {{ח:תת|(4)}} להורות לרשות על הקצאת הרשאות לתכנון ופיתוח על מקרקעי ישראל בתוכניות חדשות ובתוכניות בתהליך לגורמים המתכננים והמפתחים, בהתאם לנוהליה וזאת בהתחשב ביעדי התכנון והשיווק שיאושרו על ידי הממשלה: {{ח:תתת|(א)}} גורם מתכנן שקיבל הרשאה לתכנון מהוועדה ימנה צוות תכנון לא יאוחר מ־30 יום מיום החלטת הוועדה; {{ח:תתת|(ב)}} ככלל, החליטה הוועדה על מתן הרשאה לתכנון למיזם בתחום הרשות המקומית, לאחד מן הגורמים המתכננים, יבצע הגורם המתכנן המורשה את התכנון הסטטוטורי ואת פיתוח התשתיות, אם אינו מבוצע על ידי הרשות המקומית, ואת שיווק המיזם, על פי כל דין; השיווק האמור, יבוצע על ידי הגורם המתכנן הנבחר לאחר קבלת האישורים הנדרשים מהרשות ועל פי נוהליה; {{ח:תת|(5)}} להורות לכל אחד מהגורמים המתכננים והמפתחים מול אלו רשויות מקומיות ומועצות אזוריות ובאלו מתחמים, באפשרותם לדון ולערוך הסכמי פיתוח; {{ח:תת|(6)}} להורות לכל אחד מהגורמים המפתחים על אופן ההתקשרות לצורך ביצוע עבודות הפיתוח – אם בהתקשרות ישירה, באמצעות חברות מנהלות או באמצעות חברות מפתחות; {{ח:תת|(7)}} לאשר את תקציבי הפיתוח במיזמים האמורים, לרבות תשתיות צמודות, תשתיות־על/ראש שטח, תקורות, עמלות ואופן העמסת העלויות על המגרשים (להלן {{ח:פנימי|פרק 3.8|בפרק משנה זה}} – הוצאות הפיתוח), עבור כלל גופי הממשלה העוסקים בפיתוח; {{ח:תת|(8)}} לשמור, ככל האפשר, על אחידות בקביעת עקרונות תקציבי הפיתוח; {{ח:תת|(9)}} הוועדה תהיה רשאית להאציל מסמכויותיה בכל הקשור להתנהלות השוטפת של המיזם לגורמים המפתחים, בהתאם לשיקול דעתה; הגורמים המפתחים ידווחו על עמידה ביעדים, אשר נקבעו על ידי הוועדה; {{ח:תת|(10)}} לקבוע את נוהלי עבודתה – בין היתר מדיניות מנחה אודות חלוקת ההרשאות בין הגורמים המפתחים; {{ח:תת|(11)}} החלטה על מתן ההרשאות תיקבע על ידי הצבעה של חברי הוועדה. במקרה של שוויון קולות ליושב הראש יהיה קול נוסף מכריע. {{ח:סעיף|3.8.3|פעילות הוועדה}} {{ח:ת}} פעילות הוועדה תתבצע בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (6): {{ח:תת|(1)}} פעילות הוועדה תרוכז על ידי מטה הדיור, אשר יתאם ויתכלל את פעילות כלל הגורמים מטעמו של שר האוצר; {{ח:תת|(2)}} לצורך כלל פעילותה של הוועדה יעבירו משרד הבינוי והשיכון והרשות את המידע הנדרש לה אם זה קיים ברשותם; {{ח:תת|(3)}} הרשות תעניק לוועדה את השירותים המקצועיים הנדרשים לצורך פעילותה ולצורך ניהול ומעקב אחר ההרשאות והמיזמים; {{ח:תת|(4)}} סמכות ועדת ההרשאות בעניין ההחלטה לגבי הגורם המתכנן הנבחר לבצע את התכנון לענייני מגורים או תעסוקה המשולבת במתחמי מגורים ברשות תועבר לוועדה; {{ח:תת|(5)}} סמכויות וועדת המיזמים במשרד הבינוי והשיכון וברשות כמשמעותה בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1263, בתחומי המגורים או תעסוקה המשולבת במתחמי מגורים תועברנה לוועדה, וזאת במטרה לתאם את פעילות כלל הגורמים המפתחים בממשלה; {{ח:תת|(6)}} עלויות הפיתוח המאושרות כיום ללא הוועדה לתכנון ופיתוח, ייכללו במסגרת פעילות הוועדה. {{ח:סעיף|3.8.4|מנכ״ל חברת דירה להשכיר}} {{ח:ת}} מנכ״ל חברת דירה להשכיר יהיה משקיף קבוע בוועדה, ויצורף כחבר בדיונים העוסקים במתחמים אשר בתחום אחריותה של החברה. {{ח:קטע3|פרק 3.9|3.9. פינוי והסדרי פינוי}} {{ח:סעיף|3.9.1|פינוי מחזיקים}} {{ח:ת}} הרשות תפעל לפינוי מחזיקים משטחי מקרקעי ישראל, הדרושים לצורך בנייה על פי תוכנית ו/או לצורך יצירת עתודת קרקע לתכנון ובנייה עתידית. {{ח:סעיף|3.9.2|הסרת מטרדים}} {{ח:ת}} הרשות תפעל להסרת מטרדים במקרקעי ישראל, לצורך יצירת עתודת קרקע לבנייה ו/או לצורך בנייה על פי תוכנית. {{ח:ת}} לעניין זה, ”הסרת מטרדים“, לרבות ביצוע סקרים ארכיאולוגים ו/או אחרים, לצורך איתור ותיחום אלמנטים ארכיאולוגים או אחרים, אשר מהווים מגבלת בנייה. {{ח:סעיף|3.9.3|השתתפות הרשות בפינוי}} {{ח:תת|(א)}} השתתפות הרשות בפינוי מחזיקים ומטרדים, לא תעלה על 80% מהשווי המלא של הקרקע כפנויה, על סמך אומדן או שומה. {{ח:תת|(ב)}} השתתפות הרשות בפינוי מחזיקים מעבר ל־80% משוויה המלא של הקרקע כפנויה, תחייב אישור ועדה שתמונה על ידי מנהל הרשות. {{ח:סעיף|3.9.4|תחולה}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 3.9|פרק משנה זה}} יחול גם על קרקעות שבהם הקרקע מוקצית בדמי חכירה מופחתים, לרבות בקרקעות המוקצות ב־0% משווי הקרקע. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק 3.9|פרק משנה זה}} יחול גם על פינוי שטחים המתוכננים על ידי משרד הבינוי והשיכון, בהתאם להסכם העבודה אשר אושר על ידי מועצת מקרקעי ישראל ביום 25.8.1969. {{ח:סעיף|3.9.5|תוספת}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''תוספת: החלטה בדבר פינוי שטחים'''}} {{ח:תת|(א)}} הרשות תפעל לפינוי שטחים באותם המקרים שהיא תחליט שיש לפנותם. {{ח:תת|(ב)}} כאשר פיתוח דורש פינוי, ייעשה הפינוי על ידי היזמים או על חשבונם. {{ח:תתת|(1)}} השתתפות הרשות בהוצאות הפינוי לא תעלה על 80% מערך הקרקע כפנויה. {{ח:תתת|(2)}} השתתפות הרשות בהוצאות פינוי מעל ל־80% מערך הקרקע כפנויה, טעונה החלטת מועצת מקרקעי ישראל. {{ח:תת|(ג)}} על פינוי השטחים המתוכננים על ידי משרד הבינוי והשיכון, בהתאם להסכם העבודה אשר אושר על ידי מועצת מקרקעי ישראל ביום 25.8.1969 תדון, פעמיים בשנה, ועדה מורכבת מנציגי הרשות ומשרד הבינוי והשיכון ותקבע מי יהיה הגוף אשר יבצע את הפינויים. השתתפות הרשות בהוצאות הפינוי לא תעלה על 80% מערך הקרקע כפנויה. {{ח:קטע3|פרק 3.10|3.10. שמירה על מקרקעי ישראל}} {{ח:סעיף|3.10.1|פלישות, פינוי וסילוק יד}} {{ח:ת}} הרשות תפעל בכל הדרכים החוקיות כדי למנוע פלישות במקרקעי ישראל וכדי לפנות ולסלק ידם של פולשים אלה. {{ח:סעיף|3.10.2|שמירה על שטחים פתוחים}} {{ח:ת}} מועצת מקרקעי ישראל והרשות רואים את השמירה על השטחים הפתוחים וכן את קיומם של פארקים ויערות, כמרכיב חיוני שיקבל ביטוי בכל החלטה על הקצאה וניהול קרקע, וזאת בהיבטים הבאים: {{ח:תת|(1)}} חיסכון מיטבי בהקצאת קרקע לפעולות פיתוח; {{ח:תת|(2)}} ביסוס ניהול הקרקע על מצאי ערכי טבע, נוף ומורשת תרבות המאפיינים את הארץ; {{ח:תת|(3)}} הקפדה על הכוונת הפיתוח לשטחים המיועדים לכך בתוכניות מתאר ארציות, מחוזיות ומקומיות; {{ח:תת|(4)}} קידום מזורז של הקצאת קרקע ליערות, לשמורות טבע, גנים לאומיים, פארקים ושטחים חיוניים לשמירה על המגוון הביולוגי והנופי של הארץ; {{ח:תת|(5)}} עידוד השמירה על שטחים פתוחים חקלאיים; {{ח:תת|(6)}} הגברת האכיפה נגד פלישות ושימושים שלא כדין בשטחים פתוחים טבעיים וחקלאיים. {{ח:קטע2|פרק 4|פרק 4: מדיניות הקצאת קרקע}} {{ח:קטע3||מדיניות הקצאת קרקע – כללי}} {{ח:קטע3|פרק 4.1|4.1. הקצאת קרקע עירונית – כללי}} {{ח:סעיף|4.1.1|כללי|תיקון: 12.3.2020, 20.3.2024}} {{ח:תת|(א)}} ככלל הקצאת קרקע עירונית, תיעשה במכרז פומבי, בהסכם חכירה מהוון. {{ח:תת|(ב)}} למרות האמור בסעיף קטן (א) רשאית הרשות להקצות קרקע עירונית בפטור ממכרז בהתאם {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|לחוק חובת המכרזים{{ח:הערה|,}} התשנ״ב–1992}}, {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים|ותקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}, בהסכם פיתוח מהוון. {{ח:תת|(ג)}} שווי הקרקע ייקבע על פי שומה. {{ח:תת|(ד)}} בעת ההקצאה ישלם החוכר דמי חכירה מהוונים לכל משך תקופת החכירה. {{ח:תת|(ה)}} היזם/החוכר אחראי לכל הפעולות המשפטיות הנובעות מהיותו בעל הזכויות בקרקע, הכנה ורישום פרצלציה, רישום החכירה, רישום בית משותף, העברת זכויות לרבות רישום משכנתאות לטובת רוכשי יחידות הדיור, רישום הערות אזהרה, ורישום הזכויות על שם רוכשי היחידות. במקרים חריגים הרשות רשאית לבצע את הפרצלציה בעצמה ולחייב את בעלי הזכויות בחלקות בתחום הפרצלציה בהוצאות עבור ביצוע הפרצלציה. {{ח:תת|(ו)}} על הקצאות בהתאם לסעיף קטן (ב) תחול הנחת אזור. {{ח:תת|(ז)}} ככלל, מועד סיום הבנייה בהסכם הפיתוח או בהסכם החכירה ייקבע בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 5.7.2|בסעיף 5.7.2}}, אלא אם נקבע אחרת בתנאי העסקה או המכרז. מתן אורכות למועד סיום הבנייה בהסכם הפיתוח או בהסכם החכירה ייערך בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. {{ח:תת|(ח)}} אם בוצע שימוש בקרקע טרם ביצוע העסקה, יידרש תשלום עבור כל תקופת השימוש הנ״ל על פי השיעור השנתי המפורט להלן: {{ח:תת}} באזור קו עימות – 1%; {{ח:תת}} באזור עדיפות לאומית א׳ – 3%; {{ח:תת}} באזור עדיפות לאומית ב׳ – 4%; {{ח:תת}} באזור שאינו אזור עדיפות לאומית – 6%. {{ח:תת|(ט)}} נוסח סעיף שמירת השבת וחגי ישראל הנכללים בהסכמים הנחתמים על ידי הרשות בעד החכרת קרקע עירונית יהיה: {{ח:תתת}} {{ח:הערה|”}}על החוכר וכל הבא מזכותו להימנע מכל עבודת בניין ומלאכה במוחכר בשבתות ובחגי ישראל{{ח:הערה|“}}. {{ח:תת}} בסעיף {{ח:הערה|[צ״ל: קטן]}} זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלאכה“ – ניהול עסק וכל עבודת כפיים המבוצעת דרך קבע על ידי החוכר או הזולת בעד תמורה ובפרהסיה. {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בניין“ – כל עבודה הקשורה בבנייה המבוצעת על ידי החוכר או הזולת בעד תמורה ובפרהסיה. האיסור בסעיף זה לא יחול בכל מקרה שהחוכר הורשה לבצע עבודות בניין ומלאכה על ידי רשות מוסמכת לפי כל דין כל עוד ההרשאה בתוקף. {{ח:תת|(י)}} הרשות תקצה קרקע עירונית לנכים במסגרת הקצאות במכרז פומבי ובפטור ממכרז. הנהלת הרשות תקבע את התבחינים לגבי הקצאות אלו. {{ח:סעיף|4.1.2|מגורים ותעסוקה|תיקון: 6.12.2020, 19.1.2022}} {{ח:תת|(א)}} הקצאה במכרז {{ח:תתת|(1)}} ככלל החכרת קרקע בדרך של מכרז בתנאי חכירה מהוונים מרשות מקרקעי ישראל, תיעשה בהסכם חכירה לדורות לתקופה של 98 שנים (להלן בסעיף קטן זה – תקופת החכירה) עם אופציה לתקופה נוספת של 98 שנים. {{ח:תתת|(2)}} בתנאי המכרז להקצאת קרקע למגורים ותעסוקה, יצוין כי הענקת הזכויות בהסכם החכירה שייחתם עם הזוכה במכרז, תכלול את כל הזכויות הקיימות והעתידיות, הניתנות למימוש בתוכנית קיימת ועתידית. {{ח:תתת|(3)}} התמורה שתתקבל עבור הקרקע מאת הזוכה במכרז, תיחשב כתשלום של 91% מערך הקרקע. תשלום זה יהווה דמי חכירה מהוונים לכל תקופת החכירה ולתקופת חכירה נוספת ובלבד שמולאו כל תנאי הסכם החכירה המקורי. התשלום יקנה לזוכה במכרז זכויות חכירה, החל מיום אישור העסקה על ידי הרשות. {{ח:תת|(ב)}} הקצאה בפטור ממכרז {{ח:תתת|(1)}} ככלל, החכרת קרקע למגורים ותעסוקה בדרך של פטור ממכרז בתנאי חכירה מהוונים, תיעשה בהסכם פיתוח. בהתקיים תנאיו של הסכם הפיתוח יהיה היזם זכאי לחתום על הסכם חכירה. סך התקופה של הסכם הפיתוח והסכם החכירה לא תעלה על 49 שנים (להלן בסעיף קטן זה – תקופת החכירה) עם אפשרות לתקופה נוספת של 49 שנים. מקום בו הוקצתה הקרקע עם זכויות עתידיות, לפי {{ח:פנימי|פרק 4.1|פרק משנה זה}}, ההקצאה תיעשה בהסכם חכירה ישיר. {{ח:תתת|(2)}} אם בשטח ההקצאה כלולים מבנים התשלום עבור המבנים יהיה בשיעור של 100% מערכם על פי שומה. על תשלום זה לא תחול הנחת אזור. {{ח:תתת|(3)}} החוכר ישלם עבור הקצאת קרקע למטרת מגורים או תעסוקה, דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך הקרקע על פי שומה. {{ח:תתת|(4)}} עבור הקצאת קרקע במכר למטרת מגורים או תעסוקה, ישלם הרוכש 100% מערך הקרקע על פי שומה. {{ח:תתת|(5)|(א)}} השומה להקצאת קרקע תיערך למלוא זכויות הבנייה ולשימוש המיטבי על פי תוכנית. באזור עדיפות לאומית וכאשר ההקצאה נערכת לפי המלצת המשרד הממשלתי בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים|לתקנות חובת המכרזים{{ח:הערה|,}} התשנ״ג–1993}}, השומה תיערך בהתאם לשימוש ונוהלי הרשות. {{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בסעיף משנה (ב)(5)(א) השומה להקצאת קרקע למטרת מגורים בניה עצמית תערך למלוא זכויות הבנייה על פי תכנית תקפה בתוספת זכויות עתידיות. באזור עדיפות לאומית ההקצאה תערך לפי המלצת המשרד הממשלתי בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים|לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}, ונוהלי הרשות. {{ח:תתת|(6)}} בהקצאות לתעסוקה בהן הופסקה הפעילות שלשמה הוקצתה הקרקע, הרשות רשאית לבטל את הסכם החכירה ולהחזיר לחוכר את דמי החכירה ששולמו בעד יתרת תקופת החכירה. {{ח:תתת|(7)}} בהקצאות בפטור ממכרז, למטרות תעשייה ומלאכה על בסיס המלצה של משרד הכלכלה, באזור עדיפות לאומית א׳ או בקו עימות, הנהלת הרשות רשאית לקבוע טבלאות ערכי קרקע. {{ח:סעיף|4.1.3|הרשאה זמנית|תיקון: 6.12.2020}} {{ח:תת|(א)}} הקצאת קרקע עירונית לזמן קצר, נעשית במקרים שבהם רוצה הרשות להבטיח את החזרת השטח לידיה בתום תקופת ההרשאה ויחד עם זאת לנצל את הקרקע לתקופה קצרה לשימושים שונים. {{ח:תת|(ב)}} מתן הרשאות לזמן קצר מותנה בכך, שלא ייבנה בשטח המוקצה מבנה של קבע. הקמת מבנים ארעיים מותנית בהסכמה מראש של הרשות. {{ח:תת|(ג)}} ככלל, הרשות תעניק הרשאות לזמן קצר לתקופה מצטברת מרבית, שלא עולה על 10 שנים. בהרשאות זמניות למטרות תעשייה ותיירות, הנהלת הרשות תהא מוסמכת לקבוע תקופה אחרת בהתאם לנסיבות העניין והמלצת המשרד הממשלתי הרלוונטי. {{ח:תת|(ד)}} דמי שימוש ישולמו מראש בעד כל תקופת ההרשאה. בשיעור המפורט להלן מערך הקרקע לשנה, במכפלת מקדם ההיוון. {{ח:תת}} באזור קו עימות – 0% {{ח:תת}} באזור עדיפות לאומית א׳ – 2% {{ח:תת}} באזור עדיפות לאומית ב׳ – 3% {{ח:תת}} באזור שאינו אזור עדיפות לאומית – 5% {{ח:תת|(ה)}} הרשאות לשימוש זמני שהוענקו למיזמים תיירותיים, במסגרת הוועדה המשותפת של הרשות ומשרד התיירות, שפג תוקפן בין השנים 2019 – 2021, יוארכו בשנתיים. הרשות תהיה מוסמכת לקבוע את התשלום עבור האורכה על בסיס שומה לפיה נערכה עסקת ההרשאה שפג תוקפה, בתוספת הצמדה וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית|חוק פסיקת ריבית}}. {{ח:סעיף|4.1.4|סמכות הנהלת הרשות}} {{ח:ת}} הנהלת הרשות רשאית בהתאם לצורך לקבוע כללים והנחיות ביחס {{ח:פנימי|פרק 4.1|לפרק משנה זה}}. {{ח:קטע3|פרק 4.2|4.2. הנחות בהקצאת קרקע}} {{ח:קטע4|פרק 4.2 סימן א|סימן א׳: הנחות אזור}} {{ח:סעיף|4.2.1|הגדרות|תיקון: 24.9.2020, 18.7.2023, 5.5.2024}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישובים סמוכי גבול“ ו”יישובים חדשים“ – כהגדרתם בהחלטת ממשלה 561 מיום 21.5.2023 ”קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון“, לרבות תיקוניה בהחלטת ממשלה מספר 1069 מיום 16.11.2023 ”קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון“ – תיקון החלטת ממשלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר תקרה“ – מחיר קרקע שאינו כולל מע״מ, למגרש מפותח מהוון ליחידת דיור לאחר הפחתת עלויות הפיתוח או מ״ר קרקע לאחר הפחתת עלויות הפיתוח, בהתאם לעניין, שמעליו לא תינתן הנחה בקרקע ותשולם תמורה מלאה; {{ח:סעיף|4.2.2|הקצאת קרקע למגורים, מוסדות ציבור וצורכי ציבור|תיקון: 24.9.2020, 20.10.2020, 18.7.2023, 26.12.2023, 5.5.2024, 13.6.2025}} {{ח:תת|(א)}} בהקצאת קרקע למגורים, מוסדות ציבור וצורכי ציבור יחולו הכללים המפורטים בסעיפים קטנים (ב) עד (ט). {{ח:תת|(ב)}} בהקצאת קרקע לבנייה למגורים שלא בדרך של מכרז, ובהקצאת קרקע לבנייה עצמית בדרך של מכרז הרשמה והגרלה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 4.6.2|לסעיף 4.6.2}}, ובהקצאת קרקע למוסדות ציבור ולצרכי ציבור, ישולמו לרשות דמי חכירה מהוונים מופחתים כמפורט בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תתת|(1)}} אזור קו עימות – פטור מלא מתשלום דמי חכירה מהוונים לרבות דמי חכירה סמליים, לתקופת חכירה מלאה ולחידוש במסגרת יובל חכירה, ומדמי חכירה שנתיים, לא כולל היוון יתרת שנות חכירה; {{ח:תתת|(2)}} אזור עדיפות לאומית א׳ – 31% מערך הקרקע; {{ח:תתת|(3)}} אזור עדיפות לאומית ב׳ – 51% מערך הקרקע. {{ח:תת|(ב1)}} בהקצאת קרקע לבניה רוויה בפטור ממכרז באזורי עדיפות לאומית ביישוב קהילתי, יחולו הכללים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} תחול ההנחה המפורטת בסעיף קטן (ב) ותקרת ההנחה תעמוד על 900,000 שקלים חדשים, ערך קרקע ללא הוצאות פיתוח ולא כולל מע״מ ליחידת דיור. כאשר ערכי הקרקע עולים מעל לסכום זה, על החלק שמעל 900,000 שקלים חדשים ישולמו לרשות דמי חכירה מלאים; {{ח:תתת|(2)}} התשלום עבור המקרקעין ייקבע בהתאם לשומת השמאי הממשלתי. ההנחה ותקרת ההנחה יחושבו עבור כל אחת מיחידות הדיור בהקצאה הרלוונטית; {{ח:תתת|(3)}} ייקבע מנגנון שיבטיח כי ההנחה במחיר המקרקעין תגיע לרוכש הדירה הסופי. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לבעל תעודת זכאות של חסר דיור על פי התבחינים של משרד הבינוי והשיכון, בהקצאת קרקע לבנייה עצמית בדרך של מכרז הרשמה והגרלה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 4.6.2|לסעיף 4.6.2}}, או בהקצאה כאמור שלא בדרך של מכרז ישולמו לרשות דמי חכירה מהוונים מופחתים כמפורט בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תתת|(1)}} אזור קו עימות – פטור מלא מתשלום דמי חכירה מהוונים לתקופת חכירה מלאה ולחידוש במסגרת יובל חכירה ומדמי חכירה שנתיים, לא כולל היוון יתרת שנות חכירה; {{ח:תתת|(2)}} אזור עדיפות לאומית א׳ – 26% מערך הקרקע; {{ח:תתת|(3)}} אזור עדיפות לאומית ב׳ – 46% מערך הקרקע. {{ח:תת|(ד)|(1)}} הפחתת דמי החכירה המהוונים תוגבל למחיר תקרה אשר יעמוד על 500,000 שקלים חדשים, ערך קרקע לא כולל הוצאות פיתוח ולא כולל מע״מ ליחידת דיור. כאשר ערכי הקרקע עולים מעל לסכום זה, על החלק שמעל 500,000 שקלים חדשים ישולמו לרשות דמי חכירה מלאים. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בהקצאת קרקע לבנייה עצמית בדרך של מכרז הרשמה והגרלה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 4.6.2|לסעיף 4.6.2}} או בהקצאה כאמור שלא בדרך של מכרז, לבעל תעודת זכאות של חסר דיור על פי התבחינים של משרד הבינוי והשיכון, יחולו ההוראות הבאות: {{ח:תתתת|(א)}} הפחתת דמי החכירה המהוונים תוגבל למחיר תקרה אשר יעמוד על 900,000 שקלים חדשים, ערך קרקע ללא הוצאות פיתוח ולא כולל מע״מ ליחידת דיור. כאשר ערכי הקרקע עולים מעל לסכום זה, על החלק שמעל 900,000 שקלים חדשים ישולמו לרשות דמי חכירה מלאים. {{ח:תתתת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5.4.8|בסעיף קטן 5.4.8}} לא תתאפשר העברת זכויות לפני תום 7 שנים ממועד החתימה על חוזה החכירה. {{ח:תתתתת|(2)}} הנהלת הרשות רשאית לאפשר העברת זכויות במקרים חריגים לפני תום התקופה האמורה בפסקת משנה (ב)(1), וכנגד תשלום שיעור נוסף מערך הקרקע על פי חלקה היחסי של התקופה. {{ח:תתתתת|(3)}} על הרוכש תחול חובה להתגורר בנכס במשך 5 שנים מסיום הבנייה. {{ח:תתת|(3)}} ביישובים באזור קו עימות לא יחול מחיר תקרה לפי סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ד1)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ד2)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ה)}} בהקצאת קרקע לבנייה עצמית בדרך של מכרז הרשמה והגרלה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 4.6.2|לסעיף 4.6.2}}, או בפטור ממכרז בהתאם {{ח:פנימי|פרק 4.16 סימן ב|לפרק משנה 4.16 סימן ב׳}} או {{ח:פנימי|פרק 8.6|לפרק משנה 8.6}}, יחולו הכללים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תתת|(1)}} שיעורי התשלום המפורטים בסעיף קטן (ג) והוראות סעיף קטן (ד)(2) יחולו רק לגבי יישובים אשר בהם בתקופה שמיום 1.10.2023 ועד 31.3.2028, יפורסמו לציבור מגרשים להקצאה, מתוך יתרת המגרשים המאושרים בתוכנית אשר ניתן להוציא לגביהם היתר בניה, על פי המנות הבאות: {{ח:תתתת|(א)}} יפורסמו לפחות 25% בסך הכל – עד ליום 31.3.2026; {{ח:תתתת|(ב)}} יפורסמו לפחות 25% – מיום 1.4.2026 עד ליום 31.3.2027; {{ח:תתתת|(ג)}} יפורסמו לפחות 10% – מיום 1.4.2027 עד ליום 31.3.2028. {{ח:תתת|(2)|(א)}} לגבי ישוב אשר לא עמד בתנאים האמורים בפסקה (1), יחולו שיעורי התשלום המפורטים בסעיף קטן (ב) ועד למחיר תקרה כאמור בסעיף קטן (ד)(1); {{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור, שיעורי התשלום הקבועים בסעיף קטן (ג) והוראות סעיף קטן (ד)(2) יחולו לגבי עסקאות פרטניות אשר הוגשו לרשות בתקופת הזכאות להם על פי הקבוע בפסקה (1). {{ח:תתת|(3)}} החל מיום 5.5.2028, שיעורי התשלום המפורטים בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו רק לגבי מגרשים ביישוב כאמור בפסקה (1) אשר גודלם יהיה בהתאם לגודל המגרשים הקבוע בתמ״א 35 על תיקוניה מעת לעת. {{ח:תת|(ז)}} בהקצאת קרקע למבני קיט, צימרים, שאינם עונים על הגדרות משרד התיירות למלונית, מלון או אטרקציה, תחול הנחת אזור הנהוגה להקצאת קרקע למגורים כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ח)}} סיווג היישובים למתן ההנחות, כמפורט בסעיף זה, ייעשה על פי החלטת ממשלה מספר 561 מיום 21.5.2023 לרבות תיקוניה בהחלטת ממשלה מספר 1069 מיום 16.11.2023 (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.2|בפרק משנה זה}} – החלטה 561), שעניינן ”קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון“ בשינויים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} יישובים עירוניים: {{ח:תתתת|(א)}} קבוצה א׳1 על פי החלטה 561 תסווג כאזור עדיפות לאומית א׳ למתן הנחות על פי {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|סימן זה}}. ישובי הפריפריה החברתית בקבוצה זו יהיו זכאים להנחות על פי {{ח:פנימי|פרק 4.2|פרק משנה זה}} בבנייה רוויה בלבד; {{ח:תתתת|(ב)}} קבוצה א׳2 על פי החלטה 561 תסווג כאזור עדיפות לאומית ב׳ למתן הנחות על פי {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|סימן זה}}. ישובי הפריפריה החברתית בקבוצה זו יהיו זכאים להנחות על פי {{ח:פנימי|פרק 4.2|פרק משנה זה}} בבנייה רוויה בלבד; {{ח:תתתת|(ג)}} יבוטל מבחן ערכי הקרקע כמפורט בסעיף 2 ”יישובים עירוניים“ ב׳ להחלטה 561. היישובים שיתווספו לרשימת היישובים למתן הנחות על פי {{ח:פנימי|פרק 4.2|פרק משנה זה}} יסווגו באזור עדיפות לאומית ב׳, למעט אם הם יישובים סמוכי גבול אשר יסווגו באזור עדיפות לאומית א׳; {{ח:תתתת|(ג1)}} על אף האמור לעיל, לישובי מפת הפריפריה החברתית לא יבוטל מבחן ערכי הקרקע והיישובים לא יהיו זכאים להנחות על פי {{ח:פנימי|פרק 4.2|פרק משנה זה}}; {{ח:תתתת|(ד)}} יישובים אשר על פי המדידות שאימצה הממשלה בהחלטת ממשלה מספר 919 מיום 10.9.2023 בעניין ”הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית“ (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.2|בפרק משנה זה}} – החלטה 919) ויישובים בשטח רמת הגולן אשר עומדים בהגדרת קו עימות, יהיו זכאים להנחות הניתנות בקו עימות לפי {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|סימן זה}}; {{ח:תתתת|(ה)}} על אף האמור בפסקה זו, ביישובים עירוניים בהם המדד הכלכלי חברתי על פי קביעת הלמ״ס הוא 7 – 10, לא יינתנו הנחות בקרקע. {{ח:תתת|(2)}} יישובים כפריים: {{ח:תתתת|(א)}} קבוצה א׳1 ו־א׳2 על פי החלטה 561 יסווגו כאזור עדיפות לאומית א׳ למתן הנחות על פי {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|סימן זה}}; {{ח:תתתת|(ב)}} קבוצה ב׳ על פי החלטה 561 תסווג כאזור עדיפות לאומית ב׳ למתן הנחות על פי {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|סימן זה}}; {{ח:תתתת|(ג)}} יבוטל מבחן ערכי הקרקע כמפורט בסעיף 2 ”יישובים כפריים“ ב׳ להחלטה 561, והיישובים שיתווספו לרשימת היישובים למתן הנחות על פי החלטה זו יסווגו באזור עדיפות לאומית ב׳ ואם הם יישובים סמוכי גבול יסווגו באזור עדיפות לאומית א׳; {{ח:תתתת|(ד)}} יישובים אשר על פי המדידות שאימצה הממשלה בהחלטה 919 ויישובים בשטח רמת הגולן אשר עומדים בהגדרת קו עימות, יהיו זכאים להנחות הניתנות בקו עימות לפי {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|סימן זה}}; {{ח:תתתת|(ה)}} שכונות במועצות מקומיות במרחבים צפון ודרום, בעלות תוכנית, שאינן צמודות דופן לנקודת היישוב הקיימת, והמרוחקות ממרכז היישוב הקיים באופן שתושביו אינם יכולים ליהנות מן השירותים הניתנים על ידי המועצה המקומית וממוסדות הציבור שלה, אשר הוקמה לגביהם ועדה לחקירת גבולות מתוך כוונה לבדוק את הפיכתן ליישובים עצמאיים במועצה אזורית, יוכרו לצורך {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|סימן זה}} כיישובים חדשים ויסווגו באזור עדיפות לאומית א׳. {{ח:תת|(ט)}} סיווג היישובים לפי סעיף זה יהיה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 4.2.11|בסעיף 4.2.11}}. {{ח:תת|(י)}} הנתונים שביסוד {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|סימן זה}} (המדדים והנתונים השונים להלן בסעיף קטן זה – נתוני הבסיס), וכן רשימות האזורים והיישובים הנגזרות מהתבחינים המפורטים בנספח א, קבועים בהתאם לנתונים ולרשימות שבהחלטה 919 והחלטה 561 וזאת כל עוד מדיניות הנחות האזור נסמכת על החלטות אלו ואף אם פורסמו נתוני בסיס חדשים. האמור בסעיף קטן זה לא יחול ביחס ליישובים חדשים, כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|בסימן זה}}, אשר יתווספו לרשימות בהתאם להחלטות ממשלה שיתקבלו. {{ח:סעיף|4.2.3|הקצאת קרקע לתעשייה ומלאכה}} {{ח:תת|(א)}} בהקצאת קרקע לתעשייה ומלאכה יחולו הכללים המפורטים בסעיפים קטנים (ב) עד (ה). {{ח:תת|(ב)}} בהקצאת קרקע לתעשייה ומלאכה, למעט הקצאות קרקע לתעשייה ומלאכה כמפורט בסעיף קטן (ג), ישולמו לרשות דמי חכירה מופחתים בהתאם למפת אזורי עדיפות לאומית בתעשייה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|החוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}} (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|בסימן זה}} – החוק לעידוד השקעות הון) כמפורט בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תתת|(1)}} אזור קו עימות – פטור מלא מתשלום דמי חכירה מהוונים לתקופת חכירה מלאה ולחידוש במסגרת יובל חכירה ומדמי חכירה שנתיים, לא כולל היוון יתרת שנות חכירה; {{ח:תתת|(2)}} אזור עדיפות לאומית א׳ לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|החוק לעידוד השקעות הון}} – 31% מערך הקרקע להקמת מפעל ולהרחבת מפעל; {{ח:תתת|(3)}} אזור עדיפות לאומית ב׳ לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|החוק לעידוד השקעות הון}} – 51% מערך הקרקע בעת הרחבת מפעל קיים, תשלום דמי חכירה מהוונים מלאים בעת הקמת מפעל. {{ח:תת|(ג)}} בהקצאת קרקע לתעשייה ומלאכה בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.12|לפרק משנה 8.12}}, ישולמו דמי חכירה מופחתים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 4.2.2|לסעיף 4.2.2(ב)}}. {{ח:תת|(ד)}} הפחתת דמי החכירה המהוונים תוגבל למחיר תקרה אשר יעמוד על 400 שקלים חדשים למ״ר קרקע לא כולל הוצאות פיתוח ולא כולל מע״מ. כאשר ערכי הקרקע עולים מעל לסכום זה, על ערך הקרקע למ״ר שמעל 400 שקלים חדשים לא יחולו ההנחות. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הפחתת דמי החכירה המהוונים בירושלים תוגבל למחיר תקרה של 2,500 שקלים חדשים למ״ר קרקע לא כולל הוצאות פיתוח ולא כולל מע״מ. כאשר ערכי הקרקע עולים מעל לסכום זה, על ערך הקרקע שמעל 2,500 שקלים חדשים למ״ר לא יחולו ההנחות. {{ח:תת|(ו)}} אזורי תעשייה ומלאכה אשר עמדו בתנאי הוראת המעבר 6ב בהחלטת מספר 1273, אזורי תעשייה ומלאכה שבמועד קבלת החלטה 1273 היו בעלי תוכנית אשר שילבה חלקים מאזור תעשייה באזור קו עימות וחלקים באזור עדיפות לאומית אחרים, מינימום 20% באזור קו עימות – תחושב ההנחה כנהוג באזור קו עימות לכל המתחם המאושר באותה התוכנית. {{ח:סעיף|4.2.4|הקצאת קרקע לתיירות|תיקון: 20.10.2020, 16.3.2021}} {{ח:תת|(א)}} בהקצאת קרקע לתיירות, ישולמו לרשות דמי חכירה מופחתים, בהתאם למפות אזורי עדיפות לאומית בתיירות למלונאות, מלוניות ואטרקציות, על פי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|החוק לעידוד השקעות הון}}, כפי שתעודכנה מעת לעת, כמפורט בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תתת|(1)}} באזור קו עימות – פטור מלא מתשלום דמי חכירה מהוונים לתקופת חכירה מלאה ולחידוש במסגרת יובל חכירה ומדמי חכירה שנתיים, לא כולל היוון יתרת שנות חכירה; {{ח:תתת|(2)}} שאר האזורים במפות תיירות בהתאם {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|לחוק לעידוד השקעות הון}} – 51% מערך הקרקע. {{ח:תת|(ב)}} בהקצאת קרקע לתיירות בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.12|לפרק משנה 8.12}}, ישולמו דמי חכירה מופחתים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 4.2.2|לסעיף 4.2.2(ב)}}, ללא הגבלת מחיר תקרה. על אף האמור, למעט בקו עימות, לא יפחת שיעור התשלום מ־51% מערך הקרקע. {{ח:סעיף|4.2.5|הקצאת קרקע למסחר}} {{ח:ת}} בהקצאת קרקע למסחר יחולו הכללים הבאים: {{ח:תת|(א)}} בהקצאת קרקע לבנייה למסחר, ישולמו לרשות דמי חכירה מהוונים מופחתים בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 4.2.2|בסעיף 4.2.2(ב)}} לעניין הקצאת קרקע למגורים. {{ח:תת|(ב)}} הפחתת דמי החכירה המהוונים תוגבל למחיר תקרה אשר יעמוד על 300 שקלים חדשים למ״ר, לא כולל הוצאות פיתוח ולא כולל מע״מ. כאשר ערכי הקרקע עולים מעל לסכום זה, על ערך הקרקע שמעל 300 שקלים חדשים למ״ר לא יחולו ההנחות. {{ח:סעיף|4.2.6|הקצאת קרקע בתחומי מועצות אזוריות שלא בתחום יישובים עם סמל יישוב|תיקון: 20.10.2020}} {{ח:תת|(א)}} בהקצאת קרקע, בתחומי מועצות אזוריות, שלא בתחום יישובים עם סמל יישוב, תחול הנחת אזור על פי הנחת אזור הנהוגה בלפחות 50% מיישובי המועצה האזורית אשר הקצאת הקרקע בתחומה, אלא אם כן נקבע אחרת בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הנחת אזור קו עימות תחול בתחום קו עימות צפון ובכל תחום קו 7 ק״מ מגבול רצועת עזה גם במועצות אזוריות אשר לפחות 50% מיישוביהן אינם באזור קו עימות, ולא תחול מעבר לתחומים אלו גם במועצות אזוריות אשר לפחות 50% מיישוביהן באזור קו עימות. {{ח:סעיף|4.2.7|הנחות בהקצאת תוספת קרקע}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4.1.2|בסעיף 4.1.2(ב)(4)}}, בהקצאת תוספת קרקע בפטור ממכרז לבעלי קרקע פרטיים או חוכרים אשר קיבלו בעלות במסגרת הרפורמה במקרקעי ישראל, תחול הנחת אזור בהתאם {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|לסימן זה}} בתוספת של עד 50% משטח המגרש המקורי ולא יותר מדונם וחצי. תוספת הקרקע שמעל לשטח של 50% משטח המגרש המקורי או דונם וחצי יחויבו בתשלום מלא. {{ח:סעיף|4.2.8|הקצאת קרקע בשטח גלילי}} {{ח:ת}} בהקצאת קרקע בשטח גלילי שאינו בשטח שיפוט של רשות מקומית, מוסמכת הנהלת הרשות לקבוע את הנחת האזור על פי כללים שתקבע. {{ח:סעיף|4.2.9|רשימות יישובים|תיקון: 20.10.2020, 18.7.2023, 5.5.2024}} {{ח:ת}} הרשות תכין רשימות יישובים בהתאם {{ח:פנימי|פרק 4.2|לפרק משנה זה}}. התבחינים האמורים בהחלטה 561 {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|ובסימן זה}}, הם הקובעים ורשימות היישובים ישמשו ככלי עזר בלבד. {{ח:סעיף|4.2.10|תחולה}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|סימן זה}} יחול על הקצאות קרקע שלא בדרך של מכרז פומבי. {{ח:סעיף|4.2.11|רשימות יישובים|תיקון: 20.10.2020, 5.5.2024}} {{ח:ת}} רשימות יישובים לעניין הנחת אזור: {{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|https://land.gov.il/moatzaweb/MismachimMekusharim/1רשימת%20ישובים%20באזורי%20עדיפות%20לאומית%20למגורים.pdf|רשימת ישובים באזורי עדיפות לאומית – מגורים}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|https://land.gov.il/moatzaweb/MismachimMekusharim/_1רשימת%20ישובים%20באזורי%20עדיפות%20שטחים%20כלואים.pdf|רשימת ישובים באזורי עדיפות לאומית – שטחים כלואים}}. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|https://land.gov.il/moatzaweb/MismachimMekusharim/_1רשימת%20ישובים%20באזורי%20עדיפות%20משרד%20הכלכלה.pdf|רשימת ישובים באזורי עדיפות לאומית – משרד הכלכלה}}. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:חיצוני|https://https://land.gov.il/moatzaweb/MismachimMekusharim/_1רשימת%20ישובים%20באזור%20עדיפות%20לאומית%20ב%20למטרת%20הקמת%20אטרקציה%20תיירותית.pdf|רשימת ישובים באזורי עדיפות לאומית ב׳ למטרת תיירות ואטרקציה}}. {{ח:תת|(ה)}} רשימת יישובים באזורי עדיפות לאומית למטרת הקמת מתקן תיירות ללינה בהתאם בהתאם {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|לחוק לעידוד השקעות הון}}. {{ח:סעיף|4.2.11א|הוראות מעבר|תיקון: 20.10.2020}} {{ח:ת}} הרשות מוסמכת לקבוע הוראות מעבר לעניין {{ח:פנימי|פרק 4.2|פרק משנה זה}}. {{ח:קטע4|פרק 4.2 סימן ב|סימן ב׳: הנחות בהקצאת קרקע לחיילי מילואים, לאלמנות ולהורים של חללי כוחות הבטחון|תיקון: 8.6.2025}} {{ח:סעיף|4.2.12|הגדרות|תיקון: 6.8.2023, 5.5.2024, 8.6.2025}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן ב|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמנה“ – אלמנה או אלמן כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, של מי שנפל במהלך שירותו בכוחות הבטחון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורה של חלל כוחות הבטחון“ – הורו של הנספה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תהש״י־1950}}, של מי שנפל במהלך שירותו בכוחות הבטחון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל מילואים פעיל“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חייל, אשר נמנה על מערך המילואים של צה״ל והמציא אישור משרת מילואים פעיל שש שנתי מצה״ל (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.2|בפרק משנה זה}} – חלופה א); {{ח:תתת|(2)}} חייל אשר נמנה על מערך המילואים של צה״ל 6 שנים לפחות ואשר צבר 80 ימי מילואים החל משנת 2000 במשך תקופה רצופה של עד 6 שנים קלנדריות, אך אין הכרח שבכל שנה בתוך התקופה, החייל ביצע שירות מילואים, (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.2|בפרק משנה זה}} – חלופה ב). לצורך אישור זכאות זה, יש להמציא אישור מצה״ל על שירות מילואים במשך תקופה רצופה של 80 ימי מילואים עד 6 שנים קלנדריות; {{ח:תתת|(3)}} חייל אשר נמנה על מערך המילואים של צה״ל ואשר שירת למעלה מ־45 ימים בתקופה שבין 7.10.23 ועד להכרזה על תום מלחמת חרבות ברזל, (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.2|בפרק משנה זה}} – חלופה ג׳). לצורך אישור זכאות זה יש להמציא אישור מצה״ל על שירות מילואים במשך למעלה מ־45 ימים בתקופה האמורה; {{ח:תתת|(4)}} לעניין הגדרה זו, מועד הזכאות יהיה לא יאוחר ממועדי ביצוע התשלום הקבועים בעסקה או עד 90 ימים מיום אישור העסקה, המוקדם מבין השניים; {{ח:תתת|(5)}} לעניין הגדרה זו, ניתן יהיה לממש את ההטבות הנזכרות {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן ב|בסימן זה}} לפי חלופה א׳ או ב׳ עד 6 שנים מיום שחרור החייל משירות מילואים בצה״ל ולפי חלופה ג׳ – עד 6 שנים מיום סיום השירות המילואים במלחמת חרבות ברזל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – המשרתים ב: צה״ל, משטרה, שב״כ, מוסד, או שב״ס, בסדיר, בקבע, או במילואים. {{ח:סעיף|4.2.13|הקצאות קרקע למגורים בבנייה נמוכה בדרך של פרסום הרשמה והגרלה או בפטור ממכרז|תיקון: 6.8.2023, 5.5.2024}} {{ח:תת|(א)}} בהקצאות קרקע למגורים בבנייה נמוכה בדרך של פרסום הרשמה והגרלה או בפטור ממכרז בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים|לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}, חייל מילואים פעיל אשר זכה בהגרלה או בהקצאה בפטור ממכרז יהיה זכאי להפחתה של 10% נוספים על השיעורים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 4.2.2|בסעיף קטן 4.2.2(ב)}} או {{ח:פנימי|סעיף 4.2.2|בסעיף קטן 4.2.2(ג)}}. ההנחה תהא חד פעמית ותינתן עבור יחידת דיור אחת בלבד. {{ח:תת|(ב)}} בהקצאות קרקע למגורים בבנייה נמוכה בדרך של פרסום הרשמה והגרלה או בפטור ממכרז בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים|לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}, חייל מילואים פעיל אשר זכה בהגרלה או בהקצאה בפטור ממכרז יהיה זכאי להנחה במחיר הקרקע על ידי הפחתת התמורה בשיעורים הנקובים בפסקאות (1) עד (3) ובלבד שגובה ההנחה לא יעלה על 100,000 שקלים חדשים לא כולל מע״מ. ההנחה תהא חד פעמית ותינתן עבור יחידת דיור אחת בלבד. {{ח:תתת|(1)}} אזורים שאינם אזור עדיפות לאומית – 10%; {{ח:תתת|(2)}} אזור עדיפות לאומית ב׳ – 20%; {{ח:תתת|(3)}} אזור עדיפות לאומית א׳ – 35%. {{ח:סעיף|4.2.14|הקצאות קרקע למגורים בבנייה נמוכה בדרך של מכרז פומבי|תיקון: 6.8.2023}} {{ח:תת|(א)}} בהקצאות קרקע למגורים בבנייה נמוכה בדרך של מכרז פומבי, חייל מילואים פעיל אשר זכה במכרז פומבי זכאי להנחה במחיר הקרקע מהמחיר שהוצע על ידיו במכרז על ידי הפחתת התמורה ב־15% לאחר קביעת הזוכה במכרז ובלבד שגובה ההנחה לא יעלה על 100,000 שקלים חדשים לא כולל מע״מ. ההנחה תהא חד פעמית ותינתן עבור יחידת דיור אחת בלבד. {{ח:תת|(ב)}} חייל מילואים פעיל אשר רכש קרקע למגורים בבנייה נמוכה, במסגרת חברותו בעמותה אשר השתתפה במכרז פומבי לרכישת הקרקע, יוכל לקבל החזר של 15% ממרכיב הקרקע שאותה רכש לצורך מגוריו ובלבד שגובה ההחזר לא יעלה על 100,000 שקלים חדשים לא כולל מע״מ. ההחזר יהא חד פעמי ויינתן עבור יחידת דיור אחת בלבד. {{ח:סעיף|4.2.15|כפל הנחות}} {{ח:ת}} חייל מילואים פעיל יהיה זכאי לכפל הנחות במחיר הקרקע. אולם רשאית הנהלת הרשות לקבוע סוגי הנחות אשר לגביהם לא יהיה כפל הנחות. {{ח:סעיף|4.2.16|הקצאה לבני זוג|תיקון: 6.8.2023}} {{ח:ת}} בהקצאה לבני זוג לפי {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן ב|סימן זה}}, כאשר רק אחד מהם הוא חייל מילואים פעיל, תחול ההנחה על חלקם של שני בני הזוג עבור יחידת דיור אחת בלבד. אם שני בני הזוג חיילי מילואים פעילים כל אחד מבני הזוג יהיה זכאי למלוא ההנחה הקבועה {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן ב|בסימן זה}}. {{ח:סעיף|4.2.16א|פטור מתשלום לאלמנת כוחות הבטחון והורה של חלל כוחות הבטחון|תיקון: 8.6.2025}} {{ח:תת|(א)}} הורה או אלמנה של חלל כוחות הבטחון יהיו פטורים מתשלום דמי רכישה ודמי הסכמה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 8.3.49|לסעיף 8.3.49}} {{ח:פנימי|סעיף 8.3.50|וסעיף 8.3.50}}. {{ח:תת|(ב)}} הורה או אלמנה של חלל כוחות הבטחון יהיו פטורים מתשלום בעת שיוך מגרש לפי {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|סימן ד׳ לפרק משנה 8.4}}. {{ח:קטע4|פרק 4.2 סימן ג|סימן ג׳: הנחות בהקצאת קרקע לנכה צה״ל שדרגת נכותו 100% מיוחדת}} {{ח:סעיף|4.2.17|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן ג|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חסר דיור“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 4.7.23|בסעיף 4.7.23}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה צה״ל שדרגת נכותו 100% מיוחדת“, ”הרוכש“ – נכה שנקבעה לו דרגת נכות בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת-נכות מיוחדת)|לתקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת־נכות מיוחדת), התשכ״ו–1965}}. {{ח:סעיף|4.2.18|הקצאת מגרשי מגורים לבנייה עצמית בפטור ממכרז}} {{ח:תת|(א)}} הרשות תקצה מגרשי מגורים לבנייה עצמית בפטור ממכרז לפי {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 25|תקנה 25(18) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}, לנכה צה״ל חסר דיור שדרגת נכותו 100% מיוחדת בשיעור תשלום מופחת של 31% מערך המגרש, בהתאם לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תתת|(1)}} הרוכש יהיה זכאי לרכוש מגרש מגורים בפטור ממכרז בהתאם לסעיף זה פעם אחת בלבד; {{ח:תתת|(2)}} בקרקע שתוקצה בדרך של הסכם פיתוח – הרשות תאפשר העברת זכויות ללא הגבלה וללא שתיגבה תמורה נוספת, החל מתום 5 שנים ממועד החתימה על הסכם החכירה; {{ח:תתת}} בקרקע שתוקצה בהסכם חכירה ללא הסכם פיתוח – הרשות תאפשר העברת זכויות ללא הגבלה וללא תמורה נוספת, החל מתום 10 שנים ממועד החתימה על הסכם החכירה; {{ח:תתת|(3)}} שיעור התשלום המופחת יחול ביחס לערך קרקע, לא כולל הוצאות פיתוח ולא כולל מע״מ, עד 2,000,000 שקלים חדשים. עלה ערך הקרקע על הסכום האמור, הרוכש לא יהיה זכאי לתשלום מופחת מערך הקרקע העולה על הסכום האמור. {{ח:תת|(ב)}} ערך הקרקע ייקבע על פי שומה למלוא זכויות הניצול הקבועות בתוכנית החלה על המגרש. {{ח:תת|(ג)}} הנהלת הרשות רשאית לאפשר העברת זכויות במקרים חריגים לפני תום התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א)(2) ו־(א)(3), וכנגד תשלום שיעור נוסף מערך הקרקע על פי חלקה היחסי של התקופה. {{ח:קטע4|פרק 4.2 סימן ד|סימן ד׳: הנחות בהקצאת קרקע למשרתי כוחות הביטחון במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צה״ל ובאישור שר הביטחון|תיקון: 1.2.2022}} {{ח:סעיף|4.2.19|הגדרות|תיקון: 1.2.2022}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4.2|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנייה רוויה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק 4.7|בפרק משנה 4.7}}. {{ח:סעיף|4.2.20|הקצאה בפטור בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 25|לתקנה 25(24)}}|תיקון: 1.2.2022}} {{ח:ת}} בהקצאות מגרשי מגורים בבנייה רוויה או בבנייה טורית ביישובים -בערים ובמועצות מקומיות – באזור עדיפות לאומית, בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 25|לתקנה 25(24) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}, למשרתי כוחות הביטחון או עבורם, במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צה״ל ובאישור שר הביטחון, תינתן הנחה על פי העקרונות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4.7.3|בסעיפים 4.7.3(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 4.7.3|ו־4.7.3(ג)}} ובתנאים המפורטים בפסקאות (א) עד (ד) להלן, ובהתאם להתאמות הנדרשות ונוהלי הביצוע שיקבעו על ידי הרשות בעניין: {{ח:תת|(א)}} הזכאי הוא חסר דיור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 4.7.1|בסעיף 4.7.1}}. {{ח:תת|(ב)}} חסר דיור אשר רכש את יחידת הדיור בהנחה בהתאם לסעיף זה, אינו רשאי למכור או להשכיר את יחידת הדיור לצד שלישי במשך 5 שנים מיום קבלת תעודת גמר. {{ח:תת|(ג)}} הרשות ומשרד הביטחון יקבעו כללים להעברת זכויות ולהשכרה במקרים חריגים לפני תום התקופה האמורה בפסקה (ב). בכל מקרה, לא ניתן יהיה למכור או להשכיר את הדירה בתקופה האמורה בפסקה (ב) ללא קבלת המלצה של משרד הביטחון ואישור הרשות. {{ח:תת|(ד)}} במקרה של העברת זכויות, מכל סיבה שהיא, בתוך התקופה האמורה בפסקה (ב), יחויב הזכאי להחזיר את ההנחה שקיבל במסגרת רכישת הדירה במסלול זה בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום קבלת החזקה בדירה ועד ליום התשלום בפועל. {{ח:סעיף|4.2.21|חישוב הנחת מחיר מטרה לזכאי|תיקון: 1.2.2022}} {{ח:ת}} חישוב הנחת מחיר מטרה לזכאי ייעשה בהתאם למפורט בפסקאות (א) עד (ג): {{ח:תת|(א)}} לאחר אישור הקצאת הקרקע למשרד הביטחון בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 4.2.19|בסעיף 4.2.19}}, יערוך משרד הביטחון תחשיב למחירי הדירות במיזם, בהתחשב בהוצאות פיתוח ותמורה בעד הקרקע שתשולם בפועל, עלויות תכנון, בנייה וכדומה, אשר יועבר לאישור שמאי הרשות. {{ח:תת|(ב)}} ממחירי הדירות כאמור בפסקה (א), תחושב ההנחה לפי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 4.7.3|בסעיפים 4.7.3(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 4.7.3|ו־4.7.3(ג)}}. {{ח:תת|(ג)}} ההנחה לזכאי תינתן בנוסף להנחת אזור עדיפות לאומית ותגולם בתמורה בעד רכיב הקרקע. {{ח:קטע3|פרק 4.3|4.3. מכר נכסי רשות הפיתוח}} {{ח:סעיף|4.3.1|תנאי המכר}} {{ח:תת|(א)}} להלן התנאים למכר נכסי רשות הפיתוח לדיירים המוגנים ובמכרזים פומביים: {{ח:תתת|(1)}} שיעור ההנחה על שווי זכויות הבעלים בחלק המוגן יהיה החל מיום 1.1.06 ואילך – 40%; {{ח:תתת|(2)}} שיעור ההנחה על החלקים הפנויים וזכויות הבנייה העודפות יהיה החל מיום 1.1.06 ואילך – 25%; {{ח:תת|(ב)}} סכום ההנחה הכולל לא יעלה על 200,000 שקלים חדשים צמוד למדד ינואר שנת 1997. {{ח:סעיף|4.3.2|נכס שצו סכנה הוסר לגביו}} {{ח:ת}} נכס אשר צו הסכנה לגביו הוסר, ועלויות הטיפול שנדרשו בעקבות צו הסכנה גדלו עקב דרישות רשות העתיקות, והדייר המוגן נשא בחלקה של רשות מקרקעי ישראל בעבודות, כלומר שילם 50% מעלויות הסרת צו הסכנה – בעת רכישת זכויות הבעלות, תינתן לדייר הנחה הגבוהה ב־10% מההנחה הניתנת באותה עת במכר של נכסי רשות הפיתוח. {{ח:סעיף|4.3.3|שיווק זכויות בעלים במכרז חופשי}} {{ח:ת}} זכויות בעלים בנכסים שדייריהם לא נענו להצעה לרכוש את דירותיהם, ישווקו במכרז חופשי למכירת זכויות הבעלים. {{ח:קטע3|פרק 4.4|4.4. עקרונות לתשלום בשל עסקה למכר עודפי עפר}} {{ח:סעיף|4.4.1|תשלום בשל הוצאת עודפי עפר}} {{ח:ת}} בקרקע שהוקצתה במכרז התשלום בשל הוצאת עודפי עפר בקרקע שהוקצתה במכרז ייקבע בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תת|(1)}} ככלל, תנאי המכרז יכללו את זכות השימוש בעודפי העפר בהצעה בשל הקרקע; {{ח:תת|(2)}} הצעת המחיר תכלול את שווי העודפים; {{ח:תת|(3)}} הרשות רשאית, בהתאם לשיקול דעתה, שלא לכלול את עודפי העפר במסגרת המכרז. {{ח:סעיף|4.4.2|תשלום בשל הוצאת עודפי עפר בקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז לבעל הזכויות|תיקון: 23.5.2021}} {{ח:תת|(א)}} התשלום בשל הוצאת עודפי עפר בקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז לבעל הזכויות ייקבע בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (2): {{ח:תתת|(1)}} עסקה בשטח של עד 25 דונמים – יינתן פטור מתשלום תמלוגים בעד שימוש בעודפי עפר; {{ח:תתת|(2)}} עסקה בשטח של מעל 25 דונמים – יינתן פטור מתשלום תמלוגים בעד שימוש בעודפי עפר, למעט במקרים שבהם החומר הוא איכותי בהתאם למפת זמינות חומרי חציבה כגון: חול סוכרי ובזלת. {{ח:תת|(ב)}} בעת הקצאה לרשויות מקומיות משרדי ממשלה ולחברות ממשלתיות ישולמו תמלוגים בעד שימוש בעודפי עפר כאשר העסקה בשטח של 1 דונם ומעלה, הכמות עולה על 20,000 קוב ושווי החומר על פי המחירון עולה על 200,000 שקלים חדשים. {{ח:סעיף|4.4.3|עודפי עפר במסגרת פיתוח תשתיות ציבוריות}} {{ח:ת}} התשלום בעד עודפי עפר במסגרת פיתוח תשתיות ציבוריות, ללא הקצאת זכויות חכירה בקרקע, יהיה בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תת|(1)}} מיזמים בניהול הרשות או משרדי הממשלה ובכללם משרד הבינוי והשיכון, משרד התיירות, משרד הכלכלה: {{ח:תתת|(א)}} ככלל, תבוצענה עסקאות עודפי עפר כאשר הכמות עולה על 20,000 קוב ושווי החומר על פי המחירון עולה על 200,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(ב)}} במקרים שבהם נערך מכרז לביצוע עבודות פיתוח על בסיס תכנון מפורט לביצוע – הגורם המפתח יהיה רשאי להשתמש בעודפי העפר, ללא תשלום תמלוגים, בכפוף לאישור ועדת מיזמים או הוועדה לתכנון ופיתוח לפי העניין כמפורט {{ח:פנימי|פרק 3.2|בפרק משנה 3.2}}. שווי עודפי העפר יגולם באומדן שווי עבודות הפיתוח שייערך לפני פרסום המכרז. התשלום בעד עודפי העפר יבוא לידי ביטוי בהפחתת התשלום בעבור עבודות הפיתוח המשולמות לגורם המפתח. {{ח:תת|(2)}} פיתוח תשתיות ציבוריות על ידי רשויות מקומיות: {{ח:תתת|(א)}} פיתוח תשתיות על בסיס אגרות והיטלים – הרשות המקומית תהא רשאית להשתמש בעודפי העפר בכפוף לאישור עסקה בעבור העודפים ותשלום תמלוגים על בסיס המחירון; {{ח:תתת|(ב)}} פיתוח תשתיות על בסיס תקציב מיזם ({{ח:פנימי|פרק 3.2|פרק משנה 3.2}}) – הרשות המקומית תהא רשאית להשתמש בעודפי העפר, ללא תשלום תמלוגים, בכפוף לאישור הועדה לתכנון ופיתוח. שווי עודפי העפר יגולם באומדן שווי הוצאות הפיתוח שייערך לפני פרסום המכרז לשיווק הקרקע. התשלום בעבור עודפי העפר יבוא לידי ביטוי בהפחתת סכום הוצאות הפיתוח שיגבה מהזוכים במכרז; {{ח:תתת|(ג)}} בפיתוח תשתיות על ידי הרשות המקומית על בסיס תקציב מיזם, כאמור בפסקה (ב), הרשות המקומית, באישור מראש של הרשות, תהא זכאית לשנע את עודפי העפר לטובת מיזמים ציבוריים בקרקע ציבורית בתחומיה ללא תשלום תמלוגים לרשות. {{ח:תת|(3)}} התשלום בעבור עודפי עפר במסגרת פיתוח תשתיות לאומיות על ידי חברות ממשלתיות (רכבת ישראל, נתיבי ישראל, חברת כביש חוצה ישראל) יהיה בהתאם לאחד משני המסלולים המפורטים בפסקאות משנה (א) ו־(ב): {{ח:תתת|(א)}} על בסיס המחירון. כמות העודפים תחושב על בסיס כתב כמויות שיוצג על ידי מנהל המיזם, חתום על ידי מהנדס המיזם. {{ח:תתת|(ב)}} הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע כללים, אשר יעוגנו בהסכמים עם החברות הממשלתיות לגביית תשלום כולל בעד עודפי עפר בהתאם להסכמות שיגובשו עם החברות. {{ח:סעיף|4.4.4|כללי}} {{ח:תת|(א)}} בכל מקרה, לא ייגבה תשלום אם השימוש בעודפי עפר נעשה בשטח העסקה, ללא הוצאת עודפים החוצה, למעט האמור {{ח:פנימי|סעיף 4.4.3|בסעיף 4.4.3(2)(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} במקרים שבהם עודפי העפר חסרי ערך, המהווים נטל על המיזם ויוצג לרשות אישור על הטמנתם באתר מוסדר – לא ייגבה בעדם תשלום. {{ח:תת|(ג)}} על היזם לשלוח דוח על כמות וסוג החומר שהופק, למפקח על המכרות במשרד התשתיות, לצרכים סטטיסטיים בלבד, גם במקרה ולא משולם בעבורו תשלום. {{ח:קטע3||הקצאת קרקע במכרז}} {{ח:קטע3|פרק 4.5|4.5. הקצאת קרקע במכרז – כללי}} {{ח:קטע4|פרק 4.5 סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות – מכרז פומבי}} {{ח:סעיף|4.5.1|מחיר מינימום}} {{ח:תת|(א)}} ככלל במכרזי הרשות יפורסם מחיר מינימום. {{ח:תת|(ב)}} במכרזים לבנייה נמוכה יעמוד מחיר המינימום על 50% מהאומדן. {{ח:תת|(ג)}} במכרזים למטרת מגורים בבנייה רוויה יעמוד מחיר המינימום על 35% מהאומדן ובלבד שהוצעו במכרז לכל הפחות שלוש הצעות כשירות. הוצעו במכרז פחות מ־3 הצעות כשירות יעמוד מחיר המינימום על 50% מהאומדן. תנאי זה יפורסם בתנאי המכרז ויהווה חלק מתנאיו. {{ח:תת|(ד)}} במכרזים למטרת מגורים בבנייה רוויה באזור עדיפות לאומית ובירושלים, במכרזים לבנייה נמוכה באזור עדיפות לאומית, במכרזים לבנייה נמוכה ביישובים שיאושרו על ידי ועדת המשנה ובמכרזים הכוללים הוצאות פיתוח מסובסדות, יעמוד מחיר המינימום על 25% מהאומדן. הוצעו במכרז פחות מ־3 הצעות כשירות יעמוד מחיר המינימום על 35% מהאומדן. תנאי זה יפורסם בתנאי המכרז ויהווה חלק מתנאיו. {{ח:תת|(ה)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק 4.5|פרק משנה זה}}, ”אזור עדיפות לאומית“ הוא כפי שיהיה במועד פרסום המכרז בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף זה, הנהלת הרשות רשאית לקבוע מראש כללים בדבר קביעת המחיר במכרזים ופרסומם. {{ח:סעיף|4.5.2|אומדן השווי|תיקון: 24.3.2025}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אומדן“ – שווי הקרקע בהתייחס לשימוש המיטבי בקרקע, לרבות פוטנציאל עתידי, ללא מע״מ, ותוך החלת שיעור התשלום בשל הקרקע הקבוע באותו אזור, ואולם במכרז שבו נדרש תשלום הוצאות פיתוח, לא יובאו הוצאות הפיתוח בחשבון האומדן, ואלה יפורסמו בנפרד במסגרת המכרז. {{ח:תת|(ב)}} האומדן לשווי הקרקע המשווקת במכרז ייערך על ידי שמאי מטעם הרשות או על בסיס ערך מאפיין. {{ח:תת|(ג)}} ככלל, ישמש האומדן לצורך קביעת מחיר המינימום במכרז. {{ח:סעיף|4.5.3|ערבות}} {{ח:ת}} משתתף במכרז יצרף להצעתו ערבות בנקאית אוטונומית לקיום הצעתו במכרז (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.5|בפרק משנה זה}} – הערבות) בסכום שתקבע מראש הרשות בתנאי המכרז ושיחושב כלהלן: {{ח:ת}} 10% מערך הקרקע, ללא הוצאות פיתוח וללא הנחת אזור, על פי שומה או 10% מהוצאות הפיתוח, הגבוה מביניהם. הסכום יעוגל כלפי מטה כך שהוא יהיה מכפלה של אלף שקלים חדשים. כך, למשל, במקרה שבו סכום הערבות הוא 75,685 שקלים חדשים, יעוגל סכום הערבות ל־75,000 שקלים חדשים. ועדת המכרזים של הרשות, רשאית, לשנות את סכום הערבות, במכרזים שבהם היא מצאה לנכון לעשות כן. {{ח:סעיף|4.5.4|זכייה במכרז}} {{ח:תת|(א)}} ההצעה הגבוהה ביותר מבין ההצעות הכשירות תוכרז כזוכה. {{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לקבוע כללים נוספים בדבר קביעת זוכה במכרזים. {{ח:סעיף|4.5.5|חובת שיווק מגרשים בייעוד תעשייה במכרז|תיקון: 16.3.2022}} {{ח:תת|(א)}} ככלל, הרשות תשווק באמצעות מכרז 15% מהמגרשים בייעוד תעשייה בכל אזור תעשייה באזור עדיפות לאומית א׳ ובקו עימות, שניתנו בהרשאה לתכנון למשרד הכלכלה והתעשייה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), באישור הנהלת הרשות, ניתן יהיה להקצות מגרשים בפטור ממכרז בשיעור העולה על 85% באותו אזור תעשייה, וזאת במקרים בהם הוקצו כבר בפטור ממכרז מרבית המגרשים באותו אזור התעשייה, או שמדובר בבקשה להרחבת מפעל הפועל באותו אזור תעשייה או בשל נסיבות מיוחדות אחרות. {{ח:סעיף|4.5.5א|הגבלה על הצמדת מחירי הדירות|תיקון: 13.6.2022}} {{ח:ת}} במכרזים למטרת מגורים, תשלום שמשלם קונה בעד רכישת דירה, לא יוצמד למדד, ולא תתווסף עליו ריבית כלשהי, למעט מדד תשומות הבנייה, לעניין רכיב הבנייה בלבד. {{ח:ת}} בסעיף זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב הבנייה“ – עלויות הבנייה של דירה, המחושבות לפי העלות לבניית מ״ר כפול שטח הדירה, כפי שייקבעו במכרז. עם כניסתן לתוקף של תקנות שיקבע שר הבינוי והשיכון בעניין, לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות)|חוק המכר (דירות), התשל״ג–1973}}, ייקבעו העלויות בהתאם לאמור בתקנות. {{ח:סעיף|4.5.6|תחולה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 4.5 סימן א|סימן זה}} לא יחולו על הקצאת קרקע בדרך של מכרז במסלול הרשמה והגרלה כמפורט {{ח:פנימי|פרק 4.6|בפרק משנה 4.6}}. {{ח:קטע4|פרק 4.5 סימן ב|סימן ב׳: בני מקום}} {{ח:סעיף|4.5.7|הגדרות|תיקון: 5.5.2022, 9.3.2023}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4.5|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור עדיפות לאומית על פי החלטת ממשלה מספר 3738“ – אזור עדיפות לאומית בהתאם לנספח א׳ להחלטת ממשלה מספר 3738 מיום 15.4.2018 או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן היישוב“ – לעניין {{ח:פנימי|סעיף 4.5.3|סעיפים 4.5.3(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 4.5.3|ו־4.5.3(6)}}, מי שהוא בן יותר מ־18 שנים, שמקום מגוריו הקבוע ב־3 השנים האחרונות או ב־4 שנים מתוך 10 השנים האחרונות, שקדמו למועד פרסום המכרז, הוא בתחום היישוב שבו ייבנה המיזם, ובלבד שהמציא את אישור המועצה האזורית או מרשם האוכלוסין; כהוראת שעה עד ליום 31.12.2023 במרחבי צפון ודרום הגדרת בן היישוב תהיה: מי שהוא בן יותר מ- 18 שנים, שמקום מגוריו הקבוע ב־18 החודשים שקדמו למועד פרסום המכרז, הוא בתחום היישוב שבו ייבנה המיזם, ובלבד שהמציא את אישור המועצה האזורית או מרשם האוכלוסין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן המקום“ – מי שהוא בן יותר מ־18 שנים, שמקום מגוריו הקבוע ב־3 השנים האחרונות או ב־4 שנים מתוך 10 השנים האחרונות, שקדמו למועד פרסום המכרז, הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית שבה ייבנה המיזם ובלבד שהמציא את אישור הרשות המקומית או מרשם האוכלוסין; כהוראת שעה עד ליום 31.12.2023 במרחבי צפון ודרום הגדרת בן המקום תהיה: מי שהוא בן יותר מ- 18 שנים, שמקום מגוריו הקבוע ב־18 החודשים שקדמו למועד פרסום המכרז, הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית שבה ייבנה המיזם, ובלבד שהוא המציא אישור הרשות המקומית או מרשם האוכלוסין. {{ח:סעיף|4.5.8|זכאות להשתתף במכרז}} {{ח:ת}} השתתפות במכרז לבני מקום/בני יישוב יחד עם אחר, תותר רק אם המשתתפים הם בני משפחה מדרגה ראשונה – בני זוג, בן, בת, אח, אחות, הורים. {{ח:סעיף|4.5.9|הקצאת קרקע לבנייה עצמית לבני מקום|תיקון: 2.12.2019, 2.9.2021, 5.5.2022}} {{ח:ת}} ניתן להקצות קרקע לבנייה עצמית בייעוד למגורים בלבד לבני מקום בהתאם לכללים המפורטים בפסקאות (1) עד (6): {{ח:תת|(1)}} באזור עדיפות לאומית א׳ ובאזור קו עימות, יוקצו לבני המקום עד 50% מהמגרשים המוצעים לציבור באותו מועד; {{ח:תת|(2)}} באזור עדיפות לאומית ב׳, יוקצו לבני המקום עד 40% מהמגרשים המוצעים לציבור באותו מועד. על אף האמור, כהוראת שעה עד ליום 31.12.2022, באזור עדיפות לאומית ב׳, יוקצו לבני המקום עד 50% מהמגרשים המוצעים לציבור באותו מועד; {{ח:תת|(3)}} מקום שאינו נכלל בפסקאות (1) ו־(2) אך נמנה באזור עדיפות לאומית בהתאם להחלטת ממשלה מספר 3738, יוקצו לבני המקום עד 30% מהמגרשים המוצעים לציבור באותו מועד; {{ח:תת|(4)}} בהקצאה לבני מקום תינתן עדיפות במסגרת הליך ההרשמה וההגרלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4.6.2|סעיף 4.6.2(א)}}. ככל שיוותרו מגרשים שלא יוקצו לחסרי דיור יהיה ניתן להקצות את אותם המגרשים שנותרו, גם ליתרת הנרשמים בני המקום. {{ח:תת|(5)}} מכרזים ביישובים שאינם בגדר יישובים חקלאיים בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.6|לפרק משנה 8.6}}, שבהם הרשות המקומית היא מועצה אזורית, ניתן יהיה להקצות את יחידות הדיור המיועדות לבני המקום בהתאם לחלוקה הבאה: {{ח:תתת|(א)}} 40% לפחות, לבני המועצה האזורית; {{ח:תתת|(ב)}} עד 60%, לבני היישוב. {{ח:תת|(6)}} הוראת שעה לגבי יישובי מיעוטים: {{ח:תת}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (5) ביישובי מיעוטים, לרבות יישובי מיעוטים הנכללים בתחום שיפוטן של מועצות אזוריות או מקומיות או ביישוב מיעוטים שהוא חלק מממספר רשויות מקומיות או יישובים בודדים, שאוחדו על ידי משרד הפנים (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.5|בפרק משנה זה}} – היישובים המאוחדים), ניתן יהיה להקצות לבני היישוב על פי התבחינים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד): {{ח:תתת|(א)}} ביישובי מיעוטים, ניתן יהיה להקצות לבני היישוב עד 75% מתוך סך המגרשים המוצעים לציבור באותו המועד באותו יישוב; {{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), במרחבי צפון וחיפה של משרד הפנים שאוכלוסייתם מונה עד 30,000 תושבים, בסמכות הנהלת הרשות להגדיל את מכסת המגרשים שיוקצו לבני היישוב עד 100%, מנימוקים מיוחדים ובהתחשב, בין היתר, בגודל היישוב, וכן לקבוע כי בן יישוב מתייחס לכל יישוב ויישוב ביישובים המאוחדים; {{ח:תתת|(ג)}} האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) יחול גם על הקצאת קרקע לבנייה רוויה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 4.5.10|לסעיף 4.5.10}}; {{ח:תתת|(ד)}} הוראת שעה זו תעמוד בתוקפה עד ליום 31.12.2023. {{ח:סעיף|4.5.10|הקצאת קרקע לבנייה רוויה לבני מקום|תיקון: 12.3.2020, 2.9.2021}} {{ח:ת}} ניתן יהיה להקצות קרקע לבנייה רוויה לבני מקום בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תת|(1)}} מקום בו אישרה הוועדה המקומית בקרקע בייעוד לבנייה רוויה תוספת יחידות דיור במסגרת {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)#סעיף 4|תקנה 2(9) לתקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת מתוכנית), התשס״ב–2002}}, ניתן יהיה להקצות יחידות דיור לבני מקום, ובלבד שמספר יחידות הדיור שיוקצו בדרך זו לא יעלה על מחצית ממספר יחידות הדיור שיאושרו על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כאמור. לעניין זה, יראו תוספת יחידות דיור לפי התקנות כאמור, גם אם נעשתה בתוכנית בסמכות ועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 62א|סעיף 62א(א)(9) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תת|(2)}} ביישובי מיעוטים שאוכלוסייתם מונה עד ל- 30,000 תושבים, ניתן יהיה להקצות, בנוסף לאמור בפסקה (1), עד 24% מיחידות הדיור המקוריות בתוכנית בכל מתחם ומתחם; {{ח:תת|(3)}} מתחמי שיווק שלא משווקים במסלול דיור במחיר מופחת, וזאת בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 4.7.2|לסעיף 4.7.2(ב)}}, ניתן יהיה להקצות בנוסף לאמור בפסקה (1), עד 20% מיחידות הדיור המקוריות בתוכנית בכל מתחם ומתחם. {{ח:קטע4|פרק 4.5 סימן ג|סימן ג׳: הגבלה על השתתפות במכרז}} {{ח:סעיף|4.5.11|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4.5 סימן ג|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברות קבלניות“ – חברות קבלניות המחזיקות במקרקעי ישראל שהוקצו להן לשם בנייה של יחידות דיור בבתים משותפים ורישום הזכויות בהן על שם המשתכנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סרבניות רישום“ – חברות קבלניות שלא השלימו רישום בלשכת רישום המקרקעין של בית משותף ו/או זכויות משתכנים, בשני תיקי רשות או יותר, או בתיק אחד המתייחס ל־100 יחידות דיור ומעלה, על אף התחייבותן כלפי הרשות ו/או משרד הבינוי והשיכון ו/או המשתכנים, והרשות הגישה נגדן תביעות משפטיות במקרים הנדונים, לאחר שלא נענו למכתב והתראה שנשלחו להן קודם לכן. {{ח:סעיף|4.5.12|מניעת השתתפות במכרזי הרשות}} {{ח:תת|(א)}} חברות קבלניות אשר הוגדרו על ידי הרשות כסרבניות רישום, תהיינה מנועות מהשתתפות במכרזי הרשות להקצאת קרקע, אלא אם כן קיימו אחד משני התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תתת|(1)}} השלימו את רישום הבתים המשותפים וזכויות המשתכנים בלשכת רישום המקרקעין ביחס ליחידות דיור שנבנו ואוכלסו על ידן על מקרקעי ישראל. {{ח:תתת|(2)}} הפקידו ערבות בנקאית אוטונומית וצמודה בסך 100,000 שקלים חדשים, לתקופה של 7 חודשים, להבטחת השלמת הרישום בתוך תקופת הערבות, של כל הבניינים שבהם חל עיכוב ברישום הבית המשותף ו/או זכויות הדיירים והרשות הגישה לגביהם תביעה משפטית. {{ח:תת|(ב)}} ערבות בנקאית שהופקדה על ידי סרבנית רישום שזכתה במכרז ולאחר מכן העבירה את זכויותיה לאחר, תישאר בתוקפה להבטחת הרישום עד תום תקופת הערבות. {{ח:תת|(ג)}} בכל מקרה הערבות הבנקאית תחולט בתום תקופת הערבות, אם עד תום תקופת הערבות לא נרשמו הבתים המשותפים ו/או הזכויות שלהבטחת רישומם היא ניתנה. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|פרק 4.5 סימן ג|סימן זה}} אינו בא לגרוע, אלא להוסיף על כל האמצעים והדרכים שבפני הרשות לקדם את הרישום ולאכוף אותו. {{ח:קטע4|פרק 4.5 סימן ד|סימן ד׳: פריסת תשלומים (הוראת שעה)|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:סעיף|4.5.13|תחולה|תיקון: 18.7.2023, 20.11.2023}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4.5 סימן ד|פרק משנה {{ח:הערה|[צ״ל: סימן]}} זה}} יחול על מכרזים לשיווק קרקע למגורים בבניה רוויה בלבד במרחבי צפון, דרום וחיפה, וכן מכרזי דיור להשכרה בהתאם {{ח:פנימי|פרק 4.8|לפרק משנה 4.8 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל}} בכלל מרחבי הרשות. {{ח:סעיף|4.5.14|פריסת תשלום|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:ת}} שווקה קרקע לבנייה רוויה במכרז כאמור, תינתן לזוכה במכרז האפשרות לפרוס את תשלום התמורה עבור הקרקע לשלושה תשלומים ללא ריבית והצמדה כמפורט בפסקאות (א) עד (ג): {{ח:תת|(א)}} תשלום ראשון – הערבות לקיום ההצעה שהופקדה על ידי הזוכה בעת הגשת ההצעה. הערבות תמומש בידי הרשות לאחר ההכרזה על הזכייה; {{ח:תת|(ב)}} תשלום שני – השלמה ל־30% מגובה התמורה עבור הקרקע. תשלום זה יועבר לידי הרשות תוך 90 ימים ממועד ההכרזה על הזכייה; {{ח:תת|(ג)}} תשלום שלישי – יתרת תשלום התמורה עבור הקרקע תועבר במועד המוקדם מבין המועדים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} 24 חודשים מיום הכרזת הזכייה; {{ח:תתת|(2)}} יום מסירת הקרקע כפי שנקבע במכרז; {{ח:תתת|(3)}} יום מתן היתר הבנייה הראשון במתחם נשוא הזכייה. {{ח:סעיף|4.5.14א|תנאים לעניין פריסת תשלומים במכרזי מחיר מטרה|תיקון: 20.11.2023}} {{ח:ת}} במקרה בו בחר היזם לפרוס את התשלומים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 4.5|פרק משנה זה}}, פרסום הגרלה לפי {{ח:פנימי|פרק 4.7|פרק משנה 4.7}} יכלול הבהרה כי היזם בחר לפרוס את התשלומים וכי זכייתו כפופה להשלמת כל התשלומים בגין הזכייה. {{ח:סעיף|4.5.14ב|ביטול זכייה על ידי הזוכה|תיקון: 20.11.2023}} {{ח:ת}} הרשות רשאית לקבוע הוראות ותנאים במכרז לעניין פריסת התשלומים, ובכלל זה לגבי נסיבות בהן בוטלה זכייתו של זוכה במכרז אשר בחר לפרוס את התשלומים, לרבות הוראות בדבר הותרת חלק מהתשלומים ששולמו, בידי הרשות. {{ח:סעיף|4.5.15|תשלום הוצאות פיתוח|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:ת}} התשלום עבור הוצאות הפיתוח יועבר לגורם המפתח עד 90 ימים מיום הודעת הזכייה, למעט במקרים חריגים אשר יאושרו בידי הוועדה לתכנון ופיתוח טרם פרסום המכרז, תוך עדכון מסמכי המכרז בהתאם. {{ח:סעיף|4.5.16|הסכם החכירה|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:ת}} הסכם החכירה בין הרוכש לבין הרשות ייחתם רק לאחר העברת מלוא התמורה עבור הקרקע והוצאות הפיתוח כפי שנקבעו בתנאי המכרז. {{ח:סעיף|4.5.17|תוקף|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 4.5 סימן ד|סימן זה}} יחולו מיום 1.1.2024 ועד ליום 31.12.2025. הנהלת הרשות רשאית לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4.5 סימן ד|פרק משנה {{ח:הערה|[צ״ל: סימן]}} זה}} יחולו לגבי מכרזים מסוימים או סוגי מכרזים גם לפני יום 1.1.2024. {{ח:קטע3|פרק 4.6|4.6. מכרז במסלול הרשמה והגרלה}} {{ח:סעיף|4.6.1|הכלל – מכרז פומבי}} {{ח:ת}} קרקע תשווק בדרך של מכרז פומבי. {{ח:סעיף|4.6.2|הרשמה והגרלה|תיקון: 2.9.2021, 7.3.2022, 25.4.2023, 19.5.2025}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4.6.1|בסעיף 4.6.1}}, באזור עדיפות לאומית בהתאם להחלטת ממשלה מספר 3738 מיום 15.4.2018 או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה ניתן לשווק קרקע לבנייה עצמית בייעוד למגורים במסלול של הרשמה והגרלה בהתאם לכללים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תתת|(1)|(א)}} עד 10% מהמגרשים יוקצו בעדיפות ראשונה לבעל מוגבלות שהוא חסר דיור. במסגרת זו תינתן עדיפות ראשונה לנכה צה״ל שהוא חסר דיור. הנהלת הרשות תקבע הגדרה של מוגבלות לעניין זה, את סוג האישורים הדרושים לתמוך בבקשה, ואת סדר הקדימות בין בעלי המוגבלות. {{ח:תתתת|(ב)}} עד 30% מכלל המגרשים יוקצו בעדיפות שנייה לחייל מילואים פעיל שהוא חסר דיור, כאשר תינתן עדיפות למשפחה. {{ח:תתתת|(ג)}} שאר המגרשים יוקצו בעדיפות לחסר דיור, כאשר תינתן עדיפות למשפחה. {{ח:תתתת|(ד)}} אם יוותרו מגרשים שלא יוקצו לחסרי דיור, יהיה ניתן להקצות אותם ליתר הנרשמים. {{ח:תתתת|(ה)}} על אף האמור, רשאית הנהלת הרשות לקבוע כי יחידות הדיור יוגרלו לחסר דיור וליתר הנרשמים, ללא מתן קדימות למי מהם, וזאת בנסיבות שבהם התפרסמו או עתידים להתפרסם באותו היישוב היקף משמעותי של יחידות דיור, לרבות בבנייה רוויה, המיועדות לחסרי דיור. {{ח:תתתת|(ו)}} לעניין סעיף זה – {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”חייל מילואים פעיל“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 4.2.12|בסעיף 4.2.12}}; {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”חסר דיור“ – בעל תעודת זכאות של מחוסר דיור על פי תבחינים של משרד הבינוי והשיכון; {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”משפחה“ – כהגדרתה בתבחינים שנקבעו לעניין זה על ידי משרד הבינוי והשיכון; {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”נכה צה״ל“ – נכה צה״ל שדרגת נכותו 100% מיוחדת כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 4.2.17|בסעיף 4.2.17}}. {{ח:תתת|(2)}} ערך הקרקע לשיווק יחושב מערך הקרקע בבעלות שייקבע על פי ערך מאפיין או שומה, בכפוף להנחות אזור. {{ח:תתת|(3)}} שווקו ביישוב, ב־12 החודשים שקדמו למועד פרסום השיווק, מגרשים בדרך של מכרז, ייקבע מחיר המגרשים שיוקצו לבני המקום/בני היישוב, כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק 4.5 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק משנה 4.5}}, על פי ממוצע המחירים של המגרשים ששווקו במכרז כשהוא משוקלל למ״ר מגרש. {{ח:תתת|(4)}} אם יוקצו מגרשים בהתאם {{ח:פנימי|פרק 4.6|לפרק משנה זה}} למי שאינו חסר דיור, לא יחול {{ח:פנימי|סעיף 4.2.2|סעיף 4.2.2(ג)}}. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4.6.1|בסעיף 4.6.1}}, ביישובי מיעוטים שאינם באזור עדיפות לאומית, שאוכלוסייתם מונה עד 25,000 תושבים, בהם הרשות סבורה כי לאור מאפייני היישוב למדינה ענין מיוחד בעידוד ההתיישבות במקום בדרך של עריכת הגרלה, ניתן לשווק קרקע לבנייה עצמית בייעוד למגורים במסלול של הרשמה והגרלה בהתאם לכללים הקבועים בסעיף 4.6.2(א). הנהלת הרשות תקבע כללים לעניין אופן קביעת מחיר המגרשים שיוקצו לבני המקום או בני היישוב. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) ו־(א1), הרשות רשאית לשווק במכרז פומבי, לרבות מקום בו הביקוש נמוך מהיצע המגרשים ושיווק בדרך של הרשמה והגרלה צפוי להיכשל. {{ח:סעיף|4.6.3|בנייה רוויה}} {{ח:ת}} הנהלת הרשות רשאית לפעול בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 4.6.2|לסעיף קטן 4.6.2(א)}} גם ביחס לבנייה רוויה. {{ח:קטע3|פרק 4.7|4.7. מכרז לדיור במחיר מטרה|תיקון: 5.12.2020, 28.10.2021}} {{ח:סעיף|4.7.1|הגדרות|תיקון: 28.10.2021, 9.8.2023, 5.5.2024}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4.7|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנייה רוויה“ – מגרש המיועד לבניית 6 יחידות דיור לפחות, ב־2 קומות לפחות, ולפחות דירה אחת בכל קומה, והבניין או כל הבניינים שיוקמו עליו, ראויים להירשם כבית משותף על פי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}; לעניין הגדרה זו, באזור עדיפות לאומית הרשות תהיה רשאית לשווק גם מגרשים שבהם ניתן לבנות לפחות 6 יחידות דיור לבנייה דו קומתית או חד קומתית, באזורי עדיפות לאומית ב׳ לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 4.7|פרק משנה זה}} על בנייה צמודת קרקע – ההחלטה לעניין זה תהיה בידי הרשות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן מקום“ – חסר דיור, שמקום מגוריו הקבוע ב־3 השנים האחרונות או ב־4 שנים מתוך 10 השנים האחרונות, שקדמו לתאריך הגשת בקשת הזכאות, הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית שבה ייבנה המיזם, ובלבד שהוא המציא אישור ממרשם האוכלוסין. במקרה שבו התבצע חישוב זכאות מחדש ייחשב מועד חישוב הבקשה מחדש כמועד הגשת הבקשה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי“ – בעל אישור זכאות בתוקף מאת משרד הבינוי והשיכון, התואם את נתוניו, לרכישת דירה במסגרת מסלול דיור במחיר מטרה, ובלבד שלא חל שינוי בנתונים שעל בסיסם ניתן אישור הזכאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל מילואים פעיל“ – חייל אשר נמנה על מערך המילואים של צהל ושצהל אישר את היותו משרת מילואים פעיל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חסר דיור“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 4.7.19|בסעיף 4.7.19}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חסר דיור צעיר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משפר דיור“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 4.7.20|בסעיף 4.7.20}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עודפים“ – הפרש בין תקציב המיזם המבוסס על אומדן עלויות עבודות הפיתוח המאושר על ידי הוועדה לתכנון ופיתוח, לבין עלות המיזם בפועל, בהתאם לתוצאות המכרזים לביצוע העבודות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמריץ דיור במחיר מטרה“ או ”תמריץ“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4.7.11|בסעיף 4.7.11}}. {{ח:סעיף|4.7.2|שיווק במסלול דיור במחיר מטרה – תוקף ותחולה|תיקון: 28.10.2021, 7.3.2022, 9.8.2023}} {{ח:תת|(א)}} שיווק במסלול דיור במחיר מטרה, בהתאם {{ח:פנימי|פרק 4.7|לפרק משנה זה}} (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.7|בפרק משנה זה}} – דיור במחיר מטרה), יבוצע מיום אישור ההחלטה, ועד ליום 31.12.2024. בכפוף לאישור תקציבי עד ליום 31.12.2025. עד לתום שנת 2024 המועצה תקבל דיווח מפורט לגבי ביצוע התוכנית ותבחן את המשך ביצועה בהתאם לדיווח שיועבר לה. {{ח:תת|(ב)}} שיווק במסלול דיור במחיר מטרה, יבוצע ברשויות מקומיות שבתחומן המחיר למ״ר דירתי ממוצע לא עולה על 20,000 שקלים חדשים ללא מע״מ, בהתאם לנתוני רשות המסים הנכונים ליום 31.12.2020. רשימת הרשויות שבתחומן צפוי להתבצע בשנים 2023 – 2024 שיווק במסלול מחיר מטרה מפורטת {{ח:פנימי|סעיף 4.7.21|בסעיף 4.7.21}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) המגבלה בסך של 20,000 שקלים חדשים לא תחול על הרשויות במדד חברתי כלכלי בדירוג 4 ומטה. {{ח:תת|(ד)}} הרשות ומשרד הבינוי והשיכון בהסכמת אגף תקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, רשאים להשלים לרשימת היישובים {{ח:פנימי|סעיף 4.7.21|שבסעיף 4.7.21}} יישובים נוספים שבתחומם צפוי להתבצע שיווק במסלול מחיר מטרה, בהתאם למפורט בסעיף קטן (ב). {{ח:סעיף|4.7.2א|שיווק במסלול דיור במחיר מטרה – תוקף ותכולה|תיקון: 9.8.2023}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4.7.2|בסעיף 4.7.2}}, הרשות ומשרד הבינוי והשיכון בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר רשאים לקבוע כי מתכונת השיווק לפי סעיף זה תחול גם ברשויות מקומיות שבתחומן המחיר למ״ר דירתי ממוצע עולה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 4.7.2|בסעיף 4.7.2(ב)}}, ואינו עולה על 24,000 ₪ למ״ר דירתי ממוצע. זאת בנסיבות בהן נמצא כי שיווק במתכונת זו נדרש לשם קידום והצלחת המכרזים, בשים לב, בין היתר, להיקף יחידות הדיור המשווקות באותה הרשות המקומית, למאפייני הרשות המקומית ולהיקף יחידות הדיור ששוווקו בתחומה. שיווק כאמור יתאפשר רק ביחס לתכנית אשר בהוראותיה נקבע בין היתר, מספר יחידות דיור ששטחן לא עולה על 80 מ״ר עיקרי (להלן בסעיף זה – יחידות דיור קטנות). בכל מקרה, מספר יחידות הדיור שישווקו במתכונת זו לא יעלה על מספר יחידות הדיור הקטנות הקבוע בתכנית במועד פרסום המכרז, וההנחה תינתן רק ביחס ליחידות דיור קטנות. ברשויות מקומיות כאמור, ולגבי דירות כאמור סכום ההנחה הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 4.7.3|בסעיף 4.7.3(א)(1)}} לדירה לא יעלה על 150,000 שקלים חדשים בהתאם לשומה עדכנית. סעיף זה יחול כהוראת שעה עד ליום 31.12.2023. {{ח:סעיף|4.7.3|שיטת השיווק|תיקון: 28.10.2021, 5.5.2022, 12.6.2022, 9.8.2023}} {{ח:תת|(א)}} קרקע המיועדת בעיקרה לבנייה רוויה תשווק במכרז במסלול דיור במחיר מטרה, בכפוף לכללים שייקבעו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 4.7.5|לסעיף 4.7.5}}, כך שהתחרות בין המציעים תהיה כמפורט בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תתת|(1)}} שמאי הרשות יערוך שומה לשווי מר בנוי עיקרי נכון ליום 31.12.2020, בכל מתחם המיועד להיכלל בשיווק בשיטת מחיר מטרה. על סמך שווי מר שייקבע במכרז היזם יערוך תחשיב למחירי הדירות במיזם בהתחשבות בשטחים אקוויוולנטיים. ממחיר הדירות כאמור יידרש היזם להעניק הנחה בשיעור של 25%, אך בכל מקרה סכום ההנחה עבור כל יחידת דיור לא יעלה על 500,000 שקלים חדשים בהשוואה למחיר הדירה המעודכן. ברשויות מקומיות שבתחומן המחיר למר דירתי ממוצע בבנייה חדשה לא עולה על 13,500 שקלים חדשים ללא מע{{ח:הערה|"}}מ כמפורט בטבלת היישובים {{ח:פנימי|סעיף 4.7.21|בסעיף 4.7.21}}, סכום ההנחה עבור כל יחידת דיור לא יעלה על 600,000 שקלים חדשים בהשוואה למחיר הדירה המעודכן. לעניין סעיף זה, מחיר דירה מעודכן – מחיר דירה אשר יחושב לפי שומה עדכנית שתוכן במהלך תקופה שלא תעלה על שישה חודשים לפני מועד פרסום המכרז. במקרים חריגים ובאישור אגף התקציבים במשרד האוצר ניתן יהיה לעשות שימוש בשומה שנערכה בתקופה העולה על שישה חודשים. על אף האמור לעיל, בכל מקרה מחיר הדירה לזכאי לא יעלה על המחיר המחושב לפי שומה למר דירתי נכון ליום 31.12.2020 ללא הנחה, או על המחיר המחושב לפי שומה הנכונה ל 4 שנים לפני מועד פרסום המכרז לגביו מתייחסת השומה, המאוחר מביניהם. הוראה זו תעמוד בתוקפה עד ליום 31.12.24. {{ח:תתת|(2)}} המציעים במכרז מחיר מטרה יתחרו על המחיר הגבוה ביותר עבור הקרקע, ללא מחיר מזערי, תוך שהם מתחייבים למכור את דירות מחיר מטרה בהתאם לשיעור ההנחה שנקבע במכרז. ככל שבנוסף לשטחי מגורים במתחמים המשווקים משולבים שטחי תעסוקה (שימושים מעורבים), לשטחים כאמור יקבע מחיר מזערי בהתאם {{ח:פנימי|פרק 4.5|לפרק משנה 4.5 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל}}. בכל מקרה המחיר המזערי לא יהיה גבוה מ{{ח:הערה|־}}50% מערך הקרקע בשימוש לתעסוקה. {{ח:תתת|(3)}} הזוכה בכל מתחם יהיה המציע שיציע את הסכום הגבוה ביותר עבור הקרקע. {{ח:תת|(א1)}} הרשות ומשרד הבינוי והשיכון רשאים לשווק מתחמי קרקע, במרחבי צפון ודרום של הרשות, המיועדים לבנייה נמוכה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 4.7|פרק משנה זה}}. {{ח:תת|(ב)}} משרד הבינוי והשיכון או הרשות רשאים ליזום פנייה לוועדה לתכנון ופיתוח על מנת לקבוע במקרים כלליים ופרטניים, מסלול שיווק שונה מהקבוע בסעיף זה. {{ח:סעיף|4.7.4|מכירת דירות במחיר מטרה|תיקון: 28.10.2021, 7.3.2022, 5.5.2024}} {{ח:תת|(א)}} דירות המשווקות לזכאים במסגרת מכרז דיור במחיר מטרה ישווקו על פי הגרלה בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 4.7.17|בסעיף 4.7.17}}. {{ח:תת|(ב)}} דירות במחיר מטרה שלא נרכשו על ידי זוכים בהגרלה – {{ח:תתת|(1)}} לא נרכשו על ידי הזוכים בהגרלה או במספר הגרלות והזכאים מלוא הדירות במחיר מטרה הכלולות במכרז, יהיה הזוכה במכרז רשאי, באישור מוקדם של משרד הבינוי והשיכון, למכור את יתרת הדירות שלא נמכרו כאמור, לחסרי דירה, למשפרי דיור, בתנאים שנקבעו במכרז ובמחיר למר בנוי שלא יעלה על המחיר שנקבע במכרז או בתנאים מטיבים עבור הרוכשים מתנאי המכרז, על פי קביעת משרד הבינוי והשיכון לעניין זה. {{ח:תתת}} האמור בסעיף זה לא ישנה הזכאות למענק בהתאם להחלטת ממשלה מספר 931(דר/1) מיום 22.03.2021, שעניינה מתן מענקים וסבסוד פיתוח במסגרת תוכנית דיור במחיר מופחת או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה. {{ח:תתת|(2)}} משרד הבינוי והשיכון רשאי לאשר לזוכה במכרז, למכור למדינה, לטובת דיור ציבורי, דירות במחיר מטרה שלא נרכשו, וזאת במחיר שייקבע בין הצדדים, ולא יותר מהמחיר למ״ר שנקבע במכרז, הכל לפי שיקול דעתו הבלעדי של המשרד. {{ח:תת|(ג)}} הוועדה לתכנון ופיתוח רשאית לאשר חריגה מהאמור בסעיף קטן (ב). החליטה לעשות כן, יישלח דיווח לחברי מועצת מקרקעי ישראל בעניין בדוא״ל. אם תהיה התנגדות של מי מחברי מועצת מקרקעי ישראל בתוך 7 ימים משליחת הדיווח, יובא העניין לדיון בפני מועצת מקרקעי ישראל. {{ח:סעיף|4.7.5|שיעור יחידות הדיור|תיקון: 28.10.2021, 12.5.2022}} {{ח:תת|(א)}} במכרזים במסלול מחיר מטרה שיעור הדירות המיועדות לזכאים יעמוד על 80% מכלל הדירות המשווקות בכל מתחם בנייה. {{ח:תת|(ב)}} באזורים שבהם ערך הקרקע ללא פיתוח, על פי הערכת שמאי, נמוך מ־100,000 שקלים חדשים או ביישובי מיעוטים, שיעור הדירות המיועדות לזכאים יעמוד על 65% מכלל הדירות בכל מתחם בנייה. {{ח:תת|(ג)}} אם בהתאם לקביעת שמאי הרשות יימצא שאין כדאיות כלכלית, או במקרה שבו לא התקבלו הצעות במכרז במסלול דיור במחיר מטרה, או משיקולים אחרים, רשאי משרד הבינוי והשיכון לפנות לוועדה לתכנון ופיתוח בבקשה לקבוע שינוי בשיעור יחידות הדיור במחיר מטרה ובשוק החופשי, אשר ישווקו במסגרת מכרז דיור במחיר מטרה. החלטה כאמור, תתקבל, בין היתר, בשים לב לשיווקי עבר, מסלולי שיווק אחרים, כלכליות, מאפייני היישוב והתייחסות לאזורים השונים בארץ. {{ח:סעיף|4.7.6|שינוי התבחינים לקבלת תעודת זכאות לחסרי דיור ומשפר דיור|תיקון: 28.10.2021, 7.3.2022, 5.5.2024}} {{ח:ת}} משרד הבינוי והשיכון, בהסכמת אגף התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, מוסמך לשנות את התבחינים לקבלת תעודת זכאות לחסר דיור ומשפר דיור בהתאם לצורך. החליט המשרד על שינוי הגדרות כאמור, יישלח דיווח לחברי מועצת מקרקעי ישראל בעניין בדואל. אם תהיה התנגדות של מי מחברי מועצת מקרקעי ישראל בתוך 7 ימים משליחת הדיווח, יובא העניין לדיון בפני מועצת מקרקעי ישראל. {{ח:סעיף|4.7.7|מפרט ליחידות דיור במחיר מטרה|תיקון: 28.10.2021}} {{ח:ת}} משרד הבינוי והשיכון יקבע מפרט בנייה מחייב ליחידות דיור במחיר מטרה שישווקו במכרז במסלול דיור במחיר מטרה. לא ניתן יהיה לחרוג ממפרט זה גם בהסכמת הרוכש, וזאת למעט פריטים מסוימים שייקבעו מראש בתנאי המכרז. {{ח:סעיף|4.7.8|העברת זכויות|תיקון: 28.10.2021, 5.5.2024}} {{ח:תת|(א)}} חסרי דיור או משפרי דיור, שרכשו יחידת דיור במסגרת מכרז לדיור במחיר מטרה, לרבות אלו שרכשו יחידות דיור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4.7.4|סעיף 4.7.4}}, אינם רשאים למכור את יחידת הדיור לצד שלישי במשך 5 שנים מיום קבלת תעודת גמר או 7 שנים ממועד ביצוע ההגרלה, שבעקבותיה נרכשה יחידת הדיור, המוקדם מביניהם. {{ח:תת}} לעניין סעיף זה, ”מכירה“ – לרבות העברה ללא תמורה או בתמורה מופחתת. במקרה של מכירת דירה שלא במסגרת הגרלה, מועד ההגרלה ייחשב יום חתימת הסכם המכר. {{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) יחול גם על מי שרכש יחידת דיור במסגרת מכרזי מחיר דיור בהישג יד ששווקו טרם כניסתו לתוקף של {{ח:פנימי|פרק 4.7|פרק משנה זה}}, מחיר מטרה, מחיר למשתכן ומחיר מופחת. {{ח:תת|(ג)}} הרשות ומשרד הבינוי והשיכון יקבעו כללים להעברת זכויות במקרים חריגים לפני תום התקופה האמורה. בכל מקרה לא ניתן יהיה למכור את הדירה בתקופה האמורה ללא קבלת אישור משרד הבינוי והשיכון. {{ח:תת|(ד)}} במקרה של העברת זכויות, מכל סיבה שהיא, בתוך תקופת ההגבלה בהתאם למפורט בסעיף קטן (א), יחויב הזכאי להחזיר את ההנחה שקיבל במסגרת רכישת הדירה במסלול דיור מחיר מטרה בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום קבלת החזקה בדירה ועד ליום התשלום בפועל למשרד הבינוי והשיכון של החזר ההנחה שקיבל. {{ח:סעיף|4.7.9|בני מקום|תיקון: 28.10.2021, 5.5.2022, 12.6.2022, 9.8.2023, 5.5.2024}} {{ח:תת|(א)}} עדיפות לבני מקום, במקום שבו, רכישת דירה במחיר מטרה היא על ידי בן מקום יחד עם אחר שאינו בן מקום, תינתן, אך ורק לבני זוג, כמפורט בהגדרת ”תא משפחתי“ {{ח:פנימי|סעיף 4.7.19|בסעיפים 4.7.19}} {{ח:פנימי|סעיף 4.7.20|ו־4.7.20}}, שאחד מהם הוא בן מקום. {{ח:תת|(ב)}} שיעור יחידות הדיור במסלול דיור במחיר מטרה שיוקצו בעדיפות לבני מקום יעמוד על עד 25% מסך יחידות הדיור במחיר מטרה המיועדות לזכאים בכל מתחם ומתחם. כהוראת שעה, עד ליום 31.12.2024, יעמוד שיעור יחידות הדיור בעדיפות לבני מקום על 35% מסך יחידות הדיור במחיר מטרה המיועדות לזכאים בכל מתחם ומתחם. {{ח:תת|(ג)}} ביישובים באזור עדיפות לאומית א׳ ובאזור קו עימות, יעמוד שיעור יחידות הדיור במסלול דיור במחיר מטרה שיוקצו בעדיפות לבני מקום על עד 50% מסך יחידות הדיור במחיר מטרה המיועדות לזכאים בכל מתחם ומתחם. {{ח:תת|(ד)}} ביישובים באזור עדיפות לאומית ב׳, יעמוד שיעור יחידות הדיור במסלול דיור במחיר מטרה שיוקצו בעדיפות לבני מקום על עד 35%, מסך יחידות הדיור במחיר מטרה המיועדות לזכאים בכל מתחם ומתחם. כהוראת שעה, עד ליום 31.12.2024, יעמוד שיעור יחידות הדיור בעדיפות לבני מקום על 40% מסך יחידות הדיור במחיר מטרה המיועדות לזכאים בכל מתחם ומתחם. {{ח:תת|(ה)}} במכרזים ביישובים שבהם הרשות המקומית היא מועצה אזורית והיישוב מונה מעל 5,000 תושבים, ניתן יהיה להקצות את יחידות הדיור המיועדות לבני המקום בהתאם לסעיף 4.7.9 לבני מקום שהם בני היישוב בלבד. {{ח:תת|(ו)}} לעניין סעיף 4.7.9, ”מתחם“ – יחידות הדיור המשווקות במכרז מסלול דיור במחיר מטרה. {{ח:תת|(ז)}} הוראת שעה לגבי יישובי מיעוטים: {{ח:תתת|(1)}} ביישובי מיעוטים שאוכלוסייתם מונה עד 30,000 תושבים, יעמוד שיעור יחידות הדיור בעדיפות לבני מקום על 75% מיחידות הדיור המיועדות למחיר מטרה, ועד ל־75% לגבי שיעור יחידות הדיור המיועדות לשוק החופשי. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור, ביישובי מיעוטים במרחבי צפון וחיפה של משרד הפנים, שאוכלוסייתם מונה עד 30,000 תושבים, הנהלת הרשות מוסמכת לאשר, מנימוקים מיוחדים ובהתחשב, בין היתר, בגודל הישוב, להגדיל את שיעור יחידות הדיור בעדיפות לבני מקום עד ל־100% מיחידות הדיור המיועדות למחיר מטרה, ועד ל־100%. {{ח:תתת|(3)}} הוראת שעה זו תעמוד בתוקפה עד ליום 31.12.2023. {{ח:תתת|(4)}} ביישובי מיעוטים שאוכלוסייתם מונה מעל 30,000 תושבים, תיעשה ההקצאה לבני המקום בהתאם להוראות סעיף 4.7.9 סעיף קטן (ב) עד (ה), לפי העניין, הן לגבי הקצאת משרד הבינוי והשיכון לעניין שיעור יחידות הדיור המיועדות למחיר מטרה, והן לגבי שיעור יחידות הדיור המיועדות לשוק החופשי. {{ח:תת|(ח)}} אישרה רשות מקומית תוספת יחידות דיור במתחם כלשהוא במסגרת {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|תקנות התכנון והבניה (סטייה נכרת מתוכנית), התשס״ב–2002}} (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.7|בפרק משנה זה}} – יחידות הדיור הנוספות), יעמוד שיעור יחידות הדיור במסלול דיור במחיר מטרה שיוקצו בעדיפות לבני מקום מתוך יחידות הדיור הנוספות ששווקו לזכאים במחיר מטרה, במסגרת תנאי המכרז, על עד 45%. {{ח:תת|(ט)}} כהוראת שעה עד ליום 31.12.2023, במרחבי צפון ודרום, לאחר הקצאת יחידות הדיור לבני מקום, תוקצה יתרת יחידות הדיור מתוך שיעור יחידות הדיור בעדיפות לבני מקום, לבן מקום כהגדרתו להלן: {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן מקום“ – חסר דיור שמקום מגוריו הקבוע בשנה שקדמה לתאריך הגשת בקשת הזכאות, הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית שבה ייבנה המיזם, ובלבד שהוא המציא אישור ממרשם האוכלוסין. במקרה שבו התבצע חישוב זכאות מחדש ייחשב מועד חישוב הבקשה מחדש כמועד הגשת הבקשה. {{ח:סעיף|4.7.10|מענקים וסבסוד פיתוח|תיקון: 28.10.2021}} {{ח:תת|(א)}} בהמשך להחלטת ממשלה מספר 931(דר/1) מיום 22.03.2021, שעניינה מתן מענקים וסבסוד פיתוח במסגרת תוכנית דיור במחיר מופחת או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה, ולצורך יישומה, קובעת המועצה את הכללים הבאים לקביעת ערך הקרקע היישובי למתן מענקים וסבסוד פיתוח כמפורט בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג). {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה – ”ערך קרקע יישובי“ – רף יישובי המבטא ערך סטטיסטי סביר לממוצע שווי קרקע ליחידת דיור. {{ח:תת|(ג)|(1)}} ערך קרקע יישובי ייקבע על פי תוצאות מכרזים ביישוב בשנתיים האחרונות של מחיר הקרקע ללא הוצאות פיתוח, ללא מכרזי מסלול מחיר מטרה, מכרזי מחיר למשתכן ומכרזי דיור במחיר מופחת. {{ח:תתת|(2)}} אם אין תוצאות של 3 מכרזים מהשנתיים האחרונות, יהיה ניתן להשתמש בממוצע של המכרזים לפני 3 ו־4 שנים. {{ח:תתת|(3)}} אם אין תוצאות מכרזים מהשנים האחרונות, או במקרים חריגים, ייקבע ערך קרקע יישובי על ידי הרשות בהתייעצות עם השמאי הממשלתי. {{ח:תת|(ד)}} מתן מענקים וסבסוד פיתוח מותנה בהחלטת ממשלה. {{ח:סעיף|4.7.11|תמריץ דיור במחיר מטרה|תיקון: 28.10.2021}} {{ח:תת|(א)}} רשות מקומית תהיה זכאית לתמריץ בהתקיים התנאים הבאים במצטבר: {{ח:תתת|(1)}} נערך או ייערך בתחומה שיווק של יחידות דיור במסלול מחיר מטרה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 4.7|פרק משנה זה}}; {{ח:תתת|(2)}} סך יחידות הדיור ששווקו או ישווקו כאמור בתנאי (1) לא יפחת מ־250 יחידות דיור בתקופת התוכנית, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4.7.2|סעיף 4.7.2(א)}}. {{ח:תתת|(3)}} חישוב תמריץ דיור במחיר מטרה ייעשה בהתאם למפורט בפסקאות (א) עד (ד): {{ח:תתתת|(א)}} שמאי הרשות יערוך שומה למועד קובע 31.12.2020, למחיר הקרקע, ללא הוצאות פיתוח, למתחם המיועד לשווק ובלי להתחשב בתמהיל הדירות במכרז (להלן בסעיף זה – ערך קרקע לפי השומה); {{ח:תתתת|(ב)}} מערך הקרקע לפי השומה יקוזז מחיר הקרקע שנקבע בהתאם להצעה הזוכה במכרז; {{ח:תתתת|(ג)}} אם מחיר הקרקע בהצעה הזוכה יהיה גבוה מערך הקרקע לפי השומה, רשות מקומית לא תהיה זכאית לתמריץ, אלא לחלף היטל השבחה מלא בהתאם לכללים הנהוגים; {{ח:תתתתת|(ד)}} במקרים בהם, ערך קרקע לפי השומה יהיה גבוה ממחיר ההצעה הזוכה, תהיה רשות מקומית זכאית לתמריץ בשיעור המפורט בסעיף קטן (ב), מוכפל בהפרש בין מחיר השמאי למחיר שהתקבל במכרז, אך לא יותר מסך של 14,400 שקלים חדשים ליחידת דיור מוכפל בכל יחידות הדיור במתחם. {{ח:תת|(ב)}} שיעור התמריץ עבור יחידות דיור ששווקו במסלול דיור במחיר מטרה בלבד ייקבע כמפורט בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תתת|(1)}} ערך קרקע ליחידת דיור לפי השומה, ללא פיתוח, במתחם שיווק בין 0 ל־380,000 שקלים חדשים, שיעור התשלום לרשות המקומית יהיה 85% מתמריץ דיור במחיר מטרה; {{ח:תתת|(2)}} ערך קרקע ליחידת דיור לפי השומה, ללא פיתוח, במתחם שיווק בין 380,001 ל־500,000 שקלים חדשים, שיעור התשלום לרשות המקומית יהיה 75% מתמריץ דיור במחיר מטרה; {{ח:תתת|(3)}} ערך קרקע ליחידת דיור לפי השומה, ללא פיתוח, במתחם שיווק בין 500,001 ל־600,000 שקלים חדשים, שיעור התשלום לרשות המקומית יהיה 65% מתמריץ דיור במחיר מטרה; {{ח:תתת|(4)}} ערך קרקע ליחידת דיור לפי השומה, ללא פיתוח, במתחם שיווק בין 600,001 ל־800,000 שקלים חדשים, שיעור התשלום לרשות המקומית יהיה 60% מתמריץ דיור במחיר מטרה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} משיעור התשלום לרשות המקומית בעבור תמריץ דיור במחיר מטרה כאמור בסעיף קטן (ב), יקוזז ההפרש בין סך של 5,000 שקלים חדשים לבין הוצאות פיתוח נוספות בעבור מבני ציבור רשות בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 3.3.3|לסעיף 3.3.3 בשורה 3 בטבלה}}, וכן תקוזז התוספת בעד הגדלה משמעותית ביחס למספר משקי הבית הקיימים ביישוב, {{ח:פנימי|סעיף 3.3.3|סעיף 3.3.3 בשורה 11 בטבלה}}. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור, הקיזוז האמור לא יחול מקום שבו ערך הקרקע לפי הערכת השמאי, לפני הנחת דיור במחיר מטרה נמוך מ־60,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ד)}} כאשר הוצאות הפיתוח לביצוע עבודות הפיתוח והתשתית במתחם המשווק נגבות על ידי הרשות או על ידי משרד הבינוי והשיכון, לפי העניין, התמריץ בשיעור כמפורט בסעיף זה, ישולם על חשבון העודפים הצפויים כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק 4.7|בפרק משנה זה}}, על פי הצטברות העודפים, אם יהיו בקופת המיזם, ובכל מקרה לא יאוחר מהמועדים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} 40% מסך התמריץ בתוך 60 ימים ממועד מלוא התשלום בפועל על הקרקע לרשות; {{ח:תתת|(2)}} 30% מסך התמריץ בתוך שנה ממועד מלוא התשלום בפועל על הקרקע לרשות; {{ח:תתת|(3)}} 30% מסך התמריץ בתוך שנתיים ממועד מלוא התשלום בפועל על הקרקע לרשות. {{ח:תת|(ה)}} אין באמור בסעיף קטן (ד), כדי לפגוע בעמלות או בכספים המגיעים לרשות מקומית מהעודפים המצטברים בסוף ביצוע העבודות, מכוח הסכמים או העקרונות שהושגו בין הרשות המקומית לרשות מקרקעי ישראל או למשרד הבינוי והשיכון, לפי העניין, ביחס למיזם. {{ח:תת|(ו)}} כאשר הוצאות הפיתוח לביצוע עבודות הפיתוח והתשתית במתחם המשווק נגבות באמצעות אגרות והיטלים, או נגבות על ידי רשות מקרקעי ישראל או על ידי משרד הבינוי והשיכון, לפי העניין, במסגרת תקציב עבודות פיתוח כולל וסגור (פאושאלי) – התמריץ בשיעור כמפורט בסעיף זה, יועמס, ככל שניתן, כתוספת לתקציב שלו זכאית הרשות המקומית עבור מבני ציבור בהתאם {{ח:פנימי|פרק 3.4|לפרק משנה 3.4}}, וישולם לרשות המקומית בהתאם למועדי התשלום בסעיף קטן (ד). {{ח:סעיף|4.7.12|קדמי מימון|תיקון: 28.10.2021, 7.3.2022}} {{ח:ת}} אם במועד תשלום התמריץ בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 4.7.11|לסעיף קטן 4.7.11(ד)}}, לא ייצטברו עודפים, יינתנו קדמי מימון על חשבון התמריץ בתיאום עם משרד האוצר. {{ח:סעיף|4.7.13|כללי השימוש בכספי התמריץ|תיקון: 28.10.2021}} {{ח:ת}} השימוש בכספי התמריץ יהיה בהתאם לכללי השימוש בחלף היטל ההשבחה על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. {{ח:סעיף|4.7.14|כללים נוספים ליישום|תיקון: 28.10.2021}} {{ח:ת}} הרשות בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון ובהתייעצות עם השמאי הממשלתי לפי העניין, תקבע כללים נוספים לצורך יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק 4.7|פרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|4.7.15|ערבות|תיקון: 28.10.2021, 7.3.2022}} {{ח:ת}} גובה הערבות הבנקאית יקבע בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 4.5.3|בסעיף 4.5.3}}. {{ח:סעיף|4.7.16|הקניית בעלות|תיקון: 28.10.2021}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק 5.1|בפרק משנה 5.1}}, לא תוקנה בעלות בקרקע לזוכה במכרז או למי שירכוש ממנו את הזכויות בקרקע או חלקן, למעט לרוכשי דירות אשר יהיו זכאים להקניית בעלות בהתאם לכללים שתקבע הרשות. {{ח:סעיף|4.7.17|הגרלות ועדיפויות|תיקון: 28.10.2021, 7.3.2022, 9.8.2023, 5.5.2024}} {{ח:תת|(1)}} ככלל, מכירת דירות במחיר מטרה על ידי הזוכה תהיה לזכאים, אשר יופנו אליו על ידי משרד הבינוי והשיכון לאחר ביצוע הגרלה, בהתאם לשיטת ההגרלות ובחירת הדירות שתיקבע על ידי המשרד; {{ח:תת|(2)}} משרד הבינוי והשיכון יקבע כללים בעניין ההגרלות ובחירת הדירות, ובין היתר, את סדרי ההגרלה לצורך בחירת הזוכים מבין המציעים הזכאים שנרשמו ולצורך בחירת יחידות הדיור על ידי הזוכים. המשרד יישלח את נוסח תקנון ההגרלות אחת לשנה לחברי מועצת מקרקעי ישראל. {{ח:תת|(3)}} בהגרלה במכרז מסלול מחיר מטרה יקבעו עדיפויות כמפורט להלן: {{ח:תתת|(א)}} עדיפות ראשונה – לזכאי שהוא נכה רתוק, בהתאם להגדרת משרד הבינוי והשיכון, ולאחריו לזכאי שבן משפחתו מדרגה ראשונה המתגורר עימו הוא נכה רתוק כאמור, לפי מפתח של יחידת דיור אחת לכל 30 יחידות דיור המיועדות לשיווק לזכאים, ולפחות יחידת דיור אחת. ככל ולא נדרשו כלל יחידות הדיור בעדיפות זו לזכאי שהוא נכה רתוק, תוענק עדיפות לזכאי שהוא הורה לילד עד גיל 21 שעומד בהגדרת נכה רתוק ומתגורר עימו דרך קבע. {{ח:תתת|(ב)}} עדיפות שניה – לזכאי שהוא חייל מילואים פעיל בשיעור של עד 10% מסך יחידות הדיור הנותרות במחיר מטרה המיועדות לזכאים בכל מתחם ומתחם. כהוראת שעה, עדיפות בסעיף קטן זה תהא בשיעור של עד 20% מסך יחידות הדיור הנותרות במחיר מטרה המיועדות לזכאים בכל מתחם ומתחם. הוראת שעה זו תסתיים ביום 31.12.24. {{ח:תתת|(ג)}} עדיפות שלישית – לבני מקום בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 4.7.9|בסעיף 4.7.9 (א)–(ח)}} ובלבד שסך הדירות המוקצות בהתאם לסעיפים קטנים (א)–(ג) יחד לא יעלה על 50% מסך היחידות המוגרלות. עלה סך הדירות המוקצות בהתאם לסעיפים קטנים (א)–(ג) על 50% מסך היחידות המוגרלות, תרד היתרה מהעדיפות השלישית שבסעיף קטן זה. {{ח:תתת|(ד)}} לאחר מתן עדיפויות כאמור, יתרת הדירות יוגרלו בין יתרת הנרשמים חסרי הדירה. {{ח:תתת|(ה)}} עדיפות בהתאם לסעיף זה תחול, בשינויים המחויבים, גם לגבי הגרלות שיתקיימו מכוחם של מסלולי שיווק קודמים שנקבעו בפרק משנה 4.7, ומכוח מסלולי שיווק של דיור בהישג יד שהיו בתוקף החל מ- 15.7.2015. {{ח:סעיף|4.7.18|שינוי ייעוד, ניצול, תוספת בנייה|תיקון: 28.10.2021}} {{ח:תת|(1)}} אם במסגרת מכרז במסלול מחיר מטרה, אושרה תוכנית אשר במסגרתה נוספו לכל הפחות 40 יחידות דיור בבנייה רוויה, ובכלל זה יביאו בחשבון גם יחידות דיור, אשר נוספו במסגרת {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית)|תקנות התכנון והבניה (סטייה נכרת מתוכנית), התשס״ב–2002}}, תיתן הרשות היתר לחוכר להפיק מהמוחכר טובת הנאה נוספת על זו שרכש, בתנאי נוסף, לפיו יקצה החוכר את יחידות הדיור הנוספות, בהתאם לכמות ושיעור יחידות הדיור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4.7.5|סעיף 4.7.5}}, בשינויים המחויבים, שייקבעו על ידי הרשות ומשרד הבינוי והשיכון. {{ח:תת|(2)}} גובה החיוב בדמי ההיתר ייקבעו על ידי הרשות בשים לב לקביעת כמות יחידות הדיור במחיר מטרה ושיעור ההנחה אשר יינתן. {{ח:תת|(3)}} לעניין סעיף זה, בעל זכות ייזום, בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|לסימן ב׳ בפרק משנה 8.18}}, ייחשב כחוכר ויקבל את ההנחה בדמי החכירה המהוונים הנדרשים לתשלום בעבור היחידות המוקצות בפטור ממכרז. {{ח:סעיף|4.7.19|תבחינים לקבלת תעודת זכאות לחסר דיור|תיקון: 28.10.2021, 7.3.2022, 12.6.2022, 23.3.2023, 9.8.2023, 5.5.2024}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''תוספת ראשונה {{ח:פנימי|פרק 4.7|לפרק משנה 4.7}}: תבחינים לקבלת תעודת זכאות לחסר דיור'''}} {{ח:סעיף*||חסר דיור}} {{ח:ת}} בתוספת זו, ”יחידיו“ – יחיד או בן זוג, לפי העניין, וילדיו או ילדיהם שטרם מלאו להם 21, למעט ילד נשוי, המתגוררים עימם דרך קבע ונמצאים בחזקתם; {{ח:ת}} יחיד או תא משפחתי כהגדרתם בתוספת זו, שאין ולא היו להם או למי מיחידיהם, זכויות כלשהן בדירה או בחלק מדירה, בחלק שעולה על שליש, במצטבר, 3 שנים קודם למועד הנפקת הזכאות ולמועד החתימה על הסכם המכר לרכישת דירה במחיר מטרה כמפורט להלן: {{ח:תת|–}} בעלות, חכירה, חכירה לדורות או שכירות שחל עליה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, נוסח משולב, התשל״ב–1972}}. {{ח:תת|–}} זכות על פי הסכם לבעלות, חכירה, חכירה לדורות או זכות בכל דרך אחרת, כגון: ירושה, מתנה, נאמנות וכיוצא בזה; לעניין זה, זכות על פי ירושה כוללת גם מצב שבו המבקש הסתלק מעיזבון. {{ח:תת|–}} זכויות בנחלה או במשק עזר על פי הסכם או בכל דרך אחרת כאמור לעיל או זכות למגורים לחבר קיבוץ או מושב שיתופי (להלן בתוספת זו – קיבוץ), ללא תשלום או בתשלום מופחת מכוח חברותו בקיבוץ. {{ח:תת|–}} זכויות בדירה בשלבי בנייה. {{ח:תת|–}} זכויות בדירה באמצעות קבוצת רכישה או קבוצת רוכשים. {{ח:סעיף*||זכאי}} {{ח:ת}} אזרח ישראל, כמפורט להלן: {{ח:ת}} יחידים: {{ח:תת|–}} רווק/ה, גרוש/ה, אלמן/נה, מגיל 35 ומעלה; {{ח:תת|–}} נכה בן 21 ומעלה שהוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח הלאומי ובעל נכות רפואית בשיעור 75% או יותר לצמיתות. או נכה בעל נכות רפואית על פי קביעת המוסד לביטוח לאומי של מעל 50% לצמיתות הזכאי לקצבת ניידות ושירותים מיוחדים. או נפגע פעולות איבה בשיעור 50% ומעלה לצמיתות לפי קביעת המוסד לביטוח לאומי הזכאי לקצבת פעולות איבה. או נכה משרד הביטחון 50% ומעלה לצמיתות הזכאי לקצבת נכות מטעם משרד הביטחון. {{ח:ת}} תא משפחתי: {{ח:תת|–}} זוג נשוי או זוג ידוע בציבור בהתאם להגדרת משרד הבינוי והשיכון, עם או בלי ילדים; {{ח:תת|–}} הורה עם ילד אחד לפחות שהוא רווק וטרם מלאו לו 21 שנים; {{ח:תת|–}} זוגות שנרשמו לנישואין או זוגות שהגישו תצהיר על כוונתם להינשא, והעומדים להינשא בתוך 3 חודשים מיום הגשת הבקשה למשרד הבינוי והשיכון להנפקת תעודת זכאות, ובלבד שהמציאו תעודת נישואין במועד שיקבע משרד הבינוי והשיכון. {{ח:ת}} מי שהוא תא משפחתי בהתאם לאחת החלופות לעיל אינו רשאי להגיש בקשה לאישור זכאות כיחיד. {{ח:ת}} הגשת בקשה שלא בהתאם למצב האישי תביא לשלילת הזכאות, הזכייה וביטול הרכישה. {{ח:ת}} התבחינים המפורטים בתוספת זו יחולו על כלל תוכניות דיור בר השגה, לרבות לעניין זכאות לרכישת יחידת דיור שטרם הוגרלה או שלא נדרשה. {{ח:ת}} בנוסף לעמידה בתבחינים שבתוספת זו, וכתנאי לקבלת תעודת הזכאות, על המבקש תעודת זכאות, לחתום על התצהיר שלהלן בדבר היעדר זכויות בקרקע המיועדת למגורים. {{ח:ת}} זכאי יחיד או תא משפחתי, שאחד מיחידיו, רכשו דירה במסגרת תוכניות דיור בהישג יד, לא יורשו להשתתף בתכנית פעם נוספת כחסר דירה או כמשפר דיור. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''תצהיר – חסר קרקע בייעוד מגורים'''}} {{ח:ת}} אני/אנו החתום/חתומים מטה, לאחר שקראתי/קראנו את ההגדרות שבתצהיר זה מצהיר/ים בזה כי – {{ח:תת|(1)}} אין לי/לנו ו/או לתא משפחתי/נו ו/או למי מיחידינו זכויות בחלק שעולה על שליש, במצטבר, בקרקע המיועדת למגורים או בחלק בקרקע המעניק זכויות לבנייה של יותר משליש ביחידת דיור, כמפורט להלן: {{ח:תתת|–}} בבעלות, בחכירה, בחכירה לדורות, בשכירות שחל עליה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, נוסח משולב, התשל״ב–1972}}; {{ח:תתת|–}} על פי הסכם פיתוח, הסכם בעלות, הסכם חכירה לדורות, הסכם חכירה או בכל דרך אחרת, כגון: ירושה, מתנה, נאמנות וכיוצא בזה; {{ח:תתת|–}} בנחלה או במשק עזר על פי הסכם, או בכל דרך אחרת כאמור לעיל, או זכות למגורים לחבר קיבוץ או מושב שיתופי (להלן בתצהיר זה – קיבוץ), ללא תשלום או בתשלום מטרה מכוח חברותו בקיבוץ; {{ח:תתת|–}} זכות לקבלת הסכם פיתוח/<wbr>חכירה/<wbr>בעלות במסגרת זכייה במכרז פומבי/הרשמה והגרלה/פטור ממכרז; {{ח:תתת|–}} זכויות בקבוצת רכישה או בקבוצת רוכשים. {{ח:תת|(2)}} אם יהיה/יהיו בידי/בידינו ו/או לתא משפחתי/נו ו/או למי מיחידיו, זכויות כמפורט לעיל, לאחר מועד חתימה על תצהיר זה ולפני מועד החתימה על הסכם המכר לרכישת דירה במחיר מטרה אדווח זאת למשרד הבינוי והשיכון, ולא אחשב/נחשב כחסר קרקע בייעוד למגורים. במקרה זה הזכאות תישלל ממני/מאתנו, ולא ניתן לי/לנו לחתום על הסכם המכר לרכישת דירה במחיר מטרה נשוא הזכייה. {{ח:ת}} הגדרות: {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידיו“ – יחיד או בן זוג, לפי העניין, וילדיו או וילדיהם שטרם מלאו להם 21 שנים, למעט ילד נשוי, המתגוררים עימו/עימם דרך קבע ונמצאים בחזקתם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תא משפחתי“ – {{ח:תת|–}} זוג נשוי או זוג ידוע בציבור בהתאם להגדרת משרד הבינוי והשיכון, עם או בלי ילדים (ללא הגבלת גיל); {{ח:תת|–}} זוגות שנרשמו לנישואין או זוגות שהגישו תצהיר על כוונתם להינשא, והעומדים להינשא בתוך 3 חודשים מיום הגשת הבקשה למשרד הבינוי והשיכון להנפקת תעודת זכאות ובלבד שהמציאו תעודת נישואין במועד שיקבע משרד הבינוי והשיכון; {{ח:תת|–}} הורה עצמאי (חד הורי/ת) עם ילד אחד לפחות שהוא רווק וטרם מלאו לו 21 שנים, המתגורר עמו דרך קבע ונמצא בחזקתו; {{ח:תת|–}} הורה עם ילד אחד לפחות שהוא רווק וטרם מלאו לו 21 שנים. {{ח:ת}} שם משפחה: <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______________</span> שם פרטי: <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______________</span> מספר ת.ז.: <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">________</span> חתימת המצהיר <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">___________</span> {{ח:ת}} בן/בת הזוג: שם משפחה: <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______________</span> שם פרטי: <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______________</span> מספר ת.ז.: <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">________</span> חתימת המצהיר <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">___________</span> {{ח:תת|*}} במקרה של בני זוג, נדרשת חתימה של שני בני הזוג על התצהיר. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''אישור:'''}} {{ח:ת}} אני הח״מ, <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">___________</span> עו״ד, מאשר בזה כי ביום <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______________</span> הופיע בפני מר/גב׳ <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">_______________</span> ת.ז. <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">___________________</span> המוכר/ת לי באופן אישי, ולאחר שהזהרתי/ה אותו/ה כי עליו/ה לומר את האמת וכי אם לא יעשה כן יהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק, אישר/ה את נכונות הצהרתו/ה דלעיל וחתם עליה בפני. {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|<span style{{=}}"font-family: Arial; font-size: 80%;">________________</span>|שם מלא של עורך הדין}} | {{טקסט תחתי|<span style{{=}}"font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span>|מס׳ רישיון}} | {{טקסט תחתי|<span style{{=}}"font-family: Arial; font-size: 80%;">________</span>|תאריך}} | {{טקסט תחתי|<span style{{=}}"font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span>|חתימה וחותמת}} }} {{ח:סעיף|4.7.20|תבחינים לקבלת תעודת זכאות למשפרי דיור|תיקון: 28.10.2021, 7.3.2022, 12.6.2022, 9.8.2023}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''תוספת שנייה {{ח:פנימי|פרק 4.7|לפרק משנה 4.7}}: תבחינים לקבלת תעודת זכאות למשפרי דיור'''}} {{ח:ת}} בתוספת זו, ”יחידיו“ – יחיד או בן זוג, לפי העניין, ו/או ילדיו או ילדיהם שטרם מלאו להם 21, למעט ילד נשוי, המתגוררים עימו/עימם דרך קבע ונמצאים בחזקתם; {{ח:ת}} תא משפחתי כהגדרתם בתוספת זו להלן ו/או מי מיחידיו, או יחיד בן 35 שנים ומעלה, שהוא בעל זכויות כמפורט להלן בדירת מגורים יחידה אשר, תימכר לא יאוחר מ־12 חודשים מיום מתן אישור לאכלוס הדירה, תעודת גמר, שרכש כדירה במחיר מטרה או שהיה בעל זכויות כמפורט להלן בדירת מגורים יחידה ב־3 השנים שקדמו למועדת הנפקת הזכאות ולמועד רכישת דירה במחיר מטרה, ומכר אותה קודם לרכישה כאמור. {{ח:תת|–}} בבעלות, בחכירה, בחכירה לדורות, בשכירות שחל עליה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, נוסח משולב, התשל״ב–1972}}. {{ח:תת|–}} על פי הסכם בעלות, הסכם חכירה, הסכם חכירה לדורות או בכל דרך אחרת כגון: ירושה, מתנה, נאמנות וכיוצא בזה. {{ח:תת|–}} זכויות בנחלה או במשק עזר על פי הסכם או בכל דרך אחרת כאמור לעיל או זכות למגורים לחבר קיבוץ או מושב שיתופי (להלן בתוספת זו – קיבוץ), ללא תשלום או בתשלום מטרה מכוח חברותו בקיבוץ. {{ח:תת|–}} זכויות בדירה בשלבי בנייה. {{ח:תת|–}} זכויות בדירה באמצעות קבוצת רכישה או קבוצת רוכשים. {{ח:ת}} הגדרות: {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה יחידה“: {{ח:תת|–}} ”דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של הרוכש בישראל ובאזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 16א|בסעיף 16א {{ח:הערה|לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}}}; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש לרוכש, נוסף עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני 1.1.1977“. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תא משפחתי“ – {{ח:תת|–}} זוג נשוי או זוג ידוע בציבור בהתאם להגדרת משרד הבינוי והשיכון, עם או בלי ילדים (ללא הגבלת גיל). {{ח:תת|–}} הורה עצמאי (חד הורי/ת) עם ילד אחד לפחות שהוא רווק וטרם מלאו לו 21 שנים, המתגורר עמו דרך קבע ונמצא בחזקתו. {{ח:תת|–}} הורה עם ילד אחד לפחות שהוא רווק וטרם מלאו לו 21 שנים. {{ח:ת}} מי שהוא תא משפחתי בהתאם לאחת החלופות לעיל אינו רשאי להגיש בקשה לאישור זכאות כיחיד. {{ח:ת}} הגשת בקשה שלא בהתאם למצב האישי תביא לשלילת הזכאות, הזכייה וביטול הרכישה. {{ח:ת}} התבחינים המפורטים בתוספת זו יחולו על כלל תוכניות דיור בר השגה. לרבות לעניין זכאות לרכישת יחידת דיור שטרם הוגרלה או שלא נדרשה. {{ח:ת}} בנוסף לעמידה בתבחינים שבתוספת זו, וכתנאי להיות ”משפר דיור“, מי שהוא בעל זכויות בדירה, עליו לחתום על התצהיר שלהלן בדבר היעדר זכויות בקרקע המיועדת למגורים. {{ח:ת}} לעניין הגדרת משפר דיור, לא תיחשב בעלות בקרקע, בכל חלק שהוא כדירה יחידה. {{ח:ת}} זכאי יחיד או תא משפחתי, שאחד מיחידיו, רכשו דירה במסגרת תוכניות דיור בהישג יד, לא יורשו להשתתף בתכנית פעם נוספת כחסר דירה או כמשפר דיור. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''תצהיר – חסר קרקע בייעוד מגורים'''}} {{ח:ת}} אני/אנו החתום/החתומים מטה, לאחר שקראתי/קראנו את ההגדרות שבתצהיר זה, מצהיר/ים בזה כי – {{ח:ת}} אין לי/נו ו/או לתא משפחתי/נו ו/או למי מיחידיו זכויות, בחלק שעולה על שליש, במצטבר, בקרקע המיועדת למגורים או בחלק בקרקע המעניק זכויות לבנייה של יותר משליש ביחידת דיור, כמפורט להלן: {{ח:תת|–}} בעלות/<wbr>חכירה/<wbr>חכירה לדורות/בשכירות שחל עליה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר, נוסח משולב, התשל״ב–1972}}; {{ח:תת|–}} זכות על פי הסכם פיתוח/הסכם לבעלות/לחכירה לדורות/לחכירה או בכל דרך אחרת, כגון: ירושה, מתנה, נאמנות וכיוצא בזה; {{ח:תת|–}} זכויות בנחלה או במשק עזר על פי הסכם (או בכל דרך אחרת כאמור לעיל) או זכות למגורים לחבר קיבוץ או מושב שיתופי (להלן בתצהיר זה – קיבוץ), ללא תשלום או בתשלום מטרה מכוח חברותו בקיבוץ; {{ח:תת|–}} זכות לקבלת הסכם פיתוח/<wbr>חכירה/<wbr>בעלות במסגרת זכייה במכרז פומבי/הרשמה והגרלה/פטור ממכרז; {{ח:תת|–}} זכיות בקבוצת רכישה או בקבוצת רוכשים. {{ח:ת}} הגדרות: {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידיו“ – יחיד או בן זוג, לפי העניין, וילדיו או וילדיהם שטרם מלאו להם 21 שנים, למעט ילד נשוי, המתגוררים עימו/עימם דרך קבע ונמצאים בחזקתם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תא משפחתי“ – {{ח:תת|–}} זוג נשוי או זוג ידוע בציבור בהתאם להגדרת משרד הבינוי והשיכון, עם או בלי ילדים (ללא הגבלת גיל). {{ח:תת|–}} הורה עצמאי (חד הורי/ת) עם ילד אחד לפחות שהוא רווק וטרם מלאו לו 21 שנים, המתגורר עמו דרך קבע ונמצא בחזקתו. {{ח:תת|–}} הורה עם ילד אחד לפחות שהוא רווק וטרם מלאו לו 21 שנים. {{ח:ת}} שם משפחה: <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______________</span> שם פרטי: <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______________</span> מספר ת.ז.: <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">________</span> חתימת המצהיר <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">___________</span> {{ח:ת}} בן/בת הזוג: שם משפחה: <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______________</span> שם פרטי: <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______________</span> מספר ת.ז.: <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">________</span> חתימת המצהיר <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">___________</span> {{ח:תת|*}} במקרה של בני זוג, נדרשת חתימה של שני בני הזוג על התצהיר. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''אישור:'''}} {{ח:ת}} אני הח״מ, <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">___________</span> עו״ד, מאשר בזה כי ביום <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______________</span> הופיע בפני מר/גב׳ <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">_______________</span> ת.ז. <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">___________________</span> המוכר/ת לי באופן אישי, ולאחר שהזהרתי/ה אותו/ה כי עליו/ה לומר את האמת וכי אם לא יעשה כן יהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק, אישר/ה את נכונות הצהרתו/ה דלעיל וחתם עליה בפני. {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|<span style{{=}}"font-family: Arial; font-size: 80%;">________________</span>|שם מלא של עורך הדין}} | {{טקסט תחתי|<span style{{=}}"font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span>|מס׳ רישיון}} | {{טקסט תחתי|<span style{{=}}"font-family: Arial; font-size: 80%;">________</span>|תאריך}} | {{טקסט תחתי|<span style{{=}}"font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span>|חתימה וחותמת}} }} {{ח:סעיף|4.7.21|רשימת היישובים שבתחומן יבוצע שיווק במסלול מחיר מטרה|תיקון: 28.10.2021, 9.8.2023}} <table> <tr><th>עד 13,500 מ״ר ללא מע״מ</th><th>מעל 13,500 מ״ר ללא מע״מ</th><th>ייקבע על פי שומה</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(1)}} אבו גוש </td><td> {{ח:תת|(1)}} אבן יהודה </td><td> {{ח:תת|(1)}} איבטין </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(2)}} אבני חפץ </td><td> {{ח:תת|(2)}} אור יהודה </td><td> {{ח:תת|(2)}} בסמה </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(3)}} אום אל פאחם </td><td> {{ח:תת|(3)}} אזור </td><td> {{ח:תת|(3)}} ג׳וליס </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(4)}} אופקים </td><td> {{ח:תת|(4)}} אלעד </td><td> {{ח:תת|(4)}} ג׳לג׳וליה </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(5)}} אור עקיבא </td><td> {{ח:תת|(5)}} אשדוד </td><td> {{ח:תת|(5)}} דמיאדה </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(6)}} אורנית </td><td> {{ח:תת|(6)}} באר יעקב </td><td> {{ח:תת|(6)}} חוסנייה </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(7)}} אילת </td><td> {{ח:תת|(7)}} בית דגן </td><td> {{ח:תת|(7)}} חמאם </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(8)}} אכסאל </td><td> {{ח:תת|(8)}} בני ברק </td><td> {{ח:תת|(8)}} ירכא </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(9)}} אלעזר </td><td> {{ח:תת|(9)}} בנימינה־גבעת עדה </td><td> {{ח:תת|(9)}} כיסרא סמיע </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(10)}} אלפי מנשה </td><td> {{ח:תת|(10)}} בת חפר </td><td> {{ח:תת|(10)}} כפר ברא </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(11)}} אלקנה </td><td> {{ח:תת|(11)}} בת ים </td><td> {{ח:תת|(11)}} כפר כמא </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(12)}} אפרת </td><td> {{ח:תת|(12)}} גבעת זאב </td><td> {{ח:תת|(12)}} כרמית </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(13)}} אריאל </td><td> {{ח:תת|(13)}} גן יבנה </td><td> {{ח:תת|(13)}} מג׳דל שאמס </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(14)}} אשקלון </td><td> {{ח:תת|(14)}} זכרון יעקב </td><td> {{ח:תת|(14)}} נחף </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(15)}} באר שבע </td><td> {{ח:תת|(15)}} יבנה </td><td> {{ח:תת|(15)}} נין </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(16)}} ביר אל מכסור </td><td> {{ח:תת|(16)}} יהוד </td><td> {{ח:תת|(16)}} עוזיר </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(17)}} בית אל </td><td> {{ח:תת|(17)}} ירושלים </td><td> {{ח:תת|(17)}} עילוט </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(18)}} בית אריה־עופרים </td><td> {{ח:תת|(18)}} כוכב יאיר </td><td> {{ח:תת|(18)}} עין נקובא </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(19)}} בית ג׳אן </td><td> {{ח:תת|(19)}} כפר האורנים </td><td> {{ח:תת|(19)}} פאסוטה </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(20)}} בית שאן </td><td> {{ח:תת|(20)}} כפר סבא </td><td> {{ח:תת|(20)}} ראס אל עין </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(21)}} בית שמש </td><td> {{ח:תת|(21)}} לוד </td><td> {{ח:תת|(21)}} ראס עלי </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(22)}} ביתר עילית </td><td> {{ח:תת|(22)}} לפיד </td><td> {{ח:תת|(22)}} שיח׳ דנון </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(23)}} בני עי״ש </td><td> {{ח:תת|(23)}} מבשרת ציון </td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(24)}} בעינה נוג׳ידאת </td><td> {{ח:תת|(24)}} מודיעין־מכבים־רעות </td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(25)}} בענה </td><td> {{ח:תת|(25)}} מודיעין עילית </td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(26)}} ברכה </td><td> {{ח:תת|(26)}} מזכרת בתיה </td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(27)}} ברקן </td><td> {{ח:תת|(27)}} מעלה אדומים </td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(28)}} ג׳סר אזרקא </td><td> {{ח:תת|(28)}} מתן </td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(29)}} ג׳ת </td><td> {{ח:תת|(29)}} נתניה </td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(30)}} גבע בנימין </td><td> {{ח:תת|(30)}} פרדסיה </td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(31)}} גדרה </td><td> {{ח:תת|(31)}} פתח תקווה </td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(32)}} גוש חלב (ג׳יש) </td><td> {{ח:תת|(32)}} צור הדסה </td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(33)}} דאלית אל כרמל </td><td> {{ח:תת|(33)}} קדימה־צורן </td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(34)}} דימונה </td><td> {{ח:תת|(34)}} קריית יערים </td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(35)}} דיר אל אסד </td><td> {{ח:תת|(35)}} קריית עקרון </td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(36)}} דיר חנא </td><td> {{ח:תת|(36)}} ראש העין </td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(37)}} זרזיר </td><td> {{ח:תת|(37)}} ראשון לציון </td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(38)}} חגי </td><td> {{ח:תת|(38)}} רחובות </td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(39)}} חדרה </td><td> {{ח:תת|(39)}} תלמי יפה </td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(40)}} חוסן </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(41)}} חיפה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(42)}} חלמיש </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(43)}} חצור הגלילית </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(44)}} חריש </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(45)}} חרמש </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(46)}} טבריה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(47)}} טובא זנגריה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(48)}} טורעאן </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(49)}} טירה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(50)}} טירת כרמל </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(51)}} טמרה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(52)}} יקנעם עילית </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(53)}} ירוחם </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(54)}} כאבול </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(55)}} כאוכב אבו אל היג׳א </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(56)}} כוכב יעקב </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(57)}} כעביה טבאש </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(58)}} כפר ורדים </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(59)}} כפר יונה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(60)}} כפר כנא </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(61)}} כפר מנדא </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(62)}} כפר קאסם </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(63)}} כפר קרע </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(64)}} כפר תבור </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(65)}} כפר תפוח </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(66)}} כרמיאל </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(67)}} מג׳אר </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(68)}} מג׳ד אל כרום </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(69)}} מגדל העמק </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(70)}} מזרעה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(71)}} מיתר </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(72)}} מעלה אפרים </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(73)}} מעלות־תרשיחא </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(74)}} מצפה יריחו </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(75)}} מצפה רמון </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(76)}} נהרייה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(77)}} נופים </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(78)}} נוקדים </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(79)}} נעלה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(80)}} נצרת </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(81)}} נוף הגליל (נצרת עילית) </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(82)}} נשר </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(83)}} נתיבות </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(84)}} סאג׳ור </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(85)}} סחנין </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(86)}} סלמה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(87)}} עומר </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(88)}} עוספיה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(89)}} עכו </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(90)}} עלי </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(91)}} עלי זהב </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(92)}} עלמון </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(93)}} עמנואל </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(94)}} עפולה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(95)}} עפרה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(96)}} עץ אפרים </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(97)}} ערד </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(98)}} ערערה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(99)}} עתלית </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(100)}} פדואל </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(101)}} פקיעין (בקיעה) </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(102)}} פרדס חנה־כרכור </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(103)}} צופים </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(104)}} צור יצחק </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(105)}} צפת </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(106)}} קדומים </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(107)}} קדר </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(108)}} קציר </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(109)}} קצרין </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(110)}} קריית ארבע </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(111)}} קריית אתא </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(112)}} קריית ביאליק </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(113)}} קריית גת </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(114)}} קריית טבעון </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(115)}} קריית ים </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(116)}} קריית מוצקין </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(117)}} קריית מלאכי </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(118)}} קריית נטפים </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(119)}} קריית שמונה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(120)}} קרני שומרון </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(121)}} רהט </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(122)}} ריחן </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(123)}} רכסים </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(124)}} רמלה </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(125)}} שבי שומרון </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(126)}} שדרות </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(127)}} שלומי </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(128)}} שפרעם </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(129)}} תקוע </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:קטע3|פרק 4.8|4.8. מכרז דיור להשכרה}} {{ח:סעיף|4.8.1|הגדרות|תיקון: 7.1.2024, 20.3.2024}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4.8|בפרק משנה זה}}: {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החברה“ – דירה להשכיר – החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה בע״מ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת המכרזים“ – ועדת המכרזים שהרכבה יו״ר הוועדה – מנהל הרשות, מנכ״ל החברה, נציג משרד הבינוי והשיכון, נציגי היועץ המשפטי והחשב של הרשות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי“ – מי שעומד בתבחינים על פי {{ח:פנימי|סעיף 4.8.11|סעיף 4.8.11}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר מפוקח“ – 80% ממחיר השכירות באותו אזור, כפי שיקבע שמאי מקרקעין מטעם החברה ובתוספת דמי אחזקה כפי שתקבע החברה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם“ – מתחם להשכרה ארוכת טווח שנקבע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4.8.2|סעיף 4.8.2}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח דירה“ – שטח התחום על ידי קירות החוץ של הדירה לרבות השטח מתחת לקירות ובכלל זה שטח עיקרי ושטח שירות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעלי מקצוע נדרשים“ – בעלי מקצוע שייקבעו על ידי ועדת המשנה של המועצה כמקצוע נדרש, בזיקה למיקום הפרויקט ולצרכי הרשות המקומית ואשר עומדים בתבחינים שיקבעו בידי ועדת המשנה של המועצה לעניין זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור מירבי“ – השיעור המקסימלי של יחידות דיור המיועדות להשכרה ארוכת טווח אשר ייועדו לבעלי מקצוע נדרשים, כפי שתקבע ועדת המשנה של המועצה. {{ח:סעיף|4.8.2|מסלול השיווק|תיקון: 7.1.2024}} {{ח:ת}} הרשות והחברה יפעלו לשיווק מתחמים המיועדים להשכרה ארוכת טווח כפי שייקבעו מעת לעת בין הרשות והחברה, ובכפוף לאישור הוועדה לתכנון ופיתוח או כל גוף אחר שיבוא במקומה, במסלול ייחודי כמפורט בפסקאות (1) עד (9): {{ח:תת|(1)}} ועדת המכרזים תוכל להעניק לזוכה במכרז מנגנוני הגנה, בהתאם לשיקול דעתה וכפי שייקבעו במכרז; {{ח:תת|(2)}} המציעים במכרז יתחרו על מחיר הקרקע, אך מבלי לגרוע מסמכות ועדת המכרזים לקבוע אמות מידה לבחינת האיכות בהתאם למאפייני המכרז; {{ח:תת|(2א)}} במכרז יורשה להגיש הצעה יחיד/תאגיד או הצעה שתוגש כהצעה משותפת למספר יחידים/תאגידים. במקרה של הצעה משותפת, השותפות תהיה בחלקים בלתי מסויימים (מושע), וזאת בתנאי שתאגיד מחזיק בלפחות 60% מהבעלות המשותפת, ומסמכי המכרז יחתמו על ידי כל אחד מיחידי המציע בהצעה המשותפת והתחייבויותיהם בהתאם לתנאי המכרז תהיינה ביחד ולחוד ובערבות הדדית; {{ח:תת|(3)}} מחיר המינימום במכרז יקבע כמפורט להלן: {{ח:תתת|(א)}} מציע יחיד־50% מהשומה; {{ח:תתת|(ב)}} שני מציעים־30% מהשומה; {{ח:תתת|(ג)}} שלושה מציעים־15% מהשומה; {{ח:תתת|(ד)}} חמישה מציעים או יותר־ללא מחיר מינימום; {{ח:תת|(4)}} 25% מהדירות במכרז יושכרו לזכאים במחיר מפוקח ו־75% מהדירות יושכרו בשוק החופשי במחיר שוק כפי שייקבע בהסכם בין הזוכה במכרז לשוכר ובכפוף לדרישות האמורות במסמכי המכרז. ועדת המכרזים רשאית לשנות, על פי שיקול דעתה ובכפוף לבחינה כלכלית, את השיעורים האמורים {{ח:הערה|ב}}פסקה זו; {{ח:תת|(5)}} ועדת המכרזים תקבע את אופן העדכון השנתי של שכר הדירה בדירות שייבנו במסגרת שיווק במסלול המפורט {{ח:פנימי|פרק 4.8|בפרק משנה זה}}. שיעור העדכון לא יפחת משיעור העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן; {{ח:תת|(6)}} משך הסכמי השכירות בכלל הדירות שישווקו ייקבע על ידי ועדת המכרזים, אך בכל מקרה לא יפחת מ־3 שנים ולא יעלה על 10 שנים; {{ח:תת|(7)}} שטח כל דירה שתושכר במחיר מפוקח לא יעלה על 100 מ״ר באזורים שאינם בעדיפות לאומית ו־120 מ״ר באזור עדיפות לאומית; {{ח:תת|(8)}} בהתאם להחלטת ועדת המכרזים בכל מתחם שישווק בהתאם למסלול המפורט בהוראות {{ח:פנימי|פרק 4.8|פרק משנה זה}}, השיווק עשוי לכלול אף יחידות אשר אינן מיועדות להשכרה ואשר יותרו למכירה, ובכלל זה חדרים טכניים שנדרש למכרם לרשויות, חדר שנאים, בזק וכיוצא בזה, שטחים המיועדים למסחר, למשרדים ו/או לשירותים נלווים לפי התוכנית וכן יחידות דיור בשיעור שלא יעלה על 50% מכלל יחידות הדיור במתחם, אשר יותרו למכירה במיזמים שבהם, בהתאם לשיקול דעת ועדת המכרזים, מכירת חלק מהדירות מחויבת על מנת לאפשר כדאיות כלכלית למיזם; במקרה בו אישרה הועדה לכלול יחידות דיור למכירה כאמור בסעיף זה, הזוכה יהיה רשאי למכור את יחידות הדיור המיועדות למכירה אף בטרם סיום הבניה ובלבד שעמד בהתחייבויותיו לרבות תשלום בגין הקרקע, הוצאות הפיתוח, הפקדת ערבויות וחתם על חוזים כנדרש. יובהר כי מכירת הדירות כאמור נדרשת להיעשות לפי הוראות החוק, ובפרט בהתייחס להוראות {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות)|חוק המכר (דירות), התשל{{ח:הערה|"}}ג־1973}}; {{ח:תת|(9)}} ועדת המכרזים בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון תהיה רשאית לאשר כי שיעור מסוים מתוך יחידות הדיור המיועדות להשכרה ארוכת טווח ועד לשיעור המירבי ייועדו בעדיפות לבעלי מקצועות נדרשים. הדירות שיוקצו יהיו מתוך יחידות הדיור שיושכרו במחירי שוק חופשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4.8.2|בסעיף 4.8.2(4)}}; {{ח:תת|(10)}} מסמכי המכרז יגובשו בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון ויבואו לאישור ועדת המכרזים. {{ח:סעיף|4.8.2א|פריסת תשלומים|תיקון: 7.1.2024}} {{ח:ת}} הזוכה יהיה רשאי לפרוס את התשלומים בגין הקרקע ל־3 תשלומים כאמור {{ח:פנימי|פרק 4.5 סימן ד|בפרק משנה 4.5 סימן ד׳}}. {{ח:סעיף|4.8.3|תקופת ההשכרה}} {{ח:ת}} השימוש בקרקע למטרת השכרה בהתאם {{ח:פנימי|פרק 4.8|לפרק משנה זה}} יהא לתקופה שלא תפחת מ־20 שנים ברציפות (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.8|בפרק משנה זה}} – תקופת ההשכרה). בתום תקופת ההשכרה, יהיה היזם רשאי למכור את יחידות הדיור בשוק החופשי. ועדת המכרזים רשאית, מנימוקים שיירשמו ובשים לב לכדאיות הכלכלית של המיזם, לקבוע במכרז כי תקופת ההשכרה תפחת מ־20 שנים, אך בכל מקרה לא תפחת מ־10 שנים. {{ח:סעיף|4.8.4|רה־<wbr>תכנון, שינוי ייעוד או שימוש בקרקע למטרה אחרת|תיקון: 7.1.2024}} {{ח:תת|(א)}} כחלק מתנאי המכרז לא יתאפשר לזוכה ליזום שינוי ייעוד או שימוש בקרקע למטרה אחרת אשר אינה תואמת את הכללים האמורים {{ח:פנימי|פרק 4.8|בפרק משנה זה}} לאורך כל תקופת ההשכרה. החברה תפקח על קיום התחייבות זו של הזוכה במכרז. {{ח:תת|(ב)}} לאחר מועד תום תקופת ההשכרה יהיה זכאי הזוכה ליזום שינוי יעוד או שימוש בקרקע למטרה אחרת ללא תשלום נוסף. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), במקום בו הרשות סבורה כי יש פוטנציאל להגדלת מספר יחידות הדיור במסגרת תכנית חדשה ביותר מ־30%, ועדת המכרזים באישור משרד הבינוי והשיכון תהיה רשאית לקבוע במסגרת תנאי המכרז הוראות בדבר אפשרות לקידום תכנית המממשת את מלוא הפוטנציאל. {{ח:סעיף|4.8.5|פיתוח}} {{ח:תת|(א)}} אם הפיתוח במתחם יבוצע על ידי הרשות המקומית באמצעות חוקי העזר העירוניים, ישולמו תשלומי הפיתוח על פי חוקי העזר לרשות המקומית ישירות על ידי הזוכה במכרז. {{ח:תת|(ב)}} אם נקבעו הסדרי פיתוח ביחס למתחם, יחולו על הזוכה במכרז הסדרי הפיתוח לרבות עלויות הפיתוח כפי שחלים על שאר מגרשי התוכנית. {{ח:תת|(ג)}} כאשר המתחם להשכרה אינו חלק מתוכנית המשווקת על ידי רשות מקרקעי ישראל ועבודות הפיתוח אינן מבוצעות על ידי הרשות המקומית באמצעות חוקי העזר, ואינן מבוצעות באמצעות גביית עלויות פיתוח על ידי רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי והשיכון, תקבע החברה את הסדרי הפיתוח ועלויות הפיתוח באישור הוועדה לתכנון ופיתוח. {{ח:תת|(ד)}} הזוכה במכרז והגורם המבצע את עבודות הפיתוח, יחתמו על הסכם לביצוע עבודות הפיתוח מול החברה. {{ח:סעיף|4.8.6|פיקוח החברה}} {{ח:ת}} תפקח על עמידת הזוכה במכרז בתנאי {{ח:פנימי|פרק 4.8|פרק משנה זה}} במהלך כל תקופת ההשכרה. בין הזוכה במכרז ובין החברה ייחתם הסכם להבטחת התחייבויות הזוכה במכרז כלפי החברה, הכל בהתאם לאמור {{ח:פנימי|פרק 4.8|בפרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|4.8.7|ערבות}} {{ח:ת}} להבטחת מילוי התחייבויות הזוכה מכוח המכרז וההסכם שייחתם מכוחו, ימציא הזוכה לחברה ערבות אוטונומית צמודה, אשר את סכומה ותנאיה תקבע ועדת המכרזים. {{ח:סעיף|4.8.8|העברת זכויות|תיקון: 7.1.2024}} {{ח:ת}} תותר העברת זכויות מזוכה במכרז בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות אף טרם מועד סיום הבניה, ובלבד שיועברו כל זכויות החכירה בכל יחידות הדיור במתחם המיועדות למטרת השכרה או בחלק בלתי מסוים מאלו, נשמרה מטרת ההקצאה, ומולאו כל תנאי ההסכם בין הזוכה במכרז לבין החברה אשר יש למלאם עד לשלב הבקשה להעברת הזכויות על ידי הזוכה ומקבל הזכויות יתחייב לעמידה בכלל התחייבויות הזוכה מכל המכרז על נספחיו והסכמיו. {{ח:סעיף|4.8.8א|רישום זכויות|תיקון: 7.1.2024}} {{ח:ת}} לאחר רישום צו הבית המשותף זוכה שהגיש הצעה משותפת יהיה רשאי לרשום את הזכויות ביחידות דיור מסוימות על שם אחד או יותר מיחידי המציע. {{ח:סעיף|4.8.9|זכויות השוכר}} {{ח:ת}} זכות השוכר בדירה בשכירות מפוקחת תתמצה בזכות חוזית בלבד. השוכר לא יהיה רשאי לרשום כל הערה ו/או רישום ו/או שעבוד ביחס לדירה. {{ח:סעיף|4.8.10|חברת אחזקה}} {{ח:ת}} הזוכה במכרז יחויב לתפעל את המיזם באמצעות חברת אחזקה. {{ח:סעיף|4.8.11|כללים תנאי סף ותבחינים|תיקון: 16.12.2021}} {{ח:ת}} הכללים, תנאי הסף והתבחינים לזכאות לשכור דירה במסגרת שכירות בהישג יד – מחיר מוזל ומפוקח, יהיו בהתאם לכללים ולתבחינים לזכאות לרכישת דירה שנקבעו {{ח:פנימי|פרק 4.7|בפרק משנה 4.7}}. {{ח:סעיף|4.8.12|קביעת כללים}} {{ח:ת}} הרשות והחברה יקבעו כללים ליישום {{ח:פנימי|פרק 4.8|פרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|4.8.13|הוראות בעניין מכרזים שנסגרו קודם לכניסת ההחלטה לתוקף|תיקון: 7.1.2024}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4.8.8|סעיף 4.8.8}} {{ח:פנימי|סעיף 4.8.8א|ו־4.8.8א}} {{ח:פנימי|פרק 4.8|לפרק {{ח:הערה|משנה}} זה}} יחולו גם לגבי מכרזים אשר נסגרו קודם לכניסת החלטה זו לתוקף, כמפורט להלן: {{ח:ת}} לגבי פרויקטים אשר בהם החלה הבניה – תתאפשר העברה ורישום זכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4.8.8|בסעיפים 4.8.8}} {{ח:פנימי|סעיף 4.8.8א|ו־4.8.8א}} ליזמים או לגורמים פרטיים; {{ח:ת}} לגבי פרויקטים אשר בהם טרם החלה הבניה – תתאפשר העברה ורישום זכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4.8.8|בסעיפים 4.8.8}} {{ח:פנימי|סעיף 4.8.8א|ו־4.8.8א}} ליזמים בלבד; {{ח:ת}} המועצה מסמיכה צוות שיכלול את נציגי רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון ואגף התקציבים במשרד האוצר, לקבוע כללים בדבר החלת הוראת {{ח:פנימי|סעיף 4.8.8|סעיפים 4.8.8}} {{ח:פנימי|סעיף 4.8.8א|ו־4.8.8א}}, גם לעניין העברה ורישום זכויות לבעלי דירות פרטיים. {{ח:סעיף|4.8.14|תוקף {{ח:פנימי|סעיף 4.8.2|סעיפים 4.8.2(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 4.8.4|ו־<wbr>4.8.4(ב)}}|תיקון: 7.1.2024}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4.8.2|סעיפים 4.8.2(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 4.8.4|ו־4.8.4(ב)}} יעמדו בתוקף עד ליום 31.12.2025. {{ח:קטע3|פרק 4.9|4.9. מכרז ייזום}} {{ח:סעיף|4.9.1|שיווק קרקעות במכרזי ייזום|תיקון: 7.3.2022, 12.6.2023}} {{ח:תת|(א)}} ככלל, הרשות תשווק מתחמים שהם קרקעות בלתי מתוכננות או שטרם הושלם הליך תכנונן או שאינם מתוכננים בצורה מיטבית (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.9|בפרק משנה זה}} – מתחמים), במסגרת מכרזי ייזום בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 4.9|פרק משנה זה}} וכמפורט בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תתת|(1)}} ככלל, מתחמים בגודל של עד 10 דונמים ישווקו במסגרת מכרז ייזום בהתאם למפורט {{ח:פנימי|סעיף 4.9.2|בסעיפים 4.9.2 עד 4.9.3}}. במקרים פרטניים וחריגים ובאישור הנהלת הרשות, ניתן יהיה לשווק מתחמים אלו שלא באמצעות מכרז ייזום. {{ח:תתת|(2)}} מתחמים בגודל שעולה על 10 דונמים, שישווקו בדרך של מכרזי ייזום, ישווקו בהתאם למפורט {{ח:פנימי|סעיף 4.9.2א|בסעיף 4.9.2א}}. במקרים פרטניים וחריגים, באישור הנהלת הרשות, ניתן יהיה לשווק מתחמים אלו שלא על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4.9.2א|סעיף 4.9.2א}}. {{ח:סעיף|4.9.2|שיווק בדרך של מכרזי ייזום – הרשאה לתכנון}} {{ח:ת}} שיווק בדרך של מכרזי ייזום באמצעות הסכמי הרשאה לתכנון יתבצע בהתאם לכללים המפורטים בפסקאות (1) עד (10): {{ח:תת|(1)}} המתחמים הם בתחום אזורים מבונים או לחילופין צמודי דופן לאזורים מבונים קיימים, למעט מתחמים בייעוד/או מיועדים לתחנות דלק) ובתחום השיפוט של הרשויות המקומיות; {{ח:תת|(2)}} גודל מתחם הקרקע המשווק אינו עולה על 200 דונמים והיקף זכויות הבנייה הצפויות במתחם, כפי שייבחנו במסגרת סקר היתכנות כמפורט בפסקה (4), הוא בסדר גודל של כ־100,000 מ״ר לשטחים עיקריים ושטחי שירות כפי שיידרש; {{ח:תת|(3)}} מושא המכרז יהא הסכם הרשאה לתכנון בעד המתחם עם אופציה לקבלת הסכם פיתוח והכל בכפוף להתניות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 4.9.3|בסעיף 4.9.3}}. לא ייקבעו במכרז תנאי סף, למעט תנאים המבטיחים את עמידת היזם בהתחייבותו לרשות; {{ח:תת|(4)}} טרם פרסום מכרז לשיווק קרקע בלתי מתוכננת יבוצע על ידי הרשות סקר היתכנות תכנוני, ותיאום עקרוני עם הרשות המקומית ומינהל התכנון בדבר כוונת הרשות. תוצאות הסקר והתיאומים ישמשו את הרשות לצורך קבלת החלטה בדבר פרסום מכרז לשיווק המתחם בלבד, תוצאות הסקר והתיאומים הינם עקרוניים בלבד ואינם מחייבים את הרשות או את היזם; {{ח:תת|(5)}} הצעות המתמודדים במכרז ייבחנו על פי המחיר המוצע בלבד; {{ח:תת|(6)}} יזם אשר זכה במכרז יידרש לשלם עבור ההרשאה לתכנון ואופציה לקבלת הסכם פיתוח, סכום מיוחד שיחושב על פי הצעתו במכרז (בין 10% ל־30% מההצעה – כפי שייקבע בתנאים של כל מכרז); {{ח:תת|(7)}} היה והיזם יעמוד בתנאי המכרז, ישלם היזם עבור כלל הזכויות שייווצרו במתחם, לאחר אישור התוכנית כדין ולעת הקצאת קרקע בהסכם פיתוח, את מלוא הצעתו למחיר במכרז, בתוספת הצמדה בלבד; {{ח:תת|(8)}} ההרשאה לתכנון תינתן לתקופה של 5 שנים; {{ח:תת|(9)}} במקרים שבהם לא אושרה תוכנית על פי דין במתחם במהלך תקופת ההרשאה לתכנון, תהא הרשות רשאית להציע ליזם על פי שיקול דעתה אחת מהחלופות המפורטות בפסקאות משנה (א) ו־(ב): {{ח:תתת|(א)}} ביטול ההרשאה לתכנון ללא שתקום ליזם זכות להחזר הוצאות או לפיצויים; {{ח:תתת|(ב)}} הארכת ההרשאה לתכנון, בתמורה לתוספת תשלום בשיעור של 2.5% מהצעתו המקורית של היזם, לכל שנת הארכה, כשהיא צמודה למדד המחירים לצרכן; {{ח:תת|(10)}} היזם יהיה רשאי להעביר לאחר את זכויותיו במתחם, בחלקן או במלואן בתקופת הסכם ההרשאה לתכנון ובלבד שמכלול ההתחייבויות החלות על היזם בהתאם לתנאי המכרז וההסכם שבין היזם לרשות יחולו על מי שהזכויות הועברו אליו ובלבד שיעמוד בתנאי המכרז ובמיוחד בלוח הזמנים הקבוע בו. {{ח:סעיף|4.9.2א|שיווק בדרך של מכרזי ייזום – תחרות על מחיר למ״ר מבונה|תיקון: 7.3.2022, 12.6.2023, 5.5.2024}} {{ח:ת}} שיווק בדרך של מכרזי ייזום בתחרות על מחיר למ״ר מבונה יעשה בהתאם לעקרונות המפורטים בפסקאות (א) עד (ו): {{ח:תת|(א)}} המתמודדים במכרז יציעו מחיר למ״ר מבונה לשימושים השונים כפי שיפורטו במסגרת המכרז. {{ח:תת|(ב)}} הצעות המתמודדים במכרז תיבחנה על פי המחיר המוצע בלבד. {{ח:תת|(ג)}} הזוכה במכרז יהיה זכאי לחתום עם הרשות על הסכם הרשאה לתכנון עם אפשרות לקבל הסכם חכירה. {{ח:תת|(ד)}} עבור הרשאה לתכנון ישלם הזוכה במכרז 20% משווי פוטנציאל הזכויות כפי שייקבע במסגרת על ידי הרשות (להלן בסעיף זה – המקדמה). עלה שווי פוטנציאל הזכויות על 300 מיליון ₪, יופחת תשלום המקדמה ל{{ח:הערה|־}}15% משווי פוטנציאל הזכויות. {{ח:תת|(ה)}} בתום תקופת התכנון, בכפוף לעמידתו בתנאי המכרז, יהיה זכאי היזם לקבלת הסכם חכירה בכפוף לתשלום יתרת התמורה. {{ח:תת}} יתרת התמורה לעניין סעיף זה – סכום השווה למכפלת ההצעה במכרז בכלל הזכויות במגרש לאחר אישור התוכנית המפורטת, בניכוי המקדמה ובתוספת הצמדה למדד. {{ח:תת|(ו)}} על שיווק כאמור בסעיף זה, יחולו גם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4.9.2|סעיפים {{ח:הערה|[צ״ל: פסקאות]}} (8) עד (10) לסעיף 4.9.2}}, {{ח:הערה|ו}}לעניין {{ח:פנימי|סעיף 4.9.2|סעיף 4.9.2(9)(ב)}} תוספת בשיעור של 12.5% מהמקדמה. {{ח:סעיף|4.9.3|מכרזי ייזום – הסכם חכירה או הסכם פיתוח|תיקון: 2.1.2022}} {{ח:ת}} שיווק בדרך של מכרזי ייזום באמצעות הסכמי חכירה או מתן רשות במסגרת הסכם פיתוח יתבצע בהתאם לכללים המפורטים בפסקאות (א) עד (ג): {{ח:תת|(א)}} המתחמים הם באזורים מבונים או לחילופין צמודי דופן לאזורים מבונים קיימים, המיועדים בתוכניות מתאר לפיתוח. המתחמים לא יכללו קרקע חקלאית אשר אותרה להשבה במתחמים שאותרו על ידי הסוקרים הנקובים בנספח ל״ג להסדר הקיבוצים המשלים (תיקון); {{ח:תת|(ב)}} גודלם של המתחמים אינו עולה על 250 דונמים באזור עדיפות לאומית ו־200 דונמים באזור שאינם אזור עדיפות לאומית לעניין סעיף זה, מתחם הוא שטח השיווק המוגדר במסמכי המכרז בין אם הוא רציף ובין אם לאו; {{ח:תת|(ג)}} עקרונות המכרז: {{ח:תתת|(1)}} ככלל, הזכויות אשר תשווקנה במכרז תהיינה זכויות חכירה במתחם לתקופה של 98 שנים, עם אפשרות להארכת הסכם החכירה ב־98 שנים נוספות; {{ח:תתת|(2)}} לא ייקבעו במכרז תנאי סף, למעט תנאים המבטיחים את עמידת היזם בהתחייבויותיו לרשות; {{ח:תתת|(3)}} הצעות המתמודדים במכרז תיבחנה על פי המחיר המוצע בלבד; {{ח:תתת|(4)}} יזם אשר יזכה במכרז יידרש לשלם לרשות את מלוא גובה הצעתו כפי שהוגשה במכרז, ולא יידרש לכל תשלום נוסף לרשות בעתיד, בעד עליית ערך הקרקע כתוצאה משינוי ייעוד או ניצול, העברת זכויות לאחר וחידוש תקופת החכירה ל־98 השנים הנוספות; {{ח:תתת|(5)}} הרשות תעביר לרשות המקומית חלף היטל השבחה בעד הקצאת זכויות החכירה במתחם, וכל דרישה נוספת לתשלום היטל השבחה, אם תהיה כזו, תחול על החוכר; {{ח:תתת|(6)}} בתוך שנה מאשור התוכנית, יידרש הזוכה במכרז להכין תוכנית לצורכי רישום של המתחם, לאשרה במרכז למיפוי ישראל ככשרה לרישום, ולרשמה בלשכת רישום המקרקעין. להבטחת מילוי דרישה זו יפקיד הזוכה במכרז ערבות ביצוע; {{ח:תתת|(7)}} למרות האמור לעיל, במקרים שבהם הליכי התכנון מתקדמים ו/או לא ניתן לקבוע מראש מגרשים או מתחמים סטטוטוריים להענקת זכויות חכירה ו/או לצורך האצת הפיתוח על גבי המתחמים ו/או במקרים מיוחדים אחרים, רשאית הנהלת הרשות לקבוע בתנאי המכרז כי היזם יהיה זכאי לזכויות חכירה רק לאחר השלמת הליכי התכנון וקביעת היקף הזכויות והמגרשים הסופיים בעבורן מוענקים זכויות החכירה. היזם יהיה זכאי לזכויות על פי הסכם פיתוח; במקרה כאמור, הרשות תעביר לרשות המקומית חלף היטל השבחה בעד הקצאת הזכויות במתחם במסגרת הסכם הפיתוח. לאחר חתימת הסכם חכירה יחול תשלום היטל השבחה, אם יחול, על החוכר. {{ח:סעיף|4.9.4|שטחים שיושבו לרשות}} {{ח:ת}} שטחים המיועדים לצורכי ציבור בתוכניות אשר אושרו עד ליום 31.12.2003, ואשר אינם נדרשים עוד לרשות המקומית למטרה לשמה יועדו, יושבו לרשות, והרשות תשווקם, בתיאום עם הרשות המקומית, על פי תנאי {{ח:פנימי|סעיף 4.9.3|סעיף 4.9.3}}. {{ח:קטע3|פרק 4.10|4.10. מכרז מעונות סטודנטים}} {{ח:סעיף|4.10.1|מתן עדיפות}} {{ח:ת}} במסגרת שיווק הקרקע באמצעות מכרז פומבי תינתן עדיפות למוסדות להשכלה גבוהה שהם מלכ״רים. {{ח:סעיף|4.10.2|התמורה ואופן בחירת הזוכה}} {{ח:ת}} שיווק הקרקע יהיה ללא תמורה בעד הזכויות בקרקע. המציעים במכרז יתחרו על המחיר הנמוך ביותר לשכירות למטר. {{ח:סעיף|4.10.3|התייעצות לצורך פרסום המכרז ותנאיו}} {{ח:ת}} שיווק הקרקע והתנאים למכרז ייעשו בהתייעצות עם אגף התקציבים, החברה הממשלתית לדיור והשכרה בע״מ (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.10|בפרק משנה זה}} – דירה להשכיר) ועם הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.10|בפרק משנה זה}} – ות״ת) או המועצה להשכלה גבוהה (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.10|בפרק משנה זה}} – מל״ג) ולאחר שמיעת עמדת התאחדות הסטודנטים הארצית. {{ח:סעיף|4.10.4|קביעת סטנדרט הבנייה}} {{ח:ת}} הרשות תתייעץ עם הות״ת או עם המל״ג ועם דירה להשכיר לגבי סטנדרט הבנייה למעונות הסטודנטים ודרך תפעולם כפי שיופיעו במכרז. {{ח:סעיף|4.10.5|הכנת תוכנית ראשונית}} {{ח:ת}} קרקע למטרת מעונות סטודנטים תשווק בהתאם לפרוגראמה ראשונית שתכין דירה להשכיר בתיאום עם הות״ת או המל״ג. {{ח:סעיף|4.10.6|קביעת מנגנוני בקרה}} {{ח:ת}} הפיקוח והבקרה לביצוע האמור {{ח:פנימי|פרק 4.10|בפרק משנה זה}}, לרבות פיקוח על דרך הקמת הבניין להשכרה לסטודנטים ומחירי השכירות לסטודנטים יבוצע בידי דירה להשכיר. {{ח:סעיף|4.10.7|גובה שכר הדירה}} {{ח:ת}} גובה שכר הדירה במעונות ייקבע כך שבאזורים המוגדרים במדד הפריפריאליות של רשויות מקומיות, אשר מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברמת פריפריאליות – מרכזי מאד, מרכזי – תינתן הנחה בגובה של 20% בממוצע משכר דירה אלטרנטיבי, לאחר קבלת חוות דעת דירה להשכיר וחוות דעת הות״ת או המל״ג בנוגע לשכר הדירה כאמור. {{ח:סעיף|4.10.8|מתן אפשרות לשימוש מסחרי נלווה}} {{ח:תת|(א)}} הרשות תאפשר שימוש מסחרי בפטור ממכרז ובתשלום דמי חכירה מהוונים כמפורט בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תתת|(1)}} עד 50 מ״ר מבונה – פטור מתשלום דמי חכירה מהוונים; {{ח:תתת|(2)}} בעד 450 מ״ר מבונה נוספים – תשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור 36.4%; {{ח:תתת|(3)}} מעל 500 מ״ר מבונה – תשלום דמי חכירה מהוונים מלאים; {{ח:תתת|(4)}} החוכר יהיה זכאי להנחות הקבועות בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל עבור רכישת הזכויות בקרקע, לרבות הנחת אזור. {{ח:תת|(ב)}} באזור שאינו אזור עדיפות לאומית השטח לשימוש מסחרי, עיקרי ושרות, לא יעלה על 15% מהשטח המבונה המוקצה למעונות סטודנטים. {{ח:תת|(ג)}} באזור עדיפות לאומית השטח לשימוש מסחרי, עיקרי ושרות, לא יעלה על 20% מהשטח המבונה המוקצה למעונות סטודנטים. {{ח:תת|(ד)}} החוכר ישלם את הוצאות הפיתוח לפי הוראות אשר תקבע הרשות לעניין זה, וכתנאי להקצאת הקרקע בפטור ממכרז. {{ח:סעיף|4.10.9|סיוע הרשות בהסבת קרקעות למעונות סטודנטים}} {{ח:ת}} מועצת מקרקעי ישראל, מנחה את הרשות לסייע באישור הסבת קרקע, שבידי המוסדות להשכלה גבוהה, למטרת בנייה למעונות סטודנטים, בהתאם לכללים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 4.10|בפרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|4.10.10|פטור מתשלום בקרקע המיועדת למעונות סטודנטים}} {{ח:תת|(א)}} רשות מקומית המחזיקה בקרקע שניתן לבנות עליה מעונות סטודנטים, אשר טרם שולם בעד השימוש למעונות סטודנטים, תהא פטורה מתשלום לרשות, ובלבד שבניית המעונות תסתיים בתוך 48 חודשים מיום אישור העסקה. {{ח:תת|(ב)}} מוסד להשכלה גבוהה המחזיק בקרקע שניתן לבנות עליה מעונות סטודנטים, אשר טרם שולם בעד השימוש למעונות סטודנטים, יהא פטור מתשלום לרשות, ובלבד שבניית המעונות תסתיים בתוך 48 חודשים מיום 20.11.2016. {{ח:תת|(ג)}} לא עמד היזם או המוסד להשכלה גבוהה או הרשות המקומית בלוח הזמנים של העסקה, רשאית הנהלת הרשות, במקרים חריגים, לאשר אורכה של עד שנתיים לביצוע העסקה, ובלבד שהמוסד הוציא היתר בנייה למיזם ופורסם מכרז לבנייה. {{ח:סעיף|4.10.11|שינוי ייעוד למעונות סטודנטים}} {{ח:ת}} מוסד להשכלה גבוהה, שברשותו קרקע שאינה מיועדת למעונות סטודנטים, רשאי באישור הרשות, ובהתאם לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 4.10.10|בסעיף 4.10.10}}, להסב את ייעוד הקרקע למעונות סטודנטים ללא תשלום נוסף. {{ח:סעיף|4.10.12|תחולה}} {{ח:תת|(א)}} מספר חדרי מעונות לסטודנטים שיוקמו בהתאם לאמור {{ח:פנימי|פרק 4.10|בפרק משנה זה}} {{ח:פנימי|פרק 4.15|ופרק משנה 4.15}} והתנאים הקבועים בהם, יעמדו על 20,000. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 4.10|פרק משנה זה}} {{ח:פנימי|פרק 4.15|ופרק משנה 4.15}} יחולו גם על הקצאת קרקע למוסדות להשכלה גבוהה לצורך בניית מעונות לסטודנטים אשר נעשתה לפני 20.11.2016 וטרם החלה בניית המעונות. {{ח:קטע3|פרק 4.11|4.11. מכרז תכנן ובנה}} {{ח:סעיף|4.11.1|כללי}} {{ח:ת}} הרשות ומשרד הבינוי והשיכון יפרסמו מכרזים להקצאת זכויות בקרקע לצורך בנייה למגורים, אשר במסגרתם יחויבו הזוכים לבצע מטלות תכנון, ביצוע והקמה של מתחם המגורים, לרבות מבני המגורים, עבודות הפיתוח – כלל עבודות הפיתוח והתשתיות הציבוריות לרבות תשתיות העל ופיתוח בתוך תחומי המגרשים (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.11|בפרק משנה זה}} – עבודות הפיתוח), וכן מבני ציבור רשות ומבני ציבור חובה הכלולים בשטח התוכנית (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.11|בפרק משנה זה}} – מכרז תכנן ובנה), בהתאם למתכונת המפורטת {{ח:פנימי|פרק 4.11|בפרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|4.11.2|תוכנית העבודה לשיווק במסלול תכנן ובנה|תיקון: 7.3.2022}} {{ח:ת}} הרשות ומשרד הבינוי והשיכון יפעלו לקידום שיווק 4 מתחמים במתכונת מכרז תכנן ובנה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 4.11|פרק משנה זה}}, וישלבו מתחמים כאמור בתוכניות העבודה שלהם. {{ח:סעיף|4.11.3|הקרקע שתשווק במכרז|תיקון: 7.3.2022}} {{ח:ת}} במסגרת מכרז תכנן ובנה תשווק קרקע במגרשים המיועדים לבנייה רוויה, כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק 4.7|בפרק משנה 4.7}}, בייעוד מגורים או מסחר, אשר קיימות לגביה תוכנית או תוכניות, מכוחן ניתן להוציא היתרי בנייה לבניית 500 יחידות דיור לכל הפחות, להנהלת הרשות סמכות לאשר במקרים חריגים שיווק במתכונת כאמור, גם במקרים שבהם ניתן להוציא היתרי בנייה עבור פחות מ־500 יחידות דיור. {{ח:סעיף|4.11.4|מסלול שיווק הדירות|תיקון: 7.3.2022}} {{ח:ת}} ככלל, דירות במכרז תכנן ובנה ישווקו במסלול הקבוע {{ח:פנימי|פרק 4.7|בפרק משנה 4.7}} או במסלול אחר שייקבע על ידי הנהלת הרשות. {{ח:סעיף|4.11.5|קביעת שווי הקרקע|תיקון: 7.3.2022}} {{ח:ת}} שווי הקרקע במסגרת מכרז תכנן ובנה ייקבע בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק 4.7|בפרק משנה 4.7}} בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|4.11.6|השתתפות במכרז|תיקון: 7.3.2022}} {{ח:ת}} רשאים להשתתף במכרז תכנן ובנה גם תאגידים שהם שותפות בין חברה ישראלית בעלת ניסיון בייזום, בנייה ואכלוס של מבני מגורים בהיקף גדול, וחברה זרה בעלת ניסיון כאמור, ובלבד שיהיו בשליטת החברה הישראלית, ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל#סעיף 2א|סעיף 2א לחוק רשות מקרקעי ישראל}}. {{ח:ת}} הרשות ומשרד הבינוי והשיכון יהיו רשאים להרחיב את התנאי האמור כך שיאפשר השתתפות של מציעים שאינם שותפות. {{ח:סעיף|4.11.7|תנאי המכרז|תיקון: 7.3.2022}} {{ח:תת|(א)}} במסגרת המכרז, משרד הבינוי והשיכון והרשות יקבעו תנאי סף וכללים נוספים, ובכלל זה: {{ח:תתת|(1)}} תכולת עבודות הפיתוח, בתיאום עם הרשות המקומית והוועדה לתכנון ופיתוח. {{ח:תתת|(2)}} לוחות זמנים מחייבים ואבני דרך להקמת השכונה בכללותה, לרבות מבני הציבור ומבני ציבור חובה, וכן תמריצים להקדמת מועדי ביצוע וסיום הבנייה, ביחס לאבני הדרך וללוחות הזמנים האמורים. {{ח:תתת|(3)}} הכללת מבנים נוספים במתחם, כגון מבני מסחר או תעסוקה והכללים שיחולו לגביהם, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 4.11.3|בסעיף 4.11.3}}, בתיאום עם הרשות. {{ח:תתת|(4)}} כללים בדבר הניסיון והאיתנות הפיננסית של המציע, בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון. {{ח:תתת|(5)}} כללים לעניין החברה הזרה השותפה במציע, או בעלת התקשרות עם המציע, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4.11.6|בסעיף 4.11.6}}, בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון. {{ח:תת|(ב)}} תנאי המכרז כפי שנקבעו בהתאם לסעיף זה יאושרו על ידי ועדת המכרזים של הרשות. ועדת המכרזים תאשר את מסמכי המכרז בתוך 14 ימי עבודה מיום שיומצאו לה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|4.11.8|מבני ציבור רשות ומבני ציבור חובה}} {{ח:תת|(א)}} היקף מבני ציבור רשות ומבני ציבור חובה, כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק 3.4|בפרק משנה 3.4}}, אפיונם ומפרטי הבנייה שלהם, ייקבעו במסגרת המכרז לגבי כל אתר, בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון והרשות המקומית, ובהתאם לפרוגראמה המאושרת על ידי משרד החינוך, משרד הכלכלה או כל משרד רלוונטי אחר המקצה תקציב לעניין זה. {{ח:תת|(ב)}} ככלל, מבני הציבור רשות ומבני ציבור חובה אשר נקבעו בהתאם לאמור {{ח:פנימי|פרק 4.11|בפרק משנה זה}}, יתוכננו וייבנו על ידי הזוכה במכרז, בהתאם ללוחות זמנים שייקבעו במכרז לעניין זה, ועם סיום הקמתם יימסרו ישירות לרשות המקומית. מימון עבודות התכנון וההקמה יושת על הזוכה במכרז, למעט התקציבים שיינתנו למטרות אלה ממשרדי הממשלה הייעודיים לנושא כפי שייקבע במכרז. {{ח:תת|(ג)}} אם ייקבעו כללים בהתאם לאמור בסעיף קטן (ב), לא תהיה הרשות המקומית זכאית למימון מבני ציבור מכוח הוראות {{ח:פנימי|פרק 3.4|פרק משנה 3.4}}, ובהתאם לכך לא ייגבה מהזוכה תשלום מכוח הוראות {{ח:פנימי|פרק 3.4|פרק המשנה האמור}}. {{ח:תת|(ד)}} האמור בסעיף קטן (ג) לא יחול כאשר עלות מבני ציבור – רשות, שעל הזוכה להקים על פי המכרז בהתאם למפתחות העלות של משרד הבינוי והשיכון נמוכה מסך הזכאות של הרשות המקומית למימון מבני ציבור מכוח הוראות {{ח:פנימי|פרק 3.4|פרק משנה 3.4}}. חל כאמור, ייגבה מהזוכה תשלום בגובה ההפרש ויועבר לרשות המקומית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 3.4|פרק המשנה האמור}}. {{ח:תת|(ה)}} במכרז תכנן ובנה זכאית הרשות המקומית למימון מכוח הוראות {{ח:פנימי|פרק 3.3|פרק משנה 3.3}}, ובהתאם לכך ייגבה מהזוכה התשלום. {{ח:תת|(ו)}} הרשות תקצה את הקרקע של מבני הציבור לרשות המקומית שבתחומה הם מצוים, בהתאם לכללים הנוהגים לעניין זה, וזאת לאחר בחירת הזוכה במכרז וטרם תחילת עבודות הפיתוח. {{ח:סעיף|4.11.9|פיקוח ובקרה}} {{ח:ת}} משרד הבינוי והשיכון, בהתייעצות עם הרשות, יקבע במכרז תכנן ובנה כללים שעניינם אמצעי פיקוח ובקרה שיבטיחו את קיומם של תנאי המכרז והכללים הקבועים בו, ובכלל זה, קביעת פיצוי כספי למדינה בשל הפרת הכללים כאמור, חילוט ערבויות לזוכים במכרז והערות מתאימות במרשם הרלוונטי. {{ח:סעיף|4.11.10||תיקון: 7.3.2022}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:קטע3||הקצאת קרקע בפטור ממכרז}} {{ח:קטע3|פרק 4.12|4.12. הקצאת קרקע למשרדי הממשלה}} {{ח:סעיף|4.12.1|הסדרת הקצאת קרקע לממשלה}} {{ח:תת|(א)}} קרקע הדרושה לשימוש למשרדי הממשלה, יוקצו על ידי הרשות למשרד הממשלתי הנוגע בדבר. {{ח:תת|(ב)}} המשרד הממשלתי המקבל את הקרקע, יבצע העברה תקציבית לרשות, בגובה מלוא ערך הקרקע לפי שומה. {{ח:סעיף|4.12.2|חליפין}} {{ח:תת|(א)}} אם הקרקע הדרושה למשרד ממשלתי הם בבעלותה של קרן קיימת לישראל, יעשו חליפין בין קרן קיימת לישראל מצד אחד לבין מדינת ישראל או רשות הפיתוח מצד שני, כדי שהקרקע הדרושה למשרד הממשלתי, תירשם בשם מדינת ישראל או בשם רשות הפיתוח. {{ח:תת|(ב)}} בכל מקרה שהרשות תקבע שלא ניתן להחליף את הקרקע הרשומה בשם הקרן הקיימת לישראל, כאמור בסעיף קטן (א), תוחכר הקרקע למדינת ישראל לתקופה של 49 שנים. בתום תקופת 49 השנים תוארך החכירה לתקופה נוספת של 49 שנים. מדינת ישראל תשלם לקרן הקיימת לישראל דמי חכירה ראשוניים בשיעור של 80% מערך הקרקע וכן דמי חכירה שנתיים בשיעור של 2% מיתרת ערך הקרקע שלא שולמה כדמי חכירה ראשוניים. {{ח:תת}} עם קבלת זכות החכירה על ידי מדינת ישראל תקצה הרשות את הקרקע למשרד הממשלתי הנוגע בדבר. המשרד הממשלתי המקבל את הקרקע יעביר לרשות הקצבות כספיות בגובה הסכומים הדרושים לתשלום דמי החכירה הראשוניים ודמי החכירה השנתיים לקרן קיימת לישראל. {{ח:סעיף|4.12.3|הקצאת קרקע לטובת שירותי חירום והצלה}} {{ח:ת}} קרקע הדרושה למשרדי ממשלה למטרות הקמת שירותי חרום והצלה – תחנת משטרה מבצעית או תחנת כיבוי אש, יוקצו על ידי הרשות למינהל הדיור הממשלתי בתשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור 36.4% מערך הקרקע. {{ח:ת}} לעניין סעיף זה: {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת משטרה מבצעית“ – מבנה עבור יחידה משטרתית המעניקה שירות לאזרח, ולקיום הסדר הציבורי, השמירה על בטחון הנפש והרכוש שלשתם יחד וכל אחד מהם לחוד. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת כיבוי אש“ – אתר המשמש את מערך שירותי הכבאות וההצלה והמיועד לאחסן ולתחזק את הציוד והכבאיות המשמשים את צוותי מכבי האש. {{ח:סעיף|4.12.4|הקצאת קרקע לטובת מתקני כליאה}} {{ח:ת}} קרקע הדרושה לשירות בתי הסוהר למטרת הקמת מתקני כליאה תוקצה על ידי הרשות למינהל הדיור הממשלתי בתשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור של 36.4% מערך הקרקע. {{ח:קטע3|פרק 4.13|4.13. הקצאת קרקע לרשויות מקומיות}} {{ח:סעיף|4.13.1|הקצאת קרקע לרשויות מקומיות}} {{ח:ת}} רשות מקרקעי ישראל תקצה לרשויות מקומיות קרקע בפטור ממכרז, על פי {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 25|תקנה 25(6) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}. הקצאת הקרקע תיעשה בהתאם לתוכנית ולצרכי ציבור, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 188|בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, בהתאם למפורט {{ח:פנימי|פרק 4.13|בפרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|4.13.2|הקצאת קרקע בדמי חכירה סמליים|תיקון: 5.5.2024}} {{ח:תת|(א)}} קרקע שייעודה מתנ״ס ובריכת שחיה עירונית, באזור עדיפות לאומית, גנים, אצטדיוני ואולמות ספורט, חינוך חובה, מעונות יום וגני ילדים, תרבות לרבות ספריות, אולמות תרבות וקונסרבטוריונים, דת ובריאות, חניות ציבוריות – ללא תשלום או בהתאם לחוקי העזר העירוניים, המנוהלים ללא כוונת רווח יוקצו לרשויות מקומיות בדמי חכירה סמליים מהוונים בסך 18 שקלים חדשים, לתקופה של 49 שנים, ובלבד שמתקיימים התנאים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} הקרקע מיועדת לצרכי ציבור בתוכנית והם הפרשות לצרכי ציבור כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 190|בסעיף 190(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} אשר הופרשו ללא תמורה; {{ח:תתת|(2)}} הקרקע כלולה במסגרת שיעור ההפרשות לצרכי ציבור שלגביו אין רשות מקרקעי ישראל גובה תמורה על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 3.7|פרק משנה 3.7}}. {{ח:תת|(ב)}} קרקע שייעודה למקלטים, למחסים ציבוריים ולדיור לקשישים, כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 188|בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} או למטרות שאישר שר הפנים מכוח {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, המנוהלים ללא כוונת רווח, תוקצה לרשויות מקומיות בדמי חכירה סמליים מהוונים בסך 18 שקלים חדשים, לתקופה של 49 שנים. {{ח:תת|(ג)}} הקצאת קרקע למכינה קדם צבאית באזור עדיפות לאומית, המנוהלת ללא כוונת רווח, תוקצה לרשויות מקומיות בדמי חכירה סמליים מהוונים בסך 18 שקלים חדשים, לתקופה של 49 שנים. {{ח:סעיף|4.13.3|הקצאת קרקע בדמי חכירה מהוונים בסך 36.4% מערך הקרקע}} {{ח:ת}} קרקע שייעודה צרכי ציבור אשר אינה בגדר הקרקע שעליה חל {{ח:פנימי|סעיף 4.13.2|סעיף 4.13.2}} תוקצה לרשויות מקומיות לתקופה של 49 שנים, בתשלום מראש מהוון של 36.4% מערך הקרקע (מחושב על פי תשלום של 2% לשנה מערך הקרקע), ובלבד שכל הקצאת קרקע לעניין סעיף זה תתבצע עבור שימושים שאין רווח בצדם, ושייעוד הקרקע הוא לאחד מאלה: {{ח:תת|(א)}} לצרכי ציבור, אך שטחם עולה על שיעור ההפרשות המותר ללא תשלום על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 3.7|פרק משנה 3.7}}. {{ח:תת|(ב)}} למוסד להשכלה על תיכונית, למכללה, לתיאטרון, למוזיאון, למרכז ספורט או למתחם נהיגה. {{ח:תת|(ג)}} בין הייעודים הנקובים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 188|בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}: עתיקות, תחנות אוטובוסים, מוסדות קהילתיים, מחסני חירום, תחנות משטרה, תחנות שירות לכיבוי אש, מזחים, מנחתים, באזור עדיפות לאומית א׳ ובאזור קו עימות, תחנות מד״א, משרדים ראשיים של הרשות המקומית – בית עירייה, שווקים. {{ח:תת|(ד)}} למתקני טיפול בפסולת. לעניין סעיף זה מתקני טיפול בפסולת הינם שטח המשמש לטיפול בפסולת באמצעות: הדשנה (קומפוסטציה), השבתה או עיבודה בטכנולוגיה אחרת, לרבות ההליכים המקדמיים הנדרשים לצורך כך. {{ח:סעיף|4.13.4|הקצאת קרקע בדמי חכירה מהוונים בסך 91% מערך הקרקע}} {{ח:ת}} קרקע שייעודה תחנות מוניות, בתי מטבחיים ומנחתים, שלא באזור עדיפות לאומית א׳ ובאזור קו עימות, הנקובים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 188|בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, תוקצה לרשויות מקומיות לתקופה של 49 שנים, בתשלום מראש מהוון בסך 91% מערך הקרקע, מחושב על פי תשלום של 5% לשנה מערך הקרקע. {{ח:סעיף|4.13.5|הקצאת קרקע לחניה}} {{ח:ת}} קרקע לחניה, שאינה חניה ציבורית, דהיינו חניה בתשלום שלא בהתאם לחוקי העזר, תוקצה לרשות המקומית, בתשלום בסך 5% לשנה מערך הקרקע, על פי שיקול דעת רשות מקרקעי ישראל. {{ח:סעיף|4.13.6|הקצאת קרקע למטמנות}} {{ח:ת}} קרקע המיועדת למטמנות תוקצה לרשות המקומית בהתאם להוראות המפורטות {{ח:פנימי|פרק 7.4|בפרק משנה 7.4}}, לפי העניין. {{ח:סעיף|4.13.7|הקצאת קרקע לבתי תפילה}} {{ח:ת}} בהתאם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 40|לסעיף 40(ד) לחוק יסודות התקציב, תשמ״ה–1985}} קרקע שייעודה מבנה או חלק ממבנה של בית תפילה כאמור {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 40|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 40(ד)}} תוקצה לרשויות מקומיות ללא תמורה, לתקופה של 49 שנים, ובלבד שמתקיימים התנאים הבאים: {{ח:תת|(1)}} בית התפילה הוא אחד מאלה: בית כנסת, חילווה, כנסיה, מסגד, הפתוח לתפילת הציבור במועדי התפילה הנהוגים על פי אותה דת; {{ח:תת|(2)}} המבנה משמש, דרך קבע, למטרה זו; {{ח:תת|(3)}} הרשות המקומית תאשר לרשות מקרקעי ישראל כי השימוש בבית התפילה נעשה על פי כל דין; {{ח:תת|(4)}} לצורך חישוב דמי החכירה ייחשב יום הגשת הבקשה לרשות מקרקעי ישראל כמועד הקובע. {{ח:סעיף|4.13.8|הקצאת קרקע לבתי עלמין}} {{ח:ת}} קרקע לבתי עלמין תוקצה לרשות המקומית שבתחומה הם נמצאים, או לתאגיד על פי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|חוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), התשל״א–1971}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לעניני קבורה)|והתקנות שהותקנו מכוחו}}. זאת לתקופה של 999 שנה ובדמי חכירה סמליים מהוונים בסך 18 שקלים חדשים לכל תקופת החכירה, ובלבד שמתקיימים התנאים הבאים: {{ח:תת|(1)}} הרשות המקומית לא תיגבה, ולא תתיר לאחר לגבות, כל תשלום עבור הקרקע והשימוש בה ועבור הרשות להקים מצבות על גבי הקברים, למעט גביית אגרה הקבועה בדין; {{ח:תת|(1)}} הרשות המקומית לא תיגבה, ולא תתיר לאחר לגבות, כל תשלום עבור הקרקע והשימוש בה ועבור הרשות להקים מצבות על גבי הקברים, למעט גביית אגרה הקבועה בדין; {{ח:תת|(2)}} שיעור התשלום שגובה הרשות המקומית לשם שמירת חלקת קבר עבור בן זוגו של נפטר, המבקש להיקבר לידו, אינו עולה על השיעור הקבוע {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 14א|בסעיף 14א לחוק שירותי הדת היהודיים{{ח:הערה|<s>,</s>}} (נוסח משולב), התשל״א–1971}}; {{ח:תת|(3)}} האמור בפסקאות (1) ו־(2), יעוגן בהסכמים שייחתמו בין הרשות המקומית לבין רשות מקרקעי ישראל ובינה לבין חברות הקבורה שיורשו לקבור בקרקע הנדונה, וכן יעוגן האמור שם בהסכמים שייחתמו בין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הקבורה; {{ח:תת|(4)}} לבקשה להקצאת קרקע לבית עלמין יצורפו אישורים של הרשות המקומית ושל המוסד לביטוח לאומי על חתימת הסכמים בינם לבין חברות הקבורה וכן כל מסמך הנדרש בדין; {{ח:תת|(5)}} הרשות המקומית תתחייב לשאת בהוצאות פיתוח בית הקברות ותחזוקתו. {{ח:סעיף|4.13.9|הקצאת קרקע למתקנים לטיהור מי שופכין ולמתקנים לאגירת מי קולחין}} {{ח:ת}} קרקע המיועדת בתוכנית למתקנים לטיהור מי שופכין ולמתקנים לאגירת מי קולחין תוקצה לרשות המקומית או לתאגיד משותף של מספר רשויות מקומיות בהתאם להוראות המפורטות {{ח:פנימי|פרק 7.1|בפרק משנה 7.1}}, לפי העניין. {{ח:סעיף|4.13.10|הקצאת קרקע לחופי ים}} {{ח:ת}} שטחי חוף הים, כמשמעם בדין, יוקצו לרשות המקומית בדרך של מתן הרשאה לשימוש, וזאת בכפוף להבטחת גישה חופשית לים ללא תשלום, למעט תשלום עבור חניית רכב, לפחות לשליש מכל מקום רחצה שבתחומי הרשות המקומית. ההקצאה תיערך בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6): {{ח:תת|(1)}} הקצאת שטחי חוף הים תוגבל לשטחים המתוכננים או העומדים לתכנון ופיתוח מידי; לשם כך תינתן לרשות המקומית רשות לעלות על הקרקע, לתכננה ולפתחה (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.13|בפרק משנה זה}} – תקופת ההרשאה לתכנון ופיתוח); {{ח:תת|(2)}} גידור החוף ייאסר, למעט אם יבוצע בהוראת גורמי ביטחון; {{ח:תת|(3)}} הרשות המקומית תפתח את השטח בתוך תקופת ההרשאה לתכנון ופיתוח, ולאחר מכן תורשה להשתמש בשטחי החוף הציבוריים בהתאם להרשאה לשימוש שתעניק לה רשות מקרקעי ישראל, לתקופות מתחדשות של 7 שנים. הרשאות השימוש יחודשו כל עוד לא השתנה ייעוד הקרקע ובכפוף לשימוש בשטח למטרת ההרשאה; {{ח:תת|(4)}} הרשאות השימוש ייערכו בתשלום סמלי בסך 18 שקלים חדשים, למעט אם תיגבה הרשות המקומית תשלום בעד הכניסה לחוף. גבתה הרשות המקומית תשלום כאמור, תדרוש רשות מקרקעי ישראל מן הרשות המקומית דמי שימוש ראויים, על פי הערכת השמאי; {{ח:תת|(5)}} השימוש בשטחי החוף יהיה בכפוף {{ח:חיצוני|חוק הסדרת מקומות רחצה|לחוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ״ד–1964}}, ובין היתר: {{ח:תתת|(א)}} התקנת חניות וגישות; {{ח:תתת|(ב)}} בניית מבני שירותים (מלתחות, בתי־שימוש); {{ח:תתת|(ג)}} הקמת מתקני עזרה ראשונה והצלה; {{ח:תתת|(ד)}} אספקת מים; {{ח:תתת|(ה)}} בניית מתקני צל; {{ח:תתת|(ו)}} התקנת מתקני ספורט; {{ח:תתת|(ז)}} ביצוע גינון ונטיעות; {{ח:תת|(6)}} שימושים סחירים בחוף ים המיועד לרחצה – ההקצאות יתאפשרו בתנאים אלו: {{ח:תתת|(א)}} בכפוף לקיומם של תוכנית או היתר לשימוש חורג, ובכפוף לאמור בפסקאות (ב) עד (ה), יוקצו שימושים סחירים או עסקיים בשטח חוף הים לרשות המקומית או ישווקו במכרז, בהתאם לשיקול דעתה של רשות מקרקעי ישראל, זאת לתקופה של 49 שנים, ובמקרה של היתר לשימוש חורג עד לפקיעת ההיתר; {{ח:תתת|(ב)}} שטח ההקצאה ייגרע משטח ההרשאה שניתנה לרשות המקומית; {{ח:תתת|(ג)}} השטח יוקצה לרשות המקומית בתשלום מלוא ערך הקרקע; {{ח:תתת|(ד)}} אם תבוטל הרשאת השימוש אשר ניתנה לרשות המקומית בשל שטח חוף הים, יבוטל מאליו הסכם החכירה בשל השימוש הסחיר, והקרקע תושב לרשות מקרקעי ישראל או שזכויות החכירה בה יועברו לגוף אחר, כפי שתקבע רשות מקרקעי ישראל; {{ח:תתת|(ה)}} גידור שטח השימושים העסקיים לא יפגע בהיות שטח החוף פתוח וחופשי לשימוש הציבור. {{ח:סעיף|4.13.11|הקצאת קרקע להקמת דיור לקשישים}} {{ח:ת}} קרקע שייעודה לצרכי ציבור להקמת דיור לקשישים, תוקצה לרשות המקומית שבתחומה יוקמו לתקופה של 49 שנים ובדמי חכירה סמליים ובלבד שמתקיימים התנאים הבאים: {{ח:תת|(א)}} התחייבות להקמת הדיור לקשישים בתוך פרק זמן שייקבע ותחזוקתו השוטפת ללא הגבלת זמן; {{ח:תת|(ב)}} הדיור לקשישים יוקם במבנה המיועד בתוכנית לצרכי ציבור, המאפשרת בניית דיור לקשישים; לעניין זה, יראו תוכנית לצורכי ציבור כאמור, גם תוכנית המאפשרת שימושים נלווים למסחר בנוסף לבנייה לקשישים; {{ח:תת|(ג)}} סעיף זה יחול על מיזמים שיאושרו על ידי הוועדה הבין־משרדית. {{ח:תת}} לעניין זה, {{ח:תת}} ”הוועדה הבין־משרדית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2011_des3052|בהחלטת ממשלה מספר 3052: דיור לקשישים עולים הזכאים לסיוע בשכר שירה, מיום 27.3.11}}, שמטרתה בחינת היתכנות הכללית והאיתנות הפיננסית של כלל המיזמים המשלבים דיור לקשישים עם שימוש מסחרי בקרקע; בראשות הוועדה יעמוד מנכ״ל המשרד לקליטת עליה וחבריה יהיו סמנכ״ל דיור ואכלוס במשרד לקליטת עליה, נציג משרד הבינוי והשיכון, נציגי אגפי התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, נציג משרד ראש הממשלה וחשב המשרד לקליטת עליה. {{ח:סעיף|4.13.12|החכרה לדיור בהישג יד להשכרה}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה: {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דיור בהישג יד להשכרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית)|בתקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית), התשע״ה–2014}}. {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתן של {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית)|תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית), התשע״ה–2014}}. {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צרכי ציבור נוספים“ – צרכי ציבור שאינם דיור בהישג יד להשכרה. {{ח:תת|(ב)}} קרקע שייעודה לדיור בהישג יד להשכרה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 188|לסעיף 188 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, ובהתאם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית)|לתקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית), התשע״ה–2014}}, תוקצה בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (5): {{ח:תתת|(1)}} קרקע המיועדת לדיור בהישג יד להשכרה ואשר יועדה לצרכי ציבור נוספים לפני יום התחילה, תוקצה לרשות המקומית בדמי חכירה סמליים מהוונים בסך 18 שקלים חדשים, לתקופה של 49 שנים; {{ח:תתת|(2)}} קרקע המיועדת לדיור בהישג יד להשכרה אשר לא יועדה לצרכי ציבור נוספים לפני יום התחילה, תוקצה לרשות המקומית בדמי חכירה סמליים מהוונים בסך 18 שקלים חדשים, לתקופה של 49 שנים, בהתקיים התנאים הבאים: {{ח:תתתת|(א)}} הקרקע המיועדת לדירות בהישג יד להשכרה מיועדת גם לצרכי ציבור נוספים; {{ח:תתתת|(ב)}} שיעור זכויות הבנייה לדיור בהישג יד להשכרה, מסך זכויות הבנייה למגורים בתוכנית שבה השטחים לייעוד ציבורי לא עולה על 15%; {{ח:תתתת|(ג)}} שיעור ההפרשות לצרכי ציבור שנקבע בתוכנית שבה יועדה הקרקע לדיור בהישג יד להשכרה עומד בעקרונות הקבועים בתדריך תכנון להקצאת קרקעות לצרכי ציבור; {{ח:תתת|(3)}} שונה ייעוד הקרקע לייעוד שאינו צרכי ציבור נוספים או הופסק השימוש ביחידות הדיור כיחידות דיור לדיור בהישג יד להשכרה, תושב הקרקע לרשות מקרקעי ישראל; {{ח:תתת|(4)}} הקצאת הקרקע לדיור בר השגה לא תשמש עילה להקצאת שטח חליפי לצורכי ציבור אחרים. רשות מקרקעי ישראל לא תתמוך בתוכניות המקצות שטח לצרכי ציבור כאמור; {{ח:תתת|(5)}} סעיף 4.13.12 יחול על מיזמים שבהם מתקיימת כדאיות כלכלית בהתאם לחוות דעתה של דירה להשכיר. אם לא תתקבל חוות דעתה של דירה להשכיר בתוך 90 ימים ממועד פניית רשות מקרקעי ישראל לדירה להשכיר בעניין, תקבע רשות מקרקעי ישראל בכל דרך שתקבע, אם מתקיימת כדאיות כלכלית למיזמים. {{ח:סעיף|4.13.13|מטרות ציבוריות נוספות}} {{ח:ת}} קבע שר הפנים מטרות ציבוריות נוספות לצרכי ציבור, לעניין {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 188|סעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, תבחן רשות מקרקעי ישראל אם להקצות לפיהן לרשות המקומית שלא בתשלום מלא, ותביא בפני מועצת מקרקעי ישראל את המלצתה. {{ח:סעיף|4.13.14|הקצאות בתמורה שאינה סמלית}} {{ח:ת}} בהקצאות המתבצעות בתמורה שאינה סמלית, התשלום בעד הקרקע יבוצע לפי זכויות הבנייה המבוקשות על ידי הרשות המקומית, או לפי מלוא זכויות הבנייה בתוכנית, לפי בחירתה של הרשות המקומית. {{ח:סעיף|4.13.14א|שימוש זמני בקרקע מבונה לתעסוקה|תיקון: 19.1.2022}} {{ח:ת}} רשות מקומית רשאית לעשות שימוש בקרקע מבונה אשר הוקצתה לה לצרכי ציבור ואשר שמשה לפחות 7 שנים למטרה המקורית בהסכם החכירה, לשם שימוש להשכרה קצרת טווח לתעסוקה בכפוף לתנאים המפורטים בפסקאות (א) עד (ז) {{ח:הערה|[צ״ל: (א) עד (ו)]}}: {{ח:תת|(א)}} הרשות המקומית מצויה בתחום אזור עדיפות לאומית והיקף האוכלוסייה בה לא יעלה על 40,000 איש. {{ח:תת|(ב)}} גודל המגרש לא יעלה על 10 דונמים ויחס תכסית השטח הבנוי חלקי שטח המגרש לא יפחת מ־30%. {{ח:תת|(ג)}} הסכמת הרשות תינתן בכפוף לחוות דעת מתכנן המרחב לפיה מבחינת התכנון, הקרקע אינה נדרשת לצרכי ציבור לטווח של 10 שנים בהתאם לצפי הפיתוח של הרשות המקומית, אין היתכנות לניצול יעיל אחר של הקרקע באמצעות שינוי ייעודה וכי קיים מחסור של שטחי תעסוקה באותה רשות המקומית. {{ח:תת|(ד)}} השימוש לתעסוקה יוגבל לתקופה של עד 5 שנים בכל פעם, בכפוף לקבלת אישור לשימוש חורג מהוועדה המקומית. לא יותר שימוש למסחר. {{ח:תת|(ה)}} הרשות המקומית או החברה הכלכלית מטעמה, יורשו להשכיר את המבנה או חלקים ממנו לתקופה של עד 5 שנים. לא תותר העברת הזכויות מידי הרשות המקומית. {{ח:תת|(ו)}} בעד השימוש בקרקע תשלם הרשות המקומית מראש, דמי שימוש מהוונים בשיעור של 2% לשנה מערך הקרקע ללא הנחת אזור עדיפות. {{ח:סעיף|4.13.15|שימוש בעל אופי מסחרי}} {{ח:ת}} הרשות תאפשר שימוש סחיר נלווה בשטח שלא יעלה על 20% מהשטח המבונה של הקרקע. בשטחים ציבוריים פתוחים הבינוי הסחיר יותר בהתאם לזכויות הבנייה בתוכנית. {{ח:ת}} עבור כל שימוש בעל אופי מסחרי בקרקע שהוקצתה, תשלם הרשות המקומית דמי חכירה מהוונים בשיעור 91% מערך הקרקע בהתאם לסוג השימוש. {{ח:סעיף|4.13.16|הנחות אזור}} {{ח:ת}} על שיעורי התשלום {{ח:פנימי|פרק 4.13|שבפרק משנה זה}} תחול הנחת אזור, למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 4.13.6|סעיף 4.13.6}} בהקצאת קרקע למטמנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7.4.2|סעיף 7.4.2}}. {{ח:סעיף|4.13.17|פריסת תשלום}} {{ח:ת}} בהקצאות לרשויות מקומיות בהן התמורה בעבור השימוש הציבורי גבוהה באופן חריג, בסמכות הנהלת רשות מקרקעי ישראל לפרוס את תשלום דמי החכירה המהוונים, בהתאם לכללים שהיא תקבע. {{ח:סעיף|4.13.18|שינוי ייעוד}} {{ח:ת}} למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 4.13.12|סעיף 4.13.12}}, שונה ייעוד הקרקע לייעוד שאינו צרכי ציבור, או שהשימוש שנעשה בקרקע שונה מהשימוש שלשמו הוקצתה, תושב הקרקע לרשות מקרקעי ישראל. {{ח:קטע3|פרק 4.14|4.14. הקצאת קרקע למוסדות ציבור ו/או למטרה ציבורית שאינה לרשות מקומית}} {{ח:סעיף|4.14.1|החכרת קרקע למטרה ציבורית}} {{ח:ת}} קרקע למטרה ציבורית, תוחכר לתקופה שלא תעלה על 49 שנים. בתום תקופת 49 שנים, תוארך זכות החכירה לתקופה נוספת של 49 שנים, בהתאם לתנאים המפורטים {{ח:פנימי|פרק 5.3 סימן ד|בסימן ד׳ לפרק משנה 5.3}}. {{ח:סעיף|4.14.2|הסדרת בקשה להקצאת קרקע למוסד צבורי}} {{ח:ת}} מוסד ציבורי רשאי לבקש הקצאת קרקע למטרות ציבורית, רק אם לא ניתן להקצות למוסד קרקע בתחום שטחי ההפרשות לצרכי ציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. {{ח:סעיף|4.14.3|תנאים להקצאת קרקע למטרה ציבורית}} {{ח:ת}} קרקע למטרה ציבורית תוקצה בשטחים המיועדים למטרות ציבוריות שאינם ברי הפקעה. בשטחים שבהם רשאית הרשות המקומית להפקיע לצרכי ציבור, ההקצאה תיערך בכפוף להסכמת הרשות המקומית. {{ח:סעיף|4.14.4|תשלום דמי חכירה לקרקע המוקצית למטרה ציבורית}} {{ח:ת}} החוכר ישלם לרשות עבור קרקע המוקצית למטרה ציבורית, דמי חכירה מהוונים בשיעור של 36.4% מערך הקרקע על פי שומה. {{ח:סעיף|4.14.5|תשלום בעד החכרת מבנים בנויים}} {{ח:ת}} אם על הקרקע בנויים מבנים, אשר יוחכרו אף הם למטרה ציבורית, יהיה התשלום בעד מבנים אלה בשיעור של 36.4% מערך המבנים על פי שומה מטעם הרשות. על תשלום זה לא תחול הנחת אזור. {{ח:סעיף|4.14.6|תשלום עבור שימושים בעלי אופי מסחרי|תיקון: 5.5.2024}} {{ח:ת}} עבור שימושים בעלי אופי מסחרי הנלווים לשימוש הציבורי בקרקע ובעלי זיקה אליו, בשטח כולל של עד 20% מהשטח המבונה והמשמש למטרה ציבורית, ישלם המוסד הציבורי דמי חכירה מהוונים כמפורט להלן: עד 50 מ״ר מבונים – פטור מתשלום; באזור עדיפות לאומית א׳ עד 200 מ״ר מבונים – פטור מתשלום; בעד 450 מ״ר מבונים נוספים או 300 מר מבונים נוספים באזור עדיפות לאומית א – תשלום בשיעור של 36.4%; מעל 500 מ״ר מבונים – תשלום בשיעור של 91%. {{ח:סעיף|4.14.7|הסדרת התשלום בעבור קרקע}} {{ח:ת}} התשלום בעבור הקרקע יבוצע לפי זכויות הבנייה המבוקשות על ידי החוכר, או לפי מלוא זכויות הבנייה בתוכנית, לפי בחירת החוכר. בחר החוכר לרכוש בהקצאה הראשונה חלק מזכויות הבנייה שבתוכנית בלבד, תיעשה הקצאת יתרת הזכויות בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 4.14.4|לסעיף 4.14.4}}. {{ח:סעיף|4.14.8|שימוש שלא למטרה ציבורית}} {{ח:ת}} קרקע אשר הוקצתה למטרה ציבורית, והשימוש שנעשה בה אינו למטרה ציבורית – יחויב המוסד להחזיר את הקרקע והחזקה בה לרשות, למעט אם נקבע אחרת בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל. {{ח:סעיף|4.14.9|הקצאת קרקע בדמי חכירה סמליים|תיקון: 5.5.2024, 19.5.2025}} {{ח:תת|(א)}} קרקע למטרות: הנצחה, טיפול באוכלוסיות חריגות בעלות נכות פיזית או נכות נפשית או מוגבלות שכלית – התפתחותית ומרכזי גמילה מסמים, תוקצה בדמי חכירה סמליים, זאת בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תתת|(1)}} מוסדות ציבור שמטרתם הנצחה – {{ח:תתתת|(א)}} באזור עדיפות לאומית ב׳ – חטיבת קרקע שגודלה לא יעלה על 5 דונמים. {{ח:תתתת|(ב)}} באזור עדיפות לאומית א׳ ובאזור קו עימות – חטיבת קרקע שגודלה לא יעלה על 10 דונמים. {{ח:תתת|(2)}} מוסדות ציבור שמטרתם טיפול באוכלוסיות חריגות בעלות נכות פיזית או נפשית ומרכזי גמילה מסמים – {{ח:תתתת|(א)}} באזור עדיפות לאומית ב׳ – חטיבת קרקע שגודלה לא יעלה על 10 דונמים. {{ח:תתתת|(ב)}} באזור עדיפות לאומית א׳ ובאזור קו עימות – חטיבת קרקע שגודלה לא יעלה על 30 דונמים. {{ח:תתת|(2א)}} מוסדות ציבור שמטרתם טיפול באוכלוסיות חריגות בעלות נכות פיזית או נפשית, או בעלות מוגבלות שכלית – התפתחותית, באמצעות שילובן בקהילה – חטיבת קרקע שגודלה לא יעלה על 60 דונם, ובלבד שמדובר במוסד ציבורי המפוקח על ידי משרד החינוך או משרד הרווחה הפועל בתחום זה לפחות 7 שנים ובו שוהים לפחות 50 חוסים, ושהקרקע האמורה מצויה בתחום מועצה אזורית שאינה במרחבים תל אביב, מרכז, ירושלים וחיפה. {{ח:תתת|(3)}} בקרקע שהוקצתה למטרות כפי שפורטו בסעיף זה, לא תותר החכרת משנה ובעת שינוי ייעוד הקרקע תוחזר לרשות. {{ח:תת|(ב)}} קרקע למטרת מכינה קדם צבאית באזור עדיפות לאומית תוקצה בדמי חכירה סמליים. לא תותר החכרת משנה ובעת שינוי ייעוד הקרקע תוחזר לרשות. {{ח:קטע3|פרק 4.15|4.15. הקצאת קרקע למטרת מעונות סטודנטים}} {{ח:סעיף|4.15.1|כללים לשיווק קרקע לבניית מעונות סטודנטים}} {{ח:ת}} הרשות תשווק קרקע המיועדת לבניית מעונות סטודנטים בפטור ממכרז לפי {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים|תקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}, וללא תמורה בעד הזכויות בקרקע, למוסדות להשכלה גבוהה שהם מלכ״רים, ללא מגבלה לוותק המוסד וגודלו, ולרשויות מקומיות, וזאת לאחר קבלת חוות דעתם של הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה או המועצה להשכלה גבוהה, ושל דירה להשכיר, בין היתר לעניין הפרוגרמה והמודל הפיננסי להקמתם, ובלבד שבניית המעונות לסטודנטים תסתיים בתוך 48 חודשים מיום אישור העסקה. {{ח:סעיף|4.15.2|מתן ארכה לסיום הבנייה}} {{ח:ת}} הנהלת הרשות רשאית, במקרים מיוחדים, לתת ארכה של עד שנתיים נוספות לסיום הבנייה או להגשת תוכניות. הארכה כאמור תינתן בתנאי שהמוסד או הרשות המקומית הוציאו היתר בנייה למיזם ופורסם מכרז לבנייה. {{ח:סעיף|4.15.3|תחולת הוראות {{ח:פנימי|פרק 4.10|פרק שישי לחלק משנה שני חלק רביעי}}}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 4.10|פרק משנה 4.10}} יחולו לפי העניין גם על {{ח:פנימי|פרק 4.15|פרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|4.15.4|כללים לשיווק קרקע לבניית מעונות לתלמידים|תיקון: 8.9.2020}} {{ח:ת}} הרשות תביא לאישור המועצה כללים לפיהם תותר תוספת בנייה או שינוי ניצול, לשטחים שיוחכרו למוסדות ציבור למטרות לימוד על תיכוניים שאינם מוסדות להשכלה גבוהה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4.15.1|בסעיף 4.15.1}}, לצרכי מעונות של אותו מוסד ציבור, ללא תמורה. {{ח:קטע3|פרק 4.16|4.16. הקצאת קרקע לישובים קהילתיים}} {{ח:קטע4|פרק 4.16 סימן א|סימן א׳: הקצאת קרקע לסוכנות היהודית ולהסתדרות הציונית למטרת הקמת יישובים קהילתיים}} {{ח:סעיף|4.16.1|הסכמי הרשאה|תיקון: 16.6.2022}} {{ח:ת}} הרשות תתקשר בהסכמי הרשאה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל ועם ההסתדרות הציונית העולמית (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.16|בפרק משנה זה}} – המיישבת), למטרת תכנון ופיתוח יישובים קהילתיים בגליל, בעמק עירון, בדרום הר־חברון, ברמת הגולן, בחבל עדולם, במזרח לכיש ובנגב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הנגב|בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991}} (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.16 סימן א|בסימן זה}} – ההרשאה). {{ח:סעיף|4.16.2|תקופות ההרשאה}} {{ח:תת|(א)}} ההרשאה תינתן, לגבי כל יישוב, לתקופה של 7 שנים, ותוארך לתקופות נוספות של 7 שנים כל אחת, עד להשלמת אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (3), המוקדם מבניהם: {{ח:תתת|(1)}} תכנונו, פיתוחו ואכלוסו של היישוב; {{ח:תתת|(2)}} סיום הקמה והאכלוס של 400 בתי מגורים קבועים ביישוב; {{ח:תתת|(3)}} בניית כל מגרשי המגורים המתוכננים ביישוב על פי תוכנית, אם מספרם נמוך מ־400. {{ח:תת|(ב)}} ועדת המשנה לענייני קרקע חקלאית מוסמכת על פי פניית המיישבת, להאריך את ההרשאות לתקופות נוספות, כל עוד היישוב יהיה בטיפולה של המיישבת. {{ח:סעיף|4.16.3|מעמד המיישבת}} {{ח:תת|(א)}} הרשות תקצה מגרשים לבניית בתי מגורים בכל יישוב על פי המלצת המיישבת, בתנאים הנוהגים ברשות ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|פרק 4.16 סימן א|בסימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} המיישבת תהיה צד לכל אחד מהסכמי הפיתוח שייחתמו עם המתיישבים, כמקובל ברשות ובשינויים המתחייבים מאופיו של היישוב כיישוב קהילתי וממטרות הקמתו, והכל על מנת שיובטח קיומן של מטרות ההתיישבות בהתאם {{ח:חיצוני|חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל|לחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל, התשי״ג–1952}}, ולאמנה שנחתמה על פיו (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.16 סימן א|בסימן זה}} – מטרות ההתיישבות). במסגרת זו תדאג המיישבת, בין היתר, להקמת אגודה של המתיישבים ביישוב. {{ח:סעיף|4.16.4|זכויות המתיישב}} {{ח:תת|(א)}} לאחר מלוי תנאי הסכם הפיתוח ייחתם עם כל מתיישב הסכם חכירה כמקובל ברשות ובשינויים המתחייבים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4.16.3|בסעיף 4.16.3(ב)}}. בהסכם החכירה יובטח החזר השקעותיה של המיישבת על ידי המתיישבים על פי התחייבותם כלפיה. {{ח:תת|(ב)}} העברת זכויות החכירה תותנה, בין היתר, בקבלת המלצת המיישבת, כדי להבטיח את קיום מטרות ההתיישבות. {{ח:סעיף|4.16.5|הסדר פרטני}} {{ח:ת}} הקצאות ביישובים בני דקלים, נטע וכרם עמי יהיו על פי הקבוע {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2007_des2379|בהחלטה מספר התכ/1 של ועדת שרים להתיישבות כפרית וחקלאית מיום 28.08.2007 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 20.09.2007 ומספרה הוא 2379 (התכ/1)}} או כל החלטה אחרת שתתקבל לעניין זה. {{ח:קטע4|פרק 4.16 סימן ב|סימן ב׳: תנאי הקצאת מגרשי מגורים בישובים קהילתיים}} {{ח:סעיף|4.16.6|תנאי הקצאת מגרשים|תיקון: 6.12.2020, 13.9.2023}} {{ח:ת}} הקצאת מגרשי מגורים ביישובים קהילתיים תהיה בהתאם לסעיפים {{ח:פנימי|פרק 8.6|בפרק משנה 8.6}}, המפורטים בפסקאות (1) עד (4), בשינויים המחויבים: {{ח:תת|(1)}} פיתוח ושדרוג תשתיות יהיה בהתאם לכללים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 8.6 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק משנה 8.6}}; {{ח:תת|(2)}} ביישובים קהילתיים בהם נחתם הסכם הרשאה עם המיישבת בהתאם {{ח:פנימי|פרק 4.16 סימן א|לסימן א׳ לפרק משנה זה}}, הליכי הקצאת המגרשים יהיו בהתאם לכללים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 8.6 סימן ג|בסימן ג׳ לפרק משנה 8.6}} {{ח:פנימי|סעיף 8.6.13|בסעיפים 8.6.13 עד 8.6.18}}, ובמקום האגודה תבוא המיישבת; {{ח:תת}} בישובים קהילתיים באזורי נגב וגליל, בהם נחתם הסכם הרשאה עם המיישבת בהתאם {{ח:פנימי|פרק 4.16 סימן א|לסימן א׳ לפרק משנה זה}}, הקצאה בפטור ממכרז, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.6.13|בסעיף 8.6.13}}, תהיה על פי המלצת המיישבת על בסיס אישור ועדת קבלה; {{ח:תת|(3)}} דמי החכירה, זכויות הבנייה ותקופת החכירה יהיו בהתאם לכללים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 8.6 סימן ד|בסימן ד׳ לפרק משנה 8.6}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 4.16.3|בסעיפים 4.16.3}} {{ח:פנימי|סעיף 4.16.4|ו־4.16.4}}; {{ח:תת|(4)}} בנייה מרוכזת תאושר ביישובים קהילתיים בהם נחתם הסכם הרשאה עם המיישבת בהתאם {{ח:פנימי|פרק 4.16 סימן א|לסימן א׳ לפרק משנה זה}} בהתאם לכללים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 8.6 סימן ה|בסימן ה׳ לפרק משנה 8.6}}, ובמקום האגודה תבוא המיישבת. {{ח:קטע4|פרק 4.16 סימן ג|סימן ג׳: הקצאת קרקע להקמת יחידות דיור לטובת מועמדים לקליטה ביישובים קהילתיים בנגב ובגליל}} {{ח:סעיף|4.16.7|הקמת 12 יחידות דיור עבור מועמדים לקליטה}} {{ח:ת}} ביישובי נגב גליל שהם יישוב שאינו חקלאי ומספר בתי האב ביישוב אינו עולה על 400 בתי אב (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.16 סימן ג|בסימן זה}} – יישוב קהילתי), הרשות תתיר לסוכנות היהודית או להסתדרות הציונית, לפי העניין, להקים 12 יחידות דיור המיועדות לשכירות עבור מועמדים לקליטה ביישוב הקהילתי (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.16 סימן ג|בסימן זה}} – המועמדים או המועמד), בהתאם לכללים המפורטים בפסקאות (1) עד (9): {{ח:תת|(1)}} הרשות תתיר לסוכנות היהודית או להסתדרות הציונית, לרכוש זכויות ל־12 יחידות דיור במגרשים המתוכננים למגורים בשטח המתוכנן למגורים של היישוב הקהילתי; {{ח:תת|(2)}} בין הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית לבין הרשות ייחתם הסכם פיתוח ל־4 שנים, ובכפוף לעמידה בתנאי הסכם הפיתוח ייחתם עמה הסכם חכירה ל־49 שנים, עבור הקצאת מגרשים למטרת בניית יחידות דיור המיועדות לשכירות עבור מועמדים אשר מעוניינים לבחון את אפשרות המגורים ביישוב לפני רכישת מגרש בו; {{ח:תת|(3)}} עבור ההקצאה ישולמו מלוא דמי החכירה המהוונים בכפוף להנחת אזור; {{ח:תת|(4)}} דמי החכירה שישולמו לרשות ייקבעו על פי שומה ללא פיתוח; {{ח:תת|(5)}} הקצאת מגרש למגורים תיערך למלוא קיבולת הבנייה במגרש על פי התוכנית שבתוקף במועד אישור העסקה ברשות; {{ח:תת|(6)}} בניית יחידות הדיור לא תמומן על ידי המועמדים; {{ח:תת|(7)}} במידה ויימכרו יחידות דיור למועמדים אשר יעתיקו את מקום מגוריהם ליישוב, מתוך יחידות הדיור אשר הוקצו בהתאם לאמור {{ח:פנימי|פרק 4.16 סימן ג|בסימן זה}}, תאפשר הרשות לסוכנות היהודית או להסתדרות הציונית, להשלים רכישת זכויות עד ל־12 יחידות דיור; {{ח:תת|(8)}} החליטה הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית, להעביר את הזכויות ביחידת הדיור לאחד מהמועמדים אשר שכרו את אחת מ־12 יחידות הדיור, לא תגבה הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית מהמועמד כספים מעבר לתשלום אשר שולם בעד המגרש, עלויות הפיתוח אשר נקבעו למגרשי המגורים ביישוב ועלויות הבנייה של יחידת הדיור; {{ח:תת|(9)}} כללים אלה יחולו אף ביחס ליישוב קהילתי שאינו מאוגד. {{ח:קטע4|פרק 4.16 סימן ד|סימן ד׳: החכרת קרקע למטרת תעסוקה לאגודת יישוב קהילתי|תיקון: 19.10.2020}} {{ח:סעיף|4.16.8|כללי|תיקון: 19.10.2020}} {{ח:ת}} הרשות רשאית להקצות קרקע למטרת תעסוקה לאגודת יישוב קהילתי המונה עד 400 בתי אב, ביישובים הממוקמים באזור עדיפות לאומית א׳ או בקו עימות. אזור העדיפות לעניין {{ח:פנימי|פרק 4.16|פרק משנה זה}} הוא אזור העדיפות של היישוב למגורים. {{ח:סעיף|4.16.9|השטח שיוקצה לתעסוקה|תיקון: 19.10.2020}} {{ח:תת|(א)}} שטחן המרבי של עסקאות למטרת תעסוקה יהיה עד 7 דונמים. {{ח:תת|(ב)}} במניין השטח המרבי יבואו הן עסקות חכירה והן עסקות הרשאה לשימוש זמני על פי אישור לשימוש חורג שניתן כדין. {{ח:תת|(ג)}} הסכמת הרשות לתכנון שטח לתעסוקה החורג ממכסת השטח המרבי הקבועה בסעיף זה, אינה מהווה הסכמה להקצאה בחריגה ממכסת השטח. {{ח:סעיף|4.16.10|התשלומים ותקופת החכירה|תיקון: 19.10.2020}} {{ח:תת|(א)}} בין הרשות לבין אגודת היישוב הקהילתי, ייחתם הסכם פיתוח בהתאם למדיניות הרשות ונוהליה, ובכפוף לעמידה בתנאי הסכם הפיתוח, ייחתם בין הצדדים הסכם חכירה ל־49 שנים. הסכם החכירה יכלול תנאי בדבר אפשרות חידושו לתקופה של 49 שנים נוספות. מימוש זכות החידוש האמורה, תותנה במילוי התנאים אשר ינהגו ברשות במועד החידוש. {{ח:תת|(ב)}} בעד ההקצאה ישולמו לרשות מלוא דמי החכירה המהוונים, על פי השיעור הנהוג למגורים באזור שבו מצוי היישוב הקהילתי, על פי מפת אזורי העדיפות הלאומית אשר תהיה בתוקף בעת הגשת הבקשה להקצאה בהתאם {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|לסימן א׳ לפרק משנה 4.2}}. הפחתת דמי החכירה תוגבל למחיר התקרה הקבוע {{ח:פנימי|פרק 4.2|בפרק משנה 4.2}} בהתאם לשימוש הקבוע בתוכנית. מועד הגשת הבקשה להקצאה לעניין סעיף זה הוא המועד שבו הומצאו לרשות מלוא המסמכים הנדרשים לצורך ביצוע ההקצאה. {{ח:תת|(ג)}} דמי החכירה שישולמו לרשות ייקבעו על פי שומה, אשר תתייחס למלוא קיבולת הבנייה במגרש, ללא פיתוח. {{ח:תת|(ד)}} האגודה רשאית לבצע שימוש לתעסוקה על פי היתר לשימוש חורג. עסקת ההרשאה תהיה תואמת לתקופת ההיתר לשימוש החורג. {{ח:תת|(ה)}} דמי השימוש בהרשאות לשימוש זמני, הניתנות על פי היתר לשימוש חורג, יהיו בתשלום מהוון לתקופת השימוש בשיעור שנתי המפורט {{ח:פנימי|סעיף 4.1.3|בסעיף 4.1.3}}. {{ח:סעיף|4.16.11|תנאים ואישורים נדרשים|תיקון: 19.10.2020}} {{ח:ת}} החכרת קרקע למטרת תעסוקה לאגודת יישוב קהילתי תתבצע בתנאים הבאים: {{ח:תת|(א)}} אגודת היישוב מאגדת לפחות 74% מבעלי הזכויות במגרשי המגורים ביישוב. חריגה מתנאי זה במהלך תקופת ההסכם תהווה הפרה יסודית של תנאי ההסכם המאפשרת ביטולו; {{ח:תת|(ב)}} קרקע הכלולה בהסכם הרשאה לסוכנות היהודית או לחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, תחייב את הסכמתם לגריעת השטח מהסכם ההרשאה והקצאתו לאגודה; {{ח:תת|(ג)}} תקנון האגודה יכלול הוראה אשר תבטיח כי שטחי התעסוקה ייועדו לשימוש היישוב ובעלי הזכויות בו, לרבות ההכנסות מפעילות זו. תקנון האגודה יאושר על ידי הרשות ועל ידי רשם האגודות השיתופיות. {{ח:סעיף|4.16.12|העברת זכויות|תיקון: 19.10.2020}} {{ח:תת|(א)}} האגודה אינה רשאית להעביר את זכויותיה. {{ח:תת|(ב)}} האגודה רשאית להשכיר את השימוש ו/או לבצעו על ידי מי מטעמה ובתנאי שלא תבצע העברת זכויות בעד הקרקע, ובלבד שתקופת ההשכרה, לא תעלה על תקופת ההסכם. {{ח:סעיף|4.16.13|תיקוני חקיקה|תיקון: 19.10.2020}} {{ח:ת}} הקצאת קרקע בהתאם {{ח:פנימי|פרק 4.16 סימן ד|לסימן זה}} כפופה לביצוע תיקוני חקיקה מתאימים. {{ח:קטע4|פרק 4.16 סימן ה|סימן ה׳: החכרת קרקע למטרת שימושים חברתיים|תיקון: 19.10.2020}} {{ח:סעיף|4.16.14|מטרת ההקצאה|תיקון: 19.10.2020}} {{ח:ת}} הקצאת קרקע ביישוב קהילתי לשימושים חברתיים כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק 8.11|בפרק משנה 8.11}} תיעשה למוסד ציבורי או לרשות מקומית. {{ח:סעיף|4.16.15|תקופת ההקצאה|תיקון: 19.10.2020}} {{ח:ת}} בין הרשות לבין המוסד הציבורי או הרשות המקומית, ייחתם הסכם פיתוח בהתאם למדיניות הרשות ונוהליה, ובכפוף לעמידה בתנאי הסכם הפיתוח, ייחתם בין הצדדים הסכם חכירה ל־21 שנים. הסכם החכירה יכלול תנאי בדבר אפשרות חידושו כל עוד מטרת ההקצאה נשמרת. מימוש זכות החידוש האמורה, תותנה במילוי התנאים אשר ינהגו ברשות במועד החידוש. {{ח:סעיף|4.16.16|תשלומים|תיקון: 19.10.2020}} {{ח:ת}} בעד ההקצאה ישולמו לרשות דמי חכירה סמליים. {{ח:סעיף|4.16.17|תנאי ההקצאה|תיקון: 19.10.2020}} {{ח:ת}} תנאי ההקצאה יהיו כמפורט בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תת|(1)}} על הקצאות אלו תחול המדיניות בדבר הקצאת קרקע למוסדות ציבור כמפורט {{ח:פנימי|פרק 4.14|בפרק משנה 4.14}} או המדיניות בדבר הקצאת קרקע לרשות מקומית כמפורט {{ח:פנימי|פרק 4.13|בפרק משנה 4.13}}, לפי העניין. {{ח:תת|(2)}} לא תותר החכרת משנה. {{ח:תת|(3)}} החוכר אינו רשאי לשנות את ייעוד הקרקע או לנצלו בשימוש אחר. שונה ייעוד הקרקע, תושב הקרקע לרשות. {{ח:קטע3|פרק 4.17|4.17. הקצאת קרקע לגנים לאומיים ולשמורות טבע}} {{ח:קטע4|פרק 4.17 סימן א|סימן א׳: תנאי הקצאת הקרקע לרשות הטבע והגנים לאומיים}} {{ח:סעיף|4.17.1|הסדרת מסירת קרקע לניהול רשות הטבע והגנים הלאומיים}} {{ח:ת}} קרקעות המוכרזות כגנים לאומיים, שמורות טבע וכן אתרים לאומיים או אתרי הנצחה שנמסרו לניהול הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.17 סימן א|בסימן זה}} – רט״ג), תימסרנה בחכירה לרט״ג, בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 3|לתקנה 3(7) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}, וזאת בדמי חכירה כמפורט {{ח:פנימי|פרק 4.17|בפרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|4.17.2|תקופת החכירה}} {{ח:ת}} הסכם החכירה יהיה לתקופה של 49 שנים. החכירה תעמוד בתוקפה כל עוד ההכרזה והייעוד של השטח יעמדו בתוקפם. {{ח:ת}} שונה ייעוד הקרקע ו/או בוטלה ההכרזה, תבוטל החכירה והקרקע תשוב לרשות ללא הודעה נוספת. {{ח:סעיף|4.17.3|שימושים ציבוריים}} {{ח:ת}} לשימושים ציבוריים שאינם מסחריים, ישולמו דמי חכירה סמליים מהוונים הנוהגים ברשות, ובכלל זה לשימושים הבאים: {{ח:תת|(1)}} דרכים, שבילים ומגרשי חניה; {{ח:תת|(2)}} נטיעות; {{ח:תת|(3)}} תאורה; {{ח:תת|(4)}} מתקני אספקת מים וביוב, שישמשו לצרכי תפעול ואחזקת הגן או השמורה בלבד, לפי העניין; {{ח:תת|(5)}} חניוני נופש פעיל; {{ח:תת|(6)}} מצפורים; {{ח:תת|(7)}} מבני שירותים למבקרים, בתי שימוש, מקלחות וכו׳; {{ח:תת|(8)}} משרדי ניהול האתר, שטחי אחסנה לציוד, תפעול שוטף וניהול האתר בלבד, ובתנאי ששטחם לא יעלה על 200 מ״ר. גנים או שמורות טבע שיידרש בהם שטח העולה על האמור, תיבחן ההקצאה באופן פרטני על ידי הרשות ומשרד האוצר; {{ח:תת|(9)}} פינות מידע והקרנה שאינם מיועדים לשימוש מסחרי; {{ח:תת|(10)}} מרכזי מבקרים; {{ח:תת|(11)}} מערכות שינוע מבקרים; {{ח:תת|(12)}} מתקנים ומבנים לציוד חשמל, תאורה ותשתית שישמשו לצרכי תפעול ואחזקת הגן או השמורה בלבד, לפי העניין; {{ח:תת|(13)}} מזנון ששטחו המבונה לא יעלה על 30 מ״ר; {{ח:תת|(14)}} פעילות טקסית שאינה כרוכה בגביית תשלום ובסגירת שטח בתוך הקרקע, כגון: טקס השבעה, טקס החופה בחתונה או עליה לתורה בבר מצווה, ללא מסיבה או קבלת פנים. {{ח:סעיף|4.17.4|שימושים מסחריים–<wbr>תיירותיים}} {{ח:ת}} שימושים מסחריים–תיירותיים, ואטרקציות לקהל המבקרים יותרו בהתאם לכללים המפורטים בפסקאות (1) עד (5): {{ח:תת|(1)}} בכפוף לתוכנית רשאית רט״ג להקים מיזמים מסחריים־תיירותיים, העולים בקנה אחד עם אופי וחוויית הביקור בשמורה; {{ח:תת|(2)}} רט״ג רשאית להציע ליזמים מיזמים לתכנון, הקמה והפעלה, ללא מסירת זכויות בקרקע בהתאם להוראות ההסכם עם הרשות ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}} {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים|ותקנותיו}}; {{ח:תת|(3)}} בין הרשות לבין רט״ג ייחתם, בקשר עם כל מיזם, הסכם חכירה או הרשאה, לפי העניין; {{ח:תת}} תוקף ההסכם שייחתם יותנה בהיות הקרקע שבה מתקיים המיזם המסחרי, גן לאומי או שמורת טבע, ויפקע ללא צורך בפעולה נוספת אם וכאשר ישתנה ייעוד הקרקע; {{ח:תת|(4)}} רט״ג תשלם דמי חכירה מהוונים או שנתיים, מלאים, ללא הנחת אזור, על בסיס שומה לקרקע פנויה ללא פיתוח; {{ח:תת|(5)}} השימושים המסחריים המותרים בהתאם לכללים האמורים {{ח:פנימי|פרק 4.17 סימן א|בסימן זה}} מפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ה): {{ח:תתת|(א)}} שירותים תיירותיים חיוניים – שירותים הבאים לספק צורך חיוני למבקר, כגון: קיוסק או מזנון ששטחו מעל 30 מ״ר, מתקן קירור לאכסון שתייה, כריכים; {{ח:תתת|(ב)}} שירותים תיירותיים משלימים – שירותים הבאים לספק שרות משלים למבקר, כגון: מסעדה, חנות מזכרות, תכשיטים, גלריה, חנות לממכר ציוד המשלים לחוויית הביקור; {{ח:תתת|(ג)}} אטרקציה – מיזם שמטרתו לספק העשרה למבקר, כתוספת חווייתית לביקור בגן או בשמורה; {{ח:תתת|(ד)}} אכסון משלים – במענה לצורכי הקהל יפותחו אמצעים שיהוו מענה ללינה במבנים קלים כגון: בונגלוס, חניון לילה; {{ח:תתת|(ה)}} אירועים על בסיס ארעי – אירועים חד פעמיים שמצריכים סגירת שטח בשמורת הטבע או בגן הלאומי לזמן מוגבל ומתואם מראש עם הרשות. {{ח:סעיף|4.17.5|אגרות כניסה}} {{ח:ת}} גביית אגרות כניסה תהיה לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}. {{ח:סעיף|4.17.6|הרשאה לשמירה ולפיקוח}} {{ח:ת}} הרשות רשאית לתת לרט״ג הרשאה לשמירה ולפיקוח לתקופה של שבע שנים, לגבי שטחים המיועדים לשמש כגנים לאומיים ו/או שמורות טבע אשר טרם הסתיימו לגביהם ההליכים הנדרשים על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.17 סימן א|בסימן זה}} – הליכי התכנון). הרשות רשאית להחכיר לרט״ג בהסכם חכירה ל־49 שנים שטחים שלגביהם הסתיימו הליכי התכנון. {{ח:קטע4|פרק 4.17 סימן ב|סימן ב׳: הסכם מסגרת בין הרשות לבין רשות הטבע והגנים לאומיים}} {{ח:סעיף|4.17.7|אישור הסכם המסגרת}} {{ח:ת}} מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה מיום 31.3.2014 אישרה את הסכם המסגרת בין הרשות לבין רט״ג, הכולל את העקרונות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4.17.8|בסעיפים 4.17.8 – 4.17.13}}. {{ח:סעיף|4.17.8|תכנון}} {{ח:ת}} כל תוכנית לשינוי ייעוד קרקע לשמורת טבע או לגן לאומי או לאתר לאומי או לבקשה להכרזה לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}, על קרקע כאמור, שתגיש רט״ג לאישור מוסדות התכנון תועבר במקביל להגשה הראשונה גם למתכנן המרחב הרלוונטי ברשות לצורך קבלת הערות לקראת דיון בוועדה. תוכנית כאמור החלה על שטחי משבצת, שטחי עיבוד ושטחים המיועדים לפיתוח על פי תוכנית לא תוגש אלא לאחר תיאום עם הרשות. {{ח:סעיף|4.17.9|החכרה}} {{ח:תת|(א)}} הרשות תחכיר לרט״ג לתקופה של 49 שנים קרקע אשר הוכרזה על פי החוק כגן לאומי או כשמורת טבע או כאתר לאומי. {{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להחכיר לרט״ג לתקופה של 49 שנים קרקע שלגביה אושרה תוכנית המייעדת אותה כגן לאומי או כשמורת טבע או כאתר לאומי, אף בטרם הוכרזו ככאלה על פי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}. {{ח:תת|(ג)}} עד רישום זכות החכירה בלשכת רישום המקרקעין תמסור הרשות לרט״ג את זכות השימוש בקרקע, והוראות הסכם המסגרת לגבי החכירה ותנאיה יחולו, בשינויים המחויבים לפי העניין, על זכות השימוש בקרקע. החכרת הקרקע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) תיעשה בהסכם חכירה נפרד לכל אתר. {{ח:תת|(ד)}} הרשות תחכיר לרט״ג לתקופה של 49 שנים קרקע למטרת הקמת המשרדים הראשיים של רט״ג בירושלים וקרקע למטרת הקמת משרדי מחוז מרכז בגן לאומי אפק ומשרדי מחוז צפון בגן לאומי מגידו, בהתאם לכללים המקובלים להקצאה למטרות כאלה ברשות, בכפוף לקיום תוכניות מתאימות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. {{ח:סעיף|4.17.10|שימושים ותמורה}} {{ח:תת|(א)}} השימוש בקרקע יהיה בהתאם לייעודה על פי תוכנית וכמפורט {{ח:פנימי|פרק 4.17 סימן א|בסימן א׳ לפרק משנה זה}}. {{ח:תת|(ב)}} בתמורה לשימושים הציבוריים ישולמו דמי חכירה סמליים מהוונים. בתמורה להענקת זכות חכירה או הרשאה למיזמים, למעט אירועים, תשלם רט״ג לרשות דמי חכירה שנתיים מלאים מהוונים כמקובל ברשות, ללא הנחת אזור, על בסיס הערכת שומה לקרקע פנויה ללא פיתוח. {{ח:תת|(ג)}} בתמורה להענקת הרשאה לעריכת אירועים בתשלום תשלם רט״ג לרשות בכל שנה תמלוג בגובה 5% מסך ההכנסות שקיבלה מכלל האירועים בתשלום שנעשו בקרקע באותה שנה, על פי דו״ח הכנסות שתעביר רט״ג לרשות בסוף כל שנה, שיהיה מאושר על ידי רואה חשבון. הרשות רשאית לעדכן את שיעור התמלוג מדי 3 שנים. {{ח:תת|(ד)}} בתמורה להקצאת קרקע לבית רט״ג ולמשרדי המחוז של רט״ג תשלם רט״ג לרשות בהתאם לנוהלים המקובלים למטרה זו ברשות. {{ח:תת|(ה)}} הקרקע תהיה פתוחה כל ימות השנה לרשות הציבור בכפוף להוראות כל דין, ורט״ג תהיה רשאית לגבות אגרות כניסה לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}. {{ח:תת|(ו)}} הרשות רשאית להעניק הרשאות לרעייה בקרקע ולקבל דמי הרשאה בכפוף למתן היתר רעייה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}. {{ח:סעיף|4.17.11|שינוי ייעוד}} {{ח:ת}} אם ישונה ייעודה של קרקע שהוחכרה לרט״ג לפי הסכם המסגרת, מייעוד של גן לאומי או שמורת טבע או אתר לאומי או אם תבוטל הכרזה לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}, של קרקע כאמור, תבוטל החכירה ביום השינוי או הביטול כאמור, והקרקע תושב לרשות בתוך 90 ימים מיום השינוי או הביטול בלא הודעה מהרשות לרט״ג. {{ח:ת}} רט״ג מתחייבת לא ליזום ולא לבצע כל שינוי או הגדלת קיבולת הבנייה או חלוקה של הקרקע ללא אישור הרשות מראש ובכתב. {{ח:סעיף|4.17.12|העברת זכויות}} {{ח:ת}} רט״ג אינה רשאית להעביר זכויות בקרקע, למשכנן, ולגבות תשלום בעבור שימוש בקרקע, למעט אגרות כניסה ותשלום בעד המיזמים האמורים {{ח:פנימי|פרק 4.17|בפרק משנה זה}}, אלא באישור מפורש ובכתב מאת הרשות. {{ח:סעיף|4.17.13|הרשאה}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להעניק לרט״ג הרשאות לשמירה ופיקוח לתקופה של עד שבע שנים, לגבי קרקע המיועדת לשמש כגנים לאומיים או שמורת טבע, אשר ההליכים על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} לאישור ייעודם כאמור טרם הסתיימו, ובמקרים מיוחדים אף אם ההליכים כאמור טרם החלו. מתן הרשאות יהיה בהסכם הרשאה נפרד עבור כל קרקע. {{ח:תת|(ב)}} תוקפו של הסכם הרשאה לשמירה ופיקוח יפוג אם תתקבל החלטה הדוחה את התוכנית שהוגשה לייעוד הקרקע שלגביה נחתם הסכם ההרשאה, כגן לאומי או שמורת טבע, או אם תתקבל החלטה המייעדת את הקרקע האמורה למטרה אחרת. {{ח:תת|(ג)}} תמורת הרשאה על פי הסכם המסגרת תשלם רט״ג לרשות דמי חכירה סימליים מהוונים כנהוג ברשות. רט״ג לא תבצע עבודה כלשהי בקרקע ולא תשקיע בה השקעות כלשהן ללא הסכמת הרשות מראש ובכתב, למעט אמצעים סבירים הנדרשים לצרכי שמירת טבע, קליטת מבקרים ותחזוקת הקרקע. השקיעה רט״ג בקרקע ולאחר מכן פג תוקף ההרשאה מסיבה כלשהי, לרבות עקב שינוי ייעוד, לא תהיה רט״ג זכאית, ולא תתבע מהרשות החזר או פיצוי בעד השקעתה. הקימה רט״ג מבנה או מתקן ונדרשה על ידי הרשות להסירו, תסירו רט״ג על חשבונה מיד לאחר הדרישה, אלא אם כן קיבלה את אישור הרשות שלא להסירו. {{ח:קטע3|פרק 4.18|4.18. הקצאת קרקע לקרן קימת לישראל|תיקון: 19.5.2025}} {{ח:סעיף|4.18.1|מסירת קרקע לקק״ל בהתאם לכתב האמנה|תיקון: 19.5.2025}} {{ח:תת|(א)}} מסירת קרקע לחזקת קרן קימת לישראל (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.18|בפרק משנה זה}} – קק״ל) לניהול שטחי יער או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע, תהיה בהתאם לכתב האמנה שבין מדינת ישראל לבין קק״ל, {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 25|לסעיף 25(8) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}, ולנוהלי הרשות. הקרקע תישאר בחזקת ובניהול קק״ל כל עוד היא ”תחום יער“ כהגדרתו בפרק שטחים מוגנים לתמ״א 1, על תיקוניה והעדכונים שיחולו עליה מעת לעת או מוגדרת כיער על פי דין, או משמשת למטרות האמורות. {{ח:תת|(ב)}} מטרת הוראות {{ח:פנימי|פרק 4.18|פרק משנה זה}} היא לקבוע הסדר עבודה בין הרשות לבין קק״ל, אשר מופקדת על ניהול היער בישראל מתוקף האמנה, לניהול שטחי יער על פי תמ״א 1 או על פי דין, ושטחים שנמסרים לרשות קק״ל לצורך טיפול יערני או לצורך ביצוע פעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.18|בפרק משנה זה}} – מקרקעי היער) לצורך טיפול יערני או לצורך ביצוע פעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע. הכל בכפוף לאמור באמנה {{ח:פנימי|פרק 4.18|ובפרק משנה זה}}. {{ח:תת|(ג)}} מקרקעי היער יימסרו לקק״ל, בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 25|לתקנה 25(8) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}} ובכפוף לאמור באמנה {{ח:פנימי|פרק 4.18|ובפרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|4.18.2|תקופת החכירה והתשלומים בעדה|תיקון: 19.5.2025}} {{ח:ת}} במגמה לאפשר לקק״ל רישום מסודר של הקצאת הקרקע {{ח:פנימי|סעיף 4.18.1|שבסעיף 4.18.1(ב)}}, תפעל הרשות כמפורט בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תת|(1)}} יער שטרם אושרה לגביו תכנית מפורטת – יחתם הסכם הרשאה כמקובל ברשות וזאת עד למתן תוקף לתכנית מפורטת; {{ח:תת|(2)}} יער הנכלל בתכנית מפורטת – הרשות תחתום עם קק״ל על הסכם חכירה פרטני ל־49 שנים, עם אפשרות הארכה ל־49 שנים נוספות, ביחס למקרקעי היער הכלולים בתכנית מפורטת, ושטח זה יצטרף לכלל השטחים שבחכירת קק״ל. חוזה החכירה ייחתם עם קבלת תוקף לתכנית ולא יאוחר מ – 24 חודשים לאחר מתן תוקף לתכנית; {{ח:תת|(3)}} הקצאות על פי סעיפים קטנים {{ח:הערה|[צ״ל: פסקאות]}} (1) ו־(2) תבוצענה בדמי חכירה סמליים; {{ח:תת|(4)}} חתימה על הסכם חכירה או הרשאה לא תהווה תנאי לביצוע תכנון, עבודות פיתוח, שמירה וניהול המקרקעין על ידי קק״ל. הרשות תחתום על הודעה לוועדות התכנון השונות בדבר הסכמתה לקידום ואישור תכניות בניין עיר הכוללות יעודי יער או את השימושים המותרים בהתאם לתמ״א 1 או למתן היתר לעניין {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016}} למבנים שאינם מסחריים, ביחס לכל מקרקעי היער. נוסח ההודעה ייקבע בנוהל עבודה. {{ח:סעיף|4.18.3|ניהול ופיתוח היערות|תיקון: 19.5.2025}} {{ח:תת|(א)}} קק״ל תשתמש בשטחים הנמסרים לה במסגרת הסדר זה, למטרת ניהול היער ומקרקעי היער בישראל, וכן שמירה על הנוף והטבע ובכלל זה תכנון, פעולות ממשק יערני, קליטת קהל וביצוע פעילויות ושירותים לרווחת הקהל, פיתוח תשתיות פנאי ונופש, שמירה על המקרקעין ועל המערכת האקולוגית היערנית במקרקעי היער וביצוע עבודות פיתוח והקמת מתקנים בקשר עם ביצוע מטרות אלה {{ח:תת|(ב)}} קק״ל תהא זכאית להקים, להחזיק ולתפעל, לרבות באמצעות קבלנים מטעמה, את כל התכליות והשימושים המותרים במסגרת תמ״א 1, לרבות כל השימושים הסחירים, ללא תשלום נוסף וללא ביצוע עסקה. {{ח:תת|(ג)}} קק״ל לא תרשה לכל אדם להתגורר ביער או להקים בו מבנה או סידור אחר לשימוש כל שהוא שאינו מיועד לניהול יער, למעט בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה|חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ״ה–2025}}. {{ח:תת|(ד)}} הרשות לא תקדם שינוי יעוד מקרקעין במקרקעי יער אלא לאחר היוועצות עם קק״ל. {{ח:תת|(ה)}} שונה יעוד מקרקעי יער, תבוטל החכירה או ההרשאה והקרקע ששונה יעודה תושב לרשות. הקצאת המקרקעין ששונה יעודם תעשה על יד הרשות. קק״ל תהא זכאית לפיצוי בגין השקעותיה במקרקעי היער והנהלת הרשות תקבע כללים בנוגע למתן פיצוי לקק״ל בעת שינוי יעוד ודרישה להשבת הקרקע לרשות לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ו)}} קק״ל תהיה אחראית כלפי הרשות בשל תביעות אשר יוגשו כנגד הרשות ושעילתן נזק שנגרם בשטחים שנמסרו לה על פי הסכם זה. {{ח:תת}} אין בסעיף זה כדי ליצור חבות או אחריות כלשהם לקק״ל כלפי צד ג׳, אלא אם כן תיקבע האחריות בהחלטה סופית של בית המשפט המוסמך. {{ח:סעיף|4.18.4||תיקון: 19.5.2025}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:קטע3|פרק 4.19|4.19. הקצאת זכויות בקרקע לרוכשי בתים בבנייה נמוכה מחברה משכנת ביישובי עולים ובאזורי פיתוח}} {{ח:סעיף|4.19.1|תחולה}} {{ח:תת|(א)}} מי שרכש ביתו מחברה משכנת באתרים שעליהם חלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 849 או מי שבא בנעליו מכוח הסכם או דין, ואושרה תוכנית שהגדירה את המגרשים באתר כאמור כך שהוגדר מגרש שעליו בנוי הבית ושלגביו נחתם הסכם חכירה, ואילו מגרש נוסף הצמוד לו (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.19|בפרק משנה זה}} – המגרש הנוסף) לא הוגדר ככזה כי הוא לא נכלל בהסכם החכירה ולא הוקצה לאחר, זכאי לרכוש את המגרש הנוסף בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|פרק 4.19|בפרק משנה זה}} ובלבד שבמצב התכנוני התקף ביום 15.11.2017, ייעוד המגרש הנוסף הוא למגורים. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 4.19|פרק משנה זה}} לא יחולו על – {{ח:תתת|(1)}} חוכר שכבר הוקצה לו מגרש אחד נוסף מעבר למגרש עליו בנוי ביתו. {{ח:תתת|(2)}} על מגרשים שכבר שווקו לצדדים שלישיים. {{ח:סעיף|4.19.2|תנאי ההקצאה}} {{ח:תת|(א)}} עבור המגרש הנוסף ישולמו דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך הקרקע שתיקבע בהתאם לשומה עדכנית על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. על שיעור התשלום תחול הנחת אזור. {{ח:תת|(ב)}} בעבור הקצאת המגרש הנוסף ייחתם הסכם חכירה. {{ח:תת|(ג)}} סך השטח הכולל, כלומר שטח המגרש המקורי שעליו בנוי הבית יחד עם שטח המגרש הנוסף, לא יעלה על 1 דונם. {{ח:תת|(ד)}} אם המגרש הנוסף צמוד לבית המורכב משתי דירות, תיבחן האפשרות לבצע חלוקה תכנונית של המגרשים על מנת ליישם הוראות {{ח:פנימי|פרק 4.19|פרק משנה זה}}. {{ח:תת|(ה)}} הנהלת הרשות רשאית להחיל {{ח:פנימי|פרק 4.19|פרק משנה זה}} בשכונות נוספות ביישובי עולים ואזורי פיתוח שאינם נמצאים ברשימת האתרים שצורפה להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 849, וכן רשאית היא לאשר הקצאה של מגרש נוסף או מגרשים נוספים כך שסך השטח הכולל לא יעלה על 1.2 דונם, והכל במקרים מיוחדים המצדיקים זאת ובכפוף להתקיימות יתר הוראות {{ח:פנימי|פרק 4.19|פרק משנה זה}}. {{ח:תת|(ו)}} הרשות רשאית לשווק את המגרש הנוסף אשר לא התקבלה פניה בעבורו מכוח הוראות {{ח:פנימי|פרק 4.19|פרק משנה זה}} עד ליום 1.9.2020 או אם לא מולאו תנאי העסקה למגרש הנוסף, כפי שאושרה. {{ח:תת|(ז)}} לא ניתן להקצות מגרש נוסף בהתאם הוראות {{ח:פנימי|פרק 4.19|פרק משנה זה}}, עבור פניות שיתקבלו לאחר 1.9.2020. {{ח:קטע3|פרק 4.20|4.20. שומות}} {{ח:קטע4|פרק 4.20 סימן א|סימן א׳: תוקף שומות|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:סעיף|4.20.1|הגדרות|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4.20 סימן א|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – התאריך שלגביו נקבע השווי בשומה אשר ככלל הוא יהיה יום מתן השומה על ידי השמאי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת עסקאות“ – הוועדה המוסמכת על פי {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים|תקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}, ונוהלי הרשות לאישור הקצאת מקרקעי ישראל בפטור ממכרז;”ועדת עסקאות“ – הוועדה המוסמכת על פי {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים|תקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}, ונוהלי הרשות לאישור הקצאת מקרקעי ישראל בפטור ממכרז; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טבלת ערכים“ – טבלת ערכי שווי של זכויות במקרקעי ישראל, אשר נערכה על בסיס שומה ייעודית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד אישור עסקה“ – המועד שבו אושרה העסקה על ידי ועדת עסקאות מרחבית. {{ח:סעיף|4.20.2|קביעת תוקף אומדן במכרז|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:ת}} אומדן לשווי קרקע הנדרש לצורך שיווקה במכרז פומבי ייערך במועד סמוך ככל הניתן, למועד פרסום המכרז, ובלבד שלא חלפו שנתיים בין המועד הקובע באומדן לבין מועד פרסום המכרז. {{ח:סעיף|4.20.3|קביעת תוקף שומות בפטור ממכרז|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:תת|(א)}} לצורך אישור עסקה או חיוב כספי בעד הקצאת זכויות או שימוש בקרקע תוקף השומה יהיה לשנה אחת מהמועד הקובע. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לעשות שימוש בשומה בתוך שנתיים מהמועד הקובע בשומה, בהתאם לאישור הנהלת הרשות או מי שהוסמך על ידה לכך. {{ח:סעיף|4.20.4|עדכון שומה לאחר אישור העסקה|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:תת|(א)}} לאחר אישור העסקה על ידי ועדת עסקאות מרחבית ברשות, לא יידרש עדכון שומה גם אם ביום אישורה הסופי השומה לא תהיה בתוקף, ובלבד שלא חלפו ארבע שנים מהמועד הקובע. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור, מנהל הרשות או מי שהוסמך על ידו לשם כך, רשאי להורות על עדכון השומה, אף בטרם חלוף שנה, אם לדעתו מתקיימים תנאים המצדיקים זאת. {{ח:סעיף|4.20.5|חידוש עסקה|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:ת}} בוטלה עסקה בשל אי עמידת המבקש בתנאי העסקה, והגיש המבקש בקשה חדשה לאישור העסקה, ניתן לעשות שימוש בשומה בכפוף למועדים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 4.20.3|בסעיף 4.20.3}}. {{ח:סעיף|4.20.6|שומה היסטורית|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:ת}} בשומות הנעשות מלכתחילה למועד קובע מוקדם יותר ממתן השומה בשל טיבה ומהותה של העסקה, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 4.20 סימן א|סימן זה}} הנוגעות לתוקף השומה. {{ח:סעיף|4.20.7|קביעת מועד קובע מוקדם יותר ממועד מתן השומה|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:ת}} ועדת עסקאות מרחבית רשאית, במקרים מיוחדים ועקב הימשכות ההליכים ברשות, לקבוע כי השומה תוזמן למועד קובע מוקדם יותר ממועד מתן השומה וזאת עד לתקופה של שנה. קביעת מועד קובע קודם ל־12 חודשים ממועד מתן השומה טעונה אישור הנהלה. הנהלת הרשות תקבע הוראות בעניין זה. {{ח:סעיף|4.20.8|שימוש בטבלאות ערכים|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:תת|(א)}} טבלאות ערכים המשמשות כבסיס לביצוע עסקה יהיו תקיפות לשנתיים מהמועד הקובע בטבלה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), טבלאות ערכים המשמשות בסיס לעסקאות הקניית הבעלות לחוכר בתמורה, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל#סעיף 4יז|לסעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}}, יהיו תקיפות לארבע שנים מהמועד הקובע בטבלה. {{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות או מי שהוסמך על ידו לשם כך, רשאי להורות על הזמנת שומה פרטנית אף במקרה שבו ניתן לבצע את העסקה על בסיס טבלה אם לדעתו מתקיימים תנאים המצדיקים זאת. {{ח:סעיף|4.20.9|שיערוך|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:תת|(א)}} בעסקה המבוססת על שומה סכום התמורה ישוערך מהמועד הקובע בשומה ועד למועד הנפקת השובר לתשלום בעסקה המאושרת, בהתאם למפורט בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תתת|(1)}} עד שנה מהמועד הקובע – התמורה תוצמד למדד המחירים לצרכן; {{ח:תתת|(2)}} מעל שנה מהמועד הקובע – התמורה תשוערך בהתאם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}. {{ח:תת}} לא ייעשה חיוב דיפרנציאלי. החישוב יהיה לפי המפורט בפסקה (1) או פסקה (2). {{ח:תת|(ב)}} בעסקה המבוססת על ערכי טבלה, סכום התמורה ישוערך מהמועד הקובע בטבלה ועד למועד הודעת התשלום למדד המחירים לצרכן בתוספת ריבית, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}. {{ח:סעיף|4.20.10|כללי|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4.20 סימן א|סימן זה}} אינו חל על שומות שנערכו לצורך חישוב תעריף בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 3.3.4|לסעיף 3.3.4}} בעניין שדרוג תשתיות בשכונות ותיקות – ישן מול חדש. {{ח:קטע4|פרק 4.20 סימן א1|סימן א׳1: ועדת בירור בעניין שומה ראשונה|תיקון: 15.12.2020}} {{ח:סעיף|4.20.10א|הגדרות|תיקון: 15.12.2020}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4.20 סימן א1|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הבירור“ – ועדת בירור פנים ממשלתית בעניין שומה ראשונה, שהרכבה יהיה: {{ח:תתת|(1)}} המשנה ליועמ״ש לממשלה או מי מטעמו; {{ח:תתת|(2)}} השמאי הממשלתי הראשי או סגנו; {{ח:תתת|(3)}} שמאית הרשות או סגניתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שומה ראשונה“ – שומה שנערכה על ידי שמאי מקרקעין עובד אגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים או שומה שנערכה בבקרת השמאי הממשלתי. {{ח:סעיף|4.20.10ב|ועדת בירור בעניין שומה ראשונה|תיקון: 15.12.2020}} {{ח:תת|(א)|(1)}} סברה הרשות כי נפלו טעויות שמאיות בשומה ראשונה שהתקבלה ברשות, רשאית הרשות לפנות אל ועדת הבירור בבקשה לעריכת הליך בירור פנימי שמאי ולהעלות טענותיה ביחס לשומה הראשונה. {{ח:תתת|(2)}} ההחלטה על פנייה לוועדת הבירור תתקבל על ידי מנהל הרשות ושמאית הרשות. {{ח:תת|(ב)}} הפנייה לוועדת הבירור תהא מנומקת ותוגש על ידי הרשות לחברי הוועדה בתוך 15 ימים מקבלת השומה הראשונה. {{ח:תת|(ג)}} עם קבלת הפנייה לוועדת הבירור, תתכנס הוועדה לדיון בטענות הרשות ולאחריו תינתן בכתב החלטת השמאי הממשלתי הראשי או סגנו ביחס לשומה הראשונה. {{ח:תת|(ד)}} בהתאם להחלטת השמאי הממשלתי הראשי או סגנו, כפי שהתקבלה במסגרת הליך הבירור, תומצא לרשות שומה ראשונה עדכנית, אם הדבר נדרש, ועל בסיס שומה זאת תקודם העסקה ותובא לדיון ואישור הגורמים המוסמכים. אין באמור בסעיף קטן זה בכדי לגרוע או לכבול את שיקול דעת הגורמים המוסמכים בעת הדיון באישור העסקה. {{ח:תת|(ה)}} אין בפנייה לוועדת הבירור בהתאם למפורט {{ח:פנימי|פרק 4.20 סימן א1|בסימן זה}}, בכדי לגרוע מהליך ההשגה המפורט {{ח:פנימי|פרק 4.20 סימן ב|בסימן ב׳}}. {{ח:קטע4|פרק 4.20 סימן ב|סימן ב׳: הליך השגה על שומות מקרקעין|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:סעיף|4.20.11|הגדרות|תיקון: 12.3.2020, 13.5.2020}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4.20 סימן ב|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקרה“ – בדיקה לסבירותה של שומה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקרה יזומה“ – בקרה שהתבקשה על ידי הרשות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – גורם המבקש לבצע את העסקה או את הפעילות הכספית בשלה נערכה שומה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההמצאה“ – מועד אישור המסירה בדואר רשום או בדוא״ל או מועד המסירה הידנית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המחוז“ – מנהל המחוז באגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שומה מיוחדת“ – שומה אשר נערכה על ידי שמאי מקרקעין עובד אגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים. בקרה לא תחשב כשומה מיוחדת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שומה מרוכזת“ – שומה הכוללת מספר נכסים ומשמשת לצורך ביצוע עסקה עבור מספר חוכרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמאי מחוזי“ – שמאי מקרקעין עובד אגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים. {{ח:סעיף|4.20.12|טענה משפטית וטענה לעניין פיתוח|תיקון: 12.3.2020, 13.5.2020}} {{ח:תת|(א)}} הליך ההשגה המפורט {{ח:פנימי|פרק 4.20 סימן ב|בסימן זה}} אינו חל על טענה משפטית או טענה לעניין עלויות פיתוח. {{ח:תת|(ב)}} מבקש המעוניין לטעון טענה משפטית או טענה לעניין עלויות הפיתוח יגיש את טענתו בכתב לרשות, בתוך 21 ימים ממועד ההמצאה של השומה, בצרוף המסמכים המפורטים בנוהל השגה על שומת מקרקעין. {{ח:תת|(ג)}} הועלתה מטעם המבקש טענה משפטית אשר יש בה כדי להשליך על השומה, תתברר טענה זאת קודם לקידום הליך ההשגה השמאי אם הוגשה במקביל גם השגה שמאית. {{ח:תת|(ד)}} הרשות תמסור למבקש את תשובתה לבקשה. {{ח:סעיף|4.20.13|תיקון טעות|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:תת|(א)}} מבקש הטוען כי נפלה טעות בשומה, רשאי להגיש לרשות בקשה לתיקון הטעות, בתוך 21 ימים ממועד ההמצאה. {{ח:תת|(ב)}} הבקשה תוגש בכתב ותפרט את הנושאים, אשר לדעת המבקש, נפלה בהם טעות בצרוף אסמכתאות לביסוס הטענות. {{ח:תת|(ג)}} הנושאים אשר רשאי המבקש לטעון שנפלה בהם טעות, יהיו הנושאים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) בלבד: {{ח:תתת|(1)}} טעות אריתמטית בתחשיב השומה; {{ח:תתת|(2)}} הזכויות הקנייניות במקרקעין; {{ח:תתת|(3)}} פרטי המקרקעין; {{ח:תתת|(4)}} הנתונים הפיזיים של המקרקעין; {{ח:תתת|(5)}} המצב התכנוני החל על המקרקעין. {{ח:תת|(ד)}} הרשות תבדוק את טענות המבקש ותמציא לו תשובה בהתאם. {{ח:תת|(ה)}} נמצא כי נפלה טעות בשומה – רשאי שמאי המרחב להורות על תיקון הטעות או על הזמנה של שומה חדשה במקרה שבו יש בטעות שנפלה בכדי להשליך על השומה באופן מהותי. {{ח:תת|(ו)}} מנהל המרחב, שבתחום מרחבו נערכת העסקה, רשאי להאריך את המועדים המנויים בסעיף זה. {{ח:סעיף|4.20.14|השגה ראשונה|תיקון: 12.3.2020, 13.5.2020}} {{ח:תת|(א)}} מבקש המעוניין לטעון כנגד שומה, רשאי להגיש לרשות שומת השגה, בתוך 60 ימים ממועד ההמצאה של השומה או ממועד התשובה לבקשה לתיקון טעות, לפי המאוחר (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.20 סימן ב|בסימן זה}} – השגה ראשונה). הרשות תמציא את ההשגה למזכירות המחוז באגף שומת המקרקעין. {{ח:תת|(ב)}} מנהל המרחב, שבתחום מרחבו נערכת העסקה, רשאי להאריך את המועד הקבוע בסעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} השגה ראשונה תידון בפני מנהל מחוז או בפני שמאי מחוזי שימונה מטעמו (להלן בסעיף זה – השמאי הדן בהשגה), ובלבד שהשמאי המחוזי לא היה מעורב בהכנת השומה או בביצוע בקרה על שומה. היה מנהל המחוז מעורב בהכנת השומה או בביצוע בקרה על השומה, תידון ההשגה בפני מנהל מחוז אחר שימנה השמאי הממשלתי הראשי או סגנו. {{ח:תת|(ד)}} הרשות תהיה המשיבה בהשגה. {{ח:תת|(ה)}} ראה השמאי הדן בהשגה, כי אין די במסמכים ובראיות שהוגשו לו על ידי המבקש ו/או הרשות כדי להחליט בהשגה, רשאי הוא לדרוש כי יומצאו לו מסמכים וראיות נוספים, כפי שיקבע. {{ח:תת|(ו)}} החליט השמאי הדן בהשגה, שלא להכריע בהשגה על יסוד החומר שבפניו בלבד ולקיים בה דיון, יתקיים הדיון בתוך 60 ימים ממועד ההמצאה של ההשגה במזכירות המחוזית באגף שומת מקרקעין. {{ח:תת|(ז)}} ההחלטה בהשגה תינתן בתוך 90 ימים מן המועד שבו הומצאו כל הראיות ו/או המסמכים הדרושים, להנחת דעתו של השמאי הדן בהשגה, או בתוך 90 ימים מיום ממועד קיום הדיון בה, אם התקיים דיון, לפי המאוחר. {{ח:תת|(ח)}} החלטה בהשגה שניתנה ביחס לחלק מבעלי הזכויות הכלולים בשומה מרוכזת, לא תחול על בעלי הזכויות שלא מיצו את הליך ההשגה. {{ח:תת|(ט)}} מנהל המחוז רשאי להאריך את המועדים לקיום הדיון ולהמצאת ההחלטה לצדדים, מעבר למפורט בסעיף זה, אם סבר כי יש מקום לכך בנסיבות העניין. {{ח:תת|(י)}} ההחלטה בהשגה, תהא מנומקת, תינתן בכתב ותישלח לצדדים בדוא״ל על ידי מזכירות המחוז באגף שומת מקרקעין. {{ח:תת|(יא)}} החלטה בהשגה תינתן לא יאוחר מ־9 חודשים ממועד המצאת ההשגה למזכירות המחוז באגף שומת מקרקעין. {{ח:תת|(יב)}} השמאי הדן בהשגה רשאי לקבל את ההשגה או לדחותה, כולה או מקצתה, להורות על עריכת שומה חדשה, וכן רשאי הוא להגדיל או להקטין את השומה. {{ח:תת|(יג)}} כל מסמך, נתון או החלטה הפתוחים לעיון הציבור יראו אותם כידועים לצדדים להשגה, והשמאי הדן בהשגה רשאי להסתמך עליהם בהחלטתו אף מבלי שיודיע לצדדים על כך מראש. {{ח:תת|(יד)}} טוען מי מהצדדים כי נפלה טעות בהחלטה בהשגה ראשונה, רשאי כל צד להגיש לשמאי הדן בהשגה, עם העתק לצד השני, בקשה לתיקון הטעות, בתוך 21 ימים ממועד ההמצאה של ההחלטה. {{ח:ת}} השמאי הדן בהשגה ידון בטענה ויחליט האם מדובר בטעות, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 4.20.13|בסעיף קטן 4.20.13(ג)}}, ויתקנה, או שידחה את הטענה. {{ח:סעיף|4.20.15|השגה בפני ועדת השגות|תיקון: 12.3.2020, 13.5.2020, 15.12.2020}} {{ח:תת|(א)}} על החלטה שהתקבלה בהשגה ראשונה ניתן יהיה להגיש השגה שנייה בפני ועדת השגות (להלן {{ח:פנימי|פרק 4.20 סימן ב|בסימן זה}} – השגה שנייה) בהתאם למפורט בסעיף זה. {{ח:תת|(ב)}} ועדת ההשגות (להלן בסעיף זה – הוועדה) תורכב משלושה חברים כמפורט בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תת|(1)}} יושב ראש הוועדה, עובד המדינה הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, שיתמנה על ידי שר המשפטים בהסכמת יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל; {{ח:תת|(2)}} השמאי הממשלתי הראשי או סגנו. השמאי הממשלתי רשאי למנות ממלא מקום מטעמו שכשר להתמנות כסגנו ועיקר תפקידו יהיה לשמש כחבר ועדה; {{ח:תת|(3)}} שמאי מקרקעין ששמו כלול ברשימת השמאים המכריעים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 202ג|סעיף 202ג לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. השמאי יתמנה על ידי יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין. {{ח:תת|(ג)}} חבר ועדה שהחל לדון בהשגה יוכל להשלים את הטיפול בהשגה גם לאחר שסיים את תפקידו. {{ח:תת|(ד)}} המבקש או הרשות (להלן בסעיף זה – המשיג) רשאים להגיש לוועדת השגות השגה שנייה. {{ח:תת|(ה)}} אם תוגש השגה שנייה על ידי המבקש, המשיבה תהיה הרשות. אם תוגש השגה שנייה על ידי הרשות, המשיב בהליך יהא המבקש. {{ח:תת|(ו)|(1)}} הרשות תקבע בנוהליה את כל המסמכים שיש לצרף לפנייה לוועדה. {{ח:תתת|(2)}} לא יתקבלו מסמכים נוספים לאחר חלוף המועד הקבוע בסעיף קטן (ט), אלא באישור הוועדה. {{ח:תתת|(3)}} לא המציא המשיג לידי הוועדה את המסמכים בהתאם למפורט בסעיפים קטנים (1) ו־(2), יראו את הצד המשיג כאילו חזר בו מן ההשגה. {{ח:תתת|(4)}} המשיג או המשיב יוכלו לטעון במהלך דיון רק לעניין טענות שהועלו במסמכים שהגישו לוועדה במועד הקבוע בסעיף זה, אלא אם התיר יושב ראש הוועדה להעלות טענות שלא הועלו במסמכים כאמור, ובלבד שניתנה לצד שכנגד הזדמנות לטעון בעניין. במסגרת המסמכים כאמור, רשאים הצדדים להגיש שומה עדכנית מטעמם, בכפוף לאמור בסעיף משנה (ח)(2), וכן להתייחס לשומה שהגיש הצד השני. {{ח:תת|(ז)}} השגה שנייה תוגש למזכירות הוועדה בתוך 60 ימים מיום ההמצאה, על ידי מזכירות המחוז באגף שומת מקרקעין, של ההחלטה בהשגה הראשונה, או של ההחלטה על תיקונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4.20.14|סעיף 4.20.14(יד)}}. {{ח:תת|(ח)|(1)}} מנהל הרשות, שמאי הרשות או סגנו, רשאים להחליט, להשיג על החלטה בהשגה ראשונה. {{ח:תתת|(2)}} החליטה הרשות להגיש השגה לוועדת השגות, רשאית הרשות להגיש שומה עדכנית מטעמה וזאת במקום בו נמצא כי נפלה טעות בשומה הראשונה או נתגלה מידע חדש רלבנטי או בגלל נסיבות חדשות המשליכות על השומה. {{ח:תת|(ט)|(1)}} הוועדה אינה מחויבת לפעול בהתאם לסדרי הדין ודיני הראיות הנהוגים בבתי המשפט. {{ח:תתת|(2)}} הוועדה תפעל בדרך הנראית לה מועילה ביותר לקבלת החלטה צודקת ומהירה בהשגה, ותקבע את סדר בירור ההשגה והדיון בה. {{ח:תת|(י)}} החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות חברי הוועדה. באין רוב לדעה אחת, תכריע דעת יושב ראש הוועדה. {{ח:תת|(יא)}} הוועדה רשאית לדון ולהחליט בהשגה על פי טענות וראיות שהוגשו לה בכתב בלבד, ואולם לבקשת המבקש או לבקשת הרשות, תיתן להם הוועדה הזדמנות לטעון את טענותיהם בעל פה ולהציג בפניה ראיות, בדרך שתורה, אלא אם קבעה כי הדיון איננו נדרש לצורך בירור המחלוקת. {{ח:תת|(יב)}} ראתה הוועדה כי לא נדרש לקיים דיון כאמור בסעיף קטן (יא), תודיע על כך לצדדים בתוך 21 ימים מיום הגשת ההשגה למזכירות הוועדה, וכן תאפשר לצדדים להשלים את טענותיהם בכל עניין הנוגע לעצם קיום הדיון או לשאלה שבמחלוקת, בתוך 14 ימים מיום שהודיעה לצדדים. {{ח:תת|(יג)}} ראתה הוועדה כי אין די במסמכים ובראיות, שהוגשו לה על ידי המשיג או המשיב, כדי להחליט בהשגה, רשאית הוועדה לדרוש כי יומצאו לה מסמכים וראיות נוספים, כפי שתקבע. {{ח:תת|(יד)}} החליטה הוועדה כי יש לקיים דיון, יתקיים הדיון בתוך 60 ימים מיום קבלת ההשגה במזכירות הוועדה, לרבות כל המסמכים כמפורט בסעיף קטן (ו), או מיום שנתקבלו המסמכים והראיות הנוספים כמפורט בסעיף קטן (יג), לפי המאוחר. {{ח:תת|(טו)}} הוועדה רשאית, לפי שיקול דעתה, לבקש מהשמאי שדן בהשגה ראשונה, הבהרות בכתב להחלטתו בהשגה. {{ח:תת|(טז)}} ההחלטה של הוועדה תהא מנומקת ותינתן בכתב, לא יאוחר מתום 90 ימים מן המועד שבו הומצאו כל הראיות הדרושות למתן החלטה, או בתוך 90 ימים מסיום דיוניה, לפי המאוחר. {{ח:תת|(יז)}} הוועדה רשאית לאשר את ההחלטה בהשגה ראשונה או חלקים ממנה, לבטלה או לשנותה, וכן רשאית היא להגדיל או להקטין את השומה, או את ההחלטה בהשגה ראשונה. {{ח:תת|(יח)}} החלטה בהשגה תינתן לא יאוחר מ־9 חודשים ממועד הגשת ההשגה לוועדת ההשגות. {{ח:תת|(יט)}} יושב ראש הוועדה רשאי להאריך את המועדים המנויים בסעיף זה מנימוקים שירשמו. {{ח:תת|(כ)}} כל מסמך, נתון או החלטה הפתוחים לעיון הציבור יראו אותם כידועים לצדדים להשגה השנייה, והוועדה רשאית להסתמך עליהם בהחלטה אף מבלי שתודיע לצדדים מראש. {{ח:תת|(כא)}} הוחלט בהשגה שנייה שעל המבקש לשלם סכום נוסף, מעבר לסכום ששולם, המבקש יהיה חייב לשלם את התוספת על פי המועדים שתקבע הרשות. {{ח:סעיף|4.20.16|כללי|תיקון: 12.3.2020, 13.5.2020}} {{ח:תת|(א)}} הליכי ההשגה נועדו לבירור סוגיות שמאיות בלבד, ולא יתבררו במסגרתם סוגיות משפטיות הנוגעות לניהול הקרקע על ידי הרשות, לרבות טענות הנוגעות לעצם החיוב, טיב זכויותיו הקנייניות או החוזיות של המבקש ופרשנות החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות וכן לא יתבררו טענות הנוגעות לגובה עלויות פיתוח שהופחתו מהשומה ואופן קביעתן. טענות מסוג זה יתבררו במסגרת הליך בירור טענה משפטית וטענה לעניין עלויות פיתוח כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 4.20.12|בסעיף 4.20.12}} ונוהלי הרשות. {{ח:תת|(ב)}} מקום בו התעוררה במסגרת הליך השגה טענה אשר לשיטת הרשות היא טענה משפטית או טענה בעניין פיתוח אשר אין לבררה במסגרת הליך ההשגה, רשאית הרשות לבקש מהמותב הדן בהשגה לדון בטענה ולתת החלטה בשאלת הסמכות, וזאת קודם להכרעה בהשגה גופה. על החלטת המותב בעניין זה רשאית הרשות להגיש בקשה לדיון נוסף בתוך 30 ימים. הרשות רשאית להגיש בקשה לדיון נוסף כאמור גם במקום בו במסגרת ההכרעה בהשגה התקבלה החלטה בטענה משפטית או בטענה בעניין פיתוח אשר לשיטת הרשות אין לבררה במסגרת הליך ההשגה. {{ח:תת|(ג)}} הגשת השגה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4.20.14|בסעיף 4.20.14(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 4.20.15|ו־4.20.15(א)}}, לא תעכב את ביצוע העסקה מושא השומה, ובלבד שהמבקש שילם את מלוא סכום החיוב שנקבע בהתאם לשומה, או 75% מסכום זה, והפקיד עבור יתרת סכום העסקה לפי השומה, ערבות בנקאית אוטונומית, בהתאם לנוהלי הרשות, בתוספת ריבית והצמדה לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}. {{ח:תת|(ד)}} ככלל, ניתן להגיש השגה על שומה גם ללא ביצוע העסקה ותשלום עבורה. הנהלת הרשות רשאית לקבוע מקרים כללים ופרטניים בהם ניתן לחרוג מהאמור בסעיף קטן זה, בהם הגשת ההשגה תהיה מותנית בביצוע העסקה ותשלום לפי סעיף קטן (ג). {{ח:תת|(ה)}} זכות ההשגה היא אישית. גם במקרה בו השומה עליה מוגשת ההשגה היא שומה מרוכזת, יש לבחון כל פנייה לגופה ובהתייחס למועדים בהם היא הוגשה. {{ח:תת|(ו)}} החלטה בהשגה שניתנה ביחס לחלק מבעלי הזכויות הכלולים בשומה מרוכזת, לא תחול על בעלי הזכויות שלא מיצו את הליך ההשגה. {{ח:תת|(ז)}} הרשות תקבע בנוהליה כללים בדבר אופן ההתחשבנות בשלבי ההשגה השונים בשים לב, בין היתר, לביצוע עסקה במקביל להליכי השגה, השלמת הכספים בעקבות הכרעה בהשגה, ומועד השבת סכום ששולם ביתר או השבת ערבות בנקאית בעקבות הפחתת הסכום בעקבות השגה. {{ח:תת|(ח)}} מצא השמאי שדן בהשגה הראשונה או מצאה ועדת ההשגות, לפי העניין, שיש שאלה משפטית שאינה בסמכותם – אם מדובר בסוגיה המשליכה על שווי הקרקע, שומת ההכרעה תערך בהתאם להתייחסות הגורם המקצועי ברשות ומתווה העסקה שיקבע על ידי הרשות. אם מדובר בסוגיה שאינה קשורה לשווי הקרקע הדיון לא יעוכב. {{ח:תת|(ט)}} בנושאים הקשורים לשומה ואשר אינם בתחום מומחיות שמאי מקרקעין, כמו נתונים הנדסיים ועלויות הקמה או בנייה של נכסים מיוחדים, ימנה השמאי הדן בהשגה או ועדת ההשגות, מומחה בתחום זה. הוצאות המומחה ישולמו על ידי הצדדים באופן שווה. {{ח:תת|(י)}} לא ניתן יהיה להשיג על שומה שנערכה בהתבסס על ערך קרקע מזערי בהתאם לנוהלי הרשות והחלטותיה בנושא. לעניין סעיף קטן זה ערך קרקע מזערי – חישוב שווי הקרקע כשיעור מעלות הקמת המיזם, במקום בו ערך הקרקע השמאי, ללא פיתוח, הוא שלילי או קטן מהערך המזערי. {{ח:תת|(יא)}} ככלל, הגשת השגה על שומה שנערכה לגביית דמי שימוש בעד שימוש שלא כדין קיים, או שחדל מלהתקיים, או מצוי בהליכי הסדרה, וכן גביית דמי שימוש בעד פלישה, תתאפשר רק לאחר תשלום סכום החיוב לפי השומה עבור רכיב זה, בדרך המפורטת בסעיף קטן (ג). {{ח:תת|(יב)}} ככלל, הגשת השגה על שומה שנערכה לצורך גביית דמי היתר בעד בנייה שבוצעה בפועל ללא אישור הרשות, תתאפשר רק לאחר תשלום סכום החיוב לפי השומה, בדרך המפורטת בסעיף קטן (ג). {{ח:תת|(יג)}} הנהלת הרשות רשאית לקבוע מקרים כללים ופרטניים בהם ניתן לחרוג מהתנאים המפורטים בסעיפים קטנים (ג), (י), (יא) ו־(יב). {{ח:תת|(יד)}} השגה על שומות שנערכו למטרת שיוך פרטני לפי {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|פרק משנה 8.4 סימן ד׳}} שעניינו עיגון הזכויות למגורים בחלק המגורים – שיוך דירות, תיעשה במרוכז על ידי האגודה בשלב של עסקת חלקת המגורים. השגה על השווי שנקבע למגרשים הפרטניים תינתן בשלב זה בלבד. {{ח:תת|(טו)}} בשומות שנערכות למטרת העברת זכויות ניתן יהיה לבצע את העברת הזכויות בכפוף לתשלום לפי סעיף קטן (ג), והמצאת מסמך חתום על ידי שני הצדדים ומאומת כדין המציין את זהות הגורם עמו תבוצע ההתחשבנות הכספית לאחר מיצוי הליכי ההשגה. {{ח:תת|(טז)}} בעסקה שעוכבה עד להשלמת הליכי ההשגה ולא שולם בעדה, ישוערך סכום העסקה לפי השומה או ההחלטה בהשגה, מהמועד הקובע בשומה, בתוספת ריבית והצמדה לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, ושלא במסלול ריבית פיגורים. {{ח:תת|(יז)}} האגרות הקשורות בניהול ההליכים המנויים {{ח:פנימי|פרק 4.20|בפרק משנה זה}} ייגבו מהמבקש, בעד כל אחת מדרכי ההשגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4.20.14|סעיפים 4.20.14}} {{ח:פנימי|סעיף 4.20.15|ו־4.20.15}}, בהתאם לאמור {{ח:חיצוני|תקנות רשות מקרקעי ישראל (אגרות)|בתקנות רשות מקרקעי ישראל (אגרות), התשס״ד–2004}}. {{ח:סעיף|4.20.17|תחולה|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 4.20 סימן ב|סימן זה}} יחולו גם על הליכי השגות אשר נכון ל־12.3.2020 טרם נדונו. {{ח:קטע4|פרק 4.20 סימן ג|סימן ג׳: ערכי קרקע ממוכנים|תיקון: 19.10.2020}} {{ח:סעיף|4.20.18|מערכת ממוחשבת לקביעת ערכי קרקע|תיקון: 19.10.2020, 2.11.2020}} {{ח:תת|(א)}} לצורך ייעול הליכי השומה וקידום והאצת עסקאות המבוצעות על ידי הרשות, בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר, אגף החשב הכללי במשרד האוצר והשמאי הממשלתי, הרשות תקדם עד לסוף שנת 2021, מודל ומערכת ממוחשבת לקביעת ערכי קרקע באופן ממוכן, שתתבסס על מסד הנתונים הקיים בידי הרשות, בידי רשות המסים ובידי משרדי ממשלה ומקורות מידע נוספים ככל הניתן. גיבוש ויישום המודל ייעשה בסיוע וליווי מומחים בתחום. {{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות יקים בתוך 60 ימים מיום אישורו של סעיף זה צוות מקצועי אשר יבחן ויגבש המלצותיו בדבר יישום הקמת המודל למערכת הממוכנת, לרבות אפיונה והתאמתה לעסקות השונות. {{ח:תת|(ג)}} החל משנת 2022, עסקאות ללא חיוב בהן מטרת השומה היא לקבוע את שווי הקרקע לצורך קליטה ורישום במערכות הרשות, ייערכו על בסיס ערכי הקרקע הממוכנים. {{ח:תת|(ד)}} במהלך שנת 2022, הרשות, אגף התקציבים במשרד האוצר, אגף החשב הכללי במשרד האוצרומשרד המשפטים, יבחנו את הרחבת השימוש במנגנון זה לעסקאות נוספות. במידת הצורך יקודמו תיקוני חקיקה מתאימים. {{ח:תת|(ה)}} בתום החציון הראשון של שנת 2021, הרשות תעביר דיווח למועצה על אודות גיבוש המודל האמור בסעיף זה. {{ח:קטע2|פרק 5|פרק 5: תנאי החכירה או ההתקשרות בקרקע עירונית}} {{ח:קטע3|פרק 5.1|5.1. הקניית בעלות}} {{ח:סעיף|5.1.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5.1|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור עדיפות לאומית“ כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפרק ההגדרות}}. על אף האמור, נכסי תיירות ומסחר בטווח של עד 1 ק״מ מרצועת החוף לא יחשבו כאזור עדיפות לאומית לעניין קביעת דמי העברת בעלות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בינוי בפועל“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} במגזר העירוני – במגורים, לרבות בנייה למגורים ביישובים קהילתיים – שטח מבונה על פי בקשה להיתר בנייה אשר הוקצתה ובעדו שולמה תמורה, רק עבור הבינוי בפועל ולא על פי מלוא זכויות הבנייה שנקבעו בתוכנית מאושרת במועד ההקצאה למטרת מגורים החל מתאריך 20.11.1990; {{ח:תתת|(2)}} במגזר החקלאי – בהרחבות – שטח אשר בעדו שולמה תמורה בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל מספר 612, 737, 959 בנייה בהקצאות להחכרת מגרשי מגורים בנויים במושבים בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 914. {{ח:תתת|(3)}} בתעסוקה – שטח מבונה על פי בקשה להיתר בנייה, אשר בעדו שולמה תמורה רק עבור הבינוי בפועל ולא על מלוא זכויות הבנייה כפי שנקבעו בתוכנית מאושרת במועד ההקצאה ובתוכניות שאושרו החל מ־1.7.1975; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מקרקעי ישראל|בחוק מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוכר“ – מי שרשום או זכאי להירשם בפנקסי המקרקעין כחוכר של נכס מקרקעין על פי הסכם חכירה מהוון למטרת מגורים או תעסוקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישובי עולים“ – עסקאות שנערכו בבנייה נמוכה במגורים בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 574 על כלל תיקוניה או החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 849, אשר במסגרתם שולמה תמורה חלקית מערך הקרקע במקום 51% מערך הקרקע בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 402, ולא שולמה יתרת התמורה בעד עסקאות אלו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס מקרקעין“ או ”מגרש“ – קרקע עירונית אשר מוחכרת על פי הסכם חכירה מהוון למטרת מגורים או תעסוקה. {{ח:סעיף|5.1.2|תחולה|תיקון: 1.10.2020, 14.9.2021, 26.7.2022}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 5.1|פרק משנה זה}} יחול על מקרקעי ישראל שבבעלות מדינת ישראל או רשות הפיתוח. קרקע הרשומה בבעלות הקרן הקיימת לישראל, בשלב הראשון ייהנה החוכר מההטבות הגלומות בהוראות {{ח:פנימי|פרק 5.1|פרק משנה זה}} ובשלב השני תבוצע הקניית הבעלות לאחר ביצוע חילופי קרקע, והכל בהתאם להסכם שנחתם בין הרשות לקרן הקיימת לישראל ביום 18.11.2015. {{ח:תת|(ב)}} הרשות תאפשר מתן הטבות הגלומות {{ח:פנימי|פרק 5.1|בפרק משנה זה}} גם לחוכרי משנה כאשר הקרקע בבעלות מדינת ישראל, רשות הפיתוח או הקרן הקיימת לישראל. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.1|פרק משנה זה}} לא יחולו על: {{ח:תתת|(1)}} בעל הסכם חכירה בקרקע שייעודה חקלאי; {{ח:תתת|(2)}} בעל הסכם חכירה שהחוכר לפיו הוא גוף ציבורי או שמטרת החכירה היא מטרה ציבורית או שאחת ממטרות החכירה היא מטרה ציבורית; בפסקה זו, ”גוף ציבורי“ – משרד ממשלתי, חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, חברה שאין לה הון מניות או תאגיד כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 60|בסעיף 60 לחוק האמור}}, תאגיד שהוקם בחוק או לפיו, רשות מקומית, או תאגיד שרשות מקומית היא בעלת חלק מההון בו או שיש לה חלק מכוח ההצבעה בו; {{ח:תתת|(3)}} חוכר משנה, כאשר הקרקע אינה בבעלות מדינת ישראל או רשות הפיתוח או הקרן הקיימת לישראל אשר ביחס אליה תקבע הנהלת הרשות כללים מתאימים; {{ח:תתת|(4)}} חוכר שהפר את הסכם החכירה עם הרשות ולא תיקן את ההפרה; {{ח:תתת|(5)}} חוכר של נכס בנוי שלא כדין או שלא בהסכמת הרשות; {{ח:תתת|(6)}} חוכר של נכס אשר לא מימש את מטרת ההקצאה בהתאם להסכם החכירה שנחתם מול הרשות; {{ח:תתת|(7)}} רוכשי זכויות בפטור ממכרז עד למועד שבו תסתיים המניעה להעברת הזכויות בקרקע שהוקצתה; {{ח:תתת|(8)}} הקצאות פרטניות או סוגי הקצאות אשר הנהלת הרשות החליטה כי קיים אינטרס מיוחד כי לא תוקנה בהן הבעלות בקרקע; {{ח:תתת|(9)}} זוכה בהקצאת קרקע במכרז במסלול ”דיור במחיר מופחת“ או ”מחיר למשתכן“ או ”מחיר מטרה“ או למי שירכוש ממנו את הזכויות בקרקע או חלקן, למעט רוכשי הדירות אשר יהיו זכאים להקניית בעלות בהתאם לכללים שתקבע הרשות; {{ח:תתת|(10)}} השטח המיועד למגורים בנחלה במושב עובדים ובכפר שיתופי, לרבות חלקת המגורים, למעט מגרשי מגורים שפוצלו בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות התקפים בדבר פיצול מגרשי מגורים מנחלה או מחלקת המגורים; {{ח:תתת|(11)}} השטח מיועד למגורים בקיבוץ ובמושב שיתופי, לרבות חלקת המגורים, ולרבות מגרשי מגורים ששויכו לחברי הקיבוץ או המושב השיתופי בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות; {{ח:תתת|(12)}} נכס מקרקעין שהוחכר לנכי צה״ל או לנכה פעולות איבה למטרת הקמת תחנת דלק על פי המלצת משרד הביטחון או על פי קביעת גורם מוסמך; {{ח:תתת|(13)}} נכס מקרקעין בהסכם חכירה למטרת תעסוקה, שהוקם על פי החלטה של מועצת מקרקעי ישראל בדבר החכרת קרקע למטרת תעסוקה במשבצת יישוב חקלאי, אף אם נחתם הסכם חכירה נפרד בין הרשות לבין תאגיד משותף לישוב החקלאי ולאחרים; {{ח:תתת}} למרות האמור, במידה והחוכר ישלם לרשות את התשלום עבור הבעלות בקרקע בהתאם לכללים שנקבעו, לא יידרש החוכר לשלם לרשות כל תשלום כספי בעת מימוש זכויות נוספות, המותרות למימוש בעסקת תעסוקה במשבצת בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, לרבות בעד חידוש חכירה וכל תוספת בנייה, שינוי ייעוד, שנוי ניצול, פיצול ושימוש חורג של אותו נכס; {{ח:תתת|(14)}} משקי עזר בעלי הסכם חכירה למטרת משק עזר, למעט משקי עזר שבהם הוונו זכויות מגרש המגורים שעליו קיים בית המגורים המקורי ונחתם ביחס אליהם הסכם מגורים עירוני בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.14|לפרק משנה 8.14}}; {{ח:תתת|(15)}} מוסד ציבורי שהוכר על ידי הרשות ככזה, וששילם דמי חכירה שנתיים או כל תשלום אחר, לפי מטרה ציבורית או נכסים אשר הוקצו ללא מכרז למטרות ציבוריות או שאחת ממטרות ההסכם היא או הייתה ציבורית או שהוקצו ללא מכרז לחברה ממשלתית במסגרת פעולתה; {{ח:תתת}} האמור בסעיף זה לא יחול על מוסד ציבורי או חברה ממשלתית כאמור, אשר ביצעו עסקת שינוי ייעוד, ושולמו דמי היתר מהוונים על בסיס מטרה שאינה ציבורית, מגורים או תעסוקה; {{ח:תת|(16)}} נכסים שבהם החוכר ביקש למצות את זכויותיו שבהסכם החכירה הפרטני אשר הוא צד לו המיטיבות ביחס להסדרים תקפים שנקבעו על ידי מועצת מקרקעי ישראל בהחלטותיה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2.26|סעיף 2.26}}. {{ח:תת|(ד)}} העברת הבעלות בהתאם {{ח:פנימי|פרק 5.1|לפרק משנה זה}} מותנית בסיום הבנייה. {{ח:סעיף|5.1.3|הקניית בעלות בקרקע עירונית שהוחכרה על פי הסכם חכירה למטרת מגורים או תעסוקה}} {{ח:תת|(א)}} הרשות תקנה בעלות בנכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום ובנכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל#סעיף 4יז|לסעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}}, למעט הקניית בעלות על פי שומה, לרבות שומה הנערכת על פי דרישת החוכר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5.1.6|בסעיף 5.1.6(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} חוכר שלא שילם דמי חכירה מהוונים עבור זכויותיו במוחכר בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות, יידרש לשלם, בנוסף לכל תשלום אשר נדרש לשלם כתנאי להקניית הבעלות, דמי חכירה מהוונים בהתאם לכללים הקבועים בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל. {{ח:תת}} יובהר כי במגרש שגודלו מעל 280 מ״ר שבו בוצעה עסקה לפי בינוי בפועל או ביישובי עולים ישלם החוכר תחילה עבור יתרת הזכויות או יתרת התמורה ההסכמית, בהתאמה, כתנאי להקניית בעלות. {{ח:תת|(ג)}} בנכס מקרקעין שגודלו עד 280 מ״ר ששולמה עבורו תמורה לרשות בעת ההקצאה על פי השטח לבינוי בפועל, תכיר הרשות בתשלום זה כתשלום עבור מלוא הזכויות בתוכנית שחלה בעת ההקצאה. {{ח:סעיף|5.1.4|הקניית בעלות ללא תשלום|תיקון: 1.10.2020, 14.9.2021, 26.7.2022}} {{ח:ת}} אלה נכסי המקרקעין שבהם תתבצע הקניית הבעלות ללא תשלום: {{ח:תת|(1)}} דירה בבנייה רוויה למגורים שהוחכרה על פי הסכם חכירה מהוון; {{ח:תת|(2)}} נכס מקרקעין שהוחכר על פי הסכם חכירה מהוון למטרת בנייה נמוכה או תעסוקה ואשר גודלו אינו עולה על 280 מ״ר; {{ח:תת|(3)}} נכס מקרקעין שהוחכר על פי הסכם חכירה מהוון למטרת בנייה נמוכה באזור עדיפות לאומית אשר אינו עולה על 3 דונמים ואשר שולמו בעדו דמי חכירה מהוונים מלאים עד למלוא זכויות הבנייה שנקבעו בתוכנית מאושרת במועד ההקצאה; {{ח:תת|(4)}} נכס מקרקעין שהוחכר על פי הסכם חכירה מהוון למטרת תעסוקה באזור עדיפות לאומית א׳, עוטף עזה, שדרות רבתי ובאזור קו העימות ושטחו אינו עולה על 10 דונמים, למעט נכסי מסחר ותיירות בטווח של עד 1 ק״מ מרצועת חוף ובלבד שנתקיימו התנאים הבאים: {{ח:תתת|(א)}} חלפו שבע שנים מיום החתימה על הסכם החכירה; {{ח:תתת|(ב)}} שולמו דמי חכירה מהוונים מלאים עד למלוא זכויות הבנייה שנקבעו בתוכנית מאושרת במועד ההקצאה; {{ח:תת|(5)}} נכס מקרקעין שהוחכר על פי הסכם חכירה מהוון למטרת מגורים או תעסוקה ונרכשו לגביו מלוא הזכויות הקיימות והעתידיות במגרש אשר אינו עולה על 16 דונמים; {{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:סעיף|5.1.5|הקניית בעלות בתשלום|תיקון: 26.7.2022}} {{ח:תת|(א)}} אלה נכסי המקרקעין שהוחכרו על פי הסכם חכירה מהוון למטרת בנייה נמוכה שבהם תתבצע הקניית הבעלות בתשלום: {{ח:תתת|(1)}} נכס מקרקעין שגודלו מעל 280 מ״ר ועד 540 מ״ר – הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של 4.5% מערך הקרקע במועד משלוח דרישת התשלום לחוכר; {{ח:תתת|(2)}} נכס מקרקעין שגודלו מעל 540 מ״ר ועד 1,000 מ״ר – הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של 9% מערך הקרקע במועד משלוח דרישת התשלום לחוכר; {{ח:תתת|(3)}} נכס מקרקעין שגודלו מעל 1,000 מ״ר ועד 16,000 מ״ר הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של 31% מן הפער בין שווי זכויות החכירה כפי שנקבעו והוגדרו בהסכם החכירה המקורי או כפי שמומשו מאוחר יותר ושולמו בעדן דמי היתר לבין שווי הבעלות בהתאם לשומה; {{ח:תתת}} על אף האמור, בנכס מקרקעין שגודלו מעל 1,000 מ״ר ועד 16,000 מ״ר לא יפחת התשלום לרשות מ־12% מערך הקרקע במועד משלוח דרישת התשלום לחוכר. {{ח:תת|(ב)}} אלו נכסי המקרקעין שהוחכרו על פי הסכם חכירה מהוון למטרת תעסוקה שבהם תתבצע הקניית הבעלות בתשלום: {{ח:תתת|(1)}} נכס מקרקעין שגודלו מעל 280 מ{{ח:הערה|”}}ר ועד 1,000 מ“ר – הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של 9% מערך הקרקע במועד משלוח דרישת התשלום לחוכר; {{ח:תתת|(2)}} נכס מקרקעין שגודלו מעל 1000 ועד 5,000 מ״ר – הבעלות תועבר בתמורה לתשלום של 31% מן הפער בין שווי זכויות החכירה כפי שנקבעו והוגדרו בהסכם החכירה המקורי או כפי שמומשו מאוחר יותר ושולמו בעדן דמי היתר לבין שווי הבעלות בהתאם לשומה. {{ח:תתת}} על אף האמור, בנכס שגודלו מעל 1,000 מ״ר ועד 5,000 מ״ר לא יפחת התשלום לרשות מ־12% מערך הקרקע במועד משלוח דרישת התשלום לחוכר; {{ח:תתת|(3)}} נכס מקרקעין בטווח 1 קילומטר מהחוף, באזור עדיפות לאומית א׳ ו/או באזור קו עימות, שהוחכר למטרת מסחר ו/או תיירות ושגודלו מעל 5,000 מ״ר ועד 10,000 מ״ר – הבעלות תועבר בתמורה כמפורט בפסקה (2). {{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בסעיף זה, נכסי מקרקעין שהוקצו בפטור ממכרז תועבר הבעלות בהתאם לפסקאות (1) עד (3) רק לאחר שחלפו 7 שנים ממועד החתימה על הסכם חכירה, ולאחר קבלת המלצת המשרד הרלוונטי כאשר הקרקע הוקצתה בפטור ממכרז על פי המלצה של משרד ממשלתי; {{ח:תתת|(5)}} נכסי מקרקעין למטרות תעסוקה שבוצעו בהם עסקאות לפי בינוי בפועל הבעלות תוקנה לאחר תשלום דמי חכירה מהוונים מלאים עד למלוא זכויות הבנייה שנקבעו בתוכנית מאושרת שחלה במועד ההקצאה. {{ח:סעיף|5.1.5א|הקניית בעלות בנכסי הדיור הציבורי|תיקון: 14.9.2021, 17.6.2025}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5.1.2|בסעיף 5.1.2(ג)(2)}}, בנכסי הדיור הציבורי המנוהלים על ידי משרד הבינוי והשיכון, יחולו ההוראות המפורטות בפסקאות (א) עד (ג): {{ח:תת|(א)}} בדירה בבנייה רוויה למגורים שהוחכרה בהסכם חכירה מהוון או לא מהוון, המיועדת לזכאי הדיור הציבורי, תוקנה הבעלות למדינת ישראל באמצעות משרד הבינוי והשיכון ללא תשלום. {{ח:תת|(ב)}} בנכס מקרקעין שהוחכר על פי הסכם חכירה מהוון או שאינו מהוון למטרת בנייה נמוכה, המיועד לזכאי הדיור הציבורי, תוקנה הבעלות למדינת ישראל באמצעות משרד הבינוי והשיכון, ונכסים אלו לרבות התמורה שתתקבל ממימושם ישמשו בידי משרד הבינוי והשיכון לדיור ציבורי או רכישת דירות לדיור ציבורי; בנכסים שנכללים בתכנית מאושרת בצפיפות של למעלה מ- 15 יחידות דיור לדונם, שיעור חלוקת התקבול נטו מביצוע המכירה יסוכם בין משרד הבינוי והשיכון ואגף התקציבים במשרד האוצר. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|5.1.6|קביעת ערכי הקרקע|תיקון: 26.7.2022}} {{ח:תת|(א)}} ערך הקרקע של נכס מקרקעין למטרת מגורים או תעסוקה שגודלו אינו עולה על 1,000 מ{{ח:הערה|"}}ר ייקבע על פי טבלאות ערכי קרקע שתקבע הרשות לצורך ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.1|פרק משנה זה}}. במקום בו לא קיימת טבלת ערכי קרקע תיערך שומה פרטנית. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חוכר רשאי לדרוש כי ערך הקרקע ייקבע בשומה. דרש חוכר כי תיערך לו שומה, יהיה התשלום בהתאם לשומה אף אם היא גבוהה מערך הקרקע שנקבע בטבלאות ויחולו הכללים הנהוגים ברשות לעניין השגה על שומות. {{ח:סעיף|5.1.7|נכסים שלא ניתן לרשום בהם את זכות הבעלות}} {{ח:ת}} בנכסים שלא ניתן לרשום את זכות הבעלות בהם בלשכת רישום המקרקעין יחולו הכללים הבאים: {{ח:תת|(1)}} על החוכר מוטלת החובה לפעול על מנת שניתן יהיה לרשום זכויותיו בלשכת רישום המקרקעין; {{ח:תת|(2)}} במגרשים שבהם קיימים מספר הסכמי חכירה למטרת תעסוקה רק ביחס לשטח רצפה אך לא קיימת חלוקה של בעלי הזכויות ביחס לשטח המגרש, תנאי להקניית הבעלות על פי {{ח:פנימי|פרק 5.1|פרק משנה זה}} יהיה המצאת תשריט חלוקה המוסכם על כלל בעלי הזכויות שבו יוגדרו החלקים היחסיים של כלל בעלי הזכויות במגרש. תחשיב גביית התמורה בעבור הקניית הבעלות יתבסס על תשריט זה; {{ח:תת|(3)}} חוכר הזכאי להקניית הבעלות שלא בתמורה או בתמורה ושולמה התמורה, ולא ניתן לרשום את הבעלות על שמו במרשם המקרקעין, לא יידרש לקבל את אישור הרשות ו/או לשלם לרשות כל תשלום כספי, לרבות בעד חידוש חכירה וכל תוספת בנייה, שימוש חורג, שינוי ייעוד, ניצול ופיצול של אותו נכס. בעת העברת זכויות במגורים תסמיך הרשות את הגופים המשכנים לאשר העברת זכויות ללא צורך באישור נוסף ותינתן הודעה על הארכת זכות החכירה ללא תמורה לתקופות נוספות של 98 שנים המתחדשות מעת לעת או עד לרישום זכות הבעלות, לפי המוקדם מבין השניים; {{ח:תת|(4)}} נכס שלא ניתן לרשום את הבעלות על שמו של החוכר בלשכת רישום מקרקעין, לרבות נכס שאינו רשום כיחידת רישום נפרדת, על דרך רישום צו בית משותף או חלוקת קרקע הניתנת לרישום בפנקסי המקרקעין – פרצלציה, לא יתאפשר רישום הסכם שיתוף ו/או בעלות משותפת בקרקע, בין החוכר לבין מדינת ישראל ו/או רשות הפיתוח ו/או קרן קיימת לישראל; {{ח:תת|(5)}} היה החוכר זכאי להעברת בעלות ללא תמורה, תשלח הרשות הודעה, בדואר רשום, על כוונתה להקנות לו בעלות בנכס בלא תמורה וכן הודעה על אי התנגדותה למתן היתר לעניין {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#סעיף 17|תקנה 17(ב) לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016}}. היה החוכר זכאי להעברת בעלות בתמורה והתמורה שולמה בהתאם לאמור {{ח:פנימי|פרק 5.1|בפרק משנה זה}}, הרשות תודיע על אי התנגדותה למתן היתר בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#סעיף 17|לתקנה 17(ב) לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016}}. {{ח:סעיף|5.1.8|תנאים והגבלות להעברת הבעלות|תיקון: 26.7.2022}} {{ח:תת|(א)}} תנאים והגבלות להעברת הבעלות: {{ח:תת}} הרשות רשאית להתנות את העברת הבעלות בנכס מקרקעין, בהתאם {{ח:פנימי|פרק 5.1|לפרק משנה זה}}, בתנאים ובהגבלות, לרבות לעניין הקניית זכויות בו בעתיד או לעניין התחייבות להקניה כאמור, מידי החוכר או מידי אדם אחר שיהיה בעל זכויות לגבי אותו נכס, ובלבד שלא ייקבעו סוגי תנאים או הגבלות שלא חלו על הנכס או על העברת הזכויות בו, במועד משלוח הודעה לחוכר על העברת הבעלות בהתאם לחוק או במועד עריכת ההסכם על הקניית הבעלות, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} הקניית זכויות לזרים: {{ח:תתת|(1)}} מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) לא תועבר הבעלות לזר אלא בהתאם {{ח:חיצוני|חוק מקרקעי ישראל#סעיף 2א|לסעיף 2א לחוק מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}}; {{ח:תתת|(2)}} בד בבד עם ביצוע הליך רישום הבעלות על שם החוכר, תירשם במרשם המקרקעין הערה אשר תעגן את הצורך בקבלת הסכמת הרשות להעברת זכויות בקרקע לזר; {{ח:תתת|(3)}} בהסכמי המכר שתערוך הרשות עם רוכשי הקרקע ייכלל סעיף המבהיר כי העברת הבעלות מהרוכשים לאחרים אשר הם זרים טעונה הסכמת הרשות. {{ח:תת|(ג)}} הגבלה על הקניית בעלות בנכס מקרקעין שהוחכר למטרת מגורים ביישוב קהילתי קטן וביישוב חקלאי: {{ח:תתת|(1)}} לעניין סעיף זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יישוב קהילתי קטן“ – יישוב קהילתי שהוא אגודה שיתופית שסווגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}, כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית או כיישוב קהילתי כפרי, ומספר בתי האב ביישוב אינו עולה על 500 או על מספר אחר שתקבע מועצת מקרקעי ישראל בהחלטותיה. {{ח:תתת|(2)}} בטרם העברת הבעלות ביישוב קהילתי קטן ויישוב חקלאי תפנה הרשות לסוכנות היהודית לארץ ישראל וההסתדרות הציונית העולמית (להלן {{ח:פנימי|פרק 5.1|בפרק משנה זה}} – הסוכנות) או לאגודה של היישוב החקלאי בשאלה האם תועבר הבעלות ביישוב ובאלו תנאים; {{ח:תתת|(3)}} הסוכנות והאגודה ישיבו לרשות בתוך תקופה של 90 ימים ממועד הפניה האם החליטו לאשר את העברת הבעלות ויעבירו לרשות את התבחינים למתן הסכמתם להקניית הבעלות על ידי הרשות כאמור, לרבות נוסח הערה שאותה הם מבקשים לרשום בפנקס המקרקעין לצורך הבטחת התניית העברת הבעלות במגרש בעתיד, מידי החוכר או מידי אדם אחר שיהיה בעל זכויות לגבי אותו מגרש, בהסכמתם; {{ח:תתת|(4)}} מצאה הרשות כי התבחינים למתן הסכמה כאמור סבירים, לא תאפשר הרשות להקנות את הבעלות במגרשי המגורים באותו יישוב ללא הסכמת הסוכנות היהודית או האגודה, לפי העניין. {{ח:תתת|(5)}} סירבה האגודה או הסוכנות להעברת הבעלות לא תועבר הבעלות. ניתן להשיג על החלטת האגודה או הסוכנות בפני מנהל הרשות. {{ח:תתת|(6)}} במקרים שבהם יוחלט שלא לאשר את העברת הבעלות ביישובים כאמור בסעיף זה, יהיה בעל הזכויות זכאי למימוש ההטבות הגלומות בהוראות {{ח:פנימי|פרק 5.1|פרק משנה זה}}, בתמורה או שלא בתמורה רק את הזכות להארכת זכות החכירה ללא תמורה לתקופות נוספות של 98 שנים המתחדשות מעת לעת כאמור בהוראות {{ח:פנימי|פרק 5.1|פרק משנה זה}}. במקרה שכזה, לא יידרש בעל הזכויות לקבל את אישור הרשות ו/או לשלם לרשות כל תשלום כספי לרבות בעד חידוש חכירה, תוספת בנייה, שינוי ייעוד, שנוי ניצול, פיצול ושימוש חורג של אותו נכס. למען הסר ספק, במקרים אלו לא יהיה בעל הזכויות זכאי להעברת הבעלות. {{ח:תת|(ד)}} הגבלה על העברת בעלות בשל שטחו של המגרש: {{ח:תת}} בהתאם {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל#סעיף 4כא|לסעיף 4כא לחוק רשות מקרקעי ישראל{{ח:הערה|,}} התש״ך–1960}}, הרשות לא תעביר בעלות במגרש ששטחו עולה על 16 דונמים, אלא אם כן תחליט מועצת מקרקעי ישראל שקיימות נסיבות שבשלהן ניתן להקנות בעלות כאמור. {{ח:סעיף|5.1.9|דיווח למועצת מקרקעי ישראל}} {{ח:ת}} הרשות תציג בפני מועצת מקרקעי ישראל אחת לחצי שנה את סך השטחים שבהם הועברה הבעלות על פי {{ח:פנימי|פרק 5.1|פרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|5.1.10|הוראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} חוכרים אשר הגישו בקשה להקניית בעלות, לרבות הגשת כל מסמכי החובה כהגדרתם בנוהלי הרשות, עד ליום 21.5.2018, ואשר יימצאו זכאים להקניית בעלות, תשלח אליהם הצעה ושובר לתשלום בהתאם לכללי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1520 ותעמוד להם הזכות לממש את ההצעה ולשלם את הסכום הנקוב בשובר עד למועד הנקוב בו. עם פקיעת המועד הנקוב בשובר מבלי ששולם הסכום הנקוב בו, יחולו על חוכרים אלה כללי {{ח:פנימי|פרק 5.1|פרק משנה זה}}. {{ח:תת|(ב)}} חוכרים אשר קיבלו הצעה להקניית בעלות עד ליום 21.5.2018 בצירוף שובר לתשלום, תעמוד להם הזכות לממש את ההצעה ולשלם את הסכום הנקוב בשובר עד למועד הנקוב בו. עם פקיעת המועד הנקוב בשובר מבלי ששולם הסכום הנקוב בו, יחולו על חוכרים אלה הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.1|פרק משנה זה}}. {{ח:תת|(ג)}} חוכרים אשר העסקה עמם בוצעה לפי בנייה בפועל ואשר הגישו בקשה להקניית בעלות, לרבות הגשת כל מסמכי החובה כהגדרתם בנוהלי הרשות, עד ליום 21.5.2018 יחולו עליהם תנאי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1520 בכפוף לכך שהתמלאו כל התנאים המצטברים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תתת|(1)}} החוכר שילם את הסכום הנקוב בשובר בעד השלמה למלוא הזכויות בתוכנית שחלה בעת ההקצאה עד ולא יאוחר מהמועד הנקוב בו; {{ח:תתת|(2)}} החוכר פנה לרשות בכתב בתוך ולא יאוחר מ־30 יום ממועד תשלום השובר בעד השלמה למלוא הזכויות בתוכנית ועדכן על ביצוע התשלום האמור וביקש לקבל שובר תשלום לרכישת הבעלות; {{ח:תתת|(3)}} החוכר שילם את הסכום הנקוב בשובר התשלום לרכישת הבעלות עד ולא יאוחר מהמועד הנקוב בו. {{ח:תת}} אם לא התקיים אחד מהתנאים האמורים בפסקאות (1) עד (3) יחולו על חוכרים האלה כללי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.1|פרק משנה זה}}. {{ח:קטע3|פרק 5.2|5.2. השכרת משנה או החכרת משנה}} {{ח:סעיף|5.2.1|השכרת משנה או החכרת משנה}} {{ח:תת|(א)}} השכרת משנה או החכרת משנה, לתקופה שאינה עולה על 25 שנים, על ידי מי שרכש בהם זכויות על פי הסכם חכירה לדורות שנחתם עם הרשות, למטרת מגורים או תעסוקה, אינה טעונה הסכמה של הרשות ולא תותנה בתשלום כספי לרשות ובלבד שהנכס מהוון. {{ח:תת|(ב)}} ככלל, חוכר אשר רכש זכויות חכירה בפטור ממכרז, רשאי להשכיר או להחכיר את הנכס למטרה מושא החכירה בלבד וזאת בחלוף 7 שנים מיום חתימת הסכם החכירה ובלבד שמומשה מטרת ההקצאה. {{ח:תת|(ג)}} קרקע שהוקצתה בפטור ממכרז למטרה ציבורית: {{ח:תתת|(1)}} הנהלת רשות מקרקעי ישראל מוסמכת לקבוע כללים בדבר השכרת קרקע שהוקצתה בפטור ממכרז למטרה בהתאם למטרות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 188|סעיפים 188(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 190|ו־190(א)(1)}}, הכללים יתייחסו לזהות חוכר המשנה, אופי מטרת החכירה גובה התשלום לרשות מקרקעי ישראל וכן למתן זכות סירוב ראשונה למנהל הדיור הממשלתי ולרשות המקומית; {{ח:תתת|(2)}} כמו כן, הנהלת הרשות מוסמכת בהתאם לצורך לקבוע הוראות מעבר בהתאם לכללים שתקבע כמפורט בפסקה (1). {{ח:סעיף|5.2.2|החכרת משנה – רשות מקומית}} {{ח:תת|(א)}} החכרת משנה לשימושים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 188|שבסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} – {{ח:תת}} רשות מקומית אשר היא חוכרת לדורות בקרקע המיועדת לצרכי ציבור, אשר השימוש בהם הוא אחד מהשימושים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 188|שבסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, תהא רשאית להשכירם בהשכרת משנה או להחכירם בחכירת משנה לאחר שהתקבל אישור רשות מקרקעי ישראל לכך, מראש ובכתב, ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תתת|(1)}} חוכר המשנה או השוכר הוא מוסד ציבורי; {{ח:תתת|(2)}} השימוש בקרקע יישאר כפי שהיה, ויתאם לשימוש הנקוב בהסכם החכירה שבין רשות מקרקעי ישראל לרשות המקומית; {{ח:תתת|(3)}} החכרת המשנה או השכרת המשנה תהא לתקופה של עד 49 שנים; {{ח:תתת|(4)}} הרשות המקומית לא תגבה כל תשלום נוסף בתמורה להשכרת המשנה או להחכרת המשנה. {{ח:תת|(ב)}} החכרת משנה לשימושים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 190|שבסעיף 190(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} – {{ח:תת}} רשות מקומית אשר היא חוכרת לדורות בקרקע המיועדת לצרכי ציבור, אשר השימוש בהם הוא אחד מהשימושים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 190|שבסעיף 190(א) לחוק התכנון והבניה}}, תהא רשאית להשכירם בהשכרת משנה או להחכירם בחכירת משנה לאחר שהתקבל אישור רשות מקרקעי ישראל לכך, מראש ובכתב, ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תתת|(1)}} חוכר המשנה או שוכר המשנה הוא מוסד ציבורי; {{ח:תתת|(2)}} השימוש בקרקע יישאר כפי שהיה, ויתאם לשימוש הנקוב בהסכם החכירה שבין רשות מקרקעי ישראל לרשות המקומית; {{ח:תתת|(3)}} החכרת המשנה או השכרת המשנה תהא לתקופה של עד 25 שנים; {{ח:תתת|(4)}} הרשות המקומית לא תגבה כל תשלום בתמורה להשכרת המשנה או להחכרת המשנה. {{ח:קטע3|פרק 5.3|5.3. דמי חכירה שנתיים, היוון זכויות וחידוש חכירה}} {{ח:קטע4|פרק 5.3 סימן א|סימן א׳: כללי}} {{ח:סעיף|5.3.1|היוון וחידוש יובל חכירה – כללי}} {{ח:תת|(א)}} חוכר רשאי להוון את תשלום דמי החכירה השנתיים המשולמים על ידו, במהלך תקופת החכירה. על תשלום בעד היוון בתקופת החכירה הראשונה לא תחול הנחת אזור. חישוב היוונם של דמי החכירה השנתיים יהיה לפי שעור ריבית של 5% לשנה אחיד לכל אזורי הארץ. {{ח:תת|(ב)}} בעסקת יובל חכירה על תשלום דמי חכירה מהוונים תחול הנחת אזור, למעט אם בחר החוכר לחדש את החכירה בדמי חכירה שנתיים או בחידוש יובל חכירה בדמי חכירה סמליים. {{ח:סעיף|5.3.2|חידוש חכירה במהלך תקופת החכירה השנייה}} {{ח:תת|(א)}} בעד השנים שחלפו ממועד סיום התקופה הראשונה ועד למועד ביצוע החידוש, ישלם החוכר דמי חכירה שנתיים על פי שומה או טבלה, למועד תחילת תקופת החכירה השנייה. בנוסף ישלם החוכר דמי חכירה שנתיים או מהוונים כמפורט {{ח:פנימי|פרק 5.3|בפרק משנה 5.3}}. {{ח:תת|(ב)}} שונו המטרה או הייעוד או הניצול של הקרקע לפי תוכנית, והחוכר לא מימש את השינוי, ייחתם הסכם חדש הכולל התנייה מפורשת שההסכם נחתם אך ורק למטרה, לייעוד ולניצול של החכירה המקורית. מימוש הייעוד, הניצול או השימוש החדש ייערך בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. {{ח:תת|(ג)}} חידוש חכירה לתקופה שלישית ואילך, ייעשה בהתאם לתנאים שהוגדרו לחידוש התקופה השנייה, ובכפוף להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. {{ח:תת|(ד)}} בנכסים אשר בהם בוצעה הקניית הבעלות ולא ניתן לרשום את הבעלות על שם הרוכש במרשם המקרקעין, תינתן הודעה על הארכת זכות החכירה ללא תמורה לתקופות נוספות של 98 שנים מתחדשות, עד למועד שבו ניתן לבצע את רישום זכות הבעלות בלשכת רישום המקרקעין. {{ח:תת|(ה)}} הרשות רשאית שלא להאריך את הסכם החכירה לתקופה נוספת במקרים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תתת|(1)}} כאשר הקרקע אינה משמשת למטרה או לייעוד כפי שנקבע בהסכם החכירה המקורי; {{ח:תתת|(2)}} כאשר נעשתה העברת זכויות ללא הסכמת הרשות; {{ח:תתת|(3)}} כאשר החוכר הפר את הסכם החכירה; {{ח:תתת|(4)}} כאשר הנכס דרוש למטרה ציבורית, או לצורך ציבורי, לפי המוגדר {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי צבור)|בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי צבור){{ח:הערה|,}} 1943}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. {{ח:סעיף|5.3.3|דמי חכירה שנתיים וחובות בהסכמי עבר לא מהוונים}} {{ח:ת}} קביעת מכסת דמי חכירה שנתיים וחישובם של חובות בהסכמי עבר לא מהוונים: {{ח:תת|(א)}} עבור התקופה החל מתחילת מועד החכירה ועד 31.3.1978 מכסת דמי החכירה השנתיים יעודכנו בתוספת שנתית בשיעור של 35% מדמי החכירה. {{ח:תת|(ב)}} עבור התקופה החל מיום 1.4.1978 ועד ליום 31.3.1984 מכסת דמי החכירה השנתיים יוצמדו למדד המחירים לצרכן בשיעור 70% מעליית המדד. {{ח:תת|(ג)}} עבור התקופה החל מיום 1.4.1984 ועד למועד חישוב החוב, דמי החכירה ישוערכו בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן, הצמדה מלאה, ובפריסה עד 3 שנים להחזרת ערכם הריאלי של מכסות דמי החכירה השנתיים כאשר התבחין לפריסה יהיה גובה מכסת דמי החכירה לשנת 1986. {{ח:סעיף|5.3.4|סמכות הנהלת הרשות}} {{ח:ת}} הנהלת הרשות רשאית בהתאם לצורך לקבוע כללים והנחיות ביחס {{ח:פנימי|פרק 5.3|לפרק משנה זה}}. {{ח:קטע4|פרק 5.3 סימן ב|סימן ב׳: מגורים}} {{ח:סעיף|5.3.5|היוון רעיוני}} {{ח:תת|(א)}} חוכר, אשר לא השלים תשלום דמי חכירה שנתיים (להלן {{ח:פנימי|פרק 5.3|בפרק משנה זה}} – דמי חכירה שנתיים) בשיעור 1% מידי שנה בעד השנים 2008 – 2014 או חלקן, יידרש להשלים 7 שנות תשלום דמי חכירה שנתיים מלאות, אשר יחויבו ביחס ל־7 השנים האחרונות ממועד בקשת ההיוון. {{ח:תת}} אם יש לחוכר חובות אשר נוצרו קודם ל־7 השנים האחרונות ממועד בקשת ההיוון, אשר לא התיישנו, על החוכר לשלם חובות אלו בנוסף, כתנאי לקבלת הסכם חכירה מהוון ליתרת תקופת החכירה הראשונה ולתקופת חכירה נוספת של 49 שנים. {{ח:תת|(ב)}} חוכר ביישוב המוגדר באזור קו עימות, אשר שילם דמי חכירה שנתיים בשיעור 1% עד ל־1.1.2010 ואין לו חובות קודמים, יהיה זכאי לקבלת הסכם חכירה מהוון ליתרת תקופת החכירה הראשונה ולתקופת חכירה נוספת של 49 שנים. חוכר אשר לא השלים תשלום דמי חכירה שנתיים בשיעור 1% בתקופה מ־2008 עד 1.1.2010 או חלקה, יידרש להשלים תשלום דמי חכירה שנתיים מלא לתקופה זהה של שנה אחת ותשעה חודשים או חלקה, אשר יחויבו ביחס לתקופה האחרונה ממועד בקשת ההיוון. {{ח:תת}} אם יש לחוכר חובות אשר נוצרו קודם לשנה ו־9 חודשים האחרונות ממועד בקשת ההיוון, אשר לא התיישנו, על החוכר לשלם חובות אלו בנוסף, כתנאי לקבלת הסכם חכירה מהוון ליתרת תקופת החכירה הראשונה ולתקופת חכירה נוספת של 49 שנים. {{ח:סעיף|5.3.6|היוון נכסים אשר לא שולם בעדם היוון}} {{ח:ת}} במסגרת מבצעי ההיוון שערכה הרשות, או נכסים שלא שולם לגביהם היוון רעיוני כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 5.3.5|בסעיף 5.3.5}} – ישלמו 5.5% מערך הקרקע וחובות עבר, אם קיימים. תשלום זה יקנה זכאות להסכם חכירה מהוון ליתרת תקופת החכירה הראשונה ולתקופת חכירה נוספת של 49 שנים. {{ח:סעיף|5.3.7|חידוש חכירה}} {{ח:תת|(א)}} בנייה נמוכה {{ח:תתת|(1)}} הסתיימה תקופת החכירה המהוונת הראשונה, ישלם החוכר 5.5% מערך הקרקע על פי שומה עדכנית על מנת להוון את הנכס לתקופה נוספת של 49 שנים. {{ח:תתת|(2)}} הסתיימה תקופת החכירה המהוונת הראשונה לאחר תאריך 08.02.2010 הוא מועד אישור החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1185, זכאי החוכר לרכוש בעלות בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, בתמורה או ללא תמורה, ללא תשלום דמי היוון בעד תקופת החכירה הנוספת. החליט החוכר שלא להצטרף למסלול הקניית הבעלות, ישלם 5.5% מערך קרקע על פי שומה עדכנית. {{ח:תת|(ב)}} בנייה רוויה בנכסים מהוונים בבנייה רוויה, זכאי החוכר להצטרף למסלול הקניית בעלות ללא תשלום. {{ח:קטע4|פרק 5.3 סימן ג|סימן ג׳: תעסוקה}} {{ח:סעיף|5.3.8|היוון זכויות}} {{ח:ת}} במהלך תקופת החכירה בהסכם חכירה למטרת תעסוקה שאינו מהוון, הרשות תאפשר היוון זכויות החכירה עד לתום תקופת החכירה המקורית, כאשר יתרת התקופה אינה פחותה מ־8 שנים לסיום התקופה. ההיוון יחושב כמכפלת אחוז הדמי חכירה שנתיים הקבוע בהסכם החכירה במקדם ההיוון ליתרת תקופת החכירה, על בסיס שומה עדכנית למועד ביצוע ההיוון. {{ח:ת}} דמי ההיוון יחושבו החל משנת החכירה הבאה, עבור השנה הנוכחית ישולמו דמי חכירה שנתיים שוטפים. {{ח:סעיף|5.3.9|חידוש חכירה – יובל מוקדם}} {{ח:ת}} אם נותרו פחות מ־8 שנים לסיום תקופת החכירה המקורית, ניתן לבצע יובל מוקדם. החכירה תחודש בתנאי תשלום זהים כפי שמבוצע בחידוש חכירה לתקופה נוספת. התקופה הנוספת תחל מיום תשלום דמי ההיוון. {{ח:סעיף|5.3.10|חידוש חכירה – יובל חכירה}} {{ח:תת|(א)}} בעת חידוש הסכם חכירה לתקופה נוספת ישולמו דמי היוון כמפורט בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תתת|(1)}} כאשר שולמו דמי חכירה ראשוניים בעת ההקצאה נמוכים משיעור של 40%, מערך הקרקע – דמי ההיוון יחושבו כמכפלה של 1.25% מערך הקרקע, למועד ביצוע החידוש, במקדם ההיוון העומד על 18.2 לכל תקופת החכירה השנייה או במקדם היוון המשקף את יתרת התקופה; {{ח:תתת}} ”מקדם היוון“ לעניין פסקאות (1) ו־(2) – משתנה המשמש לחישוב ערך נוכחי של זרם תקבולים עתידי; {{ח:תתת|(2)}} שולמו דמי חכירה ראשוניים בעת ההקצאה בשיעור של 40% ומעלה מערך הקרקע – דמי ההיוון יחושבו כמכפלה של 0.75% מערך הקרקע, למועד ביצוע החידוש, במקדם ההיוון העומד על 18.2 לכל תקופת החכירה השנייה או במקדם היוון המשקף את יתרת התקופה; {{ח:תתת|(3)}} על דמי החכירה המהוונים המשולמים מראש עבור כל תקופת החכירה השנייה תחול הנחת אזור למעט אם החוכר בחר לחדש את החכירה בדמי חכירה שנתיים. דמי החכירה המהוונים לאחר הנחת אזור לא יפחתו מ־3.6% מערך הקרקע לחוכר ששילם דמי חכירה ראשוניים בעת ההקצאה נמוכים משיעור של 40%, מערך הקרקע, ולא יפחתו מ־2.2% לחוכר ששילם דמי חכירה ראשוניים בעת ההקצאה בשיעור של 40% ומעלה מערך הקרקע. הוראות סעיף זה לא יחולו על אזור קו עימות; {{ח:תתת|(4)}} הסתיימה תקופת החכירה המהוונת הראשונה לאחר תאריך 08.02.2010, מועד אישור החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1185, זכאי החוכר לרכוש בעלות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 5.1|פרק משנה 5.1}}, בתמורה או ללא תמורה, ללא תשלום דמי היוון בעד תקופת החכירה הנוספת. אם החליט החוכר שלא להצטרף למסלול הקניית הבעלות, ישלם עבור התקופה הנוספת בהתאם לשיעורים הנקובים בסעיפים 5.3.10 {{ח:פנימי|סעיף 5.3.11|ו־5.3.11}}. {{ח:סעיף|5.3.11|חידוש חכירה בתנאי דמי חכירה שנתיים}} {{ח:ת}} דמי החכירה השנתיים יעודכנו על פי שומה למועד תחילת תקופת החכירה השנייה כמפורט בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תת|(1)}} חוכר ששילם דמי חכירה ראשוניים בשיעור של עד 39%, כולל, מערך הקרקע – ישלם דמי חכירה שנתיים בשיעור של 3% לשנה מערך הקרקע; {{ח:תת|(2)}} חוכר ששילם דמי חכירה ראשוניים בשיעור של 40% ומעלה מערך הקרקע – ישלם דמי חכירה שנתיים בשיעור של 1% לשנה מערך הקרקע; {{ח:תת|(3)}} חוכר שבעת הגשת הבקשה לחידוש חכירה הסתיימה תקופת החכירה הראשונה, החכירה תחודש בתשלום דמי חכירה שנתיים החל ממועד סיום החכירה הראשונה ועד ליום הגשת הבקשה לחידוש החכירה. חוכר כאמור המבקש, בנוסף, להוון את דמי החכירה השנתיים ליתרת תקופת החכירה השנייה, לא יהיה זכאי להנחת אזור. {{ח:סעיף|5.3.11א|קביעת ערכי קרקע|תיקון: 9.3.2023}} {{ח:תת|(א)}} ערך הקרקע של נכס מקרקעין למטרות תעסוקה שגודלו אינו עולה על 1,000 מ״ר ייקבע על פי טבלאות ערכי קרקע שתקבע הרשות לצורך ביצוע הוראות פרק משנה זה. במקום בו לא קיימת טבלת ערכי קרקע תיערך שומה פרטנית. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חוכר יהיה רשאי לבקש כי ערך הקרקע ייקבע בשומה פרטנית. בקש חוכר כי תיערך לו שומה פרטנית, יהיה התשלום בהתאם לשומה אף אם היא גבוהה מערך הקרקע שנקבע בטבלאות ויחולו הכללים הנהוגים ברשות לעניין השגה על שומות. {{ח:קטע4|פרק 5.3 סימן ד|סימן ד׳: מוסדות ציבור ו/או חוכר למטרה ציבורית}} {{ח:סעיף|5.3.12|היוון בהסכם חכירה}} {{ח:ת}} למטרה ציבורית שאינו מהוון, הרשות תאפשר היוון זכויות החכירה עד לתום תקופת החכירה המקורית, כאשר יתרת התקופה אינה פחותה מ־8 שנים לסיום התקופה. ההיוון יחושב כמכפלת אחוז דמי חכירה שנתיים בהסכם החכירה במקדם ההיוון ליתרת תקופת החכירה, על בסיס שומה עדכנית, למועד ביצוע חישוב ההיוון. {{ח:ת}} דמי ההיוון יחושבו החל משנת החכירה הבאה, בעד השנה הנוכחית החוכר יחויב בדמי החכירה השנתיים. {{ח:סעיף|5.3.13|חידוש חכירה – יובל מוקדם}} {{ח:ת}} אם נותרו פחות מ־8 שנים לסיום תקופת החכירה המקורית, ניתן לבצע יובל מוקדם. החכירה תחודש בהתאם למפורט {{ח:פנימי|סעיף 5.3.14|בסעיף 5.3.14}}. התקופה הנוספת תחל מיום תשלום דמי ההיוון. {{ח:ת}} דמי ההיוון יחושבו כמכפלה של 1% מערך הקרקע למועד ביצוע החידוש, במקדם ההיוון לכל תקופת החכירה השנייה. {{ח:סעיף|5.3.14|חידוש חכירה – יובל}} {{ח:תת|(א)}} קרקע שהוקצתה בפטור ממכרז למטרה ציבורית, אשר תמה תקופת החכירה הראשונה של 49 שנים (להלן {{ח:פנימי|פרק 5.3|בפרק משנה זה}} – החכירה המקורית) – ההסכם יוארך לתקופת חכירה שנייה של 49 שנים (להלן {{ח:פנימי|פרק 5.3|בפרק משנה זה}} – התקופה החדשה) לפי הכללים שבסעיפים קטנים (ב) ו־(ג): {{ח:תת|(ב)}} חוכר שהוא מוסד ציבורי או שבוצעה העברת זכויות בהסכמת הרשות לפני אישורה של החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1551 מיום 21.5.18 והחוכר מילא אחר כל התנאים שחלו עליו על פי הסכם החכירה המקורי – יהיה זכאי לחידוש החכירה ובלבד שיובטח כי הקרקע תמשיך לשמש למטרה או לייעוד שנקבעו בהסכם החכירה המקורי. {{ח:תת|(ג)}} על התקופה החדשה יחולו תנאי התשלום הבאים: {{ח:תתת|(1)}} דמי חכירה סמליים מהוונים ישולמו על ידי מוסד ציבורי אשר מתקיימים לגביו אחד מהתנאים המפורטים להלן: {{ח:תתתת|(א)}} שילם בתקופה הקודמת דמי חכירה סמליים; {{ח:תתתת|(ב)}} בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקיפות במועד החידוש מטרת החכירה מזכה בתשלום דמי חכירה סמליים; {{ח:תתתת|(ג)}} מטרת החכירה היא לבית ספר יסודי או על יסודי; {{ח:תתתת|(ד)}} הוועדה המקומית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה{{ח:הערה|,}} התשכ״ה–1965}}, אישרה לרשות שלצורך פיצויים תיכלל הקרקע המוחכרת בהוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 190|סעיף 190(א)(1) לחוק}}; {{ח:תתת|(2)}} מוסד ציבורי שאינו זכאי לתשלום דמי חכירה סמליים בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקיפות במועד חידוש החכירה ישלם דמי חכירה שנתיים בשיעור של 1% מערך הקרקע לפי שומה מעודכנת למועד תחילת התקופה החדשה, בתשלומים שנתיים או בתשלום חד פעמי מהוון. {{ח:סעיף|5.3.15|חידוש חכירה במהלך תקופת החכירה השנייה}} {{ח:תת|(א)}} דמי ההיוון יחושבו כמכפלה של 1% מערך הקרקע למועד ביצוע החידוש, במקדם ההיוון לכל יתרת תקופת החכירה. בעד השנים שחלפו ממועד סיום התקופה הראשונה ועד למועד ביצוע החידוש, ישלם החוכר דמי חכירה שנתיים על פי שומה למועד תחילת תקופת החכירה השנייה. {{ח:תת|(ב)}} על דמי ההיוון המשולמים מראש עבור כל תקופת החכירה השנייה תחול הנחת אזור ובלבד שהתקיימו שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} החוכר בחר לחדש את החכירה בתנאי תשלום דמי חכירה מהוונים; {{ח:תתת|(2)}} התשלום עבור ההיוון לא יפחת מ־2% מערך הקרקע המלא למועד ביצוע החידוש. {{ח:סעיף|5.3.16|חידוש חכירה בדמי חכירה סמליים|תיקון: 1.10.2020}} {{ח:ת}} הרשות תאפשר חידוש חכירה בדמי חכירה סמליים למוסד ציבורי אשר הוקצתה לו קרקע למטרה ציבורית וששילם דמי חכירה שנתיים או מהוונים למטרה ציבורית במהלך תקופת החכירה הראשונה, בתנאים המצטברים המפורטים להלן: {{ח:תת|(א)}} החוכר מימש את מטרת החכירה במהלך תקופת החכירה הראשונה; {{ח:תת|(ב)}} לא קיימות חריגות בניה או שימושים חורגים; {{ח:תת|(ג)}} הסדרת חובות עבר; {{ח:תת|(ד)}} לא תותר החכרת משנה; {{ח:תת|(ה)}} בעת שינוי ייעוד הקרקע תוחזר לרשות. {{ח:קטע3|פרק 5.4|5.4. העברת זכויות}} {{ח:קטע4|פרק 5.4 סימן א|סימן א׳: כללי}} {{ח:סעיף|5.4.1|הסכמת הרשות}} {{ח:תת|(א)}} בעל זכויות בקרקע המבקש להעביר זכויותיו לאחר, חייב לקבל לכך את הסכמת הרשות בכתב. {{ח:תת|(ב)}} הרשות לא תאשר העברת זכויות – {{ח:תתת|(1)}} במקרים שבהם הופרו תנאי הסכם הפיתוח או הופרו תנאי הסכם החכירה, אלא אם כן תוקנו ההפרות או הוסדרו בהסכמת הרשות ובהתאם לתנאים שקבעה; {{ח:תתת|(2)}} בהקצאות שנעשו על פי הסכם הרשאה. {{ח:תת|(ג)}} הסכמת הרשות, אם תינתן, תתבצע רק לאחר השלמת כל הפעולות הנדרשות על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.4|פרק משנה זה}}, ולאחר תשלום דמי הסכמה – אם הנכס אינו מהוון, ותשלום חובות דמי חכירה שנתיים – אם קיימים, ובכפוף להמצאת אישורים על תשלומי מס הנדרשים על פי כל דין. {{ח:סעיף|5.4.2|העברה לזר}} {{ח:ת}} כאשר מקבל הזכויות הוא זר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מקרקעי ישראל#סעיף 2א|בסעיף 2א לחוק מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}}, העברת הזכויות תתבצע בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק מקרקעי ישראל|החוק האמור}}. {{ח:סעיף|5.4.3|הקצאה על פי המלצת משרד ממשלתי}} {{ח:ת}} הייתה ההקצאה ליזם על פי המלצת משרד ממשלתי, בין בדרך של מכרז ובין שלא במכרז, טעונה העברת הזכויות המצאת אישור בכתב של המשרד הממליץ. {{ח:קטע4|פרק 5.4 סימן ב|סימן ב׳: העברת זכויות בקרקע למגורים}} {{ח:סעיף|5.4.4|זכאות להסכם חכירה מהוון}} {{ח:ת}} חוכר ששילם דמי חכירה שנתיים, בשיעור 1% מערך הקרקע במהלך השנים 2008 – 2014 ואין לו חובות דמי חכירה שנתיים קודמים יהיה זכאי להסכם חכירה מהוון ליתרת תקופת החכירה הראשונה ולתקופת חכירה נוספת. {{ח:סעיף|5.4.5|בנייה רוויה – מכרז פומבי}} {{ח:תת|(א)}} העברת זכויות בבנייה רוויה בקרקע שהוקצתה במכרז פומבי תתבצע בהתאם לתנאי המכרז וההסכם. {{ח:תת|(ב)}} העברת זכויות של זוכה במכרז (קבלן/יזם) בבנייה רוויה במכרז משותף של הרשות עם גורם נוסף במכרז שהוא מחיר למשתכן, מחיר מטרה או דיור להשכרה, מותנית בהמצאת אישור הגורם השותף למכרז. {{ח:תת|(ג)}} העברת זכויות של משתכנים במכרזי מחיר למשתכן או מחיר מטרה תהיה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 4.7|פרק משנה 4.7}}. {{ח:סעיף|5.4.6|בנייה רוויה – פטור ממכרז}} {{ח:תת|(א)}} בהעברת זכויות בבנייה רוויה בקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז בהסכם פיתוח יחולו ההוראות שבפסקאות (1) עד (3): {{ח:תתת|(1)}} העברת הזכויות תתבצע בהתאם לתנאי ההקצאה וההסכם; {{ח:תתת|(2)}} הרשות תאשר העברת זכויות חלקית או מלאה בתקופת הסכם פיתוח, ובלבד שמקבל הזכויות עמד בכל התנאים והדרישות שנקבעו בהסכם הפיתוח אשר נחתם עם היזם שהוא מעביר הזכויות; {{ח:תתת|(3)}} הרשות לא תאשר העברת זכויות בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה (א) ו־(ב): {{ח:תתתת|(א)}} הקרקע הוקצתה ליזם בשל תכונה אישית או בשל נסיבות המאפיינות אותו בלבד, אלא אם כן מקבל הזכויות משתייך לאותן קטגוריות או שהוא בעל אותם אפיונים שמכוחם רכש היזם את זכויותיו במגרש; {{ח:תתתת|(ב)}} הסכם הפיתוח שנחתם עם היזם כולל תנאים מיוחדים, המונעים העברת הזכויות. {{ח:תת|(ב)}} העברת זכויות בבנייה רוויה בקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז בהסכם חכירה תתבצע בהתאם לתנאי ההקצאה וההסכם. {{ח:סעיף|5.4.7|בנייה נמוכה – מכרז}} {{ח:ת}} העברת זכויות בהקצאות קרקע למטרת בנייה נמוכה שהוקצתה במכרז, למעט הרשמה והגרלה ומכרז לבעלי מאפיינים מיוחדים, תתבצע בהתאם לתנאי המכרז וההסכם. {{ח:סעיף|5.4.8|בנייה נמוכה – פטור ממכרז, הרשמה והגרלה או מכרז לבעלי מאפיינים מיוחדים}} {{ח:ת}} בהעברת זכויות בהקצאות קרקע למטרת בנייה נמוכה שהוקצתה בפטור ממכרז, בהרשמה והגרלה או במכרז לבעלי מאפיינים מיוחדים, יחולו ההוראות שבפסקאות (1) עד (4): {{ח:תת|(1)}} לעניין סעיף זה, ”הנחה“ – תשלום דמי חכירה מופחתים, לרבות פטור מתשלום דמי חכירה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|סימן א לפרק משנה 4.2}}. {{ח:תת}} הנהלת הרשות רשאית לקבוע מקרים אחרים שבהם תינתן הנחה אשר תיכלל בהגדרה זו. אם עשתה כן יפורסם המקרה טרם ביצוע העסקה; {{ח:תת|(2)}} הרשות תאפשר העברת זכויות ללא הגבלה וללא שתיגבה תמורה נוספת, בחלוף 5 שנים ממועד סיום הבנייה; {{ח:תת|(3)}} הרשות תאפשר העברת זכויות ממועד החתימה על הסכם פיתוח או חכירה ובטרם חלפו 5 שנים מסיום הבנייה במקרים ובתנאים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ז): {{ח:תתת|(א)}} במקרים חריגים: מוות, מצב בריאותי קשה, גירושין על פי פסק דין או מימוש משכנתה, ניתן יהיה להגיש בקשה להעברת זכויות ללא תשלום נוסף, כמפורט בפסקאות משנה (ג) ו־(ד), טרם המועד הקבוע בכפוף לכללים שתקבע הנהלת הרשות; {{ח:תתת|(ב)}} במקרים שבהם הוקצתה קרקע לבעל זכויות בשל היותו נכה – הרשות תאפשר העברת זכויות ללא הגבלה ולא תגבה תשלום נוסף, כאשר העברת הזכויות היא לנכה העונה על התבחינים שבשלהם הוקצתה הקרקע לבעל הזכויות; {{ח:תתת|(ג)}} במקרים שהקרקע הוקצתה ללא הנחה: הרשות תאפשר להעביר זכויות בתשלום נוסף – {{ח:תתת}} בעת העברת זכויות שתבוצע ממועד החתימה על הסכם פיתוח או חכירה עד תום שנה ממועד סיום הבנייה, ישלם החוכר תוספת של 20% מהתמורה צמוד למדד המחירים לצרכן בתוספת מע״מ, ובתקופה שלאחר מכן ועד תום 5 שנים ממועד סיום הבנייה יפחת שיעור התשלום כל שנה ב־4% מהתמורה, בהתאמה; {{ח:תתת|(ד)}} במקרים שהקרקע הוקצתה בהנחה: הרשות תאפשר להעביר זכויות בתשלום נוסף – {{ח:תתת}} בעת העברת זכויות שתבוצע ממועד החתימה על הסכם פיתוח או חכירה עד תום שנה ממועד סיום הבנייה, ישלם החוכר תשלום בגובה מלוא ההנחה צמוד למדד המחירים לצרכן בתוספת מע״מ. בתקופה שלאחר מכן ועד תום 5 שנים ממועד סיום הבנייה יפחת שיעור התשלום כל שנה ב־20% נוספים מגובה ההנחה, בהתאמה; {{ח:תתת|(ה)}} במקרים המפורטים בפסקאות משנה (ג) ו־(ד), החיוב ייערך עבור שנה מלאה גם כאשר מדובר בחודשים בודדים מתוך שנה; {{ח:תתת|(ו)}} בוצעה העברת זכויות כאמור בפסקאות משנה (ג) ו־(ד) ונגבה תשלום בשלה, אם תוגש בקשה להעברת זכויות נוספת במהלך התקופה בת 5 השנים ממועד סיום הבנייה, לא ייגבה כל תשלום נוסף; {{ח:תתת|(ז)}} העברת זכויות בהסכם פיתוח, למי שלא שילם בעד מלוא זכויות הבנייה על פי התוכנית שהייתה בתוקף במועד ההקצאה, מותנית בתשלום דמי חכירה מהוונים, בעד ההפרש בין מלוא זכויות הבנייה על פי התוכנית שהייתה בתוקף בעת ההקצאה, לבין הזכויות שאותן רכש היזם בפועל, על פי שומה ועדכנית למועד הבקשה. תנאי זה לא יחול על העברת זכויות לבן או לבת זוגו או לאחיו או לאחותו של היזם, אשר קיבלו זכויות אלו מכוח היות אבי היזם בעל זכות למגרש בהרחבה על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 737. {{ח:תת|(4)}} כללי סעיף 5.4.8 יחולו על עסקאות בפטור ממכרז או על עסקאות שהוקצו בהרשמה והגרלה או במכרז לבעלי מאפיינים מיוחדים, שאושרו מיום 28.10.2018. {{ח:תת}} על עסקאות בפטור ממכרז או עסקאות שהוקצו בהרשמה והגרלה או במכרז לבעלי מאפיינים מיוחדים, שאושרו לפני 28.10.2018, יחולו לעניין העברת הזכויות כללי החלטת מועצת מקרקעי ישראל שהייתה בתוקף במועד אישור העסקה. {{ח:תת}} על אף האמור, כללי סעיף 5.4.8 יחולו גם על עסקאות שאושרו לפני 28.10.2018 במקרים שבהם בעל הזכויות חפץ לעשות כן. {{ח:קטע4|פרק 5.4 סימן ג|סימן ג׳: העברת זכויות בקרקע לתעסוקה}} {{ח:סעיף|5.4.9|הגבלת העברת זכויות בהסכם פיתוח}} {{ח:ת}} בהסכם פיתוח הרשות לא תאשר העברת זכויות בנסיבות המפורטות בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תת|(1)}} הקרקע הוקצתה בפטור ממכרז על בסיס המלצה של משרד הכלכלה או משרד התיירות; {{ח:תת|(2)}} הקרקע הוקצתה בפטור ממכרז ליזם בשל תכונה אישית או בשל נסיבות המאפיינות אותו בלבד אלא אם כן מקבל הזכויות משתייך לאותן קטגוריות או שהוא בעל אותם אפיונים שמכוחם רכש היזם את זכויותיו במגרש; {{ח:תת|(3)}} הסכם הפיתוח שנחתם עם היזם כולל תנאים מיוחדים, המונעים העברת הזכויות. {{ח:סעיף|5.4.10|תנאים להעברת זכויות בהסכם חכירה}} {{ח:ת}} בהסכם חכירה – אם עברו 7 שנים מיום החתימה על ההסכם ובתנאי שמומשה מטרת החכירה – ניתן להעביר את הזכויות ללא האישורים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 5.4.3|בסעיפים 5.4.3}} {{ח:פנימי|סעיף 5.4.9|ו־5.4.9}}. {{ח:סעיף|5.4.11|אי העברת זכויות בתחנת דלק}} {{ח:ת}} בהקצאה לתחנת דלק לנכה, בהתאם להמלצת אגף השיקום במשרד הביטחון, לא תותר העברת זכויות בין בירושה על פי דין ובין על פי צו קיום צוואה, או בכל דרך אחרת. {{ח:קטע4|פרק 5.4 סימן ד|סימן ד׳: העברת זכויות בנכסים ציבוריים}} {{ח:סעיף|5.4.12|קרקע שהוקצתה לרשות מקומית}} {{ח:ת}} לא תתאפשר העברת זכויות בקרקעות לצורכי ציבור, אשר הוקצו לרשויות מקומיות מכוח תוכנית, בנכסים שהוקצו לתאגידים ממשלתיים ובנכסים שהוקצו למטרה ציבורית בדמי חכירה שנתיים סמלי. {{ח:סעיף|5.4.13|העברת נכס ציבורי לצד שלישי}} {{ח:ת}} בנכס ציבורי, שלא נכלל {{ח:פנימי|סעיף 5.4.12|בסעיף 5.4.12}} ושהוחכר למטרה ציבורית – אם הקרקע שאותה מבקש החוכר להעביר לצד שלישי מיועדת על פי תוכנית לצורכי ציבור על פי הקבוע {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 188|סעיפים 188(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 190|ו־190(א)(1)}}, יפנה החוכר לרשות המקומית בהודעה לפיה ניתנת לה זכות סירוב ראשונה המאפשרת לרשות המקומית לרכוש את זכויותיו בנכס, וזאת בתוך 90 ימים מיום שליחת ההודעה. {{ח:סעיף|5.4.14|תמורה}} {{ח:ת}} המחיר שאותו תידרש הרשות המקומית לשלם לבעל הזכויות בעד רכישת הזכויות ייקבע בהתאם לייעוד הציבורי שלשמו הוקצה הנכס הציבורי לחוכר המקורי, ובתוספת ערך המחוברים. בכל מקרה לא תעלה התמורה עבור הנכס הציבורי על שוויו כפי שיוערך על פי שומה. העברת הזכויות לא תיעשה בדמי חכירה סמליים. {{ח:סעיף|5.4.15|העברת זכויות לצד שלישי}} {{ח:ת}} אם רשות מקומית, לא תענה בתוך 90 ימים כאמור, החוכר יהיה רשאי להעביר את זכויותיו בנכס הציבורי לצד שלישי, העונה על הגדרת מוסד ציבורי, אשר יתחייב להמשיך ולממש את המטרה הציבורית שלשמה הוקצה הנכס הציבורי לחוכר בהסכם החכירה. {{ח:סעיף|5.4.16|צד שלישי שאינו מוסד ציבורי}} {{ח:ת}} תותר העברת זכויות לצד שלישי, שאינו מוסד ציבורי רק במקרה של העברת זכויות בד בבד עם עסקת שינוי ייעוד העומדת בכללי החלטת מועצת מקרקעי ישראל ביחס לשינוי ייעוד במוסדות ציבור. {{ח:סעיף|5.4.17|דמי הסכמה}} {{ח:ת}} בעד העברת הזכויות, הרשות תגבה מהחוכר דמי הסכמה על בסיס ערכי הקרקע בייעודם הציבורי ובהתאם למטרת הסכם החכירה. {{ח:סעיף|5.4.18|העברה לרשות מקומית}} {{ח:ת}} העברת זכויות של נכס בייעוד ציבורי לרשות המקומית בהתאם למטרת ההקצאה, תהיה פטורה מתשלום דמי הסכמה. {{ח:סעיף|5.4.19|תחולה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.4 סימן ד|סימן זה}} יחולו גם על צד שלישי שרכש זכויות בנכס. {{ח:קטע4|פרק 5.4 סימן ה|סימן ה׳: חישוב דמי הסכמה מגורים, בתעסוקה ובמוסדות ציבור}} {{ח:סעיף|5.4.20|נכס מהוון}} {{ח:ת}} העברת זכויות בהסכם פיתוח או בהסכם חכירה בנכסים מהוונים פטורה מתשלום דמי הסכמה. {{ח:סעיף|5.4.21|נכס לא מהוון}} {{ח:ת}} בנכס לא מהוון, ייערכו שני חישובים אחד לדמי הסכמה והשני לדמי היוון. לחוכר תינתן אפשרות לבחור את המסלול המועדף. מקבל הזכויות יוכל להשלים להוון בתוך 90 ימים מהמועד האחרון שנקבע לתשלום דמי ההסכמה. {{ח:סעיף|5.4.22|שווי הקרקע}} {{ח:ת}} גובה דמי ההסכמה יתבסס על הערכת שווי הקרקע על פי שומה. {{ח:סעיף|5.4.23|הנחת אזור}} {{ח:ת}} הנחת אזור לא תחול על תשלום דמי ההסכמה. {{ח:סעיף|5.4.24|תנאים מיוחדים}} {{ח:ת}} בהסכם חכירה אם נקבע בהסכם החכירה שיעור דמי הסכמה אחר, יהיו דמי ההסכמה כפי שנקבע בהסכם החכירה. {{ח:סעיף|5.4.25|גובה דמי ההסכמה}} {{ח:ת}} חוכר המעביר זכות חכירה חייב בתשלום דמי הסכמה בשיעור של שליש מהפרש עליית ערך הקרקע, אלא אם כן כתוב אחרת בהסכם החכירה, בין ערך הקרקע ליום רכישת הזכויות, כשהוא משוערך בהצמדה למדד המחירים לצרכן ליום חישוב דמי ההסכמה, לבין ערך הקרקע במועד חישוב דמי ההסכמה הנוכחיים. {{ח:סעיף|5.4.26|דמי חכירה ראשוניים}} {{ח:ת}} אם שילם החוכר או שהוכרו לו דמי חכירה ראשוניים, החיוב בדמי הסכמה יחול רק על היתרה הבלתי משולמת, כלומר על ערך הקרקע שלא שולם עבורו או לא הוכרו בשלו דמי חכירה ראשוניים. {{ח:סעיף|5.4.27|מועד החישוב}} {{ח:ת}} דמי ההסכמה יחושבו למועד עריכת החשבון. {{ח:סעיף|5.4.28|מועד רכישת הזכויות}} {{ח:ת}} מועד התשלום בפועל ייראה כמועד רכישת הזכויות של מקבל ההעברה. {{ח:סעיף|5.4.29|מקרה שלא הוונה זכות החכירה}} {{ח:ת}} בנכס לא מהוון, לחוכר תינתן אפשרות לשלם דמי הסכמה ולהישאר בהסכם שאינו מהוון. {{ח:ת}} אם החוכר או מקבל ההעברה לא יהוונו את זכות החכירה, דמי החכירה השנתיים יעודכנו – בהתאם לתנאי ההסכם. אם לא נקבע בהסכם, יחושב בהתאם לכך: מגורים – 1%; ציבורי – 2% מהיתרה הבלתי משולמת; תעסוקה – 5% מהיתרה הבלתי משולמת. {{ח:ת}} דמי החכירה החדשים ייגבו החל משנת הכספים הבאה – 1 באפריל 2019. {{ח:סעיף|5.4.30|תנאים לקבלת פטור באמצעות היוון או שינוי ייעוד וניצול}} {{ח:ת}} על מנת לקבל פטור מתשלום דמי הסכמה בעת ביצוע העברת זכויות, בין באמצעות היוון הזכויות בנכס ובין באמצעות עריכת עסקת שינוי ייעוד וניצול, על מעבירי הזכויות להגיש בקשה להעברת זכויות עד 120 ימים ממועד החתימה על הסכם המכר בין המעביר למקבל. בקשות להעברת זכויות שיוגשו לאחר 120 ימים מחתימת הסכם המכר תאושרנה בכפוף לתשלום דמי הסכמה בלבד, למועד עריכת הבקשה על ידי הרשות, מבלי שתינתן למבקשים אפשרות לתשלום דמי היוון במקום דמי הסכמה, או פטור מדמי הסכמה בעת עריכת עסקת שינוי ייעוד וניצול. {{ח:סעיף|5.4.31|העברת זכויות ליורש}} {{ח:ת}} העברת זכויות ליורש על פי דין או על פי צו קיום צוואה, אם אינה אסורה על פי ההסכם או על פי נוהלי הרשות, לא תיחשב לעניין חיוב בדמי הסכמה כהעברת זכות חכירה. {{ח:סעיף|5.4.32|העברת זכויות לקרוב}} {{ח:ת}} העברת זכות חכירה לקרוב לא תיחשב, לעניין חיוב בדמי הסכמה, כהעברת זכות חכירה; לעניין זה, ”קרוב“ – בן זוג או בת זוג לרבות ידוע או ידועה בציבור כבן זוג או בת זוג, גרוש או גרושה במסגרת הסכם גירושין, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצא בן הזוג, מאמץ ומאומץ ובן זוגו של כל אחד מאלה. {{ח:קטע4|פרק 5.4 סימן ו|סימן ו׳: פטורים והנחות במגורים}} {{ח:סעיף|5.4.33|פטורים והנחות|תיקון: 2.12.2019}} {{ח:תת|(א)}} לא יידרש תשלום במקרים שבהם נקבע פטור מתשלום דמי הסכמה על פי רשימת הפטורים המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 5.4.34|בסעיף 5.4.34}}, ובכפוף לתנאי הסכם החכירה. {{ח:תת|(ב)}} תינתן הנחה על פי סעיף זיכוי אחד בלבד, כך שהחוכר לא יהיה רשאי לצבור הנחות בשל אחוזי נכות או אחוזי הנחה עקב זכאויות שונות. {{ח:תת|(ג)}} יינתן פטור או הנחה לחוכר שהיה בעל אותה זכות חכירה במשך 4 שנים לפחות. סעיף קטן זה לא יחול אם זכאותו של החוכר נוצרה במהלך תקופת החכירה. {{ח:תת|(ד)}} פטור או הנחה המגיעים לאחד מבני הזוג יינתנו גם לגבי חלקו של בן או בת הזוג השני באותה זכות חכירה. לעניין זה{{ח:הערה|,}} ”בני זוג“ – לרבות ידועים בציבור. {{ח:תת|(ה)}} לא תינתן הנחה מעבר לסכום של 80,000 שקלים חדשים לא כולל מע״מ. {{ח:סעיף|5.4.34|פטורים והנחות|תיקון: 2.12.2019, 8.9.2020}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''רשימת פטורים והנחות'''}} <table> <tr><th>סיבת הזכאות</th><th>מסמכים שיש למסור</th><th>פטור או שיעור הנחה</th></tr> <tr><td>1. חוכר המחליף דירתו בדירה אחרת באותו בניין</td><td>הסכמי מכר</td><td>פטור</td></tr> <tr><td>2. בעל עיטור גבורה אישור משרד הביטחון על הענקת</td><td>העיטור</td><td>פטור</td></tr> <tr><td>3. בני משפחה של חייל שנספה בפעולת ביטחון או בפעולת איבה{{ח:הערה|;}} לעניין {{ח:פנימי|פרק 5.4|פרק משנה זה}}, ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, או ילד שגילו אינו עולה על 18 שנים</td><td>אישור של קצין תגמולים או ועדת ערעור הפועלים לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 5|ו־5 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, או אישור של הרשות המאשרת או ועדת עררים הפועלים לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 11|ו־11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה{{ח:הערה|,}} התש״ל–1970}} לפי העניין.</td><td>פטור</td></tr> <tr><td>4. נכה כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב]{{ח:הערה|,}} התשי״ט–1959}}, שדרגת נכותו לצמיתות ביום העברת הזכויות היא 50% ובלבד שהנכות לגבי כל פגימה תילקח בחשבון רק פעם אחת.</td><td>אישור על דרגת הנכות שקבעה ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 12|ו־12(א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב]{{ח:הערה|,}} התשי״ט–1959}}.</td><td>הנחה – מוגבלת עד לסכום של 80,000 שקלים חדשים כולל מע״מ</td></tr> <tr><td>5. נכה שדרגת נכותו לצמיתות ביום העברת הזכויות היא 80% ובלבד שהנכות לכל פגימה תילקח בחשבון רק פעם אחת: {{ש}} לעניין זה ”נכה“ כמשמעותו באחד החוקים שלהלן:</td><td>&nbsp;</td><td rowspan="6">הנחה – מוגבלת עד לסכום קבוע בסך 80,000 שקלים חדשים לא כולל מע״מ.</td></tr> <tr><td>א. {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.</td><td>אישור על דרגת הנכות שקבעה ועדה רפואית או ועדה רפואית לעררים לפי תקנות הביטוח לאומי.</td></tr> <tr><td>ב. {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}}.</td><td>אישור על דרגת הנכות שקבעה ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית)|תקנות נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954 {{ח:הערה|[צ״ל: תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית), התשט״ו–1954]}}}}, או קביעת הוועדה הרפואית העליונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית עליונה)#סעיף 10|תקנה 10 לתקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית עליונה), התשי״ז–1957}}.</td></tr> <tr><td>ג. {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}}.</td><td>אישור על דרגת נכות שקבעה ועדה רפואית לערעורים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 118|סעיף 8 לתוספת החמישית לחוק הביטוח הלאומי, {{ח:הערה|התשי״ד־}}1953}}, או ועדה רפואית עליונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית עליונה)|תקנות נכי המלחמה בנאצים {{ח:הערה|(ועדה רפואית עליונה)}}, {{ח:הערה|התשי״ז־}}1957}}.</td></tr> <tr><td>ד. {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}.</td><td>אישור על דרגת נכות שקבעה ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 5|סעיף 5 לחוק האמור}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 118|סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ״ה–1995}} או ועדה רפואית לעררים שנתמנתה לעניין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 122|סעיף 122}}.</td></tr> <tr><td>ה. {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}} וההסכם.</td><td>אישור על דרגת נכות שקבעה ועדה רפואית או ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 7|ו־7 לחוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}.</td></tr> <tr><td>6. נכה בנכות כללית שדרגת נכותו הרפואית לצמיתות ביום העברת הזכויות היא 80% לפחות, שאינו זכאי לפטור לפי סעיף 4 של טבלה זו, והמקבל קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי.</td><td>אישור על דרגת נכות רפואית לצמיתות של 80% לפחות ביום העברת הזכויות, שקבעה הוועדה הרפואית שנתמנתה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות)|תקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות), התש״ם–1979}}, או אישור המוסד לביטוח לאומי שלחוכר נקבעה נכות רפואית לצמיתות של 80% לפחות המזכה אותו לקצבה חודשית לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), {{ח:הערה|התשכ״ח־}}1968}}, או אישור מאת משרד הבריאות על מוגבלות בניידות של 80% לפחות, ביום העברת הזכויות. {{ש}} אישור מביטוח לאומי על קבלת הקצבה.</td><td>הנחה – מוגבלת עד לסכום קבוע בסך 80,000 שקלים חדשים לא כולל מע״מ.</td></tr> <tr><td>7. חוכר שהוא עיוור.</td><td>תעודת עיוור מאת משרד העבודה והרווחה.</td><td>הנחה – מוגבלת עד לסכום קבוע בסך 80,000 שקלים חדשים לא כולל מע״מ.</td></tr> <tr><td>8. חוכר המעביר ללא תמורה זכות חכירה למוסד ציבורי, למדינה לרשות מקומית, לקרן היסוד, לקק״ל או לאוניברסיטה.</td><td>הסכם להעברת זכות החכירה ללא תמורה בין החוכר לאחד הנעברים, חתום ומבויל כחוק.</td><td>פטור</td></tr> <tr><td>9. במגרשי מגורים בלבד – חוכר שגילו 65 שנים לפחות וחוכרת יחידה שגילה 60 שנים לפחות, המקבלים מהמוסד לביטוח לאומי תשלומים על פי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}.</td><td>אישור מהמוסד לביטוח לאומי לזכאותו של החוכר לקבלת התשלומים האמורים ב־3 החודשים האחרונים שקדמו לחודש שבו הוגשה לרשות הבקשה למתן הפטור.</td><td>הנחה – מוגבלת עד לסכום קבוע בסך 80,000 שקלים חדשים לא כולל מע״מ.</td></tr> <tr><td>10. העברה ללא תמורה מתאגיד מתפרק למי שהיה בעל מניות בו ערב פירוקו, כשחלקו בזכויות המועברות כחלק זכויותיו בתאגיד האמור, או העברה ללא תמורה מחוכר שהוא איגוד מקרקעין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה){{ח:הערה|,}} התשכ{{ח:הערה|"}}ג־1963}}, המצוי בהליכי פירוק, למי שהיה בעל מניות בו ערב פירוקו, כשחלקו בזכויות המועברות כחלק זכויותיו בתאגיד האמור.</td><td>הפטור יינתן בתנאים אלה: {{ש}} א. האיגוד עמד בתנאי הסכם החכירה. {{ש}} ב. קודם להעברת זכויות החכירה משמו של האיגוד לשמות בעלי הזכויות שבו, ימציא האיגוד לרשות אישורי מיסים, וכן אישור כתוב ממיסוי מקרקעין שניתן פטור מתשלום מס שבח לאור העובדה כי מדובר בהעברת מניות אגב פירוק התאגיד המעביר.</td><td>פטור</td></tr> </table> {{ח:קטע3|פרק 5.5|5.5. תוספת בנייה, שינוי ייעוד או ניצול, פיצול מגרש}} {{ח:קטע4|פרק 5.5 סימן א|סימן א׳: כללי}} {{ח:סעיף|5.5.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5.5|בפרק משנה זה}}: {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בינוי בפועל“ – הקצאה בה שולמה תמורה עבור חלק מהזכויות המוקנות בתוכנית שהייתה בתוקף בעת ההקצאה; {{ח:תת}} במגזר העירוני – במגורים (לרבות בנייה למגורים בישובים קהילתיים) – בהקצאות קרקע למטרת מגורים החל מתאריך 20.11.1990; {{ח:תת}} במגזר החקלאי – בהרחבות – קהילתיות ובמגרשי מגורים בנויים במושבים; {{ח:תת}} בתעסוקה – בהקצאות קרקע למטרת תעסוקה בתוכניות שאושרו החל מיום 1.7.1975. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוכר“ – בעל זכות חכירה בעת הגשת הבקשה. {{ח:סעיף|5.5.2|דמי היתר}} {{ח:ת}} הרשות תגבה דמי היתר עבור מתן הסכמתה לבעל זכויות להפיק מהקרקע הנאה נוספת על זו שרכש, בגבולות שטח ההקצאה המקורי. {{ח:סעיף|5.5.3|בינוי בפועל}} {{ח:תת|(א)}} במגרש ששטחו עד 280 מ״ר, ששולמה בעבורו תמורה לרשות בעת ההקצאה על פי הקצאה לבינוי בפועל, תכיר הרשות בתמורה זו כתשלום עבור מלוא הזכויות בתוכנית התקיפה בעת ההקצאה. {{ח:תת|(ב)}} במגרש ששטחו מעל 280 מ״ר, ששולמה עבורו תמורה לרשות בעת הקצאת הקרקע על פי הקצאה לבינוי בפועל, תתנה הרשות את הטיפול בבקשות על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.5|פרק משנה זה}} בתשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור מלא עבור זכויות הבנייה המבוקשות בהיתר הבנייה אשר לא שולם בעבורן בעת ההקצאה המקורית. לאחר מיצוי זכויות הבנייה על פי התוכנית בעת ההקצאה, והתשלום בעבורם, כאמור, תיגבה הרשות דמי היתר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 5.5|פרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|5.5.4|רכישת בעלות}} {{ח:ת}} לחוכר תינתן אפשרות לרכוש את זכות הבעלות בעת ביצוע הפעולות המפורטות {{ח:פנימי|פרק 5.5|בפרק משנה זה}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק 5.1|פרק משנה 5.1}}, ובכך לייתר את תשלום דמי ההיתר. {{ח:סעיף|5.5.5|דמי היתר או בתוספת בנייה או פיצול דירות בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 147ב|לסעיף 147ב(יג) לחוק התכנון והבנייה}}|תיקון: 9.3.2023, 8.4.2025}} {{ח:תת|(א)}} בהליכי רישוי מקוצר דמי היתר במסגרת הליכי רישוי מקוצר – הבקשות על פי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הליך רישוי בדרך מקוצרת)|תקנות התכנון והבניה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017}}, המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 5.5.49|בסעיף 5.5.49 בתוספת הראשונה לסעיף זה}} – לא תחייבנה קבלת אישור מהרשות כתנאי להגשתן ולא תחויבנה בתשלום דמי היתר. בקשות אשר מנויות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (הליך רישוי בדרך מקוצרת)|בתקנות התכנון והבניה}} ואינן נכללות {{ח:פנימי|סעיף 5.5.49|בסעיף 5.5.49}} תחויבנה באישור הרשות כתנאי להגשתן ותחויבנה בתשלום דמי היתר. {{ח:תת|(ב)}} בקשות להקלה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 147ב|סעיף 147ב(יג) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, לא תחייבנה קבלת אישור מהרשות כתנאי להגשתן ולא תחויבנה בתשלום דמי היתר. {{ח:סעיף|5.5.6|פטורים|תיקון: 19.1.2022, 18.7.2023}} {{ח:ת}} במקרים הבאים יינתן פטור מתשלום דמי היתר: {{ח:תת|(א)}} נכס ציבורי שבעדו נחתם הסכם בדמי חכירה שנתיים סמליים והמטרה המבוקשת תואמת למטרת החכירה המקורית והנכס משמש למטרה זו בפועל; {{ח:תת|(ב)}} נכס שבעבורו נחתם הסכם מכר; {{ח:תת|(ג)}} נכס שבו נרכשה זכות הבעלות או קיימת זכות להקניית זכות הבעלות ללא תמורה, בהתאם להוראות בעניין הקניית הבעלות; {{ח:תת|(ד)}} בעלי עיטור גבורה – לתוספת בנייה במגורים בלבד; {{ח:תת|(ה)}} בעלי הסכם חכירה מהוון הכולל זכויות עתידיות; {{ח:תת|(ו)}} בקשות במסגרת הליך רישוי מקוצר המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 5.5.49|בסעיף 5.5.49 בתוספת הראשונה}}. בקשות להיתר בשטח העולה על המפורט {{ח:פנימי|סעיף 5.5.49|בסעיף 5.5.49}} יחויבו בתשלום דמי היתר; {{ח:תת|(ז)}} עבודות ומבנים המצויים בתחום מפעלים קיימים במגרשים לתעשייה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 5.5.50|בסעיף 5.5.50 בתוספת השנייה}}. {{ח:תת|(ח)}} נכס המוחכר לסוכנות היהודית לארץ ישראל או מוסדותיה – עבור תוספת בנייה או שינוי ניצול בנסיבות בהן הקרקע משמשת או מיועדת לשמש כדירות דיור ציבורי כל עוד השימוש יהיה לטובת הדיור הציבורי. סעיף קטן זה יהיה בתוקף עד ליום 31.12.2033. לעניין סעיף קטן זה, ”דירות דיור ציבורי“ – דירות המשמשות להשכרה למי שהופנה על ידי משרד הבינוי והשיכון או משרד העלייה והקליטה, ומנוהלות על פי הנחיות משרד הבינוי והשיכון. {{ח:תת|(ט)}} נכס המוחכר למשרד הבינוי והשיכון – עבור תוספת בנייה או שינוי ניצול בנסיבות בהן הקרקע משמשת או מיועדת לשמש כבתי דיור גיל הזהב, כל עוד השימוש יהיה לטובת שימוש זה. לעניין סעיף קטן זה, ”בתי דיור גיל הזהב“ – בהתאם לרשימה שתוסכם בין הרשות לבין משרד הבינוי והשיכון. {{ח:סעיף|5.5.7|בעל זכויות בהסכם פיתוח או חוכר אשר לא מימש את מטרת החכירה}} {{ח:ת}} בעל זכויות בהסכם פיתוח, או חוכר אשר לא מימש את מטרת החכירה, המבקש לרכוש זכויות נוספות או שונות מהזכויות שנרכשו ישלם דמי היתר מהוונים בשיעור של 91%. בעל זכויות בהסכם פיתוח או חוכר אשר שילם היטל השבחה על בסיס שומה סופית עבור אותן זכויות בנייה, זכאי להחזר תשלום היטל ההשבחה. בכל מקרה, תשלום דמי ההיתר לא יפחת מ־31% משווי הזכויות הנוספות על פי שומה. {{ח:סעיף|5.5.8|הנחות אזור|תיקון: 2.2.2019}} {{ח:ת}} על שיעורי התשלום תחול הנחת אזור, למעט תשלום בעד שינוי ייעוד או ניצול בנכס ציבורי. {{ח:סעיף|5.5.9|בנייה או שימוש שלא בהתאם להסכם החכירה}} {{ח:תת|(א)}} בעת עריכת עסקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 5.5|פרק משנה זה}}, כאשר קיימים בנייה או שימוש שלא בהתאם להסכם החכירה (להלן {{ח:פנימי|פרק 5.5|בפרק משנה זה}} – שימוש חורג), ייגבו דמי היתר מהוונים וכן תשלום בעבור השימוש החורג (להלן {{ח:פנימי|פרק 5.5|בפרק משנה זה}} – דמי שימוש) כמפורט בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תתת|(1)}} 6% מערך הקרקע – באזור שאינו אזור עדיפות לאומית; {{ח:תתת|(2)}} 4% מערך הקרקע – באזור עדיפות לאומית ב׳; {{ח:תתת|(3)}} 3% מערך הקרקע – באזור עדיפות לאומית א׳; {{ח:תתת|(4)}} 1% מערך הקרקע – באזור קו עימות. {{ח:תת}} על אף האמור לעיל, בתוספת בנייה בנכסי מגורים – בעבור השימוש חורג ביחידה המקורית ו/או ביחידה נוספת שאושרה על יד הרשות ייגבו דמי היתר בלבד ללא דמי שימוש. {{ח:תת|(ב)}} אם לא ניתן לאשר את השימוש החורג מבחינה תכנונית יידרש החוכר להחזיר את המצב לקדמותו וייגבו דמי שימוש בשיעורים האמורים בסעיף זה. {{ח:סעיף|5.5.10|חישוב ערכי הקרקע}} {{ח:ת}} ערכי הקרקע לחישוב דמי ההיתר ייקבעו על פי הכללים הנהוגים ברשות. הרשות רשאית לקבוע טבלאות ומחירונים לערכי קרקע. הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע כללים לשימוש בטבלאות ובמחירונים לערכי קרקע בכל סוגי השימושים וייעודי הקרקע. {{ח:סעיף|5.5.11|מיצוי זכויות על פי הסכם פרטני|תיקון: 6.6.2021}} {{ח:תת|(א)}} חוכר המבקש למצות את זכויותיו על פי ההסכם הפרטני, לא יהיה זכאי להטבות המעוגנות בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל שנקבעו לאחר מועד תחילת החכירה. {{ח:תת|(ב)}} אם נקבע בהסכם חכירה מקורי למטרת מגורים או תעסוקה כי לא ייגבו דמי היתר, רשאית הרשות להתנות הסכמתה לביצוע אחת מהפעולות המפורטות בהוראות {{ח:פנימי|פרק 5.5|פרק משנה זה}}, במימוש שאר הוראות ההסכם האמור, לרבות הוראות שעניינן עדכון דמי החכירה השנתיים. מקום בו שיעור דמי החכירה השנתיים אינו קבוע בהסכם, עדכון דמי החכירה השנתיים יבוצע לפי שיעור של 5% מערך הקרקע. {{ח:סעיף|5.5.12|העברת זכויות ושינוי ייעוד ניצול או פיצול מגרש}} {{ח:ת}} העברת זכויות המתבצעת בד בבד עם ביצוע עסקת שינוי ייעוד, שינוי ניצול או פיצול מגרש פטורה מתשלום דמי הסכמה, בתנאי שהבקשה להעברת הזכויות הוגשה בתוך 120 ימים ממועד חתימת הסכם המכר בין הצדדים. בבקשות להעברת זכויות שיוגשו לאחר 120 ימים מחתימת הסכם המכר בין הצדדים, ייגבו דמי הסכמה ודמי היתר על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.5|פרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|5.5.13|זיכוי בעד שווי הקרקע|תיקון: 2.12.2019}} {{ח:ת}} זיכוי בעד שווי הקרקע במצב הקודם דהיינו, הזכויות על פי ההסכם כולל זכויות נוספות שנרכשו בעבר, יינתן רק בעסקת שינוי ייעוד או ניצול. {{ח:ת}} לא יינתן זיכוי בעד שווי הקרקע במצב הקודם בעסקת פיצול מגרש פרט להחזר תשלום היוון דמי החכירה השנתיים בעד יתרת תקופת החכירה, ששולם על ידי החוכר, בהתייחס לשטח המגרשים החדשים שנוצרו עקב הפיצול למעט שטח המגרש עליו בנוי המבנה המקורי. {{ח:סעיף|5.5.14|בקשות להיתר על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.5|פרק משנה זה}}}} {{ח:ת}} הרשות תמסור לוועדות התכנון והבנייה את הסכמתה או אי התנגדותה, כנדרש לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (רישוי בנייה)#סעיף 17|תקנה 17(ב) לתקנות התכנון והבניה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016}}, לבקשות להיתר שהוגשו על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.5|פרק משנה זה}} ותנאיו. {{ח:סעיף|5.5.15|סמכות הנהלת הרשות}} {{ח:ת}} הנהלת הרשות מוסמכת, אם נדרש, לקבוע נוהלים ותחשיבים ליישום הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.5|פרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|5.5.16|שינוי ייעוד נלווה}} {{ח:ת}} בעד שינוי ייעוד נלווה ישולמו דמי היתר כמפורט {{ח:פנימי|פרק 5.5 סימן ב|בסימן ב׳}}, בעניין תוספת בנייה. לעניין סעיף זה, ”שינוי ייעוד נלווה“ – שינוי החל על שטח שאינו עולה על 20% מהשטח הבנוי או מזכויות הבנייה שהוקנו. {{ח:סעיף|5.5.17|היטל השבחה}} {{ח:ת}} חוכר אשר שילם היטל השבחה על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, וכן שילם דמי היתר בעד אותן זכויות, לא יהא זכאי להחזר מהרשות בשל תשלום היטל השבחה. {{ח:סעיף|5.5.18|תחולה}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.5|פרק משנה זה}}, למעט האמור {{ח:פנימי|סעיף 5.5.7|בסעיף 5.5.7}}, לא יחולו על הסכמים שבהם לא מומשה מטרת החכירה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.5|פרק משנה זה}} יחולו על חכירה ועסקאות פיצול או שינוי ייעוד וניצול, ששטחם אינו עולה על 20 דונמים. יישום ההחלטה על הסכמי חכירה ביחס לקרקע מבונה אשר שטחם עולה על 20 דונמים יובא לאישור הנהלת הרשות. {{ח:קטע4|פרק 5.5 סימן ב|סימן ב׳: תוספת בנייה}} {{ח:סעיף|5.5.19|תנאי לתוספת בנייה במגורים}} {{ח:ת}} הרשות תתנה את הטיפול בבקשה לתוספת בנייה במגורים בקיומו של הסכם חכירה מהוון. {{ח:סעיף|5.5.20|דמי היתר בנייה רוויה|תיקון: 2.2.2019}} {{ח:ת}} הרשות לא תגבה דמי היתר בעד תוספת בנייה בדירה בבנייה רוויה קיימת או בעד תוספת יחידות דיור ו/או תוספת זכויות בנייה בבנייה רוויה קיימת למגורים שהוחכר על פי הסכם חכירה מהוון לבנייה רוויה. {{ח:ת}} לעניין סעיף זה, בנייה קיימת – בנייה רוויה למגורים שהסתיימה בנייתה, נעשה אלוס {{ח:הערה|[צ״ל: אכלוס]}} משתכנים ונחתם הסכם חכירה. {{ח:סעיף|5.5.21|דמי היתר בנייה נמוכה}} {{ח:תת|(א)}} באזור עדיפות לאומית א׳ ובאזור קו עימות הרשות לא תגבה דמי היתר, למעט האמור {{ח:פנימי|סעיף 5.5.3|בסעיף 5.5.3(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} באזור עדיפות לאומית ב׳ ובאזור שאינו אזור עדיפות לאומית, הרשות תיגבה דמי היתר בשיעור 31% מהערך המעודכן של זכויות הבנייה הנוספות, עיקרי ושירות, במקרים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} שטחה המבונה של יחידת דיור הקיימת יחד עם תוספת השטח המבונה ליחידה זו, עולה על 160 מ״ר, עיקרי ושירות – התשלום ייגבה עבור הזכויות מעבר ל־160 מ״ר; {{ח:תתת|(2)}} בקשה לתוספת הבנייה המהווה יחידת דיור נוספת, תחויב בתשלום דמי היתר החל מהמטר הראשון, ללא קיזוז שטחי בנייה שלא נוצלו ביחידה המקורית. {{ח:סעיף|5.5.22|דמי היתר או דמי חכירה מהוונים במגורים לאנשים עם מוגבלות|תיקון: 5.1.2021}} {{ח:תת|(א)}} לא ייגבה תשלום דמי היתר או דמי חכירה מהוונים במגורים, בעד שטחים הנדרשים מבחינה פונקציונלית לתפקודם של אנשים עם מוגבלות, שהם בעלי זכויות חכירה בנכס, או בני משפחה מדרגה ראשונה המתגוררים דרך קבע בנכס וסמוכים על שולחנו של בעל זכויות החכירה. {{ח:תת|(ב)}} סך השטחים הפונקציונליים הפטורים מתשלום לא יעלה על 50 מ״ר. {{ח:תת|(ג)}} הנהלת הרשות תקבע הגדרה של מוגבלות לעניין סעיף זה וכן תגדיר את האישורים הדרושים לתמוך בבקשה. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו בהתאמה על בעל זכויות על פי הסכם פיתוח או הסכם חכירה במגרש אשר טרם מומשה בו הבנייה לגביו מבקש בעל הזכויות תוספת זכויות בנייה מעבר לזכויות הבנייה שהוקנו לו על פי ההסכם. {{ח:סעיף|5.5.23|דמי היתר בנייה לתעסוקה}} {{ח:ת}} תשלום דמי היתר בבנייה לתעסוקה יהיה כמפורט בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תת|(1)}} בחכירה מהוונת – הרשות תגבה דמי היתר עבור תוספת בנייה לתעסוקה בשיעור של 31% משווי תוספת הבנייה; {{ח:תת|(2)}} בחכירה לא מהוונת – שיעור דמי ההיתר יהיה 25% משווי תוספת הבנייה, ודמי החכירה יעודכנו בהתאם. {{ח:סעיף|5.5.24|דמי היתר בנייה במוסדות ציבורי}} {{ח:ת}} תשלום דמי היתר למוסדות ציבור יהיה כמפורט בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תת|(1)}} בהסכם דמי חכירה שנתיים סמליים – אין תשלום; {{ח:תת|(2)}} בהסכם מהוון – ערך התוספת כפול אחוז דמי החכירה השנתיים כפול מקדם ההיוון ליתרת שנות החכירה; {{ח:תת|(3)}} בהסכם לא מהוון – ערך התוספת כפול אחוז דמי החכירה השנתיים. {{ח:קטע4|פרק 5.5 סימן ג|סימן ג׳: שינוי ניצול}} {{ח:סעיף|5.5.25|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5.5 סימן ג|בסימן זה}}: {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי ניצול“ – כאשר אושרה תוכנית חדשה במוסדות התכנון שבמסגרתה הוגדלו זכויות הבנייה בקרקע כמפורט בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תתת|(1)}} בבנייה נמוכה למגורים – תוספת יחידות דיור לשטח המוחכר מעבר לתוספת של יחידה אחת להבדיל מתוספת בנייה שמשמעותה תוספת זכויות שבעקבותיה לא יהיו יותר מ־2 יחידות דיור למגרש בסך הכל. {{ח:תתת|(2)}} תעסוקה ונכס ציבורי – הרחבת מבנה קיים או הקמת מבנה נוסף, שבעקבות מימושם יגדלו אחוזי הבנייה, עיקרי ושירות, שנוספו למגרש למעלה מפי שניים מאלו שהוקנו בהסכם החכירה. {{ח:סעיף|5.5.26|דמי היתר במגורים}} {{ח:ת}} הרשות תגבה במגורים דמי היתר בשיעור של 31% מההפרש שבין הערך המעודכן של זכויות החוכר לפי הסכם חכירה תקף או של זכויות הבנייה בהיקף של 160 מ״ר – שטח עיקרי ושטח שירות, ליחידת מגורים אחת, הגבוה מבין השניים, לבין הערך המלא של הקרקע לאחר שינוי הניצול. {{ח:סעיף|5.5.27|דמי היתר בתעסוקה}} {{ח:ת}} הרשות תגבה בתעסוקה דמי היתר עבור שינוי ניצול בשיעור של 31% מההפרש שבין הערך המעודכן של זכויות החוכר לפי הסכם החכירה התקף לבין הערך המלא של הקרקע לאחר שינוי הניצול. {{ח:סעיף|5.5.28|מוסדות ציבור|תיקון: 2.12.2019, 18.7.2023}} {{ח:ת}} הרשות תאפשר לחוכר שינוי ניצול בנכס ציבורי ובהתאם לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תת|(1)}} שטח ההקצאה אינו עולה על 7 דונמים ובאזור עדיפות לאומית אינו עולה על 15 דונמים. שטח ההקצאה ייקבע על פי ההסכם המקורי; {{ח:תת|(2)}} תחילת תקופת החכירה, על פי הסכם החכירה, היא עד שנת 1980 כולל; {{ח:תת|(3)}} הנכס שימש לייעוד הציבורי במשך תקופה של 15 שנים, לפחות; {{ח:תת|(4)}} שולמו בעד הנכס דמי חכירה שאינם דמי חכירה סמליים. {{ח:סעיף|5.5.29||תיקון: 1.10.2020, 18.7.2023}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|5.5.29א||תיקון: 1.10.2020, 18.7.2023}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע4|פרק 5.5 סימן ד|סימן ד׳: שינוי ייעוד במגורים ותעסוקה}} {{ח:סעיף|5.5.30|דמי היתר במגורים ותעסוקה}} {{ח:ת}} הרשות תגבה עבור שינוי ייעוד במגורים ותעסוקה דמי היתר בשיעור של 31% מההפרש שבין ערך הקרקע על פי מלוא זכויות התוכנית וכל תוספת המבוקשת מעבר לכך על פי תוכנית בנייה מוצעת – בקשה להיתר, אם הוגשה, לרבות תוספת תחנת דלק בהתאם לתמ״א 18 לבין הערך המעודכן של זכויות החוכר כפי שנקבעו בהסכם החכירה המקורי לרבות כל הזכויות הנוספות אם נרכשו לאחר מועד חתימה על ההסכם. {{ח:סעיף|5.5.31|דמי היתר לתוספת שימוש להנפקת גז}} {{ח:ת}} בהסכם חכירה למטרת תחנת דלק, למעט תחנות דלק פנימיות במשבצות חקלאיות – יינתן פטור מתשלום דמי היתר בעבור בקשות לתוספת שימוש להנפקת גז שיוגשו עד לתאריך 31.12.2020. {{ח:סעיף|5.5.32|איסור שינוי ייעוד בקרקע שהוקצתה לנכה צה״ל לתחנת דלק}} {{ח:ת}} לא ניתן לבצע שינוי ייעוד בקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז, לנכה צה״ל שהומלץ על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון, למטרת תחנת דלק. {{ח:סעיף|5.5.33|ביצוע עסקות שינוי בקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז לתעסוקה או תיירות}} {{ח:ת}} בקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז למטרת תעסוקה או תיירות לפי המלצת משרד הכלכלה או התיירות בהתאמה, ניתן לבצע עסקת שינוי ייעוד בכפוף למימוש התנאים המצטברים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תת|(1)}} אישור המשרד הממונה לפיו מומשה מטרת החכירה; {{ח:תת|(2)}} בחלוף 7 שנים מיום חתימת הסכם החכירה. {{ח:קטע4|פרק 5.5 סימן ה|סימן ה׳: שינוי ייעוד בתעסוקה – מעל 20 דונמים – כאשר השימוש בקרקע הוא שימוש אקסטנסיבי}} {{ח:סעיף|5.5.34|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5.5 סימן ה|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנייה“ – בנייה של מבנה לתעשייה, מבנה טרומי או מבנה קונבנציונלי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה טרומי“ – מבנה מפלטות טרומיות היצוקות במפעל ומורכבות בשטח; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה לתעשייה“ – מבנה מקונסטרוקציית פלדה מצופה פח שכבתי עם בידוד פנימי, רצפת בטון מזוין לפי הנחיות קונסטרוקטור ויועץ קרקע, גג מקונסטרוקציית פלדה, וכיסוי פח מבודד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה קונבנציונלי“ – שלד מבטון מזוין עם מילוי בלוקים טרמיים, גג מבטון מזוין, ורצפה וביסוס יצוקים מבטון מזוין לפי הנחיות קונסטרוקטור ויועץ הקרקע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש אינטנסיבי“ – שימוש ביחידת שטח שבה אחוז ניצול הקרקע לבנייה הוא לפחות 40% מתכסית יחידת השטח, דהיינו – יחס תכסית השטח הבנוי חלקי יחידת השטח הוא לפחות 40%, כאשר השטח שבו נעשה שימוש לאחסון לא יעלה על 40% מהשטח הבנוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש אקסטנסיבי“ – שימוש ביחידת שטח שבה אחוז ניצול הקרקע לבנייה הוא פחות מ־40% מתכסית יחידת השטח, דהיינו – יחס תכסית השטח הבנוי חלקי יחידת השטח קטן מ־40%, כאשר השטח שבו נעשה שימוש לאחסון לא יעלה על 40% מהשטח הבנוי. {{ח:סעיף|5.5.35|שינוי ייעוד בקרקע שמוחזקת לשימוש אקסטנסיבי}} {{ח:ת}} במקרה של שינוי ייעוד בקרקע המוחזקת בהסכם חכירה למטרת תעסוקה על שטח של מעל ל־20 דונמים, אשר השימוש בקרקע הוא שימוש אקסטנסיבי, יחולו התנאים בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (11): {{ח:תת|(1)}} על חלק הקרקע אשר שונה ייעודו, ושבו נעשה שימוש אינטנסיבי, יחידת שטח מתוך כלל שטח ההסכם אשר בכל מקרה לא תפחת מ־20 דונמים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.5|פרק משנה זה}}; {{ח:תת|(2)}} השטח אשר שונה ייעודו, בו נעשה שימוש אקסטנסיבי יושב לרשות, כלל שטח ההסכם פחות השטח הנזכר בפסקה (1); {{ח:תת|(3)}} במקרים חריגים, בהתאם לבקשת החוכר להעתקת המפעל הקיים על הקרקע למקום אחר, הרשות, בכפוף {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים|לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}, ובהתאם לשיקול דעתה הבלעדי, רשאית להקצות לחוכר קרקע חלופית לצורך העתקת המפעל. מיקום וגודל הקרקע ואופי ההקצאה יהיו בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי של הרשות. אם תוקצה קרקע חלופית לחוכר, מספר המגרשים אשר יוכל החוכר לרכוש בפטור ממכרז יפחת ביחס לשווי הקרקע החלופית; {{ח:תת|(4)}} לחוכר תינתן זכות לרכוש בפטור ממכרז ובתשלום דמי חכירה מהוונים מלאים, מגרשים בתחום התוכנית, מתוך שטח הקרקע בו נעשה שימוש אקסטנסיבי, כלל שטח ההסכם פחות יחידת שטח הקרקע הנזכר בפסקה (1), אשר שווים, על פי שומה, יהיה עד לאחוז המפורט להלן מהשווי היחסי של הקרקע המושבת, במצבם לפי התוכנית, ובהתאם לתנאים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (טז): {{ח:תתת|(א)}} הרשות תקבע לפי שיקול דעתה את המגרשים שאותם יהיה זכאי החוכר לרכוש בפטור ממכרז בהתחשב, בין היתר, בשיקולי תכנון, פיתוח ושיווק; {{ח:תתת|(ב)}} החוכר יהיה זכאי לרכוש מגרשים, כמפורט בפסקאות משנה (1) עד (3): {{ח:תתתת|(1)}} מתוך שטח 50 הדונמים הראשונים – 20%; {{ח:תתתת|(2)}} מתוך 50 הדונמים הבאים – 10%; {{ח:תתתת|(3)}} מתוך השטח מעל 100 דונמים – 5%; {{ח:תתת|(ג)}} מחיר המגרשים שאותם יהיה רשאי החוכר לרכוש בפטור ממכרז כאמור ייקבע לאחר שיווק של 40% לפחות מכלל המגרשים הסחירים בתוכנית. המחיר ייקבע על פי ממוצע משוקלל של המחירים שזכו בהם במכרזים. במקרים שבהם לא התבצע מכרז פומבי על שווי הקרקע כדוגמת מחיר למשתכן או דיור להשכרה או פטור ממכרז, ייקבע המחיר על בסיס שומה; {{ח:תתת|(ד)}} בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה לרכישת הקרקע יודיע הרוכש האם הוא מבקש לרכוש את המגרשים במחיר שנקבע. לא הודיע החוכר לרשות על בקשתו לרכוש את הזכויות בתוך התקופה האמורה, יראו את החוכר כמי שוויתר על זכותו לרכוש את המגרשים והרשות תשווקם; {{ח:תתת|(ה)}} החוכר ישלם דמי חכירה מהוונים עבור רכישת הזכויות כאמור, בתוך 180 ימים מיום אישור העסקה על ידי הגורמים המוסמכים ברשות. עבור התקופה שתחילתה בחלוף 31 ימים ממועד אישור העסקה ועד לתום 180 הימים או מועד התשלום בפועל, המוקדם מבין השניים, דמי החכירה המהוונים ישוערכו בהפרשי הצמדה על פי מדד יוקר המחיה הידוע במועדים הרלוונטיים. לא שולם הסכום בתוך 180 ימים, לא יוכל עוד החוכר לרכוש את המגרשים אשר הוצעו לו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 5.5 סימן ה|סימן זה}}, והמגרשים ישווקו על ידי הרשות; {{ח:תתת|(ו)}} החוכר לא יהיה זכאי להנחות הקבועות בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל עבור רכישת הזכויות בקרקע, לרבות הנחת אזור; {{ח:תתת|(ז)}} החוכר ישלם את הוצאות הפיתוח לפי הוראות אשר תקבע הרשות לעניין זה וכתנאי להקצאת הקרקע בפטור ממכרז; {{ח:תתת|(ח)}} מסירת החזקה בקרקע המושבת לידי הרשות, תהיה כאשר הם פנויים מכל אדם ו/או חפץ ונקיים מכל שעבוד, עיקול, זכויות צד ג׳ ו/או מכל מניעה אחרת לשיווקם, לרבות רישום חכירה ו/או קיום הערת אזהרה או הערה אחרת, המגבילה את העברת הזכות בלשכת רישום המקרקעין; {{ח:תתת|(ט)}} היו הערת אזהרה, זכות של צד ג׳, הערה אחרת המגבילה העברת זכויות, או זכות החכירה או השכירות בקרקע רשומים על שם החוכר או מי מטעמו בלשכת רישום המקרקעין, יהא ביטול כל הערה ו/או רישום כאמור תנאי לרכישת המגרשים; {{ח:תתת|(י)}} לצורך ביטול ההערה ו/או הרישום כאמור בפסקת משנה (ט) יפקיד החוכר ייפוי כוח בלתי חוזר בידי הרשות. למען הסר ספק, יובהר כי הפקדת ייפוי הכוח אינה גורעת מחובתו של החוכר לגרום לביטול רישום זכותו במרשם וכן לגרום למחיקת כל הערת אזהרה או הערה מגבילה אחרת, אם קיימת, מן המרשם; {{ח:תתת|(יא)}} החוכר יחתום על הסכם השבה, הכולל, בין היתר, הודעה שהסכם החכירה ביחס לקרקע המושבת מבוטל ואין לו התנגדות לביטולו של ההסכם ולגריעת השטח ממכסת הקרקע שבחזקתו; {{ח:תתת|(יב)}} החוכר ימציא את כל האישורים הנדרשים לפי דין, לצורך העברת זכויות בקרקע המושבת, לרבות אישורים בדבר תשלום מיסים, אגרות והיטלים; {{ח:תתת|(יג)}} כל צד יישא בתשלומי המיסים, האגרות או ההיטלים החלים עליו לפי כל דין; {{ח:תתת|(יד)}} כל תשלום החל על הקרקע עד למועד ההשבה, לרבות מס שבח, יחול על החוכר; {{ח:תתת|(טו)}} אם יחול חיוב בהיטל השבחה על הקרקע אשר בידי החוכר לפי סעיף קטן (1) החוכר יישא בחיוב; {{ח:תתת|(טז)}} אם יחול חיוב בהיטל השבחה על הקרקע שתוקצה על פי סעיף קטן (2), יקוזז החלק היחסי של החיוב מתוך התשלום הנדרש על פי סעיף קטן (3), ובלבד שהסכום לתשלום לא יפחת מ־51% מערך הקרקע. הרשות תישא בחיוב היטל ההשבחה בעבור יתרת השטח שהושב. אם יושת מס שבח בעבור הקרקע המושבת – תישא הרשות בחיוב; {{ח:תת|(5)}} אם שינוי הייעוד חל על חלק משטחי ההסכם, באופן שלא ניתן לממש את מטרת החכירה ביתרת שטח ההסכם שלא שונה ייעודו, יושב כל שטח ההסכם לרשות; {{ח:תת|(6)}} בעבור שטחי ההסכם אשר יושבו לרשות, יינתן פיצוי עבור השקעות בקרקע במבנים או מתקנים, אשר נבנו לצורכי הפעילות התעשייתית, כדין. הפיצוי יינתן בהתאם לשומה. החוכר יהיה רשאי להשיג על שומה זו; {{ח:תת|(7)}} אם הסכם החכירה מהוון, יינתן פיצוי בשל יתרת תקופת החכירה שלא נוצלה; {{ח:תת|(8)}} שינוי ניצול ו/או ייעוד, פיצול מגרש ייערכו על פי תוכנית. במקרים מיוחדים ומנימוקים שיפורטו בעסקה, תאושר עסקת שינוי ייעוד ו/או ניצול טרם מתן תוקף לתוכנית, ובלבד שהופקדה התוכנית בוועדה הסטטוטורית. במקרים אלו תידון ותאושר העסקה בהנהלת הרשות; {{ח:תת|(9)}} חוכר המחזיק במספר הסכמים, אשר השימוש בקרקע השונה נעשה לצורכי אותה מטרה והמשרת את אותה יחידת ייצור, לעניין {{ח:פנימי|פרק 5.5 סימן ה|סימן זה}} יראו את קרקעות כל ההסכמים כיחידת שטח אחת, כאשר התנאים המפורטים {{ח:פנימי|פרק 5.5 סימן ה|בסימן זה}} יחולו על כל השטח כאילו מדובר בהסכם אחד על כל השטח; {{ח:תת|(10)}} אם החוכר העביר זכויות בחלק מהקרקע, לעניין {{ח:פנימי|פרק 5.5 סימן ה|סימן זה}}, יש לראות חלקים אלו ואת הקרקע שנותרה בידי החוכר כיחידת שטח אחת; {{ח:תת|(11)}} אם נעשתה עסקת שינוי ייעוד בעבר על חלק מהקרקע אשר הוחכרה לחוכר, לעניין {{ח:פנימי|פרק 5.5 סימן ה|סימן זה}}, יש לראות את הקרקע ששונה ייעודה בעבר ואת הקרקע שנותרה בידי החוכר כיחידת שטח אחת, ואת כל עסקאות שינוי הייעוד כעסקאות שנעשו במועד אחד. {{ח:קטע4|פרק 5.5 סימן ו|סימן ו׳: שינוי ייעוד במוסדות ציבור}} {{ח:סעיף|5.5.36|תנאים לשינוי ייעוד|תיקון: 2.12.2019}} {{ח:ת}} הרשות תאפשר לחוכר שינוי ייעוד בנכסים ציבוריים, שלגביהם מתקיימים כל התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תת|(1)}} גודל הנכס אינו עולה על 7 דונמים ובאזור עדיפות לאומית אינו עולה על 15 דונמים. גודל הנכס ייקבע על פי ההסכם המקורי; {{ח:תת|(2)}} הנכס שימש לייעוד הציבורי במשך תקופה של 15 שנים, לפחות; {{ח:תת|(3)}} שולמו בעד הנכס דמי חכירה שאינם דמי חכירה סמליים; {{ח:תת|(4)}} תחילת תקופת החכירה, על פי הסכם החכירה, היא עד שנת 1980 כולל. {{ח:סעיף|5.5.37|דמי היתר בנכסים ציבוריים}} {{ח:ת}} הרשות תגבה תשלום דמי היתר בשיעור של 41% מההפרש שבין הערך המעודכן של זכויות החוכר לפי הסכם החכירה התקף לבין הערך המלא של הקרקע לאחר שינוי הייעוד. {{ח:ת}} עד ל־12.09.2018 בשינוי ייעוד ממטרה ציבורית למטרת מגורים שיעור דמי ההיתר יהיה 31% מההפרש שבין הערך המעודכן של זכויות החוכר לפי הסכם החכירה התקף לבין הערך המלא של הקרקע לאחר שינוי הייעוד. עבור נכס שטרם הופקדה בעבורו תוכנית לשינוי ייעוד, ימנו שנתיים מיום הפקדת התוכנית ועד ל־12.09.2021 – לא יותר מ־5 שנים מיום אישור החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1487. {{ח:סעיף|5.5.38|שימוש שונה מהשימוש שאושר}} {{ח:ת}} אם נמצא שהשימוש בנכס שונה מהשימוש שנתבקש בבקשה המקורית שאושרה – יחויב המוסד או החוכר להחזיר את הקרקע והחזקה בו לרשות. אם תחליט הרשות שאין לה עניין בקבלת הקרקע חזרה, יחויב המוסד לשלם 91% מהפרשי ערך הקרקע שבין שווי הקרקע בייעוד החדש לבין שווי הקרקע בייעוד הציבורי, בניכוי היטל השבחה אם שולם, ובלבד שהצעת הרשות תאושר על ידי ועדת המשנה. {{ח:סעיף|5.5.39|קביעת התחשיב|תיקון: 2.12.2019}} {{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 5.5.28|סעיפים 5.5.28}}, {{ח:פנימי|סעיף 5.5.37|5.5.37}} {{ח:פנימי|סעיף 5.5.38|ו־5.5.38}}, אופן התחשיב ייקבע בידי הנהלת הרשות. לעניין זכויות החוכר יילקח בחשבון שיעור התשלום אשר שולם על ידו למימוש המטרה הציבורית. {{ח:סעיף|5.5.40|השבת נכסים ששולמו בעדם דמי חכירה סמליים, ואינם נדרשים או משמשים למטרה הציבורית}} {{ח:תת|(א)}} ביקש החוכר להשיב לרשות נכס אשר שולמו בעדו דמי חכירה סמליים, אשר אינו נדרש למטרה הציבורית שלשמה הוקצה או אינו משמש למטרה הציבורית שלשמה הוקצה, יושב הנכס לרשות, כשהוא נקי מכל זכות או חפץ ובכלל זה שעבוד, עיקול או כל זכות אחרת שלו או של צדדים שלישיים. {{ח:תת}} אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכות הרשות, מקום בו היא קיימת מכוח הסכם החכירה, לדרוש השבת נכס, כולו או חלקו, אשר לא נעשה בו שימוש לפי מטרת החכירה. {{ח:תת|(ב)}} נכסים אשר יושבו לרשות, כאמור בסעיף קטן (א), ישווקו על ידה בדרך של מכרזי ייזום – חכירה, בהתאם {{ח:פנימי|פרק 4.9|לפרק משנה 4.9}}, אם ניתן שנה ממועד השבתם. {{ח:תת|(ג)}} בכפוף לתנאים שבסעיף קטן (ד), תשלם הרשות לחוכר החזר השקעות בשיעור של 5% מתוך תקבוליה משיווק הנכסים הנ״ל, לאחר ניכוי חלף היטל השבחה. {{ח:תת|(ד)}} התשלום ישולם אך ורק בעבור נכסים שלגביהם מתקיימים כל התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תתת|(1)}} גודל הנכס אינו עולה על 7 דונמים, או על 15 דונמים באזור עדיפות לאומית, כולל; {{ח:תתת|(2)}} תחילת תקופת החכירה, לפי הסכם החכירה, היא עד שנת 1980 כולל; {{ח:תתת|(3)}} הנכס שימש ליעוד הציבורי במשך תקופה של 15 שנים, לפחות. {{ח:סעיף|5.5.41|השבת נכסים אחרים שגודלם אינו עולה על 7 דונמים, או אינו עולה על 15 דונמים באזור עדיפות לאומית}} {{ח:ת}} ביקש החוכר להשיב לרשות נכס שגודלו אינו עולה על 7 דונמים, או אינו עולה על 15 דונמים באזור עדיפות לאומית, כולל, מלבד אלה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 5.5.40|בסעיף 5.5.40}}, בין משום שאינו נדרש לו לשימוש למטרה הציבורית שלשמה הוקצה, ובין משום שאינו משתמש בו למטרה שלשמה הוקצה, יושב הנכס לרשות, כשהוא נקי מכל זכות או חפץ ובכלל זה שעבוד, עיקול ו/או כל זכות אחרת שלו או של צדדים שלישיים. {{ח:ת}} אין באמור כדי לגרוע מזכות הרשות, מקום בו היא קיימת על פי הסכם החכירה, לדרוש השבת נכס, כולו או חלקו, אשר לא נעשה בו שימוש על פי מטרת החכירה. {{ח:ת}} תמורת השבת הנכסים כאמור בסעיף זה, תשלם הרשות לחוכר את שווי יתרת זכויות החכירה שהיו בידיו, כפי שתוערך בשומה. {{ח:סעיף|5.5.42|השבת נכסים ששטחם 7 דונמים ומעלה, או 15 דונמים ומעלה באזור עדיפות לאומית, ושינוי ייעוד, שימוש וניצול בהם}} {{ח:תת|(א)}} נכסים ששטחם 7 דונמים ומעלה, או 15 דונמים ומעלה באזור עדיפות לאומית, ואשר אינם נדרשים למטרה הציבורית שלשמה הוקצו או אינם משמשים למטרה הציבורית שלשמה הוקצו, יושבו לאלתר לרשות כשהם נקיים מכל זכות או חפץ ובכלל זה שיעבוד, עיקול ו/או כל זכות אחרת של החוכר או של צדדים שלישיים. {{ח:תת|(ב)}} זכות התכנון בנכסים מושבים אשר שטחם 7 דונמים ומעלה, או 15 דונמים ומעלה באזור עדיפות לאומית, היא לרשות בלבד. {{ח:תת|(ג)}} תמורת השבת נכסים ששטחם 7 דונמים ומעלה, או 15 דונמים ומעלה באזור עדיפות לאומית, אשר דמי החכירה אשר שולמו בעדם אינם דמי חכירה סמליים, יקבל החוכר זכויות ייזום בשיעור של 20% משווי הקרקע בייעוד החדש בפטור ממכרז ובתשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91%, על תשלום זה תחול הנחת אזור. יתרת הזכויות, אשר לא יוקצו לחוכר כאמור, יוותרו בידי הרשות וישווקו במכרז פומבי. {{ח:תת|(ד)}} מיום 12.9.2016 ועד לתאריך 31.12.18, חוכר אשר ישיב לרשות נכסים המפורטים בסעיף קטן (ג), אשר ייעודם למגורים ואשר 20% זכויות היזום להן הוא זכאי הן בהיקף של לפחות 200 יחידות דיור בבנייה רוויה, יהיה זכאי להנחה במחיר הקרקע לכל יחידת דיור בסך 50,000 שקלים חדשים, וזאת בתנאי שמתכונת השיווק תיעשה בהתאם לכללים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 4.7|בפרק משנה 4.7}}, למעט לעניין ההנחה בערך הקרקע ובהתאמות הנדרשות כפי שתקבענה על ידי הנהלת הרשות לצורך הקצאת זכויות הייזום בפטור ממכרז. {{ח:תת|(ה)}} למרות האמור בסעיף קטן (ב), רשאית הנהלת הרשות לאפשר לחוכר לתכנן נכס המושב על ידו. אישור הרשות לעניין זה יינתן מראש ובכתב. {{ח:ת}} עקרונות חלוקת הזכויות שבסעיף קטן (ג) יחולו גם מקום שבוצע התכנון על ידי החוכר. {{ח:סעיף|5.5.43|אי ביצוע עסקאות שינוי ייעוד וניצול או זכות ייזום בנכס שהוקצה למטרה ציבורית}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק 5.5|בפרק משנה זה}}, בכלל הנכסים אשר הוקצו למטרות ציבוריות, לא ניתן יהיה לבצע עסקאות שינוי ייעוד וניצול או לאפשר זכות ייזום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5.5.42|בסעיף 5.5.42}}, בהתייחס לחלק הקרקע העולה על 50 דונמים. {{ח:סעיף|5.5.44|אי תחולה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.5 סימן ו|סימן זה}} לא יחולו על קרקעות לצורכי ציבור אשר הוקצו בהסכמים מיוחדים לרשויות מקומיות מכוח תוכנית. {{ח:קטע4|פרק 5.5 סימן ז|סימן ז׳: פיצול מגרש}} {{ח:סעיף|5.5.45|תנאי לפיצול מגרש}} {{ח:ת}} הרשות תאפשר פיצול מגרש רק אם המגרש המקורי הוא מגרש מבונה. {{ח:סעיף|5.5.46|דמי היתר בבנייה נמוכה ובתעסוקה|תיקון: 2.12.2019}} {{ח:ת}} הרשות תיגבה דמי היתר עבור פיצול מגרש בשיעור של 31% מערך הקרקע של המגרשים החדשים שייווצרו עקב הפיצול, למעט המגרש שעליו בנוי המבנה המקורי המותר לפי החכירה המקורית. {{ח:סעיף|5.5.47|תחנת דלק שהוקצתה לנכה צה״ל}} {{ח:ת}} לא ניתן לבצע פיצול מגרש בקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז, לנכה צה״ל שהומלץ על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון, למטרת תחנת דלק. {{ח:סעיף|5.5.48|מוסדות ציבור}} {{ח:ת}} לא ניתן לבצע פיצול מגרש בקרקע המוחכרת למוסדות ציבור. {{ח:סעיף|5.5.49|פטור מאישור ותשלום דמי היתר במסגרת הליכי רישוי מקוצר}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''תוספת ראשונה {{ח:פנימי|סעיף 5.5.6|לסעיף 5.5.6}}: פטור מאישור ותשלום דמי היתר במסגרת הליכי רישוי מקוצר'''}} {{ח:ת}} הרשות לא תיגבה מבעל זכויות דמי היתר במקרים המפורטים בסעיף זה: {{ח:תת|(1)}} גדר וקיר תמך – {{ח:תתת|(א)}} גדר וקיר תמך – {{ח:תתת}} הקמת גדר או קיר תמך, שלא חלות עליהם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור}} ובלבד שמתקיימים בהם תנאים אלה: {{ח:תתתת|(1)}} גובה הגדר או קיר התמך אינו עולה על 3 מטרים מפני הקרקע משני צדי הגדר או הקיר; {{ח:תתתת|(2)}} הם אינם בתחום חוף הים אלא אם כן הבנייה היא בקו הבינוי הראשון ואילך; {{ח:תתת|(3)}} הם אינם בתחום שטח פתוח באופן הפוגע ברצף אקולוגי, מעברים למטיילים ובעלי חיים, אלא אם כן הוקמו לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת)#סעיף 24|תקנה 24}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת)#סעיף 25|או 25 לתקנות התכנון והבנייה (הליכי רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017}}. {{ח:תתת|(ב)}} גדר המוקמת בידי רשות מקומית – {{ח:תתת}} הקמת גדר בידי רשות מקומית, המיועדת לגידור שטח לצרכי ציבור כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 188|בסעיף 188 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} שלא חלות עליה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור}}. {{ח:תתת|(ג)}} גידור בידי גוף המנוי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 261|בסעיף 261(ד) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} {{ח:תתת}} הקמת גדר היקפית של מיתקן תשתית או גדר פנימית בשטח מיתקן תשתית בידי גוף המנוי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 261|בסעיף 261(ד) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, שלא חלות עליה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור}}. {{ח:תת|(2)}} גגון ומצללה – {{ח:תתת|(א)}} גגון, סוכך מתקפל וסככה במגורים בלבד – {{ח:תתתת|(1)}} הקמת גגון שלא חלות עליו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור}} והוא אינו בולט מקיר המבנה יותר מ־4 מטרים ויכול שיהיה בעל ביסוס עצמאי. {{ח:תתתת|(2)}} הקמת סוכך מתקפל (מרקיזה) שלא חלות עליו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור}}. {{ח:תתתת|(3)}} הקמת סככה שלא חלות עליה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור}}. {{ח:תתת|(ב)}} מצללה במגורים בלבד – {{ח:תתת}} הקמת מצללה, שלא חלות עליה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור}}. {{ח:תת|(3)}} שימוש נלווה למבנה – {{ח:תתת|(א)}} רכיב עזר למבנה או לשימוש בקרקע – {{ח:תתת}} הקמה, הצבה או התקנה של רכיב עזר שלא חלות עליו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור}}. {{ח:תתת|(ב)}} מיתקן מכפיל חניה – {{ח:תתת}} הצבת מיתקן מכפיל חנייה על הקרקע במגרש המשמש על פי דין לחנייה. {{ח:תתת|(ג)}} שלט – {{ח:תתת}} התקנת שלט שלא חלות עליו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור}}, ובלבד שהוא אינו בתחום חוף הים זולת אם הבנייה היא בקו בינוי ראשון ואילך. {{ח:תתת|(ד)}} מערכת מיזוג אויר – {{ח:תתת}} התקנת מערכת מיזוג אויר שלא חלות עליה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור}}, לרבות פתח במעטפת הבניין, ובלבד שתפוקת המערכת אינה עולה על 72,000 btu. {{ח:תתת|(ה)}} מיתקן הסקה בדירה – {{ח:תתת}} התקנת תנור הסקה בדירה שאינו מיתקן מיטלטל, לרבות ארובה לסילוק גזי השריפה, מכלי דלק וצנרת, שהוא אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} תנור הסקה בדירה, המוסק בדלק נוזלי לפי תקנים ישראליים, ת״י 838 חלק 2: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: תנור ארובה, ת״י 838 חלק 3: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: ארובה, ות״י 838 חלק 4 – מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: מכלים, צנרת; {{ח:תתתת|(2)}} תנור הסקה בדירה, המוסק בגפ״מ או בגז טבעי לפי תקנים ישראליים, ת״י 995: תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי על כל חלקיו, ת״י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״ם) על כל חלקיו, ת״י 1296: מחממי מים ביתיים מוסקים בגז על כל חלקיו; {{ח:תתתת|(3)}} תנור הסקה בדירה, המוסק בחומר מוצק לפי תקנים ישראליים, ת״י 1368 חלק 1: תנור הסקה ביתי המוסק בדלק מוצק: תנור, ת״י 1368 חלק 2: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: ארובה. {{ח:תתת|(ו)}} החלפה או שינוי רכיבים בבניין – {{ח:תתת}} החלפת רכיב בבניין, הניתן להחלפה ברכיב אחר, שלא חלות עליו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור}} ובלבד שמשקל הרכיב החדש לא יעלה על העומס המותר לפי תקן ישראלי ת״י 412 עומסים במבנים: עומסים אופייניים, היה המבנה בנוי מחומרים קלים, לא יעלה העומס על המותר לפי תקן ישראלי ת״י 1556: גגות קלים עם סיכוך רעפים. {{ח:תתת|(ז)}} שינוי חזית – {{ח:תתת}} שינוי בפתחי חזיתות או במעטפת המבנה. {{ח:תתת|(ח)}} מכל גז – {{ח:תתתת|(1)}} התקנת מכל גז נייח תת – קרקעי, לפי תקן ישראלי, ת״י 158 חלק 1: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): מאגרים (להלן בתוספת זו – ת״י 158 חלק 1); {{ח:תתתת|(2)}} החלפת מכל גז נייח תת קרקעי, לפי ת״י 158 חלק 1 שלא חלות עליו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור}} וכן שינוי במיקום מכל כאמור; {{ח:תתתת|(3)}} התקנה ראשונה של מכל גז מיטלטל, לפי ת״י 158 חלק 1. {{ח:תת|(4)}} מבנה טכני – {{ח:תתת|(א)}} מיתקן ניטור – {{ח:תתת}} התקנת מיתקן או תחנת ניטור אויר, מיתקן ניטור מים, מיתקן ניטור קרינה או מיתקן ניטור רעש שלא חלות עליו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור}}, ובלבד שמידותיו אינן עולות על האמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)#סעיף 37|בתקנה 37}}. {{ח:תתת|(ב)}} תורן ואנטנה בתחום שדה תעופה – {{ח:תתת}} הקמת תורן לאנטנה, לרבות אנטנה בתחום שדה תעופה, ובלבד שגובהו הכולל לא יעלה 20 מטרים. {{ח:תת|(5)}} תוספת למבנה קיים – {{ח:תתת|(א)}} תוספת ממ״ד למבנה מגורים – {{ח:תתת}} הוספת מרחב מוגן דירתי למבנה מגורים או הוספת מגדל ממ״דים למבנה פשוט, בשטח המזערי הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990}}, ובלבד ששטחו אינו עולה על 20 מ״ר ברוטו. {{ח:תתת|(ב)}} הוספת מרפסת זיזית – {{ח:תתת}} הוספת מרפסת זיזית (גזוזטרה) ליחידת דיור בבניין פשוט, ובלבד ששטח המרפסת אינו עולה על 14 מטרים רבועים ועומק הזיז אינו עולה על 2.5 מטרים. {{ח:תתת|(ג)}} סגירת מרפסת – {{ח:תתת}} סגירת מרפסת מקורה, למעט מרפסת זיזית, באמצעות חומרים קלים. {{ח:תתת|(ד)}} הוספת מעלית – {{ח:תתת}} הוספת מעלית לבניין פשוט, לרבות השינויים הנדרשים בבניין הקיים לצורך התאמתו להוספת המעלית. {{ח:תת|(6)}} עבודות פיתוח והנגשה – {{ח:תתת|(א)}} ריצוף חצר, הקמת מסלעה ועבודות פיתוח – {{ח:תתת}} עבודות פיתוח שלא חלות עליהן {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור}} ובלבד שעבודות הפיתוח אינן כוללות מסלעות או קירות פיתוח בגובה העולה על 3 מטרים והמסלעה אינה מוקמת על גבי קיר תמך. {{ח:תתת|(ב)}} עבודות לשיפור הנגישות – {{ח:תתת}} שינויים בבניין קיים ובחצרו לצורך שיפור הנגישות אליו, כגון התקנת מעלון, התאמת מעברים, והקמת כבש שלא חלות עליו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר)|תקנות הפטור}}. {{ח:סעיף|5.5.50|פטור מאישור ותשלום דמי היתר במסגרת פטור מהיתר לעבודות ומבנים – במפעלי תעשייה|תיקון: 19.1.2022}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''תוספת שנייה {{ח:פנימי|סעיף 5.5.6|לסעיף 5.5.6}}: פטור מאישור ותשלום דמי היתר במסגרת פטור מהיתר לעבודות ומבנים – במפעלי תעשייה'''}} {{ח:תת|(א)}} הרשות לא תיגבה מבעל זכויות דמי היתר במקרים המפורטים בסעיף זה: {{ח:תתת|(1)}} מבנה טכני שאינו מיועד לשהיית בני אדם בגודל מרבי של 12 מ״ר. {{ח:תתת|(2)}} ממגורה, סילו, נוספת או החלפה של ממגורה קיימת, בגודל מרבי של 20 מ״ר. {{ח:תתת|(3)}} מתקן טכני – מכשיר הנדסי, יחידת ציוד, מיכל או מכונה, שאינם מיועדים לשהות בני אדם ושאינם מייצרים שפכים חדשים, ונדרשים לצורך פעולות טכניות או תפעוליות, לרבות קירוי ותשתית עזר נלווית למתקן, בגודל מרבי של 35 מ״ר. {{ח:תתת|(4)}} מכולה לצרכי אחסון שאינה מיועדת לשהות בני אדם, בגודל מרבי של 20 מ״ר. {{ח:תתת|(5)}} מחסן העשוי מחומרים קלים או מכולה, שאינם מיועדים לשהות בני אדם, בגודל מרבי של 30 מ״ר. {{ח:תתת|(6)}} משטח תפעול או משטח אחסון, בגודל מרבי של 30 מ״ר. {{ח:תתת|(7)}} מדרגות, משטחי גישה, שבכות, מעקות, סולמות או גידור לבטח המשמשים לצרכים תפעוליים או בטיחותיים, המעוגנים למבנים או מתקנים קיימים. {{ח:תתת|(8)}} גגון או סוכך מחומרים קלים, בגודל מרבי של 50 מ״ר. {{ח:תתת|(9)}} החלפת רכיב המהווה חלק ממתקן או מבנה קיים שנבנה על פי דין. {{ח:תתת|(10)}} הארכת צנרת קיימת או שינוי תוואי צנרת עד קוטר 12 צול, ובלבד שהעבודה נעשית בצמידות לצנרת שהותקנה כדין ולמעט הקמת גשר לצנרת. {{ח:תתת|(11)}} גדרות. {{ח:תתת|(12)}} תעלות פנימיות במגרש לצרכי ניקוז פנימיים או לצרכי תקשורת, ובלבד שאינם לשם שימוש הזרמת ביוב, מי שתיה או חומרים מסוכנים. {{ח:תתת|(13)}} קירוי מסועים מחומרים קלים בלבד עד 100 מטר אורך ורוחב עד 1 מטר. {{ח:תת|(ב)}} הגבלת היקף העבודות יהיה בהתאם למפורט בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תתת|(1)}} שטחם הכולל של המבנים והעבודות המפורטים בסעיפים קטנים (א)(1), (א)(3), (א)(4), (א)(5), (א)(8), ו־(א)(9) לא יעלו על 150 מ״ר בשנה קלנדרית; {{ח:תתת|(2)}} סך כל העבודות לאורך כל השנים לא יעלה על 500 מ״ר או 10% משטח המגרש, הנמוך מביניהם. {{ח:תת|(ג)}} סעיף זה ייכנס לתוקף עם כניסת תוקפן של תקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) (תיקון){{ח:הערה|,}} התשפ״א–2021. {{ח:קטע3|פרק 5.6|5.6. התחדשות עירונית}} {{ח:סעיף|5.6.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5.6|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בינוי–פינוי–בינוי ללא התקשרות עם יזם“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 5.6.18|בסעיף 5.6.18}} ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 5.6|פרק משנה זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנייה רוויה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק 1|בפרק 1}} אשר חלפו לגביה 10 שנים לפחות מיום קבלת האישור לאכלוס הבניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעלי יחידות דיור במקבץ“ – קבוצת בעלי יחידות דיור המחזיקים לפחות ב־4 יחידות דיור ומתקיימים התנאים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} יחידות הדיור קיבלו היתרי אכלוס – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)#תוספת טופס 4|טופס 4}}, לפני 10 שנים ויותר; {{ח:תתת|(2)}} פינוי יחידות הדיור מאפשר בנייה ו/או פיתוח; {{ח:תתת|(3)}} שווי הקרקע של יחידות הדיור, לרבות זכויות הבנייה העתידיות כפי שייקבעו בתוכנית האב או המתאר לשכונה, עולה על עלות יחידות התמורה שיינתנו תמורת יחידות הדיור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה ציבורית“ – דירה שהיא בבעלות, בחכירה לדורות או בניהולה של חברה לדיור ציבורי, לרבות דירה כאמור שהבעלות או החכירה בה משותפת לכמה חברות לדיור ציבורי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות להתחדשות עירונית“ – הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם חכירה מהוון“ – הסכם חכירה בקרקע עירונית, אשר מטרת החכירה ו/או היעוד הנקובים בו היא מגורים, תעשייה, משרדים, מסחר או מלונאות בלבד, ואשר כל דמי החכירה עבור כל תקופת החכירה שנקבעו בו, שולמו מראש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת אופציה“ – יחידת דיור אשר תשווק במכרז אופציה ואשר למדינה או למי מטעמה תהיה הזכות לרכשה בהתאם למחיר שיקבע השמאי הממשלתי או מי מטעמו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כדאיות כלכלית“ – סף הרווחיות המזערי המקובל במיזמי התחדשות עירונית המלווים על ידי הרשות להתחדשות עירונית ובהם לא נדרשים מגרשי השלמה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש בייעוד לבנייה רוויה“ – מגרש שייעודו לפי תוכנית קודמת למגורים בלבד, ל־4 יחידות דיור לפחות, בשתי קומות, ולפחות יחידת דיור אחת בכל קומה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש השלמה“ – קרקע הנדרשת כתוספת לתוכנית להתחדשות עירונית, לשם הפיכתה לבעלת כדאיות כלכלית, לרבות קרקע שייעודה התכנוני אינו למגורים והכל לפי מקדם המרה שתקבע הנהלת הרשות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש כלוא“ – מגרש מבונה או שאינו מבונה בתחום התוכנית להתחדשות עירונית, המצוי בין מגרשים מבונים וקיים קושי בגישה למגרש ויש מקום לשווקו בפטור ממכרז לקרקע סמוכה או גובלת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש צמוד דופן“ – מגרש הצמוד למתחם התוכנית להתחדשות עירונית או למגרשים שעליהם בנויים המבנים המיועדים לפינוי; לעניין הגדרה זו ”מגרש צמוד“ משמעו גם מגרש שבינו לבין המתחם להתחדשות עירונית מפרידים דרך ו/או שטח ציבורי פתוח ו/או שטח פרטי פתוח ו/או מסדרון תשתיות וכיוצא בזה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכרזי אופציה“ – מכרז פומבי אשר במסגרתו משווקים מגרשים, לרבות מלוא זכויות הבנייה הקיימות, בהם שמורה למדינה או למי מטעמה הזכות לרכוש יחידת דיור, במחיר כפי שיקבע השמאי הממשלתי ו/או מי מטעמו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכרז מכר חלקי“ (קומבינציה) – מכרז פומבי שבמסגרתו משווקים מגרשים ואשר חלק מסוים ומוסכם מכלל יחידת הדיור שבהם, נבנות לטובת המדינה או מי מטעמה; {{ח:ת}} ”מתחם מסלול רשויות מקומיות“ – מתחם פינוי בינוי שהוכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 33א|סעיף 33א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, כנוסחו ערב ביטולו על ידי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיום בנייה“ – קבלת {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים, וטלפון)#תוספת טופס 4|טופס 4}} כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים, וטלפון)|בתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים, וטלפון), התשמ״א–1981}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע עירונית“ – קרקע הנמצאת בתחום שטח שיפוט עירייה או מועצה מקומית, ושאינה בתחום מועצה אזורית, ואשר על פי התוכנית שחלה על הקרקע, אינה מיועדת לחקלאות ואינה קרקע שהוקצתה למטרות ציבוריות, למעט מגרש כלוא; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית להתחדשות עירונית“ – תוכנית החלה או שתחול על מתחם מבונה ברובו בקרקע עירונית, ואשר מגדילה את זכויות הבנייה למגורים, בבניינים הרוויים או במגרשים בייעוד לבנייה רוויה שבתחומם לפחות פי 2 בהשוואה לבנייה הקיימת בפועל והצפיפות המוצעת בה, לא תפחת מ־20% מעבר לכפל הצפיפות הקבועה בתמ״א 35; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית קודמת“ – תוכנית שחלה על מתחם לפני אישור התוכנית להתחדשות עירונית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום התוכנית“ – תחום השטח שעליו חלה התוכנית להתחדשות עירונית, על פי התשריט שצורף לה. {{ח:סעיף|5.6.2|הסכמת הרשות ופטור מדמי היתר למיזמי התחדשות עירונית|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:ת}} על אף האמור בהסכמי החכירה, לא תגבה הרשות דמי היתר, בעבור האמור בפסקאות (1) עד (6): {{ח:תת|(1)}} תוספת בנייה ליחידת דיור שלגביה קיים הסכם חכירה מהוון, בבנייה רוויה קיימת בקרקע עירונית; {{ח:תת|(2)}} תוספת יחידות דיור בבנייה רוויה קיימת בקרקע עירונית אשר כל יחידות הדיור בו מהוונות; {{ח:תת|(3)}} הריסת בניין רווי קיים ובניית אחר תחתיו, בין אם מיקום המגרש השתנה ובין אם לאו; {{ח:תת|(4)}} בניית חניון תת קרקעי, המשמש את דיירי יחידות הדיור במגרש הזכאי לפטור מדמי היתר, לרבות מתחת לשטחים ציבוריים; {{ח:תת|(5)}} תוספת זכויות בנייה למגורים שאושרה מכוח אחת מהתוכניות הבאות ובלבד שהקרקע היא קרקע עירונית, והתוכנית מוסיפה יחידות דיור: {{ח:תתת|(א)}} תוכנית לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ג סימן ד|בסימן ד׳ בפרק ג׳ לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. ואולם, לגבי תוספת זכויות במגרש אחר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 70ג|בסעיף 70ג(א)(1)}} או {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 70ה|בסעיף 70ה(א)(1) לחוק {{ח:הערה|האמור}}}}, לפי העניין, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5.6.20|סעיף 5.6.20(א)}}; {{ח:תתת|(ב)}} תכנית כוללת להתחדשות עירונית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 64|בסעיף 64(ב) לחוק התכנון והבניה}}, המאפשרת הוצאת היתר מכוחה ללא צורך באישור תכנית נוספת, וזאת לגבי מבנה טעון חיזוק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 70א|בסעיף 70א לחוק האמור}}; {{ח:תתת|(ג)}} תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה־תמ״א 38, לרבות תכנית מפורטת לפי סעיף 23 לתוכנית המתאר הארצית האמורה; {{ח:תת|(6)}} הריסה ובנייה מחדש או תוספת זכויות בנייה ו/או יחידות דיור לבניין קיים שאיננו בנייה רוויה בקרקע עירונית, בנוגע לדירה ציבורית. {{ח:סעיף|5.6.3|תנאי לפטור מתשלום דמי היתר}} {{ח:ת}} תנאי לפטור מתשלום דמי היתר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5.6.2|בסעיף 5.6.2}}, ולמעט {{ח:פנימי|סעיף 5.6.2|סעיף 5.6.2(6)}}, הוא כי ייעוד המגרש לפי המצב התכנוני שלפני הבנייה החדשה הוא לבנייה רוויה בלבד או לייעוד משולב לבנייה רוויה ולמסחר או לתעסוקה ובלבד שבחלקים המיועדים בתוכנית הקודמת למסחר או לתעסוקה, נרכשה זכות הבעלות, בין אם השתנה מיקום המגרש, בין אם לאו. {{ח:סעיף|5.6.4|הסכמה להגשת בקשה להיתר}} {{ח:ת}} לעניין {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016}}, יראו את הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.6|פרק משנה זה}} כהודעת הרשות בדבר הסכמתה להגשת בקשה להיתר, המוגשת לצורך בנייה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 5.6|פרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|5.6.5|הסכמת הרשות לתוכנית להתחדשות עירונית}} {{ח:ת}} הסכמת הרשות לתוכנית להתחדשות עירונית, הכוללת מגרש שהוא מקרקעי ישראל שאינו בבעלות או בחכירה לדורות של אחר ומאפשרת חלוקה או איחוד שני מגרשים או יותר או שינוי מקומם, תינתן בכפוף לאמור בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תת|(1)}} התוכנית תיעשה על דרך איחוד וחלוקה. תנאי זה לא יחול על תוכנית שעניינה שינוי מיקומי מגרשים בלבד; {{ח:תת|(2)}} כל הפעולות הדרושות לביצוע איחוד המגרשים, חלוקתם או שינוי מקומם לבנייה ולמכר יחידות הדיור, ובכלל זה ביטול החכירות הקיימות וביטול רישום המשכנתאות לגבי המגרשים לפני איחודם, חלוקתם או שינוי מיקומם, רישום חכירות חדשות ומשכנתאות חדשות על המגרש המאוחד או החדש, יהיו באחריות החוכרים ו/או היזם מטעמם ועל חשבונם, והחוכרים ו/או היזם לא יבואו לרשות בכל דרישה ו/או טענה בקשר עם איחוד המגרשים, חלוקתם או שינוי מיקומם כאמור. {{ח:סעיף|5.6.6|תוכנית הכוללת שטח ציבורי שהוא מקרקעי ישראל}} {{ח:ת}} אם תחום התוכנית להתחדשות עירונית יכלול גם שטח ציבורי שהוא מקרקעי ישראל (שצ״פ, שב״צ, דרכים וכדומה), ושטחו של השטח הציבורי לא השתנה בין התוכנית הקודמת לתוכנית התחדשות עירונית, בין אם השתנה מיקומו ובין אם לאו, לא תגבה הרשות תשלום בעד צירופו לתוכנית, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 5.6.20|בסעיף 5.6.20(ג)}}. {{ח:סעיף|5.6.7|הוספת שטחים או זכויות בנייה שהם מקרקעי ישראל}} {{ח:ת}} הוספו למגרשים המקוריים בתוכנית קודמת על פי התוכנית להתחדשות עירונית, שטח נוסף ו/או זכויות בנייה הנובעים ממגרש שהוא מקרקעי ישראל כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק יסוד מקרקעי ישראל|בחוק יסוד מקרקעי ישראל}}, תשקול הרשות לאפשר לחוכרים ו/או ליזם מטעמם לרכוש את השטח ו/או הזכויות הנוספות בהתאם לדיני המכרזים. החוכרים או היזם מטעמם יוכלו לרכוש את זכות הבעלות בשטח ו/או זכויות הבנייה הנוספות, כפי שייקבע בטבלת ההקצאה או בטבלת ההקצאה והאיזון של התוכנית להתחדשות עירונית, בתשלום מלוא הערך, שייקבע בשומה. {{ח:סעיף|5.6.8|הקצאת קרקע משלימה או הכנסות משיווקה למיזמי התחדשות עירונית|תיקון: 2.9.2021}} {{ח:ת}} הנהלת הרשות, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, רשאית לקבוע כי מגרש השלמה או ההכנסות משיווקו ייועד למתחם או למתחמים להתחדשות עירונית ו/או יוקצה למתחם או למתחמים להתחדשות עירונית, במכרז או בפטור ממכרז, בין השאר, גם משיקולים תכנוניים וחברתיים, והכל כמפורט {{ח:פנימי|פרק 5.6|בפרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|5.6.9|פטור ממכרז למגרש כלוא ולמגרש צמוד דופן}} {{ח:ת}} אישרה הנהלת הרשות, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, כי תוכנית להתחדשות עירונית אינה בעלת כדאיות כלכלית כשלעצמה וכי קיים צורך בהוספת מגרש השלמה, לשם הפיכתה לכלכלית, רשאית ההנהלה לאשר את ייעודו של מגרש השלמה לתוכנית להתחדשות עירונית, שהוא מגרש כלוא ו/או צמוד דופן, בפטור ממכרז (להלן {{ח:פנימי|פרק 5.6|בפרק משנה זה}} – מגרש השלמה צמוד דופן), אם התקיימו התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 16|בסעיף 16(א) בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016}}, ובלבד שהתקיימו גם כל אלה: {{ח:תת|(1)}} נתקבל אישור שמאי הרשות כי הכללת מגרש ההשלמה צמוד הדופן כחלק מתחום התוכנית, תהווה תנאי הכרחי להפיכת התוכנית לבעלת כדאיות כלכלית; {{ח:תת|(2)}} במקרים שבהם התוכנית טרם אושרה, נדרש אישור מתכנן המרחב ברשות, לפיו מגרש ההשלמה צמוד הדופן ראוי שייכלל בתחום התוכנית להתחדשות עירונית; {{ח:תת|(3)}} ניתן יהיה לייעד מגרש השלמה צמוד דופן ששטחו הסחיר יהיה עד 10 דונמים; {{ח:תת|(4)}} הזכויות במגרש ההשלמה צמוד הדופן, תיועדנה לחוכרי הקרקע שעליהן בנויות יחידות הדיור הקיימות או ליזם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יט|בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}. {{ח:סעיף|5.6.10|שוויו של מגרש ההשלמה}} {{ח:ת}} שוויו של מגרש ההשלמה צמוד הדופן ומחירו ייקבעו על פי שומה ועל פי העקרונות הבאים: {{ח:תת|(1)}} שווי מגרש ההשלמה יחושב בהתאם לחלק היחסי של שטח הקרקע של מגרש ההשלמה מסך שטחי המגרשים הסחירים שבתחום התוכנית, לרבות מגרש ההשלמה, מוכפל בשווי זכויות הבעלות המלאה בקרקע שבתחום התוכנית להתחדשות עירונית לפי הפרוגרמה התכנונית החדשה, לרבות מגרש ההשלמה; {{ח:תת|(2)}} לצורך הבחינה הראשונית מחיר המגרש צמוד הדופן יהיה בהתאם לשווי הקרקע שנקבע, אלא אם כן קבע השמאי שמחיר זה אינו מביא את המיזם לסף הנמוך של שיעור הרווחיות המקובל במיזמי התחדשות עירונית המלווים על ידי הרשות להתחדשות עירונית; {{ח:תת}} במקרה האמור יופחת מחיר מגרש ההשלמה צמוד הדופן עד שתושג רמת הרווחיות המינימאלית כאמור, אך לא פחות מ־20% מהשווי שנקבע לפי פסקה (1). {{ח:סעיף|5.6.11|מחיר סופי של מגרש השלמה צמוד דופן|תיקון: 2.9.2021}} {{ח:ת}} המחיר הסופי שייקבע בעת ההקצאה בפועל יהיה בהתאם לשומה שתיערך למועד ההקצאה, על פי נוהלי הרשות לבצוע עסקאות, על פי העקרונות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 5.6.10|בסעיף 5.6.10}}, ולפי אותה רמת רווחיות מהמיזם, ולא על פי האומדן שנערך לבחינת הכדאיות הכלכלית של המיזם. {{ח:סעיף|5.6.12|ייעוד מגרש ההשלמה}} {{ח:ת}} ייעוד המגרש הכלוא או צמוד הדופן למתחם התחדשות עירונית במקרה שבו תוכנית ההתחדשות העירונית טרם אושרה ייעשה בהתאם לאמור בפסקאות (1) עד (5): {{ח:תת|(1)}} הרשות רשאית לקבוע, מקום שבו התוכנית להתחדשות עירונית ביחס למתחם נושא ההקצאה טרם אושרה, כי מגרש ההשלמה ייועד למתחם; {{ח:תת|(2)}} קבעה הרשות כאמור, מגרש ההשלמה לא ישווק על ידי הרשות ויוקצה לאחר אישור התוכנית, ובלבד שהתוכנית להתחדשות עירונית המתייחסת לאותו מתחם, תופקד במוסד תכנון המוסמך לאשרה בתוך שנתיים מיום אישור הרשות בדבר ייעוד מגרש ההשלמה למתחם; {{ח:תת|(3)}} הופקדה התוכנית עד למועד זה, יוארך תוקף ייעוד מגרש ההשלמה בעוד שנתיים נוספות עד לאישור התוכנית והשלמת הקצאתו של המגרש; {{ח:תת|(4)}} הרשות, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, רשאית להאריך את התקופות האמורות בשנתיים נוספות לכל תקופה, לתקופה מרבית של עד 8 שנים ממועד ייעוד המגרש ועד להקצאתו; {{ח:תת|(5)}} לא הופקדה ו/או אושרה התוכנית במועדים האמורים, תבוטל התחייבות הרשות לייעוד המגרש, מבלי שתהיה ליזם ו/או לבעלי הזכויות ו/או לרשות המקומית טענה ו/או דרישה כלפי הרשות. {{ח:סעיף|5.6.13|הקצאה במכרז|תיקון: 2.9.2021}} {{ח:ת}} הקצאה במכרז שעניינו שיווק מגרש השלמה מסוים ומוגדר בתוכנית, לתחרות בין מספר מתחמי התחדשות עירונית, תיעשה בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (5): {{ח:תת|(1)}} הנהלת הרשות מוסמכת, לאחר שנועצה ברשות להתחדשות עירונית, לאשר שיווקו במכרז של מגרש השלמה שאינו בתחום התוכנית להתחדשות עירונית, לצורך קידום תוכנית להתחדשות העירונית, מבין מיזמים להתחדשות עירונית בתחומי הרשות המקומית שהקרקע המשלימה נמצאת בשטחה; {{ח:תת|(2)}} הכללים לשם השתתפות במכרז הנזכר פסקה (1), הינם, בין היתר, הגשת המסמכים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} תוכנית ראשונית, תשריט או תוכנית בינוי, מוצעת ביחס למתחם המיועד להתחדשות עירונית; {{ח:תתת|(2)}} מכתב הסכמה עקרוני של מהנדס הרשות המקומית לתוכנית המוצעת; {{ח:תתת|(3)}} הצפיפות המוצעת בתוכנית להתחדשות עירונית לא תפחת מ־20% מעבר לכפל הצפיפות הקבועה בתמ״א 35. בנסיבות מיוחדות, רשאית הנהלת הרשות ועל פי המלצת מתכנן המרחב הרלוונטי, להפחית את הצפיפות הנדרשת עד לכפל הצפיפות הקבועה בתמ״א 35; {{ח:תתת|(4)}} מכתב הסכמה עקרוני של מתכנן המחוז במנהל התכנון לתוכנית המוצעת. כלל זה לא יחול מקום בו הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, הוסמכה כוועדה עצמאית מיוחדת; {{ח:תתת|(5)}} דו״ח כלכלי או בדיקה כלכלית שנעשו בהתאם לתקן מספר 21 בדבר פירוט מזערי נדרש בשומות מקרקעין המבוצעות לצורך בדיקה שמאית כלכלית לתוכנית פינוי־בינוי (להלן {{ח:פנימי|פרק 5.6|בפרק משנה זה}} – תקן 21), אשר יראה כי המיזם אינו עומד בסף הרווחיות המינימלי המקובל במיזמי התחדשות עירונית המלווים על ידי הרשות להתחדשות עירונית, ללא הקרקע המשלימה ואת מספר יחידות הדיור הנדרשות בקרקע המשלימה כדי להביא את המיזם לסף הרווחיות האמור (להלן {{ח:פנימי|פרק 5.6|בפרק משנה זה}} – יחידות הדיור הנדרשות). במכרז ייקבעו תנאים אחידים לצורך הגשת הדו״ח הכלכלי או הבדיקה הכלכלית; {{ח:תתת|(6)}} מסמך הסכמה ראשוני בחתימתם של לפחות 50% מבעלי הדירות בכל מבנה וכן פרוטוקול ישיבת בעלי הדירות שבה נדון הנושא. בבניין שבו 40% ומטה מהדירות הן דירות ציבוריות, לא תובאנה הדירות הציבוריות במניין בעלי הדירות שמהן נדרשת הסכמה כאמור בפסקת משנה זו; {{ח:תת|(3)}} אמות המידה לבחירת מתחם ההתחדשות העירונית הזוכה, אשר אותו ישרת מגרש ההשלמה, יהיו, בין היתר, כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ו): {{ח:תתת|(א)}} התאמת היקף יחידות הדיור במגרש ההשלמה לצרכי כדאיות כלכלית של המתחם להתחדשות עירונית: {{ח:תתת}} ככל שמספר יחידות הדיור הנדרשות ביחס למספר יחידות הדיור המשווקות במגרש ההשלמה גבוה יותר כך הציון גבוה יותר. {{ח:תתת}} למרות האמור, אם באחת ההצעות, אשר הוגשו למכרז, מספר יחידות הדיור הנדרשות הוא בטווח שבין 60% ל־120% ממספר יחידות הדיור המשווקות במגרש ההשלמה, ייפסלו הצעות החורגות מטווח זה; {{ח:תתת|(ב)}} היקף תוספת יחידות הדיור במתחם להתחדשות עירונית: {{ח:תתת}} ככל שמספר יחידות הדיור המתווספות (נומינלית) בתוכנית המוצעת גבוה יותר, לעומת יתר המיזמים, כך הציון גבוה יותר; {{ח:תתת|(ג)}} צפיפות קיימת בקרקע התפוסה: {{ח:תתת}} ככל שהצפיפות נטו – יחידות דיור/דונם – גבוהה יותר, כך הציון גבוה יותר; {{ח:תתת|(ד)}} הסכמות בעלי הדירות: {{ח:תת}} על כל אחוז הסכמה נוסף העולה על 50%, תקבל ההצעה ניקוד נוסף, וזאת עד ל־80% הסכמות; {{ח:תתת|(ה)}} המצב התכנוני של התוכנית להתחדשות עירונית שחלה או תחול על המתחם; {{ח:תתת|(ו)}} המחיר המוצע ליחידת דיור במגרש השלמה מסוים וידוע; {{ח:תת|(4)}} כללים נוספים לקביעת שווי המגרש והקצאתו מפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ה): {{ח:תתת|(א)}} מגרש ההשלמה יהיה כלול בתוכנית. הזוכה במכרז לא יהיה רשאי לבצע תיקון לתכנון לצורך הוספת זכויות בנייה, אלא באישור הנהלת הרשות, לאחר שנועצה עם הרשות להתחדשות עירונית, ובתנאים שייקבעו על ידן; {{ח:תתת|(ב)}} הערכת השמאי לצורך קביעת מחיר עבור יחידות הדיור הנדרשות תעמוד על 20% משוויה המלא של זכות החכירה עבור יחידות דיור אלו; {{ח:תתת|(ג)}} ביחס ליתרת יחידות הדיור במגרש ההשלמה שאינן יחידות דיור הנדרשות, אם ישנן, ייקבע מחיר מינימום, בנוסף למחיר המפורט בפסקת משנה (ב), בהתאם לכללים הנהוגים ברשות; {{ח:תתת|(ד)}} הערכת השמאי תשום את שווי הקרקע המשלימה בהתאם לזכויות הבנייה הקיימות, בהתאם לתוכנית החלה על המגרש; {{ח:תתת|(ה)}} המחיר הסופי ייקבע בעת ההקצאה על ידי הנהלת הרשות על בסיס שומה ובדיקה עדכנית של הכדאיות הכלכלית במתחם לפינוי בינוי, ולא על פי האומדן שנערך לבחינת הכדאיות הכלכלית של המיזם; {{ח:תת|(5)}} ייעוד המגרש למתחם התחדשות עירונית במקרה שבו תוכנית ההתחדשות העירונית טרם אושרה: {{ח:תתת|(א)}} הרשות רשאית לקבוע, מקום שבו התוכנית להתחדשות עירונית ביחס למתחם נושא המכרז טרם אושרה, כי מגרש ההשלמה ייועד למתחם; {{ח:תתת|(ב)}} קבעה הרשות כאמור, מגרש ההשלמה לא ישווק על ידי הרשות ויוקצה לזוכה במכרז לאחר אישור התוכנית ובלבד שהתוכנית להתחדשות עירונית המתייחסת לאותו מתחם, תופקד במוסד תכנון המוסמך לאשרה בתוך שנה מיום אישור הרשות בדבר ייעוד מגרש ההשלמה לזוכה; {{ח:תתת|(ג)}} הופקדה התוכנית עד למועד זה, יוארך תוקף ייעוד מגרש ההשלמה בעוד שנה נוספת עד לאישור התוכנית והשלמת הקצאתו של המגרש; {{ח:תתת|(ד)}} הרשות, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, רשאית להאריך את התקופות האמורות בשנה נוספת נוספים לכל תקופה, לתקופה מרבית של עד 3 שנים ממועד ייעוד המגרש ועד להקצאתו; {{ח:תתת|(ה)}} לא הופקדה או אושרה התוכנית במועדים האמורים תבוטל התחייבות הרשות לייעוד המגרש, מבלי שתהיה ליזם ו/או לבעלי הזכויות ו/או לרשות המקומית טענה או דרישה כלפי הרשות. {{ח:סעיף|5.6.14|הקצאה בקול קורא}} {{ח:ת}} הקצאה בקול קורא, לשם בחירת מתחם או מספר מתחמי התחדשות עירונית אשר להם יוקצה מגרש השלמה, תיעשה בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (6): {{ח:תת|(1)}} הנהלת הרשות רשאית, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, לאשר פרסום קול קורא לטובת ייעוד והקצאת מגרש השלמה שאינו בתחום התוכנית להתחדשות עירונית, לצורך קידום תוכנית להתחדשות העירונית, למיזמים להתחדשות עירונית ברשות המקומית שהקרקע המשלימה נמצאת בשטחה, באופן המפורט בסעיף זה; {{ח:תת|(2)}} במסלול זה יכול ומגרש ההשלמה המיועד, לא יהא מסוים ובתוכנית אלא ייעוד מגרש ההשלמה ייעשה במסגרת שריון כמותי, של יחידות דיור או מ״ר מסחרי, במסגרת תוכנית השיווקים העתידית של הרשות המקומית או בדרך אחרת שתקבע הרשות; {{ח:תת|(3)}} הרשות והרשות להתחדשות עירונית תפרסמנה קול קורא כאמור בפסקה (1). הכללים לשם השתתפות בקול הקורא הינם, בין היתר, הגשת המסמכים הבאים: {{ח:תתת|(א)}} תוכנית ראשונית, תשריט או תוכנית בינוי, מוצעת ביחס למתחם המיועד להתחדשות עירונית; {{ח:תתת|(ב)}} מכתב הסכמה עקרוני של מהנדס הרשות המקומית לתוכנית המוצעת; {{ח:תתת|(ג)}} מכתב הסכמה עקרוני של מתכנן המחוז במנהל התכנון לתוכנית המוצעת. כלל זה לא יחול מקום בו הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, הוסמכה כוועדה עצמאית מיוחדת; {{ח:תתת|(ד)}} הצפיפות המוצעת בתוכנית להתחדשות עירונית לא תפחת מ־20% מעבר לכפל הצפיפות הקבועה בתמ״א 35. בנסיבות מיוחדות, רשאית הנהלת הרשות ועל פי המלצת מתכנן המרחב הרלוונטי, להפחית את הצפיפות הנדרשת עד לכפל הצפיפות הקבועה בתמ״א 35; {{ח:תתת|(ה)}} דו״ח כלכלי או בדיקה כלכלית שנעשו בהתאם לתקן 21 אשר יראה כי המיזם אינו עומד בסף הרווחיות המקובל במיזמי התחדשות עירונית המלווים על ידי הרשות להתחדשות עירונית ללא הקרקע המשלימה ואת מספר יחידות הדיור הנדרשות בקרקע המשלימה בכדי להביא את המיזם לסף הרווחיות האמור. בקול הקורא ייקבעו תנאים אחידים לצורך הגשת הדו״ח הכלכלי או הבדיקה הכלכלית; {{ח:תתת|(ו)}} מסמך הסכמה ראשוני בחתימתם של לפחות 50% מבעלי הדירות בכל מבנה וכן פרוטוקול ישיבת בעלי הדירות שבה נדון הנושא. בבניין שבו 40% ומטה מהדירות הן דירות ציבוריות, לא תובאנה הדירות הציבוריות במניין בעלי הדירות שמהם נדרשת הסכמה כאמור; {{ח:תת|(4)}} אמות המידה לבחירת הזוכים יהיו בין היתר: {{ח:תתת|(א)}} היקף תוספת יחידות הדיור במתחם להתחדשות עירונית: {{ח:תתת}} ככל שמספר יחידות הדיור המתווספות, נומינלית, בתוכנית המוצעת גבוה יותר, לעומת יתר המיזמים, כך הציון גבוה יותר; {{ח:תתת|(ב)}} צפיפות קיימת בקרקע התפוסה: {{ח:תתת}} ככל שהצפיפות נטו – יחידות דיור/דונם, גבוהה יותר, כך הציון גבוה יותר; {{ח:תתת|(ג)}} הסכמות בעלי הדירות: {{ח:תתת}} על כל אחוז הסכמה נוסף העולה על 50%, תקבל ההצעה ניקוד נוסף, וזאת עד ל־80% הסכמות; {{ח:תתת|(ד)}} המצב התכנוני של התוכנית להתחדשות עירונית שחלה או תחול על המתחם; {{ח:תתת|(ה)}} מחיר ליחידת דיור אם יש מגרש השלמה מסוים וידוע; {{ח:תת|(5)}} כללים נוספים לקביעת שווי המגרש והקצאתו: {{ח:תתת|(1)}} שווי מגרש ההשלמה יחושב בהתאם למלוא זכויות הבנייה הקיימות מכוח התוכנית אשר תחול על המגרש במועד הקצאתו; {{ח:תתת|(2)}} לצורך הבחינה הראשונית מחיר מגרש ההשלמה יהיה בהתאם לשווי הקרקע שנקבע לפי פסקה (1), אלא אם כן קבע השמאי שמחיר זה אינו מביא את המיזם לסף הנמוך של שיעור הרווחיות המקובל במיזמי התחדשות עירונית המלווים על ידי הרשות להתחדשות עירונית; {{ח:תתת}} במקרה האמור יופחת מחיר מגרש ההשלמה עד שתושג רמת הרווחיות המזערית האמורה אך לא פחות מ־20% מהשווי שנקבע; {{ח:תתת|(3)}} המחיר הסופי שייקבע בעת ההקצאה בפועל יהיה בהתאם לשומה שתיערך למועד ההקצאה, על פי נוהלי הרשות לבצוע עסקאות, על פי העקרונות המפורטים בסעיף זה, ולפי אותה רמת רווחיות מהמיזם – ולא על פי האומדן שנערך לבחינת הכדאיות הכלכלית של המיזם; {{ח:תת|(6)}} ייעוד המגרש למתחם התחדשות עירונית במקרה שבו תוכנית ההתחדשות העירונית טרם אושרה; {{ח:תתת|(א)}} הרשות רשאית לקבוע, מקום בו התוכנית להתחדשות עירונית ביחס למתחם נושא המכרז טרם אושרה, כי מגרש השלמה, כמפורט בסעיף 5.6.14(2), ייועד למתחם; {{ח:תתת|(ב)}} קבעה הרשות כאמור, ישוריין מגרש השלמה או היקף יחידות דיור אשר לא ישווקו על ידי הרשות ויוקצו לזוכה במכרז לאחר אישור התוכנית ובלבד שהתוכנית להתחדשות עירונית המתייחסת לאותו מתחם, תופקד במוסד תכנון המוסמך לאשרה בתוך שנה מיום אישור הרשות בדבר ייעוד מגרש ההשלמה לזוכה; {{ח:תתת|(ג)}} הופקדה התוכנית עד למועד זה, יוארך תוקף ייעוד מגרש ההשלמה בעוד שנה נוספת עד לאישור התוכנית והשלמת הקצאתו של המגרש; {{ח:תתת|(ד)}} הרשות, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, רשאית להאריך את התקופות האמורה בשנה נוספת לכל תקופה, לתקופה מרבית של 4 שנים ממועד ייעוד המגרש ועד להקצאתו; {{ח:תתת|(ה)}} כאשר מגרש ההשלמה שיועד לצורך התוכנית להתחדשות עירונית הוא בלתי מסוים, כמפורט בסעיף 5.6.14(2), הרשות רשאית להאריך את המועד להפקדת התוכנית וייעוד המגרש בהתאמה, בשנה נוספת לכל תקופה; {{ח:תתת|(ו)}} לא הופקדה או אושרה התוכנית במועדים האמורים תבוטל התחייבות הרשות לייעוד המגרש, מבלי שתהיה ליזם ו/או לבעלי הזכויות ו/או לרשות המקומית טענה או דרישה כלפי הרשות. {{ח:סעיף|5.6.15|ייעוד והקצאה בפטור ממכרז}} {{ח:ת}} ייעוד והקצאה בפטור ממכרז של מגרש השלמה למתחם התחדשות עירונית במסלול רשויות מקומיות יעשה בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (8): {{ח:תת|(1)}} אישרה הנהלת הרשות, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, כי תוכנית להתחדשות עירונית אינה בעלת כדאיות כלכלית כשלעצמה וכי קיים צורך בהוספת מגרש השלמה, לשם הפיכתה לכלכלית, רשאית הרשות לאשר את ייעודו של מגרש השלמה והקצאתו ובלבד שהמתחם להתחדשות עירונית הוכרז כמתחם במסלול רשויות מקומיות ולאחר שהרשות המקומית הרלוונטית, בחרה באותו מתחם כראוי ביותר לקבלת מגרש השלמה, לאחר שבחנה את כלל המתחמים שלהם נדרשת קרקע משלימה (להלן {{ח:פנימי|פרק 5.6|בפרק משנה זה}} – מגרש השלמה במסלול רשויות); {{ח:תת|(2)}} הרשות תשקול במסגרת שיקוליה על ייעוד והקצאת מגרש ההשלמה את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 5.6.13|בסעיפים 5.6.13}} {{ח:פנימי|סעיף 5.6.14|ו־5.6.14}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תת|(3)}} הזכויות במגרש ההשלמה במסלול רשויות מקומיות, תיועדנה לחוכרי הקרקע שעליהן בנויות יחידות הדיור הקיימות או ליזם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יט|בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}; {{ח:תת|(4)}} במסלול זה יכול שמגרש ההשלמה המיועד, לא יהא מסוים ובתוכנית אלא ייעוד מגרש ההשלמה ייעשה במסגרת שריון כמותי, של יחידות דיור או מ״ר מסחרי, במסגרת תוכנית השיווקים העתידית של הרשות או בדרך אחרת שתקבע הרשות; {{ח:תת|(5)}} ייעוד המגרש למתחם התחדשות עירונית במקרה שבו תוכנית ההתחדשות העירונית טרם אושרה – הרשות רשאית לקבוע, מקום בו התוכנית להתחדשות עירונית ביחס למתחם נשוא ההקצאה טרם אושרה, כי מגרש ההשלמה ייועד למתחם ויוקצה לאחר אישור התוכנית, בהתאם לכללים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ה): {{ח:תתת|(א)}} קבעה הרשות כאמור, מגרש ההשלמה לא ישווק על ידי הרשות ויוקצה לאחר אישור התוכנית ובלבד שהתוכנית להתחדשות עירונית המתייחסת לאותו מתחם תופקד במוסד תכנון, המוסמך לאשרה, בתוך שנתיים מיום אישור הרשות בדבר ייעוד מגרש ההשלמה לזוכה; {{ח:תתת|(ב)}} הופקדה התוכנית עד למועד האמור, יוארך תוקף ייעוד מגרש ההשלמה בעוד שנה נוספת עד לאישור התוכנית והשלמת הקצאתו של המגרש; {{ח:תתת|(ג)}} הרשות, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, רשאית להאריך את התקופות האמורה בשנה נוספת לכל תקופה, לתקופה מרבית של עד 5 שנים ממועד ייעוד המגרש ועד להקצאתו; {{ח:תתת|(ד)}} כאשר מגרש ההשלמה שיועד לצורך התוכנית להתחדשות עירונית המקודמת במסלול רשויות מקומיות, הוא בלתי מסוים, כמפורט בפסקה (4), הרשות רשאית להאריך את המועד להפקדת התוכנית וייעוד המגרש בהתאמה, בשנה נוספת לכל תקופה; {{ח:תתת|(ה)}} לא הופקדה או אושרה התוכנית במועדים האמורים תבוטל התחייבות הרשות לייעוד המגרש, מבלי שתהיה ליזם ו/או לבעלי הזכויות ו/או לרשות המקומית טענה או דרישה כלפי הרשות; {{ח:תת|(6)}} שוויו של מגרש ההשלמה ייקבע על פי הכללים שפורטו {{ח:פנימי|סעיף 5.6.14|בסעיף 5.6.14(5)}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תת|(7)}} ברשות מקומית אשר בתחומה קיים מיזם אחד בלבד להתחדשות עירונית הנדרש למגרש השלמה להבטחת כדאיותו הכלכלית, רשאית הנהלת הרשות לייעד עבור המיזם את מגרש ההשלמה הנדרש ולהקצות אותו בפטור ממכרז, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף זה, גם ביחס למתחם התחדשות עירונית שאינו במסלול רשויות מקומיות; {{ח:תת|(8)}} ברשות מקומית אשר בתחומה קיימת תוכנית התחדשות עירונית מאושרת אחת בלבד הנדרשת למגרש השלמה להבטחת כדאיותו הכלכלית, רשאית הנהלת הרשות לייעד עבור המתחם את מגרש ההשלמה הנדרש ולהקצות אותו בפטור ממכרז, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף זה, גם ביחס למתחם התחדשות עירונית שאינו במסלול רשויות מקומיות. {{ח:סעיף|5.6.16|כללים נוספים להקצאת מגרשי השלמה בכל המסלולים}} {{ח:תת|(א)|(1)}} בתחומי מרחב מרכז, תל אביב, חיפה וירושלים ברשות, לא ייועד ו/או יוקצה מגרש השלמה – אלא אם כן במגרש ההשלמה ייבנו לכל היותר 40% מסך יחידות הדיור הדרושות לצורך הבטחת הכדאיות הכלכלית של התוכנית להתחדשות עירונית. {{ח:תתת|(2)}} בתחומי מרחב צפון ודרום ברשות, לא ייועד ו/או יוקצה מגרש השלמה – אלא אם במגרש ההשלמה ייבנו לכל היותר 60% מסך יחידות הדיור הדרושות לצורך הבטחת הכדאיות הכלכלית של התוכנית להתחדשות עירונית. {{ח:תתת|(3)}} הנהלת הרשות רשאית, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, לאשר במקרים חריגים תוספת לשיעורים של עד 49% ועד 67% בהתאמה. {{ח:תת|(ב)}} הנהלת הרשות רשאית לקבוע, בהתחשב בערכי הקרקע, כי לגבי רשות מקומית מסוימת במרחב ירושלים או חיפה יחולו הכלל המפורט ביחס למרחב דרום וצפון. {{ח:תת|(ג)}} לא ייועד או יוקצה מגרש השלמה אלא אם כן סך יחידות הדיור בתוכנית להתחדשות עירונית ובמגרש ההשלמה לעומת מספר יחידות הדיור הקיימות לא יעלה על מכפיל של 1 ל־10 ולא יפחת ממכפיל של 1 ל־3. {{ח:תת|(ד)}} לא ייועד או יוקצה מגרש השלמה אלא עבור תוכנית התחדשות עירונית כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק 5.6|בפרק משנה זה}}. {{ח:תת|(ה)}} תקופת ייעוד מגרש השלמה עד להקצאתו בפועל ביחס לתוכנית להתחדשות עירונית אשר טרם הופקדה או אושרה במוסד התכנון תהיה כמפורט {{ח:פנימי|פרק 5.6|בפרק משנה זה}} ביחס למסלולי ההקצאה השונים. {{ח:תת}} לא הופקדה או אושרה התוכנית במועדים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 5.6|בפרק משנה זה}} תבוטל התחייבות הרשות לייעוד המגרש, מבלי שתהיה ליזם ו/או לבעלי הזכויות ו/או לרשות המקומית כל טענה ו/או דרישה כלפי הרשות. {{ח:תת|(ו)}} אם חלה על מגרש ההשלמה תוכנית ו/או צפויה להתאשר לגביו והוא נכלל בתוכנית השיווקים במהלך השנתיים הסמוכות למועד הייעוד, תנאי לייעוד המגרש והקצאתו יהא כי התוכנית להתחדשות עירונית הופקדה במוסד התכנון המוסמך לאשרה. {{ח:תת|(ז)}} סעיף קטן (ו) לא יחול על מגרשי השלמה שהם אינפילים. הנהלת הרשות רשאית, לאחר שנועצה עם הרשות להתחדשות עירונית, לייעד מגרש השלמה העונה להגדרה אינפילים, גם אם התוכנית להתחדשות עירונית טרם הופקדה, ולהאריך את תוקף הייעוד לתקופות נוספות שכל אחת מהן בת שנתיים עד לתקופה מרבית של 8 שנים. {{ח:תת}} בסעיף קטן זה: {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אינפילים“ – מגרשים לא מבונים בייעוד סחיר, הממוקמים בשכונות ותיקות. {{ח:תת|(ח)}} על ייעוד ו/או הקצאת מגרשי השלמה יחולו הכללים והעקרונות שתקבע הנהלת הרשות בדבר הבטחת מימוש תוכנית להתחדשות עירונית בקשר עם הבנייה במגרש ההשלמה ובמתחם ההתחדשות העירונית, בין היתר באמצעות העמדת ערבויות וכן לוחות זמנים לתחילת הבנייה ולסיומה, שאם הזוכה לא יעמוד בהם, יושב המגרש לרשות. {{ח:תת|(ט)}} לא ייועד ו/או לא יוקצה מגרש השלמה אלא אם כן התקבלה החלטת מועצת הרשות המקומית בדבר פטור חלקי, לכל הפחות, מהיטל השבחה למגורים במתחם להתחדשות עירונית. {{ח:תת|(י)}} לא ייועד ו/או לא יוקצה מגרש השלמה אלא ברשות מקומית אשר הכינה, לכל הפחות תוכנית אב או מסמך מדיניות להתחדשות עירונית. ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, רשאית לאשר במקרים חריגים פטור מדרישה זו. {{ח:תת}} סעיף זה לא יחול על ייעוד ו/או הקצאת מגרש השלמה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 5.6.9|סעיפים 5.6.9}} {{ח:פנימי|סעיף 5.6.15|ו־5.6.15}}. {{ח:תת|(יא)}} לא ייועד ו/או לא יוקצה מגרש השלמה אלא אם כן בדקה הרשות להתחדשות עירונית כי הרשות המקומית בחנה את האפשרויות ולפיהן היא תקצה מגרש המיועד לצרכי ציבור לטובת שיפור הכדאיות הכלכלית של התוכנית להתחדשות עירונית ו/או הסכימה להעביר לצורך כך מגרש המיועד לצרכי ציבור שווה ערך שבתחום שיפוטה לבעלות המדינה בנוסף להקצאת מגרש ההשלמה, וזאת בכפוף לבדיקת הרשות המקומית בדבר צרכי ציבור עתידיים הנדרשים. {{ח:תת|(יב)}} על אף האמור בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל – במרחבי מרכז, תל אביב וירושלים ברשות – במסגרת שיווק מגרש ההשלמה או הקצאתו בפטור ממכרז רשאית הרשות לגבות הוצאות פיתוח נוספות עבור שדרוג תשתיות קיימות בשכונות ותיקות ובתנאי כי ההוצאות שנגבו תשרתנה אך ורק את מתחמי ההתחדשות העירונית. שאר עלויות הפיתוח יהיו בהתאם לעלויות שנקבעו לאתר שבו מצוי מגרש ההשלמה. במרחבי צפון, חיפה ודרום, ככלל, לא ייגבו הוצאות פיתוח נוספות עבור שדרוג תשתיות קיימות בשכונות ותיקות, אלא אם כן תקבע הנהלת הרשות אחרת. {{ח:תת|(יג)}} הזכויות במגרש ההשלמה תיועדנה ותוקצינה לחוכרי או בעלי הקרקע שעליהן בנויות יחידות הדיור הקיימות או לזוכה בהליך של מכרז או קול קורא, לאחר סיום הליכי אישור התוכנית להתחדשות עירונית. {{ח:סעיף|5.6.16א|הקצאת הכנסות משיווק מגרש השלמה למיזמי התחדשות עירונית|תיקון: 2.9.2021}} {{ח:ת}} ביחס לחמישה מתחמים בתוכנית הרצה (להלן – פיילוט) שיסוכמו בין הרשות לבין הרשות להתחדשות עירונית, יוקצו ההכנסות משיווק קרקע משלימה למיזמי התחדשות עירונית כפי שיפורט בפסקאות (1) עד (8) להלן {{ח:פנימי|סעיף 5.6.16ב|ובסעיף 5.6.16ב}}. ⁽*⁾ {{ח:תת|(1)}} הנהלת הרשות רשאית, בהמלצת הרשות להתחדשות עירונית, לאשר כי ההכנסות משיווק מגרשי השלמה למרבה במחיר ייועדו למיזמי התחדשות עירונית באותה רשות מקומית, וזאת בהתאם לתוכנית העבודה כמפורט בפסקה (5) ולהוראות סעיף זה, ובכפוף למסמך העקרונות האמור בפסקה (8); {{ח:תת|(2)}} תנאי למימוש פסקה (1) הוא קיומו של מנגנון המבטיח כי כספי הסיוע יוקצו בהתאם לעקרונות כאמור בפסקה (8) וכי קודם לנקיטת ההליכים התחרותיים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5.6.16ב|בסעיף 5.6.16ב}}, תתקבל הסכמת הנהלת הרשות; {{ח:תת|(3)}} הרשות תקבע את רשימת מגרשי ההשלמה במתחמי הפיילוט, שישמשו לסיוע למיזמי התחדשות עירונית מתוך תוכנית השיווקים השנתית, בהתחשב בצרכים העולים מתוכנית העבודה האמורה בפסקה (5). לרשות שיקול דעת לבצע שינויים במגרשי ההשלמה שישווקו במתחמי הפיילוט, בכפוף להגבלות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 5.6.17|בסעיף 5.6.17}}; {{ח:תת|(4)}} הרשות להתחדשות עירונית תעביר לרשות את רשימת מתחמי הפיילוט ברשויות המקומיות בהן יש צורך בכספי סיוע לצורך קידומם של מיזמי פינוי בינוי, בהסתמך על בדיקה שערכה, ובהתחשב, בין היתר, בערכי הקרקע באותה רשות מקומית, בצפיפויות הקיימות והמתוכננות במיזמים לפינוי בינוי, במגבלות הבנייה, ובנסיבות מיוחדות כגון קרבה לצירי מתע״ן. כמו כן, תעביר הרשות להתחדשות עירונית לרשות הערכה משוערת של כספי הסיוע שיידרשו לקידומם של מיזמי הפינוי בינוי במתחמי הפיילוט, בהתאם לתחשיב שתערוך; {{ח:תת|(5)}} בייחס לפיילוט, הרשות והרשות להתחדשות עירונית, יגבשו בתחילת כל שנה, תוכנית עבודה משולבת להקצאת כספי סיוע למיזמי התחדשות עירונית, אשר תכלול את רשימת מגרשי ההשלמה, את רשימת הרשויות המקומיות בהן יוקצו כספי סיוע למיזמי התחדשות עירונית והערכה משוערת של היקף הסיוע הנדרש בכל אחת מהן ({{ח:פנימי|פרק 5.6|בפרק משנה זה}} – תוכנית העבודה), בכפוף לאמור במסמך העקרונות האמור בפסקה (8); {{ח:תת|(6)}} ההכנסות משיווק המגרשים כאמור בפסקה (1), ללא הוצאות פיתוח, הפרשת חלף היטל השבחה ובניכוי 20%, ייעודו לצורך סיוע למיזמי התחדשות עירונית אשר ייבחרו בהתאם למפורט {{ח:פנימי|סעיף 5.6.16ב|בסעיף 5.6.16ב}} (להלן {{ח:פנימי|פרק 5.6|בפרק משנה זה}} – כספי הסיוע). העברת כספי הסיוע למשרד האוצר תבוצע מוקדם ככל הניתן במהלך אותה שנת כספים שבה התקבלו ההכנסות, בכפוף לאישור תוכנית העבודה; {{ח:תת|(7)}} מגרשי ההשלמה ישווקו בהתאם לשיעורים ולהיקף הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 5.6.17|בסעיף 5.6.17}}; {{ח:תת|(8)}} הרשות, הרשות להתחדשות עירונית ונציגי משרד האוצר, יגבשו במשותף מסמך עקרונות, על בסיסו ייקבעו ההליכים התחרותיים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5.6.16ב|בסעיף 5.6.16ב}}, אשר יתייחס, בין היתר, לקיומם של מיזמי פינוי בינוי שאין כדאיות כלכלית למימושם, לצפיפות הבנייה במיזמים, למיצוי הפוטנציאל התכנוני, לגובה הסיבסוד הנדרש, להיקף השיווקים באותה רשות מקומית ושיתוף הפעולה מצידה, לגובה היטל ההשבחה שייגבה מיזמים במיזמי הפינוי בינוי, ולקרבה לצירי מתע״ן ({{ח:פנימי|פרק 5.6|בפרק משנה זה}} – מסמך העקרונות). {{ח:תת|⁽*⁾}} המועצה רשמה בפניה את הודעת החשב הכללי כי טרם הוחלט האם ניתן לייעד הכנסות משיווק מגרשי השלמה לסבסוד מתחמי התחדשות עירונית, לרבות בדרך של ויתור על הכנסות בעין, וההחלטה תתקבל בהתאם לכללים הפיסקאליים ולכללי החשבונאות הלאומית. {{ח:סעיף|5.6.16ב|הקצאת כספי הסיוע|תיקון: 2.9.2021}} {{ח:תת|(א)}} כספי הסיוע ייועדו עבור מיזמי התחדשות עירונית שאין בהם כדאיות כלכלית באותה רשות מקומית בה שווקה הקרקע המשלימה ונכללה בתוכנית העבודה, ויוקצו בהליך תחרותי בלבד, בדרך של פרסום קולות קוראים או מכרזים אשר תנאיהם ייקבעו על ידי ועדת המכרזים של הרשות להתחדשות עירונית, בהתאם למסמך העקרונות. המכרזים או הקולות הקוראים יפורסמו על ידי הרשות להתחדשות עירונית ליזמים המקדמים מיזמים של פינוי בינוי בתחומי אותה רשות מקומית. {{ח:תת|(ב)}} היקף הסיוע שיינתן למיזמי פינוי בינוי בכל רשות מקומית לא יעלה על סך כספי הסיוע שהתקבלו משיווק המגרשים בתחום אותה הרשות המקומית בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 5.6.16א|בסעיף 5.6.16א}} והועברו למשרד האוצר. {{ח:תת|(ג)}} כספי הסיוע יינתנו למיזם הזוכה במועדים, בשיעורים ובהתאם לאבני דרך שיקבעו במכרז או בקול הקורא. הרשות להתחדשות עירונית תהא אחראית על מעקב ובקרה אחר מימוש המיזם והשימוש בכספי הסיוע בהתאם להחלטה. {{ח:תת|(ד)}} כספי הסיוע לא יוקצו למיזם התחדשות עירונית אלא אם התקבלה החלטת מועצת הרשות המקומית בדבר הסכמתה לתשלום חלקי (25%) או למתן פטור מלא מהיטל השבחה למגורים למיזם זה. {{ח:תת|(ה)}} במסגרת מסמך העקרונות ייקבע מנגנון לפיו ככל שלא נקבעו זוכים במכרז או בקול קורא, להקצאת כספי הסיוע ברשות המקומית בה שווקה הקרקע עד חלוף 3 שנים ממועד העברת כספי הסיוע, עבור מיזמי התחדשות עירונית באותה רשות מקומית, כספי הסיוע לא ישמשו עוד לקידום מיזמי התחדשות עירונית כאמור, וכן מנגנון להארכת התקופה. {{ח:סעיף|5.6.16ג|צוות לבחינת הפיילוט|תיקון: 2.9.2021}} {{ח:ת}} יוקם צוות שיורכב מנציגי הרשות, הרשות להתחדשות עירונית ונציגי משרד האוצר (להלן – הצוות), אשר יבחן את התקדמות הפיילוט ותוצאותיו, ויציג את המלצותיו למועצה, בין היתר, לצורך בחינת מנגנון קבוע, ולרבות בחינת סוגיית חלף היטל ההשבחה. {{ח:סעיף|5.6.17|הקצאה והיקף מגרשי ההשלמה|תיקון: 2.9.2021, 13.9.2023, 24.3.2025}} {{ח:תת|(א)}} ייעוד ו/או הקצאה של קרקע משלימה, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 5.6.13|לסעיפים 5.6.13 – 5.6.15}}, במסגרת הליך של מכרז, קול קורא או מסלול רשויות מקומיות או הקצאת כספי סיוע ממגרשי השלמה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 5.6.16א|לסעיפים 5.6.16א}} {{ח:פנימי|סעיף 5.6.16ב|ו־5.6.16ב}}, יהא אך ורק בשיעורים ובהיקפים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תתת|(1)}} לגבי רשות מקומית שחתמה עם הרשות ו/או עם משרד הבינוי והשיכון על הסכם גג כמשמעו בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל או הסכם פיתוח אחר (להלן {{ח:פנימי|פרק 5.6|בפרק משנה זה}} – הסכם גג), יוקצו עד 10% מכמות יחידות הדיור הנכללות בהסכם, כמגרש השלמה. קצב הקצאת יחידות הדיור נתון לשיקול דעתה הבלעדי של הרשות ויושפע בין השאר ממצבו התכנוני של המתחם ומכמות יחידות הדיור ששווקו בפועל; {{ח:תתת|(2)}} לגבי רשות מקומית שלא חתמה על הסכם גג, יוקצו עד 7.5% מהיקף השיווקים בפועל בשנתיים שחלפו קודם ליום ההחלטה על ייעוד או הקצאת מגרש השלמה או מהיקף השיווקים הצפויים במהלך השנתיים הסמוכות ליום ההחלטה על הייעוד או על ההקצאה, על פי תוכנית השיווקים של הרשות, לפי הגבוה מביניהם. קצב הקצאת יחידות הדיור יהיה נתון לשיקול דעתה הבלעדי של הרשות ויושפע בין השאר ממצבו התכנוני של המתחם. ומכמות יחידות הדיור ששווקו בפועל; {{ח:תתת|(3)}} יחידות דיור שתתווספנה כתוצאה משינויי ייעוד או מתוספת זכויות, תיחשבנה כמגרש השלמה לטובת תוכניות להתחדשות עירונית בנוסף לשיעורים הנקובים בפסקאות (1) ו־(2), בכפוף לחוות דעת מתכנן המרחב ברשות שלפיה התוספת נובעת בעיקרה מהצורך בקידום התוכנית להתחדשות עירונית וכי לולא אותה תוכנית, הייתה התוספת לא מתאשרת או מתעכבת עיכוב של ממש; {{ח:תתת|(4)}} רשות מקומית שאישרה לכל הפחות תוכנית אב או מסמך מדיניות להתחדשות מקומית ובה מספר מתחמי התחדשות עירונית שהיקף יחידות הדיור שאמורות להיבנות בהם עולה על השיעורים הנקובים בפסקאות (1) ו־(2), רשאית ועדת משנה של מועצת מקרקעי ישראל להגדיל את שיעור יחידות הדיור שיוקצו כמגרש השלמה לעד 15% ו־10% בהתאמה; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} בהתאם להחלטת ממשלה מספר 852 מיום 30.07.2023 בעניין תכנית לחיזוק העיר אשקלון, הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.6|פרק משנה 5.6}} {{ח:פנימי|סעיף 5.6.8|סעיפים {{ח:הערה|<s>קטנים</s>}} 5.6.8-5.6.18}} {{ח:פנימי|סעיף 5.6.21|ו־5.6.21}} לא יחולו על מיזמים שאין בהם כדאיות כלכלית בעיר אשקלון, למעט הקצאת קרקע אשר הנהלת הרשות אישרה לפני 30.07.2023. {{ח:סעיף|5.6.17א|תחולה לגבי מיזם המתוקצב מתקציב המדינה|תיקון: 13.9.2023}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.6|פרק משנה זה}} לא יחולו לגבי מיזמי התחדשות עירונית, ברשות מקומית אשר חתמה על הסכם עם משרד האוצר בהסכמת הרשות ומשרד השיכון הכולל תקצוב מתקציב המדינה של מיזם התחדשות עירונית. {{ח:סעיף|5.6.18|מיזם בינוי–<wbr>פינוי–<wbr>בינוי ללא התקשרות עם יזם}} {{ח:תת|(א)}} הרשות והרשות להתחדשות עירונית תפעלנה לקדם מיזמים של בינוי–פינוי–בינוי ללא התקשרות עם יזם (להלן {{ח:פנימי|פרק 5.6|בפרק משנה זה}} – המיזם). המיזם יופעל, בעדיפות, בשכונות שבהן קיימת או מקודמת תוכנית להתחדשות עירונית, לרבות תוכנית אב, תוך שימוש בקרקעות פנויות בבעלות המדינה בשטח של אותה רשות מקומית, וזאת בתיאום בין הרשות להתחדשות עירונית והרשות. {{ח:תת|(ב)}} שיווק קרקעות במסגרת המיזם ייעשה במכרז אופציה, או במכרז מכר חלקי – קומבינציה, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 5.6.1|בסעיף 5.6.1}}, בתמורה לקבלת דירות עבור בעלי יחידות דיור במקבץ (להלן {{ח:פנימי|פרק 5.6|בפרק משנה זה}} – דירות התמורה). {{ח:תת|(ג)}} מכרזי אופציה או מכרזי מכר חלקי – קומבינציה, יפורסמו במחיר שלא יפחת מ־20% מהשומה. מכרזי אופציה יכללו את המחיר שישולם לזוכה בעד מימוש האופציה, בהתאם למחיר השוק למ״ר מבונה באזור, על פי שומה. על אף האמור, במיזמים החלים על מעל 2,000 יחידות דיור ו/או שכונות שלמות ו/או מספר מקבצי בניינים והרשות המקומית העבירה לבעלות המדינה נכס עירוני לטובת קידום המיזם, רשאית הנהלת הרשות להפחית את המחיר עד ל־15%. {{ח:תת|(ד)}} הרשות להתחדשות עירונית תציע לבעלי יחידות דיור במקבץ, דירת תמורה במבנה החדש, כנגד העברת מלוא זכויותיהם במקבץ לבעלות המדינה. {{ח:תת|(ה)}} אם המדינה ו/או מי מטעמה לא יממשו את האופציה, הזוכה יהיה רשאי למכור את דירות התמורה בשוק החופשי, בכפוף לתשלום ערך הקרקע עבורן בהתאם להצעתו במכרז, אלא אם כן רכש במסגרת המכרז את מלוא הזכויות בקרקע. {{ח:תת|(ו)}} לאחר פינוי מקבץ יחידות הדיור, תפעל הרשות להתחדשות עירונית להריסת המבנים במקבץ ולשיווק המגרשים כאמור בסעיף קטן (ב) בשיתוף הרשות. {{ח:תת|(ז)}} הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע כללים בדבר תנאי ההקצאה, שלבי פינוי היחידות הקיימות והבטחת הפינוי, וכן בדבר הערבויות שיעמידו היזם או החוכרים לטובת הרשות להבטחת התחייבויותיהם וכיוצא בזה. {{ח:סעיף|5.6.19|חילופי מגרשים}} {{ח:תת|(א)}} בתוכנית להתחדשות עירונית החלה גם על מגרשים פנויים שבניהול הרשות, רשאית הנהלת הרשות, לאשר הסכם החלפת מגרשים עם חוכרים או עם יזם, שלו זכויות במגרשים בנויים בתחום התוכנית, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 25|תקנה 25(21) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}, ובהתאם לתנאים שתקבע הנהלת הרשות, כך שהחוכרים או היזם יקבלו מגרש פנוי בתחום התוכנית ובתמורה ישיבו לרשות מגרש חלופי שיפונה במתחם עם סיום הבנייה במתחם או על פי מועד שייקבע מראש, לפי המוקדם מביניהם. {{ח:תת|(ב)}} הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע כללים בדבר תנאי ההקצאה, שלבי פינוי היחידות הקיימות והבטחת הפינוי, וכן בדבר הערבויות שיעמידו היזם או החוכרים לטובת הרשות להבטחת התחייבויותיהם וכיוצא בזה. {{ח:תת|(ג)}} המגרש הפנוי יוקצה ליזם או לחוכרים בהתאם לכללים שתקבע הנהלת הרשות בנוגע להתקדמות תוכנית ההתחדשות העירונית, והיזם או החוכרים יישאו בהפרשי השווי, אם ייווצרו, בין ערך המגרש הפנוי ובין ערך המגרש החלופי, לפי ערכם המלא כפי שייקבע בשומה. קביעת הפרשי השווי תתחשב, בין היתר, בערך מרכיב הדחייה. {{ח:תת|(ד)}} גודלו של המגרש החלופי לא יעלה על 10 דונמים. {{ח:סעיף|5.6.20|ניוד זכויות}} {{ח:תת|(א)}} סבר מוסד תכנון כי יש לאשר ליזם זכויות בנייה נוספות במגרש אחר, אך ורק בשל שהיזם מקדם את התוכנית להתחדשות עירונית, רשאית הנהלת הרשות, לפי כללים שייקבעו ובהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ולדיני המכרזים, לפטור את היזם מדמי ההיתר שעליו לשלם בעד המגרש האחר, כולם או חלקם, ובלבד שנתקבלה עמדת שמאי הרשות, ולפיה התוכנית להתחדשות עירונית, אינה בעלת כדאיות כלכלית, ללא הקצאת הזכות במגרש האחר ובתנאי שהיזם הוא בעליו או חוכרו לדורות של המגרש הנוסף. {{ח:תת|(ב)}} סבר מוסד תכנון כי יש לשנות את מיקומו של מגרש ציבורי, שהוא מקרקעי ישראל, המצוי בתחום התוכנית להתחדשות עירונית, ואותר במיקום חלופי מגרש שהוא מקרקעי ישראל בייעוד כאמור שניתן להכלילו בתוכנית, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5.6.5|סעיפים 5.6.5}} {{ח:פנימי|סעיף 5.6.6|ו־5.6.6}} בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5.6.6|בסעיף 5.6.6}}, סבר מוסד תכנון כי יש לשנות את ייעודו של שטח ציבורי לשטח סחיר ולראות בהפרשות לצורכי ציבור מבונים, הפרשות מבונות בתוך השטחים הסחירים, תקבע הנהלת הרשות מקדם המרה לשטחים הציבוריים שלפיהם לא תגבה תשלום בעבור הפיכת המגרש בייעוד ציבורי למגרש בייעוד סחיר. {{ח:סעיף|5.6.21|תנאי להקצאת מגרש השלמה}} {{ח:ת}} הרשות רשאית להקצות מגרשי השלמה אך ורק בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 5.6|פרק משנה זה}}. הרשות לא תתמוך, לא תאשר ולא תחתום על תוכניות אשר כוללות תנאים להקצאת מגרשי השלמה או כוללות הוראות בדבר ייחוד מגרשים לצורך הקצאתם למגרשי השלמה. {{ח:סעיף|5.6.22|חתימת הרשות על הסכמי מכר עם בעלי זכויות החכירה}} {{ח:ת}} קרקע שבבעלות רשות הפיתוח או מדינת ישראל או קרן קיימת לישראל ואשר קיימת פרצלציה לגבי כל המגרשים שבתחומה, ואשר אושרה לגביהם תוכנית להתחדשות עירונית כאמור, תחתום הרשות על הסכמי מכר עם בעלי זכות החכירה בבנייה רוויה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 5.1|פרק משנה 5.1}}. הרשות לא תהא צד לעסקת שינוי הניצול, לביצוע המיזם, ולא תיתן התחייבויות לרישום משכנתה ו/או כל הליך רישומי אחר. {{ח:סעיף|5.6.23|תנאי לביצוע מיזם התחדשות עירונית}} {{ח:ת}} תנאי להסכמת הרשות לביצוע מיזם התחדשות עירונית על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.6|פרק משנה זה}} הוא, כי כל הפעולות הדרושות להריסה, לבנייה ולמכר הדירות, ובכלל זה ביטול החכירות הקיימות וביטול רישום המשכנתאות, רישום חכירות חדשות ומשכנתאות חדשות, יהיו באחריות החוכרים ו/או היזם מטעמם ועל חשבונם, והחוכרים ו/או היזם לא יבואו לרשות בכל דרישה ו/או טענה בקשר לנושא זה. {{ח:סעיף|5.6.24|שימושים מעורבים}} {{ח:תת|(א)}} כאשר ייעוד המגרש על פי התוכנית הקודמת אינו רק למגורים בבנייה רוויה ו/או כאשר כתוצאה מהתוכנית להתחדשות עירונית, נוסף למגרש ייעוד שאינו מגורים בבנייה רוויה, ישלם החוכר דמי היתר בעד הייעוד שאינו מגורים בבנייה רוויה, כפי שתקבע הרשות בהוראות נוהל לנושא זה. התשלום יחול אך ורק על שיעור השטחים שאינם בייעוד בנייה רוויה בתוכנית קודמת או שנוספו בעקבות התוכנית להתחדשות עירונית ועל פי מקדם ההמרה כאמור {{ח:פנימי|פרק 5.6|בפרק משנה זה}} ועל השטחים שאינם נדרשים להבטחת הכדאיות הכלכלית של המיזם. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תגבה הרשות דמי היתר בעד ייעוד שאינו מגורים בתוכנית להתחדשות עירונית, ובלבד ששיעור הבנייה של סך השטחים בייעוד שאינו מגורים, הוא עד 30% מכלל השטח הקיים המותר לבנייה על פי התוכנית להתחדשות עירונית, וכן שהבנייה הקיימת במגרש תיהרס, והבנייה החדשה תיועד ברובה למגורים בבנייה רוויה, ובחלק שלא יועד בתוכנית קודמת למגורים, תירכש זכות הבעלות. {{ח:סעיף|5.6.25|היטל השבחה ופיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 197|סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–<wbr>1965}}}} {{ח:ת}} החוכרים או היזם מטעמם יישאו בתשלום היטל השבחה, אם יידרש, לוועדה המקומית, בעד קרקע שהושבחה במסגרת התוכנית להתחדשות עירונית, והרשות לא תשפה אותם בעד תשלום זה; החוכרים או היזם מטעמם יהיו אחראים לתשלום פיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 197|סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, אם ייקבעו, וכן לכל הליך בעניין זה, אם לפי התוכנית להתחדשות עירונית, נקבע, כי אחריות כאמור תחול על הרשות. {{ח:סעיף|5.6.26|תמורה בעבור יחידות דיור בבעלות או בניהול המדינה}} {{ח:ת}} התמורה שתשולם למדינה בעבור יחידות דיור שבבעלות או בניהול המדינה או מי מטעמה, תהא בערך זהה למפתח הפיצוי שיינתן לכלל הדיירים או החוכרים בבניין, על פי תוכנית האיחוד וחלוקה. {{ח:סעיף|5.6.27|רישום הערת אזהרה}} {{ח:ת}} בשל יחידות דיור הרשומות על שם המדינה ו/או המנוהלות על ידה או מטעמה, תתיר הרשות ליזם לרשום הערת אזהרה לטובת הבנק המלווה על החלקה שבבעלות המדינה, לפיה, במקרה שלא תמומש העסקה, מכל סיבה שהיא, תאשר המדינה העברת זכויות לצורכי מימוש, בתנאי שמקבל הזכויות הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|בחוק האזרחות, התשי״ב–1952}}, ובלבד שמקבל הזכויות, יעמוד בכל התנאים ו/או ההתחייבויות של מעביר הזכויות. {{ח:סעיף|5.6.28|שיקול דעת הרשות}} {{ח:ת}} אין באמור {{ח:פנימי|פרק 5.6|בפרק משנה זה}} כדי לפגוע בתוכניות השיווק של הרשות ובשיקול דעתה המוחלט של הנהלת הרשות, לאשר שיווק קרקעות בהתאם לצרכי המשק החברה והסביבה, מטרות הרשות והחלטות מועצת מקרקעי ישראל. {{ח:סעיף|5.6.29|בחינת הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.6|פרק משנה זה}}}} {{ח:ת}} לאחר הקצאה של מגרשי השלמה לטובת 5 תוכניות שונות להתחדשות עירונית תשוב מועצת מקרקעי ישראל ותדון בשינויים הנדרשים בהוראות {{ח:פנימי|פרק 5.6|פרק משנה זה}}, במידת הצורך. {{ח:קטע3|פרק 5.7|5.7. ביטול עסקאות ומתן ארכות}} {{ח:סעיף|5.7.1|הגדרות|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5.7|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנייה נמוכה עצמית“ – בנייה נמוכה הכוללת עד 4 יחידות דיור (כולל) שלפחות צד אחד להסכם אינו תאגיד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יזם“ – בעל זכויות בקרקע בהסכם פיתוח או בעל זכויות בקרקע בהסכם חכירה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך הקרקע“ – שווי הקרקע לזכויות שאותן רכש היזם בצירוף שווי הזכויות שנרכשו בנוסף לזכויות המקוריות, כפי שנקבעו במועד אישור העסקה המקורית או תוספת הזכויות בהתאמה, בהתחשב בזכות החכירה וללא הנחות אזור, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית על פי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה{{ח:הערה|,}} התשכ״א–1961}} ממועד אישר העסקה או תוספת הזכויות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמורה“ – התמורה אשר שולמה לרשות במועד הקצאת הקרקע כשהיא נושאת הפרשי הצמדה וריבית על פי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, ממועד התשלום בפועל. {{ח:סעיף|5.7.2|מועד סיום הבנייה|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:תת|(א)}} מועד סיום הבנייה שייקבע בהסכמי פיתוח או חכירה (להלן {{ח:פנימי|פרק 5.7|בפרק משנה זה}} – ההסכם) בכל סוגי מטרות הקצאות הקרקע, יהיה 5 שנים מיום אישור העסקה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בבנייה נמוכה עצמית, מועד סיום הבנייה שייקבע בהסכמים יהיה 4 שנים מיום אישור העסקה. לעניין זה, יראו את הוצאת היתר הבנייה כמועד סיום הבנייה. {{ח:תת|(ג)}} באחריות הרשות לקבוע מראש בהסכם, מועד סיום בנייה שונה בשים לב בין היתר למועד מסירת המגרש, לחסמי בנייה שאינם תלויים ביזם, ולגודל המיזם נושא העסקה ומורכבותו. {{ח:תת|(ד)}} באחריות היזם לדווח לרשות על עמידה בסיום הבנייה. אם היזם לא ידווח על עמידה במועד סיום הבנייה, הרשות תחייב את היזם בתשלום עבור כל שנת ארכה. {{ח:סעיף|5.7.3|ביטול עסקה בשל אי עמידה במועדים}} {{ח:ת}} ככלל, הרשות תבטל עסקאות בשל אי עמידה במועדים שנקבעו בהסכם לסיום הבנייה והארכות לסיום הבנייה אם ניתנו, ויחולו הכללים המפורטים {{ח:פנימי|פרק 5.7|בפרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|5.7.4|תנאי ביטול עסקה}} {{ח:ת}} הופר הסכם בשל אי עמידה במועדי סיום הבנייה או ביקש היזם לבטל את ההסכם ולהחזיר את הקרקע והנהלת הרשות נתנה הסכמתה לכך, הרשות תפעל לביטול ההסכם ולהשבת הקרקע לידיה, ויחולו התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (8): {{ח:תת|(1)}} היזם יחזיר לרשות, את הקרקע נושא ההסכם, כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ, ללא שיעבוד או משכון, ונקייה מזיהום. אם לא יפנה היזם את הקרקע, רשאית הרשות, לפנות את הקרקע ולהשיב את מצב הקרקע לקדמותה ולחייב את היזם בעלויות הכרוכות בכך; {{ח:תת|(2)}} בוטל ההסכם, תקזז הרשות מהתמורה אשר תוחזר ליזם את הסכומים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד): {{ח:תתת|(א)}} דמי שימוש בשיעור של 0.5% מהתמורה לחודש החל ממועד אישור העסקה ועד למועד ביטול העסקה או פינוי הקרקע, המאוחר מבין השניים; {{ח:תתת|(ב)}} מסים ותשלומי חובה החלים על היזם אשר טרם שולמו; {{ח:תתת|(ג)}} פיצויים מוסכמים בשיעור של 5% מהתמורה; {{ח:תתת|(ד)}} עלויות דמי פינוי הקרקע והוצאות שבהן נשאה הרשות לצורך השבת הקרקע אליה במצב שבו נמסרה ליזם. {{ח:תת|(3)}} אם ההסכם בוטל והיזם שילם תשלומים נוספים בעד תוספת זכויות בקרקע או בעד ארכות מעבר לתשלום התמורה, יוחזרו ליזם תשלומים אלו כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית על פי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}; {{ח:תת|(4)}} ככלל, הוצאות פיתוח, לרבות אגרות והיטלים ודמי הקמה ששולמו על ידי היזם, יוחזרו לו רק לאחר הקצאת הקרקע המושבת וגביית הוצאות פיתוח מבעל הזכויות החדש, והכל בהתאם לתנאי הסכם התשתית שייחתם בין היזם ובין הגורם המפתח או בהתאם לכל הסדר תשלום אחר שאותו תקבע הרשות; {{ח:תת|(5)}} אם שילם היזם היטל השבחה, הוא יוחזר לו לאחר הקצאת הקרקע, והכל בהתאם לכללים שתקבע הנהלת הרשות; {{ח:תת|(6)}} במקרה שבו הסתיימה הבנייה רק בחלק מהקרקע נושא העסקה, וניתן לפצל את חטיבת הקרקע למגרשים על פי תוכנית, רשאית הרשות לבטל את ההסכם באופן חלקי. במקרה כאמור יחולו התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (4), בשינויים המחויבים; {{ח:תת|(7)}} במקרה שבו הופר הסכם למטרת בנייה רוויה של פחות מ־100 יחידות דיור, או בהסכם למטרת בנייה נמוכה של פחות מ־50 יחידות דיור, הרשות רשאית לתת ארכות ללא הגבלה של משך התקופה; {{ח:תת|(8)}} ביטול הסכם יתבצע בכפוף לשימוע שייערך ליזם. {{ח:סעיף|5.7.5|מתן ארכות|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:ת}} הרשות רשאית לאשר ליזם, אשר לא עמד במועדים הנקובים בהסכם לסיום הבנייה (להלן {{ח:פנימי|פרק 5.7|בפרק משנה זה}} – המועד שנקבע לסיום הבנייה), ארכות לסיום הבנייה, וכן לדרוש ערבות ביצוע להבטחת סיום הבנייה במועד. {{ח:סעיף|5.7.6|הקצאה למטרת מגורים לרבות שימושים מעורבים נלווים ולמטרת תעסוקה|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:ת}} הקצאה למטרת מגורים לרבות שימושים מעורבים נלווים ולמטרת תעסוקה תהיה בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תת|(1)}} בהקצאה למטרת בנייה רוויה לרבות שימושים מעורבים, יחויב היזם, מראש, עבור כל שנת ארכה, בתשלום של 3% מערך הקרקע, לתקופה אשר לא תעלה במצטבר על 4 שנים מהמועד שנקבע לסיום הבנייה; {{ח:תת|(2)}} בהקצאת קרקע למטרת תעסוקה יחויב היזם, מראש, עבור כל שנת ארכה, בתשלום של 6% מערך הקרקע או 50,000 שקלים חדשים, הגבוה מבין השניים, לתקופה אשר לא תעלה במצטבר על שנתיים מהמועד שנקבע לסיום הבנייה; {{ח:תת|(3)}} בהקצאת קרקע למטרת בנייה נמוכה עצמית יחויב היזם להמציא לרשות היתר בנייה תוך 4 שנים מיום אישור העסקה. בתום 4 שנים מיום אישור העסקה, אם לא יומצא היתר הבנייה לרשות יחויב היזם, מראש, עבור כל שנת ארכה, בתשלום של 25,000 שקלים חדשים עבור כל יחידת דיור; {{ח:תת|(4)}} על אף האמור בפסקה (1), הקצאה למטרת מגורים בבנייה רוויה הכוללת פחות מ־100 יחידות דיור, או למטרת בנייה נמוכה הכוללת פחות מ־50 יחידות דיור, רשאית הרשות לתת ארכות לתקופה שתעלה במצטבר על 4 שנים. {{ח:סעיף|5.7.7|הקצאה למטרות ציבוריות, למעט בהקצאה לרשויות מקומיות, מתקנים הנדסיים ותשתיות|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:ת}} בהקצאה למטרות ציבוריות, למעט בהקצאה לרשויות מקומיות, מתקנים הנדסיים ותשתיות – יחויב היזם, מראש, עבור כל שנת ארכה בתשלום של 1.5% מערך הקרקע או 5,000 שקלים חדשים, הגבוה מבין השניים, לכל שנה של ארכה מהמועד שנקבע לסיום הבנייה, אשר לא יעלו במצטבר על תקופה של 4 שנים. {{ח:סעיף|5.7.8|הקצאה למטרת חקלאות|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:ת}} בהקצאה למטרת חקלאות – יחויב היזם, מראש, עבור כל שנת ארכה, בתשלום של 5,000 שקלים חדשים, {{ח:הערה|<s>לכל שנה של ארכה,</s>}} אשר לא יעלו במצטבר על תקופה של שנתיים. {{ח:סעיף|5.7.9|הקצאות על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל מספר 533, 611, 640, 666, 717, 727|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:ת}} בהקצאות קרקע על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל מספר 533, 611, 640, 666, 717, 727, יחולו הכללים המפורטים בפסקאות (1) עד (5): {{ח:תת|(1)}} במקרה שבו היזם לא סיים את הבנייה במועד שנקבע, יותנה מתן הארכה לסיום הבנייה בתשלום, בשיעור 51% מההפרש שבין ערך הקרקע הנושא הפרשי הצמדה בלבד, ללא ריבית, לבין ערך הקרקע במועד מתן הארכה בהתייחס לאותן זכויות, על פי שומה עדכנית; {{ח:תת|(2)}} על התשלום, 51% מההפרש כאמור, תחול הנחת אזור. באזור קו עימות ישולם תשלום בשיעור 11% מהתשלום הנזכר; {{ח:תת|(3)}} בכל מקרה לא יפחת התשלום בעד ארכה על פי פסקה זו, מהתשלום בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 5.7.6|לסעיף 5.7.6}}; {{ח:תת|(4)}} במקרה שבוצע שינוי תכנוני בקרקע, וכתנאי למתן ארכה וחתימת הסכם חכירה, יהיה על היזם בנוסף לתשלום בעד הארכה כאמור בפסקאות (1) עד (3), לרכוש את הזכויות הנוספות בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 5.7.10|בסעיף 5.7.10}}; {{ח:תת|(5)}} עם ביצוע התשלומים הנדרשים, פסקאות (1) עד (4), יוחלף הסכם הפיתוח בהסכם חכירה. מועד סיום הבנייה בהסכם החכירה, ככלל, יהיה לתקופה של 4 שנים. לאחר התקופה האמורה יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 5.7|בפרק משנה זה}}, למעט סעיף 5.7.9. {{ח:סעיף|5.7.10|רכישת זכויות נוספות במקרה של שינוי תכנוני|תיקון: 2.12.2019}} {{ח:ת}} רכישת זכויות נוספות במקרה של שינוי תכנוני תעשה בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תת|(1)}} במקרה שבוצע שינוי תכנוני בקרקע שהוקצתה ללא זכויות עתידיות – כתנאי למתן ארכה, יהיה על היזם לשלם דמי היתר בשיעור 91% עבור הפרשי השווי בין הזכויות שנרכשו על ידי היזם בהסכם המקורי ולאחריו לבין הזכויות שאושרו על פי התוכנית החדשה. תשלום זה יחול בנוסף לתשלום בעבור הארכה; {{ח:תת|(1)}} במקרה שבוצע שינוי תכנוני בקרקע שהוקצתה ללא זכויות עתידיות – כתנאי למתן ארכה, יהיה על היזם לשלם דמי היתר בשיעור 91% עבור הפרשי השווי בין הזכויות שנרכשו על ידי היזם בהסכם המקורי ולאחריו לבין הזכויות שאושרו על פי התוכנית החדשה. תשלום זה יחול בנוסף לתשלום בעבור הארכה; על התשלום האמור תחול הנחת אזור; {{ח:תת|(2)}} אם היזם לא ירכוש את הזכויות הנוספות כאמור, יבוטל ההסכם; {{ח:תת|(3)}} יזם אשר חויב בתשלום היטל השבחה על ידי הוועדה המקומית עבור אותן זכויות שבעבורן שילם לרשות דמי היתר בשיעור 91%, יהיה זכאי להחזר דמי היתר בגובה היטל ההשבחה ששולם על ידו, ובלבד ששיעור דמי ההיתר ששולמו בעד הזכויות הנוספות לא יפחת מ־31%. על היזם להמציא אישור על תשלום היטל השבחה שבוצע על פי שומה סופית בהתאם לדין; {{ח:תת}} ההחזר יישא הפרשי הצמדה וריבית על פי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, ממועד תשלום דמי ההיתר; {{ח:תת|(4)}} סעיף 5.7.10 לא יחול על הקצאת קרקע למטרת בנייה נמוכה עצמית ועל הקצאות קרקע בפטור ממכרז למטרת תעשייה ומלאכה או תיירות, לרבות אטרקציה תיירותית ומלונאות; {{ח:ת}} אם הנהלת הרשות תאשר הקניית זכויות נוספות העסקה תתבצע בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק 5.5|בפרק משנה 5.5}}. {{ח:סעיף|5.7.11|כללי}} {{ח:תת|(א)}} הרשות, רשאית להתנות את מתן הארכה בקבלת המלצת המשרד הרלוונטי שעל פי המלצתו הוקצתה הקרקע או בקבלת המלצת המשרד הרלוונטי שהיה שותף להקצאה. {{ח:תת|(ב)}} במקרים שבהם הסתיימה הבנייה, בחלק מהמבנים בקרקע, התשלום בעד ארכה, יהיה באופן יחסי רק לגבי החלק בקרקע שבו לא הסתיימה הבנייה, והכל בהתאם לכללים שתקבע הנהלת הרשות. {{ח:תת|(ג)}} במקרים שבהם ניתנו ערבויות ביצוע במועד הקצאת הקרקע והערבויות חולטו, יקוזז הסכום שחולט מהסכום לתשלום בעד הארכה. {{ח:תת|(ד)}} על התשלומים הנזכרים {{ח:פנימי|פרק 5.7|בפרק משנה זה}}, יש להוסיף מע״מ בהתאם לדין. {{ח:תת|(ה)}} הרשות לא תחזיר כספים ליזם, אשר שילם בעד קבלת ארכה וסיים את הבנייה לפני סוף תקופת הארכה. {{ח:תת|(ו)}} יזם שלא שילם בעבור הארכה או לא סיים את הבנייה עד תום הארכות שניתנו לו, יבוטל ההסכם ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5.7.4|סעיף 5.7.4}}. {{ח:סעיף|5.7.12|אי תחולה}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5.7|פרק משנה זה}} לא יחול במקרים הבאים: {{ח:תת|(1)}} בעלי הסכם חכירה שמימשו את מטרת ההקצאה וביצעו עסקאות שינוי ייעוד וניצול או פיצול מגרש; {{ח:תת|(2)}} הקצאת קרקע מכוח {{ח:חיצוני|חוק יישום תוכנית ההתנתקות|{{ח:הערה|חוק}} יישום תוכנית ההתנתקות, התשס״ה–2005}}; {{ח:תת|(3)}} הקצאת קרקע אגב חילופי קרקעות; {{ח:תת|(4)}} הקצאת קרקע בפטור ממכרז למגזר הערבי והבדואי במסגרת הסדרי פינוי על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל. {{ח:סעיף|5.7.13|פטור מחיוב ארכות|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:ת}} יזמים אשר זכו במכרזים בהתאם {{ח:פנימי|פרק 4.7|לפרק משנה 4.7}} או במכרזי דיור להשכרה, לא יחויבו בעד ארכות, אם יינתנו. {{ח:סעיף|5.7.14|חריגה מכללי {{ח:פנימי|פרק 5.7|פרק משנה זה}}}} {{ח:ת}} הנהלת הרשות רשאית לקבוע מקרים, כלליים ופרטניים, שבהם ניתן לחרוג מכללי {{ח:פנימי|פרק 5.7|פרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|5.7.15|הקצאות שבוצעו לפני מועד כניסת החלטה זו לתוקף|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:ת}} הנהלת הרשות, בשים לב לפישוט הליך הבדיקה והגבייה, תקבע הוראות ביחס להקצאות שבוצעו לפני מועד כניסת החלטה זו לתוקף. עד למועד קביעת ההוראות יחולו הכללים שהיו נהוגים עד למועד כניסת החלטה זו לתוקף. {{ח:קטע3|פרק 5.8|5.8. עידוד שינוי ייעוד קרקע המיועדת לצורכי ציבור לייעוד מגורים וקומה ציבורית מבונה}} {{ח:סעיף|5.8.1|מטרה}} {{ח:ת}} מטרת {{ח:פנימי|פרק 5.8|פרק משנה זה}} לעודד רשויות מקומיות לפעול לשינוי ייעודה של קרקע המיועדת לצורכי ציבור בתוכניות, אשר אושרו עד ליום 11.8.2016, הוא יום {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2016_dec1828|החלטת ממשלה מספר 1828 (דר/87)}}, המאמצת את העקרונות המפורטים בעדכון {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/pmopolicy/2016_dec1828/he/secretary_govdecisions_2016_documents_publicland.pdf|”מדריך הקצאת שטחים לצרכי ציבור“ (2016)}}. {{ח:סעיף|5.8.2|תחולה}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5.8|פרק משנה זה}} יחול על קרקע, המיועדת לצרכי ציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5.8.1|בסעיף 5.8.1}} אשר הוקצתה או ניתן להקצותה לרשות המקומית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 4.13|פרק משנה 4.13}} או החלטות מועצה שקדמו לו, או הופקעה על ידי הרשות המקומית ובעקבות שינוי הייעוד קמה לרשות מקרקעי ישראל הזכות להשבת הקרקע על פי כל דין, וכי לאחר בחינת צורכי הרשות המקומית וההיתכנות התכנונית, מבקשת הרשות המקומית לקדם את שינוי ייעוד הקרקע, {{ח:הערה|(}}{{ח:פנימי|פרק 5.8|בפרק משנה זה}} – {{מוקטן|”}}הקרקע{{מוקטן|“}}{{ח:הערה|)}}. {{ח:סעיף|5.8.3|כללים לתכנון והשבת קרקע|תיקון: 25.4.2023, 19.5.2025}} {{ח:ת}} הקרקע תתוכנן ותושב לרשות מקרקעי ישראל לצורך שיווקם בהתאם לכללים המפורטים בפסקאות (1) עד (8): {{ח:תת|(1)}} רשות מקומית המבקשת לפעול על פי {{ח:פנימי|פרק 5.8|פרק משנה זה}}, תעביר לרשות מקרקעי ישראל איתורי קרקע המתאימים לדעתה לשינוי ייעוד, ורשות מקרקעי ישראל תבחן את התאמתם, לרבות בחינת מצב הזכויות הקנייניות, וההיתכנות הכלכלית של מימוש התוכנית; {{ח:תת|(2)}} לאחר קבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לקידום התכנון ביחס לאיתור פרטני, תקדם הרשות המקומית את התוכנית לשינוי ייעוד הקרקע במימון רשות מקרקעי ישראל ובתיאום מלא עימה. הרשות המקומית לא תגיש את התוכנית לאישור מוסדות התכנון, אלא לאחר קבלת אישורה של רשות מקרקעי ישראל; {{ח:תת|(3)}} התכנון יעשה במטרה לאפשר את הניצול המיטבי של הקרקע לייעוד שעיקרו מגורים; {{ח:תת|(4)}} עבור אישור התוכנית המשנה את ייעוד הקרקע מייעוד ציבורי לייעוד שעיקרו מגורים הרשות המקומית זכאית לתמריץ בשיעור של 20% מתקבולי השיווק (להלן {{ח:פנימי|פרק 5.8|בפרק משנה זה}} – התמריץ), לאחר הפחתה של הוצאות הפיתוח החלים על הקרקע, לרבות הוצאות פיתוח נוספות מכוח החלטות מועצת מקרקעי ישראל; {{ח:תת|(5)}} ככל שהתוכנית החדשה תכלול הוראות בעניין שילוב ייעודים ציבוריים בייעוד שעיקרו מגורים (להלן {{ח:פנימי|פרק 5.8|בפרק משנה זה}} {{ח:הערה|<s>גם</s>}} – קומה ציבורית מבונה), הרשות המקומית תשתתף בעלויות ההקמה של קומה ציבורית מבונה באמצעות קיזוז הסכומים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3.4.5|בסעיף 3.4.5(ו)(9) ו־(10) לקובץ החלטות המועצה}}; {{ח:תת|(6)}} אם על הקרקע מצויים מבנים, אשר שימשו ו/או משמשים את הרשות המקומית, זכאית הרשות המקומית לתוספת בשיעור של 5,500 שקלים חדשים למ״ר לא כולל מע״מ. מתן התוספת תיבחן על פי סוג הבנייה בפועל (להלן בסעיף זה – תוספת בעד בינוי קיים). שיעור התוספת בעד בינוי קיים לא יעלה על 60% מערך הקרקע נטו ללא פיתוח; {{ח:תת|(7)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק 5.8|פרק משנה זה}} כדי לגרוע או להוסיף על נוהלי רשות מקרקעי ישראל אל מול רשויות מקומיות אשר יוכלו לבחור לפעול על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1453 במקום {{ח:פנימי|פרק 5.8|פרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|5.8.4|אי תחולה}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5.8|פרק משנה זה}} לא יחול על קרקע בייעוד ציבורי הנכללת בתוכניות להתחדשות עירונית. {{ח:סעיף|5.8.5|תוקף הוראות|תיקון: 25.4.2023, 19.5.2025}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5.8|פרק משנה זה}} יהיו בתוקף עד ליום 31.12.2025. {{ח:קטע2|פרק 6|פרק 6: תנאים להקצאת קרקע למגזרי מיעוטים}} {{ח:קטע3|פרק 6.1|6.1. הסדר קרקעות תפוסות ביישובי מיעוטים}} {{ח:סעיף|6.1.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 6.1|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה“ – בניין למגורים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ – מחזיק נוכחי שבנה, מחזיק או רכש, מבנה, בין בתמורה ובין במתנה או בירושה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית“ – תוכנית מפורטת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. {{ח:סעיף|6.1.2|תנאים מוקדמים להחכרת המגרש|תיקון: 1.10.2020}} {{ח:ת}} החכרת מגרש למחזיק בו, תיעשה בהתקיים התנאים המוקדמים להחכרת המגרש מפורטים בפסקאות (1) עד (5): {{ח:תת|(1)}} המבנה הקיים על המגרש, נושא ההסדר, משמש ושימש בעבר אך ורק למגורים; {{ח:תת|(2)}} המבנה נבנה לפני 1.1.2000. {{ח:תת|(3)}} שטח המגרש, אשר יוחכר למחזיק בו, וגבולותיו ייקבעו על פי תוכנית בתוקף ביום אישור העסקה, המייעדת את הקרקע למגורים; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(5)|(א)}} המחזיק יחזיר לרשות את הקרקע המוחזקת על ידו מחוץ לתחומי המגרש, כשהיא פנויה מכל אדם, מבנה או חפץ; {{ח:תתת|(ב)}} הסכם החכירה ייחתם לא יאוחר מיום 31.12.2022; {{ח:תתת|(ג)}} תופקד ערבות להבטחת ביצוע העסקה. גובה הערבות ייקבע על ידי המרחב העסקי. {{ח:סעיף|6.1.3|התנאים הכספיים}} {{ח:ת}} התנאים הכספיים מפורטים בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תת|(1)}} המגרש יוערך בערכו המלא ליום העסקה, לפי מלוא קיבולת הבנייה המותרת בתוכנית התקיפה החלה או שתחול לגביו; הערכה תהיה בהתאם לשווי המקרקעין כפי שנקבע על פי שומה ללא פיתוח וללא מחוברים. {{ח:תת|(2)}} נבנה מבנה המגורים, שעל המגרש מושא העסקה, על פי היתר בנייה כחוק, יוערך המגרש כמפורט בפסקאות משנה (א) ו־(ב): {{ח:תתת|(א)}} קיבולת הבנייה הכלולה בהיתר הבנייה, תוערך למועד מתן ההיתר. הסכום ישוערך למדד המחירים לצרכן מתאריך מתן ההיתר ועד ליום אישור העסקה עם הרשות; {{ח:תתת|(ב)}} קיבולת הבנייה אשר איננה כלולה בהיתר הבנייה ומהווה את יתרת השטח לניצול על פי התוכנית שבתוקף, תוערך למועד אישור העסקה; {{ח:תת|(3)}} שיעור דמי החכירה המהוונים עבור חכירה מהוונת ל־49 שנים, יהיה כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד): {{ח:תתת|(א)}} באזור קו עימות – יחויב המחזיק בתשלום של 31% מערך המגרש; {{ח:תתת|(ב)}} באזור עדיפות לאומית א׳ – יחויב המחזיק בתשלום של 51% מערך המגרש; {{ח:תתת|(ג)}} באזור עדיפות לאומית ב׳ יחויב המחזיק בתשלום של 91% מערך המגרש; {{ח:תתת|(ד)}} באזור ללא עדיפות לאומית – יחויב המחזיק בתשלום של 110% מערך המגרש; {{ח:תת|(4)}} הנהלת הרשות תקבע את דמי השימוש, שיעורם והמועדים שעבורם ייערך החיוב. {{ח:סעיף|6.1.4|הליכים משפטיים|תיקון: 1.10.2020}} {{ח:ת}} הרשות תנקוט בהליכים משפטיים הקבועים בחוק כנגד – {{ח:תת|(א)}} מחזיקים בקרקע שלא כדין ושעליה נבנה בית מגורים לאחר 1.1.2000; {{ח:תת|(ב)}} מחזיקים בקרקע שלא כדין, שעומדים בתנאי {{ח:פנימי|פרק 6.1|פרק משנה זה}}, ואשר לא יסדירו את החזקה עד ליום 31.12.2022 ו/או לא יעמדו בתנאי העסקה שתאושר להם. {{ח:סעיף|6.1.5|תוקף|תיקון: 1.10.2020}} {{ח:תת|(א)}} תוקף {{ח:פנימי|פרק 6.1|פרק משנה זה}} עד יום 31.12.2022. {{ח:תת|(ב)}} הקצאות בהתאם {{ח:פנימי|פרק 6.1|לפרק משנה זה}} יהיו בכפוף לאישור הנדרש על פי {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל#סעיף 2ה|סעיף 2ה לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}}. {{ח:קטע3|פרק 6.2|6.2. מתן פיצויים עבור פינוי קרקע ומחוברים לבני מיעוטים במרחבי חיפה והצפון}} {{ח:סעיף|6.2.1|הגדרות}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית אב“ – משק בית המורכב מבני זוג נשואים הגרים בפזורה נכון ליום 1.3.2018, או רווק או רווקה בני למעלה מ־30 שנה במועד האמור הגרים בפזורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פזורה“ – מקבץ של מבנים בלתי חוקיים במרחב חיפה והצפון אשר הוקמו לפני 15.11.1998 המצויים מחוץ לתוכנית מתאר ומשמשים למגורי בני מיעוטים. {{ח:ת}} הנהלת הרשות תקבע את רשימת הפזורות לצורך הוראות {{ח:פנימי|פרק 6.2|פרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|6.2.2|תנאים לקבלת פיצוי}} {{ח:ת}} הרשות רשאית לפצות בית אב המתפנה מפזורה במרחבי חיפה והצפון ליישובי קבע כמפורט בפסקאות (1) עד (4), ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים: {{ח:תת|(1)}} הפיצוי ניתן בתמורה לפינוי של בית מגורים; {{ח:תת|(2)}} הפיצוי ניתן בתמורה לפינוי מוחלט של הקרקע מכל אדם וחפץ ובכלל זה הריסת המבנים; {{ח:תת|(3)}} אין לבית האב המתפנה זכויות במגרש בנייה נוסף; {{ח:תת|(4)}} לא ניתן בעבר פיצוי בעד קרקע זו או פינויה. {{ח:סעיף|6.2.3|מתן פיצויים עבור פינוי קרקע ומחוברים}} {{ח:תת|(א)}} בית אב המתפנה מקרקע שהיא מקרקעי ישראל: {{ח:תת}} הרשות רשאית להקצות לכל בית אב המתפנה מהפזורה בקרקע שהיא מקרקעי ישראל, יחידת דיור אחת במגרש חליפי מפותח בחכירה ל־49 שנים ללא תשלום שייחשב כתשלום של דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91%. {{ח:תת}} המיסים בעד הקצאה זו על הרשות. {{ח:תת|(ב)}} בית אב המתפנה מקרקע שבבעלות פרטית: {{ח:תתת|(1)}} הרשות רשאית להקצות לכל בית אב המתפנה מהפזורה בקרקע שבבעלותו יחידת דיור אחת במגרש חליפי מפותח בבעלות ללא תשלום, ובלבד שהקרקע שבבעלותו תועבר על שם המדינה, רשות הפיתוח או קק״ל, לפי העניין. {{ח:תתת}} המיסים בעד הקצאה זו יחולו על הרשות. {{ח:תתת|(2)}} אם המתפנה אינו יכול או מוכן להעביר את הקרקע על שם המדינה, רשות הפיתוח או קק״ל, לפי העניין, הרשות רשאית להקצות לו יחידת דיור אחת במגרש חליפי ומפותח בחכירה ל־49 שנים ללא תשלום שייחשבו כתשלום של דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91%, ובלבד שייעשה בקרקע שבבעלותו שימוש חקלאי בלבד, על פי ייעודה כקרקע חקלאית. {{ח:תתת}} המיסים בעד הקצאה זו יחולו על בית האב. {{ח:סעיף|6.2.4|מיקום יחידות הדיור החליפיות}} {{ח:ת}} יחידות הדיור במגרשים החליפיים יוקצו ביישובי הקבע של בני המיעוטים. {{ח:סעיף|6.2.5|הקצאה של יותר מיחידת דיור אחת}} {{ח:ת}} הרשות רשאית, במקרים חריגים, לאשר הקצאה של יותר מיחידת דיור אחת לבית אב. {{ח:סעיף|6.2.6|תנאים למתן פיצוי}} {{ח:ת}} פיצוי בעבור המחוברים יינתן בהתקיים התנאים הבאים: {{ח:תת|(א)}} המתפנים הצהירו כי המחוברים הם בבעלותם; {{ח:תת|(ב)}} המחוברים נבנו לפני 15.11.1998; {{ח:תת|(ג)}} לא ניתנו פיצויים עבור מחוברים אלה קודם לכן למתפנה או לכל אחד אחר; {{ח:תת|(ד)}} התשלום יעשה בכפוף להריסת המחוברים ופינויים המוחלט. {{ח:סעיף|6.2.7|קביעות גובה הפיצוי הכספי}} {{ח:ת}} גובה הפיצוי הכספי ייקבע לפי שומה שתיערך על ידי שמאי מטעם הרשות. {{ח:סעיף|6.2.8|תוקף}} {{ח:ת}} תוקף הוראות {{ח:פנימי|פרק 6.2|פרק משנה זה}} יהיה עד לתאריך 31.12.2022. {{ח:קטע3|פרק 6.3|6.3. תנאי הקצאת קרקע למגורים למשרתי כוחות הביטחון שהם בני מיעוטים ביישובי המיעוטים}} {{ח:סעיף|6.3.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 6.3|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, משמר הגבול, משרד ראש הממשלה, שירות בתי הסוהר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש“ – מגרש שייעודו מגורים על פי תוכנית החלה על הקרקע או מגרש כאמור הכולל גם שטחים נלווים, לשימושים שאינם מגורים, על פי תוכנית החלה על הקרקע ובלבד ששטח הבנייה לשימושים הנלווים לא יעלה על 50% מהשטח המבונה בשטח המגורים במגרש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מומלץ“ – מי שמשרת או ששרת בכוחות הביטחון, שרות מלא, אשר ברשותו המסמכים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} המלצת משרד הביטחון בתוקף; {{ח:תתת|(2)}} תעודת זכאות בהתאם לתבחינים של משרד הבינוי והשיכון בדבר היותו חסר דיור; {{ח:תתת|(3)}} תצהיר חסר קרקע בייעוד למגורים מאומת על ידי עו״ד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מלא“ – מי שמשרת או שרת בכוחות הביטחון 24 חודשים לפחות, בכפוף להמלצת משרד הביטחון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום חד פעמי“ – תשלום חד פעמי של דמי חכירה מהוונים לכל תקופת החכירה המוגדרת בהסכם. {{ח:סעיף|6.3.2|דרכי הקצאת מגרש למומלץ}} {{ח:ת}} הקצאת מגרש למומלץ תתבצע כאמור בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תת|(1)}} בדרך של מכרז פומבי או בדרך של הרשמה והגרלה, בהתאם להחלטת הרשות; {{ח:תת|(2)}} במקרים חריגים על פי תבחינים שתקבע הרשות, יוקצה מגרש למומלץ בפטור ממכרז, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 25|תקנה 25(24א) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}. {{ח:סעיף|6.3.3|הסדרת השיווק בדרך של הרשמה והגרלה}} {{ח:תת|(א)}} בעת פרסום המגרשים לשיווק ביישוב בדרך של הרשמה והגרלה, ישווקו 10% מסך המגרשים המוצעים לנכי צה״ל קשים כאמור {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 25|בתקנה 25(18) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}, לבן משפחה של חייל שנספה במערכה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, ולבן משפחה של נפגע אשר נספה בפעולות איבה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}. {{ח:תת|(ב)}} בעת פרסום המגרשים לשיווק בדרך של הרשמה והגרלה במגרשים שבהן ניתן לבנות יותר מיחידת דיור אחת תינתן קדימות למספר מומלצים שירשמו במשותף על פני מומלץ שיירשם בנפרד. כמו כן, תינתן קדימות למומלצים בעלי משפחות על פני מומלצים רווקים. {{ח:סעיף|6.3.4|הזכות למגרש – חד פעמית}} {{ח:ת}} הזכות הניתנת על פי {{ח:פנימי|פרק 6.3|פרק משנה זה}} היא חד פעמית ולמגרש אחד בלבד. {{ח:סעיף|6.3.5|הוצאות פיתוח|תיקון: 2.9.2021}} {{ח:ת}} הוצאות הפיתוח ישולמו על ידי המומלץ לגוף המפתח בהתאם להחלטות הממשלה כפי שתהיינה בתוקף מעת לעת בעניין זה. {{ח:סעיף|6.3.6|הקצאת המגרשים – בתשלום}} {{ח:תת|(א)}} המגרשים יוקצו למומלץ בהנחה בשיעור של 90% מערך הקרקע, ערך הקרקע ייקבע לפי מלוא זכויות הניצול הקבועות בתוכנית החלה על הקרקע, בהתחשב בזכות החכירה, ללא הנחות אזור ובניכוי עלויות פיתוח. {{ח:תת|(ב)}} ביישובי מרחב מרכז ומרחב ירושלים, המגרשים יוקצו למומלץ בהנחה בשיעור של 30% מערך הקרקע ועד סכום של 300,000 כולל מע״מ, הנמוך מבניהם, ערך הקרקע ייקבע לפי מלוא זכויות הניצול הקבועות בתוכנית החלה על הקרקע, בהתחשב בזכות החכירה, ובניכוי עלויות פיתוח. {{ח:סעיף|6.3.7|העברת הזכויות}} {{ח:ת}} העברת זכויות תטופל בהתאם {{ח:פנימי|פרק 5.4|לפרק משנה 5.4}}. {{ח:סעיף|6.3.8|איש כוחות הביטחון ששוחרר מחמת פציעה}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק 6.3|בפרק משנה זה}}, מי ששרת בכוחות הביטחון כלוחם או כתומך לחימה, וראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל קבע כי הוא שוחרר מחמת פציעה שאירעה במהלך אימון או פעילות מבצעית, יהיה זכאי לסבסוד הוצאות פיתוח, לפי {{ח:פנימי|סעיף 6.3.5|סעיף 6.3.5}}, ולהנחה בקרקע, לפי {{ח:פנימי|סעיף 6.3.6|סעיף 6.3.6(א)}}, בכפוף להמצאת המסמכים הבאים: תעודת זכאות בהתאם לקריטריונים של משב״ש בדבר היותו חסר דיור, ותצהיר חסר קרקע בייעוד למגורים מאומת על ידי עו״ד. על החלטת ראש אגף כוח אדם כאמור ניתן לערער לפני ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל. {{ח:סעיף|6.3.9|תוקף|תיקון: 1.10.2020}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 6.3.6|סעיף 6.3.6}} יהיה בתוקף עד ליום 31.12.23. {{ח:קטע3|פרק 6.4|6.4. הקצאת קרקע לבדואים בנגב}} {{ח:סעיף|6.4.1|הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב}} {{ח:תת|(א)}} בהמשך להחלטת ממשלה מספר 1999 מיום 15.7.2007 בדבר הקמת הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב (להלן {{ח:פנימי|פרק 6.4|בפרק משנה זה}} – הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב), מאשרת בזאת מועצת מקרקעי ישראל לרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב לפעול מכוח החלטות מועצת מקרקעי ישראל, לרבות לגבי האמור {{ח:פנימי|פרק 6.5|בפרק משנה 6.5}}. {{ח:תת|(ב)}} הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב תפעל במקום מנהלת הבדואים הקיימת ברשות. בכל מקום שבו הוקנו סמכויות למנהלת הבדואים, סמכויות אלו יועברו לרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב מכוח {{ח:פנימי|פרק 6.4|פרק משנה זה}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), סמכויות ניהול הקרקע וביצוע עסקאות מכר או חכירה להקצאת קרקע יבוצעו על ידי עובדי הרשות ולפי נוהלי הרשות והחלטות מועצת מקרקעי ישראל. ועדת העסקאות תאויש על ידי עובדי הרשות ותפעל לפי נוהלי הרשות והחלטות מועצת מקרקעי ישראל. נציג הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב יצורף כחבר. {{ח:תת|(ד)}} הקצאת הקרקע לבדואים בנגב, תיעשה בהתאם לנוהלי הרשות והחלטות מועצת מקרקעי ישראל ועל פי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים{{ח:הערה|,}} התשנ״ב–1992}} {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים|והתקנות מכוחו}}. {{ח:תת|(ה)}} כל הסמכויות לניהול משא ומתן על הסדרת הקרקע והסדרת ההתיישבות של הבדואים בנגב ובכלל זה, בדיקת זכאותם של הבדואים לפיצויים והטבות לפי {{ח:פנימי|פרק 6.4|פרק משנה זה}}, אישור הצעות הפשרה וחתימה על הסכמים עם המתפנים, יהיו בידי הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב בכפוף לסעיף קטן (ג). {{ח:תת|(ו)}} מנכ״ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב מוסמך למנות את הוועדות הנדרשות לתמיכה בפעולת הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב על פי {{ח:פנימי|פרק 6.4|פרק משנה זה}}. {{ח:תת|(ז)}} מנכ״ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב ומנכ״ל רשות מקרקעי ישראל יפעלו להכנת נוהלי עבודה הכוללים, בין היתר, את הסדרי התיאום המשותפים שמכוחם יופעלו צוותי השטח. נושאים החורגים מהחלטות מועצת מקרקעי ישראל יידונו בפורום זה טרם הבאתם לאישור מועצת מקרקעי ישראל. דיווח על כך יוגש למועצת מקרקעי ישראל בתוך 90 ימים. {{ח:תת|(ח)}} הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב תפעל בתקופת הביניים עד לאישור סמכויותיה ואישור המלצות ועדת גולדברג להסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב על ידי הממשלה, לבניית בסיס נתונים רחב לפעולתה, אפיון והכנת מערכות מידע לפעולות הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, הכשרת כוח אדם, ריכוז אמצעים, גיבוש נוהלים ותוכניות עבודה. {{ח:סעיף|6.4.2|תנאים להקצאת מגרשים בפטור ממכרז|תיקון: 16.6.2024}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן היישוב“ – אזרח ישראלי שמקום מגוריו הקבוע ב־3 השנים האחרונות או ב־4 שנים מתוך 10 השנים האחרונות, שקדמו למועד הפרסום הוא בתחום היישוב נשוא הפרסום, ובלבד שהמציא אישור מרשם האוכלוסין; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדת עסקאות“ – ועדה המוסמכת לאשר עסקאות בהתאם לנהלי הרשות ובנוסף גם מנהל מרחב ריבוי טבעי ברשות הבדואים או עובד אחר של רשות הבדואים כפי שיקבע מנכ״ל רשות הבדואים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זוג נשוי“ – זוג נשוי ללא ילדים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחיד“ – רווק/ה בן 26 ומעלה, אלמן/נה בן 26 ומעלה שאינו חלק מתא משפחתי או גרוש/ה בן 26 ומעלה ללא ילדים שאינו חלק מתא משפחתי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6.3.1|בסעיף 6.3.1}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגרש“ – מגרש בייעוד מגורים בהתאם לתוכנית מפורטת שבתוקף; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משפחה“ – זוג נשוי מעל גיל 18 עם ילדים ללא הגבלת גיל, או גרוש/ה שילדיו/ה הקטינים מתגוררים עמו/ה ושאינו חלק מתא משפחתי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – בעל מוגבלות בן 21 ומעלה על פי התבחינים וסדרי הקדימויות המקובלים בנהלי הרשות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיום בניה“ – סיום בניית שלד וגג; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צעיר“ – רווק/ה, או גרוש/ה או אלמן/ה בן 18 עד 26; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות הבדואים“ – הרשות לפיתוח והסדרת התיישבות הבדואים בנגב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות מלא“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6.3.1|בסעיף 6.3.1}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תא משפחתי“ – בני זוג נשואים בנישואים פרטיים, או בני זוג שלהם ילדים משותפים ואשר לא התגרשו בגירושין סופיים, או מי שידועים בציבור כבני זוג או בני זוג המקיימים משק בית משותף, ולרבות בן זוג שיש לו קשרים כאמור עם יותר מבת זוג אחת. לעניין זה, חזקה כי מי שנולדו להם ילדים משותפים לאחר הגירושין מהווים תא משפחתי וחזקה על רווקה עם ילדים שהיא נשואה בנישואים פרטיים. {{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להקצות מגרש לבנייה עצמית למבקש ההקצאה (להלן {{ח:פנימי|פרק 6.4|בפרק משנה זה}} – המבקש) במכרז פומבי, בפטור ממכרז או בדרך של הרשמה והגרלה. הקצאה בפטור ממכרז או בדרך של הרשמה והגרלה תתבצע אם נתקיימו כל התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (8): {{ח:תתת|(1)}} המגרש מצוי בתחומו של יישוב מיישובי הבדואים בנגב, וניתן להקצותו על פי תוכנית מאושרת; {{ח:תתת|(2)}} המבקשים הם אזרחים ישראלים, בני היישוב, מחוסרי דיור משפחה או יחיד; במקרים מתאימים ומנימוקים שיירשמו, תהא הרשות רשאית להקצות מגרשים בפטור ממכרז או בהרשמה והגרלה למי שאינו בן היישוב; {{ח:תתת|(3)}} בהקצאת מגרשים בפטור ממכרז ובהרשמה והגרלה, תינתן עדיפות למשפחה חסרת דיור ולאחריהם ליחידים חסרי דיור או זוגות נשואים; {{ח:תתת|(4)}} על אף האמור, בשיווק מגרשים המיועדים לבניה רוויה, או במגרשים הכוללים יותר מיחידת דיור אחת, בהם נדרשים למעלה משני זכאים לרכישת מגרש אחד, ניתן יהיה לקבוע סדר קדימויות אחר הכולל גם צעיר; {{ח:תתת|(5)}} למבקש לא הוקצה בעבר מגרש למטרת מגורים ואין לו זכויות בעלות או חכירה במגרש אחר המיועד או המשמש למגורים; {{ח:תתת|(6)}} המגרש יוקצה בהסכם פיתוח לבנייה ובתנאים המקובלים ברשות; {{ח:תתת|(7)}} המבקש ימציא טרם הקצאת המגרש תצהיר בדבר היותו חסר בית מגורים או מגרש; {{ח:תתת|(8)}} מגרש שגודלו מעל 1,000 מ״ר יוקצה לשני זכאים לפחות. מגרש שגודלו מעל 1,500 מ״ר ישווק ל{{ח:הערה|־}}3 זכאים לפחות. מגרש שגודלו מעל 2,000 מ״ר ישווק ל־4 זכאים ומעלה בהתאם להחלטה של ועדת עסקאות ומנימוקים שירשמו, והכל בכפוף למגבלות שייקבעו על ידי הנהלת הרשות בנוגע לכמות יחידות דיור לכל זכאי במגרש. {{ח:תת|(ג)}} עם קבלת החלטה לשווק מגרשים לציבור הרחב תפורסם הודעה פומבית מטעם הרשות על היצע המגרשים ועל אופן שיווק המגרש, אם בדרך של מכרז פומבי או פטור ממכרז או בדרך של הרשמה והגרלה. {{ח:תת|(ד)}} הרשות רשאית לשקול שיקולים רלבנטיים נוספים כגון: המלצה של מנהל המרחב או מי מטעמו ברשות הבדואים, קיומה של זיקה חמולתית שבטית למתגוררים במתחם בו נמצא המגרש המבוקש, מצב משפחתי, מספר הילדים במשפחה ועוד. {{ח:תת|(ה)}} הזכות הניתנת על פי {{ח:פנימי|פרק 6.4|פרק משנה זה}}, בין אם נעשתה בפטור ממכרז ובין אם בהליך של הרשמה והגרלה היא חד פעמית ולמגרש אחד בלבד. {{ח:תת|(ו)}} תנאי להמרת הסכם פיתוח להסכם חכירה הוא בניית בית המגורים בהתאם לתוכנית לצרכי היתר ועמידה בכל תנאי הסכם הפיתוח. אם המבקש לא בנה את בית מגוריו על פי לוחות הזמנים שנקבעו בהסכם הפיתוח או לא עמד בשאר תנאי הסכם הפיתוח, הרשות תהיה רשאית להאריך את הסכם הפיתוח או להביא לביטול עסקת ההקצאה, והכל על פי שיקול דעת הרשות. {{ח:תת|(ז)}} בדואים משרתי כוחות הביטחון בני עשרים ומעלה, אשר שירתו שירות מלא ישלמו עבור רכישת הזכויות שליש מערכו המלא של המגרש (שווי קרקע, הוצאות פיתוח והוצאות פיתוח נוספות וכל חיוב נוסף שיתווסף בעתיד לתמורה הכוללת בעד המגרש). ההטבה הינה חד פעמית ולמגרש אחד בלבד. {{ח:תת|(ח)}} ככלל, למשרתי כוחות הביטחון ולנכים תינתן זכות קדימה בתהליך בחירת והקצאת מגרשים כמקובל ברשות. יחד עם זאת, במקרים בהם לא תתאפשר מתן זכות קדימה בהקצאת המגרש בשל שיקולים חמולתיים שבטיים או כאשר היצע המגרשים קטן, הרשות תהיה רשאית שלא לתת זכות קדימה כאמור או להגבילה. {{ח:תת|(ט)}} בן משפחה של חייל שנספה במערכה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}} יהא זכאי אף הוא להטבות המפורטות בסעיף קטן {{ח:הערה|(}}ז׳{{ח:הערה|)}} ו{{ח:הערה|־}}{{ח:הערה|(}}ח׳{{ח:הערה|)}}. ההטבה תינתן לבן משפחה אחד בלבד, ובלבד שהחייל שנספה לא מימש את ההטבה בעבר. {{ח:תת|(י)}} הרשות תאפשר העברת זכויות ללא הגבלה וללא שתגבה תמורה נוספת, לאחר 5 שנים מסיום הבניה. הרשות רשאית לשקול העברת זכויות קודם למועד זה, ככל שהזכויות יועברו לזכאי העונה על התבחינים שבעדם הוקצתה הקרקע לבעל הזכויות. הרשות רשאית לשקול העברת זכויות טרם חלוף 5 שנים ממועד סיום הבניה למי שאינו זכאי בכפוף להחזר סבסוד הוצאות פיתוח, ככל שניתן על המגרש, ולתשלום הפרשי השווי בין ערך הקרקע בעת ההקצאה לבין ערך הקרקע במועד העברת הזכויות. {{ח:תת|(יא)}} הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע נהלים מפורטים ליישום סעיף זה. {{ח:תת|(יב)}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות ועדת פשרות לפי {{ח:פנימי|פרק 6.5 סימן ג|סימן ג׳ לפרק משנה 6.5}}. {{ח:תת|(יג)}} מחירי הפיתוח ייקבעו על ידי ועדת פרויקטים או בתיק השיווק לפי העניין. {{ח:תת|(יד)}} הכללים לקביעת ערך הקרקע יקבעו על ידי הנהלת הרשות. {{ח:תת|(טו)}} בנוסף למחיר הקרקע והפיתוח, ייגבו הוצאות פיתוח נוספות כהגדרתם לפי {{ח:פנימי|פרק 3.4|סעיפים {{ח:הערה|[צ״ל: פרקי משנה]}} 3.4}} {{ח:פנימי|פרק 3.3|ו־3.3 לקובץ החלטות המועצה}}. הוצאות הפיתוח הנוספות ייגבו לפי מספר הזכאים למגרש, בהתאם להנחיות ולתעריפים שתקבע רשות מקרקעי ישראל בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר, באופן אחיד לכל יישובי הבדואים. הוראות אלה יחולו גם לגבי מגרשים שיוקצו לפי {{ח:פנימי|פרק 6.5|סעיף {{ח:הערה|[צ״ל: פרק משנה]}} 6.5 לקובץ החלטות המועצה}}. {{ח:סעיף|6.4.3||תיקון: 16.6.2024}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:קטע3|פרק 6.5|6.5. הסדר והקצאת קרקע ביישובי הבדואים בנגב}} {{ח:קטע4|פרק 6.5 סימן א|סימן א׳: מדיניות הסדר הקרקעות בנגב}} {{ח:סעיף|6.5.1|מדיניות הסדר הקרקעות בנגב}} {{ח:ת}} יש לפעול ב־3 מישורים במקביל: {{ח:תת|(א)}} הסדרת תביעות בדרך של ברור תביעות; {{ח:תת|(ב)}} תשלום פיצויים כנגד הסרת התביעות ופינוי השטח; {{ח:תת|(ג)}} שילוב גורמים פרטיים שייצגו את המדינה במשא ומתן עם תובעי הבעלות להסרת תביעותיהם וקבלת פיצויים. {{ח:סעיף|6.5.2|הסדרת תביעות בדרך של בירור תביעות}} {{ח:ת}} הרשות, באמצעות הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, תפעל להביא לסיום הליך ההסדר בדרך של ברור תביעות. במסגרת זו, יוגשו תביעות נוגדות במטרה להביא לבירור סוגיית הבעלות בבית המשפט. {{ח:סעיף|6.5.3|הסדרת תביעות בדרך של תשלום פיצויים}} {{ח:ת}} הסדרת תביעות בדרך של תשלום פיצויים. {{ח:סעיף*||הגדרות|תיקון: 3.6.2024|עוגן=סעיף 6.5.3.1}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 6.5 סימן א|בסימן זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדת פשרות“ – ועדת פשרות עליונה ברשות, שבה חברים נציגי האגפים הנוגעים בדבר, תדון בהצעות הפשרה שתגיש לה הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, על בסיס התבחינים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 6.5|בפרק משנה זה}} ובנוהל פשרות ומחוברים של הרשות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרקע בתחום תוכנית מתאר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרקע לא מוחזקת“ – קרקע שבעת מועד הגשת התביעה לא הוחזקה בפועל על ידי התובע או מי ממשפחתו, בין אם במגורים ובין אם בעיבוד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרקע מוחזקת“ – קרקע שהוחזקה בפועל ביום הגשת התביעה על ידי מגורים או עיבוד על ידי התובע ו/או בני משפחתו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרקע מישורית עמוקה, מישורית רדודה, הררית“ – על פי הגדרותיהן {{ח:חיצוני|חוק רכישת מקרקעין בנגב (חוזה השלום עם מצרים)|בחוק רכישת מקרקעין בנגב (חוזה השלום עם מצרים), התש״ם–1980}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרקע נתבעת הזכאית לפיצוי“ – קרקע שהתקיימו לגביה כל התנאים הבאים: {{ח:תתתת|(1)}} הוגשה בשלה תביעה לפקיד ההסדר; {{ח:תתתת|(2)}} לא ניתן בעבר פיצוי כלשהו בעד קרקע זו, בין אם לתובע או לכל אחד אחר; {{ח:תתתת|(3)}} הקרקע שלגביה הוגשה התביעה אינה מוסדרת. {{ח:תתתת}} על אף האמור, במקרים שבהם בזמן הגשת הבקשה לתביעה השטח לא היה מוסדר, אך התביעה לא סומנה מסיבות שונות, תביעות אלו יוכרו כברות פיצוי למרות שהשטח הוסדר, ובתנאי שהיו מוחזקות בפועל על ידי התובעים בזמן הגשת הבקשה לתביעה ונמצאות בתחום תוכנית המתאר של היישובים בנגב הכולל את 1,300 המגרשים המפותחים ו־7,000 דונמים המתוכנים לפיתוח. {{ח:תתתת|(4)}} פקיד ההסדר אישר כי לא הוגשו תביעות סותרות על ידי בדואים אחרים בעד הקרקע מושא הפיצוי. {{ח:סעיף*||הסדרי פשרות|עוגן=סעיף 6.5.3.2}} {{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להגיע לפשרות עם תובעי הבעלות, כנגד הסרת תביעת הבעלות, פינוי הקרקע על ידי התובעים והסדרת רישום הקרקע מושא התביעה על שם המדינה. בתמורה לאלו תהיה הרשות רשאית לתת תמורות בהתאם לתבחינים הבאים: {{ח:סעיף*|עוגן=סעיף 6.5.3.2.1}} {{ח:תתת|(1)}} תובע קרקע מוחזקת מחוץ לתחום תוכנית מתאר של יישוב בדואי, יהיה זכאי לקבל פיצוי בקרקע של עד 20% מכלל שטח תביעותיו, בקרקע שייעודה חקלאי, אשר תירשם על שמו בספרי האחוזה בכפוף למילוי התנאים הבאים: {{ח:תתתת|(א)}} הפשרה תכלול את כל התביעות הרשומות על שמו בלשכת הסדר המקרקעין, למעט אם ועדת הפשרות החליטה אחרת; {{ח:תתתת|(ב)}} סך תביעותיו של המתפשר 400 דונמים ומעלה; {{ח:תתתת|(ג)}} לפחות 50% מהקרקע העומדת לפשרה ניתן לעיבוד חקלאי. {{ח:סעיף*||הפיצוי הקרקעי|עוגן=סעיף 6.5.3.2.2}} {{ח:תתת|(2)}} הפיצוי הקרקעי יינתן במרוכז באזורים שתקבע הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב בשיתוף גורמי התכנון. {{ח:סעיף*|עוגן=סעיף 6.5.3.2.3}} {{ח:תתת|(3)}} בעבור יתרת הקרקע יינתן פיצוי כספי על פי סוג הקרקע ומיקומה, כמפורט בפסקאות משנה (א) ו־(ב): {{ח:תתתת|(א)}} בעבור קרקע בתחום תוכנית מתאר הכוללת 1,300 מגרשים מפותחים ועוד 7,000 דונמים המתוכננים לפיתוח, הפיצוי עבור כל דונם יהיה 5,220 שקלים חדשים. {{ח:תתת|(ב)}} שאר תעריפי הפיצוי יהיו על בסיס התעריפים שנקבעו בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל שעניינה מחירי קרקע פיצויים ומגרשי בנייה לבדואים בנגב מיום 9.10.1997, בהצמדה ליום 29.10.2012, כלהלן: {{ח:תתתת|(1)}} קרקעות נתבעות ומוחזקות בפועל: {{ח:תתתת}} <table> <tr><td>קרקע מישורית עמוקה לדונם</td><td>עד 3,000 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>קרקע מישורית רדודה לדונם</td><td>עד 2,500 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>קרקע הררית לדונם</td><td>עד 1,100 שקלים חדשים</td></tr> </table> {{ח:תתתת|(2)}} קרקעות נתבעות ולא מוחזקות: {{ח:תתתת}} <table> <tr><td>קרקע מישורית עמוקה לדונם</td><td>עד 2,000 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>קרקע מישורית רדודה לדונם</td><td>עד 1,600 שקלים חדשים</td></tr> </table> {{ח:סעיף*||מקרים חריגים|עוגן=סעיף 6.5.3.2.4}} {{ח:תתת|(4)}} מקרים החורגים מהוראות {{ח:פנימי|פרק 6.5 סימן א|סימן זה}} יובאו לאישור מועצת מקרקעי ישראל לאחר אישור ועדת פשרות עליונה. {{ח:סעיף*||סמכויות הרשות|עוגן=סעיף 6.5.3.2.5}} {{ח:תתת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק 6.5|בפרק משנה זה}}, הרשות תהא מוסמכת על פי שיקול דעתה, לסטות מהוראות {{ח:פנימי|פרק 6.5|פרק משנה זה}}, באופן שישלול או יפחית את ההטבות המנויות בו, וזאת בהתאם לנוהל שייקבע בהוראות הרשות. {{ח:סעיף*|עוגן=סעיף 6.5.3.2.6}} {{ח:תתת|(6)}} בפשרת קרקע מכוח {{ח:פנימי|פרק 6.5|פרק משנה זה}} ניתן יהיה להעניק למתפשר פיצוי בעבור פינוי מחוברים הקיימים בקרקע נושאת הפשרה, בהתאם לשיעורים שייקבעו בטבלת שווי המחוברים כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק 6.5 סימן ג|בסימן ג׳}}, ובלבד שהתקיים בו אחד מן התנאים המפורטים בפסקאות משנה (א) ו־(ב): {{ח:תתת|(א)}} הוסדרה התיישבותו של המתפשר בעבר, והוא לא קיבל פיצוי עבור המחוברים המצויים על הקרקע מושא הפשרה בעת הסדרת התיישבותו; {{ח:תתת|(ב)}} קיים אינטרס בקיומה של פשרת הקרקע לצורך מימוש צורך ציבורי, על פי שיקול דעתה של ועדת פשרות. {{ח:סעיף|6.5.4|שילוב גורמים פרטיים}} {{ח:ת}} הרשות רשאית להפעיל גורמים פרטיים, אשר ייצגו את המדינה במשא ומתן וינהלו אותו בשמה, בהתאם למדיניות ולכללים הכתובים {{ח:פנימי|פרק 6.5|בפרק משנה זה}}. {{ח:קטע4|פרק 6.5 סימן ב|סימן ב׳: שיווק מגרשים ביישובים הבדואים בנגב {{ח:הערה|(נמחק)}}|תיקון: 3.6.2024}} {{ח:סעיף|6.5.5||תיקון: 3.6.2024}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|6.5.6||תיקון: 3.6.2024}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|6.5.7||תיקון: 3.6.2024}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|6.5.8||תיקון: 3.6.2024}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:קטע4|פרק 6.5 סימן ג|סימן ג׳: מתן תמורות לתושבי הפזורה מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב המסדירים התיישבותם}} {{ח:סעיף|6.5.9|הגדרות|תיקון: 3.6.2024}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 6.5 סימן ג|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – אחד מאלה לפי העניין: {{ח:תתת|(א)}} לגבי תושב שפתרון הסדרת ההתיישבות שלו, לפי קביעת רשות הבדואים, נכלל במסגרת תוכנית מפורטת שקיבלה תוקף לאחר יום 21.5.18, יהיה המועד הקובע – 2 שנים מיום כניסתה לתוקף של התוכנית; {{ח:תתת|(ב)}} לגבי תושב שפתרון הסדרת ההתיישבות שלו, לפי קביעת רשות הבדואים, נכלל במסגרת תוכנית מפורטת שקיבלה תוקף לפני יום 21.5.18, יהיה המועד הקובע – 21.5.18; {{ח:תתת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), במקום בו הייתה הכרזה, הודעה או פרסום של מועד קובע על ידי רשות הבדואים, או במקרים חריגים, בשים לב לפעולות של המדינה להסדרת התיישבותו של התושב בהסכמה או לפינויו, רשאית ועדת פשרות, מנימוקים שיירשמו בהחלטתה, לקבוע מועד קובע מוקדם יותר; {{ח:תתת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לגבי פזורה חיצונית רשאית ועדת פשרות, במקרים בהם מדובר על תשתיות לאומיות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה}} ומנימוקים שיירשמו בהחלטתה, לקבוע מועד קובע מאוחר יותר, בשים לב, בין השאר, לפעולות שנקטה רשות הבדואים להסדרת התיישבותה ולזמינות פתרון הקבע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת פשרות“ – מנכ״ל רשות הבדואים או עובד בכיר של רשות הבדואים מטעמו – יו״ר, 3 עובדים של רשות מקרקעי ישראל כפי שיקבע מנהל הרשות, סמנכ״ל הסדרה של רשות הבדואים או נציגו, היועץ המשפטי של רשות הבדואים או נציגו, חשב רשות הבדואים או נציגו. ההרכב המינימאלי לקבלת החלטות בוועדה הוא יו״ר הוועדה, אחד מעובדי רשות מקרקעי ישראל החברים בוועדה, היועץ המשפטי של רשות הבדואים או נציגו וחשב רשות הבדואים או נציגו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זוג נשוי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טבלת שווי המחוברים“ – טבלת מחירים שתשמש לצורך חישוב התמורות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6.5.12|סעיפים 6.5.12(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 6.5.15|ו־6.5.15}}, כפי שתקבע על ידי הנהלת רשות מקרקעי ישראל בהתייעצות עם שמאי הרשות. עד לקביעת טבלה כאמור ישמשו לצורך חישוב התמורות הסכומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6.5.16|בטבלה בסעיף 6.6.15 {{ח:הערה|[צ״ל: בסעיף 6.5.16]}}}}, בהצמדות הנדרשות כפי שתקבע רשות הבדואים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחיד“ – בן 18 ומעלה שאינו חלק ממשפחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישובי הקבע“ – רהט, תל־שבע, חורה, לקיה, שגב־שלום, כסייפה, ערערה בנגב, יישובי המועצות האזוריות אל קסום ונווה מדבר ויישובים נוספים אם יקומו בנגב עבור האוכלוסייה הבדואית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש ממוצע“ – מגרש בגודל ממוצע כפי שנקבע למגרש מגורים בתיק השיווק או מגרש שגודלו עד 800 מ״ר, לפי הגדול מביניהם והכל בכפוף למגבלות שייקבעו על ידי ועדת פשרות בנוגע לכמות יחידות דיור; ואולם במגרש למגורים שמוגדר לפי התכנית החלה במקום דו־משפחתי, תלת־משפחתי או טורי, יראו כל יחידת דיור כמגרש נפרד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משפחה“ – תא משפחתי או גבר או אישה שילדיהם הקטינים בחזקתם שהתגרשו בגירושין סופיים או שהוכח בדרך אחרת, להנחת דעתה של ועדת פשרות, כי אינם חלק מתא משפחתי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פזורה חיצונית“ – תושבים המתגוררים באופן לא מוסדר בנגב שלא בשטח השיפוט של אחד מיישובי הקבע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פזורה פנימית“ – תושבים המתגוררים באופן לא מוסדר בשטח השיפוט של אחד מיישובי הקבע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הבדואים“ – הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מלא“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק 6.3|בפרק משנה 6.3}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תא משפחתי“ – בני זוג נשואים, או בני זוג שלהם ילדים משותפים ואשר לא התגרשו בגירושין סופיים, או מי שידועים בציבור כבני זוג או בני זוג המקיימים משק בית משותף, ולרבות בן זוג שיש לו קשרים כאמור עם יותר מבת זוג אחת. לעניין זה, חזקה כי מי שנולדו להם ילדים משותפים לאחר הגירושין מהווים תא משפחתי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב“ – אזרח ישראלי שמקום מגוריו הקבוע הוא בפזורה חיצונית או בפזורה פנימית. לעניין זה, ”מקום מגוריו הקבוע“ – מקום מגוריו ב־3 השנים האחרונות או ב־4 שנים במצטבר מתוך 10 השנים האחרונות. {{ח:סעיף|6.5.10|זכאות לתמורה|תיקון: 3.6.2024}} {{ח:ת}} רשות מקרקעי ישראל או רשות הבדואים, לפי העניין, רשאיות לתת תמורות לתושבים שיסדירו את התיישבותם באחד מיישובי הקבע, בכפוף לתנאים הבאים, במצטבר: {{ח:תת|(א)}} גילו של התושב במועד הקובע הוא 18 לפחות; {{ח:תת|(ב)}} התושב לא התגורר בעבר במגרש מוסדר ביישוב קבע או ביישוב אחר, שיש לו בו זכויות בעלות או חכירה לדורות בשיעור של שליש לפחות; {{ח:תת|(ב1)}} הוריו של התושב, בהיותו קטין, לא התגוררו במגרש מוסדר ביישוב קבע. לעניין זה, היה מבנה על המגרש שיכול לשמש למגורים לעמדת רשות הבדואים, חזקה כי מתקיים התנאי של מגורים במגרש; {{ח:תת|(ג)}} התושב חתם על הסכם הסדרה מול רשות הבדואים במהלך פרק הזמן שהוקצב לעניין זה על ידי הרשות, שלא יעלה על שנה ממועד קבלת החלטת ועדת פשרות בעניינו; {{ח:תת|(ד)}} התושב עמד בכל התנאים הקבועים בהסכם ההסדרה, פינה את הקרקע מכל אדם, מיטלטלין, בעלי חיים מכל הבנוי והנטוע עליהם והרס את כל המחוברים שלא הוסדרו עד המועד הקבוע לכך בהסכם ובהתאם לתנאי ההסכם. {{ח:סעיף|6.5.11|סמכות ועדת פשרות|תיקון: 3.6.2024}} {{ח:ת}} לוועדת פשרות הסמכות לאשר תמורות בהתאם {{ח:פנימי|פרק 6.5 סימן ג|לסימן זה}}. במקרה שבו תושב זכאי להקצאת מגרש בהתאם להחלטת הוועדה, תתבצע ההקצאה בכפוף לנוהלי רשות מקרקעי ישראל הרלוונטיים. ועדת פשרות רשאית במקרים חריגים ומנימוקים שיירשמו, ובכפוף לכך שהוכח להנחת דעתה כי לא ניתן להסדיר התיישבותו של תושב ביישוב שבו הוא מתגורר, להכיר בתושב פזורה פנימית כפזורה חיצונית לעניין {{ח:פנימי|פרק 6.5 סימן ג|סימן זה}}. {{ח:סעיף|6.5.12|התמורות|תיקון: 3.6.2024}} {{ח:תת|(א)}} למשפחה או לשני יחידים, שמתגוררים במבנה מגורים שממוקם במגרש מגורים לפי תכנית תקפה, ושהוקם לפני שהתכנית קיבלה תוקף, רשאית ועדת פשרות להחליט כי יוקצה המגרש, ללא תמורה ובלבד שגודלו אינו עולה על 1,200 מ״ר ובכפוף למגבלות שייקבעו על ידי ועדת פשרות בנוגע לכמות יחידות דיור, וכי יינתן להם מענק בסכום של עד 25,000 שקלים חדשים בעד הוצאות שהוציאו לצורך הוצאת היתר בנייה; {{ח:תת|(ב)}} למשפחה או לשני יחידים, שמתגוררים במבנה מגורים שממוקם במגרש מגורים לפי תכנית תקפה, ושהוקם לאחר שהתכנית קיבלה תוקף, רשאית ועדת פשרות להחליט כי יוקצה המגרש, עד גודל מגרש ממוצע ללא תמורה, וכי יינתן להם מענק בסכום של עד 25,000 שקלים חדשים בעד הוצאות שהוציאו לצורך הוצאת היתר בנייה; אם גודלו של המגרש המוקצה עולה על גודל מגרש ממוצע, ישלימו התושבים את ההפרש בין מחיר מגרש ממוצע למחירו של המגרש המוקצה; ואולם, נבנה מבנה המגורים לאחר שהמגרש פותח, המגרש יוקצה ברכישה בלבד. לעניין זה, ”מגרש מפותח“ – מגרש שמתקיימים לגביו התנאים לקבלת היתר בניה לפי הוראות התכנית המפורטת החלה במקום; {{ח:תת|(ג)}} למשפחה או לשני יחידים מפזורה פנימית שאין ברשותם מבנה מגורים, רשאית ועדת פשרות להחליט כי יוקצה להם מגרש מגורים, עד גודל מגרש ממוצע ללא תמורה, וכי יינתן להם מענק בסכום של עד 25,000 שקלים חדשים בעד הוצאות שהוציאו לצורך הוצאת היתר בנייה; אם גודלו של המגרש המוקצה עולה על גודל מגרש ממוצע, ישלימו התושבים את ההפרש בין מחיר מגרש ממוצע למחירו של המגרש המוקצה; {{ח:תת|(ד)}} היו למשפחה או לשני יחידים כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) מחוברים, שאינם מבנה המגורים שלהם, מחוץ למגרש שהוקצה למגוריהם, רשאית ועדת פשרות לאשר, במסגרת הסדרת התיישבותם, בעד פינויים ובתנאי שפינו את כל השטח המוחזק על ידם, מענק לפי טבלת שווי המחוברים ובלבד שסך המענק עבור כלל המחוברים לא יעלה על 100,000 שקלים חדשים; {{ח:תת|(ה)}} נדרשו משפחה או שני יחידים להעתיק את מגוריהם במסגרת הסדרת התיישבותם, ובפזורה פנימית – בכפוף לפינויו של מבנה מגורים, רשאית ועדת פשרות להחליט כי יוקצה להם מגרש מגורים, עד גודל מגרש ממוצע ללא תמורה, וכי יינתן להם מענק בסכום אשר לא יעלה של על 250,000 שקלים חדשים; אם גודלו של המגרש המוקצה עולה על גודל מגרש ממוצע, ישלימו התושבים את ההפרש בין מחיר מגרש ממוצע למחירו של המגרש המוקצה; {{ח:תת|(ו)}} שירת אחד מיחידי הזכאים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ה) שירות מלא בכוחות הביטחון, תינתן לו בנוסף למענק לו הוא יהיה זכאי, תוספת של 100,000 ₪. לעניין זה יובהר כי ככל שמדובר בשני יחידים שאחד מהם בלבד שירת שירות מלא בכוחות הביטחון, יהיה הוא הזכאי לקבלת התוספת של 100,000 ₪; {{ח:תת|(ז)}} הורכב תא משפחתי מבן זוג שיש לו קשרים, כאמור בהגדרת תא משפחתי, עם יותר מבת זוג אחת, יהיה זכאי התא המשפחתי לזכאות אחת בלבד לפי ס״ק (א) עד (ו), לפי העניין; הקצאת הזכויות במגרש תיעשה בחלקים שווים לכל יחידי התא המשפחתי; מימש יחיד מתוך התא המשפחתי את זכותו לתמורות לפי {{ח:פנימי|פרק 6.5 סימן ג|סימן זה}}, לא תוענק זכות לפי {{ח:פנימי|פרק 6.5 סימן ג|סימן זה}} לכל תא משפחתי שאליו משתייך אותו יחיד; {{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף קטן (ז): {{ח:תתת|(1)}} ועדת פשרות רשאית, ככל שדרוש הדבר להסדרת התיישבות התא המשפחתי לפי שיקול דעת הוועדה, לאשר לתא משפחתי כאמור, שהיה קיים ב־10.8.2023, הקצאת מגרש מגורים נוסף ברכישה ובלבד שלא חלפו שנתיים מהמועד הקובע החל על התא המשפחתי; {{ח:תתת|(2)}} ועדת פשרות רשאית לאשר לתא משפחתי כאמור, שהיה קיים ב־10.8.2023 או במועד הקובע החל על התא המשפחתי – לפי המוקדם מביניהם, זכאות אחת לפי סעיף קטן (א) עד (ו), לפי העניין, עבור בן הזוג עם אחת מבנות הזוג וזכאות נוספת עבור כל בת זוג נוספת בתא המשפחתי הרשומה במרשם האוכלוסין כרווקה או כגרושה, שיש לה ילדים קטינים, ובכפוף לכך שכל יחידי התא המשפחתי הבגירים חתמו על הסכם הסדרה עד ליום 20.3.26 ועמדו בתנאיו; {{ח:תתת|(3)}} יובהר, כי בגין בת זוג שתתווסף לתא משפחתי לאחר 10.8.2023, לא תינתן זכאות נוספת או אפשרות לרכישת מגרש מגורים נוסף, לפי העניין; {{ח:תת|(ט)}} ביקש יחיד בן 18 עד 26 העומד בתנאי הזכאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6.5.10|סעיף 6.5.10}} ושהינו חלק מקבוצה להסדיר התיישבותו במגרש ביישוב קבע ונחה דעתה של ועדת פשרות כי אין אפשרות להסדירו עם יחיד נוסף מאותה קבוצה במגרש אחד, ניתן יהיה להקצות לו מגרש מגורים ברכישה, ורשאית ועדת פשרות להחליט כי יינתנו לו רבע מהמענקים הכספיים בלבד, לפי העניין. לעניין זה, ”קבוצה“ – מספר משפחות או יחידים המתגוררים בסמיכות זה לזה ומבקשים להסדיר את התיישבותם יחד; {{ח:תת|(י)}} ביקש יחיד בן 26 עד 35 העומד בתנאי הזכאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6.5.10|סעיף 6.5.10}} להסדיר התיישבותו במגרש ביישוב קבע, ניתן יהיה להקצות לו מגרש מגורים ברכישה, ורשאית ועדת פשרות להחליט כי יינתנו לו מחצית מהמענקים הכספיים בלבד, לפי העניין; {{ח:תת|(יא)}} ביקש יחיד בן 35 ומעלה העומד בתנאי הזכאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6.5.10|סעיף 6.5.10}} להסדיר התיישבותו במגרש ביישוב קבע, רשאית ועדת פשרות להחליט כי יינתנו לו התמורות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ו), לפי העניין בהפחתת מחצית מהמענקים הכספיים ואולם המענק לפי סעיף קטן (ו) יינתן במלואו; {{ח:תת|(יב)}} ביקשו בני זוג נשואים, שאלה נישואיהם הראשונים והיחידים, להסדיר את התיישבותם ביישוב קבע, כשאחד מהם עומד בתנאי הזכאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6.5.10|סעיף 6.5.10}} אך השני אינו עומד באחד מתנאי הזכאות הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 6.5.10|בסעיפים 6.5.10(א) או (ב1)}}, רשאית ועדת פשרות להחליט כי יינתנו להם מגרש מגורים, עד למחצית גודל מגרש ממוצע ללא תמורה, ומחצית מהמענקים הכספיים, לפי העניין, ואולם המענק לפי סעיף קטן (ו) יינתן במלואו. על בני הזוג יהיה להשלים את ההפרש הכספי בין מחצית ערך הבסיס ליתרת ערך המגרש.. {{ח:סעיף|6.5.13|תנאי למתן התמורות|תיקון: 3.6.2024}} {{ח:תת|(א)}} המענקים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6.5.12|בסעיף 6.5.12}} יינתנו עבור בנייה כדין של מבנה מגורים על המגרש שהוקצה לתושב לשם הסדרת התיישבותו. ועדת פשרות תקבע תנאים ואבני דרך לתשלום המענקים, וכן רשאית היא להחליט על מתן מקדמות בהיקף שלא יעלה על 30% מהמענק, ואם התושב פינה את מחובריו – בהיקף שלא יעלה על 50% מהמענק. {{ח:תת|(ב)}} היו לתושבים זכויות בעלות או חכירה לדורות בשיעור של שליש לפחות במגרש מגורים באחד מיישובי הקבע, לא יהיו זכאים למגרש מגורים ברכישה או ללא תמורה. {{ח:תת|(ג)}} לא יוקצה מגרש מגורים, ברכישה או ללא תמורה, למי שאינו אזרח ישראל. {{ח:תת|(ד)}} מגרש מגורים שגודלו עולה על 1,200 מ״ר יוקצה לשני זכאים לפחות בכפוף למגבלות שייקבעו על ידי ועדת פשרות בנוגע לכמות יחידות דיור. {{ח:סעיף|6.5.14|מעבר זמני או מהיר|תיקון: 3.6.2024}} {{ח:ת}} לתושבים שבהתאם להסכם עם רשות הבדואים נדרשים להעתיק את מגוריהם בטרם המגרש שהוקצה להם זמין בשל קיומם של צרכי פיתוח, או נדרשים להעתיק את מגוריהם למגרש הקבע בתוך חצי שנה או פחות מכך, תהיה רשאית ועדת פשרות לאשר מענק בסך של עד 50,000 שקלים חדשים. {{ח:סעיף|6.5.15|מטרדים|תיקון: 3.6.2024}} {{ח:ת}} ראתה רשות הבדואים כי על מנת לקדם עבודות פיתוח קיים צורך דחוף לפינוי מטרד שלא ניתן לכלול את פינויו במסגרת הסכם הסדרה, רשות הבדואים רשאית להגיע להסכמה עם המחזיק על פינוי המטרד בתשלום תמורה לפי טבלת שווי המחוברים אך לא יותר מסכום כולל של 50,000 שקלים חדשים. {{ח:סעיף|6.5.16|טבלת שווי מחוברים}} {{ח:ת}} טבלת שווי מחוברים – <table> <tr><th>מספר</th><th>תיאור\ מאפיין</th><th>יחידת מידה</th><th>שווי לפיצוי</th></tr> <tr><td>1.1</td><td>גדר רשת בגובה 1.2 מ׳ מעל לפני הקרקע כולל עמודים עם יסוד בקרקע קשירות, חיזוקים ועיגון</td><td>מ׳ אורך</td><td>180 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>1.2</td><td>גדר רשת בגובה 2 מ׳ מעל לפני הקרקע כולל עמודים עם יסוד בקרקע קשירות, חיזוקים ועיגון</td><td>מ׳ אורך</td><td>215 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>1.3</td><td>גדר מעוצבת עם עמודי ברזל בגובה 1.5 מ׳ מגולוונת וצבועה ומעוגנת בראש חומה, קיר, או יסודות בטון לאדמה</td><td>מ׳ אורך</td><td>400 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>1.4</td><td>גדר מעוצבת עם עמודי ברזל בגובה 2 מ׳ מגולוונת וצבועה ומעוגנת בראש חומה, קיר או יסודות בטון לאדמה</td><td>מ׳ אורך</td><td>550 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>1.5</td><td>גדר איסכורית בגובה 2 מ׳ כולל עמודים מעוגנים לקרקע</td><td>מ׳ אורך</td><td>150 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>2.1</td><td>שער פישפש ברוחב 1.1 מ׳ ובגובה של 2 מ׳ כולל מילואה, רשת, צירים, בריחים ומעוגן לקרקע בבטון</td><td>יחידה</td><td>1000 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>2.2</td><td>שער דו כנפי ברוחב של 3 מ׳ בגובה של 2 מ׳. מסגרת ברזל, מילואה, רשת מרותך וכולל צירים, בריחים ומעוגן לקרקע בבטון</td><td>יחידה</td><td>3000 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>2.3</td><td>שער חד כנפי על מסילה ברוחב 3 מ׳ בגובה 2 מ׳. מסגרת ברזל, מילואה, רשת, מרותך וכולל בריחים ומעוגן לקרקע בבטון</td><td>יחידה</td><td>4000 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>3.1</td><td>קירות גדר מבלוק בגובה 1.2 מ׳ כולל יסוד</td><td>מ׳ אורך</td><td>200 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>3.2</td><td>קירות גדר מבלוק בגובה 2 מ׳ כולל יסוד</td><td>מ׳ אורך</td><td>270 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>3.4</td><td>תוספת לטייח בצד אחד או שני צדדים</td><td>מ׳ אורך</td><td>100/50 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>3.5</td><td>קירות גדר מבטון בגובה 1.2 מ׳ כולל יסוד בטון, חרירי ניקוז ומילוי עפר לתמיכה</td><td>מ׳ אורך</td><td>400 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>3.6</td><td>תוספת – חיפוי לקירות מאבן מלוטשת מכל הסוגים (ירושלמי, גזית, טלטיש או גרנוליט וכיוצא בזה) המחיר כולל: רשת ובטון לקישור החיפוי לקיר הגידור</td><td>מ׳ אורך</td><td>100 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>4.1</td><td>צריף פח או עץ למגורים – גג פח או אסבסט, ריצפת עפר, ללא חלונות וחלוקה לחדרים</td><td>מ״ר</td><td>110 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>א</td><td>תוספת לרצפת בטון או מרצפות</td><td>&nbsp;</td><td>50\70 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>ב</td><td>חלוקה לחדרים וחלונות</td><td>&nbsp;</td><td>40 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>ג</td><td>קירות גבס בדופן פנימית</td><td>&nbsp;</td><td>20 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>ד</td><td>מערכת חשמל ומים</td><td>&nbsp;</td><td>40 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>ערך מקסימאלי למבנה</td><td>&nbsp;</td><td>280 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>4.2</td><td>צריף שבדי, עץ, למגורים – גג פח או אסבסט, רצפת עפר</td><td>מ״ר</td><td>300 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>א</td><td>גג רעפים.</td><td>&nbsp;</td><td>50 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>ב</td><td>רצפת בטון או מרצפות</td><td>&nbsp;</td><td>75/50 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>ג</td><td>חלונות ודלתות</td><td>&nbsp;</td><td>60 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>ד</td><td>מערכת חשמל ומים</td><td>&nbsp;</td><td>40 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>ערך מקסימלי למבנה</td><td>מ״ר</td><td>520 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>4.3</td><td>מבנה בלוקים למגורים – גג פח או אסבסט, רצפת עפר</td><td>&nbsp;</td><td>550 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>א</td><td>גג בטון</td><td>&nbsp;</td><td>70 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>ב</td><td>רצפת בטון או מרצפות</td><td>&nbsp;</td><td>70/50 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>ג</td><td>טיח פנים</td><td>&nbsp;</td><td>50 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>ד</td><td>טיח חוץ</td><td>&nbsp;</td><td>50 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>ה</td><td>מערכת חשמל</td><td>&nbsp;</td><td>50 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>ו</td><td>מים וביוב</td><td>&nbsp;</td><td>50 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>ערך מקסימלי למבנה</td><td>מ״ר</td><td>890 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>תוספות למבנה מגורים</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>א</td><td>חיפוי קירות בקרמיקה</td><td>מ״ר</td><td>25 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>ב</td><td>ארונות מטבח כולל שיש בסטנדרט גבוה</td><td>מ״ר</td><td>500 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>4.4</td><td>מבנה פח או עץ – שאינו משמש למגורים כגון דיר או סככה, גג פח או אסבסט רצפת עפר</td><td>&nbsp;</td><td>85 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>א</td><td>תוספת בעבור רצפת בטון</td><td>&nbsp;</td><td>50 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>ערך מקסימלי למבנה</td><td>מ״ר</td><td>135 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>5</td><td>סיכרון, סאדה</td><td>קוב</td><td>15 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>6</td><td>מערה חפורה</td><td>קוב</td><td>15 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>7</td><td>בור מים</td><td>קוב</td><td>100 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>8.1</td><td>עץ פרי 1 – 5 שנים</td><td>יח׳</td><td>150 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>8.2</td><td>עץ פרי 5 – 10 שנים</td><td>יח׳</td><td>300 שקלים חדשים</td></tr> <tr><td>8.3</td><td>עץ פרי מעל 10 שנים</td><td>יח׳</td><td>600 שקלים חדשים</td></tr> </table> {{ח:סעיף|6.5.17|דיווח|תיקון: 3.6.2024}} {{ח:ת}} ועדת פשרות תדווח להנהלת רמ״י ולאגף התקציבים במשרד האוצר בכל שנה עד סוף חודש ינואר, על מעבר של תושבי פזורה ליישובי הקבע שהתבצע בשנה הקודמת בהמשך להסכמי הסדרה שנחתמו עמם. {{ח:קטע3|פרק 6.6|6.6. תנאים שלפיהם תימסר קרקע חקלאית לזמן קצר, שלא בדרך של נחלה, לבדואים בנגב}} {{ח:סעיף|6.6.1|תנאים למסירת קרקע חקלאית לזמן קצר, שלא בדרך נחלה, לבדואים בנגב}} {{ח:ת}} קרקעות לגידולי שדה בנגב יושכרו לבדואים על פי המלצת הוועדה המייעצת להשכרות עונתיות של קרקע חקלאית לבדואים. עדיפות תינתן למבקשים שאינם מחזיקים בקרקע אחרת ושאין להם מקור פרנסה אחר. ההשכרות ייעשו לפי הכללים הבאים: {{ח:תת|(א)}} שוכר אחד לא יקבל שטח העולה של 150 דונמים, לפי האזור. השכרה של שטח בהיקף גדול יותר לשוכר אחד, תיעשה אך ורק במקרים מיוחדים, לפי המלצת המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; {{ח:תת|(ב)}} קרקע למרעה תימסר לבעלי עדרים מבין הבדואים בהרשאה ל־10 חודשים. השטח שיימסר בכל מקרה ייקבע על ידי הוועדה המייעצת להשכרות עונתיות של קרקע חקלאית לבדואים, בהתחשב בגודל העדר של המבקש; {{ח:תת|(ג)}} דמי ההרשאה יהיו זהים לאלה שנקבעו על ידי המועצה לגידולי שדה בעל ולמרעה באזורים אלה. {{ח:סעיף|6.6.2|ועדת השכרות עונתית}} {{ח:ת}} הוועדה המייעצת להשכרות עונתיות של קרקע חקלאית לבדואים תמונה על ידי מנהל רשות מקרקעי ישראל, ויהיו מיוצגים בה רשות מקרקעי ישראל – היושב ראש, המרכז לתכנון ולפיתוח חקלאי והתיישבותי, המשרד האזורי של משרד החקלאות, לשכת היועץ לענייני ערבים במשרד ראש הממשלה. {{ח:קטע2|פרק 7|פרק 7: תשתיות, מתקנים ומאגרים, כרייה וחציבה}} {{ח:קטע3|פרק 7.1|7.1. הקצאת קרקע למטרת מכוני טיהור שפכים או למאגרי מים|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:סעיף|7.1.1|הגדרות|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 7.1|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגן החדרה“ – שטח קרקע שבו מוחדרים מים אל שכבת מי התהום בתת הקרקע לצורך שמירתם או טיהורם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר מים שפירים“ – מאגר המשמש לאגירת מים באיכות הראויה לשתייה, המקורה ביריעות מיוחדות או המוקם בטכנולוגיה אחרת המאושרת על ידי רשות המים, למעט מאגר המהווה חלק ממפעל מים והתפלה, כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק 7.2|בפרק משנה 7.2}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר מי קולחין“ או ”מאגר מים נחותים“ – מאגר שקולט את מי הקולחין שטופלו במכון טיהור השפכים או מים נחותים וממנו מועברים המים ככלל אל השטחים החקלאיים לצורך השקייתם או לנחלים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר מי שופכין“ – מאגר המהווה חלק ממערך הטיפול של מכון טיהור השפכים, ובכלל זה מאגר חירום ומאגר תפעולי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מים נחותים“ – מים שאינם ראויים לשתייה אך טובים לחקלאות, כגון מים מליחים או מים שנאספו משיטפונות או מנחלים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכון טיהור שפכים (מט“ש) – מתקן הנדסי המנקז אליו את השפכים ממערכת הביוב, לשם טיפול וטיהור. לאחר הטיפול ניתן להשתמש במי הקולחין המטוהרים לצרכי השקייה, השבה לנחלים בטבע או כל שימוש אחר שמאושר על ידי הרשות הממשלתית למים וביוב. {{ח:סעיף|7.1.2|תחולה|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 7.1|פרק משנה זה}} יחולו גם ביחס לתאגידים בפריסה ארצית על אף האמור {{ח:פנימי|פרק 7.8|בפרק משנה 7.8}}. {{ח:קטע4|פרק 7.1 סימן א|סימן א׳: הקצאת קרקע למטרת מכון טיהור שפכים או מאגר מי שופכין|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:סעיף|7.1.3|תנאים להקצאת הקרקע|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:ת}} קרקע המיועדת בתוכנית למכון טיהור שפכים למאגר מי שופכין תוקצה לרשות המקומית לרבות איגוד ערים לביוב, לתאגיד המשותף למספר רשויות מקומיות או לחברה שהוקמה על פי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תת|(1)}} ההקצאה תותנה בהמלצת מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב או מי שהוא הסמיך לכך; {{ח:תת|(2)}} הקצאת קרקע להקמת מכון טיהור שפכים תיערך בתשלום של 2% לשנה, בשיעור כולל של 36.4% מערך הקרקע, מהוון ומראש, לתקופה של 49 שנים; {{ח:תת|(3)}} הקצאת קרקע להקמת מאגר מי שופכין תיערך במסגרת הקצאת הקרקע להקמת מכון הטיהור, לתקופה של 49 שנים, בתשלום מראש לכל התקופה בסך 1,820 שקלים חדשים לדונם. {{ח:תת|(4)}} על הקצאה לפי {{ח:פנימי|פרק 7.1 סימן א|סימן זה}} יחולו תנאי {{ח:פנימי|פרק 4.13|פרק משנה 4.13}} בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|7.1.4|תנאים להחכרת משנה|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:ת}} רשות מקומית או איגוד ערים לביוב, אשר הם חוכרים לדורות בקרקע המיועדת למכון טיהור שפכים או מאגר מי שופכין, רשאים להחכירה בחכירת משנה לתקופה של עד 49 שנים, לחברה שהוקמה על פי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, לאחר שיקבלו את אישור הרשות לכך, מראש ובכתב, וזאת בתנאים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תת|(1)}} השימוש בקרקע יישאר כשהיה ויתאם לשימוש המפורט בהסכם החכירה שבין הרשות לרשות המקומית או איגוד הערים לביוב; {{ח:תת|(2)}} הרשות המקומית או איגוד הערים לביוב, לא יגבו כל תשלום בתמורה להשכרה או להחכרת המשנה של הקרקע. {{ח:קטע4|פרק 7.1 סימן ב|סימן ב׳: הקצאת קרקע למטרת מאגר מים שפירים, מאגר מי קולחין, מאגר מים נחותים או אגן החדרה|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:סעיף|7.1.5|תנאים להקצאה|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:ת}} קרקע למטרת הקמת מאגר מים שפירים, מאגר מי קולחין, מאגר מים נחותים או אגן החדרה, לרבות השטח הנדרש עבור מתקנים טכניים הנצרכים לתפעול המאגר (להלן {{ח:פנימי|פרק 7.1 סימן ב|בסימן זה}} – המאגר) תוקצה בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (8): {{ח:תת|(1)}} הקצאת הקרקע תהיה לרשות מקומית או לתאגיד, לרבות אגודת יישוב חקלאי, שיקבל את המלצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן בסעיף זה – תאגיד המים). ההמלצה תכלול התייחסות להיקף השטח המבוקש, לרבות השטח הנדרש עבור מתקנים טכניים הנצרכים לתפעול המאגר; {{ח:תת|(2)}} ההקצאה תהיה בהסכם חכירה לתקופה של 21 שנים (להלן בסעיף זה – תקופת ההקצאה), עם זכות חידוש כל עוד נשמרת מטרת ההקצאה; {{ח:תת|(3)}} התשלום ישולם מראש עבור כל תקופת ההקצאה בסך 1,280 שקלים חדשים לדונם; {{ח:תת|(4)}} בעת הקצאת קרקע למטרת הקמת מאגר, בשטח משבצת חקלאית, לתאגיד מים שהיישוב החקלאי הוא בעל הזכויות בו, כולן או חלקן, יחולו גם הכללים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג): {{ח:תתת|(א)}} שטח ההקצאה יובא בחשבון מכסת הקרקע, כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק 1|בפרק 1}}, וייגרע מהסכם המשבצת, ללא מתן פיצוי בעד גריעת השטח, בכפוף להסכמת היישוב החקלאי לתנאי סעיף זה; {{ח:תתת|(ב)}} שטח ההקצאה לא יובא בחשבון מכסת שטחי התעסוקה של היישוב החקלאי כאמור {{ח:פנימי|פרק 8.12|בפרק משנה 8.12}}; {{ח:תתת|(ג)}} בהסכם עם תאגיד המים יוכנס תנאי מיוחד לפיו הקרקע תוחזר לשטח המשבצת החקלאית אם המאגר יפסיק את פעילותו; {{ח:תת|(5)}} בעת הקצאת קרקע למטרת הקמת מאגר, בשטח משבצת חקלאית, לתאגיד מים שהיישוב החקלאי אינו בעל זכויות בו, תושב הקרקע לרשות והיישוב יהא זכאי לפיצוי בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן א|בסימן א׳ לפרק משנה 8.18}}. תאגיד המים ישלם לרשות את מלוא סכום הפיצוי שייקבע; {{ח:תת|(6)}} בתנאי החכירה ייקבע כי החוכר אינו רשאי לשנות את ייעוד הקרקע המוקצית או לנצלה בייעוד אחר אם שונה ביוזמת אחרים, וכי בהתקיים אחד מאלה יהיה עליו להשיבה לרשות; {{ח:תת|(7)}} הקצאת קרקע פנויה למטרת הקמת מאגר תובא לאישור על בסיס {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 3|תקנה 3(28) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}, זאת עד להתקנת תקנת פטור שעניינה הקצאת קרקע למטרת מכון טיהור שפכים או למטרת מאגר מים לתאגיד שיומלץ על ידי רשות המים; {{ח:תת|(8)}} בשטח שבו קיימת היתכנות תכנונית לשינוי ייעוד למטרת מגורים או תעסוקה, הקצאת קרקע למאגר תאושר רק לאחר בחינת השלכות אפשריות על התכנון העתידי, זאת לאור ההשקעות הכספיות המשמעותיות בהקמת מאגר. {{ח:סעיף|7.1.6|העברת זכויות|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:ת}} העברת זכויות תותנה בקבלת המלצת מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב ובעמידה בכלל תנאי {{ח:פנימי|פרק 7.1 סימן ב|סימן זה}}. {{ח:קטע3|פרק 7.2|7.2. תנאים להחכרת קרקע להקמת מתקני מים והתפלה}} {{ח:סעיף|7.2.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 7.2|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היזם“ – מי שקיבל מהרשות המוסמכת רישיון להקמת מפעל מים והתפלה ו/או מי שזכה במכרז של ממשלת ישראל להקמת מפעל מים והתפלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מים והתפלה“ – מתקנים לטיהור מי שתייה ומיתקנים לאגירת מי שתייה. {{ח:סעיף|7.2.2|החכרת קרקע למתקני מים והתפלה}} {{ח:ת}} הקרקע להחכרת קרקע למתקני מים והתפלה תוקצה על בסיס תוכנית. {{ח:סעיף|7.2.3|סמכות הרשות להתקשרות בעסקה להקמת מתקני מים והתפלה}} {{ח:ת}} הרשות רשאית להתקשר בעסקה להקצאת קרקע עם משרד ממשלתי או עם יזם אשר זכה במכרז של ממשלת ישראל להקמת מפעל מים והתפלה או שקבל רישיון לכך. {{ח:סעיף|7.2.4|המלצת רשות המים}} {{ח:ת}} הקצאת הקרקע מותנית בכך שרשות המים תיתן את המלצתה לגבי גודל הקרקע ותאתר את המקום הדרוש ליזם להקמת המיתקנים. {{ח:סעיף|7.2.5|תנאי ההקצאה}} {{ח:ת}} קרקע להקמת מיתקן למפעל מים והתפלה תוקצה ליזם בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (5): {{ח:תת|(1)}} היזם יחתום על הסכם הפיתוח; {{ח:תת|(2)}} היזם ישלם מראש תשלום מהוון לכל תקופת הרישיון/המכרז בשיעור של 36.4% מערך הקרקע למיתקנים; {{ח:תת|(3)}} לאחר הקמת המיתקנים יחתום היזם על הסכם חכירה; {{ח:תת|(4)}} שונה ייעודה ו/או שימושה של הקרקע בתוכנית, או חדלה הקרקע לשמש לייעודה, יבוא ההסכם לסיום והקרקע תוחזר לרשות כשהיא נקייה מכל אדם או חפץ; {{ח:תת|(5)}} חדלה הקרקע לשמש למטרה האמורה – על היזם לשקם את הקרקע על חשבונו כך שהקרקע תוחזר לרשות במצב שהייתה בו ערב הקצאתה ליזם. {{ח:סעיף|7.2.6|תנאים להקמת מפעלי בנה–<wbr>הפעל–<wbr>העבר}} {{ח:ת}} קרקע להקמת מפעלי מים והתפלה בשיטת B.O.T, בנה–הפעל–העבר, תוקצה למשרד ממשלתי בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (7): {{ח:תת|(1)}} המשרד הממשלתי יחתום על זיכרון דברים ל־49 שנים עם הרשות בעבור כל השטח שיוקצה לו ואשר יכלול בין היתר, את התשתיות המחוברות והנדרשות למפעל ההתפלה; {{ח:תת|(2)}} הקרקע שתוקצה בזיכרון דברים תועמד לרשות היזם במעמד של בר רשות בלבד מכוח הסכם שבינו לבין המשרד הממשלתי; {{ח:תת|(3)}} המשרד הממשלתי ישלם מראש תשלום מהוון לכל תקופת ההקצאה בשיעור של 36.4% מערך הקרקע למתקן התפלה על פי שומה; {{ח:תת|(4)}} תשלום דמי החכירה יבוצע ישירות על ידי המשרד הממשלתי; {{ח:תת|(5)}} מועד תשלום דמי החכירה השנתיים או דמי החכירה המהוונים יחל בתום מועד הקמת מפעל ההתפלה, ולא יאוחר מ־60 חודשים לאחר חתימת זיכרון דברים בין הרשות למשרד הממשלתי; {{ח:תת|(6)}} שונה ייעודה ו/או שימושה של הקרקע בתוכנית, או חדלה הקרקע לשמש לייעודה, יבוא זיכרון הדברים לסיום והקרקע תוחזר לרשות כשהיא נקיה מכל אדם או חפץ, אלא אם כן תורה הרשות אחרת; {{ח:תת|(7)}} לא ישולם כל פיצוי במקרה של שינוי ייעוד. {{ח:סעיף|7.2.7|הנחת אזור}} {{ח:ת}} בהקצאות לפי {{ח:פנימי|פרק 7.2|פרק משנה זה}} יחולו הנחות אזור. {{ח:קטע3|פרק 7.3|7.3. הקצאת קרקע לאנרגיה מתחדשת – סולארי}} {{ח:סעיף|7.3.1|הגדרות|תיקון: 12.4.2022, 18.7.2023}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 7.3|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוכר“ – מי שהוא צד להסכם חכירה תקף למעט חוכר על פי הסכם חכירה למטרת מטעים או למטרת עיבוד חקלאי אחר שלא בתנאי נחלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טופס זכאות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב בתת אכלוס“ – יישוב חקלאי אשר באגודה החקלאית שלו פחות מ- 40 משפחות חברים או פחות מ- 60 חברים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר מים“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 7.1.3|בסעיף 7.1.3}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונה נטו“ – הסדרה צרכנית של רשות החשמל המאפשרת לצרכן החשמל לייצר ולצרוך בעצמו את החשמל הסולארי אותו הוא מייצר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיזם“ – מתקן לייצור חשמל, הממיר לרשת החשמל אנרגית שמש לאנרגיה חשמלית, לרבות מתקן כאמור המשולב עם מתקן אגירת אנרגיה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיזם אגרו וולטאי“ – מיזם המוקם בקרקע המעובדת בפועל, ובלבד שהשימוש החקלאי מתקיים במקביל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיזם משותף“ – מיזם המוקם על ידי מספר יישובים באותו אזור על שטח משבצת של אחד מהיישובים (להלן {{ח:פנימי|פרק 7.3|בפרק משנה זה}} – היישוב המוביל); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן אגירת אנרגיה“ – מתקן שמאפשר המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן קטן“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת המיזם“ – 24 שנים, כולל תקופת ההקמה והפירוק של המיזם. {{ח:סעיף|7.3.2|הסכם חכירה למטרת מיזם קרקעי|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:ת}} בין הרשות לבין חוכר או היישוב חקלאי ייחתם הסכם חכירה למטרת מיזם. לא תותר הקמת מיזם על קרקע אשר לגביה נחתם הסכם למטרת מטעים או הסכם למטרת כל עיבוד חקלאי שלא בתנאי נחלה. {{ח:סעיף|7.3.3|תקופת ההתקשרות|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:ת}} ההתקשרות עם הרשות תהיה לתקופת המיזם. תינתן אפשרות להארכת תקופת החכירה לצורך המשך הפעלת המיזם בכפוף לאסדרה בתוקף של רשות החשמל שתאפשר המשך ייצור חשמל, ובהתאם לתנאים שיהיו נהוגים ברשות במועד ההארכה, לרבות תשלום דמי חכירה מהוונים. {{ח:סעיף|7.3.4|תשלום בעד הקצאת קרקע למיזם|תיקון: 12.4.2022, 18.7.2023}} {{ח:תת|(א)}} בעד הקצאת קרקע למיזם ישולם מחיר אחיד לקרקע לתקופת המיזם. המחיר האחיד ייקבע מראש על ידי הרשות בהיוועצות עם רשות החשמל ובתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר. {{ח:תת|(ב)}} הוספת מתקן אגירה נלווה למיזם קיים לצורך אגירת אנרגיה מהמיזם לא תחייב בתשלום נוסף ובלבד שנכלל בשטח העסקה למיזם. {{ח:סעיף|7.3.5|אי מתן הנחות על תשלומים}} {{ח:ת}} בהתאם {{ח:פנימי|פרק 7.3|לפרק משנה זה}} לא תחול הנחת אזור, לרבות הנחות המוקנות באזור קו עימות ועוטף עזה בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל. {{ח:סעיף|7.3.6|ביטול הסכם החכירה}} {{ח:ת}} בתום תקופת המיזם או במידה והמיזם יחדל לשמש לייצור חשמל, יבוטל הסכם החכירה שייחתם, יחדל השימוש בקרקע על ידי החוכר, והחוכר יפנה את כל השטח ממתקני המיזם. הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע כללים להבטחת האמור בסעיף זה. {{ח:סעיף|7.3.7|אי גביית תשלום עבור מתקנים על גגות ועבור מתקני אגירה נלווים למתקנים על גגות וגדרות|תיקון: 26.7.2022, 5.5.2024}} {{ח:תת|(א)}} הוצבו מתקנים על גגות של מבנים קיימים שנבנו כדין, לא תגבה הרשות תשלום עבור מתקנים אלה. סעיף זה לא יחול על מבנה ו/או חלק ממבנה שהוקם רק לצורך הצבת מתקן סולארי על גגו. {{ח:תת|(ב)}} חתימה על היתר בנייה למתקן סולארי על גדרות שהוקמו כדין, יהא פטור מתשלום. הנהלת הרשות תקבע כללים ליישום סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} חתימה על היתר בנייה למתקן אגירה נלווה למתקנים פוטו וולטאים שהוצבו כדין בהתאם לסעיפים קטנים (א) ו־(ב) בהיקף של עד 80 מ״ר עבור כל מגה וואט שעה קיבולת אגירה ולא יותר מסך הכל 200 מ״ר, תהא פטורה מתשלום לרשות. {{ח:סעיף|7.3.8|הכללים להקמת מתקן דו תכליתי|תיקון: 12.4.2022, 26.7.2022, 18.7.2023}} {{ח:ת}} הכללים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 7.3.2|בסעיפים 7.3.2 – 7.3.7}} יחולו, בשינויים הבאים, על מיזם המוקם כשימוש נוסף לשימוש קיים ומבלי לפגוע כלל בניצול השטח על פי מטרת החכירה: {{ח:תת|(1)}} במקרים שבהם תקופת החכירה על פי ההסכם התקף פחותה מתקופת המיזם ולחוכר זכות לחידוש החכירה, יותאם ההסכם לתקופת המיזם, לרבות עדכון דמי החכירה בעבור תקופת החכירה הנוספת; {{ח:תת|(2)}} עבור המיזם ישום מחיר אחיד לקרקע לתקופת המיזם כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 7.3.4|בסעיף 7.3.4(א)}}; {{ח:תת|(3)}} הוספת מתקנים סולאריים בשימוש דו תכליתי במשבצות יישובים חקלאיים לא תיחשב במניין השטחים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 8.12|בפרק משנה 8.12}}; {{ח:תת|(4)}} מועצת מקרקעי ישראל מסמיכה את הנהלת הרשות לקבוע סוגי הרשאות לתקופה של שבע שנים ומעלה שלגביהן ניתן יהיה להחיל את הוראות סעיף זה; {{ח:תת|(5)}} למרות האמור, במיזם המוקם בהתאם להסדרה צרכנית של מונה נטו על מאגרי מים, תחתום הרשות על היתר בנייה, ללא ביצוע עסקה ותשלום, עבור הספק חשמל המבטא את הצריכה העצמית של המאגר, בכפוף לאישור חברת החשמל כי למאגרי המים קיים חיבור נפרד לרשת החשמל, המודד את כמות האנרגיה הנכנסת והיוצאת. במאגרים הנמצאים על קרקע משבצת, יידרש אישור חברת החשמל כי מספר הצרכן של המאגר שונה ממספר הצרכן עבור משבצת היישוב החקלאי וכי מספר צרכן זה אינו משמש לשימושים אחרים; {{ח:תת|(6)}} על מתקנים אגרו וולטאים לא יחולו הכללים למתקן דו תכליתי. {{ח:סעיף|7.3.9|הקצאת קרקע למיזם בתחום משבצת חקלאית|תיקון: 12.4.2022, 26.7.2022, 18.7.2023}} {{ח:ת}} בהקצאת קרקע למטרת הקמת מיזם בתחום משבצת של יישוב חקלאי יחולו, בנוסף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 7.3.2|בסעיפים 7.3.2 – 7.3.7}}, התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (8): {{ח:תת|(1)}} הקצאת הקרקע למטרת הקמת מיזם במשבצת יישוב חקלאי מותנית בהסדרת גבולות משבצת הקבע של היישוב, תנאי לביצוע השימושים בהתאם {{ח:פנימי|פרק 7.3|לפרק משנה זה}} הוא הסדרת השימושים הלא מוסדרים ביישוב החקלאי ככול שישנם, או חתימה על מתווה הסדרה לרבות תשלום בעד תקופת העבר והעמדת ערבויות להבטחת ההסדרה, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות לעניין זה; {{ח:תת|(2)}} עסקה להקצאת קרקע להקמת מיזם במשבצת יישוב חקלאי תאושר על פי הכללים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 8.12|בפרק משנה 8.12}}, אלא אם כן נקבע אחרת {{ח:פנימי|פרק 7.3|בפרק משנה זה}}. לעניין מניין השטחים, יובא בחשבון 10% משטח המיזם בלבד; {{ח:תת|(3)}} לעניין השטח המרבי להקצאה לתעסוקה בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.12|לפרק משנה 8.12}}, במיזם סולארי תותר הקצאת קרקע בשטח של עד 250 דונמים ליישוב חקלאי. ביישובים בתת אכלוס, שטח המיזם יהיה בהתאמה לאחוז האכלוס מספר הנחלות המתוכנן ליישוב. האחוז יחושב מתוך שטח מקסימלי של 250 דונמים. מתקני אנרגיה דו תכליתיים, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 7.3.8|לסעיף 7.3.8}}, לא ייכללו במניין זה; {{ח:תת|(4)}} מיצה היישוב את מכסת שטחי התעסוקה על פי {{ח:פנימי|פרק 8.12|פרק משנה 8.12}}, או אם כתוצאה מהקמת מיזמים אלו עשוי היישוב לעבור את המכסה המותרת, מוסמכת ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל לאשר חריגה מהשטח המותר. במקרים אלה החוכר יבקש את הסכמת הרשות בטרם קידום תוכנית המתייחסת לשטחים שמעבר למגבלת השטח לתעסוקה; {{ח:תת|(4א)}} יישוב המבקש להוסיף שטח אגירה נלווה למיזם סולארי קיים מחוץ לשטח העסקה למיזם, מאחר ולא ניתן למקם את מתקן האגירה בשטח המיזם, והיישוב מיצה את מכסת שטחי התעסוקה על פי {{ח:פנימי|פרק 8.12|פרק משנה 8.12}}, או אם כתוצאה מעסקה זו יעבור את המכסה המותרת, מוסמכת הנהלת הרשות לאשר חריגה מהשטח המותר. במקרים אלה היישוב יבקש את הסכמת הרשות בטרם קידום תוכנית המתייחסת לשטחים שמעבר למגבלת השטח לתעסוקה; {{ח:תת|(5)}} אישור מיזם בשטח הגדול מ־125 דונמים, יותנה בצמצום השטח המוחזק על ידי היישוב כקרקע זמנית או כקרקע עודפת למשבצת בהיקף כפול – 2:1, מהשטח המיועד למיזם – החל מהדונם הראשון למיזם, והיישוב לא יהיה זכאי לפיצוי עקב הצמצום. סעיף זה לא יחול על יישובים המצויים בעוטף עזה או באזור קו עימות, כל עוד הם מוגדרים ככאלה, ועל מיזמים דו תכליתיים כל עוד המטרה העיקרית נשמרת; {{ח:תת|(6)}} לא תותר השכרת משנה של מקרקעי המיזם; {{ח:תת|(7)}} שימוש למיזם בחלקה א׳ של נחלה יותר בתנאים הבאים: {{ח:תתת|(א)}} בחלקת המגורים בנחלה, במסגרת עסקת תעסוקה לא חקלאית לפי {{ח:פנימי|פרק 8.9|פרק משנה 8.9}}; {{ח:תתת|(ב)}} בשטח החקלאי של חלקה א׳ עד לשטח של 1 דונם; {{ח:תתת|(ג)}} בכל השטח החקלאי של חלקה א׳ למיזם אגרו – וולטאי; {{ח:תתת|(ד)}} תנאי לאישור מיזם הוא הסדרת השימושים הלא מוסדרים בנחלה ככל שישנם, לרבות תשלום בעד תקופת העבר, בהתאם לנוהלי הרשות; {{ח:תתת|(ה)}} עסקות בהתאם לסעיף קטן זה לא יכללו במסגרת מכסת הקרקע למיזם סולארי או למיזם אגרו־וולטאי של משבצת ישוב חקלאי; {{ח:תת|(8)}} היישוב החקלאי או החוכר לא יהיה רשאי לשנות את ייעוד מקרקעי המיזם ו/או לנצלם לכל ייעוד אחר למעט עיבוד חקלאי. {{ח:סעיף|7.3.10|הוראות מעבר להקצאת קרקע למתקנים סולאריים בתחום משבצת חקלאית|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – 27.12.2011; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיזם משותף“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} יישוב חקלאי אשר עד למועד הקובע חתם על הסכם עם יזם להקמת מיזם בשטח המשבצת ועד ליום 31.12.12 הוועדה המחוזית החליטה על הפקדה בתנאים של תוכנית למטרת מתקן הנדסי המאפשר הקמת מתקן סולארי או התקבלה החלטה של הוועדה לתשתיות לאומיות להעביר תוכנית כאמור להערות הוועדות המחוזיות עד המועד האמור, יחולו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 7.3|בפרק משנה זה}} בשינויים המפורטים בפסקאות (1) עד (5): {{ח:תתת|(1)}} שטח המיזם ביישוב בודד לא יעלה על 250 דונמים. ביישובי חבל אילות, מיזם ביישוב בודד לא יעלה על 800 דונמים בכפוף לבחינת גודל תקן נחלה ביישובים אלה. מתקנים לאנרגיה סולארית על גגות לא יכללו במניין זה; {{ח:תתת|(2)}} אישור מיזם בהיקף שטח הגדול מ־125 דונמים, יותנה בצמצום השטח המוחזק על ידי היישוב כקרקע זמנית או כקרקע עודפת למשבצת בהיקף כפול – 2:1, מהשטח המיועד למיזם הסולארי החל מהדונם הראשון למיזם. ביישובים המצויים בעוטף עזה, דרישה זו תחול רק כאשר מדובר במיזם בשטח העולה על 250 דונמים. פסקה זו לא תחול על מיזמים דו תכליתיים כל עוד המטרה העיקרית נשמרת; {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), במיזם משותף יחולו הכללים המפורטים בפסקאות משנה (א) ו־(ב): {{ח:תתתת|(א)}} במיזמים פוטו־וולטאים מגבלת השטח ליישוב המוביל תעמוד על 500 דונמים ולא יותר משני שלישים משטח המיזם כולו; {{ח:תתתת|(ב)}} במיזמים תרמו סולאריים ששטחם יעלה על 1,000 דונמים והרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, אישרה כי היקף זה הכרחי לצורך הקמת המיזם, רשאית הנהלת הרשות, בכפוף להמלצת הרשויות המוסמכות לנושא זה ובתיאום עם משרד החקלאות, לקבוע כללים לאשר ליישוב המוביל שטח החורג מ־500 דונמים, ובתנאי שלא יעלה על 50% מהיקף שטח המיזם; {{ח:תתת|(4)}} השטח המוחזק על ידי היישוב המוביל כקרקע זמנית או כקרקע עודפת למשבצת, יצומצם בהיקף זהה – 1:1, לגודל חלקו היחסי במיזם המשותף; {{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על שני המיזמים התרמו סולאריים שלהלן: תחנת כוח תרמו סולארית במשאבי שדה, בהתאם לתת״ל 50, ותחנת כוח תרמו סולארית ”שניאור“ בצאלים, בהתאם לתת״ל 51. לגבי מיזמים אלו התקבל מסמך ממשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ומהרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, כי אושר תיקון הרישיון המותנה כך שהמתקן יוסב לשיטה פוטו־וולטאית המתחבר לרשת ההולכה, בהתאם להחלטת ממשלה 2117 מיום 22.10.14. {{ח:תת|(ג)}} נחתמה עסקה בין אגודת היישוב לבין יזם, יהיה רשאי היישוב להעביר זכויותיו בדרך של חכירת משנה ליזם איתו התקשר בהסכם לצורך ההקמה וההפעלה לתקופה שלא תעלה על תקופת המיזם. {{ח:תת|(ד)}} לעניין מניין השטחים הקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.12|בפרק משנה 8.12}}, יובא בחשבון 10% משטח המיזם ולא יותר מ־10% מהשטח המותר ליישוב לפי {{ח:פנימי|פרק 8.12|אותו פרק משנה}}. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7.3.5|בסעיף 7.3.5}}, אם במועד הקובע הייתה תוכנית להקמת מתקן סולארי והוגשה עד מועד זה בקשה מלאה לרשות לביצוע עסקה בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1230, יהיה היישוב החקלאי זכאי לתחולת הנחת אזור בהתאם לקבוע בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1230. לעניין זה ”בקשה מלאה“ – בקשה הכוללת את כל המסמכים המהותיים הדרושים לצורך ביצוע העסקה, כפי שתקבע הרשות, לרבות המלצת משרד האנרגיה והמים. {{ח:סעיף*||תוקף}} {{ח:תת|(ו)}} תוקפן של הוראות המעבר הקבועות בסעיף זה החל מהמועד הקובע. {{ח:סעיף|7.3.11|הוראות שעה להקצאת קרקע למיזם משותף בתחום משבצת חקלאית|תיקון: 1.10.2020, 12.4.2022, 12.6.2023, 18.7.2023}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7.3.9|בסעיף 7.3.9(3)}}, אם תופקד עד ליום 31.12.2024 תוכנית המאפשרת הקמת מיזם במקרקעי משבצת של היישוב המוביל בשטח העולה על 250 דונמים, תותר הקמת מיזם כמיזם משותף בהתאם לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 7.3|בפרק משנה זה}} בשינויים המפורטים בפסקאות (1) עד (7): {{ח:תת|(1)}} מגבלת שטח המיזם המשותף תעמוד על 1050 דונמים; {{ח:תת|(2)}} מגבלת השטח ליישוב, לרבות היישוב המוביל, תעמוד על 250 דונמים; {{ח:תת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7.3.9|בסעיף 7.3.9(5)}}, השטח המוחזק על ידי היישוב המוביל כקרקע זמנית או כקרקע עודפת למשבצת, יצומצם בהיקף זהה (1:1) לגודל חלקו במיזם המשותף; {{ח:תת|(4)}} כל היישובים במיזם המשותף הם יישובים באזור עדיפות לאומית הסמוכים גיאוגרפית זה לזה; {{ח:תת|(5)}} הסך הכולל של שטחים אשר יוקצו במיזמים משותפים לפי סעיף זה יעמוד על היקף דונמים אשר יוסכם בין רשות החשמל, משרד האנרגיה, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ורשות מקרקעי ישראל; {{ח:תת|(6)}} יישובים יוכלו להצטרף בהתאם לסדר הגשת בקשה מלאה לרשות עד לסך היקף השטח שייקבע; {{ח:תת|(7)}} חילופי קרקע בין היישוב המוביל ליישובי המיזם, ייערכו בהתאם לחלקו של כל יישוב במיזם המשותף, על פי המלצת משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. {{ח:סעיף|7.3.12|איתור קרקעות למיזמים לאנרגיה מתחדשת}} {{ח:ת}} על מנת לקדם פיתוח מיזמים לאנרגיה מתחדשת תוך עמידה ביעדי הממשלה בתחום זה, הרשות תסייע בקידום ואיתור קרקעות פנויות, ובכלל זה קרקעות אשר מושכרות בהסכמי שכירות עונתיים, אותן ניתן יהיה לשווק במכרזים, שבהם יתקיים הליך תחרותי. {{ח:סעיף|7.3.13|הקמת מיזמים במחלפים, על גבי מיגון אקוסטי וקירות תמך|תיקון: 12.3.2020, 18.7.2023}} {{ח:תת|(א)}} הרשות תאפשר לחברות ותאגידים ממשלתיים שתאשר רשות החברות הממשלתיות, אשר להם זיקה לשטחים המפורטים בסעיף זה, להקים מיזמים, על פי היתרים שיוצאו מכוח תוכנית, בשטחים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} שטחים בייעוד דרך במחלפים; {{ח:תתת|(2)}} שטחים בייעוד דרך על גבי מתקנים מסוג קיר אקוסטי או קירות תמך. {{ח:תת|(ב)}} בעד הקצאת קרקע למיזם ישולם מחיר אחיד לקרקע לתקופת המיזם. המחיר האחיד ייקבע מראש על ידי הרשות בהיוועצות עם רשות החשמל ובתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר {{ח:תת|(ג)}} הנהלת הרשות תקבע את כללי ההתקשרות למימוש סעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} הנהלת הרשות מוסמכת, בהתייעצות עם משרד האוצר, משרד האנרגיה ורשות החברות הממשלתיות, להרחיב את תחולת סעיף זה על שטחים נוספים. {{ח:סעיף|7.3.14|מיזם אגרו וולטאי|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:תת|(א)}} הקמת מיזם אגרו וולטאי תתאפשר בהסכמים לשימוש חקלאי ארוך טווח שהם הסכמי משבצת של ישוב חקלאי, הסכמי מטעים, הסכמים לעיבודים ארוכי טווח, הסכמים לבית ספר חקלאי. לא תתאפשר עסקה בפטור ממכרז בהסכמים לטווח קצר, הסכמים עונתיים והסכמים לעיבוד יעיל. {{ח:תת|(ב)}} תנאי לאישור מיזם אגרו – וולטאי במשבצת יישוב חקלאי הוא הסדרת גבולות משבצת הקבע של היישוב. {{ח:תת|(ג)}} תנאי לאישור מיזם אגרו – וולטאי הוא הסדרת השימושים הלא מוסדרים ככל שישנם, לרבות תשלום בעד תקופת העבר, בהתאם לנוהלי הרשות. {{ח:תת|(ד)}} עסקה למיזם אגרו – וולטאי תערך מול בעל הזכויות בהסכם המקורי, לתקופת המיזם. {{ח:תת|(ה)}} לא תתאפשר העברת זכויות ולא תותר השכרת משנה. {{ח:תת|(ו)}} באזורים שאינם נגב וגליל, קידום תוכניות מפורטת או קידום עסקה יתאפשרו רק באזורים שאינם צפוים לשמש עתודה לפיתוח ובכפוף לאישור הנהלת הרשות. נדרש קידום תוכנית מפורטת, הסכמת הנהלת הרשות תהווה תנאי לקידום התכנון. {{ח:תת|(ז)}} השטח המירבי למיזם אגרו – וולטאי יעמוד על 500 דונם להסכם. בישוב חקלאי מיזם אגרו – וולטאי לא יספר למכסת התעסוקה לפי {{ח:פנימי|פרק 8.12|פרק משנה 8.12}}. {{ח:תת|(ח)}} התשלום בעד המיזם יהיה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 7.3.4|לסעיפים 7.3.4}} {{ח:פנימי|סעיף 7.3.5|ו־7.3.5}}. {{ח:תת|(ט)}} מיזם אגרו – וולטאי יתאפשר בגידולי שלחין או מטעים.הקריטריונים לקיומו של שימוש חקלאי מקביל ייקבעו על ידי משרד החקלאות. המשרד יהיה רשאי לקבוע גם תנאים או מגבלות בנוגע לסוגי גידולים מסוימים. {{ח:תת|(י)}} הפיקוח והבקרה על קיומו של שימוש חקלאי מקביל בהתאם להחלטה זו יעשו ע״י משרד החקלאות. {{ח:תת|(יא)}} הודיע משרד החקלאות כי המיזם חדל להיות מיזם אגרו – וולטאי, רשאית הרשות לבטל את העסקה ולדרוש את השבת הקרקע החקלאית.עד להשבת הקרקע או עד לתיקון ההפרה, בהתאם להחלטת הרשות, יחוייב בעל הזכויות בתשלום דמי שימוש מלאים כולל רווח יזמי בהתאם לשומה פרטנית, ללא זכאות להנחות אזורי עדיפות לאומית. במקרה של הפרה כאמור יחולו על בעל הזכויות תנאי אסדרת רשות החשמל ביחס למיזם שחדל להיות מיזם אגרו־וולטאי. הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע כללים נוספים לשם אכיפת חובת העיבוד וכן על העמדת בטוחות להבטחת האמור בסעיף זה. {{ח:תת|(יב)}} בעל הזכויות לא יהיה רשאי לשנות את ייעוד מקרקעי המיזם ו/או לנצלם לכל ייעוד אחר למעט עיבוד חקלאי. שונה יעודה של הקרקע, תושב הקרקע לרשות כשהיא ריקה ופנויה בכפוף לפיצוי בעד המרכיב החקלאי ובעד עלויות ההקמה של המתקן הפוטו־וולטאי תוך התייחסות לפחת לפי אורך חיי המיזם. הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע כללים לפיצוי, ובכלל זה סכומי פיצוי נורמטיביים. {{ח:תת|(יג)}} הנהלת הרשות תדווח למועצה לאחר אישור עסקאות בהיקף של 5,000 דונם. {{ח:קטע3|פרק 7.4|7.4. הקצאת קרקע למטרת הטמנה של פסולת|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:סעיף|7.4.1|הגדרות|תיקון: 12.3.2020, 20.11.2023}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 7.4|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטמנה“ – אתר המשמש להטמנת פסולת מעורבת ו/או יבשה לרבות פסולת בניין ו/או חומרים מסוכנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן קצה“ – מתקני מיון פסולת, מתקני טיפול בפסולת ומתקני מחזור פסולת. {{ח:סעיף|7.4.2|אופן ותקופת ההקצאה|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:ת}} קרקע המיועדת למטרת הטמנה תוקצה בפטור ממכרז לרשות המקומית שהמטמנה נמצאת בתחום שיפוטה המוניציפאלי או במכרז פומבי בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי של רשות מקרקעי ישראל, בשים לב, בין היתר, לפוטנציאל ההטמנה ביחס לצרכי הרשות המקומית. ההקצאה תהא לתקופה שתקבע רשות מקרקעי ישראל בהתאם לנפח ההטמנה האפשרי. {{ח:סעיף|7.4.3|הקצאת מחצבה נטושה|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:ת}} בהקצאת מחצבה נטושה למטרת מטמנה תשתתף הקרן לשיקום מחצבות בעלות שיקום המטמנה ששימשה קודם לכן כמחצבה, וזאת על פי הסכם שייחתם בין הגורם שאליו הוקצתה הקרקע למטרת ההטמנה לבין הקרן לשיקום מחצבות; ההסכם יובא לאישור הנהלת רשות מקרקעי ישראל טרם הקצאת המטמנה. {{ח:סעיף|7.4.4|שיקום מטמנה|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:תת|(א)}} הרשות המקומית או הזוכה במכרז, לפי העניין, אחראים לשיקום הקרקע לרבות הכנת תוכנית שיקום מאושרת, ויישאו במלוא עלויות שיקום הקרקע בתום ההטמנה בהתאם לתוכנית השיקום ועל פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה או כל גורם מוסמך אחר. {{ח:תת|(ב)}} הפרו הרשות המקומית או הזוכה במכרז את חובתם לשיקום הקרקע בתום פעילות ההטמנה, הרי שמבלי לגרוע בזכויות רשות מקרקעי ישראל והסעדים העומדים לרשותה כלפי המפר או המפרים, רשות מקרקעי ישראל רשאית לפעול לפרסום מכרז פומבי לשיקום המטמנה. {{ח:סעיף|7.4.5|הקמת מתקני קצה|תיקון: 12.3.2020, 20.11.2023}} {{ח:ת}} הקצאת קרקע למטרת הטמנת פסולת יבשה, בין אם בפטור ממכרז ובין אם בדרך של מכרז פומבי, תכלול מתן אפשרות להקמת מתקני קצה בשטח המטמנה. הקצאת קרקע למטרת פסולת מעורבת, בין אם בפטור ממכרז ובין אם בדרך של מכרז פומבי, תכלול פעילות נלווית להטמנה של הפקת גז מתאן לצורך ייצור חשמל, והכל בכפוף לכך שפעילויות אלה מותרות על פי תוכנית. {{ח:סעיף|7.4.6|פעילות המטמנה בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:ת}} פעילות המטמנה, לרבות פעילות מתקני הקצה והפקת גז המתאן, תהיה בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה ולכל התנאים שיוגדרו על ידו. {{ח:סעיף|7.4.7|תנאי התשלום|תיקון: 12.3.2020, 20.11.2023}} {{ח:תת|(א)}} התשלום עבור קרקע שהוקצתה למטמנה יהיה בשיטת תמלוגים; הנהלת רשות מקרקעי ישראל בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר תקבע את גובה התמלוג, לפי סוג הפסולת. {{ח:תת|(ב)}} רשות מקרקעי ישראל רשאית לקבוע הנחה מהתמלוגים בשיעור שתקבע בעד פסולת שהוטמנה לאחר הליך של מיון לעומת פסולת שהוטמנה ללא הליך של מיון מוקדם. {{ח:תת|(ג)}} התמלוג שייגבה במטמנות לפסולת מעורבת יכלול גם את התשלום עבור פעילות הפקת גז המתאן לצורך ייצור חשמל. התמלוג במטמנות לפסולת יבשה יכלול את פעילות המחיזור בשטח המטמנה. {{ח:תת|(ד)}} בהקצאת קרקע למטמנה במסגרת מכרז פומבי יחול, מעבר לתמלוגים האמורים בסעיפים קטנים (א) עד (ג), תשלום בעד הקרקע, והתחרות בין המציעים תהיה על תוספת תשלום דמי השימוש עבור השימוש בקרקע למטרת הטמנה. {{ח:תת|(ה)}} רשות מקרקעי ישראל רשאית לקבוע מחיר מקסימום לטון פסולת מוטמנת, ומפעיל המטמנה שלו הוקצתה הקרקע בפטור ממכרז או במכרז פומבי, לפי העניין, לא יהיה רשאי לגבות מעבר לסכום המקסימום שנקבע על ידי רשות מקרקעי ישראל לכל טון מוטמן. {{ח:סעיף|7.4.8|מנגנון לטובת שיקום המטמנה|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:ת}} רשות מקרקעי ישראל רשאית לקבוע מנגנון לגביית כספים ממפעילי המטמנה לשם הבטחת שיקום המטמנה בתום ההטמנה בקרקע. {{ח:סעיף|7.4.9|תחולה|תיקון: 12.3.2020}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 7.4|פרק משנה זה}} יחולו רק על הקצאות חדשות שיובאו לאישור רשות מקרקעי ישראל לאחר ה- 12.3.2020. {{ח:תת|(ב)}} בקשה להגדלת קיבולת ההטמנה מעבר לקיבולת שהוסכמה בעסקה המקורית טרם ה- 12.3.2020 ו/או להטמנה בתאים נוספים בשטח המטמנה שלא הוקצו בעסקה המקורית טרם ה- 12.3.2020, תתאפשר בתשלום על פי הכללים של החלטת המועצה הקודמת או בהתאם לכללים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 7.4|בפרק משנה זה}}, לפי קביעתה של רשות מקרקעי ישראל. {{ח:קטע3|פרק 7.5|7.5. הקצאת קרקע למתקני תשתית לאומית}} {{ח:סעיף|7.5.1|הגדרות|תיקון: 2.2.2019, 2.1.2022}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 7.5|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגירה שאובה“ – תחנת כוח הפועלת על עקרון הידרו אלקטרי של שאיבת מים לגובה בשעות שפל והזרמתם במורד אגב ניצול האנרגיה הנוצרת מכך ליצור חשמל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה בתאגיד“ – מי שמתקיימים בו כל אלה: הוא מחזיק ב־26% לפחות מהון המניות הנפרע של התאגיד, הוא בעל זכות למנות לפחות 26% ממנהלי התאגיד והוא בעל זכות לקבל לפחות 26% מרווחי התאגיד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טורבינת רוח“ – מדחף המשמש להמרה של אנרגיית רוח לאנרגיה חשמלית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב“ – אגודה שיתופית חקלאית שהיא קיבוץ, מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי אשר מושכרת או מוחכרת לה קרקע בתנאי נחלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן אגירת אנרגיה“ – מתקן שמאפשר המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן השבת אנרגיה מפסולת“ – מתקן לטיפול בפסולת, באמצעות הבערתה בטמפרטורה גבוהה באופן מבוקר, תוך ניצול ההליך להפקת אנרגיה ליצירת חשמל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן מיקרוגנרציה“ – מתקן להפקת חשמל באמצעות גז טבעי שעיקרו לשימוש עצמי אשר נקבעה לו מכסה בהתאם להחלטת רשות החשמל מספר 57003; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן סגור לטיפול בפסולת אורגנית“ – מתקן לטיפול בחומר אורגני פריק ביולוגית, בו מתבצע תהליך עיבוד מבוקר, שתוצרו העיקרי הוא דשן מסוגים שונים, לרבות קומפוסט. תהליך העיבוד העיקרי, מתבצע בתוך מבנה סגור והאוויר במתקן נאסף ומטופל באופן המונע מפגעי אוויר וריח, או במשטח מבונה מחופה ביריעות, והאוויר במתקן נאסף ומטופל באופן המונע מפגעי אוויר וריח, אשר הרשות אישרה כי הוא מתקן סגור לצורך החלטה זו. המתקן יכול לכלול גם אפשרות להפקת חשמל מביוגז; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן קומפוסטציה פתוח“ – מתקן לטיפול בחומר אורגני פריק ביולוגית מפסולת חקלאית בלבד, בו מתבצע תהליך עיבוד אירובי מבוקר, שתוצרו העיקרי הוא קומפוסט. תהליך העיבוד במתקן זה לא מתבצע בתוך מבנה; לעניין הגדרה זו, ”פסולת חקלאית“ – פסולת הנוצרת כתוצאה מפעילות חקלאית כגון גזם או פרש בעלי חיים. למעט פסולת מסוכנת ופסולת תעשייתית מאושרת כהגדרתם בתמ״א 1; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח העסקה“ – השטח מושא המיזם כולל שטחים מחוץ למיזם שלגביהם הוטלו מגבלות על השימוש המותר על פי תוכנית עקב הקמתו של המיזם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד“ – כל אחד מאלה: חברה הרשומה בישראל, בין מוגבלת במניות ובין מוגבלת בערבות, שותפות רשומה על פי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות (נוסח חדש){{ח:הערה|,}} תשל״ה–1975}}, אגודה שיתופית רשומה על פי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}. {{ח:סעיף|7.5.2|כללי|תיקון: 2.2.2019}} {{ח:תת|(א)}} הקצאת קרקע למתקני תשתית לאומית, המפורטים {{ח:פנימי|פרק 7.5|בפרק משנה זה}}, תיעשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 7.5|פרק משנה זה}}. {{ח:תת|(ב)}} בסמכות ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל לאשר מיזמים נוספים כמיזמים של תשתית לאומית אשר יאושרו בכללים המפורטים {{ח:פנימי|פרק 7.5|בפרק משנה זה}}. {{ח:קטע4|פרק 7.5 סימן א|סימן א׳: הקצאת קרקע למתקני תשתית לאומית בתחום משבצת יישוב|תיקון: 2.2.2019}} {{ח:סעיף|7.5.2א|כללי|תיקון: 2.2.2019}} {{ח:תת|(א)}} הקצאת קרקע למתקני תשתית לאומית בתחום משבצת יישוב תיעשה על פי הכללים האמורים {{ח:פנימי|פרק 8.12|בפרק משנה 8.12}}, בשינויים המפורטים {{ח:פנימי|פרק 7.5 סימן א|בסימן זה}} בהתאם לסוג המתקן; {{ח:תת|(ב)}} בקרקע שהוקצתה למטרת תשתית לאומית, היישוב לא יהיה רשאי לשנות את ייעוד הקרקע או לנצלה לכל ייעוד אחר למעט עיבוד חקלאי. {{ח:סעיף|7.5.3|מתקן קומפוסטציה פתוח|תיקון: 2.2.2019, 18.7.2023}} {{ח:תת|(א)}} הקצאת קרקע להקמת מתקן קופוסטציה פתוח, על ידי יישוב, לשימושו העצמי לחקלאות, על קרקע המשבצת של היישוב, ללא שותפות, אינה טעונה עריכת עסקה ותשלום לרשות; {{ח:תת|(ב)}} הקצאת קרקע להקמת מתקן קומפוסטציה פתוח, שלא בהתאם לאמור בסעיף {{ח:הערה|קטן}} (א), תיעשה על פי הכללים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} לעניין מכסת שטחי התעסוקה המותרת יילקחו בחשבון 10% משטח המיזם; {{ח:תתת|(2)}} ההרשאה תהיה לתקופות מתחדשות של 7 שנים עד 14 שנים כל אחת ולא יותר מ־49 שנים, זאת כל עוד משמשת הקרקע למטרה זו; {{ח:תתת|(3)}} דמי שימוש ישולמו על פי שומה לכל הרשאה שתחתם, שומה חדשה לכל תקופת חידוש; {{ח:תתת|(4)}} דמי השימוש יהיו כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.12.4|בסעיף 8.12.4(ז)}}. {{ח:סעיף|7.5.3א|מתקן סגור לטיפול בפסולת אורגנית או מתקן השבת אנרגיה מפסולת|תיקון: 2.2.2019, 18.7.2023}} {{ח:תת|(א)}} בהקצאת קרקע להקמת מתקן סגור לטיפול בפסולת אורגנית או מתקן להשבת אנרגיה מפסולת, לעניין מכסת שטחי התעסוקה המותרת יילקחו בחשבון 10% משטח המיזם. {{ח:תת|(ב)}} בסמכות ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל לאשר חריגה ממכסת שטחי התעסוקה המותרת, אם היישוב מיצה אותה או אם כתוצאה מהקמת המתקן יעבור היישוב את המכסה המותרת. {{ח:תת|(ג)}} עבור הקצאת קרקע למתקן השבת אנרגיה מפסולת או מתקן סגור לטיפול בפסולת אורגנית הכולל הפקת חשמל מביו גז, ישולם מחיר אחיד לקרקע לתקופת המיזם. המחיר האחיד ייקבע מראש על ידי הרשות בהיוועצות עם רשות החשמל ובתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר. {{ח:סעיף|7.5.4|מיזמים ליצור חשמל ואנרגיות מתחדשות|תיקון: 2.2.2019, 2.1.2022, 18.7.2023, 20.3.2024}} {{ח:ת}} קרקע למיזמים ליצור חשמל ואנרגיות מתחדשות שהם אגירה שאובה, טורבינות רוח וכדומה, למעט אנרגיה סולארית, תוקצה בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (8): {{ח:תת|(1)}} תקופת החכירה תעמוד על 49 שנים, למעט בהקצאת קרקע לטורבינות רוח ולמיזמי אגירת אנרגיה, בהן תקופת החכירה תהיה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק 7.3|בפרק משנה 7.3}}; {{ח:תת|(2)}} בעד הקצאת קרקע למיזם ישולם מחיר אחיד לקרקע לתקופת המיזם. המחיר האחיד ייקבע מראש על ידי הרשות בהיוועצות עם רשות החשמל ובתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר; {{ח:תת|(3)}} על תשלומים בהתאם להוראות סעיף זה לא תחול הנחת אזור; {{ח:תת|(4)}} למרות האמור בפסקה (2), הוצבו מתקנים לאנרגיה חלופית על גגות של מבנים קיימים שנבנו כדין, והצבת המתקנים קיבלה את אישור הרשות, לא תיגבה הרשות עבור מתקנים אלה; {{ח:תת|(5)}} בתנאי החכירה ייקבע כי החוכר אינו רשאי לשנות ייעוד הקרקע המוקצית ו/או לנצלה בייעוד אחר, אם שונה הייעוד ביוזמת אחרים וכי בהתקיים אחד מאלה עליו להשיבה לרשות. באם הושבה הקרקע, תוחזר יתרת התשלום היחסי לתקופה שלא נוצלה, וכן יפוצה החוכר עבור ההשקעות/המתקנים שהוקמו בקרקע באישור הרשות ואשר יישארו בקרקע לפי דרישת הרשות או שלא ניתן להוציאם ממנה, הפיצוי יהיה לפי שווי שוק במועד ההשבה; {{ח:תת|(6)}} הקצאת קרקע למיזמים ליצור חשמל ואנרגיות מתחדשות למטרה מסחרית ו/או בשותפות עם גורמי חוץ, תיעשה על פי הכללים האמורים {{ח:פנימי|פרק 8.12|בפרק משנה 8.12}}. לעניין {{ח:פנימי|פרק 8.12|פרק משנה 8.12}}, יובא בחשבון 10% משטח המיזם; {{ח:תת|(7)}} בסמכות ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל לאשר חריגה ממכסת שטחי התעסוקה המותרת, אם היישוב מיצה אותה, או אם כתוצאה מהקמת מיזמים אלו יעבור היישוב את המכסה המותרת; {{ח:תת|(8)}} תנאי לביצוע עסקה למטרות המנויות תותנה בקבלת המלצה של משרד התשתיות. {{ח:סעיף|7.5.4א|תחנות כח שאינה מופעלת באנרגיה מתחדשת|תיקון: 2.1.2022}} {{ח:תת|(א)}} קרקע להקמת תחנות כח שאינה מופעלת באנרגיה מתחדשת תוקצה בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 7.5.4|בסעיף 7.5.4}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 7.5.4|פסקאות (4), (5) ו־(6) סיפא}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדת המשנה מוסמכת לדון ביחס למיזמים הכלולים בתת״ל 98 (תחנת כוח קסם אנרגיה) ותת״ל 29/ב (הרחבת תחנת כוח דליה), הן בבקשה להחלת {{ח:פנימי|סעיף 7.5.4|סעיף 7.5.4(6) סיפא}} והן בבקשה לחריגה מהמכסה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7.5.4|בסעיף 7.5.4(7)}}. {{ח:סעיף|7.5.4ב|מיזמי אגירת אנרגיה|תיקון: 2.1.2022}} {{ח:ת}} קרקע להקמת מיזמי אגירת אנרגיה תוקצה בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 7.5.4|בסעיף 7.5.4}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 7.5.4|פסקה (6) סיפא}}. {{ח:קטע4|פרק 7.5 סימן ב|סימן ב׳: הקצאת קרקע למתקני תשתית לאומית שלא בתחום משבצת יישוב|תיקון: 2.2.2019}} {{ח:סעיף|7.5.4ג|הגדרות|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 7.5 סימן ב|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן טיפול בפסולת ללא השבת אנרגיה“ – מתקן המיועד לפעולות עיבוד פסולת למוצרים או לחומרים, למעט השבה לאנרגיה. {{ח:סעיף|7.5.5|כללי}} {{ח:ת}} הנהלת הרשות מוסמכת לאשר לאחר בדיקה ובחינה, ביצוע עסקאות למתקני תשתית לאומית שלא במסגרת משבצת היישוב. {{ח:סעיף|7.5.6|מתקן קומפוסטציה פתוח|תיקון: 2.2.2019}} {{ח:תת|(א)}} הקצאת קרקע למתקן קומפוסטציה פתוח, תהיה במכרז או בפטור ממכרז, בהרשאה לתקופות מתחדשות של 7 שנים עד 14 שנים כל אחת ולא יותר מ־49 שנים, זאת כל עוד משמשת הקרקע למטרה זו. {{ח:תת|(ב)}} דמי השימוש יהיו כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 4.1.3|בסעיף 4.1.3(ד)}}, בהתאם לאזור עדיפות לאומית לתעשייה הקבוע {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|בפרק {{ח:הערה|משנה}} 4.2 סימן א׳}}, על בסיס שומה חדשה לכל תקופת הרשאה. {{ח:סעיף|7.5.6א|מתקן סגור לטיפול בפסול אורגנית או מתקן השבת אנרגיה מפסולת|תיקון: 2.2.2019, 18.7.2023}} {{ח:תת|(א)}} בהקצאת קרקע לטובת מתקני טיפול ומחזור פסולת אשר אינם כוללים השבת אנרגיה, שבגינם ניתנים מענקים מהקרן לשמירת הניקיון ישולם מחיר אחיד לקרקע. המחיר האחיד ייקבע מראש בידי הנהלת הרשות בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר. המחיר האחיד כאמור יקבע לא יאוחר מיום ה־30 ביוני 2023. {{ח:תת|(ב)}} המחיר האחיד ייקבע בהתאם להמלצות הצוות לבחינת מדיניות הקצאת קרקע להקמת מתקנים לטיפול ומחזור פסולת שהוקם מתוקף {{ח:פנימי|פרק 9|פרק {{ח:הערה|משנה}} 9.19 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף {{ח:הערה|קטן}} (א), המנגנון לא יחול על הקצאת קרקע ליזם במסגרת תמיכה או סבסוד של הקרן לשמירת הניקיון שאינה כוללת רכיב תחרותי, למעט הקצאה בפטור ממכרז לרשות מקומית. {{ח:תת|(ד)}} בתנאי החכירה ייקבע כי החוכר אינו רשאי לשנות את ייעוד הקרקע המוקצית או לנצלה בייעוד אחר במשך כל תקופת החכירה, אם שונה הייעוד ביוזמת אחרים, וכי בהתקיים אחד מאלה יהיה עליו להשיבה לרשות. {{ח:סעיף|7.5.7|מיזמים ליצור חשמל, אגירת אנרגיה ואנרגיות מתחדשות|תיקון: 2.2.2019, 2.1.2022, 18.7.2023}} {{ח:ת}} קרקע למיזמים ליצור חשמל ואנרגיות מתחדשות שהם אגירה שאובה, טורבינות רוח וכדומה, למעט אנרגיה סולארית, וכן למיזמי אגירת אנרגיה ומתקנים להשבת אנרגיה מפסולת או מתקן סגור לטיפול בפסולת אורגנית הכולל הפקת חשמל מביו גז, תוקצה בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 7.5.4|בסעיף 7.5.4}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 7.5.4|פסקאות 7.5.4(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 7.5.4|ו- 7.5.4(7)}}. {{ח:סעיף|7.5.8|מתקן מיקרוגנרציה|תיקון: 2.1.2022}} {{ח:תת|(א)}} הרשות תחתום על היתר בנייה להקמת מתקן מיקרוגנרציה בהסכם תקף בכפוף לעריכת עסקה בהתאם {{ח:פנימי|פרק 5.5|לפרק משנה 5.5}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות תחתום על היתר בנייה להקמת מתקן מיקרוגנרציה בהסכם תקף בהספק הנמוך מ־5 מגה וואט ללא צורך בביצוע עסקה וללא חיוב בתשלום, ובלבד שקיימות בהסכם זכויות בנייה שטרם מומשו. {{ח:קטע4|פרק 7.5 סימן ג|סימן ג׳: פיתוח עסקי בגופי תשתית|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:סעיף|7.5.9|הגדרות|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 7.5 סימן ג|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מבצעת“ – ממשלה, חברה ממשלתית, חברה בת ממשלתית, תאגיד המוקם בחוק, רשות מקומית, תאגיד עירוני או תאגיד מים וביוב ומי מטעמם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעילות מסחרית נלווית“ – שימוש בעל אופי מסחרי הנלווה לשימוש העיקרי בקרקע ובעל זיקה אליו בהיקף שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל המותר לבנייה המיועד למיזם התשתית, והכול בהתאם לזכויות הבנייה הקבועות בתוכנית. {{ח:סעיף|7.5.10|פטור מעסקה לשם הקמת תשתית|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:תת|(א)}} הקצאת קרקע להקמת תשתית לאחד מהגופים המנויים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 261|בסעיף 261(ד)(1) לחוק התכנון והבניה}} אשר ניתן להקימה מכח {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 261|סעיף 261(ד) או (ה) לחוק האמור}}, אשר הקמתה פטורה מהיתר או הרשאה על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}}, אינה טעונה עריכת עסקה ותשלום לרשות. {{ח:תת|(ב)}} פטור מעריכת עסקה ותשלום לרשות כאמור בסעיף {{ח:הערה|קטן}} (א) יינתן רק במקום שבו מבקש הפטור הוא בעל הזכויות בקרקע או מי מטעמו. {{ח:סעיף|7.5.11|פעילות מסחרית נלווית|תיקון: 18.7.2023}} {{ח:תת|(א)}} חברה מבצעת תהיה רשאית לבצע פעילות מסחרית נלווית במקרקעי ישראל המוקצים לה, וזאת בתשלום על פי מחיר אחיד לפי סוג הפעילות הנלווית והאזור בו היא נעשית, שיקבע מראש על ידי הנהלת הרשות בתיאום עם השמאי הממשלתי הראשי ובהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר. מחיר אחיד כאמור יקבע עד ליום ה־30 בספטמבר 2023. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף {{ח:הערה|קטן}} (א), פעילות מסחרית נלווית הנעשית על ידי חברה מבצעת, בשטח של 10% משטח המיזם או 700 מטר, הנמוך מבין השניים, אינה טעונה עריכת עסקה ותשלום לרשות בגין שטח זה. {{ח:תת|(ג)}} לעניין תשלום בעבור הקצאת קרקע לטובת הקמת מתקני ייצור אנרגיה ואגירה כפעילות נלווית על ידי חברה מבצעת, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7.5.4|סעיף 7.5.4(2)}}. {{ח:קטע3|פרק 7.6|7.6. הסכמי גג למתן הרשאות להצבת מתקני שידור קטנים}} {{ח:סעיף|7.6.1|הסכם הגג ותקופתו|תיקון: 19.1.2022}} {{ח:ת}} הסכם גג עם חברות בעלות רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד (להלן {{ח:פנימי|פרק 7.6|בפרק משנה זה}} – החברות) למטרת הצבת מתקני שידור קטנים כמשמעותם בתמ״א 36/א/1 ייחתם לתקופה מיום 1.1.2020 סיום הסכם הגג הקודם עד ליום 31.12.2024. {{ח:סעיף|7.6.2|התשלום עבור כל מתקן שידור|תיקון: 19.1.2022}} {{ח:ת}} עבור כל מתקן שידור תשלמנה החברות דמי שימוש בסכום של 11,750 שקלים חדשים בתוספת מע״מ כחוק. {{ח:סעיף|7.6.3|הפרשי הצמדה|תיקון: 19.1.2022}} {{ח:ת}} כל הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|פרק 7.6|בפרק משנה זה}} יישאו הפרשי הצמדה מיום 1.1.2020 ועד מועד תשלומם המלא בפועל. {{ח:סעיף|7.6.4|אי מתן הנחות}} {{ח:ת}} על הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|פרק 7.6|בפרק משנה זה}} לא יחולו הנחות, בכלל זה הנחות אזור. {{ח:סעיף|7.6.5||תיקון: 19.1.2022}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|7.6.6|התשלום – על פי מספר מתקני השידור}} {{ח:ת}} התשלום הוא על פי מספר מתקני שידור, לרבות מתקני שידור המצויים על גג אחד. למען הסר ספק, אם הוקמו ו/או יוקמו מספר מתקני שידור על תורן אחד ייגבה תשלום עבור מתקן שידור אחד. {{ח:סעיף|7.6.7|התשלום עבור מתקני שידור שלא נכללו בדיווחי החברה|תיקון: 19.1.2022}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7.6.2|בסעיף 7.6.2}}, עבור מתקני שידור שלא נכללו בדיווחי החברה, תשלם החברה סך השווה לפי שניים מהתעריף שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 7.6.2|בסעיף 7.6.2}}, בתוספת מע״מ כחוק, החל מיום הקמת מתקן השידור ועד מועד התשלום בפועל. {{ח:סעיף|7.6.8|תחולת {{ח:פנימי|פרק 7.6|פרק משנה זה}}}} {{ח:ת}} התנאים {{ח:פנימי|פרק 7.6|בפרק משנה זה}} יחולו גם על מתן הרשאות להצבת מתקני שידור בקרקע המוחכרת לחברות נוספות העוסקות בהקמת מתקני שידור קטנים לצורך הפעלתם על ידי החברות. {{ח:סעיף|7.6.9|ניוד זכויות}} {{ח:ת}} תינתן לחברות האפשרות לנייד את זכויותיהן ממתקני שידור קיימים אשר הפעילות בהן הופסקה במהלך תקופת ההסכם למתקן חדש שיוקם במהלך התקופה, וזאת בהתאם לנהלים אשר תקבע הרשות. {{ח:סעיף|7.6.10|סילוק חובות והעדר תביעות|תיקון: 19.1.2022}} {{ח:ת}} מועצת מקרקעי ישראל מסמיכה את הנהלת הרשות לקבוע כללים בהסכמי הגג בדבר סילוק חובות, העדר תביעות ומתן ערבויות במקרים בהם הקרקע דרושה לפנוי לצורך שיווק. {{ח:קטע3|פרק 7.7|7.7. תנאי הקצאת קרקע לתחנות דלק}} {{ח:סעיף|7.7.1|הקצאת קרקע לתחנות דלק – במכרז פומבי}} {{ח:ת}} קרקע למטרת תכנון, הקמה ותפעול של תחנות דלק תשווק במכרז פומבי. {{ח:סעיף|7.7.2|הקצאות לנכי צה״ל}} {{ח:תת|(א)}} מכל מקבץ איתורים המיועדים לשווק במכרז יוקצו לנכי צה״ל, בפטור ממכרז, מספר איתורים, כך שתחזית המכירות בהם לא תעלה על 50% מתחזית המכירות של כלל האיתורים המשווקים באותו מקבץ. {{ח:תת|(ב)}} אגף השיקום במשרד הביטחון (להלן {{ח:פנימי|פרק 7.7|בפרק משנה זה}} – האגף), יבחר בתוך 30 ימים, מבין האיתורים המיועדים לשווק באותו מקבץ, את האיתורים המיועדים לנכי צה״ל. {{ח:תת|(ג)}} היה והאגף לא יבחר באיתורים, כאמור, בתוך 30 ימים, תקבע הרשות את האיתורים לנכי צה״ל על פי שיקול דעתה. היה והאגף לא יודיע לרשות בתוך 30 ימים כי האיתורים שנבחרו על ידי הרשות מקובלים עליו – ישווקו גם איתורים אלה במכרז. {{ח:תת|(ד)}} הקצאת קרקע לתחנת דלק לנכה צה״ל בפטור ממכרז, תיעשה על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים{{ח:הערה|,}} התשנ״ב–1992}}, {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים|והתקנות שהותקנו על פיו}}. ההקצאה תהיה למטרת שיקומו התעסוקתי של הנכה עד הגיעו לגיל 70. {{ח:תת|(ה)}} פקעו זכויות הנכה כאמור, תוקצה הקרקע לנכה צה״ל אחר בפטור ממכרז כמפורט בסעיף קטן (ד). {{ח:תת|(ו)}} בעלי זכויות חכירה בקרקע, לרבות על פי הסכמי שכירות למשבצת תלת שנתיים מתחדשים, אשר פעלו לשינוי ייעודה למטרת תחנת דלק על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל ובאישור הרשות, יהיו זכאים לממש את הייעוד החדש על פי נוהלי הרשות. למען הסר ספק, סעיף זה לא יחול על בעלי זכות חכירה או שכירות לזמן קצר וכן לא לגבי הרשאות. {{ח:סעיף|7.7.3|הרשאות להקמת תחנות דלק פנימיות לא מסחריות בשטח שבחכירת תאגיד}} {{ח:ת}} הרשות רשאית לתת הרשאות להקמת תחנות דלק פנימיות לא מסחריות, בשטח שבחכירת תאגיד, בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (9): {{ח:תת|(1)}} תחנת הדלק תכיל לכל היותר 2 משאבות תדלוק; {{ח:תת|(2)}} שטח נקודת התדלוק לא יעלה על 100 מ״ר, ולא תהיה בה כל פעילות מסחרית, אלא אם כן קיבלה פעילות זו את אישור הרשות; {{ח:תת|(3)}} בנקודת התדלוק לא יוקמו מבנים, פרט לגגון מעל למשאבות ורחבת שירות סלולה; {{ח:תת|(4)}} נקודת התדלוק תשרת כלי רכב הרשומים על שם התאגיד, ואותם בלבד; {{ח:תת|(5)}} הבקשה תוגש על ידי התאגיד, וההרשאה תהיה עבורו בלבד; {{ח:תת|(6)}} כל הרשאה תהיה כפופה לבדיקה תכנונית של הרשות; {{ח:תת|(7)}} מתן ההרשאה ללא מכרז ייעשה בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים{{ח:הערה|,}} התשנ״ב–1992}}, {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים|והתקנות שהותקנו על פיו}}; {{ח:תת|(8)}} ההרשאה תינתן בתמורה לתשלום בשיעור שתקבע הרשות; {{ח:תת|(9)}} העברת זכויות בתחנת הדלק מתאגיד אחד לאחר, תיעשה בכפוף לתנאים המפורטים {{ח:פנימי|פרק 7.7|בפרק משנה זה}}. {{ח:קטע3|פרק 7.8|7.8. הקצאת קרקע למתקנים ומשרדים לתאגידים בפריסה ארצית}} {{ח:סעיף|7.8.1|הקצאת קרקע לנותני שירותים בפריסה ארצית}} {{ח:ת}} הקצאת קרקע לתאגיד בעל זיכיון או רישיון למתן שירות הניתן בפריסה ארצית ואשר מחיר השירות הניתן על ידו אחיד ואינו מושפע ממיקום מתן השירות, תיערך בתשלום מלא בשיעור 91% מערך הקרקע בכל רחבי הארץ, ללא החלת הנחת אזור. {{ח:סעיף|7.8.2|קביעת זהות התאגידים}} {{ח:ת}} זהות התאגידים תקבע על ידי הנהלת הרשות. {{ח:סעיף|7.8.3|תחולה הוראות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 7.8|פרק משנה זה}} יחולו על הקצאות הקרקע למיתקנים ולמשרדי התאגיד האזוריים. {{ח:קטע3|פרק 7.9|7.9. מדיניות מתן הרשאות לכריית וחציבת חומרי גלם למשק הבנייה והסלילה}} {{ח:סעיף|7.9.1|הרשאות לכרייה וחציבה}} {{ח:תת|(א)}} הרשאות לכרייה וחציבה יינתנו בדרך של מכרזים פומביים. {{ח:תת|(ב)}} במסגרת המכרזים ועל פי שיקול דעתה של הרשות תינתן אפשרות להקמת מפעלי תעשייה נלווית בכפוף לכל דין ועל פי תוכנית. {{ח:תת|(ג)}} הנהלת הרשות מוסמכת לאשר התקשרויות בפטור ממכרז במקרים חריגים ובכפוף {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|לחוק חובת המכרזים{{ח:הערה|,}} התשנ״ב–1992}}, {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים|תקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}, ולהחלטות מועצת מקרקעי ישראל. {{ח:סעיף|7.9.2|תמלוגים}} {{ח:סעיף*|עוגן=סעיף 7.9.2.1}} {{ח:תת|(א)}} תמלוג הוא סכום המשולם עבור טון חומר גלם או מטר מעוקב חומר גלם מרשימת חומרי הגלם המפורטים במחירון הרשות, המיועד הן למכירות ללקוחות חיצוניים והן למכירות פנימיות למפעלי המשך שבבעלות מחזיק ההרשאה, לשימוש עצמי או למכירה לחברות קשורות. {{ח:סעיף*|עוגן=סעיף 7.9.2.2}} {{ח:תת|(ב)}} הבסיס לחישוב התמלוגים יהיה כפי שהומלץ על ידי הוועדה הבין משרדית ואושר על ידי מנהל המינהל בתאריך 1.6.1964 ובהתאם לעדכון שיערך פעמים בשנה בהתאמה {{ח:חיצוני|תקנות המכרות (קרן לשיקום מחצבות)|לתקנות המכרות (קרן לשיקום מחצבות), התשל״ח–1978}}, על יסוד העקרונות שנקבעו ובהתאם לשינויים שיחולו במחיר חומרי הגלם. למעט תמלוג עבור חצץ המוסדר {{ח:פנימי|סעיף 7.9.2.3|בסעיף קטן (ג)}}. {{ח:סעיף*||תמלוגים לחצץ|תיקון: 12.3.2020|עוגן=סעיף 7.9.2.3}} {{ח:תת|(ג)}} התמלוג עבור חצץ, לא כולל מע״מ, הוא 2.4 שקלים חדשים לטון. סכום זה יעודכן אחת לשנה, החל מיום 1.1.2007 ועד לאישור בסיס תמלוגים אחר על ידי מועצת מקרקעי ישראל, בהתאם לשינויים במדד החצץ, מדד בסיס ינואר 2006, המתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.הרשות, בהתייעצות עם אגף התקציבים במשרד האוצר, תעדכן את סכום התמלוג ותקבע הוראות מעבר לעניין זה. עדכון התמלוג יהיה ב־2 פעימות בהפרש של שנה אחת. {{ח:סעיף|7.9.3|תשלום עבור קרקע המשמשת למתקנים}} {{ח:תת|(א)}} במחצבות שבהן ניתנה הרשאה לכרייה וחציבה במסגרת התקשרות בפטור ממכרז, יתווסף על תשלום התמלוגים, תשלום מהוון בשיעור של 5% מערך הקרקע, לשטחים המשמשים למתקנים להפקת חומרי הכרייה והחציבה משטח המחצבה ולמחסנים המשמשים לעירום חומרי הגלם ולתפעול המחצבה. {{ח:תת|(ב)}} במחצבות שבהן ניתנה הרשאה לכרייה וחציבה במסגרת מכרז, הקרקע המשמשת למתקנים ולתעשייה נלווית תיכלל במכרז ותשלום התמורה המוצעת יגלם את דמי השימוש בשטחים אלו. {{ח:סעיף|7.9.4|האחדת תנאים – הסכמים קיימים}} {{ח:ת}} הרשות תפעל, בכל אותם מקרים שנחתמו בעבר הסכמי הרשאה לתקופה ארוכה למטרת חציבה, במגמה להאחדת התנאים בהתאם לכללים שנקבעו {{ח:פנימי|פרק 7.9|בפרק משנה זה}}, בין בדרך של בטול ההסכמים הקיימים וחתימת הסכמים חדשים במקומם, ובין בדרך של תיקון ההסכמים הקיימים. {{ח:סעיף|7.9.5|תשלום מינימום}} {{ח:ת}} מפעיל מחצבה יחויב בתשלום מינימום לכל מחצבה. תשלום המינימום יהיה 35% מממוצע התפוקה המדווחת של המחצבה ב־5 השנים האחרונות או, בהעדר פעילות במחצבה, 35% מממוצע התפוקה המדווחת של מחצבה דומה, כשהם מוכפלים בסכום התמלוגים לטון. הרשות רשאית לקבוע כללים נוספים בעניין בהתאם לצורכי המשק ובהתייעצות עם המפקח על המכרות במשרד האנרגיה. {{ח:קטע2|פרק 8|פרק 8: קרקע חקלאית}} {{ח:קטע3|פרק 8.1|8.1. מדיניות הקצאת קרקע חקלאית – כללי}} {{ח:סעיף|8.1.1|החכרה בדרך של נחלות|תיקון: 12.6.2023}} {{ח:ת}} קרקע חקלאית תוקצה במסגרת של נחלות. גודל נחלה ייקבע על ידי הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. על אף האמור, מועצת מקרקעי ישראל רשאית לקבוע כללים, לאחר שתקבל את המלצת הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, לגבי מקרים שבהם תוחכר קרקע חקלאית שלא בדרך של נחלה. {{ח:סעיף|8.1.2|שינוי ייעוד קרקע חקלאית}} {{ח:תת|(א)}} בהסכמי חכירה של קרקע חקלאית, ייקבע כי עם שינוי ייעודה של קרקע חקלאית לייעוד אחר, יבוא הסכם החכירה לידי גמר והקרקע תושב לרשות. עם השבת הקרקע יהיה המחזיק זכאי לפיצוי עבור השקעותיו בקרקע ועבור ביטול זכותו בשיעור שתקבע מועצת מקרקעי ישראל. {{ח:תת|(ב)}} ייעודה ושימושה של קרקע חקלאית לא ישונה על ידי הרשויות המוסמכות לכל ייעוד או שימוש אחר אלא במקרים יוצאים מן הכלל. {{ח:תת|(ג)}} נציגי הממשלה ברשויות המוסמכות הקובעות תוכנית מיתאר, ייעודן של קרקעות ותוכניות מפורטות, לא יסכימו לשינוי ייעודה של קרקע חקלאית, אלא אם כן הסכימה לכך הממשלה או ועדת שרים שתמונה על ידה לעניין זה. {{ח:סעיף|8.1.3|שמירת שבת}} {{ח:ת}} בהסכמי החכירה הנחתמים על ידי הרשות עבור החכרת קרקע יתווסף סעיף משנה בנוסח שלהלן, לסעיף בדבר שמירת השבת וחגי ישראל אשר בו מופיעה המלה מלאכה: {{ח:תת}} {{ח:הערה|[הנוסח הושמט במקור]}} {{ח:ת}} בסעיף זה{{ח:הערה|,}} {{ח:הערה|”}}מלאכה{{ח:הערה|“}} – ניהול עסק וכל עבודת כפיים המבוצעת דרך קבע על ידי החוכר בעד תמורה, או המבוצעת על ידי הזולת בעד תמורה ובפרהסיה. {{ח:סעיף|8.1.4|שמיטה}} {{ח:ת}} מנהל הרשות מוסמך למכור את מקרקעי ישראל לשם קיום מצוות שמיטה ולתת הרשאה לרבנות הראשית לעשות כן. נוסח הסכם המכירה יענה על צרכי מצוות השמיטה. {{ח:קטע3|פרק 8.2|8.2. החכרת קרקע חקלאית בדרך של נחלה במושבים וקיבוצים}} {{ח:סעיף|8.2.1|מטרת החכירה}} {{ח:ת}} קרקע חקלאית תוקצה בדרך של חכירה בלבד, לייצור מוצרים חקלאיים ולהקמת מבנים ומתקנים הדרושים למגורי המתיישבים ולצרכיהם האחרים, וכן לצרכי הייצור החקלאי. {{ח:סעיף|8.2.2|תקופת החכירה}} {{ח:ת}} קרקע חקלאית תוחכר לתקופה שלא תעלה על 49 שנים. משתמש החוכר בקרקע למטרות החכירה, תוארך זכות החכירה, לבקשתו, לתקופה נוספת של 49 שנים, לשימוש לאותן מטרות, למעט החכרה בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ד|לסימן ד׳ בפרק משנה 8.3}}. {{ח:סעיף|8.2.3|תנאי החכירה|תיקון: 16.3.2021, 12.6.2023}} {{ח:תת|(א)}} במושב, נחלות יוחכרו ישירות למתיישב בתיאום עם האגודה. בקיבוץ, נחלות יוחכרו לקיבוץ. {{ח:תת|(ב)}} חוכר של קרקע חקלאית, חייב להתגורר בנחלה, לנצלה ולעבדה ברציפות ובקביעות למטרות שלשמן הוחכרה הקרקע. {{ח:תת|(ג)}} זכות החכירה של החוכר אשר לא מילא אחר החובות המפורטות בסעיף קטן (ב) או שוועדה מקצועית מיוחדת שמונתה לעניין זה על ידי שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, קבעה כי הזניח את עיבוד הקרקע, תפקע, והנחלה תושב לרשות אשר תפצה את החוכר ותשלם לו עבור השקעותיו בנחלה, בסכום שתקבע מועצת מקרקעי ישראל. כן תקבע מועצת מקרקעי ישראל נוהלי הגשת ערר על החלטת הוועדה המקצועית המיוחדת. {{ח:תת}} במקרה שהחוכר הזניח את עיבוד הקרקע בגלל מחלה, זיקנה או מסיבות שאינן תלויות בו, הוא יהיה זכאי לפיצוי בשיעור השווה לערך הריאלי של הנחלה. באגודה שיתופית שהיא מושב עובדים, לא תופקע זכות החכירה כאמור אלא בתיאום עם האגודה. {{ח:תת|(ד)}} חוכר ובני משפחתו הסמוכים על שולחנו לא יהיו זכאים להחזיק יותר מנחלה אחת על מקרקעי ישראל. הגיעה כדין לידי חוכר יותר מנחלה אחת, חייב הוא להותיר בידו נחלה אחת בלבד והיתר להשיב לרשות. לחוכר ישולם פיצוי עבור נחלה שהושבה בשיעור השווה למחיר הנחלה במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.2|בפרק משנה זה}} – ערך ריאלי של הנחלה). הרשות לא תשוב ותמסור קרקע בתחום אגודה שיתופית שהיא מושב עובדים אלא בתיאום עם האגודה. {{ח:תת|(ה)|(1)}} חוכר של קרקע חקלאית לא יהיה רשאי להחכיר החכרת משנה קרקע חקלאית שנמסרה לו, אלא אם כן נאלץ הוא להפסיק את עיבוד הקרקע באופן ארעי לתקופה שלא תעלה על 3 שנים מתוך תקופה של 10 שנות חכירה רצופות ולאחר שקיבל את הסכמת הרשות לכך. {{ח:תתת|(2)}} חוכר של קרקע חקלאית רשאי להשכיר בהשכרת משנה קרקע חקלאית שנמסרה לו או חלק ממנה, לתקופה שתחילתה ביום כ״ט באלול בשנה הקודמת לשנת השמיטה וסיומה ביום א׳ בתשרי בשנה שלאחר שנת השמיטה. השכרת המשנה תתאפשר רק לשם קיום מצוות שמיטה, באופן שיופסק עיבוד וניצול הקרקע וכל שימוש אחר בקרקע בתקופה האמורה. אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מחובת החוכר לשמור על הקרקע מפני פלישה. {{ח:תת|(ו)}} חוכר רשאי להעביר את זכות החכירה לאחר ולאותה המטרה בלבד, באישורה המוקדם של הרשות. לרשות זכות ראשונית לקבל את הקרקע בתנאים המוצעים להעברה. העברה מסוג זה לא תבוצע אלא בתיאום עם האגודה. {{ח:תת|(ז)|(1)}} נפטר חוכר נחלה, לא תפוצל זכות החכירה על הקרקע בין היורשים והנחלה תושב לרשות. היורשים זכאים לפיצוי בעבור השקעות שנעשו בקרקע, בשיעור השווה לערך הריאלי של הנחלה; {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1) לא תושב נחלה לרשות אם יימצא הסדר בין יורשי נחלה, לפיו יקבל את הנחלה אחד היורשים למשך כל תקופת החכירה לאחר שיוכח להנחת דעתה של הרשות כי לרשות היורש האמצעים והיכולת להמשיך בעיבוד הנחלה ביעילות. באגודה שהיא מושב עובדים לא תימסר הקרקע ליורשים אלא בתיאום עם האגודה. {{ח:סעיף|8.2.4|החוכרים והמטרות שלהם תוחכר קרקע חקלאית בדרך של נחלה|תיקון: 12.6.2023}} {{ח:ת}} קרקע חקלאית תוחכר בדרך של נחלה, לפי המלצת שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי או מי שהוא הסמיך לעניין זה, למטרות ולחוכרים המפורטים בפסקאות (1) עד (6): {{ח:תת|(1)}} יישובים חקלאיים קיימים, שטרם נחתמו עמם הסכמים לזמן ארוך; {{ח:תת|(2)}} הקמת יישובים חקלאיים חדשים; {{ח:תת|(3)}} השלמת שטח הקרקע, שתוכנן ליישוב ושאושר על ידי שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, או מי שהוא הסמיך לעניין זה; {{ח:תת|(4)}} השלמת נחלה בודדת קיימת של מתיישב, שלא במסגרת של יישוב מאורגן, הגר באזור שבו נמצאת הקרקע העומדת להחכרה, ועיקר פרנסתו היא ייצור חקלאי. אזור משמעותו בהקשר זה – תחום השיפוט של המשרד האזורי של משרד החקלאות; {{ח:תת|(5)}} החלפת קרקע, במסגרת מכסת הקרקע המאושרת ליישוב או נחלה בודדת, שנפסלה לעיבוד חקלאי מבחינת איכותה, בידי הגוף המוסמך לכך; {{ח:תת|(6)}} נחלה לבני מתיישבים חקלאיים לצורך פיתוח משק חקלאי וזאת במידה שההורים מחזיקים בשטח קרקע שגודלו אינו עולה על שטח קרקע של נחלה מתוכננת באזור. {{ח:סעיף|8.2.5|סדרי עדיפויות}} {{ח:ת}} קביעת סדרי העדיפויות למבקשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8.2.4|פסקאות 8.2.4(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 8.2.4|ו־8.2.4(6)}} תיעשה על ידי ועדה, שתמנה לצורך זה מועצת מקרקעי ישראל. {{ח:סעיף|8.2.6|החכרת נחלות למי שאינו נכלל {{ח:פנימי|סעיף 8.2.4|בסעיף 8.2.4}}|תיקון: 12.6.2023}} {{ח:ת}} בקשות להקצאת נחלות, שיתקבלו ממבקשים שלא נכללו {{ח:פנימי|סעיף 8.2.4|בסעיף 8.2.4}}, לקבל קרקע להתיישבות חקלאית, ושלגביהם תתקבל המלצת שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי או מי שהוא הסמיך, יידונו גם הן בוועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8.2.5|סעיף 8.2.5}}. {{ח:סעיף|8.2.7|החכרת קרקע להשלמת נחלות – הסכם אחיד}} {{ח:ת}} לכל שטח הנחלה קרקע חקלאית תוחכר בדרך של נחלה לחוכרים אשר נחתמו אתם הסכמי חכירה לתקופה ארוכה לגבי השטח המהווה את הנחלה, או חלק ממנה לפני יום 29 ביולי 1960 הוא יום הקמת מינהל מקרקעי ישראל, בתנאים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תת|(1)}} קרקע חקלאית תוחכר למתיישבים וליישובים חקלאיים להשלמת הנחלה או המשבצת לפי תנאי נחלה, רק אם על כל שטח הנחלה, יחולו תנאי הנחלה הקיימים ברשות בעת הקצאת הנחלה; {{ח:תת|(2)}} לפני הקצאת שטחים בתנאי נחלה, יש לבטל כל הסכם חכירה ו/או הרשאה קודמים שנחתמו עם המתיישבים או היישובים החקלאיים, לגבי חלק כלשהו משטח הנחלה ולערוך הסכם חכירה חדש בין המתיישבים או היישובים החקלאיים לבין הרשות, לגבי כל שטח הנחלה המוחכר להם, לרבות אותם חלקים משטח הנחלה שהוחכרו והוחזקו על ידם מכוח הסכם חכירה קודם כלשהו. וזאת בהתאם לתנאים המקובלים והקיימים ברשות, לגבי קרקע לנחלות חקלאיות ביום הקצאת הנחלה וחתימת הסכם החכירה לגביה. {{ח:סעיף|8.2.8|השכרת קרקע חקלאית באמצעות הנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל|תיקון: 12.6.2023}} {{ח:ת}} הרשות תקצה קרקע חקלאית באמצעות הנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.2|בפרק משנה זה}} – הסוכנות), ליישובים חקלאיים אשר טרם חתמו על הסכם הלוואה להתיישבות עם הסוכנות והנמצאים בטיפולה, בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תת|(1)}} קרקע חקלאית תושכר, לפי המלצת שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לסוכנות ל־3 שנים מפעם לפעם או לתקופה קצרה יותר, הכל לפי העניין, על מנת שהקרקע תינתן על ידה בהסכמת הרשות, ברישיון על פי תנאי בר־רשות הקיימים בסוכנות (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.2|בפרק משנה זה}} – רישיון), לאגודה ו/או למתיישבים, אשר לפי דעת הסוכנות, בהסכמת שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יהיו רשאים לקבל נחלה בהתאם לכללים אלה, בתנאי שהאגודות ו/או המתיישבים, הם בטיפולה של הסוכנות כמוסד מיישב ובתנאי נוסף כי השכרה כזו לסוכנות תהא רק עד לאחר השכרת הקרקע לאגודה ו/או למתיישבים ורישום משכנתה על זכות החכירה בשל השקעות הסוכנות; {{ח:תת|(2)}} נחתם הסכם שכירות כאמור בפסקה (1), עם הסוכנות וניתן רישיון מטעם הסוכנות לאגודה ו/או למתיישבים, הסוכנות, בהסכמת הרשות, רשאית לקבוע כי דמי החכירה ישולמו לרשות על ידי האגודה ו/או המתיישבים ולא על ידי הסוכנות, בתמורת הרישיון שניתן; {{ח:תת|(3)}} לאחר רישום משכנתה כאמור, תתבטל מאליה וללא תנאי ההשכרה לסוכנות, והקרקע תושכר ישירות למתיישבים כאמור {{ח:פנימי|פרק 8.2|בפרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|8.2.9|החכרת קרקע ישירות לסוכנות}} {{ח:ת}} לגבי היאחזויות, יישובים חדשים ובתי ספר חקלאיים, שטרם התארגנו כאגודות או כגופים משפטיים, תוחכר הקרקע ישירות לסוכנות אולם מיד לאחר רישומם כגוף משפטי יחולו עליהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8.2.8|סעיף 8.2.8}}. {{ח:סעיף|8.2.10|פיצוי}} {{ח:ת}} פיצוי הניתן למחזיק בקרקע, בעקבות ביטול זכותו בקרקע, ישולם לסוכנות בעד השקעותיה כל עוד היא צד להסכם השכירות של אותה קרקע. {{ח:סעיף|8.2.11|השלמת נחלה בודדת|תיקון: 12.6.2023}} {{ח:ת}} כאשר מוחכרת קרקע להשלמת נחלה בודדת קיימת של מתיישב, שלא במסגרת של יישוב מאורגן, הגר באזור שבו נמצאת הקרקע העומדת להחכרה, ועיקר פרנסתו על ייצור חקלאי, יהיו תנאי החכירה כמפורט בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תת|(1)}} גודל השטח המוחכר – {{ח:תת}} גודל השטח שיוחכר להשלמת הקרקע שבבעלותו של המתיישב ייקבע על יסוד המלצת הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, בהתאם לגודל הנחלה המקובלת באזור; {{ח:תת|(2)}} דמי החכירה ותנאי החכירה – {{ח:תתת|(א)}} דמי החכירה בעד הקרקע שתוחכר ייקבעו לפי יחס גודל הקרקע המוחכרת אל גודל הנחלה המקובלת באותו אזור, על יסוד מכסת דמי החכירה שנקבעה לגבי נחלה שלמה בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל; {{ח:תתת|(ב)}} דמי החכירה כאמור בפסקת משנה (א) יהיו בתוקף כל עוד המתיישב מחזיק בכל הנחלה ואינו מוכר את הקרקע שבבעלותו; {{ח:תתת|(ג)}} אם המתיישב ימכור את הקרקע שבבעלותו יוחלף הסכם החכירה הקיים בתנאים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב), בהסכם אחר בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 8.5|בפרק משנה 8.5}} בדבר מסירת קרקע חקלאית שלא בדרך של נחלה ובהתאם לסוג הגידול. {{ח:קטע3|פרק 8.3|8.3. החכרה לדורות למושבים}} {{ח:קטע4|פרק 8.3 סימן א|סימן א׳: החכרת משבצת קרקע לאגודה}} {{ח:סעיף|8.3.1|החכרת משבצת קרקע לדורות למושבים}} {{ח:ת}} הרשות תחכיר קרקע למושבים בתנאים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תת|(1)}} השטח אשר יוחכר למושב לא יעלה על מכסת הקרקע בכפוף לאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב): {{ח:תתת|(א)}} אם המושב מחזיק במסגרת הסכם משבצת מתחדש קרקע בגודל העולה על מכסת הקרקע, בהיקף של עד 3 דונמים לכל נחלה, על פי תקן הנחלות המאושר לאותו מושב (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן א|בסימן זה}} – קרקע נוספת), תיכלל הקרקע הנוספת בהסכם החכירה שייחתם עם אותו מושב, ויראו אותה לצורך תשלום דמי חכירה כחלק ממכסת הקרקע; {{ח:תתת|(ב)}} אם המושב מחזיק קרקע הגדולה משטח מכסת הקרקע והקרקע הנוספת – יוחכרו לו מכסת הקרקע והקרקע הנוספת בלבד. יתרת השטח תושכר בשכירות לזמן קצר, על פי נוהלי הרשות לגבי השכרת קרקע חקלאית לזמן קצר שיהיו נהוגים באותה עת; {{ח:תת|(2)}} אגודה שתקבל החלטה כי לבעלי הזכויות בנחלות יוחכרו גם חלקות ב׳ של הנחלה, לא תהיה זכאית לחכירת קרקע נוספת כאמור בפסקת משנה (1)(א). {{ח:קטע4|פרק 8.3 סימן ב|סימן ב׳: החכרת קרקע לבעלי הזכויות בנחלות}} {{ח:סעיף|8.3.2|החכרת חלקה א׳ ישירות לבעלי הזכויות}} {{ח:ת}} בנחלה חלקה א׳ של הנחלה תוחכר לבעל הנחלה בהסכם חכירה לדורות. הסכם החכירה לדורות לרבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 8.3.3|סעיף 8.3.3}}, יהיה ל־4 תקופות מתחדשות בנות 49 שנים כל אחת. {{ח:סעיף|8.3.3|החכרת יתר החלקות}} {{ח:ת}} יתר החלקות יוחכרו לאגודה בהסכם חכירה לדורות, תוך שמירת זכויותיהם של בעלי הנחלות במלואן. {{ח:סעיף|8.3.4|החכרת חלקות נוספות ישירות לבעלי הזכויות בנחלה}} {{ח:ת}} האגודה רשאית להחליט כי לבעלי הנחלות יוחכרו חלקות ב׳, המהוות את יתר שטח הנחלה שלהם או חלק ממנה, מתוך השטח המוחכר לאגודה כמשבצת. {{ח:סעיף|8.3.5|שטח הנחלה שיוחכר לבעל נחלה}} {{ח:ת}} שטח נחלה שיוחכר לבעל נחלה בהסכם חכירה לדורות לא יעלה בגודלו על תקן גודל נחלה באותו מושב. {{ח:סעיף|8.3.6|תנאי מוקדם לחתימת הסכם חכירה}} {{ח:ת}} תנאי מוקדם לחתימת הסכמי חכירה לדורות עם בעלי נחלות במושב יהיה רישום החלקות בספרי מרשם המקרקעין כיחידות רישום נפרדות בשלמות. {{ח:סעיף|8.3.7|הכנת תוכנית חלוקה}} {{ח:ת}} לצרכי רישום האגודה, בתיאום עם הרשות, תכין תוכנית חלוקה לצרכי רישום בלשכת רישום המקרקעין. {{ח:סעיף|8.3.8|העברת זכויות מהאגודה לבעל נחלה}} {{ח:ת}} העברת זכויות חכירה מהאגודה לבעל נחלה תוכל להיעשות גם לאחר חתימת הסכם החכירה לדורות עם האגודה ועם בעל אותה נחלה. {{ח:קטע4|פרק 8.3 סימן ג|סימן ג׳: חברות באגודה}} {{ח:סעיף|8.3.9|שמירת מסגרת האגודות החקלאיות}} {{ח:ת}} ככלל, תישמר מסגרת האגודה, ובכלל זה ההוראות בדבר חברות של בעלי הזכויות בנחלות באגודה, על פי תקנוניהן. {{ח:סעיף|8.3.10|הפסקת חברות באגודה}} {{ח:תת|(א)}} הפסקת חברות באגודה לא תחייב, בכל הנוגע לרשות, ביטול זכותו של בעל הזכויות בנחלה בנחלתו. {{ח:תת|(ב)}} האגודה תהיה חייבת להעמיד לרשות בעלי הזכויות בנחלות קרקע לעיבוד חקלאי, בשטח המהווה את נחלתם לפי גודלה, בהתאם לגודל הנחלה באותו יישוב חקלאי ובמסגרת הכוללת של המשבצת. האגודה לא תהיה רשאית ליזום שנוי ייעוד, בחלקות עיבוד של בעלי הזכויות בנחלות אשר אינם חברי האגודה ללא הסכמתם, אלא לצורכי היישוב החקלאי, למטרות מפעל או הרחבה למגורים. {{ח:תת|(ג)}} הפסקת חברות באגודה לא תשנה את המתכונת ההסכמית הקיימת בין הרשות לבין האגודה ובעל הזכויות בנחלה, לעניין החובות והזכויות הנובעים ממנה וכן לעניין זכויות של צדדים שלישיים. {{ח:תת|(ד)}} העברת זכויות בנחלה, של מי שהפסיק להיות חבר באגודה למי שאינו עומד להיות חבר האגודה, תותנה בהסכמת האגודה לרוכש הפוטנציאלי ובלבד שהסכמת האגודה לא תותנה בדרישה לתשלום לאגודה. {{ח:תת|(ה)}} על האגודה ועל בעל הזכויות בנחלה שהפסיק להיות חבר בה להסדיר ביניהם בהסכם, את המשך מתן השירותים באמצעות האגודה, כגון: תשלום דמי חכירה באמצעות האגודה. {{ח:תת|(ו)}} שטח הנחלה אשר ייכלל, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל בהסכם החכירה האישי של בעל הזכויות בנחלה אשר חדל להיות חבר אגודה, יהיה זהה לזה של בעלי הזכויות בנחלות שימשיכו להיות חברי אגודה. אין באמור כדי למנוע מהאגודה לקבל החלטה למתן שטח גדול יותר, במסגרת גודל הנחלה המתוכננת. {{ח:תת|(ז)}} האמור {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ג|בסימן זה}} יבוא לידי ביטוי בנוסח הסכמי השכירות למשבצת התלת שנתיים, דו צדדי ותלת צדדי, וכן בנוסח הסכמי החכירה לדורות של האגודה ושל בעלי הנחלות. {{ח:תת|(ח)}} יש לקדם את ניסוח הסכמי החכירה החדשים למושב עובדים ולכפר שיתופי, לאגודה ולבעלי נחלה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ב|סימן ב׳}}, ועל הנהלת הרשות לפעול בהקדם לחתימת הסכמי חכירה. {{ח:קטע4|פרק 8.3 סימן ד|סימן ד׳: עקרונות להסכמי חכירה עם האגודה ועם בעל זכויות בנחלה}} {{ח:סעיף|8.3.11|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ד|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוכר“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מתיישב במושב או ביישוב אחר שהוא החוכר או השוכר של קרקע בתנאי נחלה, לרבות חוכר בחכירה לדורות; {{ח:תתת|(2)}} שוכר בהסכמים זמניים מתחדשים; {{ח:תתת|(3)}} בר רשות בנחלה; {{ח:תתת|(4)}} מתיישב במושב או ביישוב אחר שהוא בעל הזכויות בנחלה על פי הרישום ברשות ובספרי המושב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש חקלאי“ – כל גידול חקלאי, לרבות גידול בעלי חיים והקמת מבני משק הנדרשים לעיבוד החקלאי של המוחכר. {{ח:סעיף|8.3.12|כללי}} {{ח:תת|(א)}} הסכמי חכירה לדורות עם האגודה והחוכר ייחתמו בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ד|בסימן זה}} בנוסף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן א|בסימן א׳ לפרק משנה זה}}. נוסח הסכם החכירה אשר ייחתם יהיה על בסיס העקרונות המפורטים {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ד|בסימן זה}}. אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ד|סימן זה}} בכדי לגרוע מסמכותה של הרשות לכלול בנוסח הסכם החכירה שייחתם הוראות מפורטות הדרושות לצורך יישום מדיניות מועצת מקרקעי ישראל לרבות הוראות הדרושות לצורך יישום העקרונות הקבועים {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ד|בסימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} תנאי לחתימת הסכמים לדורות עם החוכר והאגודה הוא הסדרת השימושים הלא חקלאיים המבוצעים בחלקות א׳, ב׳ ו־ג׳ ללא אישור הרשות, לרבות הפסקת השימוש ותשלום דמי שימוש בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות; ביצוע שימושים לא חקלאיים ללא אישור הרשות בחלקה א׳ לא ימנע חתימת הסכם חכירה לדורות עם חוכרים אחרים באותו יישוב שלהם אין שימושים כאלו. {{ח:תת|(ג)|(1)}} הסכם החכירה לדורות אשר ייחתם עם האגודה לא יכלול את השטחים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד): {{ח:תתתת|(א)}} שטחים שייעודם לצורכי ציבור; {{ח:תתתת|(ב)}} שטחים שייעודם לתעסוקה בתוכנית; {{ח:תתתת|(ג)}} נחלות לא מאוישות כולל חלקות ב׳ של נחלות אלה; {{ח:תתתת|(ד)}} חלקות א׳ של נחלות שלגביהם לא ניתן לחתום על הסכם חכירה עקב שימוש לא מוסדר. {{ח:תתת|(2)}} שטחים אלה יושכרו לאגודה בהסכם שכירות לתקופה קצרה אשר יתחדש מעת לעת עד להקצאתם בהסכם חכירה פרטני או גריעתם מהשטח המושכר לאגודה בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות במועד הרלוונטי. {{ח:סעיף|8.3.13|השטח המוחכר}} {{ח:ת}} חלקות א׳ של הנחלות יוחכרו לחוכרים בהסכמי חכירה אישיים. יתר החלקות יוחכרו לאגודה בהסכם חכירה לדורות תוך שמירת זכות השימוש של החוכרים בשטחים אלה. {{ח:סעיף|8.3.14|תקופת החכירה ותנאי חידוש החכירה}} {{ח:ת}} תקופת החכירה ותנאי חידוש החכירה יהיו ל־4 תקופות מתחדשות של 49 שנים כל אחת. חידוש החכירה יהיה בהתאם לתנאי החכירה אשר יהיו נהוגים ברשות במועד חידוש החכירה לכל תקופה נוספת בכפוף למילוי כל תנאי הסכם החכירה על ידי החוכר ו/או האגודה, לפי העניין. {{ח:סעיף|8.3.15|מטרת החכירה}} {{ח:ת}} מטרת החכירה תהיה כמפורט בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תת|(1)}} חלקות א׳ – מגורי החוכר ושימוש חקלאי; {{ח:תת|(2)}} חלקות ב׳ ו־ג׳ – שימוש חקלאי בלבד. {{ח:סעיף|8.3.16|זכויות החוכר בחלקות ב׳ ו־<wbr>ג׳}} {{ח:ת}} לכל חוכר זכות שימוש והנאה בשטחי חלקות ב׳ ו־ג׳ המהוות חלק מנחלתו. אין באמור לגרוע מזכויותיה וחובותיה של האגודה כלפי הרשות לגבי השטחים המוחכרים לה ישירות. {{ח:סעיף|8.3.17|שימוש בנחלה}} {{ח:תת|(א)}} החוכר והאגודה רשאים לעשות שימוש בשטח המוחכר בהתאם למטרות החכירה בלבד. {{ח:תת|(ב)}} כל שינוי בסוג השימוש במוחכר, בנייה במוחכר ו/או תוספת למבנה קיים ייעשה בהתאם למטרות החכירה או השימושים הנוספים המותרים בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות ובאישור מראש ובכתב של הרשות; שינוי בסוג העיבוד החקלאי שאינו כרוך בהקמת מבנים ו/או הסבת שימוש שאינו טעון היתר במבנה קיים, מסוג שימוש חקלאי אחד לסוג שימוש חקלאי אחר, אינו מחייב את אישור הרשות. {{ח:תת|(ג)}} החוכר והאגודה רשאים לעשות שימושים נוספים בנחלה כמפורט בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תתת|(1)}} יחידות דיור – {{ח:תתת}} הקמת יחידת דיור שנייה ושלישית בחלקה א׳, בתחום חלקת המגורים, של הנחלה על ידי החוכר עבור דור המשך ודור שלישי בהתאם לכללים הקבועים בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות התקפים במועד הגשת הבקשה להקמת יחידת הדיור, לרבות תשלום דמי חכירה מהוונים כקבוע בהחלטות אלה. יחידות הדיור יהוו חלק בלתי נפרד מהנחלה; {{ח:תתת|(2)}} תעסוקה לא חקלאית – {{ח:תתתת|(א)}} חלקה א׳ – שימוש בחלקה א׳, בתחום חלקת המגורים, למטרת תעסוקה לא חקלאית על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות התקפים במועד הגשת הבקשה, אם יתירו שימוש מסוג זה, ובכפוף לכללים ולמגבלות שתקבע מועצת מקרקעי ישראל לעניין זה; {{ח:תתתת|(ב)}} חלקות ב׳ ו־ג׳ – שימוש בשטח המוחכר לאגודה למטרת תעסוקה לא חקלאית על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות התקפים בעניין זה במועד הגשת הבקשה, אם יתירו שימוש זה, ובכפוף לכללים ולמגבלות שתקבע מועצת מקרקעי ישראל לעניין זה. סעיף זה לא יחול על חלקות ב׳, כולן או חלקן, אשר יוחכרו ישירות לבעל זכויות בנחלה. {{ח:סעיף|8.3.18|חובת מגורים ועיבוד נחלה}} {{ח:תת|(א)}} החוכר חייב להתגורר בנחלה ולעבדה בקביעות וברציפות. {{ח:תת|(ב)}} החוכר רשאי לעבד את הנחלה באמצעות האגודה או על פי היתר בכתב לשותפות שניתן מאת שר החקלאות ופיתוח הכפר או מאת מי שהשר הסמיכו לכך ברשומות בהתאם {{ח:חיצוני|חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)#סעיף 2|לסעיף 2 בחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ״ז–1967}}, ובלבד שאישור זה תואם את מדיניות מועצת מקרקעי ישראל. {{ח:סעיף|8.3.19|דמי חכירה לנחלה}} {{ח:ת}} דמי החכירה השנתיים לנחלה יהיו בהתאם לדמי החכירה השנתיים שתקבע מועצת מקרקעי ישראל מעת לעת ובלבד שלא יעלו על שווי השוק של דמי חכירה לקרקע דומה במועד השינוי. {{ח:סעיף|8.3.20|העברת זכויות}} {{ח:ת}} החוכר והאגודה אינם רשאים להעביר את הזכויות במוחכר או לשעבדו בכל צורה שהיא אלא בהסכמת הרשות מראש ובכתב. לעניין זה, העברת זכויות – הענקת הזכויות, העברתן, הסבתן או ויתור עליהן, החכרת המוחכר בחכירת משנה, השכרת הנחלה, מסירת חזקה או שימוש בנחלה במישרין או בעקיפין, שיתוף בנחלה או בכל זכות הנובעת מזכויות החוכר בנחלה, והכל בין בתמורה ובין ללא תמורה, בשלמות או בחלק. על אף האמור, אם בידי שר החקלאות ופיתוח הכפר או מי שהשר הסמיכו לכך בהתאם {{ח:חיצוני|חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)|לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ״ז–1967}}, ניתן היתר בכתב להעברת הזכויות או שיעבוד המוחכר, השותפות לא תהווה העברת זכויות או שיעבוד המוחכר לעניין סעיף זה. {{ח:סעיף|8.3.21|איסור פיצול הנחלה}} {{ח:ת}} הנחלה מהווה יחידה משקית אחת שאינה ניתנת לפיצול. חלקות א׳, ב׳ ו־ג׳ הן חלק בלתי נפרד מאותה נחלה אף אם לא הוחכרו ישירות לחוכר. זכות החכירה בחלקה א׳ לא תועבר אלא יחד עם זכות השימוש ביתרת שטח הנחלה. למרות האמור, ניתן לפצל מגרש מגורים מנחלה בתנאים שנקבעו בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות התקפים במועד הגשת בקשת הפיצול. {{ח:סעיף|8.3.22|הסכמת האגודה}} {{ח:תת|(א)}} הרשות לא תיתן את הסכמתה להעברת זכויות בנחלה אלא למקבל העברה שאושר בכתב על ידי האגודה. למרות האמור, במקרים חריגים, רשאית הרשות לפעול ללא הסכמת האגודה, כאשר סירוב האגודה הוא לדעת הרשות משיקולים בלתי סבירים ובלבד שניתנה לאגודה הזדמנות לנמק בפני הרשות את הסיבות לסירובה. {{ח:תת|(ב)}} הרשות תודיע לאגודה על כוונתה להעביר את הזכויות בנחלה ללא הסכמתה. לא העבירה האגודה את נימוקיה בתוך תקופה שקבעה הרשות או לאחר שהרשות בחנה את הנימוקים לסירובה של האגודה, לפי העניין, רשאית הרשות להעביר את הזכויות בנחלה ובלבד שהודיעה לאגודה על החלטתה הסופית לפני ביצוע ההעברה. {{ח:סעיף|8.3.23|שינוי ייעוד המוחכר}} {{ח:תת|(א)}} ניתן תוקף לתוכנית לשינוי ייעודו של המוחכר או כל חלק ממנו, רשאית הרשות להביא לידי סיום מוקדם את תקופת החכירה של החלק מהשטח המוחכר ששונה ייעודו, ולהחזיר לעצמה את החזקה בו. לעניין סעיף זה, מתן היתר על פי דין להקמת מתקן ביטחוני כמוהו כשינוי ייעוד. {{ח:תת|(ב)}} הודיעה הרשות לחוכר או לאגודה, לפי העניין (להלן בסעיף זה – החוכר), על סיום החכירה כאמור בסעיף קטן (א), יפנה החוכר את השטח המוחכר, או את חלקו, לפי העניין, ויחזירו לחזקת הרשות בתוך 6 חודשים מיום מתן הודעת הרשות על סיומה המוקדם של תקופת החכירה. במקרים מיוחדים רשאית הרשות לדרוש פינוי המוחכר בתוך 3 חודשים, והכל על פי שיקול דעתה הבלעדי. {{ח:תת|(ג)}} החוכר יחתום על כל המסמכים הדרושים וימציא את כל האישורים לשם ביטול הרישום של זכות החכירה בלשכת רישום המקרקעין לגבי אותו חלק של המוחכר שלגביו אושרה התוכנית לשינוי ייעוד. {{ח:תת|(ד)}} החוכר זכאי לפיצוי בעד חלק המוחכר שלגביו הסתיימה החכירה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ובלבד שפונה מכל אדם וחפץ במועד שנקבע בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ה)}} לא פינה החוכר את המוחכר ולא החזירו לרשות ו/או לא עשה את הפעולות הדרושות לביטול החכירה, כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), הרשות זכאית לפיצוי מוסכם בגובה 0.5% מערך המוחכר לאחר שינוי ייעודו בעד כל חודש עיכוב, כולו או חלקו, שבו לא מוחזר המוחכר, ללא הוכחת נזק, וזאת לאחר קבלת עמדת החוכר לגבי אי מסירת השטח במועד; הרשות רשאית לקזז סכום זה מהפיצוי שלו זכאי החוכר בהתאם לסעיף קטן (ד). {{ח:תת|(ו)}} אין באמור בסעיף זה לגרוע מזכותה של הרשות לפעול בהתאם להוראות הסכם החכירה כתוצאה מהפרה של סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לרבות קבלת פיצויים מאת החוכר עבור הנזק שנגרם לרשות בעקבות עיכוב בשיווק המוחכר שהחזרתו נדרשה ועוכבה. {{ח:תת|(ז)|(1)}} מצאה הרשות כי העמדת קרקע חקלאית חלופית לקרקע שהושבה אפשרית בנסיבות העניין, יהיה הפיצוי בעבור קרקע שהושבה לרשות בדרך של מתן קרקע חקלאית חלופית בטיב ובהיקף דומה לקרקע שהושבה; {{ח:תתת|(2)}} קבעה הרשות כי העמדת קרקע חקלאית חלופית אינה אפשרית, החוכר יהיה זכאי לפיצוי בעד זכויותיו והשקעותיו שהיו קיימות במועד סיום החכירה באותו חלק מהמוחכר שלגביו הסתיימה החכירה. שווי השקעותיה של האגודה יוערך בהתחשב, בין היתר, בפחת כפי שמוכר על ידי מס הכנסה, ועלות פינוי המחוברים, אם נדרשה האגודה על ידי הרשות לפנותם; לעניין סעיף זה, קרקע חקלאית חלופית – לרבות קרקע המושכרת לאגודה בהסכם שכירות עונתי. {{ח:תת|(ח)}} סכום הפיצוי ייקבע על ידי ועדת פיצויים שתמונה בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל כפי שיהיו בתוקף במועד הגשת הבקשה לפיצוי. {{ח:תת|(ט)}} הגיש החוכר תביעת פיצויים לבית המשפט, תשלם הרשות לחוכר רק את הסכום שבו הכירה הרשות ובלבד שהקרקע הושבה. במסגרת תביעת הפיצויים הרשות רשאית לטעון כנגד החלטת ועדת הפיצויים. {{ח:סעיף|8.3.24|חברות באגודה}} {{ח:ת}} פסקה חברותו של חוכר באגודה מכל סיבה שהיא והחוכר והאגודה הודיעו לרשות על כך בכתב, רשאי החוכר להמשיך ולהחזיק בנחלה גם אחרי הפסקת חברותו, ובתנאי שחתם על הסכם לקבלת שירותים עם האגודה כאמור {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ג|בסימן ג׳}}. במקרה כזה יחולו על החוכר תנאי הסכם החכירה בשינויים המתחייבים מהפסקת חברותו באגודה, והכל בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל שיהיו בתוקף באותה העת. {{ח:קטע4|פרק 8.3 סימן ה|סימן ה׳: הקצאת שטחי ציבור בנויים ופנויים בתחום משבצת המושב}} {{ח:סעיף|8.3.25|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ה|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם זמני“ – הסכם לתקופה של 4 שנים ו־11 חודשים, מתחדש, אשר יכלול, בין היתר, גם את שטחי הציבור הקלאסיים או רק את שטחי הציבור הקלאסיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם חכירה לדורות למשבצת“ – הסכם חכירה הנחתם עם האגודה לתקופה של 49 שנים לגבי משבצת הקבע של היישוב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זהות ועדים“ – מצב שבו ישנה זהות בין ועד האגודה והוועד המקומי, ולא בוצעה הרחבה למגורים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבני ציבור בעלי אופי פרטי“ – מבנים הבנויים על שטח ציבורי, הייחודים לצורת ההתאגדות של ההתיישבות העובדת, כולה או חלקה, ומשמשים מעצם טיבם, בעיקר את חברי האגודה, כדוגמת: חדר אוכל, מכבסה, מזכירות האגודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטחי ציבור קלאסיים“ – שטחי ציבור למעט שטחי ציבור שעליהם בנויים מבני ציבור בעלי אופי פרטי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטחי ציבור“ – שטח שהוגדר בתוכנית לצורכי ציבור, לרבות מבני ציבור שהוקמו עליו. {{ח:סעיף|8.3.26|כללי}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ה|סימן זה}} יחול רק בעת החתימה על הסכם חכירה לדורות למשבצת המושב ואינו חל במועד חתימת הסכם משבצת מתחדש. {{ח:תת|(ב)}} הסכם חכירה לדורות למשבצת עם האגודה ייחתם בהתאם לקבוע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ועל בסיס העקרונות המפורטים בהן, התקיפות במועד החתימה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ה|סימן זה}} גוברות על כל החלטת מועצת מקרקעי ישראל אחרת בקשר להחכרת שטחי ציבור בתחום שטח משבצת המושב בהסכם חכירה לדורות למשבצת למושב. {{ח:סעיף|8.3.27|מבני ציבור בעלי אופי פרטי ומבני ציבור קלאסיים}} {{ח:תת|(א)}} האגודה, בתיאום עם הרשות ועם המועצה האזורית, תבצע אבחנה בין שטחי ציבור שעליהם בנויים מבנים בעלי אופי פרטי לבין שטחי ציבור קלאסיים. חלוקת השטחים, בהתאם לאבחנה זו, תיערך באמצעות מפת מדידה אנליטית בחתימת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה או בדרך אחרת שתקבע הנהלת הרשות. {{ח:תת|(ב)}} שטחי ציבור שעליהם קיימים מבני צבור בעלי אופי פרטי יוחכרו לאגודה במסגרת הסכם החכירה לדורות. {{ח:תת|(ג)}} שטחי ציבור קלאסיים יושכרו לאגודה במסגרת הסכם זמני. שטחים אלה לא ייכללו בהסכם החכירה למשבצת לדורות. {{ח:סעיף|8.3.28|הוראות ההסכם הזמני}} {{ח:ת}} ההסכם הזמני אשר יכלול, בין היתר, את שטחי הציבור הקלאסיים, יכלול את ההוראות המפורטות בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תת|(1)}} על פי דרישה של המועצה האזורית, האגודה תעמיד את שטחי הציבור הקלאסיים לשימוש ציבורי של המועצה האזורית או הוועד המקומי; {{ח:תת|(2)}} על פי דרישת המועצה האזורית, ובכפוף לחתימתה על כתב שיפוי לטובת הרשות, שטחי ציבור קלאסיים ייגרעו מהמשבצת ויוקצו למועצה האזורית או לוועד המקומי והכל בהתאם לבקשת המועצה האזורית. גריעת השטחים תיעשה בכפוף לכך שתתקבל בקשה מאת המועצה האזורית לקבל לרשותה את השטחים ובכפוף לכך שהמועצה האזורית תשמע את עמדת האגודה והוועד המקומי בעניין; {{ח:תת|(3)}} לאחר קבלת פנייה מאת המועצה האזורית וקיום שימוע על ידי המועצה האזורית, כאמור בפסקה (2) תשלח הרשות הודעה לאגודה, המעדכנת כי התקבלה בקשה לגריעת שטחי ציבור קלאסיים מהמשבצת ולהקצאתם למועצה האזורית או לוועד המקומי, וכי בכוונת הרשות לגרוע את השטח ולהקצותו כמבוקש בתוך פרק זמן קצוב של 60 ימים מהמועד שבו בוצע השימוע. באחריות המועצה האזורית להמציא מפת מדידה אנליטית בחתימת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שעל בסיסה ניתן לבצע את הגריעה כאמור; {{ח:תת|(4)}} בתום פרק הזמן הקצוב, ייגרע השטח ממשבצת הקבע של האגודה ויוקצה בהתאם לדרישה. ההסכם הזמני יכלול הוראה לפיה ההסכם אינו חל על שטחים שלגביהם נחתם הסכם פרטני עם המועצה האזורית. ההסכם הזמני יחודש ללא שטחים אלו. {{ח:סעיף|8.3.29|מושב שבו קיימת זהות ועדים}} {{ח:תת|(א)}} למרות האמור {{ח:פנימי|סעיף 8.3.28|בסעיף 8.3.28}}, במושב שבו קיימת זהות ועדים, ניתן לכלול גם את שטחי הציבור הקלאסיים בהסכם החכירה לדורות למשבצת. {{ח:תת|(ב)}} טרם החתימה על הסכם החכירה, תיערך פנייה למועצה האזורית ותינתן לה אפשרות להביע עמדתה, בתוך פרק זמן קצוב של 60 ימים, האם היא מעוניינת כי שטחי הציבור הקלאסיים כולם או חלקם ייגרעו מהמשבצת ויוקצו לה. {{ח:תת|(ג)}} אם המועצה האזורית תבקש כי שטחי הציבור הקלאסיים או חלקם ייגרעו מהמשבצת ויוקצו לה, בכפוף לחתימה על כתב שיפוי לטובת הרשות, תשלח הרשות הודעה לאגודה, המעדכנת כי התקבלה בקשה לגריעת שטחים מהמשבצת ולהקצאתם למועצה האזורית וכי בכוונת הרשות לגרוע את השטח משטח המשבצת ולהקצותו כמבוקש בתוך פרק זמן קצוב של 60 ימים. {{ח:תת|(ד)}} עם סיום התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), ייחתם הסכם חכירה לדורות אשר יכלול תניות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.3.28|בסעיף 8.3.28}}, בהתאמות הנדרשות. {{ח:תת|(ה)}} ביצוע כל פעולה במקרקעי המשבצת אשר משמעותה קליטת תושבים שאינם חברים באגודה, דוגמת הרחבה למגורים, יותנה בהעברת שטחי הציבור הקלאסיים למעמד של הסכם זמני כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.3.28|בסעיף 8.3.28}}, עוד בשלב של הכנת התוכנית. {{ח:סעיף|8.3.30|התחשבנות בעד העברת שטחי ציבור למועצה האזורית או לוועד המקומי}} {{ח:תת|(א)}} בשטח פנוי – האגודה אינה זכאית לתשלום בעד העמדת ו/או העברת השטח למועצה האזורית או לוועד המקומי. {{ח:תת|(ב)}} בשטח שעליו בנוי מבנה ציבור שהקמתו לא מומנה על ידי המועצה האזורית – האגודה זכאית לתשלום מהמועצה האזורית או מהוועד המקומי בעד המבנה על פי ערכו, נכון למועד העמדת המבנה לטובתם. {{ח:תת|(ג)}} דרישת תשלום, אם תהיה, לא תעכב את העמדת השטח הציבורי או מבנה הציבור לטובת המועצה האזורית או הוועד המקומי. {{ח:סעיף|8.3.31|הפסקת שימוש}} {{ח:ת}} פסק השימוש על ידי המועצה האזורית או הוועד המקומי בשטח שנגרע ממשבצת המושב, רשאית האגודה לפנות למועצה האזורית ולבקש לצרף את השטח לשטח המשבצת, והכל בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. {{ח:קטע4|פרק 8.3 סימן ו|סימן ו׳: בנייה למגורים במושבים ובמושבות}} {{ח:סעיף|8.3.32|תחולה}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ו|סימן זה}} חלות בין אם נחתם הסכם חכירה לדורות ובין אם לאו. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ו|סימן זה}} חלות על אגודות ו/או בעל זכויות בנחלה אשר טרם הצטרפו להסדר עיגון זכויותיהם בחלקת המגורים במושב. {{ח:סעיף|8.3.33|קביעת ערך הקרקע}} {{ח:ת}} ערך הקרקע לעניין {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ו|סימן זה}} ייקבע על פי הכללים הנהוגים ברשות. הרשות רשאית לקבוע טבלאות ומחירונים לערכי קרקע. {{ח:סעיף|8.3.34|הנחת אזור}} {{ח:ת}} על התשלומים לפי {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ו|סימן זה}} תחול הנחת אזור כפי שיהיו במועד הבקשה. {{ח:סעיף|8.3.35|תשלום היטל השבחה}} {{ח:ת}} היטל השבחה ישולם בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 3|התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. בעל הזכויות אשר שילם היטל השבחה, לא זכאי לכל החזר ו/או השתתפות מהרשות בעד תשלומי ההיטל למעט הקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ו|בסימן זה}}. {{ח:סעיף|8.3.36|בנייה למגורים בנחלות במושבים}} {{ח:תת|(א)}} במושבים ובמושבות, תתיר הרשות בנייה למגורים אך ורק בשטח הצהוב כפי שנקבע בתוכנית החלה על הנחלה. שטח צהוב לעניין {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ו|סימן זה}} הוא שטח מתוך חלקה א׳ של הנחלה המיועד למגורים ולמבני משק בתוכנית וכן שטח שצורף לנחלה לצורך בניית בית מגורים. {{ח:תת|(ב)}} לא תותר בנייה למגורים בחלקות ב׳ של הנחלה, גם אם התוכנית החלה על הקרקע מאפשרת בנייה בהם. {{ח:סעיף|8.3.37|מספר יחידות המגורים בנחלה}} {{ח:תת|(א)}} בעל זכויות בנחלה רשאי להקים בנחלה יחידת דיור לצרכי מגוריו. {{ח:תת|(ב)}} בעל זכויות בנחלה רשאי להקים יחידת דיור שנייה המיועדת למגורי דור המשך. במושב תותר הקמת יחידה שנייה, לבן ממשיך כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (חברות)#סעיף 3א|בתקנה 3א(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל״ג–1973}}. {{ח:תת|(ג)}} הקמת יחידת דיור שלישית תותר, מקום שהוכח להנחת דעתה של הרשות, כי בנחלה מתגוררים בפועל 3 דורות של משפחת בעל הזכויות בנחלה, לרבות בעל הזכויות ודור המשך, ובתנאי שהדור המבוגר היה בעל זכויות בנחלה, או עודנו בעל הזכויות המקורי בנחלה והדור הצעיר מהווה משפחה. {{ח:תת|(ד)}} מספר המבנים אשר ניתן לבנות בשטח הצהוב בנחלה ייקבע על ידי מוסדות התכנון ועל פי תוכניות תקפות. {{ח:סעיף|8.3.38|היקף הבנייה ללא תשלום}} {{ח:תת|(א)}} הרשות לא תגבה תשלום עבור בנייה של עד 160 מ״ר שטח עיקרי ושירות (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ו|בסימן זה}} – ברוטו), ביחידת המגורים של בעל הזכויות בנחלה. {{ח:תת|(ב)}} הרשות לא תגבה תשלום עבור בנייה של עד 160 מ״ר ברוטו ביחידת המגורים השנייה, המיועדת לדור המשך או בן ממשיך. {{ח:תת|(ג)}} הרשות לא תגבה תשלום עבור בנייה של עד 55 מ״ר ברוטו ביחידת המגורים השלישית, המיועדת לדור השלישי. {{ח:סעיף|8.3.39|תשלום בעד בנייה העולה על השטחים המותרים}} {{ח:ת}} עבור בנייה בהיקף העולה על השטחים המותרים בבנייה ללא תשלום, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.3.38|בסעיף 8.3.38}}, תגבה הרשות תשלום כמפורט בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תת|(1)}} עבור בנייה שמעל 160 מ״ר ברוטו ביחידה הראשונה וביחידה השנייה, ועבור בנייה שמעל 55 מ״ר ברוטו ביחידה השלישית בנחלה, ועד למלוא זכויות הבנייה המותרות על פי התוכנית שחלה על הנחלה במועד שבו הוקצו למתיישב הראשון זכויות בנחלה – תגבה הרשות דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך הקרקע, של זכויות הבנייה המבוקשות; {{ח:תת|(2)}} עבור זכויות בנייה נוספות על הזכויות המפורטות בפסקה (1), מכוח תוכנית שאושרה לאחר המועד שבו הוקצו למתיישב הראשון הזכויות בנחלה, תגבה הרשות דמי היתר בשיעור של 91% מערך הקרקע של זכויות הבנייה המבוקשות. בעל זכויות אשר חויב בתשלום היטל השבחה על ידי הוועדה המקומית עבור זכויות בהתאם לפסקה זו, זכאי להחזר דמי היתר בגובה היטל ההשבחה ששולם על ידו, ובלבד ששיעור דמי ההיתר ששולמו בעד הזכויות הנוספות לפי פסקה זו לא יפחת מ־46%. {{ח:תת}} על בעל הזכויות להמציא אישור על תשלום היטל השבחה שבוצע על פי שומה סופית בהתאם לדין. {{ח:תת}} ההחזר יישא הפרשי הצמדה וריבית על פי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה{{ח:הערה|,}} התשכ״א–1961}} ממועד התשלום. {{ח:קטע4|פרק 8.3 סימן ז|סימן ז׳: עיגון זכויות למגורים בחלקת המגורים בנחלה}} {{ח:סעיף|8.3.40|הגדרות|תיקון: 6.12.2020}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העברת זכויות“ – העברתה של זכות החכירה או הסבתה בדרך כלשהי לאחר, בתמורה או ללא תמורה, למעט העברה לקרוב, כהגדרתו להלן, או לגרוש או גרושה על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין ולמעט העברה בהורשה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוכר“ – מתיישב במושב או ביישוב אחר, שהוא חוכר או שוכר קרקע בתנאי נחלה, לרבות חוכר בחכירה לדורות, שוכר בהסכמים זמניים מתחדשים, בר־רשות בנחלה ומתיישב במושב או ביישוב אחר שהוא בעל הזכויות בנחלה על פי הרישום ברשות ובספרי המושב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעסוקה לא חקלאית“ – כל פעילות שאינה חקלאית ובכלל זה, שימושים נלווים, על פי תוכנית, או על פי היתר תקף לשימוש חורג שניתן כדין. הכל בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.9|לפרק משנה 8.9}} {{ח:פנימי|פרק 8.10|ופרק משנה 8.10}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה, אח, צאצא וצאצא בן הזוג, מאומץ ומאומץ בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה. לעניין {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|סימן זה}}: ”בן זוג“ – לרבות ידוע בציבור כבן זוג. ”אח“ – ביחס לזכויות עקב ירושה בלבד. {{ח:סעיף|8.3.41|כללי|תיקון: 23.5.2021}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|סימן זה}} נועד לעגן את זכויות החוכרים בחלקת המגורים במושב. חוכר אשר יבחר להצטרף להסדר המפורט {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן זה}}, זכאי לכך שבחלקת המגורים לא יחולו ההוראות הקיימות כיום בהסכמים מול הרשות בדבר השבת קרקע לרשות בעת שינוי ייעודה. {{ח:תת|(ב)}} עיגון זכויות בחלקת המגורים בהתאם להוראות המפורטות {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן זה}} (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן זה}} – ההסדר) ייעשה בכפוף לקיום כל התנאים המפורטים {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן זה}}. {{ח:תת|(ג)}} חובת עיבוד הנחלה ברציפות, לאורך כל תקופת החכירה, תמשיך לחול על כלל החוכרים בתנאי נחלה במקרקעי ישראל לרבות אגודת המושב, בין אם הצטרפו להסדר {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|שבסימן זה}} ובין אם לאו. {{ח:תת|(ד)}} על מי שלא הצטרף להסדר ימשיכו לחול הכללים הקבועים בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת. {{ח:תת|(ה)|(1)}} על כלל התשלומים הנזכרים {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן זה}}, למעט תשלום דמי חכירה בשיעור 3.75% תחול הנחת אזור. כל תשלום בשיעור של 33% הנזכר {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן זה}} כולל רכיב של דמי חכירה כאמור שעליו לא חלה הנחת אזור. שיעורי התשלומים המשוקללים יהיו כמפורט בטבלה {{ח:פנימי|סעיף 8.3.54|שבסעיף 8.3.54}}. {{ח:תתת|(1א)}} חוכר במושב באזור קו עימות ישלם דמי חכירה בשיעור של 3.75% מערך הקרקע של חלקת המגורים עבור היקף הבנייה הבסיסי למגורים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 8.3.45|בסעיף 8.3.45}}, בלבד. {{ח:תתת|(2)}} למרות האמור בפסקאות (1) ו־(1א), חוכר במושב בעוטף עזה המנוי ברשימה המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 8.3.55|בסעיף 8.3.55}}, אשר יבקש להצטרף להסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן זה}} עד ליום 31.12.2022, ישלם דמי חכירה בשיעור של 3.75% מערך הקרקע של חלקת המגורים עבור היקף בינוי של 215 מר למגורים בלבד (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן זה}} – דמי חכירה חלקיים). {{ח:סעיף|8.3.42|תנאים להצטרפות להסדר}} {{ח:ת}} התנאים להצטרפות להסדר יהיו כמפורט בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תת|(1)}} רישום חלקה א׳ בספרי מרשם המקרקעין כיחידת רישום נפרדת בשלמות, או במקרה של העדר רישום כאמור – הצגת הזמנת ביצוע תוכנית לצרכי רישום פרטנית בתיאום עם האגודה ובידיעה של כל בעלי הזכויות הגובלים. לחילופין, קיומו של הליך להכנה ורישום תוכנית לצרכי רישום לכל הנחלות במושב; {{ח:תת|(2)}} הסדרה ותשלום בעד כל השימושים בתוך הנחלה, אם ניתן לייחס שימושים אלו לחוכר, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות במועד ההצטרפות להסדר, לרבות תשלום בעד תקופת עבר. {{ח:סעיף|8.3.43|השלמת חלקת המגורים}} {{ח:ת}} בנחלות שבהן חלקת המגורים קטנה מ־2.5 דונמים, תותר השלמתה וזאת בהתאם להוראות המפורטות בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תת|(1)}} ביישובים שאינם באזור עדיפות לאומית, תותר השלמת חלקת המגורים עד ל־2.5 דונמים ובלבד שתהיה שטח רציף; {{ח:תת|(2)}} ביישובים באזור עדיפות לאומית, תותר השלמת חלקת המגורים עד ל־2.5 דונמים ככל הניתן בשטח רציף. {{ח:סעיף|8.3.44|חלקת מגורים הגדולה מ־<wbr>2.5 דונמים}} {{ח:ת}} אם בתאריך 27.3.2007 השטח המיועד למגורים בחלקה א׳ של נחלה גדול מ־2.5 דונמים (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן זה}} – השטח הנוסף), החוכר זכאי לבקש תחולת ההסדר המפורט {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן זה}} גם על השטח הנוסף, בהתאם לתנאים אשר תקבע הרשות ותמורת תשלום של דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך הקרקע. {{ח:סעיף|8.3.45|היקף הבנייה הבסיסי למגורים בחלקת המגורים}} {{ח:תת|(א)}} היקף הבנייה הבסיסי הכולל למגורים בחלקת המגורים יהיה עד 375 מ״ר (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן זה}} – היקף הבנייה הבסיסי למגורים), בכפוף לקיומה של תוכנית. {{ח:תת|(ב)}} עם הצטרפות החוכר להסדר יחול המפורט בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תתת|(1)}} תבוטל הדרישה לרצף בין דורי ותותר בניית יחידות דיור לחוכר ולקרובו; {{ח:תתת|(2)}} מימוש היקף הבנייה הבסיסי למגורים יכול להיעשות במספר יחידות דיור ובגודל כפי שייקבע בתוכנית; {{ח:תתת|(3)}} יותר פיצול מגרש תמורת 33% בתנאים הנזכרים {{ח:פנימי|סעיף 8.3.48|בסעיף 8.3.48}}. {{ח:סעיף|8.3.46|דמי חכירה בעד חלקת המגורים|תיקון: 16.3.2022}} {{ח:ת}} תנאי לתחולת ההסדר הוא תשלום דמי חכירה לרשות בשיעור של 3.75% מערך הקרקע של חלקת המגורים עם היקף הבנייה הבסיסי למגורים. לחילופין, תותנה תחולת ההסדר בתשלום דמי חכירה חלקיים לרשות, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.3.41|בסעיף 8.3.41(ה)}}. ערך הקרקע ייקבע על פי שומה. הנהלת הרשות רשאית לקבוע טבלאות ערכי קרקע. על תשלום זה לא תחול הנחת אזור. {{ח:סעיף|8.3.47|בנייה נוספת בחלקת המגורים}} {{ח:תת|(א)}} חוכר שיבקש להוסיף ו/או לממש זכויות בנייה למגורים בחלקת המגורים, מעבר להיקף הבנייה הבסיסי הכולל של 375 מ״ר, רשאי לעשות כן בכפוף לקיומה של תוכנית ולתשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% בעד מימוש זכויות הבנייה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} כל הגשת תוכנית להוספת יחידת דיור מעבר ליחידה שלישית בנחלה מותנית בהסכמת האגודה. {{ח:סעיף|8.3.48|פיצול מגרש מגורים מחלקת המגורים}} {{ח:תת|(א)}} חוכר אשר הצטרף להסדר רשאי לפצל מגרש או מגרשים למגורים מחלקת המגורים ולחתום לגבי כל אחד מהם על הסכם חכירה למלוא זכויות הבנייה למגורים ליחידת דיור אחת, הקיימות והעתידיות. פעולה זו תתאפשר בכפוף לכל התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (5): {{ח:תתת|(1)}} יחידת דיור קיימת על פי תוכנית עם זכויות בנייה כוללות של לפחות 160 מ״ר, המשמשת בפועל למגורי החוכר, תישאר תמיד צמודה לנחלה ולא יותר פיצולה מן הנחלה; {{ח:תתת|(2)}} הפיצול ייעשה בכפוף לקיומה של תוכנית המאפשרת את הפיצול; {{ח:תתת|(3)}} תוכנית לפיצול מגרש או מגרשים מהנחלה, אם היא יוצרת יחידות דיור שאינן כלולות בנחלה, תהיה כפופה למגבלות תמ״א 35, כפי שתעודכן בעקבות החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה מיום 1.12.2015; {{ח:תתת|(4)}} גודל המגרש המפוצל וזכויות הבנייה בשטח של 160 מ״ר יופחתו משטח חלקת המגורים והיקף הבנייה הבסיסי בהתאמה; {{ח:תתת|(5)}} תשלום לרשות של 33% משווי המגרש למגורים על פי שומה עדכנית למגרש המפוצל. התשלום יתבצע באופן הבא: {{ח:תתתת|(א)}} השלמת תשלום בשיעור של 29.25% עבור 160 מ״ר; {{ח:תתתת|(ב)}} תשלום בשיעור של 33% עבור יתרת הזכויות שלא נרכשו למעט האמור בפסקת משנה (א); {{ח:תתתת|(ג)}} הרשות לא תאפשר לבעל זכויות בנחלה לפצל מגרש מתוך חלקת המגורים ללא זכויות בנייה צמודות לו של לפחות 160 מ״ר. {{ח:סעיף|8.3.49|רכישת מלוא הזכויות למגורים בחלקת המגורים}} {{ח:תת|(א)}} החוכר רשאי לרכוש את מלוא הזכויות למגורים בבנייה נמוכה, הקיימות והעתידיות, בחלקת המגורים תמורת תשלום דמי רכישה (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן זה}} – דמי הרכישה) בשיעור של 33% משווי הקרקע של חלקת המגורים, בהתחשב בזכויות הבנייה המאושרות ובפוטנציאל התכנוני למגורים וכן בזכות לפיצול המגרש או המגרשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8.3.48|בסעיף 8.3.48}}: {{ח:תתת|(1)}} חוכר אשר שילם את דמי החכירה בשיעור של 3.75% כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8.3.46|בסעיף 8.3.46}} ישלם בנוסף: {{ח:תתתת|(א)}} תשלום בשיעור 29.25%, השלמה ל־33%, בהתאם לשומה עדכנית כפי שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8.3.46|סעיף 8.3.46}}; {{ח:תתתת|(ב)}} תשלום בשיעור של 33% משומה ליתרת הזכויות המאושרות בתוכנית והפוטנציאל התכנוני למגורים בבנייה נמוכה לרבות הזכות לפצל מגרשים, אשר בעבורם טרם שולמו דמי חכירה מהוונים. {{ח:תתת|(2)}} חוכר אשר לא שילם דמי חכירה בשיעור של 3.75% כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8.3.46|בסעיף 8.3.46}}, יחויב בתשלום בשיעור של 33% משומה למלוא הזכויות המאושרות בתוכנית והפוטנציאל התכנוני למגורים בבנייה נמוכה לרבות הזכות לפצל מגרשים. {{ח:תת|(ב)|(1)}} בנחלה שבה הועברו זכויות בעבר ושולמו דמי הסכמה בעד העברת הזכויות, תינתן הנחה בדמי הרכישה ובלבד שדמי הרכישה לא יקטנו מ־20% משווי חלקת המגורים כאמור בסעיף קטן (א) וכמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.3.55|בסעיף 8.3.55}} לפי הפירוט שבפסקאות משנה (א) ו־(ב): {{ח:תתתת|(א)}} בנחלה שבה בוצעה העברת הזכויות לפי הסכם אשר נחתם בין הצדדים החל מ־1.1.1993 דמי הרכישה יעמדו על 20% בלבד; {{ח:תתתת|(ב)}} בנחלה שבה בוצעה העברת הזכויות לפי הסכם אשר נחתם בין הצדדים לפני 1.1.1993, יקוזזו מתשלום דמי הרכישה, 80% מדמי ההסכמה ששולמו בעד העברת הזכויות בתוספת הפרשי הצמדה בלבד; {{ח:תתת|(2)}} בכל מקרה דמי הרכישה לא יקטנו מ־20% משווי חלקת המגורים כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} לא יינתנו הנחה ו/או פטור נוספים בעד דמי הרכישה. {{ח:תת|(ד)}} חוכר, אשר רכש את מלוא הזכויות למגורים בחלקת המגורים כאמור בסעיף זה, פטור מתשלום כלשהו לרשות בעד כל בנייה נמוכה למגורים בחלקת המגורים, בכפוף לקיומה של תוכנית. {{ח:תת|(ה)}} מימוש זכויות לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים, מכוח תוכנית או אישור תקף לשימוש חורג יחויב בתשלום לרשות בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל כפי שיהיו בתוקף מעת לעת. {{ח:תת|(ו)}} חוכר אשר רכש את מלוא זכויות המגורים בחלקת המגורים, על פי {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|סימן זה}}, רשאי להשכיר או לפצל את יחידות הדיור הבנויות בחלקת המגורים אף למי שאינו קרובו. {{ח:תת|(ז)}} רכישת מלוא הזכויות למגורים בחלקת המגורים אינה משנה את הכללים החלים על שטחי הנחלה שאינם חלקת המגורים. {{ח:סעיף|8.3.50|העברת זכויות}} {{ח:תת|(א)}} איסור פיצול נחלה – החוכר אינו רשאי להעביר זכויות של חלק מהנחלה. ואולם, פיצול מגרש מנחלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8.3.48|בסעיף 8.3.48}}, אינו בגדר פיצול נחלה. {{ח:תת|(ב)}} תשלומים לרשות יהיו בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (5): {{ח:תתת|(1)}} במועד העברת הזכויות בנחלה כולה, בין אם החוכר הצטרף להסדר בעבר ובין אם לא, יידרש החוכר, כתנאי להעברת הזכויות, לשלם לרשות דמי רכישה עבור מלוא הזכויות למגורים בחלקת המגורים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 8.3.49|לסעיף 8.3.49}} ולחתום על הסכם חכירה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8.3.51|סעיף 8.3.51}} הסכם חכירה לא ייחתם במקרה שבו טרם הושלמה ונרשמה הפרצלציה; {{ח:תתת|(2)}} תשלום דמי רכישה כאמור יזכה את החוכר במלוא הזכויות למגורים בבנייה נמוכה, הקיימות והעתידיות, בחלקת המגורים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.3.49|בסעיף 8.3.49}} לרבות הזכות לפיצול מגרש או מגרשים והוא יהיה פטור מתשלום דמי הסכמה בעד חלקת המגורים; {{ח:תתת|(3)}} הרשות תמשיך לגבות דמי הסכמה עבור שטחי הנחלה שאינם חלקת המגורים כתנאי להעברת הזכויות בנחלה; {{ח:תתת|(4)}} דמי ההסכמה יחושבו כשליש משווי השטחים החקלאיים של הנחלה, כלומר שטח תקן הנחלה המצוי בשימוש חקלאי, או אמור לשמש לחקלאות, בדונמים, נכון למועד העברת הזכויות, כפי שתמסור אגודת המושב. השווי יחושב כמכפלת הדונמים החקלאיים של הנחלה בשווי דונם חקלאי, הקבוע כפיצוי לדונם בעל {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק משנה 8.18}}. על תשלום דמי ההסכמה לא תחול הנחת אזור; {{ח:תתת|(5)}} על אף האמור, דמי הסכמה בעד העברת הזכויות בנחלה ימשיכו להיות משולמים בהתאם להוראת החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 534, חרף ביטולה, כאשר החוכר מחזיק הסכם בתוקף והוא עומד על המשך תחולתו או שהחוכר מבקש לממש זכאותו לחידוש הסכם שהיה בידו, בתנאים הנקובים בו. במצבים אלה, לא ישולמו דמי רכישה, ההסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן זה}} לא יחול ויוסיפו לחול תנאי ההסכם הקיים. {{ח:תת|(ג)}} העברת הזכויות במגרש שפוצל מתוך חלקת המגורים תתבצע ללא תשלום נוסף לרשות. {{ח:תת|(ד)}} כל העברת זכויות בנחלה על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|סימן זה}} תתבצע בהסכמת האגודה, על פי נוהלי הרשות והחלטותיה. למרות האמור, במקרים חריגים רשאית הרשות לפעול ללא הסכמת האגודה כאשר סירובה, לדעת הרשות, הוא משיקולים בלתי סבירים ובלבד שניתנה לאגודה הזדמנות לנמק בפני הרשות את הסיבות לסירובה. אם לא העבירה האגודה את נימוקיה בתוך תקופה שקבעה הרשות או לאחר בחינת הנימוקים לסירובה של האגודה, לפי העניין, הרשות רשאית להעביר את הזכויות בנחלה ובלבד שהודיעה לאגודה על החלטתה הסופית לפני ביצוע ההעברה. {{ח:סעיף|8.3.51|חתימת הסכם חכירה}} {{ח:תת|(א)}} חוכר אשר הצטרף להסדר יהיה זכאי לחתום עם הרשות על נספח להסכם החכירה לגבי חלקה א׳ של הנחלה, המעגן את זכויותיו על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|סימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} בנספח להסכם החכירה, כאמור בסעיף קטן (א), ייקבע כי לא יחולו על שטח חלקת המגורים ההוראות הקיימות כיום בהסכמים מול הרשות בדבר השבת הקרקע לרשות בעת שינוי ייעודה. {{ח:תת|(ג)}} חתימת הסכם החכירה תהיה בתיאום עם האגודה ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 8.3.50|בסעיף 8.3.50(ד)}}, במידת הצורך. {{ח:תת|(ד)}} שטח חלקת א׳ של הנחלה מושא הסכם החכירה הכולל את חלקת המגורים ייגרע מהסכם השכירות או הסכם החכירה שנחתם או ייחתם עם המושב. {{ח:תת|(ה)}} במקרה שהסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית, לפי העניין, היא צד להסכם משבצת תלת צדדי ביחס למשבצת המושב, ההצטרפות להסדר תיעשה בתיאום עמה. {{ח:תת|(ו)}} חוכר המחזיק הסכם בתוקף ועומד על המשך תחולתו או חוכר המבקש לממש זכאותו לחידוש הסכם שהיה בידו, בתנאים הנקובים בו, אינו רשאי להצטרף להסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן זה}} אלא אם כן יסכים ויתחייב מראש לחתום על הסכם חכירה חדש בנוסח הקיים במועד ההצטרפות להסדר. {{ח:תת|(ז)}} חוכר של חלקה א׳ של נחלה שטרם נרשמה לגביה פרצלציה, רשאי להצטרף להסדר בתנאים שנקבעו {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן זה}}, אך לא זכאי לחתום על הסכם חכירה עד לרישום התוכנית לצרכי רישום בפנקסי רישום המקרקעין. {{ח:סעיף|8.3.52|הוראות כלליות לביצוע ההסדר}} {{ח:תת|(א)}} ביחס לסוגיות שאין להן התייחסות מפורשת {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן זה}}, תמשיך הרשות לפעול בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת. {{ח:תת|(ב)}} בעד יתרת שטח הנחלה ימשיך החוכר או המושב לשלם דמי חכירה שנתיים בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקיפות. {{ח:תת|(ג)}} חלקת המגורים הכוללת יחידת דיור אחת לפחות בגודל של 160 מ״ר, לרבות זכויות הבנייה לתעסוקה לא חקלאית בין שמומשו ובין שלא מומשו, יישארו תמיד חלק מהנחלה ולא יותר פיצולם מן הנחלה. {{ח:תת|(ד)}} פעולות של העברת זכויות, תוספת בנייה למגורים או פיצול מגרש מנחלה שבוצעו לאחר יום 9.6.2011, ובשל העיכוב ביישום הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|סימן זה}} בוצעו שלא על פי הוראותיו – ניתן לבקש בעדן התחשבנות מחדש, בהתאם לפירוט שבפסקאות (1) עד (3). הבקשה לביצוע ההתחשבנות תוגש בתוך שנה מן המועד שבו תודיע הרשות על הפעלתו המלאה של סימן זה: {{ח:תתת|(1)}} בהעברת זכויות שההסכם בין הצדדים נחתם לאחר יום 9.6.2011 – מעביר הזכויות רשאי לבקש ביצוע התחשבנות; {{ח:תתת|(2)}} בתוספת בנייה למגורים מעל 160 מ״ר שבעדה שולמו דמי חכירה מהוונים – בעל הזכויות רשאי לבקש ביצוע התחשבנות; {{ח:תתת|(3)}} בפיצול מגרש מנחלה, שבוצע בתמורה לתשלום מלא של דמי חכירה מהוונים, על פי הנחות אזור – בעל הזכויות בנחלה רשאי לבקש ביצוע התחשבנות. {{ח:סעיף|8.3.53|תוקף}} {{ח:תת|(א)}} למרות האמור {{ח:פנימי|סעיף 8.3.42|בסעיף 8.3.42(1)}}, בהעברת זכויות יחול {{ח:פנימי|סעיף 8.3.50|סעיף 8.3.50}} גם על חלקה א׳ אשר טרם נרשמה בספרי מרשם המקרקעין כיחידות רישום בשלמות. עם זאת לא ייחתם לגביה הסכם חכירה עד לרישומה בפנקסי מרשם המקרקעין. {{ח:תת}} למרות העדר חתימת הסכם כאמור, ייהנה החוכר מכל ההטבות הנזכרות {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|סימן זה}} לא יחולו על חוות בודדים או התיישבות בודדים. {{ח:סעיף|8.3.54|שיעורי תשלום}} {{ח:ת}} שיעורי תשלום – {{ח:ת}} <table> <tr><th>שיעור התשלום המלא</th><th>אזור עדיפות לאומית א׳<span style="letter-spacing: -0.167em;">** </span></th><th>אזור עדיפות לאומית ב׳<span style="letter-spacing: -0.167em;">** </span></th><th>אזור קו עימות</th><th>עוטף עזה</th></tr> <tr><td>33%</td><td>13.71%</td><td>20.14%</td><td>3.75% מהשווי להיקף בינוי של 375 מ״ר</td><td>3.75% מהשווי להיקף בינוי של 215 מ״ר</td></tr> <tr><td>20%<span style="letter-spacing: -0.167em;">*** </span></td><td>9.29%</td><td>12.86%</td><td>3.75% מהשווי להיקף בינוי של 375 מ״ר</td><td>3.75% מהשווי להיקף בינוי של 215 מ״ר</td></tr> </table> {{ח:ת}} {{מוקטן|<span style{{=}}"letter-spacing: -0.167em;">** </span> בכפוף למגבלות על מחיר התקרה והגבלות נוספות לפי {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|סימן א׳ לפרק משנה 4.2}}.}} {{ח:ת}} {{מוקטן|<span style{{=}}"letter-spacing: -0.167em;">*** </span> מתייחס {{ח:פנימי|סעיף 8.3.49|לסעיף 8.3.49(ב)}}.}} {{ח:סעיף|8.3.55|רשימת מושבים בעוטף עזה}} {{ח:ת}} רשימת מושבים בעוטף עזה – {{ח:תת|(1)}} דקל – מ.א. אשכול; {{ח:תת|(2)}} זמרת – מ.א. שדות נגב; {{ח:תת|(3)}} יבול – מ.א. אשכול; {{ח:תת|(4)}} יכיני – מ.א. שער הנגב; {{ח:תת|(5)}} ישע – מ.א. אשכול; {{ח:תת|(6)}} יתד – מ.א. אשכול; {{ח:תת|(7)}} כפר מימון – מ.א. שדות נגב; {{ח:תת|(8)}} מבטחים – מ.א. אשכול; {{ח:תת|(9)}} נתיב העשרה – מ.א. חוף אשקלון; {{ח:תת|(10)}} עין הבשור – מ.א. אשכול; {{ח:תת|(11)}} עמיעוז – מ.א. אשכול; {{ח:תת|(12)}} פריגן – מ.א. אשכול; {{ח:תת|(13)}} שדי אברהם – מ.א. אשכול; {{ח:תת|(14)}} שובה – מ.א. שדות נגב; {{ח:תת|(15)}} שוקדה – מ.א. שדות נגב; {{ח:תת|(16)}} תלמי יוסף – מ.א. אשכול; {{ח:תת|(17)}} תקומה – מ.א. שדות נגב. {{ח:קטע4|פרק 8.3 סימן ח|סימן ח׳: איוש נחלות פנויות במושבים}} {{ח:סעיף|8.3.56|איוש נחלות פנויות ביישובים בנגב ובגליל|תיקון: 6.12.2020, 20.11.2023, 8.6.2025}} {{ח:תת|(א)|(1)}} נחלות פנויות באזורי נגב וגליל ישווקו למומלצי האגודה, אשר האסיפה הכללית אישרה להם לקבל נחלה, עד ליום 31.12.2026. במושבים בנגב ובגליל אשר אינם מנויים על האזורים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 8.15.20|בסעיף 8.15.20(ב)}} לא תאושר התחלת תכנון סטטוטורי לנחלות לא מאוישות לאחר יום 1.7.2021; {{ח:תתת|(2)}} האגודה לא תגבה כל תשלום כתנאי להמלצתה למעט הוצאות פיתוח שיאושרו על ידי הרשות ולמעט תשלום בשיעור יחסי בעד השקעותיה בפועל ברכוש האגודה וכן כהשתתפות בהון האגודה, עד לגובה הסכומים הנזכרים על פי אישור בכתב של רואה חשבון של האגודה, כשהסכומים משוערכים; {{ח:תתת|(3)}} השיעור היחסי בהשקעות בפועל ברכוש האגודה החל על הנחלה הפנויה, יהיה לפי הסכום המשוערך המצוין באישור, כשהוא מחולק למספר הנחלות שבתקן היישוב, וכן הסכום המשוערך המצוין באישור המהווה השתתפות של כל חבר האגודה בהון האגודה. {{ח:תת|(ב)}} הנחלות ישווקו תמורת תשלום דמי חכירה מהוונים עבור היקף זכויות של 375 מ״ר בחלקת המגורים, אשר ישולמו בנוסף לדמי החכירה השנתיים לנחלה. על שיעור התשלום תחול הנחת אזור. ההנחה תחול על שתי יחידות דיור לנחלה בלבד. באזור קו עימות נחלות יאוישו בתשלום הקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן ז׳ לפרק משנה 8.3}}, בעת הצטרפות להסדר. {{ח:תת|(ג)|(1)}} עם מומלצי האגודה ייחתם הסכם חכירה לחלקה א׳ של הנחלה, עם זכויות בנייה מהוונות להיקף זכויות בנייה של 375 מ״ר, אשר יוגבלו לחלקת המגורים בלבד וללא מגבלת רצף בין דורי; {{ח:תתת|(2)}} תנאי מוקדם לחתימת הסכמי חכירה לדורות יהיה רישום חלקה א׳ בספרי מרשם המקרקעין כיחידת רישום נפרדת בשלמות; {{ח:תתת|(3)}} אם לא קיימת פרצלציה, חתימת הסכם החכירה תידחה עד לאישור הפרצלציה. {{ח:תת|(ד)|(1)}} רכישת זכויות בנייה נוספות מעבר לאמור בסעיף קטן (ג) תהיה על פי הכללים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן ז׳ לפרק משנה 8.3}}; {{ח:תתת|(2)}} העברת זכויות בנחלה תהיה על פי הכללים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן ז׳ לפרק משנה 8.3}} {{ח:פנימי|סעיף 5.4.8|ובסעיף 5.4.8}}; {{ח:תתת|(3)}} מי שאייש נחלה מכוח הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ח|סימן זה}} ייחשב כמי שהצטרף להסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן ז׳ לפרק משנה 8.3}}, לרבות לעניין המשך הבנייה, העברת הזכויות או פיצול מגרש מנחלה. {{ח:תת|(ה)}} סעיף זה יבחן על ידי מועצת מקרקעי ישראל לאחר עד ליום 31.12.2026, לרבות האפשרות לשיווק הנחלות שלא יאוישו, במכרז פומבי באמצעות הרשות, תוך התייחסות ליישובים המנויים על האזורים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 8.15.20|בסעיף 8.15.20(ב)}}. {{ח:תת|(ו)}} הרשות תקבע כללים למקרה שבו בעל זכויות לא יבנה בית בנחלה במהלך 4 שנים מיום החתימה על הסכם החכירה. {{ח:סעיף|8.3.57|נחלות ביישובים שאינם בנגב או בגליל}} {{ח:ת}} לא ישווקו נחלות ביישובים שאינם בנגב או בגליל אשר אינן מאוישות. {{ח:סעיף|8.3.58|הוראת מעבר}} {{ח:ת}} הרשות תקבע תבחינים להוראת מעבר עבור מתיישבים באזור עדיפות לאומית א׳, אשר התקבלו כחברים באגודה והעתיקו את מקום מגוריהם ליישובים עד יום 31.12.2013. שווי הנחלה יהיה אחד התבחינים מתבחיני הוראת המעבר. {{ח:קטע4|פרק 8.3 סימן ט|סימן ט׳: ביטול נחלות שאינן מאוישות}} {{ח:סעיף|8.3.59|הגדרות|תיקון: 6.12.2020, 12.6.2023}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ט|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן מספר נחלות חדש“ – מספר הנחלות שאושר ליישוב על ידי הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי בהפחתת מספר הנחלות שבוטלו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ט|סימן זה}}. {{ח:סעיף|8.3.60|ביטול תקן הנחלות הפנויות|תיקון: 6.12.2020, 12.6.2023, 13.9.2023}} {{ח:תת|(א)}} עם מתן תוקף לתוכנית למגרשי מגורים חלף הנחלות הלא מאוישות כמפורט {{ח:פנימי|פרק 8.5|בפרק משנה 8.5}}, תפעל האגודה מול משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לביטול תקן הנחלות הפנויות וקבלת ההמלצה לקביעת תקן מספר נחלות חדש. {{ח:תת|(ב)}} ביישובים שאינם בנגב או בגליל, הרשות תפעל לביטול תקן הנחלות הפנויות החל מיום 01.01.2029 או עם מתן תוקף לתוכנית למגרשי מגורים כאמור, המוקדם מביניהם. {{ח:תת|(ג)}} בכל מקרה של ביטול נחלות, שטח המשבצת המעודכן יהיה מכפלת תקן מספר הנחלות החדש בתקן גודל הנחלה המאושר ליישוב ובתוספת של עד 20% ממכסת הקרקע המקורית. התשלום בעד שטח התוספת יהיה על פי התעריף הנהוג עבור נחלות, בהתאם להיקף השטח ולתקן גודל הנחלה המאושר. שטח המשבצת המעודכן לא יעלה על מכסת הקרקע המקורית. {{ח:תת|(ד)}} יתרת השטח עד למכסת הקרקע המקורית תגרע ממשבצת היישוב, ותושכר לאגודה בתנאים הנהוגים ברשות להשכרת קרקע זמנית, אם תעובד על ידי האגודה וכל עוד יישמר ייעודה החקלאי. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:קטע3|פרק 8.4|8.4. החכרה לדורות לקיבוצים}} {{ח:קטע4|פרק 8.4 סימן א|סימן א׳: החכרת משבצת הקרקע לאגודה}} {{ח:סעיף|8.4.1|החכרת משבצת קרקע לדורות לקיבוצים|תיקון: 12.6.2023}} {{ח:ת}} הרשות תחכיר קרקע לקיבוצים, בהסכם חכירה לדורות, בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תת|(1)}} השטח אשר יוחכר לקיבוץ לא יעלה על מכסת הקרקע בכפוף לאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב): {{ח:תתת|(א)}} אם הקיבוץ מחזיק במסגרת הסכם משבצת מתחדש קרקע בגודל העולה על מכסת הקרקע בהיקף של עד 1 דונם לכל נחלה, על פי תקן הנחלות המאושר לאותו קיבוץ (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן א|בסימן זה}} – קרקע נוספת), תיכלל הקרקע הנוספת בהסכם החכירה לדורות שייחתם עם אותו קיבוץ, ויראו אותה לצורך תשלום דמי החכירה כחלק ממכסת הקרקע; {{ח:תתת|(ב)}} אם הקיבוץ מחזיק קרקע הגדולה בשטחה ממכסת הקרקע ומהקרקע הנוספת, תוחכר לו מכסת הקרקע בלבד. יתרת השטח תושכר בשכירות לזמן קצר, על פי נוהלי הרשות לגבי השכרת קרקע חקלאית לזמן קצר שיהיו נהוגים באותה עת; {{ח:תת|(2)}} תקופת החכירה היא על פי סעיף 3א׳ שבהסכם קיבוץ; {{ח:תת|(3)}} הסכם חכירה לדורות ייחתם אך ורק עם קיבוץ אשר מספר המשפחות שבו אינו קטן ממספר תקן הנחלות; {{ח:תת}} תוקם ועדה בהשתתפות, הרשות, התנועה הקיבוצית המאוחדת, המרכז החקלאי והרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי שתקבע תבחינים לחתימת הסכם חכירה עם קיבוץ שבו מספר המשפחות הקיים קטן מתקן מספר נחלות; {{ח:תת|(4)}} תנאי לחתימת הסכם חכירה לדורות הוא הסדרת השימושים הלא חקלאיים המבוצעים ללא אישור הרשות, לרבות הפסקת השימוש ותשלום דמי שימוש בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. {{ח:קטע4|פרק 8.4 סימן ב|סימן ב׳: בנייה למגורים בקיבוצים}} {{ח:סעיף|8.4.2|תחולה}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ב|סימן זה}} חלות בין אם נחתם הסכם חכירה לדורות ובין אם לאו. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ב|סימן זה}} חלות על אגודות ו/או בעל זכויות בנחלה אשר טרם הצטרפו להסדר עיגון זכויותיהם בחלקת המגורים בקיבוץ. {{ח:סעיף|8.4.3|קביעת ערך הקרקע}} {{ח:ת}} ערך הקרקע לעניין {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ב|סימן זה}} ייקבע על פי הכללים הנהוגים ברשות. הרשות רשאית לקבוע טבלאות ומחירונים לערכי קרקע. {{ח:סעיף|8.4.4|הנחות אזור}} {{ח:ת}} על התשלומים לפי {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ב|סימן זה}} תחול הנחת אזור כפי שתהא במועד הבקשה. {{ח:סעיף|8.4.5|תשלום היטל השבחה}} {{ח:ת}} היטל השבחה ישולם בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 3|התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. בעל הזכויות אשר שילם היטל השבחה, לא זכאי לכל החזר ו/או השתתפות מהרשות בעד תשלומי ההיטל למעט הקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ב|בסימן זה}}. {{ח:סעיף|8.4.6|היקף הבנייה ללא תשלום}} {{ח:ת}} קיבוץ רשאי לבנות עבור חבריו יחידות דיור של עד 160 מ״ר ברוטו, כל אחת, הכל על פי תוכנית. {{ח:סעיף|8.4.7|תשלום דמי חכירה מהוונים לבנייה מעל 160 מ״ר ברוטו}} {{ח:ת}} עבור בנייה בהיקף העולה על השטחים המותרים בבנייה ללא תשלום, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.4.6|בסעיף 8.4.6}}, תגבה הרשות תשלום כמפורט בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תת|(1)}} עבור בנייה מעל 160 מ״ר שטח ברוטו, ועד למלוא הניצול המותר על פי תוכנית החלה על המגרש במועד ההקצאה, תחויב האגודה או חבר קיבוץ ששויך לו מגרש לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 751 (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ב|בסימן זה}} – חבר קיבוץ) בתשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך הקרקע, של זכויות הבנייה המבוקשות; {{ח:תת|(2)}} עבור זכויות בנייה נוספות על הזכויות כאמור בפסקה (1), מכוח תוכנית שאושרה לאחר המועד שבו הוקצו הזכויות, תגבה הרשות דמי היתר בשיעור של 91% מערך הקרקע של זכויות הבנייה המבוקשות. אגודה או חבר קיבוץ אשר חויבו בתשלום היטל השבחה על ידי הוועדה המקומית עבור זכויות בהתאם לפסקה זו, יהיו זכאים להחזר דמי היתר בגובה היטל ההשבחה ששולם על ידם, ובלבד ששיעור דמי ההיתר ששולמו בעד הזכויות הנוספות לפי סעיף זה לא יפחת מ־46%; {{ח:תת}} על האגודה או חבר הקיבוץ להמציא אישור על תשלום היטל השבחה שבוצע על פי שומה סופית בהתאם לדין; {{ח:תת}} ההחזר יישא הפרשי הצמדה וריבית על פי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה{{ח:הערה|,}} התשכ״א–1961}} ממועד התשלום. {{ח:קטע4|פרק 8.4 סימן ג|סימן ג׳: בנייה למגורים בקיבוצים מתחדשים – הסדר ביניים}} {{ח:סעיף|8.4.8|הגדרות|תיקון: 16.3.2022, 16.6.2022, 16.8.2022, 25.4.2023, 3.6.2024}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ג|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – 31.12.2025; {{ח:תת}} לעניין קיבוץ אשר לא הגיש לרשות בקשה מלאה להצטרפות לאחד ממסלולי הבנייה עד ליום 16.3.2022 – עד ליום 31.3.2023; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר חדש“ – בקיבוץ אשר קיבל החלטה על שיוך לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 751 – חבר קיבוץ חדש אשר התקבל לקיבוץ לאחר המועד הקובע על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 751; {{ח:תת}} בקיבוץ שלא קיבל החלטה על שיוך לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 751 – חבר קיבוץ חדש אשר התקבל לקיבוץ לאחר המועד הקובע {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן ד׳}} או {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|בסימן ה׳ לפרק משנה זה}} (לאחר 27.3.2007); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הבנייה“ – החלטת הקיבוץ על שיוך לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 751 או החלטת הקיבוץ להצטרף להסדר הקבוע בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1411 או החלטת הקיבוץ להצטרף להסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן ד׳}} או {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|בסימן ה׳ לפרק משנה זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ“ – קיבוץ מתחדש שקיבל החלטה על שיוך או מושב שיתופי. {{ח:סעיף|8.4.9|חתימה על בקשה להיתר בנייה}} {{ח:ת}} הרשות תחתום על בקשה להיתר בנייה להקמת בית מגורים בחלקת המגורים בקיבוץ עבור חבר חדש אשר יופנה לרשות על ידי הקיבוץ עד למועד הקובע, בכפוף להחלטת הקיבוץ והחבר החדש לפעול באחת מן החלופות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 8.4.10|בסעיפים 8.4.10}} {{ח:פנימי|סעיף 8.4.11|ו־8.4.11}}. {{ח:סעיף|8.4.10|חלופה ראשונה|תיקון: 16.3.2022, 16.6.2022, 16.8.2022, 25.4.2023}} {{ח:תת|(א)}} התחייבות הקיבוץ להגיש בקשה מלאה, על כלל הנספחים הנדרשים, להצטרפות לאחד ממסלולי הבנייה עד למועד הקובע או הגשת בקשה מלאה לאחד ממסלולי הבנייה. {{ח:תת|(ב)}} העמדת ערבות בנקאית, על ידי החבר החדש, על סך של 75,000 שקלים חדשים באזור עדיפות לאומית ב׳ ו־250,000 שקלים חדשים באזור שאינו אזור עדיפות לאומית. {{ח:תת|(ג)|(1)}} הפקדת ערבות בנקאית על ידי הקיבוץ עד לגובה של 1 מיליון שקלים חדשים, להסדרת השימושים הלא מוסדרים הידועים כיום במשבצת הקיבוץ, אם ישנם. מנהל המרחב ברשות רשאי להפחית את גובה הערבות, בהתייחס לכמות השימושים החורגים, לאחר שנועץ עם שמאי המרחב. {{ח:תתת|(2)}} אם לא יוסדרו כל השימושים הלא מוסדרים בקיבוץ, עד למועד הקובע, תחולט הערבות. {{ח:תתת|(3)}} הסדר זה אינו מהווה הסכמה ו/או ויתור של הרשות בקשר להסדרת כל השימושים הלא מוסדרים במשבצת הקיבוץ, לרבות תשלום דמי שימוש בעד תקופת העבר והפסקת השימושים הלא מוסדרים, אם אין אפשרות להסדירם בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. {{ח:תתת|(4)}} הקיבוץ לא יעלה טענת התיישנות כנגד דרישה ו/או תביעה של הרשות בקשר לשימושים לא מוסדרים בעקבות ההצטרפות להסדר הביניים בעד התקופה של שבע השנים אשר קדמו ליום הצטרפות הקיבוץ להסדר הביניים לראשונה. {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ד)}} התחייבות הקיבוץ והחבר החדש לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6): {{ח:תתת|(1)}} במקרה שהקיבוץ לא יצטרף למסלול בנייה עד למועד הקובע, ישלם החבר החדש, דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך המגרש. הצטרפות הקיבוץ לאחד ממסלולי הבנייה תותנה בהסדרת כל השימושים החורגים בהתאם להוראות ההחלטה. הקיבוץ והחבר החדש לא יבואו בכל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה כנגד הרשות בעד תשלום זה; {{ח:תתת|(2)}} במקרה שהקיבוץ יצטרף להסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן ד׳}} או {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|בסימן ה׳}}, הקיבוץ וחברי הקיבוץ החדשים יידרשו לעמוד בתנאים הקבועים בהוראות הסימן הרלוונטי, לרבות תשלום התשלומים הדרושים תוך 90 ימים ממועד אישור העסקה; {{ח:תתת|(3)}} הוגשה בקשה מלאה לביצוע שיוך, ולא הושלם השיוך עד למועד הקובע, ישלם החבר אשר חתם על תצהיר בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.4|לפרק משנה זה}} בהתייחס למגרש בחלקת המגורים, דמי חכירה מהוונים בשיעור של 33% מערך המגרש ובלבד שהאגודה תחויב בשיעור של 3.75% על כלל מגרשי חלקת המגורים וכן שהאגודה הפקידה ערבות בנקאית בהתאם לסעיף קטן (ב). את ההסדר הזה יהיה ניתן להחיל גם מקום בו הוגשה בקשה חלקית ובלבד שצורפו לבקשה רשימות החברים ואישור רשם האגודות ונחתם מתווה להסדרת השימושים החורגים במשבצת. {{ח:תתת}} החבר החדש לא יהיה זכאי לחתום על הסכם קודם להסדרת השימושים החורגים במשבצת; {{ח:תתת|(4)|(א)}} במקרה שלא שולם התשלום הנדרש על ידי החבר החדש במועד שנקבע לתשלום, תחולט הערבות הבנקאית על חשבון התשלום הנדרש; {{ח:תתתת|(ב)}} אם לא יהיה בסכום הערבות לכסות את כל התשלום הנדרש, החבר החדש ישלם לרשות דמי שימוש בעד השימוש במגרש המגורים. תשלומים אלו יחשבו כתשלומים על חשבון דמי החכירה המהוונים; {{ח:תתתת|(ג)}} אם החבר החדש לא יעמוד בהתחייבויותיו והקיבוץ לא יפנה חבר אחר לרשות לרכישת הזכויות במגרש תוך 180 ימים ממועד משלוח דרישת הרשות, יסכים הקיבוץ לגריעת מגרש המגורים משטח המשבצת והמגרש יוקצה על ידי הרשות למועמד אחר אשר יתקבל לחברות בקיבוץ; {{ח:תתתת|(ד)}} לא נמצא מועמד, הרשות תהיה רשאית להקצות את המגרש גם למי שאינו חבר קיבוץ. במקרה זה יהיה החבר החדש זכאי לקבל מהרשות את הערבות שחולטה ואת שווי השקעותיו במגרש, כפי שיקבע בשומה מתוך התמורה המתקבלת ממכירת המגרש לאחר ניכוי דמי החכירה המהוונים והוצאות הרשות; {{ח:תתת|(5)}} קיבוץ אשר יבקש לעבור ממסלול בנייה על פי החלטת מועצה מספר 751 למסלול בנייה על פי {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|סימן ד׳ לפרק משנה זה}} או למסלול בנייה על פי {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|סימן ה׳ לפרק משנה זה}}, לאחר המועד הקובע, יידרש לעמוד בהוראות המעבר הקבועות בהחלטות אלה במלואן ללא זכות קיזוז/השבה בעד התשלומים שבהם חייבים החברים ו/או ששולמו בהתאם להסדר זה; {{ח:תתת|(6)}} בניה בהיקף בינוי מעל 160 מ״ר, תחוייב בתשלום ע״י האגודה של דמי חכירה מהוונים מלאים בשיעור 91% כקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק משנה 8.4}}. חלף תשלום זה רשאי החבר החדש להפקיד ערבות בנקאית בגובה התשלום הנדרש כאמור לשם דחיית תשלום זה במלואו למועד השיוך. {{ח:סעיף|8.4.11|חלופה שנייה}} {{ח:תת|(א)}} האגודה תפנה לרשות חברים חדשים בצירוף החלטה של האסיפה הכללית של האגודה המאשרת לפעול בהתאם לחלופה זו. {{ח:תת|(ב)}} תנאי לחתימת הרשות על הבקשה להיתר בנייה הוא הפקדת ערבות בנקאית, על ידי החבר החדש, בגובה 91% מערך המגרש. {{ח:תת|(ג)}} במקרה שהקיבוץ לא יגיש בקשה מלאה להצטרפות לאחד ממסלולי הבנייה עד למועד הקובע, הרשות תחלט את הערבות הבנקאית ותקצה את המגרש לחבר החדש. השטח שיוקצה לחבר החדש ייגרע משטח המשבצת של הקיבוץ וייחתם לגביו הסכם חכירה פרטני; אם הקיבוץ יחליט בעתיד להצטרף לאחד ממסלולי השיוך, החבר החדש ו/או הקיבוץ לא יהיו זכאים להתחשבנות כלשהי. {{ח:תת|(ד)}} במקרה שהקיבוץ יגיש בקשה מלאה להצטרפות לאחד ממסלולי הבנייה עד למועד הקובע והקיבוץ וחברי הקיבוץ החדשים ישלמו את התשלומים הדרושים לצורך הצטרפות למסלול שנבחר בתוך 90 ימים ממועד אישור העסקה, יושבו הערבויות לחברים החדשים. {{ח:סעיף|8.4.12|כללי|תיקון: 16.3.2022}} {{ח:תת|(א)}} כל המגרשים שבעדם מבוקשת חתימת הרשות על בקשה להיתר בנייה ייכללו בשטח חלקת המגורים. {{ח:תת|(ב)}} החבר החדש יתחייב שלא לבוא בכל טענה ו/או תביעה ו/או דרישה כלפי הרשות ביחס להסדר זה ו/או לטיב הזכויות שלו במגרש. {{ח:תת|(ג)}} עד להצטרפות הקיבוץ לאחד ממסלולי הבנייה וביצוע התשלומים לרשות על פי המסלול שנבחר או עד לחילוט הערבות, בחלוף המועד הקובע, המוקדם מביניהם, החבר החדש לא זכאי לחתום על הסכם חכירה ביחס למגרש ו/או לקבל התחייבות לרישום משכנתה. באזורים שבהם קיים פטור מתשלום דמי חכירה מהוונים ופטור מהפקדת ערבות, החבר החדש לא זכאי לחתום על הסכם חכירה ביחס למגרש ולקבל התחייבות לרישום משכנתה, עד להצטרפות הקיבוץ לאחד ממסלולי הבנייה וביצוע התשלומים לרשות על פי המסלול שנבחר. {{ח:תת|(ד)}} ההסדר המפורט {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ג|בסימן זה}} יחייב את הקיבוץ ואת החברים גם אם טרם אושרה תוכנית לצורכי רישום בקשר למגרשי המגורים בחלקת המגורים. לא ייחתם הסכם חכירה ישיר בין החבר לבין הרשות אף לאחר תשלום התשלומים אשר נדרשו על ידי הרשות עד להמצאת תוכנית חלוקה חתומה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שהוכנה על ידי הקיבוץ ואשר מחלקת את חלקת המגורים למגרשים. במקרה של שינוי בשטח המגרש בעקבות אישור תוכנית, לא תיערך התחשבנות כספית בשל שינוי בשטח המגרש אשר לא יעלה או ירד מ־20% משטחו של המגרש בהתאם לתוכנית חלוקה ובלבד שאין שינוי בהיקף הבינוי. {{ח:תת|(ה)}} אין בהסדר הביניים אשר גובש, לגרוע מכל חובה אחרת על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות, בקשר לבנייה למגורים בקיבוצים ו/או על פי החלטות {{ח:הערה|מועצת מקרקעי ישראל}} מספר 751, {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|סימן ד׳}} {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|וסימן ה׳ לפרק משנה זה}}. {{ח:תת|(ו)}} על שיעורי התשלום המלאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ג|בסימן זה}} – 91% ו־33%, למעט 3.75%, מערך המגרש – לרבות שיעור הערבות בחלופה השנייה, תחול הנחת אזור. {{ח:תת|(ז)}} קיבוץ מתחדש שלא קיבל החלטה על שיוך, אשר מבקש לבנות בתי מגורים לחברים חדשים במימונו המלא של הקיבוץ, לא יידרש לפעול בהתאם להסדר הביניים הקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ג|בסימן זה}} לצורך קבלת חתימת הרשות על בקשות להיתר לבנייה למגורים בקיבוץ. {{ח:קטע4|פרק 8.4 סימן ד|סימן ד׳: עיגון הזכויות למגורים בחלקת המגורים – שיוך דירות}} {{ח:סעיף|8.4.13|הגדרות|תיקון: 23.5.2021, 20.3.2024}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העברת זכויות“ – העברתה של זכות החכירה למגורים במגרש המשויך או הסבתה בדרך כלשהי לאחר, בתמורה או ללא תמורה, למעט העברה לקרוב, כהגדרתו בסעיף זה, או לגרוש או גרושה על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין ולמעט העברה בהורשה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ותיק“, ”ותיקים“ – משפחת חברים באגודה ביום 27.3.07; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוכר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלקת מגורים“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 8.4.16|בסעיף 8.4.16}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יורשי חברים זכאים לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 751“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משפחת חברים באגודה“ – בני זוג או יחיד, אשר מהווים יחידה משפחתית בקיבוץ ואשר שותפים בכל נכסי האגודה, ובכל חובות הקיימים לחברים כלפי האגודה, וכן בכל הזכויות המוקנות מהאגודה לחברים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משפחת חברים חדשה“ – משפחת חברים באגודה אשר הצטרפו או יצטרפו לאגודה לאחר ה- 27.03.07; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתווה להסדרת שימושים“ – מתווה הכולל מיפוי של השימושים הלא מוסדרים, משך השימוש, מועדי פינויים/הסדרתם, תשלום דמי שימוש בעד תקופת העבר ומתן ערבות בהתאם לדרישת הרשות לצורך הסדר המשך ביצוע השימושים בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, נוהלי הרשות והסכם החכירה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה, אח, צאצא וצאצא בן הזוג, מאומץ ומאומץ בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה. לעניין {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|סימן זה}}: {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג“ – לרבות ידוע בציבור כבן זוג. {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אח“ – ביחס לזכויות עקב ירושה בלבד. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תלויים“, ”בעלי מוגבלויות בקיבוץ“ – ילדיהם הבגירים של משפחת חברים באגודה או של מי שנפטרו בעודם משפחת חברים באגודה, והם אדם עם מוגבלות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, ובלבד שלא מדובר בלקות זמנית. {{ח:סעיף|8.4.14|זכויות משפחת חברים באגודה|תיקון: 23.5.2021, 20.3.2024}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|סימן זה}} נועד לעגן את זכויות החברים למגורים בקיבוץ, באמצעות הסכם חכירה לדורות למשך תקופה של 98 שנים, בהתאם לתנאים המפורטים {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן זה}}. קיבוץ אשר יבחר להצטרף להסדר המפורט {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן זה}}, זכאי שבחלקת המגורים לא יחולו ההוראות הקיימות כיום בהסכמים מול הרשות בדבר השבת קרקע לרשות בעת שינוי ייעודה. {{ח:תת|(ב)}} ההצטרפות להסדר על פי תנאי {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|סימן זה}} תיעשה בכפוף לקיום כל התנאים המפורטים בו. {{ח:תת|(ג)}} חובת עיבוד הנחלה ברציפות, לאורך כל תקופת החכירה, תמשיך לחול על כלל חוכרי קרקע בתנאי נחלה במקרקעי ישראל, בין אם הצטרפו להסדר {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|שבסימן זה}} ובין אם לאו. {{ח:תת|(ד)}} הכללים הקבועים בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת ימשיכו לחול על קיבוצים אשר לא הצטרפו להסדר זה. {{ח:תת|(ה)|(1)}} על כלל התשלומים הנזכרים {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן זה}}, למעט תשלום דמי חכירה בשיעור 3.75% תחול הנחת אזור. כל תשלום בשיעור של 33% הנזכר {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן זה}} כולל רכיב של דמי חכירה כאמור, שעליו לא חלה הנחת אזור. שיעורי התשלומים המשוקללים יהיו 13.71% באזור עדיפות לאומית א׳, ו־20.14% באזור עדיפות לאומית ב׳. {{ח:תתת|(1א)}} קיבוץ באזור קו עימות ישלם דמי חכירה בשיעור של 3.75% מערך הקרקע של חלקת המגורים עבור היקף הבנייה הבסיסי בלבד. {{ח:תתת|(2)}} למרות האמור בפסקאות (1) ו־(1א),קיבוץ בעוטף עזה המנוי ברשימה המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 8.4.28|בסעיף 8.4.28}}, אשר יבקש להצטרף להסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן זה}} עד ליום 31.12.2022 יהיה פטור באופן מלא מתשלום דמי חכירה בשיעור של 3.75%. {{ח:תת|(ו)}} הקמת יחידות דיור נוספות מעבר לבינוי או לתכנון הקיימים כפופה להוראות תוכנית בתוקף לרבות תמא 35 כפי שתעודכן מעת לעת. {{ח:סעיף|8.4.15|התנאים להצטרפות להסדר}} {{ח:ת}} תנאי להצטרפותו של קיבוץ להסדר זה הוא מילוי כל אחד מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תת|(1)}} הקיבוץ, למעט מושב שיתופי, ימציא לרשות אישור מאת רשם האגודות השיתופיות על סיווגו כקיבוץ מתחדש ועל עמידתו בתנאי {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש)|תקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש), התשס״ו–2005}} {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)|ותקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס״ו–2005}}. {{ח:תת|(2)}} הסדרת השימושים הלא מוסדרים בשטח המשבצת של הקיבוץ אם יש, או חתימה על מתווה הסדרה לרבות תשלום בעד תקופת העבר והעמדת ערבויות להבטחת ההסדרה, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות לעניין זה במועד ההצטרפות להסדר. {{ח:סעיף|8.4.16|הגדרת חלקת המגורים בקיבוץ|תיקון: 20.3.2024}} {{ח:תת|(א)}} חלקת המגורים בקיבוץ תהיה שטח המהווה חלק או חלקים משטח המחנה של הקיבוץ המשמשים למגורי משפחות החברים באגודה והמיועדים למגורים על פי תוכנית. {{ח:תת|(ב)}} שטחה הכולל של חלקת המגורים לא יעלה על 2 דונמים כפול תקן הנחלות או מספר משפחות החברים באגודה ביום 27.3.2007, הנמוך מבין השניים. {{ח:תת|(ג)}} אם שטח חלקת המגורים בקיבוץ קטן מחלקת המגורים הקבוע בסעיף קטן (ב), רשאי הקיבוץ לתכנן שטח נוסף שייועד למגורים במגבלות האמור בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ו). {{ח:תת|(ד)}} התוכניות הנזכרות בסעיפים קטנים (א) עד (ג) יהיו במגבלות תמ״א 35 כפי שתתעדכן מעת לעת. {{ח:תת|(ה)}} היקף הבנייה הבסיסי הכולל למגורים בחלקת המגורים בקיבוץ לא יעלה על מכפלת תקן הנחלות ביום 27.3.07 או מספר משפחות החברים באגודה ביום 27.3.07, הנמוך מבין השניים, ב- 375 מר, בכפוף לקיומה של תוכנית (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן זה}} – היקף הבנייה הבסיסי למגורים בקיבוץ). {{ח:תת|(ו)}} מספר מגרשי המגורים בחלקת המגורים לא יעלה על 2.34 כפול תקן הנחלות או מספר משפחות החברים באגודה בתאריך 27.3.2007, הנמוך מבין השניים. {{ח:תת|(ז)|(1)}} על אף האמור, בקיבוצים שבהם מספר משפחות החברים באגודה ביום 27.3.2007 ובמועד השיוך בפועל, יהיה לפחות כפליים מתקן הנחלות, הרשות תאשר שיוך יחידות דיור עם זכויות בנייה קטנות מ־160 מ״ר כולל ובלבד שלא יפחתו מ־120 מ״ר כולל. במקרה זה מספר מגרשי המגורים בחלקת המגורים לא יעלה על תקן הנחלות בתאריך 27.3.2007 כפול 3.125; {{ח:תתת|(2)}} מועצת מקרקעי ישראל מסמיכה את ועדת המשנה לקבוע תבחינים שלפיהם ניתן לאשר לקיבוצים שבהם מספר משפחות החברים באגודה ביום 27.3.2007 ובמועד השיוך בפועל יהיה לפחות 150% מתקן הנחלות, שיוך מגרשים עם זכויות בנייה קטנות מ־160 מ״ר כולל ובלבד שלא יפחתו מ־120 מ״ר כולל. {{ח:תת|(ח)}} בכל מקרה, מספר יחידות הדיור בקיבוץ לא יעלה על הקבוע בתוכנית תקפה לרבות תמא 35 כפי שתעודכן מעת לעת. {{ח:תת|(ט)}} חלקת המגורים תכלול את מגרשי המגורים/יחידות הדיור הבנויים בקיבוץ. {{ח:תת|(י)}} על אף האמור בסעיף קטן (ט), הקיבוץ רשאי לבקש שיחידות הדיור בגודל של עד 55 מ״ר, שאינן נספרות בתמ״א 35 לעניין מגבלת יחידות הדיור לקיבוץ, לא תיכללנה בחלקת המגורים, ויחול עליהן האמור {{ח:פנימי|סעיף 8.4.18|בסעיף 8.4.18}}. {{ח:סעיף|8.4.17|בנייה למגורים מחוץ לחלקת המגורים|תיקון: 20.3.2024}} {{ח:ת}} קיבוץ שהצטרף להסדר רשאי להפנות משפחת חברים חדשה לשיוך מגרש גם בשטח שהוא מחוץ לחלקת המגורים, תמורת תשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור 91% וזאת במגבלות תמ״א 35, כפי שתעודכן בעקבות החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה מיום 1.12.2015. {{ח:סעיף|8.4.18|שימוש ביחידות דיור בנויות שלא בדרך של שיוך}} {{ח:תת|(א)}} קיבוץ אשר הצטרף להסדר רשאי לעשות שימוש, לרבות השכרה, ביחידות דיור קיימות במועד ההצטרפות, שלא בדרך של שיוך מגרשים, וזאת לאחר אישור הרשאות שימוש זמניות לאגודה, תמורת תשלום דמי שימוש בשיעור של 5% לשנה, תוך מתן הנחות אזור, במקרים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} יחידות דיור בחלקת המגורים אשר טרם ניתן לבצע שיוך לגביהן; {{ח:תתת|(2)}} יחידות דיור בנויות המצויות מחוץ לחלקת המגורים. {{ח:תת|(ב)}} הרשאת שימוש זמנית לצורך מגורי תלויים או בעלי מוגבלויות בקיבוץ שאגודה החליטה שלא לשייך להם מגרש בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 8.4.20|לסעיף 8.4.20(5)}}, תתאפשר תמורת תשלום דמי שימוש סמליים בסך של 18 שקלים חדשים לשנה. על תשלום זה לא תחול הנחת אזור. {{ח:תת|(ג)}} ביחידות דיור עד 55 מ״ר המצויות מחוץ לחלקת המגורים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 8.4.16|לסעיף 8.4.16(י)}} ניתן יהיה לעשות שימוש, לרבות השכרה, באחת מן הדרכים המפורטות בפסקאות (1) ו־(2), ובלבד שהאגודה לא תעביר את הזכויות ביחידות הדיור לאחר: {{ח:תתת|(1)}} אישור הרשאות שימוש זמניות לאגודה, כאמור בסעיף קטן (א); {{ח:תתת|(2)}} חתימת האגודה על הסכם חכירה ל־49 שנים, בכפוף לתשלום דמי חכירה מהוונים, תוך מתן הנחות אזור. {{ח:סעיף|8.4.19|דמי חכירה}} {{ח:תת|(א)}} תנאי לתחולת ההסדר הוא תשלום דמי חכירה לרשות בשיעור של 3.75% מערך הקרקע של חלקת המגורים בקיבוץ בהתייחס להיקף הבנייה הבסיסי למגורים כשהוא מותאם ליחידות דיור בהיקף בינוי של 120 – 160 מ״ר כולל, לפי העניין. לחילופין, תותנה תחולת ההסדר בקיום פטור מתשלום דמי חכירה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8.4.14|בסעיף 8.4.14(ה)}}. {{ח:תת|(ב)}} ערך הקרקע ייקבע על פי שומה לכל קיבוץ, שתיערך לפי כללים שתקבע הרשות. {{ח:סעיף|8.4.20|תנאים לשיוך דירות בחלקת המגורים|תיקון: 23.5.2021, 20.3.2024}} {{ח:ת}} שיוך דירות לוותיקים ולמשפחת חברים חדשה אשר התקבלה לפני הצטרפות האגודה להסדר {{ח:פנימי|פרק 8.4|שבפרק משנה זה}}, יתבצע מיד לאחר חתימת האגודה על הסכם החכירה לחלקת המגורים, בכפוף לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6): {{ח:תת|(1)}} תשלום דמי חכירה על ידי הקיבוץ בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 8.4.19|בסעיף 8.4.19}}; {{ח:תת|(2)}} יחידות הדיור נמצאות בשטח חלקת המגורים; {{ח:תת|(3)}} קיומה של תוכנית המחלקת את שטח חלקת המגורים למגרשים, לרבות בהתאם להוראות תמ״א 35, כפי שתעודכן מעת לעת; {{ח:תת}} על אף האמור, מועצת מקרקעי ישראל מסמיכה את הנהלת הרשות לבצע עסקאות על פי תוכנית חלוקה שאינה סטטוטורית ובתנאים שתקבע הרשות; {{ח:תת|(4)}} שיוך יחידות הדיור יהיה לוותיקים וכן למשפחת חברים חדשה אשר היו חברים במועד קבלת ההחלטה בדבר שיוך יחידות הדיור באסיפה הכללית של האגודה ולאחריו; ביקשה האגודה כי שיוך הדירות יהיה לחברי האגודה במועד אחר ולאחריו ובכלל זה המועד בו התקבלה החלטה על שיוך לפי החלטה 751 או ה- 27.3.07 , יקבע המועד בתקנון האגודה; יורשים יהיו זכאים לשיוך בתנאי החברים המורישים; {{ח:תת}} מגרש ישויך, ליחידת דיור אחת בלבד, עם זכויות בנייה של 120 – 160 מ״ר כולל, לפי העניין, מתוך היקף הבנייה הבסיסי למגורים בקיבוץ. היקף זכויות הבנייה למגרש ייקבע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8.4.16|סעיף 8.4.16(ז)}}. {{ח:תת}} על אף האמור, במגרש, שייעודו התכנוני לבנייה רוויה, ניתן לשייך לחוכר חלק יחסי מהמגרש {{ח:תת|(5)}} על אף האמור, הרשות תתיר שיוך יחידות מגורים מתוך חלקת המגורים לבעלי מוגבלויות אשר אינם חברים באגודה, על פי החלטה של האסיפה הכללית של הקיבוץ. יתר ההוראות החלות לגבי משפחת חברים באגודה, כמפורט {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן זה}}, יחולו על המגרשים המשויכים על פי סעיף זה; {{ח:תת|(6)}} שיוך המגרשים והעברת הזכויות בהם יתבצע בהתאם לתקנון אגודת הקיבוץ והדין הכללי. {{ח:סעיף|8.4.21|אישור עסקה|תיקון: 20.3.2024}} {{ח:תת|(א)}} עסקה על פי שומה למועד עתידי: {{ח:תתת|(1)}} ותיקים זכאים לשיוך יחידת דיור בהיקף בינוי של 120 – 160 מ״ר כולל, לפי העניין, באמצעות חתימת הסכם חכירה ישיר עם הרשות, ללא תשלום נוסף מעבר לדמי החכירה אשר שולמו על ידי הקיבוץ בעסקת חלקת המגורים בשיעור של 3.75%; {{ח:תתת|(2)}} ותיקים אשר להם משויכת יחידת דיור בשטח העולה על 120 – 160 מ״ר כולל, לפי העניין, או משפחה אשר מבקשת להגדיל ו/או לממש את זכויות הבנייה במגרש מעבר להיקף הבנייה של 120 – 160 מ״ר כולל, לפי העניין (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן זה}} – הזכויות הנוספות), תחויב במועד עסקת השיוך ו/או במועד הגדלת או מימוש הזכויות הנוספות, בתשלום בשיעור של 33% מערך זכויות אלה למועד השיוך או למועד הגדלת או מימוש הזכויות הנוספות, לפי העניין; {{ח:תתת|(3)}} במועד העברת הזכויות וכתנאי להעברה, על הוותיקים לשלם לרשות דמי חכירה מהוונים על פי שומה חדשה שתיערך למועד העברת הזכויות כמפורט בפסקאות משנה (א) ו־(ב): {{ח:תתתת|(א)}} 29.25% משווי המגרש בהיקף בינוי של 120 – 160 מ״ר כולל, לפי העניין; {{ח:תתתת|(ב)}} 33% משווי יתרת זכויות הבנייה שטרם נרכשו, הקיימות תכנונית והעתידיות. {{ח:תת|(ב)}} עסקה על פי שומה למועד השיוך – {{ח:תתת|(1)}} תשלום מידי – {{ח:תתתת|(א)}} ותיק רשאי לבצע עסקה על פי שומה ליום אישור העסקה. במקרה זה, העסקה תחויב בדמי חכירה מהוונים בשיעור של 29.25% משווי המגרש בהיקף בנוי של 120 – 160 מ״ר כולל, לפי העניין. התשלום יבוצע על פי נוהלי הרשות ביום אישור העסקה; {{ח:תתתת}} ותיק אשר לו משויכת יחידת דיור בגודל העולה על 120 – 160 מ״ר כולל, לפי העניין, או משפחה כאמור אשר מבקשת להגדיל או לממש את זכויות הבנייה במגרש מעבר הבנייה להיקף בינוי זה (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן זה}} – הזכויות הנוספות), תחויב במועד השיוך ו/או במועד הגדלת או מימוש הזכויות הנוספות, בתשלום בשיעור של 33% מערך זכויות אלה למועד השיוך או מועד הגדלת או מימוש הזכויות הנוספות, לפי העניין; {{ח:תתתת|(ב)}} במועד העברת הזכויות ישלם הוותיק תשלום בשיעור של 33% משווי יתרת זכויות המגורים ליחידת דיור אחת, קיימות תכנונית ועתידית, שטרם נרכשו, כאמור; {{ח:תתת|(2)}} תשלום נדחה – {{ח:תתתת|(א)}} למרות האמור בסעיף קטן (ב)(1), הוותיק רשאי לדחות את התשלום בשיעור של 29.25% למועד עתידי שיבחר אך לא יאוחר ממועד העברת הזכויות במגרש. חיוב זה יישא הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל; {{ח:תתתת|(ב)}} ותיק אשר לו משויכת יחידת דיור בשטח העולה על 120 – 160 מ״ר כולל, לפי העניין, או משפחה כאמור אשר מבקשת להגדיל או לממש את זכויות הבנייה במגרש מעבר לזכויות הבנייה להיקף בינוי זה (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן זה}} – הזכויות נוספות), תחויב במועד השיוך ו/או במועד הגדלת או מימוש הזכויות הנוספות, בתשלום בשיעור של 33% מערך זכויות אלה למועד השיוך או מועד הגדלת או מימוש הזכויות הנוספות, לפי העניין; {{ח:תתתת|(ג)}} במועד העברת הזכויות ישלם הוותיק תשלום חוב בשיעור של 29.25% כקבוע בהסכם החכירה וכן תשלום בשיעור של 33% משווי יתרת זכויות המגורים ליחידת דיור אחת, קיימות תכנונית ועתידיות, שטרם נרכשו, כאמור. {{ח:תת|(ג)}} ותיק אשר פעל על פי אחת מהאפשרויות שבסעיף זה, רשאי בכל עת לרכוש את מלוא זכויות המגורים ליחידת דיור אחת, הקיימות תכנונית והעתידיות, במגרש המשויך בהתאם לתנאים המפורטים בהתאם לעסקה שאושרה לו. {{ח:תת|(ד)}} למרות האמור, ותיק שגילו במועד ההצטרפות להסדר 55 שנים ומעלה רשאי לדחות את ביצוע עסקת השיוך למועד נדחה שיבחר. {{ח:סעיף|8.4.22|עסקה עם משפחת חברים חדשה}} {{ח:תת|(א)}} משפחת חברים חדשה תחתום על הסכם חכירה למגרש עם מלוא זכויות המגורים ליחידת דיור אחת, הקיימות תכנונית והעתידיות, בכפוף לתשלומים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תתת|(1)}} תשלום בשיעור של 29.25% משווי המגרש בהיקף בינוי של 120 – 160 מ״ר כולל, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} תשלום בשיעור של 33% משווי יתרת זכויות הבנייה ליחידה אחת, שטרם נרכשו, הקיימות תכנונית והעתידיות. {{ח:תת|(ב)}} למרות האמור בסעיף קטן (א), במגרש שייעודו התכנוני לבנייה רוויה ניתן יהיה לחתום על הסכם חכירה לחלק יחסי מהמגרש. {{ח:סעיף|8.4.23|איסור רכישת מלוא הזכויות למגורים בחלקת המגורים בקיבוץ}} {{ח:ת}} האגודה אינה רשאית לרכוש את מלוא הזכויות למגורים, הקיימות והעתידיות, בחלקת המגורים. {{ח:סעיף|8.4.24|חתימת הסכם חכירה ביחס לחלקת המגורים}} {{ח:תת|(א)}} אגודה אשר תבחר להצטרף להסדר, תחתום על הסכם חכירה לחלקת המגורים שבו יוגדרו זכויותיהם של האגודה ושל חברי האגודה בחלקת המגורים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|סימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} בהסכם החכירה ייקבע כי לא יחולו על שטח חלקת המגורים ההוראות הקיימות כיום בהסכמים עם הרשות בדבר השבת קרקע לרשות בעת שינוי ייעודה. {{ח:תת|(ג)}} שטח חלקת המגורים ייגרע מהסכם השכירות או הסכם החכירה שנחתם עם הקיבוץ, לפי העניין, וההסכם יתוקן באופן שלא יאפשר שימוש בשטח המושכר או מוחכר לפיו למטרת מגורים אלא בהתאם לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן זה}}. {{ח:תת|(ד)}} במקרה שהסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית, לפי העניין, היא צד להסכם משבצת תלת צדדי ביחס למשבצת הקיבוץ, ההצטרפות להסדר תיעשה בתיאום עמה. {{ח:סעיף|8.4.25|הוראות מעבר בעניין שיוך דירות}} {{ח:תת|(א)}} על אף ביטולן של החלטות מועצת מקרקעי ישראל מספר 692 ו־751, אם עד למועד 27.3.2007 קיבלה האסיפה הכללית של הקיבוץ החלטה על שיוך דירות על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 692 או 751 והחלטה זו אושרה על ידי ועדת הפרוגרמות של הרשות לתכנון ופיתוח במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, הקיבוץ רשאי להמשיך את תהליך השיוך בהתאם להחלטות אלו. {{ח:תת|(ב)}} קיבוץ אשר החל בתהליך שיוך דירות על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 692 או 751 ולא הגיע לשלב של שיוך הדירות בפועל, אישור עסקאות, רשאי להשלים את השיוך על פי ההסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן זה}}. ובלבד שהאגודה שהיא קיבוץ, למעט מושב שיתופי, תמציא את אישור רשם האגודות השיתופיות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.4.15|בסעיף 8.4.15(א)}}. {{ח:תת|(ג)}} קיבוץ אשר ביצע בפועל שיוך על פי הוראות החלטות מועצת מקרקעי ישראל מספר 692 או 751, רשאי לשייך יחידות דיור למשפחת חברים, שלה טרם שויך מגרש מגורים, על פי ההסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן זה}}, בכפוף למילוי התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תתת|(1)}} הגדרת חלקת המגורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8.4.16|בסעיף 8.4.16}}. {{ח:תתת|(2)}} תשלום דמי חכירה בשיעור של 3.75% משווי חלקת המגורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8.4.19|בסעיף 8.4.19}} בהתאם לשומה עדכנית. {{ח:תת|(ד)}} החברים שלהם שויכו מגרשי מגורים על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל מספר 692 ו־751 ובחרו באפשרות של תשלום נדחה, יחויבו בביצוע התשלום הנדחה בשיעור ובתנאים ובשווי הקרקע כפי שנקבע להם בהסכם החתום. {{ח:תת|(ה)}} ביצוע התשלום כאמור יהיה לכל המאוחר במועד העברת הזכויות וכתנאי להעברת הזכויות במגרש ששויך. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור, מי שיש בידו הסכם עם היקף בינוי הקטן מ־120 – 160 מ״ר כולל ו/או בשיעור חיוב הקטן מ־33% בין ששולם ובין שנדחה, יחולו לגביו ההוראות הבאות: {{ח:תתת|(1)}} רכישת זכויות הבנייה שלא יפחתו מ־120 – 160 מ״ר בהתאמה; {{ח:תתת|(2)}} השלמת דמי החכירה המהוונים ל־33%. {{ח:תתתת|(א)}} תשלום בשיעור של 3.75% כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8.4.19|בסעיף 8.4.19(א)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} השלמת יתרת החיובים לאחר קיזוז של 3.75%, הקיזוז שיבוצע באחוזים, אשר שולמו על ידי האגודה, תחושב על פי שווי הקרקע שנקבע בהסכם החתום, לפי ערך משולש, ליום אישור העסקה המקורי; {{ח:תתתת}} למועד התשלום בפועל, כלל החיובים אשר טרם שולמו, ישוערכו בתוספת הצמדה וריבית על פי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה{{ח:הערה|,}} התשכ״א–1961}}. {{ח:תת|(ז)}} קיבוץ שלא השלים את ביצוע השיוך לכל הזכאים על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 692 או 751 יחויב בהשלמת השיוך על פי החלטות אלה לפני שיהיה רשאי להצטרף להסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן זה}}. {{ח:סעיף|8.4.26|שיוך בית קיים למשפחת חברים חדשה|תיקון: 20.3.2024}} {{ח:תת|(א)}} בקיבוצים שבהם מתגוררת משפחת חברים חדשה בבית קיים המיועד לה לשיוך, תנאי להצטרפות האגודה להסדר הוא הבטחת תשלום דמי חכירה מהוונים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 8.4.22|לסעיף 8.4.22}} בדרך של הפקדת ערבות או שיק בנקאי או התחייבות של בנק או התליית עסקת השיוך לאגודה בהשלמת עסקת השיוך לחבר וזאת בנוסף ליתר התנאים הנדרשים לצורך הצטרפות להסדר. {{ח:תת|(ב)}} עד להשלמת מלוא התשלום כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.4.22|בסעיף 8.4.22}} החבר החדש לא זכאי לחתום על הסכם חכירה ביחס למגרש ו/או לקבל התחייבות לרישום משכנתה. {{ח:תת|(ג)}} אם משפחת החברים החדשה לא תשלים את יתרת התשלום לצורך שיוך מגרש המגורים בתוך המועד הקבוע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל בנוהלי הרשות, תפנה משפחת החברים החדשה את המגרש. אם הקיבוץ לא יפנה חבר אחר לרשות לרכישת מלוא הזכויות במגרש בתוך 180 ימים, יסכים הקיבוץ לגריעת מגרש המגורים משטח המשבצת והמגרש יוקצה על ידי הרשות למועמד אחר אשר יתקבל לחברות בקיבוץ; אם לא נמצא מועמד, הרשות תהיה רשאית להקצות את המגרש גם למי שאינו חבר קיבוץ. במקרה זה יהיה החבר החדש זכאי לקבל מהרשות את שווי השקעותיו במגרש, כפי שיקבע בשומה מתוך התמורה המתקבלת ממכירת המגרש לאחר ניכוי דמי החכירה המהוונים והוצאות הרשות. {{ח:סעיף|8.4.27|הוראות כלליות לביצוע ההסדר|תיקון: 20.3.2024}} {{ח:תת|(א)}} ביחס לסוגיות שאין להן התייחסות מפורשת {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן זה}}, תמשיך הרשות לפעול בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת. {{ח:תת|(ב)}} עבור יתרת שטח המשבצת בקיבוץ תמשיך האגודה לשלם דמי חכירה שנתיים בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקיפות. {{ח:תת|(ג)}} מועצת מקרקעי ישראל מסמיכה את הנהלת הרשות לקבוע כללים להחלת הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|סימן זה}} על חברים שאינם עונים על הגדרות ותיק או משפחת חברים חדשה, במלואם. {{ח:סעיף|8.4.28|רשימת קיבוצים בעוטף עזה|תיקון: 20.3.2024}} {{ח:ת}} רשימת קיבוצים בעוטף עזה – {{ח:תת|(1)}} אור הנר – מ.א. שער הנגב; {{ח:תת|(2)}} ארז – מ.א. שער הנגב; {{ח:תת|(3)}} בארי – מ.א. שער הנגב; {{ח:תת|(4)}} גבים – מ.א. שער הנגב; {{ח:תת|(5)}} גברעם – מ.א. חוף אשקלון; {{ח:תת|(6)}} זיקים – מ.א חוף אשקלון; {{ח:תת|(7)}} חולית – מ.א. אשכול; {{ח:תת|(8)}} יד מרדכי – מ.א. חוף אשקלון; {{ח:תת|(9)}} כיסופים – מ.א. אשכול; {{ח:תת|(10)}} כפר עזה – מ.א. שער הנגב; {{ח:תת|(11)}} כרם שלום – מ.א. אשכול; {{ח:תת|(12)}} כרמיה – מ.א. חוף אשקלון; {{ח:תת|(13)}} מגן – מ.א. אשכול; {{ח:תת|(14)}} מפלסים – מ.א. שער הנגב; {{ח:תת|(15)}} נחל עוז – מ.א. שער הנגב; {{ח:תת|(16)}} ניר יצחק – מ.א. אשכול; {{ח:תת|(17)}} ניר עוז – מ.א. אשכול; {{ח:תת|(18)}} ניר עם – מ.א. שער הנגב; {{ח:תת|(19)}} נירים – מ.א. אשכול; {{ח:תת|(20)}} סופה – מ.א. אשכול; {{ח:תת|(21)}} סעד – מ.א. שדות נגב; {{ח:תת|(22)}} עין השלושה – מ.א. אשכול; {{ח:תת|(23)}} עלומים – מ.א. שדות נגב; {{ח:תת|(24)}} רעים – מ.א. אשכול. {{ח:קטע4|פרק 8.4 סימן ה|סימן ה׳: עיגון הזכויות למגורים בחלקת המגורים – רכישת הזכויות למגורים על ידי האגודה}} {{ח:סעיף|8.4.29|הגדרות|תיקון: 20.3.2024}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|בסימן זה}} – כמפורט {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן ד׳}}. {{ח:סעיף|8.4.30|הסדרת רכישת זכויות מגורים על ידי הקיבוץ}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|סימן זה}} מאפשרות רכישת זכויות מגורים על ידי הקיבוץ, בנוסף להוראות {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|סימן ד׳ בפרק משנה 8.4}}. {{ח:סעיף|8.4.31|הרכישה – על ידי אגודה}} {{ח:ת}} אגודה רשאית לרכוש את זכויות המגורים במשבצת לצורך מגורי חבריה. {{ח:סעיף|8.4.32|הסדרת הרכישה רכישת זכויות המגורים תתבצע בשלב אחד או עד שלשה שלבים, כמפורט בפסקאות (1) עד (3):}} {{ח:תת|(1)}} אגודה רשאית לרכוש את כלל זכויות המגורים בקיבוץ בעסקה אחת, בשלב אחד, בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|בסימן זה}}; {{ח:תת|(2)}} רכישת הזכויות למגורים בשלבים בהתאם לתנאים המפורטים בפסקאות משנה (א) ו־(ב): {{ח:תתת|(א)}} הזכויות הנרכשות בשלב ראשון לא יפחתו מהיקף הבנייה הקיים בפועל או מהיקף הבנייה הבסיסי למגורים בחלקת המגורים כקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן ד׳ לפרק משנה 8.4}}, הגבוה מביניהם; {{ח:תתת|(ב)}} רכישת יתרת הזכויות תותר בשלב אחד או בשני שלבים נוספים; {{ח:תתת}} במקרה של רכישת הזכויות בשלשה שלבים, בשלב השני יהיה ניתן לרכוש רק יחידות דיור מתוכננות; {{ח:תת}} לא תותר רכישה של יחידות דיור שאינן מתוכננות, אלא אם כן רכישה זו משלימה את יתרת זכויות המגורים של הקיבוץ; {{ח:תת|(3)}} רכישת זכויות המגורים תכלול את הפוטנציאל התכנוני בכל מגרש, דהיינו, היקף בינוי מבלי להוסיף יחידות דיור. {{ח:סעיף|8.4.33|הרוב הדרוש}} {{ח:ת}} החלטת האגודה לרכישת זכויות המגורים תתקבל ברוב שלא יפחת מ־66% מחברי האגודה. {{ח:סעיף|8.4.34|תנאי הסף להגשת הבקשה}} {{ח:ת}} תנאי סף להגשת בקשה לרכישת זכויות המגורים על ידי האגודה הוא חתימה על מתווה להסדרת השימושים, ויתר תנאי הסף המופיעים {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן ד׳ לפרק משנה 8.4}}. {{ח:סעיף|8.4.35|אי דרישת תשלום נוסף לרשות}} {{ח:ת}} אגודה אשר תרכוש את זכויות המגורים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|סימן זה}}, לא תידרש לשלם לרשות תשלום נוסף עבור מימוש זכויות המגורים שנרכשו ו/או בעד כל הסכם שייחתם בין האגודה לבין חבריה ביחס לזכויות אלו. {{ח:סעיף|8.4.36|אי דרישות הרשות}} {{ח:ת}} לא תידרש הסכמת הרשות ו/או כל התקשרות נוספת בין הרשות לבין חברי האגודה, בכל הקשור למימושן של זכויות המגורים שנרכשו. {{ח:סעיף|8.4.37|העברת תשריט לרשות}} {{ח:ת}} אגודה אשר תבקש לרכוש את זכויות המגורים בשלבים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8.4.33|בסעיף 8.4.33}}, תעביר לרשות תשריט, ביחס לאזורים (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|בסימן זה}} – כתמים) או למגרשים הכלולים בשלב הנרכש, ועל גביו תציין הרשות את מספר יחידות הדיור המותרות לבנייה ביחס לאותו שלב שנרכש. {{ח:ת}} הרשות תמציא לאגודה אישור לפיו לא תתנגד למתן היתרי בנייה בהתאם לתשריט זה ביחס ליחידות דיור שנרכשו. אי התנגדות למתן היתר לשלב השני ו/או השלישי, תתבצע בהתאם לכללים שנקבעו {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|בסימן זה}} ובסעיף זה בהתאם. {{ח:סעיף|8.4.38|קביעת ערך הקרקע}} {{ח:ת}} ערך הקרקע ייקבע על פי שומה בהתייחס לשווי זכות הבעלות לכל סוג של מגרש. {{ח:ת}} ההפחתה בעד רכישה בשלב אחד תעמוד על 12%. השמאי הממשלתי הראשי ייקבע את שיעורי ההפחתה מערך הקרקע הנובעות מרכישה מרוכזת של זכויות המגורים, ברכישה בשלבים, ובהתחשב בתנאי חכירת המשנה הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 8.4.47|בסעיף 8.4.47}}. {{ח:סעיף|8.4.39|טבלת שיעורי התשלום ושנות היוון}} {{ח:ת}} להלן הטבלה המגדירה את סוגי המגרשים/יחידות דיור, שיעורי התשלום ושנות ההיוון הרלוונטיות לכל סוגי המגרשים/יחידות דיור: <table> <tr><th rowspan="2">&nbsp;</th><th>בהתאם לשיעורי התשלום אילו היו מבצעים שיוך דירות לפי {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|סימן ד׳ לפרק משנה זה}}</th><th colspan="2">ללא הפחתה שמאית</th><th rowspan="2">שיעור התשלום על פי {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|סימן ד׳ לפרק משנה זה}}</th><th rowspan="2">שנות היוון (N)</th><th rowspan="2">שנות היוון באזור עדיפות לאומית א׳ (N)</th><th rowspan="2">שנות היוון באזור עדיפות לאומית ב׳</th><th colspan="3">שיעור היוון – 5% *</th></tr> <tr><th>סוג מגרש</th><th>שיעור התשלום מערך קרקע למגרש</th><th>כמות מגרשים</th><th>לא באזור עדיפות לאומית</th><th>באזור עדיפות לאומית א׳</th><th>באזור עדיפות לאומית ב׳</th></tr> <tr><td>1</td><td>חבר ותיק עד 160 מ״ר</td><td>100%</td><td>&nbsp;</td><td>3.75%</td><td>0</td><td>0</td><td>0</td><td>3.75%</td><td>3.75%</td><td>3.75%</td></tr> <tr><td>2</td><td>חבר ותיק עד 160 מ״ר</td><td>100%</td><td>&nbsp;</td><td>29.25%</td><td>19</td><td>19</td><td>19</td><td>11.58%</td><td>3.94%</td><td>6.49%</td></tr> <tr><td>3</td><td>חבר ותיק עבור השטח שמעל 160 מ״ר</td><td>100%</td><td>&nbsp;</td><td>33%</td><td>10</td><td>10</td><td>10</td><td>20.26%</td><td>8.42%</td><td>12.37%</td></tr> <tr><td>4</td><td>חבר חדש קיים עד 160 מ״ר</td><td>100%</td><td>&nbsp;</td><td>3.75%</td><td>0</td><td>0</td><td>0</td><td>3.75%</td><td>3.75%</td><td>3.75%</td></tr> <tr><td>5</td><td>חבר חדש קיים עד 160 מ״ר</td><td>100%</td><td>&nbsp;</td><td>29.25%</td><td>0</td><td>0</td><td>0</td><td>29.25%</td><td>9.96%</td><td>16.39%</td></tr> <tr><td>6</td><td>חבר חדש קיים עבור השטח שמעל 160 מ״ר</td><td>100%</td><td>&nbsp;</td><td>33%</td><td>0</td><td>0</td><td>0</td><td>33.00%</td><td>13.71%</td><td>20.14%</td></tr> <tr><td>7</td><td>מגרש מאושר לבנייה על פי תוכנית מפורטת בתוקף בתוך חלקת המגורים שטח עד 160 מ״ר</td><td>100%</td><td>&nbsp;</td><td>3.75%</td><td>0</td><td>0</td><td>0</td><td>3.75%</td><td>3.75%</td><td>3.75%</td></tr> <tr><td>8</td><td>מגרש מאושר לבנייה על פי תוכנית מפורטת בתוקף בתוך חלקת המגורים שטח עד 160 מ״ר</td><td>100%</td><td>&nbsp;</td><td>29.25%</td><td>3</td><td>3</td><td>3</td><td>25.27%</td><td>8.61%</td><td>14.16%</td></tr> <tr><td>9</td><td>מגרש מאושר לבנייה על פי תוכנית מפורטת בתוקף בתוך חלקת המגורים עבור השטח שמעל 160 מ״ר</td><td>100%</td><td>&nbsp;</td><td>33%</td><td>3</td><td>3</td><td>3</td><td>28.51%</td><td>11.85%</td><td>17.40%</td></tr> <tr><td>10</td><td>מגרש שאין לגביו תוכנית מפורטת בתוקף בתוך חלקת המגורים לשטח עד 160 מ״ר</td><td>100%</td><td>&nbsp;</td><td>3.75%</td><td>0</td><td>0</td><td>0</td><td>3.75%</td><td>3.75%</td><td>3.75%</td></tr> <tr><td>11</td><td>מגרש שאין לגביו תוכנית מפורטת בתוקף בתוך חלקת המגורים לשטח עד 160 מ״ר</td><td>100%</td><td>&nbsp;</td><td>29.25%</td><td>10</td><td>25</td><td>18</td><td>17.96%</td><td>2.94%</td><td>6.81%</td></tr> <tr><td>12</td><td>מגרש שאין לגביו תוכנית מפורטת בתוקף בתוך חלקת המגורים עבור השטח שמעל 160 מ״ר</td><td>100%</td><td>&nbsp;</td><td>33%</td><td>10</td><td>25</td><td>18</td><td>20.26%</td><td>4.05%</td><td>8.37%</td></tr> <tr><td>13</td><td rowspan="3">* יתרת המגרשים לפי תמ״א 35 מחוץ לחלקת המגורים, שיש לגביהם תוכנית מפורטת בתוקף</td><td>100%</td><td>0–50</td><td>91%</td><td>5</td><td>10</td><td>7</td><td>71.30%</td><td>19.03%</td><td>36.24%</td></tr> <tr><td>14</td><td>100%</td><td>50–100</td><td>91%</td><td>7</td><td>15</td><td>10</td><td>64.67%</td><td>14.91%</td><td>31.31%</td></tr> <tr><td>15</td><td>100%</td><td>מעל 100</td><td>91%</td><td>10</td><td>20</td><td>13</td><td>55.87%</td><td>11.68%</td><td>27.05%</td></tr> <tr><td>16</td><td rowspan="3">יתרת המגרשים לפי תמ״א 35 מחוץ לחלקת המגורים שאין לגביהם תוכנית מפורטת בתוקף</td><td>100%</td><td>0–50</td><td>91%</td><td>10</td><td>15</td><td>15</td><td>55.87%</td><td>14.91%</td><td>24.53%</td></tr> <tr><td>17</td><td>100%</td><td>50–100</td><td>91%</td><td>12</td><td>20</td><td>18</td><td>50.67%</td><td>11.86%</td><td>21.19%</td></tr> <tr><td>18</td><td>100%</td><td>מעל 100</td><td>91%</td><td>15</td><td>25</td><td>20</td><td>43.77%</td><td>9.15%</td><td>19.22%</td></tr> <tr><td>19</td><td>יחידות דיור עד 55 מ״ר מחוץ לחלקת המגורים. {{ש}} קיימות מתוכננות לא מתוכננות</td><td>100%</td><td>&nbsp;</td><td>91%</td><td>150 {{ח:הערה|[צ״ל: 0]}}</td><td>0</td><td>0</td><td>91.00%</td><td>31.00%</td><td>51.00%</td></tr> </table> {{ח:ת}} {{מוקטן|* שיעור ההיוון הקבוע לכל אחת מכמויות המגרשים המפורטות מתייחס למספר המגרשים המפורט באותה השורה בלבד.}} {{ח:ת}} על שיעורי התשלום הקבועים בטבלה תחול הנחת אזור למעט על תשלום של 3.75% לזכויות בנייה של 160 מ״ר לכל יחידת דיור הכלולה בחלקת המגורים. קיבוצים בעוטף עזה, המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 8.4.29|בסעיף 8.4.29}}, פטורים מתשלום 3.75% בתנאים שנקבעו {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|בסימן ד׳ לפרק {{ח:הערה|משנה}} זה}}. {{ח:סעיף|8.4.40|שיוך מגרשים לחברי אגודה שרכשה זכויות מגורים לפי {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|סימן זה}}}} {{ח:ת}} אגודה שרכשה את זכויות המגורים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|סימן זה}} ותבקש בעתיד לבצע שיוך מגרשים לחבריה בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|לסימן ד׳ בפרק {{ח:הערה|משנה}} זה}}, תידרש לשלם, בעצמה או באמצעות חבריה, את ההפרש בין התשלום ששולם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|סימן זה}} לבין שיעור התשלום הנדרש בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|לסימן ד׳ בפרק {{ח:הערה|משנה}} זה}}. {{ח:סעיף|8.4.41|הסדרת איחוד מגרשים לצורך בנייה רוויה}} {{ח:ת}} ניתן לרכוש את זכויות המגורים גם אם טרם תוכננו. הרשות לא תאשר לקיבוץ ו/או לחבריו איחוד מגרשי מגורים לצורך בנייה רוויה בכמות יחידות הדיור העולה על מספר יחידות הדיור הנרכשות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|סימן זה}}. {{ח:סעיף|8.4.42|זכות חכירת משנה – ביחידת דיור אחת}} {{ח:ת}} אגודה שקיבלה החלטה על רכישת זכויות המגורים על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|סימן זה}}, תקנה לכל משפחת חברים באגודה – משק בית, הזכאית לכך לפי תקנון הקיבוץ, זכות של חכירת משנה ביחידת דיור אחת. תנאי חכירת המשנה יכללו את התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 8.4.47|בסעיף 8.4.47}}. {{ח:סעיף|8.4.43|הכללת מגבלות ותנאים בהסכם חכירת משנה}} {{ח:ת}} האגודה רשאית לכלול בהסכם חכירת משנה עם חבר האגודה מגבלות ותנאים בקשר לזכות המוקנית, על העברתה, על משכונה או על הורשתה (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|בסימן זה}} – המגבלות) ובלבד שהמגבלות לא ייגרעו ולא יעמדו בסתירה לתנאי חכירת המשנה הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 8.4.47|בסעיף 8.4.47}}. {{ח:סעיף|8.4.44|הסכומים המותרים בעד זכויות חכירת משנה}} {{ח:ת}} הסכומים שתגבה האגודה מכלל החברים בעד זכויות חכירת המשנה, לא יעלו על הסכום ששולם על ידי האגודה עבור חכירת הקרקע בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. {{ח:ת}} אם ייגבו מהחבר תשלומים נוספים במועד קבלתו לחברות פרט לתשלומים עבור זכות חכירת המשנה, הם ייגבו בהתאם לתקנון האגודה באישור רשם האגודות השיתופיות. {{ח:סעיף|8.4.45|אי תחולה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8.4.43|סעיפים 8.4.43}} {{ח:פנימי|סעיף 8.4.44|ו־8.4.44}} לא יחולו על קיבוץ שיתופי. {{ח:סעיף|8.4.46|מינוי צוות מקצועי לבחינת ההסדרים המפורטים {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|בסימן זה}}}} {{ח:ת}} יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל ימנה צוות מקצועי אשר יבחן את ההסדרים המפורטים {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|בסימן זה}}. עד החלטת מועצת מקרקעי ישראל בדבר מסקנות הצוות הרשות לא תמשיך לטפל בבקשות לרכישת זכויות למגורים ביחידות דיור שאינן מתוכננות, אלא תטפל רק בבקשות לרכישת זכויות למגורים ביחידות דיור מתוכננות. {{ח:סעיף|8.4.47|תנאי חכירת משנה}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''נוסח הסכם בדבר תנאי חכירת משנה'''}} {{ח:ת}} {{ממורכז|<u>הסכם בדבר תנאי חכירת משנה לקיבוץ אשר מצטרף {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|לסימן ה׳ בפרק משנה זה}}</u>}} {{ח:ת}} שנערך ונחתם ב־<span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">________</span> ביום <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">_______</span> לחודש <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______</span> שנת <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">_______</span> {{ח:ת}} {{ממורכז|בין}} {{ח:ת}} רשות מקרקעי ישראל, המנהלת את הקרקעות של רשות הפיתוח, מדינת ישראל והקרן הקיימת לישראל (להלן בהסכם זה – הרשות) {{ח:ת}} {{ממורכז|לבין}} {{ח:ת}} <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">_____________</span> הרשומה אצל רשם האגודות תחת מספר <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> (להלן בהסכם זה – האגודה/הקיבוץ) {{ח:ת}} '''הואיל''' ומדינת ישראל/רשות הפיתוח/קרן קיימת לישראל היא הבעלים של הקרקע במשבצת; {{ח:ת}} '''והואיל''' והאגודה החליטה לרכוש את זכויות המגורים בשטח שהוחכר לקיבוץ על פי הסכם שכירות – משבצת או הסכם חכירה, וזאת בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|לסימן ה׳ בפרק משנה 8.4}} (להלן בהסכם זה – החלטת המועצה); {{ח:ת}} '''והואיל''' והאגודה עמדה בכל תנאי ההצטרפות כפי שנקבעו בהחלטת המועצה וחתמה על הסכם לרכישת זכויות המגורים (להלן בהסכם זה – הסכם הרכישה); {{ח:ת}} '''והואיל''' ובהתאם להחלטת המועצה תקנה האגודה לכל אחד מחבריה הזכאי לכך לפי תקנונה, זכות חכירת משנה במגרשי המגורים אשר נרכשו על ידה ולצורך כך ייחתם הסכם חכירת משנה בין הקיבוץ לבין החבר (להלן בהסכם זה – הסכם חכירה המשנה); {{ח:ת}} '''והואיל''' ותנאי להסכמת הרשות להצטרפות הקיבוץ להחלטת המועצה הוא התחייבות הקיבוץ לכלול בהסכם חכירת המשנה את התנאים והמגבלות המפורטים בהסכם זה; {{ח:ת}} '''והואיל''' והרשות אישרה כי הקיבוץ רשאי לכלול בהסכם חכירה המשנה את התנאים והמגבלות המפורטים בסעיף {{ח:הערה|(}}8{{ח:הערה|)}} להסכם זה; {{ח:ת}} '''והואיל''' ומשמעות המונחים שבהסכם זה תהיה בהתאם לאמור במבוא להסכם זה, אלא אם כן מהקשר הדברים מתחייבת משמעות אחרת על פי ההסכם; {{ח:ת}} {{ממורכז|'''לכן באו הצדדים לידי הסכם ביניהם כלהלן:'''}} {{ח:תת|(1)}} המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו. {{ח:תת|(2)}} הגדרות {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת הדיור“ – מגרש המגורים הסטטוטורי או מגרש מגורים על פי תשריט המאושר על ידי הקיבוץ שעליו הוקמה או תוקם יחידת דיור אחת. {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר קיבוץ“ – יחיד או בני זוג שהם חברי קיבוץ. {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יורש“ – יורשו של חבר קיבוץ על פי דין או על פי צוואה תקיפה. {{ח:תת|(3)}} הקיבוץ מתחייב להחכיר את יחידת הדיור לחברי הקיבוץ בלבד. עם סיום חברותו בקיבוץ של החבר מכל סיבה שהיא, יבוא לסיומו הסכם חכירת המשנה בדרך הקבועה בסעיף {{ח:הערה|(}}8{{ח:הערה|)}}(ב). {{ח:תת|(4)}} תקופת חכירת המשנה תהיה חופפת לתקופת החכירה הראשית כקבוע בהסכם הרכישה. {{ח:תת|(5)}} חבר קיבוץ לא יהיה זכאי לרכוש ו/או להירשם כבעל זכות חכירת משנה ביותר מיחידת דיור אחת. הגיעה לחבר זכות חכירת משנה בירושה, יידרש החבר להעביר את זכויותיו בהתאם לקבוע בסעיף {{ח:הערה|(}}8{{ח:הערה|)}}(ב). {{ח:תת|(6)}} הקיבוץ מתחייב שלא לכלול בתנאי חכירת המשנה או בתקנון האגודה הוראה המקנה לקיבוץ רשות לשלול את זכותו של החבר ליהנות משווי השוק של יחידת הדיור בעת העברת הזכויות בה. אין באמור לגרוע מהתנאים והמגבלות שאותם רשאי הקיבוץ לקבוע בהסכם חכירה המשנה כמפורט להלן. {{ח:תת|(7)}} חבר קיבוץ יהיה רשאי למשכן את זכות חכירת המשנה, בכפוף לאמור בסעיף {{ח:הערה|(}}8{{ח:הערה|)}}(ה). {{ח:תת|(8)}} הקיבוץ רשאי לכלול בהסכם חכירת המשנה את התנאים והמגבלות המפורטים להלן: {{ח:תתת|(א)}} חובת מגורים – {{ח:תתת}} חובת מגורים של חבר הקיבוץ ביחידת הדיור למעט במקרים חריגים ולתקופות זמן קצובות כפי שיאושרו על ידי הקיבוץ. {{ח:תתת|(ב)}} העברת זכויות – {{ח:תתתת|(1)}} קיבל מי שאינו חבר קיבוץ את זכות חכירת המשנה מכוח הורשה, ולא הפך לחבר הקיבוץ בהתאם לתקנון הקיבוץ והחלטותיו, יהיה עליו להעביר את זכותו לאדם אחר שהוא חבר קיבוץ או שהתקבל לחברות בקיבוץ, בתוך הזמן הקצוב לכך בתקנון הקיבוץ והחלטותיו. על העברת הזכויות יחול האמור בסעיף {{ח:הערה|(}}8{{ח:הערה|)}}(ב)(2). {{ח:תתתת|(2)}} העברת זכות חכירת המשנה על ידי חבר קיבוץ או על ידי יורשי חבר קיבוץ, תתבצע בהתאם להוראות המפורטות להלן בפסקה זו: {{ח:תתתתת|(א)}} ככלל, זכות חכירת המשנה תועבר למי שהתקבל לחברות בקיבוץ בהתאם לתקנון הקיבוץ בעניין קבלה לחברות; {{ח:תתתתת|(ב)}} לקיבוץ או למי שהוא קבע, תהיה זכות קדימה לרכוש את זכות חכירת המשנה במחיר השוק; {{ח:תתתתת|(ג)}} לא הודיע הקיבוץ על רצונו לממש את זכותו בהתאם לסעיף {{ח:הערה|(}}8{{ח:הערה|)}}(ב)(2)(ב), בתוך 3 חודשים מיום שהודיע החבר על רצונו לעזוב את הקיבוץ או מיום פקיעת חברותו בקיבוץ או מיום קבלת הודעת היורשים על רצונם לממש את הדירה, לפי העניין, ימכור החבר או היורש את זכות חכירת המשנה למי שהתקבל לחברות בקיבוץ בהתאם לתקנון הקיבוץ בעניין קבלה לחברות; {{ח:תתתתת|(ד)}} טען החבר או היורש כי הקיבוץ נוקט סחבת או בסירוב בלתי סביר לעניין העברת זכות חכירת המשנה כאמור, יהא רשאי להביא עניינו להכרעה על פי מנגנון ההכרעה בסכסוכים הקבוע בתקנון הקיבוץ, אשר יהא רשאי לחייב את הקיבוץ לרכוש בעצמו את הדירה. לא רכש הקיבוץ את הדירה, כמתחייב בתוך הזמן שנקצב לכך בהחלטה, יהא החבר רשאי להעביר את זכות חכירת המשנה, על כל תנאיה, למי שאינו חבר קיבוץ. {{ח:תתת|(ג)}} בנייה ופיתוח – {{ח:תתתת|(1)}} הקיבוץ רשאי לקבוע בהסכם חכירת המשנה הגבלות בקשר להיקף זכויות הבנייה למגורים המותר ביחידות הדיור בעת הקמת ו/או הרחבת בתי המגורים ובדבר הצורך בקבלת הסכמת הקיבוץ באשר להתאמת הבנייה להנחיות והמגבלות התכנוניות והאדריכליות של הקיבוץ. אין באמור לשנות את היקף הזכויות למגורים שעל הקיבוץ לרכוש בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|סימן ה׳ לפרק משנה 8.4}}. {{ח:תתתת|(2)}} במקרה של הכללת הוראות כאמור בסעיף {{ח:הערה|(}}8{{ח:הערה|)}}(ג)(1), הקיבוץ יכלול בתנאי חכירת המשנה הוראה לפיה יישום ההנחיות והמגבלות התכנוניות והאדריכליות של רשות מוסמכת של הקיבוץ במקרה פרטני נתון לערעור בפני האסיפה הכללית של הקיבוץ. {{ח:תתת|(ד)}} זכות שימוש ביחידת הדיור – {{ח:תתתת|(1)}} הקיבוץ רשאי להגביל בתנאי חכירת המשנה את זכותו של החבר למסור את זכות השימוש ביחידת הדיור, כולה או חלקה, רק למי שאושר על ידי הקיבוץ, לתקופה ובתנאים כפי שאושרו על ידי הקיבוץ; {{ח:תתתת|(2)}} ההגבלה בסעיף {{ח:הערה|(}}8{{ח:הערה|)}}(ד)(1) לעניין הסכמת הקיבוץ, לא תחול לגבי בני המשפחה הגרעינית, למעט במקרים מיוחדים, כאשר מדובר בבני משפחה גרעינית שאינם בני זוג או ילדים קטינים; {{ח:תתתת|(3)}} הקיבוץ רשאי לקבוע בתקנונו ו/או בהחלטה שקיבלה את אישור רשם האגודות השיתופיות מגבלות נוספות לעניין אופן השימוש ביחידות הדיור, לרבות בעניין ביטוחן, השימוש והטיפול בתשתיות ציבוריות המצויות בשטחן וכיוצ״ב ובלבד שמגבלות אלו חלות באופן שוויוני על כלל חברי הקיבוץ ואינן סותרות את הוראות הסכם זה. {{ח:תתת|(ה)}} זכויות משכון – {{ח:תתת}} הקיבוץ רשאי לכלול בתנאי חכירת המשנה הוראה לפיה המשכון יהיה כפוף להגבלות שאותן קבע הקיבוץ בהתאם להסכם זה, לרבות לעניין העברה ומימוש. {{ח:תתת|(ו)}} פיצוי מוסכם – {{ח:תתת}} במידה והסכם חכירת המשנה בין הקיבוץ לבין החבר לא יכלול את התנאים המהותיים לחכירת המשנה, כפי שהוגדרו לעיל, ישלם הקיבוץ לרשות פיצוי מוסכם בשיעור הנהוג ברשות. הוראה זו תחול גם במידה והסכם חכירת המשנה בין הקיבוץ לבין החבר יכלול הוראות שנפסלו ו/או נאסרו במפורש בהסכם זה. {{ח:תת|(9)}} שונות – {{ח:תתת|(א)}} מוסכם על הצדדים כי בכל סוגיה שלא ניתנה לה התייחסות מפורשת בתוך הסכם זה, תפעל הרשות בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת. {{ח:תתת|(ב)}} מוסכם כי אין באמור בהסכם זה כדי לגרוע מחובת חבר הקיבוץ לפעול בהתאם לאמור בתקנון הקיבוץ ובהחלטותיו שהתקבלו כדין ככל שאינן סותרות הוראות הסכם זה. {{ח:תתת|(ג)}} הכותרות שבראשי סעיפי הסכם זה נועדו לנוחיות בלבד ולא ישמשו לפרשנותו. {{ח:ת}} ולראיה באו הצדדים על החתום <table> <tr><th>הרשות:</th><th>האגודה:</th></tr> <tr><td>1. שם <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">_________</span></td><td>1. שם <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">____________</span> <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">____________</span></td></tr> <tr><td>2. תואר המשרה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">_____</span></td><td>2. תואר המשרה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">_____</span></td></tr> <tr><td>3. חתימה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">_________</span></td><td>3. חתימה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">____________</span></td></tr> </table> {{ח:ת}} אישור עו״ד לחתימת האגודה {{ח:קטע4|פרק 8.4 סימן ו|סימן ו׳: הקצאת שטחי ציבור בנויים ופנויים בתחום משבצת הקיבוץ}} {{ח:סעיף|8.4.48|תחולה הוראות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ה|סימן ה׳ לפרק משנה 8.3}}, יחולו על {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ו|סימן זה}} לפי העניין. {{ח:קטע3|פרק 8.5|8.5. המרת נחלות פנויות למגרשי מגורים במושבים}} {{ח:סעיף|8.5.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.5|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן נחלות חדש“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ט|בסימן ט׳ לפרק משנה 8.3}}. {{ח:סעיף|8.5.2|המרת נחלות פנויות למגרשי מגורים במושבים|תיקון: 6.12.2020, 12.6.2023, 20.11.2023, 8.6.2025}} {{ח:ת}} הרשות תאפשר המרת נחלות פנויות במושבים למגרשי מגורים בהתאם לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (9): {{ח:תת|(1)}} האגודה רשאית להמיר את הנחלות הפנויות בזכות למגרשי מגורים בפטור ממכרז, אשר יתוכננו חלף הנחלות המבוטלות (להלן בסעיף זה – מגרשי התמריץ); התכנון יהיה באחריות האגודה ובכפוף למגבלות התכנון; {{ח:תת|(2)}} לא תתאפשר המרת נחלות למגרשים מתוך מגרשי הרחבה מתוכננים, כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק 8.6|בפרק משנה 8.6}}. במושב בו קיימים מגרשי הרחבה מתוכננים שטרם שווקו, מימוש מגרשי התמריץ יתאפשר בד בבד עם מימוש מגרשי ההרחבה; {{ח:תת|(3)}} קבלת המלצת שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לביטול הנחלות הפנויות וקביעת תקן מספר נחלות חדש; {{ח:תת|(4)}} מגרשי המגורים יוקצו למומלצים אשר הומלצו על ידי האסיפה הכללית של האגודה תמורת תשלום דמי חכירה מהוונים מלאים. על שיעור התשלום תחול הנחת אזור. האגודה לא תגבה כל תשלום כתנאי להמלצתה למעט הוצאות פיתוח שיאושרו בהתאם לכללי {{ח:פנימי|פרק 8.6|פרק משנה 8.6}}; {{ח:תת|(5)}} האגודה תקבל תמריץ מתקבולי הרשות בעד מגרשים כמפורט בפסקאות משנה (א) ו־(ב): {{ח:תתת|(א)}} אם יתוכננו עד 2 יחידות דיור חלף הנחלות המבוטלות, התמריץ יהיה 25% מתקבולי הרשות בעד שיווק מגרשי המגורים ולא יותר מ־150,000 שקלים חדשים ללא מע״מ, לכל אחת מיחידות הדיור; {{ח:תתת|(ב)}} אם יתוכננו 3 יחידות דיור חלף הנחלות המבוטלות, התמריץ יהיה 25% מתקבולי הרשות בעד שיווק מגרשי המגורים ולא יותר מ־150,000 שקלים חדשים ללא מע״מ לכל אחת מ־2 היחידות הראשונות חלף כל נחלה מבוטלת, ו־200,000 שקלים חדשים ללא מע״מ, ליחידה השלישית; {{ח:תת|(6)}} כספי התמורה, בהתאם לאמור בפסקה (5), יועברו לאגודה לטובת השקעות של פיתוח ותשתיות ביישוב בהתאם לתוכנית שתאשר הרשות; {{ח:תת|(7)}} ביטול הנחלות הפנויות בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ט|לסימן ט׳ לפרק משנה 8.3}}; {{ח:תת|(8)}} מימוש מגרשי התמריץ יוגבל לתקופה של עד ליום 31.12.2026; {{ח:תת|(9)}} מגרשים מתוכננים מעבר להיקף של 3 יחידות דיור כפול מספר הנחלות המבוטלות או מגרשים שלא הוקצו עד ליום 31.12.2026, ישווקו על ידי הרשות במכרז פומבי או יוקצו בהתאם לכללי {{ח:פנימי|פרק 8.6|פרק משנה 8.6}}, אם הם מתקיימים. {{ח:סעיף|8.5.3||תיקון: 6.12.2020}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|8.5.4|ועדת ערר}} {{ח:ת}} הרשות תמנה ועדת ערר שתכריע בהשגות מועמדים שלא קיבלו את המלצת האגודה. {{ח:קטע3|פרק 8.6|8.6. בנייה למגורים בהרחבה קהילתית במושב או בקיבוץ}} {{ח:סעיף|8.6.1|הגדרות|תיקון: 13.9.2023}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.6|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנייה למגורים“, ”הרחבה“ – קרקע במשבצת יישוב חקלאי אשר ייעודה שונה למטרת מגורים לרבות קרקע שייעודה למטרת מגורים אשר בוצע בה ציפוף. למרות האמור, לא תיחשב בנייה במסגרת זכויות למגורים בנחלה כבנייה למגורים לעניין {{ח:פנימי|פרק 8.6|פרק משנה זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודה“ – האגודה החקלאית של היישוב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת קבלה“ – ועדת קבלה או ועדת ההשגות כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 6ב|בסעיף 6ב לפקודת האגודות השיתופיות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסדות ציבור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מומלץ“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתיישב“ – מי שעמו נערכת עסקה. {{ח:קטע4|פרק 8.6 סימן א|סימן א׳: מגרשי ההרחבה}} {{ח:סעיף|8.6.2|מספר המגרשים}} {{ח:ת}} מספר המגרשים בתוכנית ייקבע על ידי רשויות התכנון בתוכנית. {{ח:סעיף|8.6.3|גריעת המגרשים}} {{ח:תת|(א)}} מגרשי בנייה שיוקצו למגורים ייגרעו ממשבצת הקבע של האגודה. לעניין סעיף זה – ”משבצת הקבע של האגודה“ הוא השטח של הנחלה ביישוב החקלאי כשהוא מוכפל במספר הנחלות שבתקן היישוב החקלאי. {{ח:תת|(ב)}} מגרשי בנייה למגורים המצויים בשטח המתוכנן לבינוי בחלקה א׳ של נחלה, ייגרעו מהשטח המוחכר לאותה נחלה ויוקצו למתיישב. {{ח:תת|(ג)}} ביישוב חקלאי אשר אינו צד להסכם דו צדדי תקף עם הרשות וביישוב חקלאי אשר לא היה צד להסכם דו צדדי כאמור, תידרש הסכמת הסוכנות היהודית או החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית לגריעת מגרשי הבנייה למגורים מהמשבצת. {{ח:סעיף|8.6.4|תכנון המגרשים וגודלם}} {{ח:תת|(א)}} בנייה למגורים תתוכנן בתוך משבצת הקבע של היישוב החקלאי, ככל הניתן בתחום השטח הבנוי של היישוב החקלאי או בצמוד אליו. {{ח:תת|(ב)}} תוכנית לבנייה למגורים תתואם עם הרשות ותוגש לרשויות התכנון לאחר שהתקבלה הסכמת הרשות לתוכנית. {{ח:תת|(ג)}} שטח המגרשים בתוכנית יהא על פי קביעת מוסדות התכנון ובהתאם לתמ״א 35, לרבות כל תוכנית שתעדכן או תחליף אותה (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.6 סימן א|בסימן זה}} – תמ״א 35). {{ח:תת}} קיים מגרש בתוכנית אשר ניתן לפצלו ל־2 מגרשים ומעלה, בהתאמה לצפיפות הבנייה של תמ״א 35, הרשות רשאית לדרוש את תיקון התוכנית לפיצול המגרש כאמור, כתנאי להקצאה. {{ח:תת|(ד)}} סעיף קטן זה מתייחס לקיומם של מספר מגרשים בודדים בגדלים המאפשרים פיצול ולא לתוכנית מלאה, כגון תוכנית לשכונת הרחבה ליישוב החקלאי. {{ח:תתת|(1)}} יישוב חקלאי שבו אין אפשרות לתכנן הרחבה למגורים בשטח הבנוי של המשבצת או בשטח הצמוד לשטח הבנוי – דהיינו, שטח המחנה, רשאי להגיש לרשות בקשה לצירוף שטח למשבצת למטרה זו; {{ח:תתת|(2)}} בסמכות הנהלת הרשות לדון ולהחליט בבקשה ואף לקבוע את התנאים לאישורה, בהתחשב במיקום היישוב ובתנאים הייחודיים שלו; {{ח:תתת|(3)}} צירוף שטח ליישוב חקלאי, אשר שטח המשבצת שהוא מחזיק תואם את גודל היישוב החקלאי המתוכנן – מלוא המשבצת, יותנה בגריעת שטח זהה ממשבצת היישוב או העברתו לתקן זמני. {{ח:קטע4|פרק 8.6 סימן ב|סימן ב׳: פיתוח ושדרוג תשתיות}} {{ח:סעיף|8.6.5|ביצוע עבודות התשתית}} {{ח:תת|(א)}} עבודות התשתית המוניציפלית יבוצעו על ידי המועצה האזורית או על ידי הרשות או על ידי משרד הבינוי והשיכון. {{ח:תת|(ב)}} החליטה המועצה האזורית להטיל את ביצוע עבודות הפיתוח על מי מטעמה, תפקח המועצה האזורית על ביצוע עבודות הפיתוח ועליה מוטלת האחריות המלאה לביצוען, לרבות גביית הוצאות הפיתוח וניהול קופת המיזם. המועצה האזורית תחתום על כתב התחייבות בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.6 סימן ב|בסימן זה}}. {{ח:סעיף|8.6.6|עלויות הפיתוח|תיקון: 13.9.2023}} {{ח:תת|(א)}} עלויות הפיתוח יהיו על בסיס חוקי העזר – אגרות והיטלים, או על בסיס אומדני פיתוח שהוגשו על ידי המועצה האזורית או מי מטעמה ושנבדקו ואושרו על ידי הוועדה לתכנון ופיתוח. הרשות, משרד הבינוי והשיכון ואגף התקציבים במשרד האוצר רשאים לקבוע בהסכמה כללים לגבי אומדני פיתוח אשר יהיו פטורים מאישור הוועדה לתכנון ופיתוח. {{ח:תת|(ב)}} ביישובים חקלאים שבהם קיים סבסוד פיתוח מכוח החלטות ממשלה, הסבסוד יופחת מהוצאות הפיתוח המלאות, כפי שאושרו. כספי הסבסוד יועברו ישירות למועצה האזורית על ידי הגורם המתוקצב (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.6 סימן ב|בסימן זה}} – סבסוד). {{ח:תת|(ג)}} בעלויות הפיתוח יובאו בחשבון עלויות פינוי מחוברים ותשתיות משטח התוכנית, אם יהיו כאלה. סעיף זה לא יחול במקום שבו ניתן פיצוי בעד פדיון הקרקע. {{ח:תת|(ד)}} למרות האמור בסעיף קטן (א), רשאית המועצה האזורית לגבות הוצאות פיתוח מלאות לפני הפחתת סבסוד, עד סכום של 120,000 שקלים חדשים כולל מע״מ, צמוד למדד תשומות הבנייה נכון ליום 1.1.2018, ללא בדיקה פרטנית של הרשות. {{ח:תת|(ה)}} בחרה המועצה האזורית באישור הוצאות הפיתוח ללא בדיקה פרטנית כאמור בסעיף קטן (ד), יחול האמור ביחס לכל מגרשי ההרחבה והמועצה האזורית לא רשאית לבקש אישור להוצאות פיתוח בחישוב פרטני לחלק מהמגרשים. {{ח:סעיף|8.6.7|איסור גביית כספים מעבר לעלויות פיתוח}} {{ח:תת|(א)}} המועצה האזורית רשאית לגבות רק את ההפרש שבין עלויות הפיתוח המאושרות לסכום הסבסוד. {{ח:תת|(ב)}} המועצה האזורית או מי מטעמה לא יגבו מהמתיישבים כספים מעבר לעלויות הפיתוח שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 8.6.6|בסעיף 8.6.6}} לאחר הפחתת הסבסוד. {{ח:סעיף|8.6.8|פרסום הוצאות הפיתוח המאושרות}} {{ח:תת|(א)}} הרשות ומשרד הבינוי השיכון יפרסמו באתר האינטרנט שלהם וכן יביאו לידיעת הציבור, את הוצאות הפיתוח שאושרו על ידם וכן את גובה הסבסוד, אם קיים, ואת האיסור לגבות כספים מעבר לעלויות אלו. {{ח:תת|(ב)}} המועצה האזורית והאגודה יתחייבו לפרסם את הוצאות הפיתוח שאישרה הרשות ואת גובה הסבסוד בכל פרסום שלהם לשיווק מגרשי ההרחבה, וכחלק מתנאי ההסכם לפיתוח תשתיות עם המתיישבים. {{ח:סעיף|8.6.9|בקרת הרשות על ההסכם וסמכויותיה}} {{ח:תת|(א)}} המועצה האזורית או האגודה והמתיישב, יעבירו לרשות, כחלק ממסמכי הבקשה להקצאה, את ההסכם שנערך ביניהם ואת העתק הדיווח עליו לרשויות המס. {{ח:תת|(ב)}} הרשות תבדוק שאין בהסכם זה תנאים שונים מהתנאים המפורטים בהוראות {{ח:פנימי|פרק 8.6 סימן ב|סימן זה}}. הרשות לא תתיר לגבות במסגרת הסכם זה, סכומים מעבר לעלויות הפיתוח שאישרה, בהפחתת הסבסוד ותהיה רשאית במקרים אלה לשווק את המגרשים במכרז פומבי או להורות על שינוי תנאי ההסכם, לפי שיקול דעתה. {{ח:סעיף|8.6.10|ערבות אי גרימת נזקים}} {{ח:ת}} במסגרת ההתקשרות עם המתיישב רשאית המועצה האזורית לבקש ערבות אי גרימת נזקים בעבודות פיתוח אשר גובהה לא יעלה על 5% מהוצאות הפיתוח שאושרו. {{ח:סעיף|8.6.11|סיוע הרשות בשדרוג תשתיות}} {{ח:ת}} הרשות תסייע בשדרוג התשתיות הקיימות בשכונות ותיקות ביישוב החקלאי בהתאם לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תת|(1)}} על המועצה האזורית להגיש פרוגרמה לביצוע שדרוג התשתיות אשר תכלול את היקף השדרוג שיבוצע בחלק הוותיק של היישוב החקלאי ורמתו בהתאם לסכום הקבוע בסעיף זה; {{ח:תת|(2)}} עלויות הפיתוח הנוספות שיאושרו יעמדו על הסכום כמפורט בפסקה זו, כשהן צמודות למדד תשומות הבנייה נכון ליום 1.1.2009: {{ח:תתת|(א)}} באזור עדיפות לאומית א׳ ובאזור קו עימות – 15,000 שקלים חדשים לכל מגרש; {{ח:תתת|(ב)}} באזור עדיפות לאומית ב׳ – 10,000 שקלים חדשים לכל מגרש; {{ח:תתת|(ג)}} באזורים שאינם אזור עדיפות לאומית – 3,000 שקלים חדשים לכל מגרש; {{ח:תת|(3)}} כספי עבודות הפיתוח הנוספות יועברו למועצה האזורית שבתחומה נמצא היישוב החקלאי, לאחר שזו תתחייב לפקח כי אלה ייועדו לפיתוח תשתיות בהתאם לפרוגרמה שהוגשה על ידה. הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8.6.5|סעיף 8.6.5(ב)}} יחולו גם על הכספים המועברים אליה בהתאם לסעיף זה. {{ח:סעיף|8.6.12||תיקון: 13.9.2023}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:קטע4|פרק 8.6 סימן ג|סימן ג׳: הליכי הקצאת המגרשים}} {{ח:סעיף|8.6.13|הקצאה ביישובים הנכללים {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}|תיקון: 13.9.2023}} {{ח:תת|(א)}} מגרשי בנייה למגורים ביישובים חקלאיים שנכללים בתחולת הוראות {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 6ב|סעיפים 6ב עד 6ח לפקודת האגודות השיתופיות}} יוקצו על ידי הרשות בפטור ממכרז. סעיף זה לא יחול על מגרשים שהאגודה בחרה להשיב לרשות להקצאה במכרז פומבי או מכרז הרשמה והגרלה. {{ח:תת|(ב)}} היקף כל מנת שיווק והיציאה לשיווק ייקבעו בידי הרשות בהתאם להמלצת האגודה. {{ח:תת|(ג)}} הקצאת המגרשים תיעשה על בסיס אישור ועדת קבלה. אדם המבקש כי יוקצה לו מגרש בהרחבה זכאי לפנות ישירות לוועדת הקבלה. {{ח:תת|(ד)}} הרשות בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון תקבע נהלים באשר לאופן היידוע והפרסום של היצע המגרשים ואופן הקצאתם ובכלל זאת תהא רשאית לקבוע כי עד 30% מהמגרשים יוקצו בעדיפות לבעלי תעודת זכאות של מחוסרי דיור על פי תבחינים של משרד הבינוי והשיכון, שהם בני מקום כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 4.5.7|בסעיף 4.5.7}}. {{ח:סעיף|8.6.14|הקצאה ביישובים שאינם נכללים {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}|תיקון: 13.9.2023}} {{ח:ת}} מגרשי בנייה למגורים ביישובים חקלאיים שאינם נכללים בתחולת הוראות {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 6ב|סעיפים 6ב עד 6ח לפקודת האגודות השיתופיות}} ישווקו על ידי הרשות במכרז. {{ח:סעיף|8.6.15|אישור ועדת קבלה להקצאות במכרז|תיקון: 13.9.2023}} {{ח:ת}} במגרשים אשר יוקצו במכרז פומבי או במכרז הרשמה והגרלה ואשר נכללים בתחולת הוראות {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 6ב|סעיפים 6ב עד 6ח לפקודות {{ח:הערה|[צ״ל: פקודת]}} האגודות השיתופיות}}, יגישו המציעים את הצעתם למכרז בצירוף בקשתם לקבלת אישור ועדת הקבלה אשר תתקיים לאחר הגשת ההצעות למכרז ובחירת הזוכים הפוטנציאליים. {{ח:סעיף|8.6.16|הקצאה בפטור ממכרז – תנאי סף|תיקון: 13.9.2023}} {{ח:ת}} מגרשי בנייה למגורים אשר יוקצו בפטור ממכרז על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.6|פרק משנה זה}} יוקצו רק ליחידים מעל גיל 18 אשר אינם חברי קיבוץ או בעלי זכות בנחלה או אינם בעלי זכויות, במשק עזר או במגרש מגורים כלשהו אשר הזכויות שבו נמסרו לראשונה למתיישב או בן או בת זוגו, בפטור ממכרז, לרבות למורישיהם, בתמורה או ללא תמורה. {{ח:סעיף|8.6.17|העברת זכויות|תיקון: 13.9.2023}} {{ח:תת|(א)}} העברת זכויות תיעשה בהתאם {{ח:פנימי|פרק 5.4|לפרק משנה 5.4}}. {{ח:תת|(ב)}} ביישובים חקלאיים אשר נכללים בתחולת {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 6ב|סעיפים 6ב עד 6ח לפקודות {{ח:הערה|[צ״ל: פקודת]}} האגודות השיתופיות}}, המלצת ועדת הקבלה תידרש להעברת זכויות במגרשי בנייה למגורים. {{ח:סעיף|8.6.18|בקרת הרשות על גביית כספים|תיקון: 13.9.2023}} {{ח:ת}} הרשות תוודא שהאגודה או מי מטעמה אינם גובים כספים במסגרת הליך שיווק ההרחבה אלא על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.6|פרק משנה זה}}. במקרים שבהם השתכנעה הרשות כי במהלך שיווק ההרחבה נדרש תשלום כספים שלא על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.6|פרק משנה זה}}, רשאית הרשות להקצות מגרשים לפי שיקול דעתה. {{ח:סעיף|8.6.19|תנאי לביצוע הרחבה|תיקון: 13.9.2023}} {{ח:ת}} ביצוע ההרחבה מותנה במסירת הודעת האגודה בדבר הסכמתה לביצוע ההרחבה בתנאי {{ח:פנימי|פרק 8.6|פרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|8.6.20|פיצוי סופי|תיקון: 13.9.2023}} {{ח:ת}} תנאי {{ח:פנימי|פרק 8.6|פרק משנה זה}} מהווים את הפיצוי הסופי בעד גריעת השטח ממשבצת היישוב החקלאי, ולא ישולם עליהם כל פיצוי כספי. {{ח:ת}} הושבה קרקע לשם הקצאתה באמצעות מכרז, יחולו תנאי {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|סימן ב׳ בפרק משנה 8.18}}. {{ח:קטע4|פרק 8.6 סימן ד|סימן ד׳: דמי החכירה, קיבולת הבנייה ותקופת החכירה}} {{ח:סעיף|8.6.21|הסכם בין המתיישב לרשות}} {{ח:ת}} בין המתיישב לבין הרשות ייחתם הסכם פיתוח לתקופה הנהוגה ברשות לבנייה עצמית נמוכה למגורים, ובכפוף לעמידה בתנאי הסכם הפיתוח ייחתם עמו הסכם חכירה ל־49 שנים עם זכות חידוש ל־49 שנים נוספות. מימוש זכות החידוש האמורה תהיה בהתאם לתנאים שינהגו ברשות במועד החידוש. {{ח:סעיף|8.6.22|תשלום דמי חכירה|תיקון: 13.9.2023}} {{ח:תת|(א)}} בעד הקצאה בפטור ממכרז ובמכרז הרשמה והגרלה ישולמו מלוא דמי החכירה המהוונים על פי השיעור הנהוג למגורים באזור שבו מצוי היישוב החקלאי, על פי מפת אזורי העדיפות הלאומית אשר תהיה בתוקף בעת ההקצאה. {{ח:תת|(ב)}} דמי החכירה שישולמו לרשות ייקבעו מהשומה, ללא פיתוח. הנהלת הרשות תקבע טבלאות ערכי קרקע וכן תהא רשאית לאשר עריכת עסקה על בסיס ערכי קרקע ממוכנים. {{ח:סעיף|8.6.23|קיבולת בנייה|תיקון: 6.12.2020, 13.9.2023}} {{ח:תת|(א)}} ערך קרקע להקצאת מגרש בנייה למגורים יקבע למלוא זכויות הבנייה על פי תוכנית תקפה בתוספת זכויות עתידיות. {{ח:תת|(ב)}} עבור השלמת זכויות החכירה במגרשים בהרחבה אשר הוקצו בעבר ואשר דמי החכירה ששולמו בעבורם חושבו בהתייחס להיקף בינוי הנמוך ממלוא הניצול שהותר לפי התוכנית שחלה על המגרש במועד ההקצאה, ישלם החוכר כאמור {{ח:פנימי|פרק 5.5|בפרק משנה 5.5}}. {{ח:סעיף|8.6.24|היטל השבחה}} {{ח:ת}} היטל השבחה ישולם בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 3|התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. {{ח:קטע4|פרק 8.6 סימן ה|סימן ה׳: בנייה מרוכזת}} {{ח:סעיף|8.6.25|בנייה מרוכזת – תנאים|תיקון: 13.9.2023}} {{ח:ת}} הרשות תתיר בנייה המבוצעת באמצעות קבלן או חברת בנייה שנקבעו על ידי האגודה (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.6 סימן ה|בסימן זה}} – בנייה מרוכזת) בתנאים הבאים: {{ח:תת|(א)}} האגודה תבחר את הקבלן המבצע את הבנייה המרוכזת באמצעות מכרז. האגודה תתחייב לפקח על התנהלות הקבלן המבצע ובכלל זה לוודא כי הקבלן פועל בהתאם לכל דין לרבות החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות; {{ח:תת|(ב)|(1)}} שיעור הבנייה המרוכזת לא יעלה על 50% מכלל המגרשים אשר מיועדים לשיווק בכל מנת שיווק; {{ח:תתת|(2)}} שווקו כל המגרשים שאושרו לבנייה מרוכזת ונותרו מגרשים לבנייה עצמית, תאפשר הרשות להגדיל את שיעור הבנייה המרוכזת עד כדי 80% מכלל המגרשים אשר מיועדים לשיווק על ידי האגודה; {{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), הנהלת הרשות רשאית לקבוע כי בשייוק של מעל 50% מיתרת המגרשים בתוכנית, שיעור הבנייה המרוכזת יעמוד על 100% מכלל המגרשים אשר מיועדים לשיווק ביישוב החקלאי; {{ח:תת|(ג)}} האגודה תאפשר בכל עת למתיישבים שאושרו על ידי ועדת הקבלה לבחור בין האפשרות למגרש בבנייה עצמית לבין האפשרות למגרש בבנייה מרוכזת בהתאם לשיעורים שנקבעו ואושרו. הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה של בנייה מרוכזת כאמור בסעיף קטן (ב1); {{ח:תת|(ד)}} במקרה שבו מספר המבקשים מגרש לבנייה עצמית יעלה על מספר המגרשים שנקבעו, תיערך הגרלה על ידי האגודה בפיקוח הרשות. {{ח:קטע4|פרק 8.6 סימן ו|סימן ו׳: מגרשי מגורים בנויים במושבים}} {{ח:סעיף|8.6.26|החכרת מגרשים מבונים במושבים}} {{ח:ת}} הרשות תחכיר מגרשים מבונים במושבים בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|פרק 8.6|בפרק משנה זה}}. {{ח:סעיף|8.6.27|קביעת גודלו של מגרש שיוחכר}} {{ח:ת}} גודל המגרש שיוחכר ייקבע על ידי הרשות בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 8.6.4|בסעיף 8.6.4(ג)}} ובהתאמות הנדרשות, בהתחשב במקומו של בית המגורים הקיים במגרש, בנתונים הפיזיים האחרים ובשים לב לאפשרויות התכנוניות. {{ח:קטע3|פרק 8.7|8.7. הקצאת קרקע להקמת יחידות דיור לטובת מועמדים לקליטה ביישובי נגב וגליל}} {{ח:סעיף|8.7.1|היתר להקמת יחידות דיור למועמדים לקליטה ביישוב}} {{ח:ת}} ביישובים בנגב ובגליל שהם יישוב חקלאי או הרחבה למגורים של יישוב חקלאי, הרשות תתיר לאגודת היישוב החקלאי (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.7|בפרק משנה זה}} – האגודה) הקמת 12 יחידות דיור המיועדות לשכירות עבור מועמדים לקליטה ביישוב (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.7|בפרק משנה זה}} – המועמדים או המועמד), בהתאם לכללים המפורטים בפסקאות (1) עד (9): {{ח:תת|(1)}} הרשות תתיר לאגודה, לרכוש זכויות ל־12 יחידות דיור במגרשים המתוכננים למגורים בשטח המשבצת של היישוב החקלאי, לרבות בשטח ההרחבה למגורים של היישוב החקלאי; {{ח:תת|(2)}} בין האגודה לבין הרשות ייחתם הסכם פיתוח ל־4 שנים, ובכפוף לעמידה בתנאי הסכם הפיתוח ייחתם עמה הסכם חכירה ל־49 שנים, עבור הקצאת מגרשים למטרת בניית יחידות דיור המיועדות לשכירות עבור מועמדים אשר מעוניינים לבחון את אפשרות המגורים ביישוב החקלאי לפני רכישת מגרש בו; {{ח:תת|(3)}} בעד ההקצאה ישולמו מלוא דמי החכירה המהוונים בכפוף להנחות אזור; {{ח:תת|(4)}} אגודה שהיא קיבוץ או מושב שיתופי אשר ביצעה שיוך דירות לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל מספר 692, 751, או לפי {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ד|סימנים ד׳}} {{ח:פנימי|פרק 8.4 סימן ה|ו־ה׳ בפרק משנה 8.4}} שיעור התשלום ביחס ל־12 יחידות דיור ייקבע בהתאם לאותם תנאים אשר נקבעו לצורך שיוך מגרשי מגורים לחברי קיבוץ חדשים על אף שלא מבוצע שיוך מיידי של המגרש לחבר קיבוץ; {{ח:תת|(5)}} דמי החכירה שישולמו לרשות ייקבעו על פי שומה ללא פיתוח; {{ח:תת|(6)}} הקצאת מגרש למגורים תיערך למלוא קיבולת הבנייה במגרש על פי התוכנית שבתוקף במועד אישור העסקה ברשות; {{ח:תת|(7)}} בניית יחידות הדיור לא תמומן בדרך כלשהי על ידי המועמדים; {{ח:תת|(8)}} אם יימכרו יחידות דיור למועמדים אשר יעתיקו את מקום מגוריהם ליישוב החקלאי, מתוך יחידות הדיור אשר הוקצו במסגרת {{ח:פנימי|פרק 8.7|סימן {{ח:הערה|[צ״ל: פרק משנה]}} זה}}, תאפשר הרשות לאגודה להשלים רכישת זכויות עד ל־12 יחידות דיור; {{ח:תת|(9)}} החליטה האגודה להעביר את הזכויות ביחידת הדיור לאחד מהמועמדים אשר שכרו את אחת מ־12 יחידות הדיור, לא תגבה האגודה מהמועמד כספים מעבר לתשלום אשר שולם בעד המגרש, עלויות הפיתוח אשר נקבעו למגרשי המגורים ביישוב החקלאי ועלויות הבנייה של יחידת הדיור. {{ח:קטע3|פרק 8.8|8.8. מבני מגורים להלנת עובדים זרים|תיקון: 17.6.2025}} {{ח:סעיף|8.8.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.8|בפרק משנה זה}}: {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור להעסקת עובדים זרים“ – היתר העסקה הניתן על ידי יחידת הסמך לעובדים זרים של משרד הכלכלה והתעשייה, למעבידים המבקשים להעסיק עובדים זרים. {{ח:סעיף|8.8.2|מקרים שבהם יינתן אישור להסבת מבנה קיים או להצבת מבנים יבילים|תיקון: 17.6.2025}} {{ח:ת}} הרשות תיתן הסכמתה להצבת מבנה או מבנים יביל/ים למגורי עובדים זרים על פי הפירוט הבא: {{ח:תת|(א)}} בשטח משבצת חקלאית, ככל הניתן בשטח המיועד לבינוי של הישוב או צמוד דופן לו; {{ח:תת|(ב)}} למפוני גוש קטיף – בקרקע חקלאית שהוקצתה למטרת עיבוד לתקופה ארוכה; {{ח:תת|(ג)}} בחוות חקלאיות שהוקצו בהתאם להסכם חכירה לתקופה ארוכה – בשטח הבנוי של החווה בלבד; {{ח:תת|(ד)}} במתחם מבני משק המצוי והמשרת שטחי עיבוד, בהסכם חכירה לעיבודים חקלאיים לתקופה ארוכה. {{ח:סעיף|8.8.3|תנאים למתן אישור|תיקון: 17.6.2025}} {{ח:ת}} תנאים מצטברים למתן אישור להצבת מבנים יבילים לכלל הבקשות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.8.2|בסעיף 8.8.2}}: {{ח:תת|(1)}} המבנים יהיו ככל הניתן בצמידות לתשתיות קיימות; {{ח:תת|(2)}} הסבת או הצבת המבנים והשימוש בהם להלנת עובדים זרים מותרת בתוכנית או על פי אישור לשימוש חורג להלנת העובדים, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון {{ח:הערה|ו}}הבנייה, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תת|(3)}} הצגת אישור תקף להעסקת עובדים זרים המפרט את מספר העובדים הזרים ותוקפו. {{ח:סעיף|8.8.4||תיקון: 17.6.2025}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|8.8.5|תנאים לאישור העסקה על ידי הרשות|תיקון: 17.6.2025}} {{ח:ת}} תנאים לאישור העסקה על ידי הרשות: {{ח:תת|(1)}} גודל המבנה היביל יהיה בהתאמה למספר העובדים שאושרו בהיתר ההעסקה, כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים)|בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) ({{ח:הערה|[שיעור ניכויים מהשכר בעד]}} מגורים הולמים), התש״ס–2000}}; {{ח:תת|(2)}} התשלום עבור דמי השימוש ייגבה מראש לכל תקופת ההרשאה וייקבע על פי ערך מאפיין. ככל שלא קיים ערך מאפיין, תיערך שומה פרטנית; {{ח:תת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (2), חוכר רשאי לדרוש כי ערך הקרקע ייקבע בשומה. דרש חוכר כי תיערך לו שומה, יהיה התשלום בהתאם לשומה אף אם היא גבוהה מערך הקרקע שנקבע על פי ערך מאפיין, ויחולו הכללים הנהוגים ברשות לעניין השגה על שומות; {{ח:תת|(4)}} חדל להתקיים אחד התנאים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.8.3|בסעיף 8.8.3}} תבוטל הסכמת הרשות והמבנים יפונו בתוך 60 ימים מאותו מועד. {{ח:קטע3|פרק 8.9|8.9. תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים במושב}} {{ח:סעיף|8.9.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.9|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכויות בנחלה“ – מתיישב ביישוב חקלאי או ביישוב אחר שהוא החוכר או השוכר של קרקע בתנאי נחלה לרבות חוכר בחכירה לדורות, שוכר בהסכמים זמניים מתחדשים, בר־רשות בנחלה ומתיישב ביישוב חקלאי או ביישוב אחר שהוא בעל הזכויות בנחלה על פי הרישום ברשות ובספרי היישוב החקלאי. {{ח:סעיף|8.9.2|תנאים לאישור תעסוקה לא חקלאית}} {{ח:ת}} הרשות תתיר לבעל זכויות בנחלה לקיים בחלקת המגורים של נחלתו שימוש למטרת תעסוקה לא חקלאית, בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (9): {{ח:תת|(1)}} זכויות הבנייה לתעסוקה לא חקלאית, יישארו תמיד חלק בלתי נפרד מהנחלה; {{ח:תת|(2)}} השימושים לתעסוקה לא חקלאית, אושרו בתוכנית או בהיתר תקף לשימוש חורג; {{ח:תת|(3)}} השטח המבונה הכולל לתעסוקה לא חקלאית, לא יעלה על 500 מ״ר וזאת אף אם מוסדות התכנון אישרו זכויות בנייה מעבר לשטח זה; {{ח:תת|(4)}} מכסת השטח המבונה המרבי המותר, כמפורט בפסקה (3), תכלול גם שימושי תעסוקה לא חקלאית מחוץ לחלקת המגורים, שאושרו כדין לבעל הזכויות בנחלה, לפני יום 27.3.2007; {{ח:תת|(5)}} המבנה המיועד לתעסוקה לא חקלאית ימוקם אך ורק בחלקת המגורים. הרשות לא תתיר הקמת מבנה לתעסוקה לא חקלאית ו/או שימוש במבנה קיים למטרה זו בשטח שהוא מחוץ לחלקת המגורים. ואולם, הרשות תאשר שימוש לתעסוקה לא חקלאית בשטח חלקה א׳ שמחוץ לחלקת המגורים בכפוף לקיומה של תוכנית או היתר תקף לשימוש חורג, ובהתאם לתנאים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג): {{ח:תתת|(א)}} במקרים שבהם אין אפשרות פיזית למקם את המבנה המיועד לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים, כאשר חלקת המגורים היא בשטח של עד 1.5 דונמים, ובכפוף לחוות דעת תכנונית הקובעת כי בהתחשב בכך שנבנו או שייבנו בה 2 יחידות דיור, לא ניתן למקם בה תעסוקה לא חקלאית, ניתן יהיה לאשר עסקה להקמת מבנה תעסוקה לא חקלאית חדש בהיקף של עד 500 מ״ר מחוץ לחלקת המגורים. השטח לתעסוקה לא חקלאית יהיה ככל הניתן צמוד לחלקת המגורים, בשטח מזערי; {{ח:תתת|(ב)}} במבנה לתעסוקה לא חקלאית הממוקם מחוץ לחלקת המגורים, ובוצעה לגביו בעבר עסקה מהוונת, ניתן לאשר את הרחבת המבנה בכפוף לכך שתוספת השטח המבוקשת לא תעלה על 100% מהשטח הבנוי של העסקה המקורית וסך שטח התעסוקה הלא חקלאית לא יעלה על 500 מ״ר. ההרחבה תהא ככל האפשר לכיוון חלקת המגורים; {{ח:תתת|(ג)}} במבנה שמשמש לתעסוקה לא חקלאית מחוץ לחלקת המגורים והרשות אישרה לגביו שימוש חורג בעבר, ניתן לאשר הרשאת שימוש נוספת לתקופה של עד 5 שנים, ממועד האישור החדש, ובכפוף לתנאים אלה: {{ח:תתתת|(1)}} תקופת ההרשאה לא תהא ארוכה יותר מהתקופה שאושרה על ידי מוסד התכנון ובכל מקרה לא יותר מ־5 שנים; {{ח:תתתת|(2)}} בעל הזכויות בנחלה יתחייב כי בתום תקופת ההרשאה יפסיק את שימוש התעסוקה הלא חקלאית במבנה שמחוץ לחלקת המגורים, אלא אם כן תאושר, עד תום תקופת ההרשאה, תוכנית אשר תאפשר את השימוש בתעסוקה הלא חקלאית האמורה, תוך שינוי הייעוד לחלקת מגורים, ובלבד ששטח חלקת המגורים לא יגדל מ־2.5 דונמים; {{ח:תת|(6)}} על אף האמור בפסקאות (3) ו־(5), בוצעה בעבר עסקה מהוונת לתעסוקה לא חקלאית בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות, בשטח העולה על 500 מ״ר כולל ו/או בשטח אשר נמצא מחוץ לחלקת המגורים, לא יידרש בעל הזכויות בנחלה להרוס את המבנה, כולו או חלקו; {{ח:תת|(7)}} השימוש לתעסוקה לא חקלאית יכול להיעשות במבנה קיים על ידי הסבת השימוש בו או בהקמת מבנה חדש; {{ח:תת|(8)}} אם בעל הזכויות בנחלה לא הצטרף להסדר בדבר קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים המפורט {{ח:פנימי|פרק 8.3 סימן ז|בסימן ז׳ לפרק משנה 8.3}}, הקמת המבנה לתעסוקה לא חקלאית, לא תמנע את האפשרות להקים יחידת דיור נוספת בנחלה עבור בן ממשיך או דור המשך, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל; {{ח:תת|(9)}} תשלום דמי חכירה והסדרת חובות עבר כמפורט בפסקאות (3) ו־(4) לפי העניין. {{ח:סעיף|8.9.3|תשלומי דמי החכירה|תיקון: 7.12.2020}} {{ח:תת|(א)}} כתנאי לאישור תעסוקה לא חקלאית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8.9|פרק משנה זה}}, ישלם בעל הזכויות בנחלה לרשות, כמפורט בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תתת|(1)}} כאשר קיימת תוכנית המתירה שימוש לתעסוקה לא חקלאית: {{ח:תתתת|(א)}} אם חובת תשלום היטל ההשבחה לא חלה על בעל הזכויות בנחלה – דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% משווי הקרקע המיועדת לתעסוקה לא חקלאית. הרשות תישא בחלף היטל השבחה; {{ח:תתתת|(ב)}} אם חובת תשלום היטל ההשבחה חלה על בעל הזכויות בנחלה – דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% משווי הקרקע, המיועדת לתעסוקה לא חקלאית, בניכוי היטל ההשבחה ששולם על ידי בעל הזכויות בנחלה ובלבד ששיעור דמי ההיתר לא יפחת מ- 46% משווי הקרקע; {{ח:תתתת|(ג)}} אם שולמו בעבר דמי חכירה מהוונים בעד השימושים לתעסוקה לא חקלאית – בעל הזכויות בנחלה לא יידרש לשלם תשלום נוסף; {{ח:תתת|(2)}} בעד שימוש שהותר על פי אישור תקף לשימוש חורג, המוגבל בזמן, ישלם בעל הזכויות בנחלה בדמי שימוש בשיעור של 5% לשנה משווי הקרקע המשמשת לתעסוקה לא חקלאית, לכל תקופת ההיתר כאמור. הרשות תישא בחלף היטל השבחה. {{ח:תת|(ב)}} הנחות אזור לא יחולו על התשלומים המפורטים בסעיף קטן (א), למעט תשלום דמי חכירה מהוונים עבור מבני קיט כפרי. {{ח:סעיף|8.9.4|הסדרת שימושי עבר|תיקון: 7.12.2020}} {{ח:תת|(א)}} תנאי לביצוע עסקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8.9|פרק משנה זה}} הוא הסדרת השימושים הלא מוסדרים בנחלה, אם שישנם, לרבות תשלום בעד תקופת העבר ועד למועד ההסדרה בפועל והעמדת ערבויות להבטחת ההסדרה, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. {{ח:תת|(ב)}} בעל זכויות שהגיע לגיל 62 אשר יסדיר, עד ליום 31.12.2022, את השימושים הלא מוסדרים בנחלה, יהיה זכאי להסדרת חובותיו בקשר לשימושים שניתן להסדירם בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.9|לפרק משנה זה}}, עבור שימושי התעסוקה הלא חקלאית הלא מוסדרים, בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תתת|(1)}} עבור חובות עבר שנוצרו עד ליום 1.1.2021 – תשלום של 5% לשנה מערך הקרקע למועד ההסדרה עבור תקופה של 4 שנים (עד 20% מערך הקרקע במצטבר לתקופה שקדמה ליום, גם אם משך השימוש הבלתי מוסדר לתעסוקה לא חקלאית היה ארוך יותר); {{ח:תתת|(2)}} עבור חובות עבר שנוצרו מיום 1.1.2021 ועד למועד ההסדרה בפועל – תשלום של 5% מערך הקרקע לשנה או החלק היחסי ממנה; {{ח:תתת|(3)}} שיעור התשלום לשנה עבור חובות עבר למבני קיט כפרי יהיה כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד): {{ח:תתתת|(א)}} 5% מערך הקרקע – באזור שאינו אזור עדיפות לאומית; {{ח:תתתת|(ב)}} 3% מערך הקרקע – באזור עדיפות לאומית ב׳; {{ח:תתתת|(ג)}} 2% מערך הקרקע – באזור עדיפות לאומית א׳; {{ח:תתתת|(ד)}} 1% מערך הקרקע – באזור קו עימות; {{ח:תתת|(4)|(א)}} ההסדר המפורט בסעיף זה לא יחול על שימוש שלגביו ניתן פסק דין והתשלום בעד השימוש יעמוד על כל תקופת השימוש הלא מוסדר בנחלה; {{ח:תתתת|(ב)}} בסמכות ועדת פשרות של הרשות ובמסגרת שיקול דעתה הבלעדי, להחיל את ההסדר המפורט בסעיף זה במסגרת פשרה בהליכים המתנהלים בבתי המשפט. {{ח:תת|(ג)}} בהסדרת שימושים שלא כדין במסגרת הסדרה גורפת המקודמת ומרוכזת על ידי אגודת המושב, מוסמכת הנהלת הרשות להפחית את הסכום לתשלום של דמי שימוש בעד תקופת עבר בשיעור של 20%, בהתאם לתנאים שיקבעו על ידה. ההפחתה בעת הסדרה גורפת היא בנוסף ולאחר הפחתות אחרות, אם ישנן. {{ח:תת}} לעניין סעיף זה, ”הסדרה גורפת“ – הסדרה באחריות ובהובלת אגודת המושב הכוללת את כל השימושים המפרים בחלקות ב׳ ו־ג׳ והסדרה של לפחות 80% מהמשקים בהם יש הפרות בחלקות א׳. {{ח:סעיף|8.9.5|תעסוקה לא חקלאית בחלקת מגורים ששטחה עולה על 2.5 דונמים|תיקון: 7.12.2020}} {{ח:ת}} בעל זכויות בנחלה אשר רכש את מלוא זכויות המגורים בשטח נוסף המיועד למגורים, על פי {{ח:פנימי|סעיף 8.3.44|סעיף 8.3.44}} (להלן בסעיף זה – השטח הנוסף), רשאי לעשות שימוש לתעסוקה לא חקלאית גם בשטח הנוסף, בכפוף לתנאים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תת|(1)}} בעל הזכויות שילם לרשות דמי חכירה מהוונים, בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 8.9.3|בסעיף 8.9.3}}; {{ח:תת|(2)}} סך היקף השימוש הלא חקלאי, בחלקת המגורים ובשטח הנוסף, לא יעלה על 500 מ״ר בנוי. {{ח:סעיף|8.9.6|היקף המבנים החקלאיים בחלקה א׳ של הנחלה}} {{ח:ת}} גודל המבנים החקלאים בנחלה ומספרם ייקבעו בהתחשב, בין היתר, בשטח חלקה א׳ של הנחלה והפעילות החקלאית המתבצעת בנחלה ובתיאום עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר. {{ח:סעיף|8.9.7|השכרה}} {{ח:תת|(א)}} בעל זכויות בנחלה אשר ביצע עסקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8.9|פרק משנה זה}}, רשאי להשכיר, בשכירות בלתי מוגנת, את השטח הבנוי או המוסב לשימושים בעלי זיקה למשק החקלאי ולמרקם הכפרי בהתאם לרשימת שימושים שתקבע הנהלת רשות מקרקעי ישראל. {{ח:תת|(ב)}} תקופת השכירות לא תעלה על תקופת החכירה או תקופת ההיתר לשימוש חורג, לפי העניין. {{ח:תת|(ג)}} אין בהיתר הניתן להשכרה כמפורט בסעיף זה לגרוע מחובתו של בעל הזכויות בנחלה לשלם דמי חכירה בהתאם לשימוש בפועל הנעשה בנחלה ולהפסקת השימוש בתום תקופה החכירה או ההרשאה, לפי העניין. {{ח:סעיף|8.9.8|תחולה}} {{ח:ת}} ביחס לסוגיות שאין להן התייחסות מפורשת בהוראות {{ח:פנימי|פרק 8.9|פרק משנה זה}}, תמשיך הרשות לפעול בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת. {{ח:קטע3|פרק 8.10|8.10. שימושים נלווים לפעילות החקלאית בחלקה א׳ במושב}} {{ח:סעיף|8.10.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.10|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיבוד ראשוני של התוצרת החקלאית“ – עיבוד ראשוני עצמי אשר עיקרו תוצרת חקלאית של הנחלה, מן החי ומן הצומח והוא אחד מאלה: ייצור שמן מזיתים – בית בד; ייצור יין מענבים – יקב; ייצור גבינות מחלב – מגבנה; ייצור בשמים וסבונים מצמחי תבלין ובושם; ייבוש תבלינים ופרחים; ייצור ריבות מפירות, פירות מיובשים, מיצים, תמציות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעילות תיירותית וחינוכית“ – פעילות המבוססת על פעילות חקלאית המתקיימת בנחלה, הצגת הענף החקלאי ומוצריו, השתתפות בחוויית הקטיף, האסיף או החליבה או שימוש במבנה קיים ושימורו לצורך הצגת מורשת ההתיישבות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימושים נלווים לגידול בעלי חיים“ – שירותי טיפול, אחסנת בעלי חיים, ריפוי וטיפול באמצעות בעלי חיים, ליטוף בעלי חיים והתנסות בגידולם, חנות ממכר בעלי חיים וציוד לגידולם, רכיבה טיפולית ולימודי רכיבה. {{ח:סעיף|8.10.2|תנאים לאישור שימושים נלווים לגידול בעלי חיים}} {{ח:ת}} הרשות תתיר לבעל זכויות בנחלה לקיים שימושים נלווים לגידול בעלי חיים, בכפוף לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (5): {{ח:תת|(1)}} מיקומם בתחום חלקה א׳; {{ח:תת|(2)}} השימושים והבינוי לשימושים נלווים לגידול בעלי חיים אושרו בתוכנית או קיים היתר תקף של רשויות התכנון לשימוש בקרקע שלא על פי תוכנית (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.10|בפרק משנה זה}} – שימוש חורג), המאפשר את השימוש הנלווה לגידול בעלי חיים; {{ח:תת|(3)}} תותר הקמת חנות ממכר של בעלי חיים וציוד לגידולם מחוץ לחלקת המגורים, בצמידות לגידול בעלי חיים וכשימוש נלווה לו, בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר; {{ח:תת|(4)}} התקבלה המלצת משרד החקלאות ופיתוח הכפר לגידול בעלי החיים ולשימוש הנלווה המבוקש; {{ח:תת|(5)}} תשלום דמי חכירה מהוונים או דמי שימוש כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.10.5|בסעיף 8.10.5}}. {{ח:סעיף|8.10.3|תנאים לאישור עיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית}} {{ח:ת}} הרשות תתיר לבעל זכויות בנחלה לבצע עיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית, בכפוף לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (8): {{ח:תת|(1)}} מיקומו של עיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית של הנחלה בתחום חלקת המגורים או בשטח החקלאי הצמוד לה, בתחום חלקה א׳; {{ח:תת|(2)}} השימוש והבינוי לעיבוד הראשוני של התוצרת החקלאית אושר בתוכנית או קיים היתר לשימוש חורג המאפשר את העיבוד הראשוני של התוצרת החקלאית; {{ח:תת|(3)}} התקבלה המלצת משרד החקלאות ופיתוח הכפר לעיבוד ראשוני של התוצרת החקלאית ואישור כי עיקר הייצור הוא מהנחלה עצמה; {{ח:תת|(4)}} שטחו הכולל של מבנה לעיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית, בחלקת המגורים, לא יעלה על 500 מ״ר; {{ח:תת|(5)}} שטחו הכולל של מבנה לעיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית, מחוץ לחלקת המגורים בתחום חלקה א׳, לא יעלה על 350 מ״ר; {{ח:תת|(6)}} תותר הקמת חנות ממכר של התוצרת החקלאית של הנחלה מחוץ לחלקת המגורים בתוך המבנה המשמש לעיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית, ובלבד ששטח החנות לא יעלה על 50 מ״ר מתוך סך השטחים המותרים בהתאם לפסקה (5); {{ח:תת|(7)}} ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל רשאית לקבוע סוגי עיבודים נוספים המהווים עיבוד ראשוני של התוצרת החקלאית; {{ח:תת|(8)}} תשלום דמי חכירה מהוונים או דמי שימוש כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.10.5|בסעיף 8.10.5}}. {{ח:סעיף|8.10.4|תנאים לאישור פעילות תיירותית וחינוכית בנחלה}} {{ח:תת|(א)}} הצגת פעילות תיירותית וחינוכית בנחלה תותר בחלקה א׳, בשטח כולל שלא יעלה על 150 מ״ר ובלבד ששטח זה הוא נלווה לשטח הבנוי הדרוש לפעילות החקלאית. {{ח:תת|(ב)}} תותר הקמת חנות ממכר של התוצרת החקלאית מחוץ לחלקת המגורים, בתחום חלקה א׳, בצמידות לפעילות התיירותית והחינוכית המוצגת וכשימוש נלווה לה, בשטח שלא יעלה על 50 מ״ר. {{ח:תת|(ג)}} השימוש והבינוי לפעילות תיירותית וחינוכית אושרה בתוכנית או קיים היתר לשימוש חורג, המאפשר גם פעילות תיירותית חינוכית ו/או מכירת התוצרת. {{ח:תת|(ד)}} התקבלה המלצת משרד החקלאות ופיתוח הכפר לפעילות תיירותית חינוכית. {{ח:תת|(ה)}} תשלום דמי חכירה מהוונים או דמי שימוש כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.10.5|בסעיף 8.10.5}}. {{ח:סעיף|8.10.5|תשלום בעד השימושים הנלווים}} {{ח:ת}} כתנאי לאישור שימושים נלווים לפעילות החקלאית בנחלה ישלם בעל הזכויות לרשות, כמפורט בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תת|(1)}} אם חובת תשלום היטל ההשבחה אינה חלה על בעל הזכויות בנחלה – דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך הקרקע המיועדת לשימוש הנלווה לפעילות החקלאית. הרשות תישא בחלף היטל השבחה; {{ח:תת|(2)}} אם חובת תשלום היטל ההשבחה חלה על בעל הזכויות בנחלה – דמי חכירה מהוונים בשיעור של 46% מערך הקרקע המיועדת לשימוש הנלווה לפעילות החקלאית. בעל הזכויות בנחלה יישא בהיטל השבחה; {{ח:תת|(3)}} בעד שימוש שהותר על פי אישור תקף לשימוש חורג, המוגבל בזמן, ישלם בעל הזכויות בנחלה דמי שימוש בשיעור של 5% לשנה מערך הקרקע המשמשת לשימוש הנלווה לפעילות החקלאית לכל תקופת ההיתר כאמור. הרשות תישא בחלף היטל השבחה; {{ח:תת|(4)}} על תשלומים אלו תחול הנחת אזור. {{ח:סעיף|8.10.6|היקף השטח הנגרע ממכסת השטח לתעסוקה לא חקלאית}} {{ח:ת}} 30% מהשטחים המבונים שבהם הותרו שימושים נלווים לפעילות החקלאית בנחלה בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.10|לפרק משנה זה}}, למעט שטח חנות ממכר אשר ייגרע במלואו, ייגרעו מהשטח המבונה הכולל לתעסוקה לא חקלאית הקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.9|בפרק משנה 8.9}} וזאת אף אם מוסדות התכנון אישרו זכויות בנייה מעבר לשטח זה. על אף האמור, שטח מבונה לאחסון וטיפול בבעלי חיים ושטח מבונה לפעילות תיירותית וחינוכית לא ייגרע מהשטח המבונה הכולל המותר לתעסוקה לא חקלאית. {{ח:סעיף|8.10.7|הפעלה על ידי בעל הזכויות}} {{ח:ת}} השימושים הנלווים לפעילות החקלאית המותרים על פי {{ח:פנימי|פרק 8.10|פרק משנה זה}} יבוצעו בידי בעל הזכויות בנחלה בלבד. {{ח:סעיף|8.10.8|איסור על השכרה}} {{ח:ת}} בעל הזכויות בנחלה אינו רשאי להשכיר את המבנים והפעילות אשר אושרו על פי {{ח:פנימי|פרק 8.10|פרק משנה זה}}. {{ח:קטע3|פרק 8.11|8.11. שימושים שאינם חקלאיים בשטח מחנה הקיבוץ}} {{ח:סעיף|8.11.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.11|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכסת תעסוקה מותרת“ – סך השטח המותר לתעסוקה בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.12|לפרק משנה 8.12}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – לעניין שימוש חברתי ושימוש משולב, עסקת הרשאה שתיערך בהתאם לכללים שתקבע הנהלת הרשות ללא צורך בגריעת שטח השימוש משטח המשבצת של הקיבוץ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש ביתי“ – שימוש הנעשה על ידי חבר הקיבוץ או הקיבוץ בדירת המגורים שבו מתגורר חבר קיבוץ או במבנה פנוי ששטחו לא יעלה על 25 מ״ר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש חברתי“ – שימוש הנעשה על ידי הקיבוץ לצרכי חברה, קהילה וחינוך מתוך רשימה סגורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש משולב“ – שימוש הנעשה על ידי הקיבוץ שעיקרו לחברי הקיבוץ ומקצתו לציבור הרחב מתוך רשימת שימושים סגורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש נלווה“ – שימוש באזור מבנה המשק ו/או בשטחים החקלאיים הצמודים לשטח המחנה לצורך פעילות הקשורה במישרין לפעילות החקלאית ו/או המורשתית של הקיבוץ מתוך השימושים המפורטים {{ח:פנימי|פרק 8.12|לפרק משנה 8.10}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש עסקי“ – כל שימוש אשר אינו שימוש ביתי או שימוש חברתי או שימוש משולב או שימוש נלווה, לרבות שימוש כאמור החורג מהשטח המרבי שנקבע לגביו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש עצמי“ – שימוש הנעשה אך ורק על ידי הקיבוץ עבור חבריו וכן לאוכלוסייה נוספת המתגוררת בקיבוץ. {{ח:סעיף|8.11.2|כללי}} {{ח:תת|(א)}} תנאי לביצוע השימושים בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.11|לפרק משנה זה}} הוא הסדרת השימושים הלא מוסדרים בקיבוץ אם ישנם, או חתימה על מתווה הסדרה לרבות תשלום בעד תקופת העבר והעמדת ערבויות להבטחת ההסדרה, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות לעניין זה. {{ח:תת|(ב)}} כלל השימושים המפורטים {{ח:פנימי|פרק 8.11|בפרק משנה זה}} כפופים לכך שאושרו בתוכנית או לקיומו של היתר לשימוש חורג. {{ח:סעיף|8.11.3|שימוש עצמי}} {{ח:ת}} שימוש עצמי אינו מחייב עסקה ואינו כרוך בתשלום. {{ח:סעיף|8.11.4|שימוש ביתי}} {{ח:תת|(א)}} הרשות לא תדרוש תשלום עבור שימוש ביתי. {{ח:תת|(ב)}} חדל חבר קיבוץ להתגורר בדירת המגורים ו/או חרג מהשטח שנקבע לשימוש ביתי, יחויב הקיבוץ בעריכת עסקה ותשלום על כלל השטח בהתאם לכללי {{ח:פנימי|פרק 8.12|פרק משנה 8.12}}. {{ח:תת|(ג)}} שטח השימוש הביתי לא ייגרע ממכסת התעסוקה המותרת. {{ח:תת|(ד)}} שימוש ביתי הנעשה שלא על ידי הקיבוץ או חבר קיבוץ, יהווה שימוש עסקי. {{ח:סעיף|8.11.5|שימוש משולב}} {{ח:תת|(א)}} רשימת השימושים אשר מהווים שימוש משולב תהיה מתוך רשימת שימושים סגורה ובהיקף שטח מוגבל כפי שתקבע הנהלת הרשות. {{ח:תת|(ב)}} שימוש משולב מחייב עריכת עסקה עם הרשות, תוך הגדרת סוג השימוש והיקף השטח המותר. {{ח:תת|(ג)}} שימוש משולב שלגביו נערכה עסקה עם הרשות אינו כרוך בתשלום. {{ח:תת|(ד)}} הרשות רשאית לבצע עסקה לשימוש משולב על פי תשריט. {{ח:תת|(ה)}} שטח השימוש המשולב אשר נקבע בעסקה לא ייגרע ממכסת התעסוקה המותרת. {{ח:סעיף|8.11.6|שימוש נלווה}} {{ח:תת|(א)}} השימושים הנלווים יהיו בהתאם לשימושים המפורטים {{ח:פנימי|פרק 8.10|בפרק משנה 8.10}}. {{ח:תת|(ב)}} השימוש הנלווה יותר בשטח המחנה או בשטח החקלאי שהוא צמוד דופן לשטח המחנה, בכפוף לאישור תכנוני. {{ח:תת|(ג)}} שימוש נלווה מחייב עריכת עסקה עם הרשות שבה יוגדר סוג השימוש והיקף השטח המותר. {{ח:תת|(ד)}} הרשות תאשר עד 10 שימושים נלווים, כאשר השטח לכל שימוש נלווה לא יעלה על 500 מ״ר מבונה. {{ח:תת|(ה)}} הרשות רשאית לבצע עסקה לשימוש נלווה על פי תשריט. {{ח:תת|(ו)}} הקיבוץ ישלם דמי חכירה מהוונים מלאים. על תשלומים אלו תחול הנחת אזור. {{ח:תת|(ז)}} שטח השימוש הנלווה אשר נקבע בעסקה לא ייגרע ממכסת התעסוקה המותרת. {{ח:סעיף|8.11.7|שימוש חברתי}} {{ח:תת|(א)}} שימוש חברתי מחייב עסקה בתשלום דמי חכירה שנתיים סמליים, ויהיה בהתאם לרשימת השימושים שתאשר הנהלת הרשות. {{ח:תת|(ב)}} שימוש חברתי מחייב עריכת עסקה עם הרשות ובה יוגדר סוג השימוש והיקף השטח המותר. {{ח:תת|(ג)}} הקיבוץ רשאי לבצע ללא תשלום עד 3 עסקאות לשימוש חברתי. {{ח:תת|(ד)}} הרשות רשאית לבצע עסקה לשימוש חברתי על פי תשריט. {{ח:תת|(ה)}} השימושים החברתיים יותרו, ככלל, במבנים קיימים. {{ח:תת|(ו)}} שטח השימוש החברתי לא ייגרע ממכסת התעסוקה המותרת. {{ח:סעיף|8.11.8|עריכת עסקה עבור שימוש עסקי}} {{ח:ת}} חרג הקיבוץ מגודל השטח ו/או מסוג השימוש המאושר לכל אחד מהשימושים המפורטים {{ח:פנימי|פרק 8.11|בפרק זה}} ו/או הושכר השימוש, יחויב הקיבוץ בתשלום עבור כלל שטח העסקה, בהתאם לכללי {{ח:פנימי|פרק 8.12|פרק משנה 8.12}}, לרבות גריעת השטח ממכסת התעסוקה המותרת. {{ח:סעיף|8.11.9|השכרה למגורים}} {{ח:תת|(א)}} הקיבוץ רשאי להעמיד דירות ללא תשלום לרשות, לטובת חיילים משוחררים יוצאי קיבוץ, מועמדים לחברות בקיבוץ וקבוצות נוער. {{ח:תת|(ב)}} הקיבוץ רשאי להשכיר דירות קיימות, עד גודל של 55 מ״ר, בתשלום דמי שימוש שנתי בשיעור של 5% מערך הקרקע לפי שומה להשכרה למגורים. על תשלום זה תחול הנחת אזור. {{ח:סעיף|8.11.10|הוראת מעבר}} {{ח:ת}} הרשות תאפשר לקיבוצים הנמצאים בהליך משפטי בשל שימושים לא מוסדרים, בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 8.11.8|לסעיף 8.11.8}}, להסדיר את השימושים בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.11|לפרק משנה זה}}. {{ח:קטע3|פרק 8.12|8.12. החכרת קרקע למטרת תעסוקה במשבצת יישוב חקלאי}} {{ח:סעיף|8.12.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.12|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר לשימור“ – בנין או קבוצת בניינים או חלק מהם, שהוקם או שהוקמו בין השנים 1700–1958 וסביבתם הקרובה, שלדעת מוסד תכנון וועדות המשנה שלו, הם בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית וסומנו ככאלו בתוכנית שאושרה כדין על ידי ועדת תכנון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה בתאגיד“ – מי שמתקיימים בו כל אלה: הוא מחזיק ב־26% לפחות מהון המניות הנפרע של התאגיד, הוא בעל זכות למנות לפחות 26% ממנהלי התאגיד והוא בעל זכות לקבל לפחות 26% מרווחי התאגיד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש חורג“ – שימוש בקרקע לתעסוקה, שלא על פי תוכנית ובהתאם לאישור תקף של רשויות התכנון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד“ – כל אחד מאלה: חברה הרשומה בישראל, בין מוגבלת במניות ובין מוגבלת בערבות, שותפות רשומה על פי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש]{{ח:הערה|,}} התשל״ה–1975}}, אגודה שיתופית רשומה על פי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}. {{ח:סעיף|8.12.2|השטח שיוקצה לתעסוקה}} {{ח:תת|(א)}} שטחן המרבי של עסקאות למטרת תעסוקה, יהיה כמפורט בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תתת|(1)|(א)}} ביישוב חקלאי שאינו באזור עדיפות לאומית – עד 60 דונמים נטו; {{ח:תתתת|(ב)}} ביישוב חקלאי באזור עדיפות לאומית ב׳ – עד 80 דונמים נטו; {{ח:תתתת|(ג)}} ביישוב חקלאי באזור עדיפות לאומית א׳ ובאזור קו עימות – עד 120 דונמים נטו; {{ח:תתת|(2)}} ביישוב מוניציפלי אשר בתחומו מצויות מספר אגודות שלהן מוחכרת הקרקע בתנאי נחלה יחושב השטח המרבי לתעסוקה ליישוב חקלאי אחד ולא על פי מספר האגודות המצויות בתחומו; {{ח:תתת|(3)}} אזור העדיפות הלאומית לעניין סעיף זה הוא אזור העדיפות הלאומית למגורים. הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע הוראת מעבר לסעיף זה, אם יידרשו; {{ח:תתת|(4)}} הסכמת הרשות לתכנון שטח לתעסוקה החורג ממכסת השטח המרבי הקבועה בסעיף זה, אינה מהווה הסכמה להקצאה בחריגה ממכסת השטח. {{ח:תת|(ב)}} בחישוב השטח המרבי יובאו בחשבון השטחים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תתת|(1)}} כל שטחי הקרקע נטו, אשר בוצעו לגביהם עסקאות על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 717 ועל פי החלטות מאוחרות יותר; {{ח:תתת|(2)}} שטחים המשמשים לצורכי תעסוקה על פי אישור לשימוש חורג שניתן כדין, למעט אם הודיע היישוב החקלאי והתחייב כי יחדל להשתמש בשטחים אלה בשימוש חורג עם אישור התוכנית; {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), שטחי תעסוקה במסגרת עסקאות לפי {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|סימן ב׳ לפרק משנה 8.18}}, לא יבואו במניין השטח המרבי. החלטה בדבר פדיון שטח ושיווקו על ידי הרשות, נתונה לשיקול דעת הרשות ותבוא ככלל רק כאשר התוכנית אינה ביוזמת היישוב או שקיימת חשיבות ציבורית במימוש התוכנית; {{ח:תת|(ג)}} הנהלת הרשות רשאית לאשר הרחבת עסקאות לתעסוקה ביישובים חקלאיים אשר אושרו בעבר, גם אם תוספת השטח למטרת ההרחבה תיצור חריגה מסך השטחים המותרים לתעסוקה במשבצת, בהתאם לאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ד)}} אישור הנהלת הרשות כמפורט בסעיף קטן (ג) יהיה בהתאם לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תתת|(1)}} עסקת התעסוקה המאושרת היא למטרת תעשייה, מלאכה, אחסנה או תיירות; {{ח:תתת|(2)}} עסקת התעסוקה מומשה ומשמשת בפועל לאותה המטרה; {{ח:תתת|(3)}} היקף השטח המבוקש להרחבה לא יעלה על 25% משטח העסקה המקורית המותר לתעסוקה, או 10% מהשטח המותר לתעסוקה, 60, 80 או 120 דונמים, לפי הגבוה; {{ח:תתת|(4)}} בעת הגשת בקשה להרחבה תידרש האגודה להציג בפני הרשות את התייחסות המשרד הממשלתי הרלוונטי לבקשה. הנהלת הרשות רשאית לדרוש מהאגודה מסמכים והמלצות נוספים בהתאם לעניין. {{ח:תת|(ה)}} עסקת תעסוקה באתר לשימור תיחשב, לעניין מניין השטחים, להיקף השטח המרבי בהיקף של 10% משטח העסקה בלבד. בסמכות ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל לאשר חריגה ממכסת השטח המרבי לשם עריכת עסקה לאתר לשימור, וזאת אם מיצה היישוב החקלאי את מכסת השטח או אם כתוצאה מהעסקה המבוקשת יעבור היישוב החקלאי את השטח המרבי. {{ח:תת|(ו)}} לאחר שינוי ייעודו של השטח, יוקצו המגרשים הסחירים בתוכנית ליישוב החקלאי או לתאגיד אשר היישוב החקלאי הוא בעל השליטה בו, זאת בתנאים כמפורט {{ח:פנימי|פרק 8.12|בפרק משנה זה}} (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.12|בפרק משנה זה}} – ההקצאה). {{ח:סעיף|8.12.3|שינוי ייעוד בהסכם חכירה למטרת תעסוקה עתיר שטח}} {{ח:ת}} חוכר המחזיק בהסכם חכירה למטרת תעסוקה עתיר שטח, בקרקע ששונה ייעודה כמפורט {{ח:פנימי|פרק 5.5 סימן ה|בסימן ה׳ לפרק משנה 5.5}}, אשר זכאי במועד שינוי הייעוד להקצאת קרקע לתעסוקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8.12|פרק משנה זה}}, רשאי להותיר ברשותו קרקע בשטח שניתן להקצותו בפטור ממכרז בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 8.12.2|בסעיף 8.12.2}}. בחר החוכר במסלול זה לא יחולו עליו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|פרק 5.5 סימן ה|בסימן ה׳ לפרק משנה 5.5}}. {{ח:סעיף|8.12.4|התשלומים ותקופת החכירה}} {{ח:תת|(א)}} בין הרשות לבין היישוב החקלאי או התאגיד אשר היישוב החקלאי הוא בעל שליטה בו, ייחתם הסכם פיתוח בהתאם למדיניות הרשות ונהליה, ובכפוף לעמידה בתנאי הסכם הפיתוח, ייחתם בין הצדדים הסכם חכירה ל־49 שנים. הסכם החכירה יכלול תנאי בדבר אפשרות חידושו לתקופה של 49 שנים נוספות. מימוש זכות החידוש האמורה, תותנה במילוי התנאים אשר ינהגו ברשות במועד החידוש. {{ח:תת|(ב)}} בעד ההקצאה ישולמו לרשות מלוא דמי החכירה המהוונים, על פי השיעור הנהוג לאותו ייעוד באזור שבו מצוי היישוב החקלאי, על פי מפת אזורי העדיפות הלאומית אשר תהיה בתוקף בעת הגשת הבקשה להקצאה בהתאם {{ח:פנימי|פרק 4.2 סימן א|לסימן א׳ לפרק משנה 4.2}}. מועד הגשת הבקשה להקצאה לעניין סעיף זה הוא המועד שבו הומצאו לרשות מלוא המסמכים הנדרשים לצורך ביצוע ההקצאה. {{ח:תת|(ג)}} דמי החכירה שישולמו לרשות ייקבעו על פי שומה, אשר תתייחס למלוא קיבולת הבנייה במגרש, ללא פיתוח. {{ח:תת|(ד)}} היטל השבחה ישולם בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 3|התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. {{ח:תת|(ה)}} עבור תוספת זכויות במגרשים אשר הוקצו בעבר ואשר דמי החכירה ששולמו בעדם חושבו בהתייחס להיקף בינוי הנמוך ממלוא הניצול שהותר לפי התוכנית שחלה על המגרש במועד ההקצאה, ישלם החוכר דמי היוון בשיעור הקבוע בסעיף קטן (ב), כפי שיהיה בתוקף בעת הגשת הבקשה. מועד הגשת הבקשה לעניין סעיף זה הוא המועד שבו הומצאה לרשות תוכנית הבנייה למתן היתר. {{ח:תת|(ו)}} האגודה רשאית לבצע שימוש לתעסוקה על פי היתר לשימוש חורג. עסקת ההרשאה תהיה תואמת לתקופת ההיתר לשימוש החורג. {{ח:תת|(ז)|(1)}} דמי השימוש בהרשאות לשימוש זמני, הניתנות על פי היתר לשימוש חורג, יהיו בתשלום מהוון לתקופת השימוש בשיעור שנתי המפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד): {{ח:תתתת|(א)}} באזור שאינו אזור עדיפות לאומית – 5% מערך הקרקע לשימוש החורג; {{ח:תתתת|(ב)}} באזור עדיפות לאומית ב׳ – 3% מערך הקרקע לשימוש החורג; {{ח:תתתת|(ג)}} באזור עדיפות לאומית א׳ – 2% מערך הקרקע לשימוש החורג; {{ח:תתתת|(ד)}} באזור קו עימות – 0%; {{ח:תתת|(2)}} היטל השבחה בעד השימוש החורג, אם יידרש כזה, לא יחול על הרשות. {{ח:תת|(ח)}} לאחר תשלום דמי השימוש וחתימה על הסכם ההרשאה, האגודה רשאית להשכיר את השימוש ו/או לבצעו על ידי מי מטעמה ובתנאי שלא תבצע העברת זכויות בעד הקרקע, ובלבד שתקופת ההשכרה, לא תעלה על תקופת ההיתר לשימוש חורג. {{ח:תת|(ט)}} הרשות תגיש תביעות בעד שימושים חורגים שאינם מוסדרים ותדווח על כך למועצת מקרקעי ישראל אחת לחצי שנה. {{ח:סעיף|8.12.5|תנאים ואישורים נדרשים}} {{ח:תת|(א)}} יישוב חקלאי אשר אינו צד להסכם דו צדדי תקף עם הרשות ואשר לא היה צד להסכם דו צדדי, תידרש הסכמת הסוכנות היהודית או החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, לתוכנית. הסכמה זו תהווה הסכמתה לתוכנית ולגריעת המגרשים מהמשבצת לאחר אישור עסקאות למטרת תעסוקה על פי התוכנית. {{ח:תת|(ב)}} הקצאת הקרקע למטרת תעסוקה במשבצת יישוב חקלאי מותנית בהסדרת גבולות משבצת הקבע של היישוב החקלאי, תשלום חובות האגודה בפועל וקבלת התחייבות היישוב החקלאי למתווה להסדרת השימושים הלא מוסדרים הקיימים בחלקות ב׳ ו־ג׳ במשבצת, לרבות העמדת ערבויות לצורך הבטחת הסדרת השימושים הלא מוסדרים. {{ח:סעיף|8.12.6|העברת זכויות בתאגיד}} {{ח:תת|(א)}} היישוב החקלאי רשאי להעביר חלק מזכויותיו בתאגיד לאחר, ובלבד שזכויותיו בתאגיד, לאחר ההעברה, לא יפחתו מ־26% בכל אחד מאלה: בהון המניות בתאגיד, בזכות למנות מנהלים בתאגיד ובזכות לרווחים מהתאגיד. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) הרשות רשאית, במקרים חריגים, ובאישור מראש של ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל, לאשר ליישוב חקלאי כי חלקו בתאגיד יפחת מ־26%. {{ח:סעיף|8.12.7|תחולה}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.12|פרק משנה זה}} לא יחול על עסקאות שעליהן חלו הוראות המעבר אשר נקבעו על ידי מועצת מקרקעי ישראל בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 972 על עדכוניה בהתאם {{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/00/440/002/E58&amp;fileName{{=}}00002440_E58.pdf&amp;type{{=}}4|לפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 29.8.2002 בתיקי בג״צ (מאוחדים) 244/00, 3939/99 ואחרים}}, אלא אם כן יבקשו היישוב החקלאי או התאגיד להחילה עליהם. {{ח:קטע3|פרק 8.13|8.13. הקצאת קרקע למקומות הסגר לייבוא בעלי חיים מחו״ל}} {{ח:סעיף|8.13.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.13|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום הסגר“ – מתחם שבו מצויים בעלי החיים המיובאים מחו״ל לפרק הזמן הנדרש לשם פיקוח ומעקב רפואי וטרינרי בכדי לוודא שאינם נושאים או נגועים במחלה כלשהיא. {{ח:סעיף|8.13.2|השטח שיוקצה למקום הסגר}} {{ח:תת|(א)}} ניתן להקים מקום הסגר בחלקות ב׳ ו־ג׳ של היישוב החקלאי או במתחם המיועד למבני משק בשטח המחנה של היישוב החקלאי בלבד. {{ח:תת|(ב)}} 10% מהשטח שיוקצה למקום ההסגר ייכלל בסך השטחים המותרים לתעסוקה לא חקלאית ביישוב חקלאי בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.12|לפרק משנה 8.12}}. שטח העסקה לא ייגרע מהמשבצת. {{ח:תת|(ג)}} בסמכות ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל לאשר חריגה ממכסת שטחי התעסוקה על פי {{ח:פנימי|פרק 8.12|פרק משנה 8.12}}, אם מיצה היישוב החקלאי את מכסת השטח או אם כתוצאה מעסקה זו למקום הסגר יעבור היישוב את המכסה המותרת. {{ח:סעיף|8.13.3|תשלומים ותקופת ההרשאה לשימוש}} {{ח:תת|(א)}} בין הרשות לבין היישוב החקלאי ייחתם הסכם הרשאה לשימוש למטרת מקום הסגר. {{ח:תת|(ב)}} תקופת השימוש תעמוד על 7 שנים אלא אם כן בהתאם לקביעת מוסדות התכנון והבנייה השימוש מותר לתקופה קצרה יותר. {{ח:תת|(ג)}} הסכם ההרשאה יכלול תנאי בדבר אפשרות חידושו לתקופה של 7 שנים נוספות כל עוד משמשת הקרקע כמקום הסגר. מימוש זכות החידוש האמורה יותנה במילוי התנאים אשר ינהגו ברשות במועד החידוש. {{ח:תת|(ד)}} דמי השימוש שישולמו לרשות ייקבעו על פי שומה לזכויות בבקשה להיתר בנייה למטרת מקום הסגר. {{ח:תת|(ה)}} בעד ההקצאה ישולמו לרשות דמי שימוש בתשלום מהוון לתקופת השימוש בשיעור שנתי כמפורט בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תתת|(1)}} באזור שאינו אזור עדיפות לאומית – 5% מערך הקרקע; {{ח:תתת|(2)}} באזור עדיפות לאומית ב׳ – 3% מערך הקרקע; {{ח:תתת|(3)}} באזור עדיפות לאומית א׳ – 2% מערך הקרקע; {{ח:תתת|(4)}} באזור קו עימות – 0%. {{ח:תת|(ו)}} אזור העדיפות הלאומית ייקבע על פי אזורי העדיפות הלאומית הרלוונטיים {{ח:פנימי|פרק 8.12|לפרק משנה 8.12}} כפי שיהיו בתוקף בעת הגשת הבקשה להקצאה. מועד הגשת הבקשה להקצאה לעניין סעיף זה הוא המועד שבו הומצאו לרשות מלוא המסמכים הנדרשים לצורך ביצוע ההקצאה. {{ח:תת|(ז)}} חלף היטל השבחה יועבר על ידי הרשות. חבות בהיטל השבחה, אם תהיה, תחול על האגודה. {{ח:תת|(ח)}} לאחר תשלום דמי השימוש וחתימת הסכם הרשאה, האגודה רשאית להשכיר את השימוש ו/או לבצע אותו על ידי מי מטעמה, בתנאי שלא תבצע העברת זכויות בקרקע, ובלבד שתקופת ההשכרה אינה עולה על תקופת ההרשאה. {{ח:סעיף|8.13.4|תנאים ואישורים נדרשים}} {{ח:ת}} הסכמת הרשות לשימוש בקרקע למקום הסגר תינתן בכפוף לקיומם של התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (5): {{ח:תת|(1)}} המלצת משרד החקלאות ופיתוח הכפר הכוללת את אישור השירותים הווטרינריים לרבות בהתייחס לצער בעלי חיים; {{ח:תת|(2)}} השימוש מותר על פי דיני התכנון והבנייה; {{ח:תת|(3)}} בבקשה להיתר בנייה שתוגש למוסדות התכנון והבנייה יצוין במפורש השימוש של מקום הסגר; {{ח:תת|(4)}} לא יותר שינוי ייעוד לכל ייעוד אחר אלא בהתאם לתנאי החלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות בנושא תעסוקה במשבצת. {{ח:תת|(5)}} הקצאת הקרקע למטרת מקום הסגר במשבצת יישוב חקלאי מותנית בהסדרת גבולות משבצת הקבע של היישוב החקלאי, תשלום חובות האגודה בפועל וקבלת התחייבות היישוב החקלאי למתווה להסדרת השימושים הלא מוסדרים הקיימים בחלקות ב׳ ו־ג׳ במשבצת, לרבות העמדת ערבויות לצורך הבטחת הסדרת השימושים הלא מוסדרים כאמור, בהתאם לכללי הרשות במועד ביצוע העסקה. {{ח:קטע3|פרק 8.14|8.14. משקי עזר}} {{ח:סעיף|8.14.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.14|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משק עזר ביישוב חקלאי“ – משק עזר הנכלל ביישוב חקלאי מתוכנן שחלות עליו מגבלות היקף יחידות דיור בהתאם ללוח 2 בתמ״א 35, למעט משק עזר ביישוב חקלאי אשר נמצא בהליך של שינוי סיווג או בשטח אשר נמצא בהליך של שינוי גבולות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משק עזר שאינו בתחום יישוב חקלאי“ – משק עזר שאינו נכלל בהגדרת משק עזר ביישוב חקלאי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצול משק עזר“ – חלוקת מגרש המוחכר על פי הסכם חכירה לשני מגרשים או יותר, באופן המאפשר לבנות על המגרשים שנוצרו מספר יחידות דיור גדול יותר או מספר מבנים אחרים גדול יותר, מכפי שהותר על פי הסכם החכירה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי ייעוד או ניצול“ – שימוש למטרה ו/או לייעוד השונים מאלה המוגדרים בהסכם החכירה, ו/או לבנייה נוספת החורגת מתוספת בנייה כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק 8.14|בפרק משנה זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת בנייה“ – תוספת שטח בנייה למבנה קיים ו/או תוספת זכויות בנייה, המשמשים למטרת החכירה המקורית, וכן הקמת יחידת דיור נוספת, ובלבד שלא תתווסף, בעקבות מימוש תוספת הבנייה, יותר מיחידה אחת. {{ח:סעיף|8.14.2|זכויות קיימות}} {{ח:ת}} בעל זכויות במשק עזר רשאי להמשיך להחזיק בזכויותיו ללא כל שינוי ובכלל זה לשלם דמי חכירה שנתיים כקבוע בהסכם החתום עמו. {{ח:סעיף|8.14.3|רכישת זכויות מהוונות}} {{ח:ת}} בעל זכויות במשק עזר רשאי לרכוש זכויות מהוונות עד שטח רציף של 2 דונמים אשר יוגדרו בתשריט (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.14|בפרק משנה זה}} – השטח המהוון) בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תת|(1)}} תנאי התשלום: {{ח:תתת|(א)}} עבור יחידת דיור אחת בגודל של עד 160 מ״ר ועבור שטח חצר של עד 500 מ״ר, ישולם 5.5% מערך הקרקע. תנאי ההיוון ביחס לחצר יחולו רק בבנייה צמודת קרקע. {{ח:תתת}} על תשלום זה לא תחול הנחת אזור. {{ח:תתת}} בעד תשלום זה יועבר חלף היטל השבחה על ידי הרשות; {{ח:תתת|(ב)}} עבור יתרת הזכויות בשטח המהוון, ישולמו דמי היוון בשיעור של 51% מערך הקרקע, בהתאם לתוכנית. {{ח:תתת}} שילם בעל זכויות דמי חכירה שנתיים במשך 5 שנים בשיעור של 1% משווי משק העזר, יעמוד התשלום על 46% מערך הקרקע. {{ח:תתת}} על שיעור תשלום זה תחול הנחת אזור; {{ח:תתת|(ג)}} יינתן זיכוי בעד זכויות שנרכשו בעבר ושולמו עבורן דמי חכירה מהוונים; {{ח:תתת|(ד)}} עם רכישת זכויות מהוונות כאמור בסעיף זה, לא יחויב משק העזר בתשלום דמי חכירה שנתיים על יתרת שטח משק העזר. אין בהוראה זו בכדי להעניק זכויות שאינן לשימוש חקלאי בשטח משק העזר אשר לא נרכשו לגביו זכויות מהוונות; {{ח:תתת|(ה)}} בעל זכויות אשר שילם היטל השבחה לא זכאי לכל החזר ו/או השתתפות מהרשות עבור תשלומי ההיטל; {{ח:תתת|(ו)}} כאשר ההסכם המקורי מתיר הקמת יחידת דיור נוספת, יחולו התנאים האמורים בפסקת משנה (א) גם על היחידה הנוספת; {{ח:תת|(2)}} תנאי ההסכם: {{ח:תתת|(א)}} בעל זכויות במשק העזר, אשר היוון את זכויותיו בהתאם לסעיף זה, יחתום על תוספת להסכם חכירה אשר מגדירה את הזכויות שנרכשו בהתאם לסעיף זה. תקופת החכירה של ההסכם תהיה לתקופה של 49 שנים ממועד רכישת הזכויות; {{ח:תתת|(ב)}} על יתרת השטח שמעל 2 דונמים ימשיכו לחול הוראות ההסכם המקורי למעט הזכויות למגורים ותחול חובת השבת הקרקע לרשות בעת אישור תוכנית חדשה המשנה ייעוד. {{ח:תתת}} האמור בפסקת משנה זו יחול גם לגבי שטחי משק עזר שלא נרכשו שבהם זכויות מהוונות בשל היותם שטח מפוצל פיזית משטח משק העזר שבו זכויות הבנייה המקוריות או בהסכם מפוצל מהסכם משק העזר שבו זכויות הבנייה המקוריות; {{ח:תתת|(ג)}} בתום תקופת החכירה הראשונה ניתן לבצע יובל חכירה. בהתאם לתנאי החכירה למשק עזר הנוהגים במועד החידוש; {{ח:תתת|(ד)}} במקרים שבהם משק העזר אינו עולה על 2 דונמים רציף ובעל הזכויות במשק העזר רכש זכויות מהוונות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.14|פרק משנה זה}}, יהיה בעל הזכויות זכאי להסכם למטרת בנייה נמוכה הנהוג במגזר העירוני; {{ח:תת|(3)}} במשקי עזר שאינם בתחום יישוב חקלאי שבהם חלה על יתרת השטח שמעבר ל־2 דונמים תוכנית שאינה בייעוד חקלאי או משק עזר, תותנה רכישת זכויות מהוונות בהשבת השטח שמעבר ל־2 הדונמים לרשות, בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.18|לפרק משנה 8.18}} ונוהלי הרשות בעניין שינוי ייעוד קרקע חקלאית; {{ח:תת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), רשאית הנהלת הרשות לאפשר לבעל הזכויות במשק העזר להוון את ייתרת הזכויות בשטח גדול יותר מ־2 דונמים במקרים שבהם הדבר נדרש לצורך ניצול יעיל של הקרקע ובלבד שלא ניתן לנצל את הקרקע באמצעות שיווקה בדרך של מכרז פומבי. בעד שטח זה ישלם בעל הזכויות במשק העזר תשלום בשיעור של 91% מערך הקרקע. {{ח:סעיף|8.14.4|תוספת בנייה}} {{ח:תת|(א)}} עבור תוספת בנייה בשטח מהוון ישולמו דמי היתר בהתאם {{ח:פנימי|פרק 5.5|לפרק משנה 5.5}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל הסכם משק עזר שאינו מהוון, רשאי לבצע תוספת בנייה מעבר לזכויות של 160 מ״ר ביחידת המגורים המקורית. בעד תוספת זו ישולמו דמי חכירה מהוונים בשיעור של 51%. {{ח:תת|(ג)}} תוספת בנייה של הוספת יחידת דיור תתאפשר רק בהסכם מהוון. {{ח:תת|(ד)}} במשק עזר בתחום יישוב חקלאי תותר תוספת בנייה של הוספת יחידת דיור גם בשטח הלא מהוון בכפוף לתשלום בשיעור של 91%. {{ח:תת|(ה)}} במשק עזר שאינו בתחום יישוב חקלאי תותר תוספת בנייה של הוספת יחידת דיור רק בשטח המהוון. בעד תוספת זו ישולמו דמי חכירה מהוונים בהתאם לסעיף קטן (א) או בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 8.14.3|לסעיף 8.14.3(ב)}} לפי העניין. {{ח:תת|(ו)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 8.14.7|בסעיף 8.14.7}}, בעל זכויות אשר שילם היטל השבחה לא זכאי לכל החזר ו/או השתתפות מהרשות עבור תשלומי ההיטל. {{ח:סעיף|8.14.5|שינוי ייעוד או ניצול}} {{ח:תת|(א)}} רק בעל זכויות במשק עזר שרכש זכויות מהוונות רשאי לבצע עסקת שינוי ייעוד או ניצול. {{ח:תת|(ב)}} עבור עסקת שינוי ייעוד או ניצול בשטח מהוון ישולמו דמי היתר בהתאם {{ח:פנימי|פרק 5.5|לפרק משנה 5.5}}. {{ח:תת|(ג)}} במשק עזר ביישוב חקלאי אשר רכש זכויות מהוונות תותר עסקת שינוי ייעוד או ניצול גם בשטח שאינו מהוון. {{ח:תת}} שיעור התשלום בעד שינוי הייעוד או הניצול יעמוד על 91% מערך הקרקע. {{ח:תת|(ד)}} במשק עזר שאינו בתחום יישוב חקלאי, תותנה עסקת שינוי ייעוד או ניצול בהשבת השטח שאינו השטח המהוון לרשות, בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.18|לפרק משנה 8.18}} ונוהלי הרשות בעניין ייעוד קרקע חקלאית. {{ח:תת}} על אף האמור ברישה של סעיף קטן זה, רשאית הנהלת הרשות לאפשר לבעל הזכויות במשק העזר את ביצוע העסקה בשטח גדול יותר מ־2 דונמים במקרים שבהם הדבר נדרש לצורך ניצול יעיל של הקרקע ובלבד שלא ניתן לנצל את הקרקע באמצעות שיווקה בדרך של מכרז פומבי. {{ח:תת}} בעד זכויות אלה ישלם בעל הזכויות במשק העזר תשלום בשיעור של 91% מערך הקרקע. {{ח:תת|(ה)}} לצורך קביעת היקף זכויותיו של בעל הזכויות במשק העזר שנכלל בתוכנית איחוד וחלוקה, יוכרו זכויות של עד 2 דונמים באופן יחסי משטח משק העזר שעליו חלה התוכנית. {{ח:סעיף|8.14.6|פיצול מגרש ממשק עזר}} {{ח:תת|(א)}} עבור פיצול מגרש בשטח מהוון ישולמו דמי היתר בהתאם {{ח:פנימי|פרק 5.5|לפרק משנה 5.5}}. {{ח:תת|(ב)}} במשק עזר ביישוב חקלאי ישולם עבור פיצול מגרש בשטח לא מהוון, הן במשק עזר לא מהוון והן במשק עזר מהוון על השטח הלא מהוון, דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך המגרש המפוצל. {{ח:תת|(ג)}} במשקי עזר שאינם בתחום יישוב חקלאי, תותר עסקת פיצול רק בשטח המהוון. {{ח:סעיף|8.14.7|הוראות מיוחדות לחיוב ב־<wbr>91%}} {{ח:תת|(א)}} בעל זכויות אשר חויב בתשלום היטל השבחה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עבור אותן זכויות שבעדן שילם לרשות דמי היתר בשיעור של 91%, זכאי להחזר דמי היתר בגובה היטל ההשבחה ששולם על ידו, ובלבד ששיעור דמי ההיתר ששולמו בעד הזכויות הנוספות לא יפחת מ־51%. {{ח:תת}} על בעל הזכויות להמציא אישור על תשלום היטל השבחה שבוצע על פי שומה סופית בהתאם לדין. {{ח:תת}} ההחזר יישא הפרשי הצמדה וריבית על פי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה{{ח:הערה|,}} התשכ״א–1961}}, ממועד התשלום. {{ח:תת|(ב)}} אם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8.14|פרק משנה זה}} יש לחייב בשני שיעורי תשלום שונים באופן שלא ניתן להגדיר עבור איזה זכויות חל כל חיוב, ייעשה החיוב באופן יחסי להיקף השטח מכלל שטח העסקה. {{ח:תת}} ההחזר בעד היטל ההשבחה בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף קטן (א), יחושב בהתאם באופן יחסי מכלל החיוב בהיטל השבחה, ללא שיפחת ביחס לזכויות אלה מ־51%. {{ח:סעיף|8.14.8|העברת זכויות במשק עזר}} {{ח:תת|(א)}} העברת זכויות במשק עזר מהוון אינה מחויבת בתשלום דמי הסכמה. {{ח:תת|(ב)}} העברת זכויות במשק עזר לא מהוון תחויב בתשלום דמי הסכמה כמקובל ברשות על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות ועדכון שיעור דמי החכירה השנתיים ל־1% מהשומה ששימשה בסיס לחישוב דמי ההסכמה. {{ח:תת|(ג)}} בוצעה העברת זכויות ושולמו דמי הסכמה, רשאי הרוכש לבקש, בתוך 90 ימים מיום העברת הזכויות, לרכוש זכויות מהוונות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8.14.3|בסעיף 8.14.3}} בהשלמת ההפרש לתשלום עבור רכישת זכויות מהוונות על התשלום בעד דמי ההסכמה, אם נדרש. על רכישת זכויות מהוונות במסגרת העברת זכויות יחולו כל תנאי {{ח:פנימי|פרק 8.14|פרק משנה זה}}. {{ח:תת|(ד)}} בקשה לרכישת זכויות מהוונות קודם להשלמת העברת הזכויות תתאפשר בבקשה של מעביר הזכויות ומקבל הזכויות ובלבד שהוגשה בתוך 120 ימים מיום שנחתם הסכם העברת הזכויות. {{ח:תת|(ה)}} העברת זכויות במשק עזר הכלול בהסכם משבצת, תותנה בחתימת הסכם חכירה ישירות עם הרוכש ובכך שהשטח ייגרע מהסכם המשבצת. גריעת השטח מהסכם המשבצת תחייב גם את הסכמת האגודה. הסכמת האגודה לא תותנה בתשלום כספי. {{ח:סעיף|8.14.9|יובל חכירה}} {{ח:תת|(א)}} בתום תקופת החכירה הראשונה ניתן לבצע יובל חכירה. בהתאם לתנאי החכירה למשק עזר הנוהגים במועד החידוש. {{ח:תת|(ב)}} משק עזר שבעדו משולמים דמי חכירה שנתיים, הנגזרים מנחלה או בשיעור של 1% משומת דמי הסכמה – הסדר תשלום דמי החכירה השנתיים הקבוע בהסכם יחול גם לתקופה השנייה ובכלל זה לא תעודכן מכסת התשלום שנקבעה לפי 1% משומת דמי ההסכמה. {{ח:תת|(ג)}} משק עזר מהוון – יובל חכירה ייעשה בכפוף לתשלום בשיעור של 5.5% מערך הקרקע ללא פיתוח וללא מחוברים בהתאם לשומה. {{ח:תת|(ד)}} אם נותרו פחות מ־8 שנים לתקופת החכירה המקורית, ניתן לבצע יובל מוקדם. {{ח:סעיף|8.14.10|כללי}} {{ח:תת|(א)}} במשקי עזר הכלולים בהסכם משבצת, תנאי לביצוע כל פעולה הוא חתימת הסכם חכירה אישי עם בעל הזכויות במשק העזר וגריעת השטח מהסכם המשבצת. גריעת השטח תחייב גם את הסכמת האגודה. הסכמת האגודה לא תותנה בתשלום כספי. {{ח:תת|(ב)}} הרשות לא תטפל בבקשות של בעל זכויות במשק עזר אשר אינו עומד בתנאי ההסכם עד הסדרת ההפרות. {{ח:תת|(ג)}} עבור בינוי מעבר לזכויות לפי ההסכם שנעשה ללא אישור הרשות, ישולמו דמי שימוש לתקופת העבר בהתאם לנוהלי הרשות. {{ח:תת|(ד)}} מי שרכש זכויות עתידיות בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1301, לא יחויב בתשלום בעד זכויות למגורים בשטח שעבורו נרכשו זכויות עתידיות. {{ח:תת|(ה)}} על {{ח:פנימי|פרק 8.14|פרק משנה זה}} תחול הנחת אזור, למעט אם צוין אחרת. {{ח:תת|(ו)}} עסקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8.14|פרק משנה זה}} תיעשה בהתאם לתוכנית. {{ח:תת|(ז)}} כל שינוי תכנוני במשק עזר, המצוי במשבצת של יישוב חקלאי לרבות פיצול מגרש, יחייב את הסכמת האגודה. הסכמת האגודה לא תותנה בתשלום כספי. {{ח:סעיף|8.14.11|הראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} בעל משק עזר שהגיש בקשה הכוללת את כל מסמכי החובה עד ליום 19.11.2017 רשאי לבחור כי תושלם העסקה בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1301 או לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.14|פרק משנה זה}} בהודעה בכתב עד ליום 17.1.2018 ובלבד שעד מועד זה השלים את כל המסמכים הנדרשים להשלמת העסקה. {{ח:תת|(ב)}} משק עזר שאינו בתחום יישוב חקלאי שבו אושרה לפני יום 19.11.2017 תוכנית שקודמה על ידי בעל הזכויות ולא ניתן לממש אותה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8.14|פרק משנה זה}}, יוכל בעל משק העזר להשלים ביצוע עסקה על בסיס התוכנית בהתאם לכללי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1301 ובתנאי שהוגשה בקשה מלאה בהתאם לנוהלי הרשות עד ליום 19.11.2018. {{ח:תת}} לא שילם בעל משק העזר בעד העסקה, לא יהיה ניתן לחדשה. {{ח:קטע3|פרק 8.15|8.15. הקצאת קרקע למטרות חקלאיות שונות, שלא בדרך של נחלה}} {{ח:קטע4|פרק 8.15 סימן א|סימן א׳: כללי}} {{ח:סעיף|8.15.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.15|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה חקלאי“ – מבנה המיועד לצורך העיבוד החקלאי של המוחכר בלבד – מחסן ו/או סככה לציוד חקלאי ולאריזת היבול של הגידולים במוחכר – המוקם על פי תוכנית בהתאם להמלצת משרד החקלאות ופיתוח הכפר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע חקלאית“ – קרקע שנמסרה למטרת פעילות חקלאית בלבד, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי הרשות. {{ח:סעיף|8.15.2|הקצאה שלא בדרך של נחלה}} {{ח:ת}} קרקע חקלאית תוקצה בשכירות או בחכירה שלא בדרך של נחלה, לתקופות זמן שונות בהתאם למפורט בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תת|(1)}} לזמן קצר – לתקופה שלא תעלה על האמור {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 25|בתקנה 25(7) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}; {{ח:תת|(2)}} לזמן ארוך – עד 21 שנים בשלוש תקופות של 7 שנים כל אחת, במסגרת הסכם לעיבוד יעיל בקרקע חקלאית; {{ח:תת|(3)}} למטרות שונות – עד 49 שנים, כשתקופת החכירה בכל מקרה תקבע לפי אופי המטרה. {{ח:סעיף|8.15.3|הקצאה בהתאם לתקופת הגידול}} {{ח:ת}} לא תוקצה קרקע חקלאית שלא בדרך של נחלה לגידולים אשר תקופת גידולם עולה על תקופת ההקצאה כפי שתקבע הרשות לגבי הקרקע. {{ח:סעיף|8.15.4|תשלום בעד הקרקע}} {{ח:ת}} דמי החכירה השנתיים יהיו בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.17|לפרק משנה 8.17}} אלא אם נקבע אחרת. {{ח:קטע4|פרק 8.15 סימן ב|סימן ב׳: הקצאת קרקע חקלאית לזמן קצר}} {{ח:סעיף|8.15.5|תנאים כלליים}} {{ח:תת|(א)}} השכרת קרקע חקלאית לזמן קצר לא תקנה לשוכר זכות העברה, הורשה או משכון של השטח המושכר. {{ח:תת|(ב)}} בקרקע חקלאית שהושכרה לזמן קצר יתאפשר עיבוד עצמי בלבד. {{ח:סעיף|8.15.6|מטרת ההסכם}} {{ח:תת|(א)}} הקצאת קרקע חקלאית לזמן קצר תהיה למטרות הבאות: {{ח:תתת|(1)}} גידולי שדה – בעל ושלחין; {{ח:תתת|(2)}} קטיף ועיבוד במטע קיים; {{ח:תתת|(3)}} מרעה; {{ח:תתת|(4)}} הצבת כוורות. {{ח:תת|(ב)}} בגידולי שדה – בעל ושלחין, הגידולים המותרים יהיו גידולים שאורך חייהם אינו עולה על תקופת ההסכם. {{ח:סעיף|8.15.7|תקופת ההסכם}} {{ח:ת}} תקופת ההסכם לא תעלה על התקופה הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 25|בתקנה 25(7) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}. {{ח:סעיף|8.15.8|תנאי סף}} {{ח:ת}} תנאי סף להקצאת קרקע בשכירות לזמן קצר יהיו בהתאם למפורט בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תת|(1)}} הגשת בקשה מלאה; {{ח:תת|(2)}} אישור משרד החקלאות ופיתוח הכפר כמפורט בפסקאות משנה (א) ו־(ב): {{ח:תתת|(א)}} בגידולים צמחיים – אישור בדבר יכולת העיבוד החקלאי של המבקש; {{ח:תתת|(ב)}} במרעה – אישור בדבר יכולתו של המבקש לקיים מרעה. {{ח:סעיף|8.15.9|דיון בבקשות}} {{ח:תת|(א)}} בקשות להשכרת קרקע חקלאית לזמן קצר יידונו בוועדת עסקאות ייעודית ברמה מרחבית (להלן בסעיף זה – הוועדה). מנהל הרשות ימנה את חברי הוועדה ובהם שני נציגי משרד החקלאות ופיתוח הכפר – נציג האגף לגורמי ייצור ונציג המשרד המחוזי. כמשקיפים בוועדה ימונו שלושה נציגים של תנועות ההתיישבות, נציג הקק״ל, נציג רשות הטבע והגנים הלאומיים, לפי העניין, ונציג היחידה הארצית לפיקוח בשטחים הפתוחים. מנהל הרשות רשאי למנות משקיפים נוספים לוועדה. {{ח:תת|(ב)}} הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע, בהתייעצות עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שיקולים על בסיסם תבחן בקשה להשכרת קרקע חקלאית לזמן קצר. {{ח:תת|(ג)}} הוועדה מוסמכת לדחות בקשה, לאשרה במלואה או בחלקה וכן מוסמכת להחליט על הקצאת שטח אחר מהשטח נשוא הבקשה. הוועדה תפעל לתת מענה לכלל המבקשים במידת האפשר, תוך השגת איזון אזורי ומתן הזדמנות למעבדים חדשים. {{ח:תת|(ד)}} מבקש שבקשתו נדחתה במלואה או בחלקה, יוכל להגיש בקשה לדיון חוזר בפני הוועדה. {{ח:סעיף|8.15.10|הצבת מתקנים חקלאיים}} {{ח:תת|(א)}} ככלל, לא תאושר בקשה להצבת מתקנים חקלאיים במסגרת הקצאת קרקע חקלאית לזמן קצר. בהקצאות למטרת מרעה יהיה ניתן לבחון אפשרות הצבת מתקנים חקלאיים בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף קטן (ב) ולהוראות שייקבעו על ידי הנהלת הרשות. {{ח:תת|(ב)}} הצבת מתקנים חקלאיים תותנה בתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תתת|(1)}} הצבת המתקנים מותרת בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, ותקנותיו; {{ח:תתת|(2)}} המתקנים יהיו פריקים או יבילים; {{ח:תתת|(3)}} הצבת המתקנים תחויב באישור מנומק של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לעניין הצורך בהם, מספר המתקנים וגודלם. {{ח:תת|(ג)}} עבור מתקנים חקלאיים שאושרו בשטח עסקה להשכרת קרקע חקלאית לזמן קצר, לא תידרש תוספת על דמי השכירות המשולמים בעד העסקה. {{ח:תת|(ד)}} הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע תנאים נוספים לעניין הצבת מתקנים חקלאיים. {{ח:סעיף|8.15.11|מרעה עונתי}} {{ח:תת|(א)}} הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע את תהליך ההקצאה למרעה עונתי, את הרכב הוועדה הממליצה ואת הקריטריונים לפיהם תפעל הוועדה הממליצה. {{ח:תת|(ב)}} הרשאות מרעה עונתי לתקופה שאינה עולה על 9 חודשים, יינתנו לרועים בהתאם להמלצת הוועדה הנזכרת בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} השטחים בהם יותר מרעה עונתי ייקבעו בהסכם מתאים בין הרשות לקק״ל או רשות הטבע והגנים הלאומיים, לפי העניין. {{ח:קטע4|פרק 8.15 סימן ג|סימן ג׳: הקצאת קרקע חקלאית לזמן ארוך – הסכם לעיבוד יעיל}} {{ח:סעיף|8.15.12|תנאים כלליים|תיקון: 12.6.2023}} {{ח:תת|(א)}} הקצאת קרקע חקלאית לעיבוד יעיל תתאפשר אך ורק באזורים שאינם מוטי פיתוח, וזאת בהתאם לתמ״א 35, לתוכנית המתאר המחוזית ועל פי שיקול דעת תכנוני של הרשות, לרבות ביחס למטרות נוספות דוגמת תשתיות לאומיות, ובהיוועצות עם משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. {{ח:תת|(ב)}} הקצאת קרקע חקלאית לעיבוד יעיל ליישובים חקלאיים תותנה בהגדרת משבצת הקבע. {{ח:תת|(ג)}} הקצאת קרקע חקלאית לעיבוד יעיל תתאפשר במקרים בהם קיימים פתרונות לאספקה של מים לחקלאות ולהשקייה. {{ח:תת|(ד)}} הקצאת קרקע חקלאית לעיבוד יעיל לא תקנה לחוכר זכות העברה, הורשה, משכון או שעבוד של השטח המוקצה. {{ח:תת|(ה)}} בקרקע חקלאית לעיבוד יעיל יתאפשר עיבוד עצמי או עיבוד על ידי שותפות שאושרה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)|לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף|8.15.13|מטרת ההסכם|תיקון: 12.6.2023}} {{ח:תת|(א)}} במסגרת הקצאת קרקע חקלאית לעיבוד יעיל יתאפשרו סוגים של גידולים צמחיים ארוכי־טווח, לרבות גידולי שלחין, מטעים ובתי צמיחה. {{ח:תת|(ב)}} שינוי סוג הגידול שאושר במסגרת ההסכם במהלך תקופת ההסכם יובא לאישור הרשות מראש ובכתב ויינתן במקרים חריגים בלבד, ובכפוף לקבלת המלצת משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. {{ח:תת|(ג)}} לא תותר הקמת מבנים חקלאיים למעט מנהרות, בתי רשת וחממות, בכפוף לכל דין. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), במקרים חריגים תותר בניית מבנים חקלאיים כגון מחסן ו/או סככה לציוד חקלאי ולאריזת היבול של הגידולים במוחכר, המוקמים על פי תוכנית והיתר מאושרים כדין ובלבד שניתן אישור מנומק של משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, לעניין הצורך בהם, ההיקף, מספר מבנים וגודלם. לא תידרש תוספת דמי שכירות בעד המבנים. {{ח:סעיף|8.15.14|תקופת ההסכם}} {{ח:תת|(א)}} תקופת ההקצאה תעמוד על 21 שנים בשלוש תקופות של 7 שנים כל אחת, אשר יתחדשו ללא תנאי כל עוד הקרקע מעובדת כדין ובהתאם לסוג הגידול שאושר. {{ח:תת|(ב)}} תקופת ההסכם להכשרת הקרקע תיכלל בתקופת החכירה הראשונה. {{ח:סעיף|8.15.15|דמי חכירה}} {{ח:ת}} דמי החכירה השנתיים בעד קרקעות שהוקצו לעיבוד יעיל יהיו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 8.17.4|לסעיף 8.17.4(ב)}}. {{ח:סעיף|8.15.16|תנאי סף|תיקון: 12.6.2023}} {{ח:ת}} תנאי סף להקצאת קרקע בהסכם לעיבוד יעיל הוא מילוי כל התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) במצטבר: {{ח:תת|(1)}} הגשת בקשה מלאה. {{ח:תת|(2)}} קבלת המלצה הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי על בסיס החלטת וועדת פרוגרמות אשר תתייחס בין היתר לתבחינים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ח) {{ח:הערה|[צ״ל: (א) עד (ט)]}}: {{ח:תתת|(א)}} עיבוד כלל הקרקעות המוחזקות על ידי המבקש, בעיבוד עצמי או בהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)|חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ״ז–1967}}. {{ח:תתת|(ב)}} היקף השטח הכולל המוחזק על ידי המבקש. {{ח:תתת|(ג)}} הפעילות החקלאית הקיימת, ניסיון ומשך העיבוד. {{ח:תתת|(ד)}} הפעילות החקלאית המבוקשת, סוגי הגידולים, זמינות מים להשקייה ומשך העיבוד הנדרש. {{ח:תתת|(ה)}} אכלוס היישוב ובכלל זה איוש הנחלות שנקבעו עבורו. {{ח:תתת|(ו)}} תרומת הבקשה ליעילות העיבוד החקלאי. {{ח:תתת|(ז)}} יכולת המבקש להפיק את הערך הכלכלי הגבוה ביותר מעיבוד הקרקע החקלאית. {{ח:תתת|(ח)}} התאמה למתווה אזורי מאושר או לפרוגרמה אזורית מאושרת על ידי משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, בהם ייבחן הצורך בהשבת שטחים זמניים לצורך השלמת משבצות חסרות ואיגום אזורי ו/או לשם הקצאת קרקע למעבדים חדשים. {{ח:תתת|(ט)}} הותרת קרקעות במעמד זמני לשם הקצאתן בשכירות עונתית לטווח קצר. {{ח:סעיף|8.15.17|דיון בבקשות|תיקון: 12.6.2023}} {{ח:תת|(א)}} בקשות להקצאת קרקע חקלאית לעיבוד יעיל יידונו בוועדת עסקאות ייעודית ברמה מרחבית (להלן בסעיף זה – הוועדה). מנהל הרשות ימנה את חברי הוועדה ובהם נציג הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ונציג המשרד המחוזי של משרד החקלאות ופיתוח הכפרי. כמשקיפים בוועדה ימונו שלושה נציגים של תנועות ההתיישבות ונציג היחידה הארצית לפיקוח בשטחים הפתוחים. מנהל הרשות רשאי למנות משקיפים נוספים לוועדה. {{ח:תת|(ב)}} הוועדה תבחן את הבקשה להקצאת קרקע חקלאית לעיבוד יעיל ואת המלצת משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. {{ח:תת|(ג)}} הנהלת הרשות מוסמכת לקבוע, בהתייעצות עם משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, שיקולים על בסיסם תבחן בקשה להשכרת קרקע חקלאית לעיבוד יעיל. {{ח:תת|(ד)}} הוועדה מוסמכת לדחות בקשה, לאשרה במלואה או בחלקה וכן להחליט על הקצאת שטח אחר מהשטח נשוא הבקשה. הוועדה תפעל לתת מענה לכלל המבקשים במידת האפשר, תוך השגת איזון אזורי ומתן הזדמנות למעבדים חדשים. {{ח:תת|(ה)}} מבקש שבקשתו נדחתה במלואה או בחלקה, יוכל להגיש בקשה לדיון חוזר בפני הוועדה. {{ח:סעיף|8.15.18|חידוש חכירה}} {{ח:תת|(א)}} ההסכם לא יכלול זכות חידוש מעבר ל־21 שנים. {{ח:תת|(ב)}} הקצאה לתקופה נוספת מעבר ל־21 שנים, תיבחן על ידי הוועדה הנזכרת {{ח:פנימי|סעיף 8.15.17|בסעיף 8.15.17}}, וזאת בראי יישום תנאי ההסכם, שימוש לעיבוד יעיל בקרקע החקלאית, ומדיניות מועצת מקרקעי ישראל במועד הבקשה. {{ח:סעיף|8.15.19|פיצוי בעד השבת הקרקע}} {{ח:תת|(א)}} פיצוי בעת דרישה להשבת הקרקע הנובעת משינוי ייעוד בתקופת ההסכם לעיבוד יעיל יהיה בדומה להסכם שכירות קרקע חקלאית לזמן קצר ובהתחשב בהשקעות שבוצעו בהתאם לסוג הגידול. הפיצוי לא יכלול הפסד הכנסה לצמיתות אך יתייחס ליתרת תקופת ההקצאה. {{ח:תת|(ב)}} השבת הקרקע בתום 21 שנים לא תזכה בפיצוי. הקרקע תושב כשהיא פנויה וריקה. נדרש החוכר בכתב על ידי הרשות להשאיר תשתיות ומתקנים במקרקעין, החוכר יהיה זכאי לפיצוי עבור מתקנים אלה. {{ח:תת|(ג)}} הפיצוי הקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק משנה 8.18}} לא יחול בפדיון הסכם לעיבוד יעיל, לרבות במקרים בהם חל {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ג|סימן ג׳ לפרק משנה 8.18}}, בהם יהיה פיצוי לפי הקבוע {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע״ד–2014}}, בלבד. {{ח:סעיף|8.15.20|הגדלת תקני משבצת|תיקון: 12.6.2023}} {{ח:תת|(א)}} לאור ההחלטה להקצות קרקע במסגרת הסכם לעיבוד יעיל, לא תתאפשר הגדלת תקני משבצות ליישובים חקלאיים. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תתאפשר הגדלת תקני משבצות בישובים החקלאיים באזור קו עימות ובמועצות האזוריות – אשכול, תמר, הערבה התיכונה וחבל אילות, וכן ביישובי פתחת ניצנה. {{ח:תת|(ג)}} באזורים המפורטים בסעיף קטן (ב), שינוי לתקן מספר נחלות, או לתקן גודל נחלה, יומלץ על ידי ועדת הפרוגרמות בכפוף לפרוגרמה אזורית ובהתאם לאכלוס וקליטה, ויובא לאישור שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. {{ח:תת|(ד)}} המלצות להגדלת תקן משבצת שניתנו לפני 13.1.2019 יועברו לרשות לבחינת כל המלצה לגופה. המלצות שיאושרו יהיה ניתן לממש גם במסגרת הסכם לעיבוד יעיל. {{ח:תת|(ה)}} הקצאת קרקע חסרה לצורך השלמת משבצות חקלאיות בהתאם לתקן המאושר ברשות, תימשך על פי הכללים בדבר הקצאת קרקע חקלאית בדרך של נחלה, ובכפוף {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 25|לתקנת פטור 25(28) לתקנות חובת מכרזים, התשנ״ג–1993}}. {{ח:קטע4|פרק 8.15 סימן ד|סימן ד׳: הקצאת קרקע חקלאית למטרות שונות}} {{ח:סעיף|8.15.21|כוורות}} {{ח:ת}} קרקע להצבת כוורות דבורים תוקצה בדרך של הרשאה. תקופת ההרשאה תהיה לשנה אחת. {{ח:סעיף|8.15.22|בריכות דגים}} {{ח:ת}} תקופת החכירה בהקצאת קרקע להקמת בריכות דגים תהיה עד 21 שנים. {{ח:סעיף|8.15.23|ניסיונות חקלאיים|תיקון: 12.6.2023}} {{ח:ת}} תקופת החכירה בהקצאת קרקע לניסיונות חקלאיים ודמי החכירה בעדה תיקבע על ידי הנהלת הרשות מקרקעי ישראל בכל מקרה ומקרה לפי העניין והמלצת הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. {{ח:סעיף|8.15.24|חוות חקלאיות|תיקון: 12.6.2023}} {{ח:תת|(א)}} קרקע תוקצה להקמת חוות חקלאיות ללא זכות למגורים לפי המלצת הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי בהתחשב בייעודה של הקרקע לפי התכנון החקלאי הכולל. {{ח:תת|(ב)}} דמי החכירה עבור קרקע לחוות חקלאיות, ייקבעו לפי השימוש בשטח למעשה ובהתאם למחירון שאושר על ידי מועצת מקרקעי ישראל עבור קרקע חקלאית שנמסרת שלא בדרך נחלה לגידולים חקלאיים שונים. {{ח:סעיף|8.15.25|בתי צמיחה לגידולים חקלאיים}} {{ח:תת|(א)}} קרקע חקלאית להקמת בתי צמיחה לגידולים חקלאיים – מבנה חקלאי מחופה יריעת פלסטיק, רשת או כיסוי שקוף אחר, המשמש לגידול צמחים, תוחכר ל־7 תקופות בנות 7 שנים כל אחת ובסך הכל לתקופה של 49 שנים. בהסכם החכירה ייקבע כי לא תותר מכירה קמעונאית. {{ח:תת|(ב)}} חידוש לתקופות נוספות של 7 שנים, כאמור בסעיף קטן (א), מותנה בהמשך השימוש בקרקע למטרת בתי צמיחה לגידולים חקלאיים. {{ח:תת|(ג)}} עם הפסקת השימוש בקרקע לבתי צמיחה לגידולים חקלאיים תושב הקרקע לרשות תמורת השבת יתרת הסכום ששולם באופן יחסי ליתרת התקופה ששולמה. {{ח:תת|(ד)}} הקרקע תוקצה במכרז או בפטור ממכרז על פי תקנות {{ח:הערה|לפי}} {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}. {{ח:תת|(ה)}} דמי החכירה ייקבעו על פי שומה וישולמו מראש לכל אחת מתקופות ההסכם – 7 שנים. {{ח:סעיף|8.15.26|מטעים}} {{ח:ת}} קרקע לנטיעת מטעים תוקצה בהתאם לתכנון החקלאי הכולל ולפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר או מי שהוא הסמיך לעניין זה, בכפוף {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים|לתקנות חובת מכרזים{{ח:הערה|,}} התשנ״ג–1993}}. {{ח:סעיף|8.15.27|תקופת הקצאה למטעים|תיקון: 12.6.2023}} {{ח:ת}} תקופת ההקצאה למטעים תהיה כמפורט בפסקאות (1) עד (5): {{ח:תת|(1)}} קרקע לנטיעת הדרים – תוחכר ל־49 שנים; {{ח:תת|(2)}} קרקע לנטיעת בננות – תוחכר ל־7 שנים; {{ח:תת|(3)}} קרקע לנטיעת שקדים, מישמש וכרמי ענבים – תוחכר ל־21 שנים; {{ח:תת|(4)}} קרקע לנטיעת מטעי בעל ומטעים בהשקיית עזר מכל הסוגים, למעט זיתים, תוחכר ל־21 שנים. {{ח:תת|(5)}} קרקע לנטיעת סוגי מטע אחרים, פרט לאלה המוזכרים בפסקאות (1) עד (4) – תוחכר ל־21 – 49 שנים, לפי סוג המטע וזאת בהתאם להמלצת הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. {{ח:סעיף|8.15.28|מבנים חקלאיים|תיקון: 12.6.2023}} {{ח:ת}} החוכר רשאי להקים במוחכר מבנים חקלאיים על פי תוכנית ולאחר קבלת אישור בכתב מאת המחכיר. סוג המבנה וגודלו יהיו בהתאם להמלצת הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, שתינתן בהתחשב, בין היתר, בגודל המוחכר, סוג העיבוד והיקף הפעילות החקלאית המתקיימת במוחכר. {{ח:קטע4|פרק 8.15 סימן ה|סימן ה׳: הקצאת קרקע חקלאית שהוקצתה למטרת מטעים לתקופת חכירה נוספת}} {{ח:סעיף|8.15.29|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.15 סימן ה|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיבוד חקלאי“ – מטע, גידולי שדה בעל, גידולי שלחין, לרבות חממות, ובתי רשת כל פעילות חקלאית צמחית ובכלל זה, כל גידול חקלאי שיומלץ על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ויאושר על ידי הרשות. {{ח:סעיף|8.15.30|אישור שימוש במוחכר לכל עיבוד חקלאי}} {{ח:ת}} חוכר המחזיק בהסכם חכירה למטרת מטעים לתקופת חכירה של לא פחות מ־21 שנים (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.15 סימן ה|{{ח:הערה|ב}}סימן זה}} – החוכר) רשאי להשתמש במוחכר לכל עיבוד חקלאי, למרות שהוא צד להסכם חכירה בתוקף למטרת מטעים, והדבר לא יחשב כהפרת הסכם החכירה ובלבד שהמוחכר יעובד ברציפות. {{ח:סעיף|8.15.31|חתימה על הסכם חכירה לתקופת חכירה נוספת}} {{ח:תת|(א)}} חוכר שהסכם החכירה עמו פג זכאי לחתום על הסכם חכירה לתקופת חכירה נוספת של 49 שנים למטרת עיבוד חקלאי בהתאם לתנאים הנהוגים ברשות. {{ח:תת|(ב)}} קיומו של הליך תכנוני שמטרתו שינוי ייעוד המוחכר או חלק ממנו לא ימנע חתימת הסכם חכירה לתקופת חכירה נוספת בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שהחוכר יצהיר ויתחייב בפני הרשות, במסגרת תנאים מיוחדים אשר יתווספו להסכם החכירה שייחתם, כי ידוע לו שבשטח המוחכר קיים הליך תכנוני לשינוי ייעוד וכי בעת מימוש התוכנית לשינוי ייעוד הוא מתחייב להשיב את המוחכר לרשות, על פי דרישתה, בהתאם להוראות הסכם החכירה. {{ח:סעיף|8.15.32|תחולה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.15 סימן ה|סימן זה}} לא יחולו במקרים המפורטים בפסקאות (1) עד (5): {{ח:תת|(1)}} הקצאות חדשות; {{ח:תת|(2)}} הסכם חכירה שאינו כולל סעיף השבת קרקע במקרה של שינוי ייעוד; {{ח:תת|(3)}} חוכר הזכאי על פי הוראות הסכם החכירה המקורי לחדש את החכירה באותם תנאים והוא מבקש לפעול כאמור; {{ח:תת|(4)}} חוכר שהפר את תנאי ההסכם. עיבוד חקלאי של המוחכר שלא למטרת פרדס או מטע לא ייחשב כהפרה של הסכם החכירה; {{ח:תת|(5)}} מוחכר או חלקו שייעודו שונה והחוכר נדרש על ידי הרשות להשיבו. {{ח:קטע4|פרק 8.15 סימן ו|סימן ו׳: תנאים להקצאת קרקע חקלאית שהוקצתה למטרת חוות זרעים לתקופת חכירה נוספת}} {{ח:סעיף|8.15.33|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.15 סימן ו|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבני משק“ – מבני משק כהגדרתם בתוכנית, למעט מבנים חקלאיים, לרבות מעבדות ומשרדים ומחסנים ובלבד שמבנים אלה משמשים במישרין לגידול הזרעים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גידול זרעים“ – גידולי זרעים בעל או שלחין, החזקה, ניהול וטיפוח או מיון של זרעים. {{ח:סעיף|8.15.34|חתימה על הסכם חכירה לתקופת חכירה נוספת}} {{ח:ת}} חוכר המחזיק בהסכם חכירה למטרת חוות זרעים לתקופת חכירה של לא פחות מ־21 שנים (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.15 סימן ו|בסימן זה}} – החוכר) שהסכם החכירה עמו פג, זכאי לחתום על הסכם חכירה לתקופת חכירה נוספת של 21 שנים למטרת חווה לגידול זרעים, בהתאם לתנאים הנהוגים ברשות להחכרת קרקע לעיבודים חקלאיים לתקופה ארוכה בשינויים המתחייבים מהוראות {{ח:פנימי|פרק 8.15 סימן ו|סימן זה}}. {{ח:סעיף|8.15.35|שימוש במוחכר}} {{ח:תת|(א)}} החוכר רשאי לעשות שימוש במוחכר לגידול זרעים וכן לגידולים חקלאים אחרים, למעט מטעים, לתקופות קצרות, ובלבד שעיקר פעילות החווה היא לגידול זרעים. {{ח:תת|(ב)}} בחווה בה קיימת תוכנית למבנה משק, החוכר רשאי להקים ו/או להרחיב מבני משק בשטח המיועד למטרה זו במועד חידוש החכירה ובלבד שמבני המשק ישמשו אך ורק למטרת גידול זרעים. {{ח:תת|(ג)}} למרות האמור בסעיף קטן (א), החוכר רשאי לטעת מטעים באישור מוקדם של הרשות, בהתאם להמלצת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ובלבד שהנטיעות מיועדות לצורך ייצור חומרי ריבוי – כנות וזרעים. {{ח:סעיף|8.15.36|דמי החכירה}} {{ח:ת}} שיעור דמי החכירה השנתיים עבור שטחים המוחכרים לחוכר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8.15 סימן ו|סימן זה}} יהיו כמפורט בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תת|(1)}} בעד השטח המיועד למבנה משק, בהתאם לתוכנית, ישולמו דמי חכירה שנתיים בשיעור של 5% מערך הקרקע למבנה משק בהתאם לבינוי בפועל. דמי החכירה יעודכנו כתנאי להקמת מבנה משק חדש; {{ח:תת|(2)}} בעד שטח חוות הזרעים, לרבות המבנים החקלאים, ישולמו דמי חכירה שנתיים לפי המחירון הנהוג ברשות לגידולי שלחין, כפי שיעודכן מעת לעת על ידי מועצת מקרקעי ישראל; {{ח:תת|(3)}} במקרים שבהם מכסת מים שאישר משרד החקלאות ופיתוח הכפר קטנה מצרכי הגידולים בחווה, החיוב הכספי יהיה בהתאם להיקף גידולי השלחין בפועל או בהתאם למכסת המים שאושרו על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הגבוה מבין השניים. {{ח:סעיף|8.15.37|מבנים חקלאיים ומבני משק|תיקון: 12.6.2023}} {{ח:ת}} החוכר רשאי להקים במוחכר מבנים חקלאיים ומבני משק על פי תוכנית ולאחר קבלת אישור בכתב מאת המחכיר. סוג המבנה וגודלו יהיו בהתאם להמלצת הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי שתינתן בהתחשב, בין היתר, בגודל המוחכר, סוג העיבוד והיקף הפעילות החקלאית המתקיימת במוחכר. {{ח:סעיף|8.15.38|העברת זכויות}} {{ח:תת|(א)}} החוכר רשאי להעביר את זכויותיו במוחכר בשלמות בלבד. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ביקש החוכר להעביר זכויות בחלק מהמוחכר, תובא הבקשה לדיון בפני הנהלת הרשות אשר רשאית להחליט על פי שיקול דעתה הבלעדי האם לאשר בקשה זו. {{ח:תת|(ג)}} העברת הזכויות תבוצע בהתאם לתנאים הנהוגים ברשות להחכרת קרקע לעיבודים חקלאיים לתקופה ארוכה, לרבות תשלום דמי הסכמה. {{ח:סעיף|8.15.39|שינוי ייעוד הקרקע}} {{ח:תת|(א)}} במקרה שישונה ייעוד המוחכר, כולו או מקצתו, על ידי תוכנית, בין על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, ובין על פי כל דין, רשאית הרשות להביא לידי סיום מוקדם של תקופת החכירה, לגבי כל הקרקע או לגבי החלק אשר שינה ייעודו, בהודעה מוקדמת של 6 חודשים. {{ח:תת|(ב)}} החוכר זכאי לפיצוי בעד זכויותיו והשקעותיו שהיו קיימות במועד סיום החכירה בהתאם לגידולים החקלאים בפועל באותו חלק מהמוחכר שלגביו הסתיימה החכירה, לרבות מבנים חקלאיים ומבני משק אשר הוקמו בהסכמת הרשות ובהתאם להיתר בנייה. הפיצוי יהיה בהתאם לאומדן שוויין של זכויות החוכר בקרקע והשקעותיו בקרקע שהיו קיימות במועד דרישת ההשבה, על פי שומה. {{ח:סעיף|8.15.40|תחולה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.15 סימן ו|סימן זה}} לא יחולו במקרים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תת|(1)}} חוכר הזכאי על פי הוראות הסכם החכירה המקורי לחדש את החכירה באותם תנאים והוא מבקש לפעול כאמור; {{ח:תת|(2)}} חוכר שהפר את תנאי הסכם החכירה המקורי; {{ח:תת|(3)}} מוחכר או חלקו ששונה ייעודו או קיים הליך לשינוי ייעוד ויש לרשות כוונה לפעול למימוש שינוי הייעוד בפרק זמן שאינו עולה על 5 שנים. {{ח:קטע3|פרק 8.16|8.16. תנאי הקצאת קרקע לבתי ספר חקלאיים}} {{ח:סעיף|8.16.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.16|בפרק משנה זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית ספר חקלאי“, ”כפר נוער חקלאי“ – מוסד חינוכי אשר מוכר ככזה על ידי המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער, אשר הושכרה לו קרקע לתקופה ארוכה למטרת הקמת בית ספר חקלאי, בין אם בהסכם חכירה לדורות ובין אם בהסכם שכירות, משבצת, 3 שנתי או 5 שנתי, והמושכר משמש למטרת מוסד חינוכי במועד סיום תקופת השכירות המקורית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השטח החקלאי“ – שטח מתוך שטח המוחכר אשר שימש או משמש למטרת עיבודים חקלאיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התכנות תכנונית“ – התכנות תכנונית למגורים או תעסוקה בהתאם לחוות דעת תכנונית של הרשות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיבודים חקלאיים“ – גידול בעלי חיים, מטע, גידולי שדה בעל, גידולי שלחין, לרבות חממות ובתי רשת וכל פעילות חקלאית צמחית ובכלל זה – כל גידול חקלאי שיומלץ על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ויאושר על ידי הרשות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח המוחכר המקורי“ – השטח הכלול בהסכם החכירה או הסכם השכירות של בית הספר החקלאי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח המחנה“ – שטח מתוך שטח המוחכר שבו מרוכזים מבני בית הספר, הפנימיות, מבני המשק, מגרשי ספורט ושטחי חנייה. {{ח:סעיף|8.16.2|חידוש הסכם}} {{ח:תת|(א)}} בית ספר חקלאי, אשר הסכם החכירה או הסכם השכירות עמו הסתיים, זכאי להסכם חכירה מהוון ל־49 שנים לשטח המחנה של בית הספר. {{ח:תת|(ב)}} בעד השטח החקלאי ייחתם הסכם לעיבודים חקלאיים לתקופה ארוכה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם במועד חידוש ההסכם השטח החקלאי או חלקו הוא בעל היתכנות תכנונית, יידרש בית הספר החקלאי להשיב את הקרקע לרשות כתנאי לחידוש ההסכם, וייחתם עמו הסכם שכירות חקלאי לתקופה קצרה תוך הבטחת פיצוי במקרה של שינוי ייעוד כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.16.5|בסעיף 8.16.5(ב)}}. {{ח:סעיף|8.16.3|שטחים מסחריים}} {{ח:תת|(א)}} בית ספר חקלאי רשאי להפעיל בשטח המחנה פעילות מסחרית חינוכית או בעלת זיקה ישירה לפעילות של המשק החקלאי הקיים בבית הספר. {{ח:תת|(ב)}} ככלל, השטח למסחר, עיקרי ושירות, לא יעלה על 15% מהשטח המבונה המוקצה לבית הספר החקלאי. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), באזור עדיפות לאומית השטח למסחר, עיקרי ושירות, לא יעלה על 20% מהשטח המבונה המוקצה לבית הספר החקלאי. {{ח:תת|(ד)}} הפעילות המסחרית יכול שתיעשה באמצעות צד ג׳. {{ח:תת|(ה)}} הנהלת הרשות תקבע תבחינים לפעילות המסחרית האמורה בשיתוף עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמינהל לחינוך התיישבותי. {{ח:סעיף|8.16.4|תשלום דמי חכירה}} {{ח:ת}} דמי חכירה מהוונים בעד שטחים המושכרים לבית ספר חקלאי בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.16|לפרק משנה זה}} יהיו כמפורט בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תת|(א)}} בעד שטח המחנה, ישולמו דמי חכירה סמליים בהתאם לרישה של הגדרת דמי חכירה סמליים; {{ח:תת|(ב)}} בעד השטח החקלאי המוחכר, ישולמו דמי חכירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8.17.9|סעיף 8.17.9}} – המחירון הנהוג על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל לגידולי בעל; {{ח:תת|(ג)}} בעד שימושים מסחריים בהתאם למפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.16.3|בסעיף 8.16.3}}, ישולמו דמי חכירה שנתיים בשיעור של 5% מערך הקרקע לשימוש מסחרי. {{ח:תת|(ד)}} החוכר זכאי להנחות הקבועות בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל עבור רכישת הזכויות בקרקע, לרבות הנחות אזור. {{ח:סעיף|8.16.5|שינוי ייעוד}} {{ח:תת|(א)}} שונה ייעוד הקרקע של בית ספר חקלאי, או שהשימוש שנעשה בקרקע שונה מהשימוש אשר לשמו הוקצתה, תושב הקרקע לרשות. {{ח:תת|(ב)}} שונה ייעוד שטח חקלאי למטרת מגורים ו/או תעסוקה לגביו נחתם הסכם שכירות זמני, בית הספר החקלאי זכאי, לתחולת {{ח:פנימי|פרק 8.18|פרק משנה 8.18}}, למעט הזכות לרכוש בפטור ממכרז ובתשלום מלא מגרשים מתוך התוכנית. {{ח:סעיף|8.16.6|תנאי להצטרפות להסדר}} {{ח:ת}} בית ספר חקלאי בעל הסכם בתוקף רשאי להצטרף להסדר הקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.16|בפרק משנה זה}} בכפוף לביטול ההסכם הקיים. {{ח:קטע3|פרק 8.17|8.17. תעריפים לתשלום במגזר החקלאי}} {{ח:סעיף|8.17.1|דמי חכירה לנחלה|תיקון: 12.6.2023}} {{ח:תת|(א)}} דמי החכירה לנחלה יהיו בסך 800 שקלים חדשים לשנה. {{ח:תת|(ב)}} לצורך תשלום דמי החכירה, יסווגו היישובים לקבוצות, כמפורט בטבלה שלהלן: {{ח:תת}} <table> <tr><th>&nbsp;</th><th>הקבוצה</th></tr> <tr><td>מלוא דמי החכירה לנחלה</td><td>1</td></tr> <tr><td>75% מדמי החכירה לנחלה</td><td>2</td></tr> <tr><td>50% מדמי החכירה לנחלה</td><td>3</td></tr> </table> {{ח:תת|(ג)}} סיווג היישובים לקבוצות האמורות בסעיף קטן (ב), ייקבע על ידי ועדה שחבריה יהיו נציגי – הרשות לתכנון במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי (יו״ר), רשות מקרקעי ישראל, המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, המרכז החקלאי, האחוד החקלאי, משקי תנועת חרות – בית״ר ואיגוד המושבים של הפועל המזרחי. {{ח:תת|(ד)}} יישובים חדשים ישלמו, במשך 4 השנים הראשונות מאז עליתם על הקרקע, דמי חכירה כמפורט בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תתת|(1)}} עבור השנתיים הראשונות – 10% מדמי החכירה לכל נחלה לכל שנה; {{ח:תתת|(2)}} עבור השנתיים שלאחריהן – 25% מדמי החכירה לכל נחלה לכל שנה; {{ח:תתת|(3)}} החל מהשנה החמישית ישולמו דמי החכירה כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ה)}} הוועדה כמשמעותה בסעיף קטן (ג) רשאית להאריך את תקופת ההנחה של תשלום בשיעור של 25% מדמי החכירה לנחלה לשנה, גם מעבר לשנה הרביעית מאז עלייתם על הקרקע. {{ח:סעיף|8.17.2|דמי חכירה ליחידת דיור לבעל מקצוע}} {{ח:ת}} דמי חכירה ליחידת דיור לבעל מקצוע במושב יהיו 150 שקלים חדשים לשנה. {{ח:סעיף|8.17.3|דמי חכירה למשק עזר}} {{ח:תת|(א)}} דמי החכירה השנתיים למשק עזר יהיו בהתאם לשטח משק העזר כמפורט בטבלה שלהלן: {{ח:תת}} <table> <tr><th>גודל (בדונמים)</th><th>דמי החכירה (בשקלים חדשים)</th></tr> <tr><td>עד 2</td><td>355</td></tr> <tr><td>עד 3</td><td>390</td></tr> <tr><td>עד 4</td><td>425</td></tr> <tr><td>עד 5</td><td>460</td></tr> <tr><td>עד 6</td><td>490</td></tr> <tr><td>עד 7</td><td>525</td></tr> <tr><td>עד 8</td><td>560</td></tr> <tr><td>עד 9</td><td>595</td></tr> <tr><td>עד 10</td><td>630</td></tr> <tr><td>עד 11</td><td>660</td></tr> <tr><td>עד 12</td><td>690</td></tr> <tr><td>עד 13</td><td>720</td></tr> <tr><td>עד 14</td><td>750</td></tr> <tr><td>עד 15</td><td>780</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} הרוכש זכויות חכירה של משק עזר ישלם דמי חכירה בשיעור של 1% לשנה מערך הקרקע, כפי שתוערך למועד רכישת הזכויות על ידו, והחל מאותו המועד. {{ח:סעיף|8.17.4|דמי חכירה לקרקע המוחכרת לנטיעת מטעים לזמן ארוך}} {{ח:תת|(א)}} בעד שטח שלא עולה בגודלו על נחלה באזור המוחכר (להלן בסעיף זה – שטח הנחלה), בין אם שטח זה מוחכר בהסכם חכירה אחד ובין אם השטח מוחכר במספר הסכמי חכירה, דמי החכירה יהיו בגובה דמי החכירה המשולמים עבור נחלה. {{ח:תת|(ב)}} בעד שטח העולה בגודלו על שטח נחלה באזור, בין אם שטח זה מוחכר בהסכם חכירה אחד ובין אם השטח מוחכר במספר הסכמי חכירה, דמי החכירה בעד יתרת השטח יהיו כמפורט בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תתת|(1)}} בתקופת חכירה ראשונה – למטעי שלחין 100 שקלים חדשים ולמטעי בעל או בהשקיית עזר 50 שקלים חדשים לשנה; {{ח:תתת|(2)}} בתקופת חכירה שנייה – לעיבוד חקלאי 100 שקלים חדשים לשנה. {{ח:תת|(ג)}} במקרים הבאים לא יחול האמור בסעיף קטן (א) ודמי החכירה ביחס לכל שטח המוחכר יהיו כאמור בסעיף קטן (ב): {{ח:תתת|(1)}} חוכר שהוא תאגיד, למעט תאגיד אשר כל הזכויות שבו בידי בני משפחה אחת בלבד שהם הורים, אחים, צאצאיהם, ובני זוגם; {{ח:תתת|(2)}} קרקע חקלאית המוחכרת, שלא בתנאי נחלה, לזמן ארוך, לפי הסכם שלא כלול בו סעיף בעניין שנוי ייעוד הקרקע ו/או בדבר תשלום דמי חכירה לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל כפי שיתקבלו מדי פעם בפעם. {{ח:סעיף|8.17.5|דמי חכירה למטע המושכר לזמן קצר לע{{ח:הערה|י}}בוד ולקטיפת פרי}} {{ח:ת}} דמי חכירה השנתיים למטע המושכר לזמן קצר לעיבוד ולקטיפת פרי יהיו כמפורט בטבלה שלהלן: {{ח:ת}} <table> <tr><th>סוג המטע</th><th>דמי החכירה לדונם (בשקלים חדשים)</th></tr> <tr><td>מטע סוג א׳</td><td>100</td></tr> <tr><td>מטע סוג ב׳</td><td>75</td></tr> <tr><td>מטע סוג ג׳</td><td>50</td></tr> </table> {{ח:סעיף|8.17.6|דמי חכירה לגידול שלחין, חממות, גידולים תחת כיסוי פלסטי ובריכות דגים}} {{ח:ת}} דמי חכירה השנתיים בעד קרקע המוחכרת, שלא בדרך של נחלה לגידולי שלחין, לגידולים בחממות, לגידולים תחת כסוי פלסטי ולבריכות דגים יהיו בסך 100 שקלים חדשים לדונם. רשימת גידולי שלחין מובאת {{ח:פנימי|סעיף 8.17.18|בסעיף 8.17.18}}. {{ח:סעיף|8.17.7|דמי חכירה לשטח חקלאי המוחכר למוסדות חינוך שאינם בתי ספר חקלאיים}} {{ח:ת}} דמי החכירה השנתיים בעד שטח חקלאי הנמסר למוסדות חינוך שאינם בתי ספר חקלאיים או לרשויות מקומיות שלא במסגרת ההפרשות לצרכי צבור, לצורך שטחי הדגמה ולימוד חקלאיים, יהיו בסך 50 שקלים חדשים לדונם לשנה. {{ח:סעיף|8.17.8|דמי חכירה לשטח חקלאי של חווה לגידול זרעים העוסקת במחקר ופיתוח}} {{ח:תת|(א)}} דמי החכירה השנתיים לשטח חקלאי של חווה לגידול זרעים העוסקת במחקר ופיתוח יהיו בסך 100 שקלים חדשים לדונם לשנה. {{ח:תת|(ב)}} במקרים שבהם מכסת מים שאישר משרד החקלאות ופיתוח הכפר קטנה מצרכי הגידולים בחווה, החיוב הכספי יהיה בהתאם להיקף גידולי השלחין בפועל או בהתאם למכסת המים שאושרה על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הגבוה מביניהם. {{ח:סעיף|8.17.9|דמי השכירות לגידולי שדה בעל ולגידולי פלחה (בעל)}} {{ח:ת}} דמי השכירות השנתיים לקרקע המושכרת לזמן קצר שלא בדרך של נחלה, לגידולי שדה בעל ולגידולי פלחה – בעל, יהיו כמפורט בטבלה שלהלן בהתאם למפת האזורים המובאת {{ח:פנימי|סעיף 8.17.17|בסעיף 8.17.17}}: {{ח:ת}} <table> <tr><th>אזור</th><th>דמי החכירה לדונם (בשקלים חדשים)</th></tr> <tr><td>אזור 1</td><td>50</td></tr> <tr><td>אזור 2</td><td>40</td></tr> <tr><td>אזור 3</td><td>25</td></tr> <tr><td>אזור 4</td><td>7</td></tr> <tr><td>אזור 5</td><td>4.5</td></tr> <tr><td>אזור 6</td><td>2.5</td></tr> </table> {{ח:סעיף|8.17.10|דמי הרשאה לקרקע למרעה}} {{ח:ת}} דמי ההרשאה השנתיים בעד קרקע הנמסרת למרעה יהיו כמפורט בטבלה שלהלן בהתאם למפת האזורים המובאת {{ח:פנימי|סעיף 8.17.17|בסעיף 8.17.17}}: <table> <tr><th rowspan="2">אזור</th><th colspan="3">דמי הרשאה לדונם (בשקלים חדשים)</th></tr> <tr><th>מרעה עשבוני</th><th>מרעה בתה</th><th>מרעה חורש</th></tr> <tr><td>אזור 1</td><td>4</td><td>2.5</td><td>1</td></tr> <tr><td>אזור 2</td><td>3</td><td>2</td><td>0.65</td></tr> <tr><td>אזור 3</td><td>2</td><td>1.30</td><td>0.60</td></tr> <tr><td>אזור 4</td><td>0.65</td><td>0.30</td><td>0.30</td></tr> <tr><td>אזור 5</td><td>0.30</td><td>0.30</td><td>0.30</td></tr> <tr><td>אזור 6</td><td>0.30</td><td>0.30</td><td>–</td></tr> </table> {{ח:סעיף|8.17.11|דמי הרשאה להצבת כוורת דבורים}} {{ח:תת|(א)}} דמי הרשאה להצבת כוורות דבורים בקרקע פנויה יהיו 7 שקלים חדשים לכוורת לשנה. {{ח:תת|(ב)}} הצבת כוורות דבורים בקרקע שלגביה נחתם הסכם הרשאה או חכירה פטורה מתשלום. {{ח:סעיף|8.17.12|חקלאים שיוכרו כנפגעי אסון טבע}} {{ח:ת}} חקלאים שיוכרו כנפגעי אסון טבע בהתאם {{ח:חיצוני|חוק פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות)|לחוק פיצוי נפגעי אסון טבע {{ח:הערה|(פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות)}}{{ח:הערה|,}} התשמ״ט–1989}}, יהיו פטורים מתשלום דמי חכירה שנתיים למשך שנה אחת בלבד. {{ח:סעיף|8.17.13|דמי שימוש בעד שימוש בלתי מורשה בקרקע חקלאית}} {{ח:תת|(א)}} מועצת מקרקעי ישראל מסמיכה את הנהלת הרשות לקבוע דמי שימוש שנתיים, בעד שימוש חקלאי בלתי מורשה, בפועל, בקרקע חקלאית במסגרת הסדרה בהסכמה אשר יכול שיהיה על פי התעריפים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 8.17|בפרק משנה זה}} בתוספת תשלום נוסף בשל השימוש הלא מורשה בקרקע. {{ח:תת|(ב)}} הנהלת הרשות תקבע כללים לדמי שימוש במקום שבו יש צורך בהליכים משפטיים לפינוי ולתשלום דמי שימוש, לרבות אפשרות גביית רווח יזמי. {{ח:סעיף|8.17.14|דמי הסכמה בעת העברת זכויות בהסכם למטעים או לשטחי עיבוד המוחכרים לטווח ארוך}} {{ח:תת|(א)}} בעת העברת זכויות בהסכם למטעים או לשטחי עיבוד המוחכרים לטווח ארוך יחולו דמי הסכמה בסך 2,000 שקלים חדשים לדונם. {{ח:תת|(ב)}} העברת זכויות בהתאם לסעיף זה כפופה לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 5.4.31|בסעיפים 5.4.31}} {{ח:פנימי|סעיף 5.4.32|ו־5.4.32}} ולרשימת הפטורים וההנחות {{ח:פנימי|סעיף 5.4.33|בסעיף 5.4.33}}. {{ח:סעיף|8.17.15|דמי הסכמה בעת העברת זכויות}} {{ח:ת}} בהסכם למטרת משק עזר דמי ההסכמה יחושבו בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 5.4.22|בסעיפים 5.4.22 – 5.4.27}}, {{ח:פנימי|סעיף 5.4.31|5.4.31 – 5.4.32}} ולרשימת הפטורים וההנחות {{ח:פנימי|סעיף 5.4.33|בסעיף 5.4.33}}. {{ח:סעיף|8.17.16|מע״מ}} {{ח:ת}} על כל הסכומים המפורטים {{ח:פנימי|פרק 8.17|בפרק משנה זה}} יתווסף מע״מ כחוק. {{ח:סעיף|8.17.17|מפות אזורי גידול}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|https://land.gov.il/moatzaweb/MismachimMekusharim/map1_1562.jpg|מפת אזורי גידולי שדה ומרעה – צפון}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|https://land.gov.il/moatzaweb/MismachimMekusharim/map2_1562.jpg|מפת אזורי גידולי שדה ומרעה – שפלה}}. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|https://land.gov.il/moatzaweb/MismachimMekusharim/map3_1562.jpg|מפת אזורי גידולי שדה ומרעה – דרום}}. {{ח:סעיף|8.17.18|רשימות גידולי שלחין}} {{ח:תת|(א)}} גידולי התעשייה ותבואות השלחין – {{ח:תת}} אגוזי אדמה, כותנה, סורגום, סלק סוכר, תבואות שלחין שונות (אפונה, חומצה, חיטה, חמניות, שעועית וכו׳) {{ח:תת|(ב)}} ירקות, תפוחי אדמה ומקשה – {{ח:תת}} אבטיחים, בצל יבש, גזר, דלעת, חצילים, חסה, כרוב, כרובית, מלונים, מלפפונים, סלק, עגבניות, פלפל, צנון, צנונית, קישואים, קנרסים, תות שדה, תפוחי אדמה, ירקות שונים (במיה, לוף, פטרוזליה, שמיר, שעועית וכו׳) {{ח:תת|(ג)}} פקעות ופרחים – {{ח:תת}} גרברה, ורדים, סייפנים, פרחים שונים{{ח:הערה|;}} סימן {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף קטן]}} זה אינו מתייחס לגידולי פקעות ופרחים לייצוא וגידולים שיכללו במסגרת הגידולים הניסיוניים. {{ח:תת|(ד)}} גידולי מספוא – {{ח:תת}} אספסת, עשב רודוס, שיבולת שועל, תירס, סלק בהמות, פנסילריה, שחת, תלתן, גידולי מספוא שונים {{ח:תת|(ה)}} גידולי זרעים – {{ח:תת}} כגון לגידולי תעשייה ותבואות שלחין, לירקות, לתפוחי אדמה, למקשה ולגידולי מספוא. {{ח:קטע3|פרק 8.18|8.18. שינוי ייעוד בקרקע חקלאית – הפסקת חכירה והשבת הקרקע לרשות, כללים לקביעת פיצוי}} {{ח:קטע4|פרק 8.18 סימן א|סימן א׳: ועדת פיצויים}} {{ח:סעיף|8.18.1|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן א|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכרה לזמן קצר“ – השכרת קרקע חקלאית לעיבוד חקלאי לגידולים עונתיים שלא בתנאי נחלה, לתקופה שאינה עולה על 5 שנים, לרבות זכות כזו שחודשה מעת לעת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעות“ – כל מתקן, יבול, מטעים או השקעה אחרת בקרקע, שנשארו לאחר שהקרקע הושבה, ובאישור הרשות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חכירה“ – החכרת קרקע לשימוש חקלאי לתקופה העולה על 5 שנים, בין שהקרקע נמסרה בדרך של נחלה ובין שלא בדרך של נחלה, לרבות קרקע המושכרת בתנאי נחלה בהסכם משבצת המתחדש מעת לעת. {{ח:סעיף|8.18.2|דרישה להשבת קרקע חקלאית}} {{ח:ת}} קרקע חקלאית ששונה ייעודה תושב לרשות, הסכם השכרה לזמן קצר או הסכם חכירה לזמן ארוך. הרשות תודיע לחוכר או לשוכר, לפי העניין, על הצורך בהשבת הקרקע לאור שינוי ייעודה. {{ח:סעיף|8.18.3|בקשה לקבלת פיצוי}} {{ח:תת|(א)}} בעד השבת הקרקע, בתוך תקופת החכירה או ההשכרה, יגיש החוכר או השוכר בקשה לרשות לקבלת פיצוי. הבקשה תוגש, ככלל, לאחר שהושבה הקרקע, ותובא לדיון בוועדת הפיצויים אשר תוקם על פי {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן א|סימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל ימנה ועדה אשר בסמכותה לדון ולקבוע את סכום הפיצוי שלו זכאי חוכר או שוכר קרקע אשר הושבה לרשות על פי {{ח:פנימי|סעיף 8.18.2|סעיף 8.18.2}}. בראש הוועדה יעמוד עובד מדינה הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי, וחבריה יהיו: נציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נציג משרד האוצר, שמאי שתחום התמחותו בחקלאות שימונה על ידי השמאי הממשלתי, ונציג ציבור (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן א|בסימן זה}} – ועדת הפיצויים). {{ח:תת|(ג)}} ועדת הפיצויים אינה מוסמכת לדון בתביעה לפיצוי, כאשר הקרקע בייעודה החדש מיועדת אך ורק לצרכי ציבור, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 188|בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. {{ח:תת|(ד)}} גוף בתחום התשתיות המעוניין לקבוע מתקנים בקרקע מוחכרת בתחום משבצת ו/או קרקע אחרת – כגון: חברת החשמל, מקורות, יפנה לרשות בבקשה להקצאת קרקע למטרה המיועדת ואין הוא רשאי לנהל משא ומתן עם המחזיק בקרקע, בין אם זו אגודה חקלאית שיתופית, חקלאי פרטי או כל גורם אחר. לבקשה יצרף תשריט שבו מסומן איתור הקרקע המבוקשת. {{ח:סעיף|8.18.4|סדרי הדיון בוועדה}} {{ח:ת}} תובע הפיצוי ונציג הרשות יוכלו להביא טענותיהם בפני ועדת הפיצויים וכל אחד מהם יוכל להגיש בקשה לדיון נוסף בפניה, אם נפלה בהחלטה טעות שבעובדה, וכן לערער על החלטתה לבית המשפט. {{ח:סעיף|8.18.5|כללים לקביעת פיצוי כספי}} {{ח:ת}} פיצוי לחוכר או שוכר יינתן עבור הפסד ההכנסה העתידי שנגרם בשל סיומו המוקדם של ההסכם ו/או בשל השקעות בקרקע, לפי העניין, בשים לב, בעיקר, לסוג ההסכם, הסכם לזמן ארוך או הסכם לזמן קצר, לנסיבות שבעטיין מושבת הקרקע לרשות ולעקרונות הבאים: {{ח:תת|(א)}} חוכר שהוא צד להסכם חכירה לזמן ארוך, יפוצה עבור זכות החכירה לעיבוד חקלאי, שעיקרה הפסד הכנסה עתידי, הנובע מהעיבוד החקלאי לכל יתרת תקופת החכירה ולתקופת החכירה הנוספת הנקובה בהסכם. בקביעת הפסד הכנסה עתידי, יילקחו בחשבון ההשקעות והמתקנים שבקרקע; {{ח:תת|(ב)}} שוכר שהוא צד להסכם השכרה לזמן קצר, יפוצה עבור ההשקעות ו/או המתקנים שהוקמו כדין בקרקע באישור הרשות ואשר יישארו בקרקע לפי דרישת הרשות, או שלא ניתן להוציאם ממנה. הפיצוי יהיה לפי שווי שוק; {{ח:תת|(ג)}} בסמכות היועץ המשפטי לרשות לקבוע, אם ישולם פיצוי למי שהחזיק בקרקע על פי הסכם שכירות או חכירה, שאינו בר תוקף למטרות חקלאיות; {{ח:תת|(ד)}} לא ישולם פיצוי אלא בכפוף לתשלום חובות. {{ח:סעיף|8.18.6|החלטת ועדת הפיצויים}} {{ח:ת}} ועדת הפיצויים תודיע לחוכר או לשוכר את החלטתה סמוך לאחר שניתנה. בהחלטה יצוין כי הרואה עצמו נפגע מהחלטת הוועדה רשאי לפנות לוועדת הפיצויים בבקשה לדיון נוסף, בטענה כי נפלה בהחלטה טעות עובדתית וזאת בתוך 45 ימים ממועד קבלת ההחלטה, וכן הוא רשאי לערער על ההחלטה לבית המשפט בתוך 60 ימים ממועד ההודעה. {{ח:סעיף|8.18.7|פנייה לבית משפט אינה עילה לאי פינוי הקרקע}} {{ח:ת}} פנייה לבית המשפט, לא תהא עילה לאי פינוי הקרקע ולהשבתה בהתאם לדרישת הרשות. {{ח:סעיף|8.18.8|תשלום הפיצוי}} {{ח:תת|(א)}} הפיצוי שייקבע ישולם לחוכר או לשוכר בתוך 45 ימים ממועד החלטת ועדת הפיצויים, ובלבד שהקרקע הושבה לרשות. לא שולם הפיצוי במועד, יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית בהתאם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ״א–1961}}, בשל התקופה שבין מועד התשלום שנקבע לתשלומם ובין יום התשלום בפועל. לא הושבה הקרקע, כולה או מקצתה, במועד, תנהג הרשות כמפורט בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תתת|(1)}} לא ישולמו הפרשי הצמדה ו/או ריבית, בעד התקופה שבין החלטת ועדת הפיצויים למועד השבתם בפועל; {{ח:תתת|(2)}} עבור כל חודש איחור בהשבת הקרקע, יקוזז מסך הפיצוי שקבעה ועדת הפיצויים 0.5% כדמי שימוש בקרקע. {{ח:סעיף|8.18.9|בחירת מסלול פיצוי חוכר או שוכר}} {{ח:ת}} הזכאים לפיצוי על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|סימן ב׳}}, רשאים לבחור בפיצוי בעד השבת הקרקע לפי {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן א|סימן זה}} או בפיצוי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|סימן ב׳}}, כל עוד לא נתקבלה החלטה בעניינם. {{ח:קטע4|פרק 8.18 סימן ב|סימן ב׳: קרקע ששונה ייעודה למטרת מגורים או תעסוקה}} {{ח:סעיף|8.18.10|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור עדיפות לאומית“ – לעניין {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|סימן זה}} יהיו אזורי העדיפות הלאומית בהתאם {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec3738_2018|להחלטת ממשלה מספר 3738 מיום 15.4.18}}, או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוכר“ – חוכר של קרקע חקלאית על פי הסכם בתוקף וכן יישוב חקלאי, 'הסכם בתוקף׳, לעניין הגדרה זו, לרבות הסכם חכירה שתקופת החכירה על פיו הסתיימה והחוכר זכאי, על פי הוראות הסכם החכירה או החלטות מועצת מקרקעי ישראל, לחדש את החכירה לתקופת חכירה נוספת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההשבה“ – 60 ימים ממועד משלוח דרישת ההשבה. לבקשת החוכר רשאי מנהל המרחב העסקי ומנימוקים שיירשמו להאריך את מועד ההשבה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח ההשבה“ – שטח שהושב לרשות עד מועד ההשבה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי יעוד“ – שינוי יעוד של קרקע חקלאית על פי תוכנית מתאר מקומית או מפורטת מאושרת למטרת מגורים או תעסוקה ואשר ניתן להוציא מכוחה היתרי בניה. {{ח:סעיף|8.18.11|משלוח דרישת השבה}} {{ח:ת}} שונה ייעודה של קרקע בתוכנית למטרת מגורים או תעסוקה, והנהלת הרשות החליטה כי הקרקע דרושה לצורך שיווק מידי, תשלח הרשות לחוכר דרישת השבה שבה תודיע לחוכר כי בכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|בסימן זה}}, יהיה זכאי לפיצוי ולתמריצים, והכל כמפורט {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|בסימן זה}}. {{ח:סעיף|8.18.12|פיצוי כספי|תיקון: 12.3.2020, 16.3.2022, 6.8.2023}} {{ח:תת|(א)}} השיב החוכר את הקרקע עד מועד ההשבה, יהיה החוכר זכאי לפיצוי עבור זכויותיו והשקעותיו בקרקע, כמפורט בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תתת|(1)}} דונם קרקע המעובד בגידולי בעל – 6,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} דונם קרקע המעובד בגידולי שלחין – 12,700 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} דונם קרקע הנטוע מטעים – 30,800 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ב)}} סוג הגידול שלפיו ישולם הפיצוי המפורט בסעיף קטן (א) יהיה בהתאם למטרת החכירה שבהסכם. {{ח:תת|(ג)}} לחוכר שמורה הזכות לפנות לרשות ולבקש כי תיערך לו שומה, אשר תכלול, במידת הצורך, פיצוי עבור מבנים חקלאיים שהוקמו בהסכמת הרשות ובהתאם להיתר בנייה, וזאת במקום לקבל פיצוי בהתאם לסכומים המפורטים בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ד)}} החוכר יהיה זכאי להשיג על השומה כאמור בסעיף קטן (ג), בהתאם {{ח:פנימי|פרק 4.20|לפרק משנה 4.20}}. במקרה זה, עריכת שומה והליך ההשגה לא ידחו את מועד השבת הקרקע. נערכה שומה לבקשת החוכר, גובה הפיצוי ייקבע בהתאם לשומה הפרטנית. {{ח:תת|(ה)}} הנהלת הרשות רשאית לאשר בקשה להשבה ולקבלת פיצוי על פי {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|סימן זה}} עבור יתרות שטחים מצרניים שלא נכללו בתוכנית שאין כלכליות בעיבודם בגלל היותם זניחים בשל שטחם ואינם מהווים שטח רציף לעיבוד כלכלי ראוי ו/או שטח שדרוש עבור פיתוח התשתיות הציבוריות באופן יעיל המצריך השבתם לרשות. {{ח:תת|(ו)}} הרשות לא תשלם פיצוי לפי {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|סימן זה}} בשל השקעות אשר נעשו, הוצבו או נטעו בקרקע לאחר מועד דרישת ההשבה. {{ח:תת|(ז)}} גובה הפיצוי הקבוע בסעיף קטן (א), יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע ביום 6.12.2010 ועד למדד המחירים לצרכן הידוע במועד התשלום. {{ח:סעיף|8.18.13|שינוי ייעוד לצורכי ציבור ו/או מתקנים הנדסיים}} {{ח:תת|(א)}} שונה ייעודה של קרקע באזור עדיפות לאומית בתוכנית למטרות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 188|בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} או למטרות מתקנים הנדסיים שאינן נכללות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 188|בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה}}, שאינן חלק מתוכנית למגורים ו/או תעסוקה, החוכר זכאי לסכום הפיצוי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 8.18.12|בסעיף 8.18.12}} וכן לתמריץ הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 8.18.14|בסעיף 8.18.14(1)}}. {{ח:תת|(ב)}} שונה ייעודה של קרקע למטרות מתקנים הנדסיים בלבד בתוכנית שאינה חלק מתוכנית למגורים ו/או תעסוקה באזור שאינו אזור עדיפות לאומית, יהיה החוכר זכאי לסכום הפיצוי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 8.18.12|בסעיף 8.18.12}}. {{ח:סעיף|8.18.14|שינוי ייעוד למטרת מגורים ו/או תעסוקה|תיקון: 12.3.2020, 16.3.2022, 16.6.2022, 6.8.2023, 20.11.2023}} {{ח:ת}} שונה ייעודה של קרקע המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 8.18.12|בסעיף 8.18.12(א) פסקאות (1) עד (3)}}, בתוכנית למטרת מגורים ו/או תעסוקה, החוכר זכאי, בנוסף לסכום הפיצוי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 8.18.12|בסעיף 8.18.12}}, לתמריצים בשל השבת הקרקע במועד ההשבה כמפורט בפסקאות (1) ו־(2): {{ח:תת|(1)}} 50% מסכום הפיצוי בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 8.18.12|בסעיף 8.18.12}}. במקרה שבו ביקש החוכר שתיערך שומה פרטנית, וכמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.18.12|בסעיף 8.18.12(ד)}}, התמריץ המפורט בסעיף זה ייקבע על בסיס הסכומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 8.18.12|בסעיף 8.18.12(א)}}; {{ח:תת|(2)}} זכות לחוכר או מי מטעמו (להלן בסעיף זה – החוכר) לרכוש בפטור ממכרז ובתשלום דמי חכירה מהוונים מלאים, מגרשים בתחום התוכנית אשר שוויים, על פי שומה, יהיה עד לאחוז המפורט בפסקאות משנה (ב) עד (ג1) מהשווי היחסי של הקרקע המושבת במצבם לפי התוכנית (להלן בסעיף זה – מגרשי ההקצאה בפטור), ובהתאם לתנאים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(א)}} הרשות תקבע, לפי שיקול דעתה, את המגרשים שאותם זכאי החוכר לרכוש בפטור ממכרז בהתחשב, בין היתר, בשיקולים תכנוניים, בשיקולי פיתוח, מדיניות ממשלתית, בשיקולי שיווק ובהתאם לשומה; {{ח:תתת|(ב)}} באזור שאינו אזור עדיפות לאומית – 20%, ובלבד שהשטח אשר יוקצה בפטור ממכרז לא יעלה על 50 דונמים ולא יכלול יותר מ־200 יחידות דיור או שטחי תעסוקה בהתאם למקדם שיקבע שמאי הרשות ויאושר בהנהלת הרשות, ביחס שבין שטחי מגורים לשטחי התעסוקה; {{ח:תתת|(ג)}} באזור עדיפות לאומית – 25%, ובלבד שהשטח אשר יוקצה בפטור ממכרז לא יעלה על 75 דונמים ולא יכלול יותר מ־250 יחידות דיור או יותר מ־300 יחידות דיור ביישוב חקלאי בקו עימוד ואזור עדיפות לאומית א׳ או שטחי תעסוקה בהתאם למקדם שיקבע שמאי הרשות ויאושר בהנהלת הרשות, ביחס שבין שטחי מגורים לשטחי התעסוקה; על אף האמור בפסקת משנה זו, באזור עדיפות לאומית, הרשות תאפשר לחוכר לרכוש בפטור ממכרז מספר יחידות דיור כמפורט בפסקת משנה זו, אף אם השטח גדול יותר מהאמור בפסקת משנה זו; {{ח:תתת|(ג1)|(1)}} על אף האמור בפסקאות {{ח:הערה|(}}ב{{ח:הערה|[<s>'</s>]}} ו־{{ח:הערה|(}}ג{{ח:הערה|)}}{{ח:הערה|[<s>'</s>]}}, הנהלת הרשות בהתאם לשיקול דעתה ובהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון, רשאית לקבוע לגבי חוכר אשר התחייב להקים מיזם דיור להשכרה ארוכת טווח במחיר מפוקח־עד 40%; {{ח:תתתת|(2)}} הנהלת הרשות בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון תקבע כללים ליישום סעיף זה, וכן תקבע לגבי כל עסקה כאמור את התנאים למימושה, ובכלל זה משך תקופת ההשכרה, היחס בין שיעור יחידות הדיור שיושכרו לזכאים במחיר מפוקח לבין שיעור יחידות הדיור שיושכרו בשוק החופשי במחיר שוק, וכן את השיעור המינימלי של יחידות הדיור להשכרה ארוכת טווח בתכנית; {{ח:תתתת|(3)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו {{ח:הערה|[צ״ל: פסקת משנה זו תעמוד בתוקפה]}} כהוראת שעה עד ליום 01.01.2026; {{ח:תתת|(ד)}} היה והשווי היחסי של מגרשי ההקצאה בפטור אינו עולה כדי מגרש בתוכנית, לא יהיה זכאי החוכר לתמריץ הקבוע בפסקה (2). על אף האמור, היה והשווי היחסי של הזכויות, שאותן רשאים מספר חוכרים לרכוש מהווים יחדיו מגרש בתוכנית, יהיו רשאים החוכרים לבקש תחולת פסקה (2) בעניינם; {{ח:תתת|(ה)}} ככלל, עריכת העסקות למגרשי ההקצאה בפטור בייעוד למגורים תתאפשר לאחר שיווק במכרז פומבי של 40% לפחות מיחידות הדיור בתוכנית או 500 יחידות דיור בתוכנית, על פי הנמוך מבין השניים, עריכת העסקות למגרשי ההקצאה בפטור בייעוד תעסוקה תתאפשר לאחר שיווק במכרז פומבי של 40% לפחות מכלל המגרשים הסחירים בתוכנית. שווי מגרשי המגורים או מגרשי התעסוקה בהקצאה בפטור ממכרז ייקבע על בסיס שומה פרטנית שתיערך סמוך ככל הניתן למועד ביצוע עסקת ההקצאה; {{ח:תתת|(ו)}} קיבל החוכר, אשר השיב את הקרקע, הודעה על האפשרות לרכוש את מגרשי ההקצאה בפטור ממכרז, יודיע בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, האם הוא מבקש לרכשם; הודיע החוכר על בקשתו לרכוש את מגרשי ההקצאה בפטור בתוך התקופה האמורה, תובא ההקצאה לאישור הגורמים המוסמכים על פי נוהלי הרשות; לא הודיע החוכר לרשות על בקשתו לרכוש את הזכויות בתוך התקופה האמורה, יראו את החוכר כמי שוויתר על זכותו לרכוש את מגרשי ההקצאה בפטור ממכרז והרשות תשווקם; {{ח:תתת|(ז)}} החוכר ישלם דמי חכירה מהוונים עבור רכישת הזכויות בהתאם לנוהלי הרשות. לא שולמו דמי החכירה בהתאם לנוהלי הרשות לא יוכל עוד החוכר לרכוש את המגרשים אשר הוצעו בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|לסימן זה}} והמגרשים ישווקו על ידי הרשות; {{ח:תתת|(ח)}} החוכר לא זכאי להנחות הקבועות בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל עבור רכישת מגרשי ההקצאה בפטור ממכרז, לרבות הנחות אזור; {{ח:תתת|(ט)}} החוכר ישלם את הוצאות הפיתוח ביחס למגרשי ההקצאה בפטור ממכרז לפי הוראות אשר ייקבעו על ידי הרשות ביחס ליתר מגרשי התוכנית וכתנאי להקצאת מגרשי ההקצאה בפטור ממכרז; {{ח:תתת|(י)}} מגרשי ההקצאה בפטור ממכרז יוקצו בהסכם חכירה הכולל זכויות עתידיות בהתאם לקביעת שומה כמפורט בפסקת משנה (ה); {{ח:תתת|(יא)}} ביקשה החוכר להגיש השגה על שומת השמאי בנוגע לשווי מגרשי ההקצאה בפטור ממכרז, ההשגה תיעשה רק לאחר קבלת מפרט כספי מאושר מהגורמים המוסמכים ברשות, ביצוע העסקה על פי נוהלי הרשות, תשלום 75% מעלות העסקה והפקדת ערבות בנקאית עבור היתרה שתוארך אם יהיה צורך עד להכרעה סופית בהשגה על השומה; {{ח:תתת|(יב)}} יישוב חקלאי אשר השיב את הקרקע לרשות עד למועד ההשבה, יהיה רשאי לבקש להמיר את זכות הייזום כמפורט בסעיף {{ח:הערה|[צ״ל: פסקה]}} (2) לעיל בזכות לרכישה מרוכזת של מגרשי המגורים בתחום תכנית הרחבה של היישוב בהתאם לשווי מגרשי ההקצאה בפטור אותם רשאי לרכוש בהתאם לסעיף זה. הנהלת הרשות תקבע כללים ליישום הוראה זו; {{ח:תתת|(יג)}} הרשות תקבע הוראות מעבר לעניין פסקה זו. {{ח:סעיף|8.18.15|התנאים לתשלום הפיצוי ומתן התמריצים|תיקון: 12.3.2020, 16.3.2022}} {{ח:ת}} תשלום פיצוי ומתן תמריצים, בהתאם {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|לסימן זה}} כפוף לתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (7): {{ח:תת|(1)|(א)}} מסירת החזקה בקרקע לידי הרשות במועד ההשבה, כאשר היא פנויה מכל אדם ו/או חפץ ונקייה מכל שעבוד, עיקול, זכויות צד ג׳ ו/או כל מניעה אחרת לשיווקם, לרבות רישום חכירה ו/או קיום הערת אזהרה או הערה אחרת המגבילה את העברת הזכות בלשכת רישום המקרקעין; {{ח:תתת|(ב)}} היו הערת אזהרה, זכות של צד ג׳, הערה אחרת המגבילה העברת זכויות, או זכות החכירה או השכירות בקרקע רשומים על שם החוכר או השוכר או מי מטעמם בלשכת רישום המקרקעין, יהא ביטול כל הערה ו/או רישום כאמור תנאי לתשלום הפיצוי ומתן התמריצים; {{ח:תתת|(ג)}} החוכר או השוכר יפקיד ייפוי כוח בלתי חוזר בידי הרשות לביטול ההערה ו/או הרישום כאמור. הפקדת ייפוי הכוח לא תגרע מחובתו של החוכר או השוכר לגרום לביטול רישום זכותו במרשם וכן לגרום למחיקת כל הערת אזהרה או הערה מגבילה אחרת, אם קיימת, מן המרשם; {{ח:תת|(2)}} חתימת הסכם השבה ופיצוי בנוסח המקובל ברשות ובמסגרתו הודעת החוכר לפיה הוא יודע שהסכם החכירה ביחס לקרקע המושבת בוטל ואין לו התנגדות לביטולו של ההסכם ולגריעת השטח ממכסת הקרקע המגעת לו או ליישוב החקלאי; {{ח:תת|(3)}} המצאת כל האישורים הנדרשים לפי דין לצורך העברת זכויות בקרקע המושבת, לרבות אישורים בדבר תשלום מיסים, אגרות והיטלים, בתוך 6 חודשים ממועד חתימת הסכם הפיצוי. הרשות רשאית, על פי שיקול דעתה הבלעדי, להאריך תקופה זו ב־6 חודשים נוספים; {{ח:תת|(4)}} כל צד יישא בתשלומי המיסים, האגרות או ההיטלים החלים עליו לפי דין וכל תשלום החל על הקרקע עד למועד ההשבה, לרבות מס שבח, יחול על החוכר; {{ח:תת|(5)}} ביישובים חקלאיים שבטיפול המטה לביצוע הסדר הקיבוצים או המינהלה להסדרים במגזר החקלאי, תידרש הסכמת יושב ראש המטה לביצוע הסדר הקיבוצים או מנכ״ל המינהלה להסדרים במגזר החקלאי, כתנאי לתשלום פיצוי על פי {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|סימן זה}}; {{ח:תת|(6)}} ביישוב חקלאי אשר הוא צד להסכם תלת צדדי תקף עם הרשות, תישלח הודעה בדבר משלוח דרישת ההשבה לחוכר לסוכנות היהודית לארץ ישראל או לחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, לפי העניין; {{ח:תת|(7)}} תשלום חובות החוכר לרשות. {{ח:סעיף|8.18.16|שינוי ייעוד למטרת מגורים הכולל 200 יחידות דיור ומעלה}} {{ח:תת|(א)}} הופקדה תוכנית מתאר מקומית או מפורטת לשינוי ייעוד של קרקע חקלאית למטרת מגורים אשר מספר יחידות הדיור המתוכננות בה עולה על 200, רשאית הנהלת הרשות, לאחר התייעצות עם מנהל מינהל התכנון, להחליט כי תישלח הצעת השבה עוד בטרם אישורה של התוכנית. {{ח:תת|(ב)}} החליטה הנהלת הרשות על משלוח הצעת השבה כאמור והחוכר נתן את הסכמתו להשבת הקרקע קודם לאישור התוכנית, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|סימן זה}} בהתאמה גם ביחס לתוכנית מופקדת בשינויים המפורטים בפסקאות (1) עד (6): {{ח:תתת|(1)}} הרשות רשאית לשלם לחוכר 20% מהפיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 8.18.12|סעיף 8.18.12}} ומהתמריץ הנוסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 8.18.14|סעיף 8.18.14(1)}} בתוך 30 ימים מיום חתימת החוכר על הסכם להשבת הקרקע לרשות וחתימה על הסכם לעיבוד זמני לפיו השטח המושב יימסר לחוכר לעיבוד זמני, עד לקבלת דרישה לפינויו; {{ח:תתת|(2)}} למרות האמור {{ח:פנימי|סעיף 8.18.15|בסעיף 8.18.15(1)(א)}}, החוכר לא יידרש למסור את החזקה בשטח ההשבה לידי הרשות במועד ההשבה ולפנותו מכל אדם ו/או חפץ; {{ח:תתת|(3)}} החוכר יידרש לפנות את שטח ההשבה בתוך 30 ימים ממועד קבלת הודעת הרשות, לרבות פינוי המחוברים שנותרו בשטח ההשבה לאחר השבתו לרשות, ולמסור את החזקה בו לרשות. הוראות אלה יעוגנו בהסכם לעיבוד זמני; {{ח:תתת|(4)}} יתרת הפיצוי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|סימן זה}} תשולם לחוכר בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 8.18.18|בסעיפים 8.18.18}} {{ח:פנימי|סעיף 8.18.19|ו־8.18.19}}. {{ח:תתת|(5)}} מגרשי המגורים שאותם יהיה החוכר זכאי לרכוש בפטור ממכרז בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 8.18.14|לסעיף 8.18.14(2)}}, ייקבעו על ידי הרשות לאחר אישור התוכנית המשנה את ייעודה של הקרקע למטרת מגורים; {{ח:תתת|(6)}} למרות האמור בפסקאות (1) עד (4), הרשות רשאית לדרוש השבה מידית של כל שטח ההשבה ולשלם לחוכר את כל סכום הפיצוי תוך הבטחת זכות הייזום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8.18.14|בסעיף 8.18.14}} בכפוף לתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 8.18.15|בסעיף 8.18.15}}. {{ח:סעיף|8.18.17|תחולה|תיקון: 16.3.2022}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|סימן זה}} יחול אך ורק ביחס לקרקע אשר נמסרה בה החזקה לרשות במועד ההשבה, והתקיימו כל התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 8.18.15|בסעיף 8.18.15}}. לא הושבה הקרקע במועד ההשבה או שונה ייעודה של הקרקע למטרה שאינה מגורים או תעסוקה, יחולו הוראות הסכם החכירה והחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות בדבר הפסקת חכירה בקרקע חקלאית כמפורט {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן א|בסימן א׳}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|סימן זה}} יחול על קרקע שחלה עליה תוכנית שינוי ייעוד למטרת מגורים או תעסוקה, ונשלחה לגביה דרישת השבה לחוכר עד ליום 31.12.2026. לאחר מועד זה, יחולו על כלל הקרקע המושבת, הוראות הסכם החכירה והחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות בדבר הפסקת חכירה בקרקע חקלאית כמפורט {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן א|בסימן א׳}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|סימן זה}} יחול אף על קרקע חקלאית שייעודה שונה למטרת מתקנים ביטחוניים בכפוף לתנאים הנזכרים {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|בסימן זה}}, לרבות השבת הקרקע במועד ההשבה, וזאת לצורך יישום סיכום שוה״ם 3, במטרה להביא להגדלת היצע יחידות דיור באזורי הביקוש, באמצעות העתקת מחנות צה״ל לשטח המושב. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8.18.14|בסעיף 8.18.14}} וסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), הנהלת הרשות רשאית לקבוע כללים ולאשר לנהל משא ומתן להשבת קרקע חקלאית ולהחלת הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|סימן זה}}, גם על קרקע שטרם אושרה או הופקדה לגביה תוכנית המשנה את ייעודה. {{ח:סעיף|8.18.18|תשלום הפיצוי והתמריץ}} {{ח:ת}} הרשות תשלם לחוכר פיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 8.18.12|סעיף 8.18.12}} ואת התמריץ הנוסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 8.18.13|סעיפים 8.18.13}} {{ח:פנימי|סעיף 8.18.14|או 8.18.14(1)}}, אם הוא זכאי לו, בתוך 30 ימים מיום מסירת החזקה בקרקע לידי הרשות והפקדת ייפוי כוח בלתי חוזר כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.18.15|בסעיף 8.18.15(ב)}}, ובלבד שהומצאו כל האישורים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8.15.17|סעיף 8.15.17(א)}} (להלן {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|בסימן זה}} – האישורים). {{ח:סעיף|8.18.19|זכות עיכוב|תיקון: 16.3.2022}} {{ח:תת|(א)}} לא המציא החוכר את כל האישורים הדרושים, תעכב הרשות בידיה, לכל הפחות, סכום בסך של 40% מגובה הפיצוי והתמריץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 8.18.12|סעיפים 8.18.12}}, {{ח:פנימי|סעיף 8.18.13|8.18.13}} {{ח:פנימי|סעיף 8.18.14|ו־8.18.14(1)}}, ולא יוכל החוכר לרכוש את המגרשים בפטור ממכרז עד להמצאת כל האישורים. {{ח:תת|(ב)}} לא הומצאו האישורים בתוך 12 חודשים ממועד ההשבה, יראו את החוכר כמי שוויתר על זכותו לרכוש את המגרשים המוקפאים והרשות תהא רשאית לשווקם. {{ח:סעיף|8.18.20|סופיות הפיצוי}} {{ח:ת}} תשלום פיצוי ומתן תמריצים לפי {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|סימן זה}} מהווה פיצוי סופי בעד כל זכויותיו ותביעותיו של החוכר, לרבות על פי ההסכם. {{ח:סעיף|8.18.21|הוספת מס ערך מוסף}} {{ח:ת}} לסכום הפיצוי והתמריץ יתווסף מס ערך מוסף כנגד המצאת חשבונית מס כדין. {{ח:סעיף|8.18.22|סמכויות הרשות}} {{ח:תת|(א)}} קיבל חוכר דרישת השבה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|סימן זה}}, ולא מסר לרשות את החזקה בקרקע במועד שנקבע לכך בדרישה, תפעיל הרשות את הסמכויות המינהליות המוקנות לה על פי דין לפינוי החוכר מהקרקע, לרבות על פי {{ח:חיצוני|חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע)|חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ״א–1981}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ניתן היה להפעיל כלפי החוכר סמכויות מינהליות כאמור בסעיף קטן (א), תוגש נגד החוכר לאלתר תביעה לפינוי הקרקע. על פיצוי לחוכר כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8.18.15|סעיף 8.18.15}}. {{ח:סעיף|8.18.23|פיצוי בקרקע חליפית}} {{ח:תת|(א)}} אין באמור לגרוע מהאפשרות העומדת לרשות להציע לחוכר קרקע חליפית לעיבוד, במקרים שבהם ניתן לעשות כן. {{ח:תת|(ב)}} חוכר אשר יבחר במסלול קרקע חקלאית חליפית לא זכאי לפיצוי ולתמריצים הקבועים בהוראות {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|סימן זה}}. {{ח:קטע4|פרק 8.18 סימן ג|סימן ג׳: מתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)}} {{ח:סעיף|8.18.24|הגדרות|תיקון: 16.3.2022}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ג|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכויות“ – בעל זכויות לגבי קרקע להשבה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעת השבה“ – הודעה אשר נשלחה על ידי מגיש התוכנית לבעל זכויות או טובת הנאה, לגבי קרקע להשבה, במועד הגשת התוכנית לוועדה למתחמים מועדפים לדיור או למוסד התכנון המוסמך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החוק“ – {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים (הוראת שעה){{ח:הערה|,}} התשע״ד–2014}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונים“ – מנהל הרשות יחד עם היועץ המשפטי של הרשות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוכר“ – חוכר של קרקע חקלאית על פי הסכם בתוקף וכן אגודה שיתופית חקלאית שהיא מושב עובדים, כפר שיתופי, אגודה חקלאית שיתופית, קיבוץ או מושב שיתופי, אשר מושכרת לה קרקע כמשבצת בתנאי נחלה או מחזיקה במשבצת בתנאי נחלה כבת רשות; לעניין הגדרה זו, ”הסכם בתוקף“ – לרבות הסכם חכירה שתקופת החכירה על פיו הסתיימה והחוכר זכאי, על פי הוראות הסכם החכירה או החלטות מועצת מקרקעי ישראל, לחדש את החכירה לתקופת חכירה נוספת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע להשבה“ – אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מקרקעי ישראל אשר בהתאם להסכם בין הרשות לבין מי שהוקצו לו הזכויות לגביהם או בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, חלה על בעל הזכויות חובה להשיבם לידי הרשות עקב שינוי ייעוד, ובלבד שעל פי תוכנית מועדפת או תוכנית רחבת היקף לדיור, ישונה ייעודה של הקרקע באופן המקים חובת השבה כאמור, או שעל פי תוכנית רחבת היקף לדיור בתוקף, שונה ייעודה של הקרקע באופן שקמה חובת השבה כאמור; {{ח:תתת|(2)}} מקרקעי ישראל אשר בהתאם להסכם בין הרשות ובין מי שהוקצו לו הזכויות לגביהם, יועדו למטרת עיבוד חקלאי לתקופה שלא עולה על 5 שנים ושנקבע בהסכם כי הרשות רשאית להביאו לסיומו בכל עת בהודעה מראש של 30 ימים לפחות, ובלבד שעל פי תוכנית מועדפת או תוכנית רחבת היקף לדיור, ישונה ייעודה של הקרקע לייעוד שאינו חקלאי, או שעל פי תוכנית רחבת היקף לדיור בתוקף שונה ייעודה של הקרקע לייעוד שאינו חקלאי; {{ח:תת}} לעניין הגדרה זו, ”הסכם“ – לרבות הסכם שפקע או הסתיים לפני יום תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_606329.pdf|תיקון מספר 7 לחוק}} {{ח:הערה|(8.8.2021)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי ייעוד“ – שינוי ייעוד של קרקע חקלאית על פי תוכנית מועדפת או תוכנית רחבת היקף לדיור או תוכנית רחבת היקף לדיור בתוקף; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מספר 7 לחוק“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_606329.pdf|חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) (תיקון מספר 3) {{ח:הערה|[צ״ל: (תיקון מספר 7)]}}, התשפ״א–2021}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית מועדפת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|בחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית רחבת היקף לדיור“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|בחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית רחבת היקף לדיור בתוקף“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|בחוק}}; {{ח:סעיף|8.18.25|קליטת תוכנית מועדפת, קליטת תוכנית רחבת היקף לדיור או הודעת השבה לתוכנית הכוללת קרקע להשבה|תיקון: 16.3.2022}} {{ח:ת}} נקלטה בוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור תוכנית מועדפת או נקלטה במוסד תכנון מוסמך תוכנית רחבת היקף לדיור או נשלחה הודעת השבה לעניין תוכנית רחבת היקף לדיור בתוקף, הכוללות בתחומן קרקע להשבה, יציעו הממונים לבעל הזכויות להתקשר בהסכם השבה שעניינו השבת הזכויות ומסירת החזקה לידי הרשות או מי מטעמה, בהתאם לנוסח אשר תקבע הרשות, אשר יכלול, בין השאר, את התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 8.18.26|בסעיפים 8.18.26 עד 8.18.38}}. {{ח:סעיף|8.18.26|קביעת מועד השבת הזכויות ומסירת החזקה|תיקון: 16.3.2022}} {{ח:ת}} מועד השבת הזכויות ומסירת החזקה ייקבע בידי הרשות בהתאם לצורך המידי בקרקע להשבה, מועד פיתוחה, שלב הפיתוח, ובמידת האפשר, ברצון בעל הזכויות. {{ח:סעיף|8.18.27|מסירת החזקה}} {{ח:ת}} מסירת החזקה בקרקע להשבה לידי הרשות או מי מטעמה תהיה כשהיא פנויה וריקה מכל אדם, מיטלטלין, בעלי חיים וכל הבנוי והנטוע עליהם ומכל דבר אחר המחובר אליהם חיבור של קבע. {{ח:סעיף|8.18.28|הסדרת הוצאות פינוי הקרקע להשבה – בידי הרשות}} {{ח:ת}} הרשות תישא בהוצאות פינוי הקרקע להשבה המקובלות בהתאם למחירונים אשר ברשותה וזאת אם הוחזרה החזקה בקרקע להשבה במועד אשר נקבע לכך בהסכם ההשבה וכשהיא פנויה וריקה מכל אדם, מיטלטלין, בעלי חיים וכל הבנוי והנטוע עליהם ומכל דבר אחר המחובר אליהם חיבור של קבע. {{ח:סעיף|8.18.29|הסדרת פינוי הקרקע להשבה בידי הרשות לפי בקשת בעל הזכויות}} {{ח:ת}} היה וביקש בעל הזכויות, כי הרשות תבצע את פינוי הקרקע להשבה מטעמה, הרשות לא תישא בכל עלות פינוי של מיטלטלין ו/או מחוברים ו/או פסולות ו/או אדם אשר מצויים בקרקע להשבה ללא היתר כדין ו/או בניגוד להסכם הקצאת הזכויות ותהיה רשאית לקזז עלות פינויים, מכל תשלום אשר בעל הזכויות זכאי לו. {{ח:סעיף|8.18.30|מתן תמריץ מיוחד לחוכר|תיקון: 16.3.2022}} {{ח:ת}} בעל זכויות שהוא חוכר של קרקע להשבה אשר חתם על הסכם השבה עם הרשות בתוך 30 ימים מיום הפקדתה של תוכנית מועדפת או תוכנית רחבת היקף לדיור, או חתם על הסכם השבה בתוך 60 ימים מהיום שבו הציעו לו הממונים להתקשר עם הרשות בהסכם השבה, לפי המאוחר מבניהם, ומסר את החזקה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|החוק}} ותנאי הסכם ההשבה, יהיה זכאי לתמריץ מיוחד, כמפורט בפסקאות (1) עד (4), בנוסף לפיצוי ולתמריץ על פי {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|סימן ב׳ לפרק משנה 8.18}}, אשר ישולמו בהתאם למועדים אשר ייקבעו בהסכם ההשבה; {{ח:תת|(1)}} גובה התמריץ המיוחד אשר יינתן לבעל זכויות שהוא חוכר יהיה בשיעור של 20% מגובה הפיצוי עבור המחוברים וזכויותיו בקרקע, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8.18.12|בסעיף 8.18.12}}; {{ח:תת|(2)}} החוכר יהיה זכאי לקבל מקדמה בשיעור של 20% מהסך הכולל של סכום הפיצוי והתמריצים שלו הוא זכאי בעד השבת הקרקע להשבה וזאת בתוך 30 ימים ממועד החתימה על הסכם השבה. יתרת הפיצוי והתמריצים תשולם בהתאם למועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 8.18.35|בסעיף 8.18.35}}; {{ח:תת|(3)}} הרשות תציע, במקרים המאפשרים לעשות כן, לבעל זכויות שהוא חוכר, קרקע חלופית לעיבוד, ואין באמור בהוראות {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ג|סימן זה}} כדי לגרוע מאפשרות זו. בעל זכויות אשר תוצע לו קרקע חליפית ויבחר במסלול זה, לא יהא זכאי לפיצוי ולתמריצים הקבועים בהוראות {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ג|סימן זה}} ו/או בכל החלטת מועצת מקרקעי ישראל אחרת; {{ח:תת|(4)}} היה והתוכנית לא אושרה, יוחזרו הזכויות בקרקע להשבה אל החוכר, בכפוף להשבת כל סכום אשר שולם לחוכר לידי הרשות. מקרים חריגים יובאו להחלטת הנהלת הרשות. {{ח:סעיף|8.18.31|זכאות לתמריץ מיוחד|תיקון: 16.3.2022}} {{ח:תת|(א)}} בעל זכויות בקרקע להשבה שאינו חוכר ואשר חתם על הסכם השבה עם הרשות בתוך 30 ימים מיום הפקדתה של תוכנית מועדפת או תוכנית רחבת היקף לדיור או חתם על הסכם השבה בתוך 60 ימים מהיום שבו הציעו לו הממונים להתקשר עם הרשות בהסכם השבה, לפי המאוחר מבניהם, ומסר את החזקה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|החוק}} ותנאי הסכם ההשבה, יהיה זכאי לתמריץ מיוחד, בנוסף לקבוע {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן א|בסימן א׳ לפרק משנה זה}} לעניין הסכם לזמן קצר, אשר ישולמו בהתאם למועדים אשר ייקבעו בהסכם ההשבה. {{ח:תת|(ב)}} גובה התמריץ המיוחד אשר יינתן לבעל זכויות בקרקע להשבה שאינו חוכר יהיה בסך 1,000 שקלים חדשים לדונם, ובלבד שהסכום הכולל של התמריץ המיוחד, לא יעלה על סכום של מיליון שקלים חדשים. {{ח:תת|(ג)}} בעל זכויות אשר אינו חוכר לא יהיה זכאי למקדמה. {{ח:סעיף|8.18.32|מועד תשלום התמריץ}} {{ח:ת}} הרשות תשלם את סכום התמריץ המיוחד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ג|סימן זה}}, בתוך 60 ימים ממועד פינוי הקרקע להשבה מכל מיטלטלין ו/או מחוברים ו/או פסולות ו/או אדם, ומסירת החזקה בה לידי הרשות או מי מטעמה. {{ח:סעיף|8.18.33|החלת {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן א|סימנים א׳}} {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|ו־<wbr>ב׳ לפרק משנה זה}}}} {{ח:ת}} יתר התנאים האמורים {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן א|בסימנים א׳}} {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ב|ו־ב׳ לפרק משנה זה}}, יחולו בשינויים המחויבים מכוח {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|החוק}} והוראות {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ג|סימן זה}}. {{ח:סעיף|8.18.34|הסדרת תשלומי מיסים, אגרות היטלים ומס שבח}} {{ח:ת}} כל צד יישא בתשלומי המיסים, האגרות או ההיטלים החלים עליו לפי דין וכל תשלום החל על הקרקע עד למועד ההשבה, לרבות מס שבח אשר יחול על בעל הזכויות. {{ח:סעיף|8.18.35|תחולת {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ג|סימן זה}}}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ג|סימן זה}} יחולו אך ורק ביחס לקרקע להשבה, אשר נמסרה בה החזקה לרשות או מי מטעמה, במועד ההשבה כפי שנקבע בהסכם ההשבה והתקיימו כל התנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|בחוק}} {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ג|ובסימן זה}}. {{ח:סעיף|8.18.36|תשלום מע״מ בעבור התמריץ}} {{ח:ת}} לסכום התמריץ המיוחד יתווסף מס ערך מוסף כנגד המצאת חשבונית מס כדין. {{ח:סעיף|8.18.37|סמכויות הרשות לשם פינוי בעל הזכויות מהמקרקעין}} {{ח:ת}} קיבל בעל הזכויות הודעה לחתימה על הסכם השבה בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|בחוק}} ולא חתם על הסכם השבה, או חתם בעל הזכויות על הסכם השבה אך לא נמסרה החזקה במועד שנקבע בהסכם ההשבה, תפעיל הרשות את סמכויותיה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|לחוק}} והמוקנות לה על פי כל דין, לפינוי בעל הזכויות מהקרקע לרבות הוצאת צו לסילוק יד ולפינוי הקרקע להשבה. {{ח:סעיף|8.18.38|תחולה|תיקון: 16.3.2022}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 8.18 סימן ג|סימן זה}} יחולו על קרקע להשבה שחלה עליה תוכנית מועדפת או תוכנית רחבת היקף לדיור או תוכנית רחבת היקף לדיור בתוקף והיא הוראת שעה בהתאם למועדים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|בחוק}}. לאחר מועד זה, ו/או ככל שלא מתקיימים התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|בחוק}}, יחולו רק החלטות מועצת מקרקעי ישראל הרלבנטיות בדבר הפסקת חכירה בקרקע חקלאית. {{ח:קטע2|פרק 9|פרק 9: החלטות נוספות ופרטניות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמטו)}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] h5gb1i6xryl0nsovkqdajpf20q9gz61 116 460805 2947224 2943638 2025-07-06T05:27:32Z Shahar9261 22508 2947224 wikitext text/x-wiki <שם> צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009 <מקור> ((קמצ"ם 234, 5902 {{מוקטן|(צו 1651)}}|צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון)|0234)); ((קמצ"ם 236, 6172 {{מוקטן|(צו 1656)}}|תיקון|0236)), ((6174 {{מוקטן|(צו 1658)}}|תיקון מס' 2|0236)); ((קמצ"ם 237, 6323 {{מוקטן|(צו 1663)}}|תיקון מס' 3 - הארכת הוראת שעה|0237)), ((6324 {{מוקטן|(צו 1664)}}|תיקון מס' 4 - הארכת הוראת שעה|0237)), ((6335 {{מוקטן|(צו 1669)}}|תיקון מס' 6|0237)), ((6336 {{מוקטן|(צו 1670)}}|תיקון מס' 7|0327)); ((קמצ"ם, 238, 6443 {{מוקטן|(צו 1672)}}|תיקון מס' 8|0238)), ((6452 {{מוקטן|(צו 1674)}}|תיקון מס' 8 (תיקון)|0238)), ((6453 {{מוקטן|(צו 1675)}}|תיקון מס' 9 - הארכת הוראת שעה|0238)), ((6454 {{מוקטן|(צו 1676)}}|תיקון מס' 10|0238)), ((6458 {{מוקטן|(צו 1677)}}|תיקון מס' 11|0238)), ((6462 {{מוקטן|(צו 1680)}}|תיקון מס' 12|0238)), ((6463 {{מוקטן|(צו 1681)}}|תיקון מס' 13|0238)), ((6465 {{מוקטן|(צו 1683)}}|תיקון מס' 14|0238)), ((6466 {{מוקטן|(צו 1684)}}|תיקון מס' 15|0238)), ((6469|ת"ט|0238)); ((קמצ"ם 239, 6647 {{מוקטן|(צו 1685)}}|תיקון מס' 16|0239)), ((6658 {{מוקטן|(צו 1692)}}|תיקון מס' 17|0239)), ((6659 {{מוקטן|(צו 1693)}}|תיקון מס' 18|0239)), ((6660 {{מוקטן|(צו 1694)}}|תיקון מס' 16 (תיקון)|0239)), ((6668 {{מוקטן|(צו 1697)}}|תיקון מס' 15 (תיקון)|0239)), ((6669 {{מוקטן|(צו 1698)}}|תיקון מס' 19|0239)), ((6692 {{מוקטן|(צו 1701)}}|תיקון מס' 16 (תיקון מס' 2)|0239)); ((קמצ"ם 240, 6862 {{מוקטן|(צו 1702)}}|תיקון מס' 20 - הארכת הוראת שעה|0240)), ((6863 {{מוקטן|(צו 1703)}}|תיקון מס' 21|0240)), ((6867 {{מוקטן|(צו 1706)}}|תיקון מס' 22|0240)), ((6869 {{מוקטן|(צו 1708)}}|תיקון מס' 23|0240)), ((6871 {{מוקטן|(צו 1710)}}|תיקון מס' 24|0240)), ((6872 {{מוקטן|(צו 1711)}}|תיקון מס' 25|0240)), ((6874 {{מוקטן|(צו 1712)}}|תיקון מס' 26|0240)), ((6875 {{מוקטן|(צו 1713)}}|תיקון מס' 27|0240)), ((6876 {{מוקטן|(צו 1714)}}|תיקון מס' 28|0240)), ((6877 {{מוקטן|(צו 1715)}}|תיקון מס' 29|0240)), ((6878 {{מוקטן|(צו 1716)}}|תיקון מס' 30|0240)), ((6879 {{מוקטן|(צו 1717)}}|תיקון מס' 31|0240)), ((6882 {{מוקטן|(צו 1720)}}|תיקון מס' 32|0240)), ((6887 {{מוקטן|(צו 1724)}}|תיקון מס' 33|0240)), ((6892|ת"ט|0240)); ((קמצ"ם, 241, 7032 {{מוקטן|(צו 1726)}}|תיקון מס' 34|0241)), ((7033 {{מוקטן|(צו 1727)}}|תיקון מס' 35|0241)), ((7045 {{מוקטן|(צו 1729)}}|צו בדבר פרשנות [נוסח משולב] (יהודה והשומרון)|0241)), ((7050 {{מוקטן|(צו 1732)}}|תיקון מס' 36|0241)), ((7053 {{מוקטן|(צו 1735)}}|תיקון מס' 37|0241)), ((7057 {{מוקטן|(צו 1738)}}|תיקון מס' 38|0241)), ((7058 {{מוקטן|(צו 1739)}}|תיקון מס' 39|0241)), ((7059 {{מוקטן|(צו 1740)}}|תיקון מס' 40|0241)), ((7061 {{מוקטן|(צו 1741)}}|תיקון מס' 41|0241)); ((קמצ"ם 242, 7189 {{מוקטן|(צו 1744)}}|תיקון מס' 41 - הארכת הוראת שעה|0242)), ((7190 {{מוקטן|(צו 1745)}}|תיקון מס' 43 - הוראת שעה|0242)); ((קמצ"מ 243, 7256 {{מוקטן|(צו 1748)}}|תיקון מס' 44 - נטילת אמצעי זיהוי|0243)), ((7270 {{מוקטן|(צו 1751)}}|תיקון מס' 36 (תיקון)|0243)), ((7273 {{מוקטן|(צו 1754)}}|תיקון מס' 45 - כללי אחריות לעבירה|0243)); ((קמצ"ם 244, 7445 {{מוקטן|(צו 1756)}}|תיקון מס' 1 - הוראת שעה|0244)), ((7451 {{מוקטן|(צו 1761)}}|תיקון מס' 46|0244)), ((7459 {{מוקטן|(צו 1766)}}|תיקון מס' 47|0244)), ((7460 {{מוקטן|(צו 1767)}}|תיקון מס' 48|0244)), ((7562 {{מוקטן|(צו 1768)}}|תיקון מס' 47 (תיקון מס' 1)|0244)), ((7463 {{מוקטן|(צו 1769)}}|תיקון מס' 49|0244)), ((7464 {{מוקטן|(צו 1770)}}|תיקון מס' 50|0244)), ((7465 {{מוקטן|(צו 1771)}}|תיקון מס' 51|0244)), ((7466 {{מוקטן|(צו 1772)}}|תיקון מס' 52|0244)); ((קמצ"ם 246, 8258 {{מוקטן|(צו 1774)}}|תיקון מס' 2 - הוראת שעה|0246)), ((8260 {{מוקטן|(צו 1776)}}|תיקון מס' 53|0246)), ((8281 {{מוקטן|(צו 1787)}}|תיקון מס' 54|0246)), ((8282 {{מוקטן|(צו 1788)}}|תיקון מס' 55|0246)), ((8290 {{מוקטן|(צו 1790)}}|תיקון מס' 3 - הוראת שעה|0246)), ((8291 {{מוקטן|(צו 1791)}}|תיקון מס 56|0246)), ((8307 {{מוקטן|(צו 1798)}}|תיקון מס' 57|0246)); ((קמצ"ם 247, 8518 {{מוקטן|(צו 1799)}}|תיקון מס' 58|0247)), ((8530 {{מוקטן|(צו 1800)}}|תיקון מס' 59|0247)), ((8531 {{מוקטן|(צו 1801)}}|תיקון מס' 60|0247)), ((8557|ת"ט|0247)); ((קמצ"ם 249, 8721 {{מוקטן|(צו 1805)}}|צו בדבר תעבורה [נוסח משולב]|0249)), ((8730 {{מוקטן|(צו 1806)}}|תיקון מס' 62 - הארכת הוראת שעה|0249)), ((8732 {{מוקטן|(צו 1808)}}|תיקון מס' 4 - הוראת שעה|0249)); ((קמצ"ם 251, 9274 {{מוקטן|(צו 1814)}}|תיקון מס' 63|0251)), ((9279 {{מוקטן|(צו 1818)}}|תיקון מס' 64 - תסקיר מעצר לקטינים|0251)); ((קמצ"ם 252, 9420 {{מוקטן|(צו 1822)}}|תיקון מס' 65|0252)), ((9432 {{מוקטן|(צו 1824)}}|תיקון מס' 66 - הארכת הוראת שעה|0252)), ((9435 {{מוקטן|(צו 1827)}}|תיקון מס' 67|0252)); ((קמצ"ם 253, 10043 {{מוקטן|(צו 1885)}}|תיקון מס' 68|0253)), ((10063 {{מוקטן|(צו 1900)}}|תיקון מס' 67 (תיקון)|0253)); ((קמצ"ם 254, 10285 {{מוקטן|(צו 1922)}}|תיקון מס' 67 (תיקון מס' 2)|0254)), ((10308 {{מוקטן|(צו 1937)}}|תיקון מס' 5 - הוראת שעה|0254)), ((10313 {{מוקטן|(צו 1942)}}|תיקון מס' 67 (תיקון מס' 3)|0254)), ((10369 {{מוקטן|(צו 1955)}}|תיקון מס' 67 (תיקון מס' 4)|0254)); ((קמצ"ם 255, 10700 {{מוקטן|(צו 1982)}}|תיקון מס' 69|0255)); ((קמצ"ם 256, 11173 {{מוקטן|(צו 2026)}}|תיקון מס' 70|0256)); ((קמצ"ם 257, 11441 {{מוקטן|(צו 2062)}}|תיקון מס' 43 (הוראת שעה) (תיקון מס' 6)|0257)); ((קמצ"ם 258, 11555 {{מוקטן|(צו 2074)}}|תיקון מס' 71|0258)), ((11571 {{מוקטן|(צו 2079)}}|תיקון מס' 72|0258)); ((קמצ"ם, 260, 11892 {{מוקטן|(צו 2099)}}|תיקון מס' 58 (תיקון)|0260)), ((11915 {{מוקטן|(צו 2112)}}|צו בדבר תיקון החוק הפלילי (מס' 9)|0260)), ((11926 {{מוקטן|(צו 2119)}}|תיקון מס' 73|0260)); ((קמצ"ם, 262, 12265 {{מוקטן|(צו 2124)}}|תיקון מס' 74|0262)); ((קמצ"ם 263, 12324 {{מוקטן|(צו 2127)}}|תיקון מס' 75 - הוראת שעה|0263)), ((12329 {{מוקטן|(צו 2132)}}|תיקון מס' 76|0263)); ((קמצ"ם 264, 12412 {{מוקטן|(צו 2135)}}|תיקון מס' 77|0264)), ((12413 {{מוקטן|(צו 2136)}}|תיקון מס' 58 (תיקון מס' 2)|0264)); ((קמצ"ם 265, 12443 {{מוקטן|(צו 2140)}}|תיקון מס' 78 - הוראת שעה|0265)), ((12447 {{מוקטן|(צו 2143)}}|תיקון מס' 79 - הארכת הוראת שעה|0265)), ((12448 {{מוקטן|(צו 2144)}}|הוראת שעה|0265)), ((12449 {{מוקטן|(צו 2145)}}|צו בדבר הארכת ושינוי מועדים ("חרבות ברזל")|0265)), ((12450 {{מוקטן|(צו 2146)}}|תיקון מס' 80|0265)), ((12453 {{מוקטן|(צו 2148)}}|צו בדבר הארכת מועדים למעצר מנהלי ("חרבות ברזל") (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)|0265)), ((12500 {{מוקטן|(צו 2160)}}|תיקון מס' 2 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים ("חרבות ברזל") (יהודה והשומרון)|0265)), ((12501 {{מוקטן|(צו 2161)}}|תיקון מס' 81|0265)), ((12517 {{מוקטן|(צו 2166)}}|תיקון מס' 4 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים ("חרבות ברזל") (יהודה והשומרון)|0265)), ((12518 {{מוקטן|(צו 2167)}}|תיקון מס' 58 (תיקון מס' 3)|0265)); ((קמצ"ם 266, 12914 {{מוקטן|(צו 2171)}}|תיקון מס' 82|0266)), ((12915 {{מוקטן|(צו 2172)}}|תיקון מס' 83 - הוראת שעה|0266)), ((12916 {{מוקטן|(צו 2173)}}|תיקון מס' 84 - הוראת שעה|0266)), ((12918 {{מוקטן|(צו 2174)}}|תיקון מס' 85|0266)), ((12923 {{מוקטן|(צו 2177)}}|צו בדבר משמורת וגירוש של מסתננים ("חרבות ברזל") (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)|0266)), ((12933 {{מוקטן|(צו 2182)}}|תיקון מס' 5 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים ("חרבות ברזל") (יהודה והשומרון)|0266)), ((12990|ת"ט|0266)); ((קמצ"ם 267, 13365 {{מוקטן|(צו 2187)}}|צו בדבר משמורת וגירוש של מסתננים ("חרבות ברזל") (הארכת תוקף) (יהודה ושומרון)|0267)), ((13371 {{מוקטן|(צו 2191)}}|תיקון מס' 83 - הוראת שעה (תיקון)|0267)), ((13372 {{מוקטן|(צו 2192)}}|תיקון מס' 6 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים ("חרבות ברזל") (יהודה והשומרון)|0267)), ((13374 {{מוקטן|(צו 2194)}}|תיקון מס' 86|0267)), ((13380 {{מוקטן|(צו 2196)}}|תיקון מס' 75 - הוראת שעה (תיקון)|0267)), ((13389 {{מוקטן|(צו 2199)}}|תיקון מס' 87|0267)), ((13456|ת"ט|0267)); ((קמצ"ם 268, 13588 {{מוקטן|(צו 2203)}}|תיקון מס' 83 - הוראת שעה (תיקון מס' 2)|0268)), ((13589 {{מוקטן|(צו 2204)}}|תיקון מס' 7 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים ("חרבות ברזל") (יהודה והשומרון)|0268)); (([טרם פורסם] {{מוקטן|(צו 2215)}}|תיקון מס' 83 - הוראת שעה (תיקון מס' 3))); (([טרם פורסם] {{מוקטן|(צו 2217)}}|תיקון מס' 8 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים ("חרבות ברזל") (יהודה והשומרון))); (([טרם פורסם] {{מוקטן|(צו 2218)}}|תיקון מס' 84 (תיקון))); (([טרם פורסם] {{מוקטן|(צו 2219)}}|תיקון מס' 88)); (([טרם פורסם] {{מוקטן|(צו 2220)}}|תיקון מס' 58 (תיקון מס' 4))); (([טרם פורסם] {{מוקטן|(צו 2229)}}|תיקון מס' 10 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים ("חרבות ברזל") (יהודה והשומרון))); (([טרם פורסם] {{מוקטן|(צו 2235)}}|תיקון מס' 89)). <מבוא> <!-- (תיקון: 238/ת"ט) --> בתוקף סמכותי מכוח הוראות [[סעיף 2ג לצו בדבר קובץ המנשרים (יהודה והשומרון) (מס' 111), התשכ"ז-1967]], ובהסכמת מפקד כוחות צה"ל באזור, הנני קובע בזאת את הצו בדבר הוראת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009. צו זה בא במקום הצווים הבאים: א. צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון) (מס' 378), התש"ל-1970; {{ש}} ב. צו בדבר הסמכת אנשים לערוך חקירה מוקדמת של עדים (יהודה והשומרון) (מס' 17), התשכ"ז-1967; {{ש}} ג. צו בדבר סמכויות שיפוט בעבירות פליליות (יהודה והשומרון) (מס' 30), התשכ"ז-1967; {{ש}} ד. צו בדבר כוחות משטרה הפועלים בשיתוף עם צה"ל (יהודה והשומרון) (מס' 52), התשכ"ז-1967; {{ש}} ה. צו בדבר אנשי שירות הביטחון הפועלים באזור (יהודה והשומרון) (מס' 121), התשכ"ז-1967; {{ש}} ו. צו בדבר שיפוט עבריינים צעירים (יהודה והשומרון) (מס' 132), התשכ"ז-1967; {{ש}} ז. צו בדבר כללי האחריות לעבירה (יהודה והשומרון) (מס' 225), התשכ"ח-1968; {{ש}} ח. צו בדבר איסור סחר בציוד מלחמתי (יהודה והשומרון) (מס 243), התשכ"ח-1968; {{ש}} ט. צו בדבר איסור אימונים ומגע עם ארגון עוין מחוץ לאזור (יהודה והשומרון) (מס' 284)((,)) התשכ"ט-1968; {{ש}} י. צו בדבר דרכי ענישה (יהודה והשומרון) (מס' 322), התשכ"ט-1969; {{ש}} יא. צו בדבר מניעת הסתננות (יהודה והשומרון) (מס' 329), התשכ"ט-1969; {{ש}} יב. צו בדבר חובת הזדהות (יהודה והשומרון) (מס' 332), התשכ"ט-1969; {{ש}} יג. צו בדבר איסור תשלום שכר לעבריין ביטחוני (יהודה והשומרון) (מס' 369), התש"ל-1969; {{ש}} יד. צו בדבר פיקוח על הבניה (יהודה והשומרון) (מס' 393), התש"ל-1970; {{ש}} טו. צו בדבר סניגוריה בבתי משפט צבאיים (יהודה והשומרון) (מס' 400), התש"ל-1970; {{ש}} טז. צו בדבר איסור בניה (יהודה והשומרון) (מס' 465), התשל"ב-1972; {{ש}} יז. הצו בדבר סגירת תיקים (יהודה והשומרון) (מס' 841), התש"ם-1980; {{ש}} יח. צו בדבר העברת כלואים (יהודה והשומרון) (מס' 1435), התשנ"ו-1996; {{ש}} יט. צו בדבר נקיטת אמצעי ביטחון (יהודה והשומרון) (מס' 1447), התשנ"ו-1996; {{ש}} כ. צו בדבר אנשי יחידת מצדה (יהודה והשומרון) (מס' 1558), התשס"ה-2005; {{ש}} כא. צו בדבר מעצרים מנהליים (הוראת שעה) [נוסח משולב] (מס' 1591), התשס"ז-2007. למען הסר ספק יובהר, כי הוראות, פקודות, צווים, החלטות, פסקי דין או הודעות שהוצאו או שיוצאו בהתאם להוראות הצווים הנ"ל, יש לראותם כאילו הוצאו בהתאם להוראות צו זה. הנני קובע, כי תחילת תוקפו של צו זה, תהא ביום י"ח באייר התש"ע, 2 במאי 2010. __TOC__ == פרק א' - הוראות כלליות == @ 1. הגדרות (תיקון: 1684, 238/ת"ט, 1685, 1724, 1827, 2079, 2161, 2173, 2219) : בצו זה - :- "אזור מוחזק" - שטח המוחזק בידי כוחות צה"ל, זולת האזור. :- "איש שירות הבטחון הכללי" - אדם הנמנה עם שירות הבטחון הכללי לפי תעודה, בת תוקף, שניתנה לו בידי שירות זה. :- "בוגר רך" - אדם שמלאו לו ארבע-עשרה שנים אך לא מלאו לו שש-עשרה שנים. :- "בית משפט צבאי" ו"בית משפט" - בית משפט צבאי שסמכות שפיטה באזור נתונה בידו לפי צו זה; בכפוף לאמור [[בסעיף 153(א)]], כל מקום בצו זה שנאמר בו "בית משפט צבאי" או "בית משפט" - גם בית המשפט הצבאי לערעורים במשמע, והוא כשאין הוראה אחרת. :- "הקלה" - לענין עונש, כוללת הפחתתו, המרתו, התנאתו, או דחיית ביצועו, כולו או מקצתו. לענין צו זה רואים קנס כעונש קל יותר מאשר עונש מאסר לתקופה כל שהיא ובלבד שלא יומר עונש מאסר לקנס, ביחס העולה על אחד חלקי מאה משיעור הקנס הקבוע [[בסעיף קטן 1(א)(2) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון]], לכל יום מאסר. :- "התאחדות בלתי מותרת" - כמשמעה [[בתקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]. :- "חומר מזיק" - חומר כימי ביולוגי או רדיואקטיבי לרבות גרעיני, העלול לפי טיבו, סוגו או כמותו להמית אדם או לגרום לפגיעה חמורה לגוף, לרכוש, לתשתיות או לסביבה. :- "כלי יריה" - כל כלי נשק, מכל סוג, שהוא מסוגל להמית, ובו קנה ממנו אפשר לירות כדור או קלע. מונח זה כולל כל חלק, אביזר ותחמושת של כלי-נשק כזה, וכל אביזר של כל כלי-נשק כזה שהותקן או מסוגל למעט את הרעש או הרשף הנגרמים כתוצאה מירי בכלי-הנשק; וכן כלי נשק שמסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אביזר ותחמושת לכלי נשק כאמור ולרבות מיכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור, אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא. :- "כלי נשק" - כלי יריה, תחמושת, פצצה, רימון יד, או חפץ נפיץ או מבעיר לרבות נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי. :- "חלק מהותי בכלי נשק" - (((הוראת שעה מיום 23.1.2024 עד יום 31.12.2025):)) גוף, קנה, צינה, מכלול או סדן של כלי שבכוחו להמית והמסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, או של כלי שמסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם או מיכל המכיל או שמסוגל להכיל חומר כאמור. כל חלק אחר ייחשב כחלק לא מהותי בכלי נשק. :- "מיתקן רגיש" - מקום, לרבות מבנה, מכל או כלי תחבורה המשמש לייצור, לעיבוד להחזקה, לאחסנה, לסילוק או להובלה, של חומר מזיק או להפקת אנרגיה מחומר כאמור. :- "מועד" - מועד ממועדי ישראל כמשמעותם [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], כפי תוקפה בישראל מעת לעת. :- "חפץ נפיץ או מבעיר" - כל דבר או חומר, לרבות נוזל או גז, שנועד או מסוגל לגרום להתפוצצות או לדליקה. :- "ידיעה" - לרבות ידיעה שאינה נכונה, וכל תיאור, תכנית, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או כל חלק מהם המכילים ידיעה או העשויים לשמש מקור לידיעה. :- "ילד" - אדם שלא מלאו לו שתים-עשרה שנים. :- "כוחות משטרה" - שוטרים וקצינים במשטרת ישראל, שהועמדו תחת פיקוד מפקד כוחות צה"ל באזור. לענין זה, רואים כל שוטר וכל קצין ממשטרת ישראל המופעל באזור בידי רשויות משטרת ישראל, כמי שהועמד תחת פיקוד מפקד כוחות צה"ל באזור. :- "מסירה" - לרבות מסירה על ידי סימון ואיתות וגרם מסירה. :- "מתקן כליאה" - כהגדרתו [[בצו בדבר הפעלת מתקן כליאה (אזור הגדה המערבית) (מס' 29), התשכ"ז-1967]]. :- "נאשם" - לרבות מערער, הכל לפי הענין. :- "נער" - אדם שמלאו לו שתים-עשרה שנים אך לא מלאו לו ארבע-עשרה שנים. :- "נשיא בית משפט" - נשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, לפי הענין. :- "נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי" - נשק המסוגל לפלוט חומר מזיק לרבות קרינה רדיואקטיבית. :- "עבירת ביטחון" - עבירה מבין העבירות המנויות [[בתוספת השלישית לצו זה]]. :- "עובד ציבור" - לרבות שוטר, איש שירות הבטחון הכללי, עובד בשירות כוחות צה"ל, עובד של מועצה מקומית, המנויה [[בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס' 892), התשמ"א-1981]], של מועצה אזורית המנויה [[בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), התשל"ט-1979]], ושל רשות מקומית, וכל מי שבידיו סמכויות לפי הדין או תחיקת בטחון. :- "פעולה ברכוש" - הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין שהיא קניינית ובין שאינה קניינית, בתמורה או שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא גיוס, מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, או ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור. :- "פסק דין חלוט" - כל אחד מאלה: :: (1) פסק דין שניתן בידי בית המשפט הצבאי לערעורים; :: (2) פסק דין שניתן בידי בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה שעברה עליו התקופה להגשת ערעור ולא הוגש ערעור. :- "צו" - לרבות מינוי, צו, הודעה, הוראה, דרישה והיתר. :- "צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון" - [[=צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין ובתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 845), התש"ם-1980]]. :- "צעצוע" - חפץ או מערכת חפצים שנועדו למשחק, לשעשוע ולבילוי. :- "צעצוע מסוכן" - :: (1) צעצוע אשר השימוש המקובל בו עלול לגרום למשתמש בו או לבני אדם אחרים נזק גופני, או לסכן את בריאותם או לגרום להם הטרדה, לרבות צעצוע הפולט אש, צעצוע נפיץ הגורם להתפוצצות, צעצוע שנועד לגרום לגירוי, דימוע או עיטוש וצעצוע אשר הוא חיקוי של כלי יריה או הנראה ככלי יריה כמשמעותו בצו זה; :: (2) צעצועים מהצעצועים המנויים [[בתוספת הרביעית לצו זה]]. :- "קלטת" - לרבות דיסקט, תקליטור וכל אמצעי אחר לאגירה ואחסון של מידע המופק ממכשיר תיעוד חזותי או קולי שבהם תועדה חקירת חשוד. :- "רכוש" - מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרכוש כאמור או מרווחיו. :- "רכוש הקשור בעבירה" - רכוש כמפורט [[בסעיפים 60(א)(1)-(3) לצו זה]]. :- "רכוש טרור" - כל אחד מאלה: :: (1) רכוש של התאחדות בלתי מותרת; :: (2) רכוש הקשור לעבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]], או עבירה לפי [[סעיף 251 לצו זה]]. :- "רכוש של התאחדות בלתי מותרת" - רכוש הנמצא בבעלותה, בחזקתה, בשליטתה או במשמורתה של התאחדות בלתי מותרת, לבד או יחד עם אחר, וכן רכוש המשמש או המיועד לשמש התאחדות בלתי מותרת או לפעילות של התאחדות בלתי מותרת, לרבות רכוש שההתאחדות מימנה את רכישתו או שהעבירה לאחר בלא תמורה; לעניין זה, חזקה כי רכוש הנמצא במקום המשמש דרך קבע לצורך פעילות של התאחדות בלתי מותרת ואינו משמש דרך קבע למטרה אחרת, הוא רכוש של התאחדות בלתי מותרת, אלא אם כן הוכח אחרת. :- "רשויות צה"ל" - מפקד כוחות צה"ל באזור וכל רשות שנתמנתה על ידו או מכוחו או שהוסמכה לפעול באזור על פי הדין ותחיקת הביטחון, ובכלל זה כל מפקד צבאי באזור. :- "שוטר" - לרבות כל בעל דרגה שאינו קצין הנמנה עם כוחות המשטרה. :- "שירותים חיוניים" - שירותים חיוניים לקיום ממשל תקין באזור, להבטחת שלום הציבור וחיילי צה"ל, לקיום הסדר הציבורי, או לקיום הספקה וכל שירותים חיוניים לחיי הציבור. :- "תושב" - ו"תעודת זהות" - כמשמעותם [[בצו בדבר תעודת זהות ומרשם אוכלוסין (יהודה והשומרון) (מס' 297), התשכ"ט-1969]]. :- "תיעוד חזותי" - תיעוד בהקלטת תמונה וקול בשילוב. :- "תיעוד קולי" - תיעוד בהקלטת קול. :- "תקיפה" - הכאת אדם, נגיעה בו, דחיפתו או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, שלא בהסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי-נוחות. @ 2. הוראות כלליות : (א) אזכורי פצצות, רימוני-יד, או חפצים נפיצים או מבעירים או תחמושת בצו זה, יפורשו ככוללים אזכור כל רכיב של פצצה, רימון-יד, חפץ נפיץ או מבעיר או תחמושת. : (ב) צו שניתן מכוח תחיקת הביטחון, ייכנס לתוקפו במועד שיקבע בו. : (ג) אפשר להוציא כל צו בעל פה, אם הרשות הנותנת או המוציאה אותו מוצאת לנכון לעשות כן. : (ד) הרשות הנותנת או המוציאה צו, תגרום לכך שהודעה על כניסתו לתוקף תימסר בהקדם האפשרי, ובאותו אופן שתמצא לנכון. אך שום צו לא יראוהו כנטול תוקף לגבי אדם כל-שהוא, שעליו הוא חל, עקב העובדה שתשומת לבו לא הוסבה אליו. : (ה) הוראות סעיף זה יחולו על כל תחיקת בטחון. @ 3. מינוי מפקדים צבאיים : מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי למנות מפקד צבאי לכל שטח או מקום באזור. מינוי כזה יכול להיערך תוך נקיבת שם או משרה, ואם ננקבה משרה יהיה המחזיק מזמן לזמן במשרה שצוינה, המפקד הצבאי בשטח או במקום הנדון. @ 4. סמכויות שוטר : לכל שוטר הנמנה עם כוחות המשטרה יהיו סמכויות אלו: : (1) הסמכויות הנתונות לכל חייל על פי תחיקת הביטחון; : (2) הסמכויות שהיו לכל שוטר באזור ביום כ"ח באייר התשכ"ז (7 ביוני 1967) על פי כל דין שחל באזור באותו יום. @ 5. סמכויות קצין משטרה : לכל קצין הנמנה עם כוחות משטרה יהיו הסמכויות המוקנות לכל שוטר, קצין משטרה, או קצין צה"ל לפי תחיקת הביטחון ולפי כל דין. @ 6. סמכות איש שירות הביטחון : (א) לכל איש שירות הבטחון הכללי תהיינה הסמכויות הנתונות לכל חייל על פי תחיקת הביטחון. : (ב) לגבי איש שירות הבטחון הכללי יהיו הממונים עליו בשירות זה, רשות בת סמך שחובה עליו להישמע לה. @ 7. סמכות איש שירות בתי הסוהר : (א) בסעיף זה - ::- "איש יחידת מצדה" - אדם הנמנה עם אנשי יחידת מצדה בשירות בתי הסוהר בישראל, לפי תעודה בת תוקף, שניתנה לו מאת יחידה זו; ::- "סוהר" - כהגדרתו [[בצו בדבר שירות בתי הסוהר (יהודה והשומרון) (מס' 254), התשכ"ח-1968]]. : (ב) לסוהר, בעת מילוי תפקידו בתחום בית הסוהר ובסביבתו המיידית, יהיו הסמכויות המסורות לחייל לפי [[פרק ג']]; בעת מילוי תפקידו בליווי אסיר - אף מחוץ לתחום בית הסוהר. : (ג) הסמכויות האמורות בסעיף קטן (ב) יהיו נתונות גם לסוהר הנמנה עם יחידת האבטחה והמבצעים בשירות בתי הסוהר, בשעת מילוי תפקידי אבטחה של עובדי שירות בתי הסוהר ובני משפחותיהם. : (ד) לכל איש יחידת מצדה, תהיינה הסמכויות הנתונות לחייל לפי [[פרק ג']]. @ 7א. (תיקון: 1769) : לכל מי שנמנה על המחלקה לחקירות שוטרים שבמשרד המשפטים, תהיינה הסמכויות הנתונות לכל חייל על פי תחיקת הביטחון. == פרק ב' - בתי משפט צבאיים == @ 8. אי-תלות : בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרות הדין ותחיקת הביטחון. @ 9. בתי המשפט הצבאיים : אלה בתי המשפט הצבאיים באזור, שסמכות שפיטה נתונה בידיהם: : (1) בתי משפט צבאיים של ערכאה ראשונה, שיכוננו בידי מפקד כוחות צה"ל באזור בהודעה; : (2) בית המשפט הצבאי לערעורים. @ 10. סמכות (תיקון: 1663, 1675, 1702, 1744, 1776, 1806, 1824, 2074, 2143) : (א) בית משפט צבאי מוסמך לדון בכל עבירה שהוגדרה בתחיקת בטחון ובדין. : (ב) יצא נאשם חייב בדינו על עבירה לפי הדין, יהיה בית המשפט הצבאי מוסמך להטיל עליו עונש שאינו עולה על העונש שבית משפט שכונן לפי דין מוסמך להטילו באותו מקרה, והוא כשאין הוראה אחרת בתחיקת הביטחון. : (ג) לענין סעיף קטן (ב) אחת היא: :: (1) אם העבירה נעברה לפני כניסת כוחות צה"ל לאזור או לאחר מכן; :: (2) אם סמכות הדיון בעבירה יוחדה לבית משפט או לבית-דין מיוחד. : (ד) בדונו בעבירה על פי הדין יהיו לבית המשפט הצבאי, בנוסף על הסמכויות שבתחיקת הביטחון, גם כל הסמכויות שהיו נתונות לבית משפט מקומי כמשמעו [[בצו בדבר בתי המשפט המקומיים (יהודה והשומרון) (מס' 412), התש"ל-1970]], אילו היה דן בעבירה. : (ה) בית משפט צבאי מוסמך לדון כאמור בסעיף קטן (א) גם את מי שעשה מחוץ לאזור מעשה שהיה מהווה עבירה אילו נעשה באזור והמעשה פגע או היה מיועד לפגוע בבטחון האזור או בסדר הציבורי. : (ו) בית משפט צבאי מוסמך לדון כאמור בסעיף קטן (א) גם את מי שעבר באזור A עבירה, אשר פגעה או נועדה לפגוע בבטחון האזור. : (ז) בית משפט צבאי, מוסמך לדון כאמור בסעיף קטן (א), גם את מי שעבר באזור A עבירה לפי [[+|סעיפים 407ד(ב)]], [[407ט–407יא לחוק הפלילי הירדני ((())מס' 16(()))]], כפי שתוקן בצו בדבר תיקון החוק הפלילי (תיקון מס' 6) (יהודה והשומרון) (מס' 1428), התשנ"ה-1995 ולפי [[סעיף 412 לחוק הפלילי הירדני ((())מס' 16(()))]], כפי שתוקן בצו בדבר תיקון דיני העונשין (רכוש גנוב ורכוש החשוד כגנוב) (יהודה והשומרון) (מס' 771), התשל"ט-1978, ובלבד שמושא העבירה הוא כלי רכב הרשום כדין במדינת ישראל. : (ח) תוקפו של סעיף קטן (ז) יהא עד ליום 10.10.2025. @ 11. מינוי שופטים (תיקון: 2132) : (א) מפקד כוחות צה"ל באזור ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת שופטים (להלן [[פרק זה|בסימן (([צ"ל: בפרק])) זה]] - ועדת הבחירה): :: (1) קצינים בצה"ל, בדרגת סרן או בדרגה גבוהה מזו, בעלי ניסיון משפטי של חמש שנים לפחות, לכהן כשופטים; :: (2) (((בוטלה);)) :: (3) (((בוטלה);)) :: (4) שופטים, בדרגת סגן אלוף או בדרגה גבוהה מזו, בעלי ניסיון משפטי של שבע שנים לפחות, לכהן כשופטים של בית המשפט הצבאי לערעורים, ובלבד שלא ימונה קצין שלא כיהן קודם לכן כשופט, אלא לאחר ששוכנעה ועדת הבחירה, שעסק בצה"ל בעיסוק משפטי העושה אותו מתאים לתפקיד זה; :: (5) שופט, בדרגת אלוף משנה או בדרגה גבוהה מזו, בעל ניסיון משפטי של שבע שנים לפחות, לכהן כנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים. ואולם רשאית ועדת הבחירה, אם ראתה שאין בקרב הכוחות הסדירים של הצבא קצין בעל ניסיון משפטי המתאים לתפקיד נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, להמליץ - ברוב של חמישה מבין חבריה - כי יתמנה לתפקיד קצין מתאים שהוא בעל הכשרה משפטית; :: (6) (((בוטלה).)) : (ב) לענין סעיף-קטן (א) [[וסעיף 11א]] - קצינים בצה"ל - קצינים הנמנים עם הכוחות הסדירים של צה"ל, או קצינים הנמנים עם כוחות המילואים של צה"ל, ואולם לא יתמנה קצין הנמנה עם כוחות המילואים של צה"ל לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או לסגן הנשיא. @ 11א. מינוי משנה, נשיאים וסגני נשיאים (תיקון: 2132) : מפקד כוחות צה"ל באזור ימנה, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים: : (א) שופט, כאמור [[בסעיף 11(א)(4)]], לכהן כמשנה לנשיא של בית המשפט הצבאי לערעורים, אשר ימלא את תפקידיו של נשיא בית המשפט צבאי לערעורים כאמור [[בסעיף 11(א)(5)]]; : (ב) שופטים, בדרגת סגן אלוף או בדרגה גבוהה מזו, לכהן כנשיאי בתי המשפט הצבאיים של ערכאה ראשונה; : (ג) שופטים, לכהן ((כ))סגני הנשיאים של בתי המשפט הצבאיים של ערכאה ראשונה אשר ימלאו את תפקידיהם של נשיאי אותם בתי משפט בהעדרם או בשעה שלא התמנה נשיא לאותו בית משפט כאמור בסעיף קטן (ב). @ 12. מינוי לכהונה בפועל : (א) מפקד כוחות צה"ל באזור ימנה לכהונה בפועל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ובהסכמת המועמד - :: (1) שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים - לנשיא או לשופט של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה; :: (2) שופט של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה - לשופט בית המשפט הצבאי לערעורים או לנשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה. : (ב) כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה למשך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים. : (ג) מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית המשפט הצבאי שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות. @ 13. ועדת הבחירה : (א) ועדת הבחירה תהיה של שבעה חברים שהם: :: (1) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה; :: (2) ראש אגף כוח אדם במטה הכללי של צה"ל; :: (3) מתאם פעולות הממשלה בשטחים; :: (4) המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים; :: (5) נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים; :: (6) שופט בדימוס, אשר ימונה בידי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים; :: (7) נציג לשכת עורכי הדין בישראל, שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין. : (ב) ועדת הבחירה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מחמישה. : (ג) אלה רשאים להציע מועמדים לכהונת שופט: :: (1) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים; :: (2) ראש אגף כח אדם במטה הכללי של צה"ל; :: (3) נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים; :: (4) שני חברי ועדת הבחירה כאחד. : (ד) החלטת ועדת הבחירה תתקבל ברוב קולות חבריה שהשתתפו בהצבעה. : (ה) ועדת הבחירה תקבע את הליכי הפרסום והבחירה, וכן את סדרי דיוניה ועבודתה. ליו"ר ועדת הבחירה הסמכות למנות ועדות משנה. : (ו) ועדת הבחירה לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון. @ 14. הפסקת כהונה (תיקון: 2194) : (א) לא תיפסק כהונתו של שופט, שלא בהסכמתו, אלא באחד מאלה: :: (1) משקבעה ועדת הבחירה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שייקבעו על ידה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו; :: (2) על-פי החלטת ועדת בחירה שהציע יושב ראש הוועדה או נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים; :: (3) על-פי החלטת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים מטעמים ארגוניים, לרבות טעמים הכרוכים בהיקפי פעילות. : (ב) כהונתו של שופט הנמנה עם כוחות המילואים של צה"ל תיפסק, נוסף על האמור בסעיף-קטן זה, אם חדל הוא מהיות נמנה עם כוחות המילואים של צה"ל. : (ב1) כהונתו של שופט הנמנה עם כוחות המילואים של צה"ל תיפסק, נוסף על האמור בסעיף זה, בהגיעו לגיל שבעים. : (ג) שופט שכהונתו נסתיימה לאחר שהתחיל בדיון, יהיה מוסמך להמשיך בו כדי לסיימו בתוך שלושה חודשים מיום סיום כהונתו; הוראה זו לא תחול על מי שכהונתו נסתיימה בעקבות החלטה של ועדת הבחירה כאמור בסעיף-קטן (א). @ 14א. שופט עמית (תיקון: 2194, 267/ת"ט) : (א) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ובהסכמת המועמד, למנות מי שכיהן כשופט, והפסיק לכהן כשופט בהסכמתו או לפי [[סעיף 14(ב1)]], לכהן כשופט עמית בבית המשפט הצבאי ([[פרק זה|בסימן (([צ"ל: בפרק])) זה]] - שופט עמית); ואולם לא יתמנה ולא יכהן כשופט עמית: :: (1) מי שגילו עולה על שבעים וחמש שנים; :: (2) מי שאינו כשיר להתמנות לשופט לפי [[סעיף 11]]. : (ב) שופט עמית לא יתמנה לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או לסגן הנשיא. : (ג) שופט עמית יכהן כשופט בבית משפט שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית המשפט שבו כיהן כשופט לפני הפסקת כהונתו. : (ד) שופט עמית ישב בדין במקרים שנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, או נשיא בית המשפט הצבאי של ערכאה ראשונה, לפי העניין, החליט על כך. : (ה) מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבית המשפט הצבאי לערעורים או בבתי המשפט הצבאיים של הערכאה הראשונה, לפי העניין. : (ו) הוראות [[פרק זה|סימן (([צ"ל: פרק])) זה]] יחולו על שופט עמית ויראו בו לעניין זה כשופט הערכאה בה הוא מכהן. @ 14ב. שופט בשירות מילואים (תיקון: 2194) : קצין בצה"ל שמונה לשופט, לרבות שופט עמית, ונמנה עם כוחות המילואים של צה"ל, ישב בדין כשהוא בשירות מילואים פעיל. @ 15. הרכב בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה : בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה יכול שידון בשלושה (בצו זה - "בית משפט צבאי של שלושה") ויכול שידון בדן יחיד (בצו זה - "דן יחיד") בהתאם להוראות צו זה. @ 16. הרכב בתי משפט צבאיים של שלושה : (א) בית משפט צבאי של שלושה יהיה מורכב משלושה שופטים; מותב בית המשפט ייקבע בידי נשיאו, ובאין קביעה כאמור - לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט. : (ב) נשיא בית המשפט ישמש אב בית הדין בכל מותב בו הוא יושב, אלא אם כן יושב במותב שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, המכהן בפועל כשופט באותו בית משפט, שאז ישמש הוא אב בית הדין; אין הנשיא בין שופטי המותב - יקבע הוא שופט אחר לשמש אב בית הדין. @ 17. דן יחיד : (א) דן יחיד יהיה שופט אשר ייקבע בידי נשיא בית המשפט, ובאין קביעה כאמור - לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט. : (ב) הוראות צו זה יחולו על דן יחיד כאילו היה בית משפט צבאי של שלושה והוא כשאין הוראה אחרת. : (ג)(1) לדן יחיד לא תהיה סמכות לגזור בגזר דין אחד על כל נאשם מאסר העולה על עשר שנים או קנס העולה על הקנס הקבוע [[צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון=|בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת הביטחון]] או אותם מאסר וקנס גם יחד; :: (2) אין באמור בפסקה (1) כדי לפגוע בסמכותו של דן יחיד להפעיל כל עונש מאסר על תנאי כאמור [[בסעיפים 169 עד 171]]; :: (3) על אף האמור בפסקה (1) ובנוסף על סמכותו לפי פסקה זו, רשאי דן יחיד הדן בעבירה על פי [[סעיף 227]], להטיל על הנאשם קנס בשיעור הקבוע [[בסעיף 164(ג)]]. @ 18. העברת דיון : (א) לבקשת תובע צבאי רשאי בית משפט צבאי של שלושה, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, להעביר את הדיון בעניינו של הנאשם לדן יחיד. : (ב) משהועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) ימשיך הדן יחיד במשפט מן השלב אליו הגיע בית המשפט הצבאי לפני ההעברה ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם בענין, לנהוג בראיות שנגבו בידי קודמיו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן. : (ג) בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, רשאי דן יחיד להעביר את הדיון בכל אישום לבית משפט צבאי של שלושה ולהחזיר את הנאשם למשמורת או לשחררו בתנאים שיקבע על מנת שיתייצב לפני אותו בית משפט; משהועבר הדיון כאמור תהא לבית המשפט הצבאי של שלושה סמכות לדון ולהכריע באישום האמור כאילו הובא האישום לפניו מלכתחילה. @ 19. בית המשפט הצבאי לערעורים : (א) בית המשפט הצבאי לערעורים ישמע ערעורים מבתי המשפט הצבאיים של ערכאה ראשונה. : (ב)(1) בית המשפט הצבאי לערעורים יהיה מורכב משופטים; מותב של בית המשפט הצבאי לערעורים ייקבע על ידי נשיאו. :: (2) נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים ישמש אב בית הדין בכל מותב בו הוא יושב; אין הנשיא בין שופטי המותב - יקבע הוא שופט אחר לשמש אב בית הדין. : (ג) בית המשפט הצבאי לערעורים ידון בשלושה, חוץ מן המקרים הבאים, בהם ידון בית המשפט הצבאי לערעורים בחמישה: :: (1) כשהערעור הוא על פסק דין המטיל עונש מוות; :: (2) כשנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים החליט על כך; :: (3) כאשר הודיע הפרקליט הצבאי הראשי, כי הוא סבור שיש צורך בהרכב זה, מפני שכרוכה בערעור שאלה משפטית שיש בה משום חידוש או שהיא בעלת חשיבות כללית, או מפני סיבה אחרת; :: (4) כאשר הורה מותב של שלושה שהחל לדון בענין מסוים שהמשך הדיון בו יהיה לפני חמישה שופטים. : (ד) למרות האמור בסעיף קטן (ג) ידון בית המשפט הצבאי לערעורים בדן יחיד, שהוא שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) בדיון בענין מעצר לפי [[סעיפים 37 עד 39]] או במעצר טרם הכרעת דין לפי [[סעיף 44]] או בערר לפי [[סעיף 45]] או בעיון חוזר לפי [[סעיף 47]]; :: (2) בדיון בערעור על פסק דין של דן יחיד, אלא אם נגזר על הנדון עונש מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, או עונש מאסר בפועל לתקופה של שלוש שנים או יותר, או שהנשיא או המשנה לנשיא של בית המשפט הצבאי לערעורים הורה לקבוע את הדיון להרכב של שלושה. : (ה) לענין סעיף זה, "מאסר" - לרבות מאסר על תנאי שהופעל, ולמעט מאסר בשל אי תשלום קנס. @ 20. החלפת שופט : כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו; הוחל בגביית ראיות ונבצר משופט מסיבה כלשהי לסיים את המשפט, רשאי שופט אחר להמשיך את המשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן. @ 20א. עילות פסלות (תיקון: 2026) : (א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה: :: (1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת; :: (2) יש לשופט ענין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו; :: (3) בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת. :: לעניין סעיף קטן זה - ::- "בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; ::- "בן משפחה מדרגה ראשונה" - בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; ::- "עד מרכזי" - עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות העניין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת העניין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות. == פרק ג' - עיכוב, מעצר, שחרור, חיפוש, תפיסה וחילוט == === סימן א' - הוראות כלליות === @ 21. תחולה : הוראות [[פרק זה]] וההוראות מכוחו יחולו גם לגבי עבירה על תחיקת בטחון, לגבי עבירה על דין אחר כלשהו שהוא בר-תוקף באזור ולגבי מעשה, מחדל או נסיון שבוצע בישראל או באזור מוחזק בידי צה"ל ושהוא בר עונשין, מכוח הדין או תחיקת הבטחון החלים במקום בו בוצע. === סימן ב' - עיכוב === @ 22. עיכוב : (א) [[בסימן זה]] - ::- "עיכוב" - הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש בזמן ובתכלית, הכל כאמור [[בסימן זה]]. : (ב) היה לחייל יסוד סביר לחשוד כי אדם עבר עבירה על תחיקת הביטחון, או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או ביטחונו, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, במקום הימצאו. : (ג) חייל רשאי לדרוש מאדם להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין או לזמנו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין, למועד אחר שיקבע, אם נתקיימו שניים אלה: :: (1) יש יסוד סביר לחשוד שהוא עבר עבירה או יש הסתברות גבוהה שהוא עומד לעבור עבירה כאמור בסעיף קטן (ב); :: (2) הזיהוי היה בלתי מספיק, או לא ניתן לחקור אותו במקום הימצאו. @ 23. עיכוב עד במקום : (א) היה לחייל יסוד סביר לחשוד שנעברה עבירה או כי עתידה להיעבר עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את בטחון האזור, רשאי הוא לעכב אדם שיכול למסור לו מידע הנוגע לאותה עבירה, כדי לברר את זהותו ומענו. כן רשאי הוא לזמן אותו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין למועד סביר אחר שיקבע לצורך ביצוע אותן פעולות. : (ב) היה הזיהוי בלתי מספיק, או היה חשש כי האדם לא יתייצב לחקירה במועד, רשאי החייל לבקש מאותו אדם להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין לשם גביית העדות. @ 24. עיכוב לשם חיפוש : הוקנתה בחיקוק הסמכות לחפש במקום, בכליו או על גופו של אדם או בכלי רכב, או הסמכות לדרוש מאדם הצגת מסמכים, רשאי בעל הסמכות לעכב אדם כדי לאפשר את החיפוש או העיון במסמכים, וכן רשאי הוא לדרוש מהאדם למסור את שמו ומענו. @ 25. עיכוב לשם ביצוע צו מעצר : (א) היה לחייל יסוד סביר לחשוד כי ניתן נגד אדם צו מעצר או צו מאסר, רשאי הוא לעכבו עד לקבלת עותק הצו, לצורך ביצוע המעצר או המאסר על פיו. : (ב) לא ניתן לקבל עותק הצו במקום, רשאי חייל לדרוש מאותו אדם להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין, לשם קבלת הצו ולשם ביצוע המעצר או המאסר על פיו. @ 26. משך העיכוב : (א) לא יעוכב אדם או כלי רכב מעל לזמן סביר הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולה שלשמה הוקנתה סמכות העיכוב. : (ב) בכל מקרה, לא יעוכב אדם או כלי רכב לפרק זמן העולה על שלוש שעות ואולם רשאי קצין צה"ל בדרגת סא"ל לפחות או קצין משטרה, להאריך את משך העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות, מנימוקים שיירשמו. @ 27. דו"ח על עיכוב : עם תום העיכוב, יערוך מבצע העיכוב דוח, שבו יפרט את שמו של מי שעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב, אם נתקיים אחד מאלה: : (1) האדם הובא למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין; : (2) האדם עוכב לפרק זמן של שלוש שעות או יותר. @ 28. עדיפות לעיכוב : לא ייעצר אדם לפי [[סימן ג לפרק זה]] אם אפשר להסתפק בעיכוב; אולם לא יהא בכך כדי לפגוע בתוקף המעצר. === סימן ג' - מעצר ושחרור === @ 29. מקום המעצר : עצור לפי צו זה יוחזק במשמורת במקום שייקבע בידי מפקד צבאי. @ 30. ביצוע פקודת מעצר : פקודת מעצר לפי [[סימן זה]] תבוצע בידי חייל. @ 31. מעצר על ידי חייל ללא פקודת מעצר (תיקון: 1685, 1694, 1798) : (א) חייל רשאי לעצור, ללא פקודת מעצר, כל אדם העובר על הוראות צו זה או שיש מקום לחשוד בו שעבר עבירה על צו זה. : (ב) מי שנעצר על פי סעיף קטן (א) יועבר בהקדם האפשרי לתחנת משטרה או למקום מעצר שנקבע לפי צו זה. : (ג) מי שנעצר על פי סעיף קטן (א) בחשד לביצוע עבירת ביטחון, יש לתת עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 96 שעות מעת מעצרו, ואם היה קטין שמלאו לו שש עשרה שנים אך לא מלאו לו שמונה עשרה שנים, בתוך 72 שעות מעת מעצרו - ישוחרר. : (ג1) מי שנעצר לפי סעיף קטן (א) בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, יש לקבל עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 48 שעות מעת מעצרו - ישוחרר. : (ג2) קצין משטרה רשאי לתת פקודת מעצר, על עצור החשוד בביצוע עבירת ביטחון, לתקופה שלא תעלה על 96 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-96 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 96 שעות מעת מעצרו. : (ג3) קצין משטרה רשאי לתת פקודת מעצר, על עצור החשוד בביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-48 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 48 שעות מעת מעצרו. : (ד) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להסמיך כל אדם להורות על שחרורו של מי שנעצר לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא הוצאה נגד אותו עצור פקודת מעצר לפי הוראות [[סימן זה]]. @ 31א. הבאת העצור בפני השופט (תיקון: 1685, 1701) : (א) מי שנעצר לפי [[סעיף 31]] יובא בהקדם האפשרי, ובתוך תקופת מעצרו, בפני שופט. : (ב) חל מועד הבאת העצור בפני שופט בשבת או במועד, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או המועד. : (ג) חל מועד סוף מעצרו של העצור לפי [[סעיף 31]] בשבת או במועד, ואישר קצין משטרה בדרגת סגן ניצב כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או המועד, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00. : (ד)(1) עלה משך המועד או צירוף המועד והשבת על 48 שעות, יובא העצור לפי [[סעיף 31(ג1)]] בפני שופט לפני כניסת השבת או המועד; בוצע המעצר פחות משמונה שעות לפני כניסת השבת או המועד ואישר קצין משטרה שדרגתו היא סגן ניצב לפחות, כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או המועד, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או המועד ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או המועד, או בוצע המעצר במהלך השבת או המועד, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00, או בתום 48 שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר; :: (2) עלה משך צירוף המועד והשבת על 72 שעות, יובא עצור לפי [[סעיף 31(ג1)]] בפני שופט לפני כניסת המועד; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת המועד ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת המועד, או בוצע המעצר במהלך המועד או השבת, יובא העצור בפני שופט בהקדם האפשרי ממחרת השבת ועד השעה 12:00, או בתום 48 שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר. @ 31ב. הוראות מיוחדות לעניין נער ובוגר רך (תיקון: 1711, 1798) : על אף האמור [[בסעיפים 31(ג)-(ג3)]] [[ובסעיף 32 לצו זה]], יחולו ההוראות הבאות: : (1) נעצר נער - :: (א) יש לתת עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 24 שעות מעת מעצרו - ישוחרר; :: (ב) קצין משטרה רשאי לתת עליו פקודת מעצר, לתקופה שלא תעלה על 24 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-24 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 24 שעות מעת מעצרו; :: (ג) נעצר נער בחשד לביצוע עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הנער, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 48 שעות מעת מעצרו; :: (ד) נעצר נער בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הנער, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 36 שעות מעת מעצרו; : (2) נעצר בוגר רך - :: (א) יש לתת עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 48 שעות מעת מעצרו - ישוחרר; :: (ב) קצין משטרה רשאי לתת עליו פקודת מעצר, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-48 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 48 שעות מעת מעצרו; :: (ג) נעצר בוגר רך בחשד לביצוע עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הנער, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 96 שעות מעת מעצרו; :: (ד) נעצר בוגר רך בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הבוגר הרך, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 72 שעות מעת מעצרו. @ 32. מעצר על ידי שוטר (תיקון: 1685, 1701, 1798, 2146) : (א) שוכנע קצין משטרה, כי הפסקת חקירתו של מי שנעצר לפי [[סעיף 31(ג)]] תפגע פגיעה ממשית בחקירה, מוסמך הוא, באישור ראש מחלקת חקירות בשירות הביטחון הכללי, לתת פקודת מעצר בכתב, לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על שישה ימים מעת המעצר. : (ב) שוכנע קצין משטרה, כי הפסקת חקירתו של מי שנעצר לפי סעיף 32(א) עלולה לפגוע בביצוע פעולת חקירה חיונית, אשר נועדה למנוע פגיעה בחיי אדם, מוסמך הוא, באישור ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על שמונה ימים מלאים (192 שעות) מעת המעצר; היה הנאשם קטין שמלאו לו שש עשרה שנים אך לא מלאו לו שמונה עשרה שנים, פקודת המעצר לא תעלה על ששה ימים מעת מעצרו. : (ג) קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של חשוד, אשר נעצר לפי [[סעיף 31(ג3)]], מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 72 שעות מעת מעצרו. @ 33. מעצר לחימתי : (א) לענין סעיף זה - ::- "עצור" - מי שנעצר באזור במהלך פעילות מבצעית ללחימה בטרור, ונסיבות מעצרו מקימות לגביו חשש שהוא מסכן או עלול לסכן את ביטחון האזור, ביטחון כוחות צה"ל או ביטחון הציבור; ::- "קצין" - קצין צה"ל בדרגת סרן לפחות או קצין משטרה בדרגת פקד לפחות. : (ב) קצין מוסמך להורות בכתב על החזקתו של עצור במעצר, לתקופה שלא תעלה על 8 ימים מיום הבאתו למתקן כליאה (להלן בסעיף זה - תקופת המעצר). : (ג) קצין מוסמך להורות על שחרורו של עצור לפני תום תקופת המעצר, אם מצא שאין עוד צורך במעצרו. : (ד)(1) על אף האמור [[בסעיפים 56]] [[ו-58]], לא ייפגש עצור עם עורך דין במשך יומיים מיום מעצרו. :: (2) מניעת מפגש של עצור עם עורך דין בתום יומיים מיום מעצרו תיעשה לפי [[סעיפים קטנים 58(ג) ו-(ד)]]. @ 34. שחרור ממעצר על ידי קצין משטרה : קצין משטרה מוסמך להורות על שחרורו של מי שנעצר לפי [[סעיפים 31(א)]] [[או 32]], בתנאים או ללא כל תנאי. @ 35. שחרור ממעצר על ידי בית משפט צבאי : שופט מוסמך להורות על שחרורו של מי שנעצר לפי [[סעיפים 31(א)]] [[או 32]], בתנאים או ללא כל תנאי, וכן להורות על שינוי התנאים שנקבעו לשחרורו בידי קצין משטרה. @ 36. בקשה לשחרור (תיקון: 1772) : (א) מי שנעצר לפי [[סעיף 31]] וטרם ניתנה נגדו פקודת מעצר של שופט רשאי לפנות לשופט בבקשה כי יורה על שחרורו או כי יורה על שינוי התנאים שנקבעו לשחרורו בידי קצין משטרה. : (א1) הוגשה בקשה לפי סעיף זה, לא יורה בית המשפט על קיום דיון בבקשה אלא לאחר שקיבל התייחסות קצין משטרה או תובע צבאי לבקשה ושוכנע, מטעמים שיירשמו, כי קיים צורך בקיום דיון כאמור. לא שוכנע בית המשפט כי קיים צורך בקיום דיון, יורה על דחיית הבקשה ללא דיון בה. התייחסות כאמור יכול ותינתן במעמד צד אחד. : (ב) בקשה לשחרור ממעצר שאינה מוגשת אגב דיון במתן צו מעצר, בקשה לעיון חוזר או ערר יוגשו בכתב בצרוף העתקים של ההחלטה בענין המעצר ופרוטוקול הדיון בה, ויכילו תמצית נימוקיהן; קדמו להן בקשות שחרור ממעצר או בקשות לעיון חוזר, או עררים אחרים - יצורפו אליהם העתקים של אותם בקשות ועררים ושל פרוטוקול הדיון בהן; אולם שופט רשאי, מטעמים שייראו בעיניו, להיזקק לבקשה גם אם לא צורפו העתקים כאמור. @ 37. הארכת מעצר לצרכי חקירה (תיקון: 1685, 1726, 1798) : (א) מי שנעצר בחשד לביצוע עבירת ביטחון, שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 20 ימים, ורשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 15 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 75 ימים. : (א1) מי שנעצר בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 15 ימים, ורשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 15 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 75 ימים. : (ב) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), נעצר קטין כהגדרתו [[בסעיף 136 לצו זה]] יהיה שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 15 ימים, ויהיה רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 10 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 40 ימים. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נעצר נער בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, יהיה שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 10 ימים, ויהיה רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 10 ימים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 40 ימים. @ 38. הארכת מעצר נוספת לצרכי חקירה (תיקון: 1685, 1726, 1798) : שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת הפרקליט הצבאי הראשי או מי שהוסמך לכך על ידו, לצוות על הארכת מעצרו של מי שנעצר לפי [[סעיף 37]], מלבד קטין כהגדרתו [[בסעיף 136 לצו זה]], או על מעצרו מחדש, לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 90 ימים. @ 38א. הארכת מעצר נוספת לצרכי חקירה של קטינים (תיקון: 1798) : שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת הפרקליט הצבאי הראשי או מי שהוסמך לכך על ידו, לצוות על הארכת מעצרו של קטין שנעצר לפי [[סעיף 37]] או על מעצרו מחדש, לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 45 ימים. @ 39. הארכת מעצר לשם מעצר מנהלי (תיקון: 2148, 2160, 2166, 2182, 2192, 2199, 2204, 2217, 2229) : (א) שופט מוסמך להאריך את מעצרו של מי שנעצר לפי [[סימן זה]] לתקופה שלא תעלה על 72 שעות, אם הצהיר תובע צבאי כי קיימת כוונה להביא את עניינו של העצור בפני מפקד צבאי, כהגדרתו [[בסעיף 285(א)]], כדי שישקול הוצאת צו מעצר מנהלי בעניינו, ושוכנע השופט כי נסיבות העניין מצדיקות את הארכת מעצרו של העצור לתקופה זו. לעניין זה, לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. :: (((הוראת שעה מיום 20.10.2023 עד יום 30.9.2025):)) שופט מוסמך להאריך את מעצרו של מי שנעצר לפי [[סימן זה]] לתקופה שלא תעלה על שישה ימים מלאים (144 שעות), אם הצהיר תובע צבאי כי קיימת כוונה להביא את עניינו של העצור בפני מפקד צבאי, כהגדרתו [[בסעיף 285(א)]], כדי שישקול הוצאת צו מעצר מנהלי בעניינו, ושוכנע השופט כי נסיבות העניין מצדיקות את הארכת מעצרו של העצור לתקופה זו. לעניין זה, לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. : (ב) החלטת שופט לפי סעיף קטן (א) ניתנת לערעור לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. @ 40. שחרור ממעצר בפקודת שופט : (א) לא ישוחרר מי שנעצר על פי פקודת מעצר של שופט, אלא לפי צו של שופט. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), קצין משטרה, שדרגתו אינה למטה מדרגת רב פקד, מוסמך להורות על שחרורו של אדם העצור על פי פקודת מעצר של שופט לפני תום תקופת המעצר שנקבעה בידי השופט, אלא אם כן קבע השופט, כי העצור יובא לפניו, או שהעצור ביקש זאת, או אם העצור נעצר על פי צו של שופט עד לסיום משפטו. @ 41. עיכוב ביצוע שחרור (תיקון: 2148, 2160, 2166, 2182, 2192, 2199, 2204, 2217, 2229) : (א) החליט שופט על שחרור עצור, לפי [[סימן זה]], והודיע מי שביקש את המעצר, במעמד מתן החלטה, על כוונתו לשקול לערור עליה, רשאי השופט לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 72 שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במניין השעות. : (ב) החליט שופט על שחרור עצור, והצהיר תובע צבאי, במעמד מתן החלטה, כי קיימת כוונה להביא את עניינו של העצור לפני מפקד צבאי, כהגדרתו [[בסעיף 285(א)]], כדי שישקול הוצאת צו מעצר מנהלי בעניינו, רשאי השופט לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 72 שעות, אם שוכנע כי נסיבות הענין מצדיקות את השהיית שחרורו של העצור לתקופה זו; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. :: (((הוראת שעה מיום 20.10.2023 עד יום 30.9.2025):)) החליט שופט על שחרור עצור, והצהיר תובע צבאי, במעמד מתן החלטה, כי קיימת כוונה להביא את עניינו של העצור לפני מפקד צבאי, כהגדרתו [[בסעיף 285(א)]], כדי שישקול הוצאת צו מעצר מנהלי בעניינו, רשאי השופט לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על שישה ימים מלאים (144 שעות), אם שוכנע כי נסיבות הענין מצדיקות את השהיית שחרורו של העצור לתקופה זו; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. : (ג) החלטת שופט לפי סעיף קטן (ב), ניתנת לערעור לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. @ 42. שחרור בערובה (תיקון: 1656) : (א) שחרור בערבות יכול שיהא בערבות עצמית של העצור או הנאשם, בין לבדה ובין בצירוף ערבות ערב או בערבון כספי של העצור או של ערב או מקצתה בערבות ומקצתה בערבון, הכל כפי שיורה קצין המשטרה או בית המשפט הצבאי, שקבעו את מתן הערובה כתנאי לשחרור. : (ב) שחרור בערבות לפי סעיף זה הוא על תנאי שהמשוחרר יתייצב בכל עת שיידרש לחקירה או למשפט או לנשיאת עונשו ורשאי בית המשפט הצבאי להוסיף תנאים ככל שימצא לנכון. בכלל האמור, רשאי בית המשפט הצבא((י)) להתנות את השחרור בערבות בהפקדת דרכונו של המשוחרר ולצוות על עיכוב יציאתו מהאזור. : (ג) שוחרר אדם בערובה רשאי חייל, בין מיוזמתו ובין לפי פניית ערב, אם יש לו יסוד סביר להניח שהמשוחרר עומד להתחמק מהדין לעצור את המשוחרר ללא פקודת מעצר. משוחרר שנעצר לפי סעיף זה נוהגים בו כאמור [[בסעיף 31(ב)]]. : (ד) לבקשת תובע צבאי רשאי בית המשפט צבאי, משהוכח לו כי המשוחרר הפר תנאי מתנאי השחרור, לצוות על מעצר המשוחרר. כן רשאי הוא לצוות - :: (1) על תשלום סכום הערבות כולו או מקצתו לקופת מפקדת האזור. דין צו כזה, כדין קנס שלא שולם במועדו; :: (2) על חילוט הערבון, כולו או מקצתו, לטובת קופת מפקדת האזור. : (ה) בכל עת לאחר מתן צו של סעיף קטן (ד) רשאי בית המשפט הצבאי, מנימוקים שיירשמו, לבטלו או לשנותו, כפי שיראה לנכון. : (ו) מי ששוחרר בערובה על פי הוראת קצין משטרה רשאי, בתוך שבעה ימים מיום מתן הערבות או הערבון, לערור לפני בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה על גובה הערבות או הערבון. : (ז) הורשע נידון בפסק דין של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה, רשאי בית המשפט שהרשיעו לשחררו בערבות בכל עת עד להיות פסק הדין לחלוט; הוגש ערעור על פסק הדין והוחל בשמיעתו - תהא סמכות זו נתונה לבית המשפט הצבאי לערעורים. : (ח) הערובה ותנאי השחרור בערובה יתבטלו אם לא יוגש נגד מי ששוחרר בערובה כתב אישום תוך שנתיים מיום שנקבעו תנאי השחרור; ואולם בית המשפט רשאי, לבקשת תובע צבאי, להאריך את הערובה ואת תנאיה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים. : (ט) הוראות סעיף קטן (ח) יחולו על ערובה ותנאי שחרור בערובה שנקבעו לאחר יום ב' בתמוז התשס"ט (24.06.09). @ 42א. מעצר טרם הגשת כתב אישום (תיקון: 1685) : נעצר אדם וחקירתו נסתיימה, ישוחרר מהמעצר, ואולם אם הצהיר תובע כי עומדים להגיש כתב אישום נגדו ושוכנע בית המשפט, כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים, רשאי שופט להאריך את המעצר, מטעם זה, בשמונה ימים. @ 43. מעצר עד תום ההליכים : הוגש כתב אישום יהיה שופט מוסמך להורות על מעצרו של הנאשם עד לסיום משפטו. @ 43א. שחרור באין משפט (תיקון: 1685, 1798) : (א) נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת לכדי 45 ימים, ומשפטו בערכאה הראשונה טרם החל, רשאי השופט לצוות על הארכת המעצר, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים נוספים, אם ביקש זאת הנאשם או סנגורו. : (א1) נאשם, שלאחר הגשת כתב האישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת לכדי 45 ימים ומעצרו לא הוארך כאמור בסעיף קטן (א) או לתקופה המצטרפת לכדי 60 ימים, ומשפטו בערכאה הראשונה טרם החל, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. : (א2) בית המשפט הצבאי לערעורים ידון בעניינו של הנאשם ויורה על שחרורו, בתנאים או ללא תנאים, אלא אם כן סבר השופט, כי נסיבות העניין, לרבות חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, מסוכנותו, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים לכך שמשפטו טרם החל, אינן מצדיקות את שחרורו. : (א3) סבר בית המשפט הצבאי לערעורים כי אין לשחרר את הנאשם כאמור בסעיף ((קטן)) (א2), רשאי הוא לצוות על הארכת מעצרו, לתקופה שלא תעלה על 90 ימים ולעניין קטין, לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ולחזור ולצוות על כך מעת לעת. : (ב) לעניין תחילת המשפט, יראו בביצוע הקראה בפני דן יחיד תחילת משפט לכל דבר, אף אם הוגש כתב האישום לבית משפט צבאי של שלושה. @ 44. מעצר טרם הכרעת דין (תיקון: 1685, 1711, 1798) : (א) נאשם בעבירת ביטחון, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת לכדי 18 חודשים, ולעניין קטין כהגדרתו [[בסעיף 136 לצו זה]] (להלן, בסעיף זה - "קטין"), תקופה המצטרפת לכדי תשעה חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. : (א1) נאשם בעבירה שאינה עבירת ביטחון, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת לכדי תשעה חודשים, ולעניין קטין, תקופה המצטרפת לכדי שישה חודשים, ומשפטו בערכאה ראשונה לא נסתיים בהכרעת דין, יובא עניינו לפני שופט בית המשפט הצבאי לערעורים. : (א2) שופט כאמור בסעיף קטן (א) או (א1) ידון בעניינו של הנאשם ויורה על שחרורו, בתנאים או ללא כל תנאי, אלא אם כן סבר השופט, כי נסיבות הענין, לרבות חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, מסוכנותו, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים להתמשכות ההליכים, אינן מצדיקות את שחרורו. : (ב) החליט השופט שנסיבות הענין אינן מצדיקות את שחרורו של הנאשם, יהיה רשאי השופט, להורות על המשך החזקתו של הנאשם במעצר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ולחזור ולהורות כך מעת לעת. : (ג) לעניין נאשם שאינו קטין, על אף האמור בסעיף קטן (ב), סבר השופט כי לא יהיה ניתן לסיים את הליכי המשפט בתוך התקופה של שלושה חודשים האמורה בסעיף קטן (ב), בשל סוג העבירה, מורכבותו של התיק או ריבוי של נאשמים, עדים או אישומים, רשאי הוא לצוות על הארכת המעצר או על מעצר מחדש לתקופה שלא תעלה על חמישה חודשים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת. @ 44א. מעצר לאחר הכרעת דין (תיקון: 1716) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 44]], ניתנה הכרעת דין מרשיעה נגד נאשם בעבירת ביטחון, שאינו קטין כהגדרתו [[בסעיף 136 לצו זה]], לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת כדי 18 חודשים בשל אותו כתב אישום, רשאי בית המשפט שהרשיעו לצוות על הארכת מעצרו או על מעצרו מחדש עד למתן גזר דין, אם מצא כי יש עילה למעצרו; לא ניתן גזר דין בתוך 180 ימים מיום שציווה בית המשפט כאמור, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, ויחולו הוראות [[סעיף 44]], בשינויים המחוייבים. : (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 44]], ניתנה הכרעת דין מרשיעה נגד נאשם בעבירה שאינה עבירת ביטחון, או נאשם שהינו קטין כהגדרתו [[בסעיף 136 לצו זה]], לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת לכדי שנה בשל אותו כתב אישום, רשאי בית המשפט שהרשיעו לצוות על הארכת מעצרו או על מעצרו מחדש עד למתן גזר דין, אם מצא כי יש עילה למעצרו; לא ניתן גזר דין בתוך 180 ימים מיום שציווה בית המשפט כאמור, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, ויחולו הוראות [[סעיף 44]], בשינויים המחוייבים. @ 45. ערר (תיקון: 2174) : (א) עצור, מי ששוחרר ממעצר בתנאים, קצין משטרה ותובע צבאי, רשאים לערור על החלטה של שופט של ערכאה ראשונה, בענין הנוגע למעצר או לשחרור או לבקשה לעיון חוזר, לפני שופט של בית משפט הצבאי לערעורים. : (ב) סדרי הדיון בערר, לרבות ענין נוכחות בעלי הדין, יהיו כפי שיורה השופט. : (ג)(1) על אף הוראות סעיף 45(ב), ערר על החלטת בית משפט לפי סעיף 45 בעניין הנוגע למעצרו של עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יוגש לבית המשפט הצבאי לערעורים בתוך 30 שעות ממועד מתן ההחלטה; ואולם רשאי בית המשפט בעת שהורה על מעצרו של עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, להאריך את המועד האמור מטעמים שיירשמו, אם שוכנע כי הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין לעצור; בית המשפט הצבאי לערעורים יקיים את הדיון בערר בתוך 24 שעות מהשעה שבה הוגש במזכירות בית המשפט הצבאי לערעורים. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), שבתות ומועדים לא יובאו במניין השעות; דיון שעל בית המשפט לקיימו במוצאי שבת או מועד, רשאי בית המשפט לקיימו לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00. : (ד) על אף הוראות סעיף 45(ב), ערר על החלטת בית המשפט לפי סעיף 45 בעניין הנוגע למעצרו של עצור שהוגש נגדו כתב אישום, יוגש לבית המשפט הצבאי לערעורים בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה; ואולם רשאי בית המשפט להאריך את המועד האמור מטעמים שיירשמו. @ 46. סמכות המעצר בערר : הגיש תובע צבאי ערר על מעצר נתונה סמכות המעצר לשופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. @ 47. עיון חוזר : עצור, מי ששוחרר ממעצר בתנאים, קצין משטרה ותובע צבאי רשאים לפנות בכתב לשופט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין הנוגע למעצר או לשחרור, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות, לרבות חלוף הזמן מיום מעצרו, והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של שופט. : בכל מקרה רשאי העצור להגיש בקשה לעיון חוזר בתום שנה מיום מעצרו ובחלוף כל שישה חודשים נוספים. ובלבד שאם הוחל בשמיעת ערעור על פסק דין שניתן בידי בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה ידון בבקשה שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. @ 48. סמכות בעיון חוזר וערר : בעיון חוזר ובערר רשאי שופט לקיים ההחלטה שעליה עוררים, לשנותה או לבטלה ולתת אחרת במקומה. @ 49. עיכוב ביצוע שחרור : ניתן פסק דין בידי בית משפט צבאי ותובע צבאי הודיע כי בכוונת התביעה לשקול להגיש עליו ערעור, רשאי בית המשפט לשחרר את הנאשם בערובה מטעמים שיירשמו, או להורות על מעצרו לתקופה שלא תעלה על 72 שעות לשם הגשת הערעור. @ 50. מעצר לאחר ערעור : הגיש תובע צבאי ערעור על פסק הדין, נתונה סמכות המעצר לשופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. @ 51. נוכחות עצור בדיוני מעצר : דיון מעצר לפי [[סימן זה]], ובכלל זה דיון בעיון חוזר ובערר, יתקיים בפני העצור, למעט באחד ממקרים אלו: : (א) אם ביקש העצור שלא להיות נוכח בדיון; : (ב) אם נוכח השופט, על יסוד חוות דעת של רופא, שאין העצור מסוגל להשתתף בדיון מפאת מצב בריאותו; במקרה זה, יתקיים הדיון בנוכחות סנגורו ואם אינו מיוצג ימנה לו השופט סנגור, עד שיוכל להתייצב בבית המשפט; פסקה המניעה להתייצבותו וטרם נסתיימה תקופת המעצר, רשאי העצור לדרוש דיון חוזר. @ 52. נוכחות עצור בעבירות ביטחון (תיקון: 1684, 1717, 1720, 240/ת"ט, 1761, 1791, 2174) : (א) בסעיף זה, משמעות הביטויים "עצור" ו"רשות מאשרת" יהיו כמשמעם [[בסעיף 58]]. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 51]] רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת תובע צבאי, להורות על מעצרו של עצור, ללא נוכחות העצור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה קצרה הכרחית בנסיבות הענין, שלא תעלה על 24 שעות, אם שוכנע בית המשפט כי שחרור העצור יפגע פגיעה ניכרת בביטחון האזור או בביטחון מדינת ישראל או בסדר הציבורי; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. : (ג) על אף האמור [[בסעיף 51]], רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת תובע צבאי, להורות על מעצרו של עצור, ללא נוכחות העצור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה קצרה הכרחית בנסיבות העניין, שלא תעלה על 72 שעות, באם שוכנע בית המשפט כי עקב הנסיבות הביטחוניות השוררות באזור קיים קושי ממשי להביא את העצור לדיון בהארכת מעצרו; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. : (ד) על אף האמור [[בסעיף 51]], לעניין נוכחות של עצור בדיון בהארכת מעצרו בתקופת המעצר כאמור [[בסעיף 37]], ציווה בית המשפט, בנוכחות העצור, על מעצרו לתקופה הקצרה מ-20 ימים, רשאי שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי שהוגשה בכתב בהסכמת הפרקליט הצבאי הראשי, להאריך את מעצרו של עצור כאמור שלא בנוכחותו, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם; הארכת מעצר כאמור תהא לתקופות נוספות שלא יעלו על 96 שעות כל אחת, ובלבד שסך התקופות שבהן יוארך המעצר בלא נוכחות העצור לא יעלה על 8 ימים, או לא יעלה על יתרת התקופה שנותרה עד תום 20 ימים ממועד הדיון שהתקיים בנוכחותו, לפי הקצר. : (ד1)(1) לא יתקיים דיון בבקשה לעיון חוזר שהוגשה לפי [[סעיף 47]], בהחלטה הנוגעת למעצרו של עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, לאחר שקיים דיון מקדמי, כי התקיימה עילה לבקשה כאמור [[באותו סעיף]]; דיון מקדמי בשאלה אם התקיימה עילה כאמור, יתקיים שלא בנוכחות העצור. :: (2) על אף הוראות [[סעיף 51]], קבע בית המשפט כי התקיימה עילה כאמור [[בסעיף 47]], רשאי הוא, לבקשת ראש אגף חקירות בשירות הביטחון הכללי, להורות כי הדיון בבקשה לעיון חוזר יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם. : (ה) (((בוטל).)) : (ה1) על אף הוראות [[סעיף 51]], רשאי בית המשפט הצבאי לערעורים הדן בערר כאמור [[בסעיף 45(ג)(1)]], לבקשת ראש אגף החקירות בשירות ביטחון הכללי, להורות כי דיון בערר כאמור יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם. : (ו) דיון שלא בנוכחות עצור, לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יתקיים בנוכחות סנגורו של העצור, ואם אינו מיוצג, ימנה לו השופט סנגור; ואולם, לא נכח סנגור בדיון כאמור, ימנה השופט לעצור סנגור לצורך הדיון כאמור בסעיף זה בלבד, ורשאי הוא להורות על הארכת תקופת המעצר, כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) לתקופות קצרות הכרחיות בנסיבות הענין עד שסנגור יהיה נוכח בדיון. : (ז) בית המשפט הצבאי רשאי להורות, כי דיון בבקשה לקיום דיון שלא בנוכחות עצור, לפי פסקאות (ב) עד (ה), כולו או חלקו, יתקיים במעמד צד אחד בלבד או בדלתיים סגורות. : (ז1)(1) חדלה להתקיים העילה שבשלה לא הובא עצור לדיון בהארכת מעצר, בבקשה לעיון חוזר או בערר לפי סעיפים 52(ג), 52(ד), 52(ד1)(2), 52(ה1), יובא העצור לפני בית המשפט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 24 שעות מהמועד שבו חדלה להתקיים העילה כאמור. לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. :: (2)(א) החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחות העצור לפי סעיפים 52(ג), 52(ד), 52(ד1)(2), 52(ה1), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת תובע צבאי, אם שוכנע כי יש בכך כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם. ::: (ב) החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון המקדמי לפי סעיף 52(ד1)(1), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת תובע צבאי, אם שוכנע כי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ממשית בחקירה. : (ח) (((בוטל).)) @ 53. מסירת הודעה עם מעצר (תיקון: 1676) : (א) נעצר אדם, תימסר ללא שיהוי ידיעה על מעצרו ומקום הימצאו לאדם הקרוב אליו, זולת אם ביקש העצור שלא להודיע כאמור. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) לבקשתו של העצור תימסר הודעה כאמור בסעיף קטן (א) גם לעורך דין שהעצור נקב בשמו. : (ד) נעצר אדם והובא למתקן כליאה, יודיע לו מפקד המתקן בסמוך להגיעו למתקן, את זכויותיו האמורות בסעיף זה. : (ה) סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לא יחולו לעניין עצור, כמשמעו [[בסעיף 58]]. @ 54. עיכוב ידיעה על מעצר על ידי בית משפט צבאי : (א) על אף האמור [[בסעיף 53]] רשאי שופט להרשות שלא תימסר ידיעה על מעצרו של אדם העצור בשל עבירה שעונשה מאסר יותר משלוש שנים או שהידיעה תימסר רק למי שיקבע, אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים את סודיות המעצר. : (ב) הרשאה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שאינה עולה על 96 שעות. ורשאי שופט להאריכה מזמן לזמן ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 8 ימים. : (ג) בקשה לפי סעיף קטן (א) תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב תובע צבאי או שוטר בדרגת מפקח ומעלה. @ 55. עיכוב ידיעה על מעצר - חשוד בעבירה על פי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: 1672) : (א) לענין סעיף זה - ::- "עצור" - כמשמעו [[בסעיף 58]]. : (ב) סבר ראש צוות חוקרים בשירות הבטחון הכללי או קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה שהסמיכו לכך מפקד כוחות צה"ל באזור בהמלצת ראש אמ"ן, כי צרכי החקירה מחייבים זאת, רשאי הוא להורות על עיכוב מסירת ידיעה על מעצרו של עצור לתקופה שלא תעלה על 24 שעות ממועד המעצר. : (ג) היה אדם עצור, רשאי שופט להרשות שלא תימסר ידיעה על מעצרו או שהידיעה תימסר רק למי שיקבע, אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים זאת. : (ד) הרשאה לפי סעיף קטן (ג) תהיה לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על 12 יום. התקופה בה עוכבה מסירת ידיעה על מעצרו של העצור לפי סעיף קטן (ב) תבוא במנין 12 הימים האמורים בסעיף קטן זה. @ 56. פגישה עם עורך דין : (א) עצור רשאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו. : (ב) פגישת העצור עם עורך דין תיעשה ביחידות, ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה, באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו והתנהגותו של העצור. : (ג) ביקש העצור להיפגש עם עורך דינו, או ביקש עורך דין שמינהו אדם הקרוב לעצור להיפגש עם העצור, יאפשר זאת מפקד מתקן הכליאה, בהקדם האפשרי. : (ד) נמצא העצור בהליכי חקירה או בפעולות אחרות הקשורות בחקירה, וסבר קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה כי הפסקת ההליכים או הפעולות עלולה לסכל את החקירה, רשאי הוא להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, שפגישת העצור עם עורך דין תידחה לשעות ספורות, והוא הדין אם הפגישה עלולה לסכל או לשבש מעצרם של חשודים נוספים באותו ענין. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג) רשאי קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה, בהחלטה מנומקת בכתב להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך דין לתקופה שלא תעלה על 96 שעות משעת המעצר, אם שוכנע שהדבר דרוש לשם שמירה על ביטחון האזור או על חיי אדם או לצורך סיכול עבירה שעונשה מאסר יותר משלוש שנים. : (ו) סעיפים קטנים (ג) עד (ה) לא יחולו לענין עצור כמשמעו [[בסעיף 58]]. @ 57. מניעת מפגש עם עורך דין על ידי בית משפט צבאי : (א) על אף האמור [[בסעיף 56]] רשאי שופט להרשות שהעצור לא ייפגש עם עורך דין אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים את סודיות המעצר. : (ב) הרשאה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שאינה עולה על 96 שעות, ורשאי שופט להאריכה מזמן לזמן ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 8 ימים. : (ג) בקשה לפי סעיף קטן (א) תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב תובע צבאי או שוטר בדרגת מפקח ומעלה. @ 58. מניעת מפגש על ידי רשות מאשרת - חשוד בעבירה [[בתוספת הראשונה]] (תיקון: 1672, 1735, 1827) : (א) בסעיף זה, [[בסעיף 58א]] [[ובסעיף 59]]: ::- "עצור" - עצור החשוד בביצוע עבירה לפי דין או תחיקת בטחון המנויים [[בתוספת הראשונה]], וכן עצור שנעצר לפי הוראות [[פרק ח']], והוא חשוד בעבירה שאילו נעברה באזור הייתה עבירה לפי דין או תחיקת בטחון המנויים [[בתוספת הראשונה]]. ::- "הממונה על החקירה" - אחד מאלה: ::: (1) קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה; ::: (2) ראש צוות חוקרים בשירות הבטחון הכללי; ::: (3) קצין צה"ל שהסמיכו לכך מפקד כוחות צה"ל באזור. ::- "רשות מאשרת" - אחד מאלה: ::: (1) קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה. ::: (2) ראש מחלקת חקירות בשירות הבטחון הכללי. ::: (3) קצין צה"ל בדרגת סגן-אלוף ומעלה שהסמיכו לכך מפקד כוחות צה"ל באזור. : (ב) ביקש עצור להיפגש עם עורך דינו או ביקש עורך הדין שמינהו אדם הקרוב לעצור להיפגש עם העצור - יאפשר הממונה על החקירה את הפגישה אם לא ראה סיבה לדחותה כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד). : (ג) הממונה על החקירה רשאי, בהחלטה בכתב, להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך דין לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על 15 ימים מיום המעצר, אם סבר שהדבר דרוש מטעמים של בטחון האזור או שטובת החקירה מחייבת זאת. : (ד) רשות מאשרת רשאית, בהחלטה בכתב, להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך דין לתקופה נוספת או לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 15 ימים אם שוכנעה שהדבר דורש (([צ"ל: דרוש])) מטעמים של בטחון האזור או שטובת החקירה מחייבת זאת. : (ה) על אף ההחלטה לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) יאפשר הממונה על החקירה לעצור להיפגש עם עורך דין אם נסתיימה החקירה. : (ו) על אף האמור [[בסעיף קטן 56(ו)]], יחול [[סעיף קטן 56(ד)]] גם על עצור כמשמעו בסעיף 58, והסמכות האמורה בו תינתן גם לראש צוות חוקרים בשירות הבטחון הכללי; ואולם, היה העצור במעצר תקופה העולה על 30 ימים, תהא הסמכות נתונה אך ורק לרשות המאשרת. @ 58א. מניעת פגישה של עורך דין עם יותר מעצור אחד באותה חקירה (תיקון: 1827) : (א) על אף האמור [[בסעיף 56]] ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 58]] [[וסעיף 59]], מצאה רשות מאשרת כי עורך דין אחד מבקש להיפגש עם כמה עצורים החשודים בעבירות המנויות [[בתוספת הראשונה]] והנחקרים במסגרת אותה חקירה, או כי כמה עצורים כאמור מבקשים להיפגש עם עורך דין אחד, וכי פגישה כאמור עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה, רשאית היא שלא לאפשר פגישה של עורך דין כאמור עם יותר מעצור אחד; הרשות המאשרת תמסור הודעה על החלטה כאמור לכל אחד מהעצורים, וכן לעורך הדין; :: לעניין זה - :: "עורך דין אחד" - לרבות עורך דין אחר ממשרדו. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מניעת פגישה כאמור באותו סעיף קטן לתקופה העולה על 30 ימים תהיה באישור התובע הצבאי הראשי או מי שהוא הסמיך לכך. @ 59. מניעת מפגש על ידי בית משפט צבאי - חשוד בעבירה [[בתוספת הראשונה]] (תיקון: 1656, 1672, 1713, 1735) : (א) היה אדם עצור, רשאי שופט להרשות שהעצור לא יפגש עם עורך דין, אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים זאת. : (ב) הרשאה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על 30 יום אך אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות האמורה [[בסעיף 58]], וימי עיכוב הפגישה לפי [[סעיף 58]] לא יבואו במניין 30 הימים האמורים בסעיף קטן זה. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) הוגש כתב אישום לבית המשפט הצבאי יראו הרשאה כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, החל מן המועד שהוגש בו כתב האישום. @ 59א. סדר דין בדיון מעצר של עצור שפגישתו עם עורך דין נדחתה (תיקון: 1739) : (א) הדיון בבקשה למעצר או לשחרור של עצור שפגישתו עם עורך דין נדחתה לפי [[סעיפים 56 עד 59]] או בערר על בקשה כזו, יתקיים עם העצור וסנגורו בנפרד, באופן שיימנע הקשר ביניהם, אלא אם כן החליט השופט, מטעמים שיירשמו, כי אין בקיום הדיון בנוכחותם של העצור וסנגורו יחדיו, כדי לסכל את מטרת מניעת הפגישה. : (ב) דיון כאמור בסעיף קטן (א) ייערך בדלתיים סגורות ויחולו לגביו הוראות [[סעיפים קטנים 89(ד) ו-(ה)]]; ואולם, רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת בעל דין, ולאחר שמיעת יתר בעלי הדין, לקבוע, מטעמים שירשמו, כי הדיון, כולו או מקצתו, יהיה בדלתיים פתוחות. === סימן ד' - תפיסה וחילוט === @ 60. תפיסה (תיקון: 1827) : (א) רשאי כל חייל או רשות מוסמכת שנתמנתה לכך לתפוס ולעצור סחורות, חפצים, בעלי חיים, תעודות, או כל דבר (להלן [[בסימן זה]] ((-)) טובין), שיש להם טעם לחשוד: :: (1) שנעברה או שעומדים לעבור לגביהם עבירה על צו זה; :: (2) שניתנו כשכר או תגמול בעד ביצוע עבירה או יועד להיות שכר או תגמול בעד ביצועה, ניתן כתוצאה כאמור או כאמצעי לביצועה; :: (3) שהשתמשו בהם בעשיית כל עבירה כאמור או כאמצעי לביצועה או לשם הקלה על ביצועה; :: (4) שהם עשויים לשמש כראיה לכל מעשה עבירה על צו זה; :: (5) שהם רכוש של התאחדות בלתי מותרת. : (ב) התקיימה עילת התפיסה כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) ו-(5) לגבי עבירה לפי [[התוספת הראשונה]] או עבירה לפי [[סעיף 251 לצו זה]], רשאי מפקד כוחות צה"ל באזור או מי שהוסמך לכך מטעמו לתפוס טובין שווה ערך לטובין אשר הקים את העילה כאמור. : (ג) לעניין תפיסה לפי סעיף קטן (ב), היו הטובין שנתפסו כסף, אחת היא אם ייתפס אותו כסף אשר הקים את העילה או כל כסף אחר, שנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בחשבון הבנק של מי שקיבל את הכסף. @ 61. טובין שנעברה בהם עבירה : טובין, שלגביהם נעברה עבירה על צו זה, או שניתנו כשכר בעד ביצוע עבירה כאמור או כאמצעי לביצועה או שהשתמשו בהם בעשיית כל עבירה כזאת או לשם הקלת ביצועה, ייעשה בהם ככל שיורה מפקד כוחות צה"ל באזור. @ 61א. ייחוד הסמכות (תיקון: 1732, 1751) : החלטת מפקד כוחות צה"ל באיו"ש לפי [[סעיף 61]] לחלט או להחרים רכוש, מטעמי ביטחון, שלא במסגרת הליך פלילי, או החלטת מפקד צבאי לתפוס, לחלט או להחרים רכוש, לפי [[תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], אינה ניתנת לערעור בפני בית המשפט הצבאי ואין אחריה ולא כלום. @ 62. טובין שלא נעברה בהם עבירה : נתפסו טובין לפי [[סימן זה]], ונמצא לאחר מכן שלא השתמשו בהם לעשיית כל עבירה על צו זה או למתן שכר בעד ביצוע עבירה כאמור או כאמצעי לביצועה או לשם הקלת ביצועה או שאין הם עשויים עוד לשמש ראיה למעשה עבירה על צו זה - ישוחררו בהתאם להוראות מפקד כוחות צה"ל באזור. @ 62א. הקמת ועדה לבחינת תפיסת רכוש (תיקון: 1787) : (א) מוקמת בזאת ועדה לבחינת תפיסת רכוש. : (ב) הוועדה תמליץ בפני מפקד כוחות צה"ל באזור בנוגע להפעלת סמכויות לפי [[סעיפים 61]] [[ו-62 לצו זה]] ביחס לטובין שנתפסו לפי [[סעיף 60 לצו זה]], או לפי [[תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], מטעמי ביטחון, שלא במסגרת הליך פלילי. : (ג) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להתקין תקנות הדרושות לביצועו של סעיף זה, לרבות הרכב הוועדה, וסדרי פעולתה. @ 63. תביעות סותרות לחזקה : בטובין ניתנה הוראה לשחרר טובין, שנתפסו מכוח [[סימן זה]], והוגשו תביעות שונות לזכות בטובין המכחישות זו את זו, יפנה תובע צבאי לנשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או למי שהנשיא יקבע לענין זה בבקשה לצוות מה ייעשה בטובין; הוגשה בקשה כאמור, רשאי כל אדם הטוען לזכות בטובין להופיע לפני נשיא בית המשפט הצבאי או מי שהנשיא קבע לענין זה ולתבוע זכותו בטובין. @ 64. הוצאת תפיסת ואחזקת טובין (תיקון: 238/ת"ט) : בעליהם של טובין שנתפסו לפי [[סימן זה]], או מי שהחזיק טובין בעת תפיסתם, יהיה חייב בתשלום הוצאות תפיסת ואחזקת הטובין, בהתאם להוראות מפקד כוחות צה"ל באזור. @ 65. @ חילוט טובין <עוגן 65.א> : (א) בית משפט צבאי רשאי, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט טובין שנתפסו לפי [[סעיף 60]] - :: (1) אם הורשע אדם בעבירה שנעברה לגביהם או שהם ניתנו כשכר בעד ביצועה או כאמצעי לביצועה או אם השתמשו בהם לשם הקלת ביצועה; או :: (2) אם החזקתם של הטובין אסורה על פי דין או תחיקת בטחון. @ <עוגן 65.ב> : (ב) לא יחולטו טובין לפי [[65.א|סעיף קטן (א)]] אם יוכיח בעל הטובין כי לא היה מעורב בביצוע העבירה, ועשה מצידו כל שאפשר לעשות כדי למנוע ביצועה ובלבד שהחזקתם של הטובין אינה אסורה על פי דין או תחיקת בטחון. @ <עוגן 65.ג> : (ג) צו חילוט לפי סעיף זה יכול שינתן בין בגזר הדין ובין על פי עתירה מטעם תובע. @ חילוט רכוש בהליך פלילי (תיקון: 2119) <עוגן 65.ד> : (ד)(א) הורשע אדם בעבירה לפי [[סימן ג'1 ((לפרק ז')) לצו]], יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא - ::: (1) רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאפשר את ביצועה או שיועד לכך; ::: (2) רכוש שהושג, במישרים או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך; :: (ב) לעניין סעיף זה, "רכושו של הנידון" - כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו; :: (ג) לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש מימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט; :: (ד) לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו למי שטוען לזכות ברכוש, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם; :: (ה) בקשת תובע לחלט רכושו לפי סעיף זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב הרישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין. @ סייגים לחילוט רכוש (תיקון: 2119) <עוגן 65.ה> : (ה)(א) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי [[65.ד|סעיף 65(ד)]], אם הוכיח מי שטוען לזכות ברכוש כי הרכוש שימש בעבירה ללא ידיעתו או שלא בהסכמתו, או שרכש את זכותו ברכוש בתמורה ובתום לב ובלי שיכול היה לדעת כי הוא שימש או הושג בעבירה; :: (ב) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי סעיף זה, אם הוכיח מי שטוען לזכות ברכוש, כי חילוטו לא יאפשר לו ולבני משפחתו המתגוררים עמו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר. @ חילוט רכוש אחר (תיקון: 2119) <עוגן 65.ו> : (ו) הורה בית המשפט על חילוט רכוש, כאמור [[65.ד|בסעיף 65(ד)]] והרכוש לא אותר או שהועבר לקונה בתום לב או שהוברח או שפוחת ערכו במעשה או במחדל של הנידון או שעורב ברכוש אחר ולא ניתן לחלקו בלא קושי, וכן לפי בקשת הנידון - רשאי בית המשפט לצוות על חילוט רכוש אחר של הנידון, השווה בערכו לרכוש שעל חילוטו הורה. @ ערעור (תיקון: 2119) <עוגן 65.ז> : (ז) החלטת בית המשפט לפי [[65.א|סעיף 65(א)]] [[65.ד|ו-(ד)]], ניתנת לערעור לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, ויהיו לו כל הסמכויות שהוענקו לשופט לפי [[סימן זה]]. @ תקנות לענין חילוט (תיקון: 2119) <עוגן 65.ח> : (ח) מפקד כוחות צה"ל באיו"ש יקבע בתקנות הוראות בדבר סדרי דין בענין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי, הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, ערעור, לרבות מועדי ערעור, וכן בדבר הדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לבעלי ענין ברכוש, ולרבות כל ענין אחר הדרוש לביצוע הוראות פקודה זו (([צ"ל: צו זה])) לענין חילוט. @ סמכויות עזר (תיקון: 2119) <עוגן 65.ט> : (ט) סמכויות החיפוש והתפיסה לפי צו זה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי [[סימן זה]]. @ 66. טענות בעלות או זכות : (א) היה אדם שאיננו מעורב בביצוע העבירה טוען לבעלות על טובין שחולטו מכח [[סימן זה]] או לזכות בהם, רשאי הוא לבקש מאת בית המשפט הצבאי לבטל את הצו ורשאי בית המשפט לעשות כן ולצוות על מסירת הטובין למבקש, לבעלותו או לשם מימוש זכותו בלבד, הכל לפי הענין. : (ב) בוטל צו חילוט לגבי טובין שנמכרו, יבואו דמי מכרם במקומם. אבדו הטובין - רשאי בית המשפט הצבאי, אם שוכנע שהייתה פשיעה או רשלנות בשמירתם, לחייב את מי שהיה אחראי לשמירתם בפיצויים בסכום שייקבע. === סימן ה' - חיפוש === @ 67. חיפוש בחצרים : קצין או חייל שקצין הרשהו לכך באופן כללי או באופן מיוחד, רשאים להיכנס בכל זמן, לכל מקום, כלי-רכב, כלי-שיט או כלי-טיס, שעלול להיות טעם לחשוד כי משתמשים בהם, או שהשתמשו בהם לכל מטרה, הפוגעת בשלום הציבור, בבטחון כוחות צה"ל, בקיום הסדר הציבורי, או למטרות התקוממות, מרד או מהומה, או שיש מקום לחשוד בהם כי נמצא שם אדם שעבר על צו זה, או סחורות, חפצים, בעלי חיים, תעודות, הצפויים לתפיסה לפי צו זה ורשאים הם לחפש בכל מקום, כלי-רכב, כלי-שיט או כלי-טיס וכל אדם הנמצא בהם או היוצא מהם. @ 68. חיפוש על גופו של אדם : כל חייל רשאי לעכב ולחפש בכל אדם שיש לו טעם לחשוד בו שהוא מחזיק בכל חפץ, הצפוי לתפיסה לפי צו זה או כל בעל-חי שיש מקום לחשוד שנמצא עליו כל חפץ כזה. @ 69. העמדת כלי תחבורה לחיפוש : (א) אדם, המורשה בצו זה, להיכנס לכל כלי-רכב, כלי-שיט או כלי-טיס, רשאי להעמיד או לעצור אותם תוך שימוש בכוח ככל שיש צורך בכך. : (ב) אדם שבידו הפיקוד או שהוא ממונה על כל כלי-רכב, כלי-שיט או כלי-טיס, ואינו עוצר אותם מיד כשנדרש לעשות כן, בין בעל-פה ובין באמצעות אות או בכל אמצעי אחר בידי אדם המוסמך לעשות כן - ייאשם בעבירה על צו זה. === סימן ו' - נטילת אמצעי זיהוי (תיקון: 1672) === @ 69א. הגדרות (תיקון: 1672) : [[בסימן זה]] - :- "אח" - מי שהוסמך בישראל לעבוד כאח בבית חולים או במרפאה; :- "אמצעי זיהוי", של אדם - כל אחד מאלה: :: (1) טביעת אצבעות; :: (2) דגימה ביולוגית שהיא אחת מאלה: ::: (א) דגימת תאי לחי; ::: (ב) דגימת שיער; ::: (ג) דגימת דם מזערית; :: (3) תצלום; :- "בעל מקצוע רפואי" - רופא, רופא שיניים, אח, או חובש; :- "דגימת דם מזערית" - דגימת דם של עד 0.5 מ"ל, מאצבע היד; :- "דגימת שיער" - דגימת שיער, לרבות שורשיו, ולמעט שיער מחלקים מוצנעים של הגוף; :- "דגימת תאי לחי" - דגימת תאים מחלקה הפנימי של הלחי; :- "המאגר" - מאגר נתוני זיהוי, כמשמעותו [[=חוק סדר הדין הפלילי|בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996]] כפי תוקפו בישראל מעת לעת ([[בסימן זה]]: "חוק סדר הדין הפלילי"); :- "חובש" - מי שקצין רפואה ראשי של משטרת ישראל, קצין רפואה ראשי של שירות בתי הסוהר בישראל, או קצין רפואה ראשי של צה"ל, לפי העניין, הסמיכו, בשל הכשרתו, לערוך חיפוש בגוף האדם לפי צו זה או לפי [[חוק סדר הדין הפלילי]]; :- "חשוד" - מי שיש לגביו חשד סביר שעבר עבירה; :- "טביעת אצבעות" - לרבות טביעת כף יד; :- "נטילה", לעניין אמצעי זיהוי שהוא טביעת אצבעות - לרבות סריקה של טביעת אצבעות; :- "נתוני זיהוי" לענין זיהוי אדם - אחד מאלה: :: (1) נתונים שהופקו מטביעת אצבעות; :: (2) נתונים שהופקו מ-DNA אשר הופק מדגימה ביולוגית (בצו זה - נתונים לזיהוי גנטי); :- "עבירה" - עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים; :- "קצין" - קצין צה"ל בדרגת סרן לפחות או קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה; :- "רופא" - מי שהוסמך בישראל כרופא מורשה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ט-1979]]; :- "רופא שיניים" - רופא שיניים שהוסמך בישראל, לפי [[פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979]]; :- "תצלום" - תצלום פניו ומראה גופו של אדם, שאינו חושף את חלקי גופו המוצנעים. @ 69ב. אופן נטילת אמצעי זיהוי (תיקון: 1672) : נטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות [[סימן זה]] תבוצע בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי נוחות או כאב. @ 69ג. תנאים לנטילת אמצעי זיהוי לצורך המאגר (תיקון: 1672) : (א) חייל מוסמך ליטול מאדם אמצעי זיהוי, אחד או יותר, או להורות על נטילה כאמור בידי בעל מקצוע רפואי, לשם שימוש באמצעי זיהוי ובנתוני הזיהוי שיופקו מהם כאמור [[בסעיף 69ה]], ובלבד שהתקיים באותו אדם אחד מאלה: :: (1) הוא חשוד בעבירה ונחקר בקשר לחשד האמור; :: (2) הוא נאשם בביצוע עבירה; :: (3) הוא הורשע בעבירה. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), חייל לא ייטול ולא יורה ליטול אמצעי זיהוי שהוא דגימת תאי לחי, דגימת שיער או דגימת דם מזערית, אלא מחשוד, מנאשם או ממי שהורשע בעבירה, כאמור בסעיף קטן (א), בעבירה מהעבירות המנויות [[בתוספת השניה]]. : (ג) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי לקבוע, סוגי עבירות, שלבים בחקירה או בהליך הפלילי, או נסיבות אחרות, שבהם לא יינטלו אמצעי זיהוי, כולם או חלקם, לפי הוראות סעיף זה. : (ד) הסמכות ליטול אמצעי זיהוי לפי הוראות סעיף זה תהיה עד המועד כמפורט להלן: :: (1) לעניין חשוד כאמור בסעיף ((קטן)) (א)(1) - במועד חקירתו כאמור באותו סעיף קטן, ואם היה עצור - עד תום תקופת מעצרו; :: (2) לעניין נאשם כאמור בסעיף קטן (א)(2) - עד יום מתן פסק הדין בעניינו; :: (3) לעניין מי שהורשע בעבירה כאמור בסעיף קטן (א)(3) - עד 30 ימים מיום הרשעתו בפסק דין סופי, ואם הוטל עליו עונש מאסר - עד תום תקופת מאסרו. @ 69ד. נחקר כחשוד - בקשה לעיון חוזר (תיקון: 1672) : ניטל מאדם שנחקר בחשד לביצוע עבירה אמצעי זיהוי שהוא דגימה ביולוגית בהתאם להוראות [[סעיף 69ג(א)(1)]], וטרם הוגש נגדו כתב אישום, רשאי הוא להגיש בקשה לעיון חוזר אם סבר שלא היה כל בסיס סביר מלכתחילה לחקור אותו כחשוד (בסעיף זה - הבקשה); הבקשה תו גש לקצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי של משטרת ישאל הסמיך לענין זה, כאמור [[בסעיף 11ג לחוק סדר הדין הפלילי]]. @ 69ה. שימוש מותר באמצעי זיהוי ובנתוני זיהוי (תיקון: 1672) : (א) אמצעי זיהוי שניטל מאדם לפי הוראות [[סעיף 69ג]], ישמש רק לשם הפקת נתוני זיהוי. : (ב) נתוני הזיהוי שהופקו כאמור בסעיף קטן (א), ישמשו למטרות אלה בלבד: :: (1) הכללתם במאגר; :: (2) השוואתם לנתוני הזיהוי שבמאגר כאמור [[בסעיף 11יד לחוק סדר הדין הפלילי]]; :: (3) אימות או עדכון הנתונים שבמאגר. @ 69ו. נטילה חוזרת של אמצעי זיהוי (תיקון: 1672) : ניטל מאדם אמצעי זיהוי לפי הוראות [[סעיף 69ג]] או לפי [[חוק סדר הדין הפלילי]], לא ייטול חייל ולא יורה ליטול לפי הוראות [[הסעיף האמור]], מאותו אדם את אותו אמצעי זיהוי פעם נוספת, אלא בהתקיים אחד מאלה: : (1) נתוני הזיהוי של האדם, המופקים מאותו אמצעי זיהוי, אינם כלולים במאגר או שהם כלולים במאגר אך אינם מלאים, ולא ניתן להפיק מאמצעי הזיהוי שניטל בעבר נתוני זיהוי מלאים; : (2) אמצעי הזיהוי הוא טביעת אצבעות והוא נדרש לשם בירור או אימות זהותו של אותו אדם; : (3) אמצעי הזיהוי הוא תצלום, והתצלום שניטל בעבר אינו עדכני. @ 69ז. זימון לשם נטילת אמצעי זיהוי וסמכות עיכוב (תיקון: 1672) : (א) חייל רשאי לזמן למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין אדם שמתקיימים לגביו התנאים לנטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות [[סעיף 69ג]], לשם נטילת אמצעי זיהוי ממנו לפי הוראות [[אותו סעיף]]. : (ב) לא התייצב אדם במקום אליו הוזמן לפי סעיף קטן (א) במועד שאליו זומן לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, רשאי חייל לעכבו ולדרוש ממנו להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה לצורך נטילת אמצעי הזיהוי. @ 69ח. בקשת הסכמה וסמכות שימוש בכוח (תיקון: 1672, 240/ת"ט) : (א) אמצעי זיהוי יינטל מאדם לפי הוראות [[סימן זה]] רק לאחר שהתבקשה הסכמתו לכך, ולאחר שנמסר לו כי ניתן לעשות שימוש בנתוני הזיהוי שהופקו מאמצעי הזיהוי לצורך הכללתם במאגר, לצורך אימות או עדכון הנתונים במאגר, או לצורך השוואתם לנתוני הזיהוי שבמאגר כאמור [[בסעיף 11יד לחוק סדר הדין הפלילי]]; ולעניין נטילת דגימת דם מזערית, יימסר לאדם גם על החלופות לנטילה זו אם יסרב לה, כמפורט בסעיף קטן (ב), וכן תוסבר לו המשמעות המשפטית של סירובו כאמור [[בסעיף 225א]]. : (ב) התבקשה הסכמתו של אדם לנטילת דגימת דם מזערית, ולא נתן האדם את הסכמתו לכך, תתבקש הסכמתו לנטילת דגימת תאי לחי או דגימת שיער, ויראו אותו לעניין [[סעיף 225א]] כמי שסירב לנטילת אמצעי זיהוי רק אם סירב גם לכך. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי חייל ליטול מאדם אמצעי זיהוי שהוא טביעת אצבעות, דגימת שיער או תצלום, תוך שימוש בכוח סביר, כאשר האדם לא נתן את הסכמתו לנטילה, ובלבד שהזהירו בדבר הכוונה לעשות שימוש בכוח כאמור; ואולם לא ייטול חייל מאדם דגימת שיער תוך שימוש בכוח לפי הוראות סעיף קטן זה אלא לאחר שניתן לכך אישור מאת קצין משטרה, לאחר שיובא בפניו, לצורך קבלת אישור בכתב לנטילת אמצעי הזיהוי, לרבות לשימוש בכוח סביר הנדרש לעריכתו. :: בטרם ייתן קצין המשטרה את אישורו כאמור, ייתן הזדמנות לאדם להשמיע את טעמי סירובו, ויסביר לו שניתן להשתמש בכוח סביר לנטילת אמצעי הזיהוי, ואת המשמעות המשפטית של סירובו, כאמור [[בסעיף 225א]]. @ 69ט. נטילת אמצעי הזיהוי - תנאי הנטילה (תיקון: 1672) : (א) נטילת דגימת תאי לחי או דגימת שיער, מאדם, לפי הוראות [[סימן זה]], תיעשה בידי חייל, ואם ביקש זאת האדם - בידי חייל שהוא בן מינו. : (ב) נטילת דגימת דם מזערית מאדם לפי הוראות [[סימן זה]] תעשה בידי בעל מקצוע רפואי, ואם ביקש זאת האדם - בידי בעל מקצוע רפואי שהוא בן מינו. : (ג) עורר האדם חשש סביר שנטילת אמצעי הזיהוי עלולה לפגוע בבריאותו, פגיעה שאינה נובעת ממהותה של הנטילה, לא יינטל ממנו אמצעי הזיהוי, אלא באישור רופא; לא יינתן אישור אלא לאחר שהרופא בירר עם האדם את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לחיפוש; סירב האדם להיפגש עם הרופא לקבלת האישור, יסביר לו קצין המשטרה את המשמעות המשפטית של סירובו, כאמור [[בסעיף 225א]]. @ 69י. דוח בדבר נטילת אמצעי זיהוי (תיקון: 1672) : (א) הנוטל אמצעי זיהוי לפי [[סימן זה]] ירשום בתום הנטילה, בהקדם האפשרי, דין וחשבון על מהלך הנטילה, ויחתום עליו. : (ב) דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את אלה: :: (1) שמו ופרטי זהותו של האדם שממנו ניטל אמצעי הזיהוי והעבירה שבה הוא חשוד, נאשם או מורשע; :: (2) פירוט פעולת הנטילה שבוצעה, לרבות שימוש בכוח, אם נעשה; :: (3) התאריך, לרבות השעה והמקום שבו בוצעה פעולת הנטילה; :: (4) שמו וכשירתו או דרגתו של האדם שביצע את הנטילה, לרבות פירוט מקום עבודתו הקבוע; :: (5) שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת הנטילה, אם נכח. : (ג) העתק דוח הנטילה יימסר לאדם שממנו ניטל אמצעי הזיהוי. @ 69יא. השוואה לנתוני הזיהוי שבמאגר (תיקון: 1672) : (א) שוטר רשאי לערוך השוואה בין נתוני הזיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שניטלו לפי הוראות [[חוק סדר הדין הפלילי]] או לפי צו זה, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, והכל למטרות האמורות [[בסעיף 69יב]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תיערך השוואה כאמור באותו סעיף קטן, בין נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שניטלו מאדם והמזהים אדם אחר, או שניטלו ממקום, מחפץ או מגופה בקשר לעבירה הנחקרת, לבין נתוני זיהוי שבמאגר, אם זהותו של האדם שאותו נתוני הזיהוי מזהים - ידועה, ונשללה אפשרות לקשר בינו לבין ביצוע העבירה. @ 69יב. מטרות השימוש במאגר (תיקון: 1672, 240/ת"ט) : שוטר רשאי לעשות שימוש במידע שבמאגר למטרות אלה בלבד: : (1) לצורך חקירת עבירה, לרבות חקירה לצורכי חילוט רכוש כאמור [[בסימן ד' בפרק ג' לצו]], ולצורך הליך פלילי; : (2) לצורך מניעת ביצוע עבירות או סיכולן; : (3) לצורך אימות או בירור זהותם של אדם או של גופה, שזהותם אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדרים או שבויים; : (4) לצורך מחקר בקשר למטרות האמורות בפסקאות (1) עד (3), שאושר בידי הוועדה המאשרת, ובלבד שהמידע מן המאגר המועבר לצורך המחקר אינו כולל פרטים מזהים. @ 69יג. הצגת תצלומים מהמאגר לאדם (תיקון: 1672) : (א) חייל רשאי להציג לפני אדם תצלום הכלול במאגר, למטרות האמורות [[בסעיף 69יב]], בהתקיים אחד מאלה: :: (1) התצלום הוא של אדם שיש לגביו חשד כי הוא קשור לעבירה שלצורך חקירתה, מניעתה או סיכולה נדרשת הצגת התצלום; :: (2) התצלום הוא של אדם או של גופה, שלשם זיהויים או איתורם נדרשת הצגת התצלום; :: (3) הצגת התצלום נדרשת לשם בירור קשר אפשרי בין האדם המופיע בתצלום לבין עבירה נחקרת או עבירה שאותה מבקשים למנוע או לסכל, אף שאין לגבי האדם המופיע בתצלום חשד כאמור בפסקה (1), ובלבד שמתקיימים התנאים הנדרשים להצגת התצלום, שנקבעו לפי הוראות סעיף קטן (ב); :: (4) הצגת התצלום נדרשת לשם מסדר זיהוי תמונות, ובלבד שמתקיימים התנאים הנדרשים להצגת התצלום, לפי הוראות סעיף קטן (ב). : (ב) בפקודות כוחות המשטרה, יקבעו פקודות לעניין דרכי הצגתו של תצלום הכלול במאגר, באופן שיבטיח כי הפגיעה בפרטיות לא תעלה על הנדרש, לרבות פקודות לעניין התנאים הנדרשים להצגת תצלום לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) ו-(4). @ 69יד. נטילת אמצעי זיהוי בהסכמה מאדם שאינו חשוד (תיקון: 1748) : (א) חייל רשאי, לצורך חקירת עבירה, ליטול אמצעי זיהוי, אחד או יותר, או להורות על נטילה כאמור בידי בעל מקצוע רפואי, ובלבד שמתקיים אחד מאלה: :: (1) האדם הוא נפגע עבירה, עד וכל מי שאינו חשוד, והיה לחייל יסוד סביר להניח שבגופו של אותו אדם נמצאת ראיה הנדרשת לצורך חקירת העבירה; :: (2) הנטילה נדרשת לשם בדיקת קשר אפשרי של אותו אדם לעבירה הנחקרת. : (ב) נטילת אמצעי זיהוי לפי סעיף זה תעשה לאחר שהוסבר לאדם, בלשון המובנת לו, את מטרת הנטילה ואת השימוש שניתן לעשות באמצעי הזיהוי, וכן הוסברה לו זכותו שלא להסכים לנטילה, ואותו אדם נתן את הסכמתו בכתב, לביצוע הנטילה. : (ג) לא תיערך השוואה לפי הוראות [[סעיף 69יא]], בין נתוני הזיהוי שהופקו לפי סעיף זה והמזהים את האדם ממנו ניטלה אמצעי הזיהוי, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, אלא לצורך חקירת העבירה שלשמה ניטל אמצעי הזיהוי, או לצורך חקירת עבירה בתיק חקירה אחר ולאחר שאותו אדם הסכים לכך, בכתב, על גבי טופס מתאים, ובהתאם להסכמה שנתן; ההסכמה יכול שתינתן לגבי כל תיק חקירה בנפרד, לגבי סוגי עבירות או לגבי השוואה לכלל תיקי החקירה. : (ד) נתוני זיהוי שהופקו בהתאם לסעיף זה והמזהים את האדם ממנו ניטלו, לא ייכללו במאגר, אלא אם כן יתקיים, לאחר הנטילה ובמהלך חקירת העבירה שלשמה נערך החיפוש, האמור [[בסעיף 69ג(א) עד (ג)]]. == פרק ד' - הליכים לפני משפט == === סימן א' - חקירה וסגירת תיקים === @ 70. חקירת עדים : (א) בסעיף זה - ::- "חוקר" - כל קצין צה"ל המשרת באזור וכן כל אדם אחר אשר יוסמך לכך בידי מפקד כוחות צה"ל באזור או בידי מפקד צבאי. ::- "עד" - אדם, המכיר, לפי השערת החוקר, את עובדותיה ונסיבותיה של עבירה שבעניינה הוא נחקר. : (ב) חוקר מוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות, והוא רשאי לחקור בעל-פה כל עד, ולרשום בכתב כל הודעה שמוסרה אדם הנחקר כך. : (ג) נרשמה הודעה בכתב, תיקרא היא לפני העד אשר יתבקש לחתום עליה ואם לא ידע קרוא וכתוב, יתבקש להטביע בה את סימנו. לאחר מכן, יחתום החוקר על ההודעה. : (ד) סירב העד לחתום על ההודעה או להטביע בה את סימנו, ירשום החוקר הערה בשולי ההודעה, כי העד מוסר ההודעה סירב לחתום עליה או להטביע בה את סימנו ואת סיבת סירובו, ככל שהדבר ידוע לו. : (ה) העד יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות, שיציג לו החוקר בשעת החקירה, חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת האשמה פלילית. : (ו) בכל הליכים נגד העד המוסר את ההודעה על שלא השיב נכונה על כל שאלה המוצגת לו, תשמש ההודעה שבכתב הוכחה להודעות שמסר, אלא אם יוכח כי לא מסר את ההודעות או איזה מהן. @ 71. סגירת תיק חקירה (תיקון: 1669, 1708) : (א) מפקד כוחות צה"ל באזור או הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט אזור יהודה והשומרון או מי שהוסמך לכך על ידו, בדרך כלל או לענין מסוים רשאים להורות על סגירת תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין או על תחיקת בטחון או על עיכוב הליכים במשפט שטרם הוכרע בו הדין, אם הם סבורים שלא היה בחקירה או במשפט ענין ציבורי. : (ב) הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט אזור יהודה והשומרון או מי שהוסמך לכך על ידו, בדרך כלל או לענין מסוים, רשאים להורות על סגירת תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין או על תחיקת הבטחון או על עיכוב הליכים במשפט שטרם הוכרע בו הדין, אם הם סבורים שלא נמצאו ראיות מספיקות או מחוסר אשמה. : (ג) הוראה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) תינתן בכתב. : (ד) בכל הנוגע לסגירת תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין, בא האמור בסעיף זה להוסיף על האמור בכל דין ולא לגרוע ממנו. @ 72. סגירת תיק חקירה על ידי קצין משטרה (תיקון: 1708) : (א) מפקד משטרה, כהגדרתו [[בצו בדבר מינויי שוטרים והעסקתם (יהודה והשומרון) (מס' 95)((,)) התשכ"ז-1967]] או קצין חקירות, שהוסמך בידי מפקד כוחות המשטרה לענין זה בהסכמת פרקליט אזור יהודה והשומרון, רשאים להורות על סגירת תיק חקירה, אם היו סבורים שלא היה בחקירה ענין לציבור או שלא נמצאו ראיות מספיקות, ותיק החקירה נוגע לעניינים אלו: :: (1) עבירה על הדין מסוג עוון או חטא; או :: (2) עבירה על תחיקת הבטחון שהעונש הקבוע לגביה אינו עולה על חמש שנות מאסר; או :: (3) עבירה על הדין מסוג פשע ועבירה על תחיקת הבטחון שהעונש הקבוע לגביה עולה על חמש שנות מאסר שנקבעה בהודעה בידי פרקליט אזור יהודה והשומרון לענין זה. : (ב) סגירת תיקי חקירה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה על פי הנחיות כלליות של פרקליט אזור יהודה והשומרון. : (ג) הוראה על סגירת תיק כאמור בסעיף קטן (א) תינתן בכתב ותובא לידיעת פרקליט אזור יהודה והשומרון, הרשאי להורות על שינויה או ביטולה. @ 73. העברת תיק חקירה : הועבר תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין בידי המשטרה לידי תובע צבאי או דרש תובע צבאי, בכתב, העברת תיק חקירה כאמור לידיו הרי מעת ההעברה או מעת קבלת הדרישה, לפי המקרה, יחולו לגבי התיק רק הליכים שנקבעו בתחיקת הבטחון. === סימן ב' - בעלי הדין וייצוגם === @ 74. הגדרות : (([[בסימן זה]] -)) :- "סנגור" - עורך-דין מקומי או עורך-דין ישראלי; :- "עורך דין ישראלי" - אדם הרשאי לעסוק במקצוע עריכת דין לפי [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]], כפי תוקפו בישראל, מעת לעת; :- "עורך דין מקומי" - אדם הרשאי לעסוק באזור במקצוע עריכת דין לפי הדין ובשינויים הנובעים מתחיקת בטחון. @ 75. תובע : התביעה לפני בית משפט תנוהל בידי מי שנתמנה בידי מפקד כוחות צה"ל באזור כתובע צבאי. @ 76. סנגור : נאשם לפני בית משפט זכאי להגן על עצמו באמצעות סנגור או לנהל הגנתו בעצמו. @ 77. מינוי עורך דין על ידי בית משפט צבאי : (א) נאשם לפני בית משפט של שלושה, שהואשם בעבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר, שלא בחר לו סנגור, ימנה לו בית המשפט הצבאי סנגור בהסכמתו. : (ב) נאשם שאין חובה למנות לו סנגור, רשאי בית משפט צבאי, מטעמים מיוחדים - לבקשת הצדדים או מיוזמתו הוא - למנות לו סנגור. @ 78. מינוי עורך-דין כסנגור רק בהסכמתו : לא יתמנה עורך-דין כסנגור לפי [[סעיף 77]] אלא אם הסכים לכך. @ 79. תפקידי סנגור : סנגור שנבחר או שנתמנה ייצג את הנאשם בכל הליך הקשור למשפט שלשמו נבחר או נתמנה. @ 80. הפסקת ייצוג בידי סנגור : סנגור לנאשם לא יפסיק לייצגו אלא ברשות בית המשפט. @ 81. סייג למינוי סנגור : בית משפט צבאי, שהרשה לסנגור להפסיק לייצג את הנאשם מחמת שזה לא שיתף פעולה עמו, רשאי על אף האמור [[בסעיף 77]] שלא למנות לנאשם סנגור אחר, אם נראה לו שאין בכך להועיל. @ 82. חילופי סנגורים : ביקש הנאשם להחליף סנגור, לא יסרב בית המשפט הצבאי לתת לסנגור הקודם רשות להפסיק לייצג את הנאשם, אלא אם נראה שחילוף הסנגורים מצריך דחייה בלתי סבירה של המשפט. @ 83. שכרו של סנגור : (א) נתמנה סנגור בידי בית משפט, יקבע בית המשפט הצבאי את שכר טרחתו ורשאי הוא לאשר את כיסוי הוצאות ההגנה. שכר טרחת הסניגור ייקבע בהתאם לסכומים הקבועים [[בתוספת השניה לתקנות בדבר פיצויים בשל מעצר או מאסר (צו בדבר הוראות ביטחון) (יהודה והשומרון), התשס"ח-2007]] (להלן: "התוספת"). נוכח בית המשפט שבנסיבות הענין מן הצדק לקבוע שכר טרחת סניגור גבוה מזה שנקבע [[-#תוספת 2|בתוספת]], רשאי הוא לקבוע סכום גבוה יותר בשיעור שלא יעלה על כפל הסכום הקבוע [[-#תוספת 2|בתוספת]]. : (ב) בית משפט צבאי רשאי לאשר תשלום מראש של הוצאות חזויות של ההגנה. : (ג) שכר טרחת הסנגור והוצאות ההגנה יכוסו מקופת מפקדת האזור. : (ד) לענין סעיף זה((,)) "הוצאות ההגנה" - לרבות הוצאות הסנגור בקשר עם המשפט שלשמו מונה. @ 84. איסור קבלת שכר : סנגור הזכאי לשכר טרחה והוצאות הגנה כאמור [[בסעיף 83]] לא יקבל מאת הנאשם או מאדם אחר כל שכר, פיצוי, מתנה או טובת הנאה אחרת. @ 85. לבושו של עורך דין : (א) לענין סעיף זה - :: (1) מדי משפט של עורכי דין הם: חולצה לבנה בעלת צווארון ושרוולים ארוכים או קצרים, עניבה, מכנסיים ומקטורן, כולם בצבע שחור או כחול כהה, גלימה שחורה ונעליים סגורות כהות; :: (2) מדי משפט של עורכות דין הם: חולצה לבנה בעלת צווארון ושרוולים ארוכים או קצרים, מכנסיים או חצאית בצבע שחור או כחול כהה ומקטורן בצבע שחור או כחול כהה, או שמלה שחורה עם שרוולים ארוכים או קצרים וצווארון לבן, גלימה שחורה ונעליים כהות; :: (3) בתקופה שמיום 1 באפריל עד יום 30 בנובמבר של כל שנה, ניתן שלא ללבוש מקטורן. : (ב) סנגור לא יישמע בבית משפט צבאי, אם אינו לבוש מדי משפט, זולת אם הרשה לו בית המשפט לנהוג בדרך אחרת, אולם רשאי סנגור להישמע בידי שופט בלשכתו גם אם הוא אינו לבוש מדי משפט. === סימן ג' - ראיות === @ 86. ראיות : בדיני הראיות ינהג בית משפט צבאי לפי הכללים המחייבים בעניינים פלילים בבתי המשפט של מדינת ישראל. @ 87. תעודות חיסיון : (א) אין אדם חייב למסור, ובית המשפט הצבאי לא יקבל, ראיה, אם מפקד כוחות צה"ל באזור הביע דעתו, בתעודה חתומה על ידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בבטחון האזור או בענין ציבורי חשוב, אלא אם כן מצא שופט בית המשפט הצבאי לערעורים, על פי עתירת בעל דין המבקש את גילויה, כי הצורך לגלות את הראיה, לשם עשיית צדק, עדיף מן הענין שיש לא לגלותה. : (ב) הוגשה לבית המשפט הצבאי תעודה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין המבקש את גילוי הראיה, להפסיק את המשפט לתקופה שיקבע כדי לאפשר הגשת עתירה לגילוי הראיה, ואם ראה לנכון - גם עד להחלטה בעתירה. : (ג) הדיון בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיף קטן (א) יהיה בדלתיים סגורות; לשם החלטה בעתירה רשאי השופט לדרוש שהראיה או תוכנה יובאו לידיעתו, ורשאי הוא לקבל הסברים מנציג מפקד כוחות צה"ל באזור או מהתובע הצבאי, או מי מטעמם, אף בהעדר יתר בעלי הדין. === סימן ד' - סדרי דין והוראות כלליות === @ 88. הוראה כללית בדבר סדרי דין : בית משפט צבאי רשאי להורות, בכל ענין של סדרי-דין שלא נקבע במפורש בצו זה, על סדרי-דין שייראו לו כמתאימים ביותר לעשיית דין צדק. @ 89. פומביות הדיון (תיקון: 1822) : (א) בסעיף זה - ::- "אדם עם מוגבלות נפשית" - אדם עם לקות נפשית, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות; ::- "אדם עם מוגבלות שכלית" - כל אחד מאלה: ::: (א) אדם עם פיגור שכלי; ::: (ב) אדם עם לקות שכלית אחרת, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות; ::: (ג) אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אדם עם אוטיזם, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות; ::- "חסר ישע" - מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו. : (ב) בית משפט צבאי יקיים את הדיונים הנערכים בפניו בדלתיים פתוחות; אולם רשאי בית משפט צבאי לצוות כי הדיון בפניו יתקיים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם הוא סבור כי מן הראוי לעשות כן מטעמים של בטחון כוחות צה"ל, בטחון הציבור, הגנה על המוסר או על עניינו של קטין או חסר ישע או אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית או לשם הגנה על עניינו של נפגע עבירה כהגדרתו [[בסעיף 186 לצו זה]] או עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או אם הוא סבור כי הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל. : (ג) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להביע דעתו, בתעודה חתומה על ידו, כי יש לערוך משפט או הליך לפני שופט, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, לשם מניעת פגיעה בבטחון האזור; ואולם, רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת בעל דין, ולאחר שמיעת יתר בעלי הדין, לקבוע, מטעמים שירשמו, כי הדיון, כולו או מקצתו, יהיה בפומבי. : (ג1) בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית משפט צבאי, לבקשת בא כוח מפקד כוחות צה"ל באזור, לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון האזור, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי אי-גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית משפט צבאי רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולקבל הסברים מנציג מפקד כוחות צה"ל באזור או מהתובע הצבאי, אף בהיעדר יתר בעלי הדין. : (ד) ציווה בית משפט צבאי על קיום הדיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוג בני אדם, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו. : (ה) לא יפרסם אדם ולא יגלה לאחר דבר על דיון שהתקיים בבית משפט צבאי בדלתיים סגורות, אלא ברשות בית המשפט הצבאי. : (ו) על אף האמור בסעיף 89(ב), בית משפט צבאי ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח [[סעיף 87]], או על פי הוראת כל דין אחר; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי. @ 90. איסור פרסום : (א) בית משפט צבאי רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט הצבאי, אם הוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות נפשית או של אדם עם מוגבלות שכלית או לשם שמירה על ביטחון האזור. : (ב) בית משפט צבאי רשאי לאסור את פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, וכן כל פרט הנוגע לענין נשוא החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שנערכת על פי דין, או שיש לאסור את הפרסום מטעמים של בטחון האזור. כן רשאי בית משפט צבאי לאסור פרסומה של בקשה לצו איסור פרסום בנסיבות כאמור. : (ג) בית המשפט הצבאי רשאי לקיים דיון לצורך החלטה לפי סעיף זה, בדלתיים סגורות. @ 91. צו איסור פרסום שהוצא על ידי בימ"ש בישראל : צו איסור פרסום אשר הוצא בידי בית משפט בישראל כוחו יפה כאילו הוצא בידי בית משפט צבאי, לרבות לעניין העמדה לדין לפי [[סימן זה]]. @ 92. צילום בבית משפט : לא יצלם אדם באולם בית משפט צבאי ולא יפרסם תצלום כזה, אלא ברשות בית המשפט הצבאי. @ 93. פרסום שם קטין (תיקון: 2112) : לא יפרסם אדם, בלי רשות בית המשפט הצבאי, שם קטין, שהוא נאשם או עד במשפט פלילי, או מתלונן או ניזוק במשפט בשל עבירה לפי [[+|סעיפים 279 עד 320]] [[וסעיפים 367ב עד 367י לחוק הפלילי הירדני, מס' 16 לשנת 1960]], ולא את תמונתו, מענו או פרטים אחרים, העשויים להביא לזיהויו של אותו קטין. @ 94. דלתיים סגורות שלא בבית משפט : הוראות [[סעיפים 89(ד)]], [[89(ה)]], [[90 עד 93]], [[97]] [[ו-98]] יחולו גם על כל דיון המתקיים בדלתיים סגורות בהתאם לתחיקת הבטחון, אף שלא לפני בית משפט צבאי, והסמכויות הנתונות לבית משפט צבאי לפי סעיפים אלו, יהיו נתונות לגורם בפניו מתקיים הדיון בדלתיים סגורות. @ 95. עבירה : העובר על הוראה מהוראות [[סעיפים 89 עד 93]], דינו מאסר שנתיים. @ 96. ביזיון בית משפט : כל אדם, שבהיותו נוכח בבית המשפט הצבאי מסרב לציית לכל הוראה של בית המשפט, או מעליב את בית המשפט הצבאי או כל חבר מחבריו, או מפריע או מעכב את ההליכים בבית המשפט, דינו מאסר שנתיים. ורשאי בית המשפט הצבאי לגזור את דינו על אתר, למאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. : אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית משפט צבאי לדון בעבירה על סעיף זה על פי הליכי אישום רגילים כפי שנקבעו בצו זה, ובלבד שלא ישא אדם באחריות פעמיים בשל אותו מעשה. @ 97. הרחקת אדם מאולם בית המשפט הצבאי : (א) בית המשפט הצבאי רשאי לצוות על הרחקתו של אדם, שבעת דיוני בית המשפט עושה באולם בית המשפט, בלשכתו של שופט או סמוך למקום הדיון, אחד המעשים שלהלן: :: (1) מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה; :: (2) מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי-הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית המשפט; :: (3) מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט. : (ב) סעיף זה לא יחול על מי שניתן להגיש נגדו קובלנה, בהתאם להוראות [[הצו בדבר מועצת עורכי הדין (יהודה והשומרון) (מס' 1162), התשמ"ו-1986]], או שהינו נתון לשיפוט משמעתי בישראל, על פי הוראות [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]], כפי תוקפו בישראל, מעת לעת, והוא נמצא באולם בית המשפט הצבאי לרגל תפקידו. @ 98. הרחקת אדם שנוכחותו מרתיעה עד : בית המשפט הצבאי רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת הדיון אם מצא, מטעמים שירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל. @ 99. החלטות יתקבלו ברוב דעות : החלטות בית משפט צבאי, לרבות הכרעת הדין וגזר הדין, יתקבלו ברוב דעות; לא היה רוב דעות לגבי סוג העונש או מידתו, רואים שופט שהציע את סוג העונש או מידת העונש החמורים ביותר, כאילו הצטרף לדעתו של שופט שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו. לענין סעיף זה יקבע אב בית הדין מהו עונש חמור יותר. @ 99א. תיקון טעות בפסק דין (תיקון: 1670) : (א) מצא בית משפט צבאי, כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לעניין זה; לעניין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה. : (ב) בהסכמת בעלי הדין, רשאי בית המשפט הצבאי להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן. : (ג) תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לעניין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת. : (ד) החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת. === סימן ה' - אישום === @ 100. כתב אישום : (א) לפני שיובא נאשם לפני בית משפט צבאי, ירשמו מהות האישום ופרטיו בכתב אישום שיוגש בידי תובע צבאי לבית המשפט הצבאי; בפתח כתב האישום יציין התובע הצבאי אם כתב האישום מוגש לבית משפט צבאי של שלושה או לדן יחיד. : (ב) עותק כתב האישום יימסר לנאשם לפני משפטו. @ 101. צירוף אישומים : פרטי האישום יהיו נפרדים לכל עבירה, אבל אפשר להביא לדין על מספר אישומים בבת-אחת ואפשר לשפוט עליהם ביחד או לחוד, הכל כפי שיחליט בית המשפט בכל עת. הנאשם יתבקש להשיב על כל פרט אישום בנפרד. @ 102. תיקון כתב האישום : (א) תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת המשפט, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית המשפט המפרטת את השינוי; בית המשפט ימציא העתק מן ההודעה לנאשם. : (ב) בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול. @ 103. צירוף נאשמים : נאשמים המואשמים בעבירות דומות או בעבירות הנובעות מאותה מערכת עובדות, אפשר להאשימם ולשפטם ביחד או לחוד, ככל אשר יכריע בית המשפט בכל עת. @ 104. הפרדת הדיון : החליט בית משפט צבאי, בכל שלב של ההליכים, כי הדיון נגד הנאשם יופרד, אפשר להמשיך בדיון נגד אותו נאשם או נאשמים שדינם הופרד, מאותו שלב של ההליכים המשותפים בו הורה בית המשפט הצבאי על הפרדת הדיון, הכל לפי החלטת בית המשפט שימשיך בדיון. @ 105. התליית הליכים (תיקון: 1708) : (א) בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, רשאי בית המשפט הצבאי להתלות את ההליכים, בין מיוזמתו ובין לבקשת תובע, אם נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו. : (ב) הותלו ההליכים לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן נמצא כי אפשר להביא את הנאשם להמשך משפטו, רשאי תובע להודיע בכתב לבית המשפט הצבאי על רצונו לחדש את ההליכים, ומשעשה כן יחדש בית המשפט הצבאי את ההליכים ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני התלייתם. : (ג) על אף האמור בהוראות כל דין ותחיקת בטחון, אפשר לחדש את ההליכים באישור הפרקליט הצבאי הראשי, או מי שהוסמך לכך על ידו, מטעמים שיירשמו, אף אם עברו בין מועד התליית ההליכים לבין המועד שבו אפשר להביא את הנאשם להמשך משפטו, התקופות האמורות בדין ובתחיקת בטחון; ובלבד שההליכים הותלו מהטעם שהנאשם מתחמק מן הדין. === סימן ו' - זימון למשפט === @ 106. המצאת זימון למשפט : (א) לענין סעיף זה - ::- "זימון" - לרבות צו או הודעה שניתנו מכוח צו זה. : (ב) זימון שיש להמציאו לאדם לפי צו זה, המצאתו תהיה באחת מאלה: :: (1) במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים; :: (2) במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם עם אישור מסירה; בית המשפט הצבאי רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה; :: (3) במשלוח מכתב באמצעות הממונה על עזרה משפטית, כהגדרתו [[תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)#|בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה השומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967]], כפי תוקפו בישראל, אל המועצה הפלסטינית, לשם העברתה לאדם המזומן. : (ג) מסירת זימון לידי סנגור הנאשם, או מסירתו במשרד הסנגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו של הסנגור, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסנגור לבית המשפט הצבאי, בתוך חמישה ימים ממועד קבלת הזימון, כי אין ביכולתו להביא את הזימון לידיעת הנאשם. : (ד) נוכח בית המשפט הצבאי, כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב בלתי מוצדק לקבל את הזימון או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית המשפט הצבאי לראות את הזימון כאילו הומצא כדין. : (ה) נוכח בית המשפט הצבאי שאי אפשר להמציא את הזימון כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), רשאי הוא להורות על המצאתו באחת הדרכים האלה: :: (1) בהדבקת עותק של הזימון במקום הנראה לעין במשרדי מנהלת התיאום והקישור שבאזור מגוריו של הנאשם או העד; :: (2) בפרסום מודעה בקובץ המנשרים כמשמעו [[בצו בדבר מנשרים (יהודה והשומרון) (מס' 111), התשכ"ז-1967]], או בעיתון יומי בשפה העברית ובשפה הערבית; :: (3) בכל דרך אחרת שתראה לו. @ 107. צו הבאה : (א) בית משפט צבאי רשאי לתת בכל עת צו הבאה נגד נאשם, אם ראה שיש צורך בכך, כדי לכפות את התייצבותו למשפט במועד שנקבע. : (ב) נאשם, שהוצא נגדו צו הבאה לפי הוראות סעיף קטן (א) יובא בהקדם לפני בית משפט צבאי והוא יורה אם להחזיקו במעצר או לשחררו בתנאים שיקבע. @ 108. תפיסת נכסי נאשם שנמלט : (א) נאשם שנמלט או מסתתר ואין אפשרות למצאו, רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת תובע צבאי, אם הוא סבור שהדבר עשוי להביא להתייצבותו של הנאשם, לצוות על תפיסת כל נכס מנכסיו של הנאשם, ובכלל זה מטלטלין ומקרקעין או על רישום עיקול עליהם בפנקסי המקרקעין, או על מינוי כונס נכסים עליהם, ולהורות מה ייעשה בנכסים ובפירותיהם כל עוד הצו בתוקפו. : (ב) צו לפי סעיף זה לא יפגע בזכותו של נושה לרדת לאותם נכסים. : (ג) ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל מי שתלוי בנאשם ותפיסת הנכס עשויה לפגוע בפרנסתו, לבקש מבית המשפט הצבאי לבטל את הצו או לשנותו. === סימן ז' - הזמנת עדים ומסמכים === @ 109. הזמנת עדים ומסמכים : (א) בית משפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, להזמין כל אדם להעיד במשפט אם היה סבור שיש בהזמנתו להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט. : (ב) בית משפט צבאי רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו. : (ג) בית משפט צבאי רשאי לצוות על אדם הנוכח לפניו להעיד או להמציא לו מסמכים במועד שיקבע; דינו של אדם כזה כדין מי שהומצאו לו הזמנה או צו להמצאת מסמכים. : (ד) מי שהוזמן להעיד ולא התייצב או נצטווה להמציא מסמכים ולא המציאם, רשאי בית המשפט הצבאי לתת צו הבאה נגדו כדי לכפות את התייצבותו בבית המשפט. : (ה) עד, שהוצא נגדו צו הבאה לפי הוראות סעיף קטן (ד) יובא בהקדם לפני בית משפט צבאי והוא יורה אם להחזיקו במעצר או לשחררו בתנאים שיקבע. @ 110. מאסר עד או נאשם בשל אי ציות להזמנה : הוזמן אדם להופיע לפני בית משפט צבאי, וללא נימוק סביר נמנע מלבוא או מלהמציא מסמך או ראיה הנמצאים בחזקתו או בשליטתו, או שבא לבית המשפט ועזבו בלי לקבל רשות מבית המשפט, או שהוא נמנע מלבוא להמשך הדיון לאחר שנצטווה לבוא, דינו - מאסר שנתיים. ורשאי בית המשפט הצבאי לגזור את דינו על אתר, למאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. : אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית משפט צבאי לדון בעבירה על סעיף זה על פי הליכי אישום רגילים כפי שנקבעו בצו זה, ובלבד שלא ישא אדם באחריות פעמיים בשל אותו מעשה. == פרק ה' - הליכי משפט == === סימן א' - מועד המשפט ומיקומו === @ 111. תחילת הדיון : (א) הזמן והמקום אשר בו יתחיל בית המשפט הצבאי לדון במשפט פלוני יקבע בידי נשיא בית המשפט או בהתאם להוראותיו. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) יישב דן יחיד בדין באותם זמנים ומקומות שיורה עליהם הוא עצמו. @ 112. דחיית המשך הדיון : בית משפט צבאי רשאי לדחות את ישיבותיו בכל שלב של ההליכים, ולחזור ולשבת בזמן ובמקום שיורה. בית המשפט רשאי ליתן כל הוראה בדבר החזקתו במשמורת של נאשם והתייצבותו לישיבה שנדחתה. @ 113. הטלת הוצאות בדחיית משפט : (א) לענין סעיף זה - ::- "בעל דין" - לרבות סנגורו או בא-כוחו של בעל דין. : (ב) נעתר בית משפט צבאי לבקשת בעל דין לדחות את מועד המשפט או נדחה מועד המשפט בשל מעשה או מחדל של בעל דין, רשאי בית המשפט אם ראה הצדקה לכך, להטיל על בעל הדין שבעטיו נגרמה הדחיה, הוצאות בפועל לטובת הצד שכנגד. : (ג) לא יטיל בית המשפט הצבאי הוצאות כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעל הדין להשמיע דברו. === סימן ב' - נוכחות נאשם === @ 114. נוכחות הנאשם במשפט : (א) כל נאשם יהא זכאי להיות נוכח במשך כל הליכי המשפט, כל זמן שהוא מתנהג כראוי. : (ב) אם נאשם מתנהג שלא כראוי, רשאי בית המשפט, לפי שיקול דעתו, לצוות להוציאו מאולם בית המשפט ולהמשיך בהליכי המשפט שלא בפניו ובלבד שיוודע לו על המתרחש בהליכי המשפט, ותינתן לו אפשרות להגן על עצמו. : (ג) בית המשפט הצבאי רשאי, אם יראה לנכון, להרשות לנאשם להיות מחוץ לבית המשפט במהלך המשפט, כולו או חלקו, בתנאים שיקבע. === סימן ג' - פרוטוקול ותרגום === @ 115. רישום פרוטוקול : (א) אב בית הדין ינהל פרוטוקול דיונים בעצמו או באמצעות רושם. : (ב) הפרוטוקול ישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט; בין היתר, ייכלל בפרוטוקול רישום תמציתי בדבר: :: (1) תשובת הנאשם לאישום; :: (2) העדויות שנשמעו; :: (3) פרטי המוצגים; :: (4) הכרעת דין, לרבות הממצאים שקבע בית המשפט וההחלטה אם לחייב הנאשם או לזכותו; :: (5) גזר הדין. : (ג) כתב האישום, מסמכים שהוגשו ושקיבל אותם בית המשפט הצבאי וכל תעודה הנוגעת למשפט יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו. : (ד) בית המשפט הצבאי רשאי, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן ליתר בעלי הדין הזדמנות להשמיע את דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בית המשפט הצבאי ייזקק לבקשת תיקון כאמור גם אם הוגשה לאחר מתן פסק הדין וכל עוד לא עברה התקופה לערעור עליו. : (ה) בקשה לתיקון של פרוטוקול וכל החלטה על בקשה כזאת יירשמו בפרוטוקול וההחלטה תיחתם בידי בית המשפט הצבאי. : (ו) פרוטוקול ישמש ראיה לכאורה למהלך המשפט, אולם בערעור באותו ענין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו, אלא ברשות בית המשפט הצבאי לערעורים. : (ז) בית המשפט הצבאי יחתום על כל הכרעת דין וגזר דין. @ 116. מתרגם לנאשם (תיקון: 1710) : (א) הוברר לבית המשפט הצבאי שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה בית המשפט הצבאי מתרגם, אשר יתרגם לו את הנאמר במהלך הדיון ואת החלטות בית המשפט, אלא אם כן ויתר הנאשם מרצון על התרגום כולו או חלקו; הזכות בידי הצדדים להתנגד למתרגם ולבקש החלפתו. : (א1)(1) התייצב הנאשם למשפטו, יתורגם כתב האישום שהוגש כנגדו לשפה הערבית, אלא אם כן ויתר על כך הנאשם או בא כוחו. :: (2) הנאשם יחוייב להשיב לאשמה רק לאחר שיימסר לו תרגום כתב האישום, אלא אם הוא או בא כוחו ויתר על כך. :: (3) על אף האמור בסעיפים קטנים (([צ"ל: בפסקאות])) (1) ו-(2), נוסחו המקורי של כתב האישום שהוגש בהתאם [[לסעיף 100 לצו זה]] יהא הנוסח המחייב בכל ההליכים המשפטיים שיתקיימו לפי צו זה או לפי כל דין אחר. :: (4) החלטה או פסק דין של בית משפט לא יהיו פסולים מחמת זאת בלבד, שכתב האישום לא תורגם או מחמת טעות שנפלה בתרגום. : (ב) ראיה הנמסרת לבית המשפט הצבאי שלא בעברית או בלשון אחרת השגורה בפי בית המשפט ובעלי הדין, תתורגם בידי מתרגם, ועדות שנמסרה כאמור תירשם בפרוטוקול תוך תרגומה לעברית, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; רישום התרגום בפרוטוקול ישמש ראיה לכאורה לדברים שתורגמו. === סימן ד' - פתיחת המשפט === @ 117. תחילת המשפט : בתחילת המשפט יקרא בית המשפט הצבאי את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תוכנו. בית המשפט הצבאי רשאי שלא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג בידי סנגור, אם הודיע הסנגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסנגורו יירשמו בפרוטוקול. @ 118. הסבר זכויות : במהלך המשפט יסביר בית המשפט הצבאי לנאשם, אם ראה צורך בכך, את הזכויות הנתונות לו להגנתו. @ 118א. מועד לטענת פסלות (תיקון: 2026) : (א) לאחר תחילת המשפט, ובערעור - בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות נגד שופט פלוני לפי [[סעיף 20א]]; הוחלף שופט כאמור [[בסעיף 20]], רשאי בעל דין לעורר טענת פסלות נגד השופט האחר בתחילת הישיבה הראשונה שלאחר החילופין. : (ב) לא היה באפשרותו של בעל דין לטעון טענת פסלות בשלב האמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לטענה בשלב שלאחר מכן ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות. : (ג) נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת. : (ד) החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית המשפט הצבאי לערעורים. @ 118ב. ערעור על החלטה בטענת פסלות (תיקון: 2026) : (א) בעל דין שבדעתו לערער על החלטת שופט לפי [[סעיף 118א(ד)]] יודיע על כך לבית המשפט, ומשהודיע יופסק המשפט ולא יימשך עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט השופט, ובמותב - אב בית הדין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך במשפט. : (ב) הערעור יוגש בכתב, בפירוט נימוקיו, תוך חמישה ימים מהיום שבו הודעה לבעלי הדין החלטת השופט. : (ג) בערעור לפי סעיף זה, ידון נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, או מותב של שופטי בית המשפט הצבאי לערעורים, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא. : (ד) הוחלט להמשיך במשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים או השופט שדן בערעור, ובמותב - אב בית הדין, להורות על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור. : (ה) מי שדן בערעור יתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם, ורשאי הוא לבקש מהשופט, אשר על החלטתו הוגש הערעור, להעיר את הערותיו. @ 118ג. סייג לטענות פסלות (תיקון: 2026) : טענת פסלות לא תישמע ולא תשמש נימוק לערעור, אלא בהתאם להוראות [[סעיפים 118א]] [[ו-118ב]]. @ 119. תשובה לאשמה : (א) הנאשם יישאל אם הוא מודה באשמה או בעובדות ואם לאו. תגובת הנאשם יכול שתימסר בידי סנגורו. : (ב) הנאשם יכול להשיב לשאלה זו אחת מאלה: :: (1) שהוא מודה באשמה; :: (2) שהוא כופר באשמה; :: (3) שהוא כופר באשמה, אך מודה בעובדות או בחלק מהעובדות שהובאו בקשר למעשה נשוא האישום. : (ג) לא השיב הנאשם לשאלה שנשאל לפי סעיף קטן (א), רואים אותו כאילו כפר באשמה. : (ד) הימנעות נאשם להשיב לאישום עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; בית המשפט הצבאי יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו. @ 120. חזרה מתשובה לאשמה : (א) ברשות בית המשפט הצבאי ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, רשאי הנאשם, בכל שלב של הדיון לחזור בו מתשובתו שהשיב לפי [[סעיף קטן 119(ב)]], כולה או מקצתה. : (ב) התיר בית המשפט הצבאי לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין, במידה שיסודה בהודיית הנאשם, ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות. @ 121. דין מי שצפוי לעונש מוות : הואשם אדם בעבירה שהוא צפוי עליה לעונש מוות ובית המשפט הצבאי רשאי על פי [[סעיף 165(א)]] להטיל עונש זה, אין נוהגים כאמור [[בסעיף 119]], אלא רואים אותו כאילו כפר באשמה. @ 122. הליכים לאחר הודאה באשמה : (א) הודה הנאשם באשמה, רשאי בית המשפט הצבאי, מנימוקים שיירשמו, שלא לקבל את ההודאה ולהמשיך בדיון כאילו כפר הנאשם באשמה או כאילו כפר באשמה והודה בעובדות שצוינו בידי בית המשפט. : (ב) החליט בית המשפט הצבאי לקבל את הודאת הנאשם, רואים את האשמה כמוכחת, ובית המשפט ירשיע את הנאשם על פי הודאתו. : (ג) בטרם יפעל בית המשפט הצבאי על פי סעיף קטן (ב), יבחן אם הנאשם מבין כראוי את טיב האשמה ואת תוצאות הודאתו בה. : (ד) לפני הרשעתו של הנאשם יביא התובע הצבאי לפני בית המשפט הצבאי את העובדות המהוות את העבירה ונסיבותיה; חלק הנאשם על עובדות אלו או על מקצתן, רשאי בית המשפט להתיר הבאת ראיות בקשר לעובדות שבמחלוקת. : (ה) היו במשפט נאשמים אחדים וחלק מהם הודה באשמה, רשאי בית המשפט הצבאי להרשיע את מי שהודאתו נתקבלה על פי סעיף זה ולגזור את דינו מיד או להשהות את ההרשעה עד להכרעת דינם של כל הנאשמים, אך אם נקרא אותו נאשם להעיד במשפט, ירשיע אותו בית המשפט ויגזור את דינו, לפני שייקרא להעיד. @ 123. הליכים לאחר הודאה בעובדות : (א) כפר הנאשם באשמה והודה בעובדות או בחלק מהן, או שהחליט בית המשפט הצבאי לפי [[סעיף 122]] לראותו כאילו עשה כן, רואים את העובדות הללו כמוכחות לגבי אותו נאשם. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט הצבאי לדרוש מן התובע הצבאי להוכיח עובדה שהנאשם הודה בה בתשובתו, ואם דרש בית המשפט כן, אין רואים אותה עובדה כמוכחת, עד שיוכיחה התובע הצבאי. === סימן ה' - בירור האשמה === @ 124. הליכים לאחר כפירה באישום : (א) כפר הנאשם באישום או סירב בית המשפט לקבל מפיו הודאה באישום, ישמע בית המשפט את דבריהם של התובע הצבאי ושל עדיו, וכן כל עדות אחרת שימצא לנכון. : (ב) אם אין הנאשם נעזר בסנגור ישאל בית המשפט הצבאי את הנאשם, עם סיום חקירתו של כל עד מצד התביעה, אם ברצונו לשאול את העד שאלות כל שהן. בית המשפט ירשום את תשובת הנאשם בפרוטוקול. @ 125. זיכוי עם תום פרשת התביעה : נראה לבית המשפט הצבאי עם סיום פרשת התביעה כי אין בחומר הראיות כדי לחייב את הנאשם להשיב על אישום כלשהו, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום. @ 126. פרשת ההגנה : (א) נראה לבית המשפט הצבאי, עם סיום פרשת התביעה, כי יש לכאורה בראיות שהוגשו כדי לחייב את הנאשם להשיב על אישום, יסביר בית המשפט לנאשם כי הוא רשאי להעיד כעד הסנגוריה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד או להימנע מלהעיד ואת תוצאות הימנעותו מלהעיד כאמור בסעיף קטן (ב), וישאל אותו אם רצונו למסור עדות או לקרוא לעד כלשהו כדי להגן על עצמו; בית המשפט ישמע את עדותו של הנאשם, אם ירצה להעיד, ואת עדותם של כל העדים שייקראו להעיד. : (ב) הימנעות הנאשם מלהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע. : (ג) הצהיר הנאשם שיש לו עדים, אלא שאינם נוכחים, רשאי בית המשפט לדחות לפי ראות עיניו את המשך הדיון וגם לצוות, אם יראה זאת לנכון, על נקיטת אמצעים שיבטיחו את הופעתם של אותם עדים במועד שיקבע. @ 127. סיכומים : עם סיום פרשת ההגנה רשאי התובע לסכם טענותיו ולאחריו רשאים הנאשם או סנגורו לסכם טענותיהם. @ 128. הכרזה מיידית על זיכוי : זיכה בית המשפט הצבאי את הנאשם, יכריז על זיכויו מיד והנאשם ישוחרר אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות; אם שוחרר הנאשם בערובה, יופטרו הוא וערביו מערבותם או יוחזר הערבון הכספי, הכל לפי הענין. @ 129. חיוב וגזר דין : (א) הרשיע בית המשפט הצבאי את הנאשם באשמה יגזור את דינו. : (ב) בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל על הנאשם בשל כך עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום. : (ג) בטרם יגזור את דינו של נאשם, ייתן בית המשפט הצבאי לתובע הצבאי הזדמנות להביא ראיות, שיש בהן כדי להשפיע על טיב העונש או על מידתו. לאחר מכן הרשות בידי הנאשם למסור הודעה או עדות וכן להביא ראיות על עובדות ונסיבות העשויות להקל את העונש. : (ד) נסתיימו ההליכים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאים התובע, ואחריו הנאשם או סנגורו להשמיע את סיכומיהם לענין מידת העונש; סיכם הסנגור, יאפשר בית המשפט לנאשם להגיד את דברו האחרון. @ 130. נאשם שאינו שפוי בדעתו או מוגבל שכלית (תיקון: 1741) : (א) נשפט אדם לפני בית משפט צבאי ונראה לבית המשפט כי אין הנאשם בר עונשין, מחמת היותו בשעת המעשה סובל ממחלת נפש או מחמת ליקוי בכשרו השכלי, יפסוק בית המשפט לעצרו במקום מתאים, שייקבע בידי מפקד כוחות צה"ל באזור ולהחזיקו שם כל עוד הוא סבור שהנאשם חולה כאמור. : (ב) אם תוך הליכי הדיון בבית משפט צבאי נראה לבית המשפט שאין הנאשם מסוגל לעמוד בדין, מפני שהוא סובל ממחלת נפש או מחמת ליקוי בכשרו השכלי, יורה בית המשפט הצבאי כי אותו אדם ייעצר לתקופה שיורה מפקד כוחות צה"ל באזור. העידו שני רופאים צבאיים שאדם העצור לפי הוראות סעיף קטן זה שפוי בדעתו או אינו בעל ליקוי בכשרו השכלי, ונוכח מפקד כוחות צה"ל באזור כי מן הראוי לעשות כן, יורה שאותו אדם יישפט על העבירה שמואשם בה. : (ג) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי לתת, מזמן לזמן, הוראות כפי שיראה לנכון, בדבר מעצרם של בני-אדם שנעצרו לפי הוראות סעיף זה. @ 131. בדיקה רפואית לנאשם : (א) כדי לאפשר לבית המשפט הצבאי להכריע אם יש מקום ליתן צו לפי [[סעיף 130]], רשאי הוא לצוות, לפי בקשת בעל הדין או ביוזמתו, שהנאשם ייבדק בדיקה רפואית, וכן אם יש צורך בכך שיאושפז בבית-חולים. : (ב) צו אישפוז לפי סעיף זה יבוצע בידי פסיכיאטר שיתמנה לכך בידי מפקד כוחות צה"ל באזור או מי שיוסמך על-ידו לכך; הפסיכאטר יקבע בית-חולים מסוים שבו יאושפז האדם הנזכר בצו, ובית-החולים יאשפזו. === סימן ו' - עדים === @ 132. חקירת עדים : עדים המעידים לפני בית משפט צבאי, יהיו נתונים לחקירה, לחקירה-שכנגד ולחקירה-חוזרת. @ 133. עדים במשפט של נאשמים אחדים : מקום שיש מספר נאשמים במשפט אחד, סדר חקירת העדים, בידי הנאשמים או סנגוריהם, הוא: : (1) בחקירה שכנגד - הנאשמים או סנגוריהם לפי הסדר שבו רשומים הנאשמים בכתב האישום; : (2) בחקירה ראשית - תחילה הנאשם, או סנגורו, שביקש שמיעת אותו עד, ואחר כך יתר הנאשמים או סנגוריהם לפי הסדר האמור בפסקה (1). @ 134. הזהרת עד והשבעתו : (א) בית המשפט הצבאי יזהיר את העד לפני גביית עדותו כי עליו להעיד אמת, שאם לא כן יהא צפוי לעונש הקבוע בתחיקת בטחון. : (ב) היה לבית המשפט הצבאי יסוד סביר להניח כי השבעת העד עשויה לסייע לגילוי האמת, רשאי בית המשפט, ביוזמתו או לפי בקשת בעל הדין, להשביעו, אולם רשאי העד, משהודיע שהוא עושה כן מטעמי דת או מצפון, שלא להישבע אלא להצהיר בהן צדק, זולת אם היה בית המשפט הצבאי משוכנע שטעמי העד ניתנו שלא בתום לב. === סימן ז' - שיפוט נוער (תיקון: 1727) === @ 135. תוקף ותחולה (תיקון: 1664, 1676, 1706, 1727) : (א) (((בוטל).)) : (ב) הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על הליך שבמסגרתו הוגש כתב אישום לבית משפט צבאי טרם תחילת תוקפו של [[סימן זה]]. @ 136. הגדרות : [[בסימן זה]] - :- "בית משפט צבאי לנוער" - בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה, כשיושב בו דן יחיד שהוא שופט נוער או מותב שבו אב בית הדין הוא שופט נוער; :- "קטין" - מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, ולענין חשוד ונאשם לרבות מי שביום הגשת כתב האישום נגדו לא מלאו לו שמונה עשרה שנים. @ 136א. הודעה על חקירת קטין חשוד או על מעצרו (תיקון: 1676) : (א)(1) הגיע קטין החשוד בביצוע עבירה ([[בסימן זה]] - "קטין חשוד") לתחנת המשטרה או הובא אליה, כשאינו עצור, לפי הוראות [[סעיף 22(ג) לצו]], או נעצר קטין חשוד, יודיע על כך הקצין הממונה על החקירות בתחנה, ובהעדרו - מפקד התחנה ובהעדרם - קצין הממונה על התחנה ([[בסימן זה]] - "הקצין הממונה"), בהקדם האפשרי ולאחר שיידע את הקטין כי בכוונתו לעשות כן, להורהו, ובלבד שהקטין מסר את פרטי ההתקשרות עימו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הקטין במאמץ סביר - לקרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין, ובלבד שהקטין מסר את פרטי ההתקשרות עמו ([[בסימן זה]] - "קרוב אחר"), אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין. :: (2) על אף הוראות פסקה (1), לא תימסר הודעה כאמור באותה הפסקה לעניין קטין שהגיע לתחנת המשטרה או שהובא אליה, כשאינו עצור, אם הקטין הביע התנגדות, מנימוק סביר, למסירתה; היה הקטין עצור, יינתן לרצונו בעניין מסירת ההודעה משקל ראוי, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, ובלבד שתימסר הודעה כאמור לקרוב אחר. : (ב) לא נמסרה הודעה להורה של קטין חשוד כאמור בסעיף קטן (א) מחמת העדר אפשרות לאתרו כאמור בסעיף קטן (א), תודיע המשטרה להורה, כל עוד הקטין נתון בחקירה או במעצר, לפי המאוחר, בלא דיחוי, עם היווצרות האפשרות לאתרו במאמץ סביר, ובלבד שהקטין מסר את פרטי ההתקשרות עם ההורה. : (ג)(1) אי מסירת הודעה להורה של קטין חשוד ולקרוב אחר מחמת העדר אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין כאמור בסעיף קטן (א), תתועד בכתב. :: (2) יידוע הקטין, תגובתו וכן התנגדותו ככל שהייתה, וכן החלטת הקצין הממונה, יתועדו על ידי הקצין הממונה בתיעוד חזותי, בתיעוד קולי או בכתב. @ 136ב. חקירת קטין חשוד בלא הודעה להורהו או לקרוב אחר (תיקון: 1676) : (א) על אף הוראות [[סעיף 136א]], רשאי הקצין הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, להורות על הזמנת קטין חשוד שאינו עצור לחקירה או על חקירתו, בלי להודיע על כך להורהו, או לקרוב אחר, לפי העניין, אם שוכנע כי הודעה כאמור עלולה - :: (1) לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של אדם אחר; :: (2) להביא לשיבוש הליכי החקירה בשל חשד סביר כי אחד מהמנויים ברישה, או בן משפחתו של הורה הקטין או הקרוב האחר, היה צד לעבירה שבה חשוד הקטין; :: (3) לגבי קטין שהוא חשוד בעבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] - לפגוע בביטחון האזור. : (ב) הורה הקצין הממונה כאמור בסעיף קטן (א), בלא שהודיע להורה של הקטין או לקרוב אחר, וחלפו שמונה שעות מהגעתו של הקטין לתחנת המשטרה או חדל להתקיים הטעם שהצדיק הזמנה לחקירה או חקירה בלי להודיע להורה, לפי המוקדם, תימסר להורה הקטין בלא דיחוי, הודעה על הימצאותו של הקטין בתחנת המשטרה ועל חקירתו, ובלבד שהקטין מסר את פרטי ההתקשרות עם ההורה. : (ג) חדל להתקיים הטעם שבשלו לא נמסרה ההודעה להורה הקטין או לקרוב אחר תימסר ההודעה בלא דיחוי, אלא כן הופעלה סמכות כאמור [[בסעיפים 54]] [[ו-55 לצו]]. @ 136ג. הודעה לקטין חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו (תיקון: 1676) : (א) בטרם ייחקר קטין חשוד, יודיע החוקר לקטין, בלשון המובנת לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, על זכותו להיוועץ בעורך דין ביחידות, נוסף על חובותיו לפי כל דין כלפי הקטין בהיותו חשוד. : (ב) בטרם ייחקר קטין חשוד עצור, יודיע חוקר לסניגור, אשר הקטין מסר את פרטיו, על חקירתו; בלי לגרוע מהוראות כל דין, אין בהודעה לסניגור אשר הקטין מסר את פרטיו כאמור, כדי לעכב את החקירה. : (ג) מפקד כוחות המשטרה, כהגדרתם בצו, יקבע הוראות בדבר נוסח הודעה כאמור בסעיף קטן (א). @ 136ד. שפת חקירתו של קטין חשוד ותיעודה (תיקון: 1745, 1756, 1774, 1790, 1808, 1937, 2062, 2079) : (א) חקירת קטין חשוד על ידי שוטר תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה, לרבות שפת הסימנים. : (ב)(1) חקירת קטין חשוד על ידי שוטר תתנהל בתחנת המשטרה, אלא אם כן סבר השוטר כי לא ניתן לנהלה בתחנת המשטרה או שיש צורך עניני לנהלה בדחיפות מחוץ לתחנת המשטרה, או אם סבר הקצין הממונה כי קיים צורך עניני בחקירת הקטין החשוד מחוץ לתחנת המשטרה. :: (2) החלטה בדבר ניהול חקירת קטין חשוד מחוץ לתחנת המשטרה והנמקתה יתועדו בכתב סמוך ככל האפשר לקבלת ההחלטה. : (ג)(1) תיעוד חזותי או תיעוד קולי של חקירת קטין חשוד על ידי שוטר יהיה בכל מהלכה של החקירה מראשיתה ועד סופה ויכלול את חילופי הדברים שנעשו בין החוקר לקטין החשוד או בנוכחותו של הקטין החשוד, ובתיעוד חזותי, לרבות תגובות או תנועות גוף. :: (2) תיעוד בכתב של חקירת קטין חשוד על ידי שוטר יכלול את עיקרי חילופי הדברים וכן התגובות או תנועות הגוף שהן תחליף לחילופי הדברים, שנעשו בין החוקר לקטין החשוד או בנוכחותו של הקטין החשוד, באופן שישקף נכונה את המתרחש בחקירה, מראשיתה ועד סופה; התיעוד בכתב ייערך בו זמנית עם חקירת הקטין החשוד או סמוך לה ככל האפשר. : (ד)(1) חקירה של קטין חשוד על ידי שוטר בתחנת המשטרה בעבירה שהעונש המרבי שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים או יותר תתועד בתיעוד חזותי. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), הקצין הממונה רשאי, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ה)(2) או (ה)(3) או (ח)(1)(ב), להורות על תיעוד חקירת קטין חשוד בעבירה שהעונש המרבי שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים או יותר בתיעוד קולי או בתיעוד בכתב במקום בתיעוד חזותי, אם בשל תקלה טכנית או בשל צורך ענייני לא ניתן לתעד את חקירת הקטין החשוד בתיעוד חזותי; הוראה כאמור תינתן בכתב ותכלול את הנימוקים לה; חדלו הנסיבות המונעות את התיעוד החזותי להתקיים, יתועד המשך החקירה בתיעוד חזותי. :: (3) חקירת קטין חשוד בעבירה שהעונש שנקבע לה הוא מתחת לעשר שנות מאסר, ושהוראות סעיפים ((קטנים)) (ה)(2) או (ה)(3) או (ח)(1)(ב) אינן חלות עליה, תתועד בתיעוד חזותי, בתיעוד קולי או בתיעוד בכתב. : (ה) לעניין שפת התיעוד של חקירת קטין חשוד בתחנת המשטרה יחולו הוראות אלה: :: (1) תועדה חקירת קטין חשוד על ידי שוטר בכתב בלבד, יהיה התיעוד בשפה שבה התנהלה החקירה; :: (2) לא ניתן לתעד בכתב חקירתו של קטין חשוד בשפה שבה היא מתנהלת, תתועד החקירה בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי; ואולם אם התנהלה החקירה בשפת סימנים, תועד בתיעוד חזותי בלבד; :: (3) היה לשוטר יסוד להניח שהקטין החשוד אינו יודע קרוא וכתוב או שהוא אדם עם מוגבלות, המקשה עליו לאשר את נכונות תיעוד החקירה בכתב, תתועד החקירה בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי; :: (4) לעניין סעיף ((קטן)) זה וסעיף קטן (ז), "מוגבלות" - לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית. : (ו) חקירת קטין חשוד על ידי שוטר מחוץ לתחנת המשטרה תתועד בתיעוד חזותי, בתיעוד קולי או בתיעוד בכתב; ואולם שחזור של העבירה בידי הקטין החשוד יתועד בתיעוד חזותי בלבד. : (ז) לעניין שפת התיעוד של חקירת קטין חשוד מחוץ לתחנת המשטרה יחולו הוראות אלה: :: (1) תועדה חקירת קטין חשוד על ידי שוטר בכתב בלבד, יהיה התיעוד בשפה שבה התנהלה החקירה, אלא אם כן לא ניתן לתעדה בו זמנית או בסמוך לה באותה השפה; :: (2) לא תועדה חקירת קטין חשוד מחוץ לתחנת המשטרה בשפה שבה התנהלה, כאמור בפסקה (1), יתורגם התיעוד בפני הקטין החשוד לשפה שהוא מבין לשם קיום הוראות סעיף קטן (ח), ותרגום כתוב לשפה כאמור יצורף לתיעוד בכתב; :: (3) תועדה בכתב בלבד חקירתו של קטין חשוד שאינו יודע קרוא וכתוב או שהוא אדם עם מוגבלות המקשה עליו להבין את התיעוד, ייקרא התיעוד בכתב בפניו ויוסבר לו האמור בו, לשם קיום הוראות סעיף קטן (ח). : (ח)(1) נחקר קטין חשוד על ידי שוטר מחוץ לתחנת המשטרה בעבירה שהעונש המרבי שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים או יותר, יחולו הוראות אלה: ::: (א) תיעוד החקירה יוצג לפני הקטין החשוד בתחנת המשטרה בהקדם האפשרי, והוא יתבקש לאשרו; ואולם רשאי הקצין הממונה מטעמים מיוחדים שיירשמו לאשר את הצגת התיעוד לפני הקטין החשוד בתחנת המשטרה במועד מאוחר יותר; ::: (ב) על אף האמור בפסקה (א) נוכח חוקר, בעת התנהלות החקירה, כי לא תהיה אפשרות להביא את הקטין החשוד לתחנת המשטרה במועד סביר קרוב, יוצג התיעוד לקטין החשוד במקום שבו נערכה החקירה והוא יתבקש לאשרו; ::: (ג) הצגת התיעוד לפני הקטין החשוד בתחנת המשטרה והליך אישורו כאמור בפסקה (א), יתועדו בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי. :: (2) נחקר קטין חשוד על ידי שוטר מחוץ לתחנת המשטרה בעבירה שהעונש שנקבע לה הוא מתחת לעשר שנות מאסר, והחקירה תועדה בכתב, יוצג התיעוד לקטין החשוד במקום שבו נערכה החקירה והוא יתבקש לאשרו; לא אישר הקטין החשוד את התיעוד במקום החקירה, יוצג התיעוד לפני הקטין החשוד בתחנת המשטרה, בהקדם האפשרי, והקטין יתבקש לאשרו, אלא אם כן אישר הקצין הממונה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את הצגת התיעוד לפני החשוד בתחנת המשטרה במועד מאוחר יותר. : (ט)(1) לא ייעשה כל שינוי בקלטת. :: (2) כללים לעניין עריכת תמליל מודפס מתיעוד חזותי או מתיעוד קולי של חקירת קטין חשוד, ולפי הצורך, לעניין תרגום התמליל, ייקבעו בנוהל פנימי של משטרת ישראל. : (י) הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ח) לא יחולו על חקירת קטין החשוד בביצוע עבירת ביטחון. @ 136ה. תסקיר מעצר (תיקון: 1818) : (א) בדיון בבקשה למעצר לפי [[סעיף 43 לצו]], בעניינו של קטין, ובערר על החלטה כאמור, רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על הגשת תסקיר מעצר בכתב מטעם קצין המטה לענייני רווחה במינהל האזרחי או מי שמונה על ידו לעניין זה. : (ב) תסקיר מעצר יכלול את נסיבותיו האישיות של הנאשם, משמעות המעצר, החלופות למעצר ולשחרור, או המלצה בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עליהם. : (ג) תסקיר מעצר לא ישמש תסקיר לעניין העונש, על פי הוראות [[סעיף 148 לצו]]. : (ד) העתק תסקיר מעצר שנתקבל לפי סעיף זה, יימסר לתובע ולסנגורו של הנאשם, אם יש לו סנגור, ובית המשפט ישמע כל טענה על הכתוב בו. אולם רשאי בית המשפט לצוות שהעתק כאמור יימסר גם לנאשם, ורשאי בית המשפט, על פי הצעה מנומקת של קצין המטה לענייני רווחה או על פי יוזמתו הוא, לצוות מטעמים מיוחדים שאין לגלות את תוכנו, כולו או מקצתו, לבעלי הדין. : (ה) אי הגשת תסקיר מעצר כאמור בסעיף זה, לא תשמש עילה להמשך מעצרו של הקטין. @ 137. מינוי שופטי נוער : נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים יטיל על שופטים מבין שופטי בית המשפט הצבאי של ערכאה ראשונה, שקיבלו הכשרה מתאימה לשמש כשופטי נוער במתכונת שתאושר על ידי נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, לשמש כשופטי נוער במשך התקופה שיקבע. @ 138. שפיטת קטין (תיקון: 1822) : (א) על אף האמור בכל דין ותחיקת בטחון, הדיון בעבירה שהואשם בה קטין יהיה בפני בית משפט צבאי לנוער. : (א1) בית משפט צבאי לנוער ידון בדלתיים סגורות, אולם רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם, לרבות לנפגע העבירה, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו. : (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכי מעצר ושחרור לפי הוראות [[סימן ג' לפרק ג' לצו זה]]. @ 139. שפיטת קטין ובגיר יחדיו : (א) אין להעמיד לדין קטין יחד עם אדם שאינו קטין אלא בהסכמת התובע הצבאי הראשי בפרקליטות הצבאית או מי שהוסמך לכך על ידו. : (ב) הואשם קטין יחד עם אדם שאינו קטין בפני בית משפט צבאי שאינו בית משפט צבאי לנוער, רשאי בית המשפט, לאחר שמיעת בעלי הדין, לדון בענין; החליט בית המשפט הצבאי לעשות כן, ינהג כלפי הקטין כאילו היה בית משפט צבאי לנוער ויהיו לו הסמכויות של בית משפט צבאי לנוער לפי [[סימן זה]]; החליט בית המשפט הצבאי לא לדון בענין, יצווה על הפרדת משפטו של הקטין ויעבירו לבית משפט צבאי לנוער. @ 140. קטין שהובא לבית משפט שאינו לנוער : (א) מצא בית משפט צבאי שאינו בית משפט צבאי לנוער, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, כי הנאשם הוא קטין, יעביר את הענין לבית משפט צבאי לנוער, והלה ידון בו כאילו הובא מלכתחילה לפניו ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. : (ב) ראה בית המשפט הצבאי נסיבות מיוחדות המצדיקות שלא להעביר את הענין לבית משפט צבאי לנוער כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להמשיך ולדון בו, ובלבד שמכאן ואילך ינהג כאילו היה בית משפט צבאי לנוער, ויהיו לו כל הסמכויות של בית משפט צבאי לנוער לפי [[סימן זה]]. : (ג) מצא בית משפט צבאי, שאינו בית משפט צבאי לנוער, לאחר הכרעת הדין, כי הנאשם הוא קטין, ימשיך לדון בענין כאילו היה בית משפט צבאי לנוער ויהיו לו כל הסמכויות של בית משפט צבאי לנוער לפי [[סימן זה]]. @ 141. בגיר שהובא לבית משפט לנוער : מצא בית משפט צבאי לנוער במהלך הדיון, כי הנאשם אינו קטין, רשאי הוא להמשיך ולדון בענין כאילו לא היה בית משפט צבאי לנוער או להעבירו לבית משפט צבאי, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הצבאי לנוער. @ 142. שמירת תוקף : החלטה או פסק דין של בית משפט לא יהיו פסולים מחמת זאת בלבד, שבגלל גיל הנאשם צריך היה להעמידו לדין לפני בית משפט אחר; אולם אם נגרם עיוות דין חמור כתוצאה מהעמדת נאשם לדין לפני בית משפט שאינו מתאים לגילו, רשאי נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים להורות, כי בית משפט שיקבע לכך יקיים משפט חוזר בענין, והוראות [[סעיפים 157 עד 162]], יחולו בשינויים המחויבים לפי הענין. @ 143. הפרדת קטינים : (א) בית משפט צבאי לנוער יקיים, ככל האפשר, את דיוניו במקום שלא מתנהלים בו משפטים אחרים, או באותו מקום אך לא באותו הזמן. : (ב) ככל האפשר, לא יובאו נאשמים קטינים יחד עם נאשמים שאינם קטינים לבית המשפט או ממנו ולא יוחזקו בו יחד. @ 144. הזמן להעמדת קטין לדין (תיקון: 1676, 1814) : אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה שביצע בהיותו קטין אם עברה שנה מיום ביצועה, ולעניין עבירה המנויה [[בתוספת השלישית]] שביצע בהיותו קטין, אם עברו שנתיים מיום ביצועה, אלא בהסכמת התובע הצבאי הראשי בפרקליטות הצבאית, או מי שהוסמך על ידו לעניין זה. @ 145. ציון גיל הקטין : כתב אישום נגד קטין יציין, אם הדבר ניתן לבירור, את תאריך לידתו של הקטין. @ 146. סניגוריה : (א) בית משפט לנוער רשאי למנות לקטין סניגור אם הוא סבור כי טובת הקטין מצדיקה זאת. : (ב) בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), על מינוי סניגור לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סימן ב' לפרק ד']]. : (ג) אם אין לקטין סניגור, יעזור לו בית המשפט הצבאי לנוער לחקור את העדים. @ 147. מעמדו של הורה : (א) בית משפט צבאי לנוער רשאי לצוות בכל עת שהורה הקטין יהיה נוכח בבית המשפט. : (ב) כל בקשה שנאשם רשאי להגיש לבית המשפט הצבאי לנוער, רשאי גם הורה הקטין, או אדם שבית המשפט הרשהו לכך, להגיש במקומו, ורשאים הם לחקור עדים ולהשמיע טענות במקום הקטין או יחד אתו. @ 148. תסקיר : (א) הורשע קטין, רשאי בית המשפט הצבאי לנוער, אם סבר כי הדבר הכרחי לצורך גזירת דינו של הקטין, לדרוש תסקיר בכתב של קצין המטה לעניני רווחה במינהל האזרחי או מי שמונה על ידו לענין זה, על כל אלה, ככל שהדבר ניתן לבירור: :: (1) עברו של הקטין; :: (2) מצבו המשפחתי של הקטין עם פרטים מלאים ככל האפשר על הוריו, בן זוגו, ילדיו, אחיו ואחיותיו; :: (3) מצבו הכלכלי של הקטין; :: (4) מצב בריאותם של הקטין ובני משפחתו; :: (5) נסיבות אישיות מיוחדות - אם ישנן - שהביאוהו לידי עבירה. : (ב) בתסקיר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מכין התסקיר להמליץ לפני בית המשפט על הסיכויים להחזיר את הקטין למוטב. : (ג) העתק התסקיר לפי סעיף קטן זה לא יימסר לבעלי הדין ולבאי כוחם אלא אם בית המשפט הורה הוראה אחרת, אולם רשאים התובע והסניגור של הקטין לעיין במסמכים האמורים בתיק בית המשפט. @ 149. בתי מעצר לקטינים (תיקון: 1676, 1693, 2140, 2144, 2145, 2160, 2166, 2182, 2192, 2204, 2217, 2229) : (א) לא יוחזק קטין במעצר או במאסר אלא בבית מעצר או במתקן כליאה נפרד לקטינים או באגף בבית מעצר או במתקן כליאה כללי, ובלבד שאותו אגף יהיה מופרד לחלוטין, ייועד לקטינים בלבד ולא תהיה גישה בינו לבין אגפיו האחרים של בית המעצר או מתקן הכליאה או שוכניו. : (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן להחזיק מי שאינם קטינים באגף המיועד לקטינים בלבד, אם סבר מנהל בית המעצר או מתקן הכליאה כי החזקה כאמור היא לטובת הקטינים שמוחזקים באותו אגף, ובלבד שלא תהיה גישה של מי שאינם קטינים לקטינים בשעות המיועדות על פי נהלי מתקן הכליאה או בית המעצר ללינה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להחזיק קטין בתחנת משטרה, ובלבד שיוחזק בנפרד ולא יהיה מגע בינו לבין חשודים או עצירים שאינם קטינים. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להחזיק קטין במעצר גם במתקן כליאה כללי שאין בו אגף המיועד לקטינים בלבד, ובלבד שיוחזק בתא נפרד, ולא יהיה כל מגע בינו לבין כלואים או עצירים שאינם קטינים, וזאת לפרק זמן שאינו עולה על 12 שעות מרגע מעצרו. :: (((הוראת שעה מיום 9.10.2023 עד יום 30.9.2025):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להחזיק קטין במעצר גם במתקן כליאה כללי שאין בו אגף המיועד לקטינים בלבד, ובלבד שיוחזק בתא נפרד, ולא יהיה כל מגע בינו לבין כלואים או עצירים שאינם קטינים, וזאת לפרק זמן שאינו עולה על שמונה ימים מרגע מעצרו. === סימן ח' - ערעור === @ 150. פסק דין (תיקון: 2026) : לענין [[סימן זה]]: :- "פסק דין" - לרבות כל החלטה של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה המסיימת את הדיון בערכאה ראשונה, ולרבות: :: (1) החלטה לפי [[סעיפים 130]] [[ו-180]]; :: (2) החלטה של בית המשפט הצבאי לבטל את כתב האישום; :: (3) הוראות בדבר התנאת העונש, חיוב בפיצויים או שיעורם, עיכוב ביצוע פסק הדין וכל הוראה אחרת שמותר לכללה בגזר הדין; :: (4) (((בוטל).)) @ 151. הסברת זכות הערעור : בתום קריאת פסק הדין יסביר בית המשפט הצבאי לנאשם את זכותו לערער על פסק הדין, ויודיע לו על המועד להגשת הערעור. @ 152. ערעור על פסק הדין : פסק דין של בית משפט של ערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט הצבאי לערעורים. @ 153. כיצד נוהגים בערעור : בכל ענין שבערעור, לרבות כל ענין של סמכות בית המשפט הצבאי לערעורים, הגשת הערעור והזמנת בעלי דין ועדים, ינהגו לפי הכללים הנהוגים בבית הדין הצבאי בישראל, בשינוים המחויבים לפי הענין, זולת אם יש לאותו ענין הוראה אחרת בצו זה. @ 154. תקופת הערעור : התקופה להגשת הערעור היא שלושים יום מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק דין שלא במעמד הנאשם או התובע יחל מנין התקופה להגשת הערעור, לגבי מי שפסק הדין ניתן שלא במעמדו, מן היום שבו נמסרה לו הודעה על פסק הדין. @ 155. הארכת מועדים : נשיא או המשנה לנשיא של בית המשפט הצבאי לערעורים רשאי, לפי יוזמתו או לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות [[בסעיף 154]]. @ 156. ערעור אוטומטי : פסק דין של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה המטיל עונש מוות יהא נדון בערעור, אף אם הנאשם לא ערער עליו. === סימן ט' - משפט חוזר === @ 157. קיום משפט חוזר (תיקון: 1658, 1738) : נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, נבצר ממנו - המשנה לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, רשאי להורות על עריכת משפט חוזר בענין שניתן בו פסק דין חלוט, אם ראה אחד מאלה: : (1) בית משפט צבאי או כל ערכאה שיפוטית בת סמך בישראל פסקו, כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זו, היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנדון; : (2) הוצגו עובדות או ראיות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה לפני בית המשפט הצבאי בראשונה, לשנות את תוצאת המשפט לטובת הנידון; : (3) אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה; : (4) נגזר על הנידון במשפט הראשון עונש מוות ויש יסוד להניח כי פסק הדין בטעות יסודו; : (5) נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם עיוות דין. @ 158. בקשה למשפט חוזר (תיקון: 1708) : (א) הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון ולפרקליט הצבאי הראשי; מת הנידון - תהיה הרשות האמורה גם לכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו. : (ב) בקשה למשפט חוזר תוגש בכתב לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים בתוך 90 יום מן היום אשר בו נודע למבקש על קיום אחת העילות האמורות [[בסעיף 157]], ויפורטו בה נימוקיה. : (ג) סבר נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, כי איחור בהגשת הבקשה נגרם שלא באשמתו או ברשלנותו של המבקש, רשאי הוא להיזקק לבקשה אף אם הוגשה לאחר תום המועד האמור בפסקה (ב). : (ד) החלטת נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים בבקשה תימסר לנידון ולפרקליט הצבאי הראשי בכתב, זולת אם הורה נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים על דרך אחרת. : (ה) בהחלטה על משפט חוזר יקבע נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים את בית המשפט הצבאי שיקיים את המשפט החוזר; המשפט יתברר לפני בית משפט צבאי של שלושה. : (ו) סירב נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים להורות על משפט חוזר לא תוגש בקשה נוספת או אחרת בשל עילה ששימשה יסוד לבקשה שסירבו לה. @ 159. חוות דעת לפני משפט חוזר : (א) לשם החלטה בבקשה למשפט חוזר, רשאי נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים לפנות לפרקליט הצבאי הראשי לקבלת חוות דעתו בכתב. : (ב) לשם חוות דעת כאמור, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להורות על עריכת חקירה בידי המשטרה או בדיקה בידי ועדה שתמונה לענין זה בידי הפרקליט הצבאי הראשי ואשר יושב הראש שלה יהא שופט. : (ג) ניתנה חוות דעת של הפרקליט הצבאי הראשי כאמור, יימסר למבקש העתק ממנה. @ 160. סדרי הדין במשפט חוזר : במשפט חוזר יחולו סדרי הדין הרגילים הנוהגים לפני בית משפט צבאי אולם רשאי בית המשפט הצבאי לסטות מהם אם החליט על כך מחמת נסיבות הענין ואם נראה לו שמן הצדק לעשות כן. @ 161. הדיון במשפט חוזר : (א) בית המשפט הדן במשפט חוזר רשאי, על סמך הבקשה האמורה [[בסעיף 158]] וכל חומר אחר שנצטרף אליה לפי [[סעיף 159]] ועל סמך טענות הצדדים ובלי לשמוע עדויות נוספות, להוציא פסק דין המקיים את פסק הדין שניתן בראשונה או המבטל אותו, כולו או חלקו ומזכה את הנידון מן העבירות שהורשע בהן, כולן או חלקן. : (ב) החליט בית המשפט כי לשם הכרעת הדין יש לו לשמוע שנית עדויות, יבטל את פסק הדין שניתן במשפט הראשון וינהל את המשפט החוזר כאילו דן בו בפעם הראשונה על-פי כתב האישום שהיה לפני בית המשפט שדן במשפט בראשונה ויוציא בהתאם לכך את פסק דינו, ובלבד שהעונש שיטיל עליו לא יהיה חמור מן העונש שהוטל עליו בפסק הדין שניתן במשפט הראשון והעונש שבוצע לפי פסק הדין שניתן במשפט הראשון יובא בחשבון העונש החדש. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט במשפט חוזר לקבל כראיה עדות שהועדה או אמרה שנתקבלה במשפט הראשון, אם הוכח להנחת דעתו, שאי אפשר להביא את העד שהעיד אותה עדות או שמסר אותה אמרה, או אם הוא סבור, שמחמת הזמן שחלף נשתכחו מן העד פרטים שמסר באמרה כאמור או במשפט הראשון. @ 162. פסק דין שניתן במשפט חוזר : על פסק דין של בית משפט צבאי במשפט חוזר יחולו כל ההוראות החלות על פסק דין של בית משפט צבאי של שלושה. === סימן י' - ענישה === @ 163. ביצוע גזר דין : פסק דין חלוט של בית המשפט הצבאי, ישמש הרשאה לכל חייל להוציא לפועל את גזר הדין של בית המשפט הצבאי. @ 164. עונשין : (א) נתחייב אדם בדין לפני בית משפט צבאי, רשאי בית המשפט לגזור לו כל עונש שאינו עולה על הקבוע לעבירה בדין או בתחיקת בטחון, לפי המקרה, או עונש קל הימנו, ובכלל זה עונש מאסר וקנס גם יחד. : (ב) במקום שלא נקבע לעבירה כאמור אלא עונש מאסר - ניתן להטיל קנס שלא יעלה על הקנס הקבוע [[צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון=|בצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת הביטחון]], בסעיף המתאים לגבי עונש המאסר הקבוע לעבירה. : (ג) בשל עבירה שנתכוון בה הנאשם לגרום נזק ממון לאחר או להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט הצבאי להטיל על הנאשם קנס פי ארבעה משווים של הנזק שנגרם או של טובת ההנאה שהושגה בידי העבירה, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם. @ 165. עונש מוות : (א) למרות האמור [[בסעיף קטן 164(א)]] לא יוטל על הנאשם בבית משפט צבאי גזר-דין מוות, אלא אם כן היה מותב בית המשפט הצבאי מורכב משלושה שופטים שדרגתם איננה פחותה מסגן אלוף וגזר הדין ניתן פה אחד. : (ב) לא יטיל בית משפט צבאי עונש מוות על נאשם שגילו, בעת ביצוע העבירה, היה למטה מגיל 18. @ 166. דין עונשים מסויימים : כל הוראה בדין, הקובעת עונש חבישה או מאסר עולם עם עבודת פרך או עבודת פרך זמנית או מתייחסת אליהם, יראו אותה כאילו קבעה עונש מאסר או התייחסה אל עונש כאמור, הכל לפי המקרה. @ 167. ריצוי עונש מאסר (תיקון: 1680) : (א) פסק דין המטיל עונש מאסר יבוצע עם קריאתו, אלא אם כן הורה אחרת בית המשפט הצבאי שהטיל את העונש. : (ב) הטיל בית משפט צבאי עונש מאסר על הנדון יכלול בתקופת המאסר גם כל תקופה שבה היה הנדון נתון במעצר בקשר לאותה עבירה לפני גזר הדין. : (ג) נידון שנגזר עליו עונש מאסר וביום שנגזר עליו העונש כאמור או לפניו כבר ריצה את מלוא העונש, הרי על אף האמור בסעיף קטן (א), ישוחרר מיד, אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות. : (ד) מי שנידון למאסר, באזור או בישראל, למעט מאסר בשל אי תשלום קנס, ולפני שנשא כל עונשו חזר ונידון למאסר בשל עבירה אחרת, תתחיל תקופת העונש השניה מיד ובמקביל לראשונה, זולת אם הורה בית המשפט הצבאי אחרת. : (ה) הטיל בית המשפט הצבאי בפסק דין אחד עונשי מאסר לתקופות שונות רשאי הוא להורות שהנידון ישא את כולם או מקצתם בזה אחר זה. לא הורה כן תתחיל תקופת כולם ביום אחד. : (ו) על חישוב תקופת המאסר והפחתת המאסר של מי שמרצה עונש מאסר על-פי פסק דין של בית משפט צבאי, לא יחולו הוראות הדין הקובעות כללים בדבר הפחתת עונשים בעבור התנהגות טובה בבית הסוהר. : (ז) עונש מאסר ירוצה במקום מאסר שייקבע בידי מפקד כוחות צה"ל באזור. @ 168. מאסר קטין (תיקון: 1771, 1885) : (א) בקביעת עונשו של נער או בוגר רך יתחשב בית המשפט הצבאי, בין השאר, בגילו בשעת ביצוע העבירה. : (ב) היה הנידון ביום גזר הדין נער והחליט בית המשפט הצבאי לגזור עליו עונש מאסר - לא תעלה תקופת המאסר על ששה חודשים, אלא אם כן הורשע בעבירה או בניסיון לעבור עבירה לפי [[סעיפים 209]], [[210]] [[או 210א]]. : (ג) היה הנידון ביום גזר הדין בוגר רך והחליט בית המשפט הצבאי לגזור עליו עונש מאסר - לא תעלה תקופת המאסר על שנה אחת אלא אם כן הורשע בעבירה שהעונש המרבי הקבוע בצדה עולה על חמש שנות מאסר. : (ד) אדם שהיה קטין ביום ביצוע העבירה, אין חובה להטיל עליו מאסר חובה או עונש מינימום. @ 169. מאסר על תנאי (תיקון: 1714) : (א) בית משפט צבאי שהטיל עונש מאסר לתקופה קצובה, למעט מאסר בשל אי תשלום קנס, רשאי להורות שהעונש, כולו או מקצתו יהיה על תנאי. : (ב) מי שנידון למאסר על תנאי לא ישא את עונשו, אלא אם כן עבר בתוך התקופה שנקבעה בגזר הדין (להלן בסעיף זה - "תקופת התנאי") אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין (להלן בסעיף זה - "עבירה נוספת"); תקופת התנאי לא תפחת משנה אחת ולא תעלה על חמש שנים. : (ג) תקופת התנאי תתחיל מיום גזר הדין, ואם הנדון נושא אותו זמן עונש מאסר - מיום שחרורו מן המאסר. אולם תקופה שאסיר נמצא בה מחוץ לבית הסוהר בשל שחרור בערובה מכח צו זה, יראו אותה כתקופת תנאי מצטברת לתקופת התנאי שקבע בית המשפט הצבאי והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת. @ 170. הפעלת מאסר על תנאי : (א) הוטל מאסר על תנאי והורשע הנידון בתוך תקופת התנאי או לאחריה, בעבירה נוספת יצווה בית המשפט על הפעלת המאסר על תנאי ורשאי בית המשפט הצבאי להורות שהפעלת המאסר על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת. : (ב) הורשע הנידון כאמור בסעיף קטן (א), ובית המשפט הצבאי לא דן בהפעלת המאסר על תנאי, רשאי תובע צבאי, לא יאוחר מארבע חודשים מיום גזר הדין, לבקש מכל שופט של בית המשפט הצבאי את הפעלת המאסר על תנאי, וגם על בקשה זו יחול [[סעיף 171(א)]]. : (ג) מי שהוטל עליו עונש מאסר בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש מאסר על תנאי ישא את שתי תקופות הכליאה בזו אחר זו, זולת אם הורה בית המשפט הצבאי מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות. @ 171. הארכת מאסר על תנאי : (א) בית משפט צבאי שהרשיע נידון בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מאסר רשאי, על אף האמור [[בסעיף 170(א)]] ובמקום לצוות על הפעלת המאסר על תנאי, לצוות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי, או חידושה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שלוש שנים, אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי. לא ישתמש בית המשפט הצבאי בסמכות לפי פסקה זו אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנידון בשל עבירה נוספת. : (ב) האריך בית המשפט הצבאי את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי; חידש בית המשפט הצבאי את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן פסק הדין, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת. @ 172. דין צו בגזר דין : צו שניתן לפי [[סעיפים 170]] [[ו-171]], דינו לכל דבר כדין גזר-דין של בית משפט צבאי. @ 173. תשלום קנס : קנס שהוטל ישולם מיד, אך רשאי בית המשפט הצבאי לצוות שהקנס ישולם בתוך תקופה שקבע ובתנאים שקבע. @ 174. פיגורים : (א) קנס שלא שולם, כולו או מקצתו, במועד הקבוע, תיווסף עליו תוספת פיגור (להלן בסעיף זה - התוספת). : (ב) שעור התוספת יהיה חמישים אחוזים מן הקנס או מחלקו שלא שולם, לפי הענין; בתום כל תקופה של ששה חודשים, שעברו מן המועד הקבוע - חמישים אחוזים נוספים מן הקנס או מחלקו כאמור. : (ג) סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שנתווספה עליו תוספת, ייזקף תחילה על חשבון התוספת. : (ד) הוראות [[חוק גביית הכספים הציבוריים, מס' 6 לשנת 1952]] יחולו על גבייתו של קנס שלא שולם, כולו או מקצתו, במועדו, לרבות תוספת הפיגור, כאילו היה כספים ציבוריים כמשמעותם [[באותו חוק]]. @ 175. מאסר בשל אי-תשלום קנס : (א) בית משפט צבאי רשאי לגזור מאסר בשל אי תשלום קנס לתקופה שתיראה בעיניו, ובלבד שלא תעלה על שלוש שנים וזאת בנוסף על כל עונש מאסר שיגזר על ידו. : (ב) לא הוטל בידי בית משפט צבאי על נאשם מאסר בשל אי תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (א) רשאי בית משפט צבאי להטילו בצו על פי בקשת תובע צבאי, שהוגשה לאחר שהקנס לא שולם במועדו. : (ג) מאסר בשל אי-תשלום קנס, ירוצה תחילה לפני כל עונש מאסר שעל הנידון לרצות. היה הנידון במאסר פלילי בעת שהוטל עליו מאסר בשל אי תשלום קנס, יופסק אותו מאסר לשם נשיאת המאסר בשל אי תשלום הקנס וישוב ויימשך משתם המאסר האמור. : (ד) הוטל בידי בית משפט צבאי מאסר בשל אי תשלום קנס, ולפני שנשא הנדון כל עונשו שולם חלק מן הקנס, תקוצר תקופת המאסר לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו. : (ה) נשא אדם מאסר בשל אי-תשלום קנס, לא יחוייב בתשלום הקנס והתוספת; נשא חלק מתקופת המאסר, לא יחוייב בתשלום חלק הקנס היחסי לתקופה שנשא עליו מאסר, והתוספת שיהיה חייב בה תחושב לפי אותו חלק מן הקנס שלא נשא עליו מאסר. @ 176. חיוב הורים או אפוטרופוסים : לא מלאו לנידון שמונה עשרה שנים ביום גזר הדין, והחליט בית המשפט הצבאי לגזור עליו עונש קנס, אם כעונש יחיד ואם בנוסף על כל עונש אחר, רשאי בית המשפט לחייב בתשלום הקנס את אבי הנידון או את אימו, או אם הוא נתון לאפוטרופוסותו של אחר - את אפוטרופוסו, ולענין תשלום הקנס לרבות ריצוי עונש מאסר תמורתו - יהיה דין האב, האם או האפוטרופוס כדין הנידון. @ 177. חיוב הורים או אפוטרופוסים בערובה : (א) לא מלאו לנידון שמונה עשרה שנים ולא נהג בית המשפט הצבאי על פי האמור [[בסעיף 176]], רשאי בית המשפט הצבאי לצוות על אבי הנידון או על אמו או על אפוטרופוסו, ליתן התחייבות כספית (להלן בסעיף זה - ערובה) בסכום שלא יעלה על הקנס אותו רשאי היה לגזור בגין העבירה, כדי להבטיח כי הנידון לא יעבור עבירה שינקוב בית המשפט בצו (להלן בסעיף זה - עבירה נוספת) במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת (להלן בסעיף זה - תקופת ערובה). : (ב) ציווה בית המשפט הצבאי על אדם לפי סעיף קטן (א) ליתן התחייבות להבטיח כי הנידון לא יעבור עבירה נוספת בתוספת הערובה, רשאי בית המשפט לכפותו לציית לצו וליתן את ההתחייבות על-ידי שיטיל עליו קנס שלא יעלה על הקנס הקבוע [[בסעיף 1(א)(1) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת הביטחון]]. דין קנס שהוטל לפי סעיף זה כדין קנס שהוטל לאחר הרשעה בדין. : (ג) הורשע הנידון בעבירה נוספת שעבר בתקופת הערובה יורה בית המשפט הצבאי בצו על מימוש הערובה ודין הצו כדין פסק דין המטיל עונש קנס על הנושא בהתחייבות, ורשאי בית המשפט לקבוע מאסר תמורתו ובלבד שתקופת המאסר לא תעלה על ששה חדשים. @ 177א. (תיקון: 1770) : (((פקע).)) @ 178. שמיעת הורה לקטין (תיקון: 1770) : לא יעשה בית המשפט הצבאי שמוש בסמכותו לפי [[סעיפים 176]], [[177]] [[או 180]] אם יש בכך כדי לחייב את הורה הקטין או אפוטרופוסו, אלא לאחר שניתנה להורה או לאפוטרופוס הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו. @ 179. תפיסת נכסים : (א) נתחייב אדם בפסק דין חלוט, של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או של בית המשפט הצבאי לערעורים, בתשלום קנס ולא שילמו, רשאי מפקד צבאי באזור להורות על תפיסת נכסיו ועל מכירתם לשם הבטחת תשלום הקנס. : (ב) לצורך מימוש ההוראה על תפיסת הנכסים ומכירתם כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מפקד צבאי למנות כונס נכסים, וכן לקבוע בכתב המינוי הוראות בדבר דרכי פעולתו, חובותיו סמכויותיו ותשלום שכרו, וכן לתת לכונס הנכסים מעת לעת הוראות בעניינים המנויים לעיל. : (ג) אדם המפריע לכונס הנכסים במילוי תפקידיו ייאשם בעבירה על צו זה. @ 180. התחייבות נאשם להימנע מעבירה : (א) בית משפט צבאי שהרשיע אדם, רשאי, נוסף על העונש שהטיל או במקומו, לצוות שהנידון ייתן התחייבות להימנע מעבירה בתוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלוש שנים; ההתחייבות תהיה בערבים או בלי ערבים ובסכום שלא יעלה על סכום הקנס שמותר להטיל בשל העבירה שבה הורשע הנידון, הכל כפי שיצווה בית המשפט. : (ב) ציווה בית המשפט הצבאי על אדם לפי סעיף קטן (א) ליתן התחייבות להימנע מעבירה, רשאי בית המשפט הצבאי לכפותו לציית לצו וליתן את ההתחייבות על-ידי שיטיל עליו מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. : (ג) הורשע אדם בעבירה שהתחייב לפי סעיף קטן (א) להימנע ממנה ולא שילם את סכום ההתחייבות, יראו סכום זה, לענין גבייתו מן המורשע ולענין מאסר במקום תשלום, כאילו היה קנס שהוטל על-ידי בית המשפט שציווה על מתן ההתחייבות. היתה ההתחייבות בערבים, ייגבה מן הערבים כל סכום שלא שילם המורשע, כאילו היה קנס שלא שולם במועדו. @ 181. שחרור קטין תוך התחייבות (תיקון: 238/ת"ט, 1692) : (א) לענין סעיף זה: ::- "קטין" - אדם שמלאו לו שתים-עשרה שנה אך טרם מלאו לו שמונה-עשרה שנה; ::- "מפקד צבאי" - מפקד צבאי כמשמעו [[בסעיף 3]] וכן קצין בדרגת רב-סרן ומעלה או קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה שהוסמכו לענין צו זה על-ידי מפקד צבאי; ::- "הורה" - אב או אם או אפוטרופוס; ::- "הפרשי הצמדה" - תוספת לסכום שיש להחזירו, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן באזור, כפי שיפורסם מעת לעת על-ידי קמ"ט סטטיסטיקה במינהל האזרחי. : (ב) נעצר קטין, כחשוד בביצוע עבירה על הדין או על תחיקת הביטחון, ותובע צבאי אישר כי יש ראיות לכאורה לביצוע העבירה, רשאי מפקד צבאי להורות כי לא יועמד לדין בבית משפט צבאי בגין העבירה שהוא חשוד בביצועה ואשר תפורט על ידי המפקד הצבאי בהוראות, בתנאי שיינתנו על ידי אביו אמו או אפוטרופסו התחייבות כספית או ערבון כספי (להלן - ערובה) בסכום שלא יעלה על סכום הקנס הקבוע [[בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון]], והכל לפי שיורה המפקד הצבאי על מנת להבטיח כי הקטין לא יעבור עבירה נוספת במשך תקופה שלא תעלה על שנה (להלן בסעיף זה - תקופת הערובה). : (ג) הורה שלא מילא אחר הוראת מפקד צבאי כאמור, דינו מאסר שנה. : (ד) מי שהוטלה עליו ערובה לפי סעיף קטן (ב) רשאי לערור לפני בית המשפט הצבאי על חיובו בערובה ועל גובה ההתחייבות הכספית או הערבון. : (ה) בהליך לפי סעיף קטן (ד) יחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים על בית המשפט הצבאי, בשינויים המחוייבים. : (ו) הורשע קטין שניתנה לגביו ערובה, כאמור בסעיף קטן (ב), בעבירה נוספת שעבר בתקופת הערובה, רשאי בית משפט צבאי לבקשת תובע צבאי להורות בצו על מימוש הערובה ודין הצו כדין פסק דין המטיל עונש קנס על נותן הערובה. : (ז)(1) הופקד ערבון כספי, כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע המועד של תום תקופת הערובה, זכאי ההורה לדרוש את החזרת הערבון; ואולם, אם הוגש כתב אישום כנגד הקטין בגין עבירה נוספת שעבר בתקופת הערובה, זכאי ההורה לדרוש את החזרת הערבון רק לאחר שניתן פסק דין חלוט בעניינו. :: (2) הוגשה בקשת ההורה תוך 30 ימים מיום תום תקופת הערובה או מתן פסק דין חלוט בעניינו של הקטין, כאמור בפסקה (1) - יתוספו לסכום הערבון הפרשי הצמדה לתקופה שמיום ההפקדה עד יום תשלומו בפועל. :: (3) הוגשה בקשת ההורה לאחר תום 30 ימים מיום תום תקופת הערובה או מתן פסק דין חלוט בעניינו של הקטין, כאמור בפסקה (1) - יתוספו לסכום הערבון: ::: א. הפרשי הצמדה לתקופה שמיום ההפקדה ועד ליום תום תקופת הערובה; ::: ב. הפרשי הצמדה בשיעור של 50% לתקופה שמיום תום תקופת הערובה ועד יום התשלום בפועל. : (ח) האמור בסעיף זה בא להוסיף על האמור בכל תחיקת בטחון ולא לגרוע הימנה. @ 182. חיוב בפיצויים (תיקון: 1801) : (א) בית משפט צבאי שהרשיע אדם, רשאי לחייבו, בנוסף על עונש, לשלם למי שניזוק עקב העבירה את ערך הנזק, כולו או חלקו, בתורת פיצוי על הנזק או הסבל שנגרם לו. : (ב) לא יחייב בית משפט צבאי בפיצויים כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן אפשרות לניזוק ולנאשם להביא ראיות שיהיה בהם כדי להצביע על שיעור הנזק. : (ג) קביעת הפיצויים לפי סעיף זה תהא לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, ביום ביצוע עבירה או ביום מתן ההחלטה על הפיצויים, הכל לפי הגדול יותר. : (ד) דין פיצויים שלא שולמו כדין קנס שלא שולם במועדו; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים. @ 183. פיצוי לנאשם שזוכה (תיקון: 1681) : (א) זוכה נאשם ובית המשפט הצבאי שהחליט על הזיכוי ראה שלא היה יסוד לאשמה או שהיו נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות, לבקשת הנאשם או מיוזמתו, במעמד מתן הכרעת הדין, כי מפקד כוחות צה"ל באזור ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה, בסכום שייראה לבית המשפט. : (ב) לא דן בית המשפט הצבאי המזכה במתן צו כאמור בסעיף קטן (א) בעת הכרעת הדין, רשאי הנאשם, בתוך ששים ימים מאותו מועד, לבקש מנשיאו של בית המשפט המזכה להורות על קיום דיון בבקשה; ואולם, רשאי נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים להאריך את התקופה האמורה, מנימוקים שיירשמו; הדיון יתקיים לפני מותב בית המשפט הצבאי שפסק בעניינו של הנאשם או לפני מותב אחר שיורכב לעניין זה בידי נשיאו. : (ג) לעניין ערעור, דין צו להוצאות או לפיצויים לפי סעיף זה או דחיית בקשה לתתו, כדין פסק הדין; ואולם לא יהיה במתן החלטה לפי סעיף זה לאחר מועד קריאת פסק הדין כדי להאריך את המועד להגשת ערעור או בקשת ערעור לגבי פסק הדין עצמו. : (ד) בית המשפט הצבאי לא ייתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם; שוקל בית המשפט הצבאי לתת צו כאמור בסעיף קטן (א) מחמת שמתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא להתיר לתובע צבאי להציג לפניו ראיות חסויות, במעמד צד אחד, הנוגעות למתן צו כאמור. : (ה) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי לקבוע בתקנות סכומים מרביים להוצאות ולפיצויים האמורים בסעיף קטן (א). === סימן י"א - חנינה והקלה בעונש על תנאי === @ 184. חנינה והקלה בעונש על תנאי (תיקון: 1656, 1677, 1703) : (א) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להקל על תנאי בעונשו של מי שנידון בידי בית משפט צבאי או לחון אותו על תנאי (להלן [[בסימן זה]] - "הקלה בעונש על תנאי"). : (ב) התנאי שבו מותנה שחרורו לפי הוראות סעיף קטן (א) של מי שנידון בידי בית משפט צבאי (להלן [[בסימן זה]] - "הנידון"), הוא שהנידון לא יעבור עבירה שעונשה שלושה חודשי מאסר או יותר (להלן - "עבירה נוספת") בתוך תקופת התנאי שתיקבע לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה) (להלן [[בסימן זה]] - "תקופת התנאי"); ורשאי מפקד כוחות צה"ל באזור להתנות שחרורו של נידון בתנאים נוספים או בתנאים אחרים. : (ג) על אף האמור ברישא של סעיף קטן (ב) רשאי מפקד כוחות צה"ל באזור להקל בעונשו של נידון או לחון אותו, ובכלל זה, אף להמירו, לבקשתו, בכל עונש אחר, שהוסמך בית המשפט הצבאי להטיל על פי הדין ותחיקת הביטחון, שלא בתנאים, מטעמים מיוחדים. : (ד) תקופת התנאי היא התקופה שמיום שחרורו של הנידון מן המאסר ועד ליום סיום תקופת המאסר שהיה נושא, אילולא הוקל בעונשו. הייתה תקופת המאסר שהיה נושא הנידון אילולא הוקל בעונשו - מאסר עולם, תהא תקופת התנאי תקופה בלתי קצובה, שתחל מיום שחרורו של הנידון מן המאסר. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) - :: (1) הייתה תקופת התנאי האמורה ברישה של סעיף קטן (ד) קצרה מחמש שנים, רשאי מפקד כוחות צה"ל באזור לקבוע כתקופת תנאי תקופה העולה על התקופה האמורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים; :: (2) רשאי מפקד כוחות צה"ל באזור, מטעמים מיוחדים, לקבוע תקופה קצרה יותר כתקופת התנאי, וכן רשאי הוא לקצוב תקופת תנאי בלתי קצובה. @ 185. ביטול ההקלה בעונש אגב הרשעה (תיקון: 1677) : (א) נידון ששוחרר בהתאם להוראות [[סעיף 184(א)]], והורשע בתוך תקופת התנאי או לאחריה בעבירה נוספת, שבוצעה בתוך תקופת התנאי, יצווה בית משפט צבאי שהרשיע את הנידון על ביטול ההקלה בעונש ועל ביצוע גזר הדין שהושת על הנידון, כאילו לא ניתנה בו כל הקלה, למעט אותו חלק של גזר הדין שבוצע לפני ההקלה. : (ב) על אף הוראות [[סימן י' לפרק זה]], בוטלה הקלה בעונש על-תנאי לפי סעיף קטן (א), יישא הנידון את יתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול ההקלה בעונשו לפני ובמצטבר לכל מאסר אחר שהוטל עליו, ואם עבר עבירה נוספת בתקופת התנאי - גם לפני ובמצטבר לכל מאסר שיוטל עליו בשל אותה עבירה; היה הנידון נושא מאסר בעת שבוטלה ההקלה בעונשו, יופסק אותו מאסר לשם נשיאת יתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול השחרור וישוב ויימשך מתום אותה תקופה; לענין זה, "מאסר" - לרבות מאסר בשל אי-תשלום קנס. @ 186. ביטול ההקלה בעונש שלא אגב הרשעה (תיקון: 1677, 1683, 1708, 1766) : (א) מוקמת בזאת ועדה לבחינת הפרת תנאי הקלה בעונש על תנאי, שניתנה לפי [[סעיף 184]] (להלן בסעיף זה - "הוועדה"). : (ב) מפקד כוחות צה"ל באזור ימנה קצינים שדרגתם רב סרן או דרגה גבוהה מזו, הכשירים לכהן כשופטים של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה, כחברים בוועדה. : (ג) מפקד כוחות צה"ל באזור ימנה אחד מחברי הוועדה לכהן כנגיד הוועדה. : (ד) הוועדה תדון בדן יחיד שייקבע בידי נגיד הוועדה, ואולם לבקשת נציג המפקד הצבאי או לפי החלטת נגיד הוועדה תדון הוועדה בשלושה; מותב של שלושה ויושב ראש המותב ייקבעו בידי הנגיד. : (ד1) חייל רשאי לעצור, ללא פקודת מעצר, כל אדם אשר הפר תנאי להקלה בעונש על תנאי, או שיש מקום לחשוד בו שהפר תנאי להקלה בעונש על תנאי, ויראו אותו אדם כאילו נעצר לפי [[סעיף 31(א)]]. : (ה) הפר הנידון תנאי מהתנאים להקלה בעונשו על תנאי, רשאי בא כוח המפקד הצבאי, באישור פרקליט אזור יהודה והשומרון, לפנות בכתב לוועדה בבקשה להורות על הבאת הנידון לפניה ועל ביטול ההקלה בעונש. : (ו) החלטת הוועדה בבקשה להבאת הנדון לדיון לפניה לפי סעיף קטן (ה), תשמש אסמכתה להחזקת הנידון במשמורת עד לקבלת החלטתה הסופית של הוועדה בבקשה לפי סעיף קטן (ה); דיון בבקשה להבאת הנידון לפני הוועדה יכול שיתקיים שלא בנוכחות הנידון או בא כוחו. : (ז) הפר הנידון תנאי להקלה בעונשו על תנאי לפי [[סעיף 184]], תורה הוועדה על ביטול ההקלה בעונש ועל ביצוע גזר הדין שהושת על הנידון, כאילו לא ניתנה בו כל הקלה, למעט אותו חלק של גזר הדין שבוצע לפני ההקלה. : (ח) עבר הנידון עבירה נוספת בתוך תקופת התנאי שנקבעה, אחת היא, לענין החלטת הוועדה לפי סעיף קטן (ז), אם הורשע הנידון בעבירה הנוספת אם לאו. : (ט) על אף האמור בסעיף קטן (ז), הפר נידון תנאי מתנאי ההקלה בעונשו על תנאי, שאינו ביצוע של עבירה נוספת בתוך תקופת התנאי, רשאית הוועדה, מנימוקים שיירשמו - :: (1) להחליט על המשך השחרור של הנידון בתנאים שנקבעו בהחלטה להקל בעונשו על תנאי או בתנאים נוספים שתקבע; החליטה הוועדה על המשך השחרור, תחל לגבי הנידון תקופת תנאי חדשה; לעניין זה((,)) "תקופת תנאי חדשה" - תקופה שתחילתה ביום החלטת הוועדה ואורכה כאורך תקופת התנאי. החלטה כאמור לא תינתן לגבי אותו נידון אלא פעם אחת בלבד; :: (2) להורות בהחלטתה לפי סעיף קטן (ז) שהנידון ישוב לשאת מאסר שאורכו לתקופה קצרה מאורך תקופת התנאי; הורתה הוועדה כאמור - תהא התקופה שהנידון לא נשא, לפי הוראת הוועדה, תקופת תנאי שתחל עם שחרורו של הנידון מתקופת המאסר שנשא, ותצטבר לכל תקופת תנאי אחרת שלו. : (י) החלטת הוועדה בדבר ביטול ההקלה בעונש, דינה כדין צו למאסרו של הנידון. : (יא) הוראת [[סעיף קטן 185(ב)]] תחול גם על ביטול הקלה בעונש לפיסעיף זה. : (יב) הוראות [[סעיפים קטנים 296(ו)]] [[ו-296(ז)]], בשינויים המחויבים, יחולו על ההליכים לפי סעיף זה. : (יג) בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ו) ו-(יב), זכאי הנידון להיות נוכח בכל דיון לפני הוועדה לפי סעיף זה. : (יד) בכל ענין של סדר דין שלא נקבע בסעיף זה, תדון הוועדה בדרך הנראית לה מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה בענין. : (טו) הוועדה רשאית, לבקשת בא כוח המפקד הצבאי או הנידון, להורות על השהיית ביצוע החלטתה לתקופה שלא תעלה על 72 שעות ממועד החלטתה; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. : (טז) על החלטת הוועדה לפי סעיף זה ניתן להגיש ערר לפני ועדת עררים שימנה נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים (להלן בסעיף זה - "ועדת העררים"); ועדת העררים יכול שתהיה מורכבת מחבר אחד; כחבר בוועדת העררים ימונה קצין צה"ל שדרגתו סגן אלוף או דרגה גבוהה מזו, הכשיר לכהן כשופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. : (טז1)(1) ערר על החלטת הוועדה לפי סעיפים 186(ז) ו-186(ט) יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה בפני העורר, או מיום שנמסרה לו ההחלטה אם ניתנה שלא בפניו. :: (2) ועדת העררים רשאית להאריך את המועד להגשת ערר כאמור בסעיף קטן (([צ"ל: בפסקה])) (1); ועדת העררים תיתן לצד שכנגד הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה לפני שתחליט בה, אם ראתה הצדקה לכך. : (יז) לוועדת העררים יהיו כל הסמכויות הנתונות לוועדה. : (יח) דיון בערר לפי סעיף קטן (טז) יתנהל בהתאם להוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים. === סימן י"א1 - זכויות נפגעי עבירה (תיקון: 1799) === @ 186א. הגדרות (תיקון: 1799, 1805) : לעניין [[סימן זה]]: :- "בן זוג" - לענין מי שהעבירה גרמה למותו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, ובלבד שערב מותו גר עמו וניהל עמו משק בית משותף במשך שנתיים לפחות; :- "בן משפחה" - בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות; :- "הגוף החוקר" - משטרת ישראל; :- "חשוד" - מי שחשוד בביצוע העבירה שפגעה בנפגע; :- "נאשם" - מי שנאשם בעבירה שפגעה בנפגע; :- "נידון" - מי שנגזר דינו בשל העבירה שפגעה בנפגע; :- "נפגע עבירה" - מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון; :- "עבירה" - עבירה, למעט עבירת תעבורה שמתקיימים בה כל אלה: :: (1) היא עבירה שעונשה שלושה חודשי מאסר או יותר. :: (2) היא נעברה באזור, ואם נעברה מחוץ לאזור בית משפט צבאי דן בה; :: (3) חקירתה תעשה בידי הגוף החוקר והתביעה בה תנוהל בידי תובע; :- "עבירת מין או אלימות" - עבירה מן העבירות המנויות [[בתוספת החמישית]]; :- "עבירת מין או אלימות חמורה" - עבירת מין או אלימות המנויה [[תוספת חמישית א חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' בתוספת החמישית א']]; :- "עבירת תעבורה" - כמשמעותה [[בצו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1805), התשע"ט-2018]]; :- "תובע" - כמשמעותו [[בסעיף 75]]; :- "הקצין הממונה" - כמשמעותו [[בסעיף 136א]]; :- "הרשויות" - רשויות החקירה, התביעה וכל רשות ציבורית אחרת שהטיפול בנפגעי עבירה בהליך הפלילי הוא בין תפקידיה; :- "אדם עם מוגבלות" - אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגנטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים. @ 186ב. עקרונות (תיקון: 1799) : מתן הזכויות לנפגע עבירה ייעשה תוך התחשבות בו ובצרכיו, שמירה על כבודו והגנה על פרטיותו ובתוך זמן סביר, כל זאת מבלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים, ובכפוף לשיקולי ביטחון. @ 186ג. דרכי התאמה במימוש זכויות נפגעי עבירה (תיקון: 1799) : (א) מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא קטין ייעשה תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות הענין בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו של הקטין. : (ב) מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא אדם עם מוגבלות ייעשה תוך הגנה על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות וכן באופן שייתן מענה הולם לצרכיו המיוחדים. : (ג) מידע והודעות לפי הוראות [[סימן זה]] יימסרו, ככל הניתן, בשפה מובנת לנפגע העבירה. @ 186ד. הבטחת זכויות (תיקון: 1799) : בית המשפט הצבאי והרשויות, כל אחד בתחומו, ינקטו צעדים הדרושים להבטחת זכויות נפגע עבירה לפי צו זה. @ 186ה. הגנה (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) : במהלך ההליך הפלילי זכאי נפגע עבירה - : (1) להגנה, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו; : (2) לקבל בבית המשפט, ככל הניתן, הגנה מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין כל אחד מהמפורטים בסעיף קטן (1); : (3) לקבל מהמשטרה מידע לגבי אפשרויות קיימות להגנה מפני כל אחד מהמפורטים בסעיף קטן (1). @ 186ו. הגבלה על מסירת פרטים אישיים של נפגע עבירה (תיקון: 1799) : (א) בסעיף זה - ::- "מסירה" - לרבות בדרך של העמדה לעיון או להעתקה; ::- "פרטים אישיים", לגבי נפגע עבירה - כתובת מגוריו, כתובת מקום עבודתו ומספרי הטלפון שלו. : (ב) הרשויות לא ימסרו לאדם, לרבות לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה [[בחלק א' בתוספת החמישית א']] שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית כל אחת מן הרשויות, בכפוף להוראות כל דין החלות עליה, למסור את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה [[בחלק א' בתוספת החמישית א']], כולם או חלקם, אם מצאה כי המסירה נדרשת לצורך ההליכים הפליליים שענינם העבירה שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום, לפי הענין, או לצורך הגנה וטיפול בנפגע, והתקיים אחד מאלה: :: (1) הפרטים האישיים של הנפגע הם חלק מתיאור העובדות בכתב האישום המהוות את העבירה; :: (2) המסירה היא בתוך רשות, בין רשות לרשות או מהרשויות לבית משפט. : (ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם נתן הנפגע את הסכמתו למסירה. : (ה) תובע רשאי שלא למסור לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירה שאינה מנויה [[בחלק א' לתוספת החמישית א']], אם קיים לדעתו חשש לפגיעה בשלומו של נפגע העבירה. : (ו) בית משפט רשאי, לבקשת הנאשם או סניגורו, להורות על גילוי פרטים אישיים של נפגע עבירה, כולם או חלקם, שלא נמסרו להם לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ה), אם מצא כי מסירת הפרטים נדרשת לצורך ניהול הגנת הנאשם. : (ז) הורה בית המשפט על גילוי פרטים אישיים של נפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (ו), רשאי הוא לקבוע תנאים או סייגים לגילוי הפרטים, שתכליתם להגן על פרטיותו של הנפגע. : (ט) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכל דין אחר הקובע איסור או הגבלות על מסירת מידע, או חיסיון. @ 186ז. זכות לקבלת מידע על ההליך הפלילי (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) : (א) נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל הדרך שבה מתנהל הליך פלילי, כפי שייקבע בתקנות על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור. : (ב) נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה, מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של האחראי על החקירה או התביעה, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם; מפקד כוחות צה"ל באזור יקבע בתקנות את דרכי קבלת המידע ותוכנו. : (ג) נוסף על הוראות סעיף קטן (ב) - :: (1) נפגע עבירה שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים [[בתוספת השישית]] יידעו אותו על שלבים בהליך פלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, כמפורט [[באותה תוספת]]; :: (2) נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים [[בתוספת השביעית]] יידעו אותו על פרטים נוספים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, לרבות לענין זכותו לפי [[סעיפים 186טז]] [[ו-186יז]] כמפורט [[באותה תוספת]]. @ 186ח. זכות עיון בכתב אישום (תיקון: 1799) : נפגע עבירה זכאי, לבקשתו או לבקשת בא כוחו, לעיין בכתב האישום נגד הנאשם, ולקבל העתק ממנו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה: : (1) עיון כאמור בכתב האישום - אסור על פי דין; : (2) סבר פרקליט אזור יהודה והשומרון או ראש יחידת התביעות באזור שומרון ויהודה במשטרה, לפי הענין, כי מטעמים מיוחדים שיירשמו אין להרשות את העיון או את קבלת ההעתק כאמור. @ 186ט. זכות לקבל מידע על מאסר או משמורת אחרת (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים [[בתוספת השמינית]] יידעו אותו על מהלך מאסרו של הנידון, או על מהלך שהייתו של הנאשם או הנידון במשמורת חוקית אחרת בעקבות העבירה, לרבות לענין זכותו לפי [[סעיף 186יט]] כמפורט [[באותה תוספת]]. @ 186י. זכות לקבל מידע על שירותי סיוע (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה כפי שייקבע בתקנות על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור. @ 186יא. ניהול ההליכים בזמן סביר (תיקון: 1799) : ההליכים הנוגעים לעבירת מין או אלימות יקוימו בתוך זמן סביר, כדי למנוע עינוי דין. @ 186יב. חקירה של גוף חוקר בדבר עבר מיני (תיקון: 1799) : (א) במהלך חקירת תלונה בגוף החוקר בדבר עבירת מין או אלימות לא ייחקר נפגע העבירה על עברו המיני, למעט חקירה הנדרשת בנסיבות הענין בדבר קשר מיני קודם עם החשוד, אלא אם כן קבע הקצין הממונה מטעמים שיירשמו, כי חקירה זו חיונית כדי להגיע לחקר האמת. : (ב) חקירה על עברו המיני של נפגע עבירת מין או אלימות לפי הוראות סעיף קטן (א) תיעשה תוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו של הנפגע. @ 186יג. זכות לנוכחות מלווה בחקירה (תיקון: 1799) : נפגע עבירת מין או אלימות זכאי שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת חקירתו בגוף החוקר, אלא אם כן סבר הקצין הממונה, כי יש בכך כדי לפגוע בחקירה. @ 186יד. זכות נפגע עבירת מין לבחור את מין החוקר (תיקון: 1799) : (א) נפגע עבירת מין זכאי לבחור את מין החוקר, והוא ייחקר כאמור בהתאם לבקשתו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה: :: (1) הקצין הממונה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו לא ניתן להיענות לבקשה; :: (2) החוקר האחראי על חקירת העבירה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו יש בכך כדי לפגוע בחקירה, ובשל דחיפות העניין לא ניתן לקבל את עמדתו של הקצין הממונה. : (ב) לא נענתה בקשתו של נפגע העבירה מאחד הטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(1) או (2), ייחקר הנפגע בנוכחות שוטר או עובד הגוף החוקר בן המין שביקש הנפגע כי יחקור אותו, אם נכח באותה עת במקום החקירה, ונפגע העבירה מעוניין בכך. : (ג) בתחילת החקירה, יידע החוקר את נפגע העבירה בדבר זכותו כאמור בסעיף קטן (א). : (ד) לעניין זה, "עבירת מין" - עבירה לפי [[+|סעיפים 285]], [[+#סעיף 367ב|292]], [[+#סעיף 367ב|293]], [[+|296 עד 302]], [[+#סעיף 367ז|305]], [[+#סעיף 367ד|306]], [[+|311]], [[+|314]], [[+|319]] [[החוק הפלילי הירדני#סעיף 367ז|ו-320]] המנויים [[בפרט ((())2(())) לתוספת החמישית]]. @ 186טו. זכות לנוכחות בדיון הנערך בדלתיים סגורות (תיקון: 1799) : (א) בכפוף לדין, נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון בבית המשפט בענין העבירה שממנה נפגע, הנערך בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 89 לצו זה]], וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של נפגע העבירה או של האדם המלווה אותו בדיון בבית המשפט. @ 186טז. זכות להביע עמדה לענין עיכוב הליכים (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שקיבל הודעה לפי [[סעיף 186ז(ג)(2)]] על כוונה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בענין בכתב לפני מפקד כוחות צה"ל באזור או הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט אזור יהודה והשומרון או מי שהוסמך לכך על ידו, לפני קבלת החלטה בעניין במועד ובדרך שייקבעו בתקנות על-ידי מפקד כוחות צה"ל באזור. @ 186יז. זכות להביע עמדה לענין הסדר טיעון (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) : (א) נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה לפי [[סעיף 186ז(ג)(2)]] על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לפני התובע, לפני קבלת החלטה בענין. : (ב) זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לקבל הודעה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, ולהביע עמדה בעניין זה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו לגבי העבירות המפורטות להלן, אלא אם כן ביקש נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון: :: (1) עבירה לפי [[סעיף 249]] [[248א|ו((-))250 לצו]], אם נפגע העבירה הוא בן משפחתו של הנאשם; בפסקה זו, "בן משפחתו" - כהגדרתו [[בחלק ב' לתוספת חמישית א']]; :: (2) עבירה לפי [[סעיף 211א לצו]]. : (ג) נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המפורטת [[בתוספת חמישית ב']], שקיבל הודעה לפי [[סעיף 186ז(ג)(2) לצו]] על פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, זכאי להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון, לפני הגורם המאשר, בעל פה או בכתב, על פי בחירתו, טרם קבלת ההחלטה על הסדר הטיעון; בסעיף קטן זה, "גורם מאשר" ((-)) פרקליט אזור יהודה והשומרון או ראש יחידת התביעות במחוז שומרון ויהודה במשטרה, או מי שהוסמך על ידם. : (ד) בדיון לגבי כתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, שבו מציג התובע לפני בית המשפט הסדר טיעון שאליו הגיע עם הנאשם, יברר בית המשפט האם קוימו הוראות צו זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה, לרבות האם הובאו פרטיו של הסדר הטיעון המוצג לפניו, כאמור בסעיף זה, לפני נפגע עבירה כאמור. : (ה) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו, אלא אם כן קבע פרקליט אזור יהודה והשומרון או ראש יחידת התביעות במחוז שומרון ויהודה במשטרה לפי העניין, כי יש בכך כדי לפגוע באופן ממשי בניהול ההליך. : (ו) המועדים והדרכים למימוש זכויותיו של נפגע העבירה לפי סעיף זה ייקבעו בתקנות על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור. @ 186יח. הצהרת נפגע (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) : (א) נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש; מסר הנפגע הצהרה כאמור, זכאי הוא שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם, לפי הוראות [[סעיף 129]]. : (ב) אין בהגשת הצהרת נפגע לבית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 129(ג)]]. : (ג) הוראות לענין הצהרת נפגע לפי סעיף זה, לרבות לענין דרכי הגשתה, תוכנה ועדכונה ייקבעו בתקנות על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור. @ 186יט. זכות להביע עמדה לענין חנינה (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה לפי הוראות [[סעיף 186ט]] על בקשת הנידון לחנינה או להקלה בעונשו ממפקד כוחות צה"ל באזור, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב בפני מפקד כוחות צה"ל באזור בבקשה כאמור, במועד ובדרך שייקבעו בתקנות. @ 186כ. הגנה מפני משפט פלילי או אזרחי (תיקון: 1799) : אי קיום זכות מהזכויות הקבועות בצו זה אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, או כדי להוות עילה למשפט פלילי או אזרחי נגד רשות ציבורית או עובד ציבור; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע נקיטת הליך משמעתי לפי כל דין. @ 186כא. זכאות בני משפחה (תיקון: 1799) : גרמה העבירה למותו של אדם, יוענקו הזכויות לפי צו זה לבני משפחתו של נפגע העבירה, לפי סדר הקדימויות שלהלן: : (1) למי שהיה בן זוגו בעת מותו; : (2) לילדיו; : (3) להוריו; : (4) לאחיו; : בהעדרם של כל אלה למי שהיה אפוטרופסו בעת מותו. @ 186כב. שלילת זכויות (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) נפגע עבירה זכאי לקבל את מלוא זכויותיו לפי הוראות [[סימן זה]], אלא אם כן סבר פרקליט אזור יהודה והשומרון, כי מטעמי ביטחון או מטעמים מיוחדים שיירשמו אין להעניק לנפגע העבירה את זכויותיו. @ 186כג. הקמת יחידות סיוע בפרקליטות (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) : בפרקליטות אזור יהודה והשומרון יוקמו יחידות סיוע, שתפקידן להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות צו זה, ובין השאר: : (1) להבטיח את העברת המידע מהפרקליטות לנפגעי העבירות ומנפגעי העבירות לפרקליטות; : (2) להנחות את התובעים ולסייע להם ביישום ההוראות לפי צו זה; : (3) לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירות, ולהפיצו לתובעים. @ 186כד. מינוי אחראים במשטרת ישראל (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) : משטרת ישראל תמנה שוטרים אחראים לענין צו זה, שתפקידם להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות [[סימן זה]] ובין השאר: : (1) להבטיח את העברת המידע מהמשטרה לנפגעי העבירות ומנפגעי העבירות למשטרה; : (2) להנחות שוטרים ולסייע להם ביישום ההוראות לפי צו זה; : (3) לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירות ולהפיצו לשוטרים. @ 186כה. הודעות (תיקון: 1799) : הודעות לפי צו זה יישלחו לנפגע העבירה לפי הכתובת שמסר לשם כך או יימסרו לו באמצעות מספר הטלפון שמסר לשם כך, הכל בדרך שייקבע בתקנות ידי מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון; הודעות שנשלחו לכתובת שמסר נפגע העבירה כאמור או שנעשה מאמץ סביר לשלוח או למסור אותן בדרך אחרת שייקבע בתקנות על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון, יראו אותן כאילו נמסרו לו. == פרק ו' - כללי האחריות לעבירה == === סימן א' - הוראות יסוד (תיקון: 1754) === @ 187. הגדרות (תיקון: 1754) : [[בפרק זה]] - :- "עבירה" - מעשה, מחדל או נסיון, שהם בני עונשין לפי דין או תחיקת בטחון; :- "רשות מוסמכת" - רשויות צה"ל, וכן גוף אחר הפועל מכוחו של מפקד כוחות צה"ל באזור. למען הסר ספק, לא יראו כרשות מוסמכת את הרשות הפלסטינית, כהגדרתה [[במנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7), התשנ"ו-1995]], או גופים אחרים הפועלים מכוחה. @ 188. אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד (תיקון: 1754) : (א) (((בוטל).)) : (ב) אין דנים אדם על מעשה, שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו, בפסק דין שניתן בידי בית משפט צבאי באזור או באזור מוחזק או בידי בית משפט בישראל; אולם אם גרם המעשה למותו של אדם, דנים אותו על כך אף אם הורשע קודם לכן בעבירה אחרת בשל אותו מעשה. @ 188א. אין ענישה אלא לפי דין או תחיקת בטחון (תיקון: 1754) : אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בדין או בתחיקת בטחון. @ 188ב. אין עונשין למפרע (תיקון: 1754) : (א) תחיקת בטחון היוצרת עבירה לא תחול על מעשה שנעשה לפני חתימתה או יום כניסתה לתוקף, לפי המאוחר. : (ב) תחיקת בטחון הקובעת לעבירה עונש חמור מזה שנקבע לה בשעת ביצוע העבירה, לא תחול על מעשה שנעשה לפני חתימתה או יום כניסתה לתוקף לפי המאוחר; אך אין רואים בעדכון שיעורו של קנס החמרה בעונש. === סימן ב' - תחולה לפי זמן ומקום עשיית העבירה (תיקון: 1754) === @ 189. עבירות שנעשו מקצתן בתוך האזור ומקצתן מחוץ לאזור : ניתן לשפוט ולהעניש אדם, העושה באזור חלק ממעשה אשר היה נחשב לעבירה, אילו נעשה כולו בתוך האזור, והוא נעשה מקצתו בתוך תחומי האזור ומקצתו מחוץ לתחומי האזור, כאילו נעשה המעשה כולו בתוך תחומי האזור. @ 190. ביטול העבירה לאחר עשייתה (תיקון: 1754) : נעברה עבירה ובוטל בתחיקת בטחון האיסור עליה - תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם - יופסקו; ניתן גזר-דין - יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה. @ 191. שינוי תחיקת בטחון לאחר עשיית העבירה (תיקון: 1754) : (א) נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק-דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, תחול על העניין תחיקת בטחון המקלה עם העושה; "אחריות לה" - לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה. : (ב) הורשע אדם בעבירה בפסק דין חלוט ולאחר מכן נקבע לאותה עבירה בתחיקת בטחון עונש, שלפי מידתו או סוגו הוא קל מזה שהוטל עליו - יהיה עונשו העונש המרבי שנקבע בתחיקת בטחון, כאילו הוטל מלכתחילה. @ 192. עבירות שהזמן גרמן (תיקון: 1754) : הוראות [[סעיפים 190]] [[ו-191]] לא יחולו על עבירה לפי דין או תחיקת בטחון שנקבעו בהם או לגביהם שיעמדו בתוקפם לתקופה מסוימת, או שנובע מטיבם שהם נתונים לשינויים מזמן לזמן. === סימן ג'1 - העבירה הפלילית והאחריות לה - היסוד העובדתי שבעבירה (תיקון: 1754) === @ 193. מבנה היסוד העובדתי (תיקון: 1754) : (א) "פרט", לעניין עבירה - המעשה בהתאם להגדרתה, וכן נסיבה או תוצאה שנגרמה על ידי המעשה, מקום שהן נמנות עם הגדרת אותה עבירה. : (ב) "מעשה" - לרבות מחדל, אם לא נאמר אחרת. : (ג) "מחדל" - הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי הדין, תחיקת בטחון או חוזה. === סימן ג'2 - העבירה הפלילית והאחריות לה - היסוד הנפשי שבעבירה (תיקון: 1754) === @ 194. דרישת מחשבה פלילית (תיקון: 1754) : אדם מבצע עבירה רק אם עשאה במחשבה פלילית, זולת אם - : (1) נקבע בהגדרת העבירה כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה; או : (2) העבירה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. @ 195. מחשבה פלילית (תיקון: 1754) : (א) מחשבה פלילית - מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולעניין התוצאות גם אחת מאלה: :: (1) כוונה - במטרה לגרום לאותן תוצאות; :: (2) פזיזות שבאחת מאלה: ::: (א) אדישות - בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות; ::: (ב) קלות דעת - בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למענן. : (ב) לעניין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן. : (ג) לעניין סעיף זה - :: (1) רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם; :: (2) אין נפקה מינה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר, מזה שלגביו אמור היה המעשה להיעשות. @ 196. רשלנות (תיקון: 1754) : (א) רשלנות - אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות העניין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד - :: (1) שלעניין הפרטים הנותרים הייתה לפחות רשלנות כאמור; :: (2) שאפשרות גרימת התוצאות לא הייתה בגדר הסיכון הסביר. : (ב) בכל עבירה בדין או בתחיקת בטחון שבה היסוד הנפשי הנדרש להתהוות העבירה הוא רשלנות, ולאותה עבירה נקבע עונש מאסר העולה על שלוש שנים - יהיה העונש בשל אותה עבירה, מאסר שלוש שנים. === סימן ג'3 - העבירה הפלילית והאחריות לה - אחריות קפידה (תיקון: 1754) === @ 197. אחריות קפידה והיקפה (תיקון: 1754) : (א) אדם נושא באחריות קפידה בשל עבירה, אם נקבע בדין או בתחיקת בטחון שהעבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות; ואולם, אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לבטל את האחריות בשל עבירות שחוקקו טרם כניסתו לתוקף של סעיף זה ונקבע בדין או בתחיקת בטחון, לרבות בהלכה הפסוקה, שאינן טעונות הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות. : (ב) לא יישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה; הטוען טענה כאמור - עליו הראיה. : (ג) לעניין אחריות לפי סעיף זה, לא יידון אדם למאסר, אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות. === סימן ד'1 - עבירות נגזרות - הניסיון (תיקון: 1754) === @ 198. ניסיון מהו (תיקון: 1754) : אדם מנסה לעבור עבירה אם, במטרה לבצעה, עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה. @ 199. חוסר אפשרות לעשיית העבירה (תיקון: 1754) : לעניין נסיון, אין נפקה מינה אם עשיית העבירה לא הייתה אפשרית מחמת מצב דברים שהמנסה לא היה מודע לו או טעה לגביו. @ 199א. עונש מיוחד על ניסיון (תיקון: 1754) : הוראה שבה נקבע לעבירה עונש חובה או שנקבע לה עונש מזערי, לא תחול על ניסיון לעבור אותה. @ 199ב. פטור עקב חרטה לניסיון (תיקון: 1754) : מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לנסיון, אם הוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה, חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות שבהן מותנית השלמת העבירה; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריותו הפלילית בשל עבירה מושלמת אחרת שבמעשה. === סימן ד'2 - עבירות נגזרות - צדדים לעבירה (תיקון: 1754) === @ 199ג. מבצע (תיקון: 1754) : (א) מבצע עבירה - לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר. : (ב) המשתתפים בביצוע עבירה תוך עשיית מעשים לביצועה, הם מבצעים בצוותא, ואין נפקה מינה אם כל המעשים נעשו ביחד, או אם נעשו מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי אחר. : (ג) מבצע באמצעות אחר הוא אדם שתרם לעשיית המעשה על-ידי אדם אחר שעשאו ככלי בידיו, כשהאחר היה נתון במצב כגון אחד המצבים הבאים, כמשמעותם בצו זה: :: (1) קטינות או אי שפיות הדעת; :: (2) העדר שליטה; :: (3) ללא מחשבה פלילית; :: (4) טעות במצב דברים; :: (5) כורח או צידוק. : (ד) לעניין סעיף קטן (ג), אם העבירה מותנית בעושה מיוחד, יהיה אדם מבצע אותה עבירה גם כאשר הייחוד מתקיים באדם האחר בלבד. @ 199ד. משדל (תיקון: 1754) : המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ, הוא משדל לדבר עבירה. @ 199ה. מסייע (תיקון: 1754) : מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע. @ 199ו. עונש על סיוע (תיקון: 1754) : (א) הסיוע לעבור עבירה שאינה עבירת ביטחון, עונשו - מחצית העונש שנקבע בדין או בתחיקת בטחון בשל ביצועה העיקרי; ואולם אם נקבע לה - :: (1) עונש מיתה או מאסר עולם - עונשו מאסר עשרים שנה; :: (2) עונש מזערי - עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי; :: (3) עונש חובה כלשהו - הוא יהיה עונש מירבי, ומחציתו תהא עונש מזערי. : (ב) הסיוע לעבור עבירה שהיא עבירת ביטחון, עונשו - העונש שנקבע בדין או בתחיקת בטחון לביצועה העיקרי; ואולם הוראה שבה נקבע לעבירה עונש חובה או שנקבע לה עונש מזערי, לא תחול על סיוע לעבור אותה. @ 199ז. ניסיון לשידול (תיקון: 1754) : הניסיון לשדל אדם לבצע עבירה, עונשו - מחצית העונש שנקבע בדין או בתחיקת בטחון לביצועה העיקרי; ואולם אם נקבע לה - : (1) עונש מיתה או מאסר עולם - עונשו מאסר עשרים שנים, ואם הייתה עבירת בטחון - עונשו מאסר שלושים שנים; : (2) עונש מזערי - עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי; : (3) עונש חובה כלשהו - הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי. @ 199ח. פטור עקב חרטה למשדל או מסייע (תיקון: 1754) : משדל או מסייע לא יישא באחריות פלילית לשידול או לסיוע, או לניסיון לשידול, אם מנע את עשיית העבירה או את השלמתה, או אם הודיע בעוד מועד לרשות מוסמכת, אשר נתונה לה סמכות על פי דין או תחיקת בטחון למנוע את עשיית העבירה או את השלמתה, על העבירה לשם מניעת עשייתה או השלמתה ועשה למטרה זו כמיטב יכולתו בדרך אחרת; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריות פלילית לעבירה מושלמת אחרת שבמעשה. @ 199ט. עבירה שונה או נוספת (תיקון: 1754) : (א) עבר מבצע, אגב עשיית העבירה, עבירה שונה ממנה או נוספת לה, כאשר בנסיבות העניין, אדם מן היישוב יכול היה להיות מודע לאפשרות עשייתה - :: (1) יישאו באחריות לה גם המבצעים בצוותא הנותרים; ואולם, נעברה העבירה השונה או הנוספת בכוונה, יישאו המבצעים הנותרים באחריות לה כעל עבירה של אדישות בלבד; :: (2) יישא באחריות לה גם המשדל או המסייע, כעבירה של רשלנות, אם קיימת עבירה כזאת באותו יסוד עובדתי. : (ב) הרשיע בית המשפט נאשם על פי סעיף קטן (א)(1) בעבירה שנקבע לה עונש חובה, רשאי הוא להטיל עליו עונש קל ממנו. @ 199י. נתונים ענייניים ואישיים (תיקון: 1754) : נתון שהוא תנאי להתהוות עבירה, תהיה לו נפקות לגבי כל צד לאותה עבירה, אף אם אינו מתקיים בו; ואולם נתון אישי שנפקותו מכוח דין או תחיקת בטחון להחמיר בעונש, להקל בו, לשנותו בדרך אחרת, או למנעו, תהיה הנפקות לגבי אותו צד בלבד שבו הוא מתקיים. === סימן ד'3 - עבירות נגזרות - הוראות משותפות (תיקון: 1754) === @ 199יא. סייג לניסיון, לשידול ולסיוע (תיקון: 1754) : הניסיון, השידול, הניסיון לשידול או הסיוע, לעבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואם העונש הוא קנס בלבד - קנס שאינו עולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום, אינם בני עונש. @ 199יב. תחולת דין העבירה (תיקון: 1754) : מלבד אם נאמר בדין או בתחיקת בטחון או משתמע מהם אחרת, כל דין או תחיקת בטחון החלים על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת חלים גם על ניסיון, שידול, ניסיון לשידול או סיוע, לאותה עבירה. === סימן ה'1 - סייגים לאחריות פלילית - הוראות כלליות (תיקון: 1754) === @ 199יג. נטל ההוכחה (תיקון: 1754) : מלבד אם נאמר בדין ובתחיקת בטחון אחרת, חזקה על מעשה שנעשה בתנאים שאין בהם סייג לאחריות פלילית. @ 200. כפיה על ידי הבעל : אשה נשואה אינה פטורה מאחריות פלילית על מעשה או מחדל, אך ורק מחמת שהמעשה או המחדל נעשה בנוכחות הבעל. === סימן ה'2 - סייגים לאחריות פלילית - סייגים לפליליות המעשה (תיקון: 1754) === @ 201. קטינות (תיקון: 1754) : לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתיים עשרה שנים. @ 202. היעדר שליטה (תיקון: 1754) : לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לעניין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה. @ 203. אי שפיות הדעת (תיקון: 1754) : לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש - : (1) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או : (2) להימנע מעשיית המעשה. @ 204. שיכרות (תיקון: 1754) : (א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו. : (ב) עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה. : (ג) גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה. : (ד) בסעיף זה, "מצב של שכרות" - מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה. : (ה) סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן (ד), אך עקב שכרות חלקית לא היה מודע, בשעת מעשה, לפרט מפרטי העבירה. @ 205. הגנה עצמית (תיקון: 1754) : לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים. @ 206. צורך (תיקון: 1754) : לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא הייתה לו דרך אחרת אלא לעשותו. @ 206א. כורח (תיקון: 1754) : (א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שנצטווה לעשותו תוך איום שנשקפה ממנו סכנה מוחשית של פגיעה חמורה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו, ושאנוס היה לעשותו עקב כך. : (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול ביחס לעבירה שעונשה מוות ועבירה לפי [[סעיף 209 לצו זה]], וכן ניסיון, שידול, ניסיון לשידול או סיוע לעבירות האמורות. @ 206ב. צידוק (תיקון: 1754) : לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה: : (1) הוא היה חייב או מוסמך, לפי דין או לפי תחיקת בטחון, לעשותו; : (2) עשהו על-פי צו של רשות מוסמכת שהיה חייב לפי דין או תחיקת בטחון לציית לה, זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין; : (3) במעשה הטעון לפי דין או תחיקת בטחון הסכמה, כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם, שלמות גופו, או למניעת נזק חמור לבריאותו, ואם בנסיבות העניין לא היה בידו להשיג את ההסכמה; : (4) עשהו באדם בהסכמה כדין, תוך פעולה או טיפול רפואיים, שתכליתם טובתו או טובת הזולת; : (5) עשהו תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי, שאינם אסורים לפי דין או תחיקת בטחון ואינם נוגדים את תקנת הציבור, ובהתאם לכללים הנהוגים בהם. @ 206ג. כניסה למצב בהתנהגות פסולה (תיקון: 1754) : (א) הוראות [[סעיפים 202]], [[206]] [[ו-206א]] לא יחולו אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול היה, בנסיבות העניין, להיות מודע, לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו, כי הוא עלול לעשותו במצב זה, ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב; ובלבד שענינו של המעשה שנעשה במצבים האמורים [[בסעיף 206]] או [[בסעיף 206א]], לא היה הצלת אינטרס הזולת. : (ב) במקרה כאמור בסעיף קטן (א), רואים את האדם כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה; נכנס אדם למצב כדי לעבור את העבירה, והיא מותנית גם בתוצאה, רואים אותו כמי שעבר את העבירה בכוונה. @ 206ד. חובה לעמוד בסכנה או באיום (תיקון: 1754) : הוראות [[סעיפים 206]] [[ו-206א]] לא יחולו כאשר הייתה מוטלת על האדם חובה על-פי דין, תחיקת בטחון או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום. @ 206ה. חריגה מן הסביר (תיקון: 1754) : הוראות [[סעיפים 205]], [[206]] [[ו-206א]] לא יחולו כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות העניין לשם מניעת הפגיעה. @ 206ו. זוטי דברים (תיקון: 1754) : לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך. @ 206ז. טעות במצב דברים (תיקון: 1754) : (א) העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו. : (ב) סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה בכפוף לאמור [[בסעיף 197(ב)]]. @ 206ח. טעות במצב משפטי (תיקון: 1754) : לענין האחריות הפלילית אין נפקא מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור על פי דין או תחיקת בטחון, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי שנקבע בדין או בתחיקת בטחון, או בדבר הבנתו את האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר === סימן ו' - אחריות פלילית של תאגיד (תיקון: 1754) === @ 206ט. היקף אחריותו הפלילית של תאגיד (תיקון: 1754) : (א) תאגיד יישא באחריות פלילית - :: (1) לפי [[סעיף 197]], כשהעבירה נעברה על ידי אדם במהלך מילוי תפקידו בתאגיד; :: (2) לעבירה המצריכה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות, אם, בנסיבות הענין ולאור תפקידו של האדם, סמכותו ואחריותו בניהול עניני התאגיד, יש לראות במעשה שבו עבר את העבירה, ובמחשבתו הפלילית או ברשלנותו, את מעשהו, ומחשבתו או רשלנותו, של התאגיד. : (ב) בעבירה שנעברה במחדל, כאשר חובת העשיה מוטלת במישרין על התאגיד, אין נפקה מינה אם ניתן לייחס את העבירה גם לבעל תפקיד פלוני בתאגיד, אם לאו. @ 207. עבירות של תאגיד : נתחייב בדין תאגיד, בעבירה על תחיקת בטחון או על הדין, יראו כל אדם שהיה בזמן העבירה מנהלו או פקידו של התאגיד, כאשם באותה עבירה אלא אם כן יוכח שהעבירה בוצעה בלא ידיעתו או שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעת ביצועה. === סימן ו'1 - הוראות שונות (תיקון: 1754) === @ 207א. פרשנות (תיקון: 1754) : ניתן דין או תחיקת בטחון לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתם, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין או תחיקת בטחון. @ 207ב. נפקותו של ספק (תיקון: 1754) : (א) לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן היא הוכחה מעבר לספק סביר. : (ב) התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית, והספק לא הוסר, יחול הסייג. @ 207ג. פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירה (תיקון: 1754) : בכל מקום בדין או בתחיקת בטחון שנחקק לפני תחילת תוקפו של סעיף זה, ושבו היסוד הנפשי שבעבירה בא לידי ביטוי במונח - : (1) "זדון" או "מזיד" - יהיה היסוד הנפשי הדרוש להתהוות העבירה - מודעות כאמור [[בסעיף 195(א) רישה]], ולעניין תוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה - גם פזיזות; : (2) "בכוונה" - מקום שהמונח אינו מתייחס לתוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה, יתפרש המונח כמניע שמתוכו נעשה המעשה או כמטרה להשיג יעד כפי שנקבע בעבירה, לפי ההקשר; : (3) "ביודעין" או מונח בעל משמעות דומה - יתפרש המונח כמחשבה פלילית כאמור [[בסעיף 195(א)]]; : (4) "יש לו יסוד להניח" או ביטוי בעל משמעות דומה - יתפרש הביטוי כאדם שחשד, כאמור [[בסעיף 195(ג)(1)]]; : (5) "התרשלות" - יתפרש המונח כרשלנות כאמור [[בסעיף 196]]. @ 208. נטל ההוכחה (תיקון: 1754) : אדם שנאשם בעבירה על תחיקת בטחון עליו ההוכחה שהחזיק בכל רשיון, תעודת היתר, הסכמה או הרשאה. == פרק ז' - עבירות == === סימן א' - פגיעה בגוף === @ 209. גרימת מוות בכוונה (תיקון: 1754) : (א) הגורם בכוונה למותו של אחר, דינו מוות. : (ב) חבר בקבוצה, שחבר אחד או יותר בה עוברים או עברו, בזמן היותם בקבוצה, עבירה על סעיף זה, דינו מאסר עולם. : (ג) בסעיף זה - "הגורם בכוונה למותו של אחר", לרבות: :: (1) הגורם למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה; :: (2) הגורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש. @ 210. הריגה : (א) הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, ייאשם בהריגה, ודינו, מאסר עולם. : (ב) מחדל אסור הוא מחדל, העולה כדי התרשלות פושעת במילוי חובה, בין שיש עמו כוונה לגרום למוות או חבלת גוף, ובין שאין עמו כוונה כזאת. @ 210א. חבלה בכוונה מחמירה (תיקון: 1724, 1771) : העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה של ממש, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו - מאסר עשרים שנים: : (1) גורם לאדם חבלה של ממש; : (2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר; : (3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ; : (4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור; : (5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל מְשַּתֵּך; : (6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת. @ 210ב. (תיקון: 1771) : (((פקע).)) @ 211. תקיפה (תיקון: 1724) : (א) התוקף שלא כדין, דינו - מאסר חמש שנים, והוא אם לא נקבע בצו זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה; גרם התוקף לאחר חבלה של ממש - דינו מאסר שבע שנים. : (ב) (((בוטל).)) @ 211א. תקיפה או פגיעה בנסיבות מחמירות (תיקון: 1724) : נעברה עבירה לפי [[סעיפים 211]], [[215]] [[או 217]] - : (1) כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה; : (2) כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם - כפל העונש הקבוע לעבירה. @ 212. זריקת חפצים (תיקון: 1771) : הזורק דבר, לרבות אבן - : (1) באופן הפוגע או עלול לפגוע בתנועה בנתיב תחבורה או באופן שיש בו כדי לפגוע בכלי תחבורה, או באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה, או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, דינו - מאסר עשר שנים; : (2) לעבר אדם או רכוש, בכוונה לפגוע באדם או ברכוש דינו - מאסר עשר שנים; : (3) לעבר כלי תחבורה נוסע, בכוונה לפגוע בו או באדם הנוסע בו, דינו - מאסר עשרים שנים; : (4) (((פקעה).)) @ 212א. סיכון חיי אנשים בנתיב תחבורה (תיקון: 1715) : העושה אחת מאלה, בכוונה לפגוע בעובר דרך, נוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו, דינו - מאסר עשרים שנים: : (1) מניח דבר על נתיב התחבורה או כלי התחבורה; : (2) נוהג בכלי תחבורה, או מטפל בנתיב תחבורה או כלי תחבורה, או בכל דבר שעליהם או בקרבתם, בדרך שיש בה בכדי לפגוע בשימוש החופשי והבטוח של נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בבטיחותו של עובר דרך או נוסע כאמור או כדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים. === סימן ב' - עבירות נגד חירותו של אדם === @ 213. חטיפה (תיקון: 1754) : (א) הכופה אדם, בכוח או איומים, או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה, ודינו - מאסר עשר שנים. : (ב) המוציא אדם אל מחוץ לאזור בלי הסכמתו שלו עצמו או של המורשה להסכים בשבילו, דינו ((-)) מאסר עשרים שנים. : (ג) החוטף אדם בכוונה שייכלא שלא כדין, דינו - מאסר עשרים שנים. : (ד) החוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה צפוי לסכנת חיים, או חוטף אדם כדי לסחוט או לאיים, דינו - מאסר שלושים שנים. : (ה) המוציא במעשה פיתוי, קטין שלא מלאו לו שש-עשרה שנים, או אדם שאינו שפוי בדעתו, ממשמרתו של אפוטרופוסם בלי הסכמת האפוטרופוס, דינו - מאסר עשרים שנים; העושה כן, בידיעה שהנחטף יהיה צפוי לסכנת חיים, דינו - מאסר עולם. : (ו) החוטף אדם כדי שיהיה נתון לחבלה חמורה, והחוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה צפוי לחבלה חמורה, דינם - מאסר עשרים שנים. : (ז) המסתיר או כולא אדם באיסור בידיעה שהוא נחטף, דינו כאילו חטף את האדם באותה כוונה, ידיעה או מטרה, שהיו לו בהסתרת האדם או בכליאתו. @ 214. כליאת שווא (תיקון: 238/ת"ט) : העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו מאסר שלוש שנים; העושה כן, תוך שהוא מתחזה כבעל מעמד רישמי או מתיימר שיש לו סמכות לעצרו או לכלאו, דינו - מאסר חמש שנים. === סימן ג' - עבירות נגד רשויות האזור === @ 215. פגיעה בחייל (תיקון: 1724) : (א) לענין סעיף זה - ::- "חייל" - לרבות מי שהוענקו לו סמכויות של חייל בהתאם לתחיקת הבטחון. : (ב) התוקף חייל או משתמש כלפיו באלימות - דינו מאסר שבע שנים. : (ג) המאיים על חייל, דינו - מאסר חמש שנים. : (ד) המעליב חייל או העושה מעשה אחר הפוגע בכבודו או במעמדו כחייל, דינו - מאסר שנה. @ 216. גרימת נזק ברשלנות (תיקון: 1724) : הגורם ברשלנות נזק לגופו של חייל או של עובד בשירות או בשליחות צה"ל או רשות מרשויותיו או של עובד הרשויות שנתמנו או הוסמכו לפעול באזור בידי מפקד כוחות צה"ל באזור או מפקד צבאי - דינו - מאסר שנה. @ 217. תקיפת עובד ציבור (תיקון: 1724) : התוקף עובד ציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי כל דין או תחיקת בטחון, או מי שנותן או שנתן שירות לצה"ל או לרשות מרשויות צה"ל, והתקיפה קשורה בהיות הנתקף עובד ציבור או ממלא חובה או תפקיד או נותן שירות כאמור, דינו - מאסר שבע שנים. @ 218. הפרעה לחייל : המפריע לחייל במילוי תפקיד או לכל אדם המשתמש בכל סמכות או המבצע כל תפקיד שהוענק לו או הוטל עליו בתחיקת בטחון או הממלא תפקיד הקשור בשלומו של הציבור, בטחון כוחות צה"ל, הגנת האזור, קיומו של הסדר הציבורי או קיומם של ההספקה או השירותים לכלל - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 219. פגיעה ברשות או בסמל : המתנהג באופן מעליב כלפי רשות מרשויות צה"ל באזור או כלפי סמל מסמליה ייאשם בעבירה על צו זה. @ 220. חבלה במתקן צה"ל (תיקון: 2127, 2196) : (א) המבצע מעשה חבלה במתקן של צה"ל דינו מאסר עולם. : (ב) (((הוראת שעה מיום 7.7.2022 עד יום 31.12.2026):)) לעניין סעיף זה ((-)) ::- "גדר הביטחון" - מתקן צה"ל, המורכב מגדרות, חומות, דרכי פטרול, שערים, או אמצעי תצפית, אשר נועדו למניעת פיגועי טרור, ולמניעת יציאה משטחי האזור למדינת ישראל שלא כדין. : (ג) (((הוראת שעה מיום 7.7.2022 עד יום 31.12.2026):)) המבצע מעשה חבלה בגדר הביטחון, לא יפחת עונשו מ-18 חודשי מאסר, אשר לכל הפחות שליש ממנו לא יהיה על-תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו. @ 221. נזק לרכוש ביטחוני : (א) לענין סעיף זה - ::- "רכוש בטחוני" - רכוש הנמצא בבעלותו או בשימושו של כל אחד מאלה שפורטו [[בסעיף 2 לצו בדבר בתי-משפט מקומיים (מעמד רשויות צה"ל) (יהודה והשומרון) (מס' 164), התשכ"ח-1967]]. : (ב) הגורם ברשלנות נזק לרכוש בטחוני - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 222. עבירות נגד קיום הסדר הציבורי : (א) לא יעשה אדם מעשה או מחדל שיש בהם פגיעה, היזק, הפרעה או סכנה לבטחון האזור או לבטחון כוחות צה"ל, או לפעולתם, שימושם או בטחונם של כל אחד מאלה: כלי-שיט, כלי-טיס, נמל, רציף, מזח, מעגן, שדה תעופה, מסילת ברזל, נתיב מים, דרך, דרך עפר, קטר, כלי רכב, כלי משא או כל אמצעי אחר של הובלה ציבורית, או תקשורת ציבורית או כל מפעל, מוסד, או ציוד המשמש או מסוגל לשמש לייצורם, הספקתם, החסנתם, העברתם, מסירתם או הפצתם של מים, דלק, גז או חשמל או כל רכוש של מדינת ישראל או של צה"ל. : (ב) לא יתקרב אדם ולא יימצא בקרבתו של כל רכוש המאוזכר בסעיף קטן (א) או ייכנס אליו, לשם עשיית כל מעשה שנאסר באותו סעיף קטן. : (ג) לא יהיה אדם חבר בקבוצה, שחבר אחד או יותר ממנה עוברים או עברו, בזמן היותם בקבוצה, עבירה על סעיף זה. : (ד) עבר אדם על סעיף זה - דינו מאסר עולם. @ 222א. החדרת חפץ אסור מסוכן או ציוד קצה רט"ן אל תוך בית כלא (תיקון: 1767) : (א) בסעיף זה - :: (1) "בית כלא" - בית סוהר כמשמעותו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971]], כפי תוקפה בישראל מעת לעת, מתקן מעצר או מתקן כליאה, כהגדרתם בתחיקת הביטחון (להלן - בית כלא); :: (2) "חפץ אסור מסוכן" - חפץ אסור שבשל טיבו או מהותו הכנסתו לבית כלא, העברתו לאסיר או העברתו מאסיר לאדם אחר, עלולה לסכן חיי אדם או לפגוע בבריאותו, להביא לגרימת חבלה חמורה לאדם, לפגוע בביטחון המדינה או בביטחון האזור, או לסייע לבריחה מבית הכלא, וכן חפץ שביכולתו לייצר חפץ כאמור; :: (3) "ציוד קצה רט"ן" - ציוד בזק כמשמעותו [[בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]] כפי תוקפו בישראל מעת לעת, נישא או מיטלטל, המתחבר או המיועד להתחבר אל מערכת של מתקני אלחוט, שבאמצעותה ניתנים שירותי רדיו טלפון נייד לציבור, לרבות כל חלק של ציוד כאמור, כגון כרטיס sim, כרטיס זיכרון, אנטנה, סוללה ומטען. : (ב) העושה אחד מאלה, במישרין או בעקיפין, דינו - מאסר חמש שנים: :: (1) מכניס, מעביר או זורק חפץ אסור מסוכן אל תוך בית כלא; :: (2) מניח חפץ אסור מסוכן בתוך בית כלא; :: (3) מעביר חפץ אסור מסוכן לאסיר או מאסיר לאדם אחר; :: (4) אסיר המחזיק בחפץ אסור מסוכן. : (ג) העושה אחד מאלה, במישרין או בעקיפין, דינו - מאסר שלוש שנים: :: (1) מכניס, מעביר או זורק ציוד קצה רט"ן אל תוך בית כלא; :: (2) מניח ציוד קצה רט"ן בתוך בית כלא; :: (3) מעביר ציוד קצה רט"ן לאסיר או מאסיר לאדם אחר; :: (4) מאפשר את השימוש בציוד קצה רט"ן בתוך בית כלא, לרבות על ידי מימון; :: (5) אסיר המחזיק בציוד קצה רט"ן. : (ד) העושה פעולה כאמור בפסקאות (ב) או (ג), במטרה להביא לסיכון חיי אדם, לגרום חבלה חמורה לאדם, לפגוע בביטחון המדינה או בביטחון האזור, או לסייע לארגון טרור, דינו - מאסר עשר שנים; לעניין זה, "במטרה" - לרבות תוך ראייה מראש את אחת או יותר מהאפשרויות המפורטות בפסקה זו כאפשרות קרובה לוודאי. @ 223. התערבות בענייני צה"ל : (א) אדם העושה כל מעשה אשר יש טעם סביר להאמין שיש בו כדי למנוע מכוחות צה"ל או מבני האדם העוסקים בביצוע שירותים חיוניים לבצע את תפקידיהם - ייאשם בעבירה על צו זה. : (ב) אדם העושה ביודעין מעשה המכוון להפוך חייל, או אדם העוסק בשירותים חיוניים, לבלתי מוכשר לבצע ביעילות את תפקידו - יאשם בעבירה על צו זה. @ 224. סמכות להשיג ידיעות : אדם שאינו מציית להוראה שניתנה בידי רשות מרשויות צה"ל או מטעמה להמציא או להראות ידיעות או חפצים שברשותו לרשות או לאדם המפורטים בהוראה - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 225. חובת התייצבות : (א) אדם שאינו מציית להוראה שניתנה לו בידי רשות מרשויות צה"ל או מטעמה להתייצב במקום ובמועד שנקבעו בהוראה - יאשם בעבירה על צו זה. : (ב) אדם שאינו מציית לצו זימון מיוחד שנמסר לו - דינו מאסר שבע שנים. לענין סעיף זה((,)) "צו זימון מיוחד" - צו חתום בידי קצין צה"ל המורה למי שהצו מופנה אליו להתייצב לחקירה במקום ובזמן שנקבעו בצו. : (ג) רואים זימון מיוחד כנמסר לאדם באחת מאלה: :: (1) במסירה לידו; :: (2) במסירה לבן משפחה הגר עימו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים וכן בפרסום הודעה על כך במשרדי התיאום והקישור שבנפת מענו הרשום, ויראו את המסירה כאילו נעשתה לאחר שלושים יום ממועד השלמת פעולות אלו - זולת אם הוכיח שהצו לא הגיע לידיעתו. @ 225א. סירוב לנטילת אמצעי זיהוי - עונשין (תיקון: 1672) : סירב אדם לנטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות [[פרק ג' סימן ו']], ולא ניתן היה לערוך באופן סביר את הנטילה בשל סירובו, דינו - מאסר שנה. @ 226. ידיעות כוזבות : אדם המוסר הצהרה כוזבת לרשות מרשויות צה"ל או מציג לפניה מצג שווא או משתמש לפניה בכל מסמך המכיל פרט שהוא כוזב - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 227. התחמקות מחובת תשלום : אדם, אשר בכוונה להתחמק מחובת תשלום סכום כסף לרשות מרשויות צה"ל, שהוטלה על פי דין או תחיקת בטחון, עשה אחד מהמעשים הבאים, דינו מאסר חמש שנים ואלו הם: : (א) השמיט מתוך מסמך שהיה חייב להגיש על פי דין או תחיקת בטחון כל סכום שיש להכליל במסמך; : (ב) מסר במסמך שהיה חייב להגיש על פי דין או תחיקת בטחון אימרה או תרשומת כוזבת; : (ג) השיב תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאל או על דרישת ידיעות שנערכה אליו על פי דין או תחיקת בטחון; : (ד) הכין או קיים, או הרשה להכין או לקיים, פנקסי חשבונות כוזבים או רשימות אחרות כוזבות, או שזייף או הרשה לזייף פנקסי חשבונות או רשימות; : (ה) השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן. === סימן ג'1 - איסור הלבנת הון (תיקון: 2119) === @ 227א. עבירת מקור (תיקון: 2119) : (א) לעניין [[סימן זה]] - ::- "כספים" - מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים, ניירות ערך למוכ"ז, שטרות סחירים, וכן כרטיס תשלום ואמצע תשלום אחר שהמנפיק מתיר לכל אדם לעשות בהם שימוש; לעניין הגדרה זו, "כרטיס תשלום" - לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים או למשיכת מזומנים, שניתן לצבור בהם ערך כספי; ::- "עבירה" - עבירה כמפורט [[בתוספת התשיעית לצו זה]]. : (ב) לעניין [[סימן זה]], יראו כעבירה גם עבירה כאמור בסעיף קטן (א) שנעברה מחוץ לאזור ובלבד שהיא מהווה עבירה לפי דיני אותה מדינה. @ 227ב. איסור הלבנת הון (תיקון: 2119) : העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) ([[בסימן זה]] - רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו - מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור [[צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון=|בסעיף 1((())א(()))(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון]] - : (1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה; : (2) רכוש ששימש לביצוע עבירה; : (3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה; : (4) רכוש שנעברה בו עבירה. @ 227ג. איסור עשיית פעולה ברכוש אסור (תיקון: 2119) : (א) העושה פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא רכוש או כספים בשווי של 150,000 שקלים חדשים לפחות - בין בפעולה אחת ובין בכמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של חודשיים - בשווי שנקבע, דינו - מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 1((())א(()))(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון]]; לעניין סעיף זה, "ידיעה" - למעט עצימת עיניים כמשמעותה [[בסעיף 195(ג)(1)]]. : (ב) לעניין [[סעיפים 227ב]] ו-227ג, די אם יוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש. @ 227ד. סייג לאחריות פלילית (תיקון: 2119) : (א) לא יישא אדם באחריות פלילית לפי [[סעיף 227ג]] אם טרם ביצוע הפעולה דיווח למשטרה אודות הפעולה ברכוש, ופעל לפי הנחיות המשטרה לגביה. : (ב) מפקד מחוז יהודה והשומרון במשטרת ישראל, בהתייעצות עם היועץ המשפטי של מפקד האזור, יקבע את המועד ואת דרכי הדיווח לפי סעיף קטן (א). === סימן ד' - שיבוש הליכי משפט === @ 228. שיבוש הליכי משפט : (א) העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שלוש שנים; לענין זה, "הליך שיפוטי" - לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט. : (ב)(1) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין או תחיקת ביטחון לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו - מאסר חמש שנים; :: (2) המניע או מנסה להניע כאמור בפסקה (1) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר שבע שנים. : (ג)(1) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו - מאסר שבע שנים. :: (2) המניע או מנסה להניע כאמור בפסקה (1) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר תשע שנים. : (ד) סעיפים קטנים ((())ב(()))(1) ו-((())ג(()))(1) לא יחולו על מעשה הבא להעמיד אדם על זכותו לפי דין להימנע מעדות או ממסירת הודעה, או על מעשה הנעשה כדין במהלכם של משפט או חקירה. : (ה) באישום על מניעת הודעה או עדות או על חזרה מהודעה או מעדות לפי סעיפים קטנים (ב)(1) ו-(ג)(1) תהיה לנאשם הגנה, אם יוכיח שעשה את המעשה למען גילוי האמת או מניעת שקר. : (ו) המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו - מאסר שלוש שנים. : (ז) נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) או (ו) כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם - :: (1) בעבירה לפי סעיף קטן ((())ב(()))(1) - מאסר שבע שנים; :: (2) בעבירה לפי סעיף קטן ((())ב(()))(2) - מאסר עשר שנים; :: (3) בעבירה לפי סעיף קטן ((())ג(()))(1) - מאסר עשר שנים; :: (4) בעבירה לפי סעיף קטן ((())ג(()))(2) - מאסר ארבע עשרה שנים; :: (5) בעבירה לפי סעיף קטן (ו) - מאסר חמש שנים. : (ח) הבודה ראיה, שלא בדרך של עדות שקר או של הדחה לעדות שקר, או המשתמש ביודעין בראיה בדויה כאמור, והכל בכוונה להטעות בית משפט בהליך שיפוטי, דינו - מאסר חמש שנים. @ 229. זילות בית משפט : האומר או כותב דבר על שופט לענין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו - מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט בדבר שיש בו ענין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה. === סימן ה' - עבירות בנשק ובציוד לחימתי === @ 230. נשיאת, החזקת וייצור נשק (תיקון: 1788, 1827, 2173, 266/ת"ט, 2219) : (א) (((בוטל).)) : (ב) הנושא, המחזיק או המייצר כלי נשק ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת היתר, דינו מאסר עולם. : (ב1) (((הוראת שעה מיום 23.1.2024 עד יום 31.12.2025):)) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב) בנסיבות המפורטות להלן, לא יפחת עונשו מהעונש שנקבע לנסיבות אלה: :: (1) המחזיק או הנושא כלי נשק, למעט תחמושת, חפץ נפיץ או מבעיר, או חלק לא מהותי בכלי נשק, ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת היתר לא יפחת עונשו מ-36 חודשי מאסר אשר לכל הפחות מחציתם לא יהיו על תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; :: (2) המייצר כלי נשק, למעט תחמושת, חפץ נפיץ או מבעיר, או חלק לא מהותי בכלי נשק, ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת היתר לא יפחת עונשו מ-48 חודשי מאסר אשר לכל הפחות מחציתם לא יהיו על תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; :: (3) המחזיק או הנושא תחמושת או חלק לא מהותי בכלי נשק, ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת היתר לא יפחת עונשו מ-12 חודשי מאסר אשר לכל הפחות מחציתם לא יהיו על תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; :: (4) המייצר תחמושת או חלק לא מהותי בכלי נשק, ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת היתר לא יפחת עונשו מ-36 חודשי מאסר אשר לכל הפחות מחציתם לא יהיו על תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו. : (ג) מפקד צבאי רשאי לקבוע, בהודעה שתפורסם מטעמו, תנאים כלליים שיחולו על מי שקיבל תעודת היתר כאמור בסעיף קטן (ב). @ 230א. איסור נשיאה או החזקה של צעצוע מסוכן (תיקון: 1788) : הנושא, המחזיק או מייצר צעצוע מסוכן בלא היתר - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 230ב. פעולה בחומר מזיק או במיתקן רגיש למטרות טרור (תיקון: 1827) : (א) המחזיק, רוכש, מוכר, מייצר, מתקן, מייבא, מייצא, מוביל, מתווך, מפיץ או עושה עסקה אחרת בנשק כימי, ביולוגי או רדיאוקטיבי או בחומר מזיק או במיתקן רגיש, במטרה לקדם פעילות של התאחדות בלתי מותרת או ביצוע עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] או לסייע לפעילות או ביצוע כאמור, והכול בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו - מאסר עולם. : (ב) נעשתה פעולה או עסקה כאמור בסעיף קטן (א) כשהצד האחד לפעולה או לעסקה כאמור הוא התאחדות בלתי מותרת או חבר בהתאחדות בלתי מותרת, חזקה כי הפעולה או העסקה נעשתה למטרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכח אחרת. @ 231. חברות בקבוצה המבצעת פעולות אסורות : חבר בקבוצה, שחבר אחד או יותר ממנה עוברים או עברו, בזמן היותם בקבוצה, עבירה על [[סעיף 230]], דינו מאסר עולם. @ 232. הפקדת כלי יריה, חומרי נפץ וכו' (תיקון: 2173, 2219) : (א) הנושא או מחזיק ברשותו כלי נשק, בהתאם לתעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו ופג תוקפה של תעודת ההיתר או שבוטלה בידי מי שהוציאה, חייב להביאם מיד לתחנת משטרה קרובה ולהפקידם בה; הופקדו כלי נשק, ייעשה בהם ככל שיורה מפקד צבאי. : (ב) העובר על סעיף זה, דינו מאסר עשר שנים. : (ב1) (((הוראת שעה מיום 23.1.2024 עד יום 31.12.2025):)) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב) בנסיבות המפורטות להלן, לא יפחת עונשו מהעונש שנקבע לנסיבות אלה: :: (1) הסוחר או עוסק בצורה אחרת בכלי נשק, למעט תחמושת, חפץ נפיץ או מבעיר, או חלק לא מהותי בכלי נשק, ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת ההיתר לא יפחת עונשו מ-48 חודשי מאסר אשר לכל הפחות מחציתם לא יהיו על תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; :: (2) הסוחר או עוסק בצורה אחרת בתחמושת או בחלק לא מהותי בכלי בנשק, ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת ההיתר לא יפחת עונשו מ-36 חודשי מאסר אשר לכל הפחות מחציתם לא יהיו על תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו. @ 233. סחר בציוד מלחמתי (תיקון: 2173, 2219) : (א) בסעיף זה - ::- "ציוד מלחמתי" - כלי נשק, בין שהוא ראוי לשימוש ובין שאינו ראוי לשימוש, מכשירי עזר להכוונה או לתיקון של נשק, לבוש צבאי וכל ציוד שהיה רכושו של צבא או שהיה בהחזקתו של צבא או שימש לצרכי צבא, לרבות חלקים של ציוד כזה; ::- "סחר" - קנייה, מכירה, תיווך, מסירה, איחסון, הובלה, העברה, משלוח או תיקון. : (ב) הסוחר או עוסק בצורה אחרת בציוד מלחמתי, ללא היתר חתום בידי מפקד כוחות צה"ל באזור או מטעמו, דינו - מאסר עולם. : (ג) היודע כי אדם אחר עומד לעבור או עבר עבירה לפי סעיף זה ואינו מודיע על כך בתוך זמן סביר לקצין או לאחת מתחנות המשטרה באזור, דינו - עשר שנות מאסר. : (ג1) (((הוראת שעה מיום 23.1.2024 עד יום 31.12.2025):)) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ג), בנסיבות המפורטות בסעיף קטן (ב1), לא יפחת עונשו ממחצית העונש הקבוע בסעיף קטן (ב1). @ 234. עבירות בקשר לציוד צבאי : (א) בסעיף זה - ::- "ציוד צבאי" - כלי נשק, מלבושים, תגים, מדים, ציוד אישי של חיילים או כל פריטי ציוד שסופקו לשימוש צה"ל או שהם רכוש צה"ל או שהוענקו כדין לצה"ל או שהם מצויים באספקתו של צה"ל או שהובאו לאזור לשימושו. : (ב) לא יחזיק אדם ציוד צבאי ללא היתר או הצדק סביר שעול הוכחתם עליו. : (ג) לא יקנה אדם, לא יחליף, לא יעכב ברשותו ולא יקבל ציוד צבאי מחייל או מטעמו של חייל או בשמו ולא יבקש, יניע או יסייע בידי חייל למכור או להעביר מרשותו בכל דרך שהיא ציוד צבאי. : (ד) לא יוציא אדם מרשות הצבא ביודעין ושלא כדין ציוד צבאי. : (ה) העובר על סעיף זה - דינו מאסר עשר שנים. === סימן ו' - עבירות ביחס לרכוש === @ 235. הצתה (תיקון: 1800) : (א) המשלח אש במזיד בדבר לא לו, דינו מאסר 15 שנים. : (ב) המשלח אש במטרה לפגוע בנכס שהינו רכוש בטחוני כאמור [[בסעיף 221(א)]], בנכס המשמש את הציבור, באתר טבע, בצמחייה או בבטחת דרי הסביבה או במטרה לפגוע בבני אדם, דינו - מאסר עשרים שנים. : (ג) הגורם ברשלנות לשריפת דבר לא לו, או הגורם ברשלנות סכנת שריפה לדבר לא לו, דינו - מאסר שלוש שנים. @ 236. היזק לרכוש בזדון : (א) ההורס רכוש או פוגע בו במזיד ושלא כדין - ייאשם בעבירה על צו זה והוא אם לא נקבע עונש אחר לעבירה מחמת נסיבותיה. : (ב) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) ברכושו של עובד ציבורי או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי כל דין או תחיקת ביטחון או מי שנותן או שנתן שירות לצה"ל או לרשות מרשויות צה"ל והריסת הרכוש או הפגיעה בו קשורה בהיותו רכוש של עובד ציבור או ממלא חובה או נותן שירות כאמור, דינו - מאסר עשר שנים. === סימן ז' - ריגול ומגע עם אויב או ארגון עוין === @ 237. איסור מגע עם אויב : לא יבוא אדם במגע, בכתב, בעל-פה, או בכל דרך אחרת עם אדם, שיש יסוד סביר להניח, כי הוא פועל למען האויב, בין בשירות האויב ובין באופן אחר. @ 237א. עמידה בראש התאחדות בלתי מותרת (תיקון: 1827) : העומד בראש התאחדות בלתי מותרת או המנהל אותה או הנוטל חלק בהכוונה של התאחדות בלתי מותרת בכללה, במישרין או בעקיפין, דינו - מאסר 25 שנים; היתה ההתאחדות התאחדות בלתי מותרת שפעילותה כוללת גם ביצוע עבירות גרימת מוות בכוונה, דינו - מאסר עולם. @ 237ב. מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בהתאחדות בלתי מותרת (תיקון: 1827) : המנהל פעילות של התאחדות בלתי מותרת או הנוטל חלק בהכוונה של פעילותה, דינו - מאסר 10 שנים; היתה הפעילות פעילות פלילית, דינו - מאסר 15 שנים. @ 237ג. גיוס להתאחדות בלתי מותרת (תיקון: 2219) : המגייס, במישרין או בעקיפין, חבר להתאחדות בלתי מותרת, דינו - מאסר 10 שנים. @ 238. איסור קיום אימונים ומגע עם ארגון עוין מחוץ לאזור : (א) בסעיף זה - ::- "ארגון עוין" - אדם וכל חבר אנשים שמטרתם לפגוע בבטחון הציבור, בכוחות צה"ל או בקיום הסדר הציבורי, בישראל או באזור מוחזק; ::- "מגע עם ארגון עוין" - לרבות מגע עם אדם שיש יסוד סביר להניח כי הוא פועל למען ארגון עוין או בשירותו ואחת היא אם המגע נעשה עם הארגון העוין לבדו או עם גוף שהארגון העוין משתתף בו או בהחלטותיו; ::- "תושב האזור" - לרבות תושב אזור מוחזק. : (ב) תושב האזור שיצא ממנו לא יעבור אימוני נשק או חבלה, ולא יקיים מגע ביודעין עם ארגון עוין, בעת היותו מחוץ לאזור. : (ג) מי שנכנס לאזור, בין אם הוא תושב האזור בין אם לאו, חייב להודיע מיד לתחנת המשטרה הקרובה על אימוני נשק או חבלה שעבר מחוץ לאזור וכן על מגע שקיים ביודעין עם ארגון עוין בעת היותו מחוץ לאזור. : (ד) טענות צורך והכרח לא ישמעו מצד הנאשם כנגד אשמה על ביצוע העבירות שבסעיף קטן (ב), אלא אם כן הודיע הנאשם על האימונים או על המגע בתחנת משטרה באזור מיד עם שובו לאזור. : (ה) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר עשר שנים. @ 238א. איסור קיום אימונים לצורך ביצוע עבירה (תיקון: 2219) : (א) המאמן או המדריך אדם אחר להשתמש בשיטות פעולה או באמצעים לצורך ביצוע עבירה לפי צו זה, למניעת גילויה או להכשלת חקירתה, או המאמן או המדריך אחר להשתמש בנשק או להכינו, והכל במטרה לקדם פעילות של התאחדות בלתי מותרת, דינו - מאסר 15 שנים. : (ב) המקבל אימון או הדרכה כאמור בסעיף קטן (א), דינו - מאסר 10 שנים. : (ג) לעניין סעיף זה - :: (1) נכח אדם במקום המשמש באותה עת לאימון או הדרכה כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי קיבל את האימון או ההדרכה. עורר נאשם ספק סביר לעניין זה - יפעל הספק לטובתו; :: (2) אין נפקא מינה אם האימון או ההדרכה ניתנו לאדם אחד או לציבור מסוים או בלתי מסוים, ואם כוונו לקדם פעילות מסוימת או בלתי מסוימת של התאחדות בלתי מותרת; :: (3) אימון או הדרכה כאמור בסעיף קטן (א) שניתנו או התקבלו על ידי חבר בהתאחדות בלתי מותרת, מטעם התאחדות בלתי מותרת, במסגרת פעילות של התאחדות בלתי מותרת או במקום המשמש דרך קבע לפעילות של התאחדות בלתי מותרת, חזקה כי ניתנו או התקבלו במטרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכח אחרת. @ 239. ריגול : (א) מי שמסר ידיעה והתכוון בכך לפגוע בבטחון האזור, דינו - מאסר חמש עשרה שנה. : (ב) מי שהשיג, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון האזור, דינו - מאסר עשר שנים. @ 240. ריגול חמור : (א) בסעיף זה - ::- "ידיעה סודית" - ידיעה אשר תכנה, צורתה או סדרי אחזקתה מעידים עליה כי בטחון האזור, מחייב לשמרה בסוד. : (ב) מי שמסר ידיעה סודית בלי להיות מוסמך לכך, דינו - מאסר חמש עשרה שנה. : (ג) מי שמסר ידיעה סודית בלי להיות מוסמך לכך, והתכוון לפגוע בבטחון האזור, דינו - מאסר עולם. : (ד) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית בלי להיות מוסמך לכך, דינו מאסר שבע שנים. התכוון לפגוע בבטחון האזור, דינו - מאסר חמש עשרה שנה. : (ה) תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה על פי סעיף קטן (ד) שלא עשה דבר שלא כדין להשיג ידיעה באשר היא ידיעה סודית, ושהשיגה, אספה, הכינה, רשמה או החזיקה בתום לב ולמטרה סבירה. @ 241. ידיעות בעלות ערך צבאי : (א) כל אדם אשר ללא סמכות כדין משיג או רושם או מוסר לכל אדם אחר או מפרסם או מחזיק בכל תעודה או רישום המכילים ידיעות המתיימרות להתייחס לנושאים אלו: מספרם, תיאורם, חימושם, אספקתם, מיקומם, תנועתם, או מצבם של כוחות צה"ל, כלי הרכב, כלי הטיס וכלי השיט שלהם או פעולותיהם המבוצעות או מתוכננות לעתיד, או שבוייהם או ציוד מלחמה אשר להם, או כל אמצעי הגנה או ביצורים של כל מקום, או כל ידיעות אחרות בעלות ערך צבאי או המתיימרות להיות בעלות ערך כזה - דינו מאסר חמש עשרה שנים. : (ב) בלי לפגוע בהוראות סעיף קטן (א) ככל שהן נוגעות לאדם המוסר לכל אדם אחר או מפרסם ידיעה סודית, ייראו אדם, הנותן או השולח אות כלשהו או הודעה בכל אמצעי שהוא, או בא בקשרים עם כל אדם אחר באופן או בנסיבות או באמצעים שבהם הוא עשוי להעביר ידיעות - כאילו מסר בפועל ידיעות כאמור בסעיף קטן (א) לאדם אחר. @ 242. כניסה לאזור מוגבל : (א) בסעיף זה - ::- "מקום מוגבל" - מקום המוחזק בידי צה"ל או המשמש למטרה בטחונית או לשירות חיוני. : (ב) מי שנכנס למקום מוגבל, ניסה לחדור לתוכו, שהה בו, ניסה להתחקות על מבנהו או על הנעשה בו, או ללא הסבר סביר שוטט בקרבתו בלי להיות מוסמך לכך, וכן מי שניסה להפריע או להטעות זקיף או שומר המופקד על מקום מוגבל, דינו - מאסר עשר שנים. @ 242א. איסור פעולה ברכוש למטרת ביצוע עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] (תיקון: 1827, 1900, 1922, 1942, 1955) : (א) העושה פעולה ברכוש במטרה לסייע, לקדם, לממן או לתגמל בעבור ביצוע של עבירות המנויות [[בתוספת הראשונה]] ושלצדן עונש העולה על 10 שנות מאסר דינו - מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס הקבוע [[בסעיף 1((())א(()))(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 845), תש"ם-1980]]. : (ב) לעניין סעיף קטן (א) - :: (1) די שיוכח כי הפעולה נעשתה לאחת המטרות המפורטות בו אף אם לא יוכח לאיזו מהן; :: (2) "לתגמל בעבור ביצוע של עבירות המנויות [[בתוספת הראשונה]]" - אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את העבירה או התכוון לבצעה. @ 242ב. איסור פעולה ברכוש הקשור בעבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] (תיקון: 1827, 1900, 1922, 1942, 1955) : (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע [[בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון]]: :: (1) פעולה ברכוש שיש בה כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]], או עבירה לפי [[סעיף 251 לצו זה]], או לתגמל בעבור ביצוע של עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]], או עבירה לפי [[סעיף 251 לצו זה]], גם אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את העבירה או התכוון לבצעה; לעניין פסקה זו, די שיוכח כי עושה הפעולה היה מודע לכך שמתקיימת אחת האפשרויות האמורות גם אם לא יוכח איזו מהן; :: (2) פעולה ברכוש של התאחדות בלתי מותרת או רכוש הקשור בעבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]]; :: (3) מעביר רכוש להתאחדות בלתי מותרת. : (ב) העושה פעולה ברכוש של אדם, בהיותו מודע לכך שאותו אדם נוטל חלק בביצוע עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] או מסייע או משדל לביצוע עבירה כאמור, או שקיימת לגביו או לגבי ארגון שהוא נוטל חלק פעיל בו הכרזה לפי [[תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]] כי הוא התאחדות בלתי מותרת, חזקה שעשה כן ביודעו שיש בפעולה כאמור כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]], או לתגמל בעבור ביצוע של עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] או עבירה לפי [[סעיף 251 לצו זה]], לפי העניין, אלא אם כן הוכיח שלא ידע כאמור. : (ג) לעניין סעיף זה לא יראו אדם כמי שנמנע מלברר את טיב ההתנהגות או את דבר אפשרות קיום הנסיבות לעניין [[סעיף 195(ג)(1)]], אם עיכוב הפעולה לצורך בירור טיב ההתנהגות או קיום הנסיבות לפי הוראות [[סעיף 195(ג)(1)]], היה בו בנסיבות העניין, כדי להכביד הכבדה של ממש על פעילותו העסקית. === סימן ח' - עבירות נגד הסדר הציבורי ובריונות === @ 243. התחפשות : העושה שימוש בתחפושת בנסיבות שבהן עלול השימוש בתחפושת לפגוע בשלום הציבור, או בבטחון כוחות צה"ל או בהגנתו של האזור או בקיום הסדר הציבורי - דינו מאסר שלא יעלה על חמש שנים. @ 244. התחזות : מי שאינו עובד ציבור והתחזה כעובד ציבור - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 245. מתן מקלט : לא יעזור אדם ולא ייתן מקלט לכל אדם שעבר עבירה על תחיקת הבטחון או העוסק או שהיה עוסק בכל פעולה שמטרתה לפגוע בשלום הציבור, שלום כוחות צה"ל וקיום הסדר הציבורי או שיש יסוד סביר לחשוד כי עשה כן, בין בדרך של מתן ידיעות, מחסה, מזון, משקה, כסף, בגדים, נשק, תחמושת, אספקה, מספוא, אמצעי תובלה, נפט או דלק מסוג כלשהוא ובין בדרך אחרת. @ 246. כלים או אמצעים לביצוע עבירה שעונשה עולה על מאסר לתקופה של שלוש שנים (תיקון: 1754) : (א) הנותן לאדם כלים, חומרים, כסף, מידע או כל אמצעי אחר, כשהוא יודע שהדבר עלול לשמש, במישרין או בעקיפין, לביצוע עבירה שעונשה עולה על מאסר לתקופה של שלוש שנים או להקלת ביצועה, דינו: :: (1) אם העבירה העיקרית היא עבירת ביטחון - מאסר חמש שנים או העונש הקבוע בצד העבירה העיקרית, לפי הנמוך. :: (2) אם העבירה העיקרית אינה עבירת ביטחון - מאסר שלוש שנים. : (ב) לענין סעיף זה אחת היא אם הדבר ניתן לצמיתות או לשעה, בתמורה או שלא בתמורה, ואם בוצעה עבירה או לאו. : (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות צו זה [[וסעיפים 254 עד 256 לצו]] אלא להוסיף עליהן. @ 247. פעילות נגד הסדר הציבורי : העושה מעשה הפוגע או העלול לפגוע בשלום הציבור או בסדר הציבורי - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 248. סכינים : (א) לענין סעיף זה - ::- "סכין" - כלי בעל להב או כלי אחר שמסוגל לדקור או לחתוך; ::- "אולר" - סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע. : (ב) הסוחר, מייצר או מייבא סכין, שלא נועדה לשמש במקצוע, במלאכה, בעסק או לצרכי בית או למטרה כשרה אחרת, דינו - מאסר שבע שנים. : (ג) המחזיק סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקה למטרה כשרה, דינו - מאסר חמש שנים; לענין סעיף קטן זה, חזקה היא כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה. @ 248א. איומים (תיקון: 2124) : המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים. @ 249. סחיטה באיומים (תיקון: 2124) : המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב, או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים. @ 249א. הכנה לביצוע עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] (תיקון: 1827) : (א) העושה מעשה שהוא אחד מאלה, שיש בו משום הכנה לביצוע עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] ושהעונש שלצידה עולה על 10 שנות מאסר, דינו - מחצית העונש הקבוע לעבירה; היתה העבירה כאמור עבירה שדינה מאסר עולם, דינו - מאסר 15 שנים: :: (1) הכשרת מתחם או אתר לשם התאמתו לביצוע עבירה כאמור או לשם הימלטות לאחר ביצועה; :: (2) זיוף מסמכים לשם ביצוע עבירה כאמור; לעניין זה, "זיוף" ו"מסמך" - כהגדרתם [[החוק הפלילי הירדני|בסעיף 407א לחוק הפלילי לשנת 1960]]; :: (3) הכנת אמצעים לשם ביצוע עבירה כאמור, לרבות כלי נשק, חומרים, מסמכים, אמצעי צילום והקלטה, תחפושות וכלי תחבורה, או החזקת אמצעים כאמור; :: (4) איסוף או העברת מידע לשם ביצוע עבירה כאמור; :: (5) הכשרת דרך, מעבר או מנהרה לשם ביצוע עבירה כאמור או לשם הימלטות לאחר ביצועה. : (ב) לעניין סעיף קטן (א), אחת היא אם הפעולה כוונה לביצוע עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]], או אם העבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] שהאדם השתתף בהכנתה תוכננה להתבצע על ידיו או על ידי אחר. : (ג) מי שניסה לבצע מעשה כאמור בסעיף קטן (א), וחדל מהשלמת המעשה מתוך חרטה, כאמור [[בסעיף 199ב לצו]], יחולו עליו הוראות [[אותו סעיף]]. @ 249ב. איום בביצוע עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] (תיקון: 1827) : המאיים לבצע עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]], דינו מאסר שבע שנים. @ 250. (תיקון: 2124) : (((בוטל).)) @ 251. הסתה ותמיכה בארגון עוין : (א) לענין סעיף זה - ::- "ארגון עוין" - כהגדרתו [[בסעיף 238]] או התאחדות בלתי מותרת, כמשמעה [[בתקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]. : (ב) אדם אשר: :: (1) מנסה, בין בעל פה ובין באופן אחר, להשפיע על דעת הקהל באזור באופן העלול לפגוע בשלום הציבור או בסדר הציבורי, או :: (2) עושה כל מעשה או מחזיק חפץ כלשהו מתוך כוונה לעשות או להקל בצוע נסיון להשפיע על דעת הקהל באזור באופן העלול לפגוע בשלום הציבור או בסדר הציבורי, או :: (3) מפרסם דברי שבח, אהדה או תמיכה בארגון עוין, בפעולותיו או במטרותיו, או :: (4) עושה מעשה שיש בו גילוי של הזדהות עם ארגון עוין, עם פעולותיו או עם מטרותיו או אהדה אליהם, בהנפת דגל, בהצגת סמל או סיסמה או בהשמעת הימנון או סיסמה, או כל מעשה גלוי דומה המגלה בבירור הזדהות או אהדה כאמור, והכל במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לראות או לשמוע גילוי כזה של הזדהות או אהדה - :: דינו מאסר עשר שנים. === סימן ט' - עבירות במסמכים === @ 252. איסור הוצאת מסמכי זיהוי : לא יערוך אדם, לא ידפיס, לא ינפק, ולא ייתן בידי אחר תעודה או מסמך אחר המתיימרים לשמש לזיהויו של אדם, ללא היתר מאת מפקד כוחות צה"ל באזור. @ 253. עבירות ברישיונות ומסמכים שהוצאו לפי תחיקת הביטחון : (א) אדם המחזיק ברשיון יציגו לפי דרישתו של חייל. : (ב) לא יפר אדם כל תנאי שנקבע ברשיון. : (ג) לא ישנה אדם ולא יניח לאחר לשנות כל מסמך שהוצא על פי תחיקת בטחון, ללא היתר מאת מפקד כוחות צה"ל באזור. : (ד) לא ישתמש אדם ולא יניח לאחר להשתמש במסמך כאמור אשר הוכנסו בו שינויים בניגוד לאמור בסעיף קטן (ג). : (ה) לא ישאיל אדם מסמך שהוצא על פי תחיקת בטחון. : (ו) לא יחזיק אדם ברשותו או בשליטתו כל מסמך הדומה למסמך שהוצא על פי תחיקת בטחון, אם יש בו כדי להטעות. : (ז) לא יחזיק אדם ברשותו או בשליטתו מסמך שהוצא על פי תחיקת בטחון, שאינו ערוך על שמו, מתוך כוונה להטעות. : (ח) לענין סעיפים קטנים (ב) עד (ז) - מעשה שנעשה מחוץ לאזור יראו אותו כאילו נעשה באזור. === סימן י' - קשירת קשר ושותפים לאחר מעשה === @ 254. קשירת קשר (תיקון: 1754) : (א) כל הקושר קשר עם אחר לעבור עבירה שעונשה מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים, דינו - מאסר כעונש שנקבע לאותה עבירה ובלבד שלא יוטל עליו עונש העולה על שבע שנות מאסר. : (ב) כל הקושר קשר עם אדם אחר לעבור עבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר, דינו - מאסר שנתיים או העונש שנקבע <!-- (([במקור: לאותו])) --> לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל מבינהם. : (ג) הקושר קשר עם אחר כדי להשיג מטרה מן המטרות דלקמן, דהיינו: :: (1) למנוע או להכשיל את ההוצאה לפועל או את הביצוע של כל דין או תחיקת בטחון; או :: (2) לגרום נזק לגופו או לשמו הטוב של כל אדם או להפחית את ערך רכושו של אדם; או :: (3) למנוע או להפריע את ההעברה החפשית והחוקית של רכוש בידי בעל הרכוש תמורת שוויו הראוי; או :: (4) להזיק לכל אדם במסחרו או מקצועו; או :: (5) למנוע או להפריע את ההתעסקות החפשית והכשרה של אדם במסחרו במקצועו או במשלוח ידו, בידי כל מעשה או מעשים אשר אילו נעשו בידי איש אחר היו מהווים עבירה מצדו; או :: (6) להשיג מטרה בלתי כשרה; או :: (7) להשיג מטרה כשרה באמצעים בלתי כשרים, :: דינו ((-)) מאסר שנתיים ימים. : (ד) הקושר קשר יישא באחריות פלילית גם על עבירה שלשמה נקשר או שנעברה לשם קידום מטרתו, רק אם היה צד לעשייתה לפי [[סעיפים 199ג עד 199ה]]. @ 254א. קשירת קשר לעבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] (תיקון: 1827) : על אף האמור [[בסעיף 254 לצו זה]], הקושר קשר עם אדם לעבור עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] או עבירה לפי [[סעיף 230ב לצו זה]], שעונשה מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים, דינו-מאסר כעונש שנקבע לאותה עבירה ובלבד שלא יוטל עליו עונש העולה על 14 שנות מאסר. @ 255. שותפים לאחר מעשה : (א) אם לא נקבע אחרת בתחיקת הבטחון, הרי כל אדם, מלבד האב, האם, הבן, הבת, הבעל או האשה של העבריין, היודע שאיזו עבירה נעשתה בידי אדם אחר, והוא מקבל אדם כזה, או מסייע בידו למען אפשר לו להימלט מן העונש ייחשב כאילו הוא שותף לעבירה לאחר מעשה. : (ב) כל האשם בעבירה שנקבעה בסעיף קטן (א) יהיה צפוי בצאתו חייב בדינו לעונשים דלקמן: :: (1) אם העבירה שבוצעה בידי האדם שנתקבל או שנסתייע עושה את העבריין צפוי בצאתו חייב בדינו, לעונש מוות או לעונש מאסר של יותר משלוש שנים, ייענש בעונש מאסר שלא יעלה על שלוש שנים; :: (2) אם העבירה עושה את העבריין צפוי, בצאתו חייב בדינו, לעונש מאסר לשלוש שנים או פחות - ייענש בעונש מאסר שלא יעלה על מחצית תקופת המאסר שהעבריין צפוי לה בשל העבירה. @ 256. שותף לאחר מעשה : כל הנחשב לשותף לאחר מעשה, אפשר להביאו לדין ולחייבו בעבירה, בין שהעבריין עצמו על אותה העבירה שהוא שותף לה נתחייב קודם לכן בשל העבירה ההיא ובין שלא נתחייב, או בין שאפשר ובין שאי אפשר לפתוח בהליכים נגדו ולאכוף כל עונש שיוטל עליו בשל העבירה הזאת, ואפשר להביא כל אדם כזה במשפט בין לבדו ובין יחד עם העבריין בפועל על עבירה זו או יחד עם כל שותפים אחרים למעשה העבירה. === סימן י"א - עבירות שונות === @ 257. בריחה ממשמורת : אדם הבורח ממשמורת שבה הוא נתון כדין - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 258. עבירות בקשר לשוחד : (א) בסעיף זה - :: (1) "טובת הנאה" - כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת; :: (2) "קבלה" - לרבות קבלה בשביל אחר או על ידי אחר, במישרין או בעקיפין. : (ב) עובד ציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו - מאסר שבע שנים. : (ג) הנותן שוחד - דינו כדין מקבל שוחד. המציע או מבטיח שוחד אף שנדחה, כמוהו כנותן שוחד. : (ד) המקבל טובת הנאה על מנת לתת שוחד לעובד ציבור - ייאשם בעבירה על צו זה, בין שניתנה טובת הנאה בשל תיווכו, לו או לאחר, ובין שלא ניתנה, בין שהתכוון לתת שוחד ובין אם לאו. : (ה) המקבל טובת הנאה על מנת שיניע, בעצמו או על ידי אחר, במישרין או בעקיפין, עובד ציבור למעשה, למחדל להשהייה, להחשה, להאטה, להעדפה או להפליה לרעה - ייאשם בעבירה על צו זה. : (ו) הנותן טובת הנאה למקבל שנתקיים בו האמור בסעיף קטן (ד) או (ה) - דינו כדין נותן שוחד. : (ז) בשוחד, אחת היא - :: (1) באיזו צורה ניתנה טובת ההנאה; :: (2) אם היה בעד מעשה, מחדל, השהייה, החשה, האטה, העדפה, או הפליה לרעה; :: (3) אם היה בעד פעולה מסויימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל; :: (4) אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר; :: (5) אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או בשביל הלוקח לידי אדם אחר; אם בתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה לוקח או אדם אחר; :: (6) אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לענין מסוים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות, או תוך קיום חובה. : (ח) במשפט על עבירה לפי סעיף זה רשאי בית המשפט הצבאי להרשיע על יסוד עדות אחת, גם אם זו עדות של שותף לעבירה. @ 259. איסור תשלום שכר לעבריין ביטחוני (תיקון: 1729) : (((א))) בסעיף זה - ::- "רשות ציבורית" - כל רשות מקומית באזור וכן כל תאגיד או מוסד שתקציבו ממומן, כולו או חלקו מכספי מפקדת האזור; ::- "עבירה בטחונית" - כל עבירה שנקבעה בתחיקת בטחון וכן כל עבירה בניגוד לתחיקת שעת חרום כמשמעותה [[בסעיף 9ה לצו בדבר פרשנות [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1729), התשע"ד-2013]], אשר העונש הצפוי בגינן הוא חמש שנות מאסר ומעלה; ::- "עבריין בטחוני" - מי שכלוא במתקן כליאה לאחר שנשפט בבית משפט צבאי בגין עבירה בטחונית וכן מי שעצור בהתאם לצו זה כחשוד בעבירה כזו; ::- "שכר" - לרבות משכורת, גימלה וכל תשלום או תגמול או טובת הנאה המשתלמים תמורת עבודה או בקשר אליה וכן כל חלק מהם למעט כל סכום שנוכה כדין לאחר היום הקובע לזכות קרן פנסיה ממשכורתו של אדם שעבד ברשות ציבורית. : (ב) לא ישלם אדם שכר ולא יאשר תשלום שכר לעבריין בטחוני או למי שבא מטעמו, מקופת רשות ציבורית או מקרן השייכת לה או מכספים שהרשות הציבורית זכאית להם, או מנכסי תרומות שניתנו לרשות הציבורית, אם הורה על כך מפקד האזור בצו. : (ג) לא ישלם אדם שכר ולא יאשר תשלום שכר מקופת רשות ציבורית או מקרן השייכת לה, או מכספים שהרשות הציבורית זכאית להם, או מכספי תרומות שניתנו לרשות הציבורית למי שחדל לעבוד בפועל ברשות הציבורית, או למי שבא מטעמו אם מפקד צבאי הודיע לרשות הציבורית כי הוא חשוד בביצוע עבירה בטחונית. : (ד) העובר על הוראות סעיף זה, דינו מאסר חמש שנים. @ 260. עדות שקר ועדויות סותרות : (א) אדם שהעיד ביודעין עדות שקר בכל הליכים לפני בית משפט צבאי, דינו מאסר חמש שנים. : (ב) אדם שהעיד ביודעין עדות שקר לפני אדם כלשהוא המוסמך לפי כל דין או תחיקת בטחון לגבות עדות, דינו מאסר שנתיים. : (ג) המוסר הודעות או עדויות בענין אחד לפני מי שהוסמך לערוך חקירה לפי [[סעיף 70]], או לפני בית משפט צבאי, והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו - מאסר שלוש שנים. : (ד) פרוטוקול הדיון של בית המשפט הצבאי והודעה שנרשמה כדין בחקירה, יהיו ראיה לכאורה לדברי העד שבהם. : (ה) בסעיף זה - ::- עדות - בין שניתנה בשבועה או בהן צדק ובין שניתנה בלעדיהן. @ 261. אי מניעת עבירה : אדם שידע או שהיה לו יסוד סביר לחשוד כי אדם אחר עובר או מתכוון לעבור עבירה על דין או תחיקת בטחון שעונשה עולה על שלוש שנות מאסר ולא מסר הודעה על כך מיד למפקד צבאי או לתחנת המשטרה הקרובה או לכל קצין צה"ל או לא פעל באופן סביר אחר כדי למנוע את עשייתה, או המשכתה או השלמתה - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 262. הכנסת בעל חיים לאזורים מסויימים : (א) בסעיף זה - ::- "שטח סגור" - כמשמעו [[בסעיף 318]] וכן כל שטח אחר שיסגר בידי מפקד צבאי לצורך סעיף זה. : (ב) לא יחזיק אדם, לא ירעה, לא יוליך בעל חיים בשטח סגור, לא יכניסו לתוכו, ולא ירשה לאדם אחר לעשות כאמור אלא בהיתר ממפקד צבאי ובלבד שלא יורשע בעליו של בעל חיים על פי סעיף זה בגין מעשהו של אדם אחר אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא ינהג כאמור. : (ג) רשאי כל חייל או רשות מוסמכת שנתמנתה לכך לתפוס בעל חיים שיש לו טעם לחשוב שנעברה לגביו עבירה על סעיף זה על מנת להעבירו למקום שיקבע מפקד צבאי. : (ד) בעל חיים שנתפס לפי סעיף זה - יעשה בו בהתאם להוראות שיפרסם מפקד כוחות צה"ל באזור. : (ה) בעליו של בעל חיים שנתפס לפי סעיף זה, או מי שהחזיק בבעל החיים בעת תפיסתו, יהיה חייב בתשלום הוצאות תפיסת בעל החיים ואחזקו, בהתאם להוראות מפקד כוחות צה"ל באזור. == פרק ח' - עזרה משפטית == @ 263. חקירת מוות : מת אדם באזור, ויש יסוד לחשש שסיבת מותו אינה טבעית או שמותו נגרם בעבירה, וכן מת אדם באזור בהיותו נתון במעצר או במאסר, רשאי קצין משטרה או קצין משטרה צבאית להורות על העברת גוויתו לישראל לשם חקירת סיבת המוות. @ 264. החרמה והריסה של רכוש : מפקד צבאי רשאי להפעיל את סמכויותיו על-פי [[תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעה חרום), 1945]] כלפי בית, מבנה או קרקע המצויים באזור, גם בגין מעשה אשר נעשה מחוץ לאזור ואשר לו היה נעשה באזור היה מאפשר הפעלת סמכויותיו על-פי [[התקנה האמורה]]. @ 265. ביצוע מעצר : (א) מי שניתנו נגדו פקודת מעצר או צו מעצר מכוח תחיקת בטחון, יהיו מעצרו והחזקתו במעצר ניתנים לביצוע בישראל, בדרך שמבצעים בישראל פקודת מעצר או צו מעצר. : (ב) מי שנעצר כדין באזור, בשל מעשה או נסיון שבוצע בישראל או באזור מוחזק, ושהוא בר עונשין לפי הדין או תחיקת הבטחון החלים במקום בו בוצע, תהיה החזקתו במעצר ניתנת לביצוע בישראל או באזור מוחזק, כאילו נעצר בישראל או באזור המוחזק, הכל לפי הענין. @ 266. ביצוע מאסר : (א) מי שנדון והוטל עליו עונש בבית משפט צבאי וטרם בוצע העונש באזור, יהא עונשו ניתן לביצוע בישראל, בדרך שמבצעים בישראל עונש שהוטל בידי בית משפט בישראל, ובכפוף לכל תחיקת בטחון. : (ב) תושב אזור מוחזק, שהוטל עליו עונש מאסר בידי בית משפט בר סמך באזור, ניתן להעבירו מן האזור לאותו אזור מוחזק, לשם ריצוי או המשך ריצוי אותו עונש מאסר. @ 267. מימוש צו מעצר או מאסר : (א) מי שניתנו נגדו בישראל פקודת מעצר, צו מעצר, פקודת מאסר, צו הבאה או כל הוראה אחרת המשמשת אסמכתה למעצר או מאסר על-פי חיקוק ישראלי, למעט צו של לשכת הוצאה לפועל בישראל, ניתן לעצרו מכוחם בהיותו באזור, בדרך שבה מבצעים באזור פקודת מעצר או צו מעצר. : (ב) תושב האזור שנדון והוטל עליו עונש מאסר בבית משפט בישראל, יהא עונשו ניתן לביצוע באזור כדרך שמבצעים עונש מאסר שהוטל בידי בית משפט צבאי, אם לא בוצע בישראל; אולם ימשיכו לחול עליו הוראות הדין בישראל בענין שחרור לפני הזמן, מאסר חופף, סדר נשיאת מאסר פלילי, העברת אסיר לקוי בנפשו, שחרור אסיר חולה וחנינה. : (ג) מי שניתנו נגדו באזור מוחזק פקודת מעצר, צו מעצר, פקודת מאסר, צו הבאה או כל הוראה אחרת המשמשת אסמכתה למעצר או מאסר על-פי הדין או תחיקת הבטחון החלים בו, ניתן לעצרו מכוחם בהיותו באזור, על מנת שיועבר לאותו אזור מוחזק. : (ד) תושב האזור שהוטל עליו עונש מאסר בידי בית משפט בר סמך באזור מוחזק אפשר להחזיקו במתקן כליאה. @ 268. קטינים : (א) ציווה בית משפט בישראל, על החזקתו של קטין תושב האזור במעון נעול או על הפעלת אחד או יותר מהאמצעים ודרכי הטיפול הקבועים בחקיקה בישראל הדנה בנוער, אפשר לבצע את הצו באזור, אם לא בוצע בישראל, כדרך שמבצעים באזור צו דומה שנתנה ערכאה שיפוטית באזור; אולם ימשיכו לחול עליו הוראות הדין בישראל בענין העברה, החזקת קטין בידי משפחה אומנת, הארכת החזקה במעון, משך החזקה, ועדת שחרורים, שחרור ממעון, חופשה, החזרה וחנינה. : (ב) לענין סעיף קטן (א), בכל מקום בחקיקה האמורה בישראל שבו מוזכר הממונה על המעונות או שר העבודה והרווחה יבוא במקומם קצין המטה לענייני רווחה באזור או מי שהוסמך על ידו. : (ג) נתן בית משפט בישראל צו מבחן על קטין תושב האזור אפשר לבצע את הצו באזור, אם לא בוצע בישראל, כדרך שמבצעים באזור צו מבחן שנתנה ערכאה שיפוטית באזור. @ 269. העברה : לענין ביצוע מעצר ועונשין לפי [[סימן זה]] מותר לחייל להעביר אדם כאמור [[בסעיפים 265 עד 267]] לתחנת משטרה או למתקן כליאה המופעל כדין, בישראל או באזור מוחזק, לפי הענין. @ 270. העברת כלואים ואסירים למועצה הפלסטינית : (א) ((בסעיף זה -)) ::- "אסיר" - מי שנידון והוטל עליו עונש מאסר על ידי בית משפט בר סמך באזור; ::- "עציר" - מי שהוצאו נגדו פקודת מעצר או צו מעצר על ידי רשות בת סמך באזור. : (ב) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להורות, בכתב, על העברת אסיר לידי המועצה הפלסטינית, על מנת שירצה את יתרת תקופת מאסרו בשטחי המועצה; הועבר אסיר כאמור, יהיו למועצה הפלסטינית כל הסמכויות בנוגע לביצוע מאסרו, לרבות לעניין שחרור מוקדם וחנינה. : (ג) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להורות, בכתב, על העברת עציר לידי המועצה הפלסטינית. : (ד) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להתנות העברת אסיר או עציר לפי סעיף זה בתנאים. : (ה)(1) שוחרר אסיר שהועבר למועצה הפלסטינית בהתאם לסעיף קטן (ב) לפני שריצה את כל תקופת מאסרו, יראוהו כאסיר, שעונשו הוקל על תנאי שיישאר באזור עד לתום תקופת מאסרו, ויחולו עליו הוראות [[סימן י"א לפרק ה']], בשינויים המחוייבים. :: (2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מסמכותו של מפקד כוחות צה"ל באזור או מי שהוסמך לכך על ידו, ליתן כל הוראה בענין יציאתו מהאזור של אסיר כאמור. == פרק ט' - צווים מנהליים == === סימן א' - מעצר מנהלי === @ 271. תחולה : הוראות [[סימן זה]] לא יחולו, כל עוד עומדות הוראות [[סימן ב' לפרק זה]] בתוקפן. @ 272. סייג להפעלת סמכויות : לא יפעיל מפקד צבאי סמכות לפי [[סימן זה]] אלא אם כן הוא סבור כי הדבר הכרחי בגלל טעמי בטחון החלטיים. @ 273. מעצר מנהלי : (א) היה למפקד האזור יסוד סביר להניח שטעמי בטחון האזור או בטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר, רשאי הוא, בצו חתימת ידו, להורות על מעצרו של האדם לתקופה שתצויין בצו ושלא תעלה על ששה חודשים. : (ב) היה למפקד האזור יסוד סביר להניח, ערב פקיעת תקפו של צו לפי סעיף קטן (א) (להלן בסעיף זה - צו המעצר המקורי), שטעמי בטחון האזור או בטחון הציבור עדיין מחייבים את החזקתו של העציר במעצר, רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות מפעם לפעם על הארכת תקפו של צו המעצר המקורי לתקופה שלא תעלה על ששה חודשים, ודין צו ההארכה לכל דבר כדין צו המעצר המקורי. : (ג) היה למפקד צבאי יסוד סביר להניח שקיימים התנאים שבהם רשאי מפקד האזור לצוות על מעצרו של אדם לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות על מעצרו של אותו אדם, לתקופה שלא תעלה על 96 שעות ולא תהא ניתנת להארכה על ידי צו של מפקד צבאי. : (ד) צו לפי סעיף זה יכול שיינתן שלא במעמד אדם שעל מעצרו הוא חל. @ 274. ביצוע : צו מעצר לפי [[פרק זה]] יבוצע על ידי חייל או שוטר וישמש אסמכתא לחבישתו של העציר במקום מעצר שנקבע בצו המעצר או בצו מאוחר יותר. @ 275. ביקורת שיפוטית : (א) נעצר אדם על פי צו מפקד האזור לפי [[סימן זה]], יובא תוך 96 שעות ממעצרו, ואם היה בתכוף לפני כן במעצר על פי צו מפקד צבאי - תוך 96 שעות ממעצרו לפי צו המפקד הצבאי - לפני שופט כמשמעו [[בסעיף 11(א)(1)]] (להלן - שופט), והשופט רשאי לאשר את צו המעצר, לבטלו או לקצר את תקופת המעצר שבו; לא הובא העציר לפני שופט ולא הוחל בדיון לפניו תוך 96 השעות כאמור, ישוחרר העציר, זולת אם קיימת עילה אחרת למעצרו לפי כל דין או תחיקת בטחון. : (ב) השופט יבטל את צו המעצר אם הוכח לו שהטעמים שבגללם ניתן, לא היו טעמים עניינים של בטחון האזור או של בטחון הציבור או שניתן שלא בתום לב או מתוך שיקולים שלא לענין. @ 276. עיון חוזר (תיקון: 238/ת"ט) : אושר צו מעצר לפי [[סימן זה]] בשינוי או בלי שינוי, ידון שופט מחדש בענין המעצר לא יאוחר משלושה חדשים אחרי אישור המעצר לפי [[סעיף 275]] או אחרי מתן החלטה לפי [[סעיף 275]] או אחרי מתן החלטה לפי סעיף זה או תוך תקופה קצרה יותר שקבע שופט בהחלטתו, כל עוד לא שוחרר העציר; לא החל הדיון לפני השופט תוך התקופה האמורה, ישוחרר העציר, זולת אם קיימת עילה אחרת למעצרו לפי כל דין או תחיקת בטחון. @ 277. סטיה מדיני הראיות : (א) בהליכים לפי [[סעיפים 275]] [[ו-276]] מותר לסטות מדיני הראיות, אם השופט משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית משפט צדק. : (ב) כל אימת שיוחלט לסטות מדיני הראיות יירשמו הטעמים שהניעו למתן ההחלטה. : (ג) בהליכים לפי [[סעיפים 275]] [[ו-276]] רשאי שופט לקבל ראייה אף שלא בנוכחות העציר או בא כוחו או בלי לגלותה להם אם, אחרי שעיין בראייה או שמע טענות, אף שלא בנוכחות העציר ובא כוחו, שוכנע שגילוי הראייה לעציר או לבא כוחו עלול לפגוע בבטחון האזור או בבטחון הציבור. הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראייה לפי [[סעיף 87 לצו]]. . @ 278. ערעור : (א) החלטת שופט לאשר צו מעצר, בשינויים או בלי שינויים, לבטלו או לשנותו, וכן החלטתו לפי [[סעיף 276]], ניתנת לערעור לפני נשיא בית המשפט הצבאי כמשמעו [[בסעיף 11(א)(2)]]; או לפני נשיא תורן כמשמעו [[בסעיף 11(א)(3)]] לנשיא בית המשפט הצבאי ולנשיא תורן יהיו כל הסמכויות שהוענקו לשופט לפי [[פרק זה]]. : (ב) הערעור לא יעכב את ביצוע הצו, אלא אם שופט או נשיא בית המשפט הצבאי החליט אחרת. @ 279. נוכחות : בכפוף לאמור [[בסעיף 277(ג)]] רשאי עציר להיות נוכח בכל דיון לפי [[סעיפים 275]], [[276]] [[ו-278]]. @ 280. דלתיים סגורות : הדיון בהליכים לפי [[סימן זה]] יתקיים בדלתיים סגורות. @ 281. סדרי דין : מפקד האזור רשאי להתקין תקנות לביצועו של [[סימן זה]], ובכללן תקנות הקובעות את סדרי הדין בהליכים לפי [[סימן זה]] ואת המועד להגשת ערעור ולעשיית פעולה אחרת לפי [[סימן זה]]. @ 282. איסור אצילה : סמכויות מפקד האזור לפי [[סימן זה]] אינן ניתנות לאצילה. @ 283. ביטול צו על ידי מפקד האזור : האמור [[בסימן זה]] אינו גורע מסמכותו של מפקד האזור לבטל צו מעצר שניתן לפי סעיפים אלו, בין לפני אישורו לפי [[סעיף 275]] ובין לאחריו. === סימן ב' - מעצר מנהלי - הוראת שעה === @ 284. הוראת שעה : (א) בתוקף סמכותי כמפקד כוחות צה"ל באזור ובהיותי סבור כי בשל הנסיבות המיוחדות הקיימות כיום באזור הדבר נחוץ לשם קיום הסדר הציבורי ובטחון האזור, וכי בשל כך יש לנהוג, באופן זמני, שלא על פי עקרונות המעצר המנהלי הקבועים [[בסימן א' לפרק זה]], הנני קובע כי הוראות [[סימן א' לפרק זה]], לא יחולו על צו מעצר שהוראות [[סימן זה]] חלות עליו. : (ב) הוראות [[סימן זה]] יעמדו בתוקפן עד למתן הוראה אחרת על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), על החזקתם במעצר באזור של עצורים מכח [[סימן זה]] יחולו [[התקנות בדבר מעצר מינהלי (תנאי החזקה במעצר מינהלי) (יהודה והשומרון)((,)) התשמ"ב-1981]]. @ 285. מעצר מנהלי : (א) היה למפקד כוחות צה"ל באזור או למפקד צבאי שהוסמך על ידו לענין סעיף זה ([[בסימן זה]]: "מפקד צבאי") יסוד סביר להניח, שטעמי בטחון האזור או בטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר, רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות על מעצרו של האדם לתקופה שתצוין בצו ושלא תעלה על שישה חודשים ([[בסימן זה]]: "צו מעצר"). : (ב) היה למפקד צבאי יסוד סביר להניח, ערב פקיעת תוקפו של צו מעצר לפי סעיף קטן (א) שטעמי בטחון האזור או בטחון הציבור עדיין מחייבים את החזקתו של העצור במעצר, רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות מפעם לפעם על הארכת תוקפו של צו המעצר המקורי לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ודין צו ההארכה לכל דבר כדין צו המעצר המקורי. : (ג) צו מעצר לפי [[סימן זה]] יכול שיינתן שלא במעמד האדם שעל מעצרו הוא חל. @ 286. ביצוע המעצר : (א) צו מעצר לפי [[סימן זה]] יבוצע בידי חייל או שוטר, וישמש אסמכתה לחבישתו של עציר. : (ב) לא צוין מקום המעצר על גבי צו המעצר, יוחזק העציר במשמורת באחד ממקומות אלו: :: (1) מתקן מעצר או מתקן כליאה, כהגדרתם בתחיקת הבטחון; :: (2) בית סוהר, כמשמעו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971]], כפי תוקפה בישראל; :: (3) בית סוהר צבאי, כמשמעו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], כפי תוקפו בישראל. @ 286א. סייג להפעלת סמכות (תיקון: 238/ת"ט) : לא יפעיל מפקד צבאי סמכות לפי [[סימן זה]] אלא אם הוא סבור כי הדבר הכרחי בגלל טעמי בטחון החלטיים. @ 287. ביקורת שיפוטית (תיקון: 2148, 2160, 2166, 2182, 2192, 2204, 2217, 2229) : (א) נעצר אדם לפי [[סימן זה]], יובא בתוך שמונה ימים מעת מעצרו כאמור לפני שופט, ובלבד שדרגתו לא תפחת מדרגת רס"ן; השופט רשאי לאשר את צו המעצר, לבטלו או לקצר את תקופת המעצר שבו; לא הובא העציר לפני השופט ולא הוחל בדיון לפניו בתוך שמונה ימים כאמור, ישוחרר העציר, זולת אם קיימת עילה אחרת למעצרו לפי כל דין או תחיקת בטחון. :: (((הוראת שעה מיום 20.10.2023 עד יום 30.9.2025):)) נעצר אדם לפי [[סימן זה]], יובא בתוך שנים עשר ימים מלאים (288 שעות) מעת מעצרו כאמור לפני שופט, ובלבד שדרגתו לא תפחת מדרגת רס"ן; השופט רשאי לאשר את צו המעצר, לבטלו או לקצר את תקופת המעצר שבו; לא הובא העציר לפני השופט ולא הוחל בדיון לפניו בתוך שנים עשר ימים מלאים (288 שעות) כאמור, ישוחרר העציר, זולת אם קיימת עילה אחרת למעצרו לפי כל דין או תחיקת בטחון. : (ב) השופט יבטל את צו המעצר אם הוכח לו שהטעמים שבגללם ניתן לא היו טעמים עניניים של בטחון האזור או של בטחון הציבור, או שניתן שלא בתום לב או מתוך שיקולים שלא לענין. @ 288. ערעור (תיקון: 2135, 2172, 2191, 2203, 2215) : (א) החלטת שופט לפי [[סעיף 287]], ניתנת לערעור לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, ויהיו לו כל הסמכויות שהוענקו לשופט לפי [[סימן זה]]. : (ב) ערעור לפי סעיף קטן (א) יוגש בתוך 30 ימים מיום מתן החלטת שופט לפי [[סעיף 287 לצו זה]]. ואולם, נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, סגנו או שופט בית המשפט הצבאי לערעורים שהנשיא ימנה לכך, רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת הערעור אפילו כבר חלפה התקופה : (ג) (((הוראת שעה מיום 23.1.2024 עד יום 31.12.2025):)) בהסכמת בעלי הדין, רשאי בית המשפט, לדון ולפסוק בערעור על פי סעיף קטן (א) לפי החומר שהובא לפניו בכתב בלבד ללא שמיעת בעלי הדין, ובלבד שמשך תקופת המעצר לפי [[סימן זה]] שקדמה למועד הגשת הערעור לא עלתה על 12 חודשים ברציפות; החליט בית המשפט לדון כך, יקבע למשיב מועד להגשת תשובתו בכתב. @ 289. עיכוב ביצוע : (א) החליט שופט לפי [[סעיף 287]] על ביטול צו מעצר או על קיצורו, והודיע בא כוח המפקד הצבאי, בסמוך למתן ההחלטה, על רצונו לערער עליה, רשאי השופט לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 72 שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. : (ב) הגיש בא כוח המפקד הצבאי ערעור על החלטת שופט לפי [[סעיף 287]], תהא לשופט בית המשפט הצבאי לערעורים סמכות לצוות על השהיית ביצוע השחרור עד להחלטה בערעור. : (ג) החליט שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים בהליך לפי [[סעיף 288]] על ביטול צו מעצר או על קיצורו, יהא השופט רשאי, לבקשת בא כוח המפקד הצבאי, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להשהות את ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 72 שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. @ 290. סטיה מדיני הראיות : (א) בהליכים לפי [[סעיפים 287]] [[ו-288]] מותר לסטות מדיני הראיות אם השופט משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית משפט צדק. : (ב) כל אימת שיוחלט לסטות מדיני הראיות יירשמו הטעמים שהניעו למתן ההחלטה. : (ג) בהליכים לפי [[סעיפים 287]] [[ו-288]] רשאי השופט לקבל ראיה, אף שלא בנוכחות העציר או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיין בראיה או שמע טענות, אף שלא בנוכחות העציר ובא כוחו, שוכנע שגילוי הראיה לעציר או לבא כוחו עלול לפגוע בבטחון האזור או בבטחון הציבור; הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראיה לפי [[סעיף 87]]. @ 291. דלתיים סגורות : (א) הדיון בהליכים לפי [[סימן זה]] יתקיים בדלתיים סגורות. : (ב) בכפוף לאמור [[בסעיף קטן 290(ג)]], רשאי העציר להיות נוכח בכל דיון בענינו. @ 292. איסור אצילה : סמכויות מפקד צבאי לפי [[סימן זה]] אינן ניתנות לאצילה. @ 293. ביטול הצו בידי מפקד צבאי : מפקד צבאי רשאי בכל שלב לבטל או לקצר צו מעצר שהוראות [[סימן זה]] חלות עליו. @ 294. סדרי דין : מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להתקין תקנות לביצועו של [[סימן זה]], ובכללן תקנות הקובעות את סדרי הדין בהליכים לפי [[סימן זה]] ואת המועד להגשת ערעור ולעשיית פעולה אחרת לפי [[סימן זה]]. === סימן ג' - צווי הגבלה ופיקוח === @ 295. סייג להפעלת סמכויות : לא יפעיל מפקד צבאי סמכות לפי [[סימן זה]] אלא אם כן הוא סבור כי הדבר הכרחי בגלל טעמי בטחון החלטיים. @ 296. צווי הגבלה : (א) מפקד צבאי רשאי לתת צו, לגבי כל אדם, למטרות אלו, כולן או מקצתן: :: (1) להבטיח שאותו אדם לא יימצא בכל אחד מאותם השטחים באזור שיפורטו בצו אלא אם הורשה לו הדבר בצו, או בידי רשות או אדם שיינקבו בצו; :: (2) לדרוש ממנו שיודיע על תנועותיו, באופן ובזמנים שייקבעו בצו, לרשות או לאדם, שינקבו בו; :: (3) לאסור או להגביל את חזקתו או שימושו של אותו אדם בחפצים שיפורטו בצו; :: (4) להטיל עליו הגבלות בדבר תעסוקתו או עסקיו או בדבר קשריו עם אנשים אחרים, ובדבר פעולותיו ביחס להפצת ידיעות או דעות, הכל כפי שיפורט בצו. : (ב) הפר אדם צו לפי סעיף זה - ייאשם בעבירה על צו זה. : (ג) על צו שהוצא לפי סעיף זה (להלן בסעיף זה - הצו) ניתן לערער לפני ועדת ערעורים שימנה נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים (להלן בסעיף זה - הוועדה). הוועדה יכול שתהיה מורכבת מחבר אחד. כחבר בוועדה ימונה שופט שדרגתו רב-סרן לפחות. : (ד) מצאה הוועדה כי יש מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי, רשאית היא לבטל את הצו, לקצרו או לשנות את תנאיו. : (ה) הוגש ערעור לוועדה, רשאית היא לעכב את ביצוע הצו עד למועד מתן החלטתה. : (ו) בהליכים לפי סעיף זה, מותר לסטות מדיני הראיות, מטעמים שיירשמו. : (ז) בהליכים לפי סעיף זה רשאית הוועדה לקבל ראיה אף שלא בנוכחות האדם אשר כנגדו הוצא הצו או בא כוחו, או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיינה בראיה או שמעה טענות, אף שלא בנוכחות האדם אשר כנגדו הוצא הצו או בא כוחו, שוכנעה שגילוי הראיה עלול לפגוע בבטחון האזור או בבטחון הציבור. הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראיה לפי [[סעיף 87]]. : (ח) בכפוף לאמור בסעיף-קטן (ז) לעיל רשאי האדם אשר כנגדו הוצא הצו להיות נוכח בכל דיון לפי סעיף זה. : (ט) בכל ענין של סדר דין אשר אינו מוסדר בסעיף זה, תדון הוועדה בדרך הנראית לה מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה בערעור. : (י) החליטה הוועדה בערעור שהוגש לפי סעיף-קטן (ג) לעיל, רשאית היא, לבקשת בא כוח המפקד הצבאי או האדם אשר כנגדו הוצא הצו, לפי הענין, להשהות את ביצוע החלטתה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות ממועד מסירת החלטתה; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במניין השעות. @ 297. פיקוח מיוחד ותיחום מקום מגורים : (א) מפקד צבאי רשאי להורות בצו שאדם יהיה נתון לפיקוח מיוחד. : (ב) אדם הנתון בפיקוח מיוחד לפי סעיף זה - יהיה כפוף להגבלות אלו, כולן או מקצתן, כפי שיורה המפקד הצבאי: :: (1) יהיה נדרש לגור בתחומיו של מקום מסוים באזור, שיפרט אותו המפקד הצבאי בצו; :: (2) לא יעזוב את העיר, הכפר או הנפה, שבהם הוא גר, ללא רשות בכתב של מפקד צבאי; :: (3) יודיע בכל עת למפקד הצבאי או למי שיורה לו המפקד הצבאי היכן הבית או המקום שבו הוא גר; :: (4) יהיה חייב להתייצב כל אימת שידרוש זאת ממנו המפקד הצבאי ובמקום שיורה לו; :: (5) ישאר מאחורי דלתות ביתו למשך אותן שעות שיקבע המפקד הצבאי בצו. : (ג) חייל רשאי לעצור אדם שלגביו ניתן צו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולהוליכו לשטח שהוא צריך להיות בו. : (ד) הפר אדם צו לפי סעיף זה - ייאשם בעבירה על צו זה. : (ה) על צו שהוצא לפי סעיף זה (להלן בסעיף זה - הצו) ניתן לערער לפני ועדת ערעורים שימנה נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים (להלן בסעיף זה - הוועדה). הוועדה יכול שתהיה מורכבת מחבר אחד. כחבר בוועדה ימונה שופט שדרגתו רב-סרן לפחות. : (ו) מצאה הוועדה כי יש מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי, רשאית היא לבטל את הצו, לקצרו או לשנות את תנאיו. : (ז) הוגש ערעור לוועדה, רשאית היא לעכב את ביצוע הצו עד למועד מתן החלטתה. : (ח) בהליכים לפי סעיף זה, מותר לסטות מדיני הראיות, מטעמים שיירשמו. : (ט) בהליכים לפי סעיף זה רשאית הוועדה לקבל ראיה אף שלא בנוכחות האדם אשר כנגדו הוצא הצו או בא כוחו, או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיינה בראיה או שמעה טענות, אף שלא בנוכחות האדם אשר כנגדו הוצא הצו או בא כוחו, שוכנעה שגילוי הראיה עלול לפגוע בבטחון האזור או בבטחון הציבור. הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראיה לפי [[סעיף 87]]. : (י) בכפוף לאמור בסעיף-קטן (ט) לעיל רשאי האדם אשר כנגדו הוצא הצו להיות נוכח בכל דיון לפי סעיף זה. : (יא) בכל ענין של סדר דין אשר אינו מוסדר בסעיף זה, תדון הוועדה בדרך הנראית לה מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה בערעור. : (יב) החליטה הוועדה בערעור שהוגש לפי סעיף-קטן (ה) לעיל, רשאית היא, לבקשת בא כוח המפקד הצבאי או האדם אשר כנגדו הוצא הצו, לפי הענין, להשהות את ביצוע החלטתה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות ממועד מסירת החלטתה; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במניין השעות. : (יג) ערער אדם שניתן לגביו צו לפי סעיף-קטן (ב)(1) לעיל, והושאר הצו בתוקפו, תדון הוועדה בעניינו אחת לשישה חודשים בין אם פנה אליה אותו אדם בערעור נוסף, ובין אם לאו. בדיון כאמור, תהיינה לוועדה כל הסמכויות שהוענקו לה בערעור כאמור בסעיף-קטן (ו). : (יד) מפקד צבאי שהוציא צו לפי סעיף-קטן (ב)(1) לעיל, רשאי להורות כי אדם אשר כנגדו הוצא הצו יוחזק במעצר במקום שייקבע בידי המפקד הצבאי, באזור או בישראל, עד להעברתו למקום שנקבע בצו. @ 298. דלתיים סגורות : הדיון בהליכים לפי [[פרק זה]] יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבעה וועדת הערעורים שהוקמה מכוח [[סעיפים קטנים 296(ג)]] [[או 297(ה)]], הוראה אחרת לענין זה. === סימן ד' - הרחקת מסתננים === @ 299. הגדרות : [[בסימן זה]] - :- "מסתנן" - מי שנכנס לאזור שלא כדין לאחר היום הקובע או מי ששוהה באזור ושאין בידו היתר כדין; :- "מזויין" - לרבות מי שמזויין במכשיר או בחומר העשוי להמית אדם או לגרום לו חבלה חמורה או חבלה מסוכנת אף שאינו כלי ירייה או חומר נפץ או חומר מתלקח; :- "מוחזק במשמורת" - אדם המוחזק במשמורת מכוח צו גירוש; :- "צו גירוש" - צו גירוש בכתב שניתן על ידי מפקד צבאי לפי [[סעיף 301(א)]]. @ 300. דין מסתנן : (א) המסתנן - דינו מאסר שבע שנים. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוכיח מסתנן כי כניסתו לאזור הייתה כדין, דינו - מאסר שלוש שנים. : (ג) מי שהסתנן כשהוא מזויין, או בחברת אדם מזויין או נתמך על-ידי אדם מזויין, דינו - מאסר עשרים שנה. @ 301. גירוש (תיקון: 2235) : (א) מפקד צבאי רשאי לצוות בכתב על גירושו של מסתנן מן האזור, בן שהואשם בעבירה לפי צו זה ובין שלא הואשם, וצו הגירוש ישמש אסמכתא חוקית להחזיק מסתנן כאמור במשמורת עד לגירושו; לעניין ביצועו, יראו צו גירוש כפקודת מעצר שניתנה לפי [[סימן ג' לפרק ג' לצו זה]], זאת, לרבות לצורך ביצוע המעצר בישראל, לפי [[סעיף 265(א)]]. : (ב) לא יינתן צו גירוש לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שניתנה למסתנן הזדמנות לטעון את טענותיו בפני קצין צה"ל או בפני קצין משטרה, ולאחר שטענות המסתנן הובאו בפני המפקד הצבאי. : (ג) ניתן צו גירוש לפי סעיף קטן (א), יגורש המסתנן מהאזור בהקדם האפשרי, אלא אם כן יצא מהאזור מרצונו החופשי קודם לכן. : (ד) ניתן צו גירוש לפי סעיף קטן (א), יימסר למסתנן, בכתב או בעל פה, ככל האפשר, בשפה המובנת לו, מידע על זכויותיו לפי צו זה, וכן על זכותו, כי תימסר הודעה על החזקתו במשמורת לאדם קרוב לו ולעורך דין. : (ה) ניתן צו גירוש לפי סעיף קטן (א) והאדם שנגדו הוצא צו גירוש נמצא מסיבה כלשהיא במעצר או מאסר, ישוחרר אותו אדם ממעצרו או ממאסרו לשם ביצוע הגירוש, אף אם לא תמה תקופת המעצר או המאסר, אלא אם נקבע אחרת בצו הגירוש. : (ו) ניתן צו גירוש לפי סעיף קטן (א), לא יגורש המסתנן, אלא אם חלפו 72 שעות מהמועד שנמסר לו צו הגירוש בכתב, זולת אם הסכים לכך; ורשאי המפקד הצבאי, לפי בקשתו של מי שניתן נגדו צו גירוש, לדחות את מועד ביצוע הגירוש. : (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ו), אם נוכח המפקד הצבאי, כי המסתנן נכנס לאזור לא מכבר, רשאי הוא להורות על גירושו אף בטרם חלפו 72 שעות מהמועד שנמסר לו צו הגירוש בכתב, ובלבד שהמסתנן יגורש למדינה או לאזור שמהם הסתנן וכי הדבר יעשה בטרם חלפו 72 שעות מהמועד שבו היה לחייל או לשוטר יסוד סביר לחשד כי אותו אדם הסתנן לאזור. @ 302. הוצאות ביצוע צו גירוש : מפקד צבאי רשאי להטיל את הוצאות ביצוע צו הגירוש, לרבות הוצאות ההחזקה במשמורת, על המסתנן, ובלבד שסך הוצאות אלה לא יעלה על 7,500 שקלים חדשים; ורשאי המפקד הצבאי להורות על חילוט ההוצאות מכספי המסתנן. @ 303. שחרור בערבות : (א) ניתן נגד מסתנן צו גירוש לפי הוראות צו זה, רשאי מפקד צבאי להורות על שחרורו של המסתנן בערבות עצמית, בין לבדה ובין בצירוף ערבות ערב, או בעירבון כספי של המסתנן או של ערב, או מקצתה בערבות ומקצתה בעירבון. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יורה המפקד הצבאי על שחרורו של המסתנן, אם סבר כי - :: (1) גירושו של המסתנן מהאזור נמנע או מתעכב בשל העדר שיתוף פעולה מלא מצדו, לרבות סירוב לחזור למדינת מוצאו, או :: (2) יש בשחרורו של המסתנן כדי לסכן את ביטחון האזור, את שלום הציבור או את בריאותו. : (ג) השחרור בערבות יותנה בתנאים שיקבע המפקד הצבאי לשם הבטחת התייצבותו של המסתנן לצורך יציאתו מהאזור או גירושו במועד שנקבע, או לצורך הליכים אחרים לפי צו זה או לפי כל דין או תחיקת בטחון. : (ד) נוכח מפקד צבאי, כי המסתנן ששוחרר בערבות הפר או עומד להפר את תנאי שחרורו, רשאי הוא להורות בצו על החזרתו של המסתנן למשמורת. : (ה) הפר המסתנן את תנאי שחרורו, רשאי מפקד צבאי לצוות - :: (1) על תשלום סכום הערבות, כולו או מקצתו, לקופת מפקדת האזור; :: (2) על חילוט העירבון, כולו או מקצתו, לטובת קופת מפקדת האזור. @ 304. ראיות : (א) בכל הליך לפי [[סימן זה]], חזקה כי אדם הוא מסתנן אם הוא נמצא באזור ללא תעודה או היתר המעידים על שהייתו באזור כדין, ללא הצדק סביר. : (ב) לעניין סעיף זה - ::- "תעודה או היתר כדין" - תעודה או היתר שהונפקו על ידי מפקד כוחות צה"ל באיו"ש או מי מטעמו, על פי הוראות תחיקת הביטחון, או שהונפקו על ידי רשויות מדינת ישראל, לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]], כפי תוקפו בישראל מעת לעת, המתירות שהייתו של אדם באזור. @ 305. כינון ועדה : תוקם באזור ועדה לבחינת צווי גירוש אשר מסמכותה לדון בעררים על החלטות שניתנו לפי [[סעיפים 301 עד 303]] (להלן [[בסימן זה]] - "הוועדה"). @ 306. הרכב הוועדה : (א) מפקד כוחות צה"ל באיזור ימנה שופטים שדרגתם רב-סרן לפחות כחברים בוועדה. : (ב) אחד מחברי הוועדה ימונה כנגיד הוועדה. : (ג) נגיד הוועדה ימנה מבין חברי הוועדה חברים, אשר ישבו כוועדה של דן יחיד. : (ד) נגיד הוועדה יהיה רשאי לקבוע, כי הוועדה תהא של שלושה, אם ראה צורך מיוחד בכך. נקבע מותב של שלושה, ימנה נגיד הוועדה את יושב הראש. : (ה) נגיד הוועדה יהא רשאי להחליף חבר וועדה באחר והדיון בערר יימשך מן השלב בו הופסק, אלא אם כן הורה הנגיד אחרת. @ 307. הבאה לפני ועדה לבחינת צווי גירוש (תיקון: 2177, 2187, 2235) : (א) ניתן צו גירוש והוחזק אדם מכוחו במשמורת, יובא המוחזק בתום 8 ימים מיום מתן צו הגירוש, בפני הוועדה לצורך בחינת החזקתו במשמורת עד למימוש צו הגירוש. אם טרם מלאו למוחזק במשמורת 18 שנים, יובא בפני הוועדה, לא יאוחר מתום 4 ימים מיום מתן צו הגירוש. : (ב) מוחזק במשמורת, אשר לא הובא בפני הוועדה תוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן (א), יובא בפני הוועדה, אשר תידון בעניינו ותורה על שחרורו, בתנאים או ללא כל תנאי, אלא אם סברה הוועדה, כי נסיבות העניין, לרבות מסוכנותו של המוחזק במשמורת, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים לאי-הבאתו בפניה, אינן מצדיקות את שחרורו. : (ג) בדונה בעניינו של מוחזק במשמורת לפי סעיף זה יהיו נתונות לוועדה סמכויות לפי [[סעיפים 308(ג)]] [[ו-308(ד)]]. @ 307א. ערר (תיקון: 2235) : (א) אדם הרואה עצמו נפגע מהחלטה לפי [[סעיפים 301 עד 303]], רשאי להגיש ערר על ההחלטה לוועדה. : (ב) הוגש ערר לוועדה, רשאית הוועדה לדון במסגרת הערר גם בעניין החזקתו במשמורת. : (ג) בדונה בעניינו של אדם לפי סעיף זה יהיו נתונות לוועדה סמכויות לפי [[סעיף 308]]. @ 308. סמכויות הוועדה : הוועדה רשאית - : (א) להותיר את צו הגירוש בתוקפו, בשינויים או בלא שינויים; : (ב) לבטל את צו הגירוש, אם שוכנעה שהמוחזק במשמורת אינו מסתנן; : (ג) להורות על שחרורו של מוחזק במשמורת בתנאים, לרבות בערבות, או ללא כל תנאי, אם שוכנעה, כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, או כי יש בשחרור כאמור כדי לסייע בהרחקתו של המוחזק במשמורת מן האזור; ובלבד שלא תורה כאמור אם - :: (1) הרחקתו של המוחזק במשמורת מן האזור נמנעת או מתעכבת בשל העדר שיתוף פעולה מלא מצדו, לרבות לעניין הבהרת זהותו או הסדרת הליכי גירושו מן האזור, ולרבות סירוב בלתי מוצדק לחזור למדינה ממנה הגיע לאזור או למדינה אחרת אם לא מתאפשרת חזרתו למדינה ממנה הגיע לאזור; או :: (2) יש בשחרורו של המוחזק במשמורת כדי לסכן את בטחון האזור, את שלום הציבור או את בריאותו; : (ד) להורות על שחרורו של מוחזק במשמורת בערבות בתום פרק זמן שקבעה, אם לא הורחק מן האזור קודם לכן, אם שוכנעה באחד מאלה: :: (1) כי הרחקתו של המוחזק במשמורת מן האזור נמנעת או מתעכבת בלא הצדק סביר למרות שיתוף פעולה מלא מצדו, וכי ניתן לבצע את צו הגירוש בתוך פרק הזמן שנקבע; :: (2) כי מחמת גילו או מצב בריאותו החזקתו במשמורת עלולה לגרום נזק לבריאותו, או שקיימים טעמים הומניטריים מיוחדים אחרים המצדיקים את שחרורו בערובה, לרבות מקום שעקב ההחזקה במשמורת יוותר קטין בלא השגחה; :: ובלבד שלא תורה כאמור אם יש בשחרורו של המוחזק במשמורת כדי לסכן את בטחון האזור, את שלום הציבור או את בריאותו; : (ה) להורות על שינוי התנאים שנקבעו לשחרורו של מוחזק במשמורת לפי [[סעיף 303]]; : (ו) להורות על החזרת הכספים שנגבו מהמסתנן בגין הוצאות ביצוע צו הגירוש, כאמור [[בסעיף 302]], כולן או מקצתן. @ 309. עיון תקופתי (תיקון: 2235) : (א) החליטה הוועדה, לפי [[סעיף 307]] [[או 307א]], לפי העניין, שלא לשחרר את המוחזק במשמורת, יבוא עניינו לבחינה נוספת בפני הוועדה, לא יאוחר משישים ימים אחרי מועד החלטתה לפי [[סעיף 307]] [[או 307א]], לפי העניין, או תוך תקופה קצרה יותר שקבעה הוועדה בהחלטתה. : (ב) מוחזק במשמורת, אשר לא הובא עניינו לבחינה נוספת בפני הוועדה תוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן (א), יובא בפני הוועדה, אשר תידון בעניינו ותורה על שחרורו, בתנאים או ללא כל תנאי, אלא אם סברה הוועדה, כי נסיבות העניין, לרבות מסוכנותו של המוחזק במשמורת, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים לאי-הבאתו בפניה, אינן מצדיקות את שחרורו. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם טרם מלאו למוחזק במשמורת 18 שנים, יובא עניינו לבחינה נוספת בפני הוועדה תוך פרק זמן שלא יעלה על 30 ימים. @ 310. עיון חוזר : (א) מוחזק במשמורת רשאי לפנות בכתב לוועדה בכל עת בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שניתנה בעניינו, אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות, לרבות חלוף הזמן מיום מתן צו גירוש, והדבר עשוי לשנות החלטה קודמת של הוועדה. : (ב) המפקד הצבאי או מי שהוסמך לכך על ידו רשאי לפנות בכתב לוועדה בבקשה להורות על החזרתו של מסתנן ששוחרר על פי החלטת הוועדה למשמורת או בבקשה לקביעת תנאי שחרור שונים, אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו נסיבות ממועד מתן ההחלטה הקודמת בעניינו של המסתנן; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לפגוע בסמכויות מפקד צבאי לפי [[סעיפים 301 עד 303]]. @ 311. ראיות : בהליכים לפי [[פרק זה]], יחולו הוראות [[סעיפים קטנים 296(ו)]] [[ו-296(ז)]]. @ 312. נוכחות עצור : בכפוף לאמור [[בסעיף 311]], יחולו על דיון בהליכים לפי [[פרק זה]] הוראות [[סעיפים 51]] [[ו-52(ב) ו-(ג)]] בשינויים המחוייבים. @ 313. סדרי דין : (א) בכל עניין של סדר דין, אשר אינו מוסדר [[בפרק זה]], תדון הוועדה בדרך הנראית לה מועילה ביותר לקבלת החלטה בעניין. : (ב) הוועדה רשאית לפנות למפקד הצבאי לשם קבלת עמדתו, בכתב או בעל פה, בעניינו של מוחזק במשמורת או בכל שאלה הנדרשת לה לצורך קבלת החלטה, ובלבד שלא תקבל הוועדה החלטה כאמור [[בסעיפים קטנים 308(ב) עד 308(ה)]], מבלי שהובאה בפניה עמדת המפקד הצבאי. : (ג) מוחזק במשמורת רשאי להעזר בנציג בטיעוניו בפני הוועדה, ורשאית הוועדה לקבל את טיעוני המוחזק במשמורת בכתב אם בחר המוחזק שלא להופיע בפני הוועדה. : (ד) הוראות [[סעיפים 42(א) עד 42(ד)]] יחולו על הליכי השחרור בערבות לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים; לוועדה יהיו כל הסמכויות שהוענקו לבית המשפט הצבאי לפי [[42|סעיף זה (([צ"ל: הסעיפים האמורים]))]]. @ 314. עיכוב ביצוע (תיקון: 2235) : נתנה הוועדה החלטה לפי [[סעיף 307]] [[או 307א]], לפי העניין, רשאית היא לצוות, לבקשת נציג המפקד הצבאי, על השהיית ביצוע ההחלטה לתקופה שלא תעלה על 72 שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. @ 315. שמירת סמכויות (תיקון: 2235) : אין באמור [[בפרק זה]] כדי לגרוע מסמכותו של המפקד ((ה))צבאי לבטל צו גירוש, בין לפני ההליכים לפי [[סעיף 307]] [[או 307א]], לפי העניין, ובין לאחריהם. == פרק י' - סמכויות מנהליות == === סימן א' - הוראות מגבילות === @ 316. תנועה ותעבורה : (א) מפקד צבאי, או אדם הפועל בהרשאתו הכללית או המיוחדת של מפקד צבאי, רשאים בצו או על-ידי מתן הוראות או באופן אחר: :: (1) לאסור, להגביל או להסדיר את השימוש בדרכים מסויימות או לקבוע מסלולים שבהם יעברו כלי רכב או בעלי-חיים או בני-אדם בין באופן כללי ובין באופן מסוים; :: (2) לדרוש מכל אדם שהוא הבעלים או המחזיק של כלי-רכב, או שכלי-רכב נמצא בשליטתו, שישתמש בכלי-רכב להובלת סחורות בזמנים ובדרכים שיפורטו על-ידו; :: (3) לאסור, להגביל או להסדיר תנועת בני-אדם, בדרך כלל, או של בני-אדם ממין או מסוג מסויימים, או של בני-אדם מסויימים בכלי טיס, ברכבות, במכוניות, באוטובוסים, בכלי-רכב אחרים או בכלי שיט. : (ב) כל חייל רשאי לדרוש בצו מתושביה של כל עיר, כפר, שטח, או שכונה, כולם או מקצתם, להסיר מן הדרך כל מתרס או מטרד או כל זכוכית, מסמרים או מחסומים או מכשולים אחרים שיש בהם כדי להפריע לשימוש באותו דרך. : (ג) אדם המפר צו, הוראה או כל דרישה שניתנו על-פי סעיף זה - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 317. עוצר : מפקד צבאי רשאי לדרוש בצו מכל אדם, המצוי בתחומי שטח שיצויין בצו, כי יישאר בתוך בית במשך אותן שעות שיינקבו בצו. אדם הנמצא מחוץ לבית, בתחומי השטח האמור, במשך אותן שעות, ללא תעודת-היתר בכתב שהוצאה בידי המפקד הצבאי או מטעמו - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 318. שטחים סגורים : (א) מפקד צבאי רשאי להכריז על כל שטח או מקום שהם סגורים (להלן בסעיף זה - "שטח סגור"). :: ((פורסם [[צו בדבר שטחים סגורים (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 34), תשכ״ז–1967]], לפיו שטח הגדה המערבית הוכרז כשטח סגור.)) : (ב) נסגר שטח או מקום כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מפקד צבאי לקבוע כי תחול עליו אחת מההוראות אלו: :: (1) לא יכנס אדם לשטח הסגור; :: (2) לא יצא אדם מהשטח הסגור; :: (3) לא יכנס אדם לשטח הסגור ולא ישהה בו; :: (4) לא יכנס אדם לשטח הסגור ולא יצא ממנו. : (ג) מפקד צבאי רשאי בהיתר אישי או בהיתר כללי לפטור אדם מהוראות ההכרזה בדבר סגירת שטח או מקום כאמור בסעיף זה. : (ד) הפר אדם הוראות הכרזה בדבר סגירת שטח או מקום, לפיה נאסרה הכניסה לשטח סגור או השהייה בו, או תנאי היתר שניתנו על פי סעיף זה, יהיו כל חייל, שוטר או רשות מוסמכת שנתמנתה לכך רשאים להוציאו אל מחוץ לשטח הסגור. סעיף קטן זה לא יחול על תושב קבוע בשטח הסגור. : (ה) הפר אדם הוראות הכרזה בדבר סגירת שטח או מקום, לפיה נאסרה היציאה מהשטח הסגור, או תנאי היתר על פי סעיף זה - יהיו כל חייל או שוטר רשאים לעצרו ולהוליכו לשטח הסגור. : (ו) הפר אדם הוראות הכרזה בדבר סגירת שטח או מקום או תנאי היתר שנתנו על פי סעיף זה, או הפריע אדם לחייל לשוטר או לרשות מוסמכת שנתמנתה לכך למלא תפקידיהם על פי סעיף זה או מכוחו - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 319. צווים לפתוח ולסגור מקומות : (א) בסעיף זה - ::- "בית עסק" - לרבות בית-מלאכה, בית חרושת, בית מסחר, חנות, מסעדה, מזנון, בית מרקחת, מאפיה, מכבסה וכל עסק שמטרתו ייצור טובין, מכירתם או מתן שירותים לציבור; ::- "מחזיק" - לגבי כל מקום - לרבות בעלים, שוכר, מנהל, פקיד, מורשה או כל מי שבידו השליטה על המקום או האפשרות הממשית להפעילו. : (ב) מפקד צבאי רשאי, בצו: :: (1) אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם קיום השירותים החיוניים, לדרוש מכל אדם המחזיק בית-עסק, מוסד ללימודים או מקום אחר שהציבור או חלק ממנו מבקר בו (להלן בסעיף זה - מקום), שיש לו טעם להאמין כי נסגר עקב סגירה כללית או כל סגירה מאורגנת של מקומות, כי יפתח את המקום וינהלו כרגיל; :: (2) אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם קיום הממשל התקין, הסדר הציבורי ולשם בטחון האזור וכוחות צה"ל, לדרוש מכל אדם המחזיק במקום כי יסגרנו ויחדל מלנהלו ויחזיקנו סגור במשך תקופה שתיקבע בצו. : (ג) אדם המפר צו שניתן על-פי סעיף זה - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 320. סמכות להורות על שילוט ועל הסרת שילוט : (א) לענין סעיף זה - "סמל" - לרבות שלט, דגל, סימן, צבע, כתובת וסיסמא. : (ב) חייל רשאי להורות בצו, לכל אדם, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לבטחון האזור, לשלום האזור או לשם שמירה על הסדר הציבורי, להסיר, למחוק או לכסות, כפי שיורה, כל סמל המוצג במקרקעין או המצוי בהם ובלבד שאין בכך כדי לסכן את גופו או את חייו של אדם כאמור. : (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), כל מחזיק במקרקעין חייב להסיר, למחוק או לכסות בכל דרך אחרת כל סמל המוצג או המצוי במקרקעין שבחזקתו, אם הסמל עלול להשפיע על דעת הקהל באזור באופן העלול לפגוע בבטחון האזור, בשלום האזור או בסדר הציבורי בו. : (ד) המפר הוראה מהוראות סעיף זה או הוראה שניתנה על פיו ייאשם בעבירה על צו זה ואולם לא ייאשם בעבירה על סעיף קטן (ג) אם יוכיח כי הוא לא ידע על קיומו של הסמל ולא היה עליו לדעת על כך, בנסיבות הענין. @ 321. צביעה, שילוט וסימון : (א) מפקד צבאי רשאי להורות בצו לכל מחזיק במקרקעין, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לבטחון האזור או לשם שמירה על הסדר הציבורי, על סימונם, צביעתם ושילוטם של מקרקעין שבחזקתו. : (ב) המפר הוראה שניתנה על-פי סעיף זה או הגורם להשחתת או טשטוש סימנים, צבעים ושלטים שנעשו בהתאם לסעיף זה או לכל דין ותחיקת ביטחון, ייאשם בעבירה על צו זה. === סימן ב' - תעודות זיהוי === @ 322. חובה למסור ידיעות מזהות : אדם הנדרש לעשות כן בידי חייל או איש שירות הבטחון הכללי, חייב למסור ידיעות מלאות המאפשרות את זיהויו ולהציג כל תעודה שברשותו המאפשרת את זיהויו. @ 323. נשיאת תעודת זהות : (א) תושב, גבר, שמלאו לו 16 שנה ישא עמו תעודת זהות. : (ב) מי שנכנס לאזור מישראל ואיננו תושב אזור מוחזק ישא עמו תעודה המשמשת לזיהויו שהוא חייב לשאתה בישראל. : (ג) תושב אזור מוחזק, גבר שמלאו לו 16 שנה, ישא עמו תעודת זהות המנופקת לפי תחיקת הבטחון החלה באזור המוחזק. @ 324. נטילה זמנית של תעודת זהות : (א) לענין סעיף זה - "תעודת זהות" - תעודה המזהה את המחזיק בה, שהונפקה בידי רשויות האזור או רשויות אזור חבל עזה. : (ב) חייל רשאי ליטול, מכל אדם, את תעודת הזהות שלו (להלן בסעיף זה - "תעודה") אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם אחד מאלה: :: (1) הבטחת ביצועה של הוראה שניתנה לאותו אדם על פי [[סעיפים 316(ב)]] [[או 320]]; :: (2) הבטחת התייצבותו של אותו אדם במקום ובמועד שנקבעו בהוראה שניתנה בידי רשות מרשויות צה"ל או מי מטעמה על פי [[סעיף 225]]. : (ג)(1) עם נטילת התעודה כאמור בסעיף קטן (ב), ימסור החייל לאדם ממנו ניטלה התעודה תיעוד חליפי. :: (2) בתיעוד החליפי, כאמור בפסקה (1), ירשום החייל את הפרטים האלה: שם אדם שתעודתו ניטלה, נפת מגוריו, מספר הזהות של אותו אדם, מועד נטילת התעודה, עילת הנטילה, המקום והמועד בהם יוכל האדם לקבל את התעודה שניטלה, תקופת תוקפו של התיעוד החליפי וכן את פרטי החייל שנטל את התעודה. :: (3) תוקפו של התיעוד החליפי, כאמור בפסקה (1), יהא לתקופה של 96 שעות ממועד נטילת התעודה אלא אם כן נרשמה תקופה קצרה מזו בתיעוד החליפי כאמור, ובתקופה זו ייחשב התיעוד החליפי כתעודת זהות - לענין כל דין ותחיקת בטחון. : (ד) תעודה שניטלה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) תושב לאדם ממנו ניטלה מיד לאחר גמר ביצוע ההוראה שניתנה לאותו אדם ואולם החייל רשאי להורות לאדם שתעודתו ניטלה כאמור להתייצב במקום ובמועד שייקבעו ויירשמו בתיעוד החליפי כאמור בסעיף קטן (ג)(1) על מנת לקבל את התעודה שניטלה ובלבד שהמועד שייקבע כאמור יהא בתוך תקופת תוקפו של התיעוד החליפי. : (ה) תעודה שניטלה כאמור בסעיף קטן (ב)(2) תושב לאדם ממנו ניטלה מיד לאחר התייצבותו. === סימן ג' - סמכויות שונות === @ 325. הגדרות : [[בסימן זה]]: :- "אמצעי בטחון" - אמצעי שהמפקד הצבאי קבע בהתאם [[לסעיף 326(א)]]; :- "בעל מקרקעין" - לרבות בעלים, מחזיק, חוכר ושוכר; :- "בעל מטלטלין" - לרבות בעלים ומחזיק. @ 326. נקיטת אמצעי ביטחון : (א) מפקד צבאי רשאי להורות כי יינקטו אמצעים הדרושים, לדעתו, לשם שמירה על בטחון תושבי האזור או מי שנמצא באזור, או על רכושם, או על בטחון האזור או לקיום הסדר הציבורי. : (ב) אמצעי בטחון לפי צו זה יכול שיינקטו ביחס לאדם, מקרקעין או מטלטלין. : (ג) הוראה על נקיטת אמצעי בטחון יכול שתחול על כל האזור, על שטחים מסויימים בו, על כלל הציבור, על סוג בני אדם, או על בני אדם מסויימים, הכל כפי שיורה המפקד הצבאי. : (ד) המפקד הצבאי יפרט בהוראה, את כל העבודות או הפעולות הנדרשות על ידו והוא רשאי לקבוע פרק זמן שבמסגרתו יש לסיים את ביצוע העבודות או הפעולות. : (ה) בהוראה, יכול המפקד הצבאי, בין היתר: :: (1) לחייב בעל מקרקעין או בעל מטלטלין או כל אדם לבצע כל פעולה או עבודה, במקרקעין או במטלטלין, לפי הענין; :: (2) לחייב בעל מקרקעין או מטלטלין או כל אדם לאפשר ביצוען של כל פעולה או עבודה במקרקעין או במטלטלין, לפי הענין, בידי מי שהורשה לכך בידי המפקד הצבאי, כאמור [[בסעיף 327(א)]]; :: (3) לחייב אדם להחזיק ברשותו אמצעי בטחון ולעשות בהם שימוש; :: (4) לאסור על אדם לעשות שימוש במקרקעין או במטלטלין אלא אם כן הותקנו בהם אמצעי בטחון; :: (5) לאסור על אדם לנוע במקומות שייקבעו בהוראה, אלא בכלי רכב שהותקנו בו אמצעי בטחון. @ 327. אכיפת ביצוע : (א) המפקד הצבאי רשאי לקבוע כי הוראה לפי [[סעיף 326]] תבוצע בידי מי שיורשה לכך על ידו בכתב. : (ב) ניתנה הוראה לפי [[סעיף 326]], רשאי המפקד הצבאי, או מי שהורשה לכך על ידו בכתב, להכנס למקרקעין או למטלטלין, שלגביהם ניתנה ההוראה, על מנת לוודא ביצוע ההוראה או על מנת לבצעה. : (ג) כניסה למקום, כאמור בסעיף קטן (ב), תיעשה, במידת האפשר, בתאום עם בעל המקרקעין או עם בעל המטלטלין, לפי הענין, ובין השעות שמונה בבוקר עד שמונה בערב. : (ד) המפקד הצבאי, ומי שהורשה על ידו לבצע את ההוראה בדבר נקיטת אמצעי בטחון, יהיו רשאים, לשם ביצוע ההוראה ולשם כניסה כאמור בסעיף קטן (ב), להשתמש בכח סביר, במידה הדרושה לפי הנסיבות, כלפי אדם, מקרקעין או מטלטלין. @ 328. הוצאות לנקיטת אמצעי ביטחון : המפקד הצבאי יקבע מי יישא בהוצאות נקיטת אמצעי הבטחון ויהיה רשאי לקבוע כי הוצאות אלו יוטלו, כולן או חלקן, על בעל המקרקעין או המטלטלין או על האדם שברשותו נמצאים אמצעי הבטחון, לפי הענין. @ 329. שימוש בסמכות : מפקד צבאי רשאי להפעיל סמכויותיו לפי צו זה על ידי מתן צווים, הוראות, הודעות, דרישות או בכל אופן אחר, בעל פה או בכתב, הכל כפי שימצא לנכון. @ 330. עונשין : מי שלא ציית לכל הוראה שניתנה כדין בידי המפקד הצבאי לפי [[סעיף 326]] או שהתרשל במילויה או שגרם ביודעין נזק לאמצעי בטחון או המפריע למי שהוסמך לפעול לפי צו זה, דינו - מאסר ששה חודשים. @ 331. איסור בניה (תיקון: 2171) : (א) בסעיפים 331 עד 332 - ::- "בנין" - כל מבנה בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי בטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות: ::: (1) כל חלק מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור קבע; ::: (2) קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה, הגודרים או תוחמים או מיועדים לגדור או לתחום שטח קרקע או חלל; ::- "שטח הקרקע שעליו ניצב בנין" - לרבות השטח שמסביב לבנין ועד גבולות החלקה. : (ב) לא יוקם בנין על שטח הקרקע שעליו ניצב בנין שהוחרם ונהרס ולא תוסר אטימה מבנין שהוחרם ופתחיו נאטמו בהתאם לצו שניתן בידי מפקד צבאי מכוח סמכותו לפי [[תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]] אלא באישורו של מפקד כוחות צה"ל באזור. : (ג) אדם המקים בנין או מסיר אטימה מבנין בניגוד לאמור בסעיף קטן (ב) דינו - שנתיים מאסר. : (ד) מפקד צבאי רשאי לצוות על הריסת בנין שהוקם מחדש או אטימת בניין שהאטימה מפתחיו הוסרה בניגוד להוראות סעיף זה. @ 331א. איסור שימוש בבנין או חלקו שהוחרמו (תיקון: 2171) : (א) לא ייעשה שימוש בבנין, או שטח קרקע שעליו ניצב בנין שהוחרם ונהרס או בנין שפתחיו נאטמו בהתאם לצו שניתן בידי מפקד צבאי מכוח סמכותו לפי [[תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], אלא באישור של מפקד כוחות צה"ל באזור; לעניין סעיף זה, שימוש - לרבות שהיה. : (ב) העושה שימוש כאמור בסעיף קטן (א), דינו - מאסר שנתיים. @ 332. פיקוח על הבניה (תיקון: 238/ת"ט) : (א) בסעיף זה - ::- "בניה" - לרבות הקמת בנין, וכל פעולה המיועדת להקמת בניין או הכנסת שינויים בו; ::- "רישיון" - רישיון כמשמעותו [[בפרק הרביעי לחוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, מס' 79 לשנת 1966]], או היתר לפי [[סעיף 2 לצו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס' 997), התשמ"ב-1982]], לפי הענין, לרבות פטור מאחר מאלה. : (ב) מפקד צבאי רשאי, בצו, לאסור בניה או להורות על הפסקתה או להתנות תנאים לבניה, אם הוא סבור שהדבר דרוש לבטחון האזור או להבטחת הסדר הציבורי. : (ג) ניתן צו לפי סעיף קטן (ב), לא יינתן רישיון ביחס למקרקעין שלגביהם ניתן הצו, אלא באישור המפקד הצבאי או מי שהוסמך לכך על ידו. : (ד) ניתן רישיון לפני מתן צו לפי סעיף קטן (ב) לגבי המקרקעין ביחס אליהם ניתן הרישיון, יותלה הרישיון כל עוד הצו בתוקף או כל עוד המפקד הצבאי או מי שהוסמך לכך על ידו לא הורה אחרת, באופן כללי או לענין מסוים. : (ה) נעשתה בניה בניגוד לצו שהוצא לפי סעיף קטן (ב), רשאי המפקד הצבאי להורות בצו שהבנין או אותו חלק ממנו שנעשתה בהם בניה כאמור, ייהרס, יפורק או יסולק. : (ו)(1) העובר על הצו שהוצא על ידי מפקד צבאי לפי סעיף קטן (ב), דינו - שנתיים מאסר. :: (2) חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה לתת רישיון או להמליץ עליו או היה שותף לה שלא בדרך הצבעה, בידעו שמתן הרישיון הוא בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), דינו - מאסר שנה. :: (3) עובד של מוסד תכנון או של רשות מקומית אשר קבע בכתב, או בעל פה בשעת דיון במוסד התכנון, כי ניתן לתת רישיון, ועל יסוד קביעתו ניתן הרישיון או הומלץ עליו, בידעו שמתן הרישיון הוא בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), דינו מאסר שנה. :: (4) בסעיף קטן זה, "מוסד תכנון" - רשות שיש לה סמכות בעניין תכניות תכנון או רישיונות לפי [[חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, מס' 79 לשנת 1966]], לפי [[צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון) (מס' 418), התשל"א-1971]], או לפי [[צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס' 997), התשמ"ב-1982]], לפי העניין. === סימן ד' - המאבק בתופעת השכרות (תיקון: 1668, 1740) === @ 332א. הגדרות (תיקון: 1668, 1740, 1805) : [[בסימן זה]] - :- "החזקה" - שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו; והדבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני חבורה בידיעתם ובהסכמתם של השאר יראו כמצוי בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם כאחד; :- "כלי קיבול סגור" - כלי קיבול המכיל משקה משכר, שלא נפתח כלל מאז ייצורו; :- "מקום ציבורי" - דרך, בנין, מקום או אמצעי תעבורה שיש אותה שעה לציבור זכות או רשות של גישה אליהם, בלא תנאי או בתנאי של תשלום, וכל בנין או מקום המשמש אותה שעה להתקהלות ציבורית או דתית או לבית משפט היושב בפומבי, למעט: :: (1) בית עסק מסוג מסעדה, בית קפה, הסעדה; :: (2) עסק למכירת משקאות משכרים המוגשים לצריכה במקום; :: (3) בית מלון, פנסיון או אכסניה, ובלבד שאינם מיועדים בעיקרם למתן שירותי אירוח ולינה למי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים; :: (4) מקום לעריכת מופעים וירידים, קולנוע, תיאטרון, אמפיתיאטרון, מקום אחר לעריכת אירועי תרבות, בידור וספורט תחת כיפת השמים, דיסקוטק, יריד שלא במבנה של קבע וכלי שיט המשמש לעינוג ציבורי; :: (5) אולם שמחות וגן אירועים; :- "משקה משכר" - משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח, למעט סמים ותרופות המוכנים או נמכרים על ידי רוקח; צוינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במיכל סגור, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה. לעניין זה, ייחשב כמשקה משכר, אף משקה שעל פי ריחו, הכלי המשמש לקיבולו או נסיבות הענין, ניתן להניח כי הוא משקה משכר; :- "רכב" - כהגדרתו [[בצו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1805), התשע"ט-2018]]. @ 332ב. סמכות תפיסה והשמדה של משקה משכר וכלי קיבולו (תיקון: 1668, 1740) : (א) היה לשוטר הנמנה עם כוחות המשטרה יסוד סביר להניח כי אדם שותה משקה משכר או כי אדם המחזיק משקה משכר מתכוון לשתותו, במקום ציבורי או ברכב הנמצא במקום ציבורי, וכי שתיית המשקה המשכר עלולה להביא להפרת הסדר הציבורי או לפגיעה בשלום הציבור או ביטחונו, רשאי הוא לתפוס או להשמיד את המשקה המשכר או את כלי קיבולו; לעניין סעיף זה, "השמדה" - לרבות שפיכה מיידית של המשקה המשכר והשלכת כלי קיבולו לפח אשפה. : (ב) היה לשוטר הנמנה עם כוחות המשטרה יסוד סביר להניח כי מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים שותה משקה משכר או כי מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים המחזיק משקה משכר מתכוון לשתותו, במקום ציבורי או ברכב הנמצא במקום ציבורי, שלא בנוכחות האחראי על מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים ובהסכמתו או שלא בחוג משפחתו, רשאי הוא לתפוס או להשמיד את המשקה המשכר או את כלי קיבולו; בסעיף קטן זה ((-)) "אחראי על מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים" - הורה, הורה חורג, אפוטרופוס או מי שמי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים נתון במשמורתו או בהשגחתו לפי דין. : (ג) אופן הטיפול במשקה ובכלי הקיבול לצורך תפיסתם או השמדתם יהיה כאמור בפקודות משטרת ישראל, או כאמור בנוהלי משטרת ישראל, ובלבד שיפורסמו באתר האינטרנט של המשטרה. : (ד) לעניין סעיף 332ב, אדם המחזיק משקה משכר בכלי קיבול שאינו כלי קיבול סגור, במקום ציבורי או ברכב הנמצא במקום ציבורי, בין השעות 21:00 ל-06:00, חזקה כי בכוונתו לשתות את המשקה המשכר וכי שתייתו עלולה להביא להפרת הסדר הציבורי או לפגיעה בשלום הציבור או ביטחונו, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של השוטר הנמנה עם כוחות המשטרה. === סימן ה' - הסמכת פקחים (שהייה באזור שלא כדין) (תיקון: 1698) === @ 332ג. הגדרות (תיקון: 1698) : [[בסימן זה]] - :- "חוק הכניסה לישראל" - [[חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]], כפי תוקפו בישראל מעת לעת; :- "ישראלי" - אדם הרשום במרשם האוכלוסין לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]], כפי תוקפו בישראל מעת לעת; :- "מקום משמורת" - מקום משמורת אשר מצוי בישראל, כהגדרתו [[בסעיף 13א(א) לחוק הכניסה לישראל]]; :- "פקח" - מי שהוסמך בכתב מינוי על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור לפעול בהתאם להוראות [[סימן זה]]; :- "שהייה באזור שלא כדין" - שהייה באזור ללא היתר כדין, של מי שאינו תושב האזור ואינו ישראלי ואשר נכנס לאזור דרך ישראל; :- "תושב האזור" - אדם הנמצא כדין באזור ואשר מקום מגוריו הקבוע הוא באזור. @ 332ד. סמכות פקח (תיקון: 1698) : (א) לשם ביצוע הוראות [[סימן זה]], רשאי פקח: :: (1) לדרוש מאדם שיש יסוד להניח, כי שהייתו באזור הינה שלא כדין, לזהות את עצמו ולהציג בפניו את המסמכים הנוגעים לשהייתו וכן למסור לו ידיעות הנוגעות לשהייתו; :: (2) להיכנס בכל עת סבירה למקום, למעט מקום מגורים, שלגביו יש חשד כי מצוי בו אדם השוהה שלא כדין באזור כדי לערוך בדיקה בעניין. : (ב) התעורר חשד לשהייה באזור שלא כדין, רשאי פקח לתפוס כל מסמך הקשור לשהייה כאמור. : (ג) חבר בוועדה לבחינת צווי הגירוש, כהגדרתה [[בסעיף 305]], רשאי, לבקשת פקח, ליתן צו המתיר לפקח להיכנס למקום מגורים כדי לערוך בדיקה לעניין קיום הוראות [[סימן זה]], אם ראה כי התקיים אחד מאלה: :: (1) יש יסוד סביר להניח כי נמצא בו אדם השוהה שלא כדין באזור; :: (2) יש יסוד סביר להניח כי נמצא בו אדם ששהייתו באזור מחייבת היתר, והפקח ביקש רשות להיכנס למקום כדי לערוך בירור בעניין ובקשתו לא נענתה. : (ד) כניסה למקום לפי [[סימן זה]], תיעשה רק לאחר שהפקח זיהה את עצמו לפני מי שנחזה כמחזיק המקום והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה, ובמקום המשמש למגורים - הציג בפניו את הצו שהוצא לפי סעיף קטן (ג); לא אפשר מחזיק המקום את הכניסה, רשאי הפקח להשתמש בכוח סביר כלפי אדם או כלפי רכוש לאחר שהזהירו על כך. : (ה) היה לפקח יסוד סביר לחשד כי אדם שוהה באזור שלא כדין, רשאי הוא, לאחר שהזדהה בפניו והסביר לו את סיבת הדרישה, לדרוש ממנו להילוות אליו למקום משמורת. סירב אותו אדם לציית לדרישה כאמור, רשאי הפקח להשתמש בכוח סביר כדי להביאו למקום משמורת. : (ו) הבאה למקום משמורת, כאמור בסעיף קטן (ה), תיעשה בהקדם האפשרי ותוך זמן סביר מרגע החלטת הפקח על העברה למקום משמורת. : (ז) פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[סימן זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה: :: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה שר הפנים בישראל מכוח סמכותו לפי [[סעיף 13ה(ו)(1) לחוק הכניסה לישראל]], ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; :: (2) יש בידו תעודת פקח כדין, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. == פרק י"א - הוראות שונות == @ 333. עונש כללי : העובר על הוראות צו זה, או אינו מקיים הוראה או חובה שנקבעה בתחיקת בטחון, דינו מאסר חמש שנים, אם לא נקבע במפורש עונש אחר לאותה עבירה. @ 334. הוראות מעבר (תיקון: 238/ת"ט) : (א) על מי שמועד תשלום הקנס שהוטל עליו לפי [[175|סעיף 165 (([צ"ל: סעיף 175]))]], חל טרם יום י"ז באדר התשס"ז (07.03.07), לא יחולו עליו הוראות [[175|סעיף קטן 175(ה)]] ויחולו עליו הוראות [[175|סעיף זה (([צ"ל: סעיף 175]))]], בשינויים האלה: :: (1) בסעיף קטן (א) במקום המילים 'שלוש שנים' יבוא 'שנתיים'; :: (2) במקום האמור בסעיף קטן (ג) יבוא: ::: "מאסר במקרה של אי-תשלום קנס ירוצה לאחר כל עונש מאסר שעל הנידון לרצות". : (ב) צו מעצר אשר הוצא מכוח הצו בדבר מעצרים מנהליים (הוראת שעה) [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1591), התשס"ז-2007, ההליכים שנעשו ביחס לצו המעצר בהתאם להוראותיו וההסמכות שניתנו מכוחו, יראו אותם כאילו נעשו מכוח [[סימן ב' לפרק ט' לצו]]. : (ג) הוראות [[סימן ג' לפרק ט']] יחולו על מוחזקים במשמורת שנגדם ניתן צו גירוש לפני יום כ"ה בתשרי התש"ע (13 באוקטובר 2009); על אף האמור בצו זה, המוחזקים במשמורת שנגדם ניתן צו גירוש לפני תחילתו של צו זה יובאו לפני וועדה לפי [[סעיף 274(א)]] בתוך 14 ימים מיום כ"ה בתשרי התש"ע (13 באוקטובר 2009). : (ד) הוראות [[סעיפים 331]] [[ו-332]] יחולו לגבי כל בניין כאמור [[בסעיף קטן (ב) ((לסעיף 331))]] בין שהוחרם ונהרס ובין שהוחרם ופתחיו נאטמו, לפני יום ו' באייר התשל"ב (20 באפריל 1972) ובין לאחריו; הוחל בהקמתו של בנין בשטח הקרקע שעליו ניצב בנין שהוחרם ונהרס כאמור [[בסעיף קטן 331(ב)]] לפני מועד זה, יופסקו כל פעולות ההקמה. @ 335. תיקונים עקיפים (תיקון: 238/ת"ט) : (א) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר פרשנות (יהודה והשומרון) (מס' 130), התשכ"ז-1967]].)) : (ב) ((הנוסח שולב [[צו בדבר מתקני כליאה (יהודה והשומרון)|בצו {{מוקטן|ב}}דבר מתקני כליאה (יהודה והשומרון) (מס' 29), התשכ"ז-1967]].)) : (ג) ((הנוסח שולב [[צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון)|בצו {{מוקטן|ב}}דבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון) (מס' 101), התשכ"ז-1967]].)) : (ד) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר שירות בתי הסוהר (יהודה והשומרון) (מס' 254), התשכ"ח-1968]].)) : (ה) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר מינויים והעסקת עובדים במנגנון הממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 37), התשכ"ז-1967]].)) : (ו) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר זימון למשפט על עבירות שנעברו מחוץ לאזור (יהודה והשומרון) (מס' 148), התשכ"ח-1967]].)) : (ז) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר תחנות מעבר - גשרי הירדן (יהודה והשומרון) (מס' 175), התשכ"ח-1967]].)) : (ז1) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר רשיונות לכלי יריה (יהודה והשומרון) (מס' 180), התשכ"ח-1967]].)) : (ח) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר חוק חומרי נפץ (יהודה והשומרון) (מס' 275), התשכ"ח-1968]].)) : (ט) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר הסדרת מקומות רחצה ציבוריים (יהודה והשומרון) (מס' 280), התשכ"ח-1968]].)) : (י) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר סמכויות מכס (יהודה והשומרון) (מס' 309), התשכ"ט-1969]].)) : (יא) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר תשלום דמי עדים (יהודה והשומרון) (מס' 351), התש"ל-1969]].)) : (יא1) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר הסדרת השמירה בישובים (יהודה והשומרון) (מס' 432), התשל"א-1971]].)) : (יב) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר העסקת שוטרים בשכר לרגל אירוע (יהודה והשומרון) (מס' 519), התשל"ג-1973]].)) : (יג) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר סימון מוצרים (יהודה והשומרון) (מס' 530), התשל"ד-1973]].)) : (יד) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר סמים מסוכנים (יהודה והשומרון) (מס' 558), התשל"ה-1975]].)) : (טו) ((הנוסח שולב [[צו בדבר חגורות בטיחות ברכב (יהודה והשומרון) (מס' 600), התשל"ה-1975]].)) : (טז) ((הנוסח שולב [[סעיפים 407א עד 407יג לחוק הפלילי הירדני|בצו בדבר תיקון דינו {{מוקטן|[צ"ל: דיני]}} העונשין (רכוש גנוב ורכוש החשוד כגנוב) (יהודה והשומרון) (מס' 771), התשל"ט-1978]].)) : (יז) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), התשל"ט-1979]].)) : (יח) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר סמכויות פקוח על מצרכים ושירותים (יהודה והשומרון) (מס' 886), התשמ"א-1980]].)) : (יט) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר הכנסת כספים לאזור (יהודה והשומרון) (מס' 973), התשמ"ב-1982]].)) : (כ) ((הנוסח שולב [[צו בדבר פסיקת ריבית והצמדה (יהודה והשומרון)|בצו בדבר פסיקת ריבית והצמדה (יהודה והשומרון) (מס' 980){{מוקטן|,}} התשמ"ב-1982]].)) : (כא) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר פיקוח על תאגידים ציבוריים (יהודה והשומרון) (מס' 998), התשמ"ב-1982]].)) : (כב) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר תיקון חוק המשתלות (יהודה והשומרון) (מס' 1002), התשמ"ב-1982]].)) : (כג) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר שיקים ללא כיסוי (יהודה והשומרון) (מס' 1024), התשמ"ב-1982]].)) : (כד) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר שיווק תוצרת חקלאית (יהודה והשומרון) (מס' 1051), התשמ"ג-1983]].)) : (כה) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר חוק העתיקות (יהודה והשומרון) (מס' 1166), התשמ"ו-1986]].)) :: ((הנוסח שולב [[בצו בדבר עבירות מינהליות (יהודה והשומרון) (מס' 1263), התשמ"ט-1988]].)) : (כו) ((הנוסח שולב [[צו בדבר תעבורה (יהודה והשומרון)|בצו בדבר התעבורה (מס' 1310), התשנ"ב-1992]].)) : (כז) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר משמר אזרחי בישובים (יהודה והשומרון) (מס' 1362), התשנ"ב-1992]].)) : (כח) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר חילוט כלי רכב (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1410), התשנ"ד-1994]].)) : (כט) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר שיפוט בבתי משפט לעניינים מקומיים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1564), התשס"ה-2005]].)) : (ל) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר יישום תוכנית ההתנתקות (יהודה והשומרון) (מס' 1565), התשס"ה-2005]].)) : (לא) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (יהודה והשומרון) (מס' 1621), התש"ע-2008]].)) : (לב) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (יהודה והשומרון) (מס' 1628), התש"ע-2009]].)) == תוספת ראשונה (תיקון: 1672) == ==== ((([[סעיפים 55]], [[58]], [[59]]))) ==== @ (1) (תיקון: 1672, 238/ת"ט, 1715, 1724, 1827) : [[סעיפים 90(א)]] (ובלבד שעילת סגירת הדלתיים נבעה כתוצאה מחשש לפגיעה בביטחון האזור ובסדר הציבורי), [[90(ב)]], [[209]], [[210]], [[210א]], [[211א]], [[212]], [[212א]], [[213]], [[215]], [[218]], [[220]], [[221]], [[223]], [[230]], [[230ב]], [[231]], [[233]], [[234]], [[235]] (ובלבד שקיים חשד כי העבירה בוצעה מתוך כוונה לפגיעה בביטחון האזור או בסדר הציבורי), [[236]] (ובלבד שקיים חשד כי העבירה בוצעה מתוך כוונה לפגיעה בביטחון האזור או בסדר הציבורי), [[237]], [[237א]], [[237ב]], [[238]], [[239]], [[240]], [[241]], [[242א]], [[242ב]], [[244]], [[245]], [[248]], [[249א]], [[249ב]], [[253]], [[254(א)]], [[254א]], [[257]], [[261]], [[300 לצו זה]]. @ (2) : [[+|תקנות 58]], [[+|62]], [[+|64]], [[+|66]], [[+|84]], [[+|85]], [[+|136]], [[+|138]], [[+|139]], [[+|140]], [[+|141]], [[+|143א]] [[לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]. == תוספת שניה (תיקון: 1672) == ==== ((([[סעיף 69ג]]))) ==== @ (1) (תיקון: 1715, 1724, 1748) : [[סעיפים 209]], [[210]], [[210א]], [[211]], [[211א]], [[212]], [[212א]], [[213]], [[214]], [[215]], [[217]], [[218]], [[220]], [[221]], [[222]], [[223]], [[225]], [[230]], [[231]], [[232]], [[233]], [[234]], [[237]], [[238]], [[239]], [[240]], [[241]], [[245]], [[248]], [[251]], [[254]], [[259]], [[261]], [[300]], [[317]], [[318]], [[319, לצו זה]]. @ (2) : [[+|סעיפים 3]], [[+|4]], [[+|5]], [[+|6]], [[+|7]], [[+|7א]], [[+|10א]] [[לצו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון) (מס' 101), תשכ"ז-1967]]. @ (3) (תיקון: 240/ת"ט) : [[+|תקנות 58]], [[+|59]], [[+|60]], [[+|61]], [[+|62]], [[+|63]], [[+|64]], [[+|66]], [[+|85]], [[+|88]], [[+|90]], [[+|91]], [[+|94]], [[+|95]], [[+|96]], [[+|97]], [[+|98]], [[+|100]], [[+|118(2)]], [[+|129]], [[+|131]], [[+|136]], [[+|137]], [[+|138]], [[+|140]], [[+|142]], [[+|143]], [[+|143א]], [[+|143ב]], [[+|143ג]], [[+|143ד]], [[+|144]], [[+|146]] [[לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]. @ (4) : עבירות לפי [[הצו בדבר סמים מסוכנים (יהודה והשומרון) (מס' 558), תשל"ה-1975]]. @ (5) (תיקון: 1748, 2112) : [[+|סעיפים 157]], [[+|367ב עד 367י]], [[+|302]], [[+|310(2)]], [[+|310(6)]], [[+|326]], [[+|327]], [[+|328]], [[+|330]], [[+|332]], [[+|333]], [[+|335]], [[+|346]], [[+|347]], [[+|368]], [[+|393]], [[+|394]], [[+|397]], [[+|402]], [[+|403]], [[+|407ב]], [[+|407ד]], [[+|407ה]], [[+|407ו]], [[+|407יא]], [[+|408]], [[+|409]], [[+|410(1)]], [[+|412]], [[+|414]], [[+|415]], [[החוק הפלילי הירדני|לחוק הפלילי הירדני לשנת 1960]]. @ (6) : ניסיון, שידול, ניסיון לשידול או סיוע לעבירה מהעבירות המפורטות [[בתוספת זו]]. == תוספת שלישית (תיקון: 1676) == === עבירות ביטחון (תיקון: 1712) === ==== ((([[סעיפים 1]], [[31]], [[32]], [[44]], [[144]]))) (תיקון: 1712) ==== @ (1) (תיקון: 1712, 1715, 1724) : [[סעיפים 209]], [[210]], [[210א]], [[211]], [[211א]], [[212]], [[212א]], [[213]], [[215]], [[218]], [[220]], [[222]], [[223]], [[230]], [[231]], [[232]], [[233]], [[234]], [[237]], [[238]], [[239]], [[240]], [[241]], [[245]], [[248]], [[251]], [[254]], [[259]], [[261]], [[300]], [[317]], [[318]], [[319(ב)(2) לצו זה]]. @ (2) (תיקון: 1712) : [[+|סעיפים 4]], [[+|7]], [[+|7א]], [[+|10(1)]] למעט [[+#10|הסיפא]] [[לצו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון) (מס' 101), התשכ"ז-1967]]. @ (3) (תיקון: 1712, 240/ת"ט) : [[+|תקנות 58]], [[+|59]], [[+|62]], [[+|63]], [[+|64]], [[+|66]], [[+|85]], [[+|129(2)]] לעניין צו לסגור מקום לפי [[+|תקנה 129(1)(ב)]], [[+|136]], [[+|137]], [[+|138]], [[+|140]], [[+|143]], [[+|143א]] [[לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]. @ (4) : ניסיון, שידול, ניסיון לשידול או סיוע לעבירה מהעבירות המפורטות [[בתוספת זו]]. == תוספת רביעית (תיקון: 1788) == === צעצועים מסוכנים === ==== ((([[1|סעיף 1 להגדרה "צעצוע מסוכן"]]))) (תיקון: 2161) ==== @ א. : כלי נשק - חיקוים של כלי נשק אמיתיים לרבות אקדחי גז, רובי איירסופט ורובי פיינטבול; @ ב. : קנה נשיפה היורה מחטים וחצים; @ ג. : מקלעות יד (רוגטקות); @ ד. : אקדחי הזנקה (מרוץ); @ ה. : כדורים ואבוקות עשן; @ ו. : חזיזים, נפצים, טילים, שרקנים, זיקוקים, כוורות מכל סוג שמתעופפות ו/או נייחות, כל פריט המכיל אבקת שריפה שחורה או חומר נפץ אחר; @ ז. : צעצועים מסוכנים המעבירים זרם חשמלי, העלולים להבהיל, וכן העלולים לפגוע בבריאות הציבור; @ ח. : סמן לייזר. == תוספת חמישית (תיקון: 1799) == ==== (([[סעיף 1 להגדרה "עבירת מין או אלימות"]])) ==== @ (1) : [[סעיפים 209]], [[210]], [[210א]], [[211]], [[211א]], [[212]], [[212א]], [[213]], [[214]], [[215]], [[217]], [[249]] [[248א|ו-250 לצו זה]]. @ (2) (תיקון: 2112) : [[+|סעיפים 285]], [[+|287]], [[+|289]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|302]], [[+|367ב עד 367י]], [[+|310]], [[+|311]], [[+|319]], [[+|320]], [[+|333]], [[+|335]], [[+|337]], [[+|339]], [[+|343]], [[+|402]], [[+|403]], [[+|414]], [[+|415]] [[החוק הפלילי הירדני|לחוק הפלילי הירדני (מס' 16), לשנת 1960]] (להלן: "החוק הפלילי הירדני"). @ (3) : [[+|תקנות 58(א)]] [[ו-58(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]. @ (4) (תיקון: 1805) : [[#99|סעיף 64א' (([צ"ל סעיף 99])) לצו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1805), התשע"ט-2018]]. == תוספת חמישית א' (תיקון: 1799) __NOSUB__ == ==== (([[סעיף 1 להגדרה "עבירת מין או אלימות חמורה"]])) ==== === חלק א' === ==== (((לעניין [[סעיפים 186ו(ב)]], [[186ז(2)]], [[186טז]], [[186יז]]))) ==== @ (1) : עבירות המנויות [[$ תוספת חמישית|בפרט ((())1(()))]], למעט לפי [[סעיף 212]]. @ (2) : עבירות המנויות [[$ תוספת חמישית|בפרט ((())2(()))]], למעט לפי [[+|סעיפים 306]], [[+|320]], [[+|333]], [[החוק הפלילי הירדני|343]]. === חלק ב' === ==== (((לעניין [[סעיפים 186ז(ג)(2)]], [[186טז]], [[186יז]]))) ==== @ (1) : עבירות לפי [[סעיפים 210א]], [[211]], [[211א]], [[249]], [[248א|250]] המנויות [[$ תוספת חמישית|בפרט ((())1(()))]]. @ (2) : עבירות לפי [[+|סעיפים 333]], [[+|335]] [[החוק הפלילי הירדני|ו-337]] המנויות [[$ תוספת חמישית|בפרט ((())2(()))]]. והכול כשנפגע העבירה הוא בן משפחתו של החשוד, הנאשם או הנידון; בפרט זה, "בן משפחתו" - כל אחד מאלה: : (1) מי שמקיים או שקיים עם החשוד, הנאשם או הנידון מערכת יחסים זוגית; : (2) קטין כהגדרתו [[בסעיף 136 לצו זה]] או חסר ישע כהגדרתו [[בסעיף 89 לצו זה]], שהחשוד, הנאשם או הנידון, לפי העניין, אחראי עליו או היה אחראי עליו; לעניין פיסקה זו, "אחראי על קטין או על חסר ישע" - הורה, הורה חורג, אפוטרופוס או שחסר הישע או הקטין נתון במשמורתו או בהשגחתו לפי דין; : (3) עבירה לפי [[החוק הפלילי הירדני|סעיף 343]] המנויה [[$ תוספת חמישית|בפרט ((())2(()))]]; : (4) עבירה המנויה [[$ תוספת חמישית|בפרט ((())3(()))]]. == תוספת חמישית ב' (תיקון: 1799) == ==== (((לעניין [[סעיף 186יז(ג)]]))) ==== @ (1) : עבירות לפי [[סעיפים 209]], [[210]], [[210א]] [[ו-213 לצו זה]]. @ (2) (תיקון: 2112) : עבירות לפי [[+|סעיפים 285]], [[+|287]], [[+|302]], [[+|367ב עד 367ז]], [[+|367ט]], [[+|367י]], [[+|402]] [[ו-403 לחוק הפלילי הירדני]]. == תוספת שישית (תיקון: 1799) == ==== (((לעניין [[סעיף 186ז(ג)(1)]]))) ==== @ : {{טורים שווים ממורכז | {{מוקטן|'''השלב בהליך הפלילי'''}} | {{מוקטן|'''הגוף מוסר המידע'''}}}} @ 1 : {{טורים שווים | העברת חומר החקירה לתובע, לפי הוראות [[צו זה|סעיף 73 לצב"ט]]; | הגוף החוקר}} @ 2 : {{טורים שווים | החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין, לפי הוראות [[צו זה|סעיפים 72 לצב"ט]]; | הגוף החוקר}} @ 3 : {{טורים שווים | שחרור של החשוד או הנאשם ממעצר בתנאים, לפי [[צו זה|סעיף 42 לצב"ט]], לרבות פירוט התנאים, ובלבד שבית המשפט או הקצין הממונה קבע שתנאי השחרור, כולם או חלקם, נועדו להגן על נפגע העבירה; יידוע על שלב זה יכלול גם הודעה על כך שנפגע העבירה רשאי להעתיק את פירוט תנאי השחרור; | לגבי שחרור חשוד - הגוף החוקר; לגבי שחרור ממעצר עד תום ההליכים - התובע}} @ 5 : {{טורים שווים | החלטה להעמיד את החשוד לדין; | התובע}} @ 6 : {{טורים שווים | החלטה לעכב את ההליך הפלילי לפי הוראות [[צו זה|סעיף 71 לצב"ט]] או כל החלטה אחרת, לפי כל דין, להפסיק את ההליך הפלילי; | פרקליט אזור יהודה והשומרון}} @ 7 : {{טורים שווים | מועדי הדיונים בבית המשפט, למעט הדיון שבו מתקיימת הקראת כתב האישום לפי [[צו זה|סעיף 43א(ב) לצב"ט]]; | התובע}} @ 8 : {{טורים שווים | הכרעת הדין, לפי [[סעיפים 125]], [[128]] [[צו זה|או 129 לצב"ט]]; | התובע}} @ 9 : {{טורים שווים | גזר הדין, לפי [[צו זה|סעיף 129 לצב"ט]], או החלטת בית משפט לנוער לפי [[סעיפים 168]], [[176]] [[צו זה|או 177 לצב"ט]]; | התובע}} @ 10 : {{טורים שווים | הגשת ערעור על פסק הדין לפי הוראות [[צו זה|סימן ה' פרק ח' לצב"ט]]. | התובע}} == תוספת שביעית (תיקון: 1799) == ==== (((לעניין [[סעיף 186ז(ג)(2)]]))) ==== @ : {{טורים שווים ממורכז | {{מוקטן|'''השלב בהליך הפלילי'''}} | {{מוקטן|'''הגוף מוסר המידע'''}}}} @ 1 : {{טורים שווים | שם החוקר שמונה כאחראי על חקירת העבירה; | הגוף החוקר}} @ 2 : {{טורים שווים | מעצרו של החשוד או הנאשם או שחרורו ממעצר לפי הוראות [[צו זה|סימן ג' לפרק ג' לצב"ט]], או [[צו זה|סעיף 181 לצב"ט]]; | לגבי חשוד - משטרת ישראל; לגבי נאשם - התובע}} @ 3 : {{טורים שווים | כוונה לעכב את ההליך הפלילי לפי הוראות [[צו זה|סעיף 71 לצב"ט]]; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביא את עמדתו בעניין לפי הוראות [[סעיף 183טז]]; | פרקליט אזור יהודה והשומרון, או מי שהוסמך לכך על-ידו}} @ 4 : {{טורים שווים | הודעה על החלטה להעמיד את החשוד לדין כאמור [[תוספת 6 פרט 5|בפרט 5 בתוספת השנייה (([צ"ל: השישית]))]] תכלול גם הסבר על כך שיש אפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם והודעה על זכותו להביע את עמדתו בעניין, לפי הוראות [[צו זה|סעיף 183יז(א) לצב"ט]]; | תובע}} : {{טורים שווים | : (א) פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון האמור לפי הוראות [[סעיף 183יז(א)]], למעט בעבירות המפורטות [[בסעיף 186יז(ב)]]; | תובע}} : {{טורים שווים | : (ב) בעבירות המנויות [[בתוספת החמישית ב']] - פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון בפני גורם מאשר, לפי הוראות [[סעיף 183יז(ג)]]. | תובע}} == תוספת שמינית (תיקון: 1799) == ==== (((לעניין [[סעיף 186ט]]))) ==== @ : {{טורים שווים ממורכז | {{מוקטן|'''השלב בהליך הפלילי'''}} | {{מוקטן|'''הגוף מוסר המידע'''}}}} @ 1 : {{טורים שווים | תחילת ריצוי מאסרו בפועל או אישפוזו בבית חולים, שבו אושפז על-פי צו של בית משפט לפי [[סעיפים 130]] [[צו זה|ו-131 לצב"ט]] (להלן: "בתי חולים"), של הנאשם או הנידון לפי העניין; | שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי העניין}} @ 2 : {{טורים שווים | יציאת הנידון לחופשה ממאסר או מבית חולים; | שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי העניין}} @ 3 : {{טורים שווים | מועד הבאת הנידון לפני ועדת השחרורים; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו לפני ועדת השחרורים | שירות בתי הסוהר}} @ 4 : {{טורים שווים | בריחת הנאשם או הנידון ממאסר או מבית חולים; | שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי העניין}} @ 5 : {{טורים שווים | מועד שחרור הנאשם או הנידון ממאסר או מבית חולים; | שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי העניין}} @ 6 : {{טורים שווים | בקשת הנידון ממפקד כוחות צה"ל באזור לחנינה או להקלה בעונשו כאמור [[צו זה|בסעיף 184 לצב"ט]]; | היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון}} @ 7 : {{טורים שווים | החלטת מפקד כוחות צה"ל באזור למתן חנינה או להקלה בעונשו של הנידון כאמור [[צו זה|בסעיף 184 לצב"ט]]; | היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון}} @ 8 : {{טורים שווים | החלטת מפקד כוחות צה"ל באזור להורות על ביטול הקלה בעונשו של הנידון כאמור [[בסעיפים 185]] [[צו זה|ו-186 לצב"ט]]. | היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון}} == תוספת תשיעית (תיקון: 2119) == ==== ((([[סעיף 227א]]))) ==== @ : העבירות המפורטות להלן: @ (1) : עבירות של פגיעה ברכוש לפי [[החוק הפלילי הירדני|סעיפים 399 עד 407 לחוק הפלילי לשנת 1960]]. @ (2) : [[סעיפים 237א]], [[237ב]], [[238]], [[249א]], [[242ב לצו]], [[+|וסעיפים 84]] [[ו-85 לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945]]. @ (3) : עבירות גניבת רכב, קבלת רכב או חלקים גנובים ומסחר ברכב או בחלקים גנובים, לפי [[+|סעיפים 407א עד 407יג]], למעט [[+|סעיפים 407ג]], [[+|407ד(א)]], [[+|407ה]], [[+|407ו רישה]] [[החוק הפלילי הירדני|ו-407ז לחוק הפלילי לשנת 1960]]. @ (4) : [[+|סעיפים 265]], [[+|386]], [[+|414]], [[+|415]], [[+|417 עד 420]], [[+|422]], [[+|423]] [[החוק הפלילי הירדני|ו-424 לחוק הפלילי לשנת 1960]]. @ (5) : [[סעיפים 13 עד 15 לצו בדבר סמים מסוכנים (יהודה ושומרון) (מס' 558), התשל"ה-1974]]. @ (6) : [[צו זה|סעיף 233 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009]]. @ (7) : קשר לעבור אחת העבירות המפורטות [[בתוספת זו]]. == טבלאות השוואה <עוגן לוח השוואה> __NOTOC__ == @ : '''הצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון) (מס' 378), התש"ל-1970''' <לוח_השוואה> 1(א) | [[1]] {{מוקטן|הגדרת מונחים - בימ"ש צבאי ובית משפט, נשיא בית משפט, חפץ נפיץ או מבעיר, הקלה, כלי יריה, עובד ציבור, צו, צו הקנסות, שירותים חיוניים, ידיעה, מסירה, רשויות צה"ל.}} 1(ב) | [[2(א)]] 1(ג) | [[2(ב)]] 1(ד) | [[2(ג)]] 1(ה) | [[2(ד)]] 1(ו) | [[2(ה)]] 2(א) | [[3]] 2(ב) | הועבר [[צו בדבר פרשנות (יהודה והשומרון)|לצו בדבר פרשנות]] 3(א) | [[9]] 3(ב) | [[11]] 3(ג) | [[12]] 3(ד) | [[13(א), (ה)]] 3(ה) | [[13(ו)]] 3(ו) | [[14(ב)]] 3(ז) | [[14(א)]] 3א | [[15]] 4 | [[16]] 4א | [[17]] {{מוקטן|4א(ג) - נמחק}} 4ב | [[19]] 4ג | [[18]] 5 | [[20]] 6 | [[111]] 7(א) | [[10(א)]] 7(ב) | [[10(ד)]] 7(ג) | [[10(ה)]] 7(ד) | [[10(ו)]] 7(ה) | [[10(ז)]] 7א | [[8]] 8 | [[75]] + [[76]] {{מוקטן|האפשרות להסתייע בסניגור פוצלה לשני סעיפים}} 9 | [[86]] 9א | [[87]] 10 | [[88]] 11(א) | [[89(ב)]] 11(ב) | [[89(ד)]] 11(ג) | [[89(ה)]] 11(ד) | [[91]], [[92]] 11(ד1) | [[97]] 11(ה) | [[98]] 11(ה1) | [[93]] 11(ו) | [[90(א)]] 11(ז) | [[90(ב)]] 11(ח) | [[90(ג)]] 11(י) | [[94]] 11(ט) | [[95]] 11(יא) | [[89(א)]] 11א | [[89(ג)]] 12 | [[116]] 13(א) | [[134]] 13(ב) | {{מוקטן|נמחק}} 14 | [[112]] 15 | [[115]] 16(א) | [[109(א)]] 16(ב) | [[107(א)]] 16(ג) | [[109(ב)]] 16(ד) | [[109(ג)]] 16(ה) | [[109(ד)]] 16(ו) | [[109(ה)]] + [[107(ב)]] 16א | [[106]] 16ב | [[105]] 17 | [[96]] + [[110]] {{מוקטן|הסעיף פוצל}} 17א | [[113]] 18 | [[132]] 19 | [[133]] 20 | [[99]] 21(א) | [[100]] 21(ב) | [[117]] 21(ג) | [[118]] 21(ד) | [[119(א)]] 21(ה) | [[119(ב)]] 21(ו) | [[119(ג)]] 21(ז) | [[119(ד)]] 21(ח) | [[120(א)]] 21(ט) | [[120(ב)]] 22 | [[101]] 23 | [[102]] 24 | [[103]] 25 | [[104]] 26 | [[122]] 27 | [[121]] 28 | [[123]] 29 | [[124]] 30 | [[125]] 31 | [[126]] 32 | [[127]] 33(א) | [[128]] 33(ב) | [[49]] 33א | [[129(ב)]] 34 | [[129]] 35 | [[114]] 36 | [[130]] 37 | [[131]] 38 | [[167(ב)]] 40א | [[29]] 40ב | [[167(ו)]] 40ג(א) | [[153]] 40ג(ב) | [[1]] {{מוקטן|אוחד עם הגדרת בימ"ש}} 40ד | [[154]] 40ה | [[155]] 40ו | [[156]] 41(א) | [[1]] {{מוקטן|הגדרת "פסק דין חלוט"}} 41(ב) | [[167(א)]] 41(ג) | [[167(ג)]] 44 | [[184]] 45 | [[185]] 45א | [[186]] 46(א) | [[163]] 46(ב) | [[179]] 46(ג) | [[179]] 47(א)(1) | [[164(א)]] + [[164(ב)]] 47(א)(2) | [[173]] 47(א)(3)(א) | [[174(א)]] 47(א)(3)(ב) | [[174(ב)]] 47(א)(3)(ג) | [[174(ג)]] 47(א)(3א) | [[174(ד)]] 47(א)(4) | [[175(א)]] 47(א)(5) | [[175(ב)]] 47(א)(6) | [[175(ג)]] 47(א)(7) | [[175(ד)]] 47(א)(7א) | [[175(ה)]] 47(א)(8) | [[165]] 47(ב) | [[167]] 47(ג) | [[167(ה)]] 47(ד)(1) | [[169(א)]] 47(ד)(2) | [[169(ב)]] 47(ד)(3) | [[169(ג)]] 47(ד)(4) | [[170(א)]] 47(ד)(5)(א) | [[171(א)]] 47(ד)(5)(ב) | [[171(א)]] 47(ד)(5)(ג) | [[171(ב)]] 47(ד)(5)(ד) | [[170(ב)]] 47(ד)(6) | [[170(ג)]] 47(ד)(7) | [[172]] 47(ד)(8) | [[169(ב)]] 48 | [[180]] 49 | [[182]] 49א | [[183]] 50א(א) | [[157]] 50א(ב)(1) | [[158(א)]] 50א(ב)(2) | [[158(ב)]] 50א(ב)(3) | [[158(ג)]] 50א(ג) | [[159]] 50א(ד)(1) | [[158(ד)]] 50א(ד)(2) | [[158(ה)]] 50א(ד)(3) | [[158(ו)]] 50א(ה) | [[160]] 50א(ו) | [[151]] 50א(ז) | [[162]] 51(א) | [[209(א)]] 51(ב) | [[165(ב)]] 51א | [[210]] 51ב | [[220]] 52 | [[209(ב)]] + [[230]] + [[231]] {{מוקטן|איחוד ופיצול של סעיפים 52 + 53(א) + 53(ב).}} 53(א)(1)-(3) | [[230]] + [[231]] {{מוקטן|איחוד ופיצול של סעיפים 52 + 53(א) + 53(ב).}} 53(א)(4) | [[220(א)]] 53(א)(5) | [[220(ב)]] 53(א)(6) | [[220(ג)]] 53(ב) | [[231]] + [[230]] {{מוקטן|איחוד ופיצול של סעיפים 52 + 53(א) + 53(ב).}} 53(ג) | [[232]] 53א | [[212]] 53ב | [[235]] 53ג | [[236]] 54 | [[237]] 54א | [[239]] 54ב | [[240]] 55 | [[243]] 56 | [[244]] 57 | [[245]] 58 | [[260]] 58א | [[228]] 58ב | [[229]] 59 | [[261]] 60 | [[253]] 61 | [[227]] 62 | [[223]] 63 | [[241]] 64 | [[218]] 65(א) | [[219]] 65(ב) | [[250]] 66 | [[215]] 66א | [[248]] 67(א) | [[211(א)]] 67(ב) | [[211(ב)]] 67(ג) | [[217]] 67א | [[213]] 67ב | [[214]] 68 | [[247]] 69 | [[234]] 70 | [[242]] 70א | [[262]] 71 | [[257]] 72 | [[249]] 73 | [[224]] 73א | [[225]] 74 | [[226]] 75 | [[258]] 76 | [[221]] 77 | [[236]] 78(א) | [[31(א)]] 78(ב) | [[31(ב)]] 78(ג)(1) | [[31(ג)]] 78(ג)(2) | [[31(ד)]] 78(ד) | [[32]] 78(ה) | [[34]] 78(ה1) | [[33]] 78(ו)(1) | [[37]] 78(ו)(2) | [[38]] 78(ו)(3) | [[39]] 78(ז)(1) | [[43]] + [[49]] 78(ז)(2) | [[50]] 78(ח) | [[30]] 78(ט)(1) | [[35]] 78(ט)(2) | [[36(ב)]] 78(י) | [[40]] 78(יא)(1) | [[47]] 78(יא)(2) | [[44]] 78(יב) | [[45]] 78(יד) | [[36]] 78(טו) | [[45]] 78(טז) | [[48]] 78(יז) | [[41]] 78(יח) | [[46]] 78(יט) | {{מוקטן|נמחק}} 78(כ) | [[51]] 78(כא) | [[52]] 78א(א) | [[1]] 78א(ב) | [[53(א)]] 78א(ב1) | [[53(ב)]] 78א(ג) | [[53(ג)]] 78א(ד) | [[53(ד)]] 78ב(א)-(ה) | [[53(א)-(ה)]] 78ב(ו) | [[53(ה)]] + [[58(ו)]] 78ג | [[58]] 78ד(א)(1) | [[54(א)]] + [[57(א)]] 78ד(א)(2) | [[54(ב)]] + [[57(ב)]] 78ד(ב)(1) | [[55(ב)]] 78ד(ב)(2) | [[55(ג)]] + [[59(ב)]] 78ד(ב)(3) | [[59(ג)]] 78ד(ב)(4) | [[59(ד)]] 78ד(ב)(5) | [[59(ה)]] 78ד(ב)(6) | [[55(ד)]] 78ד(ג) | [[54(ג)]] + [[57(ג)]] 78ה(1) | [[22(א)]] 78ה(2)(א) | [[22(ב)]] 78ה(2)(ב) | [[22(ג)]] 78ה(3) | [[23]] 78ה(4) | [[24]] 78ה(5) | [[25]] 78ה(6) | [[26]] 78ה(7) | [[27]] 78ה(8) | [[28]] 79 | [[42]] 80(א) | [[60]] 80(ב) | [[61]] 80(ג) | [[62]] 80(ד) | [[63]] 80(ה) | [[64]] 80א | [[65]] 80ב | [[66]] 81 | [[67]] 82 | [[68]] 82א | [[108]] 83 | [[63]] 84 | [[21]] 84א | [[272]] + [[295]] 85 | [[296]] 86 | [[297]] 86א | [[298]] 87 | [[273]] 87א | [[274]] 87ב | [[275]] 87ג | [[276]] 87ד | [[277]] 87ה(א) | [[278(א)]] 87ה(ב) | [[278(ב)]] 87ה(ג) | [[279]] 87ו | [[280]] 87ז | [[281]] 87ח | [[282]] 87ט | [[283]] 87י | [[299]] {{מוקטן|הגדרת "צו גירוש" ו"מוחזק במשמורת"}} 87יא | [[305]] 87יב | [[306]] 87יג | [[307]] 87יד | [[308]] 87טו | [[309]] 87טז | [[310]] 87יז | [[311]] 87יח | [[315]] 87יט | [[313]] 87כ | [[314]] 87כא | [[315]] 88 | [[316]] 89 | [[317]] 90 | [[318]] 91 | [[319]] 91א | [[320]] 91ב | [[321]] 91ג | [[324]] 92 | [[333]] 93 | [[207]] 94 | [[208]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר כללי האחריות לעבירה''' <לוח_השוואה> 1 | [[187]] 2 | [[189]] 3 | ((190)) 4 | ((191(א))) 5 | ((192)) 6 | ((193)) 7 | ((194)) 8 | ((195)) 9 | ((196)) 10 | ((197)) 11 | ((198)) 12 | ((199)) 13 | [[200]] 14 | ((201)) 15 | ((202)) 16 | ((203)) 17 | [[255]] 18 | [[256]] 19 | ((204)) 20 | ((205)) 21 | ((206)) 21א | [[246]] 22 | [[254(א)]] 23 | [[254(ב)]] 24 | [[254(ג)]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר סגירת תיקים''' <לוח_השוואה> 1 | [[71]] 1א | [[72]] 2 | [[73]] </לוח_השוואה> @ : '''איסור סחר בציוד לחימתי''' <לוח_השוואה> 1 | [[233(א)]] 2 | [[233(ב)]] 3 | [[233(ג)]] </לוח_השוואה> @ : '''איסור אימונים ומגע עם ארגון עוין מחוץ לאזור''' <לוח_השוואה> 1 | [[238(א)]] 2 | [[238(ב)]] 3 | [[238(ב)]] 4 | [[238(ג)]] 5 | [[238(ד)]] 6 | [[238(ה)]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר הסמכת אנשים לערוך חקירה מוקדמת של עדים''' <לוח_השוואה> 1א | [[70(א)]] + [[70(ב)]] 1ב | [[70(ה)]] 2 | [[70(ג)]] + [[70(ד)]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר חובת הזדהות''' <לוח_השוואה> 1 | [[1]] {{מוקטן|הגדרת תושב, אזור מוחזק}} 2 | [[322]] 3 | [[323]] 4 | [[252]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר אנשי יחידת מצדה''' <לוח_השוואה> 1 | [[7(א)]] {{מוקטן|הגדרת איש יחידת מצדה}} 2 | [[7(ד)]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר אנשי שירות הביטחון הכללי''' <לוח_השוואה> 1 | [[1]] {{מוקטן|הגדרת איש שירות ביטחון כללי}} 2 | [[6(א)]] 2א | [[6(ב)]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר שיפוט עבריינים צעירים''' <לוח_השוואה> 1 | [[1]] {{מוקטן|הגדרת ילד, נער, בוגר רך.}} 2 | [[189]] + ((191(ב))) 3 | {{מוקטן|הועבר [[צו בדבר מתקני כליאה (יהודה והשומרון)|לצו בדבר מתקני כליאה]]}} 4 | [[168(ב)]] 5 | [[168(ג)]] 5א | [[168(א)]] 6 | [[176]] 7 | [[177]] 7א | {{מוקטן|לא הוכנס}} 7ב | [[178]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר כוחות משטרה''' <לוח_השוואה> 1 | [[1]] {{מוקטן|הגדרת שוטר, כוחות משטרה}} 2 | [[4]] 3 | [[5]] 3א | [[1]] {{מוקטן|הגדרת כוחות משטרה}} </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר סמכות שיפוט בעבירה פלילית''' <לוח_השוואה> 1 | - 2 | [[10(ב) + (ג)]] 3 | [[10(ב) + ((())ג(()))]] 4 | [[10(ב) + ((())ג(()))]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר סניגוריה בבית משפט צבאי''' <לוח_השוואה> 1 | [[74]] {{מוקטן|הגדרת סניגור, עורך דין ישראלי ומקומי.}} 2 | [[76]] 4 | [[77]] 5 | [[78]] 6 | [[79]] 7(א) | [[80]] 8 | [[81]] 9 | [[82]] 10 | [[83]] 11 | [[84]] 12 | [[85(ב)]] 13 | [[85(א)]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר דרכי ענישה''' <לוח_השוואה> 1 | [[188(א)]] {{מוקטן|הגדרת מעשה.}} 2 | [[188(ב)]] 3 | ((197(ו))) 4 | [[166]] 4א | [[263]] 5(א) | [[265]] 5(ב) | [[266]] 5(ג)(1)-(4) | [[267]] 5(ג)(5) | {{מוקטן|נמחק לאור סעיף ההגדרות}} 5(ד) | [[268]] 5(ה) | [[269]] 5א | [[164(ג)]] 5ב | [[264]] 5ג | [[91]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר נקיטת אמצעי ביטחון''' <לוח_השוואה> 1 | [[325]] 2 | [[326]] 3 | [[327]] 4 | [[328]] 5 | [[329]] 6 | [[330]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר איסור בניה''' <לוח_השוואה> 1 | [[331(א)]] 2(א) | [[331(ב)]] 3(א) | [[331(ג)]] 3(ב) | [[331(ד)]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר פיקוח על הבניה''' <לוח_השוואה> 1 | [[332(א)]] 2 | [[332(ב)]] 3 | [[332(ג)]] 4 | [[332(ד)]] </לוח_השוואה> @ : '''איסור תשלום שכר לעבריין ביטחוני''' <לוח_השוואה> 1 | [[259(א)]] 2 | [[259(ב)]] 3 | [[259(ג)]] 4 | {{מוקטן|בוטל לאור הוראות [[סעיף 146]]}} </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר מעצרים מנהליים [נוסח משולב]''' <לוח_השוואה> 1 | [[285]] 2 | [[286]] 3 | [[286א]] 4 | [[287]] 5 | [[288]] 6 | [[289]] 7 | [[290]] 8 | [[291]] 9 | [[282]] 10 | [[293]] 11 | [[294]] 13(א) | [[285(ב)]] 13(ב) | [[284(ג)]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר העברת כלואים''' <לוח_השוואה> 1 | [[270(א)]] 2 | [[270(ב)]] 3 | [[270(ג)]] 4 | [[270(ד)]] 5 | [[270(ה)]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר הסתננות''' <לוח_השוואה> 1 | [[299]] {{מוקטן|הגדרות - "מסתנן" "מזוין"}} 2(א) | [[300(א)]] 2(ב) | [[300(ב)]] 3 | [[301]] 4 | [[300(ג)]] 5 | [[304]] 6 | [[302]] 6א | [[303]] </לוח_השוואה> <פרסום> י"ד בחשוון התש"ע (1 בנובמבר 2009) <חתימה> שרון אפק, אל"ם | היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון 87vz3lg5ozdlclkmdnuh8vn3jop4zgq 2947225 2947224 2025-07-06T05:33:32Z Shahar9261 22508 2947225 wikitext text/x-wiki <שם> צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009 <מקור> ((קמצ"ם 234, 5902 {{מוקטן|(צו 1651)}}|צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון)|0234)); ((קמצ"ם 236, 6172 {{מוקטן|(צו 1656)}}|תיקון|0236)), ((6174 {{מוקטן|(צו 1658)}}|תיקון מס' 2|0236)); ((קמצ"ם 237, 6323 {{מוקטן|(צו 1663)}}|תיקון מס' 3 - הארכת הוראת שעה|0237)), ((6324 {{מוקטן|(צו 1664)}}|תיקון מס' 4 - הארכת הוראת שעה|0237)), ((6335 {{מוקטן|(צו 1669)}}|תיקון מס' 6|0237)), ((6336 {{מוקטן|(צו 1670)}}|תיקון מס' 7|0327)); ((קמצ"ם, 238, 6443 {{מוקטן|(צו 1672)}}|תיקון מס' 8|0238)), ((6452 {{מוקטן|(צו 1674)}}|תיקון מס' 8 (תיקון)|0238)), ((6453 {{מוקטן|(צו 1675)}}|תיקון מס' 9 - הארכת הוראת שעה|0238)), ((6454 {{מוקטן|(צו 1676)}}|תיקון מס' 10|0238)), ((6458 {{מוקטן|(צו 1677)}}|תיקון מס' 11|0238)), ((6462 {{מוקטן|(צו 1680)}}|תיקון מס' 12|0238)), ((6463 {{מוקטן|(צו 1681)}}|תיקון מס' 13|0238)), ((6465 {{מוקטן|(צו 1683)}}|תיקון מס' 14|0238)), ((6466 {{מוקטן|(צו 1684)}}|תיקון מס' 15|0238)), ((6469|ת"ט|0238)); ((קמצ"ם 239, 6647 {{מוקטן|(צו 1685)}}|תיקון מס' 16|0239)), ((6658 {{מוקטן|(צו 1692)}}|תיקון מס' 17|0239)), ((6659 {{מוקטן|(צו 1693)}}|תיקון מס' 18|0239)), ((6660 {{מוקטן|(צו 1694)}}|תיקון מס' 16 (תיקון)|0239)), ((6668 {{מוקטן|(צו 1697)}}|תיקון מס' 15 (תיקון)|0239)), ((6669 {{מוקטן|(צו 1698)}}|תיקון מס' 19|0239)), ((6692 {{מוקטן|(צו 1701)}}|תיקון מס' 16 (תיקון מס' 2)|0239)); ((קמצ"ם 240, 6862 {{מוקטן|(צו 1702)}}|תיקון מס' 20 - הארכת הוראת שעה|0240)), ((6863 {{מוקטן|(צו 1703)}}|תיקון מס' 21|0240)), ((6867 {{מוקטן|(צו 1706)}}|תיקון מס' 22|0240)), ((6869 {{מוקטן|(צו 1708)}}|תיקון מס' 23|0240)), ((6871 {{מוקטן|(צו 1710)}}|תיקון מס' 24|0240)), ((6872 {{מוקטן|(צו 1711)}}|תיקון מס' 25|0240)), ((6874 {{מוקטן|(צו 1712)}}|תיקון מס' 26|0240)), ((6875 {{מוקטן|(צו 1713)}}|תיקון מס' 27|0240)), ((6876 {{מוקטן|(צו 1714)}}|תיקון מס' 28|0240)), ((6877 {{מוקטן|(צו 1715)}}|תיקון מס' 29|0240)), ((6878 {{מוקטן|(צו 1716)}}|תיקון מס' 30|0240)), ((6879 {{מוקטן|(צו 1717)}}|תיקון מס' 31|0240)), ((6882 {{מוקטן|(צו 1720)}}|תיקון מס' 32|0240)), ((6887 {{מוקטן|(צו 1724)}}|תיקון מס' 33|0240)), ((6892|ת"ט|0240)); ((קמצ"ם, 241, 7032 {{מוקטן|(צו 1726)}}|תיקון מס' 34|0241)), ((7033 {{מוקטן|(צו 1727)}}|תיקון מס' 35|0241)), ((7045 {{מוקטן|(צו 1729)}}|צו בדבר פרשנות [נוסח משולב] (יהודה והשומרון)|0241)), ((7050 {{מוקטן|(צו 1732)}}|תיקון מס' 36|0241)), ((7053 {{מוקטן|(צו 1735)}}|תיקון מס' 37|0241)), ((7057 {{מוקטן|(צו 1738)}}|תיקון מס' 38|0241)), ((7058 {{מוקטן|(צו 1739)}}|תיקון מס' 39|0241)), ((7059 {{מוקטן|(צו 1740)}}|תיקון מס' 40|0241)), ((7061 {{מוקטן|(צו 1741)}}|תיקון מס' 41|0241)); ((קמצ"ם 242, 7189 {{מוקטן|(צו 1744)}}|תיקון מס' 41 - הארכת הוראת שעה|0242)), ((7190 {{מוקטן|(צו 1745)}}|תיקון מס' 43 - הוראת שעה|0242)); ((קמצ"מ 243, 7256 {{מוקטן|(צו 1748)}}|תיקון מס' 44 - נטילת אמצעי זיהוי|0243)), ((7270 {{מוקטן|(צו 1751)}}|תיקון מס' 36 (תיקון)|0243)), ((7273 {{מוקטן|(צו 1754)}}|תיקון מס' 45 - כללי אחריות לעבירה|0243)); ((קמצ"ם 244, 7445 {{מוקטן|(צו 1756)}}|תיקון מס' 1 - הוראת שעה|0244)), ((7451 {{מוקטן|(צו 1761)}}|תיקון מס' 46|0244)), ((7459 {{מוקטן|(צו 1766)}}|תיקון מס' 47|0244)), ((7460 {{מוקטן|(צו 1767)}}|תיקון מס' 48|0244)), ((7562 {{מוקטן|(צו 1768)}}|תיקון מס' 47 (תיקון מס' 1)|0244)), ((7463 {{מוקטן|(צו 1769)}}|תיקון מס' 49|0244)), ((7464 {{מוקטן|(צו 1770)}}|תיקון מס' 50|0244)), ((7465 {{מוקטן|(צו 1771)}}|תיקון מס' 51|0244)), ((7466 {{מוקטן|(צו 1772)}}|תיקון מס' 52|0244)); ((קמצ"ם 246, 8258 {{מוקטן|(צו 1774)}}|תיקון מס' 2 - הוראת שעה|0246)), ((8260 {{מוקטן|(צו 1776)}}|תיקון מס' 53|0246)), ((8281 {{מוקטן|(צו 1787)}}|תיקון מס' 54|0246)), ((8282 {{מוקטן|(צו 1788)}}|תיקון מס' 55|0246)), ((8290 {{מוקטן|(צו 1790)}}|תיקון מס' 3 - הוראת שעה|0246)), ((8291 {{מוקטן|(צו 1791)}}|תיקון מס 56|0246)), ((8307 {{מוקטן|(צו 1798)}}|תיקון מס' 57|0246)); ((קמצ"ם 247, 8518 {{מוקטן|(צו 1799)}}|תיקון מס' 58|0247)), ((8530 {{מוקטן|(צו 1800)}}|תיקון מס' 59|0247)), ((8531 {{מוקטן|(צו 1801)}}|תיקון מס' 60|0247)), ((8557|ת"ט|0247)); ((קמצ"ם 249, 8721 {{מוקטן|(צו 1805)}}|צו בדבר תעבורה [נוסח משולב]|0249)), ((8730 {{מוקטן|(צו 1806)}}|תיקון מס' 62 - הארכת הוראת שעה|0249)), ((8732 {{מוקטן|(צו 1808)}}|תיקון מס' 4 - הוראת שעה|0249)); ((קמצ"ם 251, 9274 {{מוקטן|(צו 1814)}}|תיקון מס' 63|0251)), ((9279 {{מוקטן|(צו 1818)}}|תיקון מס' 64 - תסקיר מעצר לקטינים|0251)); ((קמצ"ם 252, 9420 {{מוקטן|(צו 1822)}}|תיקון מס' 65|0252)), ((9432 {{מוקטן|(צו 1824)}}|תיקון מס' 66 - הארכת הוראת שעה|0252)), ((9435 {{מוקטן|(צו 1827)}}|תיקון מס' 67|0252)); ((קמצ"ם 253, 10043 {{מוקטן|(צו 1885)}}|תיקון מס' 68|0253)), ((10063 {{מוקטן|(צו 1900)}}|תיקון מס' 67 (תיקון)|0253)); ((קמצ"ם 254, 10285 {{מוקטן|(צו 1922)}}|תיקון מס' 67 (תיקון מס' 2)|0254)), ((10308 {{מוקטן|(צו 1937)}}|תיקון מס' 5 - הוראת שעה|0254)), ((10313 {{מוקטן|(צו 1942)}}|תיקון מס' 67 (תיקון מס' 3)|0254)), ((10369 {{מוקטן|(צו 1955)}}|תיקון מס' 67 (תיקון מס' 4)|0254)); ((קמצ"ם 255, 10700 {{מוקטן|(צו 1982)}}|תיקון מס' 69|0255)); ((קמצ"ם 256, 11173 {{מוקטן|(צו 2026)}}|תיקון מס' 70|0256)); ((קמצ"ם 257, 11441 {{מוקטן|(צו 2062)}}|תיקון מס' 43 (הוראת שעה) (תיקון מס' 6)|0257)); ((קמצ"ם 258, 11555 {{מוקטן|(צו 2074)}}|תיקון מס' 71|0258)), ((11571 {{מוקטן|(צו 2079)}}|תיקון מס' 72|0258)); ((קמצ"ם, 260, 11892 {{מוקטן|(צו 2099)}}|תיקון מס' 58 (תיקון)|0260)), ((11915 {{מוקטן|(צו 2112)}}|צו בדבר תיקון החוק הפלילי (מס' 9)|0260)), ((11926 {{מוקטן|(צו 2119)}}|תיקון מס' 73|0260)); ((קמצ"ם, 262, 12265 {{מוקטן|(צו 2124)}}|תיקון מס' 74|0262)); ((קמצ"ם 263, 12324 {{מוקטן|(צו 2127)}}|תיקון מס' 75 - הוראת שעה|0263)), ((12329 {{מוקטן|(צו 2132)}}|תיקון מס' 76|0263)); ((קמצ"ם 264, 12412 {{מוקטן|(צו 2135)}}|תיקון מס' 77|0264)), ((12413 {{מוקטן|(צו 2136)}}|תיקון מס' 58 (תיקון מס' 2)|0264)); ((קמצ"ם 265, 12443 {{מוקטן|(צו 2140)}}|תיקון מס' 78 - הוראת שעה|0265)), ((12447 {{מוקטן|(צו 2143)}}|תיקון מס' 79 - הארכת הוראת שעה|0265)), ((12448 {{מוקטן|(צו 2144)}}|הוראת שעה|0265)), ((12449 {{מוקטן|(צו 2145)}}|צו בדבר הארכת ושינוי מועדים ("חרבות ברזל")|0265)), ((12450 {{מוקטן|(צו 2146)}}|תיקון מס' 80|0265)), ((12453 {{מוקטן|(צו 2148)}}|צו בדבר הארכת מועדים למעצר מנהלי ("חרבות ברזל") (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)|0265)), ((12500 {{מוקטן|(צו 2160)}}|תיקון מס' 2 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים ("חרבות ברזל") (יהודה והשומרון)|0265)), ((12501 {{מוקטן|(צו 2161)}}|תיקון מס' 81|0265)), ((12517 {{מוקטן|(צו 2166)}}|תיקון מס' 4 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים ("חרבות ברזל") (יהודה והשומרון)|0265)), ((12518 {{מוקטן|(צו 2167)}}|תיקון מס' 58 (תיקון מס' 3)|0265)); ((קמצ"ם 266, 12914 {{מוקטן|(צו 2171)}}|תיקון מס' 82|0266)), ((12915 {{מוקטן|(צו 2172)}}|תיקון מס' 83 - הוראת שעה|0266)), ((12916 {{מוקטן|(צו 2173)}}|תיקון מס' 84 - הוראת שעה|0266)), ((12918 {{מוקטן|(צו 2174)}}|תיקון מס' 85|0266)), ((12923 {{מוקטן|(צו 2177)}}|צו בדבר משמורת וגירוש של מסתננים ("חרבות ברזל") (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)|0266)), ((12933 {{מוקטן|(צו 2182)}}|תיקון מס' 5 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים ("חרבות ברזל") (יהודה והשומרון)|0266)), ((12990|ת"ט|0266)); ((קמצ"ם, 267, 13365 {{מוקטן|(צו 2187)}}|צו בדבר משמורת וגירוש של מסתננים ("חרבות ברזל") (הארכת תוקף) (יהודה ושומרון)|0267)), ((13371 {{מוקטן|(צו 2191)}}|תיקון מס' 83 - הוראת שעה (תיקון)|0267)), ((13372 {{מוקטן|(צו 2192)}}|תיקון מס' 6 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים ("חרבות ברזל") (יהודה והשומרון)|0267)), ((13374 {{מוקטן|(צו 2194)}}|תיקון מס' 86|0267)), ((13380 {{מוקטן|(צו 2196)}}|תיקון מס' 75 - הוראת שעה (תיקון)|0267)), ((13389 {{מוקטן|(צו 2199)}}|תיקון מס' 87|0267)), ((13456|ת"ט|0267)); ((קמצ"ם 268, 13588 {{מוקטן|(צו 2203)}}|תיקון מס' 83 - הוראת שעה (תיקון מס' 2)|0268)), ((13589 {{מוקטן|(צו 2204)}}|תיקון מס' 7 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים ("חרבות ברזל") (יהודה והשומרון)|0268)); ((קמצ"ם, 269, 13653 {{מוקטן|(צו 2215)}}|תיקון מס' 83 - הוראת שעה (תיקון מס' 3)|0269)), ((13655 {{מוקטן|(צו 2217)}}|תיקון מס' 8 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים ("חרבות ברזל") (יהודה והשומרון)|0269)), ((13656 {{מוקטן|(צו 2218)}}|תיקון מס' 84 (תיקון)|0269)), ((13657 {{מוקטן|(צו 2219)}}|תיקון מס' 88|0269)), ((13659 {{מוקטן|(צו 2220)}}|תיקון מס' 58 (תיקון מס' 4)|0269)); ((קמצ"ם, 270, 13856 {{מוקטן|(צו 2229)}}|תיקון מס' 10 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים ("חרבות ברזל") (יהודה והשומרון)|0270)), ((13870 {{מוקטן|(צו 2235)}}|תיקון מס' 89|0270)). <מבוא> <!-- (תיקון: 238/ת"ט) --> בתוקף סמכותי מכוח הוראות [[סעיף 2ג לצו בדבר קובץ המנשרים (יהודה והשומרון) (מס' 111), התשכ"ז-1967]], ובהסכמת מפקד כוחות צה"ל באזור, הנני קובע בזאת את הצו בדבר הוראת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009. צו זה בא במקום הצווים הבאים: א. צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון) (מס' 378), התש"ל-1970; {{ש}} ב. צו בדבר הסמכת אנשים לערוך חקירה מוקדמת של עדים (יהודה והשומרון) (מס' 17), התשכ"ז-1967; {{ש}} ג. צו בדבר סמכויות שיפוט בעבירות פליליות (יהודה והשומרון) (מס' 30), התשכ"ז-1967; {{ש}} ד. צו בדבר כוחות משטרה הפועלים בשיתוף עם צה"ל (יהודה והשומרון) (מס' 52), התשכ"ז-1967; {{ש}} ה. צו בדבר אנשי שירות הביטחון הפועלים באזור (יהודה והשומרון) (מס' 121), התשכ"ז-1967; {{ש}} ו. צו בדבר שיפוט עבריינים צעירים (יהודה והשומרון) (מס' 132), התשכ"ז-1967; {{ש}} ז. צו בדבר כללי האחריות לעבירה (יהודה והשומרון) (מס' 225), התשכ"ח-1968; {{ש}} ח. צו בדבר איסור סחר בציוד מלחמתי (יהודה והשומרון) (מס 243), התשכ"ח-1968; {{ש}} ט. צו בדבר איסור אימונים ומגע עם ארגון עוין מחוץ לאזור (יהודה והשומרון) (מס' 284)((,)) התשכ"ט-1968; {{ש}} י. צו בדבר דרכי ענישה (יהודה והשומרון) (מס' 322), התשכ"ט-1969; {{ש}} יא. צו בדבר מניעת הסתננות (יהודה והשומרון) (מס' 329), התשכ"ט-1969; {{ש}} יב. צו בדבר חובת הזדהות (יהודה והשומרון) (מס' 332), התשכ"ט-1969; {{ש}} יג. צו בדבר איסור תשלום שכר לעבריין ביטחוני (יהודה והשומרון) (מס' 369), התש"ל-1969; {{ש}} יד. צו בדבר פיקוח על הבניה (יהודה והשומרון) (מס' 393), התש"ל-1970; {{ש}} טו. צו בדבר סניגוריה בבתי משפט צבאיים (יהודה והשומרון) (מס' 400), התש"ל-1970; {{ש}} טז. צו בדבר איסור בניה (יהודה והשומרון) (מס' 465), התשל"ב-1972; {{ש}} יז. הצו בדבר סגירת תיקים (יהודה והשומרון) (מס' 841), התש"ם-1980; {{ש}} יח. צו בדבר העברת כלואים (יהודה והשומרון) (מס' 1435), התשנ"ו-1996; {{ש}} יט. צו בדבר נקיטת אמצעי ביטחון (יהודה והשומרון) (מס' 1447), התשנ"ו-1996; {{ש}} כ. צו בדבר אנשי יחידת מצדה (יהודה והשומרון) (מס' 1558), התשס"ה-2005; {{ש}} כא. צו בדבר מעצרים מנהליים (הוראת שעה) [נוסח משולב] (מס' 1591), התשס"ז-2007. למען הסר ספק יובהר, כי הוראות, פקודות, צווים, החלטות, פסקי דין או הודעות שהוצאו או שיוצאו בהתאם להוראות הצווים הנ"ל, יש לראותם כאילו הוצאו בהתאם להוראות צו זה. הנני קובע, כי תחילת תוקפו של צו זה, תהא ביום י"ח באייר התש"ע, 2 במאי 2010. __TOC__ == פרק א' - הוראות כלליות == @ 1. הגדרות (תיקון: 1684, 238/ת"ט, 1685, 1724, 1827, 2079, 2161, 2173, 2219) : בצו זה - :- "אזור מוחזק" - שטח המוחזק בידי כוחות צה"ל, זולת האזור. :- "איש שירות הבטחון הכללי" - אדם הנמנה עם שירות הבטחון הכללי לפי תעודה, בת תוקף, שניתנה לו בידי שירות זה. :- "בוגר רך" - אדם שמלאו לו ארבע-עשרה שנים אך לא מלאו לו שש-עשרה שנים. :- "בית משפט צבאי" ו"בית משפט" - בית משפט צבאי שסמכות שפיטה באזור נתונה בידו לפי צו זה; בכפוף לאמור [[בסעיף 153(א)]], כל מקום בצו זה שנאמר בו "בית משפט צבאי" או "בית משפט" - גם בית המשפט הצבאי לערעורים במשמע, והוא כשאין הוראה אחרת. :- "הקלה" - לענין עונש, כוללת הפחתתו, המרתו, התנאתו, או דחיית ביצועו, כולו או מקצתו. לענין צו זה רואים קנס כעונש קל יותר מאשר עונש מאסר לתקופה כל שהיא ובלבד שלא יומר עונש מאסר לקנס, ביחס העולה על אחד חלקי מאה משיעור הקנס הקבוע [[בסעיף קטן 1(א)(2) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון]], לכל יום מאסר. :- "התאחדות בלתי מותרת" - כמשמעה [[בתקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]. :- "חומר מזיק" - חומר כימי ביולוגי או רדיואקטיבי לרבות גרעיני, העלול לפי טיבו, סוגו או כמותו להמית אדם או לגרום לפגיעה חמורה לגוף, לרכוש, לתשתיות או לסביבה. :- "כלי יריה" - כל כלי נשק, מכל סוג, שהוא מסוגל להמית, ובו קנה ממנו אפשר לירות כדור או קלע. מונח זה כולל כל חלק, אביזר ותחמושת של כלי-נשק כזה, וכל אביזר של כל כלי-נשק כזה שהותקן או מסוגל למעט את הרעש או הרשף הנגרמים כתוצאה מירי בכלי-הנשק; וכן כלי נשק שמסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אביזר ותחמושת לכלי נשק כאמור ולרבות מיכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור, אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא. :- "כלי נשק" - כלי יריה, תחמושת, פצצה, רימון יד, או חפץ נפיץ או מבעיר לרבות נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי. :- "חלק מהותי בכלי נשק" - (((הוראת שעה מיום 23.1.2024 עד יום 31.12.2025):)) גוף, קנה, צינה, מכלול או סדן של כלי שבכוחו להמית והמסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, או של כלי שמסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם או מיכל המכיל או שמסוגל להכיל חומר כאמור. כל חלק אחר ייחשב כחלק לא מהותי בכלי נשק. :- "מיתקן רגיש" - מקום, לרבות מבנה, מכל או כלי תחבורה המשמש לייצור, לעיבוד להחזקה, לאחסנה, לסילוק או להובלה, של חומר מזיק או להפקת אנרגיה מחומר כאמור. :- "מועד" - מועד ממועדי ישראל כמשמעותם [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], כפי תוקפה בישראל מעת לעת. :- "חפץ נפיץ או מבעיר" - כל דבר או חומר, לרבות נוזל או גז, שנועד או מסוגל לגרום להתפוצצות או לדליקה. :- "ידיעה" - לרבות ידיעה שאינה נכונה, וכל תיאור, תכנית, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או כל חלק מהם המכילים ידיעה או העשויים לשמש מקור לידיעה. :- "ילד" - אדם שלא מלאו לו שתים-עשרה שנים. :- "כוחות משטרה" - שוטרים וקצינים במשטרת ישראל, שהועמדו תחת פיקוד מפקד כוחות צה"ל באזור. לענין זה, רואים כל שוטר וכל קצין ממשטרת ישראל המופעל באזור בידי רשויות משטרת ישראל, כמי שהועמד תחת פיקוד מפקד כוחות צה"ל באזור. :- "מסירה" - לרבות מסירה על ידי סימון ואיתות וגרם מסירה. :- "מתקן כליאה" - כהגדרתו [[בצו בדבר הפעלת מתקן כליאה (אזור הגדה המערבית) (מס' 29), התשכ"ז-1967]]. :- "נאשם" - לרבות מערער, הכל לפי הענין. :- "נער" - אדם שמלאו לו שתים-עשרה שנים אך לא מלאו לו ארבע-עשרה שנים. :- "נשיא בית משפט" - נשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, לפי הענין. :- "נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי" - נשק המסוגל לפלוט חומר מזיק לרבות קרינה רדיואקטיבית. :- "עבירת ביטחון" - עבירה מבין העבירות המנויות [[בתוספת השלישית לצו זה]]. :- "עובד ציבור" - לרבות שוטר, איש שירות הבטחון הכללי, עובד בשירות כוחות צה"ל, עובד של מועצה מקומית, המנויה [[בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס' 892), התשמ"א-1981]], של מועצה אזורית המנויה [[בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), התשל"ט-1979]], ושל רשות מקומית, וכל מי שבידיו סמכויות לפי הדין או תחיקת בטחון. :- "פעולה ברכוש" - הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין שהיא קניינית ובין שאינה קניינית, בתמורה או שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא גיוס, מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, או ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור. :- "פסק דין חלוט" - כל אחד מאלה: :: (1) פסק דין שניתן בידי בית המשפט הצבאי לערעורים; :: (2) פסק דין שניתן בידי בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה שעברה עליו התקופה להגשת ערעור ולא הוגש ערעור. :- "צו" - לרבות מינוי, צו, הודעה, הוראה, דרישה והיתר. :- "צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון" - [[=צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין ובתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 845), התש"ם-1980]]. :- "צעצוע" - חפץ או מערכת חפצים שנועדו למשחק, לשעשוע ולבילוי. :- "צעצוע מסוכן" - :: (1) צעצוע אשר השימוש המקובל בו עלול לגרום למשתמש בו או לבני אדם אחרים נזק גופני, או לסכן את בריאותם או לגרום להם הטרדה, לרבות צעצוע הפולט אש, צעצוע נפיץ הגורם להתפוצצות, צעצוע שנועד לגרום לגירוי, דימוע או עיטוש וצעצוע אשר הוא חיקוי של כלי יריה או הנראה ככלי יריה כמשמעותו בצו זה; :: (2) צעצועים מהצעצועים המנויים [[בתוספת הרביעית לצו זה]]. :- "קלטת" - לרבות דיסקט, תקליטור וכל אמצעי אחר לאגירה ואחסון של מידע המופק ממכשיר תיעוד חזותי או קולי שבהם תועדה חקירת חשוד. :- "רכוש" - מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרכוש כאמור או מרווחיו. :- "רכוש הקשור בעבירה" - רכוש כמפורט [[בסעיפים 60(א)(1)-(3) לצו זה]]. :- "רכוש טרור" - כל אחד מאלה: :: (1) רכוש של התאחדות בלתי מותרת; :: (2) רכוש הקשור לעבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]], או עבירה לפי [[סעיף 251 לצו זה]]. :- "רכוש של התאחדות בלתי מותרת" - רכוש הנמצא בבעלותה, בחזקתה, בשליטתה או במשמורתה של התאחדות בלתי מותרת, לבד או יחד עם אחר, וכן רכוש המשמש או המיועד לשמש התאחדות בלתי מותרת או לפעילות של התאחדות בלתי מותרת, לרבות רכוש שההתאחדות מימנה את רכישתו או שהעבירה לאחר בלא תמורה; לעניין זה, חזקה כי רכוש הנמצא במקום המשמש דרך קבע לצורך פעילות של התאחדות בלתי מותרת ואינו משמש דרך קבע למטרה אחרת, הוא רכוש של התאחדות בלתי מותרת, אלא אם כן הוכח אחרת. :- "רשויות צה"ל" - מפקד כוחות צה"ל באזור וכל רשות שנתמנתה על ידו או מכוחו או שהוסמכה לפעול באזור על פי הדין ותחיקת הביטחון, ובכלל זה כל מפקד צבאי באזור. :- "שוטר" - לרבות כל בעל דרגה שאינו קצין הנמנה עם כוחות המשטרה. :- "שירותים חיוניים" - שירותים חיוניים לקיום ממשל תקין באזור, להבטחת שלום הציבור וחיילי צה"ל, לקיום הסדר הציבורי, או לקיום הספקה וכל שירותים חיוניים לחיי הציבור. :- "תושב" - ו"תעודת זהות" - כמשמעותם [[בצו בדבר תעודת זהות ומרשם אוכלוסין (יהודה והשומרון) (מס' 297), התשכ"ט-1969]]. :- "תיעוד חזותי" - תיעוד בהקלטת תמונה וקול בשילוב. :- "תיעוד קולי" - תיעוד בהקלטת קול. :- "תקיפה" - הכאת אדם, נגיעה בו, דחיפתו או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, שלא בהסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי-נוחות. @ 2. הוראות כלליות : (א) אזכורי פצצות, רימוני-יד, או חפצים נפיצים או מבעירים או תחמושת בצו זה, יפורשו ככוללים אזכור כל רכיב של פצצה, רימון-יד, חפץ נפיץ או מבעיר או תחמושת. : (ב) צו שניתן מכוח תחיקת הביטחון, ייכנס לתוקפו במועד שיקבע בו. : (ג) אפשר להוציא כל צו בעל פה, אם הרשות הנותנת או המוציאה אותו מוצאת לנכון לעשות כן. : (ד) הרשות הנותנת או המוציאה צו, תגרום לכך שהודעה על כניסתו לתוקף תימסר בהקדם האפשרי, ובאותו אופן שתמצא לנכון. אך שום צו לא יראוהו כנטול תוקף לגבי אדם כל-שהוא, שעליו הוא חל, עקב העובדה שתשומת לבו לא הוסבה אליו. : (ה) הוראות סעיף זה יחולו על כל תחיקת בטחון. @ 3. מינוי מפקדים צבאיים : מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי למנות מפקד צבאי לכל שטח או מקום באזור. מינוי כזה יכול להיערך תוך נקיבת שם או משרה, ואם ננקבה משרה יהיה המחזיק מזמן לזמן במשרה שצוינה, המפקד הצבאי בשטח או במקום הנדון. @ 4. סמכויות שוטר : לכל שוטר הנמנה עם כוחות המשטרה יהיו סמכויות אלו: : (1) הסמכויות הנתונות לכל חייל על פי תחיקת הביטחון; : (2) הסמכויות שהיו לכל שוטר באזור ביום כ"ח באייר התשכ"ז (7 ביוני 1967) על פי כל דין שחל באזור באותו יום. @ 5. סמכויות קצין משטרה : לכל קצין הנמנה עם כוחות משטרה יהיו הסמכויות המוקנות לכל שוטר, קצין משטרה, או קצין צה"ל לפי תחיקת הביטחון ולפי כל דין. @ 6. סמכות איש שירות הביטחון : (א) לכל איש שירות הבטחון הכללי תהיינה הסמכויות הנתונות לכל חייל על פי תחיקת הביטחון. : (ב) לגבי איש שירות הבטחון הכללי יהיו הממונים עליו בשירות זה, רשות בת סמך שחובה עליו להישמע לה. @ 7. סמכות איש שירות בתי הסוהר : (א) בסעיף זה - ::- "איש יחידת מצדה" - אדם הנמנה עם אנשי יחידת מצדה בשירות בתי הסוהר בישראל, לפי תעודה בת תוקף, שניתנה לו מאת יחידה זו; ::- "סוהר" - כהגדרתו [[בצו בדבר שירות בתי הסוהר (יהודה והשומרון) (מס' 254), התשכ"ח-1968]]. : (ב) לסוהר, בעת מילוי תפקידו בתחום בית הסוהר ובסביבתו המיידית, יהיו הסמכויות המסורות לחייל לפי [[פרק ג']]; בעת מילוי תפקידו בליווי אסיר - אף מחוץ לתחום בית הסוהר. : (ג) הסמכויות האמורות בסעיף קטן (ב) יהיו נתונות גם לסוהר הנמנה עם יחידת האבטחה והמבצעים בשירות בתי הסוהר, בשעת מילוי תפקידי אבטחה של עובדי שירות בתי הסוהר ובני משפחותיהם. : (ד) לכל איש יחידת מצדה, תהיינה הסמכויות הנתונות לחייל לפי [[פרק ג']]. @ 7א. (תיקון: 1769) : לכל מי שנמנה על המחלקה לחקירות שוטרים שבמשרד המשפטים, תהיינה הסמכויות הנתונות לכל חייל על פי תחיקת הביטחון. == פרק ב' - בתי משפט צבאיים == @ 8. אי-תלות : בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרות הדין ותחיקת הביטחון. @ 9. בתי המשפט הצבאיים : אלה בתי המשפט הצבאיים באזור, שסמכות שפיטה נתונה בידיהם: : (1) בתי משפט צבאיים של ערכאה ראשונה, שיכוננו בידי מפקד כוחות צה"ל באזור בהודעה; : (2) בית המשפט הצבאי לערעורים. @ 10. סמכות (תיקון: 1663, 1675, 1702, 1744, 1776, 1806, 1824, 2074, 2143) : (א) בית משפט צבאי מוסמך לדון בכל עבירה שהוגדרה בתחיקת בטחון ובדין. : (ב) יצא נאשם חייב בדינו על עבירה לפי הדין, יהיה בית המשפט הצבאי מוסמך להטיל עליו עונש שאינו עולה על העונש שבית משפט שכונן לפי דין מוסמך להטילו באותו מקרה, והוא כשאין הוראה אחרת בתחיקת הביטחון. : (ג) לענין סעיף קטן (ב) אחת היא: :: (1) אם העבירה נעברה לפני כניסת כוחות צה"ל לאזור או לאחר מכן; :: (2) אם סמכות הדיון בעבירה יוחדה לבית משפט או לבית-דין מיוחד. : (ד) בדונו בעבירה על פי הדין יהיו לבית המשפט הצבאי, בנוסף על הסמכויות שבתחיקת הביטחון, גם כל הסמכויות שהיו נתונות לבית משפט מקומי כמשמעו [[בצו בדבר בתי המשפט המקומיים (יהודה והשומרון) (מס' 412), התש"ל-1970]], אילו היה דן בעבירה. : (ה) בית משפט צבאי מוסמך לדון כאמור בסעיף קטן (א) גם את מי שעשה מחוץ לאזור מעשה שהיה מהווה עבירה אילו נעשה באזור והמעשה פגע או היה מיועד לפגוע בבטחון האזור או בסדר הציבורי. : (ו) בית משפט צבאי מוסמך לדון כאמור בסעיף קטן (א) גם את מי שעבר באזור A עבירה, אשר פגעה או נועדה לפגוע בבטחון האזור. : (ז) בית משפט צבאי, מוסמך לדון כאמור בסעיף קטן (א), גם את מי שעבר באזור A עבירה לפי [[+|סעיפים 407ד(ב)]], [[407ט–407יא לחוק הפלילי הירדני ((())מס' 16(()))]], כפי שתוקן בצו בדבר תיקון החוק הפלילי (תיקון מס' 6) (יהודה והשומרון) (מס' 1428), התשנ"ה-1995 ולפי [[סעיף 412 לחוק הפלילי הירדני ((())מס' 16(()))]], כפי שתוקן בצו בדבר תיקון דיני העונשין (רכוש גנוב ורכוש החשוד כגנוב) (יהודה והשומרון) (מס' 771), התשל"ט-1978, ובלבד שמושא העבירה הוא כלי רכב הרשום כדין במדינת ישראל. : (ח) תוקפו של סעיף קטן (ז) יהא עד ליום 10.10.2025. @ 11. מינוי שופטים (תיקון: 2132) : (א) מפקד כוחות צה"ל באזור ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת שופטים (להלן [[פרק זה|בסימן (([צ"ל: בפרק])) זה]] - ועדת הבחירה): :: (1) קצינים בצה"ל, בדרגת סרן או בדרגה גבוהה מזו, בעלי ניסיון משפטי של חמש שנים לפחות, לכהן כשופטים; :: (2) (((בוטלה);)) :: (3) (((בוטלה);)) :: (4) שופטים, בדרגת סגן אלוף או בדרגה גבוהה מזו, בעלי ניסיון משפטי של שבע שנים לפחות, לכהן כשופטים של בית המשפט הצבאי לערעורים, ובלבד שלא ימונה קצין שלא כיהן קודם לכן כשופט, אלא לאחר ששוכנעה ועדת הבחירה, שעסק בצה"ל בעיסוק משפטי העושה אותו מתאים לתפקיד זה; :: (5) שופט, בדרגת אלוף משנה או בדרגה גבוהה מזו, בעל ניסיון משפטי של שבע שנים לפחות, לכהן כנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים. ואולם רשאית ועדת הבחירה, אם ראתה שאין בקרב הכוחות הסדירים של הצבא קצין בעל ניסיון משפטי המתאים לתפקיד נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, להמליץ - ברוב של חמישה מבין חבריה - כי יתמנה לתפקיד קצין מתאים שהוא בעל הכשרה משפטית; :: (6) (((בוטלה).)) : (ב) לענין סעיף-קטן (א) [[וסעיף 11א]] - קצינים בצה"ל - קצינים הנמנים עם הכוחות הסדירים של צה"ל, או קצינים הנמנים עם כוחות המילואים של צה"ל, ואולם לא יתמנה קצין הנמנה עם כוחות המילואים של צה"ל לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או לסגן הנשיא. @ 11א. מינוי משנה, נשיאים וסגני נשיאים (תיקון: 2132) : מפקד כוחות צה"ל באזור ימנה, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים: : (א) שופט, כאמור [[בסעיף 11(א)(4)]], לכהן כמשנה לנשיא של בית המשפט הצבאי לערעורים, אשר ימלא את תפקידיו של נשיא בית המשפט צבאי לערעורים כאמור [[בסעיף 11(א)(5)]]; : (ב) שופטים, בדרגת סגן אלוף או בדרגה גבוהה מזו, לכהן כנשיאי בתי המשפט הצבאיים של ערכאה ראשונה; : (ג) שופטים, לכהן ((כ))סגני הנשיאים של בתי המשפט הצבאיים של ערכאה ראשונה אשר ימלאו את תפקידיהם של נשיאי אותם בתי משפט בהעדרם או בשעה שלא התמנה נשיא לאותו בית משפט כאמור בסעיף קטן (ב). @ 12. מינוי לכהונה בפועל : (א) מפקד כוחות צה"ל באזור ימנה לכהונה בפועל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ובהסכמת המועמד - :: (1) שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים - לנשיא או לשופט של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה; :: (2) שופט של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה - לשופט בית המשפט הצבאי לערעורים או לנשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה. : (ב) כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה למשך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים. : (ג) מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית המשפט הצבאי שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות. @ 13. ועדת הבחירה : (א) ועדת הבחירה תהיה של שבעה חברים שהם: :: (1) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה; :: (2) ראש אגף כוח אדם במטה הכללי של צה"ל; :: (3) מתאם פעולות הממשלה בשטחים; :: (4) המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים; :: (5) נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים; :: (6) שופט בדימוס, אשר ימונה בידי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים; :: (7) נציג לשכת עורכי הדין בישראל, שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין. : (ב) ועדת הבחירה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מחמישה. : (ג) אלה רשאים להציע מועמדים לכהונת שופט: :: (1) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים; :: (2) ראש אגף כח אדם במטה הכללי של צה"ל; :: (3) נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים; :: (4) שני חברי ועדת הבחירה כאחד. : (ד) החלטת ועדת הבחירה תתקבל ברוב קולות חבריה שהשתתפו בהצבעה. : (ה) ועדת הבחירה תקבע את הליכי הפרסום והבחירה, וכן את סדרי דיוניה ועבודתה. ליו"ר ועדת הבחירה הסמכות למנות ועדות משנה. : (ו) ועדת הבחירה לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון. @ 14. הפסקת כהונה (תיקון: 2194) : (א) לא תיפסק כהונתו של שופט, שלא בהסכמתו, אלא באחד מאלה: :: (1) משקבעה ועדת הבחירה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שייקבעו על ידה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו; :: (2) על-פי החלטת ועדת בחירה שהציע יושב ראש הוועדה או נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים; :: (3) על-פי החלטת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים מטעמים ארגוניים, לרבות טעמים הכרוכים בהיקפי פעילות. : (ב) כהונתו של שופט הנמנה עם כוחות המילואים של צה"ל תיפסק, נוסף על האמור בסעיף-קטן זה, אם חדל הוא מהיות נמנה עם כוחות המילואים של צה"ל. : (ב1) כהונתו של שופט הנמנה עם כוחות המילואים של צה"ל תיפסק, נוסף על האמור בסעיף זה, בהגיעו לגיל שבעים. : (ג) שופט שכהונתו נסתיימה לאחר שהתחיל בדיון, יהיה מוסמך להמשיך בו כדי לסיימו בתוך שלושה חודשים מיום סיום כהונתו; הוראה זו לא תחול על מי שכהונתו נסתיימה בעקבות החלטה של ועדת הבחירה כאמור בסעיף-קטן (א). @ 14א. שופט עמית (תיקון: 2194, 267/ת"ט) : (א) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ובהסכמת המועמד, למנות מי שכיהן כשופט, והפסיק לכהן כשופט בהסכמתו או לפי [[סעיף 14(ב1)]], לכהן כשופט עמית בבית המשפט הצבאי ([[פרק זה|בסימן (([צ"ל: בפרק])) זה]] - שופט עמית); ואולם לא יתמנה ולא יכהן כשופט עמית: :: (1) מי שגילו עולה על שבעים וחמש שנים; :: (2) מי שאינו כשיר להתמנות לשופט לפי [[סעיף 11]]. : (ב) שופט עמית לא יתמנה לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או לסגן הנשיא. : (ג) שופט עמית יכהן כשופט בבית משפט שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית המשפט שבו כיהן כשופט לפני הפסקת כהונתו. : (ד) שופט עמית ישב בדין במקרים שנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, או נשיא בית המשפט הצבאי של ערכאה ראשונה, לפי העניין, החליט על כך. : (ה) מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבית המשפט הצבאי לערעורים או בבתי המשפט הצבאיים של הערכאה הראשונה, לפי העניין. : (ו) הוראות [[פרק זה|סימן (([צ"ל: פרק])) זה]] יחולו על שופט עמית ויראו בו לעניין זה כשופט הערכאה בה הוא מכהן. @ 14ב. שופט בשירות מילואים (תיקון: 2194) : קצין בצה"ל שמונה לשופט, לרבות שופט עמית, ונמנה עם כוחות המילואים של צה"ל, ישב בדין כשהוא בשירות מילואים פעיל. @ 15. הרכב בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה : בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה יכול שידון בשלושה (בצו זה - "בית משפט צבאי של שלושה") ויכול שידון בדן יחיד (בצו זה - "דן יחיד") בהתאם להוראות צו זה. @ 16. הרכב בתי משפט צבאיים של שלושה : (א) בית משפט צבאי של שלושה יהיה מורכב משלושה שופטים; מותב בית המשפט ייקבע בידי נשיאו, ובאין קביעה כאמור - לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט. : (ב) נשיא בית המשפט ישמש אב בית הדין בכל מותב בו הוא יושב, אלא אם כן יושב במותב שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, המכהן בפועל כשופט באותו בית משפט, שאז ישמש הוא אב בית הדין; אין הנשיא בין שופטי המותב - יקבע הוא שופט אחר לשמש אב בית הדין. @ 17. דן יחיד : (א) דן יחיד יהיה שופט אשר ייקבע בידי נשיא בית המשפט, ובאין קביעה כאמור - לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט. : (ב) הוראות צו זה יחולו על דן יחיד כאילו היה בית משפט צבאי של שלושה והוא כשאין הוראה אחרת. : (ג)(1) לדן יחיד לא תהיה סמכות לגזור בגזר דין אחד על כל נאשם מאסר העולה על עשר שנים או קנס העולה על הקנס הקבוע [[צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון=|בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת הביטחון]] או אותם מאסר וקנס גם יחד; :: (2) אין באמור בפסקה (1) כדי לפגוע בסמכותו של דן יחיד להפעיל כל עונש מאסר על תנאי כאמור [[בסעיפים 169 עד 171]]; :: (3) על אף האמור בפסקה (1) ובנוסף על סמכותו לפי פסקה זו, רשאי דן יחיד הדן בעבירה על פי [[סעיף 227]], להטיל על הנאשם קנס בשיעור הקבוע [[בסעיף 164(ג)]]. @ 18. העברת דיון : (א) לבקשת תובע צבאי רשאי בית משפט צבאי של שלושה, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, להעביר את הדיון בעניינו של הנאשם לדן יחיד. : (ב) משהועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) ימשיך הדן יחיד במשפט מן השלב אליו הגיע בית המשפט הצבאי לפני ההעברה ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם בענין, לנהוג בראיות שנגבו בידי קודמיו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן. : (ג) בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, רשאי דן יחיד להעביר את הדיון בכל אישום לבית משפט צבאי של שלושה ולהחזיר את הנאשם למשמורת או לשחררו בתנאים שיקבע על מנת שיתייצב לפני אותו בית משפט; משהועבר הדיון כאמור תהא לבית המשפט הצבאי של שלושה סמכות לדון ולהכריע באישום האמור כאילו הובא האישום לפניו מלכתחילה. @ 19. בית המשפט הצבאי לערעורים : (א) בית המשפט הצבאי לערעורים ישמע ערעורים מבתי המשפט הצבאיים של ערכאה ראשונה. : (ב)(1) בית המשפט הצבאי לערעורים יהיה מורכב משופטים; מותב של בית המשפט הצבאי לערעורים ייקבע על ידי נשיאו. :: (2) נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים ישמש אב בית הדין בכל מותב בו הוא יושב; אין הנשיא בין שופטי המותב - יקבע הוא שופט אחר לשמש אב בית הדין. : (ג) בית המשפט הצבאי לערעורים ידון בשלושה, חוץ מן המקרים הבאים, בהם ידון בית המשפט הצבאי לערעורים בחמישה: :: (1) כשהערעור הוא על פסק דין המטיל עונש מוות; :: (2) כשנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים החליט על כך; :: (3) כאשר הודיע הפרקליט הצבאי הראשי, כי הוא סבור שיש צורך בהרכב זה, מפני שכרוכה בערעור שאלה משפטית שיש בה משום חידוש או שהיא בעלת חשיבות כללית, או מפני סיבה אחרת; :: (4) כאשר הורה מותב של שלושה שהחל לדון בענין מסוים שהמשך הדיון בו יהיה לפני חמישה שופטים. : (ד) למרות האמור בסעיף קטן (ג) ידון בית המשפט הצבאי לערעורים בדן יחיד, שהוא שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) בדיון בענין מעצר לפי [[סעיפים 37 עד 39]] או במעצר טרם הכרעת דין לפי [[סעיף 44]] או בערר לפי [[סעיף 45]] או בעיון חוזר לפי [[סעיף 47]]; :: (2) בדיון בערעור על פסק דין של דן יחיד, אלא אם נגזר על הנדון עונש מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, או עונש מאסר בפועל לתקופה של שלוש שנים או יותר, או שהנשיא או המשנה לנשיא של בית המשפט הצבאי לערעורים הורה לקבוע את הדיון להרכב של שלושה. : (ה) לענין סעיף זה, "מאסר" - לרבות מאסר על תנאי שהופעל, ולמעט מאסר בשל אי תשלום קנס. @ 20. החלפת שופט : כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו; הוחל בגביית ראיות ונבצר משופט מסיבה כלשהי לסיים את המשפט, רשאי שופט אחר להמשיך את המשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן. @ 20א. עילות פסלות (תיקון: 2026) : (א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה: :: (1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת; :: (2) יש לשופט ענין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו; :: (3) בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת. :: לעניין סעיף קטן זה - ::- "בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; ::- "בן משפחה מדרגה ראשונה" - בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; ::- "עד מרכזי" - עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות העניין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת העניין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות. == פרק ג' - עיכוב, מעצר, שחרור, חיפוש, תפיסה וחילוט == === סימן א' - הוראות כלליות === @ 21. תחולה : הוראות [[פרק זה]] וההוראות מכוחו יחולו גם לגבי עבירה על תחיקת בטחון, לגבי עבירה על דין אחר כלשהו שהוא בר-תוקף באזור ולגבי מעשה, מחדל או נסיון שבוצע בישראל או באזור מוחזק בידי צה"ל ושהוא בר עונשין, מכוח הדין או תחיקת הבטחון החלים במקום בו בוצע. === סימן ב' - עיכוב === @ 22. עיכוב : (א) [[בסימן זה]] - ::- "עיכוב" - הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש בזמן ובתכלית, הכל כאמור [[בסימן זה]]. : (ב) היה לחייל יסוד סביר לחשוד כי אדם עבר עבירה על תחיקת הביטחון, או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או ביטחונו, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, במקום הימצאו. : (ג) חייל רשאי לדרוש מאדם להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין או לזמנו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין, למועד אחר שיקבע, אם נתקיימו שניים אלה: :: (1) יש יסוד סביר לחשוד שהוא עבר עבירה או יש הסתברות גבוהה שהוא עומד לעבור עבירה כאמור בסעיף קטן (ב); :: (2) הזיהוי היה בלתי מספיק, או לא ניתן לחקור אותו במקום הימצאו. @ 23. עיכוב עד במקום : (א) היה לחייל יסוד סביר לחשוד שנעברה עבירה או כי עתידה להיעבר עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את בטחון האזור, רשאי הוא לעכב אדם שיכול למסור לו מידע הנוגע לאותה עבירה, כדי לברר את זהותו ומענו. כן רשאי הוא לזמן אותו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין למועד סביר אחר שיקבע לצורך ביצוע אותן פעולות. : (ב) היה הזיהוי בלתי מספיק, או היה חשש כי האדם לא יתייצב לחקירה במועד, רשאי החייל לבקש מאותו אדם להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין לשם גביית העדות. @ 24. עיכוב לשם חיפוש : הוקנתה בחיקוק הסמכות לחפש במקום, בכליו או על גופו של אדם או בכלי רכב, או הסמכות לדרוש מאדם הצגת מסמכים, רשאי בעל הסמכות לעכב אדם כדי לאפשר את החיפוש או העיון במסמכים, וכן רשאי הוא לדרוש מהאדם למסור את שמו ומענו. @ 25. עיכוב לשם ביצוע צו מעצר : (א) היה לחייל יסוד סביר לחשוד כי ניתן נגד אדם צו מעצר או צו מאסר, רשאי הוא לעכבו עד לקבלת עותק הצו, לצורך ביצוע המעצר או המאסר על פיו. : (ב) לא ניתן לקבל עותק הצו במקום, רשאי חייל לדרוש מאותו אדם להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין, לשם קבלת הצו ולשם ביצוע המעצר או המאסר על פיו. @ 26. משך העיכוב : (א) לא יעוכב אדם או כלי רכב מעל לזמן סביר הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולה שלשמה הוקנתה סמכות העיכוב. : (ב) בכל מקרה, לא יעוכב אדם או כלי רכב לפרק זמן העולה על שלוש שעות ואולם רשאי קצין צה"ל בדרגת סא"ל לפחות או קצין משטרה, להאריך את משך העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות, מנימוקים שיירשמו. @ 27. דו"ח על עיכוב : עם תום העיכוב, יערוך מבצע העיכוב דוח, שבו יפרט את שמו של מי שעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב, אם נתקיים אחד מאלה: : (1) האדם הובא למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין; : (2) האדם עוכב לפרק זמן של שלוש שעות או יותר. @ 28. עדיפות לעיכוב : לא ייעצר אדם לפי [[סימן ג לפרק זה]] אם אפשר להסתפק בעיכוב; אולם לא יהא בכך כדי לפגוע בתוקף המעצר. === סימן ג' - מעצר ושחרור === @ 29. מקום המעצר : עצור לפי צו זה יוחזק במשמורת במקום שייקבע בידי מפקד צבאי. @ 30. ביצוע פקודת מעצר : פקודת מעצר לפי [[סימן זה]] תבוצע בידי חייל. @ 31. מעצר על ידי חייל ללא פקודת מעצר (תיקון: 1685, 1694, 1798) : (א) חייל רשאי לעצור, ללא פקודת מעצר, כל אדם העובר על הוראות צו זה או שיש מקום לחשוד בו שעבר עבירה על צו זה. : (ב) מי שנעצר על פי סעיף קטן (א) יועבר בהקדם האפשרי לתחנת משטרה או למקום מעצר שנקבע לפי צו זה. : (ג) מי שנעצר על פי סעיף קטן (א) בחשד לביצוע עבירת ביטחון, יש לתת עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 96 שעות מעת מעצרו, ואם היה קטין שמלאו לו שש עשרה שנים אך לא מלאו לו שמונה עשרה שנים, בתוך 72 שעות מעת מעצרו - ישוחרר. : (ג1) מי שנעצר לפי סעיף קטן (א) בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, יש לקבל עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 48 שעות מעת מעצרו - ישוחרר. : (ג2) קצין משטרה רשאי לתת פקודת מעצר, על עצור החשוד בביצוע עבירת ביטחון, לתקופה שלא תעלה על 96 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-96 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 96 שעות מעת מעצרו. : (ג3) קצין משטרה רשאי לתת פקודת מעצר, על עצור החשוד בביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-48 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 48 שעות מעת מעצרו. : (ד) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להסמיך כל אדם להורות על שחרורו של מי שנעצר לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא הוצאה נגד אותו עצור פקודת מעצר לפי הוראות [[סימן זה]]. @ 31א. הבאת העצור בפני השופט (תיקון: 1685, 1701) : (א) מי שנעצר לפי [[סעיף 31]] יובא בהקדם האפשרי, ובתוך תקופת מעצרו, בפני שופט. : (ב) חל מועד הבאת העצור בפני שופט בשבת או במועד, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או המועד. : (ג) חל מועד סוף מעצרו של העצור לפי [[סעיף 31]] בשבת או במועד, ואישר קצין משטרה בדרגת סגן ניצב כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או המועד, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00. : (ד)(1) עלה משך המועד או צירוף המועד והשבת על 48 שעות, יובא העצור לפי [[סעיף 31(ג1)]] בפני שופט לפני כניסת השבת או המועד; בוצע המעצר פחות משמונה שעות לפני כניסת השבת או המועד ואישר קצין משטרה שדרגתו היא סגן ניצב לפחות, כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או המועד, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או המועד ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או המועד, או בוצע המעצר במהלך השבת או המועד, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00, או בתום 48 שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר; :: (2) עלה משך צירוף המועד והשבת על 72 שעות, יובא עצור לפי [[סעיף 31(ג1)]] בפני שופט לפני כניסת המועד; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת המועד ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת המועד, או בוצע המעצר במהלך המועד או השבת, יובא העצור בפני שופט בהקדם האפשרי ממחרת השבת ועד השעה 12:00, או בתום 48 שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר. @ 31ב. הוראות מיוחדות לעניין נער ובוגר רך (תיקון: 1711, 1798) : על אף האמור [[בסעיפים 31(ג)-(ג3)]] [[ובסעיף 32 לצו זה]], יחולו ההוראות הבאות: : (1) נעצר נער - :: (א) יש לתת עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 24 שעות מעת מעצרו - ישוחרר; :: (ב) קצין משטרה רשאי לתת עליו פקודת מעצר, לתקופה שלא תעלה על 24 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-24 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 24 שעות מעת מעצרו; :: (ג) נעצר נער בחשד לביצוע עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הנער, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 48 שעות מעת מעצרו; :: (ד) נעצר נער בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הנער, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 36 שעות מעת מעצרו; : (2) נעצר בוגר רך - :: (א) יש לתת עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 48 שעות מעת מעצרו - ישוחרר; :: (ב) קצין משטרה רשאי לתת עליו פקודת מעצר, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-48 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 48 שעות מעת מעצרו; :: (ג) נעצר בוגר רך בחשד לביצוע עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הנער, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 96 שעות מעת מעצרו; :: (ד) נעצר בוגר רך בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הבוגר הרך, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 72 שעות מעת מעצרו. @ 32. מעצר על ידי שוטר (תיקון: 1685, 1701, 1798, 2146) : (א) שוכנע קצין משטרה, כי הפסקת חקירתו של מי שנעצר לפי [[סעיף 31(ג)]] תפגע פגיעה ממשית בחקירה, מוסמך הוא, באישור ראש מחלקת חקירות בשירות הביטחון הכללי, לתת פקודת מעצר בכתב, לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על שישה ימים מעת המעצר. : (ב) שוכנע קצין משטרה, כי הפסקת חקירתו של מי שנעצר לפי סעיף 32(א) עלולה לפגוע בביצוע פעולת חקירה חיונית, אשר נועדה למנוע פגיעה בחיי אדם, מוסמך הוא, באישור ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על שמונה ימים מלאים (192 שעות) מעת המעצר; היה הנאשם קטין שמלאו לו שש עשרה שנים אך לא מלאו לו שמונה עשרה שנים, פקודת המעצר לא תעלה על ששה ימים מעת מעצרו. : (ג) קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של חשוד, אשר נעצר לפי [[סעיף 31(ג3)]], מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 72 שעות מעת מעצרו. @ 33. מעצר לחימתי : (א) לענין סעיף זה - ::- "עצור" - מי שנעצר באזור במהלך פעילות מבצעית ללחימה בטרור, ונסיבות מעצרו מקימות לגביו חשש שהוא מסכן או עלול לסכן את ביטחון האזור, ביטחון כוחות צה"ל או ביטחון הציבור; ::- "קצין" - קצין צה"ל בדרגת סרן לפחות או קצין משטרה בדרגת פקד לפחות. : (ב) קצין מוסמך להורות בכתב על החזקתו של עצור במעצר, לתקופה שלא תעלה על 8 ימים מיום הבאתו למתקן כליאה (להלן בסעיף זה - תקופת המעצר). : (ג) קצין מוסמך להורות על שחרורו של עצור לפני תום תקופת המעצר, אם מצא שאין עוד צורך במעצרו. : (ד)(1) על אף האמור [[בסעיפים 56]] [[ו-58]], לא ייפגש עצור עם עורך דין במשך יומיים מיום מעצרו. :: (2) מניעת מפגש של עצור עם עורך דין בתום יומיים מיום מעצרו תיעשה לפי [[סעיפים קטנים 58(ג) ו-(ד)]]. @ 34. שחרור ממעצר על ידי קצין משטרה : קצין משטרה מוסמך להורות על שחרורו של מי שנעצר לפי [[סעיפים 31(א)]] [[או 32]], בתנאים או ללא כל תנאי. @ 35. שחרור ממעצר על ידי בית משפט צבאי : שופט מוסמך להורות על שחרורו של מי שנעצר לפי [[סעיפים 31(א)]] [[או 32]], בתנאים או ללא כל תנאי, וכן להורות על שינוי התנאים שנקבעו לשחרורו בידי קצין משטרה. @ 36. בקשה לשחרור (תיקון: 1772) : (א) מי שנעצר לפי [[סעיף 31]] וטרם ניתנה נגדו פקודת מעצר של שופט רשאי לפנות לשופט בבקשה כי יורה על שחרורו או כי יורה על שינוי התנאים שנקבעו לשחרורו בידי קצין משטרה. : (א1) הוגשה בקשה לפי סעיף זה, לא יורה בית המשפט על קיום דיון בבקשה אלא לאחר שקיבל התייחסות קצין משטרה או תובע צבאי לבקשה ושוכנע, מטעמים שיירשמו, כי קיים צורך בקיום דיון כאמור. לא שוכנע בית המשפט כי קיים צורך בקיום דיון, יורה על דחיית הבקשה ללא דיון בה. התייחסות כאמור יכול ותינתן במעמד צד אחד. : (ב) בקשה לשחרור ממעצר שאינה מוגשת אגב דיון במתן צו מעצר, בקשה לעיון חוזר או ערר יוגשו בכתב בצרוף העתקים של ההחלטה בענין המעצר ופרוטוקול הדיון בה, ויכילו תמצית נימוקיהן; קדמו להן בקשות שחרור ממעצר או בקשות לעיון חוזר, או עררים אחרים - יצורפו אליהם העתקים של אותם בקשות ועררים ושל פרוטוקול הדיון בהן; אולם שופט רשאי, מטעמים שייראו בעיניו, להיזקק לבקשה גם אם לא צורפו העתקים כאמור. @ 37. הארכת מעצר לצרכי חקירה (תיקון: 1685, 1726, 1798) : (א) מי שנעצר בחשד לביצוע עבירת ביטחון, שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 20 ימים, ורשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 15 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 75 ימים. : (א1) מי שנעצר בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 15 ימים, ורשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 15 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 75 ימים. : (ב) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), נעצר קטין כהגדרתו [[בסעיף 136 לצו זה]] יהיה שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 15 ימים, ויהיה רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 10 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 40 ימים. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נעצר נער בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, יהיה שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 10 ימים, ויהיה רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 10 ימים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 40 ימים. @ 38. הארכת מעצר נוספת לצרכי חקירה (תיקון: 1685, 1726, 1798) : שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת הפרקליט הצבאי הראשי או מי שהוסמך לכך על ידו, לצוות על הארכת מעצרו של מי שנעצר לפי [[סעיף 37]], מלבד קטין כהגדרתו [[בסעיף 136 לצו זה]], או על מעצרו מחדש, לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 90 ימים. @ 38א. הארכת מעצר נוספת לצרכי חקירה של קטינים (תיקון: 1798) : שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת הפרקליט הצבאי הראשי או מי שהוסמך לכך על ידו, לצוות על הארכת מעצרו של קטין שנעצר לפי [[סעיף 37]] או על מעצרו מחדש, לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 45 ימים. @ 39. הארכת מעצר לשם מעצר מנהלי (תיקון: 2148, 2160, 2166, 2182, 2192, 2199, 2204, 2217, 2229) : (א) שופט מוסמך להאריך את מעצרו של מי שנעצר לפי [[סימן זה]] לתקופה שלא תעלה על 72 שעות, אם הצהיר תובע צבאי כי קיימת כוונה להביא את עניינו של העצור בפני מפקד צבאי, כהגדרתו [[בסעיף 285(א)]], כדי שישקול הוצאת צו מעצר מנהלי בעניינו, ושוכנע השופט כי נסיבות העניין מצדיקות את הארכת מעצרו של העצור לתקופה זו. לעניין זה, לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. :: (((הוראת שעה מיום 20.10.2023 עד יום 30.9.2025):)) שופט מוסמך להאריך את מעצרו של מי שנעצר לפי [[סימן זה]] לתקופה שלא תעלה על שישה ימים מלאים (144 שעות), אם הצהיר תובע צבאי כי קיימת כוונה להביא את עניינו של העצור בפני מפקד צבאי, כהגדרתו [[בסעיף 285(א)]], כדי שישקול הוצאת צו מעצר מנהלי בעניינו, ושוכנע השופט כי נסיבות העניין מצדיקות את הארכת מעצרו של העצור לתקופה זו. לעניין זה, לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. : (ב) החלטת שופט לפי סעיף קטן (א) ניתנת לערעור לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. @ 40. שחרור ממעצר בפקודת שופט : (א) לא ישוחרר מי שנעצר על פי פקודת מעצר של שופט, אלא לפי צו של שופט. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), קצין משטרה, שדרגתו אינה למטה מדרגת רב פקד, מוסמך להורות על שחרורו של אדם העצור על פי פקודת מעצר של שופט לפני תום תקופת המעצר שנקבעה בידי השופט, אלא אם כן קבע השופט, כי העצור יובא לפניו, או שהעצור ביקש זאת, או אם העצור נעצר על פי צו של שופט עד לסיום משפטו. @ 41. עיכוב ביצוע שחרור (תיקון: 2148, 2160, 2166, 2182, 2192, 2199, 2204, 2217, 2229) : (א) החליט שופט על שחרור עצור, לפי [[סימן זה]], והודיע מי שביקש את המעצר, במעמד מתן החלטה, על כוונתו לשקול לערור עליה, רשאי השופט לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 72 שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במניין השעות. : (ב) החליט שופט על שחרור עצור, והצהיר תובע צבאי, במעמד מתן החלטה, כי קיימת כוונה להביא את עניינו של העצור לפני מפקד צבאי, כהגדרתו [[בסעיף 285(א)]], כדי שישקול הוצאת צו מעצר מנהלי בעניינו, רשאי השופט לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 72 שעות, אם שוכנע כי נסיבות הענין מצדיקות את השהיית שחרורו של העצור לתקופה זו; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. :: (((הוראת שעה מיום 20.10.2023 עד יום 30.9.2025):)) החליט שופט על שחרור עצור, והצהיר תובע צבאי, במעמד מתן החלטה, כי קיימת כוונה להביא את עניינו של העצור לפני מפקד צבאי, כהגדרתו [[בסעיף 285(א)]], כדי שישקול הוצאת צו מעצר מנהלי בעניינו, רשאי השופט לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על שישה ימים מלאים (144 שעות), אם שוכנע כי נסיבות הענין מצדיקות את השהיית שחרורו של העצור לתקופה זו; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. : (ג) החלטת שופט לפי סעיף קטן (ב), ניתנת לערעור לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. @ 42. שחרור בערובה (תיקון: 1656) : (א) שחרור בערבות יכול שיהא בערבות עצמית של העצור או הנאשם, בין לבדה ובין בצירוף ערבות ערב או בערבון כספי של העצור או של ערב או מקצתה בערבות ומקצתה בערבון, הכל כפי שיורה קצין המשטרה או בית המשפט הצבאי, שקבעו את מתן הערובה כתנאי לשחרור. : (ב) שחרור בערבות לפי סעיף זה הוא על תנאי שהמשוחרר יתייצב בכל עת שיידרש לחקירה או למשפט או לנשיאת עונשו ורשאי בית המשפט הצבאי להוסיף תנאים ככל שימצא לנכון. בכלל האמור, רשאי בית המשפט הצבא((י)) להתנות את השחרור בערבות בהפקדת דרכונו של המשוחרר ולצוות על עיכוב יציאתו מהאזור. : (ג) שוחרר אדם בערובה רשאי חייל, בין מיוזמתו ובין לפי פניית ערב, אם יש לו יסוד סביר להניח שהמשוחרר עומד להתחמק מהדין לעצור את המשוחרר ללא פקודת מעצר. משוחרר שנעצר לפי סעיף זה נוהגים בו כאמור [[בסעיף 31(ב)]]. : (ד) לבקשת תובע צבאי רשאי בית המשפט צבאי, משהוכח לו כי המשוחרר הפר תנאי מתנאי השחרור, לצוות על מעצר המשוחרר. כן רשאי הוא לצוות - :: (1) על תשלום סכום הערבות כולו או מקצתו לקופת מפקדת האזור. דין צו כזה, כדין קנס שלא שולם במועדו; :: (2) על חילוט הערבון, כולו או מקצתו, לטובת קופת מפקדת האזור. : (ה) בכל עת לאחר מתן צו של סעיף קטן (ד) רשאי בית המשפט הצבאי, מנימוקים שיירשמו, לבטלו או לשנותו, כפי שיראה לנכון. : (ו) מי ששוחרר בערובה על פי הוראת קצין משטרה רשאי, בתוך שבעה ימים מיום מתן הערבות או הערבון, לערור לפני בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה על גובה הערבות או הערבון. : (ז) הורשע נידון בפסק דין של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה, רשאי בית המשפט שהרשיעו לשחררו בערבות בכל עת עד להיות פסק הדין לחלוט; הוגש ערעור על פסק הדין והוחל בשמיעתו - תהא סמכות זו נתונה לבית המשפט הצבאי לערעורים. : (ח) הערובה ותנאי השחרור בערובה יתבטלו אם לא יוגש נגד מי ששוחרר בערובה כתב אישום תוך שנתיים מיום שנקבעו תנאי השחרור; ואולם בית המשפט רשאי, לבקשת תובע צבאי, להאריך את הערובה ואת תנאיה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים. : (ט) הוראות סעיף קטן (ח) יחולו על ערובה ותנאי שחרור בערובה שנקבעו לאחר יום ב' בתמוז התשס"ט (24.06.09). @ 42א. מעצר טרם הגשת כתב אישום (תיקון: 1685) : נעצר אדם וחקירתו נסתיימה, ישוחרר מהמעצר, ואולם אם הצהיר תובע כי עומדים להגיש כתב אישום נגדו ושוכנע בית המשפט, כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים, רשאי שופט להאריך את המעצר, מטעם זה, בשמונה ימים. @ 43. מעצר עד תום ההליכים : הוגש כתב אישום יהיה שופט מוסמך להורות על מעצרו של הנאשם עד לסיום משפטו. @ 43א. שחרור באין משפט (תיקון: 1685, 1798) : (א) נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת לכדי 45 ימים, ומשפטו בערכאה הראשונה טרם החל, רשאי השופט לצוות על הארכת המעצר, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים נוספים, אם ביקש זאת הנאשם או סנגורו. : (א1) נאשם, שלאחר הגשת כתב האישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת לכדי 45 ימים ומעצרו לא הוארך כאמור בסעיף קטן (א) או לתקופה המצטרפת לכדי 60 ימים, ומשפטו בערכאה הראשונה טרם החל, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. : (א2) בית המשפט הצבאי לערעורים ידון בעניינו של הנאשם ויורה על שחרורו, בתנאים או ללא תנאים, אלא אם כן סבר השופט, כי נסיבות העניין, לרבות חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, מסוכנותו, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים לכך שמשפטו טרם החל, אינן מצדיקות את שחרורו. : (א3) סבר בית המשפט הצבאי לערעורים כי אין לשחרר את הנאשם כאמור בסעיף ((קטן)) (א2), רשאי הוא לצוות על הארכת מעצרו, לתקופה שלא תעלה על 90 ימים ולעניין קטין, לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ולחזור ולצוות על כך מעת לעת. : (ב) לעניין תחילת המשפט, יראו בביצוע הקראה בפני דן יחיד תחילת משפט לכל דבר, אף אם הוגש כתב האישום לבית משפט צבאי של שלושה. @ 44. מעצר טרם הכרעת דין (תיקון: 1685, 1711, 1798) : (א) נאשם בעבירת ביטחון, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת לכדי 18 חודשים, ולעניין קטין כהגדרתו [[בסעיף 136 לצו זה]] (להלן, בסעיף זה - "קטין"), תקופה המצטרפת לכדי תשעה חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. : (א1) נאשם בעבירה שאינה עבירת ביטחון, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת לכדי תשעה חודשים, ולעניין קטין, תקופה המצטרפת לכדי שישה חודשים, ומשפטו בערכאה ראשונה לא נסתיים בהכרעת דין, יובא עניינו לפני שופט בית המשפט הצבאי לערעורים. : (א2) שופט כאמור בסעיף קטן (א) או (א1) ידון בעניינו של הנאשם ויורה על שחרורו, בתנאים או ללא כל תנאי, אלא אם כן סבר השופט, כי נסיבות הענין, לרבות חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, מסוכנותו, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים להתמשכות ההליכים, אינן מצדיקות את שחרורו. : (ב) החליט השופט שנסיבות הענין אינן מצדיקות את שחרורו של הנאשם, יהיה רשאי השופט, להורות על המשך החזקתו של הנאשם במעצר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ולחזור ולהורות כך מעת לעת. : (ג) לעניין נאשם שאינו קטין, על אף האמור בסעיף קטן (ב), סבר השופט כי לא יהיה ניתן לסיים את הליכי המשפט בתוך התקופה של שלושה חודשים האמורה בסעיף קטן (ב), בשל סוג העבירה, מורכבותו של התיק או ריבוי של נאשמים, עדים או אישומים, רשאי הוא לצוות על הארכת המעצר או על מעצר מחדש לתקופה שלא תעלה על חמישה חודשים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת. @ 44א. מעצר לאחר הכרעת דין (תיקון: 1716) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 44]], ניתנה הכרעת דין מרשיעה נגד נאשם בעבירת ביטחון, שאינו קטין כהגדרתו [[בסעיף 136 לצו זה]], לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת כדי 18 חודשים בשל אותו כתב אישום, רשאי בית המשפט שהרשיעו לצוות על הארכת מעצרו או על מעצרו מחדש עד למתן גזר דין, אם מצא כי יש עילה למעצרו; לא ניתן גזר דין בתוך 180 ימים מיום שציווה בית המשפט כאמור, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, ויחולו הוראות [[סעיף 44]], בשינויים המחוייבים. : (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 44]], ניתנה הכרעת דין מרשיעה נגד נאשם בעבירה שאינה עבירת ביטחון, או נאשם שהינו קטין כהגדרתו [[בסעיף 136 לצו זה]], לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת לכדי שנה בשל אותו כתב אישום, רשאי בית המשפט שהרשיעו לצוות על הארכת מעצרו או על מעצרו מחדש עד למתן גזר דין, אם מצא כי יש עילה למעצרו; לא ניתן גזר דין בתוך 180 ימים מיום שציווה בית המשפט כאמור, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, ויחולו הוראות [[סעיף 44]], בשינויים המחוייבים. @ 45. ערר (תיקון: 2174) : (א) עצור, מי ששוחרר ממעצר בתנאים, קצין משטרה ותובע צבאי, רשאים לערור על החלטה של שופט של ערכאה ראשונה, בענין הנוגע למעצר או לשחרור או לבקשה לעיון חוזר, לפני שופט של בית משפט הצבאי לערעורים. : (ב) סדרי הדיון בערר, לרבות ענין נוכחות בעלי הדין, יהיו כפי שיורה השופט. : (ג)(1) על אף הוראות סעיף 45(ב), ערר על החלטת בית משפט לפי סעיף 45 בעניין הנוגע למעצרו של עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יוגש לבית המשפט הצבאי לערעורים בתוך 30 שעות ממועד מתן ההחלטה; ואולם רשאי בית המשפט בעת שהורה על מעצרו של עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, להאריך את המועד האמור מטעמים שיירשמו, אם שוכנע כי הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין לעצור; בית המשפט הצבאי לערעורים יקיים את הדיון בערר בתוך 24 שעות מהשעה שבה הוגש במזכירות בית המשפט הצבאי לערעורים. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), שבתות ומועדים לא יובאו במניין השעות; דיון שעל בית המשפט לקיימו במוצאי שבת או מועד, רשאי בית המשפט לקיימו לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00. : (ד) על אף הוראות סעיף 45(ב), ערר על החלטת בית המשפט לפי סעיף 45 בעניין הנוגע למעצרו של עצור שהוגש נגדו כתב אישום, יוגש לבית המשפט הצבאי לערעורים בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה; ואולם רשאי בית המשפט להאריך את המועד האמור מטעמים שיירשמו. @ 46. סמכות המעצר בערר : הגיש תובע צבאי ערר על מעצר נתונה סמכות המעצר לשופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. @ 47. עיון חוזר : עצור, מי ששוחרר ממעצר בתנאים, קצין משטרה ותובע צבאי רשאים לפנות בכתב לשופט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין הנוגע למעצר או לשחרור, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות, לרבות חלוף הזמן מיום מעצרו, והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של שופט. : בכל מקרה רשאי העצור להגיש בקשה לעיון חוזר בתום שנה מיום מעצרו ובחלוף כל שישה חודשים נוספים. ובלבד שאם הוחל בשמיעת ערעור על פסק דין שניתן בידי בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה ידון בבקשה שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. @ 48. סמכות בעיון חוזר וערר : בעיון חוזר ובערר רשאי שופט לקיים ההחלטה שעליה עוררים, לשנותה או לבטלה ולתת אחרת במקומה. @ 49. עיכוב ביצוע שחרור : ניתן פסק דין בידי בית משפט צבאי ותובע צבאי הודיע כי בכוונת התביעה לשקול להגיש עליו ערעור, רשאי בית המשפט לשחרר את הנאשם בערובה מטעמים שיירשמו, או להורות על מעצרו לתקופה שלא תעלה על 72 שעות לשם הגשת הערעור. @ 50. מעצר לאחר ערעור : הגיש תובע צבאי ערעור על פסק הדין, נתונה סמכות המעצר לשופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. @ 51. נוכחות עצור בדיוני מעצר : דיון מעצר לפי [[סימן זה]], ובכלל זה דיון בעיון חוזר ובערר, יתקיים בפני העצור, למעט באחד ממקרים אלו: : (א) אם ביקש העצור שלא להיות נוכח בדיון; : (ב) אם נוכח השופט, על יסוד חוות דעת של רופא, שאין העצור מסוגל להשתתף בדיון מפאת מצב בריאותו; במקרה זה, יתקיים הדיון בנוכחות סנגורו ואם אינו מיוצג ימנה לו השופט סנגור, עד שיוכל להתייצב בבית המשפט; פסקה המניעה להתייצבותו וטרם נסתיימה תקופת המעצר, רשאי העצור לדרוש דיון חוזר. @ 52. נוכחות עצור בעבירות ביטחון (תיקון: 1684, 1717, 1720, 240/ת"ט, 1761, 1791, 2174) : (א) בסעיף זה, משמעות הביטויים "עצור" ו"רשות מאשרת" יהיו כמשמעם [[בסעיף 58]]. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 51]] רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת תובע צבאי, להורות על מעצרו של עצור, ללא נוכחות העצור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה קצרה הכרחית בנסיבות הענין, שלא תעלה על 24 שעות, אם שוכנע בית המשפט כי שחרור העצור יפגע פגיעה ניכרת בביטחון האזור או בביטחון מדינת ישראל או בסדר הציבורי; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. : (ג) על אף האמור [[בסעיף 51]], רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת תובע צבאי, להורות על מעצרו של עצור, ללא נוכחות העצור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה קצרה הכרחית בנסיבות העניין, שלא תעלה על 72 שעות, באם שוכנע בית המשפט כי עקב הנסיבות הביטחוניות השוררות באזור קיים קושי ממשי להביא את העצור לדיון בהארכת מעצרו; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. : (ד) על אף האמור [[בסעיף 51]], לעניין נוכחות של עצור בדיון בהארכת מעצרו בתקופת המעצר כאמור [[בסעיף 37]], ציווה בית המשפט, בנוכחות העצור, על מעצרו לתקופה הקצרה מ-20 ימים, רשאי שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי שהוגשה בכתב בהסכמת הפרקליט הצבאי הראשי, להאריך את מעצרו של עצור כאמור שלא בנוכחותו, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם; הארכת מעצר כאמור תהא לתקופות נוספות שלא יעלו על 96 שעות כל אחת, ובלבד שסך התקופות שבהן יוארך המעצר בלא נוכחות העצור לא יעלה על 8 ימים, או לא יעלה על יתרת התקופה שנותרה עד תום 20 ימים ממועד הדיון שהתקיים בנוכחותו, לפי הקצר. : (ד1)(1) לא יתקיים דיון בבקשה לעיון חוזר שהוגשה לפי [[סעיף 47]], בהחלטה הנוגעת למעצרו של עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, לאחר שקיים דיון מקדמי, כי התקיימה עילה לבקשה כאמור [[באותו סעיף]]; דיון מקדמי בשאלה אם התקיימה עילה כאמור, יתקיים שלא בנוכחות העצור. :: (2) על אף הוראות [[סעיף 51]], קבע בית המשפט כי התקיימה עילה כאמור [[בסעיף 47]], רשאי הוא, לבקשת ראש אגף חקירות בשירות הביטחון הכללי, להורות כי הדיון בבקשה לעיון חוזר יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם. : (ה) (((בוטל).)) : (ה1) על אף הוראות [[סעיף 51]], רשאי בית המשפט הצבאי לערעורים הדן בערר כאמור [[בסעיף 45(ג)(1)]], לבקשת ראש אגף החקירות בשירות ביטחון הכללי, להורות כי דיון בערר כאמור יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם. : (ו) דיון שלא בנוכחות עצור, לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יתקיים בנוכחות סנגורו של העצור, ואם אינו מיוצג, ימנה לו השופט סנגור; ואולם, לא נכח סנגור בדיון כאמור, ימנה השופט לעצור סנגור לצורך הדיון כאמור בסעיף זה בלבד, ורשאי הוא להורות על הארכת תקופת המעצר, כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) לתקופות קצרות הכרחיות בנסיבות הענין עד שסנגור יהיה נוכח בדיון. : (ז) בית המשפט הצבאי רשאי להורות, כי דיון בבקשה לקיום דיון שלא בנוכחות עצור, לפי פסקאות (ב) עד (ה), כולו או חלקו, יתקיים במעמד צד אחד בלבד או בדלתיים סגורות. : (ז1)(1) חדלה להתקיים העילה שבשלה לא הובא עצור לדיון בהארכת מעצר, בבקשה לעיון חוזר או בערר לפי סעיפים 52(ג), 52(ד), 52(ד1)(2), 52(ה1), יובא העצור לפני בית המשפט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 24 שעות מהמועד שבו חדלה להתקיים העילה כאמור. לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. :: (2)(א) החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחות העצור לפי סעיפים 52(ג), 52(ד), 52(ד1)(2), 52(ה1), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת תובע צבאי, אם שוכנע כי יש בכך כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם. ::: (ב) החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון המקדמי לפי סעיף 52(ד1)(1), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת תובע צבאי, אם שוכנע כי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ממשית בחקירה. : (ח) (((בוטל).)) @ 53. מסירת הודעה עם מעצר (תיקון: 1676) : (א) נעצר אדם, תימסר ללא שיהוי ידיעה על מעצרו ומקום הימצאו לאדם הקרוב אליו, זולת אם ביקש העצור שלא להודיע כאמור. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) לבקשתו של העצור תימסר הודעה כאמור בסעיף קטן (א) גם לעורך דין שהעצור נקב בשמו. : (ד) נעצר אדם והובא למתקן כליאה, יודיע לו מפקד המתקן בסמוך להגיעו למתקן, את זכויותיו האמורות בסעיף זה. : (ה) סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לא יחולו לעניין עצור, כמשמעו [[בסעיף 58]]. @ 54. עיכוב ידיעה על מעצר על ידי בית משפט צבאי : (א) על אף האמור [[בסעיף 53]] רשאי שופט להרשות שלא תימסר ידיעה על מעצרו של אדם העצור בשל עבירה שעונשה מאסר יותר משלוש שנים או שהידיעה תימסר רק למי שיקבע, אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים את סודיות המעצר. : (ב) הרשאה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שאינה עולה על 96 שעות. ורשאי שופט להאריכה מזמן לזמן ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 8 ימים. : (ג) בקשה לפי סעיף קטן (א) תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב תובע צבאי או שוטר בדרגת מפקח ומעלה. @ 55. עיכוב ידיעה על מעצר - חשוד בעבירה על פי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: 1672) : (א) לענין סעיף זה - ::- "עצור" - כמשמעו [[בסעיף 58]]. : (ב) סבר ראש צוות חוקרים בשירות הבטחון הכללי או קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה שהסמיכו לכך מפקד כוחות צה"ל באזור בהמלצת ראש אמ"ן, כי צרכי החקירה מחייבים זאת, רשאי הוא להורות על עיכוב מסירת ידיעה על מעצרו של עצור לתקופה שלא תעלה על 24 שעות ממועד המעצר. : (ג) היה אדם עצור, רשאי שופט להרשות שלא תימסר ידיעה על מעצרו או שהידיעה תימסר רק למי שיקבע, אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים זאת. : (ד) הרשאה לפי סעיף קטן (ג) תהיה לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על 12 יום. התקופה בה עוכבה מסירת ידיעה על מעצרו של העצור לפי סעיף קטן (ב) תבוא במנין 12 הימים האמורים בסעיף קטן זה. @ 56. פגישה עם עורך דין : (א) עצור רשאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו. : (ב) פגישת העצור עם עורך דין תיעשה ביחידות, ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה, באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו והתנהגותו של העצור. : (ג) ביקש העצור להיפגש עם עורך דינו, או ביקש עורך דין שמינהו אדם הקרוב לעצור להיפגש עם העצור, יאפשר זאת מפקד מתקן הכליאה, בהקדם האפשרי. : (ד) נמצא העצור בהליכי חקירה או בפעולות אחרות הקשורות בחקירה, וסבר קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה כי הפסקת ההליכים או הפעולות עלולה לסכל את החקירה, רשאי הוא להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, שפגישת העצור עם עורך דין תידחה לשעות ספורות, והוא הדין אם הפגישה עלולה לסכל או לשבש מעצרם של חשודים נוספים באותו ענין. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג) רשאי קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה, בהחלטה מנומקת בכתב להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך דין לתקופה שלא תעלה על 96 שעות משעת המעצר, אם שוכנע שהדבר דרוש לשם שמירה על ביטחון האזור או על חיי אדם או לצורך סיכול עבירה שעונשה מאסר יותר משלוש שנים. : (ו) סעיפים קטנים (ג) עד (ה) לא יחולו לענין עצור כמשמעו [[בסעיף 58]]. @ 57. מניעת מפגש עם עורך דין על ידי בית משפט צבאי : (א) על אף האמור [[בסעיף 56]] רשאי שופט להרשות שהעצור לא ייפגש עם עורך דין אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים את סודיות המעצר. : (ב) הרשאה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שאינה עולה על 96 שעות, ורשאי שופט להאריכה מזמן לזמן ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 8 ימים. : (ג) בקשה לפי סעיף קטן (א) תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב תובע צבאי או שוטר בדרגת מפקח ומעלה. @ 58. מניעת מפגש על ידי רשות מאשרת - חשוד בעבירה [[בתוספת הראשונה]] (תיקון: 1672, 1735, 1827) : (א) בסעיף זה, [[בסעיף 58א]] [[ובסעיף 59]]: ::- "עצור" - עצור החשוד בביצוע עבירה לפי דין או תחיקת בטחון המנויים [[בתוספת הראשונה]], וכן עצור שנעצר לפי הוראות [[פרק ח']], והוא חשוד בעבירה שאילו נעברה באזור הייתה עבירה לפי דין או תחיקת בטחון המנויים [[בתוספת הראשונה]]. ::- "הממונה על החקירה" - אחד מאלה: ::: (1) קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה; ::: (2) ראש צוות חוקרים בשירות הבטחון הכללי; ::: (3) קצין צה"ל שהסמיכו לכך מפקד כוחות צה"ל באזור. ::- "רשות מאשרת" - אחד מאלה: ::: (1) קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה. ::: (2) ראש מחלקת חקירות בשירות הבטחון הכללי. ::: (3) קצין צה"ל בדרגת סגן-אלוף ומעלה שהסמיכו לכך מפקד כוחות צה"ל באזור. : (ב) ביקש עצור להיפגש עם עורך דינו או ביקש עורך הדין שמינהו אדם הקרוב לעצור להיפגש עם העצור - יאפשר הממונה על החקירה את הפגישה אם לא ראה סיבה לדחותה כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד). : (ג) הממונה על החקירה רשאי, בהחלטה בכתב, להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך דין לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על 15 ימים מיום המעצר, אם סבר שהדבר דרוש מטעמים של בטחון האזור או שטובת החקירה מחייבת זאת. : (ד) רשות מאשרת רשאית, בהחלטה בכתב, להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך דין לתקופה נוספת או לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 15 ימים אם שוכנעה שהדבר דורש (([צ"ל: דרוש])) מטעמים של בטחון האזור או שטובת החקירה מחייבת זאת. : (ה) על אף ההחלטה לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) יאפשר הממונה על החקירה לעצור להיפגש עם עורך דין אם נסתיימה החקירה. : (ו) על אף האמור [[בסעיף קטן 56(ו)]], יחול [[סעיף קטן 56(ד)]] גם על עצור כמשמעו בסעיף 58, והסמכות האמורה בו תינתן גם לראש צוות חוקרים בשירות הבטחון הכללי; ואולם, היה העצור במעצר תקופה העולה על 30 ימים, תהא הסמכות נתונה אך ורק לרשות המאשרת. @ 58א. מניעת פגישה של עורך דין עם יותר מעצור אחד באותה חקירה (תיקון: 1827) : (א) על אף האמור [[בסעיף 56]] ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 58]] [[וסעיף 59]], מצאה רשות מאשרת כי עורך דין אחד מבקש להיפגש עם כמה עצורים החשודים בעבירות המנויות [[בתוספת הראשונה]] והנחקרים במסגרת אותה חקירה, או כי כמה עצורים כאמור מבקשים להיפגש עם עורך דין אחד, וכי פגישה כאמור עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה, רשאית היא שלא לאפשר פגישה של עורך דין כאמור עם יותר מעצור אחד; הרשות המאשרת תמסור הודעה על החלטה כאמור לכל אחד מהעצורים, וכן לעורך הדין; :: לעניין זה - :: "עורך דין אחד" - לרבות עורך דין אחר ממשרדו. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מניעת פגישה כאמור באותו סעיף קטן לתקופה העולה על 30 ימים תהיה באישור התובע הצבאי הראשי או מי שהוא הסמיך לכך. @ 59. מניעת מפגש על ידי בית משפט צבאי - חשוד בעבירה [[בתוספת הראשונה]] (תיקון: 1656, 1672, 1713, 1735) : (א) היה אדם עצור, רשאי שופט להרשות שהעצור לא יפגש עם עורך דין, אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים זאת. : (ב) הרשאה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על 30 יום אך אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות האמורה [[בסעיף 58]], וימי עיכוב הפגישה לפי [[סעיף 58]] לא יבואו במניין 30 הימים האמורים בסעיף קטן זה. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) הוגש כתב אישום לבית המשפט הצבאי יראו הרשאה כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, החל מן המועד שהוגש בו כתב האישום. @ 59א. סדר דין בדיון מעצר של עצור שפגישתו עם עורך דין נדחתה (תיקון: 1739) : (א) הדיון בבקשה למעצר או לשחרור של עצור שפגישתו עם עורך דין נדחתה לפי [[סעיפים 56 עד 59]] או בערר על בקשה כזו, יתקיים עם העצור וסנגורו בנפרד, באופן שיימנע הקשר ביניהם, אלא אם כן החליט השופט, מטעמים שיירשמו, כי אין בקיום הדיון בנוכחותם של העצור וסנגורו יחדיו, כדי לסכל את מטרת מניעת הפגישה. : (ב) דיון כאמור בסעיף קטן (א) ייערך בדלתיים סגורות ויחולו לגביו הוראות [[סעיפים קטנים 89(ד) ו-(ה)]]; ואולם, רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת בעל דין, ולאחר שמיעת יתר בעלי הדין, לקבוע, מטעמים שירשמו, כי הדיון, כולו או מקצתו, יהיה בדלתיים פתוחות. === סימן ד' - תפיסה וחילוט === @ 60. תפיסה (תיקון: 1827) : (א) רשאי כל חייל או רשות מוסמכת שנתמנתה לכך לתפוס ולעצור סחורות, חפצים, בעלי חיים, תעודות, או כל דבר (להלן [[בסימן זה]] ((-)) טובין), שיש להם טעם לחשוד: :: (1) שנעברה או שעומדים לעבור לגביהם עבירה על צו זה; :: (2) שניתנו כשכר או תגמול בעד ביצוע עבירה או יועד להיות שכר או תגמול בעד ביצועה, ניתן כתוצאה כאמור או כאמצעי לביצועה; :: (3) שהשתמשו בהם בעשיית כל עבירה כאמור או כאמצעי לביצועה או לשם הקלה על ביצועה; :: (4) שהם עשויים לשמש כראיה לכל מעשה עבירה על צו זה; :: (5) שהם רכוש של התאחדות בלתי מותרת. : (ב) התקיימה עילת התפיסה כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) ו-(5) לגבי עבירה לפי [[התוספת הראשונה]] או עבירה לפי [[סעיף 251 לצו זה]], רשאי מפקד כוחות צה"ל באזור או מי שהוסמך לכך מטעמו לתפוס טובין שווה ערך לטובין אשר הקים את העילה כאמור. : (ג) לעניין תפיסה לפי סעיף קטן (ב), היו הטובין שנתפסו כסף, אחת היא אם ייתפס אותו כסף אשר הקים את העילה או כל כסף אחר, שנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בחשבון הבנק של מי שקיבל את הכסף. @ 61. טובין שנעברה בהם עבירה : טובין, שלגביהם נעברה עבירה על צו זה, או שניתנו כשכר בעד ביצוע עבירה כאמור או כאמצעי לביצועה או שהשתמשו בהם בעשיית כל עבירה כזאת או לשם הקלת ביצועה, ייעשה בהם ככל שיורה מפקד כוחות צה"ל באזור. @ 61א. ייחוד הסמכות (תיקון: 1732, 1751) : החלטת מפקד כוחות צה"ל באיו"ש לפי [[סעיף 61]] לחלט או להחרים רכוש, מטעמי ביטחון, שלא במסגרת הליך פלילי, או החלטת מפקד צבאי לתפוס, לחלט או להחרים רכוש, לפי [[תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], אינה ניתנת לערעור בפני בית המשפט הצבאי ואין אחריה ולא כלום. @ 62. טובין שלא נעברה בהם עבירה : נתפסו טובין לפי [[סימן זה]], ונמצא לאחר מכן שלא השתמשו בהם לעשיית כל עבירה על צו זה או למתן שכר בעד ביצוע עבירה כאמור או כאמצעי לביצועה או לשם הקלת ביצועה או שאין הם עשויים עוד לשמש ראיה למעשה עבירה על צו זה - ישוחררו בהתאם להוראות מפקד כוחות צה"ל באזור. @ 62א. הקמת ועדה לבחינת תפיסת רכוש (תיקון: 1787) : (א) מוקמת בזאת ועדה לבחינת תפיסת רכוש. : (ב) הוועדה תמליץ בפני מפקד כוחות צה"ל באזור בנוגע להפעלת סמכויות לפי [[סעיפים 61]] [[ו-62 לצו זה]] ביחס לטובין שנתפסו לפי [[סעיף 60 לצו זה]], או לפי [[תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], מטעמי ביטחון, שלא במסגרת הליך פלילי. : (ג) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להתקין תקנות הדרושות לביצועו של סעיף זה, לרבות הרכב הוועדה, וסדרי פעולתה. @ 63. תביעות סותרות לחזקה : בטובין ניתנה הוראה לשחרר טובין, שנתפסו מכוח [[סימן זה]], והוגשו תביעות שונות לזכות בטובין המכחישות זו את זו, יפנה תובע צבאי לנשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או למי שהנשיא יקבע לענין זה בבקשה לצוות מה ייעשה בטובין; הוגשה בקשה כאמור, רשאי כל אדם הטוען לזכות בטובין להופיע לפני נשיא בית המשפט הצבאי או מי שהנשיא קבע לענין זה ולתבוע זכותו בטובין. @ 64. הוצאת תפיסת ואחזקת טובין (תיקון: 238/ת"ט) : בעליהם של טובין שנתפסו לפי [[סימן זה]], או מי שהחזיק טובין בעת תפיסתם, יהיה חייב בתשלום הוצאות תפיסת ואחזקת הטובין, בהתאם להוראות מפקד כוחות צה"ל באזור. @ 65. @ חילוט טובין <עוגן 65.א> : (א) בית משפט צבאי רשאי, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט טובין שנתפסו לפי [[סעיף 60]] - :: (1) אם הורשע אדם בעבירה שנעברה לגביהם או שהם ניתנו כשכר בעד ביצועה או כאמצעי לביצועה או אם השתמשו בהם לשם הקלת ביצועה; או :: (2) אם החזקתם של הטובין אסורה על פי דין או תחיקת בטחון. @ <עוגן 65.ב> : (ב) לא יחולטו טובין לפי [[65.א|סעיף קטן (א)]] אם יוכיח בעל הטובין כי לא היה מעורב בביצוע העבירה, ועשה מצידו כל שאפשר לעשות כדי למנוע ביצועה ובלבד שהחזקתם של הטובין אינה אסורה על פי דין או תחיקת בטחון. @ <עוגן 65.ג> : (ג) צו חילוט לפי סעיף זה יכול שינתן בין בגזר הדין ובין על פי עתירה מטעם תובע. @ חילוט רכוש בהליך פלילי (תיקון: 2119) <עוגן 65.ד> : (ד)(א) הורשע אדם בעבירה לפי [[סימן ג'1 ((לפרק ז')) לצו]], יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא - ::: (1) רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאפשר את ביצועה או שיועד לכך; ::: (2) רכוש שהושג, במישרים או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך; :: (ב) לעניין סעיף זה, "רכושו של הנידון" - כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו; :: (ג) לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש מימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט; :: (ד) לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו למי שטוען לזכות ברכוש, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם; :: (ה) בקשת תובע לחלט רכושו לפי סעיף זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב הרישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין. @ סייגים לחילוט רכוש (תיקון: 2119) <עוגן 65.ה> : (ה)(א) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי [[65.ד|סעיף 65(ד)]], אם הוכיח מי שטוען לזכות ברכוש כי הרכוש שימש בעבירה ללא ידיעתו או שלא בהסכמתו, או שרכש את זכותו ברכוש בתמורה ובתום לב ובלי שיכול היה לדעת כי הוא שימש או הושג בעבירה; :: (ב) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי סעיף זה, אם הוכיח מי שטוען לזכות ברכוש, כי חילוטו לא יאפשר לו ולבני משפחתו המתגוררים עמו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר. @ חילוט רכוש אחר (תיקון: 2119) <עוגן 65.ו> : (ו) הורה בית המשפט על חילוט רכוש, כאמור [[65.ד|בסעיף 65(ד)]] והרכוש לא אותר או שהועבר לקונה בתום לב או שהוברח או שפוחת ערכו במעשה או במחדל של הנידון או שעורב ברכוש אחר ולא ניתן לחלקו בלא קושי, וכן לפי בקשת הנידון - רשאי בית המשפט לצוות על חילוט רכוש אחר של הנידון, השווה בערכו לרכוש שעל חילוטו הורה. @ ערעור (תיקון: 2119) <עוגן 65.ז> : (ז) החלטת בית המשפט לפי [[65.א|סעיף 65(א)]] [[65.ד|ו-(ד)]], ניתנת לערעור לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, ויהיו לו כל הסמכויות שהוענקו לשופט לפי [[סימן זה]]. @ תקנות לענין חילוט (תיקון: 2119) <עוגן 65.ח> : (ח) מפקד כוחות צה"ל באיו"ש יקבע בתקנות הוראות בדבר סדרי דין בענין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי, הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, ערעור, לרבות מועדי ערעור, וכן בדבר הדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לבעלי ענין ברכוש, ולרבות כל ענין אחר הדרוש לביצוע הוראות פקודה זו (([צ"ל: צו זה])) לענין חילוט. @ סמכויות עזר (תיקון: 2119) <עוגן 65.ט> : (ט) סמכויות החיפוש והתפיסה לפי צו זה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי [[סימן זה]]. @ 66. טענות בעלות או זכות : (א) היה אדם שאיננו מעורב בביצוע העבירה טוען לבעלות על טובין שחולטו מכח [[סימן זה]] או לזכות בהם, רשאי הוא לבקש מאת בית המשפט הצבאי לבטל את הצו ורשאי בית המשפט לעשות כן ולצוות על מסירת הטובין למבקש, לבעלותו או לשם מימוש זכותו בלבד, הכל לפי הענין. : (ב) בוטל צו חילוט לגבי טובין שנמכרו, יבואו דמי מכרם במקומם. אבדו הטובין - רשאי בית המשפט הצבאי, אם שוכנע שהייתה פשיעה או רשלנות בשמירתם, לחייב את מי שהיה אחראי לשמירתם בפיצויים בסכום שייקבע. === סימן ה' - חיפוש === @ 67. חיפוש בחצרים : קצין או חייל שקצין הרשהו לכך באופן כללי או באופן מיוחד, רשאים להיכנס בכל זמן, לכל מקום, כלי-רכב, כלי-שיט או כלי-טיס, שעלול להיות טעם לחשוד כי משתמשים בהם, או שהשתמשו בהם לכל מטרה, הפוגעת בשלום הציבור, בבטחון כוחות צה"ל, בקיום הסדר הציבורי, או למטרות התקוממות, מרד או מהומה, או שיש מקום לחשוד בהם כי נמצא שם אדם שעבר על צו זה, או סחורות, חפצים, בעלי חיים, תעודות, הצפויים לתפיסה לפי צו זה ורשאים הם לחפש בכל מקום, כלי-רכב, כלי-שיט או כלי-טיס וכל אדם הנמצא בהם או היוצא מהם. @ 68. חיפוש על גופו של אדם : כל חייל רשאי לעכב ולחפש בכל אדם שיש לו טעם לחשוד בו שהוא מחזיק בכל חפץ, הצפוי לתפיסה לפי צו זה או כל בעל-חי שיש מקום לחשוד שנמצא עליו כל חפץ כזה. @ 69. העמדת כלי תחבורה לחיפוש : (א) אדם, המורשה בצו זה, להיכנס לכל כלי-רכב, כלי-שיט או כלי-טיס, רשאי להעמיד או לעצור אותם תוך שימוש בכוח ככל שיש צורך בכך. : (ב) אדם שבידו הפיקוד או שהוא ממונה על כל כלי-רכב, כלי-שיט או כלי-טיס, ואינו עוצר אותם מיד כשנדרש לעשות כן, בין בעל-פה ובין באמצעות אות או בכל אמצעי אחר בידי אדם המוסמך לעשות כן - ייאשם בעבירה על צו זה. === סימן ו' - נטילת אמצעי זיהוי (תיקון: 1672) === @ 69א. הגדרות (תיקון: 1672) : [[בסימן זה]] - :- "אח" - מי שהוסמך בישראל לעבוד כאח בבית חולים או במרפאה; :- "אמצעי זיהוי", של אדם - כל אחד מאלה: :: (1) טביעת אצבעות; :: (2) דגימה ביולוגית שהיא אחת מאלה: ::: (א) דגימת תאי לחי; ::: (ב) דגימת שיער; ::: (ג) דגימת דם מזערית; :: (3) תצלום; :- "בעל מקצוע רפואי" - רופא, רופא שיניים, אח, או חובש; :- "דגימת דם מזערית" - דגימת דם של עד 0.5 מ"ל, מאצבע היד; :- "דגימת שיער" - דגימת שיער, לרבות שורשיו, ולמעט שיער מחלקים מוצנעים של הגוף; :- "דגימת תאי לחי" - דגימת תאים מחלקה הפנימי של הלחי; :- "המאגר" - מאגר נתוני זיהוי, כמשמעותו [[=חוק סדר הדין הפלילי|בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996]] כפי תוקפו בישראל מעת לעת ([[בסימן זה]]: "חוק סדר הדין הפלילי"); :- "חובש" - מי שקצין רפואה ראשי של משטרת ישראל, קצין רפואה ראשי של שירות בתי הסוהר בישראל, או קצין רפואה ראשי של צה"ל, לפי העניין, הסמיכו, בשל הכשרתו, לערוך חיפוש בגוף האדם לפי צו זה או לפי [[חוק סדר הדין הפלילי]]; :- "חשוד" - מי שיש לגביו חשד סביר שעבר עבירה; :- "טביעת אצבעות" - לרבות טביעת כף יד; :- "נטילה", לעניין אמצעי זיהוי שהוא טביעת אצבעות - לרבות סריקה של טביעת אצבעות; :- "נתוני זיהוי" לענין זיהוי אדם - אחד מאלה: :: (1) נתונים שהופקו מטביעת אצבעות; :: (2) נתונים שהופקו מ-DNA אשר הופק מדגימה ביולוגית (בצו זה - נתונים לזיהוי גנטי); :- "עבירה" - עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים; :- "קצין" - קצין צה"ל בדרגת סרן לפחות או קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה; :- "רופא" - מי שהוסמך בישראל כרופא מורשה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ט-1979]]; :- "רופא שיניים" - רופא שיניים שהוסמך בישראל, לפי [[פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979]]; :- "תצלום" - תצלום פניו ומראה גופו של אדם, שאינו חושף את חלקי גופו המוצנעים. @ 69ב. אופן נטילת אמצעי זיהוי (תיקון: 1672) : נטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות [[סימן זה]] תבוצע בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי נוחות או כאב. @ 69ג. תנאים לנטילת אמצעי זיהוי לצורך המאגר (תיקון: 1672) : (א) חייל מוסמך ליטול מאדם אמצעי זיהוי, אחד או יותר, או להורות על נטילה כאמור בידי בעל מקצוע רפואי, לשם שימוש באמצעי זיהוי ובנתוני הזיהוי שיופקו מהם כאמור [[בסעיף 69ה]], ובלבד שהתקיים באותו אדם אחד מאלה: :: (1) הוא חשוד בעבירה ונחקר בקשר לחשד האמור; :: (2) הוא נאשם בביצוע עבירה; :: (3) הוא הורשע בעבירה. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), חייל לא ייטול ולא יורה ליטול אמצעי זיהוי שהוא דגימת תאי לחי, דגימת שיער או דגימת דם מזערית, אלא מחשוד, מנאשם או ממי שהורשע בעבירה, כאמור בסעיף קטן (א), בעבירה מהעבירות המנויות [[בתוספת השניה]]. : (ג) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי לקבוע, סוגי עבירות, שלבים בחקירה או בהליך הפלילי, או נסיבות אחרות, שבהם לא יינטלו אמצעי זיהוי, כולם או חלקם, לפי הוראות סעיף זה. : (ד) הסמכות ליטול אמצעי זיהוי לפי הוראות סעיף זה תהיה עד המועד כמפורט להלן: :: (1) לעניין חשוד כאמור בסעיף ((קטן)) (א)(1) - במועד חקירתו כאמור באותו סעיף קטן, ואם היה עצור - עד תום תקופת מעצרו; :: (2) לעניין נאשם כאמור בסעיף קטן (א)(2) - עד יום מתן פסק הדין בעניינו; :: (3) לעניין מי שהורשע בעבירה כאמור בסעיף קטן (א)(3) - עד 30 ימים מיום הרשעתו בפסק דין סופי, ואם הוטל עליו עונש מאסר - עד תום תקופת מאסרו. @ 69ד. נחקר כחשוד - בקשה לעיון חוזר (תיקון: 1672) : ניטל מאדם שנחקר בחשד לביצוע עבירה אמצעי זיהוי שהוא דגימה ביולוגית בהתאם להוראות [[סעיף 69ג(א)(1)]], וטרם הוגש נגדו כתב אישום, רשאי הוא להגיש בקשה לעיון חוזר אם סבר שלא היה כל בסיס סביר מלכתחילה לחקור אותו כחשוד (בסעיף זה - הבקשה); הבקשה תו גש לקצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי של משטרת ישאל הסמיך לענין זה, כאמור [[בסעיף 11ג לחוק סדר הדין הפלילי]]. @ 69ה. שימוש מותר באמצעי זיהוי ובנתוני זיהוי (תיקון: 1672) : (א) אמצעי זיהוי שניטל מאדם לפי הוראות [[סעיף 69ג]], ישמש רק לשם הפקת נתוני זיהוי. : (ב) נתוני הזיהוי שהופקו כאמור בסעיף קטן (א), ישמשו למטרות אלה בלבד: :: (1) הכללתם במאגר; :: (2) השוואתם לנתוני הזיהוי שבמאגר כאמור [[בסעיף 11יד לחוק סדר הדין הפלילי]]; :: (3) אימות או עדכון הנתונים שבמאגר. @ 69ו. נטילה חוזרת של אמצעי זיהוי (תיקון: 1672) : ניטל מאדם אמצעי זיהוי לפי הוראות [[סעיף 69ג]] או לפי [[חוק סדר הדין הפלילי]], לא ייטול חייל ולא יורה ליטול לפי הוראות [[הסעיף האמור]], מאותו אדם את אותו אמצעי זיהוי פעם נוספת, אלא בהתקיים אחד מאלה: : (1) נתוני הזיהוי של האדם, המופקים מאותו אמצעי זיהוי, אינם כלולים במאגר או שהם כלולים במאגר אך אינם מלאים, ולא ניתן להפיק מאמצעי הזיהוי שניטל בעבר נתוני זיהוי מלאים; : (2) אמצעי הזיהוי הוא טביעת אצבעות והוא נדרש לשם בירור או אימות זהותו של אותו אדם; : (3) אמצעי הזיהוי הוא תצלום, והתצלום שניטל בעבר אינו עדכני. @ 69ז. זימון לשם נטילת אמצעי זיהוי וסמכות עיכוב (תיקון: 1672) : (א) חייל רשאי לזמן למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין אדם שמתקיימים לגביו התנאים לנטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות [[סעיף 69ג]], לשם נטילת אמצעי זיהוי ממנו לפי הוראות [[אותו סעיף]]. : (ב) לא התייצב אדם במקום אליו הוזמן לפי סעיף קטן (א) במועד שאליו זומן לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, רשאי חייל לעכבו ולדרוש ממנו להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה לצורך נטילת אמצעי הזיהוי. @ 69ח. בקשת הסכמה וסמכות שימוש בכוח (תיקון: 1672, 240/ת"ט) : (א) אמצעי זיהוי יינטל מאדם לפי הוראות [[סימן זה]] רק לאחר שהתבקשה הסכמתו לכך, ולאחר שנמסר לו כי ניתן לעשות שימוש בנתוני הזיהוי שהופקו מאמצעי הזיהוי לצורך הכללתם במאגר, לצורך אימות או עדכון הנתונים במאגר, או לצורך השוואתם לנתוני הזיהוי שבמאגר כאמור [[בסעיף 11יד לחוק סדר הדין הפלילי]]; ולעניין נטילת דגימת דם מזערית, יימסר לאדם גם על החלופות לנטילה זו אם יסרב לה, כמפורט בסעיף קטן (ב), וכן תוסבר לו המשמעות המשפטית של סירובו כאמור [[בסעיף 225א]]. : (ב) התבקשה הסכמתו של אדם לנטילת דגימת דם מזערית, ולא נתן האדם את הסכמתו לכך, תתבקש הסכמתו לנטילת דגימת תאי לחי או דגימת שיער, ויראו אותו לעניין [[סעיף 225א]] כמי שסירב לנטילת אמצעי זיהוי רק אם סירב גם לכך. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי חייל ליטול מאדם אמצעי זיהוי שהוא טביעת אצבעות, דגימת שיער או תצלום, תוך שימוש בכוח סביר, כאשר האדם לא נתן את הסכמתו לנטילה, ובלבד שהזהירו בדבר הכוונה לעשות שימוש בכוח כאמור; ואולם לא ייטול חייל מאדם דגימת שיער תוך שימוש בכוח לפי הוראות סעיף קטן זה אלא לאחר שניתן לכך אישור מאת קצין משטרה, לאחר שיובא בפניו, לצורך קבלת אישור בכתב לנטילת אמצעי הזיהוי, לרבות לשימוש בכוח סביר הנדרש לעריכתו. :: בטרם ייתן קצין המשטרה את אישורו כאמור, ייתן הזדמנות לאדם להשמיע את טעמי סירובו, ויסביר לו שניתן להשתמש בכוח סביר לנטילת אמצעי הזיהוי, ואת המשמעות המשפטית של סירובו, כאמור [[בסעיף 225א]]. @ 69ט. נטילת אמצעי הזיהוי - תנאי הנטילה (תיקון: 1672) : (א) נטילת דגימת תאי לחי או דגימת שיער, מאדם, לפי הוראות [[סימן זה]], תיעשה בידי חייל, ואם ביקש זאת האדם - בידי חייל שהוא בן מינו. : (ב) נטילת דגימת דם מזערית מאדם לפי הוראות [[סימן זה]] תעשה בידי בעל מקצוע רפואי, ואם ביקש זאת האדם - בידי בעל מקצוע רפואי שהוא בן מינו. : (ג) עורר האדם חשש סביר שנטילת אמצעי הזיהוי עלולה לפגוע בבריאותו, פגיעה שאינה נובעת ממהותה של הנטילה, לא יינטל ממנו אמצעי הזיהוי, אלא באישור רופא; לא יינתן אישור אלא לאחר שהרופא בירר עם האדם את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לחיפוש; סירב האדם להיפגש עם הרופא לקבלת האישור, יסביר לו קצין המשטרה את המשמעות המשפטית של סירובו, כאמור [[בסעיף 225א]]. @ 69י. דוח בדבר נטילת אמצעי זיהוי (תיקון: 1672) : (א) הנוטל אמצעי זיהוי לפי [[סימן זה]] ירשום בתום הנטילה, בהקדם האפשרי, דין וחשבון על מהלך הנטילה, ויחתום עליו. : (ב) דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את אלה: :: (1) שמו ופרטי זהותו של האדם שממנו ניטל אמצעי הזיהוי והעבירה שבה הוא חשוד, נאשם או מורשע; :: (2) פירוט פעולת הנטילה שבוצעה, לרבות שימוש בכוח, אם נעשה; :: (3) התאריך, לרבות השעה והמקום שבו בוצעה פעולת הנטילה; :: (4) שמו וכשירתו או דרגתו של האדם שביצע את הנטילה, לרבות פירוט מקום עבודתו הקבוע; :: (5) שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת הנטילה, אם נכח. : (ג) העתק דוח הנטילה יימסר לאדם שממנו ניטל אמצעי הזיהוי. @ 69יא. השוואה לנתוני הזיהוי שבמאגר (תיקון: 1672) : (א) שוטר רשאי לערוך השוואה בין נתוני הזיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שניטלו לפי הוראות [[חוק סדר הדין הפלילי]] או לפי צו זה, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, והכל למטרות האמורות [[בסעיף 69יב]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תיערך השוואה כאמור באותו סעיף קטן, בין נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שניטלו מאדם והמזהים אדם אחר, או שניטלו ממקום, מחפץ או מגופה בקשר לעבירה הנחקרת, לבין נתוני זיהוי שבמאגר, אם זהותו של האדם שאותו נתוני הזיהוי מזהים - ידועה, ונשללה אפשרות לקשר בינו לבין ביצוע העבירה. @ 69יב. מטרות השימוש במאגר (תיקון: 1672, 240/ת"ט) : שוטר רשאי לעשות שימוש במידע שבמאגר למטרות אלה בלבד: : (1) לצורך חקירת עבירה, לרבות חקירה לצורכי חילוט רכוש כאמור [[בסימן ד' בפרק ג' לצו]], ולצורך הליך פלילי; : (2) לצורך מניעת ביצוע עבירות או סיכולן; : (3) לצורך אימות או בירור זהותם של אדם או של גופה, שזהותם אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדרים או שבויים; : (4) לצורך מחקר בקשר למטרות האמורות בפסקאות (1) עד (3), שאושר בידי הוועדה המאשרת, ובלבד שהמידע מן המאגר המועבר לצורך המחקר אינו כולל פרטים מזהים. @ 69יג. הצגת תצלומים מהמאגר לאדם (תיקון: 1672) : (א) חייל רשאי להציג לפני אדם תצלום הכלול במאגר, למטרות האמורות [[בסעיף 69יב]], בהתקיים אחד מאלה: :: (1) התצלום הוא של אדם שיש לגביו חשד כי הוא קשור לעבירה שלצורך חקירתה, מניעתה או סיכולה נדרשת הצגת התצלום; :: (2) התצלום הוא של אדם או של גופה, שלשם זיהויים או איתורם נדרשת הצגת התצלום; :: (3) הצגת התצלום נדרשת לשם בירור קשר אפשרי בין האדם המופיע בתצלום לבין עבירה נחקרת או עבירה שאותה מבקשים למנוע או לסכל, אף שאין לגבי האדם המופיע בתצלום חשד כאמור בפסקה (1), ובלבד שמתקיימים התנאים הנדרשים להצגת התצלום, שנקבעו לפי הוראות סעיף קטן (ב); :: (4) הצגת התצלום נדרשת לשם מסדר זיהוי תמונות, ובלבד שמתקיימים התנאים הנדרשים להצגת התצלום, לפי הוראות סעיף קטן (ב). : (ב) בפקודות כוחות המשטרה, יקבעו פקודות לעניין דרכי הצגתו של תצלום הכלול במאגר, באופן שיבטיח כי הפגיעה בפרטיות לא תעלה על הנדרש, לרבות פקודות לעניין התנאים הנדרשים להצגת תצלום לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) ו-(4). @ 69יד. נטילת אמצעי זיהוי בהסכמה מאדם שאינו חשוד (תיקון: 1748) : (א) חייל רשאי, לצורך חקירת עבירה, ליטול אמצעי זיהוי, אחד או יותר, או להורות על נטילה כאמור בידי בעל מקצוע רפואי, ובלבד שמתקיים אחד מאלה: :: (1) האדם הוא נפגע עבירה, עד וכל מי שאינו חשוד, והיה לחייל יסוד סביר להניח שבגופו של אותו אדם נמצאת ראיה הנדרשת לצורך חקירת העבירה; :: (2) הנטילה נדרשת לשם בדיקת קשר אפשרי של אותו אדם לעבירה הנחקרת. : (ב) נטילת אמצעי זיהוי לפי סעיף זה תעשה לאחר שהוסבר לאדם, בלשון המובנת לו, את מטרת הנטילה ואת השימוש שניתן לעשות באמצעי הזיהוי, וכן הוסברה לו זכותו שלא להסכים לנטילה, ואותו אדם נתן את הסכמתו בכתב, לביצוע הנטילה. : (ג) לא תיערך השוואה לפי הוראות [[סעיף 69יא]], בין נתוני הזיהוי שהופקו לפי סעיף זה והמזהים את האדם ממנו ניטלה אמצעי הזיהוי, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, אלא לצורך חקירת העבירה שלשמה ניטל אמצעי הזיהוי, או לצורך חקירת עבירה בתיק חקירה אחר ולאחר שאותו אדם הסכים לכך, בכתב, על גבי טופס מתאים, ובהתאם להסכמה שנתן; ההסכמה יכול שתינתן לגבי כל תיק חקירה בנפרד, לגבי סוגי עבירות או לגבי השוואה לכלל תיקי החקירה. : (ד) נתוני זיהוי שהופקו בהתאם לסעיף זה והמזהים את האדם ממנו ניטלו, לא ייכללו במאגר, אלא אם כן יתקיים, לאחר הנטילה ובמהלך חקירת העבירה שלשמה נערך החיפוש, האמור [[בסעיף 69ג(א) עד (ג)]]. == פרק ד' - הליכים לפני משפט == === סימן א' - חקירה וסגירת תיקים === @ 70. חקירת עדים : (א) בסעיף זה - ::- "חוקר" - כל קצין צה"ל המשרת באזור וכן כל אדם אחר אשר יוסמך לכך בידי מפקד כוחות צה"ל באזור או בידי מפקד צבאי. ::- "עד" - אדם, המכיר, לפי השערת החוקר, את עובדותיה ונסיבותיה של עבירה שבעניינה הוא נחקר. : (ב) חוקר מוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות, והוא רשאי לחקור בעל-פה כל עד, ולרשום בכתב כל הודעה שמוסרה אדם הנחקר כך. : (ג) נרשמה הודעה בכתב, תיקרא היא לפני העד אשר יתבקש לחתום עליה ואם לא ידע קרוא וכתוב, יתבקש להטביע בה את סימנו. לאחר מכן, יחתום החוקר על ההודעה. : (ד) סירב העד לחתום על ההודעה או להטביע בה את סימנו, ירשום החוקר הערה בשולי ההודעה, כי העד מוסר ההודעה סירב לחתום עליה או להטביע בה את סימנו ואת סיבת סירובו, ככל שהדבר ידוע לו. : (ה) העד יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות, שיציג לו החוקר בשעת החקירה, חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת האשמה פלילית. : (ו) בכל הליכים נגד העד המוסר את ההודעה על שלא השיב נכונה על כל שאלה המוצגת לו, תשמש ההודעה שבכתב הוכחה להודעות שמסר, אלא אם יוכח כי לא מסר את ההודעות או איזה מהן. @ 71. סגירת תיק חקירה (תיקון: 1669, 1708) : (א) מפקד כוחות צה"ל באזור או הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט אזור יהודה והשומרון או מי שהוסמך לכך על ידו, בדרך כלל או לענין מסוים רשאים להורות על סגירת תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין או על תחיקת בטחון או על עיכוב הליכים במשפט שטרם הוכרע בו הדין, אם הם סבורים שלא היה בחקירה או במשפט ענין ציבורי. : (ב) הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט אזור יהודה והשומרון או מי שהוסמך לכך על ידו, בדרך כלל או לענין מסוים, רשאים להורות על סגירת תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין או על תחיקת הבטחון או על עיכוב הליכים במשפט שטרם הוכרע בו הדין, אם הם סבורים שלא נמצאו ראיות מספיקות או מחוסר אשמה. : (ג) הוראה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) תינתן בכתב. : (ד) בכל הנוגע לסגירת תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין, בא האמור בסעיף זה להוסיף על האמור בכל דין ולא לגרוע ממנו. @ 72. סגירת תיק חקירה על ידי קצין משטרה (תיקון: 1708) : (א) מפקד משטרה, כהגדרתו [[בצו בדבר מינויי שוטרים והעסקתם (יהודה והשומרון) (מס' 95)((,)) התשכ"ז-1967]] או קצין חקירות, שהוסמך בידי מפקד כוחות המשטרה לענין זה בהסכמת פרקליט אזור יהודה והשומרון, רשאים להורות על סגירת תיק חקירה, אם היו סבורים שלא היה בחקירה ענין לציבור או שלא נמצאו ראיות מספיקות, ותיק החקירה נוגע לעניינים אלו: :: (1) עבירה על הדין מסוג עוון או חטא; או :: (2) עבירה על תחיקת הבטחון שהעונש הקבוע לגביה אינו עולה על חמש שנות מאסר; או :: (3) עבירה על הדין מסוג פשע ועבירה על תחיקת הבטחון שהעונש הקבוע לגביה עולה על חמש שנות מאסר שנקבעה בהודעה בידי פרקליט אזור יהודה והשומרון לענין זה. : (ב) סגירת תיקי חקירה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה על פי הנחיות כלליות של פרקליט אזור יהודה והשומרון. : (ג) הוראה על סגירת תיק כאמור בסעיף קטן (א) תינתן בכתב ותובא לידיעת פרקליט אזור יהודה והשומרון, הרשאי להורות על שינויה או ביטולה. @ 73. העברת תיק חקירה : הועבר תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין בידי המשטרה לידי תובע צבאי או דרש תובע צבאי, בכתב, העברת תיק חקירה כאמור לידיו הרי מעת ההעברה או מעת קבלת הדרישה, לפי המקרה, יחולו לגבי התיק רק הליכים שנקבעו בתחיקת הבטחון. === סימן ב' - בעלי הדין וייצוגם === @ 74. הגדרות : (([[בסימן זה]] -)) :- "סנגור" - עורך-דין מקומי או עורך-דין ישראלי; :- "עורך דין ישראלי" - אדם הרשאי לעסוק במקצוע עריכת דין לפי [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]], כפי תוקפו בישראל, מעת לעת; :- "עורך דין מקומי" - אדם הרשאי לעסוק באזור במקצוע עריכת דין לפי הדין ובשינויים הנובעים מתחיקת בטחון. @ 75. תובע : התביעה לפני בית משפט תנוהל בידי מי שנתמנה בידי מפקד כוחות צה"ל באזור כתובע צבאי. @ 76. סנגור : נאשם לפני בית משפט זכאי להגן על עצמו באמצעות סנגור או לנהל הגנתו בעצמו. @ 77. מינוי עורך דין על ידי בית משפט צבאי : (א) נאשם לפני בית משפט של שלושה, שהואשם בעבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר, שלא בחר לו סנגור, ימנה לו בית המשפט הצבאי סנגור בהסכמתו. : (ב) נאשם שאין חובה למנות לו סנגור, רשאי בית משפט צבאי, מטעמים מיוחדים - לבקשת הצדדים או מיוזמתו הוא - למנות לו סנגור. @ 78. מינוי עורך-דין כסנגור רק בהסכמתו : לא יתמנה עורך-דין כסנגור לפי [[סעיף 77]] אלא אם הסכים לכך. @ 79. תפקידי סנגור : סנגור שנבחר או שנתמנה ייצג את הנאשם בכל הליך הקשור למשפט שלשמו נבחר או נתמנה. @ 80. הפסקת ייצוג בידי סנגור : סנגור לנאשם לא יפסיק לייצגו אלא ברשות בית המשפט. @ 81. סייג למינוי סנגור : בית משפט צבאי, שהרשה לסנגור להפסיק לייצג את הנאשם מחמת שזה לא שיתף פעולה עמו, רשאי על אף האמור [[בסעיף 77]] שלא למנות לנאשם סנגור אחר, אם נראה לו שאין בכך להועיל. @ 82. חילופי סנגורים : ביקש הנאשם להחליף סנגור, לא יסרב בית המשפט הצבאי לתת לסנגור הקודם רשות להפסיק לייצג את הנאשם, אלא אם נראה שחילוף הסנגורים מצריך דחייה בלתי סבירה של המשפט. @ 83. שכרו של סנגור : (א) נתמנה סנגור בידי בית משפט, יקבע בית המשפט הצבאי את שכר טרחתו ורשאי הוא לאשר את כיסוי הוצאות ההגנה. שכר טרחת הסניגור ייקבע בהתאם לסכומים הקבועים [[בתוספת השניה לתקנות בדבר פיצויים בשל מעצר או מאסר (צו בדבר הוראות ביטחון) (יהודה והשומרון), התשס"ח-2007]] (להלן: "התוספת"). נוכח בית המשפט שבנסיבות הענין מן הצדק לקבוע שכר טרחת סניגור גבוה מזה שנקבע [[-#תוספת 2|בתוספת]], רשאי הוא לקבוע סכום גבוה יותר בשיעור שלא יעלה על כפל הסכום הקבוע [[-#תוספת 2|בתוספת]]. : (ב) בית משפט צבאי רשאי לאשר תשלום מראש של הוצאות חזויות של ההגנה. : (ג) שכר טרחת הסנגור והוצאות ההגנה יכוסו מקופת מפקדת האזור. : (ד) לענין סעיף זה((,)) "הוצאות ההגנה" - לרבות הוצאות הסנגור בקשר עם המשפט שלשמו מונה. @ 84. איסור קבלת שכר : סנגור הזכאי לשכר טרחה והוצאות הגנה כאמור [[בסעיף 83]] לא יקבל מאת הנאשם או מאדם אחר כל שכר, פיצוי, מתנה או טובת הנאה אחרת. @ 85. לבושו של עורך דין : (א) לענין סעיף זה - :: (1) מדי משפט של עורכי דין הם: חולצה לבנה בעלת צווארון ושרוולים ארוכים או קצרים, עניבה, מכנסיים ומקטורן, כולם בצבע שחור או כחול כהה, גלימה שחורה ונעליים סגורות כהות; :: (2) מדי משפט של עורכות דין הם: חולצה לבנה בעלת צווארון ושרוולים ארוכים או קצרים, מכנסיים או חצאית בצבע שחור או כחול כהה ומקטורן בצבע שחור או כחול כהה, או שמלה שחורה עם שרוולים ארוכים או קצרים וצווארון לבן, גלימה שחורה ונעליים כהות; :: (3) בתקופה שמיום 1 באפריל עד יום 30 בנובמבר של כל שנה, ניתן שלא ללבוש מקטורן. : (ב) סנגור לא יישמע בבית משפט צבאי, אם אינו לבוש מדי משפט, זולת אם הרשה לו בית המשפט לנהוג בדרך אחרת, אולם רשאי סנגור להישמע בידי שופט בלשכתו גם אם הוא אינו לבוש מדי משפט. === סימן ג' - ראיות === @ 86. ראיות : בדיני הראיות ינהג בית משפט צבאי לפי הכללים המחייבים בעניינים פלילים בבתי המשפט של מדינת ישראל. @ 87. תעודות חיסיון : (א) אין אדם חייב למסור, ובית המשפט הצבאי לא יקבל, ראיה, אם מפקד כוחות צה"ל באזור הביע דעתו, בתעודה חתומה על ידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בבטחון האזור או בענין ציבורי חשוב, אלא אם כן מצא שופט בית המשפט הצבאי לערעורים, על פי עתירת בעל דין המבקש את גילויה, כי הצורך לגלות את הראיה, לשם עשיית צדק, עדיף מן הענין שיש לא לגלותה. : (ב) הוגשה לבית המשפט הצבאי תעודה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין המבקש את גילוי הראיה, להפסיק את המשפט לתקופה שיקבע כדי לאפשר הגשת עתירה לגילוי הראיה, ואם ראה לנכון - גם עד להחלטה בעתירה. : (ג) הדיון בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיף קטן (א) יהיה בדלתיים סגורות; לשם החלטה בעתירה רשאי השופט לדרוש שהראיה או תוכנה יובאו לידיעתו, ורשאי הוא לקבל הסברים מנציג מפקד כוחות צה"ל באזור או מהתובע הצבאי, או מי מטעמם, אף בהעדר יתר בעלי הדין. === סימן ד' - סדרי דין והוראות כלליות === @ 88. הוראה כללית בדבר סדרי דין : בית משפט צבאי רשאי להורות, בכל ענין של סדרי-דין שלא נקבע במפורש בצו זה, על סדרי-דין שייראו לו כמתאימים ביותר לעשיית דין צדק. @ 89. פומביות הדיון (תיקון: 1822) : (א) בסעיף זה - ::- "אדם עם מוגבלות נפשית" - אדם עם לקות נפשית, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות; ::- "אדם עם מוגבלות שכלית" - כל אחד מאלה: ::: (א) אדם עם פיגור שכלי; ::: (ב) אדם עם לקות שכלית אחרת, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות; ::: (ג) אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אדם עם אוטיזם, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות; ::- "חסר ישע" - מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו. : (ב) בית משפט צבאי יקיים את הדיונים הנערכים בפניו בדלתיים פתוחות; אולם רשאי בית משפט צבאי לצוות כי הדיון בפניו יתקיים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם הוא סבור כי מן הראוי לעשות כן מטעמים של בטחון כוחות צה"ל, בטחון הציבור, הגנה על המוסר או על עניינו של קטין או חסר ישע או אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית או לשם הגנה על עניינו של נפגע עבירה כהגדרתו [[בסעיף 186 לצו זה]] או עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או אם הוא סבור כי הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל. : (ג) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להביע דעתו, בתעודה חתומה על ידו, כי יש לערוך משפט או הליך לפני שופט, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, לשם מניעת פגיעה בבטחון האזור; ואולם, רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת בעל דין, ולאחר שמיעת יתר בעלי הדין, לקבוע, מטעמים שירשמו, כי הדיון, כולו או מקצתו, יהיה בפומבי. : (ג1) בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית משפט צבאי, לבקשת בא כוח מפקד כוחות צה"ל באזור, לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון האזור, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי אי-גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית משפט צבאי רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולקבל הסברים מנציג מפקד כוחות צה"ל באזור או מהתובע הצבאי, אף בהיעדר יתר בעלי הדין. : (ד) ציווה בית משפט צבאי על קיום הדיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוג בני אדם, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו. : (ה) לא יפרסם אדם ולא יגלה לאחר דבר על דיון שהתקיים בבית משפט צבאי בדלתיים סגורות, אלא ברשות בית המשפט הצבאי. : (ו) על אף האמור בסעיף 89(ב), בית משפט צבאי ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח [[סעיף 87]], או על פי הוראת כל דין אחר; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי. @ 90. איסור פרסום : (א) בית משפט צבאי רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט הצבאי, אם הוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות נפשית או של אדם עם מוגבלות שכלית או לשם שמירה על ביטחון האזור. : (ב) בית משפט צבאי רשאי לאסור את פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, וכן כל פרט הנוגע לענין נשוא החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שנערכת על פי דין, או שיש לאסור את הפרסום מטעמים של בטחון האזור. כן רשאי בית משפט צבאי לאסור פרסומה של בקשה לצו איסור פרסום בנסיבות כאמור. : (ג) בית המשפט הצבאי רשאי לקיים דיון לצורך החלטה לפי סעיף זה, בדלתיים סגורות. @ 91. צו איסור פרסום שהוצא על ידי בימ"ש בישראל : צו איסור פרסום אשר הוצא בידי בית משפט בישראל כוחו יפה כאילו הוצא בידי בית משפט צבאי, לרבות לעניין העמדה לדין לפי [[סימן זה]]. @ 92. צילום בבית משפט : לא יצלם אדם באולם בית משפט צבאי ולא יפרסם תצלום כזה, אלא ברשות בית המשפט הצבאי. @ 93. פרסום שם קטין (תיקון: 2112) : לא יפרסם אדם, בלי רשות בית המשפט הצבאי, שם קטין, שהוא נאשם או עד במשפט פלילי, או מתלונן או ניזוק במשפט בשל עבירה לפי [[+|סעיפים 279 עד 320]] [[וסעיפים 367ב עד 367י לחוק הפלילי הירדני, מס' 16 לשנת 1960]], ולא את תמונתו, מענו או פרטים אחרים, העשויים להביא לזיהויו של אותו קטין. @ 94. דלתיים סגורות שלא בבית משפט : הוראות [[סעיפים 89(ד)]], [[89(ה)]], [[90 עד 93]], [[97]] [[ו-98]] יחולו גם על כל דיון המתקיים בדלתיים סגורות בהתאם לתחיקת הבטחון, אף שלא לפני בית משפט צבאי, והסמכויות הנתונות לבית משפט צבאי לפי סעיפים אלו, יהיו נתונות לגורם בפניו מתקיים הדיון בדלתיים סגורות. @ 95. עבירה : העובר על הוראה מהוראות [[סעיפים 89 עד 93]], דינו מאסר שנתיים. @ 96. ביזיון בית משפט : כל אדם, שבהיותו נוכח בבית המשפט הצבאי מסרב לציית לכל הוראה של בית המשפט, או מעליב את בית המשפט הצבאי או כל חבר מחבריו, או מפריע או מעכב את ההליכים בבית המשפט, דינו מאסר שנתיים. ורשאי בית המשפט הצבאי לגזור את דינו על אתר, למאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. : אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית משפט צבאי לדון בעבירה על סעיף זה על פי הליכי אישום רגילים כפי שנקבעו בצו זה, ובלבד שלא ישא אדם באחריות פעמיים בשל אותו מעשה. @ 97. הרחקת אדם מאולם בית המשפט הצבאי : (א) בית המשפט הצבאי רשאי לצוות על הרחקתו של אדם, שבעת דיוני בית המשפט עושה באולם בית המשפט, בלשכתו של שופט או סמוך למקום הדיון, אחד המעשים שלהלן: :: (1) מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה; :: (2) מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי-הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית המשפט; :: (3) מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט. : (ב) סעיף זה לא יחול על מי שניתן להגיש נגדו קובלנה, בהתאם להוראות [[הצו בדבר מועצת עורכי הדין (יהודה והשומרון) (מס' 1162), התשמ"ו-1986]], או שהינו נתון לשיפוט משמעתי בישראל, על פי הוראות [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]], כפי תוקפו בישראל, מעת לעת, והוא נמצא באולם בית המשפט הצבאי לרגל תפקידו. @ 98. הרחקת אדם שנוכחותו מרתיעה עד : בית המשפט הצבאי רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת הדיון אם מצא, מטעמים שירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל. @ 99. החלטות יתקבלו ברוב דעות : החלטות בית משפט צבאי, לרבות הכרעת הדין וגזר הדין, יתקבלו ברוב דעות; לא היה רוב דעות לגבי סוג העונש או מידתו, רואים שופט שהציע את סוג העונש או מידת העונש החמורים ביותר, כאילו הצטרף לדעתו של שופט שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו. לענין סעיף זה יקבע אב בית הדין מהו עונש חמור יותר. @ 99א. תיקון טעות בפסק דין (תיקון: 1670) : (א) מצא בית משפט צבאי, כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לעניין זה; לעניין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה. : (ב) בהסכמת בעלי הדין, רשאי בית המשפט הצבאי להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן. : (ג) תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לעניין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת. : (ד) החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת. === סימן ה' - אישום === @ 100. כתב אישום : (א) לפני שיובא נאשם לפני בית משפט צבאי, ירשמו מהות האישום ופרטיו בכתב אישום שיוגש בידי תובע צבאי לבית המשפט הצבאי; בפתח כתב האישום יציין התובע הצבאי אם כתב האישום מוגש לבית משפט צבאי של שלושה או לדן יחיד. : (ב) עותק כתב האישום יימסר לנאשם לפני משפטו. @ 101. צירוף אישומים : פרטי האישום יהיו נפרדים לכל עבירה, אבל אפשר להביא לדין על מספר אישומים בבת-אחת ואפשר לשפוט עליהם ביחד או לחוד, הכל כפי שיחליט בית המשפט בכל עת. הנאשם יתבקש להשיב על כל פרט אישום בנפרד. @ 102. תיקון כתב האישום : (א) תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת המשפט, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית המשפט המפרטת את השינוי; בית המשפט ימציא העתק מן ההודעה לנאשם. : (ב) בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול. @ 103. צירוף נאשמים : נאשמים המואשמים בעבירות דומות או בעבירות הנובעות מאותה מערכת עובדות, אפשר להאשימם ולשפטם ביחד או לחוד, ככל אשר יכריע בית המשפט בכל עת. @ 104. הפרדת הדיון : החליט בית משפט צבאי, בכל שלב של ההליכים, כי הדיון נגד הנאשם יופרד, אפשר להמשיך בדיון נגד אותו נאשם או נאשמים שדינם הופרד, מאותו שלב של ההליכים המשותפים בו הורה בית המשפט הצבאי על הפרדת הדיון, הכל לפי החלטת בית המשפט שימשיך בדיון. @ 105. התליית הליכים (תיקון: 1708) : (א) בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, רשאי בית המשפט הצבאי להתלות את ההליכים, בין מיוזמתו ובין לבקשת תובע, אם נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו. : (ב) הותלו ההליכים לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן נמצא כי אפשר להביא את הנאשם להמשך משפטו, רשאי תובע להודיע בכתב לבית המשפט הצבאי על רצונו לחדש את ההליכים, ומשעשה כן יחדש בית המשפט הצבאי את ההליכים ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני התלייתם. : (ג) על אף האמור בהוראות כל דין ותחיקת בטחון, אפשר לחדש את ההליכים באישור הפרקליט הצבאי הראשי, או מי שהוסמך לכך על ידו, מטעמים שיירשמו, אף אם עברו בין מועד התליית ההליכים לבין המועד שבו אפשר להביא את הנאשם להמשך משפטו, התקופות האמורות בדין ובתחיקת בטחון; ובלבד שההליכים הותלו מהטעם שהנאשם מתחמק מן הדין. === סימן ו' - זימון למשפט === @ 106. המצאת זימון למשפט : (א) לענין סעיף זה - ::- "זימון" - לרבות צו או הודעה שניתנו מכוח צו זה. : (ב) זימון שיש להמציאו לאדם לפי צו זה, המצאתו תהיה באחת מאלה: :: (1) במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים; :: (2) במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם עם אישור מסירה; בית המשפט הצבאי רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה; :: (3) במשלוח מכתב באמצעות הממונה על עזרה משפטית, כהגדרתו [[תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)#|בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה השומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967]], כפי תוקפו בישראל, אל המועצה הפלסטינית, לשם העברתה לאדם המזומן. : (ג) מסירת זימון לידי סנגור הנאשם, או מסירתו במשרד הסנגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו של הסנגור, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסנגור לבית המשפט הצבאי, בתוך חמישה ימים ממועד קבלת הזימון, כי אין ביכולתו להביא את הזימון לידיעת הנאשם. : (ד) נוכח בית המשפט הצבאי, כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב בלתי מוצדק לקבל את הזימון או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית המשפט הצבאי לראות את הזימון כאילו הומצא כדין. : (ה) נוכח בית המשפט הצבאי שאי אפשר להמציא את הזימון כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), רשאי הוא להורות על המצאתו באחת הדרכים האלה: :: (1) בהדבקת עותק של הזימון במקום הנראה לעין במשרדי מנהלת התיאום והקישור שבאזור מגוריו של הנאשם או העד; :: (2) בפרסום מודעה בקובץ המנשרים כמשמעו [[בצו בדבר מנשרים (יהודה והשומרון) (מס' 111), התשכ"ז-1967]], או בעיתון יומי בשפה העברית ובשפה הערבית; :: (3) בכל דרך אחרת שתראה לו. @ 107. צו הבאה : (א) בית משפט צבאי רשאי לתת בכל עת צו הבאה נגד נאשם, אם ראה שיש צורך בכך, כדי לכפות את התייצבותו למשפט במועד שנקבע. : (ב) נאשם, שהוצא נגדו צו הבאה לפי הוראות סעיף קטן (א) יובא בהקדם לפני בית משפט צבאי והוא יורה אם להחזיקו במעצר או לשחררו בתנאים שיקבע. @ 108. תפיסת נכסי נאשם שנמלט : (א) נאשם שנמלט או מסתתר ואין אפשרות למצאו, רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת תובע צבאי, אם הוא סבור שהדבר עשוי להביא להתייצבותו של הנאשם, לצוות על תפיסת כל נכס מנכסיו של הנאשם, ובכלל זה מטלטלין ומקרקעין או על רישום עיקול עליהם בפנקסי המקרקעין, או על מינוי כונס נכסים עליהם, ולהורות מה ייעשה בנכסים ובפירותיהם כל עוד הצו בתוקפו. : (ב) צו לפי סעיף זה לא יפגע בזכותו של נושה לרדת לאותם נכסים. : (ג) ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל מי שתלוי בנאשם ותפיסת הנכס עשויה לפגוע בפרנסתו, לבקש מבית המשפט הצבאי לבטל את הצו או לשנותו. === סימן ז' - הזמנת עדים ומסמכים === @ 109. הזמנת עדים ומסמכים : (א) בית משפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, להזמין כל אדם להעיד במשפט אם היה סבור שיש בהזמנתו להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט. : (ב) בית משפט צבאי רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו. : (ג) בית משפט צבאי רשאי לצוות על אדם הנוכח לפניו להעיד או להמציא לו מסמכים במועד שיקבע; דינו של אדם כזה כדין מי שהומצאו לו הזמנה או צו להמצאת מסמכים. : (ד) מי שהוזמן להעיד ולא התייצב או נצטווה להמציא מסמכים ולא המציאם, רשאי בית המשפט הצבאי לתת צו הבאה נגדו כדי לכפות את התייצבותו בבית המשפט. : (ה) עד, שהוצא נגדו צו הבאה לפי הוראות סעיף קטן (ד) יובא בהקדם לפני בית משפט צבאי והוא יורה אם להחזיקו במעצר או לשחררו בתנאים שיקבע. @ 110. מאסר עד או נאשם בשל אי ציות להזמנה : הוזמן אדם להופיע לפני בית משפט צבאי, וללא נימוק סביר נמנע מלבוא או מלהמציא מסמך או ראיה הנמצאים בחזקתו או בשליטתו, או שבא לבית המשפט ועזבו בלי לקבל רשות מבית המשפט, או שהוא נמנע מלבוא להמשך הדיון לאחר שנצטווה לבוא, דינו - מאסר שנתיים. ורשאי בית המשפט הצבאי לגזור את דינו על אתר, למאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. : אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית משפט צבאי לדון בעבירה על סעיף זה על פי הליכי אישום רגילים כפי שנקבעו בצו זה, ובלבד שלא ישא אדם באחריות פעמיים בשל אותו מעשה. == פרק ה' - הליכי משפט == === סימן א' - מועד המשפט ומיקומו === @ 111. תחילת הדיון : (א) הזמן והמקום אשר בו יתחיל בית המשפט הצבאי לדון במשפט פלוני יקבע בידי נשיא בית המשפט או בהתאם להוראותיו. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) יישב דן יחיד בדין באותם זמנים ומקומות שיורה עליהם הוא עצמו. @ 112. דחיית המשך הדיון : בית משפט צבאי רשאי לדחות את ישיבותיו בכל שלב של ההליכים, ולחזור ולשבת בזמן ובמקום שיורה. בית המשפט רשאי ליתן כל הוראה בדבר החזקתו במשמורת של נאשם והתייצבותו לישיבה שנדחתה. @ 113. הטלת הוצאות בדחיית משפט : (א) לענין סעיף זה - ::- "בעל דין" - לרבות סנגורו או בא-כוחו של בעל דין. : (ב) נעתר בית משפט צבאי לבקשת בעל דין לדחות את מועד המשפט או נדחה מועד המשפט בשל מעשה או מחדל של בעל דין, רשאי בית המשפט אם ראה הצדקה לכך, להטיל על בעל הדין שבעטיו נגרמה הדחיה, הוצאות בפועל לטובת הצד שכנגד. : (ג) לא יטיל בית המשפט הצבאי הוצאות כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעל הדין להשמיע דברו. === סימן ב' - נוכחות נאשם === @ 114. נוכחות הנאשם במשפט : (א) כל נאשם יהא זכאי להיות נוכח במשך כל הליכי המשפט, כל זמן שהוא מתנהג כראוי. : (ב) אם נאשם מתנהג שלא כראוי, רשאי בית המשפט, לפי שיקול דעתו, לצוות להוציאו מאולם בית המשפט ולהמשיך בהליכי המשפט שלא בפניו ובלבד שיוודע לו על המתרחש בהליכי המשפט, ותינתן לו אפשרות להגן על עצמו. : (ג) בית המשפט הצבאי רשאי, אם יראה לנכון, להרשות לנאשם להיות מחוץ לבית המשפט במהלך המשפט, כולו או חלקו, בתנאים שיקבע. === סימן ג' - פרוטוקול ותרגום === @ 115. רישום פרוטוקול : (א) אב בית הדין ינהל פרוטוקול דיונים בעצמו או באמצעות רושם. : (ב) הפרוטוקול ישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט; בין היתר, ייכלל בפרוטוקול רישום תמציתי בדבר: :: (1) תשובת הנאשם לאישום; :: (2) העדויות שנשמעו; :: (3) פרטי המוצגים; :: (4) הכרעת דין, לרבות הממצאים שקבע בית המשפט וההחלטה אם לחייב הנאשם או לזכותו; :: (5) גזר הדין. : (ג) כתב האישום, מסמכים שהוגשו ושקיבל אותם בית המשפט הצבאי וכל תעודה הנוגעת למשפט יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו. : (ד) בית המשפט הצבאי רשאי, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן ליתר בעלי הדין הזדמנות להשמיע את דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בית המשפט הצבאי ייזקק לבקשת תיקון כאמור גם אם הוגשה לאחר מתן פסק הדין וכל עוד לא עברה התקופה לערעור עליו. : (ה) בקשה לתיקון של פרוטוקול וכל החלטה על בקשה כזאת יירשמו בפרוטוקול וההחלטה תיחתם בידי בית המשפט הצבאי. : (ו) פרוטוקול ישמש ראיה לכאורה למהלך המשפט, אולם בערעור באותו ענין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו, אלא ברשות בית המשפט הצבאי לערעורים. : (ז) בית המשפט הצבאי יחתום על כל הכרעת דין וגזר דין. @ 116. מתרגם לנאשם (תיקון: 1710) : (א) הוברר לבית המשפט הצבאי שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה בית המשפט הצבאי מתרגם, אשר יתרגם לו את הנאמר במהלך הדיון ואת החלטות בית המשפט, אלא אם כן ויתר הנאשם מרצון על התרגום כולו או חלקו; הזכות בידי הצדדים להתנגד למתרגם ולבקש החלפתו. : (א1)(1) התייצב הנאשם למשפטו, יתורגם כתב האישום שהוגש כנגדו לשפה הערבית, אלא אם כן ויתר על כך הנאשם או בא כוחו. :: (2) הנאשם יחוייב להשיב לאשמה רק לאחר שיימסר לו תרגום כתב האישום, אלא אם הוא או בא כוחו ויתר על כך. :: (3) על אף האמור בסעיפים קטנים (([צ"ל: בפסקאות])) (1) ו-(2), נוסחו המקורי של כתב האישום שהוגש בהתאם [[לסעיף 100 לצו זה]] יהא הנוסח המחייב בכל ההליכים המשפטיים שיתקיימו לפי צו זה או לפי כל דין אחר. :: (4) החלטה או פסק דין של בית משפט לא יהיו פסולים מחמת זאת בלבד, שכתב האישום לא תורגם או מחמת טעות שנפלה בתרגום. : (ב) ראיה הנמסרת לבית המשפט הצבאי שלא בעברית או בלשון אחרת השגורה בפי בית המשפט ובעלי הדין, תתורגם בידי מתרגם, ועדות שנמסרה כאמור תירשם בפרוטוקול תוך תרגומה לעברית, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; רישום התרגום בפרוטוקול ישמש ראיה לכאורה לדברים שתורגמו. === סימן ד' - פתיחת המשפט === @ 117. תחילת המשפט : בתחילת המשפט יקרא בית המשפט הצבאי את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תוכנו. בית המשפט הצבאי רשאי שלא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג בידי סנגור, אם הודיע הסנגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסנגורו יירשמו בפרוטוקול. @ 118. הסבר זכויות : במהלך המשפט יסביר בית המשפט הצבאי לנאשם, אם ראה צורך בכך, את הזכויות הנתונות לו להגנתו. @ 118א. מועד לטענת פסלות (תיקון: 2026) : (א) לאחר תחילת המשפט, ובערעור - בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות נגד שופט פלוני לפי [[סעיף 20א]]; הוחלף שופט כאמור [[בסעיף 20]], רשאי בעל דין לעורר טענת פסלות נגד השופט האחר בתחילת הישיבה הראשונה שלאחר החילופין. : (ב) לא היה באפשרותו של בעל דין לטעון טענת פסלות בשלב האמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לטענה בשלב שלאחר מכן ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות. : (ג) נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת. : (ד) החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית המשפט הצבאי לערעורים. @ 118ב. ערעור על החלטה בטענת פסלות (תיקון: 2026) : (א) בעל דין שבדעתו לערער על החלטת שופט לפי [[סעיף 118א(ד)]] יודיע על כך לבית המשפט, ומשהודיע יופסק המשפט ולא יימשך עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט השופט, ובמותב - אב בית הדין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך במשפט. : (ב) הערעור יוגש בכתב, בפירוט נימוקיו, תוך חמישה ימים מהיום שבו הודעה לבעלי הדין החלטת השופט. : (ג) בערעור לפי סעיף זה, ידון נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, או מותב של שופטי בית המשפט הצבאי לערעורים, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא. : (ד) הוחלט להמשיך במשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים או השופט שדן בערעור, ובמותב - אב בית הדין, להורות על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור. : (ה) מי שדן בערעור יתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם, ורשאי הוא לבקש מהשופט, אשר על החלטתו הוגש הערעור, להעיר את הערותיו. @ 118ג. סייג לטענות פסלות (תיקון: 2026) : טענת פסלות לא תישמע ולא תשמש נימוק לערעור, אלא בהתאם להוראות [[סעיפים 118א]] [[ו-118ב]]. @ 119. תשובה לאשמה : (א) הנאשם יישאל אם הוא מודה באשמה או בעובדות ואם לאו. תגובת הנאשם יכול שתימסר בידי סנגורו. : (ב) הנאשם יכול להשיב לשאלה זו אחת מאלה: :: (1) שהוא מודה באשמה; :: (2) שהוא כופר באשמה; :: (3) שהוא כופר באשמה, אך מודה בעובדות או בחלק מהעובדות שהובאו בקשר למעשה נשוא האישום. : (ג) לא השיב הנאשם לשאלה שנשאל לפי סעיף קטן (א), רואים אותו כאילו כפר באשמה. : (ד) הימנעות נאשם להשיב לאישום עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; בית המשפט הצבאי יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו. @ 120. חזרה מתשובה לאשמה : (א) ברשות בית המשפט הצבאי ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, רשאי הנאשם, בכל שלב של הדיון לחזור בו מתשובתו שהשיב לפי [[סעיף קטן 119(ב)]], כולה או מקצתה. : (ב) התיר בית המשפט הצבאי לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין, במידה שיסודה בהודיית הנאשם, ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות. @ 121. דין מי שצפוי לעונש מוות : הואשם אדם בעבירה שהוא צפוי עליה לעונש מוות ובית המשפט הצבאי רשאי על פי [[סעיף 165(א)]] להטיל עונש זה, אין נוהגים כאמור [[בסעיף 119]], אלא רואים אותו כאילו כפר באשמה. @ 122. הליכים לאחר הודאה באשמה : (א) הודה הנאשם באשמה, רשאי בית המשפט הצבאי, מנימוקים שיירשמו, שלא לקבל את ההודאה ולהמשיך בדיון כאילו כפר הנאשם באשמה או כאילו כפר באשמה והודה בעובדות שצוינו בידי בית המשפט. : (ב) החליט בית המשפט הצבאי לקבל את הודאת הנאשם, רואים את האשמה כמוכחת, ובית המשפט ירשיע את הנאשם על פי הודאתו. : (ג) בטרם יפעל בית המשפט הצבאי על פי סעיף קטן (ב), יבחן אם הנאשם מבין כראוי את טיב האשמה ואת תוצאות הודאתו בה. : (ד) לפני הרשעתו של הנאשם יביא התובע הצבאי לפני בית המשפט הצבאי את העובדות המהוות את העבירה ונסיבותיה; חלק הנאשם על עובדות אלו או על מקצתן, רשאי בית המשפט להתיר הבאת ראיות בקשר לעובדות שבמחלוקת. : (ה) היו במשפט נאשמים אחדים וחלק מהם הודה באשמה, רשאי בית המשפט הצבאי להרשיע את מי שהודאתו נתקבלה על פי סעיף זה ולגזור את דינו מיד או להשהות את ההרשעה עד להכרעת דינם של כל הנאשמים, אך אם נקרא אותו נאשם להעיד במשפט, ירשיע אותו בית המשפט ויגזור את דינו, לפני שייקרא להעיד. @ 123. הליכים לאחר הודאה בעובדות : (א) כפר הנאשם באשמה והודה בעובדות או בחלק מהן, או שהחליט בית המשפט הצבאי לפי [[סעיף 122]] לראותו כאילו עשה כן, רואים את העובדות הללו כמוכחות לגבי אותו נאשם. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט הצבאי לדרוש מן התובע הצבאי להוכיח עובדה שהנאשם הודה בה בתשובתו, ואם דרש בית המשפט כן, אין רואים אותה עובדה כמוכחת, עד שיוכיחה התובע הצבאי. === סימן ה' - בירור האשמה === @ 124. הליכים לאחר כפירה באישום : (א) כפר הנאשם באישום או סירב בית המשפט לקבל מפיו הודאה באישום, ישמע בית המשפט את דבריהם של התובע הצבאי ושל עדיו, וכן כל עדות אחרת שימצא לנכון. : (ב) אם אין הנאשם נעזר בסנגור ישאל בית המשפט הצבאי את הנאשם, עם סיום חקירתו של כל עד מצד התביעה, אם ברצונו לשאול את העד שאלות כל שהן. בית המשפט ירשום את תשובת הנאשם בפרוטוקול. @ 125. זיכוי עם תום פרשת התביעה : נראה לבית המשפט הצבאי עם סיום פרשת התביעה כי אין בחומר הראיות כדי לחייב את הנאשם להשיב על אישום כלשהו, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום. @ 126. פרשת ההגנה : (א) נראה לבית המשפט הצבאי, עם סיום פרשת התביעה, כי יש לכאורה בראיות שהוגשו כדי לחייב את הנאשם להשיב על אישום, יסביר בית המשפט לנאשם כי הוא רשאי להעיד כעד הסנגוריה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד או להימנע מלהעיד ואת תוצאות הימנעותו מלהעיד כאמור בסעיף קטן (ב), וישאל אותו אם רצונו למסור עדות או לקרוא לעד כלשהו כדי להגן על עצמו; בית המשפט ישמע את עדותו של הנאשם, אם ירצה להעיד, ואת עדותם של כל העדים שייקראו להעיד. : (ב) הימנעות הנאשם מלהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע. : (ג) הצהיר הנאשם שיש לו עדים, אלא שאינם נוכחים, רשאי בית המשפט לדחות לפי ראות עיניו את המשך הדיון וגם לצוות, אם יראה זאת לנכון, על נקיטת אמצעים שיבטיחו את הופעתם של אותם עדים במועד שיקבע. @ 127. סיכומים : עם סיום פרשת ההגנה רשאי התובע לסכם טענותיו ולאחריו רשאים הנאשם או סנגורו לסכם טענותיהם. @ 128. הכרזה מיידית על זיכוי : זיכה בית המשפט הצבאי את הנאשם, יכריז על זיכויו מיד והנאשם ישוחרר אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות; אם שוחרר הנאשם בערובה, יופטרו הוא וערביו מערבותם או יוחזר הערבון הכספי, הכל לפי הענין. @ 129. חיוב וגזר דין : (א) הרשיע בית המשפט הצבאי את הנאשם באשמה יגזור את דינו. : (ב) בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל על הנאשם בשל כך עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום. : (ג) בטרם יגזור את דינו של נאשם, ייתן בית המשפט הצבאי לתובע הצבאי הזדמנות להביא ראיות, שיש בהן כדי להשפיע על טיב העונש או על מידתו. לאחר מכן הרשות בידי הנאשם למסור הודעה או עדות וכן להביא ראיות על עובדות ונסיבות העשויות להקל את העונש. : (ד) נסתיימו ההליכים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאים התובע, ואחריו הנאשם או סנגורו להשמיע את סיכומיהם לענין מידת העונש; סיכם הסנגור, יאפשר בית המשפט לנאשם להגיד את דברו האחרון. @ 130. נאשם שאינו שפוי בדעתו או מוגבל שכלית (תיקון: 1741) : (א) נשפט אדם לפני בית משפט צבאי ונראה לבית המשפט כי אין הנאשם בר עונשין, מחמת היותו בשעת המעשה סובל ממחלת נפש או מחמת ליקוי בכשרו השכלי, יפסוק בית המשפט לעצרו במקום מתאים, שייקבע בידי מפקד כוחות צה"ל באזור ולהחזיקו שם כל עוד הוא סבור שהנאשם חולה כאמור. : (ב) אם תוך הליכי הדיון בבית משפט צבאי נראה לבית המשפט שאין הנאשם מסוגל לעמוד בדין, מפני שהוא סובל ממחלת נפש או מחמת ליקוי בכשרו השכלי, יורה בית המשפט הצבאי כי אותו אדם ייעצר לתקופה שיורה מפקד כוחות צה"ל באזור. העידו שני רופאים צבאיים שאדם העצור לפי הוראות סעיף קטן זה שפוי בדעתו או אינו בעל ליקוי בכשרו השכלי, ונוכח מפקד כוחות צה"ל באזור כי מן הראוי לעשות כן, יורה שאותו אדם יישפט על העבירה שמואשם בה. : (ג) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי לתת, מזמן לזמן, הוראות כפי שיראה לנכון, בדבר מעצרם של בני-אדם שנעצרו לפי הוראות סעיף זה. @ 131. בדיקה רפואית לנאשם : (א) כדי לאפשר לבית המשפט הצבאי להכריע אם יש מקום ליתן צו לפי [[סעיף 130]], רשאי הוא לצוות, לפי בקשת בעל הדין או ביוזמתו, שהנאשם ייבדק בדיקה רפואית, וכן אם יש צורך בכך שיאושפז בבית-חולים. : (ב) צו אישפוז לפי סעיף זה יבוצע בידי פסיכיאטר שיתמנה לכך בידי מפקד כוחות צה"ל באזור או מי שיוסמך על-ידו לכך; הפסיכאטר יקבע בית-חולים מסוים שבו יאושפז האדם הנזכר בצו, ובית-החולים יאשפזו. === סימן ו' - עדים === @ 132. חקירת עדים : עדים המעידים לפני בית משפט צבאי, יהיו נתונים לחקירה, לחקירה-שכנגד ולחקירה-חוזרת. @ 133. עדים במשפט של נאשמים אחדים : מקום שיש מספר נאשמים במשפט אחד, סדר חקירת העדים, בידי הנאשמים או סנגוריהם, הוא: : (1) בחקירה שכנגד - הנאשמים או סנגוריהם לפי הסדר שבו רשומים הנאשמים בכתב האישום; : (2) בחקירה ראשית - תחילה הנאשם, או סנגורו, שביקש שמיעת אותו עד, ואחר כך יתר הנאשמים או סנגוריהם לפי הסדר האמור בפסקה (1). @ 134. הזהרת עד והשבעתו : (א) בית המשפט הצבאי יזהיר את העד לפני גביית עדותו כי עליו להעיד אמת, שאם לא כן יהא צפוי לעונש הקבוע בתחיקת בטחון. : (ב) היה לבית המשפט הצבאי יסוד סביר להניח כי השבעת העד עשויה לסייע לגילוי האמת, רשאי בית המשפט, ביוזמתו או לפי בקשת בעל הדין, להשביעו, אולם רשאי העד, משהודיע שהוא עושה כן מטעמי דת או מצפון, שלא להישבע אלא להצהיר בהן צדק, זולת אם היה בית המשפט הצבאי משוכנע שטעמי העד ניתנו שלא בתום לב. === סימן ז' - שיפוט נוער (תיקון: 1727) === @ 135. תוקף ותחולה (תיקון: 1664, 1676, 1706, 1727) : (א) (((בוטל).)) : (ב) הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על הליך שבמסגרתו הוגש כתב אישום לבית משפט צבאי טרם תחילת תוקפו של [[סימן זה]]. @ 136. הגדרות : [[בסימן זה]] - :- "בית משפט צבאי לנוער" - בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה, כשיושב בו דן יחיד שהוא שופט נוער או מותב שבו אב בית הדין הוא שופט נוער; :- "קטין" - מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, ולענין חשוד ונאשם לרבות מי שביום הגשת כתב האישום נגדו לא מלאו לו שמונה עשרה שנים. @ 136א. הודעה על חקירת קטין חשוד או על מעצרו (תיקון: 1676) : (א)(1) הגיע קטין החשוד בביצוע עבירה ([[בסימן זה]] - "קטין חשוד") לתחנת המשטרה או הובא אליה, כשאינו עצור, לפי הוראות [[סעיף 22(ג) לצו]], או נעצר קטין חשוד, יודיע על כך הקצין הממונה על החקירות בתחנה, ובהעדרו - מפקד התחנה ובהעדרם - קצין הממונה על התחנה ([[בסימן זה]] - "הקצין הממונה"), בהקדם האפשרי ולאחר שיידע את הקטין כי בכוונתו לעשות כן, להורהו, ובלבד שהקטין מסר את פרטי ההתקשרות עימו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הקטין במאמץ סביר - לקרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין, ובלבד שהקטין מסר את פרטי ההתקשרות עמו ([[בסימן זה]] - "קרוב אחר"), אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין. :: (2) על אף הוראות פסקה (1), לא תימסר הודעה כאמור באותה הפסקה לעניין קטין שהגיע לתחנת המשטרה או שהובא אליה, כשאינו עצור, אם הקטין הביע התנגדות, מנימוק סביר, למסירתה; היה הקטין עצור, יינתן לרצונו בעניין מסירת ההודעה משקל ראוי, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, ובלבד שתימסר הודעה כאמור לקרוב אחר. : (ב) לא נמסרה הודעה להורה של קטין חשוד כאמור בסעיף קטן (א) מחמת העדר אפשרות לאתרו כאמור בסעיף קטן (א), תודיע המשטרה להורה, כל עוד הקטין נתון בחקירה או במעצר, לפי המאוחר, בלא דיחוי, עם היווצרות האפשרות לאתרו במאמץ סביר, ובלבד שהקטין מסר את פרטי ההתקשרות עם ההורה. : (ג)(1) אי מסירת הודעה להורה של קטין חשוד ולקרוב אחר מחמת העדר אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין כאמור בסעיף קטן (א), תתועד בכתב. :: (2) יידוע הקטין, תגובתו וכן התנגדותו ככל שהייתה, וכן החלטת הקצין הממונה, יתועדו על ידי הקצין הממונה בתיעוד חזותי, בתיעוד קולי או בכתב. @ 136ב. חקירת קטין חשוד בלא הודעה להורהו או לקרוב אחר (תיקון: 1676) : (א) על אף הוראות [[סעיף 136א]], רשאי הקצין הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, להורות על הזמנת קטין חשוד שאינו עצור לחקירה או על חקירתו, בלי להודיע על כך להורהו, או לקרוב אחר, לפי העניין, אם שוכנע כי הודעה כאמור עלולה - :: (1) לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של אדם אחר; :: (2) להביא לשיבוש הליכי החקירה בשל חשד סביר כי אחד מהמנויים ברישה, או בן משפחתו של הורה הקטין או הקרוב האחר, היה צד לעבירה שבה חשוד הקטין; :: (3) לגבי קטין שהוא חשוד בעבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] - לפגוע בביטחון האזור. : (ב) הורה הקצין הממונה כאמור בסעיף קטן (א), בלא שהודיע להורה של הקטין או לקרוב אחר, וחלפו שמונה שעות מהגעתו של הקטין לתחנת המשטרה או חדל להתקיים הטעם שהצדיק הזמנה לחקירה או חקירה בלי להודיע להורה, לפי המוקדם, תימסר להורה הקטין בלא דיחוי, הודעה על הימצאותו של הקטין בתחנת המשטרה ועל חקירתו, ובלבד שהקטין מסר את פרטי ההתקשרות עם ההורה. : (ג) חדל להתקיים הטעם שבשלו לא נמסרה ההודעה להורה הקטין או לקרוב אחר תימסר ההודעה בלא דיחוי, אלא כן הופעלה סמכות כאמור [[בסעיפים 54]] [[ו-55 לצו]]. @ 136ג. הודעה לקטין חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו (תיקון: 1676) : (א) בטרם ייחקר קטין חשוד, יודיע החוקר לקטין, בלשון המובנת לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, על זכותו להיוועץ בעורך דין ביחידות, נוסף על חובותיו לפי כל דין כלפי הקטין בהיותו חשוד. : (ב) בטרם ייחקר קטין חשוד עצור, יודיע חוקר לסניגור, אשר הקטין מסר את פרטיו, על חקירתו; בלי לגרוע מהוראות כל דין, אין בהודעה לסניגור אשר הקטין מסר את פרטיו כאמור, כדי לעכב את החקירה. : (ג) מפקד כוחות המשטרה, כהגדרתם בצו, יקבע הוראות בדבר נוסח הודעה כאמור בסעיף קטן (א). @ 136ד. שפת חקירתו של קטין חשוד ותיעודה (תיקון: 1745, 1756, 1774, 1790, 1808, 1937, 2062, 2079) : (א) חקירת קטין חשוד על ידי שוטר תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה, לרבות שפת הסימנים. : (ב)(1) חקירת קטין חשוד על ידי שוטר תתנהל בתחנת המשטרה, אלא אם כן סבר השוטר כי לא ניתן לנהלה בתחנת המשטרה או שיש צורך עניני לנהלה בדחיפות מחוץ לתחנת המשטרה, או אם סבר הקצין הממונה כי קיים צורך עניני בחקירת הקטין החשוד מחוץ לתחנת המשטרה. :: (2) החלטה בדבר ניהול חקירת קטין חשוד מחוץ לתחנת המשטרה והנמקתה יתועדו בכתב סמוך ככל האפשר לקבלת ההחלטה. : (ג)(1) תיעוד חזותי או תיעוד קולי של חקירת קטין חשוד על ידי שוטר יהיה בכל מהלכה של החקירה מראשיתה ועד סופה ויכלול את חילופי הדברים שנעשו בין החוקר לקטין החשוד או בנוכחותו של הקטין החשוד, ובתיעוד חזותי, לרבות תגובות או תנועות גוף. :: (2) תיעוד בכתב של חקירת קטין חשוד על ידי שוטר יכלול את עיקרי חילופי הדברים וכן התגובות או תנועות הגוף שהן תחליף לחילופי הדברים, שנעשו בין החוקר לקטין החשוד או בנוכחותו של הקטין החשוד, באופן שישקף נכונה את המתרחש בחקירה, מראשיתה ועד סופה; התיעוד בכתב ייערך בו זמנית עם חקירת הקטין החשוד או סמוך לה ככל האפשר. : (ד)(1) חקירה של קטין חשוד על ידי שוטר בתחנת המשטרה בעבירה שהעונש המרבי שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים או יותר תתועד בתיעוד חזותי. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), הקצין הממונה רשאי, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ה)(2) או (ה)(3) או (ח)(1)(ב), להורות על תיעוד חקירת קטין חשוד בעבירה שהעונש המרבי שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים או יותר בתיעוד קולי או בתיעוד בכתב במקום בתיעוד חזותי, אם בשל תקלה טכנית או בשל צורך ענייני לא ניתן לתעד את חקירת הקטין החשוד בתיעוד חזותי; הוראה כאמור תינתן בכתב ותכלול את הנימוקים לה; חדלו הנסיבות המונעות את התיעוד החזותי להתקיים, יתועד המשך החקירה בתיעוד חזותי. :: (3) חקירת קטין חשוד בעבירה שהעונש שנקבע לה הוא מתחת לעשר שנות מאסר, ושהוראות סעיפים ((קטנים)) (ה)(2) או (ה)(3) או (ח)(1)(ב) אינן חלות עליה, תתועד בתיעוד חזותי, בתיעוד קולי או בתיעוד בכתב. : (ה) לעניין שפת התיעוד של חקירת קטין חשוד בתחנת המשטרה יחולו הוראות אלה: :: (1) תועדה חקירת קטין חשוד על ידי שוטר בכתב בלבד, יהיה התיעוד בשפה שבה התנהלה החקירה; :: (2) לא ניתן לתעד בכתב חקירתו של קטין חשוד בשפה שבה היא מתנהלת, תתועד החקירה בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי; ואולם אם התנהלה החקירה בשפת סימנים, תועד בתיעוד חזותי בלבד; :: (3) היה לשוטר יסוד להניח שהקטין החשוד אינו יודע קרוא וכתוב או שהוא אדם עם מוגבלות, המקשה עליו לאשר את נכונות תיעוד החקירה בכתב, תתועד החקירה בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי; :: (4) לעניין סעיף ((קטן)) זה וסעיף קטן (ז), "מוגבלות" - לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית. : (ו) חקירת קטין חשוד על ידי שוטר מחוץ לתחנת המשטרה תתועד בתיעוד חזותי, בתיעוד קולי או בתיעוד בכתב; ואולם שחזור של העבירה בידי הקטין החשוד יתועד בתיעוד חזותי בלבד. : (ז) לעניין שפת התיעוד של חקירת קטין חשוד מחוץ לתחנת המשטרה יחולו הוראות אלה: :: (1) תועדה חקירת קטין חשוד על ידי שוטר בכתב בלבד, יהיה התיעוד בשפה שבה התנהלה החקירה, אלא אם כן לא ניתן לתעדה בו זמנית או בסמוך לה באותה השפה; :: (2) לא תועדה חקירת קטין חשוד מחוץ לתחנת המשטרה בשפה שבה התנהלה, כאמור בפסקה (1), יתורגם התיעוד בפני הקטין החשוד לשפה שהוא מבין לשם קיום הוראות סעיף קטן (ח), ותרגום כתוב לשפה כאמור יצורף לתיעוד בכתב; :: (3) תועדה בכתב בלבד חקירתו של קטין חשוד שאינו יודע קרוא וכתוב או שהוא אדם עם מוגבלות המקשה עליו להבין את התיעוד, ייקרא התיעוד בכתב בפניו ויוסבר לו האמור בו, לשם קיום הוראות סעיף קטן (ח). : (ח)(1) נחקר קטין חשוד על ידי שוטר מחוץ לתחנת המשטרה בעבירה שהעונש המרבי שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים או יותר, יחולו הוראות אלה: ::: (א) תיעוד החקירה יוצג לפני הקטין החשוד בתחנת המשטרה בהקדם האפשרי, והוא יתבקש לאשרו; ואולם רשאי הקצין הממונה מטעמים מיוחדים שיירשמו לאשר את הצגת התיעוד לפני הקטין החשוד בתחנת המשטרה במועד מאוחר יותר; ::: (ב) על אף האמור בפסקה (א) נוכח חוקר, בעת התנהלות החקירה, כי לא תהיה אפשרות להביא את הקטין החשוד לתחנת המשטרה במועד סביר קרוב, יוצג התיעוד לקטין החשוד במקום שבו נערכה החקירה והוא יתבקש לאשרו; ::: (ג) הצגת התיעוד לפני הקטין החשוד בתחנת המשטרה והליך אישורו כאמור בפסקה (א), יתועדו בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי. :: (2) נחקר קטין חשוד על ידי שוטר מחוץ לתחנת המשטרה בעבירה שהעונש שנקבע לה הוא מתחת לעשר שנות מאסר, והחקירה תועדה בכתב, יוצג התיעוד לקטין החשוד במקום שבו נערכה החקירה והוא יתבקש לאשרו; לא אישר הקטין החשוד את התיעוד במקום החקירה, יוצג התיעוד לפני הקטין החשוד בתחנת המשטרה, בהקדם האפשרי, והקטין יתבקש לאשרו, אלא אם כן אישר הקצין הממונה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את הצגת התיעוד לפני החשוד בתחנת המשטרה במועד מאוחר יותר. : (ט)(1) לא ייעשה כל שינוי בקלטת. :: (2) כללים לעניין עריכת תמליל מודפס מתיעוד חזותי או מתיעוד קולי של חקירת קטין חשוד, ולפי הצורך, לעניין תרגום התמליל, ייקבעו בנוהל פנימי של משטרת ישראל. : (י) הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ח) לא יחולו על חקירת קטין החשוד בביצוע עבירת ביטחון. @ 136ה. תסקיר מעצר (תיקון: 1818) : (א) בדיון בבקשה למעצר לפי [[סעיף 43 לצו]], בעניינו של קטין, ובערר על החלטה כאמור, רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על הגשת תסקיר מעצר בכתב מטעם קצין המטה לענייני רווחה במינהל האזרחי או מי שמונה על ידו לעניין זה. : (ב) תסקיר מעצר יכלול את נסיבותיו האישיות של הנאשם, משמעות המעצר, החלופות למעצר ולשחרור, או המלצה בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עליהם. : (ג) תסקיר מעצר לא ישמש תסקיר לעניין העונש, על פי הוראות [[סעיף 148 לצו]]. : (ד) העתק תסקיר מעצר שנתקבל לפי סעיף זה, יימסר לתובע ולסנגורו של הנאשם, אם יש לו סנגור, ובית המשפט ישמע כל טענה על הכתוב בו. אולם רשאי בית המשפט לצוות שהעתק כאמור יימסר גם לנאשם, ורשאי בית המשפט, על פי הצעה מנומקת של קצין המטה לענייני רווחה או על פי יוזמתו הוא, לצוות מטעמים מיוחדים שאין לגלות את תוכנו, כולו או מקצתו, לבעלי הדין. : (ה) אי הגשת תסקיר מעצר כאמור בסעיף זה, לא תשמש עילה להמשך מעצרו של הקטין. @ 137. מינוי שופטי נוער : נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים יטיל על שופטים מבין שופטי בית המשפט הצבאי של ערכאה ראשונה, שקיבלו הכשרה מתאימה לשמש כשופטי נוער במתכונת שתאושר על ידי נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, לשמש כשופטי נוער במשך התקופה שיקבע. @ 138. שפיטת קטין (תיקון: 1822) : (א) על אף האמור בכל דין ותחיקת בטחון, הדיון בעבירה שהואשם בה קטין יהיה בפני בית משפט צבאי לנוער. : (א1) בית משפט צבאי לנוער ידון בדלתיים סגורות, אולם רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם, לרבות לנפגע העבירה, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו. : (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכי מעצר ושחרור לפי הוראות [[סימן ג' לפרק ג' לצו זה]]. @ 139. שפיטת קטין ובגיר יחדיו : (א) אין להעמיד לדין קטין יחד עם אדם שאינו קטין אלא בהסכמת התובע הצבאי הראשי בפרקליטות הצבאית או מי שהוסמך לכך על ידו. : (ב) הואשם קטין יחד עם אדם שאינו קטין בפני בית משפט צבאי שאינו בית משפט צבאי לנוער, רשאי בית המשפט, לאחר שמיעת בעלי הדין, לדון בענין; החליט בית המשפט הצבאי לעשות כן, ינהג כלפי הקטין כאילו היה בית משפט צבאי לנוער ויהיו לו הסמכויות של בית משפט צבאי לנוער לפי [[סימן זה]]; החליט בית המשפט הצבאי לא לדון בענין, יצווה על הפרדת משפטו של הקטין ויעבירו לבית משפט צבאי לנוער. @ 140. קטין שהובא לבית משפט שאינו לנוער : (א) מצא בית משפט צבאי שאינו בית משפט צבאי לנוער, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, כי הנאשם הוא קטין, יעביר את הענין לבית משפט צבאי לנוער, והלה ידון בו כאילו הובא מלכתחילה לפניו ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. : (ב) ראה בית המשפט הצבאי נסיבות מיוחדות המצדיקות שלא להעביר את הענין לבית משפט צבאי לנוער כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להמשיך ולדון בו, ובלבד שמכאן ואילך ינהג כאילו היה בית משפט צבאי לנוער, ויהיו לו כל הסמכויות של בית משפט צבאי לנוער לפי [[סימן זה]]. : (ג) מצא בית משפט צבאי, שאינו בית משפט צבאי לנוער, לאחר הכרעת הדין, כי הנאשם הוא קטין, ימשיך לדון בענין כאילו היה בית משפט צבאי לנוער ויהיו לו כל הסמכויות של בית משפט צבאי לנוער לפי [[סימן זה]]. @ 141. בגיר שהובא לבית משפט לנוער : מצא בית משפט צבאי לנוער במהלך הדיון, כי הנאשם אינו קטין, רשאי הוא להמשיך ולדון בענין כאילו לא היה בית משפט צבאי לנוער או להעבירו לבית משפט צבאי, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הצבאי לנוער. @ 142. שמירת תוקף : החלטה או פסק דין של בית משפט לא יהיו פסולים מחמת זאת בלבד, שבגלל גיל הנאשם צריך היה להעמידו לדין לפני בית משפט אחר; אולם אם נגרם עיוות דין חמור כתוצאה מהעמדת נאשם לדין לפני בית משפט שאינו מתאים לגילו, רשאי נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים להורות, כי בית משפט שיקבע לכך יקיים משפט חוזר בענין, והוראות [[סעיפים 157 עד 162]], יחולו בשינויים המחויבים לפי הענין. @ 143. הפרדת קטינים : (א) בית משפט צבאי לנוער יקיים, ככל האפשר, את דיוניו במקום שלא מתנהלים בו משפטים אחרים, או באותו מקום אך לא באותו הזמן. : (ב) ככל האפשר, לא יובאו נאשמים קטינים יחד עם נאשמים שאינם קטינים לבית המשפט או ממנו ולא יוחזקו בו יחד. @ 144. הזמן להעמדת קטין לדין (תיקון: 1676, 1814) : אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה שביצע בהיותו קטין אם עברה שנה מיום ביצועה, ולעניין עבירה המנויה [[בתוספת השלישית]] שביצע בהיותו קטין, אם עברו שנתיים מיום ביצועה, אלא בהסכמת התובע הצבאי הראשי בפרקליטות הצבאית, או מי שהוסמך על ידו לעניין זה. @ 145. ציון גיל הקטין : כתב אישום נגד קטין יציין, אם הדבר ניתן לבירור, את תאריך לידתו של הקטין. @ 146. סניגוריה : (א) בית משפט לנוער רשאי למנות לקטין סניגור אם הוא סבור כי טובת הקטין מצדיקה זאת. : (ב) בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), על מינוי סניגור לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סימן ב' לפרק ד']]. : (ג) אם אין לקטין סניגור, יעזור לו בית המשפט הצבאי לנוער לחקור את העדים. @ 147. מעמדו של הורה : (א) בית משפט צבאי לנוער רשאי לצוות בכל עת שהורה הקטין יהיה נוכח בבית המשפט. : (ב) כל בקשה שנאשם רשאי להגיש לבית המשפט הצבאי לנוער, רשאי גם הורה הקטין, או אדם שבית המשפט הרשהו לכך, להגיש במקומו, ורשאים הם לחקור עדים ולהשמיע טענות במקום הקטין או יחד אתו. @ 148. תסקיר : (א) הורשע קטין, רשאי בית המשפט הצבאי לנוער, אם סבר כי הדבר הכרחי לצורך גזירת דינו של הקטין, לדרוש תסקיר בכתב של קצין המטה לעניני רווחה במינהל האזרחי או מי שמונה על ידו לענין זה, על כל אלה, ככל שהדבר ניתן לבירור: :: (1) עברו של הקטין; :: (2) מצבו המשפחתי של הקטין עם פרטים מלאים ככל האפשר על הוריו, בן זוגו, ילדיו, אחיו ואחיותיו; :: (3) מצבו הכלכלי של הקטין; :: (4) מצב בריאותם של הקטין ובני משפחתו; :: (5) נסיבות אישיות מיוחדות - אם ישנן - שהביאוהו לידי עבירה. : (ב) בתסקיר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מכין התסקיר להמליץ לפני בית המשפט על הסיכויים להחזיר את הקטין למוטב. : (ג) העתק התסקיר לפי סעיף קטן זה לא יימסר לבעלי הדין ולבאי כוחם אלא אם בית המשפט הורה הוראה אחרת, אולם רשאים התובע והסניגור של הקטין לעיין במסמכים האמורים בתיק בית המשפט. @ 149. בתי מעצר לקטינים (תיקון: 1676, 1693, 2140, 2144, 2145, 2160, 2166, 2182, 2192, 2204, 2217, 2229) : (א) לא יוחזק קטין במעצר או במאסר אלא בבית מעצר או במתקן כליאה נפרד לקטינים או באגף בבית מעצר או במתקן כליאה כללי, ובלבד שאותו אגף יהיה מופרד לחלוטין, ייועד לקטינים בלבד ולא תהיה גישה בינו לבין אגפיו האחרים של בית המעצר או מתקן הכליאה או שוכניו. : (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן להחזיק מי שאינם קטינים באגף המיועד לקטינים בלבד, אם סבר מנהל בית המעצר או מתקן הכליאה כי החזקה כאמור היא לטובת הקטינים שמוחזקים באותו אגף, ובלבד שלא תהיה גישה של מי שאינם קטינים לקטינים בשעות המיועדות על פי נהלי מתקן הכליאה או בית המעצר ללינה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להחזיק קטין בתחנת משטרה, ובלבד שיוחזק בנפרד ולא יהיה מגע בינו לבין חשודים או עצירים שאינם קטינים. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להחזיק קטין במעצר גם במתקן כליאה כללי שאין בו אגף המיועד לקטינים בלבד, ובלבד שיוחזק בתא נפרד, ולא יהיה כל מגע בינו לבין כלואים או עצירים שאינם קטינים, וזאת לפרק זמן שאינו עולה על 12 שעות מרגע מעצרו. :: (((הוראת שעה מיום 9.10.2023 עד יום 30.9.2025):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להחזיק קטין במעצר גם במתקן כליאה כללי שאין בו אגף המיועד לקטינים בלבד, ובלבד שיוחזק בתא נפרד, ולא יהיה כל מגע בינו לבין כלואים או עצירים שאינם קטינים, וזאת לפרק זמן שאינו עולה על שמונה ימים מרגע מעצרו. === סימן ח' - ערעור === @ 150. פסק דין (תיקון: 2026) : לענין [[סימן זה]]: :- "פסק דין" - לרבות כל החלטה של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה המסיימת את הדיון בערכאה ראשונה, ולרבות: :: (1) החלטה לפי [[סעיפים 130]] [[ו-180]]; :: (2) החלטה של בית המשפט הצבאי לבטל את כתב האישום; :: (3) הוראות בדבר התנאת העונש, חיוב בפיצויים או שיעורם, עיכוב ביצוע פסק הדין וכל הוראה אחרת שמותר לכללה בגזר הדין; :: (4) (((בוטל).)) @ 151. הסברת זכות הערעור : בתום קריאת פסק הדין יסביר בית המשפט הצבאי לנאשם את זכותו לערער על פסק הדין, ויודיע לו על המועד להגשת הערעור. @ 152. ערעור על פסק הדין : פסק דין של בית משפט של ערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט הצבאי לערעורים. @ 153. כיצד נוהגים בערעור : בכל ענין שבערעור, לרבות כל ענין של סמכות בית המשפט הצבאי לערעורים, הגשת הערעור והזמנת בעלי דין ועדים, ינהגו לפי הכללים הנהוגים בבית הדין הצבאי בישראל, בשינוים המחויבים לפי הענין, זולת אם יש לאותו ענין הוראה אחרת בצו זה. @ 154. תקופת הערעור : התקופה להגשת הערעור היא שלושים יום מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק דין שלא במעמד הנאשם או התובע יחל מנין התקופה להגשת הערעור, לגבי מי שפסק הדין ניתן שלא במעמדו, מן היום שבו נמסרה לו הודעה על פסק הדין. @ 155. הארכת מועדים : נשיא או המשנה לנשיא של בית המשפט הצבאי לערעורים רשאי, לפי יוזמתו או לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות [[בסעיף 154]]. @ 156. ערעור אוטומטי : פסק דין של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה המטיל עונש מוות יהא נדון בערעור, אף אם הנאשם לא ערער עליו. === סימן ט' - משפט חוזר === @ 157. קיום משפט חוזר (תיקון: 1658, 1738) : נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, נבצר ממנו - המשנה לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, רשאי להורות על עריכת משפט חוזר בענין שניתן בו פסק דין חלוט, אם ראה אחד מאלה: : (1) בית משפט צבאי או כל ערכאה שיפוטית בת סמך בישראל פסקו, כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זו, היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנדון; : (2) הוצגו עובדות או ראיות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה לפני בית המשפט הצבאי בראשונה, לשנות את תוצאת המשפט לטובת הנידון; : (3) אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה; : (4) נגזר על הנידון במשפט הראשון עונש מוות ויש יסוד להניח כי פסק הדין בטעות יסודו; : (5) נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם עיוות דין. @ 158. בקשה למשפט חוזר (תיקון: 1708) : (א) הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון ולפרקליט הצבאי הראשי; מת הנידון - תהיה הרשות האמורה גם לכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו. : (ב) בקשה למשפט חוזר תוגש בכתב לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים בתוך 90 יום מן היום אשר בו נודע למבקש על קיום אחת העילות האמורות [[בסעיף 157]], ויפורטו בה נימוקיה. : (ג) סבר נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, כי איחור בהגשת הבקשה נגרם שלא באשמתו או ברשלנותו של המבקש, רשאי הוא להיזקק לבקשה אף אם הוגשה לאחר תום המועד האמור בפסקה (ב). : (ד) החלטת נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים בבקשה תימסר לנידון ולפרקליט הצבאי הראשי בכתב, זולת אם הורה נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים על דרך אחרת. : (ה) בהחלטה על משפט חוזר יקבע נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים את בית המשפט הצבאי שיקיים את המשפט החוזר; המשפט יתברר לפני בית משפט צבאי של שלושה. : (ו) סירב נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים להורות על משפט חוזר לא תוגש בקשה נוספת או אחרת בשל עילה ששימשה יסוד לבקשה שסירבו לה. @ 159. חוות דעת לפני משפט חוזר : (א) לשם החלטה בבקשה למשפט חוזר, רשאי נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים לפנות לפרקליט הצבאי הראשי לקבלת חוות דעתו בכתב. : (ב) לשם חוות דעת כאמור, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להורות על עריכת חקירה בידי המשטרה או בדיקה בידי ועדה שתמונה לענין זה בידי הפרקליט הצבאי הראשי ואשר יושב הראש שלה יהא שופט. : (ג) ניתנה חוות דעת של הפרקליט הצבאי הראשי כאמור, יימסר למבקש העתק ממנה. @ 160. סדרי הדין במשפט חוזר : במשפט חוזר יחולו סדרי הדין הרגילים הנוהגים לפני בית משפט צבאי אולם רשאי בית המשפט הצבאי לסטות מהם אם החליט על כך מחמת נסיבות הענין ואם נראה לו שמן הצדק לעשות כן. @ 161. הדיון במשפט חוזר : (א) בית המשפט הדן במשפט חוזר רשאי, על סמך הבקשה האמורה [[בסעיף 158]] וכל חומר אחר שנצטרף אליה לפי [[סעיף 159]] ועל סמך טענות הצדדים ובלי לשמוע עדויות נוספות, להוציא פסק דין המקיים את פסק הדין שניתן בראשונה או המבטל אותו, כולו או חלקו ומזכה את הנידון מן העבירות שהורשע בהן, כולן או חלקן. : (ב) החליט בית המשפט כי לשם הכרעת הדין יש לו לשמוע שנית עדויות, יבטל את פסק הדין שניתן במשפט הראשון וינהל את המשפט החוזר כאילו דן בו בפעם הראשונה על-פי כתב האישום שהיה לפני בית המשפט שדן במשפט בראשונה ויוציא בהתאם לכך את פסק דינו, ובלבד שהעונש שיטיל עליו לא יהיה חמור מן העונש שהוטל עליו בפסק הדין שניתן במשפט הראשון והעונש שבוצע לפי פסק הדין שניתן במשפט הראשון יובא בחשבון העונש החדש. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט במשפט חוזר לקבל כראיה עדות שהועדה או אמרה שנתקבלה במשפט הראשון, אם הוכח להנחת דעתו, שאי אפשר להביא את העד שהעיד אותה עדות או שמסר אותה אמרה, או אם הוא סבור, שמחמת הזמן שחלף נשתכחו מן העד פרטים שמסר באמרה כאמור או במשפט הראשון. @ 162. פסק דין שניתן במשפט חוזר : על פסק דין של בית משפט צבאי במשפט חוזר יחולו כל ההוראות החלות על פסק דין של בית משפט צבאי של שלושה. === סימן י' - ענישה === @ 163. ביצוע גזר דין : פסק דין חלוט של בית המשפט הצבאי, ישמש הרשאה לכל חייל להוציא לפועל את גזר הדין של בית המשפט הצבאי. @ 164. עונשין : (א) נתחייב אדם בדין לפני בית משפט צבאי, רשאי בית המשפט לגזור לו כל עונש שאינו עולה על הקבוע לעבירה בדין או בתחיקת בטחון, לפי המקרה, או עונש קל הימנו, ובכלל זה עונש מאסר וקנס גם יחד. : (ב) במקום שלא נקבע לעבירה כאמור אלא עונש מאסר - ניתן להטיל קנס שלא יעלה על הקנס הקבוע [[צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון=|בצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת הביטחון]], בסעיף המתאים לגבי עונש המאסר הקבוע לעבירה. : (ג) בשל עבירה שנתכוון בה הנאשם לגרום נזק ממון לאחר או להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט הצבאי להטיל על הנאשם קנס פי ארבעה משווים של הנזק שנגרם או של טובת ההנאה שהושגה בידי העבירה, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם. @ 165. עונש מוות : (א) למרות האמור [[בסעיף קטן 164(א)]] לא יוטל על הנאשם בבית משפט צבאי גזר-דין מוות, אלא אם כן היה מותב בית המשפט הצבאי מורכב משלושה שופטים שדרגתם איננה פחותה מסגן אלוף וגזר הדין ניתן פה אחד. : (ב) לא יטיל בית משפט צבאי עונש מוות על נאשם שגילו, בעת ביצוע העבירה, היה למטה מגיל 18. @ 166. דין עונשים מסויימים : כל הוראה בדין, הקובעת עונש חבישה או מאסר עולם עם עבודת פרך או עבודת פרך זמנית או מתייחסת אליהם, יראו אותה כאילו קבעה עונש מאסר או התייחסה אל עונש כאמור, הכל לפי המקרה. @ 167. ריצוי עונש מאסר (תיקון: 1680) : (א) פסק דין המטיל עונש מאסר יבוצע עם קריאתו, אלא אם כן הורה אחרת בית המשפט הצבאי שהטיל את העונש. : (ב) הטיל בית משפט צבאי עונש מאסר על הנדון יכלול בתקופת המאסר גם כל תקופה שבה היה הנדון נתון במעצר בקשר לאותה עבירה לפני גזר הדין. : (ג) נידון שנגזר עליו עונש מאסר וביום שנגזר עליו העונש כאמור או לפניו כבר ריצה את מלוא העונש, הרי על אף האמור בסעיף קטן (א), ישוחרר מיד, אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות. : (ד) מי שנידון למאסר, באזור או בישראל, למעט מאסר בשל אי תשלום קנס, ולפני שנשא כל עונשו חזר ונידון למאסר בשל עבירה אחרת, תתחיל תקופת העונש השניה מיד ובמקביל לראשונה, זולת אם הורה בית המשפט הצבאי אחרת. : (ה) הטיל בית המשפט הצבאי בפסק דין אחד עונשי מאסר לתקופות שונות רשאי הוא להורות שהנידון ישא את כולם או מקצתם בזה אחר זה. לא הורה כן תתחיל תקופת כולם ביום אחד. : (ו) על חישוב תקופת המאסר והפחתת המאסר של מי שמרצה עונש מאסר על-פי פסק דין של בית משפט צבאי, לא יחולו הוראות הדין הקובעות כללים בדבר הפחתת עונשים בעבור התנהגות טובה בבית הסוהר. : (ז) עונש מאסר ירוצה במקום מאסר שייקבע בידי מפקד כוחות צה"ל באזור. @ 168. מאסר קטין (תיקון: 1771, 1885) : (א) בקביעת עונשו של נער או בוגר רך יתחשב בית המשפט הצבאי, בין השאר, בגילו בשעת ביצוע העבירה. : (ב) היה הנידון ביום גזר הדין נער והחליט בית המשפט הצבאי לגזור עליו עונש מאסר - לא תעלה תקופת המאסר על ששה חודשים, אלא אם כן הורשע בעבירה או בניסיון לעבור עבירה לפי [[סעיפים 209]], [[210]] [[או 210א]]. : (ג) היה הנידון ביום גזר הדין בוגר רך והחליט בית המשפט הצבאי לגזור עליו עונש מאסר - לא תעלה תקופת המאסר על שנה אחת אלא אם כן הורשע בעבירה שהעונש המרבי הקבוע בצדה עולה על חמש שנות מאסר. : (ד) אדם שהיה קטין ביום ביצוע העבירה, אין חובה להטיל עליו מאסר חובה או עונש מינימום. @ 169. מאסר על תנאי (תיקון: 1714) : (א) בית משפט צבאי שהטיל עונש מאסר לתקופה קצובה, למעט מאסר בשל אי תשלום קנס, רשאי להורות שהעונש, כולו או מקצתו יהיה על תנאי. : (ב) מי שנידון למאסר על תנאי לא ישא את עונשו, אלא אם כן עבר בתוך התקופה שנקבעה בגזר הדין (להלן בסעיף זה - "תקופת התנאי") אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין (להלן בסעיף זה - "עבירה נוספת"); תקופת התנאי לא תפחת משנה אחת ולא תעלה על חמש שנים. : (ג) תקופת התנאי תתחיל מיום גזר הדין, ואם הנדון נושא אותו זמן עונש מאסר - מיום שחרורו מן המאסר. אולם תקופה שאסיר נמצא בה מחוץ לבית הסוהר בשל שחרור בערובה מכח צו זה, יראו אותה כתקופת תנאי מצטברת לתקופת התנאי שקבע בית המשפט הצבאי והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת. @ 170. הפעלת מאסר על תנאי : (א) הוטל מאסר על תנאי והורשע הנידון בתוך תקופת התנאי או לאחריה, בעבירה נוספת יצווה בית המשפט על הפעלת המאסר על תנאי ורשאי בית המשפט הצבאי להורות שהפעלת המאסר על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת. : (ב) הורשע הנידון כאמור בסעיף קטן (א), ובית המשפט הצבאי לא דן בהפעלת המאסר על תנאי, רשאי תובע צבאי, לא יאוחר מארבע חודשים מיום גזר הדין, לבקש מכל שופט של בית המשפט הצבאי את הפעלת המאסר על תנאי, וגם על בקשה זו יחול [[סעיף 171(א)]]. : (ג) מי שהוטל עליו עונש מאסר בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש מאסר על תנאי ישא את שתי תקופות הכליאה בזו אחר זו, זולת אם הורה בית המשפט הצבאי מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות. @ 171. הארכת מאסר על תנאי : (א) בית משפט צבאי שהרשיע נידון בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מאסר רשאי, על אף האמור [[בסעיף 170(א)]] ובמקום לצוות על הפעלת המאסר על תנאי, לצוות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי, או חידושה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שלוש שנים, אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי. לא ישתמש בית המשפט הצבאי בסמכות לפי פסקה זו אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנידון בשל עבירה נוספת. : (ב) האריך בית המשפט הצבאי את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי; חידש בית המשפט הצבאי את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן פסק הדין, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת. @ 172. דין צו בגזר דין : צו שניתן לפי [[סעיפים 170]] [[ו-171]], דינו לכל דבר כדין גזר-דין של בית משפט צבאי. @ 173. תשלום קנס : קנס שהוטל ישולם מיד, אך רשאי בית המשפט הצבאי לצוות שהקנס ישולם בתוך תקופה שקבע ובתנאים שקבע. @ 174. פיגורים : (א) קנס שלא שולם, כולו או מקצתו, במועד הקבוע, תיווסף עליו תוספת פיגור (להלן בסעיף זה - התוספת). : (ב) שעור התוספת יהיה חמישים אחוזים מן הקנס או מחלקו שלא שולם, לפי הענין; בתום כל תקופה של ששה חודשים, שעברו מן המועד הקבוע - חמישים אחוזים נוספים מן הקנס או מחלקו כאמור. : (ג) סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שנתווספה עליו תוספת, ייזקף תחילה על חשבון התוספת. : (ד) הוראות [[חוק גביית הכספים הציבוריים, מס' 6 לשנת 1952]] יחולו על גבייתו של קנס שלא שולם, כולו או מקצתו, במועדו, לרבות תוספת הפיגור, כאילו היה כספים ציבוריים כמשמעותם [[באותו חוק]]. @ 175. מאסר בשל אי-תשלום קנס : (א) בית משפט צבאי רשאי לגזור מאסר בשל אי תשלום קנס לתקופה שתיראה בעיניו, ובלבד שלא תעלה על שלוש שנים וזאת בנוסף על כל עונש מאסר שיגזר על ידו. : (ב) לא הוטל בידי בית משפט צבאי על נאשם מאסר בשל אי תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (א) רשאי בית משפט צבאי להטילו בצו על פי בקשת תובע צבאי, שהוגשה לאחר שהקנס לא שולם במועדו. : (ג) מאסר בשל אי-תשלום קנס, ירוצה תחילה לפני כל עונש מאסר שעל הנידון לרצות. היה הנידון במאסר פלילי בעת שהוטל עליו מאסר בשל אי תשלום קנס, יופסק אותו מאסר לשם נשיאת המאסר בשל אי תשלום הקנס וישוב ויימשך משתם המאסר האמור. : (ד) הוטל בידי בית משפט צבאי מאסר בשל אי תשלום קנס, ולפני שנשא הנדון כל עונשו שולם חלק מן הקנס, תקוצר תקופת המאסר לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו. : (ה) נשא אדם מאסר בשל אי-תשלום קנס, לא יחוייב בתשלום הקנס והתוספת; נשא חלק מתקופת המאסר, לא יחוייב בתשלום חלק הקנס היחסי לתקופה שנשא עליו מאסר, והתוספת שיהיה חייב בה תחושב לפי אותו חלק מן הקנס שלא נשא עליו מאסר. @ 176. חיוב הורים או אפוטרופוסים : לא מלאו לנידון שמונה עשרה שנים ביום גזר הדין, והחליט בית המשפט הצבאי לגזור עליו עונש קנס, אם כעונש יחיד ואם בנוסף על כל עונש אחר, רשאי בית המשפט לחייב בתשלום הקנס את אבי הנידון או את אימו, או אם הוא נתון לאפוטרופוסותו של אחר - את אפוטרופוסו, ולענין תשלום הקנס לרבות ריצוי עונש מאסר תמורתו - יהיה דין האב, האם או האפוטרופוס כדין הנידון. @ 177. חיוב הורים או אפוטרופוסים בערובה : (א) לא מלאו לנידון שמונה עשרה שנים ולא נהג בית המשפט הצבאי על פי האמור [[בסעיף 176]], רשאי בית המשפט הצבאי לצוות על אבי הנידון או על אמו או על אפוטרופוסו, ליתן התחייבות כספית (להלן בסעיף זה - ערובה) בסכום שלא יעלה על הקנס אותו רשאי היה לגזור בגין העבירה, כדי להבטיח כי הנידון לא יעבור עבירה שינקוב בית המשפט בצו (להלן בסעיף זה - עבירה נוספת) במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת (להלן בסעיף זה - תקופת ערובה). : (ב) ציווה בית המשפט הצבאי על אדם לפי סעיף קטן (א) ליתן התחייבות להבטיח כי הנידון לא יעבור עבירה נוספת בתוספת הערובה, רשאי בית המשפט לכפותו לציית לצו וליתן את ההתחייבות על-ידי שיטיל עליו קנס שלא יעלה על הקנס הקבוע [[בסעיף 1(א)(1) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת הביטחון]]. דין קנס שהוטל לפי סעיף זה כדין קנס שהוטל לאחר הרשעה בדין. : (ג) הורשע הנידון בעבירה נוספת שעבר בתקופת הערובה יורה בית המשפט הצבאי בצו על מימוש הערובה ודין הצו כדין פסק דין המטיל עונש קנס על הנושא בהתחייבות, ורשאי בית המשפט לקבוע מאסר תמורתו ובלבד שתקופת המאסר לא תעלה על ששה חדשים. @ 177א. (תיקון: 1770) : (((פקע).)) @ 178. שמיעת הורה לקטין (תיקון: 1770) : לא יעשה בית המשפט הצבאי שמוש בסמכותו לפי [[סעיפים 176]], [[177]] [[או 180]] אם יש בכך כדי לחייב את הורה הקטין או אפוטרופוסו, אלא לאחר שניתנה להורה או לאפוטרופוס הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו. @ 179. תפיסת נכסים : (א) נתחייב אדם בפסק דין חלוט, של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או של בית המשפט הצבאי לערעורים, בתשלום קנס ולא שילמו, רשאי מפקד צבאי באזור להורות על תפיסת נכסיו ועל מכירתם לשם הבטחת תשלום הקנס. : (ב) לצורך מימוש ההוראה על תפיסת הנכסים ומכירתם כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מפקד צבאי למנות כונס נכסים, וכן לקבוע בכתב המינוי הוראות בדבר דרכי פעולתו, חובותיו סמכויותיו ותשלום שכרו, וכן לתת לכונס הנכסים מעת לעת הוראות בעניינים המנויים לעיל. : (ג) אדם המפריע לכונס הנכסים במילוי תפקידיו ייאשם בעבירה על צו זה. @ 180. התחייבות נאשם להימנע מעבירה : (א) בית משפט צבאי שהרשיע אדם, רשאי, נוסף על העונש שהטיל או במקומו, לצוות שהנידון ייתן התחייבות להימנע מעבירה בתוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלוש שנים; ההתחייבות תהיה בערבים או בלי ערבים ובסכום שלא יעלה על סכום הקנס שמותר להטיל בשל העבירה שבה הורשע הנידון, הכל כפי שיצווה בית המשפט. : (ב) ציווה בית המשפט הצבאי על אדם לפי סעיף קטן (א) ליתן התחייבות להימנע מעבירה, רשאי בית המשפט הצבאי לכפותו לציית לצו וליתן את ההתחייבות על-ידי שיטיל עליו מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. : (ג) הורשע אדם בעבירה שהתחייב לפי סעיף קטן (א) להימנע ממנה ולא שילם את סכום ההתחייבות, יראו סכום זה, לענין גבייתו מן המורשע ולענין מאסר במקום תשלום, כאילו היה קנס שהוטל על-ידי בית המשפט שציווה על מתן ההתחייבות. היתה ההתחייבות בערבים, ייגבה מן הערבים כל סכום שלא שילם המורשע, כאילו היה קנס שלא שולם במועדו. @ 181. שחרור קטין תוך התחייבות (תיקון: 238/ת"ט, 1692) : (א) לענין סעיף זה: ::- "קטין" - אדם שמלאו לו שתים-עשרה שנה אך טרם מלאו לו שמונה-עשרה שנה; ::- "מפקד צבאי" - מפקד צבאי כמשמעו [[בסעיף 3]] וכן קצין בדרגת רב-סרן ומעלה או קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה שהוסמכו לענין צו זה על-ידי מפקד צבאי; ::- "הורה" - אב או אם או אפוטרופוס; ::- "הפרשי הצמדה" - תוספת לסכום שיש להחזירו, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן באזור, כפי שיפורסם מעת לעת על-ידי קמ"ט סטטיסטיקה במינהל האזרחי. : (ב) נעצר קטין, כחשוד בביצוע עבירה על הדין או על תחיקת הביטחון, ותובע צבאי אישר כי יש ראיות לכאורה לביצוע העבירה, רשאי מפקד צבאי להורות כי לא יועמד לדין בבית משפט צבאי בגין העבירה שהוא חשוד בביצועה ואשר תפורט על ידי המפקד הצבאי בהוראות, בתנאי שיינתנו על ידי אביו אמו או אפוטרופסו התחייבות כספית או ערבון כספי (להלן - ערובה) בסכום שלא יעלה על סכום הקנס הקבוע [[בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון]], והכל לפי שיורה המפקד הצבאי על מנת להבטיח כי הקטין לא יעבור עבירה נוספת במשך תקופה שלא תעלה על שנה (להלן בסעיף זה - תקופת הערובה). : (ג) הורה שלא מילא אחר הוראת מפקד צבאי כאמור, דינו מאסר שנה. : (ד) מי שהוטלה עליו ערובה לפי סעיף קטן (ב) רשאי לערור לפני בית המשפט הצבאי על חיובו בערובה ועל גובה ההתחייבות הכספית או הערבון. : (ה) בהליך לפי סעיף קטן (ד) יחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים על בית המשפט הצבאי, בשינויים המחוייבים. : (ו) הורשע קטין שניתנה לגביו ערובה, כאמור בסעיף קטן (ב), בעבירה נוספת שעבר בתקופת הערובה, רשאי בית משפט צבאי לבקשת תובע צבאי להורות בצו על מימוש הערובה ודין הצו כדין פסק דין המטיל עונש קנס על נותן הערובה. : (ז)(1) הופקד ערבון כספי, כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע המועד של תום תקופת הערובה, זכאי ההורה לדרוש את החזרת הערבון; ואולם, אם הוגש כתב אישום כנגד הקטין בגין עבירה נוספת שעבר בתקופת הערובה, זכאי ההורה לדרוש את החזרת הערבון רק לאחר שניתן פסק דין חלוט בעניינו. :: (2) הוגשה בקשת ההורה תוך 30 ימים מיום תום תקופת הערובה או מתן פסק דין חלוט בעניינו של הקטין, כאמור בפסקה (1) - יתוספו לסכום הערבון הפרשי הצמדה לתקופה שמיום ההפקדה עד יום תשלומו בפועל. :: (3) הוגשה בקשת ההורה לאחר תום 30 ימים מיום תום תקופת הערובה או מתן פסק דין חלוט בעניינו של הקטין, כאמור בפסקה (1) - יתוספו לסכום הערבון: ::: א. הפרשי הצמדה לתקופה שמיום ההפקדה ועד ליום תום תקופת הערובה; ::: ב. הפרשי הצמדה בשיעור של 50% לתקופה שמיום תום תקופת הערובה ועד יום התשלום בפועל. : (ח) האמור בסעיף זה בא להוסיף על האמור בכל תחיקת בטחון ולא לגרוע הימנה. @ 182. חיוב בפיצויים (תיקון: 1801) : (א) בית משפט צבאי שהרשיע אדם, רשאי לחייבו, בנוסף על עונש, לשלם למי שניזוק עקב העבירה את ערך הנזק, כולו או חלקו, בתורת פיצוי על הנזק או הסבל שנגרם לו. : (ב) לא יחייב בית משפט צבאי בפיצויים כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן אפשרות לניזוק ולנאשם להביא ראיות שיהיה בהם כדי להצביע על שיעור הנזק. : (ג) קביעת הפיצויים לפי סעיף זה תהא לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, ביום ביצוע עבירה או ביום מתן ההחלטה על הפיצויים, הכל לפי הגדול יותר. : (ד) דין פיצויים שלא שולמו כדין קנס שלא שולם במועדו; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים. @ 183. פיצוי לנאשם שזוכה (תיקון: 1681) : (א) זוכה נאשם ובית המשפט הצבאי שהחליט על הזיכוי ראה שלא היה יסוד לאשמה או שהיו נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות, לבקשת הנאשם או מיוזמתו, במעמד מתן הכרעת הדין, כי מפקד כוחות צה"ל באזור ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה, בסכום שייראה לבית המשפט. : (ב) לא דן בית המשפט הצבאי המזכה במתן צו כאמור בסעיף קטן (א) בעת הכרעת הדין, רשאי הנאשם, בתוך ששים ימים מאותו מועד, לבקש מנשיאו של בית המשפט המזכה להורות על קיום דיון בבקשה; ואולם, רשאי נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים להאריך את התקופה האמורה, מנימוקים שיירשמו; הדיון יתקיים לפני מותב בית המשפט הצבאי שפסק בעניינו של הנאשם או לפני מותב אחר שיורכב לעניין זה בידי נשיאו. : (ג) לעניין ערעור, דין צו להוצאות או לפיצויים לפי סעיף זה או דחיית בקשה לתתו, כדין פסק הדין; ואולם לא יהיה במתן החלטה לפי סעיף זה לאחר מועד קריאת פסק הדין כדי להאריך את המועד להגשת ערעור או בקשת ערעור לגבי פסק הדין עצמו. : (ד) בית המשפט הצבאי לא ייתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם; שוקל בית המשפט הצבאי לתת צו כאמור בסעיף קטן (א) מחמת שמתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא להתיר לתובע צבאי להציג לפניו ראיות חסויות, במעמד צד אחד, הנוגעות למתן צו כאמור. : (ה) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי לקבוע בתקנות סכומים מרביים להוצאות ולפיצויים האמורים בסעיף קטן (א). === סימן י"א - חנינה והקלה בעונש על תנאי === @ 184. חנינה והקלה בעונש על תנאי (תיקון: 1656, 1677, 1703) : (א) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להקל על תנאי בעונשו של מי שנידון בידי בית משפט צבאי או לחון אותו על תנאי (להלן [[בסימן זה]] - "הקלה בעונש על תנאי"). : (ב) התנאי שבו מותנה שחרורו לפי הוראות סעיף קטן (א) של מי שנידון בידי בית משפט צבאי (להלן [[בסימן זה]] - "הנידון"), הוא שהנידון לא יעבור עבירה שעונשה שלושה חודשי מאסר או יותר (להלן - "עבירה נוספת") בתוך תקופת התנאי שתיקבע לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה) (להלן [[בסימן זה]] - "תקופת התנאי"); ורשאי מפקד כוחות צה"ל באזור להתנות שחרורו של נידון בתנאים נוספים או בתנאים אחרים. : (ג) על אף האמור ברישא של סעיף קטן (ב) רשאי מפקד כוחות צה"ל באזור להקל בעונשו של נידון או לחון אותו, ובכלל זה, אף להמירו, לבקשתו, בכל עונש אחר, שהוסמך בית המשפט הצבאי להטיל על פי הדין ותחיקת הביטחון, שלא בתנאים, מטעמים מיוחדים. : (ד) תקופת התנאי היא התקופה שמיום שחרורו של הנידון מן המאסר ועד ליום סיום תקופת המאסר שהיה נושא, אילולא הוקל בעונשו. הייתה תקופת המאסר שהיה נושא הנידון אילולא הוקל בעונשו - מאסר עולם, תהא תקופת התנאי תקופה בלתי קצובה, שתחל מיום שחרורו של הנידון מן המאסר. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) - :: (1) הייתה תקופת התנאי האמורה ברישה של סעיף קטן (ד) קצרה מחמש שנים, רשאי מפקד כוחות צה"ל באזור לקבוע כתקופת תנאי תקופה העולה על התקופה האמורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים; :: (2) רשאי מפקד כוחות צה"ל באזור, מטעמים מיוחדים, לקבוע תקופה קצרה יותר כתקופת התנאי, וכן רשאי הוא לקצוב תקופת תנאי בלתי קצובה. @ 185. ביטול ההקלה בעונש אגב הרשעה (תיקון: 1677) : (א) נידון ששוחרר בהתאם להוראות [[סעיף 184(א)]], והורשע בתוך תקופת התנאי או לאחריה בעבירה נוספת, שבוצעה בתוך תקופת התנאי, יצווה בית משפט צבאי שהרשיע את הנידון על ביטול ההקלה בעונש ועל ביצוע גזר הדין שהושת על הנידון, כאילו לא ניתנה בו כל הקלה, למעט אותו חלק של גזר הדין שבוצע לפני ההקלה. : (ב) על אף הוראות [[סימן י' לפרק זה]], בוטלה הקלה בעונש על-תנאי לפי סעיף קטן (א), יישא הנידון את יתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול ההקלה בעונשו לפני ובמצטבר לכל מאסר אחר שהוטל עליו, ואם עבר עבירה נוספת בתקופת התנאי - גם לפני ובמצטבר לכל מאסר שיוטל עליו בשל אותה עבירה; היה הנידון נושא מאסר בעת שבוטלה ההקלה בעונשו, יופסק אותו מאסר לשם נשיאת יתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול השחרור וישוב ויימשך מתום אותה תקופה; לענין זה, "מאסר" - לרבות מאסר בשל אי-תשלום קנס. @ 186. ביטול ההקלה בעונש שלא אגב הרשעה (תיקון: 1677, 1683, 1708, 1766) : (א) מוקמת בזאת ועדה לבחינת הפרת תנאי הקלה בעונש על תנאי, שניתנה לפי [[סעיף 184]] (להלן בסעיף זה - "הוועדה"). : (ב) מפקד כוחות צה"ל באזור ימנה קצינים שדרגתם רב סרן או דרגה גבוהה מזו, הכשירים לכהן כשופטים של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה, כחברים בוועדה. : (ג) מפקד כוחות צה"ל באזור ימנה אחד מחברי הוועדה לכהן כנגיד הוועדה. : (ד) הוועדה תדון בדן יחיד שייקבע בידי נגיד הוועדה, ואולם לבקשת נציג המפקד הצבאי או לפי החלטת נגיד הוועדה תדון הוועדה בשלושה; מותב של שלושה ויושב ראש המותב ייקבעו בידי הנגיד. : (ד1) חייל רשאי לעצור, ללא פקודת מעצר, כל אדם אשר הפר תנאי להקלה בעונש על תנאי, או שיש מקום לחשוד בו שהפר תנאי להקלה בעונש על תנאי, ויראו אותו אדם כאילו נעצר לפי [[סעיף 31(א)]]. : (ה) הפר הנידון תנאי מהתנאים להקלה בעונשו על תנאי, רשאי בא כוח המפקד הצבאי, באישור פרקליט אזור יהודה והשומרון, לפנות בכתב לוועדה בבקשה להורות על הבאת הנידון לפניה ועל ביטול ההקלה בעונש. : (ו) החלטת הוועדה בבקשה להבאת הנדון לדיון לפניה לפי סעיף קטן (ה), תשמש אסמכתה להחזקת הנידון במשמורת עד לקבלת החלטתה הסופית של הוועדה בבקשה לפי סעיף קטן (ה); דיון בבקשה להבאת הנידון לפני הוועדה יכול שיתקיים שלא בנוכחות הנידון או בא כוחו. : (ז) הפר הנידון תנאי להקלה בעונשו על תנאי לפי [[סעיף 184]], תורה הוועדה על ביטול ההקלה בעונש ועל ביצוע גזר הדין שהושת על הנידון, כאילו לא ניתנה בו כל הקלה, למעט אותו חלק של גזר הדין שבוצע לפני ההקלה. : (ח) עבר הנידון עבירה נוספת בתוך תקופת התנאי שנקבעה, אחת היא, לענין החלטת הוועדה לפי סעיף קטן (ז), אם הורשע הנידון בעבירה הנוספת אם לאו. : (ט) על אף האמור בסעיף קטן (ז), הפר נידון תנאי מתנאי ההקלה בעונשו על תנאי, שאינו ביצוע של עבירה נוספת בתוך תקופת התנאי, רשאית הוועדה, מנימוקים שיירשמו - :: (1) להחליט על המשך השחרור של הנידון בתנאים שנקבעו בהחלטה להקל בעונשו על תנאי או בתנאים נוספים שתקבע; החליטה הוועדה על המשך השחרור, תחל לגבי הנידון תקופת תנאי חדשה; לעניין זה((,)) "תקופת תנאי חדשה" - תקופה שתחילתה ביום החלטת הוועדה ואורכה כאורך תקופת התנאי. החלטה כאמור לא תינתן לגבי אותו נידון אלא פעם אחת בלבד; :: (2) להורות בהחלטתה לפי סעיף קטן (ז) שהנידון ישוב לשאת מאסר שאורכו לתקופה קצרה מאורך תקופת התנאי; הורתה הוועדה כאמור - תהא התקופה שהנידון לא נשא, לפי הוראת הוועדה, תקופת תנאי שתחל עם שחרורו של הנידון מתקופת המאסר שנשא, ותצטבר לכל תקופת תנאי אחרת שלו. : (י) החלטת הוועדה בדבר ביטול ההקלה בעונש, דינה כדין צו למאסרו של הנידון. : (יא) הוראת [[סעיף קטן 185(ב)]] תחול גם על ביטול הקלה בעונש לפיסעיף זה. : (יב) הוראות [[סעיפים קטנים 296(ו)]] [[ו-296(ז)]], בשינויים המחויבים, יחולו על ההליכים לפי סעיף זה. : (יג) בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ו) ו-(יב), זכאי הנידון להיות נוכח בכל דיון לפני הוועדה לפי סעיף זה. : (יד) בכל ענין של סדר דין שלא נקבע בסעיף זה, תדון הוועדה בדרך הנראית לה מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה בענין. : (טו) הוועדה רשאית, לבקשת בא כוח המפקד הצבאי או הנידון, להורות על השהיית ביצוע החלטתה לתקופה שלא תעלה על 72 שעות ממועד החלטתה; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. : (טז) על החלטת הוועדה לפי סעיף זה ניתן להגיש ערר לפני ועדת עררים שימנה נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים (להלן בסעיף זה - "ועדת העררים"); ועדת העררים יכול שתהיה מורכבת מחבר אחד; כחבר בוועדת העררים ימונה קצין צה"ל שדרגתו סגן אלוף או דרגה גבוהה מזו, הכשיר לכהן כשופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. : (טז1)(1) ערר על החלטת הוועדה לפי סעיפים 186(ז) ו-186(ט) יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה בפני העורר, או מיום שנמסרה לו ההחלטה אם ניתנה שלא בפניו. :: (2) ועדת העררים רשאית להאריך את המועד להגשת ערר כאמור בסעיף קטן (([צ"ל: בפסקה])) (1); ועדת העררים תיתן לצד שכנגד הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה לפני שתחליט בה, אם ראתה הצדקה לכך. : (יז) לוועדת העררים יהיו כל הסמכויות הנתונות לוועדה. : (יח) דיון בערר לפי סעיף קטן (טז) יתנהל בהתאם להוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים. === סימן י"א1 - זכויות נפגעי עבירה (תיקון: 1799) === @ 186א. הגדרות (תיקון: 1799, 1805) : לעניין [[סימן זה]]: :- "בן זוג" - לענין מי שהעבירה גרמה למותו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, ובלבד שערב מותו גר עמו וניהל עמו משק בית משותף במשך שנתיים לפחות; :- "בן משפחה" - בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות; :- "הגוף החוקר" - משטרת ישראל; :- "חשוד" - מי שחשוד בביצוע העבירה שפגעה בנפגע; :- "נאשם" - מי שנאשם בעבירה שפגעה בנפגע; :- "נידון" - מי שנגזר דינו בשל העבירה שפגעה בנפגע; :- "נפגע עבירה" - מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון; :- "עבירה" - עבירה, למעט עבירת תעבורה שמתקיימים בה כל אלה: :: (1) היא עבירה שעונשה שלושה חודשי מאסר או יותר. :: (2) היא נעברה באזור, ואם נעברה מחוץ לאזור בית משפט צבאי דן בה; :: (3) חקירתה תעשה בידי הגוף החוקר והתביעה בה תנוהל בידי תובע; :- "עבירת מין או אלימות" - עבירה מן העבירות המנויות [[בתוספת החמישית]]; :- "עבירת מין או אלימות חמורה" - עבירת מין או אלימות המנויה [[תוספת חמישית א חלק א|בחלק א']] או [[בחלק ב' בתוספת החמישית א']]; :- "עבירת תעבורה" - כמשמעותה [[בצו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1805), התשע"ט-2018]]; :- "תובע" - כמשמעותו [[בסעיף 75]]; :- "הקצין הממונה" - כמשמעותו [[בסעיף 136א]]; :- "הרשויות" - רשויות החקירה, התביעה וכל רשות ציבורית אחרת שהטיפול בנפגעי עבירה בהליך הפלילי הוא בין תפקידיה; :- "אדם עם מוגבלות" - אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגנטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים. @ 186ב. עקרונות (תיקון: 1799) : מתן הזכויות לנפגע עבירה ייעשה תוך התחשבות בו ובצרכיו, שמירה על כבודו והגנה על פרטיותו ובתוך זמן סביר, כל זאת מבלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים, ובכפוף לשיקולי ביטחון. @ 186ג. דרכי התאמה במימוש זכויות נפגעי עבירה (תיקון: 1799) : (א) מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא קטין ייעשה תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות הענין בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו של הקטין. : (ב) מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא אדם עם מוגבלות ייעשה תוך הגנה על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות וכן באופן שייתן מענה הולם לצרכיו המיוחדים. : (ג) מידע והודעות לפי הוראות [[סימן זה]] יימסרו, ככל הניתן, בשפה מובנת לנפגע העבירה. @ 186ד. הבטחת זכויות (תיקון: 1799) : בית המשפט הצבאי והרשויות, כל אחד בתחומו, ינקטו צעדים הדרושים להבטחת זכויות נפגע עבירה לפי צו זה. @ 186ה. הגנה (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) : במהלך ההליך הפלילי זכאי נפגע עבירה - : (1) להגנה, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו; : (2) לקבל בבית המשפט, ככל הניתן, הגנה מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין כל אחד מהמפורטים בסעיף קטן (1); : (3) לקבל מהמשטרה מידע לגבי אפשרויות קיימות להגנה מפני כל אחד מהמפורטים בסעיף קטן (1). @ 186ו. הגבלה על מסירת פרטים אישיים של נפגע עבירה (תיקון: 1799) : (א) בסעיף זה - ::- "מסירה" - לרבות בדרך של העמדה לעיון או להעתקה; ::- "פרטים אישיים", לגבי נפגע עבירה - כתובת מגוריו, כתובת מקום עבודתו ומספרי הטלפון שלו. : (ב) הרשויות לא ימסרו לאדם, לרבות לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה [[בחלק א' בתוספת החמישית א']] שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית כל אחת מן הרשויות, בכפוף להוראות כל דין החלות עליה, למסור את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה [[בחלק א' בתוספת החמישית א']], כולם או חלקם, אם מצאה כי המסירה נדרשת לצורך ההליכים הפליליים שענינם העבירה שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום, לפי הענין, או לצורך הגנה וטיפול בנפגע, והתקיים אחד מאלה: :: (1) הפרטים האישיים של הנפגע הם חלק מתיאור העובדות בכתב האישום המהוות את העבירה; :: (2) המסירה היא בתוך רשות, בין רשות לרשות או מהרשויות לבית משפט. : (ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם נתן הנפגע את הסכמתו למסירה. : (ה) תובע רשאי שלא למסור לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירה שאינה מנויה [[בחלק א' לתוספת החמישית א']], אם קיים לדעתו חשש לפגיעה בשלומו של נפגע העבירה. : (ו) בית משפט רשאי, לבקשת הנאשם או סניגורו, להורות על גילוי פרטים אישיים של נפגע עבירה, כולם או חלקם, שלא נמסרו להם לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ה), אם מצא כי מסירת הפרטים נדרשת לצורך ניהול הגנת הנאשם. : (ז) הורה בית המשפט על גילוי פרטים אישיים של נפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (ו), רשאי הוא לקבוע תנאים או סייגים לגילוי הפרטים, שתכליתם להגן על פרטיותו של הנפגע. : (ט) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכל דין אחר הקובע איסור או הגבלות על מסירת מידע, או חיסיון. @ 186ז. זכות לקבלת מידע על ההליך הפלילי (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) : (א) נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל הדרך שבה מתנהל הליך פלילי, כפי שייקבע בתקנות על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור. : (ב) נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה, מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של האחראי על החקירה או התביעה, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם; מפקד כוחות צה"ל באזור יקבע בתקנות את דרכי קבלת המידע ותוכנו. : (ג) נוסף על הוראות סעיף קטן (ב) - :: (1) נפגע עבירה שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים [[בתוספת השישית]] יידעו אותו על שלבים בהליך פלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, כמפורט [[באותה תוספת]]; :: (2) נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים [[בתוספת השביעית]] יידעו אותו על פרטים נוספים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, לרבות לענין זכותו לפי [[סעיפים 186טז]] [[ו-186יז]] כמפורט [[באותה תוספת]]. @ 186ח. זכות עיון בכתב אישום (תיקון: 1799) : נפגע עבירה זכאי, לבקשתו או לבקשת בא כוחו, לעיין בכתב האישום נגד הנאשם, ולקבל העתק ממנו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה: : (1) עיון כאמור בכתב האישום - אסור על פי דין; : (2) סבר פרקליט אזור יהודה והשומרון או ראש יחידת התביעות באזור שומרון ויהודה במשטרה, לפי הענין, כי מטעמים מיוחדים שיירשמו אין להרשות את העיון או את קבלת ההעתק כאמור. @ 186ט. זכות לקבל מידע על מאסר או משמורת אחרת (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים [[בתוספת השמינית]] יידעו אותו על מהלך מאסרו של הנידון, או על מהלך שהייתו של הנאשם או הנידון במשמורת חוקית אחרת בעקבות העבירה, לרבות לענין זכותו לפי [[סעיף 186יט]] כמפורט [[באותה תוספת]]. @ 186י. זכות לקבל מידע על שירותי סיוע (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה כפי שייקבע בתקנות על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור. @ 186יא. ניהול ההליכים בזמן סביר (תיקון: 1799) : ההליכים הנוגעים לעבירת מין או אלימות יקוימו בתוך זמן סביר, כדי למנוע עינוי דין. @ 186יב. חקירה של גוף חוקר בדבר עבר מיני (תיקון: 1799) : (א) במהלך חקירת תלונה בגוף החוקר בדבר עבירת מין או אלימות לא ייחקר נפגע העבירה על עברו המיני, למעט חקירה הנדרשת בנסיבות הענין בדבר קשר מיני קודם עם החשוד, אלא אם כן קבע הקצין הממונה מטעמים שיירשמו, כי חקירה זו חיונית כדי להגיע לחקר האמת. : (ב) חקירה על עברו המיני של נפגע עבירת מין או אלימות לפי הוראות סעיף קטן (א) תיעשה תוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו של הנפגע. @ 186יג. זכות לנוכחות מלווה בחקירה (תיקון: 1799) : נפגע עבירת מין או אלימות זכאי שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת חקירתו בגוף החוקר, אלא אם כן סבר הקצין הממונה, כי יש בכך כדי לפגוע בחקירה. @ 186יד. זכות נפגע עבירת מין לבחור את מין החוקר (תיקון: 1799) : (א) נפגע עבירת מין זכאי לבחור את מין החוקר, והוא ייחקר כאמור בהתאם לבקשתו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה: :: (1) הקצין הממונה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו לא ניתן להיענות לבקשה; :: (2) החוקר האחראי על חקירת העבירה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו יש בכך כדי לפגוע בחקירה, ובשל דחיפות העניין לא ניתן לקבל את עמדתו של הקצין הממונה. : (ב) לא נענתה בקשתו של נפגע העבירה מאחד הטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(1) או (2), ייחקר הנפגע בנוכחות שוטר או עובד הגוף החוקר בן המין שביקש הנפגע כי יחקור אותו, אם נכח באותה עת במקום החקירה, ונפגע העבירה מעוניין בכך. : (ג) בתחילת החקירה, יידע החוקר את נפגע העבירה בדבר זכותו כאמור בסעיף קטן (א). : (ד) לעניין זה, "עבירת מין" - עבירה לפי [[+|סעיפים 285]], [[+#סעיף 367ב|292]], [[+#סעיף 367ב|293]], [[+|296 עד 302]], [[+#סעיף 367ז|305]], [[+#סעיף 367ד|306]], [[+|311]], [[+|314]], [[+|319]] [[החוק הפלילי הירדני#סעיף 367ז|ו-320]] המנויים [[בפרט ((())2(())) לתוספת החמישית]]. @ 186טו. זכות לנוכחות בדיון הנערך בדלתיים סגורות (תיקון: 1799) : (א) בכפוף לדין, נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון בבית המשפט בענין העבירה שממנה נפגע, הנערך בדלתיים סגורות לפי [[סעיף 89 לצו זה]], וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של נפגע העבירה או של האדם המלווה אותו בדיון בבית המשפט. @ 186טז. זכות להביע עמדה לענין עיכוב הליכים (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שקיבל הודעה לפי [[סעיף 186ז(ג)(2)]] על כוונה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בענין בכתב לפני מפקד כוחות צה"ל באזור או הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט אזור יהודה והשומרון או מי שהוסמך לכך על ידו, לפני קבלת החלטה בעניין במועד ובדרך שייקבעו בתקנות על-ידי מפקד כוחות צה"ל באזור. @ 186יז. זכות להביע עמדה לענין הסדר טיעון (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) : (א) נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה לפי [[סעיף 186ז(ג)(2)]] על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לפני התובע, לפני קבלת החלטה בענין. : (ב) זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לקבל הודעה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, ולהביע עמדה בעניין זה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו לגבי העבירות המפורטות להלן, אלא אם כן ביקש נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון: :: (1) עבירה לפי [[סעיף 249]] [[248א|ו((-))250 לצו]], אם נפגע העבירה הוא בן משפחתו של הנאשם; בפסקה זו, "בן משפחתו" - כהגדרתו [[בחלק ב' לתוספת חמישית א']]; :: (2) עבירה לפי [[סעיף 211א לצו]]. : (ג) נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המפורטת [[בתוספת חמישית ב']], שקיבל הודעה לפי [[סעיף 186ז(ג)(2) לצו]] על פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, זכאי להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון, לפני הגורם המאשר, בעל פה או בכתב, על פי בחירתו, טרם קבלת ההחלטה על הסדר הטיעון; בסעיף קטן זה, "גורם מאשר" ((-)) פרקליט אזור יהודה והשומרון או ראש יחידת התביעות במחוז שומרון ויהודה במשטרה, או מי שהוסמך על ידם. : (ד) בדיון לגבי כתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, שבו מציג התובע לפני בית המשפט הסדר טיעון שאליו הגיע עם הנאשם, יברר בית המשפט האם קוימו הוראות צו זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה, לרבות האם הובאו פרטיו של הסדר הטיעון המוצג לפניו, כאמור בסעיף זה, לפני נפגע עבירה כאמור. : (ה) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו, אלא אם כן קבע פרקליט אזור יהודה והשומרון או ראש יחידת התביעות במחוז שומרון ויהודה במשטרה לפי העניין, כי יש בכך כדי לפגוע באופן ממשי בניהול ההליך. : (ו) המועדים והדרכים למימוש זכויותיו של נפגע העבירה לפי סעיף זה ייקבעו בתקנות על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור. @ 186יח. הצהרת נפגע (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) : (א) נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש; מסר הנפגע הצהרה כאמור, זכאי הוא שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם, לפי הוראות [[סעיף 129]]. : (ב) אין בהגשת הצהרת נפגע לבית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 129(ג)]]. : (ג) הוראות לענין הצהרת נפגע לפי סעיף זה, לרבות לענין דרכי הגשתה, תוכנה ועדכונה ייקבעו בתקנות על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור. @ 186יט. זכות להביע עמדה לענין חנינה (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה לפי הוראות [[סעיף 186ט]] על בקשת הנידון לחנינה או להקלה בעונשו ממפקד כוחות צה"ל באזור, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב בפני מפקד כוחות צה"ל באזור בבקשה כאמור, במועד ובדרך שייקבעו בתקנות. @ 186כ. הגנה מפני משפט פלילי או אזרחי (תיקון: 1799) : אי קיום זכות מהזכויות הקבועות בצו זה אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, או כדי להוות עילה למשפט פלילי או אזרחי נגד רשות ציבורית או עובד ציבור; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע נקיטת הליך משמעתי לפי כל דין. @ 186כא. זכאות בני משפחה (תיקון: 1799) : גרמה העבירה למותו של אדם, יוענקו הזכויות לפי צו זה לבני משפחתו של נפגע העבירה, לפי סדר הקדימויות שלהלן: : (1) למי שהיה בן זוגו בעת מותו; : (2) לילדיו; : (3) להוריו; : (4) לאחיו; : בהעדרם של כל אלה למי שהיה אפוטרופסו בעת מותו. @ 186כב. שלילת זכויות (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) נפגע עבירה זכאי לקבל את מלוא זכויותיו לפי הוראות [[סימן זה]], אלא אם כן סבר פרקליט אזור יהודה והשומרון, כי מטעמי ביטחון או מטעמים מיוחדים שיירשמו אין להעניק לנפגע העבירה את זכויותיו. @ 186כג. הקמת יחידות סיוע בפרקליטות (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) : בפרקליטות אזור יהודה והשומרון יוקמו יחידות סיוע, שתפקידן להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות צו זה, ובין השאר: : (1) להבטיח את העברת המידע מהפרקליטות לנפגעי העבירות ומנפגעי העבירות לפרקליטות; : (2) להנחות את התובעים ולסייע להם ביישום ההוראות לפי צו זה; : (3) לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירות, ולהפיצו לתובעים. @ 186כד. מינוי אחראים במשטרת ישראל (תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220) : (((החל מיום 1.1.2026):)) : משטרת ישראל תמנה שוטרים אחראים לענין צו זה, שתפקידם להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות [[סימן זה]] ובין השאר: : (1) להבטיח את העברת המידע מהמשטרה לנפגעי העבירות ומנפגעי העבירות למשטרה; : (2) להנחות שוטרים ולסייע להם ביישום ההוראות לפי צו זה; : (3) לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירות ולהפיצו לשוטרים. @ 186כה. הודעות (תיקון: 1799) : הודעות לפי צו זה יישלחו לנפגע העבירה לפי הכתובת שמסר לשם כך או יימסרו לו באמצעות מספר הטלפון שמסר לשם כך, הכל בדרך שייקבע בתקנות ידי מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון; הודעות שנשלחו לכתובת שמסר נפגע העבירה כאמור או שנעשה מאמץ סביר לשלוח או למסור אותן בדרך אחרת שייקבע בתקנות על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון, יראו אותן כאילו נמסרו לו. == פרק ו' - כללי האחריות לעבירה == === סימן א' - הוראות יסוד (תיקון: 1754) === @ 187. הגדרות (תיקון: 1754) : [[בפרק זה]] - :- "עבירה" - מעשה, מחדל או נסיון, שהם בני עונשין לפי דין או תחיקת בטחון; :- "רשות מוסמכת" - רשויות צה"ל, וכן גוף אחר הפועל מכוחו של מפקד כוחות צה"ל באזור. למען הסר ספק, לא יראו כרשות מוסמכת את הרשות הפלסטינית, כהגדרתה [[במנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7), התשנ"ו-1995]], או גופים אחרים הפועלים מכוחה. @ 188. אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד (תיקון: 1754) : (א) (((בוטל).)) : (ב) אין דנים אדם על מעשה, שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו, בפסק דין שניתן בידי בית משפט צבאי באזור או באזור מוחזק או בידי בית משפט בישראל; אולם אם גרם המעשה למותו של אדם, דנים אותו על כך אף אם הורשע קודם לכן בעבירה אחרת בשל אותו מעשה. @ 188א. אין ענישה אלא לפי דין או תחיקת בטחון (תיקון: 1754) : אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בדין או בתחיקת בטחון. @ 188ב. אין עונשין למפרע (תיקון: 1754) : (א) תחיקת בטחון היוצרת עבירה לא תחול על מעשה שנעשה לפני חתימתה או יום כניסתה לתוקף, לפי המאוחר. : (ב) תחיקת בטחון הקובעת לעבירה עונש חמור מזה שנקבע לה בשעת ביצוע העבירה, לא תחול על מעשה שנעשה לפני חתימתה או יום כניסתה לתוקף לפי המאוחר; אך אין רואים בעדכון שיעורו של קנס החמרה בעונש. === סימן ב' - תחולה לפי זמן ומקום עשיית העבירה (תיקון: 1754) === @ 189. עבירות שנעשו מקצתן בתוך האזור ומקצתן מחוץ לאזור : ניתן לשפוט ולהעניש אדם, העושה באזור חלק ממעשה אשר היה נחשב לעבירה, אילו נעשה כולו בתוך האזור, והוא נעשה מקצתו בתוך תחומי האזור ומקצתו מחוץ לתחומי האזור, כאילו נעשה המעשה כולו בתוך תחומי האזור. @ 190. ביטול העבירה לאחר עשייתה (תיקון: 1754) : נעברה עבירה ובוטל בתחיקת בטחון האיסור עליה - תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם - יופסקו; ניתן גזר-דין - יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה. @ 191. שינוי תחיקת בטחון לאחר עשיית העבירה (תיקון: 1754) : (א) נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק-דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, תחול על העניין תחיקת בטחון המקלה עם העושה; "אחריות לה" - לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה. : (ב) הורשע אדם בעבירה בפסק דין חלוט ולאחר מכן נקבע לאותה עבירה בתחיקת בטחון עונש, שלפי מידתו או סוגו הוא קל מזה שהוטל עליו - יהיה עונשו העונש המרבי שנקבע בתחיקת בטחון, כאילו הוטל מלכתחילה. @ 192. עבירות שהזמן גרמן (תיקון: 1754) : הוראות [[סעיפים 190]] [[ו-191]] לא יחולו על עבירה לפי דין או תחיקת בטחון שנקבעו בהם או לגביהם שיעמדו בתוקפם לתקופה מסוימת, או שנובע מטיבם שהם נתונים לשינויים מזמן לזמן. === סימן ג'1 - העבירה הפלילית והאחריות לה - היסוד העובדתי שבעבירה (תיקון: 1754) === @ 193. מבנה היסוד העובדתי (תיקון: 1754) : (א) "פרט", לעניין עבירה - המעשה בהתאם להגדרתה, וכן נסיבה או תוצאה שנגרמה על ידי המעשה, מקום שהן נמנות עם הגדרת אותה עבירה. : (ב) "מעשה" - לרבות מחדל, אם לא נאמר אחרת. : (ג) "מחדל" - הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי הדין, תחיקת בטחון או חוזה. === סימן ג'2 - העבירה הפלילית והאחריות לה - היסוד הנפשי שבעבירה (תיקון: 1754) === @ 194. דרישת מחשבה פלילית (תיקון: 1754) : אדם מבצע עבירה רק אם עשאה במחשבה פלילית, זולת אם - : (1) נקבע בהגדרת העבירה כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה; או : (2) העבירה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. @ 195. מחשבה פלילית (תיקון: 1754) : (א) מחשבה פלילית - מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולעניין התוצאות גם אחת מאלה: :: (1) כוונה - במטרה לגרום לאותן תוצאות; :: (2) פזיזות שבאחת מאלה: ::: (א) אדישות - בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות; ::: (ב) קלות דעת - בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למענן. : (ב) לעניין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן. : (ג) לעניין סעיף זה - :: (1) רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם; :: (2) אין נפקה מינה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר, מזה שלגביו אמור היה המעשה להיעשות. @ 196. רשלנות (תיקון: 1754) : (א) רשלנות - אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות העניין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד - :: (1) שלעניין הפרטים הנותרים הייתה לפחות רשלנות כאמור; :: (2) שאפשרות גרימת התוצאות לא הייתה בגדר הסיכון הסביר. : (ב) בכל עבירה בדין או בתחיקת בטחון שבה היסוד הנפשי הנדרש להתהוות העבירה הוא רשלנות, ולאותה עבירה נקבע עונש מאסר העולה על שלוש שנים - יהיה העונש בשל אותה עבירה, מאסר שלוש שנים. === סימן ג'3 - העבירה הפלילית והאחריות לה - אחריות קפידה (תיקון: 1754) === @ 197. אחריות קפידה והיקפה (תיקון: 1754) : (א) אדם נושא באחריות קפידה בשל עבירה, אם נקבע בדין או בתחיקת בטחון שהעבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות; ואולם, אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לבטל את האחריות בשל עבירות שחוקקו טרם כניסתו לתוקף של סעיף זה ונקבע בדין או בתחיקת בטחון, לרבות בהלכה הפסוקה, שאינן טעונות הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות. : (ב) לא יישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה; הטוען טענה כאמור - עליו הראיה. : (ג) לעניין אחריות לפי סעיף זה, לא יידון אדם למאסר, אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות. === סימן ד'1 - עבירות נגזרות - הניסיון (תיקון: 1754) === @ 198. ניסיון מהו (תיקון: 1754) : אדם מנסה לעבור עבירה אם, במטרה לבצעה, עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה. @ 199. חוסר אפשרות לעשיית העבירה (תיקון: 1754) : לעניין נסיון, אין נפקה מינה אם עשיית העבירה לא הייתה אפשרית מחמת מצב דברים שהמנסה לא היה מודע לו או טעה לגביו. @ 199א. עונש מיוחד על ניסיון (תיקון: 1754) : הוראה שבה נקבע לעבירה עונש חובה או שנקבע לה עונש מזערי, לא תחול על ניסיון לעבור אותה. @ 199ב. פטור עקב חרטה לניסיון (תיקון: 1754) : מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לנסיון, אם הוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה, חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות שבהן מותנית השלמת העבירה; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריותו הפלילית בשל עבירה מושלמת אחרת שבמעשה. === סימן ד'2 - עבירות נגזרות - צדדים לעבירה (תיקון: 1754) === @ 199ג. מבצע (תיקון: 1754) : (א) מבצע עבירה - לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר. : (ב) המשתתפים בביצוע עבירה תוך עשיית מעשים לביצועה, הם מבצעים בצוותא, ואין נפקה מינה אם כל המעשים נעשו ביחד, או אם נעשו מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי אחר. : (ג) מבצע באמצעות אחר הוא אדם שתרם לעשיית המעשה על-ידי אדם אחר שעשאו ככלי בידיו, כשהאחר היה נתון במצב כגון אחד המצבים הבאים, כמשמעותם בצו זה: :: (1) קטינות או אי שפיות הדעת; :: (2) העדר שליטה; :: (3) ללא מחשבה פלילית; :: (4) טעות במצב דברים; :: (5) כורח או צידוק. : (ד) לעניין סעיף קטן (ג), אם העבירה מותנית בעושה מיוחד, יהיה אדם מבצע אותה עבירה גם כאשר הייחוד מתקיים באדם האחר בלבד. @ 199ד. משדל (תיקון: 1754) : המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ, הוא משדל לדבר עבירה. @ 199ה. מסייע (תיקון: 1754) : מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע. @ 199ו. עונש על סיוע (תיקון: 1754) : (א) הסיוע לעבור עבירה שאינה עבירת ביטחון, עונשו - מחצית העונש שנקבע בדין או בתחיקת בטחון בשל ביצועה העיקרי; ואולם אם נקבע לה - :: (1) עונש מיתה או מאסר עולם - עונשו מאסר עשרים שנה; :: (2) עונש מזערי - עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי; :: (3) עונש חובה כלשהו - הוא יהיה עונש מירבי, ומחציתו תהא עונש מזערי. : (ב) הסיוע לעבור עבירה שהיא עבירת ביטחון, עונשו - העונש שנקבע בדין או בתחיקת בטחון לביצועה העיקרי; ואולם הוראה שבה נקבע לעבירה עונש חובה או שנקבע לה עונש מזערי, לא תחול על סיוע לעבור אותה. @ 199ז. ניסיון לשידול (תיקון: 1754) : הניסיון לשדל אדם לבצע עבירה, עונשו - מחצית העונש שנקבע בדין או בתחיקת בטחון לביצועה העיקרי; ואולם אם נקבע לה - : (1) עונש מיתה או מאסר עולם - עונשו מאסר עשרים שנים, ואם הייתה עבירת בטחון - עונשו מאסר שלושים שנים; : (2) עונש מזערי - עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי; : (3) עונש חובה כלשהו - הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי. @ 199ח. פטור עקב חרטה למשדל או מסייע (תיקון: 1754) : משדל או מסייע לא יישא באחריות פלילית לשידול או לסיוע, או לניסיון לשידול, אם מנע את עשיית העבירה או את השלמתה, או אם הודיע בעוד מועד לרשות מוסמכת, אשר נתונה לה סמכות על פי דין או תחיקת בטחון למנוע את עשיית העבירה או את השלמתה, על העבירה לשם מניעת עשייתה או השלמתה ועשה למטרה זו כמיטב יכולתו בדרך אחרת; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריות פלילית לעבירה מושלמת אחרת שבמעשה. @ 199ט. עבירה שונה או נוספת (תיקון: 1754) : (א) עבר מבצע, אגב עשיית העבירה, עבירה שונה ממנה או נוספת לה, כאשר בנסיבות העניין, אדם מן היישוב יכול היה להיות מודע לאפשרות עשייתה - :: (1) יישאו באחריות לה גם המבצעים בצוותא הנותרים; ואולם, נעברה העבירה השונה או הנוספת בכוונה, יישאו המבצעים הנותרים באחריות לה כעל עבירה של אדישות בלבד; :: (2) יישא באחריות לה גם המשדל או המסייע, כעבירה של רשלנות, אם קיימת עבירה כזאת באותו יסוד עובדתי. : (ב) הרשיע בית המשפט נאשם על פי סעיף קטן (א)(1) בעבירה שנקבע לה עונש חובה, רשאי הוא להטיל עליו עונש קל ממנו. @ 199י. נתונים ענייניים ואישיים (תיקון: 1754) : נתון שהוא תנאי להתהוות עבירה, תהיה לו נפקות לגבי כל צד לאותה עבירה, אף אם אינו מתקיים בו; ואולם נתון אישי שנפקותו מכוח דין או תחיקת בטחון להחמיר בעונש, להקל בו, לשנותו בדרך אחרת, או למנעו, תהיה הנפקות לגבי אותו צד בלבד שבו הוא מתקיים. === סימן ד'3 - עבירות נגזרות - הוראות משותפות (תיקון: 1754) === @ 199יא. סייג לניסיון, לשידול ולסיוע (תיקון: 1754) : הניסיון, השידול, הניסיון לשידול או הסיוע, לעבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואם העונש הוא קנס בלבד - קנס שאינו עולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום, אינם בני עונש. @ 199יב. תחולת דין העבירה (תיקון: 1754) : מלבד אם נאמר בדין או בתחיקת בטחון או משתמע מהם אחרת, כל דין או תחיקת בטחון החלים על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת חלים גם על ניסיון, שידול, ניסיון לשידול או סיוע, לאותה עבירה. === סימן ה'1 - סייגים לאחריות פלילית - הוראות כלליות (תיקון: 1754) === @ 199יג. נטל ההוכחה (תיקון: 1754) : מלבד אם נאמר בדין ובתחיקת בטחון אחרת, חזקה על מעשה שנעשה בתנאים שאין בהם סייג לאחריות פלילית. @ 200. כפיה על ידי הבעל : אשה נשואה אינה פטורה מאחריות פלילית על מעשה או מחדל, אך ורק מחמת שהמעשה או המחדל נעשה בנוכחות הבעל. === סימן ה'2 - סייגים לאחריות פלילית - סייגים לפליליות המעשה (תיקון: 1754) === @ 201. קטינות (תיקון: 1754) : לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתיים עשרה שנים. @ 202. היעדר שליטה (תיקון: 1754) : לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לעניין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה. @ 203. אי שפיות הדעת (תיקון: 1754) : לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש - : (1) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או : (2) להימנע מעשיית המעשה. @ 204. שיכרות (תיקון: 1754) : (א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו. : (ב) עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה. : (ג) גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה. : (ד) בסעיף זה, "מצב של שכרות" - מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה. : (ה) סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן (ד), אך עקב שכרות חלקית לא היה מודע, בשעת מעשה, לפרט מפרטי העבירה. @ 205. הגנה עצמית (תיקון: 1754) : לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים. @ 206. צורך (תיקון: 1754) : לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא הייתה לו דרך אחרת אלא לעשותו. @ 206א. כורח (תיקון: 1754) : (א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שנצטווה לעשותו תוך איום שנשקפה ממנו סכנה מוחשית של פגיעה חמורה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו, ושאנוס היה לעשותו עקב כך. : (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול ביחס לעבירה שעונשה מוות ועבירה לפי [[סעיף 209 לצו זה]], וכן ניסיון, שידול, ניסיון לשידול או סיוע לעבירות האמורות. @ 206ב. צידוק (תיקון: 1754) : לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה: : (1) הוא היה חייב או מוסמך, לפי דין או לפי תחיקת בטחון, לעשותו; : (2) עשהו על-פי צו של רשות מוסמכת שהיה חייב לפי דין או תחיקת בטחון לציית לה, זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין; : (3) במעשה הטעון לפי דין או תחיקת בטחון הסכמה, כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם, שלמות גופו, או למניעת נזק חמור לבריאותו, ואם בנסיבות העניין לא היה בידו להשיג את ההסכמה; : (4) עשהו באדם בהסכמה כדין, תוך פעולה או טיפול רפואיים, שתכליתם טובתו או טובת הזולת; : (5) עשהו תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי, שאינם אסורים לפי דין או תחיקת בטחון ואינם נוגדים את תקנת הציבור, ובהתאם לכללים הנהוגים בהם. @ 206ג. כניסה למצב בהתנהגות פסולה (תיקון: 1754) : (א) הוראות [[סעיפים 202]], [[206]] [[ו-206א]] לא יחולו אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול היה, בנסיבות העניין, להיות מודע, לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו, כי הוא עלול לעשותו במצב זה, ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב; ובלבד שענינו של המעשה שנעשה במצבים האמורים [[בסעיף 206]] או [[בסעיף 206א]], לא היה הצלת אינטרס הזולת. : (ב) במקרה כאמור בסעיף קטן (א), רואים את האדם כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה; נכנס אדם למצב כדי לעבור את העבירה, והיא מותנית גם בתוצאה, רואים אותו כמי שעבר את העבירה בכוונה. @ 206ד. חובה לעמוד בסכנה או באיום (תיקון: 1754) : הוראות [[סעיפים 206]] [[ו-206א]] לא יחולו כאשר הייתה מוטלת על האדם חובה על-פי דין, תחיקת בטחון או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום. @ 206ה. חריגה מן הסביר (תיקון: 1754) : הוראות [[סעיפים 205]], [[206]] [[ו-206א]] לא יחולו כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות העניין לשם מניעת הפגיעה. @ 206ו. זוטי דברים (תיקון: 1754) : לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך. @ 206ז. טעות במצב דברים (תיקון: 1754) : (א) העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו. : (ב) סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה בכפוף לאמור [[בסעיף 197(ב)]]. @ 206ח. טעות במצב משפטי (תיקון: 1754) : לענין האחריות הפלילית אין נפקא מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור על פי דין או תחיקת בטחון, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי שנקבע בדין או בתחיקת בטחון, או בדבר הבנתו את האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר === סימן ו' - אחריות פלילית של תאגיד (תיקון: 1754) === @ 206ט. היקף אחריותו הפלילית של תאגיד (תיקון: 1754) : (א) תאגיד יישא באחריות פלילית - :: (1) לפי [[סעיף 197]], כשהעבירה נעברה על ידי אדם במהלך מילוי תפקידו בתאגיד; :: (2) לעבירה המצריכה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות, אם, בנסיבות הענין ולאור תפקידו של האדם, סמכותו ואחריותו בניהול עניני התאגיד, יש לראות במעשה שבו עבר את העבירה, ובמחשבתו הפלילית או ברשלנותו, את מעשהו, ומחשבתו או רשלנותו, של התאגיד. : (ב) בעבירה שנעברה במחדל, כאשר חובת העשיה מוטלת במישרין על התאגיד, אין נפקה מינה אם ניתן לייחס את העבירה גם לבעל תפקיד פלוני בתאגיד, אם לאו. @ 207. עבירות של תאגיד : נתחייב בדין תאגיד, בעבירה על תחיקת בטחון או על הדין, יראו כל אדם שהיה בזמן העבירה מנהלו או פקידו של התאגיד, כאשם באותה עבירה אלא אם כן יוכח שהעבירה בוצעה בלא ידיעתו או שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעת ביצועה. === סימן ו'1 - הוראות שונות (תיקון: 1754) === @ 207א. פרשנות (תיקון: 1754) : ניתן דין או תחיקת בטחון לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתם, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין או תחיקת בטחון. @ 207ב. נפקותו של ספק (תיקון: 1754) : (א) לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן היא הוכחה מעבר לספק סביר. : (ב) התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית, והספק לא הוסר, יחול הסייג. @ 207ג. פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירה (תיקון: 1754) : בכל מקום בדין או בתחיקת בטחון שנחקק לפני תחילת תוקפו של סעיף זה, ושבו היסוד הנפשי שבעבירה בא לידי ביטוי במונח - : (1) "זדון" או "מזיד" - יהיה היסוד הנפשי הדרוש להתהוות העבירה - מודעות כאמור [[בסעיף 195(א) רישה]], ולעניין תוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה - גם פזיזות; : (2) "בכוונה" - מקום שהמונח אינו מתייחס לתוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה, יתפרש המונח כמניע שמתוכו נעשה המעשה או כמטרה להשיג יעד כפי שנקבע בעבירה, לפי ההקשר; : (3) "ביודעין" או מונח בעל משמעות דומה - יתפרש המונח כמחשבה פלילית כאמור [[בסעיף 195(א)]]; : (4) "יש לו יסוד להניח" או ביטוי בעל משמעות דומה - יתפרש הביטוי כאדם שחשד, כאמור [[בסעיף 195(ג)(1)]]; : (5) "התרשלות" - יתפרש המונח כרשלנות כאמור [[בסעיף 196]]. @ 208. נטל ההוכחה (תיקון: 1754) : אדם שנאשם בעבירה על תחיקת בטחון עליו ההוכחה שהחזיק בכל רשיון, תעודת היתר, הסכמה או הרשאה. == פרק ז' - עבירות == === סימן א' - פגיעה בגוף === @ 209. גרימת מוות בכוונה (תיקון: 1754) : (א) הגורם בכוונה למותו של אחר, דינו מוות. : (ב) חבר בקבוצה, שחבר אחד או יותר בה עוברים או עברו, בזמן היותם בקבוצה, עבירה על סעיף זה, דינו מאסר עולם. : (ג) בסעיף זה - "הגורם בכוונה למותו של אחר", לרבות: :: (1) הגורם למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה; :: (2) הגורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש. @ 210. הריגה : (א) הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, ייאשם בהריגה, ודינו, מאסר עולם. : (ב) מחדל אסור הוא מחדל, העולה כדי התרשלות פושעת במילוי חובה, בין שיש עמו כוונה לגרום למוות או חבלת גוף, ובין שאין עמו כוונה כזאת. @ 210א. חבלה בכוונה מחמירה (תיקון: 1724, 1771) : העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה של ממש, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו - מאסר עשרים שנים: : (1) גורם לאדם חבלה של ממש; : (2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר; : (3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ; : (4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור; : (5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל מְשַּתֵּך; : (6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת. @ 210ב. (תיקון: 1771) : (((פקע).)) @ 211. תקיפה (תיקון: 1724) : (א) התוקף שלא כדין, דינו - מאסר חמש שנים, והוא אם לא נקבע בצו זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה; גרם התוקף לאחר חבלה של ממש - דינו מאסר שבע שנים. : (ב) (((בוטל).)) @ 211א. תקיפה או פגיעה בנסיבות מחמירות (תיקון: 1724) : נעברה עבירה לפי [[סעיפים 211]], [[215]] [[או 217]] - : (1) כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה; : (2) כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם - כפל העונש הקבוע לעבירה. @ 212. זריקת חפצים (תיקון: 1771) : הזורק דבר, לרבות אבן - : (1) באופן הפוגע או עלול לפגוע בתנועה בנתיב תחבורה או באופן שיש בו כדי לפגוע בכלי תחבורה, או באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה, או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, דינו - מאסר עשר שנים; : (2) לעבר אדם או רכוש, בכוונה לפגוע באדם או ברכוש דינו - מאסר עשר שנים; : (3) לעבר כלי תחבורה נוסע, בכוונה לפגוע בו או באדם הנוסע בו, דינו - מאסר עשרים שנים; : (4) (((פקעה).)) @ 212א. סיכון חיי אנשים בנתיב תחבורה (תיקון: 1715) : העושה אחת מאלה, בכוונה לפגוע בעובר דרך, נוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו, דינו - מאסר עשרים שנים: : (1) מניח דבר על נתיב התחבורה או כלי התחבורה; : (2) נוהג בכלי תחבורה, או מטפל בנתיב תחבורה או כלי תחבורה, או בכל דבר שעליהם או בקרבתם, בדרך שיש בה בכדי לפגוע בשימוש החופשי והבטוח של נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בבטיחותו של עובר דרך או נוסע כאמור או כדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים. === סימן ב' - עבירות נגד חירותו של אדם === @ 213. חטיפה (תיקון: 1754) : (א) הכופה אדם, בכוח או איומים, או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה, ודינו - מאסר עשר שנים. : (ב) המוציא אדם אל מחוץ לאזור בלי הסכמתו שלו עצמו או של המורשה להסכים בשבילו, דינו ((-)) מאסר עשרים שנים. : (ג) החוטף אדם בכוונה שייכלא שלא כדין, דינו - מאסר עשרים שנים. : (ד) החוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה צפוי לסכנת חיים, או חוטף אדם כדי לסחוט או לאיים, דינו - מאסר שלושים שנים. : (ה) המוציא במעשה פיתוי, קטין שלא מלאו לו שש-עשרה שנים, או אדם שאינו שפוי בדעתו, ממשמרתו של אפוטרופוסם בלי הסכמת האפוטרופוס, דינו - מאסר עשרים שנים; העושה כן, בידיעה שהנחטף יהיה צפוי לסכנת חיים, דינו - מאסר עולם. : (ו) החוטף אדם כדי שיהיה נתון לחבלה חמורה, והחוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה צפוי לחבלה חמורה, דינם - מאסר עשרים שנים. : (ז) המסתיר או כולא אדם באיסור בידיעה שהוא נחטף, דינו כאילו חטף את האדם באותה כוונה, ידיעה או מטרה, שהיו לו בהסתרת האדם או בכליאתו. @ 214. כליאת שווא (תיקון: 238/ת"ט) : העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו מאסר שלוש שנים; העושה כן, תוך שהוא מתחזה כבעל מעמד רישמי או מתיימר שיש לו סמכות לעצרו או לכלאו, דינו - מאסר חמש שנים. === סימן ג' - עבירות נגד רשויות האזור === @ 215. פגיעה בחייל (תיקון: 1724) : (א) לענין סעיף זה - ::- "חייל" - לרבות מי שהוענקו לו סמכויות של חייל בהתאם לתחיקת הבטחון. : (ב) התוקף חייל או משתמש כלפיו באלימות - דינו מאסר שבע שנים. : (ג) המאיים על חייל, דינו - מאסר חמש שנים. : (ד) המעליב חייל או העושה מעשה אחר הפוגע בכבודו או במעמדו כחייל, דינו - מאסר שנה. @ 216. גרימת נזק ברשלנות (תיקון: 1724) : הגורם ברשלנות נזק לגופו של חייל או של עובד בשירות או בשליחות צה"ל או רשות מרשויותיו או של עובד הרשויות שנתמנו או הוסמכו לפעול באזור בידי מפקד כוחות צה"ל באזור או מפקד צבאי - דינו - מאסר שנה. @ 217. תקיפת עובד ציבור (תיקון: 1724) : התוקף עובד ציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי כל דין או תחיקת בטחון, או מי שנותן או שנתן שירות לצה"ל או לרשות מרשויות צה"ל, והתקיפה קשורה בהיות הנתקף עובד ציבור או ממלא חובה או תפקיד או נותן שירות כאמור, דינו - מאסר שבע שנים. @ 218. הפרעה לחייל : המפריע לחייל במילוי תפקיד או לכל אדם המשתמש בכל סמכות או המבצע כל תפקיד שהוענק לו או הוטל עליו בתחיקת בטחון או הממלא תפקיד הקשור בשלומו של הציבור, בטחון כוחות צה"ל, הגנת האזור, קיומו של הסדר הציבורי או קיומם של ההספקה או השירותים לכלל - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 219. פגיעה ברשות או בסמל : המתנהג באופן מעליב כלפי רשות מרשויות צה"ל באזור או כלפי סמל מסמליה ייאשם בעבירה על צו זה. @ 220. חבלה במתקן צה"ל (תיקון: 2127, 2196) : (א) המבצע מעשה חבלה במתקן של צה"ל דינו מאסר עולם. : (ב) (((הוראת שעה מיום 7.7.2022 עד יום 31.12.2026):)) לעניין סעיף זה ((-)) ::- "גדר הביטחון" - מתקן צה"ל, המורכב מגדרות, חומות, דרכי פטרול, שערים, או אמצעי תצפית, אשר נועדו למניעת פיגועי טרור, ולמניעת יציאה משטחי האזור למדינת ישראל שלא כדין. : (ג) (((הוראת שעה מיום 7.7.2022 עד יום 31.12.2026):)) המבצע מעשה חבלה בגדר הביטחון, לא יפחת עונשו מ-18 חודשי מאסר, אשר לכל הפחות שליש ממנו לא יהיה על-תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו. @ 221. נזק לרכוש ביטחוני : (א) לענין סעיף זה - ::- "רכוש בטחוני" - רכוש הנמצא בבעלותו או בשימושו של כל אחד מאלה שפורטו [[בסעיף 2 לצו בדבר בתי-משפט מקומיים (מעמד רשויות צה"ל) (יהודה והשומרון) (מס' 164), התשכ"ח-1967]]. : (ב) הגורם ברשלנות נזק לרכוש בטחוני - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 222. עבירות נגד קיום הסדר הציבורי : (א) לא יעשה אדם מעשה או מחדל שיש בהם פגיעה, היזק, הפרעה או סכנה לבטחון האזור או לבטחון כוחות צה"ל, או לפעולתם, שימושם או בטחונם של כל אחד מאלה: כלי-שיט, כלי-טיס, נמל, רציף, מזח, מעגן, שדה תעופה, מסילת ברזל, נתיב מים, דרך, דרך עפר, קטר, כלי רכב, כלי משא או כל אמצעי אחר של הובלה ציבורית, או תקשורת ציבורית או כל מפעל, מוסד, או ציוד המשמש או מסוגל לשמש לייצורם, הספקתם, החסנתם, העברתם, מסירתם או הפצתם של מים, דלק, גז או חשמל או כל רכוש של מדינת ישראל או של צה"ל. : (ב) לא יתקרב אדם ולא יימצא בקרבתו של כל רכוש המאוזכר בסעיף קטן (א) או ייכנס אליו, לשם עשיית כל מעשה שנאסר באותו סעיף קטן. : (ג) לא יהיה אדם חבר בקבוצה, שחבר אחד או יותר ממנה עוברים או עברו, בזמן היותם בקבוצה, עבירה על סעיף זה. : (ד) עבר אדם על סעיף זה - דינו מאסר עולם. @ 222א. החדרת חפץ אסור מסוכן או ציוד קצה רט"ן אל תוך בית כלא (תיקון: 1767) : (א) בסעיף זה - :: (1) "בית כלא" - בית סוהר כמשמעותו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971]], כפי תוקפה בישראל מעת לעת, מתקן מעצר או מתקן כליאה, כהגדרתם בתחיקת הביטחון (להלן - בית כלא); :: (2) "חפץ אסור מסוכן" - חפץ אסור שבשל טיבו או מהותו הכנסתו לבית כלא, העברתו לאסיר או העברתו מאסיר לאדם אחר, עלולה לסכן חיי אדם או לפגוע בבריאותו, להביא לגרימת חבלה חמורה לאדם, לפגוע בביטחון המדינה או בביטחון האזור, או לסייע לבריחה מבית הכלא, וכן חפץ שביכולתו לייצר חפץ כאמור; :: (3) "ציוד קצה רט"ן" - ציוד בזק כמשמעותו [[בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]] כפי תוקפו בישראל מעת לעת, נישא או מיטלטל, המתחבר או המיועד להתחבר אל מערכת של מתקני אלחוט, שבאמצעותה ניתנים שירותי רדיו טלפון נייד לציבור, לרבות כל חלק של ציוד כאמור, כגון כרטיס sim, כרטיס זיכרון, אנטנה, סוללה ומטען. : (ב) העושה אחד מאלה, במישרין או בעקיפין, דינו - מאסר חמש שנים: :: (1) מכניס, מעביר או זורק חפץ אסור מסוכן אל תוך בית כלא; :: (2) מניח חפץ אסור מסוכן בתוך בית כלא; :: (3) מעביר חפץ אסור מסוכן לאסיר או מאסיר לאדם אחר; :: (4) אסיר המחזיק בחפץ אסור מסוכן. : (ג) העושה אחד מאלה, במישרין או בעקיפין, דינו - מאסר שלוש שנים: :: (1) מכניס, מעביר או זורק ציוד קצה רט"ן אל תוך בית כלא; :: (2) מניח ציוד קצה רט"ן בתוך בית כלא; :: (3) מעביר ציוד קצה רט"ן לאסיר או מאסיר לאדם אחר; :: (4) מאפשר את השימוש בציוד קצה רט"ן בתוך בית כלא, לרבות על ידי מימון; :: (5) אסיר המחזיק בציוד קצה רט"ן. : (ד) העושה פעולה כאמור בפסקאות (ב) או (ג), במטרה להביא לסיכון חיי אדם, לגרום חבלה חמורה לאדם, לפגוע בביטחון המדינה או בביטחון האזור, או לסייע לארגון טרור, דינו - מאסר עשר שנים; לעניין זה, "במטרה" - לרבות תוך ראייה מראש את אחת או יותר מהאפשרויות המפורטות בפסקה זו כאפשרות קרובה לוודאי. @ 223. התערבות בענייני צה"ל : (א) אדם העושה כל מעשה אשר יש טעם סביר להאמין שיש בו כדי למנוע מכוחות צה"ל או מבני האדם העוסקים בביצוע שירותים חיוניים לבצע את תפקידיהם - ייאשם בעבירה על צו זה. : (ב) אדם העושה ביודעין מעשה המכוון להפוך חייל, או אדם העוסק בשירותים חיוניים, לבלתי מוכשר לבצע ביעילות את תפקידו - יאשם בעבירה על צו זה. @ 224. סמכות להשיג ידיעות : אדם שאינו מציית להוראה שניתנה בידי רשות מרשויות צה"ל או מטעמה להמציא או להראות ידיעות או חפצים שברשותו לרשות או לאדם המפורטים בהוראה - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 225. חובת התייצבות : (א) אדם שאינו מציית להוראה שניתנה לו בידי רשות מרשויות צה"ל או מטעמה להתייצב במקום ובמועד שנקבעו בהוראה - יאשם בעבירה על צו זה. : (ב) אדם שאינו מציית לצו זימון מיוחד שנמסר לו - דינו מאסר שבע שנים. לענין סעיף זה((,)) "צו זימון מיוחד" - צו חתום בידי קצין צה"ל המורה למי שהצו מופנה אליו להתייצב לחקירה במקום ובזמן שנקבעו בצו. : (ג) רואים זימון מיוחד כנמסר לאדם באחת מאלה: :: (1) במסירה לידו; :: (2) במסירה לבן משפחה הגר עימו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים וכן בפרסום הודעה על כך במשרדי התיאום והקישור שבנפת מענו הרשום, ויראו את המסירה כאילו נעשתה לאחר שלושים יום ממועד השלמת פעולות אלו - זולת אם הוכיח שהצו לא הגיע לידיעתו. @ 225א. סירוב לנטילת אמצעי זיהוי - עונשין (תיקון: 1672) : סירב אדם לנטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות [[פרק ג' סימן ו']], ולא ניתן היה לערוך באופן סביר את הנטילה בשל סירובו, דינו - מאסר שנה. @ 226. ידיעות כוזבות : אדם המוסר הצהרה כוזבת לרשות מרשויות צה"ל או מציג לפניה מצג שווא או משתמש לפניה בכל מסמך המכיל פרט שהוא כוזב - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 227. התחמקות מחובת תשלום : אדם, אשר בכוונה להתחמק מחובת תשלום סכום כסף לרשות מרשויות צה"ל, שהוטלה על פי דין או תחיקת בטחון, עשה אחד מהמעשים הבאים, דינו מאסר חמש שנים ואלו הם: : (א) השמיט מתוך מסמך שהיה חייב להגיש על פי דין או תחיקת בטחון כל סכום שיש להכליל במסמך; : (ב) מסר במסמך שהיה חייב להגיש על פי דין או תחיקת בטחון אימרה או תרשומת כוזבת; : (ג) השיב תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאל או על דרישת ידיעות שנערכה אליו על פי דין או תחיקת בטחון; : (ד) הכין או קיים, או הרשה להכין או לקיים, פנקסי חשבונות כוזבים או רשימות אחרות כוזבות, או שזייף או הרשה לזייף פנקסי חשבונות או רשימות; : (ה) השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן. === סימן ג'1 - איסור הלבנת הון (תיקון: 2119) === @ 227א. עבירת מקור (תיקון: 2119) : (א) לעניין [[סימן זה]] - ::- "כספים" - מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים, ניירות ערך למוכ"ז, שטרות סחירים, וכן כרטיס תשלום ואמצע תשלום אחר שהמנפיק מתיר לכל אדם לעשות בהם שימוש; לעניין הגדרה זו, "כרטיס תשלום" - לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים או למשיכת מזומנים, שניתן לצבור בהם ערך כספי; ::- "עבירה" - עבירה כמפורט [[בתוספת התשיעית לצו זה]]. : (ב) לעניין [[סימן זה]], יראו כעבירה גם עבירה כאמור בסעיף קטן (א) שנעברה מחוץ לאזור ובלבד שהיא מהווה עבירה לפי דיני אותה מדינה. @ 227ב. איסור הלבנת הון (תיקון: 2119) : העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) ([[בסימן זה]] - רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו - מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור [[צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון=|בסעיף 1((())א(()))(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון]] - : (1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה; : (2) רכוש ששימש לביצוע עבירה; : (3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה; : (4) רכוש שנעברה בו עבירה. @ 227ג. איסור עשיית פעולה ברכוש אסור (תיקון: 2119) : (א) העושה פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא רכוש או כספים בשווי של 150,000 שקלים חדשים לפחות - בין בפעולה אחת ובין בכמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של חודשיים - בשווי שנקבע, דינו - מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 1((())א(()))(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון]]; לעניין סעיף זה, "ידיעה" - למעט עצימת עיניים כמשמעותה [[בסעיף 195(ג)(1)]]. : (ב) לעניין [[סעיפים 227ב]] ו-227ג, די אם יוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש. @ 227ד. סייג לאחריות פלילית (תיקון: 2119) : (א) לא יישא אדם באחריות פלילית לפי [[סעיף 227ג]] אם טרם ביצוע הפעולה דיווח למשטרה אודות הפעולה ברכוש, ופעל לפי הנחיות המשטרה לגביה. : (ב) מפקד מחוז יהודה והשומרון במשטרת ישראל, בהתייעצות עם היועץ המשפטי של מפקד האזור, יקבע את המועד ואת דרכי הדיווח לפי סעיף קטן (א). === סימן ד' - שיבוש הליכי משפט === @ 228. שיבוש הליכי משפט : (א) העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שלוש שנים; לענין זה, "הליך שיפוטי" - לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט. : (ב)(1) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין או תחיקת ביטחון לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו - מאסר חמש שנים; :: (2) המניע או מנסה להניע כאמור בפסקה (1) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר שבע שנים. : (ג)(1) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו - מאסר שבע שנים. :: (2) המניע או מנסה להניע כאמור בפסקה (1) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר תשע שנים. : (ד) סעיפים קטנים ((())ב(()))(1) ו-((())ג(()))(1) לא יחולו על מעשה הבא להעמיד אדם על זכותו לפי דין להימנע מעדות או ממסירת הודעה, או על מעשה הנעשה כדין במהלכם של משפט או חקירה. : (ה) באישום על מניעת הודעה או עדות או על חזרה מהודעה או מעדות לפי סעיפים קטנים (ב)(1) ו-(ג)(1) תהיה לנאשם הגנה, אם יוכיח שעשה את המעשה למען גילוי האמת או מניעת שקר. : (ו) המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו - מאסר שלוש שנים. : (ז) נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) או (ו) כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם - :: (1) בעבירה לפי סעיף קטן ((())ב(()))(1) - מאסר שבע שנים; :: (2) בעבירה לפי סעיף קטן ((())ב(()))(2) - מאסר עשר שנים; :: (3) בעבירה לפי סעיף קטן ((())ג(()))(1) - מאסר עשר שנים; :: (4) בעבירה לפי סעיף קטן ((())ג(()))(2) - מאסר ארבע עשרה שנים; :: (5) בעבירה לפי סעיף קטן (ו) - מאסר חמש שנים. : (ח) הבודה ראיה, שלא בדרך של עדות שקר או של הדחה לעדות שקר, או המשתמש ביודעין בראיה בדויה כאמור, והכל בכוונה להטעות בית משפט בהליך שיפוטי, דינו - מאסר חמש שנים. @ 229. זילות בית משפט : האומר או כותב דבר על שופט לענין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו - מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט בדבר שיש בו ענין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה. === סימן ה' - עבירות בנשק ובציוד לחימתי === @ 230. נשיאת, החזקת וייצור נשק (תיקון: 1788, 1827, 2173, 266/ת"ט, 2219) : (א) (((בוטל).)) : (ב) הנושא, המחזיק או המייצר כלי נשק ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת היתר, דינו מאסר עולם. : (ב1) (((הוראת שעה מיום 23.1.2024 עד יום 31.12.2025):)) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב) בנסיבות המפורטות להלן, לא יפחת עונשו מהעונש שנקבע לנסיבות אלה: :: (1) המחזיק או הנושא כלי נשק, למעט תחמושת, חפץ נפיץ או מבעיר, או חלק לא מהותי בכלי נשק, ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת היתר לא יפחת עונשו מ-36 חודשי מאסר אשר לכל הפחות מחציתם לא יהיו על תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; :: (2) המייצר כלי נשק, למעט תחמושת, חפץ נפיץ או מבעיר, או חלק לא מהותי בכלי נשק, ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת היתר לא יפחת עונשו מ-48 חודשי מאסר אשר לכל הפחות מחציתם לא יהיו על תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; :: (3) המחזיק או הנושא תחמושת או חלק לא מהותי בכלי נשק, ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת היתר לא יפחת עונשו מ-12 חודשי מאסר אשר לכל הפחות מחציתם לא יהיו על תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; :: (4) המייצר תחמושת או חלק לא מהותי בכלי נשק, ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת היתר לא יפחת עונשו מ-36 חודשי מאסר אשר לכל הפחות מחציתם לא יהיו על תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו. : (ג) מפקד צבאי רשאי לקבוע, בהודעה שתפורסם מטעמו, תנאים כלליים שיחולו על מי שקיבל תעודת היתר כאמור בסעיף קטן (ב). @ 230א. איסור נשיאה או החזקה של צעצוע מסוכן (תיקון: 1788) : הנושא, המחזיק או מייצר צעצוע מסוכן בלא היתר - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 230ב. פעולה בחומר מזיק או במיתקן רגיש למטרות טרור (תיקון: 1827) : (א) המחזיק, רוכש, מוכר, מייצר, מתקן, מייבא, מייצא, מוביל, מתווך, מפיץ או עושה עסקה אחרת בנשק כימי, ביולוגי או רדיאוקטיבי או בחומר מזיק או במיתקן רגיש, במטרה לקדם פעילות של התאחדות בלתי מותרת או ביצוע עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] או לסייע לפעילות או ביצוע כאמור, והכול בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו - מאסר עולם. : (ב) נעשתה פעולה או עסקה כאמור בסעיף קטן (א) כשהצד האחד לפעולה או לעסקה כאמור הוא התאחדות בלתי מותרת או חבר בהתאחדות בלתי מותרת, חזקה כי הפעולה או העסקה נעשתה למטרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכח אחרת. @ 231. חברות בקבוצה המבצעת פעולות אסורות : חבר בקבוצה, שחבר אחד או יותר ממנה עוברים או עברו, בזמן היותם בקבוצה, עבירה על [[סעיף 230]], דינו מאסר עולם. @ 232. הפקדת כלי יריה, חומרי נפץ וכו' (תיקון: 2173, 2219) : (א) הנושא או מחזיק ברשותו כלי נשק, בהתאם לתעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו ופג תוקפה של תעודת ההיתר או שבוטלה בידי מי שהוציאה, חייב להביאם מיד לתחנת משטרה קרובה ולהפקידם בה; הופקדו כלי נשק, ייעשה בהם ככל שיורה מפקד צבאי. : (ב) העובר על סעיף זה, דינו מאסר עשר שנים. : (ב1) (((הוראת שעה מיום 23.1.2024 עד יום 31.12.2025):)) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב) בנסיבות המפורטות להלן, לא יפחת עונשו מהעונש שנקבע לנסיבות אלה: :: (1) הסוחר או עוסק בצורה אחרת בכלי נשק, למעט תחמושת, חפץ נפיץ או מבעיר, או חלק לא מהותי בכלי נשק, ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת ההיתר לא יפחת עונשו מ-48 חודשי מאסר אשר לכל הפחות מחציתם לא יהיו על תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; :: (2) הסוחר או עוסק בצורה אחרת בתחמושת או בחלק לא מהותי בכלי בנשק, ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת ההיתר לא יפחת עונשו מ-36 חודשי מאסר אשר לכל הפחות מחציתם לא יהיו על תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו. @ 233. סחר בציוד מלחמתי (תיקון: 2173, 2219) : (א) בסעיף זה - ::- "ציוד מלחמתי" - כלי נשק, בין שהוא ראוי לשימוש ובין שאינו ראוי לשימוש, מכשירי עזר להכוונה או לתיקון של נשק, לבוש צבאי וכל ציוד שהיה רכושו של צבא או שהיה בהחזקתו של צבא או שימש לצרכי צבא, לרבות חלקים של ציוד כזה; ::- "סחר" - קנייה, מכירה, תיווך, מסירה, איחסון, הובלה, העברה, משלוח או תיקון. : (ב) הסוחר או עוסק בצורה אחרת בציוד מלחמתי, ללא היתר חתום בידי מפקד כוחות צה"ל באזור או מטעמו, דינו - מאסר עולם. : (ג) היודע כי אדם אחר עומד לעבור או עבר עבירה לפי סעיף זה ואינו מודיע על כך בתוך זמן סביר לקצין או לאחת מתחנות המשטרה באזור, דינו - עשר שנות מאסר. : (ג1) (((הוראת שעה מיום 23.1.2024 עד יום 31.12.2025):)) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ג), בנסיבות המפורטות בסעיף קטן (ב1), לא יפחת עונשו ממחצית העונש הקבוע בסעיף קטן (ב1). @ 234. עבירות בקשר לציוד צבאי : (א) בסעיף זה - ::- "ציוד צבאי" - כלי נשק, מלבושים, תגים, מדים, ציוד אישי של חיילים או כל פריטי ציוד שסופקו לשימוש צה"ל או שהם רכוש צה"ל או שהוענקו כדין לצה"ל או שהם מצויים באספקתו של צה"ל או שהובאו לאזור לשימושו. : (ב) לא יחזיק אדם ציוד צבאי ללא היתר או הצדק סביר שעול הוכחתם עליו. : (ג) לא יקנה אדם, לא יחליף, לא יעכב ברשותו ולא יקבל ציוד צבאי מחייל או מטעמו של חייל או בשמו ולא יבקש, יניע או יסייע בידי חייל למכור או להעביר מרשותו בכל דרך שהיא ציוד צבאי. : (ד) לא יוציא אדם מרשות הצבא ביודעין ושלא כדין ציוד צבאי. : (ה) העובר על סעיף זה - דינו מאסר עשר שנים. === סימן ו' - עבירות ביחס לרכוש === @ 235. הצתה (תיקון: 1800) : (א) המשלח אש במזיד בדבר לא לו, דינו מאסר 15 שנים. : (ב) המשלח אש במטרה לפגוע בנכס שהינו רכוש בטחוני כאמור [[בסעיף 221(א)]], בנכס המשמש את הציבור, באתר טבע, בצמחייה או בבטחת דרי הסביבה או במטרה לפגוע בבני אדם, דינו - מאסר עשרים שנים. : (ג) הגורם ברשלנות לשריפת דבר לא לו, או הגורם ברשלנות סכנת שריפה לדבר לא לו, דינו - מאסר שלוש שנים. @ 236. היזק לרכוש בזדון : (א) ההורס רכוש או פוגע בו במזיד ושלא כדין - ייאשם בעבירה על צו זה והוא אם לא נקבע עונש אחר לעבירה מחמת נסיבותיה. : (ב) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) ברכושו של עובד ציבורי או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי כל דין או תחיקת ביטחון או מי שנותן או שנתן שירות לצה"ל או לרשות מרשויות צה"ל והריסת הרכוש או הפגיעה בו קשורה בהיותו רכוש של עובד ציבור או ממלא חובה או נותן שירות כאמור, דינו - מאסר עשר שנים. === סימן ז' - ריגול ומגע עם אויב או ארגון עוין === @ 237. איסור מגע עם אויב : לא יבוא אדם במגע, בכתב, בעל-פה, או בכל דרך אחרת עם אדם, שיש יסוד סביר להניח, כי הוא פועל למען האויב, בין בשירות האויב ובין באופן אחר. @ 237א. עמידה בראש התאחדות בלתי מותרת (תיקון: 1827) : העומד בראש התאחדות בלתי מותרת או המנהל אותה או הנוטל חלק בהכוונה של התאחדות בלתי מותרת בכללה, במישרין או בעקיפין, דינו - מאסר 25 שנים; היתה ההתאחדות התאחדות בלתי מותרת שפעילותה כוללת גם ביצוע עבירות גרימת מוות בכוונה, דינו - מאסר עולם. @ 237ב. מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בהתאחדות בלתי מותרת (תיקון: 1827) : המנהל פעילות של התאחדות בלתי מותרת או הנוטל חלק בהכוונה של פעילותה, דינו - מאסר 10 שנים; היתה הפעילות פעילות פלילית, דינו - מאסר 15 שנים. @ 237ג. גיוס להתאחדות בלתי מותרת (תיקון: 2219) : המגייס, במישרין או בעקיפין, חבר להתאחדות בלתי מותרת, דינו - מאסר 10 שנים. @ 238. איסור קיום אימונים ומגע עם ארגון עוין מחוץ לאזור : (א) בסעיף זה - ::- "ארגון עוין" - אדם וכל חבר אנשים שמטרתם לפגוע בבטחון הציבור, בכוחות צה"ל או בקיום הסדר הציבורי, בישראל או באזור מוחזק; ::- "מגע עם ארגון עוין" - לרבות מגע עם אדם שיש יסוד סביר להניח כי הוא פועל למען ארגון עוין או בשירותו ואחת היא אם המגע נעשה עם הארגון העוין לבדו או עם גוף שהארגון העוין משתתף בו או בהחלטותיו; ::- "תושב האזור" - לרבות תושב אזור מוחזק. : (ב) תושב האזור שיצא ממנו לא יעבור אימוני נשק או חבלה, ולא יקיים מגע ביודעין עם ארגון עוין, בעת היותו מחוץ לאזור. : (ג) מי שנכנס לאזור, בין אם הוא תושב האזור בין אם לאו, חייב להודיע מיד לתחנת המשטרה הקרובה על אימוני נשק או חבלה שעבר מחוץ לאזור וכן על מגע שקיים ביודעין עם ארגון עוין בעת היותו מחוץ לאזור. : (ד) טענות צורך והכרח לא ישמעו מצד הנאשם כנגד אשמה על ביצוע העבירות שבסעיף קטן (ב), אלא אם כן הודיע הנאשם על האימונים או על המגע בתחנת משטרה באזור מיד עם שובו לאזור. : (ה) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר עשר שנים. @ 238א. איסור קיום אימונים לצורך ביצוע עבירה (תיקון: 2219) : (א) המאמן או המדריך אדם אחר להשתמש בשיטות פעולה או באמצעים לצורך ביצוע עבירה לפי צו זה, למניעת גילויה או להכשלת חקירתה, או המאמן או המדריך אחר להשתמש בנשק או להכינו, והכל במטרה לקדם פעילות של התאחדות בלתי מותרת, דינו - מאסר 15 שנים. : (ב) המקבל אימון או הדרכה כאמור בסעיף קטן (א), דינו - מאסר 10 שנים. : (ג) לעניין סעיף זה - :: (1) נכח אדם במקום המשמש באותה עת לאימון או הדרכה כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי קיבל את האימון או ההדרכה. עורר נאשם ספק סביר לעניין זה - יפעל הספק לטובתו; :: (2) אין נפקא מינה אם האימון או ההדרכה ניתנו לאדם אחד או לציבור מסוים או בלתי מסוים, ואם כוונו לקדם פעילות מסוימת או בלתי מסוימת של התאחדות בלתי מותרת; :: (3) אימון או הדרכה כאמור בסעיף קטן (א) שניתנו או התקבלו על ידי חבר בהתאחדות בלתי מותרת, מטעם התאחדות בלתי מותרת, במסגרת פעילות של התאחדות בלתי מותרת או במקום המשמש דרך קבע לפעילות של התאחדות בלתי מותרת, חזקה כי ניתנו או התקבלו במטרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכח אחרת. @ 239. ריגול : (א) מי שמסר ידיעה והתכוון בכך לפגוע בבטחון האזור, דינו - מאסר חמש עשרה שנה. : (ב) מי שהשיג, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון האזור, דינו - מאסר עשר שנים. @ 240. ריגול חמור : (א) בסעיף זה - ::- "ידיעה סודית" - ידיעה אשר תכנה, צורתה או סדרי אחזקתה מעידים עליה כי בטחון האזור, מחייב לשמרה בסוד. : (ב) מי שמסר ידיעה סודית בלי להיות מוסמך לכך, דינו - מאסר חמש עשרה שנה. : (ג) מי שמסר ידיעה סודית בלי להיות מוסמך לכך, והתכוון לפגוע בבטחון האזור, דינו - מאסר עולם. : (ד) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית בלי להיות מוסמך לכך, דינו מאסר שבע שנים. התכוון לפגוע בבטחון האזור, דינו - מאסר חמש עשרה שנה. : (ה) תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה על פי סעיף קטן (ד) שלא עשה דבר שלא כדין להשיג ידיעה באשר היא ידיעה סודית, ושהשיגה, אספה, הכינה, רשמה או החזיקה בתום לב ולמטרה סבירה. @ 241. ידיעות בעלות ערך צבאי : (א) כל אדם אשר ללא סמכות כדין משיג או רושם או מוסר לכל אדם אחר או מפרסם או מחזיק בכל תעודה או רישום המכילים ידיעות המתיימרות להתייחס לנושאים אלו: מספרם, תיאורם, חימושם, אספקתם, מיקומם, תנועתם, או מצבם של כוחות צה"ל, כלי הרכב, כלי הטיס וכלי השיט שלהם או פעולותיהם המבוצעות או מתוכננות לעתיד, או שבוייהם או ציוד מלחמה אשר להם, או כל אמצעי הגנה או ביצורים של כל מקום, או כל ידיעות אחרות בעלות ערך צבאי או המתיימרות להיות בעלות ערך כזה - דינו מאסר חמש עשרה שנים. : (ב) בלי לפגוע בהוראות סעיף קטן (א) ככל שהן נוגעות לאדם המוסר לכל אדם אחר או מפרסם ידיעה סודית, ייראו אדם, הנותן או השולח אות כלשהו או הודעה בכל אמצעי שהוא, או בא בקשרים עם כל אדם אחר באופן או בנסיבות או באמצעים שבהם הוא עשוי להעביר ידיעות - כאילו מסר בפועל ידיעות כאמור בסעיף קטן (א) לאדם אחר. @ 242. כניסה לאזור מוגבל : (א) בסעיף זה - ::- "מקום מוגבל" - מקום המוחזק בידי צה"ל או המשמש למטרה בטחונית או לשירות חיוני. : (ב) מי שנכנס למקום מוגבל, ניסה לחדור לתוכו, שהה בו, ניסה להתחקות על מבנהו או על הנעשה בו, או ללא הסבר סביר שוטט בקרבתו בלי להיות מוסמך לכך, וכן מי שניסה להפריע או להטעות זקיף או שומר המופקד על מקום מוגבל, דינו - מאסר עשר שנים. @ 242א. איסור פעולה ברכוש למטרת ביצוע עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] (תיקון: 1827, 1900, 1922, 1942, 1955) : (א) העושה פעולה ברכוש במטרה לסייע, לקדם, לממן או לתגמל בעבור ביצוע של עבירות המנויות [[בתוספת הראשונה]] ושלצדן עונש העולה על 10 שנות מאסר דינו - מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס הקבוע [[בסעיף 1((())א(()))(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 845), תש"ם-1980]]. : (ב) לעניין סעיף קטן (א) - :: (1) די שיוכח כי הפעולה נעשתה לאחת המטרות המפורטות בו אף אם לא יוכח לאיזו מהן; :: (2) "לתגמל בעבור ביצוע של עבירות המנויות [[בתוספת הראשונה]]" - אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את העבירה או התכוון לבצעה. @ 242ב. איסור פעולה ברכוש הקשור בעבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] (תיקון: 1827, 1900, 1922, 1942, 1955) : (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע [[בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון]]: :: (1) פעולה ברכוש שיש בה כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]], או עבירה לפי [[סעיף 251 לצו זה]], או לתגמל בעבור ביצוע של עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]], או עבירה לפי [[סעיף 251 לצו זה]], גם אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את העבירה או התכוון לבצעה; לעניין פסקה זו, די שיוכח כי עושה הפעולה היה מודע לכך שמתקיימת אחת האפשרויות האמורות גם אם לא יוכח איזו מהן; :: (2) פעולה ברכוש של התאחדות בלתי מותרת או רכוש הקשור בעבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]]; :: (3) מעביר רכוש להתאחדות בלתי מותרת. : (ב) העושה פעולה ברכוש של אדם, בהיותו מודע לכך שאותו אדם נוטל חלק בביצוע עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] או מסייע או משדל לביצוע עבירה כאמור, או שקיימת לגביו או לגבי ארגון שהוא נוטל חלק פעיל בו הכרזה לפי [[תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]] כי הוא התאחדות בלתי מותרת, חזקה שעשה כן ביודעו שיש בפעולה כאמור כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]], או לתגמל בעבור ביצוע של עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] או עבירה לפי [[סעיף 251 לצו זה]], לפי העניין, אלא אם כן הוכיח שלא ידע כאמור. : (ג) לעניין סעיף זה לא יראו אדם כמי שנמנע מלברר את טיב ההתנהגות או את דבר אפשרות קיום הנסיבות לעניין [[סעיף 195(ג)(1)]], אם עיכוב הפעולה לצורך בירור טיב ההתנהגות או קיום הנסיבות לפי הוראות [[סעיף 195(ג)(1)]], היה בו בנסיבות העניין, כדי להכביד הכבדה של ממש על פעילותו העסקית. === סימן ח' - עבירות נגד הסדר הציבורי ובריונות === @ 243. התחפשות : העושה שימוש בתחפושת בנסיבות שבהן עלול השימוש בתחפושת לפגוע בשלום הציבור, או בבטחון כוחות צה"ל או בהגנתו של האזור או בקיום הסדר הציבורי - דינו מאסר שלא יעלה על חמש שנים. @ 244. התחזות : מי שאינו עובד ציבור והתחזה כעובד ציבור - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 245. מתן מקלט : לא יעזור אדם ולא ייתן מקלט לכל אדם שעבר עבירה על תחיקת הבטחון או העוסק או שהיה עוסק בכל פעולה שמטרתה לפגוע בשלום הציבור, שלום כוחות צה"ל וקיום הסדר הציבורי או שיש יסוד סביר לחשוד כי עשה כן, בין בדרך של מתן ידיעות, מחסה, מזון, משקה, כסף, בגדים, נשק, תחמושת, אספקה, מספוא, אמצעי תובלה, נפט או דלק מסוג כלשהוא ובין בדרך אחרת. @ 246. כלים או אמצעים לביצוע עבירה שעונשה עולה על מאסר לתקופה של שלוש שנים (תיקון: 1754) : (א) הנותן לאדם כלים, חומרים, כסף, מידע או כל אמצעי אחר, כשהוא יודע שהדבר עלול לשמש, במישרין או בעקיפין, לביצוע עבירה שעונשה עולה על מאסר לתקופה של שלוש שנים או להקלת ביצועה, דינו: :: (1) אם העבירה העיקרית היא עבירת ביטחון - מאסר חמש שנים או העונש הקבוע בצד העבירה העיקרית, לפי הנמוך. :: (2) אם העבירה העיקרית אינה עבירת ביטחון - מאסר שלוש שנים. : (ב) לענין סעיף זה אחת היא אם הדבר ניתן לצמיתות או לשעה, בתמורה או שלא בתמורה, ואם בוצעה עבירה או לאו. : (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות צו זה [[וסעיפים 254 עד 256 לצו]] אלא להוסיף עליהן. @ 247. פעילות נגד הסדר הציבורי : העושה מעשה הפוגע או העלול לפגוע בשלום הציבור או בסדר הציבורי - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 248. סכינים : (א) לענין סעיף זה - ::- "סכין" - כלי בעל להב או כלי אחר שמסוגל לדקור או לחתוך; ::- "אולר" - סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע. : (ב) הסוחר, מייצר או מייבא סכין, שלא נועדה לשמש במקצוע, במלאכה, בעסק או לצרכי בית או למטרה כשרה אחרת, דינו - מאסר שבע שנים. : (ג) המחזיק סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקה למטרה כשרה, דינו - מאסר חמש שנים; לענין סעיף קטן זה, חזקה היא כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה. @ 248א. איומים (תיקון: 2124) : המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים. @ 249. סחיטה באיומים (תיקון: 2124) : המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב, או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים. @ 249א. הכנה לביצוע עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] (תיקון: 1827) : (א) העושה מעשה שהוא אחד מאלה, שיש בו משום הכנה לביצוע עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] ושהעונש שלצידה עולה על 10 שנות מאסר, דינו - מחצית העונש הקבוע לעבירה; היתה העבירה כאמור עבירה שדינה מאסר עולם, דינו - מאסר 15 שנים: :: (1) הכשרת מתחם או אתר לשם התאמתו לביצוע עבירה כאמור או לשם הימלטות לאחר ביצועה; :: (2) זיוף מסמכים לשם ביצוע עבירה כאמור; לעניין זה, "זיוף" ו"מסמך" - כהגדרתם [[החוק הפלילי הירדני|בסעיף 407א לחוק הפלילי לשנת 1960]]; :: (3) הכנת אמצעים לשם ביצוע עבירה כאמור, לרבות כלי נשק, חומרים, מסמכים, אמצעי צילום והקלטה, תחפושות וכלי תחבורה, או החזקת אמצעים כאמור; :: (4) איסוף או העברת מידע לשם ביצוע עבירה כאמור; :: (5) הכשרת דרך, מעבר או מנהרה לשם ביצוע עבירה כאמור או לשם הימלטות לאחר ביצועה. : (ב) לעניין סעיף קטן (א), אחת היא אם הפעולה כוונה לביצוע עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]], או אם העבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] שהאדם השתתף בהכנתה תוכננה להתבצע על ידיו או על ידי אחר. : (ג) מי שניסה לבצע מעשה כאמור בסעיף קטן (א), וחדל מהשלמת המעשה מתוך חרטה, כאמור [[בסעיף 199ב לצו]], יחולו עליו הוראות [[אותו סעיף]]. @ 249ב. איום בביצוע עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] (תיקון: 1827) : המאיים לבצע עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]], דינו מאסר שבע שנים. @ 250. (תיקון: 2124) : (((בוטל).)) @ 251. הסתה ותמיכה בארגון עוין : (א) לענין סעיף זה - ::- "ארגון עוין" - כהגדרתו [[בסעיף 238]] או התאחדות בלתי מותרת, כמשמעה [[בתקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]. : (ב) אדם אשר: :: (1) מנסה, בין בעל פה ובין באופן אחר, להשפיע על דעת הקהל באזור באופן העלול לפגוע בשלום הציבור או בסדר הציבורי, או :: (2) עושה כל מעשה או מחזיק חפץ כלשהו מתוך כוונה לעשות או להקל בצוע נסיון להשפיע על דעת הקהל באזור באופן העלול לפגוע בשלום הציבור או בסדר הציבורי, או :: (3) מפרסם דברי שבח, אהדה או תמיכה בארגון עוין, בפעולותיו או במטרותיו, או :: (4) עושה מעשה שיש בו גילוי של הזדהות עם ארגון עוין, עם פעולותיו או עם מטרותיו או אהדה אליהם, בהנפת דגל, בהצגת סמל או סיסמה או בהשמעת הימנון או סיסמה, או כל מעשה גלוי דומה המגלה בבירור הזדהות או אהדה כאמור, והכל במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לראות או לשמוע גילוי כזה של הזדהות או אהדה - :: דינו מאסר עשר שנים. === סימן ט' - עבירות במסמכים === @ 252. איסור הוצאת מסמכי זיהוי : לא יערוך אדם, לא ידפיס, לא ינפק, ולא ייתן בידי אחר תעודה או מסמך אחר המתיימרים לשמש לזיהויו של אדם, ללא היתר מאת מפקד כוחות צה"ל באזור. @ 253. עבירות ברישיונות ומסמכים שהוצאו לפי תחיקת הביטחון : (א) אדם המחזיק ברשיון יציגו לפי דרישתו של חייל. : (ב) לא יפר אדם כל תנאי שנקבע ברשיון. : (ג) לא ישנה אדם ולא יניח לאחר לשנות כל מסמך שהוצא על פי תחיקת בטחון, ללא היתר מאת מפקד כוחות צה"ל באזור. : (ד) לא ישתמש אדם ולא יניח לאחר להשתמש במסמך כאמור אשר הוכנסו בו שינויים בניגוד לאמור בסעיף קטן (ג). : (ה) לא ישאיל אדם מסמך שהוצא על פי תחיקת בטחון. : (ו) לא יחזיק אדם ברשותו או בשליטתו כל מסמך הדומה למסמך שהוצא על פי תחיקת בטחון, אם יש בו כדי להטעות. : (ז) לא יחזיק אדם ברשותו או בשליטתו מסמך שהוצא על פי תחיקת בטחון, שאינו ערוך על שמו, מתוך כוונה להטעות. : (ח) לענין סעיפים קטנים (ב) עד (ז) - מעשה שנעשה מחוץ לאזור יראו אותו כאילו נעשה באזור. === סימן י' - קשירת קשר ושותפים לאחר מעשה === @ 254. קשירת קשר (תיקון: 1754) : (א) כל הקושר קשר עם אחר לעבור עבירה שעונשה מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים, דינו - מאסר כעונש שנקבע לאותה עבירה ובלבד שלא יוטל עליו עונש העולה על שבע שנות מאסר. : (ב) כל הקושר קשר עם אדם אחר לעבור עבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר, דינו - מאסר שנתיים או העונש שנקבע <!-- (([במקור: לאותו])) --> לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל מבינהם. : (ג) הקושר קשר עם אחר כדי להשיג מטרה מן המטרות דלקמן, דהיינו: :: (1) למנוע או להכשיל את ההוצאה לפועל או את הביצוע של כל דין או תחיקת בטחון; או :: (2) לגרום נזק לגופו או לשמו הטוב של כל אדם או להפחית את ערך רכושו של אדם; או :: (3) למנוע או להפריע את ההעברה החפשית והחוקית של רכוש בידי בעל הרכוש תמורת שוויו הראוי; או :: (4) להזיק לכל אדם במסחרו או מקצועו; או :: (5) למנוע או להפריע את ההתעסקות החפשית והכשרה של אדם במסחרו במקצועו או במשלוח ידו, בידי כל מעשה או מעשים אשר אילו נעשו בידי איש אחר היו מהווים עבירה מצדו; או :: (6) להשיג מטרה בלתי כשרה; או :: (7) להשיג מטרה כשרה באמצעים בלתי כשרים, :: דינו ((-)) מאסר שנתיים ימים. : (ד) הקושר קשר יישא באחריות פלילית גם על עבירה שלשמה נקשר או שנעברה לשם קידום מטרתו, רק אם היה צד לעשייתה לפי [[סעיפים 199ג עד 199ה]]. @ 254א. קשירת קשר לעבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] (תיקון: 1827) : על אף האמור [[בסעיף 254 לצו זה]], הקושר קשר עם אדם לעבור עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה]] או עבירה לפי [[סעיף 230ב לצו זה]], שעונשה מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים, דינו-מאסר כעונש שנקבע לאותה עבירה ובלבד שלא יוטל עליו עונש העולה על 14 שנות מאסר. @ 255. שותפים לאחר מעשה : (א) אם לא נקבע אחרת בתחיקת הבטחון, הרי כל אדם, מלבד האב, האם, הבן, הבת, הבעל או האשה של העבריין, היודע שאיזו עבירה נעשתה בידי אדם אחר, והוא מקבל אדם כזה, או מסייע בידו למען אפשר לו להימלט מן העונש ייחשב כאילו הוא שותף לעבירה לאחר מעשה. : (ב) כל האשם בעבירה שנקבעה בסעיף קטן (א) יהיה צפוי בצאתו חייב בדינו לעונשים דלקמן: :: (1) אם העבירה שבוצעה בידי האדם שנתקבל או שנסתייע עושה את העבריין צפוי בצאתו חייב בדינו, לעונש מוות או לעונש מאסר של יותר משלוש שנים, ייענש בעונש מאסר שלא יעלה על שלוש שנים; :: (2) אם העבירה עושה את העבריין צפוי, בצאתו חייב בדינו, לעונש מאסר לשלוש שנים או פחות - ייענש בעונש מאסר שלא יעלה על מחצית תקופת המאסר שהעבריין צפוי לה בשל העבירה. @ 256. שותף לאחר מעשה : כל הנחשב לשותף לאחר מעשה, אפשר להביאו לדין ולחייבו בעבירה, בין שהעבריין עצמו על אותה העבירה שהוא שותף לה נתחייב קודם לכן בשל העבירה ההיא ובין שלא נתחייב, או בין שאפשר ובין שאי אפשר לפתוח בהליכים נגדו ולאכוף כל עונש שיוטל עליו בשל העבירה הזאת, ואפשר להביא כל אדם כזה במשפט בין לבדו ובין יחד עם העבריין בפועל על עבירה זו או יחד עם כל שותפים אחרים למעשה העבירה. === סימן י"א - עבירות שונות === @ 257. בריחה ממשמורת : אדם הבורח ממשמורת שבה הוא נתון כדין - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 258. עבירות בקשר לשוחד : (א) בסעיף זה - :: (1) "טובת הנאה" - כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת; :: (2) "קבלה" - לרבות קבלה בשביל אחר או על ידי אחר, במישרין או בעקיפין. : (ב) עובד ציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו - מאסר שבע שנים. : (ג) הנותן שוחד - דינו כדין מקבל שוחד. המציע או מבטיח שוחד אף שנדחה, כמוהו כנותן שוחד. : (ד) המקבל טובת הנאה על מנת לתת שוחד לעובד ציבור - ייאשם בעבירה על צו זה, בין שניתנה טובת הנאה בשל תיווכו, לו או לאחר, ובין שלא ניתנה, בין שהתכוון לתת שוחד ובין אם לאו. : (ה) המקבל טובת הנאה על מנת שיניע, בעצמו או על ידי אחר, במישרין או בעקיפין, עובד ציבור למעשה, למחדל להשהייה, להחשה, להאטה, להעדפה או להפליה לרעה - ייאשם בעבירה על צו זה. : (ו) הנותן טובת הנאה למקבל שנתקיים בו האמור בסעיף קטן (ד) או (ה) - דינו כדין נותן שוחד. : (ז) בשוחד, אחת היא - :: (1) באיזו צורה ניתנה טובת ההנאה; :: (2) אם היה בעד מעשה, מחדל, השהייה, החשה, האטה, העדפה, או הפליה לרעה; :: (3) אם היה בעד פעולה מסויימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל; :: (4) אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר; :: (5) אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או בשביל הלוקח לידי אדם אחר; אם בתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה לוקח או אדם אחר; :: (6) אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לענין מסוים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות, או תוך קיום חובה. : (ח) במשפט על עבירה לפי סעיף זה רשאי בית המשפט הצבאי להרשיע על יסוד עדות אחת, גם אם זו עדות של שותף לעבירה. @ 259. איסור תשלום שכר לעבריין ביטחוני (תיקון: 1729) : (((א))) בסעיף זה - ::- "רשות ציבורית" - כל רשות מקומית באזור וכן כל תאגיד או מוסד שתקציבו ממומן, כולו או חלקו מכספי מפקדת האזור; ::- "עבירה בטחונית" - כל עבירה שנקבעה בתחיקת בטחון וכן כל עבירה בניגוד לתחיקת שעת חרום כמשמעותה [[בסעיף 9ה לצו בדבר פרשנות [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1729), התשע"ד-2013]], אשר העונש הצפוי בגינן הוא חמש שנות מאסר ומעלה; ::- "עבריין בטחוני" - מי שכלוא במתקן כליאה לאחר שנשפט בבית משפט צבאי בגין עבירה בטחונית וכן מי שעצור בהתאם לצו זה כחשוד בעבירה כזו; ::- "שכר" - לרבות משכורת, גימלה וכל תשלום או תגמול או טובת הנאה המשתלמים תמורת עבודה או בקשר אליה וכן כל חלק מהם למעט כל סכום שנוכה כדין לאחר היום הקובע לזכות קרן פנסיה ממשכורתו של אדם שעבד ברשות ציבורית. : (ב) לא ישלם אדם שכר ולא יאשר תשלום שכר לעבריין בטחוני או למי שבא מטעמו, מקופת רשות ציבורית או מקרן השייכת לה או מכספים שהרשות הציבורית זכאית להם, או מנכסי תרומות שניתנו לרשות הציבורית, אם הורה על כך מפקד האזור בצו. : (ג) לא ישלם אדם שכר ולא יאשר תשלום שכר מקופת רשות ציבורית או מקרן השייכת לה, או מכספים שהרשות הציבורית זכאית להם, או מכספי תרומות שניתנו לרשות הציבורית למי שחדל לעבוד בפועל ברשות הציבורית, או למי שבא מטעמו אם מפקד צבאי הודיע לרשות הציבורית כי הוא חשוד בביצוע עבירה בטחונית. : (ד) העובר על הוראות סעיף זה, דינו מאסר חמש שנים. @ 260. עדות שקר ועדויות סותרות : (א) אדם שהעיד ביודעין עדות שקר בכל הליכים לפני בית משפט צבאי, דינו מאסר חמש שנים. : (ב) אדם שהעיד ביודעין עדות שקר לפני אדם כלשהוא המוסמך לפי כל דין או תחיקת בטחון לגבות עדות, דינו מאסר שנתיים. : (ג) המוסר הודעות או עדויות בענין אחד לפני מי שהוסמך לערוך חקירה לפי [[סעיף 70]], או לפני בית משפט צבאי, והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו - מאסר שלוש שנים. : (ד) פרוטוקול הדיון של בית המשפט הצבאי והודעה שנרשמה כדין בחקירה, יהיו ראיה לכאורה לדברי העד שבהם. : (ה) בסעיף זה - ::- עדות - בין שניתנה בשבועה או בהן צדק ובין שניתנה בלעדיהן. @ 261. אי מניעת עבירה : אדם שידע או שהיה לו יסוד סביר לחשוד כי אדם אחר עובר או מתכוון לעבור עבירה על דין או תחיקת בטחון שעונשה עולה על שלוש שנות מאסר ולא מסר הודעה על כך מיד למפקד צבאי או לתחנת המשטרה הקרובה או לכל קצין צה"ל או לא פעל באופן סביר אחר כדי למנוע את עשייתה, או המשכתה או השלמתה - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 262. הכנסת בעל חיים לאזורים מסויימים : (א) בסעיף זה - ::- "שטח סגור" - כמשמעו [[בסעיף 318]] וכן כל שטח אחר שיסגר בידי מפקד צבאי לצורך סעיף זה. : (ב) לא יחזיק אדם, לא ירעה, לא יוליך בעל חיים בשטח סגור, לא יכניסו לתוכו, ולא ירשה לאדם אחר לעשות כאמור אלא בהיתר ממפקד צבאי ובלבד שלא יורשע בעליו של בעל חיים על פי סעיף זה בגין מעשהו של אדם אחר אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא ינהג כאמור. : (ג) רשאי כל חייל או רשות מוסמכת שנתמנתה לכך לתפוס בעל חיים שיש לו טעם לחשוב שנעברה לגביו עבירה על סעיף זה על מנת להעבירו למקום שיקבע מפקד צבאי. : (ד) בעל חיים שנתפס לפי סעיף זה - יעשה בו בהתאם להוראות שיפרסם מפקד כוחות צה"ל באזור. : (ה) בעליו של בעל חיים שנתפס לפי סעיף זה, או מי שהחזיק בבעל החיים בעת תפיסתו, יהיה חייב בתשלום הוצאות תפיסת בעל החיים ואחזקו, בהתאם להוראות מפקד כוחות צה"ל באזור. == פרק ח' - עזרה משפטית == @ 263. חקירת מוות : מת אדם באזור, ויש יסוד לחשש שסיבת מותו אינה טבעית או שמותו נגרם בעבירה, וכן מת אדם באזור בהיותו נתון במעצר או במאסר, רשאי קצין משטרה או קצין משטרה צבאית להורות על העברת גוויתו לישראל לשם חקירת סיבת המוות. @ 264. החרמה והריסה של רכוש : מפקד צבאי רשאי להפעיל את סמכויותיו על-פי [[תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעה חרום), 1945]] כלפי בית, מבנה או קרקע המצויים באזור, גם בגין מעשה אשר נעשה מחוץ לאזור ואשר לו היה נעשה באזור היה מאפשר הפעלת סמכויותיו על-פי [[התקנה האמורה]]. @ 265. ביצוע מעצר : (א) מי שניתנו נגדו פקודת מעצר או צו מעצר מכוח תחיקת בטחון, יהיו מעצרו והחזקתו במעצר ניתנים לביצוע בישראל, בדרך שמבצעים בישראל פקודת מעצר או צו מעצר. : (ב) מי שנעצר כדין באזור, בשל מעשה או נסיון שבוצע בישראל או באזור מוחזק, ושהוא בר עונשין לפי הדין או תחיקת הבטחון החלים במקום בו בוצע, תהיה החזקתו במעצר ניתנת לביצוע בישראל או באזור מוחזק, כאילו נעצר בישראל או באזור המוחזק, הכל לפי הענין. @ 266. ביצוע מאסר : (א) מי שנדון והוטל עליו עונש בבית משפט צבאי וטרם בוצע העונש באזור, יהא עונשו ניתן לביצוע בישראל, בדרך שמבצעים בישראל עונש שהוטל בידי בית משפט בישראל, ובכפוף לכל תחיקת בטחון. : (ב) תושב אזור מוחזק, שהוטל עליו עונש מאסר בידי בית משפט בר סמך באזור, ניתן להעבירו מן האזור לאותו אזור מוחזק, לשם ריצוי או המשך ריצוי אותו עונש מאסר. @ 267. מימוש צו מעצר או מאסר : (א) מי שניתנו נגדו בישראל פקודת מעצר, צו מעצר, פקודת מאסר, צו הבאה או כל הוראה אחרת המשמשת אסמכתה למעצר או מאסר על-פי חיקוק ישראלי, למעט צו של לשכת הוצאה לפועל בישראל, ניתן לעצרו מכוחם בהיותו באזור, בדרך שבה מבצעים באזור פקודת מעצר או צו מעצר. : (ב) תושב האזור שנדון והוטל עליו עונש מאסר בבית משפט בישראל, יהא עונשו ניתן לביצוע באזור כדרך שמבצעים עונש מאסר שהוטל בידי בית משפט צבאי, אם לא בוצע בישראל; אולם ימשיכו לחול עליו הוראות הדין בישראל בענין שחרור לפני הזמן, מאסר חופף, סדר נשיאת מאסר פלילי, העברת אסיר לקוי בנפשו, שחרור אסיר חולה וחנינה. : (ג) מי שניתנו נגדו באזור מוחזק פקודת מעצר, צו מעצר, פקודת מאסר, צו הבאה או כל הוראה אחרת המשמשת אסמכתה למעצר או מאסר על-פי הדין או תחיקת הבטחון החלים בו, ניתן לעצרו מכוחם בהיותו באזור, על מנת שיועבר לאותו אזור מוחזק. : (ד) תושב האזור שהוטל עליו עונש מאסר בידי בית משפט בר סמך באזור מוחזק אפשר להחזיקו במתקן כליאה. @ 268. קטינים : (א) ציווה בית משפט בישראל, על החזקתו של קטין תושב האזור במעון נעול או על הפעלת אחד או יותר מהאמצעים ודרכי הטיפול הקבועים בחקיקה בישראל הדנה בנוער, אפשר לבצע את הצו באזור, אם לא בוצע בישראל, כדרך שמבצעים באזור צו דומה שנתנה ערכאה שיפוטית באזור; אולם ימשיכו לחול עליו הוראות הדין בישראל בענין העברה, החזקת קטין בידי משפחה אומנת, הארכת החזקה במעון, משך החזקה, ועדת שחרורים, שחרור ממעון, חופשה, החזרה וחנינה. : (ב) לענין סעיף קטן (א), בכל מקום בחקיקה האמורה בישראל שבו מוזכר הממונה על המעונות או שר העבודה והרווחה יבוא במקומם קצין המטה לענייני רווחה באזור או מי שהוסמך על ידו. : (ג) נתן בית משפט בישראל צו מבחן על קטין תושב האזור אפשר לבצע את הצו באזור, אם לא בוצע בישראל, כדרך שמבצעים באזור צו מבחן שנתנה ערכאה שיפוטית באזור. @ 269. העברה : לענין ביצוע מעצר ועונשין לפי [[סימן זה]] מותר לחייל להעביר אדם כאמור [[בסעיפים 265 עד 267]] לתחנת משטרה או למתקן כליאה המופעל כדין, בישראל או באזור מוחזק, לפי הענין. @ 270. העברת כלואים ואסירים למועצה הפלסטינית : (א) ((בסעיף זה -)) ::- "אסיר" - מי שנידון והוטל עליו עונש מאסר על ידי בית משפט בר סמך באזור; ::- "עציר" - מי שהוצאו נגדו פקודת מעצר או צו מעצר על ידי רשות בת סמך באזור. : (ב) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להורות, בכתב, על העברת אסיר לידי המועצה הפלסטינית, על מנת שירצה את יתרת תקופת מאסרו בשטחי המועצה; הועבר אסיר כאמור, יהיו למועצה הפלסטינית כל הסמכויות בנוגע לביצוע מאסרו, לרבות לעניין שחרור מוקדם וחנינה. : (ג) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להורות, בכתב, על העברת עציר לידי המועצה הפלסטינית. : (ד) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להתנות העברת אסיר או עציר לפי סעיף זה בתנאים. : (ה)(1) שוחרר אסיר שהועבר למועצה הפלסטינית בהתאם לסעיף קטן (ב) לפני שריצה את כל תקופת מאסרו, יראוהו כאסיר, שעונשו הוקל על תנאי שיישאר באזור עד לתום תקופת מאסרו, ויחולו עליו הוראות [[סימן י"א לפרק ה']], בשינויים המחוייבים. :: (2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מסמכותו של מפקד כוחות צה"ל באזור או מי שהוסמך לכך על ידו, ליתן כל הוראה בענין יציאתו מהאזור של אסיר כאמור. == פרק ט' - צווים מנהליים == === סימן א' - מעצר מנהלי === @ 271. תחולה : הוראות [[סימן זה]] לא יחולו, כל עוד עומדות הוראות [[סימן ב' לפרק זה]] בתוקפן. @ 272. סייג להפעלת סמכויות : לא יפעיל מפקד צבאי סמכות לפי [[סימן זה]] אלא אם כן הוא סבור כי הדבר הכרחי בגלל טעמי בטחון החלטיים. @ 273. מעצר מנהלי : (א) היה למפקד האזור יסוד סביר להניח שטעמי בטחון האזור או בטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר, רשאי הוא, בצו חתימת ידו, להורות על מעצרו של האדם לתקופה שתצויין בצו ושלא תעלה על ששה חודשים. : (ב) היה למפקד האזור יסוד סביר להניח, ערב פקיעת תקפו של צו לפי סעיף קטן (א) (להלן בסעיף זה - צו המעצר המקורי), שטעמי בטחון האזור או בטחון הציבור עדיין מחייבים את החזקתו של העציר במעצר, רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות מפעם לפעם על הארכת תקפו של צו המעצר המקורי לתקופה שלא תעלה על ששה חודשים, ודין צו ההארכה לכל דבר כדין צו המעצר המקורי. : (ג) היה למפקד צבאי יסוד סביר להניח שקיימים התנאים שבהם רשאי מפקד האזור לצוות על מעצרו של אדם לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות על מעצרו של אותו אדם, לתקופה שלא תעלה על 96 שעות ולא תהא ניתנת להארכה על ידי צו של מפקד צבאי. : (ד) צו לפי סעיף זה יכול שיינתן שלא במעמד אדם שעל מעצרו הוא חל. @ 274. ביצוע : צו מעצר לפי [[פרק זה]] יבוצע על ידי חייל או שוטר וישמש אסמכתא לחבישתו של העציר במקום מעצר שנקבע בצו המעצר או בצו מאוחר יותר. @ 275. ביקורת שיפוטית : (א) נעצר אדם על פי צו מפקד האזור לפי [[סימן זה]], יובא תוך 96 שעות ממעצרו, ואם היה בתכוף לפני כן במעצר על פי צו מפקד צבאי - תוך 96 שעות ממעצרו לפי צו המפקד הצבאי - לפני שופט כמשמעו [[בסעיף 11(א)(1)]] (להלן - שופט), והשופט רשאי לאשר את צו המעצר, לבטלו או לקצר את תקופת המעצר שבו; לא הובא העציר לפני שופט ולא הוחל בדיון לפניו תוך 96 השעות כאמור, ישוחרר העציר, זולת אם קיימת עילה אחרת למעצרו לפי כל דין או תחיקת בטחון. : (ב) השופט יבטל את צו המעצר אם הוכח לו שהטעמים שבגללם ניתן, לא היו טעמים עניינים של בטחון האזור או של בטחון הציבור או שניתן שלא בתום לב או מתוך שיקולים שלא לענין. @ 276. עיון חוזר (תיקון: 238/ת"ט) : אושר צו מעצר לפי [[סימן זה]] בשינוי או בלי שינוי, ידון שופט מחדש בענין המעצר לא יאוחר משלושה חדשים אחרי אישור המעצר לפי [[סעיף 275]] או אחרי מתן החלטה לפי [[סעיף 275]] או אחרי מתן החלטה לפי סעיף זה או תוך תקופה קצרה יותר שקבע שופט בהחלטתו, כל עוד לא שוחרר העציר; לא החל הדיון לפני השופט תוך התקופה האמורה, ישוחרר העציר, זולת אם קיימת עילה אחרת למעצרו לפי כל דין או תחיקת בטחון. @ 277. סטיה מדיני הראיות : (א) בהליכים לפי [[סעיפים 275]] [[ו-276]] מותר לסטות מדיני הראיות, אם השופט משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית משפט צדק. : (ב) כל אימת שיוחלט לסטות מדיני הראיות יירשמו הטעמים שהניעו למתן ההחלטה. : (ג) בהליכים לפי [[סעיפים 275]] [[ו-276]] רשאי שופט לקבל ראייה אף שלא בנוכחות העציר או בא כוחו או בלי לגלותה להם אם, אחרי שעיין בראייה או שמע טענות, אף שלא בנוכחות העציר ובא כוחו, שוכנע שגילוי הראייה לעציר או לבא כוחו עלול לפגוע בבטחון האזור או בבטחון הציבור. הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראייה לפי [[סעיף 87 לצו]]. . @ 278. ערעור : (א) החלטת שופט לאשר צו מעצר, בשינויים או בלי שינויים, לבטלו או לשנותו, וכן החלטתו לפי [[סעיף 276]], ניתנת לערעור לפני נשיא בית המשפט הצבאי כמשמעו [[בסעיף 11(א)(2)]]; או לפני נשיא תורן כמשמעו [[בסעיף 11(א)(3)]] לנשיא בית המשפט הצבאי ולנשיא תורן יהיו כל הסמכויות שהוענקו לשופט לפי [[פרק זה]]. : (ב) הערעור לא יעכב את ביצוע הצו, אלא אם שופט או נשיא בית המשפט הצבאי החליט אחרת. @ 279. נוכחות : בכפוף לאמור [[בסעיף 277(ג)]] רשאי עציר להיות נוכח בכל דיון לפי [[סעיפים 275]], [[276]] [[ו-278]]. @ 280. דלתיים סגורות : הדיון בהליכים לפי [[סימן זה]] יתקיים בדלתיים סגורות. @ 281. סדרי דין : מפקד האזור רשאי להתקין תקנות לביצועו של [[סימן זה]], ובכללן תקנות הקובעות את סדרי הדין בהליכים לפי [[סימן זה]] ואת המועד להגשת ערעור ולעשיית פעולה אחרת לפי [[סימן זה]]. @ 282. איסור אצילה : סמכויות מפקד האזור לפי [[סימן זה]] אינן ניתנות לאצילה. @ 283. ביטול צו על ידי מפקד האזור : האמור [[בסימן זה]] אינו גורע מסמכותו של מפקד האזור לבטל צו מעצר שניתן לפי סעיפים אלו, בין לפני אישורו לפי [[סעיף 275]] ובין לאחריו. === סימן ב' - מעצר מנהלי - הוראת שעה === @ 284. הוראת שעה : (א) בתוקף סמכותי כמפקד כוחות צה"ל באזור ובהיותי סבור כי בשל הנסיבות המיוחדות הקיימות כיום באזור הדבר נחוץ לשם קיום הסדר הציבורי ובטחון האזור, וכי בשל כך יש לנהוג, באופן זמני, שלא על פי עקרונות המעצר המנהלי הקבועים [[בסימן א' לפרק זה]], הנני קובע כי הוראות [[סימן א' לפרק זה]], לא יחולו על צו מעצר שהוראות [[סימן זה]] חלות עליו. : (ב) הוראות [[סימן זה]] יעמדו בתוקפן עד למתן הוראה אחרת על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), על החזקתם במעצר באזור של עצורים מכח [[סימן זה]] יחולו [[התקנות בדבר מעצר מינהלי (תנאי החזקה במעצר מינהלי) (יהודה והשומרון)((,)) התשמ"ב-1981]]. @ 285. מעצר מנהלי : (א) היה למפקד כוחות צה"ל באזור או למפקד צבאי שהוסמך על ידו לענין סעיף זה ([[בסימן זה]]: "מפקד צבאי") יסוד סביר להניח, שטעמי בטחון האזור או בטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר, רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות על מעצרו של האדם לתקופה שתצוין בצו ושלא תעלה על שישה חודשים ([[בסימן זה]]: "צו מעצר"). : (ב) היה למפקד צבאי יסוד סביר להניח, ערב פקיעת תוקפו של צו מעצר לפי סעיף קטן (א) שטעמי בטחון האזור או בטחון הציבור עדיין מחייבים את החזקתו של העצור במעצר, רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות מפעם לפעם על הארכת תוקפו של צו המעצר המקורי לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ודין צו ההארכה לכל דבר כדין צו המעצר המקורי. : (ג) צו מעצר לפי [[סימן זה]] יכול שיינתן שלא במעמד האדם שעל מעצרו הוא חל. @ 286. ביצוע המעצר : (א) צו מעצר לפי [[סימן זה]] יבוצע בידי חייל או שוטר, וישמש אסמכתה לחבישתו של עציר. : (ב) לא צוין מקום המעצר על גבי צו המעצר, יוחזק העציר במשמורת באחד ממקומות אלו: :: (1) מתקן מעצר או מתקן כליאה, כהגדרתם בתחיקת הבטחון; :: (2) בית סוהר, כמשמעו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971]], כפי תוקפה בישראל; :: (3) בית סוהר צבאי, כמשמעו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], כפי תוקפו בישראל. @ 286א. סייג להפעלת סמכות (תיקון: 238/ת"ט) : לא יפעיל מפקד צבאי סמכות לפי [[סימן זה]] אלא אם הוא סבור כי הדבר הכרחי בגלל טעמי בטחון החלטיים. @ 287. ביקורת שיפוטית (תיקון: 2148, 2160, 2166, 2182, 2192, 2204, 2217, 2229) : (א) נעצר אדם לפי [[סימן זה]], יובא בתוך שמונה ימים מעת מעצרו כאמור לפני שופט, ובלבד שדרגתו לא תפחת מדרגת רס"ן; השופט רשאי לאשר את צו המעצר, לבטלו או לקצר את תקופת המעצר שבו; לא הובא העציר לפני השופט ולא הוחל בדיון לפניו בתוך שמונה ימים כאמור, ישוחרר העציר, זולת אם קיימת עילה אחרת למעצרו לפי כל דין או תחיקת בטחון. :: (((הוראת שעה מיום 20.10.2023 עד יום 30.9.2025):)) נעצר אדם לפי [[סימן זה]], יובא בתוך שנים עשר ימים מלאים (288 שעות) מעת מעצרו כאמור לפני שופט, ובלבד שדרגתו לא תפחת מדרגת רס"ן; השופט רשאי לאשר את צו המעצר, לבטלו או לקצר את תקופת המעצר שבו; לא הובא העציר לפני השופט ולא הוחל בדיון לפניו בתוך שנים עשר ימים מלאים (288 שעות) כאמור, ישוחרר העציר, זולת אם קיימת עילה אחרת למעצרו לפי כל דין או תחיקת בטחון. : (ב) השופט יבטל את צו המעצר אם הוכח לו שהטעמים שבגללם ניתן לא היו טעמים עניניים של בטחון האזור או של בטחון הציבור, או שניתן שלא בתום לב או מתוך שיקולים שלא לענין. @ 288. ערעור (תיקון: 2135, 2172, 2191, 2203, 2215) : (א) החלטת שופט לפי [[סעיף 287]], ניתנת לערעור לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, ויהיו לו כל הסמכויות שהוענקו לשופט לפי [[סימן זה]]. : (ב) ערעור לפי סעיף קטן (א) יוגש בתוך 30 ימים מיום מתן החלטת שופט לפי [[סעיף 287 לצו זה]]. ואולם, נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, סגנו או שופט בית המשפט הצבאי לערעורים שהנשיא ימנה לכך, רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת הערעור אפילו כבר חלפה התקופה : (ג) (((הוראת שעה מיום 23.1.2024 עד יום 31.12.2025):)) בהסכמת בעלי הדין, רשאי בית המשפט, לדון ולפסוק בערעור על פי סעיף קטן (א) לפי החומר שהובא לפניו בכתב בלבד ללא שמיעת בעלי הדין, ובלבד שמשך תקופת המעצר לפי [[סימן זה]] שקדמה למועד הגשת הערעור לא עלתה על 12 חודשים ברציפות; החליט בית המשפט לדון כך, יקבע למשיב מועד להגשת תשובתו בכתב. @ 289. עיכוב ביצוע : (א) החליט שופט לפי [[סעיף 287]] על ביטול צו מעצר או על קיצורו, והודיע בא כוח המפקד הצבאי, בסמוך למתן ההחלטה, על רצונו לערער עליה, רשאי השופט לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 72 שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. : (ב) הגיש בא כוח המפקד הצבאי ערעור על החלטת שופט לפי [[סעיף 287]], תהא לשופט בית המשפט הצבאי לערעורים סמכות לצוות על השהיית ביצוע השחרור עד להחלטה בערעור. : (ג) החליט שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים בהליך לפי [[סעיף 288]] על ביטול צו מעצר או על קיצורו, יהא השופט רשאי, לבקשת בא כוח המפקד הצבאי, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להשהות את ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 72 שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. @ 290. סטיה מדיני הראיות : (א) בהליכים לפי [[סעיפים 287]] [[ו-288]] מותר לסטות מדיני הראיות אם השופט משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית משפט צדק. : (ב) כל אימת שיוחלט לסטות מדיני הראיות יירשמו הטעמים שהניעו למתן ההחלטה. : (ג) בהליכים לפי [[סעיפים 287]] [[ו-288]] רשאי השופט לקבל ראיה, אף שלא בנוכחות העציר או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיין בראיה או שמע טענות, אף שלא בנוכחות העציר ובא כוחו, שוכנע שגילוי הראיה לעציר או לבא כוחו עלול לפגוע בבטחון האזור או בבטחון הציבור; הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראיה לפי [[סעיף 87]]. @ 291. דלתיים סגורות : (א) הדיון בהליכים לפי [[סימן זה]] יתקיים בדלתיים סגורות. : (ב) בכפוף לאמור [[בסעיף קטן 290(ג)]], רשאי העציר להיות נוכח בכל דיון בענינו. @ 292. איסור אצילה : סמכויות מפקד צבאי לפי [[סימן זה]] אינן ניתנות לאצילה. @ 293. ביטול הצו בידי מפקד צבאי : מפקד צבאי רשאי בכל שלב לבטל או לקצר צו מעצר שהוראות [[סימן זה]] חלות עליו. @ 294. סדרי דין : מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להתקין תקנות לביצועו של [[סימן זה]], ובכללן תקנות הקובעות את סדרי הדין בהליכים לפי [[סימן זה]] ואת המועד להגשת ערעור ולעשיית פעולה אחרת לפי [[סימן זה]]. === סימן ג' - צווי הגבלה ופיקוח === @ 295. סייג להפעלת סמכויות : לא יפעיל מפקד צבאי סמכות לפי [[סימן זה]] אלא אם כן הוא סבור כי הדבר הכרחי בגלל טעמי בטחון החלטיים. @ 296. צווי הגבלה : (א) מפקד צבאי רשאי לתת צו, לגבי כל אדם, למטרות אלו, כולן או מקצתן: :: (1) להבטיח שאותו אדם לא יימצא בכל אחד מאותם השטחים באזור שיפורטו בצו אלא אם הורשה לו הדבר בצו, או בידי רשות או אדם שיינקבו בצו; :: (2) לדרוש ממנו שיודיע על תנועותיו, באופן ובזמנים שייקבעו בצו, לרשות או לאדם, שינקבו בו; :: (3) לאסור או להגביל את חזקתו או שימושו של אותו אדם בחפצים שיפורטו בצו; :: (4) להטיל עליו הגבלות בדבר תעסוקתו או עסקיו או בדבר קשריו עם אנשים אחרים, ובדבר פעולותיו ביחס להפצת ידיעות או דעות, הכל כפי שיפורט בצו. : (ב) הפר אדם צו לפי סעיף זה - ייאשם בעבירה על צו זה. : (ג) על צו שהוצא לפי סעיף זה (להלן בסעיף זה - הצו) ניתן לערער לפני ועדת ערעורים שימנה נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים (להלן בסעיף זה - הוועדה). הוועדה יכול שתהיה מורכבת מחבר אחד. כחבר בוועדה ימונה שופט שדרגתו רב-סרן לפחות. : (ד) מצאה הוועדה כי יש מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי, רשאית היא לבטל את הצו, לקצרו או לשנות את תנאיו. : (ה) הוגש ערעור לוועדה, רשאית היא לעכב את ביצוע הצו עד למועד מתן החלטתה. : (ו) בהליכים לפי סעיף זה, מותר לסטות מדיני הראיות, מטעמים שיירשמו. : (ז) בהליכים לפי סעיף זה רשאית הוועדה לקבל ראיה אף שלא בנוכחות האדם אשר כנגדו הוצא הצו או בא כוחו, או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיינה בראיה או שמעה טענות, אף שלא בנוכחות האדם אשר כנגדו הוצא הצו או בא כוחו, שוכנעה שגילוי הראיה עלול לפגוע בבטחון האזור או בבטחון הציבור. הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראיה לפי [[סעיף 87]]. : (ח) בכפוף לאמור בסעיף-קטן (ז) לעיל רשאי האדם אשר כנגדו הוצא הצו להיות נוכח בכל דיון לפי סעיף זה. : (ט) בכל ענין של סדר דין אשר אינו מוסדר בסעיף זה, תדון הוועדה בדרך הנראית לה מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה בערעור. : (י) החליטה הוועדה בערעור שהוגש לפי סעיף-קטן (ג) לעיל, רשאית היא, לבקשת בא כוח המפקד הצבאי או האדם אשר כנגדו הוצא הצו, לפי הענין, להשהות את ביצוע החלטתה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות ממועד מסירת החלטתה; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במניין השעות. @ 297. פיקוח מיוחד ותיחום מקום מגורים : (א) מפקד צבאי רשאי להורות בצו שאדם יהיה נתון לפיקוח מיוחד. : (ב) אדם הנתון בפיקוח מיוחד לפי סעיף זה - יהיה כפוף להגבלות אלו, כולן או מקצתן, כפי שיורה המפקד הצבאי: :: (1) יהיה נדרש לגור בתחומיו של מקום מסוים באזור, שיפרט אותו המפקד הצבאי בצו; :: (2) לא יעזוב את העיר, הכפר או הנפה, שבהם הוא גר, ללא רשות בכתב של מפקד צבאי; :: (3) יודיע בכל עת למפקד הצבאי או למי שיורה לו המפקד הצבאי היכן הבית או המקום שבו הוא גר; :: (4) יהיה חייב להתייצב כל אימת שידרוש זאת ממנו המפקד הצבאי ובמקום שיורה לו; :: (5) ישאר מאחורי דלתות ביתו למשך אותן שעות שיקבע המפקד הצבאי בצו. : (ג) חייל רשאי לעצור אדם שלגביו ניתן צו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולהוליכו לשטח שהוא צריך להיות בו. : (ד) הפר אדם צו לפי סעיף זה - ייאשם בעבירה על צו זה. : (ה) על צו שהוצא לפי סעיף זה (להלן בסעיף זה - הצו) ניתן לערער לפני ועדת ערעורים שימנה נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים (להלן בסעיף זה - הוועדה). הוועדה יכול שתהיה מורכבת מחבר אחד. כחבר בוועדה ימונה שופט שדרגתו רב-סרן לפחות. : (ו) מצאה הוועדה כי יש מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי, רשאית היא לבטל את הצו, לקצרו או לשנות את תנאיו. : (ז) הוגש ערעור לוועדה, רשאית היא לעכב את ביצוע הצו עד למועד מתן החלטתה. : (ח) בהליכים לפי סעיף זה, מותר לסטות מדיני הראיות, מטעמים שיירשמו. : (ט) בהליכים לפי סעיף זה רשאית הוועדה לקבל ראיה אף שלא בנוכחות האדם אשר כנגדו הוצא הצו או בא כוחו, או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיינה בראיה או שמעה טענות, אף שלא בנוכחות האדם אשר כנגדו הוצא הצו או בא כוחו, שוכנעה שגילוי הראיה עלול לפגוע בבטחון האזור או בבטחון הציבור. הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראיה לפי [[סעיף 87]]. : (י) בכפוף לאמור בסעיף-קטן (ט) לעיל רשאי האדם אשר כנגדו הוצא הצו להיות נוכח בכל דיון לפי סעיף זה. : (יא) בכל ענין של סדר דין אשר אינו מוסדר בסעיף זה, תדון הוועדה בדרך הנראית לה מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה בערעור. : (יב) החליטה הוועדה בערעור שהוגש לפי סעיף-קטן (ה) לעיל, רשאית היא, לבקשת בא כוח המפקד הצבאי או האדם אשר כנגדו הוצא הצו, לפי הענין, להשהות את ביצוע החלטתה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות ממועד מסירת החלטתה; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במניין השעות. : (יג) ערער אדם שניתן לגביו צו לפי סעיף-קטן (ב)(1) לעיל, והושאר הצו בתוקפו, תדון הוועדה בעניינו אחת לשישה חודשים בין אם פנה אליה אותו אדם בערעור נוסף, ובין אם לאו. בדיון כאמור, תהיינה לוועדה כל הסמכויות שהוענקו לה בערעור כאמור בסעיף-קטן (ו). : (יד) מפקד צבאי שהוציא צו לפי סעיף-קטן (ב)(1) לעיל, רשאי להורות כי אדם אשר כנגדו הוצא הצו יוחזק במעצר במקום שייקבע בידי המפקד הצבאי, באזור או בישראל, עד להעברתו למקום שנקבע בצו. @ 298. דלתיים סגורות : הדיון בהליכים לפי [[פרק זה]] יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבעה וועדת הערעורים שהוקמה מכוח [[סעיפים קטנים 296(ג)]] [[או 297(ה)]], הוראה אחרת לענין זה. === סימן ד' - הרחקת מסתננים === @ 299. הגדרות : [[בסימן זה]] - :- "מסתנן" - מי שנכנס לאזור שלא כדין לאחר היום הקובע או מי ששוהה באזור ושאין בידו היתר כדין; :- "מזויין" - לרבות מי שמזויין במכשיר או בחומר העשוי להמית אדם או לגרום לו חבלה חמורה או חבלה מסוכנת אף שאינו כלי ירייה או חומר נפץ או חומר מתלקח; :- "מוחזק במשמורת" - אדם המוחזק במשמורת מכוח צו גירוש; :- "צו גירוש" - צו גירוש בכתב שניתן על ידי מפקד צבאי לפי [[סעיף 301(א)]]. @ 300. דין מסתנן : (א) המסתנן - דינו מאסר שבע שנים. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוכיח מסתנן כי כניסתו לאזור הייתה כדין, דינו - מאסר שלוש שנים. : (ג) מי שהסתנן כשהוא מזויין, או בחברת אדם מזויין או נתמך על-ידי אדם מזויין, דינו - מאסר עשרים שנה. @ 301. גירוש (תיקון: 2235) : (א) מפקד צבאי רשאי לצוות בכתב על גירושו של מסתנן מן האזור, בן שהואשם בעבירה לפי צו זה ובין שלא הואשם, וצו הגירוש ישמש אסמכתא חוקית להחזיק מסתנן כאמור במשמורת עד לגירושו; לעניין ביצועו, יראו צו גירוש כפקודת מעצר שניתנה לפי [[סימן ג' לפרק ג' לצו זה]], זאת, לרבות לצורך ביצוע המעצר בישראל, לפי [[סעיף 265(א)]]. : (ב) לא יינתן צו גירוש לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שניתנה למסתנן הזדמנות לטעון את טענותיו בפני קצין צה"ל או בפני קצין משטרה, ולאחר שטענות המסתנן הובאו בפני המפקד הצבאי. : (ג) ניתן צו גירוש לפי סעיף קטן (א), יגורש המסתנן מהאזור בהקדם האפשרי, אלא אם כן יצא מהאזור מרצונו החופשי קודם לכן. : (ד) ניתן צו גירוש לפי סעיף קטן (א), יימסר למסתנן, בכתב או בעל פה, ככל האפשר, בשפה המובנת לו, מידע על זכויותיו לפי צו זה, וכן על זכותו, כי תימסר הודעה על החזקתו במשמורת לאדם קרוב לו ולעורך דין. : (ה) ניתן צו גירוש לפי סעיף קטן (א) והאדם שנגדו הוצא צו גירוש נמצא מסיבה כלשהיא במעצר או מאסר, ישוחרר אותו אדם ממעצרו או ממאסרו לשם ביצוע הגירוש, אף אם לא תמה תקופת המעצר או המאסר, אלא אם נקבע אחרת בצו הגירוש. : (ו) ניתן צו גירוש לפי סעיף קטן (א), לא יגורש המסתנן, אלא אם חלפו 72 שעות מהמועד שנמסר לו צו הגירוש בכתב, זולת אם הסכים לכך; ורשאי המפקד הצבאי, לפי בקשתו של מי שניתן נגדו צו גירוש, לדחות את מועד ביצוע הגירוש. : (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ו), אם נוכח המפקד הצבאי, כי המסתנן נכנס לאזור לא מכבר, רשאי הוא להורות על גירושו אף בטרם חלפו 72 שעות מהמועד שנמסר לו צו הגירוש בכתב, ובלבד שהמסתנן יגורש למדינה או לאזור שמהם הסתנן וכי הדבר יעשה בטרם חלפו 72 שעות מהמועד שבו היה לחייל או לשוטר יסוד סביר לחשד כי אותו אדם הסתנן לאזור. @ 302. הוצאות ביצוע צו גירוש : מפקד צבאי רשאי להטיל את הוצאות ביצוע צו הגירוש, לרבות הוצאות ההחזקה במשמורת, על המסתנן, ובלבד שסך הוצאות אלה לא יעלה על 7,500 שקלים חדשים; ורשאי המפקד הצבאי להורות על חילוט ההוצאות מכספי המסתנן. @ 303. שחרור בערבות : (א) ניתן נגד מסתנן צו גירוש לפי הוראות צו זה, רשאי מפקד צבאי להורות על שחרורו של המסתנן בערבות עצמית, בין לבדה ובין בצירוף ערבות ערב, או בעירבון כספי של המסתנן או של ערב, או מקצתה בערבות ומקצתה בעירבון. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יורה המפקד הצבאי על שחרורו של המסתנן, אם סבר כי - :: (1) גירושו של המסתנן מהאזור נמנע או מתעכב בשל העדר שיתוף פעולה מלא מצדו, לרבות סירוב לחזור למדינת מוצאו, או :: (2) יש בשחרורו של המסתנן כדי לסכן את ביטחון האזור, את שלום הציבור או את בריאותו. : (ג) השחרור בערבות יותנה בתנאים שיקבע המפקד הצבאי לשם הבטחת התייצבותו של המסתנן לצורך יציאתו מהאזור או גירושו במועד שנקבע, או לצורך הליכים אחרים לפי צו זה או לפי כל דין או תחיקת בטחון. : (ד) נוכח מפקד צבאי, כי המסתנן ששוחרר בערבות הפר או עומד להפר את תנאי שחרורו, רשאי הוא להורות בצו על החזרתו של המסתנן למשמורת. : (ה) הפר המסתנן את תנאי שחרורו, רשאי מפקד צבאי לצוות - :: (1) על תשלום סכום הערבות, כולו או מקצתו, לקופת מפקדת האזור; :: (2) על חילוט העירבון, כולו או מקצתו, לטובת קופת מפקדת האזור. @ 304. ראיות : (א) בכל הליך לפי [[סימן זה]], חזקה כי אדם הוא מסתנן אם הוא נמצא באזור ללא תעודה או היתר המעידים על שהייתו באזור כדין, ללא הצדק סביר. : (ב) לעניין סעיף זה - ::- "תעודה או היתר כדין" - תעודה או היתר שהונפקו על ידי מפקד כוחות צה"ל באיו"ש או מי מטעמו, על פי הוראות תחיקת הביטחון, או שהונפקו על ידי רשויות מדינת ישראל, לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]], כפי תוקפו בישראל מעת לעת, המתירות שהייתו של אדם באזור. @ 305. כינון ועדה : תוקם באזור ועדה לבחינת צווי גירוש אשר מסמכותה לדון בעררים על החלטות שניתנו לפי [[סעיפים 301 עד 303]] (להלן [[בסימן זה]] - "הוועדה"). @ 306. הרכב הוועדה : (א) מפקד כוחות צה"ל באיזור ימנה שופטים שדרגתם רב-סרן לפחות כחברים בוועדה. : (ב) אחד מחברי הוועדה ימונה כנגיד הוועדה. : (ג) נגיד הוועדה ימנה מבין חברי הוועדה חברים, אשר ישבו כוועדה של דן יחיד. : (ד) נגיד הוועדה יהיה רשאי לקבוע, כי הוועדה תהא של שלושה, אם ראה צורך מיוחד בכך. נקבע מותב של שלושה, ימנה נגיד הוועדה את יושב הראש. : (ה) נגיד הוועדה יהא רשאי להחליף חבר וועדה באחר והדיון בערר יימשך מן השלב בו הופסק, אלא אם כן הורה הנגיד אחרת. @ 307. הבאה לפני ועדה לבחינת צווי גירוש (תיקון: 2177, 2187, 2235) : (א) ניתן צו גירוש והוחזק אדם מכוחו במשמורת, יובא המוחזק בתום 8 ימים מיום מתן צו הגירוש, בפני הוועדה לצורך בחינת החזקתו במשמורת עד למימוש צו הגירוש. אם טרם מלאו למוחזק במשמורת 18 שנים, יובא בפני הוועדה, לא יאוחר מתום 4 ימים מיום מתן צו הגירוש. : (ב) מוחזק במשמורת, אשר לא הובא בפני הוועדה תוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן (א), יובא בפני הוועדה, אשר תידון בעניינו ותורה על שחרורו, בתנאים או ללא כל תנאי, אלא אם סברה הוועדה, כי נסיבות העניין, לרבות מסוכנותו של המוחזק במשמורת, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים לאי-הבאתו בפניה, אינן מצדיקות את שחרורו. : (ג) בדונה בעניינו של מוחזק במשמורת לפי סעיף זה יהיו נתונות לוועדה סמכויות לפי [[סעיפים 308(ג)]] [[ו-308(ד)]]. @ 307א. ערר (תיקון: 2235) : (א) אדם הרואה עצמו נפגע מהחלטה לפי [[סעיפים 301 עד 303]], רשאי להגיש ערר על ההחלטה לוועדה. : (ב) הוגש ערר לוועדה, רשאית הוועדה לדון במסגרת הערר גם בעניין החזקתו במשמורת. : (ג) בדונה בעניינו של אדם לפי סעיף זה יהיו נתונות לוועדה סמכויות לפי [[סעיף 308]]. @ 308. סמכויות הוועדה : הוועדה רשאית - : (א) להותיר את צו הגירוש בתוקפו, בשינויים או בלא שינויים; : (ב) לבטל את צו הגירוש, אם שוכנעה שהמוחזק במשמורת אינו מסתנן; : (ג) להורות על שחרורו של מוחזק במשמורת בתנאים, לרבות בערבות, או ללא כל תנאי, אם שוכנעה, כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, או כי יש בשחרור כאמור כדי לסייע בהרחקתו של המוחזק במשמורת מן האזור; ובלבד שלא תורה כאמור אם - :: (1) הרחקתו של המוחזק במשמורת מן האזור נמנעת או מתעכבת בשל העדר שיתוף פעולה מלא מצדו, לרבות לעניין הבהרת זהותו או הסדרת הליכי גירושו מן האזור, ולרבות סירוב בלתי מוצדק לחזור למדינה ממנה הגיע לאזור או למדינה אחרת אם לא מתאפשרת חזרתו למדינה ממנה הגיע לאזור; או :: (2) יש בשחרורו של המוחזק במשמורת כדי לסכן את בטחון האזור, את שלום הציבור או את בריאותו; : (ד) להורות על שחרורו של מוחזק במשמורת בערבות בתום פרק זמן שקבעה, אם לא הורחק מן האזור קודם לכן, אם שוכנעה באחד מאלה: :: (1) כי הרחקתו של המוחזק במשמורת מן האזור נמנעת או מתעכבת בלא הצדק סביר למרות שיתוף פעולה מלא מצדו, וכי ניתן לבצע את צו הגירוש בתוך פרק הזמן שנקבע; :: (2) כי מחמת גילו או מצב בריאותו החזקתו במשמורת עלולה לגרום נזק לבריאותו, או שקיימים טעמים הומניטריים מיוחדים אחרים המצדיקים את שחרורו בערובה, לרבות מקום שעקב ההחזקה במשמורת יוותר קטין בלא השגחה; :: ובלבד שלא תורה כאמור אם יש בשחרורו של המוחזק במשמורת כדי לסכן את בטחון האזור, את שלום הציבור או את בריאותו; : (ה) להורות על שינוי התנאים שנקבעו לשחרורו של מוחזק במשמורת לפי [[סעיף 303]]; : (ו) להורות על החזרת הכספים שנגבו מהמסתנן בגין הוצאות ביצוע צו הגירוש, כאמור [[בסעיף 302]], כולן או מקצתן. @ 309. עיון תקופתי (תיקון: 2235) : (א) החליטה הוועדה, לפי [[סעיף 307]] [[או 307א]], לפי העניין, שלא לשחרר את המוחזק במשמורת, יבוא עניינו לבחינה נוספת בפני הוועדה, לא יאוחר משישים ימים אחרי מועד החלטתה לפי [[סעיף 307]] [[או 307א]], לפי העניין, או תוך תקופה קצרה יותר שקבעה הוועדה בהחלטתה. : (ב) מוחזק במשמורת, אשר לא הובא עניינו לבחינה נוספת בפני הוועדה תוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן (א), יובא בפני הוועדה, אשר תידון בעניינו ותורה על שחרורו, בתנאים או ללא כל תנאי, אלא אם סברה הוועדה, כי נסיבות העניין, לרבות מסוכנותו של המוחזק במשמורת, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים לאי-הבאתו בפניה, אינן מצדיקות את שחרורו. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם טרם מלאו למוחזק במשמורת 18 שנים, יובא עניינו לבחינה נוספת בפני הוועדה תוך פרק זמן שלא יעלה על 30 ימים. @ 310. עיון חוזר : (א) מוחזק במשמורת רשאי לפנות בכתב לוועדה בכל עת בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שניתנה בעניינו, אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות, לרבות חלוף הזמן מיום מתן צו גירוש, והדבר עשוי לשנות החלטה קודמת של הוועדה. : (ב) המפקד הצבאי או מי שהוסמך לכך על ידו רשאי לפנות בכתב לוועדה בבקשה להורות על החזרתו של מסתנן ששוחרר על פי החלטת הוועדה למשמורת או בבקשה לקביעת תנאי שחרור שונים, אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו נסיבות ממועד מתן ההחלטה הקודמת בעניינו של המסתנן; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לפגוע בסמכויות מפקד צבאי לפי [[סעיפים 301 עד 303]]. @ 311. ראיות : בהליכים לפי [[פרק זה]], יחולו הוראות [[סעיפים קטנים 296(ו)]] [[ו-296(ז)]]. @ 312. נוכחות עצור : בכפוף לאמור [[בסעיף 311]], יחולו על דיון בהליכים לפי [[פרק זה]] הוראות [[סעיפים 51]] [[ו-52(ב) ו-(ג)]] בשינויים המחוייבים. @ 313. סדרי דין : (א) בכל עניין של סדר דין, אשר אינו מוסדר [[בפרק זה]], תדון הוועדה בדרך הנראית לה מועילה ביותר לקבלת החלטה בעניין. : (ב) הוועדה רשאית לפנות למפקד הצבאי לשם קבלת עמדתו, בכתב או בעל פה, בעניינו של מוחזק במשמורת או בכל שאלה הנדרשת לה לצורך קבלת החלטה, ובלבד שלא תקבל הוועדה החלטה כאמור [[בסעיפים קטנים 308(ב) עד 308(ה)]], מבלי שהובאה בפניה עמדת המפקד הצבאי. : (ג) מוחזק במשמורת רשאי להעזר בנציג בטיעוניו בפני הוועדה, ורשאית הוועדה לקבל את טיעוני המוחזק במשמורת בכתב אם בחר המוחזק שלא להופיע בפני הוועדה. : (ד) הוראות [[סעיפים 42(א) עד 42(ד)]] יחולו על הליכי השחרור בערבות לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים; לוועדה יהיו כל הסמכויות שהוענקו לבית המשפט הצבאי לפי [[42|סעיף זה (([צ"ל: הסעיפים האמורים]))]]. @ 314. עיכוב ביצוע (תיקון: 2235) : נתנה הוועדה החלטה לפי [[סעיף 307]] [[או 307א]], לפי העניין, רשאית היא לצוות, לבקשת נציג המפקד הצבאי, על השהיית ביצוע ההחלטה לתקופה שלא תעלה על 72 שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. @ 315. שמירת סמכויות (תיקון: 2235) : אין באמור [[בפרק זה]] כדי לגרוע מסמכותו של המפקד ((ה))צבאי לבטל צו גירוש, בין לפני ההליכים לפי [[סעיף 307]] [[או 307א]], לפי העניין, ובין לאחריהם. == פרק י' - סמכויות מנהליות == === סימן א' - הוראות מגבילות === @ 316. תנועה ותעבורה : (א) מפקד צבאי, או אדם הפועל בהרשאתו הכללית או המיוחדת של מפקד צבאי, רשאים בצו או על-ידי מתן הוראות או באופן אחר: :: (1) לאסור, להגביל או להסדיר את השימוש בדרכים מסויימות או לקבוע מסלולים שבהם יעברו כלי רכב או בעלי-חיים או בני-אדם בין באופן כללי ובין באופן מסוים; :: (2) לדרוש מכל אדם שהוא הבעלים או המחזיק של כלי-רכב, או שכלי-רכב נמצא בשליטתו, שישתמש בכלי-רכב להובלת סחורות בזמנים ובדרכים שיפורטו על-ידו; :: (3) לאסור, להגביל או להסדיר תנועת בני-אדם, בדרך כלל, או של בני-אדם ממין או מסוג מסויימים, או של בני-אדם מסויימים בכלי טיס, ברכבות, במכוניות, באוטובוסים, בכלי-רכב אחרים או בכלי שיט. : (ב) כל חייל רשאי לדרוש בצו מתושביה של כל עיר, כפר, שטח, או שכונה, כולם או מקצתם, להסיר מן הדרך כל מתרס או מטרד או כל זכוכית, מסמרים או מחסומים או מכשולים אחרים שיש בהם כדי להפריע לשימוש באותו דרך. : (ג) אדם המפר צו, הוראה או כל דרישה שניתנו על-פי סעיף זה - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 317. עוצר : מפקד צבאי רשאי לדרוש בצו מכל אדם, המצוי בתחומי שטח שיצויין בצו, כי יישאר בתוך בית במשך אותן שעות שיינקבו בצו. אדם הנמצא מחוץ לבית, בתחומי השטח האמור, במשך אותן שעות, ללא תעודת-היתר בכתב שהוצאה בידי המפקד הצבאי או מטעמו - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 318. שטחים סגורים : (א) מפקד צבאי רשאי להכריז על כל שטח או מקום שהם סגורים (להלן בסעיף זה - "שטח סגור"). :: ((פורסם [[צו בדבר שטחים סגורים (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 34), תשכ״ז–1967]], לפיו שטח הגדה המערבית הוכרז כשטח סגור.)) : (ב) נסגר שטח או מקום כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מפקד צבאי לקבוע כי תחול עליו אחת מההוראות אלו: :: (1) לא יכנס אדם לשטח הסגור; :: (2) לא יצא אדם מהשטח הסגור; :: (3) לא יכנס אדם לשטח הסגור ולא ישהה בו; :: (4) לא יכנס אדם לשטח הסגור ולא יצא ממנו. : (ג) מפקד צבאי רשאי בהיתר אישי או בהיתר כללי לפטור אדם מהוראות ההכרזה בדבר סגירת שטח או מקום כאמור בסעיף זה. : (ד) הפר אדם הוראות הכרזה בדבר סגירת שטח או מקום, לפיה נאסרה הכניסה לשטח סגור או השהייה בו, או תנאי היתר שניתנו על פי סעיף זה, יהיו כל חייל, שוטר או רשות מוסמכת שנתמנתה לכך רשאים להוציאו אל מחוץ לשטח הסגור. סעיף קטן זה לא יחול על תושב קבוע בשטח הסגור. : (ה) הפר אדם הוראות הכרזה בדבר סגירת שטח או מקום, לפיה נאסרה היציאה מהשטח הסגור, או תנאי היתר על פי סעיף זה - יהיו כל חייל או שוטר רשאים לעצרו ולהוליכו לשטח הסגור. : (ו) הפר אדם הוראות הכרזה בדבר סגירת שטח או מקום או תנאי היתר שנתנו על פי סעיף זה, או הפריע אדם לחייל לשוטר או לרשות מוסמכת שנתמנתה לכך למלא תפקידיהם על פי סעיף זה או מכוחו - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 319. צווים לפתוח ולסגור מקומות : (א) בסעיף זה - ::- "בית עסק" - לרבות בית-מלאכה, בית חרושת, בית מסחר, חנות, מסעדה, מזנון, בית מרקחת, מאפיה, מכבסה וכל עסק שמטרתו ייצור טובין, מכירתם או מתן שירותים לציבור; ::- "מחזיק" - לגבי כל מקום - לרבות בעלים, שוכר, מנהל, פקיד, מורשה או כל מי שבידו השליטה על המקום או האפשרות הממשית להפעילו. : (ב) מפקד צבאי רשאי, בצו: :: (1) אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם קיום השירותים החיוניים, לדרוש מכל אדם המחזיק בית-עסק, מוסד ללימודים או מקום אחר שהציבור או חלק ממנו מבקר בו (להלן בסעיף זה - מקום), שיש לו טעם להאמין כי נסגר עקב סגירה כללית או כל סגירה מאורגנת של מקומות, כי יפתח את המקום וינהלו כרגיל; :: (2) אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם קיום הממשל התקין, הסדר הציבורי ולשם בטחון האזור וכוחות צה"ל, לדרוש מכל אדם המחזיק במקום כי יסגרנו ויחדל מלנהלו ויחזיקנו סגור במשך תקופה שתיקבע בצו. : (ג) אדם המפר צו שניתן על-פי סעיף זה - ייאשם בעבירה על צו זה. @ 320. סמכות להורות על שילוט ועל הסרת שילוט : (א) לענין סעיף זה - "סמל" - לרבות שלט, דגל, סימן, צבע, כתובת וסיסמא. : (ב) חייל רשאי להורות בצו, לכל אדם, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לבטחון האזור, לשלום האזור או לשם שמירה על הסדר הציבורי, להסיר, למחוק או לכסות, כפי שיורה, כל סמל המוצג במקרקעין או המצוי בהם ובלבד שאין בכך כדי לסכן את גופו או את חייו של אדם כאמור. : (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), כל מחזיק במקרקעין חייב להסיר, למחוק או לכסות בכל דרך אחרת כל סמל המוצג או המצוי במקרקעין שבחזקתו, אם הסמל עלול להשפיע על דעת הקהל באזור באופן העלול לפגוע בבטחון האזור, בשלום האזור או בסדר הציבורי בו. : (ד) המפר הוראה מהוראות סעיף זה או הוראה שניתנה על פיו ייאשם בעבירה על צו זה ואולם לא ייאשם בעבירה על סעיף קטן (ג) אם יוכיח כי הוא לא ידע על קיומו של הסמל ולא היה עליו לדעת על כך, בנסיבות הענין. @ 321. צביעה, שילוט וסימון : (א) מפקד צבאי רשאי להורות בצו לכל מחזיק במקרקעין, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לבטחון האזור או לשם שמירה על הסדר הציבורי, על סימונם, צביעתם ושילוטם של מקרקעין שבחזקתו. : (ב) המפר הוראה שניתנה על-פי סעיף זה או הגורם להשחתת או טשטוש סימנים, צבעים ושלטים שנעשו בהתאם לסעיף זה או לכל דין ותחיקת ביטחון, ייאשם בעבירה על צו זה. === סימן ב' - תעודות זיהוי === @ 322. חובה למסור ידיעות מזהות : אדם הנדרש לעשות כן בידי חייל או איש שירות הבטחון הכללי, חייב למסור ידיעות מלאות המאפשרות את זיהויו ולהציג כל תעודה שברשותו המאפשרת את זיהויו. @ 323. נשיאת תעודת זהות : (א) תושב, גבר, שמלאו לו 16 שנה ישא עמו תעודת זהות. : (ב) מי שנכנס לאזור מישראל ואיננו תושב אזור מוחזק ישא עמו תעודה המשמשת לזיהויו שהוא חייב לשאתה בישראל. : (ג) תושב אזור מוחזק, גבר שמלאו לו 16 שנה, ישא עמו תעודת זהות המנופקת לפי תחיקת הבטחון החלה באזור המוחזק. @ 324. נטילה זמנית של תעודת זהות : (א) לענין סעיף זה - "תעודת זהות" - תעודה המזהה את המחזיק בה, שהונפקה בידי רשויות האזור או רשויות אזור חבל עזה. : (ב) חייל רשאי ליטול, מכל אדם, את תעודת הזהות שלו (להלן בסעיף זה - "תעודה") אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם אחד מאלה: :: (1) הבטחת ביצועה של הוראה שניתנה לאותו אדם על פי [[סעיפים 316(ב)]] [[או 320]]; :: (2) הבטחת התייצבותו של אותו אדם במקום ובמועד שנקבעו בהוראה שניתנה בידי רשות מרשויות צה"ל או מי מטעמה על פי [[סעיף 225]]. : (ג)(1) עם נטילת התעודה כאמור בסעיף קטן (ב), ימסור החייל לאדם ממנו ניטלה התעודה תיעוד חליפי. :: (2) בתיעוד החליפי, כאמור בפסקה (1), ירשום החייל את הפרטים האלה: שם אדם שתעודתו ניטלה, נפת מגוריו, מספר הזהות של אותו אדם, מועד נטילת התעודה, עילת הנטילה, המקום והמועד בהם יוכל האדם לקבל את התעודה שניטלה, תקופת תוקפו של התיעוד החליפי וכן את פרטי החייל שנטל את התעודה. :: (3) תוקפו של התיעוד החליפי, כאמור בפסקה (1), יהא לתקופה של 96 שעות ממועד נטילת התעודה אלא אם כן נרשמה תקופה קצרה מזו בתיעוד החליפי כאמור, ובתקופה זו ייחשב התיעוד החליפי כתעודת זהות - לענין כל דין ותחיקת בטחון. : (ד) תעודה שניטלה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) תושב לאדם ממנו ניטלה מיד לאחר גמר ביצוע ההוראה שניתנה לאותו אדם ואולם החייל רשאי להורות לאדם שתעודתו ניטלה כאמור להתייצב במקום ובמועד שייקבעו ויירשמו בתיעוד החליפי כאמור בסעיף קטן (ג)(1) על מנת לקבל את התעודה שניטלה ובלבד שהמועד שייקבע כאמור יהא בתוך תקופת תוקפו של התיעוד החליפי. : (ה) תעודה שניטלה כאמור בסעיף קטן (ב)(2) תושב לאדם ממנו ניטלה מיד לאחר התייצבותו. === סימן ג' - סמכויות שונות === @ 325. הגדרות : [[בסימן זה]]: :- "אמצעי בטחון" - אמצעי שהמפקד הצבאי קבע בהתאם [[לסעיף 326(א)]]; :- "בעל מקרקעין" - לרבות בעלים, מחזיק, חוכר ושוכר; :- "בעל מטלטלין" - לרבות בעלים ומחזיק. @ 326. נקיטת אמצעי ביטחון : (א) מפקד צבאי רשאי להורות כי יינקטו אמצעים הדרושים, לדעתו, לשם שמירה על בטחון תושבי האזור או מי שנמצא באזור, או על רכושם, או על בטחון האזור או לקיום הסדר הציבורי. : (ב) אמצעי בטחון לפי צו זה יכול שיינקטו ביחס לאדם, מקרקעין או מטלטלין. : (ג) הוראה על נקיטת אמצעי בטחון יכול שתחול על כל האזור, על שטחים מסויימים בו, על כלל הציבור, על סוג בני אדם, או על בני אדם מסויימים, הכל כפי שיורה המפקד הצבאי. : (ד) המפקד הצבאי יפרט בהוראה, את כל העבודות או הפעולות הנדרשות על ידו והוא רשאי לקבוע פרק זמן שבמסגרתו יש לסיים את ביצוע העבודות או הפעולות. : (ה) בהוראה, יכול המפקד הצבאי, בין היתר: :: (1) לחייב בעל מקרקעין או בעל מטלטלין או כל אדם לבצע כל פעולה או עבודה, במקרקעין או במטלטלין, לפי הענין; :: (2) לחייב בעל מקרקעין או מטלטלין או כל אדם לאפשר ביצוען של כל פעולה או עבודה במקרקעין או במטלטלין, לפי הענין, בידי מי שהורשה לכך בידי המפקד הצבאי, כאמור [[בסעיף 327(א)]]; :: (3) לחייב אדם להחזיק ברשותו אמצעי בטחון ולעשות בהם שימוש; :: (4) לאסור על אדם לעשות שימוש במקרקעין או במטלטלין אלא אם כן הותקנו בהם אמצעי בטחון; :: (5) לאסור על אדם לנוע במקומות שייקבעו בהוראה, אלא בכלי רכב שהותקנו בו אמצעי בטחון. @ 327. אכיפת ביצוע : (א) המפקד הצבאי רשאי לקבוע כי הוראה לפי [[סעיף 326]] תבוצע בידי מי שיורשה לכך על ידו בכתב. : (ב) ניתנה הוראה לפי [[סעיף 326]], רשאי המפקד הצבאי, או מי שהורשה לכך על ידו בכתב, להכנס למקרקעין או למטלטלין, שלגביהם ניתנה ההוראה, על מנת לוודא ביצוע ההוראה או על מנת לבצעה. : (ג) כניסה למקום, כאמור בסעיף קטן (ב), תיעשה, במידת האפשר, בתאום עם בעל המקרקעין או עם בעל המטלטלין, לפי הענין, ובין השעות שמונה בבוקר עד שמונה בערב. : (ד) המפקד הצבאי, ומי שהורשה על ידו לבצע את ההוראה בדבר נקיטת אמצעי בטחון, יהיו רשאים, לשם ביצוע ההוראה ולשם כניסה כאמור בסעיף קטן (ב), להשתמש בכח סביר, במידה הדרושה לפי הנסיבות, כלפי אדם, מקרקעין או מטלטלין. @ 328. הוצאות לנקיטת אמצעי ביטחון : המפקד הצבאי יקבע מי יישא בהוצאות נקיטת אמצעי הבטחון ויהיה רשאי לקבוע כי הוצאות אלו יוטלו, כולן או חלקן, על בעל המקרקעין או המטלטלין או על האדם שברשותו נמצאים אמצעי הבטחון, לפי הענין. @ 329. שימוש בסמכות : מפקד צבאי רשאי להפעיל סמכויותיו לפי צו זה על ידי מתן צווים, הוראות, הודעות, דרישות או בכל אופן אחר, בעל פה או בכתב, הכל כפי שימצא לנכון. @ 330. עונשין : מי שלא ציית לכל הוראה שניתנה כדין בידי המפקד הצבאי לפי [[סעיף 326]] או שהתרשל במילויה או שגרם ביודעין נזק לאמצעי בטחון או המפריע למי שהוסמך לפעול לפי צו זה, דינו - מאסר ששה חודשים. @ 331. איסור בניה (תיקון: 2171) : (א) בסעיפים 331 עד 332 - ::- "בנין" - כל מבנה בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי בטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות: ::: (1) כל חלק מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור קבע; ::: (2) קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה, הגודרים או תוחמים או מיועדים לגדור או לתחום שטח קרקע או חלל; ::- "שטח הקרקע שעליו ניצב בנין" - לרבות השטח שמסביב לבנין ועד גבולות החלקה. : (ב) לא יוקם בנין על שטח הקרקע שעליו ניצב בנין שהוחרם ונהרס ולא תוסר אטימה מבנין שהוחרם ופתחיו נאטמו בהתאם לצו שניתן בידי מפקד צבאי מכוח סמכותו לפי [[תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]] אלא באישורו של מפקד כוחות צה"ל באזור. : (ג) אדם המקים בנין או מסיר אטימה מבנין בניגוד לאמור בסעיף קטן (ב) דינו - שנתיים מאסר. : (ד) מפקד צבאי רשאי לצוות על הריסת בנין שהוקם מחדש או אטימת בניין שהאטימה מפתחיו הוסרה בניגוד להוראות סעיף זה. @ 331א. איסור שימוש בבנין או חלקו שהוחרמו (תיקון: 2171) : (א) לא ייעשה שימוש בבנין, או שטח קרקע שעליו ניצב בנין שהוחרם ונהרס או בנין שפתחיו נאטמו בהתאם לצו שניתן בידי מפקד צבאי מכוח סמכותו לפי [[תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], אלא באישור של מפקד כוחות צה"ל באזור; לעניין סעיף זה, שימוש - לרבות שהיה. : (ב) העושה שימוש כאמור בסעיף קטן (א), דינו - מאסר שנתיים. @ 332. פיקוח על הבניה (תיקון: 238/ת"ט) : (א) בסעיף זה - ::- "בניה" - לרבות הקמת בנין, וכל פעולה המיועדת להקמת בניין או הכנסת שינויים בו; ::- "רישיון" - רישיון כמשמעותו [[בפרק הרביעי לחוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, מס' 79 לשנת 1966]], או היתר לפי [[סעיף 2 לצו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס' 997), התשמ"ב-1982]], לפי הענין, לרבות פטור מאחר מאלה. : (ב) מפקד צבאי רשאי, בצו, לאסור בניה או להורות על הפסקתה או להתנות תנאים לבניה, אם הוא סבור שהדבר דרוש לבטחון האזור או להבטחת הסדר הציבורי. : (ג) ניתן צו לפי סעיף קטן (ב), לא יינתן רישיון ביחס למקרקעין שלגביהם ניתן הצו, אלא באישור המפקד הצבאי או מי שהוסמך לכך על ידו. : (ד) ניתן רישיון לפני מתן צו לפי סעיף קטן (ב) לגבי המקרקעין ביחס אליהם ניתן הרישיון, יותלה הרישיון כל עוד הצו בתוקף או כל עוד המפקד הצבאי או מי שהוסמך לכך על ידו לא הורה אחרת, באופן כללי או לענין מסוים. : (ה) נעשתה בניה בניגוד לצו שהוצא לפי סעיף קטן (ב), רשאי המפקד הצבאי להורות בצו שהבנין או אותו חלק ממנו שנעשתה בהם בניה כאמור, ייהרס, יפורק או יסולק. : (ו)(1) העובר על הצו שהוצא על ידי מפקד צבאי לפי סעיף קטן (ב), דינו - שנתיים מאסר. :: (2) חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה לתת רישיון או להמליץ עליו או היה שותף לה שלא בדרך הצבעה, בידעו שמתן הרישיון הוא בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), דינו - מאסר שנה. :: (3) עובד של מוסד תכנון או של רשות מקומית אשר קבע בכתב, או בעל פה בשעת דיון במוסד התכנון, כי ניתן לתת רישיון, ועל יסוד קביעתו ניתן הרישיון או הומלץ עליו, בידעו שמתן הרישיון הוא בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), דינו מאסר שנה. :: (4) בסעיף קטן זה, "מוסד תכנון" - רשות שיש לה סמכות בעניין תכניות תכנון או רישיונות לפי [[חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, מס' 79 לשנת 1966]], לפי [[צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון) (מס' 418), התשל"א-1971]], או לפי [[צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס' 997), התשמ"ב-1982]], לפי העניין. === סימן ד' - המאבק בתופעת השכרות (תיקון: 1668, 1740) === @ 332א. הגדרות (תיקון: 1668, 1740, 1805) : [[בסימן זה]] - :- "החזקה" - שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו; והדבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני חבורה בידיעתם ובהסכמתם של השאר יראו כמצוי בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם כאחד; :- "כלי קיבול סגור" - כלי קיבול המכיל משקה משכר, שלא נפתח כלל מאז ייצורו; :- "מקום ציבורי" - דרך, בנין, מקום או אמצעי תעבורה שיש אותה שעה לציבור זכות או רשות של גישה אליהם, בלא תנאי או בתנאי של תשלום, וכל בנין או מקום המשמש אותה שעה להתקהלות ציבורית או דתית או לבית משפט היושב בפומבי, למעט: :: (1) בית עסק מסוג מסעדה, בית קפה, הסעדה; :: (2) עסק למכירת משקאות משכרים המוגשים לצריכה במקום; :: (3) בית מלון, פנסיון או אכסניה, ובלבד שאינם מיועדים בעיקרם למתן שירותי אירוח ולינה למי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים; :: (4) מקום לעריכת מופעים וירידים, קולנוע, תיאטרון, אמפיתיאטרון, מקום אחר לעריכת אירועי תרבות, בידור וספורט תחת כיפת השמים, דיסקוטק, יריד שלא במבנה של קבע וכלי שיט המשמש לעינוג ציבורי; :: (5) אולם שמחות וגן אירועים; :- "משקה משכר" - משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח, למעט סמים ותרופות המוכנים או נמכרים על ידי רוקח; צוינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במיכל סגור, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה. לעניין זה, ייחשב כמשקה משכר, אף משקה שעל פי ריחו, הכלי המשמש לקיבולו או נסיבות הענין, ניתן להניח כי הוא משקה משכר; :- "רכב" - כהגדרתו [[בצו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1805), התשע"ט-2018]]. @ 332ב. סמכות תפיסה והשמדה של משקה משכר וכלי קיבולו (תיקון: 1668, 1740) : (א) היה לשוטר הנמנה עם כוחות המשטרה יסוד סביר להניח כי אדם שותה משקה משכר או כי אדם המחזיק משקה משכר מתכוון לשתותו, במקום ציבורי או ברכב הנמצא במקום ציבורי, וכי שתיית המשקה המשכר עלולה להביא להפרת הסדר הציבורי או לפגיעה בשלום הציבור או ביטחונו, רשאי הוא לתפוס או להשמיד את המשקה המשכר או את כלי קיבולו; לעניין סעיף זה, "השמדה" - לרבות שפיכה מיידית של המשקה המשכר והשלכת כלי קיבולו לפח אשפה. : (ב) היה לשוטר הנמנה עם כוחות המשטרה יסוד סביר להניח כי מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים שותה משקה משכר או כי מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים המחזיק משקה משכר מתכוון לשתותו, במקום ציבורי או ברכב הנמצא במקום ציבורי, שלא בנוכחות האחראי על מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים ובהסכמתו או שלא בחוג משפחתו, רשאי הוא לתפוס או להשמיד את המשקה המשכר או את כלי קיבולו; בסעיף קטן זה ((-)) "אחראי על מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים" - הורה, הורה חורג, אפוטרופוס או מי שמי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים נתון במשמורתו או בהשגחתו לפי דין. : (ג) אופן הטיפול במשקה ובכלי הקיבול לצורך תפיסתם או השמדתם יהיה כאמור בפקודות משטרת ישראל, או כאמור בנוהלי משטרת ישראל, ובלבד שיפורסמו באתר האינטרנט של המשטרה. : (ד) לעניין סעיף 332ב, אדם המחזיק משקה משכר בכלי קיבול שאינו כלי קיבול סגור, במקום ציבורי או ברכב הנמצא במקום ציבורי, בין השעות 21:00 ל-06:00, חזקה כי בכוונתו לשתות את המשקה המשכר וכי שתייתו עלולה להביא להפרת הסדר הציבורי או לפגיעה בשלום הציבור או ביטחונו, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של השוטר הנמנה עם כוחות המשטרה. === סימן ה' - הסמכת פקחים (שהייה באזור שלא כדין) (תיקון: 1698) === @ 332ג. הגדרות (תיקון: 1698) : [[בסימן זה]] - :- "חוק הכניסה לישראל" - [[חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]], כפי תוקפו בישראל מעת לעת; :- "ישראלי" - אדם הרשום במרשם האוכלוסין לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]], כפי תוקפו בישראל מעת לעת; :- "מקום משמורת" - מקום משמורת אשר מצוי בישראל, כהגדרתו [[בסעיף 13א(א) לחוק הכניסה לישראל]]; :- "פקח" - מי שהוסמך בכתב מינוי על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור לפעול בהתאם להוראות [[סימן זה]]; :- "שהייה באזור שלא כדין" - שהייה באזור ללא היתר כדין, של מי שאינו תושב האזור ואינו ישראלי ואשר נכנס לאזור דרך ישראל; :- "תושב האזור" - אדם הנמצא כדין באזור ואשר מקום מגוריו הקבוע הוא באזור. @ 332ד. סמכות פקח (תיקון: 1698) : (א) לשם ביצוע הוראות [[סימן זה]], רשאי פקח: :: (1) לדרוש מאדם שיש יסוד להניח, כי שהייתו באזור הינה שלא כדין, לזהות את עצמו ולהציג בפניו את המסמכים הנוגעים לשהייתו וכן למסור לו ידיעות הנוגעות לשהייתו; :: (2) להיכנס בכל עת סבירה למקום, למעט מקום מגורים, שלגביו יש חשד כי מצוי בו אדם השוהה שלא כדין באזור כדי לערוך בדיקה בעניין. : (ב) התעורר חשד לשהייה באזור שלא כדין, רשאי פקח לתפוס כל מסמך הקשור לשהייה כאמור. : (ג) חבר בוועדה לבחינת צווי הגירוש, כהגדרתה [[בסעיף 305]], רשאי, לבקשת פקח, ליתן צו המתיר לפקח להיכנס למקום מגורים כדי לערוך בדיקה לעניין קיום הוראות [[סימן זה]], אם ראה כי התקיים אחד מאלה: :: (1) יש יסוד סביר להניח כי נמצא בו אדם השוהה שלא כדין באזור; :: (2) יש יסוד סביר להניח כי נמצא בו אדם ששהייתו באזור מחייבת היתר, והפקח ביקש רשות להיכנס למקום כדי לערוך בירור בעניין ובקשתו לא נענתה. : (ד) כניסה למקום לפי [[סימן זה]], תיעשה רק לאחר שהפקח זיהה את עצמו לפני מי שנחזה כמחזיק המקום והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה, ובמקום המשמש למגורים - הציג בפניו את הצו שהוצא לפי סעיף קטן (ג); לא אפשר מחזיק המקום את הכניסה, רשאי הפקח להשתמש בכוח סביר כלפי אדם או כלפי רכוש לאחר שהזהירו על כך. : (ה) היה לפקח יסוד סביר לחשד כי אדם שוהה באזור שלא כדין, רשאי הוא, לאחר שהזדהה בפניו והסביר לו את סיבת הדרישה, לדרוש ממנו להילוות אליו למקום משמורת. סירב אותו אדם לציית לדרישה כאמור, רשאי הפקח להשתמש בכוח סביר כדי להביאו למקום משמורת. : (ו) הבאה למקום משמורת, כאמור בסעיף קטן (ה), תיעשה בהקדם האפשרי ותוך זמן סביר מרגע החלטת הפקח על העברה למקום משמורת. : (ז) פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[סימן זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה: :: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה שר הפנים בישראל מכוח סמכותו לפי [[סעיף 13ה(ו)(1) לחוק הכניסה לישראל]], ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; :: (2) יש בידו תעודת פקח כדין, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. == פרק י"א - הוראות שונות == @ 333. עונש כללי : העובר על הוראות צו זה, או אינו מקיים הוראה או חובה שנקבעה בתחיקת בטחון, דינו מאסר חמש שנים, אם לא נקבע במפורש עונש אחר לאותה עבירה. @ 334. הוראות מעבר (תיקון: 238/ת"ט) : (א) על מי שמועד תשלום הקנס שהוטל עליו לפי [[175|סעיף 165 (([צ"ל: סעיף 175]))]], חל טרם יום י"ז באדר התשס"ז (07.03.07), לא יחולו עליו הוראות [[175|סעיף קטן 175(ה)]] ויחולו עליו הוראות [[175|סעיף זה (([צ"ל: סעיף 175]))]], בשינויים האלה: :: (1) בסעיף קטן (א) במקום המילים 'שלוש שנים' יבוא 'שנתיים'; :: (2) במקום האמור בסעיף קטן (ג) יבוא: ::: "מאסר במקרה של אי-תשלום קנס ירוצה לאחר כל עונש מאסר שעל הנידון לרצות". : (ב) צו מעצר אשר הוצא מכוח הצו בדבר מעצרים מנהליים (הוראת שעה) [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1591), התשס"ז-2007, ההליכים שנעשו ביחס לצו המעצר בהתאם להוראותיו וההסמכות שניתנו מכוחו, יראו אותם כאילו נעשו מכוח [[סימן ב' לפרק ט' לצו]]. : (ג) הוראות [[סימן ג' לפרק ט']] יחולו על מוחזקים במשמורת שנגדם ניתן צו גירוש לפני יום כ"ה בתשרי התש"ע (13 באוקטובר 2009); על אף האמור בצו זה, המוחזקים במשמורת שנגדם ניתן צו גירוש לפני תחילתו של צו זה יובאו לפני וועדה לפי [[סעיף 274(א)]] בתוך 14 ימים מיום כ"ה בתשרי התש"ע (13 באוקטובר 2009). : (ד) הוראות [[סעיפים 331]] [[ו-332]] יחולו לגבי כל בניין כאמור [[בסעיף קטן (ב) ((לסעיף 331))]] בין שהוחרם ונהרס ובין שהוחרם ופתחיו נאטמו, לפני יום ו' באייר התשל"ב (20 באפריל 1972) ובין לאחריו; הוחל בהקמתו של בנין בשטח הקרקע שעליו ניצב בנין שהוחרם ונהרס כאמור [[בסעיף קטן 331(ב)]] לפני מועד זה, יופסקו כל פעולות ההקמה. @ 335. תיקונים עקיפים (תיקון: 238/ת"ט) : (א) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר פרשנות (יהודה והשומרון) (מס' 130), התשכ"ז-1967]].)) : (ב) ((הנוסח שולב [[צו בדבר מתקני כליאה (יהודה והשומרון)|בצו {{מוקטן|ב}}דבר מתקני כליאה (יהודה והשומרון) (מס' 29), התשכ"ז-1967]].)) : (ג) ((הנוסח שולב [[צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון)|בצו {{מוקטן|ב}}דבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון) (מס' 101), התשכ"ז-1967]].)) : (ד) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר שירות בתי הסוהר (יהודה והשומרון) (מס' 254), התשכ"ח-1968]].)) : (ה) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר מינויים והעסקת עובדים במנגנון הממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 37), התשכ"ז-1967]].)) : (ו) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר זימון למשפט על עבירות שנעברו מחוץ לאזור (יהודה והשומרון) (מס' 148), התשכ"ח-1967]].)) : (ז) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר תחנות מעבר - גשרי הירדן (יהודה והשומרון) (מס' 175), התשכ"ח-1967]].)) : (ז1) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר רשיונות לכלי יריה (יהודה והשומרון) (מס' 180), התשכ"ח-1967]].)) : (ח) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר חוק חומרי נפץ (יהודה והשומרון) (מס' 275), התשכ"ח-1968]].)) : (ט) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר הסדרת מקומות רחצה ציבוריים (יהודה והשומרון) (מס' 280), התשכ"ח-1968]].)) : (י) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר סמכויות מכס (יהודה והשומרון) (מס' 309), התשכ"ט-1969]].)) : (יא) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר תשלום דמי עדים (יהודה והשומרון) (מס' 351), התש"ל-1969]].)) : (יא1) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר הסדרת השמירה בישובים (יהודה והשומרון) (מס' 432), התשל"א-1971]].)) : (יב) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר העסקת שוטרים בשכר לרגל אירוע (יהודה והשומרון) (מס' 519), התשל"ג-1973]].)) : (יג) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר סימון מוצרים (יהודה והשומרון) (מס' 530), התשל"ד-1973]].)) : (יד) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר סמים מסוכנים (יהודה והשומרון) (מס' 558), התשל"ה-1975]].)) : (טו) ((הנוסח שולב [[צו בדבר חגורות בטיחות ברכב (יהודה והשומרון) (מס' 600), התשל"ה-1975]].)) : (טז) ((הנוסח שולב [[סעיפים 407א עד 407יג לחוק הפלילי הירדני|בצו בדבר תיקון דינו {{מוקטן|[צ"ל: דיני]}} העונשין (רכוש גנוב ורכוש החשוד כגנוב) (יהודה והשומרון) (מס' 771), התשל"ט-1978]].)) : (יז) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), התשל"ט-1979]].)) : (יח) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר סמכויות פקוח על מצרכים ושירותים (יהודה והשומרון) (מס' 886), התשמ"א-1980]].)) : (יט) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר הכנסת כספים לאזור (יהודה והשומרון) (מס' 973), התשמ"ב-1982]].)) : (כ) ((הנוסח שולב [[צו בדבר פסיקת ריבית והצמדה (יהודה והשומרון)|בצו בדבר פסיקת ריבית והצמדה (יהודה והשומרון) (מס' 980){{מוקטן|,}} התשמ"ב-1982]].)) : (כא) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר פיקוח על תאגידים ציבוריים (יהודה והשומרון) (מס' 998), התשמ"ב-1982]].)) : (כב) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר תיקון חוק המשתלות (יהודה והשומרון) (מס' 1002), התשמ"ב-1982]].)) : (כג) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר שיקים ללא כיסוי (יהודה והשומרון) (מס' 1024), התשמ"ב-1982]].)) : (כד) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר שיווק תוצרת חקלאית (יהודה והשומרון) (מס' 1051), התשמ"ג-1983]].)) : (כה) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר חוק העתיקות (יהודה והשומרון) (מס' 1166), התשמ"ו-1986]].)) :: ((הנוסח שולב [[בצו בדבר עבירות מינהליות (יהודה והשומרון) (מס' 1263), התשמ"ט-1988]].)) : (כו) ((הנוסח שולב [[צו בדבר תעבורה (יהודה והשומרון)|בצו בדבר התעבורה (מס' 1310), התשנ"ב-1992]].)) : (כז) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר משמר אזרחי בישובים (יהודה והשומרון) (מס' 1362), התשנ"ב-1992]].)) : (כח) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר חילוט כלי רכב (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1410), התשנ"ד-1994]].)) : (כט) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר שיפוט בבתי משפט לעניינים מקומיים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1564), התשס"ה-2005]].)) : (ל) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר יישום תוכנית ההתנתקות (יהודה והשומרון) (מס' 1565), התשס"ה-2005]].)) : (לא) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (יהודה והשומרון) (מס' 1621), התש"ע-2008]].)) : (לב) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (יהודה והשומרון) (מס' 1628), התש"ע-2009]].)) == תוספת ראשונה (תיקון: 1672) == ==== ((([[סעיפים 55]], [[58]], [[59]]))) ==== @ (1) (תיקון: 1672, 238/ת"ט, 1715, 1724, 1827) : [[סעיפים 90(א)]] (ובלבד שעילת סגירת הדלתיים נבעה כתוצאה מחשש לפגיעה בביטחון האזור ובסדר הציבורי), [[90(ב)]], [[209]], [[210]], [[210א]], [[211א]], [[212]], [[212א]], [[213]], [[215]], [[218]], [[220]], [[221]], [[223]], [[230]], [[230ב]], [[231]], [[233]], [[234]], [[235]] (ובלבד שקיים חשד כי העבירה בוצעה מתוך כוונה לפגיעה בביטחון האזור או בסדר הציבורי), [[236]] (ובלבד שקיים חשד כי העבירה בוצעה מתוך כוונה לפגיעה בביטחון האזור או בסדר הציבורי), [[237]], [[237א]], [[237ב]], [[238]], [[239]], [[240]], [[241]], [[242א]], [[242ב]], [[244]], [[245]], [[248]], [[249א]], [[249ב]], [[253]], [[254(א)]], [[254א]], [[257]], [[261]], [[300 לצו זה]]. @ (2) : [[+|תקנות 58]], [[+|62]], [[+|64]], [[+|66]], [[+|84]], [[+|85]], [[+|136]], [[+|138]], [[+|139]], [[+|140]], [[+|141]], [[+|143א]] [[לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]. == תוספת שניה (תיקון: 1672) == ==== ((([[סעיף 69ג]]))) ==== @ (1) (תיקון: 1715, 1724, 1748) : [[סעיפים 209]], [[210]], [[210א]], [[211]], [[211א]], [[212]], [[212א]], [[213]], [[214]], [[215]], [[217]], [[218]], [[220]], [[221]], [[222]], [[223]], [[225]], [[230]], [[231]], [[232]], [[233]], [[234]], [[237]], [[238]], [[239]], [[240]], [[241]], [[245]], [[248]], [[251]], [[254]], [[259]], [[261]], [[300]], [[317]], [[318]], [[319, לצו זה]]. @ (2) : [[+|סעיפים 3]], [[+|4]], [[+|5]], [[+|6]], [[+|7]], [[+|7א]], [[+|10א]] [[לצו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון) (מס' 101), תשכ"ז-1967]]. @ (3) (תיקון: 240/ת"ט) : [[+|תקנות 58]], [[+|59]], [[+|60]], [[+|61]], [[+|62]], [[+|63]], [[+|64]], [[+|66]], [[+|85]], [[+|88]], [[+|90]], [[+|91]], [[+|94]], [[+|95]], [[+|96]], [[+|97]], [[+|98]], [[+|100]], [[+|118(2)]], [[+|129]], [[+|131]], [[+|136]], [[+|137]], [[+|138]], [[+|140]], [[+|142]], [[+|143]], [[+|143א]], [[+|143ב]], [[+|143ג]], [[+|143ד]], [[+|144]], [[+|146]] [[לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]. @ (4) : עבירות לפי [[הצו בדבר סמים מסוכנים (יהודה והשומרון) (מס' 558), תשל"ה-1975]]. @ (5) (תיקון: 1748, 2112) : [[+|סעיפים 157]], [[+|367ב עד 367י]], [[+|302]], [[+|310(2)]], [[+|310(6)]], [[+|326]], [[+|327]], [[+|328]], [[+|330]], [[+|332]], [[+|333]], [[+|335]], [[+|346]], [[+|347]], [[+|368]], [[+|393]], [[+|394]], [[+|397]], [[+|402]], [[+|403]], [[+|407ב]], [[+|407ד]], [[+|407ה]], [[+|407ו]], [[+|407יא]], [[+|408]], [[+|409]], [[+|410(1)]], [[+|412]], [[+|414]], [[+|415]], [[החוק הפלילי הירדני|לחוק הפלילי הירדני לשנת 1960]]. @ (6) : ניסיון, שידול, ניסיון לשידול או סיוע לעבירה מהעבירות המפורטות [[בתוספת זו]]. == תוספת שלישית (תיקון: 1676) == === עבירות ביטחון (תיקון: 1712) === ==== ((([[סעיפים 1]], [[31]], [[32]], [[44]], [[144]]))) (תיקון: 1712) ==== @ (1) (תיקון: 1712, 1715, 1724) : [[סעיפים 209]], [[210]], [[210א]], [[211]], [[211א]], [[212]], [[212א]], [[213]], [[215]], [[218]], [[220]], [[222]], [[223]], [[230]], [[231]], [[232]], [[233]], [[234]], [[237]], [[238]], [[239]], [[240]], [[241]], [[245]], [[248]], [[251]], [[254]], [[259]], [[261]], [[300]], [[317]], [[318]], [[319(ב)(2) לצו זה]]. @ (2) (תיקון: 1712) : [[+|סעיפים 4]], [[+|7]], [[+|7א]], [[+|10(1)]] למעט [[+#10|הסיפא]] [[לצו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון) (מס' 101), התשכ"ז-1967]]. @ (3) (תיקון: 1712, 240/ת"ט) : [[+|תקנות 58]], [[+|59]], [[+|62]], [[+|63]], [[+|64]], [[+|66]], [[+|85]], [[+|129(2)]] לעניין צו לסגור מקום לפי [[+|תקנה 129(1)(ב)]], [[+|136]], [[+|137]], [[+|138]], [[+|140]], [[+|143]], [[+|143א]] [[לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]. @ (4) : ניסיון, שידול, ניסיון לשידול או סיוע לעבירה מהעבירות המפורטות [[בתוספת זו]]. == תוספת רביעית (תיקון: 1788) == === צעצועים מסוכנים === ==== ((([[1|סעיף 1 להגדרה "צעצוע מסוכן"]]))) (תיקון: 2161) ==== @ א. : כלי נשק - חיקוים של כלי נשק אמיתיים לרבות אקדחי גז, רובי איירסופט ורובי פיינטבול; @ ב. : קנה נשיפה היורה מחטים וחצים; @ ג. : מקלעות יד (רוגטקות); @ ד. : אקדחי הזנקה (מרוץ); @ ה. : כדורים ואבוקות עשן; @ ו. : חזיזים, נפצים, טילים, שרקנים, זיקוקים, כוורות מכל סוג שמתעופפות ו/או נייחות, כל פריט המכיל אבקת שריפה שחורה או חומר נפץ אחר; @ ז. : צעצועים מסוכנים המעבירים זרם חשמלי, העלולים להבהיל, וכן העלולים לפגוע בבריאות הציבור; @ ח. : סמן לייזר. == תוספת חמישית (תיקון: 1799) == ==== (([[סעיף 1 להגדרה "עבירת מין או אלימות"]])) ==== @ (1) : [[סעיפים 209]], [[210]], [[210א]], [[211]], [[211א]], [[212]], [[212א]], [[213]], [[214]], [[215]], [[217]], [[249]] [[248א|ו-250 לצו זה]]. @ (2) (תיקון: 2112) : [[+|סעיפים 285]], [[+|287]], [[+|289]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|302]], [[+|367ב עד 367י]], [[+|310]], [[+|311]], [[+|319]], [[+|320]], [[+|333]], [[+|335]], [[+|337]], [[+|339]], [[+|343]], [[+|402]], [[+|403]], [[+|414]], [[+|415]] [[החוק הפלילי הירדני|לחוק הפלילי הירדני (מס' 16), לשנת 1960]] (להלן: "החוק הפלילי הירדני"). @ (3) : [[+|תקנות 58(א)]] [[ו-58(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]. @ (4) (תיקון: 1805) : [[#99|סעיף 64א' (([צ"ל סעיף 99])) לצו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1805), התשע"ט-2018]]. == תוספת חמישית א' (תיקון: 1799) __NOSUB__ == ==== (([[סעיף 1 להגדרה "עבירת מין או אלימות חמורה"]])) ==== === חלק א' === ==== (((לעניין [[סעיפים 186ו(ב)]], [[186ז(2)]], [[186טז]], [[186יז]]))) ==== @ (1) : עבירות המנויות [[$ תוספת חמישית|בפרט ((())1(()))]], למעט לפי [[סעיף 212]]. @ (2) : עבירות המנויות [[$ תוספת חמישית|בפרט ((())2(()))]], למעט לפי [[+|סעיפים 306]], [[+|320]], [[+|333]], [[החוק הפלילי הירדני|343]]. === חלק ב' === ==== (((לעניין [[סעיפים 186ז(ג)(2)]], [[186טז]], [[186יז]]))) ==== @ (1) : עבירות לפי [[סעיפים 210א]], [[211]], [[211א]], [[249]], [[248א|250]] המנויות [[$ תוספת חמישית|בפרט ((())1(()))]]. @ (2) : עבירות לפי [[+|סעיפים 333]], [[+|335]] [[החוק הפלילי הירדני|ו-337]] המנויות [[$ תוספת חמישית|בפרט ((())2(()))]]. והכול כשנפגע העבירה הוא בן משפחתו של החשוד, הנאשם או הנידון; בפרט זה, "בן משפחתו" - כל אחד מאלה: : (1) מי שמקיים או שקיים עם החשוד, הנאשם או הנידון מערכת יחסים זוגית; : (2) קטין כהגדרתו [[בסעיף 136 לצו זה]] או חסר ישע כהגדרתו [[בסעיף 89 לצו זה]], שהחשוד, הנאשם או הנידון, לפי העניין, אחראי עליו או היה אחראי עליו; לעניין פיסקה זו, "אחראי על קטין או על חסר ישע" - הורה, הורה חורג, אפוטרופוס או שחסר הישע או הקטין נתון במשמורתו או בהשגחתו לפי דין; : (3) עבירה לפי [[החוק הפלילי הירדני|סעיף 343]] המנויה [[$ תוספת חמישית|בפרט ((())2(()))]]; : (4) עבירה המנויה [[$ תוספת חמישית|בפרט ((())3(()))]]. == תוספת חמישית ב' (תיקון: 1799) == ==== (((לעניין [[סעיף 186יז(ג)]]))) ==== @ (1) : עבירות לפי [[סעיפים 209]], [[210]], [[210א]] [[ו-213 לצו זה]]. @ (2) (תיקון: 2112) : עבירות לפי [[+|סעיפים 285]], [[+|287]], [[+|302]], [[+|367ב עד 367ז]], [[+|367ט]], [[+|367י]], [[+|402]] [[ו-403 לחוק הפלילי הירדני]]. == תוספת שישית (תיקון: 1799) == ==== (((לעניין [[סעיף 186ז(ג)(1)]]))) ==== @ : {{טורים שווים ממורכז | {{מוקטן|'''השלב בהליך הפלילי'''}} | {{מוקטן|'''הגוף מוסר המידע'''}}}} @ 1 : {{טורים שווים | העברת חומר החקירה לתובע, לפי הוראות [[צו זה|סעיף 73 לצב"ט]]; | הגוף החוקר}} @ 2 : {{טורים שווים | החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין, לפי הוראות [[צו זה|סעיפים 72 לצב"ט]]; | הגוף החוקר}} @ 3 : {{טורים שווים | שחרור של החשוד או הנאשם ממעצר בתנאים, לפי [[צו זה|סעיף 42 לצב"ט]], לרבות פירוט התנאים, ובלבד שבית המשפט או הקצין הממונה קבע שתנאי השחרור, כולם או חלקם, נועדו להגן על נפגע העבירה; יידוע על שלב זה יכלול גם הודעה על כך שנפגע העבירה רשאי להעתיק את פירוט תנאי השחרור; | לגבי שחרור חשוד - הגוף החוקר; לגבי שחרור ממעצר עד תום ההליכים - התובע}} @ 5 : {{טורים שווים | החלטה להעמיד את החשוד לדין; | התובע}} @ 6 : {{טורים שווים | החלטה לעכב את ההליך הפלילי לפי הוראות [[צו זה|סעיף 71 לצב"ט]] או כל החלטה אחרת, לפי כל דין, להפסיק את ההליך הפלילי; | פרקליט אזור יהודה והשומרון}} @ 7 : {{טורים שווים | מועדי הדיונים בבית המשפט, למעט הדיון שבו מתקיימת הקראת כתב האישום לפי [[צו זה|סעיף 43א(ב) לצב"ט]]; | התובע}} @ 8 : {{טורים שווים | הכרעת הדין, לפי [[סעיפים 125]], [[128]] [[צו זה|או 129 לצב"ט]]; | התובע}} @ 9 : {{טורים שווים | גזר הדין, לפי [[צו זה|סעיף 129 לצב"ט]], או החלטת בית משפט לנוער לפי [[סעיפים 168]], [[176]] [[צו זה|או 177 לצב"ט]]; | התובע}} @ 10 : {{טורים שווים | הגשת ערעור על פסק הדין לפי הוראות [[צו זה|סימן ה' פרק ח' לצב"ט]]. | התובע}} == תוספת שביעית (תיקון: 1799) == ==== (((לעניין [[סעיף 186ז(ג)(2)]]))) ==== @ : {{טורים שווים ממורכז | {{מוקטן|'''השלב בהליך הפלילי'''}} | {{מוקטן|'''הגוף מוסר המידע'''}}}} @ 1 : {{טורים שווים | שם החוקר שמונה כאחראי על חקירת העבירה; | הגוף החוקר}} @ 2 : {{טורים שווים | מעצרו של החשוד או הנאשם או שחרורו ממעצר לפי הוראות [[צו זה|סימן ג' לפרק ג' לצב"ט]], או [[צו זה|סעיף 181 לצב"ט]]; | לגבי חשוד - משטרת ישראל; לגבי נאשם - התובע}} @ 3 : {{טורים שווים | כוונה לעכב את ההליך הפלילי לפי הוראות [[צו זה|סעיף 71 לצב"ט]]; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביא את עמדתו בעניין לפי הוראות [[סעיף 183טז]]; | פרקליט אזור יהודה והשומרון, או מי שהוסמך לכך על-ידו}} @ 4 : {{טורים שווים | הודעה על החלטה להעמיד את החשוד לדין כאמור [[תוספת 6 פרט 5|בפרט 5 בתוספת השנייה (([צ"ל: השישית]))]] תכלול גם הסבר על כך שיש אפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם והודעה על זכותו להביע את עמדתו בעניין, לפי הוראות [[צו זה|סעיף 183יז(א) לצב"ט]]; | תובע}} : {{טורים שווים | : (א) פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון האמור לפי הוראות [[סעיף 183יז(א)]], למעט בעבירות המפורטות [[בסעיף 186יז(ב)]]; | תובע}} : {{טורים שווים | : (ב) בעבירות המנויות [[בתוספת החמישית ב']] - פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון בפני גורם מאשר, לפי הוראות [[סעיף 183יז(ג)]]. | תובע}} == תוספת שמינית (תיקון: 1799) == ==== (((לעניין [[סעיף 186ט]]))) ==== @ : {{טורים שווים ממורכז | {{מוקטן|'''השלב בהליך הפלילי'''}} | {{מוקטן|'''הגוף מוסר המידע'''}}}} @ 1 : {{טורים שווים | תחילת ריצוי מאסרו בפועל או אישפוזו בבית חולים, שבו אושפז על-פי צו של בית משפט לפי [[סעיפים 130]] [[צו זה|ו-131 לצב"ט]] (להלן: "בתי חולים"), של הנאשם או הנידון לפי העניין; | שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי העניין}} @ 2 : {{טורים שווים | יציאת הנידון לחופשה ממאסר או מבית חולים; | שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי העניין}} @ 3 : {{טורים שווים | מועד הבאת הנידון לפני ועדת השחרורים; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו לפני ועדת השחרורים | שירות בתי הסוהר}} @ 4 : {{טורים שווים | בריחת הנאשם או הנידון ממאסר או מבית חולים; | שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי העניין}} @ 5 : {{טורים שווים | מועד שחרור הנאשם או הנידון ממאסר או מבית חולים; | שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי העניין}} @ 6 : {{טורים שווים | בקשת הנידון ממפקד כוחות צה"ל באזור לחנינה או להקלה בעונשו כאמור [[צו זה|בסעיף 184 לצב"ט]]; | היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון}} @ 7 : {{טורים שווים | החלטת מפקד כוחות צה"ל באזור למתן חנינה או להקלה בעונשו של הנידון כאמור [[צו זה|בסעיף 184 לצב"ט]]; | היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון}} @ 8 : {{טורים שווים | החלטת מפקד כוחות צה"ל באזור להורות על ביטול הקלה בעונשו של הנידון כאמור [[בסעיפים 185]] [[צו זה|ו-186 לצב"ט]]. | היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון}} == תוספת תשיעית (תיקון: 2119) == ==== ((([[סעיף 227א]]))) ==== @ : העבירות המפורטות להלן: @ (1) : עבירות של פגיעה ברכוש לפי [[החוק הפלילי הירדני|סעיפים 399 עד 407 לחוק הפלילי לשנת 1960]]. @ (2) : [[סעיפים 237א]], [[237ב]], [[238]], [[249א]], [[242ב לצו]], [[+|וסעיפים 84]] [[ו-85 לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945]]. @ (3) : עבירות גניבת רכב, קבלת רכב או חלקים גנובים ומסחר ברכב או בחלקים גנובים, לפי [[+|סעיפים 407א עד 407יג]], למעט [[+|סעיפים 407ג]], [[+|407ד(א)]], [[+|407ה]], [[+|407ו רישה]] [[החוק הפלילי הירדני|ו-407ז לחוק הפלילי לשנת 1960]]. @ (4) : [[+|סעיפים 265]], [[+|386]], [[+|414]], [[+|415]], [[+|417 עד 420]], [[+|422]], [[+|423]] [[החוק הפלילי הירדני|ו-424 לחוק הפלילי לשנת 1960]]. @ (5) : [[סעיפים 13 עד 15 לצו בדבר סמים מסוכנים (יהודה ושומרון) (מס' 558), התשל"ה-1974]]. @ (6) : [[צו זה|סעיף 233 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009]]. @ (7) : קשר לעבור אחת העבירות המפורטות [[בתוספת זו]]. == טבלאות השוואה <עוגן לוח השוואה> __NOTOC__ == @ : '''הצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון) (מס' 378), התש"ל-1970''' <לוח_השוואה> 1(א) | [[1]] {{מוקטן|הגדרת מונחים - בימ"ש צבאי ובית משפט, נשיא בית משפט, חפץ נפיץ או מבעיר, הקלה, כלי יריה, עובד ציבור, צו, צו הקנסות, שירותים חיוניים, ידיעה, מסירה, רשויות צה"ל.}} 1(ב) | [[2(א)]] 1(ג) | [[2(ב)]] 1(ד) | [[2(ג)]] 1(ה) | [[2(ד)]] 1(ו) | [[2(ה)]] 2(א) | [[3]] 2(ב) | הועבר [[צו בדבר פרשנות (יהודה והשומרון)|לצו בדבר פרשנות]] 3(א) | [[9]] 3(ב) | [[11]] 3(ג) | [[12]] 3(ד) | [[13(א), (ה)]] 3(ה) | [[13(ו)]] 3(ו) | [[14(ב)]] 3(ז) | [[14(א)]] 3א | [[15]] 4 | [[16]] 4א | [[17]] {{מוקטן|4א(ג) - נמחק}} 4ב | [[19]] 4ג | [[18]] 5 | [[20]] 6 | [[111]] 7(א) | [[10(א)]] 7(ב) | [[10(ד)]] 7(ג) | [[10(ה)]] 7(ד) | [[10(ו)]] 7(ה) | [[10(ז)]] 7א | [[8]] 8 | [[75]] + [[76]] {{מוקטן|האפשרות להסתייע בסניגור פוצלה לשני סעיפים}} 9 | [[86]] 9א | [[87]] 10 | [[88]] 11(א) | [[89(ב)]] 11(ב) | [[89(ד)]] 11(ג) | [[89(ה)]] 11(ד) | [[91]], [[92]] 11(ד1) | [[97]] 11(ה) | [[98]] 11(ה1) | [[93]] 11(ו) | [[90(א)]] 11(ז) | [[90(ב)]] 11(ח) | [[90(ג)]] 11(י) | [[94]] 11(ט) | [[95]] 11(יא) | [[89(א)]] 11א | [[89(ג)]] 12 | [[116]] 13(א) | [[134]] 13(ב) | {{מוקטן|נמחק}} 14 | [[112]] 15 | [[115]] 16(א) | [[109(א)]] 16(ב) | [[107(א)]] 16(ג) | [[109(ב)]] 16(ד) | [[109(ג)]] 16(ה) | [[109(ד)]] 16(ו) | [[109(ה)]] + [[107(ב)]] 16א | [[106]] 16ב | [[105]] 17 | [[96]] + [[110]] {{מוקטן|הסעיף פוצל}} 17א | [[113]] 18 | [[132]] 19 | [[133]] 20 | [[99]] 21(א) | [[100]] 21(ב) | [[117]] 21(ג) | [[118]] 21(ד) | [[119(א)]] 21(ה) | [[119(ב)]] 21(ו) | [[119(ג)]] 21(ז) | [[119(ד)]] 21(ח) | [[120(א)]] 21(ט) | [[120(ב)]] 22 | [[101]] 23 | [[102]] 24 | [[103]] 25 | [[104]] 26 | [[122]] 27 | [[121]] 28 | [[123]] 29 | [[124]] 30 | [[125]] 31 | [[126]] 32 | [[127]] 33(א) | [[128]] 33(ב) | [[49]] 33א | [[129(ב)]] 34 | [[129]] 35 | [[114]] 36 | [[130]] 37 | [[131]] 38 | [[167(ב)]] 40א | [[29]] 40ב | [[167(ו)]] 40ג(א) | [[153]] 40ג(ב) | [[1]] {{מוקטן|אוחד עם הגדרת בימ"ש}} 40ד | [[154]] 40ה | [[155]] 40ו | [[156]] 41(א) | [[1]] {{מוקטן|הגדרת "פסק דין חלוט"}} 41(ב) | [[167(א)]] 41(ג) | [[167(ג)]] 44 | [[184]] 45 | [[185]] 45א | [[186]] 46(א) | [[163]] 46(ב) | [[179]] 46(ג) | [[179]] 47(א)(1) | [[164(א)]] + [[164(ב)]] 47(א)(2) | [[173]] 47(א)(3)(א) | [[174(א)]] 47(א)(3)(ב) | [[174(ב)]] 47(א)(3)(ג) | [[174(ג)]] 47(א)(3א) | [[174(ד)]] 47(א)(4) | [[175(א)]] 47(א)(5) | [[175(ב)]] 47(א)(6) | [[175(ג)]] 47(א)(7) | [[175(ד)]] 47(א)(7א) | [[175(ה)]] 47(א)(8) | [[165]] 47(ב) | [[167]] 47(ג) | [[167(ה)]] 47(ד)(1) | [[169(א)]] 47(ד)(2) | [[169(ב)]] 47(ד)(3) | [[169(ג)]] 47(ד)(4) | [[170(א)]] 47(ד)(5)(א) | [[171(א)]] 47(ד)(5)(ב) | [[171(א)]] 47(ד)(5)(ג) | [[171(ב)]] 47(ד)(5)(ד) | [[170(ב)]] 47(ד)(6) | [[170(ג)]] 47(ד)(7) | [[172]] 47(ד)(8) | [[169(ב)]] 48 | [[180]] 49 | [[182]] 49א | [[183]] 50א(א) | [[157]] 50א(ב)(1) | [[158(א)]] 50א(ב)(2) | [[158(ב)]] 50א(ב)(3) | [[158(ג)]] 50א(ג) | [[159]] 50א(ד)(1) | [[158(ד)]] 50א(ד)(2) | [[158(ה)]] 50א(ד)(3) | [[158(ו)]] 50א(ה) | [[160]] 50א(ו) | [[151]] 50א(ז) | [[162]] 51(א) | [[209(א)]] 51(ב) | [[165(ב)]] 51א | [[210]] 51ב | [[220]] 52 | [[209(ב)]] + [[230]] + [[231]] {{מוקטן|איחוד ופיצול של סעיפים 52 + 53(א) + 53(ב).}} 53(א)(1)-(3) | [[230]] + [[231]] {{מוקטן|איחוד ופיצול של סעיפים 52 + 53(א) + 53(ב).}} 53(א)(4) | [[220(א)]] 53(א)(5) | [[220(ב)]] 53(א)(6) | [[220(ג)]] 53(ב) | [[231]] + [[230]] {{מוקטן|איחוד ופיצול של סעיפים 52 + 53(א) + 53(ב).}} 53(ג) | [[232]] 53א | [[212]] 53ב | [[235]] 53ג | [[236]] 54 | [[237]] 54א | [[239]] 54ב | [[240]] 55 | [[243]] 56 | [[244]] 57 | [[245]] 58 | [[260]] 58א | [[228]] 58ב | [[229]] 59 | [[261]] 60 | [[253]] 61 | [[227]] 62 | [[223]] 63 | [[241]] 64 | [[218]] 65(א) | [[219]] 65(ב) | [[250]] 66 | [[215]] 66א | [[248]] 67(א) | [[211(א)]] 67(ב) | [[211(ב)]] 67(ג) | [[217]] 67א | [[213]] 67ב | [[214]] 68 | [[247]] 69 | [[234]] 70 | [[242]] 70א | [[262]] 71 | [[257]] 72 | [[249]] 73 | [[224]] 73א | [[225]] 74 | [[226]] 75 | [[258]] 76 | [[221]] 77 | [[236]] 78(א) | [[31(א)]] 78(ב) | [[31(ב)]] 78(ג)(1) | [[31(ג)]] 78(ג)(2) | [[31(ד)]] 78(ד) | [[32]] 78(ה) | [[34]] 78(ה1) | [[33]] 78(ו)(1) | [[37]] 78(ו)(2) | [[38]] 78(ו)(3) | [[39]] 78(ז)(1) | [[43]] + [[49]] 78(ז)(2) | [[50]] 78(ח) | [[30]] 78(ט)(1) | [[35]] 78(ט)(2) | [[36(ב)]] 78(י) | [[40]] 78(יא)(1) | [[47]] 78(יא)(2) | [[44]] 78(יב) | [[45]] 78(יד) | [[36]] 78(טו) | [[45]] 78(טז) | [[48]] 78(יז) | [[41]] 78(יח) | [[46]] 78(יט) | {{מוקטן|נמחק}} 78(כ) | [[51]] 78(כא) | [[52]] 78א(א) | [[1]] 78א(ב) | [[53(א)]] 78א(ב1) | [[53(ב)]] 78א(ג) | [[53(ג)]] 78א(ד) | [[53(ד)]] 78ב(א)-(ה) | [[53(א)-(ה)]] 78ב(ו) | [[53(ה)]] + [[58(ו)]] 78ג | [[58]] 78ד(א)(1) | [[54(א)]] + [[57(א)]] 78ד(א)(2) | [[54(ב)]] + [[57(ב)]] 78ד(ב)(1) | [[55(ב)]] 78ד(ב)(2) | [[55(ג)]] + [[59(ב)]] 78ד(ב)(3) | [[59(ג)]] 78ד(ב)(4) | [[59(ד)]] 78ד(ב)(5) | [[59(ה)]] 78ד(ב)(6) | [[55(ד)]] 78ד(ג) | [[54(ג)]] + [[57(ג)]] 78ה(1) | [[22(א)]] 78ה(2)(א) | [[22(ב)]] 78ה(2)(ב) | [[22(ג)]] 78ה(3) | [[23]] 78ה(4) | [[24]] 78ה(5) | [[25]] 78ה(6) | [[26]] 78ה(7) | [[27]] 78ה(8) | [[28]] 79 | [[42]] 80(א) | [[60]] 80(ב) | [[61]] 80(ג) | [[62]] 80(ד) | [[63]] 80(ה) | [[64]] 80א | [[65]] 80ב | [[66]] 81 | [[67]] 82 | [[68]] 82א | [[108]] 83 | [[63]] 84 | [[21]] 84א | [[272]] + [[295]] 85 | [[296]] 86 | [[297]] 86א | [[298]] 87 | [[273]] 87א | [[274]] 87ב | [[275]] 87ג | [[276]] 87ד | [[277]] 87ה(א) | [[278(א)]] 87ה(ב) | [[278(ב)]] 87ה(ג) | [[279]] 87ו | [[280]] 87ז | [[281]] 87ח | [[282]] 87ט | [[283]] 87י | [[299]] {{מוקטן|הגדרת "צו גירוש" ו"מוחזק במשמורת"}} 87יא | [[305]] 87יב | [[306]] 87יג | [[307]] 87יד | [[308]] 87טו | [[309]] 87טז | [[310]] 87יז | [[311]] 87יח | [[315]] 87יט | [[313]] 87כ | [[314]] 87כא | [[315]] 88 | [[316]] 89 | [[317]] 90 | [[318]] 91 | [[319]] 91א | [[320]] 91ב | [[321]] 91ג | [[324]] 92 | [[333]] 93 | [[207]] 94 | [[208]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר כללי האחריות לעבירה''' <לוח_השוואה> 1 | [[187]] 2 | [[189]] 3 | ((190)) 4 | ((191(א))) 5 | ((192)) 6 | ((193)) 7 | ((194)) 8 | ((195)) 9 | ((196)) 10 | ((197)) 11 | ((198)) 12 | ((199)) 13 | [[200]] 14 | ((201)) 15 | ((202)) 16 | ((203)) 17 | [[255]] 18 | [[256]] 19 | ((204)) 20 | ((205)) 21 | ((206)) 21א | [[246]] 22 | [[254(א)]] 23 | [[254(ב)]] 24 | [[254(ג)]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר סגירת תיקים''' <לוח_השוואה> 1 | [[71]] 1א | [[72]] 2 | [[73]] </לוח_השוואה> @ : '''איסור סחר בציוד לחימתי''' <לוח_השוואה> 1 | [[233(א)]] 2 | [[233(ב)]] 3 | [[233(ג)]] </לוח_השוואה> @ : '''איסור אימונים ומגע עם ארגון עוין מחוץ לאזור''' <לוח_השוואה> 1 | [[238(א)]] 2 | [[238(ב)]] 3 | [[238(ב)]] 4 | [[238(ג)]] 5 | [[238(ד)]] 6 | [[238(ה)]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר הסמכת אנשים לערוך חקירה מוקדמת של עדים''' <לוח_השוואה> 1א | [[70(א)]] + [[70(ב)]] 1ב | [[70(ה)]] 2 | [[70(ג)]] + [[70(ד)]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר חובת הזדהות''' <לוח_השוואה> 1 | [[1]] {{מוקטן|הגדרת תושב, אזור מוחזק}} 2 | [[322]] 3 | [[323]] 4 | [[252]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר אנשי יחידת מצדה''' <לוח_השוואה> 1 | [[7(א)]] {{מוקטן|הגדרת איש יחידת מצדה}} 2 | [[7(ד)]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר אנשי שירות הביטחון הכללי''' <לוח_השוואה> 1 | [[1]] {{מוקטן|הגדרת איש שירות ביטחון כללי}} 2 | [[6(א)]] 2א | [[6(ב)]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר שיפוט עבריינים צעירים''' <לוח_השוואה> 1 | [[1]] {{מוקטן|הגדרת ילד, נער, בוגר רך.}} 2 | [[189]] + ((191(ב))) 3 | {{מוקטן|הועבר [[צו בדבר מתקני כליאה (יהודה והשומרון)|לצו בדבר מתקני כליאה]]}} 4 | [[168(ב)]] 5 | [[168(ג)]] 5א | [[168(א)]] 6 | [[176]] 7 | [[177]] 7א | {{מוקטן|לא הוכנס}} 7ב | [[178]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר כוחות משטרה''' <לוח_השוואה> 1 | [[1]] {{מוקטן|הגדרת שוטר, כוחות משטרה}} 2 | [[4]] 3 | [[5]] 3א | [[1]] {{מוקטן|הגדרת כוחות משטרה}} </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר סמכות שיפוט בעבירה פלילית''' <לוח_השוואה> 1 | - 2 | [[10(ב) + (ג)]] 3 | [[10(ב) + ((())ג(()))]] 4 | [[10(ב) + ((())ג(()))]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר סניגוריה בבית משפט צבאי''' <לוח_השוואה> 1 | [[74]] {{מוקטן|הגדרת סניגור, עורך דין ישראלי ומקומי.}} 2 | [[76]] 4 | [[77]] 5 | [[78]] 6 | [[79]] 7(א) | [[80]] 8 | [[81]] 9 | [[82]] 10 | [[83]] 11 | [[84]] 12 | [[85(ב)]] 13 | [[85(א)]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר דרכי ענישה''' <לוח_השוואה> 1 | [[188(א)]] {{מוקטן|הגדרת מעשה.}} 2 | [[188(ב)]] 3 | ((197(ו))) 4 | [[166]] 4א | [[263]] 5(א) | [[265]] 5(ב) | [[266]] 5(ג)(1)-(4) | [[267]] 5(ג)(5) | {{מוקטן|נמחק לאור סעיף ההגדרות}} 5(ד) | [[268]] 5(ה) | [[269]] 5א | [[164(ג)]] 5ב | [[264]] 5ג | [[91]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר נקיטת אמצעי ביטחון''' <לוח_השוואה> 1 | [[325]] 2 | [[326]] 3 | [[327]] 4 | [[328]] 5 | [[329]] 6 | [[330]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר איסור בניה''' <לוח_השוואה> 1 | [[331(א)]] 2(א) | [[331(ב)]] 3(א) | [[331(ג)]] 3(ב) | [[331(ד)]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר פיקוח על הבניה''' <לוח_השוואה> 1 | [[332(א)]] 2 | [[332(ב)]] 3 | [[332(ג)]] 4 | [[332(ד)]] </לוח_השוואה> @ : '''איסור תשלום שכר לעבריין ביטחוני''' <לוח_השוואה> 1 | [[259(א)]] 2 | [[259(ב)]] 3 | [[259(ג)]] 4 | {{מוקטן|בוטל לאור הוראות [[סעיף 146]]}} </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר מעצרים מנהליים [נוסח משולב]''' <לוח_השוואה> 1 | [[285]] 2 | [[286]] 3 | [[286א]] 4 | [[287]] 5 | [[288]] 6 | [[289]] 7 | [[290]] 8 | [[291]] 9 | [[282]] 10 | [[293]] 11 | [[294]] 13(א) | [[285(ב)]] 13(ב) | [[284(ג)]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר העברת כלואים''' <לוח_השוואה> 1 | [[270(א)]] 2 | [[270(ב)]] 3 | [[270(ג)]] 4 | [[270(ד)]] 5 | [[270(ה)]] </לוח_השוואה> @ : '''צו בדבר הסתננות''' <לוח_השוואה> 1 | [[299]] {{מוקטן|הגדרות - "מסתנן" "מזוין"}} 2(א) | [[300(א)]] 2(ב) | [[300(ב)]] 3 | [[301]] 4 | [[300(ג)]] 5 | [[304]] 6 | [[302]] 6א | [[303]] </לוח_השוואה> <פרסום> י"ד בחשוון התש"ע (1 בנובמבר 2009) <חתימה> שרון אפק, אל"ם | היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון f60d8y8xoisxyrpgzi7qcr3fkrnbmo4 0 460969 2947240 2943645 2025-07-06T06:00:48Z OpenLawBot 8112 [2947225] 2947240 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|קמצ״ם 234, 5902 {{מוקטן|(צו 1651)}}|צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 236, 6172 {{מוקטן|(צו 1656)}}|תיקון}}, {{ח:תיבה|6174 {{מוקטן|(צו 1658)}}|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 237, 6323 {{מוקטן|(צו 1663)}}|תיקון מס׳ 3 – הארכת הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|6324 {{מוקטן|(צו 1664)}}|תיקון מס׳ 4 – הארכת הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|6335 {{מוקטן|(צו 1669)}}|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|6336 {{מוקטן|(צו 1670)}}|תיקון מס׳ 7}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 238, 6443 {{מוקטן|(צו 1672)}}|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|6452 {{מוקטן|(צו 1674)}}|תיקון מס׳ 8 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|6453 {{מוקטן|(צו 1675)}}|תיקון מס׳ 9 – הארכת הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|6454 {{מוקטן|(צו 1676)}}|תיקון מס׳ 10}}, {{ח:תיבה|6458 {{מוקטן|(צו 1677)}}|תיקון מס׳ 11}}, {{ח:תיבה|6462 {{מוקטן|(צו 1680)}}|תיקון מס׳ 12}}, {{ח:תיבה|6463 {{מוקטן|(צו 1681)}}|תיקון מס׳ 13}}, {{ח:תיבה|6465 {{מוקטן|(צו 1683)}}|תיקון מס׳ 14}}, {{ח:תיבה|6466 {{מוקטן|(צו 1684)}}|תיקון מס׳ 15}}, {{ח:תיבה|6469|ת״ט}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 239, 6647 {{מוקטן|(צו 1685)}}|תיקון מס׳ 16}}, {{ח:תיבה|6658 {{מוקטן|(צו 1692)}}|תיקון מס׳ 17}}, {{ח:תיבה|6659 {{מוקטן|(צו 1693)}}|תיקון מס׳ 18}}, {{ח:תיבה|6660 {{מוקטן|(צו 1694)}}|תיקון מס׳ 16 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|6668 {{מוקטן|(צו 1697)}}|תיקון מס׳ 15 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|6669 {{מוקטן|(צו 1698)}}|תיקון מס׳ 19}}, {{ח:תיבה|6692 {{מוקטן|(צו 1701)}}|תיקון מס׳ 16 (תיקון מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 240, 6862 {{מוקטן|(צו 1702)}}|תיקון מס׳ 20 – הארכת הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|6863 {{מוקטן|(צו 1703)}}|תיקון מס׳ 21}}, {{ח:תיבה|6867 {{מוקטן|(צו 1706)}}|תיקון מס׳ 22}}, {{ח:תיבה|6869 {{מוקטן|(צו 1708)}}|תיקון מס׳ 23}}, {{ח:תיבה|6871 {{מוקטן|(צו 1710)}}|תיקון מס׳ 24}}, {{ח:תיבה|6872 {{מוקטן|(צו 1711)}}|תיקון מס׳ 25}}, {{ח:תיבה|6874 {{מוקטן|(צו 1712)}}|תיקון מס׳ 26}}, {{ח:תיבה|6875 {{מוקטן|(צו 1713)}}|תיקון מס׳ 27}}, {{ח:תיבה|6876 {{מוקטן|(צו 1714)}}|תיקון מס׳ 28}}, {{ח:תיבה|6877 {{מוקטן|(צו 1715)}}|תיקון מס׳ 29}}, {{ח:תיבה|6878 {{מוקטן|(צו 1716)}}|תיקון מס׳ 30}}, {{ח:תיבה|6879 {{מוקטן|(צו 1717)}}|תיקון מס׳ 31}}, {{ח:תיבה|6882 {{מוקטן|(צו 1720)}}|תיקון מס׳ 32}}, {{ח:תיבה|6887 {{מוקטן|(צו 1724)}}|תיקון מס׳ 33}}, {{ח:תיבה|6892|ת״ט}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 241, 7032 {{מוקטן|(צו 1726)}}|תיקון מס׳ 34}}, {{ח:תיבה|7033 {{מוקטן|(צו 1727)}}|תיקון מס׳ 35}}, {{ח:תיבה|7045 {{מוקטן|(צו 1729)}}|צו בדבר פרשנות [נוסח משולב] (יהודה והשומרון)}}, {{ח:תיבה|7050 {{מוקטן|(צו 1732)}}|תיקון מס׳ 36}}, {{ח:תיבה|7053 {{מוקטן|(צו 1735)}}|תיקון מס׳ 37}}, {{ח:תיבה|7057 {{מוקטן|(צו 1738)}}|תיקון מס׳ 38}}, {{ח:תיבה|7058 {{מוקטן|(צו 1739)}}|תיקון מס׳ 39}}, {{ח:תיבה|7059 {{מוקטן|(צו 1740)}}|תיקון מס׳ 40}}, {{ח:תיבה|7061 {{מוקטן|(צו 1741)}}|תיקון מס׳ 41}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 242, 7189 {{מוקטן|(צו 1744)}}|תיקון מס׳ 41 – הארכת הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|7190 {{מוקטן|(צו 1745)}}|תיקון מס׳ 43 – הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|קמצ״מ 243, 7256 {{מוקטן|(צו 1748)}}|תיקון מס׳ 44 – נטילת אמצעי זיהוי}}, {{ח:תיבה|7270 {{מוקטן|(צו 1751)}}|תיקון מס׳ 36 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|7273 {{מוקטן|(צו 1754)}}|תיקון מס׳ 45 – כללי אחריות לעבירה}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 244, 7445 {{מוקטן|(צו 1756)}}|תיקון מס׳ 1 – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|7451 {{מוקטן|(צו 1761)}}|תיקון מס׳ 46}}, {{ח:תיבה|7459 {{מוקטן|(צו 1766)}}|תיקון מס׳ 47}}, {{ח:תיבה|7460 {{מוקטן|(צו 1767)}}|תיקון מס׳ 48}}, {{ח:תיבה|7562 {{מוקטן|(צו 1768)}}|תיקון מס׳ 47 (תיקון מס׳ 1)}}, {{ח:תיבה|7463 {{מוקטן|(צו 1769)}}|תיקון מס׳ 49}}, {{ח:תיבה|7464 {{מוקטן|(צו 1770)}}|תיקון מס׳ 50}}, {{ח:תיבה|7465 {{מוקטן|(צו 1771)}}|תיקון מס׳ 51}}, {{ח:תיבה|7466 {{מוקטן|(צו 1772)}}|תיקון מס׳ 52}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 246, 8258 {{מוקטן|(צו 1774)}}|תיקון מס׳ 2 – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|8260 {{מוקטן|(צו 1776)}}|תיקון מס׳ 53}}, {{ח:תיבה|8281 {{מוקטן|(צו 1787)}}|תיקון מס׳ 54}}, {{ח:תיבה|8282 {{מוקטן|(צו 1788)}}|תיקון מס׳ 55}}, {{ח:תיבה|8290 {{מוקטן|(צו 1790)}}|תיקון מס׳ 3 – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|8291 {{מוקטן|(צו 1791)}}|תיקון מס 56}}, {{ח:תיבה|8307 {{מוקטן|(צו 1798)}}|תיקון מס׳ 57}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 247, 8518 {{מוקטן|(צו 1799)}}|תיקון מס׳ 58}}, {{ח:תיבה|8530 {{מוקטן|(צו 1800)}}|תיקון מס׳ 59}}, {{ח:תיבה|8531 {{מוקטן|(צו 1801)}}|תיקון מס׳ 60}}, {{ח:תיבה|8557|ת״ט}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 249, 8721 {{מוקטן|(צו 1805)}}|צו בדבר תעבורה [נוסח משולב]}}, {{ח:תיבה|8730 {{מוקטן|(צו 1806)}}|תיקון מס׳ 62 – הארכת הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|8732 {{מוקטן|(צו 1808)}}|תיקון מס׳ 4 – הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 251, 9274 {{מוקטן|(צו 1814)}}|תיקון מס׳ 63}}, {{ח:תיבה|9279 {{מוקטן|(צו 1818)}}|תיקון מס׳ 64 – תסקיר מעצר לקטינים}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 252, 9420 {{מוקטן|(צו 1822)}}|תיקון מס׳ 65}}, {{ח:תיבה|9432 {{מוקטן|(צו 1824)}}|תיקון מס׳ 66 – הארכת הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|9435 {{מוקטן|(צו 1827)}}|תיקון מס׳ 67}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 253, 10043 {{מוקטן|(צו 1885)}}|תיקון מס׳ 68}}, {{ח:תיבה|10063 {{מוקטן|(צו 1900)}}|תיקון מס׳ 67 (תיקון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 254, 10285 {{מוקטן|(צו 1922)}}|תיקון מס׳ 67 (תיקון מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|10308 {{מוקטן|(צו 1937)}}|תיקון מס׳ 5 – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|10313 {{מוקטן|(צו 1942)}}|תיקון מס׳ 67 (תיקון מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|10369 {{מוקטן|(צו 1955)}}|תיקון מס׳ 67 (תיקון מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 255, 10700 {{מוקטן|(צו 1982)}}|תיקון מס׳ 69}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 256, 11173 {{מוקטן|(צו 2026)}}|תיקון מס׳ 70}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 257, 11441 {{מוקטן|(צו 2062)}}|תיקון מס׳ 43 (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 258, 11555 {{מוקטן|(צו 2074)}}|תיקון מס׳ 71}}, {{ח:תיבה|11571 {{מוקטן|(צו 2079)}}|תיקון מס׳ 72}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 260, 11892 {{מוקטן|(צו 2099)}}|תיקון מס׳ 58 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|11915 {{מוקטן|(צו 2112)}}|צו בדבר תיקון החוק הפלילי (מס׳ 9)}}, {{ח:תיבה|11926 {{מוקטן|(צו 2119)}}|תיקון מס׳ 73}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 262, 12265 {{מוקטן|(צו 2124)}}|תיקון מס׳ 74}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 263, 12324 {{מוקטן|(צו 2127)}}|תיקון מס׳ 75 – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|12329 {{מוקטן|(צו 2132)}}|תיקון מס׳ 76}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 264, 12412 {{מוקטן|(צו 2135)}}|תיקון מס׳ 77}}, {{ח:תיבה|12413 {{מוקטן|(צו 2136)}}|תיקון מס׳ 58 (תיקון מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 265, 12443 {{מוקטן|(צו 2140)}}|תיקון מס׳ 78 – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|12447 {{מוקטן|(צו 2143)}}|תיקון מס׳ 79 – הארכת הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|12448 {{מוקטן|(צו 2144)}}|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|12449 {{מוקטן|(צו 2145)}}|צו בדבר הארכת ושינוי מועדים (”חרבות ברזל“)}}, {{ח:תיבה|12450 {{מוקטן|(צו 2146)}}|תיקון מס׳ 80}}, {{ח:תיבה|12453 {{מוקטן|(צו 2148)}}|צו בדבר הארכת מועדים למעצר מנהלי (”חרבות ברזל“) (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)}}, {{ח:תיבה|12500 {{מוקטן|(צו 2160)}}|תיקון מס׳ 2 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים (”חרבות ברזל“) (יהודה והשומרון)}}, {{ח:תיבה|12501 {{מוקטן|(צו 2161)}}|תיקון מס׳ 81}}, {{ח:תיבה|12517 {{מוקטן|(צו 2166)}}|תיקון מס׳ 4 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים (”חרבות ברזל“) (יהודה והשומרון)}}, {{ח:תיבה|12518 {{מוקטן|(צו 2167)}}|תיקון מס׳ 58 (תיקון מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 266, 12914 {{מוקטן|(צו 2171)}}|תיקון מס׳ 82}}, {{ח:תיבה|12915 {{מוקטן|(צו 2172)}}|תיקון מס׳ 83 – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|12916 {{מוקטן|(צו 2173)}}|תיקון מס׳ 84 – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|12918 {{מוקטן|(צו 2174)}}|תיקון מס׳ 85}}, {{ח:תיבה|12923 {{מוקטן|(צו 2177)}}|צו בדבר משמורת וגירוש של מסתננים (”חרבות ברזל“) (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)}}, {{ח:תיבה|12933 {{מוקטן|(צו 2182)}}|תיקון מס׳ 5 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים (”חרבות ברזל“) (יהודה והשומרון)}}, {{ח:תיבה|12990|ת״ט}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 267, 13365 {{מוקטן|(צו 2187)}}|צו בדבר משמורת וגירוש של מסתננים (”חרבות ברזל“) (הארכת תוקף) (יהודה ושומרון)}}, {{ח:תיבה|13371 {{מוקטן|(צו 2191)}}|תיקון מס׳ 83 – הוראת שעה (תיקון)}}, {{ח:תיבה|13372 {{מוקטן|(צו 2192)}}|תיקון מס׳ 6 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים (”חרבות ברזל“) (יהודה והשומרון)}}, {{ח:תיבה|13374 {{מוקטן|(צו 2194)}}|תיקון מס׳ 86}}, {{ח:תיבה|13380 {{מוקטן|(צו 2196)}}|תיקון מס׳ 75 – הוראת שעה (תיקון)}}, {{ח:תיבה|13389 {{מוקטן|(צו 2199)}}|תיקון מס׳ 87}}, {{ח:תיבה|13456|ת״ט}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 268, 13588 {{מוקטן|(צו 2203)}}|תיקון מס׳ 83 – הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|13589 {{מוקטן|(צו 2204)}}|תיקון מס׳ 7 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים (”חרבות ברזל“) (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 269, 13653 {{מוקטן|(צו 2215)}}|תיקון מס׳ 83 – הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|13655 {{מוקטן|(צו 2217)}}|תיקון מס׳ 8 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים (”חרבות ברזל“) (יהודה והשומרון)}}, {{ח:תיבה|13656 {{מוקטן|(צו 2218)}}|תיקון מס׳ 84 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|13657 {{מוקטן|(צו 2219)}}|תיקון מס׳ 88}}, {{ח:תיבה|13659 {{מוקטן|(צו 2220)}}|תיקון מס׳ 58 (תיקון מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 270, 13856 {{מוקטן|(צו 2229)}}|תיקון מס׳ 10 לצו בדבר הארכת ושינוי מועדים (”חרבות ברזל“) (יהודה והשומרון)}}, {{ח:תיבה|13870 {{מוקטן|(צו 2235)}}|תיקון מס׳ 89}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי מכוח הוראות {{ח:חיצוני|צו בדבר קובץ המנשרים (יהודה והשומרון)#סעיף 2ג|סעיף 2ג לצו בדבר קובץ המנשרים (יהודה והשומרון) (מס׳ 111), התשכ״ז–1967}}, ובהסכמת מפקד כוחות צה״ל באזור, הנני קובע בזאת את הצו בדבר הוראת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009. צו זה בא במקום הצווים הבאים: א. צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 378), התש״ל–1970; {{ש}} ב. צו בדבר הסמכת אנשים לערוך חקירה מוקדמת של עדים (יהודה והשומרון) (מס׳ 17), התשכ״ז–1967; {{ש}} ג. צו בדבר סמכויות שיפוט בעבירות פליליות (יהודה והשומרון) (מס׳ 30), התשכ״ז–1967; {{ש}} ד. צו בדבר כוחות משטרה הפועלים בשיתוף עם צה״ל (יהודה והשומרון) (מס׳ 52), התשכ״ז–1967; {{ש}} ה. צו בדבר אנשי שירות הביטחון הפועלים באזור (יהודה והשומרון) (מס׳ 121), התשכ״ז–1967; {{ש}} ו. צו בדבר שיפוט עבריינים צעירים (יהודה והשומרון) (מס׳ 132), התשכ״ז–1967; {{ש}} ז. צו בדבר כללי האחריות לעבירה (יהודה והשומרון) (מס׳ 225), התשכ״ח–1968; {{ש}} ח. צו בדבר איסור סחר בציוד מלחמתי (יהודה והשומרון) (מס 243), התשכ״ח–1968; {{ש}} ט. צו בדבר איסור אימונים ומגע עם ארגון עוין מחוץ לאזור (יהודה והשומרון) (מס׳ 284){{ח:הערה|,}} התשכ״ט–1968; {{ש}} י. צו בדבר דרכי ענישה (יהודה והשומרון) (מס׳ 322), התשכ״ט–1969; {{ש}} יא. צו בדבר מניעת הסתננות (יהודה והשומרון) (מס׳ 329), התשכ״ט–1969; {{ש}} יב. צו בדבר חובת הזדהות (יהודה והשומרון) (מס׳ 332), התשכ״ט–1969; {{ש}} יג. צו בדבר איסור תשלום שכר לעבריין ביטחוני (יהודה והשומרון) (מס׳ 369), התש״ל–1969; {{ש}} יד. צו בדבר פיקוח על הבניה (יהודה והשומרון) (מס׳ 393), התש״ל–1970; {{ש}} טו. צו בדבר סניגוריה בבתי משפט צבאיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 400), התש״ל–1970; {{ש}} טז. צו בדבר איסור בניה (יהודה והשומרון) (מס׳ 465), התשל״ב–1972; {{ש}} יז. הצו בדבר סגירת תיקים (יהודה והשומרון) (מס׳ 841), התש״ם–1980; {{ש}} יח. צו בדבר העברת כלואים (יהודה והשומרון) (מס׳ 1435), התשנ״ו–1996; {{ש}} יט. צו בדבר נקיטת אמצעי ביטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 1447), התשנ״ו–1996; {{ש}} כ. צו בדבר אנשי יחידת מצדה (יהודה והשומרון) (מס׳ 1558), התשס״ה–2005; {{ש}} כא. צו בדבר מעצרים מנהליים (הוראת שעה) [נוסח משולב] (מס׳ 1591), התשס״ז–2007. למען הסר ספק יובהר, כי הוראות, פקודות, צווים, החלטות, פסקי דין או הודעות שהוצאו או שיוצאו בהתאם להוראות הצווים הנ״ל, יש לראותם כאילו הוצאו בהתאם להוראות צו זה. הנני קובע, כי תחילת תוקפו של צו זה, תהא ביום י״ח באייר התש״ע, 2 במאי 2010. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳ – הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳ – בתי משפט צבאיים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳ – עיכוב, מעצר, שחרור, חיפוש, תפיסה וחילוט}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳ – הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ – עיכוב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ – מעצר ושחרור}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳ – תפיסה וחילוט}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳ – חיפוש}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳ – נטילת אמצעי זיהוי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳ – הליכים לפני משפט}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳ – חקירה וסגירת תיקים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ – בעלי הדין וייצוגם}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳ – ראיות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳ – סדרי דין והוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ – אישום}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו׳ – זימון למשפט}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ז|סימן ז׳ – הזמנת עדים ומסמכים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳ – הליכי משפט}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳ – מועד המשפט ומיקומו}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳ – נוכחות נאשם}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ – פרוטוקול ותרגום}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳ – פתיחת המשפט}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳ – בירור האשמה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן ו׳ – עדים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|סימן ז׳ – שיפוט נוער}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ – ערעור}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳ – משפט חוזר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן י|סימן י׳ – ענישה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן יא|סימן י״א – חנינה והקלה בעונש על תנאי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן יא1|סימן י״א1 – זכויות נפגעי עבירה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳ – כללי האחריות לעבירה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳ – הוראות יסוד}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳ – תחולה לפי זמן ומקום עשיית העבירה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג1|סימן ג׳1 – העבירה הפלילית והאחריות לה – היסוד העובדתי שבעבירה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג2|סימן ג׳2 – העבירה הפלילית והאחריות לה – היסוד הנפשי שבעבירה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג3|סימן ג׳3 – העבירה הפלילית והאחריות לה – אחריות קפידה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד1|סימן ד׳1 – עבירות נגזרות – הניסיון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד2|סימן ד׳2 – עבירות נגזרות – צדדים לעבירה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד3|סימן ד׳3 – עבירות נגזרות – הוראות משותפות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה1|סימן ה׳1 – סייגים לאחריות פלילית – הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה2|סימן ה׳2 – סייגים לאחריות פלילית – סייגים לפליליות המעשה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן ו|סימן ו׳ – אחריות פלילית של תאגיד}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן ו1|סימן ו׳1 – הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳ – עבירות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳ – פגיעה בגוף}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ – עבירות נגד חירותו של אדם}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳ – עבירות נגד רשויות האזור}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג1|סימן ג׳1 – איסור הלבנת הון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳ – שיבוש הליכי משפט}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳ – עבירות בנשק ובציוד לחימתי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳ – עבירות ביחס לרכוש}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳ – ריגול ומגע עם אויב או ארגון עוין}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳ – עבירות נגד הסדר הציבורי ובריונות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳ – עבירות במסמכים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן י|סימן י׳ – קשירת קשר ושותפים לאחר מעשה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן יא|סימן י״א – עבירות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳ – עזרה משפטית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳ – צווים מנהליים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳ – מעצר מנהלי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳ – מעצר מנהלי – הוראת שעה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳ – צווי הגבלה ופיקוח}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|סימן ד׳ – הרחקת מסתננים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳ – סמכויות מנהליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן א׳ – הוראות מגבילות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳ – תעודות זיהוי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן ג׳ – סמכויות שונות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן ד׳ – המאבק בתופעת השכרות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן ה׳ – הסמכת פקחים (שהייה באזור שלא כדין)}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א – הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|עבירות ביטחון}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|צעצועים מסוכנים}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5ב|תוספת חמישית ב׳}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 9|תוספת תשיעית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳ – הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: 1684, 238/ת״ט, 1685, 1724, 1827, 2079, 2161, 2173, 2219}} {{ח:ת}} בצו זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מוחזק“ – שטח המוחזק בידי כוחות צה״ל, זולת האזור. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איש שירות הבטחון הכללי“ – אדם הנמנה עם שירות הבטחון הכללי לפי תעודה, בת תוקף, שניתנה לו בידי שירות זה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בוגר רך“ – אדם שמלאו לו ארבע־עשרה שנים אך לא מלאו לו שש־עשרה שנים. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט צבאי“ ו”בית משפט“ – בית משפט צבאי שסמכות שפיטה באזור נתונה בידו לפי צו זה; בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 153|בסעיף 153(א)}}, כל מקום בצו זה שנאמר בו ”בית משפט צבאי“ או ”בית משפט“ – גם בית המשפט הצבאי לערעורים במשמע, והוא כשאין הוראה אחרת. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקלה“ – לענין עונש, כוללת הפחתתו, המרתו, התנאתו, או דחיית ביצועו, כולו או מקצתו. לענין צו זה רואים קנס כעונש קל יותר מאשר עונש מאסר לתקופה כל שהיא ובלבד שלא יומר עונש מאסר לקנס, ביחס העולה על אחד חלקי מאה משיעור הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין ובתחיקת בטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 1|בסעיף קטן 1(א)(2) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון}}, לכל יום מאסר. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאחדות בלתי מותרת“ – כמשמעה {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 84|בתקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מזיק“ – חומר כימי ביולוגי או רדיואקטיבי לרבות גרעיני, העלול לפי טיבו, סוגו או כמותו להמית אדם או לגרום לפגיעה חמורה לגוף, לרכוש, לתשתיות או לסביבה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי יריה“ – כל כלי נשק, מכל סוג, שהוא מסוגל להמית, ובו קנה ממנו אפשר לירות כדור או קלע. מונח זה כולל כל חלק, אביזר ותחמושת של כלי־נשק כזה, וכל אביזר של כל כלי־נשק כזה שהותקן או מסוגל למעט את הרעש או הרשף הנגרמים כתוצאה מירי בכלי־הנשק; וכן כלי נשק שמסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אביזר ותחמושת לכלי נשק כאמור ולרבות מיכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור, אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי נשק“ – כלי יריה, תחמושת, פצצה, רימון יד, או חפץ נפיץ או מבעיר לרבות נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלק מהותי בכלי נשק“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.1.2024 עד יום 31.12.2025):}} גוף, קנה, צינה, מכלול או סדן של כלי שבכוחו להמית והמסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, או של כלי שמסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם או מיכל המכיל או שמסוגל להכיל חומר כאמור. כל חלק אחר ייחשב כחלק לא מהותי בכלי נשק. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן רגיש“ – מקום, לרבות מבנה, מכל או כלי תחבורה המשמש לייצור, לעיבוד להחזקה, לאחסנה, לסילוק או להובלה, של חומר מזיק או להפקת אנרגיה מחומר כאמור. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד“ – מועד ממועדי ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, כפי תוקפה בישראל מעת לעת. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חפץ נפיץ או מבעיר“ – כל דבר או חומר, לרבות נוזל או גז, שנועד או מסוגל לגרום להתפוצצות או לדליקה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ידיעה“ – לרבות ידיעה שאינה נכונה, וכל תיאור, תכנית, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או כל חלק מהם המכילים ידיעה או העשויים לשמש מקור לידיעה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – אדם שלא מלאו לו שתים־עשרה שנים. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוחות משטרה“ – שוטרים וקצינים במשטרת ישראל, שהועמדו תחת פיקוד מפקד כוחות צה״ל באזור. לענין זה, רואים כל שוטר וכל קצין ממשטרת ישראל המופעל באזור בידי רשויות משטרת ישראל, כמי שהועמד תחת פיקוד מפקד כוחות צה״ל באזור. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסירה“ – לרבות מסירה על ידי סימון ואיתות וגרם מסירה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן כליאה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו בדבר הפעלת מתקן כליאה (אזור הגדה המערבית)|בצו בדבר הפעלת מתקן כליאה (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 29), התשכ״ז–1967}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נאשם“ – לרבות מערער, הכל לפי הענין. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נער“ – אדם שמלאו לו שתים־עשרה שנים אך לא מלאו לו ארבע־עשרה שנים. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נשיא בית משפט“ – נשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, לפי הענין. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי“ – נשק המסוגל לפלוט חומר מזיק לרבות קרינה רדיואקטיבית. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת ביטחון“ – עבירה מבין העבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית לצו זה}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד ציבור“ – לרבות שוטר, איש שירות הבטחון הכללי, עובד בשירות כוחות צה״ל, עובד של מועצה מקומית, המנויה {{ח:חיצוני|צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון)#תוספת|בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס׳ 892), התשמ״א–1981}}, של מועצה אזורית המנויה {{ח:חיצוני|צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון)#תוספת|בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס׳ 783), התשל״ט–1979}}, ושל רשות מקומית, וכל מי שבידיו סמכויות לפי הדין או תחיקת בטחון. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה ברכוש“ – הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין שהיא קניינית ובין שאינה קניינית, בתמורה או שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא גיוס, מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, או ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין חלוט“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} פסק דין שניתן בידי בית המשפט הצבאי לערעורים; {{ח:תתת|(2)}} פסק דין שניתן בידי בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה שעברה עליו התקופה להגשת ערעור ולא הוגש ערעור. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו“ – לרבות מינוי, צו, הודעה, הוראה, דרישה והיתר. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון“ – {{ח:חיצוני|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין ובתחיקת בטחון (יהודה והשומרון)|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין ובתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 845), התש״ם–1980}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צעצוע“ – חפץ או מערכת חפצים שנועדו למשחק, לשעשוע ולבילוי. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צעצוע מסוכן“ – {{ח:תתת|(1)}} צעצוע אשר השימוש המקובל בו עלול לגרום למשתמש בו או לבני אדם אחרים נזק גופני, או לסכן את בריאותם או לגרום להם הטרדה, לרבות צעצוע הפולט אש, צעצוע נפיץ הגורם להתפוצצות, צעצוע שנועד לגרום לגירוי, דימוע או עיטוש וצעצוע אשר הוא חיקוי של כלי יריה או הנראה ככלי יריה כמשמעותו בצו זה; {{ח:תתת|(2)}} צעצועים מהצעצועים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית לצו זה}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קלטת“ – לרבות דיסקט, תקליטור וכל אמצעי אחר לאגירה ואחסון של מידע המופק ממכשיר תיעוד חזותי או קולי שבהם תועדה חקירת חשוד. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש“ – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרכוש כאמור או מרווחיו. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש הקשור בעבירה“ – רכוש כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיפים 60(א)(1)–(3) לצו זה}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש טרור“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} רכוש של התאחדות בלתי מותרת; {{ח:תתת|(2)}} רכוש הקשור לעבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, או עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251 לצו זה}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש של התאחדות בלתי מותרת“ – רכוש הנמצא בבעלותה, בחזקתה, בשליטתה או במשמורתה של התאחדות בלתי מותרת, לבד או יחד עם אחר, וכן רכוש המשמש או המיועד לשמש התאחדות בלתי מותרת או לפעילות של התאחדות בלתי מותרת, לרבות רכוש שההתאחדות מימנה את רכישתו או שהעבירה לאחר בלא תמורה; לעניין זה, חזקה כי רכוש הנמצא במקום המשמש דרך קבע לצורך פעילות של התאחדות בלתי מותרת ואינו משמש דרך קבע למטרה אחרת, הוא רכוש של התאחדות בלתי מותרת, אלא אם כן הוכח אחרת. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשויות צה״ל“ – מפקד כוחות צה״ל באזור וכל רשות שנתמנתה על ידו או מכוחו או שהוסמכה לפעול באזור על פי הדין ותחיקת הביטחון, ובכלל זה כל מפקד צבאי באזור. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוטר“ – לרבות כל בעל דרגה שאינו קצין הנמנה עם כוחות המשטרה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים חיוניים“ – שירותים חיוניים לקיום ממשל תקין באזור, להבטחת שלום הציבור וחיילי צה״ל, לקיום הסדר הציבורי, או לקיום הספקה וכל שירותים חיוניים לחיי הציבור. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב“ – ו”תעודת זהות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|צו בדבר תעודת זהות ומרשם אוכלוסין (יהודה והשומרון)|בצו בדבר תעודת זהות ומרשם אוכלוסין (יהודה והשומרון) (מס׳ 297), התשכ״ט–1969}}. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיעוד חזותי“ – תיעוד בהקלטת תמונה וקול בשילוב. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיעוד קולי“ – תיעוד בהקלטת קול. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקיפה“ – הכאת אדם, נגיעה בו, דחיפתו או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, שלא בהסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי־נוחות. {{ח:סעיף|2|הוראות כלליות}} {{ח:תת|(א)}} אזכורי פצצות, רימוני־יד, או חפצים נפיצים או מבעירים או תחמושת בצו זה, יפורשו ככוללים אזכור כל רכיב של פצצה, רימון־יד, חפץ נפיץ או מבעיר או תחמושת. {{ח:תת|(ב)}} צו שניתן מכוח תחיקת הביטחון, ייכנס לתוקפו במועד שיקבע בו. {{ח:תת|(ג)}} אפשר להוציא כל צו בעל פה, אם הרשות הנותנת או המוציאה אותו מוצאת לנכון לעשות כן. {{ח:תת|(ד)}} הרשות הנותנת או המוציאה צו, תגרום לכך שהודעה על כניסתו לתוקף תימסר בהקדם האפשרי, ובאותו אופן שתמצא לנכון. אך שום צו לא יראוהו כנטול תוקף לגבי אדם כל־שהוא, שעליו הוא חל, עקב העובדה שתשומת לבו לא הוסבה אליו. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו על כל תחיקת בטחון. {{ח:סעיף|3|מינוי מפקדים צבאיים}} {{ח:ת}} מפקד כוחות צה״ל באזור רשאי למנות מפקד צבאי לכל שטח או מקום באזור. מינוי כזה יכול להיערך תוך נקיבת שם או משרה, ואם ננקבה משרה יהיה המחזיק מזמן לזמן במשרה שצוינה, המפקד הצבאי בשטח או במקום הנדון. {{ח:סעיף|4|סמכויות שוטר}} {{ח:ת}} לכל שוטר הנמנה עם כוחות המשטרה יהיו סמכויות אלו: {{ח:תת|(1)}} הסמכויות הנתונות לכל חייל על פי תחיקת הביטחון; {{ח:תת|(2)}} הסמכויות שהיו לכל שוטר באזור ביום כ״ח באייר התשכ״ז (7 ביוני 1967) על פי כל דין שחל באזור באותו יום. {{ח:סעיף|5|סמכויות קצין משטרה}} {{ח:ת}} לכל קצין הנמנה עם כוחות משטרה יהיו הסמכויות המוקנות לכל שוטר, קצין משטרה, או קצין צה״ל לפי תחיקת הביטחון ולפי כל דין. {{ח:סעיף|6|סמכות איש שירות הביטחון}} {{ח:תת|(א)}} לכל איש שירות הבטחון הכללי תהיינה הסמכויות הנתונות לכל חייל על פי תחיקת הביטחון. {{ח:תת|(ב)}} לגבי איש שירות הבטחון הכללי יהיו הממונים עליו בשירות זה, רשות בת סמך שחובה עליו להישמע לה. {{ח:סעיף|7|סמכות איש שירות בתי הסוהר}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”איש יחידת מצדה“ – אדם הנמנה עם אנשי יחידת מצדה בשירות בתי הסוהר בישראל, לפי תעודה בת תוקף, שניתנה לו מאת יחידה זו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סוהר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו בדבר שירות בתי הסוהר (יהודה והשומרון)|בצו בדבר שירות בתי הסוהר (יהודה והשומרון) (מס׳ 254), התשכ״ח–1968}}. {{ח:תת|(ב)}} לסוהר, בעת מילוי תפקידו בתחום בית הסוהר ובסביבתו המיידית, יהיו הסמכויות המסורות לחייל לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}; בעת מילוי תפקידו בליווי אסיר – אף מחוץ לתחום בית הסוהר. {{ח:תת|(ג)}} הסמכויות האמורות בסעיף קטן (ב) יהיו נתונות גם לסוהר הנמנה עם יחידת האבטחה והמבצעים בשירות בתי הסוהר, בשעת מילוי תפקידי אבטחה של עובדי שירות בתי הסוהר ובני משפחותיהם. {{ח:תת|(ד)}} לכל איש יחידת מצדה, תהיינה הסמכויות הנתונות לחייל לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}. {{ח:סעיף|7א||תיקון: 1769}} {{ח:ת}} לכל מי שנמנה על המחלקה לחקירות שוטרים שבמשרד המשפטים, תהיינה הסמכויות הנתונות לכל חייל על פי תחיקת הביטחון. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳ – בתי משפט צבאיים}} {{ח:סעיף|8|אי־<wbr>תלות}} {{ח:ת}} בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרות הדין ותחיקת הביטחון. {{ח:סעיף|9|בתי המשפט הצבאיים}} {{ח:ת}} אלה בתי המשפט הצבאיים באזור, שסמכות שפיטה נתונה בידיהם: {{ח:תת|(1)}} בתי משפט צבאיים של ערכאה ראשונה, שיכוננו בידי מפקד כוחות צה״ל באזור בהודעה; {{ח:תת|(2)}} בית המשפט הצבאי לערעורים. {{ח:סעיף|10|סמכות|תיקון: 1663, 1675, 1702, 1744, 1776, 1806, 1824, 2074, 2143}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט צבאי מוסמך לדון בכל עבירה שהוגדרה בתחיקת בטחון ובדין. {{ח:תת|(ב)}} יצא נאשם חייב בדינו על עבירה לפי הדין, יהיה בית המשפט הצבאי מוסמך להטיל עליו עונש שאינו עולה על העונש שבית משפט שכונן לפי דין מוסמך להטילו באותו מקרה, והוא כשאין הוראה אחרת בתחיקת הביטחון. {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף קטן (ב) אחת היא: {{ח:תתת|(1)}} אם העבירה נעברה לפני כניסת כוחות צה״ל לאזור או לאחר מכן; {{ח:תתת|(2)}} אם סמכות הדיון בעבירה יוחדה לבית משפט או לבית־דין מיוחד. {{ח:תת|(ד)}} בדונו בעבירה על פי הדין יהיו לבית המשפט הצבאי, בנוסף על הסמכויות שבתחיקת הביטחון, גם כל הסמכויות שהיו נתונות לבית משפט מקומי כמשמעו {{ח:חיצוני|צו בדבר בתי המשפט המקומיים (יהודה והשומרון)|בצו בדבר בתי המשפט המקומיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 412), התש״ל–1970}}, אילו היה דן בעבירה. {{ח:תת|(ה)}} בית משפט צבאי מוסמך לדון כאמור בסעיף קטן (א) גם את מי שעשה מחוץ לאזור מעשה שהיה מהווה עבירה אילו נעשה באזור והמעשה פגע או היה מיועד לפגוע בבטחון האזור או בסדר הציבורי. {{ח:תת|(ו)}} בית משפט צבאי מוסמך לדון כאמור בסעיף קטן (א) גם את מי שעבר באזור A עבירה, אשר פגעה או נועדה לפגוע בבטחון האזור. {{ח:תת|(ז)}} בית משפט צבאי, מוסמך לדון כאמור בסעיף קטן (א), גם את מי שעבר באזור A עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 407ד|סעיפים 407ד(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 407ט|407ט–407יא לחוק הפלילי הירדני {{ח:הערה|(}}מס׳ 16{{ח:הערה|)}}}}, כפי שתוקן בצו בדבר תיקון החוק הפלילי (תיקון מס׳ 6) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1428), התשנ״ה–1995 ולפי {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 412|סעיף 412 לחוק הפלילי הירדני {{ח:הערה|(}}מס׳ 16{{ח:הערה|)}}}}, כפי שתוקן בצו בדבר תיקון דיני העונשין (רכוש גנוב ורכוש החשוד כגנוב) (יהודה והשומרון) (מס׳ 771), התשל״ט–1978, ובלבד שמושא העבירה הוא כלי רכב הרשום כדין במדינת ישראל. {{ח:תת|(ח)}} תוקפו של סעיף קטן (ז) יהא עד ליום 10.10.2025. {{ח:סעיף|11|מינוי שופטים|תיקון: 2132}} {{ח:תת|(א)}} מפקד כוחות צה״ל באזור ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת שופטים (להלן {{ח:פנימי|פרק ב|בסימן {{ח:הערה|[צ״ל: בפרק]}} זה}} – ועדת הבחירה): {{ח:תתת|(1)}} קצינים בצה״ל, בדרגת סרן או בדרגה גבוהה מזו, בעלי ניסיון משפטי של חמש שנים לפחות, לכהן כשופטים; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תתת|(4)}} שופטים, בדרגת סגן אלוף או בדרגה גבוהה מזו, בעלי ניסיון משפטי של שבע שנים לפחות, לכהן כשופטים של בית המשפט הצבאי לערעורים, ובלבד שלא ימונה קצין שלא כיהן קודם לכן כשופט, אלא לאחר ששוכנעה ועדת הבחירה, שעסק בצה״ל בעיסוק משפטי העושה אותו מתאים לתפקיד זה; {{ח:תתת|(5)}} שופט, בדרגת אלוף משנה או בדרגה גבוהה מזו, בעל ניסיון משפטי של שבע שנים לפחות, לכהן כנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים. ואולם רשאית ועדת הבחירה, אם ראתה שאין בקרב הכוחות הסדירים של הצבא קצין בעל ניסיון משפטי המתאים לתפקיד נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, להמליץ – ברוב של חמישה מבין חבריה – כי יתמנה לתפקיד קצין מתאים שהוא בעל הכשרה משפטית; {{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף־קטן (א) {{ח:פנימי|סעיף 11א|וסעיף 11א}} – קצינים בצה״ל – קצינים הנמנים עם הכוחות הסדירים של צה״ל, או קצינים הנמנים עם כוחות המילואים של צה״ל, ואולם לא יתמנה קצין הנמנה עם כוחות המילואים של צה״ל לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או לסגן הנשיא. {{ח:סעיף|11א|מינוי משנה, נשיאים וסגני נשיאים|תיקון: 2132}} {{ח:ת}} מפקד כוחות צה״ל באזור ימנה, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים: {{ח:תת|(א)}} שופט, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)(4)}}, לכהן כמשנה לנשיא של בית המשפט הצבאי לערעורים, אשר ימלא את תפקידיו של נשיא בית המשפט צבאי לערעורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)(5)}}; {{ח:תת|(ב)}} שופטים, בדרגת סגן אלוף או בדרגה גבוהה מזו, לכהן כנשיאי בתי המשפט הצבאיים של ערכאה ראשונה; {{ח:תת|(ג)}} שופטים, לכהן {{ח:הערה|כ}}סגני הנשיאים של בתי המשפט הצבאיים של ערכאה ראשונה אשר ימלאו את תפקידיהם של נשיאי אותם בתי משפט בהעדרם או בשעה שלא התמנה נשיא לאותו בית משפט כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:סעיף|12|מינוי לכהונה בפועל}} {{ח:תת|(א)}} מפקד כוחות צה״ל באזור ימנה לכהונה בפועל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ובהסכמת המועמד – {{ח:תתת|(1)}} שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים – לנשיא או לשופט של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה; {{ח:תתת|(2)}} שופט של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה – לשופט בית המשפט הצבאי לערעורים או לנשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה. {{ח:תת|(ב)}} כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה למשך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים. {{ח:תת|(ג)}} מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית המשפט הצבאי שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות. {{ח:סעיף|13|ועדת הבחירה}} {{ח:תת|(א)}} ועדת הבחירה תהיה של שבעה חברים שהם: {{ח:תתת|(1)}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה; {{ח:תתת|(2)}} ראש אגף כוח אדם במטה הכללי של צה״ל; {{ח:תתת|(3)}} מתאם פעולות הממשלה בשטחים; {{ח:תתת|(4)}} המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים; {{ח:תתת|(5)}} נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים; {{ח:תתת|(6)}} שופט בדימוס, אשר ימונה בידי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים; {{ח:תתת|(7)}} נציג לשכת עורכי הדין בישראל, שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הבחירה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מחמישה. {{ח:תת|(ג)}} אלה רשאים להציע מועמדים לכהונת שופט: {{ח:תתת|(1)}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים; {{ח:תתת|(2)}} ראש אגף כח אדם במטה הכללי של צה״ל; {{ח:תתת|(3)}} נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים; {{ח:תתת|(4)}} שני חברי ועדת הבחירה כאחד. {{ח:תת|(ד)}} החלטת ועדת הבחירה תתקבל ברוב קולות חבריה שהשתתפו בהצבעה. {{ח:תת|(ה)}} ועדת הבחירה תקבע את הליכי הפרסום והבחירה, וכן את סדרי דיוניה ועבודתה. ליו״ר ועדת הבחירה הסמכות למנות ועדות משנה. {{ח:תת|(ו)}} ועדת הבחירה לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון. {{ח:סעיף|14|הפסקת כהונה|תיקון: 2194}} {{ח:תת|(א)}} לא תיפסק כהונתו של שופט, שלא בהסכמתו, אלא באחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} משקבעה ועדת הבחירה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שייקבעו על ידה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו; {{ח:תתת|(2)}} על־פי החלטת ועדת בחירה שהציע יושב ראש הוועדה או נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים; {{ח:תתת|(3)}} על־פי החלטת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים מטעמים ארגוניים, לרבות טעמים הכרוכים בהיקפי פעילות. {{ח:תת|(ב)}} כהונתו של שופט הנמנה עם כוחות המילואים של צה״ל תיפסק, נוסף על האמור בסעיף־קטן זה, אם חדל הוא מהיות נמנה עם כוחות המילואים של צה״ל. {{ח:תת|(ב1)}} כהונתו של שופט הנמנה עם כוחות המילואים של צה״ל תיפסק, נוסף על האמור בסעיף זה, בהגיעו לגיל שבעים. {{ח:תת|(ג)}} שופט שכהונתו נסתיימה לאחר שהתחיל בדיון, יהיה מוסמך להמשיך בו כדי לסיימו בתוך שלושה חודשים מיום סיום כהונתו; הוראה זו לא תחול על מי שכהונתו נסתיימה בעקבות החלטה של ועדת הבחירה כאמור בסעיף־קטן (א). {{ח:סעיף|14א|שופט עמית|תיקון: 2194, 267/ת״ט}} {{ח:תת|(א)}} מפקד כוחות צה״ל באזור רשאי, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ובהסכמת המועמד, למנות מי שכיהן כשופט, והפסיק לכהן כשופט בהסכמתו או לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב1)}}, לכהן כשופט עמית בבית המשפט הצבאי ({{ח:פנימי|פרק ב|בסימן {{ח:הערה|[צ״ל: בפרק]}} זה}} – שופט עמית); ואולם לא יתמנה ולא יכהן כשופט עמית: {{ח:תתת|(1)}} מי שגילו עולה על שבעים וחמש שנים; {{ח:תתת|(2)}} מי שאינו כשיר להתמנות לשופט לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}. {{ח:תת|(ב)}} שופט עמית לא יתמנה לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או לסגן הנשיא. {{ח:תת|(ג)}} שופט עמית יכהן כשופט בבית משפט שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית המשפט שבו כיהן כשופט לפני הפסקת כהונתו. {{ח:תת|(ד)}} שופט עמית ישב בדין במקרים שנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, או נשיא בית המשפט הצבאי של ערכאה ראשונה, לפי העניין, החליט על כך. {{ח:תת|(ה)}} מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבית המשפט הצבאי לערעורים או בבתי המשפט הצבאיים של הערכאה הראשונה, לפי העניין. {{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|סימן {{ח:הערה|[צ״ל: פרק]}} זה}} יחולו על שופט עמית ויראו בו לעניין זה כשופט הערכאה בה הוא מכהן. {{ח:סעיף|14ב|שופט בשירות מילואים|תיקון: 2194}} {{ח:ת}} קצין בצה״ל שמונה לשופט, לרבות שופט עמית, ונמנה עם כוחות המילואים של צה״ל, ישב בדין כשהוא בשירות מילואים פעיל. {{ח:סעיף|15|הרכב בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה}} {{ח:ת}} בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה יכול שידון בשלושה (בצו זה – ”בית משפט צבאי של שלושה“) ויכול שידון בדן יחיד (בצו זה – ”דן יחיד“) בהתאם להוראות צו זה. {{ח:סעיף|16|הרכב בתי משפט צבאיים של שלושה}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט צבאי של שלושה יהיה מורכב משלושה שופטים; מותב בית המשפט ייקבע בידי נשיאו, ובאין קביעה כאמור – לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט. {{ח:תת|(ב)}} נשיא בית המשפט ישמש אב בית הדין בכל מותב בו הוא יושב, אלא אם כן יושב במותב שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, המכהן בפועל כשופט באותו בית משפט, שאז ישמש הוא אב בית הדין; אין הנשיא בין שופטי המותב – יקבע הוא שופט אחר לשמש אב בית הדין. {{ח:סעיף|17|דן יחיד}} {{ח:תת|(א)}} דן יחיד יהיה שופט אשר ייקבע בידי נשיא בית המשפט, ובאין קביעה כאמור – לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט. {{ח:תת|(ב)}} הוראות צו זה יחולו על דן יחיד כאילו היה בית משפט צבאי של שלושה והוא כשאין הוראה אחרת. {{ח:תת|(ג)|(1)}} לדן יחיד לא תהיה סמכות לגזור בגזר דין אחד על כל נאשם מאסר העולה על עשר שנים או קנס העולה על הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין ובתחיקת בטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 1|בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת הביטחון}} או אותם מאסר וקנס גם יחד; {{ח:תתת|(2)}} אין באמור בפסקה (1) כדי לפגוע בסמכותו של דן יחיד להפעיל כל עונש מאסר על תנאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 169|בסעיפים 169 עד 171}}; {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1) ובנוסף על סמכותו לפי פסקה זו, רשאי דן יחיד הדן בעבירה על פי {{ח:פנימי|סעיף 227|סעיף 227}}, להטיל על הנאשם קנס בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 164|בסעיף 164(ג)}}. {{ח:סעיף|18|העברת דיון}} {{ח:תת|(א)}} לבקשת תובע צבאי רשאי בית משפט צבאי של שלושה, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, להעביר את הדיון בעניינו של הנאשם לדן יחיד. {{ח:תת|(ב)}} משהועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) ימשיך הדן יחיד במשפט מן השלב אליו הגיע בית המשפט הצבאי לפני ההעברה ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם בענין, לנהוג בראיות שנגבו בידי קודמיו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן. {{ח:תת|(ג)}} בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, רשאי דן יחיד להעביר את הדיון בכל אישום לבית משפט צבאי של שלושה ולהחזיר את הנאשם למשמורת או לשחררו בתנאים שיקבע על מנת שיתייצב לפני אותו בית משפט; משהועבר הדיון כאמור תהא לבית המשפט הצבאי של שלושה סמכות לדון ולהכריע באישום האמור כאילו הובא האישום לפניו מלכתחילה. {{ח:סעיף|19|בית המשפט הצבאי לערעורים}} {{ח:תת|(א)}} בית המשפט הצבאי לערעורים ישמע ערעורים מבתי המשפט הצבאיים של ערכאה ראשונה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} בית המשפט הצבאי לערעורים יהיה מורכב משופטים; מותב של בית המשפט הצבאי לערעורים ייקבע על ידי נשיאו. {{ח:תתת|(2)}} נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים ישמש אב בית הדין בכל מותב בו הוא יושב; אין הנשיא בין שופטי המותב – יקבע הוא שופט אחר לשמש אב בית הדין. {{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הצבאי לערעורים ידון בשלושה, חוץ מן המקרים הבאים, בהם ידון בית המשפט הצבאי לערעורים בחמישה: {{ח:תתת|(1)}} כשהערעור הוא על פסק דין המטיל עונש מוות; {{ח:תתת|(2)}} כשנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים החליט על כך; {{ח:תתת|(3)}} כאשר הודיע הפרקליט הצבאי הראשי, כי הוא סבור שיש צורך בהרכב זה, מפני שכרוכה בערעור שאלה משפטית שיש בה משום חידוש או שהיא בעלת חשיבות כללית, או מפני סיבה אחרת; {{ח:תתת|(4)}} כאשר הורה מותב של שלושה שהחל לדון בענין מסוים שהמשך הדיון בו יהיה לפני חמישה שופטים. {{ח:תת|(ד)}} למרות האמור בסעיף קטן (ג) ידון בית המשפט הצבאי לערעורים בדן יחיד, שהוא שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בדיון בענין מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיפים 37 עד 39}} או במעצר טרם הכרעת דין לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}} או בערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} או בעיון חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}}; {{ח:תתת|(2)}} בדיון בערעור על פסק דין של דן יחיד, אלא אם נגזר על הנדון עונש מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, או עונש מאסר בפועל לתקופה של שלוש שנים או יותר, או שהנשיא או המשנה לנשיא של בית המשפט הצבאי לערעורים הורה לקבוע את הדיון להרכב של שלושה. {{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה, ”מאסר“ – לרבות מאסר על תנאי שהופעל, ולמעט מאסר בשל אי תשלום קנס. {{ח:סעיף|20|החלפת שופט}} {{ח:ת}} כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו; הוחל בגביית ראיות ונבצר משופט מסיבה כלשהי לסיים את המשפט, רשאי שופט אחר להמשיך את המשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן. {{ח:סעיף|20א|עילות פסלות|תיקון: 2026}} {{ח:תת|(א)}} שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת; {{ח:תתת|(2)}} יש לשופט ענין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו; {{ח:תתת|(3)}} בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת. {{ח:תת}} לעניין סעיף קטן זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עד מרכזי“ – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות העניין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת העניין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳ – עיכוב, מעצר, שחרור, חיפוש, תפיסה וחילוט}} {{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳ – הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|21|תחולה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} וההוראות מכוחו יחולו גם לגבי עבירה על תחיקת בטחון, לגבי עבירה על דין אחר כלשהו שהוא בר־תוקף באזור ולגבי מעשה, מחדל או נסיון שבוצע בישראל או באזור מוחזק בידי צה״ל ושהוא בר עונשין, מכוח הדין או תחיקת הבטחון החלים במקום בו בוצע. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ – עיכוב}} {{ח:סעיף|22|עיכוב}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיכוב“ – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש בזמן ובתכלית, הכל כאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} היה לחייל יסוד סביר לחשוד כי אדם עבר עבירה על תחיקת הביטחון, או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או ביטחונו, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, במקום הימצאו. {{ח:תת|(ג)}} חייל רשאי לדרוש מאדם להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין או לזמנו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין, למועד אחר שיקבע, אם נתקיימו שניים אלה: {{ח:תתת|(1)}} יש יסוד סביר לחשוד שהוא עבר עבירה או יש הסתברות גבוהה שהוא עומד לעבור עבירה כאמור בסעיף קטן (ב); {{ח:תתת|(2)}} הזיהוי היה בלתי מספיק, או לא ניתן לחקור אותו במקום הימצאו. {{ח:סעיף|23|עיכוב עד במקום}} {{ח:תת|(א)}} היה לחייל יסוד סביר לחשוד שנעברה עבירה או כי עתידה להיעבר עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את בטחון האזור, רשאי הוא לעכב אדם שיכול למסור לו מידע הנוגע לאותה עבירה, כדי לברר את זהותו ומענו. כן רשאי הוא לזמן אותו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין למועד סביר אחר שיקבע לצורך ביצוע אותן פעולות. {{ח:תת|(ב)}} היה הזיהוי בלתי מספיק, או היה חשש כי האדם לא יתייצב לחקירה במועד, רשאי החייל לבקש מאותו אדם להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין לשם גביית העדות. {{ח:סעיף|24|עיכוב לשם חיפוש}} {{ח:ת}} הוקנתה בחיקוק הסמכות לחפש במקום, בכליו או על גופו של אדם או בכלי רכב, או הסמכות לדרוש מאדם הצגת מסמכים, רשאי בעל הסמכות לעכב אדם כדי לאפשר את החיפוש או העיון במסמכים, וכן רשאי הוא לדרוש מהאדם למסור את שמו ומענו. {{ח:סעיף|25|עיכוב לשם ביצוע צו מעצר}} {{ח:תת|(א)}} היה לחייל יסוד סביר לחשוד כי ניתן נגד אדם צו מעצר או צו מאסר, רשאי הוא לעכבו עד לקבלת עותק הצו, לצורך ביצוע המעצר או המאסר על פיו. {{ח:תת|(ב)}} לא ניתן לקבל עותק הצו במקום, רשאי חייל לדרוש מאותו אדם להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין, לשם קבלת הצו ולשם ביצוע המעצר או המאסר על פיו. {{ח:סעיף|26|משך העיכוב}} {{ח:תת|(א)}} לא יעוכב אדם או כלי רכב מעל לזמן סביר הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולה שלשמה הוקנתה סמכות העיכוב. {{ח:תת|(ב)}} בכל מקרה, לא יעוכב אדם או כלי רכב לפרק זמן העולה על שלוש שעות ואולם רשאי קצין צה״ל בדרגת סא״ל לפחות או קצין משטרה, להאריך את משך העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות, מנימוקים שיירשמו. {{ח:סעיף|27|דו״ח על עיכוב}} {{ח:ת}} עם תום העיכוב, יערוך מבצע העיכוב דוח, שבו יפרט את שמו של מי שעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב, אם נתקיים אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} האדם הובא למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין; {{ח:תת|(2)}} האדם עוכב לפרק זמן של שלוש שעות או יותר. {{ח:סעיף|28|עדיפות לעיכוב}} {{ח:ת}} לא ייעצר אדם לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג לפרק זה}} אם אפשר להסתפק בעיכוב; אולם לא יהא בכך כדי לפגוע בתוקף המעצר. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ – מעצר ושחרור}} {{ח:סעיף|29|מקום המעצר}} {{ח:ת}} עצור לפי צו זה יוחזק במשמורת במקום שייקבע בידי מפקד צבאי. {{ח:סעיף|30|ביצוע פקודת מעצר}} {{ח:ת}} פקודת מעצר לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} תבוצע בידי חייל. {{ח:סעיף|31|מעצר על ידי חייל ללא פקודת מעצר|תיקון: 1685, 1694, 1798}} {{ח:תת|(א)}} חייל רשאי לעצור, ללא פקודת מעצר, כל אדם העובר על הוראות צו זה או שיש מקום לחשוד בו שעבר עבירה על צו זה. {{ח:תת|(ב)}} מי שנעצר על פי סעיף קטן (א) יועבר בהקדם האפשרי לתחנת משטרה או למקום מעצר שנקבע לפי צו זה. {{ח:תת|(ג)}} מי שנעצר על פי סעיף קטן (א) בחשד לביצוע עבירת ביטחון, יש לתת עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 96 שעות מעת מעצרו, ואם היה קטין שמלאו לו שש עשרה שנים אך לא מלאו לו שמונה עשרה שנים, בתוך 72 שעות מעת מעצרו – ישוחרר. {{ח:תת|(ג1)}} מי שנעצר לפי סעיף קטן (א) בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, יש לקבל עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 48 שעות מעת מעצרו – ישוחרר. {{ח:תת|(ג2)}} קצין משטרה רשאי לתת פקודת מעצר, על עצור החשוד בביצוע עבירת ביטחון, לתקופה שלא תעלה על 96 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ־96 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 96 שעות מעת מעצרו. {{ח:תת|(ג3)}} קצין משטרה רשאי לתת פקודת מעצר, על עצור החשוד בביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ־48 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 48 שעות מעת מעצרו. {{ח:תת|(ד)}} מפקד כוחות צה״ל באזור רשאי להסמיך כל אדם להורות על שחרורו של מי שנעצר לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא הוצאה נגד אותו עצור פקודת מעצר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}. {{ח:סעיף|31א|הבאת העצור בפני השופט|תיקון: 1685, 1701}} {{ח:תת|(א)}} מי שנעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} יובא בהקדם האפשרי, ובתוך תקופת מעצרו, בפני שופט. {{ח:תת|(ב)}} חל מועד הבאת העצור בפני שופט בשבת או במועד, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או המועד. {{ח:תת|(ג)}} חל מועד סוף מעצרו של העצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} בשבת או במועד, ואישר קצין משטרה בדרגת סגן ניצב כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או המועד, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00. {{ח:תת|(ד)|(1)}} עלה משך המועד או צירוף המועד והשבת על 48 שעות, יובא העצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(ג1)}} בפני שופט לפני כניסת השבת או המועד; בוצע המעצר פחות משמונה שעות לפני כניסת השבת או המועד ואישר קצין משטרה שדרגתו היא סגן ניצב לפחות, כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או המועד, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או המועד ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או המועד, או בוצע המעצר במהלך השבת או המועד, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00, או בתום 48 שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר; {{ח:תתת|(2)}} עלה משך צירוף המועד והשבת על 72 שעות, יובא עצור לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(ג1)}} בפני שופט לפני כניסת המועד; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת המועד ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת המועד, או בוצע המעצר במהלך המועד או השבת, יובא העצור בפני שופט בהקדם האפשרי ממחרת השבת ועד השעה 12:00, או בתום 48 שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר. {{ח:סעיף|31ב|הוראות מיוחדות לעניין נער ובוגר רך|תיקון: 1711, 1798}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיפים 31(ג)–(ג3)}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ובסעיף 32 לצו זה}}, יחולו ההוראות הבאות: {{ח:תת|(1)}} נעצר נער – {{ח:תתת|(א)}} יש לתת עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 24 שעות מעת מעצרו – ישוחרר; {{ח:תתת|(ב)}} קצין משטרה רשאי לתת עליו פקודת מעצר, לתקופה שלא תעלה על 24 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ־24 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 24 שעות מעת מעצרו; {{ח:תתת|(ג)}} נעצר נער בחשד לביצוע עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הנער, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 48 שעות מעת מעצרו; {{ח:תתת|(ד)}} נעצר נער בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הנער, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 36 שעות מעת מעצרו; {{ח:תת|(2)}} נעצר בוגר רך – {{ח:תתת|(א)}} יש לתת עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 48 שעות מעת מעצרו – ישוחרר; {{ח:תתת|(ב)}} קצין משטרה רשאי לתת עליו פקודת מעצר, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ־48 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 48 שעות מעת מעצרו; {{ח:תתת|(ג)}} נעצר בוגר רך בחשד לביצוע עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הנער, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 96 שעות מעת מעצרו; {{ח:תתת|(ד)}} נעצר בוגר רך בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הבוגר הרך, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 72 שעות מעת מעצרו. {{ח:סעיף|32|מעצר על ידי שוטר|תיקון: 1685, 1701, 1798, 2146}} {{ח:תת|(א)}} שוכנע קצין משטרה, כי הפסקת חקירתו של מי שנעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(ג)}} תפגע פגיעה ממשית בחקירה, מוסמך הוא, באישור ראש מחלקת חקירות בשירות הביטחון הכללי, לתת פקודת מעצר בכתב, לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על שישה ימים מעת המעצר. {{ח:תת|(ב)}} שוכנע קצין משטרה, כי הפסקת חקירתו של מי שנעצר לפי סעיף 32(א) עלולה לפגוע בביצוע פעולת חקירה חיונית, אשר נועדה למנוע פגיעה בחיי אדם, מוסמך הוא, באישור ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על שמונה ימים מלאים (192 שעות) מעת המעצר; היה הנאשם קטין שמלאו לו שש עשרה שנים אך לא מלאו לו שמונה עשרה שנים, פקודת המעצר לא תעלה על ששה ימים מעת מעצרו. {{ח:תת|(ג)}} קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של חשוד, אשר נעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(ג3)}}, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 72 שעות מעת מעצרו. {{ח:סעיף|33|מעצר לחימתי}} {{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עצור“ – מי שנעצר באזור במהלך פעילות מבצעית ללחימה בטרור, ונסיבות מעצרו מקימות לגביו חשש שהוא מסכן או עלול לסכן את ביטחון האזור, ביטחון כוחות צה״ל או ביטחון הציבור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין“ – קצין צה״ל בדרגת סרן לפחות או קצין משטרה בדרגת פקד לפחות. {{ח:תת|(ב)}} קצין מוסמך להורות בכתב על החזקתו של עצור במעצר, לתקופה שלא תעלה על 8 ימים מיום הבאתו למתקן כליאה (להלן בסעיף זה – תקופת המעצר). {{ח:תת|(ג)}} קצין מוסמך להורות על שחרורו של עצור לפני תום תקופת המעצר, אם מצא שאין עוד צורך במעצרו. {{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 56|בסעיפים 56}} {{ח:פנימי|סעיף 58|ו־58}}, לא ייפגש עצור עם עורך דין במשך יומיים מיום מעצרו. {{ח:תתת|(2)}} מניעת מפגש של עצור עם עורך דין בתום יומיים מיום מעצרו תיעשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיפים קטנים 58(ג) ו־(ד)}}. {{ח:סעיף|34|שחרור ממעצר על ידי קצין משטרה}} {{ח:ת}} קצין משטרה מוסמך להורות על שחרורו של מי שנעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 32|או 32}}, בתנאים או ללא כל תנאי. {{ח:סעיף|35|שחרור ממעצר על ידי בית משפט צבאי}} {{ח:ת}} שופט מוסמך להורות על שחרורו של מי שנעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 32|או 32}}, בתנאים או ללא כל תנאי, וכן להורות על שינוי התנאים שנקבעו לשחרורו בידי קצין משטרה. {{ח:סעיף|36|בקשה לשחרור|תיקון: 1772}} {{ח:תת|(א)}} מי שנעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} וטרם ניתנה נגדו פקודת מעצר של שופט רשאי לפנות לשופט בבקשה כי יורה על שחרורו או כי יורה על שינוי התנאים שנקבעו לשחרורו בידי קצין משטרה. {{ח:תת|(א1)}} הוגשה בקשה לפי סעיף זה, לא יורה בית המשפט על קיום דיון בבקשה אלא לאחר שקיבל התייחסות קצין משטרה או תובע צבאי לבקשה ושוכנע, מטעמים שיירשמו, כי קיים צורך בקיום דיון כאמור. לא שוכנע בית המשפט כי קיים צורך בקיום דיון, יורה על דחיית הבקשה ללא דיון בה. התייחסות כאמור יכול ותינתן במעמד צד אחד. {{ח:תת|(ב)}} בקשה לשחרור ממעצר שאינה מוגשת אגב דיון במתן צו מעצר, בקשה לעיון חוזר או ערר יוגשו בכתב בצרוף העתקים של ההחלטה בענין המעצר ופרוטוקול הדיון בה, ויכילו תמצית נימוקיהן; קדמו להן בקשות שחרור ממעצר או בקשות לעיון חוזר, או עררים אחרים – יצורפו אליהם העתקים של אותם בקשות ועררים ושל פרוטוקול הדיון בהן; אולם שופט רשאי, מטעמים שייראו בעיניו, להיזקק לבקשה גם אם לא צורפו העתקים כאמור. {{ח:סעיף|37|הארכת מעצר לצרכי חקירה|תיקון: 1685, 1726, 1798}} {{ח:תת|(א)}} מי שנעצר בחשד לביצוע עבירת ביטחון, שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 20 ימים, ורשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 15 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 75 ימים. {{ח:תת|(א1)}} מי שנעצר בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 15 ימים, ורשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 15 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 75 ימים. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), נעצר קטין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 136|בסעיף 136 לצו זה}} יהיה שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 15 ימים, ויהיה רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 10 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 40 ימים. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), נעצר נער בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, יהיה שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 10 ימים, ויהיה רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 10 ימים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 40 ימים. {{ח:סעיף|38|הארכת מעצר נוספת לצרכי חקירה|תיקון: 1685, 1726, 1798}} {{ח:ת}} שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת הפרקליט הצבאי הראשי או מי שהוסמך לכך על ידו, לצוות על הארכת מעצרו של מי שנעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, מלבד קטין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 136|בסעיף 136 לצו זה}}, או על מעצרו מחדש, לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 90 ימים. {{ח:סעיף|38א|הארכת מעצר נוספת לצרכי חקירה של קטינים|תיקון: 1798}} {{ח:ת}} שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת הפרקליט הצבאי הראשי או מי שהוסמך לכך על ידו, לצוות על הארכת מעצרו של קטין שנעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} או על מעצרו מחדש, לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 45 ימים. {{ח:סעיף|39|הארכת מעצר לשם מעצר מנהלי|תיקון: 2148, 2160, 2166, 2182, 2192, 2199, 2204, 2217, 2229}} {{ח:תת|(א)}} שופט מוסמך להאריך את מעצרו של מי שנעצר לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} לתקופה שלא תעלה על 72 שעות, אם הצהיר תובע צבאי כי קיימת כוונה להביא את עניינו של העצור בפני מפקד צבאי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 285|בסעיף 285(א)}}, כדי שישקול הוצאת צו מעצר מנהלי בעניינו, ושוכנע השופט כי נסיבות העניין מצדיקות את הארכת מעצרו של העצור לתקופה זו. לעניין זה, לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 20.10.2023 עד יום 30.9.2025):}} שופט מוסמך להאריך את מעצרו של מי שנעצר לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} לתקופה שלא תעלה על שישה ימים מלאים (144 שעות), אם הצהיר תובע צבאי כי קיימת כוונה להביא את עניינו של העצור בפני מפקד צבאי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 285|בסעיף 285(א)}}, כדי שישקול הוצאת צו מעצר מנהלי בעניינו, ושוכנע השופט כי נסיבות העניין מצדיקות את הארכת מעצרו של העצור לתקופה זו. לעניין זה, לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. {{ח:תת|(ב)}} החלטת שופט לפי סעיף קטן (א) ניתנת לערעור לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. {{ח:סעיף|40|שחרור ממעצר בפקודת שופט}} {{ח:תת|(א)}} לא ישוחרר מי שנעצר על פי פקודת מעצר של שופט, אלא לפי צו של שופט. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), קצין משטרה, שדרגתו אינה למטה מדרגת רב פקד, מוסמך להורות על שחרורו של אדם העצור על פי פקודת מעצר של שופט לפני תום תקופת המעצר שנקבעה בידי השופט, אלא אם כן קבע השופט, כי העצור יובא לפניו, או שהעצור ביקש זאת, או אם העצור נעצר על פי צו של שופט עד לסיום משפטו. {{ח:סעיף|41|עיכוב ביצוע שחרור|תיקון: 2148, 2160, 2166, 2182, 2192, 2199, 2204, 2217, 2229}} {{ח:תת|(א)}} החליט שופט על שחרור עצור, לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, והודיע מי שביקש את המעצר, במעמד מתן החלטה, על כוונתו לשקול לערור עליה, רשאי השופט לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 72 שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במניין השעות. {{ח:תת|(ב)}} החליט שופט על שחרור עצור, והצהיר תובע צבאי, במעמד מתן החלטה, כי קיימת כוונה להביא את עניינו של העצור לפני מפקד צבאי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 285|בסעיף 285(א)}}, כדי שישקול הוצאת צו מעצר מנהלי בעניינו, רשאי השופט לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 72 שעות, אם שוכנע כי נסיבות הענין מצדיקות את השהיית שחרורו של העצור לתקופה זו; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 20.10.2023 עד יום 30.9.2025):}} החליט שופט על שחרור עצור, והצהיר תובע צבאי, במעמד מתן החלטה, כי קיימת כוונה להביא את עניינו של העצור לפני מפקד צבאי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 285|בסעיף 285(א)}}, כדי שישקול הוצאת צו מעצר מנהלי בעניינו, רשאי השופט לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על שישה ימים מלאים (144 שעות), אם שוכנע כי נסיבות הענין מצדיקות את השהיית שחרורו של העצור לתקופה זו; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. {{ח:תת|(ג)}} החלטת שופט לפי סעיף קטן (ב), ניתנת לערעור לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. {{ח:סעיף|42|שחרור בערובה|תיקון: 1656}} {{ח:תת|(א)}} שחרור בערבות יכול שיהא בערבות עצמית של העצור או הנאשם, בין לבדה ובין בצירוף ערבות ערב או בערבון כספי של העצור או של ערב או מקצתה בערבות ומקצתה בערבון, הכל כפי שיורה קצין המשטרה או בית המשפט הצבאי, שקבעו את מתן הערובה כתנאי לשחרור. {{ח:תת|(ב)}} שחרור בערבות לפי סעיף זה הוא על תנאי שהמשוחרר יתייצב בכל עת שיידרש לחקירה או למשפט או לנשיאת עונשו ורשאי בית המשפט הצבאי להוסיף תנאים ככל שימצא לנכון. בכלל האמור, רשאי בית המשפט הצבא{{ח:הערה|י}} להתנות את השחרור בערבות בהפקדת דרכונו של המשוחרר ולצוות על עיכוב יציאתו מהאזור. {{ח:תת|(ג)}} שוחרר אדם בערובה רשאי חייל, בין מיוזמתו ובין לפי פניית ערב, אם יש לו יסוד סביר להניח שהמשוחרר עומד להתחמק מהדין לעצור את המשוחרר ללא פקודת מעצר. משוחרר שנעצר לפי סעיף זה נוהגים בו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(ב)}}. {{ח:תת|(ד)}} לבקשת תובע צבאי רשאי בית המשפט צבאי, משהוכח לו כי המשוחרר הפר תנאי מתנאי השחרור, לצוות על מעצר המשוחרר. כן רשאי הוא לצוות – {{ח:תתת|(1)}} על תשלום סכום הערבות כולו או מקצתו לקופת מפקדת האזור. דין צו כזה, כדין קנס שלא שולם במועדו; {{ח:תתת|(2)}} על חילוט הערבון, כולו או מקצתו, לטובת קופת מפקדת האזור. {{ח:תת|(ה)}} בכל עת לאחר מתן צו של סעיף קטן (ד) רשאי בית המשפט הצבאי, מנימוקים שיירשמו, לבטלו או לשנותו, כפי שיראה לנכון. {{ח:תת|(ו)}} מי ששוחרר בערובה על פי הוראת קצין משטרה רשאי, בתוך שבעה ימים מיום מתן הערבות או הערבון, לערור לפני בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה על גובה הערבות או הערבון. {{ח:תת|(ז)}} הורשע נידון בפסק דין של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה, רשאי בית המשפט שהרשיעו לשחררו בערבות בכל עת עד להיות פסק הדין לחלוט; הוגש ערעור על פסק הדין והוחל בשמיעתו – תהא סמכות זו נתונה לבית המשפט הצבאי לערעורים. {{ח:תת|(ח)}} הערובה ותנאי השחרור בערובה יתבטלו אם לא יוגש נגד מי ששוחרר בערובה כתב אישום תוך שנתיים מיום שנקבעו תנאי השחרור; ואולם בית המשפט רשאי, לבקשת תובע צבאי, להאריך את הערובה ואת תנאיה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים. {{ח:תת|(ט)}} הוראות סעיף קטן (ח) יחולו על ערובה ותנאי שחרור בערובה שנקבעו לאחר יום ב׳ בתמוז התשס״ט (24.06.09). {{ח:סעיף|42א|מעצר טרם הגשת כתב אישום|תיקון: 1685}} {{ח:ת}} נעצר אדם וחקירתו נסתיימה, ישוחרר מהמעצר, ואולם אם הצהיר תובע כי עומדים להגיש כתב אישום נגדו ושוכנע בית המשפט, כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים, רשאי שופט להאריך את המעצר, מטעם זה, בשמונה ימים. {{ח:סעיף|43|מעצר עד תום ההליכים}} {{ח:ת}} הוגש כתב אישום יהיה שופט מוסמך להורות על מעצרו של הנאשם עד לסיום משפטו. {{ח:סעיף|43א|שחרור באין משפט|תיקון: 1685, 1798}} {{ח:תת|(א)}} נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת לכדי 45 ימים, ומשפטו בערכאה הראשונה טרם החל, רשאי השופט לצוות על הארכת המעצר, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים נוספים, אם ביקש זאת הנאשם או סנגורו. {{ח:תת|(א1)}} נאשם, שלאחר הגשת כתב האישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת לכדי 45 ימים ומעצרו לא הוארך כאמור בסעיף קטן (א) או לתקופה המצטרפת לכדי 60 ימים, ומשפטו בערכאה הראשונה טרם החל, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. {{ח:תת|(א2)}} בית המשפט הצבאי לערעורים ידון בעניינו של הנאשם ויורה על שחרורו, בתנאים או ללא תנאים, אלא אם כן סבר השופט, כי נסיבות העניין, לרבות חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, מסוכנותו, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים לכך שמשפטו טרם החל, אינן מצדיקות את שחרורו. {{ח:תת|(א3)}} סבר בית המשפט הצבאי לערעורים כי אין לשחרר את הנאשם כאמור בסעיף {{ח:הערה|קטן}} (א2), רשאי הוא לצוות על הארכת מעצרו, לתקופה שלא תעלה על 90 ימים ולעניין קטין, לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ולחזור ולצוות על כך מעת לעת. {{ח:תת|(ב)}} לעניין תחילת המשפט, יראו בביצוע הקראה בפני דן יחיד תחילת משפט לכל דבר, אף אם הוגש כתב האישום לבית משפט צבאי של שלושה. {{ח:סעיף|44|מעצר טרם הכרעת דין|תיקון: 1685, 1711, 1798}} {{ח:תת|(א)}} נאשם בעבירת ביטחון, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת לכדי 18 חודשים, ולעניין קטין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 136|בסעיף 136 לצו זה}} (להלן, בסעיף זה – ”קטין“), תקופה המצטרפת לכדי תשעה חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. {{ח:תת|(א1)}} נאשם בעבירה שאינה עבירת ביטחון, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת לכדי תשעה חודשים, ולעניין קטין, תקופה המצטרפת לכדי שישה חודשים, ומשפטו בערכאה ראשונה לא נסתיים בהכרעת דין, יובא עניינו לפני שופט בית המשפט הצבאי לערעורים. {{ח:תת|(א2)}} שופט כאמור בסעיף קטן (א) או (א1) ידון בעניינו של הנאשם ויורה על שחרורו, בתנאים או ללא כל תנאי, אלא אם כן סבר השופט, כי נסיבות הענין, לרבות חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, מסוכנותו, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים להתמשכות ההליכים, אינן מצדיקות את שחרורו. {{ח:תת|(ב)}} החליט השופט שנסיבות הענין אינן מצדיקות את שחרורו של הנאשם, יהיה רשאי השופט, להורות על המשך החזקתו של הנאשם במעצר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ולחזור ולהורות כך מעת לעת. {{ח:תת|(ג)}} לעניין נאשם שאינו קטין, על אף האמור בסעיף קטן (ב), סבר השופט כי לא יהיה ניתן לסיים את הליכי המשפט בתוך התקופה של שלושה חודשים האמורה בסעיף קטן (ב), בשל סוג העבירה, מורכבותו של התיק או ריבוי של נאשמים, עדים או אישומים, רשאי הוא לצוות על הארכת המעצר או על מעצר מחדש לתקופה שלא תעלה על חמישה חודשים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת. {{ח:סעיף|44א|מעצר לאחר הכרעת דין|תיקון: 1716}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}, ניתנה הכרעת דין מרשיעה נגד נאשם בעבירת ביטחון, שאינו קטין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 136|בסעיף 136 לצו זה}}, לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת כדי 18 חודשים בשל אותו כתב אישום, רשאי בית המשפט שהרשיעו לצוות על הארכת מעצרו או על מעצרו מחדש עד למתן גזר דין, אם מצא כי יש עילה למעצרו; לא ניתן גזר דין בתוך 180 ימים מיום שציווה בית המשפט כאמור, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}, בשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}, ניתנה הכרעת דין מרשיעה נגד נאשם בעבירה שאינה עבירת ביטחון, או נאשם שהינו קטין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 136|בסעיף 136 לצו זה}}, לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת לכדי שנה בשל אותו כתב אישום, רשאי בית המשפט שהרשיעו לצוות על הארכת מעצרו או על מעצרו מחדש עד למתן גזר דין, אם מצא כי יש עילה למעצרו; לא ניתן גזר דין בתוך 180 ימים מיום שציווה בית המשפט כאמור, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}, בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|45|ערר|תיקון: 2174}} {{ח:תת|(א)}} עצור, מי ששוחרר ממעצר בתנאים, קצין משטרה ותובע צבאי, רשאים לערור על החלטה של שופט של ערכאה ראשונה, בענין הנוגע למעצר או לשחרור או לבקשה לעיון חוזר, לפני שופט של בית משפט הצבאי לערעורים. {{ח:תת|(ב)}} סדרי הדיון בערר, לרבות ענין נוכחות בעלי הדין, יהיו כפי שיורה השופט. {{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף הוראות סעיף 45(ב), ערר על החלטת בית משפט לפי סעיף 45 בעניין הנוגע למעצרו של עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יוגש לבית המשפט הצבאי לערעורים בתוך 30 שעות ממועד מתן ההחלטה; ואולם רשאי בית המשפט בעת שהורה על מעצרו של עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, להאריך את המועד האמור מטעמים שיירשמו, אם שוכנע כי הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין לעצור; בית המשפט הצבאי לערעורים יקיים את הדיון בערר בתוך 24 שעות מהשעה שבה הוגש במזכירות בית המשפט הצבאי לערעורים. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), שבתות ומועדים לא יובאו במניין השעות; דיון שעל בית המשפט לקיימו במוצאי שבת או מועד, רשאי בית המשפט לקיימו לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00. {{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף 45(ב), ערר על החלטת בית המשפט לפי סעיף 45 בעניין הנוגע למעצרו של עצור שהוגש נגדו כתב אישום, יוגש לבית המשפט הצבאי לערעורים בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה; ואולם רשאי בית המשפט להאריך את המועד האמור מטעמים שיירשמו. {{ח:סעיף|46|סמכות המעצר בערר}} {{ח:ת}} הגיש תובע צבאי ערר על מעצר נתונה סמכות המעצר לשופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. {{ח:סעיף|47|עיון חוזר}} {{ח:ת}} עצור, מי ששוחרר ממעצר בתנאים, קצין משטרה ותובע צבאי רשאים לפנות בכתב לשופט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין הנוגע למעצר או לשחרור, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות, לרבות חלוף הזמן מיום מעצרו, והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של שופט. {{ח:ת}} בכל מקרה רשאי העצור להגיש בקשה לעיון חוזר בתום שנה מיום מעצרו ובחלוף כל שישה חודשים נוספים. ובלבד שאם הוחל בשמיעת ערעור על פסק דין שניתן בידי בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה ידון בבקשה שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. {{ח:סעיף|48|סמכות בעיון חוזר וערר}} {{ח:ת}} בעיון חוזר ובערר רשאי שופט לקיים ההחלטה שעליה עוררים, לשנותה או לבטלה ולתת אחרת במקומה. {{ח:סעיף|49|עיכוב ביצוע שחרור}} {{ח:ת}} ניתן פסק דין בידי בית משפט צבאי ותובע צבאי הודיע כי בכוונת התביעה לשקול להגיש עליו ערעור, רשאי בית המשפט לשחרר את הנאשם בערובה מטעמים שיירשמו, או להורות על מעצרו לתקופה שלא תעלה על 72 שעות לשם הגשת הערעור. {{ח:סעיף|50|מעצר לאחר ערעור}} {{ח:ת}} הגיש תובע צבאי ערעור על פסק הדין, נתונה סמכות המעצר לשופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. {{ח:סעיף|51|נוכחות עצור בדיוני מעצר}} {{ח:ת}} דיון מעצר לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, ובכלל זה דיון בעיון חוזר ובערר, יתקיים בפני העצור, למעט באחד ממקרים אלו: {{ח:תת|(א)}} אם ביקש העצור שלא להיות נוכח בדיון; {{ח:תת|(ב)}} אם נוכח השופט, על יסוד חוות דעת של רופא, שאין העצור מסוגל להשתתף בדיון מפאת מצב בריאותו; במקרה זה, יתקיים הדיון בנוכחות סנגורו ואם אינו מיוצג ימנה לו השופט סנגור, עד שיוכל להתייצב בבית המשפט; פסקה המניעה להתייצבותו וטרם נסתיימה תקופת המעצר, רשאי העצור לדרוש דיון חוזר. {{ח:סעיף|52|נוכחות עצור בעבירות ביטחון|תיקון: 1684, 1717, 1720, 240/ת״ט, 1761, 1791, 2174}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, משמעות הביטויים ”עצור“ ו”רשות מאשרת“ יהיו כמשמעם {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}} רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת תובע צבאי, להורות על מעצרו של עצור, ללא נוכחות העצור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה קצרה הכרחית בנסיבות הענין, שלא תעלה על 24 שעות, אם שוכנע בית המשפט כי שחרור העצור יפגע פגיעה ניכרת בביטחון האזור או בביטחון מדינת ישראל או בסדר הציבורי; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}}, רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת תובע צבאי, להורות על מעצרו של עצור, ללא נוכחות העצור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה קצרה הכרחית בנסיבות העניין, שלא תעלה על 72 שעות, באם שוכנע בית המשפט כי עקב הנסיבות הביטחוניות השוררות באזור קיים קושי ממשי להביא את העצור לדיון בהארכת מעצרו; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}}, לעניין נוכחות של עצור בדיון בהארכת מעצרו בתקופת המעצר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}}, ציווה בית המשפט, בנוכחות העצור, על מעצרו לתקופה הקצרה מ־20 ימים, רשאי שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי שהוגשה בכתב בהסכמת הפרקליט הצבאי הראשי, להאריך את מעצרו של עצור כאמור שלא בנוכחותו, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם; הארכת מעצר כאמור תהא לתקופות נוספות שלא יעלו על 96 שעות כל אחת, ובלבד שסך התקופות שבהן יוארך המעצר בלא נוכחות העצור לא יעלה על 8 ימים, או לא יעלה על יתרת התקופה שנותרה עד תום 20 ימים ממועד הדיון שהתקיים בנוכחותו, לפי הקצר. {{ח:תת|(ד1)|(1)}} לא יתקיים דיון בבקשה לעיון חוזר שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}}, בהחלטה הנוגעת למעצרו של עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, לאחר שקיים דיון מקדמי, כי התקיימה עילה לבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|באותו סעיף}}; דיון מקדמי בשאלה אם התקיימה עילה כאמור, יתקיים שלא בנוכחות העצור. {{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}}, קבע בית המשפט כי התקיימה עילה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, רשאי הוא, לבקשת ראש אגף חקירות בשירות הביטחון הכללי, להורות כי הדיון בבקשה לעיון חוזר יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה1)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}}, רשאי בית המשפט הצבאי לערעורים הדן בערר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45(ג)(1)}}, לבקשת ראש אגף החקירות בשירות ביטחון הכללי, להורות כי דיון בערר כאמור יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם. {{ח:תת|(ו)}} דיון שלא בנוכחות עצור, לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יתקיים בנוכחות סנגורו של העצור, ואם אינו מיוצג, ימנה לו השופט סנגור; ואולם, לא נכח סנגור בדיון כאמור, ימנה השופט לעצור סנגור לצורך הדיון כאמור בסעיף זה בלבד, ורשאי הוא להורות על הארכת תקופת המעצר, כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) לתקופות קצרות הכרחיות בנסיבות הענין עד שסנגור יהיה נוכח בדיון. {{ח:תת|(ז)}} בית המשפט הצבאי רשאי להורות, כי דיון בבקשה לקיום דיון שלא בנוכחות עצור, לפי פסקאות (ב) עד (ה), כולו או חלקו, יתקיים במעמד צד אחד בלבד או בדלתיים סגורות. {{ח:תת|(ז1)|(1)}} חדלה להתקיים העילה שבשלה לא הובא עצור לדיון בהארכת מעצר, בבקשה לעיון חוזר או בערר לפי סעיפים 52(ג), 52(ד), 52(ד1)(2), 52(ה1), יובא העצור לפני בית המשפט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 24 שעות מהמועד שבו חדלה להתקיים העילה כאמור. לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. {{ח:תתת|(2)|(א)}} החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחות העצור לפי סעיפים 52(ג), 52(ד), 52(ד1)(2), 52(ה1), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת תובע צבאי, אם שוכנע כי יש בכך כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם. {{ח:תתתת|(ב)}} החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון המקדמי לפי סעיף 52(ד1)(1), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת תובע צבאי, אם שוכנע כי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ממשית בחקירה. {{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|53|מסירת הודעה עם מעצר|תיקון: 1676}} {{ח:תת|(א)}} נעצר אדם, תימסר ללא שיהוי ידיעה על מעצרו ומקום הימצאו לאדם הקרוב אליו, זולת אם ביקש העצור שלא להודיע כאמור. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} לבקשתו של העצור תימסר הודעה כאמור בסעיף קטן (א) גם לעורך דין שהעצור נקב בשמו. {{ח:תת|(ד)}} נעצר אדם והובא למתקן כליאה, יודיע לו מפקד המתקן בסמוך להגיעו למתקן, את זכויותיו האמורות בסעיף זה. {{ח:תת|(ה)}} סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) לא יחולו לעניין עצור, כמשמעו {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}}. {{ח:סעיף|54|עיכוב ידיעה על מעצר על ידי בית משפט צבאי}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}} רשאי שופט להרשות שלא תימסר ידיעה על מעצרו של אדם העצור בשל עבירה שעונשה מאסר יותר משלוש שנים או שהידיעה תימסר רק למי שיקבע, אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים את סודיות המעצר. {{ח:תת|(ב)}} הרשאה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שאינה עולה על 96 שעות. ורשאי שופט להאריכה מזמן לזמן ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 8 ימים. {{ח:תת|(ג)}} בקשה לפי סעיף קטן (א) תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב תובע צבאי או שוטר בדרגת מפקח ומעלה. {{ח:סעיף|55|עיכוב ידיעה על מעצר – חשוד בעבירה על פי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}|תיקון: 1672}} {{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עצור“ – כמשמעו {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}}. {{ח:תת|(ב)}} סבר ראש צוות חוקרים בשירות הבטחון הכללי או קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה שהסמיכו לכך מפקד כוחות צה״ל באזור בהמלצת ראש אמ״ן, כי צרכי החקירה מחייבים זאת, רשאי הוא להורות על עיכוב מסירת ידיעה על מעצרו של עצור לתקופה שלא תעלה על 24 שעות ממועד המעצר. {{ח:תת|(ג)}} היה אדם עצור, רשאי שופט להרשות שלא תימסר ידיעה על מעצרו או שהידיעה תימסר רק למי שיקבע, אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים זאת. {{ח:תת|(ד)}} הרשאה לפי סעיף קטן (ג) תהיה לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על 12 יום. התקופה בה עוכבה מסירת ידיעה על מעצרו של העצור לפי סעיף קטן (ב) תבוא במנין 12 הימים האמורים בסעיף קטן זה. {{ח:סעיף|56|פגישה עם עורך דין}} {{ח:תת|(א)}} עצור רשאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו. {{ח:תת|(ב)}} פגישת העצור עם עורך דין תיעשה ביחידות, ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה, באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו והתנהגותו של העצור. {{ח:תת|(ג)}} ביקש העצור להיפגש עם עורך דינו, או ביקש עורך דין שמינהו אדם הקרוב לעצור להיפגש עם העצור, יאפשר זאת מפקד מתקן הכליאה, בהקדם האפשרי. {{ח:תת|(ד)}} נמצא העצור בהליכי חקירה או בפעולות אחרות הקשורות בחקירה, וסבר קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה כי הפסקת ההליכים או הפעולות עלולה לסכל את החקירה, רשאי הוא להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, שפגישת העצור עם עורך דין תידחה לשעות ספורות, והוא הדין אם הפגישה עלולה לסכל או לשבש מעצרם של חשודים נוספים באותו ענין. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג) רשאי קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה, בהחלטה מנומקת בכתב להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך דין לתקופה שלא תעלה על 96 שעות משעת המעצר, אם שוכנע שהדבר דרוש לשם שמירה על ביטחון האזור או על חיי אדם או לצורך סיכול עבירה שעונשה מאסר יותר משלוש שנים. {{ח:תת|(ו)}} סעיפים קטנים (ג) עד (ה) לא יחולו לענין עצור כמשמעו {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}}. {{ח:סעיף|57|מניעת מפגש עם עורך דין על ידי בית משפט צבאי}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 56|בסעיף 56}} רשאי שופט להרשות שהעצור לא ייפגש עם עורך דין אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים את סודיות המעצר. {{ח:תת|(ב)}} הרשאה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שאינה עולה על 96 שעות, ורשאי שופט להאריכה מזמן לזמן ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 8 ימים. {{ח:תת|(ג)}} בקשה לפי סעיף קטן (א) תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב תובע צבאי או שוטר בדרגת מפקח ומעלה. {{ח:סעיף|58|מניעת מפגש על ידי רשות מאשרת – חשוד בעבירה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}|תיקון: 1672, 1735, 1827}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, {{ח:פנימי|סעיף 58א|בסעיף 58א}} {{ח:פנימי|סעיף 59|ובסעיף 59}}: {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עצור“ – עצור החשוד בביצוע עבירה לפי דין או תחיקת בטחון המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, וכן עצור שנעצר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, והוא חשוד בעבירה שאילו נעברה באזור הייתה עבירה לפי דין או תחיקת בטחון המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על החקירה“ – אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה; {{ח:תתתת|(2)}} ראש צוות חוקרים בשירות הבטחון הכללי; {{ח:תתתת|(3)}} קצין צה״ל שהסמיכו לכך מפקד כוחות צה״ל באזור. {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מאשרת“ – אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה. {{ח:תתתת|(2)}} ראש מחלקת חקירות בשירות הבטחון הכללי. {{ח:תתתת|(3)}} קצין צה״ל בדרגת סגן־אלוף ומעלה שהסמיכו לכך מפקד כוחות צה״ל באזור. {{ח:תת|(ב)}} ביקש עצור להיפגש עם עורך דינו או ביקש עורך הדין שמינהו אדם הקרוב לעצור להיפגש עם העצור – יאפשר הממונה על החקירה את הפגישה אם לא ראה סיבה לדחותה כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד). {{ח:תת|(ג)}} הממונה על החקירה רשאי, בהחלטה בכתב, להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך דין לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על 15 ימים מיום המעצר, אם סבר שהדבר דרוש מטעמים של בטחון האזור או שטובת החקירה מחייבת זאת. {{ח:תת|(ד)}} רשות מאשרת רשאית, בהחלטה בכתב, להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך דין לתקופה נוספת או לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 15 ימים אם שוכנעה שהדבר דורש {{ח:הערה|[צ״ל: דרוש]}} מטעמים של בטחון האזור או שטובת החקירה מחייבת זאת. {{ח:תת|(ה)}} על אף ההחלטה לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) יאפשר הממונה על החקירה לעצור להיפגש עם עורך דין אם נסתיימה החקירה. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 56|בסעיף קטן 56(ו)}}, יחול {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף קטן 56(ד)}} גם על עצור כמשמעו בסעיף 58, והסמכות האמורה בו תינתן גם לראש צוות חוקרים בשירות הבטחון הכללי; ואולם, היה העצור במעצר תקופה העולה על 30 ימים, תהא הסמכות נתונה אך ורק לרשות המאשרת. {{ח:סעיף|58א|מניעת פגישה של עורך דין עם יותר מעצור אחד באותה חקירה|תיקון: 1827}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 56|בסעיף 56}} ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}} {{ח:פנימי|סעיף 59|וסעיף 59}}, מצאה רשות מאשרת כי עורך דין אחד מבקש להיפגש עם כמה עצורים החשודים בעבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} והנחקרים במסגרת אותה חקירה, או כי כמה עצורים כאמור מבקשים להיפגש עם עורך דין אחד, וכי פגישה כאמור עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה, רשאית היא שלא לאפשר פגישה של עורך דין כאמור עם יותר מעצור אחד; הרשות המאשרת תמסור הודעה על החלטה כאמור לכל אחד מהעצורים, וכן לעורך הדין; {{ח:תת}} לעניין זה – {{ח:תת}} ”עורך דין אחד“ – לרבות עורך דין אחר ממשרדו. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מניעת פגישה כאמור באותו סעיף קטן לתקופה העולה על 30 ימים תהיה באישור התובע הצבאי הראשי או מי שהוא הסמיך לכך. {{ח:סעיף|59|מניעת מפגש על ידי בית משפט צבאי – חשוד בעבירה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}|תיקון: 1656, 1672, 1713, 1735}} {{ח:תת|(א)}} היה אדם עצור, רשאי שופט להרשות שהעצור לא יפגש עם עורך דין, אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים זאת. {{ח:תת|(ב)}} הרשאה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על 30 יום אך אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות האמורה {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}}, וימי עיכוב הפגישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}} לא יבואו במניין 30 הימים האמורים בסעיף קטן זה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} הוגש כתב אישום לבית המשפט הצבאי יראו הרשאה כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, החל מן המועד שהוגש בו כתב האישום. {{ח:סעיף|59א|סדר דין בדיון מעצר של עצור שפגישתו עם עורך דין נדחתה|תיקון: 1739}} {{ח:תת|(א)}} הדיון בבקשה למעצר או לשחרור של עצור שפגישתו עם עורך דין נדחתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיפים 56 עד 59}} או בערר על בקשה כזו, יתקיים עם העצור וסנגורו בנפרד, באופן שיימנע הקשר ביניהם, אלא אם כן החליט השופט, מטעמים שיירשמו, כי אין בקיום הדיון בנוכחותם של העצור וסנגורו יחדיו, כדי לסכל את מטרת מניעת הפגישה. {{ח:תת|(ב)}} דיון כאמור בסעיף קטן (א) ייערך בדלתיים סגורות ויחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיפים קטנים 89(ד) ו־(ה)}}; ואולם, רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת בעל דין, ולאחר שמיעת יתר בעלי הדין, לקבוע, מטעמים שירשמו, כי הדיון, כולו או מקצתו, יהיה בדלתיים פתוחות. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳ – תפיסה וחילוט}} {{ח:סעיף|60|תפיסה|תיקון: 1827}} {{ח:תת|(א)}} רשאי כל חייל או רשות מוסמכת שנתמנתה לכך לתפוס ולעצור סחורות, חפצים, בעלי חיים, תעודות, או כל דבר (להלן {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן זה}} {{ח:הערה|-}} טובין), שיש להם טעם לחשוד: {{ח:תתת|(1)}} שנעברה או שעומדים לעבור לגביהם עבירה על צו זה; {{ח:תתת|(2)}} שניתנו כשכר או תגמול בעד ביצוע עבירה או יועד להיות שכר או תגמול בעד ביצועה, ניתן כתוצאה כאמור או כאמצעי לביצועה; {{ח:תתת|(3)}} שהשתמשו בהם בעשיית כל עבירה כאמור או כאמצעי לביצועה או לשם הקלה על ביצועה; {{ח:תתת|(4)}} שהם עשויים לשמש כראיה לכל מעשה עבירה על צו זה; {{ח:תתת|(5)}} שהם רכוש של התאחדות בלתי מותרת. {{ח:תת|(ב)}} התקיימה עילת התפיסה כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) ו־(5) לגבי עבירה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} או עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251 לצו זה}}, רשאי מפקד כוחות צה״ל באזור או מי שהוסמך לכך מטעמו לתפוס טובין שווה ערך לטובין אשר הקים את העילה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} לעניין תפיסה לפי סעיף קטן (ב), היו הטובין שנתפסו כסף, אחת היא אם ייתפס אותו כסף אשר הקים את העילה או כל כסף אחר, שנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בחשבון הבנק של מי שקיבל את הכסף. {{ח:סעיף|61|טובין שנעברה בהם עבירה}} {{ח:ת}} טובין, שלגביהם נעברה עבירה על צו זה, או שניתנו כשכר בעד ביצוע עבירה כאמור או כאמצעי לביצועה או שהשתמשו בהם בעשיית כל עבירה כזאת או לשם הקלת ביצועה, ייעשה בהם ככל שיורה מפקד כוחות צה״ל באזור. {{ח:סעיף|61א|ייחוד הסמכות|תיקון: 1732, 1751}} {{ח:ת}} החלטת מפקד כוחות צה״ל באיו״ש לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61}} לחלט או להחרים רכוש, מטעמי ביטחון, שלא במסגרת הליך פלילי, או החלטת מפקד צבאי לתפוס, לחלט או להחרים רכוש, לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, אינה ניתנת לערעור בפני בית המשפט הצבאי ואין אחריה ולא כלום. {{ח:סעיף|62|טובין שלא נעברה בהם עבירה}} {{ח:ת}} נתפסו טובין לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן זה}}, ונמצא לאחר מכן שלא השתמשו בהם לעשיית כל עבירה על צו זה או למתן שכר בעד ביצוע עבירה כאמור או כאמצעי לביצועה או לשם הקלת ביצועה או שאין הם עשויים עוד לשמש ראיה למעשה עבירה על צו זה – ישוחררו בהתאם להוראות מפקד כוחות צה״ל באזור. {{ח:סעיף|62א|הקמת ועדה לבחינת תפיסת רכוש|תיקון: 1787}} {{ח:תת|(א)}} מוקמת בזאת ועדה לבחינת תפיסת רכוש. {{ח:תת|(ב)}} הוועדה תמליץ בפני מפקד כוחות צה״ל באזור בנוגע להפעלת סמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיפים 61}} {{ח:פנימי|סעיף 62|ו־62 לצו זה}} ביחס לטובין שנתפסו לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60 לצו זה}}, או לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, מטעמי ביטחון, שלא במסגרת הליך פלילי. {{ח:תת|(ג)}} מפקד כוחות צה״ל באזור רשאי להתקין תקנות הדרושות לביצועו של סעיף זה, לרבות הרכב הוועדה, וסדרי פעולתה. {{ח:סעיף|63|תביעות סותרות לחזקה}} {{ח:ת}} בטובין ניתנה הוראה לשחרר טובין, שנתפסו מכוח {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן זה}}, והוגשו תביעות שונות לזכות בטובין המכחישות זו את זו, יפנה תובע צבאי לנשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או למי שהנשיא יקבע לענין זה בבקשה לצוות מה ייעשה בטובין; הוגשה בקשה כאמור, רשאי כל אדם הטוען לזכות בטובין להופיע לפני נשיא בית המשפט הצבאי או מי שהנשיא קבע לענין זה ולתבוע זכותו בטובין. {{ח:סעיף|64|הוצאת תפיסת ואחזקת טובין|תיקון: 238/ת״ט}} {{ח:ת}} בעליהם של טובין שנתפסו לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן זה}}, או מי שהחזיק טובין בעת תפיסתם, יהיה חייב בתשלום הוצאות תפיסת ואחזקת הטובין, בהתאם להוראות מפקד כוחות צה״ל באזור. {{ח:סעיף|65|}} {{ח:סעיף*||חילוט טובין|עוגן=סעיף 65.א}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט צבאי רשאי, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט טובין שנתפסו לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}} – {{ח:תתת|(1)}} אם הורשע אדם בעבירה שנעברה לגביהם או שהם ניתנו כשכר בעד ביצועה או כאמצעי לביצועה או אם השתמשו בהם לשם הקלת ביצועה; או {{ח:תתת|(2)}} אם החזקתם של הטובין אסורה על פי דין או תחיקת בטחון. {{ח:סעיף*|עוגן=סעיף 65.ב}} {{ח:תת|(ב)}} לא יחולטו טובין לפי {{ח:פנימי|סעיף 65.א|סעיף קטן (א)}} אם יוכיח בעל הטובין כי לא היה מעורב בביצוע העבירה, ועשה מצידו כל שאפשר לעשות כדי למנוע ביצועה ובלבד שהחזקתם של הטובין אינה אסורה על פי דין או תחיקת בטחון. {{ח:סעיף*|עוגן=סעיף 65.ג}} {{ח:תת|(ג)}} צו חילוט לפי סעיף זה יכול שינתן בין בגזר הדין ובין על פי עתירה מטעם תובע. {{ח:סעיף*||חילוט רכוש בהליך פלילי|תיקון: 2119|עוגן=סעיף 65.ד}} {{ח:תת|(ד)|(א)}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג1|סימן ג׳1 {{ח:הערה|לפרק ז׳}} לצו}}, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא – {{ח:תתתת|(1)}} רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאפשר את ביצועה או שיועד לכך; {{ח:תתתת|(2)}} רכוש שהושג, במישרים או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך; {{ח:תתת|(ב)}} לעניין סעיף זה, ”רכושו של הנידון“ – כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו; {{ח:תתת|(ג)}} לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש מימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט; {{ח:תתת|(ד)}} לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו למי שטוען לזכות ברכוש, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם; {{ח:תתת|(ה)}} בקשת תובע לחלט רכושו לפי סעיף זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב הרישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין. {{ח:סעיף*||סייגים לחילוט רכוש|תיקון: 2119|עוגן=סעיף 65.ה}} {{ח:תת|(ה)|(א)}} בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 65.ד|סעיף 65(ד)}}, אם הוכיח מי שטוען לזכות ברכוש כי הרכוש שימש בעבירה ללא ידיעתו או שלא בהסכמתו, או שרכש את זכותו ברכוש בתמורה ובתום לב ובלי שיכול היה לדעת כי הוא שימש או הושג בעבירה; {{ח:תתת|(ב)}} בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי סעיף זה, אם הוכיח מי שטוען לזכות ברכוש, כי חילוטו לא יאפשר לו ולבני משפחתו המתגוררים עמו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר. {{ח:סעיף*||חילוט רכוש אחר|תיקון: 2119|עוגן=סעיף 65.ו}} {{ח:תת|(ו)}} הורה בית המשפט על חילוט רכוש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65.ד|בסעיף 65(ד)}} והרכוש לא אותר או שהועבר לקונה בתום לב או שהוברח או שפוחת ערכו במעשה או במחדל של הנידון או שעורב ברכוש אחר ולא ניתן לחלקו בלא קושי, וכן לפי בקשת הנידון – רשאי בית המשפט לצוות על חילוט רכוש אחר של הנידון, השווה בערכו לרכוש שעל חילוטו הורה. {{ח:סעיף*||ערעור|תיקון: 2119|עוגן=סעיף 65.ז}} {{ח:תת|(ז)}} החלטת בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 65.א|סעיף 65(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 65.ד|ו־(ד)}}, ניתנת לערעור לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, ויהיו לו כל הסמכויות שהוענקו לשופט לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן זה}}. {{ח:סעיף*||תקנות לענין חילוט|תיקון: 2119|עוגן=סעיף 65.ח}} {{ח:תת|(ח)}} מפקד כוחות צה״ל באיו״ש יקבע בתקנות הוראות בדבר סדרי דין בענין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי, הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, ערעור, לרבות מועדי ערעור, וכן בדבר הדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לבעלי ענין ברכוש, ולרבות כל ענין אחר הדרוש לביצוע הוראות פקודה זו {{ח:הערה|[צ״ל: צו זה]}} לענין חילוט. {{ח:סעיף*||סמכויות עזר|תיקון: 2119|עוגן=סעיף 65.ט}} {{ח:תת|(ט)}} סמכויות החיפוש והתפיסה לפי צו זה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן זה}}. {{ח:סעיף|66|טענות בעלות או זכות}} {{ח:תת|(א)}} היה אדם שאיננו מעורב בביצוע העבירה טוען לבעלות על טובין שחולטו מכח {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן זה}} או לזכות בהם, רשאי הוא לבקש מאת בית המשפט הצבאי לבטל את הצו ורשאי בית המשפט לעשות כן ולצוות על מסירת הטובין למבקש, לבעלותו או לשם מימוש זכותו בלבד, הכל לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} בוטל צו חילוט לגבי טובין שנמכרו, יבואו דמי מכרם במקומם. אבדו הטובין – רשאי בית המשפט הצבאי, אם שוכנע שהייתה פשיעה או רשלנות בשמירתם, לחייב את מי שהיה אחראי לשמירתם בפיצויים בסכום שייקבע. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳ – חיפוש}} {{ח:סעיף|67|חיפוש בחצרים}} {{ח:ת}} קצין או חייל שקצין הרשהו לכך באופן כללי או באופן מיוחד, רשאים להיכנס בכל זמן, לכל מקום, כלי־רכב, כלי־שיט או כלי־טיס, שעלול להיות טעם לחשוד כי משתמשים בהם, או שהשתמשו בהם לכל מטרה, הפוגעת בשלום הציבור, בבטחון כוחות צה״ל, בקיום הסדר הציבורי, או למטרות התקוממות, מרד או מהומה, או שיש מקום לחשוד בהם כי נמצא שם אדם שעבר על צו זה, או סחורות, חפצים, בעלי חיים, תעודות, הצפויים לתפיסה לפי צו זה ורשאים הם לחפש בכל מקום, כלי־רכב, כלי־שיט או כלי־טיס וכל אדם הנמצא בהם או היוצא מהם. {{ח:סעיף|68|חיפוש על גופו של אדם}} {{ח:ת}} כל חייל רשאי לעכב ולחפש בכל אדם שיש לו טעם לחשוד בו שהוא מחזיק בכל חפץ, הצפוי לתפיסה לפי צו זה או כל בעל־חי שיש מקום לחשוד שנמצא עליו כל חפץ כזה. {{ח:סעיף|69|העמדת כלי תחבורה לחיפוש}} {{ח:תת|(א)}} אדם, המורשה בצו זה, להיכנס לכל כלי־רכב, כלי־שיט או כלי־טיס, רשאי להעמיד או לעצור אותם תוך שימוש בכוח ככל שיש צורך בכך. {{ח:תת|(ב)}} אדם שבידו הפיקוד או שהוא ממונה על כל כלי־רכב, כלי־שיט או כלי־טיס, ואינו עוצר אותם מיד כשנדרש לעשות כן, בין בעל־פה ובין באמצעות אות או בכל אמצעי אחר בידי אדם המוסמך לעשות כן – ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳ – נטילת אמצעי זיהוי|תיקון: 1672}} {{ח:סעיף|69א|הגדרות|תיקון: 1672}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אח“ – מי שהוסמך בישראל לעבוד כאח בבית חולים או במרפאה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי זיהוי“, של אדם – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} טביעת אצבעות; {{ח:תתת|(2)}} דגימה ביולוגית שהיא אחת מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} דגימת תאי לחי; {{ח:תתתת|(ב)}} דגימת שיער; {{ח:תתתת|(ג)}} דגימת דם מזערית; {{ח:תתת|(3)}} תצלום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מקצוע רפואי“ – רופא, רופא שיניים, אח, או חובש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דגימת דם מזערית“ – דגימת דם של עד 0.5 מ״ל, מאצבע היד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דגימת שיער“ – דגימת שיער, לרבות שורשיו, ולמעט שיער מחלקים מוצנעים של הגוף; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דגימת תאי לחי“ – דגימת תאים מחלקה הפנימי של הלחי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המאגר“ – מאגר נתוני זיהוי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#פרק ד|בפרק ד׳ לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}} כפי תוקפו בישראל מעת לעת ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|בסימן זה}}: ”חוק סדר הדין הפלילי“); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חובש“ – מי שקצין רפואה ראשי של משטרת ישראל, קצין רפואה ראשי של שירות בתי הסוהר בישראל, או קצין רפואה ראשי של צה״ל, לפי העניין, הסמיכו, בשל הכשרתו, לערוך חיפוש בגוף האדם לפי צו זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|חוק סדר הדין הפלילי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשוד“ – מי שיש לגביו חשד סביר שעבר עבירה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טביעת אצבעות“ – לרבות טביעת כף יד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נטילה“, לעניין אמצעי זיהוי שהוא טביעת אצבעות – לרבות סריקה של טביעת אצבעות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתוני זיהוי“ לענין זיהוי אדם – אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} נתונים שהופקו מטביעת אצבעות; {{ח:תתת|(2)}} נתונים שהופקו מ־DNA אשר הופק מדגימה ביולוגית (בצו זה – נתונים לזיהוי גנטי); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין“ – קצין צה״ל בדרגת סרן לפחות או קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא“ – מי שהוסמך בישראל כרופא מורשה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ט–1979}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא שיניים“ – רופא שיניים שהוסמך בישראל, לפי {{ח:חיצוני|פקודת רופאי השיניים|פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תצלום“ – תצלום פניו ומראה גופו של אדם, שאינו חושף את חלקי גופו המוצנעים. {{ח:סעיף|69ב|אופן נטילת אמצעי זיהוי|תיקון: 1672}} {{ח:ת}} נטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}} תבוצע בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי נוחות או כאב. {{ח:סעיף|69ג|תנאים לנטילת אמצעי זיהוי לצורך המאגר|תיקון: 1672}} {{ח:תת|(א)}} חייל מוסמך ליטול מאדם אמצעי זיהוי, אחד או יותר, או להורות על נטילה כאמור בידי בעל מקצוע רפואי, לשם שימוש באמצעי זיהוי ובנתוני הזיהוי שיופקו מהם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69ה|בסעיף 69ה}}, ובלבד שהתקיים באותו אדם אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא חשוד בעבירה ונחקר בקשר לחשד האמור; {{ח:תתת|(2)}} הוא נאשם בביצוע עבירה; {{ח:תתת|(3)}} הוא הורשע בעבירה. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), חייל לא ייטול ולא יורה ליטול אמצעי זיהוי שהוא דגימת תאי לחי, דגימת שיער או דגימת דם מזערית, אלא מחשוד, מנאשם או ממי שהורשע בעבירה, כאמור בסעיף קטן (א), בעבירה מהעבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ג)}} מפקד כוחות צה״ל באזור רשאי לקבוע, סוגי עבירות, שלבים בחקירה או בהליך הפלילי, או נסיבות אחרות, שבהם לא יינטלו אמצעי זיהוי, כולם או חלקם, לפי הוראות סעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} הסמכות ליטול אמצעי זיהוי לפי הוראות סעיף זה תהיה עד המועד כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לעניין חשוד כאמור בסעיף {{ח:הערה|קטן}} (א)(1) – במועד חקירתו כאמור באותו סעיף קטן, ואם היה עצור – עד תום תקופת מעצרו; {{ח:תתת|(2)}} לעניין נאשם כאמור בסעיף קטן (א)(2) – עד יום מתן פסק הדין בעניינו; {{ח:תתת|(3)}} לעניין מי שהורשע בעבירה כאמור בסעיף קטן (א)(3) – עד 30 ימים מיום הרשעתו בפסק דין סופי, ואם הוטל עליו עונש מאסר – עד תום תקופת מאסרו. {{ח:סעיף|69ד|נחקר כחשוד – בקשה לעיון חוזר|תיקון: 1672}} {{ח:ת}} ניטל מאדם שנחקר בחשד לביצוע עבירה אמצעי זיהוי שהוא דגימה ביולוגית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 69ג|סעיף 69ג(א)(1)}}, וטרם הוגש נגדו כתב אישום, רשאי הוא להגיש בקשה לעיון חוזר אם סבר שלא היה כל בסיס סביר מלכתחילה לחקור אותו כחשוד (בסעיף זה – הבקשה); הבקשה תו גש לקצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי של משטרת ישאל הסמיך לענין זה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11ג|בסעיף 11ג לחוק סדר הדין הפלילי}}. {{ח:סעיף|69ה|שימוש מותר באמצעי זיהוי ובנתוני זיהוי|תיקון: 1672}} {{ח:תת|(א)}} אמצעי זיהוי שניטל מאדם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69ג|סעיף 69ג}}, ישמש רק לשם הפקת נתוני זיהוי. {{ח:תת|(ב)}} נתוני הזיהוי שהופקו כאמור בסעיף קטן (א), ישמשו למטרות אלה בלבד: {{ח:תתת|(1)}} הכללתם במאגר; {{ח:תתת|(2)}} השוואתם לנתוני הזיהוי שבמאגר כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11יד|בסעיף 11יד לחוק סדר הדין הפלילי}}; {{ח:תתת|(3)}} אימות או עדכון הנתונים שבמאגר. {{ח:סעיף|69ו|נטילה חוזרת של אמצעי זיהוי|תיקון: 1672}} {{ח:ת}} ניטל מאדם אמצעי זיהוי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69ג|סעיף 69ג}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|חוק סדר הדין הפלילי}}, לא ייטול חייל ולא יורה ליטול לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|הסעיף האמור}}, מאותו אדם את אותו אמצעי זיהוי פעם נוספת, אלא בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} נתוני הזיהוי של האדם, המופקים מאותו אמצעי זיהוי, אינם כלולים במאגר או שהם כלולים במאגר אך אינם מלאים, ולא ניתן להפיק מאמצעי הזיהוי שניטל בעבר נתוני זיהוי מלאים; {{ח:תת|(2)}} אמצעי הזיהוי הוא טביעת אצבעות והוא נדרש לשם בירור או אימות זהותו של אותו אדם; {{ח:תת|(3)}} אמצעי הזיהוי הוא תצלום, והתצלום שניטל בעבר אינו עדכני. {{ח:סעיף|69ז|זימון לשם נטילת אמצעי זיהוי וסמכות עיכוב|תיקון: 1672}} {{ח:תת|(א)}} חייל רשאי לזמן למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין אדם שמתקיימים לגביו התנאים לנטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69ג|סעיף 69ג}}, לשם נטילת אמצעי זיהוי ממנו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69ג|אותו סעיף}}. {{ח:תת|(ב)}} לא התייצב אדם במקום אליו הוזמן לפי סעיף קטן (א) במועד שאליו זומן לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, רשאי חייל לעכבו ולדרוש ממנו להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה לצורך נטילת אמצעי הזיהוי. {{ח:סעיף|69ח|בקשת הסכמה וסמכות שימוש בכוח|תיקון: 1672, 240/ת״ט}} {{ח:תת|(א)}} אמצעי זיהוי יינטל מאדם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}} רק לאחר שהתבקשה הסכמתו לכך, ולאחר שנמסר לו כי ניתן לעשות שימוש בנתוני הזיהוי שהופקו מאמצעי הזיהוי לצורך הכללתם במאגר, לצורך אימות או עדכון הנתונים במאגר, או לצורך השוואתם לנתוני הזיהוי שבמאגר כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11יד|בסעיף 11יד לחוק סדר הדין הפלילי}}; ולעניין נטילת דגימת דם מזערית, יימסר לאדם גם על החלופות לנטילה זו אם יסרב לה, כמפורט בסעיף קטן (ב), וכן תוסבר לו המשמעות המשפטית של סירובו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225א|בסעיף 225א}}. {{ח:תת|(ב)}} התבקשה הסכמתו של אדם לנטילת דגימת דם מזערית, ולא נתן האדם את הסכמתו לכך, תתבקש הסכמתו לנטילת דגימת תאי לחי או דגימת שיער, ויראו אותו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}} כמי שסירב לנטילת אמצעי זיהוי רק אם סירב גם לכך. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי חייל ליטול מאדם אמצעי זיהוי שהוא טביעת אצבעות, דגימת שיער או תצלום, תוך שימוש בכוח סביר, כאשר האדם לא נתן את הסכמתו לנטילה, ובלבד שהזהירו בדבר הכוונה לעשות שימוש בכוח כאמור; ואולם לא ייטול חייל מאדם דגימת שיער תוך שימוש בכוח לפי הוראות סעיף קטן זה אלא לאחר שניתן לכך אישור מאת קצין משטרה, לאחר שיובא בפניו, לצורך קבלת אישור בכתב לנטילת אמצעי הזיהוי, לרבות לשימוש בכוח סביר הנדרש לעריכתו. {{ח:תת}} בטרם ייתן קצין המשטרה את אישורו כאמור, ייתן הזדמנות לאדם להשמיע את טעמי סירובו, ויסביר לו שניתן להשתמש בכוח סביר לנטילת אמצעי הזיהוי, ואת המשמעות המשפטית של סירובו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225א|בסעיף 225א}}. {{ח:סעיף|69ט|נטילת אמצעי הזיהוי – תנאי הנטילה|תיקון: 1672}} {{ח:תת|(א)}} נטילת דגימת תאי לחי או דגימת שיער, מאדם, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}}, תיעשה בידי חייל, ואם ביקש זאת האדם – בידי חייל שהוא בן מינו. {{ח:תת|(ב)}} נטילת דגימת דם מזערית מאדם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}} תעשה בידי בעל מקצוע רפואי, ואם ביקש זאת האדם – בידי בעל מקצוע רפואי שהוא בן מינו. {{ח:תת|(ג)}} עורר האדם חשש סביר שנטילת אמצעי הזיהוי עלולה לפגוע בבריאותו, פגיעה שאינה נובעת ממהותה של הנטילה, לא יינטל ממנו אמצעי הזיהוי, אלא באישור רופא; לא יינתן אישור אלא לאחר שהרופא בירר עם האדם את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לחיפוש; סירב האדם להיפגש עם הרופא לקבלת האישור, יסביר לו קצין המשטרה את המשמעות המשפטית של סירובו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225א|בסעיף 225א}}. {{ח:סעיף|69י|דוח בדבר נטילת אמצעי זיהוי|תיקון: 1672}} {{ח:תת|(א)}} הנוטל אמצעי זיהוי לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}} ירשום בתום הנטילה, בהקדם האפשרי, דין וחשבון על מהלך הנטילה, ויחתום עליו. {{ח:תת|(ב)}} דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את אלה: {{ח:תתת|(1)}} שמו ופרטי זהותו של האדם שממנו ניטל אמצעי הזיהוי והעבירה שבה הוא חשוד, נאשם או מורשע; {{ח:תתת|(2)}} פירוט פעולת הנטילה שבוצעה, לרבות שימוש בכוח, אם נעשה; {{ח:תתת|(3)}} התאריך, לרבות השעה והמקום שבו בוצעה פעולת הנטילה; {{ח:תתת|(4)}} שמו וכשירתו או דרגתו של האדם שביצע את הנטילה, לרבות פירוט מקום עבודתו הקבוע; {{ח:תתת|(5)}} שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת הנטילה, אם נכח. {{ח:תת|(ג)}} העתק דוח הנטילה יימסר לאדם שממנו ניטל אמצעי הזיהוי. {{ח:סעיף|69יא|השוואה לנתוני הזיהוי שבמאגר|תיקון: 1672}} {{ח:תת|(א)}} שוטר רשאי לערוך השוואה בין נתוני הזיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שניטלו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|חוק סדר הדין הפלילי}} או לפי צו זה, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, והכל למטרות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 69יב|בסעיף 69יב}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תיערך השוואה כאמור באותו סעיף קטן, בין נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שניטלו מאדם והמזהים אדם אחר, או שניטלו ממקום, מחפץ או מגופה בקשר לעבירה הנחקרת, לבין נתוני זיהוי שבמאגר, אם זהותו של האדם שאותו נתוני הזיהוי מזהים – ידועה, ונשללה אפשרות לקשר בינו לבין ביצוע העבירה. {{ח:סעיף|69יב|מטרות השימוש במאגר|תיקון: 1672, 240/ת״ט}} {{ח:ת}} שוטר רשאי לעשות שימוש במידע שבמאגר למטרות אלה בלבד: {{ח:תת|(1)}} לצורך חקירת עבירה, לרבות חקירה לצורכי חילוט רכוש כאמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן ד׳ בפרק ג׳ לצו}}, ולצורך הליך פלילי; {{ח:תת|(2)}} לצורך מניעת ביצוע עבירות או סיכולן; {{ח:תת|(3)}} לצורך אימות או בירור זהותם של אדם או של גופה, שזהותם אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדרים או שבויים; {{ח:תת|(4)}} לצורך מחקר בקשר למטרות האמורות בפסקאות (1) עד (3), שאושר בידי הוועדה המאשרת, ובלבד שהמידע מן המאגר המועבר לצורך המחקר אינו כולל פרטים מזהים. {{ח:סעיף|69יג|הצגת תצלומים מהמאגר לאדם|תיקון: 1672}} {{ח:תת|(א)}} חייל רשאי להציג לפני אדם תצלום הכלול במאגר, למטרות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 69יב|בסעיף 69יב}}, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} התצלום הוא של אדם שיש לגביו חשד כי הוא קשור לעבירה שלצורך חקירתה, מניעתה או סיכולה נדרשת הצגת התצלום; {{ח:תתת|(2)}} התצלום הוא של אדם או של גופה, שלשם זיהויים או איתורם נדרשת הצגת התצלום; {{ח:תתת|(3)}} הצגת התצלום נדרשת לשם בירור קשר אפשרי בין האדם המופיע בתצלום לבין עבירה נחקרת או עבירה שאותה מבקשים למנוע או לסכל, אף שאין לגבי האדם המופיע בתצלום חשד כאמור בפסקה (1), ובלבד שמתקיימים התנאים הנדרשים להצגת התצלום, שנקבעו לפי הוראות סעיף קטן (ב); {{ח:תתת|(4)}} הצגת התצלום נדרשת לשם מסדר זיהוי תמונות, ובלבד שמתקיימים התנאים הנדרשים להצגת התצלום, לפי הוראות סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} בפקודות כוחות המשטרה, יקבעו פקודות לעניין דרכי הצגתו של תצלום הכלול במאגר, באופן שיבטיח כי הפגיעה בפרטיות לא תעלה על הנדרש, לרבות פקודות לעניין התנאים הנדרשים להצגת תצלום לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) ו־(4). {{ח:סעיף|69יד|נטילת אמצעי זיהוי בהסכמה מאדם שאינו חשוד|תיקון: 1748}} {{ח:תת|(א)}} חייל רשאי, לצורך חקירת עבירה, ליטול אמצעי זיהוי, אחד או יותר, או להורות על נטילה כאמור בידי בעל מקצוע רפואי, ובלבד שמתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} האדם הוא נפגע עבירה, עד וכל מי שאינו חשוד, והיה לחייל יסוד סביר להניח שבגופו של אותו אדם נמצאת ראיה הנדרשת לצורך חקירת העבירה; {{ח:תתת|(2)}} הנטילה נדרשת לשם בדיקת קשר אפשרי של אותו אדם לעבירה הנחקרת. {{ח:תת|(ב)}} נטילת אמצעי זיהוי לפי סעיף זה תעשה לאחר שהוסבר לאדם, בלשון המובנת לו, את מטרת הנטילה ואת השימוש שניתן לעשות באמצעי הזיהוי, וכן הוסברה לו זכותו שלא להסכים לנטילה, ואותו אדם נתן את הסכמתו בכתב, לביצוע הנטילה. {{ח:תת|(ג)}} לא תיערך השוואה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69יא|סעיף 69יא}}, בין נתוני הזיהוי שהופקו לפי סעיף זה והמזהים את האדם ממנו ניטלה אמצעי הזיהוי, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, אלא לצורך חקירת העבירה שלשמה ניטל אמצעי הזיהוי, או לצורך חקירת עבירה בתיק חקירה אחר ולאחר שאותו אדם הסכים לכך, בכתב, על גבי טופס מתאים, ובהתאם להסכמה שנתן; ההסכמה יכול שתינתן לגבי כל תיק חקירה בנפרד, לגבי סוגי עבירות או לגבי השוואה לכלל תיקי החקירה. {{ח:תת|(ד)}} נתוני זיהוי שהופקו בהתאם לסעיף זה והמזהים את האדם ממנו ניטלו, לא ייכללו במאגר, אלא אם כן יתקיים, לאחר הנטילה ובמהלך חקירת העבירה שלשמה נערך החיפוש, האמור {{ח:פנימי|סעיף 69ג|בסעיף 69ג(א) עד (ג)}}. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳ – הליכים לפני משפט}} {{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳ – חקירה וסגירת תיקים}} {{ח:סעיף|70|חקירת עדים}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוקר“ – כל קצין צה״ל המשרת באזור וכן כל אדם אחר אשר יוסמך לכך בידי מפקד כוחות צה״ל באזור או בידי מפקד צבאי. {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עד“ – אדם, המכיר, לפי השערת החוקר, את עובדותיה ונסיבותיה של עבירה שבעניינה הוא נחקר. {{ח:תת|(ב)}} חוקר מוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות, והוא רשאי לחקור בעל־פה כל עד, ולרשום בכתב כל הודעה שמוסרה אדם הנחקר כך. {{ח:תת|(ג)}} נרשמה הודעה בכתב, תיקרא היא לפני העד אשר יתבקש לחתום עליה ואם לא ידע קרוא וכתוב, יתבקש להטביע בה את סימנו. לאחר מכן, יחתום החוקר על ההודעה. {{ח:תת|(ד)}} סירב העד לחתום על ההודעה או להטביע בה את סימנו, ירשום החוקר הערה בשולי ההודעה, כי העד מוסר ההודעה סירב לחתום עליה או להטביע בה את סימנו ואת סיבת סירובו, ככל שהדבר ידוע לו. {{ח:תת|(ה)}} העד יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות, שיציג לו החוקר בשעת החקירה, חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת האשמה פלילית. {{ח:תת|(ו)}} בכל הליכים נגד העד המוסר את ההודעה על שלא השיב נכונה על כל שאלה המוצגת לו, תשמש ההודעה שבכתב הוכחה להודעות שמסר, אלא אם יוכח כי לא מסר את ההודעות או איזה מהן. {{ח:סעיף|71|סגירת תיק חקירה|תיקון: 1669, 1708}} {{ח:תת|(א)}} מפקד כוחות צה״ל באזור או הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט אזור יהודה והשומרון או מי שהוסמך לכך על ידו, בדרך כלל או לענין מסוים רשאים להורות על סגירת תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין או על תחיקת בטחון או על עיכוב הליכים במשפט שטרם הוכרע בו הדין, אם הם סבורים שלא היה בחקירה או במשפט ענין ציבורי. {{ח:תת|(ב)}} הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט אזור יהודה והשומרון או מי שהוסמך לכך על ידו, בדרך כלל או לענין מסוים, רשאים להורות על סגירת תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין או על תחיקת הבטחון או על עיכוב הליכים במשפט שטרם הוכרע בו הדין, אם הם סבורים שלא נמצאו ראיות מספיקות או מחוסר אשמה. {{ח:תת|(ג)}} הוראה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) תינתן בכתב. {{ח:תת|(ד)}} בכל הנוגע לסגירת תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין, בא האמור בסעיף זה להוסיף על האמור בכל דין ולא לגרוע ממנו. {{ח:סעיף|72|סגירת תיק חקירה על ידי קצין משטרה|תיקון: 1708}} {{ח:תת|(א)}} מפקד משטרה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו בדבר מינויי שוטרים והעסקתם (יהודה והשומרון)|בצו בדבר מינויי שוטרים והעסקתם (יהודה והשומרון) (מס׳ 95){{ח:הערה|,}} התשכ״ז–1967}} או קצין חקירות, שהוסמך בידי מפקד כוחות המשטרה לענין זה בהסכמת פרקליט אזור יהודה והשומרון, רשאים להורות על סגירת תיק חקירה, אם היו סבורים שלא היה בחקירה ענין לציבור או שלא נמצאו ראיות מספיקות, ותיק החקירה נוגע לעניינים אלו: {{ח:תתת|(1)}} עבירה על הדין מסוג עוון או חטא; או {{ח:תתת|(2)}} עבירה על תחיקת הבטחון שהעונש הקבוע לגביה אינו עולה על חמש שנות מאסר; או {{ח:תתת|(3)}} עבירה על הדין מסוג פשע ועבירה על תחיקת הבטחון שהעונש הקבוע לגביה עולה על חמש שנות מאסר שנקבעה בהודעה בידי פרקליט אזור יהודה והשומרון לענין זה. {{ח:תת|(ב)}} סגירת תיקי חקירה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה על פי הנחיות כלליות של פרקליט אזור יהודה והשומרון. {{ח:תת|(ג)}} הוראה על סגירת תיק כאמור בסעיף קטן (א) תינתן בכתב ותובא לידיעת פרקליט אזור יהודה והשומרון, הרשאי להורות על שינויה או ביטולה. {{ח:סעיף|73|העברת תיק חקירה}} {{ח:ת}} הועבר תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין בידי המשטרה לידי תובע צבאי או דרש תובע צבאי, בכתב, העברת תיק חקירה כאמור לידיו הרי מעת ההעברה או מעת קבלת הדרישה, לפי המקרה, יחולו לגבי התיק רק הליכים שנקבעו בתחיקת הבטחון. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ – בעלי הדין וייצוגם}} {{ח:סעיף|74|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}} -}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סנגור“ – עורך־דין מקומי או עורך־דין ישראלי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עורך דין ישראלי“ – אדם הרשאי לעסוק במקצוע עריכת דין לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, כפי תוקפו בישראל, מעת לעת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עורך דין מקומי“ – אדם הרשאי לעסוק באזור במקצוע עריכת דין לפי הדין ובשינויים הנובעים מתחיקת בטחון. {{ח:סעיף|75|תובע}} {{ח:ת}} התביעה לפני בית משפט תנוהל בידי מי שנתמנה בידי מפקד כוחות צה״ל באזור כתובע צבאי. {{ח:סעיף|76|סנגור}} {{ח:ת}} נאשם לפני בית משפט זכאי להגן על עצמו באמצעות סנגור או לנהל הגנתו בעצמו. {{ח:סעיף|77|מינוי עורך דין על ידי בית משפט צבאי}} {{ח:תת|(א)}} נאשם לפני בית משפט של שלושה, שהואשם בעבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר, שלא בחר לו סנגור, ימנה לו בית המשפט הצבאי סנגור בהסכמתו. {{ח:תת|(ב)}} נאשם שאין חובה למנות לו סנגור, רשאי בית משפט צבאי, מטעמים מיוחדים – לבקשת הצדדים או מיוזמתו הוא – למנות לו סנגור. {{ח:סעיף|78|מינוי עורך־<wbr>דין כסנגור רק בהסכמתו}} {{ח:ת}} לא יתמנה עורך־דין כסנגור לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} אלא אם הסכים לכך. {{ח:סעיף|79|תפקידי סנגור}} {{ח:ת}} סנגור שנבחר או שנתמנה ייצג את הנאשם בכל הליך הקשור למשפט שלשמו נבחר או נתמנה. {{ח:סעיף|80|הפסקת ייצוג בידי סנגור}} {{ח:ת}} סנגור לנאשם לא יפסיק לייצגו אלא ברשות בית המשפט. {{ח:סעיף|81|סייג למינוי סנגור}} {{ח:ת}} בית משפט צבאי, שהרשה לסנגור להפסיק לייצג את הנאשם מחמת שזה לא שיתף פעולה עמו, רשאי על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}} שלא למנות לנאשם סנגור אחר, אם נראה לו שאין בכך להועיל. {{ח:סעיף|82|חילופי סנגורים}} {{ח:ת}} ביקש הנאשם להחליף סנגור, לא יסרב בית המשפט הצבאי לתת לסנגור הקודם רשות להפסיק לייצג את הנאשם, אלא אם נראה שחילוף הסנגורים מצריך דחייה בלתי סבירה של המשפט. {{ח:סעיף|83|שכרו של סנגור}} {{ח:תת|(א)}} נתמנה סנגור בידי בית משפט, יקבע בית המשפט הצבאי את שכר טרחתו ורשאי הוא לאשר את כיסוי הוצאות ההגנה. שכר טרחת הסניגור ייקבע בהתאם לסכומים הקבועים {{ח:חיצוני|תקנות בדבר פיצויים בשל מעצר או מאסר (צו בדבר הוראות ביטחון) (יהודה והשומרון)#תוספת 2|בתוספת השניה לתקנות בדבר פיצויים בשל מעצר או מאסר (צו בדבר הוראות ביטחון) (יהודה והשומרון), התשס״ח–2007}} (להלן: ”התוספת“). נוכח בית המשפט שבנסיבות הענין מן הצדק לקבוע שכר טרחת סניגור גבוה מזה שנקבע {{ח:חיצוני|תקנות בדבר פיצויים בשל מעצר או מאסר (צו בדבר הוראות ביטחון) (יהודה והשומרון)#תוספת 2|בתוספת}}, רשאי הוא לקבוע סכום גבוה יותר בשיעור שלא יעלה על כפל הסכום הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות בדבר פיצויים בשל מעצר או מאסר (צו בדבר הוראות ביטחון) (יהודה והשומרון)#תוספת 2|בתוספת}}. {{ח:תת|(ב)}} בית משפט צבאי רשאי לאשר תשלום מראש של הוצאות חזויות של ההגנה. {{ח:תת|(ג)}} שכר טרחת הסנגור והוצאות ההגנה יכוסו מקופת מפקדת האזור. {{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה{{ח:הערה|,}} ”הוצאות ההגנה“ – לרבות הוצאות הסנגור בקשר עם המשפט שלשמו מונה. {{ח:סעיף|84|איסור קבלת שכר}} {{ח:ת}} סנגור הזכאי לשכר טרחה והוצאות הגנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 83|בסעיף 83}} לא יקבל מאת הנאשם או מאדם אחר כל שכר, פיצוי, מתנה או טובת הנאה אחרת. {{ח:סעיף|85|לבושו של עורך דין}} {{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה – {{ח:תתת|(1)}} מדי משפט של עורכי דין הם: חולצה לבנה בעלת צווארון ושרוולים ארוכים או קצרים, עניבה, מכנסיים ומקטורן, כולם בצבע שחור או כחול כהה, גלימה שחורה ונעליים סגורות כהות; {{ח:תתת|(2)}} מדי משפט של עורכות דין הם: חולצה לבנה בעלת צווארון ושרוולים ארוכים או קצרים, מכנסיים או חצאית בצבע שחור או כחול כהה ומקטורן בצבע שחור או כחול כהה, או שמלה שחורה עם שרוולים ארוכים או קצרים וצווארון לבן, גלימה שחורה ונעליים כהות; {{ח:תתת|(3)}} בתקופה שמיום 1 באפריל עד יום 30 בנובמבר של כל שנה, ניתן שלא ללבוש מקטורן. {{ח:תת|(ב)}} סנגור לא יישמע בבית משפט צבאי, אם אינו לבוש מדי משפט, זולת אם הרשה לו בית המשפט לנהוג בדרך אחרת, אולם רשאי סנגור להישמע בידי שופט בלשכתו גם אם הוא אינו לבוש מדי משפט. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳ – ראיות}} {{ח:סעיף|86|ראיות}} {{ח:ת}} בדיני הראיות ינהג בית משפט צבאי לפי הכללים המחייבים בעניינים פלילים בבתי המשפט של מדינת ישראל. {{ח:סעיף|87|תעודות חיסיון}} {{ח:תת|(א)}} אין אדם חייב למסור, ובית המשפט הצבאי לא יקבל, ראיה, אם מפקד כוחות צה״ל באזור הביע דעתו, בתעודה חתומה על ידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בבטחון האזור או בענין ציבורי חשוב, אלא אם כן מצא שופט בית המשפט הצבאי לערעורים, על פי עתירת בעל דין המבקש את גילויה, כי הצורך לגלות את הראיה, לשם עשיית צדק, עדיף מן הענין שיש לא לגלותה. {{ח:תת|(ב)}} הוגשה לבית המשפט הצבאי תעודה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין המבקש את גילוי הראיה, להפסיק את המשפט לתקופה שיקבע כדי לאפשר הגשת עתירה לגילוי הראיה, ואם ראה לנכון – גם עד להחלטה בעתירה. {{ח:תת|(ג)}} הדיון בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיף קטן (א) יהיה בדלתיים סגורות; לשם החלטה בעתירה רשאי השופט לדרוש שהראיה או תוכנה יובאו לידיעתו, ורשאי הוא לקבל הסברים מנציג מפקד כוחות צה״ל באזור או מהתובע הצבאי, או מי מטעמם, אף בהעדר יתר בעלי הדין. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳ – סדרי דין והוראות כלליות}} {{ח:סעיף|88|הוראה כללית בדבר סדרי דין}} {{ח:ת}} בית משפט צבאי רשאי להורות, בכל ענין של סדרי־דין שלא נקבע במפורש בצו זה, על סדרי־דין שייראו לו כמתאימים ביותר לעשיית דין צדק. {{ח:סעיף|89|פומביות הדיון|תיקון: 1822}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות נפשית“ – אדם עם לקות נפשית, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות שכלית“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} אדם עם פיגור שכלי; {{ח:תתתת|(ב)}} אדם עם לקות שכלית אחרת, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות; {{ח:תתתת|(ג)}} אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אדם עם אוטיזם, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חסר ישע“ – מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו. {{ח:תת|(ב)}} בית משפט צבאי יקיים את הדיונים הנערכים בפניו בדלתיים פתוחות; אולם רשאי בית משפט צבאי לצוות כי הדיון בפניו יתקיים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם הוא סבור כי מן הראוי לעשות כן מטעמים של בטחון כוחות צה״ל, בטחון הציבור, הגנה על המוסר או על עניינו של קטין או חסר ישע או אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית או לשם הגנה על עניינו של נפגע עבירה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 186|בסעיף 186 לצו זה}} או עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או אם הוא סבור כי הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל. {{ח:תת|(ג)}} מפקד כוחות צה״ל באזור רשאי להביע דעתו, בתעודה חתומה על ידו, כי יש לערוך משפט או הליך לפני שופט, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, לשם מניעת פגיעה בבטחון האזור; ואולם, רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת בעל דין, ולאחר שמיעת יתר בעלי הדין, לקבוע, מטעמים שירשמו, כי הדיון, כולו או מקצתו, יהיה בפומבי. {{ח:תת|(ג1)}} בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית משפט צבאי, לבקשת בא כוח מפקד כוחות צה״ל באזור, לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון האזור, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי אי־גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית משפט צבאי רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולקבל הסברים מנציג מפקד כוחות צה״ל באזור או מהתובע הצבאי, אף בהיעדר יתר בעלי הדין. {{ח:תת|(ד)}} ציווה בית משפט צבאי על קיום הדיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוג בני אדם, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו. {{ח:תת|(ה)}} לא יפרסם אדם ולא יגלה לאחר דבר על דיון שהתקיים בבית משפט צבאי בדלתיים סגורות, אלא ברשות בית המשפט הצבאי. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף 89(ב), בית משפט צבאי ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}}, או על פי הוראת כל דין אחר; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי. {{ח:סעיף|90|איסור פרסום}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט צבאי רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט הצבאי, אם הוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות נפשית או של אדם עם מוגבלות שכלית או לשם שמירה על ביטחון האזור. {{ח:תת|(ב)}} בית משפט צבאי רשאי לאסור את פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, וכן כל פרט הנוגע לענין נשוא החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שנערכת על פי דין, או שיש לאסור את הפרסום מטעמים של בטחון האזור. כן רשאי בית משפט צבאי לאסור פרסומה של בקשה לצו איסור פרסום בנסיבות כאמור. {{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הצבאי רשאי לקיים דיון לצורך החלטה לפי סעיף זה, בדלתיים סגורות. {{ח:סעיף|91|צו איסור פרסום שהוצא על ידי בימ״ש בישראל}} {{ח:ת}} צו איסור פרסום אשר הוצא בידי בית משפט בישראל כוחו יפה כאילו הוצא בידי בית משפט צבאי, לרבות לעניין העמדה לדין לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}. {{ח:סעיף|92|צילום בבית משפט}} {{ח:ת}} לא יצלם אדם באולם בית משפט צבאי ולא יפרסם תצלום כזה, אלא ברשות בית המשפט הצבאי. {{ח:סעיף|93|פרסום שם קטין|תיקון: 2112}} {{ח:ת}} לא יפרסם אדם, בלי רשות בית המשפט הצבאי, שם קטין, שהוא נאשם או עד במשפט פלילי, או מתלונן או ניזוק במשפט בשל עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 279|סעיפים 279 עד 320}} {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 367ב|וסעיפים 367ב עד 367י לחוק הפלילי הירדני, מס׳ 16 לשנת 1960}}, ולא את תמונתו, מענו או פרטים אחרים, העשויים להביא לזיהויו של אותו קטין. {{ח:סעיף|94|דלתיים סגורות שלא בבית משפט}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיפים 89(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 89|89(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 90|90 עד 93}}, {{ח:פנימי|סעיף 97|97}} {{ח:פנימי|סעיף 98|ו־98}} יחולו גם על כל דיון המתקיים בדלתיים סגורות בהתאם לתחיקת הבטחון, אף שלא לפני בית משפט צבאי, והסמכויות הנתונות לבית משפט צבאי לפי סעיפים אלו, יהיו נתונות לגורם בפניו מתקיים הדיון בדלתיים סגורות. {{ח:סעיף|95|עבירה}} {{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיפים 89 עד 93}}, דינו מאסר שנתיים. {{ח:סעיף|96|ביזיון בית משפט}} {{ח:ת}} כל אדם, שבהיותו נוכח בבית המשפט הצבאי מסרב לציית לכל הוראה של בית המשפט, או מעליב את בית המשפט הצבאי או כל חבר מחבריו, או מפריע או מעכב את ההליכים בבית המשפט, דינו מאסר שנתיים. ורשאי בית המשפט הצבאי לגזור את דינו על אתר, למאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. {{ח:ת}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית משפט צבאי לדון בעבירה על סעיף זה על פי הליכי אישום רגילים כפי שנקבעו בצו זה, ובלבד שלא ישא אדם באחריות פעמיים בשל אותו מעשה. {{ח:סעיף|97|הרחקת אדם מאולם בית המשפט הצבאי}} {{ח:תת|(א)}} בית המשפט הצבאי רשאי לצוות על הרחקתו של אדם, שבעת דיוני בית המשפט עושה באולם בית המשפט, בלשכתו של שופט או סמוך למקום הדיון, אחד המעשים שלהלן: {{ח:תתת|(1)}} מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה; {{ח:תתת|(2)}} מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי־הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית המשפט; {{ח:תתת|(3)}} מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט. {{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול על מי שניתן להגיש נגדו קובלנה, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|צו בדבר מועצת עורכי הדין (יהודה והשומרון)|הצו בדבר מועצת עורכי הדין (יהודה והשומרון) (מס׳ 1162), התשמ״ו–1986}}, או שהינו נתון לשיפוט משמעתי בישראל, על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, כפי תוקפו בישראל, מעת לעת, והוא נמצא באולם בית המשפט הצבאי לרגל תפקידו. {{ח:סעיף|98|הרחקת אדם שנוכחותו מרתיעה עד}} {{ח:ת}} בית המשפט הצבאי רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת הדיון אם מצא, מטעמים שירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל. {{ח:סעיף|99|החלטות יתקבלו ברוב דעות}} {{ח:ת}} החלטות בית משפט צבאי, לרבות הכרעת הדין וגזר הדין, יתקבלו ברוב דעות; לא היה רוב דעות לגבי סוג העונש או מידתו, רואים שופט שהציע את סוג העונש או מידת העונש החמורים ביותר, כאילו הצטרף לדעתו של שופט שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו. לענין סעיף זה יקבע אב בית הדין מהו עונש חמור יותר. {{ח:סעיף|99א|תיקון טעות בפסק דין|תיקון: 1670}} {{ח:תת|(א)}} מצא בית משפט צבאי, כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לעניין זה; לעניין זה, ”טעות“ – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה. {{ח:תת|(ב)}} בהסכמת בעלי הדין, רשאי בית המשפט הצבאי להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן. {{ח:תת|(ג)}} תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לעניין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת. {{ח:תת|(ד)}} החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ – אישום}} {{ח:סעיף|100|כתב אישום}} {{ח:תת|(א)}} לפני שיובא נאשם לפני בית משפט צבאי, ירשמו מהות האישום ופרטיו בכתב אישום שיוגש בידי תובע צבאי לבית המשפט הצבאי; בפתח כתב האישום יציין התובע הצבאי אם כתב האישום מוגש לבית משפט צבאי של שלושה או לדן יחיד. {{ח:תת|(ב)}} עותק כתב האישום יימסר לנאשם לפני משפטו. {{ח:סעיף|101|צירוף אישומים}} {{ח:ת}} פרטי האישום יהיו נפרדים לכל עבירה, אבל אפשר להביא לדין על מספר אישומים בבת־אחת ואפשר לשפוט עליהם ביחד או לחוד, הכל כפי שיחליט בית המשפט בכל עת. הנאשם יתבקש להשיב על כל פרט אישום בנפרד. {{ח:סעיף|102|תיקון כתב האישום}} {{ח:תת|(א)}} תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת המשפט, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית המשפט המפרטת את השינוי; בית המשפט ימציא העתק מן ההודעה לנאשם. {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול. {{ח:סעיף|103|צירוף נאשמים}} {{ח:ת}} נאשמים המואשמים בעבירות דומות או בעבירות הנובעות מאותה מערכת עובדות, אפשר להאשימם ולשפטם ביחד או לחוד, ככל אשר יכריע בית המשפט בכל עת. {{ח:סעיף|104|הפרדת הדיון}} {{ח:ת}} החליט בית משפט צבאי, בכל שלב של ההליכים, כי הדיון נגד הנאשם יופרד, אפשר להמשיך בדיון נגד אותו נאשם או נאשמים שדינם הופרד, מאותו שלב של ההליכים המשותפים בו הורה בית המשפט הצבאי על הפרדת הדיון, הכל לפי החלטת בית המשפט שימשיך בדיון. {{ח:סעיף|105|התליית הליכים|תיקון: 1708}} {{ח:תת|(א)}} בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, רשאי בית המשפט הצבאי להתלות את ההליכים, בין מיוזמתו ובין לבקשת תובע, אם נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו. {{ח:תת|(ב)}} הותלו ההליכים לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן נמצא כי אפשר להביא את הנאשם להמשך משפטו, רשאי תובע להודיע בכתב לבית המשפט הצבאי על רצונו לחדש את ההליכים, ומשעשה כן יחדש בית המשפט הצבאי את ההליכים ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני התלייתם. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בהוראות כל דין ותחיקת בטחון, אפשר לחדש את ההליכים באישור הפרקליט הצבאי הראשי, או מי שהוסמך לכך על ידו, מטעמים שיירשמו, אף אם עברו בין מועד התליית ההליכים לבין המועד שבו אפשר להביא את הנאשם להמשך משפטו, התקופות האמורות בדין ובתחיקת בטחון; ובלבד שההליכים הותלו מהטעם שהנאשם מתחמק מן הדין. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ו|סימן ו׳ – זימון למשפט}} {{ח:סעיף|106|המצאת זימון למשפט}} {{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זימון“ – לרבות צו או הודעה שניתנו מכוח צו זה. {{ח:תת|(ב)}} זימון שיש להמציאו לאדם לפי צו זה, המצאתו תהיה באחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים; {{ח:תתת|(2)}} במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם עם אישור מסירה; בית המשפט הצבאי רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה; {{ח:תתת|(3)}} במשלוח מכתב באמצעות הממונה על עזרה משפטית, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה השומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי תוקפו בישראל, אל המועצה הפלסטינית, לשם העברתה לאדם המזומן. {{ח:תת|(ג)}} מסירת זימון לידי סנגור הנאשם, או מסירתו במשרד הסנגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו של הסנגור, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסנגור לבית המשפט הצבאי, בתוך חמישה ימים ממועד קבלת הזימון, כי אין ביכולתו להביא את הזימון לידיעת הנאשם. {{ח:תת|(ד)}} נוכח בית המשפט הצבאי, כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב בלתי מוצדק לקבל את הזימון או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית המשפט הצבאי לראות את הזימון כאילו הומצא כדין. {{ח:תת|(ה)}} נוכח בית המשפט הצבאי שאי אפשר להמציא את הזימון כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), רשאי הוא להורות על המצאתו באחת הדרכים האלה: {{ח:תתת|(1)}} בהדבקת עותק של הזימון במקום הנראה לעין במשרדי מנהלת התיאום והקישור שבאזור מגוריו של הנאשם או העד; {{ח:תתת|(2)}} בפרסום מודעה בקובץ המנשרים כמשמעו {{ח:חיצוני|צו בדבר מנשרים (יהודה והשומרון)|בצו בדבר מנשרים (יהודה והשומרון) (מס׳ 111), התשכ״ז–1967}}, או בעיתון יומי בשפה העברית ובשפה הערבית; {{ח:תתת|(3)}} בכל דרך אחרת שתראה לו. {{ח:סעיף|107|צו הבאה}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט צבאי רשאי לתת בכל עת צו הבאה נגד נאשם, אם ראה שיש צורך בכך, כדי לכפות את התייצבותו למשפט במועד שנקבע. {{ח:תת|(ב)}} נאשם, שהוצא נגדו צו הבאה לפי הוראות סעיף קטן (א) יובא בהקדם לפני בית משפט צבאי והוא יורה אם להחזיקו במעצר או לשחררו בתנאים שיקבע. {{ח:סעיף|108|תפיסת נכסי נאשם שנמלט}} {{ח:תת|(א)}} נאשם שנמלט או מסתתר ואין אפשרות למצאו, רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת תובע צבאי, אם הוא סבור שהדבר עשוי להביא להתייצבותו של הנאשם, לצוות על תפיסת כל נכס מנכסיו של הנאשם, ובכלל זה מטלטלין ומקרקעין או על רישום עיקול עליהם בפנקסי המקרקעין, או על מינוי כונס נכסים עליהם, ולהורות מה ייעשה בנכסים ובפירותיהם כל עוד הצו בתוקפו. {{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף זה לא יפגע בזכותו של נושה לרדת לאותם נכסים. {{ח:תת|(ג)}} ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל מי שתלוי בנאשם ותפיסת הנכס עשויה לפגוע בפרנסתו, לבקש מבית המשפט הצבאי לבטל את הצו או לשנותו. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ז|סימן ז׳ – הזמנת עדים ומסמכים}} {{ח:סעיף|109|הזמנת עדים ומסמכים}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, להזמין כל אדם להעיד במשפט אם היה סבור שיש בהזמנתו להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט. {{ח:תת|(ב)}} בית משפט צבאי רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו. {{ח:תת|(ג)}} בית משפט צבאי רשאי לצוות על אדם הנוכח לפניו להעיד או להמציא לו מסמכים במועד שיקבע; דינו של אדם כזה כדין מי שהומצאו לו הזמנה או צו להמצאת מסמכים. {{ח:תת|(ד)}} מי שהוזמן להעיד ולא התייצב או נצטווה להמציא מסמכים ולא המציאם, רשאי בית המשפט הצבאי לתת צו הבאה נגדו כדי לכפות את התייצבותו בבית המשפט. {{ח:תת|(ה)}} עד, שהוצא נגדו צו הבאה לפי הוראות סעיף קטן (ד) יובא בהקדם לפני בית משפט צבאי והוא יורה אם להחזיקו במעצר או לשחררו בתנאים שיקבע. {{ח:סעיף|110|מאסר עד או נאשם בשל אי ציות להזמנה}} {{ח:ת}} הוזמן אדם להופיע לפני בית משפט צבאי, וללא נימוק סביר נמנע מלבוא או מלהמציא מסמך או ראיה הנמצאים בחזקתו או בשליטתו, או שבא לבית המשפט ועזבו בלי לקבל רשות מבית המשפט, או שהוא נמנע מלבוא להמשך הדיון לאחר שנצטווה לבוא, דינו – מאסר שנתיים. ורשאי בית המשפט הצבאי לגזור את דינו על אתר, למאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. {{ח:ת}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית משפט צבאי לדון בעבירה על סעיף זה על פי הליכי אישום רגילים כפי שנקבעו בצו זה, ובלבד שלא ישא אדם באחריות פעמיים בשל אותו מעשה. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳ – הליכי משפט}} {{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳ – מועד המשפט ומיקומו}} {{ח:סעיף|111|תחילת הדיון}} {{ח:תת|(א)}} הזמן והמקום אשר בו יתחיל בית המשפט הצבאי לדון במשפט פלוני יקבע בידי נשיא בית המשפט או בהתאם להוראותיו. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) יישב דן יחיד בדין באותם זמנים ומקומות שיורה עליהם הוא עצמו. {{ח:סעיף|112|דחיית המשך הדיון}} {{ח:ת}} בית משפט צבאי רשאי לדחות את ישיבותיו בכל שלב של ההליכים, ולחזור ולשבת בזמן ובמקום שיורה. בית המשפט רשאי ליתן כל הוראה בדבר החזקתו במשמורת של נאשם והתייצבותו לישיבה שנדחתה. {{ח:סעיף|113|הטלת הוצאות בדחיית משפט}} {{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל דין“ – לרבות סנגורו או בא־כוחו של בעל דין. {{ח:תת|(ב)}} נעתר בית משפט צבאי לבקשת בעל דין לדחות את מועד המשפט או נדחה מועד המשפט בשל מעשה או מחדל של בעל דין, רשאי בית המשפט אם ראה הצדקה לכך, להטיל על בעל הדין שבעטיו נגרמה הדחיה, הוצאות בפועל לטובת הצד שכנגד. {{ח:תת|(ג)}} לא יטיל בית המשפט הצבאי הוצאות כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעל הדין להשמיע דברו. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳ – נוכחות נאשם}} {{ח:סעיף|114|נוכחות הנאשם במשפט}} {{ח:תת|(א)}} כל נאשם יהא זכאי להיות נוכח במשך כל הליכי המשפט, כל זמן שהוא מתנהג כראוי. {{ח:תת|(ב)}} אם נאשם מתנהג שלא כראוי, רשאי בית המשפט, לפי שיקול דעתו, לצוות להוציאו מאולם בית המשפט ולהמשיך בהליכי המשפט שלא בפניו ובלבד שיוודע לו על המתרחש בהליכי המשפט, ותינתן לו אפשרות להגן על עצמו. {{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הצבאי רשאי, אם יראה לנכון, להרשות לנאשם להיות מחוץ לבית המשפט במהלך המשפט, כולו או חלקו, בתנאים שיקבע. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ – פרוטוקול ותרגום}} {{ח:סעיף|115|רישום פרוטוקול}} {{ח:תת|(א)}} אב בית הדין ינהל פרוטוקול דיונים בעצמו או באמצעות רושם. {{ח:תת|(ב)}} הפרוטוקול ישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט; בין היתר, ייכלל בפרוטוקול רישום תמציתי בדבר: {{ח:תתת|(1)}} תשובת הנאשם לאישום; {{ח:תתת|(2)}} העדויות שנשמעו; {{ח:תתת|(3)}} פרטי המוצגים; {{ח:תתת|(4)}} הכרעת דין, לרבות הממצאים שקבע בית המשפט וההחלטה אם לחייב הנאשם או לזכותו; {{ח:תתת|(5)}} גזר הדין. {{ח:תת|(ג)}} כתב האישום, מסמכים שהוגשו ושקיבל אותם בית המשפט הצבאי וכל תעודה הנוגעת למשפט יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו. {{ח:תת|(ד)}} בית המשפט הצבאי רשאי, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן ליתר בעלי הדין הזדמנות להשמיע את דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בית המשפט הצבאי ייזקק לבקשת תיקון כאמור גם אם הוגשה לאחר מתן פסק הדין וכל עוד לא עברה התקופה לערעור עליו. {{ח:תת|(ה)}} בקשה לתיקון של פרוטוקול וכל החלטה על בקשה כזאת יירשמו בפרוטוקול וההחלטה תיחתם בידי בית המשפט הצבאי. {{ח:תת|(ו)}} פרוטוקול ישמש ראיה לכאורה למהלך המשפט, אולם בערעור באותו ענין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו, אלא ברשות בית המשפט הצבאי לערעורים. {{ח:תת|(ז)}} בית המשפט הצבאי יחתום על כל הכרעת דין וגזר דין. {{ח:סעיף|116|מתרגם לנאשם|תיקון: 1710}} {{ח:תת|(א)}} הוברר לבית המשפט הצבאי שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה בית המשפט הצבאי מתרגם, אשר יתרגם לו את הנאמר במהלך הדיון ואת החלטות בית המשפט, אלא אם כן ויתר הנאשם מרצון על התרגום כולו או חלקו; הזכות בידי הצדדים להתנגד למתרגם ולבקש החלפתו. {{ח:תת|(א1)|(1)}} התייצב הנאשם למשפטו, יתורגם כתב האישום שהוגש כנגדו לשפה הערבית, אלא אם כן ויתר על כך הנאשם או בא כוחו. {{ח:תתת|(2)}} הנאשם יחוייב להשיב לאשמה רק לאחר שיימסר לו תרגום כתב האישום, אלא אם הוא או בא כוחו ויתר על כך. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיפים קטנים {{ח:הערה|[צ״ל: בפסקאות]}} (1) ו־(2), נוסחו המקורי של כתב האישום שהוגש בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 100|לסעיף 100 לצו זה}} יהא הנוסח המחייב בכל ההליכים המשפטיים שיתקיימו לפי צו זה או לפי כל דין אחר. {{ח:תתת|(4)}} החלטה או פסק דין של בית משפט לא יהיו פסולים מחמת זאת בלבד, שכתב האישום לא תורגם או מחמת טעות שנפלה בתרגום. {{ח:תת|(ב)}} ראיה הנמסרת לבית המשפט הצבאי שלא בעברית או בלשון אחרת השגורה בפי בית המשפט ובעלי הדין, תתורגם בידי מתרגם, ועדות שנמסרה כאמור תירשם בפרוטוקול תוך תרגומה לעברית, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; רישום התרגום בפרוטוקול ישמש ראיה לכאורה לדברים שתורגמו. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳ – פתיחת המשפט}} {{ח:סעיף|117|תחילת המשפט}} {{ח:ת}} בתחילת המשפט יקרא בית המשפט הצבאי את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תוכנו. בית המשפט הצבאי רשאי שלא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג בידי סנגור, אם הודיע הסנגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסנגורו יירשמו בפרוטוקול. {{ח:סעיף|118|הסבר זכויות}} {{ח:ת}} במהלך המשפט יסביר בית המשפט הצבאי לנאשם, אם ראה צורך בכך, את הזכויות הנתונות לו להגנתו. {{ח:סעיף|118א|מועד לטענת פסלות|תיקון: 2026}} {{ח:תת|(א)}} לאחר תחילת המשפט, ובערעור – בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות נגד שופט פלוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}}; הוחלף שופט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, רשאי בעל דין לעורר טענת פסלות נגד השופט האחר בתחילת הישיבה הראשונה שלאחר החילופין. {{ח:תת|(ב)}} לא היה באפשרותו של בעל דין לטעון טענת פסלות בשלב האמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לטענה בשלב שלאחר מכן ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות. {{ח:תת|(ג)}} נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת. {{ח:תת|(ד)}} החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית המשפט הצבאי לערעורים. {{ח:סעיף|118ב|ערעור על החלטה בטענת פסלות|תיקון: 2026}} {{ח:תת|(א)}} בעל דין שבדעתו לערער על החלטת שופט לפי {{ח:פנימי|סעיף 118א|סעיף 118א(ד)}} יודיע על כך לבית המשפט, ומשהודיע יופסק המשפט ולא יימשך עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט השופט, ובמותב – אב בית הדין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך במשפט. {{ח:תת|(ב)}} הערעור יוגש בכתב, בפירוט נימוקיו, תוך חמישה ימים מהיום שבו הודעה לבעלי הדין החלטת השופט. {{ח:תת|(ג)}} בערעור לפי סעיף זה, ידון נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, או מותב של שופטי בית המשפט הצבאי לערעורים, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא. {{ח:תת|(ד)}} הוחלט להמשיך במשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים או השופט שדן בערעור, ובמותב – אב בית הדין, להורות על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור. {{ח:תת|(ה)}} מי שדן בערעור יתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם, ורשאי הוא לבקש מהשופט, אשר על החלטתו הוגש הערעור, להעיר את הערותיו. {{ח:סעיף|118ג|סייג לטענות פסלות|תיקון: 2026}} {{ח:ת}} טענת פסלות לא תישמע ולא תשמש נימוק לערעור, אלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 118א|סעיפים 118א}} {{ח:פנימי|סעיף 118ב|ו־118ב}}. {{ח:סעיף|119|תשובה לאשמה}} {{ח:תת|(א)}} הנאשם יישאל אם הוא מודה באשמה או בעובדות ואם לאו. תגובת הנאשם יכול שתימסר בידי סנגורו. {{ח:תת|(ב)}} הנאשם יכול להשיב לשאלה זו אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שהוא מודה באשמה; {{ח:תתת|(2)}} שהוא כופר באשמה; {{ח:תתת|(3)}} שהוא כופר באשמה, אך מודה בעובדות או בחלק מהעובדות שהובאו בקשר למעשה נשוא האישום. {{ח:תת|(ג)}} לא השיב הנאשם לשאלה שנשאל לפי סעיף קטן (א), רואים אותו כאילו כפר באשמה. {{ח:תת|(ד)}} הימנעות נאשם להשיב לאישום עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; בית המשפט הצבאי יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו. {{ח:סעיף|120|חזרה מתשובה לאשמה}} {{ח:תת|(א)}} ברשות בית המשפט הצבאי ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, רשאי הנאשם, בכל שלב של הדיון לחזור בו מתשובתו שהשיב לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף קטן 119(ב)}}, כולה או מקצתה. {{ח:תת|(ב)}} התיר בית המשפט הצבאי לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין, במידה שיסודה בהודיית הנאשם, ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות. {{ח:סעיף|121|דין מי שצפוי לעונש מוות}} {{ח:ת}} הואשם אדם בעבירה שהוא צפוי עליה לעונש מוות ובית המשפט הצבאי רשאי על פי {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165(א)}} להטיל עונש זה, אין נוהגים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 119|בסעיף 119}}, אלא רואים אותו כאילו כפר באשמה. {{ח:סעיף|122|הליכים לאחר הודאה באשמה}} {{ח:תת|(א)}} הודה הנאשם באשמה, רשאי בית המשפט הצבאי, מנימוקים שיירשמו, שלא לקבל את ההודאה ולהמשיך בדיון כאילו כפר הנאשם באשמה או כאילו כפר באשמה והודה בעובדות שצוינו בידי בית המשפט. {{ח:תת|(ב)}} החליט בית המשפט הצבאי לקבל את הודאת הנאשם, רואים את האשמה כמוכחת, ובית המשפט ירשיע את הנאשם על פי הודאתו. {{ח:תת|(ג)}} בטרם יפעל בית המשפט הצבאי על פי סעיף קטן (ב), יבחן אם הנאשם מבין כראוי את טיב האשמה ואת תוצאות הודאתו בה. {{ח:תת|(ד)}} לפני הרשעתו של הנאשם יביא התובע הצבאי לפני בית המשפט הצבאי את העובדות המהוות את העבירה ונסיבותיה; חלק הנאשם על עובדות אלו או על מקצתן, רשאי בית המשפט להתיר הבאת ראיות בקשר לעובדות שבמחלוקת. {{ח:תת|(ה)}} היו במשפט נאשמים אחדים וחלק מהם הודה באשמה, רשאי בית המשפט הצבאי להרשיע את מי שהודאתו נתקבלה על פי סעיף זה ולגזור את דינו מיד או להשהות את ההרשעה עד להכרעת דינם של כל הנאשמים, אך אם נקרא אותו נאשם להעיד במשפט, ירשיע אותו בית המשפט ויגזור את דינו, לפני שייקרא להעיד. {{ח:סעיף|123|הליכים לאחר הודאה בעובדות}} {{ח:תת|(א)}} כפר הנאשם באשמה והודה בעובדות או בחלק מהן, או שהחליט בית המשפט הצבאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122}} לראותו כאילו עשה כן, רואים את העובדות הללו כמוכחות לגבי אותו נאשם. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט הצבאי לדרוש מן התובע הצבאי להוכיח עובדה שהנאשם הודה בה בתשובתו, ואם דרש בית המשפט כן, אין רואים אותה עובדה כמוכחת, עד שיוכיחה התובע הצבאי. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ה|סימן ה׳ – בירור האשמה}} {{ח:סעיף|124|הליכים לאחר כפירה באישום}} {{ח:תת|(א)}} כפר הנאשם באישום או סירב בית המשפט לקבל מפיו הודאה באישום, ישמע בית המשפט את דבריהם של התובע הצבאי ושל עדיו, וכן כל עדות אחרת שימצא לנכון. {{ח:תת|(ב)}} אם אין הנאשם נעזר בסנגור ישאל בית המשפט הצבאי את הנאשם, עם סיום חקירתו של כל עד מצד התביעה, אם ברצונו לשאול את העד שאלות כל שהן. בית המשפט ירשום את תשובת הנאשם בפרוטוקול. {{ח:סעיף|125|זיכוי עם תום פרשת התביעה}} {{ח:ת}} נראה לבית המשפט הצבאי עם סיום פרשת התביעה כי אין בחומר הראיות כדי לחייב את הנאשם להשיב על אישום כלשהו, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום. {{ח:סעיף|126|פרשת ההגנה}} {{ח:תת|(א)}} נראה לבית המשפט הצבאי, עם סיום פרשת התביעה, כי יש לכאורה בראיות שהוגשו כדי לחייב את הנאשם להשיב על אישום, יסביר בית המשפט לנאשם כי הוא רשאי להעיד כעד הסנגוריה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד או להימנע מלהעיד ואת תוצאות הימנעותו מלהעיד כאמור בסעיף קטן (ב), וישאל אותו אם רצונו למסור עדות או לקרוא לעד כלשהו כדי להגן על עצמו; בית המשפט ישמע את עדותו של הנאשם, אם ירצה להעיד, ואת עדותם של כל העדים שייקראו להעיד. {{ח:תת|(ב)}} הימנעות הנאשם מלהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע. {{ח:תת|(ג)}} הצהיר הנאשם שיש לו עדים, אלא שאינם נוכחים, רשאי בית המשפט לדחות לפי ראות עיניו את המשך הדיון וגם לצוות, אם יראה זאת לנכון, על נקיטת אמצעים שיבטיחו את הופעתם של אותם עדים במועד שיקבע. {{ח:סעיף|127|סיכומים}} {{ח:ת}} עם סיום פרשת ההגנה רשאי התובע לסכם טענותיו ולאחריו רשאים הנאשם או סנגורו לסכם טענותיהם. {{ח:סעיף|128|הכרזה מיידית על זיכוי}} {{ח:ת}} זיכה בית המשפט הצבאי את הנאשם, יכריז על זיכויו מיד והנאשם ישוחרר אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות; אם שוחרר הנאשם בערובה, יופטרו הוא וערביו מערבותם או יוחזר הערבון הכספי, הכל לפי הענין. {{ח:סעיף|129|חיוב וגזר דין}} {{ח:תת|(א)}} הרשיע בית המשפט הצבאי את הנאשם באשמה יגזור את דינו. {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל על הנאשם בשל כך עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום. {{ח:תת|(ג)}} בטרם יגזור את דינו של נאשם, ייתן בית המשפט הצבאי לתובע הצבאי הזדמנות להביא ראיות, שיש בהן כדי להשפיע על טיב העונש או על מידתו. לאחר מכן הרשות בידי הנאשם למסור הודעה או עדות וכן להביא ראיות על עובדות ונסיבות העשויות להקל את העונש. {{ח:תת|(ד)}} נסתיימו ההליכים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאים התובע, ואחריו הנאשם או סנגורו להשמיע את סיכומיהם לענין מידת העונש; סיכם הסנגור, יאפשר בית המשפט לנאשם להגיד את דברו האחרון. {{ח:סעיף|130|נאשם שאינו שפוי בדעתו או מוגבל שכלית|תיקון: 1741}} {{ח:תת|(א)}} נשפט אדם לפני בית משפט צבאי ונראה לבית המשפט כי אין הנאשם בר עונשין, מחמת היותו בשעת המעשה סובל ממחלת נפש או מחמת ליקוי בכשרו השכלי, יפסוק בית המשפט לעצרו במקום מתאים, שייקבע בידי מפקד כוחות צה״ל באזור ולהחזיקו שם כל עוד הוא סבור שהנאשם חולה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} אם תוך הליכי הדיון בבית משפט צבאי נראה לבית המשפט שאין הנאשם מסוגל לעמוד בדין, מפני שהוא סובל ממחלת נפש או מחמת ליקוי בכשרו השכלי, יורה בית המשפט הצבאי כי אותו אדם ייעצר לתקופה שיורה מפקד כוחות צה״ל באזור. העידו שני רופאים צבאיים שאדם העצור לפי הוראות סעיף קטן זה שפוי בדעתו או אינו בעל ליקוי בכשרו השכלי, ונוכח מפקד כוחות צה״ל באזור כי מן הראוי לעשות כן, יורה שאותו אדם יישפט על העבירה שמואשם בה. {{ח:תת|(ג)}} מפקד כוחות צה״ל באזור רשאי לתת, מזמן לזמן, הוראות כפי שיראה לנכון, בדבר מעצרם של בני־אדם שנעצרו לפי הוראות סעיף זה. {{ח:סעיף|131|בדיקה רפואית לנאשם}} {{ח:תת|(א)}} כדי לאפשר לבית המשפט הצבאי להכריע אם יש מקום ליתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}}, רשאי הוא לצוות, לפי בקשת בעל הדין או ביוזמתו, שהנאשם ייבדק בדיקה רפואית, וכן אם יש צורך בכך שיאושפז בבית־חולים. {{ח:תת|(ב)}} צו אישפוז לפי סעיף זה יבוצע בידי פסיכיאטר שיתמנה לכך בידי מפקד כוחות צה״ל באזור או מי שיוסמך על־ידו לכך; הפסיכאטר יקבע בית־חולים מסוים שבו יאושפז האדם הנזכר בצו, ובית־החולים יאשפזו. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ו|סימן ו׳ – עדים}} {{ח:סעיף|132|חקירת עדים}} {{ח:ת}} עדים המעידים לפני בית משפט צבאי, יהיו נתונים לחקירה, לחקירה־שכנגד ולחקירה־חוזרת. {{ח:סעיף|133|עדים במשפט של נאשמים אחדים}} {{ח:ת}} מקום שיש מספר נאשמים במשפט אחד, סדר חקירת העדים, בידי הנאשמים או סנגוריהם, הוא: {{ח:תת|(1)}} בחקירה שכנגד – הנאשמים או סנגוריהם לפי הסדר שבו רשומים הנאשמים בכתב האישום; {{ח:תת|(2)}} בחקירה ראשית – תחילה הנאשם, או סנגורו, שביקש שמיעת אותו עד, ואחר כך יתר הנאשמים או סנגוריהם לפי הסדר האמור בפסקה (1). {{ח:סעיף|134|הזהרת עד והשבעתו}} {{ח:תת|(א)}} בית המשפט הצבאי יזהיר את העד לפני גביית עדותו כי עליו להעיד אמת, שאם לא כן יהא צפוי לעונש הקבוע בתחיקת בטחון. {{ח:תת|(ב)}} היה לבית המשפט הצבאי יסוד סביר להניח כי השבעת העד עשויה לסייע לגילוי האמת, רשאי בית המשפט, ביוזמתו או לפי בקשת בעל הדין, להשביעו, אולם רשאי העד, משהודיע שהוא עושה כן מטעמי דת או מצפון, שלא להישבע אלא להצהיר בהן צדק, זולת אם היה בית המשפט הצבאי משוכנע שטעמי העד ניתנו שלא בתום לב. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ז|סימן ז׳ – שיפוט נוער|תיקון: 1727}} {{ח:סעיף|135|תוקף ותחולה|תיקון: 1664, 1676, 1706, 1727}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|סימן זה}} לא יחולו על הליך שבמסגרתו הוגש כתב אישום לבית משפט צבאי טרם תחילת תוקפו של {{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|סימן זה}}. {{ח:סעיף|136|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט צבאי לנוער“ – בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה, כשיושב בו דן יחיד שהוא שופט נוער או מותב שבו אב בית הדין הוא שופט נוער; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, ולענין חשוד ונאשם לרבות מי שביום הגשת כתב האישום נגדו לא מלאו לו שמונה עשרה שנים. {{ח:סעיף|136א|הודעה על חקירת קטין חשוד או על מעצרו|תיקון: 1676}} {{ח:תת|(א)|(1)}} הגיע קטין החשוד בביצוע עבירה ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|בסימן זה}} – ”קטין חשוד“) לתחנת המשטרה או הובא אליה, כשאינו עצור, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ג) לצו}}, או נעצר קטין חשוד, יודיע על כך הקצין הממונה על החקירות בתחנה, ובהעדרו – מפקד התחנה ובהעדרם – קצין הממונה על התחנה ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|בסימן זה}} – ”הקצין הממונה“), בהקדם האפשרי ולאחר שיידע את הקטין כי בכוונתו לעשות כן, להורהו, ובלבד שהקטין מסר את פרטי ההתקשרות עימו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הקטין במאמץ סביר – לקרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין, ובלבד שהקטין מסר את פרטי ההתקשרות עמו ({{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|בסימן זה}} – ”קרוב אחר“), אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין. {{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), לא תימסר הודעה כאמור באותה הפסקה לעניין קטין שהגיע לתחנת המשטרה או שהובא אליה, כשאינו עצור, אם הקטין הביע התנגדות, מנימוק סביר, למסירתה; היה הקטין עצור, יינתן לרצונו בעניין מסירת ההודעה משקל ראוי, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, ובלבד שתימסר הודעה כאמור לקרוב אחר. {{ח:תת|(ב)}} לא נמסרה הודעה להורה של קטין חשוד כאמור בסעיף קטן (א) מחמת העדר אפשרות לאתרו כאמור בסעיף קטן (א), תודיע המשטרה להורה, כל עוד הקטין נתון בחקירה או במעצר, לפי המאוחר, בלא דיחוי, עם היווצרות האפשרות לאתרו במאמץ סביר, ובלבד שהקטין מסר את פרטי ההתקשרות עם ההורה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} אי מסירת הודעה להורה של קטין חשוד ולקרוב אחר מחמת העדר אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין כאמור בסעיף קטן (א), תתועד בכתב. {{ח:תתת|(2)}} יידוע הקטין, תגובתו וכן התנגדותו ככל שהייתה, וכן החלטת הקצין הממונה, יתועדו על ידי הקצין הממונה בתיעוד חזותי, בתיעוד קולי או בכתב. {{ח:סעיף|136ב|חקירת קטין חשוד בלא הודעה להורהו או לקרוב אחר|תיקון: 1676}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 136א|סעיף 136א}}, רשאי הקצין הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, להורות על הזמנת קטין חשוד שאינו עצור לחקירה או על חקירתו, בלי להודיע על כך להורהו, או לקרוב אחר, לפי העניין, אם שוכנע כי הודעה כאמור עלולה – {{ח:תתת|(1)}} לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של אדם אחר; {{ח:תתת|(2)}} להביא לשיבוש הליכי החקירה בשל חשד סביר כי אחד מהמנויים ברישה, או בן משפחתו של הורה הקטין או הקרוב האחר, היה צד לעבירה שבה חשוד הקטין; {{ח:תתת|(3)}} לגבי קטין שהוא חשוד בעבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} – לפגוע בביטחון האזור. {{ח:תת|(ב)}} הורה הקצין הממונה כאמור בסעיף קטן (א), בלא שהודיע להורה של הקטין או לקרוב אחר, וחלפו שמונה שעות מהגעתו של הקטין לתחנת המשטרה או חדל להתקיים הטעם שהצדיק הזמנה לחקירה או חקירה בלי להודיע להורה, לפי המוקדם, תימסר להורה הקטין בלא דיחוי, הודעה על הימצאותו של הקטין בתחנת המשטרה ועל חקירתו, ובלבד שהקטין מסר את פרטי ההתקשרות עם ההורה. {{ח:תת|(ג)}} חדל להתקיים הטעם שבשלו לא נמסרה ההודעה להורה הקטין או לקרוב אחר תימסר ההודעה בלא דיחוי, אלא כן הופעלה סמכות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיפים 54}} {{ח:פנימי|סעיף 55|ו־55 לצו}}. {{ח:סעיף|136ג|הודעה לקטין חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו|תיקון: 1676}} {{ח:תת|(א)}} בטרם ייחקר קטין חשוד, יודיע החוקר לקטין, בלשון המובנת לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, על זכותו להיוועץ בעורך דין ביחידות, נוסף על חובותיו לפי כל דין כלפי הקטין בהיותו חשוד. {{ח:תת|(ב)}} בטרם ייחקר קטין חשוד עצור, יודיע חוקר לסניגור, אשר הקטין מסר את פרטיו, על חקירתו; בלי לגרוע מהוראות כל דין, אין בהודעה לסניגור אשר הקטין מסר את פרטיו כאמור, כדי לעכב את החקירה. {{ח:תת|(ג)}} מפקד כוחות המשטרה, כהגדרתם בצו, יקבע הוראות בדבר נוסח הודעה כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|136ד|שפת חקירתו של קטין חשוד ותיעודה|תיקון: 1745, 1756, 1774, 1790, 1808, 1937, 2062, 2079}} {{ח:תת|(א)}} חקירת קטין חשוד על ידי שוטר תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה, לרבות שפת הסימנים. {{ח:תת|(ב)|(1)}} חקירת קטין חשוד על ידי שוטר תתנהל בתחנת המשטרה, אלא אם כן סבר השוטר כי לא ניתן לנהלה בתחנת המשטרה או שיש צורך עניני לנהלה בדחיפות מחוץ לתחנת המשטרה, או אם סבר הקצין הממונה כי קיים צורך עניני בחקירת הקטין החשוד מחוץ לתחנת המשטרה. {{ח:תתת|(2)}} החלטה בדבר ניהול חקירת קטין חשוד מחוץ לתחנת המשטרה והנמקתה יתועדו בכתב סמוך ככל האפשר לקבלת ההחלטה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} תיעוד חזותי או תיעוד קולי של חקירת קטין חשוד על ידי שוטר יהיה בכל מהלכה של החקירה מראשיתה ועד סופה ויכלול את חילופי הדברים שנעשו בין החוקר לקטין החשוד או בנוכחותו של הקטין החשוד, ובתיעוד חזותי, לרבות תגובות או תנועות גוף. {{ח:תתת|(2)}} תיעוד בכתב של חקירת קטין חשוד על ידי שוטר יכלול את עיקרי חילופי הדברים וכן התגובות או תנועות הגוף שהן תחליף לחילופי הדברים, שנעשו בין החוקר לקטין החשוד או בנוכחותו של הקטין החשוד, באופן שישקף נכונה את המתרחש בחקירה, מראשיתה ועד סופה; התיעוד בכתב ייערך בו זמנית עם חקירת הקטין החשוד או סמוך לה ככל האפשר. {{ח:תת|(ד)|(1)}} חקירה של קטין חשוד על ידי שוטר בתחנת המשטרה בעבירה שהעונש המרבי שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים או יותר תתועד בתיעוד חזותי. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), הקצין הממונה רשאי, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ה)(2) או (ה)(3) או (ח)(1)(ב), להורות על תיעוד חקירת קטין חשוד בעבירה שהעונש המרבי שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים או יותר בתיעוד קולי או בתיעוד בכתב במקום בתיעוד חזותי, אם בשל תקלה טכנית או בשל צורך ענייני לא ניתן לתעד את חקירת הקטין החשוד בתיעוד חזותי; הוראה כאמור תינתן בכתב ותכלול את הנימוקים לה; חדלו הנסיבות המונעות את התיעוד החזותי להתקיים, יתועד המשך החקירה בתיעוד חזותי. {{ח:תתת|(3)}} חקירת קטין חשוד בעבירה שהעונש שנקבע לה הוא מתחת לעשר שנות מאסר, ושהוראות סעיפים {{ח:הערה|קטנים}} (ה)(2) או (ה)(3) או (ח)(1)(ב) אינן חלות עליה, תתועד בתיעוד חזותי, בתיעוד קולי או בתיעוד בכתב. {{ח:תת|(ה)}} לעניין שפת התיעוד של חקירת קטין חשוד בתחנת המשטרה יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} תועדה חקירת קטין חשוד על ידי שוטר בכתב בלבד, יהיה התיעוד בשפה שבה התנהלה החקירה; {{ח:תתת|(2)}} לא ניתן לתעד בכתב חקירתו של קטין חשוד בשפה שבה היא מתנהלת, תתועד החקירה בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי; ואולם אם התנהלה החקירה בשפת סימנים, תועד בתיעוד חזותי בלבד; {{ח:תתת|(3)}} היה לשוטר יסוד להניח שהקטין החשוד אינו יודע קרוא וכתוב או שהוא אדם עם מוגבלות, המקשה עליו לאשר את נכונות תיעוד החקירה בכתב, תתועד החקירה בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי; {{ח:תתת|(4)}} לעניין סעיף {{ח:הערה|קטן}} זה וסעיף קטן (ז), ”מוגבלות“ – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית. {{ח:תת|(ו)}} חקירת קטין חשוד על ידי שוטר מחוץ לתחנת המשטרה תתועד בתיעוד חזותי, בתיעוד קולי או בתיעוד בכתב; ואולם שחזור של העבירה בידי הקטין החשוד יתועד בתיעוד חזותי בלבד. {{ח:תת|(ז)}} לעניין שפת התיעוד של חקירת קטין חשוד מחוץ לתחנת המשטרה יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} תועדה חקירת קטין חשוד על ידי שוטר בכתב בלבד, יהיה התיעוד בשפה שבה התנהלה החקירה, אלא אם כן לא ניתן לתעדה בו זמנית או בסמוך לה באותה השפה; {{ח:תתת|(2)}} לא תועדה חקירת קטין חשוד מחוץ לתחנת המשטרה בשפה שבה התנהלה, כאמור בפסקה (1), יתורגם התיעוד בפני הקטין החשוד לשפה שהוא מבין לשם קיום הוראות סעיף קטן (ח), ותרגום כתוב לשפה כאמור יצורף לתיעוד בכתב; {{ח:תתת|(3)}} תועדה בכתב בלבד חקירתו של קטין חשוד שאינו יודע קרוא וכתוב או שהוא אדם עם מוגבלות המקשה עליו להבין את התיעוד, ייקרא התיעוד בכתב בפניו ויוסבר לו האמור בו, לשם קיום הוראות סעיף קטן (ח). {{ח:תת|(ח)|(1)}} נחקר קטין חשוד על ידי שוטר מחוץ לתחנת המשטרה בעבירה שהעונש המרבי שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים או יותר, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} תיעוד החקירה יוצג לפני הקטין החשוד בתחנת המשטרה בהקדם האפשרי, והוא יתבקש לאשרו; ואולם רשאי הקצין הממונה מטעמים מיוחדים שיירשמו לאשר את הצגת התיעוד לפני הקטין החשוד בתחנת המשטרה במועד מאוחר יותר; {{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקה (א) נוכח חוקר, בעת התנהלות החקירה, כי לא תהיה אפשרות להביא את הקטין החשוד לתחנת המשטרה במועד סביר קרוב, יוצג התיעוד לקטין החשוד במקום שבו נערכה החקירה והוא יתבקש לאשרו; {{ח:תתתת|(ג)}} הצגת התיעוד לפני הקטין החשוד בתחנת המשטרה והליך אישורו כאמור בפסקה (א), יתועדו בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי. {{ח:תתת|(2)}} נחקר קטין חשוד על ידי שוטר מחוץ לתחנת המשטרה בעבירה שהעונש שנקבע לה הוא מתחת לעשר שנות מאסר, והחקירה תועדה בכתב, יוצג התיעוד לקטין החשוד במקום שבו נערכה החקירה והוא יתבקש לאשרו; לא אישר הקטין החשוד את התיעוד במקום החקירה, יוצג התיעוד לפני הקטין החשוד בתחנת המשטרה, בהקדם האפשרי, והקטין יתבקש לאשרו, אלא אם כן אישר הקצין הממונה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את הצגת התיעוד לפני החשוד בתחנת המשטרה במועד מאוחר יותר. {{ח:תת|(ט)|(1)}} לא ייעשה כל שינוי בקלטת. {{ח:תתת|(2)}} כללים לעניין עריכת תמליל מודפס מתיעוד חזותי או מתיעוד קולי של חקירת קטין חשוד, ולפי הצורך, לעניין תרגום התמליל, ייקבעו בנוהל פנימי של משטרת ישראל. {{ח:תת|(י)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ח) לא יחולו על חקירת קטין החשוד בביצוע עבירת ביטחון. {{ח:סעיף|136ה|תסקיר מעצר|תיקון: 1818}} {{ח:תת|(א)}} בדיון בבקשה למעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43 לצו}}, בעניינו של קטין, ובערר על החלטה כאמור, רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על הגשת תסקיר מעצר בכתב מטעם קצין המטה לענייני רווחה במינהל האזרחי או מי שמונה על ידו לעניין זה. {{ח:תת|(ב)}} תסקיר מעצר יכלול את נסיבותיו האישיות של הנאשם, משמעות המעצר, החלופות למעצר ולשחרור, או המלצה בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עליהם. {{ח:תת|(ג)}} תסקיר מעצר לא ישמש תסקיר לעניין העונש, על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 148|סעיף 148 לצו}}. {{ח:תת|(ד)}} העתק תסקיר מעצר שנתקבל לפי סעיף זה, יימסר לתובע ולסנגורו של הנאשם, אם יש לו סנגור, ובית המשפט ישמע כל טענה על הכתוב בו. אולם רשאי בית המשפט לצוות שהעתק כאמור יימסר גם לנאשם, ורשאי בית המשפט, על פי הצעה מנומקת של קצין המטה לענייני רווחה או על פי יוזמתו הוא, לצוות מטעמים מיוחדים שאין לגלות את תוכנו, כולו או מקצתו, לבעלי הדין. {{ח:תת|(ה)}} אי הגשת תסקיר מעצר כאמור בסעיף זה, לא תשמש עילה להמשך מעצרו של הקטין. {{ח:סעיף|137|מינוי שופטי נוער}} {{ח:ת}} נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים יטיל על שופטים מבין שופטי בית המשפט הצבאי של ערכאה ראשונה, שקיבלו הכשרה מתאימה לשמש כשופטי נוער במתכונת שתאושר על ידי נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, לשמש כשופטי נוער במשך התקופה שיקבע. {{ח:סעיף|138|שפיטת קטין|תיקון: 1822}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין ותחיקת בטחון, הדיון בעבירה שהואשם בה קטין יהיה בפני בית משפט צבאי לנוער. {{ח:תת|(א1)}} בית משפט צבאי לנוער ידון בדלתיים סגורות, אולם רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם, לרבות לנפגע העבירה, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכי מעצר ושחרור לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק ג׳ לצו זה}}. {{ח:סעיף|139|שפיטת קטין ובגיר יחדיו}} {{ח:תת|(א)}} אין להעמיד לדין קטין יחד עם אדם שאינו קטין אלא בהסכמת התובע הצבאי הראשי בפרקליטות הצבאית או מי שהוסמך לכך על ידו. {{ח:תת|(ב)}} הואשם קטין יחד עם אדם שאינו קטין בפני בית משפט צבאי שאינו בית משפט צבאי לנוער, רשאי בית המשפט, לאחר שמיעת בעלי הדין, לדון בענין; החליט בית המשפט הצבאי לעשות כן, ינהג כלפי הקטין כאילו היה בית משפט צבאי לנוער ויהיו לו הסמכויות של בית משפט צבאי לנוער לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|סימן זה}}; החליט בית המשפט הצבאי לא לדון בענין, יצווה על הפרדת משפטו של הקטין ויעבירו לבית משפט צבאי לנוער. {{ח:סעיף|140|קטין שהובא לבית משפט שאינו לנוער}} {{ח:תת|(א)}} מצא בית משפט צבאי שאינו בית משפט צבאי לנוער, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, כי הנאשם הוא קטין, יעביר את הענין לבית משפט צבאי לנוער, והלה ידון בו כאילו הובא מלכתחילה לפניו ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. {{ח:תת|(ב)}} ראה בית המשפט הצבאי נסיבות מיוחדות המצדיקות שלא להעביר את הענין לבית משפט צבאי לנוער כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להמשיך ולדון בו, ובלבד שמכאן ואילך ינהג כאילו היה בית משפט צבאי לנוער, ויהיו לו כל הסמכויות של בית משפט צבאי לנוער לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|סימן זה}}. {{ח:תת|(ג)}} מצא בית משפט צבאי, שאינו בית משפט צבאי לנוער, לאחר הכרעת הדין, כי הנאשם הוא קטין, ימשיך לדון בענין כאילו היה בית משפט צבאי לנוער ויהיו לו כל הסמכויות של בית משפט צבאי לנוער לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|סימן זה}}. {{ח:סעיף|141|בגיר שהובא לבית משפט לנוער}} {{ח:ת}} מצא בית משפט צבאי לנוער במהלך הדיון, כי הנאשם אינו קטין, רשאי הוא להמשיך ולדון בענין כאילו לא היה בית משפט צבאי לנוער או להעבירו לבית משפט צבאי, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הצבאי לנוער. {{ח:סעיף|142|שמירת תוקף}} {{ח:ת}} החלטה או פסק דין של בית משפט לא יהיו פסולים מחמת זאת בלבד, שבגלל גיל הנאשם צריך היה להעמידו לדין לפני בית משפט אחר; אולם אם נגרם עיוות דין חמור כתוצאה מהעמדת נאשם לדין לפני בית משפט שאינו מתאים לגילו, רשאי נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים להורות, כי בית משפט שיקבע לכך יקיים משפט חוזר בענין, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיפים 157 עד 162}}, יחולו בשינויים המחויבים לפי הענין. {{ח:סעיף|143|הפרדת קטינים}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט צבאי לנוער יקיים, ככל האפשר, את דיוניו במקום שלא מתנהלים בו משפטים אחרים, או באותו מקום אך לא באותו הזמן. {{ח:תת|(ב)}} ככל האפשר, לא יובאו נאשמים קטינים יחד עם נאשמים שאינם קטינים לבית המשפט או ממנו ולא יוחזקו בו יחד. {{ח:סעיף|144|הזמן להעמדת קטין לדין|תיקון: 1676, 1814}} {{ח:ת}} אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה שביצע בהיותו קטין אם עברה שנה מיום ביצועה, ולעניין עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} שביצע בהיותו קטין, אם עברו שנתיים מיום ביצועה, אלא בהסכמת התובע הצבאי הראשי בפרקליטות הצבאית, או מי שהוסמך על ידו לעניין זה. {{ח:סעיף|145|ציון גיל הקטין}} {{ח:ת}} כתב אישום נגד קטין יציין, אם הדבר ניתן לבירור, את תאריך לידתו של הקטין. {{ח:סעיף|146|סניגוריה}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט לנוער רשאי למנות לקטין סניגור אם הוא סבור כי טובת הקטין מצדיקה זאת. {{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), על מינוי סניגור לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ לפרק ד׳}}. {{ח:תת|(ג)}} אם אין לקטין סניגור, יעזור לו בית המשפט הצבאי לנוער לחקור את העדים. {{ח:סעיף|147|מעמדו של הורה}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט צבאי לנוער רשאי לצוות בכל עת שהורה הקטין יהיה נוכח בבית המשפט. {{ח:תת|(ב)}} כל בקשה שנאשם רשאי להגיש לבית המשפט הצבאי לנוער, רשאי גם הורה הקטין, או אדם שבית המשפט הרשהו לכך, להגיש במקומו, ורשאים הם לחקור עדים ולהשמיע טענות במקום הקטין או יחד אתו. {{ח:סעיף|148|תסקיר}} {{ח:תת|(א)}} הורשע קטין, רשאי בית המשפט הצבאי לנוער, אם סבר כי הדבר הכרחי לצורך גזירת דינו של הקטין, לדרוש תסקיר בכתב של קצין המטה לעניני רווחה במינהל האזרחי או מי שמונה על ידו לענין זה, על כל אלה, ככל שהדבר ניתן לבירור: {{ח:תתת|(1)}} עברו של הקטין; {{ח:תתת|(2)}} מצבו המשפחתי של הקטין עם פרטים מלאים ככל האפשר על הוריו, בן זוגו, ילדיו, אחיו ואחיותיו; {{ח:תתת|(3)}} מצבו הכלכלי של הקטין; {{ח:תתת|(4)}} מצב בריאותם של הקטין ובני משפחתו; {{ח:תתת|(5)}} נסיבות אישיות מיוחדות – אם ישנן – שהביאוהו לידי עבירה. {{ח:תת|(ב)}} בתסקיר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מכין התסקיר להמליץ לפני בית המשפט על הסיכויים להחזיר את הקטין למוטב. {{ח:תת|(ג)}} העתק התסקיר לפי סעיף קטן זה לא יימסר לבעלי הדין ולבאי כוחם אלא אם בית המשפט הורה הוראה אחרת, אולם רשאים התובע והסניגור של הקטין לעיין במסמכים האמורים בתיק בית המשפט. {{ח:סעיף|149|בתי מעצר לקטינים|תיקון: 1676, 1693, 2140, 2144, 2145, 2160, 2166, 2182, 2192, 2204, 2217, 2229}} {{ח:תת|(א)}} לא יוחזק קטין במעצר או במאסר אלא בבית מעצר או במתקן כליאה נפרד לקטינים או באגף בבית מעצר או במתקן כליאה כללי, ובלבד שאותו אגף יהיה מופרד לחלוטין, ייועד לקטינים בלבד ולא תהיה גישה בינו לבין אגפיו האחרים של בית המעצר או מתקן הכליאה או שוכניו. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן להחזיק מי שאינם קטינים באגף המיועד לקטינים בלבד, אם סבר מנהל בית המעצר או מתקן הכליאה כי החזקה כאמור היא לטובת הקטינים שמוחזקים באותו אגף, ובלבד שלא תהיה גישה של מי שאינם קטינים לקטינים בשעות המיועדות על פי נהלי מתקן הכליאה או בית המעצר ללינה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להחזיק קטין בתחנת משטרה, ובלבד שיוחזק בנפרד ולא יהיה מגע בינו לבין חשודים או עצירים שאינם קטינים. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להחזיק קטין במעצר גם במתקן כליאה כללי שאין בו אגף המיועד לקטינים בלבד, ובלבד שיוחזק בתא נפרד, ולא יהיה כל מגע בינו לבין כלואים או עצירים שאינם קטינים, וזאת לפרק זמן שאינו עולה על 12 שעות מרגע מעצרו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 9.10.2023 עד יום 30.9.2025):}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להחזיק קטין במעצר גם במתקן כליאה כללי שאין בו אגף המיועד לקטינים בלבד, ובלבד שיוחזק בתא נפרד, ולא יהיה כל מגע בינו לבין כלואים או עצירים שאינם קטינים, וזאת לפרק זמן שאינו עולה על שמונה ימים מרגע מעצרו. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ – ערעור}} {{ח:סעיף|150|פסק דין|תיקון: 2026}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}}: {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק דין“ – לרבות כל החלטה של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה המסיימת את הדיון בערכאה ראשונה, ולרבות: {{ח:תתת|(1)}} החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיפים 130}} {{ח:פנימי|סעיף 180|ו־180}}; {{ח:תתת|(2)}} החלטה של בית המשפט הצבאי לבטל את כתב האישום; {{ח:תתת|(3)}} הוראות בדבר התנאת העונש, חיוב בפיצויים או שיעורם, עיכוב ביצוע פסק הדין וכל הוראה אחרת שמותר לכללה בגזר הדין; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|151|הסברת זכות הערעור}} {{ח:ת}} בתום קריאת פסק הדין יסביר בית המשפט הצבאי לנאשם את זכותו לערער על פסק הדין, ויודיע לו על המועד להגשת הערעור. {{ח:סעיף|152|ערעור על פסק הדין}} {{ח:ת}} פסק דין של בית משפט של ערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט הצבאי לערעורים. {{ח:סעיף|153|כיצד נוהגים בערעור}} {{ח:ת}} בכל ענין שבערעור, לרבות כל ענין של סמכות בית המשפט הצבאי לערעורים, הגשת הערעור והזמנת בעלי דין ועדים, ינהגו לפי הכללים הנהוגים בבית הדין הצבאי בישראל, בשינוים המחויבים לפי הענין, זולת אם יש לאותו ענין הוראה אחרת בצו זה. {{ח:סעיף|154|תקופת הערעור}} {{ח:ת}} התקופה להגשת הערעור היא שלושים יום מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק דין שלא במעמד הנאשם או התובע יחל מנין התקופה להגשת הערעור, לגבי מי שפסק הדין ניתן שלא במעמדו, מן היום שבו נמסרה לו הודעה על פסק הדין. {{ח:סעיף|155|הארכת מועדים}} {{ח:ת}} נשיא או המשנה לנשיא של בית המשפט הצבאי לערעורים רשאי, לפי יוזמתו או לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 154|בסעיף 154}}. {{ח:סעיף|156|ערעור אוטומטי}} {{ח:ת}} פסק דין של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה המטיל עונש מוות יהא נדון בערעור, אף אם הנאשם לא ערער עליו. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ט|סימן ט׳ – משפט חוזר}} {{ח:סעיף|157|קיום משפט חוזר|תיקון: 1658, 1738}} {{ח:ת}} נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, נבצר ממנו – המשנה לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, רשאי להורות על עריכת משפט חוזר בענין שניתן בו פסק דין חלוט, אם ראה אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} בית משפט צבאי או כל ערכאה שיפוטית בת סמך בישראל פסקו, כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זו, היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנדון; {{ח:תת|(2)}} הוצגו עובדות או ראיות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה לפני בית המשפט הצבאי בראשונה, לשנות את תוצאת המשפט לטובת הנידון; {{ח:תת|(3)}} אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה; {{ח:תת|(4)}} נגזר על הנידון במשפט הראשון עונש מוות ויש יסוד להניח כי פסק הדין בטעות יסודו; {{ח:תת|(5)}} נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם עיוות דין. {{ח:סעיף|158|בקשה למשפט חוזר|תיקון: 1708}} {{ח:תת|(א)}} הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון ולפרקליט הצבאי הראשי; מת הנידון – תהיה הרשות האמורה גם לכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו. {{ח:תת|(ב)}} בקשה למשפט חוזר תוגש בכתב לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים בתוך 90 יום מן היום אשר בו נודע למבקש על קיום אחת העילות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 157|בסעיף 157}}, ויפורטו בה נימוקיה. {{ח:תת|(ג)}} סבר נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, כי איחור בהגשת הבקשה נגרם שלא באשמתו או ברשלנותו של המבקש, רשאי הוא להיזקק לבקשה אף אם הוגשה לאחר תום המועד האמור בפסקה (ב). {{ח:תת|(ד)}} החלטת נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים בבקשה תימסר לנידון ולפרקליט הצבאי הראשי בכתב, זולת אם הורה נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים על דרך אחרת. {{ח:תת|(ה)}} בהחלטה על משפט חוזר יקבע נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים את בית המשפט הצבאי שיקיים את המשפט החוזר; המשפט יתברר לפני בית משפט צבאי של שלושה. {{ח:תת|(ו)}} סירב נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים להורות על משפט חוזר לא תוגש בקשה נוספת או אחרת בשל עילה ששימשה יסוד לבקשה שסירבו לה. {{ח:סעיף|159|חוות דעת לפני משפט חוזר}} {{ח:תת|(א)}} לשם החלטה בבקשה למשפט חוזר, רשאי נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים לפנות לפרקליט הצבאי הראשי לקבלת חוות דעתו בכתב. {{ח:תת|(ב)}} לשם חוות דעת כאמור, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להורות על עריכת חקירה בידי המשטרה או בדיקה בידי ועדה שתמונה לענין זה בידי הפרקליט הצבאי הראשי ואשר יושב הראש שלה יהא שופט. {{ח:תת|(ג)}} ניתנה חוות דעת של הפרקליט הצבאי הראשי כאמור, יימסר למבקש העתק ממנה. {{ח:סעיף|160|סדרי הדין במשפט חוזר}} {{ח:ת}} במשפט חוזר יחולו סדרי הדין הרגילים הנוהגים לפני בית משפט צבאי אולם רשאי בית המשפט הצבאי לסטות מהם אם החליט על כך מחמת נסיבות הענין ואם נראה לו שמן הצדק לעשות כן. {{ח:סעיף|161|הדיון במשפט חוזר}} {{ח:תת|(א)}} בית המשפט הדן במשפט חוזר רשאי, על סמך הבקשה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 158|בסעיף 158}} וכל חומר אחר שנצטרף אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 159|סעיף 159}} ועל סמך טענות הצדדים ובלי לשמוע עדויות נוספות, להוציא פסק דין המקיים את פסק הדין שניתן בראשונה או המבטל אותו, כולו או חלקו ומזכה את הנידון מן העבירות שהורשע בהן, כולן או חלקן. {{ח:תת|(ב)}} החליט בית המשפט כי לשם הכרעת הדין יש לו לשמוע שנית עדויות, יבטל את פסק הדין שניתן במשפט הראשון וינהל את המשפט החוזר כאילו דן בו בפעם הראשונה על־פי כתב האישום שהיה לפני בית המשפט שדן במשפט בראשונה ויוציא בהתאם לכך את פסק דינו, ובלבד שהעונש שיטיל עליו לא יהיה חמור מן העונש שהוטל עליו בפסק הדין שניתן במשפט הראשון והעונש שבוצע לפי פסק הדין שניתן במשפט הראשון יובא בחשבון העונש החדש. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט במשפט חוזר לקבל כראיה עדות שהועדה או אמרה שנתקבלה במשפט הראשון, אם הוכח להנחת דעתו, שאי אפשר להביא את העד שהעיד אותה עדות או שמסר אותה אמרה, או אם הוא סבור, שמחמת הזמן שחלף נשתכחו מן העד פרטים שמסר באמרה כאמור או במשפט הראשון. {{ח:סעיף|162|פסק דין שניתן במשפט חוזר}} {{ח:ת}} על פסק דין של בית משפט צבאי במשפט חוזר יחולו כל ההוראות החלות על פסק דין של בית משפט צבאי של שלושה. {{ח:קטע3|פרק ה סימן י|סימן י׳ – ענישה}} {{ח:סעיף|163|ביצוע גזר דין}} {{ח:ת}} פסק דין חלוט של בית המשפט הצבאי, ישמש הרשאה לכל חייל להוציא לפועל את גזר הדין של בית המשפט הצבאי. {{ח:סעיף|164|עונשין}} {{ח:תת|(א)}} נתחייב אדם בדין לפני בית משפט צבאי, רשאי בית המשפט לגזור לו כל עונש שאינו עולה על הקבוע לעבירה בדין או בתחיקת בטחון, לפי המקרה, או עונש קל הימנו, ובכלל זה עונש מאסר וקנס גם יחד. {{ח:תת|(ב)}} במקום שלא נקבע לעבירה כאמור אלא עונש מאסר – ניתן להטיל קנס שלא יעלה על הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין ובתחיקת בטחון (יהודה והשומרון)|בצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת הביטחון}}, בסעיף המתאים לגבי עונש המאסר הקבוע לעבירה. {{ח:תת|(ג)}} בשל עבירה שנתכוון בה הנאשם לגרום נזק ממון לאחר או להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט הצבאי להטיל על הנאשם קנס פי ארבעה משווים של הנזק שנגרם או של טובת ההנאה שהושגה בידי העבירה, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם. {{ח:סעיף|165|עונש מוות}} {{ח:תת|(א)}} למרות האמור {{ח:פנימי|סעיף 164|בסעיף קטן 164(א)}} לא יוטל על הנאשם בבית משפט צבאי גזר־דין מוות, אלא אם כן היה מותב בית המשפט הצבאי מורכב משלושה שופטים שדרגתם איננה פחותה מסגן אלוף וגזר הדין ניתן פה אחד. {{ח:תת|(ב)}} לא יטיל בית משפט צבאי עונש מוות על נאשם שגילו, בעת ביצוע העבירה, היה למטה מגיל 18. {{ח:סעיף|166|דין עונשים מסויימים}} {{ח:ת}} כל הוראה בדין, הקובעת עונש חבישה או מאסר עולם עם עבודת פרך או עבודת פרך זמנית או מתייחסת אליהם, יראו אותה כאילו קבעה עונש מאסר או התייחסה אל עונש כאמור, הכל לפי המקרה. {{ח:סעיף|167|ריצוי עונש מאסר|תיקון: 1680}} {{ח:תת|(א)}} פסק דין המטיל עונש מאסר יבוצע עם קריאתו, אלא אם כן הורה אחרת בית המשפט הצבאי שהטיל את העונש. {{ח:תת|(ב)}} הטיל בית משפט צבאי עונש מאסר על הנדון יכלול בתקופת המאסר גם כל תקופה שבה היה הנדון נתון במעצר בקשר לאותה עבירה לפני גזר הדין. {{ח:תת|(ג)}} נידון שנגזר עליו עונש מאסר וביום שנגזר עליו העונש כאמור או לפניו כבר ריצה את מלוא העונש, הרי על אף האמור בסעיף קטן (א), ישוחרר מיד, אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות. {{ח:תת|(ד)}} מי שנידון למאסר, באזור או בישראל, למעט מאסר בשל אי תשלום קנס, ולפני שנשא כל עונשו חזר ונידון למאסר בשל עבירה אחרת, תתחיל תקופת העונש השניה מיד ובמקביל לראשונה, זולת אם הורה בית המשפט הצבאי אחרת. {{ח:תת|(ה)}} הטיל בית המשפט הצבאי בפסק דין אחד עונשי מאסר לתקופות שונות רשאי הוא להורות שהנידון ישא את כולם או מקצתם בזה אחר זה. לא הורה כן תתחיל תקופת כולם ביום אחד. {{ח:תת|(ו)}} על חישוב תקופת המאסר והפחתת המאסר של מי שמרצה עונש מאסר על־פי פסק דין של בית משפט צבאי, לא יחולו הוראות הדין הקובעות כללים בדבר הפחתת עונשים בעבור התנהגות טובה בבית הסוהר. {{ח:תת|(ז)}} עונש מאסר ירוצה במקום מאסר שייקבע בידי מפקד כוחות צה״ל באזור. {{ח:סעיף|168|מאסר קטין|תיקון: 1771, 1885}} {{ח:תת|(א)}} בקביעת עונשו של נער או בוגר רך יתחשב בית המשפט הצבאי, בין השאר, בגילו בשעת ביצוע העבירה. {{ח:תת|(ב)}} היה הנידון ביום גזר הדין נער והחליט בית המשפט הצבאי לגזור עליו עונש מאסר – לא תעלה תקופת המאסר על ששה חודשים, אלא אם כן הורשע בעבירה או בניסיון לעבור עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 209|סעיפים 209}}, {{ח:פנימי|סעיף 210|210}} {{ח:פנימי|סעיף 210א|או 210א}}. {{ח:תת|(ג)}} היה הנידון ביום גזר הדין בוגר רך והחליט בית המשפט הצבאי לגזור עליו עונש מאסר – לא תעלה תקופת המאסר על שנה אחת אלא אם כן הורשע בעבירה שהעונש המרבי הקבוע בצדה עולה על חמש שנות מאסר. {{ח:תת|(ד)}} אדם שהיה קטין ביום ביצוע העבירה, אין חובה להטיל עליו מאסר חובה או עונש מינימום. {{ח:סעיף|169|מאסר על תנאי|תיקון: 1714}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט צבאי שהטיל עונש מאסר לתקופה קצובה, למעט מאסר בשל אי תשלום קנס, רשאי להורות שהעונש, כולו או מקצתו יהיה על תנאי. {{ח:תת|(ב)}} מי שנידון למאסר על תנאי לא ישא את עונשו, אלא אם כן עבר בתוך התקופה שנקבעה בגזר הדין (להלן בסעיף זה – ”תקופת התנאי“) אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין (להלן בסעיף זה – ”עבירה נוספת“); תקופת התנאי לא תפחת משנה אחת ולא תעלה על חמש שנים. {{ח:תת|(ג)}} תקופת התנאי תתחיל מיום גזר הדין, ואם הנדון נושא אותו זמן עונש מאסר – מיום שחרורו מן המאסר. אולם תקופה שאסיר נמצא בה מחוץ לבית הסוהר בשל שחרור בערובה מכח צו זה, יראו אותה כתקופת תנאי מצטברת לתקופת התנאי שקבע בית המשפט הצבאי והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת. {{ח:סעיף|170|הפעלת מאסר על תנאי}} {{ח:תת|(א)}} הוטל מאסר על תנאי והורשע הנידון בתוך תקופת התנאי או לאחריה, בעבירה נוספת יצווה בית המשפט על הפעלת המאסר על תנאי ורשאי בית המשפט הצבאי להורות שהפעלת המאסר על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת. {{ח:תת|(ב)}} הורשע הנידון כאמור בסעיף קטן (א), ובית המשפט הצבאי לא דן בהפעלת המאסר על תנאי, רשאי תובע צבאי, לא יאוחר מארבע חודשים מיום גזר הדין, לבקש מכל שופט של בית המשפט הצבאי את הפעלת המאסר על תנאי, וגם על בקשה זו יחול {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)}}. {{ח:תת|(ג)}} מי שהוטל עליו עונש מאסר בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש מאסר על תנאי ישא את שתי תקופות הכליאה בזו אחר זו, זולת אם הורה בית המשפט הצבאי מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות. {{ח:סעיף|171|הארכת מאסר על תנאי}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט צבאי שהרשיע נידון בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מאסר רשאי, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 170|בסעיף 170(א)}} ובמקום לצוות על הפעלת המאסר על תנאי, לצוות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי, או חידושה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שלוש שנים, אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי. לא ישתמש בית המשפט הצבאי בסמכות לפי פסקה זו אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנידון בשל עבירה נוספת. {{ח:תת|(ב)}} האריך בית המשפט הצבאי את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי; חידש בית המשפט הצבאי את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן פסק הדין, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת. {{ח:סעיף|172|דין צו בגזר דין}} {{ח:ת}} צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיפים 170}} {{ח:פנימי|סעיף 171|ו־171}}, דינו לכל דבר כדין גזר־דין של בית משפט צבאי. {{ח:סעיף|173|תשלום קנס}} {{ח:ת}} קנס שהוטל ישולם מיד, אך רשאי בית המשפט הצבאי לצוות שהקנס ישולם בתוך תקופה שקבע ובתנאים שקבע. {{ח:סעיף|174|פיגורים}} {{ח:תת|(א)}} קנס שלא שולם, כולו או מקצתו, במועד הקבוע, תיווסף עליו תוספת פיגור (להלן בסעיף זה – התוספת). {{ח:תת|(ב)}} שעור התוספת יהיה חמישים אחוזים מן הקנס או מחלקו שלא שולם, לפי הענין; בתום כל תקופה של ששה חודשים, שעברו מן המועד הקבוע – חמישים אחוזים נוספים מן הקנס או מחלקו כאמור. {{ח:תת|(ג)}} סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שנתווספה עליו תוספת, ייזקף תחילה על חשבון התוספת. {{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק גביית הכספים הציבוריים|חוק גביית הכספים הציבוריים, מס׳ 6 לשנת 1952}} יחולו על גבייתו של קנס שלא שולם, כולו או מקצתו, במועדו, לרבות תוספת הפיגור, כאילו היה כספים ציבוריים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק גביית הכספים הציבוריים|באותו חוק}}. {{ח:סעיף|175|מאסר בשל אי־<wbr>תשלום קנס}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט צבאי רשאי לגזור מאסר בשל אי תשלום קנס לתקופה שתיראה בעיניו, ובלבד שלא תעלה על שלוש שנים וזאת בנוסף על כל עונש מאסר שיגזר על ידו. {{ח:תת|(ב)}} לא הוטל בידי בית משפט צבאי על נאשם מאסר בשל אי תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (א) רשאי בית משפט צבאי להטילו בצו על פי בקשת תובע צבאי, שהוגשה לאחר שהקנס לא שולם במועדו. {{ח:תת|(ג)}} מאסר בשל אי־תשלום קנס, ירוצה תחילה לפני כל עונש מאסר שעל הנידון לרצות. היה הנידון במאסר פלילי בעת שהוטל עליו מאסר בשל אי תשלום קנס, יופסק אותו מאסר לשם נשיאת המאסר בשל אי תשלום הקנס וישוב ויימשך משתם המאסר האמור. {{ח:תת|(ד)}} הוטל בידי בית משפט צבאי מאסר בשל אי תשלום קנס, ולפני שנשא הנדון כל עונשו שולם חלק מן הקנס, תקוצר תקופת המאסר לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו. {{ח:תת|(ה)}} נשא אדם מאסר בשל אי־תשלום קנס, לא יחוייב בתשלום הקנס והתוספת; נשא חלק מתקופת המאסר, לא יחוייב בתשלום חלק הקנס היחסי לתקופה שנשא עליו מאסר, והתוספת שיהיה חייב בה תחושב לפי אותו חלק מן הקנס שלא נשא עליו מאסר. {{ח:סעיף|176|חיוב הורים או אפוטרופוסים}} {{ח:ת}} לא מלאו לנידון שמונה עשרה שנים ביום גזר הדין, והחליט בית המשפט הצבאי לגזור עליו עונש קנס, אם כעונש יחיד ואם בנוסף על כל עונש אחר, רשאי בית המשפט לחייב בתשלום הקנס את אבי הנידון או את אימו, או אם הוא נתון לאפוטרופוסותו של אחר – את אפוטרופוסו, ולענין תשלום הקנס לרבות ריצוי עונש מאסר תמורתו – יהיה דין האב, האם או האפוטרופוס כדין הנידון. {{ח:סעיף|177|חיוב הורים או אפוטרופוסים בערובה}} {{ח:תת|(א)}} לא מלאו לנידון שמונה עשרה שנים ולא נהג בית המשפט הצבאי על פי האמור {{ח:פנימי|סעיף 176|בסעיף 176}}, רשאי בית המשפט הצבאי לצוות על אבי הנידון או על אמו או על אפוטרופוסו, ליתן התחייבות כספית (להלן בסעיף זה – ערובה) בסכום שלא יעלה על הקנס אותו רשאי היה לגזור בגין העבירה, כדי להבטיח כי הנידון לא יעבור עבירה שינקוב בית המשפט בצו (להלן בסעיף זה – עבירה נוספת) במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת (להלן בסעיף זה – תקופת ערובה). {{ח:תת|(ב)}} ציווה בית המשפט הצבאי על אדם לפי סעיף קטן (א) ליתן התחייבות להבטיח כי הנידון לא יעבור עבירה נוספת בתוספת הערובה, רשאי בית המשפט לכפותו לציית לצו וליתן את ההתחייבות על־ידי שיטיל עליו קנס שלא יעלה על הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין ובתחיקת בטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 1|בסעיף 1(א)(1) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת הביטחון}}. דין קנס שהוטל לפי סעיף זה כדין קנס שהוטל לאחר הרשעה בדין. {{ח:תת|(ג)}} הורשע הנידון בעבירה נוספת שעבר בתקופת הערובה יורה בית המשפט הצבאי בצו על מימוש הערובה ודין הצו כדין פסק דין המטיל עונש קנס על הנושא בהתחייבות, ורשאי בית המשפט לקבוע מאסר תמורתו ובלבד שתקופת המאסר לא תעלה על ששה חדשים. {{ח:סעיף|177א||תיקון: 1770}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|178|שמיעת הורה לקטין|תיקון: 1770}} {{ח:ת}} לא יעשה בית המשפט הצבאי שמוש בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|סעיפים 176}}, {{ח:פנימי|סעיף 177|177}} {{ח:פנימי|סעיף 180|או 180}} אם יש בכך כדי לחייב את הורה הקטין או אפוטרופוסו, אלא לאחר שניתנה להורה או לאפוטרופוס הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו. {{ח:סעיף|179|תפיסת נכסים}} {{ח:תת|(א)}} נתחייב אדם בפסק דין חלוט, של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או של בית המשפט הצבאי לערעורים, בתשלום קנס ולא שילמו, רשאי מפקד צבאי באזור להורות על תפיסת נכסיו ועל מכירתם לשם הבטחת תשלום הקנס. {{ח:תת|(ב)}} לצורך מימוש ההוראה על תפיסת הנכסים ומכירתם כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מפקד צבאי למנות כונס נכסים, וכן לקבוע בכתב המינוי הוראות בדבר דרכי פעולתו, חובותיו סמכויותיו ותשלום שכרו, וכן לתת לכונס הנכסים מעת לעת הוראות בעניינים המנויים לעיל. {{ח:תת|(ג)}} אדם המפריע לכונס הנכסים במילוי תפקידיו ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:סעיף|180|התחייבות נאשם להימנע מעבירה}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט צבאי שהרשיע אדם, רשאי, נוסף על העונש שהטיל או במקומו, לצוות שהנידון ייתן התחייבות להימנע מעבירה בתוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלוש שנים; ההתחייבות תהיה בערבים או בלי ערבים ובסכום שלא יעלה על סכום הקנס שמותר להטיל בשל העבירה שבה הורשע הנידון, הכל כפי שיצווה בית המשפט. {{ח:תת|(ב)}} ציווה בית המשפט הצבאי על אדם לפי סעיף קטן (א) ליתן התחייבות להימנע מעבירה, רשאי בית המשפט הצבאי לכפותו לציית לצו וליתן את ההתחייבות על־ידי שיטיל עליו מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. {{ח:תת|(ג)}} הורשע אדם בעבירה שהתחייב לפי סעיף קטן (א) להימנע ממנה ולא שילם את סכום ההתחייבות, יראו סכום זה, לענין גבייתו מן המורשע ולענין מאסר במקום תשלום, כאילו היה קנס שהוטל על־ידי בית המשפט שציווה על מתן ההתחייבות. היתה ההתחייבות בערבים, ייגבה מן הערבים כל סכום שלא שילם המורשע, כאילו היה קנס שלא שולם במועדו. {{ח:סעיף|181|שחרור קטין תוך התחייבות|תיקון: 238/ת״ט, 1692}} {{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה: {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – אדם שמלאו לו שתים־עשרה שנה אך טרם מלאו לו שמונה־עשרה שנה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפקד צבאי“ – מפקד צבאי כמשמעו {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} וכן קצין בדרגת רב־סרן ומעלה או קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה שהוסמכו לענין צו זה על־ידי מפקד צבאי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה“ – אב או אם או אפוטרופוס; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה“ – תוספת לסכום שיש להחזירו, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן באזור, כפי שיפורסם מעת לעת על־ידי קמ״ט סטטיסטיקה במינהל האזרחי. {{ח:תת|(ב)}} נעצר קטין, כחשוד בביצוע עבירה על הדין או על תחיקת הביטחון, ותובע צבאי אישר כי יש ראיות לכאורה לביצוע העבירה, רשאי מפקד צבאי להורות כי לא יועמד לדין בבית משפט צבאי בגין העבירה שהוא חשוד בביצועה ואשר תפורט על ידי המפקד הצבאי בהוראות, בתנאי שיינתנו על ידי אביו אמו או אפוטרופסו התחייבות כספית או ערבון כספי (להלן – ערובה) בסכום שלא יעלה על סכום הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין ובתחיקת בטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 1|בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון}}, והכל לפי שיורה המפקד הצבאי על מנת להבטיח כי הקטין לא יעבור עבירה נוספת במשך תקופה שלא תעלה על שנה (להלן בסעיף זה – תקופת הערובה). {{ח:תת|(ג)}} הורה שלא מילא אחר הוראת מפקד צבאי כאמור, דינו מאסר שנה. {{ח:תת|(ד)}} מי שהוטלה עליו ערובה לפי סעיף קטן (ב) רשאי לערור לפני בית המשפט הצבאי על חיובו בערובה ועל גובה ההתחייבות הכספית או הערבון. {{ח:תת|(ה)}} בהליך לפי סעיף קטן (ד) יחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים על בית המשפט הצבאי, בשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ו)}} הורשע קטין שניתנה לגביו ערובה, כאמור בסעיף קטן (ב), בעבירה נוספת שעבר בתקופת הערובה, רשאי בית משפט צבאי לבקשת תובע צבאי להורות בצו על מימוש הערובה ודין הצו כדין פסק דין המטיל עונש קנס על נותן הערובה. {{ח:תת|(ז)|(1)}} הופקד ערבון כספי, כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע המועד של תום תקופת הערובה, זכאי ההורה לדרוש את החזרת הערבון; ואולם, אם הוגש כתב אישום כנגד הקטין בגין עבירה נוספת שעבר בתקופת הערובה, זכאי ההורה לדרוש את החזרת הערבון רק לאחר שניתן פסק דין חלוט בעניינו. {{ח:תתת|(2)}} הוגשה בקשת ההורה תוך 30 ימים מיום תום תקופת הערובה או מתן פסק דין חלוט בעניינו של הקטין, כאמור בפסקה (1) – יתוספו לסכום הערבון הפרשי הצמדה לתקופה שמיום ההפקדה עד יום תשלומו בפועל. {{ח:תתת|(3)}} הוגשה בקשת ההורה לאחר תום 30 ימים מיום תום תקופת הערובה או מתן פסק דין חלוט בעניינו של הקטין, כאמור בפסקה (1) – יתוספו לסכום הערבון: {{ח:תתתת|א.}} הפרשי הצמדה לתקופה שמיום ההפקדה ועד ליום תום תקופת הערובה; {{ח:תתתת|ב.}} הפרשי הצמדה בשיעור של 50% לתקופה שמיום תום תקופת הערובה ועד יום התשלום בפועל. {{ח:תת|(ח)}} האמור בסעיף זה בא להוסיף על האמור בכל תחיקת בטחון ולא לגרוע הימנה. {{ח:סעיף|182|חיוב בפיצויים|תיקון: 1801}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט צבאי שהרשיע אדם, רשאי לחייבו, בנוסף על עונש, לשלם למי שניזוק עקב העבירה את ערך הנזק, כולו או חלקו, בתורת פיצוי על הנזק או הסבל שנגרם לו. {{ח:תת|(ב)}} לא יחייב בית משפט צבאי בפיצויים כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן אפשרות לניזוק ולנאשם להביא ראיות שיהיה בהם כדי להצביע על שיעור הנזק. {{ח:תת|(ג)}} קביעת הפיצויים לפי סעיף זה תהא לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, ביום ביצוע עבירה או ביום מתן ההחלטה על הפיצויים, הכל לפי הגדול יותר. {{ח:תת|(ד)}} דין פיצויים שלא שולמו כדין קנס שלא שולם במועדו; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים. {{ח:סעיף|183|פיצוי לנאשם שזוכה|תיקון: 1681}} {{ח:תת|(א)}} זוכה נאשם ובית המשפט הצבאי שהחליט על הזיכוי ראה שלא היה יסוד לאשמה או שהיו נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות, לבקשת הנאשם או מיוזמתו, במעמד מתן הכרעת הדין, כי מפקד כוחות צה״ל באזור ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה, בסכום שייראה לבית המשפט. {{ח:תת|(ב)}} לא דן בית המשפט הצבאי המזכה במתן צו כאמור בסעיף קטן (א) בעת הכרעת הדין, רשאי הנאשם, בתוך ששים ימים מאותו מועד, לבקש מנשיאו של בית המשפט המזכה להורות על קיום דיון בבקשה; ואולם, רשאי נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים להאריך את התקופה האמורה, מנימוקים שיירשמו; הדיון יתקיים לפני מותב בית המשפט הצבאי שפסק בעניינו של הנאשם או לפני מותב אחר שיורכב לעניין זה בידי נשיאו. {{ח:תת|(ג)}} לעניין ערעור, דין צו להוצאות או לפיצויים לפי סעיף זה או דחיית בקשה לתתו, כדין פסק הדין; ואולם לא יהיה במתן החלטה לפי סעיף זה לאחר מועד קריאת פסק הדין כדי להאריך את המועד להגשת ערעור או בקשת ערעור לגבי פסק הדין עצמו. {{ח:תת|(ד)}} בית המשפט הצבאי לא ייתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם; שוקל בית המשפט הצבאי לתת צו כאמור בסעיף קטן (א) מחמת שמתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא להתיר לתובע צבאי להציג לפניו ראיות חסויות, במעמד צד אחד, הנוגעות למתן צו כאמור. {{ח:תת|(ה)}} מפקד כוחות צה״ל באזור רשאי לקבוע בתקנות סכומים מרביים להוצאות ולפיצויים האמורים בסעיף קטן (א). {{ח:קטע3|פרק ה סימן יא|סימן י״א – חנינה והקלה בעונש על תנאי}} {{ח:סעיף|184|חנינה והקלה בעונש על תנאי|תיקון: 1656, 1677, 1703}} {{ח:תת|(א)}} מפקד כוחות צה״ל באזור רשאי להקל על תנאי בעונשו של מי שנידון בידי בית משפט צבאי או לחון אותו על תנאי (להלן {{ח:פנימי|פרק ה סימן יא|בסימן זה}} – ”הקלה בעונש על תנאי“). {{ח:תת|(ב)}} התנאי שבו מותנה שחרורו לפי הוראות סעיף קטן (א) של מי שנידון בידי בית משפט צבאי (להלן {{ח:פנימי|פרק ה סימן יא|בסימן זה}} – ”הנידון“), הוא שהנידון לא יעבור עבירה שעונשה שלושה חודשי מאסר או יותר (להלן – ”עבירה נוספת“) בתוך תקופת התנאי שתיקבע לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה) (להלן {{ח:פנימי|פרק ה סימן יא|בסימן זה}} – ”תקופת התנאי“); ורשאי מפקד כוחות צה״ל באזור להתנות שחרורו של נידון בתנאים נוספים או בתנאים אחרים. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור ברישא של סעיף קטן (ב) רשאי מפקד כוחות צה״ל באזור להקל בעונשו של נידון או לחון אותו, ובכלל זה, אף להמירו, לבקשתו, בכל עונש אחר, שהוסמך בית המשפט הצבאי להטיל על פי הדין ותחיקת הביטחון, שלא בתנאים, מטעמים מיוחדים. {{ח:תת|(ד)}} תקופת התנאי היא התקופה שמיום שחרורו של הנידון מן המאסר ועד ליום סיום תקופת המאסר שהיה נושא, אילולא הוקל בעונשו. הייתה תקופת המאסר שהיה נושא הנידון אילולא הוקל בעונשו – מאסר עולם, תהא תקופת התנאי תקופה בלתי קצובה, שתחל מיום שחרורו של הנידון מן המאסר. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד) – {{ח:תתת|(1)}} הייתה תקופת התנאי האמורה ברישה של סעיף קטן (ד) קצרה מחמש שנים, רשאי מפקד כוחות צה״ל באזור לקבוע כתקופת תנאי תקופה העולה על התקופה האמורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים; {{ח:תתת|(2)}} רשאי מפקד כוחות צה״ל באזור, מטעמים מיוחדים, לקבוע תקופה קצרה יותר כתקופת התנאי, וכן רשאי הוא לקצוב תקופת תנאי בלתי קצובה. {{ח:סעיף|185|ביטול ההקלה בעונש אגב הרשעה|תיקון: 1677}} {{ח:תת|(א)}} נידון ששוחרר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184(א)}}, והורשע בתוך תקופת התנאי או לאחריה בעבירה נוספת, שבוצעה בתוך תקופת התנאי, יצווה בית משפט צבאי שהרשיע את הנידון על ביטול ההקלה בעונש ועל ביצוע גזר הדין שהושת על הנידון, כאילו לא ניתנה בו כל הקלה, למעט אותו חלק של גזר הדין שבוצע לפני ההקלה. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן י|סימן י׳ לפרק זה}}, בוטלה הקלה בעונש על־תנאי לפי סעיף קטן (א), יישא הנידון את יתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול ההקלה בעונשו לפני ובמצטבר לכל מאסר אחר שהוטל עליו, ואם עבר עבירה נוספת בתקופת התנאי – גם לפני ובמצטבר לכל מאסר שיוטל עליו בשל אותה עבירה; היה הנידון נושא מאסר בעת שבוטלה ההקלה בעונשו, יופסק אותו מאסר לשם נשיאת יתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול השחרור וישוב ויימשך מתום אותה תקופה; לענין זה, ”מאסר“ – לרבות מאסר בשל אי־תשלום קנס. {{ח:סעיף|186|ביטול ההקלה בעונש שלא אגב הרשעה|תיקון: 1677, 1683, 1708, 1766}} {{ח:תת|(א)}} מוקמת בזאת ועדה לבחינת הפרת תנאי הקלה בעונש על תנאי, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}} (להלן בסעיף זה – ”הוועדה“). {{ח:תת|(ב)}} מפקד כוחות צה״ל באזור ימנה קצינים שדרגתם רב סרן או דרגה גבוהה מזו, הכשירים לכהן כשופטים של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה, כחברים בוועדה. {{ח:תת|(ג)}} מפקד כוחות צה״ל באזור ימנה אחד מחברי הוועדה לכהן כנגיד הוועדה. {{ח:תת|(ד)}} הוועדה תדון בדן יחיד שייקבע בידי נגיד הוועדה, ואולם לבקשת נציג המפקד הצבאי או לפי החלטת נגיד הוועדה תדון הוועדה בשלושה; מותב של שלושה ויושב ראש המותב ייקבעו בידי הנגיד. {{ח:תת|(ד1)}} חייל רשאי לעצור, ללא פקודת מעצר, כל אדם אשר הפר תנאי להקלה בעונש על תנאי, או שיש מקום לחשוד בו שהפר תנאי להקלה בעונש על תנאי, ויראו אותו אדם כאילו נעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(א)}}. {{ח:תת|(ה)}} הפר הנידון תנאי מהתנאים להקלה בעונשו על תנאי, רשאי בא כוח המפקד הצבאי, באישור פרקליט אזור יהודה והשומרון, לפנות בכתב לוועדה בבקשה להורות על הבאת הנידון לפניה ועל ביטול ההקלה בעונש. {{ח:תת|(ו)}} החלטת הוועדה בבקשה להבאת הנדון לדיון לפניה לפי סעיף קטן (ה), תשמש אסמכתה להחזקת הנידון במשמורת עד לקבלת החלטתה הסופית של הוועדה בבקשה לפי סעיף קטן (ה); דיון בבקשה להבאת הנידון לפני הוועדה יכול שיתקיים שלא בנוכחות הנידון או בא כוחו. {{ח:תת|(ז)}} הפר הנידון תנאי להקלה בעונשו על תנאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}}, תורה הוועדה על ביטול ההקלה בעונש ועל ביצוע גזר הדין שהושת על הנידון, כאילו לא ניתנה בו כל הקלה, למעט אותו חלק של גזר הדין שבוצע לפני ההקלה. {{ח:תת|(ח)}} עבר הנידון עבירה נוספת בתוך תקופת התנאי שנקבעה, אחת היא, לענין החלטת הוועדה לפי סעיף קטן (ז), אם הורשע הנידון בעבירה הנוספת אם לאו. {{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בסעיף קטן (ז), הפר נידון תנאי מתנאי ההקלה בעונשו על תנאי, שאינו ביצוע של עבירה נוספת בתוך תקופת התנאי, רשאית הוועדה, מנימוקים שיירשמו – {{ח:תתת|(1)}} להחליט על המשך השחרור של הנידון בתנאים שנקבעו בהחלטה להקל בעונשו על תנאי או בתנאים נוספים שתקבע; החליטה הוועדה על המשך השחרור, תחל לגבי הנידון תקופת תנאי חדשה; לעניין זה{{ח:הערה|,}} ”תקופת תנאי חדשה“ – תקופה שתחילתה ביום החלטת הוועדה ואורכה כאורך תקופת התנאי. החלטה כאמור לא תינתן לגבי אותו נידון אלא פעם אחת בלבד; {{ח:תתת|(2)}} להורות בהחלטתה לפי סעיף קטן (ז) שהנידון ישוב לשאת מאסר שאורכו לתקופה קצרה מאורך תקופת התנאי; הורתה הוועדה כאמור – תהא התקופה שהנידון לא נשא, לפי הוראת הוועדה, תקופת תנאי שתחל עם שחרורו של הנידון מתקופת המאסר שנשא, ותצטבר לכל תקופת תנאי אחרת שלו. {{ח:תת|(י)}} החלטת הוועדה בדבר ביטול ההקלה בעונש, דינה כדין צו למאסרו של הנידון. {{ח:תת|(יא)}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 185|סעיף קטן 185(ב)}} תחול גם על ביטול הקלה בעונש לפיסעיף זה. {{ח:תת|(יב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיפים קטנים 296(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 296|ו־296(ז)}}, בשינויים המחויבים, יחולו על ההליכים לפי סעיף זה. {{ח:תת|(יג)}} בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ו) ו־(יב), זכאי הנידון להיות נוכח בכל דיון לפני הוועדה לפי סעיף זה. {{ח:תת|(יד)}} בכל ענין של סדר דין שלא נקבע בסעיף זה, תדון הוועדה בדרך הנראית לה מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה בענין. {{ח:תת|(טו)}} הוועדה רשאית, לבקשת בא כוח המפקד הצבאי או הנידון, להורות על השהיית ביצוע החלטתה לתקופה שלא תעלה על 72 שעות ממועד החלטתה; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. {{ח:תת|(טז)}} על החלטת הוועדה לפי סעיף זה ניתן להגיש ערר לפני ועדת עררים שימנה נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים (להלן בסעיף זה – ”ועדת העררים“); ועדת העררים יכול שתהיה מורכבת מחבר אחד; כחבר בוועדת העררים ימונה קצין צה״ל שדרגתו סגן אלוף או דרגה גבוהה מזו, הכשיר לכהן כשופט של בית המשפט הצבאי לערעורים. {{ח:תת|(טז1)|(1)}} ערר על החלטת הוועדה לפי סעיפים 186(ז) ו־186(ט) יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה בפני העורר, או מיום שנמסרה לו ההחלטה אם ניתנה שלא בפניו. {{ח:תתת|(2)}} ועדת העררים רשאית להאריך את המועד להגשת ערר כאמור בסעיף קטן {{ח:הערה|[צ״ל: בפסקה]}} (1); ועדת העררים תיתן לצד שכנגד הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה לפני שתחליט בה, אם ראתה הצדקה לכך. {{ח:תת|(יז)}} לוועדת העררים יהיו כל הסמכויות הנתונות לוועדה. {{ח:תת|(יח)}} דיון בערר לפי סעיף קטן (טז) יתנהל בהתאם להוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים. {{ח:קטע3|פרק ה סימן יא1|סימן י״א1 – זכויות נפגעי עבירה|תיקון: 1799}} {{ח:סעיף|186א|הגדרות|תיקון: 1799, 1805}} {{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ה סימן יא1|סימן זה}}: {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג“ – לענין מי שהעבירה גרמה למותו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, ובלבד שערב מותו גר עמו וניהל עמו משק בית משותף במשך שנתיים לפחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגוף החוקר“ – משטרת ישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשוד“ – מי שחשוד בביצוע העבירה שפגעה בנפגע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נאשם“ – מי שנאשם בעבירה שפגעה בנפגע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נידון“ – מי שנגזר דינו בשל העבירה שפגעה בנפגע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפגע עבירה“ – מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירה, למעט עבירת תעבורה שמתקיימים בה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא עבירה שעונשה שלושה חודשי מאסר או יותר. {{ח:תתת|(2)}} היא נעברה באזור, ואם נעברה מחוץ לאזור בית משפט צבאי דן בה; {{ח:תתת|(3)}} חקירתה תעשה בידי הגוף החוקר והתביעה בה תנוהל בידי תובע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת מין או אלימות“ – עבירה מן העבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת מין או אלימות חמורה“ – עבירת מין או אלימות המנויה {{ח:פנימי|תוספת 5א חלק א|בחלק א׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 5א חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת החמישית א׳}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת תעבורה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו בדבר תעבורה (יהודה והשומרון)|בצו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1805), התשע״ט–2018}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקצין הממונה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 136א|בסעיף 136א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשויות“ – רשויות החקירה, התביעה וכל רשות ציבורית אחרת שהטיפול בנפגעי עבירה בהליך הפלילי הוא בין תפקידיה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגנטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים. {{ח:סעיף|186ב|עקרונות|תיקון: 1799}} {{ח:ת}} מתן הזכויות לנפגע עבירה ייעשה תוך התחשבות בו ובצרכיו, שמירה על כבודו והגנה על פרטיותו ובתוך זמן סביר, כל זאת מבלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים, ובכפוף לשיקולי ביטחון. {{ח:סעיף|186ג|דרכי התאמה במימוש זכויות נפגעי עבירה|תיקון: 1799}} {{ח:תת|(א)}} מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא קטין ייעשה תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות הענין בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו של הקטין. {{ח:תת|(ב)}} מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא אדם עם מוגבלות ייעשה תוך הגנה על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות וכן באופן שייתן מענה הולם לצרכיו המיוחדים. {{ח:תת|(ג)}} מידע והודעות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן יא1|סימן זה}} יימסרו, ככל הניתן, בשפה מובנת לנפגע העבירה. {{ח:סעיף|186ד|הבטחת זכויות|תיקון: 1799}} {{ח:ת}} בית המשפט הצבאי והרשויות, כל אחד בתחומו, ינקטו צעדים הדרושים להבטחת זכויות נפגע עבירה לפי צו זה. {{ח:סעיף|186ה|הגנה|תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2026):}} {{ח:ת}} במהלך ההליך הפלילי זכאי נפגע עבירה – {{ח:תת|(1)}} להגנה, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו; {{ח:תת|(2)}} לקבל בבית המשפט, ככל הניתן, הגנה מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין כל אחד מהמפורטים בסעיף קטן (1); {{ח:תת|(3)}} לקבל מהמשטרה מידע לגבי אפשרויות קיימות להגנה מפני כל אחד מהמפורטים בסעיף קטן (1). {{ח:סעיף|186ו|הגבלה על מסירת פרטים אישיים של נפגע עבירה|תיקון: 1799}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסירה“ – לרבות בדרך של העמדה לעיון או להעתקה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרטים אישיים“, לגבי נפגע עבירה – כתובת מגוריו, כתובת מקום עבודתו ומספרי הטלפון שלו. {{ח:תת|(ב)}} הרשויות לא ימסרו לאדם, לרבות לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 5א חלק א|בחלק א׳ בתוספת החמישית א׳}} שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית כל אחת מן הרשויות, בכפוף להוראות כל דין החלות עליה, למסור את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 5א חלק א|בחלק א׳ בתוספת החמישית א׳}}, כולם או חלקם, אם מצאה כי המסירה נדרשת לצורך ההליכים הפליליים שענינם העבירה שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום, לפי הענין, או לצורך הגנה וטיפול בנפגע, והתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הפרטים האישיים של הנפגע הם חלק מתיאור העובדות בכתב האישום המהוות את העבירה; {{ח:תתת|(2)}} המסירה היא בתוך רשות, בין רשות לרשות או מהרשויות לבית משפט. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם נתן הנפגע את הסכמתו למסירה. {{ח:תת|(ה)}} תובע רשאי שלא למסור לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירה שאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת 5א חלק א|בחלק א׳ לתוספת החמישית א׳}}, אם קיים לדעתו חשש לפגיעה בשלומו של נפגע העבירה. {{ח:תת|(ו)}} בית משפט רשאי, לבקשת הנאשם או סניגורו, להורות על גילוי פרטים אישיים של נפגע עבירה, כולם או חלקם, שלא נמסרו להם לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ה), אם מצא כי מסירת הפרטים נדרשת לצורך ניהול הגנת הנאשם. {{ח:תת|(ז)}} הורה בית המשפט על גילוי פרטים אישיים של נפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (ו), רשאי הוא לקבוע תנאים או סייגים לגילוי הפרטים, שתכליתם להגן על פרטיותו של הנפגע. {{ח:תת|(ט)}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכל דין אחר הקובע איסור או הגבלות על מסירת מידע, או חיסיון. {{ח:סעיף|186ז|זכות לקבלת מידע על ההליך הפלילי|תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2026):}} {{ח:תת|(א)}} נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל הדרך שבה מתנהל הליך פלילי, כפי שייקבע בתקנות על ידי מפקד כוחות צה״ל באזור. {{ח:תת|(ב)}} נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה, מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של האחראי על החקירה או התביעה, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם; מפקד כוחות צה״ל באזור יקבע בתקנות את דרכי קבלת המידע ותוכנו. {{ח:תת|(ג)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (ב) – {{ח:תתת|(1)}} נפגע עבירה שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} יידעו אותו על שלבים בהליך פלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 6|באותה תוספת}}; {{ח:תתת|(2)}} נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}} יידעו אותו על פרטים נוספים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, לרבות לענין זכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 186טז|סעיפים 186טז}} {{ח:פנימי|סעיף 186יז|ו־186יז}} כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 7|באותה תוספת}}. {{ח:סעיף|186ח|זכות עיון בכתב אישום|תיקון: 1799}} {{ח:ת}} נפגע עבירה זכאי, לבקשתו או לבקשת בא כוחו, לעיין בכתב האישום נגד הנאשם, ולקבל העתק ממנו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} עיון כאמור בכתב האישום – אסור על פי דין; {{ח:תת|(2)}} סבר פרקליט אזור יהודה והשומרון או ראש יחידת התביעות באזור שומרון ויהודה במשטרה, לפי הענין, כי מטעמים מיוחדים שיירשמו אין להרשות את העיון או את קבלת ההעתק כאמור. {{ח:סעיף|186ט|זכות לקבל מידע על מאסר או משמורת אחרת|תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2026):}} נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}} יידעו אותו על מהלך מאסרו של הנידון, או על מהלך שהייתו של הנאשם או הנידון במשמורת חוקית אחרת בעקבות העבירה, לרבות לענין זכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 186יט|סעיף 186יט}} כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 8|באותה תוספת}}. {{ח:סעיף|186י|זכות לקבל מידע על שירותי סיוע|תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2026):}} נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה כפי שייקבע בתקנות על ידי מפקד כוחות צה״ל באזור. {{ח:סעיף|186יא|ניהול ההליכים בזמן סביר|תיקון: 1799}} {{ח:ת}} ההליכים הנוגעים לעבירת מין או אלימות יקוימו בתוך זמן סביר, כדי למנוע עינוי דין. {{ח:סעיף|186יב|חקירה של גוף חוקר בדבר עבר מיני|תיקון: 1799}} {{ח:תת|(א)}} במהלך חקירת תלונה בגוף החוקר בדבר עבירת מין או אלימות לא ייחקר נפגע העבירה על עברו המיני, למעט חקירה הנדרשת בנסיבות הענין בדבר קשר מיני קודם עם החשוד, אלא אם כן קבע הקצין הממונה מטעמים שיירשמו, כי חקירה זו חיונית כדי להגיע לחקר האמת. {{ח:תת|(ב)}} חקירה על עברו המיני של נפגע עבירת מין או אלימות לפי הוראות סעיף קטן (א) תיעשה תוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו של הנפגע. {{ח:סעיף|186יג|זכות לנוכחות מלווה בחקירה|תיקון: 1799}} {{ח:ת}} נפגע עבירת מין או אלימות זכאי שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת חקירתו בגוף החוקר, אלא אם כן סבר הקצין הממונה, כי יש בכך כדי לפגוע בחקירה. {{ח:סעיף|186יד|זכות נפגע עבירת מין לבחור את מין החוקר|תיקון: 1799}} {{ח:תת|(א)}} נפגע עבירת מין זכאי לבחור את מין החוקר, והוא ייחקר כאמור בהתאם לבקשתו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הקצין הממונה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו לא ניתן להיענות לבקשה; {{ח:תתת|(2)}} החוקר האחראי על חקירת העבירה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו יש בכך כדי לפגוע בחקירה, ובשל דחיפות העניין לא ניתן לקבל את עמדתו של הקצין הממונה. {{ח:תת|(ב)}} לא נענתה בקשתו של נפגע העבירה מאחד הטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(1) או (2), ייחקר הנפגע בנוכחות שוטר או עובד הגוף החוקר בן המין שביקש הנפגע כי יחקור אותו, אם נכח באותה עת במקום החקירה, ונפגע העבירה מעוניין בכך. {{ח:תת|(ג)}} בתחילת החקירה, יידע החוקר את נפגע העבירה בדבר זכותו כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ד)}} לעניין זה, ”עבירת מין“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 285|סעיפים 285}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 367ב|292}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 367ב|293}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 296|296 עד 302}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 367ז|305}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 367ד|306}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 311|311}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 314|314}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 319|319}} {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 367ז|ו־320}} המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2|בפרט {{ח:הערה|(}}2{{ח:הערה|)}} לתוספת החמישית}}. {{ח:סעיף|186טו|זכות לנוכחות בדיון הנערך בדלתיים סגורות|תיקון: 1799}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף לדין, נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון בבית המשפט בענין העבירה שממנה נפגע, הנערך בדלתיים סגורות לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89 לצו זה}}, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של נפגע העבירה או של האדם המלווה אותו בדיון בבית המשפט. {{ח:סעיף|186טז|זכות להביע עמדה לענין עיכוב הליכים|תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2026):}} נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 186ז|סעיף 186ז(ג)(2)}} על כוונה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בענין בכתב לפני מפקד כוחות צה״ל באזור או הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט אזור יהודה והשומרון או מי שהוסמך לכך על ידו, לפני קבלת החלטה בעניין במועד ובדרך שייקבעו בתקנות על־ידי מפקד כוחות צה״ל באזור. {{ח:סעיף|186יז|זכות להביע עמדה לענין הסדר טיעון|תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2026):}} {{ח:תת|(א)}} נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 186ז|סעיף 186ז(ג)(2)}} על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לפני התובע, לפני קבלת החלטה בענין. {{ח:תת|(ב)}} זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לקבל הודעה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, ולהביע עמדה בעניין זה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו לגבי העבירות המפורטות להלן, אלא אם כן ביקש נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון: {{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 249|סעיף 249}} {{ח:פנימי|סעיף 248א|ו{{ח:הערה|־}}250 לצו}}, אם נפגע העבירה הוא בן משפחתו של הנאשם; בפסקה זו, ”בן משפחתו“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 5א חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת חמישית א׳}}; {{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 211א|סעיף 211א לצו}}. {{ח:תת|(ג)}} נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת חמישית ב׳}}, שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 186ז|סעיף 186ז(ג)(2) לצו}} על פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, זכאי להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון, לפני הגורם המאשר, בעל פה או בכתב, על פי בחירתו, טרם קבלת ההחלטה על הסדר הטיעון; בסעיף קטן זה, ”גורם מאשר“ {{ח:הערה|-}} פרקליט אזור יהודה והשומרון או ראש יחידת התביעות במחוז שומרון ויהודה במשטרה, או מי שהוסמך על ידם. {{ח:תת|(ד)}} בדיון לגבי כתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, שבו מציג התובע לפני בית המשפט הסדר טיעון שאליו הגיע עם הנאשם, יברר בית המשפט האם קוימו הוראות צו זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה, לרבות האם הובאו פרטיו של הסדר הטיעון המוצג לפניו, כאמור בסעיף זה, לפני נפגע עבירה כאמור. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו, אלא אם כן קבע פרקליט אזור יהודה והשומרון או ראש יחידת התביעות במחוז שומרון ויהודה במשטרה לפי העניין, כי יש בכך כדי לפגוע באופן ממשי בניהול ההליך. {{ח:תת|(ו)}} המועדים והדרכים למימוש זכויותיו של נפגע העבירה לפי סעיף זה ייקבעו בתקנות על ידי מפקד כוחות צה״ל באזור. {{ח:סעיף|186יח|הצהרת נפגע|תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2026):}} {{ח:תת|(א)}} נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש; מסר הנפגע הצהרה כאמור, זכאי הוא שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129}}. {{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת הצהרת נפגע לבית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129(ג)}}. {{ח:תת|(ג)}} הוראות לענין הצהרת נפגע לפי סעיף זה, לרבות לענין דרכי הגשתה, תוכנה ועדכונה ייקבעו בתקנות על ידי מפקד כוחות צה״ל באזור. {{ח:סעיף|186יט|זכות להביע עמדה לענין חנינה|תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2026):}} נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 186ט|סעיף 186ט}} על בקשת הנידון לחנינה או להקלה בעונשו ממפקד כוחות צה״ל באזור, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב בפני מפקד כוחות צה״ל באזור בבקשה כאמור, במועד ובדרך שייקבעו בתקנות. {{ח:סעיף|186כ|הגנה מפני משפט פלילי או אזרחי|תיקון: 1799}} {{ח:ת}} אי קיום זכות מהזכויות הקבועות בצו זה אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, או כדי להוות עילה למשפט פלילי או אזרחי נגד רשות ציבורית או עובד ציבור; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע נקיטת הליך משמעתי לפי כל דין. {{ח:סעיף|186כא|זכאות בני משפחה|תיקון: 1799}} {{ח:ת}} גרמה העבירה למותו של אדם, יוענקו הזכויות לפי צו זה לבני משפחתו של נפגע העבירה, לפי סדר הקדימויות שלהלן: {{ח:תת|(1)}} למי שהיה בן זוגו בעת מותו; {{ח:תת|(2)}} לילדיו; {{ח:תת|(3)}} להוריו; {{ח:תת|(4)}} לאחיו; {{ח:ת}} בהעדרם של כל אלה למי שהיה אפוטרופסו בעת מותו. {{ח:סעיף|186כב|שלילת זכויות|תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2026):}} נפגע עבירה זכאי לקבל את מלוא זכויותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן יא1|סימן זה}}, אלא אם כן סבר פרקליט אזור יהודה והשומרון, כי מטעמי ביטחון או מטעמים מיוחדים שיירשמו אין להעניק לנפגע העבירה את זכויותיו. {{ח:סעיף|186כג|הקמת יחידות סיוע בפרקליטות|תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2026):}} {{ח:ת}} בפרקליטות אזור יהודה והשומרון יוקמו יחידות סיוע, שתפקידן להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות צו זה, ובין השאר: {{ח:תת|(1)}} להבטיח את העברת המידע מהפרקליטות לנפגעי העבירות ומנפגעי העבירות לפרקליטות; {{ח:תת|(2)}} להנחות את התובעים ולסייע להם ביישום ההוראות לפי צו זה; {{ח:תת|(3)}} לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירות, ולהפיצו לתובעים. {{ח:סעיף|186כד|מינוי אחראים במשטרת ישראל|תיקון: 1799, 1982, 2099, 2136, 2167, 2220}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2026):}} {{ח:ת}} משטרת ישראל תמנה שוטרים אחראים לענין צו זה, שתפקידם להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן יא1|סימן זה}} ובין השאר: {{ח:תת|(1)}} להבטיח את העברת המידע מהמשטרה לנפגעי העבירות ומנפגעי העבירות למשטרה; {{ח:תת|(2)}} להנחות שוטרים ולסייע להם ביישום ההוראות לפי צו זה; {{ח:תת|(3)}} לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירות ולהפיצו לשוטרים. {{ח:סעיף|186כה|הודעות|תיקון: 1799}} {{ח:ת}} הודעות לפי צו זה יישלחו לנפגע העבירה לפי הכתובת שמסר לשם כך או יימסרו לו באמצעות מספר הטלפון שמסר לשם כך, הכל בדרך שייקבע בתקנות ידי מפקד כוחות צה״ל באזור יהודה והשומרון; הודעות שנשלחו לכתובת שמסר נפגע העבירה כאמור או שנעשה מאמץ סביר לשלוח או למסור אותן בדרך אחרת שייקבע בתקנות על ידי מפקד כוחות צה״ל באזור יהודה והשומרון, יראו אותן כאילו נמסרו לו. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳ – כללי האחריות לעבירה}} {{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳ – הוראות יסוד|תיקון: 1754}} {{ח:סעיף|187|הגדרות|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – מעשה, מחדל או נסיון, שהם בני עונשין לפי דין או תחיקת בטחון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מוסמכת“ – רשויות צה״ל, וכן גוף אחר הפועל מכוחו של מפקד כוחות צה״ל באזור. למען הסר ספק, לא יראו כרשות מוסמכת את הרשות הפלסטינית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)|במנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס׳ 7), התשנ״ו–1995}}, או גופים אחרים הפועלים מכוחה. {{ח:סעיף|188|אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} אין דנים אדם על מעשה, שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו, בפסק דין שניתן בידי בית משפט צבאי באזור או באזור מוחזק או בידי בית משפט בישראל; אולם אם גרם המעשה למותו של אדם, דנים אותו על כך אף אם הורשע קודם לכן בעבירה אחרת בשל אותו מעשה. {{ח:סעיף|188א|אין ענישה אלא לפי דין או תחיקת בטחון|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בדין או בתחיקת בטחון. {{ח:סעיף|188ב|אין עונשין למפרע|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} תחיקת בטחון היוצרת עבירה לא תחול על מעשה שנעשה לפני חתימתה או יום כניסתה לתוקף, לפי המאוחר. {{ח:תת|(ב)}} תחיקת בטחון הקובעת לעבירה עונש חמור מזה שנקבע לה בשעת ביצוע העבירה, לא תחול על מעשה שנעשה לפני חתימתה או יום כניסתה לתוקף לפי המאוחר; אך אין רואים בעדכון שיעורו של קנס החמרה בעונש. {{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳ – תחולה לפי זמן ומקום עשיית העבירה|תיקון: 1754}} {{ח:סעיף|189|עבירות שנעשו מקצתן בתוך האזור ומקצתן מחוץ לאזור}} {{ח:ת}} ניתן לשפוט ולהעניש אדם, העושה באזור חלק ממעשה אשר היה נחשב לעבירה, אילו נעשה כולו בתוך האזור, והוא נעשה מקצתו בתוך תחומי האזור ומקצתו מחוץ לתחומי האזור, כאילו נעשה המעשה כולו בתוך תחומי האזור. {{ח:סעיף|190|ביטול העבירה לאחר עשייתה|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} נעברה עבירה ובוטל בתחיקת בטחון האיסור עליה – תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם – יופסקו; ניתן גזר־דין – יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה. {{ח:סעיף|191|שינוי תחיקת בטחון לאחר עשיית העבירה|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק־דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, תחול על העניין תחיקת בטחון המקלה עם העושה; ”אחריות לה“ – לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה. {{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בעבירה בפסק דין חלוט ולאחר מכן נקבע לאותה עבירה בתחיקת בטחון עונש, שלפי מידתו או סוגו הוא קל מזה שהוטל עליו – יהיה עונשו העונש המרבי שנקבע בתחיקת בטחון, כאילו הוטל מלכתחילה. {{ח:סעיף|192|עבירות שהזמן גרמן|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 190|סעיפים 190}} {{ח:פנימי|סעיף 191|ו־191}} לא יחולו על עבירה לפי דין או תחיקת בטחון שנקבעו בהם או לגביהם שיעמדו בתוקפם לתקופה מסוימת, או שנובע מטיבם שהם נתונים לשינויים מזמן לזמן. {{ח:קטע3|פרק ו סימן ג1|סימן ג׳1 – העבירה הפלילית והאחריות לה – היסוד העובדתי שבעבירה|תיקון: 1754}} {{ח:סעיף|193|מבנה היסוד העובדתי|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} ”פרט“, לעניין עבירה – המעשה בהתאם להגדרתה, וכן נסיבה או תוצאה שנגרמה על ידי המעשה, מקום שהן נמנות עם הגדרת אותה עבירה. {{ח:תת|(ב)}} ”מעשה“ – לרבות מחדל, אם לא נאמר אחרת. {{ח:תת|(ג)}} ”מחדל“ – הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי הדין, תחיקת בטחון או חוזה. {{ח:קטע3|פרק ו סימן ג2|סימן ג׳2 – העבירה הפלילית והאחריות לה – היסוד הנפשי שבעבירה|תיקון: 1754}} {{ח:סעיף|194|דרישת מחשבה פלילית|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} אדם מבצע עבירה רק אם עשאה במחשבה פלילית, זולת אם – {{ח:תת|(1)}} נקבע בהגדרת העבירה כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה; או {{ח:תת|(2)}} העבירה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. {{ח:סעיף|195|מחשבה פלילית|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} מחשבה פלילית – מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולעניין התוצאות גם אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} כוונה – במטרה לגרום לאותן תוצאות; {{ח:תתת|(2)}} פזיזות שבאחת מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} אדישות – בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות; {{ח:תתתת|(ב)}} קלות דעת – בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למענן. {{ח:תת|(ב)}} לעניין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה – {{ח:תתת|(1)}} רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם; {{ח:תתת|(2)}} אין נפקה מינה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר, מזה שלגביו אמור היה המעשה להיעשות. {{ח:סעיף|196|רשלנות|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} רשלנות – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות העניין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שלעניין הפרטים הנותרים הייתה לפחות רשלנות כאמור; {{ח:תתת|(2)}} שאפשרות גרימת התוצאות לא הייתה בגדר הסיכון הסביר. {{ח:תת|(ב)}} בכל עבירה בדין או בתחיקת בטחון שבה היסוד הנפשי הנדרש להתהוות העבירה הוא רשלנות, ולאותה עבירה נקבע עונש מאסר העולה על שלוש שנים – יהיה העונש בשל אותה עבירה, מאסר שלוש שנים. {{ח:קטע3|פרק ו סימן ג3|סימן ג׳3 – העבירה הפלילית והאחריות לה – אחריות קפידה|תיקון: 1754}} {{ח:סעיף|197|אחריות קפידה והיקפה|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} אדם נושא באחריות קפידה בשל עבירה, אם נקבע בדין או בתחיקת בטחון שהעבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות; ואולם, אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לבטל את האחריות בשל עבירות שחוקקו טרם כניסתו לתוקף של סעיף זה ונקבע בדין או בתחיקת בטחון, לרבות בהלכה הפסוקה, שאינן טעונות הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות. {{ח:תת|(ב)}} לא יישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה; הטוען טענה כאמור – עליו הראיה. {{ח:תת|(ג)}} לעניין אחריות לפי סעיף זה, לא יידון אדם למאסר, אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות. {{ח:קטע3|פרק ו סימן ד1|סימן ד׳1 – עבירות נגזרות – הניסיון|תיקון: 1754}} {{ח:סעיף|198|ניסיון מהו|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} אדם מנסה לעבור עבירה אם, במטרה לבצעה, עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה. {{ח:סעיף|199|חוסר אפשרות לעשיית העבירה|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} לעניין נסיון, אין נפקה מינה אם עשיית העבירה לא הייתה אפשרית מחמת מצב דברים שהמנסה לא היה מודע לו או טעה לגביו. {{ח:סעיף|199א|עונש מיוחד על ניסיון|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} הוראה שבה נקבע לעבירה עונש חובה או שנקבע לה עונש מזערי, לא תחול על ניסיון לעבור אותה. {{ח:סעיף|199ב|פטור עקב חרטה לניסיון|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לנסיון, אם הוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה, חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות שבהן מותנית השלמת העבירה; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריותו הפלילית בשל עבירה מושלמת אחרת שבמעשה. {{ח:קטע3|פרק ו סימן ד2|סימן ד׳2 – עבירות נגזרות – צדדים לעבירה|תיקון: 1754}} {{ח:סעיף|199ג|מבצע|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} מבצע עבירה – לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר. {{ח:תת|(ב)}} המשתתפים בביצוע עבירה תוך עשיית מעשים לביצועה, הם מבצעים בצוותא, ואין נפקה מינה אם כל המעשים נעשו ביחד, או אם נעשו מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי אחר. {{ח:תת|(ג)}} מבצע באמצעות אחר הוא אדם שתרם לעשיית המעשה על־ידי אדם אחר שעשאו ככלי בידיו, כשהאחר היה נתון במצב כגון אחד המצבים הבאים, כמשמעותם בצו זה: {{ח:תתת|(1)}} קטינות או אי שפיות הדעת; {{ח:תתת|(2)}} העדר שליטה; {{ח:תתת|(3)}} ללא מחשבה פלילית; {{ח:תתת|(4)}} טעות במצב דברים; {{ח:תתת|(5)}} כורח או צידוק. {{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף קטן (ג), אם העבירה מותנית בעושה מיוחד, יהיה אדם מבצע אותה עבירה גם כאשר הייחוד מתקיים באדם האחר בלבד. {{ח:סעיף|199ד|משדל|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ, הוא משדל לדבר עבירה. {{ח:סעיף|199ה|מסייע|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע. {{ח:סעיף|199ו|עונש על סיוע|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} הסיוע לעבור עבירה שאינה עבירת ביטחון, עונשו – מחצית העונש שנקבע בדין או בתחיקת בטחון בשל ביצועה העיקרי; ואולם אם נקבע לה – {{ח:תתת|(1)}} עונש מיתה או מאסר עולם – עונשו מאסר עשרים שנה; {{ח:תתת|(2)}} עונש מזערי – עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי; {{ח:תתת|(3)}} עונש חובה כלשהו – הוא יהיה עונש מירבי, ומחציתו תהא עונש מזערי. {{ח:תת|(ב)}} הסיוע לעבור עבירה שהיא עבירת ביטחון, עונשו – העונש שנקבע בדין או בתחיקת בטחון לביצועה העיקרי; ואולם הוראה שבה נקבע לעבירה עונש חובה או שנקבע לה עונש מזערי, לא תחול על סיוע לעבור אותה. {{ח:סעיף|199ז|ניסיון לשידול|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} הניסיון לשדל אדם לבצע עבירה, עונשו – מחצית העונש שנקבע בדין או בתחיקת בטחון לביצועה העיקרי; ואולם אם נקבע לה – {{ח:תת|(1)}} עונש מיתה או מאסר עולם – עונשו מאסר עשרים שנים, ואם הייתה עבירת בטחון – עונשו מאסר שלושים שנים; {{ח:תת|(2)}} עונש מזערי – עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי; {{ח:תת|(3)}} עונש חובה כלשהו – הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי. {{ח:סעיף|199ח|פטור עקב חרטה למשדל או מסייע|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} משדל או מסייע לא יישא באחריות פלילית לשידול או לסיוע, או לניסיון לשידול, אם מנע את עשיית העבירה או את השלמתה, או אם הודיע בעוד מועד לרשות מוסמכת, אשר נתונה לה סמכות על פי דין או תחיקת בטחון למנוע את עשיית העבירה או את השלמתה, על העבירה לשם מניעת עשייתה או השלמתה ועשה למטרה זו כמיטב יכולתו בדרך אחרת; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריות פלילית לעבירה מושלמת אחרת שבמעשה. {{ח:סעיף|199ט|עבירה שונה או נוספת|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} עבר מבצע, אגב עשיית העבירה, עבירה שונה ממנה או נוספת לה, כאשר בנסיבות העניין, אדם מן היישוב יכול היה להיות מודע לאפשרות עשייתה – {{ח:תתת|(1)}} יישאו באחריות לה גם המבצעים בצוותא הנותרים; ואולם, נעברה העבירה השונה או הנוספת בכוונה, יישאו המבצעים הנותרים באחריות לה כעל עבירה של אדישות בלבד; {{ח:תתת|(2)}} יישא באחריות לה גם המשדל או המסייע, כעבירה של רשלנות, אם קיימת עבירה כזאת באותו יסוד עובדתי. {{ח:תת|(ב)}} הרשיע בית המשפט נאשם על פי סעיף קטן (א)(1) בעבירה שנקבע לה עונש חובה, רשאי הוא להטיל עליו עונש קל ממנו. {{ח:סעיף|199י|נתונים ענייניים ואישיים|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} נתון שהוא תנאי להתהוות עבירה, תהיה לו נפקות לגבי כל צד לאותה עבירה, אף אם אינו מתקיים בו; ואולם נתון אישי שנפקותו מכוח דין או תחיקת בטחון להחמיר בעונש, להקל בו, לשנותו בדרך אחרת, או למנעו, תהיה הנפקות לגבי אותו צד בלבד שבו הוא מתקיים. {{ח:קטע3|פרק ו סימן ד3|סימן ד׳3 – עבירות נגזרות – הוראות משותפות|תיקון: 1754}} {{ח:סעיף|199יא|סייג לניסיון, לשידול ולסיוע|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} הניסיון, השידול, הניסיון לשידול או הסיוע, לעבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס שאינו עולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום, אינם בני עונש. {{ח:סעיף|199יב|תחולת דין העבירה|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} מלבד אם נאמר בדין או בתחיקת בטחון או משתמע מהם אחרת, כל דין או תחיקת בטחון החלים על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת חלים גם על ניסיון, שידול, ניסיון לשידול או סיוע, לאותה עבירה. {{ח:קטע3|פרק ו סימן ה1|סימן ה׳1 – סייגים לאחריות פלילית – הוראות כלליות|תיקון: 1754}} {{ח:סעיף|199יג|נטל ההוכחה|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} מלבד אם נאמר בדין ובתחיקת בטחון אחרת, חזקה על מעשה שנעשה בתנאים שאין בהם סייג לאחריות פלילית. {{ח:סעיף|200|כפיה על ידי הבעל}} {{ח:ת}} אשה נשואה אינה פטורה מאחריות פלילית על מעשה או מחדל, אך ורק מחמת שהמעשה או המחדל נעשה בנוכחות הבעל. {{ח:קטע3|פרק ו סימן ה2|סימן ה׳2 – סייגים לאחריות פלילית – סייגים לפליליות המעשה|תיקון: 1754}} {{ח:סעיף|201|קטינות|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתיים עשרה שנים. {{ח:סעיף|202|היעדר שליטה|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לעניין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה. {{ח:סעיף|203|אי שפיות הדעת|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש – {{ח:תת|(1)}} להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או {{ח:תת|(2)}} להימנע מעשיית המעשה. {{ח:סעיף|204|שיכרות|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו. {{ח:תת|(ב)}} עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה. {{ח:תת|(ג)}} גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”מצב של שכרות“ – מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה. {{ח:תת|(ה)}} סעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן (ד), אך עקב שכרות חלקית לא היה מודע, בשעת מעשה, לפרט מפרטי העבירה. {{ח:סעיף|205|הגנה עצמית|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים. {{ח:סעיף|206|צורך|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא הייתה לו דרך אחרת אלא לעשותו. {{ח:סעיף|206א|כורח|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שנצטווה לעשותו תוך איום שנשקפה ממנו סכנה מוחשית של פגיעה חמורה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו, ושאנוס היה לעשותו עקב כך. {{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול ביחס לעבירה שעונשה מוות ועבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 209|סעיף 209 לצו זה}}, וכן ניסיון, שידול, ניסיון לשידול או סיוע לעבירות האמורות. {{ח:סעיף|206ב|צידוק|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} הוא היה חייב או מוסמך, לפי דין או לפי תחיקת בטחון, לעשותו; {{ח:תת|(2)}} עשהו על־פי צו של רשות מוסמכת שהיה חייב לפי דין או תחיקת בטחון לציית לה, זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין; {{ח:תת|(3)}} במעשה הטעון לפי דין או תחיקת בטחון הסכמה, כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם, שלמות גופו, או למניעת נזק חמור לבריאותו, ואם בנסיבות העניין לא היה בידו להשיג את ההסכמה; {{ח:תת|(4)}} עשהו באדם בהסכמה כדין, תוך פעולה או טיפול רפואיים, שתכליתם טובתו או טובת הזולת; {{ח:תת|(5)}} עשהו תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי, שאינם אסורים לפי דין או תחיקת בטחון ואינם נוגדים את תקנת הציבור, ובהתאם לכללים הנהוגים בהם. {{ח:סעיף|206ג|כניסה למצב בהתנהגות פסולה|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 202|סעיפים 202}}, {{ח:פנימי|סעיף 206|206}} {{ח:פנימי|סעיף 206א|ו־206א}} לא יחולו אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול היה, בנסיבות העניין, להיות מודע, לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו, כי הוא עלול לעשותו במצב זה, ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב; ובלבד שענינו של המעשה שנעשה במצבים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206}} או {{ח:פנימי|סעיף 206א|בסעיף 206א}}, לא היה הצלת אינטרס הזולת. {{ח:תת|(ב)}} במקרה כאמור בסעיף קטן (א), רואים את האדם כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה; נכנס אדם למצב כדי לעבור את העבירה, והיא מותנית גם בתוצאה, רואים אותו כמי שעבר את העבירה בכוונה. {{ח:סעיף|206ד|חובה לעמוד בסכנה או באיום|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 206א|ו־206א}} לא יחולו כאשר הייתה מוטלת על האדם חובה על־פי דין, תחיקת בטחון או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום. {{ח:סעיף|206ה|חריגה מן הסביר|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 205|סעיפים 205}}, {{ח:פנימי|סעיף 206|206}} {{ח:פנימי|סעיף 206א|ו־206א}} לא יחולו כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות העניין לשם מניעת הפגיעה. {{ח:סעיף|206ו|זוטי דברים|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך. {{ח:סעיף|206ז|טעות במצב דברים|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו. {{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 197|בסעיף 197(ב)}}. {{ח:סעיף|206ח|טעות במצב משפטי|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} לענין האחריות הפלילית אין נפקא מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור על פי דין או תחיקת בטחון, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי שנקבע בדין או בתחיקת בטחון, או בדבר הבנתו את האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר {{ח:קטע3|פרק ו סימן ו|סימן ו׳ – אחריות פלילית של תאגיד|תיקון: 1754}} {{ח:סעיף|206ט|היקף אחריותו הפלילית של תאגיד|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד יישא באחריות פלילית – {{ח:תתת|(1)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197}}, כשהעבירה נעברה על ידי אדם במהלך מילוי תפקידו בתאגיד; {{ח:תתת|(2)}} לעבירה המצריכה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות, אם, בנסיבות הענין ולאור תפקידו של האדם, סמכותו ואחריותו בניהול עניני התאגיד, יש לראות במעשה שבו עבר את העבירה, ובמחשבתו הפלילית או ברשלנותו, את מעשהו, ומחשבתו או רשלנותו, של התאגיד. {{ח:תת|(ב)}} בעבירה שנעברה במחדל, כאשר חובת העשיה מוטלת במישרין על התאגיד, אין נפקה מינה אם ניתן לייחס את העבירה גם לבעל תפקיד פלוני בתאגיד, אם לאו. {{ח:סעיף|207|עבירות של תאגיד}} {{ח:ת}} נתחייב בדין תאגיד, בעבירה על תחיקת בטחון או על הדין, יראו כל אדם שהיה בזמן העבירה מנהלו או פקידו של התאגיד, כאשם באותה עבירה אלא אם כן יוכח שהעבירה בוצעה בלא ידיעתו או שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעת ביצועה. {{ח:קטע3|פרק ו סימן ו1|סימן ו׳1 – הוראות שונות|תיקון: 1754}} {{ח:סעיף|207א|פרשנות|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} ניתן דין או תחיקת בטחון לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתם, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין או תחיקת בטחון. {{ח:סעיף|207ב|נפקותו של ספק|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן היא הוכחה מעבר לספק סביר. {{ח:תת|(ב)}} התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית, והספק לא הוסר, יחול הסייג. {{ח:סעיף|207ג|פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירה|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} בכל מקום בדין או בתחיקת בטחון שנחקק לפני תחילת תוקפו של סעיף זה, ושבו היסוד הנפשי שבעבירה בא לידי ביטוי במונח – {{ח:תת|(1)}} ”זדון“ או ”מזיד“ – יהיה היסוד הנפשי הדרוש להתהוות העבירה – מודעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195(א) רישה}}, ולעניין תוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה – גם פזיזות; {{ח:תת|(2)}} ”בכוונה“ – מקום שהמונח אינו מתייחס לתוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה, יתפרש המונח כמניע שמתוכו נעשה המעשה או כמטרה להשיג יעד כפי שנקבע בעבירה, לפי ההקשר; {{ח:תת|(3)}} ”ביודעין“ או מונח בעל משמעות דומה – יתפרש המונח כמחשבה פלילית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195(א)}}; {{ח:תת|(4)}} ”יש לו יסוד להניח“ או ביטוי בעל משמעות דומה – יתפרש הביטוי כאדם שחשד, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195(ג)(1)}}; {{ח:תת|(5)}} ”התרשלות“ – יתפרש המונח כרשלנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 196|בסעיף 196}}. {{ח:סעיף|208|נטל ההוכחה|תיקון: 1754}} {{ח:ת}} אדם שנאשם בעבירה על תחיקת בטחון עליו ההוכחה שהחזיק בכל רשיון, תעודת היתר, הסכמה או הרשאה. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳ – עבירות}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳ – פגיעה בגוף}} {{ח:סעיף|209|גרימת מוות בכוונה|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} הגורם בכוונה למותו של אחר, דינו מוות. {{ח:תת|(ב)}} חבר בקבוצה, שחבר אחד או יותר בה עוברים או עברו, בזמן היותם בקבוצה, עבירה על סעיף זה, דינו מאסר עולם. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה – ”הגורם בכוונה למותו של אחר“, לרבות: {{ח:תתת|(1)}} הגורם למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה; {{ח:תתת|(2)}} הגורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש. {{ח:סעיף|210|הריגה}} {{ח:תת|(א)}} הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, ייאשם בהריגה, ודינו, מאסר עולם. {{ח:תת|(ב)}} מחדל אסור הוא מחדל, העולה כדי התרשלות פושעת במילוי חובה, בין שיש עמו כוונה לגרום למוות או חבלת גוף, ובין שאין עמו כוונה כזאת. {{ח:סעיף|210א|חבלה בכוונה מחמירה|תיקון: 1724, 1771}} {{ח:ת}} העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה של ממש, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים: {{ח:תת|(1)}} גורם לאדם חבלה של ממש; {{ח:תת|(2)}} מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר; {{ח:תת|(3)}} גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ; {{ח:תת|(4)}} שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור; {{ח:תת|(5)}} מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל מְשַּתֵּך; {{ח:תת|(6)}} זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת. {{ח:סעיף|210ב||תיקון: 1771}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|211|תקיפה|תיקון: 1724}} {{ח:תת|(א)}} התוקף שלא כדין, דינו – מאסר חמש שנים, והוא אם לא נקבע בצו זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה; גרם התוקף לאחר חבלה של ממש – דינו מאסר שבע שנים. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|211א|תקיפה או פגיעה בנסיבות מחמירות|תיקון: 1724}} {{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיפים 211}}, {{ח:פנימי|סעיף 215|215}} {{ח:פנימי|סעיף 217|או 217}} – {{ח:תת|(1)}} כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה; {{ח:תת|(2)}} כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה. {{ח:סעיף|212|זריקת חפצים|תיקון: 1771}} {{ח:ת}} הזורק דבר, לרבות אבן – {{ח:תת|(1)}} באופן הפוגע או עלול לפגוע בתנועה בנתיב תחבורה או באופן שיש בו כדי לפגוע בכלי תחבורה, או באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה, או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, דינו – מאסר עשר שנים; {{ח:תת|(2)}} לעבר אדם או רכוש, בכוונה לפגוע באדם או ברכוש דינו – מאסר עשר שנים; {{ח:תת|(3)}} לעבר כלי תחבורה נוסע, בכוונה לפגוע בו או באדם הנוסע בו, דינו – מאסר עשרים שנים; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:סעיף|212א|סיכון חיי אנשים בנתיב תחבורה|תיקון: 1715}} {{ח:ת}} העושה אחת מאלה, בכוונה לפגוע בעובר דרך, נוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו, דינו – מאסר עשרים שנים: {{ח:תת|(1)}} מניח דבר על נתיב התחבורה או כלי התחבורה; {{ח:תת|(2)}} נוהג בכלי תחבורה, או מטפל בנתיב תחבורה או כלי תחבורה, או בכל דבר שעליהם או בקרבתם, בדרך שיש בה בכדי לפגוע בשימוש החופשי והבטוח של נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בבטיחותו של עובר דרך או נוסע כאמור או כדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ – עבירות נגד חירותו של אדם}} {{ח:סעיף|213|חטיפה|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} הכופה אדם, בכוח או איומים, או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה, ודינו – מאסר עשר שנים. {{ח:תת|(ב)}} המוציא אדם אל מחוץ לאזור בלי הסכמתו שלו עצמו או של המורשה להסכים בשבילו, דינו {{ח:הערה|-}} מאסר עשרים שנים. {{ח:תת|(ג)}} החוטף אדם בכוונה שייכלא שלא כדין, דינו – מאסר עשרים שנים. {{ח:תת|(ד)}} החוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה צפוי לסכנת חיים, או חוטף אדם כדי לסחוט או לאיים, דינו – מאסר שלושים שנים. {{ח:תת|(ה)}} המוציא במעשה פיתוי, קטין שלא מלאו לו שש־עשרה שנים, או אדם שאינו שפוי בדעתו, ממשמרתו של אפוטרופוסם בלי הסכמת האפוטרופוס, דינו – מאסר עשרים שנים; העושה כן, בידיעה שהנחטף יהיה צפוי לסכנת חיים, דינו – מאסר עולם. {{ח:תת|(ו)}} החוטף אדם כדי שיהיה נתון לחבלה חמורה, והחוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה צפוי לחבלה חמורה, דינם – מאסר עשרים שנים. {{ח:תת|(ז)}} המסתיר או כולא אדם באיסור בידיעה שהוא נחטף, דינו כאילו חטף את האדם באותה כוונה, ידיעה או מטרה, שהיו לו בהסתרת האדם או בכליאתו. {{ח:סעיף|214|כליאת שווא|תיקון: 238/ת״ט}} {{ח:ת}} העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו מאסר שלוש שנים; העושה כן, תוך שהוא מתחזה כבעל מעמד רישמי או מתיימר שיש לו סמכות לעצרו או לכלאו, דינו – מאסר חמש שנים. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳ – עבירות נגד רשויות האזור}} {{ח:סעיף|215|פגיעה בחייל|תיקון: 1724}} {{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – לרבות מי שהוענקו לו סמכויות של חייל בהתאם לתחיקת הבטחון. {{ח:תת|(ב)}} התוקף חייל או משתמש כלפיו באלימות – דינו מאסר שבע שנים. {{ח:תת|(ג)}} המאיים על חייל, דינו – מאסר חמש שנים. {{ח:תת|(ד)}} המעליב חייל או העושה מעשה אחר הפוגע בכבודו או במעמדו כחייל, דינו – מאסר שנה. {{ח:סעיף|216|גרימת נזק ברשלנות|תיקון: 1724}} {{ח:ת}} הגורם ברשלנות נזק לגופו של חייל או של עובד בשירות או בשליחות צה״ל או רשות מרשויותיו או של עובד הרשויות שנתמנו או הוסמכו לפעול באזור בידי מפקד כוחות צה״ל באזור או מפקד צבאי – דינו – מאסר שנה. {{ח:סעיף|217|תקיפת עובד ציבור|תיקון: 1724}} {{ח:ת}} התוקף עובד ציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי כל דין או תחיקת בטחון, או מי שנותן או שנתן שירות לצה״ל או לרשות מרשויות צה״ל, והתקיפה קשורה בהיות הנתקף עובד ציבור או ממלא חובה או תפקיד או נותן שירות כאמור, דינו – מאסר שבע שנים. {{ח:סעיף|218|הפרעה לחייל}} {{ח:ת}} המפריע לחייל במילוי תפקיד או לכל אדם המשתמש בכל סמכות או המבצע כל תפקיד שהוענק לו או הוטל עליו בתחיקת בטחון או הממלא תפקיד הקשור בשלומו של הציבור, בטחון כוחות צה״ל, הגנת האזור, קיומו של הסדר הציבורי או קיומם של ההספקה או השירותים לכלל – ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:סעיף|219|פגיעה ברשות או בסמל}} {{ח:ת}} המתנהג באופן מעליב כלפי רשות מרשויות צה״ל באזור או כלפי סמל מסמליה ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:סעיף|220|חבלה במתקן צה״ל|תיקון: 2127, 2196}} {{ח:תת|(א)}} המבצע מעשה חבלה במתקן של צה״ל דינו מאסר עולם. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.7.2022 עד יום 31.12.2026):}} לעניין סעיף זה {{ח:הערה|-}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גדר הביטחון“ – מתקן צה״ל, המורכב מגדרות, חומות, דרכי פטרול, שערים, או אמצעי תצפית, אשר נועדו למניעת פיגועי טרור, ולמניעת יציאה משטחי האזור למדינת ישראל שלא כדין. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 7.7.2022 עד יום 31.12.2026):}} המבצע מעשה חבלה בגדר הביטחון, לא יפחת עונשו מ־18 חודשי מאסר, אשר לכל הפחות שליש ממנו לא יהיה על־תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו. {{ח:סעיף|221|נזק לרכוש ביטחוני}} {{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכוש בטחוני“ – רכוש הנמצא בבעלותו או בשימושו של כל אחד מאלה שפורטו {{ח:חיצוני|צו בדבר בתי-משפט מקומיים (מעמד רשויות צה&quot;ל) (יהודה והשומרון)#סעיף 2|בסעיף 2 לצו בדבר בתי־משפט מקומיים (מעמד רשויות צה״ל) (יהודה והשומרון) (מס׳ 164), התשכ״ח–1967}}. {{ח:תת|(ב)}} הגורם ברשלנות נזק לרכוש בטחוני – ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:סעיף|222|עבירות נגד קיום הסדר הציבורי}} {{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם מעשה או מחדל שיש בהם פגיעה, היזק, הפרעה או סכנה לבטחון האזור או לבטחון כוחות צה״ל, או לפעולתם, שימושם או בטחונם של כל אחד מאלה: כלי־שיט, כלי־טיס, נמל, רציף, מזח, מעגן, שדה תעופה, מסילת ברזל, נתיב מים, דרך, דרך עפר, קטר, כלי רכב, כלי משא או כל אמצעי אחר של הובלה ציבורית, או תקשורת ציבורית או כל מפעל, מוסד, או ציוד המשמש או מסוגל לשמש לייצורם, הספקתם, החסנתם, העברתם, מסירתם או הפצתם של מים, דלק, גז או חשמל או כל רכוש של מדינת ישראל או של צה״ל. {{ח:תת|(ב)}} לא יתקרב אדם ולא יימצא בקרבתו של כל רכוש המאוזכר בסעיף קטן (א) או ייכנס אליו, לשם עשיית כל מעשה שנאסר באותו סעיף קטן. {{ח:תת|(ג)}} לא יהיה אדם חבר בקבוצה, שחבר אחד או יותר ממנה עוברים או עברו, בזמן היותם בקבוצה, עבירה על סעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} עבר אדם על סעיף זה – דינו מאסר עולם. {{ח:סעיף|222א|החדרת חפץ אסור מסוכן או ציוד קצה רט״ן אל תוך בית כלא|תיקון: 1767}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תתת|(1)}} ”בית כלא“ – בית סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}, כפי תוקפה בישראל מעת לעת, מתקן מעצר או מתקן כליאה, כהגדרתם בתחיקת הביטחון (להלן – בית כלא); {{ח:תתת|(2)}} ”חפץ אסור מסוכן“ – חפץ אסור שבשל טיבו או מהותו הכנסתו לבית כלא, העברתו לאסיר או העברתו מאסיר לאדם אחר, עלולה לסכן חיי אדם או לפגוע בבריאותו, להביא לגרימת חבלה חמורה לאדם, לפגוע בביטחון המדינה או בביטחון האזור, או לסייע לבריחה מבית הכלא, וכן חפץ שביכולתו לייצר חפץ כאמור; {{ח:תתת|(3)}} ”ציוד קצה רט״ן“ – ציוד בזק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} כפי תוקפו בישראל מעת לעת, נישא או מיטלטל, המתחבר או המיועד להתחבר אל מערכת של מתקני אלחוט, שבאמצעותה ניתנים שירותי רדיו טלפון נייד לציבור, לרבות כל חלק של ציוד כאמור, כגון כרטיס sim, כרטיס זיכרון, אנטנה, סוללה ומטען. {{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, במישרין או בעקיפין, דינו – מאסר חמש שנים: {{ח:תתת|(1)}} מכניס, מעביר או זורק חפץ אסור מסוכן אל תוך בית כלא; {{ח:תתת|(2)}} מניח חפץ אסור מסוכן בתוך בית כלא; {{ח:תתת|(3)}} מעביר חפץ אסור מסוכן לאסיר או מאסיר לאדם אחר; {{ח:תתת|(4)}} אסיר המחזיק בחפץ אסור מסוכן. {{ח:תת|(ג)}} העושה אחד מאלה, במישרין או בעקיפין, דינו – מאסר שלוש שנים: {{ח:תתת|(1)}} מכניס, מעביר או זורק ציוד קצה רט״ן אל תוך בית כלא; {{ח:תתת|(2)}} מניח ציוד קצה רט״ן בתוך בית כלא; {{ח:תתת|(3)}} מעביר ציוד קצה רט״ן לאסיר או מאסיר לאדם אחר; {{ח:תתת|(4)}} מאפשר את השימוש בציוד קצה רט״ן בתוך בית כלא, לרבות על ידי מימון; {{ח:תתת|(5)}} אסיר המחזיק בציוד קצה רט״ן. {{ח:תת|(ד)}} העושה פעולה כאמור בפסקאות (ב) או (ג), במטרה להביא לסיכון חיי אדם, לגרום חבלה חמורה לאדם, לפגוע בביטחון המדינה או בביטחון האזור, או לסייע לארגון טרור, דינו – מאסר עשר שנים; לעניין זה, ”במטרה“ – לרבות תוך ראייה מראש את אחת או יותר מהאפשרויות המפורטות בפסקה זו כאפשרות קרובה לוודאי. {{ח:סעיף|223|התערבות בענייני צה״ל}} {{ח:תת|(א)}} אדם העושה כל מעשה אשר יש טעם סביר להאמין שיש בו כדי למנוע מכוחות צה״ל או מבני האדם העוסקים בביצוע שירותים חיוניים לבצע את תפקידיהם – ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:תת|(ב)}} אדם העושה ביודעין מעשה המכוון להפוך חייל, או אדם העוסק בשירותים חיוניים, לבלתי מוכשר לבצע ביעילות את תפקידו – יאשם בעבירה על צו זה. {{ח:סעיף|224|סמכות להשיג ידיעות}} {{ח:ת}} אדם שאינו מציית להוראה שניתנה בידי רשות מרשויות צה״ל או מטעמה להמציא או להראות ידיעות או חפצים שברשותו לרשות או לאדם המפורטים בהוראה – ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:סעיף|225|חובת התייצבות}} {{ח:תת|(א)}} אדם שאינו מציית להוראה שניתנה לו בידי רשות מרשויות צה״ל או מטעמה להתייצב במקום ובמועד שנקבעו בהוראה – יאשם בעבירה על צו זה. {{ח:תת|(ב)}} אדם שאינו מציית לצו זימון מיוחד שנמסר לו – דינו מאסר שבע שנים. לענין סעיף זה{{ח:הערה|,}} ”צו זימון מיוחד“ – צו חתום בידי קצין צה״ל המורה למי שהצו מופנה אליו להתייצב לחקירה במקום ובזמן שנקבעו בצו. {{ח:תת|(ג)}} רואים זימון מיוחד כנמסר לאדם באחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} במסירה לידו; {{ח:תתת|(2)}} במסירה לבן משפחה הגר עימו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים וכן בפרסום הודעה על כך במשרדי התיאום והקישור שבנפת מענו הרשום, ויראו את המסירה כאילו נעשתה לאחר שלושים יום ממועד השלמת פעולות אלו – זולת אם הוכיח שהצו לא הגיע לידיעתו. {{ח:סעיף|225א|סירוב לנטילת אמצעי זיהוי – עונשין|תיקון: 1672}} {{ח:ת}} סירב אדם לנטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|פרק ג׳ סימן ו׳}}, ולא ניתן היה לערוך באופן סביר את הנטילה בשל סירובו, דינו – מאסר שנה. {{ח:סעיף|226|ידיעות כוזבות}} {{ח:ת}} אדם המוסר הצהרה כוזבת לרשות מרשויות צה״ל או מציג לפניה מצג שווא או משתמש לפניה בכל מסמך המכיל פרט שהוא כוזב – ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:סעיף|227|התחמקות מחובת תשלום}} {{ח:ת}} אדם, אשר בכוונה להתחמק מחובת תשלום סכום כסף לרשות מרשויות צה״ל, שהוטלה על פי דין או תחיקת בטחון, עשה אחד מהמעשים הבאים, דינו מאסר חמש שנים ואלו הם: {{ח:תת|(א)}} השמיט מתוך מסמך שהיה חייב להגיש על פי דין או תחיקת בטחון כל סכום שיש להכליל במסמך; {{ח:תת|(ב)}} מסר במסמך שהיה חייב להגיש על פי דין או תחיקת בטחון אימרה או תרשומת כוזבת; {{ח:תת|(ג)}} השיב תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאל או על דרישת ידיעות שנערכה אליו על פי דין או תחיקת בטחון; {{ח:תת|(ד)}} הכין או קיים, או הרשה להכין או לקיים, פנקסי חשבונות כוזבים או רשימות אחרות כוזבות, או שזייף או הרשה לזייף פנקסי חשבונות או רשימות; {{ח:תת|(ה)}} השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ג1|סימן ג׳1 – איסור הלבנת הון|תיקון: 2119}} {{ח:סעיף|227א|עבירת מקור|תיקון: 2119}} {{ח:תת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג1|סימן זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כספים“ – מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים, ניירות ערך למוכ״ז, שטרות סחירים, וכן כרטיס תשלום ואמצע תשלום אחר שהמנפיק מתיר לכל אדם לעשות בהם שימוש; לעניין הגדרה זו, ”כרטיס תשלום“ – לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים או למשיכת מזומנים, שניתן לצבור בהם ערך כספי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 9|בתוספת התשיעית לצו זה}}. {{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג1|סימן זה}}, יראו כעבירה גם עבירה כאמור בסעיף קטן (א) שנעברה מחוץ לאזור ובלבד שהיא מהווה עבירה לפי דיני אותה מדינה. {{ח:סעיף|227ב|איסור הלבנת הון|תיקון: 2119}} {{ח:ת}} העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) ({{ח:פנימי|פרק ז סימן ג1|בסימן זה}} – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור {{ח:חיצוני|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין ובתחיקת בטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 1|בסעיף 1{{ח:הערה|(}}א{{ח:הערה|)}}(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון}} – {{ח:תת|(1)}} רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה; {{ח:תת|(2)}} רכוש ששימש לביצוע עבירה; {{ח:תת|(3)}} רכוש שאיפשר ביצוע עבירה; {{ח:תת|(4)}} רכוש שנעברה בו עבירה. {{ח:סעיף|227ג|איסור עשיית פעולה ברכוש אסור|תיקון: 2119}} {{ח:תת|(א)}} העושה פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא רכוש או כספים בשווי של 150,000 שקלים חדשים לפחות – בין בפעולה אחת ובין בכמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של חודשיים – בשווי שנקבע, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין ובתחיקת בטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 1|בסעיף 1{{ח:הערה|(}}א{{ח:הערה|)}}(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון}}; לעניין סעיף זה, ”ידיעה“ – למעט עצימת עיניים כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195(ג)(1)}}. {{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 227ב|סעיפים 227ב}} ו־227ג, די אם יוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש. {{ח:סעיף|227ד|סייג לאחריות פלילית|תיקון: 2119}} {{ח:תת|(א)}} לא יישא אדם באחריות פלילית לפי {{ח:פנימי|סעיף 227ג|סעיף 227ג}} אם טרם ביצוע הפעולה דיווח למשטרה אודות הפעולה ברכוש, ופעל לפי הנחיות המשטרה לגביה. {{ח:תת|(ב)}} מפקד מחוז יהודה והשומרון במשטרת ישראל, בהתייעצות עם היועץ המשפטי של מפקד האזור, יקבע את המועד ואת דרכי הדיווח לפי סעיף קטן (א). {{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳ – שיבוש הליכי משפט}} {{ח:סעיף|228|שיבוש הליכי משפט}} {{ח:תת|(א)}} העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין זה, ”הליך שיפוטי“ – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט. {{ח:תת|(ב)|(1)}} המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין או תחיקת ביטחון לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו – מאסר חמש שנים; {{ח:תתת|(2)}} המניע או מנסה להניע כאמור בפסקה (1) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר שבע שנים. {{ח:תת|(ג)|(1)}} המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו – מאסר שבע שנים. {{ח:תתת|(2)}} המניע או מנסה להניע כאמור בפסקה (1) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר תשע שנים. {{ח:תת|(ד)}} סעיפים קטנים {{ח:הערה|(}}ב{{ח:הערה|)}}(1) ו־{{ח:הערה|(}}ג{{ח:הערה|)}}(1) לא יחולו על מעשה הבא להעמיד אדם על זכותו לפי דין להימנע מעדות או ממסירת הודעה, או על מעשה הנעשה כדין במהלכם של משפט או חקירה. {{ח:תת|(ה)}} באישום על מניעת הודעה או עדות או על חזרה מהודעה או מעדות לפי סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ג)(1) תהיה לנאשם הגנה, אם יוכיח שעשה את המעשה למען גילוי האמת או מניעת שקר. {{ח:תת|(ו)}} המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים. {{ח:תת|(ז)}} נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) או (ו) כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם – {{ח:תתת|(1)}} בעבירה לפי סעיף קטן {{ח:הערה|(}}ב{{ח:הערה|)}}(1) – מאסר שבע שנים; {{ח:תתת|(2)}} בעבירה לפי סעיף קטן {{ח:הערה|(}}ב{{ח:הערה|)}}(2) – מאסר עשר שנים; {{ח:תתת|(3)}} בעבירה לפי סעיף קטן {{ח:הערה|(}}ג{{ח:הערה|)}}(1) – מאסר עשר שנים; {{ח:תתת|(4)}} בעבירה לפי סעיף קטן {{ח:הערה|(}}ג{{ח:הערה|)}}(2) – מאסר ארבע עשרה שנים; {{ח:תתת|(5)}} בעבירה לפי סעיף קטן (ו) – מאסר חמש שנים. {{ח:תת|(ח)}} הבודה ראיה, שלא בדרך של עדות שקר או של הדחה לעדות שקר, או המשתמש ביודעין בראיה בדויה כאמור, והכל בכוונה להטעות בית משפט בהליך שיפוטי, דינו – מאסר חמש שנים. {{ח:סעיף|229|זילות בית משפט}} {{ח:ת}} האומר או כותב דבר על שופט לענין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו – מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט בדבר שיש בו ענין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ה|סימן ה׳ – עבירות בנשק ובציוד לחימתי}} {{ח:סעיף|230|נשיאת, החזקת וייצור נשק|תיקון: 1788, 1827, 2173, 266/ת״ט, 2219}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} הנושא, המחזיק או המייצר כלי נשק ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת היתר, דינו מאסר עולם. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.1.2024 עד יום 31.12.2025):}} הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב) בנסיבות המפורטות להלן, לא יפחת עונשו מהעונש שנקבע לנסיבות אלה: {{ח:תתת|(1)}} המחזיק או הנושא כלי נשק, למעט תחמושת, חפץ נפיץ או מבעיר, או חלק לא מהותי בכלי נשק, ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת היתר לא יפחת עונשו מ־36 חודשי מאסר אשר לכל הפחות מחציתם לא יהיו על תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; {{ח:תתת|(2)}} המייצר כלי נשק, למעט תחמושת, חפץ נפיץ או מבעיר, או חלק לא מהותי בכלי נשק, ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת היתר לא יפחת עונשו מ־48 חודשי מאסר אשר לכל הפחות מחציתם לא יהיו על תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; {{ח:תתת|(3)}} המחזיק או הנושא תחמושת או חלק לא מהותי בכלי נשק, ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת היתר לא יפחת עונשו מ־12 חודשי מאסר אשר לכל הפחות מחציתם לא יהיו על תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; {{ח:תתת|(4)}} המייצר תחמושת או חלק לא מהותי בכלי נשק, ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת היתר לא יפחת עונשו מ־36 חודשי מאסר אשר לכל הפחות מחציתם לא יהיו על תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו. {{ח:תת|(ג)}} מפקד צבאי רשאי לקבוע, בהודעה שתפורסם מטעמו, תנאים כלליים שיחולו על מי שקיבל תעודת היתר כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:סעיף|230א|איסור נשיאה או החזקה של צעצוע מסוכן|תיקון: 1788}} {{ח:ת}} הנושא, המחזיק או מייצר צעצוע מסוכן בלא היתר – ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:סעיף|230ב|פעולה בחומר מזיק או במיתקן רגיש למטרות טרור|תיקון: 1827}} {{ח:תת|(א)}} המחזיק, רוכש, מוכר, מייצר, מתקן, מייבא, מייצא, מוביל, מתווך, מפיץ או עושה עסקה אחרת בנשק כימי, ביולוגי או רדיאוקטיבי או בחומר מזיק או במיתקן רגיש, במטרה לקדם פעילות של התאחדות בלתי מותרת או ביצוע עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או לסייע לפעילות או ביצוע כאמור, והכול בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו – מאסר עולם. {{ח:תת|(ב)}} נעשתה פעולה או עסקה כאמור בסעיף קטן (א) כשהצד האחד לפעולה או לעסקה כאמור הוא התאחדות בלתי מותרת או חבר בהתאחדות בלתי מותרת, חזקה כי הפעולה או העסקה נעשתה למטרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכח אחרת. {{ח:סעיף|231|חברות בקבוצה המבצעת פעולות אסורות}} {{ח:ת}} חבר בקבוצה, שחבר אחד או יותר ממנה עוברים או עברו, בזמן היותם בקבוצה, עבירה על {{ח:פנימי|סעיף 230|סעיף 230}}, דינו מאסר עולם. {{ח:סעיף|232|הפקדת כלי יריה, חומרי נפץ וכו׳|תיקון: 2173, 2219}} {{ח:תת|(א)}} הנושא או מחזיק ברשותו כלי נשק, בהתאם לתעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו ופג תוקפה של תעודת ההיתר או שבוטלה בידי מי שהוציאה, חייב להביאם מיד לתחנת משטרה קרובה ולהפקידם בה; הופקדו כלי נשק, ייעשה בהם ככל שיורה מפקד צבאי. {{ח:תת|(ב)}} העובר על סעיף זה, דינו מאסר עשר שנים. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.1.2024 עד יום 31.12.2025):}} הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב) בנסיבות המפורטות להלן, לא יפחת עונשו מהעונש שנקבע לנסיבות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הסוחר או עוסק בצורה אחרת בכלי נשק, למעט תחמושת, חפץ נפיץ או מבעיר, או חלק לא מהותי בכלי נשק, ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת ההיתר לא יפחת עונשו מ־48 חודשי מאסר אשר לכל הפחות מחציתם לא יהיו על תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; {{ח:תתת|(2)}} הסוחר או עוסק בצורה אחרת בתחמושת או בחלק לא מהותי בכלי בנשק, ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת ההיתר לא יפחת עונשו מ־36 חודשי מאסר אשר לכל הפחות מחציתם לא יהיו על תנאי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו. {{ח:סעיף|233|סחר בציוד מלחמתי|תיקון: 2173, 2219}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד מלחמתי“ – כלי נשק, בין שהוא ראוי לשימוש ובין שאינו ראוי לשימוש, מכשירי עזר להכוונה או לתיקון של נשק, לבוש צבאי וכל ציוד שהיה רכושו של צבא או שהיה בהחזקתו של צבא או שימש לצרכי צבא, לרבות חלקים של ציוד כזה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סחר“ – קנייה, מכירה, תיווך, מסירה, איחסון, הובלה, העברה, משלוח או תיקון. {{ח:תת|(ב)}} הסוחר או עוסק בצורה אחרת בציוד מלחמתי, ללא היתר חתום בידי מפקד כוחות צה״ל באזור או מטעמו, דינו – מאסר עולם. {{ח:תת|(ג)}} היודע כי אדם אחר עומד לעבור או עבר עבירה לפי סעיף זה ואינו מודיע על כך בתוך זמן סביר לקצין או לאחת מתחנות המשטרה באזור, דינו – עשר שנות מאסר. {{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.1.2024 עד יום 31.12.2025):}} הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ג), בנסיבות המפורטות בסעיף קטן (ב1), לא יפחת עונשו ממחצית העונש הקבוע בסעיף קטן (ב1). {{ח:סעיף|234|עבירות בקשר לציוד צבאי}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד צבאי“ – כלי נשק, מלבושים, תגים, מדים, ציוד אישי של חיילים או כל פריטי ציוד שסופקו לשימוש צה״ל או שהם רכוש צה״ל או שהוענקו כדין לצה״ל או שהם מצויים באספקתו של צה״ל או שהובאו לאזור לשימושו. {{ח:תת|(ב)}} לא יחזיק אדם ציוד צבאי ללא היתר או הצדק סביר שעול הוכחתם עליו. {{ח:תת|(ג)}} לא יקנה אדם, לא יחליף, לא יעכב ברשותו ולא יקבל ציוד צבאי מחייל או מטעמו של חייל או בשמו ולא יבקש, יניע או יסייע בידי חייל למכור או להעביר מרשותו בכל דרך שהיא ציוד צבאי. {{ח:תת|(ד)}} לא יוציא אדם מרשות הצבא ביודעין ושלא כדין ציוד צבאי. {{ח:תת|(ה)}} העובר על סעיף זה – דינו מאסר עשר שנים. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ו|סימן ו׳ – עבירות ביחס לרכוש}} {{ח:סעיף|235|הצתה|תיקון: 1800}} {{ח:תת|(א)}} המשלח אש במזיד בדבר לא לו, דינו מאסר 15 שנים. {{ח:תת|(ב)}} המשלח אש במטרה לפגוע בנכס שהינו רכוש בטחוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 221|בסעיף 221(א)}}, בנכס המשמש את הציבור, באתר טבע, בצמחייה או בבטחת דרי הסביבה או במטרה לפגוע בבני אדם, דינו – מאסר עשרים שנים. {{ח:תת|(ג)}} הגורם ברשלנות לשריפת דבר לא לו, או הגורם ברשלנות סכנת שריפה לדבר לא לו, דינו – מאסר שלוש שנים. {{ח:סעיף|236|היזק לרכוש בזדון}} {{ח:תת|(א)}} ההורס רכוש או פוגע בו במזיד ושלא כדין – ייאשם בעבירה על צו זה והוא אם לא נקבע עונש אחר לעבירה מחמת נסיבותיה. {{ח:תת|(ב)}} העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) ברכושו של עובד ציבורי או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי כל דין או תחיקת ביטחון או מי שנותן או שנתן שירות לצה״ל או לרשות מרשויות צה״ל והריסת הרכוש או הפגיעה בו קשורה בהיותו רכוש של עובד ציבור או ממלא חובה או נותן שירות כאמור, דינו – מאסר עשר שנים. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ז|סימן ז׳ – ריגול ומגע עם אויב או ארגון עוין}} {{ח:סעיף|237|איסור מגע עם אויב}} {{ח:ת}} לא יבוא אדם במגע, בכתב, בעל־פה, או בכל דרך אחרת עם אדם, שיש יסוד סביר להניח, כי הוא פועל למען האויב, בין בשירות האויב ובין באופן אחר. {{ח:סעיף|237א|עמידה בראש התאחדות בלתי מותרת|תיקון: 1827}} {{ח:ת}} העומד בראש התאחדות בלתי מותרת או המנהל אותה או הנוטל חלק בהכוונה של התאחדות בלתי מותרת בכללה, במישרין או בעקיפין, דינו – מאסר 25 שנים; היתה ההתאחדות התאחדות בלתי מותרת שפעילותה כוללת גם ביצוע עבירות גרימת מוות בכוונה, דינו – מאסר עולם. {{ח:סעיף|237ב|מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בהתאחדות בלתי מותרת|תיקון: 1827}} {{ח:ת}} המנהל פעילות של התאחדות בלתי מותרת או הנוטל חלק בהכוונה של פעילותה, דינו – מאסר 10 שנים; היתה הפעילות פעילות פלילית, דינו – מאסר 15 שנים. {{ח:סעיף|237ג|גיוס להתאחדות בלתי מותרת|תיקון: 2219}} {{ח:ת}} המגייס, במישרין או בעקיפין, חבר להתאחדות בלתי מותרת, דינו – מאסר 10 שנים. {{ח:סעיף|238|איסור קיום אימונים ומגע עם ארגון עוין מחוץ לאזור}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון עוין“ – אדם וכל חבר אנשים שמטרתם לפגוע בבטחון הציבור, בכוחות צה״ל או בקיום הסדר הציבורי, בישראל או באזור מוחזק; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגע עם ארגון עוין“ – לרבות מגע עם אדם שיש יסוד סביר להניח כי הוא פועל למען ארגון עוין או בשירותו ואחת היא אם המגע נעשה עם הארגון העוין לבדו או עם גוף שהארגון העוין משתתף בו או בהחלטותיו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב האזור“ – לרבות תושב אזור מוחזק. {{ח:תת|(ב)}} תושב האזור שיצא ממנו לא יעבור אימוני נשק או חבלה, ולא יקיים מגע ביודעין עם ארגון עוין, בעת היותו מחוץ לאזור. {{ח:תת|(ג)}} מי שנכנס לאזור, בין אם הוא תושב האזור בין אם לאו, חייב להודיע מיד לתחנת המשטרה הקרובה על אימוני נשק או חבלה שעבר מחוץ לאזור וכן על מגע שקיים ביודעין עם ארגון עוין בעת היותו מחוץ לאזור. {{ח:תת|(ד)}} טענות צורך והכרח לא ישמעו מצד הנאשם כנגד אשמה על ביצוע העבירות שבסעיף קטן (ב), אלא אם כן הודיע הנאשם על האימונים או על המגע בתחנת משטרה באזור מיד עם שובו לאזור. {{ח:תת|(ה)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשר שנים. {{ח:סעיף|238א|איסור קיום אימונים לצורך ביצוע עבירה|תיקון: 2219}} {{ח:תת|(א)}} המאמן או המדריך אדם אחר להשתמש בשיטות פעולה או באמצעים לצורך ביצוע עבירה לפי צו זה, למניעת גילויה או להכשלת חקירתה, או המאמן או המדריך אחר להשתמש בנשק או להכינו, והכל במטרה לקדם פעילות של התאחדות בלתי מותרת, דינו – מאסר 15 שנים. {{ח:תת|(ב)}} המקבל אימון או הדרכה כאמור בסעיף קטן (א), דינו – מאסר 10 שנים. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה – {{ח:תתת|(1)}} נכח אדם במקום המשמש באותה עת לאימון או הדרכה כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי קיבל את האימון או ההדרכה. עורר נאשם ספק סביר לעניין זה – יפעל הספק לטובתו; {{ח:תתת|(2)}} אין נפקא מינה אם האימון או ההדרכה ניתנו לאדם אחד או לציבור מסוים או בלתי מסוים, ואם כוונו לקדם פעילות מסוימת או בלתי מסוימת של התאחדות בלתי מותרת; {{ח:תתת|(3)}} אימון או הדרכה כאמור בסעיף קטן (א) שניתנו או התקבלו על ידי חבר בהתאחדות בלתי מותרת, מטעם התאחדות בלתי מותרת, במסגרת פעילות של התאחדות בלתי מותרת או במקום המשמש דרך קבע לפעילות של התאחדות בלתי מותרת, חזקה כי ניתנו או התקבלו במטרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכח אחרת. {{ח:סעיף|239|ריגול}} {{ח:תת|(א)}} מי שמסר ידיעה והתכוון בכך לפגוע בבטחון האזור, דינו – מאסר חמש עשרה שנה. {{ח:תת|(ב)}} מי שהשיג, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון האזור, דינו – מאסר עשר שנים. {{ח:סעיף|240|ריגול חמור}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ידיעה סודית“ – ידיעה אשר תכנה, צורתה או סדרי אחזקתה מעידים עליה כי בטחון האזור, מחייב לשמרה בסוד. {{ח:תת|(ב)}} מי שמסר ידיעה סודית בלי להיות מוסמך לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנה. {{ח:תת|(ג)}} מי שמסר ידיעה סודית בלי להיות מוסמך לכך, והתכוון לפגוע בבטחון האזור, דינו – מאסר עולם. {{ח:תת|(ד)}} מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית בלי להיות מוסמך לכך, דינו מאסר שבע שנים. התכוון לפגוע בבטחון האזור, דינו – מאסר חמש עשרה שנה. {{ח:תת|(ה)}} תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה על פי סעיף קטן (ד) שלא עשה דבר שלא כדין להשיג ידיעה באשר היא ידיעה סודית, ושהשיגה, אספה, הכינה, רשמה או החזיקה בתום לב ולמטרה סבירה. {{ח:סעיף|241|ידיעות בעלות ערך צבאי}} {{ח:תת|(א)}} כל אדם אשר ללא סמכות כדין משיג או רושם או מוסר לכל אדם אחר או מפרסם או מחזיק בכל תעודה או רישום המכילים ידיעות המתיימרות להתייחס לנושאים אלו: מספרם, תיאורם, חימושם, אספקתם, מיקומם, תנועתם, או מצבם של כוחות צה״ל, כלי הרכב, כלי הטיס וכלי השיט שלהם או פעולותיהם המבוצעות או מתוכננות לעתיד, או שבוייהם או ציוד מלחמה אשר להם, או כל אמצעי הגנה או ביצורים של כל מקום, או כל ידיעות אחרות בעלות ערך צבאי או המתיימרות להיות בעלות ערך כזה – דינו מאסר חמש עשרה שנים. {{ח:תת|(ב)}} בלי לפגוע בהוראות סעיף קטן (א) ככל שהן נוגעות לאדם המוסר לכל אדם אחר או מפרסם ידיעה סודית, ייראו אדם, הנותן או השולח אות כלשהו או הודעה בכל אמצעי שהוא, או בא בקשרים עם כל אדם אחר באופן או בנסיבות או באמצעים שבהם הוא עשוי להעביר ידיעות – כאילו מסר בפועל ידיעות כאמור בסעיף קטן (א) לאדם אחר. {{ח:סעיף|242|כניסה לאזור מוגבל}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום מוגבל“ – מקום המוחזק בידי צה״ל או המשמש למטרה בטחונית או לשירות חיוני. {{ח:תת|(ב)}} מי שנכנס למקום מוגבל, ניסה לחדור לתוכו, שהה בו, ניסה להתחקות על מבנהו או על הנעשה בו, או ללא הסבר סביר שוטט בקרבתו בלי להיות מוסמך לכך, וכן מי שניסה להפריע או להטעות זקיף או שומר המופקד על מקום מוגבל, דינו – מאסר עשר שנים. {{ח:סעיף|242א|איסור פעולה ברכוש למטרת ביצוע עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}|תיקון: 1827, 1900, 1922, 1942, 1955}} {{ח:תת|(א)}} העושה פעולה ברכוש במטרה לסייע, לקדם, לממן או לתגמל בעבור ביצוע של עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ושלצדן עונש העולה על 10 שנות מאסר דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 1|בסעיף 1{{ח:הערה|(}}א{{ח:הערה|)}}(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 845), תש״ם–1980}}. {{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} די שיוכח כי הפעולה נעשתה לאחת המטרות המפורטות בו אף אם לא יוכח לאיזו מהן; {{ח:תתת|(2)}} ”לתגמל בעבור ביצוע של עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}“ – אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את העבירה או התכוון לבצעה. {{ח:סעיף|242ב|איסור פעולה ברכוש הקשור בעבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}|תיקון: 1827, 1900, 1922, 1942, 1955}} {{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין ובתחיקת בטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 1|בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון}}: {{ח:תתת|(1)}} פעולה ברכוש שיש בה כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, או עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251 לצו זה}}, או לתגמל בעבור ביצוע של עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, או עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251 לצו זה}}, גם אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את העבירה או התכוון לבצעה; לעניין פסקה זו, די שיוכח כי עושה הפעולה היה מודע לכך שמתקיימת אחת האפשרויות האמורות גם אם לא יוכח איזו מהן; {{ח:תתת|(2)}} פעולה ברכוש של התאחדות בלתי מותרת או רכוש הקשור בעבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:תתת|(3)}} מעביר רכוש להתאחדות בלתי מותרת. {{ח:תת|(ב)}} העושה פעולה ברכוש של אדם, בהיותו מודע לכך שאותו אדם נוטל חלק בביצוע עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או מסייע או משדל לביצוע עבירה כאמור, או שקיימת לגביו או לגבי ארגון שהוא נוטל חלק פעיל בו הכרזה לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}} כי הוא התאחדות בלתי מותרת, חזקה שעשה כן ביודעו שיש בפעולה כאמור כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, או לתגמל בעבור ביצוע של עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251 לצו זה}}, לפי העניין, אלא אם כן הוכיח שלא ידע כאמור. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה לא יראו אדם כמי שנמנע מלברר את טיב ההתנהגות או את דבר אפשרות קיום הנסיבות לעניין {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195(ג)(1)}}, אם עיכוב הפעולה לצורך בירור טיב ההתנהגות או קיום הנסיבות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195(ג)(1)}}, היה בו בנסיבות העניין, כדי להכביד הכבדה של ממש על פעילותו העסקית. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ח|סימן ח׳ – עבירות נגד הסדר הציבורי ובריונות}} {{ח:סעיף|243|התחפשות}} {{ח:ת}} העושה שימוש בתחפושת בנסיבות שבהן עלול השימוש בתחפושת לפגוע בשלום הציבור, או בבטחון כוחות צה״ל או בהגנתו של האזור או בקיום הסדר הציבורי – דינו מאסר שלא יעלה על חמש שנים. {{ח:סעיף|244|התחזות}} {{ח:ת}} מי שאינו עובד ציבור והתחזה כעובד ציבור – ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:סעיף|245|מתן מקלט}} {{ח:ת}} לא יעזור אדם ולא ייתן מקלט לכל אדם שעבר עבירה על תחיקת הבטחון או העוסק או שהיה עוסק בכל פעולה שמטרתה לפגוע בשלום הציבור, שלום כוחות צה״ל וקיום הסדר הציבורי או שיש יסוד סביר לחשוד כי עשה כן, בין בדרך של מתן ידיעות, מחסה, מזון, משקה, כסף, בגדים, נשק, תחמושת, אספקה, מספוא, אמצעי תובלה, נפט או דלק מסוג כלשהוא ובין בדרך אחרת. {{ח:סעיף|246|כלים או אמצעים לביצוע עבירה שעונשה עולה על מאסר לתקופה של שלוש שנים|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} הנותן לאדם כלים, חומרים, כסף, מידע או כל אמצעי אחר, כשהוא יודע שהדבר עלול לשמש, במישרין או בעקיפין, לביצוע עבירה שעונשה עולה על מאסר לתקופה של שלוש שנים או להקלת ביצועה, דינו: {{ח:תתת|(1)}} אם העבירה העיקרית היא עבירת ביטחון – מאסר חמש שנים או העונש הקבוע בצד העבירה העיקרית, לפי הנמוך. {{ח:תתת|(2)}} אם העבירה העיקרית אינה עבירת ביטחון – מאסר שלוש שנים. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה אחת היא אם הדבר ניתן לצמיתות או לשעה, בתמורה או שלא בתמורה, ואם בוצעה עבירה או לאו. {{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות צו זה {{ח:פנימי|סעיף 254|וסעיפים 254 עד 256 לצו}} אלא להוסיף עליהן. {{ח:סעיף|247|פעילות נגד הסדר הציבורי}} {{ח:ת}} העושה מעשה הפוגע או העלול לפגוע בשלום הציבור או בסדר הציבורי – ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:סעיף|248|סכינים}} {{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכין“ – כלי בעל להב או כלי אחר שמסוגל לדקור או לחתוך; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אולר“ – סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע. {{ח:תת|(ב)}} הסוחר, מייצר או מייבא סכין, שלא נועדה לשמש במקצוע, במלאכה, בעסק או לצרכי בית או למטרה כשרה אחרת, דינו – מאסר שבע שנים. {{ח:תת|(ג)}} המחזיק סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקה למטרה כשרה, דינו – מאסר חמש שנים; לענין סעיף קטן זה, חזקה היא כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה. {{ח:סעיף|248א|איומים|תיקון: 2124}} {{ח:ת}} המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים. {{ח:סעיף|249|סחיטה באיומים|תיקון: 2124}} {{ח:ת}} המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב, או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים. {{ח:סעיף|249א|הכנה לביצוע עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}|תיקון: 1827}} {{ח:תת|(א)}} העושה מעשה שהוא אחד מאלה, שיש בו משום הכנה לביצוע עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ושהעונש שלצידה עולה על 10 שנות מאסר, דינו – מחצית העונש הקבוע לעבירה; היתה העבירה כאמור עבירה שדינה מאסר עולם, דינו – מאסר 15 שנים: {{ח:תתת|(1)}} הכשרת מתחם או אתר לשם התאמתו לביצוע עבירה כאמור או לשם הימלטות לאחר ביצועה; {{ח:תתת|(2)}} זיוף מסמכים לשם ביצוע עבירה כאמור; לעניין זה, ”זיוף“ ו”מסמך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 407א|בסעיף 407א לחוק הפלילי לשנת 1960}}; {{ח:תתת|(3)}} הכנת אמצעים לשם ביצוע עבירה כאמור, לרבות כלי נשק, חומרים, מסמכים, אמצעי צילום והקלטה, תחפושות וכלי תחבורה, או החזקת אמצעים כאמור; {{ח:תתת|(4)}} איסוף או העברת מידע לשם ביצוע עבירה כאמור; {{ח:תתת|(5)}} הכשרת דרך, מעבר או מנהרה לשם ביצוע עבירה כאמור או לשם הימלטות לאחר ביצועה. {{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א), אחת היא אם הפעולה כוונה לביצוע עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, או אם העבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} שהאדם השתתף בהכנתה תוכננה להתבצע על ידיו או על ידי אחר. {{ח:תת|(ג)}} מי שניסה לבצע מעשה כאמור בסעיף קטן (א), וחדל מהשלמת המעשה מתוך חרטה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 199ב|בסעיף 199ב לצו}}, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 199ב|אותו סעיף}}. {{ח:סעיף|249ב|איום בביצוע עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}|תיקון: 1827}} {{ח:ת}} המאיים לבצע עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, דינו מאסר שבע שנים. {{ח:סעיף|250||תיקון: 2124}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|251|הסתה ותמיכה בארגון עוין}} {{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון עוין“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} או התאחדות בלתי מותרת, כמשמעה {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 84|בתקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}. {{ח:תת|(ב)}} אדם אשר: {{ח:תתת|(1)}} מנסה, בין בעל פה ובין באופן אחר, להשפיע על דעת הקהל באזור באופן העלול לפגוע בשלום הציבור או בסדר הציבורי, או {{ח:תתת|(2)}} עושה כל מעשה או מחזיק חפץ כלשהו מתוך כוונה לעשות או להקל בצוע נסיון להשפיע על דעת הקהל באזור באופן העלול לפגוע בשלום הציבור או בסדר הציבורי, או {{ח:תתת|(3)}} מפרסם דברי שבח, אהדה או תמיכה בארגון עוין, בפעולותיו או במטרותיו, או {{ח:תתת|(4)}} עושה מעשה שיש בו גילוי של הזדהות עם ארגון עוין, עם פעולותיו או עם מטרותיו או אהדה אליהם, בהנפת דגל, בהצגת סמל או סיסמה או בהשמעת הימנון או סיסמה, או כל מעשה גלוי דומה המגלה בבירור הזדהות או אהדה כאמור, והכל במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לראות או לשמוע גילוי כזה של הזדהות או אהדה – {{ח:תת}} דינו מאסר עשר שנים. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ט|סימן ט׳ – עבירות במסמכים}} {{ח:סעיף|252|איסור הוצאת מסמכי זיהוי}} {{ח:ת}} לא יערוך אדם, לא ידפיס, לא ינפק, ולא ייתן בידי אחר תעודה או מסמך אחר המתיימרים לשמש לזיהויו של אדם, ללא היתר מאת מפקד כוחות צה״ל באזור. {{ח:סעיף|253|עבירות ברישיונות ומסמכים שהוצאו לפי תחיקת הביטחון}} {{ח:תת|(א)}} אדם המחזיק ברשיון יציגו לפי דרישתו של חייל. {{ח:תת|(ב)}} לא יפר אדם כל תנאי שנקבע ברשיון. {{ח:תת|(ג)}} לא ישנה אדם ולא יניח לאחר לשנות כל מסמך שהוצא על פי תחיקת בטחון, ללא היתר מאת מפקד כוחות צה״ל באזור. {{ח:תת|(ד)}} לא ישתמש אדם ולא יניח לאחר להשתמש במסמך כאמור אשר הוכנסו בו שינויים בניגוד לאמור בסעיף קטן (ג). {{ח:תת|(ה)}} לא ישאיל אדם מסמך שהוצא על פי תחיקת בטחון. {{ח:תת|(ו)}} לא יחזיק אדם ברשותו או בשליטתו כל מסמך הדומה למסמך שהוצא על פי תחיקת בטחון, אם יש בו כדי להטעות. {{ח:תת|(ז)}} לא יחזיק אדם ברשותו או בשליטתו מסמך שהוצא על פי תחיקת בטחון, שאינו ערוך על שמו, מתוך כוונה להטעות. {{ח:תת|(ח)}} לענין סעיפים קטנים (ב) עד (ז) – מעשה שנעשה מחוץ לאזור יראו אותו כאילו נעשה באזור. {{ח:קטע3|פרק ז סימן י|סימן י׳ – קשירת קשר ושותפים לאחר מעשה}} {{ח:סעיף|254|קשירת קשר|תיקון: 1754}} {{ח:תת|(א)}} כל הקושר קשר עם אחר לעבור עבירה שעונשה מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים, דינו – מאסר כעונש שנקבע לאותה עבירה ובלבד שלא יוטל עליו עונש העולה על שבע שנות מאסר. {{ח:תת|(ב)}} כל הקושר קשר עם אדם אחר לעבור עבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר, דינו – מאסר שנתיים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל מבינהם. {{ח:תת|(ג)}} הקושר קשר עם אחר כדי להשיג מטרה מן המטרות דלקמן, דהיינו: {{ח:תתת|(1)}} למנוע או להכשיל את ההוצאה לפועל או את הביצוע של כל דין או תחיקת בטחון; או {{ח:תתת|(2)}} לגרום נזק לגופו או לשמו הטוב של כל אדם או להפחית את ערך רכושו של אדם; או {{ח:תתת|(3)}} למנוע או להפריע את ההעברה החפשית והחוקית של רכוש בידי בעל הרכוש תמורת שוויו הראוי; או {{ח:תתת|(4)}} להזיק לכל אדם במסחרו או מקצועו; או {{ח:תתת|(5)}} למנוע או להפריע את ההתעסקות החפשית והכשרה של אדם במסחרו במקצועו או במשלוח ידו, בידי כל מעשה או מעשים אשר אילו נעשו בידי איש אחר היו מהווים עבירה מצדו; או {{ח:תתת|(6)}} להשיג מטרה בלתי כשרה; או {{ח:תתת|(7)}} להשיג מטרה כשרה באמצעים בלתי כשרים, {{ח:תת}} דינו {{ח:הערה|-}} מאסר שנתיים ימים. {{ח:תת|(ד)}} הקושר קשר יישא באחריות פלילית גם על עבירה שלשמה נקשר או שנעברה לשם קידום מטרתו, רק אם היה צד לעשייתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199ג|סעיפים 199ג עד 199ה}}. {{ח:סעיף|254א|קשירת קשר לעבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}|תיקון: 1827}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 254|בסעיף 254 לצו זה}}, הקושר קשר עם אדם לעבור עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 230ב|סעיף 230ב לצו זה}}, שעונשה מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים, דינו־מאסר כעונש שנקבע לאותה עבירה ובלבד שלא יוטל עליו עונש העולה על 14 שנות מאסר. {{ח:סעיף|255|שותפים לאחר מעשה}} {{ח:תת|(א)}} אם לא נקבע אחרת בתחיקת הבטחון, הרי כל אדם, מלבד האב, האם, הבן, הבת, הבעל או האשה של העבריין, היודע שאיזו עבירה נעשתה בידי אדם אחר, והוא מקבל אדם כזה, או מסייע בידו למען אפשר לו להימלט מן העונש ייחשב כאילו הוא שותף לעבירה לאחר מעשה. {{ח:תת|(ב)}} כל האשם בעבירה שנקבעה בסעיף קטן (א) יהיה צפוי בצאתו חייב בדינו לעונשים דלקמן: {{ח:תתת|(1)}} אם העבירה שבוצעה בידי האדם שנתקבל או שנסתייע עושה את העבריין צפוי בצאתו חייב בדינו, לעונש מוות או לעונש מאסר של יותר משלוש שנים, ייענש בעונש מאסר שלא יעלה על שלוש שנים; {{ח:תתת|(2)}} אם העבירה עושה את העבריין צפוי, בצאתו חייב בדינו, לעונש מאסר לשלוש שנים או פחות – ייענש בעונש מאסר שלא יעלה על מחצית תקופת המאסר שהעבריין צפוי לה בשל העבירה. {{ח:סעיף|256|שותף לאחר מעשה}} {{ח:ת}} כל הנחשב לשותף לאחר מעשה, אפשר להביאו לדין ולחייבו בעבירה, בין שהעבריין עצמו על אותה העבירה שהוא שותף לה נתחייב קודם לכן בשל העבירה ההיא ובין שלא נתחייב, או בין שאפשר ובין שאי אפשר לפתוח בהליכים נגדו ולאכוף כל עונש שיוטל עליו בשל העבירה הזאת, ואפשר להביא כל אדם כזה במשפט בין לבדו ובין יחד עם העבריין בפועל על עבירה זו או יחד עם כל שותפים אחרים למעשה העבירה. {{ח:קטע3|פרק ז סימן יא|סימן י״א – עבירות שונות}} {{ח:סעיף|257|בריחה ממשמורת}} {{ח:ת}} אדם הבורח ממשמורת שבה הוא נתון כדין – ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:סעיף|258|עבירות בקשר לשוחד}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תתת|(1)}} ”טובת הנאה“ – כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת; {{ח:תתת|(2)}} ”קבלה“ – לרבות קבלה בשביל אחר או על ידי אחר, במישרין או בעקיפין. {{ח:תת|(ב)}} עובד ציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר שבע שנים. {{ח:תת|(ג)}} הנותן שוחד – דינו כדין מקבל שוחד. המציע או מבטיח שוחד אף שנדחה, כמוהו כנותן שוחד. {{ח:תת|(ד)}} המקבל טובת הנאה על מנת לתת שוחד לעובד ציבור – ייאשם בעבירה על צו זה, בין שניתנה טובת הנאה בשל תיווכו, לו או לאחר, ובין שלא ניתנה, בין שהתכוון לתת שוחד ובין אם לאו. {{ח:תת|(ה)}} המקבל טובת הנאה על מנת שיניע, בעצמו או על ידי אחר, במישרין או בעקיפין, עובד ציבור למעשה, למחדל להשהייה, להחשה, להאטה, להעדפה או להפליה לרעה – ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:תת|(ו)}} הנותן טובת הנאה למקבל שנתקיים בו האמור בסעיף קטן (ד) או (ה) – דינו כדין נותן שוחד. {{ח:תת|(ז)}} בשוחד, אחת היא – {{ח:תתת|(1)}} באיזו צורה ניתנה טובת ההנאה; {{ח:תתת|(2)}} אם היה בעד מעשה, מחדל, השהייה, החשה, האטה, העדפה, או הפליה לרעה; {{ח:תתת|(3)}} אם היה בעד פעולה מסויימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל; {{ח:תתת|(4)}} אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר; {{ח:תתת|(5)}} אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או בשביל הלוקח לידי אדם אחר; אם בתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה לוקח או אדם אחר; {{ח:תתת|(6)}} אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לענין מסוים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות, או תוך קיום חובה. {{ח:תת|(ח)}} במשפט על עבירה לפי סעיף זה רשאי בית המשפט הצבאי להרשיע על יסוד עדות אחת, גם אם זו עדות של שותף לעבירה. {{ח:סעיף|259|איסור תשלום שכר לעבריין ביטחוני|תיקון: 1729}} {{ח:תת|{{ח:הערה|(א)}}}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות ציבורית“ – כל רשות מקומית באזור וכן כל תאגיד או מוסד שתקציבו ממומן, כולו או חלקו מכספי מפקדת האזור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה בטחונית“ – כל עבירה שנקבעה בתחיקת בטחון וכן כל עבירה בניגוד לתחיקת שעת חרום כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו בדבר פרשנות (יהודה והשומרון)#סעיף 9ה|בסעיף 9ה לצו בדבר פרשנות [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1729), התשע״ד–2013}}, אשר העונש הצפוי בגינן הוא חמש שנות מאסר ומעלה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבריין בטחוני“ – מי שכלוא במתקן כליאה לאחר שנשפט בבית משפט צבאי בגין עבירה בטחונית וכן מי שעצור בהתאם לצו זה כחשוד בעבירה כזו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – לרבות משכורת, גימלה וכל תשלום או תגמול או טובת הנאה המשתלמים תמורת עבודה או בקשר אליה וכן כל חלק מהם למעט כל סכום שנוכה כדין לאחר היום הקובע לזכות קרן פנסיה ממשכורתו של אדם שעבד ברשות ציבורית. {{ח:תת|(ב)}} לא ישלם אדם שכר ולא יאשר תשלום שכר לעבריין בטחוני או למי שבא מטעמו, מקופת רשות ציבורית או מקרן השייכת לה או מכספים שהרשות הציבורית זכאית להם, או מנכסי תרומות שניתנו לרשות הציבורית, אם הורה על כך מפקד האזור בצו. {{ח:תת|(ג)}} לא ישלם אדם שכר ולא יאשר תשלום שכר מקופת רשות ציבורית או מקרן השייכת לה, או מכספים שהרשות הציבורית זכאית להם, או מכספי תרומות שניתנו לרשות הציבורית למי שחדל לעבוד בפועל ברשות הציבורית, או למי שבא מטעמו אם מפקד צבאי הודיע לרשות הציבורית כי הוא חשוד בביצוע עבירה בטחונית. {{ח:תת|(ד)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו מאסר חמש שנים. {{ח:סעיף|260|עדות שקר ועדויות סותרות}} {{ח:תת|(א)}} אדם שהעיד ביודעין עדות שקר בכל הליכים לפני בית משפט צבאי, דינו מאסר חמש שנים. {{ח:תת|(ב)}} אדם שהעיד ביודעין עדות שקר לפני אדם כלשהוא המוסמך לפי כל דין או תחיקת בטחון לגבות עדות, דינו מאסר שנתיים. {{ח:תת|(ג)}} המוסר הודעות או עדויות בענין אחד לפני מי שהוסמך לערוך חקירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}}, או לפני בית משפט צבאי, והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו – מאסר שלוש שנים. {{ח:תת|(ד)}} פרוטוקול הדיון של בית המשפט הצבאי והודעה שנרשמה כדין בחקירה, יהיו ראיה לכאורה לדברי העד שבהם. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} עדות – בין שניתנה בשבועה או בהן צדק ובין שניתנה בלעדיהן. {{ח:סעיף|261|אי מניעת עבירה}} {{ח:ת}} אדם שידע או שהיה לו יסוד סביר לחשוד כי אדם אחר עובר או מתכוון לעבור עבירה על דין או תחיקת בטחון שעונשה עולה על שלוש שנות מאסר ולא מסר הודעה על כך מיד למפקד צבאי או לתחנת המשטרה הקרובה או לכל קצין צה״ל או לא פעל באופן סביר אחר כדי למנוע את עשייתה, או המשכתה או השלמתה – ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:סעיף|262|הכנסת בעל חיים לאזורים מסויימים}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח סגור“ – כמשמעו {{ח:פנימי|סעיף 318|בסעיף 318}} וכן כל שטח אחר שיסגר בידי מפקד צבאי לצורך סעיף זה. {{ח:תת|(ב)}} לא יחזיק אדם, לא ירעה, לא יוליך בעל חיים בשטח סגור, לא יכניסו לתוכו, ולא ירשה לאדם אחר לעשות כאמור אלא בהיתר ממפקד צבאי ובלבד שלא יורשע בעליו של בעל חיים על פי סעיף זה בגין מעשהו של אדם אחר אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא ינהג כאמור. {{ח:תת|(ג)}} רשאי כל חייל או רשות מוסמכת שנתמנתה לכך לתפוס בעל חיים שיש לו טעם לחשוב שנעברה לגביו עבירה על סעיף זה על מנת להעבירו למקום שיקבע מפקד צבאי. {{ח:תת|(ד)}} בעל חיים שנתפס לפי סעיף זה – יעשה בו בהתאם להוראות שיפרסם מפקד כוחות צה״ל באזור. {{ח:תת|(ה)}} בעליו של בעל חיים שנתפס לפי סעיף זה, או מי שהחזיק בבעל החיים בעת תפיסתו, יהיה חייב בתשלום הוצאות תפיסת בעל החיים ואחזקו, בהתאם להוראות מפקד כוחות צה״ל באזור. {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳ – עזרה משפטית}} {{ח:סעיף|263|חקירת מוות}} {{ח:ת}} מת אדם באזור, ויש יסוד לחשש שסיבת מותו אינה טבעית או שמותו נגרם בעבירה, וכן מת אדם באזור בהיותו נתון במעצר או במאסר, רשאי קצין משטרה או קצין משטרה צבאית להורות על העברת גוויתו לישראל לשם חקירת סיבת המוות. {{ח:סעיף|264|החרמה והריסה של רכוש}} {{ח:ת}} מפקד צבאי רשאי להפעיל את סמכויותיו על־פי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 119|תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעה חרום), 1945}} כלפי בית, מבנה או קרקע המצויים באזור, גם בגין מעשה אשר נעשה מחוץ לאזור ואשר לו היה נעשה באזור היה מאפשר הפעלת סמכויותיו על־פי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|התקנה האמורה}}. {{ח:סעיף|265|ביצוע מעצר}} {{ח:תת|(א)}} מי שניתנו נגדו פקודת מעצר או צו מעצר מכוח תחיקת בטחון, יהיו מעצרו והחזקתו במעצר ניתנים לביצוע בישראל, בדרך שמבצעים בישראל פקודת מעצר או צו מעצר. {{ח:תת|(ב)}} מי שנעצר כדין באזור, בשל מעשה או נסיון שבוצע בישראל או באזור מוחזק, ושהוא בר עונשין לפי הדין או תחיקת הבטחון החלים במקום בו בוצע, תהיה החזקתו במעצר ניתנת לביצוע בישראל או באזור מוחזק, כאילו נעצר בישראל או באזור המוחזק, הכל לפי הענין. {{ח:סעיף|266|ביצוע מאסר}} {{ח:תת|(א)}} מי שנדון והוטל עליו עונש בבית משפט צבאי וטרם בוצע העונש באזור, יהא עונשו ניתן לביצוע בישראל, בדרך שמבצעים בישראל עונש שהוטל בידי בית משפט בישראל, ובכפוף לכל תחיקת בטחון. {{ח:תת|(ב)}} תושב אזור מוחזק, שהוטל עליו עונש מאסר בידי בית משפט בר סמך באזור, ניתן להעבירו מן האזור לאותו אזור מוחזק, לשם ריצוי או המשך ריצוי אותו עונש מאסר. {{ח:סעיף|267|מימוש צו מעצר או מאסר}} {{ח:תת|(א)}} מי שניתנו נגדו בישראל פקודת מעצר, צו מעצר, פקודת מאסר, צו הבאה או כל הוראה אחרת המשמשת אסמכתה למעצר או מאסר על־פי חיקוק ישראלי, למעט צו של לשכת הוצאה לפועל בישראל, ניתן לעצרו מכוחם בהיותו באזור, בדרך שבה מבצעים באזור פקודת מעצר או צו מעצר. {{ח:תת|(ב)}} תושב האזור שנדון והוטל עליו עונש מאסר בבית משפט בישראל, יהא עונשו ניתן לביצוע באזור כדרך שמבצעים עונש מאסר שהוטל בידי בית משפט צבאי, אם לא בוצע בישראל; אולם ימשיכו לחול עליו הוראות הדין בישראל בענין שחרור לפני הזמן, מאסר חופף, סדר נשיאת מאסר פלילי, העברת אסיר לקוי בנפשו, שחרור אסיר חולה וחנינה. {{ח:תת|(ג)}} מי שניתנו נגדו באזור מוחזק פקודת מעצר, צו מעצר, פקודת מאסר, צו הבאה או כל הוראה אחרת המשמשת אסמכתה למעצר או מאסר על־פי הדין או תחיקת הבטחון החלים בו, ניתן לעצרו מכוחם בהיותו באזור, על מנת שיועבר לאותו אזור מוחזק. {{ח:תת|(ד)}} תושב האזור שהוטל עליו עונש מאסר בידי בית משפט בר סמך באזור מוחזק אפשר להחזיקו במתקן כליאה. {{ח:סעיף|268|קטינים}} {{ח:תת|(א)}} ציווה בית משפט בישראל, על החזקתו של קטין תושב האזור במעון נעול או על הפעלת אחד או יותר מהאמצעים ודרכי הטיפול הקבועים בחקיקה בישראל הדנה בנוער, אפשר לבצע את הצו באזור, אם לא בוצע בישראל, כדרך שמבצעים באזור צו דומה שנתנה ערכאה שיפוטית באזור; אולם ימשיכו לחול עליו הוראות הדין בישראל בענין העברה, החזקת קטין בידי משפחה אומנת, הארכת החזקה במעון, משך החזקה, ועדת שחרורים, שחרור ממעון, חופשה, החזרה וחנינה. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), בכל מקום בחקיקה האמורה בישראל שבו מוזכר הממונה על המעונות או שר העבודה והרווחה יבוא במקומם קצין המטה לענייני רווחה באזור או מי שהוסמך על ידו. {{ח:תת|(ג)}} נתן בית משפט בישראל צו מבחן על קטין תושב האזור אפשר לבצע את הצו באזור, אם לא בוצע בישראל, כדרך שמבצעים באזור צו מבחן שנתנה ערכאה שיפוטית באזור. {{ח:סעיף|269|העברה}} {{ח:ת}} לענין ביצוע מעצר ועונשין לפי {{ח:פנימי|פרק ח|סימן זה}} מותר לחייל להעביר אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 265|בסעיפים 265 עד 267}} לתחנת משטרה או למתקן כליאה המופעל כדין, בישראל או באזור מוחזק, לפי הענין. {{ח:סעיף|270|העברת כלואים ואסירים למועצה הפלסטינית}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|בסעיף זה -}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אסיר“ – מי שנידון והוטל עליו עונש מאסר על ידי בית משפט בר סמך באזור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עציר“ – מי שהוצאו נגדו פקודת מעצר או צו מעצר על ידי רשות בת סמך באזור. {{ח:תת|(ב)}} מפקד כוחות צה״ל באזור רשאי להורות, בכתב, על העברת אסיר לידי המועצה הפלסטינית, על מנת שירצה את יתרת תקופת מאסרו בשטחי המועצה; הועבר אסיר כאמור, יהיו למועצה הפלסטינית כל הסמכויות בנוגע לביצוע מאסרו, לרבות לעניין שחרור מוקדם וחנינה. {{ח:תת|(ג)}} מפקד כוחות צה״ל באזור רשאי להורות, בכתב, על העברת עציר לידי המועצה הפלסטינית. {{ח:תת|(ד)}} מפקד כוחות צה״ל באזור רשאי להתנות העברת אסיר או עציר לפי סעיף זה בתנאים. {{ח:תת|(ה)|(1)}} שוחרר אסיר שהועבר למועצה הפלסטינית בהתאם לסעיף קטן (ב) לפני שריצה את כל תקופת מאסרו, יראוהו כאסיר, שעונשו הוקל על תנאי שיישאר באזור עד לתום תקופת מאסרו, ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן יא|סימן י״א לפרק ה׳}}, בשינויים המחוייבים. {{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מסמכותו של מפקד כוחות צה״ל באזור או מי שהוסמך לכך על ידו, ליתן כל הוראה בענין יציאתו מהאזור של אסיר כאמור. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳ – צווים מנהליים}} {{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳ – מעצר מנהלי}} {{ח:סעיף|271|תחולה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן זה}} לא יחולו, כל עוד עומדות הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}} בתוקפן. {{ח:סעיף|272|סייג להפעלת סמכויות}} {{ח:ת}} לא יפעיל מפקד צבאי סמכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן זה}} אלא אם כן הוא סבור כי הדבר הכרחי בגלל טעמי בטחון החלטיים. {{ח:סעיף|273|מעצר מנהלי}} {{ח:תת|(א)}} היה למפקד האזור יסוד סביר להניח שטעמי בטחון האזור או בטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר, רשאי הוא, בצו חתימת ידו, להורות על מעצרו של האדם לתקופה שתצויין בצו ושלא תעלה על ששה חודשים. {{ח:תת|(ב)}} היה למפקד האזור יסוד סביר להניח, ערב פקיעת תקפו של צו לפי סעיף קטן (א) (להלן בסעיף זה – צו המעצר המקורי), שטעמי בטחון האזור או בטחון הציבור עדיין מחייבים את החזקתו של העציר במעצר, רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות מפעם לפעם על הארכת תקפו של צו המעצר המקורי לתקופה שלא תעלה על ששה חודשים, ודין צו ההארכה לכל דבר כדין צו המעצר המקורי. {{ח:תת|(ג)}} היה למפקד צבאי יסוד סביר להניח שקיימים התנאים שבהם רשאי מפקד האזור לצוות על מעצרו של אדם לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות על מעצרו של אותו אדם, לתקופה שלא תעלה על 96 שעות ולא תהא ניתנת להארכה על ידי צו של מפקד צבאי. {{ח:תת|(ד)}} צו לפי סעיף זה יכול שיינתן שלא במעמד אדם שעל מעצרו הוא חל. {{ח:סעיף|274|ביצוע}} {{ח:ת}} צו מעצר לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} יבוצע על ידי חייל או שוטר וישמש אסמכתא לחבישתו של העציר במקום מעצר שנקבע בצו המעצר או בצו מאוחר יותר. {{ח:סעיף|275|ביקורת שיפוטית}} {{ח:תת|(א)}} נעצר אדם על פי צו מפקד האזור לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן זה}}, יובא תוך 96 שעות ממעצרו, ואם היה בתכוף לפני כן במעצר על פי צו מפקד צבאי – תוך 96 שעות ממעצרו לפי צו המפקד הצבאי – לפני שופט כמשמעו {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)(1)}} (להלן – שופט), והשופט רשאי לאשר את צו המעצר, לבטלו או לקצר את תקופת המעצר שבו; לא הובא העציר לפני שופט ולא הוחל בדיון לפניו תוך 96 השעות כאמור, ישוחרר העציר, זולת אם קיימת עילה אחרת למעצרו לפי כל דין או תחיקת בטחון. {{ח:תת|(ב)}} השופט יבטל את צו המעצר אם הוכח לו שהטעמים שבגללם ניתן, לא היו טעמים עניינים של בטחון האזור או של בטחון הציבור או שניתן שלא בתום לב או מתוך שיקולים שלא לענין. {{ח:סעיף|276|עיון חוזר|תיקון: 238/ת״ט}} {{ח:ת}} אושר צו מעצר לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן זה}} בשינוי או בלי שינוי, ידון שופט מחדש בענין המעצר לא יאוחר משלושה חדשים אחרי אישור המעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 275|סעיף 275}} או אחרי מתן החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 275|סעיף 275}} או אחרי מתן החלטה לפי סעיף זה או תוך תקופה קצרה יותר שקבע שופט בהחלטתו, כל עוד לא שוחרר העציר; לא החל הדיון לפני השופט תוך התקופה האמורה, ישוחרר העציר, זולת אם קיימת עילה אחרת למעצרו לפי כל דין או תחיקת בטחון. {{ח:סעיף|277|סטיה מדיני הראיות}} {{ח:תת|(א)}} בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 275|סעיפים 275}} {{ח:פנימי|סעיף 276|ו־276}} מותר לסטות מדיני הראיות, אם השופט משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית משפט צדק. {{ח:תת|(ב)}} כל אימת שיוחלט לסטות מדיני הראיות יירשמו הטעמים שהניעו למתן ההחלטה. {{ח:תת|(ג)}} בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 275|סעיפים 275}} {{ח:פנימי|סעיף 276|ו־276}} רשאי שופט לקבל ראייה אף שלא בנוכחות העציר או בא כוחו או בלי לגלותה להם אם, אחרי שעיין בראייה או שמע טענות, אף שלא בנוכחות העציר ובא כוחו, שוכנע שגילוי הראייה לעציר או לבא כוחו עלול לפגוע בבטחון האזור או בבטחון הציבור. הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראייה לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87 לצו}}. . {{ח:סעיף|278|ערעור}} {{ח:תת|(א)}} החלטת שופט לאשר צו מעצר, בשינויים או בלי שינויים, לבטלו או לשנותו, וכן החלטתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 276|סעיף 276}}, ניתנת לערעור לפני נשיא בית המשפט הצבאי כמשמעו {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)(2)}}; או לפני נשיא תורן כמשמעו {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)(3)}} לנשיא בית המשפט הצבאי ולנשיא תורן יהיו כל הסמכויות שהוענקו לשופט לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} הערעור לא יעכב את ביצוע הצו, אלא אם שופט או נשיא בית המשפט הצבאי החליט אחרת. {{ח:סעיף|279|נוכחות}} {{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 277|בסעיף 277(ג)}} רשאי עציר להיות נוכח בכל דיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 275|סעיפים 275}}, {{ח:פנימי|סעיף 276|276}} {{ח:פנימי|סעיף 278|ו־278}}. {{ח:סעיף|280|דלתיים סגורות}} {{ח:ת}} הדיון בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן זה}} יתקיים בדלתיים סגורות. {{ח:סעיף|281|סדרי דין}} {{ח:ת}} מפקד האזור רשאי להתקין תקנות לביצועו של {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן זה}}, ובכללן תקנות הקובעות את סדרי הדין בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן זה}} ואת המועד להגשת ערעור ולעשיית פעולה אחרת לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן זה}}. {{ח:סעיף|282|איסור אצילה}} {{ח:ת}} סמכויות מפקד האזור לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן זה}} אינן ניתנות לאצילה. {{ח:סעיף|283|ביטול צו על ידי מפקד האזור}} {{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|בסימן זה}} אינו גורע מסמכותו של מפקד האזור לבטל צו מעצר שניתן לפי סעיפים אלו, בין לפני אישורו לפי {{ח:פנימי|סעיף 275|סעיף 275}} ובין לאחריו. {{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳ – מעצר מנהלי – הוראת שעה}} {{ח:סעיף|284|הוראת שעה}} {{ח:תת|(א)}} בתוקף סמכותי כמפקד כוחות צה״ל באזור ובהיותי סבור כי בשל הנסיבות המיוחדות הקיימות כיום באזור הדבר נחוץ לשם קיום הסדר הציבורי ובטחון האזור, וכי בשל כך יש לנהוג, באופן זמני, שלא על פי עקרונות המעצר המנהלי הקבועים {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|בסימן א׳ לפרק זה}}, הנני קובע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳ לפרק זה}}, לא יחולו על צו מעצר שהוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}} חלות עליו. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}} יעמדו בתוקפן עד למתן הוראה אחרת על ידי מפקד כוחות צה״ל באזור. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), על החזקתם במעצר באזור של עצורים מכח {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}} יחולו {{ח:חיצוני|תקנות בדבר מעצר מינהלי (תנאי החזקה במעצר מינהלי) (יהודה והשומרון)|התקנות בדבר מעצר מינהלי (תנאי החזקה במעצר מינהלי) (יהודה והשומרון){{ח:הערה|,}} התשמ״ב–1981}}. {{ח:סעיף|285|מעצר מנהלי}} {{ח:תת|(א)}} היה למפקד כוחות צה״ל באזור או למפקד צבאי שהוסמך על ידו לענין סעיף זה ({{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|בסימן זה}}: ”מפקד צבאי“) יסוד סביר להניח, שטעמי בטחון האזור או בטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר, רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות על מעצרו של האדם לתקופה שתצוין בצו ושלא תעלה על שישה חודשים ({{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|בסימן זה}}: ”צו מעצר“). {{ח:תת|(ב)}} היה למפקד צבאי יסוד סביר להניח, ערב פקיעת תוקפו של צו מעצר לפי סעיף קטן (א) שטעמי בטחון האזור או בטחון הציבור עדיין מחייבים את החזקתו של העצור במעצר, רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות מפעם לפעם על הארכת תוקפו של צו המעצר המקורי לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ודין צו ההארכה לכל דבר כדין צו המעצר המקורי. {{ח:תת|(ג)}} צו מעצר לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}} יכול שיינתן שלא במעמד האדם שעל מעצרו הוא חל. {{ח:סעיף|286|ביצוע המעצר}} {{ח:תת|(א)}} צו מעצר לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}} יבוצע בידי חייל או שוטר, וישמש אסמכתה לחבישתו של עציר. {{ח:תת|(ב)}} לא צוין מקום המעצר על גבי צו המעצר, יוחזק העציר במשמורת באחד ממקומות אלו: {{ח:תתת|(1)}} מתקן מעצר או מתקן כליאה, כהגדרתם בתחיקת הבטחון; {{ח:תתת|(2)}} בית סוהר, כמשמעו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}, כפי תוקפה בישראל; {{ח:תתת|(3)}} בית סוהר צבאי, כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, כפי תוקפו בישראל. {{ח:סעיף|286א|סייג להפעלת סמכות|תיקון: 238/ת״ט}} {{ח:ת}} לא יפעיל מפקד צבאי סמכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}} אלא אם הוא סבור כי הדבר הכרחי בגלל טעמי בטחון החלטיים. {{ח:סעיף|287|ביקורת שיפוטית|תיקון: 2148, 2160, 2166, 2182, 2192, 2204, 2217, 2229}} {{ח:תת|(א)}} נעצר אדם לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}, יובא בתוך שמונה ימים מעת מעצרו כאמור לפני שופט, ובלבד שדרגתו לא תפחת מדרגת רס״ן; השופט רשאי לאשר את צו המעצר, לבטלו או לקצר את תקופת המעצר שבו; לא הובא העציר לפני השופט ולא הוחל בדיון לפניו בתוך שמונה ימים כאמור, ישוחרר העציר, זולת אם קיימת עילה אחרת למעצרו לפי כל דין או תחיקת בטחון. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 20.10.2023 עד יום 30.9.2025):}} נעצר אדם לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}, יובא בתוך שנים עשר ימים מלאים (288 שעות) מעת מעצרו כאמור לפני שופט, ובלבד שדרגתו לא תפחת מדרגת רס״ן; השופט רשאי לאשר את צו המעצר, לבטלו או לקצר את תקופת המעצר שבו; לא הובא העציר לפני השופט ולא הוחל בדיון לפניו בתוך שנים עשר ימים מלאים (288 שעות) כאמור, ישוחרר העציר, זולת אם קיימת עילה אחרת למעצרו לפי כל דין או תחיקת בטחון. {{ח:תת|(ב)}} השופט יבטל את צו המעצר אם הוכח לו שהטעמים שבגללם ניתן לא היו טעמים עניניים של בטחון האזור או של בטחון הציבור, או שניתן שלא בתום לב או מתוך שיקולים שלא לענין. {{ח:סעיף|288|ערעור|תיקון: 2135, 2172, 2191, 2203, 2215}} {{ח:תת|(א)}} החלטת שופט לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287}}, ניתנת לערעור לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, ויהיו לו כל הסמכויות שהוענקו לשופט לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} ערעור לפי סעיף קטן (א) יוגש בתוך 30 ימים מיום מתן החלטת שופט לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287 לצו זה}}. ואולם, נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, סגנו או שופט בית המשפט הצבאי לערעורים שהנשיא ימנה לכך, רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת הערעור אפילו כבר חלפה התקופה {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.1.2024 עד יום 31.12.2025):}} בהסכמת בעלי הדין, רשאי בית המשפט, לדון ולפסוק בערעור על פי סעיף קטן (א) לפי החומר שהובא לפניו בכתב בלבד ללא שמיעת בעלי הדין, ובלבד שמשך תקופת המעצר לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}} שקדמה למועד הגשת הערעור לא עלתה על 12 חודשים ברציפות; החליט בית המשפט לדון כך, יקבע למשיב מועד להגשת תשובתו בכתב. {{ח:סעיף|289|עיכוב ביצוע}} {{ח:תת|(א)}} החליט שופט לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287}} על ביטול צו מעצר או על קיצורו, והודיע בא כוח המפקד הצבאי, בסמוך למתן ההחלטה, על רצונו לערער עליה, רשאי השופט לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 72 שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. {{ח:תת|(ב)}} הגיש בא כוח המפקד הצבאי ערעור על החלטת שופט לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287}}, תהא לשופט בית המשפט הצבאי לערעורים סמכות לצוות על השהיית ביצוע השחרור עד להחלטה בערעור. {{ח:תת|(ג)}} החליט שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים בהליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 288|סעיף 288}} על ביטול צו מעצר או על קיצורו, יהא השופט רשאי, לבקשת בא כוח המפקד הצבאי, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להשהות את ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 72 שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. {{ח:סעיף|290|סטיה מדיני הראיות}} {{ח:תת|(א)}} בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיפים 287}} {{ח:פנימי|סעיף 288|ו־288}} מותר לסטות מדיני הראיות אם השופט משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית משפט צדק. {{ח:תת|(ב)}} כל אימת שיוחלט לסטות מדיני הראיות יירשמו הטעמים שהניעו למתן ההחלטה. {{ח:תת|(ג)}} בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיפים 287}} {{ח:פנימי|סעיף 288|ו־288}} רשאי השופט לקבל ראיה, אף שלא בנוכחות העציר או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיין בראיה או שמע טענות, אף שלא בנוכחות העציר ובא כוחו, שוכנע שגילוי הראיה לעציר או לבא כוחו עלול לפגוע בבטחון האזור או בבטחון הציבור; הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}}. {{ח:סעיף|291|דלתיים סגורות}} {{ח:תת|(א)}} הדיון בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}} יתקיים בדלתיים סגורות. {{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 290|בסעיף קטן 290(ג)}}, רשאי העציר להיות נוכח בכל דיון בענינו. {{ח:סעיף|292|איסור אצילה}} {{ח:ת}} סמכויות מפקד צבאי לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}} אינן ניתנות לאצילה. {{ח:סעיף|293|ביטול הצו בידי מפקד צבאי}} {{ח:ת}} מפקד צבאי רשאי בכל שלב לבטל או לקצר צו מעצר שהוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}} חלות עליו. {{ח:סעיף|294|סדרי דין}} {{ח:ת}} מפקד כוחות צה״ל באזור רשאי להתקין תקנות לביצועו של {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}, ובכללן תקנות הקובעות את סדרי הדין בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}} ואת המועד להגשת ערעור ולעשיית פעולה אחרת לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}. {{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳ – צווי הגבלה ופיקוח}} {{ח:סעיף|295|סייג להפעלת סמכויות}} {{ח:ת}} לא יפעיל מפקד צבאי סמכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן זה}} אלא אם כן הוא סבור כי הדבר הכרחי בגלל טעמי בטחון החלטיים. {{ח:סעיף|296|צווי הגבלה}} {{ח:תת|(א)}} מפקד צבאי רשאי לתת צו, לגבי כל אדם, למטרות אלו, כולן או מקצתן: {{ח:תתת|(1)}} להבטיח שאותו אדם לא יימצא בכל אחד מאותם השטחים באזור שיפורטו בצו אלא אם הורשה לו הדבר בצו, או בידי רשות או אדם שיינקבו בצו; {{ח:תתת|(2)}} לדרוש ממנו שיודיע על תנועותיו, באופן ובזמנים שייקבעו בצו, לרשות או לאדם, שינקבו בו; {{ח:תתת|(3)}} לאסור או להגביל את חזקתו או שימושו של אותו אדם בחפצים שיפורטו בצו; {{ח:תתת|(4)}} להטיל עליו הגבלות בדבר תעסוקתו או עסקיו או בדבר קשריו עם אנשים אחרים, ובדבר פעולותיו ביחס להפצת ידיעות או דעות, הכל כפי שיפורט בצו. {{ח:תת|(ב)}} הפר אדם צו לפי סעיף זה – ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:תת|(ג)}} על צו שהוצא לפי סעיף זה (להלן בסעיף זה – הצו) ניתן לערער לפני ועדת ערעורים שימנה נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים (להלן בסעיף זה – הוועדה). הוועדה יכול שתהיה מורכבת מחבר אחד. כחבר בוועדה ימונה שופט שדרגתו רב־סרן לפחות. {{ח:תת|(ד)}} מצאה הוועדה כי יש מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי, רשאית היא לבטל את הצו, לקצרו או לשנות את תנאיו. {{ח:תת|(ה)}} הוגש ערעור לוועדה, רשאית היא לעכב את ביצוע הצו עד למועד מתן החלטתה. {{ח:תת|(ו)}} בהליכים לפי סעיף זה, מותר לסטות מדיני הראיות, מטעמים שיירשמו. {{ח:תת|(ז)}} בהליכים לפי סעיף זה רשאית הוועדה לקבל ראיה אף שלא בנוכחות האדם אשר כנגדו הוצא הצו או בא כוחו, או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיינה בראיה או שמעה טענות, אף שלא בנוכחות האדם אשר כנגדו הוצא הצו או בא כוחו, שוכנעה שגילוי הראיה עלול לפגוע בבטחון האזור או בבטחון הציבור. הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}}. {{ח:תת|(ח)}} בכפוף לאמור בסעיף־קטן (ז) לעיל רשאי האדם אשר כנגדו הוצא הצו להיות נוכח בכל דיון לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ט)}} בכל ענין של סדר דין אשר אינו מוסדר בסעיף זה, תדון הוועדה בדרך הנראית לה מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה בערעור. {{ח:תת|(י)}} החליטה הוועדה בערעור שהוגש לפי סעיף־קטן (ג) לעיל, רשאית היא, לבקשת בא כוח המפקד הצבאי או האדם אשר כנגדו הוצא הצו, לפי הענין, להשהות את ביצוע החלטתה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות ממועד מסירת החלטתה; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במניין השעות. {{ח:סעיף|297|פיקוח מיוחד ותיחום מקום מגורים}} {{ח:תת|(א)}} מפקד צבאי רשאי להורות בצו שאדם יהיה נתון לפיקוח מיוחד. {{ח:תת|(ב)}} אדם הנתון בפיקוח מיוחד לפי סעיף זה – יהיה כפוף להגבלות אלו, כולן או מקצתן, כפי שיורה המפקד הצבאי: {{ח:תתת|(1)}} יהיה נדרש לגור בתחומיו של מקום מסוים באזור, שיפרט אותו המפקד הצבאי בצו; {{ח:תתת|(2)}} לא יעזוב את העיר, הכפר או הנפה, שבהם הוא גר, ללא רשות בכתב של מפקד צבאי; {{ח:תתת|(3)}} יודיע בכל עת למפקד הצבאי או למי שיורה לו המפקד הצבאי היכן הבית או המקום שבו הוא גר; {{ח:תתת|(4)}} יהיה חייב להתייצב כל אימת שידרוש זאת ממנו המפקד הצבאי ובמקום שיורה לו; {{ח:תתת|(5)}} ישאר מאחורי דלתות ביתו למשך אותן שעות שיקבע המפקד הצבאי בצו. {{ח:תת|(ג)}} חייל רשאי לעצור אדם שלגביו ניתן צו לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ולהוליכו לשטח שהוא צריך להיות בו. {{ח:תת|(ד)}} הפר אדם צו לפי סעיף זה – ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:תת|(ה)}} על צו שהוצא לפי סעיף זה (להלן בסעיף זה – הצו) ניתן לערער לפני ועדת ערעורים שימנה נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים (להלן בסעיף זה – הוועדה). הוועדה יכול שתהיה מורכבת מחבר אחד. כחבר בוועדה ימונה שופט שדרגתו רב־סרן לפחות. {{ח:תת|(ו)}} מצאה הוועדה כי יש מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי, רשאית היא לבטל את הצו, לקצרו או לשנות את תנאיו. {{ח:תת|(ז)}} הוגש ערעור לוועדה, רשאית היא לעכב את ביצוע הצו עד למועד מתן החלטתה. {{ח:תת|(ח)}} בהליכים לפי סעיף זה, מותר לסטות מדיני הראיות, מטעמים שיירשמו. {{ח:תת|(ט)}} בהליכים לפי סעיף זה רשאית הוועדה לקבל ראיה אף שלא בנוכחות האדם אשר כנגדו הוצא הצו או בא כוחו, או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיינה בראיה או שמעה טענות, אף שלא בנוכחות האדם אשר כנגדו הוצא הצו או בא כוחו, שוכנעה שגילוי הראיה עלול לפגוע בבטחון האזור או בבטחון הציבור. הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}}. {{ח:תת|(י)}} בכפוף לאמור בסעיף־קטן (ט) לעיל רשאי האדם אשר כנגדו הוצא הצו להיות נוכח בכל דיון לפי סעיף זה. {{ח:תת|(יא)}} בכל ענין של סדר דין אשר אינו מוסדר בסעיף זה, תדון הוועדה בדרך הנראית לה מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה בערעור. {{ח:תת|(יב)}} החליטה הוועדה בערעור שהוגש לפי סעיף־קטן (ה) לעיל, רשאית היא, לבקשת בא כוח המפקד הצבאי או האדם אשר כנגדו הוצא הצו, לפי הענין, להשהות את ביצוע החלטתה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות ממועד מסירת החלטתה; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במניין השעות. {{ח:תת|(יג)}} ערער אדם שניתן לגביו צו לפי סעיף־קטן (ב)(1) לעיל, והושאר הצו בתוקפו, תדון הוועדה בעניינו אחת לשישה חודשים בין אם פנה אליה אותו אדם בערעור נוסף, ובין אם לאו. בדיון כאמור, תהיינה לוועדה כל הסמכויות שהוענקו לה בערעור כאמור בסעיף־קטן (ו). {{ח:תת|(יד)}} מפקד צבאי שהוציא צו לפי סעיף־קטן (ב)(1) לעיל, רשאי להורות כי אדם אשר כנגדו הוצא הצו יוחזק במעצר במקום שייקבע בידי המפקד הצבאי, באזור או בישראל, עד להעברתו למקום שנקבע בצו. {{ח:סעיף|298|דלתיים סגורות}} {{ח:ת}} הדיון בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבעה וועדת הערעורים שהוקמה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיפים קטנים 296(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 297|או 297(ה)}}, הוראה אחרת לענין זה. {{ח:קטע3|פרק ט סימן ד|סימן ד׳ – הרחקת מסתננים}} {{ח:סעיף|299|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסתנן“ – מי שנכנס לאזור שלא כדין לאחר היום הקובע או מי ששוהה באזור ושאין בידו היתר כדין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזויין“ – לרבות מי שמזויין במכשיר או בחומר העשוי להמית אדם או לגרום לו חבלה חמורה או חבלה מסוכנת אף שאינו כלי ירייה או חומר נפץ או חומר מתלקח; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוחזק במשמורת“ – אדם המוחזק במשמורת מכוח צו גירוש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו גירוש“ – צו גירוש בכתב שניתן על ידי מפקד צבאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 301|סעיף 301(א)}}. {{ח:סעיף|300|דין מסתנן}} {{ח:תת|(א)}} המסתנן – דינו מאסר שבע שנים. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוכיח מסתנן כי כניסתו לאזור הייתה כדין, דינו – מאסר שלוש שנים. {{ח:תת|(ג)}} מי שהסתנן כשהוא מזויין, או בחברת אדם מזויין או נתמך על־ידי אדם מזויין, דינו – מאסר עשרים שנה. {{ח:סעיף|301|גירוש|תיקון: 2235}} {{ח:תת|(א)}} מפקד צבאי רשאי לצוות בכתב על גירושו של מסתנן מן האזור, בן שהואשם בעבירה לפי צו זה ובין שלא הואשם, וצו הגירוש ישמש אסמכתא חוקית להחזיק מסתנן כאמור במשמורת עד לגירושו; לעניין ביצועו, יראו צו גירוש כפקודת מעצר שניתנה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק ג׳ לצו זה}}, זאת, לרבות לצורך ביצוע המעצר בישראל, לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו גירוש לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שניתנה למסתנן הזדמנות לטעון את טענותיו בפני קצין צה״ל או בפני קצין משטרה, ולאחר שטענות המסתנן הובאו בפני המפקד הצבאי. {{ח:תת|(ג)}} ניתן צו גירוש לפי סעיף קטן (א), יגורש המסתנן מהאזור בהקדם האפשרי, אלא אם כן יצא מהאזור מרצונו החופשי קודם לכן. {{ח:תת|(ד)}} ניתן צו גירוש לפי סעיף קטן (א), יימסר למסתנן, בכתב או בעל פה, ככל האפשר, בשפה המובנת לו, מידע על זכויותיו לפי צו זה, וכן על זכותו, כי תימסר הודעה על החזקתו במשמורת לאדם קרוב לו ולעורך דין. {{ח:תת|(ה)}} ניתן צו גירוש לפי סעיף קטן (א) והאדם שנגדו הוצא צו גירוש נמצא מסיבה כלשהיא במעצר או מאסר, ישוחרר אותו אדם ממעצרו או ממאסרו לשם ביצוע הגירוש, אף אם לא תמה תקופת המעצר או המאסר, אלא אם נקבע אחרת בצו הגירוש. {{ח:תת|(ו)}} ניתן צו גירוש לפי סעיף קטן (א), לא יגורש המסתנן, אלא אם חלפו 72 שעות מהמועד שנמסר לו צו הגירוש בכתב, זולת אם הסכים לכך; ורשאי המפקד הצבאי, לפי בקשתו של מי שניתן נגדו צו גירוש, לדחות את מועד ביצוע הגירוש. {{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ו), אם נוכח המפקד הצבאי, כי המסתנן נכנס לאזור לא מכבר, רשאי הוא להורות על גירושו אף בטרם חלפו 72 שעות מהמועד שנמסר לו צו הגירוש בכתב, ובלבד שהמסתנן יגורש למדינה או לאזור שמהם הסתנן וכי הדבר יעשה בטרם חלפו 72 שעות מהמועד שבו היה לחייל או לשוטר יסוד סביר לחשד כי אותו אדם הסתנן לאזור. {{ח:סעיף|302|הוצאות ביצוע צו גירוש}} {{ח:ת}} מפקד צבאי רשאי להטיל את הוצאות ביצוע צו הגירוש, לרבות הוצאות ההחזקה במשמורת, על המסתנן, ובלבד שסך הוצאות אלה לא יעלה על 7,500 שקלים חדשים; ורשאי המפקד הצבאי להורות על חילוט ההוצאות מכספי המסתנן. {{ח:סעיף|303|שחרור בערבות}} {{ח:תת|(א)}} ניתן נגד מסתנן צו גירוש לפי הוראות צו זה, רשאי מפקד צבאי להורות על שחרורו של המסתנן בערבות עצמית, בין לבדה ובין בצירוף ערבות ערב, או בעירבון כספי של המסתנן או של ערב, או מקצתה בערבות ומקצתה בעירבון. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יורה המפקד הצבאי על שחרורו של המסתנן, אם סבר כי – {{ח:תתת|(1)}} גירושו של המסתנן מהאזור נמנע או מתעכב בשל העדר שיתוף פעולה מלא מצדו, לרבות סירוב לחזור למדינת מוצאו, או {{ח:תתת|(2)}} יש בשחרורו של המסתנן כדי לסכן את ביטחון האזור, את שלום הציבור או את בריאותו. {{ח:תת|(ג)}} השחרור בערבות יותנה בתנאים שיקבע המפקד הצבאי לשם הבטחת התייצבותו של המסתנן לצורך יציאתו מהאזור או גירושו במועד שנקבע, או לצורך הליכים אחרים לפי צו זה או לפי כל דין או תחיקת בטחון. {{ח:תת|(ד)}} נוכח מפקד צבאי, כי המסתנן ששוחרר בערבות הפר או עומד להפר את תנאי שחרורו, רשאי הוא להורות בצו על החזרתו של המסתנן למשמורת. {{ח:תת|(ה)}} הפר המסתנן את תנאי שחרורו, רשאי מפקד צבאי לצוות – {{ח:תתת|(1)}} על תשלום סכום הערבות, כולו או מקצתו, לקופת מפקדת האזור; {{ח:תתת|(2)}} על חילוט העירבון, כולו או מקצתו, לטובת קופת מפקדת האזור. {{ח:סעיף|304|ראיות}} {{ח:תת|(א)}} בכל הליך לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|סימן זה}}, חזקה כי אדם הוא מסתנן אם הוא נמצא באזור ללא תעודה או היתר המעידים על שהייתו באזור כדין, ללא הצדק סביר. {{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודה או היתר כדין“ – תעודה או היתר שהונפקו על ידי מפקד כוחות צה״ל באיו״ש או מי מטעמו, על פי הוראות תחיקת הביטחון, או שהונפקו על ידי רשויות מדינת ישראל, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, כפי תוקפו בישראל מעת לעת, המתירות שהייתו של אדם באזור. {{ח:סעיף|305|כינון ועדה}} {{ח:ת}} תוקם באזור ועדה לבחינת צווי גירוש אשר מסמכותה לדון בעררים על החלטות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 301|סעיפים 301 עד 303}} (להלן {{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|בסימן זה}} – ”הוועדה“). {{ח:סעיף|306|הרכב הוועדה}} {{ח:תת|(א)}} מפקד כוחות צה״ל באיזור ימנה שופטים שדרגתם רב־סרן לפחות כחברים בוועדה. {{ח:תת|(ב)}} אחד מחברי הוועדה ימונה כנגיד הוועדה. {{ח:תת|(ג)}} נגיד הוועדה ימנה מבין חברי הוועדה חברים, אשר ישבו כוועדה של דן יחיד. {{ח:תת|(ד)}} נגיד הוועדה יהיה רשאי לקבוע, כי הוועדה תהא של שלושה, אם ראה צורך מיוחד בכך. נקבע מותב של שלושה, ימנה נגיד הוועדה את יושב הראש. {{ח:תת|(ה)}} נגיד הוועדה יהא רשאי להחליף חבר וועדה באחר והדיון בערר יימשך מן השלב בו הופסק, אלא אם כן הורה הנגיד אחרת. {{ח:סעיף|307|הבאה לפני ועדה לבחינת צווי גירוש|תיקון: 2177, 2187, 2235}} {{ח:תת|(א)}} ניתן צו גירוש והוחזק אדם מכוחו במשמורת, יובא המוחזק בתום 8 ימים מיום מתן צו הגירוש, בפני הוועדה לצורך בחינת החזקתו במשמורת עד למימוש צו הגירוש. אם טרם מלאו למוחזק במשמורת 18 שנים, יובא בפני הוועדה, לא יאוחר מתום 4 ימים מיום מתן צו הגירוש. {{ח:תת|(ב)}} מוחזק במשמורת, אשר לא הובא בפני הוועדה תוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן (א), יובא בפני הוועדה, אשר תידון בעניינו ותורה על שחרורו, בתנאים או ללא כל תנאי, אלא אם סברה הוועדה, כי נסיבות העניין, לרבות מסוכנותו של המוחזק במשמורת, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים לאי־הבאתו בפניה, אינן מצדיקות את שחרורו. {{ח:תת|(ג)}} בדונה בעניינו של מוחזק במשמורת לפי סעיף זה יהיו נתונות לוועדה סמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 308|סעיפים 308(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 308|ו־308(ד)}}. {{ח:סעיף|307א|ערר|תיקון: 2235}} {{ח:תת|(א)}} אדם הרואה עצמו נפגע מהחלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 301|סעיפים 301 עד 303}}, רשאי להגיש ערר על ההחלטה לוועדה. {{ח:תת|(ב)}} הוגש ערר לוועדה, רשאית הוועדה לדון במסגרת הערר גם בעניין החזקתו במשמורת. {{ח:תת|(ג)}} בדונה בעניינו של אדם לפי סעיף זה יהיו נתונות לוועדה סמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 308|סעיף 308}}. {{ח:סעיף|308|סמכויות הוועדה}} {{ח:ת}} הוועדה רשאית – {{ח:תת|(א)}} להותיר את צו הגירוש בתוקפו, בשינויים או בלא שינויים; {{ח:תת|(ב)}} לבטל את צו הגירוש, אם שוכנעה שהמוחזק במשמורת אינו מסתנן; {{ח:תת|(ג)}} להורות על שחרורו של מוחזק במשמורת בתנאים, לרבות בערבות, או ללא כל תנאי, אם שוכנעה, כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, או כי יש בשחרור כאמור כדי לסייע בהרחקתו של המוחזק במשמורת מן האזור; ובלבד שלא תורה כאמור אם – {{ח:תתת|(1)}} הרחקתו של המוחזק במשמורת מן האזור נמנעת או מתעכבת בשל העדר שיתוף פעולה מלא מצדו, לרבות לעניין הבהרת זהותו או הסדרת הליכי גירושו מן האזור, ולרבות סירוב בלתי מוצדק לחזור למדינה ממנה הגיע לאזור או למדינה אחרת אם לא מתאפשרת חזרתו למדינה ממנה הגיע לאזור; או {{ח:תתת|(2)}} יש בשחרורו של המוחזק במשמורת כדי לסכן את בטחון האזור, את שלום הציבור או את בריאותו; {{ח:תת|(ד)}} להורות על שחרורו של מוחזק במשמורת בערבות בתום פרק זמן שקבעה, אם לא הורחק מן האזור קודם לכן, אם שוכנעה באחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} כי הרחקתו של המוחזק במשמורת מן האזור נמנעת או מתעכבת בלא הצדק סביר למרות שיתוף פעולה מלא מצדו, וכי ניתן לבצע את צו הגירוש בתוך פרק הזמן שנקבע; {{ח:תתת|(2)}} כי מחמת גילו או מצב בריאותו החזקתו במשמורת עלולה לגרום נזק לבריאותו, או שקיימים טעמים הומניטריים מיוחדים אחרים המצדיקים את שחרורו בערובה, לרבות מקום שעקב ההחזקה במשמורת יוותר קטין בלא השגחה; {{ח:תת}} ובלבד שלא תורה כאמור אם יש בשחרורו של המוחזק במשמורת כדי לסכן את בטחון האזור, את שלום הציבור או את בריאותו; {{ח:תת|(ה)}} להורות על שינוי התנאים שנקבעו לשחרורו של מוחזק במשמורת לפי {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303}}; {{ח:תת|(ו)}} להורות על החזרת הכספים שנגבו מהמסתנן בגין הוצאות ביצוע צו הגירוש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 302|בסעיף 302}}, כולן או מקצתן. {{ח:סעיף|309|עיון תקופתי|תיקון: 2235}} {{ח:תת|(א)}} החליטה הוועדה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} {{ח:פנימי|סעיף 307א|או 307א}}, לפי העניין, שלא לשחרר את המוחזק במשמורת, יבוא עניינו לבחינה נוספת בפני הוועדה, לא יאוחר משישים ימים אחרי מועד החלטתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} {{ח:פנימי|סעיף 307א|או 307א}}, לפי העניין, או תוך תקופה קצרה יותר שקבעה הוועדה בהחלטתה. {{ח:תת|(ב)}} מוחזק במשמורת, אשר לא הובא עניינו לבחינה נוספת בפני הוועדה תוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן (א), יובא בפני הוועדה, אשר תידון בעניינו ותורה על שחרורו, בתנאים או ללא כל תנאי, אלא אם סברה הוועדה, כי נסיבות העניין, לרבות מסוכנותו של המוחזק במשמורת, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים לאי־הבאתו בפניה, אינן מצדיקות את שחרורו. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם טרם מלאו למוחזק במשמורת 18 שנים, יובא עניינו לבחינה נוספת בפני הוועדה תוך פרק זמן שלא יעלה על 30 ימים. {{ח:סעיף|310|עיון חוזר}} {{ח:תת|(א)}} מוחזק במשמורת רשאי לפנות בכתב לוועדה בכל עת בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שניתנה בעניינו, אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות, לרבות חלוף הזמן מיום מתן צו גירוש, והדבר עשוי לשנות החלטה קודמת של הוועדה. {{ח:תת|(ב)}} המפקד הצבאי או מי שהוסמך לכך על ידו רשאי לפנות בכתב לוועדה בבקשה להורות על החזרתו של מסתנן ששוחרר על פי החלטת הוועדה למשמורת או בבקשה לקביעת תנאי שחרור שונים, אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו נסיבות ממועד מתן ההחלטה הקודמת בעניינו של המסתנן; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לפגוע בסמכויות מפקד צבאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 301|סעיפים 301 עד 303}}. {{ח:סעיף|311|ראיות}} {{ח:ת}} בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיפים קטנים 296(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 296|ו־296(ז)}}. {{ח:סעיף|312|נוכחות עצור}} {{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 311|בסעיף 311}}, יחולו על דיון בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיפים 51}} {{ח:פנימי|סעיף 52|ו־52(ב) ו־(ג)}} בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|313|סדרי דין}} {{ח:תת|(א)}} בכל עניין של סדר דין, אשר אינו מוסדר {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}}, תדון הוועדה בדרך הנראית לה מועילה ביותר לקבלת החלטה בעניין. {{ח:תת|(ב)}} הוועדה רשאית לפנות למפקד הצבאי לשם קבלת עמדתו, בכתב או בעל פה, בעניינו של מוחזק במשמורת או בכל שאלה הנדרשת לה לצורך קבלת החלטה, ובלבד שלא תקבל הוועדה החלטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 308|בסעיפים קטנים 308(ב) עד 308(ה)}}, מבלי שהובאה בפניה עמדת המפקד הצבאי. {{ח:תת|(ג)}} מוחזק במשמורת רשאי להעזר בנציג בטיעוניו בפני הוועדה, ורשאית הוועדה לקבל את טיעוני המוחזק במשמורת בכתב אם בחר המוחזק שלא להופיע בפני הוועדה. {{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42(א) עד 42(ד)}} יחולו על הליכי השחרור בערבות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, בשינויים המחויבים; לוועדה יהיו כל הסמכויות שהוענקו לבית המשפט הצבאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף זה {{ח:הערה|[צ״ל: הסעיפים האמורים]}}}}. {{ח:סעיף|314|עיכוב ביצוע|תיקון: 2235}} {{ח:ת}} נתנה הוועדה החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} {{ח:פנימי|סעיף 307א|או 307א}}, לפי העניין, רשאית היא לצוות, לבקשת נציג המפקד הצבאי, על השהיית ביצוע ההחלטה לתקופה שלא תעלה על 72 שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות. {{ח:סעיף|315|שמירת סמכויות|תיקון: 2235}} {{ח:ת}} אין באמור {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} כדי לגרוע מסמכותו של המפקד {{ח:הערה|ה}}צבאי לבטל צו גירוש, בין לפני ההליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} {{ח:פנימי|סעיף 307א|או 307א}}, לפי העניין, ובין לאחריהם. {{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳ – סמכויות מנהליות}} {{ח:קטע3|פרק י סימן א|סימן א׳ – הוראות מגבילות}} {{ח:סעיף|316|תנועה ותעבורה}} {{ח:תת|(א)}} מפקד צבאי, או אדם הפועל בהרשאתו הכללית או המיוחדת של מפקד צבאי, רשאים בצו או על־ידי מתן הוראות או באופן אחר: {{ח:תתת|(1)}} לאסור, להגביל או להסדיר את השימוש בדרכים מסויימות או לקבוע מסלולים שבהם יעברו כלי רכב או בעלי־חיים או בני־אדם בין באופן כללי ובין באופן מסוים; {{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם שהוא הבעלים או המחזיק של כלי־רכב, או שכלי־רכב נמצא בשליטתו, שישתמש בכלי־רכב להובלת סחורות בזמנים ובדרכים שיפורטו על־ידו; {{ח:תתת|(3)}} לאסור, להגביל או להסדיר תנועת בני־אדם, בדרך כלל, או של בני־אדם ממין או מסוג מסויימים, או של בני־אדם מסויימים בכלי טיס, ברכבות, במכוניות, באוטובוסים, בכלי־רכב אחרים או בכלי שיט. {{ח:תת|(ב)}} כל חייל רשאי לדרוש בצו מתושביה של כל עיר, כפר, שטח, או שכונה, כולם או מקצתם, להסיר מן הדרך כל מתרס או מטרד או כל זכוכית, מסמרים או מחסומים או מכשולים אחרים שיש בהם כדי להפריע לשימוש באותו דרך. {{ח:תת|(ג)}} אדם המפר צו, הוראה או כל דרישה שניתנו על־פי סעיף זה – ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:סעיף|317|עוצר}} {{ח:ת}} מפקד צבאי רשאי לדרוש בצו מכל אדם, המצוי בתחומי שטח שיצויין בצו, כי יישאר בתוך בית במשך אותן שעות שיינקבו בצו. אדם הנמצא מחוץ לבית, בתחומי השטח האמור, במשך אותן שעות, ללא תעודת־היתר בכתב שהוצאה בידי המפקד הצבאי או מטעמו – ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:סעיף|318|שטחים סגורים}} {{ח:תת|(א)}} מפקד צבאי רשאי להכריז על כל שטח או מקום שהם סגורים (להלן בסעיף זה – ”שטח סגור“). {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בדבר שטחים סגורים (אזור הגדה המערבית)|צו בדבר שטחים סגורים (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 34), תשכ״ז–1967}}, לפיו שטח הגדה המערבית הוכרז כשטח סגור.}} {{ח:תת|(ב)}} נסגר שטח או מקום כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מפקד צבאי לקבוע כי תחול עליו אחת מההוראות אלו: {{ח:תתת|(1)}} לא יכנס אדם לשטח הסגור; {{ח:תתת|(2)}} לא יצא אדם מהשטח הסגור; {{ח:תתת|(3)}} לא יכנס אדם לשטח הסגור ולא ישהה בו; {{ח:תתת|(4)}} לא יכנס אדם לשטח הסגור ולא יצא ממנו. {{ח:תת|(ג)}} מפקד צבאי רשאי בהיתר אישי או בהיתר כללי לפטור אדם מהוראות ההכרזה בדבר סגירת שטח או מקום כאמור בסעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} הפר אדם הוראות הכרזה בדבר סגירת שטח או מקום, לפיה נאסרה הכניסה לשטח סגור או השהייה בו, או תנאי היתר שניתנו על פי סעיף זה, יהיו כל חייל, שוטר או רשות מוסמכת שנתמנתה לכך רשאים להוציאו אל מחוץ לשטח הסגור. סעיף קטן זה לא יחול על תושב קבוע בשטח הסגור. {{ח:תת|(ה)}} הפר אדם הוראות הכרזה בדבר סגירת שטח או מקום, לפיה נאסרה היציאה מהשטח הסגור, או תנאי היתר על פי סעיף זה – יהיו כל חייל או שוטר רשאים לעצרו ולהוליכו לשטח הסגור. {{ח:תת|(ו)}} הפר אדם הוראות הכרזה בדבר סגירת שטח או מקום או תנאי היתר שנתנו על פי סעיף זה, או הפריע אדם לחייל לשוטר או לרשות מוסמכת שנתמנתה לכך למלא תפקידיהם על פי סעיף זה או מכוחו – ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:סעיף|319|צווים לפתוח ולסגור מקומות}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית עסק“ – לרבות בית־מלאכה, בית חרושת, בית מסחר, חנות, מסעדה, מזנון, בית מרקחת, מאפיה, מכבסה וכל עסק שמטרתו ייצור טובין, מכירתם או מתן שירותים לציבור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ – לגבי כל מקום – לרבות בעלים, שוכר, מנהל, פקיד, מורשה או כל מי שבידו השליטה על המקום או האפשרות הממשית להפעילו. {{ח:תת|(ב)}} מפקד צבאי רשאי, בצו: {{ח:תתת|(1)}} אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם קיום השירותים החיוניים, לדרוש מכל אדם המחזיק בית־עסק, מוסד ללימודים או מקום אחר שהציבור או חלק ממנו מבקר בו (להלן בסעיף זה – מקום), שיש לו טעם להאמין כי נסגר עקב סגירה כללית או כל סגירה מאורגנת של מקומות, כי יפתח את המקום וינהלו כרגיל; {{ח:תתת|(2)}} אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם קיום הממשל התקין, הסדר הציבורי ולשם בטחון האזור וכוחות צה״ל, לדרוש מכל אדם המחזיק במקום כי יסגרנו ויחדל מלנהלו ויחזיקנו סגור במשך תקופה שתיקבע בצו. {{ח:תת|(ג)}} אדם המפר צו שניתן על־פי סעיף זה – ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:סעיף|320|סמכות להורות על שילוט ועל הסרת שילוט}} {{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה – ”סמל“ – לרבות שלט, דגל, סימן, צבע, כתובת וסיסמא. {{ח:תת|(ב)}} חייל רשאי להורות בצו, לכל אדם, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לבטחון האזור, לשלום האזור או לשם שמירה על הסדר הציבורי, להסיר, למחוק או לכסות, כפי שיורה, כל סמל המוצג במקרקעין או המצוי בהם ובלבד שאין בכך כדי לסכן את גופו או את חייו של אדם כאמור. {{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), כל מחזיק במקרקעין חייב להסיר, למחוק או לכסות בכל דרך אחרת כל סמל המוצג או המצוי במקרקעין שבחזקתו, אם הסמל עלול להשפיע על דעת הקהל באזור באופן העלול לפגוע בבטחון האזור, בשלום האזור או בסדר הציבורי בו. {{ח:תת|(ד)}} המפר הוראה מהוראות סעיף זה או הוראה שניתנה על פיו ייאשם בעבירה על צו זה ואולם לא ייאשם בעבירה על סעיף קטן (ג) אם יוכיח כי הוא לא ידע על קיומו של הסמל ולא היה עליו לדעת על כך, בנסיבות הענין. {{ח:סעיף|321|צביעה, שילוט וסימון}} {{ח:תת|(א)}} מפקד צבאי רשאי להורות בצו לכל מחזיק במקרקעין, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לבטחון האזור או לשם שמירה על הסדר הציבורי, על סימונם, צביעתם ושילוטם של מקרקעין שבחזקתו. {{ח:תת|(ב)}} המפר הוראה שניתנה על־פי סעיף זה או הגורם להשחתת או טשטוש סימנים, צבעים ושלטים שנעשו בהתאם לסעיף זה או לכל דין ותחיקת ביטחון, ייאשם בעבירה על צו זה. {{ח:קטע3|פרק י סימן ב|סימן ב׳ – תעודות זיהוי}} {{ח:סעיף|322|חובה למסור ידיעות מזהות}} {{ח:ת}} אדם הנדרש לעשות כן בידי חייל או איש שירות הבטחון הכללי, חייב למסור ידיעות מלאות המאפשרות את זיהויו ולהציג כל תעודה שברשותו המאפשרת את זיהויו. {{ח:סעיף|323|נשיאת תעודת זהות}} {{ח:תת|(א)}} תושב, גבר, שמלאו לו 16 שנה ישא עמו תעודת זהות. {{ח:תת|(ב)}} מי שנכנס לאזור מישראל ואיננו תושב אזור מוחזק ישא עמו תעודה המשמשת לזיהויו שהוא חייב לשאתה בישראל. {{ח:תת|(ג)}} תושב אזור מוחזק, גבר שמלאו לו 16 שנה, ישא עמו תעודת זהות המנופקת לפי תחיקת הבטחון החלה באזור המוחזק. {{ח:סעיף|324|נטילה זמנית של תעודת זהות}} {{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה – ”תעודת זהות“ – תעודה המזהה את המחזיק בה, שהונפקה בידי רשויות האזור או רשויות אזור חבל עזה. {{ח:תת|(ב)}} חייל רשאי ליטול, מכל אדם, את תעודת הזהות שלו (להלן בסעיף זה – ”תעודה“) אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הבטחת ביצועה של הוראה שניתנה לאותו אדם על פי {{ח:פנימי|סעיף 316|סעיפים 316(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 320|או 320}}; {{ח:תתת|(2)}} הבטחת התייצבותו של אותו אדם במקום ובמועד שנקבעו בהוראה שניתנה בידי רשות מרשויות צה״ל או מי מטעמה על פי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225}}. {{ח:תת|(ג)|(1)}} עם נטילת התעודה כאמור בסעיף קטן (ב), ימסור החייל לאדם ממנו ניטלה התעודה תיעוד חליפי. {{ח:תתת|(2)}} בתיעוד החליפי, כאמור בפסקה (1), ירשום החייל את הפרטים האלה: שם אדם שתעודתו ניטלה, נפת מגוריו, מספר הזהות של אותו אדם, מועד נטילת התעודה, עילת הנטילה, המקום והמועד בהם יוכל האדם לקבל את התעודה שניטלה, תקופת תוקפו של התיעוד החליפי וכן את פרטי החייל שנטל את התעודה. {{ח:תתת|(3)}} תוקפו של התיעוד החליפי, כאמור בפסקה (1), יהא לתקופה של 96 שעות ממועד נטילת התעודה אלא אם כן נרשמה תקופה קצרה מזו בתיעוד החליפי כאמור, ובתקופה זו ייחשב התיעוד החליפי כתעודת זהות – לענין כל דין ותחיקת בטחון. {{ח:תת|(ד)}} תעודה שניטלה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) תושב לאדם ממנו ניטלה מיד לאחר גמר ביצוע ההוראה שניתנה לאותו אדם ואולם החייל רשאי להורות לאדם שתעודתו ניטלה כאמור להתייצב במקום ובמועד שייקבעו ויירשמו בתיעוד החליפי כאמור בסעיף קטן (ג)(1) על מנת לקבל את התעודה שניטלה ובלבד שהמועד שייקבע כאמור יהא בתוך תקופת תוקפו של התיעוד החליפי. {{ח:תת|(ה)}} תעודה שניטלה כאמור בסעיף קטן (ב)(2) תושב לאדם ממנו ניטלה מיד לאחר התייצבותו. {{ח:קטע3|פרק י סימן ג|סימן ג׳ – סמכויות שונות}} {{ח:סעיף|325|הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ג|בסימן זה}}: {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי בטחון“ – אמצעי שהמפקד הצבאי קבע בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 326|לסעיף 326(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מקרקעין“ – לרבות בעלים, מחזיק, חוכר ושוכר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מטלטלין“ – לרבות בעלים ומחזיק. {{ח:סעיף|326|נקיטת אמצעי ביטחון}} {{ח:תת|(א)}} מפקד צבאי רשאי להורות כי יינקטו אמצעים הדרושים, לדעתו, לשם שמירה על בטחון תושבי האזור או מי שנמצא באזור, או על רכושם, או על בטחון האזור או לקיום הסדר הציבורי. {{ח:תת|(ב)}} אמצעי בטחון לפי צו זה יכול שיינקטו ביחס לאדם, מקרקעין או מטלטלין. {{ח:תת|(ג)}} הוראה על נקיטת אמצעי בטחון יכול שתחול על כל האזור, על שטחים מסויימים בו, על כלל הציבור, על סוג בני אדם, או על בני אדם מסויימים, הכל כפי שיורה המפקד הצבאי. {{ח:תת|(ד)}} המפקד הצבאי יפרט בהוראה, את כל העבודות או הפעולות הנדרשות על ידו והוא רשאי לקבוע פרק זמן שבמסגרתו יש לסיים את ביצוע העבודות או הפעולות. {{ח:תת|(ה)}} בהוראה, יכול המפקד הצבאי, בין היתר: {{ח:תתת|(1)}} לחייב בעל מקרקעין או בעל מטלטלין או כל אדם לבצע כל פעולה או עבודה, במקרקעין או במטלטלין, לפי הענין; {{ח:תתת|(2)}} לחייב בעל מקרקעין או מטלטלין או כל אדם לאפשר ביצוען של כל פעולה או עבודה במקרקעין או במטלטלין, לפי הענין, בידי מי שהורשה לכך בידי המפקד הצבאי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 327|בסעיף 327(א)}}; {{ח:תתת|(3)}} לחייב אדם להחזיק ברשותו אמצעי בטחון ולעשות בהם שימוש; {{ח:תתת|(4)}} לאסור על אדם לעשות שימוש במקרקעין או במטלטלין אלא אם כן הותקנו בהם אמצעי בטחון; {{ח:תתת|(5)}} לאסור על אדם לנוע במקומות שייקבעו בהוראה, אלא בכלי רכב שהותקנו בו אמצעי בטחון. {{ח:סעיף|327|אכיפת ביצוע}} {{ח:תת|(א)}} המפקד הצבאי רשאי לקבוע כי הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 326|סעיף 326}} תבוצע בידי מי שיורשה לכך על ידו בכתב. {{ח:תת|(ב)}} ניתנה הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 326|סעיף 326}}, רשאי המפקד הצבאי, או מי שהורשה לכך על ידו בכתב, להכנס למקרקעין או למטלטלין, שלגביהם ניתנה ההוראה, על מנת לוודא ביצוע ההוראה או על מנת לבצעה. {{ח:תת|(ג)}} כניסה למקום, כאמור בסעיף קטן (ב), תיעשה, במידת האפשר, בתאום עם בעל המקרקעין או עם בעל המטלטלין, לפי הענין, ובין השעות שמונה בבוקר עד שמונה בערב. {{ח:תת|(ד)}} המפקד הצבאי, ומי שהורשה על ידו לבצע את ההוראה בדבר נקיטת אמצעי בטחון, יהיו רשאים, לשם ביצוע ההוראה ולשם כניסה כאמור בסעיף קטן (ב), להשתמש בכח סביר, במידה הדרושה לפי הנסיבות, כלפי אדם, מקרקעין או מטלטלין. {{ח:סעיף|328|הוצאות לנקיטת אמצעי ביטחון}} {{ח:ת}} המפקד הצבאי יקבע מי יישא בהוצאות נקיטת אמצעי הבטחון ויהיה רשאי לקבוע כי הוצאות אלו יוטלו, כולן או חלקן, על בעל המקרקעין או המטלטלין או על האדם שברשותו נמצאים אמצעי הבטחון, לפי הענין. {{ח:סעיף|329|שימוש בסמכות}} {{ח:ת}} מפקד צבאי רשאי להפעיל סמכויותיו לפי צו זה על ידי מתן צווים, הוראות, הודעות, דרישות או בכל אופן אחר, בעל פה או בכתב, הכל כפי שימצא לנכון. {{ח:סעיף|330|עונשין}} {{ח:ת}} מי שלא ציית לכל הוראה שניתנה כדין בידי המפקד הצבאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 326|סעיף 326}} או שהתרשל במילויה או שגרם ביודעין נזק לאמצעי בטחון או המפריע למי שהוסמך לפעול לפי צו זה, דינו – מאסר ששה חודשים. {{ח:סעיף|331|איסור בניה|תיקון: 2171}} {{ח:תת|(א)}} בסעיפים 331 עד 332 – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין“ – כל מבנה בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי בטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות: {{ח:תתתת|(1)}} כל חלק מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור קבע; {{ח:תתתת|(2)}} קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה, הגודרים או תוחמים או מיועדים לגדור או לתחום שטח קרקע או חלל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח הקרקע שעליו ניצב בנין“ – לרבות השטח שמסביב לבנין ועד גבולות החלקה. {{ח:תת|(ב)}} לא יוקם בנין על שטח הקרקע שעליו ניצב בנין שהוחרם ונהרס ולא תוסר אטימה מבנין שהוחרם ופתחיו נאטמו בהתאם לצו שניתן בידי מפקד צבאי מכוח סמכותו לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 119|תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}} אלא באישורו של מפקד כוחות צה״ל באזור. {{ח:תת|(ג)}} אדם המקים בנין או מסיר אטימה מבנין בניגוד לאמור בסעיף קטן (ב) דינו – שנתיים מאסר. {{ח:תת|(ד)}} מפקד צבאי רשאי לצוות על הריסת בנין שהוקם מחדש או אטימת בניין שהאטימה מפתחיו הוסרה בניגוד להוראות סעיף זה. {{ח:סעיף|331א|איסור שימוש בבנין או חלקו שהוחרמו|תיקון: 2171}} {{ח:תת|(א)}} לא ייעשה שימוש בבנין, או שטח קרקע שעליו ניצב בנין שהוחרם ונהרס או בנין שפתחיו נאטמו בהתאם לצו שניתן בידי מפקד צבאי מכוח סמכותו לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 119|תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, אלא באישור של מפקד כוחות צה״ל באזור; לעניין סעיף זה, שימוש – לרבות שהיה. {{ח:תת|(ב)}} העושה שימוש כאמור בסעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים. {{ח:סעיף|332|פיקוח על הבניה|תיקון: 238/ת״ט}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בניה“ – לרבות הקמת בנין, וכל פעולה המיועדת להקמת בניין או הכנסת שינויים בו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים#פרק 4|בפרק הרביעי לחוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, מס׳ 79 לשנת 1966}}, או היתר לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון)#סעיף 2|סעיף 2 לצו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 997), התשמ״ב–1982}}, לפי הענין, לרבות פטור מאחר מאלה. {{ח:תת|(ב)}} מפקד צבאי רשאי, בצו, לאסור בניה או להורות על הפסקתה או להתנות תנאים לבניה, אם הוא סבור שהדבר דרוש לבטחון האזור או להבטחת הסדר הציבורי. {{ח:תת|(ג)}} ניתן צו לפי סעיף קטן (ב), לא יינתן רישיון ביחס למקרקעין שלגביהם ניתן הצו, אלא באישור המפקד הצבאי או מי שהוסמך לכך על ידו. {{ח:תת|(ד)}} ניתן רישיון לפני מתן צו לפי סעיף קטן (ב) לגבי המקרקעין ביחס אליהם ניתן הרישיון, יותלה הרישיון כל עוד הצו בתוקף או כל עוד המפקד הצבאי או מי שהוסמך לכך על ידו לא הורה אחרת, באופן כללי או לענין מסוים. {{ח:תת|(ה)}} נעשתה בניה בניגוד לצו שהוצא לפי סעיף קטן (ב), רשאי המפקד הצבאי להורות בצו שהבנין או אותו חלק ממנו שנעשתה בהם בניה כאמור, ייהרס, יפורק או יסולק. {{ח:תת|(ו)|(1)}} העובר על הצו שהוצא על ידי מפקד צבאי לפי סעיף קטן (ב), דינו – שנתיים מאסר. {{ח:תתת|(2)}} חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה לתת רישיון או להמליץ עליו או היה שותף לה שלא בדרך הצבעה, בידעו שמתן הרישיון הוא בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), דינו – מאסר שנה. {{ח:תתת|(3)}} עובד של מוסד תכנון או של רשות מקומית אשר קבע בכתב, או בעל פה בשעת דיון במוסד התכנון, כי ניתן לתת רישיון, ועל יסוד קביעתו ניתן הרישיון או הומלץ עליו, בידעו שמתן הרישיון הוא בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), דינו מאסר שנה. {{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה, ”מוסד תכנון“ – רשות שיש לה סמכות בעניין תכניות תכנון או רישיונות לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים|חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, מס׳ 79 לשנת 1966}}, לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון)|צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון) (מס׳ 418), התשל״א–1971}}, או לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון)|צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 997), התשמ״ב–1982}}, לפי העניין. {{ח:קטע3|פרק י סימן ד|סימן ד׳ – המאבק בתופעת השכרות|תיקון: 1668, 1740}} {{ח:סעיף|332א|הגדרות|תיקון: 1668, 1740, 1805}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ד|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו; והדבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני חבורה בידיעתם ובהסכמתם של השאר יראו כמצוי בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם כאחד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי קיבול סגור“ – כלי קיבול המכיל משקה משכר, שלא נפתח כלל מאז ייצורו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“ – דרך, בנין, מקום או אמצעי תעבורה שיש אותה שעה לציבור זכות או רשות של גישה אליהם, בלא תנאי או בתנאי של תשלום, וכל בנין או מקום המשמש אותה שעה להתקהלות ציבורית או דתית או לבית משפט היושב בפומבי, למעט: {{ח:תתת|(1)}} בית עסק מסוג מסעדה, בית קפה, הסעדה; {{ח:תתת|(2)}} עסק למכירת משקאות משכרים המוגשים לצריכה במקום; {{ח:תתת|(3)}} בית מלון, פנסיון או אכסניה, ובלבד שאינם מיועדים בעיקרם למתן שירותי אירוח ולינה למי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים; {{ח:תתת|(4)}} מקום לעריכת מופעים וירידים, קולנוע, תיאטרון, אמפיתיאטרון, מקום אחר לעריכת אירועי תרבות, בידור וספורט תחת כיפת השמים, דיסקוטק, יריד שלא במבנה של קבע וכלי שיט המשמש לעינוג ציבורי; {{ח:תתת|(5)}} אולם שמחות וגן אירועים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקה משכר“ – משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח, למעט סמים ותרופות המוכנים או נמכרים על ידי רוקח; צוינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במיכל סגור, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה. לעניין זה, ייחשב כמשקה משכר, אף משקה שעל פי ריחו, הכלי המשמש לקיבולו או נסיבות הענין, ניתן להניח כי הוא משקה משכר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו בדבר תעבורה (יהודה והשומרון)|בצו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1805), התשע״ט–2018}}. {{ח:סעיף|332ב|סמכות תפיסה והשמדה של משקה משכר וכלי קיבולו|תיקון: 1668, 1740}} {{ח:תת|(א)}} היה לשוטר הנמנה עם כוחות המשטרה יסוד סביר להניח כי אדם שותה משקה משכר או כי אדם המחזיק משקה משכר מתכוון לשתותו, במקום ציבורי או ברכב הנמצא במקום ציבורי, וכי שתיית המשקה המשכר עלולה להביא להפרת הסדר הציבורי או לפגיעה בשלום הציבור או ביטחונו, רשאי הוא לתפוס או להשמיד את המשקה המשכר או את כלי קיבולו; לעניין סעיף זה, ”השמדה“ – לרבות שפיכה מיידית של המשקה המשכר והשלכת כלי קיבולו לפח אשפה. {{ח:תת|(ב)}} היה לשוטר הנמנה עם כוחות המשטרה יסוד סביר להניח כי מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים שותה משקה משכר או כי מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים המחזיק משקה משכר מתכוון לשתותו, במקום ציבורי או ברכב הנמצא במקום ציבורי, שלא בנוכחות האחראי על מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים ובהסכמתו או שלא בחוג משפחתו, רשאי הוא לתפוס או להשמיד את המשקה המשכר או את כלי קיבולו; בסעיף קטן זה {{ח:הערה|-}} ”אחראי על מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים“ – הורה, הורה חורג, אפוטרופוס או מי שמי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים נתון במשמורתו או בהשגחתו לפי דין. {{ח:תת|(ג)}} אופן הטיפול במשקה ובכלי הקיבול לצורך תפיסתם או השמדתם יהיה כאמור בפקודות משטרת ישראל, או כאמור בנוהלי משטרת ישראל, ובלבד שיפורסמו באתר האינטרנט של המשטרה. {{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף 332ב, אדם המחזיק משקה משכר בכלי קיבול שאינו כלי קיבול סגור, במקום ציבורי או ברכב הנמצא במקום ציבורי, בין השעות 21:00 ל־06:00, חזקה כי בכוונתו לשתות את המשקה המשכר וכי שתייתו עלולה להביא להפרת הסדר הציבורי או לפגיעה בשלום הציבור או ביטחונו, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של השוטר הנמנה עם כוחות המשטרה. {{ח:קטע3|פרק י סימן ה|סימן ה׳ – הסמכת פקחים (שהייה באזור שלא כדין)|תיקון: 1698}} {{ח:סעיף|332ג|הגדרות|תיקון: 1698}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הכניסה לישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, כפי תוקפו בישראל מעת לעת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישראלי“ – אדם הרשום במרשם האוכלוסין לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, כפי תוקפו בישראל מעת לעת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום משמורת“ – מקום משמורת אשר מצוי בישראל, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13א|בסעיף 13א(א) לחוק הכניסה לישראל}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקח“ – מי שהוסמך בכתב מינוי על ידי מפקד כוחות צה״ל באזור לפעול בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שהייה באזור שלא כדין“ – שהייה באזור ללא היתר כדין, של מי שאינו תושב האזור ואינו ישראלי ואשר נכנס לאזור דרך ישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב האזור“ – אדם הנמצא כדין באזור ואשר מקום מגוריו הקבוע הוא באזור. {{ח:סעיף|332ד|סמכות פקח|תיקון: 1698}} {{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן זה}}, רשאי פקח: {{ח:תתת|(1)}} לדרוש מאדם שיש יסוד להניח, כי שהייתו באזור הינה שלא כדין, לזהות את עצמו ולהציג בפניו את המסמכים הנוגעים לשהייתו וכן למסור לו ידיעות הנוגעות לשהייתו; {{ח:תתת|(2)}} להיכנס בכל עת סבירה למקום, למעט מקום מגורים, שלגביו יש חשד כי מצוי בו אדם השוהה שלא כדין באזור כדי לערוך בדיקה בעניין. {{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד לשהייה באזור שלא כדין, רשאי פקח לתפוס כל מסמך הקשור לשהייה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} חבר בוועדה לבחינת צווי הגירוש, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 305|בסעיף 305}}, רשאי, לבקשת פקח, ליתן צו המתיר לפקח להיכנס למקום מגורים כדי לערוך בדיקה לעניין קיום הוראות {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן זה}}, אם ראה כי התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} יש יסוד סביר להניח כי נמצא בו אדם השוהה שלא כדין באזור; {{ח:תתת|(2)}} יש יסוד סביר להניח כי נמצא בו אדם ששהייתו באזור מחייבת היתר, והפקח ביקש רשות להיכנס למקום כדי לערוך בירור בעניין ובקשתו לא נענתה. {{ח:תת|(ד)}} כניסה למקום לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן זה}}, תיעשה רק לאחר שהפקח זיהה את עצמו לפני מי שנחזה כמחזיק המקום והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה, ובמקום המשמש למגורים – הציג בפניו את הצו שהוצא לפי סעיף קטן (ג); לא אפשר מחזיק המקום את הכניסה, רשאי הפקח להשתמש בכוח סביר כלפי אדם או כלפי רכוש לאחר שהזהירו על כך. {{ח:תת|(ה)}} היה לפקח יסוד סביר לחשד כי אדם שוהה באזור שלא כדין, רשאי הוא, לאחר שהזדהה בפניו והסביר לו את סיבת הדרישה, לדרוש ממנו להילוות אליו למקום משמורת. סירב אותו אדם לציית לדרישה כאמור, רשאי הפקח להשתמש בכוח סביר כדי להביאו למקום משמורת. {{ח:תת|(ו)}} הבאה למקום משמורת, כאמור בסעיף קטן (ה), תיעשה בהקדם האפשרי ותוך זמן סביר מרגע החלטת הפקח על העברה למקום משמורת. {{ח:תת|(ז)}} פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק י סימן ה|סימן זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה שר הפנים בישראל מכוח סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13ה|סעיף 13ה(ו)(1) לחוק הכניסה לישראל}}, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; {{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודת פקח כדין, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. {{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א – הוראות שונות}} {{ח:סעיף|333|עונש כללי}} {{ח:ת}} העובר על הוראות צו זה, או אינו מקיים הוראה או חובה שנקבעה בתחיקת בטחון, דינו מאסר חמש שנים, אם לא נקבע במפורש עונש אחר לאותה עבירה. {{ח:סעיף|334|הוראות מעבר|תיקון: 238/ת״ט}} {{ח:תת|(א)}} על מי שמועד תשלום הקנס שהוטל עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 175|סעיף 165 {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף 175]}}}}, חל טרם יום י״ז באדר התשס״ז (07.03.07), לא יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 175|סעיף קטן 175(ה)}} ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 175|סעיף זה {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף 175]}}}}, בשינויים האלה: {{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א) במקום המילים 'שלוש שנים׳ יבוא ’שנתיים‘; {{ח:תתת|(2)}} במקום האמור בסעיף קטן (ג) יבוא: {{ח:תתת}} ”מאסר במקרה של אי־תשלום קנס ירוצה לאחר כל עונש מאסר שעל הנידון לרצות“. {{ח:תת|(ב)}} צו מעצר אשר הוצא מכוח הצו בדבר מעצרים מנהליים (הוראת שעה) [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1591), התשס״ז–2007, ההליכים שנעשו ביחס לצו המעצר בהתאם להוראותיו וההסמכות שניתנו מכוחו, יראו אותם כאילו נעשו מכוח {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳ לפרק ט׳ לצו}}. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳ לפרק ט׳}} יחולו על מוחזקים במשמורת שנגדם ניתן צו גירוש לפני יום כ״ה בתשרי התש״ע (13 באוקטובר 2009); על אף האמור בצו זה, המוחזקים במשמורת שנגדם ניתן צו גירוש לפני תחילתו של צו זה יובאו לפני וועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 274|סעיף 274(א)}} בתוך 14 ימים מיום כ״ה בתשרי התש״ע (13 באוקטובר 2009). {{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 331|סעיפים 331}} {{ח:פנימי|סעיף 332|ו־332}} יחולו לגבי כל בניין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 331|בסעיף קטן (ב) {{ח:הערה|לסעיף 331}}}} בין שהוחרם ונהרס ובין שהוחרם ופתחיו נאטמו, לפני יום ו׳ באייר התשל״ב (20 באפריל 1972) ובין לאחריו; הוחל בהקמתו של בנין בשטח הקרקע שעליו ניצב בנין שהוחרם ונהרס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 331|בסעיף קטן 331(ב)}} לפני מועד זה, יופסקו כל פעולות ההקמה. {{ח:סעיף|335|תיקונים עקיפים|תיקון: 238/ת״ט}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר פרשנות (יהודה והשומרון)|בצו בדבר פרשנות (יהודה והשומרון) (מס׳ 130), התשכ״ז–1967}}.}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר מתקני כליאה (יהודה והשומרון)#סעיף ב|בצו {{מוקטן|ב}}דבר מתקני כליאה (יהודה והשומרון) (מס׳ 29), התשכ״ז–1967}}.}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון)#סעיף ב|בצו {{מוקטן|ב}}דבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון) (מס׳ 101), התשכ״ז–1967}}.}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר שירות בתי הסוהר (יהודה והשומרון)|בצו בדבר שירות בתי הסוהר (יהודה והשומרון) (מס׳ 254), התשכ״ח–1968}}.}} {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר מינויים והעסקת עובדים במנגנון הממשלתי (יהודה והשומרון)|בצו בדבר מינויים והעסקת עובדים במנגנון הממשלתי (יהודה והשומרון) (מס׳ 37), התשכ״ז–1967}}.}} {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר זימון למשפט על עבירות שנעברו מחוץ לאזור (יהודה והשומרון)|בצו בדבר זימון למשפט על עבירות שנעברו מחוץ לאזור (יהודה והשומרון) (מס׳ 148), התשכ״ח–1967}}.}} {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר תחנות מעבר – גשרי הירדן (יהודה והשומרון)|בצו בדבר תחנות מעבר – גשרי הירדן (יהודה והשומרון) (מס׳ 175), התשכ״ח–1967}}.}} {{ח:תת|(ז1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר רשיונות לכלי יריה (יהודה והשומרון)|בצו בדבר רשיונות לכלי יריה (יהודה והשומרון) (מס׳ 180), התשכ״ח–1967}}.}} {{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר חוק חומרי נפץ (יהודה והשומרון)|בצו בדבר חוק חומרי נפץ (יהודה והשומרון) (מס׳ 275), התשכ״ח–1968}}.}} {{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר הסדרת מקומות רחצה ציבוריים (יהודה והשומרון)|בצו בדבר הסדרת מקומות רחצה ציבוריים (יהודה והשומרון) (מס׳ 280), התשכ״ח–1968}}.}} {{ח:תת|(י)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר סמכויות מכס (יהודה והשומרון)|בצו בדבר סמכויות מכס (יהודה והשומרון) (מס׳ 309), התשכ״ט–1969}}.}} {{ח:תת|(יא)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר תשלום דמי עדים (יהודה והשומרון)|בצו בדבר תשלום דמי עדים (יהודה והשומרון) (מס׳ 351), התש״ל–1969}}.}} {{ח:תת|(יא1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר הסדרת השמירה בישובים (יהודה והשומרון)|בצו בדבר הסדרת השמירה בישובים (יהודה והשומרון) (מס׳ 432), התשל״א–1971}}.}} {{ח:תת|(יב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר העסקת שוטרים בשכר לרגל אירוע (יהודה והשומרון)|בצו בדבר העסקת שוטרים בשכר לרגל אירוע (יהודה והשומרון) (מס׳ 519), התשל״ג–1973}}.}} {{ח:תת|(יג)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר סימון מוצרים (יהודה והשומרון)|בצו בדבר סימון מוצרים (יהודה והשומרון) (מס׳ 530), התשל״ד–1973}}.}} {{ח:תת|(יד)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר סמים מסוכנים (יהודה והשומרון)|בצו בדבר סמים מסוכנים (יהודה והשומרון) (מס׳ 558), התשל״ה–1975}}.}} {{ח:תת|(טו)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר חגורות בטיחות ברכב (יהודה והשומרון)|צו בדבר חגורות בטיחות ברכב (יהודה והשומרון) (מס׳ 600), התשל״ה–1975}}.}} {{ח:תת|(טז)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 407א|בצו בדבר תיקון דינו {{מוקטן|[צ״ל: דיני]}} העונשין (רכוש גנוב ורכוש החשוד כגנוב) (יהודה והשומרון) (מס׳ 771), התשל״ט–1978}}.}} {{ח:תת|(יז)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון)|בצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס׳ 783), התשל״ט–1979}}.}} {{ח:תת|(יח)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר סמכויות פקוח על מצרכים ושירותים (יהודה והשומרון)|בצו בדבר סמכויות פקוח על מצרכים ושירותים (יהודה והשומרון) (מס׳ 886), התשמ״א–1980}}.}} {{ח:תת|(יט)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר הכנסת כספים לאזור (יהודה והשומרון)|בצו בדבר הכנסת כספים לאזור (יהודה והשומרון) (מס׳ 973), התשמ״ב–1982}}.}} {{ח:תת|(כ)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר פסיקת ריבית והצמדה (יהודה והשומרון)|בצו בדבר פסיקת ריבית והצמדה (יהודה והשומרון) (מס׳ 980){{מוקטן|,}} התשמ״ב–1982}}.}} {{ח:תת|(כא)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר פיקוח על תאגידים ציבוריים (יהודה והשומרון)|בצו בדבר פיקוח על תאגידים ציבוריים (יהודה והשומרון) (מס׳ 998), התשמ״ב–1982}}.}} {{ח:תת|(כב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר תיקון חוק המשתלות (יהודה והשומרון)|בצו בדבר תיקון חוק המשתלות (יהודה והשומרון) (מס׳ 1002), התשמ״ב–1982}}.}} {{ח:תת|(כג)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר שיקים ללא כיסוי (יהודה והשומרון)|בצו בדבר שיקים ללא כיסוי (יהודה והשומרון) (מס׳ 1024), התשמ״ב–1982}}.}} {{ח:תת|(כד)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר שיווק תוצרת חקלאית (יהודה והשומרון)|בצו בדבר שיווק תוצרת חקלאית (יהודה והשומרון) (מס׳ 1051), התשמ״ג–1983}}.}} {{ח:תת|(כה)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר חוק העתיקות (יהודה והשומרון)|בצו בדבר חוק העתיקות (יהודה והשומרון) (מס׳ 1166), התשמ״ו–1986}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר עבירות מינהליות (יהודה והשומרון)|בצו בדבר עבירות מינהליות (יהודה והשומרון) (מס׳ 1263), התשמ״ט–1988}}.}} {{ח:תת|(כו)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר תעבורה (יהודה והשומרון)|בצו בדבר התעבורה (מס׳ 1310), התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:תת|(כז)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר משמר אזרחי בישובים (יהודה והשומרון)|בצו בדבר משמר אזרחי בישובים (יהודה והשומרון) (מס׳ 1362), התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:תת|(כח)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר חילוט כלי רכב (הוראת שעה) (יהודה והשומרון)|בצו בדבר חילוט כלי רכב (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1410), התשנ״ד–1994}}.}} {{ח:תת|(כט)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר שיפוט בבתי משפט לעניינים מקומיים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון)|בצו בדבר שיפוט בבתי משפט לעניינים מקומיים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1564), התשס״ה–2005}}.}} {{ח:תת|(ל)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר יישום תוכנית ההתנתקות (יהודה והשומרון)|בצו בדבר יישום תוכנית ההתנתקות (יהודה והשומרון) (מס׳ 1565), התשס״ה–2005}}.}} {{ח:תת|(לא)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (יהודה והשומרון)|בצו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (יהודה והשומרון) (מס׳ 1621), התש״ע–2008}}.}} {{ח:תת|(לב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (יהודה והשומרון)|בצו בדבר סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (יהודה והשומרון) (מס׳ 1628), התש״ע–2009}}.}} {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: 1672}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 55|סעיפים 55}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}})}}}} {{ח:סעיף*|(1)||תיקון: 1672, 238/ת״ט, 1715, 1724, 1827|עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיפים 90(א)}} (ובלבד שעילת סגירת הדלתיים נבעה כתוצאה מחשש לפגיעה בביטחון האזור ובסדר הציבורי), {{ח:פנימי|סעיף 90|90(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 209|209}}, {{ח:פנימי|סעיף 210|210}}, {{ח:פנימי|סעיף 210א|210א}}, {{ח:פנימי|סעיף 211א|211א}}, {{ח:פנימי|סעיף 212|212}}, {{ח:פנימי|סעיף 212א|212א}}, {{ח:פנימי|סעיף 213|213}}, {{ח:פנימי|סעיף 215|215}}, {{ח:פנימי|סעיף 218|218}}, {{ח:פנימי|סעיף 220|220}}, {{ח:פנימי|סעיף 221|221}}, {{ח:פנימי|סעיף 223|223}}, {{ח:פנימי|סעיף 230|230}}, {{ח:פנימי|סעיף 230ב|230ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 231|231}}, {{ח:פנימי|סעיף 233|233}}, {{ח:פנימי|סעיף 234|234}}, {{ח:פנימי|סעיף 235|235}} (ובלבד שקיים חשד כי העבירה בוצעה מתוך כוונה לפגיעה בביטחון האזור או בסדר הציבורי), {{ח:פנימי|סעיף 236|236}} (ובלבד שקיים חשד כי העבירה בוצעה מתוך כוונה לפגיעה בביטחון האזור או בסדר הציבורי), {{ח:פנימי|סעיף 237|237}}, {{ח:פנימי|סעיף 237א|237א}}, {{ח:פנימי|סעיף 237ב|237ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 238|238}}, {{ח:פנימי|סעיף 239|239}}, {{ח:פנימי|סעיף 240|240}}, {{ח:פנימי|סעיף 241|241}}, {{ח:פנימי|סעיף 242א|242א}}, {{ח:פנימי|סעיף 242ב|242ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 244|244}}, {{ח:פנימי|סעיף 245|245}}, {{ח:פנימי|סעיף 248|248}}, {{ח:פנימי|סעיף 249א|249א}}, {{ח:פנימי|סעיף 249ב|249ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 253|253}}, {{ח:פנימי|סעיף 254|254(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 254א|254א}}, {{ח:פנימי|סעיף 257|257}}, {{ח:פנימי|סעיף 261|261}}, {{ח:פנימי|סעיף 300|300 לצו זה}}. {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 58|תקנות 58}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 62|62}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 64|64}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 66|66}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 84|84}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 85|85}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 136|136}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 138|138}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 139|139}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 140|140}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 141|141}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143א|143א}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: 1672}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 69ג|סעיף 69ג}})}}}} {{ח:סעיף*|(1)||תיקון: 1715, 1724, 1748|עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 209|סעיפים 209}}, {{ח:פנימי|סעיף 210|210}}, {{ח:פנימי|סעיף 210א|210א}}, {{ח:פנימי|סעיף 211|211}}, {{ח:פנימי|סעיף 211א|211א}}, {{ח:פנימי|סעיף 212|212}}, {{ח:פנימי|סעיף 212א|212א}}, {{ח:פנימי|סעיף 213|213}}, {{ח:פנימי|סעיף 214|214}}, {{ח:פנימי|סעיף 215|215}}, {{ח:פנימי|סעיף 217|217}}, {{ח:פנימי|סעיף 218|218}}, {{ח:פנימי|סעיף 220|220}}, {{ח:פנימי|סעיף 221|221}}, {{ח:פנימי|סעיף 222|222}}, {{ח:פנימי|סעיף 223|223}}, {{ח:פנימי|סעיף 225|225}}, {{ח:פנימי|סעיף 230|230}}, {{ח:פנימי|סעיף 231|231}}, {{ח:פנימי|סעיף 232|232}}, {{ח:פנימי|סעיף 233|233}}, {{ח:פנימי|סעיף 234|234}}, {{ח:פנימי|סעיף 237|237}}, {{ח:פנימי|סעיף 238|238}}, {{ח:פנימי|סעיף 239|239}}, {{ח:פנימי|סעיף 240|240}}, {{ח:פנימי|סעיף 241|241}}, {{ח:פנימי|סעיף 245|245}}, {{ח:פנימי|סעיף 248|248}}, {{ח:פנימי|סעיף 251|251}}, {{ח:פנימי|סעיף 254|254}}, {{ח:פנימי|סעיף 259|259}}, {{ח:פנימי|סעיף 261|261}}, {{ח:פנימי|סעיף 300|300}}, {{ח:פנימי|סעיף 317|317}}, {{ח:פנימי|סעיף 318|318}}, {{ח:פנימי|סעיף 319|319, לצו זה}}. {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון)#סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון)#סעיף 4|4}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון)#סעיף 5|5}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון)#סעיף 6|6}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון)#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון)#סעיף 7א|7א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון)#סעיף 10א|10א}} {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון)|לצו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון) (מס׳ 101), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|(3)||תיקון: 240/ת״ט|עוגן=תוספת 2 פרט 3}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 58|תקנות 58}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 59|59}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 60|60}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 61|61}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 62|62}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 63|63}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 64|64}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 66|66}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 85|85}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 88|88}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 90|90}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 91|91}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 94|94}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 95|95}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 96|96}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 97|97}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 98|98}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 100|100}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 118|118(2)}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 129|129}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 131|131}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 136|136}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 137|137}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 138|138}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 140|140}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 142|142}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143|143}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143א|143א}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143ב|143ב}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143ג|143ג}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143ד|143ד}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 144|144}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 146|146}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}. {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 פרט 4}} {{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר סמים מסוכנים (יהודה והשומרון)|הצו בדבר סמים מסוכנים (יהודה והשומרון) (מס׳ 558), תשל״ה–1975}}. {{ח:סעיף*|(5)||תיקון: 1748, 2112|עוגן=תוספת 2 פרט 5}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 157|סעיפים 157}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 367ב|367ב עד 367י}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 302|302}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 310|310(2)}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 310|310(6)}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 326|326}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 327|327}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 328|328}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 330|330}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 332|332}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 333|333}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 335|335}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 346|346}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 347|347}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 368|368}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 393|393}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 394|394}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 397|397}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 402|402}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 403|403}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 407ב|407ב}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 407ד|407ד}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 407ה|407ה}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 407ו|407ו}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 407יא|407יא}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 408|408}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 409|409}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 410|410(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 412|412}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 414|414}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 415|415}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני|לחוק הפלילי הירדני לשנת 1960}}. {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 2 פרט 6}} {{ח:ת}} ניסיון, שידול, ניסיון לשידול או סיוע לעבירה מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: 1676}} {{ח:קטע3||עבירות ביטחון|תיקון: 1712}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32}}, {{ח:פנימי|סעיף 44|44}}, {{ח:פנימי|סעיף 144|144}})}}|תיקון: 1712}} {{ח:סעיף*|(1)||תיקון: 1712, 1715, 1724|עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 209|סעיפים 209}}, {{ח:פנימי|סעיף 210|210}}, {{ח:פנימי|סעיף 210א|210א}}, {{ח:פנימי|סעיף 211|211}}, {{ח:פנימי|סעיף 211א|211א}}, {{ח:פנימי|סעיף 212|212}}, {{ח:פנימי|סעיף 212א|212א}}, {{ח:פנימי|סעיף 213|213}}, {{ח:פנימי|סעיף 215|215}}, {{ח:פנימי|סעיף 218|218}}, {{ח:פנימי|סעיף 220|220}}, {{ח:פנימי|סעיף 222|222}}, {{ח:פנימי|סעיף 223|223}}, {{ח:פנימי|סעיף 230|230}}, {{ח:פנימי|סעיף 231|231}}, {{ח:פנימי|סעיף 232|232}}, {{ח:פנימי|סעיף 233|233}}, {{ח:פנימי|סעיף 234|234}}, {{ח:פנימי|סעיף 237|237}}, {{ח:פנימי|סעיף 238|238}}, {{ח:פנימי|סעיף 239|239}}, {{ח:פנימי|סעיף 240|240}}, {{ח:פנימי|סעיף 241|241}}, {{ח:פנימי|סעיף 245|245}}, {{ח:פנימי|סעיף 248|248}}, {{ח:פנימי|סעיף 251|251}}, {{ח:פנימי|סעיף 254|254}}, {{ח:פנימי|סעיף 259|259}}, {{ח:פנימי|סעיף 261|261}}, {{ח:פנימי|סעיף 300|300}}, {{ח:פנימי|סעיף 317|317}}, {{ח:פנימי|סעיף 318|318}}, {{ח:פנימי|סעיף 319|319(ב)(2) לצו זה}}. {{ח:סעיף*|(2)||תיקון: 1712|עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון)#סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון)#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון)#סעיף 7א|7א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון)#סעיף 10|10(1)}} למעט {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון)#סעיף 10|הסיפא}} {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון)|לצו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת (יהודה והשומרון) (מס׳ 101), התשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|(3)||תיקון: 1712, 240/ת״ט|עוגן=תוספת 3 פרט 3}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 58|תקנות 58}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 59|59}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 62|62}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 63|63}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 64|64}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 66|66}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 85|85}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 129|129(2)}} לעניין צו לסגור מקום לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 129|תקנה 129(1)(ב)}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 136|136}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 137|137}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 138|138}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 140|140}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143|143}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143א|143א}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}. {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 פרט 4}} {{ח:ת}} ניסיון, שידול, ניסיון לשידול או סיוע לעבירה מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}}. {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: 1788}} {{ח:קטע3||צעצועים מסוכנים}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1 להגדרה ”צעצוע מסוכן“}})}}|תיקון: 2161}} {{ח:סעיף*|א||עוגן=תוספת 4 פרט א}} {{ח:ת}} כלי נשק – חיקוים של כלי נשק אמיתיים לרבות אקדחי גז, רובי איירסופט ורובי פיינטבול; {{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת 4 פרט ב}} {{ח:ת}} קנה נשיפה היורה מחטים וחצים; {{ח:סעיף*|ג||עוגן=תוספת 4 פרט ג}} {{ח:ת}} מקלעות יד (רוגטקות); {{ח:סעיף*|ד||עוגן=תוספת 4 פרט ד}} {{ח:ת}} אקדחי הזנקה (מרוץ); {{ח:סעיף*|ה||עוגן=תוספת 4 פרט ה}} {{ח:ת}} כדורים ואבוקות עשן; {{ח:סעיף*|ו||עוגן=תוספת 4 פרט ו}} {{ח:ת}} חזיזים, נפצים, טילים, שרקנים, זיקוקים, כוורות מכל סוג שמתעופפות ו/או נייחות, כל פריט המכיל אבקת שריפה שחורה או חומר נפץ אחר; {{ח:סעיף*|ז||עוגן=תוספת 4 פרט ז}} {{ח:ת}} צעצועים מסוכנים המעבירים זרם חשמלי, העלולים להבהיל, וכן העלולים לפגוע בבריאות הציבור; {{ח:סעיף*|ח||עוגן=תוספת 4 פרט ח}} {{ח:ת}} סמן לייזר. {{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: 1799}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|{{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1 להגדרה ”עבירת מין או אלימות“}}}}}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 5 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 209|סעיפים 209}}, {{ח:פנימי|סעיף 210|210}}, {{ח:פנימי|סעיף 210א|210א}}, {{ח:פנימי|סעיף 211|211}}, {{ח:פנימי|סעיף 211א|211א}}, {{ח:פנימי|סעיף 212|212}}, {{ח:פנימי|סעיף 212א|212א}}, {{ח:פנימי|סעיף 213|213}}, {{ח:פנימי|סעיף 214|214}}, {{ח:פנימי|סעיף 215|215}}, {{ח:פנימי|סעיף 217|217}}, {{ח:פנימי|סעיף 249|249}} {{ח:פנימי|סעיף 248א|ו־250 לצו זה}}. {{ח:סעיף*|(2)||תיקון: 2112|עוגן=תוספת 5 פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 285|סעיפים 285}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 287|287}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 289|289}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 290|290}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 291|291}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 302|302}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 367ב|367ב עד 367י}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 310|310}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 311|311}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 319|319}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 320|320}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 333|333}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 335|335}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 337|337}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 339|339}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 343|343}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 402|402}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 403|403}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 414|414}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 415|415}} {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני|לחוק הפלילי הירדני (מס׳ 16), לשנת 1960}} (להלן: ”החוק הפלילי הירדני“). {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 5 פרט 3}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 58|תקנות 58(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 58|ו־58(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}. {{ח:סעיף*|(4)||תיקון: 1805|עוגן=תוספת 5 פרט 4}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר תעבורה (יהודה והשומרון)#סעיף 99|סעיף 64א׳ {{ח:הערה|[צ״ל סעיף 99]}} לצו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1805), התשע״ט–2018}}. {{ח:קטע2|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳|תיקון: 1799}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|{{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1 להגדרה ”עבירת מין או אלימות חמורה“}}}}}} {{ח:קטע3|תוספת 5א חלק א|חלק א׳}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|(לעניין {{ח:פנימי|סעיף 186ו|סעיפים 186ו(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 186ז|186ז(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 186טז|186טז}}, {{ח:פנימי|סעיף 186יז|186יז}})}}}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 5א חלק א פרט 1}} {{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 1|בפרט {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}}}}, למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 212|סעיף 212}}. {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 5א חלק א פרט 2}} {{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2|בפרט {{ח:הערה|(}}2{{ח:הערה|)}}}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 306|סעיפים 306}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 320|320}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 333|333}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 343|343}}. {{ח:קטע3|תוספת 5א חלק ב|חלק ב׳}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|(לעניין {{ח:פנימי|סעיף 186ז|סעיפים 186ז(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 186טז|186טז}}, {{ח:פנימי|סעיף 186יז|186יז}})}}}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 5א חלק ב פרט 1}} {{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 210א|סעיפים 210א}}, {{ח:פנימי|סעיף 211|211}}, {{ח:פנימי|סעיף 211א|211א}}, {{ח:פנימי|סעיף 249|249}}, {{ח:פנימי|סעיף 248א|250}} המנויות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 1|בפרט {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}}}}. {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 5א חלק ב פרט 2}} {{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 333|סעיפים 333}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 335|335}} {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 337|ו־337}} המנויות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2|בפרט {{ח:הערה|(}}2{{ח:הערה|)}}}}. והכול כשנפגע העבירה הוא בן משפחתו של החשוד, הנאשם או הנידון; בפרט זה, ”בן משפחתו“ – כל אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} מי שמקיים או שקיים עם החשוד, הנאשם או הנידון מערכת יחסים זוגית; {{ח:תת|(2)}} קטין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 136|בסעיף 136 לצו זה}} או חסר ישע כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89 לצו זה}}, שהחשוד, הנאשם או הנידון, לפי העניין, אחראי עליו או היה אחראי עליו; לעניין פיסקה זו, ”אחראי על קטין או על חסר ישע“ – הורה, הורה חורג, אפוטרופוס או שחסר הישע או הקטין נתון במשמורתו או בהשגחתו לפי דין; {{ח:תת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 343|סעיף 343}} המנויה {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2|בפרט {{ח:הערה|(}}2{{ח:הערה|)}}}}; {{ח:תת|(4)}} עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 3|בפרט {{ח:הערה|(}}3{{ח:הערה|)}}}}. {{ח:קטע2|תוספת 5ב|תוספת חמישית ב׳|תיקון: 1799}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|(לעניין {{ח:פנימי|סעיף 186יז|סעיף 186יז(ג)}})}}}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 5ב פרט 1}} {{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 209|סעיפים 209}}, {{ח:פנימי|סעיף 210|210}}, {{ח:פנימי|סעיף 210א|210א}} {{ח:פנימי|סעיף 213|ו־213 לצו זה}}. {{ח:סעיף*|(2)||תיקון: 2112|עוגן=תוספת 5ב פרט 2}} {{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 285|סעיפים 285}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 287|287}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 302|302}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 367ב|367ב עד 367ז}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 367ט|367ט}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 367י|367י}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 402|402}} {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 403|ו־403 לחוק הפלילי הירדני}}. {{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: 1799}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|(לעניין {{ח:פנימי|סעיף 186ז|סעיף 186ז(ג)(1)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{מוקטן|'''השלב בהליך הפלילי'''}} | {{מוקטן|'''הגוף מוסר המידע'''}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 6 פרט 1}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | העברת חומר החקירה לתובע, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73 לצב״ט}}; | הגוף החוקר}} {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 6 פרט 2}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיפים 72 לצב״ט}}; | הגוף החוקר}} {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 6 פרט 3}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | שחרור של החשוד או הנאשם ממעצר בתנאים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42 לצב״ט}}, לרבות פירוט התנאים, ובלבד שבית המשפט או הקצין הממונה קבע שתנאי השחרור, כולם או חלקם, נועדו להגן על נפגע העבירה; יידוע על שלב זה יכלול גם הודעה על כך שנפגע העבירה רשאי להעתיק את פירוט תנאי השחרור; | לגבי שחרור חשוד – הגוף החוקר; לגבי שחרור ממעצר עד תום ההליכים – התובע}} {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 6 פרט 5}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | החלטה להעמיד את החשוד לדין; | התובע}} {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 6 פרט 6}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | החלטה לעכב את ההליך הפלילי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71 לצב״ט}} או כל החלטה אחרת, לפי כל דין, להפסיק את ההליך הפלילי; | פרקליט אזור יהודה והשומרון}} {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 6 פרט 7}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | מועדי הדיונים בבית המשפט, למעט הדיון שבו מתקיימת הקראת כתב האישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 43א|סעיף 43א(ב) לצב״ט}}; | התובע}} {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 6 פרט 8}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | הכרעת הדין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיפים 125}}, {{ח:פנימי|סעיף 128|128}} {{ח:פנימי|סעיף 129|או 129 לצב״ט}}; | התובע}} {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 6 פרט 9}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | גזר הדין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129 לצב״ט}}, או החלטת בית משפט לנוער לפי {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיפים 168}}, {{ח:פנימי|סעיף 176|176}} {{ח:פנימי|סעיף 177|או 177 לצב״ט}}; | התובע}} {{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 6 פרט 10}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | הגשת ערעור על פסק הדין לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח סימן ה|סימן ה׳ פרק ח׳ לצב״ט}}. | התובע}} {{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: 1799}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|(לעניין {{ח:פנימי|סעיף 186ז|סעיף 186ז(ג)(2)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{מוקטן|'''השלב בהליך הפלילי'''}} | {{מוקטן|'''הגוף מוסר המידע'''}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 7 פרט 1}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | שם החוקר שמונה כאחראי על חקירת העבירה; | הגוף החוקר}} {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 7 פרט 2}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | מעצרו של החשוד או הנאשם או שחרורו ממעצר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק ג׳ לצב״ט}}, או {{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181 לצב״ט}}; | לגבי חשוד – משטרת ישראל; לגבי נאשם – התובע}} {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 7 פרט 3}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | כוונה לעכב את ההליך הפלילי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71 לצב״ט}}; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביא את עמדתו בעניין לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183טז|סעיף 183טז}}; | פרקליט אזור יהודה והשומרון, או מי שהוסמך לכך על־ידו}} {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 7 פרט 4}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | הודעה על החלטה להעמיד את החשוד לדין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 5|בפרט 5 בתוספת השנייה {{ח:הערה|[צ״ל: השישית]}}}} תכלול גם הסבר על כך שיש אפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם והודעה על זכותו להביע את עמדתו בעניין, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183יז|סעיף 183יז(א) לצב״ט}}; | תובע}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:תת|(א)}} פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון האמור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183יז|סעיף 183יז(א)}}, למעט בעבירות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 186יז|בסעיף 186יז(ב)}}; | תובע}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:תת|(ב)}} בעבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת החמישית ב׳}} – פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון בפני גורם מאשר, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183יז|סעיף 183יז(ג)}}. | תובע}} {{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית|תיקון: 1799}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|(לעניין {{ח:פנימי|סעיף 186ט|סעיף 186ט}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{מוקטן|'''השלב בהליך הפלילי'''}} | {{מוקטן|'''הגוף מוסר המידע'''}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 8 פרט 1}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | תחילת ריצוי מאסרו בפועל או אישפוזו בבית חולים, שבו אושפז על־פי צו של בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיפים 130}} {{ח:פנימי|סעיף 131|ו־131 לצב״ט}} (להלן: ”בתי חולים“), של הנאשם או הנידון לפי העניין; | שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי העניין}} {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 8 פרט 2}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | יציאת הנידון לחופשה ממאסר או מבית חולים; | שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי העניין}} {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 8 פרט 3}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | מועד הבאת הנידון לפני ועדת השחרורים; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו לפני ועדת השחרורים | שירות בתי הסוהר}} {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 8 פרט 4}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | בריחת הנאשם או הנידון ממאסר או מבית חולים; | שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי העניין}} {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 8 פרט 5}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | מועד שחרור הנאשם או הנידון ממאסר או מבית חולים; | שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי העניין}} {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 8 פרט 6}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | בקשת הנידון ממפקד כוחות צה״ל באזור לחנינה או להקלה בעונשו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184 לצב״ט}}; | היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון}} {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 8 פרט 7}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | החלטת מפקד כוחות צה״ל באזור למתן חנינה או להקלה בעונשו של הנידון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184 לצב״ט}}; | היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון}} {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 8 פרט 8}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | החלטת מפקד כוחות צה״ל באזור להורות על ביטול הקלה בעונשו של הנידון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 185|בסעיפים 185}} {{ח:פנימי|סעיף 186|ו־186 לצב״ט}}. | היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון}} {{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית|תיקון: 2119}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 227א|סעיף 227א}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} העבירות המפורטות להלן: {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 9 פרט 1}} {{ח:ת}} עבירות של פגיעה ברכוש לפי {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 399|סעיפים 399 עד 407 לחוק הפלילי לשנת 1960}}. {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 9 פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 237א|סעיפים 237א}}, {{ח:פנימי|סעיף 237ב|237ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 238|238}}, {{ח:פנימי|סעיף 249א|249א}}, {{ח:פנימי|סעיף 242ב|242ב לצו}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת-חירום)#סעיף 84|וסעיפים 84}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת-חירום)#סעיף 85|ו־85 לתקנות ההגנה (שעת־חירום), 1945}}. {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 9 פרט 3}} {{ח:ת}} עבירות גניבת רכב, קבלת רכב או חלקים גנובים ומסחר ברכב או בחלקים גנובים, לפי {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 407א|סעיפים 407א עד 407יג}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 407ג|סעיפים 407ג}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 407ד|407ד(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 407ה|407ה}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 407ו|407ו רישה}} {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 407ז|ו־407ז לחוק הפלילי לשנת 1960}}. {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 9 פרט 4}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 265|סעיפים 265}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 386|386}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 414|414}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 415|415}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 417|417 עד 420}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 422|422}}, {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 423|423}} {{ח:חיצוני|חוק הפלילי הירדני#סעיף 424|ו־424 לחוק הפלילי לשנת 1960}}. {{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 9 פרט 5}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר סמים מסוכנים (יהודה ושומרון)#סעיף 13|סעיפים 13 עד 15 לצו בדבר סמים מסוכנים (יהודה ושומרון) (מס׳ 558), התשל״ה–1974}}. {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 9 פרט 6}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 233|סעיף 233 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009}}. {{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 9 פרט 7}} {{ח:ת}} קשר לעבור אחת העבירות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 9|בתוספת זו}}. {{ח:קטע2|לוחהשוואה|טבלאות השוואה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''הצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 378), התש״ל–1970''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 1|1}} {{מוקטן|הגדרת מונחים – בימ״ש צבאי ובית משפט, נשיא בית משפט, חפץ נפיץ או מבעיר, הקלה, כלי יריה, עובד ציבור, צו, צו הקנסות, שירותים חיוניים, ידיעה, מסירה, רשויות צה״ל.}}</td><td>52</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 209|209(ב)}} + {{ח:פנימי|סעיף 230|230}} + {{ח:פנימי|סעיף 231|231}} {{מוקטן|איחוד ופיצול של סעיפים 52 + 53(א) + 53(ב).}}</td></tr> <tr><td>1(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 2|2(א)}}</td><td>53(א)(1)–(3)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 230|230}} + {{ח:פנימי|סעיף 231|231}} {{מוקטן|איחוד ופיצול של סעיפים 52 + 53(א) + 53(ב).}}</td></tr> <tr><td>1(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 2|2(ב)}}</td><td>53(א)(4)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 220|220(א)}}</td></tr> <tr><td>1(ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 2|2(ג)}}</td><td>53(א)(5)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 220|220(ב)}}</td></tr> <tr><td>1(ה)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 2|2(ד)}}</td><td>53(א)(6)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 220|220(ג)}}</td></tr> <tr><td>1(ו)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 2|2(ה)}}</td><td>53(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 231|231}} + {{ח:פנימי|סעיף 230|230}} {{מוקטן|איחוד ופיצול של סעיפים 52 + 53(א) + 53(ב).}}</td></tr> <tr><td>2(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}</td><td>53(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 232|232}}</td></tr> <tr><td>2(ב)</td><td>הועבר {{ח:חיצוני|צו בדבר פרשנות (יהודה והשומרון)|לצו בדבר פרשנות}}</td><td>53א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 212|212}}</td></tr> <tr><td>3(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 9|9}}</td><td>53ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 235|235}}</td></tr> <tr><td>3(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11}}</td><td>53ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 236|236}}</td></tr> <tr><td>3(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 12|12}}</td><td>54</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 237|237}}</td></tr> <tr><td>3(ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 13|13(א), (ה)}}</td><td>54א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 239|239}}</td></tr> <tr><td>3(ה)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 13|13(ו)}}</td><td>54ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 240|240}}</td></tr> <tr><td>3(ו)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 14|14(ב)}}</td><td>55</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 243|243}}</td></tr> <tr><td>3(ז)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 14|14(א)}}</td><td>56</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 244|244}}</td></tr> <tr><td>3א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 15|15}}</td><td>57</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 245|245}}</td></tr> <tr><td>4</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 16|16}}</td><td>58</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 260|260}}</td></tr> <tr><td>4א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 17|17}} {{מוקטן|4א(ג) – נמחק}}</td><td>58א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 228|228}}</td></tr> <tr><td>4ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 19|19}}</td><td>58ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 229|229}}</td></tr> <tr><td>4ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}</td><td>59</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 261|261}}</td></tr> <tr><td>5</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}</td><td>60</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 253|253}}</td></tr> <tr><td>6</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 111|111}}</td><td>61</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 227|227}}</td></tr> <tr><td>7(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 10|10(א)}}</td><td>62</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 223|223}}</td></tr> <tr><td>7(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 10|10(ד)}}</td><td>63</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 241|241}}</td></tr> <tr><td>7(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 10|10(ה)}}</td><td>64</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 218|218}}</td></tr> <tr><td>7(ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 10|10(ו)}}</td><td>65(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 219|219}}</td></tr> <tr><td>7(ה)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 10|10(ז)}}</td><td>65(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 250|250}}</td></tr> <tr><td>7א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 8|8}}</td><td>66</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 215|215}}</td></tr> <tr><td>8</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 75|75}} + {{ח:פנימי|סעיף 76|76}} {{מוקטן|האפשרות להסתייע בסניגור פוצלה לשני סעיפים}}</td><td>66א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 248|248}}</td></tr> <tr><td>9</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 86|86}}</td><td>67(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 211|211(א)}}</td></tr> <tr><td>9א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 87|87}}</td><td>67(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 211|211(ב)}}</td></tr> <tr><td>10</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 88|88}}</td><td>67(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 217|217}}</td></tr> <tr><td>11(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 89|89(ב)}}</td><td>67א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 213|213}}</td></tr> <tr><td>11(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 89|89(ד)}}</td><td>67ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 214|214}}</td></tr> <tr><td>11(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 89|89(ה)}}</td><td>68</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 247|247}}</td></tr> <tr><td>11(ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 91|91}}, {{ח:פנימי|סעיף 92|92}}</td><td>69</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 234|234}}</td></tr> <tr><td>11(ד1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 97|97}}</td><td>70</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 242|242}}</td></tr> <tr><td>11(ה)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 98|98}}</td><td>70א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 262|262}}</td></tr> <tr><td>11(ה1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 93|93}}</td><td>71</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 257|257}}</td></tr> <tr><td>11(ו)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 90|90(א)}}</td><td>72</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 249|249}}</td></tr> <tr><td>11(ז)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 90|90(ב)}}</td><td>73</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 224|224}}</td></tr> <tr><td>11(ח)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 90|90(ג)}}</td><td>73א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 225|225}}</td></tr> <tr><td>11(י)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 94|94}}</td><td>74</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 226|226}}</td></tr> <tr><td>11(ט)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 95|95}}</td><td>75</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 258|258}}</td></tr> <tr><td>11(יא)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 89|89(א)}}</td><td>76</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 221|221}}</td></tr> <tr><td>11א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 89|89(ג)}}</td><td>77</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 236|236}}</td></tr> <tr><td>12</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 116|116}}</td><td>78(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 31|31(א)}}</td></tr> <tr><td>13(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 134|134}}</td><td>78(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 31|31(ב)}}</td></tr> <tr><td>13(ב)</td><td>{{מוקטן|נמחק}}</td><td>78(ג)(1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 31|31(ג)}}</td></tr> <tr><td>14</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 112|112}}</td><td>78(ג)(2)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 31|31(ד)}}</td></tr> <tr><td>15</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 115|115}}</td><td>78(ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 32|32}}</td></tr> <tr><td>16(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 109|109(א)}}</td><td>78(ה)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 34|34}}</td></tr> <tr><td>16(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 107|107(א)}}</td><td>78(ה1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 33|33}}</td></tr> <tr><td>16(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 109|109(ב)}}</td><td>78(ו)(1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}</td></tr> <tr><td>16(ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 109|109(ג)}}</td><td>78(ו)(2)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 38|38}}</td></tr> <tr><td>16(ה)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 109|109(ד)}}</td><td>78(ו)(3)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 39|39}}</td></tr> <tr><td>16(ו)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 109|109(ה)}} + {{ח:פנימי|סעיף 107|107(ב)}}</td><td>78(ז)(1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 43|43}} + {{ח:פנימי|סעיף 49|49}}</td></tr> <tr><td>16א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 106|106}}</td><td>78(ז)(2)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}</td></tr> <tr><td>16ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 105|105}}</td><td>78(ח)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 30|30}}</td></tr> <tr><td>17</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 96|96}} + {{ח:פנימי|סעיף 110|110}} {{מוקטן|הסעיף פוצל}}</td><td>78(ט)(1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}</td></tr> <tr><td>17א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 113|113}}</td><td>78(ט)(2)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 36|36(ב)}}</td></tr> <tr><td>18</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 132|132}}</td><td>78(י)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 40|40}}</td></tr> <tr><td>19</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 133|133}}</td><td>78(יא)(1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}</td></tr> <tr><td>20</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 99|99}}</td><td>78(יא)(2)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 44|44}}</td></tr> <tr><td>21(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 100|100}}</td><td>78(יב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}</td></tr> <tr><td>21(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 117|117}}</td><td>78(יד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}</td></tr> <tr><td>21(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 118|118}}</td><td>78(טו)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}</td></tr> <tr><td>21(ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 119|119(א)}}</td><td>78(טז)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}</td></tr> <tr><td>21(ה)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 119|119(ב)}}</td><td>78(יז)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 41|41}}</td></tr> <tr><td>21(ו)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 119|119(ג)}}</td><td>78(יח)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 46|46}}</td></tr> <tr><td>21(ז)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 119|119(ד)}}</td><td>78(יט)</td><td>{{מוקטן|נמחק}}</td></tr> <tr><td>21(ח)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 120|120(א)}}</td><td>78(כ)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 51|51}}</td></tr> <tr><td>21(ט)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 120|120(ב)}}</td><td>78(כא)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 52|52}}</td></tr> <tr><td>22</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 101|101}}</td><td>78א(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}</td></tr> <tr><td>23</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 102|102}}</td><td>78א(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 53|53(א)}}</td></tr> <tr><td>24</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}</td><td>78א(ב1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 53|53(ב)}}</td></tr> <tr><td>25</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 104|104}}</td><td>78א(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 53|53(ג)}}</td></tr> <tr><td>26</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 122|122}}</td><td>78א(ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 53|53(ד)}}</td></tr> <tr><td>27</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 121|121}}</td><td>78ב(א)–(ה)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 53|53(א)–(ה)}}</td></tr> <tr><td>28</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 123|123}}</td><td>78ב(ו)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 53|53(ה)}} + {{ח:פנימי|סעיף 58|58(ו)}}</td></tr> <tr><td>29</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 124|124}}</td><td>78ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 58|58}}</td></tr> <tr><td>30</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 125|125}}</td><td>78ד(א)(1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 54|54(א)}} + {{ח:פנימי|סעיף 57|57(א)}}</td></tr> <tr><td>31</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 126|126}}</td><td>78ד(א)(2)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 54|54(ב)}} + {{ח:פנימי|סעיף 57|57(ב)}}</td></tr> <tr><td>32</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 127|127}}</td><td>78ד(ב)(1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 55|55(ב)}}</td></tr> <tr><td>33(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 128|128}}</td><td>78ד(ב)(2)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 55|55(ג)}} + {{ח:פנימי|סעיף 59|59(ב)}}</td></tr> <tr><td>33(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}</td><td>78ד(ב)(3)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 59|59(ג)}}</td></tr> <tr><td>33א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 129|129(ב)}}</td><td>78ד(ב)(4)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 59|59(ד)}}</td></tr> <tr><td>34</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 129|129}}</td><td>78ד(ב)(5)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 59|59(ה)}}</td></tr> <tr><td>35</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 114|114}}</td><td>78ד(ב)(6)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 55|55(ד)}}</td></tr> <tr><td>36</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 130|130}}</td><td>78ד(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 54|54(ג)}} + {{ח:פנימי|סעיף 57|57(ג)}}</td></tr> <tr><td>37</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 131|131}}</td><td>78ה(1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td></tr> <tr><td>38</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 167|167(ב)}}</td><td>78ה(2)(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22(ב)}}</td></tr> <tr><td>40א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 29|29}}</td><td>78ה(2)(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22(ג)}}</td></tr> <tr><td>40ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 167|167(ו)}}</td><td>78ה(3)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 23|23}}</td></tr> <tr><td>40ג(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 153|153}}</td><td>78ה(4)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 24|24}}</td></tr> <tr><td>40ג(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 1|1}} {{מוקטן|אוחד עם הגדרת בימ״ש}}</td><td>78ה(5)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 25|25}}</td></tr> <tr><td>40ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 154|154}}</td><td>78ה(6)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 26|26}}</td></tr> <tr><td>40ה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 155|155}}</td><td>78ה(7)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}</td></tr> <tr><td>40ו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 156|156}}</td><td>78ה(8)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 28|28}}</td></tr> <tr><td>41(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 1|1}} {{מוקטן|הגדרת ”פסק דין חלוט“}}</td><td>79</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 42|42}}</td></tr> <tr><td>41(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 167|167(א)}}</td><td>80(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 60|60}}</td></tr> <tr><td>41(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 167|167(ג)}}</td><td>80(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 61|61}}</td></tr> <tr><td>44</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 184|184}}</td><td>80(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 62|62}}</td></tr> <tr><td>45</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 185|185}}</td><td>80(ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 63|63}}</td></tr> <tr><td>45א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 186|186}}</td><td>80(ה)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 64|64}}</td></tr> <tr><td>46(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 163|163}}</td><td>80א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 65|65}}</td></tr> <tr><td>46(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 179|179}}</td><td>80ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 66|66}}</td></tr> <tr><td>46(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 179|179}}</td><td>81</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 67|67}}</td></tr> <tr><td>47(א)(1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 164|164(א)}} + {{ח:פנימי|סעיף 164|164(ב)}}</td><td>82</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 68|68}}</td></tr> <tr><td>47(א)(2)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 173|173}}</td><td>82א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 108|108}}</td></tr> <tr><td>47(א)(3)(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 174|174(א)}}</td><td>83</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 63|63}}</td></tr> <tr><td>47(א)(3)(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 174|174(ב)}}</td><td>84</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 21|21}}</td></tr> <tr><td>47(א)(3)(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 174|174(ג)}}</td><td>84א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 272|272}} + {{ח:פנימי|סעיף 295|295}}</td></tr> <tr><td>47(א)(3א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 174|174(ד)}}</td><td>85</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 296|296}}</td></tr> <tr><td>47(א)(4)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 175|175(א)}}</td><td>86</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 297|297}}</td></tr> <tr><td>47(א)(5)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 175|175(ב)}}</td><td>86א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 298|298}}</td></tr> <tr><td>47(א)(6)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 175|175(ג)}}</td><td>87</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 273|273}}</td></tr> <tr><td>47(א)(7)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 175|175(ד)}}</td><td>87א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 274|274}}</td></tr> <tr><td>47(א)(7א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 175|175(ה)}}</td><td>87ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 275|275}}</td></tr> <tr><td>47(א)(8)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 165|165}}</td><td>87ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 276|276}}</td></tr> <tr><td>47(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 167|167}}</td><td>87ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 277|277}}</td></tr> <tr><td>47(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 167|167(ה)}}</td><td>87ה(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 278|278(א)}}</td></tr> <tr><td>47(ד)(1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 169|169(א)}}</td><td>87ה(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 278|278(ב)}}</td></tr> <tr><td>47(ד)(2)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 169|169(ב)}}</td><td>87ה(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 279|279}}</td></tr> <tr><td>47(ד)(3)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 169|169(ג)}}</td><td>87ו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 280|280}}</td></tr> <tr><td>47(ד)(4)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 170|170(א)}}</td><td>87ז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 281|281}}</td></tr> <tr><td>47(ד)(5)(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 171|171(א)}}</td><td>87ח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 282|282}}</td></tr> <tr><td>47(ד)(5)(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 171|171(א)}}</td><td>87ט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 283|283}}</td></tr> <tr><td>47(ד)(5)(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 171|171(ב)}}</td><td>87י</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 299|299}} {{מוקטן|הגדרת ”צו גירוש“ ו”מוחזק במשמורת“}}</td></tr> <tr><td>47(ד)(5)(ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 170|170(ב)}}</td><td>87יא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 305|305}}</td></tr> <tr><td>47(ד)(6)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 170|170(ג)}}</td><td>87יב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 306|306}}</td></tr> <tr><td>47(ד)(7)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 172|172}}</td><td>87יג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 307|307}}</td></tr> <tr><td>47(ד)(8)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 169|169(ב)}}</td><td>87יד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 308|308}}</td></tr> <tr><td>48</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 180|180}}</td><td>87טו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 309|309}}</td></tr> <tr><td>49</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 182|182}}</td><td>87טז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 310|310}}</td></tr> <tr><td>49א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 183|183}}</td><td>87יז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 311|311}}</td></tr> <tr><td>50א(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 157|157}}</td><td>87יח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 315|315}}</td></tr> <tr><td>50א(ב)(1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 158|158(א)}}</td><td>87יט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 313|313}}</td></tr> <tr><td>50א(ב)(2)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 158|158(ב)}}</td><td>87כ</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 314|314}}</td></tr> <tr><td>50א(ב)(3)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 158|158(ג)}}</td><td>87כא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 315|315}}</td></tr> <tr><td>50א(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 159|159}}</td><td>88</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 316|316}}</td></tr> <tr><td>50א(ד)(1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 158|158(ד)}}</td><td>89</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 317|317}}</td></tr> <tr><td>50א(ד)(2)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 158|158(ה)}}</td><td>90</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 318|318}}</td></tr> <tr><td>50א(ד)(3)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 158|158(ו)}}</td><td>91</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 319|319}}</td></tr> <tr><td>50א(ה)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 160|160}}</td><td>91א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 320|320}}</td></tr> <tr><td>50א(ו)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 151|151}}</td><td>91ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 321|321}}</td></tr> <tr><td>50א(ז)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 162|162}}</td><td>91ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 324|324}}</td></tr> <tr><td>51(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 209|209(א)}}</td><td>92</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 333|333}}</td></tr> <tr><td>51(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 165|165(ב)}}</td><td>93</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 207|207}}</td></tr> <tr><td>51א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 210|210}}</td><td>94</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 208|208}}</td></tr> <tr><td>51ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 220|220}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''צו בדבר כללי האחריות לעבירה''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 187|187}}</td><td>14</td><td>{{ח:הערה|201}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 189|189}}</td><td>15</td><td>{{ח:הערה|202}}</td></tr> <tr><td>3</td><td>{{ח:הערה|190}}</td><td>16</td><td>{{ח:הערה|203}}</td></tr> <tr><td>4</td><td>{{ח:הערה|191(א)}}</td><td>17</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 255|255}}</td></tr> <tr><td>5</td><td>{{ח:הערה|192}}</td><td>18</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 256|256}}</td></tr> <tr><td>6</td><td>{{ח:הערה|193}}</td><td>19</td><td>{{ח:הערה|204}}</td></tr> <tr><td>7</td><td>{{ח:הערה|194}}</td><td>20</td><td>{{ח:הערה|205}}</td></tr> <tr><td>8</td><td>{{ח:הערה|195}}</td><td>21</td><td>{{ח:הערה|206}}</td></tr> <tr><td>9</td><td>{{ח:הערה|196}}</td><td>21א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 246|246}}</td></tr> <tr><td>10</td><td>{{ח:הערה|197}}</td><td>22</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 254|254(א)}}</td></tr> <tr><td>11</td><td>{{ח:הערה|198}}</td><td>23</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 254|254(ב)}}</td></tr> <tr><td>12</td><td>{{ח:הערה|199}}</td><td>24</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 254|254(ג)}}</td></tr> <tr><td>13</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 200|200}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''צו בדבר סגירת תיקים''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 71|71}}</td><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 73|73}}</td></tr> <tr><td>1א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 72|72}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''איסור סחר בציוד לחימתי''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 233|233(א)}}</td><td>3</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 233|233(ג)}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 233|233(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''איסור אימונים ומגע עם ארגון עוין מחוץ לאזור''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 238|238(א)}}</td><td>4</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 238|238(ג)}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 238|238(ב)}}</td><td>5</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 238|238(ד)}}</td></tr> <tr><td>3</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 238|238(ב)}}</td><td>6</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 238|238(ה)}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''צו בדבר הסמכת אנשים לערוך חקירה מוקדמת של עדים''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 70|70(א)}} + {{ח:פנימי|סעיף 70|70(ב)}}</td><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 70|70(ג)}} + {{ח:פנימי|סעיף 70|70(ד)}}</td></tr> <tr><td>1ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 70|70(ה)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''צו בדבר חובת הזדהות''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 1|1}} {{מוקטן|הגדרת תושב, אזור מוחזק}}</td><td>3</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 323|323}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 322|322}}</td><td>4</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 252|252}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''צו בדבר אנשי יחידת מצדה''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 7|7(א)}} {{מוקטן|הגדרת איש יחידת מצדה}}</td><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 7|7(ד)}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''צו בדבר אנשי שירות הביטחון הכללי''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 1|1}} {{מוקטן|הגדרת איש שירות ביטחון כללי}}</td><td>2א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 6|6(ב)}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 6|6(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''צו בדבר שיפוט עבריינים צעירים''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 1|1}} {{מוקטן|הגדרת ילד, נער, בוגר רך.}}</td><td>5א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 168|168(א)}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 189|189}} + {{ח:הערה|191(ב)}}</td><td>6</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 176|176}}</td></tr> <tr><td>3</td><td>{{מוקטן|הועבר {{ח:חיצוני|צו בדבר מתקני כליאה (יהודה והשומרון)|לצו בדבר מתקני כליאה}}}}</td><td>7</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 177|177}}</td></tr> <tr><td>4</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 168|168(ב)}}</td><td>7א</td><td>{{מוקטן|לא הוכנס}}</td></tr> <tr><td>5</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 168|168(ג)}}</td><td>7ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 178|178}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''צו בדבר כוחות משטרה''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 1|1}} {{מוקטן|הגדרת שוטר, כוחות משטרה}}</td><td>3</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 5|5}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 4|4}}</td><td>3א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 1|1}} {{מוקטן|הגדרת כוחות משטרה}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''צו בדבר סמכות שיפוט בעבירה פלילית''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>–</td><td>3</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 10|10(ב) + {{ח:הערה|(}}ג{{ח:הערה|)}}}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 10|10(ב) + (ג)}}</td><td>4</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 10|10(ב) + {{ח:הערה|(}}ג{{ח:הערה|)}}}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''צו בדבר סניגוריה בבית משפט צבאי''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 74|74}} {{מוקטן|הגדרת סניגור, עורך דין ישראלי ומקומי.}}</td><td>8</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 81|81}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 76|76}}</td><td>9</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 82|82}}</td></tr> <tr><td>4</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 77|77}}</td><td>10</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 83|83}}</td></tr> <tr><td>5</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 78|78}}</td><td>11</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 84|84}}</td></tr> <tr><td>6</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 79|79}}</td><td>12</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85(ב)}}</td></tr> <tr><td>7(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 80|80}}</td><td>13</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''צו בדבר דרכי ענישה''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 188|188(א)}} {{מוקטן|הגדרת מעשה.}}</td><td>5(ג)(1)–(4)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 267|267}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 188|188(ב)}}</td><td>5(ג)(5)</td><td>{{מוקטן|נמחק לאור סעיף ההגדרות}}</td></tr> <tr><td>3</td><td>{{ח:הערה|197(ו)}}</td><td>5(ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 268|268}}</td></tr> <tr><td>4</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 166|166}}</td><td>5(ה)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 269|269}}</td></tr> <tr><td>4א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 263|263}}</td><td>5א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 164|164(ג)}}</td></tr> <tr><td>5(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 265|265}}</td><td>5ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 264|264}}</td></tr> <tr><td>5(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 266|266}}</td><td>5ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 91|91}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''צו בדבר נקיטת אמצעי ביטחון''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 325|325}}</td><td>4</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 328|328}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 326|326}}</td><td>5</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 329|329}}</td></tr> <tr><td>3</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 327|327}}</td><td>6</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 330|330}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''צו בדבר איסור בניה''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 331|331(א)}}</td><td>3(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 331|331(ג)}}</td></tr> <tr><td>2(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 331|331(ב)}}</td><td>3(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 331|331(ד)}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''צו בדבר פיקוח על הבניה''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 332|332(א)}}</td><td>3</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 332|332(ג)}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 332|332(ב)}}</td><td>4</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 332|332(ד)}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''איסור תשלום שכר לעבריין ביטחוני''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 259|259(א)}}</td><td>3</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 259|259(ג)}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 259|259(ב)}}</td><td>4</td><td>{{מוקטן|בוטל לאור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיף 146}}}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''צו בדבר מעצרים מנהליים [נוסח משולב]''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 285|285}}</td><td>8</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 291|291}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 286|286}}</td><td>9</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 282|282}}</td></tr> <tr><td>3</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 286א|286א}}</td><td>10</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 293|293}}</td></tr> <tr><td>4</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 287|287}}</td><td>11</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 294|294}}</td></tr> <tr><td>5</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 288|288}}</td><td>13(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 285|285(ב)}}</td></tr> <tr><td>6</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 289|289}}</td><td>13(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 284|284(ג)}}</td></tr> <tr><td>7</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 290|290}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''צו בדבר העברת כלואים''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 270|270(א)}}</td><td>4</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 270|270(ד)}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 270|270(ב)}}</td><td>5</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 270|270(ה)}}</td></tr> <tr><td>3</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 270|270(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''צו בדבר הסתננות''' <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 299|299}} {{מוקטן|הגדרות – ”מסתנן“ ”מזוין“}}</td><td>4</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 300|300(ג)}}</td></tr> <tr><td>2(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 300|300(א)}}</td><td>5</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 304|304}}</td></tr> <tr><td>2(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 300|300(ב)}}</td><td>6</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 302|302}}</td></tr> <tr><td>3</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 301|301}}</td><td>6א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 303|303}}</td></tr> </table> {{ח:חתימות|י״ד בחשוון התש״ע (1 בנובמבר 2009)}} * '''שרון אפק, אל״ם'''<br>היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] bzl71312m7vbpuh3aekv2tk8mpbs2f2 116 466981 2947228 2915481 2025-07-06T05:36:25Z Shahar9261 22508 2947228 wikitext text/x-wiki <שם> צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 845), תש"ם-1980 (תיקון: 1597) <שם קודם> צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 845), תש"ם-1980 <מקור> ((קמצ"ם, 47, 444 {{מוקטן|(צו 845)}}|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון)|0047)); ((קמצ"ם, 51, 8 {{מוקטן|(צו 933)}}|תיקון|0051)); ((קמצ"ם, 57, 34 {{מוקטן|(צו 1035)}}|תיקון מס' 2|0057)); ((קמצ"ם, 60, 38 {{מוקטן|(צו 1071)}}|תיקון מס' 3|0060)); ((קמצ"ם, 66, 44 {{מוקטן|(צו 1104)}}|תיקון מס' 4|0066)); ((קמצ"ם, 74, 14 {{מוקטן|(צו 1129)}}|תיקון מס' 5|0074)); ((קמצ"ם, 221, 4838 {{מוקטן|(צו 1597)}}|תיקון מס' 6|0221)); ((קמצ"ם, 270, 13849 {{מוקטן|(צו 2225)}}|צו המכס (מעבר גשר אלנבי) (יהודה ושומרון) (הוראת שעה)|2225)). <מבוא> בתוקף סמכותי כמפקד האזור והואיל ואני סבור כי הדבר דרוש לצורך הממשל התקין וקיום הסדר הציבורי הנני מצווה לאמור: @ 1. שעור הקנסות (תיקון: 933, 1035, 1071, 1104, 1129, 1597, 2225) : (א) על אף האמור בדין או בתחיקת בטחון, מקום שהוסמך בית משפט שהוקם על פי תחיקת בטחון להטיל קנס, רשאי הוא להטיל: :: (1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד שישה חודשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום - קנס עד 12,900 שקלים חדשים (((הוראת שעה מיום 1.3.2025 עד יום 1.3.2030, 14,400 שקלים חדשים))); :: (2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משישה חודשים ולא יותר משנה - קנס עד 26,100 שקלים חדשים (((הוראת שעה מיום 1.3.2025 עד יום 1.3.2030, 29,200 שקלים חדשים))); :: (3) אם קבוע לעבירה עונש מאסר של למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים - קנס עד 67,300 שקלים חדשים (((הוראת שעה מיום 1.3.2025 עד יום 1.3.2030, 75,300 שקלים חדשים))); :: (4) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים - קנס עד 202,000 שקלים חדשים (((הוראת שעה מיום 1.3.2025 עד יום 1.3.2030, 226,000 שקלים חדשים))). : (ב) סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א). : (ג) מקום שקבוע בדין או בתחיקת בטחון לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס, קנס עד 1,300 שקלים חדשים. : (ד) (((בוטל).)) @ 1א. עדכון קנסות (תיקון: 1129, 1597) : (א) היועץ המשפטי רשאי לשנות בצו את שעורי הקנסות הקבועים בכל דין או תחיקת בטחון, על פי השינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש שבו הם נקבעו לאחרונה. : (ב) לא יוגדלו שיעורי קנסות לפי סעיף זה לפני שחלפו ששה חדשים מיום ההגדלה הקודמת. : (ג) בסעיף זה - ::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל. ::- "קנסות" - לרבות תקרות לקנסות שהדין או תחיקת הבטחון מסמיכים לקבוע. @ 2. תחילת תוקף : תחילת תוקפו של צו זה חודש ימים מיום חתימתו. @ 3. השם (תיקון: 1597) : צו זה יקרא: "צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 845), תש"ם-1980". <פרסום> י' בסיון תש"ם (25 במאי 1980) <חתימות> בנימין בן אליעזר, תת-אלוף | מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון m3nxtu633c3110onu04et1e84767wyg 2947230 2947228 2025-07-06T05:37:10Z Shahar9261 22508 2947230 wikitext text/x-wiki <שם> צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 845), תש"ם-1980 (תיקון: 1597) <שם קודם> צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 845), תש"ם-1980 <מקור> ((קמצ"ם, 47, 444 {{מוקטן|(צו 845)}}|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון)|0047)); ((קמצ"ם, 51, 8 {{מוקטן|(צו 933)}}|תיקון|0051)); ((קמצ"ם, 57, 34 {{מוקטן|(צו 1035)}}|תיקון מס' 2|0057)); ((קמצ"ם, 60, 38 {{מוקטן|(צו 1071)}}|תיקון מס' 3|0060)); ((קמצ"ם, 66, 44 {{מוקטן|(צו 1104)}}|תיקון מס' 4|0066)); ((קמצ"ם, 74, 14 {{מוקטן|(צו 1129)}}|תיקון מס' 5|0074)); ((קמצ"ם, 221, 4838 {{מוקטן|(צו 1597)}}|תיקון מס' 6|0221)); ((קמצ"ם, 270, 13849 {{מוקטן|(צו 2225)}}|צו המכס (מעבר גשר אלנבי) (יהודה ושומרון) (הוראת שעה)|0270)). <מבוא> בתוקף סמכותי כמפקד האזור והואיל ואני סבור כי הדבר דרוש לצורך הממשל התקין וקיום הסדר הציבורי הנני מצווה לאמור: @ 1. שעור הקנסות (תיקון: 933, 1035, 1071, 1104, 1129, 1597, 2225) : (א) על אף האמור בדין או בתחיקת בטחון, מקום שהוסמך בית משפט שהוקם על פי תחיקת בטחון להטיל קנס, רשאי הוא להטיל: :: (1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד שישה חודשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום - קנס עד 12,900 שקלים חדשים (((הוראת שעה מיום 1.3.2025 עד יום 1.3.2030, 14,400 שקלים חדשים))); :: (2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משישה חודשים ולא יותר משנה - קנס עד 26,100 שקלים חדשים (((הוראת שעה מיום 1.3.2025 עד יום 1.3.2030, 29,200 שקלים חדשים))); :: (3) אם קבוע לעבירה עונש מאסר של למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים - קנס עד 67,300 שקלים חדשים (((הוראת שעה מיום 1.3.2025 עד יום 1.3.2030, 75,300 שקלים חדשים))); :: (4) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים - קנס עד 202,000 שקלים חדשים (((הוראת שעה מיום 1.3.2025 עד יום 1.3.2030, 226,000 שקלים חדשים))). : (ב) סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א). : (ג) מקום שקבוע בדין או בתחיקת בטחון לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס, קנס עד 1,300 שקלים חדשים. : (ד) (((בוטל).)) @ 1א. עדכון קנסות (תיקון: 1129, 1597) : (א) היועץ המשפטי רשאי לשנות בצו את שעורי הקנסות הקבועים בכל דין או תחיקת בטחון, על פי השינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש שבו הם נקבעו לאחרונה. : (ב) לא יוגדלו שיעורי קנסות לפי סעיף זה לפני שחלפו ששה חדשים מיום ההגדלה הקודמת. : (ג) בסעיף זה - ::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל. ::- "קנסות" - לרבות תקרות לקנסות שהדין או תחיקת הבטחון מסמיכים לקבוע. @ 2. תחילת תוקף : תחילת תוקפו של צו זה חודש ימים מיום חתימתו. @ 3. השם (תיקון: 1597) : צו זה יקרא: "צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 845), תש"ם-1980". <פרסום> י' בסיון תש"ם (25 במאי 1980) <חתימות> בנימין בן אליעזר, תת-אלוף | מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון a6b6omafkwh1toxh3mv70kdapjf4wl2 0 466995 2947237 2915487 2025-07-06T06:00:33Z OpenLawBot 8112 [2947230] 2947237 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 845), תש״ם–1980}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|קמצ״ם, 47, 444 {{מוקטן|(צו 845)}}|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 51, 8 {{מוקטן|(צו 933)}}|תיקון}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 57, 34 {{מוקטן|(צו 1035)}}|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 60, 38 {{מוקטן|(צו 1071)}}|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 66, 44 {{מוקטן|(צו 1104)}}|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 74, 14 {{מוקטן|(צו 1129)}}|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 221, 4838 {{מוקטן|(צו 1597)}}|תיקון מס׳ 6}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 270, 13849 {{מוקטן|(צו 2225)}}|צו המכס (מעבר גשר אלנבי) (יהודה ושומרון) (הוראת שעה)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי כמפקד האזור והואיל ואני סבור כי הדבר דרוש לצורך הממשל התקין וקיום הסדר הציבורי הנני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|שעור הקנסות|תיקון: 933, 1035, 1071, 1104, 1129, 1597, 2225}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בדין או בתחיקת בטחון, מקום שהוסמך בית משפט שהוקם על פי תחיקת בטחון להטיל קנס, רשאי הוא להטיל: {{ח:תתת|(1)}} אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד שישה חודשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום – קנס עד 12,900 שקלים חדשים {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.3.2025 עד יום 1.3.2030, 14,400 שקלים חדשים)}}; {{ח:תתת|(2)}} אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משישה חודשים ולא יותר משנה – קנס עד 26,100 שקלים חדשים {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.3.2025 עד יום 1.3.2030, 29,200 שקלים חדשים)}}; {{ח:תתת|(3)}} אם קבוע לעבירה עונש מאסר של למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים – קנס עד 67,300 שקלים חדשים {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.3.2025 עד יום 1.3.2030, 75,300 שקלים חדשים)}}; {{ח:תתת|(4)}} אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים – קנס עד 202,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.3.2025 עד יום 1.3.2030, 226,000 שקלים חדשים)}}. {{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} מקום שקבוע בדין או בתחיקת בטחון לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס, קנס עד 1,300 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|1א|עדכון קנסות|תיקון: 1129, 1597}} {{ח:תת|(א)}} היועץ המשפטי רשאי לשנות בצו את שעורי הקנסות הקבועים בכל דין או תחיקת בטחון, על פי השינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש שבו הם נקבעו לאחרונה. {{ח:תת|(ב)}} לא יוגדלו שיעורי קנסות לפי סעיף זה לפני שחלפו ששה חדשים מיום ההגדלה הקודמת. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל. {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קנסות“ – לרבות תקרות לקנסות שהדין או תחיקת הבטחון מסמיכים לקבוע. {{ח:סעיף|2|תחילת תוקף}} {{ח:ת}} תחילת תוקפו של צו זה חודש ימים מיום חתימתו. {{ח:סעיף|3|השם|תיקון: 1597}} {{ח:ת}} צו זה יקרא: ”צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 845), תש״ם–1980“. {{ח:חתימות|י׳ בסיון תש״ם (25 במאי 1980)}} * '''בנימין בן אליעזר, תת־אלוף'''<br>מפקד כוחות צה״ל באזור יהודה והשומרון {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] j0q3p7vixbjtavh6ddh01ygw0gsc6kn 116 468692 2947229 2915482 2025-07-06T05:37:06Z Shahar9261 22508 2947229 wikitext text/x-wiki <שם> צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון) (מס' 1252), התשמ"ח-1988 <שם אחר> צו בדבר העברת טובין (יהודה ושומרון), התשמ"ח-1988 <מקור> ((קמצ"ם, 77, 76 {{מוקטן|(צו 1252)}}|צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון)|0077)); ((קמצ"ם, 145, 1098 {{מוקטן|(צו 1389)}}|תיקון|0145)); ((קמצ"ם, 210, 4056 {{מוקטן|(צו 1570)}}|תיקון מס' 2|0210)); ((קמצ"ם, 219, 4460 {{מוקטן|(צו 1583)}}|תיקון מס' 3|0219)); ((קמצ"ם, 237, 6328 {{מוקטן|(צו 1665)}}|צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)|0237)); ((קמצ"ם, 238, 6464 {{מוקטן|(צו 1682)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0238)); ((קמצ"ם, 240, 6880 {{מוקטן|(צו 1718)}}|תיקון מס' 5|0240)); ((קמצ"ם, 241, 7051 {{מוקטן|(צו 1733)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0241)); ((קמצ"ם, 243, 7271 {{מוקטן|(צו 1752)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0243)); ((קמצ"ם, 244, 7453 {{מוקטן|(צו 1763)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0244)), ((7474|ת"ט|0244)); ((קמצ"ם, 246, 8295 {{מוקטן|(צו 1794)}}|תיקון מס' 5 לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0243)); ((קמצ"ם, 249, 8735 {{מוקטן|(צו 1810)}}|תיקון מס' 4|0249)); ((קמצ"ם, 252, 9434 {{מוקטן|(צו 1826)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0252)); ((קמצ"ם, 260, 11887 {{מוקטן|(צו 2094)}}|תיקון מס' 9 לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0260)); ((קמצ"ם, 267, 13363 {{מוקטן|(צו 2185)}}|תיקון מס' 5|0267)); ((קמצ"ם, 270, 13849 {{מוקטן|(צו 2225)}}|צו המכס (מעבר גשר אלנבי) (יהודה ושומרון) (הוראת שעה)|0270)). <מבוא> בתוקף סמכותי כמפקד כוחות צה"ל באזור, הנני מצווה בזאת לאמור: @ 1. הגדרות : בצו זה - :- "הממונה" - מי שמונה על ידי כממונה לענין צו זה כולו, לסוג טובין מסויים, או לסוג מסויים של בני אדם; :- "טובין" - כל נכס למינהו למעט מקרקעין, ולרבות תוצרת חקלאית; :- "תוצרת חקלאית" - צמח, כל חלק של צמח, לרבות פריו ולמעט פרי יבש, וכן בעל חיים חי או מת, וכל דבר הבא מן הצומח או מן החי, שלא עברו תהליך של עיבוד. @ 2. התרת הבאת טובין והוצאתם (תיקון: 2225) : (א) הבאת טובין לאזור והוצאת טובין מהאזור טעונות היתר מאת הממונה. :: (((הוראת שעה מיום 1.3.2025 עד יום 1.3.2030):)) הבאת טובין לאזור מישראל והוצאת טובין מהאזור לישראל טעונות היתר מהממונה. : (ב) היתר לפי צו זה יכול שיהיה כללי, לסוגים, אישי או מיוחד. : (ג) היתר שניתן לאדם לשם כניסה לאזור או ליציאה ממנו, אין כוחו יפה לשם הבאת טובין לאזור או לשם הוצאתם ממנו. : (ד) אין במתן היתר לפי צו זה כדי לפטור מכל הוראות החלות על יבוא טובין או טובין מסויימים או על יצואם מכוח הדין או תחיקת הבטחון. : (ה) הטוען כי בידיו היתר לפי צו זה, עליו הראיה. @ 2א. הובלת טובין באזור (תיקון: 1389, 1583, 2185) : ראש המנהל האזרחי או מי שהוסמך לכך על ידי (([צ"ל: על ידו])) רשאים לקבוע, בתקנות, כי הובלתם או החזקתם של טובין מסויימים בתוך האזור תהיה טעונה היתר מטעם הממונה ורשאי הוא לקבוע בתקנות הוראות בדבר תפיסת נכסים שהובלתם נעשתה בניגוד לצו זה, חילוטם, מכירתם ותנאים לשחרורם, ובדבר הגבלת השימוש באמצעים ששימשו להובלה כאמור. @ 3. תנאי הבאת טובין או הוצאתם : הממונה רשאי להתנות בהיתר תנאים, לרבות תנאים בדבר העשיה בטובין לאחר הבאתם לאזור והדרך בה יובלו ליעדם. @ 3א. נקודות מעבר טובין בין האזור וישראל (תיקון: 1570, 1665, 1682, 1719, 1752, 1763, 1794, 1826, 2094) : (((מבוטל כהוראת שעה בתקופת תוקפו של [[צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון) (מס' 1665), התשע"א-2010]], עד יום 30.6.2026):)) : (א) ראש המנהל האזרחי רשאי לקבוע בהודעה נקודות להעברת טובין בין האזור וישראל (להלן: "נקודות מעבר") ואת ההסדרים שיחולו בנקודות המעבר. : (ב) ניתנה הודעה לפי סעיף קטן (א), לא יביא אדם טובין לאזור ולא יוציא טובין מהאזור אלא דרך נקודות מעבר, והכל בהתאם לאמור בהודעה. : (ג) ראש המנהל האזרחי רשאי לקבוע כי סעיף קטן (ב) לא יחול על אדם או סוג בני אדם לגבי כלל סוגי הטובין, לגבי טובין מסויימים או לגבי טובין ממוצא מסוים או אל יעד מסוים. @ 4. כופר : (א) עבר אדם על הוראות צו זה או הפר תנאי בהיתר שניתן מכוחו או נחשד בכך רשאי הממונה, בהסכמת אותו אדם, לקחת מידו כופר כסף בסכום שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שניתן להטיל בשל אותה עבירה, ומשעשה כן יופסק כל הליך משפטי לענין העבירה; אולם אם הוגש כתב אישום אין לקחת כופר כסף אלא אם היועץ המשפטי ציווה על עיכוב הליכי המשפט. : (ב) שילם אדם כופר לפי סעיף קטן (א) ייעשה בטובין בהם נעברה העבירה ככל שיורה הממונה. @ 5. עבירות : העובר על הוראות צו זה או המפר תנאי בהיתר שניתן מכוחו, דינו - מאסר חמש שנים. @ 6. תיקון צוים : (א) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 947), התשמ"ב-1981]].)) : (ב) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר סמכויות מכס (יהודה והשומרון) (מס' 309), תשכ"ט-1969]].)) : (ג) ((הנוסח שולב [[בצו בדבר ועדות עררים (יהודה והשומרון) (מס' 172), תשכ"ח-1967]].)) @ 7. הוראות : הממונה רשאי ליתן הוראות לביצוע צו זה, לרבות הוראות בדבר הסדרת הבאת טובין לאזור והוצאת טובין ממנו. @ 8. ביטול : הצו בדבר שטחים סגורים (איסור העברת טובין) (יהודה והשומרון) (מס' 49), התשכ"ז-1967 והצו בדבר העברת תוצרת חקלאית (יהודה והשומרון) (מס' 47), התשכ"ז-1967 - בטלים. @ 9. תחילת תוקף : תחילת תוקפו של צו זה ביום חתימתו. @ 10. השם : צו זה ייקרא: "צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון) (מס' 1252), התשמ"ח-1988". <פרסום> י"ט באלול התשמ"ח (1 בספטמבר 1988) <חתימות> עמרם מצנע, אלוף | מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון 6hvv4jgfu3tdog6tv3kobg1gw65ykdm 0 468714 2947238 2915486 2025-07-06T06:00:36Z OpenLawBot 8112 [2947229] 2947238 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון) (מס׳ 1252), התשמ״ח–1988}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|קמצ״ם, 77, 76 {{מוקטן|(צו 1252)}}|צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 145, 1098 {{מוקטן|(צו 1389)}}|תיקון}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 210, 4056 {{מוקטן|(צו 1570)}}|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 219, 4460 {{מוקטן|(צו 1583)}}|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 237, 6328 {{מוקטן|(צו 1665)}}|צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 238, 6464 {{מוקטן|(צו 1682)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 240, 6880 {{מוקטן|(צו 1718)}}|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 241, 7051 {{מוקטן|(צו 1733)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 243, 7271 {{מוקטן|(צו 1752)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 244, 7453 {{מוקטן|(צו 1763)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)}}, {{ח:תיבה|7474|ת״ט}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 246, 8295 {{מוקטן|(צו 1794)}}|תיקון מס׳ 5 לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 249, 8735 {{מוקטן|(צו 1810)}}|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 252, 9434 {{מוקטן|(צו 1826)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 260, 11887 {{מוקטן|(צו 2094)}}|תיקון מס׳ 9 לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 267, 13363 {{מוקטן|(צו 2185)}}|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 270, 13849 {{מוקטן|(צו 2225)}}|צו המכס (מעבר גשר אלנבי) (יהודה ושומרון) (הוראת שעה)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי כמפקד כוחות צה״ל באזור, הנני מצווה בזאת לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בצו זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מי שמונה על ידי כממונה לענין צו זה כולו, לסוג טובין מסויים, או לסוג מסויים של בני אדם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טובין“ – כל נכס למינהו למעט מקרקעין, ולרבות תוצרת חקלאית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוצרת חקלאית“ – צמח, כל חלק של צמח, לרבות פריו ולמעט פרי יבש, וכן בעל חיים חי או מת, וכל דבר הבא מן הצומח או מן החי, שלא עברו תהליך של עיבוד. {{ח:סעיף|2|התרת הבאת טובין והוצאתם|תיקון: 2225}} {{ח:תת|(א)}} הבאת טובין לאזור והוצאת טובין מהאזור טעונות היתר מאת הממונה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.3.2025 עד יום 1.3.2030):}} הבאת טובין לאזור מישראל והוצאת טובין מהאזור לישראל טעונות היתר מהממונה. {{ח:תת|(ב)}} היתר לפי צו זה יכול שיהיה כללי, לסוגים, אישי או מיוחד. {{ח:תת|(ג)}} היתר שניתן לאדם לשם כניסה לאזור או ליציאה ממנו, אין כוחו יפה לשם הבאת טובין לאזור או לשם הוצאתם ממנו. {{ח:תת|(ד)}} אין במתן היתר לפי צו זה כדי לפטור מכל הוראות החלות על יבוא טובין או טובין מסויימים או על יצואם מכוח הדין או תחיקת הבטחון. {{ח:תת|(ה)}} הטוען כי בידיו היתר לפי צו זה, עליו הראיה. {{ח:סעיף|2א|הובלת טובין באזור|תיקון: 1389, 1583, 2185}} {{ח:ת}} ראש המנהל האזרחי או מי שהוסמך לכך על ידי {{ח:הערה|[צ״ל: על ידו]}} רשאים לקבוע, בתקנות, כי הובלתם או החזקתם של טובין מסויימים בתוך האזור תהיה טעונה היתר מטעם הממונה ורשאי הוא לקבוע בתקנות הוראות בדבר תפיסת נכסים שהובלתם נעשתה בניגוד לצו זה, חילוטם, מכירתם ותנאים לשחרורם, ובדבר הגבלת השימוש באמצעים ששימשו להובלה כאמור. {{ח:סעיף|3|תנאי הבאת טובין או הוצאתם}} {{ח:ת}} הממונה רשאי להתנות בהיתר תנאים, לרבות תנאים בדבר העשיה בטובין לאחר הבאתם לאזור והדרך בה יובלו ליעדם. {{ח:סעיף|3א|נקודות מעבר טובין בין האזור וישראל|תיקון: 1570, 1665, 1682, 1719, 1752, 1763, 1794, 1826, 2094}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(מבוטל כהוראת שעה בתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון)|צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון) (מס׳ 1665), התשע״א–2010}}, עד יום 30.6.2026):}} {{ח:תת|(א)}} ראש המנהל האזרחי רשאי לקבוע בהודעה נקודות להעברת טובין בין האזור וישראל (להלן: ”נקודות מעבר“) ואת ההסדרים שיחולו בנקודות המעבר. {{ח:תת|(ב)}} ניתנה הודעה לפי סעיף קטן (א), לא יביא אדם טובין לאזור ולא יוציא טובין מהאזור אלא דרך נקודות מעבר, והכל בהתאם לאמור בהודעה. {{ח:תת|(ג)}} ראש המנהל האזרחי רשאי לקבוע כי סעיף קטן (ב) לא יחול על אדם או סוג בני אדם לגבי כלל סוגי הטובין, לגבי טובין מסויימים או לגבי טובין ממוצא מסוים או אל יעד מסוים. {{ח:סעיף|4|כופר}} {{ח:תת|(א)}} עבר אדם על הוראות צו זה או הפר תנאי בהיתר שניתן מכוחו או נחשד בכך רשאי הממונה, בהסכמת אותו אדם, לקחת מידו כופר כסף בסכום שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שניתן להטיל בשל אותה עבירה, ומשעשה כן יופסק כל הליך משפטי לענין העבירה; אולם אם הוגש כתב אישום אין לקחת כופר כסף אלא אם היועץ המשפטי ציווה על עיכוב הליכי המשפט. {{ח:תת|(ב)}} שילם אדם כופר לפי סעיף קטן (א) ייעשה בטובין בהם נעברה העבירה ככל שיורה הממונה. {{ח:סעיף|5|עבירות}} {{ח:ת}} העובר על הוראות צו זה או המפר תנאי בהיתר שניתן מכוחו, דינו – מאסר חמש שנים. {{ח:סעיף|6|תיקון צוים}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון)|בצו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס׳ 947), התשמ״ב–1981}}.}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר סמכויות מכס (יהודה והשומרון)|בצו בדבר סמכויות מכס (יהודה והשומרון) (מס׳ 309), תשכ״ט–1969}}.}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר ועדות עררים (יהודה והשומרון)|בצו בדבר ועדות עררים (יהודה והשומרון) (מס׳ 172), תשכ״ח–1967}}.}} {{ח:סעיף|7|הוראות}} {{ח:ת}} הממונה רשאי ליתן הוראות לביצוע צו זה, לרבות הוראות בדבר הסדרת הבאת טובין לאזור והוצאת טובין ממנו. {{ח:סעיף|8|ביטול}} {{ח:ת}} הצו בדבר שטחים סגורים (איסור העברת טובין) (יהודה והשומרון) (מס׳ 49), התשכ״ז–1967 והצו בדבר העברת תוצרת חקלאית (יהודה והשומרון) (מס׳ 47), התשכ״ז–1967 – בטלים. {{ח:סעיף|9|תחילת תוקף}} {{ח:ת}} תחילת תוקפו של צו זה ביום חתימתו. {{ח:סעיף|10|השם}} {{ח:ת}} צו זה ייקרא: ”צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון) (מס׳ 1252), התשמ״ח–1988“. {{ח:חתימות|י״ט באלול התשמ״ח (1 בספטמבר 1988)}} * '''עמרם מצנע, אלוף'''<br>מפקד כוחות צה״ל באזור יהודה והשומרון {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] kc6kn2qk3pc82os3xnz7lcftaib6ndp 116 470610 2947227 2902220 2025-07-06T05:35:06Z Shahar9261 22508 2947227 wikitext text/x-wiki <שם> צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסויימים (יהודה והשומרון) (מס' 967), התשמ"ב-1982 <מקור> ((קמצ"ם, 53, 130 {{מוקטן|(צו 967)}}|צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסויימים (יהודה והשומרון)|0053)); ((קמצ"ם, 74, 48 {{מוקטן|(צו 1141)}}|תיקון|0074)); ((קמצ"ם, 76, 76 {{מוקטן|(צו 1198)}}|תיקון מס' 2|0076)); ((קמצ"ם, 222, 4986 {{מוקטן|(צו 1605)}}|תיקון מס' 3|0222)); ((קמצ"ם, 269, 13667 {{מוקטן|(צו 2223)}}|צו בדבר הגברת האכיפה נגד מקום המשמש להלנה או העסקה שלא כדין (יהודה ושומרון)|0269)). <מבוא> בתוקף סמכותי כמפקד כוחות צה"ל באיזור והואיל והנני סבור כי הדבר דרוש להגנת זכויותיהם של העובדים באזור הנני מצווה לאמור:- @ 1. הגדרות (תיקון: 1141, 1605) : בצו זה - :- "הממונה" - מי שימונה על ידי כממונה לצורך צו זה; :- "חוק העבודה" - [[=חוק העבודה|חוק העבודה הירדני, חוק מס' 2 לשנת 1965]]; :- "ישוב" - כל אחד מן הישובים במפורטים [[בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), תשל"ט-1979]] [[ובתוספת לצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס' 892), התשמ"א-1981]], כפי תוקפן מעת לעת; :- "ישראלי" - תושב ישראל, מי שמקום מגוריו באזור והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי [[חוק השבות, התש"י-1950]], כפי תוקפו בישראל מעת לעת, וכן מי שאינו תושב האזור ובידו אשרת כניסה בתוקף לישראל. @ 2. חובת העסקת באמצעות לשכת עבודה (תיקון: 1141, 2223) : לא יעסיק אדם, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמו ובין על ידי אחר המועסק על ידו או מטעמו, תושב באזור בישוב (להלן - העסקה), אלא באמצעות לשכת העבודה כמשמעותה [[בפרק השלישי לחוק העבודה]]. @ 3. תוספת יוקר ושכר מינימום (תיקון: 1198) : (א) אדם המועסק בישוב זכאי לקבל ממעבידו שכר עבודה שלא יפחת מהשכר המינימום וכן יהיה זכאי לתוספת יוקר, הכל כפי תקפם בישראל מעת לעת. : (ב) הממונה יפרסם בהודעה את שיעוריהם של שכר המינימום ותוספת היוקר ואת מועד תחילתם. @ 3א. התקנת תקנות (תיקון: 1198) : הממונה רשאי להתקין תקנות לצורך ביצועו של צו זה לרבות תקנות בדבר: : (1) חובת דווח של מעסיק ועובד על העסקה; : (2) נהלים להפעלתה של לשכת עבודה על פי [[סעיף 2 לצו]]. @ 3ב. העסקה מחוץ לישוב על ידי ישראלי (תיקון: 1605) : הוראות [[סעיף 2]] [[וסעיף 3]] יחולו על העסקת תושב באזור או אדם, לפי העניין, כאשר ההעסקה נעשית בידי מעסיק ישראלי באזור, אף מחוץ לישוב. @ 3ג. זכות עובד של קבלן כוח אדם (תיקון: 1605) : (א) זכות עובד של קבלן כוח אדם לתשלום תוספת יוקר ושכר מינימום כאמור [[בסעיפים 3]] [[ו-3ב]], תחול גם כלפי מעסיק בפועל. : (ב) בסעיף זה - ::- "מעסיק בפועל" - מי שאצלו מועסק עובד של קבלן כוח אדם; ::- "קבלן כוח אדם" - מי שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו. @ 4. הקניית סמכויות : לצורך הפעלתו של צו זה יהיו נתונים לממונה כל סמכות וכל מינוי שהוקנה על פי [[חוק העבודה]] לשר לענינים הסוציאליים והעבודה ולעובדי משרדו. @ 5. שמירת דינים : הוראות צו זה אינן באות לגרוע מהוראות [[חוק העבודה]] אלא להוסיף עליהן. @ 5א. המינהל האזרחי כמעביד (תיקון: 1605) : מבלי לפגוע באמור בכל דין ותחיקת ביטחון, לענין צו זה דין המינהל האזרחי כמעסיק, כדין ישראלי. @ 6. עונשין (תיקון: 1605, 2223) : (א) העובר על הוראה מהוראות צו זה או תקנות שהותקנו מכוחו דינו מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 845), תש"ם-1980]]. :(ב)(1) על אף האמור בכל דין ותחיקת ביטחון, מעביד המעסיק עובד, שהוא תושב האזור, בישוב שלא באמצעות לשכת העבודה, בניגוד להוראות [[סעיף 2]] - דינו מאסר ארבע שנים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]. :: (2) נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו - קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]. :: (3)(א) קנס המוטל לפי פסקה (1) לא יפחת מ-5,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש. ::: (ב) קנס המוטל על תאגיד לפי פסקאות (1) ו-(2) לא יפחת מ-20,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש. ::: (ג) הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027). :: (4) נעברה עבירה לפי פסקה (1), באחת מהנסיבות המנויות להלן, דינו של עובר העבירה - מאסר שבע שנים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]: ::: (א) העסקה כאמור בפסקה (1) של שני עובדים תושבים האזור או יותר; ::: (ב) העסקה של עובד שהוא תושב האזור כאמור בפסקה (1), למשך יומיים רצופים או יותר. :: (5) נעברה עבירה לפי פסקה (4) בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע בפסקה זו. :: (6)(א) קנס המוטל לפי פסקה (4) לא יפחת מ-10,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש. ::: (ב) קנס המוטל על תאגיד לפי פסקאות (4) ו-(5) לא יפחת מ-40,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש. ::: (ג) הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027). :: (7)(א) הורשע יחיד או תאגיד בעבירה לפי פסקה (1) או (2), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, לצוות על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו על פי כל דין, בעיסוק הקשור בעבירה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים. ::: (ב) הורשע יחיד או תאגיד בעבירה לפי פסקה (4), יצווה בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו על פי כל דין, בעיסוק הקשר בעבירה, לתקופה שלא תעלה על שנה, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו. :: (8) מי שעשה מעשה כאמור בסעיף קטן זה, והוכחה מודעותו לכך שהעובד הוא שוהה לא חוקי, עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה: ::: (1) לאחר שבדק שבידי השוהה הלא חוקי מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לתחום היישוב כדין ויושב בו כדין; ::: (2) בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהשוהה הלא חוקי נכנס שלא כדין לתחום היישוב או שהוא שוהה בתחום היישוב שלא כדין. :: (9) בסעיף קטן זה - "שוהה לא חוקי" ((-)) כהגדרתו [[בצו בדבר הגברת האכיפה נגד מקום המשמש להלנה או העסקה שלא כדין (יהודה ושומרון) (מס' 2223), התשפ"ה-2025]]. : (ג)(1) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב), לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי. :: (2) הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן עד יום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027). @ 7. : ((הנוסח שולב [[בצו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 947), התשמ"ב-1981]].)) @ 8. תחילת תוקף : תחילתו של צו זה תשעים יום מיום חתימתו. @ 9. השם : צו זה יקרא: "צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסויימים (יהודה והשומרון) (מס' 967), התשמ"ב-1982". == תוספת (((נמחקה))) (תיקון: 1141) == <פרסום> ח' באדר התשמ"ב (3 במרץ 1982) <חתימות> אורי אור, אלוף | מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון 1t9tm8zp4ty0yacp46y975872m4n899 0 470632 2947239 2902223 2025-07-06T06:00:39Z OpenLawBot 8112 [2947227] 2947239 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסויימים (יהודה והשומרון) (מס׳ 967), התשמ״ב–1982}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|קמצ״ם, 53, 130 {{מוקטן|(צו 967)}}|צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסויימים (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 74, 48 {{מוקטן|(צו 1141)}}|תיקון}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 76, 76 {{מוקטן|(צו 1198)}}|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 222, 4986 {{מוקטן|(צו 1605)}}|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם, 269, 13667 {{מוקטן|(צו 2223)}}|צו בדבר הגברת האכיפה נגד מקום המשמש להלנה או העסקה שלא כדין (יהודה ושומרון)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי כמפקד כוחות צה״ל באיזור והואיל והנני סבור כי הדבר דרוש להגנת זכויותיהם של העובדים באזור הנני מצווה לאמור:– {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: 1141, 1605}} {{ח:ת}} בצו זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מי שימונה על ידי כממונה לצורך צו זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העבודה“ – {{ח:חיצוני|חוק העבודה הירדני|חוק העבודה הירדני, חוק מס׳ 2 לשנת 1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישוב“ – כל אחד מן הישובים במפורטים {{ח:חיצוני|צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון)#תוספת|בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס׳ 783), תשל״ט–1979}} {{ח:חיצוני|צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון)#תוספת|ובתוספת לצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס׳ 892), התשמ״א–1981}}, כפי תוקפן מעת לעת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישראלי“ – תושב ישראל, מי שמקום מגוריו באזור והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}, כפי תוקפו בישראל מעת לעת, וכן מי שאינו תושב האזור ובידו אשרת כניסה בתוקף לישראל. {{ח:סעיף|2|חובת העסקת באמצעות לשכת עבודה|תיקון: 1141, 2223}} {{ח:ת}} לא יעסיק אדם, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמו ובין על ידי אחר המועסק על ידו או מטעמו, תושב באזור בישוב (להלן – העסקה), אלא באמצעות לשכת העבודה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העבודה הירדני#פרק 3|בפרק השלישי לחוק העבודה}}. {{ח:סעיף|3|תוספת יוקר ושכר מינימום|תיקון: 1198}} {{ח:תת|(א)}} אדם המועסק בישוב זכאי לקבל ממעבידו שכר עבודה שלא יפחת מהשכר המינימום וכן יהיה זכאי לתוספת יוקר, הכל כפי תקפם בישראל מעת לעת. {{ח:תת|(ב)}} הממונה יפרסם בהודעה את שיעוריהם של שכר המינימום ותוספת היוקר ואת מועד תחילתם. {{ח:סעיף|3א|התקנת תקנות|תיקון: 1198}} {{ח:ת}} הממונה רשאי להתקין תקנות לצורך ביצועו של צו זה לרבות תקנות בדבר: {{ח:תת|(1)}} חובת דווח של מעסיק ועובד על העסקה; {{ח:תת|(2)}} נהלים להפעלתה של לשכת עבודה על פי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2 לצו}}. {{ח:סעיף|3ב|העסקה מחוץ לישוב על ידי ישראלי|תיקון: 1605}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} יחולו על העסקת תושב באזור או אדם, לפי העניין, כאשר ההעסקה נעשית בידי מעסיק ישראלי באזור, אף מחוץ לישוב. {{ח:סעיף|3ג|זכות עובד של קבלן כוח אדם|תיקון: 1605}} {{ח:תת|(א)}} זכות עובד של קבלן כוח אדם לתשלום תוספת יוקר ושכר מינימום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3ב|ו־3ב}}, תחול גם כלפי מעסיק בפועל. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעסיק בפועל“ – מי שאצלו מועסק עובד של קבלן כוח אדם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קבלן כוח אדם“ – מי שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו. {{ח:סעיף|4|הקניית סמכויות}} {{ח:ת}} לצורך הפעלתו של צו זה יהיו נתונים לממונה כל סמכות וכל מינוי שהוקנה על פי {{ח:חיצוני|חוק העבודה הירדני|חוק העבודה}} לשר לענינים הסוציאליים והעבודה ולעובדי משרדו. {{ח:סעיף|5|שמירת דינים}} {{ח:ת}} הוראות צו זה אינן באות לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העבודה הירדני|חוק העבודה}} אלא להוסיף עליהן. {{ח:סעיף|5א|המינהל האזרחי כמעביד|תיקון: 1605}} {{ח:ת}} מבלי לפגוע באמור בכל דין ותחיקת ביטחון, לענין צו זה דין המינהל האזרחי כמעסיק, כדין ישראלי. {{ח:סעיף|6|עונשין|תיקון: 1605, 2223}} {{ח:תת|(א)}} העובר על הוראה מהוראות צו זה או תקנות שהותקנו מכוחו דינו מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 1|בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 845), תש״ם–1980}}. {{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בכל דין ותחיקת ביטחון, מעביד המעסיק עובד, שהוא תושב האזור, בישוב שלא באמצעות לשכת העבודה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – דינו מאסר ארבע שנים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}. {{ח:תתת|(2)}} נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}. {{ח:תתת|(3)|(א)}} קנס המוטל לפי פסקה (1) לא יפחת מ־5,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש. {{ח:תתתת|(ב)}} קנס המוטל על תאגיד לפי פסקאות (1) ו־(2) לא יפחת מ־20,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש. {{ח:תתתת|(ג)}} הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027). {{ח:תתת|(4)}} נעברה עבירה לפי פסקה (1), באחת מהנסיבות המנויות להלן, דינו של עובר העבירה – מאסר שבע שנים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}: {{ח:תתתת|(א)}} העסקה כאמור בפסקה (1) של שני עובדים תושבים האזור או יותר; {{ח:תתתת|(ב)}} העסקה של עובד שהוא תושב האזור כאמור בפסקה (1), למשך יומיים רצופים או יותר. {{ח:תתת|(5)}} נעברה עבירה לפי פסקה (4) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע בפסקה זו. {{ח:תתת|(6)|(א)}} קנס המוטל לפי פסקה (4) לא יפחת מ־10,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש. {{ח:תתתת|(ב)}} קנס המוטל על תאגיד לפי פסקאות (4) ו־(5) לא יפחת מ־40,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש. {{ח:תתתת|(ג)}} הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027). {{ח:תתת|(7)|(א)}} הורשע יחיד או תאגיד בעבירה לפי פסקה (1) או (2), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, לצוות על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו על פי כל דין, בעיסוק הקשור בעבירה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים. {{ח:תתתת|(ב)}} הורשע יחיד או תאגיד בעבירה לפי פסקה (4), יצווה בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו על פי כל דין, בעיסוק הקשר בעבירה, לתקופה שלא תעלה על שנה, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:תתת|(8)}} מי שעשה מעשה כאמור בסעיף קטן זה, והוכחה מודעותו לכך שהעובד הוא שוהה לא חוקי, עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} לאחר שבדק שבידי השוהה הלא חוקי מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לתחום היישוב כדין ויושב בו כדין; {{ח:תתתת|(2)}} בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהשוהה הלא חוקי נכנס שלא כדין לתחום היישוב או שהוא שוהה בתחום היישוב שלא כדין. {{ח:תתת|(9)}} בסעיף קטן זה – ”שוהה לא חוקי“ {{ח:הערה|-}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו בדבר הגברת האכיפה נגד מקום המשמש להלנה או העסקה שלא כדין (יהודה ושומרון)|בצו בדבר הגברת האכיפה נגד מקום המשמש להלנה או העסקה שלא כדין (יהודה ושומרון) (מס׳ 2223), התשפ״ה–2025}}. {{ח:תת|(ג)|(1)}} הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב), לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על־תנאי. {{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027). {{ח:סעיף|7|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון)|בצו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס׳ 947), התשמ״ב–1981}}.}} {{ח:סעיף|8|תחילת תוקף}} {{ח:ת}} תחילתו של צו זה תשעים יום מיום חתימתו. {{ח:סעיף|9|השם}} {{ח:ת}} צו זה יקרא: ”צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסויימים (יהודה והשומרון) (מס׳ 967), התשמ״ב–1982“. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(נמחקה)}}|תיקון: 1141}} {{ח:חתימות|ח׳ באדר התשמ״ב (3 במרץ 1982)}} * '''אורי אור, אלוף'''<br>מפקד כוחות צה״ל באזור יהודה והשומרון {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] m6hysczj4o7r8uc3maa5un8v5i9r0o3 0 1701588 2947281 2923968 2025-07-06T09:12:58Z MShotz 21964 2947281 wikitext text/x-wiki = הקדמה = בגישתי בזה בס״ד לחיבור הגדול הזה, לערוד ולסדר מאמרי הרש״ז ז״ל על חמשה חומשי תורה לפי פרשיות השבוע, אקדים בזה הטעם והנימוק לזה. העיקר, כי כן שמעתי מפי מו״ר ראד״ל ז״ל, כי כן אמר לו מרן הרנ״ז ז״ל בנו של הרש״ז ז״ל, שבאם להדפיס מאמרי אביו זצ״ל, אז דעתו כי כדאי ביותר לערוך אותם על התורה לפי פרשיות השבוע, והטעם המובן בזה, כי עיקרה של התורה האלקית על טהרת חכמת אמיתתה, היא רק בכח יראת ה׳ טהורה, וכמו שהרבה כתובים ודברי חז״ל מעידים בזה, כמו: ראשית חכמה יראת ה׳ (תהלים קיא:י), יראת ה׳ ראשית דעת (משלי א:ז), תחלת חכמה יראת ה׳ (משלי ט:י). והטעם כפי הנראה ברור, כי התורה אמרה: כי השוחד יעוד עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים (דברים טז:יט), ואין לך יותר מנוגע בשוחד אשר באדם מנטיות מדותיו וכוחות נפשו – היסודית, באדם החומרי והיצרי, המוטבעות ומושרשות בו מנעוריו, בתאוה וגאוה, קנאה וכבוד. אשר כולן פועלות בו ובתוכו בהרגשה והדרכה מאליהן, וכן כל אשר יעלה לו מושכליו הראשוניים – פועלת בו גאותו וגסות רוחו – להחזיקם לאמת, לבלי לזוז מזה – גם לעומת כל הגדולים ממנו לבלי ערך, ורק יראתו יתברך תזככהו ותצרפהו לשקול כל דבר, כל ענין וכל פרט לאור אמיתת התורה האלקית. וזהו המבורר בדברי חז״ל (ברכות יז): מרגלא בפומיה דרבא תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים, שלא יהא אדם קורא ושונה, ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, שנאמר: ראשית חכמה יראת ה׳ שכל טוב לכל עושיהם וגו׳. הרי מבורר מלשונם: ״שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט״ וכו׳ משמעו שאדם סתמי כן טבעו בו – שלימודו הולך בו מאליו בגסות רוחו שבו – להיות בועט בכל, ורק בכח יראת ה׳ מראשיתו המופנה בו לתשובה ומעשים טובים, היא תזככהו ותצרפו להעמידו בלימודו לכיוון הטוב בשכל טוב, וזהו המדוקדק באיוב (כח:כח): ויאמר לאדם, היינו לאדם כאשר הוא, במצבו החומרי ובטבעי מדותיו ויצריו הפועלים בו במהלכי לבבו ונפשו מאליהם, ויאמר לאדם – אדם! כפי שהנך! תדע שאין לך עצה גם בעסקך בחכמה, רק: הן יראת ה׳ היא חכמה, היא לבד תזכך טוהר החכמה, ממקור הנפש השכלית חלק אלוק ממעל. ולכן אמרו חז״ל על הדיין המוסמך והמומחה, בגישתו לדין של אחרים, שאין לו לעצמו לו שום נגיעה ונטית שוחד לשום אחד מבעלי הדין, ובכ״ז אמרו (סנהדרין ז): לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו בין ירכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו, וגם בזה הל׳ יראה עצמו – כפי שהוא. וכן שם (סנהדרין ו): ויהיו הדיינים יודעים את מי הם דנים ולפני מי הם דנים ומי עתיד ליפרע מהם, שנאמר: אלקים נצב בעדת א־ל, הכל לזיכוך טהרת חכמת התורה לדיין בגישתו לדיונו להלכה ברורה, בכח יראת ה׳ טהורה. ואם כן כל שכן תורת האדם לכל עצמו לו, לכל דרכי הנהגתו ועסקיו, על פי מדותיו וכוחותיו הטבועים ומושרשים בו מנעוריו בטבע: יצר לב האדם רע מנעוריו, וטבע לידתו בפראות כנאמר: ועיר פרא אדם יולד (איוב יא:יא), אם כן זה ברור ופשוט שאין לאדם שום עצה לעמוד עליהם ועל נפשו – רק בכח יראת ה׳ טהורה וחכמת המוסר לחשבונו של עולם. '''וליקרת''' הענין נוסיף בזה במה שאמרו חז״ל (אבות ג:כא): אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה. ונשאלת השאלה: איך יסודרו הדברים אם אין זה בלי זה, ואיך יתחילו באחד מהם? אלא שגם ליראה שהיא הראשית העיקרית, אין גישה לה מתחילתה, רק עם חכמה המותאמה ומכוונה לעצם היראה, וחכמת המוסר ליראה, וכמו שאמרו חז״ל (ברכות יז): מרגלא בפומיה דאביי לעולם יהא אדם ערום ביראה וכו׳, פירש״י: ערום ביראה – להערים בכל מיני ערמה ליראת בוראו. והנה כל ערמה – היא רק בתולדות החכמה, כנאמר (משלי ח:יב): אני חכמה שכנתי ערמה. וזהו מתחילה: אם אין חכמה אין יראה, ואח״כ לעצם החכמה להלכה ולמעשה – אם אין יראה אין חכמה, כמבואר. '''ולכל''' זה מובן – כי הרש״ז ז״ל הידוע ומפורסם לחכם התורה והיראה והמוסר המובהק להפליא, וביגיעתו הכי עצומה ימים כלילות להשכלת התורה וחכמת היראה והמוסר, בזיכוכו ודכדוכו העצמי בטהרה ופרישות להפליא, וכן כח כשרונו להפליא, ועומק עיונו הרב, ונוסף לזה הוא היה בנם של צדיקים חכמי היראה והמוסר מכמה דורות, וכן גדולי תורה, וברור כי כל מלה ומלה, וכל רעיון ורעיון ממאמריו מלא וגדוש מעמקי חכמת היראה וחכמת המוסר לדרכי הנפש והמרות הטהורות, ולכל זה מובנים דעתו ורצונו של בנו הרנ״ז ז״ל חכם התורה והיראה, ומגדולי חכמי המוסר, כי כדאי לסדר ולערוך מאמרי אביו זצ״ל על חומשי התורה, משני טעמים מוצקים: האחד, כי בהעלותנו מאמרי חכמת המוסר הנפלאים ונעלים על התורה מפי הגבורה, יאירו הדברים דברי אלקים חיים כפי אחז״ל: שהמאור שבה מחזירם למוטב (ירושלמי חגיגה א:ז), שנית, כי פרשיות חמשה חומשי תורה – חוזרים עליהם כל שנה ושגה וכל שבוע ושבוע, ועל כגון דא כתב הרמח״ל בספרו – מסילת ישרים, כי בדברים כאלה – התועלת יוצא מן החזרה עליו וההתמדה, כי יזכרו לו הדברים האלה, הנשכחים מבני האדם בטבע, וכונתו – למה שכתב להלן שם: כי ההבל העולמי משכח אותה מלבנו. ועל כל אלה העמסתי עלי העבודה הרוממה הזאת לטובתי אני הדל, ולטובת הרבים אשר יהנו מהם וילכו לאורם, ויהיו נר לרגלם ואור לנתיבתם בהבנה ובמעשה. = פתיחה = הנה בהקדמה דברנו שם בענין כללי בטעם הדבר של סידור מאמרי הרש״ז ז״ל על התורה. אבל בזה, בפתיחה, רוצה אני לבוא לעצם הדברים והמאמרים, לפי מה שכתב הגר״א ז״ל במשלי (א:א): כי הלומד בספר צריך לידע מי הוא המחברו, כי אם יהיה המחבר גדול בחכמה, בודאי יהיה בספרו חכמות גדולות, וכן ביראה, וכן בתורה. והנה להודיע גדלות חכמתו, תורתו ויראתו, ובפרט עומק חכמת מוסרו של מאמרי הרש״ז ז״ל, אין אני מוכשר ומסוגל להודיע זאת ולהבין זאת, ורק בכלל, הלא ידוע ומפורסם הרבה גדלו בתורה ויראה וחכמת מוסרו ויראתו להפליא, וגם יגיעתו ועמלו העצומים והמפליאים ידועים ומפורסמים, וגם להסביר ולבאר עומק דבריו ויסודותיו המוסריים, אין אני מסוגל ומותאם לזאת, אלא אני מוצא לנחוץ לפתוח בענין כללי בעיקרי הדברים במאמרי הרש״ז ז״ל ביחס למוסר וחכמת המוסר, שזהו הראשית והאחרית המכוון במאמרי הרש״ז ז״ל. ונמסור בזה בקוים כלליים מסביב לדבר, כי הנה גלוי וידוע וגם ניכר למדי גם משטחיות המאמרים, אשר כל מגמתו, תשומת לבו, והתענינותו במאמריו היו אך ורק להשפעה ופעולה נמרצה לתועלת המוסר לזכות הרבים במובן הצלה ממש. ולהגדרת הדברים בזה, נפתח בפרטים הבולטים מאד, גם לבלתי מבינים כל כך. הנה בהרבה מאמריו מתבאר בכמה מקומות התקשרות חכמה ומוסר, מענין הכתוב (משלי א:א): לדעת חכמה ומוסר, ובענין הזה עיקרי דבריו ומאמריו. (ב) נאמר (תהלים קיט:קה): נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי, פירושו בפשוטו, כי במקום שיש חשש של סכנת דרכים בלילה בפחתים ובורות וכן בנחשים סובבים והסכנה מרובה, אז אם הנר מורם למעלה, אינו מועיל לענין הסכנה אשר לכל מצעדי רגליו, ואז נחוץ בהכרח שהנר יאיר ממש לרגליו ממש, סמוך לכל מצעדי רגליו באור מבהיק, אבל להכיר כל היקף הנתיבה למטחוי המרחק, דרוש אור לנתיבתי. ובענין הזה ממש היה דרכי מוסרו בהכרת הסכנה האורבת לכל אדם ממש לכל צעד וצעד, ודרוש בהכרח נר לרגלי דברך, וכן ההיקף של אור לנתיבתי, זהו היסוד המוסרי המשתקף במוסרי המאמרים להפליא, המובא ומבואר בהם גודל הסכנה של החומר ושל נטיות היצר, ושל כח דחה דחיתני לכל אדם, וסכנת ההשתבשות והטעות של המדות, ואין עצה רק: נר לרגלי וגו׳. (ג) הרבה נזכר במאמריו שהם דברי אלקים חיים, ובדרך המוסרי גלוי לכל, היו דרכיו במה שנאמר: אני ה׳ מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך (ישעיה מח), כל דברי מאמריו שהם אור עולם בנועם אור חכמתם, אבל כל מכוונו ניכר וגלוי כי היו רק להועיל ולהדריך באופן ברור של: דרך תלך, ולא להראות כח חכמתו כלל. (ד) גם במאמריו ניכר, במה שהוא מזכיר הרבה הכתוב: בפקודיך אשיחה ואביטה אורחותיך (תהלים קיט:טו). (ה) מצינו הרבה בכ׳ ענין ההשכלה על דבר אמת, כנאמר (דברים כט:ח): למען תשכילו את כל אשר תעשון, וכן (תהלים יד:ב): ה׳ משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלקים, ובשפלות הרשע נאמר: חדל להשכיל להיטיב (תהלים לו:ד), ועל דרך זה מצינו במאמריו בדרך השכלה בהירה באופן חושי ממש בחוש, הם עיקרי מאמריו בדרך: איזהו חכם הרואה את הנולד, וכענין הכ׳ (דברים לב:כט): לו חכמו ישכילו יבינו זאת לאחריתם. ולאור כל הדברים והבירורים האלה, הנה לבאר ולהסביר כל עיקרי המאמרים אין ביכלתי, ומי שילמדם ביגיעה והתבוננות רבה, הלא אחז״ל: יגעת מצאת, ובלי יגיעה לא תועיל שום הסברה לעומקם ולשורש המוסרי אשר בם, ורק משום כל הדברים האלה החלטתי בזה לסדר תוכן כללי מקוצר לכל מאמר ומאמר בשם: תוכן המוסרי־המעשי למאמר המספרי, ובאשר עיקרי המאמרים הם מכוונים למוסר בגדרים הנ״ל, ממילא סיכום המוסרי־המעשי זה יועיל הרבה גם להבנת הדברים בעיקרם ושרשם, ולזה עצתי בגדר שאז״ל: איזהו חכם הלומד מכל אדם (תמיד לב), שבכל מאמר ומאמר יקראו ויעברו גם על התוכן המוסרי־המעשי אשר יסודרו בס״ד בסוף הספר. = בראשית = == מאמר א׳ == === בענין אור וחושך === ==== ויאמר אלקים יהי אור וגו׳ ויעש אלקים את שני המאורות וגו׳ ויתן אותם אלקים ברקיע השמים להאיר על הארץ (בראשית א:ג, טז, יז) ==== ראיתי באבן עזרא הסבר על השראת שכינה במקדש, הלא מלא כל הארץ כבודו, ואמר כי כמו ריח באף, – הלא מי מרגיש הריח: הנפש, והנפש מלאה כל הגוף, עכ״ז מקום שתרגיש הנפש הוא ע״י האף, כן המקום שירגיש האדם כי מלא כל הארץ כבודו הוא במקדש, ע״כ. ההסבר הזה הפלא ופלא, והייתי סבור כי כמו באף אינו מרגיש רק כשמריח באף, ובמקום אחר לא, כן דוקא במקדש כשעומד שם מרגיש, וחוץ למקדש לא, ואח״כ נתברר לי, כי כשהוא במקדש נודע לו זאת גם חוץ למקדש. ועזרני השי״ת ברוב רחמיו, הסבר קרוב לזה. '''ידוע''' כי כל המחקרים אומרים, כי החושך הוא רק העדר האור, ולא בריאה, והמקובלים אומרים, כי החושך בריאה, ולא רק העדר. ראיתם – מ״בורא״ חושך, ות״ל מצאתי ראיה חושית, כי החושך בריאה ממשית ולא רק העדר. '''כי''' הנה מפורסם עתה, מה שנמצא דבר ע״י תיכונים ידועים, סגולות אור האלקטרי, באופן שע״י התיכונים ההם, מאיר בלילה כאור השמש, וזה מפורסם כעת לכל, ודבר הזה ע״י הכונניות האלו יעשה כן בכל העולם כולו, ויאיר כאור השמש ביום. '''ועתה''' הרי נתברר, כי החושך – בריאה, כי אחרי שהתיכונים הידועים מולידים אור, האם הצינק מוליד אור, מאין לו אור, אלא ע״כ כי העולם מלא אורה, ורצה השי״ת להסתיר האור וברא החושך, ורק השמש יאיר לנו או הנר, ובמקום שאין שמש ואין אור, נברא חושך שיחשיך האורה, הרי בעליל כי החושך בריאה, כי אחרי שהוכח שמלא כל העולם אורה, למה לא יאיר לנו האורה, ורק ע״י תיכוני סגולות יאיר, האם הצינק, לו אורה? הרי כי רצה השי״ת שע״י הצינק יתברר האורה המלאה בכל, וידעו כולם כח מעשים מחשיך האור וגנזו, – כדי שנבין מזה, כי אור ששת ימי בראשית גנזו הקב״ה לצדיקים, כמו שאנו רואים שנגנז האור אשר מלא כל העולם. '''ואל''' יטעוך, מה שקוראים בשם, – אלקטרא, כי מלת אלקטרי, – נוסד על דבר שאין אנו יודעים מה זאת, כי זר להם שאור לא יתראה, וקראו אותו בשם – שאין אנו יודעים מה זאת, והנה אמת כי אין אנו יודעים, אבל עכ״פ הלא נבחן לנו כי העולם מלא אורה, ורק החושך נברא להחשיך האורה. ולכן תקנו אנשי כנסת הגדולה – ״ועל מאורי אור שעשית יפארוך סלה״, כי הם ידעו, כמו שנגנז האורה בחושך, כן נגנז אור בתוך אור וכו׳ עד אין תכלית, באופן שאור אחד, הוא כמו חושך נגד אור הגנוז בו, וכמו שאמז״ל (נדרים ח:) עתיד הקב״ה להוציא חמה מנרתיקה, ואיה הנרתיק שלה, הלא השמש מאיר לנו, אבל עי״ז מובן, – כי אור השמש הפנימי, מכוסה באור השמש שאנו רואים, וזה הפלא ופלא לחזק אמונת חז״ל הקדושים, אשר כל רז לא נעלם מהם, והאור האלקטרי שנתגלה עתה – הם ידעו מכבר. '''ומעתה''' נקל להבין כי מלא כל הארץ כבודו, כי איך יתכן שהאור שהוכח כי הוא מלא בכל, ולא יאיר לנו גם בלילה, ורק ע״י תיכונים יאיר, וזה נגד הטבע, אלא ע״כ שיש בורא שברא החושך להצניע האור, ורק ע״י השמש יאיר האור, ואולי כונת הבורא היתה בזה, —ללמד לאדם, שאל יסבור לבנות בנינים על ראית עיני הבשר, רק על ראית השכל, ואיזה חכם, הרואה את הנולד – בעיני השכל, ולא בראית החושים, כדברי הטפשים האומרים אין אני מאמין רק מה שאני רואה לפני, ומעתה תשובתו בצדו, הרי אתה רואה לפניך לילה, והאמת אינו כן, רק אור עטוף תחת החושך, ונגנז ברצון השי״ת, וה״ז בדור האחרון אשר המינות נפרצה, ורצה הבורא ית׳ לברר לעין כל, כי החוקרים אין איתם יודע עד מה, – בטבע הבריאה הגנוזה, ורק המקובלים בחכמת האמת, המה יודעים טבע גנזי הבריאה, ויסד כי ע״י תיכונים בצינק וכדומה, יתראה אור הגנוז תחת החושך, כדי שישימו החוקרים יד לפה. '''מאין''' ידעו הגאון יעב״ץ ז״ל והגר״א ז״ל, כי חושך דוקא בריאה – יש מאין, קודם שנתגלה הזרם האלקטרי, הלא המה היו יושבי האהל של תורה, מאין היה להם שם כלים – להודע, כי ע״י תיכונים יתגלה האור הטמון תחת החושך, כענין שנאמר ישית חושך פתרו (תהלים יח:יב) והם למדו מהתורה, – כי מלת בריאה הוא – יש מאין, ולכן יסדו אנשי כנה״ג ע״ש הכ׳: יוצר אור ובורא חושך (ישעיהו מה:ז). וכמו שקרה כבר, – כי המקובלים אמרו: כי לאויר יש משקל, והחוקרים לעגו על זה, ולבסוף נתברר לעין כל כדברי המקובלים, ושמים החוקרים יד לפה, וכן בזה כן. וכבר יש בזוהר שבדור האחרון יתגלה חדשות, והנראה כי כן רצה השי״ת מטעם הנ״ל. '''והנראה''' עוד דבר נפלא, לכונת הבריאה אור גנוז בחושך, בהקדם מה שדברנו על הכ׳ (קהלת ז:יג) ״ראה את מעשה האלקים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו״ עי׳ במפרשים, והנראה על דרך הפשוט, כי אנו רואים בטבע הבריאה בכל החי, כי עוות כל דהוא בסדרי הבריאה בהם – חי׳ לא יחיה, כענין שאמרו: כונניות עשה באדם אם נהפך, מת, כמו בבני מעים, וכן נקב כל דהוא באברים הפנימיים, וכהנה רבות בטבע הבריאה, קשה לי להאריך, דוק ותמצא. '''ומעתה''' אין כל חדש, כי שינוי מעשי המצוות גורם מיתה או יסורים לאדם, למה יגרע העיקר מהטפל, צרכי הגוף הם טפלים לנפש, ואנו רואים כי עיוות כל־דהוא משחית או מקלקל הדבר, כי כך היה סדר הבריאה. ומכש״כ העיקר בעניני הנפש כמו מעשי המצוות, עיוות כל־דהוא גורם רעה רבה, ח״ו לעצמו. '''ועיין''' בהעתקה של המקובל לוצטו ז״ל ותראה כי כל מצוה, היא אור צח מצוחצח, מוכן לאדם המקיים מעשי המצוות, ונוכל להסביר זאת בחוש, אם הצינק וכדומה בתיכון הפעולה המכוונה מגלים אורה, א״כ אין כל חדש כי עאכו״כ מעשי המצוות הרוחניים, צוויי השי״ת, בורא העולם אשר ברא בשביל התורה, – עאכו״כ שיתגלה על ידי מעשה המצוות קיום התורה – אור צח מצוחצח ומאירים אור הגנוז וכו׳ וכו׳ עיין בהעתקת לוצאטו ז״ל – עד לאור באור החיים, וזה כפתור ופרח, וכ״ז נתגלה כדי לעקור מינות מעולם החושך. '''ומה''' נמלצו עפי״ז תרגום ״מליא כל ארעא זיו יקריה״. וזה לשון הגאון יעב״ץ: יוצר אור, לא אמר בורא אור, כי בריאה היא – מציאות, יש מאין, והאור לא נברא מאין, כי הוא נמשך מן היש הגמור הנמצא המחויב ית״ש, אשר באורו נראה אור וחונה עמו, כמו שנאמר ונהורא עמו שרא (דניאל ב:כב). ע״כ העתקה מיעב״ץ ז״ל. == מאמר ב׳ == העתקה מספר ״דעת תבונות״ דף ח׳, אבל כיון שהכונה התכליתית בהסתר הזה, אינה להיות נסתר, אלא אדרבא לגלות אח״כ ולהעביר כל הרעה שנולדה רק מן ההסתר ההוא, הנה על כרחך שם לו חוק ומשפט לגלות פני טובו הנסתרים, וזה או על ידי מעשים שיעשו בני האדם, – הם המה המשפטים והתורות אשר נתן לנו תורתו תורת אמת, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם בחיים הנצחיים. כי שכר כל מצוה ומצוה, הוא הארת פניו ית״ש, שהסתיר אותם מן האדם בתחילת יצירתו, כי הנה על כרחו לעמל נברא, בהיות היצר שולט בו, ורבה רעתו עליו בכל מיני חסרונות והריחוק אשר לו מאור החיים, ומעשי המצוות מאירים עליו האור הגנוז, עד שבהשלימו חוק מצוותיו, נשלם עצמו עמהם לאור באור החיים האלה. == מאמר ג׳ == מחמת קושי הכתיבה ל״א, לא פירשתי במאמר הנ״ל, את ביאור דברי החכם ראא״ע ז״ל, כי אחרי ששמעתי, במקום אחד עשו בתיכונים ידועים, אור שמש בלילה, הרי נתברר לי מזה, להוכחה, כי כל העולם מלא אור באמת, גם בלילה, רק ברא הקב״ה חושך, לכסות האור בלילה, מטעמים המבוארים שם, והרי נראה לנו כי מלא כל הארץ כבודו, וא״כ אין כל חדש – שבבית המקדש יתברר לו ראיות חושיות ושכליות, כי מלא כל הארץ כבודו, – גם כשלא יהיה במקדש. וג״כ לא בארתי שמה, כי אחרי שנתברר בחוש, שהמקובלים מכוונים לאמת, גם בהיותם יושבי אוהל ואינם עוסקים רק בתורה, ואין זה מעיקרי הדת אם חושך בריאה או שלילה, ועכ״ז הכין הקב״ה ע״י תיכונים שיתברר בדורות האחרונים, – ויתברר כדברי המקובלים, וכמו שהבאתי שם מענין אם יש משקל לאויר, הרי נראה כי ע״י לימוד הקבלה שלהם כוונו אל האמת בסודות הבריאה, ומכש״כ דכש״כ בדברים המבוארים בתלמוד ובתורה שלמה שלנו לעין כל, מי פתי יסור הנה ולא יתברר לו אמונה כמו חי ממש, מקושי הכתיבה ל״א מוכרחני לקצר. == מאמר ד׳ == ==== ויאמר אלקים יהי אור וגו׳ ויתן אותם וגו׳ להאיר על הארץ (בראשית א:ג:יז) ==== אוסיף מעט כגון זה המבואר במאמר ששלחתי לכם וכו׳ קרוב לאמונה חושית. '''ידעתי''' כי מי שאין לו הרגל בהפשטת הצורות, לא ידע מה אני שח, ויהיה סתום וחתום אצלו מה שכתבתי שם. '''כדומה''' מי יעלה על דעתו, על אדם היותר גדול במעלה, כמו הראשונים ז״ל יהיה טבע חומרו כל כך גס, שיתפעל גם מכבוד שקלי דעת ונשים יתנו לו, ואנו רואים כי התורה הק׳ המכירה טבע החומר הגס אשר בכל אדם, גוזרת אומר – ״והצנע לכת עם ה׳ אלקיך״ (מיכה ו:ח), הרי כי ידעה התורה טבע החומר שבכל איש, – עד שנקל גם לאדם היותר גדול במעלה, להמיר כבוד רוחני של צבא השמים ושכר נצחי, שיגיע לו בעד שכר המצוות, ומכש״כ השכר על תורה, – ובכ״ז נקל לו להמיר כל אלה, על כבוד המדומה שיתנו לו לאדם קלי דעת ונשים. '''והנה''' האדם היותר גדול, ודאי שומר התורה ומצוותיה, והתורה מזהירה אמריה – לבלי הפרש מגברא לגברא, ואת כל אלה אינם מבינים האנשים החומריים, וכל אחד ישפוט על עצמו וכש״כ על אדם יותר צדיק בעיניו, – כי רחוקים ומוזרים המה ממחשבות כאלה. אבל לעומת זה להיפוך, כי האדם העמל מעט לזכך עצמו, יכיר זאת היטב, ובפרט עוד – כי התורה היא אומנתא דעלמא, והאדם נברא בתורה, – כענין שאמרו ״אסתכל באורייתא וברא עלמא״ מאמתת זאת, ומי יודע טבע האדם אם לא התורה. '''אמר''' נא ידידי, מי שאין לו הכרה וידיעה בהפשטת הצורות היבין כל זאת מהמאמר, וכגון כזאת – כי אני מתפעל מאד מן החושך בעת אפלה גדולה בלילה, ואחשוב מי יגלה עפר מעיני החוקרים האומרים כי החושך הוא רק העדר האור, הלא ידוע ומפורסם כעת כי ע״י פעולות תיכוניים בצינק וכדומה, נעשה ונתכן אור אלקטרי, המאיר אור של יום גם בלילה, וכמובן שאין בצינק וכדומה, לעשות כזה, להפוך החושך לאור יום, כי הצינק אין לו אור כלל, והוא רק חומר הדומם, אבל רצה השי״ת להכין טבע בצינק וכיו״ב שיתגלה האור הצפון בם, ושכולם יבינו שהחושך בריאה היא, – לגנוז ולכסות האורה בה, ושיתגלה האור רק בפעולות ותיכונים, כמו בבוא השמש ולאור שע״י הנר, וכן ע״י תיכונים מיוחדים לזה כנ״ל, ויבינו מזה יתרון האור מן החושך, וכן יכירו יתרון החכמה מלעומת הסכלות, ונאמר (קהלת ב:יג) וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך. פי׳, מן החושך ניכר יתרון מעלת האור, וכן יתרון מעלת החכמה ניכרת היא ע״י הסכלות. ויש בזוה״ק: ר״א כד הוי מילף פרקא דחכמתא הוה מילף להון מקמא פרקא דשטותא. פי׳, שטותא – היינו סכלות, כענין הכתוב הנ״ל מקהלת. ורצה הקב״ה לברא החושך – ולא יתגלה האור רק בבא השמש בכל יום, למען יבינו הכל, כי כמו שניכר מעלת האור מן החושך, – כן ניכרת יתרון החכמה רק ע״י הסכלות – פרקא דשטותא קודם, והבינו זאת כי קצרתי מאד. == מאמר ה׳ == === בענין לויתן === ==== ויברא אלקים את התנינם הגדולים (בראשית א:כא) ==== הלצים מסעודת לויתן, האינם מבינים בענין הזה, וכפי המובא בזה במהר״ל מפראג ז״ל כי ענינו בזה הוא, התחברות תענוג הגשמי עם הרוחני העליון, וכמו שכתב הרשב״א ז״ל כי לכל דבר אשר למעלה ברוחניות העליונה, יש כדוגמתה למטה בגשמיות, כמו כסף, זהב, אבנים טובות ומרגליות, כמבואר בספר ״מעלות התורה״, ועל ענין כזה, היא, הסעודה היותר מופלאה לעתיד לבא, והרומז על זה, הוא הדג היותר גדול הלויתן, כפי הנ״ל. ע״כ. == מאמר ו׳ == === בענין צלם אלקים === ==== ויאמר אלקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים וגו׳ ובבהמה וגו׳ ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו (בראשית א:כו-כז) ==== האדם בהיותו במצב – בלתי משתוקק לפרוש מן העולם וחמודותיו, ורצה לו להתדבק באלקים הנה בזה האות, יש לו לבחון את עצמו, מכיון שכל מעלת האדם אשר הורשה לו, לרדות בבעלי־חיים – לשוחטם ולאוכלם, הכל הוא בשביל כוח אלקי אשר יש בו, וכיון שבאיש כזה אשר חסר ממנו התשוקה הנ״ל (לפרוש מהעולם וחמודותיו), נמצא שנפל ממנו ערך מדרגת מעלת האדם. והנה דברנו בזה הערה, איך שהאדם צריך להיות חושש פן טעה, ויודה על האמת, כי הנה מי שכבר סר ממנו כח האלקי הנ״ל, יבוש ויכלם עבור זה, אבל אנחנו נדע כי יש לו להתבייש הרבה, ואם כי הוא איננו מתבייש, בזה הוא צריך עוד יותר להתבייש, כי כבר הוא מורגל בזה. אבל העומד ורואה מעשיו, גוזר אומר עליו, – כי הוא איש גס ומגושם, וזאת אין להזיז ממנו במה שהוא אינו מתבייש בזה לדור בין שפלים, ואינו יודע להתבייש בזה, כי האיש הריק והגס ואינו מתבייש במעשיו הגסים, אבל הלא הבזיון עצמו דבוק בו. וכן הוא כזה, – במי שאינו שומע לקול מוריו, ואם כי יש לו תירוצים, אבל האחד הגוזר, אומר עליו: אין אדם רואה נגעי עצמו (נגעים ב:ה), וכי הוא איש אינו מבין ואינו מוכשר להתלמד, וזה לו פסק גדול מאד מאד, כמו המבין הגוזר על איש שהוא ריקן וגס, והוא בגסותו, אינו מתבייש, אבל גזרתו עליו קיימת. וכן בזה, יחוש האדם, אולי יגזורו עליו – שהוא אינו שומע לעצה הטובה ואינו חכם, ומה יועיל לו שהוא צדיק בעיניו, אבל הגזרה קיימת באמיתתה. הא למה זה דומה, לחנוני המוכר צרכי מזון לקונים, והם מוצאים שהמאכל אינו נקי, ואם כי הוא יאמר תירוצים להם, אבל הקונים לא יקנו אצלו עוד. ולכן: שומע לעצה חכם (משלי יב:טו). והנה הכוח האלקי אשר ישנו באדם, זהו המראה לו חסרונותיו, – כי הכוח הנ״ל יעורר לאדם לתשומת רוחניות ולשלמות עזה, וכאשר ימצא בקרבו תשוקות הבליות דמיוניות, – יבוש בזה הרבה, ויגבה לבו בדרכי ה׳ (דהי״ב יז:ב) וכן ״בה״ תתהלל נפשי״ (תהלים לד:ג). וזה ענין הכתוב (משלי כט:כג) ״גאות אדם״, פי׳ במה יוכל האדם להתגאות, במה ש״תשפילנו״ הגאוה, פי׳ שמשפיל עצמו גם בגודל חכמתו בתורה וידיעת אלקות, ורואה רק מיעוט ידיעתו עוד, – לפי הראוי והדרוש בזה, ובזאת יוכל להתגאות, כנאמר: ״כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי״ (ירמיה ט:כג), פי׳ שמח בחלקו הנשגב, כי מרגיש בו כוח אלקי ממעל. == מאמר ז׳ == לבני יקירי מחמד לבבי, המשכיל נ״ז נ״י כאור שבעתים. '''בשבת''' קודש העבר, דברנו, מה שאנחנו רואים, כי כל מין ומין מבעלי־חיים, יש לו תואר מיוחד מזולתו, יען כי כל מין, יש לו תכלית בפני עצמו, ומראיתו מורה על תכליתו. '''והנה''' אדם הראשון, יציר כפיו של הקב״ה, היה חכם גדול, והבין מתוארו של כל מין ומין את תכליתו. '''והנה''' האדם, יש לו תואר מיוחד מכל אשר בארץ, למה? כי נברא בצלם אלקי – ״בצלמנו כדמותנו״: ופרש״י ז״ל: ״להבין ולהשכיל״, ונמצא, כי צורתו מורה על בינתו והשכלתו, אשר זהו – צלם אלקים בצלמנו כדמותנו, ואם תחסר הבינה והשכל, הרי זה – כדמות בהמה, בצורת אדם, וגדול עוונו מנשוא, כי הוא מבזה בעצמו בו את הצלם אלקים, לבד מה שעובר ציווי מלך מלכי המלכים הקכ״ה, – זולת זה, הרי משתמש בצלמו לגנאי, ח״ו, וכדאי בזיון וקצף, ד״ל. '''אשר''' על כן חובה על האדם לשמור בעצמו צלמו הקדוש. ולכן באה החובה לעסוק בתורה תמיד, או להגות בה יומם ולילה, למען לשמור הצלם אלקים אשר עליו ובתוכו, וגם בעסקיו, אם עוסק על־פי התורה, ודעתו עליה תמיד לחזור אליה, ולהגות בחכמה או מוסר כפי היכולת, גם כן להבין ולהשכיל הוא. יעזרנו העוזר ומרחם על בריותיו בלי תכלית, – שיהיה צלם האדם השלם עלינו, ונחיה חיים נעימים. '''דבריך''' אשר כתבת על ״במקום שאין אנשים וכו׳״ כיונת השעה, כי אני אמרתי, לראות כמה בני־אדם מורגלים להטעות עצמם בקריאת שמע, מכוונים למסור נפשם על קידוש השם, וזה דבר גדול, כאמור באורחות חיים: כי בזה מקיים ״כי עליך הורגנו כל היום״. והנה בזה יש מקום להטעות בו, כי מי יודע שבשעה שיבוא לידו אם יקיימנה, אבל ב־״ואהבת את ה׳״ וגו׳ פירש״י ז״ל על ״והיו הדברים האלה אשר אנכי״ וגו׳: ובזה מקיים ״ואהבת את ה׳ וגו׳״. והנה זה דבר אשר תיכף אחר התפלה, יבחן עצמו, – אם משים הדברים על לבבו, ולמה באמת לא יחשוב ב־״ואהבת״ וגו׳ גם כן על זה, ואין זה רק שרגיל האדם להטעות את עצמו. '''ואמרתי''' על אנשים שאינם מתפעלים מזה, – הלא זה מקיף הרבה נושאים רבי תועלת, ואמרתי בהקדם, במדות שהתורה נקנית בהם, מנו חז״ל: ״נושא בעול עם חברו״, ולא ידענו היטב פירושן של הדברים, אבל נבין בזה, מהא שראינו – אדם יושב על עגלה מלאה משא, והסוס אינו רוצה ללכת מפני הכובד הרב, והעגלון מכה אותו הרבה, והנה אם העגלון היה מנסה את עצמו למשוך בעול בכל כוחו, כהסוס, או לא היה אכזרי על הסוס, ורק מחמת שאינו מושך עמו, אינו מצוייר אליו להרגיש לרחם על הסוס, המושך תמיד בכל כוחו. וזהו שרמזו חז״ל: אם תרצה להרגיש צער זולתך כדבעי, תעמוד אצלו ותמשוך עמו בעול, ואז תרגיש צער זולתך. ואם אתה זוכר מאמר הכללי שכתבתי להגרש״ש נ״י, אז תבין היטב. '''ואמרנו,''' כי מי שאינו מתפעל מהנ״ל שכתבנו למעלה, אשר הוא מורה לנו, על רצון האדם – להטעות את עצמו כי צדיק הוא, ואינו רוצה לעשות בחינה לו לעצמו, שיבחן כי שקר הוא בו, ח״ו, זה לאות כי הנפש אינה שלו, ואינו דואג עבורו לעצמו לו, להיות מכיר לנפשו, כענין שאמר דוד המע״ה: ״הבט ימין וראה ואין לי מכיר״, ועל זה באו דבריך, כי האדם מסור למי שאינו שלו, ולא לעצמו שלו, וזהו שאמרו: ״אם אין אני לי מי לי״ (אבות ג), והעיקר שהאני יהיה שלי, – לדאוג לאחריתו, וזהו תכלית ההצלחה. אביך רודש שלומך וטובתו תמיד. ש״ז. == מאמר ח׳ == אנחנו מברכים בברכת התורה, וצונו ״לעסוק״ בדברי תורה. ולא – וצונו ״ללמוד תורה״. העירו לנו בזה, כי שורש הכל, שישתדל האדם לעשות עסקי שמים – לעסק, לא פחות מעסק מילי דעלמא, ואז ישכיל להבין את אשר לפניו, כדומה – תחשוב, אם היית פה תיכף אחרי החג עד עתה, כמה מכתבים היו לך מביתך, כי אתה מאחר העסק, וכמה בני גילך כבד פונים לכל הצדדים, קדם ואחור להגדיל העסק, ואתה יושב בטל, וגם אתה בעצמך כבר היית מראה לי פנים לכאן ולכאן כי אין אתה יכול להתאחר. '''והנה''' עתה כאשר אתה יושב ב... אין מי שיעירך: קום נרדם! לא עת עתה להרדם, ואין מי שיתפלא עליך, ולא לך יארך הזמן, כי עסק הוא. '''או''' התבונן, אילו היית פה בחג הסוכות, כמה קפידות היו לך מביתך, וכמה סבלנות היה לך מעצמך, אף על ימי חג הראשון, ותיכף חוה״מ היית אץ לדרכך הביתה, שמח וטוב לב, כי כפית תוקף רצונך, אשר לא כן יעשה בעולם, וכמה פיות היו מלאים שיחה ממך, זה לשבח וזה לגנאי, אבל הכל יודעים כי כן צריך להיות, כי עסק הוא, וא״כ מובן מאליו, אם באופן כזה, – כי עסק שמים אינו עסק כלל, ח״ו. וזהו מאמר הכתוב: ״אוכיחך ואערכה לעיניך״ (תהלים נ:כ), פי׳, זה כנגד זה, ואז תבין בעצמך היטב, כמה מזולזל, ח״ו, עסק שמים, וזהו שרמזו: לעסוק בדברי תורה ״לעסוק״ דייקא. '''ובזה''' תבא להתבונן ענין הכתוב: ״מי יודע רוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ״ (קהלת ג:כא), פי׳ הגר״א ז״ל, כי גם זה קאי על האדם, כי האדם עומד בעוה״ז ודבוק בשמים על־ידי נשמתו, כענין שאמרו: מחציו ולמטה איש, מחציו ולמעלה מלאך, ובשניהם יחד דוקא, – זהו איש המכונה בצלם אלקים, ואם רוח הבהמה היורדת, היא למטה תמיד, ועסק הארץ עסק הוא, ועסק שמים אינו עסק, זה לאות כי ח״ו, רק רוח הבהמה יש בו, ר״ל וחלילה חלילה ירד למטה לארץ אחרי מותו, והבהמה טובה ממנו, כי היא השלימה תכליתה, כענין שאמרנו בכוונתם ז״ל שאמרו: יתוש קדמך לבריאת העולם, משא״כ אם יש בו חלק האדם העולה, הוא רק למעלה תמיד, וחושב ומתאוה להרים קרנו במרומים, אז ישיב אל לבו, – אם עסק השפל של הבהמה, ובעולם השפל, ומה גם הקצר, ובכל זה משתוקק כך, לעסוק בעד בהמתו, כמה וכמה יותר באין ערך, יעסוק לעולם שכולו שלו, ולחלקו הנפשי הזכה והברה, ובעולם שכולו אור בהיר יתענג בחלקו זאת, הזכה והברה, על אחת כמה וכמה ישתדל בכל תוקף ועוז להגדיל העסקים – עסקי שמים. והדברים ארוכים מאד, אך מוכרחני לקצר, וזהו שרמזו, – לעסוק בדברי תורה, ״לעסוק״, דייקא. '''הא''' לך מתנה טובה ועסוק בה, וזהו שאז״ל: ״הפך בה והפך בה דכולה בה״ (אבות ה:כה). '''א״ד...''' דושו״ט בכל עוז, וזהו שלום רב בגוף ונפש, שני חלקי האדם דייקא, ואז תצליח ונצליח. == מאמר ט׳ == הערה. אם נצייר לנו, שני אנשים סוחרים, עושים שניהם מסחר אחד, עסק שוה בשוה ממש, האחד ישים סחורתו בחנות שלו, ומונח שם בלי תנועה, אין יוצא ואין בא, אבל השני יתחלף אצלו סחורתו בכל יום כמה וכמה, זה יוצא וזה נכנס, כמה וכמה סחורות ימכור בכל יום ויום, וכן כמה וכמה יקנה מחדש, זה יכנס וזה יצא, בסחורות מתחלפות משעה לשעה, ונקל להבחין ולדעת ההבדל הרב שביניהם, – כי זה עסק חי וזה עסק מת. ממש כזה הציור, מורה לנו בענין התפלה, יש ג״כ כמה אנשים, ואין להם להבין מהו ההפרש בין המכוין פירוש המלות, ובין המעתיק את המלה מלשון הקודש ללשון שלו, שזה המעתיק אינו רק כעסק מת, כי לא יוכל להתגדל ולהתעשר במסחרו מסחורה המונחת בחנותו בלי תנועה, היינו בלי התחלפות, וכן כזה המעתיק את המלות בתפלתו מלשון ללשון, אינו מתחלף אצלו, ורק העתקת המלה אצלו, – כאתמול ושלשום כך הוא למחר, ולאחר מחר גם כן לא יתוסף בו הרגש והתבוננות חדשה, להתגדל ולהתחכם, וכיום הולדו כן יום מותו, כאשר בא כן ילך. אמנם המכוין בתפלה, פי׳, יודע טעם המלות עם ביאורם בכל הגנוז בהם, בהתבוננות יתירה – יתחלפו בו רעיונותיו יום יום, זה יוצא וזה בא, חדשים לבקרים יולדו בו הרגשים טובים זה מזה, ועושה חיל מיום ליום. ומזה נוכל להבחין בין אדם המבין – המכוין לתרגם המלות לבד, לבין אדם המבין המלות בעצם, בתוכן כוונת הדברים, וזה ממש ההפרש בין הסחורה המונחת בחנות בלי תנועה, לבין הסחורה הנושאת ונותנת להרוחה, וכן כזה ממש, הוא, בין האיש הירא רק בגדר העתקת המלה במובן השטחי, לבין האדם המבין ענין היראה. וכן בהתבוננות מלת אדם, רק במונח שלה למהות האדם באשר הוא אדם – ולא בעל־חי גרידא, זהו המבין רק העתקת המלה, פי׳, רק תרגום מלת אדם, ויש מבין ביאור תוכן המלה, במה שמורה בו תואר מלת אדם בעצם. '''וכן''' ממש בתורה, יש מבין פשטות הסוגיא באופן השטחי, ויש מבין פנימיות הסוגיא, כאשר הראינו עין בעין ההפרש בכל זה. ומזה נוכל להבין מה בין החי חיים שלו בפשטות, ובין החי חיים שלו בהתבוננות והתחכמות בכל עניניו, וכענין הזה כן בתורה. '''וגם''' זאת לדעת, כי גם בתורה ותפלה ויראה, וכל חכמה, מה שבשנה הזאת התחכמות, בשנה שלאחריה הוא כבר רק תרגום המלות, וכן לעולם עד בלי תכלית, סוף דבר היוצא מזה, – כי כל עמל האדם לעשות הכל בטעם והתבוננות. וזהו הכתוב (תהלים לד:ט): ״טעמו וראו כי טוב ה׳״. ומזה גופא הראינו ההפרש בין דבר בלי טעם לדבר בטעם, כי מה טעם הרגשנו במלת ״טעמו״ בלי הביאור בזה, ומה טעם נרגיש בו עתה, עם הביאור אשר התבאר כעת. == מאמר י׳ == === בענין מעשה בראשית לשלמות הטוב === ==== וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד (בראשית א:לא) ==== רעיון, כי אין להצטער על עניני הגוף מפני שלשה דברים: האחד, כי אינו כדאי על ערך הגוף הנגוף להצטער עליו, וכן לחכמי הפילוסופים, לבזיון גדול היה נחשב להם, להתאנח על עניני הגוף, כי בזוי הוא בעיניהם. ועוד, כי עוצם ריבוי חשבון האיכות והכמות של עונג נצחי שהוא אשר כמה שתוכל לצייר טוב ועונג בכל העולם כולו, ותכפול העונג הנצחי שהוא בערך הזה, עוד ועוד כמה שתוכל לדבר, ובכל זה אין זה כלום, וכאפס ואין נחשב נגד עונג הנצחי, כפי אמיתתו שהוא, כי גם הריבוי היותר עצום בתכלית, תוכל לכפול את הנצחי עליו, עד שיהיה נגדו כגרגיר חול נגד הגלגל היומי, וגם זה אינו כלום נגד שיעור האיכות היותר מרובה בשל הנצחי על עונג גשמי, כי שם שניהם בגבול, משא״כ הבלתי גבול נגד המוגבל בגבול, וא״כ גודל העונג של תקות הנצחי, מבטל בביטול גמור את צער הכלה והנפסד, וזהו פשוט. '''ועוד,''' כי באמת, מבריאת הקב״ה אשר ברא הכל, והוא כל יוכל, והוא חונן ומיטיב, ואיך אפשר שיברא דבר שלא יהיה בתכלית הטוב כפי ערכו, ועל כן באמת נאמר במעשה בראשית כמה פעמים כי טוב. והרי טוב, – בתכלית הטוב, ונמצא, כי כל הבריאה טוב מאד, וגם הרע יהפך לטוב, ואין לאדם להתאנח, רק על מעשיו הרעים, וזה הרי יכול להפוך לטוב, בשובו מדרכו הרע. '''וזה''' היה כוונת ר״א בן פדת (תענית כה) שאמר לו הקב״ה, ניחא לך דאפכיה לעלמא מרישא, אפשר דמתילדת בשעתא דמזוני, אמרי כולי האי ואפשר, אמרי ליה, דחיי טפי או דחיינא, א״ל דחיית, ואמר אי הכי לא בעינא. פי׳, דעל צרת הגוף לא חשש כלל, ורק חשש מהא דאז״ל (עירובין פא): דעניות מעבירים על דעתו ועל דעת קונו, ובזה נראה, בהא דאמרינן (יומא לח): כיון שעברו רוב שנותיו של אדם ולא חטא, שוב לא יחטא. פי׳, כי חצי שנותיו הקצובים לו מראשיתו, הוא בטבע, כי מחצה זו הוא בתוקף גבורתו, והיצר גובר עליו, ומחצה השניה הוא נחלש כבר, ונחלש בו כוח יצרו, ולכן שאל על זה, שבאם כבר עבר עוצם שנות גבורתו בו, ואז נחלש בו כוח היצר, וא״כ לא יחטא, ואז אינו צריך לחשוש מן העניות שתעבירנו על דעתו ועל דעת קונו, וע״כ אמר: אי הכי לא בעינא, כי הוא לא חשש על הגוף הנגוף, וטוב לו. == מאמר י״א == אגב אכתוב לך דבר אחד נפלא, אני אומד תמיד, כי האב שאוהב את גופו ולא נפשו, דורש גם כן לבניו טובת גופם, כפי דמיונו לטוב, משא״כ מי שאוהב בעיקר את נפשו, דורש ג״כ לבניו טובת נפשם וגופם יחד. '''ובשנה''' ההיא עלה בידי דבר ששמחתי בו מאד, כי מצינו בגמרא (שבת פח) על מה שנאמר (בראשית א:לה): ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי, ה׳ למה לי, מלמד שהתנה הקב״ה עם מעשה בראשית ואמר להם, אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימים, ואם לאו אחזיר אתכם לתוהו ובוהו. עד עתה היה לי לימוד מזה, רק להכיר גודל מעלת התורה ורוממותה, אבל זה לא כבר עלה בדעתי, הלא היה להקב״ה לעשות גמ״ח גם עם הגופים אף בלי תורה, אלא ודאי כי גמ״ח עם הגוף, – אינו כלום, ובפרט לדברי הרמח״ל לוצטו ז״ל, שהגוף נברא בהסתר פנים, ואם תאמר כל בעלי החיים הגופניים למה נבראו, הנה הכל הם לצורך האדם צלם אלקים, וזה תכליתם. == מאמר י״ב == === בענין שבת קודש === אמרנו כי כל הדברים יש עליהם נצחון, חוץ מדבר אחד, שאין עליו נצחון בשום אופן שבעולם. היינו, הר קשה וכן חומה מבוצרה, הנה הפצצת תותחים הרבה, ינצחו אותם, משא״כ את האמת, כל הגבורים שבעולם ובכל התותחים וכלי המלחמה שבעולם לא ינצחו אותו. למשל: שתים ועוד שתים הם ארבע, כל הגבורים יחד, לא ישנו את זאת, והפרש יש בזה, כי השקר בתחילתו מדומה לטוב. ואח״כ הוא כוזב ונראה רע. למשל, קנה היורה בחומה מבוצרה, מתחילה לא תועיל הפעולה, וידומה לטוב, אבל קנה אחר קנה היורה הרבה, למאות ואלפים, יהרסו גם את החומה הכי מבוצרה, עד שיפוצצוה כליל, משא״כ האמת, להיפך הוא, מתחילה ידומה כאילו האמת ינוצח. למשל, חשבון האמת כפי מה שבחשבון, לא ינוצח בו כלום, אבל בראשית החשבון ידומה לו כי ינוצח, היינו שיטעה בחשבון וידומה לו כי ינוצח, אבל לבסוף כי יעמוד על בירור החשבון, אז יראה ברור כי הנצחון על האמת שבחשבון, היה רק דמיון מוטעה. '''וכן''' הוא בעבודת השי״ת, האמת אשר בו, – הוא הקיים לעד, שעליו להיות עובד ה׳ יתברך כל ימי חייו, כי זהו האמת המחוייב, המוכרח והנרצה, ובמה שנראה מן העולם – כאילו מנצחים את האמת הזה, הוא רק דמיון שוא וכוזב, הנראה טעותו לבסוף. וזהו כוונת הכתוב (ירמיה יז:ה-ז); כה אמר ה׳ ארור הגבר אשר יבטח באדם וגו׳ והיה כערער בערבה וגו׳ ברוך הגבר אשר יבטח בה׳ והיה כעץ שתול על מים וגו׳, היינו כי מי שמכיר את האמת והוא מתנהג בו, כדאי הוא לו, אף אם יוציא על זה ממון, וזה הוד והדר לפניו, וכש״כ כשמרויח עוד בו, וזהו: ברוך הגבר אשר יבטח בה׳, אף שלא ירויח, – מ״מ ברוך הוא, הוד והדר זאת לו, ומה גם, כי ירויח גם כן הרבה, – והיה כעץ שתול וגו׳, משא״כ הגונב והגוזל, אף שמרויח, מ״מ בזוי הוא, נתעב ונמאס, ומה גם כי יתפס עוד ושבעתים ישולם, וזהו: ארור הגבר וגו׳, ואף אם ירויח ב״שם בשר זרועו״, מ״מ איש ארור הוא, ומה גם כי לא יועיל לו ״בשר זרועו״, ויותר עוד – כי יקולל ויהיה כערער בערבה, כי הסוף יהיה רע, משא״כ בבטחון, הוא ההיפוך, ההתחלה קשה, אבל הסוף, טוב טוב הוא. == מאמר י״ג == וזה הענין של שבת, כי ששת ימי המעשה תלוי עוד במעשה האדם, ועדיין לא נגמר עוד האמת, משא״כ כשיכלה המעשה יגמר האמת, כאז״ל (ויקרא רבה אחרי פ״ב): ישמח ה׳ במעשיו, ואז יעמוד האמת על מקומו, והשי״ת הוא האמת, ואז תכלית הטוב בעולם, וע״כ אסור בשבת להיות עצב, כי שם שבת מנוחה, היינו כי יוגמרו הענינים מכוח אל הפועל וישאר הכל בפועל, כי השי״ת הוא בפועל, ואז יבא העולם על שלמותו, והשמחה הכי עצומה היא, בשלמות, כי שם שלמות מורה על העדר החסרון, ואין שמחה יותר גדולה מזה – כאשר לא יחסר שום דבר, ולכן שבת מורה על שמחה, והדברים עמוקים. והשי״ת יעזרנו להבין זאת, ולקיים השבת כהלכתה. == מאמר י״ד == === בענין שבת מנוחה === לידידי יקירי... תהיה לברכה והצלחה סלה, דבריך באו בטח לידי, ישמח לבי כי יש לך מקום מגורתך בהשקט ושלוה, – לנוח בו כחפצך, ואין פזור כפזור הנפש, ואין מנוחה כמנוחת הנפש, ולא לחנם כתבו הראשונים על הכתוב: ונח מצא חן וגו׳, בשביל שהיה איש מנוחה, מצא חן. '''ויש''' לנו לבאר, איך שבמדת מנוחה, כלול כל השלמות, ודי מה שאמרו חז״ל על שבת: ״מה היה העולם חסר – מנוחה, כיון שבא שבת באה מנוחה״ (בראשית ב:ב) בפירש״י מדחז״ל, וידוע כי שבת מורה על מנוחה של עוה״ב, הרי מובן ברור כי מנוחת הנפש היא כליל המעלות, כי העוה״ב אין זוכים לו, רק אנשים שיש בהם כליל המעלות, ועי״ז הם בתכלית המנוחה והעונג לעוה״ב. '''וכבר''' ידוע לנו מעט מן המעט, כי שכר מצוה אחת, אין העולם יכולים לקבל, ומכש״כ שכר מעלה אחת, שהרי בה כלול הרבה מצוות, ומכש״כ מעלות הרבה, ומכש״כ כליל המעלות, וכל זה כלול במנוחה כנ״ל. '''״כיון''' שבא שבת באה מנוחה״, הרי לא מצא מלה לכלול בה כל תכלית הבריאה לעד ולנצח נצחים, רק במלת מנוחה. נוכל להבין עונג של מנוחה שלמה, וכל המעלות שיש בה, ואיך לא ישים האדם כל עמלו על המדה של מנוחת הנפש, ולכן סיימו אנשי כנסת הגדולה התפלה בברכת שלום, כי השלום היא המנוחה, וזה תכלית כל הבריאה. '''ומאשר''' יקרת בעיני, אכתוב לך כוונה נפלאה במדרש רבה על אמז״ל: ״גדול השלום שניתן לצדיקים וכו׳״, ואמרו שם להלן עוד: ״גדול השלום שלא ניתן לרשעים שנאמר: אין שלום אמר ה׳ לרשעים״ (ישעיה מח:כב) [מד״ר במדבר יא], המאמר הזה פלאי, בשלמא כיון שניתן לצדיקים, אות הוא על גודל השלום, שפיר, אבל במה שלא ניתן לרשעים, – מה זה מופת על גדולתו של השלום, כי מכיון שהם רשעים, גם מתנה קטנה אינם ראויים ליתן להם? אבל תראה דחז״ל פה מפיקים מרגליות. '''הנה''' כבר ביארנו, שהשלום הוא מנוחה, והיא תכלית העונג והמעלה, וא״כ מה זה שאמר הכתוב: אין שלום אמר ה׳ לרשעים, פשיטא שאין בהם המעלות, דאם לא כן צדיקים גמורים הם, אע״כ לאמר, כמו שמנוחת הנפש היא תכלית המעלות והעידון הנפלא, ולכן נח מצא חן וגו׳, כמו כן פיזור הנפש הוא – תכלית ההירוס והפראות, ותכלית היגון והאנחה, כולו שב במרוצתם כסוס שוטף במלחמה, ומאומה לא ישאר בידו, זה שכרו בעוה״ז, ולעוה״ב איני יודע כמה. '''וזהו''' כוונת המדרש, אם תרצה לידע גודל מעלת השלום, – היינו מנוחת הנפש, ראה כי הקב״ה קלל לרשעים, – באין שלום להם, בודאי היא קללה שאין למעלה הימנה, כענין: והרשעים כים נגרש, תמיד בסער וזעף, ואין מנוחה להם, מדחי אל דחי, שב למרוצתו כסוס שוטף, מחמדת הממון אל תאוה וזימה, מזימה אל תאות הכבוד, מהכבוד אל הצער והיגון יומם ולילה, גם עינו לא תשבע מלראות זולתו, בקנאת אש אוכלתו ורקב עצמות, וכמאמר החכם: אין פיזור כפיזור הנפש, זה שכרו בעוה״ז. ונבין כמה שכרו של העני הזה בעוה״ב ר״ל, ואם כן, אם רק שלום מצילתו מאשו של גיהנם הלזה די, ומכש״כ שהשלום היא מנוחת הנפש, ואין עונג למעלה הימנו בעוה״ז, ובעוה״ב איני יודע כמה, כי הלא הוא תכלית הבריאה כנ״ל בשבת. '''והנה''' לפי״ז נבין במה שמנה הרמז״ל בפ״ג מתשובה הלכה ז׳ את חמדת הממון בהעבירות, חמור ממעשה, יען כי זה מביא את האדם, – לפיזור הנפש, וסער מתחולל ח״ו מדחי אל דחי, ולכן לוט נטרד, בשביל חמדת הממון, וכן לבן נטרד בשביל חמדת הממון, כמו שידעת מכבר. '''ולכן''' הזהירו לנו חז״ל, לבלי לחשוב בתפלה בשום מחשבה זרה, מלבד הטעם, מה שהוא עומד לפני יודע מחשבות וחוקר לב ובוחן כליות, – זולת זה, כדי להתלמד במנוחת הנפש, כי בלי מנוחת הנפש, אי אפשר שלא לחשוב מחשבות, אנה ואנה, מדחי אל דחי, ח״ו. '''ואכתוב''' לך בקצרה, דברי הירושלמי במועד קטן יג. ברבינו חננאל ז״ל: א״ר אבא בר ממל אילו היה מי שימנה עמי הייתי מתיר המלאכה, כלום אסרו המלאכה בחולו של מועד אלא שיהו אוכלים ושותים ויגיעים בתורה והאידנא אוכלים ושותים ופוחזים, פי׳ ופוחזים מלשון ריקים ופוחזים, הרי שלא מצא מלה על פחיתות האדם, רק מלת פחז, פי׳ בהילות, ושב במרוצתו, והיה כדאי לו בשביל זה להתיר מלאכה דאורייתא, כי בחוה״מ דאורייתא הוא, רק נמסר לחכמים כפי דעתם, ובשביל ימים מועטים של חוה״מ, חשש שלא יתרגלו בפיזור הנפש, אלה הפוחזים כל ימיהם בפיזור הנפש, – מה תלין אתו?!! '''לכן''' חזק אחי, נתחזק במדת מנוחת הנפש למעלה למעלה. '''וכמה''' גדול כבוד הבית תהלה, שמגדלים בו תורה ויראה, ומדת מנוחת הנפש שוררת בו על כל פסיעה ופסיעה, להתלמד. אשרי מי שישים לבו להגדילו ולהאדירו, כי רבוי האיכות שיש בו, הוא כמו בית שיש בו כמה וכמה מאות, מי יבין את זאת, ולכן לא נמצאו אנשי חיל לחזק בדק הבית, כי רוב העולם אין להם ידיעה, מה מעלת התורה והמוסר גם יחד, בהשכל ודעת, עד כמה, מנוחה, מוסיף באדם, שהיא תכלית המעלה, ע״כ לא ישימו לבבם, על הבית הזה, לחזקו, אשרי חלקך שזכית להיות בבית הזה, ויפה עשית שאתה מחזיק במאמרים הישנים, שלבי סוער בקרבי כשאזכור מהם. '''והנה''' מאמר ״פסקי בעה״ב״ אל יזוז מעיניך, הכלל שבו, ואילו לא באנו אלא בשבילו, דיינו. '''נשלם''' מאמר מנוח הנפש, אליך ידידי, תחיה בכל טוב סלה, כברכת מברכך... == מאמר ט״ו == אמר החכם ״אין פיזור כפיזור הנפש, ואין מנוחה כמנוחת הנפש״. והנה כמעט אין איש שימלט ממחלת הבהילות, אם רב אם מעט, והבהילות אינה דוקא במה שלמעשה, כי יכול היות, איש הולך עקב בצד גודל, והוא, המבוהל הגדול בדעתו. ובהילות הדעת, הוא המבלה והמשחית, כל נתח טוב, כי הנה הדרישה והחקירה בכל דבר מושכל, הוא התנאי הראשון, שיהיה במנוחה ובישוב הדעת, כי צריך לכונן לפניו היטב כל צדדי המושכל, וליישב הדק היטב במתון ובישוב הדעת, ההקדמות הצודקות, שיחייבו אח״כ את תולדות המושכל ההוא, ועל כן תראה, כמה גדול הוא לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא, כי הלומד ע״מ לעשות, צריך לברר היטב הדק השמעתתא, למען לא יעוות הדין, כי כאשר יפקד פרט אחד, ישתנה הדין. '''מזה''' נראה כמה גדול הוא הלימוד – ליראה את ה׳ יתברך, כי מי יכריח אותו לעמול כ״כ דעתו, למען לא יעוות הדין, כמו דאיתא בירושלמי (פסחים ו:א) על הלל הזקן שהלך אצל שמעיה ואבטליון על שלשה דינים, לכאורה לא חמורים, שהיו מסופקים לו, ואם שגם הלל הזקן בעצמו היה אפשר לו להכריע איזה דין, וגם היו לו תלמידים גדולים עם מי להתיישב, מר׳ יוחנן עד ר׳ יונתן בן עוזיאל, ועכ״ז מפחד ההטעה, הלך דרך דחוקה כ״כ אז, אצל רבותיו. '''והנה''' המבוהל איננו מסוגל לישוב הדעת, עם פיזור דעתו להתבונן בדבר מושכל גם שעה קלה, כי הנה כוח הרצון לא יתיישב להתאוות או להתגאות וכדומה, רק הוא תמיד ברצוא ושוב, מדלג על הקוצים והברקנים, מתאוה לתאוה, ומרצון לרצון, אי לזאת, איש כזה, משולל הוא, – לא לבד מלאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, אלא אף גם מכל חכמה ומדע, כי הוא במצב ההיפוך מתנאי הראשון של דרישת החכמה. ואמר הכתוב (משלי יח:א) ״לתאוה יבקש נפרד״ הוא האיש המפוזר בדעתו, – ״בכל תושיה יתגלע״ כי הוא, – עם חכמה, שני הפכים. == מאמר ט״ז == ==== ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו וגו׳ (בראשית ב:ג) ==== ויקרא רבה יח:א: משל למה הדבר דומה, לכהן חבר שמסר לכהן עם הארץ ככר של תרומה, א״ל ראה שאני טהור וביתי טהור וככר שאני נתתי לך טהור, אם אתה נותנה לי כדרך שאני נתתי לך מוטב, ואם לאו, הריני זורקה לפניך, כך אמר הקב״ה לאדם זה, ראה שאני טהור ומעוני טהור ומשרתי טהורים, ונשמה שנתתי לך טהורה, אם אתה מחזירה לי כדרך שאני נותנה לך מוטב, ואם לאו, הריני שורפה לפניך, כל אלו בימי זקנותו, אבל בימי בחרותו, אם חטא, לוקה בזיבות ובצרעת. לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם: איש כי יהיה זב מבשרו. '''הענין''' תמוה. ולבאר זה, נקדים: כי כל דבר נקרא על שם התכלית שיתהוה, כדומה, פעם יסתור אדם, והוא נקרא בזה בונה. וכן פעם יעמול האדם הרבה, ונקרא הולך לריק, פעולה ריקנית, כדומה בזה, – חופר ממקום זה ונותן למקום אחר, ושם הוא בלי תועלת כלום, אין זה מלאכה, ונקרא בהחלט שאינו עושה כלום. וכן יעשה האדם רק מעט מזעיר, – והוא נקרא עושה הרבה, כי יצא ממלאכתו, פעולה תכליתית רבה. וכן כאשר יעסוק האדם בעסק טוב, המביא לו ריוח הרבה, ומ״מ נקרא איש מנוחה, איש שקט. ואיש הבטל בלי עסק, והוא נקרא איש בלי מנוחה, על שם התכלית, אשר הוא ממנו והלאה לבלי תוצאות, ולכן אמרו חז״ל: מה היה העולם חסר, מנוחה. פי׳ כי מנוחת העולם, הוא רק על שם הגעת התכלית, היינו שיעסוק במלאכה כדי למצוא לו מנוח, אבל בלי עסק, שיהיה לו מנוחה באמת, זה לא היה עדיין, אבל ״כיון שבא שבת״ שעליה מצינו בש״ס (שבת קיט): כל המכבד שבת זוכה לעשירות, כדאיתא בבראשית רבה פ׳ יא, על הכ׳ (משלי י:ב) ברכת ה׳ היא תעשיר, – זו השבת, שנאמר: ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו, אז ״באה מנוחה״, באמת – בתכלית ובפועל. וזהו הענין שאחז״ל (ברכות ו): הקובע מקום לתפילותו, פי׳, כי המצפה מהתפלה שתקובל בקשתו, א״כ תכליתו אינה עצם התפלה, רק הבקשה שלו שתתמלא. אבל לא כן צריך להיות, כמבואר במאמר תקפ״ג עיי״ש (המאמר הזה יובא בעה״י בפ׳ תולדות על הכתוב: ויעתר יצחק לה׳ (בראשית כה:כא)). וא״כ התכלית הוא עצם התפלה בעצמה, וזהו שאחז״ל: כל הקובע לו מקום בתפלתו, פי׳, שהתכלית שלו – הקובע לו ותופס לו מקומו בדעתו, הוא התפלה בעצמה, ולא הבקשה, זה ודאי ענין גדול לו, ומדרגה גדולה מאד, וזה מדת השתוות בין במדות, בין בשאר ענינים. וזה כוונת המדרש, כי יש אשר עושה לכאורה רע ומדבר כאילו רע, אבל התכלית אינו לרע, כי עושה יותר מרעת לבו, ומדבר יותר ממה שיש לו בלב, אבל עם כל זה הסכנה, אולי חלילה במשך הזמן יתהפך לבו לרע, והנה המורגלים באופן כזה, אשר הוא בפועל ברע, א״כ מרוב המעשה מתהפך גם הלב לרע, וע״כ גם התכלית ג״כ כבר רע, משא״כ הנער בכזה, עדיין התכלית טוב, רק הסכנה שלא יתהפך. והנה במחלה יש מתחילה מפנים – לחיצון, ויש מתחילה מחיצון – לפנים, והנה נגעים מתחילים מבחוץ, אבל הסכנה בהם, – שלא יכו שורש לבפנים, וזהו לעומת הנערים המתחילים ברע החיצון, כנ״ל. משא״כ הזקן, שאצלו נתקלקל כבר הפנימי, אין לו תקנה, אלא מיתה, ר״ל. ע״כ עלינו לתקן מעשינו בנעורינו, וטוב לנו כל הימים. == מאמר י״ז == ענין בחינת אדם את עצמו מיום שבת קודש, והוא: כי יש לדעת, כי כמו שטיבו של אדם נבחן בו, ממה שהוא אוהב ומחבב, אם הוא אוהב תלמידי חכמים ומחבבם, וכן הוא אוהב ומחבב דברי חכמה, תורה ומוסר, זה לאות, כי נפשו זכה וברה. ואם אוהב ומחבב את ההיפוך מכל זה, זהו אות כי נפשו גסה ומתועבת. וענין הזה, הוא המבואר בתהלים (סח:ב-ד): ״יקום אלקים יפוצו אויביו״, פי׳, כמו אור השמש, לבריא עינים הוא שמחת הנפש, ולחולה עינים זה לדאבון נפש, ושמחתו יותר בחושך. וכן הוא בזה, בהתגלות אור אלקותו יתברך, אויבי ה׳ יפוצו וינוסו במחשכי ארץ, כי חולי עינים המה, משא״כ: וצדיקים ישמחו ויעלצו לפני אלקים, – באורו ית״ש וישישו בשמחה, פי׳, כמו בריא העינים כשרואה כל שלפניו, הוא שמח באור השמש, וישמח בבהירות ראיותיו, כן בזה, הצדיקים שמרגישים שמחתם באור השי״ת, ישישו בזה, כי זה לאות על טוהר לבם וזכות שכלם, ועל כן מי שאוהב לשמוע מוסר, זהו אות כי לבו זך. וא״כ מי שרואה ומבחין בעצמו, כי בשבת מרגיש קדושה ושמחה, זה לאות כי הוא בריא עינים, וכן יוצא מזה מוסר גדול, עד כמה תאוה מתעבת פעולת האדם, כענין הר״י בשע״ת שלו, על הכתוב: ״וזך ישר פעלו״ (משלי כא:ח), מי שהוא זך מן התאוה. והנה בשבת היה צריך האדם להרגיש בעצמו קדושה יתירה, ואנחנו רואים להיפוך, כענין: סקבא דשתא ריגלא (קדושין פא), והענין הנה כתוב (ישעיה א:יד): חדשיכם ומועדיכם, פי׳, חדשיכם, ולא שלו ית״ש, ולכן: שנאה נפשי וגו׳, הרי עד כמה מפסידה התאוה, את נפש האדם, ועל כן שומר נפשו יתרחק מאד מתאוה. == מאמר י״ח == === בענין גודל המעשה בעולם המעשה === ==== כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות (בראשית ב:ו) ==== זכרון דברים. א׳ דברנו איך שכל ענין חכמה – העיקר הוא בידיעת הפרטים, ובלי ידיעת הפרטים, אין לו רק ידיעת הכלל, ואין זה כלום. כי יכול האדם להיות מוטעה בטעות, על הרבה ענינים הנבדלים ונפרדים זה מזה, וידומה לו שהכל אחד ושוים הם. וכן כזה, על מה שישמע איזה דבר חדש, וידומה לו שזה מה שכבר שמע או מה שכבר ראה, והכל מסיבת מניעת הבחנת הפרטים כראוי. והראינו מופת על זה, – כי האדם שאינו מכיר באיזה שפה ולשון המדוברת, ידומה לו, בשמעו אחד מדבר בזה, כי אינו אלא קול הברה בעלמא, ולא חיתוך של אותיות בנפרד זה מזה, וידומה לו שהכל בהברה אחת הוא, וכן הרבה בענין כזה, מי שלא יבחין איזה בהמה בטביעת עין, יתמה לו, כי צורת כולן אחת הן בערך, בלי הפרש זו מזו, אבל בטביעת עין, יבחין הפרטים ויכיר ההפרש בהן. וכן הוא בחכמה בידיעת הפרטים, יבחין עומק הדברים ומבין בהם היטב, וישכיל עוד יותר. והערנו הערה חזקה, כי לכאורה עושה הרושם כי סדרי הוית העולם רע מאד, צינים ופחים, גשם ושלג, קלקולי דרכים, אבל באמת יש לסדר ולעשות שהכל יהיה טוב, רק שצריך לזה יגיעה בחכמה ומעשה. כדומה, לרצף הרחובות והדרכים, וכן השווקים באבנים וחצץ, לחמם הבתים בהיסק עצים, ולהתלבש כל עצמו בבגדים טובים וחמים, ולהגן עצמו מגשם במטריות ועגלות מצופות היטב, וכדומה, ולסדר טיב תקוני הדרכים במסילות־ברזל ורכבות, וישב בדרך כמו בבית. סוף דבר, – כי העולם משתקף לפנינו באופנים שונים, לרע וגם לטוב, בלי תיקון ומעשה, – רע מאד, בתיקון ומעשה, – טוב מאד, בלי חרישה וזריעה, – ירעב, בלי נטיעת כרם, – אין לו יין, המשמח לבב, בלי עמל לחכמת המוסיקא, – אין לו עונג השיר והנגינה, וע״י יגיעה ועמל בחכמה ומעשה, בכל עניני העולם כאלו, – עולם שמח וטוב, בעונג רב ועדון הרבה. '''ומעתה''' עלינו להבין, על כוונת מכונן טבע הבריאה, באופן מה היא כזאת אשר לפנינו, אם הרצון והכוונה היה, לברא עולם טוב ומתוקן, היה לו לכונן ולעשות הכל טוב: מגורת אדמה מרוצפת, חטים יגדלו מעצמם, יין יצמח לו מעצמו, שיהיו הכל מוכנים מעצמם להנאה ולעונג, וכן כלי הזמר ימצאו מוכנים מעצם. ואם כוונת מכונן הטבע היה, שהעולם יתכונן באופן רע, בלי עונג, למה נעשה בה, שיוכל האדם לתקן לו שיהיה טוב ועונג בעולם. אלא יוצא לנו ברור מזה, – כי כך היה הרצון ממטביע הטבע, להמציא העולם באופן כזה, – שמבלי עמל ויגיעה, יהיה רע מאד, וביגיעה ועמל רב, יהיה הכל טוב ומתוקן מאד, ועל מה ולמה עלה ביד מסדר הטבע, דוקא על זה האופן? אלא ללמד לאדם המבין ומשכיל פרטי הענינים, כי אף גם, אם בחומר הגס, והדומם, צומח וחי, עכ״ז – בלי יגיעה, רע מאד, וביגיעה יתוקן לטוב מאד, עאכו״כ בענין האדם המדבר, מבחר הברואים בנפש שכלית עליונה, ורוח אלקים בו, והענינים המעשיים שלו, רבו מאד, לפי כוחותיו הנפשיים השונים שבו, עאכו״כ כי כדבר הזה בו, וכמובן כפי ערכו שבו, נברא בו טוב ורע בערכם שבם, וכמו שבענינים הטבעיים, אם יניחם על יסודי מקומם הטבעי, יהיו האבנים מונחים בשדה, ותקולקל השדה שלא תצמח, והרחובות יהיו מטונפים ברקק, בוץ ואשפה, אבל אם יסדר בפעולות ומעשים בהתאם להם, שיגיע כל אחד על טיבו ותיקונו, ועל מקומו כראוי, אז השדה תצמח ותעשה תבואה, והרחוב יהיה יבש ונקי, והברזל והמתכות כשיוטלו מהאדמה, ויותקנו לכליו ולמסילת הברזל, יסע בקור ובגשם כמו בבית, וכן בעצמו ועיקרו של האדם, כשייגע לסדר ולכונן כוחות נפשו וכל אורחותיו, על פי החכמה והבינה, כל כוח וכוח לפי מקומו מקומו ומדתו, אז יהיה לו בכולו הרבה טוב, ואם לאו, – יקרה לו כמקרה העולם, כנ״ל. והנה כמו בעולם, מוכן בו, – כל ההכנות המצטרכות להפיק הטוב, ועל האדם לתקנם ולסדרם כראוי, במקומם וזמנם, כן בעיקר, הכין לנו השי״ת חכמה וכוחות הנפש, ועל האדם לתקנם ולסדרם, בזמנם ומקומם כראוי לו, ואז טוב לו. == מאמר י״ט == טרם כל, אבוא לברכו בברכת מזל־טוב, ויזכה לגדלו ולחנכו על ברכי התורה והמוסר גם יחד ולחופה ולמעשים טובים. אתפעל ממנהגי ישראל, בברכה זו, ניכר ג״כ, שהכל על פי יסודות התלמוד, כפי הנאמר: גדול הלמוד, שהלמוד מביא לידי מעשה (ב״ק יז), וכן: לא המדרש עיקר אלא המעשה (אבות א:יז). ולכן לא די בברכה־לתורה לחוד, וכמו שרגילים אנשים לאמר – יזכה להיות למדן גדול, ואין זה תכלית הבריאה, כי העוה״ז הוא עולם המעשה, והלמוד מביא לידי מעשה, וזה הוא תכלית הבריאה. ולכן בסוף מעשה מעשה בראשית מסיים: כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות (בראשית ב:ג), ואדון כל הנביאים לא נשתבח אלא במעשה, – ״עניו מכל אדם״, דבר שכל ישראל יכולים לבוא למעשה זה, כי הענוה, היא מדה כוללת מכל המדות, וקיום המעשה תלוי במדות, כידוע לבעלי מוסר, ובפרט כמבואר באר היטב ב״שערי־קדושה״ להרח״ו ז״ל, על כן מנהג ישראל תורה היא, לאמר ג״כ ״למעשים טובים״, ובאחרונה, כמו בסוף מעשה בראשית, ולחופה, ג״כ מעשה היא, ובמעשה המצוות, במה שיוכל לדעת, יכול לבוא למדרגה היותר גדולה, כמו האבות והדומה להם, ובפירוש אמרו בתדבא״ר כד: חייב אדם לאמר: ״מתי יגיעו מעשי למעשה אברהם יצחק ויעקב״, וזה רק אם ישלים נפשו במדות, כנ״ל. והגאון ר״ח מולוזין זצ״ל, כתב: ״משה קבל תורה״ (אבות א) למה רק משה, – ״מסיני״, שהיה לו ענוה כסיני, שאז״ל (מגילה כט): למה תרצדון הרים, כולכם גבנונים לפניו, ועליו אתן תורה. וכן יכל אדם שיעמול במדה המעשית הזו, יכול לקבל תורה, ומזה להשתומם, מה מעוטף במנהגי ישראל! '''הסכת''' ושמע ידידי ודע, כי מזה שאכתוב, יוכל האדם לעשות פעולה נכונה, אם משכיל הוא בלמוד הלכה. '''בש״ק''' העבר דברנו הערה נוראה מגמ׳ (מגילה יב): שאלו תלמידיו את רשב״י וכו׳, א״ל מפני שהשתחוו לצלם וכו׳, אמרו לו – וכי משוא פנים יש בדבר, א״ל ״הם לא עשו אלא לפנים, אף הקב״ה לא עשה עמהם אלא לפנים״. ואמרנו הערה נוראה מזה, כי לפעמים יאמר אדם איזה אפיקורסות בדרך שחוק בעלמא, או מבזה ת״ח בדרך שחוק, שהמבזה ת״ח אפיקורוס הוא, ואם עשה כן בדרך שחוק, חושב הוא, מה עשיתי, הלא מצחק אני, והנה בגמ׳ הנ״ל שלא השתחוו לצלם אלא לפנים, ואף עפ״כ אילולא מרדכי ואסתר, שהרבו בצומות ותפילות, ותינוקות בית רבן, מי יודע ח״ו מה היה, והם לא השתחוו ברצון, רק באונס, ולבם לשמים, וגם הצלם לא היה עבודה־זרה, (עיין פסחים נג: בתוס׳ ד״ה מה ראו), וההשתחויה לא היתה רק לפנים, ועכ״ז היו צריכים רחמים כל כך, ומה סבלו עוד מאותו מלך, אימת מות, ״שק ואפר יוצע לרבים״, המבזה תורה או ת״ח, או מוסר, אף שהוא דרך שחוק, אבל הלא אין אונס לו, עאכו״כ. ולא צלם העשוי רק לכבוד בעלמא, אלא תורה, או ת״ח, או מוסר, שע״פ קוטב הדין, חמור כבודם, ואף אם אינו אלא לפנים ובאונס, מי יודע אם לא נתחייב כליה ח״ו, ואיה מרדכי ואסתר העומדים לו, ואיה שקו ותעניתו, וכש״כ עוד – בלא אונס! הרחמן יצילנו מכל זה ומכל הדומה לזה. '''והנה''' ראה נא ידידי, אם נתבונן על זה, רק מעשה בעלמא, וגם לא מלבו, הרי מבואר חומר מעשה בעלמא, ומכש״כ מעשה וכוונה ח״ו, נורא מאד, ועל פי זה נתבאר לי מה שמבואר (שבת קיג): ״והא מיתחזי כרמות רוחא״, ולא הבנתי, מה זה ״מיתחזי״ אחרי שאין כוונתו לרמות רוחא? ועפי״ז ניחא לי היטב ת״ל, כי ממעשה לא נפיק (ויש בענין הטבע כזאת, אך קשה לי להאריך). וכן (שבת קיז:): ר׳ זירא הוה בצע אכולא שירותא, אמר לו רבינא לרב אשי והא מיחזי כרעבתנותא, אמר לו כיון דכל יומא לא עביד והאידנא הוא דקעביד, לא מיחזי כרעבתנותא. הנראה מזה, כי לולא כן, לא הוי שרא למיבצע אכולא שירותא, וכן (לעיל קיג): ״אם יש לו להחליף יחליף וכו׳ – עד כיון דכל יומא לא קעביד לא מיחזי כרמות רוחא״, ולא הבנתי, אטו משום מיחזי לא נכבד שבת, ומשום מיחזי בעלמא נבטל כבוד שבת? אבל על פי הנ״ל מוכח, שגם שם בענין הצלם, לא היה רק משום דמיחזי, ומעשה יחשב, עד שהיו צריכים כ״כ רחמים, ומזה נלמוד לכל מילי היכי ״דמיחזי״ מעשה יחשב. וזה לדעתי הדלה כפתור ופרח לדאות דברי חז״ל כמה הם בדקדוק. '''אבל''' אימה ופחד יאחזני, מי ינקה מכל זה, הרחמן ירחם עלי בתוך כלל אחינו בני ישראל. ותראו דבר נפלא עוד, כי כל ד״ת עולים בקנה אחד, כי ממקום אחד יצאה כל התורה כולה. איתא בשערי תשובה לר״י (ג:קעח) המתחיל: וזה דבר כת שקרים, ונחלק לט׳ חלקים וכו׳ עד החלק הד׳ בענין ספור הדברים אשר שמע, ומחליף קצתם במתכוין, ואין לו תועלת בשקריו, ולא הפסד לזולתו וכו׳, עד ואמר שלהמע״ה (משלי ו:יט) יפיח כזבים עד שקר, ופי׳ רבינו יונה ז״ל, וז״ל: פי׳, אם תראה אדם אשר יפיח כזבים בשיחתו, וספור דבריו, תדע, כי תביאהו המדה הזאת להעיד שקר באחיו, ולענות בו סרה, אחרי אהבתו השקר, ע״כ. הא ללמדנו מהפסוק הנ״ל, כי יש לאדם ליזהר מכל מעשה רע, אף בלא נזק ובלא כוונה, כי לבסוף יביא אותו ההרגל, מבחוץ למבפנים, ויעיד ג״כ עדות שקר, וזהו טעם נכון לשתי ההלכות שהבאתי מגמ׳ שבת, – שאם היה מיחזי כרמות רוחא או כרעבתנותא – היה כדאי לבטל כבוד שבת, שלא יושפע להתרגל בגסות הרוח ובנפש רחבה, כי זה העיקר של כבוד שבת קודש, – לתקן נפשו שבת לה׳, כי הרי כמה גדול כוח מעשה של המיחזי כרע, שחששו פן יתרגל מזה, באמת ברע, – עד כדי כך – להעיד שקר, מבהיל! ומכיון שמרובה מדה טובה, לכל־הפחות חמש מאות פעם, ואם כן העושה מצוה אף בלא כוונת הלב, הלא מרובה חמש מאות פעם בשכר, ומכש״כ בכוונה. והנה גדול כל כך כוח המעשה, עד שאמר ר״ל (נזיר כג.), באחד שאכל פסחו לשם אכילה גסה, נהי דלא קעביד מצוה מן המובחר, פסח מיהא קא עביד. פי׳, מעשה המצוה קיים, וגם על זה חמש מאות פעם גדול השכר, ומכש״כ כשאוכל לתיאבון, הרי זה מצוה מן המובחר, וחמש מאות פעם שכר מן המובחר, ומכש״כ מעשה מצוה עם כוונת טוהר הלב ושמחה של מצוה יחד! וזהו מנהג ישראל שאומרים ״ולמעשים טובים״. אלה דברי מברכו, – יחיה חיי נחת ושמחה של מצוה תמיד, ואשרי לו. ע״כ. == מאמר כ׳ == בענין ״כל אשר תמצא ידך לעשות עשה״. שלחתי לך מכתב מירושלים, עם מה שצרפתי שם מפרשת ראה, גם מאמר לירושלים לחבורה הנעימה, עדנה לא ידעתי אם הגיעך נוראות ידובר שם, האיך אמונתנו בנויה על חושית גלויה לכל העולם כולו עד היום, באין מי שיוכל להכחיש, כמבואר שם. וזו היא אמונה גלויה לעין כל. דברי הגר״א בסדור שלו, כי בענין הבחירה נראה כאילו יכולת לאדם לעשות בחירתו, והאמת אינו כן, ורק מה שצריך למרק עוונות, מניחים לעשות, ולא כולו, וזה גלוי. א״כ נתברר לעין כל, – הדבר המבואר בספרי הרמח״ל לוצאטו ז״ל ובסדור הגר״א ז״ל בבחירה כנ״ל, והבן. '''והנה''' כאשר יש לנו, תהלה, בירורים חושיים על אמונה, יש לנו ללכת אל התכלית, תכלית חכמה – תורה ומעשים טובים, כי זה מברר שהחכמה נתבררה לו היטב, ולאו מילתא זוטרתא היא, דבסוף מעשה בראשית סיים במלת ״לעשות״, כי זה העולם – הוא עולם המעשה, ולעד ולנצח נצחים, וכפי שנתברר במאמר הפילוסוף ענין נצח. '''והנה''' לנו עדת ישראל, יש לנו נצח נצחים, ושם לא יהיה עוד עולם המעשה, רק בזמן הקצר הזה, ושלמה המע״ה אמר (קהלת ט:י): ״כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה״, פי׳ כחך, לא בפשוטו, לעשות בכוחו, אבל הענין, – עד מקום שכוח האדם מגיע, תעמול, בין בעמילות הגוף, בין בעמילות הדעת, חטוף, עשה, כי אין חשבון ודעת וגו׳ רק בעולם השפל הלזה הקצר והכלה, ושם תראה מה זאת מעשה, אבל שם כבר חלף עבר, על־כן חטוף ועשה. '''והנה''' אמרנו, תכלית הנחת תפילין הוא לשעבד החושים והדעת להשי״ת, ואם כן כשיעמול האדם בכל כוחו לשעבד עצמו מכל וכל להשי״ת, הרי זה עיקר מצות תפילין, ועכ״ז מי שלא יניח תפילין במעשה, הרי זה קרקפתא דלא מנח תפילין, ונידון לדורי דורות, הרי זה מבהיל מה זאת מעשה! ויפה אמר שלמה המע״ה: ״כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה״ ואל תרף, כי גדול מאד מה שכ׳ בסוף מעשה בראשית, ״לעשות״, הרי כל הקודם, – תכלית למעשה, מבהיל מה זו מעשה! '''ומעתה''' כמה מובן לנו אז״ל (ברכות יז): ״תכלית חכמה תורה ומעשים טובים״, פי׳, על־ידי חכמה עמוקה בתכלית, יתברר עומק המעשה, עד שכל מעשה בראשית תכליתם, ״מעשה״, עמוק מאד! '''היום''' אור ליום ה׳ נתעוררתי על ענין מעשה המצוות דוקא כהלכתן, כדומה (ברכות טז:), תני רב עובדיה קמיה דרבא, ולמדתם – שיהא למודך תם, שיתן ריוח בין הדבקים, עני רבא בתריה, כגון בכל לבבך, בכל לבבם, עשב בשדך וכו׳ וכו׳. '''והנה''' אם לפני אדם ידבר, יבין כוונתו מה שהוא אומר, ועל־אחת־כמה־וכמה שהשמים יבין, אלא שאין זה אלא מעשה המצוות, – אשר ברא אלקים לעשות כתיב, וכיון שאינו מדקדק היטב, הדק היטב, ליתן ריוח, אין זו מעשה שלמה, וענשו מרובה, – גם על זה אה! אה! וא״ת מי הגיד לי? הגמרא הגידה לי (שם ברכות): כל הקורא ק״ש ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנם, אש גיהנם ששים פעם יותר מאש שלנו, וכשאין מצננין לו האש הנורא הזה, אין זה עונש מרובה?! '''ומעתה,''' אם רק ריוח בין הדבקים באינו מדקדק, ענשו חמור כל־כך, מי שאינו מדקדק כ״כ בגוף הלכה, – לקיים מעשי המצוות כהלכתם בדקדוק, כגון לאחר הזמן, וכדומה לזה בשארי מצוות, ובפרט בדיני ממונות שלא בדקדוק, שאין יום הכפורים מכפר, אוי! '''והנה''' כאשר נתבונן במדותיו של הקב״ה עם בריותיו, נורא מאד, כמבואר בתומר דבורה – מי אל כמוך וגו׳, הנה עבר על האדם כמה יוה״כ ולא שב, ועדיין עומד במרדו כמה וכמה שנים, הראוי לפניו להכין לו יום כפרה וסליחה? במדת בו״ד האם היה כך? ומדת הקב״ה אינו כן, כי גם לרשע היותר גדול, מכין לפניו יום סליחה וכפרה, היש חך מתוק מזה? ע״כ אפילו מצד הישרות לבד, היה ראוי להכין עצמו על יוה״כ לשוב לפניו, ודוקא בקיום המעשה כהלכתו, כנ״ל. '''ואיתא''' עוד בגמ׳ (מגילה כד): אין מורידין לפני התיבה וכו׳ מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין, אטו אינם מבינים כוונתו, הרי כי המעשה צריכה להיות בשלמות, כאילו ח״ו, כביכול, כאינם מבינים, וכן בתפלה על חולה, צריך לברר את שמו, ועל מה זה? ״לעשות״ כתיב בסוף מעשה בראשית, והערנו ע״ז בק״ש, וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות השם. ומעתה, עיקר זכירה, בדעה הוא, ואפשר תאמרו אני אעמול את דעתי תמיד לזכור, וא״כ על מה ללבוש בגד של ציצית, הלא עיקר המצוה באה על זכירה, ואזכור, לא כן – ״ועשיתם אותם״, דוקא ללבוש, ואם לא כן לא קיים המצוה כלל, ונענש עליה מאד, וכן לקמיה: ולא תתורו וגו׳ למען תזכרו ועשיתם, דוקא ללבוש בגד ציצית. '''ותראה''' דבר נפלא, (ביומא עג.), גבי אורים ותומים, שאין שואלים בקול, ולא מהרהר בלבו, אלא כדרך שאמרה חנה בתפלתה – וחנה מדברת על לבה, והנשאל אומר כה אמר ה׳ עלה והצלח וכו׳. ראה, בני, נפלאות, הלא יגידו האורים ותומים עתידות, ואם יודע עתידות מה שלא היה עדיין, כש״כ מחשבה שכבר היתה, שיודע, ולמה נפסקה הלכה שלא יהרהר בלבו לבד, ורק ידבר? הרי נפלאות לראות, כי בעולם המעשה, דוקא כל אשר תמצא ידך לעשות במעשה – עשה, ומי יבוא בסוד ה׳ לדעת, למה דוקא מעשה. ואחרי אשר ראינו ברור בזו הגמרא, כי דוקא ידבר באו״ת, הרי נותנת שמחה גדולה לאדם לקיים מעשי המצוות, כי הלא נראה, כי מעשה המצוות – מצוה בפני עצמה היא, וסוד ה׳ גנוז בה, בהמעשה דוקא. ברוך העם שככה לו, ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר! וכמו כן למדונו חז״ל, כוח המעשה, להשתומם מזה; – בקרבן סוטה נאמר (במדבר ה:טו): ״ולא יתן עליה לבונה״, הטעם שלא יהיה קרבנה מהודר, והיה מסתבר בגמרא, שלא יתן עליה גם ע״י כלי, לא יתן עליה לפי שעה, ורק מפסוק הוצרכו ללמוד דוקא ליתן על קרבנה אסור, ואיך עלה על דעתם דעל כלי בעלמא גם כן, אין זה כי מי יבוא בסוד טעמי המצוות, ואפשר ע״י כלי גם כן אסור. '''ועפי״ז''' נתיישב לי דבר ששמעתי בשם הגר״א ז״ל, כמדומה מאאמו״ר שמעתי, כי הנוהגים אחריו היו מקיימים דברי הפסוק כפשוטו, גם כן. '''ועפי״ז''' ניחא לי מה ששמעתי על הצדיק ר״י זונדל ז״ל, כי היה מהלך סביבות ירושלים וספר מגדליה, ואמר למי שהלך עמו, ״ספרו מגדליה״ כתיב (תהלים מח:יג), ולא ידעתי מה זאת, ועפי״ז ניחא לי, כי רצה לקיים כהפסוק כפשוטו ג״כ, כי מכיון שכתוב בתורה בלשון הזה, זה גם־כן מה״ט מצוה מעשית היא, וכל אשר תמצא לעשות עשה. והיה מסבב סביבות ירושלים וסופר. '''בני''' יקירי! היום אור ליום ב׳ תבוא, סיימתי המאמר, כי היה קשה לי מאד לסיים קודם השבת, וגם היום הייתי – סמכוני באשישות, ע״כ אקצר עתה, ואברכך ברכת הדיוט, שלום רב יהיה לך בתוך כל ישראל, וזו ברכה שאין למעלה הימנה. == מאמר כ״א == === בענין הנהגת העולם לפי מעשה האדם === ==== וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וגו׳ כי לא המטיר ה׳ אלקים על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה וגו׳ (בראשית ב:ה) ==== הנה ידענו כי החכם יעשה הכל במכוון לפי החכמה, ושאין חכם כמתכנן ופועל סדרי הטבע, אבל זה פלא, מדוע נראים הרבה מעשים, כמו מקרי קיץ וחורף, אשר לא יהיו תמיד בסדר? מכאן ראיה לדעת המקובלים חכמי האמת, כי ״הנהגת העולם היא לפי מעשי האדם״, וכן הלא כל צבא השמים הם מנהיגי העולם, ואצלם לא נראה שום השתנות, וכאשר יבוא פעולתם למטה לארץ, הלא הוא בבלתי סדר קבוע, אלא ודאי כנ״ל כדעת המקובלים. ע״כ. == מאמר כ״ב == === בענין הנשמה נשמת חיים === ==== וייצר ה׳ אלקים עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים (בראשית א) ==== מכתב מגרובין לב״ב בקעלם וביחוד להבן יקיר לי הנכבד מחמד לבבי כמר נ״ז נ״י כאור שבעתים. '''בשמחת''' לבבי אבא להשתעשע כמו פה אל פה, עם בית נכבד כמותכם היום, מי יתן ויתגדל כבודכם מיום אל יום, לא מאחרים ולא מזרים, ולא ממקום שאינו שלכם, אבל ממכם וממקום שהוא שלכם מעצמיכם, יצמח ויציץ ויפרח כבודכם, ויתגדל שמכם, במקום אין יד אדם שולטת, ואין לזרים עמכם. הצלחת האדם ושמחתו, נתונה בו־בזמן שאמון בו, תתחזק מאד מאד באמונה ותקוה טובה, כי יתרון לתקות השי״ת, – כי התקוה בעצמה טובה היא גם בטרם תבוא הדבר המקווה, ואף גם זאת סיבה להפקת המקווה, ודבר גדול הוא, וחובה גדולה עתה על האדם להתענג באמונה, ולקוות אליו ית׳, ולצפות תמיד לישועה, ונגאלו וכן יגאלו בזכות אמונה, (שבת לא) ושואלים לאדם צפית לישועה, ולזאת תקנו אנשי כנסת הגדולה בתפלה: כי לישועתך קוינו כל היום, וזאת תחיינו תמיד. בני יקירי, הזמן קצר מאד, אבל מה אעשה וחפצתי להעניק לבניי החביבים לי הרבה, מכל מילי דמיטב. הרבה דברנו מענין – בני חבורה, כי זה תואר גדול מאד, וראש המעלות מזה, היא היא בחינת השלום המעולה במעלות, ויש בזה פרטים הרבה, בכל הנצרך להתכבד בתואר הנעלה הלזה, וראש דבר, לשים עין על כל דרכיו – מה ואיך לעשות, כי המורגל בהעלמת עין ושכחה, לא יושלם לו חוק הצטרכות החבורה. ועל כן אני מתפעל תמיד מן העלם אנילאויץ, אשר זה כמה ישרתנו – כמה פעמים ביום, ולא ישכח, ולא יעלים עין, ולא יתעצל בשום פעם, בכל הפרטים, ביתרון הכשר וזריזות נפלאה מאד בעיני, הודעתי לכם זה, יען כי דבר לי אליכם בני, להרגיל אתכם יותר במידה הזאת, הן אמת, כי בושתי מלדבר כזאת, יען לא יחשב כי מתרעם אנכי על מיעוט השתדלותכם לפני, ובאמת, הלא תעבדוני עבודת עבד, יותר מחיוב בנים לאביהם, וכו׳, אבל עכ״ז אינו כדאי למנוע הלימוד מכם, הפעם לא שמתם עין על חפצת נסיעתי להשלימם על מכונם וכו׳, לא ח״ו עצלות ורפיון ידים הסבו זאת, אבל שכחה והעלמת עין המצוי, אבל לא כן ראוי אתכם, השכחה והעלמת עין – לא ימצאו באהליכם, מיעוט שימת עין לא ישכנו במגורתכם. תתרגלו בעניני הבית להיות בני חבורה זריזים הם, ולפקח בעין פקוחה על כל עניני הבית זה לזה, וכל אחד יחשוב להכין לזולתו, ולמנוע ממנו עי״ז העדר מבוקשו כדומה – יחשוב, אם אני לא אניח החפץ על מקומו המיוחד לו, אז יעדר מבוקש בני חבורתי, כי לעת צרכם את החפץ, לא ידעו מקומו איפה הוא, וכדומה לזה, ואז כל דבר על מקומו יבוא, ושלום הבית ישגה, ומעלת עין פקוחה תתרבה ותתגדל אורה, ותואר הנכבד הנעלה: בני חבורה זריזים הם (שבת כ) יודבק בכם, וזה מבוא לשלום המדיני, כי שלום הביתי ושלום המדיני אחד הם. אתמול דברתי הענין של חיות דבר ודבר, אשר הוא נושא הענין, כמו – תורה ותפלה ומוסר ודרך ארץ, – הכל נושא ענינם הוא החיות של אותו הדבר, ולזה אמרו: (שבת צד) החי נושא את עצמו, פי׳ האדם אשר הוא מוגדר בעצמיותו, וכן בעל־חי אשר הוא מוגדר בעצמיותו, מי הוא ראש נושא שלהם המיחדם לעצמיותם בפ״ע, הוא החי של אותו העצמיי בתוכו, ואם יחסר לו חיות בדבר, אין מי שישא את הדבר, ולא יצליח בשום דבר, ויען כי החיות של ענין וענין ביחודו הוא דבר קשה מאד, ע״כ הניחו סופרי הנפשות, נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, חיה – למעלה מנשמה ג״כ, כי היא נושאת כולם, כי שורש כל דבר הוא החיות שבעצם הדבר! יש מי שידע דבר ולא החיות מהדבר, וזה דבר קשה מאד, ולכן צדיק נקרא חי, כי חי נושא את עצמו, עצמותו נושא חיות שלו, כוח החיוני מעצמותו נושאו את כל עצמיותו בחכמה ומוסר, ולכן אחרי ״חיה״ קראו סופרי הנפשות ״יחידה״, כי כוח החיוני בעצמיות, מקבץ כולם יחד, כי החיים אחד, שהיא התאחדות הגמורה, עד שיקראו – בני חבורה, ורק אחרי ה״חיה״ אז תבוא ״יחידה״ להקרא בני־חבורה, נזכה להיות בתואר הנעלה הלזה! אצלנו בלינו אתמול כל הערב עד השעה עשר, – להראות להם גם בלימוד גפ״ת, כי יש מי שלומד ויודע מה שלומד, אבל החיות של הסוגיא אין לו, החיות של הסוגיא הנושאת את עצמה אין לו, ולכן יצאו מפה בנים, אשר הנהגתם היא טובה, ועכ״ז אחרי יצאם מפה, מאומה לא ישאר בידם, למה? כי לא היה להם החי נושא עצמו – עצמות הענינים, ואיך ישאו מפה אתם, – ואין להם נושא שישא אותם עצמיות הענינים הנעלים, כללו של דבר, מי שלא יתרגל בעמל רב, להשיג החיות של כל הענינים, אין לו נושא, ומאומה אין בידו, והראינו בתורה כי כן הדברים מבוררים ומקוימים. == מאמר כ״ג == הענין שאחז״ל (ברכות יג) למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע, כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה, ואח״כ יקבל עליו עול מצות. וקשה הלא גם בפרשה ראשונה נאמר כמו בפרשה שניה ״ואהבת״, ובפרשה שניה ג״כ נאמר (דברים יא:יג) והיה אם שמוע וגו׳ לאהבה את ה׳ וגו׳, ועוד אטו אהבה— כל מצוות היא, הלא יש תרי״ג מצות, ונראה בהקדם מה שאמרנו על הכ׳ (תהלים טו:יא) תודיענו אורח חיים, פי׳ תודיענו דרכי התורה כדי לקיים כל התורה והמצוה, וממילא תשאר הנפש זכה בלי סיג, ותדע מה שטבעה לדעת, כי נפש האדם יודעת הרבה, כנאמר (תהלים קלט:יד) ״ונפשי יודעת מאד״, ורק בשביל השתתפה עם החומר הגס והחשוך, היא תתגשם בשלילת כוח ידיעתה הרוחנית, ולזה ניתנו התורה והמצוה לשמור המצות, להיות הנפש מזדככת, ותנצל מטינוף החומר ומגסותו, ולהאיר בה כוח אור רוחניותה, וכמו שאחז״ל (קידושין ל) משל למלך שהכה את בנו וכו׳ עד – בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, וכן משמע מהא דאמרו (שבת קנב) פקחים שבהם החזירום כשהם מגוהצים. וקשה הלא האדם לעמל יולד, וא״כ אין המשל דומה לנמשל? וצ״ל דגם בענין הנמשל כן, דכל התורה והמצות אינם רק לשמור הנפש שתשאר בזכותה וברוחניותה, וממילא תשאב אל מקורה ותאהב את בוראה, כי ממנו לוקחה, וזהו לה בטבע כי אחרי שמירת התורה והמצוה להניחה על טבעה, ולכן כתוב: ״אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם״ היינו קיום כל התורה, וממילא התולדה שתשאר הנפש זכה בטבעה – ״לאהבה את ה׳ אלקיכם״ ושפיר אז״ל כי הפרשה נקראת קבלת עול המצות, היינו קיום המצות, כדי: לאהבה וגו׳ וזה תכלית האדם. ע״כ. == מאמר כ״ד == עוד דברנו בענין הגמרא עירובין לב: אמר רבי נראין דברי מדברי אבא וכו׳, פי׳ כי נפש האדם העליונה יודעת עצמה וזולתה, ולולא הגוף לא היינו מבחינים לחשבה זאת ממנה למעלה, כי היה נדמה לנו, איך יכול להיות באופן אחר, בערך הנפש, אך מפני הגוף נבין כי זה מעלה ממעלות הנפש, וע״כ נדע ג״כ כי לא לכל אדם יש להם מעלה זאת ועל כן רבי, שהיה לו מעלה זו, הציץ מאחריו על דברי עצמו כשל זולתו, ולכן אמר רבי אחרי הביטו בטוהר כזה: ״נראין דברי מדברי אבא״, כן יש לאדם להרגיל את עצמו, להביט על דבריו בהבחנה זכה, ולהשקיף איך יצאו מבין מחשבותיו, ולהתבונן אם יצאו בדרך ההיקש האמיתי, ומה שיש לטעות בהם, יתקן לו, ע״כ. == מאמר כ״ה == דברנו כי הכל תלוי בערך התשוקה, ולכן האדם בעניני תאות הגוף, תתחזק תאותו, כי הוא עושה בחשק גדול, ואם כי בעניני הגוף אשר לא יפיק זממו, רק תמיד עוסק בריצה, ולא ישיג אליו מה שרוצה, ועכ״ז מחמת שהרצון לזה, הוא בתשוקה גדולה, תתחזק תמיד תאותו, ומה היה אם היה באמת הטבע להפיק כן זממו, מי יודע עד היכן היתה מתחזקת התאוה והתשוקה. ומזה נוכל להבין ולהבחין, עד היכן יכול האדם בעניני הנפש להשיג ולעלות יותר ויותר אם היה מגדיל תשוקתו, ובנפש, הלא זאת בטבע להשיג מה שחפץ, – הלא נקל להבין, כמה יגדל מזה במעלת הנפש ובתשוקה למעלות, כל עוד ועוד למעלה ראש, וזה הענין אשר נמצא באדם ביחוד, כח השמחה והעצב, מה שאינו בשום בעל־חי, ולכן היו רוצים הקדמונים להגדיר את האדם במיוחד, בגדר: שמח ועצב, עד שהאחרונים יותר, הבינו כי בגדר: חי מדבר, מוגדר האדם משאר בעלי החיים, ואם כן נבין, כי הגדר של שמחה ועצב שנבדל ג״כ האדם, משאר בעלי־חיים הוא, רק להשיג ולהגיע בו תשוקה גדולה ע״י השמחה, להגדיל מעלתו מעלת המדבר – מעלת הנפש העליונה השכלית, והעצבות למעצור ומניעה לחסרונותיו הגרועות ומדותיו הפחותות שבו, כי העצבון הוא צער, ויביא לו לברוח מהחסרונות, כדי למנוע צערו של העצב. ומעתה יש לנו להבין מהמאוחר אל הקודם, כי על האדם הצורך הרב – להגדיל מעלתו בנפש ולא בגוף, כי באם תכלית השמחה והעצב היתה להגדיל בעניני הגוף, מה תועלת יש בזה, הלא אדרבא טוב היה בזה, מעט החפץ והתשוקה, שלא יצטער כ״כ בהעדרו, ולמה יהיה לו צער חנם בלי תועלת? כענין הכ׳: אוהב כסף לא ישבע כסף (קהלת ה:ט) ועל־כרחך ניתנו השמחה והעצב, רק להגדיל מעלות הנפש, ושם היכולת לו להשיג תמיד חפצו ותשוקתו, ומה שיחפוץ יותר, באמת ישיג יותר, והעדר החפץ והעדר ההשגה, הלא חסרון הוא, ולכן ניתנה בו השמחה להגדיל החפץ, והעצב – להפחית החסרון, ומזה מופת על נצחיות הנפש, כי בלי הנצח, מה תועלת יש בהגדיל החפץ, והלא כשיבא יומו לצאת מן העולם תכלה התשוקה והחפץ בע״כ, ולחנם הוטבעה בו החפץ והתשוקה וההשגה, ועל כרחך מובן ברור, כי הנפש נצחית, ולא תכלה תשוקתה והשגתה לעד ולעולמי עולמים, ולא עוד אלא שבאם לא יחיה לנצח, א״כ הרי נתנה הטבע באדם, שמחה ועצב לרעה ולא לטובה, – שכל עוד שיגדל האדם תתגדל תשוקתו, וכשיבא בימים יותר, תתגדל תשוקתו עוד יותר, וכשימות, יגדל צערו יותר על ידי תשוקתו היתירה שנתגדלה בו, וחיל כוחה לא מועיל בו, וע״כ נבין ונדע, כי לא תפסק תשוקתו והשגתו ע״י מיתתו, והוא הולך ליאור באור החיים לנצח נצחים. ודברנו דבר נפלא עוד, כי בקל נדע ונבין, כי ע״י עסק הנפש, עשר ידות לה, לעומת עסק הגוף, הלא בעליל נראה זאת, הלא דברנו עתה שעה קלה, בערך איזה רגעים, הביטו וראו ההיקף הנפלא, מה שכלול בזה, אשר יספיק להאדם, על כל ימי חייו, היתכן זאת בעניני הגוף, למלאות צרכי גופו, בשעה קלה כזו, ובהיקף גדול כזה, הלא זה מעורר אותנו עד היכן לייקר עסק הנפש, כענין הכ׳ (משלי ח:יא): וכל חפצים לא ישוו בה. כי מזה נוכל לצייר, הריוח הרב, בעסק הנפש כל שעה ושעה. ע״כ. == מאמר כ״ו == בגמרא ברכות יז. מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה: אני בריה וחברי בריה, אני מלאכתי בעיר, והוא מלאכתו בשדה, אני משכים למלאכתי, והוא משכים למלאכתו, כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי, כך אני איני מתגדר במלאכתו, ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט, שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים. לבד הפנים השונים אשר דברנו בזה, יש בזה מוסר נפלא פשוט, והוא, כי יסביר לעם הארץ, שאין להם חליפין תמורת התורה, וגם לחזק ידי העושים במלאכת הקודש, כי לפי הנראה והמובן, כי ת״ח וע״ה, מי ידאג יותר טובת העולם, הלא דעת לנבון נקל, כי הת״ח ידאג יותר טובת העולם, והנה הנסיון יורה לכאורה להיפך, מי יכין הרבה דירות לבני אדם, הלא האיש אשר עמל כל ימי חייו לבנות בתים מרווחים, חמש־עשרה חצרות, הניח אחריו ברכה לדור בהם חמשים משפחות, משא״כ התלמיד־חכם, יושב בדירתו הקטנה, ולא בנה ולא הכין דירה ומקום ללון, אף למשפחה אחת, ועם כל זה, קרא הרמב״ם ז״ל, להבונים בתי חצרות ומצודות סלעים לעמוד כמה מאות שנים קרא להם (בהקדמתו לפירוש המשניות): אילמלא המשתגעים, לא היה העולם קיים, וכן מי ייטיב עם אנשי העולם, הלא המשכרים עצמם, השותים יין ושכר לרוב, אלה הם המשמחים לבבות בעליו של בעלי הגינות, מסעדות, בתי מרזח, בתי קפה, וכדומה, ואילמלא השיכורים, היו בעלי המסעדות ובתי היין והשכר, – רעבים ועצבים, ומחוסרי לחם, מי הם המגדילים בתי־עסק של הגבירים, סוחרי מכונות שעשועים מכל מעשי שחוק והיתול, הלא המה הילדים והגדולים הדומים לילדים, ועכ״ז מי הוא המכובד אצל אנשי העולם, ואת מי הם מפארים, – את האיש אשר חי חיי צער ומים לחץ, ידכא נפשו וגופו על חיי חכמה ודעת, למה? כי אלה בעלי תאות לחיי הוללות, ומזיקים את העולם, ואז״ל (סנהדרין כא): סהדי שיקרא אאגרייהו זילו, ואלה החכמים, מקיימי העולם ומשמחי העולם בחייהם, וישארו ברכה אחריהם במותם, ובאמת למי יתנו אנשי העולם אמון, ואמונה ישרה, נאמנה לסמוך עליו, את החכם, ולא את המטיב עם העולם, כשיכור וכדומה מבעלי התאות, נמצא לפי זה, כי הוא צלל במים אדירים והעלה חרס בידו, וזהו שאמר: אני בריה וחבירי בריה וכו׳, פי׳ אני לא ידעתי כמותו, ״הוא מלאכתו בשדה״ פי׳ עוסק תמיד לאחרים, להכין להם דירה, להכין להם מאכל ומלבוש, ״ואני מלאכתי בעיר״ פי׳ אני דואג לעצמי, ושמא תאמר הוא נהנה ואני לא, לא כן, כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי, כך אין אני מתגדר במלאכתו של עם הארץ, כי העלה בידו חרס, דואג עבור אנשי העולם, והעולם מעול ימעלו, ובגוד יבגדו בו, מבלי לשבחו ולפארו, ואדרבא להיפוך עוד, משא״כ אנכי הדואג לעצמי, – מלאכתי בעיר, הכל סומכים ומאמינים אותי, ונמצא אותם ע״ה לא העליתם בידכם חליפין, תמורת התורה!! ואמר שמא תאמר אני מרבה וכו׳ שנינו אחד המרבה וכו׳ כנ״ל, הסכת ושמע, ענין נפלא בזה, והוא: כי יש לנו לחקור, מהו ענין זה שהשי״ת נקרא חי? וביארו החכמים, כי אינו בגדר חיים שאנו יודעים באופן השטחי, אלא רק בשם השאלה, להבין זאת נדבר בהרחבה מעט, והוא, כי אנו אומרים בתפלה, מחיה מתים, והיה צריך לכתוב – יחיה מתים, לעתיד, אבל הענין, כי נחקור נא, מה זה גדר ״חי״? הראינו כי גדרו הוא הרגשת ידיעת עצמו, למשל: הדומם אינו יודע עצמו, החי יודע עצמו, הכלב יודע עצמו, וכן כל בעל חי, אמנם ידיעתו אינו רק במוחשי אשר את עצמו, ולא בהיקף השכלה, – מה היה קודם שנברא, מאין נברא, האיך נברא, מה יהיה אחר מותו, זה אין לה ידיעה עד מה, אבל האדם יודע כל זה, לחשוב ולהתבונן, ולמה? כי הקב״ה חנן לו דעה, מתנת הקב״ה עם בני האדם, ונמצא לפי זה, כי עיקר החיות, הוא הרגשת הידיעה, והאדם נקרא מדבר, רק להגדיר אותו בזה מן הבהמה, אבל באמת שם מדבר במונחו על האדם, הכונה, שהוא חי באופן יותר גדול מן הבהמה, בגדר אחר, כי הבהמה הרגשת ידיעתה רק את עצמה, ולדעת חפצה ורצונה, אבל האדם יש לו ידיעה חוץ לעצמו, כנ״ל, מאין בא למה בא לעולם, מי הביאו לעולם, וכהנה רבות, ובאיזה כח ידע זאת, בחלק מדבר, פי׳ השכל כידוע, (בראשית ב:ז) ״ויפח באפיו וגו׳ לנפש חיה״ ת״א לרוח ממללא, כידוע, ויש לו הרגשת ידיעה רבה, וע״י כח המדבר, הוא חי גדול, יותר הרבה מן הבהמה, עד שהבהמה נגדו, חשובה כמתה, כי שמה־חי, הנקרא לה, הוא רק בהבחנה אצל הדומם, שאינו יודע עצמו ג״כ, אבל האדם נגד הבהמה, – הוא חי והיא מתה, למה? כי ידיעתו, חוץ לעצמו ג״כ, ונמצא לפי זה, מה שנקרא האדם מדבר, אינו רק להגדיר לו שם מלעומת הבהמה, אבל באמת שם מדבר הוא חי, והוא חיים גדול הערך, כן נראה לי ברור. ולכן הותרה אכילת בעלי חיים לאדם, כי נגדו הם מתים והוא חי, כי הרגשת ידיעתו מרובה ובגדר אחר, הוא חלק חיים שלו, ולכן: רשעים בחייהם קרואים מתים (ברכות יח) למה? כי נתקלקל ונפגם הרגשת ידיעתם, ויודעים רק עצמם – לאכול ולשתות, ולכסוף ולחמוד, ולכן נאמר (ש״ב כג:כ) ובניהו בן יהוידע איש חי, פי׳ יודע חוץ לעצמו, והוא החלק של החיים. ולכן הסומא נקרא מת (נדרים סד) ונסביר זאת, כי הלא הוא חי, כי אנחנו רואים, האנשים בחושך אינם יודעים מחיים, כמו שאנו רואים, כי שעה מועטת שנוסעים במנהרה (טונעל) מתחת האדמה, כולם מעוצבנים וממהרים לשעה קלה זאת להדליק נר או גפרור, ולמה? כי הראיה באמת כשנעמיק בה, היא ידיעת הדבר, כי ע״י ראיה ידע וירגיש הדבר, והידיעה היא החיים והחיים שמחה לאדם, ולכן כשיחשך מעט לפי שעה, יחסר לו מעט הרגשת ידיעת הדברים מכמו בראיה חושית ממש, ויחסר לו ידיעה כזאת, אשר היא מהות החיים שאבד לפי שעה, ולכן סומא שחסר לו חוש הראיה, ומזה חסר לו הרבה הרגשת ידיעת הדברים, ואם כי פעם ראה אותם והכירם וידעם, אבל אינו דומה, הרואה אותם עתה, יודע יותר, ונקרא נגד הרואה כאילו מת, כי חסר לו ידיעה נגד הרואה, ונמצא לפי״ז, היטב נבין מה שנאמר (קהלת א:טז) ״ולבי ראה הרבה חכמה״ בי עיקר הראיה, הכונה ידיעת הדבר, והחכם בחכמת לבו, יודע הרבה, ונמצא לפי״ז היטב נבין מה זה הרבה, כי רואה הרבה והוא היודע החי, ונמצא לפי״ז כמו שהבהמה מוגדרת מאדם, על שום מיעוט ערך ידיעתה, והיא בגדר מתה נגדו, כן האדם, – כל מה שחסר לו חלק ידיעה – מה הוא, מה חייו, מה העולם ומטרתם, נחלק מזולתו היודע, כמו ממש בהמה מאדם, וכמו שנרגיש בחוש, – מנסיעת המנהרה באדמה, כשיחשך על שעה קלה, נעצב על מעט חסרון־ידיעה שהיא חלק חיים שחסר, ויחטוף תיכף להשיג אש להאיר, עאחכו״כ ידיעה רמה ונעלמה, לא חושית, רק התבוננות דקה, כשיחשוב בה, ויבין וידע, אז נתוסף לו חלק חיים, וכשיתרחק ממנה מעט, יחסר לו חלק חיים, כי אז לא ידע כמו בעת חשבו בה בעומק שמקודם, ובהתרחקו עוד יותר וימעט ידיעתו עוד פחות, וחסר לו עוד חלק חיים, ועוד כנ״ל (וכמה מוסר נשגב מזה, לדברים שלא התבונן בהם מעולם כלל, כמה זה חשוב כמת, מיעוט ידיעתו, מקל־וחומר בן ק״ו מראיה חושית החזקה, ולפי שעה יחסר לו ידיעה, והאות על העצבות בזה כנ״ל, וק״ו בראיה שכלית כשיתרחק, וק״ו בן בנו של ק״ו בדבר שלא ידע מעולם, כמה הוא מת! ותבינו אוהבי בשעה שנדבר בזה, כמה התעוררות חלק החיים נמצא בכם להרגיש בעצמיכם חיים גדול מקודם שהערנו, ולכן אז״ל (מנחות צט) הל׳ מדרכי מיתה לדרכי חיים, לשון רבים, כי הרבה דרכי מיתה יש, על פי חסרון הידיעה, וכן הרבה חלקי חיים על פי רוב הידיעה, יתרבה לעומתו החיים, כי החיים הוא הידיעה, ונמצא עפי״ז נבין, כי הידיעה הגדולה שיכולה להיות אף כמרע״ה, הוא נגד ידיעת היש״ת כאפס ואין, ונמצא כי הוא נגדו כמת, ולכן נאמר (שמות לג:כ) כי לא יראני האדם וחי, כי הוא אינו חי, ורק השי״ת בתכלית ידיעתו נקרא חי, ונמצא כמו שידיעתו ית׳ נעלה ונשגב מידיעת בנ״א, א״כ חייו שהוא הידיעה, נשגב מבנ״א ורק בשם מושאל נקרא לנו חיה, לפי הבנתנו, ולכן מרע״ה עניו מכל אדם, כי היה מרגיש עצמו נגדו ית׳ מת ממיעוט ידיעתו, ונמצא כי הגדול שבגדולים על פי המדרגה ממנו, ורק יעשה רצון קונו, המסדר לפניו דרכי חיים, וא״כ אתה שוה לנו, והבן מאד כי נכון הוא. ובמ״א כתב: בחינת מת, מונח ובלתי יודע מעצמו כן האדם החי הבלתי יודע מעצמות כוחותיו הפנימיים, אשר זה כל האדם. == מאמר כ״ז == לבאר איך שמשכיל לדוד וגו׳ הוא יסוד גדול, וזה הענין הוא יסוד לכל התורה כולה, ולתכלית האחרון, הנה ידענו כי הקב״ה הוא רואה ואינו נראה, וכן מעשיו ית׳ רואים ואינם נראים, האדם הוא רואה ואינו נראה, כי אין מה לראות עליו, בשר ודם וגולמי כלי בשר, אבל באמת הוא מלא כוחיות אלקות, עולם קטן, ויודע הרבה מאד, כענין ״ונפשי יודעת מאד״ (תהלים קלט:יד) אבל אינו נראה בו מאומה, והוא בעצמו אינו רואה מה שיש בו רק אחרי רוב העמל והיגיעה ועזר ה׳, וכן כל הדברים הגשמיים, ג״כ רואים ואינם נראים (נ״ל כונתו, כי רואים אותם, היינו – בני אדם רואים אותם ואינם נראים כח ליכוד תוכיותם) כי גם כנף של זבוב קטן, יש בו הרבה מאד, מה שאין כל חכמי העולם יכולים לעמוד עליו, כמו שהגידו הפילוסופים החוקרים, והודו ולא בושו, והראיה שאין אחד יכול לעשות כנף לזבוב, באם יעקר ממנו הכנף הקטן, ועאחכו״כ באדם, כל דבר קטן הרבה מאד, ועאחכו״כ בתורה וביראה ובמידות, וע״כ יש עלינו לדעת, כי לזה יסוד לאדם לדעת זאת, הנה כל דבר – סוף מעשה במחשבה תחילה, ומי שהגיע לו ויש לו סוף המעשה, המחשבה שלו כבר נסוכה, גדושה ושמנה, ממתק סוף המעשה, והוא יכול כבר למסור לזולתו רק תחילת המחשבה, וזולתו ישיג ויבא ממחשבה לסוף המעשה, ואז תשוב מחשבתו תחילה בהרגשתו, כמו אצל מי שמסר לו, – נסוכה שמינה וגדושה מן סוף המעשה. והנה אמרו בשם הגר״א ז״ל במה שאומרים בתפלה: ״ותן חלקנו בתורתך״, כי כל אדם ואדם יש לו חלק בתורה, ובארנו זאת, כמו כח ההשגה שיש לאדם ואדם בפני עצמו, כפי המיוחד לו, לזה תפיסה מהירה, לזה הבנה וכדומה, ואם יכוין להוציא אל הפועל, כח כשרון השגתו המיוחד בו, יעלה מעלה מעלה, כן ברוחנית נוכל להבין חלק שלו אשר לכל אחד ואחד, ועל פי הדברים האלה נוכל להבין, איך שדרכי התורה עם שכל האדם – אחוזים, ראשו של שכל בעקביה של תורה, והבן! וע״כ אמרנו, כי כל אדם שיש לו כח מיוחד, מבין הענין יותר – סוף מעשה במחשבה תחילה, ולפי הנראה, יש לנו מעט מעט כח בזה, ואגיד לכם, כי כמה פעמים ראיתי בספרים דבר קטן, והבנתי כי דבר גדול בסוף מעשה, עד שברבות הימים אבין זאת יותר ויותר, ע״כ תדעו נאמנה, כי זה עיקר גדול להכיר ולהרגיש היטב הענינים הדקים, כי סוף שלהם גדול מאד, ובזה תלוי כל הצלחת האדם בתורה ויראה, ואין הדברים הללו ניתנים להתבאר בפה, ומכש״כ על הכתב, אך נדע ברור כי כן הוא, ובעסקינו בזה להבין זאת יותר, נדע זאת לאשורו א״י. == מאמר כ״ח == אמרתי, כי השק מארג פשתן, כשהוא מלא בתוכו, לא יוכל להכנס בו עוד, מה שאינו כן בשק של גומי, גם כי לפי הנראה בו כי הוא מלא בתוכו, אבל המנסה לטעון ולהכניס בו עוד יתרחב בית קיבול הגומי, ויכנס בו עוד ועוד, וכל מה שמכניס יתרחב המקום לעוד, כן האדם בנפשו, מי שלא ניסה להכניס ולהלעיט בנפשו יותר ויותר, ידומה לו כי מלא הוא בדעותיו ודרכיו לנפשו, כי לא ירגיש מקום פנוי שיש בו עוד להטעינו בה, ולא ירגיש כי יש בה מקום להכניס דעות אחרות ממה שהורגל בדעות שעד כה, אבל המנסה להכניס בשק הנפש הבחנת הדעות, שהן שונות ממרבית דלת העם, יראה כי הנפש היא כענין הבית קיבול של שק הגומי, ועלולה להכניסה בה עוד ועוד ליותר ויותר, ולא עוד אלא שבשק של פשתן אם ירבה להכניס ולטעון בו בע״כ יתקרע השק, וכן בגוף האדם, ילעיטוהו ויכניסו בו יותר מדאי, יקלקלו אותו ויפסידוהו, ולא כן עם הנפש, תוכל להלעיט ולהכניס בה יותר ויותר, ולא יבולע לה כלום, ואדרבא עוד להיפוך, תכניס ותלעיט בה הרבה, ותתרחב בה בית קבולה ליותר עוד, ובקיצור אמרנו, כי זה הדבר, מפורש יוצא מפי התורה (בראשית ב:ז) ״ויפח באפיו נשמת חיים״, ומובן וידוע, כי כל מעשה אלוקית־רוחנית, ובפרט הנשמה שהיא חלק אלוק ממעל, מאן דנפח מדיליה נפח, ולזה ברור, כי כח – ״ויפח באפיו״, זהו נצחי בלי הפסק ובלי צמצום, ומתרחבת בבית קבולה יותר ויותר, ורק אם ביגיעותנו וכח פעולותינו, אשר זאת היא עבודתנו הדלה, ננשב בקרבנו, עניני הנשמת חיים השכלית אלקית־רוחנית. אז רוח החיים ממקור זה הניתנת בנו, ינשב ויתנשב בנו ליותר ויותר בכח רוחניותה של הנשמה האלקית, בלי הפסק לעולם. == מאמר == === כ״ט בענין יצר הרע === ==== וייצר ה׳ אלקים את האדם וגו׳ (בראשית ב:ז) ==== אז״ל (עירובין יח.) מאי וייצר תרין יודין, כדר״ש בן פזי או לי מיצרי או לי מיוצרי, ויפלא איפוא מה חידוש הודיעונו בזה, הכי לא נדע כי יש יצר רע? אמנם יסוד גדול ודבר כללי הורונו בזה, כי מטבע האדם כשיכסוף לאיזה דבר, ובל יוכל להשיגו, היה רוצה ומשתוקק שבל יכסוף כלל, אחרי כי לא ישיג חפצו, וזה ביאור הדבר, לתת לאדם כור הבחנה, כענין הכ׳ הציבי לך ציונים, כאדם ההולך בדרך למטרה, למרחק נודע, ונסמן סימני הקילומטרים, וידע כמה עבר וכמה יש לו עוד ללכת, ובאין ציונים, בל ידע איה איפה הוא, כן נתנו חז״ל לאדם בחכמתם, סיכום לבחון ולדעת תמיד את מצבו ומעמדו, עת ירגיש בעצמו כי ידאג על ״אוי לי מיצרי״ היינו על מאויי וחפצי הגוף, וכמו כן ידאג באופן דאגתו על גופו, גם על ״אוי לי מיוצרי״ על חפצי שמים וצרכי נפשו, באופן הזה, אף כי באמת צריך לדאוג על הנפש, באין ערך יותר מכאשר ידאג על הגוף, עכ״ז טוב הוא, כי מה לעשות אחרי כי כן נברא, אמנם אם ירגיש כי על אוי לי מיצרי ידאג ויצטער וישתדל יותר מכאשר על ״אוי לי מיוצרי״, זה לאות כי חולה הנהו, וכל עוד שדאגתו על ״אוי לי מיצרי״ יותר מן ״אוי לי מיוצרי״ עד שבחמדת הממון ובכבוד ובכל מאויי הגוף דאגתו רבה, ולעומת אלה – דאגתו להצלחת הנפש וכן הדאגה לאחריתו פחותה בו, זה לאות, כי הוא עוד יותר חולה, ואם דאגתו על אוי לי מיצרי, מרובה בו בתכלית הריבוי, ועל אוי לי מיוצרי, בתכלית המיעוט, זה לאות כי כבר הנהו במצב גוסס ר״ל, ועל מצרף חכמה כזה, למדונו חז״ל במאמר קצר, אשר למדו זאת ברוב חכמתם, מאות אחד בתורה, מיתור של י׳ בכתוב ״וייצר״ בשני יודין, מה שחכמי הפילוסופים ירבו על זה ספרים שלמים, תגלה לנו התורה באות אחד. והנה הרגיל לאכול בזמן ידוע, ובבא הזמן הזה, ויעבור עוד מעט יותר, ובל יכסוף עוד לאכול, יתמלא וישתומם על שינויו זה, מדוע נפקד ממנו כוסף האכילה, אמנם מי שהוא חולה גדול, בל יתפלא על ההשתנות שבו גם אם תרבה מאד, ואי פליאתו יהיה לאות על עוצם מחלתו. הן אמנם חז״ל מסרו לנו כור מבחן לאדם, לבחון ולצרוף את מצבו בו, אם חולה מסוכן הוא ר״ל, אך בהמצאו בו כי הנהו חולה, הלא עליו להצטער ולדאוג הרבה על זה, – איך היות ואיך יכשר בעיניו כזה – לדאוג בתכלית על הגוף הכלה, לדאוג על דירה לא לו, דירה סרוחה שניתן לו רק על יום אחד, ולעזוב מבטו ומגמתו מעל דירתו, שהיא דירת מלכים, דירת עולם, להיות עמוס בתכלית בכל שכלו ומחשבתו, ובכל תחבולותיו על – ״אוי לי מיצרי״ ולעזוב בתכלית כל המחשבות מ״אוי לי מיוצרי״, והלא נראה בטבע האדם, – שבהשתוקקו לדבר שלא ישיג אותו, יצר לו בלבו – על תשוקתו זאת, והיה רוצה, שבל ישתוקק לזה כלל, הלא זהו טבע האדם, ומהראוי, כי בראות האדם ובהבחנו לנכון במעמדו, כי תשוקתו ודאגתו לחפצי הגוף, לכבוד ולממון, והם באין ערך יותר מאשר לדאגת ״אוי לי מיוצרי״, ואשר עוד באמת לא ישיג רצונו, הרי היה לו להצטער על רצונו וחפצו בכזה, ואחרי עוד כי דאג בל ידאג על זה, וגם צער בל יצטער על פליאת היתרון של ״אוי לי מיצרי״ לעומת ״אוי לי מיוצרי״, אהה! אהה! על גודל המבוכה שבזה, ועל גודל וחזקת המחלה שבו, כי נורא הוא! == מאמר ל׳ == הנה כמו שזה ודאי מובן, שאין האדם בגדר אדם – אם יחיה חיי נחת ולא יעמול ביראה, וזה כל עמל האדם לכה״פ שיהיו כל ימיו כעס ומכאובים, היינו לכל הפחות להיות אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי, וכל זמן שהאדם שרוי חיי מנוחה בעבודת הש״י, ידע נאמנה כי נעור וריק הוא מעבודת הש״י, וחס על גופו ונפשו, כי בלתי אפשר שהאדם לא יהיה לו בכל יום דברים אשר התאוה והתורה מנוגדות זו לזו, וזה ראש העבודה, עם כל זה כבר אפשר שהאדם בשכלו יסעייהו יותר מהיראה, ואחרי אשר כבר השיג הבעל שכל הדבר ההוא, כבר יוכל להועיל להפחות, כי כמו שידוע שחכמת ההגיון מעמדה שלא להטות השכל, ומי שהמציא אותה בודאי היה צריך להיות חכם גדול, ואחרי שכבר נמצאת, תוכל להועיל גם למי שאינו חכם כ״כ, כן בכל דבר, העיקר מלאכת השכל לחפש דברים וכללים שהאדם צריך ליזהר מהם, כדומה אדמו״ר נ״י אמר כלל ביראת שמים שאצל הדן בדבר להיות יסוד מונח, שלא יהיה שום דבר דיעבד, ר״ל שיהיה שוה בעיניו העיון על הדבר קודם מעשה או לאחר מעשה, ולא תמשיי דבר לא מחמת תאוה ולא מחמת נטיה אפילו נטיה של צדקות וחסידות, ואמר שענין ביה״מ (נ״ל בית המוסר) שוה בעיניו קודם שהמציא התכנית להקימו, בכל יום ויום זמנו הוא לבטל או לייסד, וכן צריך להיות בכל דבר, בין במצב ובמעמד האדם אשר כבר הוציא א״ע כל עניניו, הוא הן או לאו, במשקל אחד ישקל על פי שכל האמיתי, אפילו ביראת שמים ובתורה ובדינים צריך להיות שוה העיון בדבר, קודם שאכל הבשר ולאחר שאכל הבשר, והנה אחר שכבר המציא זאת יוכל להועיל גם לאנשים קטנים, אכן להמציא זאת, צריך להקיף כל פרטי הענינים המתיילדים אצל האדם, ולהשכיל מהם איזה עצה ויסוד לחקור לעצמו בהקדם היראה מחטא והזריזות להישמר מהם ואז נעלה מעלה מעלה. == מאמר ל״א == === בענין תרדמה של שטות === ==== ויפל ה׳ אלקים תרדמה על האדם ויישן (בראשית ב:כא) ==== בבראשית רבה (יז:ו) ויפל ה׳ וכו׳ תחילת מפלה שינה, דמך ליה ולא לעי באורייתא וכו׳ רב אמר שלש תרדמות הן, תרדמת שינה וכו׳ רבנן אמרי אף תרדמה של שטות, דכתיב (ישעיה כט:י) כי נסך עליכם ה׳ רוח תרדמה וגו׳ וז״ל המאמר: הנני לשלוח לך מאמר נכבד כו׳ שמו כאשר הוא – ״מעורר ישנים״, מי יתן ונתעורר משינתנו, ח״ו שינת עולם, ר״ל, נעורר לבבנו לחשוב מחשבות, לבל ידח ממנו נדח, בעזי״ת. אני תמיד הייתי סבור, כי מי שמשים את עיניו על דרכיו תמיד, ולחשוב על קצו להכין צדה לדרכו, ושיתברר לו בירור אמיתי בנפשו, ולהשיב אל לבו הדברים כאשר הם באמת למתבונן בהם, כי לו יצויר כי יש בעולם הזה מציאות הצלחה בלי חסרון ופגע רע, אבל אחרי שימי האדם קצרים, סוף כל סוף כלא היה, זה לבד די למתבונן להסיח דעתו מהצלחת עוה״ז, ומכש״כ הלא אין מי שמצליח, ואף הדומה למצליח, – אין זה רק דומה, ובאמת הטוב בטל במיעוטו ברע, ורק מחמת כי האדם אינו יכול להציל עצמו מרע ברובו, ע״כ בהכרח ישמח בטוב במיעוטו, וזה למעטים המצליחים, ורובם ככולם הלא אינם מצליחים, גם אם יארך, ומה אם גם חיי האדם קצרים, הלא די והותר לפעול על לב האדם להסיח דעתו מהצלחת עוה״ז אשר אין בה הצלחה, וישים נפשו בכפו על הצלחה ארוכה ועמוקה באין חסרון אף במיעוטו. וחשבתי – כי זוהי מדרגה של צדיקים, והנה ראיתי פתאום כי זו מדרגה למתחילים, והוא, כי המהלך בין נחשים ועקרבים בלי חצים ורמחים וכדורי אש, הלא חייו בסכנה נגדו בכל רגע ורגע, ורק ע״י כלי זיינו שעליו, כולי האי ואולי. והנה ידוע כי עיר פרא אדם יולד, וזה טבעו, וכל זמן שאינו חושב מחשבות איך למשול על טבעו, הלא נחשים ועקרבים עוקצים אותו בכל רגע, ח״ו; הביטו וראו מנח כשנטע כרם, תיכף נזדמן לו שידא שמדין, אמר לו הדין דידי הוא, הזהר שלא תכנס בגבולי, (ב״ר לו־מו) הרי קודם שנכנס בגבולו, היינו רבוי השתיה, אמר לו דידי הוא, ומה עוקץ שעוקצו אח״כ כשנכנס בגבולו? אז״ל (סנהדרין ע׳): יג׳ ווין נאמרו בענין נח, ודי היה ״ויחל – לשון חולין״ ומכש״כ יג׳ ״ווין״, ויש לי ביאור על זה, אך קשה להאריך, ובקצרה: מזה נראה כמה תאוה של היתר מביא יללה בעולם, יג׳ פעמים וי וי, ומכש״כ תאוה וחמדת הממון של איסור, והנה כל־זמן שלא שינה העיר פרא שהוא בטבע, הלא הנחשים של הטבע, תאוה וחמדה מסטרא דנחש, עוקצת ר״ל, בכל רגע, – אם לא יחשוב תמיד מחשבות המבואר למעלה למשול על הטבע, וכולי האי ואולי, וזה מוכרח לכל מתחיל ע״כ, ורק הצדיק הוא שמעשיו מתאימים עם המחשבה והבירור, ולזה צריך זמן והרגל רב, אבל בלי מחשבה והבירור הנ״ל, הלא אי אפשר בשום אופן שינצל מעקיצת הנחשים, סטרא דנחש הקדמוני, ר״ל, בטבע הפראות, ובלי א׳ אין ב׳, אם אין גדיים אין תישים. ועל פי דברינו הנ״ל מבואר היטב מה שמצאתי מציאה גדולה ואיומה, בילקוט בראשית על מ׳ ויפל וגו׳ תרדמה וגו׳ וז״ל: תחילת מפלה שינה דמך ליה לא לעי באורייתא, (ומזה מבואר, – אם דמיך ולא לעי באורייתא – מפלה היא, אם הוא ער ולא לעי באורייתא עאחכו״כ, ר״ל, וזו הערה רבה שלא לישב בטל כלל) ג׳ תרדמות הן וכו׳ עד – תרדמה של שטות שנאמר: כי נסך עליכם ה׳ רוח תרדמה ויעצם את עיניכם (ישעיה כט:י) מבואר שם מכסה של בלבול הדעת, ולא יראו מה שראוי לראות, עד שנדמו בנבואת שקר. ראו מה בלבול הדעת עושה, וכמבואר שם במקרא ״ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה. לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה פלא ופלא״, והנראה כי תחילת מפלה ״בלבול הדעת״, כי מזה בא, ר״ל, לתכלית המפלה, היינו, כי היראה אצלו רק מצות אנשים מלומדה, וזו מפלה שאין למעלה הימנה, ולפי הנ״ל מבואר היטב, כי הפראות לא יוסר רק ע״י התבוננות והבירור כנ״ל, אף למתחילים, ובבלבול הדעת אי אפשר הבירור הארוך הנ״ל, וא״כ גם מתחיל אינו, ואם אין גדיים אין תישים, והרבה נחשים ועקרבים עוקצים אותו בכל רגע, ר״ל, כנ״ל. קצרתי מקושי הכתיבה, אבל די מאד לעורר לבבנו מבלי להמשך ח״ו, – תחילת מפלה של שינה, ומכש״כ תרדמה של שטות, היינו של בלבול הדעת, כי בבלבול הדעת נעשה שוטה, ולא יבין דבר, ויבא ח״ו, לתכלית המפלה, ר״ל, של יראה מלומדה, ובהכרח ישאר הפראות, ומעשה דנח יוכיח! אם כי היה בהיתר ובלי תאוה, כי היה נח נקי מתאוה, ורק היה כואב מטרדת הבעלי חיים אשר היה עמהם בתבה, ונלקה רק ביתר, ומה האדם אשר התאוה והחמדה לחמו הם מכל וכל, כמה התראות של נח יש לו בכל רגע, ע״כ ההכרח להנצל מטרדות, ולעסוק הרבה בתורה בכל האפשר ובבירור המבואר למעלה. == מאמר ל״ב == אמנם מה נאלו האנשים אשר ימנעו מלגלות הכתם הנמצא על הבגד של חברו, ומכש״כ על הפנים, או אין זה ג״כ מדרך החכמה שהרופא יעלים מהאדם את מחלתו, בעוד שיש לידו המזור והרפואה לזה, ככה אין זה מדרך החכמה לאוהבים, למנוע טוב מבעליו, בעת שרואה צורך להוכיחו בתוכחתו, כי טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת (משלי כז:ה) ולא... אף כי אחרי מכתבו, יש לי זכות עליו על אי מורה ומיסד אותם, אמנם כיון שעלה לא יורה ויועכל על להבא, כי רוב בני האדם עלולים על כך, ובפרט כי סימני המחלה מזהירים, ואין יותר מבהיק מתרדמה של שטות, ודעו וראו כי התרדמה של שטות והמידות המגונות, המה מאפילים זוהרו של האדם לגמרי, ולא יקובל לחבורתו ולא לאנשים, אף יאבד חילו בעניני העוה״ז כבדוק ומנוסה כל זה, על כן אין גמ״ח יותר מלעורר אנשי בריתו. המאמר הקצר הזה, יהיה בעיניכם כמאמר ארוך. == מאמר ל״ג == === בענין הנחש הערום לרע === ==== והנחש היה ערום מכל חית השדה (בראשית ג:א) ==== המכתב שאני שולח לכם, נקרא מאמר כללי, ויקר מאד מאד הוא למבין, כי הוא מקיף ידיעה חדשה לאדם בכל ענינים, באופן שאי אפשר לאדם לבוא לקיום המצות כהלכתן, רק ע״י מחשבה, כי לקרב לחוש כל דבר א״א רק ע״י מחשבה, וזהו שכתבנו כי העוסקים רק בעבודת האברים לבד ולא בעבודה שבלב, כמנהג כמה וכמה, א״א לקיים התורה באמת, וכמבואר בהקדמת חובת הלבבות. אתמול בערב י״א לנשיא, אמרתי בהאי ענינא (משלי ב:ד): ״אם תבקשנה ככסף״ דברים נפלאים מאד, אי אפשר להעלותם על הכתב, וסובב הולך על הכרת דרכי היצר, פי׳ כוחות נפש הבהמי, שלא יטעה האדם את עצמו הרבה מאד, ויש בזה פעלי גבורות מאד, ועל זה אמר שלמה המע״ה: ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות (קהלת א:ז) פי׳ כי דרכי היצר להערים את האדם בכל מיני שטות להטעותו מדרך התורה, וזהו פירקא־דשטותא הנאמר בזוהר הקדוש, דקודם דהוי ילפי פירקא דחוכמתא, הוי אקדימו למילף חד פירקא דשטותא, כדי להבין פירקא דחכמתא, והדברים ארוכים. == מאמר ל״ד == מכתב מגרובין, לבני יקירי וכו׳. דבריך היפים, הופיעו במכתבך, מי יתן ויתישב בעומק הלב, אבאר לך את אשר נתחייבתי ממכתב העבר, הערה גדולה, עד היכן חובת האדם לדרוש טובת זולתו, גם במה שבנגד רצונו, והוא: כי אשה שנדרה ולא היפר לה בעלה, למ״ד הוא נותן אצבע בין שיניה, שם בפרק המדיר (כתובות עא) אף שהיא נדרה ורצתה בנדרה, ובכ״ז בעלה שהיה יכול להפר, ולא דאג להפירה, בע״כ קנוס יקנס להוציא וגם ליתן לה כתובה. הרי זה די למבין, עד היכן היא חובת האדם לדאוג לטובת זולתו גם בע״כ. ואם הוא מתחילתו מוטעה, אבל המבין סוף דבר, חובה עליו זה עד שגם היא בעצמה שנדרה, – תכעוס עליו, ותוכל לתבוע ממנו, כאילו הוא פעל לה לכל אלה, וענוש יענש ג״כ בבי״ד של מטה ביוציא ויתן כתובה, ודי למבין – על העדר עצת שכלו נגד תאותו, בלי להביט סוף דבר, עד היכן הוא זה. עוד אכתוב לך דברים מתאימים מה שדברנו בזה השבוע, הנה מצינו אדם דורש טובתו תמיד, אבל יש מי שמוטעה בדבר, שסובר שכך וכך יהיה טובתו, אבל יתברר אח״כ שלא טוב הוא כך, אבל מי שייעץ לעצמו לכתחילה רעתו, זה לא מצינו, ורק אחר יכול להיות מייעץ לזולתו בכונה, דבר לרעתו בסופו, במחשבתו תחילה לכל, והאיך אפשר כי לעצמו ייעץ רעה במחשבה תחילה, וזה בשני הפכים בדבר אחד, מצד אחד האדם דורש טובתו, ומצד שני – ייעץ לעצמו דעתו בסופו, במחשבתו תחילה, אבל נראה בפתרון הדבר, – היצר ערום מאד, מלומד בערמימות, אבל השאיר השי״ת בטבע, להכיר ערמימותו, הנה גלוי ומפורסם, כי האדם הממונה על עסק אחרים, הנה במשך הזמן, ידמה לו כשלו, כענין הידוע במה שאומרים אנשים, כי המשרתת באיזה בית, מתחילה היא אומרת: הכלי של בעל הבית שלי, ואח״כ אומרת; הכלי שלנו, הפרה שלנו, ואח״כ עוד, היא אומרת: המחבת שלי, ראיתם הפרה שלי, וכדומה, והיא שוכחת שלאחר איזה זמן שתפסיק עבודתה בבית זה, ולא תשתמש עוד בבית זה לא במחבת ולא בפרה, והיא סוברת בזמן טעותה המדומה בה, שכמו שעכשיו היא מכניסה ומוציאה הכל בבית – כן יהיה תמיד לעולם, והנה זה הטבע המדומה ומוטעה הוטבע באדם, – ללמדו לדעת, כי כן האדם מוטעה בדמיונו בכל חפצי עצמו בעולם, ואם כי באמת הם פחות מהשוכר בית כמו לשנה— ודאי, משא״כ השוכר בית והותנה שלא לשום זמן, ושכל יומא זמנו, שיוכל להוציאו, וגם על פי דין אין לו דין מכר או מתנה, כי אף שמתנה ע״מ להחזיר שמה מתנה (קידושין ו:) אבל שם דוקא על זמן מה – עד שיחזירהו, משא״כ בלי זמנן מוגבל כלל, ואף שמשתמש הרבה, אין לו דין מתנה כלל, ואם כן גם האדם בשלו אין לו זמן מוגבל כלל וכל יומא זמנו הוא כאז״ל (שבת נג) ישוב היום שמא ימות למחר וכו׳, וא״כ הרי בעליל שהגוף האישי וכל חפציו אינם שלו כלל, ורק שאולים המה לו, ועל כן יפה אמרו הבעלי־עיון, כי האדם קבור בגוף, ולאחד מיתה אז יוצא מן הקבר, והעמקנו בזה לבאר הענין, שנוכל מזה להבין באר היטב, האיך הגוף ממש כמערה לאדם מבלי לראות אור, והוא כי כמו כאשר נרצה לקיים איזה כתב־יד של מי שהוא, אז נקח הכתב־יד שאנו מכירים כבר בטביעת־עין, שהוא של פלוני, ואח״כ אנו נדמה הכתבי יד בשני השטרות אם הם דומים זה לזה, ואז הוא השטר מקויים ברור, והנה מבורר כי כבר הכרנו בטביעת עין כי מדרכו של האדם הוא להטעות עצמו בדבר שהוא בידו וברשותו, אף שהם של אחרים, מדמה כשלו, ומזה נפל לו הטעות על גוף שאינו שלו ומדמה כשלו, ומעתה כיון שהכתב־יד בודאי של פלוני, ויודע שהכתב־יד של פלוני יש תחת ידו, א״כ בע״כ צריך למצא באמתחתו כתב יד כזה, ואם אינו מוצא, צריך לחפש לאור הנר או לאור היום, והנה נתבאר כי הדעת תברר, כי הגוף וכל חפציו שבו, אינם של האדם כלל, רק הם שאולים אצלו בלי זמן מוגבל, ומעתה נחפש אצלנו אם נמצא זה הכתב יד (במובן מפשט) תחת ידנו, ואנחנו רואים כי האדם מחזיק בגופו כקנין שלו יותר מדי, וזה לאות על חושך הגוף לנפש, וע״כ לא יאיר לו אורה למצא הכתב־יד הנזכר לעיל, ונמצא כי בדבר הפשוט לכל, נוכל לבאר אותו, כי יבין שהגוף לאדם, הוא ממש כקבור במערה, ומזה נקיש לכל הענינים ביחס לגוף כי כן הוא, ומעתה, המבין יבין לו לחפש הכתב־יד המקוים, אשר בע״כ ימצא בו, ורואה כי אינו מוצא, וזה מסיבת המערה שהוא נמצא, צריך להדליק נר במערה, להאיר בחושך שבה, עד אשר ימצא הכתב הנ״ל, – המורה כי הגוף באמת אין לו כלל, ורק הופקד עליו להיות שומר עליו כפקודת המפקיד, וכן בכל הדברים כאלו, המקוימים, נגזר למצוא בתוכנו, ואם לאו, צריך לחפש אחריהם, ומעתה נקל להבין, כי הגוף אצל עצם האדם, הוא כמו נכרי, והנפש היא שלו ממש, ומעתה נפתר הפתרון של שני הפכים שבאדם, כי בגדר השכל, שאינו בו – לייעץ דבר רעתו בסופו במחשבה תחילה, רק שיכול ליפול בשכל טעות בדרך הטוב, אבל הגוף לעומת הנפש שהיא עיקר האדם לשלו, והגוף כמו נכרי, וכבר ידענו כי אחר יכול להיות שייעץ את חברו בכונה רעה בסופו במחשבה תחילה, ועפי״ז נתבאר הכתוב (משלי כא:כה) ״תאות עצל תמיתנו״ לא כמו שלומדים כי בהעצלות תבא מיתה, – בלי שמתכוין, אלא כך הוא פירושו: ערמומיות היצר מתכוין לכך, לפתות את האדם – לגורמו למות, כנאמר: צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו וגו׳ (תהלים לז:לב) וזהו – ״תאות עצל״ מהו תאותו של העצל לנפש, שהיא בעיני דמיונו לנכריה ממנו, הוא מתאוה ל״תמיתנו״, זהו תאותו להפיל כל עצמו ברפיון ידים ובעצלות, וכן בדאגה, למען תמיתנו ח״ו, כי יודעת העצלות – לרגלי דרכי המות שבה, וכמו החיה הידועה, אשר כך דרכה בערמתה לצוד את האדם לטורפו, יש לה כושר הניגון והשירה במתיקות רבה, וכשיזדמן לפניה אדם, תתחיל לשורר לפניו בקול ערב לצודו במצודתה, ותראה לו סבר פנים יפות מאד, עד שאי אפשר לו לאדם לכבוש עצמו מללכת אחריה לשמוע קול השירה הנעים, עד שבא לידה וטורפתו ולוקחת ממנו מוח גולגלתו, כפי הידוע מטבע החיה הזאת, והתרופה היחידה היא, מבלי להניח לעממו מתחילה להגרר אחריה לנועם השירה שלה כלום, ואז ינצל להשאר בחיים חיותו. ע״כ רחמי האב לבנים, – כמו השכל לגוף, אשר יאיר בחושך הגוף החומרי, להכיר עצת הנכרי הערום בתחילתו לסופו, להפר מחשבת רעתו בהגלות עצתו הנבערה, תראו בנים יקרים – עד כמה אני דורש טובתכם באמת לבלי תכלית, יש עלי להשיב מכתבים נחוצים, וזה כמה אשר לא אשיב, ולכם לא אקמץ אף האריכות, והעיקר אך לבאר יותר, למען שיודבק בכם הטוב, תתחזקו בשמחה, תרחיקו מכם הקנאה, כאשר ספרתם לי את שמחתכם ממיעוט הקנאה. ע״כ. == מאמר ל״ה == === בענין חטא אדם הראשון בעץ הדעת === ==== ותרא האשה כי טוב העץ וגו׳ ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל (בראשית ג:ו) ==== מכתבו לנכון הגיעני מירושלים עיה״ק, אשריך שזכית לעלות למקום שהכל מצפים אליו, ומה טוב שבא לידך זכות כזה ליסד שם לימוד המוסר, אשר הוא מפתח לחכמה, והיום הראינו בספר מגדל־עוז להגאון ר״י עמדין ז״ל, וז״ל: ״לא תושלם לאדם חכמה בלי מוסר, וכמו שהאדם לא יקרא אדם בלי ראש, כן לא תקרא חכמה בלי מוסר״ וכתב ״שהמוסר מחדד השכל״, ותמיד דברנו זאת כי החכמה בהכרח מושכת אחריה מוסר, ותהלה כי מצאתי תניא דמסייע. ומצאתי בילקוט משלי על פסוק ״לדעת חכמה ומוסר״ (משלי א:ב) וז״ל: ״אם יש באדם חכמה הרי הוא לומד מוסר ואם אין בידו חכמה אינו יכול ללמוד מוסר״ הרי להדיא כי מי שהוא חכם באמת, בהכרח ימשיך אליו למוד המוסר, כי יראה שלא תושלם לו החכמה בלי מוסר, כי הוא מחדד השכל לחכמה, ואם אין בידו חכמה, אינו יכול כלל ללמוד מוסר, כי ״הן יראת ה׳ היא חכמה״, ע״כ החכמה בהכרח תמשוך למוד המוסר להשלים החכמה ולחדדה, ומי שיש לו ידיעה בזה, יבין הדברים, כי הנסיון מלמדנו, ואני בענ״ד ומיעוט ידיעתי בשניה, הבנתי זאת קודם שמצאתי, כמו ששמעת כמדומה כמה פעמים ממני. ומכש״כ האיש החכם כמה יראה זאת בעליל, ולא עוד אלא שגם חכמי האומות נמשך להם מחכמתם – לימוד המוסר ״כפי ערך חכמתם״, הלא תראה מה שכתב הרמב״ן ז״ל בהאי פרשתא על פסוק ״ועתה שא נא חטאתי והעתירו בעדי״ וכתב הרמב״ן ז״ל למה אמר ״שא נא״ בלשון יחיד, ״והעתירו״ בלשון רבים? כי ידע שמשה העיקר, ע״כ אמר שא נא, והעתירו אמר לשניהם בדרך מוסר, וכבר כתב הרמב״ן ז״ל על פרעה שהיה חכם גדול, ע״כ נמשך לו לימוד המוסר, והיה יודע לדבר על דרך המוסר, כי באמת גם לעוה״ז צריך מאד מוסר, וע״כ התעסקו חכמי אומות העולם ג״כ בערך חכמתם כן ערך מוסרם, והדברים ארוכים. והנה המבין דבר, יבין מפשטות שיטות התורה שבכתב והתורה שבע״פ, כי ראשית חכמה מוסר, הנה התורה בראשיתה התחילה לספר חטא עץ הדעת מיציר כפיו של הקב״ה, ולכאורה למה פרסמה התורה החטא, הלא מצינו גבי עכן, אמר הקב״ה וכי דילטרין אנכי, אבל זה להודיע לאדם, כי בריאת האדם היתה בבחינה זאת שגם האדם היותר גדול, יכול להכשל ח״ו כמו האדם השפל, ע״כ צריך האדם זהירות יתירה, שלא יכשל בחטא, וזהו מוסר. והנה בתורה שבעל פה בריש ברכות, יש כמה דפים הכל מוסר, וביחוד אז״ל: לעולם ירגיז אדם יצ״ט על יצה״ר, פי׳, ראשית דבר התבוננות שכליות על פי הטבע, להבין שפלות האדם בטבעו, ולגנותו ולהתרחק משפלותו, בהרגלו ליסר עצמו היפוך הטבע, וההרגל שלטון על כל דבר, אך לא יספיק רפואה טבעית, רק צריך עוד לרפואה רוחנית, עסק התורה וזכרון המות, הרי כי טעות ביד מי שאומרים – כי אינם צריכים למוסר, רק ״בראתי יצה״ר בראתי לו תורה תבלין״, והרי כאן במאמר ״ירגיז״ ואח״כ עסק התורה וכו׳ וד״ל. ואיני רוצה להתאפק להודיע, כמה צריך להתבונן בדברים שכתבתי פה, כי מחמת אי בריאותי ל״ע, אקצר הרבה במקום שיש להאריך, והנה קצרתי במה שכתבתי כי הודעת החטא של אדם הראשון הוא מוסר, קצרתי מאד, ומהראוי היה להאריך בזה ולהעתיק דברים עומדים ברומו של עולם, מה שראיתי בזה לאדוננו מורנו ורבנו הגאון החסיד רמ״ח לוצטו ז״ל בס׳ דעת תבונות, ודי להבין כמה שפלות כרוך בעקבות האדם, באשר הוא אדם קרוץ מחומר ומכש״כ ילוד אשה, וכמה זהירות ושמירות יתירה והתבוננות מרובה צריך האדם בלי הפסק רגע, שלא יפול בחטא, והכל מחמת שפלות החומר הכרוך בעקבותיו גם בהאדם היותר גדול, ודי להתבונן מזה כמה מוסר צריך האדם להנצל מעקבות החומר. אך הן הן מקום גבורותיו, אשר אם יהיה לבן חיל וינצח החומר השפל בטבעו, אין שבח יותר גדול מזה, ובזה הוא גדול יותר ממלאך, והקב״ה מתפאר בו, כי העבודה הזאת לא נתנה למלאכים, ע״כ בזה הוא גדול מהם, וזאת הכל מתבאר מחטא אדם הראשון, ואין חטא גדול מזה בראשית התורה למבין דבר, הרי ביארנו כי איש תבונות יבין מיד בהתחלתו ללמוד התורה, יבין חיוב לימוד המוסר וד״ל. ותראו עוד נפלאות, מה שאנו לומדים מדברי חז״ל מאמר אחד מה שאנו מוצצים מזה נופת צופים, השכל ודעת לראות רוממות מעלתם, ולראות ג״כ איזה סכנה איומה, כרוך בעקבות החומר, לאדם היותר גדול, כאז״ל קדושין פ״א משל למלך שהכה את בנו מכה גדולה וכו׳. '''גרסינן''' בנזיר נב: בשמעתתא דרביעית דם הבאה משני מתים, לא תשנה רביעית דם בחזרה שהרי תלמידו של ר״ע בידו וכו׳, ר״ש אומר עד ימיו היה מטמא אם משמת חזר בו איני יודע תנא הושחרו שיניו מפני תעניותיו, ופירש״י לפי שדרך גנאי היה מישתעי עלי׳ דר״ע, ותוס׳ כתבו לפי שאין דרך ארץ לדבר על רבו כן, ובגמרא שם תנא הנ״ל אינו מן הענין, אבל הוא כמאמר המוסגר, הבט וראה גודל צדקתם על דבר קל שנשמט מפיו שלא כראוי לו, כמה סגופים היה מסגף עצמו על זה, וידוע כי צער של עולם העליון היותר קטן, גדול מכל יסורי איוב בעוה״ז, והיה יודע אם לא היה סובל, היה נשאר לו לעוה״ב, ובעוה״ב תמורת כל צער קטן של המשך תעניותיו היה נשאר לו תמורת צער קטן – צער גדול של עוה״ב, היותר גדול מכל יסורי איוב. וקבץ נא כל הרגעים של צער מטה לעומת זה וזה, היה נשאר כל רגע צער של מעלה זה וזה, וכ״ז היה בשביל דיבור־קל שבא לידו פעם אחת, הבא לידו כמה דברים חמורים וכמה פעמים בכל יום, וכמה מעשים מגונים וחמורים, היספיק תעניתים וסיגופים כחול הים, ואיה התעניתים והסיגופים? ואם ח״ו ישאר הכל בעת שיבוא הדין הגדול, ולפי חשבון של מעלה, מי יכילנו ?! הרחמן יעזרנו לשוב אליו, אבל ראה צדקת ר״ש כמה היה עומד לפניו ציור דין של מעלה, עד שבחר בחפץ לבו לסבול תמורתו כ״כ, שיכופר לו לגמרי הדבר הזה. '''והנה''' מבחינה אחרת יש לנו ללמוד עוד, עד היכן מסוכן האדם היותר גדול כמוהו, אשר אמר על עצמו ראיתי בני עליה ומועטים המה, אם שנים המה, אני ואליעזר בני המה, היאומן כי יושמט מפיו הקדוש דיבור שלא בדרך ארץ על ת״ח כר״ע? והוא רבו! הרי מבואר מה שכתבנו למעלה, שלאדם היותר גדול כרוך בעקבותיו סכנה גדולה של מחלת החומר, ואם יתעף עיניו כרגע משמירה, תומ״י יכשל ח״ו, רק הצדיקים הרגישו תומ״י לשוב לאיתנם, ע״י חשבונו של עולם, הרי מבואר כי לאנשים כמונו, בלי מוסר מה תקוה יש לו? וכל זה באמת מתבאר יותר מחטא אדם הראשון, יציר כפיו של הקב״ה ובפרט קודם חטא, שגם חומרו היה זך מאד מאד כידוע. ודי למבין דבר להשתומם מזה. '''וראה''' עוד כמה היה דרכם תורה ומוסר גם יחד, כי ״תנא הושחרו שיניו וכו׳״ אינו שייך להשמעתתא, רק הביא באמצע לעורר מוסרים הנ״ל. '''ואם''' באתי להאריך עוד בזה, תקצר היריעה, אך אכתוב לך דבר נפלא לברר חיוב לימוד המוסר מהלכה פסוקה. בריש ברכות ד: ״איזהו בן עוה״ב זה הסומך גאולה לתפלה, עי׳ רש״י שם בשם הירושלמי ״למה הדבר דומה לאוהבו של מלך שבא ודפק לפתחו של מלך, יצא המלך ומצאו שהפליג אף הוא הפליג, אלא יהא האדם מקרב להקב״ה אליו ומרצהו בתשבחות וקילוסין של יציאת מצרים והוא מתקרב אליו, ובעודו קרב אליו יש לו לתבוע צרכיו״ עכ״ל רש״י ז״ל, והנה יש להבין, הלא הוא מתקרב אליו ית׳ בבקשתו ממנו צרכיו, ויבין כי חייו ומזונותיו בידו הם, ובפרט אחר ק״ש קבלת עול מלכות שמים, ומסירת נפש ב״ואהבת״, היש התקרבות יותר מזה? אבל הענין הוא כך: כי הנה הרמב״ן ז״ל (שמות ד:ג): ״ויאמר השליכהו ארצה״ כתב הרמב״ן ז״ל, – לא הבינותי למה עשה האותות למשה, כי מאמין היה משה וכו׳ וכו׳ עד ואולי כו׳ רצה להראותו כי בו יעשה אותות ומופתים למען יתחזק הענין בלבו של משה, וידע באמת כי על ידו יעשו בעולם דברים מחודשים, יעו״ש. הרי כי אפילו למרע״ה היה יותר חיזוק באם יראה האותות בעיניו, אף כי ידיעתו ג״כ ראיה היא, מ״מ ראיה ממש מחזק הלב יותר. והנה הטור ריש הלכות סוכה כתב, תלה הכתוב סוכה ביציאת מצרים, וכן הרבה מצות, לפי שהוא דבר אשר בעינינו ראינו ובאזנינו שמענו, ואין אדם יכול להכחיש אותם עכ״ל, והענין כי היסודות אשר החכמות בנויות עליהם הם: מוחשות, מושכלות־הראשונות, ומפורסמות, והנה מפורסמות חזקות מכל, כי לא יפול בשום אופן ברבים טעות, כמו שאין לספק כלל על עיר אחת שטעו בחשבון ימי השבוע ומכש״כ עולם מלא, ומכש״כ דבר שזוכרים אותו כמה פעמים ביום, כי יציאת מצרים אנו זוכרים כמה פעמים ביום לבני ישראל, ומפורסם הענין לכל העולם, הרי הפרסום הוא ראיה ממש ויותר, ולכן כשמתבונן ביציאת מצרים בכל פרטיו, ולצייר מה רושם היה עושה בו אילו ראה, ועכשיו שהפרסום הוא ראיה, הרי הוא רואה גבורתו ית׳ והשגחתו על כל העולם כולו, ורוב חביבותו לנו שאנו נקראים בנים למקום, והראה חבתו לנו בריש גלי, – אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד נמוגו כל יושבי כנען, וכ״ז בעינינו ראינו במצרים, אשר עוד היום הזה הוא חי, וידענו המקומות שעברו על הים, ומקום בית מושב מרע״ה, ודבר זה מחזק האמונה בלב ובזה הוא מתקרב אליו ית׳. '''והנה''' כשהתבונן אתמול בזה, הלא די, ולמה מחויב בכל יום בסמיכות גאולה לתפלה? הרי בכל יום ויום מחויב להתבונן מחדש, וזהו לימוד המוסר ממש, וכן ראיה מק״ש, וכן מהזכרת יציאת מצרים מה״ת, וכן תפלה, והמבין יבין כי הוא האמת. '''והמשכיל''' על דבר ישתומם מזה, איך מפורש בגמרא ראיה ברורה כזאת, על לימוד המוסר מהלכה פסוקה בהתחלת הש״ס, וכולם יודעים זאת, ואינם שמים על לב הפשטת הצורה הזאת מהלכה המפורסמת הזו, הנה מה הוא לימוד המוסר, להתלמד בדרכי העליון ב״ה, להבין גדולת השי״ת, והשגחתו על מעשי בנ״א, כענין שנאמר: ״אני ה׳ בוחן לב, וחוקר כליות ולתת לאיש כדרכיו וגו׳״ (ירמיה יז:י) ולהתלמד תמיד בזה, בשיעור קבוע, כענין שנאמר ״למען תלמד ליראה״, הא למדת שהיראה צריכה לימוד, ״ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו״. והנה התינח דור המדבר מקבלי התורה עין בעין, – דוד שאחריו מאי איכא למימר, וע״כ כי ע״י התבוננות במפורסמות, אשר בלתי אפשר בהם שיפול שם טעות, ה״ז ממש ראיה וכש״כ הטור הנ״ל באזנינו שמענו, כמבואר למעלה, והיינו יכולים לאמר אחרי שכבר ידענו זאת, הרי זה די לקנות היראה לבלתי תחטאו, לזאת הבאנו ראיה מסמיכת גאולה לתפלה, בכל יום דוקא, וכביאור הירושלמי שהביא רש״י ז״ל ריש ברכות, הרי מבורר בעליל, שבכל יום צריך לחדש ההתבוננות הנ״ל, ואז דוקא הוא מקורב למלכו של עולם. '''והנה''' להבין מיציאת מצרים איך לקרב אל החוש שיהיה אצלו כראיה ממש, מי לא יבין שצריך להתלמד בזה, וכל הגדול יותר יתלמד יותר, ולכן הראשונים ז״ל כפי גדולתם – צדקתם, למה? כי יסודות הדת היה מקורב להם יותר, ואנחנו לפי ערכנו גם כן צריכים להתלמד בזה, והוא הוא לימוד המוסר, וכל זה הוא הפשטת הצורה של סמיכת גאולה לתפלה, וכמה לומדים אינם מבינים זאת, ראה כמה קשה הפשטת הצורה! '''והמשכיל''' על דבר, יבין מזה התקשרות החכמה והמוסר, כי כלל החכמה הוא להתחקות על תוכן מהלך הענינים ולהפשיט הצורה, וכמעט רוב חכמת המוסר על זה, והרי הם משולבות יחד, ואני אראה לך ציור אחד ונקל להבין מזה, כי החכמה בהכרח תמשוך המוסר. '''הנה''' ידוע כי כח המושך את הרכבת הוא הקטר, וכן כזה כל הכח האלקטרי. והנה כל קטר בלי דרך מתוקנה היה מוליך את הרכבת בבורות ובפחתים וכיו״ב, ורק בתיקון הדרך ופסי הברזל, ומנהל הקטר שהוא מומחה ומלומד בזה, אז נשלם מטרת הנהגת הרכבת, ככה השכל הוא רק כח אלקטרי או כח קיטור והדרך מעוקמה הפראית, ורק ע״י חכמת המוסר ינהל את הקטר הוא השכל, שילך בישרו למטרה. וגם ע״י תיקוני הפסים יקל לנהל גם יותר משא, ככה ע״י רואה את הנולד, אשר יבא ע״י חכמה ומוסר גם יחד, יכול להכביד על השכל יותר מדאי ויבא להמטרה. גליתי לך אחי, דבר נפלא, ע״י ציור אמיתי, מה שלא אמרתי זאת לשום אדם עדיין, ואתה הראשון בזה, מפני שחביב עלי מאד ענינך שתקנת בירושלים עיר הקודש, ומה מאד נעמו דברי המדרש: ״מי שלומד חכמה הוא לומד מוסר״, כמו מי שמתקן הקטר בהכרח צריך לתקן דרך ואת הפסים. '''רציתי''' לכתוב איזה דוגמאות מה שיש ללמוד מיציאת מצרים, אך קשה הכתיבה, דוגמא קטנה: ראה כי אין חכמה ואין תבונה נגד ה׳, פרעה חכם גדול היה, כמ״ש הרמב״ן ז״ל, וידע איצטגנינות יום שנולד מושיעם של ישראל, ומלך אדיר מאד היה, אמר מלכא ועקר טורא, ולא הועיל דבר, והוא עצמו גדלו בביתו, ומינה אותו לאב על ביתו, אין חכמה ואין תבונה נגד ה׳, וזה יסוד לאדם באמונה. == מאמר ל״ו == ==== ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך וגו׳ (בראשית ג:יז) ==== מה שדברנו על פ׳ בראשית: ״ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך וגו׳, אינו מובן, כי עיקר החטא שאכל מהעץ אשר נצטוה מה׳ שלא לאכול, ומה להזכיר ״כי שמעת לקול אשתך״? אבל הענין הוא כך: כי מצינו בעת שאמר לו ה׳ ״המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת״ ויאמר האדם ״האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי וגו׳״ ולפלא, מה זו תשובה, הלא דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים? '''אבל''' הענין הוא כך: כי על פסוק ״ואיבה אשית״ פירש״י ״אתה לא נתכונת וכו׳ אלא לפי שהנשים דעתן קלות להתפתות ויודעות לפתות את בעליהן, לפיכך: ואיבה אשית״ עכ״ל. והנה ידוע, כי עבודה זרה צריך לשרש אחריה, ורצה אדם הראשון שיהיה הודוי והחרטה בשלמות, לשרש אחרי המקור, ואמר: אוי! כי נתפתיתי מאשתי, כי יודעות לפתות בעליהן, וכדאי בזיון וקצף, אדם יציר כפיו של הקב״ה יתפתה מאשה, אהה! האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי וגו׳, ומעתה אראה לעקור ולשרש את הכח שיש באדם להתפתות מאחרים, ומכש״כ מאשה שיודעות לפתות, אראה לעקור ממני הכח הנפסד הלזה, – וזהו תשובה שלמה. והנה זהו כונת הפסוק: ״כי שמעת לקול אשתך״, פי׳ לא לבד על עיקר החטא אדרוש ממך, אבל על כח המביא לידי חטא אדרוש ממך, כי הכח הזה הוא יותר מן החטא עצמו, כי החטא בעצמו אחד הוא, אבל הכח הזה להתפתות מאחרים, הוא כח המחזיק כמה חטאים, ועונו גדול מנשוא, ולכן צריך לשרש אחר הכח הנפסד הלזה, ואז תהיה תשובה שלמה; והודיע לו השי״ת כי כאשר התודה על הכח הלזה, כן הוא, כי זה עיקר הודוי, – והחרטה והתשובה המקובלת, לשרש אחריה כנ״ל. '''ומעתה''' התבוננו מאד וראו, כי בראשית התורה ביארה לנו חובת לימוד המוסר והעסק בו, לידע חליי הנפש ולשרש אחריהם, ולראות כי גם אצל החכם היותר גדול, יש בו דברים מפחותי הערך ובאם לא ידעם ולא ישרש אחריהם בחכמה ומוסר, נשארים בו כארס, להתפשט ח״ו הלאה והלאה. ועוד נתבאר מזה, כי הרבה יותר משבעים שערים של היתר, צריך האדם להתרחק, שלא יגיע לאיסור. היאומן כי אדם שמלאכים היו משמשים אותו, ונהירין לו שבילין דרקיע, צריך לעסוק במוסר על דבר פחות הערך, – להתפתות מאשה! והודיעה לנו התורה כי יותר משבעים שערים צריך להתרחק מן היתר, שלא יבא לידי איסור. ולפי הנראה, כי אדם הראשון לא ידע כי יש כח שפל כ״כ באדם, שיצטרך לעסוק בזה, ולהשמר מכח פחות כזה, ואח״כ כשידע, שוב לא בא לידי חטא. ותמוה לי על לומדי התורה, המפורסמים ללומדים מובהקים, איך לא ישימו עין, להבין זאת מפרשה מבוארת גלויה בתורה, חיוב לימוד ועסק תורה ומוסר יחד! וכפי שנתבאר למעלה בפרשה, באר היטב כי עיקר התביעה של הקב״ה עליו היה – ״כי שמעת לקול אשתך״, פי׳ זהו מקור המחלה, ולמה לא נתת על לבך להשמר ממנו כנ״ל. ונתיישב לי בזה מה שזה כמה שנים אשר נתקשיתי, כי הנה נתבאר בהל׳ יוה״כ, כי עיקר הודוי ״אבל אנחנו ואבותינו חטאנו״, ולא הבנתי, הלא חטא הוא שוגג הקל, ואיך יכול להיות כי העיקר בודוי על הקל ולא על החמור, והלא החרטה על החמור צריך להיות הרבה יותר מעל הקל? והרבה אופנים דברנו בזה, אבל לפי הנ״ל מיושב ג״כ היטב, כי חטא – מלשון חסרון הוא, כידוע, ולכן אנו מתודים על החסרון המביא לחטא, וזה חמור הרבה יותר, וזה כפתור ופרח להבין כונתם ז״ל. '''ולפי''' זה, הביטו וראו כמה נואלו כמה מהלומדים אשר אין להם ידיעה במוסר, שואלים מה מאריכים כל כך בעל חטא, הלא עיקר הודוי ״אבל אנחנו ואבותינו חטאנו״! ועפ״י הנ״ל מבואר, כי כל פרטי על חטא, הוא ביאור על ״אבל אנחנו ואבותינו חטאנו״, ולא יספיק באמת כמה שבועות על ודוי כפי הצורך, רק שאי אפשר. ומזה ג״כ ראיה, כי המתנגד על המוסר אינו חכם־מעמיק על דבר לאשורו, רק הכל בלי עיון, ומוסר הוא מפתח החכמה ועדי החכמה, כמבואר בספר מגדל עוז ליעב״ץ ז״ל. והרבה יש להאריך בזה, אך קשה לי הכתיבה בעוה״ר ולישועתו ית׳ אקוה. ועוד יש לי ראיות הרבה מפורשות בתורה גלוי חיוב לימוד התורה והמוסר גם יחד, גם משורה ראשונה של תלמוד, יש לנו ראיה על חיוב לימוד המוסר, שאין להשיב, והרבה ראיות מאד יש לנו מתלמוד על זה, עד שאם נבוא לבארם, צריך לחבר חיבור שלם על זה, עד שאני תמה על מי שהוא חכם תלמודי באמת, איך לא יבין מכמה מקומות עצמו מספר, חיוב עסק התורה והמוסר גם יחד דוקא, ולדעתי מי שהוא מתנגד על מוסר, מורה על עצמו כי הוא אינו חכם תלמודי, ואינו כדאי להקרא בשם חכם, והיודע, יודע כי לא יתכן להקרא בשם חכם בלי מוסר, וע״כ עסקו הפילוסופים כולם במוסר. == מאמר ל״ז == דוגמא אחת נבאר, מהמלה הראשונה של התלמוד, מגמ׳ ברכות ״מאימתי קורין וכו׳״, ופריך בגמרא ״תנא אהיכי קאי דקתני מאימתי״ ותירץ ״תנא אקרא קאי וכו׳״ וקשיא, למה לו להתחיל בלשון מאימתי, ונצטרך ליישב תנא אקרא קאי, היה לו יותר להתחיל – זמן ק״ש של ערבית משעה שהכהנים וכו׳, אבל נראים הדברים שהתנא כיון לדבר גדול בזה, והוא: דהנה בעל חובת הלבבות בשער הכניעה פרק ח׳ כתב, כי התחילה במה שתתקים בו העבודה לה׳, הוא, שיתנצל לו ממדת האדנות, כי משער המצטרף, אשר תתחייב מציאת כל אחד מכזה במציאת האחר, שהאדם אינו ראוי לשם עבד, עד שיהיה לו אדון, והאדון לא יהיה ראוי לשם הזה עד שיהיה לו עבד וכו׳, ולא תתקים העבודה מן האדם לאלקים, אלא עד שיקבל על עצמו כל מדת האדנות ממנו ית׳ עליו והוא יהיה לו עבד בכל מדת העבדות וכו׳ עיי״ש, וכן האריך בזה בכמה מקומות, וקשה לי להעתיקם, וזהו שהתחיל בלשון ״מאימתי״ כדי שנבין כי אקרא קאי, וכיון להודיע, כי ראשית למודו של אדם, צריך להיות במדת האדנות על העבד, מה שצונו האדון בתורה שנתן לנו, לקרות ק״ש בערב, מאימתי זה הזמן, משעה וכו׳ וכן דרך התנא לאשמעינן אגב אורחיה דבר, כמבואר בכמה מקומות. ועל זה הדרך כיון הרמב״ם ז״ל בספר היד החזקה, להציג בראש, מצות עשה, ומצות לא תעשה, ואח״כ מונה ומבאר הפרטים, כי הוא מורגל בכל דבר להתנהג בשער המצטרף מדת האדנות ממנו ית׳, ומדת העבדות שמעצמו אליו ית׳, כי הוא היה מורגל בהגיון, וידע כי בלא זה, לא קבל עליו עול מלכות שמים בשלמות, וזה היה כונת המשנה להודיענו זאת במצות ק״ש שהיא קבלת עול מלכות שמים, ואולי הרמב״ם לקח לו דרכו כזאת, מלשון המשנה מאימתי, כנ״ל. ויש כאלה רבות גם מההלכה בעצמה, שיש ללמוד באר היטב, חיוב לימוד המוסר, אך קשה להאריך כעת. == מאמר ל״ח == ==== בזעת אפיך תאכל לחם וגו׳ (בראשית ג:יט) ==== לידידי וכו׳ אם כי נהניתי שאתה דורש טובת המוסר בירושלים עיה״ק, עכ״ז חשתי פן ח״ו אתה מחזיק הענין הזה – על דרך הטבע כדרך הארץ, מפני שלא הזכרת כלל שם שמים, ואם כי בדבר מצוה צריך האדם לעסוק בדרך הטבע ולא לסמוך על נס, כידוע ברמב״ן פ׳ נח, עכ״ז צריך לבקש עזר ה׳, כי זכות גדול צריך האדם שיתקדש שם שמים על ידו, ואין כאן מקום להאריך בזה, אך כל זה בזמן שיש תקוה עפ״י דרך הטבע, משא״כ בזה הענין, כי נואשתי מבית־המוסר בבית רש״ש נ״י, וידעתי גם ידעתי כי יש לנו עומד לעזרת המוסר, אשר אין כמוהו ״אין כמוך באלקים ה׳ ואין כמעשיך״ (תהלים פו:ח) ויבטלו כל המעשים שישתדלו המפריעים, אם רק נכשיר עצמנו שנהיה ראויים לקדש שם שמים וכו. '''לבני''' יקירי וכו׳ ראה מה שכתבתי וכו׳ כי אני חושש פן נדבק בו טבע שאר יושבי הארץ, אשר יש מהם מחמת דוחק מזונות כידוע, להתנהג בדרך הטבע, באופן פשוט, כענין שההשתדלות מועילה ח״ו לגמרי, והאמת הוא – שההשתדלות היא רק קללה: בזעת אפיך תאכל לחם, ע״כ כתבתי לו בקצרה, ואתה תוכל להאריך לו, כי אני חושש פן מחמת שיש להם דירה, לכן הם מפחדים כ״כ, וזהו ח״ו כפירה באמונה – כענין כוחי ועוצם ידי ח״ו, והעתק לו מה שכתבתי לך, בענין מה שרציתי מרש״ש יחי׳ שיתן לבית המוסר רק לקדש שם שמים, ואם לא רצה, הרבה יש למקום דרכים לקדש ש״ש, רק אם נזכה, ואין רק (מכות י) בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו. == מאמר ל״ט == ==== לשמור את דרך עץ החיים (בראשית ג:כד) ==== אתמול הביא לי ידידי ר׳ דוד דסלר, איזה בשורות מכלל ישראל לטובה, ובתוכם מה שהיה לי התפעלות גדולה, לא אשקיט אותה, כתבו מהדואר המלכותי מגרמניא, כי בערב ר״ח העבר, התענו שם כמה אלפים אנשים על צרת אחינו שברוסיא, והתפללו בבכי ומספד גדול, והתנדבו נדבות מרובות לאחב״י, והרב ד״ר הירש נ״י דרש בערך שלוש שעות התעוררות רבה יותר מההשערה, כמו כן באנגליא היהודים והגויים יחד בפה אחד מכל הצדדים, לבוא לעזרה, וכו׳. ואמרתי היום מזה הערה גדולה כי ציירתי הענין לפני, ושאלתי לרד״ד הנ״ל, מדוע לא ימצא גם בנו הרגש לדאוג עבור אחינו במדינות אחרות, לצום ולהתפלל בעדם. נצייר לפנינו אילו היו מציעים בעירנו לגזור תענית בעד אחינו בבולגריא וכדומה, לזרה היה זה בעינינו, ומה גם דמעות לא היו יורדים, כן אדמה בשום אופן, ומהו הסיבה לזה? האם הם יראי אלקים יותר מאחינו דפה, זה לא! אבל סיבת הדבר, כי השי״ת ברא העולם למטה ״סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה״, וא״כ חוק האנושיות כך הם, – ההתחלה לעלות בסולם מהארץ והלאה למעלה, עד השמים, ולכן יפה אחז״ל על הכתוב (בראשית ג:כד) ״לשמור עץ החיים״ ״ללמדך שדרך ארץ קדמה לתורה״ (ילקוט שמעוני א:לד), הענין, כי אז״ל (קידושין מ) כל שאין בו דרך ארץ אינו מן הישוב, פי׳ כי קשר המדיני וישוב העולם על כנו, הוא הוא כונת דרך ארץ, – הדרך לישוב הארץ, והיינו שיתרגל האדם להקריב רצונו הוא על מזבח ישוב העולם, אף בדבר אשר לעת עתה טוב לפניו לעשות כן אבל יתבונן, כי בזה חסרון הוא לקשר המדינה, ולמחר יתעצב אף הוא ממה שהוא היום שמח, כי גם הוא תחת הקשר הזה. והנה כמו מכונת־חשבון, התכלית ממנה לדעת החשבון, אבל ממילא כשיעשה על מכונת־החשבון כחוק שלה, יבוא חשבון הצודק, כן מי שמורגל בחשבון דרך־ארץ לישוב העולם, ממילא יבוא חשבון הצדק בכללו, – היינו קיום התורה, כי מטרתה על ישוב העולם ולמעלה מהשכל, ובחינה לזה, כדומה, זלזול המקח כפי החוק, יעציבו למחר ממה שהיום שמח, כי לבסוף יזולזל גם מדתו לו. והנה במדינתנו אינם למודים ומורגלים בבחינת ישוב העולם, באשר דברנו כמה פעמים, וחסר מפני זה מעשה הישוב הארצי לצעוד בצעד הסולם וכו׳ כנ״ל, משא״כ במדינות ידועות, ראיתי בעצמי, כי למודים המה בחכמת ישוב העולם, ונקל להם לבוא להרגש הזה, כדומה מי שמרגיל עצמו שלא לזלזל המו״מ אף גם בשבילו, פן למחר גם הוא יתעצב מזה, כנ״ל, אבל עכ״ז בין כך יוקבע בו הרגש הארצי שלא לזלזל סחורת זולתו, ויתדבק בו הרגש דאגת זולתו, כי זה מענין הישוב, וביחוד אחינו ב״י אשר רק ששזפתני השמש, נגע בם, נקל להם לבוא מזה לרגש קודש להתחנן לפניו ית״ש בעד אחיהם, משא״כ מי שלא למוד בהרגש חכמת ישוב העולם, וע״כ ראינו בעינינו מי שהיה מחוכם יותר במוסר אנושי (כי מוסר הוא ג״כ בחינת דרך־ארץ כידוע אצל הפילוסופים) היה קרוב יותר לדעת התורה, והמבין יבין גודל ההתבוננות הזאת, להשתומם ולהתפעל, להשכיל להיטיב התבוננותו בחכמת דרך־ארץ, הוא בחינת המוסר, ואין להעלות על הכתב, כפי שדברנו, אבל אתה בני יקירי, תבין היטב הדבר לאשורו, כמה משולבות עניני אנושיות עם הצדק והחסידות בקיום התורה, והדברים עתיקים למתבונן, ומי שחסר בד״א, אינו מן הישוב להתקשר בגדר מיישבי העולם, אבל הוא בגדר מחריבי העולם, ועל כן יש להתחזק ג״כ בשמחה ובטוב לב, כי גם זה מישוב העולם וקישורה, והנאתה לו ולזולתו. גם סיפר רד״ד הנ״ל ממכתבים מפרנקפורט שבאו לליבוי, כי התענו שם כולם, גם אנשי שרד שיש להם הצטינות גנרלי, והיו כל היום בביהכ״נ כמו ביוה״כ, בבכי ומספד, והיה היום ההוא, יוקר גדול על תפילין וציציות, וגם נסגרו כמה מטבחי טרפה, וזה לנו למוסר גדול, כי נטיב דרכינו, והעיקר בפנימיות כאשר דברנו פה הרבה מזה. == מאמר מ׳ == === בענין קין והבל === ==== ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה׳ והבל הביא גם הוא וגו׳ (בראשית ד:ג) ==== רעיון נפלא בקצרה. אם תרצה לעמוד על סוד עומק מדות הנפש ועד היכן מגיע עוונם הגדול מנשוא, – תראה מקין, הוא היה השני ליצור כפיו ית׳, וכמה גדולה מעלתו, – תראה כי השיג בשכלו ענין הקרבנות, ועוד יותר כי השי״ת דבר עמו קודם החטא, וגם כי הוא השיג כי השי״ת שעה אל הבל אחיו, הרי תראה כמה השיג באלקות, ועכ״ז נפל במדת הקמצנות לחסרון אהבה וכבוד להשי״ת, כי מדת הקמצנות גרמה לו שידמה – מה איכפת לו להקב״ה בין כחוש לשמן, אבל הבל היה לו לב טוב והבין כי בזה מקריב רצון לבו, וכי חפץ לישא נפשו במנחה להשי״ת, כנא׳ (תהלים כה:א) אליך ה׳ נפשי אשא, וזהו אהבת ה׳ וכבודו, כענין ״ובכל מאדך״ (דברים ו:ה) ומזה נראה עד היכן מגיע חסרון קל ממדות האדם, ותראה עוד עד היכן הגיע לו מדת הקנאה לאדם נביא גדול כמהו עד שנפל בשפיכות דמים לאח קרוב, וגרמה לו הקנאה שנטדד מן העולם, ועוד התבונן גודל ענין המדות, ועוד התבונן גודל העונש לעבירה מפליא מאד, אבל אין להפליא, כי גבהו דרכי השי״ת, וגדול כוח הרוחניות מופלא משכל האדם, באין ערך ושיעור, והוא כי כבר הראינו לדעת גודל העונש מלה״ר אחד, שהיה מצורע ומובדל מהעם לכה״פ שני שבועות, והיה משוקץ ומרוחק מאנשים, כנא׳ (ויקרא יג:מה) ״וטמא טמא יקרא״ והילוכו וישיבתו היה מזיק, כמבואר ברמב״ן ז״ל, שנא׳ ״בדד ישב״ ולא ילך, ולכן לא כתיב ויצא חוץ למחנה, עיי״ש, כי מבהיל, והנה צער הכלימה מר ממות, וכל רגע מהשני שבועות האלו קשה מיסורי איוב כל ימי חייו, וכאשר תחלק מצער כל דהוא שסובל בעוה״ז, אשר אם היה נשאר לו זה, אחר המות, היה קשה יותר מיסורי איוב כל ימי חייו, ועתה הבן לחלק ב׳ בתשבורת, צער הכלימה הנ״ל וצער הפרישה הנ״ל לחלקים קטנים של צער כל דהוא, בודאי מגיע לאלפים ועל כל חלק הנ״ל היה צריך לסבול יותר מיסורי איוב כל ימיו, ועתה חשוב כנ״ל לכל רגע מהשני שבועות, עצמו משער על לה״ר אחד, ועתה על כמה עבירות כנ״ל ביום אחד, ובשבוע, ובשנה, ובכמה שנים. == מאמר מ״א == ==== ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו (בראשית ד) ==== ענין של קין שקרב מפרי האדמה והבל הביא מחלבי הצאן, ועמדנו, כי השי״ת אמר לקין ״אם תיטיב שאת״ וגו׳, ואח״כ נאמר בהיותם בשדה: ויאמר קין ויקם קין ויהרוג את הבל אחיו, כתוב: ויאמר קין, ולא נאמר מה אמר, וגם נא׳ ״אם תיטיב שאת״ פי׳ אם תיטיב בתשובה – שאת, מחול לך, ועדיין לא מצינו מה שחטא, כי אח״כ נאמר ״ויהרגהו״ ומה חטא עדיין מקודם? אבל הענין, כי יש לנו להבין, כי יש קנאת סופרים תרבה חכמה (ב״ב כב.) ויש – הקנאה וכו׳ מוציאין את האדם מהעולם (אבות ד) והיינו אם הקנאה היא – שיהיה הוא בעל מעלה כמוהו זה טוב, ויש קנאה – מפני מה לחברו המעלה, ורוצה שגם חברו יהיה כמהו, זהו חולי רע מאד, הנה מצינו למדים כי טוב לב הוא מדה טובה מאד, ומעט ממנה, גדולה הרבה למעלה, ונוכל להבין זה מקין, שמחמת שלא היה לו לב טוב כהבל, ע״כ הביא מפרי האדמה, והבל מחמת טובת לבו הביא מחלבי הצאן, ראה נא כמה הוא מפרי האדמה עד חלבי הצאן, מעט הוא, ועכ״ז בשביל זה המעט שהיה לו, נאבד מן העולם, כי הרע מעורר הרע, כי בראותו שקרבן הבל נתקבל, נתעורר עוד רוע לבו לקנא את הבל קנאה רעה, מדוע נכתר במדת טובו, אבל רצה שגם הוא יהיה רע כמוהו, ולכן חרה לו מאד, והקב״ה בראותו קנאתו ברע ולא בטוב, כענין: ותקנא רחל באחותה (בראשית ל:א) שהיה קנאה טובה, ולכן אמר לו: למה חרה לך, למה תפסת הקנאה ברע, לא כן ראוי, אלא תתפוס הקנאה בטוב, שתהיה טוב לב כמוהו, ולא שהוא יהיה כמוך, ולכן אמר לו ״אם תיטיב שאת״ פי׳ אם תקנא אותו קנאת סופרים תהיה טוב כמוהו, אז ״שאת״ מחול לך, ותהיה לרצון לפני כמו הבל אחיך, ״ואם לא תיטיב״ תדע, כי זה הרע שנתעורר בך, – בקרבך הוא רובץ לפתח להחטיא אותך עוד ועוד, והנה העצה היעוצה ללב רע, להסיר השנאה והקנאה מהלב, הוא מפעולה להיפוך, לדבר דברים טובים עם השנוא, ולדבר דברים בפה – לשמוח בטובת זולתו, ולכל הפחות אם קשה לו לכבוש את יצרו, לדבר דברים טובים עמו, אז ישמור עצמו מאד, שלא לדבר דברים רעים, כי הם כאש לנעורת, מבעיר יותר הקנאה והשנאה, ולכן לכל הפחות ישמור פיו וישים עצמו כאלם שלא לעורר השנאה, כידוע בנסיון, וקין לא נזהר מזה ולכן נאמר ״ויאמר קין״ פי׳ לא היה יכול לכבוש פיו, ודבר דברים מעוררים הקנאה והכעס, ונתעורר הרבה עד שקם והרגו, ומעתה יש לנו מזה מוסר השכל ונורא, כי מעט לב רע יכול להביא את האדם לבאר שחת, וגם – עד היכן מטעים את האדם מדותיו, עד שקין שהיה נביא ה׳, – כי השי״ת דבר עמו, והשיג בשכלו ענין קרבנות, וטעה בזה – מאי איכפת לו להקב״ה קרבן טוב או לא טוב, והיה זה טעותו מתוך רוע לבו, והבן עוד מזה, כי כאשר תקפוץ המדה הרעה אצל האדם, גם אם אפילו בפעולה טובה, תוכל להביא את האדם לבאר שחת, כי בזה היה פעולה טובה, קנאה בהתקרבות השי״ת, ועכ״ז יען כי היתה הקנאה אצלו, מצד המדה הרעה שבקנאה, ולכן גברה עליו עד להאבידו מן העולם, ומה יהיה עוד בקנאה אשר בפעולות רעות, כמו חמדת הממון וכדומה. ואם בארזים נפלה שלהבת כמו קין, – מה יעשו אזובי הקיר ר״ל כמונו היום, ע״כ נא לשמור א״ע מזה מאד. == מאמר מ״ב == ענין תוקף השמירה על הדבור, כי הדבור הרע הוא הפתח לעבירה, כנאמר בקין (בראשית ד:ח) ויאמר קין וגו׳ ויקם קין על הבל ויהרגהו, והענין היה, כי השי״ת ציוה לו: אם תיטיב שאת, פי׳ בדבורך, מקודם בפה רך להבל, ומזה תפיג קנאתך, והוא לא עמד על יצרו, ולא כבש דבורו הרע נגד הבל, ומזה לחצתו קנאתו בו עד – ויקם ויהרגהו, וע״כ נראה, כי העיקר לכבוש הפה. == מאמר מ״ג == ענין קין והבל, נראה כמה גדול כח ההתבוננות, כי אילו היה קין מתבונן מקודם, גם הוא היה מקריב מחלב הצאן, ומה היה חסר לו, מעט התבוננות, ואח״כ תפשתו קנאה כנ״ל, ומעתה עיקר השכר על מה שהוא מתבונן מעצמו, כי זה מורה על טוב הבנתו ואהבתו ויראתו, ומעתה נוכל להבין כמה פחותה מדרגת המחסר אחרי ההתבוננות שקדמוהו הקודמים, וזה עיקר עמל האדם שיתבונן ויחשוב אולי מנגיעת תאותו מחסר מה בעבודת השי״ת, ויעמול להבין ולחפש הטית תאותו, והבן מאד זאת. == מאמר מ״ד == איזהו עשיר השמח בחלקו (אבות ד) מבואר במקום אחר, ומעתה דעו נא ודאי, אם נרצה להצליח דרכנו, נהיה כמו שותפים, אשר כל אחד מהם שמח בריוח שותפו, ומה גם שנשמח בקנינו של הבורא ב״ה, אשר הוא אבינו ממש, והכל כמו שלנו, ואל יהיה עינינו רעה להקריב קרבן לו ית׳ ממיטב חלבינו, צאו וראו מה שיכול להזיק מעט חסרון בזה, הנה ידוע כי קין יצור שני של כפיו ית׳, ובודאי בבחינת נביא, כי הלא ה׳ דבר עמו, והשיג בשכלו ענין קרבנות והקריב לו ית׳ קרבנות באין ציווי, ובודאי היה דעתו, כי אין זה נפקא מינה לו ית׳ אם הקרבן מחלב או לא, אבל הבל הטבת לבו הביא לו, ולא חשב בזה אם זה נפ״מ אם לא, אבל לבו הקריב התודה, וראו מה עלתה לקין, כי נפקד מן העולם, ונכשל מזה בשפיכות דמים, הלא תראו הלא תדעו כמה גדול הארס הזה של לב רע, ר״ל, ומלבד זה הוא קל ח״ו להכשל בהלבנת פנים שהוא אבק רציחה, ויותר מזה – מי יודע האיש הזה מה עולה במחשבתו מחמת קנאה, להרוג ולאבד, אם לא מחמת אימת מלכות, ואולי הוא מכח המצרף מחשבה למעשה, ויש בזה דברים, ואכ״מ, ומעתה מבואר עד כמה גודל החיוב להקריב קרבן אהבה, ואח״כ עוד על מזבח ההתחברות ולשמוח בטובת זולתו, ובזה טוב לכולנו, וכנ״ל. == מאמר מ״ה == ==== ויהי הבל רועה צאן וקין היה עובד אדמה (בראשית ד:ב) ==== הנה כל הדברים הולכים אחר התכלית, יש מטיב, ובאמת הוא מריע, ויש מריע ובאמת הוא מטיב. למשל: בעל־אכסניא, מכין בעד אורחים כל מילי דמיטב, והרי זה לכאורה מטיב מאד, אבל באמת כיון שכונתו להריוח שבזה, אין זה מטיב, ואדרבא מריע, כי אורח יותר רוצה לאכול פחות, ולא יוציא ממון הרבה, וכן יש להיפוך, שלוקח מעט ממון מן האורח, כדי שלא יהא נהמא דכיסופא, והרי זה יותר צדקה, ועל פי זה נשכיל מוצא דבר, כי הנה האדם צריך ללכת בדרכי השי״ת, שנאמר: והלכת בדרכיו (דברים כח:ט) וכשנעמיק בזה, הנה יסוד דרכיו המה – כי הוא המשפיע לאחרים, ואין האחרים משפיעים לו, הם צריכים לו, והוא אינו צריך משל בריותיו כלום, ונמצא כי האדם הצריך ללכת בדרכיו ית״ש, צריך להתדמות בזה – לו ית׳, שיהיה תמיד מטיב לאחרים, ולא יהיה מקבל מתנות מאחרים. == מאמר מ״ו == ==== הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו וגו׳ (בראשית ד:ז) ==== שפע ברכות והצלחה רבה לבני יקירי מ״ל נ״י כא״ש. '''אם''' אמרתי להודיעך בכתב מה שדברנו ב״משפטים״ כמעט א״א, אך בקצרה מאד, אכתוב לך. '''מצינו''' שהחמירה התורה במכה אביו ואמו בחבורה, אשר העול בזה מבהיל מאד לשומעים, ולא חייבה התורה רק חנק, ומקלל אביו ואמו רק בפה ולא במעשה, חייב מיתה – שלוש מדרגות מיתה יותר חמורה, היינו סקילה, ולמה? אבל הענין הוא כך, כי כבר כתב החוה״ל בפ״ז מתשובה, כי אין דבר קל עם ההתמדה עליה, (ישעיה ח:יח) הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה, כי חוט של משי אם יכפול הרבה, עבות העגלה הוא, ולכן מכה אביו ואמו בחבורה, מאשר העול גלוי לכל, אין חשש לכפילות הרבה, משא״כ מקלל, שזה דיבור בעלמא, יש חשש בכפילות העון הרבה, ולכן החמירה התורה שלוש מדרגות במיתה גם בבי״ד של מטה, ומה יהיה בבי״ד של מעלה, – גם בפעם הראשונה. ואמרנו לקרב זאת אל השכל, כי הלא – לפתח חטאת רובץ, ודבר קל במעשה, נקל יותר להכשל עוד ועוד, וע״כ אם העיז כ״כ להכניס עצמו בסכנה גדולה כזו, אות הוא כי פרק עול מלכות שמים ממנו, ומיתתו בג׳ מדרגות של מיתה יותר. ולמדנו מזה, כי מאד מאד צריך האדם להזהר, בדברים שנפשו של אדם מחמדתן ומתאוה להן, ואף גם בפעם הראשונה נעשה חמור מאד, יען כי הוא מתקרב לשלשלת חטאים, ולא ירא לנפשו, כי עלול הוא, ח״ו, לעבות העגלה חטאת, אות הוא, כי פרק עול היראה מפעם הראשונה ג״כ. על כן צריך האדם להזהר מאד מהמדות הדעות, כי הדבר מצוי מאד בהם, ואף בפעם הראשונה חמור, ומה יהיה בפעם השניה וכו׳ וכו׳, הרחמן יעזרנו בבקשת המחילה בזה, פי׳ שנעמוד בדרכי התשובה בזה, ומי ישער קלות העון בעיניו עם זה, וכן בביטול תורה אשר היא מצוה תמידית. ע״כ יפה אמרנו בעשי״ת, ללמוד מוסר על הכללים האלה, בטול תורה ומדות, לעמוד בגדרי התשובה לכל הפחות בהם. '''ואמרנו''' עוד, משה רבינו ע״ה, הכין עצמו ששת ימים באימה ויראה ופחד, על ההר סמוך לענן, ואח״כ ביום השביעי, קרא אל משה ויבא משה בתוך הענן, ויהי שם ארבעים יום וארבעים לילה, – סוף משפטים, ויש במדרש: ״נפשי ודמי נתתי עליה״, פי׳ על התורה, ואח״כ, כשעשו העגל, ירד מן ההר ושבר את הלוחות – דברי אלהים חיים, והמכתב מכתב אלקים, והקב״ה לא אמר לו שבור, והק״ו שאמר משה: ״ומה פסח וכו׳ אמרה תורה: וכל בן־נכר לא יאכל בו, ישראל מומרים וכו׳ עאחכו״כ״ (שבת פז), והקשינו, הלא מבואר במדרש ״שור או כשב או עז כי יולד״, שרק הערב רב עשו את העגל, והאיר אמר ״ישראל מומרים״ אתמהה, אבל הענין, כי לא מיחו בידם, והרי זה מדת חניפה, וחניפות עלולה מאד על ריבוי בה, ובפעם הראשונה נעשה חמור, ולכן עד היום אנו סובלים מעון עגל של ערב רב, – וביום פקדי ופקדתי וגו׳, כידוע אז״ל על זה (סנהדרין קב), יען כי החנופה היא שלשלת חטאים, הרחמן יצילנו מחנופה. ומעתה יצא לנו חובת האדם להתרגל במחשבה, כי אין דבר קל כזאת, כמו בטול המחשבה, כי המחשבה יגיעה רבה היא, ולפי הטבע קשה המחשבה, ואין עבודה קשה יותר, מנגד הטבע, ועי״ז עלול מאד לבטול הגיון חכמה ומוסר, ואין לך שלשלת חטאים יותר מזה, ובפעם הראשונה חמור מאד, ומכש״כ עוד ועוד, ע״כ בכל תוקף ועוז אנו צריכים להתחזק בזה, ולכל הפחות בבקשת המחילה, פי׳ גדרי התשובה על זה, ושב ורפא לו, אכי״ר. א״ד אביך נושא בעול עם בן יקיר לו, מי יתן ונזכה להיות נושא בעול עם כלל ישראל, ויהיה זכות לכ״י, והרבה הרבה יש לדבר בזה, תזכה להיות בריא אולם רפואת הנפש והגוף כברכת אביך... ומזה נוכל להבין שכר ״בר־סמכא״ כי בפעם הראשונה ה״ז שלשלת של זכיות נשגב מאד, פי׳ כי נכלל במעלת בר סמכא: שיש לו הסכם חזק. '''היום''' יום ד׳ דר״ח אדר ראשון, אמרתי להשלים המאמר הנורא הלזה, כי ידעתי שאין העולם יכולים לקבל זאת, אמרתי להעתיק דברי הרמב״ן ז״ל בפ׳ בראשית (ד:ז) ״הלא אם תיטיב שאת״ וז״ל הרמב״ן: והנה אמר למה חרה לך על אחיך ולמה נפלו פניך ממני, הלא אם תיטיב יהיה לך יתר שאת על אחיך כי אתה הבכור, ואם לא תיטיב, לא עמו בלבד תבואך רעה, כי לפתח חטאתך רובץ להכשילך בכל דרכיך, ואליך תשוקתו, שהוא ישתוקק להיות דבק בך כל הימים, אבל אתה תמשול בו אם תחפוץ, כי תיטיב דרכיך ותסירנו מעליך, הורהו על התשובה שהיא נתונה בידו, לשוב בכל עת שירצה ויסלחו לו, עכ״ל. והנה לא עשה עדיין שום דבר, רק הקנאה שחרה לו על אחיו, ונפלו פניו, וא״ל הקב״ה שזה פתח ליצר להכשילו בשלשלת של חטאים. לא בזה לבד, והורהו לשוב, ואח״כ לא התאפק, ויאמר קין אל הבל אחיו (בראשית ד:ח) עי׳ ברש״י, עד שלבסוף הרגו ונטרד מן העולם, הרי זו מאמת לכל המאמר הנורא, ממקרא מפורש בתורה, ומעתה אין לנו אלא לנוס לעזרה בדרכי התשובה וטוב לנו כל הימים, מאוים מאד הבירור הנ״ל, ויש לנו עוד מאמר השייך לזה, אם יהיה ה׳ בעזרי אפשר עוד חזון. == מאמר מ״ז == שבת בראשית (בראשית ד:ז): ״אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ״ מהו הענין של ״לפתח״? ועוד איך נפל איש גדול כקין אשר הקריב קרבן להשי״ת ונפל אח״כ ברציחה? הענין, כי העונג ממה שיגיע לאדם מתכלית המעשה, הוא צריך להיות לאדם נגד עיניו, עיין בעקידה פ׳ זאת הברכה בנעילת שערים, תמצא נחת, וזהו הענין שנאמר (דברים כח:מז) תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלקיך בשמחה ובטוב לבב וגו׳, וקשה, וכי בשביל מניעת שמחה של מצוה, יתיסרו כל כך? אבל הענין כך הוא, כי במי שאנו רואים, באיש שעושה דבר בלתי הכרחי, כמו מי שבונה בית בלי שקדם לו נחיצות הכרחי, ונקל לו להשיג בית לדור בו, לא ידע להכין כל ההכנות הצריכות לתכלית הדירה והישיבה בה, וגם כל מה שיכין יהיה בעצלתים הרבה ובאיחור זמן רב, וסוף כל סוף גדר הבניה ג״כ נהרס בתוך הזמן, כי לא יוכשר במלאכתו לשבת בה, ולא יגמור ההכנות הנצרכים לזה, משא״כ מי שקדם לו הכרח נחיצות דירה, הוא מתכשר מאד במלאכתו להכנות ישיבת הדירה, וגם לא ירגיש בכל השתדלות ההכנות אף שיגיעו לו בעמל ויגיעה, ולכן מי ששם לו נגד פניו נועם עסק התורה והמצות בין לעצמו בין לזולתו, אינו מרגיש בעמל היגיעות המצטרך לתכלית הטוב והנועם, ועושה בשמחה וטוב לב, כמו שמצינו בהלכות צדקה, – מי שרוצה לזכות לעצמו, – ירחיב לבו לפרוש צדקה מהיפה שבנכסיו, ובזה יתבשר להבין נועם התכלית שלפניו, משא״כ מי שלא שם נגד פניו נועם התכלית, אף שיתן צדקה בהכרח, אבל יתן בפנים זועפות ובלב רע, וכן כל מצוה יעשה בהכרח כאילו כפאו שד ובלב רע, משום שאין נועם התכלית נגד פניו, ומה יהיה סופו, – לא ישלים כל חלקי ההכנות הצריכות לתכלית הבנין וכדומה לזה. כי סוכ״ס גדר אבניו נהרסה, כי אינו מוכשר לכוף תמיד רצונו, וזהו ענין הכ׳: תחת אשר לא עבדת וגו׳ בשמחה וגו׳, וזה היה ענין קין, מתחילה לא חסר לו רק שמחת המצוה וטוב הלב – שלא הקריב מחלב הצאן, ולא זיכך לבבו להבין נועם התכלית, להכין ההכנות בעמל ויגיעה, ולכן לבסוף גדר אבניו נהרסה, שנפל בעבירת רציחה, וזה – אם תיטיב שאת פי׳ אם תרגיל עצמך לעשות מצוה בהכנת התכלית שלפניו, – ע״י לימוד המוסר, ולשמוח בזה בטוב לב לתת מחלק היפה, שזהו האות לזה, אז ״שאת״ היצר ישא ממך, שיהיה מוגבה ומסולק ממך, משא״כ בלא הטבת הלב לנועם התכלית, – אז היצה״ר נכנס בפתח ביתך ולאט לאט יכשיל אותך בגדולות, ולכן חובה עלינו ללמוד חשבון גודל המצוה להבין התכלית, ויהי נועם ה׳ עלינו בתכלית מחשבה סוף מעשה. == מאמר מ״ח == מצינו כי קין נטרד מן העולם אחר שבעה דורות, על דבר קל לכאורה, כי הביא קרבן מפרי הארץ מהבא בידו, והבל הביא מחלבי הצאן, והלא אחז״ל נאמר אשה ריח ניחוח בקרבן עני ונאמר אשה ריח ניחוח בקרבן בהמה ובו׳ ללמדך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לאביו שבמשמים, הרי העיקר אחר כונת הלב? אמנם בהכרח הדברים, כי כל זה במי שאין בידו ליותר, די בלבד שיכוין לבו וכו׳ אבל למי שיש בידו, אם כי לגביו ית׳ גלוי לבו, אבל הוא צריך להראות כי מה שרק בידו יעשה לכבוד שמים, כי אחרי שעשה עמנו החסד הגדול הזה שמקבל מאתנו קרבן, יש לו לעשות מהיפה והטוב שימצא, והנה קין אשר הקדים להביא קרבן לפניו ית׳, מובן כי גדולה היתה כונתו, עם כ״ז בזה טעה לחשוב כי היפוי אפשר למותר הוא, ולכאורה הצדק אתו, כי רחמנא לבא בעי, ונאמר: דם פרים וכבשים ודם עתודים לא חפצתי (ישעיה א:יא) והבל הבין כי אחרי שהתחסד אתנו לקבל קרבן, והלא לפניו ית״ש לא שייך להביא מאומה, ורק להראות חפץ לבבנו לפניו, לזאת טוב כי נראהו זאת עם הדברים אשר יקר אצלנו, ע״כ הביא מחלביהן, והנה שעה הקב״ה אל הבל ואל קין לא שעה, וקין הבין היטב את אשר הפסיד בהמעט הזה, עד שחרה לו מאד, כי אכל את בשרו מצערו כנאמר (בראשית ד:ו) ולמה נפלו פניך, בידעו מה זאת התקרבות ממנו ית׳, מזה יתבונן הנלבב, אם הוא עשה חסרון מעט בדבר שאין זה – בלא העיקר, דהיינו ליפות המצוה, כי הלא העיקר הוא אחר כונת הלב, עלה לו כן, העושה מצוה בחסרון העיקר, היינו בלא כונת הלב, – כמה הפסיד. ויצא לנו מזה שלושה לימודים, האחד, – מה זה יפוי מצוה – מקין, שנית, – מה זה המחסר עוד זאת ״הבלתי שיכוין״ למעלה ראש, ואין זה סתירה ליפוי המצוה, – כי קין יוכיח כנ״ל, והשלישית, לראות מה זאת המכוסה מבני אדם, והנגלה, כידוע ההפרש בקרבן שהומם, בין מום נסתר לגלוי, כי הלא לפניו ית׳ נגלה לבו של קין כנ״ל, אמנם טעה בדבר שהוא בגלוי, והבן. '''והנה''' בזה, הבנת דחז״ל (ברכות מא) ואהבת את וגו׳ אפילו נוטל את נפשך וכו׳ כי בזה יבחן לבב האוהב את ה׳ בהראותו את טוב לבו, כי כל אשר לו יתן באהבת ה׳, וכן גופו בוז יבוז באהבת ה׳. == מאמר מ״ט == === בענין לפתח רובץ (בראשית ד:ז) === העתק הדברים אחרי המז״ט לר״ד, להפטר בלא כלום א״א, אף כי קשה עלי הכתיבה ל״א כידוע לך. גרסינן בברכות כד, ריש פרק ה׳: מר בריה דרבינא עבד הילולא לבריה, חזינהו לרבנן דקא בדחי טובא, אייתי כסא דמוקרא בת ארבע מאה זוזי ותבר קמייהו ואעציבו, וכן רב אשי שם וכו׳, העניו כפשוטו קשה מאד, והלא שמחה של מצוה היא? ועוד וכי דרך של חכמה הוא, להתעצב בשביל היזק ממון? ועוד הלא מדעת שברו לפניהם מר ברי׳ דרבינא ורב אשי, ומהו העצבון שלהם, אבל הענין כך, כי כל דבר שיש בו תערובות הגוף, קרוב לסכנה הוא, כי ההדיוט קופץ בראש (מגילה יב:) והגוף הדיוט הוא וקופץ בראש, לקחת השמחה לחלקו של הדיוט, ועבודה פסולה היא, ע״כ הביאו לפניהם זוגיתא חיורתא מוקרא, כי הכירו בהם דהוו בדחי טובא, דייקא, פי׳ יותר מן המדה, וחששו להם פן נתערב בהם ההדיוט הקופץ בראש ועבודתו פסולה, והביא להם זוגיתא מוקרא לשבר לפניהם ולרמז להם – אז״ל ונוח לשברם ככלי זכוכית (חגיגה טו) ואם יעברו על המדה הממוצעת, בפעם אחת דהוי בדחי טובא בשמחה של מצוה כזו, בברי׳ דמר ברי׳ דרבינא, ודרב אשי, כדאי היה להם להשחית כלי יקר, ולא חששו לבל תשחית, כי כדאי הזכירה, ומהס׳ לא לחנם לא חששו פן יעברו על בל תשחית מה״ט גם בפעם אחת ובשמחה של מצוה כזו, כנ״ל – שמחת חתן וכלה וחבורה של ת״ח כמותם, ורק מפני שיש בה הנאת הגוף ג״כ, חששו פן ישבר חכמתם בפ״א בשביל העברה על המדה, עד שלא חששו לבל תשחית, המעביר על המדה בעסק ממון שאינו שמחה של מצוה, ולא פעם אחת, רק כמה פעמים ביום, וכמה שנים רצופות, מה חידוש שאין בנו יראת שמים וכש״כ יראת חטא, ובעוה״ר לבנו אטום ומטומטם מחטאים עונות ופשעים בלי די ד״ל, ולב אבן לא סר מאתנו אף שעה אחת בכל ימי חיינו, ומאין נדע בוראנו, ונכיר רוב טובותיו אלינו, כי לא הפרדנו הגוף מהנפש אף פעם אחת כל ימי חיינו, רצוני, – להיות שכל מופשט מרצונות הגוף, וההדיוט קופץ בראש תמיד, ח״ו, אין לנו לאחוז אלא רפואת התורה ״בראתי יצה״ר בראתי לו תורה תבלין״ פי׳ במדה ובמשקל, עסק הגוף ועסק הנפש כפי מדתם – כי סמי התבלין במדה הם, ואז גם העסק מועיל ליצה״ר, כאז״ל (אבות ב:ב) ״שיגיעת שניהם משכחת עון״ וטוב לנו כל הימים. ידידי! שלחתי לך מתנה יקרה, שוה הרבה יותר מכל הנדוניא והחתונה שלך, ממני וכו׳ וכו׳. למחותנו אודיע, כי נדבתו הגיע לידי, והנה זו היא, – שמחה של מצוה בלי תערובות הגוף, הדברים ארוכים מאד ואין כאן מקום להאריך. '''נוסף''' לזה גרגיר אחד מענין קין והבל, פטור בלא כלום אי־אפשר, אכתוב לך מרגלית אחת, מצינו בקין שאמר ״השומר אחי אנכי״ פירש״י: נעשה כגונב דעת העליון, ואח״כ נאמר: ומפניך אסתר, ומתרגם: ומן קדמך לית אפשר לאטמרא, והנה סתירה גלויה יש כאן, – אחרי שאין להסתר מן קדמוהי, למה ואיך רצה לגנוב דעת העליון? אמנם יובן על פי שמצאתי ביעב״ץ בשם ר״י, על הפסוק: כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף (משלי א:יז) אמר, כי הבעל־כנף בורח מן הרשת, אך כשרואה שם מאכל, מעצם עיניו ונכנס שם, וכן דרך הבעל־תאוה, וזהו הענין בקין, אף שידע כי אי אפשר להסתר ממנו ית׳, עם כ״ז בעת רתיחתו שלו, עצם עיניו, – עין ידיעתו, ופיתה עצמו לגנוב דעת העליון. ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי הקיר כמונו ח״ו, וצריכים להזהר הרבה שלא להשתחד ח״ו. הרחמן יעזרנו לעמוד על האמת, א״ד אביך אוהבך דוש״ט תמיד בכלל ובפרט. == מאמר נ׳ == === בענין האדם === ==== זה ספר תולדות אדם וגו׳ בדמות אלקים עשה אותו (בראשית ה:א) ==== ברמב״ן שם: כי כל התורה כולה ספר תולדות אדם על כן אמר בכאן: זה ספר תולדות אדם. '''נהניתי''' ממכתבך שכתבת לי מאמר א׳ גדולה היא, התפעלות הרבה מזה, לראות כמה שדברנו תמיד, אם יבינו העולם והיה להם רב על זה, היה נגלה להם בעליל, כי דרך התורה בין המפורש ימצא מפי בכתובים, בין ביותר מה שגילו לנו חז״ל בביאור הכתובים, אף בהגלוי, זולת מה שהם מפי הגבורה, יש על האדם להתאבק בעפר רגלי חכמים, ולהיות לעבד נמכר להם, ולהוציא ממון הרבה, אך להסתפח במגורתם ולהתחבר בחבורתם, כי היא היא החכמה המלמדת לאדם להיות אדם באשר הוא אדם, לא כדעת הדור החדש אשר לא טעמו טעם אדם, ולקחו המאמר הזה לפי דעתם דעת ילדות, אך בדעת חכמים יודעי דעת האדם, הם המבינים מה הוא מעיד על זה, מי שהיה להם טעם חינוך והשכל כי נפקחו אזניו לשמוע, ואותו היום קבלתי גם כן מכתב מבני נ״י, אמרתי, מי יתן לי ותעמדו שניכם לפני יחד, ודברתי אז מה שחפצתי לדבר מרוב התפעלות וכו׳, קשה לי עתה הכתיבה וראה והתבונן גודל החיוב המוטל עלינו. == מאמר נ״א == ==== ויאמר ה׳ לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר וגו׳ (בראשית ו:ג) ==== ראשי פרקים. בראשית ג:יב ״האשה אשר נתת עמדי״ בשני פנים, א׳ כי במתחרט ומקלל מסיתו לרע, הב׳ בהקדם תדבא״ר ״חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אברהם יצחק ויעקב״ פי׳ בהקדם הרמב״ן על בראשית ו:ג, בשגם הוא בשר וגו׳, (וז״ל הרמב״ן שם: והנכון בעיני כי יאמר הכ׳: לא יעמוד רוחי באדם לעולם, בעבור שגם האדם הוא בשר ככל בשר הרומש על הארץ בעוף ובבהמה וחיה, ואיננו ראוי להיות רוח אלקים בקרבו וכו׳, והנה נמשך אחר הבשר, ובתאוות הגופניות וכו׳ ולכן לא ידון רוח אלקים בקרבו, כי הוא גופני לא אלקי אבל יאריך להם אם ישובו, והנה זה כטעם: ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב (תהלים עח:לט) עכ״ל) וזהו מעשה אברהם יצחק ויעקב פי שכל לבדו, וזהו ״האשה אשר נתת עמדי״ פי׳ החומר גרם, וצריך לשבור החומר. ב׳ (משלי ח:יז) ״אני אהבי אהב״ פי׳ כי התורה, בל ידע אנוש ערכה, והיא ככתב אופיר שמונח בכלי חרס, והעולם אשפה שמונח בכלי זהב, והמבין לבחור בכלי חרס, אות הוא – כי הוא חכם, המבחין את האבן טוב, ועל כן אבחר בו ואהבנו. ג׳ תענית בה״ב נתקן, על חילול יו״ט, יען כי המצוה לשמוח בחג, אבל שמחה של מצוה ולא של הוללות, ומי הוא שיש בידו מאזני צדק, לשקול, כמה של מצוה, ואולי גדש על המדה והעמיד בספרה יותר אחת או שתים, וזהו שאחז״ל – כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו (סוכה נב.) כי המוסיף מספר אחד על ספרת 1 עוד, מוסיף רק עשרה, אבל על שנים עוד מספר שלישי, מוסיף מאה יותר, וכן על שלשה עוד רביעי, מוסיף באלפים, וכן להלן, וע״כ הפחד שיפחד האדם פן הוסיף מספד אחד או שנים בלשון הרע, ודברנו מקודם דברי הרמב״ן – והראינו לדעת גודל הארס של לה״ר, והוא הנותן באדם חומר העבירה, עד שמזיק מבטו ועפר שדורס עליו, וע״כ יפחד האדם פן הוסיף מעט גם בדברי לה״ר המותר אולי הוסיף, וכן בגאוה כזה, כי היודע רבונו יבין כי אין להרים ראש בבית בעה״ב, ומה לו לקחת לעצמו דעה וגדולה בבית אחר לא שלו, (משלי כט:כג) ״גאות אדם תשפילנו״ מורה על שפלות דעתו, וע״כ הארס רב מאד מגאוה, וע״כ (ברכות כח:) כשחלה ריב״ז כשראה תלמידיו התחיל לבכות ואמר שיש לפני שני דרכים וכו׳ היינו כי אחז״ל ״זרוק מרה בתלמידים״ (כתובות קג) וחשש פן הוסיף מספר אחד או שנים ח״ו, ומה עוד לנו לדבר, השי״ת ירחם, ד׳ עוד ביאור על הכ׳ ״האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל״ וקשה מה תירוץ הוא, הלא דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים? הענין של הרמב״ן (הנ״ל) על הכ׳ ״בשגם הוא בשר״ פי׳ האדם הוא סוס ורוכב, נפש בהמי עם רוח חיים שנופח באפו לנהל הבהמה, דברנו הרבה בזה, ודברנו כי באם האדם אינו מרגיש רק אחד, זהו אות כי הוא בהמה, כי הבחינה השלישית – אחד, היינו כולו שכלי, והבהמה כבר נחלשת בו, היה לו להרגיש מקודם שניים, בהמה ושכל, וע״כ כי הוא כולו בהמה, וזהו השפלות של אנשי העולם – מחמת שהם אינם רק אחד, וא״כ מה שרוצים וחושבים הם מדמים כי כן צריך להיות – וחותכים הדין על פי חפצם ורצונם, ואילו ידעו שהם שנים והבהמה היא רוצה פתיות כמשפטה שנראה, ורק הרוכב יתן רסן בפיה, אז לא היו חותכים הדין על פי רצון חפצם, סוף דבר היה צריך האדם לכל הפחות להרגיש עצמו שניים – בהמה רוצה פתיות, ורוכב הוא השכל לוחם ומרסנה במתג ורסן, ואם אינו מרגיש כזאת – הוא כולו בהמה בלא רוכב, וגוזר גזרות כמשפט בהמה, וזהו (קהלת ד:טו): ״טובים השנים מן האחד וגו׳ ואין שני להקימו״ וכן עפי״ז אמרו שאין להקפיד על המוכיח ואדרבא נאמר (משלי כז:ז) נאמנים פצעי אוהב, וכן זהו מאמר תדב״א ״אין התורה מתפרשת אלא למי שאינו קפדן״ יען כי תורה היא בחינת אומן פדגוג, ומי שהוא קפדן אות הוא שהוא סוס בלי רוכב היינו בלי שכל ולמי תלמד התורה הלבהמה? וע״כ כמובן אינה מתפרשת אצל המקפיד, ומי שאינו קפדן אות הוא כי הוא רוכב, וזהו כונת תדבא״ר כד׳: חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אברהם יצחק ויעקב. פי׳ הם מצאו עולם – סוסים בלי רוכבים, השכל היה נמשך אצלם אחרי חפצם ורצונם, אבל האבות לא נמשכו אחרי התאוה והרצון, רק הרגישו כי שנים המה, ולכן אחזו ברסן את סוסם עד שנעשו אחד – שכל לבדו, וכל אדם מחיוב ללכת על פי שנים כמותם, – מתי יגיעו מעשי וכו׳ וזהו כונת אדם הראשון ״האשה״ פי׳ החומר בחינת אשה, ״היא נתנה לי״ התאוה גרמה לי, אף כי הנחש אמר לטובה: והייתם כאלקים יודעי טוב ורע (בראשית ג:ח). אבל אח״כ הרגיש כי מחמת תאוה נמשך השכל להתפתות ונצח הסוס לרוכבו, ונזהר לרסנו במתג ורסן עד שנעשה אחד. עוד דברנו (ישעיה מב:כא) ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויגדיל. מקודם (תהלים כה:א) לדוד אליך ה׳ נפשי אשא, דברנו: האדם שתי בחינות לו, אם כולו בהמה, אם מדרגה גדולה, למה? כי האדם יש לו חלק אלקים, וחלק הקטן של ידיעת אלקות רב הוא מאד, וא״כ היה לו להיות בו תשוקה נמרצת להתבונן באלקות כמו נקודה העוקצת בקבה. == מאמר נ״ב == === בענין מדרגת האדם === ==== ויאמר ה׳ לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר וגו׳ (בראשית ו:ג) ==== זכרון דברים כעין הספד על אדמו״ר זל״ה הכ״מ, עזרא הסופר אמר לפניך אלקי בושתי ונכלמתי וגו׳ כי עונותינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים (עזרא ט:ו). מהו מליצת למעלה ראש, כי בנין האדם נבנה שכל וכוחות נפשיות, ויען כי לכל הנהגה צריך מנהיג, וכל הנהלה דרוש לה מנהל מבין כראוי, ולכל בית צריך להיות בעל הבית, כי לכל עניני הבית דרוש הבעל־הבית לפקח על סידורם הטוב, והנה באדם יש הנהגה גדולה הדרושה לכל עניניו וכוחותיו, כי האדם נקרא בפי כל, גם בפי המחקרים – עולם קטן, ומכש״כ בפי המקובלים, ובאמת אין הכונה כי האדם עולם קטן לעומת העולם הגדול, לא כן הוא, ונהפוך הוא, כי האדם הוא העולם הגדול, כי הכל בשביל האדם, ונאמר: ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה (יחזקאל א:כו) ורק לגבי עין הרואה נקרא עולם קטן, אבל באמת הוא העולם הגדול יותר, כי כל הנהגת העולמות נחתכים על פיו, וא״כ הוא גדול מכולם, ומי לא יבין כי גם הנהגת הבית ומכש״כ הנהגת העיר, ומכש״כ הנהגת המדינה, וכש״כ הנהגת כל המדינות, וכש״כ הנהגת כל העולמות, הרי כמובן כי לכל היקף כזה דרוש הנהגה גדולה עד מאד, וצריך לכל אלה מנהיג גדול ותקיף עד מאד, מי הוא המנהיג ומנהל את ההנהגה הרבה והעצומה הזאת, הלא זה השכל החזק והאמיץ, גבוד בגבורים, חכם בחכמים, אשר חנן ה׳ את האדם מתנת חנם חלק ממעל / מאמר המוסגר / מזה נבין גודל כח השכל, כי הוא ניתן להנהגה רבה ומסועפה כזו, מהסתם כחו רב, רם ונשא עד מאד, ע״כ / והנה יש שלש בחינות, א׳ שהשכל ינהל את הכוחות הנפשיות, כמו – שהשכל מעורר את הכחות לאמר להם, אם תלכו אחרי רצונכם, – הלא הבהמה טובה מכם, כי גם היא תלך אחרי רצונה, ובמה תתנשא לומר – אני אדם, אני אמלוך על בהמות וחיתו יער, הלא כאדם – כבהמה אשר היא רוצה לעשות רצונה, וכן גם אתה כמוה, ומה יתרונך עליה? וע״כ חובה על השכל להעיר לכל דבר, את הכח הטוב שנטוע בקרבו לעשות מפעלו לתפקידו, ולא שיעשה בכח הרע, היינו עם הצד הרע הנטוע באדם לעשות מפעלו, כמו בדבורו – ידבר נכבדות בחכמה ומוסר, וכן בידיו יתן ויפזר לאביונים, וכהנה רבות, הב׳ מי ששכלו כבר נשחת – ואינו בריא בשכלו, עד שאין בכוחו לעורר כחות הנפש שלו – להטותם לחפצו הטוב, אבל עדיין יש בחינה שנית. שכחות הנפש – יעוררו השכל, כדומה בדיבור. יתבונן – כי קודם שהוציא מפיו. הוא עוד אדון על הדבור, ואח״כ הדיבור – עליו, וכ״פ יתחרט מאד על הדבר שהוציא מפיו, וגורם לעצמו היזק רב ועגמת־נפש הרבה, ואין בידו כבר להביא דבריו אל נדנה, וכן בשביל ענין כעס קטן – יכעוס לפעמים יותר מדי, ויגרום לעצמו רעה רבה, וכן השקר יגנה בעליו, ויגזול ויטרוף מבעליו את כל־הצלחתו וכבודו, כי – סהדי שיקרו אאוגרייהו זילי (סנהדרין כט), והרגש הצער שיולד לו מכל זה. יעורר השכל להשכיל להיטיב. הג׳. והנה יש מי שכבר נשחת שכלו, עד שגם בעזר כחות הנפש לא יחזור להבריא שכלו. לחשוב להתבונן על אחרית דבר, ונהפוך הוא, כי כבר נתחזק הרע כ״כ, עד שהם יטו את שכלו להשתמש בם לדרכם הרעה, להשכיל להרע לספק באמונה הנאמנה והברורה לשכל שלא נשחת עדיין – להשכיל לעשוק חברו, ולארוב לזולתו, וכהנה רבות, והנה אז״ל (פסחים נ:) רבא רמי כתיב: כי גדול עד שמים חסדך (תהלים נז:יא) וכתיב: כי גדול מעל שמים חסדך (תהלים קח:ה) ומתרץ ל״ק כאן בעושים לשמה, כאן בעושים שלא לשמה, נמצא, – כי שלא לשמה עד שמים החסד, והנה בחינת שלא לשמה היינו שכוחות הנפש יעוררו השכל, – למוד בשביל שיקראוני רבי, רבי, מורי, מורי, אבל בעוה״ר מאז נחרב הבית, העולם כמנהגו נוהג בטבע, ולא בהנהגה נסית, לא נראה שום רוחניות כלל וכלל בעולם עתה, וממילא נפול יפול כל עוד הכבוד מהתורה, עד שבעוה״ר כבר נאבד לגמרי גם זאת הבחינה של – שלא לשמה, היינו שכוחות הנפש יעוררו את כוח השכלי, אדרבא כבר נעשה כוח השכלי עבד נאמן להכוחות – להתחכם להיות סכל שוגה ופתי, כמו המתחכם להיות איש שקר וכוזב, או להרע לבריות, וכהנה רבות, וזה קינת עזרא הסופר, כי עונותינו רבו – פי׳ רבו והתרוממו בערכי עינינו למעלה מהשכל, כי השכל נברא לרומם את האדם, אבל לא די שלא רוממנו השכל, – אבל ההיפוך עוד השפיל אותנו, כי נעשה עבד לסכל, ומתחכם להוציא לאור הרבה סכלות, והרי בזה השפיל אותנו, וזהו: ״עונותינו״ פי׳ כוחות הנפש המעותים בנו, כי הפעולות, מכוחות הנפש הם באים, ״רבו למעלה ראש״ התרוממו ורובו למעלה הרבה מהשכל, ועל פי זה נאבד מאתנו השלא לשמה, כנ״ל, וזהו – ״אשמותינו גדלה עד לשמים״ פי׳ כי שלא לשמה לכה״פ גדלה עד לשמים, ועתה גם זאת אבדנו, וממילא אין לנו החסד גם עד לשמים, והבן, והנה יש עוד, בבחינה שלישית, היינו להתפעל ולהתקנאות מת״ח, שהשומע דבריו והרואה מעשיו – יש בטבע האדם לכסוף ולעשות כמעשיו, ואם אין הדור זכאי, יסתלק הצדיק מן הארץ, למען לא יתלמדו ממנו, וזהו מאז״ל במדרש (ילקוט שמעוני ישעיה כט) קשה סלוקם של צדיקים לפניו ית׳ יותר ממאה תוכחות חסר שתים ויותר מחורבן ביה״מק דאילו בתוכחות נאמר חד ״והפלא״ (דברים כח:נט) ובחורבן ביהמ״ק נא׳ (איכה א:ט) ותרד פלאים – שנים ובסלוקן של צדיקים נאמר (ישעיה כט:יד) לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא הרי שלושה, וביארנו, כי בתוכחות, נשחת השכל שלא לנהל כוחות הנפש, הרי פליאה אחת, והחורבן ביהמ״ק – כבר נאבד שלא לשמה ג״כ. פי׳ שאין ביכולת הכוחות הנפש לעורר כוח השכלי, כי הוא כבר משועבד להם, הרי שתי פליאות, אבל עדיין יש תרופה להתפעל מאחרים. ולכן כשהצדיק מת, הרי נאבד גם התרופה השלישית, ולכן נאמר ג׳ פליאות, והגה אדמו״ר זל״ה הכ״מ לא הניח כמותו בישראל. וא״כ הרי אבדנו ממש את התרופה השלישית – ממי להתלמד, הוא הגבר אשר הקים עולו של אלול, עולו של ר״ה ויוה״כ, כל שנה ושנה שבאתי אצלו, ראיתי כי לא ידעתי מה הוא אלול ר״ה ויוה״כ, ממי עתה נשמע זאת, ממי נראה מה הוא יראת שמים להתפעל ממנו, מי שלא ראה אותו, – לא ראה יראה מימיו, ע״כ יש לנו לקונן על מכת ג׳ פליאות, מי הוא שיתן בכף זכיות כמוהו, להכריע את כל העולם לכף זכות כמוהו, הימים הנוראים הבע״ל אבדנו אותו, – אנא יהיו לנו הזכיות שהיה לנו מאתו בשנה שעברה, ע״כ נראה לחדש מה שחידש ולהתחזק באלול, ר״ה, ויוה״כ כמוהו בערך, והעיקר התרופה המביאה לדבר טוב ומועיל, הוא לימוד המוסר, ואמרנו הערה נוראה ונשגבה מרבינו יונה ז״ל וז״ל: ומי שלא יערוך מחשבות להתבונן תמיד ביראת אלקים, נאמר עליו (ישעיה כט:יג) ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא. ראה והבן הדבר, שנאמר על המדרגה היותר גרועה, כי נאמר שם ג׳ פליאות, נאמר ג״כ על מי שיראתו עמלה לו בעמל ומחשבה, אבל היא רק טבעית מלומדה, ואמרנו כמו רופא הבא לחולה ואומר – אל תדאג, תקח רפואות ותתרפא, וכשיחלה יותר, יאמר אין לי רק איזה רפואה אחת לפניך, אולי יועיל, וכשגם זאת לא יועיל, יאמר: מעתה אין לך רפואה, וזהו פליאה השלישית, והבט וראה כי נאמר זאת השלש פליאות על מי שיראתו מלומדה כמו טבע, ולא ע״י עמל, ע״כ נראה לערוך מחשבות להתבונן תמיד בי״א, והבן כל זה. == מאמר נ״ג == ==== בענין וירא ה׳ כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום (בראשית ו:ה) ==== לפי הנראה עשה עליך ימים הנוראים רושם לא מרובה, לא מהרתי להודיע לך זאת, רק מפני שאתה עומד על הדרך, אמרנו על פסוק: דחה דחיתני לנפול וה׳ עזרני (תהלים קיח:יג) לכאורה הוא כפול, אבל הפירוש הוא כך: דחה הוא שם דבר, ופירושו, שפלות האדם, המוטבע בטבעו, הוא דוחה אותו תמיד, עד שרוצה להפילו ארצה, כמו כוח הדוחה מארבע כוחות שבאדם, כוח המושך, כוח המחזיק, כוח המעכל, וכוח הדוחה, בעת שכל השלושה כוחות גמרו מלאכתם, יבוא כוח הדוחה, ומדחה את הפסולת בכוח גדול, עד שאין ביכולת האדם לעצור אותו, ככה כוח השפלות שבאדם, המוטבע בטבעו דוחה אותו בכוח גדול מאוד, יותר מכוח הדוחה הפרטי, – כי הוא כוח פרטי, וזה כוח כללי. ופירשנו כי הכוח הדוחה הפרטי הוא רק על מאכל לבד, וכוח הכללי הוא על כל הכוחות שבאדם, ומי לא יבין שאין לדמות כוח פרטי לכוח כללי, ובפרט שזה גשמי וזה רוחני. '''וזהו''' שאמר דוד המע״ה: ״דחה״ פי׳ כוח הדחיה הכללית שבאדם, מדחה אותו בכוח גדול, עד שרוצה להפילו לגמרי, וזהו ״דחיתני לנפול״ פי׳, מכל וכל, ולולא עזרתו ית׳, לא היה בכוח האדם לעצור לכוח הדוחה ההוא, וזהו ״וה׳ עזרני״, ומבאר אח״כ באיזה אופן היה לי עזרתו. באופן שהקדמתי – ״עזי״, פי׳ התחזקתי א״ע בתוקף ועוז בכל כוחי, לעצור נגד הכוח הדוחה, ואז – אמר עזי של עצמי – ״וזמרת י׳ ויהי לי לישועה״. '''אמרתי''' לך בעת היותך פה, שאני רואה ממך שנוי במדות, ועתה נתחזק לי זאת יותר, הזהר שלא לתת מקום לכח הדוחה הלאה, כי האדם בלא עמל ויגיעה, כוח הרע שבו כמו תאות הכבוד וכדומה, מאבד ומשחית גם כוח הטוב, שבטבעו הוא טוב, אבל האדם בעמלו ויגיעו הרבה, יוכל לתקן כוח הטוב אשר בו בטבע, להפוך כוח הרע היותר גדול שבטבעו לטובה, אם היית מומחה להכיר מחלה הפנימית, אולי היית מכיר, כי אתה מחזיק טובה רבה לעצמך, על ביאתך לימים מועטים בימים הנוראים, ואולי כבר השבות לו כל תגמולוהי עליך בביאתך, ומי יודע אם יש לך חובות עוד, ודוד המע״ה לא כן אמר ״מה אשיב לה׳ כל תגמולוהי עלי״. == מאמר נ״ד == ==== וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום (בראשית ו:ה) ==== סיום הדרוש מפ׳ וירא, שבת קכז. א״ר אלעזר בא וראה שלא כמדת הקב״ה מדת בשר־ודם, מדת בשר־ודם אין קטן יכול לומר לגדול המתן עד שאבא אצלך, ואילו בהקב״ה כתיב ויאמר וגו׳ אל נא תעבור מעל עבדך. כבר דברנו דברי אלשיך הק׳ זל״ה בתהלים נאמר (נא:ט) ״תחטאני״ ואח״כ נבוא ״ואטהר״ בעצמי, ואח״כ כתוב שם כ׳ י״ג: אל תשליכני מלפניך וגו׳ משמע, אלא אלך לפניך בלא סיוע, והנה יש בגמ׳ (קידושין ל:) אמר רב יצחק יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום שנאמר: רק רע כל היום (בראשית ו:ה) ואמר רשב״ל יצרו של אדם מתגבר עליו כל יום וכו׳, הענין, כי יש שני יצרים. א׳ דמצי כייף ב׳ דלא מצי כייף, למשל, יש מי שטבעו קל לו להיות מתמיד בלימודו, ואין טבעו קל לו להיות נקי מגזל, וכן יש מי שקל לו להיות אוהב את הבריות, ואין קל לו להיות בורח מן הכבוד, או להיפוך מזה, והנה הדרך בזה, הוה, כך הוא, כמו בעסק, מי שהוא מוחזק בעסק אחד, אף שיזדמן לפניו עסק אחר גדול מהראשון, מ״מ כיון שהוא עדיין אינו בקי בטיב העסק השני, לא יעזוב את עסק הראשון. עד אשר יתרגל בעסק השני, ואז מזה ומזה אל ינח ידו, ואם העסק השני יותר טוב, בודאי יעסוק בו יותר, וכן בזה, במה שהוא ודאי אצלו יותר שיצליח, – יעסוק בו יותר, והשני מעט מעט, עד אשר יתרגל ויוקבע בו. אבל בלא״ה – כך דרכו של היצר מתחיל להתגבר בדברים שקשה לו לנצחו, ולאט לאט יתחדש עליו עד שיהיה לו קשה גם הדברים הקלים, ולזה אמר דוד המע״ה, על הדברים הקשים ״תחטאני״ אתה, ואח״כ ״ואטהר״ מהקלים בעצמי, וזח היה כונת אברהם אע״ה כשמל את עצמו, והרגיש בעצמו שהשיג קדושה יותר מקודם והתפלל שגם בעסקו בעולם, – אל יעבור מהתבוננות בה׳ ית׳, וזה מה שאנו צריכים ג״כ לבקש ממנו ית׳, והנה מהידוע, כי מי שבא מעיר גדולה וירבה בחכמה ובגבורה ובדעת – מי שבא משם, רצון האדם ללכת אצלו ולדרוש אצלו מה נשמע שם – מה הנהגתו, וכן אנחנו – נעשה, ומכש״כ כששלחו לו ציר מיוחד ללמדו הנהגתו, – יקדים עצמו כל מה דאפשר, לשמוע, ומכש״כ בהנוגע לעסק, כמו מי שיבא ממקום המסחר הגדול, הכל רצים לשמוע, מה מצב של העסקים שמה, ומתענינים במהלכי העסקים החדשים, אבל נוסף על הישנים, כמתבאר לעיל. == מאמר נ״ה == ==== ונח מצא חן בעיני ה׳ (בראשית ו:ח) ==== לבני יקירי נ״ז נ״י ויזרח. ובזה תזכה למנוחת השקט ושלוה, כדאיתא בבעל הטורים על ״ונח מצא חן״, וכן ראיתי לאחד מהראשונים: ״ונח״ פי׳ היה איש במנוחת הנפש [ולא כנא׳ ״כולו שב במרוצתם״] – זהו היסוד המנוחה – אשר היא מכת מדיני, רצוני – כי האדם מדיני בטבע וא״כ יש לו טרדות רבות, ובפרט בדורו – דור המבול, אשר היה לו הרבה עג״נ מדורו, אשר דרש מאד טובתם, כמשפט האדם המשתדל ללכת בדרכי השי״ת, וכמו שכתבנו מדרגתו הנפלאה במאמר ״נושא בעול״ ששלחתי לך זה לא כבר – אין על עפר משלה להשיב בעדה, עד, שבפעם אחת איחר נח מזונות לארי, ותיכף נענש, ושוב לא קרה לו, רק פ״א, והרי כמה מוטרד היה, הרי, כי הרגיל עצמו יותר מדי במדת מנוחת הנפש. וזה שאנו מבקשים ״שתרגילנו בתורתך״ כי ״שמעתתא בעי צילותא״ היינו מנוחת הנפש. ובזה ניחא, מה שהקשו, הלא בעי מעין פתיחה קודם לחתימה? אלא כי בהמעביר שנה נכלל גם תרדמה של שטות, ולכן מתפללים ״שתרגילנו בתורתך׳ – היינו מנוחת הנפש, כי אין בלבול בתרדמה של שטות, ו״תורה תחלתה גמ״ח״ וכו׳ (סוטה יד.) ואין גמ״ח יותר מזה. כי ״אין לך בן חורין אלא העוסק בתורה״ (אבות ו) ובהקיצו משנתו, הוא מוכן לדעת צלולה, לתורה אשר היא מנוחת הנפש בתכלית, ואיו לך גמ״ח יותר ממנוחה, כי ההיפוך, – אין צער כפיזור הנפש, ושפיר מעין פתיחה כשתעיין. שכחתי מרוב אצותי כמובן לסיים ענין של נח, להבין מדרגתו הגדולה במנוחת הנפש בטרדה של מלך גדול כמוהו, ולכן נענש כשקירב את עצמו לדבר המביא לידי בלבול הדעת היינו יין, ושפיר התראת השידא שמדין המבואר במדרש. '''וזהו''' מה שמורגל לכתוב ״נרו יאיר״, פי׳ מברכים לאדם שיהיה לו אור בהיר בדעת צלולה, ואין עונג יותר גדול מדעת צלולה, כי עי״ז בא למנוחת הנפש אשר אין במוחו. ראה בני מנהג ישראל תורה שלמה היא, להשתומם מזה, אשרינו מה טוב חלקנו. '''כשתהיה''' אצל... תבקר אותו, כי הוא אינו מבין כלל ענין הבית, וזה כמה אשר אני לא כתבתי לו דבר, וחוא לא כתב לי דבר, ונכון בעיניו. גם ידעתי ואחשוב כי בדעתו נוטה יותר לגמ״ח עם אנשים בפרנסה, ולא לחפש טובת הבית, להגדיל תורה ויראה, וכמו זה יש הרבה באשכנז, גם בעו״ה עתה במדינתנו ג״כ יש תועים בזה, וזה נגד התורה, בשנת בצורת אפילו, נצטער רבי על שנתן מפתו לע״ה, וכמה ראיות יש בש״ס. וכן נתפעלתי הרבה מה שמצאתי בוירא פ׳ שביעי ״אחר הדברים האלה״ למה כתוב – אחר, דברים מבהילים בשם מדרש, – שזה היה על שכרת ברית עם אבימלך, וזה אשר לא ארצה עתה לדבר בכתב, והמבין יבין מזה בקרת על כמה מאנשי העולם, אם מקבלים טובה מאנשים, כפופים המה להם, ולנטות עבורם גם מהתורה, ראה והבן כי הכל במדה צריך להיות ועל פי התורה, אביך מברכך. = נח = == מאמר נ״ו == === בענין נח בדור המבול === ==== נח איש צדיק תמים היה בדורותיו (בראשית ו:ט) ==== בפ׳ נח, סנהדרין קח. יש דורשין לשבח, ר״ל אמר בדורותיו כש״כ בדורות אחרים, ויש דורשין לגנאי, א״ר יוחנן, בדורותיו ולא בדורות אחרים. ולכאורה, כיון שיש לדרוש לשבח למה נדרוש לגנאי? ועוד מאי נפ״מ למעשה, ויש לדבר בזה – כי מר אמר חדא ומר אמר חדא, ונפקותא גדולה יש בזה, והוא – כי מצינו בר׳ עמרם חסידא (קידושין פא) במעשה דנורא בי עמרם, לכאורה הענין קשה בזה, שהיתה יראת הבריות יותר מיראת הקב״ה? אבל באמת – עיין במשלי של הגר״א בכ׳: ומושל ברוחו מלוכד עיר (משלי טז:לב) כתב: שבתאות הנצרכים לאדם כמו אכילה ומשגל אינו יכול להמית אותם לגמרי, אבל צריכים המה להיות קיימים לעת מצא, ורק יכלכל אותם במשפט, ולכן אין מההתמיה כי לחץ אותו יצרו לכסוף במה לעבירה, וחשש פן יכשל, וביזה עצמו לעין כל, למנוע מעבירה, וכיון שעשה כן להנצל מחטא, נחשב לו כאילו פרש מעצמו מבושת מפני הקב״ה. וכן בכל דבר שהאדם גודר עצמו דבר בדבר, כמו ליתן קנס, אף שמניעתו מפני שרוצה להנצל מהוצאת ממון, מ״מ כיון שהוא מעצמו הכניס את עצמו לזה, זה נחשב כאילו פרש מבושת המ׳ ב״ה, והנה בעסק יש בערך הפועל וערך הפעולה, כדומה, מי שאין לו כלי אומנות לעשות הכלי, יעשה כלי לו, אף שהיא אינה טובה ככלי היוצאת מידי האומן שיש לו כלי אומנות, אבל בבחינת הפועל הוא גדול מאד, כי מזה אנו רואים, שבאם היה לו כלי אומנות, מה טוב היה אז הכלי, משא״כ בבחינת הפעולה, – טוב לקנות ממי שעושה הכלי בכלי אומנות כראוי, והנה בכל דבר על פי רוב לא ימצא תכלית העונש ותכלית הטוב בנושא אחד, כדומה, – מי שאין לו לחם, – הוא תכלית העונש, ואם יש לו, עדיין אינו תכלית הטוב, וכן הרבה כזה, והנה בעסק המצוה של אדם אחד, בבחינת הפועל מעלה גדולה היא, כי לא יהיה לו כבוד, ולפום צערא אגרא (אבות ה:יח), אבל בבחינת ערך הפעולה לא תגמר עסק המצוה רק ברבים, והנה עסק שלנו, – יש חסרון לתופשי עסק, וחסרון לתופשי התורה כמובן, אך לעומת זה, העסק יוגמר בתופשי עסק יותר טוב, וזהו הענין של נח, כי באמת רצה לזכות רבים, אך לא קבלו תוכחתו כמבואר, וסיפרו לנו גודל העונש מי שאינו רוצה לזכות את אחרים, אף שמכוין כדי לפום צערא אגרא, מ״מ כיון שהמצוה לא יעשה בתכלית, נחשב למעלה כחסר, וזהו בדורותיו אבל לא בדורו של אברהם אע״ה, ולהיפוך כשרצה לזכות, נחשב לו כאילו השלים לבדו, כיון שהוא עצמו הכניס לזה, כמו ר׳ עמרם חסידא, כנ״ל. וזהו השבח, והבן כי קיצרתי, והוא ענין הפלא ופלא. == מאמר נ״ז == ==== ותשחת הארץ לפני האלקים ותמלא הארץ חמס (בראשית ו:יא) ==== דברנו ענין הכתוב (בראשית ו:יא) כי מלאה הארץ חמס, ואז״ל (סנהדרין קח) דור המבול לא נחתם גזר דינם אלא על הגזילה, למה לא על עריות, כי בין אדם למקום באמת כתב הרמב״ן ז״ל חמור מבין אדם לחבירו, ודברנו, ענין הסדר, כמה גדול הוא, עד שכלל האדם וכל פרטיו אשר מסביבו, – לא יוכל לחיות אף רגע בלי שמירת הסדר, קור וחום, לחותו ויבשותו, אש מים רוח עפר, גם היסודות בעצמם, והם עם הגלגלים, וגלגל אחד עם חבירו – שלא יפגשו אחד בחבירו, ולא ישמור מהלך מרוצתו על רגע, כרגע יחרב העולם, ומעתה אנחנו רואים כמה בנוי העולם על הסדר, ומעתה נבין גודל ענין יקרת האדם המתנהג על־פי סדר, כי כל נושא ינשא על פי ערך גודל חשיבות של הנשוא עליו, למשל, כשאנו רואים שמכינים הרבה צרכי סעודה מעולים ובכבוד גדול, אנחנו מבינים כי מסתמא יסעדו פה אנשים מאד נכבדים וגדולים, שרים ומלכים, כן כשאנו רואים – כל מין האדם כלליו ופרטיו, כדור הארץ כלליו ופרטיו, היסודות כלליהם ופרטיהם, הגלגלים כלליהם ופרטיהם, המלאכים השרפים וכו׳, – כולם בנויים על הסדר, הרי לך גודל הנושא של הסדר, וא״כ מי שמתנהג על פי הסדר – הרי יש לו מעלה כזה שנשוא כל העולמות תלוי בזה, ואם כי אין לו ידיעת סדר כל העולם, אבל חלק יש לו מזה, משא״כ מי שאינו מתנהג ע״פ הסדר הרי חסר לו כל, כי החסרון בזה הוא חסר מכל, – כי הוא היפוך כל, שכולם בסדריהם, ודי למבין – לדעת גודל החסרון בזה מה עמוק הוא ושנוא להקב״ה, כי כל מעשה ידיו – הכל בנוי על הסדר, וכמה אהוב לו ית׳ המתנהג בדרכיו ית׳ בסדרים נכונים, ודברנו שזהו הסיבה מביטול הפעולה והרושם של ראש השנה ויום הכפורים – ימים נוראים כאלה, עם כל המעשים שהעולם עוסקים בו אז, למה אינו עושה רושם באדם – עד שיהיה ניכר בו אחר יו״ט של סוכות, שגם אז הכל עוסקים במצות סוכה, לולב, ושמחת בית השואבה, למה אינו ניכר בו סימני השתנות אתר יו״ט הנ״ל, אבל הכל הוא – שלא שמר הסדר, ואכל ושמח יותר מן הסדר הנכון על פי חוקי התורה ונתקלקל פעולת ימים הנוראים. והנה, מן הנראה לאדם יוכל לשפוט, על האינו נראה, מבין אדם לחבירו יוכל לשפוט על בין אדם למקום, אם בגזל, – הריסת הסדר מכלה העולם, – איש את רעהו חיים בלעו (אבות ג:ה) מכל־שכן הנעלם מן האדם – כמו עריות, – הריסת הסדר והמשטר שסדר הקב״ה לכלל האדם, – עד כמה מכלה ומחבל העולם, וזהו – כי מלאה הארץ חמס, והיה להם להבין חומר העריות, ועכ״ז לא שבו, ולכן נתמלא סאתם, ולכן יש לשמור הסדרים של הקב״ה, וטוב לנו. == מאמר נ״ח == ==== כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס וגו׳ (בראשית ו:יב-יג) ==== בסוכה נב בענין היצה״ר ״צדיקים נדמה להם כהר ולרשעים נדמה להם כחוט השערה״, ובענין דור המבול, בתחילה נראה על זנות ובסוף הפרשה מחמת גזל. אך הענין, כי יש תורה ומצות ומדות, לימוד התורה – גם למקולקל מאד – אחז״ל (פתיחה דמד״ר איכה ב) ״הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו וכו׳״ הפי׳ הוא כך: כי אילו למדו בדרך הנכון, דהיינו בדרך סיבה ומסובב, לא כלימוד חכמה בעלמא, וכשאז״ל (ב״ב טז) בראתי יצה״ר בראתי לו תורה תבלין, ותבלין צריך לעשות תיקונו כדרך הטבע, ואח״כ מסייע הקב״ה שיתרפא, כן בתורה כך, אבל עיקר הסיבה המביאה לידי כך – הלא זו – המדות, א״כ צריך לדבר בזה, כתוב בתורה (דברים ל:יט) ״ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע וגו׳״, א״כ המשקל שוה, אך הוא נשקע הרבה בתאות עד שקשה להתגבר עליו, אך על זה הטביע הקב״ה את השכל, וכמו שבעניני עוה״ז יש על שלושה פנים, הא׳ אשר מנעוריו לא יאכל כי אם מה שטוב לבריאותו. הב׳, אם ישתמש מעט בשכל, יכול להתגבר על תאות אכילה. הג׳, יש שאפילו אם יחשוב בשכל, לא יועיל לו, כן בעניני הנפש׳ אך יש יראה בכלל ובפרט, בכלל – דהיינו שלא ללכת כ״כ בפריקות עול, כמו ריש־לקיש שקיבל עליו עול תורה, והרפואה לזה, – שיתבונן פעם כ״כ – עד שירגיש בכוחות הנפשי את הטוב האמיתי, ואז יועיל לו לעת הצורך, וזה שכתוב (תהלים לד:ט) טעמו וראו כי טוב ה׳, הלא זה פלא – למה ראו, הלא אם טעם אפילו לא ראה, ג״כ יודע כי טוב הוא, אך הפירוש כך: טעמו – ואז תוכלו לראות בעין השכל לעת הצורך, אך הא תינח בתאוה, אבל מה נעשה ביצה״ר, כי אז״ל ״הקנאה והתאוה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם״ ומשמע מזה, כי התאוה היא יצה״ר, ובמקום א׳ אמרו (ב״ב טז) הוא השטן הוא היצה״ר, אבל האמת כי יש שנים בזה, ובמקום שצריך גם הוא הולך ומנהל בדרך הרע, ואח״כ הולך מעצמו בתאוה, ויש ארבעה גורמים, יאוש, ומניעת לימוד המוסר, ומניעת הבטה על כוחות הנפש דהיינו על סוף, ופחד מן העולם, וזה שאמר התנא (אבות ה:כג) הוי עז כנמר וקל כנשר וכו׳ להתבונן מעצמו איך קשה לו בזיון – כך ישמור כבוד חבירו, אמרו רז״ל (חולין ד): חמצן של עובדי עבירה מותר, מפני שמחליפין, דאל״כ הוי מומר להכעיס, כן הענין – בכל דבר צריך האדם לראות שלא יהיה מומר להכעיס, כדומה ספק ידיעה להחמיר, אבל אם ישאל לחכם ויתירנו, מותר, א״כ מה נקל הוא לילך לחכם לשאול, או למשל שרוצה לעשות דבר מצוה ועל פי הדין הוא רשע, למשל, אם הוא איש מושכר אצל אחר, ואינו עוסק במלאכתו, רק בדבר מצוה אפילו, או למדבר לשון הרע בלי שום תאוה, או שהוא יודע שאינו יכול לעמוד בנסיון – ואינו שומר עצמו מקודם, כגון בדברי ממונות – יש דברים שאם היה מתנה מקודם, היה מותר, ואם אינו מתנה אז הוי גזלן, ואינו יכול לעמוד בנסיון, כדומה, אם נשתתף עם אחד, והוא הניח בעסק הרבה מעות יותר מחבירו, שצריך לחלוק בשוה, אם לא התנה. אחז״ל (ברכות): ״אם רואה אדם יסורים באים עליו יפשפש במעשיו, פשפש ולא מצא וכו׳״. הענין, כי יש אשר יענישו לו אפילו על היתר, כגון שהיה מסופק, ולא החמיר על עצמו, ובאמת ספק ידיעה, לא הוי ספק, וזהו שאמר: פשפש ולא מצא, כי מצא היתר, אבל אז קודם זה, היה צריך מן הדין להחמיר מפני ביטול תורה – ומשום זה לא ידע אז ההיתר, אף שעתה יודע, ויש לזה שתי תרופות בכלל ובפרט. בכלל – דהיינו לישא עליו קצת עול מלכות שמים, ולא יהא כעבד שפרק עול וכו׳, מזה איננו כלל בגדר אדם, וכמו שנאמר על שוטה שאינו מתנהג בדרך השכל, בתמיה? כי שכל המדות הוא כמעט צורה בלא חומר, כי הדבר גופי׳ איננו נראה איסור, אבל הוא נובע ממידה רעה ח״ו, כי לולי היה שם על לב, כי יש לו עבודה קשה יותר מאיש צבא: צאו וראו איזה דרך ישרה שיבור לו האדם (אבות ב:יג) התחיל בלשון רבים וסיים בדרך יחיד, היינו כי התעוררות טוב ברבים, אבל הדרך היינו ביחיד, כי אין דומה זה לזה, כדומה – לזה מצוה לפרוק, ולזה מצוה לטעון – כדי לכוף את יצרו (ב״מ לב) לזה מצוה להתפלל וזה אסור להתפלל כי שומר שכיר הוא, זה מחוייב לחלל שבת, וזה מחוייב סקילה אם הוא מחלל שבת, לזה מצוה שיכוף יצרו ואל ידבר, וילך ללמוד, ולזה מצוה שיכוף את יצרו וידבר עם חברו מחמת שיש לו קפידא עליו, וצריך להתחנך בזה, לזה מצוה להסתיר מעשיו מעליו קצת, כי ישאר בפנימיות ולזה אם לא יהא ניכר באיברים החיצונים לא ישאר אצלו כלל, וא״כ אין עבודתם דומה זה לזה, וזהו שאמר: שיבור לו האדם, לשון יחיד. == מאמר נ״ט == ==== ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה וגו׳ מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל (בראשית ו:יט-כ) ==== ״מלפנו מבהמות ארץ ומעוץ השמים יחכמנו״ (איוב לה:יא). הנה אם נשים עין על ברואי תבל אשר אין חקר למו, וידוע כי כל האויר מלא מברואים, שרצים, רמש, בעלי כנף הרבה מאד מאד, וכל אחד מהם משונה מזולתו במראה ובקול, והנה הבורא ב״ה אשר בראם כולם לתכלית, אשר נלאו כל חכמי תבל להבינם, בראם במראיתם ובצביונם, אשר אם היה איזה השתנות במראיתם או בקולם, לא היה אפשר להשלים התכלית אשר בגללו נברא הבריאה הזאת, והראיה כי השי״ת צוה את נח להביאם כולם בתבה, ולא נעדר מין אחד מהם, והזהירו לשים עין על חיותם ומזונם כנפשו, כי בהעדר מין אחד מהם, יחסר חלק אחד מכונת החכמה העליונה לתכלית הבריאה, כי המיניים כולם נדרשים לתכלית הבריאה, ודוקא כל אחד מהם במראה הזאת ובקול הזה, נדרש לתכלית הבריאה כולה, וידוע כי על המין יש השגחה פרטית שלא יאבדו, וגם על אחת מהן אמרו (ב״מ לב) צער ב״ח דאורייתא, אמנם אם נצייר באפשרות לכלות המין כולו, אין קץ לעונשו, כי יקלקל קלקול ופגם נורא בכלל הבריאה, והראיה מנח כנ״ל, והנה אם נראה מכונה גדולה על איזה אמות, ועל איזה קילומטרים, ומה עוד על פרסה שלמה, עם אופנים וכן גלגלים שלמים, וכפתורים שונים והדומה לזה, ונשאל על מעשה המכונן האומן אשר עשה את המכונה הזאת, ויאמרו כי הוא חכם מלומד נפלא מאד, וכל אשר יראו בזה מאופניו וגלגליו וכל חלקיו לפרטיותם, הכל בכונניות כונה נפלאה מאד, ואם יחסר אחת מהם, אי אפשר שתצא תכלית פעולת המכונה הלזה בשלמותה, הלא נשתומם ונרעד מהיות מעשה המכונה הלזה, ומה הוא כלילות תכליתה הנפלאה אשר תצא מהמכונה הנפלאה הזאת, והנה היודע רק מעט, מה הוא הבורא אשר ברא כל הנבראים כולם עם תכונתם ומראיתם בחכמה עליונה, וכולם יפעלו ויעבדו ויעשו להסב תכלית אחד אשר תצא מכל זה, – אשר יעשה הבורא למי שמצא חן בעיניו ית׳, והנה אם רק יפסיד תכלית הברואים כולם מזה העולם, היש קץ ויכולת באדם, לצייר הצער והיסורים שיהיה לו מזה, כאמור (קהלת ד:ה) הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו, מרוב חרטה, ומה יהיה תכלית כל הגלגלים וגרמים השמימים אשר יעשו עבודתם מאז נברא העולם עד עת מוכן ממנו ית׳ יעשה למחכים לו, היש קץ רק לעונש הזה מההפסד אשר יפסיד, וההיפוך אשר כל התכלית הזאת מכל הברואים כולם אשר בארץ, ואשר בשמים ממעל לארץ, כולם לא נבראה אלא לתכלית שכר הצדיקים שיזכו לעתיד, ודי להבין מזה הכ׳ (ישעיה סד:ג) עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו. == מאמר ס׳ == ==== וישאר אך נח ואשר אתו בתבה (בראשית ז:כג) ==== הערה בקצרה, הנה מצינו על הכ׳: וישאר אך נח, בפירש״י ז״ל: ומדרש אגדה (ב״ר) גונח מכאב לב ומוציא דם מטורח הבהמות והחיות ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו ועליו נאמר(משלי יא:לא) הן צדיק בארץ ישולם. והנה לטפל בבהמות לרעות ולפטם, בוחרים באיש פשוט גס ומגושם, וכאן לא נתן נח את העבודה הקשה הזאת אף לאחד מבניו, ואף לא לההדיוט מבניו כמו חם, (אע״ג שגם חם בלי ספק אדם גדול מאד היה, שהלא ניצל מהמבול, וכבר דברנו מזה, אבל עכ״ז לגבי שאר אחיו הדיוט היה) ולמה לא מסר נח זאת לבנו ההדיוט מכולם? בהכרח, שהכיר רצון בוראו שהוא ישמשם, וכמו שנאמר לו (שם ז:ב) תקח לך, וכמו שידעת בגמ׳ קידושין לב: היה עומד ר״ג ומשמשם וכו׳ עד – מצינו גדול הדור ששימש שנא׳: והוא עומד עליהם וכו׳ עד מתי אתם מניחים כבוד שמים וכו׳ הלא הקב״ה מענן עננים ומצמיח אילנות וכו׳ ולכן עמד נח בעצמו ומשמשם, ואם לבהמות וחיות כך, לאנשים ויהודים במקום קדוש מעט עאחכו״כ. '''והנה''' נח שימשם שנה שלמה עד שהיה גונח מכאב לב, ורק לעשות רצון קונו, ועכ״ז כשיצא מן התבה ונטע כרם של היתר, ולמצוה לקיום העולם, ויין לקידוש ולהבדלה, ויין לנסכים המשמח אלקים ואנשים ותיכף נענש, ויתגל וגו׳ ונתקלל בנו לעולם, היאומן כי יסופר פסק גדול כזה, בשביל פעם אחת בקרוב לאלפים שנה בלבל דעתו, ראה מה עלתה בידו, הרי עומק הדין מכוסה מבני אדם, ועלינו להזדרז בכל האפשרי במחשבה, ולהזהר מתרדמה של שטות. הא לך עוד בזה בקצרה, מצינו בנח שהיה גונח מכאב לב מפני שאיחר מזונות לארי והכישו הארי ולכן חלה (תנחומא נח). וקשה למה הכישו הארי, הלא צדיק כנח ודאי היה הארי מתפחד ממנו, וכענין שנאמר (בראשית ט:ב) ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ, והנראה בזה דבר נפלא, כי הקב״ה יושב וזן וכו׳ מקרני ראמים וכו׳ ונותן להם אכלם בעתם, והקב״ה נתן את התפקיד הזה להדמות אליו לפרנסם בעתם, והנה האיחור שקרה פעם אחת בשנה שלא נתן לארי מזונותיו בעתו, נחשב לו לחסרון במדה של – מה הוא רחום וכו׳ ונענש על זה והכישו, ואולי זה נחשב שחסר לו מעט בציור־משנהו של השכל. הרי לימוד נפלא מזה, שחובה על האדם להוציא כל כוחותיו מכוח אל הפועל, עד שגם העלם מאיזה כוח שהוא, אפילו כמלא נימא, שזהו העלם תמידי, כמה עונשו מרובה, ומכש״כ כוח שלם, וכש״כ כוחות רבות, – כמו הרחמים ונושא בעול והעברת פשע – והקנאה והשנאה, והסבל והענוה, וכהנה רבות, מי יכיל את העונשים המרובים האלה ר״ל. על כן החוב היותר גדול לאדם – להשים עמלו בכפו – על הוצאת כוחות מעלותיו לפועל, והם כלל המדות, ועל זה כתב הרח״ו ז״ל בס׳ שער הקדושה כי קיום המדות טובות כקיום כל התורה, כי עי״ז יגיע בנקל לקיים כל התורה, ולכן דברנו ביוה״כ העבר לחשוב בק״ש ב־ועשיתם את כל מצותי, קיום המדות, וכן בכלל – ללמוד כל השנה מוסר על זהירות מביטול תורה, וקיום המדות הטובות, כי זה כל התורה, אלה דברי אביך מברכך בכל טוב סלה. == מאמר ס״א == ==== כי יצר לב האדם רע מנעוריו (בראשית ח:כא) ==== הערה מלשון הקודש שהורגלנו הרבה בה וגם אין בה התנגדות מאיזה צד וגם באותם תבות שאנחנו אומרים אותם תמיד, ועם כל זה אנחנו רואים בנו, כי אין לנו בה תפיסה כמו בשפת ז׳רגון המדוברת, והראיה – כי כאשר ידבר איש ז׳רגון מהר מאד, אין לו לחשוב על כונות מלתו שידבר, משא״כ לה״ק בשגם שמורגל בהם, כתפילה, עכ״ז כשידבר תפילתו חיש מהר, צריך להתפיס מחשבתו להבין פירוש המלות, למה? כי שפת אידיש־ז׳רגון נולד והורגל מילדותו בה, עאכו״כ מדות ורצונות שהורגל בהם מילדותו, ומה גם בחלק נמרץ, ואפילו גם כשיחשוב רעיונות וכן התבוננות לכבות תאותו ורצונו, הלא כל זה בלא חשק הם, וגם אז התאוה והרצון מנגדו לזה, ומה יועיל מעט התבוננות לכבות רוב הרגלו מנעוריו עד עתה, והבן זאת היטב, כי אמת וצדק הוא כל דברינו בזה, וע״כ צריך ביאור רחב – איך להשתמש בחכמת המוסר לשבר תאותו, ואח״כ העיקר עזי״ת, השיבנו ה׳ וכו׳ אמן. == מאמר ס״ב == צריך האדם לדעת כי באם יש לו תלמיד טפש, – צריך ללמוד עמו כפי מעט הבנתו וקט שכלו, משא״כ אם ילמד אדם לתלמיד טפש קשה ההבנה, הכמות יותר משכלו – ישאר סכל, כן האדם עם־עצמו, – אל יחשוב האדם עם עצמו לכבוש את רצונו בדעות גדולות ונפלאות, כי אנחנו יודעים ורואים כי – ״עיר פרא אדם יולד״ (איוב יא:יב) וראה והבן כמה צריך האדם לגנוב דעת נפש של עצמו, כי יש רעיונות רבים, אם נגידם לאדם את הצורה בלי חומר, לא יעשה אצלו רושם כלל, אבל אם נמשיל לו את הענין ע״י משל או ע״י הטעמה בבדיחה בפסוק, אז יעשה רושם הרעיון המלובש בו רושם טוב עליו, ונוכל להראות בחינות על זה, והרי האדם עיר פרא, וצריך לשבור עצמו ברעיונות פשוטים שיקחו את לבו כמו זכרון יום המות, ולכן בגמ׳ (ברכות יח:) מעשה בחסיד אחד שהקניטתו אשתו והלך ולן בבית הקברות, ופי׳ מורי יצ״ו (הוא גאון ישראל זצ״ל) שהלך לזכור יום המות על שנכשל בכעס וטוב לזכור שם, כי הראיה בחוש משברת הלב, ולכן תדעו עם מי אתם עוסקים, לשבור הלב צריך רעיונות פשוטים וטוב לנו. == מאמר ס״ג == ==== ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ וגו׳ בידכם נתנו (בראשית ט:ב) ==== המשך משבת בראשית. דברנו: כי האדם כשאינו מורגל בעיון, לא יחשוב אף מחשבה נחוצה מאד מאד. הנה אם יאבד מעיר אף תינוק אחד, נעשה מרקחת בכל העיר – ומכש״כ כשיאבד בעל־בית אחד מאנשי העיר, מי לא יחשוב ויאנח אנא הוא בא? והנה בלילה כשהוא ישן, יצאו ממנו כל הרגשיו – שהוא האדם במעמד החי, למה לא ידאג, אנה הוא הולך אז – האדם עצמו, שהוא אוהב א״ע מאד, ואז נוכל לקחת ממנו, כל אשר יש לו. אנה הוא אז, אולי הוא בין מזיקים, – אשר יגזלו ויחסמו ממנו כל נתח טוב באמת, ואולי הוא ח״ו אז, – בין הסט״א והקליפות, אשר יחטיאו אותו ויטמאו אותו, באותם מחשבות שחשב כל היום – רק לחומריות הטמאה. וזה פשוט מאד – כמושכל ראשון – כי העולם א״א שיתנהג ח״ו בלי מנהיג, מי שם חוק ולא יעבור, – לכל כוכבים ומזלות שלא ישנו תפקידם ויחרבו העולם, כמו שאמרו התוכנים כמה פעמים, כי יפגשו שני כוכבים זה בזה ויתרבו העולם, כמו שקרה כמה פעמים במסילת הברזל, וכן מי ״שם גבול לים עד פה תבא״, ומי שם מחסום בפי החיות הטורפות והאכזריות, – שלא יחריבו עירות גדולות וקטנות, ומכש״כ את העופות והרמש, רק שלא יחרבו העולם, ולהשתומם מאד, כי הוא מקרא מלא: ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמוש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו (בראשית ט:ב), ומאז אשר פקד ה׳ עליהם, אין אנו רואים שנוי ח״ו, הרי זה מושכל ראשון לחוש, – וכבר כתב הרמב״ן ז״ל, סוף בראשית ו:ב כי נחתם גזר דין על החמס, לפי שהוא ענין מושכל, אינו צריך לתורה, וא״כ צריך האדם לחקור – אנה יצא העצם העיקרי של האדם, שהוא הרגשיו? אולי למקום טומאה הוא הולך, במה שעסק כל היום, כנ״ל באריכות. והנה המקובלים כתבו, כי נפש הצדיק הולכת למקום קדושה, במה שעסק כל היום, ונפש הרשע להיפוך, ח״ו, והם מטמאים אותו ר״ל. עיין ברמב״ן נח ט־ו שופך דם האדם וגו׳ ויתבאר באר היטב, האמונה היוצאת מ״מוראכם וחתכם״ וכו׳, וזה מושכל ראשון. גם להשתומם מאד על ענין הבריאה, שהוצרך נח להביא אתו מכל מיני החי ומכל מיני הרמש, הרי שהם צורך הבריאה מאד, וזהו שרמזנו במכתב העבר, ״וירא ה׳ כי טוב״, וזה נעלם מאתנו מכל וכל, ומהסתם החכמים ידעו הרבה בזה. יתר הדברים קשה לי לכתוב עתה, ואי״ה עוד חזון כו׳. '''העתק''' לשון הרמב״ן ז״ל: תמה אני אם הדרישה כמשמעה, – מיד החיה כמו מיד האדם – להיות עונש בדבר, ואין בחיה דעת שתענש או שתקבל שכר, ואולי יהיה כן בענין דם האדם לבדו, שכל חיה שתטרוף אותו, פי׳ את האדם, תטרף החיה – כי גזרת מלך היא, פי׳ לחשיבות האדם, כי בצלם אלקים עשה את האדם, ע״כ גזרת מלך היא שתטרף החיה, להחשיב את האדם כי בצלם א׳ הוא, עוד להלן ברמב״ן ט״ו ״ועתה וכו׳ הוצרך לצוות שיהיו שאר בע״ח לבני אדם, טרף לשיניהם של בני אדם, והם – החיות והעופות – ייראו מהם, מן האדם, ולא יטרפו בהם – בבני אדם, ואמר – אך את דמכם וגו׳ לרמוז כי לא ידרוש דם חיה מיד חברתה, א״כ נשאר בהם לטרוף זו את זו וכו׳, זולתי דמכם – של האדם – שיהיה אסור לכם ולכל החיים – החיות והעופות, שלא יהיה להם – לבעלי חיים טבע לשפוך אותו – את האדם, עכ״ל. הרי גלוי, כי רסן אשר הושם בפי החיות והעופות ושארי המזיקים, – שלא יחרבו עירות גדולות וקטנות, הוא רק צווי הכתוב, שהזהיר בהם על זה. '''והנה''' זה דבר אשר עינינו רואות בחוש, וכבר כתב הרמב״ן ז״ל, סוף בראשית ו:ב ״כי לא נגזר העונש עליהם רק על החמס, לפי שהוא ענין מושכל, איננו צריך לתורה״. והרי זה ג״כ דבר מושכל חושי אשר עינינו רואות, מאז פקד ה׳ על כל החיות הטורפות – כי לא יזיקו בנו, ולא יחריבו העולם. והרי זה אמונה גלויה, חושית מחויבת. וזה כפתור ופרח. == מאמר ס״ד == ==== כי בצלם אלקים עשה את האדם (בראשית ט:ו) ==== בזכריה יד:ט ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד. הענין, כי מאחד יצא אחד ולא נפרד, ואנחנו רואים כי הנבראים רבים, אבל יען כי כולם נבראו לתכלית אחד והתכלית יאחדם, והנה לפי זה הני מילי כשעושים רצונו של מקום – שזהו התכלית, אבל הבחירה הלא נמסרה להאדם, וכשאינו עושה רצונו של מקום – הרי כביכול מפריד האחדות של העולם, אבל כבר כתב בס׳ העקידה גבי מכירת יוסף, אתם עסוקים במכירת יוסף להפר רצוני, אבל אני לא אפריע אתכם ממעשיכם, כי הבחירה בידכם, אבל זאת תדעו – כי לבסוף – כונתכם לא תקום, כי אהפוך הגלגל מתוך מעשיכם שאתם רוצים להפר ממנו המלוכה, בזה גופא תשוב אליו המלוכה. וא״כ יוצא מזה – כי כן תמיד באחרית הימים, השי״ת יניח את האדם להפר עצתו כביכול, – פי׳ לעשות מעשים נגד רצונו, כאילו ממעשה האדם הרע – תופר עצתו של הקב״ה, אבל לבסוף; רבות מחשבות בלב איש ועצת ה׳ היא תקום, (משלי יט:כא) כי מהפך כל המעשים שנעשו נגד רצונו, בדרך הטבע, ותופר אחדות העולם כביכול לפי שעה, אבל לבסוף – מחזיר הקב״ה הגלגל ומכל מעשיו נהפך לתכלית רצונו ית׳, וא״כ באמת גם עתה כפי העומד בתולדות המעשים – העולם אחד, ואין נ״מ רק בזמן, ולכן נא׳ במדרש (ילקוט שמעוני ב:תתיא) ״שמח השי״ת במעשיו לא נאמר אלא ישמח – עתיד לשמוח״ היינו לבסוף כשיהפוך הגלגל מכל המעשים הנעשים תחת השמש, לתכלית רצונו הטוב, וזהו ״ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד״ פי׳ כל הנבראים כולם נקראים ומתיחסים בשם ה׳, וזהו: ״ושמו אחד״ כי יהפוך הכל לתכלית אחד, והנה זה רק כוח אלקי, ולא אחר יכול זאת, – להפוך הכל לרצונו, ורק השי״ת הכל שלו, והמעשים שלו, והנה יש בזה ג״כ בחינה של כוח אלקי באדם, כי: ״בצלם אלקים עשה את האדם״ והוא: כי בכל עניני התבל, אינו יכול אדם לעשות מחסרון מעלה, כי החסרון – למשל אם יאבד ממון, אף שאח״כ ירויח הרבה יותר, אבל אילו לא היה מפסיד, אז היה לו עוד יותר, ונמצא כי ההפסד נשאר הפסד, משא״כ ברוחניות – על פי התורה – יכול האדם לעשות מחסרון מעלה. למשל, כשהאדם נרפה מהתורה, הרי זה חסרון גדול, אבל כשמתחזק שוב, נעשה מחסרון מעלה, כי כובש את יצרו יותר, (ברכות לד) ובמקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד, והרי בזה מעלה מחסרון, כדמות מעשיו של הקב״ה, עושה מעשים שעושים נגד רצונו, כמו מכירת יוסף, ויתגלגל רצונו לבסוף ממעשים עצמם שהם נגד רצונו, וכן האדם על־פי התורה יש לו כוח אלקי הלזה, להפוך מנגד רצון המקום – דהיינו חסרון, יהפך מזא גופא רצון המקום – מעלה מחסרון, וזה כוח אלקי. ועתה התבונן בשכלך מזה ראיה על אמיתת התורה מן השמים, כי כוח האלקי הוא האמת, כי ה׳ אלקים אמת (ירמיה י:י) ובכל מקום שנמצא כוח אלקי נוכל להבין כי כן האמת, כי כן ראוי למצוא באדם מבחר יציר כפיו של הקב״ה – כוח אלקי, כמו השכל הנמצא באדם – הוא כוח אלקי, והמורגל בספר המידות, יודע כי הוא מורגל לאמת דבר מה שיתכבד בזה הטבע, כי כן ראוי לכבד הטבע ממה שאנו רואים חכמת הטבע הרבה כ״כ, וזה הענין ג״כ על דרך כזה – ממה שאנו רואים שחנן השי״ת דעת לאדם, (משלי ב:ו) מפיו דעת ותבונה, (תהלים ח:ו) ותחסרהו מעט מאלקים. והבן זאת כי היא אמיתית. == מאמר ס״ה == והנה האדם במעלותיו שיש בו, הן מעולם העליון, כי ״בצלם אלקים עשה את האדם״ (בראשית ט:ו) וכשאחז״ל (ברכות י.) כנגד הקב״ה וכנגד נשמה מה הקב״ה מלא כל העולם אף נשמה וכו׳ תבא נשמה שיש בה חמשה דברים וכו׳ דע כי השמחה מזה עצומה מאד, וכמו שאמר החכם החוקר, כי הנותן שמח יותר מהמקבל, יען כי המקבל נהנה בזמן קצוב, והנותן – המעלה שבו תשמחנו הרבה כי היא נצחית, ונמצא כשמרגיש המעלות הנפשיות, כי הם אצולים ממרום, נצחיים, מכירים את בוראם, השמחה מהם רבה מאד מאד, ותראה כי האדם נהנה ממאור עינים ראות הנפלאות והאוזן תדושן בשמיעת נפלאות, – והם רוחניות, מזה תבין כי הכרת המעלה היא משמחת את האדם הרבה מאד, ומעתה תבין כי המכיר בוראו – כי הוא תכלית המעלות, ישמח האדם מאד בלי גבול, לכן אמר החסיד מובא בספר ר״ח: אילו ידעתי כי בעד מצות יתן גיהנם ובעד עבירה גן עדן הייתי עושה מצוה, יען כי הוא רצון השי״ת. וקשה הלא רחמנא ליבא בעי (סנהדרין קו:) לב שלם באמת בלי עקלקלות, ואיך יכול להיות לב שלם בזה, אבל הענין – התענוג הנפלא מכל היא ידיעת השי״ת ולעשות רצונו, כי המכיר את גדלותו יתענג מאד לעשות רצונו, ושמחת ידיעתו ועשית רצונו – יעלה על יסורי גיהנם, עד שלא ירגיש בהם כלל, מאשר יכלכל אותו – שמחתו בידיעת בוראו ית׳ – ועשית רצונו, ומזה תוכל להבין כמה גדולה שמחת האדם במעלות נפשיות שלו, כי יבין שמתדמה לבוראו ית׳, ורק השכורים מבלבלים אותו, כמבואר במאמר, ע״כ ירחיק השכורים – החסרונות וירגיש בשמחת מעלותיו. == מאמר ס״ו == ראשי פרקים. אמר החכם: ״מי שיודע נפשו – יודע אלקיו״ – הענין, כי נאמר: כי בצלם אלקים עשה את האדם (בראשית ט:ו), ולכן המביט בצלם האלקי יבין באלקות, – המביט בנפשו יבין מצלם שלה, אף כי מה דמות תערכו לו, עכ״ז מכוחות נפשו הבלתי מוגבלות – נעלות מדרכי החומר, – יבין ממנה – כמה נשגבים בערך זה כוח אלקים נשגב ה׳ לבדו, וזהו כונת הפסוק (איוב יט:כו) ״ומבשרי אחזה אלוק״ פי׳ מצלמו שהוא צלם אלוקי – יחזה מראות אלקים, כמו המביט במפת הארץ יבין חבל הארץ, ואם כי אין ערך ודמיון כלל נקודת המפה למרחבי הארץ בפועל, – אבל הוא יבין מזה מה שיש לו להבין וכו׳ גם כי אין דמיון וערך כלל, ולמשל: אנחנו רואים כי מה שימצא בדבר עולמי – סגולה מיוחדת מזולתה, ההבדל ההוא נותנת יקר וגדולה לה, כדמיון – אבן טוב, הכל מחבבים אותו, הכל שומרים אותו מאד, הכל מתקשטים בו, הכל שמחים בו, למה? כי יש לו סגולה מיוחדת ומובדלת משאר אבנים, ובמקרה רחוקה תקרה הסגולה ההיא באבנים, ע״כ ההיא תתיקר מאד, וגם נותנת יקר וגדולה לבעליה שהשיג אותה, והנה הסגולה שלה – אינה כ״כ סגולה רחבה שתזכה עבורה כל הכבוד הזה, ולא זכתה מצד עצמה לכל היתרון הזה, אלא רק המיעוט שאינה מצויה כמותה רק מעט, – נותנת בה היקר והגדולה ההיא שאנחנו נותנים לה עבור מיעוט מציאותה, ועם כי מוכרחת היא בסגולתה־והסגולה שלה אינה כ״כ בתועלת רב. מעתה כמה יקר וגדולה ניתן למעלה עליונה כמו – דעת אלקים או הליכה בדרכיו ית׳, והיא בסגולתה ארוכה מארץ מדה בגודל התועלת – בלתי גבול היוצא ממנה, וגם אינה מוכרחת בטבע באדם, אבל היא בחיריית וגם מיעוט מציאותה בו, ועל כל אלה נקל להבין, – כמה יקר וגדולה ניתן וינתן למי שנמצא בו המעלה הנשגבה ההיא, והבלתי מוצאת ברוב בני אדם, ועתה הלא תראוה מן המשל החומרי ההוא, – נבין המשל הנפשי ההוא, – האם ערך בין המשל והנמשל, ככה המשל הנפשי אין ערך לעומת הנמשל האלקי שדברנו, [וממוצא הדברים נוכל להשכיל עד כמה חובת האדם להכיר כוחות נפשו, כי כמו ממש לדעת מפת הארץ במקום שלא היה עוד מעולם, אי אפשר רק ע״י לימוד ידיעת המפה, ככה ממש אין באפשרי לדעת ולהכיר כוח אלקות רק על ידי הביטו במפה של צלם האלקי אשר באדם, ורושם חזק צריך לעשות אצל המבין את הדברים האלה, להתחיל להכיר כוחות נפשו המרובים, ועמוק עמוק הוא מי ימצאנו] והנה נכיר מכוחות נפשנו כי הצלחת האדם קרובה מאד, ורק בידים ממש ידחנה ח״ו, הנה אנחנו רואים בכוחות נפשנו כי הדבר שעושה תועלת ומתרשמת ביותר, תרבה מאד תשוקת האדם להרחיב זה עוד ועוד, ולהמשיך בזה ליותר ויותר, וכן לפרוץ בזה יותר הלאה והלאה, גם בכוחות הגשמיות אנו רואים כנ״ל – מי שמרויח מאד, תשוקתו לעשות מעשין בזה – ביתר שאת ויתר עז מקודם, וכש״כ בענינים נפשיים – מי שמרגיש הצלחה בהם – כבחכמה וכדומה לזה ממעלות נפשיות, ההצלחה תעורר רגשות הנפש נעלות מאד להשתוקק עוד להוסיף אומץ (וכאשר אמרנו היום אור ליום ו׳ פ׳ תרומה, כי אצלי – הדבר שאני עושה עם תשוקה, נגד הדבר בלי תשוקה, ממש כמו מעשה לבלי מעשה, ומזה מוסר נמרץ להאדם, ידוה לבי מאד על זה, כי ידעתי – אם היה עושה בתשוקה הכל מי יודע לאיזה מדרגה גדולה היה מגיע בימי חלדו, כי התשוקה תרחיב כוחותיו, ומתרומם דעתו למעלה ראש, ותסיר העצלה ויתרגש רגשות הנפש לרוץ כגבור אורח החכמה והמעלה, וע״כ הקפידה התורה מאד על העדר השמחה, כי העדר השמחה – העדר התשוקה, כי הם אחד, וכל מה שיוסיף תשוקה יוסיף הצלחה. ע״כ העתק מענין של היום לענין שלפניו) וכאשר הקדמנו שממפת הארץ נדע בפרטיות ממרחבי הארץ, ככה מצלם אלקים נוכל לראות גודל רוממות כוח האלקי, כי מה שיש ברישומי המפה – יש במרחבי הארץ, ממש ברוחב ובאורך הרבה מאד יותר, וכן באם נראה בצלם אלקים כוח – כי התועלת פי׳ ההתפעלות והרושם יעוררו בו כוחות נפשו ברגשות חזקות, ככה נוכל להבין עד כמה תשוקה של מעלה להעניק לאדם חכמה בלתי מוגבלות באם יעורר האדם כוחות נפשו להועיל ברושם פנימי, ומי יודע לפי חשבון הזה עד כמה תגדל ההצלחה של אדם המעורר כוחות נפשו עד שיבוא לעזר ה׳, ולא לחנם אחז״ל (מד״ר שיה״ר ה:ג) פתחו לי פתח כמחט של סידקית ואני אפתח לכם כפתחו של אולם. הרחבנו בזה המשל על כל כוחות הנפשיות להבין מהמפה וכו׳, ודבר חדש הוא אצלי, יקר לי מאד להועיל. אכתוב לך בני יקירי איזה משל, אשר פה לא הגדתי זאת, כי חשבתי שמעט יכירו זאת, ואליך בני יקירי אכתוב, כי ידעתי שתכיר זאת היטב, אם נרצה לדעת מתיקות ידיעת ה׳ – נבין מצלמנו המפה שלנו, נראה כי נתפעל ונשמח מאד בדבר שכלי ודבר ישר הרבה, וכל עוד שיתגדל השכל וישרות הדבר, תגדל ותשגיא שמחתנו, הלא נראה מזה גודל השמחה ההיא במקורה העליון בלי גבול ההשכלה וההישרה של מעלה, כי ממפת הארץ נדע כדור הארץ ממש, ומעתה אם כאשר תשיג הנפש חכמת חוץ לה – ותתחבר עם נפשו לאחד, שמחתו גדולה כ״כ, כש״כ ידיעת השי״ת, אשר הוא מקור כל חכמה ומדע, הוא החכמה, הוא המדע, הוא היושר, כמה וכמה תתן לאדם שמחה בהשיגו ידיעת אלקות, אשר הוא מקור השכל והיושר. ונפלא לקרב אל השכל בפשוטו, – כי כאשר יעסוק באיזה חכמה או דבר ישר, ומוצא בהם טעם, ומביאו להתרחק מן התורה ח״ו, יבין מיני׳ ובי׳ במה תגדל הנאתו וחדותו בהשיגו בעדך מה מידיעת אלקות בזה, ומה עוד בבא, אשר שם יצא ממערה לאורה, והרי זה הדבר – כהקדמה למה שנרצה לדבר, נראה פה בביה״ת דגרובין, כי זה כל האדם – להבין מה שהוא מדבר ושומע, להבין מה שהוא מבין, כי רובא דרובא אין האדם מבין דברי עצמו ולא יבין תבונת עצמו, וזו השכלה נפלאה לאדם, להועיל מצד עצמו וכמה חסרון ידיעה של הנ״ל, כאשר יבא להלן. והוא:— אנחנו נכסוף זה כמה וכמה להערות עלינו נביא וחוזה השלוח מאת ה׳ אלינו, אליו נטה לדברנו, לדעת נקל, כי הנביא הוא הידיעה חוצה לנו, ורק תתאחד עם ידיעתנו פנימה – ידיעה ידיעה נבואית של עצמנו, הרי היא תיכף ומיד פנימה לנו, – בלי הצטרפות מאמר הנביא עם ידיעתנו, והנה נתפעל ונשתומם כי שלח הקב״ה בימי החושך ההם נבואה בלבותינו ואין אי ששם על לב, והוא: כי ידוע שמעשה האדם מעיד על מחשבתו הפנימית, כי המעשה היא קולמוס הלב, ואראה פלאות, – נפלאים מעשה ה׳ בדור הזה, הנה טבע האדם – כאשר יחלה איש מחלהו, יתחקה הרופא על שרשה של המחלה, ולתת ההיפוך, כדומה נגד חמימות קרירות, הנה נראתה קשת המחלה בישראל, בהתעורר שנאתם בלבות היושבים ביניהם, למה, – מפני שהם מובדלים ומופרשים מהם, וא״כ כאשר נרצה לרפאות המחלה, מובן כי מהצורך להסיר את המקור של המחלה, – היינו הפירוד, ומה עשו היהודים במקומותם, וגם הדור החדש? קבלו על עצמם לשמור השבת, שלא לאכול טרפה, וכדומה, כאשר ספד לנו ידידנו ר׳ נ״צ שבא לפה מקובנה, והנה התימא רבה לרפאות המחלה בחיזוק שרשה – היינו הפירוד, כי הדת תפריד, אע״כ נתגלה לנו סוד, כי רוח נבואה טמון בלב האדם הישראלי, המצפון המושרש בקרבו להאמין, כי יש לה שורש רב ממש, ואז״ל (אבות ו:ב) בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב, לא בהר חורב, אלא – בלבי ובלב כל ישראל יוצאת בלב – בת קול מאמונת הר חורב, ורק: אני ישנה ולבי ער (שיר השירים ח:ב) פי׳ עומק הלב נוהמת בנהמת ים אל האמת, ורק מחמת— אני ישנה – איני שומע העירנות של הלב וצעקתה, פלאי המצפון גם בגדרי האמונה, ולכן כאשר הקיצו מעט משנתם, – נשמע לה בת קול של לבם – היא הנבואה ממש הנתונה בלב האדם, אם כי כבר נשכח מהם כמעט שם שמים מפיהם, ובחרפות וגידופים על מקיימי הדת וחוקקיהם, אשר דמינו כי שם ישראל לא ראוי להם, עתה נתגלה בעליל ״נפלאים מעשיך ה׳״ הלא חכמת האומה הזאת, וקראת לה – גוי אחד בארץ, ונתברר כי רק: ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי, וכאשר הסירו מה – הרגישו קול הנבואה הנתונה לנו ממרומים להאמין בה׳ ולהתחזק בדתו ולקרא אליו, וזה אצלי ממש – נפתחו שערי נבואה בדור היתום הזה, נפלאים מעשיך ה׳, אמת, אמרתי כי יש למתעקש להתעקש בזה, ידעתי מה שיש לו להשיב על דברי, אבל ידעתי מה להשיב לו ויודה לדברי, היינו – ירצה הבלתי מעמיק על דבר – לאמר כי כל הגוים מרבים עליהם שנאה – בשביל רוב גדולתם ותאותם לחיי המותרות והפאר, ע״כ פונים ההיפוך. אבל אומר לו: הבן היטב – למה לא יקצפו על חיי מותרות של שארי הגוים ואם כחול ירבון, אלא ודאי פירוד הדת היא שורש השנאה בם, וא״כ אותם האנשים אשר לפי דעתנו היינו חושבים שכבר סתרו בנין הדת מכל וכל – לחרף ולגדף שם ישראל המקיים דתו, כידוע, ואם כבר סתרו כל הבנין – מה חסר לסתור – עוד חוט השערה להסיר שם ישראל ח״ו מעליהם – כדי למלט נפשותם מתלאות, ולא זאת עשו, אבל התפרצו נגד המחלה לעודדה ולחזקה – להגדיל הפירוד, הרי זה אות נאמן וחזק – וקול נבואה ישמע בארצות תבל, השלוח להם בלבותם ממרומים – אל השי״ת, מבת קול היוצאת, פי׳ עומק הידיעה הנאמנה המושרשה לנו באמונה של תורת משרע״ה, נפלא הוא מאד מאד על התחדשות הנבואה בדור חושך, ואין איש שם על לב להתפעל ולהשתומם ולהתחזק באמונתו לפעול ולהסיר שינת הטבע הזמני ממנו – ״אני ישנה״ וכמה יש לנו להתעורר מזה עתה בני יקירי לקול הדברים המועילים היוצאים ממאמר הזה, והיו לאחדים בידך. אם אמרתי להודיעך את אשר דברנו היום אור ליום ו׳ הנ״ל – קצר גליוני והאור סמוך לבקר, נעלים מאד להועיל, אדמה כי לא שמעת מעולם – כדברים האלה – במוצש״ק העבר והיום – בסגנון אחד להסיר אולת ההטעה מהאדם, ובלתי אפשר לבאר הכל, אך אולי אפשר עוד חזון, ע״כ הודעתיך זאת, למען אכנס בחוב מעט לבניי היקרים לי. '''ובענין''' ידיעת כוחות הנפש, ובענין כוח התשוקה, והעיקר בעמקות של הענין האחרון בבחינת בת קול היוצא מהר חורב בסוד הנבואה, וענין ששזפתני השמש, וכל אלה אפילו כנראה מדבריו אפילו בחפשים וקלי דעת, ברוח שמימי המתפשט בכולם, וכל אלו פלאי ענינים, שגם הוא זצ״ל מסרם להבנת בנו ז״ל, ועל כל אלה להעיד בזה, שהמאמר נשגב עד מאד והעיקר להתבונן ולהתעמק בו בכל מלה ומלה, ובכל הבחנה והבחנה, ואז אולי ואולי נשיג מה. == מאמר ס״ז == ==== ויחל נח איש האדמה ויטע כרם. וישת מן היין וישכר וגו׳ (בראשית ט:כ-כא) ==== ענין מעשה בועז ורות, למה אנה לידו כזה – ע״י דבר לכאורה פלא (רות ג:ז) ותגל מרגלותיו וגו׳, הענין כי מעשה נח שהיה איש צדיק וגו׳ (בראשית ו:ט), מקודם ביארנו גדלותו של נח כי היה בעל דעת נורא, – עד שלא עשה עליו רושם מעשה המבול – שזה ממש כאדם שהולך ורואה בחייו בגיהנם, ורואה רשעים הנדונים בו, ומי לא יתפעל מזה – לעשות בלבו רושם חזק עד מאד, ואעפ״כ לא מצינו בתורה – עליו תואר גדול אחר המבול מקודם המבול, למה? כי היה לו כל כך רושם יראת ה׳ בקרבו, עד שלא נתפעל אחר המבול מאומה, כי כל מה שאפשר לו להתפעל מיראת השי״ת כבד נתפעל ונתרשם מקודם, ואעפ״כ כשנטע כרם נאמר עליו (בראשית ט:ב) ויחל נח וגו׳ ויטע כרם ויש בבראשית רבה פ׳ לו אמר לו שידא שמדין שותפי את, למה? כי היין מסיר דעת האדם, ואז יקל לו לצודו ברשתו ח״ו, וכן היה אח״כ כנא׳ שם: וישת מן היין וישכר ויתגל וגו׳ (בראשית ט:כא) עיין במד״ר שם מה שנאמר עליו, הרואה כל זה, הוא נבהל, כי עאחכו״כ במי שאין לו דעת כל כך – עד כמה יזיק לו הסרת הדעת, ועאחכו״כ מי שהולך תמיד בלא דעת – שכרות ולא מיין – רק מתאוה וחמדה, עד היכן הוא שותפו של שידא שמדין, ולכן אמר שלמה המע״ה: מקור חיים שכל בעליו (משלי טז:כב) ואמר הנביא ע״ה: שימו לבבכם על דרכיכם (חגי א:ה), והנה איש כללי חובה עליו יותר – ללכת הכל בדעת ובישוב, ואל האדם החכם אשר חכמה אצלו חביבה מכל הון, יתפעל וימלא חמה על כל דבר אשר נגד החכמה, וכענין שאחז״ל (תענית ד) ת״ח דרתח אורייתא קא רתחא בו, והנה מעשה רות לכאורה אינו הגון לעשות כן, אבל לנסות מדעתו – כדאי גם בדבר נגד החכמה, ומזה כדאי למשיח ה׳ שיצא ממנו, כי הוא איש כללי, וראוי – והכל בישוב הדעת, וכמו שמצינו בשמואל שחשב למשיח את אליאב אחיו של דוד, ואמר לו השי״ת: כי מאסתיו (שמואל א׳ טז:ז) למה? כי נכעס על אחיו – ולא היה בישוב הדעת כ״כ לפי ערכו הרם, וזה מוסר נפלא. == מאמר ס״ח == === בענין דור הפלגה === ==== ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ. (בראשית יא:ד) ==== אחז״ל (בבא מציעא מד.) מעות אינו קונה, אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ודוד הפלגה עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדבורו. ויש להבין – מה ענין זה אצל זה, ובודאי לא לחנם דימו זה לזה. מקודם נדבר מענין דור הפלגה. המדקדק בפסוק – אשר אמרו לעשות מגדל וראשו מגיע השמימה וגו׳, וכי שוטים היו? לא דבר הכתוב בשוטים, ועוד דקדוק עצום כי חילק הכתוב – מתחילה אמרו (בראשית יא:ג) נלבנה לבנים, ואח״כ: נבנה לנו עיר מגדל וגו׳, ענין הלבנים לא היה חטא – רק המגדל, ולמה מזכיר הכתוב לבנים, בודאי מובן שאין מגדל נעשה בלי לבנים? הענין הוא כך, כי יש יראה חושית, ויש יראה שכלית, בכל אחד יש מעלה וחסרון, יראה חושית היא יראת עונשי עוה״ז, כי באמת המביט על עצמו ימצא – עונש מדה כנגד מדה, וכאז״ל: אם רואה אדם יסורים וכו׳ יפשפש במעשיו (ברכות ה), ואם כי אנו רואים כמה עוברי עבירות מצליחים, – אין זה קושיא כלל, ר״ל מהצלחתם כזאת, כי זה על צד הנקמה ואין להאריך בזה, אך האמת המוחלט – כפי שיעור קבלת עול התורה והמצות, – ככה מעבירים ממנו לעומת זה עול ד״א (אבות ג:ו), וזה נראה בעליל למעיין בה היטב, וא״כ יש בזה מעלה שהיא קרובה לתועלת, כי ההרגשה בזה נקל יותר מיראה השכלית, אכן החסרון בזה, כי הלא אדרבא מוספת תאוה מצד אחד, כי יסודה על טובת עצמו, וגם יש לה גבול, כי אם יצליח בכל אשר יפנה – כי יש לפעמים אשר דין השמים נותן – שעונשו יהיה רק לעוה״ב, לא יועילנו זאת, אבל עונש השכלי היינו יראה שאחר מיתה, הוא נגד כל תאות עוה״ז, וגם אינו נמלט ממנה, כי אם זה יצליח, בזה אדרבא יתוסף בו יראה – כי אז עונותינו צרורים וחתומים באין מגרעת, וזה ודאי כי כל עונשי העוה״ז כפלי כפלים מאיוב – אינם כלום נגד עונש קל שבקלים מעונשי עוה״ב, ואין זה אלא שטות גדול מוטבע באדם שלא לרחם על עצמו, כמו השוטה שאנו רואים הוא מחבל בעצמו – מחמת שאין לו הרגש אנושי, כן אנו כשוטים בענין הנעלה הזה, וזה כל האדם לקבוע עתים להתבונן על זה, אם בעונש אם בשכר אם בשאר דרכי המוסרי, כמו התבונן בהבלי העולם, וכהנה רבות קצר מהכיל. והנה ודאי כי היו דוד הפלגה יראה שכלית, כי זה רחוק מהרגש, ועל זה לא יועיל ההתבונן, – רק הלימודי־ההרגלי, ונקל להבין כי לזה צריך התפשטות מתאות עוה״ז להשיג קצת הרגל והרגש מזה, והם היו משוגעים בתאות, ע״כ יראו פן יענשו בעוה״ז, מה עשו – בחרו להם דרך ללחום כביכול בהשי״ת – לקחת הצלחת עוה״ז בע״כ, וזה, – כי הלא ברית כרותה (פאה א־א) אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה, וחשיב שם רוב הדברים שבין אדם לחבירו, ובאמת כי זה המועיל מאד, והצלחת עוה״ז לאהוב את הבריות ולהיות מעביר על מדותיו, כי אז מעבירים על כל פשעיו, אקצר במקום שיש להאריך אכן יש במדות שני ענינים, האחד להיות מטיב לזולתו, ועוד – העיקר להועיל לקנות תכונות טובות בנפש עבור זאת – שלא לאהוב את עצמו כלל, וממילא להתרחק מתאות כלל וכלל, אבל אצלם היה קוטב תאותם למלאות משאלות נפשם בכל מילי דמיטב, וזה היפוך מהנאמר במשנה (אבות ב:א) כל שהיא תפארת לעושיה וכו׳ ואצלם לא היה תפארת לעושיה (כונתו כי עשו רק להנאת עצמם כנ״ל), קצרתי בזה, ואסמוך על בינתכם הטובה, וזה ענין הכתוב: הבה נלבנה לבנים, היינו העדות על משאלות נפשם בתאות, כמשכ׳ הרמז״ל: נחזיק טובה לשוטים, אשר בנו ארמונות בצורות ואינם בטוחים אף לחיי סוכת נוצרים, וזה העד מהלבנים שלהם – כי הם בעלי תאות, והעולם אין אצלם ארעי רק קבע, וא״כ מה שרצו לבנות מגדל עד לשמים, היינו מגדל ההתחקרות – כדי להשיג הצלחת עוה״ז – המכונה ״תחת השמים״, וזה לא היה תפארת לעושיה, רק אדרבא גנאי לעושיה – לחזק תאותם, ולזאת נגזר עליהם הפירוד, כי (סנהדרין עא) כנוס חבורה לרשעים רע להם ורע לעולם, ולפי זה דימו חז״ל את מי שחוזר מקנין כסף – לדוד הפלגה, כי באמת כונת חז״ל בתקנתם, היה כדי לחזק שלום המדינה, היינו לעזור זה לזה שלא יאמר נשרפו חטיך בעליה (ב״מ מז) כמבואר שם, אבל לא שתצא תקלה מתחת ידם – להריסת שלום המדינה, דהיינו לחזור מדבריו, ולזה אמרו: מי שפרע וכו׳ ומדור הפלגה, אף שלכאורה עשו דבר טוב – היינו התחברות, עם כל זה כיון שעומק כונתם לא היה תפארת לעושיה, קבלו עונשם, כן האיש הזה – אף שלכאורה מה הוא, הלא חז״ל התירו לו, מ״מ גילה בנפשו שאינו מקיים דבריהם ז״ל בתפארת לעושיה, רק כשמוצא מקום לתאותו, פורץ גדרו של קבוץ המדיני. '''שייך''' לעיל, ענין המגדל, אף שבפשוטו ודאי אמת – מגדל ממש, עכ״ז יכול להיות שזה היה לזכרון ולרושם חזק בנפש על בחינת ההתחברות אשר חתרו להמציא עצה לקחת כביכול בע״כ הצלחת עוה״ז, אבל הקב״ה הפריע עצתם, כי פירוד לרשעים וכו׳ (סנהדרין עא:) אבל לצדיקים טוב החיבור, ונזכה לשלום ממקומינו וממקום אחר. '''נחזור''' לענינינו שזה העיקר שיהא תפארת לעושיה ותפארת מן האדם, אף עפי״ז ישבנו מדרש פ׳ תולדות סג׳ בשעה שהצדיק נולד – גילה אחר גילה, היינו כי בעת שאינו תפארת לעושיה, ורק מן האדם, הוא מעלה אחת וחסרון אחד, וא״כ הוא פעם גילה ופעם יללה, כי מעשיו במעלה וחסרון, מעלה וחסרון, אבל אם תפארת לעושיה גם כן, הוא גילה אחר גילה, כי מעשיו הולכים הכל על צד המעלה בלי הפסק, ואז גילה אחר גילה, נגילה ונשמחה בך. = לך לך = == מאמר ס״ט == ==== ויאמר ה׳ אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך וגו׳ (בראשית יב:א) ==== אז״ל (בראשית רבה כט:ג) שלש מציאות מצא הקב״ה אברהם דכתיב: ומצאת את לבבו נאמן לפניך (נחמיה ט:ח) וכו׳. הענין הוא כך, כי הוא ית׳ ״יהיב חכמתא לחכימין״ (דניאל ב:כא), פי׳ כי הוא ית׳ חונן לאדם דעת בטבע, להבין ולהשכיל על דבר, כי אין דבר עושה את עצמו, כי כל דבר קודם שנעשה – אין מי שיעשנו, ואחרי שנעשה, הרי אין צריך שיעשנו, וא״כ בהכרח יש אחר שעשאו. ואחרי שמצאנו עולם ומלואו מוגבל, נחקור עליו מי עשאו? אם הוא עשה עצמו, – הלא קודם שנעשה לא היה ממנו דבר שיעשה עצמו, ואחרי שנעשה הרי הוא עשוי, ומי עשאו? ובהכרח מי שהוא מחויב המציאות, קדמון בלי ראשית, ובלי אחרית בלי גבול, ואין האדם הנברא בגבול, – משיג הבלתי מוגבל, והוא הבורא ית״ש. ורק משיג כי הגלגלים והכוכבים והמזלות מסבבים והולכים, מי מסבבם? ע״כ המסבב הראשון מסבב כל הסיבות בכלל ובפרט, – הוא מסבבם, והוא הבורא ית׳, ואחרי שהוא ברא יש מאין, נבין מיד כי הוא שלם בתכלית השלמות, בלי שום חסרון, ח״ו, דאל״כ לא היה אפשר לברא יש מאין, ורק כיון שהוא שלם בכל מיני שלמות, א״כ בהכרח אינו צריך להעולם, דאל״כ הרי זה ח״ו חסרון בשלמותו, וכבר הקדמנו בהכרח הדעת שהוא שלם בכל מיני שלמות, וע״כ שהוא אינו צריך להעולם, וא״כ למה בראם? וע״כ לטובת הנבראים, ובהכרח הדעת מחייב להתקרב אליו, כמו כל היסודות נמשכים למקורם, – אבן נופל לארץ, אש הולך למעלה – ליסודו, ואחרי שהוא עיקרא ושרשא בכל עלמין, בהכרח להפנות אליו ית׳, ואחרי שהוא ית׳ נעלם ונשגב מכל חי, כמובן, – מה התחברות ודמיון יש בין מוגבל לבלתי מוגבל, כענין שנאמר (ישעיה מ:כה) ואל מי תדמיוני וגו׳ וע״כ לפנות אליו ית׳ ע״י ידיעה שנדענו בדעת – ע״י פעולותיו שאנו רואים בעולם, ועל ידי זאת יתקרב אליו האדם, ואחרי שהוא ית״ש רואה כי האדם משכיל במה שיוכל להשכיל, ויודע אותו בפי מה שיוכל לדעתו בשכלו, אז הוא ית׳ מקרב אותו ומלמדו חכמה, – מה שהוא למעלה משכל האדם, וזה ״יהיב חכמתא לחכימין״ וזה נפלא. '''והנה''' אברהם אע״ה היה ראש הפילוסופים להבין כי יש ממציא כל המציאות בורא עולם כנ״ל, ועוד ראיות רבות כמבואר בפילוסופיא הנכונה, והבין כי עיקר הבריאה היתה לדעת אותו ולהתקרב אליו ית׳, וכל כך היה חזק מחקר שכלו ביסוד הנ״ל, עד שבנה על זה בנינים רבים ועצומים, עשר שנים נחבש בבית האסורים בחבלי ברזל, ולא ענוהו מן השמים כלל – משך זמן רב כזה, התבוננו מה זאת שנה אחת בבית הסוהר, והכל – לנסותו אם שכלו והכרת מחקרו חזק, וכענין המבואר בהקדמת תקנת עשירי, ולא עוד אלא שכך בנה על שכלו ומחקרו – ומסר עצמו לאור כשדים לקדש שם שמים, הוא הראשון אשר הבין מדעתו בשכלו אשר חנן אותו החונן ״בצלם אלקים עשה את האדם״, ופי, רש״י ״להבין ולהשכיל״, וכל כך היתה השכלתו חזקה, עד שבנה עליה בנינים בצורים לסבול כל כך משך זמן רב כזה, ובכל מיני סבל, התבוננו וציירו היטב הדבר הנשגב הזה, – והשתוממו על זה, ואז דוקא כשמסר עצמו כל כך לעבוד את שכלו, אז ראה הקב״ה שיכול לעבוד את שכלו כל כך, ראה הוא ית׳ שראוי החכם הפילוסוף הנפלא הלזה, אשר יכול לסבול כ״כ בעבודת שכלו, להיות עבד נמכר לשכלו. ואז דוקא נגלה אליו ממ״ה הקב״ה כנאמר: ״ויאמר ה׳ אל אברם לך לך״ וגו׳, כי אחרי שהרגיל להיות עבד על יד שכלו, – מכש״כ שיהיה עבד ה׳ ע״י אמונה העולה למעלה ראש, וכענין שאמר דוד המע״ה לשלמה המע״ה (מלכים א׳ ב:ב-ג) ״וחזקת והיית לאיש״ פי׳ להוציא לפועל כחות האדם, באשר הוא אדם, אז ״ושמרת את משמרת ה׳״ וגו׳ – כי האמונה הבאה אחרי מחקר השכלי ג״כ אז ע״י השכלת אמונה, ע״י ידיעת התורה, תהיה חזקה מאד בל תמוט, ולכן לא נגלה אל אאע״ה, – רק אחר שראה שנתחזק שכלו, ואז יהיה כלי מחזיק עבודתו ית׳ ונגלה אליו, וזהו מציאה גדולה, כי האדם – בעל בחירה, ואילו לא סבל כ״כ במחקר השכל לבד, לא היה ראוי לגילוי שכינה, ולא היה לנו ח״ו תורה, ורק על ידי בחירתו זכינו לכל הכבוד, כהיום הזה. '''וא״כ''' יצא לנו מזה דבר חדש, שאין האדם ראוי לקבל התורה באמת, – עד שתקרא תורה דיליה, כאז״ל ״ובתורתו יהגה״ וגו׳, אין זה אלא כשיוכל לסבול הרבה בשביל עבודת השכל, פי׳ שמרגיל עצמו לשמוע לעצת שכלו, אף אם יסבול הרבה ח״ו בשביל זה, ולא כדרך בני אדם אשר יבטח שגם בעוה״ז תיכף כשידמה לו שהוא הולך בדרך התורה, עומד ומצפה תומ״י שינחוהו מן השמים לטוב גם בזה העולם, אלא אדרבא יחשוב, – יהיה מה שיהיה ח״ו, והוא מדרך הטוב לא יסור, כאאע״ה אשר סבל עשר שנים יסורים רבים, ועכ״ז לא זז מגזרת שכלו, שלא לנטות מהמסובב כל הסבות, עד שאח״כ הפיל עצמו לכבשן אש בעבור מחקר שכלו, ולא נטה מהאמת, אף שעד עתה לא עזרוהו כלל, ואז הוא ראוי לקיום התורה, כמו שעבד נמכר היה לעצת שכלו, מכש״כ לצווי השי״ת בגלוי, ואז ראוי לברכות התורה והבטחותיה לראות עין בעין. וזהו שאחז״ל שלשה דברים ניתנו על ידי יסורים, ואלו הם, תורה וכו׳, פי׳ שמתחילה יפקיר עצמו על קיום התורה, ולא יצפה שמן השמים ינקמו נקמתו, רק ירגיל עצמו לעבודת השכל אף בלי עזר, ואז הוא מוכן לקבלת התורה, ״ובתורתו יהגה״ והיא תשמרנו בהבטחותיה, וזהו שאז״ל במ״ח דברים שהתורה נקנית, ״בקבלת היסורים״, פי׳ יסורים בשביל קיום התורה, דאל״כ מה זה ענין לקנין התורה, ולדעתי זה מבואר במדרש ״ויאמר ה׳ אל אברהם״ אחר אור כשדים אמרו, משל לבירה שהיתה עומדת, התחיל להציץ, כלום יש בעל הבית לבירה, הנראה לכאורה, שעד עתה לא ידע שיש לעולם מנהיג, א״כ למה מסר עצמו למיתה, אמנם לפי הנ״ל ניחא, הוא סבר שמן השמים אינם עוזרים להולך בצדק בזה העולם, ורק שכרו בעוה״ב, וכיון שראה שניצל, אמר יש ג״כ בזה העולם עזר לצדיקים, וזה לא ידע עד עתה, ואל תשיבני מכל התפלות שמבקשים על צרכיו, אינו רק כמו תהלה להראות כי הכל בידו ית׳, וכדרך שאמרו כל גדולי הראשונים ז״ל. '''ובדרך''' זה ניחא לי מה שהיה קשה לי הרבה, מדוע לא נזכר מעשה אור כשדים שמסר עצמו למיתה מדעתו ושכלו? והנראה כי אאע״ה היה ראשון בזה, הלא לכאורה זה היה יותר מעקדת יצחק בנו שהיה בצווי השי״ת, וגם ידוע שהאדם אוהב את עצמו יותר מכל, ובעקידה נאמרה פרשה שלמה, ומעשה נורא כזאת, שיעמוד אדם משכלו נגד העולם כולו בדעתו, ולא יפותה מהם כמלא נימא ויעמוד בצדקתו זמן רב כזה, ולא ימשך אחד משפחתו ואחר כל העולם כולו, ואדרבא לחם עמהם ומרד במלך גדול כנמרוד אז בתקפו הרב, ואדרבא רבים השיב מעון, ולא פעל עליו מעשה השכנים, כי הרבה שכנים רעים עושים, ולא פעלו כל טרדותיו ומלחמותיו להטרידו מצדקתו מאומה, אשר לא היה בצווי רק השכלה מעצמו, אתמהה! ואשתומם! היאומן והישוער פילוסוף נפלא כזה, ולא די זאת אלא שמסר עצמו למיתה משונה, לשרפה נוראה בלי צווי, הכל במחקר שכלו הזך, היאומן והישוער לנו תוקף גבורת שכלו? [שמחה גדולה לאדם כי זכינו להיות מבניו, וגם חוב גדול עלינו לומר מתי יגיע מעשינו למעשי אברהם יצחק ויעקב]. '''ולפי''' השערתנו זה גדול הרבה מעקדת יצחק, והנה העקדה פרשה שלמה בתורה, וכל הגבורות והנפלאות מהפילוסוף הנפלא הלזה, עצמו מספר, לא באו בתורה רק ברמז אור כשדים. והנראה לי דבר נפלא כי התורה לא באה רק למעלה מהשכל, וכל המכין עצמו במה שיכול, ובמה שיוכל להבין ולהשכיל בשכלו, אז בא לכלל התורה שהיא למעלה מהשכל, ולכן כל הדברים והגבורות שפעל אברהם אע״ה קודם שנגלה אליו ממ״ה הקב״ה הכל היה בשכלו, ולא בצווי, אע״ג שאם לא היה בא לכלל השכלה גדולה כזו, – לא היה ראוי לקבלת התורה בצווי, ולא היה ראוי לגילוי ה׳, מ״מ כיון שלא היה רק בשכלו, לא באה בתורה רק ברמז, משא״כ העקדה היתה בצווי השי״ת ע״כ נאמרה פרשה שלמה. ומזה נוכל להבין המתנה היותר גדולה אשר זכינו להיות מצווים ועושים, כי כל מעשי נפלאותיו אשר פעל בשכלו, הלא הם יותר נפלאים, – לא באו רק ברמז, והעקדה בביאור רחב, ומעתה מי יוכל לשער השמחה הגדולה, שזכינו להיות מצווים, והכל בזכות אבינו ע״ה, שהוא עשה את דרך מסילת הברזל ואנחנו הולכים על מסילת הברזל שלו, אשרינו מה טוב חלקנו. '''אחינו''' בני הדבק־טוב הטו אזניכם לדברים הנפלאים האלה. ונבין כמה מחוייב האדם להוציא כוח שכלו לפועל, ולשעבד חושיו וכוחות נפשו לעבודת השכל כדי שיהא מוכן להמתנה הגדולה – מצווה ועושה, קצר הגליון לדבר בזה, וזהו כלל הלימודים והחינוכים, וזהו כונתם ז״ל ״לשמור את דרך עץ החיים – ללמדך שדרך ארץ קדמה לתורה״. עץ החיים זה תורה, ודרך עץ החיים, דרך לתורה, זהו דרך שדרך בה אברהם אבינו ע״ה, עד שבא לכלל התורה, והדברים ארוכים ורחבים מני ים. '''יהי''' רצון שנשכיל בזה כל עוד, ומעט מזעיר לפי דלות ערכי היה בביה״ת בגרובין וחובה רבה עליכם יותר. עוד דברנו שלש חקירות נפלאות מגדולי הפילוסופים שעמדו וחקרו, כי העולם הלכ נברא במכוון והוסכם להם כן וביתר שאת מאד עמד אבינו ע״ה וגזר על כוחות נפשו וחושיו לשעבדם לשכלו, והפילוסופים גנוב גונב להם מהעברים – ידיעות רבות. והם הבינו היטב נודע לנו זאת. == מאמר ע׳ == הנה ראש הפילוסופים וראש המאמינים, אשר אזן וחקר, וברר ולבן בשכלו, טרם נגלה אליו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, הבין בשכלו, בהכרה צחה וברה, הכרה חזקה: שיש מצוי הממציא כל המציאות מאין המוחלט, ומקיימם ומחדשם בכל רגע ורגע, ובלתי שפעו בכל רגע – אין לכל הנמצאות שום מציאות כלל, וכיון שכן, הבין בשכלו שאליו ישים כל מגמתו, וחפצו ורצונו למצא חן בעיניו, וזה תכלית ההצלחה, כי אחר שהכיר יכלתו שהוא כל יכול, והכיר רוב טובו בלי תכלית, כי בלתי זאת אין להמציאות שום קיום, ואם כן כיון שהוא כל יכול, וטובו בלי תכלית, אם כן אין לו אלא לבקש למצא חן בעיניו ית׳. '''והכיר''' כי בלתי אפשר למצא חן בעיניו כל זמן שיש לגוף שליטה כל־דהו על השכל, כענין שדברנו הציור: כי מעט מחיצה מפסיק בינינו, לבין השמש, אף שהוא אלף אלפים יותר גדול מכל כדור הארץ, מכל מקום רוב המרחק אף מחיצה כל־דהוא, מחשיך ומפסיק אור גדול כזה, ומכש״כ אור השכל, שהוא רחוק מהגוף הרבה יותר ממרחק השמש מהארץ, כי השמש והארץ שניהם בסוג אחד, זה גשם וזה גשם זך, נקרא בפי הפילוסופים גשם חמישי, מה שאין כן – השכל עם הגוף, אינם בסוג אחד כלל, ומחמת רוב המרחק הזה, מי יודע כמה שליטה כל־דהוא של הגוף מחשיך לשמשו של אור השכל. '''ע״כ''' ראה שיש לכתת ולנגף הגוף הנגוף, והחומר העכור המאוס והנבזה, מלא דם וצואה, עפר רמה ותולעה, ראה להכניעו שלא יהיה לו שום שליטה על חלק הזך והנכבד, הצח והמצוחצח, קיים לעד, הוא שכלו הבהיר, נגזר ממעל, וקבל עליו עול השכל, לכבוש יצרו הגס, ולשבור רצונו החומרי, עד לשנות טבעו הרע, בין בתאות, בין במדות, הכל על פי השכל יצאו ויבאו, ויהיה הגוף לשדה נעבד להשכל וללכת בדרכיו ית׳. הוא אברהם אבינו ע״ה שנאמר עליו: ״ומצאת את לבבו נאמן לפניך״, ושם לבבו להשים עצמו כשור לעול, לקבל עליו עול מלכות שמים, לקשור חושיו ותנועותיו להיות כשדה נעבד לשכלו החזק, לסבול יסורים קשים ומרים לגוף העכור, ונעימים ומתוקים לשכלו, כי בזה יתחזק שכלו להיות כחומה – ״אם חומה היא״ וגו׳, וזה מבטו ומגמתו ועדונו. עד שראה מלך מלכי המלכים הקב״ה את בחירתו וחכמתו החזקה, להתחזק בחלק הנכבד, היא נפשו האצילה ממרומים, – נגלה אליו, וקרבו, וברכו ומסר הברכות בידו. '''וכמה''' יש עלינו לשבח, לפאר ולרומם, שהוא הוריד אור גדול בעולם, וגילה ופרסם והקנהו להקב״ה שמים וארץ, ומאז, נפתחו שערי שמים לבניו בזכותו, בנסים גלויים עד אין ספורות למו למבין דבר. וכמה וכמה יש עלינו לקבל עול מלכות שמים, אבל בעונותינו הרבים אין אנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים כפי הצורך, ע״כ שמנו עלינו בלי נדר ובלי הסכמה, יום אחד לעשרה ימים, שבזה היום נקבל עלינו עול מלכות שמים יותר. '''א.''' לחבר יומם ולילה בהגיון התורה או במוסר. '''ב.''' להשתדל בזה היום ללכת בדרכיו ית׳ כענין שנאמר באברהם אבינו ע״ה: ״כי ידעתיו למען אשר יצוה״ וגו׳. '''ג.''' ללמוד בזה היום על מנת לקיים מצות עשה של ״ודברת בם״ ועל מנת לעשות. '''ד.''' ללמוד בזה היום דף בתומר דבורה. '''ה.''' להזהר שלא לזרוק ברכה מפיו, ולחשוב מקודם מה שצריך לברך, ולפני מי הוא מברך. '''ו.''' בערך חמשה רגעים קודם התפילה, להתבונן בפסוק ״במה אקדם וגו׳ כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת״ וגו׳. '''ז.''' להתבונן באכילתו בכונה רצויה, כידוע. '''ח.''' שלא לדבר דברים בטלים, זולת לאיזה מכוון. '''ט.''' להשתדל להתבונן לפעמים שתהיה הוצאת פיו קשה מהוצאת ממון. '''י.''' להשתדל בזה היום בכפית הרצון שלש פעמים לכל הפחות. '''יא.''' להשתדל בזה היום שלש פעמים לשבור מדותיו. '''יב.''' כולם ישתדלו להתפלל כל התפלות בכונה רצויה, ומי שיזכה שלא יחסר אף כונת מלה אחת – אשרי חלקו, כי יקבל שכר כנגד כולם, וכל מי שיכוין, אף אם כולם יכונו, כל אחד יקבל שכר נגד כולם כמבואר בתומר דבורה. '''ברכת''' המזון בכונה רצויה כמקבל פרס מרבו ומודה לו. '''מי''' שרוצה לקנוס קנס קטן על שלש שכחות יחד, מה טוב. == מאמר ע״א == ==== לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך (בראשית יב:א) ==== לך לך מארצך וגו׳ אל הארץ אשר אדאך. למה לא פירש לו המקום? וכבר עמד רש״י ז״ל על זה, ויש לדבר בזה ענין נכבד, הנה מהידוע, כי כל פעולות יש להם תכלית, והתכלית פונה אל תכלית אחד, ויוכל להיות עד הרבה לתכלית הסופי העיקרי. כדומה: מי שלומד אצל אומן אומנות, התכלית שיתלמד מקצוע ויהיה אומן, התכלית של אומן – לעשות ולהכין לו כלי אומנתו, תכלית העשיה – כדי שישתכר כסף, תכלית השכר – כדי לפרנס עצמו ובני ביתו. והנה לעומת חשיבות התכלית יפנו חשיבות הפעולות, וכן הרושם להיפוך – נגד חשיבות הפעולות תנשא חשיבות התכלית, וזה ברור. ומי ששם יופי התכלית נגד פניו למטרה, יראה ליפות הפעולות להגיע לתכלית הנרצה, וממילא יתכוננו פעולותיו בתכלית הכושר והיופי. ולזה כשרצה דוד המע״ה לצוות את שלמה בנו אל הטוב, אמר לו (דהי״א כח:ט): ״ועתה שלמה בני דע את אלקי אביך ועבדהו בלב שלם״ וגו׳ כיון ששם נגד פניו מטרת כליל יופי המעלות בכל הנעשה, – ממילא יתיפו כל מעשיו בתכלית היופי, ולזה אמרו: (ברכות כח:) וכשאתה מתפלל דע לפני מי אתה מתפלל, – למטרה למען תוכשר פעולת התפלה. והנה יתחלפו אלו שתי הבחינות בנשואיהם, כי הבחינה הראשונה שאמרנו: כי השם מטרת התכלית הנעלה למרכזו, – יוכשרו הפעולות זה יהא בכל צד, משא״כ השניה שאמרנו – כי לפי הפעולות תושג התכלית, לא יושג בכל צד, והוא: כי הרמז״ל כתב במורה – כי יש סכלות העדרי וסכלות קניני, סכלות קניני קשה מסבלות העדרי, ולכן אמרו (ראה סנהדרין לח) אפיקורס ישראל קשה מעכו״ם, כי אצל מין ישראל יקרא סכלות קניני, וכמו כן בזה, – יש מי שפעולותיו אינם לשום מרכז ויש שפעולותיו למרכז תכליתי, ולכאורה מי שפעולותיו למרכז מטרתי זה יותר טוב, אבל מי שמרכזו לדבר הבל, זה יהבל יותר הפעולות, כדומה (תוס׳ ברכות יז ד״ה העושה) מי שלומד ע״מ לקנטר נוח לו שנהפכה שליתו על פניו, כי זה נקרא סכלות קניני ומזיק מאד אפילו בשביל כבוד ובשביל פרנסה בזמן הזה, אף שבפירוש אמרו (פסחים נ) לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה וכו׳, מ״מ כמה אנו רואים שזה בלי חשבון, כי הנה אז״ל (ע״ז ב) לפני אידיהן אסור לישא וליתן וכו׳ וכן עכו״ם שנגע ביין וכו׳ עושה יין נסך, מ״מ כיון שראו הגאונים ז״ל שהעכו״ם שבינם אינם מנסכים עמדו והתירו בהנאה, ואם לקולא כן לחומרא עאכו״כ – כיון שאנו רואים בעינינו שהכבוד של תורה עוה״ר נתמעט והפרנסה מבעלי התורה נחדל ר״ל, השי״ת ירים קרנם, א״כ הסכנה גדולה שלא לבא לתכלית, וע״כ חובה מוטלת על מי שאינו מושם בחולי העורון לחזק ידיו ללמוד לשמה, רק זאת יחזיק להטעות את תאותו כדי שילמוד לשמה כמו שלומד שלא לשמה, כידוע למבין, ולזה אחז״ל (פתיחה דאיכה רבה ב) הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו וכו׳ פי׳ שהיה להם סכלות העדרי והבן! והנה מי ששם מרכזו העוה״ז, אם לא השיג התכלית, מאומה אין בידו, אבל מי ששם מרכזו – העליון ב״ה, כל דבר ודבר תכלית הוא, כיון שזה הכנה לתכלית, וזה כונת (קהלת א:ג): מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, פי׳ מה יתרון לאדם מן העמל של עוה״ז אף כשישיג התכלית, ועוד הלא לעולם לא ישיג התכלית, – כי הלא תכונת העולם הוא – שיעמול עוד ועוד, פי׳ לא לבד בקנינים, כנא׳: אוהב כסף לא ישבע כסף, אלא גם בחכמה – הלא לא ימצא האדם את חכמת הטבע של עוה״ז, וא״כ כשלא בא אל התכלית – מאומה אין בידו. והנה יש הנהגה כללית והנהגה פרטית, הכללית – היא להביט אל התכלית על־פי רובו – להיות עובד השי״ת, אף שיהיה למיעוטו היזק, כדומה: כלל האדם להיות מתנהג תמיד עפ״י הממוצע – למשל באכילה ושתיה שלא לענות גופו, כי הבריאות הוא יותר הכרחי להעובד, כי ע״כ נקראת עבודה, אף שלתאוה יהיה זה חסרון כי נא׳: ואהבת לרעך כמוך, מ״מ זה המדה הוא רק בינוני, כי אינו מחוייב האדם ליתן כל אשר לו לחברו, והכונה רק לשקוד על טובת חברו כמו על עצמו, ולפעמים יש חסרון מזה, כי נעשה אוהב רק את עצמו, כמו שאז״ל במה שנאמר: לא יהיה בך אביון (דברים טו:ד) שלך קודם לכל אדם, – ואמרו (שם) כל המקיים בעצמו כך – סוף בא לידי כך, הרי שיסתעף מזה חסרון, ולכן יש הנהגה פרטית להרגיל עצמו לעקור החסרונות הללו ממנו לקצה האחרון, וכמש״כ הרמז״ל (שמנה פרקים פ״ד), וכמו כן יש לפעמים להיפוך לנטות אחרי הצד הרע, אך כיון שהכונה רצויה, כמו (עירובין ס:): נחמן בר ריסתק לא אוגיר להן אמר רבא ליקרב אינש גביה וכו׳ הרי זה כרמאות, וכן לפעמים להפריד בין הדבקים כמו בין חיבור של רשעים לעשות פירוד. '''והנה''' כמו שליחיד יש הנהגה כללית ופרטית – כן לכלל ג״כ הנהגה כללית ופרטית, הכללית יושקף על הרוב והפרטית יושקף על פרט הענין, לפעמים נגד האמת – הנשקף רק לפי אמת לאמיתו, למשל: יש דברים שהמה למותר אך צריכים להם למען לא ישבותו העיקרים משאר סיבות, וכן יש דברים שהם נגד מטרת האמת אך נצרכים להם מפני שאם לא כן – יש לחוש שיעשה לשחוק, ויקוצו העוסקים שלא לסבול הלעג, ולכן צריך למשוך אחר הפוליטיק, וצריך לזה להמתיק הענין היטב, לבאר דברי בעל עקידה ז״ל שער צ״ה בענין הנהגת הבית המלאכותי עם הנהגת בית טבעי, עיי״ש היטב. וכן בזה – כוח המושך הוא האיש המעורר אשר הוא פנוי לחשוב בזה, ויש לו יותר הרגש בזה, כוח המחזיק להחזיק את ההתעוררות הנ״ל שלא יתקרר כוח המחזיק (נ״א כוח המהדק) לברר עניני הזמן (נ״א דמתא) מה הם צריכים, כמו לחזק ביקו״ח וגמ״ח, וכן בזה לברר הלמודים, וכן כוח המחלק – היינו להביט על הלמודים מה הם עיקר ומה הם טפל – ללמוד מעט, ומי שהוא מוכשר במלאכתו – ליתן לו יותר כדי שהוא יחזור עם האחרים, וכן בכלל עניני העיר – לראות דבר שנחלש לחזקו – כמו ת״ת ביקו״ח, ישיבה ממש, כמו עושה המחלקות – מי שהוא חלש תתן לו חלק גדול. והנה הכלל של אלה הענינים – שלא לחפוץ להאיץ שיושג התכלית, פן ח״ו לא יצא מהר התכלית ויתרפו במלאכתם, אבל האמת הוא שגם אם לא הגיע לתכלית, – ההכנה לתכלית – ג״כ תכלית, כאז״ל (קידושין מ) נאנס ולא עשה כאילו עשה, ולזה כשרצה אלקים לצוות לאברם אבינו ע״ה ללכת לארץ ישראל להשיג תכליתו בשלמות, אם היה מצוה לו להמקום המיועד, כל עוד שלא היה מגיע להמקום, – היה סובר שלא הגיע עדיין לתכלית, אבל באמת – האדם צריך להמשך אל התכלית, ומ״מ אם לא הגיע לידו עדיין – זהו ג״כ תכלית, וזהו: ״אל המקום אשר אראך״ וא״כ לכל מקום שיבא – יסבור שזה הוא התכלית, וכן הוא האמת, וכן להיפוך שלא יקשה עליו אף שהתכלית יהיה ארוך מאד, כי הדבר שלא ידע האדם מדתו – יארך בעיניו יותר, והראה לו שלא יצפה דוקא לסופו, אלא כל שעתא ושעתא זמנו, ונמצא שהאדם צריך להיות מוכן בכוחות מתחלפים – לבקש התכלית ובאם לא ישיג – גם כן השיג, ונכון. == מאמר ע״ב == ==== לך לך מארצך וגו׳ ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה (בראשית יב:א-ב) ==== בקיצור מופלא, ״מאויבי תחכמני מצותיך כי לעולם היא לי״ (תהלים קיט:כח). והנה בתפלה יסדו אנכנה״ג: ״שירה חדשה שבחו גאולים״ הלא זה לכאורה מיותר – מאי נ״מ אם חדשה או אינה חדשה, וגם בתפלה: אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב, מה זה שבח להשי״ת כי הוא אלקים ואלוק לאבות? והנה ענין התפלה הוא – מוסר לייסר הלב לעבודת אלקים, וכמו שאחז״ל ולעבדו בכל לבבכם (דברים יא:יג) זו היא תפלה (תענית ב.), ומתחילה דברנו איך לכוף אזן לשמוע רעיון נשגב הלזה, כי בעזהשי״ת יועיל הרבה לטוב, כי הישר לא ישונה ולכן מיסדי התפלה רצו ליסד עבודת השי״ת באדם בקשר אמיץ בל ינתק, – ורצו לנהל הענין ביסודות חזקות בל תמוט, והנה כבר דברנו – שזה יסוד האדם, שהוא אינו בתור מחפש ומבקש להגעת גדולות ונצורות בצדקות וחסידות, – אלא רק להגעת ההכרחי בדעת והשכל האמת החיובי, כי מי שמבקש לעצמו לו – דרכי חסידות וצדקות כמו מצות שמורה וזהירות מישן ביתרון זהירות, פעם ישמור ופעם כשהוא בדרך וכדומה – לא ישמור, משא״כ העושה מהכרח הדעת החיובי – לא ישתנה אצלו בשום אופן, וכן כבר דברנו כי נקל להבין איך שהאדם מוכרח במעשיו להתנהג בצדק ויושר – וההכרח לא ישובח, והנה אנחנו יודעים כי דבר שהאדם שומע לזולתו – אולי יעשה רק לבקשת אוהבו, אבל אינו מחויב לעשות זה, משא״כ הדבר שהגיע לזה בלא זולתו, זהו דבר אמיתי בודאי, והנה אברהם ע״ה לא היה בו מתחילתו בתור כח עצמי פנימי גורם ודוחפו בו לחסידות וצדקות, רק כוח הארת חכמה והשכלת אמת פילוסופית טהורה וזכה, כי הלא גדל אצל עובד ע״ז תרח אביו, ורק רצה לחפש דרך לפניו שיהיה לו טוב באמת, והבין כי מה שאנשי העולם סוברים במונחי דעתם במה שהוא טוב – אינו טוב לאור האמת. [מ״ה (מאמר המוסגר) ועל כרחך רוב בעולם מוטעים בטוב שהם סוברים כי טוב הוא, והראיה כי הטוב דבר קשה הוא מאד, והראיה שמעט המה המגיעים להטוב, וא״כ דבר יקר הוא מאד, והדבר היקר קשה להשיגו, והדבר הקשה להשיגו צריך עמל רב לו, וא״כ צריך עמל רב לחקור מהו הטוב הנדרש לאדם לטובתו באמיתות, ואנחנו רואים כי כולם מבקשים טוב בלי יגיעה וחקירה לטובתם הקיימת, וא״כ הרי אנו רואים ברור – כי העולם מוטעים בסבדתם מה הוא הטוב. עד כאן (מאמר המוסגר)]. ולכן אברהם אבינו ע״ה חקר ויגע מה הוא הטוב האמיתי הקיים לאדם – לאחוז בו למען טובתו לו באמת, ולא בשביל לצאת ידי אדיקותו וחסידותו, כי הלא גודל בבית תרח אביו. והנה התחיל להתבונן כי בנין העולם בע״כ במכוון מהמכוין, ומי היה המכוין עליה – ע״כ הוא ית׳ מחוייב המציאות, והמחוייב־המציאות לא ישתנה בשום פעם ובשום אופן, ונמצא כי הוא ית׳ מקור כל הנמצאות ומקור חיות כל חי ומקור עונג כל עדון ועונג, כי בלעדיו ית״ש לא יתואר במציאות למצא שום דבר ישות בעולם. ולכן הבין כי תכלית ההטבה להאדם המשכיל – לאחוז בו וללכת בדרכיו ולעשות רצונו ית׳, ובזה ידבק עצמו במקור החיים ובמקור הטוב והנעימות, כי החקירה הזאת מחיבת לו ית׳ שלימות ונעימות, ועוז וחדוה במקומו, ובזה היה יתד בל תמוט לאאע״ה שלא יזוז ממנו ית׳, ואחרי כי ראה השי״ת שמבקש האמת, לקח לו לעצמו וקרב אותו לו ית׳ והבין ידיעתו ית׳ יותר מטבע האנושי – שאתה חונן לאדם דעת – גם לעכו״ם, אבל לו למד חכמה מפיו ית׳ להשיג גדולתו ורוממותו הרבה יותר מטבע האנושי, והנה ישראל הכירו כי יש מנהיג ופטרון לעולם, – אבל רק מה ששכל האדם יכול להשיג, משא״כ בים (מכילתא בשלח) ראתה שפחה על הים וכו׳ – ״זה אלי ואנוהו״ פי׳ כי שם נתקרב הוא ית׳ להם להראותם יותר הרבה מטבע האנושי ולכן אמרו ״שירה חדשה״ כי שיר בא ממחשבה, וחדש נופל על דבר למעלה מהטבע, כנא׳: ואין כל חדש תחת השמש (קהלת א:ט) ואחז״ל (בכעין זה) קה״ר א:ד, הא למעלה מהשמש יש חדש, וכאשר שמעתי בזה מאדמו״ר שליט״א (זה גאון ישראל זצ״ל ובעת כתיבתו היה עוד בחיים חיותו) קצרתי מאד, וזהו – חדשה, וזהו לע״ל אז האמור לפניו שירה חדשה, – כי ידיעתנו תגדל אז למעלה ראש וזה הכנה לתפלה להבין כי כל מה שהאדם החכם האנושי מבין גדלותו ית״ש, זה כאין נגד חכם התורה, כמחולק בברכה ״ברוך שחלק לבו״ד״ ו״ברוך שחלק ליראיו״ וחכם הרזים ואיך יבא —שזה מתחילה בשכל אנושי כאאע״ה, ובזה יתיסד ביסוד ישר, כמו קו המשקולת לבנין של הבונה מיישר הבנין, והבונה בנין אינו יכול לבנות בנין בלי קו המשקולת, כן זה קו המשקולת של יסוד האמונה לבקש טובתו באמת, מתחילה על פי יסודות החקירות האנושיות, ואח״כ יבא לקרבתו ית״ש (איכה ה:כב) השיבנו וגו׳ ונשובה וגו׳. ועדיין יש עלינו לבאר הפ׳ שהתחלנו, והוא כי הדבר הישר מחוייב, והמחוייב לא ישונה בשום פעם, והנה העוסק מחמת הכרח פרנסתו אף שיש לו מתחרה כנגדו, לא יעזוב עסק שלו, כי הכרח הפרנסה מפני שלא ירעב ללחם – לא יניחנו, ואדרבא נכנס בערמומיות להתחכם בעסק שלו, כאשר אנחנו רואים בעולם משנים קדמוניות עד עתה נתחכם מהלכי העסק מטעם הנ״ל, וכן בתורה: לתת לפתאים ערמה (משלי א:ד) היינו הנפתים מיצר הרע מתחרה שלו, תתן לו התורה ערמה – התחכמות להנצל ממנו וכו׳. == מאמר ע״ג == ==== ויקח אברם את שרי אשתו וגו׳ ואת הנפש אשר עשו בחרן וגו׳ (בראשית יב:ה) ==== ״הנפש אשר עשו בחרן״, הענין, כי הנה ידוע כי יש כמה עולמות, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, וכולם רוחניים, כמו אצילות, בריאה, יצירה, ועשיה לבד הוא עולם הגשמי, אשר נקרא עולם־המעשה, וכל המצוות המעשיות הם רק בעוה״ז, וכך היה רצון הבורא ית׳, שע״י המעשים האלו דוקא כהלכתם, אז יעשו רושם ותקון גדול בכל העולמות הרוחניים. והנה כבר ביארנו במאמר ״דרך חכמה״ בדרך נפלא, להראות כי כן אנו רואים בטבע, כמה עושה מעשה האדם תקונים או קלקולים ברוחניות הטבע, נמצא כי נקל להבין, כי רצון הבריאה היה, לקשר גשמיות ברוחניות לסוד נעלם, מאתנו, ורק אנו מבינים כי כן הוא, ככה רצה הוא ית׳ לברא את האדם בסדר הזה, התקשרות גשמיות ברוחניות לסוד נעלם, כמו השכל וכוחותיו, הנפש וכוחותיה הם רוחניים, הגוף וכוחותיו ופעולותיו הם גשמיים, וכענין שאמר הגר״א ז״ל על אז״ל ״מפלגא ולתתא״. '''והנה''' נפלאות קא חזינן, שהיה רצון הבורא ית׳, שגם כל פעולות השכל תהיינה רק ע״י גשמיות, ע״י חושים וע״י כוח הציור, אשר הוא כמו עולם המעשה, והנה אין שום השכלה לאדם רק ע״י כוח הציור, כמו שאנו רואים, כי כל הדברים אינם מובנים לאדם רק ע״י ציור. '''והנה''' היותר נפלא כבר אמרתי לך, שלדעתי, גם למוד החכמה המופשטת ממעשה, אבל האדם אינו קונה אותה להבין היטב, רק ע״י ציור, אם הצטיירה אצלו היטב, מבין היטב, ואם לאו – אינו מבין אותה רק בדמיון, ואני מרגיש זאת תמיד. והנה מצאתי בראשונים ראיה ברורה לזה, אמרו: כי האדם אינו מבין מה חכמה – רק ע״י מלת ״חכמה״ ע״כ, פי׳ אינו מבין מהו מהות החכמה רק ע״י מלת ״חכמה״, וכן מהות השכל אין לו הבנה, רק ע״י מלת ״שכל״, הרי לאות כי כל הבנתנו בחכמה היא רק ע״י ציור, והוא מה שאנו אומרים תמיד, כי האדם אינו מבין מהות המעלה ויקרתה, רק ע״י תולדותיה, פי׳ כי אז נצטיירו אצלו היטב, ונפלא זאת למבין כמה נתאמתו דברינו ע״י זאת, כי אנחנו רואים כמה נעלמה מאתנו יקרת המעלות, ורק ע״י תולדותיהן, אנו מבינים, ונמצא מבורר, כי כל האדם הוא רק ע״י ציור, ולכן אין אנשי העולם רודפים אחרי עונג ימות המשיח ועוה״ב, מפני שאינם עוסקים בסוד שגליתי לכם – הוא סוד הציור, ולכן מוזר מאדם זכרון יום המות ופחד יום הדין, הוא רק, מפני שניעור וריק הוא מסוד חכמת הציור. '''והנה''' מי שיראה להבין היטב חכמה, בלתי אפשר רק שתצטייר אצלו היטב החכמה, ולכן נקל לו אז להשתמש בזה הכוח, – לראות אחריתו ולדאוג לאחריתו, וזהו שאז״ל ״איזהו חכם הרואה את הנולד״, כי ע״י שיתגדל אצלו כוח הציור, ע״י למוד חכמת התורה – ע״י כוח הזה דוקא, יצייר אחריתו, כמו ימות המשיח, ועולם הנשמות, ועולם התחיה ועולם הבא ומפסידיה, ר״ל, ומצויר אצלו יום הדין הגדול והנורא ודואג עליו, וזהו החכם האמיתי, ונפלא מאז״ל – איזהו חכם הרואה את הנולד. והנה כוח הציור, הוא נגד עולם המעשה, כי כן עולם המעשה נצטייר, ולכן כתיב ״הנפש אשר עשו בחרן״, פי׳ כי למדו אותם כוח הציור, ועי״ז נתקרבו תחת כנפי השכינה. '''גליתי''' לכם סוד גדול, הטמון אצלי זה כמה, אשר יראתי לגלות לכם, פן ח״ו, לא תשתמשו בזה הכוח, ואין תרופה למכתו ח״ו, והנה אין הכוח הזה מתגלה רק ע״י לימוד ועיון, ואז בזה הכוח נצליח מעלה מעלה בחכמה ומוסר גם יחד. == מאמר ע״ד == נתאחר המאמר עד היום יום ה׳ משפטים כ״ה שבט יא״צ של אדמו״ר ז״ל אוסיף מעט: מה נואלו מחשבות אדם כי המה הבל, להתדבק במחשבתו בתחתונים, בעלי כוחות ההפכים מגושמים וכו׳, לכן כל ימיהם כעס ומכאובים, דאגה ויגון, מחוסר משאלות לבו כל היום, ימי חייהם כמשפט ההפכים המתגברים זה על זה, כל ימי חייהם פזור הנפש בכל רגע ורגע, מכוח ההפכים הלוחמים תמיד זה עם זה. '''מה''' ינעם לאדם לדבק מחשבתו בדעתו, אשר היא אמצעית בינו לבין עליונים והדעת פשוט בלי הפכים, חלק אלקי ממעל כמו עליונים, לולא לא היה שכר העוה״ב רק במלאכי עליונים, שכלים נבדלים, בלי הכפים כלל, ועונג השגתם בחכמה עליונה בלי גבול, היש קץ לעונג התחברותם, ואל מי ידמו גושי עפר קרוצי חומר מהפכים, לוחמים פזורי הנפש בדלות ההפכים, אל עניי מצב כזה יבלה האדם כל ימי חייו להתדבק בהם, ולמצא חן בדלים האלה, ולמה לא יפשוט דעתו להתדבק במחשבתו בעשירי המצב, שכלים פשוטים, חיים חיי עונג נשגב מעשירות השגתם, ראה התדבקותם כמה טוב, עד שמתחילה היה מרע״ה מתירא שלא ישרפו אותו בהבל פיהם, כי הוא ילוד אשה, ואח״כ בחיים חיתו, נעשו לו אוהבים ומסרו לו מתנות, מי יודע יוקר ערך המתנות, אף מלאך המות מסר לו דבר, אמרו שם, וזהו כונת הפסוק (תהלים צד:יא) ״ה׳ יודע מחשבות אדם כי המה הבל״ פי׳ מדביק מחשבתו תמיד בהבל ההפכים כל היום, ע״כ יהבלו, ״כמוהם יהיו עושיהם״ פי׳ מחשבתו בהבל, עושיהם למעשה בפועל מלחמת ההפכים [פי׳ כי הגוף נמשך אחר הדעת, כענין: שמועה טובה תדשן עצם (משלי טו:ל) ולהפך למאן דסני לו, וכענין שמצינו באשתו של לוט, ברמב״ן פ׳ וירא על הכ׳ ״ותהי נציב מלח״ כתב הרמב״ן כי באתה המכה במחשבתה, כאשר ראתה גפרית ומלח הורד עליהם מן השמים ודבקה בה יעו״ש, וכן להיפך, – המדבקים מחשבתם במחשבות זכות, נמשך ונדבק הגוף ג״כ במחשבות הזכות האלו ויזדכך, כענין שנא׳ ״ואת הנפש אשר עשו בחרן״ (בראשית יב:ה), ומה מעשה היה שם? הלא רק שנוי הדעת, כי הוא הודיע להם אלוקות, ולכן גמשך הגוף והנפש אחרי דעתם, ונעשה גופם ונפשם בריה חדשה, וזהו: הנפש אשר עשו, וזהו פי׳ הכתוב ה׳ יודע מחשבות אדם כי המה הבל, ע״כ נמשך גופו אחרי מחשבתו של הבל כמשפט ההפכיים, משא״כ אם היה מדביק מחשבתו בעליונים – היה גופו ונפשו נעשה כעליונים, וזהו כמוהם יהיו עושיהם כנ״ל, ״בית ישראל ברכו ה׳״ וימשך נפשם וגופם אחר ה׳, ומבואר מכל הנ״ל כי הכל הולך אחר המחשבה]! משא״כ אם היה מתדבק במחשבתו בעליונים, היה חי במעשה ובפועל כעליונים, חיי פשטות כשכל נבדל, וכאילו היה דר ביניהם בחייו ג״כ ומכש״כ לאחר מותו, ואילו זה היה שכרם של מצות היש קץ לזה, ומכש״כ מקרא מלא דבר הכתוב: ואתם הדבקים בה׳ אלקיכם חיים כולכם היום (דברים ד:ד), ״והייתם לי סגולה״ כתוב מפורש (שמות יט:ה), וזה היה ענין המן שדבקו מחשבתם בעליונים וטעמו בו כל הטעמים, מי לא יבין כי הצדיקים אוכלים היום הזה מן, כענין: כל המנסך לגרונו של ת״ח, כתבתי זאת לעורר עצמי ואותך להתחזק במחשבה של תורה ויראה אשר היא מחשבת עליונים, ובטח נהיה נצולים מכל מחלה ופגע רע בזה, ומה יהיה בבא איני יודע כמה, ראה כי הקב״ה חושב מחשבות להיטיב לאדם, במצרים היה כביכול יושב ומצפה עת הגאולה, יתרו חותן משה כבוד גדול היה לו לבא במדבר לראות כבוד חתנו, ועכ״ז אחרי שכונתו היה לשם שמים איתא ברמב״ן בשם מכילתא: הכתוב מתמיה עליו היה יושב בכבודו של עולם ובא למדבר, כנא׳ (שמות יח:ה) ״ויבא יתרו וגו׳ אל המדבר״ עיי״ש ברמב״ן כ׳ א׳ וינעם לך, אני ואתה לא היינו מתמיהים על זה והכתוב מתמיה, להשתומם על שכר המצות ביד רחבה כיד ה׳ הטוב והמטיב. == מאמר ע״ה == ==== ויעתק משם ההרה וגו׳ ויבן שם מזבח לה׳ ויקרא בשם ה׳ (בראשית יב:ח) ==== הערה מאברהם אבינו ע״ה, כי הוא חשק מעצמו בשכלו ללכת בדרכי השי״ת, יוכל האדם להבין אחרי שידענו את השי״ת מתורתו הנתונה לנו מסיני, ואחרי הצווי: והלכת בדרכיו (דברים כח:ט) ואעפ״כ יוכל האדם למשמש בקרב לבו – כמה חסר לו התשוקה הזאת בטבע לבבו לחשוק ללכת בדרכיו, כאשר חושק האדם ללכת באפנת המלבוש של העשירים נגידי עם והנהגתם, כמו כן צריך האדם לחשוק אחרי אדון העולם, ולב יודע מרת נפשו (משלי יד) כי אין לו חשק טבעי, ואאע״ה אילו לא היה לו חשק – לא הלך בדרכיו ית׳ יען כי הוא לא נצטוה עדיין, וע״כ מרוב השכלתו וטבעו החדש שיחדש בו בעצמו, נתחדש בו החשק כנ״ל, והבן עוד כמה קשה היה ליצחק אע״ה שכבר קבל מאביו זאת, ואעפ״כ חדש בו התשוקה הנ״ל כאילו לא קבל מאביו, וטרח לחדש העתיקא כמילתא חדתא, אשר אז תגבר ההתפעלות, והוא נעתק להתחלת אברהם אע״ה – לחדש בקרבו ההתפעלות וההרגש הנעלה לאדם כמדבר חידוש, כן היה ליצחק אע״ה וליעקב אע״ה, כאילו הם חדשו ידיעתו ותשוקת הילוכו בדרכיו, כמבואר במ״א, והבן מאד הדברים האלה כי דקים הם למבין לעמקו. == מאמר ע״ו == לכ׳ ידידי הרב ר״ב נ״י בירושלים עיה״ק ולכבוד כל הנלוים אליו באהבה וענוה, כי לולא זאת, לא היה מתקיים אגודתכם, יתן ה׳ ויתקיים בכם דברי הפסוק ברכת ה׳ (דברים לג:ה) ״ויהי בישורון מלך וגו׳״ וברמב״ן שם בשם המד״ר (במדבר רבה טו:יד) כביכול אימתי כסאו מבוסס למעלה בזמן שישראל אגודה אחת למטה. וזה אי אפשר בלי ענוה. ועתה אכתוב לכם דבר הכרחי מאד מאד אשר הארכנו הרבה בזה, אך עתה אקצר. תדעו כאשר אתם מורגלים בתוארים גדולים הרבה יותר מדי בזה אתם מאבדים את העולם, כי רוב העולם עתה אין להם הרבה להבחין דבר ואתם גורמים שנעשו הדיוטות גאונים גדולים וקרובים לרשבה״ג ורוב העולם רואים תוארים גדולים שלהם, וסוברים כי המה הגאונים הראשונים וסומכים עליהם לעקור תורה מישראל ח״ו כמו שידוע לנו ומפורסם לרבים מהכת הרעה, אשר לולא עזרתו ית׳ היה בהמשך הזמן שישתכח תורה ויראה לגמרי ח״ו מישראל ר״ל ותבינו זאת היטב וינעם לכם, ואם כי לא אוכל להכחיש כי אין אני נהנה מתואר גדול ולא הרבה יותר מדי, כי אין בה רק בזיון ולעג וקלס, אך נוכל להבין מהכתוב (מיכה י:ח) והצנע לכת עם ה׳ אלקיך, והנה בן התורה היותר גדול מאד מקיים את התורה בהרבה זהירות, כמו אברהם אע״ה היה מקיים זאת ביתר שאת, הלא כי הכבוד יעשה רושם על האדם היותר גדול, כי לולא זאת לא היתה מזהרת על זה, ודי למבין דבר, וי שלהתפעל הרבה מזה, וראיתי אחד כתב על ה״פרי מגדים״ רק תואר התורני, ואמר כי ראיתי שכותבים על האנשים – המאור הגדול, ותמה על זה, – הלא זה תואר הנא׳ על השמש? וכן ראיתי על אדמו״ד ז״ל שהיה מקפיד על תוארים, ומה״ט פחד שמא יעשה רושם עליו, כי לולא זאת למה היה מקפיד, ותדעו בקצרה מה שלמדתי מספרי הלוצטו ז״ל כי חומר האדם גם באדם היותר גדול הוא בתקפו, כי לולא זאת – לא היה מקום לשכר, כי: בצלם אלקים עשה את האדם (בראשית ט:ו) והיה די להפקיעו מכל דבר סכלות וכסילות, והוצרך לחומר הגס מאד – כדי לקבל שכר הרבה מאד כערך שכר כל יכול, וזאת הידיעה חסר מהכת הרעה כנ״ל, ע״כ היה ח״ו נקל לעקור התורה ויראה ח״ו מישראל ר״ל, ולו לא היתה רק ידיעה זאת לבעלי המוסר היה די להם, ועאחכו״כ שיש לנו הרבה ספרים ובפרט שתי התורות תהלה תורה שבכתב ותורה שבעל פה ורוב ספרי הגאונים המבארים התורות תהלה. ודע כי מדרכנו לבאר אמונה בחוש, והראיה מאברהם אע״ה כי לא נגלה אליו הקב״ה רק בהיותו בן ע״ה שנה, ולו לא היה יגע בשכלו להבין אמונה בחוש – לא זכינו לקבלת התורה ורק מפיו אנו חיים. בצלם אלקים עשה את האדם הרבה דברנו להראות בחוש, ורק דבר אחד אכתוב לכם, אנחנו רואים כי האדם נשתנה בזה מכל הברואים שבעולם – כי למי שניתנה דעה ניתנה דבור, שמלאכים יש להם כוח הדבור, כמבואר בס׳ ראשית חכמה – כענין שנא׳ (ישעיה ו:ג) ״וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש״ וגו׳, והנה האדם ג״כ נתיחד בדעה ודבור, למה? כי זה תלוי בזה – הדעה והדבור לדבר בד״ת ולהעמיד תלמידים הרבה, משה רע״ה אילו לא היה לו דבור מאין היה לנו תורה וגם לקרא בשם ה׳ צריך דבור, – כי אאע״ה נאמר עליו (בראשית יב:ח) ויבן שם וגו׳ ויקרא בשם ה׳. ולולא אברהם אע״ה לא נתפרסם שם השי״ת בעולם כמבואר מכמה פסוקים בתורה, והחוה״ל כתב: שבכל דוד ודור לא נמנע קורא בשם ה׳, ולכן נתיחד הדעה והדבור יחד – רק לאדם, כי מלבד שהדעת גוזר שמן הסתם הם תלויים זה בזה, – זולת זה למען יקרא בשם השי״ת כל דור ודור, ודי למבין דבר. '''אמרו''' נא אחי אהובי האם אין זה חוש ממש, וקשה לי להאריך, – רק אברך אתכם ברכת שלום רב יהיה לכם בתוך כ״י, וגדול השלום שנתברך בזה פנחס, ודי למבין מה זה שלום. קצרתי הרבה אך סמכתי על בינתכם הטובה ת׳ (תהלה) ויגעת ומצאת תאמין. '''מצינו''' באבות ו:ו במ״ח דברים שהתורה נקנית בהם: נושא בעול עם חברו, והנה לא בסגולה בעלמא דברו דבריהם – כי כל התורה בחכמה והסגולה היא החכמה הנעלמת מהאדם, על כן חובה על האדם לחפש תחילה החכמה הנגלית בהסגולה, והנה מצאנו ראינו כי הנגלית בנושא בעול עם חברו שעי״ז תתקיים התורה – כי כאשר נתבונן בחכמת ה׳ התלמוד – הוא הפשטת הצורות, כאחז״ל (ב״ב קל) כל התורה כולה דמויי מילתא למילתא פי׳ ע״י הפשטת הצורות, וע״כ מי שאין לו כוח הפשטת הצורות אין לו כוח בנושא בעול ע״ח (כונתו שסבל משא העול הוא בחומר של גוף חברו ולזה דרוש להפשיט הצורה של משא העול משל זולת על שלו) וע״כ אנו רואים כי זה דבר קשה להיות נושא בעול ע״ח – והרבה יגיעות צריך האדם להתלמד בזה, ואם רואים שיש בני אדם שאין להם כלל הרגש בזה, כי לא התלמדו להפשיט הצורה של צעדם שבזולתם, וע״כ מצאנו הרבה הם חסרים בזה המדה. וע״כ אחיי ואהובי אתם עוסקים בחכמת התלמוד, ואיך לא חששתם להיות נושא עם מחלתי ל״א, הלא קשה לי הכתיבה כאשר תראון מהכתב, התלמדו בזה אני ואתם להתקיים התורה, בשלו״ט. == מאמר ע״ז == ==== ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב (בראשית יג:ב) ==== ואל יפתה לבך אותך להצטער על ביטול הזמן (של עסק הפרנסה), פיתויי יצר הם – לבלבל את האדם רעיונותיו, ולא יקבל בשמחה את טוב השי״ת, רק בטח בהשי״ת ותתענג בדשן נפשך, ואמרתי (תהלים ל:יג) ״למען יזמרך כבוד ולא ידום ה׳ אלקי לעולם אודך״. הענין, כי המלך כוזר רצה בהשכלתו הרמה לאמר כי הכל טבע, והשיב לו החבר – ענה לי מה הוא הטבע, הידעתו? אבל דע, כי הטבע הוא כוח האלקות, ומספר ה׳ ט׳ ב׳ ע׳ הוא פ״ו, והוא כמספר א׳ ל׳ ה׳ י׳ ם – פ״ו. לאמר כי הטבע הוא אלקים – כוח אלקות, וזהו שנאמר (מלכים א׳ יח:לט) ויפלו על פניהם ויאמרו ה׳ הוא האלקים, – בעל הטבע, כי הכל אחד, ה׳ אחד הוא האלקים אחד. וזה מעלת האבות, כי לא הטריד להם עסקי העולם, יען כי הבינו כי עסק הטבע הוא האלקים – הטבע, וזהו שנאמר: למען יזמרך כבוד ולא ידום, – באין הפוגות ושום טרדה שיטריד מכבודך, למה? כי ידעתי: ה׳ אלקי, פי׳ כי ה׳ הוא אלקי – כוח הטבע, לכן ״לעולם אודך״ כי גם בעסקי שבדרך הטבע – אני רואה כבודך ואלקותך כי גם הטבע הלא הוא אלהות, ואם כי הענין רם ונשגב למעמיקים בידיעתה, אבל פשוטם של דברים יתן ג״כ לאדם עוז וחדוה ושמחת לב. == מאמר ע״ח == ==== ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט וגו׳ ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך וגו׳ (בראשית יג:ז-ח) ==== אכתוב לך מה שדברנו בלך לך, על הכ׳: ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין וגו׳ אל נא תהי מריבה ביני וביניך וגו׳. תמוה, הלא לא היה מריבה רק בין רועי אברם ובין רועי לוט, ופירש״י בשביל שהיו רועים בשדות אחדים היתה מריבה, וא״כ בינם לא היתה מריבה, ולמה אמר: אל נא תהי מריבה ביני וביניך, וגם מה שאמר: אם השמאל ואימינה לא שייך על מריבת הגזל? ודברנו, כי הנה אמר הגר״א ז״ל כי יש יצה״ר מבפנים ויצה״ר מבחוץ, והנראה כי ע״כ מצינו בש״ס: ״מעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת והביאוהו לבי״ד וסקלוהו, לא מפני שראוי לכך – אלא שהשעה צריכה לכך״ (יבמות צז) פי׳ מחמת יצה״ר מבחוץ, שהיתה השעה פרוצה בחילול שבת, ונתפשט הדבר, אי אלה פרצו בדאורייתא, ומהם נמשך לאחרים והקילו בדרבנן, ולמען לא ימשך ויתפרץ הלאה – סקלוהו על דרבנן. '''היוצא''' מזה כי בדבר שהעולם פרוץ, חמור מאד. וע״כ דברנו, כי הנה מאכלות של היתר התירה התורה כמה שירצה, ועכ״ז מצינו בסורר ומורה שנסקל על תרטימר בשר וכו׳, למה? מפני ״שלבסוף מבקש למודו ואינו מוצא ומלסטם הבריות – אמרה תורה ימות זכאי וכו׳״, אשר ע״כ גלתה התורה כי הזוללות דבר מתועב הוא, ולפתח חטאת רובץ. '''והנה''' ראינו כי הדור נתפרץ, מהם – לעשות כל ימיהם כחגים, ומזה עלול האדם ח״ו לעשות מה שנפשו חפצה הלאה והלאה ח״ו, עד שישתקע ח״ו בתאות, ויסכים, כי זה הוא חיי האדם בעולמו – ״הרוג בקר ושחוט צאן וגו׳ כי וגו׳״ (ישעיה כב:יג) ואמר הכ׳ (ישעיה סו:ג) ״גם המה בחרו בדרכיהם ובשיקוציהם נפשם חפצה״. הענין, כי אם נאמר לאדם, נעשה לו לעשיר גדול ויתענג הרבה, אבל מה יהי העשרו – כי יתנו בו כוח חזיר, ולית עשיר מחזיר, כי יאכל טינוף ויתענג מטינוף, הלא נבחר מות מחיים, ועם כ״ז החזיר שכבר יש לו הכוח הזה, הלא יתענג בעשרו הרבה. ואמר הכ׳, כי כשהאדם בוחר בדרך הערב, מתחילה הלא יבחר בערב שהתירה התורה, אבל אח״כ יבא לאמר כי זה חיי האדם – ״ובשיקוציהם נפשם חפצה״ כי זה חייהם. אשר ע״כ חובה על האדם, עתה שהשעה צריכה לכך, לשים מחסום שלא יחפוץ בשיקוציהם, ויבין, כי המאכל חרפה לאדם, כי טינוף באמת הוא אוכל, ורק ההכרח לא יגונה – ולא לבחור בזה – שיבא אח״כ ל״ובשיקוציהם נפשם חפצה״. והנה על פי זה אמרנו, כי אעפ״י שאחז״ל ״כל הדן את חברו לכף זכות דנין אותו לכף זכות״ (שבת קכז:) לא כללו על כולם, כי כשירגיל האדם עצמו שלא יקצוף על עול, יבא מזה שידבק בו ״חטא ליצני הדור״ לאט לאט, וכבר ביארו הספרים גדר דן לכף זכות, ואדרבה צריך להרגיל עצמו להיות שונא בצע, פי׳ שונא עול, כדעת הרמב״ן ז״ל בחומש. וזהו שאמר אברהם אע״ה בדרך מוסר, ״אל נא תהי מריבה ביני וביניך״, פי׳ שתקח בדעתך – כי לא לבד שהרועים מריבים בשביל הגזל, אבל גם אני אריב עמך, כי: מושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים (משלי כט:יב) ע״כ אם צר לנו המקום בחר לך אתה, אם השמאל ואימינה – ואני אלך לימין, ואם הימין וגו׳ כי אהוב אתה לי כי אחים אנחנו, אבל רק כשתשמע לי שלא ירעו בשדות אחרים. '''והנה''' כתבתי בקצרה, ואולי גם בלי סדר נכון לפי הראוי לדבר הגדול הלזה, אבל מחמת קושי הכתיבה חפזתי, ע״כ אם תרצה תסדר אתה בני יקירי לשלוח להד״ט (להדבק טוב) ותשלח לפה, אך בל תאריך, רק בקצרה לפי הענין, כי אז יותר נכנס ללב, והפסוק נפלא מאד. מאתי אביך כותב למען שמח לבך בזה, כי ידעתי שיצא לך הרבה כללים מזה בעזר ה׳ ית׳. == מאמר ע״ט == ==== ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו (בראשית יג:יא) ==== אתמול דברנו לבני הבית – להתחזק באלה הימים בלמוד, בעת שהרבה בטלים, אז״ל (ברכות לא): היושב בתענית (חלום) בשבת, צריך למיתב תענית לתעניתו. הרי כי חטא הוא, ועכ״ז אמרו: אפילו גז״ד של ע׳ שנה לרעה, קורעים לו, ופירש״י ז״ל: לפי שכולם מתענגים והוא מתענה על פי היתר חז״ל לכן מתכפר לו, ואף שעבירה היא ג״כ, שהרי צריך למיתב תענית לתעניתו, ועל־אחת כו״כ כשהוא עושה מצוה ומענה עצמו בלימוד, בשעה שרוב מתענגים, כמה גזר דין יקרע לו, ועפ״י ההעתקה לא יקשה לנו על אדם גדול כלוט, עד שעד היום הזה אנו מברכים על קברו ברוך זוכר הצדיקים (ברכות נד) ולדעה אחת גם על אשתו לבד מברך שתים – על אשתו מברך: ברוך דיין האמת, וגם על לוט מברך בראותו: ברוך זוכר הצדיקים, הרי כמה גדול האיש הזה שגם על אשתו מברכים ברוך דיין האמת, וכש״כ עליו ברוך זוכר הצדיקים, אי״ש (אבל יש שאומרים) שזה קאי על אאע״ה (נ״ל כונתם כי הזכירה עולה ביחד עם אאע״ה) עכ״ז די שמברכים על קברו גם היום כזאת, והמבין יבין להתפעל, ועם כל זה נטרד מתחת כנפי השכינה מביתו של אאע״ה כמבואר במ״א (במאמר ״מגלה עמוקות״ שיובא להלן ב(וירא) בענין שהובא בפירש״י על הכ׳: ויסע לוט מקדם מ״א הסיע עצמו מקדמונו של עולם) בשביל חמדת ממון, ודי לעורר את האדם לעשות גדרים בזה והמקום בעזרתו, כתבתי אחרי הנפילה בכבדות למען להועיל. == מאמר פ׳ == ==== ויבא הפליט ויגד לאברם העברי וגו׳ (בראשית יד:יג) ==== להרב ר׳ יהושע גולדברג יחיה בכסטו״ס. קבלתי מבתבו הנעים לי, כי זכה להיות מבשר טוב ולאו מילתא זוטרתא היא – מבשר טוב, מעוג מלך הבשן שהיה מבשר לאברהם, ועוג הלא לרעה נתכוין (בראשית רבה מב) כידוע, ועכ״ז מרע״ה היה מתיירא ממנו בשביל זכות זה (נדה סא) עד שהשי״ת הוצרך לאמר לו (במדבר כא:לד): אל תירא אותו, וכן יזכה לכלכל מקומו בכדי שיוכל ליסע לירושלים עיה״ק כרצון הנדיב יחי׳, ויהיה זכות הרבים תלוי בו, וישמח לבי כי יהיה על ידי ידידי נ״י וחתן אמי נ״י, אל יפלא בעיניו על קיצורי הפעם, כי בעו״ה קשה לי מאד הכתיבה ל״א, ומה שלא להיות כפוי טובה דחקתי א״ע, יזכה לחיות חיי נחת ושמחה של אמת בגוף ונפש גם יחד. == מאמר פ״א == אני הייתי מורגל לסבור כי מה שמזדרזים בני אדם להיות מבשר טוב, דבר קטן הוא, עד שנתעוררתי מדברי הגר״א ז״ל, וז״ל: ובזה רוב התורה לשמח לאנשים, נשתוממתי, הרי מה שמזדרזים להיות מבשר טוב, זה דבר גדול מאד, ומזה יהא חלקי, וראיה ג״כ ממה שהיה משה רבינו ע״ה מפחד מעוג מלך הבשן שהיה מבשר לאברהם אע״ה על לוט אף שכונתו היה לרעה, (בר״ר מב) כידוע, ומה עוד מי שכונתו באמת לשמח אנשים, והנה וכו׳ להוי ידוע לכבודו כי לא טוב הוא עושה בעמו מה שנתרחק כ״כ ממוסר ולא יחוש לזרוק חוטרא וכו׳ ולא יביט על מי שנתקיים בו כן, הראיתי מה שכתב אדמו״ר ז״ל גאון ישראל, השכר מרובה מי שגורם ללימוד המוסר, ובלי ספק יהיה תועלת לאחרים, וכל המרחם על הבריות וכו׳ (שבת קנא) כמבואר שם. == מאמר פ״ב == ==== ויאמר אברם אל מלך סדום הרימותי ידי אל ה׳ וגו׳ אם מחוט ועד שרוך נעל וגו׳ (בראשית יד:כב-כג) ==== ״השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים״ (דברים יא:טז) הזהירה לנו התורה בהתראה להשמר מפתויי הלב, אף שידמה לך כי דבר קל הוא לכאורה, אבל – ״יצר לב האדם רע מנעוריו״ וכונת הלב להכשילו ברשתו מדחי אל דחי ח״ו על לבסוף – וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם וגו׳, ולכן דרכם של צדיקים לחשוד עצמם תמיד, אף שהוא רחוק מן התאוה והחמדה ההיא, עם כ״ז יחשוד עצמו פן יפתנו לבו עוד ועוד, לא כן דרכם של פשוטים, אינו בקי בטיב לבו לחשוד את לבו הרע מנעוריו, אברהם אע״ה היה שונא בצע בתכלית, כמו שראינו ברכוש סדום, מי יודע כמה היה רכושם רב, כי היא גאון שבעת לחם, והיא היתה כגן ה׳ כארץ מצרים, ועם כ״ז אמר: אם מחוט ועד שרוך נעל וגו׳, ועל פי דין היה שלו רק בשביל קידוש השם לא היה רוצה לקחת, הרי כי היה שונא בצע בתכלית, ועם כ״ז היה חושד בעצמו פן חמדת הממון יפתנו, וקפץ ונשבע – דוקא ״הרימותי ידי אל ה׳״ פירש״י בשבועה אם אקח וגו׳ הרי שחשד עצמו, לוט אף כי אדם גדול היה, כאשר ביררנו כ״פ בראיות מוחלטות, עם כל זה היה לו מעט חמדת הממון נגד אאע״ה, וזה הטעתו ובחר לו בשביל ממון לשבת בסדום, ולא חשד א״ע שילמוד ממעשיהם ונא׳ (בראשית יג:יד) ״ואנשי סדום רעים וחטאים לה׳ מאד״ ופירש״י: ואעפי״כ לא נמנע לוט מלישב עמהם, הרי כי גם לאדם גדול כלוט עשה רושם עליו מעט חמדת הממון שהיה לו, – עד שהטעה את עצמו לשבת בסדום ולא חשד א״ע שיזיקנו לו, ואע״פ שלא מצינו עליו אח״כ שום חטא בישיבתו בסדום, ואדרבא מצות אפה בפסח והכניס אורחים כדרכו של אאע״ה, ועכ״ז נאמר שם (לך לך יג:יד): וה׳ אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו, ויעויין ברש״י שם, – להבהיל, ורק מחמת כי לא ירא לשבת בסדום, הרי מובן לנו באר היטב אזהרת התורה לכל ישראל שתי פעמים בכל יום: השמרו לכם פן יפתה לבבכם, פי׳ מפיתויי הלב, כי דרך חלקלקות בלב להחליק בעונו מעט מעט עד ״וסרתם ועבדתם וגו׳״ הרי מבואר כי יש על האדם לחשוד את עצמו תמיד ולברוח מעבירה, וטוב לנו כל הימים. == מאמר פ״ג == ==== ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וגו׳ ויאמר לו כה יהיה זרעך והאמין בה׳ ויחשבה לו צדקה (בראשית טו:ה-ו) ==== נתכבדתי במכתבו הנכבד. ובלי ספק, על נכבד גדול כמוהו אוכל לחשוב, כי כל עוד יתחזק במעוזו לקבל דין שמים באהבה, וכל עוד ועוד, יגדל שכרו על זה. כי בכל עת שהטבע מעורר האדם את צערו, והאדם מתחזק לעמוד על נפשו נגד טבעו, ולחשוב, ״אם חסד אשירה ואם משפט אשירה״ – מפני כי המשפט של רחמן, – בלי ספק חסד הוא, – הלא על כל רגע שכרו מרובה מאד. '''והנה''' בשבת פח איתא: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא מלאכי השרת וקשרו לכל אחד שני כתרים, ולכאורה, שלשה כתרים היו להם לקשור, אחד כנגד נעשה, ואחד כנגד נשמע, ואחד כנגד הקדימה, ואמרנו, כי באמת אם היה אדם יודע טעמי המצות לא היה לו שום שכר על המצוה, כי היה מבין העונג הנפלא הנמצא בה, והיה רץ אחריה כמו אחרי עונג שאין לו ערך לזה, ומכש״כ אחר העונג הבלתי תכלית. ולכן הסתיר הקב״ה טעמי המצות, למען יעשה אותם באמונה, ואז יהיה שכרו כפול ומכופל, עונג הטמון במצוה ועונג שכר המרובה של אמונה, אין תכלית, כי זה כולל כל התורה. והשתא ניחא, אם לא היו מקדימים רק היו אומרים נשמע ונעשה לא היה להם רק עונג המצוה, אבל לא העונג על האמונה, ולא היה להם כתר כלל, אבל בשביל שהקדימו הרי זה מחמת אמונה, וזכו לשני כתרים, לבד שכר שהיה להם מעונג של המצוה בעצמה. '''ועפי״ז''' מי שמקבל עליו ״אם חסד אשירה ואם משפט אשירה״ – לבד כשיזכה להבין איך המשפט חסד הוא, יהיה לו עונג נפלא מעצם המשפט הרי יהיה לו כתר בשביל האמונה, נזכה להבין טעמי המצות ויקוים בנו ״ואחרי מצותיך תרדוף נפשי״. '''יש''' להביא ראיה לדברינו ממקרא מפורש פ׳ לך לך טו:ה-ו, ״מה תתן לי ואנכי הולך ערירי וגו׳״ עד ״והאמין בה׳ ויחשבה לו צדקה״. והנה שכרו היה כי הבטיח לו הקב״ה ״הבט נא השמימה וספור הכוכבים וגו׳ כה יהיה זרעך״ ועכ״ז בשביל האמונה שהאמין בה׳ נחשב לו צדקה – כאילו עשה צדקה ושכרו מרובה עבור זה, כי שכר האמונה גדול מאד כמבואר במאמר ״אז נדברו״, ונאמר ״תשורי מראש אמנה״ (שיה״ש ד) וכפי׳ רש״י שם, והנה אחרי כל הנסים שנעשה לאאע״ה אין כל חדש שמאמין, כי זה אצלו כמו חוש, אך כיון שהוא מעצמו מראש יגע להתבונן ולהשריש בו אמונה, נחשב לו בכל רגע כאילו עתה הבין בשכלו אמונה, הרי מבואר כל דברינו שכתבנו על אז״ל בשבת, וגם מבואר שבכל רגע שיקבל דין שמים באהבה ובשמחה יהיה שכרו כפול ומכופל. == מאמר פ״ד == ע״ד מכתבו הנ׳ רציתי מה להשיב וכו׳, בענין הכרה שכתבתי על פסוק (בראשית טו:ו) ״והאמין״ שכתב כתר״ה ששם היה שבטח על הקב״ה, הנה הבטחון הכרה, כי בטחון בא באמונה ואמונה הכרה היא, וזאת כונתי בהכרה – כי מי שמכיר יותר מאמין ־יותר וכל המאמין יותר הוא צדיק יותר ונאמר: וצדיק באמונתו יחיה (חבקוק ב:ד) הרי כי מדרגת הצדיקים לפי הכרת אמונתם. '''ובהכרח''' כי מדרגות יש באמונה, כי נח כתוב עליו (בראשית ו:ט) צדיק תמים היה, ועכ״ז נאמר עליו (בראשית רבה לב) נח מקטני אמנה היה, הרי ע״כ כי יש מדרגות באמונה לפי הכרתו בגדולת השי״ת וטובו ית׳ באין תכלית, מי שמכיר זאת יותר, מדרגתו יותר גדולה, ולכן נאמר על אברהם אע״ה ״והאמין״ וגו׳ פי׳ אמונתו היתה בהכרה יותר גדולה, וכפי הכרתו הגדולה יותר כן נחשב לו צדקה יותר מאחרים שלא באו במדרגתו היחידה, וכן כל איש ואיש כפי מה שנתברר לו הכרת אמונתו יותר ע״י התבוננות יותר, כן תגדל מעלתו בעלמא דקשוט שיכין זאת לתכליתו, ואשרי למי שמשתדל חיזוק אמונה בדור הזה אשר אין לנו רועה אמונה, כענין שנאמר: ״ורעה אמונה״ (תהלים לז:ג) פי׳ הרד״ק תראה לרעות עם ה׳ אמונה, וכבר אמר הנביא ע״ה (ירמיה ז:כח): אבדה האמונה, וא״כ כמה יש לנו להתעורר בזה הזמן השפל לחזק אמונה בדעת והשכל וה׳ יעזור לנו. ודברנו בפ׳ כי תצא כד־יט, כי תקצור וגו׳ למען יברכך וגו׳ ז״ל רש״י שם מספרי ״למען יברכך״ אע״פ שבאת לידו שלא במתכוין ק״ו לעושה במתכוין, אמור מעתה נפל סלע מידו ומצאו עני ונתפרנס בה הרי הוא מתברך עליו עכ״ל. ולמדנו מזה – אם נפלה מידו ומצאה עני ונתפרנס בה חיי שעה הקב״ה קובע לו ברכה, מי שמתנהג כשורה ואחרים רואים הנהגתו הטובה ומתקנאים קנאת סופרים – ממנו יראו וכן יעשו, ומתפרנסים חיי עולם, היש קץ לברכות שנקבעו עליו, וכענין שאחז״ל סוף יומא פו: ואהבת וגו׳ שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שבזמן שאדם קורא ושונה וכו׳ וכו׳ מה הבריות אומרים עליו: אשרי לפלוני שלמד תורה אשרי לאביו וכו׳ ומהם יראו אחרים ויתקנאו, ונמצא הכל מתפרנסים ממנו חיי עולם, היש קץ לברכותיו שהקב״ה קובע לו אף שלא במתכוין, ומכש״כ מי שמתכוין לזכות הרבים, ומכש״כ מי שמפרסם שם שמים במו פיו לחזק ברכים כושלות ולרעות עם ה׳ על ברכי התורה והאמונה, – להשריש יראת ה׳ בלבות בני אדם בהשכל ודעת ובהכרה טובה, מחלקו יהא חלקנו, ובפרט עתה באלול קודם ימי הדין והמשמש למען הכריע כל העולם כולו לכף זכות. והנה נתעוררתי עתה בדבר חדש לי, כי עד עתה הייתי סבור, כי העבודה הקשה מיוה״כ הוא הקבלה על להבא עד שיעיד עליו אביו שבשמים ששוב לא ישוב לכסלה עוד, אבל על החרטה הייתי סבור כי זה אינו קשה כ״כ, אמנם נתעוררתי כי ממש כאחד הם, הנה בגמ׳ כריתות כו: יש שם: אימא כי מתיידע לו בתר יוה״כ הוא דמייתא חטאת משום דיוה״כ לאו על הדין חטא לחודא קא אתי אבל אשם תלוי דעל הדין חטא קאתי אימא הכי נמי דמיכפד וכו׳ ופירש״י ז״ל לאו על הדין חטא קאתי ביוה״כ, כלומר לאו על הדין חטא לחודא קאתי, אבל אשם תלוי דעל הדין אימא ה״נ דמכפר וכו׳, וקשיא לי אטו משום דיוה״כ כחו אלים דמכפר על כל העבירות יגרע כוחו להביא חטאת אחר יוה״כ כי מתיידע לו? אטו השמש שכוחה חזק לחמם את כל העולם יגרע כוחה לחמם פרט אחד? אדרבא הלא קיי״ל שכל מצוה שהיא כוללת יותר חמורה יותר, כמו מצות עשה שאין הזמן גרמא, וכמו מ״ע ששוה בכל, מה לכהנים שאינו שוה בכל, הרי דמה שכולל יותר יש לו כוח יותר, וא״כ יוה״כ דמכפר על כל עבירות כדינו – הרי כוחו רב וכפרתו ג״כ רבה. ועל כן נראה בהקדמה לזה – מה שכ׳ ר״י בשערי תשובה שלו, למה חטאת ודאי בת דנקא, ואשם תלוי שהוא על ספק, בשני סלעים דוקא? ואמר, כי חטאת שנודע לו שהוא חטא ודאי, לבו מר לו ומצטער על זה הרבה, ולכן הקילה התורה בקרבנו, משא״כ ספק חטא – אין לבו נוקפו ומר לו כ״כ ע״כ החמירו להביא אשם בב׳ סלעים כסף מח׳ דנקא, מח׳ פעמים יותר, וידוע, כי כל דבר שחמור יותר עונשו יותר, וא״כ עונש אשם תלוי חמור מ״ח פעמים, ולמה? כי החרטה בספק אינה כל כך, וזהו כונת הגמרא: יוה״כ לא על הדין חטא לחודו קא אתיא רק כולל הרבה חטאים ואינו מתחרט כ״כ על כל פרט ופרט לחודו כמו – אשם תלוי הבא על פרט אחד ומתבונן בחרטתו בערך יותר. ואשר על כן לבי יחיל בקרבי, כי מה יעשה איש מלא עונות ופשעים, איש שותה כמים עולה, איך אפשר שיתחרט על כל פרט ופרט לבדו, כמו מי שבא לידו כמה ספקות – חייב על כל אחד ואחד אשם תלוי, וזה א״א רק אם יקיים ״וחטאתי נגדי תמיד״ (תהלים נא:ה), הרחמן יעזרנו לקיים חרטה וקבלה גם יחד, ואז יוה״כ מכפר אכי״ר. == מאמר פ״ה == ==== וימצאה מלאך ה׳ וגו׳ ויאמר הגר שפחת שרה אי מזה באת ואנה תלכי וגו׳ ויאמר לה מלאך ה׳ שובי אל גברתך וגו׳ (בראשית טז:ז-ט) ==== דבר הפלא מאד לראות טמטום חטא כמה גדול, הנה ידוע כי אברהם ראש האבות אשר הקנהו להקב״ה שמים וארץ, סוטה עב, איתא זה הלשון עליו – בן שלש שנה שהכיר בוראו, ע״ה שנה סבל סבלות רבות מרורות מאחרים, לבד אשר סגף ומרר עצמו כמור הזה, שהנוגע בו ידיו מתמררות, כן אז״ל עליו (בראשית רבה לט:ח) ״טל ילדותיך״ כתיב עליו, וכל ע״ה שנה נבואה לא ראה, רק הכל בשכלו הזך מעצמו. כל השנים לא ידע, כי שרה אמנו יפת תואר היא, רק ע״י מעשה הכיר זאת, והנה בפ׳ לך לך יז־א ״ויהי אברם בן תשעים שנה וגו׳ ויפול אברם על פניו וידבר אתו אלקים לאמר״ ופיר״ש ז״ל: ממורא השכינה שעד שלא מל לא היה בו כוח לעמוד – ורוה״ק נצבת עליו, וזהו שנאמר בבלעם נופל וגלוי עינים, בברייתא דד״א מצאתי כן, עכ״ל. '''והנה''' אף שקיים אברהם אבינו כל התורה, ולמה לא מל? בהכרח, משום שידע שיצטוה ורצה להיות מצווה ועושה, ועם כ״ז לא היה בו כוח לעמוד, הרי כי כל המצות – כטבע, ובטבע, העושה דבר המזיק, אף באונס – מזיק לו. ומזה נוכל להבין המטמטם במעשה ובחטא את כל אבריו, ר״ל, בין במעשה, בין במחשבה, במדות, ובתאוה, ור״ל – בדעות, כמה יגדל הטמטום, ר״ל, וכמה ערלות צריך להסיר מנו. הרחמן יעזרנו. '''היום''' נוסיף מעט הכמות ורב האיכות. ראה כמה גדול טמטום החטא! אדם הראשון, קודם החטא דבר הקב״ה עמו כשהיה ערום, גם הערוה, כי לא היה אז ערוה, ואחר החטא, גם אברהם אבינו ע״ה, שהיה כוחו רב מאד בכל הזכיות שלו, ומה גם אחרי כל הנסיונות ברעב, בארץ שנצטוה ללכת שמה לטובתו, כמו שאמר לו הקב״ה לך לך – לטובתך, כן פירש״י שם. [מזה נוכל להבין כי כל המצות לטובת האדם הנה]. ולקיחת שרה אמנו, ולא היה לו שום הרהור כלל על זה, עד שגם השטן תמה על זה, כדאיתא בב״ב פ״ק, ועכ״ז לא היה יכול לעמוד – ורוח הקודש נצבת עליו גם כשהיה לבוש בגדים. '''והנה''' חטא אדם הראשון אחז״ל מצוה קלה נתתי לו וכו׳ (שבת נה:) ועם כ״ז גרם טמטום כ״כ, ומה עושה עבירות הרבה, ומכש״כ חמורות. הרחמן יעזרנו. מצורף לזה שדברנו למעלה בכוח החטא, אסיים כפי מה שדברנו בש״ק העבר פ׳ לך לך השייך לזה, כי מבהיל מאד כל הענין. שם טז־ז: וימצאה מלאך וגו׳ ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי וגו׳, וכתב ע״ז החכם הנשגב קדוש ה׳ הספורנו ז״ל, וז״ל הקדוש: כלומר, הביטי וראי מאיזה מקום נסעת, כי היית במקום קדוש ובבית צדיקים, והנך הולכת בחוצה לארץ אל מקום טמא ואנשי רשע, – ״אנכי בורחת״ איני הולכת אל מקום מכוון מאתי, אלא יצאתי כדי לברוח, עכ״ל הקדוש. שפתים יושק. '''והנה''' יש להבין, הלא המלאך שמע כי היא בורחת, ולמה אמר לה שובי אל גברתך וגו׳, אבל הענין, כי היא אמרה אחרי שנתברר אצלה בבית אברהם אע״ה אמונה בחוש, חשבה שאי אפשר שיזיק לה שום דבר ושום איש רשע, ויאמר לה המלאך ה׳ אל תאמרי זאת, כי בבית הצדיקים היית נזהרת מכל חטא, ולא היה לך שום טמטום, וזרח עליך מה שראית בעיני שכלך הזך, משא״כ בבית רשעים, ח״ו, יכשל האדם באיזה חטא כל־דהוא ויטומטם לבו, ושוב אינו רואה מה שראה באור בהיר. ראה מה עלה ביד קין, שני ליצור כפיו של הקב״ה, ולא היה רק קנאת סופרים בתחילה, ורק: באורח זה אהלך טמנו פח לי, וערבבו בו מעט קנאה סתם, ראה מה עלתה בידו – לכן שובי אל גברתך, ודוקא, התעני תחת ידה, כי טוב לי כי עוניתי למען אלמד חוקיך (תהלים קיט:עב). '''הוספה.''' מזה נבין, מה היה חטא לוט, עד שאמרו עליו באגדה, הסיע עצמו מקדמונו של עולם, אמר אי אפשי לא באברהם ולא באלקיו, (בראשית רבה מא:י) מה חטא חטא כ״כ, אבל מדברי המלאך להגר, אנו מבינים כמו חי, כיון שנפרד מאברהם ולא ירא כנ״ל, הרי זה כאילו אמר אי אפשי וכו׳, ואפשר היתה כונת המלאך ג״כ, לראות מה עלה ביד לוט בהפרדו מעל אברם מה נאמר עליו. נזכה להיות: והוי מתאבק בעפר רגלי חכמים אכי״ר. '''ראה''' עוד מכוח הטמטום: בנותיו של לוט כוונו לשם שמים, כי בן נח מותר בבתו, והם חשבו שנחרב העולם וחשבו כי עולם חסד יבנה – לבנות העולם, ועם כ״ז יען כי לעתיד כשתנתן התורה תאסר כזה, גרם זה לעמון ומואב טמטום, עד שנכרתו מלבא בקהל ה׳ עד עולם, בא וראה מה עבירה עושה אף חטא קל. הרחמן יצילנו. == מאמר פ״ו == ==== ויאמר אלקים אל אברהם וגו׳ זאת בריתי וגו׳ המול ימול לכם כל זכר וגו׳ וערל זכר אשר לא ימול וגו׳ ונכרתה הנפש ההיא מעמיה וגו׳ (בראשית יז:ט-יד) ==== והנה דברנו עוד בענין זה, כי הנה אבי הבן אם לא מל את בנו עובד בעשה, והוא עצמו אם לא מל את עצמו חייב כרת, והלא כללא בידנו – כל שיוגדל הנסיון יוקטן העונש? אמנם כך הם הדברים, האב שמל את בנו, אינו סובל כ״כ יסורים, ע״כ אין לו אלא מצוה קלה בלא כרת, משא״כ הבן שסובל כ״כ הרבה, ניתנה לו בתור מצוה חמורה בכרת, ומקבל שכר הרבה על מצוה חמורה, ולכן נצטוה אאע״ה למול למאה שנה בעת חלישותו, לקבל שכר יותר, את זה דברנו פ׳ וירא ביום ברית מילה של בן בתי נ״ל (נחמה ליבע) תחי׳ שילדה זכר למז״ט בשבוע שנצטוה אברהם אע״ה על המילה, היינו פ׳ לך לך ובא בברית פ׳ וירא תהלה שמחתי בזה כי כתב סמ״ק בס״ק כי הפרשה גורם, יתר הדברים שדברנו אפשר עוד יבא בלי״נ, אך דבר אחד מה שדברנו בקצרה – כי הנה אמרו בגמ׳ חולין נא: בית הרחם אין בו משום רסוק אברים״ יעו״ש, והיינו משום דדרכנו בכך, וזה דרך נס, וקשה למה נולד בדרך נס? עי׳ בגמ׳ ב״ק פ תוס׳ ד״ה לבי ישוע הבן, ואמרנו כי להורות שאדם לעמל יולד בעולם המעשה, וא״כ כיון בלא״ה לעמל יולד, טוב להחליף שיהיה עמלו בתורה שלזה נברא, ולהורות כי כל חיי האדם בדרך נס, וישים מבטחו בבעל הנס נגלה ונסתר. = וירא = == מאמר פ״ז == ==== וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם וגו׳ (בראשית יח:ב) ==== הענין מה שסיפר הכתוב מקבלת המלאכים שנדמו לו כאורחים ועשה להם שלשה פרים וכל הענין (ב״מ פו) אטו לא קבל אברהם אע״ה אורחים אלא הם, בודאי קבל לאלפים אורחים ממש, מה שבאמת קיים הכנסת אורחים ולא לדוגמא, וגם שחט לאלפים בקר וצאן לאורחים? הענין מתפרש בשלשה אופנים, הא׳ (אבות ה:כח) ״לפום צערא אגרא״ כי עד עתה לא קבל בצער שזה ממאה פעמים שלא בצער. הב׳ כי באמת דע —כי הדברים הנודעים לנו מהקודם למאוחר, נדע הדברים – כשנדע אותם על בוריים, משא״כ מהמאוחר אל הקודם, כל עוד שנתבונן בהם יותר – נדעם יותר, כדמיון מהלך הכוכבים, כל עוד שיתרבו כלי המשקפת של זכוכיות מגדילות, יתודע יותר החכמה הזאת, וכן בחכמת יראת שמים, דוד המע״ה אמר (תהלים קלט:ד) ״נפלאים מעשיך״ מאד מאד באין חקר לדעת אותך אבל ״נפשי יודעת מאד״ ומהמאוחר לקודם, להבין מהנודעת המאוחר – כמה רבו וגדלו הקודם – באין חקר, ולכן נשתבח דוד בשירותיו העצומות ולא אנחנו – אף כשנאמר שירותיו, כי התהלים אינו רק לוח המפתחות, וממנו נבין מהמאוחר אל הקודם לו של דוד המע״ה באהבת וגדלות השי״ת. וכמו מי שמעיין בלוח המפתחות של הגר״א ז״ל – לא ידע כלל הענין אל נכון, בלתי אם לא יעיין בהסוגיות הקודמות בהרחבה, כן בזה – מי שהעמיק הרחיב ביראה, שאח״כ יבין מן לוח המפתחות, ולכן בזה הענין – הכתוב משמיענו לוח המפתחות של גודל הטבת אברהם אע״ה, כי בשלשה דברים אדם ניכר בכיסו בכוסו ובכעסו (עירובין סה) כי אז הלב מר ומתרגש ונקל לו להמריא ריח חביות ומכש״כ שלא להטיב, והנה אברהם אע״ה היה אז בתוקף חליו, ובכל זה קיים מצות ההטבה עם האורחים ונצטער עוד למה אינם באים אצלו, ומזה נוכל להבין לוח המפתחות של גודל הטבת אאע״ה, והמשכיל יתפעל מזה ללכת בעקבותיו ז״ל, הג׳ והוא כי ידוע שכל עיקר הרפואה ליצה״ר הוא תורה, והנה תורה לבד בלי מדות טובות כתב הרח״ו ז״ל כי על זה נאמר ״נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם״ וא״כ צריך מדות עם תורה, והנה לפי״ז התורה צריכה למדות ומדות לתורה, וא״כ נפל פותא בבירא (שבת סו :) כי מאין תצא לנו הרפואה למדות כי תורה לבדה אינה רפואה? והענין כי הגר״א ז״ל (מובא בגר״א למשלי לא־יא בהא דאחז״ל (ב״ב נח :) בראש כל מרעין וכו׳) באתר דלית חמר היינו תורה תמן סממנין מתבעין היינו רפואה למדות כי התורה תהי רפואתו למדות ג״כ, והענין לכאורה סותר להקדמה שכתבנו בשם הרח״ו ז״ל, אבל באמת אינו סותר והכל אחד, עד כה דברנו מענין עיוני עתה נדבר בענין החלק המעשי. (כונתו כי הגר״א במשלי מדבר שם על הכ׳ בטח בה לב בעלה (משלי לא:יא) בדרגת בעל תורה במ״ח דברים שהתורה נקנית וכמו שפי׳ שם שזהו אשת חיל בגימטריא חיל—מ״ח וכל׳ שם: אבל הבעלי תורה אינן צריכין כי התורה היא כלל הכל וזהו בטח בה לב בעלה מכל החלאים שבעולם וכו׳). == מאמר פ״ח == הנוכל להפוך רצונך ולכתוב לך ענין נכבד אשר דברתי אתמול מסדר וירא, כי התורה פרשה את הכנסת אורחים של אברהם אע״ה, הלא ידוע – אם נרצה לספר גודל חסדיו אשר התחסד עם בני דודו – הלא עצמו מספר לא ידעתי ספורות, ומקרא מלא דבר הכתוב: ויטע אשל (בראשית כא:לג), ושאלתי קושיא גדולה, – מדוע בחר הכ׳ בחסד שעשה עם המלאכים ורק נראים כאוכלים? אבל שמע ושים לבך להבין תכלית הענין, ואם כי אין ביכולת לבאר בכתב כמו פה אל פה, אבל המבין יבין. מצינו (סוטה יד) כי התורה תחילתה גמ״ח וסופה גמ״ח, כונתם ז״ל בזה, כי התורה מורה דרך ישרה לאדם לבא לתכלית ההצלחה וחיי שמחה ואושר גם בזה העולם, עצמו מספר גודל ההצלחה אשר דרך התורה מביאה לאדם, ומה גם לעוה״ב, לא ידע אנוש דרכו המוביל לאדם חיי שמחה ואושר נפלא, אלקים הבין דרכה, ואין לך גמ״ח גדול מזה לגוף ונפש, והנה העולם מוטעים בסברם – כי הרוצה לבא בסוד ה׳ ללכת בדרכי התורה, ישליך מעליו הויות עוה״ז ויהי מוזר מדרכי בני אדם, ולחיות חיי צער ודוחק, נכנע לפני כל, – לא זו דרך התורה הנקראה ״עץ חיים״ (משלי ג:ד) ומקרא מלא דבר הכ׳: דרכיה דרכי נועם (משלי ג:יז), ואם אמרנו לבאר הדברים גם לפי מיעוט ידיעתי, ירבו הגליונות, אבל זאת תדע – כי תכלית דרך התורה לתת לאדם על פי השכלה אמיתית דרך שמח (משלי טו:טז) וטוב לב משתה תמיד, אשר כן גוזר השכל הישר, לבד עמקי סודותיה הטמונים בה, צפון ונעלם מכל חי. והנה כבר ידוע מלפנים כי גמ״ח הוא מהעיקרים הנדרשים מן האדם, כמו ״הגיד לך אדם מה טוב כי אם עשות משפט ואהבת חסד (הושע ו:ח) וכו׳ והרוצה לעשות חסד צריך לדעת הויות העולם הרבה, רוח בני אדם איש איש כפי מה שהוא, ופעם כפי מה שיכול להיות, פעם בחכמה פעם בסכלות, כמאמר החכם מכל אדם (קהלת י:א) יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט, שבין מחכמה וכבוד, ואין הנכנע כניעה הבהמית – עומד שום פעם בפרץ ועושה משפט, אבל עיקר כונתם בזה – כמו חומר ההיולי אשר נמשך הצורות ממנו – הוצרך לאדם לחיות חיי עונג ואושר שמחה וטוב לב לעצמו ולזולתו ולהתחסד עם עדתו ומדינתו להיות אהוב למעלה ונחמד למטה – לתקן חומר היולי ביתד בל תמוט להיות עניו ושפל רוח בפני כל, ודעתו ותשוקתו יהיה אלא בחכמה ודעת, וינזר מתשוקת העולם תשוקה דמיונית משתנית כל שעה ושעה לפי השתנות החולים בדרכי התבל ודמיוניה אשר נולד בה, ומכיר אותה עם דרכי השכל אשר התלמד והתרגל בם לאט לאט, המה יחד אצלו כחומר ההיולי ולמשוך הצורות כפי חומר הענין הנדרש כפי טובתו וחמרו, פעם מקטין עצמו כתולעת כפי צורת חומר ההיולי שפלותו ופחיתות ערכו על פי השכל, ופעם יקשה עצמו כברזל לעשות משפט וחסד. הדברים ארוכים אין די באר, אבל קצור הדברים כל הנאמר הלא הוא רק בכוח לאמיתו אבל בפועל צריך לפעול כפי טובת הענין וכפי חומרו (שמעתי כי המאמר הזה הוא עמוק מאד וקשה להבינו כפי שטחו, והעיקר בזה כפי ששמעתי כי האדם שנברא לתפקיד שלמותו לתכלית טובתו הנצחי בהרכבו בנשמה עליונה וגוף חומרי שפל, ובשניהם יחד יזכה לשלמות טובו, והנה האדם לעצמו לו נדרש ומחויב לשלמותו להתנהג כולו לאור נשמתו האלקית ויסיר מתוכו כל פסולת הרע כי כל חלק שהוא מהרע – זה מבאיש ומביע שמן רוקח (קהלת י:א) אבל לענין ההטבה והחסד לזולת שזהו עיקר רצונו ית׳ להיטיב והתורה תחילתה וסופה גמ״ח, בענין הזה אין לאדם דרך ביציבות הצורה השכלית כענינו לעצמו לו, אלא מצב חומר גולמי וזהו חומר היולי להלביש צורה לכל מלא ההטבה והזולת במה שיחסר לו וזהו ענין הכ׳: יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט (שם) ולדוגמא שמעתי בזה מהגמ׳ (כתובות סז:) גבי הלל הזקן שלעצמו לו היה ענותנותו ושפלות רוחו באופן נשגב מאד אבל להטבת זולת אמרו עליו גבי עני בן טובים שסדר לו כפי רגילתו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו ופעם לא היה לו עבד והוא בעצמו רץ לפניו ג׳ מילין, כי להטבת זולתו דרוש לו לערוך כל הצורות של רצון זולתו אשר יחסר לו זהו ענין חומר היולי במא׳) המשך המאמר: ואיש כזה הוא נכבד מאד לכל יען כי הוא מכניס הרבה ומוציא קמעה, מטיב ואינו מקבל טוב, אינו צריך לכל והכל צריכים לו, כל מה שהאדם יכול להדמות אליו מעט, צריך להדמות. וע״כ התורה המלמדת את האדם חומר ההיולי הנ״ל בכוח השכל, הוא איש שהכל צריכים לו, והוא אינו צריך להם רק הבלתי אפשרי, והנה איש כזה הוא תכלית הבריאה, כי הוא חומר מוכן לחבר הגשמיות והרוחניות יחד, וזה: תורה תחילתה וסופה גמ״ח, כי היא כולה רוחניות סוד ה׳ ונותנת דרך ונתיב גם לגשם החומר, כי היא ג״כ מחברת גשמיות ורוחניות כפי טבע האדם. '''והנה''' אברהם אע״ה היה כל דרכיו כך, כי היה בעל רוחני מאד ועם כ״ז היה בעל גמ״ח גדול לחבר גשם ורוחני כפי טבע הבריאה, ובא הכתוב לספר את תעודת האבחנה שלו – עד כמה הגיע למדרגה הנשאה הלזו, והוא כי ידוע כי בג׳ דברים אדם ניכר בכיסו בכוסו ובכעסו (עירובין סד.) והלא ידוע שאדם חולה הוא מר לב וקשה לו אז לקבל אדם בספ״י, והיה לו לשמוח כשלא יבאו אורחים פן יקבלם שלא בספ״י, ועכ״ז ראינו כי נצטער כ״כ מזה – עד שהקב״ה שלח לו המלאכים להפיג צערו, ומה גם ששמר הפתח – ככלות נפשו לתשוקתו העצומה להכניס אורחים ולגמול חסד כדוגמת חסד עליון אשר אינו נפסק רגע אחת – חדשים לבקרים באין תכלית, ככה היתה תשוקתו של אאע״ה ללכת בדרך ה׳ כשנא׳: והלכת בדרכיו, לעשות באין הפוגות, כ״כ היתה תשוקה נכבדה הזאת בוערת בו עד שמרוב השמחה העצומה נפל לפניהם בפישוט ידים ורגלים, בא וראה תכלית ההטבה והנדיבות של אאע״ה, שהשמחה העצומה – לא לבד שלא היה צריך לעמול לקבלם בספ״י אבל מרוב השמחה לגמול חסד עמהם נפל ארצה לפניהם לכבדם ולשמחם ולהשיב נפשם בראותם אהבת האדם הגדול הנכבד שבעולם הלזה, מי ישער שמחה ועונג נפש האורח הרואה זאת, אשרי עין ראתה זאת, ומי לא יבין מה שהקב״ה עשה ויעשה אתו מפני שמצא בו חלק ממדותיו ית׳, לו נאה לו יאה, אשרי לאבינו שהגיע ביגיע כפיו לאושר כזה, אשרנו מה טוב חלקנו שאנחנו חלק ממלך האדם הגדול הלזה! אילו לא באנו לעולם אלא לתת לנו בתורה את הספור הנורא הזה – די לנו לגמול חסד, רק כשגדלה ידיעתו בידיעת ה׳ ומרוב אהבתו לו ית׳ מכיר ומבין וחושק להדמות במה שיוכל אליו ית׳, ועתה הבין תבין את אשר לפניך, הלא נראה בעליל רום ערכו באלקות, ובודאי היה תמיד מחשבתו במחשבות הנישאות האלו, והיה לו לשכוח מחשבות גשמיות לגמרי, ועם כ״ז לא כן היה אתו, כי הוא הלך בדרכי התורה אשר תחילתה וסופה גמ״ח – גשמיות ורוחניות יחד, ולא עוד אלא שבשעה זו נראה אליו הנבואה, שנאמר: וירא אליו ה׳, ועם כ״ז בקש להקב״ה (בראשית יח:ג): אל נא תעבור מעל עבדך, ה הנבואה (התגלות הנבואה) והלך לקראת אורחים, ומדוע? כי הנבואה היא עונג נפלא כי מהות הנבואה היא ידיעת אלהות, ואין עונג כמו ידיעת אלקות, ועכ״ז עזב העונג מפני האורחים ״כי לא המדרש עיקר אלא המעשה״ (אבות א:יז) ולמדו חז״ל מזה (שבת קכז) גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה, אבל אברהם אע״ה הלא הוא הבעל הלכה הזו, והוא מעצמו הבין זאת, יען כי זה רצונו ית׳ להדמות אליו ית׳ להיטיב, ורצונו – כבודן, ואדם לא יבין איך לא ישכיח תשוקת הנבואה תשוקת בו״ד, וגם איש לא יבין איך יצטרף שתי הידיעות האלה – ידיעת ומחשבת אלקות וגם ידיעה שפלה ופחותה ידיעת בו״ד מעט נבזה ושפל אשר אצלו לפי ערכו היה כל רוב טוב העוה״ז לאפס ותוהו, – ועם כ״ז היו שניהם בו במשקל שוה להכיר ולהבין זאת עד לדחות זה מפני זה, אין להעלות על הכתב עד כמה גדול הפלא של שני הפכים הנ״ל בנושא אחד, וזה לא יכול להיות רק במי שהוא מחציו ולמעלה אלוקים ומחצי ולמטה אדם, מלאך עם אדם יחד, עפר מן האדמה וגם – ויפח באפיו נשמת חיים (בראשית ב:ז) וזו כונתו ית׳ וכן כיון אאע״ה ואחרי שאנחנו חלק מאבינו והניח לנו ברכה כדרך האב המוליד כחו בבנים, ע״כ עלינו בניו הנכבדים בני אבא נכבד כזה עלינו לאחוז דרכו בקודש לחבר עוה״ז ועוה״ב גשם ורוחני ביחד. == מאמר פ״ט == בני יקירי, אף כי חביב עלי להאריך אליך אמנם אקצר עתה ואכתוב לך דבר מה שלא אשבע מלהתפעל ממנו כל עוד זכור אזכרנו, והדין עמי כאשר תראה. '''ידוע''' כי עונג המלאכים אין לשער ואין להעריך עצמו מספר, והדין נותן, יען כי אין בהם כל מום לפי ערכם הרם והם נזונים משולחן המלך מלכו של עולם הקב״ה, ואין להם שום דאגה כלל רק לעשות רצון קונם, ששים ושמחים לעשות רצון קונם, והפילוסופים הבינו זאת והשתדלו כל ימיהם בחכמה לבא לתכלית עוה״ב שלהם לפי דעתם להתדבק בשכל הפועל. פי׳ המלאך הממונה על זה, והנה עולם הבא שלנו לא ע״י מלאך ולא ע״י שרף אלא ״צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשם ונהנים מזיו השכינה״ [פי׳ עטרותיהם נראה כי כונתם כפי מה שראיתי בבעל הטורים, כי העטרה שנותנים ישראל להקב״ה בתפילתם – כענין כתר יתנו לך – עתיד הקב״ה להחזיר לצדיקים, וזהו עטרותיהם, פי׳ מכל התפלות ג׳ פעמים ביום, כל הכתרים שנתנו להקב״ה בכל חייהם יחזיר הקב״ה להם, ע״כ מ״ה מאמר המוסגר] וזהו עוה״ב שלנו עם סגולה, ומקרא מלא דבר הכ׳: ואתם הדבקים בה׳ אלקיכם חיים כולכם היום. ונוכל להבין העונג הבלתי משוער הזה. והנה אברהם אע״ה זכה לעונג הנפלא הזה בחייו ״וירא אליו ה׳ וגו׳״ ובפרט העונג כי בא לבקר החולה מחולי של מצוה רבה מאד מאד, עד שעל כל עבירה שבתורה יוה״כ מכפר חוץ מהמגלה פנים בתורה ומפר ברית, ונוכל להבין העונג שהיה לו אז הבלתי משוער הזה, ועם כ״ז כשראה שלשה אנשים וכערביים נדמו לו, ועל כ״ז היה ישר בעיניו לבקש מהקב״ה שיפסיק מהעונג הבלתי משוער הזה, עד שיכניס האורחים, ובנחת היה עוסק עמהם ולא בחפזה, ככתוב שם מפורש יעו״ש. '''נצייר''' נא, אילו היינו עוסקים בעונג נפלא כערכנו, ולא כזה הבלתי־משוער, היעלה על הדעת, – כשנראה את אחד בא בדרך, נפסיק ונרוץ לנגדו, פן ואולי נפציר שיבא אצלנו וישמע להפצרתנו לבא אצלנו לאכול ולשתות, די מאד אם היה בא בביתנו ובקש אכילה ושתי׳ אם היינו מפסיקים מאיזה תענוג כל דהוא, היינו מחזיקים טובה לעצמנו מאד, ומכש״כ אם הם לדרכם הולכים, ומכש״כ עונג בלתי־משוער. ועוד איך יעלה על הדעת, כשאדם היה עוסק עם הגר״א ז״ל מוילנא, והיו אנשים עוברים לדרכם, היעלה על הדעת שיפסיק מעסקו עם חברת הגאון הנ״ל, ולהפציר באורחים פן יתרצו לו שיבאו אצלו לאכול ולשתות, ואתמהה תמיד – איך עלה על דעתו לבקש זאת, אל נא תעבור מעל עבדך. '''הרי''' כי רדיפתו אחרי קיום המצות למעשה, גרם לו שיעלה על דעתו, לבקש רשיון מהקב״ה בהפסקה הזו, ובשהיה ובלא חפזה, רק במתון ובסבר פנים יפות כראוי לאורחים, ונקל בעיניו הפסקת התענוג הבלתי משוער הזה בשביל תענוג קיום המצות אשר זה רצון קונו, הרי תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים, סמוך לאור היום רציתי לענגך בעונג הנפלא הלזה, ולראות צור חוצבתם מבטן מי יצאנו, ונלך בעקבותיו. אכי״ר. '''דע''' בני יקירי כי אתה עוסק עתה כמצות גמ״ח הרבה מאד ובפרט גו״נ גם יחד, ע״כ כתבתי מכתבי עתה להודיענו כמה גדול כוחו של גמ״ח. == מאמר צ׳ == הנה בגבורות אברהם אע״ה לכתוב הכל – קצר הזמן והגליון מהכיל, אבל בקצרה: הוקשה לנו על אמז״ל גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה (שבת קכז) וקשה איך אפשר לאדם העומד לפני המלך, יעזוב המלך וילך לקבל פני אורחים, היש פגיעה בכבוד המלך יותר מזו. ואמרנו בזה: אז״ל (שבת קלג:) זה אלי ואנוהו (שמות טו:ב) מה הוא רחום וכו׳ פי׳ ״זה אלי״ – כשהכל יודעים שכל מה שהאדם עושה, הוא רק לכבוד השי״ת, כי האדם לא נברא רק לכבודו, כענין שנאמר: כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וגו׳ (ישעיה מג:ז) ומי שיודעים בו שהוא ירא שמים, וממילא הוא עובד את השי״ת, ופעולותיו בצדקה וגמ״ח וכל מילי דמיטב שעושה, לא להנאת עצמו ולהתפאר, רק ללכת בדרכיו ית׳ מה הוא רחום וכו׳, בזה יתגדל כבודו ית׳ כי בעל אכסניא אשר הוא מכין כל מילי דמיטב לאורחים להרויח, לא לתורה כלל יחשב עליו – כי להנאת עצמו הוא דורש, משא״כ מי שמכין מחמת כי חפץ חסד הוא, קרנו תרום בכבוד, כבוד שמים מתרבה וכבוד עצמו יתרבה, וכענין שמסופר במדרש על שמעון בן שטח במציאה שמצא וגידל את הולדות עד שבא בעל האבדה – ישמעלי אחד והחזיר לו הכל הפרה והולדות, ואמר הישמעל ״לזה ראוי לאמר ברוך אלקי שמעון בן שטח״ (פי׳ התבונן כי זה לא יוכל להיות בכח אנושי רק מי שהוא איש אלקי וחשקו ללכת בדרכיו ית׳) והיה כבוד השם גדול, וזהו כונת הפסוק ״זה אלי״ פי׳ כשיודעים שפעולותיו אינם להנאת עצמו אז ״ואנוהו״ אז הקב״ה מתנאה עמו, כענין ״ישראל אשר בך אתפאר״. והנה ידוע כי אאע״ה עליו נאמר ״כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו׳ ושמרו את דרך ה׳ וגו׳״ ודברנו גבורותיו, כי בעת חליו אשר מטבע האדם אינו יכול אז לסבול שיבאו אצלו אנשים, והוא היה עוד מצטער כ״כ על עכוב האורחים יום אחד עד שהשי״ת ידע צערו הרב ושלח אליו מלאכים בדמות אנשים, ולא לבד שקבלם בסבר פנים יפות – אבל עוד בחליו וביסוריו הקשים רץ כנגדם ונפל לפניהם ארצה, ואמר להם עבדכם אני כנאמר (וירא יח־ה) ״כי על כן עברתם על עבדכם״, היאומן כזאת בחוק אנושי שיהיה כ״כ גמ״ח פעם אחת נחשב אצלו הצלחה כ״כ – עד שנפל לפניהם ארצה וקרא עצמו עבד למו, כאילו מבקש מהם מתנה היותר גדולה הראויה לנכבד גדול כמהו, עשיר וחכם, עצום בעשרו ובחכמתו, ומפורסם בכבודו לכל העולם, ומתחנן כ״כ מהם, מן הסתם נחשב לו זאת כ״כ לטובה גדולה מאד, עד שלאדם גדול כמהו, מלך גדול כמוהו – כידוע שהמליכוהו עליהם, והקטין עצמו כ״כ להתנפל ולהתחנן מהם שיכנסו אצלו לשעה קלה לאכול ולשתות, אין זה בגדר אנושי, רק מחמת חפצו וחשקו העצום בקרבו – ללכת בדרכי השי״ת, ומזה יבינו: אם בעבד ה׳ מושרש כ״כ הטבה עד לזלזל בעצמו כ״כ – כדי יבאו אצלו לשעה קלה לכה״פ, ואם עבדו אשר הוא רק אדם הוא מטיב כל כך כמה וכמה עוד אדונו שהוא אדון העולם כולו, כמה הוא מטיב בלי תכלית, ויאמרו: ברוך אלקי אברהם, ואין כבוד השי״ת יותר מזה, ונמצא לפי זה כי אין זו פגיעה בכבודו ית׳ במה שהלך לקראת אורחים, ואדרבא בזה יתגדל כבוד השי״ת ויתפרסם שם שמים בעולם, ובלי ספק יתקרבו תחת כנפי השכינה, – וזה רצונו ית׳ שהכל יתקרבו תחת כנפי השכינה, למען יזכו לרוב טובה, וזו היתה כונת אאע״ה בכל חסדיו שעשה, השי״ת יזכנו שיהיה לנו חלק גם כן בזה. כברכת א׳ דו״ט בלב ונפש. == מאמר צ״א == ==== יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ ואקחה פת לחם וסעדו לבכם וגו׳ (בראשית יח: ד-ה) ==== מכתב, לקופלמאן בטולא, קבלתי נדבתו על חיזוק התורה והיראה גם יחד עשרה רו״כ ע״י כבוד אחי נ״י ואשיב לכ׳ איזה דברים מעט הכמות ורב הכמות אשר יקבל רוב נחת מזה, מצינו (בראשית רבה מח) על הכ׳ (וירא יח:ד): ״יוקח נא מעט מים״ וגו׳ אמר הקב״ה לאברהם אתה אמרת: יוקח נא מעט מים – להאורחים, חייך שאני פורע לבניך וכו׳ הה״ד (במדבר כא:יז) אז ישיר ישראל את השירה הזאת ״עלי באר ענו לה״ הרי במדבר, בארץ כנען מנין? (דברים ח:ז) ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר, לעתיד לבא מנין? ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים (זכריה יח:ד), צאו וראו כמה שכר פרע הקב״ה לבניו בשביל מעט מים, וכן חשב שם במדרש שארי דברים שעשה אברהם אע״ה להאורחים, ששילם הקב״ה לבניו במדבר ובארץ ולעתיד לבא, והנה אין ספק אצלי שבשביל כשהייתי פעם אחת בטולא לבקר את כבוד אחי נ״י ולא רציתי אז לאכול בשר, ואמו ת׳ בשלה לי מאכל טוב בלי בשר, וידעתי כי אני יכול לסמוך עליה שבודאי תבשל בלי בשר כרצוני, וגדולה הכנסת אורחים, ושילם הקב״ה לבנה שיהיה לו חלק במצוה רבה מאד – חיזוק התורה והיראה וד״א גם יחד, וזה דבר גדול מאד בעיניו ית׳, כמאז״ל סוף יומא (פו): ואהבת וגו׳ שיהא שם שמים מתאהב על ידך שבזמן שאדם קורא ושונה וכו׳ ודבורו בנחת עם הבריות ומקחו ומתנו בשוק נאה ונושא ונותן באמונה – מה הבריות אומרים עליו: אשרי לפלוני שלמד תורה וכו׳ עליו הקב״ה אומר ״ישראל אשר בך אתפאר״ ואלה הדברים אצלנו אם כי מעט בכמות אבל רב באיכות, כי מפארים בכמה מקומות מושבותם את חינוך התורה בהשכל ודעת וד״א יחד, וקידוש השם גדול מזה לכל מכיריהם, וזכה כ׳ בזכות אמו ת׳ לחלק בדבר שאני עוסק בו, ואם יאמר אדם הבלתי יודע – הזאת הוא שכר? הלא זאת מצוה ולא שכר? אומר לו מקרא מפורש הוא (יחזקאל טז:ו) ״ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי״ ודרשו חז״ל (שמות רבה יז:ג) בשביל מצות פסח ומילה זכו לצאת ממצרים, יראה כמה גדול שכר מצוה, וזהו אז״ל (אבות ד:ב) ״שכר מצוה מצוה״, והנה כתבתי לכ׳ מכתב מעט הכמות ורב האיכות כדאי אם גם נתן חמשים רו״כ לשנה, אמנם מאשר נתפעלתי מאד כמה שמור אצלו ית׳ דברים קלים שאדם עושה ומכש״כ דברים גדולים כמו ב״יוקח נא מעט מים״ כמבואר למעלה, וכן מצאתי מקום להשיב תורה לאמו על טרחתה בשכר בנה יחיה שזכה לחלק ממרחק בדבר גדול מאד יקר המציאות. ואם כי קצרתי מאד בביאור הדברים, ידע כ׳ כי בעוה״ר לאי בריאותי קשה לי הדבור אף גם הכתיבה ע״כ קצרתי והמבין יבין באריכות, והוא ית׳ יקרבני מהיום ועוד לזכות עצמי ולזכות אחרים בתוך כלל ישראל, וזה תכלית חיי האדם בעולמו למשכיל על דבר, וכאז״ל (אבות ד:כא) ״העוה״ז דומה לפרוזדור בפני עוה״ב״ ואם ירצה כ׳ בעצתי יקבע בכל יום עת ללמוד מוסר האת מחיה האדם וכו׳ ומובטחני שירבה לי תורה על זה. אמרתי לסיים דבר שלם, פן יאמר אדם דוקא אברהם אע״ה שגמל חסד עם מלאכים שילם לבניו שכר מרובה, משא״כ מי שעושה חסד עם בני אדם, זהו טעות, חדא דהם נדמו כערבים, ועוד אמרו (ויקרא רבה בהר לד) להיפוך, וז״ל: והרי דברים קל־וחומר ומה אם מי שעושה חסד עם מי שאינו צריך לחסד כגון המלאכים, פרע הקב״ה לבניו, מי שעושה חסד עם מי שצריך עאכו״כ עכ״ל. הרי להדיא להיפוך, ויצא לנו גדולת החסד למי שצריך לחסד ומכש״כ לחיזוק התורה יראה וד״א גם יחד, החסד הזה עצום מספר. == מאמר צ״ב == ==== ואקחה פת לחם וסעדו לבכם וגו׳ וימהר אברהם האוהלה וגו׳ ואל הבקר רץ אברהם וגו׳ (בראשית יח:ה-ז) ==== ראשי דברים למזכרת. (ב״מ פז) אחז״ל (על הכ׳ וירא יח:ה-ז) ואקחה פת לחם וגו׳ ואל הבקר רץ אברהם וגו׳, צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה, פי׳ כי החסרון הגדול הרבה, הוא שקר, לא מיבעי לדבר בלב מה שאין בפה (כונתו כנראה – לדבר ולא – לדבר) זה אינו בגדר אדם, ואינו מצוי כלל, ע״כ אין לדבר בדבר שאינו מצוי, וזהו שהאדם ירחיקם בלי לימוד מוסר כלל, כמו שאינו שייך ללמוד מוסר שלא יאכל בשר חזיר, ואם כי נפשו מתאוה, וכן בזה חומר ופחיתות דעת בני אדם המורגלים בזה, יעורר לאדם להתרחק מזה הפחיתות – לא אנושי הוא, אבל גדולה מזה נדבר, והוא: כי יש שני אופני אמת, האחד האמת, השני הצנע, והנה מה שנדבר להזהר, הוא שלא יהיה דבור האדם יותר צדק מהמעשה, כי יש מי שבפיו ידבר אמת בלי מרמה כלל, כי יבין – שכן הוא האמת להיות צדיק, אבל מעשיו בפועל סותרים דבורו, התגלותו הוא בחיצוניותו היא יותר בצדקות והתחסדות לעומת גילויי מעשיו מתוך פנימיותו, זאת אומרת מעשה קיום התורה, זה ג״כ שקר גמור, הציון לזה, מי שבסתר אינו במעשה קיום התורה, ורק בגלוי, זה לאות כי דבוריו צודקים יותר מהלב, וזה לא טוב, אך הדרך הצדק, – הדיבור כמו המעשה, הצדקות והחסידות בפה דרוש ומוכרח להתאים עם מעשה הצדק, ולכן להיפוך מי שעיני שכל לו – הרואה שפיו צדק יותר, – ישתדל לזה להתכשר להיטיב המעשה יותר (כונתו כפי דחז״ל הנ״ל: צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה) וזה ענין נפלא, והציונים לזה הוא: הסתר אם כמו הגלוי – הרי טוב, והיותר טוב – הדברים אשר הפה פחות מהמעשה, וזהו (אבות ג:כב) ״כל שמעשיו מרובים מחכמתו״, יותר מזה שמעשיו כל כך אמיתיים עד שהפה חול יותר מהלב. == מאמר צ״ג == ==== והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו (בראשית יח:ח) ==== האדם בטבעו לצדד הכל לטובת עצמו, והנלבב יתבונן לצדד לזולתו, וזה: מתרושש והון רב (משלי יג:ז) הוא יצדד לענין האדם לזולתו, אמנם הרבה הרבה ירויח לעצמו, אחז״ל: ״עד מתי אנחנו יושבים ור״ג עומד ומשמש עלינו א״ל רבי יהושע מצינו גדול הדור ששימש אברהם אע״ה: והוא עומד עליהם וגו׳ עד – א״ל: עד מתי אתם מניחים כבוד שמים ואתם עוסקים וכו׳ הקב״ה מענן עננים וממטיר גשמים וכו׳ הכל לטובת העולם, הרי המצדד לטובת זולתו הולך בדרכי השי״ת, וכמה ירויח! והנה להיות הולך לפני אדם כמוהו להורות לו הדרך, לא רבים יחכמו לחפוץ בעבודה כזאת, מצינו (שמות יג:כא) וה׳ הולך לפניהם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה וגו׳ להאיר להם וגו׳ הרי כביכול כמה הוא משמש את העולם! אשרי לאדם המתאמץ ללכת בדרכיו ית׳ בזה – לחיות לזולתו – לא רק לעצמו ולגופו, – אין לאחר חלק בו, אבל אין לו ח״ו חלק בו ית׳! והנלבב ירדו הדברים חדרי רוחו ונפשו! == מאמר צ״ד == ==== וה׳ אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה וגו׳ כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה׳ וגו׳ (בראשית יח:יז-יט) ==== ענין המכסה אני מאברהם (בראשית יח:יז) כולם מדברים בפירוש הפסוק הזה, ואומר גם אנכי חלקי, הנה כבר ביארנו במקום אחר ענין אברהם אע״ה הכנסת אורחים של המלאכים שנכתב בתורה, והראינו לדעת כי זה תעודת האבחנה שלו על חיבור הגוף והנפש, עוה״ז ועוה״ב שניהם יחד, מחציו ולמעלה מלאד ומחציו ולמטה איש, והנה אאע״ה הלך בדרכי השי״ת ולמד מהנהגתו עם העולם, ויצוה גם ביתו אחריו ללכת בדרכיו ית׳, וזהו למד מהנהגתו עם סדום איך להתנהג עם רשעים, ולרחם גם על רשעים ולבקש תפילה עליהם, כי הבין למה גילה לו הקב״ה – ע״כ לבקש תפלה עליהם, כענין שאמרו במרע״ה (ברכות לב) הניחה לי וגו׳ (שמות לב:י) והבין משה הכי בבגדו אני תופס וע״כ כונתו על התפלה – הניחה מלהתפלל, וכן בזה הבין שבשביל תפילה גילה לו, והנה השי״ת יודע הכל וידע שבאמת אין צדיקים ולמה גילה לו? הלא לא להועיל תפלתו? ולזה אמר ״המכסה אני מאברהם וגו׳ ואברהם היה יהיה לגוי גדול ועצום וגו׳ ונברכו בו וגו׳״ והכל לומדים ממעשיו, ויגזרו אומר כי אין לחוס על הרשעים כלל, ובאמת לא כן הוא, כי יש לחוס על הרשעים ג״כ ״מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה״ (סנהדרין לט) וכן ״יתמו חוטאים לא נאמר אלא חטאים״ (ברכות י) וזהו שאמר: המכסה אני מאברהם, – הלימוד הזה אלא אודיעו ויבין כי כונתי להתפלל על רשעים ג״כ ולבקש רחמים, וזהו ״כי ידעתיו״ פי׳ הודעתי לו את דבר סדום ״למען אשר יצוה את בניו וביתו אחריו ושמרו את דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט״ פי׳ המשפט שהקב״ה עושה עם הרשעים בא גם כן מצדקה הקודמת, כי מאריך אף הרבה וגם אינו עושה עול כלל, ומשלם גם לרשע שברשעים אפילו על מצוה קלה שעושה, משלם לו שכרו מרובה, לא כן טבע האדם על שונאו, מסיר עין מן הטוב שבו ואינו רואה אותו כלל, משא״כ הקב״ה, עשו היה רשע והיה לו דבר טוב אחד כדאיתא במדרש, ראה כמה שכר נטל הוא ובניו זמן מרובה, ומזה ילמוד האדם ללכת בדרכי השי״ת כנ״ל, וזה שרצה השי״ת להודיע לאברהם אע״ה ענין סדום ללמוד דרכי רחמנותו, וזהו ״המכסה אני מאברהם ואברהם היה יהיה לגוי גדול״ פי׳ ויחסר לו הידיעה הזאת הנחוצה להנהגת עם רב מלכים ושופטים מבניו יצאו, נחוץ להודיע להם הנהגתי עם העולם, למען ילכו ג״כ בדרכי הנ״ל, וזה הפלא ופלא מאד, ובזה נבא לבאר ענין אהבת יצחק לעשו, כי קשה מאד איך רצה לברך ברכה כזו לעשו? אבל יובן מאד בהקדם – פילוסוף אחד היה לו עושר רב, ופקד קודם מותו אם יהיו בניו חכמים, יתנו עשרו לאחרים ליהנות בהם, כי הם יהנו מחכמתם הרבה והרבה מאד יותר באין ערך משיהנה בעל הממון מעשרו המדומה, משא״כ אם לא יהיו חכמים – ינתן להם עשרו ליהנות בהם, והנה יצחק ידע כי עשו בעל תאוה וגאוה ובעל קנאה, ויעקב חכם גדול, והכל לאפס ותוהו אליו נגד חכמה, והנה שמעתי מאמר מר׳ עקיבא איגר ז״ל, בנו הר״ר שלמה ע״ה בקש אחד לשמתו שיהיה נוהג שררות נגד אביו, ואמר לו אל בני, אני מחויב על פי דין להניח, ושאל לו למה? והשיב לו: זה נהנה וזה לא חסר, פי׳ אני איני חסר כי לא איכפת לי, והוא נהנה מכבוד, וזה היה כונת יצחק אע״ה, כי הנה הלך בדרכי אביו אאע״ה לרחם על הרשעים, ומבלי להסיר עין ממקצת הטוב שנמצא בהם, ולכן אהב את עשו, פי׳ – גם כן, ואין כונתי לשלול את יעקב, רק ויאהב יצחק את עשו ג״כ ומכש״כ את יעקב, כי זה אינו צריך לבאר, ורבקה אוהבת את יעקב ולא את עשו כלל. והבט נא וראה דבר הפלא בתורה, כי נאמר: ״ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו״ מה הצורך לבאר למה אהב אותו, ולמה לא ביאר הטעם באהבת רבקה את יעקב? אבל כונת הכתוב להודיע, איך אהב יצחק הצדיק את הרשע, ופירש הטעם כי מצא בו דבר טוב היינו כי ציד של עשו בפיו של יצחק תמיד, כן פירש הרמב״ן ז״ל – היה מכבד אביו, ותמיד צד ציד לאביו להאכילו את אשר אהב אביו, ובשביל דבר טוב הנ״ל היה לו מעט אהבה ג״כ לבנו הגדול כי למד מאביו אברהם אע״ה לרחם על הרשעים ג״כ ולדרוש טובתם, לכן בשביל מדה טובה זו בקש לברכו ולתת לו את אשר אהב להתענג בהם בעוה״ז, תאוה – מטל השמים ומשמני הארץ וגו׳ וגאוה – הוי גביר לאחיך, ויעקב בנו הקטן האהוב אצלו יותר – כי ללא כלום בעיניו זאת, ואהבת התענוג לימוד החכמה באין ערך ערב לו יותר, וגם כבוד – גביר יהיה לאחיו עליו ג״כ זה נהנה וזה לא חסר, ורצה ללכת ממש בדרכי השי״ת לתת לרשע מאויי נפשו שיתענג בהבליו עבור הטוב שמצא בו, ואהב אותו כערך הטוב שמצא בו, ולכן תמצא כי כשברך את עשו היה מבקש ממנו שיביא לו ציד בפיו – למען תקשר בו נפשו לברכו, עיין ברמב״ן שכתב כן, אבל כשברך את יעקב בלכתו פדנה ארם – ברכו בלי הכנה, והיינו כי אליו היתה אהבתו עצומה, נפשו קשורה בנפשו בלא הכנת ציד בפיו, משא״כ לעשו – והבן זאת! והנה השי״ת ידע כי לא יאות זאת לבניו לקבל עבדות עפ״י פסק הלכה, כי בסוף ח״ו עניות מעבירים על דעתו ועל דעת קונו (עירובין מא) ולכן הוגד לרבקה להלביש את יעקב – למען יקבל יעקב הבדכה עפי״ד גם בעוה״ז, ורק: כאשר תריד וגו׳ (בראשית כז:ט) זה יהיה לקנס, ושאני דיני קנסות מדיני ממונות. ולכן תראה כי הרבה זמן מושלים בני עשו על בני יעקב מאשר משלו בני יעקב על בני עשו, וזהו כי יצחק הלך עפי״ד כי הוא דרגא בדינא, ועפי״ד כן צריך להיות אז, ורק משו״ה רצו שיהיה בתורת קנס, ובמהרה ינקה עונותינו ונחזור לברכתנו, ועלינו חל לחזק. == מאמר צ״ה == ==== כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו׳ (בראשית יח:יט) ==== זכרון דברים, (תהלים קד:לד) ״יערב עליו שיחי אנכי אשמח בה׳״ פי׳ כי תכלית הצלחת האדם היא ידיעת השי״ת, לא לבד מחמת השכר, רק בפשוטו בטבע הדבר, כי הלא ידענו שהוא ית׳ טוב ומטיב, וכאשר אנחנו רואים (תהלים פט:ג) ״עולם חסד יבנה״ חסדו וטובו מלא עולם, כל בריה ובריה די מחסורה, וכל הצטרכות האדם הכרחיות ולרפואה ולתענוגות בני האדם הכל במדה גדושה מאד, וכל כונת הבריאה הלא לטובת האדם, כי הוא אינו צריך להם, וא״כ ענין הדבר כך הוא: מי שיודע אותו, – דרכיו והנהגתו בעולם ובבריותיו, הלא מעצמו יבין כי ע״כ טוב הוא, ובזה גופיה כיון שהוא יודע אותו ית׳—הוא ית׳ יודע אותו, כנאמר (בראשית יח:יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו׳ פי׳ אחרי שהוא מצוה ללכת בדרכי הרי יודע אותי, ומי שהוא יודע אותי אני ג״כ ידעתיו, ואז תכלית הצלחתו, כי הבריאה היתה לטובת והצלחת האדם וכשהוא נברא הרי הוא בכונתו ית׳ בבריאה, וזה טובתו והצלחתו בכונתו ית׳ לטובה ותכלית הצלחת האדם ליודעיו ומתעוררים אליו וכענין ״ויבטחו בך יודעי שמך׳ (תהלים ט:יא) וכענין ״כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך״ פי׳ מאז שקוינו לך וא״כ ידענו אותך ולכן אנחנו תחת כונת הבריאה אשר היתה לתכלית הטבה וחסד באין תכלית וקץ. ומסיפא לרישא מידריש – מאז קוינו לך – ממילא לא תמו חסדיך כטבע הבריאה בחסד, והבן זאת מאד, וט״כ (וטעם כולם) כיון שהאדם יודע דרכיו ית׳, תיכף יבין כי הוא תחת הצלחה, – כי הקב״ה יודע אותו, כענין (תהלים א:ו) ״כי יודע ה׳ דרך צדיקים״ וא״כ כיון שיודע אותו – הוא ית׳ יודע ג״כ אותו ״כי ידעתיו״ וגו׳ וזהו רצונו להטיב ליודעיו, וזהו ״יערב עליו שיחי״ – תפלתי כשאנכי אשמח בה׳ מהסתם ידעתיו, ולכן הוא ית׳ יודע ג״כ אותי, ויערב עליו שיחי. == מאמר צ״ו == ==== כי ידעתיו וגו׳ (בראשית יח:יט) ==== מוצש״ק ויחי ראשון לשובבים ת״ת. כבוד ידידי הרב וכו׳ אחדשה״ט כמשפט. הנני להשיב על הקושיא ברמב״ן ז״ל על הכ׳ כי ידעתיו וגו׳ (בראשית יח:יט). [הקושיא היא במה שכתב שם הרמב״ן בפירושו בזה״ל: והנכון בעיני כי הוא ידיעה בו ממש, ירמוז בו כי ידיעת השם שהיא השגחתו בעולם השפל היא לשמור הכללים וגם בני האדם מונחים בו למקרים עד עת בא פקודתם, אבל בחסידיו ישים אליו לבו לדעת אותו בפרט להיות שמירתו דבקה בו תמיד, לא תפרד הידיעה והזכירה ממנו כלל כטעם – לא יגרע מצדיק עינו וכו׳ וזה תמיה רבה, כי ידוע כי כלל בית ישראל נתונים להשגחה פרטית ולא למקרים] זה הקושיא כבר נתקשו בה מופלגי תורה, וגם אנכי לא ידעתי תירוץ מספיק לזה, אמנם שיטת הדברים כך הם, זה אי־אפשר לומר חלילה וחלילה כי המקרה היא בלי רצונו ית׳, חלילה וחלילה, ואין שום מציאות מעצמו בעולם בלי רצון ממציא המציאות בכלל ובפרט מהחל ועד כלה, אמנם ברא הוא ית׳ שתי הנהגות בעולם, מהלך הטבעי ומהלך הנסי, מהלך הטבעי הוא כפי מערכת השמים, וחקק הכל יכול במהלך מערכת השמים אופן מספיק לקיום העולם על פי קיום התורה, לחסד או לשבט, ומי שאינו מקיים התורה כהלכתה – יעזבנו בדרך הטבע כפי שיעור עונשו הן רב הן מעט, וזהו בחינת הסתר פנים כפי משפט השגחה העליונה (קהלת ח:יד) ״כי יש רשעים שמגיע עליהם כמעשה הצדיקים״ ג״כ באופן שמספיק ההנהגה על פי קיום התורה בבחינת הסתר פנים, אמנם צדיקים המה תמיד בבחינת הארת פנים, הנהגתם בכל רגע ורגע בהארת פנים על ידו ית׳, וזהו: כי ידעתיו וגו׳ אמנם גם הסתר פנים הכל בשיעור קצוב לעזוב אותו למקרים, והראיה שנאמר (ויקרא כו:כא): ואם תלכו עמי בקרי פי׳ במקרה: אף אני אלך עמכם בקרי, הרי שגם זה לשון: אלך – באופן של מהלך – כמה למקרים, דאל״כ היה לכתוב: אעזוב אתכם למקרים, ורק מחמת כי זה בדרך של הסתר פנים כמבואר בהעתקה, ע״כ נקראים מקרה, וכפי שיעור צדקתו יתנהגו אתו בהארת פנים, וניחא הכל היטב. המבין יבין מזה, כי החכמה והמוסר גוזרים זה לזה, (מלשון גזרה שוה ההתאמה וההשואה למהלך הדבר) והכל אחד, כי כל יסודות החכמה בכלל – הם לירד עד תכונת ענינים כפי מה שהם בין בהלכה בין במוסר הכל להבין מהלך הענינים, ולכן נקרא הלכה פי׳ מהלך. והרי קושיא היותר חזקה, ונתחור – כשזכינו לעמוד על הילוך כונת מקרה באמת בושתי כי... לי זאת, כי הלא פשוט הוא אחר הידיעה, ומזה נקיש לכל הידיעות, ולא לחנם נשתתפו בכתוב – חכמה ומוסר (משלי א:ב), והנה כתוב (צפניה ג:יג) ״שארית ישראל וגו׳ ולא ידברו כזב״ ומבואר בחושן משפט שעל חזקה זו קנה כשחבירו פסק לו לקנות חפץ בעדו, מבואר כי מי שפוסק ואינו מקיים דברו, אינו ח״ו בכלל ־שארית ישראל חלילה, ומה עוד מי שפוסק לעשות דבר לרבים ובפרט לדבר מצוה, ובפרט במצוה דרבים לא כש״כ. ואמרנו אוי במי שמוטעים בו העולם, דנין אותו לאפוטרופוס למוסר, אתה א״י להתעצל בדבר שאין בו חסרון כיס, לא כתבתי זאת רק למען אהבת התוכחה ולגלות האמת היינו הכרת עצמו. == מאמר צ״ז == והנה נהניתי מאד ת׳ כי ראיתי שההלכה מגלה עמוקות למעלה מדעת אנושי, הלא ידעת מהמאמר ״שכר מצוה מצוה״ מה שבררנו מהלכה סוף מגילה כו) כי הנייח נפשו של אדם יוכל להתחלף על קדושת בית הכנסת ובית המדרש, ולכן מתנה כמכר עיי״ש, והנה הקב״ה בעצמו שומר התורה בודאי, וכאשר האדם עושה מצוה והקב״ה ישמח בזה להטיב עמו, נעשה על פי זה עוד מצוה בזה והקב״ה קובע לו עוד שכר בזה כנ״ל, והנה נתברר לי על פי ספר הקדוש של הרמ״ח לוצטו ז״ל כי כל דבר הגורם שהקב״ה יכול לשלם לו שכר הרבה, תגדל המצוה לעומת זה, ולכן נתברר לי הכ׳ (בראשית יח:יט) ״כי ידעתיו אשר יצוה את בניו וגו׳״ פי׳ יצוה בני ביתו ללכת בכל דרכיו מה הוא רחום וכו׳ על דרך החסד, וא״כ יכול להנהיג העולם אם היה ביכלתו, ולכו ידעתיו אהבתיו כפירש״י, למה – כי עשה דבר אשר אוכל להיטיב עמו הרבה, וזה רצון הטוב ומטיב בלי תכלית, כן יוצא מספרי לוצטו ז״ל בקדושה וטהרה כראוי להחסיד הנ״ל, וזה יוצא מהמא׳ (אבות ד:ב) שכר מצוה מצוה, כי אחרי שהקב״ה יכול לשלם לו שכר הרבה – כביכול יש לו נחת רוח מזה ויתגדל שכרו הרבה מאד, כענין שאמרו ״חשבון רב יש לי עמך״ ואשרי לו, וזה טעמי על מ׳ הארוך כנ״ל. == מאמר צ״ח == מפני מה הקב״ה ישמח במעט הצדיק שמצא כאברהם אע״ה, אף שנאמר בתדא״ר כא ״הקב״ה סיפק כף אל כף למה לא נתמלא העולם כאברהם יצחק ויעקב״, הוא מפני שכל דבר יש לו חשיבות של עצם וריבוי, והנה השי״ת יודע עצמו – גדלו ורוממותו ית׳, וכמה יקר מעט מדה הנמצא באדם – ממנו ית׳, וע״כ כשמצא באברהם אע״ה מדות יקרות כזאת, שיקרותן מצד עצמן, כדאי כל הבריאה כולה עבור אחד, אבל אם היה גם ריבוי – היה טוב עוד יותר. == מאמר צ״ט == ==== כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו׳ ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט (בראשית יח:יט) ==== אחז״ל (קדושין לט) כל מי שזכיותיו מרובים וכו׳ וכל שעונותיו מרובים וכו׳, יש להבין וכי בשביל דבר אחד יחויב עונש תמיד, וזה רחוק מן השכל לכאורה? ויש להסביר הענין בטוב טעם. הנה פסקו המחקרים – חוקרי הנפש, שבאם נראה באדם חסרון אחד – זה לעד כי הוא מלא חסרונות, ולכאורה זה מתנגד להנ״ל – כל מי שזכיותיו מרובים וכו׳ אף שיש לו עונות רבות זוכה לגן־עדן? אבל יובן הענין כך: הנה זה ידענו כי העולם נברא בכח להוציא לפועל, ומכש״כ מה שנוגע לכוחות הנפשיות – עבודת האדם להוציא לפועל כוחותיו הטובים, וזה כונתם ז״ל (סנהדרין צט) כל אדם לעמל נברא, יכול למלאכה ת״ל (משלי טז:כו) אכף עליו פיהו, הוי אומר לעמל פה, הענין, כי ההפרש בין קיום התורה ככתוב ובין הוצאת הכוח לפועל הוא כך כי קיום התורה הוא תמיד באופן אחד כהלכה הפסוקה, ממנה אין לזוז, אף שלפעמים יהיה חסרון לתאוה כמו עונג שבת או קיום פ״ו או ביעור הרע, משא״כ הוצאת הכוח לפועל – מה שבזה מרגיל כוחותיו הטובים זה מצות, כמו מיעוט דיבור בודאי טוב, ולפעמים מצוה להרבות דבור למען השלום, או לפעמים מראה גאוה להשפיל עצמו שיחזיקוהו לגס הרוח ויהיה בזוי בעיני הבריות זה דבר נפלא, והנה על פי קיום התורה ככתוב – הכל בעמל והיפוך הרצון, כי רק לפעמים עומדת לו עם תאותו, משא״כ כשמתרגל להסיר ממנו המדות הרעות ולהקנות לנפשו המדות הטובות לא יהיה לו שום עול מלאכה רק בשמחה, וזה כונתם ״יכול לעמל מלאכה׳״ פי׳ יקיים התורה ככתבה ולא יעמול להוציא הכוח לפועל למען יקל לו לקיים התורה, כמו מי שממאס בממון לא יעבור על גזל, מי שאוהב הבריות ינצל מהרבה עבירות בלא עמל ויגיעה, לזה אמר לא כן אלא ״לעמל פה״ היינו להוציא מכוח לפועל כוחותיו הטובים, והנה הנהגת האדם תלוי בשני דברים – במזג והתחברות, וזה בא מעצמו בלא יגיעה להוציא מכוח אל הפועל הטוב, אבל מה שמרגיל עצמו להוציא לפועל הוא בא מכוח השכל המביאו לזה, ע״כ אנו רואים לפעמים האדם יש בו שני הפכים, הוא שונא מחלוקת ולכאורה הוא רודף שלום, עם כ״ז אינו עושה פעולות להרבות שלום כש״א (כתובות יז) לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות פירש״י לעשות כרצון איש ואיש, זה לעד כי רק טבעו נוטה שלא לקנטר אבל לא מחמת אהבת הבריות, וא״כ כשאנו רואים בו דבר רע, זה לעד כי הוא מלא רע, אך הטוב שלו רק במה שמזגו טוב, והנה לפי זה פשר הדבר כך, מי שעושה פעולותיו על פי חשבון השכל להטות עצמו לטוב, כמו שמקיים זאת כן יקיים אחרת, ונמצא כל דבר שעושה – נותן כוח בכל הפרטים – שמאירים יותר, מדברים בלא חשבון השכל, – שיקול העונות קשה לו מאד, כי העונות כל עבירה נותנת כוח בכל הפרטים, משא״כ הזכיות כל אחד לבדה, משא״כ אם עושה בחשבון, השכל מוסיף כוח בכל הפרטים, והכלל מתאמץ יותר ויותר ונעשה איש רוחני ברובו, ושפיר שנו שנוחל גן עדן. ובקצרה כשנגדיר שתי בחינות הנ״ל הוא כך: כי בחינת קיום התורה בפשטות הוא עיקרי, ובחינת הוצאת כוח הטוב לפועל הוא בחינת הכניי להוציא הישרות היא אצילות האנושית, וממילא יצמח פרי בלי עמל רב אח״כ על כל פרט ופרט, כי אחרי שתוקף מבטו על מרכז הישרות שבכוח האצילות להוציא לפועל, ממילא בכל פרט שעושה, יזדכך ויתבהר ישרות הכללי, וינקה מאתו פסולת טינוף החומרי הגס – המונע פעולת הטוב מבעליו, וכשזיכך כ״כ חומריותו עד שהוא רובו בהיר, בטל מיעוט ברוב, ונכון הוא להתחבר בעולם הרוחני עם בעלי רוחניים. '''וזה''' כונתם ז״ל (שמות רבה משפטים ל:א) הה״ד: ועוז מלך משפט אהב (תהלים צט:ד) העוז של ממה״מ הקב״ה והוא אוהב את המשפט ונתנו לישראל שהם אוהביו, ומאי דכתיב: אתה כוננת מישרים וגו׳ פי׳ כי בחינת משפט הוא בחירת היושר לאמיתו, והנה בחינת צדקה אינה נופלת אלא למי שצריך צדקה, לאפוקי מי שאינו צריך אין מקום אלא יושר המשפט, ולכן אמר ״העוז שלו ית׳ הוא״ ואין צריך צדקה, ולכן אוהב בהירות היושר לאמיתו, ומתמה המדרש מאי דכתיב אתה כוננת כיון שצדקה היא מחמת חסרון ולמה סיים הפסוק ״משפט וצדקה ביעקב אתה עשית״ לזה אמר – ישרות עשיתי לאוהבים, כי ההפרש בין הקב״ה לאוהביו כך: כי אצלו ית׳ יסתבב אהבת המשפט לתת לנו מפאת צדקתו הקודמת להצדיק אותנו, ובהמשפט נתבהר תכלית הבהירות, משא״כ אצלנו הוא להיפוך, ללכת מהמסובב אל הסיבה, כמשפט כל חקירתנו להתבונן מהמסובב אל הסיבה היינו להרגיל אצלנו דרכי המשפט שלא לעשות עול במשפט, ואח״כ נתרגל יותר לאט לאט גם לעשות צדקה ולותר על המשפט, וכשנכוף עצמנו להשיג דרכי היושר כ״כ שכל אחד ירצה לעשות צדקה עם חברו, ממילא לא יהיה מקום לצדקה כי אם משפט הבהיר, וזהו כשהם עושים מריבה מתוך המשפט שכל אחד יסבור שאתו המשפט, מ״מ גבול העול לא יעבור, ולאט לאט ישיג דרכו היושר גם לוותר משלו ויבא גם לבחינת צדיק, ואח״כ חוזר חלילה לבחינת משפט כמו אצלו ית׳, כיון שכל אחד ירצה לעשות צדקה כאמור. וזהו: ישרות עשית לאוהבים, להשיג אהבת המשפט באמת כמו אצלו ית׳ ע״י שכוננת משפט וצדקה מהמסובב להסיבה, והבן היטב! וזהו ענין שינוי, או—ששינה הכתובים, —אצלו ית׳ כתיב (תהלים פט:טו) צדק ומשפט מכון כסאך, המשפט בא מן צדקתו ית׳ כנ״ל, וכן סדרו בתפלה ״מלך אוהב צדקה ומשפט״ המשפט יבא מן הצדקה, משא״כ —אצלנו כתיב: משפט וצדקה ביעקב אתה עשית (צט:ד) והבן כנ״ל, וזה כאז״ל בשמות רבה (ל:כב), אבל שם כתוב ״אמרו ישראל״ ועיין תנחומא שופטים טו: אמר דוד רצוננו לעשות צדק ומשפט אלא שאנו מתייראים מפני אומות העולם הוי אומר: עשיתי צדק ומשפט בל תניחני לעושקי (תהלים קיט:קכא) זהו כי איתא בברכות יז: ״רצוננו לעשות רצונך״ פי׳ לעשות דרכי היושר מן קיבוץ המשפטים עד שנשיג הישרות הכללי הוא טוהר האצילות הנכון – שיוחזר אצלנו, וע״כ המשפט מן הצדק הקודם כמו שרצונך הוא, אלא ״שאור שבעיסה ושיעבוד מלכיות מעכבים״ שלא נוכל כ״כ להשיג דרכי היושר מן קיבוץ המשפטים, וזה ג״כ כונת המדרש ״רצוננו לעשות צדק ומשפט – מקודם צדק ואח״כ משפט שיבא מהצדק כמו אצלך ית׳, והבן מאד סיום הדברים! וזה כונת התנחומא (אמור א) בפתח הדרוש על הכ׳ (אמור כא:א) אמור אל ממעיט וגו׳ לנפש לא יטמא זשאה״כ (תהלים יב:ז) אמרות ה׳ אמרות טהורות – לקדש ולטהר ישראל, פי׳ כי אין כונתו ית׳ פשטות המצות, שא״כ איך יתחלף מה שלזה מצוה לטמא למתים לזה יהיה עבירה? אלא ודאי תכלית כונתו – להשיג הזיכוך הבהיר מן המצות, וע״כ תשתנה הפעולה לפי המקבל, כמו שזכרנו למעלה כי במשפט הוצאת הכוח לפועל יתחלף לפי האנשים – מה שלזה עבירה לזה מצוה, וזה למופת כי תכלית המצות – ישרות שיולד מהם וישתנה לפי המקבל, כמו שזכרו המחקרים חוקרי הנפש, איך שמפועל אחד יוצא פעולות רבות מחמת שינוי המקבלים, והבן כי נכון הוא! לדעת – כי הדרוש הנ״ל אינו כתוב מסודר כהוגן, והמעיין יבין כי צריך סידור אחר. == מאמר ק׳ == ==== אולי יש חמשים צדיקים בתור העיר (בראשית יח:כד) ==== (שיר השירים ג:א-ד) על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי וגו׳ אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחובות וגו׳ כמעט שעברתי מהם עד שמצאתיו וגו׳. '''הענין''' כי נאמר (בראשית יח:כד) אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר. פי׳ כל שורש עבודת השי״ת לסדר מעשיו בסדר נכון, עת הלמוד, עת אכילה, עת שינה, עת הדבור – איך לדבר, מה לחשוב ומזה יצמח פרי צדק, כי כל התורה בנויה על סדר, כאשר הארכנו כמה פעמים, הא למה זה דומה לחולה לוקח רפואות, צריך לאכול בזמנו, לקחת רפואה בזמנה, אבל אין זה תכלית שלכל ימיו יתנהג כן, רק יקח רפואתו להרפא, שיוכל להתנהג בלי סדר כזה, היינו פעם יתענה כל היום, פעם לא ישתה כל היום, פעם לא יישן כמה, במקרה ובאונס, – ואעפ״י כן יהיה בריא. וזה גם כן בעבודת השי״ת ירגיל עצמו בסדר, למען יבריא ויעמוד על היכולת בלי סדר, כגון שגם בטרדה יהיו רעיונותיו מסודרים, אף שבמעשה אי אפשר, אבל במחשבתו יהיה דבוק בטוב, (משלי ג:ו) בכל דרכיך דעהו, ובזה יהיה מסודר, והוא כונת הכ׳: ״אם יהיו חמשים צדיקים בתוך העיר״ דוקא, פי׳ בטרדה, כענין ״בקשו ברחובות ירושלים״ (ירמיה ה:א) פי׳ ג״כ כנ״ל. והנה אנחנו רואים כי כל דבר קשה לעצמו, כמו מחשבת תורה בתוך העסק, אם יאמר לו אחד אני מצליח בזה, אז יהי לו יותר נקל להתרגל בזה, וזהו ״על משכבי בלילות״ פי׳ ביני לבין עצמי, בקשתי את שאהבה נפשי, להתאמץ, ולא מצאתי, כי העיקר לזכות את הרבים – ברחובות ובטרדה, וזהו מדרגה גדולה וקשה – לעסוק במילי דעלמא – ומחשבתו תשוטט בהתבוננות אלקים ית׳, וזהו ״אקומה נא ואסובבה בעיר״ פי׳ ברחובות, ולזכות את הרבים, וג״כ ״בקשתיו ולא מצאתיו״ כי זה קשה מאד לעסוק במילי דעלמא ולדבק בו ית״ש, עד ״מצאוני השומרים וגו׳ את שאהבה נפשי ראיתם״ פי׳ אתם מצאתם את שאהבה נפשי ברחובות, יען כי אתם ברחובות בשוקים ופונה מחשבתיכם בדביקות בו ית׳, ואמרו (ב״ב כא) ״קנאת סופרים תרבה חכמה״ וגם אנכי ״כמעט שעברתי מהם״ ג״כ הורגלתי בזה, ״ומצאתי את שאהבה נפשי וגו׳״ ג״כ כמוהם. והנה אתם יש לכם קנאת סופרים ותוכלו להגיע למדרגה גדולה מאד, ותדעו כי המסייע לזה – הייבו מחשבה בהשי״ת ובתורתו, להתאמץ במדת הסבל, והמסייע למדת הסבל – ההתבונן כי הכל מאתו ית׳ ולטובת האדם, וכאשר דברנו מזה כבר, ובזה יהיה שמח בשמחה ובטוב לב, ואז יקל לחשוב בחכמה, וזה כונת – ״לא תבושי ולא תכלמי״ אין ליפול מרוחו ואין להניח לעצמו שום עצבות ״מה תשתוחחי ומה תהמי״ האמן כי הכל לטובה ובך יחסו עניי עמי, ויבינו ג״כ לחסות בו ית׳ – ונבנתה עיר על תלה, בזכות האמונה, וזהו פירושו, כי בלא זה קשה, – התחיל לדבר לכנסת ישראל: לא תבושי ולא תכלמי ומסיים נגד הקב״ה – בך יחסו וכו׳ וכו׳ והיה לומר: ובו יחסו עניי עמו, ובזה ניחא היטב, הפלא ופלא. == מאמר ק״א == ==== ויאמר ה׳ זעקת סדום ועמורה כי רבה וגו׳ ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה (בראשית יח:כ-כא) ==== מדרש בשלח (שמו״ר כג:ג) צדיקים באותו דבר שסורחים באותו דבר מתקנים, משה קלקל באז ותיקן באז ישיר. שם (שמו״ר יג:ד) ״אני הכבדתי את לבו״ וכי מונעים את האדם מתשובה? הנה מקודם ידעתי נאמנה, כי הרבה אנשים כאשר יתרגלו בדברי מוסר לא יתפעלו עוד, אבל אין זה מדרך ברי דעת רק אנשי קלי הדעת אשר יצאו מחיק אמותם לחיק נשותם, ובאמת לא רבים יחכמו, ואחד מכמה אנשים המבין הוא שקול מול כמה אנשים, כי מה יועיל האיש האינו מבין לעומת המבין בדברים, אמרו (קידושין ע): הנושא אשה שאינה הוגנת לו כאילו חרשו לכל העולם כולו וזרעו מלח, תמוה! והענין, כי שיקול העונות הוא בשלוש בחינות, כמות ואיכות וריבוי, כמות כמו ע״ז, ג״ע ש״ד, איכות – גודל סבל הצער ממניעת הדבר, כמו במשנה שאמר: אילו הויתו תמן בשיפולי גלימא הויתו נקיטו (סנהדרין קב) וכן גם איכות בענין הפועל־יוצא בין בבין אדם למקום בין בבין אדם לחברו, בין אדם למקום כמו חילול השם, כדאיתא סוף יומא: ה״ד חילול השם כגון אנא דשקילנא בישרא ולא יהיבנא דמי לאלתר, והנה בעצם זו אינה עבירה כלל, אלא רק מפועל יוצא שילמדו ממנו אנשים לחטא ויתפשט קלקול הגנבה, וכן בדין אדם לחברו – אינו דומה מי שמאבד ממון זולתו ואינו מפסיד לו בזה את עסקו, למי שמפסיד לו בזה כל העסק של זולתו, וכן להפסד הנוגע לרבים, וכן הרבה. (מאמר המוסגר, האמת לא אכחד כי לערכי – קשה לי מאד לדבר כעת בצדקה, כי זה לא יאות רק לאיש שאינו יודע כובד ויוקר הכסף, וכמו רשב״י וחבריו (שבת לג) שכל מקום שנתן עיניו נשרף, אכן לא כן אנכי, אוהב כסף כמו כולם, אמנם להיפוך כיון שקשה לי מיצרי ובזה אנו מדברים ומצטערים הרבה, א״כ ״לא תהא כהנת כפונדקית״ (יבמות קכב) ונדבר לכה״פ מקשה לי מיוצרי ג״כ, כי עלינו לדעת שכולנו מהחל ועד כלה אין אנו יוצאים ידי שמים, ואין כדאי לפרסם החשבון, או שאינו מועיל או שאינו צריך, ע״כ מי שמתרעם על הדבור בזה – הוא כאשר אמרתי כבר שהוא מערב רב קאתי שאין להם רחמנות, ע״כ עלינו לדעת שאורב לנו כעת לפתח חטאת רובץ – מעלים עינו מצדקה, שהוא קשה בכמות – שקול כעבו״ז (כתובות סח), גם באיכות גדול – כנגד כובד הדוחק של עניים, כי יש דבר אשר אם נביט על הפעולה אינו כ״כ רע, אך לעומת גודל הנפעל חלי רע הוא וזה כונת הכתוב גבי סדום (בראשית יח:כא) ״הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה״ ותמוה, הכי צעקת שקר באה אליו ית׳? אכן כונתו כך: אם גודל עשיה – נגד גודל הצעקה על הנפעל, כדומה מי שטובע בנהר לפי הירושלמי (תרומות ספ״ח ה״ד שם) מחויבים לעמוד בספק סכנה להצילו, והצעקה הזו של הנפעל קשה – כיון שהוא טובע בנהר, והעשיה (במניעת העזרה) אינה קשה כ״כ, – כיון שגם אצלו ספק פ״נ, משא״כ אם קשה לו הצינה אפילו אם יצטנן לו אצבע ככפור, אבל נגד פיקוח נפש אין זה כלום, ונקרא העשיה (מעשה מניעת עזרה של פ״נ) קשה, וזהו שאמר הכ׳: הכצעקתה הקשה הבאה אלי – ששפכו דם – עשו, פי׳ שגם העשיה קשה – דהיינו שלא היו צריכים לעזור מעט, ולעומת פיקוח נפשות מי שאינו רוצה לעשות – נקרא קשה, אף באופן שבעצמו אינו קשה, אכן לעומת שפיכת דמים זה קשה, וזה הכצעקתה הבאה אלי עשו, פי׳ קושי העשיה כמו קושי הצעקה – כלה מיד, ואם לא, אדעה לפרוע מעט, כי האיכות אינו קשה, וא״כ נגד שפיכות דמים של כמה בנ״א שהכסף עתה יקר מאך, על כל זה נגד קושי הצעקה נקרא קושי העשיה ג״כ, וא״כ גדול באיכות ג״כ, וגם איכות הפועל יוצא – כיון שילמדו ממנו לזלזול בפיקוח נפשות, וגם ריבוי האנשים אשר יוצא מזה – כשהוא אינו נותן גם חברו לא יתן ונוגע לכמה עניים ודלים. וכן בזה ריבוי הדבר כי חוט אחד כשכופלים אותו הרבה חוטים יעשה עבות עגלה חטאה, ובזה יוכפל הרבה, כי כל רגע ורגע אנו מעלימים וכל רגע ורגע מצטערים וכו׳ וא״כ ר״ל גדול העון מנשוא, ע״כ לכה״פ נראה שלא נהיה הכצעקתה וגו׳ עשו – שלא יהיה גדול קושי העשיה דהיינו לשלם כפי המוטל ברשימה הכללית וגם הסכום השבועי, הגם שהזמן קשה אבל לעומת ענין כזה צריך להיות נקל, ובאמת הכל תלוי בחשבון, כי זה חכמת המוסר לצוד את נפש הבהמית כמו כוח השיר והנגינה המאסף את רעיון האדם להתפשט מגשמיות, והנה ידוע כי קופת הביטוח אשר בעת השרפה שקשה הזמן מאד, וגם דמי הביטוח יקרים מאד אז, עם כל זה הרבה מבטיחים את הבתים והסחורות, כן עתה ר״ל עת שרפות – כי בע״ב מתמוטטים מנכסיהם, א״כ אולי גרמה להם מעט הצדקה שנותנים, ע״כ הצורך לסדר ביטוח בצדקה כי: מלח ממון חסר (כתובות סו) וקשה אז מכולם מניעת המעשה, כי בזה אין תירוץ קושי הזמן, וקל הנסיון, וצריכים אנו לדעת כי יש בחינה שידרשו מהאדם הרבה ממה שבכוחו, כדומה – למעלה נפרעים מהאדם על מה שבכוח כמו בפועל מי שיש בידו למחות וכו׳ אף שלא חטא – אך כיון שבכוחו למנוע זולתו ולא מנע, הרי חטא בכוח ולא בפועל, ולכן מי שהיה בכוחו להמציא תכנית לצדקה, למעלה נחשב כאילו עשה בפועל המניעה, וכמו שגזל מעות עניים הרבה – אם כי זה בכוח, וראיה ברורה שכיון שלא עשה תובעים ממנו – גם אם יודעים למעלה שלא היה בכוחו, כיון שלא בחן, והראיה מהא (שבת נה.) גלוי וידוע לפני שאם מיחו בהם לא יקבלו מהם, אמרה (מדה״ד) לפניו רבש״ע אם לפניך גלוי – להם מי גלוי, וזה כונתם ז״ל בקידושין הנ״ל כל הנושא אשה וכו׳ פי׳ בכוח היה למלאות עולם מלא ישראלים כשרים וכו׳ ומבואר במקום אחר באר היטב. ע״כ עלינו לדעת כי כובד העון על שאין אנו דואגים ומטכסים עצה על העניים. '''איתא''' במדרש על הכ׳ (במדבר לא:ג) ״לתת נקמת ה׳ במדין״ (תנחומא מטות ג) ״אמר הקב״ה שלכם היא, אמר משה שלך היא, מפני מה הם גוזרים עלינו גזרות מפני המצות שצוית לנו״, הענין, הקב״ה אמר שזה נקמתכם, כי איך תוכלו לאמר שאתם לוחמים מלחמת השיי״ת הלא אני צויתי לעמוד בנסיון ולא לחטא, אך משה השיב – בהקדם (פסחים נ) לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות שלא לשמה וכו׳ הענין כי נאמר (ירמיה לא:יח) ״כי נשאתי חרפת נעורי״ כי האדם צריך להבחין בין טוב לרע, ויש דברים אף שהוא משתוקק לזה – אכן צריך האדם לדעת שזה חסרון ומגונה, כמו קנינים והתשוקה, שזה הוא תשוקת הבהמי המשותף עם כל בעל חי (כונתו התשוקה הקנינית ולא תשוקה מתוך רוממות השכלית) וכמו שמגונה תשוקת שלימות בעל החי, כן השתתפות האדם לבעל חי מגונה הוא, והבן! וכן מי שאינו מתביש בנצחון ראיה כי אינו מבין כי זה מגונה, וכן הרבה, אבל המבין, כי אף שעדיין לא הגיע למדה זו אבל מתבייש בזה, וזה ״בושתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי״ פי׳ חרפת הילדות אשר צריך המבין להכלם בזה – נשאתי אותם והתפארתי בהם, וזהו אז״ל ב״שלא לשמה״ כיון שהוא מתפאר בזה הרי מבין שתורה ומצות הוא בעצם דבר נכבד מאד, וזה מה שאמר הקב״ה כיון שלא שברתם תאותכם הרי עדיין לא הגעתם שיכבד אצלכם כבוד השם מכבודכם, והשיב לו משה מ״מ נגד מדין אשר הם מכוונים להרע אותנו – אשר אין להם מזה שום תאוה, נגד זאת הבחינה טוב לנו לקרא נקמת ה׳, כי אנחנו – בלא תאוה אנו מבינים כבוד השי״ת, וזהו ענין (שמות י:א) ״כי אני הכבדתי את לבו״ כי פרעה לא כיון בעבודתו טובת עצמו שהרי לא נהנה, שנשתקע בארץ בנינם, וא״כ מה כיון רעת ישראל, ולכן מה יועיל מה שישלח ישראל, הא תינח אם כיון טובת עצמו – הרי העונש נגד מה שעינה אותם לטובתו והם יצאו, אבל עתה שהוא לא היה מוכרח לענות אותם כיון שלא היה נהנה, א״כ לא שייך להכריח אותו ובזה יפטר, דהרי זדון לבו רע, אלא שאינו יכול, בשלמא כשלבו טוב רק הוא מוכרח מחמת תאוה, כשנענש ועלתה ממנו תאותו הרי נשאר על קוטב לבו הטוב, משא״כ עתה. וזה הענין מה שאמר (שמות יד:ה) מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו, פי׳ כי אמר נעזוב זדון לבנו, ונכוין – לעבדנו ולטובתנו, ואז לא יקח אותם בע״כ, כיון שהם צריכים להיות ארבע מאות שנה, וזה כונת המדרש (שמו״ר כ:ה) משל למלך ששלח בנו למדינה וכו׳ עד עתה היה שולח לי אגרות לשלח את בנו, כן הקב״ה שלח לי שלח את עמי וגו׳ עי״ש במדרש והוא פלא, אבל הענין הוא כנ״ל, עד עתה שלח לי: שלח לי את העם, וע״כ כי עדיין הגזרה לא נשלמה, כי עדיין לא שלמו הארבע מאות שנה, רק מחמת זדון לבו היה ראוי להוציאם, כי אמר (שמות ה:ט) תכבד העבודה וגו׳ וכן: וירעו אותנו המצרים וגו׳ (דברים כו:ו) כנאמר (שמות א:י) הבה נתחכמה לו וגו׳ למען ענותו וגו׳ ולבלבל דעתם, וע״כ רצה להוציאם, משא״כ אם נעבדם לטובתנו, ולכן כתב אח״כ (שמות יד:כה) ״ה׳ נלחם להם״ בע״כ, ולא בא לבקש לו ברצונו, ואז אין תקוה, ע״כ אנוסה וגו׳. ועל כן עלינו לקחת מוסר מן פרעה הרשע וכו׳. (כונתו לקחת מוסר איך שקל הדברים בהתפעלות החשבון והעלה בדעתו בו לעזוב זדון הלב ולשנות יחסם כדי לעבדנו, וזה מהלך מוסרי נפלא ברושם העונשים כנ״ל.) == מאמר ק״ב == ==== חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט (בראשית יח:כה) ==== כ׳ הט״ז ז״ל עצבותא מסתייעו, כמו בחלום, בכלל הוא טוב, לקח בעצמו מרירות מח״ו (מחטאים ועונות) מעוררים מן השמים וזה גופו זכות כשעושים מן דינו שלו עסק גדול. '''והנה''' אם כן שיחיה האדם בר״ה בחשבון – יש לנו לעיין איך נוכל לבקש זכות אבות, אדרבא כשאנו מזכירים צדקתם – הרי אנו כלא, אין ספק כי כל מה שהאדם צועק לפני השי״ת טוב אך בחשבון טוב יותר, ויש לנו למצא תרופה, כי הנה נבין מקודם הענין אשר ציוה לנו שלמה המע״ה (משלי ו:ו) לך אל נמלה עצל וגו׳, מה יש לנו ללמוד ממנה, כי הלא היא מוכרחת בטבע? אך הענין כך, כי קשה איך הטוב והרע במשקל שוה בבחירה – הלא אנו רואים הרע מושך יותר? אך הענין, האדם בשכל ותאוה, הנפש יש לה כוחות רעים ולהיפוכם, משא״כ בבעלי־חי, וכל רעיון פועל בנפש וכו׳ עד שיוכל האדם לעשות עצמו מובדל מעם השכל עם תאותו, וירגיש בעצמו בו – מה שהולך מתאוה אם לא, והפעולה מזה גדולה, כי א״כ כשילך ממנו תאותו, יתחרט ויתמרמר מאד, וחרטה מעיקרי התשובה היא, וגם כשיבא ר״ה ויוה״כ יתקן את עצמו – כי מוחזק בעיניו לחוטא ומתמרמר תמיד, ויש תקוה גדולה ממנו לתשובה, וזה הענין ב־(אבות ד:כט) וע״כ אתה חי וע״כ אתה מת ר״ל (כונתו שאין לו סיכוי תקוה), וזה (ר״ה טז) רשעים גמורים נכתבים וכו׳ אשר כבר מת שכלם ואין תקוה מהם, אבל צדיקים שיש תקוה גדולה, ובינונים כנ״ל. והנה יש בחינה שאין השכל מת – הוא הענין באברהם אע״ה בסדום אשר אמר (בראשית יח:כה) חלילה לך מעשות וגו׳ להמית צדיק וגו׳ וקשה הלא אמרו (שבת לג) צדיקים נתפסים על הדור, אך הענין שהאדם צריך לכה״פ שירצה שזולתו יהיה צדיק, כי על זולתו אין לו תאוה, כדומה כשיש אנשים עוסקים ביראה – להחזיק בדרכי המלחמה, אבל בעת מלחמה מי שיושב בעצמו על הסוס ומנהיג המלחמה כולם סרים למשמעתו ולוחמים, כי אין להמתין – כי השונא עומד מנגד, כן הדבר הזה, מלחמת היצר גדולה היא, ומהראוי לבחור איש מלומד במלחמתה של תורה, אך כיון שהשונא עומד כנגד וכו׳ (כונתו שבענין סדום שכולם השחיתו בעצמם רעים וחטאים לה׳ מאד (בראשית יג:יג) ואין בזה שום קשר וענין לצדיקים שבהם שהם יהיו נתפסים על עונם) אך הנ״מ כי אין בזה כל העם כאחד – לוחמים ואין להם להבטיח עליו כי כמוהו כמוהם. כן בזה צריך למעננו (כונתו שגם בזה הוא מלחמה למעננו בעניני תאוה ושכל כנ״ל) והנה יש התפעלות ושכלי, הנפקא מינא, זה (התפעלות) בתוקף וזה (השכלי) בנחת, אך לזמן מרובה, אך בכדי להביא השכל לפועל, צריך התעוררות מהתפעלות. (באמת לימוד מוסר ג״כ צ״ל התעוררות בהתפעלות). '''אחיי''' ורעיי! הנה כשיש שרפה ר״ל, כל עוד שרחוק ממנו, מפחד הוא, אבל אינו עוסק עוד להצלת כליו עדנה, אבל ר״ל כשהאש מתקרב והולך עד כי לא יהיה לו פנאי להציל, אז תומ״י מציל, והנה אם באש שהדבר ספק אם יבא לו, ואם יבא מה ישרף עציו ואבניו, על אחת כו״כ יום הדין הגדול אשר בודאי יבא, ואשר כל איש ואיש עובר לפניו כבני מרון, ויכול ח״ו להפסיד כל מאודו, וגם הנפש ר״ל, קרוב יום הדין הגדול ויכול להיות מר צורח גבור, פי׳ גבור הכובש את יצרו, ועם כל זה מתיירא מיום הדין כידוע משמואל הנביא (חגיגה ד), והנה שני ימי הדין גדולים הם – אחד ראש השנה ואחד לעתיד לבא, כמו שמסודר בזה בגמ׳ ראש השנה שם, ור״ל לאו כל יומא מיתרחיש ניסא, כי כאשר האדם חי שנה – כמה נסים עוברים עליו, והנה יש פתאים הולכים לבטח ואומרים, וכי עתה ח״ו מנהיג אחר, הלא כל השנה צריך לפחוד ממנו, מלבד שהכלל: כל א׳ ב׳ ולא כל ב׳ א׳ (נ״ל) שהכל בסדר מתחילה לסוף, אחרי א׳ הוא ב׳ ואינו משתנה שאחרי ב׳ א׳ כן נ״ל עומק כונתו, מלבד זה אמרינן בגמ׳ רה״ש טז ״כל שנה שאין תוקעים לה בתחילתה מריעים לה בסופה״ ופי׳ כונת סיומו שהרושם המתפעל בעיקרו הוא מראשית כענין הכ׳: טוב אחרית דבר מראשיתו (קהלת ז:ח). == מאמר ק״ג == ==== ויבאו שני המלאכים וגו׳ וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה וגו׳ ויפצר בם מאד וגו׳ ויעש להם משתה ומצות אפה (בראשית יט:א-ג) ==== בשבוע העבר שלחתי לך מאמר יקר בענין הכ׳ ״אל נא תהי מריבה וגו׳״ נעלה מאד למעשה, כמעט מהפך ומהרס כל מעשי האדם כבשרא בקלחת, ומחמת קושי הכתיבה קצרתי מאד, וכמעט לא ניכר לבלתי מבין הרבה תוכן כונתי, ע״כ בקשתיך שאתה תבאר אותו. אמנם כשהגענו לפרשה שאחריה פ׳ וידא, ראינו נפלאות מתורתו ית׳ ע״כ אמרתי לבאר יחד בקצרה, כי שייכים זה לזה, וכונתנו שם היתה על זה הדרך. '''הנה''' כאשר התבוננתי על מצב לוט, בוירא, מצאתי כי היה צדיק בבין אדם למקום ובבין אדם לחברו, וכן מבואר בתולדה שלו; מצינו שהיה מצוין נפלא בהטבה, כי ישב בשער סדום מחמת שהיה שופט היום, כמבואר ברש״י, והנה כשראה אורחים באים, קם מלא קומתו לפניהם, ולא עוד אלא שנפל לפניהם ארצה, ולא עוד אלא שקרא להם אדונים ולעצמו קרא עבד, והנה כשעשה להם כל הכבוד הזה, היה להם להבין גודל מעלת האיש הזה, כי שופט יכניע עצמו כ״כ לגרים הבאים בארצו, ותיכף במדרך רגל הראשון – שר העיר נפל לפניהם והתחנן להם לבא לביתו, והנה תומ״י כשראו זאת, היה להם ליפול שבע פעמים ארצה, ולאמר אין אנו כדאים לבא לבית אדוננו, הגדול בכבוד מלך ובמעלת האושר, מעלת הנדיבות וההכנעה יחד, ומכש״כ שלא לסרב נגד השר הנכבד הנפלא הזה, ולא כן עשו, אבל סרבו נגדו ואמרו ״כי ברחוב נלין״ ומאסו ביתו בית המלך, ואל תאמר כי יראו מפני אנשי העיר, הלא שופט הוא ומי יעמוד נגדו (והם עשו כן לנסותו לזכות לו כאשר יבא) והנה לא התרעם עליהם, אבל ״ויפצר בם מאד״ מאד דייקא. ראה נדבתו וענותנותו לפני גרים באים בארצו, היאומן כי יסופר, מעתה הלא מבואר מעלת האיש בבין אדם לחברו. '''והנה''' בבין אדם למקום, כתיב: ומצות אפה ויאכלו, כי פסח היה, הרי ששמר התורה קודם שניתנה, ומהסתם עשה בזהירות ובזריזות כערך בין אדם לחברו כנ״ל, ואין כל חדש, כי חניך ה״אדם בענקים״ אברהם אבינו עליו השלום היה, החכם הפילוסוף אלקי מלידה ומבטן, מה חידוש הוא, כי המתחבר ממנו ובפרט קרובו בן אחיו יתרומם ברום המעלה, וזה היה הענין שהלך אחריו תמיד, ומחמת מעלת כוספו החזק להתלמד ממנו, מצא אברהם אע״ה את עצמו מחויב להלחם עם מלכים אדירים להציל את לוט, והתבונן את כל זה היטב מעלת האיש. '''והנה''' מצאנו בפ׳ לך לך יג:י ״וישא לוט את עיניו וגו׳ עיין ברש״י: ומ״א דורשה לגנאי על שהיו שטופי זמה בחר לו לוט בשכונותם במס׳ הוריות י: וגם בפסוק שאחריו: ויסע לוט מקדם ברש״י: ומדרש אגדה הסיע עצמו מקדמונו של עולם, אמר ״אי אפשי לא באברהם ולא באלקיו״, תמהתי נבהלתי, מה ראו על ככה, ומה פשעו ומה חטאתו כ״כ לבטל כל צדקת האיש הזה? ולקמן יט:לג ברש״י: א״ר לוי ״כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות לסוף מאכילים אותו מבשרו״, וגם הרמב״ן הלך אחריו וכתב שם יט:ח הנ״ל ״מתוך שבחו בא לידי גנותו וכו׳״ יעו״ש, וגם הספורנו ז״ל שם בפסוק ג׳ כתב: משתה, קביעות סעודה על היין בהיות היין אהוב אצלו וכו׳ עיי״ש, אחריהם הלך, והנה כולם דורשים לגנאי את האיש הנכבד הזה, הלא דבר הוא, והרמב״ן בעצמו כ׳ על בקשת אברהם אע״ה: אם אמצא וגו׳ צדיקים בתוך העיר פי׳ שאמר כן בעבור לוט פי׳ שצדקת לוט יצטרף, עיי״ש, ועי׳ ברש״י שם יט־יט ״אצל אנשי סדום הייתי נראה כצדיק״, וכן מוכח שביתו היה גדור מזנות, כי אמר על בנותיו ״אשר לא ידעו איש״ וגס בנותיו העיד עליהם הכ׳ שלא שכבו עמו רק מחמת שרצו שלא יחרב העולם, כמבואר שם עיי״ש, והנה ישב בין הרשעים ולא למד ממעשיהם – לא בזנות ולא בהטבה – בהכנסת אורחים וכדומה, ולמה היה הרעש כ״כ מחז״ל עליו? אבל הסכת בני ושמע דברים יקרים נפלאים להועיל למעשה, '''הנה''' הרמב״ן בראש פ׳ קדושים האריך בענין פרישות, ואעתיק מעט, וז״ל: ״והענין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלות אסורות, והתירה הביאה איש באשתו, ואכילת הבשר והיין, א״כ ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזמת אשתו וכו׳ ולהיות בסובאי יין ובזוללי בשר למו וכו׳ ויהיה נבל ברשות התורה, לכן באה התורה וצותה בדבר כללי: קדושים תהיו שנהיה פרושים מן המותרות וכמו למעט במשגל, כמו שאמרו: שלא יהיו ת״ח מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים וכו׳ עד שנהיה נקיים וטהורים ופרושים מהמון בני אדם שהם מלכלכים עצמם במותרות ובכיעורים וכו׳״, עיי״ש. והנה מצינו בנח, כשנטע כרם מצאו שידא שמדין, א״ל דידי את הזהר שלא תכנס בגבולי שלא תחבל, במד״ר פ׳ נח, – ואמרנו כי הכיר בו שיש לו אהבה ליין, והתרה בו שישמור מדתו, כי מיעוטו יפה, ולבסוף הרבה על המדה, כי זה היותר קשה לכוין המדה, שהיתרון נכנס בכלל תאוה, ובא לגבולו, כי הזהירה התורה על כך כדברי הרמב״ן ז״ל. '''והנה''' לוט כשנפרד מאברהם בשביל מרעה, היה ניכר בו חמדת הממון, כי לא היה לו להפרד מהמחנך הצדיק גדול בענקים, והיה זאת מחמדתו לממון, והנה חמדה ותאוה ממקור אחד יבאו, ובחר לו אל סדום, כי הוא חשב שלא יזיק לו ולבני ביתו ישיבתו אצלם, כי היה נבזה בעיניו נמאס – מדותיהם המגונות והפסולות עד מאד, באשר כבר נשרש בקרבו מדות נעלות במדה נפרזה מאד, מהחינוך שנתחנך בבית אברהם אע״ה; וכאשר באמת היה כן שלא למד ממעשיהם, כאשר נתבאר מעלת נדיבותו במדה נפרזה מאד, (הגהה – ולא עוד כשרצה אליעזר עבד אברהם להוכיח לעצמו בבירור אשה הגונה צדיקת שתהיה ראויה לבא בבית אברהם אע״ה, ולהיות אשה לבנו הנבחר, לא מצא בחינה לנסותה רק במדת הנדיבות, הרי כי זה אות על מעלת האדם, ומי לנו גדול במדת הנדיבות כלוט, הרי לאות על גדולת האיש הזה) וגם מזנות היו בני ביתו נקיים, כאשר נתבאר בכתוב ״אשר לא ידעו איש״ כנ״ל, ומה שהשקו את אביהם יין הרי נתבאר שכונתם היה לישוב העולם, כי חשבו שכבר נחרב כל העולם, הרי כי לא למד ממעשי אנשי סדום הרעים והחטאים. אמנם מאשר הכירו בו כפי המדרש נטיה לממון, ובחר להפרד מאברהם אע״ה ולשבת אצל סדום, הכירה התורה בו – כי נוצרה בו יצירה מתאוה, כענין שנאמר ״וכל יצר מחשבות מבין״ (דהי״א כח:ט) פי׳ הוא ית׳ מבין יצירת הרע שנוצר בפנימיותו – בלי הרגשו של האדם בו, כוח נטיה לאיזה דבר של רעה אשר פסלתה התורה, ומזה יולד המעשה רע לבסוף, כענין ״למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה״, ומחמת שנפרד מאאע״ה גזר המד״ר עליו – אמירת לבו ״אי אפשי באבדם ובאלקיו״ כי נוצר בו יצירה בלי הרגש מוחשי, פי׳ לא רצה לשאת עליו עול מלכות שמים כ״כ כנצרך אצל אברהם, ונסתבב הלידה מיצירת חמדת ממון כנ״ל, ומחמת שלא פחד פן ילמוד ממעשה סדום, גזר המדרש עליו, שבחובו, בלי הדגש חיצוני, היה בו – אם יכשל לא איכפת לו, וכדברי הרמב״ן ז״ל ״מתוך שבחו בא לידי גנותו״, עיי״ש כמובא למעלה. '''והנה''' בא הדבר לאט לאט, מתחילה עשה משתה לאורחים באופן לא כאברהם אע״ה כדברי הספורנו עיי״ש, ואח״כ אמר הנה נא לי שתי בנות וגו׳ וכדברי בקורת הרמב״ן, ובאמת הכל לטובה כיון במעשה לשם הכנסת אורחים, אבל במחשבתו היה טמון מעט מיצירת התאוה וחמדתו לממון, ואחרי כי לא היה רק יצירה מועטת, ע״כ בא הדבר בתורה רק ברמז, סוף דבר, כל חסרונו היה רק – שלא היה נזהר מאז נפרד מאברהם אע״ה מן המותרות, ולכן אח״כ כשנשתכר לילה ראשונה אעפ״כ לילה שניה שתה ג״כ, ולא חס פן יכשל, כי כל ענין פרישת המותרות הוא שלא יכשל ח״ו, ומזה תפשו עליו חז״ל ודרשו בגנותו. '''ומעתה''' יבואר היטב כונתנו במכ׳ הראשון, כי מתחילה ״בחרו בדרכיהם פי׳ בהיתר, רק לא לחיות בפרישות, ומזה יבא – ובשיקוציהם נפשם חפצה״ פי׳ כסובאי יין וכזוללי בשר וכו׳ ״נפשם חפצה״, ואי אפשר לו להפרד ח״ו עד שיבא חלילה לאיסור, ע״כ שומר נפשו ירחק מכל זה וטוב לו סלה. '''והנה''' המאמר הזה מגלה לנו עמוקות בטבע האדם, איום ונורא הוא אשר פחוד יפחד האדם ממנו, כי לא ידע האדם את דינו מה יאמרו עליו בשמים, כי מי פלל על אדם גדול כזה, אשר ישתומם עליו האדם, על גודל מעלתו בהטבה ובהכנעה לאורחים, עד כי כתב הרמב״ן כי הפצרת המלאכים היתה למען הרבות זכותו להנצל, והנה הפקיר בנותיו בשביל האורחים, אשר אין זה מדרך היותר קל, ועם כל זה בשביל נקודה קטנה שנולדה בו, מאן עלה בלבו לתור אחרי בצע, ונתגדלה הנקודה לאט לאט, עד שהוטב בעיניו לסור ממחנכו, והכל היה בהיתר, כי אין איסור בכל זה – רק על דרך המוסר, להתקרב אל הטוב ולהתרחק מחברת רעים פן ישחיתו דרכו. ועל כ״ז רעשו עליו כל הרעש הזה, ואם כך עלתה לאדם גדול מצוין במעשים שנתחבר אצל אבי המאמינים, מה יענו אזובי הקיר, מי יודע כמה נקודות יולד בהם יום יום, והוא אינו יודע עד מה בכוחות הנפש, וכמאמרנו על הפסוק ״ואין לי מכיר וגו׳״. '''והנראה''' מהכתוב פ׳ לך לך יג:יד ״אחרי הפרד לוט״ וגו׳ ופירש״י: כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו, ולעיל שהיה לוט עמו וכתוב ״וירא ה׳ אל אברהם״ באותו שעה כשר היה, והנראה מפשטות הכתוב שעיקר חטאו היה על שנפרד מאאע״ה, כענין שאמר רבי טרפון לרבי עקיבא ״כל הפורש ממך כפורש מן החיים״, ועי׳ בערכין טו. תראה כי הוציאו שם כמה דברים נפלאים מפשטות הכ׳ (והמבין יבין להתלמד משם). '''והנראה''' כי אברהם אע״ה שאמר לו, אל נא תהי מריבה ביני ובינך (בראשית יג:ח) וכדבר נפלא שכתבתי, – שרמז לו שאם לא ישוב מדרכו להרגיל רועים שלא ירעו בגזל, לא יהיה שוב אוהבו כמקודם, אבל יריב עמו אם לא ישוב, הנראה כי הכיר בו מזה יצירת החמדה, ולא רצה עוד לשבת עמו יחדיו, ועשה מבחן לזה, ואמר לו: הפרד נא מעלי אם השמאל ואימינה וגו׳ וחשב כי היה לו להשיב – אי אפשר להפרד מהחיים בשביל ממון, ואחרי שלא השיב לו זאת, הבין כי נתקלקל ולא רצה לשבת עמו יחד, והראיה כי אח״כ נתיחד הדבור עמו ולא קודם. '''הרי''' שני דברים נלמד מזה, הא׳: כמה צריך האדם להתרחק מחברת רשעים, פן ילמד ממעשיהם, אם אבי המאמינים חשש לזה, וגם איך צריך האדם להתרחק גם מקרוביו אנשי ביתו, אם יכיר בהם מדות פסולות ודבר רע, ולא ישלים עמהם בשביל חמדת ממון או שארי נגיעות, כמו שאמר אברהם אע״ה: אל נא תהי מריבה וגו׳, ורמז לו שיפרד ממנו, וזה כפתור ופרח בפשט הכתוב, ובחכמת אלקים איך לדבר באופן דיפלומטי עם מי שצריך, והנה אחרי מעשה בנותיו הרחיק ממנו עוד יותר. '''והשנית:''' כמה יש על האדם להשתדל להתקרב אל הטובים, כי תפס הכ׳ עיקר החטא – הפרדו מאברהם, הלמודים מכל זה, נפלאים המה למבין המתבונן בהם. ועוד בהם שלישית, איום מאד, יש ללמוד מזה, כמה צריך האדם להזהר מחטא, ולא לבד הוא עצמו, אבל צריך להוכיח וליסר ב״ב ולכל מי שיש בידו למחות, הנה מה שכתב רש״י ז״ל על הכ׳: ״אחרי הפרד לוט מעמו״: וכ״ז שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו ולעיל וכו׳ באותה שעה כשר היה, והנה לא מצינו מאז עד עתה שום חטא עליו, – רק שנטה אחרי אהבת הבצע, ולא מחה ברועים הרועים בשדות אחרים, ובשביל זה נקרא רשע, ואברהם לא רצה עוד להיות עמו יחד, והראיה כי ה׳ לא נתיחד עמו עבור זה. הגע עצמך, רועה העיר שלוקח בהמה מכל אחד, ורועה לפעמים על שדה אחר, ובעל הבהמה אינו מוחה בו, האם יעלה על דעתנו, שאין להתחבר עמו עוד, כי רשע הוא, או אפילו תרנגולת של אחד נכנסת לגינת אחרים ומזקת הגינה, או הזרעים או הקרקע, היעלה על דעתנו כי אין להתחבר עמו כי רשע הוא – מחמת שאין מוחה בשפחתו? זה לאות כי אין אנו רחוקים מזה ג״כ ח״ו (ויש ללמוד ג״כ כי אין לחוש ללשון הרע או לרכילות לספר למי שיש בידו להוכיחו וללמדו, והראי׳ כי מנין ידע אברהם מזה, וע״כ משום דהרועים שלו קבלו לפניו על לוט, וכמו שהוכחנו מהא דאמר הקב״ה לאברהם ״למה זה צחקה שרה״ ולא חש ללה״ר, אלא כדי ללמדה ולהוכיחה). '''ועוד''' בה רביעית, להזהר הרבה מיצירת תאוה או חמדה וכדומה, – סרסורי החטא, ואם כבר נוצר, שלא לעשות יצירה חדשה, כי כמה מדרגות לכל דבר, והיותר, שלא לבא ח״ו לכלל ״ובשקוציהם נפשם חפצה״, והמועיל לזה הרבה, בעזרתו ית׳, מא׳ ״פסקי בע״ב״, וצריך רחמים גדולים לזה, ועל זה נא׳: שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך וגו׳ (דהי״א כט:יח) פי׳ שלא יברא לנו, ח״ו, יצירת חטא כנ״ל. וזכות הרבים יעמוד לנו להתלמד בכל זאת ולעלות מעלה מעלה אכי״ר. '''מאמר''' נשגב ונעלה הוא, וכל בני הדבק טוב יקבלו אותו בשתי ידים כי ראוי הוא למחיר גדול ואשרי המגיע לו. == מאמר ק״ד == לבני יקירי... נ״י כאור שבעתים! '''יקרתך''' הגיעני לנכון, היטבת לדבר על ענין בדרך שאדם רוצה וכו׳, ולדעתי זו בחינה מוחלטת, ובזה אבין מה שאחז״ל: רצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה י״ר וכו׳ (ברכות יז) ותמיד הייתי תמה מה זה רבותא לר׳ אלכסנדרי שאמר הכי הלא כל אדם שדואג מעט לאחריתו, רוצה ג״כ, עד שנתברר לי, שהרצון באמת לא יוכל להיות רק כשהוא עמל בכל כוחו לכבוש רצונו, ועם כל זה יצה״ר תקיף יותר ממנו, כענין שאחז״ל: (קידושין ל:) אלמלא הקב״ה עוזרו אין יכול לו, ועל זה צריך תפלה ובקשה על עזר השם, כענין שמצינו באברהם אע״ה שהבטיחו הקב״ה: לך לך, ופירש״י לטובתך, ושם אעשך לגוי גדול וכאן אי אתה זוכה לבנים. (מ״ה להתפעל מאד הלא אז״ל: בראשית – בשביל ישראל שנקראו ראשית (ויק״ר לז) ואברהם אע״ה לא רצה בנים למסור להם רכושו או לשחק בהם, אבל רצה להעמיד אומה מסוגלת להכיר בוראם, וכמו שהקב״ה ברא עולמו בשביל ישראל הרי רוצה בכך, ואאע״ה רצה מה שהקב״ה רוצה, ובכל צדקתו הנוראה עד שעל נח הצדיק תמים, – נאמר עליו כי בדורו של אברהם אבינו לא היה נחשב לכלום, ועם כ״ז היה צריך זכות ארץ ישראל דוקא לזכות לבנים, זה מבהיל מאד, כמה זכיות צריך האדם שיזכה לבן צדיק) ואחרי כל ההבטחות והזכיות היה צריך לבקש: ויאמר אברם הן לי לא נתת זרע, והנה בן ביתי יורש אותי, הרי כמה בקשות צריך האדם לזכות למצוה, וכן ר׳ אלכסנדרי אחרי כל העמל שעמל על עצמו לכבוש רצונו, היה צריך תפלות ובקשות לעזור לו להכניע יצרו כי מלאך הוא, ולמסור לו מלאך טוב, היה צריך תפלה ובקשה כנ״ל, וא״כ מי שאינו עמל על עצמו בכל יכולת כוחו – הרי אינו רוצה כלל, ואיך יוכל לקוות על – מוסרים לו מלאך טוב וכו׳ בערכנו הדל אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים. '''ואכתוב''' לך מה שדברנו היום שבת קדש עוד בענין נורא מלוט, לוט היה גדול מאד, לבד הראיות שאמרנו כבר, הלא מצינו בענין נח (ט:ח) ויאמר אלקים אל נח ואל בניו אתו לאמר. ופי׳ הראא״ע ז״ל: ויש אומרים שארבעתם נביאים, והרמב״ן ז״ל כתב בראש נח, או יאמר כי הוא צדיק שלם וגם בניו וב״ב צדיקים, כי הוא למדם כענין שכתוב: כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו (בראשית יח:יט) והנה כבר ידעת מה שיש במדרש: ויש אומרים שאילו היה בדורו של אברהם אבינו לא היה נחשב לכלום, ועמדנו על זה – הלא הקב״ה העיד עליו צדיק תמים, ופירש״י, במעשה ובמחשבה, וא״כ איך יש דורשים לגנאי, הלא כללא הוא כי על צדיק יש לדרוש לשבח, ואמרנו על זה דבר הפלא מאד, מר אחד חדא ומר אמר חדא ולא פליגי והכל לשבח, ואין עתה עת להאריך ואפשר עוד חזון בל״נ. (כונתו על מאמר נו הובא לעיל פ׳ נח) אך עכ״פ, אם על יפת וחם נאמר כי לכה״פ צדיקים היו, כי נח למדם, עאחכו״כ אברהם אע״ה שי״א כי נח לא היה נחשב לכלום בדורו, עאכו״כ שבן אחיו לוט אשר מסר נפשו עליו גם אחרי הפרדו ממנו, היה צדיק בודאי, עליו הלא נאמר בפירוש: אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט וגו׳, היש שום ספק כי היה גדול מאד, כי גם על נכרים שהיו בביתו של אברהם אע״ה כתיב: והנפש אשר עשו בחרן (בראשית יב:ה) ומתרגם בת״א דשעבידו לאורייתא בחרן, ולדעתי היה נראה אחרי דכתיב אשר עשו, קאי על כל מה שלמעלה גם על לוט, שגם הוא היה משעבד נפשות לאורייתא, כענין שאמרו על אליעזר עבד אברהם שהיה דולה ומשקה מתורתו לאחרים, ומכש״כ לוט בן אחיו, ועיין בספורנו סוף נח פסוק לב: וימת תרח בחרן, מה שכתב שמה שתרח לא בא אצל אברם בארץ כנען, אחרי הנס שנעשה לו באור כשדים, ובקראו שם בשם ה׳ עם כל גדולת שמו אז, והיפוך זה עשה לוט וכו׳, והנה הרמב״ן ז״ל כתב בספר דברים על לוט שהיה משרת אברהם, הכי מילתא זוטרתי היא שהיה משרת אברהם, ועל יהושע בן נון נאמר בתורה שבח גדול שהיה משרת משה, ואמרו: כדאי שימושו של יהושע לתת לו גדולה ולא לבניו של משה, מבהיל מאד מה זה משרת אברהם, ועוג מלך הבשן שרת פעם אחת לאברהם אע״ה: ויבא הפליט וגו׳ ולרעה היה מכוין, ועם כ״ז היה מרע״ה מפחד פן יעמוד לו זכות זה, ומכש״כ לוט שהיה מפקיר את עצמו, והלך ממשפחתו הרמה אחרי אברהם לשמשו ולקבל ממנו תורה. ולכן מצינו שגם בסדום היה שומר התורה ואפה מצות. '''והנה''' מצינו שם בפ׳ לך לך יג־ה: ״וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים״ ופירש״י מי גרם שהיתה לו זאת הליכתו עם אברם, ותיכף כתיב ויהי ריב וגו׳ ויפרדו איש מעל אחיו, והנה לא נפרד מאברם רק בשביל כי היה רכושם רב, ולא נשא אותם הארץ לשבת יחדיו, כמפורש שם במקרא, ולא מצינו עליו שום חטא, רק הנראה כי היה לו נטיה מעט לחמדת ממון, לפי רום ערכו, כענין וסביביו נשערה מאד, וגרם לו עוד החטא שהוקל בעיניו לפי ערכו הרם הפרידה מאברם רבו ומחנכו, ראה מה כתיב אחריו (יד־יא־יב) ״ויקחו את כל רכוש סדום וגו׳ ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם וילכו והוא יושב בסדום״ כל הכתוב הזה מוקשה, חדא בפסוק הקודם נאמר: ויקחו את כל רכוש סדום, והו״ל לכתוב ואת לוט ואת רכושו וילכו, ולמה לו לכתוב עוד כתוב בפני עצמו ויקחו את לוט וגו׳, גם בן אחי אברם למותר הוא, אטו לא ידעינן עד השתא כי לוט בן אחי אברם הוא, וגם – יושב בסדום, למותר הוא. '''אלא''' הכתוב הזה מורה באצבע כונת הענין; ויקחו את לוט במיוחד שלא כדרך הטבע, כי בן אחי אברהם הוא, וגם חניכו וגם משרת אברהם ואי אפשר להם ליקח אותו, אך מי גרם לו זאת: ולוט יושב בסדום, ישיבתו בסדום גרם לו שיוכלו לקחת אותו, וכן כתב רש״י מי גרם לו זאת – ישיבתו בסדום, כענין שאמרו (שמו״ר ו־א) אני ארבה ולא יסור לבבי, ומה כתיב אחריו: ״ונשיו הטו לבבו״, ואם כי אמרו כי בקשו להטות ולא הטו, אבל אחז״ל (שם) על זה: נוח היה לו לשלמה שיהא גורף ביבים וכו׳ ושלא יהא נכתב עליו המקרא הזה. ובגמרא שבת נ״ו בלשון אחר אפשר יותר קשה, וכן על לוט נאמר במד״ר הסיע עצמו מקדמונו של עולם אמר אי אפשי באברהם ובאלקיו, אין כונתי לדמות לוט לשלמה המע״ה, אין עלי לדבר במופלא ממני ח״ו, רק שכתב רש״י ז״ל, אחרי הפרד לוט מעמו – הל׳ כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו, ועל זה כתבנו שאין לטעות שהיה ח״ו רשע – כפי שאנו סוברים באופן שטחי בתכונת רשע וזה אי אפשר, כאשר הוכחנו בענין לוט מכבר במאמר מיוחד, וגם פה, והראנו דוגמא משלמה המע״ה, כי כבר ביארו חז״ל לא כמשמע מפשט הכתוב, רק בקשו להטות. וכן כאן – לא כמשמע כפשטות חז״ל, רק לפי מדרגתו הרמה לא כיון בזה האמת – בשביל נטית חמדת ממון, כי לא היה לו לבחור ישיבתו בסדום בשביל ממון, ואחרי שלא כיון האמת, מותר להם לאמר מה שאמרו. והנה הראו לו מן השמים כי לא הרויח מאומה, כי העושר שהשיג בשביל אברהם, אברהם השיב לו, והרי רכושו של אברהם הוא, כל זה הראו לאדם גדול כלוט – מן השמים, ולאחר אין מראים לו מן השמים, ע״כ יש על האדם לפחד תמיד שלא יפול ח״ו ברשת חמדת הממון, ״אם בארזים נפלה שלהבת וכו׳״ ולוט שהיה מחונך מנעוריו ללכת בדרכי התורה, וממי למד מראש הפילוסופים וראש המאמינים, בודאי נשרש בו כל המדות טובות בטבע שני עד גמירא, מ״מ קרה לו מה שקרה מה יעשו מושרשי מדות פחותות, וחסרי הדעת, להבין חיובי אמונה לתכליתו, עאחכו״כ שצריכים להזהר בשבעים שערי זהירות שלא יקלטו ברשת חמדת הממון, להעבירו על דתו ח״ו, ויש ליחד קביעות מוסר על זה, והבא לטהר מסייעים אותו. '''ואכתוב''' לך עוד ראיה על גדולת לוט, בפ׳ וירא (יט־ג) כתוב: ומצות אפה ויאכלו, מאי נפק״מ איזה פת הכניס לאורחים, אם פת עבה כחמץ או דקה כמצה, אלא להודיענו גלוי, כי שמר את התורה, ובפסח לא ימצא כלל בביתו חמץ, ואולי גם לאורחים פרסם להם שמירת התורה, כאשר קבל מרבו ומחנכו אברהם אע״ה, גם בפ׳ לך לך (יג:ח) כתיב: כי אנשים אחים אנחנו, ופירש״י בשם מ״א דומים בקלסתר פנים, והנה ביוסף כתיב שהיה זיו פניו דומה ליעקב, וכן ביצחק בפ׳ תולדות, הקב״ה צר פלסתר פניו של יצחק בדומה לאברהם, הלא דבר גדול הוא. וכן נראה, כי מי הכריח למדרש להודיע, אלא ע״כ להודיע גדולתו, ומ״מ קרה לו מה שקרה לו כנ״ל, וכן גבי ויפרדו כתיב עוד ״איש מעל אחיו״ ולא כתיב מעל שני. והנה כלל הדבר מכל הנ״ל, כי כמו הקונה סחורה מדקדק אף על פגם כל־דהוא, כן התורה, דכתיב בה אמת קנה (משלי כג:כג) מדקדקת ומפרסמת חסרון כל־דהוא, ע״כ ראוי לקרותו בשם־מאמר ״תורה דכתיב בה אמת״. וזה כפתור ופרח, וניחא בזה כמה דברים מוקשים מאד. '''דבר''' נפלא הראינו עוד, מה זה דבר הכתוב בתורה לשבח, – ברכה גדולה, לגנאי – קללה גדולה. לשבח – כבר כתבתי לך מנח איש צדיק, כתב רש״י זכר צדיק לברכה, והנה רק השבח – היא ברכה גדולה, כיון שנכתב בתורה, לבד שכר צדקתו, והגנאי קללה גדולה, על פסוק ואנשי סדום רעים וחטאים – כתב רש״י: רבותינו למדו מכאן שם רשעים ירקב, ואיה הרקבון הכתוב כאן, אלא ודאי כי אין רקבון יותר מהגנאי הכתוב, לבד עונש העבירה, ועוד כתב רש״י שם: ואעפ״כ לא נמנע מלישב עמהם. והנה תראה מה חסרון עושה, לוט סמך על גודל דעתו שלא יזיקו לו הרשעים הארורים, אברהם אע״ה עם רוב צדקתו ושונא בצע שלו, עד שאמר למלך סדום אם אקח מחוט ועד שרוך נעל, אף שעל פי דין כיבוש מלחמה שמו כיבוש, ועל פי דין הרי הם שלו, ובפרט כי כבר היה יאוש גמור ושינוי רשות, ורק שאל יאמר אני העשרתי את אברם, ורכוש סדום מי יודע כמה היה, כנאמר גבי לוט: וירא וגו׳ כגן ה׳ כארץ מצרים, ונאמר על סדום גאון שבעת לחם, הרי כי הרכוש היה רב מאד מאד, ועם כ״ז אמר אם אקח וגו׳, ועם כ״ז לא האמין את עצמו. ואמר ״הרמותי ידי״ ופירש״י לשון שבועה, ושמעתי כי יש במדרש על זה: צדיקים קופצים ונשבעים נשבעתי ואקיימה, היינו אשר כתבנו שחשד את עצמו פן ימיתנו יצרו, ולוט סמך על עצמו, אשכון עמהם ולא יסירו לבבי, ראה מה חסרון קל עושה גם באדם גדול כמוהו, מבהיל. == מאמר ק״ה == ==== כי משחיתים אנחנו את המקום הזה וגו׳ וישלחנו ה׳ לשחתה (בראשית יט:יג) ==== אכתוב לך על גליון הבא מירושלים, כי ראוים הדברים להכתב על גליון מירושלים, – הערה נפלאה, מה שהערנו על יום השנה לפטירת אאמ״ו ז״ל בלמוד פרק יציאות השבת: לראות כי האדם יכול ח״ו, להאבד בתנועה אחת קטנה מאד, בהפיכת היד, פשט ידו לפנים והיה בידו תפוח והפך ידו ונפל לתוך ידו של בעה״ב חייב סקילה – בהתראה, ונעקר מן העולם ביסורים קשים, בשביל הפיכת יד בעלמא, משא״כ אם לא הפך, ובעל הבית לקח מידו, פטור. '''ומעתה''' כמה נקל לאדם שיתהפך דעתו לצד הרע ח״ו, כמו בדבריו נקל להתהפך בדברי גאות אשר היא קשה יותר מחילול שבת, כי כל אדם שיש בו גסות הרוח כאילו כופר בעיקר, וכהנה הרבה, כגון בחמדת הממון, כוחי ועוצם ידי יפרנסוני, הוא סובר מצוה קא עביד, ויכול להיות כי אין זה רק חמדת הממון, וכהנה רבות, מקידוש השם – לקידוש עצמו ר״ל. וזהו ״אין בין גיהנם לגן עדן אלא כחוט השערה״. ומעתה אנו רואים, – היותר גדול – כמה מוסר צריך וכולי האי ואולי, קשה לי עתה לפרט כמה פרטים, וזהו ״בארח זו אהלך טמנו פח לי״ (תהלים קמב) הרחמן יצילנו, ו״בראתי יצה״ר בראתי לי תורה תבלין״ דוקא (קידושין ל:), שמע נא עוד דבר מבהיל מאד, כמה צריך שלא יתגלגל מתוך ידו במקום האסור. גרסינן בסוטה מא ע״ב: ״המחניף לרשע סוף נופל בידו ואם אינו נופל בידו נופל ביד בניו ואם אינו נופל ביד בניו נופל ביד בן בנו שנא׳: ויאמר ירמיה הנביא אמן כן יעשה ה׳ וגו׳ (ירמיה כח:ו) וכתיב ויהי הוא בשער בנימין וגו׳ (שם לז:יג) וכתיב ״ויתפוש יראי׳ בירמיהו ויביאהו אל השרים״ ויראיה היה בן בנו של חנניה נביא השקר, וכתב רש״י: חנופה היא זו שהיה לו לומר בהדיא שקר אתה ניבא עיי״ש בפנים. והנה דברי ירמיה היה מי יתן ויהיה כדברך אבל ״אך שמע נא הדבר הזה אשר אנכי דבר באזניך ובאזני כל העם וגו׳ בבוא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו ה׳ באמת״ (שם כח:ט) הרי שאמר להם כי הוא נביא שקר, ואך כי לא אמר תיכף בהדיא שקר אתה ניבא, תופסת הגמ׳ כי נתגלגל מת״י חנופה, ולכן נפל ביד יראיה בן בנו של חנני׳ מבהיל מאד! כי גם ירמיה הנביא נתפש בדבריו בחנופה, ולמדו ממנו הלכה לדורות, החונף לרשע נופל בידו. מבהיל הוא, כי גם זאת נקרא חנופה, אף שביאר אח״כ, כי יתראה שקרו להלן. ומעתה התבוננו וראו, אנשים כערכנו, כמה נקל להתהפך ח״ו כרגע, מצד הטוב אל צד הרע ח״ו. ונבין מאד אזהרת התורה: ״שימו לבבכם על דרכיכם״, אכי״ר – לשום לבבנו על דרכנו. (וכענין זה מצינו גבי מלאכים – ״כי משחיתים אנחנו״ (בראשית יט:יג) תלו הדבר בעצמם, והיה להם עונש על זה, אף שביארו אח״כ: ״וישלחנו ה׳ לשחתה״, מ״מ היה אח״כ, ולא קודם! כאשר אמרתי לך הלכה למעשה מזה, דבר נפלא. וכל הנ״ל הלכות קבועות הנה – הלכה למעשה). '''ולמדנו''' מזה, עומק הדין עד היכן הוא, ידוע מה שירמיה הנביא סבל בשביל כלל ישראל, עיין בירמיה כו:יא ״ויאמרו הכהנים והנביאים אל השרים ואל כל העם לאמר משפט מות לאיש הזה כי נבא אל העיר הזאת כאשר שמעתם באזניכם״. והוא אמר להם ״השם שלחני להנבא וגו׳״ ושם בפסוק יד: ״ואני הנני בידכם עשו לי כטוב וכישר בעיניכם אך ידע תדעו כי אם ממיתים אתם אותי כי דם נקי אתם נותנים עליכם וגו׳ כי באמת שלחני ה׳ עליכם לדבר באזניכם את כל הדברים האלה״ יעוין שם בפנים. והנה גברו אנשים רשעים ואמרו דוקא להמיתו, ורק ״יד אחיקם בן שפן היה את ירמיה לבלתי תת אותו ביד העם להמיתו״ ואח״כ שם – כז נאמר: ״כה אמר ה׳ אלי עשה לך מוסרות ומטות ונתתם על צוארך״ וירמיה נשא את המשא הזה תמיד. '''וידוע''' בספר ירמיה מה שסבל ירמיה הנביא צרות רבות מאד מאד, כמו שנאמר באיכה: ״אך בי ישב יהפך ידו כל היום״, והנה אח״כ שם כח׳ כאשר אמר חנניה: כי ישיב ה׳ ״את כל כלי בית ה׳״ וגם ״את יכניה ואת כל גלות יהודה״, כמבואר שם, ואח״כ פסוק י: ״ויקח חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא וישברהו״, יעוין שם בפנים. וזה לא כבר היה קרוב למיתה, ומה זה חידוש כי היה אומר לחנניה בלשון רכה: מי יתן והיה כדברך אבל ״אך שמע בא וגו׳״, כמבואר לעיל. ועם כל זה, לא ויתר לו כלל ונפל ביד בן בנו, כמו שנאמר שם א פסוק טו: ״ויקצפו השרים על ירמיה והכו אותו ונתנו אותו בית האסור וגו׳ כי בא ירמיה אל בית הבור וגו׳ וישב שם ירמיה ימים רבים״, הא לנו עומק הדין כמה מכוסה הוא מבני אדם. '''ולראות''' עוד מחז״ל, כמה לא נשאו פנים גם לנביא גדול כירמיה. הנה כאשר נראה דבריהם ז״ל ״כל המחניף לרשע בסוף נופל בידו״, נראה לנו כי יאמרו זאת על מי שהוא מושרש בחנופה כל היום, והנה גם על ירמיה הנביא אמרו זאת, ומה היה שם – תנועה קלה, ההפרש שבין לשון רכה ללשון קשה, מבהיל מאד! '''(העתקה''' ממכתב לבנו) מאד מאד צריך האדם להזהר שלא להכנס ח״ו בגבול חמדת הממון. ראה המאמר עם ההוספה, שמבהיל מאד על עומק הדין והדקדוק, אחרי הסבל הפלאי שסבל משליחותו לכלל ישראל להיטיב עמהם, ולא שמעו בקולו עיין ירמיה טו:י אוי לי אמי וגו׳ עי׳ ירמיה כ:ח: כי היה דבר ה׳ לי לחרפה ולקלס כל היום, אחרי כל זאת בשביל דבר קל שנתגלגל מתחת ידו נענש כל כך, אה אה מה נאמר ומה נדבר אין לנו אלא להשען על אבינו שבשמים, ולבקש עזרה, אקצר עתה, תחיה חיי ברכה כברכת א,. == מאמר ק״ו == ==== וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה׳ (בראשית יט:כז) ==== א״ר חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו וכו׳ ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום דכתיב: וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר: ויעמוד פינחס ויפלל (תהלים קו:ל). מה זה דבר כל כך שבשביל זה אחז״ל אלקי אברהם בעזרו? הענין כי אז״ל (אבות ד:ג) אין לך דבר שאין לו מקום, אך כשמכירים את מקומו אז הדבר דבר הוא, למשל כזית מצה במקומה ובזמנה מצוה רבה היא, באין מקומה היינו אחר זמנה ולא כלום היא, וכן הרבה, וכן הוא במילי דשמיא וכן במילי דעלמא, – כל דבר יש לו מקום וגבול, למשל מי שעושה גמ״ח עם אחרים, כל אדם יש לו מקומו וגבולו, יש שמלוה לו רק מעט, כי אין בטוח רק על סכום לא גדול כמו עשר ל״י וכדומה, ועל חמשים ל״י יודע בעצמו כי אין זה מקומו המוגבל להתחסד עמו, ויש מי שבטוח גם על מאה, ויש על אלף וכדומה, והנה גדר התפלה כאילו עומד ממש נגדו ית׳ ומתחנן אליו כאשר יבקש איש מרעהו, וכמו שאז״ל (סנהדרין כב) המתפלל צריך שיראה כאילו שכינה עומדת כנגדו, ולכן מי שיש לו ציור כזה, בודאי ישמור מקומו המוגבל בערכו, ויתבייש לבקש דבר שאין זה מקומו לפי ערכו, היינו חננו מאתך דעה בינה והשכל, אחרי שיודע שאינו עמל בחכמה, ואמרו (מגילה ו) ולא יגעת ומצאת אל תאמין, ולכן מקבל על עצמו קודם ברכת אתה חונן להתיגע בחכמה, וכן בברכת השיבנו, לעסוק בתשובה, והנה מי שעומד במדרגה זו, כבד הגיע למדרגה גדולה במקומו כזה, ושפיר אז״ל: אלקי אברהם בעזרו ואומרים עליו הי חסיד הי ענין. == מאמר ק״ז == דברנו איך שהתפלה מקומה בשורש השלמות, כי שורש השלמות הוא אחרי כל ההשכלה של אמונה הוא כדי להגיע למדרגת הכרת ההשגחה, ולא כמו דרך הצדקות והחסידות כפי שסוברים העולם פי׳ הנהגת צדקות וחסידות (פרומקייט) בלא השכלת אמיתיותם, למשל אם יאמרו לאדם: מה תצעק בראש־השנה על גלות השכינה, תצעק על לחם, יכעוס ויאמר הלא אמר שלמה המע״ה הבל הבלים וא״כ העולם הבל – ולמה אבקש על הבל, רק אבקש על גלות השכינה כמו ששלמה המע״ה בקש רק על חכמה ודעת, אבל לא יבין כי הן אמת ששלמה המלך אמר בחכמתו הבל הבלים, אבל הוא לא אמר כזה, ואם יאמר הוא הבל הבלים, אינו רק כמדבר בעד אחרים, והראיה שאם יגעו בו כחוט השערה בשלו, ימלא קצף וחימה, וגם בעת שידבר כי העולם הבל הבלים, הוא כמו שמדבר על מיתת זולתו – פלוני מת, אבל הוא לא ימות, כידוע: בר נש אזיל בהאי עלמא וחשיב וכו׳. ונמצא כי עיקר עמל האדם – שהוא יאמר הבל הבלים ולא כמדבר בעד אחרים, והנה המתחסד ואוחז בצדקות המורגל בעולם בלי השכלה ודעת, הלא יסבור שיש לקחת הבל הבלים באמונה, אבל האמת – אם רק יאמין בהבל הבלים – אבל לא יבין בעצמו בהרגל ובקנין ע״י רוב עמל והרגל, אין אצלו הבל, על כן צריך לקחת זאת בלא אמונה שטחית רק ישריש בדעתו ובמחשבתו הרבה בזה להבין בהרגשו – כי העולם הבל, ובזה יתהבל העולם אצלו, ובזה הבלתי משכילים להיטיב, מוטעים, כי הם סוברים כי אין מה לעסוק בזה בבינה ודעת, כי הלא כבר אני מאמין בדברי שלהמע״ה להבל הבלים, וכן במדות – מה לי לעסוק בהרגלים ובמועצות ובתחבולות, הלא אני מאמין שאסור להתגאות וכדומה, ולכן מוטעים פשוטי העולם אשר אינם מתפעלים כלל מאחרים השוברים רצונם בכבוד וכדומה, וג״כ מטעם הנ״ל כי לוקחים הנ״ל בדרך אמונה – אני מאמין לאסור להתגאות וכדומה, וא״כ מה יש להתפעל – אטו אני איני מאמין בזה, אבל באמת צריך לקחת זאת לא כמו צדיק במצות אנשים מלומדה, רק אני בעצמי אחקור לדעת זאת בשכלי וביגיעתי, ובזה ישתרש בלבו היטב, וזה הענין שאמר ר׳ יוחנן בן זכאי לתלמידיו כשברכם ואמר להם (ברכות כח) יהי רצון שיהא לכם מורא שמים כמורא בשר־ודם, אמרו לו עד כאן ולא יותר וכו׳ פי׳ שהוא אמר להם לפי מדרגתם הגבוהה, אבל מ״מ העיר להם עוד לפי מדרגתם – שהשגחה יקחו בגדר חקירה ולא באמונה לבד, כי בגדר חקירה יושרש בם בחוש היטב כאילו עומד לפניו ית׳ ממש, כמו המתבייש בפני בני־אדם, וזהו כונת הפסוק (תהלים קלט:א) ה׳ ״חקרתני״ בדרך חקירה כי – ״ותדע״ פי׳ כי אתה משגיח, וזה מטרת התפלה לראות כאילו שכינה עומדת כנגדו. אכי״ר. == מאמר ק״ח == דברנו ענין נשגב, כי הנה כל העמל והיגיעה ביראה ומדות, הוא רק להגיע להכיר את ה׳ כפי יכולת האדם, על כן מי שאינו עוסק בהם כפי דרכי העמל המצטרכת בהם, לא הגיע להמטרה כלל, הא למה זה דומה – למי שצריך לנסוע למקום מיוחד, והלך הלוך והלוך, וכיון שקרב להמקום עמד מהילוכו, הרי זה לא הגיע להמקום, כי בזה – להכיר את גדולת הקב״ה צריך האדם ללכת בדרכיו ית׳, וכיון שמקנה בנפשו התשוקה למדותיו ית׳ כמו הרחמים, האריכות אפים, ההעברה על מדותיו, ממילא ימצא בו ית׳ המדות הללו לאין תכלית, ומזה יכיר אותו ית׳, וכן ביראה – כאשר יתבונן בהתבוננות גדולתו ית׳ מיצורי כפיו, יכיר גדולתו ית׳, וממילא תבין – כי באם האדם לא הכין עצמו לעמל שבירת התאות והמדות בכוח רב ועצום מאד, כי כוח גדול וזמן רב צריך כשירצה האדם להטות עץ קשה שכבר נכפף משני צדדיו לכפוף אותו להיפוך, וכן דבר קשה מאד ההתבוננות לעלות מעולם החיים לעולם הדעת, כי באמת ההתבוננות האמיתית אינה רק כשיגיע האדם להתפשטות הגשמיות, כי בלא זה – הלא טרדת החומר ותאותיו – מפריעים ראיה זכה לראות מהו טוב, וא״כ כל תכלית התבוננות – להגיע להתפשטות הגשמיות, ואז יבין להבחין בין טוב לרע, ועל זה סובב הולך לימוד המוסר וענין התפלה, וממילא תבין כמה רחוק האדם מהאמת, אשר לא הגיע לאלה, וה׳ ית׳ יעזרנו להגיע אליה. == מאמר ק״ט == ==== ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ וגו׳ (בראשית יט:לא) ==== אכתוב לך מה שדברנו היום לעת ערב, להשתומם מדרכי שמים בפ׳ וירא (יט:לא) ״ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ וגו׳״ (ב״ק לח) בשכר שקדמה לדבר מצוה, קדמה ארבעה דורות לכלל ישראל, ועיין בב״ק לח ע״ב, כי לדבר מצוה נתכונו, ועם כ״ז בשביל שלא נתביישה להודיע שהוא מאביה נתעברה, ובזה לא עשתה כדין, ע״כ הותר לישראל לעשות בהם אנגריא כל ימיהם, והצעירה שדברה בהסתר, נאסרו ישראל לעשות בהם אנגריא כל ימיהם לעולם, ובשביל שלא קדמה לדבר מצוה לילה אחת, אבדה ד׳ דורות שקדמה הבכירה לישראל. הרי שני כללים יוצאים מזה, להנהגת האדם, לראות כמה גדול כח הכונה לדבר מצוה, והב׳: לראות איך הקב״ה אינו מוותר כלל בשביל דבר מגונה שיש באדם במעשהו, תעיין בזה ותשתומם היפוך מהנהגת האדם – אם יראה דבר טוב מוותר על הכל ולהיפוך ההפך מזה, אלה דברי אביך מברכך ברכת הדיוט שלום רב לך בתוך כ״י. == מאמר ק״י == ==== ויעל לוט מצוער וגו׳ וישב במערה וגו׳ ותאמר הבכירה אל הצעירה וגו׳ ונחיה מאבינו זרע (בראשית יט:ל-לא) ==== זכרון דברים. א׳ דברנו הערות מלוט ובנותיו, הדקדוק עם כל אחת ואחת, והשכר כל אחת לפי מעשיה, (נזיר כג) זאת הקדימה למצוה ואעפ״כ פרסמה וגנאי לה לעולם, וזאת העלימה אבל נתאחרה לדבר מצוה וקבלה עונשה, ולוט לדעת הגמ׳ (שם) נתכוין לעברה, והקשינו הלא נאמר (בראשית יט:לג) ולא ידע בשכבה ובקומה, ואיך אמרו ז״ל (נזיר כג) ובקומה ידע, והיה לכתוב בשכבה לבד, ודברנו כי באמת לא ידע בקומה, אבל ענין התבוננות תלוי בתאוה, והמתאוה מעלים ההתבוננות, כי הוא היה לו להבין מהמעשה, אבל רושם של נקודה יש בזה, פי׳ נקודה משהו היתה בלבו – של תאוה, – לפי הבחנת בוחן כליות ומחמת רושם תאוה במשהו העלים ההתבוננות, ולכן נאמר: ולא ידע ובקומה, אבל החוקר לב ידע הנקודה של תאוה, כמבואר בנזיר כג, וזה כונת על ובקומה, וחז״ל המה המבינים על רמיזותיו ית׳, והבינו זאת והפלא הוא. '''ב׳''' ענין אברהם אע״ה שהיה לו כוח הפכי, התנהג עם לוט עם דרך ארץ, ואעפי״כ לא נטה מדרכיו כמלא נימא בשביל אחרים אף נגד ד״א, כמו שאז״ל (ראה אבות ו:ו) אין התורה נקנית אלא במיעוט ד״א, ולא הרבה, כי לא רצה לקבור את שרה עד שקבל עפרון הכסף כי עכו״ם נהרג על פחות מש״פ, ומכי מטי זוזי איסתלק לו ולא קודם, אף שהיה גנאי זאת לעפרון, כנאמר (בראשית כג:טו) ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני וביניך מה היא, אבל הוא ז״ל לא חשש לזה, לקיים מאז״ל (ראה בב״ב קיב) גנאי לצדיק להקבר בקבר שאינו שלו, והבן בזאת הטעם מזה, כי נפלא הוא. '''ג׳''' (בראשית כג:טו) ״גר ותושב״ דיקטון של גר לוקח הרבה מעות הקבורה, דיקטון של תושב – להשתתף תמיד בהוצאות בית קבורותיהם ״אנכי עמכם״ בהתחיבות. ״רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה׳״ (תהלים לד:כ) והנה אמרו (ברכות ה) לא הן ולא שכרו, אבל הכונה הרבה צרות סובל האדם עד שנעשה צדיק – לכבוש תאותו ורצונו, ואין האדם יכול בטבע לסבול כל הכפיות וההתנגדות העוברות על הצדיק, ונגדו, אבל השי״ת עמו ומכולם יצילנו ה׳. '''ד׳.''' ענין הכ׳ (קהלת א:ג) מה יתרון לאדם בכל עמלו, היינו מופת על מצות מעשיות – לגשמי שיהיה רוחני, על פי מצות ה׳ ית׳, והראינו מופת למצות מעשה, וסתירה עצומה לדברי הפילוסופים על ענין מעשה – מיני׳ ובי׳ הפלא מאד, לדבריהם יוקשה – איך יכול להיות גשמיות ממנו ית׳, אבל האמת כי גשמיות ג״כ רוחניות הן, ״כי לא על הלחם לבד יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה׳ יחיה האדם״ (דברים ח:ג) היינו כל דבר הוא רוחני על כל מוצא פי ה׳, ואין ביכולת האדם להבין זאת כי זה מסודות הבריאה, ולכן ניתנה התורה על ענינים גשמיים, והמצות ג״כ באופנים גשמיים בעולם המעשה, כי על ידי קיום המצוה כדינה בכל פרטיה, – בזה נעשה המעשה רוחני במוצא פי ה׳, ולכן יש להבין כי העושה דבר בתאוה עצמית אשר אינו נעשה על פי התורה, נשאר גשמי, והגשם אינה הויה באמת רק צל, ונמצא מסולק ממוצא פי ה׳ ואין לה מקום כי מסולקת מהשגחתו ית׳, וזהו גיהנם – ״הקב״ה הופך פניו״ פי׳ אינו משגיח ונשאר בהסתר פנים בלי בעלים כביכול, ואנחנו נוכל להבין כמה אבדה הארץ שאין לה מנהיג (אבות ב:ב) איש את רעהו חיים בלעו, ובדמיון זה גיהגם – מסולקת השגחתו ית׳, ומכש״כ המעשה האסור מתנגד לציוויו ויוצא מגדר השגחתו על זה, ונשאר המעשה בעצמה גיהנם ומתוקן לה מקום שאינו בריאה למעשה – שאינה בריאה, והיא היא בעצמה ג״כ גיהנם, ואין להם מנוחה בגיהנם כי מעשיו אינם בגדר בריאה שיהיה להם מקום, ונמצא כי עולם המעשה תלוי במעשה דוקא להקרא ולהיות עצם רוחני במוצא פי ה׳, וזהו ״מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול״, המעשה בעולם הזה מה יתרון לה, בשלמא השכלי שמתנהג בהם על פי השכל – נשאר לאדם לעולם, משא״כ המעשה הגשמי, ומה יתרון לה בכל עמלו – והלא הם גשמי – וגשמי הלא לא יוכל להתקיים, כי המורכב – הכליון עקוב בעקביו וקשור בו, וע״כ כי על פי התורה נעשים גם הפעולות הגשמיות רוחניות וישארו לעד, ושפיר יש להם יתרון, והבן. == מאמר קי״א == ==== ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי (בראשית כ:יא) ==== (בגמ׳ ב״ק צב מובא ברש״י שהעיקר בזה בענין דרך ארץ אכסנאי שבא לעיר על עסקי אכילה וכו׳ או על עסקי אשתו וכו׳ ולזה מובא מאמר דלהלן) ״כל שאינו בדרך ארץ אינו מן הישוב״ ממכתבך היום אלי, ראינו כי ידידנו וכו׳ נסע ליפו ללמוד בפרישות שם, חשתי ולא התמהמהתי לכתוב היום, להשיב לו בשמי, כי שגה בזה הרבה מאד מאד, ואיך יעשה דבר כזה בלא שאלת פי, הלא כתב לי כמה פעמים שהמאמרים משיבים רוחו ויפיחו רוח חיים, והאמת כן הוא כי הלא דברי א׳ חיים המה, ואיך יעשה דבר כזה, להשליך אחר גוו מקום מים חיים, ואיך לא יחוש פן זה בכלל – ״חסרון לא יוכל להמנות״ זה שנמנו חבריו לדבר מצוה וכו׳ (ברכות כו.). '''ודע''' כי לא יוכל לעשות דבר זר כזה, בלי ישוב הדעת הדק היטב, רק מי שאין לו הרגש ב״נושא בעול עם חברו״, ומי שיש לו לב להתבונן בזו המדה – אשר כללו חז״ל במלות קצרות כאלה – היקף רב כ״כ, עד שיבין באר היטב, שכולל כל התורה כולה להפליא, יבין, כי אי אפשר כזאת מבלי תורה מן השמים, ויבין למה מנוה חז״ל בקנין התורה, כי מה שייך זאת לקנין התורה? אבל המבין יבין, כי שייך מאד, וממש כח אחד הוא, ויבין, כי מי שאין לו הרגש בזו המדה, אינו מן הישוב ממש – למבין. '''והנה''' כל החוקרים קראו לאדם – מדיני, פי׳ – כי קיום העולם בלתי אפשר רק על־ידי כולם, ולמה נברא כך, האם לא היה יכול ח״ו בורא עולם לברא מבלי שהם יצטרכו זה לזה? אבל הוא להורות, כי האדם צריך לדאוג על תיקון נפשות של זולתו כמו לעצמו לו, ויען כי האדם אין לו הרגש רק במילי דעלמא ולא במילי דשמיא, ע״כ נברא העולם באופן שמה שהוא דואג לזולתו – היא היא דאגת עצמו. כדומה, עובד אדמה דואג להכין לחם לבנ״א, והיא הכנה לעצמו, למען ירויח בזה, להיות לו כל צרכי האדם במלבושים וכו׳, וכן החנוני נוסע להכין מלבושים לבנ״א למקומות רחוקים, והיא היא הכנתו לעצמו, וכן בכל עניני העולם, כנ״ל. ומזה יבין המתבונן כי עאחכו״כ במילי דשמיא – כש״כ וכש״כ הוא כי דאגתו לזולתו היא היא דאגתו לעצמו. וזה מחסדי השי״ת, אשר הוא דורש טובת האדם בלי תכלית, ורצה להעניקו, שיהיה לו חלק טוב בכל העולם, וברא תקון הגוף בזה האופן, ויבין מזה תקון הנפש ג״כ – דוקא בדאגה לזולתו, וכל מי שאינו דואג לזולתו, אינו דואג לעצמו כפי מה שנתבאר. '''ומה''' יפה ונעים עפי״ז באור ״כל מי שאינו בד״א אינו מן הישוב״ כי אחרי שאינו מכיר במהות יסודי הבריאה, כי האדם נברא באופן שיבין, כי דאגת זולתו – היא היא דאגת עצמו, א״כ אינו מכיר ויודע ישובו של עולם, ואסור לו לדור עם הבריות, כי הבריות מסתכנים ממנו, כמאמר החכם בספר ״מגדל עוז״ בפ׳ ד״א וז״ל: וכל מי שאינו בדרך ארץ אינו חשוב לכלום, אלא כמו בהמה וחיות המדבר, ועליו נאמר ״ועיר פרא אדם יולד״ עכ״ל. '''נתבונן''' נא, אילו אברהם אע״ה לא היה דואג לפרסם אלהות בעולם, מה היה לנו, היינו ח״ו אבודים משני עולמות. אילו לא היה מרע״ה מוסר נפשו, כשעלה למרום לקבל התורה – כידוע מאז״ל בזה, מאין היינו יודעים הלכות של דרך ישובו של עולם, היינו מסכתא דרך ארץ? ומישובו של עולם נבין, אחרי כי האדם צריך לדאוג על תיקון גוף זולתו, כש״כ תיקון נפשו, אשר על ידה ר״ל הנפש, יחיה גם הגוף העכור חיי נצח בזכוך חמריותו. '''תדעו''' כי רצוני היה להאריך בזה הפרט הרבה, אך קושי הכתיבה – לא אליכם (כך צריך לכתוב בא׳ ולא כמו שרגילים העולם לכתוב, עליכם בע׳, כי כך כתוב בקרא – אליכם בא׳, הנראה אליכם – משמע עם כל הנלוים לו, ראו מזה ג״כ – כמה צריך האדם לדאוג לזולתו, ולכלול ג״כ כל הנלווים אליו, שלא יהיה להם כל צער, כי המקרא הזה כתוב באיכה א:יב, והתבוננו, כשירמיהו היה אז בצער גדול כזה, לא שכח לברך אחרים שלא יהיה להם צער כזה, וחז״ל למדו מזה: ״מכאן לקובלנא מן התורה״ (סנהדרין קד:) ובלי ספק אילו לא היה להם הרגש כזה, ־לא היו מרגישים ללמוד מכאן ״קובלנא״, להשתומם למבין דבר מירמיה ומחז״ל, כמה היו דואגים לאחרים – הפלא ופלא) בעוה״ר – גרם לי שלא אוכל להאריך, אך דעו נא, כי זה כטפה מן הים בזה, לא מחמת שאני יודע הים, אבל מהטפה אשר אתנו, אבין, כי יש ים גדול ורחב ידים בזה הענין! אלו לא זכינו ממוסר רק המכתב הזה דיינו! '''גם''' עליך ידידי, אתמהה, כי כתבת (דברי הוללות – במחילה מכבודך) שאתה מקנא את ידידי שנסע ליפו ללמוד בפרישות, אני איני מקנא אותו כלל, ואני חס עליו שעושה דבר בלי חשבון, ואינו מבין מה זה פרישות, אם לא טוב לו, מקום שכל ישראל היו עולים לרגל שם, ולא לנסוע משם ליפו! א״ד דוש״ט בלו״נ היום יום ג׳ ויחי ז׳ ל״עשירי״, אגמור מאמר ״כל שאינו בד״א אינו מן הישוב״. '''דבר''' פלא מצאתי ברד״ק, יונה שברח תרשישה, ותמיד היה מוקשה לי הדבר מאד, איך ברח מלפני ה׳? חס מלהזכיר כזאת! ומצאתי בדד״ק, בשם מדרש חז״ל, שהיה ירא פן תבוא לו עוד הנבואה, ויצטיך להוכיח לנינוה, והוא לא רצה זאת, כי עכו״ם נוחים לשוב בתשובה, ויהי ח״ו קצף על ישראל, ששולח להם נביאים תמיד ואינם שבים, וברח לחו״ל, כי בחו״ל לא תבא הנבואה לנביא כידוע, וזהו שנא׳ ״מלפני ה׳״ ולא כתיב מה׳ כי ״אנה מפניך אברח״. '''ראו''' כמה היה טוב בעיניו להתרחק מארץ חמדה טובה, רק למען טובת כלל ישראל, הרי כמה יש לאדם לישא בעול עם חברו, אף לסבול צער גדול כל ימיו, ומכש״כ – למנוע מעצמו עונג של נבואה, אשר העונג בלי תכלית, והכל רצה לסבול, בשביל טובת זולתו! ומה שיש לדבר בזה עוד, אין כאן מקום להאריך. == מאמר קי״ב == ==== וירע הדבר בעיני אברהם על אודות בנו וגו׳ וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים וגו׳ וישלחה וגו׳ (בראשית כא:יא-יד) ==== אכתוב בקצרה מה שנתעוררתי בש״ק העבר פ׳ וירא, מי יתן והיה לבבי שלם כאשר אבין מעט, להודות ולהלל ולשמוח בחלקנו, שנפלה לנו חבלים בנעימים, במתן תורתנו, בסדר אחד של וירא, היש קץ ללמודים הנפלאים שאנו לומדים מהם, אשר בכוחם למבין לקנות מהם מדות טובות ותכונות נשגבות, גם מפשטות הדברים. '''בנוהג''' שבעולם, איש חולה רוצה וצריך מנוחה, ושמח כאשר ינוח מטרדות, כי כן יאות לבריאותו, היאומן כי יסופר, – בן תשעים ותשע שנה, מל את עצמו, והיה חולה מאד, עד שבא הקב״ה לבקר את החולה, והוציא חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים, והנה היה לו לשמוח שפטור מן הדין, היאומן כי יש אדם בעולם שיצטער על יום אחד שאין לו אורחים, ובפרט כשהוא חולה גדול וסובל יסורים, והאורחים כשראוהו שמתיר ואסר תחבושתו, פרשו ממנו, הרי שהיה סובל יסורים, והנה הצער מהעדר האורחים יום אחד, ובשלישי למילתו שאז הכאב יותר, היה קשה לו צער העדר האורחים יום אחד – יותר מהיסורים שסבל בעת זקנתו, עד שהוצרך הקב״ה באותו יום גופו להביא אליו מלאכים בדמות אנשים, להשקיטו מצערו החזק. '''והנה''' היה די לו העונג, אם היו באים אצלו מלאכים בדמות מלאכים, ובפרט כי הקב״ה בכבודו נתראה לו ובא אצלו, כמו שכ׳ רש״י, ובא הקב״ה ושאל בשלומו, ולא השקיט רוחו בכל זאת כי רצה מעשה המצות דוקא, – להיטיב עם זולתו, ולא די ששמח בהם, אבל לבש עוז ותעצומות והתגבר לרוץ לקראתם, והתגבר למהר האהלה אל שרה בעצמו, לא על ידי שליח, והתגבר עוד יותר – ואל הבקר רץ אברהם, והתגבר עוד: והוא עומד עליהם לשרתם, כמבואר בתרגום, וכאילו שמחת האורחים של הערביים כפי הנדמה לו, נתן בו כוח למהר ולרוץ ולשמש, היאומן כי יסופר שמחה כ״כ ביום אחד שחסר לו אורחים בתחילת היום, אף אם היה בריא, ומכש״כ בחולה גדול וסובל יסורים קשים, ולא עוד אלא שבקש מהקב״ה אל נא תעבור מעל עבדך עד יגמור עם האורחים, ודברים ארוכים יש לנו בזה, והכל לקיים מעשה המצוות ולהדמות אליו ית׳ בהטבה. '''והנה''' האדם הגדול בענקים הזה, במדת טובו, למעלה משכל אנושי, מצינו לו מדת ההפוך מקצה אל קצה, (שם כא:ט) ותרא שרה את בן הגר וגו׳ מצחק, ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה וגו׳. וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו, והנה רש״י מעתיק לשון מצחק, ע״ז, ג״ע ורציחה, אבל הרמב״ן הביא לשון הברייתא: תניא אמר רשב״א ד׳ דברים היה ר״ע דורש, ואיני דורש כמותו, ונראין דברי מדבריו, הוא דורש אין צחוק אלא לשון ע״ז וכו׳ ואני אומר חס ושלום שיהא בביתו של צדיק כך, אפשר מי שכתוב בו כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וגו׳ יהא בביתו ע״ז, ג״ע וש״ד, אלא אין צחוק האמור כאן אלא לשון ירושה וכו׳ יעוין ברמב״ן בפנים, ומסיים רשב״א עוד הפעם ונראים דברי מדבריו. '''נמצא''' כי היה ישמעאל אדם גדול מאד, ולכן היה רע מאד בעיני אברהם לגרשו מביתו, לפי מדת טובו הנשגבה לאחרים, וכש״כ לבנו הגדול מאד בחינוך של אברהם אע״ה, ועם כ״ז כאשר אמר לו הקב״ה כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, נאמר אחריו: וישכם אברהם בבקר ולא נתן לה שום דבר לפרנס בנו האהוב לו, רק לחם וחמת מים. '''והנה''' הרמב״ן כתב בכ׳ ט״ו שם: ותשלך וגו׳ ורבותינו אמרו שהיה חולה בעת ששלחו וכו׳ והיה כל ענין זה לאברהם, מפני שהקב״ה צוה לו לעשות כל אשר תאמר שרה, והיא צותה להוציאה מיד, ושלא לתת לה כסף וזהב ועבדים וגמלים נושאים אותם עכ״ל הרמב״ן ז״ל. '''היאומן''' כי יסופר, אדם שהיה מצטער מאד, בעת סבלו יסורים קשים איזה זמן ביום שהיה חסר לו אורחים פעם אחת, ושחט לשלשה אורחים שלשה בן־בקר רך וטוב, ורץ לפניהם, ושמש אותם בכבודו בעצמו. לא ע״י אחר, יוכל שאת אכזריות כזאת, לגרש בנו הנחמד לו – חולה, ושלא לתת לו אף גמל אחד לשאת, היאומן כי יסופן מדת הפכיות כאלו. '''ולא''' עוד אלא שזרז עצמו בבקר, זריזים מקדימים, יצא האדם הגדול בענקים הזה, הוא אברהם אע״ה, למעלת מלאכים, גבורי כח עושי דברו, אשר אין סוג זה של שני הפכים, בגדר אדם, רק מלאך אלקי לעשות רצון קונו. ומזה נבין כי מדת טובו היה ג״כ רק להדמות אליו יתברך: והלכת בדרכיו. '''היוצא''' לנו מזה, כי מדת הטבה היא מעלה עליונה מאד, וצריך האדם לכוין בזה דוקא להדמות לקונו, ולכן ההטבה היותר נעלה – לקרב אנשים תחת כנפי השכינה. ואשר ע״כ היה אדמו״ר ז״ל משתדל בכל כוחו לקרב אנשים למוסר, כי בזה מקרבם תחת כנפי השכינה, ואין הטבה יותר מזה. '''יזכה''' במדת טובו להצליח מעלה, ולהטיב עם זולתו בגופם ונפשם, תורה ומוסר גם יחד, וישמח נפש אוהבו, ואדמה כי יהיה לו למתנה רבה מאד. ==== ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה׳ אל עולם (בראשית כא:לג) ==== אכתוב פה הגרגיר שהבטחתיך בני יקירי נ״י. הנה שמעתי פעם אחת אמר אדמו״ר ז״ל: מעשה הכנסת אורחים של אברהם אע״ה – ויטע אשל בבאר שבע, הלא אז״ל: אש״ל, אכילה שתיה לויה לאורחים (שו״ט לז־א) גם כל מיני מגדים, נטיעה ממש, הנה הלא היה זאת כמה שנים, ורבבות אנשים החיה שם והתורה קצרה לדבר מזה, ועקדת יצחק האריכה התורה פרשה שלמה? להורות כי בין אדם למקום, גדול מבין אדם לחברו ע״כ. '''אתמול''' דקדקנו למה ברבוי הכנסת אורחים של ויטע אשל, קצרה התורה, ובהכנסת אורחים של שלשה מלאכים האריכה התורה פרשה שלמה, להורות, כי כאן באמת עצם המעשה לא היתה כלום, כי הלא היו מלאכים ואינם צריכים אכילה, ורק הכונה היתה טובה, להורות לנו כי העיקר בכל דבר ודבר – הכונה הרצויה, כענין שאמרו רחמנא ליבא בעי, ורצתה התורה להאריך בזה, אשר אמנם אך מעשה דמיון היה, ומה להאריך ולספר ממי שנדמה לו שבאו אורחים אצלו לכבדם והאכילם, אבל כונת אברהם אע״ה היתה טובה אשר אך זה חביב בעיניו ית׳, ורצתה התורה לגלות בזה, כי גם כל הנחת רוח שהיה לו ית׳, מן מטע האשל של אאע״ה, היה ג״כ רק מן הכונה הטובה שהיה לאברהם אע״ה, ולא מהמעשה לבד, כמו שנא׳: ומצאת את לבבו נאמן לפניך, ואילו רצתה התורה להאריך בזה ג״כ, היה כתוב כמה דפים לפי הערך בזה, לפי הכונה. יש לי להאריך בזה הרבה, אך לא עתה, וגם באה התורה להודיע, כי לא הצדקה לעני, אבל עיקר הצדקה – כונת התורה – לעצמו של הנותן, ליטע בלבו מטע אשל, נדיבות של אאע״ה. א״ד אביך מברכך. == מאמר קי״ג == ==== ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם (בראשית כב:א) ==== הענין של נסיונות שנתנסו הצדיקים, תמהו כולם, והלא לפניו ית׳ גלוי שיעמדו בנסיון, ולמה לו לנסותם? אבל כך הוא הענין, אנחנו רואים כי האדם זורע באדמה גרעין אחד וצומח פי עשרה או עשרים גרעינים, מי הוא המוסיף על המספר שניתן בארץ, הלא הוא ית׳ ולמה לא יצמיח גם כשלא יזרעו בארץ גם אחד? אלא אנחנו רואים כי כן רצונו ית׳ הוא – כשיזרע אדם מדה אחת יצמחו פי עשרה מדות או יותר, וכן כשיזרע זריעה טובה תצמח תבואה טובה, לעומת שיזרע כן יצמח בכמות ובאיכות, כן מה שהאדם עושה בעולם הזה, זהו זריעה, אם הוא זורע זריעות טובות, יצמח הרבה פרי טוב, ולכן כשרוצה הקב״ה שהצדיק יזרע בעוה״ז זריעה טובה, מנסה אותו בנסיונות, ואז הזריעה טוב מאד, על כן עלינו כעת בימים הנוראים – לזרוע זריעות טובות למען יצמחו מזה פירות טובות. ממני אביכם מברך אתכם בכוח״ט בתכ״י. == מאמר קי״ד == ==== ויקח אברהם וגו׳ ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו וגו׳ ויאמר יצחק וגו׳ הנה האש והעצים ואיה השה וגו׳ וילכו שניהם יחדו (בראשית כב:ו-ח) ==== הנני עתה בהתפעלות מרובה, כמה שפלות הוטבע בטבע האדם אף להיותר גדול, ומה עוד באנשים קטני הערך כמוני היום, ולא לחנם אז״ל ״ואף הקב״ה יפלא עמהם״ (סוכה נב.), והוא, כי כוח המדמה של האדם, כוחו גדול כ״כ, עד שהדברים היותר קטנים, אצל הגדול לפי גדלו, ומכש״כ להיותר גדול ממלאך – כיצחק אבינו, וכל העולם כולו לא נברא אלא בשבילו, ואנו כלל ישראל אוכלים זכותו, ״זכור לנו וכו׳ ועקדת יצחק״ ועם כ״ז כוח המדמה לפי שעה עשה אצלו רושם, שנתפתה לפי שעה קלה לדברי השטן. כשהלך לעקדה אמר לו השטן ליצחק – אתה הולך להשחט? א״ל אעפ״כ! א״ל אם כן אותן הפדגזיות – פירש״י והערוך – מיני תכשיטים – שעשתה אמך, לישמעאל שנאי׳ דביתא ירותא, ואתה אינך מכניס בלבך, פי׳ אין לך צער מזה כלל? עיין במדרש וירא, ומסיים המדרש ״כד מילא לא תיעול כולא תיעול פלגא״ פי׳ דבר לשון הרע, אעפ״י שאינה נכנסת כולה בפי המקבל, נכנסת החציה, כן כתוב בפירושי המדרש שם עיי״ש, ולפיכך אמר אח״כ יצחק אע״ה ואיה השה לעולה. '''והנה''' מעיקרא כתיב ״וילכו שניהם יחדו״ ופי׳ במדרש – זה לעקוד וזה ליעקד, זה לשחוט ולא לישטח, פי׳ כי ״יחדו״ מיותר, ואתי לאשמעינן כי יצחק ידע שהולך להישחט והלך בשמחה לעשות רצון קונו ית׳, ועם כ״ז כשצייר השטן לפניו אותן תכשיטין של אמו – למי ישארו בירושה, לשנאיה דביתא, עשה רושם עליו לפי שעה, ושאל לאביו ״איה השה לעולה״ והשיב לו – השה לעולה בני, ותיכף התבונן יצחק אע״ה לבטל ציור המדמה, כדומה: התבונן יש להקב״ה תכשיטין יותר גדולים ליתן לי, ותיכף יצא מלבו דברי השטן במדמה, וכתיב אח״כ עוד ״וילכו יחדו״ זה לשחוט וזה להישחט, זה לעקוד וזה להיעקד כמו מקודם, ומה מדוקדק הכתובים עתה. ובלי זה אין להם ביאור. '''ועתה''' השתוממו אחי המשכילים! חייו חרף למות על קידוש השם, ולא עשה עליו רושם כלל דברי השטן ואמר אעפ״כ, ואילו בשביל תכשיטים שישארו לישמעאל עשה עליו רושם לפעולה למחצה לפי שעה, (כתבתי רושם לפעולה, רצוני בזה, כי הלא הרושם יצא לפועל, כי שאל אח״כ ואיה השה לעולה, ואילו קודם דברי השטן כתיב ״וילכו שניהם יחדו״ זה שחוט וזה להישחט זה לעקוד וזה להיעקד, מבהיל עוד, עד כמה לישנא בישא אל האדם היותר גדול ממלאך, עושה רושם לפועל, אם לא יראה תיכף לבטל את הלישנא בישא. '''יצא''' לנו מזה שני לימודים גדולים, אשר אין כל העולם כולה יכולים לשלם עבור זאת, הא׳ כי מעלות המדות יותר גדול ממסירת נפש, וזה מבהיל! הב, כי האדם היותר גדול הרבה ממלאכי השרת, יש אצלו שפלות כ״כ אם לא יתבונן, כי המדה היותר קלה היה ביכולתה לבטל אותו מזכות נורא בעקדה – לו ולכל ישראל, אם לא היה מתבונן לבטלה ח״ו, הרי לנו כמה קשה כוחה של מדה רעה אחת, ומכש״כ הרבה מדות רעות, ה׳ יעזרנו לתקנם. ועוד יצא לנו כמה יש על האדם להזהר מליצנות שלא יעשה עליו רושם ח״ו, (ובזה תבין היטב מאמר אז נדברו) ויכול להיות כי יצחק אע״ה אז לא היה עדיין מגיע למדרגת אביו בשנוי הטבע לגמרי מכל וכל בלי שום נקודה מטבע הלידה, וע״כ עשה עליו רושם לפי שעה, ולא על אברהם אע״ה, וגם זה לימוד נורא כמה שנים צריך האדם לעמול על מדות, כי בן ל״ז שנים היה יצחק בעת העקדה, ובהעקדה נשלם בו שנוי הטבע לגמרי, כי היה עולה תמימה, ומה יעשו אחרים שאינם כיצחק אע״ה ואין להם עקדה, הרחמן ירחם עלינו ויעזרנו בתיקון המדות, אילו לא זכו ישראל אלא להמאמר הזה ולמאמר ״סחור סחור״ דים! תעיין במדרש בפ׳ עקדה בפנים. == מאמר קט״ו == === בענין הנ״ל === ראיתי ענין גדול מאד ברד״ק מלאכי ג ״אמרתם שוא עבוד אלקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכו קדורנית מפני ה׳ צבאות ועתה אנחנו מאשרים זדים וגו׳ גם בחנו אלקים וימלטו״ ופי׳ רש״י ועתה רואים כי אלו הרשעים מצליחים עד כי מאשרים אנו אותם על מעשה רשעתם ״גם בחנו אלקים״ לומר נראה מה יוכל לעשות לנו ״וימלטו״ מן הרעה ולא נכשלו, ״אז נדברו יראי ה׳ איש אל רעהו ויקשב וגו׳ ויכתב בספר זכרון לפניו״ וכתב הרד״ק ז״ל ״אז נדברו״ המאמר ההוא פירש דברי הרשעים שלמעלה בפרשה, הוא מאמר האנשים שלא יבינו דרכי ה׳ ומשפטיו, וכשישמעו יראי ה׳ הדברים מהאנשים האלה הכופרים בהשגחת ה׳ בתחתונים נדברו הם איש אל רעהו ומרבים בדברים האלה ונושאים ונותנים בהם עד שימצאו בשכלם כי דרכיו משפט אל אמונה ואין עול, עכ״ל. דברים נפלאים המה ראויים למי שאמרם, ומצאתי ממנו ראיה לדברינו תמיד מהמדרש (בר״ר נו) על יצחק אע״ה שלעג השטן ממנו בשעת העקדה ואמרו ״האי לישנא בישא אע״ג דלא תיעול כולא תיעול פלגא״ למדתי מהמדרש הנ״ל שכישמע אפילו גדול איזה ליצנות על דבר טוב, אל יאמר כי אותו לא יזיק, אבל האמת כי יזיק כולם, ורק צריך להתבונן בשכלו היטב לבטל הליצנות כמו שעשה יצחק אבינו ע״ה, כי הלא לא שמע להשטן, והנה מזה הרד״ק מבואר באר היטב, כי דברי הרשעים פעלו על יראי ה׳ עד שהוצרכו לשאת ולתת הרבה מזה ולבטלם ולמצא בשכלם דוקא כי ישרים דרכי ה׳ והנה נקל להבין כי הנביא דבר זאת על הדור הזה, כי הוא היה הנביא האחרון, ותמיד בעוה״ר נשמע עתה מה תכלית יצא מהתורה, האדם צריך לחפש תכלית: וזהו שוא עבוד אלקים, גם נשמע תמיד – פלוני מבשל בשבת קודש ומעשן בשבת, מי יזיק לו, או יעבור על חייבי כריתות, האם יכרת מן העולם, הלא רואים הוא חי חיים טובים, וזהו מה שנאמר ״גם בחנו אלקים וימלטו״ וכבר כתבנו ראיה מפורשת מהמדרש (בר״ר) כי יזיק זאת גם להיותר גדול, ומה גם כי עתה מבואר באר היטב בכ׳ כי אז חוב על יראי ה׳ להתקבץ ולבטל דבריהם, ולחדש בשכלם אמונה והשגחה, כמבואר ברד״ק, ומה נאמר עתה להגדיל הבית שאנו לומדים בו, ומשתדלים אנחנו בעזהי״ת להרחיב אמונה בהשכל ודעת, שיתקבל על הלב, ולבטל דברי הרשעים האומרים יום יום ליצנות למאות ולאלפים, היש ענין יותר גדול מזה? הלא כתב על זה הנביא ״ויקשב ה׳ וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו וגו׳״ אבל לא רבים יחכמו להבין זאת. == מאמר קט״ז == ==== ויקח אברהם את עצי העולה וישם על יצחק בנו (בראשית כב:ו) ==== מצינו בפ׳ עקדה (בראשית כב:ו) ויקח אברהם את עצי העולה וישם על יצחק בנו, הוא הולך להישחט והעצים שם עליו דוקא ולא על הנער שהלך עמו, דברנו כי למד זאת מפי הגבורה, עד יום מותו הרי מטהו בעבודת השי״ת, הוא ידע בעצמו כי עד היום הזה עמד בנסיונות הרבה לכבוד השי״ת, ונא׳ קח נא, פירש״י אין נא אלא לשון בקשה שלא יאמרו השטן ועכו״ם בראשונות אין בהם ממש, הרי כי לולא הנסיון הזה לא היה להקב״ה ח״ו להשיב להשטן, והרי כבר באומרו: לך לך וגו׳ עסק לעשות בסימנים לבני ישראל – מעשה אבות סימן לבנים, בא לשכם להתפלל על מה שירע ליעקב בשכם, עיין ברמב״ם שם, והנה הוקשה איך לא יהרהר שום מחשבה על זה? ולקרב אל השכל דברנו – כי הוא ידע שהבורא הוא כל יכול ומסולק לגמרי משום חסרון כל דהוא ח״ו, וא״כ מה לאדם העומד לטעות תמיד לחשוב אחרי הבורא המסולק משום טעות ח״ו וע״כ ראה כי השי״ת משים עליו עבודות גדולות בזה, ולא עוד אלא שהראשונות אין בהם ממש להקרא ירא אלקים עד עתה, ורצה שבנו החביב לו ילך אחריו, והעמיס עליו עבודת לקחת עצים להישחט, ואעפי״כ לא יהרהר מטעם הנ״ל ויקרא ירא ה׳ כנ״ל. קצרתי הרבה והתבונן ע״כ. == מאמר קי״ז == ==== עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה וגו׳ (בראשית כב:יב) ==== אמר רבי טרפון וכו׳ אם אמר לו טול קיסם מבין שיניך אמר לו טול קורה מבין עיניך. (ערכין טז:) ענין המליצה הוא, דהנה המפריעים מעבודת השי״ת הם שנים, כסילות: וכסילים ישנאו דעת (משלי א:כב), ותאוה, הנה כמו שהאדם מוכן בכוח לכל הפעולות, אכן אם יעלים מזה נשאר ניעור וריק, כן בזה – האדם שלא יעסוק בדעת נשאר כסיל, אף שלעומת זולתו הוא חכם בכח יותר, עכ״ז בלא עסק נשאר ריק מכל, והנה דע כי הכסיל יעשה כהרשע ברשעתו, כדומה הכסיל יסבב לפני מי שיכול לקלקל מאד, כי לא מה שדברנו משנים לפנים – נוכל לדבר עתה, ולא במקום שנאמר זאת נאמר כאן, ולא מה שאמרתי לפני זה, כללו של דבר המשכיל יביט הנולד היטב עד שהוסכם כבר אצלו בחכמתו למנוע מזה – מה שהכסיל עושה בלא חשבון כסומא בארובה, ומקלקל הרבה, על כן העיקר הוא הדעת בעבודת השי״ת, ולזה אמר – טול קורה מבין וכו׳ היינו קורי עכביש אשר השממית אורגת בארובה מעט מעט עד יחשיך האור, כמו שכ׳ בעל חובת הלבבות פי׳ – כבר נחשך אור שכלך עד שאינך מבחין בהרע אשר אתה עושה, והוא אומר לו – טול קיסם מבין שיניך היינו נגד תאוה, כמו מי שאוכל תמיד – חוצץ בקיסם שיניו תמיד, פי׳ מה מועיל שאתה יודע אבל אין אתה מקיים – נגד תאותם, והנה תופשי התורה ותופשי העסק, ההבדל בינם, תופשי התורה יודעים, אבל אינו יודע אם יקיימו (סנהדרין כב) חסרא לגנב נפשו לשלמא נקיט, משא״כ תופשי העסק הם נותני צדקה גומלי חסדים, וא״כ אם יוכיח על פניהם על ביטול תורה וצדקה, ישיב לו – כלום אתה יודע כמה קשה לי לקיים, גם אתה לא היית מקיים במקומי, אבל כל זה בגדר תוכחה, משא״כ מחמת אהבה א״כ כמו שהאדם בעצמו צריך לעשות בשכלו להוכיח לו על נפשו הבהמית, כן צריך בעל העסק להתחבר עם בעל התורה להוכיח לו על פניו, כי הוא מבין יותר ממנו, והנה יש הנהגה נסיית והנהגה טבעית, ונס שבטבע ונס שבנסיי, ביאור הדבר, גדר נסיי – באין סיבותיו ידועות, גדר הטבע שסיבותיו ידועות, וכמו שסוף הטבע הוא ג״כ בחינת נסיי, כי סיבותיו אינן ידועות לעומקן, כמו שלא נודע לנו איך גרגר אחד מוציא כמה שבלים, כן לא נודע לנו כל הטבע, אך זאת נאמין ונקבע בנו כי חכמת הטבע מחייבת זאת, ואם לא יוציא כן לא יגיע לו, וא״כ זה הוא לנו לפועל. וכן בכל הטבע נאמין זאת, וכן יש דברים שאצלנו הוא בחינת טבע, שהשכילו למצוא סיבותיו, וכמו כן בחינת בנסיי באמת הוא בבינת התורה ג״כ יש לה סיבה ומסובב, אבל לנו אינו ידוע, ועל כן אברהם אע״ה ראש הפילוסופים שהשיג את חכמת הטבע לעומקו, השיג אח״כ דרך התורה, וזה כונת הכתוב: עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה וגו׳. וקשה הלא היה אוהב את השי״ת, אך נבין ענין (אבות א:ג) אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע״מ לקבל פרס וכו׳ אלא היו וכו׳ ויהי מורא שמים עליכם, הענין כי אהבה מעלתה מצד בטחונה בעבודת השי״ת, אבל יראה מעלתה מצד ״לפום צערא אגרא״ (אבות ה:כח) ולכן מי שמבין כל הנהגת התורה המחייבת בדרך סיבה ומסובב, א״כ אינו ידוע לו אם היה מקיים בהיפוך התאוה, ולכן אמר אח״כ: ויהי מורא שמים עליכם, פי׳ לעשות היפוך הרצון, והנה אברהם אע״ה חשק לקיים אומה עובדי השם ית׳ שיהיו יצורים במזג טוב כמזגו, לכן חשב בלב כדי שתתקיים אומה הישראלית ממזגו, כמבואר בתורה אשר זה מדרגתם הרמה – לעשות נפשות, ועם כ״ז כשציוה לו השי״ת לשחוט בנו ויתבטל רצונו ועכ״ז לא מנע, וזה ״עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה״ פי׳ בחינת יראה אחר אהבה – לעשות היפוך רצונו, וזהו (תענית כח) ירד ואמר ״אבינו״ היינו ברצון באהבה, ״מלכנו״ שלא ברצון, פי׳ נגד הרצון, מבחינת מלך, מיד נענה! והנה (תענית כ) נס מנכים לו מזכיותיו, וגם שמא אין עושים לו נס, ויותר גדול נס בטבע, כמו שאז״ל (שבת נג) כמה גרוע זה שנעשה לו נס כזה וכו׳ ולא איבדו מזוני פי׳ בטבע, וע״כ אל יתברך בלבבו העשיר שלום יהיה לי, בבית יש לחם ושמלה, כי כל מה שחי יותר בנס מנכים לו וכו׳ ושמע אין עושים לו נס, אבל אחר החורבן נאכל בטבע וזה קשה מאד לשנות הטבע ויהיה בטבע! והנה יש ממוצע בין הנס והטבע כמו עתה, ולכן נשובה נחפשה דרכינו וכו׳ אבל העיקר לעשות הכנה על להבא להיטיב מעשיו, וזה מדה כנגד מדה, כי ההפרש בין הפסד סחורה להפסד מזונות חלילה, הפסד סחורה יש תקוה שלמחר ירויח, הפסד מזונות חלילה אין תקוה בכל שנה (נ״ל השנה) ולכן כמו בעסק כל מבטחו הוא על להבא, כן בעבודת השי״ת על עצמו ועל בניו, ונדבר מענין לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה (פסחים נ) הענין כי האדם צריך לפלפל בעבודת השי״ת כמו בעסק, והנה כל מה שהאדם מבקש מזה כבוד סימן הדבר כי טבעו נוטה לזה, וסימן ג״כ כי טבעו נוטה לתורה ומדות, (כונתו שזה ההשפעה בענין תורה שלא לשמה בענין כבוד בעומק הרושם של כבוד האמיתי הנובע ג״כ בטוהר התורה והמדות, וזהו ההשלמה ביניהם). == מאמר קי״ח == ==== עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה (בראשית כב:יב) ==== הערות נפלאות, אמרנו (תהלים קיא) ראשית חכמה יראת ה׳ וגו׳ והראיה, אם אנחנו שומעים איש אחד מתפאר שהוא עשיר גדול, מה מאמת לנו דבריו, אם איש אחד מספסר לו חצר גדול מכמה אלפים והוא קונה, ואח״כ אחד מספסר לו גנות ופרדסים מכמה אלפים והוא קונה, ואח״כ אחד מספסר לו יהלומים ואבנות טובות והוא קונה, ואח״כ אחד מספסר לו מרגליות יקרות מחוטבות בתבנית היכל מלך והוא קונה, הרי זה מאמת לנו כי דבריו כנים הם שהוא עשיר גדול מאד, ככה במה ניכר חכמת האדם? אם מתנהג על פי החכמה, כי באם לא יתנהג על פי החכמה ואף כי ישמע ממנו דברי חכמה הא למה דומה שאומר – מהצורך להיות בריא, ומהצורך לעשות רפואה לחולי שלו, אבל אינו יודע איך לעשות, ככה המדבר איך צריך האדם להתנהג על פי החכמה אבל במעשיו אינו ניכר מאומה הנהגת החכם, הלא גלוי לכל כי סכל ופתי הוא, וכמעט שהוא יותר סכל ממי שאינו יודע, כי הלא אין עליו אשם אם אבד ממונו ואינו יודע כי אין לו, משא״כ מי שיודע כי ממונו אבד לו ואינו מצטער עליו בטבע בלי חשבון, הלא גלוי כי משוגע הוא – ולא שוגה ופתי, ונמצא כי עיקר בחינת האדם אם חכם הוא – על ידי מעשיו ניכר, אם מתנהג על פי חכמתו באמת חכם הוא, ואם לאו – הרי משוגע הוא! וזהו: ראשית חכמה יראת ה׳ והראיה שהוא נותן שכל טוב לכל עושיהם פי׳ שיעשה מעשים על פי השכל, וזה לאות כי שכלו טוב כאשר דברנו פעם, וא״כ כאשר אנחנו רואים כי ע״י יראת שמים מתנהג האדם על פי החכמה במעשיו ג״כ, א״כ הרי מופת חותך שזה באמת עשיר גדול ועצום הוא, שדות קונה, גנות ופרדסים קונה, זהב וכסף קונה, אבנים טובות קונה, מרגליות יקרות קונה, ומאמת לנו כי כל העושר רב מונח ביראה, כי הלא תכלית החכמה ע״י יראה בא, וא״כ הוא תכלית חכמה. = חיי שרה = == מאמר קי״ט == הענין מה שנשנה פרשה של אליעזר עבד אברהם בתורה, יכול להיות הכונה מה שאמרנו בוילנא בענין מה שנשנית פרשת הנשיאים, כי כל אחד ואחד היה מבין מעצמו את השכלת הקרבן שהוא הביא, ולכן כל אחד נטל חלק בתורה, כי זהו חלק התורה מה שהאדם מבין מדעתו, אף מי שמבין תוספות היטב לעומקו לש״ש – זהו חלק התורה שלו, והנה מצאתי ברמב״ן שכל אחד היה לו כונה מיוחדת, והביא ממדרש כונתם, יכול להיות גם בזה – מתחילה הכין לו הסימן לעשות שליחות אדוניו באמונה, ונכתב בתורה, ואח״כ רצה לבאר לאביה הדברים להראות כי מן השמים הסכימו על ידו, וכונתן היתה למען יתרצו לשלחה, וזה כונה אחרת, ובשביל הכונה הזאת נתהוה ונתחדש כל המעשה כאילו היתה מעשה אחרת, ונעשה עוד חלק התורה, כי כיון לש״ש, ואולי כונתו למען יבנה בית ישראל מהצדיקה הזאת ־רבקה אמנו ע״ה, ונוגע לכלל ישראל, ולכן נכתב עוד בתורה – כי כונתו היתה להשריש רצון בלבו להוציא לאור אבן ישראל, ולכן בשביל הכונה השניה נעשה מעשה חדשה ונכפלה בתורה ונעשה עוד חלק התורה, ומזה נבין כי כשאדם עושה מעשה אחת שתי פעמים בשתי כונות, וגם כשלומד דבר אחד שתי פעמים, ובכל פעם בהרגשה ובשימת לב מיוחדה, זה מהוה שני חלקי תורה, והבן. == מאמר ק״כ == ==== ואשביעך בה׳ וגו׳ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני (בראשית כד:ג) ==== זה שנים אשר לא הבנתי בפ׳ חיי שרה כששלח אברהם אע״ה את זקן ביתו לישא אשה לבנו, והשביעו – אשר לא תקח לבני מבנות הכנעני, ועוד האזהרה הגדולה ״השמר לך פן תשיב את בני שמה״, ואח״כ ״רק את בני לא תשב שמה״, מעמדי על דעתי הייתי תמה הלא שליח הוא לקדש אשה לבנו, ואם ישנה הלא בטלה שליחותו, ומה החרדה? ועתה נראה כפי מה שהקדמנו במאמר העבר, כמה היה אברהם אע״ה בר־סמכא, אומר מעט ועושה הרבה. '''והנה''' מצינו בו, ״הרכוש קח לך״ וגו׳, ואמר לו ״אם מחוט ועד שרוך נעל וגו׳ לא תאמר אני העשרתי את אברם״. והנה כבוש מלחמה מן הדין שלו הם, וגם הרי היה כבר עשיר מקודם, ועכ״ז חשש כ״כ בספק רחוק והפקיר אוצרות מרובים מאד מגאון שבעת לחם וגו׳, וגם הרפאים והזוזים וכו׳ כולם משועבדים להם, והפקיר הכל יותר משורת הדין, בשביל חשש גרעון בקדוש השם. '''והנה''' כבר כתבנו כי זה מדרך הישוב להיות בר־סמכא, והנה מושל מקשיב וגו׳ וחשש שגם עבדו – לא יכשל בזה, וכל כך היה הענין חמור בעיניו, עד שלא סמך עליו אלא ע״י שבועה חמורה, והנה ידענו מי היה אליעזר, דולה ומשקה, ועם כ״ז מחומר הענין של בר־סמכא, לא סמך עליו רק ע״י שבועה חמורה, וזה פלא מפליא לראות מה היו אבותינו! אשרי מה טוב חלקנו. == מאמר קכ״א == === בענין הנ״ל === באהבה רבה אחר ד״ש, יקירי איש בריתי, המשכיל התוריי... '''יקרתו''' זה פעם שנית מאז נפרדנו, הגיעו לידי במועדם, אם כי לפלא היה בעיני, מדוע לא התנצל על אי־בואו לפה בלוית החברים הנעימים, אשר באו לפה בימים הנוראים, מי ישער גודל ההפסד – עצמו מספר, – ואין אני מדבר על אי־בואו לפה, כי לא כולם יכולים, ומי יותר מבני המשכיל נ״י, ועכ״ז לא היה יכול לבא לפה, רק בקושי ובהוצאה רבה על ימים אחדים קודם ר״ה עד אחר ר״ה, ובמוצאי ר״ה הוכרח לנסוע צלחה לדרכו. (אבל, תהלה, בן משכיל הוא ועשה עליו פרי – הימים האחדים והשמחה עליו מאשר רכש פה, יותר מאחרים היושבים פה זמן ארוך, ונהניתי מזה ממנו, כי הולך בדדך החכמים, וכן דרך החכמה – מועט מחזיק מרובה! ויפה אמר בני נ״י, כי מהמאמרים ירגיש להבין ציור בנצח, כי על כל אחד מהם דומה – מה יכול להיות עוד, ודבריו אלה מעידים עליו, כי יש לו כוח במועט מחזיק את המרובה, ושמח הרבה ברכושו פה בימים אחדים, נהניתי מזה, לא כתבתי זאת להללו אך אכתוב כי כן דרך החכמה). '''ולכן''' מצינו תמיד בדברי חז״ל ״אילו לא באתי אלא לדבר זה דיי״ ולמה? כי הם היו חכמים גדולים, והיה להם כוח גדול במועט מחזיק מרובה, לכן אין כל חדש לומר די! ותנא דבי רבי ישמעאל אלמלי לא זכו ישראל אלא להקביל וכו׳ דים, הכל מטעם הנ״ל – כי המספרו חשבון המספרי גדול. '''אבל''' תמיה לי על כ׳ יקירי נ״י, כי כבר ידוע ידוע לו דברינו, כי תכלית המעלה הוא – להיות בר־סמכא, והדברים ארוכים מאד מאד, והנכלל בזה להיות הן שלך והלאו שלך צדק, עד שאמרו בלשון מבהיל בפלוגתם, דברים יש בהם משום מחוסרי אמנה או אין בהם משום מחוסרי אמנה, ולא אמרו: צריך לקיים דבריו או אין צריך, אבל כך דרך של חז״ל להיות עינייהו מיטייפי, לרמוז, כי ההרגל בזה נובע מכוח חסרון אמונה – ואני יודע הדרך, אבל איני יכול להאריך. וכל כך סמכו חכמים על חכם, עד שלא לבד מה שאומר הן או לאו שבל ישונה, אבל גם יחשוב על דבר שיצא מתחת ידו, – פן יטעה אדם על לאו הן, ויראה לתקן זאת, – ״חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן״, רמזו במלת ״חבר״ כי לא לבד חכמי התורה צריכים להיות בר־סמכא אף בספק, אבל גם חבר בחברת האדם באשר הוא אדם, רצוני מדיני, נדרש ממנו כוח ההוא להיות בר־סמכא, כי ההיפוך – מחריב קבוץ המדיני. ואלה הדברים המה ג״כ מועט מחזיק מרובה. אשר ע״כ אני תמה על כ׳ יקירי, אשר כבודו חביב בעיני הרבה, ואחרי דש״ט הרבה כי ראוי הוא, ולא הרבה יש אנשים משכילים כמוהו נ״י, זה פעם שניה אשר אמר לבא לפה ולא בא, לפלא בעיני פליאה אחר פליאה איך לא כתב התנצלות על דבריו שיהיו הן צדק, ומחמת כי כבודו חביב בעיני הרבה, לדרוש טובתו הרבה, ע״כ בל אמנע לבקר עליו בזה – לטובתו, כי זהו מועט מחזיק מרובה. '''יעזרנו''' החונן לאדם דעת להיות בעלי־דעת. ואז נהיה בל״ס בעלי־סמכא ולבנות חזקה על חזקתנו. אכי״ר. '''אם''' כי רצוני היה לכתוב לכת״ר ענין אחר, אבל מאשר זה כבר יפלא בעיני על כת״ר בזה, והתחלתי לדבר בזה, לא יכולתי לעזוב העיקר הראשי הלזה. המכתב הזה כתבתי לאיש בריתי אהובי, ודורש אני טובתו מאד, כי איש נעלה הוא, וכן מצאתי בדברי יעב״ץ ז״ל מאמר החכם, מעולם לא נאמנה לי אהבת אוהב, אם אינו מחפש מומי, פי׳ מבקר חסרונותי. והמכתב כתבתי לו פ׳ וירא. אח״כ בש״ק מצאתי שמחה בלבי כי כונתי לכתוב לו מענין הפרשה. וזה לי תמיד לאות כי מכוונים הדברים, וגם בזה נהניתי כי כונתי לכתוב לי הבקורת הזו, הראויה לאיש נכבד כמוהו, אשר תקוה נשקפת כי יהיה לאיש שרבים צריכים לו, ויהנו לאורו. על פסוק ״וירא והנה איל אחר וגו׳ ויעלהו לעולה תחת בנו״ כתב הספורנו ז״ל תמורת מה שהיה בלבו לזבוח את בנו, על דרך – ודובר אמת בלבבו עכ״ל (בראשית כב:יג פ׳ וירא) הוא אברהם אשר נאמר עליו ״כן תעשה כאשר דברת״, ואיתא במדרש: ״צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה״, ואמרנו על זה כמה פעמים פי׳ כי החכם רואה מרחוק פן לא יוכל לקיים הרבה, ויהיה אינו בר־סמכא, ע״כ עיניו בראשו – לאמר מעט. ורשעים אומרים הרבה וגם מעט אינם עושים, כעפרון. '''והנה''' אברהם אע״ה אשר היה בר־סמכא בתכלית, עזרוהו מן השמים שגם מחשבתו לא יהיה הבל וריק, להודיע כי מה שכתוב עליו ״ומצאת את לבבו נאמן לפניך״ (נחמיה ט:ח), הכל נובע מאשר ראה חובת האדם המדיני להיות בר־סמכא כנ״ל, עלה מזה מעלה מעלה עד לכתוב עליו ״ומצאת את לבבו נאמן לפניך״ וזה אצלי כפתור ופרח. (שני המאמרים האלו נקראים ״הן צדק יהיה לך״ המשך למאמר ״הן צדק יהיה לך״ וזה ענין בר־סמכא). == מאמר קכ״ב == ==== ותאמר שתה אדוני וגו׳ ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב וגו׳ (בראשית כד:יח-יט) ==== אם אנו רוצים שכר מצות גם במלתא דחסידותא חסידות נפרזה שלא נשמע כזאת, נביא ראיה ממקרא מפורש אשר ישתאה וישתומם לב השומע, אשר לא נשמע כזאת, הן אמת גמ״ח מצוה רבה היא, אבל גמ״ח המעט בכמות בין מצד הפועל בין מצד מקבל הפעולה – זה לא חסר כ״כ וזה לא נהנה כ״כ, הבשביל זה ג״כ שכרו נורא מאד, זה לא שמענו ולא ראינו – אם לא מקרא מפורש הוא, מי לא יבין כי איש נכבד שיש ביכלתו – ישתדל בכל מאמצי כוחו להשיא בתו בבית מכובד יותר מערכו, ומפזר על זה הון רב, ומכש״כ כשהמחותן הוא הרבה יותר עשיר ממנו ויותר מכובד ממנו באין ערך וביתו מלא חכמה ג״כ, והרבה חכמים מקדימים לפתחו לשמוע וללמוד חכמה ממנו, ומכש״כ כשהוא מלך גם כן, כמה רבבות יוציא להתחתן עמו – למען כבודו ולמען הצלחת בתו, ומכש״כ כשהחתן בעצמו הוא ג״כ דומה לו. '''והנה''' רבקה אמנו אילו לא היתה בה מדת גמ״ח בדרך הפלגה רבה, עד שתשוקתה רבה גם לעשות טובה קטנה לאנשים אשר הטובה לכלום יחשב להם, ורק היא שמחה לעשות טובה קטנה ג״כ, כמו רבקה שאמרה שתה אדוני וגם לגמליך אשאב, אטו אנשים שהלכו עם אליעזר היה קשה להם לשאוב מים לגמלים, ומה זו טובה להם, אבל היא – עונגה ועידונה להיטיב עם זולתה, היש מדת חסידות יותר מזה, ועם כ״ז אם לא היתה בה מדה זו, היתה מאבדת לה ביתו של א״א ע״ה המפורסם בכל העולם, והיה נשיא אלקים בתוכם ג״כ, וגם היתה מאבדת לה בעל הדומה לחותנה, הוא יצחק אבינו ע״ה, ולא עוד זה שכרה בעוה״ז, אבל לעוה״ב הלא היא אם כל ישראל, שבשביל ישראל נברא העולם, כאמרם ז״ל: בראשית – בשביל ישראל שנקראו ראשית (ויק״ר לז), ובנין בית המקדש ומלכות בית דוד ועוה״ב הכל בשביל זאת שאמרה וגם לגמליך אשאב, ולא עוד – היאומן כי באם אדם עושה מילתא דחסידותא ופעם אחת לא יעשה החסידות, האם ענוש יענש לדעתנו. והנה אם היתה מחסרת הפעם לומר גם לגמליך אשאב, היתה מפסדת הכל, ובשביל פעם – היתה מרוחת הרבה כזאת, הרי צדקתך כהררי אל! ולעומת זה מצאנו גם כן משפטיך תהום רבה – עומק הדין. ידוע כי רחל אמנו היתה עקרת הבית וגם בני לאה הודו על זה, כנאמר ברות: כרחל וכלאה, והקדים רחל, אף כי היא הצעירה, יען שהיא עיקרת הבית, והנה ידוע שאין קוברים צדיק אצל רשע, ואפילו צדיק קטן אצל גדול הימנו אין קוברים, ומן הסתם נחת רוח גדול מאד לאדם לשכב במנוחתו לדומה לו, ואחרי כי כן מבואר בתורה, הלא נוכל להבין מי יודע עד כמה גודל הענין, ומה שכתבנו למעלה יוכיח על עניני התורה גם קל שבקלים לכאורה, אבל באמת היא גדולה שבגדולות. והנה קרית ארבע פירש״י, ארבע זוגות, אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה, ורחל עיקרת הבית לא זכתה להקבר עמו, מפני שאמרה ללאה – לכן ישכב עמך הלילה, ואחז״ל (בר״ר פ׳ עב) שזלזלה בזה במשכב אותו צדיק, והנה הדודאים כתבו הראשונים, שזה מועיל להולדה בדרך הטבע, וידוע כי כל מה שיוכל האדם בדרך הטבע, אל יסמוך על הנס, כאז״ל (תענית כ:) שמא אין עושים לו נס, ואם עושים לו נס מנכים מזכיותיו, וכן כתוב גבי תיבה של נח שלא החזיק כולם רק בדרך נס, ועם כל זה צוה הקב״ה לעשות גדולה שלש מאות אמה להקטין הנס כל מה דאפשר, ועם כ״ז נענשה עונש גדול כל כך, עונג כזה, להיות במערת המכפלה – עם יציר כפיו של הקב״ה, והאבות הקדושים, היש עונג גדול יותר מזה?! התבונן, כי כן נפסקה הלכה אין קוברים וכו׳, מובן העונג הנפלא מההיפוך, הרי משפטיך תהום רבה מרחל, וצדקתך כהררי אל מרבקה. '''ואמרנו''' כי כל כך למה? מפני שכיונה ללכת בדרכיו ית׳, ולכן החסד היותר קל גדול הוא, נמצא כי הכל בכונת הלב תלוי, והכונה אי אפשר בלי מחשבה. ויש לדבר עוד בזה אבל קשה הכתיבה. '''נזכה''' למעלת תנה בני לבך לי וגו׳ ואחז״ל (ירושלמי ברכות פ״א ה״ט) אי יהבית לי אנא ידעי דידי את. '''א״ד''' א׳ א׳ מברכך בכט״ס. '''כתבתי''' לך ביום ג׳ שבוע העבר, מאמר נקרא ״צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה״. הנה אמת שכתבתיו בקצרה, אבל סמכתי עליך כי תבין עוד, כענין: תן לחכם ויחכם עוד, הנה היוצא משם אין העולם יכולים לקבל – כי יהיה כזה במציאות, כי בשביל חסידות שיחסר פעם אחת, יכול להיות היזק מרובה כ״כ בזה ובבא, זה למעלה מהשערת האדם, וא״כ עוד מה היזק יש במי שנוגע בהלכה ולא בחסידות, ומכש״כ עוד הלכה חמורה, כמיתה בידי שמים וחייבי כריתות, וחייבי מיתות בי״ד, וכדומה לזה, דברנו אתמול ביא״צ של אמי מורתי ע״ה, היאומן כי יסופר כי בשביל שלא יגע כהן בתרומה בידים מסואבות, כי אין זה רק כבוד תרומה, שהוא מאכל בני־אדם כהנים, יהיה כדאי לגזור על כלל ישראל ליטול ידים קודם אכילה, משום סרך תרומה, שלא יזלזלו כהנים ליגע בתרומה בידים מזוהמות, והחמירו בה עד שאמרו כל המזלזל בנט״י נעקר מן העולם (סוטה ד:), ונקבע בשביל זה הילכתא שלמה בכמה פרטים ופרטי פרטים, מה״ס כדאי לכל ישראל לקבל עליהם עול כזה, למען כבוד מאכל כהנים בני אדם, אוכלי פרם ממ״ה הקב״ה א״כ מה זה עוד מי שנוגע בכבוד ממ״ה הקב״ה בעצמו, בכבוד תורתו ויראתו, ועושה ממש נגד רצונו ח״ו, ומכש״כ הרבה פעמים, ואפשר ח״ו רוב היום, נגד רצונו, ומכש״כ לא רק בידים מזוהמות, אבל בלב מזוהם, ר״ל. '''ומעתה''' נבין היטב מה שנא׳: ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי ותשא בריתי על פיך (תהלים ב:טו) הרחמן יצילנו להדריכנו בדרכי תורתנו הק׳ אכי״ר. א״ד א׳ מבקש הצלחתך בזה ובבא בגוף ונפש. == מאמר קכ״ג == === בענין הנ״ל === אמר לי אחד מהבית, תהלה כי אתה הולך וטוב. ואמרתי לו למוד נפלא. הן אמת כי אתה שמח בחסד ה׳, טוב הוא, אבל תדע כי העולם מוטעים בזה. כי מדרך העולם, כששומעים על חולה שהולך וטוב, שמחים ושוב אינם מצטערים בצערו. ולא כן הוא, כי כל זמן שלא שב השרוי בצער לאיתנו הראשון, הלא הוא שרוי בצער אף על כל־דהוא, כן יש לאחרים להשתתף בצערו אף על כל־דהוא. וזה אינו בא – רק מחמת שעל פי רוב אינם משתתפים בצער אחרים כי אם כששומע צער מופלג, ח״ו, ולכן כששומע כי הולך וטוב, שוב אינו כואב לבו בטבע, ושוב אינו מצטער. לא כן דרך נושא בעול – משתדל להרגיש בטיב ההרגש – צער זולתו, ולא רק מה שהוא מרגיש בטבע, וא״כ כל זמן שלא שב לאיתנו הראשון, עדיין מצטער עמו. '''והראיה,''' רבקה השתדלה לגמול חסד כל־דהוא, לשאוב מים בעד הגמלים, למען לא יטריחו עבדי אליעזר לשאוב, והנה צער השאיבה מעט מזעיר להם, ועם כ״ז אם לא עשתה זאת, לא היתה כלתו של אברהם אבינו ע״ה, ולא אשתו של יצחק, ולא אמו של יעקב אבינו, ולא האם של כלל ישראל. ראה שכר נושא בעול כל־דהוא מה זה, ומכש״כ כשלא יצטער בצער זולתו יותר מכל־דהוא, ח״ו! ראה כמה כל־דהוא יש בזה, ובכל כל־דהוא כמה הפסד בזה, וזה מבהיל! ואמרתי לו אח״כ ראה כוח המוסר, בשעה קלה, כמה הרוחת לכל ימי חייך. מבהיל מעלת נושא בעול עם חברו על פי המוסר. == מאמר קכ״ד == ==== והיה הנערה אשר וגו׳ אותה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני (בראשית כד:יד) ==== הערה. כל דבר עונג ועדן, הוא בדבר שנברא בו לזה. למשל – האדם מתענג בו באכילה ושתיה, שנברא בזה לכסוף לזה, והארץ היא המכינה לפניו מאכל, וזה טבע כל דבר לעשות במה שנברא על זה וזו תענוגו, והנה אנחנו רואים בטבע הבריאה ״עולם חסד יבנה״ (תהלים פט:ג) כי הכל מחסד, השמש מאירה, הארץ תתן יבולה, המזלות שומרים משמרתם, והכל בחסד, ואילולא החסד – אין העולם מתקיים רגע אחד, וא״כ אחרי שאנחנו רואים כי טבע העולם – שהבריאה היא בחסד, וא״כ צריך האדם להתענג מאד בחסד, יען כי זה טבע הבריאה, וזהו עונג כל דבר לעשות מה שהוטבע בו, וכמו הדברים המעטים המענגים – מחמת כי הוא עושה בדבר שהוטבע בו – זהו תענוגו, כן בזה – לפי עוצם הטבע של חסד שאנחנו רואים בעולם כן היה צריך להיות עוצם התענוג לעשות חסד, כי הוא עושה מה שהוטבע בו, וכן הוא באמת כאשר יוציא האדם כוח זה לפועל, אבל הכוח הזה הוא טמון באדם, כמו כוח ראות השכל, ראות הטמון בארץ וגם באדם, וע״י חרישה וזריעה תוציא לפועל, וכאשר ביארנו בארוכה, כן בזה כוח השמחה או העצמה הנ״ל טמון, וע״י יגיעה תוציא לפועל, ואז שמחתו בחסד עצום ונורא מאד! ולדעתי זהו הענין מה שהאדם מתענג בשמחה מאד, הוא: כי הטבע מעשה אלקים הוא, והשי״ת עוז וחדוה במקומו, וא״כ טבע הבריאה שמחה, והעושה כפי הבריאה עונג עצום הוא לו, ולכן האדם מתענג בשמחה, כי טבע הבריאה שמחה, ומכש״כ כשהאדם עושה מצות השי״ת, כי זה עיקר רצונו, ורצונו עיקר הבריאה – העונג, וזה עצום ונורא מאד, כי שארי שמחות רק שאולים המה, ולא עצם הבריאה, וזה דבר הפלא מאד, והבן. == מאמר קכ״ה == === בענין הנ״ל === הערה. כי עיקר האדם על רוחניות, והוא כי אנו רואים – כי בחכמה כשהאדם יחדש מה, רוצה להגיד לאחרים, ואמרו החכמים, כי תשוקת החדשות (בחכמה) להודיע לזולתו – גדול מאוד, ואילו במאכל או בממון כשירויח באלה, אינו חושק להעניק לזולתו, למה? אלא כי באמת – כל העולם כולו משתמשים לתכלית אחד, וע״י התכלית הם כאיש אחד, ונמצא כמו שהאדם אבר אחד רוצה להיטיב לאבר שני שלו, כן בזה כשהאדם משיג בחכמתו – האמת, חושק להעניק לזולתו, כי הוא אבר שלו וכגוף אחד הם בגדר רוחניות, ולכד נבראו, משא״כ בתאוה שיש לו – אינו רוצה מזה להעניק לזולתו, יען כי לא על זה נברא האדם, וא״כ מה שהוא עשה בזה – הוא נגד הבריאה (לתכליתה) ולא שייך כי יחשוק להיטיב לזולתו, כי בגדר זה לא גוף אחד הם, יען כי לא זה היה תכלית הבריאה, ולא שייך בזה להיטיב לאבר שני, כי זה לא הוטבע בו בגדר הבריאה כי אין זה התכלית, והעושה עבירה יצא מגדר הבריאה, ולא הותאמו בזה כגוף אישי אחד, והבן זאת, ולכן בגדר ההטבה והחסד אשר זה ממעלות האדם, וזה גדר הבריאה – יחשוק להיטיב לזולתו, כמו אברהם אבינו ע״ה, יען כי בגדר מעלה יתאחדו, והרי זה חושק להיטיב לאבר שלו כנ״ל. == מאמר קכ״ו == ==== אותה הוכחת לעבדך ליצחק (עיין בפירש״י בראשית כד:יד) ==== לכבוד ידידי הרה״ג וכו׳ אאמו״ר היה איש שלום, אוהב שלום ורודף שלום, ישלח לי ה׳ ית׳ עזרתו מקודש לילך בזה הדרך כל ימי חיי, ואז אדע כמה מוצלח אני, כי אין הצלחה יותר גדולה מזה – ממי שעמל להיות תקועה בו אהבת הבריות, כי ההצלחה היותר גדולה בעולמו, היא להיות מקורב להשי״ת, כענין שנאמר (תהלים עג:כח) ״ואני״ פי׳ יודע אני כי ״קרבת אלקים לי טוב״ ואין לנו להשתוקק מה, רק קרבתו ית׳, כי הוא תכלית הטוב, והקרוב אליו קרוב ממילא לכל הטוב, ומי לא ישתוקק לטוב. '''והנה''' מדת הקב״ה שהוא אוהב לכל, כי באם לא כן – לא היה להם קיום בעולם, ונמצא כי אהבת הבריות היא התקרבות להשי״ת. כי איך יכול קרוץ מחומר להיות קרוב אליו ית׳, ומלאכי מעלה שואלים זה לזה איה מקום כבודו, אבל חז״ל בקדושתם הודיעו לנו, במה יתקרב האדם אליו ית׳ – הדבק במדותיו מה הוא רחום וכו׳, ואין לנו דבר גלוי ממדות השי״ת, כמו אהבת הבריות, ״פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון״ פי׳ – אנו רואים כי כל בריה ובריה מקבלת נחת ושובע מרצון שלו, ואין זה אלא מאהבת בריותיו ית׳. ומצינו ״צער בעלי חיים מדאורייתא״, ״ועולם חסד יבנה״ – גלוי מאד בכל צעד וצעד. '''ועל''' פי זה נתברר לי מה שהייתי מוקשה על רבנו יונה ז״ל, שכתב (בשע״ת ג:טו) כי עון גמילות חסדים חמור יותר מגזל, והביא ראיה ברורה מהכ׳ (יחזקאל טז:מט) הנה זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת לחם וגו׳ ויד עני ואביון לא החזיקה, הרי שעיקר חטא סדום על חסרון גמילות חסדים, וזה כמה היה מוקשה לי מאד, הלא גזל – סור מרע, וגמ״ח – עשה טוב, וסור מרע גרע, ועוד סור מרע – מעשה, וזה – שב ואל תעשה? '''אבל,''' תהלה, זה כמה שנים נתגלתה לי טעמו, והיתה שמחתי גדולה, עד שמרוב יקרתו לא רציתי לגלות – כידוע דרכי – ואיני זוכר, אם אתה זוכה הראשון בזה, או בני נ״י. '''הענין''' הוא כך, כי מצינו בגמרא (ברכות יז.) ״גמור בכל לבבך לדעת את דרכי ולשקוד על דלתי תורתי״. מוקשה מאד, הלא תחילת דינו של אדם על דברי תורה, ולמה הקדים ״לדעת את דרכי״, ואם תאמר גם זה מענין התורה, הלא נכלל ב״ולשקוד על דלתי תורתי״? אמנם כונה נפלאה כיון ר״מ בזה, כי דבר הנקבע בשכל האדם, ובהרגשו היטב, עושה רושם חזק על האדם, ותשוקה גדולה בו להפליא. '''והנה''' מי שיתבונן בהנהגת העולם על כל בריותיו, ובכש״כ האדם, אשר ב״כבוד והדר תעטרהו, כל שתה תחת רגליו״, ע״י מתנת־חנם של שכלו הטוב, וגם העני שבעניים עשיר הוא מאד, רק ״המה בקשו חשבונות רבים״ ואינו מבין לשמוח בחלקו הטוב ומפסיד שני עולמים, אמנם המתבונן, מבין טובו ית׳ עם כל, ובפרט עם האדם – באין תכלית, ומחזיק לו טובה מאד אחרי שנהנה מטובו. '''והנה''' מטבע האדם לאהוב למי שהוא מקבל טוב ממנו, ובפרט באופן תמידי והרבה מאד. וכן מהטבע גם כן, שמי שאהוב אצלו – דרכיו מקובלים אליו מאד ורוצה להדמות אליו, כמו שזכרתי כי דרכי אדמו״ר ז״ל היו חביבית בעיני מאד, ורציתי להדמות אליו, כי הכרתי מעט רוחב חכמתו, בינתו ויראתו ורציתי מאד להדמות אליו, וכל דרכיו היו יפים ונעימים אצלי. ועל אחת כמה וכמה מי שיש לו לב להכיר בשכלו – גדולתו ית׳ וטובו וישרו, יחשוב איך הייתי נוהג את העולם אם היה בידי ויכלתי, כמה עול, כמה שנאה, כמה קפידא, כמה נקימה, כמה נטירה, כמה העלמה, כמה שכחה היה לי בכל שעה ושעה, ובפרט לבריות פחותים מצד עצמם ואז יתבונן בטובו ית׳ וירצה ללכת בדרכיו. '''והנה''' להבין היטב דרכיו ית׳, הוא רק על פי התורה, וכאשר הראינו בעליל כמה פעמים, וע״כ מדת הליכה בדרכיו תביא לנו תשוקה גדולה לשקוד על דלתי התורה, וזהו שהקדים ר״מ ״גמור בכל לבבך לדעת את דרכי״ ותבא לך תשוקה טבעית ״לשקוד על דלתי תורתי״ וזה הפלא. ויש לי עוד בזה לבאר, אבל קשה הכתיבה. '''והנה''' מי שאין לו תשוקה כלל ללכת בדרכיו ית׳, רצוני לומר – מחמת שהם דרכיו – יהא חביב בעיניו לעשות כמהו, – לאות שאינו מכיר כלל השגחתו ית׳, ומשום זה אינו מכיר טובו ית׳, ולכן אין לו תשוקה ללכת בדרכיו הנעימים, והרי אות על חוסר הכרת אמונה והשגחה. ולכן תופס הכתוב על עון בטול גמ״ח, פי׳ בין בגופו כמו הסבר פנים יפות ודבורו בנחת, איש איש לפי ערכו הטוב, וכן בממונו, – בתשוקת ללכת בדרכיו ית׳ – כי בטולו זה גדול הרבה מעון גזל, כי גזל הוא דבר פרטי ולא כללי, וזה מחוסר הכרת אמונה והשגחה, ר״ל. '''ולכן''' ״ואהבת לרעך כמוך״ כלל גדול בתורה: כי זה מצוי מאד להתלמד, ללכת בדרכיו ית׳, ותתחזק אצלו תמיד הכרת אמונה והשגחה. נזכה שנינו להתחזק בזה ונעלה מעלה מעלה כברכת מוקירך... = תולדות = == מאמר קכ״ז == ==== ויעתר יצחק לה׳ לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה׳ וגו׳ (בראשית כה:כא) ==== תולדות מד״ר סג, ויעתר יצחק וכו׳ רבי יוחנן אמר ששפך תפילות בעושר. מתחילה נדבר המאמר חז״ל (חגיגה ה) עבד ששוקלים לו קלות כחמורות כלום תקנה יש לו, הענין כי יש קלות שהן קלות למנוע מהן, ויחשב כמו חמורות, ועוד יש אשר גרם לעצמו שיהיו לו חמורות, וזה כל האדם להתחיל בקלות ומתוך זה יתרגל בחמורות, כמו העץ הלח בצד אחד ויבש בצד האחר, אם ידליקו אותו ביבש – ידליק כולו, כן בזה, ולזה: והתודו את עונם ואת עון אבותם וגו׳ (ויקרא כו:מ) כי העונות שלא ראה אותם מאבותם יקל לו יותר מעונות שהורגל בהם מאבותיו, וזה קלות כחמורות – כי אף שקלה העבירה – א״כ הם בגדר קלות, עכ״ז ישקלו לו כחמורות, שהיה לו להתחיל בקלות ולהתרגל בחמורות. והבן. ונדבר בענין התפילה, כי זה נגד שאר עבירות בגדר קלות, כמו (שבת לג) מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, ונציע הענין איך שמזה יבא ג״כ לחמורות ונקדים קודם מאמרם ז״ל (ברכות ו:) כל הקובע מקום לתפלתו וכו׳ מלבד מאמר רבנו יונה ז״ל על זה דברים ראויים לאומרם נאמר בהם עוד מכוון, הנה בענין התפילה – יש קושיא חזקה, יש במשנה (אבות ב:יח) אל תעש תפלתך קבע, אלא רחמים ותחנונים לפני המקום, והנה זה סותר למה שקראו חז״ל לתפלה עבודה (תענית ב) מה זה עבודה – הלא הוא מבקש צרכיו, ובפרט מה שאמרו (יבמות ה) עבודה צורך גבוה היא, ויש להטעים הענין כך: כי באמת קשה – מה הוא ענין תפלה, הלא כלל גדול הוא בידינו – שאדם צריך לעבוד את בוראו בין בצער בין שלא בצער, ואדרבא משפט החכמים כי בכל מה שיהיה להם יותר מניעות, ישמחו להראות תוקף אמונתם, א״כ אין מקום להתפלל על עקתא (דחקות), ועוד הלא ודאי הקב״ה מרחם על האדם, ועוד הרבה הרבה יותר ממנו, ותדע כי כל כוח הרחמנות של האדם על עצמו ועל זולתו – הוא רק כוח נטוע ממנו ית׳, הלא שבה היקש דהמע״ה (תהלים צד:ט) הנוטע אזן הלא ישמע וגו׳, אשר על כן באמת כל ענין התפלה היא רק עבודה, והוא כי כל עיקר עבודת השי״ת עומדת על השגחה, ויען כי כל עניני תבל הם רק בסיבה ומסובב – וע״כ ניחא שנקראת עבודה, ומה שמבקש צרכיו – אינן אלא להזכיר את עצמו – שהוא כל רגע ורגע בידו ית׳, והאמת מה שהוא טוב לפניו באמת – אינו יודע, וצריך לבטוח בהקב״ה שהוא יעשה לו מה שטוב לו, ע״כ אמר דהמע״ה (תהלים קלא:ב) אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי. וע״כ אז״ל (כונתו לגמ׳ ב״ב קסד בענין עיון תפלה ועיי״ש) כל מי שאומר תפלתו תקובל אינה מקובלת, כי האדם אינו רוצה דוקא שתקובל, ע״כ אמרו (סנהדרין סד) לעולם יקדים אדם תפלה לצרה, כי בעת הצרה קשה לו להתפלל על זה האופן, כי אז מרגיש צער ו ומבקש בהרגש צערו – ולא צורך גבוה, וזהו הענין ״כל הקובע מקום לתפלתו״ וכו׳, כי יש מקרה ועצם, כדומה – מי שלובש בגד כבד בקור גדול, ורוצה לפושטו מעליו – רק מוכרח ללובשו, הוא נקרא מקרה, משא״כ בגד שהוא מתכבד בו ומקבל נחת ממנו, כן בזה, אם ענין התפלה הוא על בחינה שמוכרח להתפלל – כמי שכפאו שד, זה ודאי מגונה, ועל כזה הזהירו חז״ל: ״אל תעש תפלתך קבע״ וגם אם אפילו שמכוין לרחמים ותחנונים עם כ״ז אין זה נחשב אצלו – מקום מיוחד לתפלתו, כי באם יעבור הדבר שמתחנן עליו, שוב אינו צריך לתפלה, ורוצה היה שלא יהיה לו על מה להתפלל, משא״כ אם מבקש על זה האופן שכתבנו, כי אדרבא רצוי לו שיש על מה להתפלל, וא״כ יש אצלו מקום מיוחד על התפלה, היינו להכניס בלבו ציור ההשגחה הפרטית, ואינו רוצה לדחות אותה בשום אופן, כי זה תכלית עבודתו מהתפלה. וע״כ יצאו האבות לשוח בשדה – היינו מקום המקדש כדי לקרב הציור יותר, כי שם מקום ההשפעה לעוה״ז, כמו שאמר הכ׳ (מלכים א׳ ח:מח) ״והתפללו אליך דרך ארצם״, וזה שמחת הצדיק כשיקובל תפלתו, לא בעזר הצרה רק בחלקו הטוב אשר מצא חן בעיניו ית׳, אשר על כן קבעו עיקר שמחת חנוכה על הדלקת השמן, כי אחרי ששמחת הצלתם על מצוא חן בעיניו ית׳, א״כ זה יותר מורה על מציאות חן, כאשר כבר דברנו בזה – כי מזה נודע שהקב״ה חפץ בעבודתם שהיא צורך גבוה, וזה הענין של אבינו יצחק ע״ה – כי בחינת עושר באמת נקראת כשהוא בטוח בדבר, ואין חושש על העדרו, ואבינו יצחק ע״ה היה מתפלל על זה האופן, ועל כן שפיר שפך תפלתו בעושר ולא בעוני, כי גם אם לא היתה תפלתו מקובלת – הלא היה יודע יותר הטוב לו, ורק לצייר השגחה, וזהו עושר ממש. == מאמר קנ״ח == === בענין הנ״ל === בגמרא יבמות סד ע״א: אמר רבי יצחק, יצחק אבינו עקור היה שנאמר (בראשית כה:כא) ויעתר יצחק לה׳ לנכח אשתו כי עקרה היא, על אשתו לא נאמר אלא לנוכח – מלמד ששניהם עקורים, א״ה ויעתר לו, ויעתר להם מיבעי ליה, לפי שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע. ובמדרש רבה תולדות אמרו במה שנא׳ יצחק בן אברהם גילה אחר גילה בזמן שהוא צדיק בן צדיק. אברהם אע״ה צדיק בן רשע, יצחק אע״ה צדיק בן צדיק. מעולם לא הבנתי הלא הדעת נוטה להיפוך כי זה קשה יותר, כענין שאמרו (סנהדרין לט:) מ״ש עובדיה לאדום אמר רבי יצחק, אמר הקדוש ברוך הוא יבא עובדיה הדר בין שני רשעים (אחאב ואיזבל) ולא למד ממעשיהם וינבא על עשו הרשע שדר בין שני צדיקים (יצחק ורבקה) ולא למד ממעשיהם, (ולשון המדרש: יבא מי שדר בין הרשעים ולא למד ממעשיהם ויפרע מהדר בין שני צדיקים וכו׳), אבל הנראה ענין נפלא הוא מאד, כמה גדול העמקת דבריהם, הענין כך הוא: כי נאמר (ויקרא כו:מב) זכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואת את בריתי אברהם אזכור וגו׳ ואז״ל (ילקוט שמעוני בחוקותי תרע״ה) כל אחד בפני עצמו כדאי לעמוד, ונמצא כי שקולים הם וא״כ ממילא האחרון גדול, כי הנה ידוע: אז״ל (יומא כט.) קשה עתיקא מחדתא, טעם הדבר, כי חדתא יודע האדם שאינו יודע, ומעמיק לדעת וידע על בוריו, משא״כ עתיקא – נדמה לו שיודע, ובאמת ההעמקה נשכחה ממנו, וכן אנחנו רואים – שאם יראו לאדם איזו ענין שיש בו קושיא לתרץ או מה להקשות, אנו רואים כי האדם יכול לחיות שבעים שנה ולא ירגיש בזה, ואם יראו ויעירו לו להרגיש – יכול להיות שירגיש, וזהו מטעם הנ״ל, כי אז יעמיק יותר. והנה המעמיק בעתיקא, משובח יותר, והשתא ניחא, אברהם אע״ה מצא עולם מוטעים עובדים לפסל והבין כי טועים המה, והתחיל לחפש האמת והעמיק הרבה ומצא, אבל יצחק צדיק בן צדיק וכבר היה לו דרך סלולה מאברהם אע״ה, והיה לו זאת עתיקא, ועם כ״ז העמיק כמו בחדתא, וכל כך נתייגע באמונה ויראת ה׳ כמו איש שמראים לו להרגיש, כי אחרי שרואה דרך לטעות, מכריח לו לחפש דרך האמת, והוא לא היה צריך לזה – כי מצא כבר דרך אביו, אבל רצה ליסד אצלו יסודות הדת והאמונה כמו איש חדש שמוצא מעצמו, כי אז מתקיים יותר, וגם הדעת מתרחב יותר, ונעשה מאושר יותר, וכן רצונו היה להיות מאושר יותר, וממילא היה לו מדרגה־מה שאברהם אע״ה לא היה יכול בזה, מטעם כי הוא חידש הדרך ולא היה יכול לעשות בפועל מעתיקא חדש, אבל יצחק היה לו זאת בידו להשיג המדרגה הנ״ל, והן אמת אם היה אאע״ה בדור ישן – היה עושה גם כן מישן חדש, אבל לא היה לו במציאות למעשה, והבן! עוד נאמר בזה, כי הנה ענין הנסיון אשר לצדיקים – הוא למען יהיה להם מקום להתנוסס, פי׳ להוציא מכוח אל הפועל הטוב העיוני, כי ידוע אצלנו במאמר, וכדלעיל (תהלים א:ב) ״ובתורתו יהגה יומם ולילה״ ולכן העשיר המלמד עצמו לעמוד בנסיון עני – דבר גדול הוא, וכן עני בנסיון עשיר, וכמבואר אצלנו במאמר אחר. ואז״ל (שמות רבה לה:ב) אין לך כל בריה שהקב״ה מנסה אותו עשיר ועני וכו׳ פי׳ כל אחד כפי מה שיכול לקבל, יש יכול לקבל נסיון עשיר, ויש יכול לקבל נסיון עני, ואם כן מי שהוא בטבע בעל מדות רעות, ברוב עמל נקל לו לשנות טבעו ומגיע למדרגה גדולה מאד, כי יש לו מקום על מה להתלמד, וכמו העמל הרבה חזק הרבה ואוכל יותר, וכן בזה, העמל במדות רעות, מחמת שעמלו גדול מאד, יוציא יותר מכח אל הפועל הטוב יותר, ונעשה מאושר יותר, משא״כ מי שהוא בטבעו בעל מדות טובות, אין לו מקום על מה להתלמד לכבוש טבעו כראשון, כי יקל לו להיות כובש את יצרו, והנה אם איש כזה ישיג מדרגת הראשון שעמל על מדות גרועות יותר, מדרגתו גדולה יותר, כי לא היה לו נושא על מה להתלמד, ואעפי״כ הגיע למדרגת הראשון, וזהו כמו היושב בשל, אם יהיה בריא אולם כמו מי שהוא מייגע, זה לאות על בריאותו בתולדה, ונמצא לפי זה יצחק אבינו ע״ה היה בן צדיק והיה לו מדות בטבע, והן טובות בתולדה מאביו, ואעפ״כ הגיע לאושר אאע״ה, זהו מדרגה גדולה מאד הפלא ופלא. (ובענין הזה גדלה מעלתו צדיק בן צדיק כנ״ל). ביאור על אופן הראשון, פי׳ אנחנו יודעים כי בעת שראו ישראל נסים במצרים ונפלאות על הים, ראו כן תמהו בנוראותיו ונפלאותיו, והגיעו למדרגת נבואה מרוב התפעלות, אמת הדבר כי אין הפרש בין ראות השכל לראות ישראל על הים בעיניהם, ונוכל להגיע מזה למדרגת הנבואה למתבונן, ולכן נמצא בנביאים כל עיקרי המוסר שלהם מיציאת מצרים וכו׳, יען כי המתבונן כראוי, מגיע מזה כמו העם שראו בעיניהם, ולמה אנחנו איננו מרגישים כלל במוסר יציאת מצרים, בפני שאנחנו מורגלים בה הרבה, וקשה עתיקתא מחדתא, וכן אנו רואים רואים גר שבא להתגייר, מקבל על עצמו יסורים קשים בתחלתו ואח״כ כשמתרגל, עובר עברות בשביל רצונו, וקשה לו לכבוש אף רצון קל, ולמה כבש מתחילה כל כך הרבה? אבל הענין עתיקתא מחדתא, מתחילה כשראה והכיר אמונתו המוטעה, הבין כי דרך מוטעה הוא, ומתחקה בשכלו להבין כי דרך ה׳ הוא האמת, מהנסים ומהמשפטים צדיקים כגוי הגדול הזה, ואח״כ כשיתרגל בזה, נעשה עתיקתא ואינו מתפעל מזה עד כדי להרגיז דעתו לכבוש את תאותו ויצרו, אבל אני אמרתי כי האדם צריך להיות כל יום כאילו הוא גר בא להתגייר מההתפעלות כזאת של אופן התפעלות ההתבוננות, ובכל יום כאילו הם חדשים בהתבוננות וזה היה מדרגת יצחק אבינו ע״ה, לא שכח ההתפעלות כאילו הוא בעצמו גר בא להתגייר מההתפעלות תמיד כל ימיו בזה של תוקף ההתבוננות. == מאמר קכ״ט == ==== ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו וגו׳ (בראשית כה:כח) ==== הענין ליצחק אוהב את עשו ורבה לברך אותו, פעם דברנו בזה (בפרשה וירא על הכ׳ המכסה אני מאברהם וגו׳ בראשית יח:יז), ועתה באופן אחר, מקודם נקדים מדרש דברים רבה פ״י ריש האזינו: דברי תורה הט אזנך והם רפואה לכל גופך, ויש להבין, האם אין לה לתורה מעלה אחרת רק רפואה? כי יש דבר שטוב בעצם, ויש דבר דבר שבעצם אינה טובה כלל, אבל במקרה היא טובה ויקרה, כמו רפואה, היא עצמה מרה כלענה, אדם הבריא אם ישלמו לו כמה, לא יקח אותה בפיו לאכול אותה, אבל האיש החולה, ישלם כמה וכמה כדי שישיגנה, והנה הדבר הטוב והנעים בעצם, ואם יהיו ג״כ רפואה הלא שוה כפלים, כי אכילה בעת ובמקום שאינו מצוי הלא יתן כל אשר לו, והנה התורה שניהם בה, מתוקה, והיא רפואה, ולכן אמר בתורה תרויהו איתנהו בה ערב ומועיל, והנה המלכים כידוע מיסדים בתי אנשים חכמים לחפש ידיעות חדשות ומוציאים על זה כסף לרוב, הרבה מאד, כמו בעלי מצפה השמים בחכמת התכונה, וחכמי הטבע לכל גילויי הטבע, וכמו האנגלים המחפשים בחפירות בבטן הארץ כידוע, וכמו כן אנחנו נדבר בזה, ידיעה חדשה נפלאה, והלא היא יותר נפלאה מידיעת העולם, מצורף לזה כי היא ג״כ רפואה נפלאה, והרפואה בזמנה היא יקרה מאד, והידיעה יקרה מאד, ושניהם כאחד טובה היא למרבה, ע״כ שימו לבבכם והטו לשמוע אזניכם לידיעה ורפואה כאחד, ותדעו כי דבר יקר הוא מאד, ואל יהיו לבטלה. מדרש מטות (במדבר לא:ב) השי״ת אמר: נקום נקמת בני ישראל, אמר משה כלום שונאים אותנו אלא שאנו שומרים מצות ה׳ ע״כ אמר (לא:ג שם) לתת נקמת ה׳, הענין כי יש שני שלא לשמה, האחד שהענין אינו חשוב אצלו כלום, ואינו עושה רק שהענין חשוב אצל בני אדם, וזה הענין גרוע הוא כי לא יבא לעולם לשמה, משא״כ כשהענין עצמו מכובד אצלו, כמו מי שהוא מבין שהתורה ענינה מכובד הרבה, ועם כ״ז יכול להיות שאם לא היה לו כבוד מלמודו לא היה לומד מחמת עצלות וכדומה, אך מחמת כבוד, זה מסייע לו שילמוד, ועל זה אמרו חז״ל (פסחים נ) לעולם ילמוד אדם אפילו שלא לשמה כי יבא מזה לשמה, והנ״מ בין אלו שני הכחות, כי מי שהענין אינו חשוב אצלו כלל באמת, גם בלא תאוה כלל היה לומד או עושה המצוה, או סר מרע מחמת כבוד השי״ת. וזה הענין במדרש שיר־השירים (תנחומא פרשת אמור): בשלשה מקומות הוכיח הקב״ה את ישראל, התחילו או״ה שמחים והתחיל לשבחם, והמדרש פלא כמובן, אך הענין, כי הפרש יש בין ישראל לאו״ה, כי הם גם בלא תאוה מוצאת יחטאו, משא״כ ישראל, גם אם חוטאים, זה רק במקום תאוה מוצאת, וזה שאמרו: כי בא להוכיח לישראל על שהם חוטאים, וסיים שמא תאמר כי הם שוים לאו״ה, לא! כי או״ה גם בלא תאוה חוטאים, והבחינה לזה – כי הם שונאים אותנו בשביל שאנו שומרים המצות, ועלינו בזה אין להם תאוה, והוי שפיר נקמת השי״ת נגד ערכם בזה. נמצא מי שחוטא בלי תאוה, רוצה שזולתו ג״כ יחטא. והוא נקרא ״חוטא ולא לו״ וזה מדרגה גרועה מאד – מדרגת מדין, והנה עתה נדבר בגודל העונש על חטא ידוע, כי מי שחוטא פעם שניה, קשה עונשו יותר מפעם ראשונה, כמבואר בר״י, וכמנהג מלכותא דארעא כידוע, ולכה״פ ב׳ פעמים, וכמבואר במס׳ ביצה, גבי עירוב תבשילים, אפילו בשוגג, קרו לו בפעם שניה פושע, וכש״כ במזיד וממכ״ש עוד בפעם שלישית, ומכש״כ עוד בפעם רביעית וכו׳ עוד יותר ויותר, וגם אם עונש עבירה רק כיסורי איוב, הפעם השניה כפול, הפעם השלישית לכה״פ עוד כפול מהקודם, ויתבונן המבין ויתאונן ויקונן על עומק המשפט העצום בשביל עבירה אחת, ומכש״כ רבות כמו תפלה כמה עבירות יש בה ביטול מצוה דרבנן, ביטול יראה, שם שלא באימה, וכל ימי חייו נכפל כל אחד מהפרטים הנ״ל, וכך עולה החשבון באין ערך ושיעור מתפלה לחוד, ומה תאמר מלשון הרע ושנאה וקנאה וגאוה וכבוד וכעס וקפדנות וליצנות וכדומה בכל יום כמה פעמים, ועל כולם ביטול תורה בכל רגע ביום אחד לבד, ומכש״כ בשנה, ומכש״כ כל ימי חייו ר״ל, וזה יש לנו רעיון מבהיל, כי כל מה שהעוון יגדל אף כחוט השערה, יוכפל ויוגדל העונש באין ערך, ועפי״ז כפי מה שביארנו כי כל עוד שעושה בלא תאוה יגדל העון, והיינו כי המצות בזויות עליו, ויגדל עונשו מאד, ומכ״ש ב״ת, ומזה נוכל להבין כמה גדול כוח המוסר גם לכבוש יצרו פעם אחת בעת שבא בריבוי פעמים, וגם משהו פחות מבזוי אצלו המצוה, כמה עונשים יציל מעליו, וכבר אז״ל עומק המשפט להשי״ת הוא (פסחים נד:), והנה יצחק אע״ה היה מחזיק את עשו, כי בלא תאוה לא יעבור, ולכן רצה לברכו, והענין שלא גילה לו הקב״ה מעשיו, כדי שיוכל לברכו ״והיה כאשר תריד״ וגו׳ (בראשית כז:מ) כדי שיהיה פחד לישראל ממנו בגלות לשוב בתשובה, וכבר כתב הר״ן כי המברך צריך להתדבק בהמתברך, ואם היה יודע יצחק מעשיו הרעים לא היה לו התדבקות אליו, ולא היה חל הברכה והברכות לו מהשי״ת. הרחמן יעזרנו לשוב לפניו בתכלית. == מאמר ק״ל == ==== ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי וגו׳ ויבז עשו את הבכורה (בראשית כה:לא-לד) ==== הערה נפלאה, המעלה מצד עצמה של האדם, אינה נחשבת כל כך לייקר את האדם בשבילה, כי הרבה מעלות יש בעולם, בכל מקום שנפנה – נראה מעלות לרוב, ״מה רבו מעשיך ה׳ כולם בחכמה עשית״ (תהלים קד:כד), ורק כשהמעלה היא של האדם, נייקרנה בשביל זה, כדומה מי שלובש תכשיטים של אחרים, אין זה כבוד, ורק כשהם שלו הם לו לתפארת, וכן בזה המעלה אם היא שלו, היא לו לתפארת, ואם נראה כי אינה שלו, אין זה לו לתפארת, ועפי״ז נשכיל דבר על מצב האדם, ברגע קטן נייקר אדם בשביל מעלה, וברגע קטן נחדול לייקרו ולכבדו במעלה שיש לו, ולמה ואיך? כי נראה ונבחין ברגע שאינה שלו, והיינו כי נראה שפושט התכשיטים ונותנם לבעליו, הרי זה לאות שאינם שלו, וככה כזה – כי התמורה תעיד על יקרת הענין, למשל – מי שיש לו חפץ, ואינו רוצה ליתנו למי רק במחיר גדול תמורתו, זה יעיד על יקרת הכלי בעיניו וכי הכלי הוא שלו, ולכן דורש תמורת הכלי שלו מחיר גדול, אבל כשימיר כלי יקר על פרוטה וכדומה, זה יעיד לנו כי הכלי אינו שלו, ולכן טוב לו הפרוטה שיקבל והיא תהיה שלו, מכלי יקר של אחרים, וכענין הזה במעלות השכל באדם, כשנראה אדם משכיל על דבר ומיקרו בו, ובהשכל ידבר ומתנהג בערך זה, אז נכבדנו, כי נראה בו מעלה רמה ולובש תכשיטים פנימיים כאלה, ותפארת היא לו, אבל כשנבחין תיכף כרגע שבשביל תאוה כל־דהוא, או כבוד כל־דהוא, יעזוב הנהגת השכל, הרי שהמיר המעלה בכל דהו, זה לאות כי המעלה אינה שלו, ולכן בוחר וממיר על כל־דהוא שלו על המעלה שאינה שלו, ונמצא ברור כי ברגע קטן שראינו מי שהפשיט תכשיט מראשו, מזה יתודע לנו שהתכשיט אינה שלו, ואין לנו ליקרו בשביל מעלת התכשיט וכדומה, כי גילה לנו שאינה שלו, ועצם המעלה הלא הרבה יש בעולם, ולכן עשו שהמיר את הבכורה על נזיד עדשים, גילה לכל כי הבכורה ברוב ערכה אינה שלו באמת, כי איך אפשר להחליף על דבר מועט כזה, וזהו (בראשית כה:לד): ״ויבז עשו את הבכורה״ בזה שהחליף על דבר מועט, הראה לכל כי מעלת הבכורה אשר עתידה להיות בה, אינה שלו, וכדין לקח יעקב אע״ה מאתו את הבכורה, והשמיענו הכתוב בזה דבר גדול ונפלא, כי לפי ערך מיעוט החליפין – כן אות בזה על מיעוט החלק שיש לו בהמעלה, ואמרנו כי מי שעוזב הרגלו הטוב בשביל נסיון גדול, כמו תמורת ממון הרבה, או בשביל בזיון גדול ורב מזולת זה לא מוכיח לנו כל כך כי המעלה מתנכרת ממנו לגמרי, כי הרבה תמורה ומחיר לקח בעד המעלה, אף כי כל חפצים לא ישוו לה באמת, אבל נסיון הוא, אבל העוזב הרגלו הטוב בשביל דבר פחות ומועט ובמלחמת נשים לא ינצח, זה לאות כי המעלה אינה שלו, ולכן נראה שלא להחליף הרגלינו הטובים בכל חפצים, ושלנו יהיה תפארת יקרתנו לעולם. == מאמר קל״א == === בענין הנ״ל === ״הגיד לך אדם מה טוב ומה ה׳ דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלקיך״ (מיכה ו:ח), פי׳ כי הצנע מורה כי עושה כל דבר טוב בשביל עצם המעלה, ולא בשביל דבר אחר שהוא, והרי זה הוכחה שהמעלה היא שלו, כי אינו מחליפה בדבר אחר ככבוד וכדומה, ולכן ענוה גדולה מכולם, כי זה מורה על כל המעלות שיש לו כי הם בו בקנין עצם המעלה, ובשביל ענוה יגדיל כל מעלותיו, כי מקנה לו עצם המעלה בקנין עצמו שלו ולא של אחרים המה, וזה כונת המאמר חז״ל (ירושלמי שבת ג): מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסוליתה, היינו כי הקב״ה אוהב עצם המעלה שהיא שלו קנין עצמי, והנה חכמה יכול להיות שאינה שלו, כי מחליפה לפעמים בתאוה וכבוד וכדומה, והיראה עושה שתהיה שלו ולא יחליפה בכל הון, אבל עם כל זה יכול להיות שרק מחמת יראה עושה זאת ולא בשביל קנין עצמי – היינו עצם המעלה, ונמצא שעדיין אינה שלו כל כך, כי דבר שהיא של אדם – אינו מחזיק בה בשביל יראה, אלא מחזיק בה בשביל שהיא שלו, ולכן כשהוא ענו ויש לו מדת ענוה, ולא שייך בו אהבת עצמו כלל, כי זה מאותות ענוה – מבלי לאהוב עצמו, ובאופן זה הרי המעלות הם בו בעצם המעלה בקנין עצמי, והוא המאושר שישארו בו המעלות, לעולם לא יזיזו ממנו, ומשתמש בהם כאדם המשתמש בכלי־תכשיטו לא מחמת יראה רק מחמת שהם שלו, ושפיר יראה עקב לענוה, כי מיראה היא נעשה שלו באופן כזה מבלי להחליפה כנ״ל, ועדיין אינה כ״כ שלו, כי משתמש בהם רק מיראה, ולא כאדם המשתמש בכליו – כי הם שלו ורוצה בהם ומתענג בהם, וע״י ענוה נעשה שלו קנין עצמו, כידוע כי יראה יכול להיות אוהב עצמו וירא, אבל ענוה אינו אוהב עצמו, ורק אהבת עצם המעלה הוא אוהב, ונעשה לו קנין עצמי, והקב״ה אוהב מעלה של אדם עצמי, כי זה מעלה עליונה, ונמצא כי כן הסדר – מחכמה ליראה ומיראה לענוה, והבן. == מאמר קל״ב == ==== וירא אליו ה׳ וגו׳ גור בארץ הזאת וגו׳ והקמותי וגו׳ אשר נשבעתי לאברהם אביך וגו׳ עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי וגו׳ (בראשית כו:ב-ה) ==== יש לי התפעלות הרבה זה כמה שבועות בפ׳ תולדות ״וירא אליו ה׳ וגו׳ גור בארץ הזאת וגו׳ והקמותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך וגו׳״ ועוד שם (פסוק ה) עקב אשר שמע אברהם בקולי, ועמדתי על זה – כי תלה לו רק בזכות אביו, ולא ידעתי טעם לזה, ומצאתי בספר ספורנו על התורה, כדרך גאון שאינו ירא לכתוב מה שנראה לו, כי זה מחמת שלא קרא עדיין בשם ה׳ פי׳ לפרסם אלקותו ית׳, עד שלבסוף נתעורר לזה, וזה מבהיל, יצחק אבינו ע״ה שנקרב לעולה תמימה, ורק בשביל שלא פרסם ידיעת אלקות, נענש עונש כזה, שלא תלה לו בזכותו, רק בשביל אביו, אשתומם על זה! וידוע מה שאחז״ל (ברכות י) כל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים, חזקיה בשביל שאמר ״זכר נא את אשר התהלכתי לפניך״ נענש על זה וכתוב (שם ו) וגנותי את העיר הזאת וגו׳ ולמען דוד עבדי, ואמר חזקיה על זה (ישעיה לח:יז) ״הנה לשלום מר לי מר״ ופי׳ (ברכות י) אפילו בשעה ששיגר לי הקב״ה שלום מר הוא לי, והנה כתב בפ׳ ״מר״ והכל בשביל שראה כאילו אין לו זכות, ועתה תתבוננו נא, יצחק אבינו ע״ה – אחד משלושה שנקרא אבות, וכל זכות כלל ישראל בהם ״זכור לנו ברית אבות״ כאשר אמרת וכו׳ והנה קודם שקרא בשם ה׳ ואולי חשב כי אין מן הצורך – כי כבר פרסם אברהם אביו, וגם הוא עולה תמימה, ולא אהני לו כל זה, ונכתב עליו כאילו איו לו זכות וכנ״ל מחזקיהו – מר לי מר, מבהיל לראות גודל השכר לפרסם יראת שמים בעיני הבריות, אף כי כבר פרסם אביו, אבל כל דמפיש טפי עדיף, והנה מקצה אל קצה בזה, מקודם – כאילו אין לו זכות כלל, ואח״כ כל ישראל אוכלים את זכותו, כנא׳ (ויקרא כו:מב) ״וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק וגו׳, נזכה לפרסם יראת שמים ויתקדש שם שמים על ידנו וטוב לנו, וכן יש לנו ללמוד משם (גמ׳ ברכות) כי כל זכיותיו של אדם היותר גדול, הכל כלא נגד חיוב האדם לבוראו וכל הטוב שעושה עמו. == מאמר קל״ג == ==== ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי וגו׳ בעבור תברכך נפשי וגו׳ (בראשית כז:ד) ==== ענין שנאמר במדרש (ילקוט־שמעוני כי תשא שצב) שאמר משה רבנו לישראל: חטאתם חטאה גדולה ולהשי״ת אמר להיפוך (למה ה׳ יחרה אפך בעמך) מה זאת? עוד איתא במטות ומסעי: נקום נקמת בני ישראל (במדבר לא:ב) ומשה רבנו ע״ה אמר לישראל: נקום נקמת ה׳ (שם לא:ג) מובא במד״ר במדבר פ׳ כב, עוד איתא במדרש (שמות רבה לג) על הכ׳: ויקחו לי תרומה, כביכול לוקח בעליו עמו, מה זאת? עוד איתא בגמרא (בבא בתרא עח) באו חשבון, חשבונו של עולם, עד: תצא אש ממחשבים ותאכל את שאים מחשבים, מה הצורך דוקא האש ממחשבים? בהקדם הענין מה שברך יצחק אבינו ע״ה את עשו דוקא בציד בפיו, ואת יעקב אבינו ע״ה ברך בלא בכזה, וגם מה זאת שאהב את עשו יותר מיעקב, מובא במקום אחר (בפ׳ וירא על הכ׳ המכסה אני מאברהם וגו׳ בראשית יח:יז) כי רצה שיתנהג בחיצוניות בדרך הצדק וכו׳, ועל פי זה הראינו לדעת כי באמת עיקר העבודה לעמוד בנסיון לכבוש את יצרו, וזה הפרש בין ישראל לבין אומות העולם, ישראל אם נופלים בעבירה, הם רק שאינם יכולים לעמוד נגד התאוה, אבל או״ה גם בלא תאוה הם עוברים על רצון השי״ת, ולכן הם שונאים לישראל שמקיימים מצות השי״ת, ועפי״ז מצאנו ראינו מזה, שיש לאדם לדעת כי ביוה״כ הבע״ל העומד על תשובה – היינו הקבלה על להבא, יש לו לקבל על עצמו להזהר לכל הפחות מעברות שאין יצרו מתגבר עליו, בין שבין אדם למקום הרבה דברים יש שהאדם נופל בהם בלי תאוה כלל, כמו שיחת בתי כנסיות, ואמן יהש״ר וכדומה, וכן שבין אדם לחברו, כמו המאנה חבירו בלי תאוה כלל, כמו מי שאינו רגיל בדרך־ארץ, אינו יודע כמה בני־אדם ציער בחייו, ומלבין פנים בלי קבלת פרס כלל, וכדומה לזה הרבה, ועל פי זה יש לכל אדם לפעול על עצמו ביום הכפורים להקל מעליו הרבה עונשים מאד, וזהו כונת המדרש: בשלש מקומות התחיל הקב״ה הקב״ה להוכיח את ישראל ושמחו או״ה וחזר וכו׳, הכונה כי ישראל אינם נופלים בחטא רק בכח התאוה, אבל או״ה גם בלי תאוה הם חוטאים ושונאי השי״ת, ולכן אמר מרע״ה ״נקום נקמת ה׳״ היינו נגד או״ה, כמבואר, והנה לחזק אנשי אמת – היינו להחזיק ידי אחרים שהם ילמדו, בצד אחד קל הוא יותר, שהוא אינו כובש בזה תאותו, ואינו עמל בעצמו, רק מחזיק בממונו, וגם אם אינו עוזרם הוא מרפה בזה ידי העוסקים, ושכן תצא אש ממחשבים גם על מה שנגרע מהם ועל־ידם חסרון העוזרים, וזהו המדרש (שמו״ר פ׳ לג) כביכול לי אתם לוקחים, כי הכל תלוי בכסף התרומה, לפי החשבון הנשקף והשקול לתוצאות. == מאמר קל״ד == ==== ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות (בראשית כז:א) ==== אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה׳ (משלי ב:ד). לכאורה הלא איתא בירושלמי (פאה א:א) כל העולם כולו אינו שוה לדבר אחד מן התורה, וא״כ האם זה די לבקש תורה ככסף? אתמהה, אמנם לבד מה שיש לדבר בזה באריכות, הנה בפשוטו כונת הפסוק, כמו בקשת הכסף אי אפשר רק ע״י סבות עולמיות על פי דרך הטבע כפי הנוהג העולמי, ככה יראת שמים אי־אפשר להבין, רק ע״י מילי דעלמא, כדדייק ״אז תבין יראת ה׳״ וגו׳. והנה אני רוצה לדבר על לב אהוב כמוהו, לנחמו מצערו הידוע, כי לא מילתא זוטרתא היא, ואני משתתף בצערו. '''הנה''' מצאתי במדרש רבה בפרשת תולדות, אמר ר״י בר סימון, אברהם תבע זקנה, אמר לפניו רבון העולמים אדם ובנו נכנסים לאיזה מקום, ואין אדם יודע למי מכבד, מתוך שאתה מעטרו בזקנה אדם יודע למי מכבד, אמר לו הקב״ה חייך דבר טוב תבעת, וממך אני מתחיל, מתחלת הספר ועד כאן, אין כתיב זקנה, וכיון שעמד אברהם נתן לו זקנה, יצחק תבע יסורים, אמר לפניו, רבון העולמים אדם מת בלא יסורים, מדת הדין מתוחה כנגדו, מתוך שאתה מביא עליו יסורים, אין מדת הדין מתוחה כנגדו, אמר לו הקב״ה חייך דבר טוב תבעת, וממך אני מתחיל, מתחילת הספר ועד כאן, אין כתיב יסורים, וכיון שעמד יצחק נתן לו יסורים, שנאמר: ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות, ע״כ, העתקתי המדרש מלה במלה. '''ומעתה''' זה תנחומים גדולים לסובלי יסורים, יהיו מה שיהיו היסורים, מ״מ הרי יצחק שהיה עולה תמימה, והוא מאבות העולם, ואין נקראים אבות רק אברהם יצחק ויעקב, ועם כ״ז היה מתיירא שלא תהא מדת הדין מתוחה כנגדו, והקב״ה הודה לו ואמר לו, חייך דבר טוב תבעת, מה יענו אזובי קיר! על כן אין לאדם רק להצדיק הדין ולקבל דין שמים באהבה ולשמוח ביסורים. והמדרש הזה שזכיתי למצא, שמחה גדולה לי מאד, כמעט כמוצא שלל רב, כי גם אני לפי דלות ערכי ומעוט סבלנותי, בעונותי המרובים אני איני סבלן, וקשה לי היסורים ל״א, כי מבלבל ומפריע אותי כמעט מתורה ותפלה, ועל זה לבי דוי כמדומה, אבל האמת אני חושד את עצמי בחשד שיש בו ממש, כי אין זה רק ממעוט סבלנות שלי, ושמחתי גדולה בהמדרש שמצאתי תהלה, ומה שכתבתי כמעט כמוצא שלל רב, כי מי יודע אם הייתי נותן על זה שלל רב, אבל שמחתי גדולה בזה. '''אדמה''' כי המדרש הזה, צרי ומזור לכל מרי נפש וסובלי יסורים, לקבל באהבה רבה. והנה לבאר זה במילי דעלמא, כאשר הקדמתי מהכ׳: אם תבקשנה ככסף וגו׳, אספר לידידי הנעלה מעשה רב, ומזה יובן הדבר היטב. '''מעשה''' בא לידי ונזכרתי הלכה, בית התלמוד שלנו מוקף במחיצה, וחצות לילה כשפוסקים מללמוד נועלים החצר, ויש זמן מתי פותחים הדלת, פעם אחת קרה שנתאחר הזמן ולא ידעו הבאים מה לחשוב בזה, מה עשה אחד, כבש רצונו לסבול בזיון, והיה מטפס ועולה על המחיצה שלא לפי כבודו, למען הודע מה זאת, והנה הוא באמת כפה רצונו וזלזל בכבודו, והיה סבור לקבל שכר שמים על זה, ואני כשראיתי זאת, הקפדתי על זה הרבה, ואמרתי על זה כי הוא מביט על הפרט, כי הוא אינו בעל־הבית, ואינו חושב רק על הפרט, והאמת אין זה לפי כבודו, אבל אני כבעל הבית על זה, ואני חושב על זה אם יראו שאחד מאתנו מטפס ועולה, גם אחרים יעשו כן, ונמצא שהחצר כמו בלא מנעול, ושם בבית יש הרבה ספרים יקרים, ונמצא כי גרם זה לבעל הבית עגמת נפש על תמיד, שבעל הבית ידאג תמיד על כל המונח שם. '''ואמרתי''' על זה, מה זה חידוש שאין האדם ביכלתו לעמוד על דעת הקב״ה שהוא צופה עד סוף העולם בלי תכלית, ויודע שאחרית הדבר לא יהיה טוב אם לא יעשה כתורה, ועל פי זה מובן היטב מה שתבע יצחק יסורים, שלא תהיה מדת הדין מתוחה נגדו, שהוא דאג לאחריתו, וצפה על הכלל, והקב״ה שהוא צופה ומביט בלי תכלית, אמר לו חייך – דבר טוב תבעת כי מי יודע כמוהו ית׳, מה זו טובה לאדם, ואך טוב לישראל בזה ובבא. אכי״ר. '''נזכרתי''' כי שייך לזה מה שדברנו מענין זה קודם ר״ה, בפ׳ כי תבוא (כח:סט) אלה דברי הברית וגו׳ ודקדקנו: אלה דברי הקללות, לכאורה הו״ל לכתוב, ודברנו בהקדם: העולם סוברים כפשטו, יצחק אהב את עשו, ואנחנו איננו סוברים כן, כי אי אפשר שלאחד מאבות העולם, ירמה אותו בנו, אין זה אלא תמיה, אבל הענין הוא כך: ביצחק נאמר: ״ופחד יצחק״, כי מדה שלו היתה פחד, ע״כ היה חושש פן תשאר לו מדת הדין על לעתיד לבא, וע״כ רצה לתת הברכות לעשו, ולא ליעקב, כענין שאמרו (חגיגה ט:) יאה עניותא ליהודאי, פי׳ כמו שאמרו אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר (ברכות לב.) וע״כ מאהבתו ליעקב שישאר נקי ממדת הדין על העתיד לבא, היה בוחר לתת לעשו הרשע עוה״ז לגמרי, וכל מה שהיה לעשו הרשע עוה״ז יותר, היו משעבדים יותר בישראל, ונקל להבין כמה קשה הי השעבוד, אילו היו הברכות שלו, ואין אנו מבינים האיך היו יכולים להתקיים בדרך הטבע – רק בדרך נס, ועם כל זאת מאשר ידע יצחק אבינו תוקף מדת הדין לעתיד לבוא, כמדתו פחד, היה ברור לו כי כל מה שיסבלו בעוה״ז, אפילו יסורי איוב, וכפלי כפלים, הכל כדאי שלא יצטרכו לסבול דינא קשיא של עוה״ב, וכענין שאמרו (בר״ר פד) בקש יעקב לישב בשלוה, אמר הקב״ה לא דיין לצדיקים שמתוקן להם עוה״ב, אלא שמבקשים עוה״ז, ולכן רצה לברך את עשו, בעוה״ז, ורק מן השמים ידעו כי אי אפשר להם לשאת גלות קשה כזו, ונודע לרבקה אמנו לשלוח ליעקב. '''ושמחתי,''' כי בזה ניחא לי היטב מה שאמרו (מדרש תנחומא לך לך, ד) כי אברהם אבינו ע״ה לא רצה לברך את יצחק פן יברך את עשו, והיה קשה לי מאד, האיך חשדו ליצחק אע״ה, שיברך את הרשע ולא את הצדיק, אמנם עפי״ז ניחא, כי היה חושש, פן על פי מדת פחד שלו, יעלה בדעתו לתת הברכות לעשו, למען הקשות השעבוד ומי יודע אם יוכלו לסבול כ״כ, כענין שאמרו (עירובין מא:) עניות מעבירים על דעתו ועל דעת קונו, ולא היה יכול להכריע איך לעשות, והניח הדבר בשב ואל תעשה, ואמר יבא בעל הברכות ויתן למי שירצה, וכן היה, כי מן השמים ידעו כי לא יוכלו לסבול הכלל כולו כזאת, ולא יעבירו על דעתם וכו׳, ע״כ נודע לרבקה לשלוח ליעקב לקבל הברכות. וזה כפתור ופרח, תהלה. '''ומעתה''' ניחא כי נאמר: אלה דברי הברית ולא דברי הקללות, כי אינם קללות, ח״ו, רק כאשר ייסר איש את בנו, כן ה׳ אלקיך מיסרך, ותהלה, כי זה לא כבר מצאתי כמדומה בילקוט, על חד אמורא שהיה מגמגם וקורא קומי אמורא אחרינא בפ׳ כי תבא, שכחתי שמם, אמר לו ״למה אתה מגמגם, לית אינון קללות אלא תוכחות״, שמחתי מאד כי מצאתי כדברינו. '''והראינו''' עוד חזוק אמונה משם להפליא. המעיין היטב בתוכחה, וכבר כתב הרמב״ן ז״ל, איך שבעינינו ראינו כי כבר נתקיים יעוי״ש. והנה נצייר לפנינו. אם היינו רואים תוכחה כזו בשעה שנכתבה, היינו מעלים על דעתנו אם אפשר שישאר ח״ו שריד ופליט משונאי ישראל? ועם כ״ז ת״ל אנחנו קיימים, ולא עוד אלא שכל התורה שבעל־פה נסדרה אחר החורבן. ריב״ז עם כל תלמידיו, ר״א הגדול, ר״י הגדול, ר״י וכו׳, רבי סדר משנה, רבינא ורב אשי סדרו תלמוד, הרי גלוי כי הפסוק ״ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם״ (ויקרא כו:מד) יד ה׳ עשתה כל אלה. ואין אמונה יותר גלויה מזה, וביותר ריב״ז אשר היה בעת חורבן וסבל כל אלה, היאומן כי יסופר, – כי בית מדרשו לא יבטל, ולהעמיד תלמידים גדולים כמו אלה שהיו לו כידוע זאת, לא יאומן כי יסופר. ובפרט בדורות שאחריהם נסדרו משנה וש״ס, והיו רבבות תלמידים, היאומן כי יסופר! והרי זו אמונה גלויה ומפורסמות יותר מנבואת הנביא. כי האמונה הזאת חיה וקימת עד היום הזה, מי יוכל לשבוע מהתפעלות הזו?! ודרוש יצה״ר של נחשת שלא להבין זאת, והמשכיל יבין! ודע, אחי, כי כתוב בספרי רמ״ח לוצאטו ז״ל, כי כל ענין, טוב לקרא מקודם כולו, ואח״כ לדקדק בפרטים, כי לפעמים יש דבר שיבורר להלן, ע״כ כן תעשה תקרא מקודם כל המכתב, ואח״כ תקרא כל פרט ופרט ממנו בדקדוק, ויערב לך מאד, כי בעוה״ר אני מוכרח לקצר, מחמת קושי הכתיבה, ל״א, ובפרט מהשתוממות מריב״ז שהיה בזמן חורבן, וראה טיטוס הרשע נכנס לק״ק ועשה נבלות שם, ושפך דם כמים, היאומן כי רוחו החזק ישאר בקרבו, וינהיג נשיאותו ובתלמידים גדולי התנאים, אין זה רוח אנושי כלל וכהנה עוד ועוד. == מאמר קל״ה == ==== עקב אשר שמע אברהם בקולי (בראשית כו:ה) ==== מצאתי דבר נפלא על פסוק: עקב אשר שמע אברהם בקולי, בספורנו, וז״ל בתוך דבריו על הכ׳ הזה: והנה ליצחק תלה בזכות אחרים עתה, וכן למשה באומרו: והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי, ולא כן אמר ליעקב וכש״כ לאברהם, וזה היה קודם שהתעורר יצחק לקרא בשם ה׳ עד שם באר שבע, וזה מבהיל! ואני תמה הרבה איך רצה ליתן ברכת אברהם לעשו כמבואר ברמב״ן כז־ד, הלא הקב״ה אמר (בראשית כא:יב) ״ביצחק יקרא לך זרע״ ולא כל יצחק, הכי סבר כי יעקב לא יקרא זרעו? אתמהה, (כונתו להגדיל התמיהה אבל העיקר מתבאר במאמרים אחרים כי הכל היה אצל יצחק בגודל פחדו לתת לעשו טוב עוה״ז בטוב הקצת שמצא בו וליעקב חשש לזככו ושלא יגרר ברע ח״ו בעניני עוה״ז וכמבואר בפ׳ וירא על הכ׳ המכסה אני מאברהם, ובענין זכות הזה לטוב עוה״ז בעבור צדקתו המעט בכבוד אביו ועוד כהנה, זה הזכות לעשו זרעו). == מאמר קל״ו == ==== ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך, ת״א בחוכמא (בראשית כז:לה) ==== כלל להבחנה מה הוא אמת ומה הוא שקר? הענין, האמת, הוא האמת (כונתו לתוצאות האמת) פי׳ נושא הענין והענין לאמיתו – הוא האמת, ומי שמשחית האמת מאמיתו (לתוצאותיו) הוא השקר, על כן יוצא מדברינו שלפעמים האדם עושה שקר, והוא אמת, רצוני, כי יש משחית האמת מאמיתתו, היה צריך הוא בעצמו לעשות ההיפוך, וא״כ מי שמרמה אותו למען להוציא לאור את האמת למלא אמיתתו, הוא המוציא האמת לאמיתו לתוצאותיו, וא״כ האדם הראשון בזה, הוא השקר, כי הוא עושה היפוך האמת, והשני המרמה אותו ומכוין בזה למען יהפוך הענין למלא אמיתו, הוא העוסק באמת, והוא איש אמת, אף שמעשיו להוציא האמת הם בפעולות מרמה, אבל אחרי שהם להוציא האמת ולרמות בהשקר להפר אותו, ונמצא כי שלש בחינות יש באלו, מי שמרמה השקר למען הוציא האמת – הוא תכלית האמת, וזהו שהתורה אמרה לנו (משלי ח:יב) ״אני חכמה שכנתי ערמה״ כיון שנכנס בו חכמה נכנסה בו ערמימיות״, היינו לרמות השקר להוציא האמת, וזהו בחינת יעקב אבינו ע״ה שרימה לעשו לתוצאות האמת, ומי שמרמה לאדם – באופן שנדמה לו כאוהב, למען הביא עליו רעה, הוא השקר הגמור, כי עושה אמת למען תכלית השקר, כי האמת המחויב, הוא להיות הטוב והקיום ולא רע, ויש מי שמרמה רבותיו מראה להם כאילו מקבל לימוד ומרמה אותו, והרי זה כמו המרמה את הרופא המפקח על בריאותו, ונותן לו סמי רפואות טובים, והוא מתפאר כי רימה את רופאו ולא יקחם, הרי זה רמאות של שטות גמורה, ומזה ההיפוך – הטוב הגמור לרמות השקר, וזה כל האדם. '''עוד''' דברנו כי כן על האדם בכלל לייסד להשתוקק לתקן חסרונותיו בכלל ובפרט, וזה שמירת האדם ביסודו – לבל יפול ואם יפול יקום, כי מהלך השנתי (מבואר במ״א כי כמו במהלך השמש יש מהלך יומי בפרט ומהלך שנתי בכלל, וכן על האדם בפיקוחו על עצמו על מעשיו ודרכיו בכלל ובפרט) הנה חסרונותיו יובילו אותו – לחפש עצות בנפשו, לכונן האמת ולסעדה, ואם יפול בפרטים, – אבל תשוקת התיקון בכללו ימציאו אליו דרכים להתגולל מחסרונותיו הרבים, ויתאמץ לדרך הטוב, זה יעשה שלו וזה יעשה שלו (כונתו הכללי והפרטי) והבן זאת כי קצרתי. == מאמר קל״ז == ==== וישטום עשו את יעקב וגו׳ ויאמר עשו בלבו וגו׳ (בראשית כז:מא) ==== מכתביך הגיעו לידי במועדם, יפה כתבת כי החוב גדול עלינו למרבה, נהניתי כי הענין מתנהג בכי טוב, יתן ה׳ ויעלה מעלה מעלה, ויתקדש שם שמים. '''אתמהה''' על מה שכתב כי השיגו מאמרי חירופים, ועכ״ז אינם מתרפים ממלאכתם, מה זה חידוש, הלא עם זו מורגלים בחירופים וגידופים, ובכל יום ב׳ וה׳ אנו אומרים ״הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס וכו׳ נחשבנו וכו׳ ולמכה ולחרפה וכו׳ ובכל זאת שמך לא שכחנו נא אל תשכחנו״, הרי כי החרפה גורם שלא נשכח מהשם, וכדאי החרפה שלא נשכח, ועוד ולמכה אין כאן, ועוד אין לאדם להתאונן על חסרון הכבוד כי בעבור זה לא יהיה עמלו להבל וריק, ומכלל הן אתה שומע לאו, ואנו מתפללים בכל יום למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה, וכדאי החליפין, עם כי קשה לי הכתיבה כידוע, הפעם עמסתי עלי הכוח לחזק לבבכם, שלא להתרפות אף מהתנגדות גדולה, ומכש״כ כל־דהוא אין בו ממש. '''הנני''' שולח לכם מאמר שמו יאות לו ״יצר לב האדם רע״ ואעתיק לכם מה שמצאתי סמיכה לזה בבראשית רבה ובמדרש מגילת אסתר, זה לשון המדרש שם אות באות: ״רשעים ברשות לבם ויאמר עשו בלבו, אמר נבל בלבו ויאמר ירבעם בלבו, ויאמר המן לבו, אבל הצדיקים לבם ברשותם הה״ה: וחנה מדברת על לבה, וישם דניאל על לבו, ודומים לבוראם ויאמר ה׳ אל לבו״ עכ״ל הזהב של המדרש. אילו לא זכו ישראל בכל התורה אלא מאמר הזה של המדרש דיים, כי המאמר הזה יוכל להעלות האדם להשכלת האמת היותר גדולה, הרבה יותר מהפילוסופים היותר גדולים, כי לא זכו אף אחד מהם שיהא לבם ברשותם, ויש לי מופת על זה, אבל איני רוצה לכתוב. היאומן, כי מאמר קצר כזה יעלה את האדם ברום המעלה, ואין זה כי אם מעשה אלקים, לכלול בדרך־אגב בתורה, בשנוי לשון מעט (אשר אין שום אדם שירגיש זה, כי אם חז״ל אשר נהירין להו שבילין דרקיע) ויהיה היקף רב כ״כ בכל־דהוא, אין זה יכול להיות כי אם תורה מן השמים. וגם אילו לא היו חז״ל נהירין להו שבילין דרקיע לא היה אפשר להרגיש בזה, כי מתבת ״בלבו״ ״ואל לבו״ נקל ללמוד בכונה אחת, אבל הם קיימו בעצמם ״בפקודיך אשיתה ואביטה ארחותיך׳ (תהלים קיט) ומהתורה הביטו אורחות השם. והמדרש הזה מאמת מאמרנו על פסוק ״השמרו לכם פן יפתה לבבכם״. '''ותדעו''' אחי נאמנים, כי באמת הענין כך הוא, אילו לא היה האדם מנוגע בנגע המדות רעות ותאות מדומות, בנקל היה מאמין חזק מאד מאד, כי האמונה מחויבת בכל פנה ועבר, למשכיל על דבר בישרות, אך המדות הרעות הן מעותות שכלו, ועם עקש תתפתל, פי׳ מי שמעקש את שכלו בשביל המדות הרעות, המדה כך היא, שמעותים אותו יותר, כענין הבא ליטמא פותחים לו, אבל הבא לטהר מסייעים אותו, שיתישר יותר ויותר. ו״פקודי ה׳ ישרים״ ועל השם ית׳ נאמר: צדיק וישר הוא, ויעלה מעלה מעלה הזוכה לישר דעתו. נזכה להיות מהישרים ואין טוב למעלה מזה. '''ואכתוב''' איזו בחינה על מה שכתבתי כי המדות מפסידות אמונה וישרות. המן הרשע בקש מאחשורוש לאבד היהודים, מבואר במדרש כי לא רצה, כי היה ירא מאד, כמבואר שם על הכ׳ ״אם על המלך טוב יכתב לאבדם״ יעו״ש, עד מיד שלח וקבץ את כל חכמי אומות העולם וכו׳, אמרו כולם בב״א – מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן, אמר להם המן: א׳ שטבעו לפרעה וכו׳ מכבר הוא זקן ואינו יכול לעשות כלום, שכבר עלה נ״נ והחריב ביתו וכו׳ כיון שאמר להם כן, מיד קבלו דבריו והסכימו דעתם לכלות את ישראל, יעו״ש בפנים היטב. '''ראו''' נא אחי, האיך יאמר המן הרשע שטות כזה, האם לא יבין כי הבורא, יש מאין הוא בלי תכלית, ומה שהחריב נ״נ את הבית, הוא בשביל חטאם, והראיה כמה שנים עבדו בהם מצרים בפרך ולא מיחה הקב״ה בידם, וכשהגיע זמנם, הוציאם באותות ומופתים, וא״כ הכא נמי ע״י החטא החריב, וגם האיך קבלו כל חכמי אוה״ע שטות כזה – כי הבורא יש מאין הזקין. ולא השיבו לו כנ״ל, אלא ודאי שרצונם הרע העוה את שכלם. == מאמר קל״ח == === בענין הנ״ל === הנני עתה לכתוב לך בקצרה, מה שדברנו היום בעזרתו ית׳ וכו׳ ועתה נבאר באריכות מעט, יש שלשה דברים המעמידים לאדם על תלו, א׳ אמונה – והיא באמת על כולם; אך השני דברים העוזרים לאמונה, הוא השכל והחוש, זה למעלה מזה, השכל קרוב יותר לאמונה, אך החוש הוא הדבר המחזק את השכל, ואף גם לאמונה. '''והנה''' מצינו בעשו, כשלקח יעקב את ברכתו ידענו כמה הפסד היה לו מזה, מי יודע כמה עונג היה לו יותר ויותר מהברכות, כי לישראל גורם החטא, שלא נתקיים עדנה בשלמות, והכל לטובת ישראל למען יתקימו ברכות אברהם בשלמות כשיכלה החטא, משא״כ לעשו אם היה לו ח״ו הברכות, מי יודע כמה עונג היה לו, וכמה סבלו ישראל ח״ו, ממנו וזה רצונו. וידוע כי עשו איש דמים היה, וחמש עבירות שעשה יוכיחו, והנה אנחנו רואים – מי שפוגע מעט לחברו בממון, כמו בעסק או בכבוד, יורד עמו לחייו, להרוג או ליהרג, כמו שמצינו בגואל הדם, ״כי יחם לבבו״ וזה לאחר, ומכש״כ לעצמו, ולמי שהוא אוהב עוה״ז כעשו, כמה נתייחם לבבו, ואיך כבש כעסו כ״כ שלא להרוג את אחיו שרימה אותו בדבר היותר גדול כזה, ברכה של עולם, ומי לא הניח אותו? האם יראת שמים שהיה לו? ולמה רחק זמנו עד יקרבו ימי אבל וגו׳? אע״כ שבעל הרגש גדול היה ובדעת רחבה, והכיר גדולת אביו מאד, ולא הניחו שכלו לעשות דבר נגד רצונו, הרי אנו רואים כמה יפעול השכל על האדם היותר רשע ורע כעשו, וכמה צריך לפעול השכל על אדם שאינו רע כמוהו, ובפרט על איש ישראל! '''והנה''' מצינו עוד, שאח״כ כששלח את יעקב לקחת אשה ממשפחתו, וברך אותו פעם שניה, והנה אז לא רימה אותו, ומה לברכו עוד? ועוד למה לא שלח אותו – לעשו – ליקח אשה ממשפחתו? הרי ראה כי יעקב השנוא לו, אהוב אצל אביו יותר, והיה לו לכעוס הרבה על אביו, ולעשות דבר להכעיס לו, וליקח עוד נשים מכנען, ולהרוג אחיו האהוב יותר ממנו אצל אביו, החפץ מאד קרבתו, והוא לא כן עשה, אבל עשה רצון אביו, והלך ליקח אשה מישמעאל, הרי כמה פעל עליו השכל, ומכש״כ עלינו בני ישראל, כמה יש עלינו לפעול השכל! '''והנה''' כשאז״ל ״הלל מחייב עניים ראב״ח מחייב עשירים״ (יומא לה:) ככה כש״כ עשו הרשע מחייב בעל השכל להשתמש בשכלו להכיר דבר בהכרה נכונה – לעמוד בנסיון בכל דבר שהשכל מחייב, כמו שהוא עשו עמד בדבר אחד בכבוד אב, וכמו שמצינו עליו (בר״ר סה) שהיה משמש את אביו בבגדי מלכות, להפליא על הרגשו בדבר הזה, ולעומת זה להפליא על אדם בעל דעת כמוהו, איך החליף כל־כך להיות הפכפך, שהיה דר בין שני צדיקים, אבות העולם, ולא למד ממעשיהם, ולכן ״ואת עשו שנאתי״ (מלאכי א:ג) כי ניכר ממנו, כי דחה הדחיתו ממנו, את כחו הטוב כוח האבות, ראה והשתומם! כי מצינו בשאול כשאמר יהונתן על דוד ״מה עשה״ – ״ויטל שאול את החנית עליו״ (שמואל א׳ כ:לג) מפני שלמד זכות על דוד שלא יעשה לו כלום, רק כשאמרו: הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו וגו׳ (שמואל א׳ יח:ז) ונתקנא בו, וכל־כך פעל עליו עד שהטיל החנית על בנו שלמד עליו זכות, ומעתה הבן מה כוח היה בעשו, כי הברכות של יצחק אין מלוכה גדולה יותר מזו, ובשביל כבוד אביו כבש כעסו, ולא רדף את יעקב בחיי יצחק, וראה כמה גדל כוח שכלו, ולעומת זה גדול הקצף עליו, בעל שכל כזה, דר בין אבות העולם, ולא למד מהם לעצור כוח הדוחה שבו, בכוח שכלו! ולכן ״ואת עשו שנאתי״, ומעתה הבן כמה יתגדל החוב והעונש על דבר שהשכל מחייב איש איש לפי ערכו. = ויצא = == מאמר קל״ט == ==== ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו (בראשית כח:יא) ==== אור ליום ב׳ ח׳ לע׳. לבני יקירי... '''השחר''' מקדים והולך, ע״כ אקצר. אליך ב״י, יספיק הקיצור, לבאר דברי מיום ש״ק אין פנאי, אך גרגיר קטן הכמות אכתוב לך. ״ויקח מאבני המקום״ עי׳ ברש״י שהיה מתירא מפני חיות רעות, ועמדנו, אטו סביב ראשו שמירה היא? וכי חיות רעות לא יוכלו לסתור האבנים? אלא ודאי עשה בדרך הטבע למעט הנס, וכן בשקתות המים הציב המקלות בדרך הטבע כדי שיולידו עקודים וכו׳. והנה בפ׳ ויצא (לא־יא) ״ויהי בעת יחם הצאן וגו׳״ פסוק י״א י״ב עי״ש, ומה היה מהצורך שמלאכים ינהגו הצאן, כפירש״י שם, הרי הציג מקלות וילדו בדרך הטבע, אלא למדנו מכאן, שהכל באמת רוב הנהגת האדם, פרנסתו ושמירת חייו, הכל בדרך נס הם, ורק למען לנסות את האדם שלא יאמר כחי ועוצם ידי עשה לי החיל, העלים הוא ית׳ מהאדם כל הנסים הנסתרים, והניחו מקום לעשות ״כחי ועוצם ידי עשה לי״ וגו׳ ובזה תבחן חכמת האדם הנלבב. '''והנה''' מהאבנים ששם יעקב אע״ה תחת מראשותיו, ופירש״י עשאן כמין מרזב סביב לראשו מפני חיות רעות, למדנו, כמה מעט תועליות יוצא מפעולות דרך הטבע, (ומה שעושים הצדיקים, זה רק למעט בנס) ורובא דרובא, ולא באמת רובא, רק כולו, בדרך נס. ואנשי כנסת הגדולה הבינו זאת ותקנו לומר ״ועל נסיך שבכל יום עמנו״ ולא הבנתי היטב – איה הם הנסים בכל יום. וכן במשה רבנו ע״ה בהר נבו, וברמב״ן שם, כמדומה ששמעת ג״כ, מוכח כנ״ל. א״ד א׳, מתנה גדולה שאשלח לך... == מאמר ק״מ == ==== ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה וגו׳ (בראשית כח:יב) ==== בא אלינו בני נ״י המשכיל המצוין, גם בני הד״ט (דבק טוב) לכבוד חנוכה, להתחזק בחכמה ומוסר גם יחד, ולא יעכבם טרדות הזמן ותרדמותיו בתרדמה של שטות, כללו של דבר שאין מילי דעלמא ומילי דשמיא כשתי צרות זו לזו, רק שניהם יחד משולבות, כענין שנא׳ (בראשית כח:יב) ״סולם מוצב ארצה״, פי׳ מילי דעלמא, ״וראשו מגיע השמימה״, היינו מילי דשמיא ובכלל ושניהם כאחד – מילי דעלמא אם יעשה בדין על פי תורה, ומילי דשמיא אם יכוין כהלכה על פי דרכי התורה, שניהם כאחד הם הם – הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, להיות נפשו צרורה בצרור החיים עם ה׳ אלקיך לעד ולנצח בלי הפסק, אשרינו שיש לנו סולם כזה, אחלי יכונו דרכי לעלות על הסולם הנורא הלזה, ותהלה, לפי קט ערכנו, עלתה לנו בעזרת השי״ת ידיעות נעלות אשר מוזר המה מהרבה הרבה בני אדם, אודה לא׳ ית׳ אשר בזכות אבותינו הצ׳ הנשגבים, זכיתי להכנס בחנותו של הבשם הגדול, הוא מאור עיני הגולה ממש – לא בלשון גוזמא, הוא אדמו״ר ז״ל וקלטתי מאורו הגדול אף לא ולא כטפה מהים הגדול, אבל עם כל זה רב הוא מאד, ועל כל דבר ודבר שדברנו כמה ימים, אמרנו: אילו לא באנו אלא לדבר זה דיינו (ברכות טז). ואבשרך עוד בשורה, רבה היא אלי, כבר כתבתי לך על הבית הזה – אם כי מעט המה בכמות אבל רבים המה באיכות, וכתבתי לך מה שאדמו״ר ז״ל היה רגיל לאמר לנו לעודד אותנו להרביץ תורה ומוסר, אמר: אמרו ביבמות סב ע״ב: שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לר״ע, וכולם מתו וכו׳ והיה העולם שמם, עד שבא ר״ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם, ר״מ ור׳ יהודה ור׳ יוסי ור״ש וכו׳ והם הם העמידו התורה, ואמר אדמו״ר ז״ל על זה, הרי אנו רואים שלפעמים ארבעה או חמשה אנשים יכולים לבנות עולם מלא, ועתה נתקיים דבריו בעליל, בחור מופלג למד אצלנו והצליח בתורה ומוסר, ולקחו גביר אחד והלך עמו לאה״ק, וחתנו הנ״ל יסד בירושלים עיר הקודש חבורה ללמוד מוסר בכל יום, וגם עוד אחד שלמד פה, עלה לירושלים, ורבים רוצים להתחבר עמהם, רק שהם בוחרים רק בעלי דעת, מסוגלים לחכמת המוסר, ושמחתי גדולה מזה, עד שנולדה בי תשוקה לעלות לשם, להגדיל תורה ומוסר גם יחד, וכו׳ וכו׳. == מאמר קמ״א == === בענין הנ״ל === (בראשית כח:יב): ״ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי א׳ עולים ויורדים בו״, בהקדם (בראשית לב:ח) ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם וגו׳. גמרא (ברכות ד) כתיב: ושמרתיך בכל אשר תלך, וכתיב: ויירא יעקב וגו׳ שמא יגרום החטא, וכו׳. ידוע כי מעלות הנפש תלוי בהזדככות החומר, ולפי גודל עבודתו אשר יעשה ויגיע לזיכוך החומר, כן תתעלה ותתנשא נפשו השכלית, ואופן הזדככות יהיה עד קצה האחרון, אשר לא ירגיש שום הרגש מפגעי הזמן אשר יגיע על החומר, תשאר נפשו זכה כסולת נקיה – רק לעבודתו ית״ש, ובאמת מצאו כן גם חכמי הפילוסופיא – הגיעו להזדככות החומר כ״כ עד שלא היה להם שום הרגש במפגיעי הגוף, כמו הקנאה והתאוה, הגאוה והכבוד ודומיהם, ולפי״ז יקשה מאד – אם חכמי בלתי בעלי תורה הגיעו כל כך למעלה ההיא, עאחכו״כ יעקב אע״ה אשר כתוב עליו (תהלים קלה:ד) כי יעקב בחר לו יה, איך יתכן שמתירא שמא יהרוג אותו עשו, וגם אשר בקש אם תתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, כאיש הבהמי אשר כל מגמתו רק באכילה והלבשה? אכן באמת הגיע לאבותינו הפילוסופיא האמיתית, אשר לא הגיעו לזה חכמי בלתי בעלי תורה, וכאשר נדבר והוא: כי באמת זהו ההפרש אשר בין חכמי התורה לחכמי בלתי בעלי תורה, כי חכמי בלתי בעלי־תורה, כל יגיעתם היתה רק להזדכך מאת חומרם כ״כ בכדי שלא יפריעם ממלאכתם, עד אשר התאוו תאוה למיתה – אשר ילך החומר מאתם, ואז יגיעו למעלה האמיתית, ולא פחדו מיום המות, וכל כך יקל החומר בעיניהם עד אשר השיאו לסמוך את הקבר, וכאשר ילד האיש למחול כן הלכו למות, וכאשר מצאו בסוקראטוס (עיין פעדאן), ובאמת לא מצינו כן בתורתנו הקדושה עד אשר פסקו לנו את הדין (יומא פב) אין לך דבר שעומד בפני פקוח נפשות, וכמעט רובי המצות תלוי במעשה הגוף, כמו צדקה, גמ״ח, בקו״ח, הכנסת אורחים ודומיהם, וגם אחר המיתה מצאנו שהחשיבו את הגוף – עד אשר שקלי וטרי באיזה כלים לקברו (כתובות ח). == מאמר קמ״ב == ==== ויהי כשמוע לבן את וגו׳ וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו וגו׳ (בראשית כט:יג) ==== בפירש״י מבראשית רבה כסבור ממון הוא טעון וכו׳ ומובן שהכל בגדר: אני ה׳ חוקר לב. '''תמיד''' אתאונן ואחוש על עצמי אם ח״ו אין לבי רחוק משפתי, ואפחד מאד מאד לנאה דורש ואינו נאה מקיים, וזה מחלה גדולה המקיפה בעוה״ר רוב תבל, לא לבד חסרי המוסר אשר לא דעת להם בכחות הנפש – תהום רבה ועמוקה אלפי רבבות דרכי ההטעה, כל חוט השערה של חסרון יותר מזולתו, יסתעף מזה לעומתו רבוא רבבות דרכי ההטעה העצמית יותר מזולתו, ובפרט מי שאינו עומד על המשמר להכיר דרכי ההטעות – יסתבכו ויסתעפו ההטעה בההטעה, ויתרחק לעומת זה הרחק רב ועצום מספר עד שכמעט רחוק מתשובה ח״ו, אשר ע״כ מי שלא נסחף עדנה במהומת מות ר״ל, ראשית משפטו לבקש רק חובה על עצמו ובעצמו, ולא זכיות, רצוני לידע ולהודיע כי תולין קלקלה במקולקל (ב״ב קט) ואם גם לא ירגיש מחסרון ידיעת כחות הנפש, נסתם לפניו מחזה ההטעות, אמנם כלל הדבר נגד עיניו – כי הוא מקולקל ותולין הקלקלה במקולקל – ויחשוד תמיד את עצמו, לא כן פסקי בעלי־בתים, לא ידע בין ימינו לשמאלו, תהום ההטעות, ודרכו ישר בעיניו, אם יהיה ממנו מעט עבודה מעבודת זבוב נגד חמור גרם, כענין שאמרו (עבו״ז ה) ״לעולם ישים אדם עצמו כשור לעול וכחמור למשא״ ועבודתו ית, יחשבה לחסד גדול ממנו אליו ית׳, כי באמת תהום חמדתו לקבוץ הון ולדאוג לחיי שעה ולא לחיי עולם, דאגת ותאות חיי שעה פוטרתו מכל עבודה אליו ית׳, כי הלא זה ח״ו עולם בעיניו, ואם מעט עבודה לחיי עולם באמת נחשב לחסד גדול שהוא עושה כביכול עמו ית׳, ומי שיודע רוח העולם, יודע כי רוב בעלי־בתים יסתבכו ברעיון המוטעה הזה, ומזה יבא ח״ו האדם מטה מטה ר״ל. לא כן דרך המוסר, היא מלמדת לאדם גודל חובתו אליו ית׳, ואין טרדת העולם פוטרתו, כי הלא מי שיש לו שני עסקים ידאג שכל עסק יתנהל כפי צרכו, וכן הטרוד היותר גדול, אם ח״ו חולה הוא ידאג לרפואתו, ואינו פוטר א״ע בטרדתו בעסקו, ולא יחשבה לחסד, כן דרך המוסר מגלה לאדם חובתו הרבה, הטרוד מאד מעסק או מבריאות, צריך להיות יותר טרוד ויותר מעיין על חיי עולם שלו, וכל מה שרחוק מהעיון ח״ו, יסתבך תמיד בהמון ההטעות תהום רבה ח״ו. אשר אפחד מאד – פן ח״ו רחוק הלב מהפה ושפתים, וזה באמת העמוק, איש צבוע, יזכני השי״ת לברר מעשי, שיהיו פי ושפתי ולבי שוים לעבודתו ית״ש ואדע כי מוצלח אני. ואני מוכרח להפסיק באמצע, כידוע מקושי הכתיבה ל״א, ודי בדברים האלה ללמד לאדם דעת, או האיך מבקש טובתך, לא כמו שחשבת כי אך למותר הוא קצר הוא! התבונן בדברים שכתבתי למעלה – בהעמקה, ותמצא מועיל מאד, ועל זאת כדאי וכו׳, אילו לא למדתי מוסר – רק לכתוב המכתב הזה, דיי! וגם אתה אילו לא קבלת ממני אלא המכתב הזה, די לך להתלמד מעתה בדרכי ההטעות ותזרם כמו דוה, צא תאמר לו! ונזכה להכיר דרכי האמת ולהתחזק בו תמיד מעלה מעלה, אז טוב לנו. (שמעתי כי המאמר הזה היה מהמרעישים בשעתו, מיסודות חכמת המוסר, וכל מלותיו שקולות ומדודות בלי שום גוזמא). == מאמר קמ״ג == ==== אך עצמי ובשרי אתה (בראשית כט:יד) ==== לבני יקירי, אני מתחיל לכתוב לך מה שדברנו בש״ק העבר. '''כך''' התחלנו: אילו ידע לבן כי התורה תבזהו כ״כ בכל העולמות, לא היה מתנהג כאשר נהג, לפי רום ערכו בדעת, כאשר נראה, כי שתי פעמים כתובה ברכתו בתורה: פעם אחת גבי אליעזר ״את היי לאלפי רבבה״ (בראשית כד:ס) ופ״א בויצא ״ויברך אתהם״ (בראשית לב:א), וגם ממה שאמר ליעקב אבינו ע״ה ״יש לאל ידי לעשות עמכם רע״ (שם לא:כט) עד שהוצרך הקב״ה לבא בחלום הלילה לאמר לו ״השמר לך וגו׳ מטוב ועד רע״, וזולת כל זה, הלא מובן – כי היה ממשפחת אברהם אע״ה, אשר נאמר ״כי אל ארצי ואל מולדתי תלך״ וגו׳ (שם כד:ד) ודי בזה להבין גודל האיש הזה, – והנה בזה את עצמו וכבוד גדלו כ״כ. שלא יאומן כי יסופר על אדם כמוהו, שיעלים עיניו לבזות עצמו כ״כ ללא הועיל, בשביל חסרון כל דהוא. '''ולדוגמא''' אספר מעשה ויובן הענין יותר. שמעתי כי אדם גדול אמר על אחד שהוא אפיקורוס. ואמר לו, רבי, מה שמע ממנו, שהוא מגנה אותו כ״כ, הלא הוא נזהר מכל דבר אסור. והשיב לו, אני אומר לך דבר: יש בעולם נחשים שהם מהירים מאד, ויוכלו להזיק הבריות, מה עשה הבורא, נתן בגרונם קול־פעמון, וכשהנחש רחוק מאד נשמע קולו, ואנשים זהירים ממנו, ככה נתן בך קול פעמון, וישמע קולך שלא להזיק הבריות, הנה אמרת כך וכך, וזהו אפיקורוס. '''הנה''' מצינו בלבן שאמר ליעקב ״אך עצמי ובשרי אתה״ (שם כט:יד) לכאורה הוא דבר טוב, אמנם מלת אך למותר הוא, ומזה הבינו חכמים כמ״ש רש״י ז״ל ״מעתה אין לי לאספך הביתה, הואיל ואין בידך כלום, אלא מפני קורבה אטפל בך חודש ימים, וכן עשה, ואף זו לא לחנם, שהיה רועה צאנו״ עכ״ל הזהב של רש״י, הרי שגילה לכל, גנותו במלת אך. '''ואם''' אספר כל מה שגנה א״ע קצר הגליון מהכיל, אך אספר מעט: אמר ליעקב ״נחשתי ויברכני ה׳ בגללך״ (שם ל:כז) – א״כ הוא מבין שנתעשר בשביל יעקב, וא״כ מן היושר לאדם כמוהו, שלא להיות כפוי טובה, וליתן ריוח טוב בעד עבודתו באמונה, והנה השיב לו לבן ״הן לו יהי כדבריך״. היש גנאי גדול יותר מזה לרום ערך כמוהו, בעוד שאמר לו בתחילת דבריו נחשתי ויברכני וגו׳, ישיב לו כזאת, איה הבושה, איה הכלימה. ולפי ערכו היה לו להשיב, א״כ מה יהיה לך בעד עבודתך הנאמנה. '''ועתה''' ראה בני מי זלזל כבוד גדלו כ״כ, איש אשר בעוז תשוקתו להתרפים שלו – עד שקראם אלוה, כנאמר ״למה גנבת את אלהי״, עם כ״ז, אחרי אשר אמרה לו רחל ״דרך נשים לי״, מלבד שלא חפש במקומה, אבל גם דבר לא דבר עמה, כדברי הרמב״ן שכ״כ היה מתרחק מנדה, עד שגם הדבור עמה היה טמא אצלו, ראה כמה כבש רצונו היותר גדול, כמובן לעיל מזה שקראו וכו׳, והיה גבור עריץ לכבוש רצונו, ועם כ״ז, בדבר אשר היה פגום – בחמדת הממון, אשר נראה מהכתוב כי בזה היה מחוסר מאד, עד שעיור את עיניו ואמר לו ״לו יהי כדבריך״ – הביא כבוד גדלו לחרפת עולם. ראה בני, מה חסרון אחד פועל על חכם היותר גדול. '''וראה,''' מה השיב לו, יעקב אבינו ע״ה, ״איש תם יושב אהלים״, – ״כי אמרתי פן תגזול את בנותיך מעמי״, והכל לפי המבייש והמתבייש, חכם גדול כלבן נתבייש כ״כ, ממי – מחתנו בחיר האבות מבחר הברואים, אשר בשבילו נברא העולם, והוא לבן ידע זאת, כנאמר בברכתו לרבקה: ״את היי וגו׳ ויירש זרעך את שער שונאיו״, וסבל עלבון כזה. ועוד יותר, כי אמר לו – כי היית תובע ממני טרפות, ושלמתי לך שלא כדין, עיין שם רמב״ן פסוק מא׳, ולא עוד אלא שאמר לו בחיר ה׳ לחותנו: ״לולי אלקי אבי וגו׳ כי עתה ריקם שלחתני״. ראה התמורות שנמצאו בלבן – לרעה, וביעקב אע״ה התמורות – הכל לטובה. והבן זאת. ותזכור מאמר אחר ותבין היטב. '''וכל''' כך המיר לבן את כבוד גדלו, עד שהעיז פניו ״כמצח אשה זונה מאנת הכלם״ ואמר לו, גם אחרי תשובת יעקב אבינו ע״ה – דברים חדים, יורדים חדרי בטן – לכל אדם, ומכש״כ לחכם גדול כלבן, העיז פניו ואמר לו: ״והצאן צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא״ אתמהה, הזה האיש אשר אמר ליעקב אבינו ע״ה: ״נחשתני ויברכני ה׳ בגללך״, הרי כי העושר – של אבינו יעקב היה, ולמה אמר כאן ״הצאן צאני״ וגו׳? אלא ״חוטא אחד יאבד טובה הרבה״ (קהלת ט:יח) פי׳ ״חוטא״ חסרון אחד, אובד ממנו כל גדלו וטובו. והאריכה התורה בספור הזה, להודיע כמה צריך האדם להתרחק מחסרון שנשרש בו, כחמדת הממון, וכן כל חסרון, כי יאבד דעתו ולא ידע הכלם. '''וגילתה''' התורה כחות יעקב אע״ה, עד שעמד נגדו – הכל להיפוך. היה לו כחות הפכיים הכל לטובה, היה ״איש תם יושב אהלים״, וכשרצה להוכיח לחותנו, לפני כל אחיו היה מגלה קלונו כשמלה פרושה, ואח״כ כשרצה לבן לכרות ברית עמו, ואמר, ״אם תענה את בנותי״ וגו׳ האם לא היה לאבינו יעקב ע״ה להקפיד עליו? הלא היה מכיר אותו, – האם צריך לו תנאי כזה, ולא הקפיד, אדרבא היה מכבדו, עיין רמב״ן שם לא־מו ויאמר יעקב לאחיו לאחי לבן וכו׳ ולא קרא ללבן, דרך כבודו כאילו הכל ברשותו והכל שלו, עיי״ש. '''היאומן''' – כחות הפכיים כאלה הכל לטוב, ובלבן – ממש ההיפך, ראה, כי חוטא א׳, פי׳ – חסרון – כידוע, יעבירנו על דעתו ג״כ, ומכש״כ על דעת קונו. ואם תרצה לדעת מי היה לבן, דע כי מהא שאמר ״אם תענה את״ וגו׳ ילפינן מינה, שמניעת תשמיש ענוי הוא ואסור ביום הכפורים, ועיין עוד ברמב״ן שם לא־ח ״אם כה יאמר״ ותקבל נחת. '''ובזה''' אגמור המאמר היום אור ליום ה׳. דברי אביך דושו״ט כל הימים וחפץ בעליתך מעלה מעלה סלה... == מאמר קמ״ד == ==== וירא ה׳ כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה (בראשית כט:לא) ==== אור ליום ו׳ עש״ק פ׳ ״וירא ה׳ כי שנואה לאה ויפתח את רחמה״ וגו׳, לידידי אשר אדרוש טובתו מאז אכירנו, הרב מ... נ״י. '''יקרתו''' לנכון הגיעני. נהניתי, כי ישא פרי, ויש לו חברים מקשיבים, תהלה. '''והנה''' יקרת בני אדם המתלמדים זה מזה, בהלכה של תורה ויראה גם יחד, באמת בלי פניה צדדית, גדולה מאד בעיני האדון ב״ה, ויש לנו מאמרים מיוחדים על זה. ועיקר הכל להשתדל מאד שיהיה הראשית טוב, וכמו שפי׳ ר׳ עקיבא (קוהל״ר פ״ז־יח) על פסוק ״טוב אחרית דבר מראשיתו״ פי׳ אימתי האחרית טוב כשהראשית טוב, עד שאדם גדול כאלישע בן אבויה, והוא היה מארבעה שנכנסו לפרדס, ואעפי״כ לבסוף יצא לתרבות רעה, כמבואר בחגיגה ט״ו א׳, ובתוס׳ שם ד״ה שובו, כי אחר אמר לר״מ שבשביל שראשיתו לא היה טוב, לכן לא הועיל לו כל גדולתו בתורה ויצא לתרבות רעה לבסוף. ומבואר שם בתוס׳ במה לא היה ראשיתו טוב, כי ביום מילתו קרא אביו אל הברית גדולי ירושלים, והיו עוסקים בתורה, ירדה אש מן השמים והקיפה אותם, אמר לון אבויה אבא, מה באתם לשרוף ביתי, א״ל ח״ו וכו׳, והיו הדברים שמחים כנתינתן בסיני וכי לא באש ניתנה, אמר הואיל וכך כוח התורה, אם יתקיים הבן הזה, לתורה אני מפרישו, ולפי שלא היתה כונתו לשמים, לפיכך לא נתקיימו בי, ויעויין בתוס׳ שם. '''הענין''' הזה מבהיל מאד למתבונן בו, כמה צריך האדם להזהר בו שיהא ראשיתו בכונה רצויה לשמים. הנה אדם גדול כאלישע, עשתה עליו רושם גדול כונת אביו שלא היתה רצויה, אף שאנחנו איננו מבינים למה אינה רצויה, הלא אמר ״אם כך גדול כוח התורה״ שבשנים עוסקים בתורה בדורו יצתה אש כמו לששים רבוא בסיני, אין לאדם ללמוד בנו אומנות אחרת, רק תורה, ועם כ״ז עשתה מחשבת האב, שהוא רק שליח לשכור מלמד לבנו, רושם גדול כזה על בנו באחריתו, כמה יעשה רושם מחשבת מלמדו על המתלמד, אם ח״ו אינה טובה, ומכש״כ מחשבת האדם על עצמו, אם אינה טובה, עאחכו״כ. ועל זה לבי דואג עלי מאד, מי יאמר זכיתי, ולכן מצינו באבות במשנה פ״ה: כל מי שיש בו שלשה דברים הללו הוא מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלשה דברים אחדים הוא מתלמידיו של בלעם הרשע, עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו, עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע, מה בין וכו׳. (מאמר המוסגר: ידיעה גדולה ורחבה לבעלי מוסר המשכילים – אם כי בלתי משכילים לא יבינו, אבל משכיל אחד שקול כנגד כמה וכמה בלתי משכילים. הנה למה האריכה המשנה: כל מי שיש בו שלשה דברים הללו הוא מתלמידיו של אברהם אבינו, וכל מי שיש בו שלשה דברים אחרים הוא מתלמידיו של בלעם הרשע, ולא פירש בראשונה – מה הם שלשה דברים הללו, והיה לו לומר – כל מי שיש בו עין טובה וכו׳ וכו׳? ביאור המשנה כך הוא: כי מטבע האדם כששומע משל מה שאינו נוגע לעצמו, יתפעל ממנו, ואח״כ כששומע הנמשל שנוגע לו, תתקרר התפעלות המשל, ואנו מבינים כי בלי המשל, לא היה עושה הנמשל עליו רושם כלל וכלל, והנה זה כלל גדול במוסר לחפש – איך להפעיל על נפש הבהמית, וכענין שאמרנו על פסוק: במה אקדם (מיכה ו:ו), ועל־כן כשרצה שיפעל על האדם יסוד הנ״ל, התחיל להסתיר בתחילה הדברים ממנו, ואמר ״כל מי שיש בו שלשה דברים הללו – מתלמידיו של אברהם אבינו, וכל מי שיש בו שלשה דברים אחרים – ולא הזכיר מה הם, הוא מתלמידיו של בלעם הרשע״ ותיכף יתעורר באדם תשוקה עזה לדעת, – מה הם הג׳ דברים אשר בהם לבד, יתעלה מבירא עמיקתא לאיגרא רמה, ואח״כ כשרוצה ומשתוקק לדעת אותם, אז אומר לו מה הם – עין טובה וכו׳ וכו׳, ואם לא היה מדבר כך, לא היה עושה עליו רושם כלל, אחרי שהאדם בטבעו בו – עין־רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה, כל היום, כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו, וההרגל נעשה טבע שני, ומכש״כ הרגל עם טבע ראשון, ראו נא אחי אהובי, כמה התחכמות צריך האדם, איך ללמוד מוסר, שיפעל על האדם. וכן בסיפא של המשנה: ״מה בין תלמידיו וכו׳ וכו׳, ולא כתב יחד – עין טובה וכו׳ ונוחל עוה״ב, עין רעה וכו׳ ויורש גיהנם, הכל מטעם הנ״ל. ראו אחי כמה מוזר הידיעה הזאת מהרבה בני אדם – אף הלומדים מוסר, ולכן יש ביחוד חכמה על זה, איך להפעיל על האדם מוסר, וגם החכם הגדול רמ״ח לוצאטו ז״ל, עשה חיבור על זה, וזהו ענין השיר הידוע לגדולי חכמי ישראל, שהיו מחוכמים בזה. ועל זה האופן, דברנו פעם: ״לא יגעת ומצאת אל תאמין״ (מגילה ו:) אבל אם לא יגע, רק שמע מאחר, הלא לכאורה מצא? ואמרנו – לא כן, שאם שמע ולא יגע בהם, ביגיעת עיון של עצמו, אינו מבין כלל, עד שאמרנו: כל בעולם כולם יודעים הכלל ״המפורסמות אינם צריכים ראיה״, ואמרנו, כי באמת אין מבין אותם, רק העמל – איך אינם צריכים, וא״א לבאר זאת בכתב, אשר ע״כ מי שירצה שיפעול עליו מוסר למעשה, א״א רק שיחשוב אחרי למדו בספר בעיון, ואח״כ לחשוב בהם – כאילו הוא ילדו ביגיעת עיונו.) '''והנה''' המחשב בעומק עיונו, רואה, כי כל זמן שיש באדם שלשה דברים הללו, ומכש״כ רוח גבוהה ותולדותיה הארורות – תאות הכבוד וסעיפיה, אי־אפשר שיהיה הראשית טוב, וח״ו ר״ל האחרית לא טוב, ואלישע בן אבויה מד׳ שנכנסו לפרדס – יוכיח. אשר ע״כ חובה עלינו מוטלת לעשות הראשית טוב, ולא לחשוב אף על כבוד של מצוה, כמו ששמעתי מאדמו״ר ז״ל שאמר: כי יתחלף באדם – הוא סובר שמתכוין שיהיה קדוש השם, ובאמת כונתו לקדוש־עצמו״ עכ״ל אדמו״ר ז״ל. וזה עד לכל דבר. '''והנה''' גדולה מזאת מצאנו. רחל היתה עיקר מחשבתו שליעקב אבינו ע״ה, וגם לבסוף ״ויקרא לרחל וללאה״ (בראשית לא:ד) וגם ברות הקדימו רחל ללאה, וגם כתוב: רחל מבכה על בניה (ירמיה לא:יד), ועם כ״ז, מקרא מלא דבר הכתוב: וירא ה׳ כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה (בראשית כט:לא), הנה מלות ורחל עקרה מיותרות הן, כי אחרי שלא כתב את מי ילדה, ידענו שלא ילדה, ולמה נכתב, אלא להודיע יען כי היה לה כבוד יותר מלאה, שהיא היתה אהובה יותר אצל בחיר האבות, לכן ״ורחל עקרה״, אף שהיא היתה ראויה ודאי לפתוח רחמה כנ״ל, ועם כ״ז, יען כי שנואה לאה נפתח רחמה, ורחל עקרה, ראו אחי, מה כבוד עושה, אף שהיא לא השתדלה לכבוד, ואדרבא מסרה סמנים לאחותה, עם כ״ז נענשה כ״כ כמה שנים, אף שאין אנו מבינים מה היה לה לעשות, הרוצה ומכוין להתכבד ולהיות בעל שם טוב, ר״ל, מה ענשו ומה אחרית יהיה ר״ל, אשר ע״כ ״בכל מי שיש בו שלשה דברים״ וכו׳ הזכירו רק מדות, כי זה קיום התורה. א״ד ידידכם דוש״ט בזה ובבא סלה. == מאמר קמ״ה == ==== אלי תבא כי שכר שכרתיך וגו׳ (בראשית ל:טז) ==== עוד דברנו בענין לאה: אלי תבא כי שכור שכרתיך וגו׳, וכתב הספורנו ז״ל: לכאורה כמו גנאי יחשב לה, חלילה, אמנם הודיע הכתוב כי היה ענין החבור אצל האבות והאמהות קדושה ממש, כמו אצל אדם הראשון קודם החטא, יעו״ש, וזה היה הענין מה שהשתוקקו כ״כ לבנים, כדי להעמיד קדושים בארץ עובדי ה׳, ולולא זאת לא היו משתוקקים כל כך. והראיה חזקיה המלך שראה ברוח הקודש, שיצאו ממנו בנים דלא מעלי, לא עסק בפריה ורביה, אלא דבא אליו הנביא ואמר לו כי יענש על זה, משום ״דבהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למיעבד״ (ברכות י) והוא ית׳ יעשה מאי דבעי, אבל לא להשתוקק אל בנים – מי שיודע בעצמו שענין החבור חרפה וגנות היא לו, כי ענינו כענין בהמי, וכבר כתב הרמז״ל בשם החוקר: ״חוש המישוש חרפה היא לנו״ – אלא שהחיוב מוטל על האדם, וכן איתא בשו״ע כי המכוין לשם הנאה גנאי הוא לו. ולמשכיל אין חרפה יותר מזה, ולולא המצוה – היה לאדם ליבוש ולהכלם, אם ילדה אשתו, כי נראה שהוא עוסק בענינים מגונים כאלה, ורק המצוה מחפה, ואדרבא מקדש את הענין, ואם להנאת עצמו מכוין – חרפה היא, וכמה לא חלי ולא מרגיש מי שאין בטבעו להבין זאת. '''ולכן,''' מה נואלו האנשים העושים מעשה ניאוף בהיתר, כש״כ הרמב״ן ז״ל בראש פ׳ קדושים, וגם הבנים אשר יולדו להם – רק לשחוק ולהשתעשע בהם שיחות הילדים, ומפטמים אותם בפטומים של איסור, – גאוה, תאוה, כבוד, ובפיהם אומרים לשם לשמים מכוונים – אוי לאותה בושה וכו׳! '''ואשר''' ע״כ, טעות גדול באנשים המצטערים על חסרון בנים, כאילו הם צדיקים יותר מחזקיהו המלך, כי הוא רצה לפטור עצמו מפריה ורביה, בשביל בנים דלא מעלי, ורק הנביא החזירו מזה, כי הוא אינו יודע מחשבותיו ית׳, כי גבהו מחשבותי ממחשבותיכם, וכיון שדמיפקדת על פ״ו, בעית למיעבד, והוא יעשה מה שחפץ, אבל מי שעוסק בפריה ורביה, והקב״ה עושה מאי דבעי ואינו נותן לו בנים – מי הגיד לו כי בני מעלי יהיו לו, אדרבא למדנו מחזקיה, כי לו הסכים הנביא על ידו היה שמח בזה, וכל אדם יודע נגעי לבבו, כי רחוק הוא שיצא ממנו בני מעלי, לפי כונתו הבזויה, ולפי מיעוט הדעת בחכמת החינוך, ולפי סכנות הדור בעו״ה במצב היהדות. וכבר אמרו סוף פרק ג׳ ב״ב (ס:) משרבו כו׳ דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה וכו׳ אלא הנח להם לישראל שיהיו שוגגים וכו׳ ואף לדברי התוס׳ שם יעוי״ש, מ״מ מי שאין לו בנים – להצטער על זה, זה ודאי לא, ומכש״כ לפי מה שבארנו מחזקיה המע״ה המבין יבין, כי ברור הוא. ורק בגדר עושים מעשה ניאוף ומבקשים שכר כפנחס, רוצים בנים עובדי ה׳ ית׳, – עיקר עבודת ה׳ ית׳ הוא, מה שהוא עושה בעצמו, ולחכות שבנו יעבוד את ה׳ והוא יעבוד בטנו ורצונו – זה הבל! ורק אם יש לו, מחוייב הוא בעצמו לחנכו, וזאת היא עבודתו גם כן, ואם אין לו בנים אינו מוטל עליו זאת, אבל יש לו הרבה והרבה עבודה בלא זאת, ולמה בחר דוקא במצוה זו, אין זה אלא יצר הרע מוחלט! וע״כ אין אני סובל מה שאתה כותב לי בענינים כאלה, ואדרבא אמרו: ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה, (קידושין כט:) ילמוד תורה ואח״כ ישא אשה, ויעקב אבינו ע״ה יוכיח. == מאמר קמ״ו == === בענין הנ״ל === ראיתי למהר״י אבוהב ז״ל כתב בענין החבור, כי אם יכוונו לדבר זמה ועבירה פי׳ למלאות תאותם, זה בדוק ומנוסה גם לחכמי מחקר הנפש, כי אי אפשר שיולד מהם זרע טוב, כי כוח הדמיון מצייר בזרע, – כחו הרע שחושב אז, ועליו נאמר ״זורו רשעים מרחם״ (תהלים נח:ד) ומביא כמה ראיות על זה, ממה שאנו רואים כי כוח הדמיון מפעיל על האדם, מי שנשכו כלב שוטה ר״ל, נראה בהשתן שלו כלבים קטנים הרבה, אף שאם יסננו במסננת, אין שם כלום. ועוד ראי׳ מביא שם. ע״כ אמר, כי אין באפשרי, בזרע הנולד במחשבות פסולות, שלא יתחקה בטפה שלו כוח דמיונו אז, ולכן גזר אומר, שאחד מאלף לא ימצא, שישנה טבעו הרע מלידה כזאת, רק מוסר הרבה, ועמל תקון המדות הרבה בעמל גדול, אם ישנו בקרבו טבע אחרת, אז ייטיב דרכו. ולכן היה אברהם אבינו ע״ה כ״כ חביב לו ית׳ – מפני שנולד מתרח ושינה כל כך טבעו. ונוכל ללמוד מזה, כמה היה טבע אברהם אע״ה רע, ורק ע״י עמל ויגיעה רבה, הפך עצמו לטבע – כל המעלות. ומזה נוכל להבין, כמה יגיעות צריך האדם לייגע עצמו – לשיזכה ללכת בדרך ישרה, כי כבר אמר דוד המע״ה: בחטא יחמתני אמי וגו׳ (תהלים נא:ז) ומה תקות האדם, אם אינו מיגע עצמו לשנות טבעו. וזהו ״חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב״ (תדבא״ר כד) פי׳ לשנות טבעו. ונתעוררתי מזה, ומה אם מחשבתו פועלת על הזרע היוצא ממנו לפי שעה, וגם הזרע הלא היא גשמית, ורק כי ע״י יולד חי בעל נפש, ופושטת מחשבתו להחשיך נפש אשר תתעטף בזרע ההוא, – עאחכו״כ מה כוח ורושם יעשה בהאדם עצמו בנפשו בו במחשבתו הרעה, אשר הוא מאריך בה, ולא לפי שעה לבד – רק זמן ארוך, אם בעניני תאוות במינים שונים, ואם בדרכי המדות הרעות, הרבות משערות בשרו, וזה אחר זה כל היום, ויום אחר יום – אהה! אהה! תסמר שערות בשרי בזכרי, מה חושך בנפש, יחשיך האדם על עצמו ר״ל, בכל עת ועת. ואין תרופה לאדם רק לעמול הרבה מאד, להתחזק בתורה ולהרגיל מחשבתו בתורה ומוסר תמיד. '''כמה''' וכמה יש עלינו להודות ברכת ההוראה של רבי נחוניא בן הקנה: על ששמת חלקינו מיושבי בית המדרש – חכמה ומוסר גם יחד, לכה״פ מעט מן המעט להשתוקק להטות מחשבתנו לזה תמיד, כי נבין היטב כי זה הצלחתנו בתורת האדם ובתורת היהודי, ובלתי זאת רק שמחשבתו ברוב היום במחשבות בהמיות, אות לראות שהם בהמה המה להם (קהלת ג:יח) פי׳ המה מחשיבים עצמם כי רק בהמה המה, ואין בהמה דורשת מעצמה, רק מחשבתה מחשבה בהמית תספיק לה, והאדם המספיק לעצמו, מעיד על עצמו שהוא בהמה. הארכתי, לעורר מאד, שלא להתיאש תמיד ממחשבות שכליות תוריות, וסוף כל סוף חכמת אדם תאיר פניו, והכל יאמרו ״זרע ברך״ וגו׳ (ישעיה סא:ט) פי׳, כי יבינו שזרע זה היה מטפה שלא נדבקה בה מחשבת פסול, רק טוב סלה. == מאמר קמ״ז == ==== ויאמר ה׳ אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך וגו׳ וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה וגו׳ ויאמר להן רואה אנכי את פני אביכן וגו׳ (בראשית לא:ג-ה) ==== הענין ביעקב אבינו ע״ה שכשאמר לו הקב״ה (בראשית לא:ג) שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך שלח אחרי רחל ולאה ודבר אתן כי לבן מתנהג עמו לא טוב, ולכן נלך אל ארצי כאשר דבר הקב״ה. וקשה, כי כפי הנראה, כי אולי היה לבן מתנהג עמו בכי טוב, לא היה מקיים דבר ה׳? הענין, כי כתב ר״י באבות על אותם האנשים אשר תמיד נמצא בפיהם דבר ה׳ והם רחוקים מהשי״ת, ביאור הדבר: כי כלי יקר מאד, אין להשתמש בו הרבה, רק לפרקים מועטים שלא יתקלקל, וכן בזה, חסידות וצדקות, פי׳ יראה הוא ענין יקר מאד, ואין להשתמש בה במקומות שאפשר בלתי זה, ביאור הדבר, כמו דקיי״ל (שבת לב) אל יעמיד אדם עצמו במקום סכנה, שמא אין עושים לו נס ואם עושים לו נס מנכים לו מזכיותיו, הגם שאצלו ית׳ הכל שוה, טבע ונס, עם כל זה כך גזרה חכמתו שיהיה העולם נוהג בטבע כל מאי דאפשר, וכן בעסק, (ספרי פ׳ כי תבא) יכול ישב ובטל, ת״ל ״בכל אשר תעשה״ (דברים ו:יח), וכמו כן בזה, האדם צריך לעשות מאי דאפשר בפשטות, שלא יהיה ניכר ממנו כל כך שהוא עושה זאת בקדושה ובטהרה ובחסידות, וקדוש יאמר לו, אין זה דרכי החסידות, כי מלבד (מיכה ו:ח) והצנע לכת עם ה׳ אלקיך, זולת זה פן יטעה אחרים שיראה החיצוניות יותר מהפנימיות, ושקר גדול הוא, ושנוא בעיניו ית׳, על כן מה שיכול האדם לעשות ולדבר בחיצוניות בפשוטו, מבלי להתראות – צד הצדקות וחסידות באברים החיצונים, טוב יותר וקרוב אל האמת, וזה ממש המשל מהכלי היקר, שהשימוש הרב מקלקל, ככה בזה, הדבור והמעשה הנראה לאדם, מקלקל הפנימיות, ע״כ הסתר דבר לה׳ ית׳, ויעשה או ידבר כל מה דאפשר בפשוטו מילי דעלמא – דייקא, הנכון יותר. וזהו שהורה לנו התורה בענין יעקב, כי הוא וגם רחל ולאה בתשובתן – דברו בפשוטו מילי דעלמא, לדייק כי לבן עושה עמהם רק רע, ונכריות נחשבו לו, ועל כן אינו כל כך קשה לעזוב בית אב כזה, אבל סוף מעשה במחשבה תחילה, גילו בדבורם כי כונתם באמת לעשות צווי הי״ת. ומזה נוכל לקחת הנהגה, כי האדם יעשה גבי מצוה דרך פשוט בחיצוניות, אבל פנימיותו צריך להקיף כל החיצוניות הפשוטה במילי דשמיא, והבן זאת. וכן בענין עשו ששלח יעקב אבינו ע״ה להתחנן לו וגם – ויחץ לשני מחנות, היה הכל כפשוטו, כמו איש פשוט, אבל רק מחמת כי האדם צריך למתנה גם על פי הטבע, אבל עומק המחשבה בכל מעשה דרך הטבע שעושה, צריך להיות כמו כולו לה׳, כי הוא מסבב הטבע, ובזה מוטעים ותועים בני־אדם, הם סוברים או סייפא (כוח טבע) או ספרא, ואי סייפא לא ספרא, ולא כן דרך השי״ת, האבות היו מתנהגים הכל על פי הטבע, אברהם אבינו ע״ה עם שרה, יעקב אבינו ע״ה עם לבן הכל בטבע, וזה חודה (שפיץ) של נקודת התכלית, ארכו הדברים לדבר בזה, אמת כי דבר קשה הוא, ע״כ נכשלים בני־אדם בזה, מגשמים עצמם מאד, והאמת שכל מה שהאיכות רב ומעט הכמות, כמו תורה שבכתב נגד תורה שבעל פה, ולכן נכתב ביעקב אבינו ע״ה אחרי אריכות סיפור דרך הטבע שעשה נאמר תכלית מחשבתו והבטחתו עליו ית׳ (בראשית לב:יב) הצילנו נא וגו׳, ויש ליתן ולהטעים בזה, – למה רצה השי״ת כן, והוא, כי הפילוסופים לא יראו ולא פחדו מכל דבר, וכבר הכה על קדקדם הרמב״ן ז״ל בספרו, ואמר כי לא כן דרך הצדיקים – כדי להתרגל ביראה, והנה אנחנו רואים כי חיי האדם תלוי כל רגע בסכנה גדולה, ועם כ״ז יען כי אינו יכול לעזור מאומה לכן אינו מפחד כלל, משא״כ פרנסה מפחד – מפני שיכול לעזור בטבע, וזהו שהניח חיי הטבע כדי ליתן מקום ליראה. == מאמר קמ״ח == ==== ויגנב יעקב את לב לבן וגו׳ (בראשית לא:כ) ==== (הערה והקדמה למאמר זה לענין יעקב ולבן, כי להבנת הענינים כדרוש וכראוי, יש בזה ענינים ומאמרים עמוקים ונפלאים בעניני ״דרך אמונה״ ו״דרך משא ומתן״ ויובאו בעה״י במקומם בסדר ״שמות״ וסדר ״דברים״ ובזה נביא רק לענין – יעקב ולבן, בפרשת ויצא, והעיקר הוא בעסק ועבודת האדם ביסודי האמונה בטבע ונס, לעסוק עניני הטבע ולהכיר כי הכל בהנהגת הנס: כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל, ונסדר המאמר בכל השייך לעניננו.) '''מלאכה''' גדולה ורבה היא, לאדם המלובש בחומר עב וגס, לשום נפשו בכפו, ולהטות הכוחות רק על פי החכמה והאמת, לבל תשלוט בם יד הטבע מאומה, כי באם תשלוט בם אף במעט, כבר הוא בסכנה ודאית לעבור את הנקודה, והיא מצומצמת להפליא, וכבר שבחו במדה הזאת, את אדון החכמה והטבע, באמרם ״הרחום ומקדים רחמים לרוגז״, ודו״ק. '''והנה''' להגיע אל תכלית המדה הזאת, היינו לכוין המדה כמדתה, הוא כמעט בלתי אפשר, וכבר נכשלו בה גדולי חכמי ישראל כמבואר במכתב ג׳ ממאמר דרך אמונה, אבל על זה נאמר ״בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך״ (משלי ג:ו) פי׳ אם האדם יעשה כל אשר ביכלתו ותכליתו, ויעסוק בהיגיעה והמלאכה עד הנקודה הבלתי נמצאת עוד באפשרותו, אז תבא עזר השם לישר אורחותיו, פי׳ לכוין המדות כמותם. '''ועתה''' נטה נא אזן קשבת, ונשים עין־שכל בוחנת, ונראה את נועם חמדה הזאת, בילודי־אשה כמונו, ואשר בלי שום ספק גדול ננחל אותה אחרי רוב העמל וההתלמדות, בצירוף עזר השם. '''בפרשה''' ויצא, ״ויגנב יעקב את לב לבן הארמי וגו׳ וידבק אותו בהר הגלעד וגו׳ ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי וגו׳ ויען יעקב כי יראתי כי אמרתי וגו׳ ויבא לבן באוהל יעקב ובאוהל לאה וגו׳ ולא מצא את התרפים ויחר ליעקב וירב בלבן וגו׳ מה פשעי ומה חטאתי וגו׳ טרפה לא הבאתי וגו׳ אכלני חרב ביום וקרח בלילה וגו׳ זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנותיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכורתי עשרת מונים וגו׳ ויען לבן וגו׳ הבנות בנותי והצאן צאני וגו׳ ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה וגו׳ ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאבל לחם״, ופירש הרמב״ן מדוע לא קרא ללבן, מפני שהוא הבעל־הבית וכולו שלו, ולזה לא קראו. מעתה נתבונן נא בזה, ונשתומם על המראה. '''הן''' מתנאי המשכיל החכם לשנוא את הרע ולבלי לסבול את העול, ועיין ברמב״ן בפ׳ יתרו בפירוש ״שונאי בצע״, וכבר ראינו זה ביעקב אבינו ע״ה באמרו אל הרועים ״הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה״ וגו׳ ונקל לנו לצייר איך לא סבל ושנא את העול והבלתי־צדק, ולא יפלא איפוא כי גדלה חמתו על לבן עד – ״ויחר ליעקב וירב בלבן״, על העול, כי מלאו לבו לדלוק אחריו, אחר אשר עבד אותו עשרים שנה, ואכלהו חרב ביום וקרח בלילה, וטרפה לא הביא לו, ולבן החליף את משכורתו עשרת מונים, כל אלו הן טענות חזקות מאד, אשר לב איש הצדק יתלהב בחמתו על העול הגדול הזה, ובכל זאת כיון שענה לו לבן הבנות בנותי וגו׳ היינו אמת כי עתה המה שלך, אבל אנכי הלא הייתי הגורם לזה, ואם כי טענה חלושה היא עד מאד, באין טעם וריח, בכל זאת – ויזבח יעקב זבח וגו׳ אחרי קראו לכרות ברית, ויקרא לאחיו לאכל לחם, ולא קרא ללבן בהראותו כי הכל שלו, והראה לו הכנעה רבה, רגע אחרי הראותו את חרון אפו וכעסו הגדול על העול הגדול הזה, זוהי כיוון המדה כמדתה, והוא מפני שהתעוררות כעסו לא היתה התפעלות הטבע אשר לא ידע חוק וגבול, אבל ההתעוררות הזאת היתה מצד החכמה אשר תשנא ולא תסבול עול, והיא יודעת חוק וגבול, וכונה את הנקודה הגבולית תיכף ומיד אחרי אמר לבן דבר מה, אם כי חלוש מאד, ויבקש לכרות ברית, ואמרה החכמה להכעס – די, עד פה תבא ולא הלאה, ומנקודה הזאת תראה הכנעה גדולה, ולו היתה ההתעוררות הזאת טבעית, כי אז כבר כעס יעקב אבינו ע״ה תיכף בהדבק לבן אותו, אבל המתין אחרי אשר חפש אצלו וימשש את כל כליו. '''והוא''' נפלא מאד, והמתבונן בתכונת הדברים, לא ישבע מהשתומם על הכוח הנפלא הזה. ויתרבה בו תשוקה ויכסוף להתלמד ולהתרגל בהתחלת המלאכה הנפלאה הזאת. קצרתי מאד, והמבין יבין. = וישלח = == מאמר קמ״ט == ==== ויירא יעקב מאד ויצר לו וגו׳ (בראשית לב:ח) ==== בראשית (לב:ח) ויירא יעקב מאד וייצר לו. עוד מדרש (בראשית ל:א) ״ותקנא רחל באחותה״ ״הצדיקים הופכים מדת הדין לרחמים״ (במדרש רבה הזה הוא ב״ר פר׳ ע״ג על הכת׳: ויזכור אלקים את רחל בראשית ל:כב), הענין לכאורה מוקשה, הנה זה ידענו כי מעלת האדם לפי הזדככותו מחומריות הגשמיות, וכל מה שהוא מופשט מגשמיות מעלתו גדולה, גם מוכן יותר לשכליות כנודע, וזה מוסכם גם מכל הפילוסופים, א״כ קשה הלא מצאנו ראינו לכאורה מיעקב אבינו ע״ה היה דבוק בגשמיות יותר להבדיל מהפילוסופים, כי הלא אמר יעקב אבינו ע״ה ״ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש״ ובהפילוסופים נמצא בהם אשר בילה כל ימיו בהסתפקות גדולה, עד שגם מלבוש לנפשם היה על צד הפחות, ואין לאמר כי על ההכרחיות אמר, כי כבר כתב המורה ז״ל כי ההכרחיות כבר מובטח באדם, ועוד הלא זה תורת המשכיל כי כל דבר יוטב בעיניו, אבל באמת יש בזה ענין גדול, והוא כי כבר ידענו – כי כל המדעים נופלים תחת המופת, והרצון בחומר, וממילא השכל עלול לטעות, ואם כי הפילוסופים ניקו עצמם מתאוה, עם כ״ז מהשכל נולד רצון, ואח״כ יכול להיות שהשכל יקשר לרצון, ובאמת השכל צריך להיות חפשי בלא רצון, ורק הרצון ימשך מהשכל, אבל מי יגדור אח״כ שלא ימשך השכל להרצון הנולד מהשכל, וא״כ נפל השכל תחת הרצון, לזה מצאנו ראינו נתעלתה התורה בשתי בחינות, להעמיד האדם על קו היושר והאמת, והנה נמצא מהפילוסופים אנשים חסידים מבני גילם פרושים אשר נפלא הנהגתם, עם כ״ז מצאתי הפרש גדול, אח״כ הראה לי אחד, דברי הרמב״ן ז״ל בהקדמתו לתורת האדם, דברים מסולאים בפז, בזה הענין, נודע מסוקרטוס אשר נגזר עליו מיתה, וביום מותו עסק בחכמה, וזה לכאורה על אופן: בשעת מיתתו של אדם אל יפרוש עצמו מתורה, והנה בעת שאמרו לו שיתחנן לפניו להציל עצמו ממיתה, לא רצה, גם היה בעיניו המיתה כהולך למחול, ובמשה רבנו ע״ה מצינו (מד״ר דברים יא) כמה התחנן על חיים, וכן גם חזקיה (מלכים ב׳ כ:ג) כמו כן מצינו בר׳ יוחנן בן זכאי שאמר (ברכות כח) ולא עוד אלא שיש לפני שתי דרכים וכו׳, וא״כ היה מתיירא מאד מפני המיתה, אבל באמת הענין שהם נמשכים אחר רצון השכל, אבל אנחנו זה לנו למדרגה פחותה, כי עלול לטעות, אבל נמשכים לרצון השי״ת שנאמר (ירמיה ט:כד) כי באלה חפצתי וגו׳, וע״כ להם החומר כאפס נחשב, כי הוא דבר נמאס, אבל אנחנו הנמשכים לרצון השי״ת, אדרבא זהו רצון השי״ת עם החומר הנמאס לעבוד אותו, ״ואבית תהלה מגושי עפר״ וכו׳ ע״כ חז״ל (שבת ל) ״לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות קודם שימות שכיון שמת וכו׳ ואין להקב״ה שבח בו״, וע״כ יקר אצלנו החיים לעבוד השי״ת עם החומר, עוד ראיתי ברמב״ן ז״ל שם שמצא מסוקרטוס ששאלו אותו – מפני מה ראינוך אף פעם עצב? אמר להם מפני שלא מצא דבר בזה העולם שיתפעל מיסורים כדי לפשפש במעשים, והענין, כי כבר הטביע הקב״ה מטבע של מדה כנגד מדה, כדי שבאם יטעה האדם מדרך האמת, ייסרהו הקב״ה כנגד זה וימצא טעותו, כנודע מרב הונא (ברכות ה:) דתקוף לו חמרא וכו׳, וכן פירש העקרים הכ׳ (תהלים סב:יג) ולך ה׳ החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, כמעשהו דוקא, מעשה כנגד מעשה, שימצא טעותו. וזה הענין שבקש יעקב (בראשית כח:כ) ונתן לי לחם לאכול וגו׳ אדרבא ראה עצמו לקשר בהצטרכות הזה בהקב״ה לעמוד על האמת כנ״ל. והנה מצינו ״באוהל יעקב״ על הכ׳ (תהלים יג:ו) ״ואני בחסדך בטחתי״ א״כ הרי כמו שמונח אצלו בקופסא, עם כ״ז אח״כ כשיבא ישועתך אשמח, ולפי הנ״ל ניחא היטב, כי חסדך גדול תמיד, וכל מה שתעשה, הוא רק חסד, א״כ כשבא ישועתך אין על מה לשמוח יותר, כיון שהכל מאתך חסד, עם כל זה ״יגל לבי בישועתך״ לא מצד עצמות שמחת הדבר, רק מצד כי אני רואה כי בודאי לא נטיתי מדרך האמת, ע״כ לא אניח לעצמי שלא אתפעל משום צער כלל, כי זה לי למטרת האמת, ולפי זה מה שבקש יעקב אבינו ע״ה – לחם לאכול וגו׳ לא מאהבת הלחם, אלא מאהבת השי״ת, וזה הענין בעצמו של מדרש: ויירא יעקב וגו׳ הנה הבטיחו השי״ת ״והנה אנכי עמך״ (בראשית כח:טו) וזה ודאי דרך נסיי, עם כ״ז לא הניח יעקב אע״ה להנהגת הנסיי, אמר (ברכות ד) ״שמא יגרום החטא״ לא כפשוטו שמא יגרום החטא שלא יקיים ההבטחה, רק שמא יגרום זה הענין – החטא פי׳ שלא יחטא עי״ז בשביל זאת, יען שאין לו שוב מקום מזכרת – היינו היסורים הבאים על האדם לעוררו, כי הובטח מהשי״ת, ולכן לא נהג עצמו על דרך בחינת הנסיי, (ואולי לא הובטח רק אם יתנהג עצמו על דרך הנסיי ולא כשיתנהג על דרך הטבעי) רק חלק לשתי מחנות, והכין עצמו לדורון ולמלחמה בדרך הטבעי, ולא היה אז הנהגתו מן השמים מובטחה שלא יארע לו שום תקלה, ולכן באו אנשים אצלו ואמרו לו מתנהג עמך כעשו וכו׳, ולכן היתה אצלו זאת מזכרת גדולה להיות לבו נשבר לתשועת השי״ת, (ולכן ניחא בזה שלכאורה קשה הלא לטובה אינו משתנה, ולמה היה ירא שמא יגרום החטא? אבל לפי הנ״ל ניחא, כי אולי לא בא הדיבור רק בדרך נסיי), ובזה ניחא שם המדרש שמסיק הכ׳ (ישעיה נא:יב) ״מי את ותיראי מאנוש ימות״ אדרבא הלא יעקב ג״כ נתיירא? אבל לפי הנ״ל ניחא, כי אחרי שהובטח לשמירה עם כ״ז בחר לו דרך הטבע שלא ימנע ממנו מזכרת היסורים כנ״ל, הרי לעד כי כל מה שירא מעשו הרשע, לא היה ממנו רק שבזה יבין שהקב״ה אינו מרוצה ממעשיו, כיון ששולח עליו את עשו הרשע, וא״כ מייסר הנביא שפיר: ולמה את תיראי מאנוש ימות ולא ממנו ית׳, והבן כי זה ענין נפלא. '''והנה''' מלבד שזה הענין החומריי צריך לעבודת השי״ת כנ״ל, חוץ מזה מצאנו כמה ענינים גשמיים צריך לרוב חלקי התורה, כמו גמ״ח, צדקה, (ויקרא יט:טז) ״ולא תעמוד על דם רעך׳, גם להרביץ תורה צריך גשמיות רב, בלתי אפשר להסתגר בבית לעצמו לו, כמה מילי דעלמא צריך לקיום התורה, הגר״א ז״ל כתב במשלי: כי הדיין צריך לדעת הרבה מילי דעלמא, כמו צדדי הרמאות, וצריך שיצא הדין לאמיתו, וכאז״ל (ב״ב פט) ״שלא יאמרו אין אנו מכירים במעשיהם״, אבל האמת כך כי אף שכל הדברים האלו הבל או רע, עם כ״ז כמו רושם האפס ״0״ הנול, לא כלום הוא, עם כל זה כשיש על ידו לאחריו איזה מספר כמו ״1״ הוא מצטרף להנול, כן בזה כשעושה הכל בשביל תחילת המחשבה לשם שמים, הכל טוב, וזה הענין ביעקב אבינו ע״ה, כשהלך לבית לבן, שמתחילה היה סגור באהל, אח״כ כשהלך ללבן, ושם היה צריך להיות בעל עסק, וגם להתנהג לעומתו ברמאות, הראו לו מן השמים ״סולם מוצב ארצה״ (בראשית כח:יב) פי׳ מתנהג בבחינת ארציות ג״כ ולא ישומם מן העולם, רק יתיצב עם המספר ״1״ אחריו, וזה ״ראשו מגיע השמימה״ לא בשביל להרבות ממון, רק בשביל עבודת השי״ת, ובזה יהיה כל הגשמיות קדוש, וזה ״והנה מלאכי אלקים״ וגו׳ פי׳ הצדיקים נקראים מלאכים כנא׳ (דהי״ב לו:טז) ויהיו מלעיבים במלאכי אלקים, ואמר כי הצדיקים עולים מתחילה להשיג מדרגת הפרישות, ואח״כ כשעוסקים בגשמיות, אשר זאת להם ירידה, אבל הכל בסולם הוא, כי זה בשביל עבודת השי״ת כנ״ל, והנה לדברינו אלה, הבעל־עסק יכול לקיים הרבה מצות, אך זה מכשול גדול בעירנו אשר אין הבעלי־בתים עוסקים בגמילות חסדים, ובאמת הם מוכשרים לזה יותר. == מאמר ק״נ == ==== קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך (בראשית לב:יא) ==== לבני יקירי נ״ז נ״י כאור שבעתים תחי׳ לברכה סלה. '''כבר''' כתבתי לך כמה צריך האדם להתלמד תמיד להיות בר־סמכא, כי זה כל האדם, ודי למבין מה שכתבתי בהמאמר ״הן צדק יהיה לך״, אבל כבר הודעתי כי האינו בר־סמכא לא יבין דבר, כי אם יבין דבר לאשורו, אי אפשר שלא יבוש ויכלם מאד מאד מזה, והבושה סימן יפה לאדם, פי׳ מפני שזה אות שנכשל בזה בכאב, ושוב לא יכשל עוד, והכתוב אומר (איוב כח:כח) ״וסור מרע בינה״, הרי כי ההיפוך, אות שאין לו בינה, כי הלב מבין לסור מרע, ולכן אמר (שם) ״הן יראת ה׳ היא חכמה״ כמו ״וידעת היום״, כי חכמה היא ידיעה, ״והשבות אל לבבך״ היא בינה, כי הלב מבין, ומדוקדק ״וסור מדע בינה״ נגד ״והשבות״ וגו׳ פי׳ להבין. '''בקצרה''' אכתוב לך הערה איומה על עומק הדין, ושמחה נשגבה על שכר מצוה כי רבה היא, אין די להשתומם מזה כל ימי חיי האדם היותר גדול בעולם. עיין רש״י וישלח על הכ׳ ״קטנתי מכל החסדים״ וגו׳ כי במקלי, לא היה עמי לא כסף ולא זהב ולא מקנה אלא מקלי לבדו וכו׳ והנה בפסוק שלפני זה פ׳ י׳ פי׳ ״אלא כך אמר יעקב לפני הקב״ה, שתי הבטחות הבטחתני, אחת בצאתי מבית אבי (עי, בפנים דוקא) ובבית לבן אמרת לי שוב אל ארץ אבותיך וכו׳ (עיין בפנים), בשתי הבטחות אלו אני בא לפניך״ פי׳ להתחנן על נפשי אולי נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו. ויש להבין – איזה חטא עשה, הלא מסר נפשו לקחת מעשו הברכות למען טובת כלל ישראל, כפקודת רבקה: עלי אתאמר בנבואה וגו׳ (ת״א כז:יג) הרי מן השמים שלחו לו, וראיתי בילקוט: כשהלך אצל אביו היה צועק ובוכה וכו׳ הנראה, מפחד ״פן ימושני אבי״, ואח״כ הוצרך לעזוב בית אביו, אל לבן הארמי, ואח״כ עבד י״ד שנה, נדד שנתו מעיניו וכו׳, למען עשות נחת רוח לפניו ית׳, למען העמיד שבטי י׳, אשר בשבילם ברא ית׳ העולם. והנה תרי״ג מצות שמר, ואיזה לכלוך נתלכלך? '''הנראה''' לדעתי הדלה משפט הכ, ״קטנתי מכל החסדים וגו, כי במקלי וגו, ועתה הייתי לשני מחנות״ כי עיקר יראתו היתה פן נתקרב עי״ז לאהבת ממון, כי צדיקים חביבים עליהם ממונם וכו׳ הכל לשם שמים, יש לנו הרבה דברים בזה, אבל חשש פן לא כיון המדה כחוט השערה, וראה מלוט כי אחרי גדולתו, כמו שביארנו כבר נתלכלך בחמדת הממון יותר מהמדה לפי ערכו הרם מאד, וראה מלבן כי נתלכלך בחמדת הממון, והרבה דברנו בזה חדשות בזה החורף, על כן היה מפחד פן נתלכלך ע״י עשרו, – והיותו עם לבן – כחוט השערה יותר מהמדה, כי אלה הדקות לא יודע לאיש, רק החוקר לב ובוחן כליות הוא יודע. '''והנה''' יעקב אבינו לא אהב את בניו בשביל שהם בניו, אבל אהב אותם שהם אהובי ה׳, והראיה בשביל דבר קל שעשה ראובן הבכור שמדרך לאהוב, ועם כ״ז בשביל שטלטל המטה שלו, וכידוע – כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, בשעה שבירך את בניו, לבד שלא ברך אותו, אבל נטל ממנו מה שמגיע לו על פי דין. כמבואר בתרגום (בראשית מט:ג) לך הוה חזי למיתב תלתא חולקין, בכירותא, כהונתא ומלכותא, ובשביל פחז כמים, פי׳ הבהילות שלך, בפעם אחת הפסדת כל המעלות הנשגבות הנ״ל, (איום ונורא). ראה כמה דקדק יעקב אע״ה עם בנו, בשביל חסרון בהילות פעם אחת, נענש מאביו לדורי דורות, (איום ונורא, אם בעוה״ז הדקדוק נורא כ״כ, מה יהיה בשביל בהילות כמה פעמים ביום, וביותר בעבירות חמורות ר״ל, וביותר אם ישאר לאחר המות לע״ל ר״ל). הרי שלא התפלל בשביל שהם בניו, אבל בשביל שהם כלל ישראל, כדרך כל הנביאים שמסרו נפשם כל ימי חייהם בשביל ישראל, לתפלה ולדורון ולמלחמה, וא״כ מה הפחד הזה – ״קטונתי״, אבל מבהיל מאד הענין הזה, כי האדם היותר גדול אם נמצא בו חטא כל דהו, לא יועיל לו כל ההבטחות שבעולם. '''ונוכל''' לקרב זאת אל השכל, הא למה זה דומה למי שאהוב למלך שהבטיחו בכל טוב, ואם אח״כ הולך ממנו ונתרחק ממנו, למי ייטיב? כן הקב״ה מבטיח למקורביו להיטיב, אימתי? כשיהיה קרוב לו! משא״כ חסרון כל־דהו, הרי נתרחק ממנו, כי להדבק במדותיו ציונו, והחסרון היפוך מזה, ונמצא כי נתרחק ממנו ית׳, ולמי ייטיב, ולכן משרע״ה שהקב״ה שלחו למצרים לפדות עמו ישראל, וכיון שבא למלון ונתעסק במלון תחילה, ומן הסתם כרגע היה טרוד מן הדרך, תיכף: ויפגשהו ה׳ ויבקש המיתו, ולא הועילו לו כל זכויותיו של כלל ישראל, למה? כי בשביל איחור הרגע הזו היה חסרון בזריזות ברגע זו, ונתרחק ברגע זו ממנו ית׳, ואז לא היה ראוי לפדות ישראל ברגע זו – ויבקש המיתו, וכיון שמל שב למדרגתו הגדולה, ושוב לא היה בו חסרון שום רגע כל ימי חייו. וזהו הענין שאין הקב״ה מיחד שמו על הצדיקים, בשביל הנ״ל. '''וזהו''' הענין שכתבתי לך ״וסור מרע בינה״ כי האדם בטבע סמוך לרע, וצריך לסור ממנו, פי׳ להתרחק מן החסרונות, וזה אי אפשר רק ע״י השבה אל הלב, – ״והשבות אל לבבך״, ולכן כתוב ״לבבך״ לשון הרבה לבבות, פי׳ צריך להשיב אל שני הלבבות ימין ושמאל, פי׳ גם היצה״ר ישלים אתו ע״י השבה אל הלב בהשכלה וביגיעה, ועל זה סובב הולך כל ה״קבלה״ כמבואר בדברי אדוננו מורנו ורבנו לוצטו ז״ל. ולכן משה רבנו אחר עצת יתרו, וחשב שם ז׳ מדות בעצתו, ומשה רבנו ע״ה לא מצא רק ג׳, עיין בדברים ברש״י (שם א:טו) ונבונים לא מצא, כי ״וסור מרע בינה״ היא המדרגה היותר גדולה באדם, כי היא השבה לשני הלבבות כנ״ל והלב מבין, והוא ״וסור מרע״ פי׳ הריחוק וההסרה מהחסרונות לגמרי, עד שיצה״ר ישלים עמו, זה אינו מצוי כלל ולכן ״ונבונים״ לא מצא, וזה כפתור ופרח בכונתם ז״ל. '''ועפי״ז''' אין חידוש שיעקב אע״ה פחד פן הותיר חמדה בחמדת הממון, הרי ראינו מה פסק נתן לבנו בחירו־בכורו ראשית אונו, מפורש נאמר עליו ״לך הוה חזי בכירותא כהונתא ומלכותא״ כתר כהונה של אהרן קדוש ה׳, כתר מלוכה של דוד משיח ה׳, ראה בני מה מדרגתו, ועכ״ז בשביל חסרון בהילות פעם אחת, נטל ההון העצום הזה לעד, ומה חידוש אם הוא פחד מחוקר לב ובוחן כליות, פן בחן אותו ביתרון חוט השערה חמדת הממון, ובפרט כי אדם גדול כלוט נכשל בזה, וכמו כן לבן, ולכן התפלל הצילני נא וגו׳ והתודה קודם – קטנתי כנ״ל. והבן להשתומם. '''ומעתה''' ראה בני שמחת האדם להתבונן מזה ג״כ שכר מצוה כמה עצום הוא, נורא מאד מי יכילנו, אם חסרון כל־דהו של חמדת הממון יכול ליפול ביד עשו כל שבטי י׳, כלל ישראל ח״ו, ולא יועילו כל זכויותיו של בחיר האבות יעקב אע״ה, אם ח״ו בדין בא אתו, למה? כי זה החוט השערה שפחד ממנו, יגרום ריחוק ממנו ית׳, ואם כי ריחוק חוט השערה יגרום ח״ו כל כך, וא״כ מרובה מדה טובה לכה״פ חמש מאות פעמים, ובפרט כפי שאמרתי לך פעם בזה, מי יכילנו חוט השערה – קירוב אליו ית׳ יותר, מה שכרו, וראוי לקרות מאמר זה ״גילו ברעדה״. (אולי תשיג בנסיעתך לקנות ספר סמ״ק, ולטובה גדולה יחשב לי, אי״ה כשתבא לביתך צלחה, תקח עמך ספר מלות הגיון, עם הביאור החדש, כי אני צריך לו, וכבר ידעת כי ספר שיש לי הוא צרכי רבים, כי גם מהסמ״ק השאול על זמן קצר, היה תועלת גדול לרבים). '''שלחתי''' לך מתנה מרובה המאמר הזה, כמדומה לי שהאדם כדאי לו ליתן בעדו חצי רכושו אם לא ישיגנו רק בזה, כתבתי זאת בדרך הפלגה ולא עפי״ד, רק לראות המתנות הגדולות שנתן לנו נותן התורה בחנם, ולא עוד אלא שנותן הרבה שכר בעד לימודה, היש חיך מתוק מזה, וכל זה המאמר כלול בדברים קצרים של חז״ל: שני בני־אדם הבטיחן הקב״ה ונתיראו, ואלו הם, הבחיר שבאבות זה יעקב אבינו דכתיב: כי יעקב בחר לו י׳, והבחיר שבנביאים זה וכו׳ דכתיב לולי משה בחירו וגו׳ ואעפי״כ נתיראו דכתיב: ויירא יעקב וגו׳ הבחיר שבנביאים דכתיב: אל תירא, ואין אומרים אל תירא אלא למי שנתירא״ עכ״ל חז״ל (ב״ר ריש פ׳ עו), הרי כללו כל הנ״ל, שמא יאמר מי שאינו רגיל במוסר, דוקא הם מחמת צדקתם פחדו בחנם, אבל מסיים שם המדרש ״אנו על אחת כמה וכמה״, הרי נסתרו דברי האינו רגיל במוסר. קראתי שמו ״גילו ברעדה״ כי הר״ן כתב על זה – פי׳ גילו באותו הרעדה, ולפי דברי המאמר מדוקדק ״ברעדה״, כי הרעדה א״א מבלי השבה אל הלב המבין, ואין שמחה גדולה יותר מזה. ע״כ. ונביא בזה דברים קצרים שכתב הרש״ז במ״א על ״קטונתי מכל החסדים ומכל האמת, הנ״ל, וז״ל: קטונתי מכל החסדים – פי׳ לגוף, ו״מכל האמת״— פי׳ לנפש, שהודיענו האמת – דרך נלך בו, כן נראה לי פי׳ הפסוק, כי פי׳ ״מכל האמת״ קשה להולמו, ויעוין במפרשי התורה, ולדעתי הדלה נכון פירוש ההזה. == מאמר קנ״א == ==== ויותר יעקב לבדו (בראשית לב:כה) ==== בפירש״י שכח כיס קטנים וחזר עליהם. (חולין צא.) ענין (חולין צא) צדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם. וכן מעשה דאבא חלקיה (תענית כג) מ״ט כי מטא מר להיזמי והיגי דלינהו למאניה, אמר להו זה מעלה ארוכה. ובגמרא חולין קה. אמר שמואל אנא להא מילתא חלא בר חמרא לגבי אבא, דאילו אבא הוה סייר נכסיה תרי זמני ביומא ואנא לא סיירנא אלא חדא זימנא. מאי צדקות יש בזה לקרותו – חמרא? הענין, כי מדרך אנשי־צבא, כשהם במצב שקט, יוכלו לקחת אתם כמה בגדים שרוצים, משא״כ כשהם במצב מלחמה – אינם רשאים לקחת רק בגד אחד, כתנת אחת, להחליף, כדי שיהיו קלים ושלוים ללחום, והנה האדם העובד הגדול, הוא תמיד חרבו על ירכו במלחמת היצר ועבודתו ית׳, ואין לו רק מלבוש אחד כתנת אחת, פי׳ נזהר מאד שלא להשתמש מעוה״ז רק לפי ההכרח הגדול, כדי שיהיה שפנוי לעבודתו ית׳ וגם להרחיק עצמו מהצטרכות רב, שלא יפשוט ידו בגזל, כי כן דרך הצדיקים בורחים שבעים שערים של היתר, מפחד שער אחד של איסור, מרגילים עצמם הרבה בהסתפקות מועטה – כדי לברוח מחששא רחוקה של גזל ממש, כהרחקת האדם כמה וכמה מנחש הממית, בכמה ספקות יסתפק לשמור מהם, וכן שלא ליהנות מזה העולם יותר מדי, ולכן נשא נעליו בידיו כמו איש המלחמה אשר אין לו רק מלבוש אחד, וכשיראה שיוכל להסתפק בלא לבישת המלבוש, בודאי יסתפק – כדי שישאר שלם בשעת הצורך, הגדול ההכרחי מאד, כסכנת הקור הגדול, אבל כל עוד שיספיק לו בלא לבוש אף שיסבול מעט צעא, יסבול וימרנו למניעתו ממנו הצער הגדול יותר. וכן אבא חלקיהו הנ״ל היה ממש תמיד כאיש מלחמה – מלחמתה של תורה, והיה לו רק מלבוש אחד, וסבל מעט צער, והיה מוכן גם שיקבל איזה חבלה קטנה בלי סכנה, ושמרם ללבשם במקום סכנת קור גדול וכדומה, וזהו ענין של שמואל שאמר: אבא הוה מסייר נכסיה ב׳ פעמים ביום בשביל בחינת הזהירות לא להסתפק בהוצאה מועטת, כדי שלא יצטרך לבטל זמן יותר מההכרחי, וכענין מאמר החכם: ראשית הפרישות תיקון הפרנסה. == מאמר קנ״ב == ==== ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ (בראשית לד:א) ==== בעזר השי״ת אערכה לכבודו הרם אצלי מאמר שלם נקרא ״עשה רצונו כרצונך״ נכבדות ידובר בו, אשר רחש לבי בשבוע העבר פ׳ וישלח ״ותצא דינה בת לאה״, הנה ידוע מאז״ל על מעשה דעכן: אמר הקב״ה: וכי דילטור אנכי, לך והטל גורלות, וא״כ טעמא בעי למה פרסם הכתוב מעשה דדינה, והלא גנאי הוא לה, ובפשוטו אפשר לומר, להודיע כמה הקב״ה מדקדק עם סביביו, כש״כ רש״י שם – בת לאה ולא בת יעקב אלא על שם יציאתה וכו׳, ועליה משלו המשל: כאמה כבתה (שבלאה נא, ותצא לאה לקראתו (בראשית ל:טז)) גם זה מוסר נפלא, הלא יציאת לאה היתה לדבר מצוה, להעמיד שבט בישראל, והראיה שזכתה בזה הלילה להוליד שבט יששכר, שבט קדוש ה׳, יששכר חמור גרם, ופירש״י חמור בעל עצמות סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינים אותו משאוי כבד, וגם מקרא מלא: ״ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה עשה ישראל״ (דהי״ב יב:לב) וא״כ מה חטא חטאה בזה? ואין לנו רק לאמר, כי לקחה עונת רחל, ואף כי מדעתה היתה, והנה גם רחל נענשה על זאת, אף כי גם היא לטובה נתכונה כמבואר ברמב״ן ז״ל. עם כ״ז אחרי שיש בזה איזה דקדוק, צאו וראו מה מאד גדל ענשם! אירע לדינה בתה ענין כזה, להבהיל ולהשתומם, ונגרם צער ליעקב אבינו ולבניו שבטי י׳, ולשתי צדקניות הללו, ושמעון ולוי נגרם להם שנכתב עליהם – ״כלי חמס מכרתיהם בסודם אל תבא נפשי״ ״בקהלם אל תחד כבודי״ מבהיל! ארור אפם וגו׳, היאומן כי יסופר, בשביל דבר קל כזה נענשו כולם כל כך, וגם שכל מי שיבא לפרשה הזאת יגרום לו צער, והכל בשביל חוט השערה הנ״ל, וגם לרחל הצדקת עקרת הבית נגרם לה עונש גדול כ״כ מבהיל! שלא זכתה להקבר עם יעקב אע״ה, אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה! '''אבל''' יש לבו עוד כונה נפלאה, יסוד מוסר בתורה מזה. גרסינן בשבת קיח: ואמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן כד סיים מסכת עבידנא יומא טבא לרבנן, לכאורה מאי רבותא בזה כ״כ, עד דאמר תיתי לי? אמנם כלל גדול הוא בתורה וכדאי לומר על זה ״תיתי לי״. '''הנה''' במשלי כג:יב ״הביאה למוסר לבך״ כתב הגר״א ז״ל על זה ״כי כל דבר שאדם מתאוה ומגמת נפשו אליה, אותו דבר מתקיים, משא״כ אם לא ייסר לבו לזה, אף שיעשנה לא יתקיים, לכן אמר שלמוסר הביאה לבך למען ינוח בלבבך ימים רבים, וכן אזניך תטה שיתאוה לרוץ תמיד לשמוע אמרי דעת עכ״ל. פי׳ כי ״הביאה״ קאי גם על ״ואזניך לאמרי דעת״, שג״כ יהיו בתשוקה דוקא, ואז יצליח ויתקים וכבר ביארנו כמה פעמים כי מעלת כנסת־ישראל היא הקיום והחוזק, כענין שנאמר ״אם חומה היא״ וגו׳, ומדברי הגר״א ז״ל הנ״ל ראיה מפורשת לדברינו, וכן ראיה מפורשת למה שביארנו ״לעולם ילמד אדם מה שלבו חפץ״ והקשינו אטו גם בלימוד יהיה בתאוה ורצון? ודברנו בארוכה כי החפץ והרצון הוא המתקיים, וכיון שיכנס בו חכמה יאהבנה, וכיון שיאהב חכמה, ישמור מה שהיא תצונו, ואז ישתדל לדעת צוויי החכמה, ולא מה שלבו חפץ, אבל חפץ החכמה יהיה חפצו ורצונו בכל לבבו, וזהו תכלית החכמה להיות חכם ושלם, ורוב דברינו נמשך למרכז הזה, וזהו כונת הכתוב ״והשבות אל לבבך״ – בדברים המתישבים אל הלב, כדי שיתקיים תמיד, ונמצא כי שורש עבודת האדם לחתור אחרי התבוננות המוסר בהשכל ודעת, כדי שיכנס בלבו חשק ורצון טבעי לדעת חכמה ומוסר, ואז דוקא תתקיים בידו התורה. '''ומעתה''' נבין מה שנאמר בפ׳ כי תבא בתוכחה, ״תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלקיך בשמחה ובטוב לבב״ וקשה, אטו בשביל שיחסר חלק חסידות כזאת, יבא, ח״ו, תוכחה איומה כזאת, ולפי הנ״ל ניחא, כי יען שלא חתרו להשתדל בהתבוננות שכליות מוסריות, שיהיה רצון השי״ת בתורתו כרצון עצמו בתשוקה וחפץ, לא נתקיימה התורה בידם, וניטל מהם מעלת אום אני חומה, וממילא באו ח״ו לכלל התוכחה האיומה, ולכן בא הצווי לקרות ק״ש פעמים ביום ״ואהבת״ וגו׳, להזכיר האדם שיהיה סוף מעשה במחשבה תחילה, להרגיל הנער מנעוריו בהערמת מוסריות מושכלות, עד שיתחקה בלבו אהבת החכמה, ולא אהבת הבצע והכבוד הכלים והנפסדים מהרה, וירגיל עצמו באהבת החכמה הקיימת, כענין שנאמר בברכת השחר: ״וי״ר מלפניך וכו׳ שתרגילנו בתורתיך״, פי׳ שנתרגל שחכמת התורה יהיה מאוינו וחפץ לבנו, וכיון שנאהב חכמה נשמור צוויה, ואז ״ודבקנו במצותיך״, והסדר נכון מאד. '''ועפי״ז''' ניחא לי מה שלא הבנתי מיום עמדי על דעתי, איך בא הצווי בכל יום ראשית דבר לקרות פ׳ ״ואהבת״ שהיא מדרגה גדולה שלא זכו אליה רק גדולי ישראל, אמנם לפי זה ניחא היטב, כי בא הצווי להתרגל תמיד להכיר כי העולם הבל הבלים, כי הם כלים ונפסדים, והיה כלא היה, וממילא לא ישים את מגמתו ותשוקתו להדברים הנפסדים רק בדרך ההכרח, וכל מה שיכניס בלבו ביטול דברים הנפסדים, יכנס לעומתו אהבת החכמה והמוסר הקים לעד, וממילא יאהב להנותן לו החכמה והמדע, כענין שנא׳: כי ה׳ יתן חכמה וגו׳ ולכן אז״ל ״את״ לרבות ת״ח, כי אוהב חכמה, יאהב לאדם המוצא בו חכמה, ולאט לאט יבא לאהוב הבורא את החכמה, והוא הבורא ית׳, וזהו סוף מעשה ע״י מחשבה תחילה – לבא אחרי סוף דבר, ולכן בא ״את״ לרבות ת״ח מקודם, כי האדם החכם הוא רואה אותו, ובטבע יאהבנו, ואח״כ נקל לבא לאט לאט – ה׳ אלקיך, ואז יתקיים תורתו בידו, כמו שביארנו למעלה ב״תחת אשר לא עבדת״ וגו׳, וזהו שאמר אביי ״תיתי לי וכו׳ סיים מסכת עבידנא יומא טבא״ למה? כי אני אוהב לומדי חכמת התורה, ושמחתם שמחתי, ומזה תקוה שתתקיים התורה בידו. '''והנה''' לא צותה התורה לאדם לקיים התורה בכוח מלאכים, אלא בכוח אדם, ולכן בא הסיפור של שכם – לראות עד היכן פועל כוח התשוקה על האדם, עד שהשתדל שכל בני מלכותו ימולו בשביל תשוקתו לדינה, האם יתכן שהאדם ישתדל בדבר רחוק כזה, במצוה היותר גדולה, ויגזור שבודאי לא יעלה בידו לפעול דבר רחוק לסכן כולם, ועם כ״ז בשביל תשוקתו הבהמית עלה על דעתו זאת, וגם עלתה בידו, ובשיעור כזה צריך לעשות רצון השי״ת כרצונו, בהשתדלות רחוקה, ובתשוקה כזאת יאהב חכמה, ואז תתקיים בידו. ולמדנו עוד דבר נפלא מזה, כי באמת ההולך אחרי רצונו הבהמי כי לא לבד שהפסיד את עולמו הנצחי, אבל גם את עולמו בזה העולם הפסיד, כי רצונו הבהמי יטעהו וישחד אותו לתקוה של הבל שיעלה בידו לטוב, וכמו שקרה לי באחד שרצה לעשות עסק – אשר אם היה עולה לו כראוי, היה טוב מאד, ושאל לי עצה, והצעתי לפניו את ההשערות והחשבונות שאני משער לתוצאות השליליות לצד הרע ח״ו, אך אינני אומר קבלו דעתי, והוא מרוב תשוקתו להעסק, הטעתו התשוקה להשתדל כן בזה, והשתדל בזה בממון ובעמל, עד שראה בעיניו ממש כמו ששערתי, וכן קרה לי פעמים, ונמצא כי הרצון הבהמי לא לבד שלא יועיל, אבל מזיקו עוד, כי הרצון משחד אותנו, וזה שאנו לומדים ממעשה שכם, כי היה לו להבין למה רוצים שיהיו כולם נמולים, די ששכם ובית אביו לבד יהיו נמולים, אבל תשוקתו הטעתו להאמין דבריהם בפשוטו, הרי כי תשוקה הבהמית מטעה ומעורת עיני האדם, והנה זו התשוקה בעצמה אילו היה שכם מוציאה לפועל באהבת החכמה, היה בא לתכלית ההצלחה, ועכשיו בא לתכלית הכליון בזה ובבא הוא וכל בית־אביו. ומעשה רב ללמוד מזה גודל התשוקה באדם לקרב הרחוקות מאד מכוח התשוקה הרבה. והנה בזה היה בטעות השוחד של רצונו, על כן יחליף זה הכוח בעצמו בו לתשוקת החכמה, וזהו תכלית ההצלחה למעלה, וכמו שראיתי בראשית־חכמה (שער האהבה פ״ד) שילמוד אדם מאותו רשע להשכיל בצד הטוב, ברוך שבחר בהם ובמשנתם! '''וכן''' בעשו הרשע להשתומם מאד, הנה כבר ביארנו במאמר אחד גדולתו של עשו, שנאמר: כי שרית עם אלקים ועם אנשים, הרי כי דמה אותו למלאך, וזה לעומת זה עשה אלקים, עשו וכל אלופיו בלי ספק הם מרכבה טמאה, ויעקב ובניו הם מרכבה קדושה, והנה עשו חכם גדול הלך לנקום מאחיו בשביל שנאתו המרובה, היאומן כי ישוחד אדם כזה בשביל מתנה קלה? אתמהה! וכבר הערנו מזה לראות מה זה המזיק היותר גדול לאדם – חמדתו! עד שאדם גדול כמוהו הוא עשו הרשע, שנא׳ עליו במדרש, שיעקב היה ירא ממנו מפני שהוא יושב בארץ־ישראל, וז״ל המדרש וישלח פ׳ ע׳ אמר כל השנים הללו הוא יושב בארץ ישראל, תאמר שהוא בא עלי מכוח ישיבת ארץ ישראל, כל השנים הללו הוא יושב ומכבד את הוריו, תאמר שהוא בא עלי מכוח כבוד אב ואם? עכ״ל המדרש, ראו כמה האיש הזה עד שישיבתו בא״י היה ענין כ״כ, עד שיעקב אע״ה היה מפחד ממנו עבור ב׳ המצוות האלה, מן הסתם היה יודע יעקב שהוא עושה זאת בחשבון גדול כדרך הגדולים, כי דברים שאדם עושה בלי הרגש רק במקרה, לא למעלה יחשב, ולא לזכות יהיה לו, אלא ודאי בהרגש גדול עשה שני הדברים האלה, והמבין יבין להתפעל מזה מאד, להכיר גדולתו של עשו, ובפרט מישיבת ארץ־ישראל שהיה יעקב אבינו ע״ה מפחד ממנו, אשתומם מאד מגדולתו, וכבר ביארנו במאמר אחר גדולתו בדעת, ועם כ״ז שחד יעקב לעוור עיניו במתנה קלה, להשתומם כמה שפלות יש באדם, עד שגם במילי־דעלמא, יעוור רצונו את עיני החכם היותר גדול בדבר שעברתו שמורה בלבו, לנקום נקמת דמים ובהכנה גדולה בארבע מאות איש, ויש בדרז״ל שהם היו רק ראשי גייסות, ועכ״ז מתנה קלה קררה דעתו, לעשות שלום עמו, היש קלות הדעת יותר מזה? (וכל זה היה בשביל חמדת הממון, יצא לנו תוקף החטא של חמדת הממון, למה קשה כ״כ, כש״כ ברמב״ם הל׳ תשובה, ועפי״ז מבואר) ותהלה כי מצאתי ראיה במדרש וישלח פ׳ ע״ה, וז״ל: עמד וישלח לו דורון לסמות את עיניו, שנאמר כי השוחד יעור עיני חכמים, ואין חכמים אלא אדומים שנאמר והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו (עובדיה א:ח) עכ״ל המדרש, הרי מבואר גדולת חכמת עשו, ונסמו עיני החכמה שלו בשביל חמדת הממון במתנה קלה! '''ועתה''' נתבונן בינה לשמוח בחלקנו במתת־גורלנו – בנתינת התורה, עד שמהדברים הנראים פשוטים, יש לנו לימודים מושכלים מכהים חכמת אנשים היותר גדולים, כמו לבן ועשו, ושניהם גלו ערותם בשביל חמדת הממון, ולמדנו התורה דעת באלה הספורים בדרך העברה, לימודים נפלאים בכוחות הנפש, להכיר סכלות היצר, כי מעשה תעתועים המה גם במילי דעלמא, וגם להודיע כמה גדול כוח התשוקה להוציא דבר לפועל ולקרב הרחוקות, והראינו עוד נפלאות כי זה הוא חמה שצדיקים מתרפאים בה ורשעים נדונין בה, שכם – היתה התשוקה הגדולה שלו גוררתו להביא עליו מות ואבדון עולם, וצדיקים המוציאים לפועל כוח התשוקה ההיא לחשוק חכמה, מתרפאים בה בזה העולם, כמו שמצינו ביעקב אע״ה שהוא החזיק את לבן בידו, פי׳ בחפניו, וגם את עשו בידו – בחפניו, עשה עמהם בחכמתו מה שרצה, כחומר ביד היוצר, וכך אמרו במדרש: לבן דהוא רבהון דרמאי יהביתי׳ בחפתי, בידי, לההוא גברא על אחת כמה וכמה, ואילו למדו לבן ועשו מוסר, היו נצולים מכל הנטיות האלה, ויעקב אבינו ע״ה שלמד מוסר, כמו שאמר לו לבן ״הגידה לי מה משכורתך״ ופי׳ הרמב״ן ז״ל: יודע אני שבעל מוסר אתה ולא תתרצה לאכול חנם, ראו מה הועיל לו מוסרו שהחזיק רבהון דרמאי בחפתיה, כי מוסר הוא צורת החכמה כש״כ במגדל עוז, ולכן אמרנו שהקדים שלמה המלך ע״ה ״לדעת חכמה״ ואח״כ ״מוסר״ כי הצורה באה אח״כ, כמו אגרא דשמעתתא סברא, והנה הסברא הלא באה אח״כ, וכן במוסר מתחילה החכמה, ואח״כ הצורה, דהיינו ״ומוסר״, והני שני רשעים הללו, לבן ועשו, אף כי חכמים גדולים היו, כמו שביארנו במקום אחר, אמנם כבר כתבנו למעלה ״תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלקיך בשמחה״ ולא הביאו למוסר לבם, פי׳ בתשוקה גדולה, כדברי הגר״א ז״ל, ולמה לא הביאו, כי לבן מצינו עליו שהיה חומד ממון, – והחומד ממון אי אפשר לו לאהוב חכמה בתשוקה, כי כוח התשוקה של חמדת ממון מפריעו מתשוקת החכמה, ועשו מצינו עליו שהיה בעל תאוה, – ״הלעיטני נא״, וכן חמדת הממון מן מתנת יעקב אבינו ע״ה כנ״ל, ולכן לא היה בידם להביא למוסר לבם, וע״כ חכמתם לא נתקיימה בידם. '''ומה''' נמלצו עתה דברי בעל־הטורים הביא מסורה בפ׳ תולדות כז־ז הביאה, הכא, ואידך הביאה למוסר לבך וכו׳, וכתב כי אמרה לו רבקה: הביאה למוסר לבך, והיינו כי נסיון גדול היה זאת מיעקב אע״ה, ולכן אמרה לו הביאה וכו׳ שיהיה בתשוקה גדולה, הרי מפורש חיוב לימוד המוסר, וזהו ״עשה רצונו של הקב״ה כרצונך״ פי׳ כדבר שאתה רוצה מעצמך בו, ורצון עצמו הלא הוא בתשוקה נמרצה, כן נעשה רצון השי״ת, נשלם המאמר בעזרת השי״ת. '''ועתה''' אחי ורעי האהובים, ראו נפלאות בדחז״ל, באיזה תבות הון כלול בהם, גם בדרך העברה ובפשוטו – אשרי חלקנו!!! == מאמר קנ״ג == ==== ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו וגו׳ ויענו בני יעקב וגו׳ אשר טמא את דינה אחותם וגו׳ ויבזו העיר אשר טמאו אחותם (בראשית לד:ה, יג, כז) ==== ידידי יקירי הרב ר׳ ברוך נ״י מרקוס עם כל החבורה שלכם בירושלים עיר הקודש, יהי ה׳ עמכם ותתברכו ותצליחו מעלה מעלה. '''מוצש״ק''' פ׳ וישלח, אודיע לכם מהם שדברתי היום שב״ק לפני אנשי שלומנו בבית התלמוד. '''הנה''' מצאתי שם פ׳ וישלח (לג:יט): ״ויקן את חלקת השדה״ כתב ר״א אבן עזרא וז״ל: והזכיר הכתוב זה, להודיע – כי מעלה גדולה יש לארץ ישראל, מי שיש לו בה חלק חשוב הוא כחלק עולם הבא עכ״ל הזהב של החכם הצדיק הנשגב הלזה, ואמרתי עפי״ז אשריכם אהובי, אשריכם שזכיתם לבנות בית החכמה – ״הן יראת ה׳ היא חכמה״ – בארץ ישראל, ובפרט בירושלים עיה״ק, בית שמגדלים בו יראת ה׳ היא אוצרו – מה שהקב״ה מחבב ומסגל באוצרותיו, צורת הבית היא עיקר החלק בארץ, חכמת נשים בנתה ביתה (משלי יד:א) הרי שעיקר בנין הבית, היא החכמה של הבית, זכות גדול הוא לכם! והנה זה כמה שנים אשר ראיתי בעקידה על פ׳ וישלח (לד:א) ״ותצא דינה בת לאה״ כתב באריכות, כי הכתוב הודיע, כי עיקר מה שחרה להם, על שטמא את דינה, והערנו על זה, כי לפי הטבע, ראשית דבר מה שאדם מרגיש בכזה, על כבוד־עצמם, עם בית נכבד הגדול שבעולם, בחיר האבות, תארע נבלה וחרפה כזאת, אשר גם לקטני ערך חרפה גדולה להם זאת, והודיע הכתוב כי לא על כבודם הקפידו, רק: כי נבלה עשה בישראל דיקא על כבוד ישראל חרה להם, וכן לא יעשה, כי גם אומות העולם גדרו עצמם מן העריות, וזה פרץ גדר, כפירש״י שם, וכן לקמן יג: ויענו בני יעקב וגו׳ אשר טמא את דינה אחותם. '''והנה''' יש בר״ה ד: ר״א בר״ש אומר למה הזכיר הכתוב חג הסוכות הלא בו דבר אלא וכו׳, והנה גם בזה אנחנו תמהים, הלא בזה דבר, ולמה הזכיר אשר טמא וגו׳, אלא ע״כ בא להודיענו, כי אעפ״י שעסקו בדבר מרמה, אל תחשוב כי התערב בהם מחשבה על כבוד עצמם, והודיע הכתוב כי רק: על אשר טמא ופרץ גדר עריות, ורצו לדונם כדין בן נח, שאזהרתם זו היא מיתתם, ומה שדנו את כולם, כבר אמרנו על זה, והכל הולך אחר התכלית, ע״כ אין זה מרמה רק – בחכמתא כמבואר בתרגום. וכן בפעם שלישי לד־כז בני יעקב באו וגו׳ ויבוזו העיר, חשש הכתוב שלא נחשוב כי נתערב בה מחמדת הממון, והעיר הכתוב כי רק: אשר טמאו (לשון רבים) את אחותם, פי׳ מן הסתם כל העיר מורגלים בכך, דאל״כ היה ירא לעשות נבלה כזאת, וע״כ רצו לדון כולם על הפרצה הזאת, ולא בשביל חמדת העולם, וע״כ כונת הכתוב כן הוא בודאי, דאל״כ למה חזר: אשר טמאו, הלא בזה דבר למעלה, וע״כ כנ״ל להשמיענו, כי לולם יש להם חלק בזה כנ״ל. '''ואמרנו,''' למדנו מזה, כי אחרי שהכ׳ משבח אותם עם מדרגתם הגדולה, שלא נתערב בהם תקות פרס, הרי חזינן כמה יקד בעיניו ית׳ לעשות דבר בלי תקות פרס, ומעתה מה יפה חלקכם בבנין בית החכמה, בלי תקות פרס, בודאי יהיה ה׳ בעזרכם בזה ובבא לעשות חיל. '''ואם''' אמרתי לספר מה שדברנו כבר בפ׳ שעברה בענין חמדת הממון המטמאה את האדם, קצרה היריעה מהכיל, עיין ברמב״ם בהל׳ תשובה (ז:ג), ובכלל אומר לכם אחי אהובי, שכרכם ישגא מאד מאד, זכרו תמיד מא׳ ״אז נדברו״, ודי לשמח הלב ומחמת קושי הכתיבה ל״א, מחמת אי־בריאותי, אני מוכרח לקצר, אבל די בזה, ואל יפול לבבכם כלל על התנגדות הבלתי יודע, כי כבר מלאכי שלוח לכם באז נדברו. '''והעיקר,''' להשתדל ללמוד מוסר בהשכל ודעת, והעיון בלימוד הלכה מועיל מאד, לעיין היטב במוסר, ואח״כ עיון המוסר מועיל להלכה, כאשר חברם יחד החכם מכל אדם שלמה המע״ה: לדעת חכמה ומוסר, פי׳ יחד דוקא. (וכן מצאתי בהגאון יעב״ץ ז״ל בספרו מגדול עוז, שיש לי, הוא בדף ק״ד ק״ה (כמדומה) תעיינו בו ותראו נפלאות ידבר על מעלת המוסר, לא ראיתי בספר אחד כמוהו). והנה במפטיר היום בחזון עובדי׳ א־ח נאמר: והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו וחתו גבוריך תימן למען יכרת וגו׳ והנה העיקר וחתו וגו׳ למען יכרת וגו׳, ולמה הקדים והאבדתי חכמים מאדום ותבונה וגו׳ אבל הודיע הכתוב כי ראשית מפלת האדם באבוד חכמתו, ואז שבקיה לרויא דממילא קא נפל והודיע לנו הכ׳ ראשית הצלחת האדם לבקש חכמה, וע״כ אנו מבקשים מקודם כל ״חננו מאתך דעה בינה והשכל״ ואח״כ – ״השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך׳, ואח״כ ״תשובה וסליחת עונות״, שנית, לשמוח בחלקו הטוב, מודים אנחנו לפניך ששמת חלקנו מיושבי ביה״מ וכו׳, ויש לנו בזה ראיה מפורשת מהלכה, כמה יתגדל הדבר שעושה בחביבות, אשתומם בזכרי זאת, ואפשר עוד חזון בל״נ. מאתי דושו״ט מברככם בכל טוב סלה. '''רבים''' אוהבים יש לזהב וכסף, להשתדל אליהם ולעסוק בהם ולשמוח בהם, ולהתענג ולהתכבד. דורשי חכמה הרבה יותר מעטים המה מאוהבי כסף, ועם כל זה יש הרבה דורשי חכמה בכלל העולם, דורשי חכמת התורה עוד הרבה יותר מועטים יש בעולם שדורשים אותה ומתענגים בה, ולא עוד אלא שהם מבוזים בדורשי זהב וכסף, ואף בדורשי חכמה, עד שאמרו חז״ל: אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, ועכ״ז הרבה יותר יש בעולם דורשי חכמת התורה מדורשי חכמת המוסר, ולמה זה, הענין הוא כך, כי האדם אינו עושה דבר מה שאינו מרגיש בו טעם גדול מאד, אמנם דורשי חכמה – לא ידרשו אותה רק המשכילים, אנשים אשר ימצאו בה טעם בחכמה. ולכן כל אחד ידרוש רק בחכמה שיש בכוחו להבין חין ערכה ויפעתה. ובדרישת החכמה ג״כ – בחכמה שהיא עמוקה מאד, עמוק עמוק מי ימצאנה, ימעטו הקופצים עליה, כי לא יכירו חין ערכה הרמה כי הלא חכמת אלקים היא, ואדם מה יבין דרכה. ונאמר באיוב כח:יא-כג: והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה, לא ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים, תהום אמר לא בי הוא וים אמר אין עמדי, לא יותן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה, לא תסולה בכתם אופיר בשוהם יקר וספיר לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז וגו׳ ונעלמה מעין כל חי וגו׳ עד אלקים הבין דרכה והוא ידע את מקומה; ולכן יען כי היא רחוקה כ״כ ממוצא האדם, ע״כ מעטו הקופצים עליה, עד שאמרו ז״ל אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, שמחמת התרחקותה ממנה אינם מוצאים בה טעם ומבזים אותה. '''והנה''' לומדי תורה אף כי יש מעטים בעולם שמחזיקים בה, אבל הרבה יותר מעטים יש שמחזיקים בחכמת המוסר, ולמה? – כי בתורה יש חלק שלא לשמה, קרדום לחפור בה, או בשביל שיקראוהו ״רבי״, משא״כ ביראת ה׳ אין בה לא קרדום לחפור בה ולא בשביל שיקראוהו ״רבי״, נעו דרכיה וארחותיה אבלות מבלי באי מועד. והנה הכתוב אומר: ויאמר לאדם הן יראת ה׳ היא חכמה וסור מרע בינה (איוב כח:כח) ואמר עוד הכתוב (ירמיה ט:כב-כג): אל יתהלל חכם בחכמתו וגו׳ כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וגו׳. הרי ששני כתובים מעידים שיראת ה׳ היא החכמה היותר גדולה, ולמה היא מנודה כ״כ בעיני המתאים? אוי להם לבריות מעלבונה של יראה! וגם הכתוב אומק (ישעיה נט:טו): וסר מרע משתולל, הלא כתב למעלה: וסור מרע בינה, אבל יען כי היא עמוקה מאד, ואין בה קרדום לחפור, ולא בשביל שיקראוהו ״רבי״, ע״כ אינם מוצאים בה טעם כלל, ונעו מעגלותיה להם ולא ידעו. '''ולכן''' אמרו חז״ל על הכ׳: והיה אמונת עתיך חוסן ישועות וגו׳ (ישעיה לג:ו), ואעפ״כ אמר אם יראת ה׳ היא אוצרו אין פי׳ אז נחשב לחכם, ואם לא לא (שבת לא.). ומעתה כמה יש לאדם אשר זכה להרגיש טעם ביראה, כענין שנאמר ״טעמו וראו״, כמה יש לשמוח בחלקו ולתת תורה אליו ית׳, אשר האיר עיניו להרגיש טעם בדבר הנעלם מעין כל חי. וההעלמה היא אות ומופת על רוממות ערכה, כמו שאנו רואים בכל החכמות כי מעטו הקופצים עליהם, וחכמת היראה כי היא יותר מעטה בעולם, מובן מזה רוממות ערכה, ואשרי לאדם שזכה ליכנס בה אף מעט. זהו כונת הכתוב ״חכמת ומוסר אוילים בזו (משלי א:ז) פי׳ חובבי חכמה יש בעולם, אבל חובבי חכמה ומוסר גם יחד אוילים בזו. == מאמר קנ״ד == === בענין הנ״ל === ==== ותצא דינה בת לאה וגו׳ לראות בבנות הארץ (בראשית לד:א) ==== מוצש״ק וישלח ז׳ לעשירי קדש, לבני יקירי נ״ז נ״י כאור שבעתים, אם אמרתי להודיעך מה שדברנו בש״ק העבר מן (בראשית לד:א) ״ותצא דינה וגו׳ בת יעקב לראות בבנות הארץ״ עצמו מספר כמו, אך בקצרה, הפסוק מגלה לנו כי לא הלכה לראות בחורים, אך כל האשם עליה רק (תהלים מה:יד) כל כבודה בת מלך פנימה, ולמה הלכה לראות וגו, ע״כ תומ״י נגזר עליה שיטמא אותה הערל הלזה, ועיין ברמב״ן שהיתה אלמנה צרורה כל ימי חייה, וזה פסק של כל ימי חייה בעוה״ז, ונוכל להבין כמה היתה סובלת בעוה״ב בשביל זה, למה? כי אדם מטמא עצמו מעט מטמאים אותו הרבה (יומא לט), ומעתה נביט אם היתה הולכת לראות בחורים, כמה היו מטמאים אותה, ומכש״כ שהולך לראות נשים, ולא רק פעם אחת רק כמה פעמים בחייו – כמה מטמאים אותו, ואפשר שזה בא לידה, כדי שעל ידה יתגלה גדר מטמאים אותו הרבה, וזה זכות גדול לה ולבית אביה למען יתלמדו אחרים גדר מטמאים אותו הרבה, כמו שמצינו במרים הנביאה אחות משה ואהרן, ונצטוינו לזכור מעשה מרים כל יום, הרי נתבאר כמה גדול כוח המתלמד, שהתורה לא חסה על כבוד הנביאה ועל כבוד משה ואהרן, ועל כבוד כל ישראל, רק למען מהם יראו ויתלמדו, וכן ממש מעשה דינה בשביל זאת, ועתה נראה כמה גדול כוח בית־התלמוד שממנו יצא בעזרת השי״ת מתלמדים, קצרתי מאד רק סמכתי על עיונך ותבין לפי בינתך, וכל שתרבה להתבונן בזה תשתומם מאד מאד כדבעי, ותראה כמה צריך האדם להזהר מן המטמאים אותו הרבה, ומזה נבין כמה גדול כוח המקדש עצמו מעט מקדשים אותו הרבה כי מרובה מדה טובה וכו׳. = וישב = == מאמר קנ״ה == ==== וישב יעקב בארץ מגורי אביו וגו׳ (בראשית לז:א) ==== במדרש (ב״ר פד) אמר ר׳ אחא בשעה שהצדיקים יושבים שלוה ומבקשים לישב בשלוה בעוה״ז השטן בא ומקטרג (נו״א: בשעה שהשטן רואה צדיקים יושבים בשלוה ומבקשים וכו׳) אמר לא דיי שמתוקן להם לעוה״ב אלא שהם מבקשים לישב בשלוה בעוה״ז, תדע לך שהוא כן, יעקב אבינו ע״י שבקש לישב בשלוה בעוה״ז נזדווג לו שטנו של יוסף, מלת: ומבקשים וכו׳ צריך לפרש, הנה כתב הגר״א ז״ל כי יש שני מיני יצר־הרע מבפנים ויצה״ר מבחוץ, כדומה מי שהוא עצל ללמוד תורה, מי שהוא כוסף לדבר לשון הרע, מי שהוא כועס ומקפיד אף אם חביריו לא יביאוהו לזה, מי שהוא אכזר בטבע שלא לרחם על עניים חולים מדוכאים, זה נקרא יצה״ר מבפנים. יצה״ר מבחוץ, נקרא, מי שהוא בטבעו ללמוד, מי שהוא בטבעו – שלא לדבר לשון הרע על בני־אדם, אך כשהוא רואה כי מי שהוא לומד – אינו נחשב ואינו מכובד, ואיזהו מכובד מי שיש לו בגד נאה ובטן רחבה, וממילא רוצה ג״כ לחפש אחר זה, ומבטל בשביל זה מן התורה, וכשהוא בא עם אנשים ומדברים לשון־הרע, הוא בוש מלפרוש מהם – ויחשב בעיניהם לשוטה, כשרואה חברו מתנהג בקשיות ותרגז ארץ תחתיו, מבקש ג״כ להתנהג עם אנשים בקשיות ובכעס, כשרואה חבריו אינם מביטים על עניים, ומשימים יד לחוטם אצל ביתם ומשכנם, וגם אם בטבעו הוא לרחם, אבל מחמת בושה מהם – יעשה כמוהם, זה יצה״ר מבחוץ. והנה יש לזה מעלות וחסרונות וכן לזה כנ״ל. יצה״ר מבפנים מעלה – כי אם ילמוד מוסר על הנ״ל, ויבין כי לעמל יולד, וסוף־כל־סוף יוגרס בחצץ שיניו, שב ורפא לו, חסרון – כי קשה לו המניעה מעבירה המושרשה מבפנים. יצה״ר מבחוץ, מעלה – כי אינה קשה כ״כ המניעה, וחסרון – שיש לו להלחם עם כמה יצה״ר, כי כל איש הרע הוא לו גורם ליצה״ר, עוד דבר, כי יצה״ר מבפנים כשתעבור התאוה ממנו, ויראה על איש אחר – יבין כי רע מעשיו, ותקוה מזה שיבין גנות עצמו, אבל יצה״ר מבחוץ, כל מה שעושים, הוא נאה בעיניו ולומד מהם, מעלה ליצה״ר מבחוץ – שהכל צדיקים בעיניו. ולעומת כל אלה, יש ג״כ יצר טוב בפנים היינו הכוחות הטובים שיש לו בטבע בתוכו, יצ״ט מבחוץ – הטוב שמתלמד מזולתו, והנה כל אדם יש לו טוב ורע, והראיה שאנו רואים בנ״א יש להם בטבע (תכונת הטוב) ואחרים – בהיפוך, ובע״כ שלאחרים יש להם לעומת זה כוחות אחרים טובים, שאל״כ בטל בחירה השוה, והבן, אלא שהחכם מתחיל לעסוק בכוח הטוב ומתגבר גם הרע לטוב, כטבע העץ היבש ולח בצד, והכסיל אוחז ברע, ואע״ג שזה הטוב מוטבע ג״כ, עם כ״ז השקר מכסה אותו ומגדל צד ההיפוך כדאיתא במדרש (ילקוט שמעוני פ׳ נח מו) ביקש שקרא ליכנס בתבה ולא מצא בת זוגו, הענין, כי נח השכיל על כל דבר איך להשתמש בה, ועל שקר לא מצא מקום על מה להולמו, וזה ענין בת זוג עד שהפחתא הוא הפחות ורוצה להגדיל, נטל השקר שהוא מרחיב ומגדיל כל דבר שוא, (כונתו כי כל דבר ישיי מכוון להגדלת זולתו בתשמישו שבו, והשקר הוא ההיפוך להפחית כל יש בשוא ושקר ומחריב הכל בהיפוכו), והנה על פי רוב טבע הנמשך לבריות, להתלמד מהם, הוא טוב, והרע אינו נמשך למנהג בנ״א, וא״כ מי שיש לו יצה״ר מבפנים, הוא האיש שאינו נמשך אחרי מנהגי בנ״א, היה לו להיות נקי מן יצר הרע מבחוץ, ואינו כן, (הטעם שהרע הוא השקר מבלי אחיזה שימושית) ולא עוד – אלא מי שיש לו יצה״ר מבחוץ, כמו כן היה לו להיות יצר טוב מבחוץ להתלמד מאחרים הטוב שבהם, אבל אנו רואים כי כשיבא לרע (שבעצמו בו) יש לו דעה רחבה וקשה (ואינו מתלמד מאחרים לשנות דעתו), ולטוב שבו, דעתו קלה וקצרה ותבטל לדעת זולתו, והנה כל אדם בעיניו לאפס, ועם כ״ז - כל דבר שטות שהם עושים – הוא נמשך אחריהם, ומעתה אנו רואים שאנו בסכנה ר״ל מכל צד, כי מי שהוא עצמו חולה ג״כ די, ומכש״כ שהוא מונח בין חולים אחרים הרבה, אשר האויר מעופש ר״ל, וכשנעמוד על זה נמצא לעומת זה ברא ה׳ שני כוחות, כוח הבודד ופרוש מן העולם, נגד יצה״ר מבחוץ, וכוח המדיני נגד יצה״ר מבפנים להביט על טוב זולתו, אך בעוה״ר אנו מהפכים, ולעומת זה ברא ה׳ ית׳ תורה וטרדת הפרנסה, כאז״ל (אבות ב) יפה תורה עם דרך ארץ וכו׳ כי אע״פ שהיא קללה, עם כל זה מצד אחד היא ברכה, כענין שכתבו – כי כל ענין ה׳ ית׳ מסבב לטוב, אך שהחוטא יענש, אעפ״י שה׳ ית׳ מסבב לטוב, עכ״ז לא היה צריך לחטא, וכמו שסיבב במכירת יוסף לטוב, עכ״ז לא בשביל זה היה צריכים למכור אותו, וכן כזה, אף שאדם חוטא, עם כל זה מה שאמר לו ה׳ ית׳: בזעת אפך תאכל לחם (בראשית ג:יט) הוא ג״כ טוב לעבוד ה׳ ית׳ אם יקח האדם בגדר טוב, והוא, כי תורה היא רפואה ליצה״ר שמבפנים ויצה״ר מבחוץ, כי בראותו אזהרותיה לא יחטא, ובעסקו בה יתרחב שכלו הטוב ויתגבר הרצון הטוב, וישיג היצ״ט מבחוץ להתלמד מעשה הטוב זולתו, פרנסה הוא הטרדה מכנעת גופו, והוא רפואה ליצה״ר מבחוץ, ויצ״ט מבפנים, שלא יסתכל על שטות זולתו, וממילא ישאר כוחו הטוב על מעמדו, כאמרם (חגיגה יט): ״יאה עניותא לישראל״ היינו בחינת הטרדה – להסיר שטויות הנערות ממנו, וע״כ אמרו (אבות ג) כל הפורק ממנו עול תורה, ונשאר ביצה״ר מבפנים, ״נותנים עליו עול ד״א״, היינו ג״כ יצה״ר מבחוץ, ומעתה צריכים אנו לעשות רפואה, שבזה יוכלל רפואת יצה״ר בפנים ויצ״ט מבחוץ, היינו להתחבר בפסיקת דברים יחד – בעסק התורה ועבודה יחד, וזה הענין כי יעקב אע״ה היה יושב אהלים, ועדיין היה לו יצה״ר מבחוץ – כשיבא בעסק העולם עם אנשי בליעל עם לבן, מה עשה? נטל חלקו להיות רועה צאן וטרוד בעסקו נגד יצה״ר מבחוץ ועסק בתורה גגד יצה״ר מבפנים, אח״כ כשהלך מלבן וכבר השלים רפואת יצה״ר ביקש לישב בשלוה, כי חשב ששוב לא נצרך לזה, והשטן אמר כי אחרי שהוא מבקש לישב בשלוה, א״כ עדיין הוא קודם למדת השתוות (כונתו להשתוות כל המצבים בעוה״ז בתור הכנת הפרוזדור לטרקלין) ודו״ק, וזהו שאז״ל לא דיין לצדיקים וכו׳ ובאמת יעקב אע״ה רצה להיות פנוי לעסק התורה. == מאמר קנ״ו == === בענין הנ״ל === מכתב שני להרב הנ״ל. בשבוע העבר נתכבדתי לשלוח לרו״כ מכתב נכבד לפי ערכו הרם, והנני עתה לברך על המוגמר, מה שזכינו לעמוד בשבת העבר פ׳ וישב על ידי מכתבו. '''הנה''' אז״ל (מובא ברש״י שם) ״בקש יעקב אע״ה לישב בשלוה וכו׳ אמר הקב״ה לא דיין לצדיקים שמתוקנים לעוה״ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה״ז״, לא הבנתי אטו מגברא דלית לו קא־בעי? מממ״ה הקב״ה קא בעי! וכי לית לו להקב״ה לתת לצדיקים גם בעה״ז? וכי לאכול מפרי׳ ולשבוע מטובה הוה בעי יעקב לישב בשלוה? הלא להיות פנוי לעבודתו ית׳ הוה קא בעי! '''והנה''' יעקב אע״ה כבר סבל הרבה, י״ד שנה למד בבית מדרשו של שם־ועבר, רצופות בלי הפסק רגע, גם בלילה לא שכב כלל, כנא׳ פ׳ ויצא: ״וישכב במקום ההוא״ פירש״י ז״ל, י״ד שנה שלמד בבית עבר לא שכב כלל שהיה עוסק בתורה, והנה כאן שכב על אבנים מראשותיו, ובבית עבר לא שכב כלל אפילו על אבנים, הישוער עמל כזה לייגע מחשבתו בעיון גדול י״ד שנים רצופות. עשרים שנה היה בבית לבן, רבן של רמאים, והיה אצלו עבד כ׳ שנה, כנאמר: הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני וגו׳, עבדתיך י״ד שנה וגו׳, ורמה אותו עשרת מונים, והוצרך להתרחק מבית אביו, אשר ביתו הרבה יותר מבית מלכים, כמו שאמר לו אבימלך ״כי עצמת ממנו מאד״, והוצרך להגלות מבית כבוד גדול, יותר ממלך, ובן בנו של א״א ע״ה, יהיה עבד עשרים שנה בבית רשע רמאי סך־הכל שלשים וארבע שנה, אח״כ הפחד מעשו שבא עליו בארבע מאות איש, ויש במד״ר כי הם היו רק ראשי גייסות, אח״כ ״ויאבק איש עמו״ היינו מלאך שרו של עשו, – ומה העוול אם רוצה לנוח מעט ולישב בשלוה? ואעפי״כ אמר הקב״ה לא דיין לצדיקים וכו׳ פי׳, כי לאדם קרוץ מחומר ידמה לו ויראה – כי הצרות של עוה״ז הנה צרות, והכל הוא מחמת שלא ראה צרות יותר גדולות, וגם הטוב של עוה״ז ידומה לו כי טוב הוא, והכל מחמת שלא ראה טובה יותר, אבל הקב״ה שהוא יודע מה הן – צרות של עוה״ב, ויודע מה הן טובות של עוה״ב, כמו שאז״ל (ברכות לד:): ״כל הנביאים לא נתנבאו אלא וכו׳ לעושי פרקמטיא לת״ח אבל ת״ח עצמו עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו״. הרי כי אחרי כל תוקף הידיעות שידעו הנביאים מעוה״ב, אין ידיעתם נחשב כלל לעומת כפי מה שהוא. והנה כבר ביארנו במכתב א׳, כי טובות עוה״ז ורעותיו, היא רק באמת לא יותר מרגע, וא״כ יפה אמר הקב״ה, שהוא יודע עוצם העונג של עוה״ב בכמות בלי הספק, וגם איכות הטוב בלי תכלית, אמר: אטו לא כדאי לסבול נשיכת זבוב קטן כרגע, בשביל שכר עצום ונורא מאד, אשר עין הנביאים ג״כ לא ראו מזה כלל, והנה מלבד שכר עצם המצוה, הלא נורא הוא, עוד יותר נורא, מי שעושה מצוה בעמל ויגיעה, כענין שכתבתי על ״הכותב ספרים ומשאילם״ (כתובות נ) הכותב דוקא בעמל, וכן אמרנו ״אגרא דכלה דוחקא״ (ברכות ו:) אמרנו בזה, כי מדרך המסחר, סחורה שאדם יגע עליה עד שמשיגה, אינו נוטל ממנה ריוח כשאר סחורות, רק כפול ומכופל לפי העמל שעמל להשיגה, ואם כך בבני אדם, עאחכו״כ להטוב ומיטיב בלי תכלית, נותן שכר לכל אחד ואחד, שכר המצות בלי תכלית, זולת זאת נותן שכר על העמל של המצוה, ואם עשה בעמל בלי שיעור מאד, הרבה יותר ישלם לו הקב״ה, ולכן אמרו ״אגרא דכלה דוחקא״ פי׳ כי היו רגילים לבא לשמוע קודם הרגל הלכות רגל, כדי שידעו לקיים הל׳ הרגל, והנה מלבד השכר שקבלו על השמיעה ועל הקיום של המצות אח״כ, זולת זאת שכרם הרבה ויותר הרבה, ממה ששמעו בדוחקא, פי׳ שהיו הרבה אנשים ועמדו בדוחק, ונמצא כי קנו הסחורה ביגיעה, ושכרם כמו כן היה הרבה יותר, עד ששכר השמיעה והקיום בלי דוחק, בטל לגמרי נגד השומעים בדוחק, הא למדנו כמה נתוסף שכר על יגיעה, אפילו רק דוחקא בעלמא, ומכש״כ היגיעות היותר גדולות, ולכן מדוקדק ״הכותב ספרים״ דייקא. '''ומעתה''' יפה אמר שלמה המע״ה ״אף חכמתי עמדה לי״ (קהלת ב:ט), ופירשו ז״ל, תורה שלמדתי באף, פי, ביגיעה, היא שעמדה לי, לשלי תחשב. '''ומעתה''' מובן היטב דברי הקב״ה, למה אתה רוצה לישב בשלוה, הלא אם תלמוד תורה ביגיעה ובאף, פי׳ ע״י טרדות עוה״ז, ותייגע לפנות דעתך לתורה ועבודה ע״י יגיעה, הלא שכר בלי יגיעה, בטל נגד שכר ביגיעה, ואיך תרצה להפסיד שכר נורא כזה, ונתוספה לו הוספה מעט כ״ב שנה אבל על בנו, עד כי אמר ״כי ארד אל בני אבל שאלה״ ועיין ברש״י, שגם יצחק בכה על צערו – חנם, ולא היה יכול לגלות לו, וביותר גדול צערו על שלא שרתה עליו השכינה, ויש לנו עוד לדבר בזה, אבל קשה הכתיבה. '''והנה''' יעקב שסבל בימיו כ״כ צרות, כמו שביארנו, ועוד יותר ממה שכתבנו יש, ועם כ״ז שחק הקב״ה ממנו – מה שרצה לישב בשלוה מכאן ולהבא, ומעתה נוכל להבין מה הפסד מאד מאד של האדם, היושב כל ימיו בשלוה, ומה שכרו גדול של הכובש רצונו ושובר מדותיו, שזאת היא היגיעה היותר גדולה, מחלקם יהי חלקנו אכי״ר. א״ד ידידו דוש״ט מברכו ברוב עושר ואושר כל ימי חייו ויזכה לבריאות הגו״נ גם יחד כברכת... == מאמר קנ״ז == === בענין הנ״ל === זה ימים אשר נתכבדתי להשיב לרום כבודו, תיכף ומיד כאשר קבלתי מכתבו הנכבד, ונתפעלתי מאד מאשר נתעורר מעצמו בדבר אשר שום אדם לא התעורר לדבר גדול כזה, לקנות לו בית, יתד במקום נאמן, בירושלים עיה״ק וזה שער השמים, לבנות לו מקדש מעט, כנאמר (יחזקאל יא:טז) ״ואהי להם למקדש מעט״ ואמז״ל (מגילה כט) אר״י אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבל. ואחז״ל (ברכות ח.) כי ״אין לו להקב״ה בעולמו אלא ד׳ אמות של הלכה״ ובפרט תורה ויראה גם יחד, – ״יראת ה׳ היא אוצרו״ (ישעיה לג:ו) וכמו שפירש״י ז״ל בשבת לא. וגם רוב החביבות של הקב״ה הוא ל״אז נדברו״ אף לשנים, כמו שנאמר (מלאכי ג:טז) ״אז נדברו יראי ה׳ איש אל רעהו״ ומכש״כ יותר מעשרה ובירושלים. '''והנה''' אף שהיה קשה לי אז הרבה הכתיבה ל״א, אמנם מרוב חביבותי אליו עבור זאת, עצרה לא יכולתי מלברכו ולהודות לרו״כ על התעוררותו בקודש בזה, ואיך לא יהיה חביב לי זאת, הלא מצינו מקרא מלא בדברי הימים א׳ יז:א ״ויהי כאשר ישב דוד בביתו ויאמר דוד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית ה׳ תחת יריעות ויאמר נתן אל דוד כל אשר בלבבך עשה כי הא׳ עמך״. ואח״כ נאמר ״לא אתה תבנה לי הבית״ כתב הרמב״ן ז״ל טעם על זה, כי המקדש צריך להבנות ברחמים ע״י שלמה בנו דוקא, כי על דוד נאמר: דמים רבים שפכת (דהי״א כב:ח), פי׳ של רשעים, אבל עם כ״ז לא היה יכול לבנות בעצמו את המקדש שכולו רחמים ולא דין, ואין לנו עסק בנסתרות, אבל עכ״ז מי בנה באמת ביהמ״ק הלא דוד, כי ע״י התעוררותו שהתעורר מעצמו על זה, – זכה שלמה בנו לבנותו, כי בלי התעוררותו מעצמו לא היה יכול ביהמ״ק להבנות, כמו שכ׳ לרו״כ במכתב העבר, מיעקב אע״ה בשם רש״י ז״ל. '''וכן''' אמר הקב״ה אל דוד בדה״י א:ו ״בכל אשר התהלכתי״ וגו׳, ״הדבר דברתי את אחד שופטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים״, הרי בעבור שלא נתעוררו מעצמם, לכן לא נבנה הבית, ועתה כאשר נתעורר דוד מעצמו, זכה שיבנה ביהמ״ק ע״י שלמה בנו. הרי מקרא מפורש כמה חביב בעיניו ית׳ מי שמתעורר מעצמו, דאם לא כן למה כתוב כל הדברים האלה: הדבר דברתי וגו׳, אלא להשמיענו זה הכלל גדול בתורה, ויש לנו דברים ארוכים בזה, אבל קשה הכתיבה. והנה מה הרויח בהתעוררות – כל הברכות שכתוב שם מפי הקב״ה בארוכה, עד שזכה לכסא המלוכה עד עולם, היינו נצח, הוא ובניו ומשיח בן דוד. '''וכן''' יעקב אע״ה, אילולא התעוררותו מעצמו לא היה זוכה להברכה שנתברך בשער השמים. הרי כמה חביבה עליו ית׳ התעוררות האדם מעצמו. – ואיך לא יהיה חביב מאד בעיני הדבר הזה. '''ומזה''' עד נאמן לכל הדברים, אשר יתעורר האדם מעצמו, כמה יגדל שכרו, כי זה מורה על טוב לבבו, ורחמנא ליבא בעי, ובפרט בדבר אשר לא רבים יחכמו להבין יקרתו, זה אות נאמן על טובת לבבו. '''והנה''' יש אצלי מאמר ארוך למען רום כבודו ערכתי אותו, כי נתרבה אצלי רום כבודו עוד הרבה יותר מקודם וטעמי ונמוקי עמי, כאשר ביארנו בארוכה למעלה, אמנם מקושי הכתיבה עדנה לא נשלם, ובין כך אתכבד לשלוח לרו״כ העתקה ממכתב אחד, מה שכתבתי זה לא כבר לנדיב אחד, אף כי קשה לי הכתיבה, אבל לא יכולתי לפטור א״ע מלהשיב לאיש אשר קבלתי טובה ממנו, ומאשר כי נכבדות ידובר בו, בענין מאז״ל: ״ביקש הבחיר שבאבות, זה יעקב אע״ה, לישב בשלוה, אמר הקב״ה לא דיין לצדיקים שמתוקן להם לעוה״ב, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה״ז״. ותמיד הייתי מתמה על זה אטו מגברא דלית לו קא בעי, ולכאורה הבחיר שבאבות היה כדאי לשני עולמות? והנה על פי מכתבי הראשון שכתבתי להנדיב הנ״ל, זכיתי לעמוד בפ׳ וישב על ישוב הדבר, תהלה, בטוב טעם עד שתהלה לכל חכמי לב אשר אצלנו בבית תלמודנו, עשה רושם חזק; אמרתי בל אמנע טוב מבעליו להעתיק לו בכתב את אשר דברנו ע״י מכתבי הראשון, ואחרי שראיתי כי רב תועליות יש בו, למאס חמדת עוה״ז ולקבל על עצמו עול מלכות שמים ביגיעה ועמל, בקשתי לא׳ מתלמידי להעתיק לרו״כ את מכתבי להנ״ל. ולדעתי, דברים נעימים כאלה יתישבו אל הלב גם לצעירי ימים כמו לבניו יח׳ בכל טוב סלה. '''והנה''' עתה אוסיף מעט לכבוד חנוכה. כי הנה הב״ח כתב: ״יען כי נתרשלו אז בעבודה ע״כ נגזר לבטל התמיד, ואח״כ כשחזרו בתשובה ומסרו נפשם על העבודה הושיעם ע״י כהנים עובדי עבודת ה׳״. ומעתה אנו רואים כי בשביל ההערה שנתעוררו מעצמם רק חשמונאי ובניו לסכן נפשם על מקדש ד׳, נעשה נס נפלא לכל ישראל, וע״י חשמונאי ובניו זכינו גם אנחנו למצות חנוכה והלכותי׳. הרי כי הערת יחיד מטיבה לכל ישראל. '''אלה''' דברי אוהבו מברכו בכל לבבו בהצלחת גופו ונפשו ברוב אושר ועושר למעלה למעלה, קרנו תרום בכבוד וצדקתו עומדת לעד, כברכת... == מאמר קנ״ח == ==== ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר (בראשית לז:יא) ==== אור ליום ב׳ ויגש אחרון של חנוכה, לבני יקירי נ״ז נ״י כאור שבעתים תחיה לברכה סלה. באור ליום ה׳ העבר, אני עם אנשי שלומנו שמחנו תהלה בשמחת נס חנוכה, פרסומי ניסא עדיף אם אמרתי לבאר על הגליון את הדברים, קצר הגליון, ואח״כ בשבת מקץ אם אומר לתאר לך את גודל ההתפעלות שהיה לי מההערות אשר היה לי בפרשה הזו, וחשבתי את עוצם טובו ית, במתנת חנם שנתן לנו במתן תורתו, כל מילי דמיטב מדושן בעונג נשגב אין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכול לשמוע, ממש עם מדושני עונג, גם לפי הרגשי הדלה, אין בכוחי להעלות על הגליון מה שרחש לבי אז, מי יתן והיה לי תמיד כן, אז אדע כי חי אני, אשמח עתה בזכרי שמחתי שהיה לי אז, והנה נתאמת אצלי כמו חי כי מדת נושא בעול ע״ח, ממש הוא קנין התורה באופן שאחשוב כי מי שאין לו כוח לרדת לעומקה של הלכה, אי־אפשר בשום אופן בעולם, שיהיה לו כוח להיות נושא בעול עם חבירו, ולפי מצבי הדל – אשמח בחלקי שנתגלה לי סוד הזה שלא לחנם – שהתורה נקנית בהם (אבות ו), מקום הניחו לי ההדיוט – הראשונים אנשי שם, שלא שמעתי מהם בזה, זכור נא בני בזה במאמר ״כוח קנית החכמה״ הלא תבין זאת, ובשבת הזה הרגשתי עין בעין כי כוח דקות העיון מוסיף כוח בנושא בעול, ונושא בעול ע״ח מוסיף כוח ג״כ בדקות העיון, ויפה הרגשת במכתבך כי ההלכה ממאמר ״שכר מצוה״ בנויה על כוחות הנפש, וכן הראינו כמה פעמים, כמו בשבת דף י׳ כיון דזמנו כל הלילה אתי למפשע, ובחביות ובמשקים שיצאו מעצמם אסורים, ועצמו מספר המקומות המורים על זה, – כי ההלכות בנויות על כוחות הנפש, והנה כוח הנושא בעול וכו׳ אי אפשר להאדם להיותם בו בשלמות – בלי ידיעת כוחות הנפש, ולכן גם בעבור זאת יאות ליחסו לקנין התורה, ולכן יעקב כנא׳ שמר את הדבר על חלום יוסף, לא מאהבתו אהבה טבעית כפי שסוברים האנשים הפשוטים, אבל בשביל שמצא בו מדת נושא בעול במדה גדולה. == מאמר קנ״ט == === בענין הנ״ל === זה הרבה פעמים אשר דברנו במעלת נושא בעול עם חבירו, וכי לא לחנם היא אחת ממ״ח דברים שהתורה נקנית בהם, כי תכונתה בנויה על כוחות הנפש עם כוח השכל דוקא גם יחד, ולא יועיל לזה מה שיהיה האדם רחמן בטבע, אבל צריך לזה השתמשות השכל, להתבונן מעצמו ולהעתיקם על זולתו, וכבר זכרנו מזה במאמר הכללי לכבוד חג הפסח ״את העני עמך וגו׳״ (כונתו במה שהביא שם מדברי רש״י ז״ל על הכתוב הזה בזה״ל: את העני עמך – הוי מסתכל בעצמך כאילו אתה עני), והעיקר לירד אל הפרטים לתכונתם, והוא כענין אגרא דשמעתתא סברא, מה שדברנו כמה פעמים זולת זה היא כליל המעלות, ולכן היא הקדמה לתורה, כי התורה היא כליל המעלות לרמ״ח אברים ושס״ה גידים כידוע, ולכן נתנו חכמים מ״ח כללים אשר הם מסגלים כוחות האדם בכוחות נפשו ושכלו, כדי שיוכשר לקנין התורה, אשר היא כליל המעלות, ואחרי ש״נושא בעול״ אחת מהן, אין כל חדש שהיא כליל המעלות, ובפרט במה שנוגע לזולתו בין לגופו בין לנפשו. ולכן דברנו כ״פ שראשית הודעת תולדה של מרע״ה היתה ״וירא בסבלותם״ וכפירש״י שם, והיינו כי הי׳ מוכן להיות שליח להיטיב עם ישראל בגופם, להוציאם מסבלות מצרים בגופם, ולעבוד את האלקים בהר הזה, הוא הר סיני, לכן הודיעה התורה כי הוא האיש הראוי להיות שליח לישראל כי יש לו מדה זו ״נושא בעול ע״ח״, המורה על מעלת גופו ונפשו. '''והנה''' במה אקדם את ה׳ על רוב חסדו שעשה עמדי פחות הערך, עני בדעת ובמעש יותר מדי, ״קטונתי מכל החסדים״ – פי׳ לגוף, ו״מכל האמת״ – פי׳ לנפש, שהודיענו האמת דרך נלך בו, (כן נראה לי פי׳ הפסוק, כי פי׳ ״מכל האמת״ קשה להולמו ויעוין במפרשי התורה, ולדעתי הדלה נכון פי׳ הזה). כי מצאתי בבעל הטורים בפ׳ מקץ על פסוק ״בטרם תבוא שנת הרעב״ וז״ל: ״וליוסף״ – ב׳ במסורה, הכא, ואידך ״וליוסף אמר מבורכת ה׳ ארצו״, כדאמרינן כל המשתתף עצמו עם הצבור בצרתם זוכה ורואה בנחמתם״. פי׳ כמו שכתב רש״י ז״ל שאסור לשמש מטתו בשנת רעבון ואנו לומדים זאת מיוסף אבל הוא קיים זאת מדעתו ושכלו, להיות נושא בעול עם חבירו כמרע״ה – ״וירא בסבלותם״, אף שהוא הי׳ בבית המלך, אבל למד את עצמו על דרך החנוך, להכיר צער זולתו. ״ויקשב ה׳ וישמע״ ונזכר לפניו ית׳, ובשביל כליל המעלה ההיא, זכה להיות מלך במצרים, להחיות עם רב, ולסלול דרך שיבאו יעקב ובניו במצרים בדרך כבוד, ולא בשלשלאות של ברזל כמו שאז״ל, וזה להיות שליח לישראל להנחילם הארץ, ולתת להם חיי נצח, נעימות בימינך נצח. צאו וראו איזה דרך שיבור לו האדם הוא להיות נושא בעול עם חבירו ותזכו לכל הברכות. '''ואמרנו''' עפי״ז הוא ש״אביו שמר את הדבר״, היינו שידע את יוסף שהוא מצוין במדה הזאת, כי מה שהביא דבה על אחיו לאביו, הי׳ ג״כ בשביל מדה זו של נושא בעול עם חבירו, כי דאג עבורם גם לנפשם, ובפרט שהם שבטי י׳ כלל ישראל, וכמו שמצינו: כ״פ נלקה עקיבא בן יוסף על ידי והוסיף אהבה על אהבתי בי (ערכין טז:), (ויכול להיות כי שמעתי שעקיבא בן יוסף אשר הי׳ מהרוגי מלכות הי׳ גלגול מהשבטים ונתקן חטאם על ידו, ולכן נלקה כדי שיוסיף אהבה כו׳ ויתוקן חטאם מה שלא הוסיפו הם אהבה ליוסף) והכיר אביו ממנו שהוא דואג לטובת זולתו בהפרזה, ולכן ״ואביו שמר את הדבר״ שראה שהוא מוכשר למלוכה, כענין שהראינו בתוספתא ״ומה מלך שעוסק כל ימיו בצרכי ציבור״, הרי כי בחינת מלך להיות עוסק בצרכי ציבור ולכן מי שהוא יותר נושא בעול ע״ח, מסוגל יותר למלך. ולכן נצטוינו על כבוד המלך כי יש לו מעלה הרמה הזאת נושא בעול ע״ח כנ״ל, ולכן נצטוינו ״המורד במלכות חייב מיתה״, כי ענין המלוכה היא בנוי׳ על נושא בעול ע״ח בדרך פלא, כי המלוכה תתן עין השגחתה על כל עול להציל עשוק מיד עשקו, כענין שנאמר ״מלך במשפט יעמיד ארץ״ (משלי כט:ד), ואין לך נושא בעול ע״ח יותר מזה. '''וזהו''' הענין שרצו גדולי ישראל כמו דהמע״ה ושהמע״ה להיות ״מלך״ ולא הבנתי תמיד, אטו כבוד רדפו החסידים האלה? אמנם מאשר באמת ממלוכה יכול האדם לבא לכל כתר המעלות, כי ירגיל עצמו להעמיד במשפט ארץ, והרי בידו להרחיב חכמה ולהאדירה ע״י בתי ספר, וכל עניני תיקון העולם, הכל בידי מלוכה. זהו כונת התוספתא ״ומה מלך שעוסק בצרכי ציבור״ היינו כנ״ל, בכל תיקוני העולם, ואין לך נושא בעול יותר מזה, וזהו כליל המעלות. לכן חשקו דוד ושלמה בנו יותר המלוכה למען לשאת בעול עם כל העולם וה״ז עיקר הליכה בדרכיו ית׳, להעמיד מצב העולם על מקומו. ולכן היושב בדין נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית. '''וזהו''' טעם מה שעסקו אבותינו במקנה לרעות צאן כיעקב אע״ה ודוד, גם מרע״ה הי׳ רועה, היינו שרצו להרגיל עצמם לשאת בעול אפילו עם בע״ח וכש״כ עם אנשים בני גילם. '''וזהו''' דאיתא במדרש פ׳ ומשה הי׳ רועה, וז״ל: ״ה׳ צדיק יבחן בדק לדוד בצאן ומצאו רועה יפה, הי׳ מוציא הקטנים לרעות כדי שידעו עשב הרך, ואח״כ מוציא הזקנים כדי שירעו עשב הבינונית, ואח״כ הי׳ מוציא הבחורים שהיו אוכלין עשב הקשה, אמר הקב״ה מי שהוא יודע לרעות הצאן, איש לפי כחו יבא וירעה בעמי, ואף משה לא בחנו הקב״ה אלא בצאן, אמרו רבותינו כשהי׳ מרע״ה רועה צאנו של יתרו ברח ממנו גדי ורץ אחריו עד שהגיע לבריכה של מים ועמד הגדי לשתות, כיון שהגיע משה אצלו אמר: אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני הצמא, עיף אתה, הרכיבו על כתיפו והי׳ מהלד, אמר הקב״ה: יש לך רחמים לנהוג צאן כך, חייך – אתה תרעה צאני ישראל, הוי ״ומשה הי׳ רועה״. '''אחי''' ורבותי, התבוננו נוראות במדרש הזה ללמוד כמה לימודים נשגבים ממאמר אחד של מדרש. ראו דברים קלים שבני אדם מזלזלין בהם, ולליצנות יחשב זאת בעיני אדם, ואחרי שכונו בזה להתחנך במדת נושא בעול, זכו שני גדולים הללו למלוכה. '''ועוד''' למדנו כי חנוך המדות צריך להיות בדברים קלים, קטני הערך, לבוא ע״י לכליל המעלות. – והנראה, כי הדבר הזה הי׳ חסר מהפילוסופים. ועוד – כמה יקד בעיניו ית׳ – החנוך. '''ועוד''' למדנו כי כל ימיו צריך האדם להתחנך, כענין שאמרנו, ״חנוך לנער וגו׳ גם כי יזקין״ וגו׳ כידוע דברנו בזה. צאו וראו מי הם שני הגדולים משה ודוד והם עסקו בחנוך, ומה נאמר אנחנו. '''ועוד''' ראו גלוי כי הדברים הקלים, שאנו אומרים תמיד להתלמד, לא קלים ממה, אבל המה עיקרי הדת. וזהו מה שאז״ל ״מאן מלכי רבנן״ (גיטין סב.), היינו כי הת״ח בדורות הראשונים, היו מתלמדין במדת נושא בעול ע״ח, להעמיד מצב העולם על מכונו, וזהו בחינת מלוכה, וזהו שמברכין על המלך ״שנתן מכבודו לבשר ודם״, כי נתן לו כוח בהחיצוניות של העולם הנעשים בגלוי, להעמידם על מכונם. '''ועפ״ז''' ניחא מה שאמרו ״גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה״ (ברכות ז:), היינו כי ע״י השימוש, יתרגל בנושא בעול, וגם באהבת התורה, ויהי׳ ת״ח גמור נושא בעול ע״ח לקיום העולם, וזהו כליל המעלות. '''ולכן''' זכה יהושע למלוכה כי לא מש מתור האוהל לשרתו, וכמו שהביא רש״י ז״ל כי בקש מרע״ה מלוכה לבניו. אמר לו הקב״ה כדאי ״שימושה״ של יהושע שיהי׳ מלך, פי׳ שהורגל בנושא בעול יותר, וכענין המדרש שלמעלה – שני גדולים משה ודוד כו׳. == מאמר ק״ס == ==== ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם וגו׳ וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום (בראשית לז:ד) ==== יקירתך הגיעני במועדו, כבר השבתי לך עש״ק העבר בקצרה עם מכתב ידידי ר״ב נ״י, מאמר קצר בכמות ורב באיכות מאוד, לראות איך מילי דעלמא יתאימו עם מילי דשמיא כי ממקור אחד נובעים, אתמה עליך ב״י מדוע שלחת דעפעשע הלא אתה בעצמך כתבת לי שלא אכביד עלי בכתיבה אם קשה לי, ויותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק, אכסוף מאד לכתוב לך ענינים נפלאים, אך מה אעשה ויד ה׳ היתה בי, יחנני ה׳ ויקרבני לעבודתו עוד. '''מציאה''' גדולה מצאתי ב״י, ואתה הראשון זוכה בהמציאה היקרה, ראה לקבלה בשתי ידים לפועל ידים, תמיד הייתי אומר כי עם מי שהאדם מקורב יותר רוצה בתקנתו יותר, ולבו חרה לו יותר באם אינו מוצא בו תקנתו, אח״כ מצאתי בהגר״א ז״ל במשלי ושמחתי בזה, עד שזכיתי למצוא במדרש רבה בריש וירא פרשה נ״ד היא דעתי׳ דרבי יוסי בר חנינא דאמר כל אהבה שאין עמה תוכחה אינה אהבה, אמר ריש לקיש תוכחה מביאה לידי שלום, והוכיח אברהם את אבימלך, היא דעתי׳ דאמר כל שלום שאין עמו תוכחה אינו שלום עכ״ל המ״ר, ע״ש. שמחתי כי מצאתי בו את מי שאני מוסיף אהבה אני מוסיף תוכחה. את המאמר הקדוש הזה של המ״ר הנ״ל כדאי לאדם הנלבב לקבל יסורים באהבה, יסרתני ואוסר נאמר בקרא (ירמיה לא:יז) יזכני השי״ת שיקוים בי ג״כ ואוסר אז טוב לי, שמחתי כי מצאתי המציאה אחרי כתבי לך התוכחה, זה לאות לי שאני דורש טובתך באמת ת׳ ואיני מותר לך כלום. '''וכדי''' לברר הדברים ביתר שאת אכתוב לך מה שאמרתי בביתי על פסוק ולא יכלו דברו לשלום (בראשית לז:ד) ופרש״י מתוך גנותן בא לידי שבחן שלא דברו אחד בפה ואחד בלב, אמרנו מזה מוכח שאין להאדם להתחבר רק עם מי שיש לו השתוות כי עיקר האהבה נולדת מהשתוות, ואם אין השתוות אינה יכולה להיות אהבה שלמה, ולכן בשביל שחשבו עליו שהוא מוציא דבה עליהם ולא יכלו להשתוות עמו רחקו ממנו כדי שלא יבאו לידי שקר, וזהו דברי ריש לקיש ״כל שלום שאין עמו תוכחה אינו שלום״, ואינו כדאי להתחבר עמו ויהיה שקר, ורק ע״י תוכחה אם חבירו מקבל הרי יש בהם השתוות, ע״י תוכחה שמקבל, הוכח לחכם ויאהבך, והרי מובן היטב דברי המד״ר שהבאתי, תהלה אחשוב שבזכות שכתבתי התוכחה מצאתי תומ״י בשבת למחרתו את המ״ר הנ״ל, וזה אצלי ואצלך מציאה יקרה מאד. תחי, חיי נחת ושמחה סלה כברכת א׳... == מאמר קס״א == ==== וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאולה (בראשית לז:לה) ==== נוכל להבין גודל העונש של חסרון ידיעה, ואין אנו צריכים לעונשים אחרים, ורק הוא בעצמו הוא העונש, הנה צרת יעקב אבינו ע״ה על אבדת יוסף בנו, היתה גדולה מאד מאד בלי תכלית, כי לא היה מתאבל עליו מטבע רחמי אב על בן, אלא היה מתאבל ״כי ארד אל בני שאולה״ (בראשית לז:לה) כידוע מאחז״ל (תנחומא ויגש יט) סימן היה לו שלא ימות בן בחייו ומה גם יוסף הנולד מרחל (תרגום אונקלוס על הכ,: ולקדקוד נזיר אחיו: וגברא פרישא דאחוהי) ומעשיו מוכיחים עליו, ומה גם כי זה היה אבל על כלל ישראל, ונוכל להבין גודל צערו ואבלו באין תנחומים, ובמה היתה זאת? מחמת מניעת כבוד אב ואם נענש בחסרון ידיעה – כי יוסף חי, והיה לו הצער הנורא הזה, ומה, – חסרון ידיעה זמנית, כי אח״כ הלא נודע לו, ורק נענש לזמן בחסרון רוח הקודש, והיה לו צער גדול כל כך, ומה עוד מי שחוטא בחסרון ידיעה נצחית כביטול תורה ושאר ידיעות ממעלות התורה, ובידיעת גדולת השי״ת, כל אחד לפי ערכו אשר היה יכול לדעת, וכהנה עוד רבות אשר נשאר האדם בלי ידיעה נצחית, ונוכל לשער מזה גודל העונש של חסרון הידיעה, וזולת העונשים הצדדיים כגיהנם וכדומה, היא גופה העונש היותר רב מכל, לדעתי הקלושה, – נורא ונשגב הוא. == מאמר קס״כ == ==== ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני וגו׳ (בראשית לח:כו) ==== מכתבו היקר לי קבלתי במועדו, אשר דרש ממני... האם מלתא זוטרתא מה שאז״ל: ירד ר״ע אבינו מלכנו ונענה, ולדעתי הדלה מה שאמרו ״ואמר א״מ ונענה״ פי׳ במה שאמר א״מ – בשביל זה נענה, כי תפלת א״מ היא המועט המחזיק המרובה. ואבאר תחילה מה שדברנו אתמול בנוה־הקיץ עם ידידי מבית התלמוד, ואקצר מאד מקושי הכתיבה ל״א. יש בשמואל א׳ (יג:א) בן שנה שאול במלכו, ופי׳ רז״ל (יומא כב) כבן שנה שלא טעם טעם חטא. והנה שמואל היה אוהב את שאול מאד מאד, כמו שמצינו שם טו:לה ״ולא יסף שמואל וגו׳ כי התאבל שמואל אל שאול״ ואין כל חידוש כי אהב לו כל כך מפני צדקתו, כי היה כבן שנה לחטא, עד שאמר לו ה׳ ״עד מתי אתה מתאבל אל שאול ואני מאסתיו ממלוך על ישראל״ (שמואל א׳ טז:א) פי׳ רק ממלוך על ישראל מאסתיו ולא לגמרי; והנה מצינו בשאול, כאשר נאספו פלשתים להלחם בישראל שלשים אלף רכב, וששת אלפים פרשים, ועם כחול אשר על שפת הים לרוב, כמבואר שם שמואל יג יעו״ש בפנים דוקא: ״ואיש ישראל ראו כי צר לו כי נגש וגו׳ וייחל שבעת ימים למועד אשר שמואל, ולא בא שמואל הגלגל ויפץ העם מעליו, ויאמר שאול הגישו אלי העולה והשלמים ויעל העולה״ פי׳ העולה היתה להתפלל אל ה׳ לעזרתם מפלשתים כי קרובים היו, והעם נפץ ממנו ושמואל לא בא, והוא עדיין לא נסה במלחמה גדולה בעם רב כאלה, והעם נפץ ממנו, היש לפי דעת האדם אשמה עליו, כי הקריב העולה להתפלל אל ה׳ לעזרתם, והנה כאשר כלה להעלות העולה ״והנה שמואל בא, ויצא שאול לברכו, ויאמר שמואל מה עשית, ויאמר שאול כי ראיתי כי נפץ העם מעלי ואתה לא באת למועד הימים, ופלשתים נאספים מכמש, ואמר עתה ירדו פלשתים וגו׳ ופני ה׳ לא חליתי״ פי׳ לא התפללתי ״ואתאפק״ פי׳ רש״י ״נתחזקתי על רצוני, שהיה לבי אומר להמתין לך, ועל כרחי העמדתי את לבי ואעלה העולה״ עכ״ל רש״י. '''והנה''' לפי דעת האדם הצדק אתו, ואדרבא כדין וכדת עשה, אחרי כי לא בא שמואל למועד הימים אשר אמר לו לעיל י׳. '''התבוננו''' אחי בדברים האלה היטב, האיך יסכן כלל ישראל, אשר נגדו עם רב כחול הים, עם שלשים אלף רכב וששת אלפים פרשים, וחרב וחנית לא נמצא בידם, רק ביד שאול ובנו, והנה מעודו לא היה לו מלחמה, ולא חשב כלל על זאת, כי היה נחבא אל הכלים, וגם מבואר למעלה ט־כא ״ויען שאול וגו׳ הלא וגו׳ ומשפחתי הצעירה מכל משפחות שבטי בנימין ולמה דברת אלי כדבר הזה״, הרי כמה היה רחוק מדבר מלחמה פתאומית, ועם רב וגבורים עצומים כמו הפלשתים, וכל בני ישראל נפוצו מעליו וחרב וחנית לא היו ביד השש מאות איש אשר היו עמו, אתמהה, מה יעשה הצדיק הזה, אם לא יחלה פני ה׳, בתמיה, ואדרבא ״ואתאפק״ כתיב, התחזק ללכת נגד רצונו, אשר רצה להמתין על שמואל, ובע״כ כבש רצונו שלא להמתין עליו, והקריב בעצמו העולה לחלות פני ה׳, שלא לסכן כלל ישראל, ולפי דעת האדם הרי כדת וכדין עשה בזה לכאורה. '''והנה''' ראו מה אמר לו הנביא שמואל אשר היה אוהבו כנפשו, מחמת רוב צדקת שאול, וכרגע נתהפך לו כאויב ואמר לו ״נסכלת לא שמרת את מצות ה׳ אלקיך אשר צוך כי עתה הכין ה׳ את ממלכתך אל ישראל עד עולם, ועתה ממלכתך לא תקום בקש ה׳ לו איש כלבבו, ויצוהו ה׳ לגגיד על עמו״ וגו׳ (שמואל א יג:יד) יעוין שם, היאומן כי יסופר! בחרדה גדולה כמו אז, והכל ברחו מפחד הפלשתים ורק הוא עם שש מאות איש נשארו, ושמואל לא בא, ואיך יכול לעשות אם לא יחלה פני ה׳ והנביא לא אמר לו בפירוש שכן צוה השם שימתין עליו שבעה ימים, ואפשר היה סבור שמדעתו אמר כן, ואחרי שלא בא בבקר, היה ירא שלא לחלות פני ה׳, ועם כ״ז, אחרי שאמר לו הנביא שימתין עליו שבעה ימים היה לו להמתין, והנביא יקריב העולה, ובשביל זה נקרא ״לא שמר מצות ה׳״ וה׳ קרע ממלכתו ונתנה לאחר בשביל דבר קל כזה לכאורה, ולא הועילו לו כל הזכויות שכתבנו הישוער עומק הדין, נעלם מעיני כל חי למעלה למעלה. '''ועתה''' נתבונן בצדקות הצדיק הזה כאשר העיד עליו הכתוב כבן שנה לחטא, הנה עתה שכבר עלה לגדולה ונמשח למלכות מיד הנביא ואמר לו לעיל כ׳: כל חמדת ישראל הלא לך וגו׳ ועתה כשמעו מפי הנביא כי קרע ה׳ ממלכתו מעליו, לכאורה היה לו למות תיכף מכשורה הפתאומית הנ״ל משבץ הלב, ועליו על הצדיק הזה לא עשה שום רושם בלבול הדעת אפילו, כי אם היה לו בלבול מעט, לא היה לו שיעשה לו נס כזה לנצח מלחמה, כידוע, וכמובן להיודע מלחמת ישראל, אשר היה דוקא בקדושה ובטהרה במדרגה עליונה, כנא׳: ״מי האיש הירא ורך הלבב וגו׳״ היאומן כחות כאלה בין בשמואל ובין בשאול שלא נטרף דעתו כלל וכלל ועשה צווי ה׳ אשר משחו למלך. '''התבוננו''' אחי בדרוש הנפלא הלזה בכל פרטיו, כי קשה לי להאריך עתה, וה׳ יקרבני לעבודתו וישלח לי רפואה שלמה בתוך כלל ישראל להתקרב לתורה ועבודה, אשר בעוה״ר רחוק אנכי מחמת אי בריאותי ל״א ולעזרתו נקוה, ואילו הייתי בקו הבריאות הייתי מרבה לכתוב לכם לפרקים קרובים, ולעזרתו נקוה. '''והנה''' שאול בחיר ה׳ כבן שנה לחטא, ולכן היה אהוב לשמואל כל כך, ומכש״כ להבורא ית״ש והוא בחר בו, ועם כל זה לא הועיל אהבתו ולא מחל לו, ומן הסתם אי המחילה זהו טובתו, שלא להשאיר על העתיד, וזהו ״אבינו אתה״ ובכ״ז ״מלכנו״ ואינו מוותר כלל, ובשביל ההבנה הזאת נענה מן השמים. '''והנה''' כאשר נתבונן בינה, נראה כאשר בא שמואל, וראה שאול כי לחנם התאפק וכבש רצונו, ולא המתין על שמואל, היה לו מיד להבין כי שגגה היתה מאתו, שחשב פן לא יבא, כי אחרי שהוא נביא נאמן לה׳, לא ישנה מכל אשר יצא מפיו, ובפרט כי היה לו להבין כי כל דבריו בזה מאת ה׳ היו, כי כן מצינו להלן טו־כג: ״כי חטאת קסם מדי ואון תרפים הפצר״, פי׳ מרבית הדברים למותר המה, כי בדברים לא ישתנה האמת מאשר הוא, וכן שם י״ג אם היה אומר תיכף: אמנם חטאתי, ולא היה רוצה להצדיק את עצמו כלל וכלל אף שעה קלה, והיה מבין כי שגגה היא, אולי לא אבד המלוכה, ושאול מרוב צדקתו היה קשה לו מאד מאד על חטאתו אשר שגג, ורצה להצדיק את עצמו כמחפש זכות על עצמו, שלא יחר לו על עצמו על חטאתו. ונמצא למדים מזה, כי לפעמים מרוב צדקת האדם ישחד את עצמו, לחפש זכות על עצמו, ובזה ינטה מהאמת, ע״כ חוב על האדם תיכף־ומיד לשום אשמה על עצמו ולהודות על האמת, ובזה יהיה קרוב להכיר האמת, וזהו כמו שהיה אומר אדמו״ר ז״ל תמיד: לא להניח לעצמו נגיעה משל צדקות, (ניט צו האבען א פרומע נגיעה). ותיכף, ותיכף כאשר אמר לו שמואל ״כי חטאת וגו׳ הפצר״ מיד הבין ואמר ״חטאתי״, וזהו ״ומודה ועוזב ירוחם״ פי׳ ומודה מיד. וזהו שבח יהודה שאמר תיכף ומיד ״צדקה ממני״ (בראשית לה:כו) וזכה בשביל זה ״לא יסור שבט״ וגו׳ ברכת יעקב ע״ה בפ׳ ויחי, הרי לנו ההפרש בין מודה מיד, בין לאחר שעה. נורא ואיום הדקדוק כחוט השערה, וגם אין תירוץ פחד ובלבול הדעת, היש פחד ובלבול הדעת יותר משש מאות איש נגד שלשים אלף רכב וששת אלפים פרשים, ועם רגלי כחול אשר על שפת הים, ועם כל זה לא הועיל לו כלום, וקרע ה׳ ממלכתו ממנו עבור דבר קל כזה, לכאורה לדעת האדם, שלא המתין עוד מעט על הנביא, ובפרט שאדרבא כבש רצונו, שרצה להמתין ועשה הפך רצונו, למען יחלה פני ה׳, ולא יסכן כלל ישראל, והנביא לא בא רק ככלותו להקריב העולה. והנראה עוד, כי האדם צריך להתלמד, שתהיה השערתו בדעה אמיצה וחזקה, כמו כאן, שהיה לו להבין בדעת חזקה בלי ספק כלל, – שהנביא יבא היום, ואם יאחר באותו היום, ואולי היתה לו זאת לנסיון, לאמת ברכת הזקן יעקב אבינו ע״ה ״לא יסור שבט מיהודה״. וכן מצינו בחטא העגל שבא השטן וערבב העולם והראה להם מטתו של משה רבנו ע״ה (רש״י על אתר), אבל היה להם לחזק דעתם באמונת נאמן ה׳, כי יבא, ואם יאחר לפי שעה. הרי לנו מדת מתינות עם ישוב הדעת יחד גם בעת הפחד והבהלה בגזרת מלך עליון. '''הרחמן''' יעזרנו למצא דרך לכה״פ לעלות במסילה בזה, ובעז״ה אנכי המדוכה ומרוחק מתורתו ועבודתו רחוק מזה, לא מיניה ולא מקצתו, החונן יחנני לבא בדרכי החנוך. '''המאמר''' הזה נפלא הוא מאד מאד ותעיין בו בפנים בס׳ שמואל היטב – וישתומם האדם ממנו. == מאמר קס״ג == ==== היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה וגו׳ (בראשית לח:כה) ויוסף הורד מצרימה וגו׳ (בפירש״י בראשית לט:א) ==== להרב הג׳... '''אמרתי''' לכתוב מעט לכבוד חנוכה, אמר הכתוב ״שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום״ (תהלים לז:ז), בש״ק העבר פ׳ וישב, אמרנו דבר נפלא. בפ׳ חמישי פסוק א׳, ויוסף הורד וגו׳, הביא רש״י: ועוד כדי לסמוך מעשה אשתו של פוטיפר למעשה תמר, לומר לך מה זו לשם שמים, אף זו לשם שמים, והנה בפרשה שביעי ויהי אחר הדברים האלה כתב רש״י: לפי שהרגילה אותה ארורה את הצדיק בפי כולם וכו׳, הנה נהפכה בשעה קלה מברוכה לארורה, למה? כי אחריתה לא היה טוב. '''בא''' וראה מה בין ברי לבר חמי, תמר – בתו של שם היתה, ונוח לה לידון בשרפה ואל תלבין פני יהודה, וכמו שלמדו חז״ל מזה ב״מ נט, נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש וכו׳ מנ״ל מתמר, הרי כי אחריתה היה טוב, מה שאין כן ארורה זו, אשת פוטיפר, תחילתה היה טוב אבל אחריתה לא היה טוב, מי יודע כמה סובלת בשביל שגרמה לאותו צדיק לגנותו זה כמה, מה אבדה ארורה זו בשביל שלא זכרה אחריתה, הרי שעיקר לאדם לזכור האחרית שיהיה טוב. '''וכן''' מצינו בחנוכה בטור סי׳ תע״ר ריש הלכות חנוכה כתב הב״ח בד״ה ומ״ש, וז״ל: אבל בחנוכה עיקר הגזירה היתה על שהתרשלו בעבודה, וע״כ היתה הגזירה לבטל מהם העבודה כדתניא בברייתא שגזר לבטל מהם התמיד וכו׳ וכו׳ עד וכשחזרו בתשובה למסור נפשם על העבודה הושיעם ה׳ על ידי כהנים עובדי העבודה בבית ה׳ כו׳ יעו״ש. והשתדלו בדבר ששגו לתקן העוות, והיה אחריתם לשם ולתפארת כהיום הזה. '''והנה''' רו״כ היה ראשית כונתו לטובה, לקדש ש״ש בדבר שרבים מזלזלין בזה, היינו שיהיה בביתו... בית המוסר ג״כ, ויהיה קידוש השם בזה, שאדם נכבד גדול כמוהו, מכבד לימוד המוסר ג״כ, וכמו שמצינו ביצחק בילקוט וירא צ״ח, בא שטן אצל יצחק נדמה לו כנער, א״ל להיכן את הולך, א״ל ללמוד מוסר ובינה, למדנו מזה כי יש לנו לסתום פי המשטינים על מוסר, והנה שלוחא הוא דעוית, שלא יצאה מחשבתו הטובה לפועל ידים והנה כאשר כתב לי רו״כ שרצונו לתקן העוות, ויהיה אחריתו טוב כבחנוכה וכבתמר. '''ויזכה''' שיהיה לו אחרית טוב לשם ולתפארת בעולם העליון כמו בחנוכה לכלל ישראל, ותמר זכתה ויצאה ממנה מלכות בית דוד. '''א״ד''' מברכו ברכת שלום רב, ברכתו של הקב״ה, וג״כ הכתוב שהבאתי כי אחרית לאיש שלום, פי׳, איש שלום, היינו, שעושה בין גופו ונפשו שלום ויזכה לאחרית שלום. == מאמר קס״ד == ==== איננו גדול בבית הזה ממני וגו׳ ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים (בראשית לט:ט) ==== ויגש ויחי ראשי פרקים. ויגש (בראשית לט:ט) איך אעשה הרעה וגו׳, הענין, כי יש הרגש ואח״כ יושר ואח״כ בא לידי יראה, מי שאין לו הרגש לא יבין מהו היושר, ומההרגש יבין היושר, וזהו: וכל אשר יש לו נתן בידי וגו׳ זהו הרגש טוב שלא להיות כפוי טובה, רק יכיר טובה, וזהו ענין נפלא כמה היה הרגשו חזק, אף שבאמת יוסף יותר עשה עם פוטיפר ממה שהוא עשה עמו, כי נתברך ביתו בגלל יוסף, וגם עבד באמונה מאד, ואיך לא יעזוב ביתו בידו – והוא לו עבד נאמן, האם יתפאר הסוס באשר אדונו מתקרב אליו ויושב עליו, והלא לטובתו עושה לרכוב עליו, כן הדבר הזה, ועם כ״ז מרוב הרגלו בהכרת הטובה – אז״ל (קהלת רבה ז) כל הכופר בטובתו של חבירו לבסוף כופר ח״ו בטובתו של מקום (עיקרו בפסיקתא רבתי יג) ולכן נזהר מאד להכיר טובה, ומההרגש הדק הזה בא להבין היושר גם במסתרים, ובמקום שיש בידו לעשות כרצונו, אבל הכרחיות היושר יבריחנו מבלי לעוות דרך היושר, ולכן אמר: ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת, היינו היפוך היושר, ומזה כיון שיש לו יושר נגד אדם כש״כ נגד אלקים ית׳, בל יעבור נגד רצונו, כי אין זה מדרך היושר. להיות כפוי טובה נגד רוב טובותיו אתנו. ואמר וחטאתי לאלקים, וזהו תכלית היושר להיות שומע אל דבריו ית׳, וזהו תכלית המביא את האדם אל שלמות התכליתי הנעלה מאד, כי כאשר ישיג ההרגש ברוב טובותיו ית׳ העודפות על האדם, יבין מאד להכיר טובה ולא לעוות היושר נגדו, וכפי רוב ההכרה בטובותיו בלי תכלית כן יבין שלא לעוות היושר נגדו ית׳, ונמצא כי יתגדל להיות בעל יושר בלי תכלית, וזה ראש המעלות ותכלית השלמות אכי״ר לבא לידי בך. ונמצא כי יהיה בעל יושר גם אם יהיה בעל דעה ולא יחת מפני איש לעוות היושר, כי אין מי שיאמר לו מה תעשה – כמו מלך או שופט, אבל היושר ימנע בידו לעוות דבר, והנה נתחייבנו בזה ללכת בדרכי השי״ת, כי הוא ית׳ באמת לו הגבורה והממשלה, לא כן מלך בו״ד צריך לצאת ידי המדינה, כי המה המוציאים רצון המלך, משא״כ ממ״ה הקב״ה, כי המלכות שלך היא, הוא הנותן כוח וממשלה למדינה, ולא המדינה לו, ועם כ״ז יש לו יושר, וזהו (תהלים קמה:יג) ״מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור״ ועם כ״ז (שם) סומך ה׳ לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים, מצד היושר, וכמה יש עלינו להחזיק יושר גם במקום שיש לנו היכולת להיפוך, כי באמת היכולת שלנו אינו כלום וגם יש לנו לירא מפניו ית׳, והוא ית׳ אין לו ממי לירא – ועם כ״ז ישר ה׳. == מאמר קס״ה == ==== ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים (בראשית לט:ט) ==== ״ואיך אעשה הרעה וגו׳ וחטאתי וגו׳, הענין תמוה למה לא אמר ואיך אעשה הרעה הגדולה לאלקים? הענין על שני אופנים, האחד בהקדם גמרא מנחות צט: בא וראה מדת בו״ד מסית חבירו מדרכי חיים לדרכי מיתה, הקב״ה מסית מדרכי מיתה לדרכי חיים, בענין שברא הבורא עולמו, שהרע באמת גרוע כמבואר במ״א, אך צריך להיות דוקא פורש מיראת שמים, דאל״כ לא יועיל השכל נגד היצה״ר, ואלו השני ענינים מרומז בקרא (כונתו שבקרא מרומז הא׳ ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת, והב׳ וחטאתי לאלקים היינו יראת שמים). ועוד כי אז״ל (סוטה לו) יוסף שקידש ש״ש בסתר הוסיפו עליו אות אחת משמו של הקב״ה יהודה שקידש שם שמים בפרהסיא נקרא כולו על שמו של הקב״ה סוטה פ״ז ואלו נאמרים, הענין, במקום שתלוי ברבים – היצה״ר גדול מאד, ולכן צריך יותר עזר השי״ת, ולכן יוסף שלע״ע היה הענין בסתר, כי עדנה לא נגלה שכל השבטים שנאו אותו ולא היה היצה״ר גדול כ״כ, ולא היה צריך עזרה כל־כך – רק אות אחת, אבל יהודה היה אז זכות הרבים בגלוי, והיה יצה״ר גדול הרבה והיה צריך עזרה יותר, וזה וחטאתי וגו׳ פי׳ כדי כל אחסר לה־י׳ את שבטי י׳ אשר צריך לצאת ממנו – כתוב ברמז. == מאמר קס״ו == ==== ויהי אחר וגו׳ חטאו משקה מלך מצרים והאופה לאדוניהם למלך מצרים (בראשית מ:א) ==== (ברכות כח.): כשחלה ר׳ יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו וכו׳ התחיל לבכות וכו׳ אילו לפני מלך בו״ד וכו׳ עיי״ש גמרא ברכות, הנה מתחילה דברנו כי האדם צריך לקבוע בדעתו ההשכל הזה, היינו כי כמו בעסק יש מי שדואג בטבע על להבא אם יהיה לו די מחיתו, ויש מי שאינו דואג בטבע מה יאכל למחר, אבל עם כ״ז גם מי שאינו דואג – עם כל זה הוא עוסק במו״מ על יום מחרת, יען כי הוא יודע בשכלו אף כי שאינו דואג – מ״מ הלא יבא יום מחר ויהיה צריך לאכול, ע״כ עוסק להכין מזון למחר גם בלי דאגה טבעית אבל בדאגה שכלית, וכן בעניני עוה״כ – הן אמת כי בזה חלוק מדאגת עוה״ז ששם הדאגה הטבעית למותר, אבל בזה היא העיקר, והיא היא שורש היראה, אמנם הוא גם האיש אשר לא הגיע עדיין לדאוג מיום הדין הבא – דאגה טבעית, אבל בהכרח ידאג דאגה שכלית כמו הסוחר הנ״ל המבואר למעלה, כי יום הדין לא יבטל ולא יאבד עבור חסרון דאגתו, ואדרבא יוסיף דאגה, והנה פעם אחת מצאתי בתוך פת לחמי קיסם עץ קטן, ואם כי היה נגדו – אבל עם כ״ז לא נעשה דבר להאופה, וגם היא לא פחדה עבור זה מעונש, והיה לי בזה מוסר גדול, היינו כי שר האופים נתלה עבור עץ שנמצא במאכל המלך, הרי כי מי שעושה דבר אשר כמעט אינו כלום נגד איש פשוט, אבל נגד המלך – דתו להמית, א״כ כמה יפחד האדם בקסמי־העצים הנמצאים בתוך קרבנותיו לפני מלך מה״מ הקב״ה, פי׳ בתוך עבודתו ובתוך מעשיו לפניו ית׳, פי׳ הדינים שעובר עליהם כמה פעמים בכל יום ר״ל, אשר מחויב תליה ר״ל מלפני ממה״מ הקב״ה, ועוד בזה, – הנה השר האופים אשר שגה – בודאי קרוב לאונס היה, כי ידע לפני מי הוא עובד, ובודאי נזהר מאד, אך עם כ״ז לפני עבודת המלך אין זה תירוץ, יען כי היה לו ליזהר הרבה, ומעתה נוכל להבין כי אנחנו בעבודתנו לפניו ית׳, אין אנו יודעים למי אנו עובדים, כי אין לנו עול מ״ש, וכמה אנו שוגים – והיה לו ללמוד ולא למד, וא״כ אין די באר כמה תליות ח״ו מחויב האדם לפניו ית׳ ביודעים ובלא יודעים כי הו״ל לידע, וזה הענין שהשיב להם ״אילו לפני מלך בו״ד היו מוליכים אותי״ שאני יודע לפני מי אני עובד ועכ״ז הייתי מתירא פן נתחייבתי בלא יודעים – כענין שר האופים, ועאחכו״כ כי לפני ממה״מ הקב״ה יש לי לפחד מלא יודעים אצלי ובאמת היה לי לידע, וזה עיקר בכייתי, נהי ביודעים נזהרתי, אבל בלא יודעים נעלמה מעיני כל חי, וזהו ענין הוידוי ״חטאנו לפניך״ פי׳ מרוב מיעוט יראתנו לפניך – התרשלנו לדעת. ודומה אצלנו כאילו לא חטאנו כלל, ובאמת לפניך הוא גלוי, כי אילו היה לנו יראת א׳ היינו לומדים הרבה יותר לדעת, וגם היינו מפקחים הרבה יותר על דרכנו להזהר מאד, כי דע לפני מי אתה עובד, וכמו שר האופים הנ״ל, ונמצא כי מכוח מיעוט היראה ודעת אלקים ית׳ יוכל האדם לעבור הרבה מאד על רצונו ית׳ בלי הרגש כלל, והוא כבר גם על דבר קל מחויב תליה למלך הכל ית׳ ועאחכו״כ על דבר חמור והרבה, ובפרט אין לך חמור כמבלי הרגש כנא׳: הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי, ונמצא כי זה וידוי גדול מאד, יותר מן פשעים וזדונות, והתבונן בזה מאד, כי רב הוא מאד, וקצרתי בזה הרבה, ומוסר נורא הוא. == מאמר קס״ז == ==== ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי וגו׳ תשמע חלום לפתור וגו׳ ויען יוסף וגו׳ בלעדי אלקים יענה וגו׳ (בראשית מא:טו-טז) ==== העתקה חפשית ע״י אחד התלמידים. גרגיר אחד מהמשך הדברים של ליל ד׳ ויגש, יבואר בזה מופת כי יראה וחכמה אחת היא, ומי שהוא ירא גדול הוא גם כן חכם גדול. אנחנו נחשוב תמיד כי יראה וחכמה שני דברים המה, ומי שהוא ירא ה׳ גדול, הוא צדיק גדול, אך לא תואר חכם יהלמנו, כדומה איש אשר יברך מבורך, זה לאות, כי הנהו מקורב ורצוי לו ית׳, אבל האם גם נתברר בזה כי הנהו ג״כ חכם ונבון ויש לסמוך עליו בהנהגת בית מסחר גדול וכדומה, אמנם לא נשתרש בנו זה הטעות, רק מאשר נשכח מאתנו ברבות הימים כי יראה היא חכמה, והיראה איננה בפרצה לכל פושט יד ליקחנה בנקל להעשות ירא וצדיק בין לילה, כי אם להיראה יש מהלכים על פי דרכי חכמתה, ובזה אופן השגתה – להתחקות במהלכה ובקנית חכמתה, ומקרא מלא אומר הכתוב (איוב כח:כח) ״הן יראת ה׳ היא חכמה״, והנה נראה שם – יוסף שפתר חלום פרעה והודיעו אלקים עתידות, כאשר גם יוסף אמר (בראשית מא:טז) בלעדי אלקים יענה וגו׳ וגם פרעה השתומם עליו ואמר לעבדיו (בראשית מא:לח) ״הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו״ והלא הכירוהו רק לאיש אלקי אשר אך תואר צדיק וכדומה יהלמנו ולא תואר חכם ועוד יותר – למסור לו לכלכל ענין גדול, והנה פרעה אמר תיכף בשמעו פתרונו (בראשית מא:לט) ״אחרי הודיע אלקים אותך את זאת אין נבון וחכם כמוך״ ומסר לו תיכף הנהגת כל ארץ מצרים, ובעת כזאת יעשה לו למשנה למלך? מה יתרון חכמה מצא בו, הלא רק לצדיק ומקורב לו ית׳ ראה אותו? אכן פרעה היה חכם גדול, ואז היו עוסקים בקנית מעלות הרוחניות, רק שהיה האמת נעדרת מהם, והיו מוטעים בחשבם כי גם להמזלות כוח ויכולת להשפיע וכדומה, והעד, – עמלם בחכמת הכישוף שהיא חכמה גדולה כמבואר ברמב״ן, גם היה דרכם קרוב לדרך אברהם אע״ה שהודיע בתבל אלקותו ית׳, צדה ועשה נפשות רבות, ובמה? אם לא בחכמה! וממנו נתפרסם בתבל כי היראה מה׳ על חכמה היא בנויה, ולכן גם הם ידעו כי מי שהוא ירא גדול, לאות – כי הוא ג״כ חכם גדול, וכאשר ראה פרעה שיוסף מקורב לו ית׳ כ״כ, כמו שאח״כ ״אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת״ הרי יתרון לך ביראתך – באופן אחר, אין זה כי אם גם יתרון לך בחכמתך באופן אחר ״ואין נבון וחכם כמוך״ כי ״הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו״, ולכן בהכרח גם לך יתרון בהכשר ובסגולה להנהגת המדינה, ולכן ״אתה תהיה על ביתי ועל פיך יושק כל עמי וגו׳״. == מאמר קס״ח == === בענין הנ״ל === אמרתי מבלי אתעצל, עוד פעם להודיעך מיקרת הדברים אשר הנחיל לנו הקב״ה בטובו במתן תורתו לעמו, הודיענו נפלאות אשר לא יסופר ולא ישוער למין אנושי אשר הלא בו״ד הוא, והנה הודיעה לנו התורה ״מעלת החינוך״ של זרע יעקב אבינו ע״ה נורא מאד, יוסף בן שבע עשרה שנה יצא מאביו, הכתוב קראו ״נער״, ויבא יוסף דבתם רעה אל אביהם, יותר מעשר שנים עמד בבית פוטיפר, שתי שנים בבית הסוהר, ויריצוהו מן הבור תיכף ומיד אל פרעה, תמורה כזאת – מן בית האסורים לבית מלך אדיר, לא פג ריחו הטוב מחינוכו של אביו, ואמר תיכף ומיד לשאלת פרעה: שמעתי עליך כי תשמע וגו׳ השיב לו בלעדי, תרגום – בר מן חכמתי, מי הכריחו לזה, וגם אפילו על פי מידת ענוה הלא פרעה הטעה נפשו ולא הוא, וגם מי הזכיר לו כי חכמתו הביאו לזה, הלא פרעה אמר לו שמעתי עליך וגו׳ והאמת כן הוא, אבל לא רצה פן יטעה פרעה שעה קלה – כחי ועוצם ידי עשה לי החיל הזה, ולא סבל זאת והשיב – בר מן חכמתי, לכאורה אין זה מכבוד המלך להשיב לו דבר שלא מענינא ששאל לו, אבל בשביל חשש פן יחשוב עליו כחי ועוצם ידי וגו׳ לא חלק לו כבוד, כיון שנוגע לכבוד השם ית׳ והשיב לו – בר מן חכמתי. '''ולמד''' זאת מן התורה, פ׳ וירא יט־יג, ״כי משחיתים אנחנו את המקום הזה וגו׳ וישלחנו ה׳ לשחתה״, הדי שביארו דבריהם כי שלחם השם לשחתה, ולקמי׳ יט־כב כי לא אוכל לעשות דבר וגו׳ פרש״י זהו עונשן של מלאכים על שאמרו כי משחיתים אנחנו ותלו הדבר בעצמם לא זזו משם עד שהוזקקו לומר שאין הדבר ברשותן, ותמהתי הלא אמרו וישלחנו ה׳ לשחתה, ונזכרתי כי פעם ראיתי בספר החינוך להרא״ה ז״ל בהקדמתו כתב תומ״י כי לקח רוב דבריו מספרי הראשונים ז״ל, ותמהתי מה נזדרז כ״כ להודיע זאת בראשונה, ונתפעלתי מאוד מצדקתו בשביל שלא יטעה אדם אפילו שעה קלה שהם שלו, וע״כ נזדרז לכתוב מתחלה תומ״י בראשית דבריו, נשתוממתי על גודל צדקתו של הרא״ה ז״ל ואח״כ כאשר באתי לפסוק זה ותמהתי ע״ז נזכרתי מהרא״ה ז״ל והבנתי עפי״ז עונשן של מלאכים שהי׳ להם להקדים וישלחנו ה׳ לשחתה כי גדלה וגו׳, ואמרתי ע״ז אולי למד זאת הרא״ה ז״ל מהתורה הזאת ולכן יוסף הזדרז לומר בלעדי – בר מן חכמתי כנ״ל מהפסוק הזה. '''והרבה''' יש לנו לדבר מחינוכן של שבטי י׳ אשר לכאורה נראה מפשוטן של פסוקים כאילו הי׳ רק מעשה חול בעלמא שנאת יוסף, ומצאתי ענין נורא בזוהר תראה רוממות מעלתם, והנה הכל הי׳ בשביל חינוכם הטוב של יעאע״ה, ובא וראה מה חינוך עושה, פרעה חכם גדול הי׳ כמו ששמעת כ״פ, והאות שהבין תומ״י לגזור כי אין חכם ונבון כמוך פרש״י לא נמצא חכם כמוך, ותומ״י נתן לו כל ממשלתו הרוממה בידו, והסיר טבעתו מעל ידו ויתן אותה על יד יוסף, וילבש אותו וגו׳ וישם רביד הזהב וגו׳, וירכב אותו וגו׳, יקראו לפניו אברך וגו׳, ולא די זאת, ויאמר פרעה וגו׳ ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו וגו׳, לא עוד אלא שקראו צפנת פענח תרגום גברא דמטמרן גליא לי׳, מאין זכה לכל הכבוד, אם לא ע״י חינוך, זה שכרו בעוה״ז, לעוה״ב איני יודע כמה, ואם תראה לשון הזוהר, משבטי י׳ תראה מה חינוכו של יאע״ה עשה להם. == מאמר קס״ט == ==== אחרי הודיע אלקים אותך וגו׳ אין נבון וחכם כמוך וגו׳ ועל פיך ישק כל עמי (בראשית מא:לט-מ) ==== נהניתי ממכתבך, כי ראיתי שאתה אומר כי האמונה בבית החינוך תתברר כמו חוש. כן וכן הוא. רק ממה ששמעתם בזמן האחרון קודם חורבן בית גרובין, די להשריש באדם אמונה בחוש, ומזה הטעם כולכם מקושרים כ״כ ביפעת הבית, תהלה. ובפרט כל מאמר יש בכחו להשריש שרשים רבים ביסודות הדת במו חי. '''והנה''' ״ממשפט החכמים להודות על האמת״ – מהאי טעמא, כי אחרי שנתברר לו הדבר כמו חי, אי אפשר לו שלא יודה ע״ז, אף שהוא נגד טבעו. '''מי''' לנו רשע יותר מפרעה, והנה כאשר שמע פתרון יוסף נתפעל מאד מחכמתו ואמר ״אחרי הודיע א׳ אותך וגו׳ אין נבון וחכם כמוך וגו׳ ועל פיך ישק כל עמי״ (בראשית מא:לט-מ) וכן הי׳, כי כל מה שרצה יוסף עשה כאדם העושה בשלו, כמו שנאמר במקץ רביעי: ״ותרעב כל ארץ מצרים, ויצעק העם אל פרעה ללחם, ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו״, וכתב רש״י, שאמר להם למול עצמם, פי׳ לכל מצרים, ופרעה לא מחה בידו של יוסף, אדרבה צוה להם שמוכרחים הם לקבל גזירת יוסף, כי אין לו לבטל גזירתו. '''ראו''' כמה משפט החכמים להודות על האמת, כי פרעה חכם גדול הי׳, וכן מצאתי ברמב״ן כי הי׳ חכם גדול – ״ואדמה כי הי׳ חכם לכבוד יוסף״ והבן, פי׳ לראות כי חכם גדול כפרעה, הי׳ בטל אצל עצמו לגבי יוסף, כאשר בא להלן, ומצינו עוד כשנתודע יוסף אל אחיו אמר להם: ״וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו וגו׳״ (שם מה־ח) וכתב האבן עזרא, זה לשונו: ״לאב, טעמו למורה, וכן אבי כל תופש״, ע״כ לשונו הזהב, פי׳ לדבריו כי פרעה היה חכם גדול ומבין ממעט הרבה, והבין חכמת יוסף כי רבה היא, והיה בטל במציאות נגד חכמתו, וראה כי יוסף ראוי למלוך ולא הוא, וממשפט החכמים להודות על האמת, אף (שהוא) נגד טבעו, אבל החכם יתברר לו האמת כמו חי, ואי אפשר לו לומר על חי שהוא מת, והבין כי יש לו להתלמד מחכמת יוסף כמו תינוק ונער קטן, כי הוא אב לחכמה כמו ״אבי תופש״, פי׳ שהוא המציא חכמת מוזיק, ונעשה לו כבן המתלמד מאביו החכם, כי הוא אבי החכמה, וזהו ״וישימני – פי׳ הא׳ – לאב לפרעה, ולאדון לכל ביתו״ כי הם לא היו חכמים כמותו, ולכן לא היה עלי׳ רק בחינת אדון, משא״כ פרעה הכיר יותר ונעשה עליו לאב, וכענין שאמרו ז״ל: ״כל המלמד בן חבירו תורה כאילו ילדו״ (סנהדרין יט:) – מדוקדק עתה מאד דז״ל, והיה בטל במציאות נגד יוסף, ומסר לו תומ״י כל הנהגת המלוכה, ולא הרים ידו ורגלו נגד יוסף, ״רק הכסא אגדל ממך״ – כי הבין שיוסף אינו רוצה כבוד. '''ראו''' כח הטבע בחכם להודות על האמת, ולא היה מעצור נגדו, לישנא בישא של שר המשקים ״נער עברי וגו׳״, כידוע מאז״ל, ואף כי יצא מבית האסורים וכתוב בנמוסי מצרים וכו׳, ולא חקר עליו כלל מדוע היה בבית האסורים, והבין כי הוא לו לאב, ולו משפט המלוכה. '''קצרתי''' מאד מה שלבי רוחש בזה, אבל די למבין, כי בלתי הודות על האמת, חסרון בחכמה הוא, ראו כמה גלה לנו הח׳ ראא״ע במלותיו הקצרות, שפתותיו דובבות בקבר, זכרונו לברכה. = ויגש = == מאמר ק״ע == ==== ויגש אליו יהודה וגו׳ ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני וגו׳. (בראשית מד:יח) ==== יקרתך הגיעני, נהניתי ממכתבך כי אזנים יש לך, ואמר דוד המע״ה ״נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך, אגידה ואדברה עצמו מספר״ (תהלים מ:ו) והנה אח״כ (שם כ:ז) מספר ״אזנים כרית לי״ והלא מספר? '''אמנם''' יוסבר הדבר בדומה למי שיושב אצל אוצר המלך הסגור וחתום, מה הנאה יש לו, אמנם אם ימצא חן בעיני המלך יפתח לו פתח לאוצר להכניס ידיו בו. ככה התורה הנתונה לנו, אוצר בלום הוא, סתום וחתום למי שאזניו אטומות, ומי שמיגע עצמו לפתוח אזניו, שכרו הוא שהקב״ה כורה אזניו האטומות פותח לו פתח מאוצר החכמה, היא התורה. וכפי רוב הפתיחה שפותח אזניו, לעומתו יפתח לו האוצר, וזו היא הצלחה שאין למעלה הימנה. '''ולכן''' אמר יהודה ליוסף ״ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני״ אטו המדבר לחבירו בגבו ידבר? עד שהוצרך לאמר – ידבר נא בעדך דבר באזני אדוני? אמנם על פי רוב – האזנים אטומות, וכמו הליחה הסותמת את האזנים – צריך לנקותה, ככה הוא ליחת אוזן, ואמר לו לנקות ליחת האוזן. (המאמר בשלמותו יובא בעה״י בסדר שמות פ׳ משפטים כא׳ בענין רציעת אוזן העבד). == מאמר קע״א == ==== ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף אחיכם וגו׳ כי נבהלו מפניו (בראשית מה:ג) ==== נתעוררתי בזה החנוכה אל דבר, אשר זה כמה ימי חנוכה עברו עלי, ת׳, ולא עלה על דעתי להפליא במה שאני מדבר תמיד בכל שנה, ואיני יודע דברי עצמי (זה לאות על המבואר במאמר ״פסקי בעלי בתים״ בהשרשות ראשונות, ונפלא מאד מה שכללו חז״ל במלות קצרות: ״כל יום יהיו בעיניך כחדשים״ כי בל״ז יוכל לחיות מאה שנה, ולא יעמוד על דבר אף כי הוא פשוט, ע״כ מאמר המוסגר – כלל גדול למבין). '''נפלאתי,''' מהו ביאור נוסח הברכה: ״שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה״, – מהו כפל הדברים. תמיה נשגבה בעיני, מדוע לא הרגשתי בזה עד היום הזה, ואני בעצמי כתבתי מאמר פסקי ב״ב, זה לאות על מאמר המוסגר שכתבתי למעלה. '''וגדולה''' מזו מצאנו בפרשתא דשבועא דא ויגש, ענין מבהיל מאד מאד, בילקוט ראובני בשם תנחומא, ״ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף״ – כשאמר להם יוסף אני יוסף פרחה נשמתם, עשה להם הקב״ה נס וחזרה נשמתם, עוד שם בשם תנחומא ״בשעה שקראם יוסף והראה להם ברית מילה, בקשו להרגו, ובא מלאך ופזרם״ ע״כ מתנחומא, ראו נא אחי צדקתם כיון ששמעו ״אני יוסף״ פרחה נשמתם. גם יהודה עם כל גבורתם העצומה למעלה ראש, עכ״ז כיון שהכירו חטאתם, מפחד החטא פרחה נשמתם ועכ״ז כשהראה להם ברית מילה נתבלבלו מאד ונתעוררה בם השרשה הראשונה. '''מעתה''' נבין אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר – וכל ימי חיי האדם צריך האדם לחשוד עצמו על השרשה הפראית מנעוריו. ובפרט מי שלא היה לו חינוך. '''והנה''' ידוע כי כל חיי האדם הם נסים, אך נסים נסתרים, כש״כ הרמב״ן ז״ל בכמה מקומות. ונסים גלוים, לדעתי, הם רק אם הדור זכאים, ויש להם אמונה שלמה בהשגחה פרטית בכל דבר ודבר, וכענין שאמרו (חולין ז:) ״שקולו שקולו אין עוד מלבדו כתיב״, פי׳ אפילו כשפים שאז״ל מכחישין כוח כו׳, עכ״ז אין עוד מלבדו כתיב, ואז מראין להם נס נגלה מחמת חביבות, ובזכותם יתבוננו הדורות הבאים להבין, כי כל חיי האדם נסים, ורק נסים נסתרים, כי אין הדור זכאי לחביבות נס נגלה, אבל עיקר הנס להתבונן כי הכל נסים, ורק נסתרים הם, וא״כ הנס הוא ממש לדורות הבאים, כי הראשונים לא היו צריכים לחזק אמונתם, ורק חביבות הראה להם, משא״כ אנחנו צריכים הנס נגלה לחזק אמונה, וההתבוננות הזאת היא כמו חיה כאז כן עתה, לזה רמזו אנשי כנה״ג ״בזמן הזה״ דייקא, והנה אלו לא היה לנו רק נס חנוכה, אשר זה גלוי ומפורסם גם היום בין אומות העולם (כאשר ספר בני נ״י, כי כל ילדי בתי־הספר יודעים מהנפלאות שנעשו אז מקורות העתים, גם ספר לי ידידי רד״ד נ״י כי ראה חבור שלם מפרופיסור אחד, הגבורות שהראו בני חשמונאי, והחבור נקרא בשם ״חשמונאי״ כך שם החבור באריכות גדולה כל הפרטים) היה די לעשות את האדם למאמין שלם גם בנסים נסתרים תמיד. כ״ש שיש לנו הרבה והרבה נסים מאד, מפורסמים בכל העולם וגם נסים חיים וקימים גם כהיום הזה, יש לנו להתבונן תמיד בהם ולהיות נגד עיננו, ומזה נקבל עול מלכות שמים בשלמות וטוב לנו. '''והנה''' מטבע האדם בימי נעוריו לחשוב הכל מקרה, ח״ו, ולא במכוון, כי האדם בטבעו רחוק לבקש סיבה מהמסובב והארכנו בזה – כי מה שנאמר: ״ואם תלכו עמי קרי״ (ויקרא כו:כא) פי׳ ר׳ יונה ז״ל, במקרה, והייתי סבור כי מחמת חטא ילכו בדעה כזה, עד שעלתה בידי כי אין זה מחמת חטא, רק טבע האדם בלי התבוננות מרובה – דעתו כן, והכתוב הזהיר לנו, אם תלכו עם הטבע הזה, ולא תתבוננו הרבה לעקור הטבע הזה, ממילא יבא לכל החטאים ח״ו, ומעתה הרי זה השרשה ראשונה, והרבה שמירה צריך להשרשה ראשונה, וזה כל האדם, להתבונן תמיד מהמסובב להסיבה ראשונה ב״ה, המסבב כל המסובב, וטוב לנו. '''וביותר''' מבואר כמו שכתבנו ב״על הנסים״: ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה כהיום הזה, הרי כי להורות כהיום – נעשה זאת, ולכן אנו אומרים בכל יום: ועל נסיר שבכל יום עמנו, ואיה הם הנסים? אבל הם נסים נסתרים. == מאמר קע״ב == === בענין הנ״ל === לימודים מיוסף שאמר לאחיו (בראשית מה:ד) ״אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי וגו׳״ כאילו לפזר מלח על מכתם, וכי לא ידע שיתבישו מאד, כמו שנאמר: ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו, ולכאורה אדם פשוט לא יעשה רציחה כזאת, ויוסף הצדיק יבייש כל כך את אחיו? אבל הדבר נכון מאד, כי אדרבא כיון בזה להקל מעליהם המשא הכבד התמידי, והוא במה דאמרי אינשי ״אין לאדם לירות האבק־שרפה האחרון שבידו בפעם אחת״ (די לעצטע פולווער דארף מען ניט אויסשיסען מיט אמאל) פי׳ כי מדרך האדם להזהר מעז־פנים מחרף ומגדף שלא יחרפנו ויביישנו באופן ממושך, משא״כ כשכבר חרפו וגדפו בפעם אחת הכל וגילה נבלותו כולו, אז אין לו כבר מה לפחוד ממנו עוד, וזהו כונת יוסף להקל מעליהם, כי באם לא היה מזכיר לפניהם בזיונם במה שעשו אתו, אז היו תמיד מתביישים וחוששים מפניו בכל פעמי פגישתם עמו שלא יבזם ויזכיר חטאם עמו תמיד, ולכן כיון לאמר להם בפעם אחת בפה מלא את המעשה שעשו אתו, ויתביישו בפעם אחת בהכרח, ושוב לא יחושו להתבייש מלפניו עוד. וזהו מענין הכתוב (דברים כט:ח) ״למען תשכילו את כל אשר תעשון״ וזה נכון ונפלא. == מאמר קע״ג == ==== וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו וגו׳ (בראשית מה:ח) ==== כתוב זה התבאר בפ׳ מקץ מא־לט־מ. ובזה נביא מאמר אחר בענין זה כדלקמן: האדם נתבע לפי ידיעותיו, ע״כ צריך להתאים מעשיו עם ידיעותיו, ומדקדקים למעלה עם האדם שיש לו ידיעה יותר מזולתו, וע״כ אחז״ל (ב״מ לג:) מאי דכתיב: והגד לעמי פשעם (ישעיה נח:א) אלו תלמידי חכמים ששגגות נעשות להם כזדונות, ויש לברר זאת בטוב טעם ודעת, במה שאמרו חכמי החינוך, כי המתלמד צריך לדעת ממלמדו שני דברים אשר המה יתנו לו עוז לקבל הלימודיות ממלמדו בשמחה ובחפץ הלב, והוא: אחד, – כי מלמדו חכם יותר ממנו, ויודע מה טוב לפניו יותר ממנו, השני, כי מלמדו דורש טובתו מאד, לא טובת עצמו, או כונה אחרת, אך להעמיד את המתלמד על גרם המעלות, וכשיבורר אצלו זאת בהכרה נכונה, כי הוא דורש טובתו וגם כי הוא יודע טובתו יותר ממנו בעצמו, אז ימסור עצמו לרבו בקנין ממש, ולכל אשר יצוה יעשה בשמחה גדולה, זה ברור. ועל כן אנו רואים כי אהבת הבן לאביו – אם כי הוא בטבע, ומה גם כי יכיר ממנו כי תמיד הוא דורש טובתו מאד, ועם כ״ז איננו אהבתו כ״כ גדולה, באשר על פי רוב – דרישת האבות לבניהם, המה רק על הצלחת הגוף, ואלה מיני ההצלחות מתחלפות לפי רצוני בני־אדם השוגים, כמו אם האב רוצה שישיג בנו הצלחת העושר ע״י מסחר וקנין, והבן רוצה להשיג עושרו זה ע״י דרישות חכמות מדעיות מעשיות, כמו מדע הרפואה או ההנדסה וכדומה, ולכן אין אהבתו לאביו כ״כ גדולה, כי לדעתו שאין אביו יודע אמיתת טובתו, ולכן האב החכם אשר ידרוש טובת בנו על הצלחת עושר הנפש, וילמדהו טוהר הדעת, כי אך זה הוא העונג האמיתי בזה גם כן, והבן יכיר היטב כי בסורו למשמעת אביו בזה, יחיה חיי נחת ועונג רוחני, אז אהבתו לאביו עזה בהכרה ובטבע, מאד, ע״כ אנו רואים עד כמה מתאים ההלכה עם הטבע, כמו, אבדת אביו ואבדת רבו, אבדת רבו קודמת (ב״מ שם), כי רבו הוא אביו באמת, כי הוא יודע טובתו האמיתית ודורש טובתו במלא אמיתתו, והנה לא לבד חכמי ישראל מבינים כן – אלא גם אצל חכמי אוה״ע נראה כן, הנה פרעה מלך אדיר היה, וחכם גדול היה ומסר א״ע ליוסף להיות סר למשמעתו, ממש כבן לאביו, מחמת כי בכל דבר ודבר בירר לו יוסף באופן אחר, עד שהכיר פרעה היטב כי הוא יודע יותר ממנו הרבה, וראה אצלו את אהבתו לזולתו מאד מאד, ולקח את יוסף לאב לו, כדכתיב: וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו (בראשית מה:ח), ופירש הראא״ע לאב למורה, כמו אבי כל תופש כנור ועוגב (בראשית ד:כא) פי׳ כי הוא המציא את החכמה הלזו, וע״כ היה אבי חכמה הזאת, וכן יוסף היה לאב לפרעה כנ״ל, ע״כ תראה סדר הכתוב: וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו, פי׳ פרעה בעצמו אחרי שהכיר בהכרה ברורה מיוסף כי הוא יודע יותר ממנו בכל דבר, ודורש טובת זולתו, וע״כ נעשה כבן אליו בטבע כנ״ל, אבל בני ביתו לא היו חכמים כמוהו, שם את יוסף לאדון עליהם בהכרח, שלא יעשו מבלי יוסף מקטן ועד גדול, בידעו היטב את חכמת יוסף, ודרש פרעה טובתם מה שטוב בעדם, וע״כ באה לנו המצוה הגדולה ״ואהבת את ה׳ א׳ בכל לבבך״ וגו׳ אשר לא תבא המדה הזאת באדם לאהוב אותו ית׳ רק אחרי הכירו גדולתו ית׳ ועוצם דרישתו טובת בני אדם, ובהכירו, ובידעו זאת, אז הוא מוכשר לקבל ממנו ית׳ הטובות הגדולות שאין למעלה מהם, ואך זה הוא רצון השי״ת שיוכל להיטיב עם בני אדם, ולעשות עמהם טובות גדולות ועצומות, ונמצא אהבת השי״ת מצוה גדולה ועושה בזה רצונו הגדול ית׳, וזהו ״אני ה׳״ ונקל להבין הפרש הידיעה מבורא לנברא, ועוד ״מלמדך להועיל״ (ישעיה מח:יז) הוא מבקש ודורש אך להיטיב עמך, וכמה אתה מחויב לקבל עליך עול מלכות שמים בשמחה, וע״כ מי שידיעתו יותר גדולה מוכשר יותר לקבל טובת השי״ת כנ״ל ולכן אם יסור מידיעותיו לעשות מה בהיפוך – יוכיחנו תיכף הבורא ית׳ שלא להרחיק ממנו ית׳ ולא יהיה ראוי להטובות הגדולות, ורצונו ית׳ אך להיטיב, וע״כ תראה כל הראשונים דקדק עמהם הבורא ית׳ על חוט השערה באהבתו אותם, ולא רצה למנוע מהם טוב כל דהוא, והנה יוסף אשר אמונתו היתה עזה מאד מאד, ואחרי אשר מסר לו פרעה המלוכה ושם אותו מושל על כל ארץ מצרים, והיה לו לאמר לאחיו – פרעה שם אותי לאב לו ולמושל במצרים, אבל הוא כך אמר ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו וגו׳ וכן להלן מה־ט מהרו ועלו אל אבי וגו׳ כה אמר בנך יוסף שמני אלקים וגו׳ ועם כל זה כאשר בקש את שר המשקים לזכור אותו לפני פרעה, והלא מותר לעשות מעט בדרך הטבע, וכן יעקב אע״ה העמיד מקלות, וגם אמרו: כי אם זכרתני וגו׳ והוצאתני מן הבית וגו׳, ואיך ידע יוסף לאמר כי בלי ספק יוציא אותו, אמנם יוסף ידע כי הוא עומד להיות מלך במצרים, כי החלומות הגידו לו, אע״כ כחוט השערה נתערב לו ברעיונו (כונתו לסמוך על השתדלות) ונענש שתי שנים. הרי לנו אם כי שהאמונה מבוררה לו יותר, ואם יסור ממנה כחוט השערה רק ברעיון, ולא יניח אותו הבורא ית׳, למען לא ימנע מעצמו טובותיו ית׳! == מאמר קע״ד == === בענין הנ״ל === תעיין היטב במאמר כבוד חכמים, ועיין בגמרא מעילה י״ז בפנים (שם בגמרא: שאל רבי מתיא בן חרש את רבי שמעון בן יוחאי ברומי, מנין לדם שרצים שהוא טמא א״ל דכתיב: וזה לכם הטמא (ויקרא יא:כט) אמרו לו תלמידיו חכם (נ״א נתחכם) ליה בן יוחאי וכו׳) להשתומם, אם על רשב״י יהיה להם לפלא על דרש מועט כזה, אלא ע״כ שהבינו שזה הדרש מדרגה של חכמה היותר גדולה, עד שגם על רשב״י היה להם לפלא, ודנו כי נתחכם הרבה יותר מקדם, את הגרגר תמוצץ אותו הרבה ותמצא בו טעם, (שמעתי בביאורו בזה שכתב, מענין הגר״א שכתב במ״א כי שרש מלת חכמה, חכם, היא מענין חך, מקום מיצוי ומצוץ הטעם הכמוס בדבר מכללות מקורו השכלי וממצהו להרגשת החך ליותר ויותר, כענין הכ׳ בשיה״ש ה:טז: חכו ממתקים, ממתקים הרבה יותר ויותר, עד שממצהו לכלל: וכולו מחמדים, עד שברוב עומק הבחנתם במיצוי כוח החכמה והבינו לפלא עד היכן חכם רשב״י, וכמתבאר בדברי הגר״א במ״א שזה ענין הכ׳ באיוב כח:יא: והחכמה מאין תמצא, המיצוי מאין הכמוס) המשך המאמר: נפלא מה זאת כונה רצויה, את הדברים האלה אולי כדאי להראות את ידידנו וכו׳, והנני להוסיף מעט מה שדברנו בענין השכחה (כונתו למה שנא׳ ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו (בראשית מ:כג) ונאמר: ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו), והנה מדרך העולם היה לו לאמר: וישימני פרעה לאב לו ולאדון לכל ביתו ומושל בכל ארץ מצרים, אבל אמר וישימני, מוסב על ״האלקים״ שכתב למעלה, וכן לקמן (פסוק ט): ״כה אמר בנך יוסף שמני אלקים לאדון לכל מצרים״ ולא פרעה, אם כי פרעה מסר לו הממשלה, אבל ה׳ צוהו למסור, הרי כי לא בטח על השר, ועם כל זה נתוסף לו שנתים (בראשית רבה ט) הרי כי רק כונה מועטת כחוט השערה לא כיון המדה, ונענש על זה בשתי שנים בבית הסוהר, ומה שלא אמר לאביו – רק שמני אלקים לאדון לכל מצרים ולא אמר: לאב לפרעה וגו׳ דברנו על זה, ואין די באר, הרי כמה צריך האדם למסור כל עניניו לשמים וטוב לו. == מאמר קע״ה == ==== וירא את העגלות וגו׳ ותחי רוח יעקב אביהם (בראשית מה:כז) ==== ביעקב אבינו ע״ה נאמר: ותחי רוח יעקב אביהם (בראשית מה:כז) ות״א: ושרת רוח קודשא וגו׳ הדמיון בדומה לזה, כמו המים המקיפים בית, כשימצא איזה נקב, תימף יבאו ויזרמו המים בבית, כן היה תמיד ביעקב, שהיה מוכן לרוח הקודש גם בימים שהתאבל על יוסף, ולא היה בו באבלות שאר בני־אדם, רק התאבל בחשבון והכנה הקודמת, ורק נשתנה הענין כפי החשבון משמחה לאבל כפי ההכנה, ומצב העצב מונע מנבואה, כי סגולת הנבואה אחז״ל בה (שבת ל) אין השכינה שורה מתוך עצבות וכו׳ וכשנשתנה הענין לפי ההכנה מאבל לשמחה, וסר מצב העיכוב והמניעה, אבל ההכנה לנבואה לא סרה ממנו, ונפתח הנקב ובאו המים הסובבים את הבית, וכן בזה הוסר מצב המניעה הסתימה לההכנה, היינו העצב המעכב להנבואה הסובבת בו, ובאו כמים השוטפים הכנת רוח הקודש והנבואה אשר היה ביעקב אע״ה, אשר לא סרה מאתו אף רגע, והבן. ומתוך הדברים נשכיל, כי כל ענין הנעשה בחשבון, לא יפול השתנות, רק כפי המקבל, וההשתנות מצד המקבל ונכון הוא. = ויחי = == מאמר קע״ו == ==== ויחי יעקב וגו׳ ויהי ימי יעקב וגו׳ שבע שנים וארבעים ומאת שנה (עיין בבעל הטורים) ==== הנה מצב בריאותי, תהלה, אני שמח בחלקי, כי חסדי ה׳ לא תמו, ואין אני מתאונן ח״ו על מצב בריאותי, ״כי מה יתאונן אדם חי״ (איכה ג:לט) ודרשו חז״ל (קידושין פ:) מה יתרעם אדם על מדותיו של הקב״ה – די שהוא חי, כלום גבר על חטאיו. ואין פי׳ כלשון בני אדם, ישמח באותו המעט שנתתי לו, כי גם זה למותר הוא, אבל פי׳ די, הוא כמו ״אילו לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פ״א בחודש, דים״, שפי׳ כי שכר עצום מוכן להם גם בעד זאת, וכן בזה כונתם ז״ל, החיים שנתתי לו מתנה מרובה הוא מאד, כמאמר החכם ״אין יוקר כיוקר הזמן״. ומה שאני כותב מאי־בריאותי ל״א, רק להסיר אשמה ממני, מה שאיני יכול לדקדק בכתב לפי ערך רו״כ, וגם להודיע כמה יקר אלי כתיבת המאמרים, עד שאכביד עלי בהכתיבה, כמאמר ״אז נדברו״... והדבור בקרוב הוא בפה, ומרחוק הוא בכתב ואני שולח מאמר לירושלים עיה״ק לחזק ידם, ואקוה לעזי״ת בכת״י, כי חזוק אמונה והמוסר בדור הזה, הוא ענין גדול, למעלה מאד מהשערת האדם, כאשר אכתוב גרגיר אחד מה שדברנו בשבת העבר פ׳ ויחי. '''בפסוק''' ראשון כתוב בבעל הטורים: ״וחי ל״ג שנה פחות מאביו משום דכתיב קללת חנם לו תבא על שקלל רחל ואמר עם אשר תמצא אלהיך לא יחיה חסרו לו מנין יחיה שהוא ל״ג משנותיו״. '''להשתומם''' מזה כמה גדול דקדוק דין של מעלה. הרי יעאע״ה לא ידע כי רחל לקחתם, ועכ״ז, יען כי לא נתעורר לחשוב, פן לקח מי מאנשיו, ותטמון בכר הגמל ותאמר דרך נשים לי, ע״כ נענש עונש גדול כזה, לפחות משנותיו שלש ושלשים שנה, היאומן כי יסופר כי על אונס כמעט להעלות על דעתו דבר רחוק כזה יענש כ״כ, ואוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה. ומעתה נוכל להבין גודל העונש של מי שאינו מעלה על דעתו דבר קרוב, ומכ״ש קרוב יותר ויותר, וכמה פעמים ביום. ומזה נוכל להבין גודל השכר של המעלה על דעתו דבר טוב, כמה גדול שכרו כי מרובה מדה טובה, ומכש״כ המעלה על דעתו דבר טוב שהוא רחוק מכמה בני אדם, והראיה ששום אחד לא התעורר בזה, הרי רחוק מדעתם הוא. '''וזהו''' שאמר ה׳ על דהמע״ה, מה שכתבתי לרו״כ במכתב השני ״הדבר דברתי וגו׳ (דהי״א יז), אני לא דברתי וע״כ לא עלתה על דעתם דבר רחוק, ואתה שהעלית מחשבתך לדבר רחוק כזה שכרך מרובה, וכן רו״כ אשרי חלקו בזכות, שזה כמה שנים אשר יש לו חלק גדול בבית תלמוד, זכה והעלה על דעתו דבר רחוק מדעת בני אדם אחרים, והלא מדה טובה מרובה אם יעקב אבינו נענש כ״כ בשביל שלא עלה על דעתו פעם אחת דבר רחוק, המעלה על דעתו דבר טוב ורחוק, הלא שכרו עצום מאד כמו שיש לנו בירור כמה מרובה מדה טובה. זכות גדול מאד לרו״כ שזכה להתעורר בזה מלבד שעצם הדבר מצוה רבה היא, שהרי ילמדו בביתו, וכל התועליות שיצאו משם הכל על ידו הוא. ״וכל המזכה הרבים״ כו׳. זולת זה קדוש השם גדול יהיה לקטן כגדול שישמעו זאת, שנתעורר נדיב נכבד גדול אחד, לדבר גדול כזאת – ״וקנאת סופרים תרבה חכמה״ ושכרו מרובה מאד. '''אשלח''' בל״נ העתקה מספר אדמו״ר ז״ל הגאון המאיר ממש עיני הגולה, תשתפך נפשי בדברי בו, גדולתו ורום ערכו בתורה וביראה בלתי משוער. ויראה משם כמה גדול דבר זה, וזכות אדמו״ר ז״ל יעמוד לו לפרוץ ימין ושמאל ולעשות כהנה וכהנה לש״ע. '''ומי''' יוכל לשער גודל הערך של המעורר עצמו לדבר טוב. כי הנה יעאע״ה הוציא קללה מפיו כמעט באונס גמור, ויען כי נתגלגל מזה שלא במתכון עונש לרחל, נענש כ״כ, וא״כ כיון שמדה טובה מרובה, מי שנתגלגל על ידו אפילו שלא במתכון – חיים לאחרים, הרי שכרו מרובה מאד, לפי ערך העונש שנחסר לו ל״ג שנים חיים, לעומת זה מרובה מדה טובה, יגדל שכרו לפי ערך של העונש הזה – בלי ערך כמו שכתבנו למעלה שיש לנו בירור כי מרובה מדה טובה בלי ערך ואכמ״ל. '''מעתה''' נוכל להבין, כמה מרובה מדה טובה בדבר שהוא מביא חיים לעולם, לא ליחיד אבל לרבים, ובמתכון. להשתומם מזה למבין דבר. וכל זה, אם עושה דבר במתכון גם אם אחרים יעוררוהו על זה, ומעתה מי יוכל לשער מרובה מדה טובה, בדבר שאדם מתעורר מעצמו, כמו שהבאנו ראיה מדהמע״ה, כמה היה חביב בעיניו ית׳ על שהתעורר מעצמו בבנין בית הבחירה, כמבואר למעלה. קצרה דעת האדם להעלות על דעתו זאת. אין העולם יכולים לקבל שכר על מצוות. אשרי חלקו שזכה להתעוררות הזאת. '''והנה''' הובא בספרים בשם הזוהר, ״כי איתערותא דלעילא תלוי באיתערותא דלתתא״. ואילו לא התעורר יעקב אבינו ע״ה לשוב למקום שהתפללו בו אבותיו לא היה זוכה לכל הברכות שנתברך בבית א׳ בשער השמים. '''בזכות''' ב׳ המכתבים הראשונים והמכתב הזה שהתעוררנו מהתעוררות שלוה, זכינו לקרא שם שני המכתבים הראשונים והמכתב הזה אשר הכל מאמר אחד הוא, – יקרא שמו ״איתערותא דלתתא״ ויביא חיים לעולם, מציון תצא תורה אכי״ר. == מאמר קע״ז == ==== ויברך את יוסף וגו׳ האלקים הרועה אותי מעודי עד היום הזה (בראשית מח:טו) ==== שפע ברכה והצלחה רבה לעד ולעולמי עולמים לבני יקירי מחמד לבבי אשר תמיד אני נושא בעול אתך לאושרך ולהצלחתך בזה ובבא. אכתוב לך מאמר שלם אשר זכינו בפ׳ השירה. תהלה – ״ברכת ה׳ היא תעשיר״ – מצאנו ראינו הדרכה לאדם, איך לחנך עצמו ובניו היפך מדרכי העולם. '''הנה''' כאשר זכו ישראל לראות עין בעין כי לה׳ הארץ ומלואה והוא כל יכול, גבור ועשיר, ומיטיב למי שזוכים להטבה בלי תכלית, ומה היה חסר מתיקת נקמת פרעה ומצרים ויציאתם ביד רמה. ולא נפל דבר מדברי מרע״ה – אל מלך אדיר כפרעה מלך מצרים. מלך קשה ועם קשה ולב קשה אבירי לב, ובהכרח הוכרחו לקום בחצות הלילה, להתחנן מהם, שיצאו מארצם כחפצם, ולא עוד אלא שבקשו מהם ברכה לעצמם – ״וברכתם גם אותי״ (שמות יב:לב), ולא די זאת, עד שהביא הקב״ה רוח שטות בפרעה וכל עמו לרדוף אחריהם לנקום מהם נקמה גדולה חמש פעמים יותר ממכות מצרים ולשלול מהם שלל רב בביזת הים, עד שביזת מצרים נגד זה לא נקרא רק נקודת כסף, היש קץ חביבות יותר מזה, ויקראם מלכו של עולם הכל יכול ״בני בכורי ישראל״ (שמות ד:כב). לפי כל הנ״ל, מה היה נראה, איך יהיה הנהגתו אתם אח״כ, ובפרט ״בלכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה״ (ירמיה ב:ב). '''והנה''' מצאנו ראינו תיכף אחר שירת הים, עם כל החבה יתירה שנודעת להם שהם בנים לו ית׳, פסוק כב: ״ויסע משה את ישראל מים סוף״ – פרש״י ז״ל ״הסיען בעל כרחן״ פי, לפי שהיו טרודים בביזת הים המרובה מאד, כמבואר בבכורות. וראה, אמון פדגוג כמרע״ה שקיים תומ״י כמו שאמרו: סעודתך שהנאתך ממנה – משוך ידך הימנה״, (גיטין ע.) פי׳ שהאדם צריך להרגיל עצמו גם בדבר המותר, שיהיה במדה ומשקל, והנה ביזת הים היה מצוה, כאז״ל ״שלא יאמר אותו צדיק וכו׳ ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם״ (ברכות ט.), ועכ״ז כשראה מרע״ה שהיו מרבין יותר מדאי, הסיען בעל כרחן, להראות להם דרך בכל עניני עוה״ז כנ״ל. והנה היינו סבורים, שמא משה מדעתו עשה זאת, לחנכם במדת כבישת הרצון, סיפר לנו הכתוב כי תומ״י ״ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים כי מרים הם״ (שמות טו:כג) – להורות להם בחוש, מה יועיל לכם עתה הכסף, והזהב, והאבנים טובות שרכשו בביזת הים, והם קרובים למות בצמא, לולא משה צעק אל ה׳ ויורהו עץ בעלמא – לא כסף לא זהב לא אבנים טובות – המחיה אתכם, אבל עץ בעלמא ברצון ה׳ יחיה אתכם, ואין לכם לשום זהב כסלכם, אבל ברכת ה׳ היא תעשיר, והברכה היא ג״כ ביסודות הפחותים, כמו מים שאין להם מחיר, ועצים המצוים בכל מקום. להשתומם, איך שהיה זאת תומ״י אחרי ביזת הים, שהוצרך משה להסיען בעל כרחן, ואח״כ, לא די זאת אלא הורם בחוש להמית את כל הקהל הזה ברעב, לכו אכלו כסף וזהב ואבנים טובות שבזזתם. '''והנה''' המן שירד להם מן השמים, – לחם אבירים, כתב הרמב״ן ז״ל מדברי חז״ל: ״ומפני זה היה מוצאים טעם במן מכל מה שירצו כי הנפש במחשבתה תדבק בעליונים, ותמצא מנוח חיים כו׳ יעוי״ש, הרי זה, כי היה זה להורות להם ולדורותם דרך, כי עיקר העונג לאדם לגופו ונפשו גם יחד, בהתדבקו מחשבתו תמיד בעליונים ולא בתחתונים. כמוהם יהיו עושיהם. ברוך שהאיר עינינו בזה. '''ואגב''' אכתוב לך מה שדברנו בזה עוד, כי הנה מעולם לא שמעתי מאדם אף בינוני, ומכש״כ עשירי עם, שיאמר ברוך השם שהיה לי מה לאכול בזו השנה, אבל לפעמים אומר אדם כשר: ת״ל שהיה לי שנה טובה, שהספקתי כבר לעצמי לי לחסוך בשבילי די פרנסתי לנו זו ממון. והנה יעקב אע״ה בן בנו של גביר ארץ אמר: ״האלקים הרועה אותי״ (בראשית מח:טו) ומתרגם אונקלוס ״ה׳ דזן יתי״, נשתוממתי ששמעתי מיעקב מה שלא אשמע משום אדם, ועמדתי כמשתומם, עד שהגעתי לברכת המזון, נשתוממתי על עצמי, איך לא ידעתי מה אני מברך, הלא כל ברכת המזון שתיקן מרע״ה הכל על מתנת חנם של מזונות, ובזו הפרשה חשבתי, מתפעלים ממן היורד מן השמים ולמה אינם מתפעלים ממן העולה מן הארץ בכל שנה, טפשים אנחנו טפשים, אילו נדבקה מחשבת הנפש בהמן הזה, היינו מרגישים כמה טעמים כדמיון המן בהמדבר. וזה מתאים למאמר ״נועם קדושה״. סוף דבר, מה נאמר ומה נדבר, ״חכו ממתקים וכולו מחמדים״, לא מעבר לים, רק ״זה דודי וזה רעי״. '''תחיה''' בני יקירי חיי נחת ושמחה בזה דודי וזה רעי, וכל עושר ואושר נפלא בידך תמיד. == מאמר קע״ח == ==== האלקים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק (בראשית מח:טו) ==== ביאור הכתוב: האלקים אשר התהלכו אבותי לפניו, פי׳ כאילו כל אחד מהם עמד לפניו מלך מלכי המלכים הקב״ה כל ימי חייו, ונתגדל בבית המלך, כמבואר בשו״ע או״ח סימן א׳, בזה״ל: שויתי ה׳ לנגדי תמיד, הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני ה׳, כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו, והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדבורו במושב המלך, כש״כ כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב״ה אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו וכו׳ מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי״ת ובושתו ממנו תמיד וכו׳ גם בהצנע לכת ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב, ומיד שיעור משנתו יקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך (טור) (כונתו כי כל זה בכונת הכ׳ אשר התהלכו אבותי לפניו). == מאמר קע״ט == ==== ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז פחז כמים אל תותר (בראשית מט:ג-ד) ==== הערה מראובן, בשביל כל דהוא, שהרי נאמר: ויהיו בני יעקב שנים עשר (בראשית לה:כב) (כונתו שגם אחרי: וילך ראובן וישכב את בלהה וגו׳ נאמר ויהיו בני יעקב שנים עשר, משמע כי היה רק כל־דהו) ועם כ״ז בשביל פחז כמים פי׳ בהילות אבד כהונה ומלכות שני כתרים, למה? כי כהן פסול במחשבה, וגם מעשה עבודת המקדש מהודר מאד, וכן גם מלוכה – העיקר להתנהג בכל בסדרים נכונים, והמבוהל אינו מסוגל לסדר, ולכן (בראשית מט:ד) ״פחז כמים״ פי׳ בהילות, ע״כ ״אל תותר״ מדה (כנגד מדה) ודו״ק היטב כי מסודר גדול הוא מאד, וגם דברנו הערה ״ומשפטיך תהום רבה״ (תהלים לו:ז) כי בית חשמונאי מסרו נפשם על קדושת ה׳ באופן נשגב מאד, עם כ״ז כ׳ הרמב״ן ז״ל – כי יען לא שמרו פקודת הזקן ״לא יסור שבט מיהודה״ פי׳ מלוכה שייך לו, והם כהנים, ונטלו מלוכה יותר מדי, ולכן נענשו שיכרת זרעם, ולכן יש להזהר מאד. == מאמר ק״פ == === בענין הנ״ל === אמר החכם ״אין פיזור כפיזור הנפש ואיז מנוחה כמנוחת הנפש״, אמנם כן כמעט אין אדם שימלט ממחלת הבהילות אם רב ואם מעט, ואין חסרון בהילות – אשר ניכר לעין, כי האדם יכול הוא – איש מתון, נראה הולך עקב בצד גודל והוא הבהול האמיתי, כי הבהילות הוא ברעיון, והוא פיזור הנפש, ופיזור הנפש יבא מהתאות ומדות הרעות, כי הן הגורמות שידלג על הקוצים ומקפץ על הברקנים, קוצר התאוות והמדות פעם על זה ופעם על זה, והנה איש כזה משולל מכל חכמה ומדע, כי ראשית תנאי חקירות ודרישות החכמה הוא מנוחת הנפש כמובן בנקל, ואחרי כי מנוחת הנפש הוא התחלת החכמה, נקל להבין, כי המבוהל בפיזור הנפש – הוא שני הפכים עם החכמה, ע״כ יוכל כבר להפרד מעם החכמה, והנה חקירת החכמה צריכה להיות במנוחה רבה לחקות אחריה ולהתבונן על צעדיה. == מאמר קפ״א == === בענין הנ״ל === דבר חדש למדנו מפרשה מפורשת בתורה, דרך במדות ובחינוך להפליא, הנה כלל בידינו להעביר על מדותיו, ואז״ל (יומא כג.) כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו וכו׳, ועכ״ז יש ענינים שלא ניתנו למחול אף לאב רחמן נגד בניו הנכבדים גדולים אשר ראוים למחילה, וטבע האב בלא״ה שלא לדקדק עם בניו, וכ״ש לחשובים מופלגים, עכ״ז כך היא המדה לכבוש רחמים ולא למחול אף אם עשה תשובה וכ״ש חלילה בלא תשובה. הנה ידוע גודל ערך מעלת השבטים עד שנקראו שבטי י׳ וזכרונם כתוב על אבני ה׳ לזכרון לבני ישראל, והנה ראובן חטא במעשה בלהה ואחז״ל שבת נ״ה כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, כי הכתוב מעיד תיכף (בראשית לה:כב) ״ויהיו בני יעקב שנים עשר״ בלי הפרש, עכ״ז לא מחל לו אביו הנביא על זה ואמר (שם מט:ג) ״ראובן בכורי אתה״ וגו׳ וראוי ״ליתר שאת״ היינו כהונה ״ויתר עז״ היינו מלכות, וגילה לו פסק שלו שבשביל פחיזות בדבר קל שעשה כדרשת חז״ל, עכ״ז קנסו כ״כ ולקח ממנו כתר כהונה וכתר מלוכה, אף כי בודאי עשה תשובה, כי רגיל הוא בתשובה, כידוע במדרש עליו, ועכ״ז לא מחל לו, ולא עוד אלא שהקניטו ברבים ואמר לו, ראה מה שאני נוטל ממך בשביל דבר קל של פחיזות פעם אחת. וזה מבהיל! ולא עוד אלא שכתב בד״ה א־ה ״ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף״, וכ״כ ענשו בשביל דבר קל ושבאמת אמרו עליו שלא חטא, ולא די שלא מחל לו לגמרי אחרי התשובה, אלא אף גם נקנס בג׳ פסקים כאלה. מבהיל מאד! '''וכן''' לשמעון ולוי אף כי חסידים גדולים היו, ובפירוש נאמר (דברים לג:ח) ״וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך״, וכן נאמר (בראשית לה:ה) ״ויהי חתת א׳ וגו׳ ולא רדפו אחרי בני יעקב״. והנה ה״ל לומר ולא רדפו אחריהם, מאי אחרי בני יעקב? לדעתי, לומר, כי לבד זכות אביהם הנביא, אף גם זכות עצמם גרם להם שלא רדפו אחרי בני יעקב, מדוקדק, ועכ״ז ארר אפם והפיצם בישראל ולא מחל לחסידים האלה שלחמו קנאת ה׳ צב׳ בלי ספק, כנאמר (שם לד:לא) ״הכזונה יעשה את אחותנו״, ורק כעס עליהם על מה שהרגו העיר כולה אחרי המולם, פן היו נכנסים תחת כנפי השכינה, כ״כ הרמב״ן ז״ל טעם כעסו עליהם, שלא יאמרו העולם בעצת אביהם הנביא היתה זאת, ראה זה חדש שלא מחל להם. וקנס אותם ג״כ הרי כי לא הכל נתן למחול, ורק לכבוש רחמיו. '''והנה''' יעאע״ה למד זאת מדרכיו ית׳. ״אבינו״ – והנה רחמי האב מרובין על הבן. והוא ית, בלי תכלית וכן מדותיו בלי תכלית, ועכ״ז – ״מלכנו״, ומדקדק כמלך אדיר ונורא, מדקדק כחוט השערה, הרי שזה הדקדוק הוא ג״כ רחמי האב בלי תכלית. '''וכמו''' שאמרנו על תוכחה של משנה תורה, רבה וגדולה, ופירש״י זו התוכחה משה מעצמו אמרן. וקשה, אב רחמן לכל ישראל יקללם כ״כ, אתמהה, אלא ודאי שמרוב אהבתו לישראל החליף העונש המר הנורא של עוה״ב על התוכחה. וזהו ג״כ כונת ״אבינו״ ואעפ״כ ״מלכנו״ לדקדק ככבוד מלך, והכל לטובתנו הנפלאה, כדי לקבל עלינו עול מלכות שמים בשלמות, וזה תכלית ההצלחה, והעונג והעדון הנפלא, נעלמה מעיני כל חי. ונזכה כולנו יחד לקבל עלינו עול מלכות שמים. ונראה נפלאות גם בעוה״ז, כי יגלה לנו הארת פניו ית׳, ואין לנו רק הארת פנים, ״האר פניך ונושעה״, אמן, כן יהי רצון. '''התבוננו''' נא אחי אהובי, הנה אב רחמן על כל ישראל, ומכ״ש על בניו חסידי עליון שבטי י׳, עכ״ז הענישם כ״כ על דברים קלים שאירע להם פ״א בחייהם בפחיזות לקנאת אמו, אמנו הצדקת ״כרחל וכלאה שבנו בית ישראל״, ולטובה נתכון רק יעאע״ה אמר שהיה בפחיזות ובהילות ולא כיון האמת; וכן שמעון ולוי לש״ש נתכונו, רק לא העלו על דעתם סברת יעקב אע״ה, עכ״ז הענישם כ״כ מחמת רחמי האב מרובים שלא ישאר להם על עוה״ב. וא״כ מי שעושה בבהילות דבר שלא בחשבון מחמת הנאת עצמו, ומכ״ש חטא גמור, ומכ״ש חטאים הרבה, ואין לו אב שיענישו וגם הוא אינו מעניש לעצמו, אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, אם ישאר ח״ו לעוה״ב, מי ישאנה, כענין שנאמר ״ורוח נכאה״, פי׳ בלא תשובה ״מי ישאנה״ לעוה״ב, ע״כ נקדים לנו מזור התשובה וטוב לנו. == מאמר קפ״ב == ==== לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו וגו׳ (בראשית מט:י) ==== התחזקו אחי, התחזקו במלאכת מחשבת, מבלי להתרפות בהתבוננות היראה תמיד, כי רב ועצום הדקדוק עם האדם, בדיני שמים. הביטו וראו כי מעשה הטוב היותר גדול, ועכ״ז כשיש בה איזה דבר לא טוב, אין מותרים מן השמים, בבית דינו של מלכו של עולם – ב״ה. '''הנה''' ידוע, כי כל התורה נדחית מפני פיקוח נפש, ועכ״ז, בקידוש השם, הרי יהרג ואל יעבור, וא״כ כמה גדול מצות קידוש השם. '''והנה''' בית חשמונאי קדשו ה׳, בפרסום גדול מאד לדורות, וקבעו מצות חנוכה לזכר עולם, על הנסים והנפלאות שנעשו על ידם. הרי זכותם גדול מאד לעד, עד דאמרינן סוף הכונס בנר חנוכה ד״לעולם למעלה מעשרה״ – ומ״מ פטור אם הזיק, משום ״דלא אטרחוהו רבנן להניח למעלה מעשרה, כיון דבמצוה קא עסיק״. הרי כמה גדול מצות פרסומי ניסא, דדחי דיני מזיק, דחייב לשלם מה״ת ופטרוהו רבנן משום פרסומי ניסא. הרי כמה גדול מצות פרסום נס, ועכ״ז, מצינו בש״ס ב״ב ג׳: דנאבד בית חשמונאי לגמרי מן העולם, דאיתא שם: ״כל דאמר מבית חשמונאי אתינא – עבדא הוא, דלא אשתייר מני׳ כלל״, יעו״ש. '''ומצאתי''' ברמב״ן פ׳ ויחי, טעם הדבר, משום שלקח המלוכה, וברכת יעקב אבינו ע״ה היה: ״לא יסור שבט מיהודה״ כי המלוכה שייך לו, אף שלא היה רק ברכת יעקב אבינו ע״ה, וגם דילמא, דוקא כשימליכו מעצמם מלך, ימליכו משבט יהודה, לא כשכבש במלחמה, ומ״מ, לא עמדה לו כל זכותו של פרסום הנס, ונאבדה כל משפחתו, משום ״שלא שמר דברי הזקן״. מי שאינו שומע לגזרת התורה, וגם בלא פרסום נס, על אחת כמה וכמה, כי ענשו גדול מאד, ואין לנו רק לשום נפשנו בכפנו, רק לשמור ולעשות ולקיים כל דברי התורה. ומזה נקל להבין, כמה גדול שכר המקיים התורה, כי בית חשמונאי, בשביל דקדוק קל, נאבדו, וכמה דקדוקים בערך כזה, בהקדוש ה׳ אשר עשו – יש, וכמה שכרם מרובה ע״ז, וכ״כ בכל המצות שאדם עושה בעמל ויגיעה, כמה דקדוקים טובים בערך כזה יש, והרי שכרו הרבה מאד, כי מדה טובה מרובה. '''ומעתה''' כיון דגם להרא״ש, גם להרמב״ם פטרוהו רבנן למעלה מעשרה כיון דבמצוה קא עסיק לפרסומי ניסא, יש להבין ולהוכיח, עד כמה גדול ורם ענין עסק המוסר בלי תכלית. דחזינן דמשום פרסומי ניסא, פטרוהו רבנן מזיק דאורייתא החמור מאד, ומדוקדק בתכלית הדקדוק, כידוע חומר הדינים, בין אדם לחבירו, ובכל זאת הקלו בה החכמים, משום פרסומי ניסא, ומדוע? הלא הוא, משום דמהניסים יתגלה ויתלבן, שהבורא ית״ש הוא המשגיח, הוא המנהיג, הוא הצופה, הוא המביט על כל העולם כולו, ורק ברצונו יתנהגו כל הענינים כולם, ובמה שאין רצונו, הוא אפס, תוהו, ושאין הנהגה זולת הנהגתו ית״ש. ר״ל, כיון דהנס הוא נגד הטבע וכח המנגד לו, הלא הוא זה הוכחה חושית, שיד סיבה הראשונה נגעה בהנהגת העולם להנהיגה על פי הטבע אשר יחדה הסיבה הראשונה, ולשנותה ברצון הכל יכול, בכח המנגד להטבע, וזה באמת תכלית היראה ותכלית האדם, להבין היסוד הראש והראשון הזה יותר ויותר, והנה ענין עסק המוסר הוא להוכיח באותות ומופתים שכליים עפ״י התורה ״שהטבע הוא ג״כ נס״, ושניהם ענין אחד, כיון דמיד אחת נתנו, ועין אחת צופה ומביטה עליהם, והנס יוכיח על הטבע כאשר ביארנו וא״כ לימוד המוסר והעסק בו בעיון להביא להאמת, הוא פשוטו כמשמעו ״פרסומי ניסא״, והבן כי עמוק הוא וישר מאד. יעלה תחנוניתם למעלה לשלוח לי רפואה שלמה מן השמים לקרבני לעבודתו ית׳ בתורה ומוסר ומדות אכי״ר. '''אלה''' דברי אוהבכם מזרז לכם בחיזוק העמל במעשה ומחשבה לאהבת הדבק טוב, מוקירכם... == מאמר קפ״ג == ==== יששכר חמור גרם וגו׳ וירא מנוחה כי טוב וגו׳ ויט שכמו לסבול וגו׳ (בראשית מט:יד-טו) ==== לבני יקירי מחמד לבבי נ״ז נ״י כאור שבעתים. '''יקרתך''' הגיעני, נהניתי כי נתפעלת מהמאמר – כאשר יש להתפעל מהם, כי הם נובעים מדברי א׳ חיים, והם בלי תכלית, ואשר ע״כ יהיה עוד שכרך בזה – כי ברצוני בעה״י לכתוב לך עוד מאמר נשגב, נקרא מאמר ״משפט וצדקה״ נפלאות ידובר בו להכין האדם את עצמו על סבל, כענין שנא׳ ביששכר ״ויט שכמו לסבול״ פי׳ עול מלכות שמים, וכענין שנא׳ בתהלות דוד המע״ה ״פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה״, פי׳ כי הרבה שערי חכמה צריך האדם ליכנס להבין גדולת ה׳, ועכ״ז הלא טוב ה׳ לכל, ואז הלא יוכלו רק מעט להתבונן להודות לה׳, ובאה התשובה – אני איעצך באיזה שער תכנס תחילה, וממנו תבא לכל השערים בנקל, וזהו שאמר אח״כ: זה השער לה׳ צדיקים יבואו בו (תהלים קיח:יט-כא) אודך כי עניתני – הוא הסבל – ותהי לי – זה העינוי והסבל – לישועה – לישועת נצח בזה ובבא, כי עי״ז השער נכנסתי לכל שערי החכמה. ונבאר מעט: שלמה המע״ה בספרו קהלת שקהל שם כל החכמות כפירש״י, פתח ראשית דבריו: הבל הבלים וגו׳, והקשינו על זה, הלא הוא דרגא של תכלית הפרישות, ואיך הציע זאת בראשונה למתחילים? אבל הענין הוא כך: כי כבר דברנו כמה פעמים כי איזהו חכם הרואה את הנולד (תמיד לב) פי׳ כי תכלית החכמה לעמוד על תכלית הענין לאמתו. והנה אמרו כבר כל מחקרי הנפש, כי בנין הגוף – חורבן הנפש, ובנין הנפש – חורבן הגוף, ואין כונתם כפשטו השטחי – כי בנין הנפש חורבן הגוף, כי באמת בנין הנפש הוא בנין הגוף ג״כ על צד היותר נעלה, וכענין שאחז״ל (נדרים מט:) בענין: פניך דומים למגדלי חזירים ומלוי בריבית, א״ל תרוייהו אסירין לן אבל חכמת אדם תאיר פניו, הרי כי בנין הנפש – בנין הגוף בשלמות, וכבר ביארנו בעליל, כי עונג החכמה, אין דומה לה בגוף כלל וכלל, אבל כשירגיש לו עונג החכמה, יתבטלו אצלו לאט לאט תאות וחמדות הגוף, ואז יוסרו ממנו מחשיכי ומפריעי עונג החכמה, וכשיוסרו המפריעים של עונג החכמה – אז ירגיש בעושר העצום של עונג החכמה, ואז ירגיש בעצמו עושר עצום מאד מכל עבר ופינה, כי דאגת הגוף תתבטל לו, כי לא ישתוקק למותרות, רק הכרחיות, וההכרחיות מובטח האדם בהם, כמש״כ הרמב״ם ז״ל. ונמצא כי הוא עשיר עצום מצד הגוף ג״כ, וק״ו בן בנו של ק״ו כי לצד החכמה הוא עשיר בלי תכלית, כי החכמה היא עונג מעין הנובע יומם ולילה, ואין על האדמה משלה, ואז חכמת אדם תאיר פניו גם כן, כי בנין הנפש הוא בנין הגוף בשלמות, ומה שאמרו כי בנין הנפש הוא חורבן הגוף, פירושו הוא, כמו הרוצה לשנות כלי מכוער לכלי יפה בתכלית היופי, אי־אפשר לשנות רק ע״י שישבור כלי־הכסף לגמרי ויחתכנה, ואז היא כחומר ביד היוצר לשנותה לתכלית היופי, ואין זה שבירה באמת רק ע״מ לבנותה, ככה חורבן הגוף – עד ישנה אותו להתאים הנהגת הגוף עם הנהגת השכל, ואז יהיה בנין הגוף והנפש, על צד העונג היותר נעלה. '''ואילו''' ידעו בעלי תאוות – זח העונג, היו בורחים מכל העונג המדומה להם, להשים נפשם בכפם להשיג העונג הזה בהקיץ ולא בחלום. ולכן שלמה המע״ה שהיה חכם גדול, ובפרט ברוה״ק, ראה סוף מעשה במחשבה תחילה ואמר אם תרצה לעמוד על מתיקות העונג בהקיץ ולא בחלום, אי אפשר רק שיכין עצמו לשבור הכלי הישן לגמרי לאט לאט, להתבונן בהבל העולם, ויסכים לסבול שברון הכלי לפי שעה, ואז יבנה גוף ונפש גם יחד בתענוג נפלא, שאין על עפר משלה. וביאר אח״כ הבל העולם באריכות ומזה סיים סוף דבר של הכרת ההבל העולמי ״הכל נשמע״ פי, אז יכיר היטב כי כל הבריאה תכליתה ״את ה׳ ירא ומצוותיו שמור כי זה כל האדם״ – שלמות כל האדם, הגוף והנפש גם יחד, ואז ירגיש עוה״ב גם בזה העולם, ויבין מה יהיה בעוה״ב, והיא היא כונת דוד המע״ה: פתחו לי שערי צדק, כנ״ל, והשיב: זה השער לה׳ צדיקים יבאו בו, אודך כי עניתני, פי׳ הסבל לאט לאט, להבין היטב הבל העולם, לשבור הגוף ע״מ לבנות הנפש, בסוד חשכת הגוף הנגוף, לבלבל בו עונג הנפלא של חכמת הנפש, ולהתאים אוחו בהנהגת השכל, ואז יתענג הגוף ג״כ, כי מעונג החכמה ירגיש הגוף ג״כ עונג נפלא, ואז יבין, אם בעולם החושך, ירגיש כ״כ עונג, מה יהיה עוד בעולם שכולו בהיר ומזומן לעונג נפלא בכל ההכנות, ואז יודה לה׳ על חלקו הטוב שנברא בצלם אלקים מזומן לעונג נצחי בכמות ואיכות, אשרינו מה טוב חלקנו. '''ראה''' בני יקירי, כמה יאיר עתה לפנינו אחר הביאור הרחב לפנינו (ובאמת זהו בקצרה מאד מאד) מאז״ל ״איזהו חכם הרואה את הנולד״ (תמיד לב) ונתקשיתי תמיד הלא זה דבר שגם קטני בעלי הבנה יכולים לראות שכר הנפלא של העוה״ב, אבל עתה אני מבין, – שאי אפשר באמת לראות אל נכון, רק אחר הרגשת עוצם נעימות החכמה, – בהתאמת הנהגת הגוף והנפש גם יחד, עד כי חכמת אדם תאיר פניו, אוז דוקא נקל מעט לצייר נעימות עוה״ב שעליהם נתכוין התנא – איזהו חכם הרואה את הנולד. וזהו קדוש ה׳ לדרז״ל. '''אנסה''' להתחיל לגמור המאמר, אמר הכתוב (תהלים צט:ד): ״ועוז מלך משפט אהב אתה כוננת מישרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית רוממו וגו׳ קדוש הוא. משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו״ וגו׳ והענין הוא כך: פי׳ ״ועוז מלך״ עוזה של מלוכה – ״משפט״, כי מלך במשפט יעמיד ארץ, ומבאר אח״כ כי משתנה משפט הקב״ה ממדת בו״ד, כי המשפט של הקב״ה הוא צדקה באמת, וזהו ״אתה כוננת מישרים״, הכל ישרות, באופן שגם המשפט וצדקה, שלכאורה לבו״ד – הם הפכים, אבל אליו ית׳ הם מישרים, כי המשפט – צדקה גדולה היא, ולכן ״רוממו ה׳ אלקינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא״. כבד ידעת ממאמר נועם קדושה, כי פי׳ קדושה, הוא התענוג הנפלא העליון שאין למעלה הימנו, והראינו זאת בעליל, ולכן אמר רוממו וגו׳ והשתחוו להדום רגליו, פי׳ רק מסוף פעולותיו בארץ, אז נבין כמה: קדוש הוא – למעלה במה שנעלם מאתנו. ומבאר – מהדום רגליו, פי׳ ממה שאנו רואים – משח ואחרון בכהניו ושמואל בקוראי שמו, גדולתם למעלה ראש, הלא ידוע בכל ביתי נאמן הוא (משה) תומיך ואוריך לאיש חסידך (אהרן). שמואל שקול כנגד משה ואהרן. ומבאר גדולתם: קוראים וגו׳ בעמוד ענן ידבר אליהם שמרו עדותיו וגו׳ ועם כ״ז: ה׳ אלקינו אתה עניתם – בעינוים. כי נכתב עליהם שלש פעמים בתורה. לא האמנתם וגו׳ מריתם וגו׳ על אשר מעלתם בי וגו׳, וכבר ידעת ענין הפסק הגדול במה שנכתב בתורה. '''היאומן''' כי יסופר – איש אשר התורה שלו, תורה צוה לנו משה. איש אשר הוריד התורה לארץ, בא משה והורידה לארץ, איש אשר מסר גופו ונפשו על התורה, איש אשר נשא כלל ישראל כאשר ישא האומן את היונק. איש אשר אמר – מחני נא מספרך. בשביל טובת ישראל. והמבין יבין מה זאת. וישתומם ויתפעל, ועם כ״ז בשביל חטא כל־דהו, כמו שביארו כל הראשונים – כי החטא היה קל מאד מאד, ועם כ״ז התפלל כמה תפלות כמנין ואתחנן ולא הועיל כלל. הא למה זה דומה. לאחד שהשיא את בנו, והוא לא הורשה לבא לחתונת בנו. ולא עוד – נא׳ ונוקם, כביכול כמו נקמה לקח ממנו הוא ית׳, בכל שעה ושעה משתמש עמו בעבודת ישראל, וטובתם לא יראה, ולא עוד אלא שלבסוף התורה קודם מיתתו. נאמר כמו כביכול, נקמה. ״הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבור״ למה נכתב זאת, הלא יראה כי לא יעבור, ולמה נאמר: ושמה לא תעבור, והנה הקב״ה הזהיר שלא לצער בע״ח וכש״כ לאדם, ומכש״כ לצדיק. ומכש״כ לאיש האלקים, וה״ז כמו נקמה, כביכול. ושמה לא תעבור, וקשה למה כל זאת? והנראה לבאר בטוב טעם כמו חי. '''אז״ל''' (ב״ק נ): כל האומר הקב״ה ותרן הוא יותרו חייו, זכר נא, בני נ״י, בימי בחורותיך הקשית לי מפני מה אינו מוותר? ויפה הקשית, כי גם לי הוקשה ואת זה כמה. והשבתי לך תירוץ נפלא מספיק לישבו, אך עתה, תהלה, יש לי תירוץ יותר מספיק. וע׳ פנים לתורה. '''הנה''' תמיד אנו אומרים האב מנחיל את בנו מה שהוא אוהב, הוא אוהב כסף ועונג גופני, מנחיל לבנו כסף ועונג, כענין שאמר כנען לבניו – אהבו את הגזל אהבו את הזימה, החכם המתענג בחכמה מנחיל לבניו חכמה ועונג המעלות, כמו שמצינו בפילוסוף אחד שהיה עשיר עצום, וצוח קודם מותו לתת העושר לבניו הבלתי חכמים ולחכמים לא יתנו, ונתן טעם לדבריו, כי החכמים יש להם עושר עצום במה להתענג. והיא בשל חכמתם, אבל העני הזה במה יתענג, ישחק בכלים הנשברים. כסף וזהב, הדומה לו לעונג חיי שעה. '''והנה''' כבר כתבנו בחלק הראשון מזה המאמר כי אי־אפשר שיהיה לאדם ציורים בעונג העצום של נצח, רק מי שהוציא לפועל כח החכמה בשלמות. ואז יצייר לפי ערך האדם עצמו של עונג נצחי, ומי לא יבין כי גם האדם היותר גדול אי אפשר לו לצייר כפי אשר הוא לאמיתו בו. עד שנאמר (ישעיה סד:ג) עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו. '''והנה''' ידוע כי בריאת האדם בעוה״ז. הוא רק שלא יהיה נהמא דכיסופא. והנה ויתור הוא נחמא דכיסופא. ולכן אם נאמר שהקב״ה מוותר – למה גברא בעוה״ז השפל, הלא כבר התענג בעולם שכולו טוב, אלא ע״כ משום נהמא דכיסופא, הרי משום זה אי אפשר לותר לצדיק, כי הקב״ה יודע עונג נצחי מה הוא, ולמי שהוא אוהב, אי אפשר לותר לו, כי צער הפסד חלק מנצחי – אין ערוך ודמיון לצער היותר גדול בעוה״ז, ולכן הבלתי־ויתור, אינו אלא לטובתו, והמשפט – צדקה גדולה היא באין ערוך לה. '''וראיה''' מפורשת לזה בגמ׳ ר״ה יז: רב הונא רמי כתיב צדיק ה׳ בכל דרכיו, והדר כתיב וחסיד בכל מעשיו, ופירש״י צדיק – משפט אמת, וחסיד נכנס לפנים משורת הדין, ומשני: מתחילה צדיק ולבסוף כשרואה שאין העולם מתקיים בדין – וחסיד, וקשה אטו נשכר, הרי מזה כי הויתור עונש גדול הוא מאד מאד בעלמא דאתי הוא עולם הנצחי, והדבר מפליא מאד. '''משל''' ודמיון לזה, כבד הקדמנו מהפילוסוף, ולכן אמר על משה ואהרן: ונוקם על עלילותם, למה: כי אי אפשר הויתור לצדיק, ומזה נבין גודל עוצם נועם הקדושה של נצח, עד שאי אפשר לותר להם כמלא נימא, שלא לגזול להם כל כך, והנה הנועם הזה אינו יודע רק אלקים זולתך יעשה למחכה לו, וזהו שמסיים אח״כ ״רוממו ה׳ אלקנו והשתחוו להר קדשו״ פי׳ הר, מקום שאין עין האדם משגת, ופי׳ השתחוו – מליצה ג״כ על סבל הרב על דבר קל, ג״כ בשביל הר קדשו, פי׳ גובה נועם נעימות הנצח למעלה למעלה לצדיקים, ומעתה נבין, אם לעוברי רצונו כך: וחסיד בכל מעשיו, לעושי רצונו על אחת כו״כ – בנועם קדושה של נצח, ואם לעושי רצונו, למשה ואהרן ושמואל: ונוקם על עלילותם, בנקמה כביכול כנ״ל, לעוברי רצונו והוכרח להם החסד, – עאחכו״כ, ר״ל, הצער שלהם לעתיד לבא. '''ויפה''' אמר דוד המע״ה, ״זה השער – של כי עניתני – סבל, – צדיקים יבאו בו״, כי זה פתח של כל שערי עונג באמת בזה ובבא, כי משה ואהרן ושמואל התענגו מאד לקבל דין שמים לטובתם בנועם קדושה. וזהו משפט, והמשפט הוא צדקה גדולה. והתבונן בזה היטב, כי נפלא הוא מאד, ועוד יש לי בזה סוד, פי׳ שלא שמעתי, וראיתי זאת בכונתי במאחז״ל והוא פלאי, ואי״ה עוד חזון. '''אתמול''' דברנו על ענין שמשות הבית, שמכרנו בשמחת־תורה על כל השנה, ונהניתי מאד מזה, ורציתי לעשות להם נייח נפשם – כי שותפים קנו, ואמרתי להם אני אשא למעלה יותר – את קניתם הרבה יותר מאשר נתנו, והראינו ענין נפלא מן התורה מפורש יוצא באר היטב, מתאים עם הנ״ל, והוא פלאי, אכתוב לך בקצרה: הנה מצינו על הכתוב: וישאר אך נח וגו׳ (בראשית ז:כג) ופירש״י ז״ל שהיה מוציא דם וגונח מכאב לב, מחמת טרדות החיות והבהמות, והנה, לטיפול בבהמות בוחרים איש גס, וכאן לא נתן נח את העבודה הזאת, אף לא לאחד מבניו, ואף לא להדיוט מבניו כמו חם, (אע״ג שגם חם בלי ספק אדם גדול היה מאד, שהרי ניצל מהמבול, וכבר דברנו בזה, אבל לגבי שם הדיוט הוא). ולמה לא מסר נח מלאכה זאת לבנו ההדיוט מכולם, בהכרח לאמר שהכיר רצון בוראו שהוא ישמשם, וכמו שנאמר ״תקח לך״ (בראשית ז:ב) וכמו שידעת בקידושין לב: היה עומד ר״ג ומשמשם וכו׳ הלא הקב״ה מענן עננים ומצמיח אילנות וכו׳ ולכן עמד נח בעצמו לשמשם, ואם לבהמות וחיות כך, לאנשים יהודים במקום מקדש מעט עאחכו״כ. '''והנה''' נח שמש אותם שנה שלמה עד שהיה גונח מכאב לב, ורק לעשות רצון קונו, ועם כ״ז כשיצא מן התבה ונטע כרם של היתר, ולמצוה, לקיום העולם, ויין לקידוש ולהבדלה, ויין לנסכים המשמח אלקים ואנשים, ותיכף נענש, ויתגל וגו׳ ונתקלל בנו לעולם, היאומן כי יסופר פסק גדול כזה בשביל פעם אחת בקרוב לאלפים שנה שבלבל דעתו, ראה מה עלתה בידו, הרי עומק הדין מכוסה מבני־אדם, ועלינו להזדרז בכל האפשרי במחשבה, ולהזהר מתרדמה של שטות, הא לך עוד מאמר שלם בזה בקצרה. == מאמר קפ״ד == ==== אביך צוה לפני מותו לאמר כה תאמרון ליוסף וגו׳ (בראשית נ:טז) ==== הערה נפלאה במדות, עד כמה צריך האדם לחשוד את עצמו, וגם צריך לרפאות המדות – בדברים פחותים, כתינוק, ולא ברעיונות גבוהות, כי הרע שולט על האדם בדרכי נערות, כי כל המדות רעות – דעת תינוק הן, כי בשכל אין מקום למדות רעות, וע״כ צריך לרפאותן ברפואות של תינוקות, והוא כי מצינו שאחרי מות יעקב פחדו האחים פן ישיב להם רעה כאשר גמלו לו, ואמרו ליוסף: אביך צוה לפני מותו לאמר כה תאמרון ליוסף וגו׳, והוא השיב להם, אתם חשבת עלי רעה אלקים חשבה לטובה, וקשה, הלא יש בגמרא (בבא מציעא נט) מאן דאית לו זקופא (תלוי) במשפחתו, אין להזכיר לפניו תיבת ״זקופא״ (תלית מה), א״כ למה הזכיר כאן. אתם חשבתם עלי רעה, אבל הענין כי מדת קפדנות מדה רעה היא מאד, ועלולה היא אצל האדם מאד לרעות, וגם צדיק כיוסף, צריך לחשוד את עצמו בזה לצרף אחריה כעושי רע במה שעלול בה, וכבר אמרנו כי צריך לרפאות מדותיו ברפואות של תינוקות, ולכן אמר לעצמו לו, מה לך להקפיד, אם כי הם רצו לירות בי אבן, אבל של זהב היה האבן, וכל כי האי ריתחא, הלואי שיזרקו עוד תפוחי זהב בדומה לזה, ובזה יהיה בטוח כי גם נפש הבהמי כמו במצב נערות וילדות תקבל שלא להקפיד שוב עליו, וכמה לימודים נשגבים יוצאים מזה, א׳ כי גם אדם גדול צריך לחשוד את עצמו במדות פחותות. ב׳ כי גם איש אחר מותר לחשדו להזהר בדבר, פן יקפיד ואפסיד השלוה, כענין שחשדו האחים ליוסף. ג׳ כי הרפואה של המדות באם ירצה שיהיו מנוקים באמת, צריכים להיות בדברים פחותים, מספיקים להתקבל על לב נפש הבהמי. 69s5m20pbunhynqujybf1049xe6ctge 2947300 2947281 2025-07-06T10:58:34Z MShotz 21964 2947300 wikitext text/x-wiki = הקדמה = בגישתי בזה בס״ד לחיבור הגדול הזה, לערוך ולסדר מאמרי הרש״ז ז״ל על חמשה חומשי תורה לפי פרשיות השבוע, אקדים בזה הטעם והנימוק לזה. העיקר, כי כן שמעתי מפי מו״ר ראד״ל ז״ל, כי כן אמר לו מרן הרנ״ז ז״ל בנו של הרש״ז ז״ל, שבאם להדפיס מאמרי אביו זצ״ל, אז דעתו כי כדאי ביותר לערוך אותם על התורה לפי פרשיות השבוע, והטעם המובן בזה, כי עיקרה של התורה האלקית על טהרת חכמת אמיתתה, היא רק בכח יראת ה׳ טהורה, וכמו שהרבה כתובים ודברי חז״ל מעידים בזה, כמו: ראשית חכמה יראת ה׳ (תהלים קיא:י), יראת ה׳ ראשית דעת (משלי א:ז), תחלת חכמה יראת ה׳ (משלי ט:י). והטעם כפי הנראה ברור, כי התורה אמרה: כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים (דברים טז:יט), ואין לך יותר מנוגע בשוחד אשר באדם מנטיות מדותיו וכוחות נפשו – היסודית, באדם החומרי והיצרי, המוטבעות ומושרשות בו מנעוריו, בתאוה וגאוה, קנאה וכבוד. אשר כולן פועלות בו ובתוכו בהרגשה והדרכה מאליהן, וכן כל אשר יעלה לו מושכליו הראשוניים – פועלת בו גאותו וגסות רוחו – להחזיקם לאמת, לבלי לזוז מזה – גם לעומת כל הגדולים ממנו לבלי ערך, ורק יראתו יתברך תזככהו ותצרפהו לשקול כל דבר, כל ענין וכל פרט לאור אמיתת התורה האלקית. וזהו המבורר בדברי חז״ל (ברכות יז): מרגלא בפומיה דרבא תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים, שלא יהא אדם קורא ושונה, ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, שנאמר: ראשית חכמה יראת ה׳ שכל טוב לכל עושיהם וגו׳. הרי מבורר מלשונם: ״שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט״ וכו׳ משמעו שאדם סתמי כן טבעו בו – שלימודו הולך בו מאליו בגסות רוחו שבו – להיות בועט בכל, ורק בכח יראת ה׳ מראשיתו המופנה בו לתשובה ומעשים טובים, היא תזככהו ותצרפו להעמידו בלימודו לכיוון הטוב בשכל טוב, וזהו המדוקדק באיוב (כח:כח): ויאמר לאדם, היינו לאדם כאשר הוא, במצבו החומרי ובטבעי מדותיו ויצריו הפועלים בו במהלכי לבבו ונפשו מאליהם, ויאמר לאדם – אדם! כפי שהנך! תדע שאין לך עצה גם בעסקך בחכמה, רק: הן יראת ה׳ היא חכמה, היא לבד תזכך טוהר החכמה, ממקור הנפש השכלית חלק אלוק ממעל. ולכן אמרו חז״ל על הדיין המוסמך והמומחה, בגישתו לדין של אחרים, שאין לו לעצמו לו שום נגיעה ונטית שוחד לשום אחד מבעלי הדין, ובכ״ז אמרו (סנהדרין ז): לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו בין ירכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו, וגם בזה הל׳ יראה עצמו – כפי שהוא. וכן שם (סנהדרין ו): ויהיו הדיינים יודעים את מי הם דנים ולפני מי הם דנים ומי עתיד ליפרע מהם, שנאמר: אלקים נצב בעדת א־ל, הכל לזיכוך טהרת חכמת התורה לדיין בגישתו לדיונו להלכה ברורה, בכח יראת ה׳ טהורה. ואם כן כל שכן תורת האדם לכל עצמו לו, לכל דרכי הנהגתו ועסקיו, על פי מדותיו וכוחותיו הטבועים ומושרשים בו מנעוריו בטבע: יצר לב האדם רע מנעוריו, וטבע לידתו בפראות כנאמר: ועיר פרא אדם יולד (איוב יא:יא), אם כן זה ברור ופשוט שאין לאדם שום עצה לעמוד עליהם ועל נפשו – רק בכח יראת ה׳ טהורה וחכמת המוסר לחשבונו של עולם. '''וליקרת''' הענין נוסיף בזה במה שאמרו חז״ל (אבות ג:כא): אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה. ונשאלת השאלה: איך יסודרו הדברים אם אין זה בלי זה, ואיך יתחילו באחד מהם? אלא שגם ליראה שהיא הראשית העיקרית, אין גישה לה מתחילתה, רק עם חכמה המותאמה ומכוונה לעצם היראה, וחכמת המוסר ליראה, וכמו שאמרו חז״ל (ברכות יז): מרגלא בפומיה דאביי לעולם יהא אדם ערום ביראה וכו׳, פירש״י: ערום ביראה – להערים בכל מיני ערמה ליראת בוראו. והנה כל ערמה – היא רק בתולדות החכמה, כנאמר (משלי ח:יב): אני חכמה שכנתי ערמה. וזהו מתחילה: אם אין חכמה אין יראה, ואח״כ לעצם החכמה להלכה ולמעשה – אם אין יראה אין חכמה, כמבואר. '''ולכל''' זה מובן – כי הרש״ז ז״ל הידוע ומפורסם לחכם התורה והיראה והמוסר המובהק להפליא, וביגיעתו הכי עצומה ימים כלילות להשכלת התורה וחכמת היראה והמוסר, בזיכוכו ודכדוכו העצמי בטהרה ופרישות להפליא, וכן כח כשרונו להפליא, ועומק עיונו הרב, ונוסף לזה הוא היה בנם של צדיקים חכמי היראה והמוסר מכמה דורות, וכן גדולי תורה, וברור כי כל מלה ומלה, וכל רעיון ורעיון ממאמריו מלא וגדוש מעמקי חכמת היראה וחכמת המוסר לדרכי הנפש והמדות הטהורות, ולכל זה מובנים דעתו ורצונו של בנו הרנ״ז ז״ל חכם התורה והיראה, ומגדולי חכמי המוסר, כי כדאי לסדר ולערוך מאמרי אביו זצ״ל על חומשי התורה, משני טעמים מוצקים: האחד, כי בהעלותנו מאמרי חכמת המוסר הנפלאים ונעלים על התורה מפי הגבורה, יאירו הדברים דברי אלקים חיים כפי אחז״ל: שהמאור שבה מחזירם למוטב (ירושלמי חגיגה א:ז), שנית, כי פרשיות חמשה חומשי תורה – חוזרים עליהם כל שנה ושנה וכל שבוע ושבוע, ועל כגון דא כתב הרמח״ל בספרו – מסילת ישרים, כי בדברים כאלה – התועלת יוצא מן החזרה עליו וההתמדה, כי יזכרו לו הדברים האלה, הנשכחים מבני האדם בטבע, וכונתו – למה שכתב להלן שם: כי ההבל העולמי משכח אותה מלבנו. ועל כל אלה העמסתי עלי העבודה הרוממה הזאת לטובתי אני הדל, ולטובת הרבים אשר יהנו מהם וילכו לאורם, ויהיו נר לרגלם ואור לנתיבתם בהבנה ובמעשה. = פתיחה = הנה בהקדמה דברנו שם בענין כללי בטעם הדבר של סידור מאמרי הרש״ז ז״ל על התורה. אבל בזה, בפתיחה, רוצה אני לבוא לעצם הדברים והמאמרים, לפי מה שכתב הגר״א ז״ל במשלי (א:א): כי הלומד בספר צריך לידע מי הוא המחברו, כי אם יהיה המחבר גדול בחכמה, בודאי יהיה בספרו חכמות גדולות, וכן ביראה, וכן בתורה. והנה להודיע גדלות חכמתו, תורתו ויראתו, ובפרט עומק חכמת מוסרו של מאמרי הרש״ז ז״ל, אין אני מוכשר ומסוגל להודיע זאת ולהבין זאת, ורק בכלל, הלא ידוע ומפורסם הרבה גדלו בתורה ויראה וחכמת מוסרו ויראתו להפליא, וגם יגיעתו ועמלו העצומים והמפליאים ידועים ומפורסמים, וגם להסביר ולבאר עומק דבריו ויסודותיו המוסריים, אין אני מסוגל ומותאם לזאת, אלא אני מוצא לנחוץ לפתוח בענין כללי בעיקרי הדברים במאמרי הרש״ז ז״ל ביחס למוסר וחכמת המוסר, שזהו הראשית והאחרית המכוון במאמרי הרש״ז ז״ל. ונמסור בזה בקוים כלליים מסביב לדבר, כי הנה גלוי וידוע וגם ניכר למדי גם משטחיות המאמרים, אשר כל מגמתו, תשומת לבו, והתענינותו במאמריו היו אך ורק להשפעה ופעולה נמרצה לתועלת המוסר לזכות הרבים במובן הצלה ממש. ולהגדרת הדברים בזה, נפתח בפרטים הבולטים מאד, גם לבלתי מבינים כל כך. הנה בהרבה מאמריו מתבאר בכמה מקומות התקשרות חכמה ומוסר, מענין הכתוב (משלי א:א): לדעת חכמה ומוסר, ובענין הזה עיקרי דבריו ומאמריו. (ב) נאמר (תהלים קיט:קה): נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי, פירושו בפשוטו, כי במקום שיש חשש של סכנת דרכים בלילה בפחתים ובורות וכן בנחשים סובבים והסכנה מרובה, אז אם הנר מורם למעלה, אינו מועיל לענין הסכנה אשר לכל מצעדי רגליו, ואז נחוץ בהכרח שהנר יאיר ממש לרגליו ממש, סמוך לכל מצעדי רגליו באור מבהיק, אבל להכיר כל היקף הנתיבה למטחוי המרחק, דרוש אור לנתיבתי. ובענין הזה ממש היה דרכי מוסרו בהכרת הסכנה האורבת לכל אדם ממש לכל צעד וצעד, ודרוש בהכרח נר לרגלי דברך, וכן ההיקף של אור לנתיבתי, זהו היסוד המוסרי המשתקף במוסרי המאמרים להפליא, המובא ומבואר בהם גודל הסכנה של החומר ושל נטיות היצר, ושל כח דחה דחיתני לכל אדם, וסכנת ההשתבשות והטעות של המדות, ואין עצה רק: נר לרגלי וגו׳. (ג) הרבה נזכר במאמריו שהם דברי אלקים חיים, ובדרך המוסרי גלוי לכל, היו דרכיו במה שנאמר: אני ה׳ מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך (ישעיה מח), כל דברי מאמריו שהם אור עולם בנועם אור חכמתם, אבל כל מכוונו ניכר וגלוי כי היו רק להועיל ולהדריך באופן ברור של: דרך תלך, ולא להראות כח חכמתו כלל. (ד) גם במאמריו ניכר, במה שהוא מזכיר הרבה הכתוב: בפקודיך אשיחה ואביטה אורחותיך (תהלים קיט:טו). (ה) מצינו הרבה בכ׳ ענין ההשכלה על דבר אמת, כנאמר (דברים כט:ח): למען תשכילו את כל אשר תעשון, וכן (תהלים יד:ב): ה׳ משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלקים, ובשפלות הרשע נאמר: חדל להשכיל להיטיב (תהלים לו:ד), ועל דרך זה מצינו במאמריו בדרך השכלה בהירה באופן חושי ממש בחוש, הם עיקרי מאמריו בדרך: איזהו חכם הרואה את הנולד, וכענין הכ׳ (דברים לב:כט): לו חכמו ישכילו יבינו זאת לאחריתם. ולאור כל הדברים והבירורים האלה, הנה לבאר ולהסביר כל עיקרי המאמרים אין ביכלתי, ומי שילמדם ביגיעה והתבוננות רבה, הלא אחז״ל: יגעת מצאת, ובלי יגיעה לא תועיל שום הסברה לעומקם ולשורש המוסרי אשר בם, ורק משום כל הדברים האלה החלטתי בזה לסדר תוכן כללי מקוצר לכל מאמר ומאמר בשם: תוכן המוסרי־המעשי למאמר המספרי, ובאשר עיקרי המאמרים הם מכוונים למוסר בגדרים הנ״ל, ממילא סיכום המוסרי־המעשי זה יועיל הרבה גם להבנת הדברים בעיקרם ושרשם, ולזה עצתי בגדר שאז״ל: איזהו חכם הלומד מכל אדם (תמיד לב), שבכל מאמר ומאמר יקראו ויעברו גם על התוכן המוסרי־המעשי אשר יסודרו בס״ד בסוף הספר. = בראשית = == מאמר א׳ == === בענין אור וחושך === ==== ויאמר אלקים יהי אור וגו׳ ויעש אלקים את שני המאורות וגו׳ ויתן אותם אלקים ברקיע השמים להאיר על הארץ (בראשית א:ג, טז, יז) ==== ראיתי באבן עזרא הסבר על השראת שכינה במקדש, הלא מלא כל הארץ כבודו, ואמר כי כמו ריח באף, – הלא מי מרגיש הריח: הנפש, והנפש מלאה כל הגוף, עכ״ז מקום שתרגיש הנפש הוא ע״י האף, כן המקום שירגיש האדם כי מלא כל הארץ כבודו הוא במקדש, ע״כ. ההסבר הזה הפלא ופלא, והייתי סבור כי כמו באף אינו מרגיש רק כשמריח באף, ובמקום אחר לא, כן דוקא במקדש כשעומד שם מרגיש, וחוץ למקדש לא, ואח״כ נתברר לי, כי כשהוא במקדש נודע לו זאת גם חוץ למקדש. ועזרני השי״ת ברוב רחמיו, הסבר קרוב לזה. '''ידוע''' כי כל המחקרים אומרים, כי החושך הוא רק העדר האור, ולא בריאה, והמקובלים אומרים, כי החושך בריאה, ולא רק העדר. ראיתם – מ״בורא״ חושך, ות״ל מצאתי ראיה חושית, כי החושך בריאה ממשית ולא רק העדר. '''כי''' הנה מפורסם עתה, מה שנמצא דבר ע״י תיכונים ידועים, סגולות אור האלקטרי, באופן שע״י התיכונים ההם, מאיר בלילה כאור השמש, וזה מפורסם כעת לכל, ודבר הזה ע״י הכונניות האלו יעשה כן בכל העולם כולו, ויאיר כאור השמש ביום. '''ועתה''' הרי נתברר, כי החושך – בריאה, כי אחרי שהתיכונים הידועים מולידים אור, האם הצינק מוליד אור, מאין לו אור, אלא ע״כ כי העולם מלא אורה, ורצה השי״ת להסתיר האור וברא החושך, ורק השמש יאיר לנו או הנר, ובמקום שאין שמש ואין אור, נברא חושך שיחשיך האורה, הרי בעליל כי החושך בריאה, כי אחרי שהוכח שמלא כל העולם אורה, למה לא יאיר לנו האורה, ורק ע״י תיכוני סגולות יאיר, האם הצינק, לו אורה? הרי כי רצה השי״ת שע״י הצינק יתברר האורה המלאה בכל, וידעו כולם כח מעשים מחשיך האור וגנזו, – כדי שנבין מזה, כי אור ששת ימי בראשית גנזו הקב״ה לצדיקים, כמו שאנו רואים שנגנז האור אשר מלא כל העולם. '''ואל''' יטעוך, מה שקוראים בשם, – אלקטרא, כי מלת אלקטרי, – נוסד על דבר שאין אנו יודעים מה זאת, כי זר להם שאור לא יתראה, וקראו אותו בשם – שאין אנו יודעים מה זאת, והנה אמת כי אין אנו יודעים, אבל עכ״פ הלא נבחן לנו כי העולם מלא אורה, ורק החושך נברא להחשיך האורה. ולכן תקנו אנשי כנסת הגדולה – ״ועל מאורי אור שעשית יפארוך סלה״, כי הם ידעו, כמו שנגנז האורה בחושך, כן נגנז אור בתוך אור וכו׳ עד אין תכלית, באופן שאור אחד, הוא כמו חושך נגד אור הגנוז בו, וכמו שאמז״ל (נדרים ח:) עתיד הקב״ה להוציא חמה מנרתיקה, ואיה הנרתיק שלה, הלא השמש מאיר לנו, אבל עי״ז מובן, – כי אור השמש הפנימי, מכוסה באור השמש שאנו רואים, וזה הפלא ופלא לחזק אמונת חז״ל הקדושים, אשר כל רז לא נעלם מהם, והאור האלקטרי שנתגלה עתה – הם ידעו מכבר. '''ומעתה''' נקל להבין כי מלא כל הארץ כבודו, כי איך יתכן שהאור שהוכח כי הוא מלא בכל, ולא יאיר לנו גם בלילה, ורק ע״י תיכונים יאיר, וזה נגד הטבע, אלא ע״כ שיש בורא שברא החושך להצניע האור, ורק ע״י השמש יאיר האור, ואולי כונת הבורא היתה בזה, —ללמד לאדם, שאל יסבור לבנות בנינים על ראית עיני הבשר, רק על ראית השכל, ואיזה חכם, הרואה את הנולד – בעיני השכל, ולא בראית החושים, כדברי הטפשים האומרים אין אני מאמין רק מה שאני רואה לפני, ומעתה תשובתו בצדו, הרי אתה רואה לפניך לילה, והאמת אינו כן, רק אור עטוף תחת החושך, ונגנז ברצון השי״ת, וה״ז בדור האחרון אשר המינות נפרצה, ורצה הבורא ית׳ לברר לעין כל, כי החוקרים אין איתם יודע עד מה, – בטבע הבריאה הגנוזה, ורק המקובלים בחכמת האמת, המה יודעים טבע גנזי הבריאה, ויסד כי ע״י תיכונים בצינק וכדומה, יתראה אור הגנוז תחת החושך, כדי שישימו החוקרים יד לפה. '''מאין''' ידעו הגאון יעב״ץ ז״ל והגר״א ז״ל, כי חושך דוקא בריאה – יש מאין, קודם שנתגלה הזרם האלקטרי, הלא המה היו יושבי האהל של תורה, מאין היה להם שם כלים – להודע, כי ע״י תיכונים יתגלה האור הטמון תחת החושך, כענין שנאמר ישית חושך פתרו (תהלים יח:יב) והם למדו מהתורה, – כי מלת בריאה הוא – יש מאין, ולכן יסדו אנשי כנה״ג ע״ש הכ׳: יוצר אור ובורא חושך (ישעיהו מה:ז). וכמו שקרה כבר, – כי המקובלים אמרו: כי לאויר יש משקל, והחוקרים לעגו על זה, ולבסוף נתברר לעין כל כדברי המקובלים, ושמים החוקרים יד לפה, וכן בזה כן. וכבר יש בזוהר שבדור האחרון יתגלה חדשות, והנראה כי כן רצה השי״ת מטעם הנ״ל. '''והנראה''' עוד דבר נפלא, לכונת הבריאה אור גנוז בחושך, בהקדם מה שדברנו על הכ׳ (קהלת ז:יג) ״ראה את מעשה האלקים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו״ עי׳ במפרשים, והנראה על דרך הפשוט, כי אנו רואים בטבע הבריאה בכל החי, כי עוות כל דהוא בסדרי הבריאה בהם – חי׳ לא יחיה, כענין שאמרו: כונניות עשה באדם אם נהפך, מת, כמו בבני מעים, וכן נקב כל דהוא באברים הפנימיים, וכהנה רבות בטבע הבריאה, קשה לי להאריך, דוק ותמצא. '''ומעתה''' אין כל חדש, כי שינוי מעשי המצוות גורם מיתה או יסורים לאדם, למה יגרע העיקר מהטפל, צרכי הגוף הם טפלים לנפש, ואנו רואים כי עיוות כל־דהוא משחית או מקלקל הדבר, כי כך היה סדר הבריאה. ומכש״כ העיקר בעניני הנפש כמו מעשי המצוות, עיוות כל־דהוא גורם רעה רבה, ח״ו לעצמו. '''ועיין''' בהעתקה של המקובל לוצטו ז״ל ותראה כי כל מצוה, היא אור צח מצוחצח, מוכן לאדם המקיים מעשי המצוות, ונוכל להסביר זאת בחוש, אם הצינק וכדומה בתיכון הפעולה המכוונה מגלים אורה, א״כ אין כל חדש כי עאכו״כ מעשי המצוות הרוחניים, צוויי השי״ת, בורא העולם אשר ברא בשביל התורה, – עאכו״כ שיתגלה על ידי מעשה המצוות קיום התורה – אור צח מצוחצח ומאירים אור הגנוז וכו׳ וכו׳ עיין בהעתקת לוצאטו ז״ל – עד לאור באור החיים, וזה כפתור ופרח, וכ״ז נתגלה כדי לעקור מינות מעולם החושך. '''ומה''' נמלצו עפי״ז תרגום ״מליא כל ארעא זיו יקריה״. וזה לשון הגאון יעב״ץ: יוצר אור, לא אמר בורא אור, כי בריאה היא – מציאות, יש מאין, והאור לא נברא מאין, כי הוא נמשך מן היש הגמור הנמצא המחויב ית״ש, אשר באורו נראה אור וחונה עמו, כמו שנאמר ונהורא עמו שרא (דניאל ב:כב). ע״כ העתקה מיעב״ץ ז״ל. == מאמר ב׳ == העתקה מספר ״דעת תבונות״ דף ח׳, אבל כיון שהכונה התכליתית בהסתר הזה, אינה להיות נסתר, אלא אדרבא לגלות אח״כ ולהעביר כל הרעה שנולדה רק מן ההסתר ההוא, הנה על כרחך שם לו חוק ומשפט לגלות פני טובו הנסתרים, וזה או על ידי מעשים שיעשו בני האדם, – הם המה המשפטים והתורות אשר נתן לנו תורתו תורת אמת, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם בחיים הנצחיים. כי שכר כל מצוה ומצוה, הוא הארת פניו ית״ש, שהסתיר אותם מן האדם בתחילת יצירתו, כי הנה על כרחו לעמל נברא, בהיות היצר שולט בו, ורבה רעתו עליו בכל מיני חסרונות והריחוק אשר לו מאור החיים, ומעשי המצוות מאירים עליו האור הגנוז, עד שבהשלימו חוק מצוותיו, נשלם עצמו עמהם לאור באור החיים האלה. == מאמר ג׳ == מחמת קושי הכתיבה ל״א, לא פירשתי במאמר הנ״ל, את ביאור דברי החכם ראא״ע ז״ל, כי אחרי ששמעתי, במקום אחד עשו בתיכונים ידועים, אור שמש בלילה, הרי נתברר לי מזה, להוכחה, כי כל העולם מלא אור באמת, גם בלילה, רק ברא הקב״ה חושך, לכסות האור בלילה, מטעמים המבוארים שם, והרי נראה לנו כי מלא כל הארץ כבודו, וא״כ אין כל חדש – שבבית המקדש יתברר לו ראיות חושיות ושכליות, כי מלא כל הארץ כבודו, – גם כשלא יהיה במקדש. וג״כ לא בארתי שמה, כי אחרי שנתברר בחוש, שהמקובלים מכוונים לאמת, גם בהיותם יושבי אוהל ואינם עוסקים רק בתורה, ואין זה מעיקרי הדת אם חושך בריאה או שלילה, ועכ״ז הכין הקב״ה ע״י תיכונים שיתברר בדורות האחרונים, – ויתברר כדברי המקובלים, וכמו שהבאתי שם מענין אם יש משקל לאויר, הרי נראה כי ע״י לימוד הקבלה שלהם כוונו אל האמת בסודות הבריאה, ומכש״כ דכש״כ בדברים המבוארים בתלמוד ובתורה שלמה שלנו לעין כל, מי פתי יסור הנה ולא יתברר לו אמונה כמו חי ממש, מקושי הכתיבה ל״א מוכרחני לקצר. == מאמר ד׳ == ==== ויאמר אלקים יהי אור וגו׳ ויתן אותם וגו׳ להאיר על הארץ (בראשית א:ג:יז) ==== אוסיף מעט כגון זה המבואר במאמר ששלחתי לכם וכו׳ קרוב לאמונה חושית. '''ידעתי''' כי מי שאין לו הרגל בהפשטת הצורות, לא ידע מה אני שח, ויהיה סתום וחתום אצלו מה שכתבתי שם. '''כדומה''' מי יעלה על דעתו, על אדם היותר גדול במעלה, כמו הראשונים ז״ל יהיה טבע חומרו כל כך גס, שיתפעל גם מכבוד שקלי דעת ונשים יתנו לו, ואנו רואים כי התורה הק׳ המכירה טבע החומר הגס אשר בכל אדם, גוזרת אומר – ״והצנע לכת עם ה׳ אלקיך״ (מיכה ו:ח), הרי כי ידעה התורה טבע החומר שבכל איש, – עד שנקל גם לאדם היותר גדול במעלה, להמיר כבוד רוחני של צבא השמים ושכר נצחי, שיגיע לו בעד שכר המצוות, ומכש״כ השכר על תורה, – ובכ״ז נקל לו להמיר כל אלה, על כבוד המדומה שיתנו לו לאדם קלי דעת ונשים. '''והנה''' האדם היותר גדול, ודאי שומר התורה ומצוותיה, והתורה מזהירה אמריה – לבלי הפרש מגברא לגברא, ואת כל אלה אינם מבינים האנשים החומריים, וכל אחד ישפוט על עצמו וכש״כ על אדם יותר צדיק בעיניו, – כי רחוקים ומוזרים המה ממחשבות כאלה. אבל לעומת זה להיפוך, כי האדם העמל מעט לזכך עצמו, יכיר זאת היטב, ובפרט עוד – כי התורה היא אומנתא דעלמא, והאדם נברא בתורה, – כענין שאמרו ״אסתכל באורייתא וברא עלמא״ מאמתת זאת, ומי יודע טבע האדם אם לא התורה. '''אמר''' נא ידידי, מי שאין לו הכרה וידיעה בהפשטת הצורות היבין כל זאת מהמאמר, וכגון כזאת – כי אני מתפעל מאד מן החושך בעת אפלה גדולה בלילה, ואחשוב מי יגלה עפר מעיני החוקרים האומרים כי החושך הוא רק העדר האור, הלא ידוע ומפורסם כעת כי ע״י פעולות תיכוניים בצינק וכדומה, נעשה ונתכן אור אלקטרי, המאיר אור של יום גם בלילה, וכמובן שאין בצינק וכדומה, לעשות כזה, להפוך החושך לאור יום, כי הצינק אין לו אור כלל, והוא רק חומר הדומם, אבל רצה השי״ת להכין טבע בצינק וכיו״ב שיתגלה האור הצפון בם, ושכולם יבינו שהחושך בריאה היא, – לגנוז ולכסות האורה בה, ושיתגלה האור רק בפעולות ותיכונים, כמו בבוא השמש ולאור שע״י הנר, וכן ע״י תיכונים מיוחדים לזה כנ״ל, ויבינו מזה יתרון האור מן החושך, וכן יכירו יתרון החכמה מלעומת הסכלות, ונאמר (קהלת ב:יג) וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך. פי׳, מן החושך ניכר יתרון מעלת האור, וכן יתרון מעלת החכמה ניכרת היא ע״י הסכלות. ויש בזוה״ק: ר״א כד הוי מילף פרקא דחכמתא הוה מילף להון מקמא פרקא דשטותא. פי׳, שטותא – היינו סכלות, כענין הכתוב הנ״ל מקהלת. ורצה הקב״ה לברא החושך – ולא יתגלה האור רק בבא השמש בכל יום, למען יבינו הכל, כי כמו שניכר מעלת האור מן החושך, – כן ניכרת יתרון החכמה רק ע״י הסכלות – פרקא דשטותא קודם, והבינו זאת כי קצרתי מאד. == מאמר ה׳ == === בענין לויתן === ==== ויברא אלקים את התנינם הגדולים (בראשית א:כא) ==== הלצים מסעודת לויתן, האינם מבינים בענין הזה, וכפי המובא בזה במהר״ל מפראג ז״ל כי ענינו בזה הוא, התחברות תענוג הגשמי עם הרוחני העליון, וכמו שכתב הרשב״א ז״ל כי לכל דבר אשר למעלה ברוחניות העליונה, יש כדוגמתה למטה בגשמיות, כמו כסף, זהב, אבנים טובות ומרגליות, כמבואר בספר ״מעלות התורה״, ועל ענין כזה, היא, הסעודה היותר מופלאה לעתיד לבא, והרומז על זה, הוא הדג היותר גדול הלויתן, כפי הנ״ל. ע״כ. == מאמר ו׳ == === בענין צלם אלקים === ==== ויאמר אלקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים וגו׳ ובבהמה וגו׳ ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו (בראשית א:כו-כז) ==== האדם בהיותו במצב – בלתי משתוקק לפרוש מן העולם וחמודותיו, ורצה לו להתדבק באלקים הנה בזה האות, יש לו לבחון את עצמו, מכיון שכל מעלת האדם אשר הורשה לו, לרדות בבעלי־חיים – לשוחטם ולאוכלם, הכל הוא בשביל כוח אלקי אשר יש בו, וכיון שבאיש כזה אשר חסר ממנו התשוקה הנ״ל (לפרוש מהעולם וחמודותיו), נמצא שנפל ממנו ערך מדרגת מעלת האדם. והנה דברנו בזה הערה, איך שהאדם צריך להיות חושש פן טעה, ויודה על האמת, כי הנה מי שכבר סר ממנו כח האלקי הנ״ל, יבוש ויכלם עבור זה, אבל אנחנו נדע כי יש לו להתבייש הרבה, ואם כי הוא איננו מתבייש, בזה הוא צריך עוד יותר להתבייש, כי כבר הוא מורגל בזה. אבל העומד ורואה מעשיו, גוזר אומר עליו, – כי הוא איש גס ומגושם, וזאת אין להזיז ממנו במה שהוא אינו מתבייש בזה לדור בין שפלים, ואינו יודע להתבייש בזה, כי האיש הריק והגס ואינו מתבייש במעשיו הגסים, אבל הלא הבזיון עצמו דבוק בו. וכן הוא כזה, – במי שאינו שומע לקול מוריו, ואם כי יש לו תירוצים, אבל האחד הגוזר, אומר עליו: אין אדם רואה נגעי עצמו (נגעים ב:ה), וכי הוא איש אינו מבין ואינו מוכשר להתלמד, וזה לו פסק גדול מאד מאד, כמו המבין הגוזר על איש שהוא ריקן וגס, והוא בגסותו, אינו מתבייש, אבל גזרתו עליו קיימת. וכן בזה, יחוש האדם, אולי יגזורו עליו – שהוא אינו שומע לעצה הטובה ואינו חכם, ומה יועיל לו שהוא צדיק בעיניו, אבל הגזרה קיימת באמיתתה. הא למה זה דומה, לחנוני המוכר צרכי מזון לקונים, והם מוצאים שהמאכל אינו נקי, ואם כי הוא יאמר תירוצים להם, אבל הקונים לא יקנו אצלו עוד. ולכן: שומע לעצה חכם (משלי יב:טו). והנה הכוח האלקי אשר ישנו באדם, זהו המראה לו חסרונותיו, – כי הכוח הנ״ל יעורר לאדם לתשומת רוחניות ולשלמות עזה, וכאשר ימצא בקרבו תשוקות הבליות דמיוניות, – יבוש בזה הרבה, ויגבה לבו בדרכי ה׳ (דהי״ב יז:ב) וכן ״בה״ תתהלל נפשי״ (תהלים לד:ג). וזה ענין הכתוב (משלי כט:כג) ״גאות אדם״, פי׳ במה יוכל האדם להתגאות, במה ש״תשפילנו״ הגאוה, פי׳ שמשפיל עצמו גם בגודל חכמתו בתורה וידיעת אלקות, ורואה רק מיעוט ידיעתו עוד, – לפי הראוי והדרוש בזה, ובזאת יוכל להתגאות, כנאמר: ״כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי״ (ירמיה ט:כג), פי׳ שמח בחלקו הנשגב, כי מרגיש בו כוח אלקי ממעל. == מאמר ז׳ == לבני יקירי מחמד לבבי, המשכיל נ״ז נ״י כאור שבעתים. '''בשבת''' קודש העבר, דברנו, מה שאנחנו רואים, כי כל מין ומין מבעלי־חיים, יש לו תואר מיוחד מזולתו, יען כי כל מין, יש לו תכלית בפני עצמו, ומראיתו מורה על תכליתו. '''והנה''' אדם הראשון, יציר כפיו של הקב״ה, היה חכם גדול, והבין מתוארו של כל מין ומין את תכליתו. '''והנה''' האדם, יש לו תואר מיוחד מכל אשר בארץ, למה? כי נברא בצלם אלקי – ״בצלמנו כדמותנו״: ופרש״י ז״ל: ״להבין ולהשכיל״, ונמצא, כי צורתו מורה על בינתו והשכלתו, אשר זהו – צלם אלקים בצלמנו כדמותנו, ואם תחסר הבינה והשכל, הרי זה – כדמות בהמה, בצורת אדם, וגדול עוונו מנשוא, כי הוא מבזה בעצמו בו את הצלם אלקים, לבד מה שעובר ציווי מלך מלכי המלכים הקכ״ה, – זולת זה, הרי משתמש בצלמו לגנאי, ח״ו, וכדאי בזיון וקצף, ד״ל. '''אשר''' על כן חובה על האדם לשמור בעצמו צלמו הקדוש. ולכן באה החובה לעסוק בתורה תמיד, או להגות בה יומם ולילה, למען לשמור הצלם אלקים אשר עליו ובתוכו, וגם בעסקיו, אם עוסק על־פי התורה, ודעתו עליה תמיד לחזור אליה, ולהגות בחכמה או מוסר כפי היכולת, גם כן להבין ולהשכיל הוא. יעזרנו העוזר ומרחם על בריותיו בלי תכלית, – שיהיה צלם האדם השלם עלינו, ונחיה חיים נעימים. '''דבריך''' אשר כתבת על ״במקום שאין אנשים וכו׳״ כיונת השעה, כי אני אמרתי, לראות כמה בני־אדם מורגלים להטעות עצמם בקריאת שמע, מכוונים למסור נפשם על קידוש השם, וזה דבר גדול, כאמור באורחות חיים: כי בזה מקיים ״כי עליך הורגנו כל היום״. והנה בזה יש מקום להטעות בו, כי מי יודע שבשעה שיבוא לידו אם יקיימנה, אבל ב־״ואהבת את ה׳״ וגו׳ פירש״י ז״ל על ״והיו הדברים האלה אשר אנכי״ וגו׳: ובזה מקיים ״ואהבת את ה׳ וגו׳״. והנה זה דבר אשר תיכף אחר התפלה, יבחן עצמו, – אם משים הדברים על לבבו, ולמה באמת לא יחשוב ב־״ואהבת״ וגו׳ גם כן על זה, ואין זה רק שרגיל האדם להטעות את עצמו. '''ואמרתי''' על אנשים שאינם מתפעלים מזה, – הלא זה מקיף הרבה נושאים רבי תועלת, ואמרתי בהקדם, במדות שהתורה נקנית בהם, מנו חז״ל: ״נושא בעול עם חברו״, ולא ידענו היטב פירושן של הדברים, אבל נבין בזה, מהא שראינו – אדם יושב על עגלה מלאה משא, והסוס אינו רוצה ללכת מפני הכובד הרב, והעגלון מכה אותו הרבה, והנה אם העגלון היה מנסה את עצמו למשוך בעול בכל כוחו, כהסוס, או לא היה אכזרי על הסוס, ורק מחמת שאינו מושך עמו, אינו מצוייר אליו להרגיש לרחם על הסוס, המושך תמיד בכל כוחו. וזהו שרמזו חז״ל: אם תרצה להרגיש צער זולתך כדבעי, תעמוד אצלו ותמשוך עמו בעול, ואז תרגיש צער זולתך. ואם אתה זוכר מאמר הכללי שכתבתי להגרש״ש נ״י, אז תבין היטב. '''ואמרנו,''' כי מי שאינו מתפעל מהנ״ל שכתבנו למעלה, אשר הוא מורה לנו, על רצון האדם – להטעות את עצמו כי צדיק הוא, ואינו רוצה לעשות בחינה לו לעצמו, שיבחן כי שקר הוא בו, ח״ו, זה לאות כי הנפש אינה שלו, ואינו דואג עבורו לעצמו לו, להיות מכיר לנפשו, כענין שאמר דוד המע״ה: ״הבט ימין וראה ואין לי מכיר״, ועל זה באו דבריך, כי האדם מסור למי שאינו שלו, ולא לעצמו שלו, וזהו שאמרו: ״אם אין אני לי מי לי״ (אבות ג), והעיקר שהאני יהיה שלי, – לדאוג לאחריתו, וזהו תכלית ההצלחה. אביך רודש שלומך וטובתו תמיד. ש״ז. == מאמר ח׳ == אנחנו מברכים בברכת התורה, וצונו ״לעסוק״ בדברי תורה. ולא – וצונו ״ללמוד תורה״. העירו לנו בזה, כי שורש הכל, שישתדל האדם לעשות עסקי שמים – לעסק, לא פחות מעסק מילי דעלמא, ואז ישכיל להבין את אשר לפניו, כדומה – תחשוב, אם היית פה תיכף אחרי החג עד עתה, כמה מכתבים היו לך מביתך, כי אתה מאחר העסק, וכמה בני גילך כבד פונים לכל הצדדים, קדם ואחור להגדיל העסק, ואתה יושב בטל, וגם אתה בעצמך כבר היית מראה לי פנים לכאן ולכאן כי אין אתה יכול להתאחר. '''והנה''' עתה כאשר אתה יושב ב... אין מי שיעירך: קום נרדם! לא עת עתה להרדם, ואין מי שיתפלא עליך, ולא לך יארך הזמן, כי עסק הוא. '''או''' התבונן, אילו היית פה בחג הסוכות, כמה קפידות היו לך מביתך, וכמה סבלנות היה לך מעצמך, אף על ימי חג הראשון, ותיכף חוה״מ היית אץ לדרכך הביתה, שמח וטוב לב, כי כפית תוקף רצונך, אשר לא כן יעשה בעולם, וכמה פיות היו מלאים שיחה ממך, זה לשבח וזה לגנאי, אבל הכל יודעים כי כן צריך להיות, כי עסק הוא, וא״כ מובן מאליו, אם באופן כזה, – כי עסק שמים אינו עסק כלל, ח״ו. וזהו מאמר הכתוב: ״אוכיחך ואערכה לעיניך״ (תהלים נ:כ), פי׳, זה כנגד זה, ואז תבין בעצמך היטב, כמה מזולזל, ח״ו, עסק שמים, וזהו שרמזו: לעסוק בדברי תורה ״לעסוק״ דייקא. '''ובזה''' תבא להתבונן ענין הכתוב: ״מי יודע רוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ״ (קהלת ג:כא), פי׳ הגר״א ז״ל, כי גם זה קאי על האדם, כי האדם עומד בעוה״ז ודבוק בשמים על־ידי נשמתו, כענין שאמרו: מחציו ולמטה איש, מחציו ולמעלה מלאך, ובשניהם יחד דוקא, – זהו איש המכונה בצלם אלקים, ואם רוח הבהמה היורדת, היא למטה תמיד, ועסק הארץ עסק הוא, ועסק שמים אינו עסק, זה לאות כי ח״ו, רק רוח הבהמה יש בו, ר״ל וחלילה חלילה ירד למטה לארץ אחרי מותו, והבהמה טובה ממנו, כי היא השלימה תכליתה, כענין שאמרנו בכוונתם ז״ל שאמרו: יתוש קדמך לבריאת העולם, משא״כ אם יש בו חלק האדם העולה, הוא רק למעלה תמיד, וחושב ומתאוה להרים קרנו במרומים, אז ישיב אל לבו, – אם עסק השפל של הבהמה, ובעולם השפל, ומה גם הקצר, ובכל זה משתוקק כך, לעסוק בעד בהמתו, כמה וכמה יותר באין ערך, יעסוק לעולם שכולו שלו, ולחלקו הנפשי הזכה והברה, ובעולם שכולו אור בהיר יתענג בחלקו זאת, הזכה והברה, על אחת כמה וכמה ישתדל בכל תוקף ועוז להגדיל העסקים – עסקי שמים. והדברים ארוכים מאד, אך מוכרחני לקצר, וזהו שרמזו, – לעסוק בדברי תורה, ״לעסוק״, דייקא. '''הא''' לך מתנה טובה ועסוק בה, וזהו שאז״ל: ״הפך בה והפך בה דכולה בה״ (אבות ה:כה). '''א״ד...''' דושו״ט בכל עוז, וזהו שלום רב בגוף ונפש, שני חלקי האדם דייקא, ואז תצליח ונצליח. == מאמר ט׳ == הערה. אם נצייר לנו, שני אנשים סוחרים, עושים שניהם מסחר אחד, עסק שוה בשוה ממש, האחד ישים סחורתו בחנות שלו, ומונח שם בלי תנועה, אין יוצא ואין בא, אבל השני יתחלף אצלו סחורתו בכל יום כמה וכמה, זה יוצא וזה נכנס, כמה וכמה סחורות ימכור בכל יום ויום, וכן כמה וכמה יקנה מחדש, זה יכנס וזה יצא, בסחורות מתחלפות משעה לשעה, ונקל להבחין ולדעת ההבדל הרב שביניהם, – כי זה עסק חי וזה עסק מת. ממש כזה הציור, מורה לנו בענין התפלה, יש ג״כ כמה אנשים, ואין להם להבין מהו ההפרש בין המכוין פירוש המלות, ובין המעתיק את המלה מלשון הקודש ללשון שלו, שזה המעתיק אינו רק כעסק מת, כי לא יוכל להתגדל ולהתעשר במסחרו מסחורה המונחת בחנותו בלי תנועה, היינו בלי התחלפות, וכן כזה המעתיק את המלות בתפלתו מלשון ללשון, אינו מתחלף אצלו, ורק העתקת המלה אצלו, – כאתמול ושלשום כך הוא למחר, ולאחר מחר גם כן לא יתוסף בו הרגש והתבוננות חדשה, להתגדל ולהתחכם, וכיום הולדו כן יום מותו, כאשר בא כן ילך. אמנם המכוין בתפלה, פי׳, יודע טעם המלות עם ביאורם בכל הגנוז בהם, בהתבוננות יתירה – יתחלפו בו רעיונותיו יום יום, זה יוצא וזה בא, חדשים לבקרים יולדו בו הרגשים טובים זה מזה, ועושה חיל מיום ליום. ומזה נוכל להבחין בין אדם המבין – המכוין לתרגם המלות לבד, לבין אדם המבין המלות בעצם, בתוכן כוונת הדברים, וזה ממש ההפרש בין הסחורה המונחת בחנות בלי תנועה, לבין הסחורה הנושאת ונותנת להרוחה, וכן כזה ממש, הוא, בין האיש הירא רק בגדר העתקת המלה במובן השטחי, לבין האדם המבין ענין היראה. וכן בהתבוננות מלת אדם, רק במונח שלה למהות האדם באשר הוא אדם – ולא בעל־חי גרידא, זהו המבין רק העתקת המלה, פי׳, רק תרגום מלת אדם, ויש מבין ביאור תוכן המלה, במה שמורה בו תואר מלת אדם בעצם. '''וכן''' ממש בתורה, יש מבין פשטות הסוגיא באופן השטחי, ויש מבין פנימיות הסוגיא, כאשר הראינו עין בעין ההפרש בכל זה. ומזה נוכל להבין מה בין החי חיים שלו בפשטות, ובין החי חיים שלו בהתבוננות והתחכמות בכל עניניו, וכענין הזה כן בתורה. '''וגם''' זאת לדעת, כי גם בתורה ותפלה ויראה, וכל חכמה, מה שבשנה הזאת התחכמות, בשנה שלאחריה הוא כבר רק תרגום המלות, וכן לעולם עד בלי תכלית, סוף דבר היוצא מזה, – כי כל עמל האדם לעשות הכל בטעם והתבוננות. וזהו הכתוב (תהלים לד:ט): ״טעמו וראו כי טוב ה׳״. ומזה גופא הראינו ההפרש בין דבר בלי טעם לדבר בטעם, כי מה טעם הרגשנו במלת ״טעמו״ בלי הביאור בזה, ומה טעם נרגיש בו עתה, עם הביאור אשר התבאר כעת. == מאמר י׳ == === בענין מעשה בראשית לשלמות הטוב === ==== וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד (בראשית א:לא) ==== רעיון, כי אין להצטער על עניני הגוף מפני שלשה דברים: האחד, כי אינו כדאי על ערך הגוף הנגוף להצטער עליו, וכן לחכמי הפילוסופים, לבזיון גדול היה נחשב להם, להתאנח על עניני הגוף, כי בזוי הוא בעיניהם. ועוד, כי עוצם ריבוי חשבון האיכות והכמות של עונג נצחי שהוא אשר כמה שתוכל לצייר טוב ועונג בכל העולם כולו, ותכפול העונג הנצחי שהוא בערך הזה, עוד ועוד כמה שתוכל לדבר, ובכל זה אין זה כלום, וכאפס ואין נחשב נגד עונג הנצחי, כפי אמיתתו שהוא, כי גם הריבוי היותר עצום בתכלית, תוכל לכפול את הנצחי עליו, עד שיהיה נגדו כגרגיר חול נגד הגלגל היומי, וגם זה אינו כלום נגד שיעור האיכות היותר מרובה בשל הנצחי על עונג גשמי, כי שם שניהם בגבול, משא״כ הבלתי גבול נגד המוגבל בגבול, וא״כ גודל העונג של תקות הנצחי, מבטל בביטול גמור את צער הכלה והנפסד, וזהו פשוט. '''ועוד,''' כי באמת, מבריאת הקב״ה אשר ברא הכל, והוא כל יוכל, והוא חונן ומיטיב, ואיך אפשר שיברא דבר שלא יהיה בתכלית הטוב כפי ערכו, ועל כן באמת נאמר במעשה בראשית כמה פעמים כי טוב. והרי טוב, – בתכלית הטוב, ונמצא, כי כל הבריאה טוב מאד, וגם הרע יהפך לטוב, ואין לאדם להתאנח, רק על מעשיו הרעים, וזה הרי יכול להפוך לטוב, בשובו מדרכו הרע. '''וזה''' היה כוונת ר״א בן פדת (תענית כה) שאמר לו הקב״ה, ניחא לך דאפכיה לעלמא מרישא, אפשר דמתילדת בשעתא דמזוני, אמרי כולי האי ואפשר, אמרי ליה, דחיי טפי או דחיינא, א״ל דחיית, ואמר אי הכי לא בעינא. פי׳, דעל צרת הגוף לא חשש כלל, ורק חשש מהא דאז״ל (עירובין פא): דעניות מעבירים על דעתו ועל דעת קונו, ובזה נראה, בהא דאמרינן (יומא לח): כיון שעברו רוב שנותיו של אדם ולא חטא, שוב לא יחטא. פי׳, כי חצי שנותיו הקצובים לו מראשיתו, הוא בטבע, כי מחצה זו הוא בתוקף גבורתו, והיצר גובר עליו, ומחצה השניה הוא נחלש כבר, ונחלש בו כוח יצרו, ולכן שאל על זה, שבאם כבר עבר עוצם שנות גבורתו בו, ואז נחלש בו כוח היצר, וא״כ לא יחטא, ואז אינו צריך לחשוש מן העניות שתעבירנו על דעתו ועל דעת קונו, וע״כ אמר: אי הכי לא בעינא, כי הוא לא חשש על הגוף הנגוף, וטוב לו. == מאמר י״א == אגב אכתוב לך דבר אחד נפלא, אני אומד תמיד, כי האב שאוהב את גופו ולא נפשו, דורש גם כן לבניו טובת גופם, כפי דמיונו לטוב, משא״כ מי שאוהב בעיקר את נפשו, דורש ג״כ לבניו טובת נפשם וגופם יחד. '''ובשנה''' ההיא עלה בידי דבר ששמחתי בו מאד, כי מצינו בגמרא (שבת פח) על מה שנאמר (בראשית א:לה): ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי, ה׳ למה לי, מלמד שהתנה הקב״ה עם מעשה בראשית ואמר להם, אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימים, ואם לאו אחזיר אתכם לתוהו ובוהו. עד עתה היה לי לימוד מזה, רק להכיר גודל מעלת התורה ורוממותה, אבל זה לא כבר עלה בדעתי, הלא היה להקב״ה לעשות גמ״ח גם עם הגופים אף בלי תורה, אלא ודאי כי גמ״ח עם הגוף, – אינו כלום, ובפרט לדברי הרמח״ל לוצטו ז״ל, שהגוף נברא בהסתר פנים, ואם תאמר כל בעלי החיים הגופניים למה נבראו, הנה הכל הם לצורך האדם צלם אלקים, וזה תכליתם. == מאמר י״ב == === בענין שבת קודש === אמרנו כי כל הדברים יש עליהם נצחון, חוץ מדבר אחד, שאין עליו נצחון בשום אופן שבעולם. היינו, הר קשה וכן חומה מבוצרה, הנה הפצצת תותחים הרבה, ינצחו אותם, משא״כ את האמת, כל הגבורים שבעולם ובכל התותחים וכלי המלחמה שבעולם לא ינצחו אותו. למשל: שתים ועוד שתים הם ארבע, כל הגבורים יחד, לא ישנו את זאת, והפרש יש בזה, כי השקר בתחילתו מדומה לטוב. ואח״כ הוא כוזב ונראה רע. למשל, קנה היורה בחומה מבוצרה, מתחילה לא תועיל הפעולה, וידומה לטוב, אבל קנה אחר קנה היורה הרבה, למאות ואלפים, יהרסו גם את החומה הכי מבוצרה, עד שיפוצצוה כליל, משא״כ האמת, להיפך הוא, מתחילה ידומה כאילו האמת ינוצח. למשל, חשבון האמת כפי מה שבחשבון, לא ינוצח בו כלום, אבל בראשית החשבון ידומה לו כי ינוצח, היינו שיטעה בחשבון וידומה לו כי ינוצח, אבל לבסוף כי יעמוד על בירור החשבון, אז יראה ברור כי הנצחון על האמת שבחשבון, היה רק דמיון מוטעה. '''וכן''' הוא בעבודת השי״ת, האמת אשר בו, – הוא הקיים לעד, שעליו להיות עובד ה׳ יתברך כל ימי חייו, כי זהו האמת המחוייב, המוכרח והנרצה, ובמה שנראה מן העולם – כאילו מנצחים את האמת הזה, הוא רק דמיון שוא וכוזב, הנראה טעותו לבסוף. וזהו כוונת הכתוב (ירמיה יז:ה-ז); כה אמר ה׳ ארור הגבר אשר יבטח באדם וגו׳ והיה כערער בערבה וגו׳ ברוך הגבר אשר יבטח בה׳ והיה כעץ שתול על מים וגו׳, היינו כי מי שמכיר את האמת והוא מתנהג בו, כדאי הוא לו, אף אם יוציא על זה ממון, וזה הוד והדר לפניו, וכש״כ כשמרויח עוד בו, וזהו: ברוך הגבר אשר יבטח בה׳, אף שלא ירויח, – מ״מ ברוך הוא, הוד והדר זאת לו, ומה גם, כי ירויח גם כן הרבה, – והיה כעץ שתול וגו׳, משא״כ הגונב והגוזל, אף שמרויח, מ״מ בזוי הוא, נתעב ונמאס, ומה גם כי יתפס עוד ושבעתים ישולם, וזהו: ארור הגבר וגו׳, ואף אם ירויח ב״שם בשר זרועו״, מ״מ איש ארור הוא, ומה גם כי לא יועיל לו ״בשר זרועו״, ויותר עוד – כי יקולל ויהיה כערער בערבה, כי הסוף יהיה רע, משא״כ בבטחון, הוא ההיפוך, ההתחלה קשה, אבל הסוף, טוב טוב הוא. == מאמר י״ג == וזה הענין של שבת, כי ששת ימי המעשה תלוי עוד במעשה האדם, ועדיין לא נגמר עוד האמת, משא״כ כשיכלה המעשה יגמר האמת, כאז״ל (ויקרא רבה אחרי פ״ב): ישמח ה׳ במעשיו, ואז יעמוד האמת על מקומו, והשי״ת הוא האמת, ואז תכלית הטוב בעולם, וע״כ אסור בשבת להיות עצב, כי שם שבת מנוחה, היינו כי יוגמרו הענינים מכוח אל הפועל וישאר הכל בפועל, כי השי״ת הוא בפועל, ואז יבא העולם על שלמותו, והשמחה הכי עצומה היא, בשלמות, כי שם שלמות מורה על העדר החסרון, ואין שמחה יותר גדולה מזה – כאשר לא יחסר שום דבר, ולכן שבת מורה על שמחה, והדברים עמוקים. והשי״ת יעזרנו להבין זאת, ולקיים השבת כהלכתה. == מאמר י״ד == === בענין שבת מנוחה === לידידי יקירי... תהיה לברכה והצלחה סלה, דבריך באו בטח לידי, ישמח לבי כי יש לך מקום מגורתך בהשקט ושלוה, – לנוח בו כחפצך, ואין פזור כפזור הנפש, ואין מנוחה כמנוחת הנפש, ולא לחנם כתבו הראשונים על הכתוב: ונח מצא חן וגו׳, בשביל שהיה איש מנוחה, מצא חן. '''ויש''' לנו לבאר, איך שבמדת מנוחה, כלול כל השלמות, ודי מה שאמרו חז״ל על שבת: ״מה היה העולם חסר – מנוחה, כיון שבא שבת באה מנוחה״ (בראשית ב:ב) בפירש״י מדחז״ל, וידוע כי שבת מורה על מנוחה של עוה״ב, הרי מובן ברור כי מנוחת הנפש היא כליל המעלות, כי העוה״ב אין זוכים לו, רק אנשים שיש בהם כליל המעלות, ועי״ז הם בתכלית המנוחה והעונג לעוה״ב. '''וכבר''' ידוע לנו מעט מן המעט, כי שכר מצוה אחת, אין העולם יכולים לקבל, ומכש״כ שכר מעלה אחת, שהרי בה כלול הרבה מצוות, ומכש״כ מעלות הרבה, ומכש״כ כליל המעלות, וכל זה כלול במנוחה כנ״ל. '''״כיון''' שבא שבת באה מנוחה״, הרי לא מצא מלה לכלול בה כל תכלית הבריאה לעד ולנצח נצחים, רק במלת מנוחה. נוכל להבין עונג של מנוחה שלמה, וכל המעלות שיש בה, ואיך לא ישים האדם כל עמלו על המדה של מנוחת הנפש, ולכן סיימו אנשי כנסת הגדולה התפלה בברכת שלום, כי השלום היא המנוחה, וזה תכלית כל הבריאה. '''ומאשר''' יקרת בעיני, אכתוב לך כוונה נפלאה במדרש רבה על אמז״ל: ״גדול השלום שניתן לצדיקים וכו׳״, ואמרו שם להלן עוד: ״גדול השלום שלא ניתן לרשעים שנאמר: אין שלום אמר ה׳ לרשעים״ (ישעיה מח:כב) [מד״ר במדבר יא], המאמר הזה פלאי, בשלמא כיון שניתן לצדיקים, אות הוא על גודל השלום, שפיר, אבל במה שלא ניתן לרשעים, – מה זה מופת על גדולתו של השלום, כי מכיון שהם רשעים, גם מתנה קטנה אינם ראויים ליתן להם? אבל תראה דחז״ל פה מפיקים מרגליות. '''הנה''' כבר ביארנו, שהשלום הוא מנוחה, והיא תכלית העונג והמעלה, וא״כ מה זה שאמר הכתוב: אין שלום אמר ה׳ לרשעים, פשיטא שאין בהם המעלות, דאם לא כן צדיקים גמורים הם, אע״כ לאמר, כמו שמנוחת הנפש היא תכלית המעלות והעידון הנפלא, ולכן נח מצא חן וגו׳, כמו כן פיזור הנפש הוא – תכלית ההירוס והפראות, ותכלית היגון והאנחה, כולו שב במרוצתם כסוס שוטף במלחמה, ומאומה לא ישאר בידו, זה שכרו בעוה״ז, ולעוה״ב איני יודע כמה. '''וזהו''' כוונת המדרש, אם תרצה לידע גודל מעלת השלום, – היינו מנוחת הנפש, ראה כי הקב״ה קלל לרשעים, – באין שלום להם, בודאי היא קללה שאין למעלה הימנה, כענין: והרשעים כים נגרש, תמיד בסער וזעף, ואין מנוחה להם, מדחי אל דחי, שב למרוצתו כסוס שוטף, מחמדת הממון אל תאוה וזימה, מזימה אל תאות הכבוד, מהכבוד אל הצער והיגון יומם ולילה, גם עינו לא תשבע מלראות זולתו, בקנאת אש אוכלתו ורקב עצמות, וכמאמר החכם: אין פיזור כפיזור הנפש, זה שכרו בעוה״ז. ונבין כמה שכרו של העני הזה בעוה״ב ר״ל, ואם כן, אם רק שלום מצילתו מאשו של גיהנם הלזה די, ומכש״כ שהשלום היא מנוחת הנפש, ואין עונג למעלה הימנו בעוה״ז, ובעוה״ב איני יודע כמה, כי הלא הוא תכלית הבריאה כנ״ל בשבת. '''והנה''' לפי״ז נבין במה שמנה הרמז״ל בפ״ג מתשובה הלכה ז׳ את חמדת הממון בהעבירות, חמור ממעשה, יען כי זה מביא את האדם, – לפיזור הנפש, וסער מתחולל ח״ו מדחי אל דחי, ולכן לוט נטרד, בשביל חמדת הממון, וכן לבן נטרד בשביל חמדת הממון, כמו שידעת מכבר. '''ולכן''' הזהירו לנו חז״ל, לבלי לחשוב בתפלה בשום מחשבה זרה, מלבד הטעם, מה שהוא עומד לפני יודע מחשבות וחוקר לב ובוחן כליות, – זולת זה, כדי להתלמד במנוחת הנפש, כי בלי מנוחת הנפש, אי אפשר שלא לחשוב מחשבות, אנה ואנה, מדחי אל דחי, ח״ו. '''ואכתוב''' לך בקצרה, דברי הירושלמי במועד קטן יג. ברבינו חננאל ז״ל: א״ר אבא בר ממל אילו היה מי שימנה עמי הייתי מתיר המלאכה, כלום אסרו המלאכה בחולו של מועד אלא שיהו אוכלים ושותים ויגיעים בתורה והאידנא אוכלים ושותים ופוחזים, פי׳ ופוחזים מלשון ריקים ופוחזים, הרי שלא מצא מלה על פחיתות האדם, רק מלת פחז, פי׳ בהילות, ושב במרוצתו, והיה כדאי לו בשביל זה להתיר מלאכה דאורייתא, כי בחוה״מ דאורייתא הוא, רק נמסר לחכמים כפי דעתם, ובשביל ימים מועטים של חוה״מ, חשש שלא יתרגלו בפיזור הנפש, אלה הפוחזים כל ימיהם בפיזור הנפש, – מה תלין אתו?!! '''לכן''' חזק אחי, נתחזק במדת מנוחת הנפש למעלה למעלה. '''וכמה''' גדול כבוד הבית תהלה, שמגדלים בו תורה ויראה, ומדת מנוחת הנפש שוררת בו על כל פסיעה ופסיעה, להתלמד. אשרי מי שישים לבו להגדילו ולהאדירו, כי רבוי האיכות שיש בו, הוא כמו בית שיש בו כמה וכמה מאות, מי יבין את זאת, ולכן לא נמצאו אנשי חיל לחזק בדק הבית, כי רוב העולם אין להם ידיעה, מה מעלת התורה והמוסר גם יחד, בהשכל ודעת, עד כמה, מנוחה, מוסיף באדם, שהיא תכלית המעלה, ע״כ לא ישימו לבבם, על הבית הזה, לחזקו, אשרי חלקך שזכית להיות בבית הזה, ויפה עשית שאתה מחזיק במאמרים הישנים, שלבי סוער בקרבי כשאזכור מהם. '''והנה''' מאמר ״פסקי בעה״ב״ אל יזוז מעיניך, הכלל שבו, ואילו לא באנו אלא בשבילו, דיינו. '''נשלם''' מאמר מנוח הנפש, אליך ידידי, תחיה בכל טוב סלה, כברכת מברכך... == מאמר ט״ו == אמר החכם ״אין פיזור כפיזור הנפש, ואין מנוחה כמנוחת הנפש״. והנה כמעט אין איש שימלט ממחלת הבהילות, אם רב אם מעט, והבהילות אינה דוקא במה שלמעשה, כי יכול היות, איש הולך עקב בצד גודל, והוא, המבוהל הגדול בדעתו. ובהילות הדעת, הוא המבלה והמשחית, כל נתח טוב, כי הנה הדרישה והחקירה בכל דבר מושכל, הוא התנאי הראשון, שיהיה במנוחה ובישוב הדעת, כי צריך לכונן לפניו היטב כל צדדי המושכל, וליישב הדק היטב במתון ובישוב הדעת, ההקדמות הצודקות, שיחייבו אח״כ את תולדות המושכל ההוא, ועל כן תראה, כמה גדול הוא לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא, כי הלומד ע״מ לעשות, צריך לברר היטב הדק השמעתתא, למען לא יעוות הדין, כי כאשר יפקד פרט אחד, ישתנה הדין. '''מזה''' נראה כמה גדול הוא הלימוד – ליראה את ה׳ יתברך, כי מי יכריח אותו לעמול כ״כ דעתו, למען לא יעוות הדין, כמו דאיתא בירושלמי (פסחים ו:א) על הלל הזקן שהלך אצל שמעיה ואבטליון על שלשה דינים, לכאורה לא חמורים, שהיו מסופקים לו, ואם שגם הלל הזקן בעצמו היה אפשר לו להכריע איזה דין, וגם היו לו תלמידים גדולים עם מי להתיישב, מר׳ יוחנן עד ר׳ יונתן בן עוזיאל, ועכ״ז מפחד ההטעה, הלך דרך דחוקה כ״כ אז, אצל רבותיו. '''והנה''' המבוהל איננו מסוגל לישוב הדעת, עם פיזור דעתו להתבונן בדבר מושכל גם שעה קלה, כי הנה כוח הרצון לא יתיישב להתאוות או להתגאות וכדומה, רק הוא תמיד ברצוא ושוב, מדלג על הקוצים והברקנים, מתאוה לתאוה, ומרצון לרצון, אי לזאת, איש כזה, משולל הוא, – לא לבד מלאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, אלא אף גם מכל חכמה ומדע, כי הוא במצב ההיפוך מתנאי הראשון של דרישת החכמה. ואמר הכתוב (משלי יח:א) ״לתאוה יבקש נפרד״ הוא האיש המפוזר בדעתו, – ״בכל תושיה יתגלע״ כי הוא, – עם חכמה, שני הפכים. == מאמר ט״ז == ==== ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו וגו׳ (בראשית ב:ג) ==== ויקרא רבה יח:א: משל למה הדבר דומה, לכהן חבר שמסר לכהן עם הארץ ככר של תרומה, א״ל ראה שאני טהור וביתי טהור וככר שאני נתתי לך טהור, אם אתה נותנה לי כדרך שאני נתתי לך מוטב, ואם לאו, הריני זורקה לפניך, כך אמר הקב״ה לאדם זה, ראה שאני טהור ומעוני טהור ומשרתי טהורים, ונשמה שנתתי לך טהורה, אם אתה מחזירה לי כדרך שאני נותנה לך מוטב, ואם לאו, הריני שורפה לפניך, כל אלו בימי זקנותו, אבל בימי בחרותו, אם חטא, לוקה בזיבות ובצרעת. לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם: איש כי יהיה זב מבשרו. '''הענין''' תמוה. ולבאר זה, נקדים: כי כל דבר נקרא על שם התכלית שיתהוה, כדומה, פעם יסתור אדם, והוא נקרא בזה בונה. וכן פעם יעמול האדם הרבה, ונקרא הולך לריק, פעולה ריקנית, כדומה בזה, – חופר ממקום זה ונותן למקום אחר, ושם הוא בלי תועלת כלום, אין זה מלאכה, ונקרא בהחלט שאינו עושה כלום. וכן יעשה האדם רק מעט מזעיר, – והוא נקרא עושה הרבה, כי יצא ממלאכתו, פעולה תכליתית רבה. וכן כאשר יעסוק האדם בעסק טוב, המביא לו ריוח הרבה, ומ״מ נקרא איש מנוחה, איש שקט. ואיש הבטל בלי עסק, והוא נקרא איש בלי מנוחה, על שם התכלית, אשר הוא ממנו והלאה לבלי תוצאות, ולכן אמרו חז״ל: מה היה העולם חסר, מנוחה. פי׳ כי מנוחת העולם, הוא רק על שם הגעת התכלית, היינו שיעסוק במלאכה כדי למצוא לו מנוח, אבל בלי עסק, שיהיה לו מנוחה באמת, זה לא היה עדיין, אבל ״כיון שבא שבת״ שעליה מצינו בש״ס (שבת קיט): כל המכבד שבת זוכה לעשירות, כדאיתא בבראשית רבה פ׳ יא, על הכ׳ (משלי י:ב) ברכת ה׳ היא תעשיר, – זו השבת, שנאמר: ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו, אז ״באה מנוחה״, באמת – בתכלית ובפועל. וזהו הענין שאחז״ל (ברכות ו): הקובע מקום לתפילותו, פי׳, כי המצפה מהתפלה שתקובל בקשתו, א״כ תכליתו אינה עצם התפלה, רק הבקשה שלו שתתמלא. אבל לא כן צריך להיות, כמבואר במאמר תקפ״ג עיי״ש (המאמר הזה יובא בעה״י בפ׳ תולדות על הכתוב: ויעתר יצחק לה׳ (בראשית כה:כא)). וא״כ התכלית הוא עצם התפלה בעצמה, וזהו שאחז״ל: כל הקובע לו מקום בתפלתו, פי׳, שהתכלית שלו – הקובע לו ותופס לו מקומו בדעתו, הוא התפלה בעצמה, ולא הבקשה, זה ודאי ענין גדול לו, ומדרגה גדולה מאד, וזה מדת השתוות בין במדות, בין בשאר ענינים. וזה כוונת המדרש, כי יש אשר עושה לכאורה רע ומדבר כאילו רע, אבל התכלית אינו לרע, כי עושה יותר מרעת לבו, ומדבר יותר ממה שיש לו בלב, אבל עם כל זה הסכנה, אולי חלילה במשך הזמן יתהפך לבו לרע, והנה המורגלים באופן כזה, אשר הוא בפועל ברע, א״כ מרוב המעשה מתהפך גם הלב לרע, וע״כ גם התכלית ג״כ כבר רע, משא״כ הנער בכזה, עדיין התכלית טוב, רק הסכנה שלא יתהפך. והנה במחלה יש מתחילה מפנים – לחיצון, ויש מתחילה מחיצון – לפנים, והנה נגעים מתחילים מבחוץ, אבל הסכנה בהם, – שלא יכו שורש לבפנים, וזהו לעומת הנערים המתחילים ברע החיצון, כנ״ל. משא״כ הזקן, שאצלו נתקלקל כבר הפנימי, אין לו תקנה, אלא מיתה, ר״ל. ע״כ עלינו לתקן מעשינו בנעורינו, וטוב לנו כל הימים. == מאמר י״ז == ענין בחינת אדם את עצמו מיום שבת קודש, והוא: כי יש לדעת, כי כמו שטיבו של אדם נבחן בו, ממה שהוא אוהב ומחבב, אם הוא אוהב תלמידי חכמים ומחבבם, וכן הוא אוהב ומחבב דברי חכמה, תורה ומוסר, זה לאות, כי נפשו זכה וברה. ואם אוהב ומחבב את ההיפוך מכל זה, זהו אות כי נפשו גסה ומתועבת. וענין הזה, הוא המבואר בתהלים (סח:ב-ד): ״יקום אלקים יפוצו אויביו״, פי׳, כמו אור השמש, לבריא עינים הוא שמחת הנפש, ולחולה עינים זה לדאבון נפש, ושמחתו יותר בחושך. וכן הוא בזה, בהתגלות אור אלקותו יתברך, אויבי ה׳ יפוצו וינוסו במחשכי ארץ, כי חולי עינים המה, משא״כ: וצדיקים ישמחו ויעלצו לפני אלקים, – באורו ית״ש וישישו בשמחה, פי׳, כמו בריא העינים כשרואה כל שלפניו, הוא שמח באור השמש, וישמח בבהירות ראיותיו, כן בזה, הצדיקים שמרגישים שמחתם באור השי״ת, ישישו בזה, כי זה לאות על טוהר לבם וזכות שכלם, ועל כן מי שאוהב לשמוע מוסר, זהו אות כי לבו זך. וא״כ מי שרואה ומבחין בעצמו, כי בשבת מרגיש קדושה ושמחה, זה לאות כי הוא בריא עינים, וכן יוצא מזה מוסר גדול, עד כמה תאוה מתעבת פעולת האדם, כענין הר״י בשע״ת שלו, על הכתוב: ״וזך ישר פעלו״ (משלי כא:ח), מי שהוא זך מן התאוה. והנה בשבת היה צריך האדם להרגיש בעצמו קדושה יתירה, ואנחנו רואים להיפוך, כענין: סקבא דשתא ריגלא (קדושין פא), והענין הנה כתוב (ישעיה א:יד): חדשיכם ומועדיכם, פי׳, חדשיכם, ולא שלו ית״ש, ולכן: שנאה נפשי וגו׳, הרי עד כמה מפסידה התאוה, את נפש האדם, ועל כן שומר נפשו יתרחק מאד מתאוה. == מאמר י״ח == === בענין גודל המעשה בעולם המעשה === ==== כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות (בראשית ב:ו) ==== זכרון דברים. א׳ דברנו איך שכל ענין חכמה – העיקר הוא בידיעת הפרטים, ובלי ידיעת הפרטים, אין לו רק ידיעת הכלל, ואין זה כלום. כי יכול האדם להיות מוטעה בטעות, על הרבה ענינים הנבדלים ונפרדים זה מזה, וידומה לו שהכל אחד ושוים הם. וכן כזה, על מה שישמע איזה דבר חדש, וידומה לו שזה מה שכבר שמע או מה שכבר ראה, והכל מסיבת מניעת הבחנת הפרטים כראוי. והראינו מופת על זה, – כי האדם שאינו מכיר באיזה שפה ולשון המדוברת, ידומה לו, בשמעו אחד מדבר בזה, כי אינו אלא קול הברה בעלמא, ולא חיתוך של אותיות בנפרד זה מזה, וידומה לו שהכל בהברה אחת הוא, וכן הרבה בענין כזה, מי שלא יבחין איזה בהמה בטביעת עין, יתמה לו, כי צורת כולן אחת הן בערך, בלי הפרש זו מזו, אבל בטביעת עין, יבחין הפרטים ויכיר ההפרש בהן. וכן הוא בחכמה בידיעת הפרטים, יבחין עומק הדברים ומבין בהם היטב, וישכיל עוד יותר. והערנו הערה חזקה, כי לכאורה עושה הרושם כי סדרי הוית העולם רע מאד, צינים ופחים, גשם ושלג, קלקולי דרכים, אבל באמת יש לסדר ולעשות שהכל יהיה טוב, רק שצריך לזה יגיעה בחכמה ומעשה. כדומה, לרצף הרחובות והדרכים, וכן השווקים באבנים וחצץ, לחמם הבתים בהיסק עצים, ולהתלבש כל עצמו בבגדים טובים וחמים, ולהגן עצמו מגשם במטריות ועגלות מצופות היטב, וכדומה, ולסדר טיב תקוני הדרכים במסילות־ברזל ורכבות, וישב בדרך כמו בבית. סוף דבר, – כי העולם משתקף לפנינו באופנים שונים, לרע וגם לטוב, בלי תיקון ומעשה, – רע מאד, בתיקון ומעשה, – טוב מאד, בלי חרישה וזריעה, – ירעב, בלי נטיעת כרם, – אין לו יין, המשמח לבב, בלי עמל לחכמת המוסיקא, – אין לו עונג השיר והנגינה, וע״י יגיעה ועמל בחכמה ומעשה, בכל עניני העולם כאלו, – עולם שמח וטוב, בעונג רב ועדון הרבה. '''ומעתה''' עלינו להבין, על כוונת מכונן טבע הבריאה, באופן מה היא כזאת אשר לפנינו, אם הרצון והכוונה היה, לברא עולם טוב ומתוקן, היה לו לכונן ולעשות הכל טוב: מגורת אדמה מרוצפת, חטים יגדלו מעצמם, יין יצמח לו מעצמו, שיהיו הכל מוכנים מעצמם להנאה ולעונג, וכן כלי הזמר ימצאו מוכנים מעצם. ואם כוונת מכונן הטבע היה, שהעולם יתכונן באופן רע, בלי עונג, למה נעשה בה, שיוכל האדם לתקן לו שיהיה טוב ועונג בעולם. אלא יוצא לנו ברור מזה, – כי כך היה הרצון ממטביע הטבע, להמציא העולם באופן כזה, – שמבלי עמל ויגיעה, יהיה רע מאד, וביגיעה ועמל רב, יהיה הכל טוב ומתוקן מאד, ועל מה ולמה עלה ביד מסדר הטבע, דוקא על זה האופן? אלא ללמד לאדם המבין ומשכיל פרטי הענינים, כי אף גם, אם בחומר הגס, והדומם, צומח וחי, עכ״ז – בלי יגיעה, רע מאד, וביגיעה יתוקן לטוב מאד, עאכו״כ בענין האדם המדבר, מבחר הברואים בנפש שכלית עליונה, ורוח אלקים בו, והענינים המעשיים שלו, רבו מאד, לפי כוחותיו הנפשיים השונים שבו, עאכו״כ כי כדבר הזה בו, וכמובן כפי ערכו שבו, נברא בו טוב ורע בערכם שבם, וכמו שבענינים הטבעיים, אם יניחם על יסודי מקומם הטבעי, יהיו האבנים מונחים בשדה, ותקולקל השדה שלא תצמח, והרחובות יהיו מטונפים ברקק, בוץ ואשפה, אבל אם יסדר בפעולות ומעשים בהתאם להם, שיגיע כל אחד על טיבו ותיקונו, ועל מקומו כראוי, אז השדה תצמח ותעשה תבואה, והרחוב יהיה יבש ונקי, והברזל והמתכות כשיוטלו מהאדמה, ויותקנו לכליו ולמסילת הברזל, יסע בקור ובגשם כמו בבית, וכן בעצמו ועיקרו של האדם, כשייגע לסדר ולכונן כוחות נפשו וכל אורחותיו, על פי החכמה והבינה, כל כוח וכוח לפי מקומו מקומו ומדתו, אז יהיה לו בכולו הרבה טוב, ואם לאו, – יקרה לו כמקרה העולם, כנ״ל. והנה כמו בעולם, מוכן בו, – כל ההכנות המצטרכות להפיק הטוב, ועל האדם לתקנם ולסדרם כראוי, במקומם וזמנם, כן בעיקר, הכין לנו השי״ת חכמה וכוחות הנפש, ועל האדם לתקנם ולסדרם, בזמנם ומקומם כראוי לו, ואז טוב לו. == מאמר י״ט == טרם כל, אבוא לברכו בברכת מזל־טוב, ויזכה לגדלו ולחנכו על ברכי התורה והמוסר גם יחד ולחופה ולמעשים טובים. אתפעל ממנהגי ישראל, בברכה זו, ניכר ג״כ, שהכל על פי יסודות התלמוד, כפי הנאמר: גדול הלמוד, שהלמוד מביא לידי מעשה (ב״ק יז), וכן: לא המדרש עיקר אלא המעשה (אבות א:יז). ולכן לא די בברכה־לתורה לחוד, וכמו שרגילים אנשים לאמר – יזכה להיות למדן גדול, ואין זה תכלית הבריאה, כי העוה״ז הוא עולם המעשה, והלמוד מביא לידי מעשה, וזה הוא תכלית הבריאה. ולכן בסוף מעשה מעשה בראשית מסיים: כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות (בראשית ב:ג), ואדון כל הנביאים לא נשתבח אלא במעשה, – ״עניו מכל אדם״, דבר שכל ישראל יכולים לבוא למעשה זה, כי הענוה, היא מדה כוללת מכל המדות, וקיום המעשה תלוי במדות, כידוע לבעלי מוסר, ובפרט כמבואר באר היטב ב״שערי־קדושה״ להרח״ו ז״ל, על כן מנהג ישראל תורה היא, לאמר ג״כ ״למעשים טובים״, ובאחרונה, כמו בסוף מעשה בראשית, ולחופה, ג״כ מעשה היא, ובמעשה המצוות, במה שיוכל לדעת, יכול לבוא למדרגה היותר גדולה, כמו האבות והדומה להם, ובפירוש אמרו בתדבא״ר כד: חייב אדם לאמר: ״מתי יגיעו מעשי למעשה אברהם יצחק ויעקב״, וזה רק אם ישלים נפשו במדות, כנ״ל. והגאון ר״ח מולוזין זצ״ל, כתב: ״משה קבל תורה״ (אבות א) למה רק משה, – ״מסיני״, שהיה לו ענוה כסיני, שאז״ל (מגילה כט): למה תרצדון הרים, כולכם גבנונים לפניו, ועליו אתן תורה. וכן יכל אדם שיעמול במדה המעשית הזו, יכול לקבל תורה, ומזה להשתומם, מה מעוטף במנהגי ישראל! '''הסכת''' ושמע ידידי ודע, כי מזה שאכתוב, יוכל האדם לעשות פעולה נכונה, אם משכיל הוא בלמוד הלכה. '''בש״ק''' העבר דברנו הערה נוראה מגמ׳ (מגילה יב): שאלו תלמידיו את רשב״י וכו׳, א״ל מפני שהשתחוו לצלם וכו׳, אמרו לו – וכי משוא פנים יש בדבר, א״ל ״הם לא עשו אלא לפנים, אף הקב״ה לא עשה עמהם אלא לפנים״. ואמרנו הערה נוראה מזה, כי לפעמים יאמר אדם איזה אפיקורסות בדרך שחוק בעלמא, או מבזה ת״ח בדרך שחוק, שהמבזה ת״ח אפיקורוס הוא, ואם עשה כן בדרך שחוק, חושב הוא, מה עשיתי, הלא מצחק אני, והנה בגמ׳ הנ״ל שלא השתחוו לצלם אלא לפנים, ואף עפ״כ אילולא מרדכי ואסתר, שהרבו בצומות ותפילות, ותינוקות בית רבן, מי יודע ח״ו מה היה, והם לא השתחוו ברצון, רק באונס, ולבם לשמים, וגם הצלם לא היה עבודה־זרה, (עיין פסחים נג: בתוס׳ ד״ה מה ראו), וההשתחויה לא היתה רק לפנים, ועכ״ז היו צריכים רחמים כל כך, ומה סבלו עוד מאותו מלך, אימת מות, ״שק ואפר יוצע לרבים״, המבזה תורה או ת״ח, או מוסר, אף שהוא דרך שחוק, אבל הלא אין אונס לו, עאכו״כ. ולא צלם העשוי רק לכבוד בעלמא, אלא תורה, או ת״ח, או מוסר, שע״פ קוטב הדין, חמור כבודם, ואף אם אינו אלא לפנים ובאונס, מי יודע אם לא נתחייב כליה ח״ו, ואיה מרדכי ואסתר העומדים לו, ואיה שקו ותעניתו, וכש״כ עוד – בלא אונס! הרחמן יצילנו מכל זה ומכל הדומה לזה. '''והנה''' ראה נא ידידי, אם נתבונן על זה, רק מעשה בעלמא, וגם לא מלבו, הרי מבואר חומר מעשה בעלמא, ומכש״כ מעשה וכוונה ח״ו, נורא מאד, ועל פי זה נתבאר לי מה שמבואר (שבת קיג): ״והא מיתחזי כרמות רוחא״, ולא הבנתי, מה זה ״מיתחזי״ אחרי שאין כוונתו לרמות רוחא? ועפי״ז ניחא לי היטב ת״ל, כי ממעשה לא נפיק (ויש בענין הטבע כזאת, אך קשה לי להאריך). וכן (שבת קיז:): ר׳ זירא הוה בצע אכולא שירותא, אמר לו רבינא לרב אשי והא מיחזי כרעבתנותא, אמר לו כיון דכל יומא לא עביד והאידנא הוא דקעביד, לא מיחזי כרעבתנותא. הנראה מזה, כי לולא כן, לא הוי שרא למיבצע אכולא שירותא, וכן (לעיל קיג): ״אם יש לו להחליף יחליף וכו׳ – עד כיון דכל יומא לא קעביד לא מיחזי כרמות רוחא״, ולא הבנתי, אטו משום מיחזי לא נכבד שבת, ומשום מיחזי בעלמא נבטל כבוד שבת? אבל על פי הנ״ל מוכח, שגם שם בענין הצלם, לא היה רק משום דמיחזי, ומעשה יחשב, עד שהיו צריכים כ״כ רחמים, ומזה נלמוד לכל מילי היכי ״דמיחזי״ מעשה יחשב. וזה לדעתי הדלה כפתור ופרח לדאות דברי חז״ל כמה הם בדקדוק. '''אבל''' אימה ופחד יאחזני, מי ינקה מכל זה, הרחמן ירחם עלי בתוך כלל אחינו בני ישראל. ותראו דבר נפלא עוד, כי כל ד״ת עולים בקנה אחד, כי ממקום אחד יצאה כל התורה כולה. איתא בשערי תשובה לר״י (ג:קעח) המתחיל: וזה דבר כת שקרים, ונחלק לט׳ חלקים וכו׳ עד החלק הד׳ בענין ספור הדברים אשר שמע, ומחליף קצתם במתכוין, ואין לו תועלת בשקריו, ולא הפסד לזולתו וכו׳, עד ואמר שלהמע״ה (משלי ו:יט) יפיח כזבים עד שקר, ופי׳ רבינו יונה ז״ל, וז״ל: פי׳, אם תראה אדם אשר יפיח כזבים בשיחתו, וספור דבריו, תדע, כי תביאהו המדה הזאת להעיד שקר באחיו, ולענות בו סרה, אחרי אהבתו השקר, ע״כ. הא ללמדנו מהפסוק הנ״ל, כי יש לאדם ליזהר מכל מעשה רע, אף בלא נזק ובלא כוונה, כי לבסוף יביא אותו ההרגל, מבחוץ למבפנים, ויעיד ג״כ עדות שקר, וזהו טעם נכון לשתי ההלכות שהבאתי מגמ׳ שבת, – שאם היה מיחזי כרמות רוחא או כרעבתנותא – היה כדאי לבטל כבוד שבת, שלא יושפע להתרגל בגסות הרוח ובנפש רחבה, כי זה העיקר של כבוד שבת קודש, – לתקן נפשו שבת לה׳, כי הרי כמה גדול כוח מעשה של המיחזי כרע, שחששו פן יתרגל מזה, באמת ברע, – עד כדי כך – להעיד שקר, מבהיל! ומכיון שמרובה מדה טובה, לכל־הפחות חמש מאות פעם, ואם כן העושה מצוה אף בלא כוונת הלב, הלא מרובה חמש מאות פעם בשכר, ומכש״כ בכוונה. והנה גדול כל כך כוח המעשה, עד שאמר ר״ל (נזיר כג.), באחד שאכל פסחו לשם אכילה גסה, נהי דלא קעביד מצוה מן המובחר, פסח מיהא קא עביד. פי׳, מעשה המצוה קיים, וגם על זה חמש מאות פעם גדול השכר, ומכש״כ כשאוכל לתיאבון, הרי זה מצוה מן המובחר, וחמש מאות פעם שכר מן המובחר, ומכש״כ מעשה מצוה עם כוונת טוהר הלב ושמחה של מצוה יחד! וזהו מנהג ישראל שאומרים ״ולמעשים טובים״. אלה דברי מברכו, – יחיה חיי נחת ושמחה של מצוה תמיד, ואשרי לו. ע״כ. == מאמר כ׳ == בענין ״כל אשר תמצא ידך לעשות עשה״. שלחתי לך מכתב מירושלים, עם מה שצרפתי שם מפרשת ראה, גם מאמר לירושלים לחבורה הנעימה, עדנה לא ידעתי אם הגיעך נוראות ידובר שם, האיך אמונתנו בנויה על חושית גלויה לכל העולם כולו עד היום, באין מי שיוכל להכחיש, כמבואר שם. וזו היא אמונה גלויה לעין כל. דברי הגר״א בסדור שלו, כי בענין הבחירה נראה כאילו יכולת לאדם לעשות בחירתו, והאמת אינו כן, ורק מה שצריך למרק עוונות, מניחים לעשות, ולא כולו, וזה גלוי. א״כ נתברר לעין כל, – הדבר המבואר בספרי הרמח״ל לוצאטו ז״ל ובסדור הגר״א ז״ל בבחירה כנ״ל, והבן. '''והנה''' כאשר יש לנו, תהלה, בירורים חושיים על אמונה, יש לנו ללכת אל התכלית, תכלית חכמה – תורה ומעשים טובים, כי זה מברר שהחכמה נתבררה לו היטב, ולאו מילתא זוטרתא היא, דבסוף מעשה בראשית סיים במלת ״לעשות״, כי זה העולם – הוא עולם המעשה, ולעד ולנצח נצחים, וכפי שנתברר במאמר הפילוסוף ענין נצח. '''והנה''' לנו עדת ישראל, יש לנו נצח נצחים, ושם לא יהיה עוד עולם המעשה, רק בזמן הקצר הזה, ושלמה המע״ה אמר (קהלת ט:י): ״כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה״, פי׳ כחך, לא בפשוטו, לעשות בכוחו, אבל הענין, – עד מקום שכוח האדם מגיע, תעמול, בין בעמילות הגוף, בין בעמילות הדעת, חטוף, עשה, כי אין חשבון ודעת וגו׳ רק בעולם השפל הלזה הקצר והכלה, ושם תראה מה זאת מעשה, אבל שם כבר חלף עבר, על־כן חטוף ועשה. '''והנה''' אמרנו, תכלית הנחת תפילין הוא לשעבד החושים והדעת להשי״ת, ואם כן כשיעמול האדם בכל כוחו לשעבד עצמו מכל וכל להשי״ת, הרי זה עיקר מצות תפילין, ועכ״ז מי שלא יניח תפילין במעשה, הרי זה קרקפתא דלא מנח תפילין, ונידון לדורי דורות, הרי זה מבהיל מה זאת מעשה! ויפה אמר שלמה המע״ה: ״כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה״ ואל תרף, כי גדול מאד מה שכ׳ בסוף מעשה בראשית, ״לעשות״, הרי כל הקודם, – תכלית למעשה, מבהיל מה זו מעשה! '''ומעתה''' כמה מובן לנו אז״ל (ברכות יז): ״תכלית חכמה תורה ומעשים טובים״, פי׳, על־ידי חכמה עמוקה בתכלית, יתברר עומק המעשה, עד שכל מעשה בראשית תכליתם, ״מעשה״, עמוק מאד! '''היום''' אור ליום ה׳ נתעוררתי על ענין מעשה המצוות דוקא כהלכתן, כדומה (ברכות טז:), תני רב עובדיה קמיה דרבא, ולמדתם – שיהא למודך תם, שיתן ריוח בין הדבקים, עני רבא בתריה, כגון בכל לבבך, בכל לבבם, עשב בשדך וכו׳ וכו׳. '''והנה''' אם לפני אדם ידבר, יבין כוונתו מה שהוא אומר, ועל־אחת־כמה־וכמה שהשמים יבין, אלא שאין זה אלא מעשה המצוות, – אשר ברא אלקים לעשות כתיב, וכיון שאינו מדקדק היטב, הדק היטב, ליתן ריוח, אין זו מעשה שלמה, וענשו מרובה, – גם על זה אה! אה! וא״ת מי הגיד לי? הגמרא הגידה לי (שם ברכות): כל הקורא ק״ש ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנם, אש גיהנם ששים פעם יותר מאש שלנו, וכשאין מצננין לו האש הנורא הזה, אין זה עונש מרובה?! '''ומעתה,''' אם רק ריוח בין הדבקים באינו מדקדק, ענשו חמור כל־כך, מי שאינו מדקדק כ״כ בגוף הלכה, – לקיים מעשי המצוות כהלכתם בדקדוק, כגון לאחר הזמן, וכדומה לזה בשארי מצוות, ובפרט בדיני ממונות שלא בדקדוק, שאין יום הכפורים מכפר, אוי! '''והנה''' כאשר נתבונן במדותיו של הקב״ה עם בריותיו, נורא מאד, כמבואר בתומר דבורה – מי אל כמוך וגו׳, הנה עבר על האדם כמה יוה״כ ולא שב, ועדיין עומד במרדו כמה וכמה שנים, הראוי לפניו להכין לו יום כפרה וסליחה? במדת בו״ד האם היה כך? ומדת הקב״ה אינו כן, כי גם לרשע היותר גדול, מכין לפניו יום סליחה וכפרה, היש חך מתוק מזה? ע״כ אפילו מצד הישרות לבד, היה ראוי להכין עצמו על יוה״כ לשוב לפניו, ודוקא בקיום המעשה כהלכתו, כנ״ל. '''ואיתא''' עוד בגמ׳ (מגילה כד): אין מורידין לפני התיבה וכו׳ מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין, אטו אינם מבינים כוונתו, הרי כי המעשה צריכה להיות בשלמות, כאילו ח״ו, כביכול, כאינם מבינים, וכן בתפלה על חולה, צריך לברר את שמו, ועל מה זה? ״לעשות״ כתיב בסוף מעשה בראשית, והערנו ע״ז בק״ש, וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות השם. ומעתה, עיקר זכירה, בדעה הוא, ואפשר תאמרו אני אעמול את דעתי תמיד לזכור, וא״כ על מה ללבוש בגד של ציצית, הלא עיקר המצוה באה על זכירה, ואזכור, לא כן – ״ועשיתם אותם״, דוקא ללבוש, ואם לא כן לא קיים המצוה כלל, ונענש עליה מאד, וכן לקמיה: ולא תתורו וגו׳ למען תזכרו ועשיתם, דוקא ללבוש בגד ציצית. '''ותראה''' דבר נפלא, (ביומא עג.), גבי אורים ותומים, שאין שואלים בקול, ולא מהרהר בלבו, אלא כדרך שאמרה חנה בתפלתה – וחנה מדברת על לבה, והנשאל אומר כה אמר ה׳ עלה והצלח וכו׳. ראה, בני, נפלאות, הלא יגידו האורים ותומים עתידות, ואם יודע עתידות מה שלא היה עדיין, כש״כ מחשבה שכבר היתה, שיודע, ולמה נפסקה הלכה שלא יהרהר בלבו לבד, ורק ידבר? הרי נפלאות לראות, כי בעולם המעשה, דוקא כל אשר תמצא ידך לעשות במעשה – עשה, ומי יבוא בסוד ה׳ לדעת, למה דוקא מעשה. ואחרי אשר ראינו ברור בזו הגמרא, כי דוקא ידבר באו״ת, הרי נותנת שמחה גדולה לאדם לקיים מעשי המצוות, כי הלא נראה, כי מעשה המצוות – מצוה בפני עצמה היא, וסוד ה׳ גנוז בה, בהמעשה דוקא. ברוך העם שככה לו, ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר! וכמו כן למדונו חז״ל, כוח המעשה, להשתומם מזה; – בקרבן סוטה נאמר (במדבר ה:טו): ״ולא יתן עליה לבונה״, הטעם שלא יהיה קרבנה מהודר, והיה מסתבר בגמרא, שלא יתן עליה גם ע״י כלי, לא יתן עליה לפי שעה, ורק מפסוק הוצרכו ללמוד דוקא ליתן על קרבנה אסור, ואיך עלה על דעתם דעל כלי בעלמא גם כן, אין זה כי מי יבוא בסוד טעמי המצוות, ואפשר ע״י כלי גם כן אסור. '''ועפי״ז''' נתיישב לי דבר ששמעתי בשם הגר״א ז״ל, כמדומה מאאמו״ר שמעתי, כי הנוהגים אחריו היו מקיימים דברי הפסוק כפשוטו, גם כן. '''ועפי״ז''' ניחא לי מה ששמעתי על הצדיק ר״י זונדל ז״ל, כי היה מהלך סביבות ירושלים וספר מגדליה, ואמר למי שהלך עמו, ״ספרו מגדליה״ כתיב (תהלים מח:יג), ולא ידעתי מה זאת, ועפי״ז ניחא לי, כי רצה לקיים כהפסוק כפשוטו ג״כ, כי מכיון שכתוב בתורה בלשון הזה, זה גם־כן מה״ט מצוה מעשית היא, וכל אשר תמצא לעשות עשה. והיה מסבב סביבות ירושלים וסופר. '''בני''' יקירי! היום אור ליום ב׳ תבוא, סיימתי המאמר, כי היה קשה לי מאד לסיים קודם השבת, וגם היום הייתי – סמכוני באשישות, ע״כ אקצר עתה, ואברכך ברכת הדיוט, שלום רב יהיה לך בתוך כל ישראל, וזו ברכה שאין למעלה הימנה. == מאמר כ״א == === בענין הנהגת העולם לפי מעשה האדם === ==== וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וגו׳ כי לא המטיר ה׳ אלקים על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה וגו׳ (בראשית ב:ה) ==== הנה ידענו כי החכם יעשה הכל במכוון לפי החכמה, ושאין חכם כמתכנן ופועל סדרי הטבע, אבל זה פלא, מדוע נראים הרבה מעשים, כמו מקרי קיץ וחורף, אשר לא יהיו תמיד בסדר? מכאן ראיה לדעת המקובלים חכמי האמת, כי ״הנהגת העולם היא לפי מעשי האדם״, וכן הלא כל צבא השמים הם מנהיגי העולם, ואצלם לא נראה שום השתנות, וכאשר יבוא פעולתם למטה לארץ, הלא הוא בבלתי סדר קבוע, אלא ודאי כנ״ל כדעת המקובלים. ע״כ. == מאמר כ״ב == === בענין הנשמה נשמת חיים === ==== וייצר ה׳ אלקים עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים (בראשית א) ==== מכתב מגרובין לב״ב בקעלם וביחוד להבן יקיר לי הנכבד מחמד לבבי כמר נ״ז נ״י כאור שבעתים. '''בשמחת''' לבבי אבא להשתעשע כמו פה אל פה, עם בית נכבד כמותכם היום, מי יתן ויתגדל כבודכם מיום אל יום, לא מאחרים ולא מזרים, ולא ממקום שאינו שלכם, אבל ממכם וממקום שהוא שלכם מעצמיכם, יצמח ויציץ ויפרח כבודכם, ויתגדל שמכם, במקום אין יד אדם שולטת, ואין לזרים עמכם. הצלחת האדם ושמחתו, נתונה בו־בזמן שאמון בו, תתחזק מאד מאד באמונה ותקוה טובה, כי יתרון לתקות השי״ת, – כי התקוה בעצמה טובה היא גם בטרם תבוא הדבר המקווה, ואף גם זאת סיבה להפקת המקווה, ודבר גדול הוא, וחובה גדולה עתה על האדם להתענג באמונה, ולקוות אליו ית׳, ולצפות תמיד לישועה, ונגאלו וכן יגאלו בזכות אמונה, (שבת לא) ושואלים לאדם צפית לישועה, ולזאת תקנו אנשי כנסת הגדולה בתפלה: כי לישועתך קוינו כל היום, וזאת תחיינו תמיד. בני יקירי, הזמן קצר מאד, אבל מה אעשה וחפצתי להעניק לבניי החביבים לי הרבה, מכל מילי דמיטב. הרבה דברנו מענין – בני חבורה, כי זה תואר גדול מאד, וראש המעלות מזה, היא היא בחינת השלום המעולה במעלות, ויש בזה פרטים הרבה, בכל הנצרך להתכבד בתואר הנעלה הלזה, וראש דבר, לשים עין על כל דרכיו – מה ואיך לעשות, כי המורגל בהעלמת עין ושכחה, לא יושלם לו חוק הצטרכות החבורה. ועל כן אני מתפעל תמיד מן העלם אנילאויץ, אשר זה כמה ישרתנו – כמה פעמים ביום, ולא ישכח, ולא יעלים עין, ולא יתעצל בשום פעם, בכל הפרטים, ביתרון הכשר וזריזות נפלאה מאד בעיני, הודעתי לכם זה, יען כי דבר לי אליכם בני, להרגיל אתכם יותר במידה הזאת, הן אמת, כי בושתי מלדבר כזאת, יען לא יחשב כי מתרעם אנכי על מיעוט השתדלותכם לפני, ובאמת, הלא תעבדוני עבודת עבד, יותר מחיוב בנים לאביהם, וכו׳, אבל עכ״ז אינו כדאי למנוע הלימוד מכם, הפעם לא שמתם עין על חפצת נסיעתי להשלימם על מכונם וכו׳, לא ח״ו עצלות ורפיון ידים הסבו זאת, אבל שכחה והעלמת עין המצוי, אבל לא כן ראוי אתכם, השכחה והעלמת עין – לא ימצאו באהליכם, מיעוט שימת עין לא ישכנו במגורתכם. תתרגלו בעניני הבית להיות בני חבורה זריזים הם, ולפקח בעין פקוחה על כל עניני הבית זה לזה, וכל אחד יחשוב להכין לזולתו, ולמנוע ממנו עי״ז העדר מבוקשו כדומה – יחשוב, אם אני לא אניח החפץ על מקומו המיוחד לו, אז יעדר מבוקש בני חבורתי, כי לעת צרכם את החפץ, לא ידעו מקומו איפה הוא, וכדומה לזה, ואז כל דבר על מקומו יבוא, ושלום הבית ישגה, ומעלת עין פקוחה תתרבה ותתגדל אורה, ותואר הנכבד הנעלה: בני חבורה זריזים הם (שבת כ) יודבק בכם, וזה מבוא לשלום המדיני, כי שלום הביתי ושלום המדיני אחד הם. אתמול דברתי הענין של חיות דבר ודבר, אשר הוא נושא הענין, כמו – תורה ותפלה ומוסר ודרך ארץ, – הכל נושא ענינם הוא החיות של אותו הדבר, ולזה אמרו: (שבת צד) החי נושא את עצמו, פי׳ האדם אשר הוא מוגדר בעצמיותו, וכן בעל־חי אשר הוא מוגדר בעצמיותו, מי הוא ראש נושא שלהם המיחדם לעצמיותם בפ״ע, הוא החי של אותו העצמיי בתוכו, ואם יחסר לו חיות בדבר, אין מי שישא את הדבר, ולא יצליח בשום דבר, ויען כי החיות של ענין וענין ביחודו הוא דבר קשה מאד, ע״כ הניחו סופרי הנפשות, נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, חיה – למעלה מנשמה ג״כ, כי היא נושאת כולם, כי שורש כל דבר הוא החיות שבעצם הדבר! יש מי שידע דבר ולא החיות מהדבר, וזה דבר קשה מאד, ולכן צדיק נקרא חי, כי חי נושא את עצמו, עצמותו נושא חיות שלו, כוח החיוני מעצמותו נושאו את כל עצמיותו בחכמה ומוסר, ולכן אחרי ״חיה״ קראו סופרי הנפשות ״יחידה״, כי כוח החיוני בעצמיות, מקבץ כולם יחד, כי החיים אחד, שהיא התאחדות הגמורה, עד שיקראו – בני חבורה, ורק אחרי ה״חיה״ אז תבוא ״יחידה״ להקרא בני־חבורה, נזכה להיות בתואר הנעלה הלזה! אצלנו בלינו אתמול כל הערב עד השעה עשר, – להראות להם גם בלימוד גפ״ת, כי יש מי שלומד ויודע מה שלומד, אבל החיות של הסוגיא אין לו, החיות של הסוגיא הנושאת את עצמה אין לו, ולכן יצאו מפה בנים, אשר הנהגתם היא טובה, ועכ״ז אחרי יצאם מפה, מאומה לא ישאר בידם, למה? כי לא היה להם החי נושא עצמו – עצמות הענינים, ואיך ישאו מפה אתם, – ואין להם נושא שישא אותם עצמיות הענינים הנעלים, כללו של דבר, מי שלא יתרגל בעמל רב, להשיג החיות של כל הענינים, אין לו נושא, ומאומה אין בידו, והראינו בתורה כי כן הדברים מבוררים ומקוימים. == מאמר כ״ג == הענין שאחז״ל (ברכות יג) למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע, כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה, ואח״כ יקבל עליו עול מצות. וקשה הלא גם בפרשה ראשונה נאמר כמו בפרשה שניה ״ואהבת״, ובפרשה שניה ג״כ נאמר (דברים יא:יג) והיה אם שמוע וגו׳ לאהבה את ה׳ וגו׳, ועוד אטו אהבה— כל מצוות היא, הלא יש תרי״ג מצות, ונראה בהקדם מה שאמרנו על הכ׳ (תהלים טו:יא) תודיענו אורח חיים, פי׳ תודיענו דרכי התורה כדי לקיים כל התורה והמצוה, וממילא תשאר הנפש זכה בלי סיג, ותדע מה שטבעה לדעת, כי נפש האדם יודעת הרבה, כנאמר (תהלים קלט:יד) ״ונפשי יודעת מאד״, ורק בשביל השתתפה עם החומר הגס והחשוך, היא תתגשם בשלילת כוח ידיעתה הרוחנית, ולזה ניתנו התורה והמצוה לשמור המצות, להיות הנפש מזדככת, ותנצל מטינוף החומר ומגסותו, ולהאיר בה כוח אור רוחניותה, וכמו שאחז״ל (קידושין ל) משל למלך שהכה את בנו וכו׳ עד – בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, וכן משמע מהא דאמרו (שבת קנב) פקחים שבהם החזירום כשהם מגוהצים. וקשה הלא האדם לעמל יולד, וא״כ אין המשל דומה לנמשל? וצ״ל דגם בענין הנמשל כן, דכל התורה והמצות אינם רק לשמור הנפש שתשאר בזכותה וברוחניותה, וממילא תשאב אל מקורה ותאהב את בוראה, כי ממנו לוקחה, וזהו לה בטבע כי אחרי שמירת התורה והמצוה להניחה על טבעה, ולכן כתוב: ״אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם״ היינו קיום כל התורה, וממילא התולדה שתשאר הנפש זכה בטבעה – ״לאהבה את ה׳ אלקיכם״ ושפיר אז״ל כי הפרשה נקראת קבלת עול המצות, היינו קיום המצות, כדי: לאהבה וגו׳ וזה תכלית האדם. ע״כ. == מאמר כ״ד == עוד דברנו בענין הגמרא עירובין לב: אמר רבי נראין דברי מדברי אבא וכו׳, פי׳ כי נפש האדם העליונה יודעת עצמה וזולתה, ולולא הגוף לא היינו מבחינים לחשבה זאת ממנה למעלה, כי היה נדמה לנו, איך יכול להיות באופן אחר, בערך הנפש, אך מפני הגוף נבין כי זה מעלה ממעלות הנפש, וע״כ נדע ג״כ כי לא לכל אדם יש להם מעלה זאת ועל כן רבי, שהיה לו מעלה זו, הציץ מאחריו על דברי עצמו כשל זולתו, ולכן אמר רבי אחרי הביטו בטוהר כזה: ״נראין דברי מדברי אבא״, כן יש לאדם להרגיל את עצמו, להביט על דבריו בהבחנה זכה, ולהשקיף איך יצאו מבין מחשבותיו, ולהתבונן אם יצאו בדרך ההיקש האמיתי, ומה שיש לטעות בהם, יתקן לו, ע״כ. == מאמר כ״ה == דברנו כי הכל תלוי בערך התשוקה, ולכן האדם בעניני תאות הגוף, תתחזק תאותו, כי הוא עושה בחשק גדול, ואם כי בעניני הגוף אשר לא יפיק זממו, רק תמיד עוסק בריצה, ולא ישיג אליו מה שרוצה, ועכ״ז מחמת שהרצון לזה, הוא בתשוקה גדולה, תתחזק תמיד תאותו, ומה היה אם היה באמת הטבע להפיק כן זממו, מי יודע עד היכן היתה מתחזקת התאוה והתשוקה. ומזה נוכל להבין ולהבחין, עד היכן יכול האדם בעניני הנפש להשיג ולעלות יותר ויותר אם היה מגדיל תשוקתו, ובנפש, הלא זאת בטבע להשיג מה שחפץ, – הלא נקל להבין, כמה יגדל מזה במעלת הנפש ובתשוקה למעלות, כל עוד ועוד למעלה ראש, וזה הענין אשר נמצא באדם ביחוד, כח השמחה והעצב, מה שאינו בשום בעל־חי, ולכן היו רוצים הקדמונים להגדיר את האדם במיוחד, בגדר: שמח ועצב, עד שהאחרונים יותר, הבינו כי בגדר: חי מדבר, מוגדר האדם משאר בעלי החיים, ואם כן נבין, כי הגדר של שמחה ועצב שנבדל ג״כ האדם, משאר בעלי־חיים הוא, רק להשיג ולהגיע בו תשוקה גדולה ע״י השמחה, להגדיל מעלתו מעלת המדבר – מעלת הנפש העליונה השכלית, והעצבות למעצור ומניעה לחסרונותיו הגרועות ומדותיו הפחותות שבו, כי העצבון הוא צער, ויביא לו לברוח מהחסרונות, כדי למנוע צערו של העצב. ומעתה יש לנו להבין מהמאוחר אל הקודם, כי על האדם הצורך הרב – להגדיל מעלתו בנפש ולא בגוף, כי באם תכלית השמחה והעצב היתה להגדיל בעניני הגוף, מה תועלת יש בזה, הלא אדרבא טוב היה בזה, מעט החפץ והתשוקה, שלא יצטער כ״כ בהעדרו, ולמה יהיה לו צער חנם בלי תועלת? כענין הכ׳: אוהב כסף לא ישבע כסף (קהלת ה:ט) ועל־כרחך ניתנו השמחה והעצב, רק להגדיל מעלות הנפש, ושם היכולת לו להשיג תמיד חפצו ותשוקתו, ומה שיחפוץ יותר, באמת ישיג יותר, והעדר החפץ והעדר ההשגה, הלא חסרון הוא, ולכן ניתנה בו השמחה להגדיל החפץ, והעצב – להפחית החסרון, ומזה מופת על נצחיות הנפש, כי בלי הנצח, מה תועלת יש בהגדיל החפץ, והלא כשיבא יומו לצאת מן העולם תכלה התשוקה והחפץ בע״כ, ולחנם הוטבעה בו החפץ והתשוקה וההשגה, ועל כרחך מובן ברור, כי הנפש נצחית, ולא תכלה תשוקתה והשגתה לעד ולעולמי עולמים, ולא עוד אלא שבאם לא יחיה לנצח, א״כ הרי נתנה הטבע באדם, שמחה ועצב לרעה ולא לטובה, – שכל עוד שיגדל האדם תתגדל תשוקתו, וכשיבא בימים יותר, תתגדל תשוקתו עוד יותר, וכשימות, יגדל צערו יותר על ידי תשוקתו היתירה שנתגדלה בו, וחיל כוחה לא מועיל בו, וע״כ נבין ונדע, כי לא תפסק תשוקתו והשגתו ע״י מיתתו, והוא הולך ליאור באור החיים לנצח נצחים. ודברנו דבר נפלא עוד, כי בקל נדע ונבין, כי ע״י עסק הנפש, עשר ידות לה, לעומת עסק הגוף, הלא בעליל נראה זאת, הלא דברנו עתה שעה קלה, בערך איזה רגעים, הביטו וראו ההיקף הנפלא, מה שכלול בזה, אשר יספיק להאדם, על כל ימי חייו, היתכן זאת בעניני הגוף, למלאות צרכי גופו, בשעה קלה כזו, ובהיקף גדול כזה, הלא זה מעורר אותנו עד היכן לייקר עסק הנפש, כענין הכ׳ (משלי ח:יא): וכל חפצים לא ישוו בה. כי מזה נוכל לצייר, הריוח הרב, בעסק הנפש כל שעה ושעה. ע״כ. == מאמר כ״ו == בגמרא ברכות יז. מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה: אני בריה וחברי בריה, אני מלאכתי בעיר, והוא מלאכתו בשדה, אני משכים למלאכתי, והוא משכים למלאכתו, כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי, כך אני איני מתגדר במלאכתו, ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט, שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים. לבד הפנים השונים אשר דברנו בזה, יש בזה מוסר נפלא פשוט, והוא, כי יסביר לעם הארץ, שאין להם חליפין תמורת התורה, וגם לחזק ידי העושים במלאכת הקודש, כי לפי הנראה והמובן, כי ת״ח וע״ה, מי ידאג יותר טובת העולם, הלא דעת לנבון נקל, כי הת״ח ידאג יותר טובת העולם, והנה הנסיון יורה לכאורה להיפך, מי יכין הרבה דירות לבני אדם, הלא האיש אשר עמל כל ימי חייו לבנות בתים מרווחים, חמש־עשרה חצרות, הניח אחריו ברכה לדור בהם חמשים משפחות, משא״כ התלמיד־חכם, יושב בדירתו הקטנה, ולא בנה ולא הכין דירה ומקום ללון, אף למשפחה אחת, ועם כל זה, קרא הרמב״ם ז״ל, להבונים בתי חצרות ומצודות סלעים לעמוד כמה מאות שנים קרא להם (בהקדמתו לפירוש המשניות): אילמלא המשתגעים, לא היה העולם קיים, וכן מי ייטיב עם אנשי העולם, הלא המשכרים עצמם, השותים יין ושכר לרוב, אלה הם המשמחים לבבות בעליו של בעלי הגינות, מסעדות, בתי מרזח, בתי קפה, וכדומה, ואילמלא השיכורים, היו בעלי המסעדות ובתי היין והשכר, – רעבים ועצבים, ומחוסרי לחם, מי הם המגדילים בתי־עסק של הגבירים, סוחרי מכונות שעשועים מכל מעשי שחוק והיתול, הלא המה הילדים והגדולים הדומים לילדים, ועכ״ז מי הוא המכובד אצל אנשי העולם, ואת מי הם מפארים, – את האיש אשר חי חיי צער ומים לחץ, ידכא נפשו וגופו על חיי חכמה ודעת, למה? כי אלה בעלי תאות לחיי הוללות, ומזיקים את העולם, ואז״ל (סנהדרין כא): סהדי שיקרא אאגרייהו זילו, ואלה החכמים, מקיימי העולם ומשמחי העולם בחייהם, וישארו ברכה אחריהם במותם, ובאמת למי יתנו אנשי העולם אמון, ואמונה ישרה, נאמנה לסמוך עליו, את החכם, ולא את המטיב עם העולם, כשיכור וכדומה מבעלי התאות, נמצא לפי זה, כי הוא צלל במים אדירים והעלה חרס בידו, וזהו שאמר: אני בריה וחבירי בריה וכו׳, פי׳ אני לא ידעתי כמותו, ״הוא מלאכתו בשדה״ פי׳ עוסק תמיד לאחרים, להכין להם דירה, להכין להם מאכל ומלבוש, ״ואני מלאכתי בעיר״ פי׳ אני דואג לעצמי, ושמא תאמר הוא נהנה ואני לא, לא כן, כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי, כך אין אני מתגדר במלאכתו של עם הארץ, כי העלה בידו חרס, דואג עבור אנשי העולם, והעולם מעול ימעלו, ובגוד יבגדו בו, מבלי לשבחו ולפארו, ואדרבא להיפוך עוד, משא״כ אנכי הדואג לעצמי, – מלאכתי בעיר, הכל סומכים ומאמינים אותי, ונמצא אותם ע״ה לא העליתם בידכם חליפין, תמורת התורה!! ואמר שמא תאמר אני מרבה וכו׳ שנינו אחד המרבה וכו׳ כנ״ל, הסכת ושמע, ענין נפלא בזה, והוא: כי יש לנו לחקור, מהו ענין זה שהשי״ת נקרא חי? וביארו החכמים, כי אינו בגדר חיים שאנו יודעים באופן השטחי, אלא רק בשם השאלה, להבין זאת נדבר בהרחבה מעט, והוא, כי אנו אומרים בתפלה, מחיה מתים, והיה צריך לכתוב – יחיה מתים, לעתיד, אבל הענין, כי נחקור נא, מה זה גדר ״חי״? הראינו כי גדרו הוא הרגשת ידיעת עצמו, למשל: הדומם אינו יודע עצמו, החי יודע עצמו, הכלב יודע עצמו, וכן כל בעל חי, אמנם ידיעתו אינו רק במוחשי אשר את עצמו, ולא בהיקף השכלה, – מה היה קודם שנברא, מאין נברא, האיך נברא, מה יהיה אחר מותו, זה אין לה ידיעה עד מה, אבל האדם יודע כל זה, לחשוב ולהתבונן, ולמה? כי הקב״ה חנן לו דעה, מתנת הקב״ה עם בני האדם, ונמצא לפי זה, כי עיקר החיות, הוא הרגשת הידיעה, והאדם נקרא מדבר, רק להגדיר אותו בזה מן הבהמה, אבל באמת שם מדבר במונחו על האדם, הכונה, שהוא חי באופן יותר גדול מן הבהמה, בגדר אחר, כי הבהמה הרגשת ידיעתה רק את עצמה, ולדעת חפצה ורצונה, אבל האדם יש לו ידיעה חוץ לעצמו, כנ״ל, מאין בא למה בא לעולם, מי הביאו לעולם, וכהנה רבות, ובאיזה כח ידע זאת, בחלק מדבר, פי׳ השכל כידוע, (בראשית ב:ז) ״ויפח באפיו וגו׳ לנפש חיה״ ת״א לרוח ממללא, כידוע, ויש לו הרגשת ידיעה רבה, וע״י כח המדבר, הוא חי גדול, יותר הרבה מן הבהמה, עד שהבהמה נגדו, חשובה כמתה, כי שמה־חי, הנקרא לה, הוא רק בהבחנה אצל הדומם, שאינו יודע עצמו ג״כ, אבל האדם נגד הבהמה, – הוא חי והיא מתה, למה? כי ידיעתו, חוץ לעצמו ג״כ, ונמצא לפי זה, מה שנקרא האדם מדבר, אינו רק להגדיר לו שם מלעומת הבהמה, אבל באמת שם מדבר הוא חי, והוא חיים גדול הערך, כן נראה לי ברור. ולכן הותרה אכילת בעלי חיים לאדם, כי נגדו הם מתים והוא חי, כי הרגשת ידיעתו מרובה ובגדר אחר, הוא חלק חיים שלו, ולכן: רשעים בחייהם קרואים מתים (ברכות יח) למה? כי נתקלקל ונפגם הרגשת ידיעתם, ויודעים רק עצמם – לאכול ולשתות, ולכסוף ולחמוד, ולכן נאמר (ש״ב כג:כ) ובניהו בן יהוידע איש חי, פי׳ יודע חוץ לעצמו, והוא החלק של החיים. ולכן הסומא נקרא מת (נדרים סד) ונסביר זאת, כי הלא הוא חי, כי אנחנו רואים, האנשים בחושך אינם יודעים מחיים, כמו שאנו רואים, כי שעה מועטת שנוסעים במנהרה (טונעל) מתחת האדמה, כולם מעוצבנים וממהרים לשעה קלה זאת להדליק נר או גפרור, ולמה? כי הראיה באמת כשנעמיק בה, היא ידיעת הדבר, כי ע״י ראיה ידע וירגיש הדבר, והידיעה היא החיים והחיים שמחה לאדם, ולכן כשיחשך מעט לפי שעה, יחסר לו מעט הרגשת ידיעת הדברים מכמו בראיה חושית ממש, ויחסר לו ידיעה כזאת, אשר היא מהות החיים שאבד לפי שעה, ולכן סומא שחסר לו חוש הראיה, ומזה חסר לו הרבה הרגשת ידיעת הדברים, ואם כי פעם ראה אותם והכירם וידעם, אבל אינו דומה, הרואה אותם עתה, יודע יותר, ונקרא נגד הרואה כאילו מת, כי חסר לו ידיעה נגד הרואה, ונמצא לפי״ז, היטב נבין מה שנאמר (קהלת א:טז) ״ולבי ראה הרבה חכמה״ בי עיקר הראיה, הכונה ידיעת הדבר, והחכם בחכמת לבו, יודע הרבה, ונמצא לפי״ז היטב נבין מה זה הרבה, כי רואה הרבה והוא היודע החי, ונמצא לפי״ז כמו שהבהמה מוגדרת מאדם, על שום מיעוט ערך ידיעתה, והיא בגדר מתה נגדו, כן האדם, – כל מה שחסר לו חלק ידיעה – מה הוא, מה חייו, מה העולם ומטרתם, נחלק מזולתו היודע, כמו ממש בהמה מאדם, וכמו שנרגיש בחוש, – מנסיעת המנהרה באדמה, כשיחשך על שעה קלה, נעצב על מעט חסרון־ידיעה שהיא חלק חיים שחסר, ויחטוף תיכף להשיג אש להאיר, עאחכו״כ ידיעה רמה ונעלמה, לא חושית, רק התבוננות דקה, כשיחשוב בה, ויבין וידע, אז נתוסף לו חלק חיים, וכשיתרחק ממנה מעט, יחסר לו חלק חיים, כי אז לא ידע כמו בעת חשבו בה בעומק שמקודם, ובהתרחקו עוד יותר וימעט ידיעתו עוד פחות, וחסר לו עוד חלק חיים, ועוד כנ״ל (וכמה מוסר נשגב מזה, לדברים שלא התבונן בהם מעולם כלל, כמה זה חשוב כמת, מיעוט ידיעתו, מקל־וחומר בן ק״ו מראיה חושית החזקה, ולפי שעה יחסר לו ידיעה, והאות על העצבות בזה כנ״ל, וק״ו בראיה שכלית כשיתרחק, וק״ו בן בנו של ק״ו בדבר שלא ידע מעולם, כמה הוא מת! ותבינו אוהבי בשעה שנדבר בזה, כמה התעוררות חלק החיים נמצא בכם להרגיש בעצמיכם חיים גדול מקודם שהערנו, ולכן אז״ל (מנחות צט) הל׳ מדרכי מיתה לדרכי חיים, לשון רבים, כי הרבה דרכי מיתה יש, על פי חסרון הידיעה, וכן הרבה חלקי חיים על פי רוב הידיעה, יתרבה לעומתו החיים, כי החיים הוא הידיעה, ונמצא עפי״ז נבין, כי הידיעה הגדולה שיכולה להיות אף כמרע״ה, הוא נגד ידיעת היש״ת כאפס ואין, ונמצא כי הוא נגדו כמת, ולכן נאמר (שמות לג:כ) כי לא יראני האדם וחי, כי הוא אינו חי, ורק השי״ת בתכלית ידיעתו נקרא חי, ונמצא כמו שידיעתו ית׳ נעלה ונשגב מידיעת בנ״א, א״כ חייו שהוא הידיעה, נשגב מבנ״א ורק בשם מושאל נקרא לנו חיה, לפי הבנתנו, ולכן מרע״ה עניו מכל אדם, כי היה מרגיש עצמו נגדו ית׳ מת ממיעוט ידיעתו, ונמצא כי הגדול שבגדולים על פי המדרגה ממנו, ורק יעשה רצון קונו, המסדר לפניו דרכי חיים, וא״כ אתה שוה לנו, והבן מאד כי נכון הוא. ובמ״א כתב: בחינת מת, מונח ובלתי יודע מעצמו כן האדם החי הבלתי יודע מעצמות כוחותיו הפנימיים, אשר זה כל האדם. == מאמר כ״ז == לבאר איך שמשכיל לדוד וגו׳ הוא יסוד גדול, וזה הענין הוא יסוד לכל התורה כולה, ולתכלית האחרון, הנה ידענו כי הקב״ה הוא רואה ואינו נראה, וכן מעשיו ית׳ רואים ואינם נראים, האדם הוא רואה ואינו נראה, כי אין מה לראות עליו, בשר ודם וגולמי כלי בשר, אבל באמת הוא מלא כוחיות אלקות, עולם קטן, ויודע הרבה מאד, כענין ״ונפשי יודעת מאד״ (תהלים קלט:יד) אבל אינו נראה בו מאומה, והוא בעצמו אינו רואה מה שיש בו רק אחרי רוב העמל והיגיעה ועזר ה׳, וכן כל הדברים הגשמיים, ג״כ רואים ואינם נראים (נ״ל כונתו, כי רואים אותם, היינו – בני אדם רואים אותם ואינם נראים כח ליכוד תוכיותם) כי גם כנף של זבוב קטן, יש בו הרבה מאד, מה שאין כל חכמי העולם יכולים לעמוד עליו, כמו שהגידו הפילוסופים החוקרים, והודו ולא בושו, והראיה שאין אחד יכול לעשות כנף לזבוב, באם יעקר ממנו הכנף הקטן, ועאחכו״כ באדם, כל דבר קטן הרבה מאד, ועאחכו״כ בתורה וביראה ובמידות, וע״כ יש עלינו לדעת, כי לזה יסוד לאדם לדעת זאת, הנה כל דבר – סוף מעשה במחשבה תחילה, ומי שהגיע לו ויש לו סוף המעשה, המחשבה שלו כבר נסוכה, גדושה ושמנה, ממתק סוף המעשה, והוא יכול כבר למסור לזולתו רק תחילת המחשבה, וזולתו ישיג ויבא ממחשבה לסוף המעשה, ואז תשוב מחשבתו תחילה בהרגשתו, כמו אצל מי שמסר לו, – נסוכה שמינה וגדושה מן סוף המעשה. והנה אמרו בשם הגר״א ז״ל במה שאומרים בתפלה: ״ותן חלקנו בתורתך״, כי כל אדם ואדם יש לו חלק בתורה, ובארנו זאת, כמו כח ההשגה שיש לאדם ואדם בפני עצמו, כפי המיוחד לו, לזה תפיסה מהירה, לזה הבנה וכדומה, ואם יכוין להוציא אל הפועל, כח כשרון השגתו המיוחד בו, יעלה מעלה מעלה, כן ברוחנית נוכל להבין חלק שלו אשר לכל אחד ואחד, ועל פי הדברים האלה נוכל להבין, איך שדרכי התורה עם שכל האדם – אחוזים, ראשו של שכל בעקביה של תורה, והבן! וע״כ אמרנו, כי כל אדם שיש לו כח מיוחד, מבין הענין יותר – סוף מעשה במחשבה תחילה, ולפי הנראה, יש לנו מעט מעט כח בזה, ואגיד לכם, כי כמה פעמים ראיתי בספרים דבר קטן, והבנתי כי דבר גדול בסוף מעשה, עד שברבות הימים אבין זאת יותר ויותר, ע״כ תדעו נאמנה, כי זה עיקר גדול להכיר ולהרגיש היטב הענינים הדקים, כי סוף שלהם גדול מאד, ובזה תלוי כל הצלחת האדם בתורה ויראה, ואין הדברים הללו ניתנים להתבאר בפה, ומכש״כ על הכתב, אך נדע ברור כי כן הוא, ובעסקינו בזה להבין זאת יותר, נדע זאת לאשורו א״י. == מאמר כ״ח == אמרתי, כי השק מארג פשתן, כשהוא מלא בתוכו, לא יוכל להכנס בו עוד, מה שאינו כן בשק של גומי, גם כי לפי הנראה בו כי הוא מלא בתוכו, אבל המנסה לטעון ולהכניס בו עוד יתרחב בית קיבול הגומי, ויכנס בו עוד ועוד, וכל מה שמכניס יתרחב המקום לעוד, כן האדם בנפשו, מי שלא ניסה להכניס ולהלעיט בנפשו יותר ויותר, ידומה לו כי מלא הוא בדעותיו ודרכיו לנפשו, כי לא ירגיש מקום פנוי שיש בו עוד להטעינו בה, ולא ירגיש כי יש בה מקום להכניס דעות אחרות ממה שהורגל בדעות שעד כה, אבל המנסה להכניס בשק הנפש הבחנת הדעות, שהן שונות ממרבית דלת העם, יראה כי הנפש היא כענין הבית קיבול של שק הגומי, ועלולה להכניסה בה עוד ועוד ליותר ויותר, ולא עוד אלא שבשק של פשתן אם ירבה להכניס ולטעון בו בע״כ יתקרע השק, וכן בגוף האדם, ילעיטוהו ויכניסו בו יותר מדאי, יקלקלו אותו ויפסידוהו, ולא כן עם הנפש, תוכל להלעיט ולהכניס בה יותר ויותר, ולא יבולע לה כלום, ואדרבא עוד להיפוך, תכניס ותלעיט בה הרבה, ותתרחב בה בית קבולה ליותר עוד, ובקיצור אמרנו, כי זה הדבר, מפורש יוצא מפי התורה (בראשית ב:ז) ״ויפח באפיו נשמת חיים״, ומובן וידוע, כי כל מעשה אלוקית־רוחנית, ובפרט הנשמה שהיא חלק אלוק ממעל, מאן דנפח מדיליה נפח, ולזה ברור, כי כח – ״ויפח באפיו״, זהו נצחי בלי הפסק ובלי צמצום, ומתרחבת בבית קבולה יותר ויותר, ורק אם ביגיעותנו וכח פעולותינו, אשר זאת היא עבודתנו הדלה, ננשב בקרבנו, עניני הנשמת חיים השכלית אלקית־רוחנית. אז רוח החיים ממקור זה הניתנת בנו, ינשב ויתנשב בנו ליותר ויותר בכח רוחניותה של הנשמה האלקית, בלי הפסק לעולם. == מאמר == === כ״ט בענין יצר הרע === ==== וייצר ה׳ אלקים את האדם וגו׳ (בראשית ב:ז) ==== אז״ל (עירובין יח.) מאי וייצר תרין יודין, כדר״ש בן פזי או לי מיצרי או לי מיוצרי, ויפלא איפוא מה חידוש הודיעונו בזה, הכי לא נדע כי יש יצר רע? אמנם יסוד גדול ודבר כללי הורונו בזה, כי מטבע האדם כשיכסוף לאיזה דבר, ובל יוכל להשיגו, היה רוצה ומשתוקק שבל יכסוף כלל, אחרי כי לא ישיג חפצו, וזה ביאור הדבר, לתת לאדם כור הבחנה, כענין הכ׳ הציבי לך ציונים, כאדם ההולך בדרך למטרה, למרחק נודע, ונסמן סימני הקילומטרים, וידע כמה עבר וכמה יש לו עוד ללכת, ובאין ציונים, בל ידע איה איפה הוא, כן נתנו חז״ל לאדם בחכמתם, סיכום לבחון ולדעת תמיד את מצבו ומעמדו, עת ירגיש בעצמו כי ידאג על ״אוי לי מיצרי״ היינו על מאויי וחפצי הגוף, וכמו כן ידאג באופן דאגתו על גופו, גם על ״אוי לי מיוצרי״ על חפצי שמים וצרכי נפשו, באופן הזה, אף כי באמת צריך לדאוג על הנפש, באין ערך יותר מכאשר ידאג על הגוף, עכ״ז טוב הוא, כי מה לעשות אחרי כי כן נברא, אמנם אם ירגיש כי על אוי לי מיצרי ידאג ויצטער וישתדל יותר מכאשר על ״אוי לי מיוצרי״, זה לאות כי חולה הנהו, וכל עוד שדאגתו על ״אוי לי מיצרי״ יותר מן ״אוי לי מיוצרי״ עד שבחמדת הממון ובכבוד ובכל מאויי הגוף דאגתו רבה, ולעומת אלה – דאגתו להצלחת הנפש וכן הדאגה לאחריתו פחותה בו, זה לאות, כי הוא עוד יותר חולה, ואם דאגתו על אוי לי מיצרי, מרובה בו בתכלית הריבוי, ועל אוי לי מיוצרי, בתכלית המיעוט, זה לאות כי כבר הנהו במצב גוסס ר״ל, ועל מצרף חכמה כזה, למדונו חז״ל במאמר קצר, אשר למדו זאת ברוב חכמתם, מאות אחד בתורה, מיתור של י׳ בכתוב ״וייצר״ בשני יודין, מה שחכמי הפילוסופים ירבו על זה ספרים שלמים, תגלה לנו התורה באות אחד. והנה הרגיל לאכול בזמן ידוע, ובבא הזמן הזה, ויעבור עוד מעט יותר, ובל יכסוף עוד לאכול, יתמלא וישתומם על שינויו זה, מדוע נפקד ממנו כוסף האכילה, אמנם מי שהוא חולה גדול, בל יתפלא על ההשתנות שבו גם אם תרבה מאד, ואי פליאתו יהיה לאות על עוצם מחלתו. הן אמנם חז״ל מסרו לנו כור מבחן לאדם, לבחון ולצרוף את מצבו בו, אם חולה מסוכן הוא ר״ל, אך בהמצאו בו כי הנהו חולה, הלא עליו להצטער ולדאוג הרבה על זה, – איך היות ואיך יכשר בעיניו כזה – לדאוג בתכלית על הגוף הכלה, לדאוג על דירה לא לו, דירה סרוחה שניתן לו רק על יום אחד, ולעזוב מבטו ומגמתו מעל דירתו, שהיא דירת מלכים, דירת עולם, להיות עמוס בתכלית בכל שכלו ומחשבתו, ובכל תחבולותיו על – ״אוי לי מיצרי״ ולעזוב בתכלית כל המחשבות מ״אוי לי מיוצרי״, והלא נראה בטבע האדם, – שבהשתוקקו לדבר שלא ישיג אותו, יצר לו בלבו – על תשוקתו זאת, והיה רוצה, שבל ישתוקק לזה כלל, הלא זהו טבע האדם, ומהראוי, כי בראות האדם ובהבחנו לנכון במעמדו, כי תשוקתו ודאגתו לחפצי הגוף, לכבוד ולממון, והם באין ערך יותר מאשר לדאגת ״אוי לי מיוצרי״, ואשר עוד באמת לא ישיג רצונו, הרי היה לו להצטער על רצונו וחפצו בכזה, ואחרי עוד כי דאג בל ידאג על זה, וגם צער בל יצטער על פליאת היתרון של ״אוי לי מיצרי״ לעומת ״אוי לי מיוצרי״, אהה! אהה! על גודל המבוכה שבזה, ועל גודל וחזקת המחלה שבו, כי נורא הוא! == מאמר ל׳ == הנה כמו שזה ודאי מובן, שאין האדם בגדר אדם – אם יחיה חיי נחת ולא יעמול ביראה, וזה כל עמל האדם לכה״פ שיהיו כל ימיו כעס ומכאובים, היינו לכל הפחות להיות אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי, וכל זמן שהאדם שרוי חיי מנוחה בעבודת הש״י, ידע נאמנה כי נעור וריק הוא מעבודת הש״י, וחס על גופו ונפשו, כי בלתי אפשר שהאדם לא יהיה לו בכל יום דברים אשר התאוה והתורה מנוגדות זו לזו, וזה ראש העבודה, עם כל זה כבר אפשר שהאדם בשכלו יסעייהו יותר מהיראה, ואחרי אשר כבר השיג הבעל שכל הדבר ההוא, כבר יוכל להועיל להפחות, כי כמו שידוע שחכמת ההגיון מעמדה שלא להטות השכל, ומי שהמציא אותה בודאי היה צריך להיות חכם גדול, ואחרי שכבר נמצאת, תוכל להועיל גם למי שאינו חכם כ״כ, כן בכל דבר, העיקר מלאכת השכל לחפש דברים וכללים שהאדם צריך ליזהר מהם, כדומה אדמו״ר נ״י אמר כלל ביראת שמים שאצל הדן בדבר להיות יסוד מונח, שלא יהיה שום דבר דיעבד, ר״ל שיהיה שוה בעיניו העיון על הדבר קודם מעשה או לאחר מעשה, ולא תמשיי דבר לא מחמת תאוה ולא מחמת נטיה אפילו נטיה של צדקות וחסידות, ואמר שענין ביה״מ (נ״ל בית המוסר) שוה בעיניו קודם שהמציא התכנית להקימו, בכל יום ויום זמנו הוא לבטל או לייסד, וכן צריך להיות בכל דבר, בין במצב ובמעמד האדם אשר כבר הוציא א״ע כל עניניו, הוא הן או לאו, במשקל אחד ישקל על פי שכל האמיתי, אפילו ביראת שמים ובתורה ובדינים צריך להיות שוה העיון בדבר, קודם שאכל הבשר ולאחר שאכל הבשר, והנה אחר שכבר המציא זאת יוכל להועיל גם לאנשים קטנים, אכן להמציא זאת, צריך להקיף כל פרטי הענינים המתיילדים אצל האדם, ולהשכיל מהם איזה עצה ויסוד לחקור לעצמו בהקדם היראה מחטא והזריזות להישמר מהם ואז נעלה מעלה מעלה. == מאמר ל״א == === בענין תרדמה של שטות === ==== ויפל ה׳ אלקים תרדמה על האדם ויישן (בראשית ב:כא) ==== בבראשית רבה (יז:ו) ויפל ה׳ וכו׳ תחילת מפלה שינה, דמך ליה ולא לעי באורייתא וכו׳ רב אמר שלש תרדמות הן, תרדמת שינה וכו׳ רבנן אמרי אף תרדמה של שטות, דכתיב (ישעיה כט:י) כי נסך עליכם ה׳ רוח תרדמה וגו׳ וז״ל המאמר: הנני לשלוח לך מאמר נכבד כו׳ שמו כאשר הוא – ״מעורר ישנים״, מי יתן ונתעורר משינתנו, ח״ו שינת עולם, ר״ל, נעורר לבבנו לחשוב מחשבות, לבל ידח ממנו נדח, בעזי״ת. אני תמיד הייתי סבור, כי מי שמשים את עיניו על דרכיו תמיד, ולחשוב על קצו להכין צדה לדרכו, ושיתברר לו בירור אמיתי בנפשו, ולהשיב אל לבו הדברים כאשר הם באמת למתבונן בהם, כי לו יצויר כי יש בעולם הזה מציאות הצלחה בלי חסרון ופגע רע, אבל אחרי שימי האדם קצרים, סוף כל סוף כלא היה, זה לבד די למתבונן להסיח דעתו מהצלחת עוה״ז, ומכש״כ הלא אין מי שמצליח, ואף הדומה למצליח, – אין זה רק דומה, ובאמת הטוב בטל במיעוטו ברע, ורק מחמת כי האדם אינו יכול להציל עצמו מרע ברובו, ע״כ בהכרח ישמח בטוב במיעוטו, וזה למעטים המצליחים, ורובם ככולם הלא אינם מצליחים, גם אם יארך, ומה אם גם חיי האדם קצרים, הלא די והותר לפעול על לב האדם להסיח דעתו מהצלחת עוה״ז אשר אין בה הצלחה, וישים נפשו בכפו על הצלחה ארוכה ועמוקה באין חסרון אף במיעוטו. וחשבתי – כי זוהי מדרגה של צדיקים, והנה ראיתי פתאום כי זו מדרגה למתחילים, והוא, כי המהלך בין נחשים ועקרבים בלי חצים ורמחים וכדורי אש, הלא חייו בסכנה נגדו בכל רגע ורגע, ורק ע״י כלי זיינו שעליו, כולי האי ואולי. והנה ידוע כי עיר פרא אדם יולד, וזה טבעו, וכל זמן שאינו חושב מחשבות איך למשול על טבעו, הלא נחשים ועקרבים עוקצים אותו בכל רגע, ח״ו; הביטו וראו מנח כשנטע כרם, תיכף נזדמן לו שידא שמדין, אמר לו הדין דידי הוא, הזהר שלא תכנס בגבולי, (ב״ר לו־מו) הרי קודם שנכנס בגבולו, היינו רבוי השתיה, אמר לו דידי הוא, ומה עוקץ שעוקצו אח״כ כשנכנס בגבולו? אז״ל (סנהדרין ע׳): יג׳ ווין נאמרו בענין נח, ודי היה ״ויחל – לשון חולין״ ומכש״כ יג׳ ״ווין״, ויש לי ביאור על זה, אך קשה להאריך, ובקצרה: מזה נראה כמה תאוה של היתר מביא יללה בעולם, יג׳ פעמים וי וי, ומכש״כ תאוה וחמדת הממון של איסור, והנה כל־זמן שלא שינה העיר פרא שהוא בטבע, הלא הנחשים של הטבע, תאוה וחמדה מסטרא דנחש, עוקצת ר״ל, בכל רגע, – אם לא יחשוב תמיד מחשבות המבואר למעלה למשול על הטבע, וכולי האי ואולי, וזה מוכרח לכל מתחיל ע״כ, ורק הצדיק הוא שמעשיו מתאימים עם המחשבה והבירור, ולזה צריך זמן והרגל רב, אבל בלי מחשבה והבירור הנ״ל, הלא אי אפשר בשום אופן שינצל מעקיצת הנחשים, סטרא דנחש הקדמוני, ר״ל, בטבע הפראות, ובלי א׳ אין ב׳, אם אין גדיים אין תישים. ועל פי דברינו הנ״ל מבואר היטב מה שמצאתי מציאה גדולה ואיומה, בילקוט בראשית על מ׳ ויפל וגו׳ תרדמה וגו׳ וז״ל: תחילת מפלה שינה דמך ליה לא לעי באורייתא, (ומזה מבואר, – אם דמיך ולא לעי באורייתא – מפלה היא, אם הוא ער ולא לעי באורייתא עאחכו״כ, ר״ל, וזו הערה רבה שלא לישב בטל כלל) ג׳ תרדמות הן וכו׳ עד – תרדמה של שטות שנאמר: כי נסך עליכם ה׳ רוח תרדמה ויעצם את עיניכם (ישעיה כט:י) מבואר שם מכסה של בלבול הדעת, ולא יראו מה שראוי לראות, עד שנדמו בנבואת שקר. ראו מה בלבול הדעת עושה, וכמבואר שם במקרא ״ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה. לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה פלא ופלא״, והנראה כי תחילת מפלה ״בלבול הדעת״, כי מזה בא, ר״ל, לתכלית המפלה, היינו, כי היראה אצלו רק מצות אנשים מלומדה, וזו מפלה שאין למעלה הימנה, ולפי הנ״ל מבואר היטב, כי הפראות לא יוסר רק ע״י התבוננות והבירור כנ״ל, אף למתחילים, ובבלבול הדעת אי אפשר הבירור הארוך הנ״ל, וא״כ גם מתחיל אינו, ואם אין גדיים אין תישים, והרבה נחשים ועקרבים עוקצים אותו בכל רגע, ר״ל, כנ״ל. קצרתי מקושי הכתיבה, אבל די מאד לעורר לבבנו מבלי להמשך ח״ו, – תחילת מפלה של שינה, ומכש״כ תרדמה של שטות, היינו של בלבול הדעת, כי בבלבול הדעת נעשה שוטה, ולא יבין דבר, ויבא ח״ו, לתכלית המפלה, ר״ל, של יראה מלומדה, ובהכרח ישאר הפראות, ומעשה דנח יוכיח! אם כי היה בהיתר ובלי תאוה, כי היה נח נקי מתאוה, ורק היה כואב מטרדת הבעלי חיים אשר היה עמהם בתבה, ונלקה רק ביתר, ומה האדם אשר התאוה והחמדה לחמו הם מכל וכל, כמה התראות של נח יש לו בכל רגע, ע״כ ההכרח להנצל מטרדות, ולעסוק הרבה בתורה בכל האפשר ובבירור המבואר למעלה. == מאמר ל״ב == אמנם מה נאלו האנשים אשר ימנעו מלגלות הכתם הנמצא על הבגד של חברו, ומכש״כ על הפנים, או אין זה ג״כ מדרך החכמה שהרופא יעלים מהאדם את מחלתו, בעוד שיש לידו המזור והרפואה לזה, ככה אין זה מדרך החכמה לאוהבים, למנוע טוב מבעליו, בעת שרואה צורך להוכיחו בתוכחתו, כי טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת (משלי כז:ה) ולא... אף כי אחרי מכתבו, יש לי זכות עליו על אי מורה ומיסד אותם, אמנם כיון שעלה לא יורה ויועכל על להבא, כי רוב בני האדם עלולים על כך, ובפרט כי סימני המחלה מזהירים, ואין יותר מבהיק מתרדמה של שטות, ודעו וראו כי התרדמה של שטות והמידות המגונות, המה מאפילים זוהרו של האדם לגמרי, ולא יקובל לחבורתו ולא לאנשים, אף יאבד חילו בעניני העוה״ז כבדוק ומנוסה כל זה, על כן אין גמ״ח יותר מלעורר אנשי בריתו. המאמר הקצר הזה, יהיה בעיניכם כמאמר ארוך. == מאמר ל״ג == === בענין הנחש הערום לרע === ==== והנחש היה ערום מכל חית השדה (בראשית ג:א) ==== המכתב שאני שולח לכם, נקרא מאמר כללי, ויקר מאד מאד הוא למבין, כי הוא מקיף ידיעה חדשה לאדם בכל ענינים, באופן שאי אפשר לאדם לבוא לקיום המצות כהלכתן, רק ע״י מחשבה, כי לקרב לחוש כל דבר א״א רק ע״י מחשבה, וזהו שכתבנו כי העוסקים רק בעבודת האברים לבד ולא בעבודה שבלב, כמנהג כמה וכמה, א״א לקיים התורה באמת, וכמבואר בהקדמת חובת הלבבות. אתמול בערב י״א לנשיא, אמרתי בהאי ענינא (משלי ב:ד): ״אם תבקשנה ככסף״ דברים נפלאים מאד, אי אפשר להעלותם על הכתב, וסובב הולך על הכרת דרכי היצר, פי׳ כוחות נפש הבהמי, שלא יטעה האדם את עצמו הרבה מאד, ויש בזה פעלי גבורות מאד, ועל זה אמר שלמה המע״ה: ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות (קהלת א:ז) פי׳ כי דרכי היצר להערים את האדם בכל מיני שטות להטעותו מדרך התורה, וזהו פירקא־דשטותא הנאמר בזוהר הקדוש, דקודם דהוי ילפי פירקא דחוכמתא, הוי אקדימו למילף חד פירקא דשטותא, כדי להבין פירקא דחכמתא, והדברים ארוכים. == מאמר ל״ד == מכתב מגרובין, לבני יקירי וכו׳. דבריך היפים, הופיעו במכתבך, מי יתן ויתישב בעומק הלב, אבאר לך את אשר נתחייבתי ממכתב העבר, הערה גדולה, עד היכן חובת האדם לדרוש טובת זולתו, גם במה שבנגד רצונו, והוא: כי אשה שנדרה ולא היפר לה בעלה, למ״ד הוא נותן אצבע בין שיניה, שם בפרק המדיר (כתובות עא) אף שהיא נדרה ורצתה בנדרה, ובכ״ז בעלה שהיה יכול להפר, ולא דאג להפירה, בע״כ קנוס יקנס להוציא וגם ליתן לה כתובה. הרי זה די למבין, עד היכן היא חובת האדם לדאוג לטובת זולתו גם בע״כ. ואם הוא מתחילתו מוטעה, אבל המבין סוף דבר, חובה עליו זה עד שגם היא בעצמה שנדרה, – תכעוס עליו, ותוכל לתבוע ממנו, כאילו הוא פעל לה לכל אלה, וענוש יענש ג״כ בבי״ד של מטה ביוציא ויתן כתובה, ודי למבין – על העדר עצת שכלו נגד תאותו, בלי להביט סוף דבר, עד היכן הוא זה. עוד אכתוב לך דברים מתאימים מה שדברנו בזה השבוע, הנה מצינו אדם דורש טובתו תמיד, אבל יש מי שמוטעה בדבר, שסובר שכך וכך יהיה טובתו, אבל יתברר אח״כ שלא טוב הוא כך, אבל מי שייעץ לעצמו לכתחילה רעתו, זה לא מצינו, ורק אחר יכול להיות מייעץ לזולתו בכונה, דבר לרעתו בסופו, במחשבתו תחילה לכל, והאיך אפשר כי לעצמו ייעץ רעה במחשבה תחילה, וזה בשני הפכים בדבר אחד, מצד אחד האדם דורש טובתו, ומצד שני – ייעץ לעצמו דעתו בסופו, במחשבתו תחילה, אבל נראה בפתרון הדבר, – היצר ערום מאד, מלומד בערמימות, אבל השאיר השי״ת בטבע, להכיר ערמימותו, הנה גלוי ומפורסם, כי האדם הממונה על עסק אחרים, הנה במשך הזמן, ידמה לו כשלו, כענין הידוע במה שאומרים אנשים, כי המשרתת באיזה בית, מתחילה היא אומרת: הכלי של בעל הבית שלי, ואח״כ אומרת; הכלי שלנו, הפרה שלנו, ואח״כ עוד, היא אומרת: המחבת שלי, ראיתם הפרה שלי, וכדומה, והיא שוכחת שלאחר איזה זמן שתפסיק עבודתה בבית זה, ולא תשתמש עוד בבית זה לא במחבת ולא בפרה, והיא סוברת בזמן טעותה המדומה בה, שכמו שעכשיו היא מכניסה ומוציאה הכל בבית – כן יהיה תמיד לעולם, והנה זה הטבע המדומה ומוטעה הוטבע באדם, – ללמדו לדעת, כי כן האדם מוטעה בדמיונו בכל חפצי עצמו בעולם, ואם כי באמת הם פחות מהשוכר בית כמו לשנה— ודאי, משא״כ השוכר בית והותנה שלא לשום זמן, ושכל יומא זמנו, שיוכל להוציאו, וגם על פי דין אין לו דין מכר או מתנה, כי אף שמתנה ע״מ להחזיר שמה מתנה (קידושין ו:) אבל שם דוקא על זמן מה – עד שיחזירהו, משא״כ בלי זמנן מוגבל כלל, ואף שמשתמש הרבה, אין לו דין מתנה כלל, ואם כן גם האדם בשלו אין לו זמן מוגבל כלל וכל יומא זמנו הוא כאז״ל (שבת נג) ישוב היום שמא ימות למחר וכו׳, וא״כ הרי בעליל שהגוף האישי וכל חפציו אינם שלו כלל, ורק שאולים המה לו, ועל כן יפה אמרו הבעלי־עיון, כי האדם קבור בגוף, ולאחד מיתה אז יוצא מן הקבר, והעמקנו בזה לבאר הענין, שנוכל מזה להבין באר היטב, האיך הגוף ממש כמערה לאדם מבלי לראות אור, והוא כי כמו כאשר נרצה לקיים איזה כתב־יד של מי שהוא, אז נקח הכתב־יד שאנו מכירים כבר בטביעת־עין, שהוא של פלוני, ואח״כ אנו נדמה הכתבי יד בשני השטרות אם הם דומים זה לזה, ואז הוא השטר מקויים ברור, והנה מבורר כי כבר הכרנו בטביעת עין כי מדרכו של האדם הוא להטעות עצמו בדבר שהוא בידו וברשותו, אף שהם של אחרים, מדמה כשלו, ומזה נפל לו הטעות על גוף שאינו שלו ומדמה כשלו, ומעתה כיון שהכתב־יד בודאי של פלוני, ויודע שהכתב־יד של פלוני יש תחת ידו, א״כ בע״כ צריך למצא באמתחתו כתב יד כזה, ואם אינו מוצא, צריך לחפש לאור הנר או לאור היום, והנה נתבאר כי הדעת תברר, כי הגוף וכל חפציו שבו, אינם של האדם כלל, רק הם שאולים אצלו בלי זמן מוגבל, ומעתה נחפש אצלנו אם נמצא זה הכתב יד (במובן מפשט) תחת ידנו, ואנחנו רואים כי האדם מחזיק בגופו כקנין שלו יותר מדי, וזה לאות על חושך הגוף לנפש, וע״כ לא יאיר לו אורה למצא הכתב־יד הנזכר לעיל, ונמצא כי בדבר הפשוט לכל, נוכל לבאר אותו, כי יבין שהגוף לאדם, הוא ממש כקבור במערה, ומזה נקיש לכל הענינים ביחס לגוף כי כן הוא, ומעתה, המבין יבין לו לחפש הכתב־יד המקוים, אשר בע״כ ימצא בו, ורואה כי אינו מוצא, וזה מסיבת המערה שהוא נמצא, צריך להדליק נר במערה, להאיר בחושך שבה, עד אשר ימצא הכתב הנ״ל, – המורה כי הגוף באמת אין לו כלל, ורק הופקד עליו להיות שומר עליו כפקודת המפקיד, וכן בכל הדברים כאלו, המקוימים, נגזר למצוא בתוכנו, ואם לאו, צריך לחפש אחריהם, ומעתה נקל להבין, כי הגוף אצל עצם האדם, הוא כמו נכרי, והנפש היא שלו ממש, ומעתה נפתר הפתרון של שני הפכים שבאדם, כי בגדר השכל, שאינו בו – לייעץ דבר רעתו בסופו במחשבה תחילה, רק שיכול ליפול בשכל טעות בדרך הטוב, אבל הגוף לעומת הנפש שהיא עיקר האדם לשלו, והגוף כמו נכרי, וכבר ידענו כי אחר יכול להיות שייעץ את חברו בכונה רעה בסופו במחשבה תחילה, ועפי״ז נתבאר הכתוב (משלי כא:כה) ״תאות עצל תמיתנו״ לא כמו שלומדים כי בהעצלות תבא מיתה, – בלי שמתכוין, אלא כך הוא פירושו: ערמומיות היצר מתכוין לכך, לפתות את האדם – לגורמו למות, כנאמר: צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו וגו׳ (תהלים לז:לב) וזהו – ״תאות עצל״ מהו תאותו של העצל לנפש, שהיא בעיני דמיונו לנכריה ממנו, הוא מתאוה ל״תמיתנו״, זהו תאותו להפיל כל עצמו ברפיון ידים ובעצלות, וכן בדאגה, למען תמיתנו ח״ו, כי יודעת העצלות – לרגלי דרכי המות שבה, וכמו החיה הידועה, אשר כך דרכה בערמתה לצוד את האדם לטורפו, יש לה כושר הניגון והשירה במתיקות רבה, וכשיזדמן לפניה אדם, תתחיל לשורר לפניו בקול ערב לצודו במצודתה, ותראה לו סבר פנים יפות מאד, עד שאי אפשר לו לאדם לכבוש עצמו מללכת אחריה לשמוע קול השירה הנעים, עד שבא לידה וטורפתו ולוקחת ממנו מוח גולגלתו, כפי הידוע מטבע החיה הזאת, והתרופה היחידה היא, מבלי להניח לעממו מתחילה להגרר אחריה לנועם השירה שלה כלום, ואז ינצל להשאר בחיים חיותו. ע״כ רחמי האב לבנים, – כמו השכל לגוף, אשר יאיר בחושך הגוף החומרי, להכיר עצת הנכרי הערום בתחילתו לסופו, להפר מחשבת רעתו בהגלות עצתו הנבערה, תראו בנים יקרים – עד כמה אני דורש טובתכם באמת לבלי תכלית, יש עלי להשיב מכתבים נחוצים, וזה כמה אשר לא אשיב, ולכם לא אקמץ אף האריכות, והעיקר אך לבאר יותר, למען שיודבק בכם הטוב, תתחזקו בשמחה, תרחיקו מכם הקנאה, כאשר ספרתם לי את שמחתכם ממיעוט הקנאה. ע״כ. == מאמר ל״ה == === בענין חטא אדם הראשון בעץ הדעת === ==== ותרא האשה כי טוב העץ וגו׳ ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל (בראשית ג:ו) ==== מכתבו לנכון הגיעני מירושלים עיה״ק, אשריך שזכית לעלות למקום שהכל מצפים אליו, ומה טוב שבא לידך זכות כזה ליסד שם לימוד המוסר, אשר הוא מפתח לחכמה, והיום הראינו בספר מגדל־עוז להגאון ר״י עמדין ז״ל, וז״ל: ״לא תושלם לאדם חכמה בלי מוסר, וכמו שהאדם לא יקרא אדם בלי ראש, כן לא תקרא חכמה בלי מוסר״ וכתב ״שהמוסר מחדד השכל״, ותמיד דברנו זאת כי החכמה בהכרח מושכת אחריה מוסר, ותהלה כי מצאתי תניא דמסייע. ומצאתי בילקוט משלי על פסוק ״לדעת חכמה ומוסר״ (משלי א:ב) וז״ל: ״אם יש באדם חכמה הרי הוא לומד מוסר ואם אין בידו חכמה אינו יכול ללמוד מוסר״ הרי להדיא כי מי שהוא חכם באמת, בהכרח ימשיך אליו למוד המוסר, כי יראה שלא תושלם לו החכמה בלי מוסר, כי הוא מחדד השכל לחכמה, ואם אין בידו חכמה, אינו יכול כלל ללמוד מוסר, כי ״הן יראת ה׳ היא חכמה״, ע״כ החכמה בהכרח תמשוך למוד המוסר להשלים החכמה ולחדדה, ומי שיש לו ידיעה בזה, יבין הדברים, כי הנסיון מלמדנו, ואני בענ״ד ומיעוט ידיעתי בשניה, הבנתי זאת קודם שמצאתי, כמו ששמעת כמדומה כמה פעמים ממני. ומכש״כ האיש החכם כמה יראה זאת בעליל, ולא עוד אלא שגם חכמי האומות נמשך להם מחכמתם – לימוד המוסר ״כפי ערך חכמתם״, הלא תראה מה שכתב הרמב״ן ז״ל בהאי פרשתא על פסוק ״ועתה שא נא חטאתי והעתירו בעדי״ וכתב הרמב״ן ז״ל למה אמר ״שא נא״ בלשון יחיד, ״והעתירו״ בלשון רבים? כי ידע שמשה העיקר, ע״כ אמר שא נא, והעתירו אמר לשניהם בדרך מוסר, וכבר כתב הרמב״ן ז״ל על פרעה שהיה חכם גדול, ע״כ נמשך לו לימוד המוסר, והיה יודע לדבר על דרך המוסר, כי באמת גם לעוה״ז צריך מאד מוסר, וע״כ התעסקו חכמי אומות העולם ג״כ בערך חכמתם כן ערך מוסרם, והדברים ארוכים. והנה המבין דבר, יבין מפשטות שיטות התורה שבכתב והתורה שבע״פ, כי ראשית חכמה מוסר, הנה התורה בראשיתה התחילה לספר חטא עץ הדעת מיציר כפיו של הקב״ה, ולכאורה למה פרסמה התורה החטא, הלא מצינו גבי עכן, אמר הקב״ה וכי דילטרין אנכי, אבל זה להודיע לאדם, כי בריאת האדם היתה בבחינה זאת שגם האדם היותר גדול, יכול להכשל ח״ו כמו האדם השפל, ע״כ צריך האדם זהירות יתירה, שלא יכשל בחטא, וזהו מוסר. והנה בתורה שבעל פה בריש ברכות, יש כמה דפים הכל מוסר, וביחוד אז״ל: לעולם ירגיז אדם יצ״ט על יצה״ר, פי׳, ראשית דבר התבוננות שכליות על פי הטבע, להבין שפלות האדם בטבעו, ולגנותו ולהתרחק משפלותו, בהרגלו ליסר עצמו היפוך הטבע, וההרגל שלטון על כל דבר, אך לא יספיק רפואה טבעית, רק צריך עוד לרפואה רוחנית, עסק התורה וזכרון המות, הרי כי טעות ביד מי שאומרים – כי אינם צריכים למוסר, רק ״בראתי יצה״ר בראתי לו תורה תבלין״, והרי כאן במאמר ״ירגיז״ ואח״כ עסק התורה וכו׳ וד״ל. ואיני רוצה להתאפק להודיע, כמה צריך להתבונן בדברים שכתבתי פה, כי מחמת אי בריאותי ל״ע, אקצר הרבה במקום שיש להאריך, והנה קצרתי במה שכתבתי כי הודעת החטא של אדם הראשון הוא מוסר, קצרתי מאד, ומהראוי היה להאריך בזה ולהעתיק דברים עומדים ברומו של עולם, מה שראיתי בזה לאדוננו מורנו ורבנו הגאון החסיד רמ״ח לוצטו ז״ל בס׳ דעת תבונות, ודי להבין כמה שפלות כרוך בעקבות האדם, באשר הוא אדם קרוץ מחומר ומכש״כ ילוד אשה, וכמה זהירות ושמירות יתירה והתבוננות מרובה צריך האדם בלי הפסק רגע, שלא יפול בחטא, והכל מחמת שפלות החומר הכרוך בעקבותיו גם בהאדם היותר גדול, ודי להתבונן מזה כמה מוסר צריך האדם להנצל מעקבות החומר. אך הן הן מקום גבורותיו, אשר אם יהיה לבן חיל וינצח החומר השפל בטבעו, אין שבח יותר גדול מזה, ובזה הוא גדול יותר ממלאך, והקב״ה מתפאר בו, כי העבודה הזאת לא נתנה למלאכים, ע״כ בזה הוא גדול מהם, וזאת הכל מתבאר מחטא אדם הראשון, ואין חטא גדול מזה בראשית התורה למבין דבר, הרי ביארנו כי איש תבונות יבין מיד בהתחלתו ללמוד התורה, יבין חיוב לימוד המוסר וד״ל. ותראו עוד נפלאות, מה שאנו לומדים מדברי חז״ל מאמר אחד מה שאנו מוצצים מזה נופת צופים, השכל ודעת לראות רוממות מעלתם, ולראות ג״כ איזה סכנה איומה, כרוך בעקבות החומר, לאדם היותר גדול, כאז״ל קדושין פ״א משל למלך שהכה את בנו מכה גדולה וכו׳. '''גרסינן''' בנזיר נב: בשמעתתא דרביעית דם הבאה משני מתים, לא תשנה רביעית דם בחזרה שהרי תלמידו של ר״ע בידו וכו׳, ר״ש אומר עד ימיו היה מטמא אם משמת חזר בו איני יודע תנא הושחרו שיניו מפני תעניותיו, ופירש״י לפי שדרך גנאי היה מישתעי עלי׳ דר״ע, ותוס׳ כתבו לפי שאין דרך ארץ לדבר על רבו כן, ובגמרא שם תנא הנ״ל אינו מן הענין, אבל הוא כמאמר המוסגר, הבט וראה גודל צדקתם על דבר קל שנשמט מפיו שלא כראוי לו, כמה סגופים היה מסגף עצמו על זה, וידוע כי צער של עולם העליון היותר קטן, גדול מכל יסורי איוב בעוה״ז, והיה יודע אם לא היה סובל, היה נשאר לו לעוה״ב, ובעוה״ב תמורת כל צער קטן של המשך תעניותיו היה נשאר לו תמורת צער קטן – צער גדול של עוה״ב, היותר גדול מכל יסורי איוב. וקבץ נא כל הרגעים של צער מטה לעומת זה וזה, היה נשאר כל רגע צער של מעלה זה וזה, וכ״ז היה בשביל דיבור־קל שבא לידו פעם אחת, הבא לידו כמה דברים חמורים וכמה פעמים בכל יום, וכמה מעשים מגונים וחמורים, היספיק תעניתים וסיגופים כחול הים, ואיה התעניתים והסיגופים? ואם ח״ו ישאר הכל בעת שיבוא הדין הגדול, ולפי חשבון של מעלה, מי יכילנו ?! הרחמן יעזרנו לשוב אליו, אבל ראה צדקת ר״ש כמה היה עומד לפניו ציור דין של מעלה, עד שבחר בחפץ לבו לסבול תמורתו כ״כ, שיכופר לו לגמרי הדבר הזה. '''והנה''' מבחינה אחרת יש לנו ללמוד עוד, עד היכן מסוכן האדם היותר גדול כמוהו, אשר אמר על עצמו ראיתי בני עליה ומועטים המה, אם שנים המה, אני ואליעזר בני המה, היאומן כי יושמט מפיו הקדוש דיבור שלא בדרך ארץ על ת״ח כר״ע? והוא רבו! הרי מבואר מה שכתבנו למעלה, שלאדם היותר גדול כרוך בעקבותיו סכנה גדולה של מחלת החומר, ואם יתעף עיניו כרגע משמירה, תומ״י יכשל ח״ו, רק הצדיקים הרגישו תומ״י לשוב לאיתנם, ע״י חשבונו של עולם, הרי מבואר כי לאנשים כמונו, בלי מוסר מה תקוה יש לו? וכל זה באמת מתבאר יותר מחטא אדם הראשון, יציר כפיו של הקב״ה ובפרט קודם חטא, שגם חומרו היה זך מאד מאד כידוע. ודי למבין דבר להשתומם מזה. '''וראה''' עוד כמה היה דרכם תורה ומוסר גם יחד, כי ״תנא הושחרו שיניו וכו׳״ אינו שייך להשמעתתא, רק הביא באמצע לעורר מוסרים הנ״ל. '''ואם''' באתי להאריך עוד בזה, תקצר היריעה, אך אכתוב לך דבר נפלא לברר חיוב לימוד המוסר מהלכה פסוקה. בריש ברכות ד: ״איזהו בן עוה״ב זה הסומך גאולה לתפלה, עי׳ רש״י שם בשם הירושלמי ״למה הדבר דומה לאוהבו של מלך שבא ודפק לפתחו של מלך, יצא המלך ומצאו שהפליג אף הוא הפליג, אלא יהא האדם מקרב להקב״ה אליו ומרצהו בתשבחות וקילוסין של יציאת מצרים והוא מתקרב אליו, ובעודו קרב אליו יש לו לתבוע צרכיו״ עכ״ל רש״י ז״ל, והנה יש להבין, הלא הוא מתקרב אליו ית׳ בבקשתו ממנו צרכיו, ויבין כי חייו ומזונותיו בידו הם, ובפרט אחר ק״ש קבלת עול מלכות שמים, ומסירת נפש ב״ואהבת״, היש התקרבות יותר מזה? אבל הענין הוא כך: כי הנה הרמב״ן ז״ל (שמות ד:ג): ״ויאמר השליכהו ארצה״ כתב הרמב״ן ז״ל, – לא הבינותי למה עשה האותות למשה, כי מאמין היה משה וכו׳ וכו׳ עד ואולי כו׳ רצה להראותו כי בו יעשה אותות ומופתים למען יתחזק הענין בלבו של משה, וידע באמת כי על ידו יעשו בעולם דברים מחודשים, יעו״ש. הרי כי אפילו למרע״ה היה יותר חיזוק באם יראה האותות בעיניו, אף כי ידיעתו ג״כ ראיה היא, מ״מ ראיה ממש מחזק הלב יותר. והנה הטור ריש הלכות סוכה כתב, תלה הכתוב סוכה ביציאת מצרים, וכן הרבה מצות, לפי שהוא דבר אשר בעינינו ראינו ובאזנינו שמענו, ואין אדם יכול להכחיש אותם עכ״ל, והענין כי היסודות אשר החכמות בנויות עליהם הם: מוחשות, מושכלות־הראשונות, ומפורסמות, והנה מפורסמות חזקות מכל, כי לא יפול בשום אופן ברבים טעות, כמו שאין לספק כלל על עיר אחת שטעו בחשבון ימי השבוע ומכש״כ עולם מלא, ומכש״כ דבר שזוכרים אותו כמה פעמים ביום, כי יציאת מצרים אנו זוכרים כמה פעמים ביום לבני ישראל, ומפורסם הענין לכל העולם, הרי הפרסום הוא ראיה ממש ויותר, ולכן כשמתבונן ביציאת מצרים בכל פרטיו, ולצייר מה רושם היה עושה בו אילו ראה, ועכשיו שהפרסום הוא ראיה, הרי הוא רואה גבורתו ית׳ והשגחתו על כל העולם כולו, ורוב חביבותו לנו שאנו נקראים בנים למקום, והראה חבתו לנו בריש גלי, – אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד נמוגו כל יושבי כנען, וכ״ז בעינינו ראינו במצרים, אשר עוד היום הזה הוא חי, וידענו המקומות שעברו על הים, ומקום בית מושב מרע״ה, ודבר זה מחזק האמונה בלב ובזה הוא מתקרב אליו ית׳. '''והנה''' כשהתבונן אתמול בזה, הלא די, ולמה מחויב בכל יום בסמיכות גאולה לתפלה? הרי בכל יום ויום מחויב להתבונן מחדש, וזהו לימוד המוסר ממש, וכן ראיה מק״ש, וכן מהזכרת יציאת מצרים מה״ת, וכן תפלה, והמבין יבין כי הוא האמת. '''והמשכיל''' על דבר ישתומם מזה, איך מפורש בגמרא ראיה ברורה כזאת, על לימוד המוסר מהלכה פסוקה בהתחלת הש״ס, וכולם יודעים זאת, ואינם שמים על לב הפשטת הצורה הזאת מהלכה המפורסמת הזו, הנה מה הוא לימוד המוסר, להתלמד בדרכי העליון ב״ה, להבין גדולת השי״ת, והשגחתו על מעשי בנ״א, כענין שנאמר: ״אני ה׳ בוחן לב, וחוקר כליות ולתת לאיש כדרכיו וגו׳״ (ירמיה יז:י) ולהתלמד תמיד בזה, בשיעור קבוע, כענין שנאמר ״למען תלמד ליראה״, הא למדת שהיראה צריכה לימוד, ״ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו״. והנה התינח דור המדבר מקבלי התורה עין בעין, – דוד שאחריו מאי איכא למימר, וע״כ כי ע״י התבוננות במפורסמות, אשר בלתי אפשר בהם שיפול שם טעות, ה״ז ממש ראיה וכש״כ הטור הנ״ל באזנינו שמענו, כמבואר למעלה, והיינו יכולים לאמר אחרי שכבר ידענו זאת, הרי זה די לקנות היראה לבלתי תחטאו, לזאת הבאנו ראיה מסמיכת גאולה לתפלה, בכל יום דוקא, וכביאור הירושלמי שהביא רש״י ז״ל ריש ברכות, הרי מבורר בעליל, שבכל יום צריך לחדש ההתבוננות הנ״ל, ואז דוקא הוא מקורב למלכו של עולם. '''והנה''' להבין מיציאת מצרים איך לקרב אל החוש שיהיה אצלו כראיה ממש, מי לא יבין שצריך להתלמד בזה, וכל הגדול יותר יתלמד יותר, ולכן הראשונים ז״ל כפי גדולתם – צדקתם, למה? כי יסודות הדת היה מקורב להם יותר, ואנחנו לפי ערכנו גם כן צריכים להתלמד בזה, והוא הוא לימוד המוסר, וכל זה הוא הפשטת הצורה של סמיכת גאולה לתפלה, וכמה לומדים אינם מבינים זאת, ראה כמה קשה הפשטת הצורה! '''והמשכיל''' על דבר, יבין מזה התקשרות החכמה והמוסר, כי כלל החכמה הוא להתחקות על תוכן מהלך הענינים ולהפשיט הצורה, וכמעט רוב חכמת המוסר על זה, והרי הם משולבות יחד, ואני אראה לך ציור אחד ונקל להבין מזה, כי החכמה בהכרח תמשוך המוסר. '''הנה''' ידוע כי כח המושך את הרכבת הוא הקטר, וכן כזה כל הכח האלקטרי. והנה כל קטר בלי דרך מתוקנה היה מוליך את הרכבת בבורות ובפחתים וכיו״ב, ורק בתיקון הדרך ופסי הברזל, ומנהל הקטר שהוא מומחה ומלומד בזה, אז נשלם מטרת הנהגת הרכבת, ככה השכל הוא רק כח אלקטרי או כח קיטור והדרך מעוקמה הפראית, ורק ע״י חכמת המוסר ינהל את הקטר הוא השכל, שילך בישרו למטרה. וגם ע״י תיקוני הפסים יקל לנהל גם יותר משא, ככה ע״י רואה את הנולד, אשר יבא ע״י חכמה ומוסר גם יחד, יכול להכביד על השכל יותר מדאי ויבא להמטרה. גליתי לך אחי, דבר נפלא, ע״י ציור אמיתי, מה שלא אמרתי זאת לשום אדם עדיין, ואתה הראשון בזה, מפני שחביב עלי מאד ענינך שתקנת בירושלים עיר הקודש, ומה מאד נעמו דברי המדרש: ״מי שלומד חכמה הוא לומד מוסר״, כמו מי שמתקן הקטר בהכרח צריך לתקן דרך ואת הפסים. '''רציתי''' לכתוב איזה דוגמאות מה שיש ללמוד מיציאת מצרים, אך קשה הכתיבה, דוגמא קטנה: ראה כי אין חכמה ואין תבונה נגד ה׳, פרעה חכם גדול היה, כמ״ש הרמב״ן ז״ל, וידע איצטגנינות יום שנולד מושיעם של ישראל, ומלך אדיר מאד היה, אמר מלכא ועקר טורא, ולא הועיל דבר, והוא עצמו גדלו בביתו, ומינה אותו לאב על ביתו, אין חכמה ואין תבונה נגד ה׳, וזה יסוד לאדם באמונה. == מאמר ל״ו == ==== ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך וגו׳ (בראשית ג:יז) ==== מה שדברנו על פ׳ בראשית: ״ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך וגו׳, אינו מובן, כי עיקר החטא שאכל מהעץ אשר נצטוה מה׳ שלא לאכול, ומה להזכיר ״כי שמעת לקול אשתך״? אבל הענין הוא כך: כי מצינו בעת שאמר לו ה׳ ״המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת״ ויאמר האדם ״האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי וגו׳״ ולפלא, מה זו תשובה, הלא דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים? '''אבל''' הענין הוא כך: כי על פסוק ״ואיבה אשית״ פירש״י ״אתה לא נתכונת וכו׳ אלא לפי שהנשים דעתן קלות להתפתות ויודעות לפתות את בעליהן, לפיכך: ואיבה אשית״ עכ״ל. והנה ידוע, כי עבודה זרה צריך לשרש אחריה, ורצה אדם הראשון שיהיה הודוי והחרטה בשלמות, לשרש אחרי המקור, ואמר: אוי! כי נתפתיתי מאשתי, כי יודעות לפתות בעליהן, וכדאי בזיון וקצף, אדם יציר כפיו של הקב״ה יתפתה מאשה, אהה! האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי וגו׳, ומעתה אראה לעקור ולשרש את הכח שיש באדם להתפתות מאחרים, ומכש״כ מאשה שיודעות לפתות, אראה לעקור ממני הכח הנפסד הלזה, – וזהו תשובה שלמה. והנה זהו כונת הפסוק: ״כי שמעת לקול אשתך״, פי׳ לא לבד על עיקר החטא אדרוש ממך, אבל על כח המביא לידי חטא אדרוש ממך, כי הכח הזה הוא יותר מן החטא עצמו, כי החטא בעצמו אחד הוא, אבל הכח הזה להתפתות מאחרים, הוא כח המחזיק כמה חטאים, ועונו גדול מנשוא, ולכן צריך לשרש אחר הכח הנפסד הלזה, ואז תהיה תשובה שלמה; והודיע לו השי״ת כי כאשר התודה על הכח הלזה, כן הוא, כי זה עיקר הודוי, – והחרטה והתשובה המקובלת, לשרש אחריה כנ״ל. '''ומעתה''' התבוננו מאד וראו, כי בראשית התורה ביארה לנו חובת לימוד המוסר והעסק בו, לידע חליי הנפש ולשרש אחריהם, ולראות כי גם אצל החכם היותר גדול, יש בו דברים מפחותי הערך ובאם לא ידעם ולא ישרש אחריהם בחכמה ומוסר, נשארים בו כארס, להתפשט ח״ו הלאה והלאה. ועוד נתבאר מזה, כי הרבה יותר משבעים שערים של היתר, צריך האדם להתרחק, שלא יגיע לאיסור. היאומן כי אדם שמלאכים היו משמשים אותו, ונהירין לו שבילין דרקיע, צריך לעסוק במוסר על דבר פחות הערך, – להתפתות מאשה! והודיעה לנו התורה כי יותר משבעים שערים צריך להתרחק מן היתר, שלא יבא לידי איסור. ולפי הנראה, כי אדם הראשון לא ידע כי יש כח שפל כ״כ באדם, שיצטרך לעסוק בזה, ולהשמר מכח פחות כזה, ואח״כ כשידע, שוב לא בא לידי חטא. ותמוה לי על לומדי התורה, המפורסמים ללומדים מובהקים, איך לא ישימו עין, להבין זאת מפרשה מבוארת גלויה בתורה, חיוב לימוד ועסק תורה ומוסר יחד! וכפי שנתבאר למעלה בפרשה, באר היטב כי עיקר התביעה של הקב״ה עליו היה – ״כי שמעת לקול אשתך״, פי׳ זהו מקור המחלה, ולמה לא נתת על לבך להשמר ממנו כנ״ל. ונתיישב לי בזה מה שזה כמה שנים אשר נתקשיתי, כי הנה נתבאר בהל׳ יוה״כ, כי עיקר הודוי ״אבל אנחנו ואבותינו חטאנו״, ולא הבנתי, הלא חטא הוא שוגג הקל, ואיך יכול להיות כי העיקר בודוי על הקל ולא על החמור, והלא החרטה על החמור צריך להיות הרבה יותר מעל הקל? והרבה אופנים דברנו בזה, אבל לפי הנ״ל מיושב ג״כ היטב, כי חטא – מלשון חסרון הוא, כידוע, ולכן אנו מתודים על החסרון המביא לחטא, וזה חמור הרבה יותר, וזה כפתור ופרח להבין כונתם ז״ל. '''ולפי''' זה, הביטו וראו כמה נואלו כמה מהלומדים אשר אין להם ידיעה במוסר, שואלים מה מאריכים כל כך בעל חטא, הלא עיקר הודוי ״אבל אנחנו ואבותינו חטאנו״! ועפ״י הנ״ל מבואר, כי כל פרטי על חטא, הוא ביאור על ״אבל אנחנו ואבותינו חטאנו״, ולא יספיק באמת כמה שבועות על ודוי כפי הצורך, רק שאי אפשר. ומזה ג״כ ראיה, כי המתנגד על המוסר אינו חכם־מעמיק על דבר לאשורו, רק הכל בלי עיון, ומוסר הוא מפתח החכמה ועדי החכמה, כמבואר בספר מגדל עוז ליעב״ץ ז״ל. והרבה יש להאריך בזה, אך קשה לי הכתיבה בעוה״ר ולישועתו ית׳ אקוה. ועוד יש לי ראיות הרבה מפורשות בתורה גלוי חיוב לימוד התורה והמוסר גם יחד, גם משורה ראשונה של תלמוד, יש לנו ראיה על חיוב לימוד המוסר, שאין להשיב, והרבה ראיות מאד יש לנו מתלמוד על זה, עד שאם נבוא לבארם, צריך לחבר חיבור שלם על זה, עד שאני תמה על מי שהוא חכם תלמודי באמת, איך לא יבין מכמה מקומות עצמו מספר, חיוב עסק התורה והמוסר גם יחד דוקא, ולדעתי מי שהוא מתנגד על מוסר, מורה על עצמו כי הוא אינו חכם תלמודי, ואינו כדאי להקרא בשם חכם, והיודע, יודע כי לא יתכן להקרא בשם חכם בלי מוסר, וע״כ עסקו הפילוסופים כולם במוסר. == מאמר ל״ז == דוגמא אחת נבאר, מהמלה הראשונה של התלמוד, מגמ׳ ברכות ״מאימתי קורין וכו׳״, ופריך בגמרא ״תנא אהיכי קאי דקתני מאימתי״ ותירץ ״תנא אקרא קאי וכו׳״ וקשיא, למה לו להתחיל בלשון מאימתי, ונצטרך ליישב תנא אקרא קאי, היה לו יותר להתחיל – זמן ק״ש של ערבית משעה שהכהנים וכו׳, אבל נראים הדברים שהתנא כיון לדבר גדול בזה, והוא: דהנה בעל חובת הלבבות בשער הכניעה פרק ח׳ כתב, כי התחילה במה שתתקים בו העבודה לה׳, הוא, שיתנצל לו ממדת האדנות, כי משער המצטרף, אשר תתחייב מציאת כל אחד מכזה במציאת האחר, שהאדם אינו ראוי לשם עבד, עד שיהיה לו אדון, והאדון לא יהיה ראוי לשם הזה עד שיהיה לו עבד וכו׳, ולא תתקים העבודה מן האדם לאלקים, אלא עד שיקבל על עצמו כל מדת האדנות ממנו ית׳ עליו והוא יהיה לו עבד בכל מדת העבדות וכו׳ עיי״ש, וכן האריך בזה בכמה מקומות, וקשה לי להעתיקם, וזהו שהתחיל בלשון ״מאימתי״ כדי שנבין כי אקרא קאי, וכיון להודיע, כי ראשית למודו של אדם, צריך להיות במדת האדנות על העבד, מה שצונו האדון בתורה שנתן לנו, לקרות ק״ש בערב, מאימתי זה הזמן, משעה וכו׳ וכן דרך התנא לאשמעינן אגב אורחיה דבר, כמבואר בכמה מקומות. ועל זה הדרך כיון הרמב״ם ז״ל בספר היד החזקה, להציג בראש, מצות עשה, ומצות לא תעשה, ואח״כ מונה ומבאר הפרטים, כי הוא מורגל בכל דבר להתנהג בשער המצטרף מדת האדנות ממנו ית׳, ומדת העבדות שמעצמו אליו ית׳, כי הוא היה מורגל בהגיון, וידע כי בלא זה, לא קבל עליו עול מלכות שמים בשלמות, וזה היה כונת המשנה להודיענו זאת במצות ק״ש שהיא קבלת עול מלכות שמים, ואולי הרמב״ם לקח לו דרכו כזאת, מלשון המשנה מאימתי, כנ״ל. ויש כאלה רבות גם מההלכה בעצמה, שיש ללמוד באר היטב, חיוב לימוד המוסר, אך קשה להאריך כעת. == מאמר ל״ח == ==== בזעת אפיך תאכל לחם וגו׳ (בראשית ג:יט) ==== לידידי וכו׳ אם כי נהניתי שאתה דורש טובת המוסר בירושלים עיה״ק, עכ״ז חשתי פן ח״ו אתה מחזיק הענין הזה – על דרך הטבע כדרך הארץ, מפני שלא הזכרת כלל שם שמים, ואם כי בדבר מצוה צריך האדם לעסוק בדרך הטבע ולא לסמוך על נס, כידוע ברמב״ן פ׳ נח, עכ״ז צריך לבקש עזר ה׳, כי זכות גדול צריך האדם שיתקדש שם שמים על ידו, ואין כאן מקום להאריך בזה, אך כל זה בזמן שיש תקוה עפ״י דרך הטבע, משא״כ בזה הענין, כי נואשתי מבית־המוסר בבית רש״ש נ״י, וידעתי גם ידעתי כי יש לנו עומד לעזרת המוסר, אשר אין כמוהו ״אין כמוך באלקים ה׳ ואין כמעשיך״ (תהלים פו:ח) ויבטלו כל המעשים שישתדלו המפריעים, אם רק נכשיר עצמנו שנהיה ראויים לקדש שם שמים וכו. '''לבני''' יקירי וכו׳ ראה מה שכתבתי וכו׳ כי אני חושש פן נדבק בו טבע שאר יושבי הארץ, אשר יש מהם מחמת דוחק מזונות כידוע, להתנהג בדרך הטבע, באופן פשוט, כענין שההשתדלות מועילה ח״ו לגמרי, והאמת הוא – שההשתדלות היא רק קללה: בזעת אפיך תאכל לחם, ע״כ כתבתי לו בקצרה, ואתה תוכל להאריך לו, כי אני חושש פן מחמת שיש להם דירה, לכן הם מפחדים כ״כ, וזהו ח״ו כפירה באמונה – כענין כוחי ועוצם ידי ח״ו, והעתק לו מה שכתבתי לך, בענין מה שרציתי מרש״ש יחי׳ שיתן לבית המוסר רק לקדש שם שמים, ואם לא רצה, הרבה יש למקום דרכים לקדש ש״ש, רק אם נזכה, ואין רק (מכות י) בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו. == מאמר ל״ט == ==== לשמור את דרך עץ החיים (בראשית ג:כד) ==== אתמול הביא לי ידידי ר׳ דוד דסלר, איזה בשורות מכלל ישראל לטובה, ובתוכם מה שהיה לי התפעלות גדולה, לא אשקיט אותה, כתבו מהדואר המלכותי מגרמניא, כי בערב ר״ח העבר, התענו שם כמה אלפים אנשים על צרת אחינו שברוסיא, והתפללו בבכי ומספד גדול, והתנדבו נדבות מרובות לאחב״י, והרב ד״ר הירש נ״י דרש בערך שלוש שעות התעוררות רבה יותר מההשערה, כמו כן באנגליא היהודים והגויים יחד בפה אחד מכל הצדדים, לבוא לעזרה, וכו׳. ואמרתי היום מזה הערה גדולה כי ציירתי הענין לפני, ושאלתי לרד״ד הנ״ל, מדוע לא ימצא גם בנו הרגש לדאוג עבור אחינו במדינות אחרות, לצום ולהתפלל בעדם. נצייר לפנינו אילו היו מציעים בעירנו לגזור תענית בעד אחינו בבולגריא וכדומה, לזרה היה זה בעינינו, ומה גם דמעות לא היו יורדים, כן אדמה בשום אופן, ומהו הסיבה לזה? האם הם יראי אלקים יותר מאחינו דפה, זה לא! אבל סיבת הדבר, כי השי״ת ברא העולם למטה ״סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה״, וא״כ חוק האנושיות כך הם, – ההתחלה לעלות בסולם מהארץ והלאה למעלה, עד השמים, ולכן יפה אחז״ל על הכתוב (בראשית ג:כד) ״לשמור עץ החיים״ ״ללמדך שדרך ארץ קדמה לתורה״ (ילקוט שמעוני א:לד), הענין, כי אז״ל (קידושין מ) כל שאין בו דרך ארץ אינו מן הישוב, פי׳ כי קשר המדיני וישוב העולם על כנו, הוא הוא כונת דרך ארץ, – הדרך לישוב הארץ, והיינו שיתרגל האדם להקריב רצונו הוא על מזבח ישוב העולם, אף בדבר אשר לעת עתה טוב לפניו לעשות כן אבל יתבונן, כי בזה חסרון הוא לקשר המדינה, ולמחר יתעצב אף הוא ממה שהוא היום שמח, כי גם הוא תחת הקשר הזה. והנה כמו מכונת־חשבון, התכלית ממנה לדעת החשבון, אבל ממילא כשיעשה על מכונת־החשבון כחוק שלה, יבוא חשבון הצודק, כן מי שמורגל בחשבון דרך־ארץ לישוב העולם, ממילא יבוא חשבון הצדק בכללו, – היינו קיום התורה, כי מטרתה על ישוב העולם ולמעלה מהשכל, ובחינה לזה, כדומה, זלזול המקח כפי החוק, יעציבו למחר ממה שהיום שמח, כי לבסוף יזולזל גם מדתו לו. והנה במדינתנו אינם למודים ומורגלים בבחינת ישוב העולם, באשר דברנו כמה פעמים, וחסר מפני זה מעשה הישוב הארצי לצעוד בצעד הסולם וכו׳ כנ״ל, משא״כ במדינות ידועות, ראיתי בעצמי, כי למודים המה בחכמת ישוב העולם, ונקל להם לבוא להרגש הזה, כדומה מי שמרגיל עצמו שלא לזלזל המו״מ אף גם בשבילו, פן למחר גם הוא יתעצב מזה, כנ״ל, אבל עכ״ז בין כך יוקבע בו הרגש הארצי שלא לזלזל סחורת זולתו, ויתדבק בו הרגש דאגת זולתו, כי זה מענין הישוב, וביחוד אחינו ב״י אשר רק ששזפתני השמש, נגע בם, נקל להם לבוא מזה לרגש קודש להתחנן לפניו ית״ש בעד אחיהם, משא״כ מי שלא למוד בהרגש חכמת ישוב העולם, וע״כ ראינו בעינינו מי שהיה מחוכם יותר במוסר אנושי (כי מוסר הוא ג״כ בחינת דרך־ארץ כידוע אצל הפילוסופים) היה קרוב יותר לדעת התורה, והמבין יבין גודל ההתבוננות הזאת, להשתומם ולהתפעל, להשכיל להיטיב התבוננותו בחכמת דרך־ארץ, הוא בחינת המוסר, ואין להעלות על הכתב, כפי שדברנו, אבל אתה בני יקירי, תבין היטב הדבר לאשורו, כמה משולבות עניני אנושיות עם הצדק והחסידות בקיום התורה, והדברים עתיקים למתבונן, ומי שחסר בד״א, אינו מן הישוב להתקשר בגדר מיישבי העולם, אבל הוא בגדר מחריבי העולם, ועל כן יש להתחזק ג״כ בשמחה ובטוב לב, כי גם זה מישוב העולם וקישורה, והנאתה לו ולזולתו. גם סיפר רד״ד הנ״ל ממכתבים מפרנקפורט שבאו לליבוי, כי התענו שם כולם, גם אנשי שרד שיש להם הצטינות גנרלי, והיו כל היום בביהכ״נ כמו ביוה״כ, בבכי ומספד, והיה היום ההוא, יוקר גדול על תפילין וציציות, וגם נסגרו כמה מטבחי טרפה, וזה לנו למוסר גדול, כי נטיב דרכינו, והעיקר בפנימיות כאשר דברנו פה הרבה מזה. == מאמר מ׳ == === בענין קין והבל === ==== ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה׳ והבל הביא גם הוא וגו׳ (בראשית ד:ג) ==== רעיון נפלא בקצרה. אם תרצה לעמוד על סוד עומק מדות הנפש ועד היכן מגיע עוונם הגדול מנשוא, – תראה מקין, הוא היה השני ליצור כפיו ית׳, וכמה גדולה מעלתו, – תראה כי השיג בשכלו ענין הקרבנות, ועוד יותר כי השי״ת דבר עמו קודם החטא, וגם כי הוא השיג כי השי״ת שעה אל הבל אחיו, הרי תראה כמה השיג באלקות, ועכ״ז נפל במדת הקמצנות לחסרון אהבה וכבוד להשי״ת, כי מדת הקמצנות גרמה לו שידמה – מה איכפת לו להקב״ה בין כחוש לשמן, אבל הבל היה לו לב טוב והבין כי בזה מקריב רצון לבו, וכי חפץ לישא נפשו במנחה להשי״ת, כנא׳ (תהלים כה:א) אליך ה׳ נפשי אשא, וזהו אהבת ה׳ וכבודו, כענין ״ובכל מאדך״ (דברים ו:ה) ומזה נראה עד היכן מגיע חסרון קל ממדות האדם, ותראה עוד עד היכן הגיע לו מדת הקנאה לאדם נביא גדול כמהו עד שנפל בשפיכות דמים לאח קרוב, וגרמה לו הקנאה שנטדד מן העולם, ועוד התבונן גודל ענין המדות, ועוד התבונן גודל העונש לעבירה מפליא מאד, אבל אין להפליא, כי גבהו דרכי השי״ת, וגדול כוח הרוחניות מופלא משכל האדם, באין ערך ושיעור, והוא כי כבר הראינו לדעת גודל העונש מלה״ר אחד, שהיה מצורע ומובדל מהעם לכה״פ שני שבועות, והיה משוקץ ומרוחק מאנשים, כנא׳ (ויקרא יג:מה) ״וטמא טמא יקרא״ והילוכו וישיבתו היה מזיק, כמבואר ברמב״ן ז״ל, שנא׳ ״בדד ישב״ ולא ילך, ולכן לא כתיב ויצא חוץ למחנה, עיי״ש, כי מבהיל, והנה צער הכלימה מר ממות, וכל רגע מהשני שבועות האלו קשה מיסורי איוב כל ימי חייו, וכאשר תחלק מצער כל דהוא שסובל בעוה״ז, אשר אם היה נשאר לו זה, אחר המות, היה קשה יותר מיסורי איוב כל ימי חייו, ועתה הבן לחלק ב׳ בתשבורת, צער הכלימה הנ״ל וצער הפרישה הנ״ל לחלקים קטנים של צער כל דהוא, בודאי מגיע לאלפים ועל כל חלק הנ״ל היה צריך לסבול יותר מיסורי איוב כל ימיו, ועתה חשוב כנ״ל לכל רגע מהשני שבועות, עצמו משער על לה״ר אחד, ועתה על כמה עבירות כנ״ל ביום אחד, ובשבוע, ובשנה, ובכמה שנים. == מאמר מ״א == ==== ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו (בראשית ד) ==== ענין של קין שקרב מפרי האדמה והבל הביא מחלבי הצאן, ועמדנו, כי השי״ת אמר לקין ״אם תיטיב שאת״ וגו׳, ואח״כ נאמר בהיותם בשדה: ויאמר קין ויקם קין ויהרוג את הבל אחיו, כתוב: ויאמר קין, ולא נאמר מה אמר, וגם נא׳ ״אם תיטיב שאת״ פי׳ אם תיטיב בתשובה – שאת, מחול לך, ועדיין לא מצינו מה שחטא, כי אח״כ נאמר ״ויהרגהו״ ומה חטא עדיין מקודם? אבל הענין, כי יש לנו להבין, כי יש קנאת סופרים תרבה חכמה (ב״ב כב.) ויש – הקנאה וכו׳ מוציאין את האדם מהעולם (אבות ד) והיינו אם הקנאה היא – שיהיה הוא בעל מעלה כמוהו זה טוב, ויש קנאה – מפני מה לחברו המעלה, ורוצה שגם חברו יהיה כמהו, זהו חולי רע מאד, הנה מצינו למדים כי טוב לב הוא מדה טובה מאד, ומעט ממנה, גדולה הרבה למעלה, ונוכל להבין זה מקין, שמחמת שלא היה לו לב טוב כהבל, ע״כ הביא מפרי האדמה, והבל מחמת טובת לבו הביא מחלבי הצאן, ראה נא כמה הוא מפרי האדמה עד חלבי הצאן, מעט הוא, ועכ״ז בשביל זה המעט שהיה לו, נאבד מן העולם, כי הרע מעורר הרע, כי בראותו שקרבן הבל נתקבל, נתעורר עוד רוע לבו לקנא את הבל קנאה רעה, מדוע נכתר במדת טובו, אבל רצה שגם הוא יהיה רע כמוהו, ולכן חרה לו מאד, והקב״ה בראותו קנאתו ברע ולא בטוב, כענין: ותקנא רחל באחותה (בראשית ל:א) שהיה קנאה טובה, ולכן אמר לו: למה חרה לך, למה תפסת הקנאה ברע, לא כן ראוי, אלא תתפוס הקנאה בטוב, שתהיה טוב לב כמוהו, ולא שהוא יהיה כמוך, ולכן אמר לו ״אם תיטיב שאת״ פי׳ אם תקנא אותו קנאת סופרים תהיה טוב כמוהו, אז ״שאת״ מחול לך, ותהיה לרצון לפני כמו הבל אחיך, ״ואם לא תיטיב״ תדע, כי זה הרע שנתעורר בך, – בקרבך הוא רובץ לפתח להחטיא אותך עוד ועוד, והנה העצה היעוצה ללב רע, להסיר השנאה והקנאה מהלב, הוא מפעולה להיפוך, לדבר דברים טובים עם השנוא, ולדבר דברים בפה – לשמוח בטובת זולתו, ולכל הפחות אם קשה לו לכבוש את יצרו, לדבר דברים טובים עמו, אז ישמור עצמו מאד, שלא לדבר דברים רעים, כי הם כאש לנעורת, מבעיר יותר הקנאה והשנאה, ולכן לכל הפחות ישמור פיו וישים עצמו כאלם שלא לעורר השנאה, כידוע בנסיון, וקין לא נזהר מזה ולכן נאמר ״ויאמר קין״ פי׳ לא היה יכול לכבוש פיו, ודבר דברים מעוררים הקנאה והכעס, ונתעורר הרבה עד שקם והרגו, ומעתה יש לנו מזה מוסר השכל ונורא, כי מעט לב רע יכול להביא את האדם לבאר שחת, וגם – עד היכן מטעים את האדם מדותיו, עד שקין שהיה נביא ה׳, – כי השי״ת דבר עמו, והשיג בשכלו ענין קרבנות, וטעה בזה – מאי איכפת לו להקב״ה קרבן טוב או לא טוב, והיה זה טעותו מתוך רוע לבו, והבן עוד מזה, כי כאשר תקפוץ המדה הרעה אצל האדם, גם אם אפילו בפעולה טובה, תוכל להביא את האדם לבאר שחת, כי בזה היה פעולה טובה, קנאה בהתקרבות השי״ת, ועכ״ז יען כי היתה הקנאה אצלו, מצד המדה הרעה שבקנאה, ולכן גברה עליו עד להאבידו מן העולם, ומה יהיה עוד בקנאה אשר בפעולות רעות, כמו חמדת הממון וכדומה. ואם בארזים נפלה שלהבת כמו קין, – מה יעשו אזובי הקיר ר״ל כמונו היום, ע״כ נא לשמור א״ע מזה מאד. == מאמר מ״ב == ענין תוקף השמירה על הדבור, כי הדבור הרע הוא הפתח לעבירה, כנאמר בקין (בראשית ד:ח) ויאמר קין וגו׳ ויקם קין על הבל ויהרגהו, והענין היה, כי השי״ת ציוה לו: אם תיטיב שאת, פי׳ בדבורך, מקודם בפה רך להבל, ומזה תפיג קנאתך, והוא לא עמד על יצרו, ולא כבש דבורו הרע נגד הבל, ומזה לחצתו קנאתו בו עד – ויקם ויהרגהו, וע״כ נראה, כי העיקר לכבוש הפה. == מאמר מ״ג == ענין קין והבל, נראה כמה גדול כח ההתבוננות, כי אילו היה קין מתבונן מקודם, גם הוא היה מקריב מחלב הצאן, ומה היה חסר לו, מעט התבוננות, ואח״כ תפשתו קנאה כנ״ל, ומעתה עיקר השכר על מה שהוא מתבונן מעצמו, כי זה מורה על טוב הבנתו ואהבתו ויראתו, ומעתה נוכל להבין כמה פחותה מדרגת המחסר אחרי ההתבוננות שקדמוהו הקודמים, וזה עיקר עמל האדם שיתבונן ויחשוב אולי מנגיעת תאותו מחסר מה בעבודת השי״ת, ויעמול להבין ולחפש הטית תאותו, והבן מאד זאת. == מאמר מ״ד == איזהו עשיר השמח בחלקו (אבות ד) מבואר במקום אחר, ומעתה דעו נא ודאי, אם נרצה להצליח דרכנו, נהיה כמו שותפים, אשר כל אחד מהם שמח בריוח שותפו, ומה גם שנשמח בקנינו של הבורא ב״ה, אשר הוא אבינו ממש, והכל כמו שלנו, ואל יהיה עינינו רעה להקריב קרבן לו ית׳ ממיטב חלבינו, צאו וראו מה שיכול להזיק מעט חסרון בזה, הנה ידוע כי קין יצור שני של כפיו ית׳, ובודאי בבחינת נביא, כי הלא ה׳ דבר עמו, והשיג בשכלו ענין קרבנות והקריב לו ית׳ קרבנות באין ציווי, ובודאי היה דעתו, כי אין זה נפקא מינה לו ית׳ אם הקרבן מחלב או לא, אבל הבל הטבת לבו הביא לו, ולא חשב בזה אם זה נפ״מ אם לא, אבל לבו הקריב התודה, וראו מה עלתה לקין, כי נפקד מן העולם, ונכשל מזה בשפיכות דמים, הלא תראו הלא תדעו כמה גדול הארס הזה של לב רע, ר״ל, ומלבד זה הוא קל ח״ו להכשל בהלבנת פנים שהוא אבק רציחה, ויותר מזה – מי יודע האיש הזה מה עולה במחשבתו מחמת קנאה, להרוג ולאבד, אם לא מחמת אימת מלכות, ואולי הוא מכח המצרף מחשבה למעשה, ויש בזה דברים, ואכ״מ, ומעתה מבואר עד כמה גודל החיוב להקריב קרבן אהבה, ואח״כ עוד על מזבח ההתחברות ולשמוח בטובת זולתו, ובזה טוב לכולנו, וכנ״ל. == מאמר מ״ה == ==== ויהי הבל רועה צאן וקין היה עובד אדמה (בראשית ד:ב) ==== הנה כל הדברים הולכים אחר התכלית, יש מטיב, ובאמת הוא מריע, ויש מריע ובאמת הוא מטיב. למשל: בעל־אכסניא, מכין בעד אורחים כל מילי דמיטב, והרי זה לכאורה מטיב מאד, אבל באמת כיון שכונתו להריוח שבזה, אין זה מטיב, ואדרבא מריע, כי אורח יותר רוצה לאכול פחות, ולא יוציא ממון הרבה, וכן יש להיפוך, שלוקח מעט ממון מן האורח, כדי שלא יהא נהמא דכיסופא, והרי זה יותר צדקה, ועל פי זה נשכיל מוצא דבר, כי הנה האדם צריך ללכת בדרכי השי״ת, שנאמר: והלכת בדרכיו (דברים כח:ט) וכשנעמיק בזה, הנה יסוד דרכיו המה – כי הוא המשפיע לאחרים, ואין האחרים משפיעים לו, הם צריכים לו, והוא אינו צריך משל בריותיו כלום, ונמצא כי האדם הצריך ללכת בדרכיו ית״ש, צריך להתדמות בזה – לו ית׳, שיהיה תמיד מטיב לאחרים, ולא יהיה מקבל מתנות מאחרים. == מאמר מ״ו == ==== הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו וגו׳ (בראשית ד:ז) ==== שפע ברכות והצלחה רבה לבני יקירי מ״ל נ״י כא״ש. '''אם''' אמרתי להודיעך בכתב מה שדברנו ב״משפטים״ כמעט א״א, אך בקצרה מאד, אכתוב לך. '''מצינו''' שהחמירה התורה במכה אביו ואמו בחבורה, אשר העול בזה מבהיל מאד לשומעים, ולא חייבה התורה רק חנק, ומקלל אביו ואמו רק בפה ולא במעשה, חייב מיתה – שלוש מדרגות מיתה יותר חמורה, היינו סקילה, ולמה? אבל הענין הוא כך, כי כבר כתב החוה״ל בפ״ז מתשובה, כי אין דבר קל עם ההתמדה עליה, (ישעיה ח:יח) הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה, כי חוט של משי אם יכפול הרבה, עבות העגלה הוא, ולכן מכה אביו ואמו בחבורה, מאשר העול גלוי לכל, אין חשש לכפילות הרבה, משא״כ מקלל, שזה דיבור בעלמא, יש חשש בכפילות העון הרבה, ולכן החמירה התורה שלוש מדרגות במיתה גם בבי״ד של מטה, ומה יהיה בבי״ד של מעלה, – גם בפעם הראשונה. ואמרנו לקרב זאת אל השכל, כי הלא – לפתח חטאת רובץ, ודבר קל במעשה, נקל יותר להכשל עוד ועוד, וע״כ אם העיז כ״כ להכניס עצמו בסכנה גדולה כזו, אות הוא כי פרק עול מלכות שמים ממנו, ומיתתו בג׳ מדרגות של מיתה יותר. ולמדנו מזה, כי מאד מאד צריך האדם להזהר, בדברים שנפשו של אדם מחמדתן ומתאוה להן, ואף גם בפעם הראשונה נעשה חמור מאד, יען כי הוא מתקרב לשלשלת חטאים, ולא ירא לנפשו, כי עלול הוא, ח״ו, לעבות העגלה חטאת, אות הוא, כי פרק עול היראה מפעם הראשונה ג״כ. על כן צריך האדם להזהר מאד מהמדות הדעות, כי הדבר מצוי מאד בהם, ואף בפעם הראשונה חמור, ומה יהיה בפעם השניה וכו׳ וכו׳, הרחמן יעזרנו בבקשת המחילה בזה, פי׳ שנעמוד בדרכי התשובה בזה, ומי ישער קלות העון בעיניו עם זה, וכן בביטול תורה אשר היא מצוה תמידית. ע״כ יפה אמרנו בעשי״ת, ללמוד מוסר על הכללים האלה, בטול תורה ומדות, לעמוד בגדרי התשובה לכל הפחות בהם. '''ואמרנו''' עוד, משה רבינו ע״ה, הכין עצמו ששת ימים באימה ויראה ופחד, על ההר סמוך לענן, ואח״כ ביום השביעי, קרא אל משה ויבא משה בתוך הענן, ויהי שם ארבעים יום וארבעים לילה, – סוף משפטים, ויש במדרש: ״נפשי ודמי נתתי עליה״, פי׳ על התורה, ואח״כ, כשעשו העגל, ירד מן ההר ושבר את הלוחות – דברי אלהים חיים, והמכתב מכתב אלקים, והקב״ה לא אמר לו שבור, והק״ו שאמר משה: ״ומה פסח וכו׳ אמרה תורה: וכל בן־נכר לא יאכל בו, ישראל מומרים וכו׳ עאחכו״כ״ (שבת פז), והקשינו, הלא מבואר במדרש ״שור או כשב או עז כי יולד״, שרק הערב רב עשו את העגל, והאיר אמר ״ישראל מומרים״ אתמהה, אבל הענין, כי לא מיחו בידם, והרי זה מדת חניפה, וחניפות עלולה מאד על ריבוי בה, ובפעם הראשונה נעשה חמור, ולכן עד היום אנו סובלים מעון עגל של ערב רב, – וביום פקדי ופקדתי וגו׳, כידוע אז״ל על זה (סנהדרין קב), יען כי החנופה היא שלשלת חטאים, הרחמן יצילנו מחנופה. ומעתה יצא לנו חובת האדם להתרגל במחשבה, כי אין דבר קל כזאת, כמו בטול המחשבה, כי המחשבה יגיעה רבה היא, ולפי הטבע קשה המחשבה, ואין עבודה קשה יותר, מנגד הטבע, ועי״ז עלול מאד לבטול הגיון חכמה ומוסר, ואין לך שלשלת חטאים יותר מזה, ובפעם הראשונה חמור מאד, ומכש״כ עוד ועוד, ע״כ בכל תוקף ועוז אנו צריכים להתחזק בזה, ולכל הפחות בבקשת המחילה, פי׳ גדרי התשובה על זה, ושב ורפא לו, אכי״ר. א״ד אביך נושא בעול עם בן יקיר לו, מי יתן ונזכה להיות נושא בעול עם כלל ישראל, ויהיה זכות לכ״י, והרבה הרבה יש לדבר בזה, תזכה להיות בריא אולם רפואת הנפש והגוף כברכת אביך... ומזה נוכל להבין שכר ״בר־סמכא״ כי בפעם הראשונה ה״ז שלשלת של זכיות נשגב מאד, פי׳ כי נכלל במעלת בר סמכא: שיש לו הסכם חזק. '''היום''' יום ד׳ דר״ח אדר ראשון, אמרתי להשלים המאמר הנורא הלזה, כי ידעתי שאין העולם יכולים לקבל זאת, אמרתי להעתיק דברי הרמב״ן ז״ל בפ׳ בראשית (ד:ז) ״הלא אם תיטיב שאת״ וז״ל הרמב״ן: והנה אמר למה חרה לך על אחיך ולמה נפלו פניך ממני, הלא אם תיטיב יהיה לך יתר שאת על אחיך כי אתה הבכור, ואם לא תיטיב, לא עמו בלבד תבואך רעה, כי לפתח חטאתך רובץ להכשילך בכל דרכיך, ואליך תשוקתו, שהוא ישתוקק להיות דבק בך כל הימים, אבל אתה תמשול בו אם תחפוץ, כי תיטיב דרכיך ותסירנו מעליך, הורהו על התשובה שהיא נתונה בידו, לשוב בכל עת שירצה ויסלחו לו, עכ״ל. והנה לא עשה עדיין שום דבר, רק הקנאה שחרה לו על אחיו, ונפלו פניו, וא״ל הקב״ה שזה פתח ליצר להכשילו בשלשלת של חטאים. לא בזה לבד, והורהו לשוב, ואח״כ לא התאפק, ויאמר קין אל הבל אחיו (בראשית ד:ח) עי׳ ברש״י, עד שלבסוף הרגו ונטרד מן העולם, הרי זו מאמת לכל המאמר הנורא, ממקרא מפורש בתורה, ומעתה אין לנו אלא לנוס לעזרה בדרכי התשובה וטוב לנו כל הימים, מאוים מאד הבירור הנ״ל, ויש לנו עוד מאמר השייך לזה, אם יהיה ה׳ בעזרי אפשר עוד חזון. == מאמר מ״ז == שבת בראשית (בראשית ד:ז): ״אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ״ מהו הענין של ״לפתח״? ועוד איך נפל איש גדול כקין אשר הקריב קרבן להשי״ת ונפל אח״כ ברציחה? הענין, כי העונג ממה שיגיע לאדם מתכלית המעשה, הוא צריך להיות לאדם נגד עיניו, עיין בעקידה פ׳ זאת הברכה בנעילת שערים, תמצא נחת, וזהו הענין שנאמר (דברים כח:מז) תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלקיך בשמחה ובטוב לבב וגו׳, וקשה, וכי בשביל מניעת שמחה של מצוה, יתיסרו כל כך? אבל הענין כך הוא, כי במי שאנו רואים, באיש שעושה דבר בלתי הכרחי, כמו מי שבונה בית בלי שקדם לו נחיצות הכרחי, ונקל לו להשיג בית לדור בו, לא ידע להכין כל ההכנות הצריכות לתכלית הדירה והישיבה בה, וגם כל מה שיכין יהיה בעצלתים הרבה ובאיחור זמן רב, וסוף כל סוף גדר הבניה ג״כ נהרס בתוך הזמן, כי לא יוכשר במלאכתו לשבת בה, ולא יגמור ההכנות הנצרכים לזה, משא״כ מי שקדם לו הכרח נחיצות דירה, הוא מתכשר מאד במלאכתו להכנות ישיבת הדירה, וגם לא ירגיש בכל השתדלות ההכנות אף שיגיעו לו בעמל ויגיעה, ולכן מי ששם לו נגד פניו נועם עסק התורה והמצות בין לעצמו בין לזולתו, אינו מרגיש בעמל היגיעות המצטרך לתכלית הטוב והנועם, ועושה בשמחה וטוב לב, כמו שמצינו בהלכות צדקה, – מי שרוצה לזכות לעצמו, – ירחיב לבו לפרוש צדקה מהיפה שבנכסיו, ובזה יתבשר להבין נועם התכלית שלפניו, משא״כ מי שלא שם נגד פניו נועם התכלית, אף שיתן צדקה בהכרח, אבל יתן בפנים זועפות ובלב רע, וכן כל מצוה יעשה בהכרח כאילו כפאו שד ובלב רע, משום שאין נועם התכלית נגד פניו, ומה יהיה סופו, – לא ישלים כל חלקי ההכנות הצריכות לתכלית הבנין וכדומה לזה. כי סוכ״ס גדר אבניו נהרסה, כי אינו מוכשר לכוף תמיד רצונו, וזהו ענין הכ׳: תחת אשר לא עבדת וגו׳ בשמחה וגו׳, וזה היה ענין קין, מתחילה לא חסר לו רק שמחת המצוה וטוב הלב – שלא הקריב מחלב הצאן, ולא זיכך לבבו להבין נועם התכלית, להכין ההכנות בעמל ויגיעה, ולכן לבסוף גדר אבניו נהרסה, שנפל בעבירת רציחה, וזה – אם תיטיב שאת פי׳ אם תרגיל עצמך לעשות מצוה בהכנת התכלית שלפניו, – ע״י לימוד המוסר, ולשמוח בזה בטוב לב לתת מחלק היפה, שזהו האות לזה, אז ״שאת״ היצר ישא ממך, שיהיה מוגבה ומסולק ממך, משא״כ בלא הטבת הלב לנועם התכלית, – אז היצה״ר נכנס בפתח ביתך ולאט לאט יכשיל אותך בגדולות, ולכן חובה עלינו ללמוד חשבון גודל המצוה להבין התכלית, ויהי נועם ה׳ עלינו בתכלית מחשבה סוף מעשה. == מאמר מ״ח == מצינו כי קין נטרד מן העולם אחר שבעה דורות, על דבר קל לכאורה, כי הביא קרבן מפרי הארץ מהבא בידו, והבל הביא מחלבי הצאן, והלא אחז״ל נאמר אשה ריח ניחוח בקרבן עני ונאמר אשה ריח ניחוח בקרבן בהמה ובו׳ ללמדך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לאביו שבמשמים, הרי העיקר אחר כונת הלב? אמנם בהכרח הדברים, כי כל זה במי שאין בידו ליותר, די בלבד שיכוין לבו וכו׳ אבל למי שיש בידו, אם כי לגביו ית׳ גלוי לבו, אבל הוא צריך להראות כי מה שרק בידו יעשה לכבוד שמים, כי אחרי שעשה עמנו החסד הגדול הזה שמקבל מאתנו קרבן, יש לו לעשות מהיפה והטוב שימצא, והנה קין אשר הקדים להביא קרבן לפניו ית׳, מובן כי גדולה היתה כונתו, עם כ״ז בזה טעה לחשוב כי היפוי אפשר למותר הוא, ולכאורה הצדק אתו, כי רחמנא לבא בעי, ונאמר: דם פרים וכבשים ודם עתודים לא חפצתי (ישעיה א:יא) והבל הבין כי אחרי שהתחסד אתנו לקבל קרבן, והלא לפניו ית״ש לא שייך להביא מאומה, ורק להראות חפץ לבבנו לפניו, לזאת טוב כי נראהו זאת עם הדברים אשר יקר אצלנו, ע״כ הביא מחלביהן, והנה שעה הקב״ה אל הבל ואל קין לא שעה, וקין הבין היטב את אשר הפסיד בהמעט הזה, עד שחרה לו מאד, כי אכל את בשרו מצערו כנאמר (בראשית ד:ו) ולמה נפלו פניך, בידעו מה זאת התקרבות ממנו ית׳, מזה יתבונן הנלבב, אם הוא עשה חסרון מעט בדבר שאין זה – בלא העיקר, דהיינו ליפות המצוה, כי הלא העיקר הוא אחר כונת הלב, עלה לו כן, העושה מצוה בחסרון העיקר, היינו בלא כונת הלב, – כמה הפסיד. ויצא לנו מזה שלושה לימודים, האחד, – מה זה יפוי מצוה – מקין, שנית, – מה זה המחסר עוד זאת ״הבלתי שיכוין״ למעלה ראש, ואין זה סתירה ליפוי המצוה, – כי קין יוכיח כנ״ל, והשלישית, לראות מה זאת המכוסה מבני אדם, והנגלה, כידוע ההפרש בקרבן שהומם, בין מום נסתר לגלוי, כי הלא לפניו ית׳ נגלה לבו של קין כנ״ל, אמנם טעה בדבר שהוא בגלוי, והבן. '''והנה''' בזה, הבנת דחז״ל (ברכות מא) ואהבת את וגו׳ אפילו נוטל את נפשך וכו׳ כי בזה יבחן לבב האוהב את ה׳ בהראותו את טוב לבו, כי כל אשר לו יתן באהבת ה׳, וכן גופו בוז יבוז באהבת ה׳. == מאמר מ״ט == === בענין לפתח רובץ (בראשית ד:ז) === העתק הדברים אחרי המז״ט לר״ד, להפטר בלא כלום א״א, אף כי קשה עלי הכתיבה ל״א כידוע לך. גרסינן בברכות כד, ריש פרק ה׳: מר בריה דרבינא עבד הילולא לבריה, חזינהו לרבנן דקא בדחי טובא, אייתי כסא דמוקרא בת ארבע מאה זוזי ותבר קמייהו ואעציבו, וכן רב אשי שם וכו׳, העניו כפשוטו קשה מאד, והלא שמחה של מצוה היא? ועוד וכי דרך של חכמה הוא, להתעצב בשביל היזק ממון? ועוד הלא מדעת שברו לפניהם מר ברי׳ דרבינא ורב אשי, ומהו העצבון שלהם, אבל הענין כך, כי כל דבר שיש בו תערובות הגוף, קרוב לסכנה הוא, כי ההדיוט קופץ בראש (מגילה יב:) והגוף הדיוט הוא וקופץ בראש, לקחת השמחה לחלקו של הדיוט, ועבודה פסולה היא, ע״כ הביאו לפניהם זוגיתא חיורתא מוקרא, כי הכירו בהם דהוו בדחי טובא, דייקא, פי׳ יותר מן המדה, וחששו להם פן נתערב בהם ההדיוט הקופץ בראש ועבודתו פסולה, והביא להם זוגיתא מוקרא לשבר לפניהם ולרמז להם – אז״ל ונוח לשברם ככלי זכוכית (חגיגה טו) ואם יעברו על המדה הממוצעת, בפעם אחת דהוי בדחי טובא בשמחה של מצוה כזו, בברי׳ דמר ברי׳ דרבינא, ודרב אשי, כדאי היה להם להשחית כלי יקר, ולא חששו לבל תשחית, כי כדאי הזכירה, ומהס׳ לא לחנם לא חששו פן יעברו על בל תשחית מה״ט גם בפעם אחת ובשמחה של מצוה כזו, כנ״ל – שמחת חתן וכלה וחבורה של ת״ח כמותם, ורק מפני שיש בה הנאת הגוף ג״כ, חששו פן ישבר חכמתם בפ״א בשביל העברה על המדה, עד שלא חששו לבל תשחית, המעביר על המדה בעסק ממון שאינו שמחה של מצוה, ולא פעם אחת, רק כמה פעמים ביום, וכמה שנים רצופות, מה חידוש שאין בנו יראת שמים וכש״כ יראת חטא, ובעוה״ר לבנו אטום ומטומטם מחטאים עונות ופשעים בלי די ד״ל, ולב אבן לא סר מאתנו אף שעה אחת בכל ימי חיינו, ומאין נדע בוראנו, ונכיר רוב טובותיו אלינו, כי לא הפרדנו הגוף מהנפש אף פעם אחת כל ימי חיינו, רצוני, – להיות שכל מופשט מרצונות הגוף, וההדיוט קופץ בראש תמיד, ח״ו, אין לנו לאחוז אלא רפואת התורה ״בראתי יצה״ר בראתי לו תורה תבלין״ פי׳ במדה ובמשקל, עסק הגוף ועסק הנפש כפי מדתם – כי סמי התבלין במדה הם, ואז גם העסק מועיל ליצה״ר, כאז״ל (אבות ב:ב) ״שיגיעת שניהם משכחת עון״ וטוב לנו כל הימים. ידידי! שלחתי לך מתנה יקרה, שוה הרבה יותר מכל הנדוניא והחתונה שלך, ממני וכו׳ וכו׳. למחותנו אודיע, כי נדבתו הגיע לידי, והנה זו היא, – שמחה של מצוה בלי תערובות הגוף, הדברים ארוכים מאד ואין כאן מקום להאריך. '''נוסף''' לזה גרגיר אחד מענין קין והבל, פטור בלא כלום אי־אפשר, אכתוב לך מרגלית אחת, מצינו בקין שאמר ״השומר אחי אנכי״ פירש״י: נעשה כגונב דעת העליון, ואח״כ נאמר: ומפניך אסתר, ומתרגם: ומן קדמך לית אפשר לאטמרא, והנה סתירה גלויה יש כאן, – אחרי שאין להסתר מן קדמוהי, למה ואיך רצה לגנוב דעת העליון? אמנם יובן על פי שמצאתי ביעב״ץ בשם ר״י, על הפסוק: כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף (משלי א:יז) אמר, כי הבעל־כנף בורח מן הרשת, אך כשרואה שם מאכל, מעצם עיניו ונכנס שם, וכן דרך הבעל־תאוה, וזהו הענין בקין, אף שידע כי אי אפשר להסתר ממנו ית׳, עם כ״ז בעת רתיחתו שלו, עצם עיניו, – עין ידיעתו, ופיתה עצמו לגנוב דעת העליון. ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי הקיר כמונו ח״ו, וצריכים להזהר הרבה שלא להשתחד ח״ו. הרחמן יעזרנו לעמוד על האמת, א״ד אביך אוהבך דוש״ט תמיד בכלל ובפרט. == מאמר נ׳ == === בענין האדם === ==== זה ספר תולדות אדם וגו׳ בדמות אלקים עשה אותו (בראשית ה:א) ==== ברמב״ן שם: כי כל התורה כולה ספר תולדות אדם על כן אמר בכאן: זה ספר תולדות אדם. '''נהניתי''' ממכתבך שכתבת לי מאמר א׳ גדולה היא, התפעלות הרבה מזה, לראות כמה שדברנו תמיד, אם יבינו העולם והיה להם רב על זה, היה נגלה להם בעליל, כי דרך התורה בין המפורש ימצא מפי בכתובים, בין ביותר מה שגילו לנו חז״ל בביאור הכתובים, אף בהגלוי, זולת מה שהם מפי הגבורה, יש על האדם להתאבק בעפר רגלי חכמים, ולהיות לעבד נמכר להם, ולהוציא ממון הרבה, אך להסתפח במגורתם ולהתחבר בחבורתם, כי היא היא החכמה המלמדת לאדם להיות אדם באשר הוא אדם, לא כדעת הדור החדש אשר לא טעמו טעם אדם, ולקחו המאמר הזה לפי דעתם דעת ילדות, אך בדעת חכמים יודעי דעת האדם, הם המבינים מה הוא מעיד על זה, מי שהיה להם טעם חינוך והשכל כי נפקחו אזניו לשמוע, ואותו היום קבלתי גם כן מכתב מבני נ״י, אמרתי, מי יתן לי ותעמדו שניכם לפני יחד, ודברתי אז מה שחפצתי לדבר מרוב התפעלות וכו׳, קשה לי עתה הכתיבה וראה והתבונן גודל החיוב המוטל עלינו. == מאמר נ״א == ==== ויאמר ה׳ לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר וגו׳ (בראשית ו:ג) ==== ראשי פרקים. בראשית ג:יב ״האשה אשר נתת עמדי״ בשני פנים, א׳ כי במתחרט ומקלל מסיתו לרע, הב׳ בהקדם תדבא״ר ״חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אברהם יצחק ויעקב״ פי׳ בהקדם הרמב״ן על בראשית ו:ג, בשגם הוא בשר וגו׳, (וז״ל הרמב״ן שם: והנכון בעיני כי יאמר הכ׳: לא יעמוד רוחי באדם לעולם, בעבור שגם האדם הוא בשר ככל בשר הרומש על הארץ בעוף ובבהמה וחיה, ואיננו ראוי להיות רוח אלקים בקרבו וכו׳, והנה נמשך אחר הבשר, ובתאוות הגופניות וכו׳ ולכן לא ידון רוח אלקים בקרבו, כי הוא גופני לא אלקי אבל יאריך להם אם ישובו, והנה זה כטעם: ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב (תהלים עח:לט) עכ״ל) וזהו מעשה אברהם יצחק ויעקב פי שכל לבדו, וזהו ״האשה אשר נתת עמדי״ פי׳ החומר גרם, וצריך לשבור החומר. ב׳ (משלי ח:יז) ״אני אהבי אהב״ פי׳ כי התורה, בל ידע אנוש ערכה, והיא ככתב אופיר שמונח בכלי חרס, והעולם אשפה שמונח בכלי זהב, והמבין לבחור בכלי חרס, אות הוא – כי הוא חכם, המבחין את האבן טוב, ועל כן אבחר בו ואהבנו. ג׳ תענית בה״ב נתקן, על חילול יו״ט, יען כי המצוה לשמוח בחג, אבל שמחה של מצוה ולא של הוללות, ומי הוא שיש בידו מאזני צדק, לשקול, כמה של מצוה, ואולי גדש על המדה והעמיד בספרה יותר אחת או שתים, וזהו שאחז״ל – כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו (סוכה נב.) כי המוסיף מספר אחד על ספרת 1 עוד, מוסיף רק עשרה, אבל על שנים עוד מספר שלישי, מוסיף מאה יותר, וכן על שלשה עוד רביעי, מוסיף באלפים, וכן להלן, וע״כ הפחד שיפחד האדם פן הוסיף מספד אחד או שנים בלשון הרע, ודברנו מקודם דברי הרמב״ן – והראינו לדעת גודל הארס של לה״ר, והוא הנותן באדם חומר העבירה, עד שמזיק מבטו ועפר שדורס עליו, וע״כ יפחד האדם פן הוסיף מעט גם בדברי לה״ר המותר אולי הוסיף, וכן בגאוה כזה, כי היודע רבונו יבין כי אין להרים ראש בבית בעה״ב, ומה לו לקחת לעצמו דעה וגדולה בבית אחר לא שלו, (משלי כט:כג) ״גאות אדם תשפילנו״ מורה על שפלות דעתו, וע״כ הארס רב מאד מגאוה, וע״כ (ברכות כח:) כשחלה ריב״ז כשראה תלמידיו התחיל לבכות ואמר שיש לפני שני דרכים וכו׳ היינו כי אחז״ל ״זרוק מרה בתלמידים״ (כתובות קג) וחשש פן הוסיף מספר אחד או שנים ח״ו, ומה עוד לנו לדבר, השי״ת ירחם, ד׳ עוד ביאור על הכ׳ ״האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל״ וקשה מה תירוץ הוא, הלא דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים? הענין של הרמב״ן (הנ״ל) על הכ׳ ״בשגם הוא בשר״ פי׳ האדם הוא סוס ורוכב, נפש בהמי עם רוח חיים שנופח באפו לנהל הבהמה, דברנו הרבה בזה, ודברנו כי באם האדם אינו מרגיש רק אחד, זהו אות כי הוא בהמה, כי הבחינה השלישית – אחד, היינו כולו שכלי, והבהמה כבר נחלשת בו, היה לו להרגיש מקודם שניים, בהמה ושכל, וע״כ כי הוא כולו בהמה, וזהו השפלות של אנשי העולם – מחמת שהם אינם רק אחד, וא״כ מה שרוצים וחושבים הם מדמים כי כן צריך להיות – וחותכים הדין על פי חפצם ורצונם, ואילו ידעו שהם שנים והבהמה היא רוצה פתיות כמשפטה שנראה, ורק הרוכב יתן רסן בפיה, אז לא היו חותכים הדין על פי רצון חפצם, סוף דבר היה צריך האדם לכל הפחות להרגיש עצמו שניים – בהמה רוצה פתיות, ורוכב הוא השכל לוחם ומרסנה במתג ורסן, ואם אינו מרגיש כזאת – הוא כולו בהמה בלא רוכב, וגוזר גזרות כמשפט בהמה, וזהו (קהלת ד:טו): ״טובים השנים מן האחד וגו׳ ואין שני להקימו״ וכן עפי״ז אמרו שאין להקפיד על המוכיח ואדרבא נאמר (משלי כז:ז) נאמנים פצעי אוהב, וכן זהו מאמר תדב״א ״אין התורה מתפרשת אלא למי שאינו קפדן״ יען כי תורה היא בחינת אומן פדגוג, ומי שהוא קפדן אות הוא שהוא סוס בלי רוכב היינו בלי שכל ולמי תלמד התורה הלבהמה? וע״כ כמובן אינה מתפרשת אצל המקפיד, ומי שאינו קפדן אות הוא כי הוא רוכב, וזהו כונת תדבא״ר כד׳: חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אברהם יצחק ויעקב. פי׳ הם מצאו עולם – סוסים בלי רוכבים, השכל היה נמשך אצלם אחרי חפצם ורצונם, אבל האבות לא נמשכו אחרי התאוה והרצון, רק הרגישו כי שנים המה, ולכן אחזו ברסן את סוסם עד שנעשו אחד – שכל לבדו, וכל אדם מחיוב ללכת על פי שנים כמותם, – מתי יגיעו מעשי וכו׳ וזהו כונת אדם הראשון ״האשה״ פי׳ החומר בחינת אשה, ״היא נתנה לי״ התאוה גרמה לי, אף כי הנחש אמר לטובה: והייתם כאלקים יודעי טוב ורע (בראשית ג:ח). אבל אח״כ הרגיש כי מחמת תאוה נמשך השכל להתפתות ונצח הסוס לרוכבו, ונזהר לרסנו במתג ורסן עד שנעשה אחד. עוד דברנו (ישעיה מב:כא) ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויגדיל. מקודם (תהלים כה:א) לדוד אליך ה׳ נפשי אשא, דברנו: האדם שתי בחינות לו, אם כולו בהמה, אם מדרגה גדולה, למה? כי האדם יש לו חלק אלקים, וחלק הקטן של ידיעת אלקות רב הוא מאד, וא״כ היה לו להיות בו תשוקה נמרצת להתבונן באלקות כמו נקודה העוקצת בקבה. == מאמר נ״ב == === בענין מדרגת האדם === ==== ויאמר ה׳ לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר וגו׳ (בראשית ו:ג) ==== זכרון דברים כעין הספד על אדמו״ר זל״ה הכ״מ, עזרא הסופר אמר לפניך אלקי בושתי ונכלמתי וגו׳ כי עונותינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים (עזרא ט:ו). מהו מליצת למעלה ראש, כי בנין האדם נבנה שכל וכוחות נפשיות, ויען כי לכל הנהגה צריך מנהיג, וכל הנהלה דרוש לה מנהל מבין כראוי, ולכל בית צריך להיות בעל הבית, כי לכל עניני הבית דרוש הבעל־הבית לפקח על סידורם הטוב, והנה באדם יש הנהגה גדולה הדרושה לכל עניניו וכוחותיו, כי האדם נקרא בפי כל, גם בפי המחקרים – עולם קטן, ומכש״כ בפי המקובלים, ובאמת אין הכונה כי האדם עולם קטן לעומת העולם הגדול, לא כן הוא, ונהפוך הוא, כי האדם הוא העולם הגדול, כי הכל בשביל האדם, ונאמר: ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה (יחזקאל א:כו) ורק לגבי עין הרואה נקרא עולם קטן, אבל באמת הוא העולם הגדול יותר, כי כל הנהגת העולמות נחתכים על פיו, וא״כ הוא גדול מכולם, ומי לא יבין כי גם הנהגת הבית ומכש״כ הנהגת העיר, ומכש״כ הנהגת המדינה, וכש״כ הנהגת כל המדינות, וכש״כ הנהגת כל העולמות, הרי כמובן כי לכל היקף כזה דרוש הנהגה גדולה עד מאד, וצריך לכל אלה מנהיג גדול ותקיף עד מאד, מי הוא המנהיג ומנהל את ההנהגה הרבה והעצומה הזאת, הלא זה השכל החזק והאמיץ, גבוד בגבורים, חכם בחכמים, אשר חנן ה׳ את האדם מתנת חנם חלק ממעל / מאמר המוסגר / מזה נבין גודל כח השכל, כי הוא ניתן להנהגה רבה ומסועפה כזו, מהסתם כחו רב, רם ונשא עד מאד, ע״כ / והנה יש שלש בחינות, א׳ שהשכל ינהל את הכוחות הנפשיות, כמו – שהשכל מעורר את הכחות לאמר להם, אם תלכו אחרי רצונכם, – הלא הבהמה טובה מכם, כי גם היא תלך אחרי רצונה, ובמה תתנשא לומר – אני אדם, אני אמלוך על בהמות וחיתו יער, הלא כאדם – כבהמה אשר היא רוצה לעשות רצונה, וכן גם אתה כמוה, ומה יתרונך עליה? וע״כ חובה על השכל להעיר לכל דבר, את הכח הטוב שנטוע בקרבו לעשות מפעלו לתפקידו, ולא שיעשה בכח הרע, היינו עם הצד הרע הנטוע באדם לעשות מפעלו, כמו בדבורו – ידבר נכבדות בחכמה ומוסר, וכן בידיו יתן ויפזר לאביונים, וכהנה רבות, הב׳ מי ששכלו כבר נשחת – ואינו בריא בשכלו, עד שאין בכוחו לעורר כחות הנפש שלו – להטותם לחפצו הטוב, אבל עדיין יש בחינה שנית. שכחות הנפש – יעוררו השכל, כדומה בדיבור. יתבונן – כי קודם שהוציא מפיו. הוא עוד אדון על הדבור, ואח״כ הדיבור – עליו, וכ״פ יתחרט מאד על הדבר שהוציא מפיו, וגורם לעצמו היזק רב ועגמת־נפש הרבה, ואין בידו כבר להביא דבריו אל נדנה, וכן בשביל ענין כעס קטן – יכעוס לפעמים יותר מדי, ויגרום לעצמו רעה רבה, וכן השקר יגנה בעליו, ויגזול ויטרוף מבעליו את כל־הצלחתו וכבודו, כי – סהדי שיקרו אאוגרייהו זילי (סנהדרין כט), והרגש הצער שיולד לו מכל זה. יעורר השכל להשכיל להיטיב. הג׳. והנה יש מי שכבר נשחת שכלו, עד שגם בעזר כחות הנפש לא יחזור להבריא שכלו. לחשוב להתבונן על אחרית דבר, ונהפוך הוא, כי כבר נתחזק הרע כ״כ, עד שהם יטו את שכלו להשתמש בם לדרכם הרעה, להשכיל להרע לספק באמונה הנאמנה והברורה לשכל שלא נשחת עדיין – להשכיל לעשוק חברו, ולארוב לזולתו, וכהנה רבות, והנה אז״ל (פסחים נ:) רבא רמי כתיב: כי גדול עד שמים חסדך (תהלים נז:יא) וכתיב: כי גדול מעל שמים חסדך (תהלים קח:ה) ומתרץ ל״ק כאן בעושים לשמה, כאן בעושים שלא לשמה, נמצא, – כי שלא לשמה עד שמים החסד, והנה בחינת שלא לשמה היינו שכוחות הנפש יעוררו השכל, – למוד בשביל שיקראוני רבי, רבי, מורי, מורי, אבל בעוה״ר מאז נחרב הבית, העולם כמנהגו נוהג בטבע, ולא בהנהגה נסית, לא נראה שום רוחניות כלל וכלל בעולם עתה, וממילא נפול יפול כל עוד הכבוד מהתורה, עד שבעוה״ר כבר נאבד לגמרי גם זאת הבחינה של – שלא לשמה, היינו שכוחות הנפש יעוררו את כוח השכלי, אדרבא כבר נעשה כוח השכלי עבד נאמן להכוחות – להתחכם להיות סכל שוגה ופתי, כמו המתחכם להיות איש שקר וכוזב, או להרע לבריות, וכהנה רבות, וזה קינת עזרא הסופר, כי עונותינו רבו – פי׳ רבו והתרוממו בערכי עינינו למעלה מהשכל, כי השכל נברא לרומם את האדם, אבל לא די שלא רוממנו השכל, – אבל ההיפוך עוד השפיל אותנו, כי נעשה עבד לסכל, ומתחכם להוציא לאור הרבה סכלות, והרי בזה השפיל אותנו, וזהו: ״עונותינו״ פי׳ כוחות הנפש המעותים בנו, כי הפעולות, מכוחות הנפש הם באים, ״רבו למעלה ראש״ התרוממו ורובו למעלה הרבה מהשכל, ועל פי זה נאבד מאתנו השלא לשמה, כנ״ל, וזהו – ״אשמותינו גדלה עד לשמים״ פי׳ כי שלא לשמה לכה״פ גדלה עד לשמים, ועתה גם זאת אבדנו, וממילא אין לנו החסד גם עד לשמים, והבן, והנה יש עוד, בבחינה שלישית, היינו להתפעל ולהתקנאות מת״ח, שהשומע דבריו והרואה מעשיו – יש בטבע האדם לכסוף ולעשות כמעשיו, ואם אין הדור זכאי, יסתלק הצדיק מן הארץ, למען לא יתלמדו ממנו, וזהו מאז״ל במדרש (ילקוט שמעוני ישעיה כט) קשה סלוקם של צדיקים לפניו ית׳ יותר ממאה תוכחות חסר שתים ויותר מחורבן ביה״מק דאילו בתוכחות נאמר חד ״והפלא״ (דברים כח:נט) ובחורבן ביהמ״ק נא׳ (איכה א:ט) ותרד פלאים – שנים ובסלוקן של צדיקים נאמר (ישעיה כט:יד) לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא הרי שלושה, וביארנו, כי בתוכחות, נשחת השכל שלא לנהל כוחות הנפש, הרי פליאה אחת, והחורבן ביהמ״ק – כבר נאבד שלא לשמה ג״כ. פי׳ שאין ביכולת הכוחות הנפש לעורר כוח השכלי, כי הוא כבר משועבד להם, הרי שתי פליאות, אבל עדיין יש תרופה להתפעל מאחרים. ולכן כשהצדיק מת, הרי נאבד גם התרופה השלישית, ולכן נאמר ג׳ פליאות, והגה אדמו״ר זל״ה הכ״מ לא הניח כמותו בישראל. וא״כ הרי אבדנו ממש את התרופה השלישית – ממי להתלמד, הוא הגבר אשר הקים עולו של אלול, עולו של ר״ה ויוה״כ, כל שנה ושנה שבאתי אצלו, ראיתי כי לא ידעתי מה הוא אלול ר״ה ויוה״כ, ממי עתה נשמע זאת, ממי נראה מה הוא יראת שמים להתפעל ממנו, מי שלא ראה אותו, – לא ראה יראה מימיו, ע״כ יש לנו לקונן על מכת ג׳ פליאות, מי הוא שיתן בכף זכיות כמוהו, להכריע את כל העולם לכף זכות כמוהו, הימים הנוראים הבע״ל אבדנו אותו, – אנא יהיו לנו הזכיות שהיה לנו מאתו בשנה שעברה, ע״כ נראה לחדש מה שחידש ולהתחזק באלול, ר״ה, ויוה״כ כמוהו בערך, והעיקר התרופה המביאה לדבר טוב ומועיל, הוא לימוד המוסר, ואמרנו הערה נוראה ונשגבה מרבינו יונה ז״ל וז״ל: ומי שלא יערוך מחשבות להתבונן תמיד ביראת אלקים, נאמר עליו (ישעיה כט:יג) ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא. ראה והבן הדבר, שנאמר על המדרגה היותר גרועה, כי נאמר שם ג׳ פליאות, נאמר ג״כ על מי שיראתו עמלה לו בעמל ומחשבה, אבל היא רק טבעית מלומדה, ואמרנו כמו רופא הבא לחולה ואומר – אל תדאג, תקח רפואות ותתרפא, וכשיחלה יותר, יאמר אין לי רק איזה רפואה אחת לפניך, אולי יועיל, וכשגם זאת לא יועיל, יאמר: מעתה אין לך רפואה, וזהו פליאה השלישית, והבט וראה כי נאמר זאת השלש פליאות על מי שיראתו מלומדה כמו טבע, ולא ע״י עמל, ע״כ נראה לערוך מחשבות להתבונן תמיד בי״א, והבן כל זה. == מאמר נ״ג == ==== בענין וירא ה׳ כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום (בראשית ו:ה) ==== לפי הנראה עשה עליך ימים הנוראים רושם לא מרובה, לא מהרתי להודיע לך זאת, רק מפני שאתה עומד על הדרך, אמרנו על פסוק: דחה דחיתני לנפול וה׳ עזרני (תהלים קיח:יג) לכאורה הוא כפול, אבל הפירוש הוא כך: דחה הוא שם דבר, ופירושו, שפלות האדם, המוטבע בטבעו, הוא דוחה אותו תמיד, עד שרוצה להפילו ארצה, כמו כוח הדוחה מארבע כוחות שבאדם, כוח המושך, כוח המחזיק, כוח המעכל, וכוח הדוחה, בעת שכל השלושה כוחות גמרו מלאכתם, יבוא כוח הדוחה, ומדחה את הפסולת בכוח גדול, עד שאין ביכולת האדם לעצור אותו, ככה כוח השפלות שבאדם, המוטבע בטבעו דוחה אותו בכוח גדול מאוד, יותר מכוח הדוחה הפרטי, – כי הוא כוח פרטי, וזה כוח כללי. ופירשנו כי הכוח הדוחה הפרטי הוא רק על מאכל לבד, וכוח הכללי הוא על כל הכוחות שבאדם, ומי לא יבין שאין לדמות כוח פרטי לכוח כללי, ובפרט שזה גשמי וזה רוחני. '''וזהו''' שאמר דוד המע״ה: ״דחה״ פי׳ כוח הדחיה הכללית שבאדם, מדחה אותו בכוח גדול, עד שרוצה להפילו לגמרי, וזהו ״דחיתני לנפול״ פי׳, מכל וכל, ולולא עזרתו ית׳, לא היה בכוח האדם לעצור לכוח הדוחה ההוא, וזהו ״וה׳ עזרני״, ומבאר אח״כ באיזה אופן היה לי עזרתו. באופן שהקדמתי – ״עזי״, פי׳ התחזקתי א״ע בתוקף ועוז בכל כוחי, לעצור נגד הכוח הדוחה, ואז – אמר עזי של עצמי – ״וזמרת י׳ ויהי לי לישועה״. '''אמרתי''' לך בעת היותך פה, שאני רואה ממך שנוי במדות, ועתה נתחזק לי זאת יותר, הזהר שלא לתת מקום לכח הדוחה הלאה, כי האדם בלא עמל ויגיעה, כוח הרע שבו כמו תאות הכבוד וכדומה, מאבד ומשחית גם כוח הטוב, שבטבעו הוא טוב, אבל האדם בעמלו ויגיעו הרבה, יוכל לתקן כוח הטוב אשר בו בטבע, להפוך כוח הרע היותר גדול שבטבעו לטובה, אם היית מומחה להכיר מחלה הפנימית, אולי היית מכיר, כי אתה מחזיק טובה רבה לעצמך, על ביאתך לימים מועטים בימים הנוראים, ואולי כבר השבות לו כל תגמולוהי עליך בביאתך, ומי יודע אם יש לך חובות עוד, ודוד המע״ה לא כן אמר ״מה אשיב לה׳ כל תגמולוהי עלי״. == מאמר נ״ד == ==== וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום (בראשית ו:ה) ==== סיום הדרוש מפ׳ וירא, שבת קכז. א״ר אלעזר בא וראה שלא כמדת הקב״ה מדת בשר־ודם, מדת בשר־ודם אין קטן יכול לומר לגדול המתן עד שאבא אצלך, ואילו בהקב״ה כתיב ויאמר וגו׳ אל נא תעבור מעל עבדך. כבר דברנו דברי אלשיך הק׳ זל״ה בתהלים נאמר (נא:ט) ״תחטאני״ ואח״כ נבוא ״ואטהר״ בעצמי, ואח״כ כתוב שם כ׳ י״ג: אל תשליכני מלפניך וגו׳ משמע, אלא אלך לפניך בלא סיוע, והנה יש בגמ׳ (קידושין ל:) אמר רב יצחק יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום שנאמר: רק רע כל היום (בראשית ו:ה) ואמר רשב״ל יצרו של אדם מתגבר עליו כל יום וכו׳, הענין, כי יש שני יצרים. א׳ דמצי כייף ב׳ דלא מצי כייף, למשל, יש מי שטבעו קל לו להיות מתמיד בלימודו, ואין טבעו קל לו להיות נקי מגזל, וכן יש מי שקל לו להיות אוהב את הבריות, ואין קל לו להיות בורח מן הכבוד, או להיפוך מזה, והנה הדרך בזה, הוה, כך הוא, כמו בעסק, מי שהוא מוחזק בעסק אחד, אף שיזדמן לפניו עסק אחר גדול מהראשון, מ״מ כיון שהוא עדיין אינו בקי בטיב העסק השני, לא יעזוב את עסק הראשון. עד אשר יתרגל בעסק השני, ואז מזה ומזה אל ינח ידו, ואם העסק השני יותר טוב, בודאי יעסוק בו יותר, וכן בזה, במה שהוא ודאי אצלו יותר שיצליח, – יעסוק בו יותר, והשני מעט מעט, עד אשר יתרגל ויוקבע בו. אבל בלא״ה – כך דרכו של היצר מתחיל להתגבר בדברים שקשה לו לנצחו, ולאט לאט יתחדש עליו עד שיהיה לו קשה גם הדברים הקלים, ולזה אמר דוד המע״ה, על הדברים הקשים ״תחטאני״ אתה, ואח״כ ״ואטהר״ מהקלים בעצמי, וזח היה כונת אברהם אע״ה כשמל את עצמו, והרגיש בעצמו שהשיג קדושה יותר מקודם והתפלל שגם בעסקו בעולם, – אל יעבור מהתבוננות בה׳ ית׳, וזה מה שאנו צריכים ג״כ לבקש ממנו ית׳, והנה מהידוע, כי מי שבא מעיר גדולה וירבה בחכמה ובגבורה ובדעת – מי שבא משם, רצון האדם ללכת אצלו ולדרוש אצלו מה נשמע שם – מה הנהגתו, וכן אנחנו – נעשה, ומכש״כ כששלחו לו ציר מיוחד ללמדו הנהגתו, – יקדים עצמו כל מה דאפשר, לשמוע, ומכש״כ בהנוגע לעסק, כמו מי שיבא ממקום המסחר הגדול, הכל רצים לשמוע, מה מצב של העסקים שמה, ומתענינים במהלכי העסקים החדשים, אבל נוסף על הישנים, כמתבאר לעיל. == מאמר נ״ה == ==== ונח מצא חן בעיני ה׳ (בראשית ו:ח) ==== לבני יקירי נ״ז נ״י ויזרח. ובזה תזכה למנוחת השקט ושלוה, כדאיתא בבעל הטורים על ״ונח מצא חן״, וכן ראיתי לאחד מהראשונים: ״ונח״ פי׳ היה איש במנוחת הנפש [ולא כנא׳ ״כולו שב במרוצתם״] – זהו היסוד המנוחה – אשר היא מכת מדיני, רצוני – כי האדם מדיני בטבע וא״כ יש לו טרדות רבות, ובפרט בדורו – דור המבול, אשר היה לו הרבה עג״נ מדורו, אשר דרש מאד טובתם, כמשפט האדם המשתדל ללכת בדרכי השי״ת, וכמו שכתבנו מדרגתו הנפלאה במאמר ״נושא בעול״ ששלחתי לך זה לא כבר – אין על עפר משלה להשיב בעדה, עד, שבפעם אחת איחר נח מזונות לארי, ותיכף נענש, ושוב לא קרה לו, רק פ״א, והרי כמה מוטרד היה, הרי, כי הרגיל עצמו יותר מדי במדת מנוחת הנפש. וזה שאנו מבקשים ״שתרגילנו בתורתך״ כי ״שמעתתא בעי צילותא״ היינו מנוחת הנפש. ובזה ניחא, מה שהקשו, הלא בעי מעין פתיחה קודם לחתימה? אלא כי בהמעביר שנה נכלל גם תרדמה של שטות, ולכן מתפללים ״שתרגילנו בתורתך׳ – היינו מנוחת הנפש, כי אין בלבול בתרדמה של שטות, ו״תורה תחלתה גמ״ח״ וכו׳ (סוטה יד.) ואין גמ״ח יותר מזה. כי ״אין לך בן חורין אלא העוסק בתורה״ (אבות ו) ובהקיצו משנתו, הוא מוכן לדעת צלולה, לתורה אשר היא מנוחת הנפש בתכלית, ואיו לך גמ״ח יותר ממנוחה, כי ההיפוך, – אין צער כפיזור הנפש, ושפיר מעין פתיחה כשתעיין. שכחתי מרוב אצותי כמובן לסיים ענין של נח, להבין מדרגתו הגדולה במנוחת הנפש בטרדה של מלך גדול כמוהו, ולכן נענש כשקירב את עצמו לדבר המביא לידי בלבול הדעת היינו יין, ושפיר התראת השידא שמדין המבואר במדרש. '''וזהו''' מה שמורגל לכתוב ״נרו יאיר״, פי׳ מברכים לאדם שיהיה לו אור בהיר בדעת צלולה, ואין עונג יותר גדול מדעת צלולה, כי עי״ז בא למנוחת הנפש אשר אין במוחו. ראה בני מנהג ישראל תורה שלמה היא, להשתומם מזה, אשרינו מה טוב חלקנו. '''כשתהיה''' אצל... תבקר אותו, כי הוא אינו מבין כלל ענין הבית, וזה כמה אשר אני לא כתבתי לו דבר, וחוא לא כתב לי דבר, ונכון בעיניו. גם ידעתי ואחשוב כי בדעתו נוטה יותר לגמ״ח עם אנשים בפרנסה, ולא לחפש טובת הבית, להגדיל תורה ויראה, וכמו זה יש הרבה באשכנז, גם בעו״ה עתה במדינתנו ג״כ יש תועים בזה, וזה נגד התורה, בשנת בצורת אפילו, נצטער רבי על שנתן מפתו לע״ה, וכמה ראיות יש בש״ס. וכן נתפעלתי הרבה מה שמצאתי בוירא פ׳ שביעי ״אחר הדברים האלה״ למה כתוב – אחר, דברים מבהילים בשם מדרש, – שזה היה על שכרת ברית עם אבימלך, וזה אשר לא ארצה עתה לדבר בכתב, והמבין יבין מזה בקרת על כמה מאנשי העולם, אם מקבלים טובה מאנשים, כפופים המה להם, ולנטות עבורם גם מהתורה, ראה והבן כי הכל במדה צריך להיות ועל פי התורה, אביך מברכך. = נח = == מאמר נ״ו == === בענין נח בדור המבול === ==== נח איש צדיק תמים היה בדורותיו (בראשית ו:ט) ==== בפ׳ נח, סנהדרין קח. יש דורשין לשבח, ר״ל אמר בדורותיו כש״כ בדורות אחרים, ויש דורשין לגנאי, א״ר יוחנן, בדורותיו ולא בדורות אחרים. ולכאורה, כיון שיש לדרוש לשבח למה נדרוש לגנאי? ועוד מאי נפ״מ למעשה, ויש לדבר בזה – כי מר אמר חדא ומר אמר חדא, ונפקותא גדולה יש בזה, והוא – כי מצינו בר׳ עמרם חסידא (קידושין פא) במעשה דנורא בי עמרם, לכאורה הענין קשה בזה, שהיתה יראת הבריות יותר מיראת הקב״ה? אבל באמת – עיין במשלי של הגר״א בכ׳: ומושל ברוחו מלוכד עיר (משלי טז:לב) כתב: שבתאות הנצרכים לאדם כמו אכילה ומשגל אינו יכול להמית אותם לגמרי, אבל צריכים המה להיות קיימים לעת מצא, ורק יכלכל אותם במשפט, ולכן אין מההתמיה כי לחץ אותו יצרו לכסוף במה לעבירה, וחשש פן יכשל, וביזה עצמו לעין כל, למנוע מעבירה, וכיון שעשה כן להנצל מחטא, נחשב לו כאילו פרש מעצמו מבושת מפני הקב״ה. וכן בכל דבר שהאדם גודר עצמו דבר בדבר, כמו ליתן קנס, אף שמניעתו מפני שרוצה להנצל מהוצאת ממון, מ״מ כיון שהוא מעצמו הכניס את עצמו לזה, זה נחשב כאילו פרש מבושת המ׳ ב״ה, והנה בעסק יש בערך הפועל וערך הפעולה, כדומה, מי שאין לו כלי אומנות לעשות הכלי, יעשה כלי לו, אף שהיא אינה טובה ככלי היוצאת מידי האומן שיש לו כלי אומנות, אבל בבחינת הפועל הוא גדול מאד, כי מזה אנו רואים, שבאם היה לו כלי אומנות, מה טוב היה אז הכלי, משא״כ בבחינת הפעולה, – טוב לקנות ממי שעושה הכלי בכלי אומנות כראוי, והנה בכל דבר על פי רוב לא ימצא תכלית העונש ותכלית הטוב בנושא אחד, כדומה, – מי שאין לו לחם, – הוא תכלית העונש, ואם יש לו, עדיין אינו תכלית הטוב, וכן הרבה כזה, והנה בעסק המצוה של אדם אחד, בבחינת הפועל מעלה גדולה היא, כי לא יהיה לו כבוד, ולפום צערא אגרא (אבות ה:יח), אבל בבחינת ערך הפעולה לא תגמר עסק המצוה רק ברבים, והנה עסק שלנו, – יש חסרון לתופשי עסק, וחסרון לתופשי התורה כמובן, אך לעומת זה, העסק יוגמר בתופשי עסק יותר טוב, וזהו הענין של נח, כי באמת רצה לזכות רבים, אך לא קבלו תוכחתו כמבואר, וסיפרו לנו גודל העונש מי שאינו רוצה לזכות את אחרים, אף שמכוין כדי לפום צערא אגרא, מ״מ כיון שהמצוה לא יעשה בתכלית, נחשב למעלה כחסר, וזהו בדורותיו אבל לא בדורו של אברהם אע״ה, ולהיפוך כשרצה לזכות, נחשב לו כאילו השלים לבדו, כיון שהוא עצמו הכניס לזה, כמו ר׳ עמרם חסידא, כנ״ל. וזהו השבח, והבן כי קיצרתי, והוא ענין הפלא ופלא. == מאמר נ״ז == ==== ותשחת הארץ לפני האלקים ותמלא הארץ חמס (בראשית ו:יא) ==== דברנו ענין הכתוב (בראשית ו:יא) כי מלאה הארץ חמס, ואז״ל (סנהדרין קח) דור המבול לא נחתם גזר דינם אלא על הגזילה, למה לא על עריות, כי בין אדם למקום באמת כתב הרמב״ן ז״ל חמור מבין אדם לחבירו, ודברנו, ענין הסדר, כמה גדול הוא, עד שכלל האדם וכל פרטיו אשר מסביבו, – לא יוכל לחיות אף רגע בלי שמירת הסדר, קור וחום, לחותו ויבשותו, אש מים רוח עפר, גם היסודות בעצמם, והם עם הגלגלים, וגלגל אחד עם חבירו – שלא יפגשו אחד בחבירו, ולא ישמור מהלך מרוצתו על רגע, כרגע יחרב העולם, ומעתה אנחנו רואים כמה בנוי העולם על הסדר, ומעתה נבין גודל ענין יקרת האדם המתנהג על־פי סדר, כי כל נושא ינשא על פי ערך גודל חשיבות של הנשוא עליו, למשל, כשאנו רואים שמכינים הרבה צרכי סעודה מעולים ובכבוד גדול, אנחנו מבינים כי מסתמא יסעדו פה אנשים מאד נכבדים וגדולים, שרים ומלכים, כן כשאנו רואים – כל מין האדם כלליו ופרטיו, כדור הארץ כלליו ופרטיו, היסודות כלליהם ופרטיהם, הגלגלים כלליהם ופרטיהם, המלאכים השרפים וכו׳, – כולם בנויים על הסדר, הרי לך גודל הנושא של הסדר, וא״כ מי שמתנהג על פי הסדר – הרי יש לו מעלה כזה שנשוא כל העולמות תלוי בזה, ואם כי אין לו ידיעת סדר כל העולם, אבל חלק יש לו מזה, משא״כ מי שאינו מתנהג ע״פ הסדר הרי חסר לו כל, כי החסרון בזה הוא חסר מכל, – כי הוא היפוך כל, שכולם בסדריהם, ודי למבין – לדעת גודל החסרון בזה מה עמוק הוא ושנוא להקב״ה, כי כל מעשה ידיו – הכל בנוי על הסדר, וכמה אהוב לו ית׳ המתנהג בדרכיו ית׳ בסדרים נכונים, ודברנו שזהו הסיבה מביטול הפעולה והרושם של ראש השנה ויום הכפורים – ימים נוראים כאלה, עם כל המעשים שהעולם עוסקים בו אז, למה אינו עושה רושם באדם – עד שיהיה ניכר בו אחר יו״ט של סוכות, שגם אז הכל עוסקים במצות סוכה, לולב, ושמחת בית השואבה, למה אינו ניכר בו סימני השתנות אתר יו״ט הנ״ל, אבל הכל הוא – שלא שמר הסדר, ואכל ושמח יותר מן הסדר הנכון על פי חוקי התורה ונתקלקל פעולת ימים הנוראים. והנה, מן הנראה לאדם יוכל לשפוט, על האינו נראה, מבין אדם לחבירו יוכל לשפוט על בין אדם למקום, אם בגזל, – הריסת הסדר מכלה העולם, – איש את רעהו חיים בלעו (אבות ג:ה) מכל־שכן הנעלם מן האדם – כמו עריות, – הריסת הסדר והמשטר שסדר הקב״ה לכלל האדם, – עד כמה מכלה ומחבל העולם, וזהו – כי מלאה הארץ חמס, והיה להם להבין חומר העריות, ועכ״ז לא שבו, ולכן נתמלא סאתם, ולכן יש לשמור הסדרים של הקב״ה, וטוב לנו. == מאמר נ״ח == ==== כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס וגו׳ (בראשית ו:יב-יג) ==== בסוכה נב בענין היצה״ר ״צדיקים נדמה להם כהר ולרשעים נדמה להם כחוט השערה״, ובענין דור המבול, בתחילה נראה על זנות ובסוף הפרשה מחמת גזל. אך הענין, כי יש תורה ומצות ומדות, לימוד התורה – גם למקולקל מאד – אחז״ל (פתיחה דמד״ר איכה ב) ״הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו וכו׳״ הפי׳ הוא כך: כי אילו למדו בדרך הנכון, דהיינו בדרך סיבה ומסובב, לא כלימוד חכמה בעלמא, וכשאז״ל (ב״ב טז) בראתי יצה״ר בראתי לו תורה תבלין, ותבלין צריך לעשות תיקונו כדרך הטבע, ואח״כ מסייע הקב״ה שיתרפא, כן בתורה כך, אבל עיקר הסיבה המביאה לידי כך – הלא זו – המדות, א״כ צריך לדבר בזה, כתוב בתורה (דברים ל:יט) ״ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע וגו׳״, א״כ המשקל שוה, אך הוא נשקע הרבה בתאות עד שקשה להתגבר עליו, אך על זה הטביע הקב״ה את השכל, וכמו שבעניני עוה״ז יש על שלושה פנים, הא׳ אשר מנעוריו לא יאכל כי אם מה שטוב לבריאותו. הב׳, אם ישתמש מעט בשכל, יכול להתגבר על תאות אכילה. הג׳, יש שאפילו אם יחשוב בשכל, לא יועיל לו, כן בעניני הנפש׳ אך יש יראה בכלל ובפרט, בכלל – דהיינו שלא ללכת כ״כ בפריקות עול, כמו ריש־לקיש שקיבל עליו עול תורה, והרפואה לזה, – שיתבונן פעם כ״כ – עד שירגיש בכוחות הנפשי את הטוב האמיתי, ואז יועיל לו לעת הצורך, וזה שכתוב (תהלים לד:ט) טעמו וראו כי טוב ה׳, הלא זה פלא – למה ראו, הלא אם טעם אפילו לא ראה, ג״כ יודע כי טוב הוא, אך הפירוש כך: טעמו – ואז תוכלו לראות בעין השכל לעת הצורך, אך הא תינח בתאוה, אבל מה נעשה ביצה״ר, כי אז״ל ״הקנאה והתאוה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם״ ומשמע מזה, כי התאוה היא יצה״ר, ובמקום א׳ אמרו (ב״ב טז) הוא השטן הוא היצה״ר, אבל האמת כי יש שנים בזה, ובמקום שצריך גם הוא הולך ומנהל בדרך הרע, ואח״כ הולך מעצמו בתאוה, ויש ארבעה גורמים, יאוש, ומניעת לימוד המוסר, ומניעת הבטה על כוחות הנפש דהיינו על סוף, ופחד מן העולם, וזה שאמר התנא (אבות ה:כג) הוי עז כנמר וקל כנשר וכו׳ להתבונן מעצמו איך קשה לו בזיון – כך ישמור כבוד חבירו, אמרו רז״ל (חולין ד): חמצן של עובדי עבירה מותר, מפני שמחליפין, דאל״כ הוי מומר להכעיס, כן הענין – בכל דבר צריך האדם לראות שלא יהיה מומר להכעיס, כדומה ספק ידיעה להחמיר, אבל אם ישאל לחכם ויתירנו, מותר, א״כ מה נקל הוא לילך לחכם לשאול, או למשל שרוצה לעשות דבר מצוה ועל פי הדין הוא רשע, למשל, אם הוא איש מושכר אצל אחר, ואינו עוסק במלאכתו, רק בדבר מצוה אפילו, או למדבר לשון הרע בלי שום תאוה, או שהוא יודע שאינו יכול לעמוד בנסיון – ואינו שומר עצמו מקודם, כגון בדברי ממונות – יש דברים שאם היה מתנה מקודם, היה מותר, ואם אינו מתנה אז הוי גזלן, ואינו יכול לעמוד בנסיון, כדומה, אם נשתתף עם אחד, והוא הניח בעסק הרבה מעות יותר מחבירו, שצריך לחלוק בשוה, אם לא התנה. אחז״ל (ברכות): ״אם רואה אדם יסורים באים עליו יפשפש במעשיו, פשפש ולא מצא וכו׳״. הענין, כי יש אשר יענישו לו אפילו על היתר, כגון שהיה מסופק, ולא החמיר על עצמו, ובאמת ספק ידיעה, לא הוי ספק, וזהו שאמר: פשפש ולא מצא, כי מצא היתר, אבל אז קודם זה, היה צריך מן הדין להחמיר מפני ביטול תורה – ומשום זה לא ידע אז ההיתר, אף שעתה יודע, ויש לזה שתי תרופות בכלל ובפרט. בכלל – דהיינו לישא עליו קצת עול מלכות שמים, ולא יהא כעבד שפרק עול וכו׳, מזה איננו כלל בגדר אדם, וכמו שנאמר על שוטה שאינו מתנהג בדרך השכל, בתמיה? כי שכל המדות הוא כמעט צורה בלא חומר, כי הדבר גופי׳ איננו נראה איסור, אבל הוא נובע ממידה רעה ח״ו, כי לולי היה שם על לב, כי יש לו עבודה קשה יותר מאיש צבא: צאו וראו איזה דרך ישרה שיבור לו האדם (אבות ב:יג) התחיל בלשון רבים וסיים בדרך יחיד, היינו כי התעוררות טוב ברבים, אבל הדרך היינו ביחיד, כי אין דומה זה לזה, כדומה – לזה מצוה לפרוק, ולזה מצוה לטעון – כדי לכוף את יצרו (ב״מ לב) לזה מצוה להתפלל וזה אסור להתפלל כי שומר שכיר הוא, זה מחוייב לחלל שבת, וזה מחוייב סקילה אם הוא מחלל שבת, לזה מצוה שיכוף יצרו ואל ידבר, וילך ללמוד, ולזה מצוה שיכוף את יצרו וידבר עם חברו מחמת שיש לו קפידא עליו, וצריך להתחנך בזה, לזה מצוה להסתיר מעשיו מעליו קצת, כי ישאר בפנימיות ולזה אם לא יהא ניכר באיברים החיצונים לא ישאר אצלו כלל, וא״כ אין עבודתם דומה זה לזה, וזהו שאמר: שיבור לו האדם, לשון יחיד. == מאמר נ״ט == ==== ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה וגו׳ מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל (בראשית ו:יט-כ) ==== ״מלפנו מבהמות ארץ ומעוץ השמים יחכמנו״ (איוב לה:יא). הנה אם נשים עין על ברואי תבל אשר אין חקר למו, וידוע כי כל האויר מלא מברואים, שרצים, רמש, בעלי כנף הרבה מאד מאד, וכל אחד מהם משונה מזולתו במראה ובקול, והנה הבורא ב״ה אשר בראם כולם לתכלית, אשר נלאו כל חכמי תבל להבינם, בראם במראיתם ובצביונם, אשר אם היה איזה השתנות במראיתם או בקולם, לא היה אפשר להשלים התכלית אשר בגללו נברא הבריאה הזאת, והראיה כי השי״ת צוה את נח להביאם כולם בתבה, ולא נעדר מין אחד מהם, והזהירו לשים עין על חיותם ומזונם כנפשו, כי בהעדר מין אחד מהם, יחסר חלק אחד מכונת החכמה העליונה לתכלית הבריאה, כי המיניים כולם נדרשים לתכלית הבריאה, ודוקא כל אחד מהם במראה הזאת ובקול הזה, נדרש לתכלית הבריאה כולה, וידוע כי על המין יש השגחה פרטית שלא יאבדו, וגם על אחת מהן אמרו (ב״מ לב) צער ב״ח דאורייתא, אמנם אם נצייר באפשרות לכלות המין כולו, אין קץ לעונשו, כי יקלקל קלקול ופגם נורא בכלל הבריאה, והראיה מנח כנ״ל, והנה אם נראה מכונה גדולה על איזה אמות, ועל איזה קילומטרים, ומה עוד על פרסה שלמה, עם אופנים וכן גלגלים שלמים, וכפתורים שונים והדומה לזה, ונשאל על מעשה המכונן האומן אשר עשה את המכונה הזאת, ויאמרו כי הוא חכם מלומד נפלא מאד, וכל אשר יראו בזה מאופניו וגלגליו וכל חלקיו לפרטיותם, הכל בכונניות כונה נפלאה מאד, ואם יחסר אחת מהם, אי אפשר שתצא תכלית פעולת המכונה הלזה בשלמותה, הלא נשתומם ונרעד מהיות מעשה המכונה הלזה, ומה הוא כלילות תכליתה הנפלאה אשר תצא מהמכונה הנפלאה הזאת, והנה היודע רק מעט, מה הוא הבורא אשר ברא כל הנבראים כולם עם תכונתם ומראיתם בחכמה עליונה, וכולם יפעלו ויעבדו ויעשו להסב תכלית אחד אשר תצא מכל זה, – אשר יעשה הבורא למי שמצא חן בעיניו ית׳, והנה אם רק יפסיד תכלית הברואים כולם מזה העולם, היש קץ ויכולת באדם, לצייר הצער והיסורים שיהיה לו מזה, כאמור (קהלת ד:ה) הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו, מרוב חרטה, ומה יהיה תכלית כל הגלגלים וגרמים השמימים אשר יעשו עבודתם מאז נברא העולם עד עת מוכן ממנו ית׳ יעשה למחכים לו, היש קץ רק לעונש הזה מההפסד אשר יפסיד, וההיפוך אשר כל התכלית הזאת מכל הברואים כולם אשר בארץ, ואשר בשמים ממעל לארץ, כולם לא נבראה אלא לתכלית שכר הצדיקים שיזכו לעתיד, ודי להבין מזה הכ׳ (ישעיה סד:ג) עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו. == מאמר ס׳ == ==== וישאר אך נח ואשר אתו בתבה (בראשית ז:כג) ==== הערה בקצרה, הנה מצינו על הכ׳: וישאר אך נח, בפירש״י ז״ל: ומדרש אגדה (ב״ר) גונח מכאב לב ומוציא דם מטורח הבהמות והחיות ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו ועליו נאמר(משלי יא:לא) הן צדיק בארץ ישולם. והנה לטפל בבהמות לרעות ולפטם, בוחרים באיש פשוט גס ומגושם, וכאן לא נתן נח את העבודה הקשה הזאת אף לאחד מבניו, ואף לא לההדיוט מבניו כמו חם, (אע״ג שגם חם בלי ספק אדם גדול מאד היה, שהלא ניצל מהמבול, וכבר דברנו מזה, אבל עכ״ז לגבי שאר אחיו הדיוט היה) ולמה לא מסר נח זאת לבנו ההדיוט מכולם? בהכרח, שהכיר רצון בוראו שהוא ישמשם, וכמו שנאמר לו (שם ז:ב) תקח לך, וכמו שידעת בגמ׳ קידושין לב: היה עומד ר״ג ומשמשם וכו׳ עד – מצינו גדול הדור ששימש שנא׳: והוא עומד עליהם וכו׳ עד מתי אתם מניחים כבוד שמים וכו׳ הלא הקב״ה מענן עננים ומצמיח אילנות וכו׳ ולכן עמד נח בעצמו ומשמשם, ואם לבהמות וחיות כך, לאנשים ויהודים במקום קדוש מעט עאחכו״כ. '''והנה''' נח שימשם שנה שלמה עד שהיה גונח מכאב לב, ורק לעשות רצון קונו, ועכ״ז כשיצא מן התבה ונטע כרם של היתר, ולמצוה לקיום העולם, ויין לקידוש ולהבדלה, ויין לנסכים המשמח אלקים ואנשים ותיכף נענש, ויתגל וגו׳ ונתקלל בנו לעולם, היאומן כי יסופר פסק גדול כזה, בשביל פעם אחת בקרוב לאלפים שנה בלבל דעתו, ראה מה עלתה בידו, הרי עומק הדין מכוסה מבני אדם, ועלינו להזדרז בכל האפשרי במחשבה, ולהזהר מתרדמה של שטות. הא לך עוד בזה בקצרה, מצינו בנח שהיה גונח מכאב לב מפני שאיחר מזונות לארי והכישו הארי ולכן חלה (תנחומא נח). וקשה למה הכישו הארי, הלא צדיק כנח ודאי היה הארי מתפחד ממנו, וכענין שנאמר (בראשית ט:ב) ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ, והנראה בזה דבר נפלא, כי הקב״ה יושב וזן וכו׳ מקרני ראמים וכו׳ ונותן להם אכלם בעתם, והקב״ה נתן את התפקיד הזה להדמות אליו לפרנסם בעתם, והנה האיחור שקרה פעם אחת בשנה שלא נתן לארי מזונותיו בעתו, נחשב לו לחסרון במדה של – מה הוא רחום וכו׳ ונענש על זה והכישו, ואולי זה נחשב שחסר לו מעט בציור־משנהו של השכל. הרי לימוד נפלא מזה, שחובה על האדם להוציא כל כוחותיו מכוח אל הפועל, עד שגם העלם מאיזה כוח שהוא, אפילו כמלא נימא, שזהו העלם תמידי, כמה עונשו מרובה, ומכש״כ כוח שלם, וכש״כ כוחות רבות, – כמו הרחמים ונושא בעול והעברת פשע – והקנאה והשנאה, והסבל והענוה, וכהנה רבות, מי יכיל את העונשים המרובים האלה ר״ל. על כן החוב היותר גדול לאדם – להשים עמלו בכפו – על הוצאת כוחות מעלותיו לפועל, והם כלל המדות, ועל זה כתב הרח״ו ז״ל בס׳ שער הקדושה כי קיום המדות טובות כקיום כל התורה, כי עי״ז יגיע בנקל לקיים כל התורה, ולכן דברנו ביוה״כ העבר לחשוב בק״ש ב־ועשיתם את כל מצותי, קיום המדות, וכן בכלל – ללמוד כל השנה מוסר על זהירות מביטול תורה, וקיום המדות הטובות, כי זה כל התורה, אלה דברי אביך מברכך בכל טוב סלה. == מאמר ס״א == ==== כי יצר לב האדם רע מנעוריו (בראשית ח:כא) ==== הערה מלשון הקודש שהורגלנו הרבה בה וגם אין בה התנגדות מאיזה צד וגם באותם תבות שאנחנו אומרים אותם תמיד, ועם כל זה אנחנו רואים בנו, כי אין לנו בה תפיסה כמו בשפת ז׳רגון המדוברת, והראיה – כי כאשר ידבר איש ז׳רגון מהר מאד, אין לו לחשוב על כונות מלתו שידבר, משא״כ לה״ק בשגם שמורגל בהם, כתפילה, עכ״ז כשידבר תפילתו חיש מהר, צריך להתפיס מחשבתו להבין פירוש המלות, למה? כי שפת אידיש־ז׳רגון נולד והורגל מילדותו בה, עאכו״כ מדות ורצונות שהורגל בהם מילדותו, ומה גם בחלק נמרץ, ואפילו גם כשיחשוב רעיונות וכן התבוננות לכבות תאותו ורצונו, הלא כל זה בלא חשק הם, וגם אז התאוה והרצון מנגדו לזה, ומה יועיל מעט התבוננות לכבות רוב הרגלו מנעוריו עד עתה, והבן זאת היטב, כי אמת וצדק הוא כל דברינו בזה, וע״כ צריך ביאור רחב – איך להשתמש בחכמת המוסר לשבר תאותו, ואח״כ העיקר עזי״ת, השיבנו ה׳ וכו׳ אמן. == מאמר ס״ב == צריך האדם לדעת כי באם יש לו תלמיד טפש, – צריך ללמוד עמו כפי מעט הבנתו וקט שכלו, משא״כ אם ילמד אדם לתלמיד טפש קשה ההבנה, הכמות יותר משכלו – ישאר סכל, כן האדם עם־עצמו, – אל יחשוב האדם עם עצמו לכבוש את רצונו בדעות גדולות ונפלאות, כי אנחנו יודעים ורואים כי – ״עיר פרא אדם יולד״ (איוב יא:יב) וראה והבן כמה צריך האדם לגנוב דעת נפש של עצמו, כי יש רעיונות רבים, אם נגידם לאדם את הצורה בלי חומר, לא יעשה אצלו רושם כלל, אבל אם נמשיל לו את הענין ע״י משל או ע״י הטעמה בבדיחה בפסוק, אז יעשה רושם הרעיון המלובש בו רושם טוב עליו, ונוכל להראות בחינות על זה, והרי האדם עיר פרא, וצריך לשבור עצמו ברעיונות פשוטים שיקחו את לבו כמו זכרון יום המות, ולכן בגמ׳ (ברכות יח:) מעשה בחסיד אחד שהקניטתו אשתו והלך ולן בבית הקברות, ופי׳ מורי יצ״ו (הוא גאון ישראל זצ״ל) שהלך לזכור יום המות על שנכשל בכעס וטוב לזכור שם, כי הראיה בחוש משברת הלב, ולכן תדעו עם מי אתם עוסקים, לשבור הלב צריך רעיונות פשוטים וטוב לנו. == מאמר ס״ג == ==== ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ וגו׳ בידכם נתנו (בראשית ט:ב) ==== המשך משבת בראשית. דברנו: כי האדם כשאינו מורגל בעיון, לא יחשוב אף מחשבה נחוצה מאד מאד. הנה אם יאבד מעיר אף תינוק אחד, נעשה מרקחת בכל העיר – ומכש״כ כשיאבד בעל־בית אחד מאנשי העיר, מי לא יחשוב ויאנח אנא הוא בא? והנה בלילה כשהוא ישן, יצאו ממנו כל הרגשיו – שהוא האדם במעמד החי, למה לא ידאג, אנה הוא הולך אז – האדם עצמו, שהוא אוהב א״ע מאד, ואז נוכל לקחת ממנו, כל אשר יש לו. אנה הוא אז, אולי הוא בין מזיקים, – אשר יגזלו ויחסמו ממנו כל נתח טוב באמת, ואולי הוא ח״ו אז, – בין הסט״א והקליפות, אשר יחטיאו אותו ויטמאו אותו, באותם מחשבות שחשב כל היום – רק לחומריות הטמאה. וזה פשוט מאד – כמושכל ראשון – כי העולם א״א שיתנהג ח״ו בלי מנהיג, מי שם חוק ולא יעבור, – לכל כוכבים ומזלות שלא ישנו תפקידם ויחרבו העולם, כמו שאמרו התוכנים כמה פעמים, כי יפגשו שני כוכבים זה בזה ויתרבו העולם, כמו שקרה כמה פעמים במסילת הברזל, וכן מי ״שם גבול לים עד פה תבא״, ומי שם מחסום בפי החיות הטורפות והאכזריות, – שלא יחריבו עירות גדולות וקטנות, ומכש״כ את העופות והרמש, רק שלא יחרבו העולם, ולהשתומם מאד, כי הוא מקרא מלא: ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמוש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו (בראשית ט:ב), ומאז אשר פקד ה׳ עליהם, אין אנו רואים שנוי ח״ו, הרי זה מושכל ראשון לחוש, – וכבר כתב הרמב״ן ז״ל, סוף בראשית ו:ב כי נחתם גזר דין על החמס, לפי שהוא ענין מושכל, אינו צריך לתורה, וא״כ צריך האדם לחקור – אנה יצא העצם העיקרי של האדם, שהוא הרגשיו? אולי למקום טומאה הוא הולך, במה שעסק כל היום, כנ״ל באריכות. והנה המקובלים כתבו, כי נפש הצדיק הולכת למקום קדושה, במה שעסק כל היום, ונפש הרשע להיפוך, ח״ו, והם מטמאים אותו ר״ל. עיין ברמב״ן נח ט־ו שופך דם האדם וגו׳ ויתבאר באר היטב, האמונה היוצאת מ״מוראכם וחתכם״ וכו׳, וזה מושכל ראשון. גם להשתומם מאד על ענין הבריאה, שהוצרך נח להביא אתו מכל מיני החי ומכל מיני הרמש, הרי שהם צורך הבריאה מאד, וזהו שרמזנו במכתב העבר, ״וירא ה׳ כי טוב״, וזה נעלם מאתנו מכל וכל, ומהסתם החכמים ידעו הרבה בזה. יתר הדברים קשה לי לכתוב עתה, ואי״ה עוד חזון כו׳. '''העתק''' לשון הרמב״ן ז״ל: תמה אני אם הדרישה כמשמעה, – מיד החיה כמו מיד האדם – להיות עונש בדבר, ואין בחיה דעת שתענש או שתקבל שכר, ואולי יהיה כן בענין דם האדם לבדו, שכל חיה שתטרוף אותו, פי׳ את האדם, תטרף החיה – כי גזרת מלך היא, פי׳ לחשיבות האדם, כי בצלם אלקים עשה את האדם, ע״כ גזרת מלך היא שתטרף החיה, להחשיב את האדם כי בצלם א׳ הוא, עוד להלן ברמב״ן ט״ו ״ועתה וכו׳ הוצרך לצוות שיהיו שאר בע״ח לבני אדם, טרף לשיניהם של בני אדם, והם – החיות והעופות – ייראו מהם, מן האדם, ולא יטרפו בהם – בבני אדם, ואמר – אך את דמכם וגו׳ לרמוז כי לא ידרוש דם חיה מיד חברתה, א״כ נשאר בהם לטרוף זו את זו וכו׳, זולתי דמכם – של האדם – שיהיה אסור לכם ולכל החיים – החיות והעופות, שלא יהיה להם – לבעלי חיים טבע לשפוך אותו – את האדם, עכ״ל. הרי גלוי, כי רסן אשר הושם בפי החיות והעופות ושארי המזיקים, – שלא יחרבו עירות גדולות וקטנות, הוא רק צווי הכתוב, שהזהיר בהם על זה. '''והנה''' זה דבר אשר עינינו רואות בחוש, וכבר כתב הרמב״ן ז״ל, סוף בראשית ו:ב ״כי לא נגזר העונש עליהם רק על החמס, לפי שהוא ענין מושכל, איננו צריך לתורה״. והרי זה ג״כ דבר מושכל חושי אשר עינינו רואות, מאז פקד ה׳ על כל החיות הטורפות – כי לא יזיקו בנו, ולא יחריבו העולם. והרי זה אמונה גלויה, חושית מחויבת. וזה כפתור ופרח. == מאמר ס״ד == ==== כי בצלם אלקים עשה את האדם (בראשית ט:ו) ==== בזכריה יד:ט ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד. הענין, כי מאחד יצא אחד ולא נפרד, ואנחנו רואים כי הנבראים רבים, אבל יען כי כולם נבראו לתכלית אחד והתכלית יאחדם, והנה לפי זה הני מילי כשעושים רצונו של מקום – שזהו התכלית, אבל הבחירה הלא נמסרה להאדם, וכשאינו עושה רצונו של מקום – הרי כביכול מפריד האחדות של העולם, אבל כבר כתב בס׳ העקידה גבי מכירת יוסף, אתם עסוקים במכירת יוסף להפר רצוני, אבל אני לא אפריע אתכם ממעשיכם, כי הבחירה בידכם, אבל זאת תדעו – כי לבסוף – כונתכם לא תקום, כי אהפוך הגלגל מתוך מעשיכם שאתם רוצים להפר ממנו המלוכה, בזה גופא תשוב אליו המלוכה. וא״כ יוצא מזה – כי כן תמיד באחרית הימים, השי״ת יניח את האדם להפר עצתו כביכול, – פי׳ לעשות מעשים נגד רצונו, כאילו ממעשה האדם הרע – תופר עצתו של הקב״ה, אבל לבסוף; רבות מחשבות בלב איש ועצת ה׳ היא תקום, (משלי יט:כא) כי מהפך כל המעשים שנעשו נגד רצונו, בדרך הטבע, ותופר אחדות העולם כביכול לפי שעה, אבל לבסוף – מחזיר הקב״ה הגלגל ומכל מעשיו נהפך לתכלית רצונו ית׳, וא״כ באמת גם עתה כפי העומד בתולדות המעשים – העולם אחד, ואין נ״מ רק בזמן, ולכן נא׳ במדרש (ילקוט שמעוני ב:תתיא) ״שמח השי״ת במעשיו לא נאמר אלא ישמח – עתיד לשמוח״ היינו לבסוף כשיהפוך הגלגל מכל המעשים הנעשים תחת השמש, לתכלית רצונו הטוב, וזהו ״ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד״ פי׳ כל הנבראים כולם נקראים ומתיחסים בשם ה׳, וזהו: ״ושמו אחד״ כי יהפוך הכל לתכלית אחד, והנה זה רק כוח אלקי, ולא אחר יכול זאת, – להפוך הכל לרצונו, ורק השי״ת הכל שלו, והמעשים שלו, והנה יש בזה ג״כ בחינה של כוח אלקי באדם, כי: ״בצלם אלקים עשה את האדם״ והוא: כי בכל עניני התבל, אינו יכול אדם לעשות מחסרון מעלה, כי החסרון – למשל אם יאבד ממון, אף שאח״כ ירויח הרבה יותר, אבל אילו לא היה מפסיד, אז היה לו עוד יותר, ונמצא כי ההפסד נשאר הפסד, משא״כ ברוחניות – על פי התורה – יכול האדם לעשות מחסרון מעלה. למשל, כשהאדם נרפה מהתורה, הרי זה חסרון גדול, אבל כשמתחזק שוב, נעשה מחסרון מעלה, כי כובש את יצרו יותר, (ברכות לד) ובמקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד, והרי בזה מעלה מחסרון, כדמות מעשיו של הקב״ה, עושה מעשים שעושים נגד רצונו, כמו מכירת יוסף, ויתגלגל רצונו לבסוף ממעשים עצמם שהם נגד רצונו, וכן האדם על־פי התורה יש לו כוח אלקי הלזה, להפוך מנגד רצון המקום – דהיינו חסרון, יהפך מזא גופא רצון המקום – מעלה מחסרון, וזה כוח אלקי. ועתה התבונן בשכלך מזה ראיה על אמיתת התורה מן השמים, כי כוח האלקי הוא האמת, כי ה׳ אלקים אמת (ירמיה י:י) ובכל מקום שנמצא כוח אלקי נוכל להבין כי כן האמת, כי כן ראוי למצוא באדם מבחר יציר כפיו של הקב״ה – כוח אלקי, כמו השכל הנמצא באדם – הוא כוח אלקי, והמורגל בספר המידות, יודע כי הוא מורגל לאמת דבר מה שיתכבד בזה הטבע, כי כן ראוי לכבד הטבע ממה שאנו רואים חכמת הטבע הרבה כ״כ, וזה הענין ג״כ על דרך כזה – ממה שאנו רואים שחנן השי״ת דעת לאדם, (משלי ב:ו) מפיו דעת ותבונה, (תהלים ח:ו) ותחסרהו מעט מאלקים. והבן זאת כי היא אמיתית. == מאמר ס״ה == והנה האדם במעלותיו שיש בו, הן מעולם העליון, כי ״בצלם אלקים עשה את האדם״ (בראשית ט:ו) וכשאחז״ל (ברכות י.) כנגד הקב״ה וכנגד נשמה מה הקב״ה מלא כל העולם אף נשמה וכו׳ תבא נשמה שיש בה חמשה דברים וכו׳ דע כי השמחה מזה עצומה מאד, וכמו שאמר החכם החוקר, כי הנותן שמח יותר מהמקבל, יען כי המקבל נהנה בזמן קצוב, והנותן – המעלה שבו תשמחנו הרבה כי היא נצחית, ונמצא כשמרגיש המעלות הנפשיות, כי הם אצולים ממרום, נצחיים, מכירים את בוראם, השמחה מהם רבה מאד מאד, ותראה כי האדם נהנה ממאור עינים ראות הנפלאות והאוזן תדושן בשמיעת נפלאות, – והם רוחניות, מזה תבין כי הכרת המעלה היא משמחת את האדם הרבה מאד, ומעתה תבין כי המכיר בוראו – כי הוא תכלית המעלות, ישמח האדם מאד בלי גבול, לכן אמר החסיד מובא בספר ר״ח: אילו ידעתי כי בעד מצות יתן גיהנם ובעד עבירה גן עדן הייתי עושה מצוה, יען כי הוא רצון השי״ת. וקשה הלא רחמנא ליבא בעי (סנהדרין קו:) לב שלם באמת בלי עקלקלות, ואיך יכול להיות לב שלם בזה, אבל הענין – התענוג הנפלא מכל היא ידיעת השי״ת ולעשות רצונו, כי המכיר את גדלותו יתענג מאד לעשות רצונו, ושמחת ידיעתו ועשית רצונו – יעלה על יסורי גיהנם, עד שלא ירגיש בהם כלל, מאשר יכלכל אותו – שמחתו בידיעת בוראו ית׳ – ועשית רצונו, ומזה תוכל להבין כמה גדולה שמחת האדם במעלות נפשיות שלו, כי יבין שמתדמה לבוראו ית׳, ורק השכורים מבלבלים אותו, כמבואר במאמר, ע״כ ירחיק השכורים – החסרונות וירגיש בשמחת מעלותיו. == מאמר ס״ו == ראשי פרקים. אמר החכם: ״מי שיודע נפשו – יודע אלקיו״ – הענין, כי נאמר: כי בצלם אלקים עשה את האדם (בראשית ט:ו), ולכן המביט בצלם האלקי יבין באלקות, – המביט בנפשו יבין מצלם שלה, אף כי מה דמות תערכו לו, עכ״ז מכוחות נפשו הבלתי מוגבלות – נעלות מדרכי החומר, – יבין ממנה – כמה נשגבים בערך זה כוח אלקים נשגב ה׳ לבדו, וזהו כונת הפסוק (איוב יט:כו) ״ומבשרי אחזה אלוק״ פי׳ מצלמו שהוא צלם אלוקי – יחזה מראות אלקים, כמו המביט במפת הארץ יבין חבל הארץ, ואם כי אין ערך ודמיון כלל נקודת המפה למרחבי הארץ בפועל, – אבל הוא יבין מזה מה שיש לו להבין וכו׳ גם כי אין דמיון וערך כלל, ולמשל: אנחנו רואים כי מה שימצא בדבר עולמי – סגולה מיוחדת מזולתה, ההבדל ההוא נותנת יקר וגדולה לה, כדמיון – אבן טוב, הכל מחבבים אותו, הכל שומרים אותו מאד, הכל מתקשטים בו, הכל שמחים בו, למה? כי יש לו סגולה מיוחדת ומובדלת משאר אבנים, ובמקרה רחוקה תקרה הסגולה ההיא באבנים, ע״כ ההיא תתיקר מאד, וגם נותנת יקר וגדולה לבעליה שהשיג אותה, והנה הסגולה שלה – אינה כ״כ סגולה רחבה שתזכה עבורה כל הכבוד הזה, ולא זכתה מצד עצמה לכל היתרון הזה, אלא רק המיעוט שאינה מצויה כמותה רק מעט, – נותנת בה היקר והגדולה ההיא שאנחנו נותנים לה עבור מיעוט מציאותה, ועם כי מוכרחת היא בסגולתה־והסגולה שלה אינה כ״כ בתועלת רב. מעתה כמה יקר וגדולה ניתן למעלה עליונה כמו – דעת אלקים או הליכה בדרכיו ית׳, והיא בסגולתה ארוכה מארץ מדה בגודל התועלת – בלתי גבול היוצא ממנה, וגם אינה מוכרחת בטבע באדם, אבל היא בחיריית וגם מיעוט מציאותה בו, ועל כל אלה נקל להבין, – כמה יקר וגדולה ניתן וינתן למי שנמצא בו המעלה הנשגבה ההיא, והבלתי מוצאת ברוב בני אדם, ועתה הלא תראוה מן המשל החומרי ההוא, – נבין המשל הנפשי ההוא, – האם ערך בין המשל והנמשל, ככה המשל הנפשי אין ערך לעומת הנמשל האלקי שדברנו, [וממוצא הדברים נוכל להשכיל עד כמה חובת האדם להכיר כוחות נפשו, כי כמו ממש לדעת מפת הארץ במקום שלא היה עוד מעולם, אי אפשר רק ע״י לימוד ידיעת המפה, ככה ממש אין באפשרי לדעת ולהכיר כוח אלקות רק על ידי הביטו במפה של צלם האלקי אשר באדם, ורושם חזק צריך לעשות אצל המבין את הדברים האלה, להתחיל להכיר כוחות נפשו המרובים, ועמוק עמוק הוא מי ימצאנו] והנה נכיר מכוחות נפשנו כי הצלחת האדם קרובה מאד, ורק בידים ממש ידחנה ח״ו, הנה אנחנו רואים בכוחות נפשנו כי הדבר שעושה תועלת ומתרשמת ביותר, תרבה מאד תשוקת האדם להרחיב זה עוד ועוד, ולהמשיך בזה ליותר ויותר, וכן לפרוץ בזה יותר הלאה והלאה, גם בכוחות הגשמיות אנו רואים כנ״ל – מי שמרויח מאד, תשוקתו לעשות מעשין בזה – ביתר שאת ויתר עז מקודם, וכש״כ בענינים נפשיים – מי שמרגיש הצלחה בהם – כבחכמה וכדומה לזה ממעלות נפשיות, ההצלחה תעורר רגשות הנפש נעלות מאד להשתוקק עוד להוסיף אומץ (וכאשר אמרנו היום אור ליום ו׳ פ׳ תרומה, כי אצלי – הדבר שאני עושה עם תשוקה, נגד הדבר בלי תשוקה, ממש כמו מעשה לבלי מעשה, ומזה מוסר נמרץ להאדם, ידוה לבי מאד על זה, כי ידעתי – אם היה עושה בתשוקה הכל מי יודע לאיזה מדרגה גדולה היה מגיע בימי חלדו, כי התשוקה תרחיב כוחותיו, ומתרומם דעתו למעלה ראש, ותסיר העצלה ויתרגש רגשות הנפש לרוץ כגבור אורח החכמה והמעלה, וע״כ הקפידה התורה מאד על העדר השמחה, כי העדר השמחה – העדר התשוקה, כי הם אחד, וכל מה שיוסיף תשוקה יוסיף הצלחה. ע״כ העתק מענין של היום לענין שלפניו) וכאשר הקדמנו שממפת הארץ נדע בפרטיות ממרחבי הארץ, ככה מצלם אלקים נוכל לראות גודל רוממות כוח האלקי, כי מה שיש ברישומי המפה – יש במרחבי הארץ, ממש ברוחב ובאורך הרבה מאד יותר, וכן באם נראה בצלם אלקים כוח – כי התועלת פי׳ ההתפעלות והרושם יעוררו בו כוחות נפשו ברגשות חזקות, ככה נוכל להבין עד כמה תשוקה של מעלה להעניק לאדם חכמה בלתי מוגבלות באם יעורר האדם כוחות נפשו להועיל ברושם פנימי, ומי יודע לפי חשבון הזה עד כמה תגדל ההצלחה של אדם המעורר כוחות נפשו עד שיבוא לעזר ה׳, ולא לחנם אחז״ל (מד״ר שיה״ר ה:ג) פתחו לי פתח כמחט של סידקית ואני אפתח לכם כפתחו של אולם. הרחבנו בזה המשל על כל כוחות הנפשיות להבין מהמפה וכו׳, ודבר חדש הוא אצלי, יקר לי מאד להועיל. אכתוב לך בני יקירי איזה משל, אשר פה לא הגדתי זאת, כי חשבתי שמעט יכירו זאת, ואליך בני יקירי אכתוב, כי ידעתי שתכיר זאת היטב, אם נרצה לדעת מתיקות ידיעת ה׳ – נבין מצלמנו המפה שלנו, נראה כי נתפעל ונשמח מאד בדבר שכלי ודבר ישר הרבה, וכל עוד שיתגדל השכל וישרות הדבר, תגדל ותשגיא שמחתנו, הלא נראה מזה גודל השמחה ההיא במקורה העליון בלי גבול ההשכלה וההישרה של מעלה, כי ממפת הארץ נדע כדור הארץ ממש, ומעתה אם כאשר תשיג הנפש חכמת חוץ לה – ותתחבר עם נפשו לאחד, שמחתו גדולה כ״כ, כש״כ ידיעת השי״ת, אשר הוא מקור כל חכמה ומדע, הוא החכמה, הוא המדע, הוא היושר, כמה וכמה תתן לאדם שמחה בהשיגו ידיעת אלקות, אשר הוא מקור השכל והיושר. ונפלא לקרב אל השכל בפשוטו, – כי כאשר יעסוק באיזה חכמה או דבר ישר, ומוצא בהם טעם, ומביאו להתרחק מן התורה ח״ו, יבין מיני׳ ובי׳ במה תגדל הנאתו וחדותו בהשיגו בעדך מה מידיעת אלקות בזה, ומה עוד בבא, אשר שם יצא ממערה לאורה, והרי זה הדבר – כהקדמה למה שנרצה לדבר, נראה פה בביה״ת דגרובין, כי זה כל האדם – להבין מה שהוא מדבר ושומע, להבין מה שהוא מבין, כי רובא דרובא אין האדם מבין דברי עצמו ולא יבין תבונת עצמו, וזו השכלה נפלאה לאדם, להועיל מצד עצמו וכמה חסרון ידיעה של הנ״ל, כאשר יבא להלן. והוא:— אנחנו נכסוף זה כמה וכמה להערות עלינו נביא וחוזה השלוח מאת ה׳ אלינו, אליו נטה לדברנו, לדעת נקל, כי הנביא הוא הידיעה חוצה לנו, ורק תתאחד עם ידיעתנו פנימה – ידיעה ידיעה נבואית של עצמנו, הרי היא תיכף ומיד פנימה לנו, – בלי הצטרפות מאמר הנביא עם ידיעתנו, והנה נתפעל ונשתומם כי שלח הקב״ה בימי החושך ההם נבואה בלבותינו ואין אי ששם על לב, והוא: כי ידוע שמעשה האדם מעיד על מחשבתו הפנימית, כי המעשה היא קולמוס הלב, ואראה פלאות, – נפלאים מעשה ה׳ בדור הזה, הנה טבע האדם – כאשר יחלה איש מחלהו, יתחקה הרופא על שרשה של המחלה, ולתת ההיפוך, כדומה נגד חמימות קרירות, הנה נראתה קשת המחלה בישראל, בהתעורר שנאתם בלבות היושבים ביניהם, למה, – מפני שהם מובדלים ומופרשים מהם, וא״כ כאשר נרצה לרפאות המחלה, מובן כי מהצורך להסיר את המקור של המחלה, – היינו הפירוד, ומה עשו היהודים במקומותם, וגם הדור החדש? קבלו על עצמם לשמור השבת, שלא לאכול טרפה, וכדומה, כאשר ספד לנו ידידנו ר׳ נ״צ שבא לפה מקובנה, והנה התימא רבה לרפאות המחלה בחיזוק שרשה – היינו הפירוד, כי הדת תפריד, אע״כ נתגלה לנו סוד, כי רוח נבואה טמון בלב האדם הישראלי, המצפון המושרש בקרבו להאמין, כי יש לה שורש רב ממש, ואז״ל (אבות ו:ב) בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב, לא בהר חורב, אלא – בלבי ובלב כל ישראל יוצאת בלב – בת קול מאמונת הר חורב, ורק: אני ישנה ולבי ער (שיר השירים ח:ב) פי׳ עומק הלב נוהמת בנהמת ים אל האמת, ורק מחמת— אני ישנה – איני שומע העירנות של הלב וצעקתה, פלאי המצפון גם בגדרי האמונה, ולכן כאשר הקיצו מעט משנתם, – נשמע לה בת קול של לבם – היא הנבואה ממש הנתונה בלב האדם, אם כי כבר נשכח מהם כמעט שם שמים מפיהם, ובחרפות וגידופים על מקיימי הדת וחוקקיהם, אשר דמינו כי שם ישראל לא ראוי להם, עתה נתגלה בעליל ״נפלאים מעשיך ה׳״ הלא חכמת האומה הזאת, וקראת לה – גוי אחד בארץ, ונתברר כי רק: ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי, וכאשר הסירו מה – הרגישו קול הנבואה הנתונה לנו ממרומים להאמין בה׳ ולהתחזק בדתו ולקרא אליו, וזה אצלי ממש – נפתחו שערי נבואה בדור היתום הזה, נפלאים מעשיך ה׳, אמת, אמרתי כי יש למתעקש להתעקש בזה, ידעתי מה שיש לו להשיב על דברי, אבל ידעתי מה להשיב לו ויודה לדברי, היינו – ירצה הבלתי מעמיק על דבר – לאמר כי כל הגוים מרבים עליהם שנאה – בשביל רוב גדולתם ותאותם לחיי המותרות והפאר, ע״כ פונים ההיפוך. אבל אומר לו: הבן היטב – למה לא יקצפו על חיי מותרות של שארי הגוים ואם כחול ירבון, אלא ודאי פירוד הדת היא שורש השנאה בם, וא״כ אותם האנשים אשר לפי דעתנו היינו חושבים שכבר סתרו בנין הדת מכל וכל – לחרף ולגדף שם ישראל המקיים דתו, כידוע, ואם כבר סתרו כל הבנין – מה חסר לסתור – עוד חוט השערה להסיר שם ישראל ח״ו מעליהם – כדי למלט נפשותם מתלאות, ולא זאת עשו, אבל התפרצו נגד המחלה לעודדה ולחזקה – להגדיל הפירוד, הרי זה אות נאמן וחזק – וקול נבואה ישמע בארצות תבל, השלוח להם בלבותם ממרומים – אל השי״ת, מבת קול היוצאת, פי׳ עומק הידיעה הנאמנה המושרשה לנו באמונה של תורת משרע״ה, נפלא הוא מאד מאד על התחדשות הנבואה בדור חושך, ואין איש שם על לב להתפעל ולהשתומם ולהתחזק באמונתו לפעול ולהסיר שינת הטבע הזמני ממנו – ״אני ישנה״ וכמה יש לנו להתעורר מזה עתה בני יקירי לקול הדברים המועילים היוצאים ממאמר הזה, והיו לאחדים בידך. אם אמרתי להודיעך את אשר דברנו היום אור ליום ו׳ הנ״ל – קצר גליוני והאור סמוך לבקר, נעלים מאד להועיל, אדמה כי לא שמעת מעולם – כדברים האלה – במוצש״ק העבר והיום – בסגנון אחד להסיר אולת ההטעה מהאדם, ובלתי אפשר לבאר הכל, אך אולי אפשר עוד חזון, ע״כ הודעתיך זאת, למען אכנס בחוב מעט לבניי היקרים לי. '''ובענין''' ידיעת כוחות הנפש, ובענין כוח התשוקה, והעיקר בעמקות של הענין האחרון בבחינת בת קול היוצא מהר חורב בסוד הנבואה, וענין ששזפתני השמש, וכל אלה אפילו כנראה מדבריו אפילו בחפשים וקלי דעת, ברוח שמימי המתפשט בכולם, וכל אלו פלאי ענינים, שגם הוא זצ״ל מסרם להבנת בנו ז״ל, ועל כל אלה להעיד בזה, שהמאמר נשגב עד מאד והעיקר להתבונן ולהתעמק בו בכל מלה ומלה, ובכל הבחנה והבחנה, ואז אולי ואולי נשיג מה. == מאמר ס״ז == ==== ויחל נח איש האדמה ויטע כרם. וישת מן היין וישכר וגו׳ (בראשית ט:כ-כא) ==== ענין מעשה בועז ורות, למה אנה לידו כזה – ע״י דבר לכאורה פלא (רות ג:ז) ותגל מרגלותיו וגו׳, הענין כי מעשה נח שהיה איש צדיק וגו׳ (בראשית ו:ט), מקודם ביארנו גדלותו של נח כי היה בעל דעת נורא, – עד שלא עשה עליו רושם מעשה המבול – שזה ממש כאדם שהולך ורואה בחייו בגיהנם, ורואה רשעים הנדונים בו, ומי לא יתפעל מזה – לעשות בלבו רושם חזק עד מאד, ואעפ״כ לא מצינו בתורה – עליו תואר גדול אחר המבול מקודם המבול, למה? כי היה לו כל כך רושם יראת ה׳ בקרבו, עד שלא נתפעל אחר המבול מאומה, כי כל מה שאפשר לו להתפעל מיראת השי״ת כבד נתפעל ונתרשם מקודם, ואעפ״כ כשנטע כרם נאמר עליו (בראשית ט:ב) ויחל נח וגו׳ ויטע כרם ויש בבראשית רבה פ׳ לו אמר לו שידא שמדין שותפי את, למה? כי היין מסיר דעת האדם, ואז יקל לו לצודו ברשתו ח״ו, וכן היה אח״כ כנא׳ שם: וישת מן היין וישכר ויתגל וגו׳ (בראשית ט:כא) עיין במד״ר שם מה שנאמר עליו, הרואה כל זה, הוא נבהל, כי עאחכו״כ במי שאין לו דעת כל כך – עד כמה יזיק לו הסרת הדעת, ועאחכו״כ מי שהולך תמיד בלא דעת – שכרות ולא מיין – רק מתאוה וחמדה, עד היכן הוא שותפו של שידא שמדין, ולכן אמר שלמה המע״ה: מקור חיים שכל בעליו (משלי טז:כב) ואמר הנביא ע״ה: שימו לבבכם על דרכיכם (חגי א:ה), והנה איש כללי חובה עליו יותר – ללכת הכל בדעת ובישוב, ואל האדם החכם אשר חכמה אצלו חביבה מכל הון, יתפעל וימלא חמה על כל דבר אשר נגד החכמה, וכענין שאחז״ל (תענית ד) ת״ח דרתח אורייתא קא רתחא בו, והנה מעשה רות לכאורה אינו הגון לעשות כן, אבל לנסות מדעתו – כדאי גם בדבר נגד החכמה, ומזה כדאי למשיח ה׳ שיצא ממנו, כי הוא איש כללי, וראוי – והכל בישוב הדעת, וכמו שמצינו בשמואל שחשב למשיח את אליאב אחיו של דוד, ואמר לו השי״ת: כי מאסתיו (שמואל א׳ טז:ז) למה? כי נכעס על אחיו – ולא היה בישוב הדעת כ״כ לפי ערכו הרם, וזה מוסר נפלא. == מאמר ס״ח == === בענין דור הפלגה === ==== ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ. (בראשית יא:ד) ==== אחז״ל (בבא מציעא מד.) מעות אינו קונה, אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ודוד הפלגה עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדבורו. ויש להבין – מה ענין זה אצל זה, ובודאי לא לחנם דימו זה לזה. מקודם נדבר מענין דור הפלגה. המדקדק בפסוק – אשר אמרו לעשות מגדל וראשו מגיע השמימה וגו׳, וכי שוטים היו? לא דבר הכתוב בשוטים, ועוד דקדוק עצום כי חילק הכתוב – מתחילה אמרו (בראשית יא:ג) נלבנה לבנים, ואח״כ: נבנה לנו עיר מגדל וגו׳, ענין הלבנים לא היה חטא – רק המגדל, ולמה מזכיר הכתוב לבנים, בודאי מובן שאין מגדל נעשה בלי לבנים? הענין הוא כך, כי יש יראה חושית, ויש יראה שכלית, בכל אחד יש מעלה וחסרון, יראה חושית היא יראת עונשי עוה״ז, כי באמת המביט על עצמו ימצא – עונש מדה כנגד מדה, וכאז״ל: אם רואה אדם יסורים וכו׳ יפשפש במעשיו (ברכות ה), ואם כי אנו רואים כמה עוברי עבירות מצליחים, – אין זה קושיא כלל, ר״ל מהצלחתם כזאת, כי זה על צד הנקמה ואין להאריך בזה, אך האמת המוחלט – כפי שיעור קבלת עול התורה והמצות, – ככה מעבירים ממנו לעומת זה עול ד״א (אבות ג:ו), וזה נראה בעליל למעיין בה היטב, וא״כ יש בזה מעלה שהיא קרובה לתועלת, כי ההרגשה בזה נקל יותר מיראה השכלית, אכן החסרון בזה, כי הלא אדרבא מוספת תאוה מצד אחד, כי יסודה על טובת עצמו, וגם יש לה גבול, כי אם יצליח בכל אשר יפנה – כי יש לפעמים אשר דין השמים נותן – שעונשו יהיה רק לעוה״ב, לא יועילנו זאת, אבל עונש השכלי היינו יראה שאחר מיתה, הוא נגד כל תאות עוה״ז, וגם אינו נמלט ממנה, כי אם זה יצליח, בזה אדרבא יתוסף בו יראה – כי אז עונותינו צרורים וחתומים באין מגרעת, וזה ודאי כי כל עונשי העוה״ז כפלי כפלים מאיוב – אינם כלום נגד עונש קל שבקלים מעונשי עוה״ב, ואין זה אלא שטות גדול מוטבע באדם שלא לרחם על עצמו, כמו השוטה שאנו רואים הוא מחבל בעצמו – מחמת שאין לו הרגש אנושי, כן אנו כשוטים בענין הנעלה הזה, וזה כל האדם לקבוע עתים להתבונן על זה, אם בעונש אם בשכר אם בשאר דרכי המוסרי, כמו התבונן בהבלי העולם, וכהנה רבות קצר מהכיל. והנה ודאי כי היו דוד הפלגה יראה שכלית, כי זה רחוק מהרגש, ועל זה לא יועיל ההתבונן, – רק הלימודי־ההרגלי, ונקל להבין כי לזה צריך התפשטות מתאות עוה״ז להשיג קצת הרגל והרגש מזה, והם היו משוגעים בתאות, ע״כ יראו פן יענשו בעוה״ז, מה עשו – בחרו להם דרך ללחום כביכול בהשי״ת – לקחת הצלחת עוה״ז בע״כ, וזה, – כי הלא ברית כרותה (פאה א־א) אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה, וחשיב שם רוב הדברים שבין אדם לחבירו, ובאמת כי זה המועיל מאד, והצלחת עוה״ז לאהוב את הבריות ולהיות מעביר על מדותיו, כי אז מעבירים על כל פשעיו, אקצר במקום שיש להאריך אכן יש במדות שני ענינים, האחד להיות מטיב לזולתו, ועוד – העיקר להועיל לקנות תכונות טובות בנפש עבור זאת – שלא לאהוב את עצמו כלל, וממילא להתרחק מתאות כלל וכלל, אבל אצלם היה קוטב תאותם למלאות משאלות נפשם בכל מילי דמיטב, וזה היפוך מהנאמר במשנה (אבות ב:א) כל שהיא תפארת לעושיה וכו׳ ואצלם לא היה תפארת לעושיה (כונתו כי עשו רק להנאת עצמם כנ״ל), קצרתי בזה, ואסמוך על בינתכם הטובה, וזה ענין הכתוב: הבה נלבנה לבנים, היינו העדות על משאלות נפשם בתאות, כמשכ׳ הרמז״ל: נחזיק טובה לשוטים, אשר בנו ארמונות בצורות ואינם בטוחים אף לחיי סוכת נוצרים, וזה העד מהלבנים שלהם – כי הם בעלי תאות, והעולם אין אצלם ארעי רק קבע, וא״כ מה שרצו לבנות מגדל עד לשמים, היינו מגדל ההתחקרות – כדי להשיג הצלחת עוה״ז – המכונה ״תחת השמים״, וזה לא היה תפארת לעושיה, רק אדרבא גנאי לעושיה – לחזק תאותם, ולזאת נגזר עליהם הפירוד, כי (סנהדרין עא) כנוס חבורה לרשעים רע להם ורע לעולם, ולפי זה דימו חז״ל את מי שחוזר מקנין כסף – לדוד הפלגה, כי באמת כונת חז״ל בתקנתם, היה כדי לחזק שלום המדינה, היינו לעזור זה לזה שלא יאמר נשרפו חטיך בעליה (ב״מ מז) כמבואר שם, אבל לא שתצא תקלה מתחת ידם – להריסת שלום המדינה, דהיינו לחזור מדבריו, ולזה אמרו: מי שפרע וכו׳ ומדור הפלגה, אף שלכאורה עשו דבר טוב – היינו התחברות, עם כל זה כיון שעומק כונתם לא היה תפארת לעושיה, קבלו עונשם, כן האיש הזה – אף שלכאורה מה הוא, הלא חז״ל התירו לו, מ״מ גילה בנפשו שאינו מקיים דבריהם ז״ל בתפארת לעושיה, רק כשמוצא מקום לתאותו, פורץ גדרו של קבוץ המדיני. '''שייך''' לעיל, ענין המגדל, אף שבפשוטו ודאי אמת – מגדל ממש, עכ״ז יכול להיות שזה היה לזכרון ולרושם חזק בנפש על בחינת ההתחברות אשר חתרו להמציא עצה לקחת כביכול בע״כ הצלחת עוה״ז, אבל הקב״ה הפריע עצתם, כי פירוד לרשעים וכו׳ (סנהדרין עא:) אבל לצדיקים טוב החיבור, ונזכה לשלום ממקומינו וממקום אחר. '''נחזור''' לענינינו שזה העיקר שיהא תפארת לעושיה ותפארת מן האדם, אף עפי״ז ישבנו מדרש פ׳ תולדות סג׳ בשעה שהצדיק נולד – גילה אחר גילה, היינו כי בעת שאינו תפארת לעושיה, ורק מן האדם, הוא מעלה אחת וחסרון אחד, וא״כ הוא פעם גילה ופעם יללה, כי מעשיו במעלה וחסרון, מעלה וחסרון, אבל אם תפארת לעושיה גם כן, הוא גילה אחר גילה, כי מעשיו הולכים הכל על צד המעלה בלי הפסק, ואז גילה אחר גילה, נגילה ונשמחה בך. = לך לך = == מאמר ס״ט == ==== ויאמר ה׳ אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך וגו׳ (בראשית יב:א) ==== אז״ל (בראשית רבה כט:ג) שלש מציאות מצא הקב״ה אברהם דכתיב: ומצאת את לבבו נאמן לפניך (נחמיה ט:ח) וכו׳. הענין הוא כך, כי הוא ית׳ ״יהיב חכמתא לחכימין״ (דניאל ב:כא), פי׳ כי הוא ית׳ חונן לאדם דעת בטבע, להבין ולהשכיל על דבר, כי אין דבר עושה את עצמו, כי כל דבר קודם שנעשה – אין מי שיעשנו, ואחרי שנעשה, הרי אין צריך שיעשנו, וא״כ בהכרח יש אחר שעשאו. ואחרי שמצאנו עולם ומלואו מוגבל, נחקור עליו מי עשאו? אם הוא עשה עצמו, – הלא קודם שנעשה לא היה ממנו דבר שיעשה עצמו, ואחרי שנעשה הרי הוא עשוי, ומי עשאו? ובהכרח מי שהוא מחויב המציאות, קדמון בלי ראשית, ובלי אחרית בלי גבול, ואין האדם הנברא בגבול, – משיג הבלתי מוגבל, והוא הבורא ית״ש. ורק משיג כי הגלגלים והכוכבים והמזלות מסבבים והולכים, מי מסבבם? ע״כ המסבב הראשון מסבב כל הסיבות בכלל ובפרט, – הוא מסבבם, והוא הבורא ית׳, ואחרי שהוא ברא יש מאין, נבין מיד כי הוא שלם בתכלית השלמות, בלי שום חסרון, ח״ו, דאל״כ לא היה אפשר לברא יש מאין, ורק כיון שהוא שלם בכל מיני שלמות, א״כ בהכרח אינו צריך להעולם, דאל״כ הרי זה ח״ו חסרון בשלמותו, וכבר הקדמנו בהכרח הדעת שהוא שלם בכל מיני שלמות, וע״כ שהוא אינו צריך להעולם, וא״כ למה בראם? וע״כ לטובת הנבראים, ובהכרח הדעת מחייב להתקרב אליו, כמו כל היסודות נמשכים למקורם, – אבן נופל לארץ, אש הולך למעלה – ליסודו, ואחרי שהוא עיקרא ושרשא בכל עלמין, בהכרח להפנות אליו ית׳, ואחרי שהוא ית׳ נעלם ונשגב מכל חי, כמובן, – מה התחברות ודמיון יש בין מוגבל לבלתי מוגבל, כענין שנאמר (ישעיה מ:כה) ואל מי תדמיוני וגו׳ וע״כ לפנות אליו ית׳ ע״י ידיעה שנדענו בדעת – ע״י פעולותיו שאנו רואים בעולם, ועל ידי זאת יתקרב אליו האדם, ואחרי שהוא ית״ש רואה כי האדם משכיל במה שיוכל להשכיל, ויודע אותו בפי מה שיוכל לדעתו בשכלו, אז הוא ית׳ מקרב אותו ומלמדו חכמה, – מה שהוא למעלה משכל האדם, וזה ״יהיב חכמתא לחכימין״ וזה נפלא. '''והנה''' אברהם אע״ה היה ראש הפילוסופים להבין כי יש ממציא כל המציאות בורא עולם כנ״ל, ועוד ראיות רבות כמבואר בפילוסופיא הנכונה, והבין כי עיקר הבריאה היתה לדעת אותו ולהתקרב אליו ית׳, וכל כך היה חזק מחקר שכלו ביסוד הנ״ל, עד שבנה על זה בנינים רבים ועצומים, עשר שנים נחבש בבית האסורים בחבלי ברזל, ולא ענוהו מן השמים כלל – משך זמן רב כזה, התבוננו מה זאת שנה אחת בבית הסוהר, והכל – לנסותו אם שכלו והכרת מחקרו חזק, וכענין המבואר בהקדמת תקנת עשירי, ולא עוד אלא שכך בנה על שכלו ומחקרו – ומסר עצמו לאור כשדים לקדש שם שמים, הוא הראשון אשר הבין מדעתו בשכלו אשר חנן אותו החונן ״בצלם אלקים עשה את האדם״, ופי, רש״י ״להבין ולהשכיל״, וכל כך היתה השכלתו חזקה, עד שבנה עליה בנינים בצורים לסבול כל כך משך זמן רב כזה, ובכל מיני סבל, התבוננו וציירו היטב הדבר הנשגב הזה, – והשתוממו על זה, ואז דוקא כשמסר עצמו כל כך לעבוד את שכלו, אז ראה הקב״ה שיכול לעבוד את שכלו כל כך, ראה הוא ית׳ שראוי החכם הפילוסוף הנפלא הלזה, אשר יכול לסבול כ״כ בעבודת שכלו, להיות עבד נמכר לשכלו. ואז דוקא נגלה אליו ממ״ה הקב״ה כנאמר: ״ויאמר ה׳ אל אברם לך לך״ וגו׳, כי אחרי שהרגיל להיות עבד על יד שכלו, – מכש״כ שיהיה עבד ה׳ ע״י אמונה העולה למעלה ראש, וכענין שאמר דוד המע״ה לשלמה המע״ה (מלכים א׳ ב:ב-ג) ״וחזקת והיית לאיש״ פי׳ להוציא לפועל כחות האדם, באשר הוא אדם, אז ״ושמרת את משמרת ה׳״ וגו׳ – כי האמונה הבאה אחרי מחקר השכלי ג״כ אז ע״י השכלת אמונה, ע״י ידיעת התורה, תהיה חזקה מאד בל תמוט, ולכן לא נגלה אל אאע״ה, – רק אחר שראה שנתחזק שכלו, ואז יהיה כלי מחזיק עבודתו ית׳ ונגלה אליו, וזהו מציאה גדולה, כי האדם – בעל בחירה, ואילו לא סבל כ״כ במחקר השכל לבד, לא היה ראוי לגילוי שכינה, ולא היה לנו ח״ו תורה, ורק על ידי בחירתו זכינו לכל הכבוד, כהיום הזה. '''וא״כ''' יצא לנו מזה דבר חדש, שאין האדם ראוי לקבל התורה באמת, – עד שתקרא תורה דיליה, כאז״ל ״ובתורתו יהגה״ וגו׳, אין זה אלא כשיוכל לסבול הרבה בשביל עבודת השכל, פי׳ שמרגיל עצמו לשמוע לעצת שכלו, אף אם יסבול הרבה ח״ו בשביל זה, ולא כדרך בני אדם אשר יבטח שגם בעוה״ז תיכף כשידמה לו שהוא הולך בדרך התורה, עומד ומצפה תומ״י שינחוהו מן השמים לטוב גם בזה העולם, אלא אדרבא יחשוב, – יהיה מה שיהיה ח״ו, והוא מדרך הטוב לא יסור, כאאע״ה אשר סבל עשר שנים יסורים רבים, ועכ״ז לא זז מגזרת שכלו, שלא לנטות מהמסובב כל הסבות, עד שאח״כ הפיל עצמו לכבשן אש בעבור מחקר שכלו, ולא נטה מהאמת, אף שעד עתה לא עזרוהו כלל, ואז הוא ראוי לקיום התורה, כמו שעבד נמכר היה לעצת שכלו, מכש״כ לצווי השי״ת בגלוי, ואז ראוי לברכות התורה והבטחותיה לראות עין בעין. וזהו שאחז״ל שלשה דברים ניתנו על ידי יסורים, ואלו הם, תורה וכו׳, פי׳ שמתחילה יפקיר עצמו על קיום התורה, ולא יצפה שמן השמים ינקמו נקמתו, רק ירגיל עצמו לעבודת השכל אף בלי עזר, ואז הוא מוכן לקבלת התורה, ״ובתורתו יהגה״ והיא תשמרנו בהבטחותיה, וזהו שאז״ל במ״ח דברים שהתורה נקנית, ״בקבלת היסורים״, פי׳ יסורים בשביל קיום התורה, דאל״כ מה זה ענין לקנין התורה, ולדעתי זה מבואר במדרש ״ויאמר ה׳ אל אברהם״ אחר אור כשדים אמרו, משל לבירה שהיתה עומדת, התחיל להציץ, כלום יש בעל הבית לבירה, הנראה לכאורה, שעד עתה לא ידע שיש לעולם מנהיג, א״כ למה מסר עצמו למיתה, אמנם לפי הנ״ל ניחא, הוא סבר שמן השמים אינם עוזרים להולך בצדק בזה העולם, ורק שכרו בעוה״ב, וכיון שראה שניצל, אמר יש ג״כ בזה העולם עזר לצדיקים, וזה לא ידע עד עתה, ואל תשיבני מכל התפלות שמבקשים על צרכיו, אינו רק כמו תהלה להראות כי הכל בידו ית׳, וכדרך שאמרו כל גדולי הראשונים ז״ל. '''ובדרך''' זה ניחא לי מה שהיה קשה לי הרבה, מדוע לא נזכר מעשה אור כשדים שמסר עצמו למיתה מדעתו ושכלו? והנראה כי אאע״ה היה ראשון בזה, הלא לכאורה זה היה יותר מעקדת יצחק בנו שהיה בצווי השי״ת, וגם ידוע שהאדם אוהב את עצמו יותר מכל, ובעקידה נאמרה פרשה שלמה, ומעשה נורא כזאת, שיעמוד אדם משכלו נגד העולם כולו בדעתו, ולא יפותה מהם כמלא נימא ויעמוד בצדקתו זמן רב כזה, ולא ימשך אחד משפחתו ואחר כל העולם כולו, ואדרבא לחם עמהם ומרד במלך גדול כנמרוד אז בתקפו הרב, ואדרבא רבים השיב מעון, ולא פעל עליו מעשה השכנים, כי הרבה שכנים רעים עושים, ולא פעלו כל טרדותיו ומלחמותיו להטרידו מצדקתו מאומה, אשר לא היה בצווי רק השכלה מעצמו, אתמהה! ואשתומם! היאומן והישוער פילוסוף נפלא כזה, ולא די זאת אלא שמסר עצמו למיתה משונה, לשרפה נוראה בלי צווי, הכל במחקר שכלו הזך, היאומן והישוער לנו תוקף גבורת שכלו? [שמחה גדולה לאדם כי זכינו להיות מבניו, וגם חוב גדול עלינו לומר מתי יגיע מעשינו למעשי אברהם יצחק ויעקב]. '''ולפי''' השערתנו זה גדול הרבה מעקדת יצחק, והנה העקדה פרשה שלמה בתורה, וכל הגבורות והנפלאות מהפילוסוף הנפלא הלזה, עצמו מספר, לא באו בתורה רק ברמז אור כשדים. והנראה לי דבר נפלא כי התורה לא באה רק למעלה מהשכל, וכל המכין עצמו במה שיכול, ובמה שיוכל להבין ולהשכיל בשכלו, אז בא לכלל התורה שהיא למעלה מהשכל, ולכן כל הדברים והגבורות שפעל אברהם אע״ה קודם שנגלה אליו ממ״ה הקב״ה הכל היה בשכלו, ולא בצווי, אע״ג שאם לא היה בא לכלל השכלה גדולה כזו, – לא היה ראוי לקבלת התורה בצווי, ולא היה ראוי לגילוי ה׳, מ״מ כיון שלא היה רק בשכלו, לא באה בתורה רק ברמז, משא״כ העקדה היתה בצווי השי״ת ע״כ נאמרה פרשה שלמה. ומזה נוכל להבין המתנה היותר גדולה אשר זכינו להיות מצווים ועושים, כי כל מעשי נפלאותיו אשר פעל בשכלו, הלא הם יותר נפלאים, – לא באו רק ברמז, והעקדה בביאור רחב, ומעתה מי יוכל לשער השמחה הגדולה, שזכינו להיות מצווים, והכל בזכות אבינו ע״ה, שהוא עשה את דרך מסילת הברזל ואנחנו הולכים על מסילת הברזל שלו, אשרינו מה טוב חלקנו. '''אחינו''' בני הדבק־טוב הטו אזניכם לדברים הנפלאים האלה. ונבין כמה מחוייב האדם להוציא כוח שכלו לפועל, ולשעבד חושיו וכוחות נפשו לעבודת השכל כדי שיהא מוכן להמתנה הגדולה – מצווה ועושה, קצר הגליון לדבר בזה, וזהו כלל הלימודים והחינוכים, וזהו כונתם ז״ל ״לשמור את דרך עץ החיים – ללמדך שדרך ארץ קדמה לתורה״. עץ החיים זה תורה, ודרך עץ החיים, דרך לתורה, זהו דרך שדרך בה אברהם אבינו ע״ה, עד שבא לכלל התורה, והדברים ארוכים ורחבים מני ים. '''יהי''' רצון שנשכיל בזה כל עוד, ומעט מזעיר לפי דלות ערכי היה בביה״ת בגרובין וחובה רבה עליכם יותר. עוד דברנו שלש חקירות נפלאות מגדולי הפילוסופים שעמדו וחקרו, כי העולם הלכ נברא במכוון והוסכם להם כן וביתר שאת מאד עמד אבינו ע״ה וגזר על כוחות נפשו וחושיו לשעבדם לשכלו, והפילוסופים גנוב גונב להם מהעברים – ידיעות רבות. והם הבינו היטב נודע לנו זאת. == מאמר ע׳ == הנה ראש הפילוסופים וראש המאמינים, אשר אזן וחקר, וברר ולבן בשכלו, טרם נגלה אליו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, הבין בשכלו, בהכרה צחה וברה, הכרה חזקה: שיש מצוי הממציא כל המציאות מאין המוחלט, ומקיימם ומחדשם בכל רגע ורגע, ובלתי שפעו בכל רגע – אין לכל הנמצאות שום מציאות כלל, וכיון שכן, הבין בשכלו שאליו ישים כל מגמתו, וחפצו ורצונו למצא חן בעיניו, וזה תכלית ההצלחה, כי אחר שהכיר יכלתו שהוא כל יכול, והכיר רוב טובו בלי תכלית, כי בלתי זאת אין להמציאות שום קיום, ואם כן כיון שהוא כל יכול, וטובו בלי תכלית, אם כן אין לו אלא לבקש למצא חן בעיניו ית׳. '''והכיר''' כי בלתי אפשר למצא חן בעיניו כל זמן שיש לגוף שליטה כל־דהו על השכל, כענין שדברנו הציור: כי מעט מחיצה מפסיק בינינו, לבין השמש, אף שהוא אלף אלפים יותר גדול מכל כדור הארץ, מכל מקום רוב המרחק אף מחיצה כל־דהוא, מחשיך ומפסיק אור גדול כזה, ומכש״כ אור השכל, שהוא רחוק מהגוף הרבה יותר ממרחק השמש מהארץ, כי השמש והארץ שניהם בסוג אחד, זה גשם וזה גשם זך, נקרא בפי הפילוסופים גשם חמישי, מה שאין כן – השכל עם הגוף, אינם בסוג אחד כלל, ומחמת רוב המרחק הזה, מי יודע כמה שליטה כל־דהוא של הגוף מחשיך לשמשו של אור השכל. '''ע״כ''' ראה שיש לכתת ולנגף הגוף הנגוף, והחומר העכור המאוס והנבזה, מלא דם וצואה, עפר רמה ותולעה, ראה להכניעו שלא יהיה לו שום שליטה על חלק הזך והנכבד, הצח והמצוחצח, קיים לעד, הוא שכלו הבהיר, נגזר ממעל, וקבל עליו עול השכל, לכבוש יצרו הגס, ולשבור רצונו החומרי, עד לשנות טבעו הרע, בין בתאות, בין במדות, הכל על פי השכל יצאו ויבאו, ויהיה הגוף לשדה נעבד להשכל וללכת בדרכיו ית׳. הוא אברהם אבינו ע״ה שנאמר עליו: ״ומצאת את לבבו נאמן לפניך״, ושם לבבו להשים עצמו כשור לעול, לקבל עליו עול מלכות שמים, לקשור חושיו ותנועותיו להיות כשדה נעבד לשכלו החזק, לסבול יסורים קשים ומרים לגוף העכור, ונעימים ומתוקים לשכלו, כי בזה יתחזק שכלו להיות כחומה – ״אם חומה היא״ וגו׳, וזה מבטו ומגמתו ועדונו. עד שראה מלך מלכי המלכים הקב״ה את בחירתו וחכמתו החזקה, להתחזק בחלק הנכבד, היא נפשו האצילה ממרומים, – נגלה אליו, וקרבו, וברכו ומסר הברכות בידו. '''וכמה''' יש עלינו לשבח, לפאר ולרומם, שהוא הוריד אור גדול בעולם, וגילה ופרסם והקנהו להקב״ה שמים וארץ, ומאז, נפתחו שערי שמים לבניו בזכותו, בנסים גלויים עד אין ספורות למו למבין דבר. וכמה וכמה יש עלינו לקבל עול מלכות שמים, אבל בעונותינו הרבים אין אנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים כפי הצורך, ע״כ שמנו עלינו בלי נדר ובלי הסכמה, יום אחד לעשרה ימים, שבזה היום נקבל עלינו עול מלכות שמים יותר. '''א.''' לחבר יומם ולילה בהגיון התורה או במוסר. '''ב.''' להשתדל בזה היום ללכת בדרכיו ית׳ כענין שנאמר באברהם אבינו ע״ה: ״כי ידעתיו למען אשר יצוה״ וגו׳. '''ג.''' ללמוד בזה היום על מנת לקיים מצות עשה של ״ודברת בם״ ועל מנת לעשות. '''ד.''' ללמוד בזה היום דף בתומר דבורה. '''ה.''' להזהר שלא לזרוק ברכה מפיו, ולחשוב מקודם מה שצריך לברך, ולפני מי הוא מברך. '''ו.''' בערך חמשה רגעים קודם התפילה, להתבונן בפסוק ״במה אקדם וגו׳ כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת״ וגו׳. '''ז.''' להתבונן באכילתו בכונה רצויה, כידוע. '''ח.''' שלא לדבר דברים בטלים, זולת לאיזה מכוון. '''ט.''' להשתדל להתבונן לפעמים שתהיה הוצאת פיו קשה מהוצאת ממון. '''י.''' להשתדל בזה היום בכפית הרצון שלש פעמים לכל הפחות. '''יא.''' להשתדל בזה היום שלש פעמים לשבור מדותיו. '''יב.''' כולם ישתדלו להתפלל כל התפלות בכונה רצויה, ומי שיזכה שלא יחסר אף כונת מלה אחת – אשרי חלקו, כי יקבל שכר כנגד כולם, וכל מי שיכוין, אף אם כולם יכונו, כל אחד יקבל שכר נגד כולם כמבואר בתומר דבורה. '''ברכת''' המזון בכונה רצויה כמקבל פרס מרבו ומודה לו. '''מי''' שרוצה לקנוס קנס קטן על שלש שכחות יחד, מה טוב. == מאמר ע״א == ==== לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך (בראשית יב:א) ==== לך לך מארצך וגו׳ אל הארץ אשר אדאך. למה לא פירש לו המקום? וכבר עמד רש״י ז״ל על זה, ויש לדבר בזה ענין נכבד, הנה מהידוע, כי כל פעולות יש להם תכלית, והתכלית פונה אל תכלית אחד, ויוכל להיות עד הרבה לתכלית הסופי העיקרי. כדומה: מי שלומד אצל אומן אומנות, התכלית שיתלמד מקצוע ויהיה אומן, התכלית של אומן – לעשות ולהכין לו כלי אומנתו, תכלית העשיה – כדי שישתכר כסף, תכלית השכר – כדי לפרנס עצמו ובני ביתו. והנה לעומת חשיבות התכלית יפנו חשיבות הפעולות, וכן הרושם להיפוך – נגד חשיבות הפעולות תנשא חשיבות התכלית, וזה ברור. ומי ששם יופי התכלית נגד פניו למטרה, יראה ליפות הפעולות להגיע לתכלית הנרצה, וממילא יתכוננו פעולותיו בתכלית הכושר והיופי. ולזה כשרצה דוד המע״ה לצוות את שלמה בנו אל הטוב, אמר לו (דהי״א כח:ט): ״ועתה שלמה בני דע את אלקי אביך ועבדהו בלב שלם״ וגו׳ כיון ששם נגד פניו מטרת כליל יופי המעלות בכל הנעשה, – ממילא יתיפו כל מעשיו בתכלית היופי, ולזה אמרו: (ברכות כח:) וכשאתה מתפלל דע לפני מי אתה מתפלל, – למטרה למען תוכשר פעולת התפלה. והנה יתחלפו אלו שתי הבחינות בנשואיהם, כי הבחינה הראשונה שאמרנו: כי השם מטרת התכלית הנעלה למרכזו, – יוכשרו הפעולות זה יהא בכל צד, משא״כ השניה שאמרנו – כי לפי הפעולות תושג התכלית, לא יושג בכל צד, והוא: כי הרמז״ל כתב במורה – כי יש סכלות העדרי וסכלות קניני, סכלות קניני קשה מסבלות העדרי, ולכן אמרו (ראה סנהדרין לח) אפיקורס ישראל קשה מעכו״ם, כי אצל מין ישראל יקרא סכלות קניני, וכמו כן בזה, – יש מי שפעולותיו אינם לשום מרכז ויש שפעולותיו למרכז תכליתי, ולכאורה מי שפעולותיו למרכז מטרתי זה יותר טוב, אבל מי שמרכזו לדבר הבל, זה יהבל יותר הפעולות, כדומה (תוס׳ ברכות יז ד״ה העושה) מי שלומד ע״מ לקנטר נוח לו שנהפכה שליתו על פניו, כי זה נקרא סכלות קניני ומזיק מאד אפילו בשביל כבוד ובשביל פרנסה בזמן הזה, אף שבפירוש אמרו (פסחים נ) לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה וכו׳, מ״מ כמה אנו רואים שזה בלי חשבון, כי הנה אז״ל (ע״ז ב) לפני אידיהן אסור לישא וליתן וכו׳ וכן עכו״ם שנגע ביין וכו׳ עושה יין נסך, מ״מ כיון שראו הגאונים ז״ל שהעכו״ם שבינם אינם מנסכים עמדו והתירו בהנאה, ואם לקולא כן לחומרא עאכו״כ – כיון שאנו רואים בעינינו שהכבוד של תורה עוה״ר נתמעט והפרנסה מבעלי התורה נחדל ר״ל, השי״ת ירים קרנם, א״כ הסכנה גדולה שלא לבא לתכלית, וע״כ חובה מוטלת על מי שאינו מושם בחולי העורון לחזק ידיו ללמוד לשמה, רק זאת יחזיק להטעות את תאותו כדי שילמוד לשמה כמו שלומד שלא לשמה, כידוע למבין, ולזה אחז״ל (פתיחה דאיכה רבה ב) הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו וכו׳ פי׳ שהיה להם סכלות העדרי והבן! והנה מי ששם מרכזו העוה״ז, אם לא השיג התכלית, מאומה אין בידו, אבל מי ששם מרכזו – העליון ב״ה, כל דבר ודבר תכלית הוא, כיון שזה הכנה לתכלית, וזה כונת (קהלת א:ג): מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, פי׳ מה יתרון לאדם מן העמל של עוה״ז אף כשישיג התכלית, ועוד הלא לעולם לא ישיג התכלית, – כי הלא תכונת העולם הוא – שיעמול עוד ועוד, פי׳ לא לבד בקנינים, כנא׳: אוהב כסף לא ישבע כסף, אלא גם בחכמה – הלא לא ימצא האדם את חכמת הטבע של עוה״ז, וא״כ כשלא בא אל התכלית – מאומה אין בידו. והנה יש הנהגה כללית והנהגה פרטית, הכללית – היא להביט אל התכלית על־פי רובו – להיות עובד השי״ת, אף שיהיה למיעוטו היזק, כדומה: כלל האדם להיות מתנהג תמיד עפ״י הממוצע – למשל באכילה ושתיה שלא לענות גופו, כי הבריאות הוא יותר הכרחי להעובד, כי ע״כ נקראת עבודה, אף שלתאוה יהיה זה חסרון כי נא׳: ואהבת לרעך כמוך, מ״מ זה המדה הוא רק בינוני, כי אינו מחוייב האדם ליתן כל אשר לו לחברו, והכונה רק לשקוד על טובת חברו כמו על עצמו, ולפעמים יש חסרון מזה, כי נעשה אוהב רק את עצמו, כמו שאז״ל במה שנאמר: לא יהיה בך אביון (דברים טו:ד) שלך קודם לכל אדם, – ואמרו (שם) כל המקיים בעצמו כך – סוף בא לידי כך, הרי שיסתעף מזה חסרון, ולכן יש הנהגה פרטית להרגיל עצמו לעקור החסרונות הללו ממנו לקצה האחרון, וכמש״כ הרמז״ל (שמנה פרקים פ״ד), וכמו כן יש לפעמים להיפוך לנטות אחרי הצד הרע, אך כיון שהכונה רצויה, כמו (עירובין ס:): נחמן בר ריסתק לא אוגיר להן אמר רבא ליקרב אינש גביה וכו׳ הרי זה כרמאות, וכן לפעמים להפריד בין הדבקים כמו בין חיבור של רשעים לעשות פירוד. '''והנה''' כמו שליחיד יש הנהגה כללית ופרטית – כן לכלל ג״כ הנהגה כללית ופרטית, הכללית יושקף על הרוב והפרטית יושקף על פרט הענין, לפעמים נגד האמת – הנשקף רק לפי אמת לאמיתו, למשל: יש דברים שהמה למותר אך צריכים להם למען לא ישבותו העיקרים משאר סיבות, וכן יש דברים שהם נגד מטרת האמת אך נצרכים להם מפני שאם לא כן – יש לחוש שיעשה לשחוק, ויקוצו העוסקים שלא לסבול הלעג, ולכן צריך למשוך אחר הפוליטיק, וצריך לזה להמתיק הענין היטב, לבאר דברי בעל עקידה ז״ל שער צ״ה בענין הנהגת הבית המלאכותי עם הנהגת בית טבעי, עיי״ש היטב. וכן בזה – כוח המושך הוא האיש המעורר אשר הוא פנוי לחשוב בזה, ויש לו יותר הרגש בזה, כוח המחזיק להחזיק את ההתעוררות הנ״ל שלא יתקרר כוח המחזיק (נ״א כוח המהדק) לברר עניני הזמן (נ״א דמתא) מה הם צריכים, כמו לחזק ביקו״ח וגמ״ח, וכן בזה לברר הלמודים, וכן כוח המחלק – היינו להביט על הלמודים מה הם עיקר ומה הם טפל – ללמוד מעט, ומי שהוא מוכשר במלאכתו – ליתן לו יותר כדי שהוא יחזור עם האחרים, וכן בכלל עניני העיר – לראות דבר שנחלש לחזקו – כמו ת״ת ביקו״ח, ישיבה ממש, כמו עושה המחלקות – מי שהוא חלש תתן לו חלק גדול. והנה הכלל של אלה הענינים – שלא לחפוץ להאיץ שיושג התכלית, פן ח״ו לא יצא מהר התכלית ויתרפו במלאכתם, אבל האמת הוא שגם אם לא הגיע לתכלית, – ההכנה לתכלית – ג״כ תכלית, כאז״ל (קידושין מ) נאנס ולא עשה כאילו עשה, ולזה כשרצה אלקים לצוות לאברם אבינו ע״ה ללכת לארץ ישראל להשיג תכליתו בשלמות, אם היה מצוה לו להמקום המיועד, כל עוד שלא היה מגיע להמקום, – היה סובר שלא הגיע עדיין לתכלית, אבל באמת – האדם צריך להמשך אל התכלית, ומ״מ אם לא הגיע לידו עדיין – זהו ג״כ תכלית, וזהו: ״אל המקום אשר אראך״ וא״כ לכל מקום שיבא – יסבור שזה הוא התכלית, וכן הוא האמת, וכן להיפוך שלא יקשה עליו אף שהתכלית יהיה ארוך מאד, כי הדבר שלא ידע האדם מדתו – יארך בעיניו יותר, והראה לו שלא יצפה דוקא לסופו, אלא כל שעתא ושעתא זמנו, ונמצא שהאדם צריך להיות מוכן בכוחות מתחלפים – לבקש התכלית ובאם לא ישיג – גם כן השיג, ונכון. == מאמר ע״ב == ==== לך לך מארצך וגו׳ ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה (בראשית יב:א-ב) ==== בקיצור מופלא, ״מאויבי תחכמני מצותיך כי לעולם היא לי״ (תהלים קיט:כח). והנה בתפלה יסדו אנכנה״ג: ״שירה חדשה שבחו גאולים״ הלא זה לכאורה מיותר – מאי נ״מ אם חדשה או אינה חדשה, וגם בתפלה: אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב, מה זה שבח להשי״ת כי הוא אלקים ואלוק לאבות? והנה ענין התפלה הוא – מוסר לייסר הלב לעבודת אלקים, וכמו שאחז״ל ולעבדו בכל לבבכם (דברים יא:יג) זו היא תפלה (תענית ב.), ומתחילה דברנו איך לכוף אזן לשמוע רעיון נשגב הלזה, כי בעזהשי״ת יועיל הרבה לטוב, כי הישר לא ישונה ולכן מיסדי התפלה רצו ליסד עבודת השי״ת באדם בקשר אמיץ בל ינתק, – ורצו לנהל הענין ביסודות חזקות בל תמוט, והנה כבר דברנו – שזה יסוד האדם, שהוא אינו בתור מחפש ומבקש להגעת גדולות ונצורות בצדקות וחסידות, – אלא רק להגעת ההכרחי בדעת והשכל האמת החיובי, כי מי שמבקש לעצמו לו – דרכי חסידות וצדקות כמו מצות שמורה וזהירות מישן ביתרון זהירות, פעם ישמור ופעם כשהוא בדרך וכדומה – לא ישמור, משא״כ העושה מהכרח הדעת החיובי – לא ישתנה אצלו בשום אופן, וכן כבר דברנו כי נקל להבין איך שהאדם מוכרח במעשיו להתנהג בצדק ויושר – וההכרח לא ישובח, והנה אנחנו יודעים כי דבר שהאדם שומע לזולתו – אולי יעשה רק לבקשת אוהבו, אבל אינו מחויב לעשות זה, משא״כ הדבר שהגיע לזה בלא זולתו, זהו דבר אמיתי בודאי, והנה אברהם ע״ה לא היה בו מתחילתו בתור כח עצמי פנימי גורם ודוחפו בו לחסידות וצדקות, רק כוח הארת חכמה והשכלת אמת פילוסופית טהורה וזכה, כי הלא גדל אצל עובד ע״ז תרח אביו, ורק רצה לחפש דרך לפניו שיהיה לו טוב באמת, והבין כי מה שאנשי העולם סוברים במונחי דעתם במה שהוא טוב – אינו טוב לאור האמת. [מ״ה (מאמר המוסגר) ועל כרחך רוב בעולם מוטעים בטוב שהם סוברים כי טוב הוא, והראיה כי הטוב דבר קשה הוא מאד, והראיה שמעט המה המגיעים להטוב, וא״כ דבר יקר הוא מאד, והדבר היקר קשה להשיגו, והדבר הקשה להשיגו צריך עמל רב לו, וא״כ צריך עמל רב לחקור מהו הטוב הנדרש לאדם לטובתו באמיתות, ואנחנו רואים כי כולם מבקשים טוב בלי יגיעה וחקירה לטובתם הקיימת, וא״כ הרי אנו רואים ברור – כי העולם מוטעים בסבדתם מה הוא הטוב. עד כאן (מאמר המוסגר)]. ולכן אברהם אבינו ע״ה חקר ויגע מה הוא הטוב האמיתי הקיים לאדם – לאחוז בו למען טובתו לו באמת, ולא בשביל לצאת ידי אדיקותו וחסידותו, כי הלא גודל בבית תרח אביו. והנה התחיל להתבונן כי בנין העולם בע״כ במכוון מהמכוין, ומי היה המכוין עליה – ע״כ הוא ית׳ מחוייב המציאות, והמחוייב־המציאות לא ישתנה בשום פעם ובשום אופן, ונמצא כי הוא ית׳ מקור כל הנמצאות ומקור חיות כל חי ומקור עונג כל עדון ועונג, כי בלעדיו ית״ש לא יתואר במציאות למצא שום דבר ישות בעולם. ולכן הבין כי תכלית ההטבה להאדם המשכיל – לאחוז בו וללכת בדרכיו ולעשות רצונו ית׳, ובזה ידבק עצמו במקור החיים ובמקור הטוב והנעימות, כי החקירה הזאת מחיבת לו ית׳ שלימות ונעימות, ועוז וחדוה במקומו, ובזה היה יתד בל תמוט לאאע״ה שלא יזוז ממנו ית׳, ואחרי כי ראה השי״ת שמבקש האמת, לקח לו לעצמו וקרב אותו לו ית׳ והבין ידיעתו ית׳ יותר מטבע האנושי – שאתה חונן לאדם דעת – גם לעכו״ם, אבל לו למד חכמה מפיו ית׳ להשיג גדולתו ורוממותו הרבה יותר מטבע האנושי, והנה ישראל הכירו כי יש מנהיג ופטרון לעולם, – אבל רק מה ששכל האדם יכול להשיג, משא״כ בים (מכילתא בשלח) ראתה שפחה על הים וכו׳ – ״זה אלי ואנוהו״ פי׳ כי שם נתקרב הוא ית׳ להם להראותם יותר הרבה מטבע האנושי ולכן אמרו ״שירה חדשה״ כי שיר בא ממחשבה, וחדש נופל על דבר למעלה מהטבע, כנא׳: ואין כל חדש תחת השמש (קהלת א:ט) ואחז״ל (בכעין זה) קה״ר א:ד, הא למעלה מהשמש יש חדש, וכאשר שמעתי בזה מאדמו״ר שליט״א (זה גאון ישראל זצ״ל ובעת כתיבתו היה עוד בחיים חיותו) קצרתי מאד, וזהו – חדשה, וזהו לע״ל אז האמור לפניו שירה חדשה, – כי ידיעתנו תגדל אז למעלה ראש וזה הכנה לתפלה להבין כי כל מה שהאדם החכם האנושי מבין גדלותו ית״ש, זה כאין נגד חכם התורה, כמחולק בברכה ״ברוך שחלק לבו״ד״ ו״ברוך שחלק ליראיו״ וחכם הרזים ואיך יבא —שזה מתחילה בשכל אנושי כאאע״ה, ובזה יתיסד ביסוד ישר, כמו קו המשקולת לבנין של הבונה מיישר הבנין, והבונה בנין אינו יכול לבנות בנין בלי קו המשקולת, כן זה קו המשקולת של יסוד האמונה לבקש טובתו באמת, מתחילה על פי יסודות החקירות האנושיות, ואח״כ יבא לקרבתו ית״ש (איכה ה:כב) השיבנו וגו׳ ונשובה וגו׳. ועדיין יש עלינו לבאר הפ׳ שהתחלנו, והוא כי הדבר הישר מחוייב, והמחוייב לא ישונה בשום פעם, והנה העוסק מחמת הכרח פרנסתו אף שיש לו מתחרה כנגדו, לא יעזוב עסק שלו, כי הכרח הפרנסה מפני שלא ירעב ללחם – לא יניחנו, ואדרבא נכנס בערמומיות להתחכם בעסק שלו, כאשר אנחנו רואים בעולם משנים קדמוניות עד עתה נתחכם מהלכי העסק מטעם הנ״ל, וכן בתורה: לתת לפתאים ערמה (משלי א:ד) היינו הנפתים מיצר הרע מתחרה שלו, תתן לו התורה ערמה – התחכמות להנצל ממנו וכו׳. == מאמר ע״ג == ==== ויקח אברם את שרי אשתו וגו׳ ואת הנפש אשר עשו בחרן וגו׳ (בראשית יב:ה) ==== ״הנפש אשר עשו בחרן״, הענין, כי הנה ידוע כי יש כמה עולמות, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, וכולם רוחניים, כמו אצילות, בריאה, יצירה, ועשיה לבד הוא עולם הגשמי, אשר נקרא עולם־המעשה, וכל המצוות המעשיות הם רק בעוה״ז, וכך היה רצון הבורא ית׳, שע״י המעשים האלו דוקא כהלכתם, אז יעשו רושם ותקון גדול בכל העולמות הרוחניים. והנה כבר ביארנו במאמר ״דרך חכמה״ בדרך נפלא, להראות כי כן אנו רואים בטבע, כמה עושה מעשה האדם תקונים או קלקולים ברוחניות הטבע, נמצא כי נקל להבין, כי רצון הבריאה היה, לקשר גשמיות ברוחניות לסוד נעלם, מאתנו, ורק אנו מבינים כי כן הוא, ככה רצה הוא ית׳ לברא את האדם בסדר הזה, התקשרות גשמיות ברוחניות לסוד נעלם, כמו השכל וכוחותיו, הנפש וכוחותיה הם רוחניים, הגוף וכוחותיו ופעולותיו הם גשמיים, וכענין שאמר הגר״א ז״ל על אז״ל ״מפלגא ולתתא״. '''והנה''' נפלאות קא חזינן, שהיה רצון הבורא ית׳, שגם כל פעולות השכל תהיינה רק ע״י גשמיות, ע״י חושים וע״י כוח הציור, אשר הוא כמו עולם המעשה, והנה אין שום השכלה לאדם רק ע״י כוח הציור, כמו שאנו רואים, כי כל הדברים אינם מובנים לאדם רק ע״י ציור. '''והנה''' היותר נפלא כבר אמרתי לך, שלדעתי, גם למוד החכמה המופשטת ממעשה, אבל האדם אינו קונה אותה להבין היטב, רק ע״י ציור, אם הצטיירה אצלו היטב, מבין היטב, ואם לאו – אינו מבין אותה רק בדמיון, ואני מרגיש זאת תמיד. והנה מצאתי בראשונים ראיה ברורה לזה, אמרו: כי האדם אינו מבין מה חכמה – רק ע״י מלת ״חכמה״ ע״כ, פי׳ אינו מבין מהו מהות החכמה רק ע״י מלת ״חכמה״, וכן מהות השכל אין לו הבנה, רק ע״י מלת ״שכל״, הרי לאות כי כל הבנתנו בחכמה היא רק ע״י ציור, והוא מה שאנו אומרים תמיד, כי האדם אינו מבין מהות המעלה ויקרתה, רק ע״י תולדותיה, פי׳ כי אז נצטיירו אצלו היטב, ונפלא זאת למבין כמה נתאמתו דברינו ע״י זאת, כי אנחנו רואים כמה נעלמה מאתנו יקרת המעלות, ורק ע״י תולדותיהן, אנו מבינים, ונמצא מבורר, כי כל האדם הוא רק ע״י ציור, ולכן אין אנשי העולם רודפים אחרי עונג ימות המשיח ועוה״ב, מפני שאינם עוסקים בסוד שגליתי לכם – הוא סוד הציור, ולכן מוזר מאדם זכרון יום המות ופחד יום הדין, הוא רק, מפני שניעור וריק הוא מסוד חכמת הציור. '''והנה''' מי שיראה להבין היטב חכמה, בלתי אפשר רק שתצטייר אצלו היטב החכמה, ולכן נקל לו אז להשתמש בזה הכוח, – לראות אחריתו ולדאוג לאחריתו, וזהו שאז״ל ״איזהו חכם הרואה את הנולד״, כי ע״י שיתגדל אצלו כוח הציור, ע״י למוד חכמת התורה – ע״י כוח הזה דוקא, יצייר אחריתו, כמו ימות המשיח, ועולם הנשמות, ועולם התחיה ועולם הבא ומפסידיה, ר״ל, ומצויר אצלו יום הדין הגדול והנורא ודואג עליו, וזהו החכם האמיתי, ונפלא מאז״ל – איזהו חכם הרואה את הנולד. והנה כוח הציור, הוא נגד עולם המעשה, כי כן עולם המעשה נצטייר, ולכן כתיב ״הנפש אשר עשו בחרן״, פי׳ כי למדו אותם כוח הציור, ועי״ז נתקרבו תחת כנפי השכינה. '''גליתי''' לכם סוד גדול, הטמון אצלי זה כמה, אשר יראתי לגלות לכם, פן ח״ו, לא תשתמשו בזה הכוח, ואין תרופה למכתו ח״ו, והנה אין הכוח הזה מתגלה רק ע״י לימוד ועיון, ואז בזה הכוח נצליח מעלה מעלה בחכמה ומוסר גם יחד. == מאמר ע״ד == נתאחר המאמר עד היום יום ה׳ משפטים כ״ה שבט יא״צ של אדמו״ר ז״ל אוסיף מעט: מה נואלו מחשבות אדם כי המה הבל, להתדבק במחשבתו בתחתונים, בעלי כוחות ההפכים מגושמים וכו׳, לכן כל ימיהם כעס ומכאובים, דאגה ויגון, מחוסר משאלות לבו כל היום, ימי חייהם כמשפט ההפכים המתגברים זה על זה, כל ימי חייהם פזור הנפש בכל רגע ורגע, מכוח ההפכים הלוחמים תמיד זה עם זה. '''מה''' ינעם לאדם לדבק מחשבתו בדעתו, אשר היא אמצעית בינו לבין עליונים והדעת פשוט בלי הפכים, חלק אלקי ממעל כמו עליונים, לולא לא היה שכר העוה״ב רק במלאכי עליונים, שכלים נבדלים, בלי הכפים כלל, ועונג השגתם בחכמה עליונה בלי גבול, היש קץ לעונג התחברותם, ואל מי ידמו גושי עפר קרוצי חומר מהפכים, לוחמים פזורי הנפש בדלות ההפכים, אל עניי מצב כזה יבלה האדם כל ימי חייו להתדבק בהם, ולמצא חן בדלים האלה, ולמה לא יפשוט דעתו להתדבק במחשבתו בעשירי המצב, שכלים פשוטים, חיים חיי עונג נשגב מעשירות השגתם, ראה התדבקותם כמה טוב, עד שמתחילה היה מרע״ה מתירא שלא ישרפו אותו בהבל פיהם, כי הוא ילוד אשה, ואח״כ בחיים חיתו, נעשו לו אוהבים ומסרו לו מתנות, מי יודע יוקר ערך המתנות, אף מלאך המות מסר לו דבר, אמרו שם, וזהו כונת הפסוק (תהלים צד:יא) ״ה׳ יודע מחשבות אדם כי המה הבל״ פי׳ מדביק מחשבתו תמיד בהבל ההפכים כל היום, ע״כ יהבלו, ״כמוהם יהיו עושיהם״ פי׳ מחשבתו בהבל, עושיהם למעשה בפועל מלחמת ההפכים [פי׳ כי הגוף נמשך אחר הדעת, כענין: שמועה טובה תדשן עצם (משלי טו:ל) ולהפך למאן דסני לו, וכענין שמצינו באשתו של לוט, ברמב״ן פ׳ וירא על הכ׳ ״ותהי נציב מלח״ כתב הרמב״ן כי באתה המכה במחשבתה, כאשר ראתה גפרית ומלח הורד עליהם מן השמים ודבקה בה יעו״ש, וכן להיפך, – המדבקים מחשבתם במחשבות זכות, נמשך ונדבק הגוף ג״כ במחשבות הזכות האלו ויזדכך, כענין שנא׳ ״ואת הנפש אשר עשו בחרן״ (בראשית יב:ה), ומה מעשה היה שם? הלא רק שנוי הדעת, כי הוא הודיע להם אלוקות, ולכן גמשך הגוף והנפש אחרי דעתם, ונעשה גופם ונפשם בריה חדשה, וזהו: הנפש אשר עשו, וזהו פי׳ הכתוב ה׳ יודע מחשבות אדם כי המה הבל, ע״כ נמשך גופו אחרי מחשבתו של הבל כמשפט ההפכיים, משא״כ אם היה מדביק מחשבתו בעליונים – היה גופו ונפשו נעשה כעליונים, וזהו כמוהם יהיו עושיהם כנ״ל, ״בית ישראל ברכו ה׳״ וימשך נפשם וגופם אחר ה׳, ומבואר מכל הנ״ל כי הכל הולך אחר המחשבה]! משא״כ אם היה מתדבק במחשבתו בעליונים, היה חי במעשה ובפועל כעליונים, חיי פשטות כשכל נבדל, וכאילו היה דר ביניהם בחייו ג״כ ומכש״כ לאחר מותו, ואילו זה היה שכרם של מצות היש קץ לזה, ומכש״כ מקרא מלא דבר הכתוב: ואתם הדבקים בה׳ אלקיכם חיים כולכם היום (דברים ד:ד), ״והייתם לי סגולה״ כתוב מפורש (שמות יט:ה), וזה היה ענין המן שדבקו מחשבתם בעליונים וטעמו בו כל הטעמים, מי לא יבין כי הצדיקים אוכלים היום הזה מן, כענין: כל המנסך לגרונו של ת״ח, כתבתי זאת לעורר עצמי ואותך להתחזק במחשבה של תורה ויראה אשר היא מחשבת עליונים, ובטח נהיה נצולים מכל מחלה ופגע רע בזה, ומה יהיה בבא איני יודע כמה, ראה כי הקב״ה חושב מחשבות להיטיב לאדם, במצרים היה כביכול יושב ומצפה עת הגאולה, יתרו חותן משה כבוד גדול היה לו לבא במדבר לראות כבוד חתנו, ועכ״ז אחרי שכונתו היה לשם שמים איתא ברמב״ן בשם מכילתא: הכתוב מתמיה עליו היה יושב בכבודו של עולם ובא למדבר, כנא׳ (שמות יח:ה) ״ויבא יתרו וגו׳ אל המדבר״ עיי״ש ברמב״ן כ׳ א׳ וינעם לך, אני ואתה לא היינו מתמיהים על זה והכתוב מתמיה, להשתומם על שכר המצות ביד רחבה כיד ה׳ הטוב והמטיב. == מאמר ע״ה == ==== ויעתק משם ההרה וגו׳ ויבן שם מזבח לה׳ ויקרא בשם ה׳ (בראשית יב:ח) ==== הערה מאברהם אבינו ע״ה, כי הוא חשק מעצמו בשכלו ללכת בדרכי השי״ת, יוכל האדם להבין אחרי שידענו את השי״ת מתורתו הנתונה לנו מסיני, ואחרי הצווי: והלכת בדרכיו (דברים כח:ט) ואעפ״כ יוכל האדם למשמש בקרב לבו – כמה חסר לו התשוקה הזאת בטבע לבבו לחשוק ללכת בדרכיו, כאשר חושק האדם ללכת באפנת המלבוש של העשירים נגידי עם והנהגתם, כמו כן צריך האדם לחשוק אחרי אדון העולם, ולב יודע מרת נפשו (משלי יד) כי אין לו חשק טבעי, ואאע״ה אילו לא היה לו חשק – לא הלך בדרכיו ית׳ יען כי הוא לא נצטוה עדיין, וע״כ מרוב השכלתו וטבעו החדש שיחדש בו בעצמו, נתחדש בו החשק כנ״ל, והבן עוד כמה קשה היה ליצחק אע״ה שכבר קבל מאביו זאת, ואעפ״כ חדש בו התשוקה הנ״ל כאילו לא קבל מאביו, וטרח לחדש העתיקא כמילתא חדתא, אשר אז תגבר ההתפעלות, והוא נעתק להתחלת אברהם אע״ה – לחדש בקרבו ההתפעלות וההרגש הנעלה לאדם כמדבר חידוש, כן היה ליצחק אע״ה וליעקב אע״ה, כאילו הם חדשו ידיעתו ותשוקת הילוכו בדרכיו, כמבואר במ״א, והבן מאד הדברים האלה כי דקים הם למבין לעמקו. == מאמר ע״ו == לכ׳ ידידי הרב ר״ב נ״י בירושלים עיה״ק ולכבוד כל הנלוים אליו באהבה וענוה, כי לולא זאת, לא היה מתקיים אגודתכם, יתן ה׳ ויתקיים בכם דברי הפסוק ברכת ה׳ (דברים לג:ה) ״ויהי בישורון מלך וגו׳״ וברמב״ן שם בשם המד״ר (במדבר רבה טו:יד) כביכול אימתי כסאו מבוסס למעלה בזמן שישראל אגודה אחת למטה. וזה אי אפשר בלי ענוה. ועתה אכתוב לכם דבר הכרחי מאד מאד אשר הארכנו הרבה בזה, אך עתה אקצר. תדעו כאשר אתם מורגלים בתוארים גדולים הרבה יותר מדי בזה אתם מאבדים את העולם, כי רוב העולם עתה אין להם הרבה להבחין דבר ואתם גורמים שנעשו הדיוטות גאונים גדולים וקרובים לרשבה״ג ורוב העולם רואים תוארים גדולים שלהם, וסוברים כי המה הגאונים הראשונים וסומכים עליהם לעקור תורה מישראל ח״ו כמו שידוע לנו ומפורסם לרבים מהכת הרעה, אשר לולא עזרתו ית׳ היה בהמשך הזמן שישתכח תורה ויראה לגמרי ח״ו מישראל ר״ל ותבינו זאת היטב וינעם לכם, ואם כי לא אוכל להכחיש כי אין אני נהנה מתואר גדול ולא הרבה יותר מדי, כי אין בה רק בזיון ולעג וקלס, אך נוכל להבין מהכתוב (מיכה י:ח) והצנע לכת עם ה׳ אלקיך, והנה בן התורה היותר גדול מאד מקיים את התורה בהרבה זהירות, כמו אברהם אע״ה היה מקיים זאת ביתר שאת, הלא כי הכבוד יעשה רושם על האדם היותר גדול, כי לולא זאת לא היתה מזהרת על זה, ודי למבין דבר, וי שלהתפעל הרבה מזה, וראיתי אחד כתב על ה״פרי מגדים״ רק תואר התורני, ואמר כי ראיתי שכותבים על האנשים – המאור הגדול, ותמה על זה, – הלא זה תואר הנא׳ על השמש? וכן ראיתי על אדמו״ד ז״ל שהיה מקפיד על תוארים, ומה״ט פחד שמא יעשה רושם עליו, כי לולא זאת למה היה מקפיד, ותדעו בקצרה מה שלמדתי מספרי הלוצטו ז״ל כי חומר האדם גם באדם היותר גדול הוא בתקפו, כי לולא זאת – לא היה מקום לשכר, כי: בצלם אלקים עשה את האדם (בראשית ט:ו) והיה די להפקיעו מכל דבר סכלות וכסילות, והוצרך לחומר הגס מאד – כדי לקבל שכר הרבה מאד כערך שכר כל יכול, וזאת הידיעה חסר מהכת הרעה כנ״ל, ע״כ היה ח״ו נקל לעקור התורה ויראה ח״ו מישראל ר״ל, ולו לא היתה רק ידיעה זאת לבעלי המוסר היה די להם, ועאחכו״כ שיש לנו הרבה ספרים ובפרט שתי התורות תהלה תורה שבכתב ותורה שבעל פה ורוב ספרי הגאונים המבארים התורות תהלה. ודע כי מדרכנו לבאר אמונה בחוש, והראיה מאברהם אע״ה כי לא נגלה אליו הקב״ה רק בהיותו בן ע״ה שנה, ולו לא היה יגע בשכלו להבין אמונה בחוש – לא זכינו לקבלת התורה ורק מפיו אנו חיים. בצלם אלקים עשה את האדם הרבה דברנו להראות בחוש, ורק דבר אחד אכתוב לכם, אנחנו רואים כי האדם נשתנה בזה מכל הברואים שבעולם – כי למי שניתנה דעה ניתנה דבור, שמלאכים יש להם כוח הדבור, כמבואר בס׳ ראשית חכמה – כענין שנא׳ (ישעיה ו:ג) ״וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש״ וגו׳, והנה האדם ג״כ נתיחד בדעה ודבור, למה? כי זה תלוי בזה – הדעה והדבור לדבר בד״ת ולהעמיד תלמידים הרבה, משה רע״ה אילו לא היה לו דבור מאין היה לנו תורה וגם לקרא בשם ה׳ צריך דבור, – כי אאע״ה נאמר עליו (בראשית יב:ח) ויבן שם וגו׳ ויקרא בשם ה׳. ולולא אברהם אע״ה לא נתפרסם שם השי״ת בעולם כמבואר מכמה פסוקים בתורה, והחוה״ל כתב: שבכל דוד ודור לא נמנע קורא בשם ה׳, ולכן נתיחד הדעה והדבור יחד – רק לאדם, כי מלבד שהדעת גוזר שמן הסתם הם תלויים זה בזה, – זולת זה למען יקרא בשם השי״ת כל דור ודור, ודי למבין דבר. '''אמרו''' נא אחי אהובי האם אין זה חוש ממש, וקשה לי להאריך, – רק אברך אתכם ברכת שלום רב יהיה לכם בתוך כ״י, וגדול השלום שנתברך בזה פנחס, ודי למבין מה זה שלום. קצרתי הרבה אך סמכתי על בינתכם הטובה ת׳ (תהלה) ויגעת ומצאת תאמין. '''מצינו''' באבות ו:ו במ״ח דברים שהתורה נקנית בהם: נושא בעול עם חברו, והנה לא בסגולה בעלמא דברו דבריהם – כי כל התורה בחכמה והסגולה היא החכמה הנעלמת מהאדם, על כן חובה על האדם לחפש תחילה החכמה הנגלית בהסגולה, והנה מצאנו ראינו כי הנגלית בנושא בעול עם חברו שעי״ז תתקיים התורה – כי כאשר נתבונן בחכמת ה׳ התלמוד – הוא הפשטת הצורות, כאחז״ל (ב״ב קל) כל התורה כולה דמויי מילתא למילתא פי׳ ע״י הפשטת הצורות, וע״כ מי שאין לו כוח הפשטת הצורות אין לו כוח בנושא בעול ע״ח (כונתו שסבל משא העול הוא בחומר של גוף חברו ולזה דרוש להפשיט הצורה של משא העול משל זולת על שלו) וע״כ אנו רואים כי זה דבר קשה להיות נושא בעול ע״ח – והרבה יגיעות צריך האדם להתלמד בזה, ואם רואים שיש בני אדם שאין להם כלל הרגש בזה, כי לא התלמדו להפשיט הצורה של צעדם שבזולתם, וע״כ מצאנו הרבה הם חסרים בזה המדה. וע״כ אחיי ואהובי אתם עוסקים בחכמת התלמוד, ואיך לא חששתם להיות נושא עם מחלתי ל״א, הלא קשה לי הכתיבה כאשר תראון מהכתב, התלמדו בזה אני ואתם להתקיים התורה, בשלו״ט. == מאמר ע״ז == ==== ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב (בראשית יג:ב) ==== ואל יפתה לבך אותך להצטער על ביטול הזמן (של עסק הפרנסה), פיתויי יצר הם – לבלבל את האדם רעיונותיו, ולא יקבל בשמחה את טוב השי״ת, רק בטח בהשי״ת ותתענג בדשן נפשך, ואמרתי (תהלים ל:יג) ״למען יזמרך כבוד ולא ידום ה׳ אלקי לעולם אודך״. הענין, כי המלך כוזר רצה בהשכלתו הרמה לאמר כי הכל טבע, והשיב לו החבר – ענה לי מה הוא הטבע, הידעתו? אבל דע, כי הטבע הוא כוח האלקות, ומספר ה׳ ט׳ ב׳ ע׳ הוא פ״ו, והוא כמספר א׳ ל׳ ה׳ י׳ ם – פ״ו. לאמר כי הטבע הוא אלקים – כוח אלקות, וזהו שנאמר (מלכים א׳ יח:לט) ויפלו על פניהם ויאמרו ה׳ הוא האלקים, – בעל הטבע, כי הכל אחד, ה׳ אחד הוא האלקים אחד. וזה מעלת האבות, כי לא הטריד להם עסקי העולם, יען כי הבינו כי עסק הטבע הוא האלקים – הטבע, וזהו שנאמר: למען יזמרך כבוד ולא ידום, – באין הפוגות ושום טרדה שיטריד מכבודך, למה? כי ידעתי: ה׳ אלקי, פי׳ כי ה׳ הוא אלקי – כוח הטבע, לכן ״לעולם אודך״ כי גם בעסקי שבדרך הטבע – אני רואה כבודך ואלקותך כי גם הטבע הלא הוא אלהות, ואם כי הענין רם ונשגב למעמיקים בידיעתה, אבל פשוטם של דברים יתן ג״כ לאדם עוז וחדוה ושמחת לב. == מאמר ע״ח == ==== ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט וגו׳ ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך וגו׳ (בראשית יג:ז-ח) ==== אכתוב לך מה שדברנו בלך לך, על הכ׳: ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין וגו׳ אל נא תהי מריבה ביני וביניך וגו׳. תמוה, הלא לא היה מריבה רק בין רועי אברם ובין רועי לוט, ופירש״י בשביל שהיו רועים בשדות אחדים היתה מריבה, וא״כ בינם לא היתה מריבה, ולמה אמר: אל נא תהי מריבה ביני וביניך, וגם מה שאמר: אם השמאל ואימינה לא שייך על מריבת הגזל? ודברנו, כי הנה אמר הגר״א ז״ל כי יש יצה״ר מבפנים ויצה״ר מבחוץ, והנראה כי ע״כ מצינו בש״ס: ״מעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת והביאוהו לבי״ד וסקלוהו, לא מפני שראוי לכך – אלא שהשעה צריכה לכך״ (יבמות צז) פי׳ מחמת יצה״ר מבחוץ, שהיתה השעה פרוצה בחילול שבת, ונתפשט הדבר, אי אלה פרצו בדאורייתא, ומהם נמשך לאחרים והקילו בדרבנן, ולמען לא ימשך ויתפרץ הלאה – סקלוהו על דרבנן. '''היוצא''' מזה כי בדבר שהעולם פרוץ, חמור מאד. וע״כ דברנו, כי הנה מאכלות של היתר התירה התורה כמה שירצה, ועכ״ז מצינו בסורר ומורה שנסקל על תרטימר בשר וכו׳, למה? מפני ״שלבסוף מבקש למודו ואינו מוצא ומלסטם הבריות – אמרה תורה ימות זכאי וכו׳״, אשר ע״כ גלתה התורה כי הזוללות דבר מתועב הוא, ולפתח חטאת רובץ. '''והנה''' ראינו כי הדור נתפרץ, מהם – לעשות כל ימיהם כחגים, ומזה עלול האדם ח״ו לעשות מה שנפשו חפצה הלאה והלאה ח״ו, עד שישתקע ח״ו בתאות, ויסכים, כי זה הוא חיי האדם בעולמו – ״הרוג בקר ושחוט צאן וגו׳ כי וגו׳״ (ישעיה כב:יג) ואמר הכ׳ (ישעיה סו:ג) ״גם המה בחרו בדרכיהם ובשיקוציהם נפשם חפצה״. הענין, כי אם נאמר לאדם, נעשה לו לעשיר גדול ויתענג הרבה, אבל מה יהי העשרו – כי יתנו בו כוח חזיר, ולית עשיר מחזיר, כי יאכל טינוף ויתענג מטינוף, הלא נבחר מות מחיים, ועם כ״ז החזיר שכבר יש לו הכוח הזה, הלא יתענג בעשרו הרבה. ואמר הכ׳, כי כשהאדם בוחר בדרך הערב, מתחילה הלא יבחר בערב שהתירה התורה, אבל אח״כ יבא לאמר כי זה חיי האדם – ״ובשיקוציהם נפשם חפצה״ כי זה חייהם. אשר ע״כ חובה על האדם, עתה שהשעה צריכה לכך, לשים מחסום שלא יחפוץ בשיקוציהם, ויבין, כי המאכל חרפה לאדם, כי טינוף באמת הוא אוכל, ורק ההכרח לא יגונה – ולא לבחור בזה – שיבא אח״כ ל״ובשיקוציהם נפשם חפצה״. והנה על פי זה אמרנו, כי אעפ״י שאחז״ל ״כל הדן את חברו לכף זכות דנין אותו לכף זכות״ (שבת קכז:) לא כללו על כולם, כי כשירגיל האדם עצמו שלא יקצוף על עול, יבא מזה שידבק בו ״חטא ליצני הדור״ לאט לאט, וכבר ביארו הספרים גדר דן לכף זכות, ואדרבה צריך להרגיל עצמו להיות שונא בצע, פי׳ שונא עול, כדעת הרמב״ן ז״ל בחומש. וזהו שאמר אברהם אע״ה בדרך מוסר, ״אל נא תהי מריבה ביני וביניך״, פי׳ שתקח בדעתך – כי לא לבד שהרועים מריבים בשביל הגזל, אבל גם אני אריב עמך, כי: מושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים (משלי כט:יב) ע״כ אם צר לנו המקום בחר לך אתה, אם השמאל ואימינה – ואני אלך לימין, ואם הימין וגו׳ כי אהוב אתה לי כי אחים אנחנו, אבל רק כשתשמע לי שלא ירעו בשדות אחרים. '''והנה''' כתבתי בקצרה, ואולי גם בלי סדר נכון לפי הראוי לדבר הגדול הלזה, אבל מחמת קושי הכתיבה חפזתי, ע״כ אם תרצה תסדר אתה בני יקירי לשלוח להד״ט (להדבק טוב) ותשלח לפה, אך בל תאריך, רק בקצרה לפי הענין, כי אז יותר נכנס ללב, והפסוק נפלא מאד. מאתי אביך כותב למען שמח לבך בזה, כי ידעתי שיצא לך הרבה כללים מזה בעזר ה׳ ית׳. == מאמר ע״ט == ==== ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו (בראשית יג:יא) ==== אתמול דברנו לבני הבית – להתחזק באלה הימים בלמוד, בעת שהרבה בטלים, אז״ל (ברכות לא): היושב בתענית (חלום) בשבת, צריך למיתב תענית לתעניתו. הרי כי חטא הוא, ועכ״ז אמרו: אפילו גז״ד של ע׳ שנה לרעה, קורעים לו, ופירש״י ז״ל: לפי שכולם מתענגים והוא מתענה על פי היתר חז״ל לכן מתכפר לו, ואף שעבירה היא ג״כ, שהרי צריך למיתב תענית לתעניתו, ועל־אחת כו״כ כשהוא עושה מצוה ומענה עצמו בלימוד, בשעה שרוב מתענגים, כמה גזר דין יקרע לו, ועפ״י ההעתקה לא יקשה לנו על אדם גדול כלוט, עד שעד היום הזה אנו מברכים על קברו ברוך זוכר הצדיקים (ברכות נד) ולדעה אחת גם על אשתו לבד מברך שתים – על אשתו מברך: ברוך דיין האמת, וגם על לוט מברך בראותו: ברוך זוכר הצדיקים, הרי כמה גדול האיש הזה שגם על אשתו מברכים ברוך דיין האמת, וכש״כ עליו ברוך זוכר הצדיקים, אי״ש (אבל יש שאומרים) שזה קאי על אאע״ה (נ״ל כונתם כי הזכירה עולה ביחד עם אאע״ה) עכ״ז די שמברכים על קברו גם היום כזאת, והמבין יבין להתפעל, ועם כל זה נטרד מתחת כנפי השכינה מביתו של אאע״ה כמבואר במ״א (במאמר ״מגלה עמוקות״ שיובא להלן ב(וירא) בענין שהובא בפירש״י על הכ׳: ויסע לוט מקדם מ״א הסיע עצמו מקדמונו של עולם) בשביל חמדת ממון, ודי לעורר את האדם לעשות גדרים בזה והמקום בעזרתו, כתבתי אחרי הנפילה בכבדות למען להועיל. == מאמר פ׳ == ==== ויבא הפליט ויגד לאברם העברי וגו׳ (בראשית יד:יג) ==== להרב ר׳ יהושע גולדברג יחיה בכסטו״ס. קבלתי מבתבו הנעים לי, כי זכה להיות מבשר טוב ולאו מילתא זוטרתא היא – מבשר טוב, מעוג מלך הבשן שהיה מבשר לאברהם, ועוג הלא לרעה נתכוין (בראשית רבה מב) כידוע, ועכ״ז מרע״ה היה מתיירא ממנו בשביל זכות זה (נדה סא) עד שהשי״ת הוצרך לאמר לו (במדבר כא:לד): אל תירא אותו, וכן יזכה לכלכל מקומו בכדי שיוכל ליסע לירושלים עיה״ק כרצון הנדיב יחי׳, ויהיה זכות הרבים תלוי בו, וישמח לבי כי יהיה על ידי ידידי נ״י וחתן אמי נ״י, אל יפלא בעיניו על קיצורי הפעם, כי בעו״ה קשה לי מאד הכתיבה ל״א, ומה שלא להיות כפוי טובה דחקתי א״ע, יזכה לחיות חיי נחת ושמחה של אמת בגוף ונפש גם יחד. == מאמר פ״א == אני הייתי מורגל לסבור כי מה שמזדרזים בני אדם להיות מבשר טוב, דבר קטן הוא, עד שנתעוררתי מדברי הגר״א ז״ל, וז״ל: ובזה רוב התורה לשמח לאנשים, נשתוממתי, הרי מה שמזדרזים להיות מבשר טוב, זה דבר גדול מאד, ומזה יהא חלקי, וראיה ג״כ ממה שהיה משה רבינו ע״ה מפחד מעוג מלך הבשן שהיה מבשר לאברהם אע״ה על לוט אף שכונתו היה לרעה, (בר״ר מב) כידוע, ומה עוד מי שכונתו באמת לשמח אנשים, והנה וכו׳ להוי ידוע לכבודו כי לא טוב הוא עושה בעמו מה שנתרחק כ״כ ממוסר ולא יחוש לזרוק חוטרא וכו׳ ולא יביט על מי שנתקיים בו כן, הראיתי מה שכתב אדמו״ר ז״ל גאון ישראל, השכר מרובה מי שגורם ללימוד המוסר, ובלי ספק יהיה תועלת לאחרים, וכל המרחם על הבריות וכו׳ (שבת קנא) כמבואר שם. == מאמר פ״ב == ==== ויאמר אברם אל מלך סדום הרימותי ידי אל ה׳ וגו׳ אם מחוט ועד שרוך נעל וגו׳ (בראשית יד:כב-כג) ==== ״השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים״ (דברים יא:טז) הזהירה לנו התורה בהתראה להשמר מפתויי הלב, אף שידמה לך כי דבר קל הוא לכאורה, אבל – ״יצר לב האדם רע מנעוריו״ וכונת הלב להכשילו ברשתו מדחי אל דחי ח״ו על לבסוף – וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם וגו׳, ולכן דרכם של צדיקים לחשוד עצמם תמיד, אף שהוא רחוק מן התאוה והחמדה ההיא, עם כ״ז יחשוד עצמו פן יפתנו לבו עוד ועוד, לא כן דרכם של פשוטים, אינו בקי בטיב לבו לחשוד את לבו הרע מנעוריו, אברהם אע״ה היה שונא בצע בתכלית, כמו שראינו ברכוש סדום, מי יודע כמה היה רכושם רב, כי היא גאון שבעת לחם, והיא היתה כגן ה׳ כארץ מצרים, ועם כ״ז אמר: אם מחוט ועד שרוך נעל וגו׳, ועל פי דין היה שלו רק בשביל קידוש השם לא היה רוצה לקחת, הרי כי היה שונא בצע בתכלית, ועם כ״ז היה חושד בעצמו פן חמדת הממון יפתנו, וקפץ ונשבע – דוקא ״הרימותי ידי אל ה׳״ פירש״י בשבועה אם אקח וגו׳ הרי שחשד עצמו, לוט אף כי אדם גדול היה, כאשר ביררנו כ״פ בראיות מוחלטות, עם כל זה היה לו מעט חמדת הממון נגד אאע״ה, וזה הטעתו ובחר לו בשביל ממון לשבת בסדום, ולא חשד א״ע שילמוד ממעשיהם ונא׳ (בראשית יג:יד) ״ואנשי סדום רעים וחטאים לה׳ מאד״ ופירש״י: ואעפי״כ לא נמנע לוט מלישב עמהם, הרי כי גם לאדם גדול כלוט עשה רושם עליו מעט חמדת הממון שהיה לו, – עד שהטעה את עצמו לשבת בסדום ולא חשד א״ע שיזיקנו לו, ואע״פ שלא מצינו עליו אח״כ שום חטא בישיבתו בסדום, ואדרבא מצות אפה בפסח והכניס אורחים כדרכו של אאע״ה, ועכ״ז נאמר שם (לך לך יג:יד): וה׳ אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו, ויעויין ברש״י שם, – להבהיל, ורק מחמת כי לא ירא לשבת בסדום, הרי מובן לנו באר היטב אזהרת התורה לכל ישראל שתי פעמים בכל יום: השמרו לכם פן יפתה לבבכם, פי׳ מפיתויי הלב, כי דרך חלקלקות בלב להחליק בעונו מעט מעט עד ״וסרתם ועבדתם וגו׳״ הרי מבואר כי יש על האדם לחשוד את עצמו תמיד ולברוח מעבירה, וטוב לנו כל הימים. == מאמר פ״ג == ==== ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וגו׳ ויאמר לו כה יהיה זרעך והאמין בה׳ ויחשבה לו צדקה (בראשית טו:ה-ו) ==== נתכבדתי במכתבו הנכבד. ובלי ספק, על נכבד גדול כמוהו אוכל לחשוב, כי כל עוד יתחזק במעוזו לקבל דין שמים באהבה, וכל עוד ועוד, יגדל שכרו על זה. כי בכל עת שהטבע מעורר האדם את צערו, והאדם מתחזק לעמוד על נפשו נגד טבעו, ולחשוב, ״אם חסד אשירה ואם משפט אשירה״ – מפני כי המשפט של רחמן, – בלי ספק חסד הוא, – הלא על כל רגע שכרו מרובה מאד. '''והנה''' בשבת פח איתא: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא מלאכי השרת וקשרו לכל אחד שני כתרים, ולכאורה, שלשה כתרים היו להם לקשור, אחד כנגד נעשה, ואחד כנגד נשמע, ואחד כנגד הקדימה, ואמרנו, כי באמת אם היה אדם יודע טעמי המצות לא היה לו שום שכר על המצוה, כי היה מבין העונג הנפלא הנמצא בה, והיה רץ אחריה כמו אחרי עונג שאין לו ערך לזה, ומכש״כ אחר העונג הבלתי תכלית. ולכן הסתיר הקב״ה טעמי המצות, למען יעשה אותם באמונה, ואז יהיה שכרו כפול ומכופל, עונג הטמון במצוה ועונג שכר המרובה של אמונה, אין תכלית, כי זה כולל כל התורה. והשתא ניחא, אם לא היו מקדימים רק היו אומרים נשמע ונעשה לא היה להם רק עונג המצוה, אבל לא העונג על האמונה, ולא היה להם כתר כלל, אבל בשביל שהקדימו הרי זה מחמת אמונה, וזכו לשני כתרים, לבד שכר שהיה להם מעונג של המצוה בעצמה. '''ועפי״ז''' מי שמקבל עליו ״אם חסד אשירה ואם משפט אשירה״ – לבד כשיזכה להבין איך המשפט חסד הוא, יהיה לו עונג נפלא מעצם המשפט הרי יהיה לו כתר בשביל האמונה, נזכה להבין טעמי המצות ויקוים בנו ״ואחרי מצותיך תרדוף נפשי״. '''יש''' להביא ראיה לדברינו ממקרא מפורש פ׳ לך לך טו:ה-ו, ״מה תתן לי ואנכי הולך ערירי וגו׳״ עד ״והאמין בה׳ ויחשבה לו צדקה״. והנה שכרו היה כי הבטיח לו הקב״ה ״הבט נא השמימה וספור הכוכבים וגו׳ כה יהיה זרעך״ ועכ״ז בשביל האמונה שהאמין בה׳ נחשב לו צדקה – כאילו עשה צדקה ושכרו מרובה עבור זה, כי שכר האמונה גדול מאד כמבואר במאמר ״אז נדברו״, ונאמר ״תשורי מראש אמנה״ (שיה״ש ד) וכפי׳ רש״י שם, והנה אחרי כל הנסים שנעשה לאאע״ה אין כל חדש שמאמין, כי זה אצלו כמו חוש, אך כיון שהוא מעצמו מראש יגע להתבונן ולהשריש בו אמונה, נחשב לו בכל רגע כאילו עתה הבין בשכלו אמונה, הרי מבואר כל דברינו שכתבנו על אז״ל בשבת, וגם מבואר שבכל רגע שיקבל דין שמים באהבה ובשמחה יהיה שכרו כפול ומכופל. == מאמר פ״ד == ע״ד מכתבו הנ׳ רציתי מה להשיב וכו׳, בענין הכרה שכתבתי על פסוק (בראשית טו:ו) ״והאמין״ שכתב כתר״ה ששם היה שבטח על הקב״ה, הנה הבטחון הכרה, כי בטחון בא באמונה ואמונה הכרה היא, וזאת כונתי בהכרה – כי מי שמכיר יותר מאמין ־יותר וכל המאמין יותר הוא צדיק יותר ונאמר: וצדיק באמונתו יחיה (חבקוק ב:ד) הרי כי מדרגת הצדיקים לפי הכרת אמונתם. '''ובהכרח''' כי מדרגות יש באמונה, כי נח כתוב עליו (בראשית ו:ט) צדיק תמים היה, ועכ״ז נאמר עליו (בראשית רבה לב) נח מקטני אמנה היה, הרי ע״כ כי יש מדרגות באמונה לפי הכרתו בגדולת השי״ת וטובו ית׳ באין תכלית, מי שמכיר זאת יותר, מדרגתו יותר גדולה, ולכן נאמר על אברהם אע״ה ״והאמין״ וגו׳ פי׳ אמונתו היתה בהכרה יותר גדולה, וכפי הכרתו הגדולה יותר כן נחשב לו צדקה יותר מאחרים שלא באו במדרגתו היחידה, וכן כל איש ואיש כפי מה שנתברר לו הכרת אמונתו יותר ע״י התבוננות יותר, כן תגדל מעלתו בעלמא דקשוט שיכין זאת לתכליתו, ואשרי למי שמשתדל חיזוק אמונה בדור הזה אשר אין לנו רועה אמונה, כענין שנאמר: ״ורעה אמונה״ (תהלים לז:ג) פי׳ הרד״ק תראה לרעות עם ה׳ אמונה, וכבר אמר הנביא ע״ה (ירמיה ז:כח): אבדה האמונה, וא״כ כמה יש לנו להתעורר בזה הזמן השפל לחזק אמונה בדעת והשכל וה׳ יעזור לנו. ודברנו בפ׳ כי תצא כד־יט, כי תקצור וגו׳ למען יברכך וגו׳ ז״ל רש״י שם מספרי ״למען יברכך״ אע״פ שבאת לידו שלא במתכוין ק״ו לעושה במתכוין, אמור מעתה נפל סלע מידו ומצאו עני ונתפרנס בה הרי הוא מתברך עליו עכ״ל. ולמדנו מזה – אם נפלה מידו ומצאה עני ונתפרנס בה חיי שעה הקב״ה קובע לו ברכה, מי שמתנהג כשורה ואחרים רואים הנהגתו הטובה ומתקנאים קנאת סופרים – ממנו יראו וכן יעשו, ומתפרנסים חיי עולם, היש קץ לברכות שנקבעו עליו, וכענין שאחז״ל סוף יומא פו: ואהבת וגו׳ שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שבזמן שאדם קורא ושונה וכו׳ וכו׳ מה הבריות אומרים עליו: אשרי לפלוני שלמד תורה אשרי לאביו וכו׳ ומהם יראו אחרים ויתקנאו, ונמצא הכל מתפרנסים ממנו חיי עולם, היש קץ לברכותיו שהקב״ה קובע לו אף שלא במתכוין, ומכש״כ מי שמתכוין לזכות הרבים, ומכש״כ מי שמפרסם שם שמים במו פיו לחזק ברכים כושלות ולרעות עם ה׳ על ברכי התורה והאמונה, – להשריש יראת ה׳ בלבות בני אדם בהשכל ודעת ובהכרה טובה, מחלקו יהא חלקנו, ובפרט עתה באלול קודם ימי הדין והמשמש למען הכריע כל העולם כולו לכף זכות. והנה נתעוררתי עתה בדבר חדש לי, כי עד עתה הייתי סבור, כי העבודה הקשה מיוה״כ הוא הקבלה על להבא עד שיעיד עליו אביו שבשמים ששוב לא ישוב לכסלה עוד, אבל על החרטה הייתי סבור כי זה אינו קשה כ״כ, אמנם נתעוררתי כי ממש כאחד הם, הנה בגמ׳ כריתות כו: יש שם: אימא כי מתיידע לו בתר יוה״כ הוא דמייתא חטאת משום דיוה״כ לאו על הדין חטא לחודא קא אתי אבל אשם תלוי דעל הדין חטא קאתי אימא הכי נמי דמיכפד וכו׳ ופירש״י ז״ל לאו על הדין חטא קאתי ביוה״כ, כלומר לאו על הדין חטא לחודא קאתי, אבל אשם תלוי דעל הדין אימא ה״נ דמכפר וכו׳, וקשיא לי אטו משום דיוה״כ כחו אלים דמכפר על כל העבירות יגרע כוחו להביא חטאת אחר יוה״כ כי מתיידע לו? אטו השמש שכוחה חזק לחמם את כל העולם יגרע כוחה לחמם פרט אחד? אדרבא הלא קיי״ל שכל מצוה שהיא כוללת יותר חמורה יותר, כמו מצות עשה שאין הזמן גרמא, וכמו מ״ע ששוה בכל, מה לכהנים שאינו שוה בכל, הרי דמה שכולל יותר יש לו כוח יותר, וא״כ יוה״כ דמכפר על כל עבירות כדינו – הרי כוחו רב וכפרתו ג״כ רבה. ועל כן נראה בהקדמה לזה – מה שכ׳ ר״י בשערי תשובה שלו, למה חטאת ודאי בת דנקא, ואשם תלוי שהוא על ספק, בשני סלעים דוקא? ואמר, כי חטאת שנודע לו שהוא חטא ודאי, לבו מר לו ומצטער על זה הרבה, ולכן הקילה התורה בקרבנו, משא״כ ספק חטא – אין לבו נוקפו ומר לו כ״כ ע״כ החמירו להביא אשם בב׳ סלעים כסף מח׳ דנקא, מח׳ פעמים יותר, וידוע, כי כל דבר שחמור יותר עונשו יותר, וא״כ עונש אשם תלוי חמור מ״ח פעמים, ולמה? כי החרטה בספק אינה כל כך, וזהו כונת הגמרא: יוה״כ לא על הדין חטא לחודו קא אתיא רק כולל הרבה חטאים ואינו מתחרט כ״כ על כל פרט ופרט לחודו כמו – אשם תלוי הבא על פרט אחד ומתבונן בחרטתו בערך יותר. ואשר על כן לבי יחיל בקרבי, כי מה יעשה איש מלא עונות ופשעים, איש שותה כמים עולה, איך אפשר שיתחרט על כל פרט ופרט לבדו, כמו מי שבא לידו כמה ספקות – חייב על כל אחד ואחד אשם תלוי, וזה א״א רק אם יקיים ״וחטאתי נגדי תמיד״ (תהלים נא:ה), הרחמן יעזרנו לקיים חרטה וקבלה גם יחד, ואז יוה״כ מכפר אכי״ר. == מאמר פ״ה == ==== וימצאה מלאך ה׳ וגו׳ ויאמר הגר שפחת שרה אי מזה באת ואנה תלכי וגו׳ ויאמר לה מלאך ה׳ שובי אל גברתך וגו׳ (בראשית טז:ז-ט) ==== דבר הפלא מאד לראות טמטום חטא כמה גדול, הנה ידוע כי אברהם ראש האבות אשר הקנהו להקב״ה שמים וארץ, סוטה עב, איתא זה הלשון עליו – בן שלש שנה שהכיר בוראו, ע״ה שנה סבל סבלות רבות מרורות מאחרים, לבד אשר סגף ומרר עצמו כמור הזה, שהנוגע בו ידיו מתמררות, כן אז״ל עליו (בראשית רבה לט:ח) ״טל ילדותיך״ כתיב עליו, וכל ע״ה שנה נבואה לא ראה, רק הכל בשכלו הזך מעצמו. כל השנים לא ידע, כי שרה אמנו יפת תואר היא, רק ע״י מעשה הכיר זאת, והנה בפ׳ לך לך יז־א ״ויהי אברם בן תשעים שנה וגו׳ ויפול אברם על פניו וידבר אתו אלקים לאמר״ ופיר״ש ז״ל: ממורא השכינה שעד שלא מל לא היה בו כוח לעמוד – ורוה״ק נצבת עליו, וזהו שנאמר בבלעם נופל וגלוי עינים, בברייתא דד״א מצאתי כן, עכ״ל. '''והנה''' אף שקיים אברהם אבינו כל התורה, ולמה לא מל? בהכרח, משום שידע שיצטוה ורצה להיות מצווה ועושה, ועם כ״ז לא היה בו כוח לעמוד, הרי כי כל המצות – כטבע, ובטבע, העושה דבר המזיק, אף באונס – מזיק לו. ומזה נוכל להבין המטמטם במעשה ובחטא את כל אבריו, ר״ל, בין במעשה, בין במחשבה, במדות, ובתאוה, ור״ל – בדעות, כמה יגדל הטמטום, ר״ל, וכמה ערלות צריך להסיר מנו. הרחמן יעזרנו. '''היום''' נוסיף מעט הכמות ורב האיכות. ראה כמה גדול טמטום החטא! אדם הראשון, קודם החטא דבר הקב״ה עמו כשהיה ערום, גם הערוה, כי לא היה אז ערוה, ואחר החטא, גם אברהם אבינו ע״ה, שהיה כוחו רב מאד בכל הזכיות שלו, ומה גם אחרי כל הנסיונות ברעב, בארץ שנצטוה ללכת שמה לטובתו, כמו שאמר לו הקב״ה לך לך – לטובתך, כן פירש״י שם. [מזה נוכל להבין כי כל המצות לטובת האדם הנה]. ולקיחת שרה אמנו, ולא היה לו שום הרהור כלל על זה, עד שגם השטן תמה על זה, כדאיתא בב״ב פ״ק, ועכ״ז לא היה יכול לעמוד – ורוח הקודש נצבת עליו גם כשהיה לבוש בגדים. '''והנה''' חטא אדם הראשון אחז״ל מצוה קלה נתתי לו וכו׳ (שבת נה:) ועם כ״ז גרם טמטום כ״כ, ומה עושה עבירות הרבה, ומכש״כ חמורות. הרחמן יעזרנו. מצורף לזה שדברנו למעלה בכוח החטא, אסיים כפי מה שדברנו בש״ק העבר פ׳ לך לך השייך לזה, כי מבהיל מאד כל הענין. שם טז־ז: וימצאה מלאך וגו׳ ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי וגו׳, וכתב ע״ז החכם הנשגב קדוש ה׳ הספורנו ז״ל, וז״ל הקדוש: כלומר, הביטי וראי מאיזה מקום נסעת, כי היית במקום קדוש ובבית צדיקים, והנך הולכת בחוצה לארץ אל מקום טמא ואנשי רשע, – ״אנכי בורחת״ איני הולכת אל מקום מכוון מאתי, אלא יצאתי כדי לברוח, עכ״ל הקדוש. שפתים יושק. '''והנה''' יש להבין, הלא המלאך שמע כי היא בורחת, ולמה אמר לה שובי אל גברתך וגו׳, אבל הענין, כי היא אמרה אחרי שנתברר אצלה בבית אברהם אע״ה אמונה בחוש, חשבה שאי אפשר שיזיק לה שום דבר ושום איש רשע, ויאמר לה המלאך ה׳ אל תאמרי זאת, כי בבית הצדיקים היית נזהרת מכל חטא, ולא היה לך שום טמטום, וזרח עליך מה שראית בעיני שכלך הזך, משא״כ בבית רשעים, ח״ו, יכשל האדם באיזה חטא כל־דהוא ויטומטם לבו, ושוב אינו רואה מה שראה באור בהיר. ראה מה עלה ביד קין, שני ליצור כפיו של הקב״ה, ולא היה רק קנאת סופרים בתחילה, ורק: באורח זה אהלך טמנו פח לי, וערבבו בו מעט קנאה סתם, ראה מה עלתה בידו – לכן שובי אל גברתך, ודוקא, התעני תחת ידה, כי טוב לי כי עוניתי למען אלמד חוקיך (תהלים קיט:עב). '''הוספה.''' מזה נבין, מה היה חטא לוט, עד שאמרו עליו באגדה, הסיע עצמו מקדמונו של עולם, אמר אי אפשי לא באברהם ולא באלקיו, (בראשית רבה מא:י) מה חטא חטא כ״כ, אבל מדברי המלאך להגר, אנו מבינים כמו חי, כיון שנפרד מאברהם ולא ירא כנ״ל, הרי זה כאילו אמר אי אפשי וכו׳, ואפשר היתה כונת המלאך ג״כ, לראות מה עלה ביד לוט בהפרדו מעל אברם מה נאמר עליו. נזכה להיות: והוי מתאבק בעפר רגלי חכמים אכי״ר. '''ראה''' עוד מכוח הטמטום: בנותיו של לוט כוונו לשם שמים, כי בן נח מותר בבתו, והם חשבו שנחרב העולם וחשבו כי עולם חסד יבנה – לבנות העולם, ועם כ״ז יען כי לעתיד כשתנתן התורה תאסר כזה, גרם זה לעמון ומואב טמטום, עד שנכרתו מלבא בקהל ה׳ עד עולם, בא וראה מה עבירה עושה אף חטא קל. הרחמן יצילנו. == מאמר פ״ו == ==== ויאמר אלקים אל אברהם וגו׳ זאת בריתי וגו׳ המול ימול לכם כל זכר וגו׳ וערל זכר אשר לא ימול וגו׳ ונכרתה הנפש ההיא מעמיה וגו׳ (בראשית יז:ט-יד) ==== והנה דברנו עוד בענין זה, כי הנה אבי הבן אם לא מל את בנו עובד בעשה, והוא עצמו אם לא מל את עצמו חייב כרת, והלא כללא בידנו – כל שיוגדל הנסיון יוקטן העונש? אמנם כך הם הדברים, האב שמל את בנו, אינו סובל כ״כ יסורים, ע״כ אין לו אלא מצוה קלה בלא כרת, משא״כ הבן שסובל כ״כ הרבה, ניתנה לו בתור מצוה חמורה בכרת, ומקבל שכר הרבה על מצוה חמורה, ולכן נצטוה אאע״ה למול למאה שנה בעת חלישותו, לקבל שכר יותר, את זה דברנו פ׳ וירא ביום ברית מילה של בן בתי נ״ל (נחמה ליבע) תחי׳ שילדה זכר למז״ט בשבוע שנצטוה אברהם אע״ה על המילה, היינו פ׳ לך לך ובא בברית פ׳ וירא תהלה שמחתי בזה כי כתב סמ״ק בס״ק כי הפרשה גורם, יתר הדברים שדברנו אפשר עוד יבא בלי״נ, אך דבר אחד מה שדברנו בקצרה – כי הנה אמרו בגמ׳ חולין נא: בית הרחם אין בו משום רסוק אברים״ יעו״ש, והיינו משום דדרכנו בכך, וזה דרך נס, וקשה למה נולד בדרך נס? עי׳ בגמ׳ ב״ק פ תוס׳ ד״ה לבי ישוע הבן, ואמרנו כי להורות שאדם לעמל יולד בעולם המעשה, וא״כ כיון בלא״ה לעמל יולד, טוב להחליף שיהיה עמלו בתורה שלזה נברא, ולהורות כי כל חיי האדם בדרך נס, וישים מבטחו בבעל הנס נגלה ונסתר. = וירא = == מאמר פ״ז == ==== וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם וגו׳ (בראשית יח:ב) ==== הענין מה שסיפר הכתוב מקבלת המלאכים שנדמו לו כאורחים ועשה להם שלשה פרים וכל הענין (ב״מ פו) אטו לא קבל אברהם אע״ה אורחים אלא הם, בודאי קבל לאלפים אורחים ממש, מה שבאמת קיים הכנסת אורחים ולא לדוגמא, וגם שחט לאלפים בקר וצאן לאורחים? הענין מתפרש בשלשה אופנים, הא׳ (אבות ה:כח) ״לפום צערא אגרא״ כי עד עתה לא קבל בצער שזה ממאה פעמים שלא בצער. הב׳ כי באמת דע —כי הדברים הנודעים לנו מהקודם למאוחר, נדע הדברים – כשנדע אותם על בוריים, משא״כ מהמאוחר אל הקודם, כל עוד שנתבונן בהם יותר – נדעם יותר, כדמיון מהלך הכוכבים, כל עוד שיתרבו כלי המשקפת של זכוכיות מגדילות, יתודע יותר החכמה הזאת, וכן בחכמת יראת שמים, דוד המע״ה אמר (תהלים קלט:ד) ״נפלאים מעשיך״ מאד מאד באין חקר לדעת אותך אבל ״נפשי יודעת מאד״ ומהמאוחר לקודם, להבין מהנודעת המאוחר – כמה רבו וגדלו הקודם – באין חקר, ולכן נשתבח דוד בשירותיו העצומות ולא אנחנו – אף כשנאמר שירותיו, כי התהלים אינו רק לוח המפתחות, וממנו נבין מהמאוחר אל הקודם לו של דוד המע״ה באהבת וגדלות השי״ת. וכמו מי שמעיין בלוח המפתחות של הגר״א ז״ל – לא ידע כלל הענין אל נכון, בלתי אם לא יעיין בהסוגיות הקודמות בהרחבה, כן בזה – מי שהעמיק הרחיב ביראה, שאח״כ יבין מן לוח המפתחות, ולכן בזה הענין – הכתוב משמיענו לוח המפתחות של גודל הטבת אברהם אע״ה, כי בשלשה דברים אדם ניכר בכיסו בכוסו ובכעסו (עירובין סה) כי אז הלב מר ומתרגש ונקל לו להמריא ריח חביות ומכש״כ שלא להטיב, והנה אברהם אע״ה היה אז בתוקף חליו, ובכל זה קיים מצות ההטבה עם האורחים ונצטער עוד למה אינם באים אצלו, ומזה נוכל להבין לוח המפתחות של גודל הטבת אאע״ה, והמשכיל יתפעל מזה ללכת בעקבותיו ז״ל, הג׳ והוא כי ידוע שכל עיקר הרפואה ליצה״ר הוא תורה, והנה תורה לבד בלי מדות טובות כתב הרח״ו ז״ל כי על זה נאמר ״נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם״ וא״כ צריך מדות עם תורה, והנה לפי״ז התורה צריכה למדות ומדות לתורה, וא״כ נפל פותא בבירא (שבת סו :) כי מאין תצא לנו הרפואה למדות כי תורה לבדה אינה רפואה? והענין כי הגר״א ז״ל (מובא בגר״א למשלי לא־יא בהא דאחז״ל (ב״ב נח :) בראש כל מרעין וכו׳) באתר דלית חמר היינו תורה תמן סממנין מתבעין היינו רפואה למדות כי התורה תהי רפואתו למדות ג״כ, והענין לכאורה סותר להקדמה שכתבנו בשם הרח״ו ז״ל, אבל באמת אינו סותר והכל אחד, עד כה דברנו מענין עיוני עתה נדבר בענין החלק המעשי. (כונתו כי הגר״א במשלי מדבר שם על הכ׳ בטח בה לב בעלה (משלי לא:יא) בדרגת בעל תורה במ״ח דברים שהתורה נקנית וכמו שפי׳ שם שזהו אשת חיל בגימטריא חיל—מ״ח וכל׳ שם: אבל הבעלי תורה אינן צריכין כי התורה היא כלל הכל וזהו בטח בה לב בעלה מכל החלאים שבעולם וכו׳). == מאמר פ״ח == הנוכל להפוך רצונך ולכתוב לך ענין נכבד אשר דברתי אתמול מסדר וירא, כי התורה פרשה את הכנסת אורחים של אברהם אע״ה, הלא ידוע – אם נרצה לספר גודל חסדיו אשר התחסד עם בני דודו – הלא עצמו מספר לא ידעתי ספורות, ומקרא מלא דבר הכתוב: ויטע אשל (בראשית כא:לג), ושאלתי קושיא גדולה, – מדוע בחר הכ׳ בחסד שעשה עם המלאכים ורק נראים כאוכלים? אבל שמע ושים לבך להבין תכלית הענין, ואם כי אין ביכולת לבאר בכתב כמו פה אל פה, אבל המבין יבין. מצינו (סוטה יד) כי התורה תחילתה גמ״ח וסופה גמ״ח, כונתם ז״ל בזה, כי התורה מורה דרך ישרה לאדם לבא לתכלית ההצלחה וחיי שמחה ואושר גם בזה העולם, עצמו מספר גודל ההצלחה אשר דרך התורה מביאה לאדם, ומה גם לעוה״ב, לא ידע אנוש דרכו המוביל לאדם חיי שמחה ואושר נפלא, אלקים הבין דרכה, ואין לך גמ״ח גדול מזה לגוף ונפש, והנה העולם מוטעים בסברם – כי הרוצה לבא בסוד ה׳ ללכת בדרכי התורה, ישליך מעליו הויות עוה״ז ויהי מוזר מדרכי בני אדם, ולחיות חיי צער ודוחק, נכנע לפני כל, – לא זו דרך התורה הנקראה ״עץ חיים״ (משלי ג:ד) ומקרא מלא דבר הכ׳: דרכיה דרכי נועם (משלי ג:יז), ואם אמרנו לבאר הדברים גם לפי מיעוט ידיעתי, ירבו הגליונות, אבל זאת תדע – כי תכלית דרך התורה לתת לאדם על פי השכלה אמיתית דרך שמח (משלי טו:טז) וטוב לב משתה תמיד, אשר כן גוזר השכל הישר, לבד עמקי סודותיה הטמונים בה, צפון ונעלם מכל חי. והנה כבר ידוע מלפנים כי גמ״ח הוא מהעיקרים הנדרשים מן האדם, כמו ״הגיד לך אדם מה טוב כי אם עשות משפט ואהבת חסד (הושע ו:ח) וכו׳ והרוצה לעשות חסד צריך לדעת הויות העולם הרבה, רוח בני אדם איש איש כפי מה שהוא, ופעם כפי מה שיכול להיות, פעם בחכמה פעם בסכלות, כמאמר החכם מכל אדם (קהלת י:א) יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט, שבין מחכמה וכבוד, ואין הנכנע כניעה הבהמית – עומד שום פעם בפרץ ועושה משפט, אבל עיקר כונתם בזה – כמו חומר ההיולי אשר נמשך הצורות ממנו – הוצרך לאדם לחיות חיי עונג ואושר שמחה וטוב לב לעצמו ולזולתו ולהתחסד עם עדתו ומדינתו להיות אהוב למעלה ונחמד למטה – לתקן חומר היולי ביתד בל תמוט להיות עניו ושפל רוח בפני כל, ודעתו ותשוקתו יהיה אלא בחכמה ודעת, וינזר מתשוקת העולם תשוקה דמיונית משתנית כל שעה ושעה לפי השתנות החולים בדרכי התבל ודמיוניה אשר נולד בה, ומכיר אותה עם דרכי השכל אשר התלמד והתרגל בם לאט לאט, המה יחד אצלו כחומר ההיולי ולמשוך הצורות כפי חומר הענין הנדרש כפי טובתו וחמרו, פעם מקטין עצמו כתולעת כפי צורת חומר ההיולי שפלותו ופחיתות ערכו על פי השכל, ופעם יקשה עצמו כברזל לעשות משפט וחסד. הדברים ארוכים אין די באר, אבל קצור הדברים כל הנאמר הלא הוא רק בכוח לאמיתו אבל בפועל צריך לפעול כפי טובת הענין וכפי חומרו (שמעתי כי המאמר הזה הוא עמוק מאד וקשה להבינו כפי שטחו, והעיקר בזה כפי ששמעתי כי האדם שנברא לתפקיד שלמותו לתכלית טובתו הנצחי בהרכבו בנשמה עליונה וגוף חומרי שפל, ובשניהם יחד יזכה לשלמות טובו, והנה האדם לעצמו לו נדרש ומחויב לשלמותו להתנהג כולו לאור נשמתו האלקית ויסיר מתוכו כל פסולת הרע כי כל חלק שהוא מהרע – זה מבאיש ומביע שמן רוקח (קהלת י:א) אבל לענין ההטבה והחסד לזולת שזהו עיקר רצונו ית׳ להיטיב והתורה תחילתה וסופה גמ״ח, בענין הזה אין לאדם דרך ביציבות הצורה השכלית כענינו לעצמו לו, אלא מצב חומר גולמי וזהו חומר היולי להלביש צורה לכל מלא ההטבה והזולת במה שיחסר לו וזהו ענין הכ׳: יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט (שם) ולדוגמא שמעתי בזה מהגמ׳ (כתובות סז:) גבי הלל הזקן שלעצמו לו היה ענותנותו ושפלות רוחו באופן נשגב מאד אבל להטבת זולת אמרו עליו גבי עני בן טובים שסדר לו כפי רגילתו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו ופעם לא היה לו עבד והוא בעצמו רץ לפניו ג׳ מילין, כי להטבת זולתו דרוש לו לערוך כל הצורות של רצון זולתו אשר יחסר לו זהו ענין חומר היולי במא׳) המשך המאמר: ואיש כזה הוא נכבד מאד לכל יען כי הוא מכניס הרבה ומוציא קמעה, מטיב ואינו מקבל טוב, אינו צריך לכל והכל צריכים לו, כל מה שהאדם יכול להדמות אליו מעט, צריך להדמות. וע״כ התורה המלמדת את האדם חומר ההיולי הנ״ל בכוח השכל, הוא איש שהכל צריכים לו, והוא אינו צריך להם רק הבלתי אפשרי, והנה איש כזה הוא תכלית הבריאה, כי הוא חומר מוכן לחבר הגשמיות והרוחניות יחד, וזה: תורה תחילתה וסופה גמ״ח, כי היא כולה רוחניות סוד ה׳ ונותנת דרך ונתיב גם לגשם החומר, כי היא ג״כ מחברת גשמיות ורוחניות כפי טבע האדם. '''והנה''' אברהם אע״ה היה כל דרכיו כך, כי היה בעל רוחני מאד ועם כ״ז היה בעל גמ״ח גדול לחבר גשם ורוחני כפי טבע הבריאה, ובא הכתוב לספר את תעודת האבחנה שלו – עד כמה הגיע למדרגה הנשאה הלזו, והוא כי ידוע כי בג׳ דברים אדם ניכר בכיסו בכוסו ובכעסו (עירובין סד.) והלא ידוע שאדם חולה הוא מר לב וקשה לו אז לקבל אדם בספ״י, והיה לו לשמוח כשלא יבאו אורחים פן יקבלם שלא בספ״י, ועכ״ז ראינו כי נצטער כ״כ מזה – עד שהקב״ה שלח לו המלאכים להפיג צערו, ומה גם ששמר הפתח – ככלות נפשו לתשוקתו העצומה להכניס אורחים ולגמול חסד כדוגמת חסד עליון אשר אינו נפסק רגע אחת – חדשים לבקרים באין תכלית, ככה היתה תשוקתו של אאע״ה ללכת בדרך ה׳ כשנא׳: והלכת בדרכיו, לעשות באין הפוגות, כ״כ היתה תשוקה נכבדה הזאת בוערת בו עד שמרוב השמחה העצומה נפל לפניהם בפישוט ידים ורגלים, בא וראה תכלית ההטבה והנדיבות של אאע״ה, שהשמחה העצומה – לא לבד שלא היה צריך לעמול לקבלם בספ״י אבל מרוב השמחה לגמול חסד עמהם נפל ארצה לפניהם לכבדם ולשמחם ולהשיב נפשם בראותם אהבת האדם הגדול הנכבד שבעולם הלזה, מי ישער שמחה ועונג נפש האורח הרואה זאת, אשרי עין ראתה זאת, ומי לא יבין מה שהקב״ה עשה ויעשה אתו מפני שמצא בו חלק ממדותיו ית׳, לו נאה לו יאה, אשרי לאבינו שהגיע ביגיע כפיו לאושר כזה, אשרנו מה טוב חלקנו שאנחנו חלק ממלך האדם הגדול הלזה! אילו לא באנו לעולם אלא לתת לנו בתורה את הספור הנורא הזה – די לנו לגמול חסד, רק כשגדלה ידיעתו בידיעת ה׳ ומרוב אהבתו לו ית׳ מכיר ומבין וחושק להדמות במה שיוכל אליו ית׳, ועתה הבין תבין את אשר לפניך, הלא נראה בעליל רום ערכו באלקות, ובודאי היה תמיד מחשבתו במחשבות הנישאות האלו, והיה לו לשכוח מחשבות גשמיות לגמרי, ועם כ״ז לא כן היה אתו, כי הוא הלך בדרכי התורה אשר תחילתה וסופה גמ״ח – גשמיות ורוחניות יחד, ולא עוד אלא שבשעה זו נראה אליו הנבואה, שנאמר: וירא אליו ה׳, ועם כ״ז בקש להקב״ה (בראשית יח:ג): אל נא תעבור מעל עבדך, ה הנבואה (התגלות הנבואה) והלך לקראת אורחים, ומדוע? כי הנבואה היא עונג נפלא כי מהות הנבואה היא ידיעת אלהות, ואין עונג כמו ידיעת אלקות, ועכ״ז עזב העונג מפני האורחים ״כי לא המדרש עיקר אלא המעשה״ (אבות א:יז) ולמדו חז״ל מזה (שבת קכז) גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה, אבל אברהם אע״ה הלא הוא הבעל הלכה הזו, והוא מעצמו הבין זאת, יען כי זה רצונו ית׳ להדמות אליו ית׳ להיטיב, ורצונו – כבודן, ואדם לא יבין איך לא ישכיח תשוקת הנבואה תשוקת בו״ד, וגם איש לא יבין איך יצטרף שתי הידיעות האלה – ידיעת ומחשבת אלקות וגם ידיעה שפלה ופחותה ידיעת בו״ד מעט נבזה ושפל אשר אצלו לפי ערכו היה כל רוב טוב העוה״ז לאפס ותוהו, – ועם כ״ז היו שניהם בו במשקל שוה להכיר ולהבין זאת עד לדחות זה מפני זה, אין להעלות על הכתב עד כמה גדול הפלא של שני הפכים הנ״ל בנושא אחד, וזה לא יכול להיות רק במי שהוא מחציו ולמעלה אלוקים ומחצי ולמטה אדם, מלאך עם אדם יחד, עפר מן האדמה וגם – ויפח באפיו נשמת חיים (בראשית ב:ז) וזו כונתו ית׳ וכן כיון אאע״ה ואחרי שאנחנו חלק מאבינו והניח לנו ברכה כדרך האב המוליד כחו בבנים, ע״כ עלינו בניו הנכבדים בני אבא נכבד כזה עלינו לאחוז דרכו בקודש לחבר עוה״ז ועוה״ב גשם ורוחני ביחד. == מאמר פ״ט == בני יקירי, אף כי חביב עלי להאריך אליך אמנם אקצר עתה ואכתוב לך דבר מה שלא אשבע מלהתפעל ממנו כל עוד זכור אזכרנו, והדין עמי כאשר תראה. '''ידוע''' כי עונג המלאכים אין לשער ואין להעריך עצמו מספר, והדין נותן, יען כי אין בהם כל מום לפי ערכם הרם והם נזונים משולחן המלך מלכו של עולם הקב״ה, ואין להם שום דאגה כלל רק לעשות רצון קונם, ששים ושמחים לעשות רצון קונם, והפילוסופים הבינו זאת והשתדלו כל ימיהם בחכמה לבא לתכלית עוה״ב שלהם לפי דעתם להתדבק בשכל הפועל. פי׳ המלאך הממונה על זה, והנה עולם הבא שלנו לא ע״י מלאך ולא ע״י שרף אלא ״צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשם ונהנים מזיו השכינה״ [פי׳ עטרותיהם נראה כי כונתם כפי מה שראיתי בבעל הטורים, כי העטרה שנותנים ישראל להקב״ה בתפילתם – כענין כתר יתנו לך – עתיד הקב״ה להחזיר לצדיקים, וזהו עטרותיהם, פי׳ מכל התפלות ג׳ פעמים ביום, כל הכתרים שנתנו להקב״ה בכל חייהם יחזיר הקב״ה להם, ע״כ מ״ה מאמר המוסגר] וזהו עוה״ב שלנו עם סגולה, ומקרא מלא דבר הכ׳: ואתם הדבקים בה׳ אלקיכם חיים כולכם היום. ונוכל להבין העונג הבלתי משוער הזה. והנה אברהם אע״ה זכה לעונג הנפלא הזה בחייו ״וירא אליו ה׳ וגו׳״ ובפרט העונג כי בא לבקר החולה מחולי של מצוה רבה מאד מאד, עד שעל כל עבירה שבתורה יוה״כ מכפר חוץ מהמגלה פנים בתורה ומפר ברית, ונוכל להבין העונג שהיה לו אז הבלתי משוער הזה, ועם כ״ז כשראה שלשה אנשים וכערביים נדמו לו, ועל כ״ז היה ישר בעיניו לבקש מהקב״ה שיפסיק מהעונג הבלתי משוער הזה, עד שיכניס האורחים, ובנחת היה עוסק עמהם ולא בחפזה, ככתוב שם מפורש יעו״ש. '''נצייר''' נא, אילו היינו עוסקים בעונג נפלא כערכנו, ולא כזה הבלתי־משוער, היעלה על הדעת, – כשנראה את אחד בא בדרך, נפסיק ונרוץ לנגדו, פן ואולי נפציר שיבא אצלנו וישמע להפצרתנו לבא אצלנו לאכול ולשתות, די מאד אם היה בא בביתנו ובקש אכילה ושתי׳ אם היינו מפסיקים מאיזה תענוג כל דהוא, היינו מחזיקים טובה לעצמנו מאד, ומכש״כ אם הם לדרכם הולכים, ומכש״כ עונג בלתי־משוער. ועוד איך יעלה על הדעת, כשאדם היה עוסק עם הגר״א ז״ל מוילנא, והיו אנשים עוברים לדרכם, היעלה על הדעת שיפסיק מעסקו עם חברת הגאון הנ״ל, ולהפציר באורחים פן יתרצו לו שיבאו אצלו לאכול ולשתות, ואתמהה תמיד – איך עלה על דעתו לבקש זאת, אל נא תעבור מעל עבדך. '''הרי''' כי רדיפתו אחרי קיום המצות למעשה, גרם לו שיעלה על דעתו, לבקש רשיון מהקב״ה בהפסקה הזו, ובשהיה ובלא חפזה, רק במתון ובסבר פנים יפות כראוי לאורחים, ונקל בעיניו הפסקת התענוג הבלתי משוער הזה בשביל תענוג קיום המצות אשר זה רצון קונו, הרי תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים, סמוך לאור היום רציתי לענגך בעונג הנפלא הלזה, ולראות צור חוצבתם מבטן מי יצאנו, ונלך בעקבותיו. אכי״ר. '''דע''' בני יקירי כי אתה עוסק עתה כמצות גמ״ח הרבה מאד ובפרט גו״נ גם יחד, ע״כ כתבתי מכתבי עתה להודיענו כמה גדול כוחו של גמ״ח. == מאמר צ׳ == הנה בגבורות אברהם אע״ה לכתוב הכל – קצר הזמן והגליון מהכיל, אבל בקצרה: הוקשה לנו על אמז״ל גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה (שבת קכז) וקשה איך אפשר לאדם העומד לפני המלך, יעזוב המלך וילך לקבל פני אורחים, היש פגיעה בכבוד המלך יותר מזו. ואמרנו בזה: אז״ל (שבת קלג:) זה אלי ואנוהו (שמות טו:ב) מה הוא רחום וכו׳ פי׳ ״זה אלי״ – כשהכל יודעים שכל מה שהאדם עושה, הוא רק לכבוד השי״ת, כי האדם לא נברא רק לכבודו, כענין שנאמר: כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וגו׳ (ישעיה מג:ז) ומי שיודעים בו שהוא ירא שמים, וממילא הוא עובד את השי״ת, ופעולותיו בצדקה וגמ״ח וכל מילי דמיטב שעושה, לא להנאת עצמו ולהתפאר, רק ללכת בדרכיו ית׳ מה הוא רחום וכו׳, בזה יתגדל כבודו ית׳ כי בעל אכסניא אשר הוא מכין כל מילי דמיטב לאורחים להרויח, לא לתורה כלל יחשב עליו – כי להנאת עצמו הוא דורש, משא״כ מי שמכין מחמת כי חפץ חסד הוא, קרנו תרום בכבוד, כבוד שמים מתרבה וכבוד עצמו יתרבה, וכענין שמסופר במדרש על שמעון בן שטח במציאה שמצא וגידל את הולדות עד שבא בעל האבדה – ישמעלי אחד והחזיר לו הכל הפרה והולדות, ואמר הישמעל ״לזה ראוי לאמר ברוך אלקי שמעון בן שטח״ (פי׳ התבונן כי זה לא יוכל להיות בכח אנושי רק מי שהוא איש אלקי וחשקו ללכת בדרכיו ית׳) והיה כבוד השם גדול, וזהו כונת הפסוק ״זה אלי״ פי׳ כשיודעים שפעולותיו אינם להנאת עצמו אז ״ואנוהו״ אז הקב״ה מתנאה עמו, כענין ״ישראל אשר בך אתפאר״. והנה ידוע כי אאע״ה עליו נאמר ״כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו׳ ושמרו את דרך ה׳ וגו׳״ ודברנו גבורותיו, כי בעת חליו אשר מטבע האדם אינו יכול אז לסבול שיבאו אצלו אנשים, והוא היה עוד מצטער כ״כ על עכוב האורחים יום אחד עד שהשי״ת ידע צערו הרב ושלח אליו מלאכים בדמות אנשים, ולא לבד שקבלם בסבר פנים יפות – אבל עוד בחליו וביסוריו הקשים רץ כנגדם ונפל לפניהם ארצה, ואמר להם עבדכם אני כנאמר (וירא יח־ה) ״כי על כן עברתם על עבדכם״, היאומן כזאת בחוק אנושי שיהיה כ״כ גמ״ח פעם אחת נחשב אצלו הצלחה כ״כ – עד שנפל לפניהם ארצה וקרא עצמו עבד למו, כאילו מבקש מהם מתנה היותר גדולה הראויה לנכבד גדול כמהו, עשיר וחכם, עצום בעשרו ובחכמתו, ומפורסם בכבודו לכל העולם, ומתחנן כ״כ מהם, מן הסתם נחשב לו זאת כ״כ לטובה גדולה מאד, עד שלאדם גדול כמהו, מלך גדול כמוהו – כידוע שהמליכוהו עליהם, והקטין עצמו כ״כ להתנפל ולהתחנן מהם שיכנסו אצלו לשעה קלה לאכול ולשתות, אין זה בגדר אנושי, רק מחמת חפצו וחשקו העצום בקרבו – ללכת בדרכי השי״ת, ומזה יבינו: אם בעבד ה׳ מושרש כ״כ הטבה עד לזלזל בעצמו כ״כ – כדי יבאו אצלו לשעה קלה לכה״פ, ואם עבדו אשר הוא רק אדם הוא מטיב כל כך כמה וכמה עוד אדונו שהוא אדון העולם כולו, כמה הוא מטיב בלי תכלית, ויאמרו: ברוך אלקי אברהם, ואין כבוד השי״ת יותר מזה, ונמצא לפי זה כי אין זו פגיעה בכבודו ית׳ במה שהלך לקראת אורחים, ואדרבא בזה יתגדל כבוד השי״ת ויתפרסם שם שמים בעולם, ובלי ספק יתקרבו תחת כנפי השכינה, – וזה רצונו ית׳ שהכל יתקרבו תחת כנפי השכינה, למען יזכו לרוב טובה, וזו היתה כונת אאע״ה בכל חסדיו שעשה, השי״ת יזכנו שיהיה לנו חלק גם כן בזה. כברכת א׳ דו״ט בלב ונפש. == מאמר צ״א == ==== יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ ואקחה פת לחם וסעדו לבכם וגו׳ (בראשית יח: ד-ה) ==== מכתב, לקופלמאן בטולא, קבלתי נדבתו על חיזוק התורה והיראה גם יחד עשרה רו״כ ע״י כבוד אחי נ״י ואשיב לכ׳ איזה דברים מעט הכמות ורב הכמות אשר יקבל רוב נחת מזה, מצינו (בראשית רבה מח) על הכ׳ (וירא יח:ד): ״יוקח נא מעט מים״ וגו׳ אמר הקב״ה לאברהם אתה אמרת: יוקח נא מעט מים – להאורחים, חייך שאני פורע לבניך וכו׳ הה״ד (במדבר כא:יז) אז ישיר ישראל את השירה הזאת ״עלי באר ענו לה״ הרי במדבר, בארץ כנען מנין? (דברים ח:ז) ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר, לעתיד לבא מנין? ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים (זכריה יח:ד), צאו וראו כמה שכר פרע הקב״ה לבניו בשביל מעט מים, וכן חשב שם במדרש שארי דברים שעשה אברהם אע״ה להאורחים, ששילם הקב״ה לבניו במדבר ובארץ ולעתיד לבא, והנה אין ספק אצלי שבשביל כשהייתי פעם אחת בטולא לבקר את כבוד אחי נ״י ולא רציתי אז לאכול בשר, ואמו ת׳ בשלה לי מאכל טוב בלי בשר, וידעתי כי אני יכול לסמוך עליה שבודאי תבשל בלי בשר כרצוני, וגדולה הכנסת אורחים, ושילם הקב״ה לבנה שיהיה לו חלק במצוה רבה מאד – חיזוק התורה והיראה וד״א גם יחד, וזה דבר גדול מאד בעיניו ית׳, כמאז״ל סוף יומא (פו): ואהבת וגו׳ שיהא שם שמים מתאהב על ידך שבזמן שאדם קורא ושונה וכו׳ ודבורו בנחת עם הבריות ומקחו ומתנו בשוק נאה ונושא ונותן באמונה – מה הבריות אומרים עליו: אשרי לפלוני שלמד תורה וכו׳ עליו הקב״ה אומר ״ישראל אשר בך אתפאר״ ואלה הדברים אצלנו אם כי מעט בכמות אבל רב באיכות, כי מפארים בכמה מקומות מושבותם את חינוך התורה בהשכל ודעת וד״א יחד, וקידוש השם גדול מזה לכל מכיריהם, וזכה כ׳ בזכות אמו ת׳ לחלק בדבר שאני עוסק בו, ואם יאמר אדם הבלתי יודע – הזאת הוא שכר? הלא זאת מצוה ולא שכר? אומר לו מקרא מפורש הוא (יחזקאל טז:ו) ״ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי״ ודרשו חז״ל (שמות רבה יז:ג) בשביל מצות פסח ומילה זכו לצאת ממצרים, יראה כמה גדול שכר מצוה, וזהו אז״ל (אבות ד:ב) ״שכר מצוה מצוה״, והנה כתבתי לכ׳ מכתב מעט הכמות ורב האיכות כדאי אם גם נתן חמשים רו״כ לשנה, אמנם מאשר נתפעלתי מאד כמה שמור אצלו ית׳ דברים קלים שאדם עושה ומכש״כ דברים גדולים כמו ב״יוקח נא מעט מים״ כמבואר למעלה, וכן מצאתי מקום להשיב תורה לאמו על טרחתה בשכר בנה יחיה שזכה לחלק ממרחק בדבר גדול מאד יקר המציאות. ואם כי קצרתי מאד בביאור הדברים, ידע כ׳ כי בעוה״ר לאי בריאותי קשה לי הדבור אף גם הכתיבה ע״כ קצרתי והמבין יבין באריכות, והוא ית׳ יקרבני מהיום ועוד לזכות עצמי ולזכות אחרים בתוך כלל ישראל, וזה תכלית חיי האדם בעולמו למשכיל על דבר, וכאז״ל (אבות ד:כא) ״העוה״ז דומה לפרוזדור בפני עוה״ב״ ואם ירצה כ׳ בעצתי יקבע בכל יום עת ללמוד מוסר האת מחיה האדם וכו׳ ומובטחני שירבה לי תורה על זה. אמרתי לסיים דבר שלם, פן יאמר אדם דוקא אברהם אע״ה שגמל חסד עם מלאכים שילם לבניו שכר מרובה, משא״כ מי שעושה חסד עם בני אדם, זהו טעות, חדא דהם נדמו כערבים, ועוד אמרו (ויקרא רבה בהר לד) להיפוך, וז״ל: והרי דברים קל־וחומר ומה אם מי שעושה חסד עם מי שאינו צריך לחסד כגון המלאכים, פרע הקב״ה לבניו, מי שעושה חסד עם מי שצריך עאכו״כ עכ״ל. הרי להדיא להיפוך, ויצא לנו גדולת החסד למי שצריך לחסד ומכש״כ לחיזוק התורה יראה וד״א גם יחד, החסד הזה עצום מספר. == מאמר צ״ב == ==== ואקחה פת לחם וסעדו לבכם וגו׳ וימהר אברהם האוהלה וגו׳ ואל הבקר רץ אברהם וגו׳ (בראשית יח:ה-ז) ==== ראשי דברים למזכרת. (ב״מ פז) אחז״ל (על הכ׳ וירא יח:ה-ז) ואקחה פת לחם וגו׳ ואל הבקר רץ אברהם וגו׳, צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה, פי׳ כי החסרון הגדול הרבה, הוא שקר, לא מיבעי לדבר בלב מה שאין בפה (כונתו כנראה – לדבר ולא – לדבר) זה אינו בגדר אדם, ואינו מצוי כלל, ע״כ אין לדבר בדבר שאינו מצוי, וזהו שהאדם ירחיקם בלי לימוד מוסר כלל, כמו שאינו שייך ללמוד מוסר שלא יאכל בשר חזיר, ואם כי נפשו מתאוה, וכן בזה חומר ופחיתות דעת בני אדם המורגלים בזה, יעורר לאדם להתרחק מזה הפחיתות – לא אנושי הוא, אבל גדולה מזה נדבר, והוא: כי יש שני אופני אמת, האחד האמת, השני הצנע, והנה מה שנדבר להזהר, הוא שלא יהיה דבור האדם יותר צדק מהמעשה, כי יש מי שבפיו ידבר אמת בלי מרמה כלל, כי יבין – שכן הוא האמת להיות צדיק, אבל מעשיו בפועל סותרים דבורו, התגלותו הוא בחיצוניותו היא יותר בצדקות והתחסדות לעומת גילויי מעשיו מתוך פנימיותו, זאת אומרת מעשה קיום התורה, זה ג״כ שקר גמור, הציון לזה, מי שבסתר אינו במעשה קיום התורה, ורק בגלוי, זה לאות כי דבוריו צודקים יותר מהלב, וזה לא טוב, אך הדרך הצדק, – הדיבור כמו המעשה, הצדקות והחסידות בפה דרוש ומוכרח להתאים עם מעשה הצדק, ולכן להיפוך מי שעיני שכל לו – הרואה שפיו צדק יותר, – ישתדל לזה להתכשר להיטיב המעשה יותר (כונתו כפי דחז״ל הנ״ל: צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה) וזה ענין נפלא, והציונים לזה הוא: הסתר אם כמו הגלוי – הרי טוב, והיותר טוב – הדברים אשר הפה פחות מהמעשה, וזהו (אבות ג:כב) ״כל שמעשיו מרובים מחכמתו״, יותר מזה שמעשיו כל כך אמיתיים עד שהפה חול יותר מהלב. == מאמר צ״ג == ==== והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו (בראשית יח:ח) ==== האדם בטבעו לצדד הכל לטובת עצמו, והנלבב יתבונן לצדד לזולתו, וזה: מתרושש והון רב (משלי יג:ז) הוא יצדד לענין האדם לזולתו, אמנם הרבה הרבה ירויח לעצמו, אחז״ל: ״עד מתי אנחנו יושבים ור״ג עומד ומשמש עלינו א״ל רבי יהושע מצינו גדול הדור ששימש אברהם אע״ה: והוא עומד עליהם וגו׳ עד – א״ל: עד מתי אתם מניחים כבוד שמים ואתם עוסקים וכו׳ הקב״ה מענן עננים וממטיר גשמים וכו׳ הכל לטובת העולם, הרי המצדד לטובת זולתו הולך בדרכי השי״ת, וכמה ירויח! והנה להיות הולך לפני אדם כמוהו להורות לו הדרך, לא רבים יחכמו לחפוץ בעבודה כזאת, מצינו (שמות יג:כא) וה׳ הולך לפניהם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה וגו׳ להאיר להם וגו׳ הרי כביכול כמה הוא משמש את העולם! אשרי לאדם המתאמץ ללכת בדרכיו ית׳ בזה – לחיות לזולתו – לא רק לעצמו ולגופו, – אין לאחר חלק בו, אבל אין לו ח״ו חלק בו ית׳! והנלבב ירדו הדברים חדרי רוחו ונפשו! == מאמר צ״ד == ==== וה׳ אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה וגו׳ כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה׳ וגו׳ (בראשית יח:יז-יט) ==== ענין המכסה אני מאברהם (בראשית יח:יז) כולם מדברים בפירוש הפסוק הזה, ואומר גם אנכי חלקי, הנה כבר ביארנו במקום אחר ענין אברהם אע״ה הכנסת אורחים של המלאכים שנכתב בתורה, והראינו לדעת כי זה תעודת האבחנה שלו על חיבור הגוף והנפש, עוה״ז ועוה״ב שניהם יחד, מחציו ולמעלה מלאד ומחציו ולמטה איש, והנה אאע״ה הלך בדרכי השי״ת ולמד מהנהגתו עם העולם, ויצוה גם ביתו אחריו ללכת בדרכיו ית׳, וזהו למד מהנהגתו עם סדום איך להתנהג עם רשעים, ולרחם גם על רשעים ולבקש תפילה עליהם, כי הבין למה גילה לו הקב״ה – ע״כ לבקש תפלה עליהם, כענין שאמרו במרע״ה (ברכות לב) הניחה לי וגו׳ (שמות לב:י) והבין משה הכי בבגדו אני תופס וע״כ כונתו על התפלה – הניחה מלהתפלל, וכן בזה הבין שבשביל תפילה גילה לו, והנה השי״ת יודע הכל וידע שבאמת אין צדיקים ולמה גילה לו? הלא לא להועיל תפלתו? ולזה אמר ״המכסה אני מאברהם וגו׳ ואברהם היה יהיה לגוי גדול ועצום וגו׳ ונברכו בו וגו׳״ והכל לומדים ממעשיו, ויגזרו אומר כי אין לחוס על הרשעים כלל, ובאמת לא כן הוא, כי יש לחוס על הרשעים ג״כ ״מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה״ (סנהדרין לט) וכן ״יתמו חוטאים לא נאמר אלא חטאים״ (ברכות י) וזהו שאמר: המכסה אני מאברהם, – הלימוד הזה אלא אודיעו ויבין כי כונתי להתפלל על רשעים ג״כ ולבקש רחמים, וזהו ״כי ידעתיו״ פי׳ הודעתי לו את דבר סדום ״למען אשר יצוה את בניו וביתו אחריו ושמרו את דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט״ פי׳ המשפט שהקב״ה עושה עם הרשעים בא גם כן מצדקה הקודמת, כי מאריך אף הרבה וגם אינו עושה עול כלל, ומשלם גם לרשע שברשעים אפילו על מצוה קלה שעושה, משלם לו שכרו מרובה, לא כן טבע האדם על שונאו, מסיר עין מן הטוב שבו ואינו רואה אותו כלל, משא״כ הקב״ה, עשו היה רשע והיה לו דבר טוב אחד כדאיתא במדרש, ראה כמה שכר נטל הוא ובניו זמן מרובה, ומזה ילמוד האדם ללכת בדרכי השי״ת כנ״ל, וזה שרצה השי״ת להודיע לאברהם אע״ה ענין סדום ללמוד דרכי רחמנותו, וזהו ״המכסה אני מאברהם ואברהם היה יהיה לגוי גדול״ פי׳ ויחסר לו הידיעה הזאת הנחוצה להנהגת עם רב מלכים ושופטים מבניו יצאו, נחוץ להודיע להם הנהגתי עם העולם, למען ילכו ג״כ בדרכי הנ״ל, וזה הפלא ופלא מאד, ובזה נבא לבאר ענין אהבת יצחק לעשו, כי קשה מאד איך רצה לברך ברכה כזו לעשו? אבל יובן מאד בהקדם – פילוסוף אחד היה לו עושר רב, ופקד קודם מותו אם יהיו בניו חכמים, יתנו עשרו לאחרים ליהנות בהם, כי הם יהנו מחכמתם הרבה והרבה מאד יותר באין ערך משיהנה בעל הממון מעשרו המדומה, משא״כ אם לא יהיו חכמים – ינתן להם עשרו ליהנות בהם, והנה יצחק ידע כי עשו בעל תאוה וגאוה ובעל קנאה, ויעקב חכם גדול, והכל לאפס ותוהו אליו נגד חכמה, והנה שמעתי מאמר מר׳ עקיבא איגר ז״ל, בנו הר״ר שלמה ע״ה בקש אחד לשמתו שיהיה נוהג שררות נגד אביו, ואמר לו אל בני, אני מחויב על פי דין להניח, ושאל לו למה? והשיב לו: זה נהנה וזה לא חסר, פי׳ אני איני חסר כי לא איכפת לי, והוא נהנה מכבוד, וזה היה כונת יצחק אע״ה, כי הנה הלך בדרכי אביו אאע״ה לרחם על הרשעים, ומבלי להסיר עין ממקצת הטוב שנמצא בהם, ולכן אהב את עשו, פי׳ – גם כן, ואין כונתי לשלול את יעקב, רק ויאהב יצחק את עשו ג״כ ומכש״כ את יעקב, כי זה אינו צריך לבאר, ורבקה אוהבת את יעקב ולא את עשו כלל. והבט נא וראה דבר הפלא בתורה, כי נאמר: ״ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו״ מה הצורך לבאר למה אהב אותו, ולמה לא ביאר הטעם באהבת רבקה את יעקב? אבל כונת הכתוב להודיע, איך אהב יצחק הצדיק את הרשע, ופירש הטעם כי מצא בו דבר טוב היינו כי ציד של עשו בפיו של יצחק תמיד, כן פירש הרמב״ן ז״ל – היה מכבד אביו, ותמיד צד ציד לאביו להאכילו את אשר אהב אביו, ובשביל דבר טוב הנ״ל היה לו מעט אהבה ג״כ לבנו הגדול כי למד מאביו אברהם אע״ה לרחם על הרשעים ג״כ ולדרוש טובתם, לכן בשביל מדה טובה זו בקש לברכו ולתת לו את אשר אהב להתענג בהם בעוה״ז, תאוה – מטל השמים ומשמני הארץ וגו׳ וגאוה – הוי גביר לאחיך, ויעקב בנו הקטן האהוב אצלו יותר – כי ללא כלום בעיניו זאת, ואהבת התענוג לימוד החכמה באין ערך ערב לו יותר, וגם כבוד – גביר יהיה לאחיו עליו ג״כ זה נהנה וזה לא חסר, ורצה ללכת ממש בדרכי השי״ת לתת לרשע מאויי נפשו שיתענג בהבליו עבור הטוב שמצא בו, ואהב אותו כערך הטוב שמצא בו, ולכן תמצא כי כשברך את עשו היה מבקש ממנו שיביא לו ציד בפיו – למען תקשר בו נפשו לברכו, עיין ברמב״ן שכתב כן, אבל כשברך את יעקב בלכתו פדנה ארם – ברכו בלי הכנה, והיינו כי אליו היתה אהבתו עצומה, נפשו קשורה בנפשו בלא הכנת ציד בפיו, משא״כ לעשו – והבן זאת! והנה השי״ת ידע כי לא יאות זאת לבניו לקבל עבדות עפ״י פסק הלכה, כי בסוף ח״ו עניות מעבירים על דעתו ועל דעת קונו (עירובין מא) ולכן הוגד לרבקה להלביש את יעקב – למען יקבל יעקב הבדכה עפי״ד גם בעוה״ז, ורק: כאשר תריד וגו׳ (בראשית כז:ט) זה יהיה לקנס, ושאני דיני קנסות מדיני ממונות. ולכן תראה כי הרבה זמן מושלים בני עשו על בני יעקב מאשר משלו בני יעקב על בני עשו, וזהו כי יצחק הלך עפי״ד כי הוא דרגא בדינא, ועפי״ד כן צריך להיות אז, ורק משו״ה רצו שיהיה בתורת קנס, ובמהרה ינקה עונותינו ונחזור לברכתנו, ועלינו חל לחזק. == מאמר צ״ה == ==== כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו׳ (בראשית יח:יט) ==== זכרון דברים, (תהלים קד:לד) ״יערב עליו שיחי אנכי אשמח בה׳״ פי׳ כי תכלית הצלחת האדם היא ידיעת השי״ת, לא לבד מחמת השכר, רק בפשוטו בטבע הדבר, כי הלא ידענו שהוא ית׳ טוב ומטיב, וכאשר אנחנו רואים (תהלים פט:ג) ״עולם חסד יבנה״ חסדו וטובו מלא עולם, כל בריה ובריה די מחסורה, וכל הצטרכות האדם הכרחיות ולרפואה ולתענוגות בני האדם הכל במדה גדושה מאד, וכל כונת הבריאה הלא לטובת האדם, כי הוא אינו צריך להם, וא״כ ענין הדבר כך הוא: מי שיודע אותו, – דרכיו והנהגתו בעולם ובבריותיו, הלא מעצמו יבין כי ע״כ טוב הוא, ובזה גופיה כיון שהוא יודע אותו ית׳—הוא ית׳ יודע אותו, כנאמר (בראשית יח:יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו׳ פי׳ אחרי שהוא מצוה ללכת בדרכי הרי יודע אותי, ומי שהוא יודע אותי אני ג״כ ידעתיו, ואז תכלית הצלחתו, כי הבריאה היתה לטובת והצלחת האדם וכשהוא נברא הרי הוא בכונתו ית׳ בבריאה, וזה טובתו והצלחתו בכונתו ית׳ לטובה ותכלית הצלחת האדם ליודעיו ומתעוררים אליו וכענין ״ויבטחו בך יודעי שמך׳ (תהלים ט:יא) וכענין ״כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך״ פי׳ מאז שקוינו לך וא״כ ידענו אותך ולכן אנחנו תחת כונת הבריאה אשר היתה לתכלית הטבה וחסד באין תכלית וקץ. ומסיפא לרישא מידריש – מאז קוינו לך – ממילא לא תמו חסדיך כטבע הבריאה בחסד, והבן זאת מאד, וט״כ (וטעם כולם) כיון שהאדם יודע דרכיו ית׳, תיכף יבין כי הוא תחת הצלחה, – כי הקב״ה יודע אותו, כענין (תהלים א:ו) ״כי יודע ה׳ דרך צדיקים״ וא״כ כיון שיודע אותו – הוא ית׳ יודע ג״כ אותו ״כי ידעתיו״ וגו׳ וזהו רצונו להטיב ליודעיו, וזהו ״יערב עליו שיחי״ – תפלתי כשאנכי אשמח בה׳ מהסתם ידעתיו, ולכן הוא ית׳ יודע ג״כ אותי, ויערב עליו שיחי. == מאמר צ״ו == ==== כי ידעתיו וגו׳ (בראשית יח:יט) ==== מוצש״ק ויחי ראשון לשובבים ת״ת. כבוד ידידי הרב וכו׳ אחדשה״ט כמשפט. הנני להשיב על הקושיא ברמב״ן ז״ל על הכ׳ כי ידעתיו וגו׳ (בראשית יח:יט). [הקושיא היא במה שכתב שם הרמב״ן בפירושו בזה״ל: והנכון בעיני כי הוא ידיעה בו ממש, ירמוז בו כי ידיעת השם שהיא השגחתו בעולם השפל היא לשמור הכללים וגם בני האדם מונחים בו למקרים עד עת בא פקודתם, אבל בחסידיו ישים אליו לבו לדעת אותו בפרט להיות שמירתו דבקה בו תמיד, לא תפרד הידיעה והזכירה ממנו כלל כטעם – לא יגרע מצדיק עינו וכו׳ וזה תמיה רבה, כי ידוע כי כלל בית ישראל נתונים להשגחה פרטית ולא למקרים] זה הקושיא כבר נתקשו בה מופלגי תורה, וגם אנכי לא ידעתי תירוץ מספיק לזה, אמנם שיטת הדברים כך הם, זה אי־אפשר לומר חלילה וחלילה כי המקרה היא בלי רצונו ית׳, חלילה וחלילה, ואין שום מציאות מעצמו בעולם בלי רצון ממציא המציאות בכלל ובפרט מהחל ועד כלה, אמנם ברא הוא ית׳ שתי הנהגות בעולם, מהלך הטבעי ומהלך הנסי, מהלך הטבעי הוא כפי מערכת השמים, וחקק הכל יכול במהלך מערכת השמים אופן מספיק לקיום העולם על פי קיום התורה, לחסד או לשבט, ומי שאינו מקיים התורה כהלכתה – יעזבנו בדרך הטבע כפי שיעור עונשו הן רב הן מעט, וזהו בחינת הסתר פנים כפי משפט השגחה העליונה (קהלת ח:יד) ״כי יש רשעים שמגיע עליהם כמעשה הצדיקים״ ג״כ באופן שמספיק ההנהגה על פי קיום התורה בבחינת הסתר פנים, אמנם צדיקים המה תמיד בבחינת הארת פנים, הנהגתם בכל רגע ורגע בהארת פנים על ידו ית׳, וזהו: כי ידעתיו וגו׳ אמנם גם הסתר פנים הכל בשיעור קצוב לעזוב אותו למקרים, והראיה שנאמר (ויקרא כו:כא): ואם תלכו עמי בקרי פי׳ במקרה: אף אני אלך עמכם בקרי, הרי שגם זה לשון: אלך – באופן של מהלך – כמה למקרים, דאל״כ היה לכתוב: אעזוב אתכם למקרים, ורק מחמת כי זה בדרך של הסתר פנים כמבואר בהעתקה, ע״כ נקראים מקרה, וכפי שיעור צדקתו יתנהגו אתו בהארת פנים, וניחא הכל היטב. המבין יבין מזה, כי החכמה והמוסר גוזרים זה לזה, (מלשון גזרה שוה ההתאמה וההשואה למהלך הדבר) והכל אחד, כי כל יסודות החכמה בכלל – הם לירד עד תכונת ענינים כפי מה שהם בין בהלכה בין במוסר הכל להבין מהלך הענינים, ולכן נקרא הלכה פי׳ מהלך. והרי קושיא היותר חזקה, ונתחור – כשזכינו לעמוד על הילוך כונת מקרה באמת בושתי כי... לי זאת, כי הלא פשוט הוא אחר הידיעה, ומזה נקיש לכל הידיעות, ולא לחנם נשתתפו בכתוב – חכמה ומוסר (משלי א:ב), והנה כתוב (צפניה ג:יג) ״שארית ישראל וגו׳ ולא ידברו כזב״ ומבואר בחושן משפט שעל חזקה זו קנה כשחבירו פסק לו לקנות חפץ בעדו, מבואר כי מי שפוסק ואינו מקיים דברו, אינו ח״ו בכלל ־שארית ישראל חלילה, ומה עוד מי שפוסק לעשות דבר לרבים ובפרט לדבר מצוה, ובפרט במצוה דרבים לא כש״כ. ואמרנו אוי במי שמוטעים בו העולם, דנין אותו לאפוטרופוס למוסר, אתה א״י להתעצל בדבר שאין בו חסרון כיס, לא כתבתי זאת רק למען אהבת התוכחה ולגלות האמת היינו הכרת עצמו. == מאמר צ״ז == והנה נהניתי מאד ת׳ כי ראיתי שההלכה מגלה עמוקות למעלה מדעת אנושי, הלא ידעת מהמאמר ״שכר מצוה מצוה״ מה שבררנו מהלכה סוף מגילה כו) כי הנייח נפשו של אדם יוכל להתחלף על קדושת בית הכנסת ובית המדרש, ולכן מתנה כמכר עיי״ש, והנה הקב״ה בעצמו שומר התורה בודאי, וכאשר האדם עושה מצוה והקב״ה ישמח בזה להטיב עמו, נעשה על פי זה עוד מצוה בזה והקב״ה קובע לו עוד שכר בזה כנ״ל, והנה נתברר לי על פי ספר הקדוש של הרמ״ח לוצטו ז״ל כי כל דבר הגורם שהקב״ה יכול לשלם לו שכר הרבה, תגדל המצוה לעומת זה, ולכן נתברר לי הכ׳ (בראשית יח:יט) ״כי ידעתיו אשר יצוה את בניו וגו׳״ פי׳ יצוה בני ביתו ללכת בכל דרכיו מה הוא רחום וכו׳ על דרך החסד, וא״כ יכול להנהיג העולם אם היה ביכלתו, ולכו ידעתיו אהבתיו כפירש״י, למה – כי עשה דבר אשר אוכל להיטיב עמו הרבה, וזה רצון הטוב ומטיב בלי תכלית, כן יוצא מספרי לוצטו ז״ל בקדושה וטהרה כראוי להחסיד הנ״ל, וזה יוצא מהמא׳ (אבות ד:ב) שכר מצוה מצוה, כי אחרי שהקב״ה יכול לשלם לו שכר הרבה – כביכול יש לו נחת רוח מזה ויתגדל שכרו הרבה מאד, כענין שאמרו ״חשבון רב יש לי עמך״ ואשרי לו, וזה טעמי על מ׳ הארוך כנ״ל. == מאמר צ״ח == מפני מה הקב״ה ישמח במעט הצדיק שמצא כאברהם אע״ה, אף שנאמר בתדא״ר כא ״הקב״ה סיפק כף אל כף למה לא נתמלא העולם כאברהם יצחק ויעקב״, הוא מפני שכל דבר יש לו חשיבות של עצם וריבוי, והנה השי״ת יודע עצמו – גדלו ורוממותו ית׳, וכמה יקר מעט מדה הנמצא באדם – ממנו ית׳, וע״כ כשמצא באברהם אע״ה מדות יקרות כזאת, שיקרותן מצד עצמן, כדאי כל הבריאה כולה עבור אחד, אבל אם היה גם ריבוי – היה טוב עוד יותר. == מאמר צ״ט == ==== כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו׳ ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט (בראשית יח:יט) ==== אחז״ל (קדושין לט) כל מי שזכיותיו מרובים וכו׳ וכל שעונותיו מרובים וכו׳, יש להבין וכי בשביל דבר אחד יחויב עונש תמיד, וזה רחוק מן השכל לכאורה? ויש להסביר הענין בטוב טעם. הנה פסקו המחקרים – חוקרי הנפש, שבאם נראה באדם חסרון אחד – זה לעד כי הוא מלא חסרונות, ולכאורה זה מתנגד להנ״ל – כל מי שזכיותיו מרובים וכו׳ אף שיש לו עונות רבות זוכה לגן־עדן? אבל יובן הענין כך: הנה זה ידענו כי העולם נברא בכח להוציא לפועל, ומכש״כ מה שנוגע לכוחות הנפשיות – עבודת האדם להוציא לפועל כוחותיו הטובים, וזה כונתם ז״ל (סנהדרין צט) כל אדם לעמל נברא, יכול למלאכה ת״ל (משלי טז:כו) אכף עליו פיהו, הוי אומר לעמל פה, הענין, כי ההפרש בין קיום התורה ככתוב ובין הוצאת הכוח לפועל הוא כך כי קיום התורה הוא תמיד באופן אחד כהלכה הפסוקה, ממנה אין לזוז, אף שלפעמים יהיה חסרון לתאוה כמו עונג שבת או קיום פ״ו או ביעור הרע, משא״כ הוצאת הכוח לפועל – מה שבזה מרגיל כוחותיו הטובים זה מצות, כמו מיעוט דיבור בודאי טוב, ולפעמים מצוה להרבות דבור למען השלום, או לפעמים מראה גאוה להשפיל עצמו שיחזיקוהו לגס הרוח ויהיה בזוי בעיני הבריות זה דבר נפלא, והנה על פי קיום התורה ככתוב – הכל בעמל והיפוך הרצון, כי רק לפעמים עומדת לו עם תאותו, משא״כ כשמתרגל להסיר ממנו המדות הרעות ולהקנות לנפשו המדות הטובות לא יהיה לו שום עול מלאכה רק בשמחה, וזה כונתם ״יכול לעמל מלאכה׳״ פי׳ יקיים התורה ככתבה ולא יעמול להוציא הכוח לפועל למען יקל לו לקיים התורה, כמו מי שממאס בממון לא יעבור על גזל, מי שאוהב הבריות ינצל מהרבה עבירות בלא עמל ויגיעה, לזה אמר לא כן אלא ״לעמל פה״ היינו להוציא מכוח לפועל כוחותיו הטובים, והנה הנהגת האדם תלוי בשני דברים – במזג והתחברות, וזה בא מעצמו בלא יגיעה להוציא מכוח אל הפועל הטוב, אבל מה שמרגיל עצמו להוציא לפועל הוא בא מכוח השכל המביאו לזה, ע״כ אנו רואים לפעמים האדם יש בו שני הפכים, הוא שונא מחלוקת ולכאורה הוא רודף שלום, עם כ״ז אינו עושה פעולות להרבות שלום כש״א (כתובות יז) לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות פירש״י לעשות כרצון איש ואיש, זה לעד כי רק טבעו נוטה שלא לקנטר אבל לא מחמת אהבת הבריות, וא״כ כשאנו רואים בו דבר רע, זה לעד כי הוא מלא רע, אך הטוב שלו רק במה שמזגו טוב, והנה לפי זה פשר הדבר כך, מי שעושה פעולותיו על פי חשבון השכל להטות עצמו לטוב, כמו שמקיים זאת כן יקיים אחרת, ונמצא כל דבר שעושה – נותן כוח בכל הפרטים – שמאירים יותר, מדברים בלא חשבון השכל, – שיקול העונות קשה לו מאד, כי העונות כל עבירה נותנת כוח בכל הפרטים, משא״כ הזכיות כל אחד לבדה, משא״כ אם עושה בחשבון, השכל מוסיף כוח בכל הפרטים, והכלל מתאמץ יותר ויותר ונעשה איש רוחני ברובו, ושפיר שנו שנוחל גן עדן. ובקצרה כשנגדיר שתי בחינות הנ״ל הוא כך: כי בחינת קיום התורה בפשטות הוא עיקרי, ובחינת הוצאת כוח הטוב לפועל הוא בחינת הכניי להוציא הישרות היא אצילות האנושית, וממילא יצמח פרי בלי עמל רב אח״כ על כל פרט ופרט, כי אחרי שתוקף מבטו על מרכז הישרות שבכוח האצילות להוציא לפועל, ממילא בכל פרט שעושה, יזדכך ויתבהר ישרות הכללי, וינקה מאתו פסולת טינוף החומרי הגס – המונע פעולת הטוב מבעליו, וכשזיכך כ״כ חומריותו עד שהוא רובו בהיר, בטל מיעוט ברוב, ונכון הוא להתחבר בעולם הרוחני עם בעלי רוחניים. '''וזה''' כונתם ז״ל (שמות רבה משפטים ל:א) הה״ד: ועוז מלך משפט אהב (תהלים צט:ד) העוז של ממה״מ הקב״ה והוא אוהב את המשפט ונתנו לישראל שהם אוהביו, ומאי דכתיב: אתה כוננת מישרים וגו׳ פי׳ כי בחינת משפט הוא בחירת היושר לאמיתו, והנה בחינת צדקה אינה נופלת אלא למי שצריך צדקה, לאפוקי מי שאינו צריך אין מקום אלא יושר המשפט, ולכן אמר ״העוז שלו ית׳ הוא״ ואין צריך צדקה, ולכן אוהב בהירות היושר לאמיתו, ומתמה המדרש מאי דכתיב אתה כוננת כיון שצדקה היא מחמת חסרון ולמה סיים הפסוק ״משפט וצדקה ביעקב אתה עשית״ לזה אמר – ישרות עשיתי לאוהבים, כי ההפרש בין הקב״ה לאוהביו כך: כי אצלו ית׳ יסתבב אהבת המשפט לתת לנו מפאת צדקתו הקודמת להצדיק אותנו, ובהמשפט נתבהר תכלית הבהירות, משא״כ אצלנו הוא להיפוך, ללכת מהמסובב אל הסיבה, כמשפט כל חקירתנו להתבונן מהמסובב אל הסיבה היינו להרגיל אצלנו דרכי המשפט שלא לעשות עול במשפט, ואח״כ נתרגל יותר לאט לאט גם לעשות צדקה ולותר על המשפט, וכשנכוף עצמנו להשיג דרכי היושר כ״כ שכל אחד ירצה לעשות צדקה עם חברו, ממילא לא יהיה מקום לצדקה כי אם משפט הבהיר, וזהו כשהם עושים מריבה מתוך המשפט שכל אחד יסבור שאתו המשפט, מ״מ גבול העול לא יעבור, ולאט לאט ישיג דרכו היושר גם לוותר משלו ויבא גם לבחינת צדיק, ואח״כ חוזר חלילה לבחינת משפט כמו אצלו ית׳, כיון שכל אחד ירצה לעשות צדקה כאמור. וזהו: ישרות עשית לאוהבים, להשיג אהבת המשפט באמת כמו אצלו ית׳ ע״י שכוננת משפט וצדקה מהמסובב להסיבה, והבן היטב! וזהו ענין שינוי, או—ששינה הכתובים, —אצלו ית׳ כתיב (תהלים פט:טו) צדק ומשפט מכון כסאך, המשפט בא מן צדקתו ית׳ כנ״ל, וכן סדרו בתפלה ״מלך אוהב צדקה ומשפט״ המשפט יבא מן הצדקה, משא״כ —אצלנו כתיב: משפט וצדקה ביעקב אתה עשית (צט:ד) והבן כנ״ל, וזה כאז״ל בשמות רבה (ל:כב), אבל שם כתוב ״אמרו ישראל״ ועיין תנחומא שופטים טו: אמר דוד רצוננו לעשות צדק ומשפט אלא שאנו מתייראים מפני אומות העולם הוי אומר: עשיתי צדק ומשפט בל תניחני לעושקי (תהלים קיט:קכא) זהו כי איתא בברכות יז: ״רצוננו לעשות רצונך״ פי׳ לעשות דרכי היושר מן קיבוץ המשפטים עד שנשיג הישרות הכללי הוא טוהר האצילות הנכון – שיוחזר אצלנו, וע״כ המשפט מן הצדק הקודם כמו שרצונך הוא, אלא ״שאור שבעיסה ושיעבוד מלכיות מעכבים״ שלא נוכל כ״כ להשיג דרכי היושר מן קיבוץ המשפטים, וזה ג״כ כונת המדרש ״רצוננו לעשות צדק ומשפט – מקודם צדק ואח״כ משפט שיבא מהצדק כמו אצלך ית׳, והבן מאד סיום הדברים! וזה כונת התנחומא (אמור א) בפתח הדרוש על הכ׳ (אמור כא:א) אמור אל ממעיט וגו׳ לנפש לא יטמא זשאה״כ (תהלים יב:ז) אמרות ה׳ אמרות טהורות – לקדש ולטהר ישראל, פי׳ כי אין כונתו ית׳ פשטות המצות, שא״כ איך יתחלף מה שלזה מצוה לטמא למתים לזה יהיה עבירה? אלא ודאי תכלית כונתו – להשיג הזיכוך הבהיר מן המצות, וע״כ תשתנה הפעולה לפי המקבל, כמו שזכרנו למעלה כי במשפט הוצאת הכוח לפועל יתחלף לפי האנשים – מה שלזה עבירה לזה מצוה, וזה למופת כי תכלית המצות – ישרות שיולד מהם וישתנה לפי המקבל, כמו שזכרו המחקרים חוקרי הנפש, איך שמפועל אחד יוצא פעולות רבות מחמת שינוי המקבלים, והבן כי נכון הוא! לדעת – כי הדרוש הנ״ל אינו כתוב מסודר כהוגן, והמעיין יבין כי צריך סידור אחר. == מאמר ק׳ == ==== אולי יש חמשים צדיקים בתור העיר (בראשית יח:כד) ==== (שיר השירים ג:א-ד) על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי וגו׳ אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחובות וגו׳ כמעט שעברתי מהם עד שמצאתיו וגו׳. '''הענין''' כי נאמר (בראשית יח:כד) אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר. פי׳ כל שורש עבודת השי״ת לסדר מעשיו בסדר נכון, עת הלמוד, עת אכילה, עת שינה, עת הדבור – איך לדבר, מה לחשוב ומזה יצמח פרי צדק, כי כל התורה בנויה על סדר, כאשר הארכנו כמה פעמים, הא למה זה דומה לחולה לוקח רפואות, צריך לאכול בזמנו, לקחת רפואה בזמנה, אבל אין זה תכלית שלכל ימיו יתנהג כן, רק יקח רפואתו להרפא, שיוכל להתנהג בלי סדר כזה, היינו פעם יתענה כל היום, פעם לא ישתה כל היום, פעם לא יישן כמה, במקרה ובאונס, – ואעפ״י כן יהיה בריא. וזה גם כן בעבודת השי״ת ירגיל עצמו בסדר, למען יבריא ויעמוד על היכולת בלי סדר, כגון שגם בטרדה יהיו רעיונותיו מסודרים, אף שבמעשה אי אפשר, אבל במחשבתו יהיה דבוק בטוב, (משלי ג:ו) בכל דרכיך דעהו, ובזה יהיה מסודר, והוא כונת הכ׳: ״אם יהיו חמשים צדיקים בתוך העיר״ דוקא, פי׳ בטרדה, כענין ״בקשו ברחובות ירושלים״ (ירמיה ה:א) פי׳ ג״כ כנ״ל. והנה אנחנו רואים כי כל דבר קשה לעצמו, כמו מחשבת תורה בתוך העסק, אם יאמר לו אחד אני מצליח בזה, אז יהי לו יותר נקל להתרגל בזה, וזהו ״על משכבי בלילות״ פי׳ ביני לבין עצמי, בקשתי את שאהבה נפשי, להתאמץ, ולא מצאתי, כי העיקר לזכות את הרבים – ברחובות ובטרדה, וזהו מדרגה גדולה וקשה – לעסוק במילי דעלמא – ומחשבתו תשוטט בהתבוננות אלקים ית׳, וזהו ״אקומה נא ואסובבה בעיר״ פי׳ ברחובות, ולזכות את הרבים, וג״כ ״בקשתיו ולא מצאתיו״ כי זה קשה מאד לעסוק במילי דעלמא ולדבק בו ית״ש, עד ״מצאוני השומרים וגו׳ את שאהבה נפשי ראיתם״ פי׳ אתם מצאתם את שאהבה נפשי ברחובות, יען כי אתם ברחובות בשוקים ופונה מחשבתיכם בדביקות בו ית׳, ואמרו (ב״ב כא) ״קנאת סופרים תרבה חכמה״ וגם אנכי ״כמעט שעברתי מהם״ ג״כ הורגלתי בזה, ״ומצאתי את שאהבה נפשי וגו׳״ ג״כ כמוהם. והנה אתם יש לכם קנאת סופרים ותוכלו להגיע למדרגה גדולה מאד, ותדעו כי המסייע לזה – הייבו מחשבה בהשי״ת ובתורתו, להתאמץ במדת הסבל, והמסייע למדת הסבל – ההתבונן כי הכל מאתו ית׳ ולטובת האדם, וכאשר דברנו מזה כבר, ובזה יהיה שמח בשמחה ובטוב לב, ואז יקל לחשוב בחכמה, וזה כונת – ״לא תבושי ולא תכלמי״ אין ליפול מרוחו ואין להניח לעצמו שום עצבות ״מה תשתוחחי ומה תהמי״ האמן כי הכל לטובה ובך יחסו עניי עמי, ויבינו ג״כ לחסות בו ית׳ – ונבנתה עיר על תלה, בזכות האמונה, וזהו פירושו, כי בלא זה קשה, – התחיל לדבר לכנסת ישראל: לא תבושי ולא תכלמי ומסיים נגד הקב״ה – בך יחסו וכו׳ וכו׳ והיה לומר: ובו יחסו עניי עמו, ובזה ניחא היטב, הפלא ופלא. == מאמר ק״א == ==== ויאמר ה׳ זעקת סדום ועמורה כי רבה וגו׳ ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה (בראשית יח:כ-כא) ==== מדרש בשלח (שמו״ר כג:ג) צדיקים באותו דבר שסורחים באותו דבר מתקנים, משה קלקל באז ותיקן באז ישיר. שם (שמו״ר יג:ד) ״אני הכבדתי את לבו״ וכי מונעים את האדם מתשובה? הנה מקודם ידעתי נאמנה, כי הרבה אנשים כאשר יתרגלו בדברי מוסר לא יתפעלו עוד, אבל אין זה מדרך ברי דעת רק אנשי קלי הדעת אשר יצאו מחיק אמותם לחיק נשותם, ובאמת לא רבים יחכמו, ואחד מכמה אנשים המבין הוא שקול מול כמה אנשים, כי מה יועיל האיש האינו מבין לעומת המבין בדברים, אמרו (קידושין ע): הנושא אשה שאינה הוגנת לו כאילו חרשו לכל העולם כולו וזרעו מלח, תמוה! והענין, כי שיקול העונות הוא בשלוש בחינות, כמות ואיכות וריבוי, כמות כמו ע״ז, ג״ע ש״ד, איכות – גודל סבל הצער ממניעת הדבר, כמו במשנה שאמר: אילו הויתו תמן בשיפולי גלימא הויתו נקיטו (סנהדרין קב) וכן גם איכות בענין הפועל־יוצא בין בבין אדם למקום בין בבין אדם לחברו, בין אדם למקום כמו חילול השם, כדאיתא סוף יומא: ה״ד חילול השם כגון אנא דשקילנא בישרא ולא יהיבנא דמי לאלתר, והנה בעצם זו אינה עבירה כלל, אלא רק מפועל יוצא שילמדו ממנו אנשים לחטא ויתפשט קלקול הגנבה, וכן בדין אדם לחברו – אינו דומה מי שמאבד ממון זולתו ואינו מפסיד לו בזה את עסקו, למי שמפסיד לו בזה כל העסק של זולתו, וכן להפסד הנוגע לרבים, וכן הרבה. (מאמר המוסגר, האמת לא אכחד כי לערכי – קשה לי מאד לדבר כעת בצדקה, כי זה לא יאות רק לאיש שאינו יודע כובד ויוקר הכסף, וכמו רשב״י וחבריו (שבת לג) שכל מקום שנתן עיניו נשרף, אכן לא כן אנכי, אוהב כסף כמו כולם, אמנם להיפוך כיון שקשה לי מיצרי ובזה אנו מדברים ומצטערים הרבה, א״כ ״לא תהא כהנת כפונדקית״ (יבמות קכב) ונדבר לכה״פ מקשה לי מיוצרי ג״כ, כי עלינו לדעת שכולנו מהחל ועד כלה אין אנו יוצאים ידי שמים, ואין כדאי לפרסם החשבון, או שאינו מועיל או שאינו צריך, ע״כ מי שמתרעם על הדבור בזה – הוא כאשר אמרתי כבר שהוא מערב רב קאתי שאין להם רחמנות, ע״כ עלינו לדעת שאורב לנו כעת לפתח חטאת רובץ – מעלים עינו מצדקה, שהוא קשה בכמות – שקול כעבו״ז (כתובות סח), גם באיכות גדול – כנגד כובד הדוחק של עניים, כי יש דבר אשר אם נביט על הפעולה אינו כ״כ רע, אך לעומת גודל הנפעל חלי רע הוא וזה כונת הכתוב גבי סדום (בראשית יח:כא) ״הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה״ ותמוה, הכי צעקת שקר באה אליו ית׳? אכן כונתו כך: אם גודל עשיה – נגד גודל הצעקה על הנפעל, כדומה מי שטובע בנהר לפי הירושלמי (תרומות ספ״ח ה״ד שם) מחויבים לעמוד בספק סכנה להצילו, והצעקה הזו של הנפעל קשה – כיון שהוא טובע בנהר, והעשיה (במניעת העזרה) אינה קשה כ״כ, – כיון שגם אצלו ספק פ״נ, משא״כ אם קשה לו הצינה אפילו אם יצטנן לו אצבע ככפור, אבל נגד פיקוח נפש אין זה כלום, ונקרא העשיה (מעשה מניעת עזרה של פ״נ) קשה, וזהו שאמר הכ׳: הכצעקתה הקשה הבאה אלי – ששפכו דם – עשו, פי׳ שגם העשיה קשה – דהיינו שלא היו צריכים לעזור מעט, ולעומת פיקוח נפשות מי שאינו רוצה לעשות – נקרא קשה, אף באופן שבעצמו אינו קשה, אכן לעומת שפיכת דמים זה קשה, וזה הכצעקתה הבאה אלי עשו, פי׳ קושי העשיה כמו קושי הצעקה – כלה מיד, ואם לא, אדעה לפרוע מעט, כי האיכות אינו קשה, וא״כ נגד שפיכות דמים של כמה בנ״א שהכסף עתה יקר מאך, על כל זה נגד קושי הצעקה נקרא קושי העשיה ג״כ, וא״כ גדול באיכות ג״כ, וגם איכות הפועל יוצא – כיון שילמדו ממנו לזלזול בפיקוח נפשות, וגם ריבוי האנשים אשר יוצא מזה – כשהוא אינו נותן גם חברו לא יתן ונוגע לכמה עניים ודלים. וכן בזה ריבוי הדבר כי חוט אחד כשכופלים אותו הרבה חוטים יעשה עבות עגלה חטאה, ובזה יוכפל הרבה, כי כל רגע ורגע אנו מעלימים וכל רגע ורגע מצטערים וכו׳ וא״כ ר״ל גדול העון מנשוא, ע״כ לכה״פ נראה שלא נהיה הכצעקתה וגו׳ עשו – שלא יהיה גדול קושי העשיה דהיינו לשלם כפי המוטל ברשימה הכללית וגם הסכום השבועי, הגם שהזמן קשה אבל לעומת ענין כזה צריך להיות נקל, ובאמת הכל תלוי בחשבון, כי זה חכמת המוסר לצוד את נפש הבהמית כמו כוח השיר והנגינה המאסף את רעיון האדם להתפשט מגשמיות, והנה ידוע כי קופת הביטוח אשר בעת השרפה שקשה הזמן מאד, וגם דמי הביטוח יקרים מאד אז, עם כל זה הרבה מבטיחים את הבתים והסחורות, כן עתה ר״ל עת שרפות – כי בע״ב מתמוטטים מנכסיהם, א״כ אולי גרמה להם מעט הצדקה שנותנים, ע״כ הצורך לסדר ביטוח בצדקה כי: מלח ממון חסר (כתובות סו) וקשה אז מכולם מניעת המעשה, כי בזה אין תירוץ קושי הזמן, וקל הנסיון, וצריכים אנו לדעת כי יש בחינה שידרשו מהאדם הרבה ממה שבכוחו, כדומה – למעלה נפרעים מהאדם על מה שבכוח כמו בפועל מי שיש בידו למחות וכו׳ אף שלא חטא – אך כיון שבכוחו למנוע זולתו ולא מנע, הרי חטא בכוח ולא בפועל, ולכן מי שהיה בכוחו להמציא תכנית לצדקה, למעלה נחשב כאילו עשה בפועל המניעה, וכמו שגזל מעות עניים הרבה – אם כי זה בכוח, וראיה ברורה שכיון שלא עשה תובעים ממנו – גם אם יודעים למעלה שלא היה בכוחו, כיון שלא בחן, והראיה מהא (שבת נה.) גלוי וידוע לפני שאם מיחו בהם לא יקבלו מהם, אמרה (מדה״ד) לפניו רבש״ע אם לפניך גלוי – להם מי גלוי, וזה כונתם ז״ל בקידושין הנ״ל כל הנושא אשה וכו׳ פי׳ בכוח היה למלאות עולם מלא ישראלים כשרים וכו׳ ומבואר במקום אחר באר היטב. ע״כ עלינו לדעת כי כובד העון על שאין אנו דואגים ומטכסים עצה על העניים. '''איתא''' במדרש על הכ׳ (במדבר לא:ג) ״לתת נקמת ה׳ במדין״ (תנחומא מטות ג) ״אמר הקב״ה שלכם היא, אמר משה שלך היא, מפני מה הם גוזרים עלינו גזרות מפני המצות שצוית לנו״, הענין, הקב״ה אמר שזה נקמתכם, כי איך תוכלו לאמר שאתם לוחמים מלחמת השיי״ת הלא אני צויתי לעמוד בנסיון ולא לחטא, אך משה השיב – בהקדם (פסחים נ) לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות שלא לשמה וכו׳ הענין כי נאמר (ירמיה לא:יח) ״כי נשאתי חרפת נעורי״ כי האדם צריך להבחין בין טוב לרע, ויש דברים אף שהוא משתוקק לזה – אכן צריך האדם לדעת שזה חסרון ומגונה, כמו קנינים והתשוקה, שזה הוא תשוקת הבהמי המשותף עם כל בעל חי (כונתו התשוקה הקנינית ולא תשוקה מתוך רוממות השכלית) וכמו שמגונה תשוקת שלימות בעל החי, כן השתתפות האדם לבעל חי מגונה הוא, והבן! וכן מי שאינו מתביש בנצחון ראיה כי אינו מבין כי זה מגונה, וכן הרבה, אבל המבין, כי אף שעדיין לא הגיע למדה זו אבל מתבייש בזה, וזה ״בושתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי״ פי׳ חרפת הילדות אשר צריך המבין להכלם בזה – נשאתי אותם והתפארתי בהם, וזהו אז״ל ב״שלא לשמה״ כיון שהוא מתפאר בזה הרי מבין שתורה ומצות הוא בעצם דבר נכבד מאד, וזה מה שאמר הקב״ה כיון שלא שברתם תאותכם הרי עדיין לא הגעתם שיכבד אצלכם כבוד השם מכבודכם, והשיב לו משה מ״מ נגד מדין אשר הם מכוונים להרע אותנו – אשר אין להם מזה שום תאוה, נגד זאת הבחינה טוב לנו לקרא נקמת ה׳, כי אנחנו – בלא תאוה אנו מבינים כבוד השי״ת, וזהו ענין (שמות י:א) ״כי אני הכבדתי את לבו״ כי פרעה לא כיון בעבודתו טובת עצמו שהרי לא נהנה, שנשתקע בארץ בנינם, וא״כ מה כיון רעת ישראל, ולכן מה יועיל מה שישלח ישראל, הא תינח אם כיון טובת עצמו – הרי העונש נגד מה שעינה אותם לטובתו והם יצאו, אבל עתה שהוא לא היה מוכרח לענות אותם כיון שלא היה נהנה, א״כ לא שייך להכריח אותו ובזה יפטר, דהרי זדון לבו רע, אלא שאינו יכול, בשלמא כשלבו טוב רק הוא מוכרח מחמת תאוה, כשנענש ועלתה ממנו תאותו הרי נשאר על קוטב לבו הטוב, משא״כ עתה. וזה הענין מה שאמר (שמות יד:ה) מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו, פי׳ כי אמר נעזוב זדון לבנו, ונכוין – לעבדנו ולטובתנו, ואז לא יקח אותם בע״כ, כיון שהם צריכים להיות ארבע מאות שנה, וזה כונת המדרש (שמו״ר כ:ה) משל למלך ששלח בנו למדינה וכו׳ עד עתה היה שולח לי אגרות לשלח את בנו, כן הקב״ה שלח לי שלח את עמי וגו׳ עי״ש במדרש והוא פלא, אבל הענין הוא כנ״ל, עד עתה שלח לי: שלח לי את העם, וע״כ כי עדיין הגזרה לא נשלמה, כי עדיין לא שלמו הארבע מאות שנה, רק מחמת זדון לבו היה ראוי להוציאם, כי אמר (שמות ה:ט) תכבד העבודה וגו׳ וכן: וירעו אותנו המצרים וגו׳ (דברים כו:ו) כנאמר (שמות א:י) הבה נתחכמה לו וגו׳ למען ענותו וגו׳ ולבלבל דעתם, וע״כ רצה להוציאם, משא״כ אם נעבדם לטובתנו, ולכן כתב אח״כ (שמות יד:כה) ״ה׳ נלחם להם״ בע״כ, ולא בא לבקש לו ברצונו, ואז אין תקוה, ע״כ אנוסה וגו׳. ועל כן עלינו לקחת מוסר מן פרעה הרשע וכו׳. (כונתו לקחת מוסר איך שקל הדברים בהתפעלות החשבון והעלה בדעתו בו לעזוב זדון הלב ולשנות יחסם כדי לעבדנו, וזה מהלך מוסרי נפלא ברושם העונשים כנ״ל.) == מאמר ק״ב == ==== חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט (בראשית יח:כה) ==== כ׳ הט״ז ז״ל עצבותא מסתייעו, כמו בחלום, בכלל הוא טוב, לקח בעצמו מרירות מח״ו (מחטאים ועונות) מעוררים מן השמים וזה גופו זכות כשעושים מן דינו שלו עסק גדול. '''והנה''' אם כן שיחיה האדם בר״ה בחשבון – יש לנו לעיין איך נוכל לבקש זכות אבות, אדרבא כשאנו מזכירים צדקתם – הרי אנו כלא, אין ספק כי כל מה שהאדם צועק לפני השי״ת טוב אך בחשבון טוב יותר, ויש לנו למצא תרופה, כי הנה נבין מקודם הענין אשר ציוה לנו שלמה המע״ה (משלי ו:ו) לך אל נמלה עצל וגו׳, מה יש לנו ללמוד ממנה, כי הלא היא מוכרחת בטבע? אך הענין כך, כי קשה איך הטוב והרע במשקל שוה בבחירה – הלא אנו רואים הרע מושך יותר? אך הענין, האדם בשכל ותאוה, הנפש יש לה כוחות רעים ולהיפוכם, משא״כ בבעלי־חי, וכל רעיון פועל בנפש וכו׳ עד שיוכל האדם לעשות עצמו מובדל מעם השכל עם תאותו, וירגיש בעצמו בו – מה שהולך מתאוה אם לא, והפעולה מזה גדולה, כי א״כ כשילך ממנו תאותו, יתחרט ויתמרמר מאד, וחרטה מעיקרי התשובה היא, וגם כשיבא ר״ה ויוה״כ יתקן את עצמו – כי מוחזק בעיניו לחוטא ומתמרמר תמיד, ויש תקוה גדולה ממנו לתשובה, וזה הענין ב־(אבות ד:כט) וע״כ אתה חי וע״כ אתה מת ר״ל (כונתו שאין לו סיכוי תקוה), וזה (ר״ה טז) רשעים גמורים נכתבים וכו׳ אשר כבר מת שכלם ואין תקוה מהם, אבל צדיקים שיש תקוה גדולה, ובינונים כנ״ל. והנה יש בחינה שאין השכל מת – הוא הענין באברהם אע״ה בסדום אשר אמר (בראשית יח:כה) חלילה לך מעשות וגו׳ להמית צדיק וגו׳ וקשה הלא אמרו (שבת לג) צדיקים נתפסים על הדור, אך הענין שהאדם צריך לכה״פ שירצה שזולתו יהיה צדיק, כי על זולתו אין לו תאוה, כדומה כשיש אנשים עוסקים ביראה – להחזיק בדרכי המלחמה, אבל בעת מלחמה מי שיושב בעצמו על הסוס ומנהיג המלחמה כולם סרים למשמעתו ולוחמים, כי אין להמתין – כי השונא עומד מנגד, כן הדבר הזה, מלחמת היצר גדולה היא, ומהראוי לבחור איש מלומד במלחמתה של תורה, אך כיון שהשונא עומד כנגד וכו׳ (כונתו שבענין סדום שכולם השחיתו בעצמם רעים וחטאים לה׳ מאד (בראשית יג:יג) ואין בזה שום קשר וענין לצדיקים שבהם שהם יהיו נתפסים על עונם) אך הנ״מ כי אין בזה כל העם כאחד – לוחמים ואין להם להבטיח עליו כי כמוהו כמוהם. כן בזה צריך למעננו (כונתו שגם בזה הוא מלחמה למעננו בעניני תאוה ושכל כנ״ל) והנה יש התפעלות ושכלי, הנפקא מינא, זה (התפעלות) בתוקף וזה (השכלי) בנחת, אך לזמן מרובה, אך בכדי להביא השכל לפועל, צריך התעוררות מהתפעלות. (באמת לימוד מוסר ג״כ צ״ל התעוררות בהתפעלות). '''אחיי''' ורעיי! הנה כשיש שרפה ר״ל, כל עוד שרחוק ממנו, מפחד הוא, אבל אינו עוסק עוד להצלת כליו עדנה, אבל ר״ל כשהאש מתקרב והולך עד כי לא יהיה לו פנאי להציל, אז תומ״י מציל, והנה אם באש שהדבר ספק אם יבא לו, ואם יבא מה ישרף עציו ואבניו, על אחת כו״כ יום הדין הגדול אשר בודאי יבא, ואשר כל איש ואיש עובר לפניו כבני מרון, ויכול ח״ו להפסיד כל מאודו, וגם הנפש ר״ל, קרוב יום הדין הגדול ויכול להיות מר צורח גבור, פי׳ גבור הכובש את יצרו, ועם כל זה מתיירא מיום הדין כידוע משמואל הנביא (חגיגה ד), והנה שני ימי הדין גדולים הם – אחד ראש השנה ואחד לעתיד לבא, כמו שמסודר בזה בגמ׳ ראש השנה שם, ור״ל לאו כל יומא מיתרחיש ניסא, כי כאשר האדם חי שנה – כמה נסים עוברים עליו, והנה יש פתאים הולכים לבטח ואומרים, וכי עתה ח״ו מנהיג אחר, הלא כל השנה צריך לפחוד ממנו, מלבד שהכלל: כל א׳ ב׳ ולא כל ב׳ א׳ (נ״ל) שהכל בסדר מתחילה לסוף, אחרי א׳ הוא ב׳ ואינו משתנה שאחרי ב׳ א׳ כן נ״ל עומק כונתו, מלבד זה אמרינן בגמ׳ רה״ש טז ״כל שנה שאין תוקעים לה בתחילתה מריעים לה בסופה״ ופי׳ כונת סיומו שהרושם המתפעל בעיקרו הוא מראשית כענין הכ׳: טוב אחרית דבר מראשיתו (קהלת ז:ח). == מאמר ק״ג == ==== ויבאו שני המלאכים וגו׳ וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה וגו׳ ויפצר בם מאד וגו׳ ויעש להם משתה ומצות אפה (בראשית יט:א-ג) ==== בשבוע העבר שלחתי לך מאמר יקר בענין הכ׳ ״אל נא תהי מריבה וגו׳״ נעלה מאד למעשה, כמעט מהפך ומהרס כל מעשי האדם כבשרא בקלחת, ומחמת קושי הכתיבה קצרתי מאד, וכמעט לא ניכר לבלתי מבין הרבה תוכן כונתי, ע״כ בקשתיך שאתה תבאר אותו. אמנם כשהגענו לפרשה שאחריה פ׳ וידא, ראינו נפלאות מתורתו ית׳ ע״כ אמרתי לבאר יחד בקצרה, כי שייכים זה לזה, וכונתנו שם היתה על זה הדרך. '''הנה''' כאשר התבוננתי על מצב לוט, בוירא, מצאתי כי היה צדיק בבין אדם למקום ובבין אדם לחברו, וכן מבואר בתולדה שלו; מצינו שהיה מצוין נפלא בהטבה, כי ישב בשער סדום מחמת שהיה שופט היום, כמבואר ברש״י, והנה כשראה אורחים באים, קם מלא קומתו לפניהם, ולא עוד אלא שנפל לפניהם ארצה, ולא עוד אלא שקרא להם אדונים ולעצמו קרא עבד, והנה כשעשה להם כל הכבוד הזה, היה להם להבין גודל מעלת האיש הזה, כי שופט יכניע עצמו כ״כ לגרים הבאים בארצו, ותיכף במדרך רגל הראשון – שר העיר נפל לפניהם והתחנן להם לבא לביתו, והנה תומ״י כשראו זאת, היה להם ליפול שבע פעמים ארצה, ולאמר אין אנו כדאים לבא לבית אדוננו, הגדול בכבוד מלך ובמעלת האושר, מעלת הנדיבות וההכנעה יחד, ומכש״כ שלא לסרב נגד השר הנכבד הנפלא הזה, ולא כן עשו, אבל סרבו נגדו ואמרו ״כי ברחוב נלין״ ומאסו ביתו בית המלך, ואל תאמר כי יראו מפני אנשי העיר, הלא שופט הוא ומי יעמוד נגדו (והם עשו כן לנסותו לזכות לו כאשר יבא) והנה לא התרעם עליהם, אבל ״ויפצר בם מאד״ מאד דייקא. ראה נדבתו וענותנותו לפני גרים באים בארצו, היאומן כי יסופר, מעתה הלא מבואר מעלת האיש בבין אדם לחברו. '''והנה''' בבין אדם למקום, כתיב: ומצות אפה ויאכלו, כי פסח היה, הרי ששמר התורה קודם שניתנה, ומהסתם עשה בזהירות ובזריזות כערך בין אדם לחברו כנ״ל, ואין כל חדש, כי חניך ה״אדם בענקים״ אברהם אבינו עליו השלום היה, החכם הפילוסוף אלקי מלידה ומבטן, מה חידוש הוא, כי המתחבר ממנו ובפרט קרובו בן אחיו יתרומם ברום המעלה, וזה היה הענין שהלך אחריו תמיד, ומחמת מעלת כוספו החזק להתלמד ממנו, מצא אברהם אע״ה את עצמו מחויב להלחם עם מלכים אדירים להציל את לוט, והתבונן את כל זה היטב מעלת האיש. '''והנה''' מצאנו בפ׳ לך לך יג:י ״וישא לוט את עיניו וגו׳ עיין ברש״י: ומ״א דורשה לגנאי על שהיו שטופי זמה בחר לו לוט בשכונותם במס׳ הוריות י: וגם בפסוק שאחריו: ויסע לוט מקדם ברש״י: ומדרש אגדה הסיע עצמו מקדמונו של עולם, אמר ״אי אפשי לא באברהם ולא באלקיו״, תמהתי נבהלתי, מה ראו על ככה, ומה פשעו ומה חטאתו כ״כ לבטל כל צדקת האיש הזה? ולקמן יט:לג ברש״י: א״ר לוי ״כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות לסוף מאכילים אותו מבשרו״, וגם הרמב״ן הלך אחריו וכתב שם יט:ח הנ״ל ״מתוך שבחו בא לידי גנותו וכו׳״ יעו״ש, וגם הספורנו ז״ל שם בפסוק ג׳ כתב: משתה, קביעות סעודה על היין בהיות היין אהוב אצלו וכו׳ עיי״ש, אחריהם הלך, והנה כולם דורשים לגנאי את האיש הנכבד הזה, הלא דבר הוא, והרמב״ן בעצמו כ׳ על בקשת אברהם אע״ה: אם אמצא וגו׳ צדיקים בתוך העיר פי׳ שאמר כן בעבור לוט פי׳ שצדקת לוט יצטרף, עיי״ש, ועי׳ ברש״י שם יט־יט ״אצל אנשי סדום הייתי נראה כצדיק״, וכן מוכח שביתו היה גדור מזנות, כי אמר על בנותיו ״אשר לא ידעו איש״ וגס בנותיו העיד עליהם הכ׳ שלא שכבו עמו רק מחמת שרצו שלא יחרב העולם, כמבואר שם עיי״ש, והנה ישב בין הרשעים ולא למד ממעשיהם – לא בזנות ולא בהטבה – בהכנסת אורחים וכדומה, ולמה היה הרעש כ״כ מחז״ל עליו? אבל הסכת בני ושמע דברים יקרים נפלאים להועיל למעשה, '''הנה''' הרמב״ן בראש פ׳ קדושים האריך בענין פרישות, ואעתיק מעט, וז״ל: ״והענין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלות אסורות, והתירה הביאה איש באשתו, ואכילת הבשר והיין, א״כ ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזמת אשתו וכו׳ ולהיות בסובאי יין ובזוללי בשר למו וכו׳ ויהיה נבל ברשות התורה, לכן באה התורה וצותה בדבר כללי: קדושים תהיו שנהיה פרושים מן המותרות וכמו למעט במשגל, כמו שאמרו: שלא יהיו ת״ח מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים וכו׳ עד שנהיה נקיים וטהורים ופרושים מהמון בני אדם שהם מלכלכים עצמם במותרות ובכיעורים וכו׳״, עיי״ש. והנה מצינו בנח, כשנטע כרם מצאו שידא שמדין, א״ל דידי את הזהר שלא תכנס בגבולי שלא תחבל, במד״ר פ׳ נח, – ואמרנו כי הכיר בו שיש לו אהבה ליין, והתרה בו שישמור מדתו, כי מיעוטו יפה, ולבסוף הרבה על המדה, כי זה היותר קשה לכוין המדה, שהיתרון נכנס בכלל תאוה, ובא לגבולו, כי הזהירה התורה על כך כדברי הרמב״ן ז״ל. '''והנה''' לוט כשנפרד מאברהם בשביל מרעה, היה ניכר בו חמדת הממון, כי לא היה לו להפרד מהמחנך הצדיק גדול בענקים, והיה זאת מחמדתו לממון, והנה חמדה ותאוה ממקור אחד יבאו, ובחר לו אל סדום, כי הוא חשב שלא יזיק לו ולבני ביתו ישיבתו אצלם, כי היה נבזה בעיניו נמאס – מדותיהם המגונות והפסולות עד מאד, באשר כבר נשרש בקרבו מדות נעלות במדה נפרזה מאד, מהחינוך שנתחנך בבית אברהם אע״ה; וכאשר באמת היה כן שלא למד ממעשיהם, כאשר נתבאר מעלת נדיבותו במדה נפרזה מאד, (הגהה – ולא עוד כשרצה אליעזר עבד אברהם להוכיח לעצמו בבירור אשה הגונה צדיקת שתהיה ראויה לבא בבית אברהם אע״ה, ולהיות אשה לבנו הנבחר, לא מצא בחינה לנסותה רק במדת הנדיבות, הרי כי זה אות על מעלת האדם, ומי לנו גדול במדת הנדיבות כלוט, הרי לאות על גדולת האיש הזה) וגם מזנות היו בני ביתו נקיים, כאשר נתבאר בכתוב ״אשר לא ידעו איש״ כנ״ל, ומה שהשקו את אביהם יין הרי נתבאר שכונתם היה לישוב העולם, כי חשבו שכבר נחרב כל העולם, הרי כי לא למד ממעשי אנשי סדום הרעים והחטאים. אמנם מאשר הכירו בו כפי המדרש נטיה לממון, ובחר להפרד מאברהם אע״ה ולשבת אצל סדום, הכירה התורה בו – כי נוצרה בו יצירה מתאוה, כענין שנאמר ״וכל יצר מחשבות מבין״ (דהי״א כח:ט) פי׳ הוא ית׳ מבין יצירת הרע שנוצר בפנימיותו – בלי הרגשו של האדם בו, כוח נטיה לאיזה דבר של רעה אשר פסלתה התורה, ומזה יולד המעשה רע לבסוף, כענין ״למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה״, ומחמת שנפרד מאאע״ה גזר המד״ר עליו – אמירת לבו ״אי אפשי באבדם ובאלקיו״ כי נוצר בו יצירה בלי הרגש מוחשי, פי׳ לא רצה לשאת עליו עול מלכות שמים כ״כ כנצרך אצל אברהם, ונסתבב הלידה מיצירת חמדת ממון כנ״ל, ומחמת שלא פחד פן ילמוד ממעשה סדום, גזר המדרש עליו, שבחובו, בלי הדגש חיצוני, היה בו – אם יכשל לא איכפת לו, וכדברי הרמב״ן ז״ל ״מתוך שבחו בא לידי גנותו״, עיי״ש כמובא למעלה. '''והנה''' בא הדבר לאט לאט, מתחילה עשה משתה לאורחים באופן לא כאברהם אע״ה כדברי הספורנו עיי״ש, ואח״כ אמר הנה נא לי שתי בנות וגו׳ וכדברי בקורת הרמב״ן, ובאמת הכל לטובה כיון במעשה לשם הכנסת אורחים, אבל במחשבתו היה טמון מעט מיצירת התאוה וחמדתו לממון, ואחרי כי לא היה רק יצירה מועטת, ע״כ בא הדבר בתורה רק ברמז, סוף דבר, כל חסרונו היה רק – שלא היה נזהר מאז נפרד מאברהם אע״ה מן המותרות, ולכן אח״כ כשנשתכר לילה ראשונה אעפ״כ לילה שניה שתה ג״כ, ולא חס פן יכשל, כי כל ענין פרישת המותרות הוא שלא יכשל ח״ו, ומזה תפשו עליו חז״ל ודרשו בגנותו. '''ומעתה''' יבואר היטב כונתנו במכ׳ הראשון, כי מתחילה ״בחרו בדרכיהם פי׳ בהיתר, רק לא לחיות בפרישות, ומזה יבא – ובשיקוציהם נפשם חפצה״ פי׳ כסובאי יין וכזוללי בשר וכו׳ ״נפשם חפצה״, ואי אפשר לו להפרד ח״ו עד שיבא חלילה לאיסור, ע״כ שומר נפשו ירחק מכל זה וטוב לו סלה. '''והנה''' המאמר הזה מגלה לנו עמוקות בטבע האדם, איום ונורא הוא אשר פחוד יפחד האדם ממנו, כי לא ידע האדם את דינו מה יאמרו עליו בשמים, כי מי פלל על אדם גדול כזה, אשר ישתומם עליו האדם, על גודל מעלתו בהטבה ובהכנעה לאורחים, עד כי כתב הרמב״ן כי הפצרת המלאכים היתה למען הרבות זכותו להנצל, והנה הפקיר בנותיו בשביל האורחים, אשר אין זה מדרך היותר קל, ועם כל זה בשביל נקודה קטנה שנולדה בו, מאן עלה בלבו לתור אחרי בצע, ונתגדלה הנקודה לאט לאט, עד שהוטב בעיניו לסור ממחנכו, והכל היה בהיתר, כי אין איסור בכל זה – רק על דרך המוסר, להתקרב אל הטוב ולהתרחק מחברת רעים פן ישחיתו דרכו. ועל כ״ז רעשו עליו כל הרעש הזה, ואם כך עלתה לאדם גדול מצוין במעשים שנתחבר אצל אבי המאמינים, מה יענו אזובי הקיר, מי יודע כמה נקודות יולד בהם יום יום, והוא אינו יודע עד מה בכוחות הנפש, וכמאמרנו על הפסוק ״ואין לי מכיר וגו׳״. '''והנראה''' מהכתוב פ׳ לך לך יג:יד ״אחרי הפרד לוט״ וגו׳ ופירש״י: כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו, ולעיל שהיה לוט עמו וכתוב ״וירא ה׳ אל אברהם״ באותו שעה כשר היה, והנראה מפשטות הכתוב שעיקר חטאו היה על שנפרד מאאע״ה, כענין שאמר רבי טרפון לרבי עקיבא ״כל הפורש ממך כפורש מן החיים״, ועי׳ בערכין טו. תראה כי הוציאו שם כמה דברים נפלאים מפשטות הכ׳ (והמבין יבין להתלמד משם). '''והנראה''' כי אברהם אע״ה שאמר לו, אל נא תהי מריבה ביני ובינך (בראשית יג:ח) וכדבר נפלא שכתבתי, – שרמז לו שאם לא ישוב מדרכו להרגיל רועים שלא ירעו בגזל, לא יהיה שוב אוהבו כמקודם, אבל יריב עמו אם לא ישוב, הנראה כי הכיר בו מזה יצירת החמדה, ולא רצה עוד לשבת עמו יחדיו, ועשה מבחן לזה, ואמר לו: הפרד נא מעלי אם השמאל ואימינה וגו׳ וחשב כי היה לו להשיב – אי אפשר להפרד מהחיים בשביל ממון, ואחרי שלא השיב לו זאת, הבין כי נתקלקל ולא רצה לשבת עמו יחד, והראיה כי אח״כ נתיחד הדבור עמו ולא קודם. '''הרי''' שני דברים נלמד מזה, הא׳: כמה צריך האדם להתרחק מחברת רשעים, פן ילמד ממעשיהם, אם אבי המאמינים חשש לזה, וגם איך צריך האדם להתרחק גם מקרוביו אנשי ביתו, אם יכיר בהם מדות פסולות ודבר רע, ולא ישלים עמהם בשביל חמדת ממון או שארי נגיעות, כמו שאמר אברהם אע״ה: אל נא תהי מריבה וגו׳, ורמז לו שיפרד ממנו, וזה כפתור ופרח בפשט הכתוב, ובחכמת אלקים איך לדבר באופן דיפלומטי עם מי שצריך, והנה אחרי מעשה בנותיו הרחיק ממנו עוד יותר. '''והשנית:''' כמה יש על האדם להשתדל להתקרב אל הטובים, כי תפס הכ׳ עיקר החטא – הפרדו מאברהם, הלמודים מכל זה, נפלאים המה למבין המתבונן בהם. ועוד בהם שלישית, איום מאד, יש ללמוד מזה, כמה צריך האדם להזהר מחטא, ולא לבד הוא עצמו, אבל צריך להוכיח וליסר ב״ב ולכל מי שיש בידו למחות, הנה מה שכתב רש״י ז״ל על הכ׳: ״אחרי הפרד לוט מעמו״: וכ״ז שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו ולעיל וכו׳ באותה שעה כשר היה, והנה לא מצינו מאז עד עתה שום חטא עליו, – רק שנטה אחרי אהבת הבצע, ולא מחה ברועים הרועים בשדות אחרים, ובשביל זה נקרא רשע, ואברהם לא רצה עוד להיות עמו יחד, והראיה כי ה׳ לא נתיחד עמו עבור זה. הגע עצמך, רועה העיר שלוקח בהמה מכל אחד, ורועה לפעמים על שדה אחר, ובעל הבהמה אינו מוחה בו, האם יעלה על דעתנו, שאין להתחבר עמו עוד, כי רשע הוא, או אפילו תרנגולת של אחד נכנסת לגינת אחרים ומזקת הגינה, או הזרעים או הקרקע, היעלה על דעתנו כי אין להתחבר עמו כי רשע הוא – מחמת שאין מוחה בשפחתו? זה לאות כי אין אנו רחוקים מזה ג״כ ח״ו (ויש ללמוד ג״כ כי אין לחוש ללשון הרע או לרכילות לספר למי שיש בידו להוכיחו וללמדו, והראי׳ כי מנין ידע אברהם מזה, וע״כ משום דהרועים שלו קבלו לפניו על לוט, וכמו שהוכחנו מהא דאמר הקב״ה לאברהם ״למה זה צחקה שרה״ ולא חש ללה״ר, אלא כדי ללמדה ולהוכיחה). '''ועוד''' בה רביעית, להזהר הרבה מיצירת תאוה או חמדה וכדומה, – סרסורי החטא, ואם כבר נוצר, שלא לעשות יצירה חדשה, כי כמה מדרגות לכל דבר, והיותר, שלא לבא ח״ו לכלל ״ובשקוציהם נפשם חפצה״, והמועיל לזה הרבה, בעזרתו ית׳, מא׳ ״פסקי בע״ב״, וצריך רחמים גדולים לזה, ועל זה נא׳: שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך וגו׳ (דהי״א כט:יח) פי׳ שלא יברא לנו, ח״ו, יצירת חטא כנ״ל. וזכות הרבים יעמוד לנו להתלמד בכל זאת ולעלות מעלה מעלה אכי״ר. '''מאמר''' נשגב ונעלה הוא, וכל בני הדבק טוב יקבלו אותו בשתי ידים כי ראוי הוא למחיר גדול ואשרי המגיע לו. == מאמר ק״ד == לבני יקירי... נ״י כאור שבעתים! '''יקרתך''' הגיעני לנכון, היטבת לדבר על ענין בדרך שאדם רוצה וכו׳, ולדעתי זו בחינה מוחלטת, ובזה אבין מה שאחז״ל: רצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה י״ר וכו׳ (ברכות יז) ותמיד הייתי תמה מה זה רבותא לר׳ אלכסנדרי שאמר הכי הלא כל אדם שדואג מעט לאחריתו, רוצה ג״כ, עד שנתברר לי, שהרצון באמת לא יוכל להיות רק כשהוא עמל בכל כוחו לכבוש רצונו, ועם כל זה יצה״ר תקיף יותר ממנו, כענין שאחז״ל: (קידושין ל:) אלמלא הקב״ה עוזרו אין יכול לו, ועל זה צריך תפלה ובקשה על עזר השם, כענין שמצינו באברהם אע״ה שהבטיחו הקב״ה: לך לך, ופירש״י לטובתך, ושם אעשך לגוי גדול וכאן אי אתה זוכה לבנים. (מ״ה להתפעל מאד הלא אז״ל: בראשית – בשביל ישראל שנקראו ראשית (ויק״ר לז) ואברהם אע״ה לא רצה בנים למסור להם רכושו או לשחק בהם, אבל רצה להעמיד אומה מסוגלת להכיר בוראם, וכמו שהקב״ה ברא עולמו בשביל ישראל הרי רוצה בכך, ואאע״ה רצה מה שהקב״ה רוצה, ובכל צדקתו הנוראה עד שעל נח הצדיק תמים, – נאמר עליו כי בדורו של אברהם אבינו לא היה נחשב לכלום, ועם כ״ז היה צריך זכות ארץ ישראל דוקא לזכות לבנים, זה מבהיל מאד, כמה זכיות צריך האדם שיזכה לבן צדיק) ואחרי כל ההבטחות והזכיות היה צריך לבקש: ויאמר אברם הן לי לא נתת זרע, והנה בן ביתי יורש אותי, הרי כמה בקשות צריך האדם לזכות למצוה, וכן ר׳ אלכסנדרי אחרי כל העמל שעמל על עצמו לכבוש רצונו, היה צריך תפלות ובקשות לעזור לו להכניע יצרו כי מלאך הוא, ולמסור לו מלאך טוב, היה צריך תפלה ובקשה כנ״ל, וא״כ מי שאינו עמל על עצמו בכל יכולת כוחו – הרי אינו רוצה כלל, ואיך יוכל לקוות על – מוסרים לו מלאך טוב וכו׳ בערכנו הדל אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים. '''ואכתוב''' לך מה שדברנו היום שבת קדש עוד בענין נורא מלוט, לוט היה גדול מאד, לבד הראיות שאמרנו כבר, הלא מצינו בענין נח (ט:ח) ויאמר אלקים אל נח ואל בניו אתו לאמר. ופי׳ הראא״ע ז״ל: ויש אומרים שארבעתם נביאים, והרמב״ן ז״ל כתב בראש נח, או יאמר כי הוא צדיק שלם וגם בניו וב״ב צדיקים, כי הוא למדם כענין שכתוב: כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו (בראשית יח:יט) והנה כבר ידעת מה שיש במדרש: ויש אומרים שאילו היה בדורו של אברהם אבינו לא היה נחשב לכלום, ועמדנו על זה – הלא הקב״ה העיד עליו צדיק תמים, ופירש״י, במעשה ובמחשבה, וא״כ איך יש דורשים לגנאי, הלא כללא הוא כי על צדיק יש לדרוש לשבח, ואמרנו על זה דבר הפלא מאד, מר אחד חדא ומר אמר חדא ולא פליגי והכל לשבח, ואין עתה עת להאריך ואפשר עוד חזון בל״נ. (כונתו על מאמר נו הובא לעיל פ׳ נח) אך עכ״פ, אם על יפת וחם נאמר כי לכה״פ צדיקים היו, כי נח למדם, עאחכו״כ אברהם אע״ה שי״א כי נח לא היה נחשב לכלום בדורו, עאכו״כ שבן אחיו לוט אשר מסר נפשו עליו גם אחרי הפרדו ממנו, היה צדיק בודאי, עליו הלא נאמר בפירוש: אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט וגו׳, היש שום ספק כי היה גדול מאד, כי גם על נכרים שהיו בביתו של אברהם אע״ה כתיב: והנפש אשר עשו בחרן (בראשית יב:ה) ומתרגם בת״א דשעבידו לאורייתא בחרן, ולדעתי היה נראה אחרי דכתיב אשר עשו, קאי על כל מה שלמעלה גם על לוט, שגם הוא היה משעבד נפשות לאורייתא, כענין שאמרו על אליעזר עבד אברהם שהיה דולה ומשקה מתורתו לאחרים, ומכש״כ לוט בן אחיו, ועיין בספורנו סוף נח פסוק לב: וימת תרח בחרן, מה שכתב שמה שתרח לא בא אצל אברם בארץ כנען, אחרי הנס שנעשה לו באור כשדים, ובקראו שם בשם ה׳ עם כל גדולת שמו אז, והיפוך זה עשה לוט וכו׳, והנה הרמב״ן ז״ל כתב בספר דברים על לוט שהיה משרת אברהם, הכי מילתא זוטרתי היא שהיה משרת אברהם, ועל יהושע בן נון נאמר בתורה שבח גדול שהיה משרת משה, ואמרו: כדאי שימושו של יהושע לתת לו גדולה ולא לבניו של משה, מבהיל מאד מה זה משרת אברהם, ועוג מלך הבשן שרת פעם אחת לאברהם אע״ה: ויבא הפליט וגו׳ ולרעה היה מכוין, ועם כ״ז היה מרע״ה מפחד פן יעמוד לו זכות זה, ומכש״כ לוט שהיה מפקיר את עצמו, והלך ממשפחתו הרמה אחרי אברהם לשמשו ולקבל ממנו תורה. ולכן מצינו שגם בסדום היה שומר התורה ואפה מצות. '''והנה''' מצינו שם בפ׳ לך לך יג־ה: ״וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים״ ופירש״י מי גרם שהיתה לו זאת הליכתו עם אברם, ותיכף כתיב ויהי ריב וגו׳ ויפרדו איש מעל אחיו, והנה לא נפרד מאברם רק בשביל כי היה רכושם רב, ולא נשא אותם הארץ לשבת יחדיו, כמפורש שם במקרא, ולא מצינו עליו שום חטא, רק הנראה כי היה לו נטיה מעט לחמדת ממון, לפי רום ערכו, כענין וסביביו נשערה מאד, וגרם לו עוד החטא שהוקל בעיניו לפי ערכו הרם הפרידה מאברם רבו ומחנכו, ראה מה כתיב אחריו (יד־יא־יב) ״ויקחו את כל רכוש סדום וגו׳ ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם וילכו והוא יושב בסדום״ כל הכתוב הזה מוקשה, חדא בפסוק הקודם נאמר: ויקחו את כל רכוש סדום, והו״ל לכתוב ואת לוט ואת רכושו וילכו, ולמה לו לכתוב עוד כתוב בפני עצמו ויקחו את לוט וגו׳, גם בן אחי אברם למותר הוא, אטו לא ידעינן עד השתא כי לוט בן אחי אברם הוא, וגם – יושב בסדום, למותר הוא. '''אלא''' הכתוב הזה מורה באצבע כונת הענין; ויקחו את לוט במיוחד שלא כדרך הטבע, כי בן אחי אברהם הוא, וגם חניכו וגם משרת אברהם ואי אפשר להם ליקח אותו, אך מי גרם לו זאת: ולוט יושב בסדום, ישיבתו בסדום גרם לו שיוכלו לקחת אותו, וכן כתב רש״י מי גרם לו זאת – ישיבתו בסדום, כענין שאמרו (שמו״ר ו־א) אני ארבה ולא יסור לבבי, ומה כתיב אחריו: ״ונשיו הטו לבבו״, ואם כי אמרו כי בקשו להטות ולא הטו, אבל אחז״ל (שם) על זה: נוח היה לו לשלמה שיהא גורף ביבים וכו׳ ושלא יהא נכתב עליו המקרא הזה. ובגמרא שבת נ״ו בלשון אחר אפשר יותר קשה, וכן על לוט נאמר במד״ר הסיע עצמו מקדמונו של עולם אמר אי אפשי באברהם ובאלקיו, אין כונתי לדמות לוט לשלמה המע״ה, אין עלי לדבר במופלא ממני ח״ו, רק שכתב רש״י ז״ל, אחרי הפרד לוט מעמו – הל׳ כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו, ועל זה כתבנו שאין לטעות שהיה ח״ו רשע – כפי שאנו סוברים באופן שטחי בתכונת רשע וזה אי אפשר, כאשר הוכחנו בענין לוט מכבר במאמר מיוחד, וגם פה, והראנו דוגמא משלמה המע״ה, כי כבר ביארו חז״ל לא כמשמע מפשט הכתוב, רק בקשו להטות. וכן כאן – לא כמשמע כפשטות חז״ל, רק לפי מדרגתו הרמה לא כיון בזה האמת – בשביל נטית חמדת ממון, כי לא היה לו לבחור ישיבתו בסדום בשביל ממון, ואחרי שלא כיון האמת, מותר להם לאמר מה שאמרו. והנה הראו לו מן השמים כי לא הרויח מאומה, כי העושר שהשיג בשביל אברהם, אברהם השיב לו, והרי רכושו של אברהם הוא, כל זה הראו לאדם גדול כלוט – מן השמים, ולאחר אין מראים לו מן השמים, ע״כ יש על האדם לפחד תמיד שלא יפול ח״ו ברשת חמדת הממון, ״אם בארזים נפלה שלהבת וכו׳״ ולוט שהיה מחונך מנעוריו ללכת בדרכי התורה, וממי למד מראש הפילוסופים וראש המאמינים, בודאי נשרש בו כל המדות טובות בטבע שני עד גמירא, מ״מ קרה לו מה שקרה מה יעשו מושרשי מדות פחותות, וחסרי הדעת, להבין חיובי אמונה לתכליתו, עאחכו״כ שצריכים להזהר בשבעים שערי זהירות שלא יקלטו ברשת חמדת הממון, להעבירו על דתו ח״ו, ויש ליחד קביעות מוסר על זה, והבא לטהר מסייעים אותו. '''ואכתוב''' לך עוד ראיה על גדולת לוט, בפ׳ וירא (יט־ג) כתוב: ומצות אפה ויאכלו, מאי נפק״מ איזה פת הכניס לאורחים, אם פת עבה כחמץ או דקה כמצה, אלא להודיענו גלוי, כי שמר את התורה, ובפסח לא ימצא כלל בביתו חמץ, ואולי גם לאורחים פרסם להם שמירת התורה, כאשר קבל מרבו ומחנכו אברהם אע״ה, גם בפ׳ לך לך (יג:ח) כתיב: כי אנשים אחים אנחנו, ופירש״י בשם מ״א דומים בקלסתר פנים, והנה ביוסף כתיב שהיה זיו פניו דומה ליעקב, וכן ביצחק בפ׳ תולדות, הקב״ה צר פלסתר פניו של יצחק בדומה לאברהם, הלא דבר גדול הוא. וכן נראה, כי מי הכריח למדרש להודיע, אלא ע״כ להודיע גדולתו, ומ״מ קרה לו מה שקרה לו כנ״ל, וכן גבי ויפרדו כתיב עוד ״איש מעל אחיו״ ולא כתיב מעל שני. והנה כלל הדבר מכל הנ״ל, כי כמו הקונה סחורה מדקדק אף על פגם כל־דהוא, כן התורה, דכתיב בה אמת קנה (משלי כג:כג) מדקדקת ומפרסמת חסרון כל־דהוא, ע״כ ראוי לקרותו בשם־מאמר ״תורה דכתיב בה אמת״. וזה כפתור ופרח, וניחא בזה כמה דברים מוקשים מאד. '''דבר''' נפלא הראינו עוד, מה זה דבר הכתוב בתורה לשבח, – ברכה גדולה, לגנאי – קללה גדולה. לשבח – כבר כתבתי לך מנח איש צדיק, כתב רש״י זכר צדיק לברכה, והנה רק השבח – היא ברכה גדולה, כיון שנכתב בתורה, לבד שכר צדקתו, והגנאי קללה גדולה, על פסוק ואנשי סדום רעים וחטאים – כתב רש״י: רבותינו למדו מכאן שם רשעים ירקב, ואיה הרקבון הכתוב כאן, אלא ודאי כי אין רקבון יותר מהגנאי הכתוב, לבד עונש העבירה, ועוד כתב רש״י שם: ואעפ״כ לא נמנע מלישב עמהם. והנה תראה מה חסרון עושה, לוט סמך על גודל דעתו שלא יזיקו לו הרשעים הארורים, אברהם אע״ה עם רוב צדקתו ושונא בצע שלו, עד שאמר למלך סדום אם אקח מחוט ועד שרוך נעל, אף שעל פי דין כיבוש מלחמה שמו כיבוש, ועל פי דין הרי הם שלו, ובפרט כי כבר היה יאוש גמור ושינוי רשות, ורק שאל יאמר אני העשרתי את אברם, ורכוש סדום מי יודע כמה היה, כנאמר גבי לוט: וירא וגו׳ כגן ה׳ כארץ מצרים, ונאמר על סדום גאון שבעת לחם, הרי כי הרכוש היה רב מאד מאד, ועם כ״ז אמר אם אקח וגו׳, ועם כ״ז לא האמין את עצמו. ואמר ״הרמותי ידי״ ופירש״י לשון שבועה, ושמעתי כי יש במדרש על זה: צדיקים קופצים ונשבעים נשבעתי ואקיימה, היינו אשר כתבנו שחשד את עצמו פן ימיתנו יצרו, ולוט סמך על עצמו, אשכון עמהם ולא יסירו לבבי, ראה מה חסרון קל עושה גם באדם גדול כמוהו, מבהיל. == מאמר ק״ה == ==== כי משחיתים אנחנו את המקום הזה וגו׳ וישלחנו ה׳ לשחתה (בראשית יט:יג) ==== אכתוב לך על גליון הבא מירושלים, כי ראוים הדברים להכתב על גליון מירושלים, – הערה נפלאה, מה שהערנו על יום השנה לפטירת אאמ״ו ז״ל בלמוד פרק יציאות השבת: לראות כי האדם יכול ח״ו, להאבד בתנועה אחת קטנה מאד, בהפיכת היד, פשט ידו לפנים והיה בידו תפוח והפך ידו ונפל לתוך ידו של בעה״ב חייב סקילה – בהתראה, ונעקר מן העולם ביסורים קשים, בשביל הפיכת יד בעלמא, משא״כ אם לא הפך, ובעל הבית לקח מידו, פטור. '''ומעתה''' כמה נקל לאדם שיתהפך דעתו לצד הרע ח״ו, כמו בדבריו נקל להתהפך בדברי גאות אשר היא קשה יותר מחילול שבת, כי כל אדם שיש בו גסות הרוח כאילו כופר בעיקר, וכהנה הרבה, כגון בחמדת הממון, כוחי ועוצם ידי יפרנסוני, הוא סובר מצוה קא עביד, ויכול להיות כי אין זה רק חמדת הממון, וכהנה רבות, מקידוש השם – לקידוש עצמו ר״ל. וזהו ״אין בין גיהנם לגן עדן אלא כחוט השערה״. ומעתה אנו רואים, – היותר גדול – כמה מוסר צריך וכולי האי ואולי, קשה לי עתה לפרט כמה פרטים, וזהו ״בארח זו אהלך טמנו פח לי״ (תהלים קמב) הרחמן יצילנו, ו״בראתי יצה״ר בראתי לי תורה תבלין״ דוקא (קידושין ל:), שמע נא עוד דבר מבהיל מאד, כמה צריך שלא יתגלגל מתוך ידו במקום האסור. גרסינן בסוטה מא ע״ב: ״המחניף לרשע סוף נופל בידו ואם אינו נופל בידו נופל ביד בניו ואם אינו נופל ביד בניו נופל ביד בן בנו שנא׳: ויאמר ירמיה הנביא אמן כן יעשה ה׳ וגו׳ (ירמיה כח:ו) וכתיב ויהי הוא בשער בנימין וגו׳ (שם לז:יג) וכתיב ״ויתפוש יראי׳ בירמיהו ויביאהו אל השרים״ ויראיה היה בן בנו של חנניה נביא השקר, וכתב רש״י: חנופה היא זו שהיה לו לומר בהדיא שקר אתה ניבא עיי״ש בפנים. והנה דברי ירמיה היה מי יתן ויהיה כדברך אבל ״אך שמע נא הדבר הזה אשר אנכי דבר באזניך ובאזני כל העם וגו׳ בבוא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו ה׳ באמת״ (שם כח:ט) הרי שאמר להם כי הוא נביא שקר, ואך כי לא אמר תיכף בהדיא שקר אתה ניבא, תופסת הגמ׳ כי נתגלגל מת״י חנופה, ולכן נפל ביד יראיה בן בנו של חנני׳ מבהיל מאד! כי גם ירמיה הנביא נתפש בדבריו בחנופה, ולמדו ממנו הלכה לדורות, החונף לרשע נופל בידו. מבהיל הוא, כי גם זאת נקרא חנופה, אף שביאר אח״כ, כי יתראה שקרו להלן. ומעתה התבוננו וראו, אנשים כערכנו, כמה נקל להתהפך ח״ו כרגע, מצד הטוב אל צד הרע ח״ו. ונבין מאד אזהרת התורה: ״שימו לבבכם על דרכיכם״, אכי״ר – לשום לבבנו על דרכנו. (וכענין זה מצינו גבי מלאכים – ״כי משחיתים אנחנו״ (בראשית יט:יג) תלו הדבר בעצמם, והיה להם עונש על זה, אף שביארו אח״כ: ״וישלחנו ה׳ לשחתה״, מ״מ היה אח״כ, ולא קודם! כאשר אמרתי לך הלכה למעשה מזה, דבר נפלא. וכל הנ״ל הלכות קבועות הנה – הלכה למעשה). '''ולמדנו''' מזה, עומק הדין עד היכן הוא, ידוע מה שירמיה הנביא סבל בשביל כלל ישראל, עיין בירמיה כו:יא ״ויאמרו הכהנים והנביאים אל השרים ואל כל העם לאמר משפט מות לאיש הזה כי נבא אל העיר הזאת כאשר שמעתם באזניכם״. והוא אמר להם ״השם שלחני להנבא וגו׳״ ושם בפסוק יד: ״ואני הנני בידכם עשו לי כטוב וכישר בעיניכם אך ידע תדעו כי אם ממיתים אתם אותי כי דם נקי אתם נותנים עליכם וגו׳ כי באמת שלחני ה׳ עליכם לדבר באזניכם את כל הדברים האלה״ יעוין שם בפנים. והנה גברו אנשים רשעים ואמרו דוקא להמיתו, ורק ״יד אחיקם בן שפן היה את ירמיה לבלתי תת אותו ביד העם להמיתו״ ואח״כ שם – כז נאמר: ״כה אמר ה׳ אלי עשה לך מוסרות ומטות ונתתם על צוארך״ וירמיה נשא את המשא הזה תמיד. '''וידוע''' בספר ירמיה מה שסבל ירמיה הנביא צרות רבות מאד מאד, כמו שנאמר באיכה: ״אך בי ישב יהפך ידו כל היום״, והנה אח״כ שם כח׳ כאשר אמר חנניה: כי ישיב ה׳ ״את כל כלי בית ה׳״ וגם ״את יכניה ואת כל גלות יהודה״, כמבואר שם, ואח״כ פסוק י: ״ויקח חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא וישברהו״, יעוין שם בפנים. וזה לא כבר היה קרוב למיתה, ומה זה חידוש כי היה אומר לחנניה בלשון רכה: מי יתן והיה כדברך אבל ״אך שמע בא וגו׳״, כמבואר לעיל. ועם כל זה, לא ויתר לו כלל ונפל ביד בן בנו, כמו שנאמר שם א פסוק טו: ״ויקצפו השרים על ירמיה והכו אותו ונתנו אותו בית האסור וגו׳ כי בא ירמיה אל בית הבור וגו׳ וישב שם ירמיה ימים רבים״, הא לנו עומק הדין כמה מכוסה הוא מבני אדם. '''ולראות''' עוד מחז״ל, כמה לא נשאו פנים גם לנביא גדול כירמיה. הנה כאשר נראה דבריהם ז״ל ״כל המחניף לרשע בסוף נופל בידו״, נראה לנו כי יאמרו זאת על מי שהוא מושרש בחנופה כל היום, והנה גם על ירמיה הנביא אמרו זאת, ומה היה שם – תנועה קלה, ההפרש שבין לשון רכה ללשון קשה, מבהיל מאד! '''(העתקה''' ממכתב לבנו) מאד מאד צריך האדם להזהר שלא להכנס ח״ו בגבול חמדת הממון. ראה המאמר עם ההוספה, שמבהיל מאד על עומק הדין והדקדוק, אחרי הסבל הפלאי שסבל משליחותו לכלל ישראל להיטיב עמהם, ולא שמעו בקולו עיין ירמיה טו:י אוי לי אמי וגו׳ עי׳ ירמיה כ:ח: כי היה דבר ה׳ לי לחרפה ולקלס כל היום, אחרי כל זאת בשביל דבר קל שנתגלגל מתחת ידו נענש כל כך, אה אה מה נאמר ומה נדבר אין לנו אלא להשען על אבינו שבשמים, ולבקש עזרה, אקצר עתה, תחיה חיי ברכה כברכת א,. == מאמר ק״ו == ==== וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה׳ (בראשית יט:כז) ==== א״ר חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו וכו׳ ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום דכתיב: וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר: ויעמוד פינחס ויפלל (תהלים קו:ל). מה זה דבר כל כך שבשביל זה אחז״ל אלקי אברהם בעזרו? הענין כי אז״ל (אבות ד:ג) אין לך דבר שאין לו מקום, אך כשמכירים את מקומו אז הדבר דבר הוא, למשל כזית מצה במקומה ובזמנה מצוה רבה היא, באין מקומה היינו אחר זמנה ולא כלום היא, וכן הרבה, וכן הוא במילי דשמיא וכן במילי דעלמא, – כל דבר יש לו מקום וגבול, למשל מי שעושה גמ״ח עם אחרים, כל אדם יש לו מקומו וגבולו, יש שמלוה לו רק מעט, כי אין בטוח רק על סכום לא גדול כמו עשר ל״י וכדומה, ועל חמשים ל״י יודע בעצמו כי אין זה מקומו המוגבל להתחסד עמו, ויש מי שבטוח גם על מאה, ויש על אלף וכדומה, והנה גדר התפלה כאילו עומד ממש נגדו ית׳ ומתחנן אליו כאשר יבקש איש מרעהו, וכמו שאז״ל (סנהדרין כב) המתפלל צריך שיראה כאילו שכינה עומדת כנגדו, ולכן מי שיש לו ציור כזה, בודאי ישמור מקומו המוגבל בערכו, ויתבייש לבקש דבר שאין זה מקומו לפי ערכו, היינו חננו מאתך דעה בינה והשכל, אחרי שיודע שאינו עמל בחכמה, ואמרו (מגילה ו) ולא יגעת ומצאת אל תאמין, ולכן מקבל על עצמו קודם ברכת אתה חונן להתיגע בחכמה, וכן בברכת השיבנו, לעסוק בתשובה, והנה מי שעומד במדרגה זו, כבד הגיע למדרגה גדולה במקומו כזה, ושפיר אז״ל: אלקי אברהם בעזרו ואומרים עליו הי חסיד הי ענין. == מאמר ק״ז == דברנו איך שהתפלה מקומה בשורש השלמות, כי שורש השלמות הוא אחרי כל ההשכלה של אמונה הוא כדי להגיע למדרגת הכרת ההשגחה, ולא כמו דרך הצדקות והחסידות כפי שסוברים העולם פי׳ הנהגת צדקות וחסידות (פרומקייט) בלא השכלת אמיתיותם, למשל אם יאמרו לאדם: מה תצעק בראש־השנה על גלות השכינה, תצעק על לחם, יכעוס ויאמר הלא אמר שלמה המע״ה הבל הבלים וא״כ העולם הבל – ולמה אבקש על הבל, רק אבקש על גלות השכינה כמו ששלמה המע״ה בקש רק על חכמה ודעת, אבל לא יבין כי הן אמת ששלמה המלך אמר בחכמתו הבל הבלים, אבל הוא לא אמר כזה, ואם יאמר הוא הבל הבלים, אינו רק כמדבר בעד אחרים, והראיה שאם יגעו בו כחוט השערה בשלו, ימלא קצף וחימה, וגם בעת שידבר כי העולם הבל הבלים, הוא כמו שמדבר על מיתת זולתו – פלוני מת, אבל הוא לא ימות, כידוע: בר נש אזיל בהאי עלמא וחשיב וכו׳. ונמצא כי עיקר עמל האדם – שהוא יאמר הבל הבלים ולא כמדבר בעד אחרים, והנה המתחסד ואוחז בצדקות המורגל בעולם בלי השכלה ודעת, הלא יסבור שיש לקחת הבל הבלים באמונה, אבל האמת – אם רק יאמין בהבל הבלים – אבל לא יבין בעצמו בהרגל ובקנין ע״י רוב עמל והרגל, אין אצלו הבל, על כן צריך לקחת זאת בלא אמונה שטחית רק ישריש בדעתו ובמחשבתו הרבה בזה להבין בהרגשו – כי העולם הבל, ובזה יתהבל העולם אצלו, ובזה הבלתי משכילים להיטיב, מוטעים, כי הם סוברים כי אין מה לעסוק בזה בבינה ודעת, כי הלא כבר אני מאמין בדברי שלהמע״ה להבל הבלים, וכן במדות – מה לי לעסוק בהרגלים ובמועצות ובתחבולות, הלא אני מאמין שאסור להתגאות וכדומה, ולכן מוטעים פשוטי העולם אשר אינם מתפעלים כלל מאחרים השוברים רצונם בכבוד וכדומה, וג״כ מטעם הנ״ל כי לוקחים הנ״ל בדרך אמונה – אני מאמין לאסור להתגאות וכדומה, וא״כ מה יש להתפעל – אטו אני איני מאמין בזה, אבל באמת צריך לקחת זאת לא כמו צדיק במצות אנשים מלומדה, רק אני בעצמי אחקור לדעת זאת בשכלי וביגיעתי, ובזה ישתרש בלבו היטב, וזה הענין שאמר ר׳ יוחנן בן זכאי לתלמידיו כשברכם ואמר להם (ברכות כח) יהי רצון שיהא לכם מורא שמים כמורא בשר־ודם, אמרו לו עד כאן ולא יותר וכו׳ פי׳ שהוא אמר להם לפי מדרגתם הגבוהה, אבל מ״מ העיר להם עוד לפי מדרגתם – שהשגחה יקחו בגדר חקירה ולא באמונה לבד, כי בגדר חקירה יושרש בם בחוש היטב כאילו עומד לפניו ית׳ ממש, כמו המתבייש בפני בני־אדם, וזהו כונת הפסוק (תהלים קלט:א) ה׳ ״חקרתני״ בדרך חקירה כי – ״ותדע״ פי׳ כי אתה משגיח, וזה מטרת התפלה לראות כאילו שכינה עומדת כנגדו. אכי״ר. == מאמר ק״ח == דברנו ענין נשגב, כי הנה כל העמל והיגיעה ביראה ומדות, הוא רק להגיע להכיר את ה׳ כפי יכולת האדם, על כן מי שאינו עוסק בהם כפי דרכי העמל המצטרכת בהם, לא הגיע להמטרה כלל, הא למה זה דומה – למי שצריך לנסוע למקום מיוחד, והלך הלוך והלוך, וכיון שקרב להמקום עמד מהילוכו, הרי זה לא הגיע להמקום, כי בזה – להכיר את גדולת הקב״ה צריך האדם ללכת בדרכיו ית׳, וכיון שמקנה בנפשו התשוקה למדותיו ית׳ כמו הרחמים, האריכות אפים, ההעברה על מדותיו, ממילא ימצא בו ית׳ המדות הללו לאין תכלית, ומזה יכיר אותו ית׳, וכן ביראה – כאשר יתבונן בהתבוננות גדולתו ית׳ מיצורי כפיו, יכיר גדולתו ית׳, וממילא תבין – כי באם האדם לא הכין עצמו לעמל שבירת התאות והמדות בכוח רב ועצום מאד, כי כוח גדול וזמן רב צריך כשירצה האדם להטות עץ קשה שכבר נכפף משני צדדיו לכפוף אותו להיפוך, וכן דבר קשה מאד ההתבוננות לעלות מעולם החיים לעולם הדעת, כי באמת ההתבוננות האמיתית אינה רק כשיגיע האדם להתפשטות הגשמיות, כי בלא זה – הלא טרדת החומר ותאותיו – מפריעים ראיה זכה לראות מהו טוב, וא״כ כל תכלית התבוננות – להגיע להתפשטות הגשמיות, ואז יבין להבחין בין טוב לרע, ועל זה סובב הולך לימוד המוסר וענין התפלה, וממילא תבין כמה רחוק האדם מהאמת, אשר לא הגיע לאלה, וה׳ ית׳ יעזרנו להגיע אליה. == מאמר ק״ט == ==== ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ וגו׳ (בראשית יט:לא) ==== אכתוב לך מה שדברנו היום לעת ערב, להשתומם מדרכי שמים בפ׳ וירא (יט:לא) ״ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ וגו׳״ (ב״ק לח) בשכר שקדמה לדבר מצוה, קדמה ארבעה דורות לכלל ישראל, ועיין בב״ק לח ע״ב, כי לדבר מצוה נתכונו, ועם כ״ז בשביל שלא נתביישה להודיע שהוא מאביה נתעברה, ובזה לא עשתה כדין, ע״כ הותר לישראל לעשות בהם אנגריא כל ימיהם, והצעירה שדברה בהסתר, נאסרו ישראל לעשות בהם אנגריא כל ימיהם לעולם, ובשביל שלא קדמה לדבר מצוה לילה אחת, אבדה ד׳ דורות שקדמה הבכירה לישראל. הרי שני כללים יוצאים מזה, להנהגת האדם, לראות כמה גדול כח הכונה לדבר מצוה, והב׳: לראות איך הקב״ה אינו מוותר כלל בשביל דבר מגונה שיש באדם במעשהו, תעיין בזה ותשתומם היפוך מהנהגת האדם – אם יראה דבר טוב מוותר על הכל ולהיפוך ההפך מזה, אלה דברי אביך מברכך ברכת הדיוט שלום רב לך בתוך כ״י. == מאמר ק״י == ==== ויעל לוט מצוער וגו׳ וישב במערה וגו׳ ותאמר הבכירה אל הצעירה וגו׳ ונחיה מאבינו זרע (בראשית יט:ל-לא) ==== זכרון דברים. א׳ דברנו הערות מלוט ובנותיו, הדקדוק עם כל אחת ואחת, והשכר כל אחת לפי מעשיה, (נזיר כג) זאת הקדימה למצוה ואעפ״כ פרסמה וגנאי לה לעולם, וזאת העלימה אבל נתאחרה לדבר מצוה וקבלה עונשה, ולוט לדעת הגמ׳ (שם) נתכוין לעברה, והקשינו הלא נאמר (בראשית יט:לג) ולא ידע בשכבה ובקומה, ואיך אמרו ז״ל (נזיר כג) ובקומה ידע, והיה לכתוב בשכבה לבד, ודברנו כי באמת לא ידע בקומה, אבל ענין התבוננות תלוי בתאוה, והמתאוה מעלים ההתבוננות, כי הוא היה לו להבין מהמעשה, אבל רושם של נקודה יש בזה, פי׳ נקודה משהו היתה בלבו – של תאוה, – לפי הבחנת בוחן כליות ומחמת רושם תאוה במשהו העלים ההתבוננות, ולכן נאמר: ולא ידע ובקומה, אבל החוקר לב ידע הנקודה של תאוה, כמבואר בנזיר כג, וזה כונת על ובקומה, וחז״ל המה המבינים על רמיזותיו ית׳, והבינו זאת והפלא הוא. '''ב׳''' ענין אברהם אע״ה שהיה לו כוח הפכי, התנהג עם לוט עם דרך ארץ, ואעפי״כ לא נטה מדרכיו כמלא נימא בשביל אחרים אף נגד ד״א, כמו שאז״ל (ראה אבות ו:ו) אין התורה נקנית אלא במיעוט ד״א, ולא הרבה, כי לא רצה לקבור את שרה עד שקבל עפרון הכסף כי עכו״ם נהרג על פחות מש״פ, ומכי מטי זוזי איסתלק לו ולא קודם, אף שהיה גנאי זאת לעפרון, כנאמר (בראשית כג:טו) ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני וביניך מה היא, אבל הוא ז״ל לא חשש לזה, לקיים מאז״ל (ראה בב״ב קיב) גנאי לצדיק להקבר בקבר שאינו שלו, והבן בזאת הטעם מזה, כי נפלא הוא. '''ג׳''' (בראשית כג:טו) ״גר ותושב״ דיקטון של גר לוקח הרבה מעות הקבורה, דיקטון של תושב – להשתתף תמיד בהוצאות בית קבורותיהם ״אנכי עמכם״ בהתחיבות. ״רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה׳״ (תהלים לד:כ) והנה אמרו (ברכות ה) לא הן ולא שכרו, אבל הכונה הרבה צרות סובל האדם עד שנעשה צדיק – לכבוש תאותו ורצונו, ואין האדם יכול בטבע לסבול כל הכפיות וההתנגדות העוברות על הצדיק, ונגדו, אבל השי״ת עמו ומכולם יצילנו ה׳. '''ד׳.''' ענין הכ׳ (קהלת א:ג) מה יתרון לאדם בכל עמלו, היינו מופת על מצות מעשיות – לגשמי שיהיה רוחני, על פי מצות ה׳ ית׳, והראינו מופת למצות מעשה, וסתירה עצומה לדברי הפילוסופים על ענין מעשה – מיני׳ ובי׳ הפלא מאד, לדבריהם יוקשה – איך יכול להיות גשמיות ממנו ית׳, אבל האמת כי גשמיות ג״כ רוחניות הן, ״כי לא על הלחם לבד יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה׳ יחיה האדם״ (דברים ח:ג) היינו כל דבר הוא רוחני על כל מוצא פי ה׳, ואין ביכולת האדם להבין זאת כי זה מסודות הבריאה, ולכן ניתנה התורה על ענינים גשמיים, והמצות ג״כ באופנים גשמיים בעולם המעשה, כי על ידי קיום המצוה כדינה בכל פרטיה, – בזה נעשה המעשה רוחני במוצא פי ה׳, ולכן יש להבין כי העושה דבר בתאוה עצמית אשר אינו נעשה על פי התורה, נשאר גשמי, והגשם אינה הויה באמת רק צל, ונמצא מסולק ממוצא פי ה׳ ואין לה מקום כי מסולקת מהשגחתו ית׳, וזהו גיהנם – ״הקב״ה הופך פניו״ פי׳ אינו משגיח ונשאר בהסתר פנים בלי בעלים כביכול, ואנחנו נוכל להבין כמה אבדה הארץ שאין לה מנהיג (אבות ב:ב) איש את רעהו חיים בלעו, ובדמיון זה גיהגם – מסולקת השגחתו ית׳, ומכש״כ המעשה האסור מתנגד לציוויו ויוצא מגדר השגחתו על זה, ונשאר המעשה בעצמה גיהנם ומתוקן לה מקום שאינו בריאה למעשה – שאינה בריאה, והיא היא בעצמה ג״כ גיהנם, ואין להם מנוחה בגיהנם כי מעשיו אינם בגדר בריאה שיהיה להם מקום, ונמצא כי עולם המעשה תלוי במעשה דוקא להקרא ולהיות עצם רוחני במוצא פי ה׳, וזהו ״מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול״, המעשה בעולם הזה מה יתרון לה, בשלמא השכלי שמתנהג בהם על פי השכל – נשאר לאדם לעולם, משא״כ המעשה הגשמי, ומה יתרון לה בכל עמלו – והלא הם גשמי – וגשמי הלא לא יוכל להתקיים, כי המורכב – הכליון עקוב בעקביו וקשור בו, וע״כ כי על פי התורה נעשים גם הפעולות הגשמיות רוחניות וישארו לעד, ושפיר יש להם יתרון, והבן. == מאמר קי״א == ==== ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי (בראשית כ:יא) ==== (בגמ׳ ב״ק צב מובא ברש״י שהעיקר בזה בענין דרך ארץ אכסנאי שבא לעיר על עסקי אכילה וכו׳ או על עסקי אשתו וכו׳ ולזה מובא מאמר דלהלן) ״כל שאינו בדרך ארץ אינו מן הישוב״ ממכתבך היום אלי, ראינו כי ידידנו וכו׳ נסע ליפו ללמוד בפרישות שם, חשתי ולא התמהמהתי לכתוב היום, להשיב לו בשמי, כי שגה בזה הרבה מאד מאד, ואיך יעשה דבר כזה בלא שאלת פי, הלא כתב לי כמה פעמים שהמאמרים משיבים רוחו ויפיחו רוח חיים, והאמת כן הוא כי הלא דברי א׳ חיים המה, ואיך יעשה דבר כזה, להשליך אחר גוו מקום מים חיים, ואיך לא יחוש פן זה בכלל – ״חסרון לא יוכל להמנות״ זה שנמנו חבריו לדבר מצוה וכו׳ (ברכות כו.). '''ודע''' כי לא יוכל לעשות דבר זר כזה, בלי ישוב הדעת הדק היטב, רק מי שאין לו הרגש ב״נושא בעול עם חברו״, ומי שיש לו לב להתבונן בזו המדה – אשר כללו חז״ל במלות קצרות כאלה – היקף רב כ״כ, עד שיבין באר היטב, שכולל כל התורה כולה להפליא, יבין, כי אי אפשר כזאת מבלי תורה מן השמים, ויבין למה מנוה חז״ל בקנין התורה, כי מה שייך זאת לקנין התורה? אבל המבין יבין, כי שייך מאד, וממש כח אחד הוא, ויבין, כי מי שאין לו הרגש בזו המדה, אינו מן הישוב ממש – למבין. '''והנה''' כל החוקרים קראו לאדם – מדיני, פי׳ – כי קיום העולם בלתי אפשר רק על־ידי כולם, ולמה נברא כך, האם לא היה יכול ח״ו בורא עולם לברא מבלי שהם יצטרכו זה לזה? אבל הוא להורות, כי האדם צריך לדאוג על תיקון נפשות של זולתו כמו לעצמו לו, ויען כי האדם אין לו הרגש רק במילי דעלמא ולא במילי דשמיא, ע״כ נברא העולם באופן שמה שהוא דואג לזולתו – היא היא דאגת עצמו. כדומה, עובד אדמה דואג להכין לחם לבנ״א, והיא הכנה לעצמו, למען ירויח בזה, להיות לו כל צרכי האדם במלבושים וכו׳, וכן החנוני נוסע להכין מלבושים לבנ״א למקומות רחוקים, והיא היא הכנתו לעצמו, וכן בכל עניני העולם, כנ״ל. ומזה יבין המתבונן כי עאחכו״כ במילי דשמיא – כש״כ וכש״כ הוא כי דאגתו לזולתו היא היא דאגתו לעצמו. וזה מחסדי השי״ת, אשר הוא דורש טובת האדם בלי תכלית, ורצה להעניקו, שיהיה לו חלק טוב בכל העולם, וברא תקון הגוף בזה האופן, ויבין מזה תקון הנפש ג״כ – דוקא בדאגה לזולתו, וכל מי שאינו דואג לזולתו, אינו דואג לעצמו כפי מה שנתבאר. '''ומה''' יפה ונעים עפי״ז באור ״כל מי שאינו בד״א אינו מן הישוב״ כי אחרי שאינו מכיר במהות יסודי הבריאה, כי האדם נברא באופן שיבין, כי דאגת זולתו – היא היא דאגת עצמו, א״כ אינו מכיר ויודע ישובו של עולם, ואסור לו לדור עם הבריות, כי הבריות מסתכנים ממנו, כמאמר החכם בספר ״מגדל עוז״ בפ׳ ד״א וז״ל: וכל מי שאינו בדרך ארץ אינו חשוב לכלום, אלא כמו בהמה וחיות המדבר, ועליו נאמר ״ועיר פרא אדם יולד״ עכ״ל. '''נתבונן''' נא, אילו אברהם אע״ה לא היה דואג לפרסם אלהות בעולם, מה היה לנו, היינו ח״ו אבודים משני עולמות. אילו לא היה מרע״ה מוסר נפשו, כשעלה למרום לקבל התורה – כידוע מאז״ל בזה, מאין היינו יודעים הלכות של דרך ישובו של עולם, היינו מסכתא דרך ארץ? ומישובו של עולם נבין, אחרי כי האדם צריך לדאוג על תיקון גוף זולתו, כש״כ תיקון נפשו, אשר על ידה ר״ל הנפש, יחיה גם הגוף העכור חיי נצח בזכוך חמריותו. '''תדעו''' כי רצוני היה להאריך בזה הפרט הרבה, אך קושי הכתיבה – לא אליכם (כך צריך לכתוב בא׳ ולא כמו שרגילים העולם לכתוב, עליכם בע׳, כי כך כתוב בקרא – אליכם בא׳, הנראה אליכם – משמע עם כל הנלוים לו, ראו מזה ג״כ – כמה צריך האדם לדאוג לזולתו, ולכלול ג״כ כל הנלווים אליו, שלא יהיה להם כל צער, כי המקרא הזה כתוב באיכה א:יב, והתבוננו, כשירמיהו היה אז בצער גדול כזה, לא שכח לברך אחרים שלא יהיה להם צער כזה, וחז״ל למדו מזה: ״מכאן לקובלנא מן התורה״ (סנהדרין קד:) ובלי ספק אילו לא היה להם הרגש כזה, ־לא היו מרגישים ללמוד מכאן ״קובלנא״, להשתומם למבין דבר מירמיה ומחז״ל, כמה היו דואגים לאחרים – הפלא ופלא) בעוה״ר – גרם לי שלא אוכל להאריך, אך דעו נא, כי זה כטפה מן הים בזה, לא מחמת שאני יודע הים, אבל מהטפה אשר אתנו, אבין, כי יש ים גדול ורחב ידים בזה הענין! אלו לא זכינו ממוסר רק המכתב הזה דיינו! '''גם''' עליך ידידי, אתמהה, כי כתבת (דברי הוללות – במחילה מכבודך) שאתה מקנא את ידידי שנסע ליפו ללמוד בפרישות, אני איני מקנא אותו כלל, ואני חס עליו שעושה דבר בלי חשבון, ואינו מבין מה זה פרישות, אם לא טוב לו, מקום שכל ישראל היו עולים לרגל שם, ולא לנסוע משם ליפו! א״ד דוש״ט בלו״נ היום יום ג׳ ויחי ז׳ ל״עשירי״, אגמור מאמר ״כל שאינו בד״א אינו מן הישוב״. '''דבר''' פלא מצאתי ברד״ק, יונה שברח תרשישה, ותמיד היה מוקשה לי הדבר מאד, איך ברח מלפני ה׳? חס מלהזכיר כזאת! ומצאתי בדד״ק, בשם מדרש חז״ל, שהיה ירא פן תבוא לו עוד הנבואה, ויצטיך להוכיח לנינוה, והוא לא רצה זאת, כי עכו״ם נוחים לשוב בתשובה, ויהי ח״ו קצף על ישראל, ששולח להם נביאים תמיד ואינם שבים, וברח לחו״ל, כי בחו״ל לא תבא הנבואה לנביא כידוע, וזהו שנא׳ ״מלפני ה׳״ ולא כתיב מה׳ כי ״אנה מפניך אברח״. '''ראו''' כמה היה טוב בעיניו להתרחק מארץ חמדה טובה, רק למען טובת כלל ישראל, הרי כמה יש לאדם לישא בעול עם חברו, אף לסבול צער גדול כל ימיו, ומכש״כ – למנוע מעצמו עונג של נבואה, אשר העונג בלי תכלית, והכל רצה לסבול, בשביל טובת זולתו! ומה שיש לדבר בזה עוד, אין כאן מקום להאריך. == מאמר קי״ב == ==== וירע הדבר בעיני אברהם על אודות בנו וגו׳ וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים וגו׳ וישלחה וגו׳ (בראשית כא:יא-יד) ==== אכתוב בקצרה מה שנתעוררתי בש״ק העבר פ׳ וירא, מי יתן והיה לבבי שלם כאשר אבין מעט, להודות ולהלל ולשמוח בחלקנו, שנפלה לנו חבלים בנעימים, במתן תורתנו, בסדר אחד של וירא, היש קץ ללמודים הנפלאים שאנו לומדים מהם, אשר בכוחם למבין לקנות מהם מדות טובות ותכונות נשגבות, גם מפשטות הדברים. '''בנוהג''' שבעולם, איש חולה רוצה וצריך מנוחה, ושמח כאשר ינוח מטרדות, כי כן יאות לבריאותו, היאומן כי יסופר, – בן תשעים ותשע שנה, מל את עצמו, והיה חולה מאד, עד שבא הקב״ה לבקר את החולה, והוציא חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים, והנה היה לו לשמוח שפטור מן הדין, היאומן כי יש אדם בעולם שיצטער על יום אחד שאין לו אורחים, ובפרט כשהוא חולה גדול וסובל יסורים, והאורחים כשראוהו שמתיר ואסר תחבושתו, פרשו ממנו, הרי שהיה סובל יסורים, והנה הצער מהעדר האורחים יום אחד, ובשלישי למילתו שאז הכאב יותר, היה קשה לו צער העדר האורחים יום אחד – יותר מהיסורים שסבל בעת זקנתו, עד שהוצרך הקב״ה באותו יום גופו להביא אליו מלאכים בדמות אנשים, להשקיטו מצערו החזק. '''והנה''' היה די לו העונג, אם היו באים אצלו מלאכים בדמות מלאכים, ובפרט כי הקב״ה בכבודו נתראה לו ובא אצלו, כמו שכ׳ רש״י, ובא הקב״ה ושאל בשלומו, ולא השקיט רוחו בכל זאת כי רצה מעשה המצות דוקא, – להיטיב עם זולתו, ולא די ששמח בהם, אבל לבש עוז ותעצומות והתגבר לרוץ לקראתם, והתגבר למהר האהלה אל שרה בעצמו, לא על ידי שליח, והתגבר עוד יותר – ואל הבקר רץ אברהם, והתגבר עוד: והוא עומד עליהם לשרתם, כמבואר בתרגום, וכאילו שמחת האורחים של הערביים כפי הנדמה לו, נתן בו כוח למהר ולרוץ ולשמש, היאומן כי יסופר שמחה כ״כ ביום אחד שחסר לו אורחים בתחילת היום, אף אם היה בריא, ומכש״כ בחולה גדול וסובל יסורים קשים, ולא עוד אלא שבקש מהקב״ה אל נא תעבור מעל עבדך עד יגמור עם האורחים, ודברים ארוכים יש לנו בזה, והכל לקיים מעשה המצוות ולהדמות אליו ית׳ בהטבה. '''והנה''' האדם הגדול בענקים הזה, במדת טובו, למעלה משכל אנושי, מצינו לו מדת ההפוך מקצה אל קצה, (שם כא:ט) ותרא שרה את בן הגר וגו׳ מצחק, ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה וגו׳. וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו, והנה רש״י מעתיק לשון מצחק, ע״ז, ג״ע ורציחה, אבל הרמב״ן הביא לשון הברייתא: תניא אמר רשב״א ד׳ דברים היה ר״ע דורש, ואיני דורש כמותו, ונראין דברי מדבריו, הוא דורש אין צחוק אלא לשון ע״ז וכו׳ ואני אומר חס ושלום שיהא בביתו של צדיק כך, אפשר מי שכתוב בו כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וגו׳ יהא בביתו ע״ז, ג״ע וש״ד, אלא אין צחוק האמור כאן אלא לשון ירושה וכו׳ יעוין ברמב״ן בפנים, ומסיים רשב״א עוד הפעם ונראים דברי מדבריו. '''נמצא''' כי היה ישמעאל אדם גדול מאד, ולכן היה רע מאד בעיני אברהם לגרשו מביתו, לפי מדת טובו הנשגבה לאחרים, וכש״כ לבנו הגדול מאד בחינוך של אברהם אע״ה, ועם כ״ז כאשר אמר לו הקב״ה כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, נאמר אחריו: וישכם אברהם בבקר ולא נתן לה שום דבר לפרנס בנו האהוב לו, רק לחם וחמת מים. '''והנה''' הרמב״ן כתב בכ׳ ט״ו שם: ותשלך וגו׳ ורבותינו אמרו שהיה חולה בעת ששלחו וכו׳ והיה כל ענין זה לאברהם, מפני שהקב״ה צוה לו לעשות כל אשר תאמר שרה, והיא צותה להוציאה מיד, ושלא לתת לה כסף וזהב ועבדים וגמלים נושאים אותם עכ״ל הרמב״ן ז״ל. '''היאומן''' כי יסופר, אדם שהיה מצטער מאד, בעת סבלו יסורים קשים איזה זמן ביום שהיה חסר לו אורחים פעם אחת, ושחט לשלשה אורחים שלשה בן־בקר רך וטוב, ורץ לפניהם, ושמש אותם בכבודו בעצמו. לא ע״י אחר, יוכל שאת אכזריות כזאת, לגרש בנו הנחמד לו – חולה, ושלא לתת לו אף גמל אחד לשאת, היאומן כי יסופן מדת הפכיות כאלו. '''ולא''' עוד אלא שזרז עצמו בבקר, זריזים מקדימים, יצא האדם הגדול בענקים הזה, הוא אברהם אע״ה, למעלת מלאכים, גבורי כח עושי דברו, אשר אין סוג זה של שני הפכים, בגדר אדם, רק מלאך אלקי לעשות רצון קונו. ומזה נבין כי מדת טובו היה ג״כ רק להדמות אליו יתברך: והלכת בדרכיו. '''היוצא''' לנו מזה, כי מדת הטבה היא מעלה עליונה מאד, וצריך האדם לכוין בזה דוקא להדמות לקונו, ולכן ההטבה היותר נעלה – לקרב אנשים תחת כנפי השכינה. ואשר ע״כ היה אדמו״ר ז״ל משתדל בכל כוחו לקרב אנשים למוסר, כי בזה מקרבם תחת כנפי השכינה, ואין הטבה יותר מזה. '''יזכה''' במדת טובו להצליח מעלה, ולהטיב עם זולתו בגופם ונפשם, תורה ומוסר גם יחד, וישמח נפש אוהבו, ואדמה כי יהיה לו למתנה רבה מאד. ==== ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה׳ אל עולם (בראשית כא:לג) ==== אכתוב פה הגרגיר שהבטחתיך בני יקירי נ״י. הנה שמעתי פעם אחת אמר אדמו״ר ז״ל: מעשה הכנסת אורחים של אברהם אע״ה – ויטע אשל בבאר שבע, הלא אז״ל: אש״ל, אכילה שתיה לויה לאורחים (שו״ט לז־א) גם כל מיני מגדים, נטיעה ממש, הנה הלא היה זאת כמה שנים, ורבבות אנשים החיה שם והתורה קצרה לדבר מזה, ועקדת יצחק האריכה התורה פרשה שלמה? להורות כי בין אדם למקום, גדול מבין אדם לחברו ע״כ. '''אתמול''' דקדקנו למה ברבוי הכנסת אורחים של ויטע אשל, קצרה התורה, ובהכנסת אורחים של שלשה מלאכים האריכה התורה פרשה שלמה, להורות, כי כאן באמת עצם המעשה לא היתה כלום, כי הלא היו מלאכים ואינם צריכים אכילה, ורק הכונה היתה טובה, להורות לנו כי העיקר בכל דבר ודבר – הכונה הרצויה, כענין שאמרו רחמנא ליבא בעי, ורצתה התורה להאריך בזה, אשר אמנם אך מעשה דמיון היה, ומה להאריך ולספר ממי שנדמה לו שבאו אורחים אצלו לכבדם והאכילם, אבל כונת אברהם אע״ה היתה טובה אשר אך זה חביב בעיניו ית׳, ורצתה התורה לגלות בזה, כי גם כל הנחת רוח שהיה לו ית׳, מן מטע האשל של אאע״ה, היה ג״כ רק מן הכונה הטובה שהיה לאברהם אע״ה, ולא מהמעשה לבד, כמו שנא׳: ומצאת את לבבו נאמן לפניך, ואילו רצתה התורה להאריך בזה ג״כ, היה כתוב כמה דפים לפי הערך בזה, לפי הכונה. יש לי להאריך בזה הרבה, אך לא עתה, וגם באה התורה להודיע, כי לא הצדקה לעני, אבל עיקר הצדקה – כונת התורה – לעצמו של הנותן, ליטע בלבו מטע אשל, נדיבות של אאע״ה. א״ד אביך מברכך. == מאמר קי״ג == ==== ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם (בראשית כב:א) ==== הענין של נסיונות שנתנסו הצדיקים, תמהו כולם, והלא לפניו ית׳ גלוי שיעמדו בנסיון, ולמה לו לנסותם? אבל כך הוא הענין, אנחנו רואים כי האדם זורע באדמה גרעין אחד וצומח פי עשרה או עשרים גרעינים, מי הוא המוסיף על המספר שניתן בארץ, הלא הוא ית׳ ולמה לא יצמיח גם כשלא יזרעו בארץ גם אחד? אלא אנחנו רואים כי כן רצונו ית׳ הוא – כשיזרע אדם מדה אחת יצמחו פי עשרה מדות או יותר, וכן כשיזרע זריעה טובה תצמח תבואה טובה, לעומת שיזרע כן יצמח בכמות ובאיכות, כן מה שהאדם עושה בעולם הזה, זהו זריעה, אם הוא זורע זריעות טובות, יצמח הרבה פרי טוב, ולכן כשרוצה הקב״ה שהצדיק יזרע בעוה״ז זריעה טובה, מנסה אותו בנסיונות, ואז הזריעה טוב מאד, על כן עלינו כעת בימים הנוראים – לזרוע זריעות טובות למען יצמחו מזה פירות טובות. ממני אביכם מברך אתכם בכוח״ט בתכ״י. == מאמר קי״ד == ==== ויקח אברהם וגו׳ ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו וגו׳ ויאמר יצחק וגו׳ הנה האש והעצים ואיה השה וגו׳ וילכו שניהם יחדו (בראשית כב:ו-ח) ==== הנני עתה בהתפעלות מרובה, כמה שפלות הוטבע בטבע האדם אף להיותר גדול, ומה עוד באנשים קטני הערך כמוני היום, ולא לחנם אז״ל ״ואף הקב״ה יפלא עמהם״ (סוכה נב.), והוא, כי כוח המדמה של האדם, כוחו גדול כ״כ, עד שהדברים היותר קטנים, אצל הגדול לפי גדלו, ומכש״כ להיותר גדול ממלאך – כיצחק אבינו, וכל העולם כולו לא נברא אלא בשבילו, ואנו כלל ישראל אוכלים זכותו, ״זכור לנו וכו׳ ועקדת יצחק״ ועם כ״ז כוח המדמה לפי שעה עשה אצלו רושם, שנתפתה לפי שעה קלה לדברי השטן. כשהלך לעקדה אמר לו השטן ליצחק – אתה הולך להשחט? א״ל אעפ״כ! א״ל אם כן אותן הפדגזיות – פירש״י והערוך – מיני תכשיטים – שעשתה אמך, לישמעאל שנאי׳ דביתא ירותא, ואתה אינך מכניס בלבך, פי׳ אין לך צער מזה כלל? עיין במדרש וירא, ומסיים המדרש ״כד מילא לא תיעול כולא תיעול פלגא״ פי׳ דבר לשון הרע, אעפ״י שאינה נכנסת כולה בפי המקבל, נכנסת החציה, כן כתוב בפירושי המדרש שם עיי״ש, ולפיכך אמר אח״כ יצחק אע״ה ואיה השה לעולה. '''והנה''' מעיקרא כתיב ״וילכו שניהם יחדו״ ופי׳ במדרש – זה לעקוד וזה ליעקד, זה לשחוט ולא לישטח, פי׳ כי ״יחדו״ מיותר, ואתי לאשמעינן כי יצחק ידע שהולך להישחט והלך בשמחה לעשות רצון קונו ית׳, ועם כ״ז כשצייר השטן לפניו אותן תכשיטין של אמו – למי ישארו בירושה, לשנאיה דביתא, עשה רושם עליו לפי שעה, ושאל לאביו ״איה השה לעולה״ והשיב לו – השה לעולה בני, ותיכף התבונן יצחק אע״ה לבטל ציור המדמה, כדומה: התבונן יש להקב״ה תכשיטין יותר גדולים ליתן לי, ותיכף יצא מלבו דברי השטן במדמה, וכתיב אח״כ עוד ״וילכו יחדו״ זה לשחוט וזה להישחט, זה לעקוד וזה להיעקד כמו מקודם, ומה מדוקדק הכתובים עתה. ובלי זה אין להם ביאור. '''ועתה''' השתוממו אחי המשכילים! חייו חרף למות על קידוש השם, ולא עשה עליו רושם כלל דברי השטן ואמר אעפ״כ, ואילו בשביל תכשיטים שישארו לישמעאל עשה עליו רושם לפעולה למחצה לפי שעה, (כתבתי רושם לפעולה, רצוני בזה, כי הלא הרושם יצא לפועל, כי שאל אח״כ ואיה השה לעולה, ואילו קודם דברי השטן כתיב ״וילכו שניהם יחדו״ זה שחוט וזה להישחט זה לעקוד וזה להיעקד, מבהיל עוד, עד כמה לישנא בישא אל האדם היותר גדול ממלאך, עושה רושם לפועל, אם לא יראה תיכף לבטל את הלישנא בישא. '''יצא''' לנו מזה שני לימודים גדולים, אשר אין כל העולם כולה יכולים לשלם עבור זאת, הא׳ כי מעלות המדות יותר גדול ממסירת נפש, וזה מבהיל! הב, כי האדם היותר גדול הרבה ממלאכי השרת, יש אצלו שפלות כ״כ אם לא יתבונן, כי המדה היותר קלה היה ביכולתה לבטל אותו מזכות נורא בעקדה – לו ולכל ישראל, אם לא היה מתבונן לבטלה ח״ו, הרי לנו כמה קשה כוחה של מדה רעה אחת, ומכש״כ הרבה מדות רעות, ה׳ יעזרנו לתקנם. ועוד יצא לנו כמה יש על האדם להזהר מליצנות שלא יעשה עליו רושם ח״ו, (ובזה תבין היטב מאמר אז נדברו) ויכול להיות כי יצחק אע״ה אז לא היה עדיין מגיע למדרגת אביו בשנוי הטבע לגמרי מכל וכל בלי שום נקודה מטבע הלידה, וע״כ עשה עליו רושם לפי שעה, ולא על אברהם אע״ה, וגם זה לימוד נורא כמה שנים צריך האדם לעמול על מדות, כי בן ל״ז שנים היה יצחק בעת העקדה, ובהעקדה נשלם בו שנוי הטבע לגמרי, כי היה עולה תמימה, ומה יעשו אחרים שאינם כיצחק אע״ה ואין להם עקדה, הרחמן ירחם עלינו ויעזרנו בתיקון המדות, אילו לא זכו ישראל אלא להמאמר הזה ולמאמר ״סחור סחור״ דים! תעיין במדרש בפ׳ עקדה בפנים. == מאמר קט״ו == === בענין הנ״ל === ראיתי ענין גדול מאד ברד״ק מלאכי ג ״אמרתם שוא עבוד אלקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכו קדורנית מפני ה׳ צבאות ועתה אנחנו מאשרים זדים וגו׳ גם בחנו אלקים וימלטו״ ופי׳ רש״י ועתה רואים כי אלו הרשעים מצליחים עד כי מאשרים אנו אותם על מעשה רשעתם ״גם בחנו אלקים״ לומר נראה מה יוכל לעשות לנו ״וימלטו״ מן הרעה ולא נכשלו, ״אז נדברו יראי ה׳ איש אל רעהו ויקשב וגו׳ ויכתב בספר זכרון לפניו״ וכתב הרד״ק ז״ל ״אז נדברו״ המאמר ההוא פירש דברי הרשעים שלמעלה בפרשה, הוא מאמר האנשים שלא יבינו דרכי ה׳ ומשפטיו, וכשישמעו יראי ה׳ הדברים מהאנשים האלה הכופרים בהשגחת ה׳ בתחתונים נדברו הם איש אל רעהו ומרבים בדברים האלה ונושאים ונותנים בהם עד שימצאו בשכלם כי דרכיו משפט אל אמונה ואין עול, עכ״ל. דברים נפלאים המה ראויים למי שאמרם, ומצאתי ממנו ראיה לדברינו תמיד מהמדרש (בר״ר נו) על יצחק אע״ה שלעג השטן ממנו בשעת העקדה ואמרו ״האי לישנא בישא אע״ג דלא תיעול כולא תיעול פלגא״ למדתי מהמדרש הנ״ל שכישמע אפילו גדול איזה ליצנות על דבר טוב, אל יאמר כי אותו לא יזיק, אבל האמת כי יזיק כולם, ורק צריך להתבונן בשכלו היטב לבטל הליצנות כמו שעשה יצחק אבינו ע״ה, כי הלא לא שמע להשטן, והנה מזה הרד״ק מבואר באר היטב, כי דברי הרשעים פעלו על יראי ה׳ עד שהוצרכו לשאת ולתת הרבה מזה ולבטלם ולמצא בשכלם דוקא כי ישרים דרכי ה׳ והנה נקל להבין כי הנביא דבר זאת על הדור הזה, כי הוא היה הנביא האחרון, ותמיד בעוה״ר נשמע עתה מה תכלית יצא מהתורה, האדם צריך לחפש תכלית: וזהו שוא עבוד אלקים, גם נשמע תמיד – פלוני מבשל בשבת קודש ומעשן בשבת, מי יזיק לו, או יעבור על חייבי כריתות, האם יכרת מן העולם, הלא רואים הוא חי חיים טובים, וזהו מה שנאמר ״גם בחנו אלקים וימלטו״ וכבר כתבנו ראיה מפורשת מהמדרש (בר״ר) כי יזיק זאת גם להיותר גדול, ומה גם כי עתה מבואר באר היטב בכ׳ כי אז חוב על יראי ה׳ להתקבץ ולבטל דבריהם, ולחדש בשכלם אמונה והשגחה, כמבואר ברד״ק, ומה נאמר עתה להגדיל הבית שאנו לומדים בו, ומשתדלים אנחנו בעזהי״ת להרחיב אמונה בהשכל ודעת, שיתקבל על הלב, ולבטל דברי הרשעים האומרים יום יום ליצנות למאות ולאלפים, היש ענין יותר גדול מזה? הלא כתב על זה הנביא ״ויקשב ה׳ וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו וגו׳״ אבל לא רבים יחכמו להבין זאת. == מאמר קט״ז == ==== ויקח אברהם את עצי העולה וישם על יצחק בנו (בראשית כב:ו) ==== מצינו בפ׳ עקדה (בראשית כב:ו) ויקח אברהם את עצי העולה וישם על יצחק בנו, הוא הולך להישחט והעצים שם עליו דוקא ולא על הנער שהלך עמו, דברנו כי למד זאת מפי הגבורה, עד יום מותו הרי מטהו בעבודת השי״ת, הוא ידע בעצמו כי עד היום הזה עמד בנסיונות הרבה לכבוד השי״ת, ונא׳ קח נא, פירש״י אין נא אלא לשון בקשה שלא יאמרו השטן ועכו״ם בראשונות אין בהם ממש, הרי כי לולא הנסיון הזה לא היה להקב״ה ח״ו להשיב להשטן, והרי כבר באומרו: לך לך וגו׳ עסק לעשות בסימנים לבני ישראל – מעשה אבות סימן לבנים, בא לשכם להתפלל על מה שירע ליעקב בשכם, עיין ברמב״ם שם, והנה הוקשה איך לא יהרהר שום מחשבה על זה? ולקרב אל השכל דברנו – כי הוא ידע שהבורא הוא כל יכול ומסולק לגמרי משום חסרון כל דהוא ח״ו, וא״כ מה לאדם העומד לטעות תמיד לחשוב אחרי הבורא המסולק משום טעות ח״ו וע״כ ראה כי השי״ת משים עליו עבודות גדולות בזה, ולא עוד אלא שהראשונות אין בהם ממש להקרא ירא אלקים עד עתה, ורצה שבנו החביב לו ילך אחריו, והעמיס עליו עבודת לקחת עצים להישחט, ואעפי״כ לא יהרהר מטעם הנ״ל ויקרא ירא ה׳ כנ״ל. קצרתי הרבה והתבונן ע״כ. == מאמר קי״ז == ==== עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה וגו׳ (בראשית כב:יב) ==== אמר רבי טרפון וכו׳ אם אמר לו טול קיסם מבין שיניך אמר לו טול קורה מבין עיניך. (ערכין טז:) ענין המליצה הוא, דהנה המפריעים מעבודת השי״ת הם שנים, כסילות: וכסילים ישנאו דעת (משלי א:כב), ותאוה, הנה כמו שהאדם מוכן בכוח לכל הפעולות, אכן אם יעלים מזה נשאר ניעור וריק, כן בזה – האדם שלא יעסוק בדעת נשאר כסיל, אף שלעומת זולתו הוא חכם בכח יותר, עכ״ז בלא עסק נשאר ריק מכל, והנה דע כי הכסיל יעשה כהרשע ברשעתו, כדומה הכסיל יסבב לפני מי שיכול לקלקל מאד, כי לא מה שדברנו משנים לפנים – נוכל לדבר עתה, ולא במקום שנאמר זאת נאמר כאן, ולא מה שאמרתי לפני זה, כללו של דבר המשכיל יביט הנולד היטב עד שהוסכם כבר אצלו בחכמתו למנוע מזה – מה שהכסיל עושה בלא חשבון כסומא בארובה, ומקלקל הרבה, על כן העיקר הוא הדעת בעבודת השי״ת, ולזה אמר – טול קורה מבין וכו׳ היינו קורי עכביש אשר השממית אורגת בארובה מעט מעט עד יחשיך האור, כמו שכ׳ בעל חובת הלבבות פי׳ – כבר נחשך אור שכלך עד שאינך מבחין בהרע אשר אתה עושה, והוא אומר לו – טול קיסם מבין שיניך היינו נגד תאוה, כמו מי שאוכל תמיד – חוצץ בקיסם שיניו תמיד, פי׳ מה מועיל שאתה יודע אבל אין אתה מקיים – נגד תאותם, והנה תופשי התורה ותופשי העסק, ההבדל בינם, תופשי התורה יודעים, אבל אינו יודע אם יקיימו (סנהדרין כב) חסרא לגנב נפשו לשלמא נקיט, משא״כ תופשי העסק הם נותני צדקה גומלי חסדים, וא״כ אם יוכיח על פניהם על ביטול תורה וצדקה, ישיב לו – כלום אתה יודע כמה קשה לי לקיים, גם אתה לא היית מקיים במקומי, אבל כל זה בגדר תוכחה, משא״כ מחמת אהבה א״כ כמו שהאדם בעצמו צריך לעשות בשכלו להוכיח לו על נפשו הבהמית, כן צריך בעל העסק להתחבר עם בעל התורה להוכיח לו על פניו, כי הוא מבין יותר ממנו, והנה יש הנהגה נסיית והנהגה טבעית, ונס שבטבע ונס שבנסיי, ביאור הדבר, גדר נסיי – באין סיבותיו ידועות, גדר הטבע שסיבותיו ידועות, וכמו שסוף הטבע הוא ג״כ בחינת נסיי, כי סיבותיו אינן ידועות לעומקן, כמו שלא נודע לנו איך גרגר אחד מוציא כמה שבלים, כן לא נודע לנו כל הטבע, אך זאת נאמין ונקבע בנו כי חכמת הטבע מחייבת זאת, ואם לא יוציא כן לא יגיע לו, וא״כ זה הוא לנו לפועל. וכן בכל הטבע נאמין זאת, וכן יש דברים שאצלנו הוא בחינת טבע, שהשכילו למצוא סיבותיו, וכמו כן בחינת בנסיי באמת הוא בבינת התורה ג״כ יש לה סיבה ומסובב, אבל לנו אינו ידוע, ועל כן אברהם אע״ה ראש הפילוסופים שהשיג את חכמת הטבע לעומקו, השיג אח״כ דרך התורה, וזה כונת הכתוב: עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה וגו׳. וקשה הלא היה אוהב את השי״ת, אך נבין ענין (אבות א:ג) אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע״מ לקבל פרס וכו׳ אלא היו וכו׳ ויהי מורא שמים עליכם, הענין כי אהבה מעלתה מצד בטחונה בעבודת השי״ת, אבל יראה מעלתה מצד ״לפום צערא אגרא״ (אבות ה:כח) ולכן מי שמבין כל הנהגת התורה המחייבת בדרך סיבה ומסובב, א״כ אינו ידוע לו אם היה מקיים בהיפוך התאוה, ולכן אמר אח״כ: ויהי מורא שמים עליכם, פי׳ לעשות היפוך הרצון, והנה אברהם אע״ה חשק לקיים אומה עובדי השם ית׳ שיהיו יצורים במזג טוב כמזגו, לכן חשב בלב כדי שתתקיים אומה הישראלית ממזגו, כמבואר בתורה אשר זה מדרגתם הרמה – לעשות נפשות, ועם כ״ז כשציוה לו השי״ת לשחוט בנו ויתבטל רצונו ועכ״ז לא מנע, וזה ״עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה״ פי׳ בחינת יראה אחר אהבה – לעשות היפוך רצונו, וזהו (תענית כח) ירד ואמר ״אבינו״ היינו ברצון באהבה, ״מלכנו״ שלא ברצון, פי׳ נגד הרצון, מבחינת מלך, מיד נענה! והנה (תענית כ) נס מנכים לו מזכיותיו, וגם שמא אין עושים לו נס, ויותר גדול נס בטבע, כמו שאז״ל (שבת נג) כמה גרוע זה שנעשה לו נס כזה וכו׳ ולא איבדו מזוני פי׳ בטבע, וע״כ אל יתברך בלבבו העשיר שלום יהיה לי, בבית יש לחם ושמלה, כי כל מה שחי יותר בנס מנכים לו וכו׳ ושמע אין עושים לו נס, אבל אחר החורבן נאכל בטבע וזה קשה מאד לשנות הטבע ויהיה בטבע! והנה יש ממוצע בין הנס והטבע כמו עתה, ולכן נשובה נחפשה דרכינו וכו׳ אבל העיקר לעשות הכנה על להבא להיטיב מעשיו, וזה מדה כנגד מדה, כי ההפרש בין הפסד סחורה להפסד מזונות חלילה, הפסד סחורה יש תקוה שלמחר ירויח, הפסד מזונות חלילה אין תקוה בכל שנה (נ״ל השנה) ולכן כמו בעסק כל מבטחו הוא על להבא, כן בעבודת השי״ת על עצמו ועל בניו, ונדבר מענין לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה (פסחים נ) הענין כי האדם צריך לפלפל בעבודת השי״ת כמו בעסק, והנה כל מה שהאדם מבקש מזה כבוד סימן הדבר כי טבעו נוטה לזה, וסימן ג״כ כי טבעו נוטה לתורה ומדות, (כונתו שזה ההשפעה בענין תורה שלא לשמה בענין כבוד בעומק הרושם של כבוד האמיתי הנובע ג״כ בטוהר התורה והמדות, וזהו ההשלמה ביניהם). == מאמר קי״ח == ==== עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה (בראשית כב:יב) ==== הערות נפלאות, אמרנו (תהלים קיא) ראשית חכמה יראת ה׳ וגו׳ והראיה, אם אנחנו שומעים איש אחד מתפאר שהוא עשיר גדול, מה מאמת לנו דבריו, אם איש אחד מספסר לו חצר גדול מכמה אלפים והוא קונה, ואח״כ אחד מספסר לו גנות ופרדסים מכמה אלפים והוא קונה, ואח״כ אחד מספסר לו יהלומים ואבנות טובות והוא קונה, ואח״כ אחד מספסר לו מרגליות יקרות מחוטבות בתבנית היכל מלך והוא קונה, הרי זה מאמת לנו כי דבריו כנים הם שהוא עשיר גדול מאד, ככה במה ניכר חכמת האדם? אם מתנהג על פי החכמה, כי באם לא יתנהג על פי החכמה ואף כי ישמע ממנו דברי חכמה הא למה דומה שאומר – מהצורך להיות בריא, ומהצורך לעשות רפואה לחולי שלו, אבל אינו יודע איך לעשות, ככה המדבר איך צריך האדם להתנהג על פי החכמה אבל במעשיו אינו ניכר מאומה הנהגת החכם, הלא גלוי לכל כי סכל ופתי הוא, וכמעט שהוא יותר סכל ממי שאינו יודע, כי הלא אין עליו אשם אם אבד ממונו ואינו יודע כי אין לו, משא״כ מי שיודע כי ממונו אבד לו ואינו מצטער עליו בטבע בלי חשבון, הלא גלוי כי משוגע הוא – ולא שוגה ופתי, ונמצא כי עיקר בחינת האדם אם חכם הוא – על ידי מעשיו ניכר, אם מתנהג על פי חכמתו באמת חכם הוא, ואם לאו – הרי משוגע הוא! וזהו: ראשית חכמה יראת ה׳ והראיה שהוא נותן שכל טוב לכל עושיהם פי׳ שיעשה מעשים על פי השכל, וזה לאות כי שכלו טוב כאשר דברנו פעם, וא״כ כאשר אנחנו רואים כי ע״י יראת שמים מתנהג האדם על פי החכמה במעשיו ג״כ, א״כ הרי מופת חותך שזה באמת עשיר גדול ועצום הוא, שדות קונה, גנות ופרדסים קונה, זהב וכסף קונה, אבנים טובות קונה, מרגליות יקרות קונה, ומאמת לנו כי כל העושר רב מונח ביראה, כי הלא תכלית החכמה ע״י יראה בא, וא״כ הוא תכלית חכמה. = חיי שרה = == מאמר קי״ט == הענין מה שנשנה פרשה של אליעזר עבד אברהם בתורה, יכול להיות הכונה מה שאמרנו בוילנא בענין מה שנשנית פרשת הנשיאים, כי כל אחד ואחד היה מבין מעצמו את השכלת הקרבן שהוא הביא, ולכן כל אחד נטל חלק בתורה, כי זהו חלק התורה מה שהאדם מבין מדעתו, אף מי שמבין תוספות היטב לעומקו לש״ש – זהו חלק התורה שלו, והנה מצאתי ברמב״ן שכל אחד היה לו כונה מיוחדת, והביא ממדרש כונתם, יכול להיות גם בזה – מתחילה הכין לו הסימן לעשות שליחות אדוניו באמונה, ונכתב בתורה, ואח״כ רצה לבאר לאביה הדברים להראות כי מן השמים הסכימו על ידו, וכונתן היתה למען יתרצו לשלחה, וזה כונה אחרת, ובשביל הכונה הזאת נתהוה ונתחדש כל המעשה כאילו היתה מעשה אחרת, ונעשה עוד חלק התורה, כי כיון לש״ש, ואולי כונתו למען יבנה בית ישראל מהצדיקה הזאת ־רבקה אמנו ע״ה, ונוגע לכלל ישראל, ולכן נכתב עוד בתורה – כי כונתו היתה להשריש רצון בלבו להוציא לאור אבן ישראל, ולכן בשביל הכונה השניה נעשה מעשה חדשה ונכפלה בתורה ונעשה עוד חלק התורה, ומזה נבין כי כשאדם עושה מעשה אחת שתי פעמים בשתי כונות, וגם כשלומד דבר אחד שתי פעמים, ובכל פעם בהרגשה ובשימת לב מיוחדה, זה מהוה שני חלקי תורה, והבן. == מאמר ק״כ == ==== ואשביעך בה׳ וגו׳ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני (בראשית כד:ג) ==== זה שנים אשר לא הבנתי בפ׳ חיי שרה כששלח אברהם אע״ה את זקן ביתו לישא אשה לבנו, והשביעו – אשר לא תקח לבני מבנות הכנעני, ועוד האזהרה הגדולה ״השמר לך פן תשיב את בני שמה״, ואח״כ ״רק את בני לא תשב שמה״, מעמדי על דעתי הייתי תמה הלא שליח הוא לקדש אשה לבנו, ואם ישנה הלא בטלה שליחותו, ומה החרדה? ועתה נראה כפי מה שהקדמנו במאמר העבר, כמה היה אברהם אע״ה בר־סמכא, אומר מעט ועושה הרבה. '''והנה''' מצינו בו, ״הרכוש קח לך״ וגו׳, ואמר לו ״אם מחוט ועד שרוך נעל וגו׳ לא תאמר אני העשרתי את אברם״. והנה כבוש מלחמה מן הדין שלו הם, וגם הרי היה כבר עשיר מקודם, ועכ״ז חשש כ״כ בספק רחוק והפקיר אוצרות מרובים מאד מגאון שבעת לחם וגו׳, וגם הרפאים והזוזים וכו׳ כולם משועבדים להם, והפקיר הכל יותר משורת הדין, בשביל חשש גרעון בקדוש השם. '''והנה''' כבר כתבנו כי זה מדרך הישוב להיות בר־סמכא, והנה מושל מקשיב וגו׳ וחשש שגם עבדו – לא יכשל בזה, וכל כך היה הענין חמור בעיניו, עד שלא סמך עליו אלא ע״י שבועה חמורה, והנה ידענו מי היה אליעזר, דולה ומשקה, ועם כ״ז מחומר הענין של בר־סמכא, לא סמך עליו רק ע״י שבועה חמורה, וזה פלא מפליא לראות מה היו אבותינו! אשרי מה טוב חלקנו. == מאמר קכ״א == === בענין הנ״ל === באהבה רבה אחר ד״ש, יקירי איש בריתי, המשכיל התוריי... '''יקרתו''' זה פעם שנית מאז נפרדנו, הגיעו לידי במועדם, אם כי לפלא היה בעיני, מדוע לא התנצל על אי־בואו לפה בלוית החברים הנעימים, אשר באו לפה בימים הנוראים, מי ישער גודל ההפסד – עצמו מספר, – ואין אני מדבר על אי־בואו לפה, כי לא כולם יכולים, ומי יותר מבני המשכיל נ״י, ועכ״ז לא היה יכול לבא לפה, רק בקושי ובהוצאה רבה על ימים אחדים קודם ר״ה עד אחר ר״ה, ובמוצאי ר״ה הוכרח לנסוע צלחה לדרכו. (אבל, תהלה, בן משכיל הוא ועשה עליו פרי – הימים האחדים והשמחה עליו מאשר רכש פה, יותר מאחרים היושבים פה זמן ארוך, ונהניתי מזה ממנו, כי הולך בדדך החכמים, וכן דרך החכמה – מועט מחזיק מרובה! ויפה אמר בני נ״י, כי מהמאמרים ירגיש להבין ציור בנצח, כי על כל אחד מהם דומה – מה יכול להיות עוד, ודבריו אלה מעידים עליו, כי יש לו כוח במועט מחזיק את המרובה, ושמח הרבה ברכושו פה בימים אחדים, נהניתי מזה, לא כתבתי זאת להללו אך אכתוב כי כן דרך החכמה). '''ולכן''' מצינו תמיד בדברי חז״ל ״אילו לא באתי אלא לדבר זה דיי״ ולמה? כי הם היו חכמים גדולים, והיה להם כוח גדול במועט מחזיק מרובה, לכן אין כל חדש לומר די! ותנא דבי רבי ישמעאל אלמלי לא זכו ישראל אלא להקביל וכו׳ דים, הכל מטעם הנ״ל – כי המספרו חשבון המספרי גדול. '''אבל''' תמיה לי על כ׳ יקירי נ״י, כי כבר ידוע ידוע לו דברינו, כי תכלית המעלה הוא – להיות בר־סמכא, והדברים ארוכים מאד מאד, והנכלל בזה להיות הן שלך והלאו שלך צדק, עד שאמרו בלשון מבהיל בפלוגתם, דברים יש בהם משום מחוסרי אמנה או אין בהם משום מחוסרי אמנה, ולא אמרו: צריך לקיים דבריו או אין צריך, אבל כך דרך של חז״ל להיות עינייהו מיטייפי, לרמוז, כי ההרגל בזה נובע מכוח חסרון אמונה – ואני יודע הדרך, אבל איני יכול להאריך. וכל כך סמכו חכמים על חכם, עד שלא לבד מה שאומר הן או לאו שבל ישונה, אבל גם יחשוב על דבר שיצא מתחת ידו, – פן יטעה אדם על לאו הן, ויראה לתקן זאת, – ״חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן״, רמזו במלת ״חבר״ כי לא לבד חכמי התורה צריכים להיות בר־סמכא אף בספק, אבל גם חבר בחברת האדם באשר הוא אדם, רצוני מדיני, נדרש ממנו כוח ההוא להיות בר־סמכא, כי ההיפוך – מחריב קבוץ המדיני. ואלה הדברים המה ג״כ מועט מחזיק מרובה. אשר ע״כ אני תמה על כ׳ יקירי, אשר כבודו חביב בעיני הרבה, ואחרי דש״ט הרבה כי ראוי הוא, ולא הרבה יש אנשים משכילים כמוהו נ״י, זה פעם שניה אשר אמר לבא לפה ולא בא, לפלא בעיני פליאה אחר פליאה איך לא כתב התנצלות על דבריו שיהיו הן צדק, ומחמת כי כבודו חביב בעיני הרבה, לדרוש טובתו הרבה, ע״כ בל אמנע לבקר עליו בזה – לטובתו, כי זהו מועט מחזיק מרובה. '''יעזרנו''' החונן לאדם דעת להיות בעלי־דעת. ואז נהיה בל״ס בעלי־סמכא ולבנות חזקה על חזקתנו. אכי״ר. '''אם''' כי רצוני היה לכתוב לכת״ר ענין אחר, אבל מאשר זה כבר יפלא בעיני על כת״ר בזה, והתחלתי לדבר בזה, לא יכולתי לעזוב העיקר הראשי הלזה. המכתב הזה כתבתי לאיש בריתי אהובי, ודורש אני טובתו מאד, כי איש נעלה הוא, וכן מצאתי בדברי יעב״ץ ז״ל מאמר החכם, מעולם לא נאמנה לי אהבת אוהב, אם אינו מחפש מומי, פי׳ מבקר חסרונותי. והמכתב כתבתי לו פ׳ וירא. אח״כ בש״ק מצאתי שמחה בלבי כי כונתי לכתוב לו מענין הפרשה. וזה לי תמיד לאות כי מכוונים הדברים, וגם בזה נהניתי כי כונתי לכתוב לי הבקורת הזו, הראויה לאיש נכבד כמוהו, אשר תקוה נשקפת כי יהיה לאיש שרבים צריכים לו, ויהנו לאורו. על פסוק ״וירא והנה איל אחר וגו׳ ויעלהו לעולה תחת בנו״ כתב הספורנו ז״ל תמורת מה שהיה בלבו לזבוח את בנו, על דרך – ודובר אמת בלבבו עכ״ל (בראשית כב:יג פ׳ וירא) הוא אברהם אשר נאמר עליו ״כן תעשה כאשר דברת״, ואיתא במדרש: ״צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה״, ואמרנו על זה כמה פעמים פי׳ כי החכם רואה מרחוק פן לא יוכל לקיים הרבה, ויהיה אינו בר־סמכא, ע״כ עיניו בראשו – לאמר מעט. ורשעים אומרים הרבה וגם מעט אינם עושים, כעפרון. '''והנה''' אברהם אע״ה אשר היה בר־סמכא בתכלית, עזרוהו מן השמים שגם מחשבתו לא יהיה הבל וריק, להודיע כי מה שכתוב עליו ״ומצאת את לבבו נאמן לפניך״ (נחמיה ט:ח), הכל נובע מאשר ראה חובת האדם המדיני להיות בר־סמכא כנ״ל, עלה מזה מעלה מעלה עד לכתוב עליו ״ומצאת את לבבו נאמן לפניך״ וזה אצלי כפתור ופרח. (שני המאמרים האלו נקראים ״הן צדק יהיה לך״ המשך למאמר ״הן צדק יהיה לך״ וזה ענין בר־סמכא). == מאמר קכ״ב == ==== ותאמר שתה אדוני וגו׳ ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב וגו׳ (בראשית כד:יח-יט) ==== אם אנו רוצים שכר מצות גם במלתא דחסידותא חסידות נפרזה שלא נשמע כזאת, נביא ראיה ממקרא מפורש אשר ישתאה וישתומם לב השומע, אשר לא נשמע כזאת, הן אמת גמ״ח מצוה רבה היא, אבל גמ״ח המעט בכמות בין מצד הפועל בין מצד מקבל הפעולה – זה לא חסר כ״כ וזה לא נהנה כ״כ, הבשביל זה ג״כ שכרו נורא מאד, זה לא שמענו ולא ראינו – אם לא מקרא מפורש הוא, מי לא יבין כי איש נכבד שיש ביכלתו – ישתדל בכל מאמצי כוחו להשיא בתו בבית מכובד יותר מערכו, ומפזר על זה הון רב, ומכש״כ כשהמחותן הוא הרבה יותר עשיר ממנו ויותר מכובד ממנו באין ערך וביתו מלא חכמה ג״כ, והרבה חכמים מקדימים לפתחו לשמוע וללמוד חכמה ממנו, ומכש״כ כשהוא מלך גם כן, כמה רבבות יוציא להתחתן עמו – למען כבודו ולמען הצלחת בתו, ומכש״כ כשהחתן בעצמו הוא ג״כ דומה לו. '''והנה''' רבקה אמנו אילו לא היתה בה מדת גמ״ח בדרך הפלגה רבה, עד שתשוקתה רבה גם לעשות טובה קטנה לאנשים אשר הטובה לכלום יחשב להם, ורק היא שמחה לעשות טובה קטנה ג״כ, כמו רבקה שאמרה שתה אדוני וגם לגמליך אשאב, אטו אנשים שהלכו עם אליעזר היה קשה להם לשאוב מים לגמלים, ומה זו טובה להם, אבל היא – עונגה ועידונה להיטיב עם זולתה, היש מדת חסידות יותר מזה, ועם כ״ז אם לא היתה בה מדה זו, היתה מאבדת לה ביתו של א״א ע״ה המפורסם בכל העולם, והיה נשיא אלקים בתוכם ג״כ, וגם היתה מאבדת לה בעל הדומה לחותנה, הוא יצחק אבינו ע״ה, ולא עוד זה שכרה בעוה״ז, אבל לעוה״ב הלא היא אם כל ישראל, שבשביל ישראל נברא העולם, כאמרם ז״ל: בראשית – בשביל ישראל שנקראו ראשית (ויק״ר לז), ובנין בית המקדש ומלכות בית דוד ועוה״ב הכל בשביל זאת שאמרה וגם לגמליך אשאב, ולא עוד – היאומן כי באם אדם עושה מילתא דחסידותא ופעם אחת לא יעשה החסידות, האם ענוש יענש לדעתנו. והנה אם היתה מחסרת הפעם לומר גם לגמליך אשאב, היתה מפסדת הכל, ובשביל פעם – היתה מרוחת הרבה כזאת, הרי צדקתך כהררי אל! ולעומת זה מצאנו גם כן משפטיך תהום רבה – עומק הדין. ידוע כי רחל אמנו היתה עקרת הבית וגם בני לאה הודו על זה, כנאמר ברות: כרחל וכלאה, והקדים רחל, אף כי היא הצעירה, יען שהיא עיקרת הבית, והנה ידוע שאין קוברים צדיק אצל רשע, ואפילו צדיק קטן אצל גדול הימנו אין קוברים, ומן הסתם נחת רוח גדול מאד לאדם לשכב במנוחתו לדומה לו, ואחרי כי כן מבואר בתורה, הלא נוכל להבין מי יודע עד כמה גודל הענין, ומה שכתבנו למעלה יוכיח על עניני התורה גם קל שבקלים לכאורה, אבל באמת היא גדולה שבגדולות. והנה קרית ארבע פירש״י, ארבע זוגות, אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה, ורחל עיקרת הבית לא זכתה להקבר עמו, מפני שאמרה ללאה – לכן ישכב עמך הלילה, ואחז״ל (בר״ר פ׳ עב) שזלזלה בזה במשכב אותו צדיק, והנה הדודאים כתבו הראשונים, שזה מועיל להולדה בדרך הטבע, וידוע כי כל מה שיוכל האדם בדרך הטבע, אל יסמוך על הנס, כאז״ל (תענית כ:) שמא אין עושים לו נס, ואם עושים לו נס מנכים מזכיותיו, וכן כתוב גבי תיבה של נח שלא החזיק כולם רק בדרך נס, ועם כל זה צוה הקב״ה לעשות גדולה שלש מאות אמה להקטין הנס כל מה דאפשר, ועם כ״ז נענשה עונש גדול כל כך, עונג כזה, להיות במערת המכפלה – עם יציר כפיו של הקב״ה, והאבות הקדושים, היש עונג גדול יותר מזה?! התבונן, כי כן נפסקה הלכה אין קוברים וכו׳, מובן העונג הנפלא מההיפוך, הרי משפטיך תהום רבה מרחל, וצדקתך כהררי אל מרבקה. '''ואמרנו''' כי כל כך למה? מפני שכיונה ללכת בדרכיו ית׳, ולכן החסד היותר קל גדול הוא, נמצא כי הכל בכונת הלב תלוי, והכונה אי אפשר בלי מחשבה. ויש לדבר עוד בזה אבל קשה הכתיבה. '''נזכה''' למעלת תנה בני לבך לי וגו׳ ואחז״ל (ירושלמי ברכות פ״א ה״ט) אי יהבית לי אנא ידעי דידי את. '''א״ד''' א׳ א׳ מברכך בכט״ס. '''כתבתי''' לך ביום ג׳ שבוע העבר, מאמר נקרא ״צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה״. הנה אמת שכתבתיו בקצרה, אבל סמכתי עליך כי תבין עוד, כענין: תן לחכם ויחכם עוד, הנה היוצא משם אין העולם יכולים לקבל – כי יהיה כזה במציאות, כי בשביל חסידות שיחסר פעם אחת, יכול להיות היזק מרובה כ״כ בזה ובבא, זה למעלה מהשערת האדם, וא״כ עוד מה היזק יש במי שנוגע בהלכה ולא בחסידות, ומכש״כ עוד הלכה חמורה, כמיתה בידי שמים וחייבי כריתות, וחייבי מיתות בי״ד, וכדומה לזה, דברנו אתמול ביא״צ של אמי מורתי ע״ה, היאומן כי יסופר כי בשביל שלא יגע כהן בתרומה בידים מסואבות, כי אין זה רק כבוד תרומה, שהוא מאכל בני־אדם כהנים, יהיה כדאי לגזור על כלל ישראל ליטול ידים קודם אכילה, משום סרך תרומה, שלא יזלזלו כהנים ליגע בתרומה בידים מזוהמות, והחמירו בה עד שאמרו כל המזלזל בנט״י נעקר מן העולם (סוטה ד:), ונקבע בשביל זה הילכתא שלמה בכמה פרטים ופרטי פרטים, מה״ס כדאי לכל ישראל לקבל עליהם עול כזה, למען כבוד מאכל כהנים בני אדם, אוכלי פרם ממ״ה הקב״ה א״כ מה זה עוד מי שנוגע בכבוד ממ״ה הקב״ה בעצמו, בכבוד תורתו ויראתו, ועושה ממש נגד רצונו ח״ו, ומכש״כ הרבה פעמים, ואפשר ח״ו רוב היום, נגד רצונו, ומכש״כ לא רק בידים מזוהמות, אבל בלב מזוהם, ר״ל. '''ומעתה''' נבין היטב מה שנא׳: ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי ותשא בריתי על פיך (תהלים ב:טו) הרחמן יצילנו להדריכנו בדרכי תורתנו הק׳ אכי״ר. א״ד א׳ מבקש הצלחתך בזה ובבא בגוף ונפש. == מאמר קכ״ג == === בענין הנ״ל === אמר לי אחד מהבית, תהלה כי אתה הולך וטוב. ואמרתי לו למוד נפלא. הן אמת כי אתה שמח בחסד ה׳, טוב הוא, אבל תדע כי העולם מוטעים בזה. כי מדרך העולם, כששומעים על חולה שהולך וטוב, שמחים ושוב אינם מצטערים בצערו. ולא כן הוא, כי כל זמן שלא שב השרוי בצער לאיתנו הראשון, הלא הוא שרוי בצער אף על כל־דהוא, כן יש לאחרים להשתתף בצערו אף על כל־דהוא. וזה אינו בא – רק מחמת שעל פי רוב אינם משתתפים בצער אחרים כי אם כששומע צער מופלג, ח״ו, ולכן כששומע כי הולך וטוב, שוב אינו כואב לבו בטבע, ושוב אינו מצטער. לא כן דרך נושא בעול – משתדל להרגיש בטיב ההרגש – צער זולתו, ולא רק מה שהוא מרגיש בטבע, וא״כ כל זמן שלא שב לאיתנו הראשון, עדיין מצטער עמו. '''והראיה,''' רבקה השתדלה לגמול חסד כל־דהוא, לשאוב מים בעד הגמלים, למען לא יטריחו עבדי אליעזר לשאוב, והנה צער השאיבה מעט מזעיר להם, ועם כ״ז אם לא עשתה זאת, לא היתה כלתו של אברהם אבינו ע״ה, ולא אשתו של יצחק, ולא אמו של יעקב אבינו, ולא האם של כלל ישראל. ראה שכר נושא בעול כל־דהוא מה זה, ומכש״כ כשלא יצטער בצער זולתו יותר מכל־דהוא, ח״ו! ראה כמה כל־דהוא יש בזה, ובכל כל־דהוא כמה הפסד בזה, וזה מבהיל! ואמרתי לו אח״כ ראה כוח המוסר, בשעה קלה, כמה הרוחת לכל ימי חייך. מבהיל מעלת נושא בעול עם חברו על פי המוסר. == מאמר קכ״ד == ==== והיה הנערה אשר וגו׳ אותה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני (בראשית כד:יד) ==== הערה. כל דבר עונג ועדן, הוא בדבר שנברא בו לזה. למשל – האדם מתענג בו באכילה ושתיה, שנברא בזה לכסוף לזה, והארץ היא המכינה לפניו מאכל, וזה טבע כל דבר לעשות במה שנברא על זה וזו תענוגו, והנה אנחנו רואים בטבע הבריאה ״עולם חסד יבנה״ (תהלים פט:ג) כי הכל מחסד, השמש מאירה, הארץ תתן יבולה, המזלות שומרים משמרתם, והכל בחסד, ואילולא החסד – אין העולם מתקיים רגע אחד, וא״כ אחרי שאנחנו רואים כי טבע העולם – שהבריאה היא בחסד, וא״כ צריך האדם להתענג מאד בחסד, יען כי זה טבע הבריאה, וזהו עונג כל דבר לעשות מה שהוטבע בו, וכמו הדברים המעטים המענגים – מחמת כי הוא עושה בדבר שהוטבע בו – זהו תענוגו, כן בזה – לפי עוצם הטבע של חסד שאנחנו רואים בעולם כן היה צריך להיות עוצם התענוג לעשות חסד, כי הוא עושה מה שהוטבע בו, וכן הוא באמת כאשר יוציא האדם כוח זה לפועל, אבל הכוח הזה הוא טמון באדם, כמו כוח ראות השכל, ראות הטמון בארץ וגם באדם, וע״י חרישה וזריעה תוציא לפועל, וכאשר ביארנו בארוכה, כן בזה כוח השמחה או העצמה הנ״ל טמון, וע״י יגיעה תוציא לפועל, ואז שמחתו בחסד עצום ונורא מאד! ולדעתי זהו הענין מה שהאדם מתענג בשמחה מאד, הוא: כי הטבע מעשה אלקים הוא, והשי״ת עוז וחדוה במקומו, וא״כ טבע הבריאה שמחה, והעושה כפי הבריאה עונג עצום הוא לו, ולכן האדם מתענג בשמחה, כי טבע הבריאה שמחה, ומכש״כ כשהאדם עושה מצות השי״ת, כי זה עיקר רצונו, ורצונו עיקר הבריאה – העונג, וזה עצום ונורא מאד, כי שארי שמחות רק שאולים המה, ולא עצם הבריאה, וזה דבר הפלא מאד, והבן. == מאמר קכ״ה == === בענין הנ״ל === הערה. כי עיקר האדם על רוחניות, והוא כי אנו רואים – כי בחכמה כשהאדם יחדש מה, רוצה להגיד לאחרים, ואמרו החכמים, כי תשוקת החדשות (בחכמה) להודיע לזולתו – גדול מאוד, ואילו במאכל או בממון כשירויח באלה, אינו חושק להעניק לזולתו, למה? אלא כי באמת – כל העולם כולו משתמשים לתכלית אחד, וע״י התכלית הם כאיש אחד, ונמצא כמו שהאדם אבר אחד רוצה להיטיב לאבר שני שלו, כן בזה כשהאדם משיג בחכמתו – האמת, חושק להעניק לזולתו, כי הוא אבר שלו וכגוף אחד הם בגדר רוחניות, ולכד נבראו, משא״כ בתאוה שיש לו – אינו רוצה מזה להעניק לזולתו, יען כי לא על זה נברא האדם, וא״כ מה שהוא עשה בזה – הוא נגד הבריאה (לתכליתה) ולא שייך כי יחשוק להיטיב לזולתו, כי בגדר זה לא גוף אחד הם, יען כי לא זה היה תכלית הבריאה, ולא שייך בזה להיטיב לאבר שני, כי זה לא הוטבע בו בגדר הבריאה כי אין זה התכלית, והעושה עבירה יצא מגדר הבריאה, ולא הותאמו בזה כגוף אישי אחד, והבן זאת, ולכן בגדר ההטבה והחסד אשר זה ממעלות האדם, וזה גדר הבריאה – יחשוק להיטיב לזולתו, כמו אברהם אבינו ע״ה, יען כי בגדר מעלה יתאחדו, והרי זה חושק להיטיב לאבר שלו כנ״ל. == מאמר קכ״ו == ==== אותה הוכחת לעבדך ליצחק (עיין בפירש״י בראשית כד:יד) ==== לכבוד ידידי הרה״ג וכו׳ אאמו״ר היה איש שלום, אוהב שלום ורודף שלום, ישלח לי ה׳ ית׳ עזרתו מקודש לילך בזה הדרך כל ימי חיי, ואז אדע כמה מוצלח אני, כי אין הצלחה יותר גדולה מזה – ממי שעמל להיות תקועה בו אהבת הבריות, כי ההצלחה היותר גדולה בעולמו, היא להיות מקורב להשי״ת, כענין שנאמר (תהלים עג:כח) ״ואני״ פי׳ יודע אני כי ״קרבת אלקים לי טוב״ ואין לנו להשתוקק מה, רק קרבתו ית׳, כי הוא תכלית הטוב, והקרוב אליו קרוב ממילא לכל הטוב, ומי לא ישתוקק לטוב. '''והנה''' מדת הקב״ה שהוא אוהב לכל, כי באם לא כן – לא היה להם קיום בעולם, ונמצא כי אהבת הבריות היא התקרבות להשי״ת. כי איך יכול קרוץ מחומר להיות קרוב אליו ית׳, ומלאכי מעלה שואלים זה לזה איה מקום כבודו, אבל חז״ל בקדושתם הודיעו לנו, במה יתקרב האדם אליו ית׳ – הדבק במדותיו מה הוא רחום וכו׳, ואין לנו דבר גלוי ממדות השי״ת, כמו אהבת הבריות, ״פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון״ פי׳ – אנו רואים כי כל בריה ובריה מקבלת נחת ושובע מרצון שלו, ואין זה אלא מאהבת בריותיו ית׳. ומצינו ״צער בעלי חיים מדאורייתא״, ״ועולם חסד יבנה״ – גלוי מאד בכל צעד וצעד. '''ועל''' פי זה נתברר לי מה שהייתי מוקשה על רבנו יונה ז״ל, שכתב (בשע״ת ג:טו) כי עון גמילות חסדים חמור יותר מגזל, והביא ראיה ברורה מהכ׳ (יחזקאל טז:מט) הנה זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת לחם וגו׳ ויד עני ואביון לא החזיקה, הרי שעיקר חטא סדום על חסרון גמילות חסדים, וזה כמה היה מוקשה לי מאד, הלא גזל – סור מרע, וגמ״ח – עשה טוב, וסור מרע גרע, ועוד סור מרע – מעשה, וזה – שב ואל תעשה? '''אבל,''' תהלה, זה כמה שנים נתגלתה לי טעמו, והיתה שמחתי גדולה, עד שמרוב יקרתו לא רציתי לגלות – כידוע דרכי – ואיני זוכר, אם אתה זוכה הראשון בזה, או בני נ״י. '''הענין''' הוא כך, כי מצינו בגמרא (ברכות יז.) ״גמור בכל לבבך לדעת את דרכי ולשקוד על דלתי תורתי״. מוקשה מאד, הלא תחילת דינו של אדם על דברי תורה, ולמה הקדים ״לדעת את דרכי״, ואם תאמר גם זה מענין התורה, הלא נכלל ב״ולשקוד על דלתי תורתי״? אמנם כונה נפלאה כיון ר״מ בזה, כי דבר הנקבע בשכל האדם, ובהרגשו היטב, עושה רושם חזק על האדם, ותשוקה גדולה בו להפליא. '''והנה''' מי שיתבונן בהנהגת העולם על כל בריותיו, ובכש״כ האדם, אשר ב״כבוד והדר תעטרהו, כל שתה תחת רגליו״, ע״י מתנת־חנם של שכלו הטוב, וגם העני שבעניים עשיר הוא מאד, רק ״המה בקשו חשבונות רבים״ ואינו מבין לשמוח בחלקו הטוב ומפסיד שני עולמים, אמנם המתבונן, מבין טובו ית׳ עם כל, ובפרט עם האדם – באין תכלית, ומחזיק לו טובה מאד אחרי שנהנה מטובו. '''והנה''' מטבע האדם לאהוב למי שהוא מקבל טוב ממנו, ובפרט באופן תמידי והרבה מאד. וכן מהטבע גם כן, שמי שאהוב אצלו – דרכיו מקובלים אליו מאד ורוצה להדמות אליו, כמו שזכרתי כי דרכי אדמו״ר ז״ל היו חביבית בעיני מאד, ורציתי להדמות אליו, כי הכרתי מעט רוחב חכמתו, בינתו ויראתו ורציתי מאד להדמות אליו, וכל דרכיו היו יפים ונעימים אצלי. ועל אחת כמה וכמה מי שיש לו לב להכיר בשכלו – גדולתו ית׳ וטובו וישרו, יחשוב איך הייתי נוהג את העולם אם היה בידי ויכלתי, כמה עול, כמה שנאה, כמה קפידא, כמה נקימה, כמה נטירה, כמה העלמה, כמה שכחה היה לי בכל שעה ושעה, ובפרט לבריות פחותים מצד עצמם ואז יתבונן בטובו ית׳ וירצה ללכת בדרכיו. '''והנה''' להבין היטב דרכיו ית׳, הוא רק על פי התורה, וכאשר הראינו בעליל כמה פעמים, וע״כ מדת הליכה בדרכיו תביא לנו תשוקה גדולה לשקוד על דלתי התורה, וזהו שהקדים ר״מ ״גמור בכל לבבך לדעת את דרכי״ ותבא לך תשוקה טבעית ״לשקוד על דלתי תורתי״ וזה הפלא. ויש לי עוד בזה לבאר, אבל קשה הכתיבה. '''והנה''' מי שאין לו תשוקה כלל ללכת בדרכיו ית׳, רצוני לומר – מחמת שהם דרכיו – יהא חביב בעיניו לעשות כמהו, – לאות שאינו מכיר כלל השגחתו ית׳, ומשום זה אינו מכיר טובו ית׳, ולכן אין לו תשוקה ללכת בדרכיו הנעימים, והרי אות על חוסר הכרת אמונה והשגחה. ולכן תופס הכתוב על עון בטול גמ״ח, פי׳ בין בגופו כמו הסבר פנים יפות ודבורו בנחת, איש איש לפי ערכו הטוב, וכן בממונו, – בתשוקת ללכת בדרכיו ית׳ – כי בטולו זה גדול הרבה מעון גזל, כי גזל הוא דבר פרטי ולא כללי, וזה מחוסר הכרת אמונה והשגחה, ר״ל. '''ולכן''' ״ואהבת לרעך כמוך״ כלל גדול בתורה: כי זה מצוי מאד להתלמד, ללכת בדרכיו ית׳, ותתחזק אצלו תמיד הכרת אמונה והשגחה. נזכה שנינו להתחזק בזה ונעלה מעלה מעלה כברכת מוקירך... = תולדות = == מאמר קכ״ז == ==== ויעתר יצחק לה׳ לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה׳ וגו׳ (בראשית כה:כא) ==== תולדות מד״ר סג, ויעתר יצחק וכו׳ רבי יוחנן אמר ששפך תפילות בעושר. מתחילה נדבר המאמר חז״ל (חגיגה ה) עבד ששוקלים לו קלות כחמורות כלום תקנה יש לו, הענין כי יש קלות שהן קלות למנוע מהן, ויחשב כמו חמורות, ועוד יש אשר גרם לעצמו שיהיו לו חמורות, וזה כל האדם להתחיל בקלות ומתוך זה יתרגל בחמורות, כמו העץ הלח בצד אחד ויבש בצד האחר, אם ידליקו אותו ביבש – ידליק כולו, כן בזה, ולזה: והתודו את עונם ואת עון אבותם וגו׳ (ויקרא כו:מ) כי העונות שלא ראה אותם מאבותם יקל לו יותר מעונות שהורגל בהם מאבותיו, וזה קלות כחמורות – כי אף שקלה העבירה – א״כ הם בגדר קלות, עכ״ז ישקלו לו כחמורות, שהיה לו להתחיל בקלות ולהתרגל בחמורות. והבן. ונדבר בענין התפילה, כי זה נגד שאר עבירות בגדר קלות, כמו (שבת לג) מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, ונציע הענין איך שמזה יבא ג״כ לחמורות ונקדים קודם מאמרם ז״ל (ברכות ו:) כל הקובע מקום לתפלתו וכו׳ מלבד מאמר רבנו יונה ז״ל על זה דברים ראויים לאומרם נאמר בהם עוד מכוון, הנה בענין התפילה – יש קושיא חזקה, יש במשנה (אבות ב:יח) אל תעש תפלתך קבע, אלא רחמים ותחנונים לפני המקום, והנה זה סותר למה שקראו חז״ל לתפלה עבודה (תענית ב) מה זה עבודה – הלא הוא מבקש צרכיו, ובפרט מה שאמרו (יבמות ה) עבודה צורך גבוה היא, ויש להטעים הענין כך: כי באמת קשה – מה הוא ענין תפלה, הלא כלל גדול הוא בידינו – שאדם צריך לעבוד את בוראו בין בצער בין שלא בצער, ואדרבא משפט החכמים כי בכל מה שיהיה להם יותר מניעות, ישמחו להראות תוקף אמונתם, א״כ אין מקום להתפלל על עקתא (דחקות), ועוד הלא ודאי הקב״ה מרחם על האדם, ועוד הרבה הרבה יותר ממנו, ותדע כי כל כוח הרחמנות של האדם על עצמו ועל זולתו – הוא רק כוח נטוע ממנו ית׳, הלא שבה היקש דהמע״ה (תהלים צד:ט) הנוטע אזן הלא ישמע וגו׳, אשר על כן באמת כל ענין התפלה היא רק עבודה, והוא כי כל עיקר עבודת השי״ת עומדת על השגחה, ויען כי כל עניני תבל הם רק בסיבה ומסובב – וע״כ ניחא שנקראת עבודה, ומה שמבקש צרכיו – אינן אלא להזכיר את עצמו – שהוא כל רגע ורגע בידו ית׳, והאמת מה שהוא טוב לפניו באמת – אינו יודע, וצריך לבטוח בהקב״ה שהוא יעשה לו מה שטוב לו, ע״כ אמר דהמע״ה (תהלים קלא:ב) אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי. וע״כ אז״ל (כונתו לגמ׳ ב״ב קסד בענין עיון תפלה ועיי״ש) כל מי שאומר תפלתו תקובל אינה מקובלת, כי האדם אינו רוצה דוקא שתקובל, ע״כ אמרו (סנהדרין סד) לעולם יקדים אדם תפלה לצרה, כי בעת הצרה קשה לו להתפלל על זה האופן, כי אז מרגיש צער ו ומבקש בהרגש צערו – ולא צורך גבוה, וזהו הענין ״כל הקובע מקום לתפלתו״ וכו׳, כי יש מקרה ועצם, כדומה – מי שלובש בגד כבד בקור גדול, ורוצה לפושטו מעליו – רק מוכרח ללובשו, הוא נקרא מקרה, משא״כ בגד שהוא מתכבד בו ומקבל נחת ממנו, כן בזה, אם ענין התפלה הוא על בחינה שמוכרח להתפלל – כמי שכפאו שד, זה ודאי מגונה, ועל כזה הזהירו חז״ל: ״אל תעש תפלתך קבע״ וגם אם אפילו שמכוין לרחמים ותחנונים עם כ״ז אין זה נחשב אצלו – מקום מיוחד לתפלתו, כי באם יעבור הדבר שמתחנן עליו, שוב אינו צריך לתפלה, ורוצה היה שלא יהיה לו על מה להתפלל, משא״כ אם מבקש על זה האופן שכתבנו, כי אדרבא רצוי לו שיש על מה להתפלל, וא״כ יש אצלו מקום מיוחד על התפלה, היינו להכניס בלבו ציור ההשגחה הפרטית, ואינו רוצה לדחות אותה בשום אופן, כי זה תכלית עבודתו מהתפלה. וע״כ יצאו האבות לשוח בשדה – היינו מקום המקדש כדי לקרב הציור יותר, כי שם מקום ההשפעה לעוה״ז, כמו שאמר הכ׳ (מלכים א׳ ח:מח) ״והתפללו אליך דרך ארצם״, וזה שמחת הצדיק כשיקובל תפלתו, לא בעזר הצרה רק בחלקו הטוב אשר מצא חן בעיניו ית׳, אשר על כן קבעו עיקר שמחת חנוכה על הדלקת השמן, כי אחרי ששמחת הצלתם על מצוא חן בעיניו ית׳, א״כ זה יותר מורה על מציאות חן, כאשר כבר דברנו בזה – כי מזה נודע שהקב״ה חפץ בעבודתם שהיא צורך גבוה, וזה הענין של אבינו יצחק ע״ה – כי בחינת עושר באמת נקראת כשהוא בטוח בדבר, ואין חושש על העדרו, ואבינו יצחק ע״ה היה מתפלל על זה האופן, ועל כן שפיר שפך תפלתו בעושר ולא בעוני, כי גם אם לא היתה תפלתו מקובלת – הלא היה יודע יותר הטוב לו, ורק לצייר השגחה, וזהו עושר ממש. == מאמר קנ״ח == === בענין הנ״ל === בגמרא יבמות סד ע״א: אמר רבי יצחק, יצחק אבינו עקור היה שנאמר (בראשית כה:כא) ויעתר יצחק לה׳ לנכח אשתו כי עקרה היא, על אשתו לא נאמר אלא לנוכח – מלמד ששניהם עקורים, א״ה ויעתר לו, ויעתר להם מיבעי ליה, לפי שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע. ובמדרש רבה תולדות אמרו במה שנא׳ יצחק בן אברהם גילה אחר גילה בזמן שהוא צדיק בן צדיק. אברהם אע״ה צדיק בן רשע, יצחק אע״ה צדיק בן צדיק. מעולם לא הבנתי הלא הדעת נוטה להיפוך כי זה קשה יותר, כענין שאמרו (סנהדרין לט:) מ״ש עובדיה לאדום אמר רבי יצחק, אמר הקדוש ברוך הוא יבא עובדיה הדר בין שני רשעים (אחאב ואיזבל) ולא למד ממעשיהם וינבא על עשו הרשע שדר בין שני צדיקים (יצחק ורבקה) ולא למד ממעשיהם, (ולשון המדרש: יבא מי שדר בין הרשעים ולא למד ממעשיהם ויפרע מהדר בין שני צדיקים וכו׳), אבל הנראה ענין נפלא הוא מאד, כמה גדול העמקת דבריהם, הענין כך הוא: כי נאמר (ויקרא כו:מב) זכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואת את בריתי אברהם אזכור וגו׳ ואז״ל (ילקוט שמעוני בחוקותי תרע״ה) כל אחד בפני עצמו כדאי לעמוד, ונמצא כי שקולים הם וא״כ ממילא האחרון גדול, כי הנה ידוע: אז״ל (יומא כט.) קשה עתיקא מחדתא, טעם הדבר, כי חדתא יודע האדם שאינו יודע, ומעמיק לדעת וידע על בוריו, משא״כ עתיקא – נדמה לו שיודע, ובאמת ההעמקה נשכחה ממנו, וכן אנחנו רואים – שאם יראו לאדם איזו ענין שיש בו קושיא לתרץ או מה להקשות, אנו רואים כי האדם יכול לחיות שבעים שנה ולא ירגיש בזה, ואם יראו ויעירו לו להרגיש – יכול להיות שירגיש, וזהו מטעם הנ״ל, כי אז יעמיק יותר. והנה המעמיק בעתיקא, משובח יותר, והשתא ניחא, אברהם אע״ה מצא עולם מוטעים עובדים לפסל והבין כי טועים המה, והתחיל לחפש האמת והעמיק הרבה ומצא, אבל יצחק צדיק בן צדיק וכבר היה לו דרך סלולה מאברהם אע״ה, והיה לו זאת עתיקא, ועם כ״ז העמיק כמו בחדתא, וכל כך נתייגע באמונה ויראת ה׳ כמו איש שמראים לו להרגיש, כי אחרי שרואה דרך לטעות, מכריח לו לחפש דרך האמת, והוא לא היה צריך לזה – כי מצא כבר דרך אביו, אבל רצה ליסד אצלו יסודות הדת והאמונה כמו איש חדש שמוצא מעצמו, כי אז מתקיים יותר, וגם הדעת מתרחב יותר, ונעשה מאושר יותר, וכן רצונו היה להיות מאושר יותר, וממילא היה לו מדרגה־מה שאברהם אע״ה לא היה יכול בזה, מטעם כי הוא חידש הדרך ולא היה יכול לעשות בפועל מעתיקא חדש, אבל יצחק היה לו זאת בידו להשיג המדרגה הנ״ל, והן אמת אם היה אאע״ה בדור ישן – היה עושה גם כן מישן חדש, אבל לא היה לו במציאות למעשה, והבן! עוד נאמר בזה, כי הנה ענין הנסיון אשר לצדיקים – הוא למען יהיה להם מקום להתנוסס, פי׳ להוציא מכוח אל הפועל הטוב העיוני, כי ידוע אצלנו במאמר, וכדלעיל (תהלים א:ב) ״ובתורתו יהגה יומם ולילה״ ולכן העשיר המלמד עצמו לעמוד בנסיון עני – דבר גדול הוא, וכן עני בנסיון עשיר, וכמבואר אצלנו במאמר אחר. ואז״ל (שמות רבה לה:ב) אין לך כל בריה שהקב״ה מנסה אותו עשיר ועני וכו׳ פי׳ כל אחד כפי מה שיכול לקבל, יש יכול לקבל נסיון עשיר, ויש יכול לקבל נסיון עני, ואם כן מי שהוא בטבע בעל מדות רעות, ברוב עמל נקל לו לשנות טבעו ומגיע למדרגה גדולה מאד, כי יש לו מקום על מה להתלמד, וכמו העמל הרבה חזק הרבה ואוכל יותר, וכן בזה, העמל במדות רעות, מחמת שעמלו גדול מאד, יוציא יותר מכח אל הפועל הטוב יותר, ונעשה מאושר יותר, משא״כ מי שהוא בטבעו בעל מדות טובות, אין לו מקום על מה להתלמד לכבוש טבעו כראשון, כי יקל לו להיות כובש את יצרו, והנה אם איש כזה ישיג מדרגת הראשון שעמל על מדות גרועות יותר, מדרגתו גדולה יותר, כי לא היה לו נושא על מה להתלמד, ואעפי״כ הגיע למדרגת הראשון, וזהו כמו היושב בשל, אם יהיה בריא אולם כמו מי שהוא מייגע, זה לאות על בריאותו בתולדה, ונמצא לפי זה יצחק אבינו ע״ה היה בן צדיק והיה לו מדות בטבע, והן טובות בתולדה מאביו, ואעפ״כ הגיע לאושר אאע״ה, זהו מדרגה גדולה מאד הפלא ופלא. (ובענין הזה גדלה מעלתו צדיק בן צדיק כנ״ל). ביאור על אופן הראשון, פי׳ אנחנו יודעים כי בעת שראו ישראל נסים במצרים ונפלאות על הים, ראו כן תמהו בנוראותיו ונפלאותיו, והגיעו למדרגת נבואה מרוב התפעלות, אמת הדבר כי אין הפרש בין ראות השכל לראות ישראל על הים בעיניהם, ונוכל להגיע מזה למדרגת הנבואה למתבונן, ולכן נמצא בנביאים כל עיקרי המוסר שלהם מיציאת מצרים וכו׳, יען כי המתבונן כראוי, מגיע מזה כמו העם שראו בעיניהם, ולמה אנחנו איננו מרגישים כלל במוסר יציאת מצרים, בפני שאנחנו מורגלים בה הרבה, וקשה עתיקתא מחדתא, וכן אנו רואים רואים גר שבא להתגייר, מקבל על עצמו יסורים קשים בתחלתו ואח״כ כשמתרגל, עובר עברות בשביל רצונו, וקשה לו לכבוש אף רצון קל, ולמה כבש מתחילה כל כך הרבה? אבל הענין עתיקתא מחדתא, מתחילה כשראה והכיר אמונתו המוטעה, הבין כי דרך מוטעה הוא, ומתחקה בשכלו להבין כי דרך ה׳ הוא האמת, מהנסים ומהמשפטים צדיקים כגוי הגדול הזה, ואח״כ כשיתרגל בזה, נעשה עתיקתא ואינו מתפעל מזה עד כדי להרגיז דעתו לכבוש את תאותו ויצרו, אבל אני אמרתי כי האדם צריך להיות כל יום כאילו הוא גר בא להתגייר מההתפעלות כזאת של אופן התפעלות ההתבוננות, ובכל יום כאילו הם חדשים בהתבוננות וזה היה מדרגת יצחק אבינו ע״ה, לא שכח ההתפעלות כאילו הוא בעצמו גר בא להתגייר מההתפעלות תמיד כל ימיו בזה של תוקף ההתבוננות. == מאמר קכ״ט == ==== ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו וגו׳ (בראשית כה:כח) ==== הענין ליצחק אוהב את עשו ורבה לברך אותו, פעם דברנו בזה (בפרשה וירא על הכ׳ המכסה אני מאברהם וגו׳ בראשית יח:יז), ועתה באופן אחר, מקודם נקדים מדרש דברים רבה פ״י ריש האזינו: דברי תורה הט אזנך והם רפואה לכל גופך, ויש להבין, האם אין לה לתורה מעלה אחרת רק רפואה? כי יש דבר שטוב בעצם, ויש דבר דבר שבעצם אינה טובה כלל, אבל במקרה היא טובה ויקרה, כמו רפואה, היא עצמה מרה כלענה, אדם הבריא אם ישלמו לו כמה, לא יקח אותה בפיו לאכול אותה, אבל האיש החולה, ישלם כמה וכמה כדי שישיגנה, והנה הדבר הטוב והנעים בעצם, ואם יהיו ג״כ רפואה הלא שוה כפלים, כי אכילה בעת ובמקום שאינו מצוי הלא יתן כל אשר לו, והנה התורה שניהם בה, מתוקה, והיא רפואה, ולכן אמר בתורה תרויהו איתנהו בה ערב ומועיל, והנה המלכים כידוע מיסדים בתי אנשים חכמים לחפש ידיעות חדשות ומוציאים על זה כסף לרוב, הרבה מאד, כמו בעלי מצפה השמים בחכמת התכונה, וחכמי הטבע לכל גילויי הטבע, וכמו האנגלים המחפשים בחפירות בבטן הארץ כידוע, וכמו כן אנחנו נדבר בזה, ידיעה חדשה נפלאה, והלא היא יותר נפלאה מידיעת העולם, מצורף לזה כי היא ג״כ רפואה נפלאה, והרפואה בזמנה היא יקרה מאד, והידיעה יקרה מאד, ושניהם כאחד טובה היא למרבה, ע״כ שימו לבבכם והטו לשמוע אזניכם לידיעה ורפואה כאחד, ותדעו כי דבר יקר הוא מאד, ואל יהיו לבטלה. מדרש מטות (במדבר לא:ב) השי״ת אמר: נקום נקמת בני ישראל, אמר משה כלום שונאים אותנו אלא שאנו שומרים מצות ה׳ ע״כ אמר (לא:ג שם) לתת נקמת ה׳, הענין כי יש שני שלא לשמה, האחד שהענין אינו חשוב אצלו כלום, ואינו עושה רק שהענין חשוב אצל בני אדם, וזה הענין גרוע הוא כי לא יבא לעולם לשמה, משא״כ כשהענין עצמו מכובד אצלו, כמו מי שהוא מבין שהתורה ענינה מכובד הרבה, ועם כ״ז יכול להיות שאם לא היה לו כבוד מלמודו לא היה לומד מחמת עצלות וכדומה, אך מחמת כבוד, זה מסייע לו שילמוד, ועל זה אמרו חז״ל (פסחים נ) לעולם ילמוד אדם אפילו שלא לשמה כי יבא מזה לשמה, והנ״מ בין אלו שני הכחות, כי מי שהענין אינו חשוב אצלו כלל באמת, גם בלא תאוה כלל היה לומד או עושה המצוה, או סר מרע מחמת כבוד השי״ת. וזה הענין במדרש שיר־השירים (תנחומא פרשת אמור): בשלשה מקומות הוכיח הקב״ה את ישראל, התחילו או״ה שמחים והתחיל לשבחם, והמדרש פלא כמובן, אך הענין, כי הפרש יש בין ישראל לאו״ה, כי הם גם בלא תאוה מוצאת יחטאו, משא״כ ישראל, גם אם חוטאים, זה רק במקום תאוה מוצאת, וזה שאמרו: כי בא להוכיח לישראל על שהם חוטאים, וסיים שמא תאמר כי הם שוים לאו״ה, לא! כי או״ה גם בלא תאוה חוטאים, והבחינה לזה – כי הם שונאים אותנו בשביל שאנו שומרים המצות, ועלינו בזה אין להם תאוה, והוי שפיר נקמת השי״ת נגד ערכם בזה. נמצא מי שחוטא בלי תאוה, רוצה שזולתו ג״כ יחטא. והוא נקרא ״חוטא ולא לו״ וזה מדרגה גרועה מאד – מדרגת מדין, והנה עתה נדבר בגודל העונש על חטא ידוע, כי מי שחוטא פעם שניה, קשה עונשו יותר מפעם ראשונה, כמבואר בר״י, וכמנהג מלכותא דארעא כידוע, ולכה״פ ב׳ פעמים, וכמבואר במס׳ ביצה, גבי עירוב תבשילים, אפילו בשוגג, קרו לו בפעם שניה פושע, וכש״כ במזיד וממכ״ש עוד בפעם שלישית, ומכש״כ עוד בפעם רביעית וכו׳ עוד יותר ויותר, וגם אם עונש עבירה רק כיסורי איוב, הפעם השניה כפול, הפעם השלישית לכה״פ עוד כפול מהקודם, ויתבונן המבין ויתאונן ויקונן על עומק המשפט העצום בשביל עבירה אחת, ומכש״כ רבות כמו תפלה כמה עבירות יש בה ביטול מצוה דרבנן, ביטול יראה, שם שלא באימה, וכל ימי חייו נכפל כל אחד מהפרטים הנ״ל, וכך עולה החשבון באין ערך ושיעור מתפלה לחוד, ומה תאמר מלשון הרע ושנאה וקנאה וגאוה וכבוד וכעס וקפדנות וליצנות וכדומה בכל יום כמה פעמים, ועל כולם ביטול תורה בכל רגע ביום אחד לבד, ומכש״כ בשנה, ומכש״כ כל ימי חייו ר״ל, וזה יש לנו רעיון מבהיל, כי כל מה שהעוון יגדל אף כחוט השערה, יוכפל ויוגדל העונש באין ערך, ועפי״ז כפי מה שביארנו כי כל עוד שעושה בלא תאוה יגדל העון, והיינו כי המצות בזויות עליו, ויגדל עונשו מאד, ומכ״ש ב״ת, ומזה נוכל להבין כמה גדול כוח המוסר גם לכבוש יצרו פעם אחת בעת שבא בריבוי פעמים, וגם משהו פחות מבזוי אצלו המצוה, כמה עונשים יציל מעליו, וכבר אז״ל עומק המשפט להשי״ת הוא (פסחים נד:), והנה יצחק אע״ה היה מחזיק את עשו, כי בלא תאוה לא יעבור, ולכן רצה לברכו, והענין שלא גילה לו הקב״ה מעשיו, כדי שיוכל לברכו ״והיה כאשר תריד״ וגו׳ (בראשית כז:מ) כדי שיהיה פחד לישראל ממנו בגלות לשוב בתשובה, וכבר כתב הר״ן כי המברך צריך להתדבק בהמתברך, ואם היה יודע יצחק מעשיו הרעים לא היה לו התדבקות אליו, ולא היה חל הברכה והברכות לו מהשי״ת. הרחמן יעזרנו לשוב לפניו בתכלית. == מאמר ק״ל == ==== ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי וגו׳ ויבז עשו את הבכורה (בראשית כה:לא-לד) ==== הערה נפלאה, המעלה מצד עצמה של האדם, אינה נחשבת כל כך לייקר את האדם בשבילה, כי הרבה מעלות יש בעולם, בכל מקום שנפנה – נראה מעלות לרוב, ״מה רבו מעשיך ה׳ כולם בחכמה עשית״ (תהלים קד:כד), ורק כשהמעלה היא של האדם, נייקרנה בשביל זה, כדומה מי שלובש תכשיטים של אחרים, אין זה כבוד, ורק כשהם שלו הם לו לתפארת, וכן בזה המעלה אם היא שלו, היא לו לתפארת, ואם נראה כי אינה שלו, אין זה לו לתפארת, ועפי״ז נשכיל דבר על מצב האדם, ברגע קטן נייקר אדם בשביל מעלה, וברגע קטן נחדול לייקרו ולכבדו במעלה שיש לו, ולמה ואיך? כי נראה ונבחין ברגע שאינה שלו, והיינו כי נראה שפושט התכשיטים ונותנם לבעליו, הרי זה לאות שאינם שלו, וככה כזה – כי התמורה תעיד על יקרת הענין, למשל – מי שיש לו חפץ, ואינו רוצה ליתנו למי רק במחיר גדול תמורתו, זה יעיד על יקרת הכלי בעיניו וכי הכלי הוא שלו, ולכן דורש תמורת הכלי שלו מחיר גדול, אבל כשימיר כלי יקר על פרוטה וכדומה, זה יעיד לנו כי הכלי אינו שלו, ולכן טוב לו הפרוטה שיקבל והיא תהיה שלו, מכלי יקר של אחרים, וכענין הזה במעלות השכל באדם, כשנראה אדם משכיל על דבר ומיקרו בו, ובהשכל ידבר ומתנהג בערך זה, אז נכבדנו, כי נראה בו מעלה רמה ולובש תכשיטים פנימיים כאלה, ותפארת היא לו, אבל כשנבחין תיכף כרגע שבשביל תאוה כל־דהוא, או כבוד כל־דהוא, יעזוב הנהגת השכל, הרי שהמיר המעלה בכל דהו, זה לאות כי המעלה אינה שלו, ולכן בוחר וממיר על כל־דהוא שלו על המעלה שאינה שלו, ונמצא ברור כי ברגע קטן שראינו מי שהפשיט תכשיט מראשו, מזה יתודע לנו שהתכשיט אינה שלו, ואין לנו ליקרו בשביל מעלת התכשיט וכדומה, כי גילה לנו שאינה שלו, ועצם המעלה הלא הרבה יש בעולם, ולכן עשו שהמיר את הבכורה על נזיד עדשים, גילה לכל כי הבכורה ברוב ערכה אינה שלו באמת, כי איך אפשר להחליף על דבר מועט כזה, וזהו (בראשית כה:לד): ״ויבז עשו את הבכורה״ בזה שהחליף על דבר מועט, הראה לכל כי מעלת הבכורה אשר עתידה להיות בה, אינה שלו, וכדין לקח יעקב אע״ה מאתו את הבכורה, והשמיענו הכתוב בזה דבר גדול ונפלא, כי לפי ערך מיעוט החליפין – כן אות בזה על מיעוט החלק שיש לו בהמעלה, ואמרנו כי מי שעוזב הרגלו הטוב בשביל נסיון גדול, כמו תמורת ממון הרבה, או בשביל בזיון גדול ורב מזולת זה לא מוכיח לנו כל כך כי המעלה מתנכרת ממנו לגמרי, כי הרבה תמורה ומחיר לקח בעד המעלה, אף כי כל חפצים לא ישוו לה באמת, אבל נסיון הוא, אבל העוזב הרגלו הטוב בשביל דבר פחות ומועט ובמלחמת נשים לא ינצח, זה לאות כי המעלה אינה שלו, ולכן נראה שלא להחליף הרגלינו הטובים בכל חפצים, ושלנו יהיה תפארת יקרתנו לעולם. == מאמר קל״א == === בענין הנ״ל === ״הגיד לך אדם מה טוב ומה ה׳ דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלקיך״ (מיכה ו:ח), פי׳ כי הצנע מורה כי עושה כל דבר טוב בשביל עצם המעלה, ולא בשביל דבר אחר שהוא, והרי זה הוכחה שהמעלה היא שלו, כי אינו מחליפה בדבר אחר ככבוד וכדומה, ולכן ענוה גדולה מכולם, כי זה מורה על כל המעלות שיש לו כי הם בו בקנין עצם המעלה, ובשביל ענוה יגדיל כל מעלותיו, כי מקנה לו עצם המעלה בקנין עצמו שלו ולא של אחרים המה, וזה כונת המאמר חז״ל (ירושלמי שבת ג): מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסוליתה, היינו כי הקב״ה אוהב עצם המעלה שהיא שלו קנין עצמי, והנה חכמה יכול להיות שאינה שלו, כי מחליפה לפעמים בתאוה וכבוד וכדומה, והיראה עושה שתהיה שלו ולא יחליפה בכל הון, אבל עם כל זה יכול להיות שרק מחמת יראה עושה זאת ולא בשביל קנין עצמי – היינו עצם המעלה, ונמצא שעדיין אינה שלו כל כך, כי דבר שהיא של אדם – אינו מחזיק בה בשביל יראה, אלא מחזיק בה בשביל שהיא שלו, ולכן כשהוא ענו ויש לו מדת ענוה, ולא שייך בו אהבת עצמו כלל, כי זה מאותות ענוה – מבלי לאהוב עצמו, ובאופן זה הרי המעלות הם בו בעצם המעלה בקנין עצמי, והוא המאושר שישארו בו המעלות, לעולם לא יזיזו ממנו, ומשתמש בהם כאדם המשתמש בכלי־תכשיטו לא מחמת יראה רק מחמת שהם שלו, ושפיר יראה עקב לענוה, כי מיראה היא נעשה שלו באופן כזה מבלי להחליפה כנ״ל, ועדיין אינה כ״כ שלו, כי משתמש בהם רק מיראה, ולא כאדם המשתמש בכליו – כי הם שלו ורוצה בהם ומתענג בהם, וע״י ענוה נעשה שלו קנין עצמו, כידוע כי יראה יכול להיות אוהב עצמו וירא, אבל ענוה אינו אוהב עצמו, ורק אהבת עצם המעלה הוא אוהב, ונעשה לו קנין עצמי, והקב״ה אוהב מעלה של אדם עצמי, כי זה מעלה עליונה, ונמצא כי כן הסדר – מחכמה ליראה ומיראה לענוה, והבן. == מאמר קל״ב == ==== וירא אליו ה׳ וגו׳ גור בארץ הזאת וגו׳ והקמותי וגו׳ אשר נשבעתי לאברהם אביך וגו׳ עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי וגו׳ (בראשית כו:ב-ה) ==== יש לי התפעלות הרבה זה כמה שבועות בפ׳ תולדות ״וירא אליו ה׳ וגו׳ גור בארץ הזאת וגו׳ והקמותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך וגו׳״ ועוד שם (פסוק ה) עקב אשר שמע אברהם בקולי, ועמדתי על זה – כי תלה לו רק בזכות אביו, ולא ידעתי טעם לזה, ומצאתי בספר ספורנו על התורה, כדרך גאון שאינו ירא לכתוב מה שנראה לו, כי זה מחמת שלא קרא עדיין בשם ה׳ פי׳ לפרסם אלקותו ית׳, עד שלבסוף נתעורר לזה, וזה מבהיל, יצחק אבינו ע״ה שנקרב לעולה תמימה, ורק בשביל שלא פרסם ידיעת אלקות, נענש עונש כזה, שלא תלה לו בזכותו, רק בשביל אביו, אשתומם על זה! וידוע מה שאחז״ל (ברכות י) כל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים, חזקיה בשביל שאמר ״זכר נא את אשר התהלכתי לפניך״ נענש על זה וכתוב (שם ו) וגנותי את העיר הזאת וגו׳ ולמען דוד עבדי, ואמר חזקיה על זה (ישעיה לח:יז) ״הנה לשלום מר לי מר״ ופי׳ (ברכות י) אפילו בשעה ששיגר לי הקב״ה שלום מר הוא לי, והנה כתב בפ׳ ״מר״ והכל בשביל שראה כאילו אין לו זכות, ועתה תתבוננו נא, יצחק אבינו ע״ה – אחד משלושה שנקרא אבות, וכל זכות כלל ישראל בהם ״זכור לנו ברית אבות״ כאשר אמרת וכו׳ והנה קודם שקרא בשם ה׳ ואולי חשב כי אין מן הצורך – כי כבר פרסם אברהם אביו, וגם הוא עולה תמימה, ולא אהני לו כל זה, ונכתב עליו כאילו איו לו זכות וכנ״ל מחזקיהו – מר לי מר, מבהיל לראות גודל השכר לפרסם יראת שמים בעיני הבריות, אף כי כבר פרסם אביו, אבל כל דמפיש טפי עדיף, והנה מקצה אל קצה בזה, מקודם – כאילו אין לו זכות כלל, ואח״כ כל ישראל אוכלים את זכותו, כנא׳ (ויקרא כו:מב) ״וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק וגו׳, נזכה לפרסם יראת שמים ויתקדש שם שמים על ידנו וטוב לנו, וכן יש לנו ללמוד משם (גמ׳ ברכות) כי כל זכיותיו של אדם היותר גדול, הכל כלא נגד חיוב האדם לבוראו וכל הטוב שעושה עמו. == מאמר קל״ג == ==== ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי וגו׳ בעבור תברכך נפשי וגו׳ (בראשית כז:ד) ==== ענין שנאמר במדרש (ילקוט־שמעוני כי תשא שצב) שאמר משה רבנו לישראל: חטאתם חטאה גדולה ולהשי״ת אמר להיפוך (למה ה׳ יחרה אפך בעמך) מה זאת? עוד איתא במטות ומסעי: נקום נקמת בני ישראל (במדבר לא:ב) ומשה רבנו ע״ה אמר לישראל: נקום נקמת ה׳ (שם לא:ג) מובא במד״ר במדבר פ׳ כב, עוד איתא במדרש (שמות רבה לג) על הכ׳: ויקחו לי תרומה, כביכול לוקח בעליו עמו, מה זאת? עוד איתא בגמרא (בבא בתרא עח) באו חשבון, חשבונו של עולם, עד: תצא אש ממחשבים ותאכל את שאים מחשבים, מה הצורך דוקא האש ממחשבים? בהקדם הענין מה שברך יצחק אבינו ע״ה את עשו דוקא בציד בפיו, ואת יעקב אבינו ע״ה ברך בלא בכזה, וגם מה זאת שאהב את עשו יותר מיעקב, מובא במקום אחר (בפ׳ וירא על הכ׳ המכסה אני מאברהם וגו׳ בראשית יח:יז) כי רצה שיתנהג בחיצוניות בדרך הצדק וכו׳, ועל פי זה הראינו לדעת כי באמת עיקר העבודה לעמוד בנסיון לכבוש את יצרו, וזה הפרש בין ישראל לבין אומות העולם, ישראל אם נופלים בעבירה, הם רק שאינם יכולים לעמוד נגד התאוה, אבל או״ה גם בלא תאוה הם עוברים על רצון השי״ת, ולכן הם שונאים לישראל שמקיימים מצות השי״ת, ועפי״ז מצאנו ראינו מזה, שיש לאדם לדעת כי ביוה״כ הבע״ל העומד על תשובה – היינו הקבלה על להבא, יש לו לקבל על עצמו להזהר לכל הפחות מעברות שאין יצרו מתגבר עליו, בין שבין אדם למקום הרבה דברים יש שהאדם נופל בהם בלי תאוה כלל, כמו שיחת בתי כנסיות, ואמן יהש״ר וכדומה, וכן שבין אדם לחברו, כמו המאנה חבירו בלי תאוה כלל, כמו מי שאינו רגיל בדרך־ארץ, אינו יודע כמה בני־אדם ציער בחייו, ומלבין פנים בלי קבלת פרס כלל, וכדומה לזה הרבה, ועל פי זה יש לכל אדם לפעול על עצמו ביום הכפורים להקל מעליו הרבה עונשים מאד, וזהו כונת המדרש: בשלש מקומות התחיל הקב״ה הקב״ה להוכיח את ישראל ושמחו או״ה וחזר וכו׳, הכונה כי ישראל אינם נופלים בחטא רק בכח התאוה, אבל או״ה גם בלי תאוה הם חוטאים ושונאי השי״ת, ולכן אמר מרע״ה ״נקום נקמת ה׳״ היינו נגד או״ה, כמבואר, והנה לחזק אנשי אמת – היינו להחזיק ידי אחרים שהם ילמדו, בצד אחד קל הוא יותר, שהוא אינו כובש בזה תאותו, ואינו עמל בעצמו, רק מחזיק בממונו, וגם אם אינו עוזרם הוא מרפה בזה ידי העוסקים, ושכן תצא אש ממחשבים גם על מה שנגרע מהם ועל־ידם חסרון העוזרים, וזהו המדרש (שמו״ר פ׳ לג) כביכול לי אתם לוקחים, כי הכל תלוי בכסף התרומה, לפי החשבון הנשקף והשקול לתוצאות. == מאמר קל״ד == ==== ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות (בראשית כז:א) ==== אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה׳ (משלי ב:ד). לכאורה הלא איתא בירושלמי (פאה א:א) כל העולם כולו אינו שוה לדבר אחד מן התורה, וא״כ האם זה די לבקש תורה ככסף? אתמהה, אמנם לבד מה שיש לדבר בזה באריכות, הנה בפשוטו כונת הפסוק, כמו בקשת הכסף אי אפשר רק ע״י סבות עולמיות על פי דרך הטבע כפי הנוהג העולמי, ככה יראת שמים אי־אפשר להבין, רק ע״י מילי דעלמא, כדדייק ״אז תבין יראת ה׳״ וגו׳. והנה אני רוצה לדבר על לב אהוב כמוהו, לנחמו מצערו הידוע, כי לא מילתא זוטרתא היא, ואני משתתף בצערו. '''הנה''' מצאתי במדרש רבה בפרשת תולדות, אמר ר״י בר סימון, אברהם תבע זקנה, אמר לפניו רבון העולמים אדם ובנו נכנסים לאיזה מקום, ואין אדם יודע למי מכבד, מתוך שאתה מעטרו בזקנה אדם יודע למי מכבד, אמר לו הקב״ה חייך דבר טוב תבעת, וממך אני מתחיל, מתחלת הספר ועד כאן, אין כתיב זקנה, וכיון שעמד אברהם נתן לו זקנה, יצחק תבע יסורים, אמר לפניו, רבון העולמים אדם מת בלא יסורים, מדת הדין מתוחה כנגדו, מתוך שאתה מביא עליו יסורים, אין מדת הדין מתוחה כנגדו, אמר לו הקב״ה חייך דבר טוב תבעת, וממך אני מתחיל, מתחילת הספר ועד כאן, אין כתיב יסורים, וכיון שעמד יצחק נתן לו יסורים, שנאמר: ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות, ע״כ, העתקתי המדרש מלה במלה. '''ומעתה''' זה תנחומים גדולים לסובלי יסורים, יהיו מה שיהיו היסורים, מ״מ הרי יצחק שהיה עולה תמימה, והוא מאבות העולם, ואין נקראים אבות רק אברהם יצחק ויעקב, ועם כ״ז היה מתיירא שלא תהא מדת הדין מתוחה כנגדו, והקב״ה הודה לו ואמר לו, חייך דבר טוב תבעת, מה יענו אזובי קיר! על כן אין לאדם רק להצדיק הדין ולקבל דין שמים באהבה ולשמוח ביסורים. והמדרש הזה שזכיתי למצא, שמחה גדולה לי מאד, כמעט כמוצא שלל רב, כי גם אני לפי דלות ערכי ומעוט סבלנותי, בעונותי המרובים אני איני סבלן, וקשה לי היסורים ל״א, כי מבלבל ומפריע אותי כמעט מתורה ותפלה, ועל זה לבי דוי כמדומה, אבל האמת אני חושד את עצמי בחשד שיש בו ממש, כי אין זה רק ממעוט סבלנות שלי, ושמחתי גדולה בהמדרש שמצאתי תהלה, ומה שכתבתי כמעט כמוצא שלל רב, כי מי יודע אם הייתי נותן על זה שלל רב, אבל שמחתי גדולה בזה. '''אדמה''' כי המדרש הזה, צרי ומזור לכל מרי נפש וסובלי יסורים, לקבל באהבה רבה. והנה לבאר זה במילי דעלמא, כאשר הקדמתי מהכ׳: אם תבקשנה ככסף וגו׳, אספר לידידי הנעלה מעשה רב, ומזה יובן הדבר היטב. '''מעשה''' בא לידי ונזכרתי הלכה, בית התלמוד שלנו מוקף במחיצה, וחצות לילה כשפוסקים מללמוד נועלים החצר, ויש זמן מתי פותחים הדלת, פעם אחת קרה שנתאחר הזמן ולא ידעו הבאים מה לחשוב בזה, מה עשה אחד, כבש רצונו לסבול בזיון, והיה מטפס ועולה על המחיצה שלא לפי כבודו, למען הודע מה זאת, והנה הוא באמת כפה רצונו וזלזל בכבודו, והיה סבור לקבל שכר שמים על זה, ואני כשראיתי זאת, הקפדתי על זה הרבה, ואמרתי על זה כי הוא מביט על הפרט, כי הוא אינו בעל־הבית, ואינו חושב רק על הפרט, והאמת אין זה לפי כבודו, אבל אני כבעל הבית על זה, ואני חושב על זה אם יראו שאחד מאתנו מטפס ועולה, גם אחרים יעשו כן, ונמצא שהחצר כמו בלא מנעול, ושם בבית יש הרבה ספרים יקרים, ונמצא כי גרם זה לבעל הבית עגמת נפש על תמיד, שבעל הבית ידאג תמיד על כל המונח שם. '''ואמרתי''' על זה, מה זה חידוש שאין האדם ביכלתו לעמוד על דעת הקב״ה שהוא צופה עד סוף העולם בלי תכלית, ויודע שאחרית הדבר לא יהיה טוב אם לא יעשה כתורה, ועל פי זה מובן היטב מה שתבע יצחק יסורים, שלא תהיה מדת הדין מתוחה נגדו, שהוא דאג לאחריתו, וצפה על הכלל, והקב״ה שהוא צופה ומביט בלי תכלית, אמר לו חייך – דבר טוב תבעת כי מי יודע כמוהו ית׳, מה זו טובה לאדם, ואך טוב לישראל בזה ובבא. אכי״ר. '''נזכרתי''' כי שייך לזה מה שדברנו מענין זה קודם ר״ה, בפ׳ כי תבוא (כח:סט) אלה דברי הברית וגו׳ ודקדקנו: אלה דברי הקללות, לכאורה הו״ל לכתוב, ודברנו בהקדם: העולם סוברים כפשטו, יצחק אהב את עשו, ואנחנו איננו סוברים כן, כי אי אפשר שלאחד מאבות העולם, ירמה אותו בנו, אין זה אלא תמיה, אבל הענין הוא כך: ביצחק נאמר: ״ופחד יצחק״, כי מדה שלו היתה פחד, ע״כ היה חושש פן תשאר לו מדת הדין על לעתיד לבא, וע״כ רצה לתת הברכות לעשו, ולא ליעקב, כענין שאמרו (חגיגה ט:) יאה עניותא ליהודאי, פי׳ כמו שאמרו אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר (ברכות לב.) וע״כ מאהבתו ליעקב שישאר נקי ממדת הדין על העתיד לבא, היה בוחר לתת לעשו הרשע עוה״ז לגמרי, וכל מה שהיה לעשו הרשע עוה״ז יותר, היו משעבדים יותר בישראל, ונקל להבין כמה קשה הי השעבוד, אילו היו הברכות שלו, ואין אנו מבינים האיך היו יכולים להתקיים בדרך הטבע – רק בדרך נס, ועם כל זאת מאשר ידע יצחק אבינו תוקף מדת הדין לעתיד לבוא, כמדתו פחד, היה ברור לו כי כל מה שיסבלו בעוה״ז, אפילו יסורי איוב, וכפלי כפלים, הכל כדאי שלא יצטרכו לסבול דינא קשיא של עוה״ב, וכענין שאמרו (בר״ר פד) בקש יעקב לישב בשלוה, אמר הקב״ה לא דיין לצדיקים שמתוקן להם עוה״ב, אלא שמבקשים עוה״ז, ולכן רצה לברך את עשו, בעוה״ז, ורק מן השמים ידעו כי אי אפשר להם לשאת גלות קשה כזו, ונודע לרבקה אמנו לשלוח ליעקב. '''ושמחתי,''' כי בזה ניחא לי היטב מה שאמרו (מדרש תנחומא לך לך, ד) כי אברהם אבינו ע״ה לא רצה לברך את יצחק פן יברך את עשו, והיה קשה לי מאד, האיך חשדו ליצחק אע״ה, שיברך את הרשע ולא את הצדיק, אמנם עפי״ז ניחא, כי היה חושש, פן על פי מדת פחד שלו, יעלה בדעתו לתת הברכות לעשו, למען הקשות השעבוד ומי יודע אם יוכלו לסבול כ״כ, כענין שאמרו (עירובין מא:) עניות מעבירים על דעתו ועל דעת קונו, ולא היה יכול להכריע איך לעשות, והניח הדבר בשב ואל תעשה, ואמר יבא בעל הברכות ויתן למי שירצה, וכן היה, כי מן השמים ידעו כי לא יוכלו לסבול הכלל כולו כזאת, ולא יעבירו על דעתם וכו׳, ע״כ נודע לרבקה לשלוח ליעקב לקבל הברכות. וזה כפתור ופרח, תהלה. '''ומעתה''' ניחא כי נאמר: אלה דברי הברית ולא דברי הקללות, כי אינם קללות, ח״ו, רק כאשר ייסר איש את בנו, כן ה׳ אלקיך מיסרך, ותהלה, כי זה לא כבר מצאתי כמדומה בילקוט, על חד אמורא שהיה מגמגם וקורא קומי אמורא אחרינא בפ׳ כי תבא, שכחתי שמם, אמר לו ״למה אתה מגמגם, לית אינון קללות אלא תוכחות״, שמחתי מאד כי מצאתי כדברינו. '''והראינו''' עוד חזוק אמונה משם להפליא. המעיין היטב בתוכחה, וכבר כתב הרמב״ן ז״ל, איך שבעינינו ראינו כי כבר נתקיים יעוי״ש. והנה נצייר לפנינו. אם היינו רואים תוכחה כזו בשעה שנכתבה, היינו מעלים על דעתנו אם אפשר שישאר ח״ו שריד ופליט משונאי ישראל? ועם כ״ז ת״ל אנחנו קיימים, ולא עוד אלא שכל התורה שבעל־פה נסדרה אחר החורבן. ריב״ז עם כל תלמידיו, ר״א הגדול, ר״י הגדול, ר״י וכו׳, רבי סדר משנה, רבינא ורב אשי סדרו תלמוד, הרי גלוי כי הפסוק ״ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם״ (ויקרא כו:מד) יד ה׳ עשתה כל אלה. ואין אמונה יותר גלויה מזה, וביותר ריב״ז אשר היה בעת חורבן וסבל כל אלה, היאומן כי יסופר, – כי בית מדרשו לא יבטל, ולהעמיד תלמידים גדולים כמו אלה שהיו לו כידוע זאת, לא יאומן כי יסופר. ובפרט בדורות שאחריהם נסדרו משנה וש״ס, והיו רבבות תלמידים, היאומן כי יסופר! והרי זו אמונה גלויה ומפורסמות יותר מנבואת הנביא. כי האמונה הזאת חיה וקימת עד היום הזה, מי יוכל לשבוע מהתפעלות הזו?! ודרוש יצה״ר של נחשת שלא להבין זאת, והמשכיל יבין! ודע, אחי, כי כתוב בספרי רמ״ח לוצאטו ז״ל, כי כל ענין, טוב לקרא מקודם כולו, ואח״כ לדקדק בפרטים, כי לפעמים יש דבר שיבורר להלן, ע״כ כן תעשה תקרא מקודם כל המכתב, ואח״כ תקרא כל פרט ופרט ממנו בדקדוק, ויערב לך מאד, כי בעוה״ר אני מוכרח לקצר, מחמת קושי הכתיבה, ל״א, ובפרט מהשתוממות מריב״ז שהיה בזמן חורבן, וראה טיטוס הרשע נכנס לק״ק ועשה נבלות שם, ושפך דם כמים, היאומן כי רוחו החזק ישאר בקרבו, וינהיג נשיאותו ובתלמידים גדולי התנאים, אין זה רוח אנושי כלל וכהנה עוד ועוד. == מאמר קל״ה == ==== עקב אשר שמע אברהם בקולי (בראשית כו:ה) ==== מצאתי דבר נפלא על פסוק: עקב אשר שמע אברהם בקולי, בספורנו, וז״ל בתוך דבריו על הכ׳ הזה: והנה ליצחק תלה בזכות אחרים עתה, וכן למשה באומרו: והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי, ולא כן אמר ליעקב וכש״כ לאברהם, וזה היה קודם שהתעורר יצחק לקרא בשם ה׳ עד שם באר שבע, וזה מבהיל! ואני תמה הרבה איך רצה ליתן ברכת אברהם לעשו כמבואר ברמב״ן כז־ד, הלא הקב״ה אמר (בראשית כא:יב) ״ביצחק יקרא לך זרע״ ולא כל יצחק, הכי סבר כי יעקב לא יקרא זרעו? אתמהה, (כונתו להגדיל התמיהה אבל העיקר מתבאר במאמרים אחרים כי הכל היה אצל יצחק בגודל פחדו לתת לעשו טוב עוה״ז בטוב הקצת שמצא בו וליעקב חשש לזככו ושלא יגרר ברע ח״ו בעניני עוה״ז וכמבואר בפ׳ וירא על הכ׳ המכסה אני מאברהם, ובענין זכות הזה לטוב עוה״ז בעבור צדקתו המעט בכבוד אביו ועוד כהנה, זה הזכות לעשו זרעו). == מאמר קל״ו == ==== ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך, ת״א בחוכמא (בראשית כז:לה) ==== כלל להבחנה מה הוא אמת ומה הוא שקר? הענין, האמת, הוא האמת (כונתו לתוצאות האמת) פי׳ נושא הענין והענין לאמיתו – הוא האמת, ומי שמשחית האמת מאמיתו (לתוצאותיו) הוא השקר, על כן יוצא מדברינו שלפעמים האדם עושה שקר, והוא אמת, רצוני, כי יש משחית האמת מאמיתתו, היה צריך הוא בעצמו לעשות ההיפוך, וא״כ מי שמרמה אותו למען להוציא לאור את האמת למלא אמיתתו, הוא המוציא האמת לאמיתו לתוצאותיו, וא״כ האדם הראשון בזה, הוא השקר, כי הוא עושה היפוך האמת, והשני המרמה אותו ומכוין בזה למען יהפוך הענין למלא אמיתו, הוא העוסק באמת, והוא איש אמת, אף שמעשיו להוציא האמת הם בפעולות מרמה, אבל אחרי שהם להוציא האמת ולרמות בהשקר להפר אותו, ונמצא כי שלש בחינות יש באלו, מי שמרמה השקר למען הוציא האמת – הוא תכלית האמת, וזהו שהתורה אמרה לנו (משלי ח:יב) ״אני חכמה שכנתי ערמה״ כיון שנכנס בו חכמה נכנסה בו ערמימיות״, היינו לרמות השקר להוציא האמת, וזהו בחינת יעקב אבינו ע״ה שרימה לעשו לתוצאות האמת, ומי שמרמה לאדם – באופן שנדמה לו כאוהב, למען הביא עליו רעה, הוא השקר הגמור, כי עושה אמת למען תכלית השקר, כי האמת המחויב, הוא להיות הטוב והקיום ולא רע, ויש מי שמרמה רבותיו מראה להם כאילו מקבל לימוד ומרמה אותו, והרי זה כמו המרמה את הרופא המפקח על בריאותו, ונותן לו סמי רפואות טובים, והוא מתפאר כי רימה את רופאו ולא יקחם, הרי זה רמאות של שטות גמורה, ומזה ההיפוך – הטוב הגמור לרמות השקר, וזה כל האדם. '''עוד''' דברנו כי כן על האדם בכלל לייסד להשתוקק לתקן חסרונותיו בכלל ובפרט, וזה שמירת האדם ביסודו – לבל יפול ואם יפול יקום, כי מהלך השנתי (מבואר במ״א כי כמו במהלך השמש יש מהלך יומי בפרט ומהלך שנתי בכלל, וכן על האדם בפיקוחו על עצמו על מעשיו ודרכיו בכלל ובפרט) הנה חסרונותיו יובילו אותו – לחפש עצות בנפשו, לכונן האמת ולסעדה, ואם יפול בפרטים, – אבל תשוקת התיקון בכללו ימציאו אליו דרכים להתגולל מחסרונותיו הרבים, ויתאמץ לדרך הטוב, זה יעשה שלו וזה יעשה שלו (כונתו הכללי והפרטי) והבן זאת כי קצרתי. == מאמר קל״ז == ==== וישטום עשו את יעקב וגו׳ ויאמר עשו בלבו וגו׳ (בראשית כז:מא) ==== מכתביך הגיעו לידי במועדם, יפה כתבת כי החוב גדול עלינו למרבה, נהניתי כי הענין מתנהג בכי טוב, יתן ה׳ ויעלה מעלה מעלה, ויתקדש שם שמים. '''אתמהה''' על מה שכתב כי השיגו מאמרי חירופים, ועכ״ז אינם מתרפים ממלאכתם, מה זה חידוש, הלא עם זו מורגלים בחירופים וגידופים, ובכל יום ב׳ וה׳ אנו אומרים ״הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס וכו׳ נחשבנו וכו׳ ולמכה ולחרפה וכו׳ ובכל זאת שמך לא שכחנו נא אל תשכחנו״, הרי כי החרפה גורם שלא נשכח מהשם, וכדאי החרפה שלא נשכח, ועוד ולמכה אין כאן, ועוד אין לאדם להתאונן על חסרון הכבוד כי בעבור זה לא יהיה עמלו להבל וריק, ומכלל הן אתה שומע לאו, ואנו מתפללים בכל יום למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה, וכדאי החליפין, עם כי קשה לי הכתיבה כידוע, הפעם עמסתי עלי הכוח לחזק לבבכם, שלא להתרפות אף מהתנגדות גדולה, ומכש״כ כל־דהוא אין בו ממש. '''הנני''' שולח לכם מאמר שמו יאות לו ״יצר לב האדם רע״ ואעתיק לכם מה שמצאתי סמיכה לזה בבראשית רבה ובמדרש מגילת אסתר, זה לשון המדרש שם אות באות: ״רשעים ברשות לבם ויאמר עשו בלבו, אמר נבל בלבו ויאמר ירבעם בלבו, ויאמר המן לבו, אבל הצדיקים לבם ברשותם הה״ה: וחנה מדברת על לבה, וישם דניאל על לבו, ודומים לבוראם ויאמר ה׳ אל לבו״ עכ״ל הזהב של המדרש. אילו לא זכו ישראל בכל התורה אלא מאמר הזה של המדרש דיים, כי המאמר הזה יוכל להעלות האדם להשכלת האמת היותר גדולה, הרבה יותר מהפילוסופים היותר גדולים, כי לא זכו אף אחד מהם שיהא לבם ברשותם, ויש לי מופת על זה, אבל איני רוצה לכתוב. היאומן, כי מאמר קצר כזה יעלה את האדם ברום המעלה, ואין זה כי אם מעשה אלקים, לכלול בדרך־אגב בתורה, בשנוי לשון מעט (אשר אין שום אדם שירגיש זה, כי אם חז״ל אשר נהירין להו שבילין דרקיע) ויהיה היקף רב כ״כ בכל־דהוא, אין זה יכול להיות כי אם תורה מן השמים. וגם אילו לא היו חז״ל נהירין להו שבילין דרקיע לא היה אפשר להרגיש בזה, כי מתבת ״בלבו״ ״ואל לבו״ נקל ללמוד בכונה אחת, אבל הם קיימו בעצמם ״בפקודיך אשיתה ואביטה ארחותיך׳ (תהלים קיט) ומהתורה הביטו אורחות השם. והמדרש הזה מאמת מאמרנו על פסוק ״השמרו לכם פן יפתה לבבכם״. '''ותדעו''' אחי נאמנים, כי באמת הענין כך הוא, אילו לא היה האדם מנוגע בנגע המדות רעות ותאות מדומות, בנקל היה מאמין חזק מאד מאד, כי האמונה מחויבת בכל פנה ועבר, למשכיל על דבר בישרות, אך המדות הרעות הן מעותות שכלו, ועם עקש תתפתל, פי׳ מי שמעקש את שכלו בשביל המדות הרעות, המדה כך היא, שמעותים אותו יותר, כענין הבא ליטמא פותחים לו, אבל הבא לטהר מסייעים אותו, שיתישר יותר ויותר. ו״פקודי ה׳ ישרים״ ועל השם ית׳ נאמר: צדיק וישר הוא, ויעלה מעלה מעלה הזוכה לישר דעתו. נזכה להיות מהישרים ואין טוב למעלה מזה. '''ואכתוב''' איזו בחינה על מה שכתבתי כי המדות מפסידות אמונה וישרות. המן הרשע בקש מאחשורוש לאבד היהודים, מבואר במדרש כי לא רצה, כי היה ירא מאד, כמבואר שם על הכ׳ ״אם על המלך טוב יכתב לאבדם״ יעו״ש, עד מיד שלח וקבץ את כל חכמי אומות העולם וכו׳, אמרו כולם בב״א – מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן, אמר להם המן: א׳ שטבעו לפרעה וכו׳ מכבר הוא זקן ואינו יכול לעשות כלום, שכבר עלה נ״נ והחריב ביתו וכו׳ כיון שאמר להם כן, מיד קבלו דבריו והסכימו דעתם לכלות את ישראל, יעו״ש בפנים היטב. '''ראו''' נא אחי, האיך יאמר המן הרשע שטות כזה, האם לא יבין כי הבורא, יש מאין הוא בלי תכלית, ומה שהחריב נ״נ את הבית, הוא בשביל חטאם, והראיה כמה שנים עבדו בהם מצרים בפרך ולא מיחה הקב״ה בידם, וכשהגיע זמנם, הוציאם באותות ומופתים, וא״כ הכא נמי ע״י החטא החריב, וגם האיך קבלו כל חכמי אוה״ע שטות כזה – כי הבורא יש מאין הזקין. ולא השיבו לו כנ״ל, אלא ודאי שרצונם הרע העוה את שכלם. == מאמר קל״ח == === בענין הנ״ל === הנני עתה לכתוב לך בקצרה, מה שדברנו היום בעזרתו ית׳ וכו׳ ועתה נבאר באריכות מעט, יש שלשה דברים המעמידים לאדם על תלו, א׳ אמונה – והיא באמת על כולם; אך השני דברים העוזרים לאמונה, הוא השכל והחוש, זה למעלה מזה, השכל קרוב יותר לאמונה, אך החוש הוא הדבר המחזק את השכל, ואף גם לאמונה. '''והנה''' מצינו בעשו, כשלקח יעקב את ברכתו ידענו כמה הפסד היה לו מזה, מי יודע כמה עונג היה לו יותר ויותר מהברכות, כי לישראל גורם החטא, שלא נתקיים עדנה בשלמות, והכל לטובת ישראל למען יתקימו ברכות אברהם בשלמות כשיכלה החטא, משא״כ לעשו אם היה לו ח״ו הברכות, מי יודע כמה עונג היה לו, וכמה סבלו ישראל ח״ו, ממנו וזה רצונו. וידוע כי עשו איש דמים היה, וחמש עבירות שעשה יוכיחו, והנה אנחנו רואים – מי שפוגע מעט לחברו בממון, כמו בעסק או בכבוד, יורד עמו לחייו, להרוג או ליהרג, כמו שמצינו בגואל הדם, ״כי יחם לבבו״ וזה לאחר, ומכש״כ לעצמו, ולמי שהוא אוהב עוה״ז כעשו, כמה נתייחם לבבו, ואיך כבש כעסו כ״כ שלא להרוג את אחיו שרימה אותו בדבר היותר גדול כזה, ברכה של עולם, ומי לא הניח אותו? האם יראת שמים שהיה לו? ולמה רחק זמנו עד יקרבו ימי אבל וגו׳? אע״כ שבעל הרגש גדול היה ובדעת רחבה, והכיר גדולת אביו מאד, ולא הניחו שכלו לעשות דבר נגד רצונו, הרי אנו רואים כמה יפעול השכל על האדם היותר רשע ורע כעשו, וכמה צריך לפעול השכל על אדם שאינו רע כמוהו, ובפרט על איש ישראל! '''והנה''' מצינו עוד, שאח״כ כששלח את יעקב לקחת אשה ממשפחתו, וברך אותו פעם שניה, והנה אז לא רימה אותו, ומה לברכו עוד? ועוד למה לא שלח אותו – לעשו – ליקח אשה ממשפחתו? הרי ראה כי יעקב השנוא לו, אהוב אצל אביו יותר, והיה לו לכעוס הרבה על אביו, ולעשות דבר להכעיס לו, וליקח עוד נשים מכנען, ולהרוג אחיו האהוב יותר ממנו אצל אביו, החפץ מאד קרבתו, והוא לא כן עשה, אבל עשה רצון אביו, והלך ליקח אשה מישמעאל, הרי כמה פעל עליו השכל, ומכש״כ עלינו בני ישראל, כמה יש עלינו לפעול השכל! '''והנה''' כשאז״ל ״הלל מחייב עניים ראב״ח מחייב עשירים״ (יומא לה:) ככה כש״כ עשו הרשע מחייב בעל השכל להשתמש בשכלו להכיר דבר בהכרה נכונה – לעמוד בנסיון בכל דבר שהשכל מחייב, כמו שהוא עשו עמד בדבר אחד בכבוד אב, וכמו שמצינו עליו (בר״ר סה) שהיה משמש את אביו בבגדי מלכות, להפליא על הרגשו בדבר הזה, ולעומת זה להפליא על אדם בעל דעת כמוהו, איך החליף כל־כך להיות הפכפך, שהיה דר בין שני צדיקים, אבות העולם, ולא למד ממעשיהם, ולכן ״ואת עשו שנאתי״ (מלאכי א:ג) כי ניכר ממנו, כי דחה הדחיתו ממנו, את כחו הטוב כוח האבות, ראה והשתומם! כי מצינו בשאול כשאמר יהונתן על דוד ״מה עשה״ – ״ויטל שאול את החנית עליו״ (שמואל א׳ כ:לג) מפני שלמד זכות על דוד שלא יעשה לו כלום, רק כשאמרו: הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו וגו׳ (שמואל א׳ יח:ז) ונתקנא בו, וכל־כך פעל עליו עד שהטיל החנית על בנו שלמד עליו זכות, ומעתה הבן מה כוח היה בעשו, כי הברכות של יצחק אין מלוכה גדולה יותר מזו, ובשביל כבוד אביו כבש כעסו, ולא רדף את יעקב בחיי יצחק, וראה כמה גדל כוח שכלו, ולעומת זה גדול הקצף עליו, בעל שכל כזה, דר בין אבות העולם, ולא למד מהם לעצור כוח הדוחה שבו, בכוח שכלו! ולכן ״ואת עשו שנאתי״, ומעתה הבן כמה יתגדל החוב והעונש על דבר שהשכל מחייב איש איש לפי ערכו. = ויצא = == מאמר קל״ט == ==== ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו (בראשית כח:יא) ==== אור ליום ב׳ ח׳ לע׳. לבני יקירי... '''השחר''' מקדים והולך, ע״כ אקצר. אליך ב״י, יספיק הקיצור, לבאר דברי מיום ש״ק אין פנאי, אך גרגיר קטן הכמות אכתוב לך. ״ויקח מאבני המקום״ עי׳ ברש״י שהיה מתירא מפני חיות רעות, ועמדנו, אטו סביב ראשו שמירה היא? וכי חיות רעות לא יוכלו לסתור האבנים? אלא ודאי עשה בדרך הטבע למעט הנס, וכן בשקתות המים הציב המקלות בדרך הטבע כדי שיולידו עקודים וכו׳. והנה בפ׳ ויצא (לא־יא) ״ויהי בעת יחם הצאן וגו׳״ פסוק י״א י״ב עי״ש, ומה היה מהצורך שמלאכים ינהגו הצאן, כפירש״י שם, הרי הציג מקלות וילדו בדרך הטבע, אלא למדנו מכאן, שהכל באמת רוב הנהגת האדם, פרנסתו ושמירת חייו, הכל בדרך נס הם, ורק למען לנסות את האדם שלא יאמר כחי ועוצם ידי עשה לי החיל, העלים הוא ית׳ מהאדם כל הנסים הנסתרים, והניחו מקום לעשות ״כחי ועוצם ידי עשה לי״ וגו׳ ובזה תבחן חכמת האדם הנלבב. '''והנה''' מהאבנים ששם יעקב אע״ה תחת מראשותיו, ופירש״י עשאן כמין מרזב סביב לראשו מפני חיות רעות, למדנו, כמה מעט תועליות יוצא מפעולות דרך הטבע, (ומה שעושים הצדיקים, זה רק למעט בנס) ורובא דרובא, ולא באמת רובא, רק כולו, בדרך נס. ואנשי כנסת הגדולה הבינו זאת ותקנו לומר ״ועל נסיך שבכל יום עמנו״ ולא הבנתי היטב – איה הם הנסים בכל יום. וכן במשה רבנו ע״ה בהר נבו, וברמב״ן שם, כמדומה ששמעת ג״כ, מוכח כנ״ל. א״ד א׳, מתנה גדולה שאשלח לך... == מאמר ק״מ == ==== ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה וגו׳ (בראשית כח:יב) ==== בא אלינו בני נ״י המשכיל המצוין, גם בני הד״ט (דבק טוב) לכבוד חנוכה, להתחזק בחכמה ומוסר גם יחד, ולא יעכבם טרדות הזמן ותרדמותיו בתרדמה של שטות, כללו של דבר שאין מילי דעלמא ומילי דשמיא כשתי צרות זו לזו, רק שניהם יחד משולבות, כענין שנא׳ (בראשית כח:יב) ״סולם מוצב ארצה״, פי׳ מילי דעלמא, ״וראשו מגיע השמימה״, היינו מילי דשמיא ובכלל ושניהם כאחד – מילי דעלמא אם יעשה בדין על פי תורה, ומילי דשמיא אם יכוין כהלכה על פי דרכי התורה, שניהם כאחד הם הם – הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, להיות נפשו צרורה בצרור החיים עם ה׳ אלקיך לעד ולנצח בלי הפסק, אשרינו שיש לנו סולם כזה, אחלי יכונו דרכי לעלות על הסולם הנורא הלזה, ותהלה, לפי קט ערכנו, עלתה לנו בעזרת השי״ת ידיעות נעלות אשר מוזר המה מהרבה הרבה בני אדם, אודה לא׳ ית׳ אשר בזכות אבותינו הצ׳ הנשגבים, זכיתי להכנס בחנותו של הבשם הגדול, הוא מאור עיני הגולה ממש – לא בלשון גוזמא, הוא אדמו״ר ז״ל וקלטתי מאורו הגדול אף לא ולא כטפה מהים הגדול, אבל עם כל זה רב הוא מאד, ועל כל דבר ודבר שדברנו כמה ימים, אמרנו: אילו לא באנו אלא לדבר זה דיינו (ברכות טז). ואבשרך עוד בשורה, רבה היא אלי, כבר כתבתי לך על הבית הזה – אם כי מעט המה בכמות אבל רבים המה באיכות, וכתבתי לך מה שאדמו״ר ז״ל היה רגיל לאמר לנו לעודד אותנו להרביץ תורה ומוסר, אמר: אמרו ביבמות סב ע״ב: שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לר״ע, וכולם מתו וכו׳ והיה העולם שמם, עד שבא ר״ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם, ר״מ ור׳ יהודה ור׳ יוסי ור״ש וכו׳ והם הם העמידו התורה, ואמר אדמו״ר ז״ל על זה, הרי אנו רואים שלפעמים ארבעה או חמשה אנשים יכולים לבנות עולם מלא, ועתה נתקיים דבריו בעליל, בחור מופלג למד אצלנו והצליח בתורה ומוסר, ולקחו גביר אחד והלך עמו לאה״ק, וחתנו הנ״ל יסד בירושלים עיר הקודש חבורה ללמוד מוסר בכל יום, וגם עוד אחד שלמד פה, עלה לירושלים, ורבים רוצים להתחבר עמהם, רק שהם בוחרים רק בעלי דעת, מסוגלים לחכמת המוסר, ושמחתי גדולה מזה, עד שנולדה בי תשוקה לעלות לשם, להגדיל תורה ומוסר גם יחד, וכו׳ וכו׳. == מאמר קמ״א == === בענין הנ״ל === (בראשית כח:יב): ״ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי א׳ עולים ויורדים בו״, בהקדם (בראשית לב:ח) ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם וגו׳. גמרא (ברכות ד) כתיב: ושמרתיך בכל אשר תלך, וכתיב: ויירא יעקב וגו׳ שמא יגרום החטא, וכו׳. ידוע כי מעלות הנפש תלוי בהזדככות החומר, ולפי גודל עבודתו אשר יעשה ויגיע לזיכוך החומר, כן תתעלה ותתנשא נפשו השכלית, ואופן הזדככות יהיה עד קצה האחרון, אשר לא ירגיש שום הרגש מפגעי הזמן אשר יגיע על החומר, תשאר נפשו זכה כסולת נקיה – רק לעבודתו ית״ש, ובאמת מצאו כן גם חכמי הפילוסופיא – הגיעו להזדככות החומר כ״כ עד שלא היה להם שום הרגש במפגיעי הגוף, כמו הקנאה והתאוה, הגאוה והכבוד ודומיהם, ולפי״ז יקשה מאד – אם חכמי בלתי בעלי תורה הגיעו כל כך למעלה ההיא, עאחכו״כ יעקב אע״ה אשר כתוב עליו (תהלים קלה:ד) כי יעקב בחר לו יה, איך יתכן שמתירא שמא יהרוג אותו עשו, וגם אשר בקש אם תתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, כאיש הבהמי אשר כל מגמתו רק באכילה והלבשה? אכן באמת הגיע לאבותינו הפילוסופיא האמיתית, אשר לא הגיעו לזה חכמי בלתי בעלי תורה, וכאשר נדבר והוא: כי באמת זהו ההפרש אשר בין חכמי התורה לחכמי בלתי בעלי תורה, כי חכמי בלתי בעלי־תורה, כל יגיעתם היתה רק להזדכך מאת חומרם כ״כ בכדי שלא יפריעם ממלאכתם, עד אשר התאוו תאוה למיתה – אשר ילך החומר מאתם, ואז יגיעו למעלה האמיתית, ולא פחדו מיום המות, וכל כך יקל החומר בעיניהם עד אשר השיאו לסמוך את הקבר, וכאשר ילד האיש למחול כן הלכו למות, וכאשר מצאו בסוקראטוס (עיין פעדאן), ובאמת לא מצינו כן בתורתנו הקדושה עד אשר פסקו לנו את הדין (יומא פב) אין לך דבר שעומד בפני פקוח נפשות, וכמעט רובי המצות תלוי במעשה הגוף, כמו צדקה, גמ״ח, בקו״ח, הכנסת אורחים ודומיהם, וגם אחר המיתה מצאנו שהחשיבו את הגוף – עד אשר שקלי וטרי באיזה כלים לקברו (כתובות ח). == מאמר קמ״ב == ==== ויהי כשמוע לבן את וגו׳ וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו וגו׳ (בראשית כט:יג) ==== בפירש״י מבראשית רבה כסבור ממון הוא טעון וכו׳ ומובן שהכל בגדר: אני ה׳ חוקר לב. '''תמיד''' אתאונן ואחוש על עצמי אם ח״ו אין לבי רחוק משפתי, ואפחד מאד מאד לנאה דורש ואינו נאה מקיים, וזה מחלה גדולה המקיפה בעוה״ר רוב תבל, לא לבד חסרי המוסר אשר לא דעת להם בכחות הנפש – תהום רבה ועמוקה אלפי רבבות דרכי ההטעה, כל חוט השערה של חסרון יותר מזולתו, יסתעף מזה לעומתו רבוא רבבות דרכי ההטעה העצמית יותר מזולתו, ובפרט מי שאינו עומד על המשמר להכיר דרכי ההטעות – יסתבכו ויסתעפו ההטעה בההטעה, ויתרחק לעומת זה הרחק רב ועצום מספר עד שכמעט רחוק מתשובה ח״ו, אשר ע״כ מי שלא נסחף עדנה במהומת מות ר״ל, ראשית משפטו לבקש רק חובה על עצמו ובעצמו, ולא זכיות, רצוני לידע ולהודיע כי תולין קלקלה במקולקל (ב״ב קט) ואם גם לא ירגיש מחסרון ידיעת כחות הנפש, נסתם לפניו מחזה ההטעות, אמנם כלל הדבר נגד עיניו – כי הוא מקולקל ותולין הקלקלה במקולקל – ויחשוד תמיד את עצמו, לא כן פסקי בעלי־בתים, לא ידע בין ימינו לשמאלו, תהום ההטעות, ודרכו ישר בעיניו, אם יהיה ממנו מעט עבודה מעבודת זבוב נגד חמור גרם, כענין שאמרו (עבו״ז ה) ״לעולם ישים אדם עצמו כשור לעול וכחמור למשא״ ועבודתו ית, יחשבה לחסד גדול ממנו אליו ית׳, כי באמת תהום חמדתו לקבוץ הון ולדאוג לחיי שעה ולא לחיי עולם, דאגת ותאות חיי שעה פוטרתו מכל עבודה אליו ית׳, כי הלא זה ח״ו עולם בעיניו, ואם מעט עבודה לחיי עולם באמת נחשב לחסד גדול שהוא עושה כביכול עמו ית׳, ומי שיודע רוח העולם, יודע כי רוב בעלי־בתים יסתבכו ברעיון המוטעה הזה, ומזה יבא ח״ו האדם מטה מטה ר״ל. לא כן דרך המוסר, היא מלמדת לאדם גודל חובתו אליו ית׳, ואין טרדת העולם פוטרתו, כי הלא מי שיש לו שני עסקים ידאג שכל עסק יתנהל כפי צרכו, וכן הטרוד היותר גדול, אם ח״ו חולה הוא ידאג לרפואתו, ואינו פוטר א״ע בטרדתו בעסקו, ולא יחשבה לחסד, כן דרך המוסר מגלה לאדם חובתו הרבה, הטרוד מאד מעסק או מבריאות, צריך להיות יותר טרוד ויותר מעיין על חיי עולם שלו, וכל מה שרחוק מהעיון ח״ו, יסתבך תמיד בהמון ההטעות תהום רבה ח״ו. אשר אפחד מאד – פן ח״ו רחוק הלב מהפה ושפתים, וזה באמת העמוק, איש צבוע, יזכני השי״ת לברר מעשי, שיהיו פי ושפתי ולבי שוים לעבודתו ית״ש ואדע כי מוצלח אני. ואני מוכרח להפסיק באמצע, כידוע מקושי הכתיבה ל״א, ודי בדברים האלה ללמד לאדם דעת, או האיך מבקש טובתך, לא כמו שחשבת כי אך למותר הוא קצר הוא! התבונן בדברים שכתבתי למעלה – בהעמקה, ותמצא מועיל מאד, ועל זאת כדאי וכו׳, אילו לא למדתי מוסר – רק לכתוב המכתב הזה, דיי! וגם אתה אילו לא קבלת ממני אלא המכתב הזה, די לך להתלמד מעתה בדרכי ההטעות ותזרם כמו דוה, צא תאמר לו! ונזכה להכיר דרכי האמת ולהתחזק בו תמיד מעלה מעלה, אז טוב לנו. (שמעתי כי המאמר הזה היה מהמרעישים בשעתו, מיסודות חכמת המוסר, וכל מלותיו שקולות ומדודות בלי שום גוזמא). == מאמר קמ״ג == ==== אך עצמי ובשרי אתה (בראשית כט:יד) ==== לבני יקירי, אני מתחיל לכתוב לך מה שדברנו בש״ק העבר. '''כך''' התחלנו: אילו ידע לבן כי התורה תבזהו כ״כ בכל העולמות, לא היה מתנהג כאשר נהג, לפי רום ערכו בדעת, כאשר נראה, כי שתי פעמים כתובה ברכתו בתורה: פעם אחת גבי אליעזר ״את היי לאלפי רבבה״ (בראשית כד:ס) ופ״א בויצא ״ויברך אתהם״ (בראשית לב:א), וגם ממה שאמר ליעקב אבינו ע״ה ״יש לאל ידי לעשות עמכם רע״ (שם לא:כט) עד שהוצרך הקב״ה לבא בחלום הלילה לאמר לו ״השמר לך וגו׳ מטוב ועד רע״, וזולת כל זה, הלא מובן – כי היה ממשפחת אברהם אע״ה, אשר נאמר ״כי אל ארצי ואל מולדתי תלך״ וגו׳ (שם כד:ד) ודי בזה להבין גודל האיש הזה, – והנה בזה את עצמו וכבוד גדלו כ״כ. שלא יאומן כי יסופר על אדם כמוהו, שיעלים עיניו לבזות עצמו כ״כ ללא הועיל, בשביל חסרון כל דהוא. '''ולדוגמא''' אספר מעשה ויובן הענין יותר. שמעתי כי אדם גדול אמר על אחד שהוא אפיקורוס. ואמר לו, רבי, מה שמע ממנו, שהוא מגנה אותו כ״כ, הלא הוא נזהר מכל דבר אסור. והשיב לו, אני אומר לך דבר: יש בעולם נחשים שהם מהירים מאד, ויוכלו להזיק הבריות, מה עשה הבורא, נתן בגרונם קול־פעמון, וכשהנחש רחוק מאד נשמע קולו, ואנשים זהירים ממנו, ככה נתן בך קול פעמון, וישמע קולך שלא להזיק הבריות, הנה אמרת כך וכך, וזהו אפיקורוס. '''הנה''' מצינו בלבן שאמר ליעקב ״אך עצמי ובשרי אתה״ (שם כט:יד) לכאורה הוא דבר טוב, אמנם מלת אך למותר הוא, ומזה הבינו חכמים כמ״ש רש״י ז״ל ״מעתה אין לי לאספך הביתה, הואיל ואין בידך כלום, אלא מפני קורבה אטפל בך חודש ימים, וכן עשה, ואף זו לא לחנם, שהיה רועה צאנו״ עכ״ל הזהב של רש״י, הרי שגילה לכל, גנותו במלת אך. '''ואם''' אספר כל מה שגנה א״ע קצר הגליון מהכיל, אך אספר מעט: אמר ליעקב ״נחשתי ויברכני ה׳ בגללך״ (שם ל:כז) – א״כ הוא מבין שנתעשר בשביל יעקב, וא״כ מן היושר לאדם כמוהו, שלא להיות כפוי טובה, וליתן ריוח טוב בעד עבודתו באמונה, והנה השיב לו לבן ״הן לו יהי כדבריך״. היש גנאי גדול יותר מזה לרום ערך כמוהו, בעוד שאמר לו בתחילת דבריו נחשתי ויברכני וגו׳, ישיב לו כזאת, איה הבושה, איה הכלימה. ולפי ערכו היה לו להשיב, א״כ מה יהיה לך בעד עבודתך הנאמנה. '''ועתה''' ראה בני מי זלזל כבוד גדלו כ״כ, איש אשר בעוז תשוקתו להתרפים שלו – עד שקראם אלוה, כנאמר ״למה גנבת את אלהי״, עם כ״ז, אחרי אשר אמרה לו רחל ״דרך נשים לי״, מלבד שלא חפש במקומה, אבל גם דבר לא דבר עמה, כדברי הרמב״ן שכ״כ היה מתרחק מנדה, עד שגם הדבור עמה היה טמא אצלו, ראה כמה כבש רצונו היותר גדול, כמובן לעיל מזה שקראו וכו׳, והיה גבור עריץ לכבוש רצונו, ועם כ״ז, בדבר אשר היה פגום – בחמדת הממון, אשר נראה מהכתוב כי בזה היה מחוסר מאד, עד שעיור את עיניו ואמר לו ״לו יהי כדבריך״ – הביא כבוד גדלו לחרפת עולם. ראה בני, מה חסרון אחד פועל על חכם היותר גדול. '''וראה,''' מה השיב לו, יעקב אבינו ע״ה, ״איש תם יושב אהלים״, – ״כי אמרתי פן תגזול את בנותיך מעמי״, והכל לפי המבייש והמתבייש, חכם גדול כלבן נתבייש כ״כ, ממי – מחתנו בחיר האבות מבחר הברואים, אשר בשבילו נברא העולם, והוא לבן ידע זאת, כנאמר בברכתו לרבקה: ״את היי וגו׳ ויירש זרעך את שער שונאיו״, וסבל עלבון כזה. ועוד יותר, כי אמר לו – כי היית תובע ממני טרפות, ושלמתי לך שלא כדין, עיין שם רמב״ן פסוק מא׳, ולא עוד אלא שאמר לו בחיר ה׳ לחותנו: ״לולי אלקי אבי וגו׳ כי עתה ריקם שלחתני״. ראה התמורות שנמצאו בלבן – לרעה, וביעקב אע״ה התמורות – הכל לטובה. והבן זאת. ותזכור מאמר אחר ותבין היטב. '''וכל''' כך המיר לבן את כבוד גדלו, עד שהעיז פניו ״כמצח אשה זונה מאנת הכלם״ ואמר לו, גם אחרי תשובת יעקב אבינו ע״ה – דברים חדים, יורדים חדרי בטן – לכל אדם, ומכש״כ לחכם גדול כלבן, העיז פניו ואמר לו: ״והצאן צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא״ אתמהה, הזה האיש אשר אמר ליעקב אבינו ע״ה: ״נחשתני ויברכני ה׳ בגללך״, הרי כי העושר – של אבינו יעקב היה, ולמה אמר כאן ״הצאן צאני״ וגו׳? אלא ״חוטא אחד יאבד טובה הרבה״ (קהלת ט:יח) פי׳ ״חוטא״ חסרון אחד, אובד ממנו כל גדלו וטובו. והאריכה התורה בספור הזה, להודיע כמה צריך האדם להתרחק מחסרון שנשרש בו, כחמדת הממון, וכן כל חסרון, כי יאבד דעתו ולא ידע הכלם. '''וגילתה''' התורה כחות יעקב אע״ה, עד שעמד נגדו – הכל להיפוך. היה לו כחות הפכיים הכל לטובה, היה ״איש תם יושב אהלים״, וכשרצה להוכיח לחותנו, לפני כל אחיו היה מגלה קלונו כשמלה פרושה, ואח״כ כשרצה לבן לכרות ברית עמו, ואמר, ״אם תענה את בנותי״ וגו׳ האם לא היה לאבינו יעקב ע״ה להקפיד עליו? הלא היה מכיר אותו, – האם צריך לו תנאי כזה, ולא הקפיד, אדרבא היה מכבדו, עיין רמב״ן שם לא־מו ויאמר יעקב לאחיו לאחי לבן וכו׳ ולא קרא ללבן, דרך כבודו כאילו הכל ברשותו והכל שלו, עיי״ש. '''היאומן''' – כחות הפכיים כאלה הכל לטוב, ובלבן – ממש ההיפך, ראה, כי חוטא א׳, פי׳ – חסרון – כידוע, יעבירנו על דעתו ג״כ, ומכש״כ על דעת קונו. ואם תרצה לדעת מי היה לבן, דע כי מהא שאמר ״אם תענה את״ וגו׳ ילפינן מינה, שמניעת תשמיש ענוי הוא ואסור ביום הכפורים, ועיין עוד ברמב״ן שם לא־ח ״אם כה יאמר״ ותקבל נחת. '''ובזה''' אגמור המאמר היום אור ליום ה׳. דברי אביך דושו״ט כל הימים וחפץ בעליתך מעלה מעלה סלה... == מאמר קמ״ד == ==== וירא ה׳ כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה (בראשית כט:לא) ==== אור ליום ו׳ עש״ק פ׳ ״וירא ה׳ כי שנואה לאה ויפתח את רחמה״ וגו׳, לידידי אשר אדרוש טובתו מאז אכירנו, הרב מ... נ״י. '''יקרתו''' לנכון הגיעני. נהניתי, כי ישא פרי, ויש לו חברים מקשיבים, תהלה. '''והנה''' יקרת בני אדם המתלמדים זה מזה, בהלכה של תורה ויראה גם יחד, באמת בלי פניה צדדית, גדולה מאד בעיני האדון ב״ה, ויש לנו מאמרים מיוחדים על זה. ועיקר הכל להשתדל מאד שיהיה הראשית טוב, וכמו שפי׳ ר׳ עקיבא (קוהל״ר פ״ז־יח) על פסוק ״טוב אחרית דבר מראשיתו״ פי׳ אימתי האחרית טוב כשהראשית טוב, עד שאדם גדול כאלישע בן אבויה, והוא היה מארבעה שנכנסו לפרדס, ואעפי״כ לבסוף יצא לתרבות רעה, כמבואר בחגיגה ט״ו א׳, ובתוס׳ שם ד״ה שובו, כי אחר אמר לר״מ שבשביל שראשיתו לא היה טוב, לכן לא הועיל לו כל גדולתו בתורה ויצא לתרבות רעה לבסוף. ומבואר שם בתוס׳ במה לא היה ראשיתו טוב, כי ביום מילתו קרא אביו אל הברית גדולי ירושלים, והיו עוסקים בתורה, ירדה אש מן השמים והקיפה אותם, אמר לון אבויה אבא, מה באתם לשרוף ביתי, א״ל ח״ו וכו׳, והיו הדברים שמחים כנתינתן בסיני וכי לא באש ניתנה, אמר הואיל וכך כוח התורה, אם יתקיים הבן הזה, לתורה אני מפרישו, ולפי שלא היתה כונתו לשמים, לפיכך לא נתקיימו בי, ויעויין בתוס׳ שם. '''הענין''' הזה מבהיל מאד למתבונן בו, כמה צריך האדם להזהר בו שיהא ראשיתו בכונה רצויה לשמים. הנה אדם גדול כאלישע, עשתה עליו רושם גדול כונת אביו שלא היתה רצויה, אף שאנחנו איננו מבינים למה אינה רצויה, הלא אמר ״אם כך גדול כוח התורה״ שבשנים עוסקים בתורה בדורו יצתה אש כמו לששים רבוא בסיני, אין לאדם ללמוד בנו אומנות אחרת, רק תורה, ועם כ״ז עשתה מחשבת האב, שהוא רק שליח לשכור מלמד לבנו, רושם גדול כזה על בנו באחריתו, כמה יעשה רושם מחשבת מלמדו על המתלמד, אם ח״ו אינה טובה, ומכש״כ מחשבת האדם על עצמו, אם אינה טובה, עאחכו״כ. ועל זה לבי דואג עלי מאד, מי יאמר זכיתי, ולכן מצינו באבות במשנה פ״ה: כל מי שיש בו שלשה דברים הללו הוא מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלשה דברים אחדים הוא מתלמידיו של בלעם הרשע, עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו, עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע, מה בין וכו׳. (מאמר המוסגר: ידיעה גדולה ורחבה לבעלי מוסר המשכילים – אם כי בלתי משכילים לא יבינו, אבל משכיל אחד שקול כנגד כמה וכמה בלתי משכילים. הנה למה האריכה המשנה: כל מי שיש בו שלשה דברים הללו הוא מתלמידיו של אברהם אבינו, וכל מי שיש בו שלשה דברים אחרים הוא מתלמידיו של בלעם הרשע, ולא פירש בראשונה – מה הם שלשה דברים הללו, והיה לו לומר – כל מי שיש בו עין טובה וכו׳ וכו׳? ביאור המשנה כך הוא: כי מטבע האדם כששומע משל מה שאינו נוגע לעצמו, יתפעל ממנו, ואח״כ כששומע הנמשל שנוגע לו, תתקרר התפעלות המשל, ואנו מבינים כי בלי המשל, לא היה עושה הנמשל עליו רושם כלל וכלל, והנה זה כלל גדול במוסר לחפש – איך להפעיל על נפש הבהמית, וכענין שאמרנו על פסוק: במה אקדם (מיכה ו:ו), ועל־כן כשרצה שיפעל על האדם יסוד הנ״ל, התחיל להסתיר בתחילה הדברים ממנו, ואמר ״כל מי שיש בו שלשה דברים הללו – מתלמידיו של אברהם אבינו, וכל מי שיש בו שלשה דברים אחרים – ולא הזכיר מה הם, הוא מתלמידיו של בלעם הרשע״ ותיכף יתעורר באדם תשוקה עזה לדעת, – מה הם הג׳ דברים אשר בהם לבד, יתעלה מבירא עמיקתא לאיגרא רמה, ואח״כ כשרוצה ומשתוקק לדעת אותם, אז אומר לו מה הם – עין טובה וכו׳ וכו׳, ואם לא היה מדבר כך, לא היה עושה עליו רושם כלל, אחרי שהאדם בטבעו בו – עין־רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה, כל היום, כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו, וההרגל נעשה טבע שני, ומכש״כ הרגל עם טבע ראשון, ראו נא אחי אהובי, כמה התחכמות צריך האדם, איך ללמוד מוסר, שיפעל על האדם. וכן בסיפא של המשנה: ״מה בין תלמידיו וכו׳ וכו׳, ולא כתב יחד – עין טובה וכו׳ ונוחל עוה״ב, עין רעה וכו׳ ויורש גיהנם, הכל מטעם הנ״ל. ראו אחי כמה מוזר הידיעה הזאת מהרבה בני אדם – אף הלומדים מוסר, ולכן יש ביחוד חכמה על זה, איך להפעיל על האדם מוסר, וגם החכם הגדול רמ״ח לוצאטו ז״ל, עשה חיבור על זה, וזהו ענין השיר הידוע לגדולי חכמי ישראל, שהיו מחוכמים בזה. ועל זה האופן, דברנו פעם: ״לא יגעת ומצאת אל תאמין״ (מגילה ו:) אבל אם לא יגע, רק שמע מאחר, הלא לכאורה מצא? ואמרנו – לא כן, שאם שמע ולא יגע בהם, ביגיעת עיון של עצמו, אינו מבין כלל, עד שאמרנו: כל בעולם כולם יודעים הכלל ״המפורסמות אינם צריכים ראיה״, ואמרנו, כי באמת אין מבין אותם, רק העמל – איך אינם צריכים, וא״א לבאר זאת בכתב, אשר ע״כ מי שירצה שיפעול עליו מוסר למעשה, א״א רק שיחשוב אחרי למדו בספר בעיון, ואח״כ לחשוב בהם – כאילו הוא ילדו ביגיעת עיונו.) '''והנה''' המחשב בעומק עיונו, רואה, כי כל זמן שיש באדם שלשה דברים הללו, ומכש״כ רוח גבוהה ותולדותיה הארורות – תאות הכבוד וסעיפיה, אי־אפשר שיהיה הראשית טוב, וח״ו ר״ל האחרית לא טוב, ואלישע בן אבויה מד׳ שנכנסו לפרדס – יוכיח. אשר ע״כ חובה עלינו מוטלת לעשות הראשית טוב, ולא לחשוב אף על כבוד של מצוה, כמו ששמעתי מאדמו״ר ז״ל שאמר: כי יתחלף באדם – הוא סובר שמתכוין שיהיה קדוש השם, ובאמת כונתו לקדוש־עצמו״ עכ״ל אדמו״ר ז״ל. וזה עד לכל דבר. '''והנה''' גדולה מזאת מצאנו. רחל היתה עיקר מחשבתו שליעקב אבינו ע״ה, וגם לבסוף ״ויקרא לרחל וללאה״ (בראשית לא:ד) וגם ברות הקדימו רחל ללאה, וגם כתוב: רחל מבכה על בניה (ירמיה לא:יד), ועם כ״ז, מקרא מלא דבר הכתוב: וירא ה׳ כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה (בראשית כט:לא), הנה מלות ורחל עקרה מיותרות הן, כי אחרי שלא כתב את מי ילדה, ידענו שלא ילדה, ולמה נכתב, אלא להודיע יען כי היה לה כבוד יותר מלאה, שהיא היתה אהובה יותר אצל בחיר האבות, לכן ״ורחל עקרה״, אף שהיא היתה ראויה ודאי לפתוח רחמה כנ״ל, ועם כ״ז, יען כי שנואה לאה נפתח רחמה, ורחל עקרה, ראו אחי, מה כבוד עושה, אף שהיא לא השתדלה לכבוד, ואדרבא מסרה סמנים לאחותה, עם כ״ז נענשה כ״כ כמה שנים, אף שאין אנו מבינים מה היה לה לעשות, הרוצה ומכוין להתכבד ולהיות בעל שם טוב, ר״ל, מה ענשו ומה אחרית יהיה ר״ל, אשר ע״כ ״בכל מי שיש בו שלשה דברים״ וכו׳ הזכירו רק מדות, כי זה קיום התורה. א״ד ידידכם דוש״ט בזה ובבא סלה. == מאמר קמ״ה == ==== אלי תבא כי שכר שכרתיך וגו׳ (בראשית ל:טז) ==== עוד דברנו בענין לאה: אלי תבא כי שכור שכרתיך וגו׳, וכתב הספורנו ז״ל: לכאורה כמו גנאי יחשב לה, חלילה, אמנם הודיע הכתוב כי היה ענין החבור אצל האבות והאמהות קדושה ממש, כמו אצל אדם הראשון קודם החטא, יעו״ש, וזה היה הענין מה שהשתוקקו כ״כ לבנים, כדי להעמיד קדושים בארץ עובדי ה׳, ולולא זאת לא היו משתוקקים כל כך. והראיה חזקיה המלך שראה ברוח הקודש, שיצאו ממנו בנים דלא מעלי, לא עסק בפריה ורביה, אלא דבא אליו הנביא ואמר לו כי יענש על זה, משום ״דבהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למיעבד״ (ברכות י) והוא ית׳ יעשה מאי דבעי, אבל לא להשתוקק אל בנים – מי שיודע בעצמו שענין החבור חרפה וגנות היא לו, כי ענינו כענין בהמי, וכבר כתב הרמז״ל בשם החוקר: ״חוש המישוש חרפה היא לנו״ – אלא שהחיוב מוטל על האדם, וכן איתא בשו״ע כי המכוין לשם הנאה גנאי הוא לו. ולמשכיל אין חרפה יותר מזה, ולולא המצוה – היה לאדם ליבוש ולהכלם, אם ילדה אשתו, כי נראה שהוא עוסק בענינים מגונים כאלה, ורק המצוה מחפה, ואדרבא מקדש את הענין, ואם להנאת עצמו מכוין – חרפה היא, וכמה לא חלי ולא מרגיש מי שאין בטבעו להבין זאת. '''ולכן,''' מה נואלו האנשים העושים מעשה ניאוף בהיתר, כש״כ הרמב״ן ז״ל בראש פ׳ קדושים, וגם הבנים אשר יולדו להם – רק לשחוק ולהשתעשע בהם שיחות הילדים, ומפטמים אותם בפטומים של איסור, – גאוה, תאוה, כבוד, ובפיהם אומרים לשם לשמים מכוונים – אוי לאותה בושה וכו׳! '''ואשר''' ע״כ, טעות גדול באנשים המצטערים על חסרון בנים, כאילו הם צדיקים יותר מחזקיהו המלך, כי הוא רצה לפטור עצמו מפריה ורביה, בשביל בנים דלא מעלי, ורק הנביא החזירו מזה, כי הוא אינו יודע מחשבותיו ית׳, כי גבהו מחשבותי ממחשבותיכם, וכיון שדמיפקדת על פ״ו, בעית למיעבד, והוא יעשה מה שחפץ, אבל מי שעוסק בפריה ורביה, והקב״ה עושה מאי דבעי ואינו נותן לו בנים – מי הגיד לו כי בני מעלי יהיו לו, אדרבא למדנו מחזקיה, כי לו הסכים הנביא על ידו היה שמח בזה, וכל אדם יודע נגעי לבבו, כי רחוק הוא שיצא ממנו בני מעלי, לפי כונתו הבזויה, ולפי מיעוט הדעת בחכמת החינוך, ולפי סכנות הדור בעו״ה במצב היהדות. וכבר אמרו סוף פרק ג׳ ב״ב (ס:) משרבו כו׳ דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה וכו׳ אלא הנח להם לישראל שיהיו שוגגים וכו׳ ואף לדברי התוס׳ שם יעוי״ש, מ״מ מי שאין לו בנים – להצטער על זה, זה ודאי לא, ומכש״כ לפי מה שבארנו מחזקיה המע״ה המבין יבין, כי ברור הוא. ורק בגדר עושים מעשה ניאוף ומבקשים שכר כפנחס, רוצים בנים עובדי ה׳ ית׳, – עיקר עבודת ה׳ ית׳ הוא, מה שהוא עושה בעצמו, ולחכות שבנו יעבוד את ה׳ והוא יעבוד בטנו ורצונו – זה הבל! ורק אם יש לו, מחוייב הוא בעצמו לחנכו, וזאת היא עבודתו גם כן, ואם אין לו בנים אינו מוטל עליו זאת, אבל יש לו הרבה והרבה עבודה בלא זאת, ולמה בחר דוקא במצוה זו, אין זה אלא יצר הרע מוחלט! וע״כ אין אני סובל מה שאתה כותב לי בענינים כאלה, ואדרבא אמרו: ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה, (קידושין כט:) ילמוד תורה ואח״כ ישא אשה, ויעקב אבינו ע״ה יוכיח. == מאמר קמ״ו == === בענין הנ״ל === ראיתי למהר״י אבוהב ז״ל כתב בענין החבור, כי אם יכוונו לדבר זמה ועבירה פי׳ למלאות תאותם, זה בדוק ומנוסה גם לחכמי מחקר הנפש, כי אי אפשר שיולד מהם זרע טוב, כי כוח הדמיון מצייר בזרע, – כחו הרע שחושב אז, ועליו נאמר ״זורו רשעים מרחם״ (תהלים נח:ד) ומביא כמה ראיות על זה, ממה שאנו רואים כי כוח הדמיון מפעיל על האדם, מי שנשכו כלב שוטה ר״ל, נראה בהשתן שלו כלבים קטנים הרבה, אף שאם יסננו במסננת, אין שם כלום. ועוד ראי׳ מביא שם. ע״כ אמר, כי אין באפשרי, בזרע הנולד במחשבות פסולות, שלא יתחקה בטפה שלו כוח דמיונו אז, ולכן גזר אומר, שאחד מאלף לא ימצא, שישנה טבעו הרע מלידה כזאת, רק מוסר הרבה, ועמל תקון המדות הרבה בעמל גדול, אם ישנו בקרבו טבע אחרת, אז ייטיב דרכו. ולכן היה אברהם אבינו ע״ה כ״כ חביב לו ית׳ – מפני שנולד מתרח ושינה כל כך טבעו. ונוכל ללמוד מזה, כמה היה טבע אברהם אע״ה רע, ורק ע״י עמל ויגיעה רבה, הפך עצמו לטבע – כל המעלות. ומזה נוכל להבין, כמה יגיעות צריך האדם לייגע עצמו – לשיזכה ללכת בדרך ישרה, כי כבר אמר דוד המע״ה: בחטא יחמתני אמי וגו׳ (תהלים נא:ז) ומה תקות האדם, אם אינו מיגע עצמו לשנות טבעו. וזהו ״חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב״ (תדבא״ר כד) פי׳ לשנות טבעו. ונתעוררתי מזה, ומה אם מחשבתו פועלת על הזרע היוצא ממנו לפי שעה, וגם הזרע הלא היא גשמית, ורק כי ע״י יולד חי בעל נפש, ופושטת מחשבתו להחשיך נפש אשר תתעטף בזרע ההוא, – עאחכו״כ מה כוח ורושם יעשה בהאדם עצמו בנפשו בו במחשבתו הרעה, אשר הוא מאריך בה, ולא לפי שעה לבד – רק זמן ארוך, אם בעניני תאוות במינים שונים, ואם בדרכי המדות הרעות, הרבות משערות בשרו, וזה אחר זה כל היום, ויום אחר יום – אהה! אהה! תסמר שערות בשרי בזכרי, מה חושך בנפש, יחשיך האדם על עצמו ר״ל, בכל עת ועת. ואין תרופה לאדם רק לעמול הרבה מאד, להתחזק בתורה ולהרגיל מחשבתו בתורה ומוסר תמיד. '''כמה''' וכמה יש עלינו להודות ברכת ההוראה של רבי נחוניא בן הקנה: על ששמת חלקינו מיושבי בית המדרש – חכמה ומוסר גם יחד, לכה״פ מעט מן המעט להשתוקק להטות מחשבתנו לזה תמיד, כי נבין היטב כי זה הצלחתנו בתורת האדם ובתורת היהודי, ובלתי זאת רק שמחשבתו ברוב היום במחשבות בהמיות, אות לראות שהם בהמה המה להם (קהלת ג:יח) פי׳ המה מחשיבים עצמם כי רק בהמה המה, ואין בהמה דורשת מעצמה, רק מחשבתה מחשבה בהמית תספיק לה, והאדם המספיק לעצמו, מעיד על עצמו שהוא בהמה. הארכתי, לעורר מאד, שלא להתיאש תמיד ממחשבות שכליות תוריות, וסוף כל סוף חכמת אדם תאיר פניו, והכל יאמרו ״זרע ברך״ וגו׳ (ישעיה סא:ט) פי׳, כי יבינו שזרע זה היה מטפה שלא נדבקה בה מחשבת פסול, רק טוב סלה. == מאמר קמ״ז == ==== ויאמר ה׳ אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך וגו׳ וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה וגו׳ ויאמר להן רואה אנכי את פני אביכן וגו׳ (בראשית לא:ג-ה) ==== הענין ביעקב אבינו ע״ה שכשאמר לו הקב״ה (בראשית לא:ג) שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך שלח אחרי רחל ולאה ודבר אתן כי לבן מתנהג עמו לא טוב, ולכן נלך אל ארצי כאשר דבר הקב״ה. וקשה, כי כפי הנראה, כי אולי היה לבן מתנהג עמו בכי טוב, לא היה מקיים דבר ה׳? הענין, כי כתב ר״י באבות על אותם האנשים אשר תמיד נמצא בפיהם דבר ה׳ והם רחוקים מהשי״ת, ביאור הדבר: כי כלי יקר מאד, אין להשתמש בו הרבה, רק לפרקים מועטים שלא יתקלקל, וכן בזה, חסידות וצדקות, פי׳ יראה הוא ענין יקר מאד, ואין להשתמש בה במקומות שאפשר בלתי זה, ביאור הדבר, כמו דקיי״ל (שבת לב) אל יעמיד אדם עצמו במקום סכנה, שמא אין עושים לו נס ואם עושים לו נס מנכים לו מזכיותיו, הגם שאצלו ית׳ הכל שוה, טבע ונס, עם כל זה כך גזרה חכמתו שיהיה העולם נוהג בטבע כל מאי דאפשר, וכן בעסק, (ספרי פ׳ כי תבא) יכול ישב ובטל, ת״ל ״בכל אשר תעשה״ (דברים ו:יח), וכמו כן בזה, האדם צריך לעשות מאי דאפשר בפשטות, שלא יהיה ניכר ממנו כל כך שהוא עושה זאת בקדושה ובטהרה ובחסידות, וקדוש יאמר לו, אין זה דרכי החסידות, כי מלבד (מיכה ו:ח) והצנע לכת עם ה׳ אלקיך, זולת זה פן יטעה אחרים שיראה החיצוניות יותר מהפנימיות, ושקר גדול הוא, ושנוא בעיניו ית׳, על כן מה שיכול האדם לעשות ולדבר בחיצוניות בפשוטו, מבלי להתראות – צד הצדקות וחסידות באברים החיצונים, טוב יותר וקרוב אל האמת, וזה ממש המשל מהכלי היקר, שהשימוש הרב מקלקל, ככה בזה, הדבור והמעשה הנראה לאדם, מקלקל הפנימיות, ע״כ הסתר דבר לה׳ ית׳, ויעשה או ידבר כל מה דאפשר בפשוטו מילי דעלמא – דייקא, הנכון יותר. וזהו שהורה לנו התורה בענין יעקב, כי הוא וגם רחל ולאה בתשובתן – דברו בפשוטו מילי דעלמא, לדייק כי לבן עושה עמהם רק רע, ונכריות נחשבו לו, ועל כן אינו כל כך קשה לעזוב בית אב כזה, אבל סוף מעשה במחשבה תחילה, גילו בדבורם כי כונתם באמת לעשות צווי הי״ת. ומזה נוכל לקחת הנהגה, כי האדם יעשה גבי מצוה דרך פשוט בחיצוניות, אבל פנימיותו צריך להקיף כל החיצוניות הפשוטה במילי דשמיא, והבן זאת. וכן בענין עשו ששלח יעקב אבינו ע״ה להתחנן לו וגם – ויחץ לשני מחנות, היה הכל כפשוטו, כמו איש פשוט, אבל רק מחמת כי האדם צריך למתנה גם על פי הטבע, אבל עומק המחשבה בכל מעשה דרך הטבע שעושה, צריך להיות כמו כולו לה׳, כי הוא מסבב הטבע, ובזה מוטעים ותועים בני־אדם, הם סוברים או סייפא (כוח טבע) או ספרא, ואי סייפא לא ספרא, ולא כן דרך השי״ת, האבות היו מתנהגים הכל על פי הטבע, אברהם אבינו ע״ה עם שרה, יעקב אבינו ע״ה עם לבן הכל בטבע, וזה חודה (שפיץ) של נקודת התכלית, ארכו הדברים לדבר בזה, אמת כי דבר קשה הוא, ע״כ נכשלים בני־אדם בזה, מגשמים עצמם מאד, והאמת שכל מה שהאיכות רב ומעט הכמות, כמו תורה שבכתב נגד תורה שבעל פה, ולכן נכתב ביעקב אבינו ע״ה אחרי אריכות סיפור דרך הטבע שעשה נאמר תכלית מחשבתו והבטחתו עליו ית׳ (בראשית לב:יב) הצילנו נא וגו׳, ויש ליתן ולהטעים בזה, – למה רצה השי״ת כן, והוא, כי הפילוסופים לא יראו ולא פחדו מכל דבר, וכבר הכה על קדקדם הרמב״ן ז״ל בספרו, ואמר כי לא כן דרך הצדיקים – כדי להתרגל ביראה, והנה אנחנו רואים כי חיי האדם תלוי כל רגע בסכנה גדולה, ועם כ״ז יען כי אינו יכול לעזור מאומה לכן אינו מפחד כלל, משא״כ פרנסה מפחד – מפני שיכול לעזור בטבע, וזהו שהניח חיי הטבע כדי ליתן מקום ליראה. == מאמר קמ״ח == ==== ויגנב יעקב את לב לבן וגו׳ (בראשית לא:כ) ==== (הערה והקדמה למאמר זה לענין יעקב ולבן, כי להבנת הענינים כדרוש וכראוי, יש בזה ענינים ומאמרים עמוקים ונפלאים בעניני ״דרך אמונה״ ו״דרך משא ומתן״ ויובאו בעה״י במקומם בסדר ״שמות״ וסדר ״דברים״ ובזה נביא רק לענין – יעקב ולבן, בפרשת ויצא, והעיקר הוא בעסק ועבודת האדם ביסודי האמונה בטבע ונס, לעסוק עניני הטבע ולהכיר כי הכל בהנהגת הנס: כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל, ונסדר המאמר בכל השייך לעניננו.) '''מלאכה''' גדולה ורבה היא, לאדם המלובש בחומר עב וגס, לשום נפשו בכפו, ולהטות הכוחות רק על פי החכמה והאמת, לבל תשלוט בם יד הטבע מאומה, כי באם תשלוט בם אף במעט, כבר הוא בסכנה ודאית לעבור את הנקודה, והיא מצומצמת להפליא, וכבר שבחו במדה הזאת, את אדון החכמה והטבע, באמרם ״הרחום ומקדים רחמים לרוגז״, ודו״ק. '''והנה''' להגיע אל תכלית המדה הזאת, היינו לכוין המדה כמדתה, הוא כמעט בלתי אפשר, וכבר נכשלו בה גדולי חכמי ישראל כמבואר במכתב ג׳ ממאמר דרך אמונה, אבל על זה נאמר ״בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך״ (משלי ג:ו) פי׳ אם האדם יעשה כל אשר ביכלתו ותכליתו, ויעסוק בהיגיעה והמלאכה עד הנקודה הבלתי נמצאת עוד באפשרותו, אז תבא עזר השם לישר אורחותיו, פי׳ לכוין המדות כמותם. '''ועתה''' נטה נא אזן קשבת, ונשים עין־שכל בוחנת, ונראה את נועם חמדה הזאת, בילודי־אשה כמונו, ואשר בלי שום ספק גדול ננחל אותה אחרי רוב העמל וההתלמדות, בצירוף עזר השם. '''בפרשה''' ויצא, ״ויגנב יעקב את לב לבן הארמי וגו׳ וידבק אותו בהר הגלעד וגו׳ ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי וגו׳ ויען יעקב כי יראתי כי אמרתי וגו׳ ויבא לבן באוהל יעקב ובאוהל לאה וגו׳ ולא מצא את התרפים ויחר ליעקב וירב בלבן וגו׳ מה פשעי ומה חטאתי וגו׳ טרפה לא הבאתי וגו׳ אכלני חרב ביום וקרח בלילה וגו׳ זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנותיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכורתי עשרת מונים וגו׳ ויען לבן וגו׳ הבנות בנותי והצאן צאני וגו׳ ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה וגו׳ ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאבל לחם״, ופירש הרמב״ן מדוע לא קרא ללבן, מפני שהוא הבעל־הבית וכולו שלו, ולזה לא קראו. מעתה נתבונן נא בזה, ונשתומם על המראה. '''הן''' מתנאי המשכיל החכם לשנוא את הרע ולבלי לסבול את העול, ועיין ברמב״ן בפ׳ יתרו בפירוש ״שונאי בצע״, וכבר ראינו זה ביעקב אבינו ע״ה באמרו אל הרועים ״הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה״ וגו׳ ונקל לנו לצייר איך לא סבל ושנא את העול והבלתי־צדק, ולא יפלא איפוא כי גדלה חמתו על לבן עד – ״ויחר ליעקב וירב בלבן״, על העול, כי מלאו לבו לדלוק אחריו, אחר אשר עבד אותו עשרים שנה, ואכלהו חרב ביום וקרח בלילה, וטרפה לא הביא לו, ולבן החליף את משכורתו עשרת מונים, כל אלו הן טענות חזקות מאד, אשר לב איש הצדק יתלהב בחמתו על העול הגדול הזה, ובכל זאת כיון שענה לו לבן הבנות בנותי וגו׳ היינו אמת כי עתה המה שלך, אבל אנכי הלא הייתי הגורם לזה, ואם כי טענה חלושה היא עד מאד, באין טעם וריח, בכל זאת – ויזבח יעקב זבח וגו׳ אחרי קראו לכרות ברית, ויקרא לאחיו לאכל לחם, ולא קרא ללבן בהראותו כי הכל שלו, והראה לו הכנעה רבה, רגע אחרי הראותו את חרון אפו וכעסו הגדול על העול הגדול הזה, זוהי כיוון המדה כמדתה, והוא מפני שהתעוררות כעסו לא היתה התפעלות הטבע אשר לא ידע חוק וגבול, אבל ההתעוררות הזאת היתה מצד החכמה אשר תשנא ולא תסבול עול, והיא יודעת חוק וגבול, וכונה את הנקודה הגבולית תיכף ומיד אחרי אמר לבן דבר מה, אם כי חלוש מאד, ויבקש לכרות ברית, ואמרה החכמה להכעס – די, עד פה תבא ולא הלאה, ומנקודה הזאת תראה הכנעה גדולה, ולו היתה ההתעוררות הזאת טבעית, כי אז כבר כעס יעקב אבינו ע״ה תיכף בהדבק לבן אותו, אבל המתין אחרי אשר חפש אצלו וימשש את כל כליו. '''והוא''' נפלא מאד, והמתבונן בתכונת הדברים, לא ישבע מהשתומם על הכוח הנפלא הזה. ויתרבה בו תשוקה ויכסוף להתלמד ולהתרגל בהתחלת המלאכה הנפלאה הזאת. קצרתי מאד, והמבין יבין. = וישלח = == מאמר קמ״ט == ==== ויירא יעקב מאד ויצר לו וגו׳ (בראשית לב:ח) ==== בראשית (לב:ח) ויירא יעקב מאד וייצר לו. עוד מדרש (בראשית ל:א) ״ותקנא רחל באחותה״ ״הצדיקים הופכים מדת הדין לרחמים״ (במדרש רבה הזה הוא ב״ר פר׳ ע״ג על הכת׳: ויזכור אלקים את רחל בראשית ל:כב), הענין לכאורה מוקשה, הנה זה ידענו כי מעלת האדם לפי הזדככותו מחומריות הגשמיות, וכל מה שהוא מופשט מגשמיות מעלתו גדולה, גם מוכן יותר לשכליות כנודע, וזה מוסכם גם מכל הפילוסופים, א״כ קשה הלא מצאנו ראינו לכאורה מיעקב אבינו ע״ה היה דבוק בגשמיות יותר להבדיל מהפילוסופים, כי הלא אמר יעקב אבינו ע״ה ״ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש״ ובהפילוסופים נמצא בהם אשר בילה כל ימיו בהסתפקות גדולה, עד שגם מלבוש לנפשם היה על צד הפחות, ואין לאמר כי על ההכרחיות אמר, כי כבר כתב המורה ז״ל כי ההכרחיות כבר מובטח באדם, ועוד הלא זה תורת המשכיל כי כל דבר יוטב בעיניו, אבל באמת יש בזה ענין גדול, והוא כי כבר ידענו – כי כל המדעים נופלים תחת המופת, והרצון בחומר, וממילא השכל עלול לטעות, ואם כי הפילוסופים ניקו עצמם מתאוה, עם כ״ז מהשכל נולד רצון, ואח״כ יכול להיות שהשכל יקשר לרצון, ובאמת השכל צריך להיות חפשי בלא רצון, ורק הרצון ימשך מהשכל, אבל מי יגדור אח״כ שלא ימשך השכל להרצון הנולד מהשכל, וא״כ נפל השכל תחת הרצון, לזה מצאנו ראינו נתעלתה התורה בשתי בחינות, להעמיד האדם על קו היושר והאמת, והנה נמצא מהפילוסופים אנשים חסידים מבני גילם פרושים אשר נפלא הנהגתם, עם כ״ז מצאתי הפרש גדול, אח״כ הראה לי אחד, דברי הרמב״ן ז״ל בהקדמתו לתורת האדם, דברים מסולאים בפז, בזה הענין, נודע מסוקרטוס אשר נגזר עליו מיתה, וביום מותו עסק בחכמה, וזה לכאורה על אופן: בשעת מיתתו של אדם אל יפרוש עצמו מתורה, והנה בעת שאמרו לו שיתחנן לפניו להציל עצמו ממיתה, לא רצה, גם היה בעיניו המיתה כהולך למחול, ובמשה רבנו ע״ה מצינו (מד״ר דברים יא) כמה התחנן על חיים, וכן גם חזקיה (מלכים ב׳ כ:ג) כמו כן מצינו בר׳ יוחנן בן זכאי שאמר (ברכות כח) ולא עוד אלא שיש לפני שתי דרכים וכו׳, וא״כ היה מתיירא מאד מפני המיתה, אבל באמת הענין שהם נמשכים אחר רצון השכל, אבל אנחנו זה לנו למדרגה פחותה, כי עלול לטעות, אבל נמשכים לרצון השי״ת שנאמר (ירמיה ט:כד) כי באלה חפצתי וגו׳, וע״כ להם החומר כאפס נחשב, כי הוא דבר נמאס, אבל אנחנו הנמשכים לרצון השי״ת, אדרבא זהו רצון השי״ת עם החומר הנמאס לעבוד אותו, ״ואבית תהלה מגושי עפר״ וכו׳ ע״כ חז״ל (שבת ל) ״לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות קודם שימות שכיון שמת וכו׳ ואין להקב״ה שבח בו״, וע״כ יקר אצלנו החיים לעבוד השי״ת עם החומר, עוד ראיתי ברמב״ן ז״ל שם שמצא מסוקרטוס ששאלו אותו – מפני מה ראינוך אף פעם עצב? אמר להם מפני שלא מצא דבר בזה העולם שיתפעל מיסורים כדי לפשפש במעשים, והענין, כי כבר הטביע הקב״ה מטבע של מדה כנגד מדה, כדי שבאם יטעה האדם מדרך האמת, ייסרהו הקב״ה כנגד זה וימצא טעותו, כנודע מרב הונא (ברכות ה:) דתקוף לו חמרא וכו׳, וכן פירש העקרים הכ׳ (תהלים סב:יג) ולך ה׳ החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, כמעשהו דוקא, מעשה כנגד מעשה, שימצא טעותו. וזה הענין שבקש יעקב (בראשית כח:כ) ונתן לי לחם לאכול וגו׳ אדרבא ראה עצמו לקשר בהצטרכות הזה בהקב״ה לעמוד על האמת כנ״ל. והנה מצינו ״באוהל יעקב״ על הכ׳ (תהלים יג:ו) ״ואני בחסדך בטחתי״ א״כ הרי כמו שמונח אצלו בקופסא, עם כ״ז אח״כ כשיבא ישועתך אשמח, ולפי הנ״ל ניחא היטב, כי חסדך גדול תמיד, וכל מה שתעשה, הוא רק חסד, א״כ כשבא ישועתך אין על מה לשמוח יותר, כיון שהכל מאתך חסד, עם כל זה ״יגל לבי בישועתך״ לא מצד עצמות שמחת הדבר, רק מצד כי אני רואה כי בודאי לא נטיתי מדרך האמת, ע״כ לא אניח לעצמי שלא אתפעל משום צער כלל, כי זה לי למטרת האמת, ולפי זה מה שבקש יעקב אבינו ע״ה – לחם לאכול וגו׳ לא מאהבת הלחם, אלא מאהבת השי״ת, וזה הענין בעצמו של מדרש: ויירא יעקב וגו׳ הנה הבטיחו השי״ת ״והנה אנכי עמך״ (בראשית כח:טו) וזה ודאי דרך נסיי, עם כ״ז לא הניח יעקב אע״ה להנהגת הנסיי, אמר (ברכות ד) ״שמא יגרום החטא״ לא כפשוטו שמא יגרום החטא שלא יקיים ההבטחה, רק שמא יגרום זה הענין – החטא פי׳ שלא יחטא עי״ז בשביל זאת, יען שאין לו שוב מקום מזכרת – היינו היסורים הבאים על האדם לעוררו, כי הובטח מהשי״ת, ולכן לא נהג עצמו על דרך בחינת הנסיי, (ואולי לא הובטח רק אם יתנהג עצמו על דרך הנסיי ולא כשיתנהג על דרך הטבעי) רק חלק לשתי מחנות, והכין עצמו לדורון ולמלחמה בדרך הטבעי, ולא היה אז הנהגתו מן השמים מובטחה שלא יארע לו שום תקלה, ולכן באו אנשים אצלו ואמרו לו מתנהג עמך כעשו וכו׳, ולכן היתה אצלו זאת מזכרת גדולה להיות לבו נשבר לתשועת השי״ת, (ולכן ניחא בזה שלכאורה קשה הלא לטובה אינו משתנה, ולמה היה ירא שמא יגרום החטא? אבל לפי הנ״ל ניחא, כי אולי לא בא הדיבור רק בדרך נסיי), ובזה ניחא שם המדרש שמסיק הכ׳ (ישעיה נא:יב) ״מי את ותיראי מאנוש ימות״ אדרבא הלא יעקב ג״כ נתיירא? אבל לפי הנ״ל ניחא, כי אחרי שהובטח לשמירה עם כ״ז בחר לו דרך הטבע שלא ימנע ממנו מזכרת היסורים כנ״ל, הרי לעד כי כל מה שירא מעשו הרשע, לא היה ממנו רק שבזה יבין שהקב״ה אינו מרוצה ממעשיו, כיון ששולח עליו את עשו הרשע, וא״כ מייסר הנביא שפיר: ולמה את תיראי מאנוש ימות ולא ממנו ית׳, והבן כי זה ענין נפלא. '''והנה''' מלבד שזה הענין החומריי צריך לעבודת השי״ת כנ״ל, חוץ מזה מצאנו כמה ענינים גשמיים צריך לרוב חלקי התורה, כמו גמ״ח, צדקה, (ויקרא יט:טז) ״ולא תעמוד על דם רעך׳, גם להרביץ תורה צריך גשמיות רב, בלתי אפשר להסתגר בבית לעצמו לו, כמה מילי דעלמא צריך לקיום התורה, הגר״א ז״ל כתב במשלי: כי הדיין צריך לדעת הרבה מילי דעלמא, כמו צדדי הרמאות, וצריך שיצא הדין לאמיתו, וכאז״ל (ב״ב פט) ״שלא יאמרו אין אנו מכירים במעשיהם״, אבל האמת כך כי אף שכל הדברים האלו הבל או רע, עם כ״ז כמו רושם האפס ״0״ הנול, לא כלום הוא, עם כל זה כשיש על ידו לאחריו איזה מספר כמו ״1״ הוא מצטרף להנול, כן בזה כשעושה הכל בשביל תחילת המחשבה לשם שמים, הכל טוב, וזה הענין ביעקב אבינו ע״ה, כשהלך לבית לבן, שמתחילה היה סגור באהל, אח״כ כשהלך ללבן, ושם היה צריך להיות בעל עסק, וגם להתנהג לעומתו ברמאות, הראו לו מן השמים ״סולם מוצב ארצה״ (בראשית כח:יב) פי׳ מתנהג בבחינת ארציות ג״כ ולא ישומם מן העולם, רק יתיצב עם המספר ״1״ אחריו, וזה ״ראשו מגיע השמימה״ לא בשביל להרבות ממון, רק בשביל עבודת השי״ת, ובזה יהיה כל הגשמיות קדוש, וזה ״והנה מלאכי אלקים״ וגו׳ פי׳ הצדיקים נקראים מלאכים כנא׳ (דהי״ב לו:טז) ויהיו מלעיבים במלאכי אלקים, ואמר כי הצדיקים עולים מתחילה להשיג מדרגת הפרישות, ואח״כ כשעוסקים בגשמיות, אשר זאת להם ירידה, אבל הכל בסולם הוא, כי זה בשביל עבודת השי״ת כנ״ל, והנה לדברינו אלה, הבעל־עסק יכול לקיים הרבה מצות, אך זה מכשול גדול בעירנו אשר אין הבעלי־בתים עוסקים בגמילות חסדים, ובאמת הם מוכשרים לזה יותר. == מאמר ק״נ == ==== קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך (בראשית לב:יא) ==== לבני יקירי נ״ז נ״י כאור שבעתים תחי׳ לברכה סלה. '''כבר''' כתבתי לך כמה צריך האדם להתלמד תמיד להיות בר־סמכא, כי זה כל האדם, ודי למבין מה שכתבתי בהמאמר ״הן צדק יהיה לך״, אבל כבר הודעתי כי האינו בר־סמכא לא יבין דבר, כי אם יבין דבר לאשורו, אי אפשר שלא יבוש ויכלם מאד מאד מזה, והבושה סימן יפה לאדם, פי׳ מפני שזה אות שנכשל בזה בכאב, ושוב לא יכשל עוד, והכתוב אומר (איוב כח:כח) ״וסור מרע בינה״, הרי כי ההיפוך, אות שאין לו בינה, כי הלב מבין לסור מרע, ולכן אמר (שם) ״הן יראת ה׳ היא חכמה״ כמו ״וידעת היום״, כי חכמה היא ידיעה, ״והשבות אל לבבך״ היא בינה, כי הלב מבין, ומדוקדק ״וסור מדע בינה״ נגד ״והשבות״ וגו׳ פי׳ להבין. '''בקצרה''' אכתוב לך הערה איומה על עומק הדין, ושמחה נשגבה על שכר מצוה כי רבה היא, אין די להשתומם מזה כל ימי חיי האדם היותר גדול בעולם. עיין רש״י וישלח על הכ׳ ״קטנתי מכל החסדים״ וגו׳ כי במקלי, לא היה עמי לא כסף ולא זהב ולא מקנה אלא מקלי לבדו וכו׳ והנה בפסוק שלפני זה פ׳ י׳ פי׳ ״אלא כך אמר יעקב לפני הקב״ה, שתי הבטחות הבטחתני, אחת בצאתי מבית אבי (עי, בפנים דוקא) ובבית לבן אמרת לי שוב אל ארץ אבותיך וכו׳ (עיין בפנים), בשתי הבטחות אלו אני בא לפניך״ פי׳ להתחנן על נפשי אולי נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו. ויש להבין – איזה חטא עשה, הלא מסר נפשו לקחת מעשו הברכות למען טובת כלל ישראל, כפקודת רבקה: עלי אתאמר בנבואה וגו׳ (ת״א כז:יג) הרי מן השמים שלחו לו, וראיתי בילקוט: כשהלך אצל אביו היה צועק ובוכה וכו׳ הנראה, מפחד ״פן ימושני אבי״, ואח״כ הוצרך לעזוב בית אביו, אל לבן הארמי, ואח״כ עבד י״ד שנה, נדד שנתו מעיניו וכו׳, למען עשות נחת רוח לפניו ית׳, למען העמיד שבטי י׳, אשר בשבילם ברא ית׳ העולם. והנה תרי״ג מצות שמר, ואיזה לכלוך נתלכלך? '''הנראה''' לדעתי הדלה משפט הכ, ״קטנתי מכל החסדים וגו, כי במקלי וגו, ועתה הייתי לשני מחנות״ כי עיקר יראתו היתה פן נתקרב עי״ז לאהבת ממון, כי צדיקים חביבים עליהם ממונם וכו׳ הכל לשם שמים, יש לנו הרבה דברים בזה, אבל חשש פן לא כיון המדה כחוט השערה, וראה מלוט כי אחרי גדולתו, כמו שביארנו כבר נתלכלך בחמדת הממון יותר מהמדה לפי ערכו הרם מאד, וראה מלבן כי נתלכלך בחמדת הממון, והרבה דברנו בזה חדשות בזה החורף, על כן היה מפחד פן נתלכלך ע״י עשרו, – והיותו עם לבן – כחוט השערה יותר מהמדה, כי אלה הדקות לא יודע לאיש, רק החוקר לב ובוחן כליות הוא יודע. '''והנה''' יעקב אבינו לא אהב את בניו בשביל שהם בניו, אבל אהב אותם שהם אהובי ה׳, והראיה בשביל דבר קל שעשה ראובן הבכור שמדרך לאהוב, ועם כ״ז בשביל שטלטל המטה שלו, וכידוע – כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, בשעה שבירך את בניו, לבד שלא ברך אותו, אבל נטל ממנו מה שמגיע לו על פי דין. כמבואר בתרגום (בראשית מט:ג) לך הוה חזי למיתב תלתא חולקין, בכירותא, כהונתא ומלכותא, ובשביל פחז כמים, פי׳ הבהילות שלך, בפעם אחת הפסדת כל המעלות הנשגבות הנ״ל, (איום ונורא). ראה כמה דקדק יעקב אע״ה עם בנו, בשביל חסרון בהילות פעם אחת, נענש מאביו לדורי דורות, (איום ונורא, אם בעוה״ז הדקדוק נורא כ״כ, מה יהיה בשביל בהילות כמה פעמים ביום, וביותר בעבירות חמורות ר״ל, וביותר אם ישאר לאחר המות לע״ל ר״ל). הרי שלא התפלל בשביל שהם בניו, אבל בשביל שהם כלל ישראל, כדרך כל הנביאים שמסרו נפשם כל ימי חייהם בשביל ישראל, לתפלה ולדורון ולמלחמה, וא״כ מה הפחד הזה – ״קטונתי״, אבל מבהיל מאד הענין הזה, כי האדם היותר גדול אם נמצא בו חטא כל דהו, לא יועיל לו כל ההבטחות שבעולם. '''ונוכל''' לקרב זאת אל השכל, הא למה זה דומה למי שאהוב למלך שהבטיחו בכל טוב, ואם אח״כ הולך ממנו ונתרחק ממנו, למי ייטיב? כן הקב״ה מבטיח למקורביו להיטיב, אימתי? כשיהיה קרוב לו! משא״כ חסרון כל־דהו, הרי נתרחק ממנו, כי להדבק במדותיו ציונו, והחסרון היפוך מזה, ונמצא כי נתרחק ממנו ית׳, ולמי ייטיב, ולכן משרע״ה שהקב״ה שלחו למצרים לפדות עמו ישראל, וכיון שבא למלון ונתעסק במלון תחילה, ומן הסתם כרגע היה טרוד מן הדרך, תיכף: ויפגשהו ה׳ ויבקש המיתו, ולא הועילו לו כל זכויותיו של כלל ישראל, למה? כי בשביל איחור הרגע הזו היה חסרון בזריזות ברגע זו, ונתרחק ברגע זו ממנו ית׳, ואז לא היה ראוי לפדות ישראל ברגע זו – ויבקש המיתו, וכיון שמל שב למדרגתו הגדולה, ושוב לא היה בו חסרון שום רגע כל ימי חייו. וזהו הענין שאין הקב״ה מיחד שמו על הצדיקים, בשביל הנ״ל. '''וזהו''' הענין שכתבתי לך ״וסור מרע בינה״ כי האדם בטבע סמוך לרע, וצריך לסור ממנו, פי׳ להתרחק מן החסרונות, וזה אי אפשר רק ע״י השבה אל הלב, – ״והשבות אל לבבך״, ולכן כתוב ״לבבך״ לשון הרבה לבבות, פי׳ צריך להשיב אל שני הלבבות ימין ושמאל, פי׳ גם היצה״ר ישלים אתו ע״י השבה אל הלב בהשכלה וביגיעה, ועל זה סובב הולך כל ה״קבלה״ כמבואר בדברי אדוננו מורנו ורבנו לוצטו ז״ל. ולכן משה רבנו אחר עצת יתרו, וחשב שם ז׳ מדות בעצתו, ומשה רבנו ע״ה לא מצא רק ג׳, עיין בדברים ברש״י (שם א:טו) ונבונים לא מצא, כי ״וסור מרע בינה״ היא המדרגה היותר גדולה באדם, כי היא השבה לשני הלבבות כנ״ל והלב מבין, והוא ״וסור מרע״ פי׳ הריחוק וההסרה מהחסרונות לגמרי, עד שיצה״ר ישלים עמו, זה אינו מצוי כלל ולכן ״ונבונים״ לא מצא, וזה כפתור ופרח בכונתם ז״ל. '''ועפי״ז''' אין חידוש שיעקב אע״ה פחד פן הותיר חמדה בחמדת הממון, הרי ראינו מה פסק נתן לבנו בחירו־בכורו ראשית אונו, מפורש נאמר עליו ״לך הוה חזי בכירותא כהונתא ומלכותא״ כתר כהונה של אהרן קדוש ה׳, כתר מלוכה של דוד משיח ה׳, ראה בני מה מדרגתו, ועכ״ז בשביל חסרון בהילות פעם אחת, נטל ההון העצום הזה לעד, ומה חידוש אם הוא פחד מחוקר לב ובוחן כליות, פן בחן אותו ביתרון חוט השערה חמדת הממון, ובפרט כי אדם גדול כלוט נכשל בזה, וכמו כן לבן, ולכן התפלל הצילני נא וגו׳ והתודה קודם – קטנתי כנ״ל. והבן להשתומם. '''ומעתה''' ראה בני שמחת האדם להתבונן מזה ג״כ שכר מצוה כמה עצום הוא, נורא מאד מי יכילנו, אם חסרון כל־דהו של חמדת הממון יכול ליפול ביד עשו כל שבטי י׳, כלל ישראל ח״ו, ולא יועילו כל זכויותיו של בחיר האבות יעקב אע״ה, אם ח״ו בדין בא אתו, למה? כי זה החוט השערה שפחד ממנו, יגרום ריחוק ממנו ית׳, ואם כי ריחוק חוט השערה יגרום ח״ו כל כך, וא״כ מרובה מדה טובה לכה״פ חמש מאות פעמים, ובפרט כפי שאמרתי לך פעם בזה, מי יכילנו חוט השערה – קירוב אליו ית׳ יותר, מה שכרו, וראוי לקרות מאמר זה ״גילו ברעדה״. (אולי תשיג בנסיעתך לקנות ספר סמ״ק, ולטובה גדולה יחשב לי, אי״ה כשתבא לביתך צלחה, תקח עמך ספר מלות הגיון, עם הביאור החדש, כי אני צריך לו, וכבר ידעת כי ספר שיש לי הוא צרכי רבים, כי גם מהסמ״ק השאול על זמן קצר, היה תועלת גדול לרבים). '''שלחתי''' לך מתנה מרובה המאמר הזה, כמדומה לי שהאדם כדאי לו ליתן בעדו חצי רכושו אם לא ישיגנו רק בזה, כתבתי זאת בדרך הפלגה ולא עפי״ד, רק לראות המתנות הגדולות שנתן לנו נותן התורה בחנם, ולא עוד אלא שנותן הרבה שכר בעד לימודה, היש חיך מתוק מזה, וכל זה המאמר כלול בדברים קצרים של חז״ל: שני בני־אדם הבטיחן הקב״ה ונתיראו, ואלו הם, הבחיר שבאבות זה יעקב אבינו דכתיב: כי יעקב בחר לו י׳, והבחיר שבנביאים זה וכו׳ דכתיב לולי משה בחירו וגו׳ ואעפי״כ נתיראו דכתיב: ויירא יעקב וגו׳ הבחיר שבנביאים דכתיב: אל תירא, ואין אומרים אל תירא אלא למי שנתירא״ עכ״ל חז״ל (ב״ר ריש פ׳ עו), הרי כללו כל הנ״ל, שמא יאמר מי שאינו רגיל במוסר, דוקא הם מחמת צדקתם פחדו בחנם, אבל מסיים שם המדרש ״אנו על אחת כמה וכמה״, הרי נסתרו דברי האינו רגיל במוסר. קראתי שמו ״גילו ברעדה״ כי הר״ן כתב על זה – פי׳ גילו באותו הרעדה, ולפי דברי המאמר מדוקדק ״ברעדה״, כי הרעדה א״א מבלי השבה אל הלב המבין, ואין שמחה גדולה יותר מזה. ע״כ. ונביא בזה דברים קצרים שכתב הרש״ז במ״א על ״קטונתי מכל החסדים ומכל האמת, הנ״ל, וז״ל: קטונתי מכל החסדים – פי׳ לגוף, ו״מכל האמת״— פי׳ לנפש, שהודיענו האמת – דרך נלך בו, כן נראה לי פי׳ הפסוק, כי פי׳ ״מכל האמת״ קשה להולמו, ויעוין במפרשי התורה, ולדעתי הדלה נכון פירוש ההזה. == מאמר קנ״א == ==== ויותר יעקב לבדו (בראשית לב:כה) ==== בפירש״י שכח כיס קטנים וחזר עליהם. (חולין צא.) ענין (חולין צא) צדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם. וכן מעשה דאבא חלקיה (תענית כג) מ״ט כי מטא מר להיזמי והיגי דלינהו למאניה, אמר להו זה מעלה ארוכה. ובגמרא חולין קה. אמר שמואל אנא להא מילתא חלא בר חמרא לגבי אבא, דאילו אבא הוה סייר נכסיה תרי זמני ביומא ואנא לא סיירנא אלא חדא זימנא. מאי צדקות יש בזה לקרותו – חמרא? הענין, כי מדרך אנשי־צבא, כשהם במצב שקט, יוכלו לקחת אתם כמה בגדים שרוצים, משא״כ כשהם במצב מלחמה – אינם רשאים לקחת רק בגד אחד, כתנת אחת, להחליף, כדי שיהיו קלים ושלוים ללחום, והנה האדם העובד הגדול, הוא תמיד חרבו על ירכו במלחמת היצר ועבודתו ית׳, ואין לו רק מלבוש אחד כתנת אחת, פי׳ נזהר מאד שלא להשתמש מעוה״ז רק לפי ההכרח הגדול, כדי שיהיה שפנוי לעבודתו ית׳ וגם להרחיק עצמו מהצטרכות רב, שלא יפשוט ידו בגזל, כי כן דרך הצדיקים בורחים שבעים שערים של היתר, מפחד שער אחד של איסור, מרגילים עצמם הרבה בהסתפקות מועטה – כדי לברוח מחששא רחוקה של גזל ממש, כהרחקת האדם כמה וכמה מנחש הממית, בכמה ספקות יסתפק לשמור מהם, וכן שלא ליהנות מזה העולם יותר מדי, ולכן נשא נעליו בידיו כמו איש המלחמה אשר אין לו רק מלבוש אחד, וכשיראה שיוכל להסתפק בלא לבישת המלבוש, בודאי יסתפק – כדי שישאר שלם בשעת הצורך, הגדול ההכרחי מאד, כסכנת הקור הגדול, אבל כל עוד שיספיק לו בלא לבוש אף שיסבול מעט צעא, יסבול וימרנו למניעתו ממנו הצער הגדול יותר. וכן אבא חלקיהו הנ״ל היה ממש תמיד כאיש מלחמה – מלחמתה של תורה, והיה לו רק מלבוש אחד, וסבל מעט צער, והיה מוכן גם שיקבל איזה חבלה קטנה בלי סכנה, ושמרם ללבשם במקום סכנת קור גדול וכדומה, וזהו ענין של שמואל שאמר: אבא הוה מסייר נכסיה ב׳ פעמים ביום בשביל בחינת הזהירות לא להסתפק בהוצאה מועטת, כדי שלא יצטרך לבטל זמן יותר מההכרחי, וכענין מאמר החכם: ראשית הפרישות תיקון הפרנסה. == מאמר קנ״ב == ==== ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ (בראשית לד:א) ==== בעזר השי״ת אערכה לכבודו הרם אצלי מאמר שלם נקרא ״עשה רצונו כרצונך״ נכבדות ידובר בו, אשר רחש לבי בשבוע העבר פ׳ וישלח ״ותצא דינה בת לאה״, הנה ידוע מאז״ל על מעשה דעכן: אמר הקב״ה: וכי דילטור אנכי, לך והטל גורלות, וא״כ טעמא בעי למה פרסם הכתוב מעשה דדינה, והלא גנאי הוא לה, ובפשוטו אפשר לומר, להודיע כמה הקב״ה מדקדק עם סביביו, כש״כ רש״י שם – בת לאה ולא בת יעקב אלא על שם יציאתה וכו׳, ועליה משלו המשל: כאמה כבתה (שבלאה נא, ותצא לאה לקראתו (בראשית ל:טז)) גם זה מוסר נפלא, הלא יציאת לאה היתה לדבר מצוה, להעמיד שבט בישראל, והראיה שזכתה בזה הלילה להוליד שבט יששכר, שבט קדוש ה׳, יששכר חמור גרם, ופירש״י חמור בעל עצמות סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינים אותו משאוי כבד, וגם מקרא מלא: ״ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה עשה ישראל״ (דהי״ב יב:לב) וא״כ מה חטא חטאה בזה? ואין לנו רק לאמר, כי לקחה עונת רחל, ואף כי מדעתה היתה, והנה גם רחל נענשה על זאת, אף כי גם היא לטובה נתכונה כמבואר ברמב״ן ז״ל. עם כ״ז אחרי שיש בזה איזה דקדוק, צאו וראו מה מאד גדל ענשם! אירע לדינה בתה ענין כזה, להבהיל ולהשתומם, ונגרם צער ליעקב אבינו ולבניו שבטי י׳, ולשתי צדקניות הללו, ושמעון ולוי נגרם להם שנכתב עליהם – ״כלי חמס מכרתיהם בסודם אל תבא נפשי״ ״בקהלם אל תחד כבודי״ מבהיל! ארור אפם וגו׳, היאומן כי יסופר, בשביל דבר קל כזה נענשו כולם כל כך, וגם שכל מי שיבא לפרשה הזאת יגרום לו צער, והכל בשביל חוט השערה הנ״ל, וגם לרחל הצדקת עקרת הבית נגרם לה עונש גדול כ״כ מבהיל! שלא זכתה להקבר עם יעקב אע״ה, אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה! '''אבל''' יש לבו עוד כונה נפלאה, יסוד מוסר בתורה מזה. גרסינן בשבת קיח: ואמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן כד סיים מסכת עבידנא יומא טבא לרבנן, לכאורה מאי רבותא בזה כ״כ, עד דאמר תיתי לי? אמנם כלל גדול הוא בתורה וכדאי לומר על זה ״תיתי לי״. '''הנה''' במשלי כג:יב ״הביאה למוסר לבך״ כתב הגר״א ז״ל על זה ״כי כל דבר שאדם מתאוה ומגמת נפשו אליה, אותו דבר מתקיים, משא״כ אם לא ייסר לבו לזה, אף שיעשנה לא יתקיים, לכן אמר שלמוסר הביאה לבך למען ינוח בלבבך ימים רבים, וכן אזניך תטה שיתאוה לרוץ תמיד לשמוע אמרי דעת עכ״ל. פי׳ כי ״הביאה״ קאי גם על ״ואזניך לאמרי דעת״, שג״כ יהיו בתשוקה דוקא, ואז יצליח ויתקים וכבר ביארנו כמה פעמים כי מעלת כנסת־ישראל היא הקיום והחוזק, כענין שנאמר ״אם חומה היא״ וגו׳, ומדברי הגר״א ז״ל הנ״ל ראיה מפורשת לדברינו, וכן ראיה מפורשת למה שביארנו ״לעולם ילמד אדם מה שלבו חפץ״ והקשינו אטו גם בלימוד יהיה בתאוה ורצון? ודברנו בארוכה כי החפץ והרצון הוא המתקיים, וכיון שיכנס בו חכמה יאהבנה, וכיון שיאהב חכמה, ישמור מה שהיא תצונו, ואז ישתדל לדעת צוויי החכמה, ולא מה שלבו חפץ, אבל חפץ החכמה יהיה חפצו ורצונו בכל לבבו, וזהו תכלית החכמה להיות חכם ושלם, ורוב דברינו נמשך למרכז הזה, וזהו כונת הכתוב ״והשבות אל לבבך״ – בדברים המתישבים אל הלב, כדי שיתקיים תמיד, ונמצא כי שורש עבודת האדם לחתור אחרי התבוננות המוסר בהשכל ודעת, כדי שיכנס בלבו חשק ורצון טבעי לדעת חכמה ומוסר, ואז דוקא תתקיים בידו התורה. '''ומעתה''' נבין מה שנאמר בפ׳ כי תבא בתוכחה, ״תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלקיך בשמחה ובטוב לבב״ וקשה, אטו בשביל שיחסר חלק חסידות כזאת, יבא, ח״ו, תוכחה איומה כזאת, ולפי הנ״ל ניחא, כי יען שלא חתרו להשתדל בהתבוננות שכליות מוסריות, שיהיה רצון השי״ת בתורתו כרצון עצמו בתשוקה וחפץ, לא נתקיימה התורה בידם, וניטל מהם מעלת אום אני חומה, וממילא באו ח״ו לכלל התוכחה האיומה, ולכן בא הצווי לקרות ק״ש פעמים ביום ״ואהבת״ וגו׳, להזכיר האדם שיהיה סוף מעשה במחשבה תחילה, להרגיל הנער מנעוריו בהערמת מוסריות מושכלות, עד שיתחקה בלבו אהבת החכמה, ולא אהבת הבצע והכבוד הכלים והנפסדים מהרה, וירגיל עצמו באהבת החכמה הקיימת, כענין שנאמר בברכת השחר: ״וי״ר מלפניך וכו׳ שתרגילנו בתורתיך״, פי׳ שנתרגל שחכמת התורה יהיה מאוינו וחפץ לבנו, וכיון שנאהב חכמה נשמור צוויה, ואז ״ודבקנו במצותיך״, והסדר נכון מאד. '''ועפי״ז''' ניחא לי מה שלא הבנתי מיום עמדי על דעתי, איך בא הצווי בכל יום ראשית דבר לקרות פ׳ ״ואהבת״ שהיא מדרגה גדולה שלא זכו אליה רק גדולי ישראל, אמנם לפי זה ניחא היטב, כי בא הצווי להתרגל תמיד להכיר כי העולם הבל הבלים, כי הם כלים ונפסדים, והיה כלא היה, וממילא לא ישים את מגמתו ותשוקתו להדברים הנפסדים רק בדרך ההכרח, וכל מה שיכניס בלבו ביטול דברים הנפסדים, יכנס לעומתו אהבת החכמה והמוסר הקים לעד, וממילא יאהב להנותן לו החכמה והמדע, כענין שנא׳: כי ה׳ יתן חכמה וגו׳ ולכן אז״ל ״את״ לרבות ת״ח, כי אוהב חכמה, יאהב לאדם המוצא בו חכמה, ולאט לאט יבא לאהוב הבורא את החכמה, והוא הבורא ית׳, וזהו סוף מעשה ע״י מחשבה תחילה – לבא אחרי סוף דבר, ולכן בא ״את״ לרבות ת״ח מקודם, כי האדם החכם הוא רואה אותו, ובטבע יאהבנו, ואח״כ נקל לבא לאט לאט – ה׳ אלקיך, ואז יתקיים תורתו בידו, כמו שביארנו למעלה ב״תחת אשר לא עבדת״ וגו׳, וזהו שאמר אביי ״תיתי לי וכו׳ סיים מסכת עבידנא יומא טבא״ למה? כי אני אוהב לומדי חכמת התורה, ושמחתם שמחתי, ומזה תקוה שתתקיים התורה בידו. '''והנה''' לא צותה התורה לאדם לקיים התורה בכוח מלאכים, אלא בכוח אדם, ולכן בא הסיפור של שכם – לראות עד היכן פועל כוח התשוקה על האדם, עד שהשתדל שכל בני מלכותו ימולו בשביל תשוקתו לדינה, האם יתכן שהאדם ישתדל בדבר רחוק כזה, במצוה היותר גדולה, ויגזור שבודאי לא יעלה בידו לפעול דבר רחוק לסכן כולם, ועם כ״ז בשביל תשוקתו הבהמית עלה על דעתו זאת, וגם עלתה בידו, ובשיעור כזה צריך לעשות רצון השי״ת כרצונו, בהשתדלות רחוקה, ובתשוקה כזאת יאהב חכמה, ואז תתקיים בידו. ולמדנו עוד דבר נפלא מזה, כי באמת ההולך אחרי רצונו הבהמי כי לא לבד שהפסיד את עולמו הנצחי, אבל גם את עולמו בזה העולם הפסיד, כי רצונו הבהמי יטעהו וישחד אותו לתקוה של הבל שיעלה בידו לטוב, וכמו שקרה לי באחד שרצה לעשות עסק – אשר אם היה עולה לו כראוי, היה טוב מאד, ושאל לי עצה, והצעתי לפניו את ההשערות והחשבונות שאני משער לתוצאות השליליות לצד הרע ח״ו, אך אינני אומר קבלו דעתי, והוא מרוב תשוקתו להעסק, הטעתו התשוקה להשתדל כן בזה, והשתדל בזה בממון ובעמל, עד שראה בעיניו ממש כמו ששערתי, וכן קרה לי פעמים, ונמצא כי הרצון הבהמי לא לבד שלא יועיל, אבל מזיקו עוד, כי הרצון משחד אותנו, וזה שאנו לומדים ממעשה שכם, כי היה לו להבין למה רוצים שיהיו כולם נמולים, די ששכם ובית אביו לבד יהיו נמולים, אבל תשוקתו הטעתו להאמין דבריהם בפשוטו, הרי כי תשוקה הבהמית מטעה ומעורת עיני האדם, והנה זו התשוקה בעצמה אילו היה שכם מוציאה לפועל באהבת החכמה, היה בא לתכלית ההצלחה, ועכשיו בא לתכלית הכליון בזה ובבא הוא וכל בית־אביו. ומעשה רב ללמוד מזה גודל התשוקה באדם לקרב הרחוקות מאד מכוח התשוקה הרבה. והנה בזה היה בטעות השוחד של רצונו, על כן יחליף זה הכוח בעצמו בו לתשוקת החכמה, וזהו תכלית ההצלחה למעלה, וכמו שראיתי בראשית־חכמה (שער האהבה פ״ד) שילמוד אדם מאותו רשע להשכיל בצד הטוב, ברוך שבחר בהם ובמשנתם! '''וכן''' בעשו הרשע להשתומם מאד, הנה כבר ביארנו במאמר אחד גדולתו של עשו, שנאמר: כי שרית עם אלקים ועם אנשים, הרי כי דמה אותו למלאך, וזה לעומת זה עשה אלקים, עשו וכל אלופיו בלי ספק הם מרכבה טמאה, ויעקב ובניו הם מרכבה קדושה, והנה עשו חכם גדול הלך לנקום מאחיו בשביל שנאתו המרובה, היאומן כי ישוחד אדם כזה בשביל מתנה קלה? אתמהה! וכבר הערנו מזה לראות מה זה המזיק היותר גדול לאדם – חמדתו! עד שאדם גדול כמוהו הוא עשו הרשע, שנא׳ עליו במדרש, שיעקב היה ירא ממנו מפני שהוא יושב בארץ־ישראל, וז״ל המדרש וישלח פ׳ ע׳ אמר כל השנים הללו הוא יושב בארץ ישראל, תאמר שהוא בא עלי מכוח ישיבת ארץ ישראל, כל השנים הללו הוא יושב ומכבד את הוריו, תאמר שהוא בא עלי מכוח כבוד אב ואם? עכ״ל המדרש, ראו כמה האיש הזה עד שישיבתו בא״י היה ענין כ״כ, עד שיעקב אע״ה היה מפחד ממנו עבור ב׳ המצוות האלה, מן הסתם היה יודע יעקב שהוא עושה זאת בחשבון גדול כדרך הגדולים, כי דברים שאדם עושה בלי הרגש רק במקרה, לא למעלה יחשב, ולא לזכות יהיה לו, אלא ודאי בהרגש גדול עשה שני הדברים האלה, והמבין יבין להתפעל מזה מאד, להכיר גדולתו של עשו, ובפרט מישיבת ארץ־ישראל שהיה יעקב אבינו ע״ה מפחד ממנו, אשתומם מאד מגדולתו, וכבר ביארנו במאמר אחר גדולתו בדעת, ועם כ״ז שחד יעקב לעוור עיניו במתנה קלה, להשתומם כמה שפלות יש באדם, עד שגם במילי־דעלמא, יעוור רצונו את עיני החכם היותר גדול בדבר שעברתו שמורה בלבו, לנקום נקמת דמים ובהכנה גדולה בארבע מאות איש, ויש בדרז״ל שהם היו רק ראשי גייסות, ועכ״ז מתנה קלה קררה דעתו, לעשות שלום עמו, היש קלות הדעת יותר מזה? (וכל זה היה בשביל חמדת הממון, יצא לנו תוקף החטא של חמדת הממון, למה קשה כ״כ, כש״כ ברמב״ם הל׳ תשובה, ועפי״ז מבואר) ותהלה כי מצאתי ראיה במדרש וישלח פ׳ ע״ה, וז״ל: עמד וישלח לו דורון לסמות את עיניו, שנאמר כי השוחד יעור עיני חכמים, ואין חכמים אלא אדומים שנאמר והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו (עובדיה א:ח) עכ״ל המדרש, הרי מבואר גדולת חכמת עשו, ונסמו עיני החכמה שלו בשביל חמדת הממון במתנה קלה! '''ועתה''' נתבונן בינה לשמוח בחלקנו במתת־גורלנו – בנתינת התורה, עד שמהדברים הנראים פשוטים, יש לנו לימודים מושכלים מכהים חכמת אנשים היותר גדולים, כמו לבן ועשו, ושניהם גלו ערותם בשביל חמדת הממון, ולמדנו התורה דעת באלה הספורים בדרך העברה, לימודים נפלאים בכוחות הנפש, להכיר סכלות היצר, כי מעשה תעתועים המה גם במילי דעלמא, וגם להודיע כמה גדול כוח התשוקה להוציא דבר לפועל ולקרב הרחוקות, והראינו עוד נפלאות כי זה הוא חמה שצדיקים מתרפאים בה ורשעים נדונין בה, שכם – היתה התשוקה הגדולה שלו גוררתו להביא עליו מות ואבדון עולם, וצדיקים המוציאים לפועל כוח התשוקה ההיא לחשוק חכמה, מתרפאים בה בזה העולם, כמו שמצינו ביעקב אע״ה שהוא החזיק את לבן בידו, פי׳ בחפניו, וגם את עשו בידו – בחפניו, עשה עמהם בחכמתו מה שרצה, כחומר ביד היוצר, וכך אמרו במדרש: לבן דהוא רבהון דרמאי יהביתי׳ בחפתי, בידי, לההוא גברא על אחת כמה וכמה, ואילו למדו לבן ועשו מוסר, היו נצולים מכל הנטיות האלה, ויעקב אבינו ע״ה שלמד מוסר, כמו שאמר לו לבן ״הגידה לי מה משכורתך״ ופי׳ הרמב״ן ז״ל: יודע אני שבעל מוסר אתה ולא תתרצה לאכול חנם, ראו מה הועיל לו מוסרו שהחזיק רבהון דרמאי בחפתיה, כי מוסר הוא צורת החכמה כש״כ במגדל עוז, ולכן אמרנו שהקדים שלמה המלך ע״ה ״לדעת חכמה״ ואח״כ ״מוסר״ כי הצורה באה אח״כ, כמו אגרא דשמעתתא סברא, והנה הסברא הלא באה אח״כ, וכן במוסר מתחילה החכמה, ואח״כ הצורה, דהיינו ״ומוסר״, והני שני רשעים הללו, לבן ועשו, אף כי חכמים גדולים היו, כמו שביארנו במקום אחר, אמנם כבר כתבנו למעלה ״תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלקיך בשמחה״ ולא הביאו למוסר לבם, פי׳ בתשוקה גדולה, כדברי הגר״א ז״ל, ולמה לא הביאו, כי לבן מצינו עליו שהיה חומד ממון, – והחומד ממון אי אפשר לו לאהוב חכמה בתשוקה, כי כוח התשוקה של חמדת ממון מפריעו מתשוקת החכמה, ועשו מצינו עליו שהיה בעל תאוה, – ״הלעיטני נא״, וכן חמדת הממון מן מתנת יעקב אבינו ע״ה כנ״ל, ולכן לא היה בידם להביא למוסר לבם, וע״כ חכמתם לא נתקיימה בידם. '''ומה''' נמלצו עתה דברי בעל־הטורים הביא מסורה בפ׳ תולדות כז־ז הביאה, הכא, ואידך הביאה למוסר לבך וכו׳, וכתב כי אמרה לו רבקה: הביאה למוסר לבך, והיינו כי נסיון גדול היה זאת מיעקב אע״ה, ולכן אמרה לו הביאה וכו׳ שיהיה בתשוקה גדולה, הרי מפורש חיוב לימוד המוסר, וזהו ״עשה רצונו של הקב״ה כרצונך״ פי׳ כדבר שאתה רוצה מעצמך בו, ורצון עצמו הלא הוא בתשוקה נמרצה, כן נעשה רצון השי״ת, נשלם המאמר בעזרת השי״ת. '''ועתה''' אחי ורעי האהובים, ראו נפלאות בדחז״ל, באיזה תבות הון כלול בהם, גם בדרך העברה ובפשוטו – אשרי חלקנו!!! == מאמר קנ״ג == ==== ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו וגו׳ ויענו בני יעקב וגו׳ אשר טמא את דינה אחותם וגו׳ ויבזו העיר אשר טמאו אחותם (בראשית לד:ה, יג, כז) ==== ידידי יקירי הרב ר׳ ברוך נ״י מרקוס עם כל החבורה שלכם בירושלים עיר הקודש, יהי ה׳ עמכם ותתברכו ותצליחו מעלה מעלה. '''מוצש״ק''' פ׳ וישלח, אודיע לכם מהם שדברתי היום שב״ק לפני אנשי שלומנו בבית התלמוד. '''הנה''' מצאתי שם פ׳ וישלח (לג:יט): ״ויקן את חלקת השדה״ כתב ר״א אבן עזרא וז״ל: והזכיר הכתוב זה, להודיע – כי מעלה גדולה יש לארץ ישראל, מי שיש לו בה חלק חשוב הוא כחלק עולם הבא עכ״ל הזהב של החכם הצדיק הנשגב הלזה, ואמרתי עפי״ז אשריכם אהובי, אשריכם שזכיתם לבנות בית החכמה – ״הן יראת ה׳ היא חכמה״ – בארץ ישראל, ובפרט בירושלים עיה״ק, בית שמגדלים בו יראת ה׳ היא אוצרו – מה שהקב״ה מחבב ומסגל באוצרותיו, צורת הבית היא עיקר החלק בארץ, חכמת נשים בנתה ביתה (משלי יד:א) הרי שעיקר בנין הבית, היא החכמה של הבית, זכות גדול הוא לכם! והנה זה כמה שנים אשר ראיתי בעקידה על פ׳ וישלח (לד:א) ״ותצא דינה בת לאה״ כתב באריכות, כי הכתוב הודיע, כי עיקר מה שחרה להם, על שטמא את דינה, והערנו על זה, כי לפי הטבע, ראשית דבר מה שאדם מרגיש בכזה, על כבוד־עצמם, עם בית נכבד הגדול שבעולם, בחיר האבות, תארע נבלה וחרפה כזאת, אשר גם לקטני ערך חרפה גדולה להם זאת, והודיע הכתוב כי לא על כבודם הקפידו, רק: כי נבלה עשה בישראל דיקא על כבוד ישראל חרה להם, וכן לא יעשה, כי גם אומות העולם גדרו עצמם מן העריות, וזה פרץ גדר, כפירש״י שם, וכן לקמן יג: ויענו בני יעקב וגו׳ אשר טמא את דינה אחותם. '''והנה''' יש בר״ה ד: ר״א בר״ש אומר למה הזכיר הכתוב חג הסוכות הלא בו דבר אלא וכו׳, והנה גם בזה אנחנו תמהים, הלא בזה דבר, ולמה הזכיר אשר טמא וגו׳, אלא ע״כ בא להודיענו, כי אעפ״י שעסקו בדבר מרמה, אל תחשוב כי התערב בהם מחשבה על כבוד עצמם, והודיע הכתוב כי רק: על אשר טמא ופרץ גדר עריות, ורצו לדונם כדין בן נח, שאזהרתם זו היא מיתתם, ומה שדנו את כולם, כבר אמרנו על זה, והכל הולך אחר התכלית, ע״כ אין זה מרמה רק – בחכמתא כמבואר בתרגום. וכן בפעם שלישי לד־כז בני יעקב באו וגו׳ ויבוזו העיר, חשש הכתוב שלא נחשוב כי נתערב בה מחמדת הממון, והעיר הכתוב כי רק: אשר טמאו (לשון רבים) את אחותם, פי׳ מן הסתם כל העיר מורגלים בכך, דאל״כ היה ירא לעשות נבלה כזאת, וע״כ רצו לדון כולם על הפרצה הזאת, ולא בשביל חמדת העולם, וע״כ כונת הכתוב כן הוא בודאי, דאל״כ למה חזר: אשר טמאו, הלא בזה דבר למעלה, וע״כ כנ״ל להשמיענו, כי לולם יש להם חלק בזה כנ״ל. '''ואמרנו,''' למדנו מזה, כי אחרי שהכ׳ משבח אותם עם מדרגתם הגדולה, שלא נתערב בהם תקות פרס, הרי חזינן כמה יקד בעיניו ית׳ לעשות דבר בלי תקות פרס, ומעתה מה יפה חלקכם בבנין בית החכמה, בלי תקות פרס, בודאי יהיה ה׳ בעזרכם בזה ובבא לעשות חיל. '''ואם''' אמרתי לספר מה שדברנו כבר בפ׳ שעברה בענין חמדת הממון המטמאה את האדם, קצרה היריעה מהכיל, עיין ברמב״ם בהל׳ תשובה (ז:ג), ובכלל אומר לכם אחי אהובי, שכרכם ישגא מאד מאד, זכרו תמיד מא׳ ״אז נדברו״, ודי לשמח הלב ומחמת קושי הכתיבה ל״א, מחמת אי־בריאותי, אני מוכרח לקצר, אבל די בזה, ואל יפול לבבכם כלל על התנגדות הבלתי יודע, כי כבר מלאכי שלוח לכם באז נדברו. '''והעיקר,''' להשתדל ללמוד מוסר בהשכל ודעת, והעיון בלימוד הלכה מועיל מאד, לעיין היטב במוסר, ואח״כ עיון המוסר מועיל להלכה, כאשר חברם יחד החכם מכל אדם שלמה המע״ה: לדעת חכמה ומוסר, פי׳ יחד דוקא. (וכן מצאתי בהגאון יעב״ץ ז״ל בספרו מגדול עוז, שיש לי, הוא בדף ק״ד ק״ה (כמדומה) תעיינו בו ותראו נפלאות ידבר על מעלת המוסר, לא ראיתי בספר אחד כמוהו). והנה במפטיר היום בחזון עובדי׳ א־ח נאמר: והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו וחתו גבוריך תימן למען יכרת וגו׳ והנה העיקר וחתו וגו׳ למען יכרת וגו׳, ולמה הקדים והאבדתי חכמים מאדום ותבונה וגו׳ אבל הודיע הכתוב כי ראשית מפלת האדם באבוד חכמתו, ואז שבקיה לרויא דממילא קא נפל והודיע לנו הכ׳ ראשית הצלחת האדם לבקש חכמה, וע״כ אנו מבקשים מקודם כל ״חננו מאתך דעה בינה והשכל״ ואח״כ – ״השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך׳, ואח״כ ״תשובה וסליחת עונות״, שנית, לשמוח בחלקו הטוב, מודים אנחנו לפניך ששמת חלקנו מיושבי ביה״מ וכו׳, ויש לנו בזה ראיה מפורשת מהלכה, כמה יתגדל הדבר שעושה בחביבות, אשתומם בזכרי זאת, ואפשר עוד חזון בל״נ. מאתי דושו״ט מברככם בכל טוב סלה. '''רבים''' אוהבים יש לזהב וכסף, להשתדל אליהם ולעסוק בהם ולשמוח בהם, ולהתענג ולהתכבד. דורשי חכמה הרבה יותר מעטים המה מאוהבי כסף, ועם כל זה יש הרבה דורשי חכמה בכלל העולם, דורשי חכמת התורה עוד הרבה יותר מועטים יש בעולם שדורשים אותה ומתענגים בה, ולא עוד אלא שהם מבוזים בדורשי זהב וכסף, ואף בדורשי חכמה, עד שאמרו חז״ל: אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, ועכ״ז הרבה יותר יש בעולם דורשי חכמת התורה מדורשי חכמת המוסר, ולמה זה, הענין הוא כך, כי האדם אינו עושה דבר מה שאינו מרגיש בו טעם גדול מאד, אמנם דורשי חכמה – לא ידרשו אותה רק המשכילים, אנשים אשר ימצאו בה טעם בחכמה. ולכן כל אחד ידרוש רק בחכמה שיש בכוחו להבין חין ערכה ויפעתה. ובדרישת החכמה ג״כ – בחכמה שהיא עמוקה מאד, עמוק עמוק מי ימצאנה, ימעטו הקופצים עליה, כי לא יכירו חין ערכה הרמה כי הלא חכמת אלקים היא, ואדם מה יבין דרכה. ונאמר באיוב כח:יא-כג: והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה, לא ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים, תהום אמר לא בי הוא וים אמר אין עמדי, לא יותן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה, לא תסולה בכתם אופיר בשוהם יקר וספיר לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז וגו׳ ונעלמה מעין כל חי וגו׳ עד אלקים הבין דרכה והוא ידע את מקומה; ולכן יען כי היא רחוקה כ״כ ממוצא האדם, ע״כ מעטו הקופצים עליה, עד שאמרו ז״ל אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, שמחמת התרחקותה ממנה אינם מוצאים בה טעם ומבזים אותה. '''והנה''' לומדי תורה אף כי יש מעטים בעולם שמחזיקים בה, אבל הרבה יותר מעטים יש שמחזיקים בחכמת המוסר, ולמה? – כי בתורה יש חלק שלא לשמה, קרדום לחפור בה, או בשביל שיקראוהו ״רבי״, משא״כ ביראת ה׳ אין בה לא קרדום לחפור בה ולא בשביל שיקראוהו ״רבי״, נעו דרכיה וארחותיה אבלות מבלי באי מועד. והנה הכתוב אומר: ויאמר לאדם הן יראת ה׳ היא חכמה וסור מרע בינה (איוב כח:כח) ואמר עוד הכתוב (ירמיה ט:כב-כג): אל יתהלל חכם בחכמתו וגו׳ כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וגו׳. הרי ששני כתובים מעידים שיראת ה׳ היא החכמה היותר גדולה, ולמה היא מנודה כ״כ בעיני המתאים? אוי להם לבריות מעלבונה של יראה! וגם הכתוב אומק (ישעיה נט:טו): וסר מרע משתולל, הלא כתב למעלה: וסור מרע בינה, אבל יען כי היא עמוקה מאד, ואין בה קרדום לחפור, ולא בשביל שיקראוהו ״רבי״, ע״כ אינם מוצאים בה טעם כלל, ונעו מעגלותיה להם ולא ידעו. '''ולכן''' אמרו חז״ל על הכ׳: והיה אמונת עתיך חוסן ישועות וגו׳ (ישעיה לג:ו), ואעפ״כ אמר אם יראת ה׳ היא אוצרו אין פי׳ אז נחשב לחכם, ואם לא לא (שבת לא.). ומעתה כמה יש לאדם אשר זכה להרגיש טעם ביראה, כענין שנאמר ״טעמו וראו״, כמה יש לשמוח בחלקו ולתת תורה אליו ית׳, אשר האיר עיניו להרגיש טעם בדבר הנעלם מעין כל חי. וההעלמה היא אות ומופת על רוממות ערכה, כמו שאנו רואים בכל החכמות כי מעטו הקופצים עליהם, וחכמת היראה כי היא יותר מעטה בעולם, מובן מזה רוממות ערכה, ואשרי לאדם שזכה ליכנס בה אף מעט. זהו כונת הכתוב ״חכמת ומוסר אוילים בזו (משלי א:ז) פי׳ חובבי חכמה יש בעולם, אבל חובבי חכמה ומוסר גם יחד אוילים בזו. == מאמר קנ״ד == === בענין הנ״ל === ==== ותצא דינה בת לאה וגו׳ לראות בבנות הארץ (בראשית לד:א) ==== מוצש״ק וישלח ז׳ לעשירי קדש, לבני יקירי נ״ז נ״י כאור שבעתים, אם אמרתי להודיעך מה שדברנו בש״ק העבר מן (בראשית לד:א) ״ותצא דינה וגו׳ בת יעקב לראות בבנות הארץ״ עצמו מספר כמו, אך בקצרה, הפסוק מגלה לנו כי לא הלכה לראות בחורים, אך כל האשם עליה רק (תהלים מה:יד) כל כבודה בת מלך פנימה, ולמה הלכה לראות וגו, ע״כ תומ״י נגזר עליה שיטמא אותה הערל הלזה, ועיין ברמב״ן שהיתה אלמנה צרורה כל ימי חייה, וזה פסק של כל ימי חייה בעוה״ז, ונוכל להבין כמה היתה סובלת בעוה״ב בשביל זה, למה? כי אדם מטמא עצמו מעט מטמאים אותו הרבה (יומא לט), ומעתה נביט אם היתה הולכת לראות בחורים, כמה היו מטמאים אותה, ומכש״כ שהולך לראות נשים, ולא רק פעם אחת רק כמה פעמים בחייו – כמה מטמאים אותו, ואפשר שזה בא לידה, כדי שעל ידה יתגלה גדר מטמאים אותו הרבה, וזה זכות גדול לה ולבית אביה למען יתלמדו אחרים גדר מטמאים אותו הרבה, כמו שמצינו במרים הנביאה אחות משה ואהרן, ונצטוינו לזכור מעשה מרים כל יום, הרי נתבאר כמה גדול כוח המתלמד, שהתורה לא חסה על כבוד הנביאה ועל כבוד משה ואהרן, ועל כבוד כל ישראל, רק למען מהם יראו ויתלמדו, וכן ממש מעשה דינה בשביל זאת, ועתה נראה כמה גדול כוח בית־התלמוד שממנו יצא בעזרת השי״ת מתלמדים, קצרתי מאד רק סמכתי על עיונך ותבין לפי בינתך, וכל שתרבה להתבונן בזה תשתומם מאד מאד כדבעי, ותראה כמה צריך האדם להזהר מן המטמאים אותו הרבה, ומזה נבין כמה גדול כוח המקדש עצמו מעט מקדשים אותו הרבה כי מרובה מדה טובה וכו׳. = וישב = == מאמר קנ״ה == ==== וישב יעקב בארץ מגורי אביו וגו׳ (בראשית לז:א) ==== במדרש (ב״ר פד) אמר ר׳ אחא בשעה שהצדיקים יושבים שלוה ומבקשים לישב בשלוה בעוה״ז השטן בא ומקטרג (נו״א: בשעה שהשטן רואה צדיקים יושבים בשלוה ומבקשים וכו׳) אמר לא דיי שמתוקן להם לעוה״ב אלא שהם מבקשים לישב בשלוה בעוה״ז, תדע לך שהוא כן, יעקב אבינו ע״י שבקש לישב בשלוה בעוה״ז נזדווג לו שטנו של יוסף, מלת: ומבקשים וכו׳ צריך לפרש, הנה כתב הגר״א ז״ל כי יש שני מיני יצר־הרע מבפנים ויצה״ר מבחוץ, כדומה מי שהוא עצל ללמוד תורה, מי שהוא כוסף לדבר לשון הרע, מי שהוא כועס ומקפיד אף אם חביריו לא יביאוהו לזה, מי שהוא אכזר בטבע שלא לרחם על עניים חולים מדוכאים, זה נקרא יצה״ר מבפנים. יצה״ר מבחוץ, נקרא, מי שהוא בטבעו ללמוד, מי שהוא בטבעו – שלא לדבר לשון הרע על בני־אדם, אך כשהוא רואה כי מי שהוא לומד – אינו נחשב ואינו מכובד, ואיזהו מכובד מי שיש לו בגד נאה ובטן רחבה, וממילא רוצה ג״כ לחפש אחר זה, ומבטל בשביל זה מן התורה, וכשהוא בא עם אנשים ומדברים לשון־הרע, הוא בוש מלפרוש מהם – ויחשב בעיניהם לשוטה, כשרואה חברו מתנהג בקשיות ותרגז ארץ תחתיו, מבקש ג״כ להתנהג עם אנשים בקשיות ובכעס, כשרואה חבריו אינם מביטים על עניים, ומשימים יד לחוטם אצל ביתם ומשכנם, וגם אם בטבעו הוא לרחם, אבל מחמת בושה מהם – יעשה כמוהם, זה יצה״ר מבחוץ. והנה יש לזה מעלות וחסרונות וכן לזה כנ״ל. יצה״ר מבפנים מעלה – כי אם ילמוד מוסר על הנ״ל, ויבין כי לעמל יולד, וסוף־כל־סוף יוגרס בחצץ שיניו, שב ורפא לו, חסרון – כי קשה לו המניעה מעבירה המושרשה מבפנים. יצה״ר מבחוץ, מעלה – כי אינה קשה כ״כ המניעה, וחסרון – שיש לו להלחם עם כמה יצה״ר, כי כל איש הרע הוא לו גורם ליצה״ר, עוד דבר, כי יצה״ר מבפנים כשתעבור התאוה ממנו, ויראה על איש אחר – יבין כי רע מעשיו, ותקוה מזה שיבין גנות עצמו, אבל יצה״ר מבחוץ, כל מה שעושים, הוא נאה בעיניו ולומד מהם, מעלה ליצה״ר מבחוץ – שהכל צדיקים בעיניו. ולעומת כל אלה, יש ג״כ יצר טוב בפנים היינו הכוחות הטובים שיש לו בטבע בתוכו, יצ״ט מבחוץ – הטוב שמתלמד מזולתו, והנה כל אדם יש לו טוב ורע, והראיה שאנו רואים בנ״א יש להם בטבע (תכונת הטוב) ואחרים – בהיפוך, ובע״כ שלאחרים יש להם לעומת זה כוחות אחרים טובים, שאל״כ בטל בחירה השוה, והבן, אלא שהחכם מתחיל לעסוק בכוח הטוב ומתגבר גם הרע לטוב, כטבע העץ היבש ולח בצד, והכסיל אוחז ברע, ואע״ג שזה הטוב מוטבע ג״כ, עם כ״ז השקר מכסה אותו ומגדל צד ההיפוך כדאיתא במדרש (ילקוט שמעוני פ׳ נח מו) ביקש שקרא ליכנס בתבה ולא מצא בת זוגו, הענין, כי נח השכיל על כל דבר איך להשתמש בה, ועל שקר לא מצא מקום על מה להולמו, וזה ענין בת זוג עד שהפחתא הוא הפחות ורוצה להגדיל, נטל השקר שהוא מרחיב ומגדיל כל דבר שוא, (כונתו כי כל דבר ישיי מכוון להגדלת זולתו בתשמישו שבו, והשקר הוא ההיפוך להפחית כל יש בשוא ושקר ומחריב הכל בהיפוכו), והנה על פי רוב טבע הנמשך לבריות, להתלמד מהם, הוא טוב, והרע אינו נמשך למנהג בנ״א, וא״כ מי שיש לו יצה״ר מבפנים, הוא האיש שאינו נמשך אחרי מנהגי בנ״א, היה לו להיות נקי מן יצר הרע מבחוץ, ואינו כן, (הטעם שהרע הוא השקר מבלי אחיזה שימושית) ולא עוד – אלא מי שיש לו יצה״ר מבחוץ, כמו כן היה לו להיות יצר טוב מבחוץ להתלמד מאחרים הטוב שבהם, אבל אנו רואים כי כשיבא לרע (שבעצמו בו) יש לו דעה רחבה וקשה (ואינו מתלמד מאחרים לשנות דעתו), ולטוב שבו, דעתו קלה וקצרה ותבטל לדעת זולתו, והנה כל אדם בעיניו לאפס, ועם כ״ז - כל דבר שטות שהם עושים – הוא נמשך אחריהם, ומעתה אנו רואים שאנו בסכנה ר״ל מכל צד, כי מי שהוא עצמו חולה ג״כ די, ומכש״כ שהוא מונח בין חולים אחרים הרבה, אשר האויר מעופש ר״ל, וכשנעמוד על זה נמצא לעומת זה ברא ה׳ שני כוחות, כוח הבודד ופרוש מן העולם, נגד יצה״ר מבחוץ, וכוח המדיני נגד יצה״ר מבפנים להביט על טוב זולתו, אך בעוה״ר אנו מהפכים, ולעומת זה ברא ה׳ ית׳ תורה וטרדת הפרנסה, כאז״ל (אבות ב) יפה תורה עם דרך ארץ וכו׳ כי אע״פ שהיא קללה, עם כל זה מצד אחד היא ברכה, כענין שכתבו – כי כל ענין ה׳ ית׳ מסבב לטוב, אך שהחוטא יענש, אעפ״י שה׳ ית׳ מסבב לטוב, עכ״ז לא היה צריך לחטא, וכמו שסיבב במכירת יוסף לטוב, עכ״ז לא בשביל זה היה צריכים למכור אותו, וכן כזה, אף שאדם חוטא, עם כל זה מה שאמר לו ה׳ ית׳: בזעת אפך תאכל לחם (בראשית ג:יט) הוא ג״כ טוב לעבוד ה׳ ית׳ אם יקח האדם בגדר טוב, והוא, כי תורה היא רפואה ליצה״ר שמבפנים ויצה״ר מבחוץ, כי בראותו אזהרותיה לא יחטא, ובעסקו בה יתרחב שכלו הטוב ויתגבר הרצון הטוב, וישיג היצ״ט מבחוץ להתלמד מעשה הטוב זולתו, פרנסה הוא הטרדה מכנעת גופו, והוא רפואה ליצה״ר מבחוץ, ויצ״ט מבפנים, שלא יסתכל על שטות זולתו, וממילא ישאר כוחו הטוב על מעמדו, כאמרם (חגיגה יט): ״יאה עניותא לישראל״ היינו בחינת הטרדה – להסיר שטויות הנערות ממנו, וע״כ אמרו (אבות ג) כל הפורק ממנו עול תורה, ונשאר ביצה״ר מבפנים, ״נותנים עליו עול ד״א״, היינו ג״כ יצה״ר מבחוץ, ומעתה צריכים אנו לעשות רפואה, שבזה יוכלל רפואת יצה״ר בפנים ויצ״ט מבחוץ, היינו להתחבר בפסיקת דברים יחד – בעסק התורה ועבודה יחד, וזה הענין כי יעקב אע״ה היה יושב אהלים, ועדיין היה לו יצה״ר מבחוץ – כשיבא בעסק העולם עם אנשי בליעל עם לבן, מה עשה? נטל חלקו להיות רועה צאן וטרוד בעסקו נגד יצה״ר מבחוץ ועסק בתורה גגד יצה״ר מבפנים, אח״כ כשהלך מלבן וכבר השלים רפואת יצה״ר ביקש לישב בשלוה, כי חשב ששוב לא נצרך לזה, והשטן אמר כי אחרי שהוא מבקש לישב בשלוה, א״כ עדיין הוא קודם למדת השתוות (כונתו להשתוות כל המצבים בעוה״ז בתור הכנת הפרוזדור לטרקלין) ודו״ק, וזהו שאז״ל לא דיין לצדיקים וכו׳ ובאמת יעקב אע״ה רצה להיות פנוי לעסק התורה. == מאמר קנ״ו == === בענין הנ״ל === מכתב שני להרב הנ״ל. בשבוע העבר נתכבדתי לשלוח לרו״כ מכתב נכבד לפי ערכו הרם, והנני עתה לברך על המוגמר, מה שזכינו לעמוד בשבת העבר פ׳ וישב על ידי מכתבו. '''הנה''' אז״ל (מובא ברש״י שם) ״בקש יעקב אע״ה לישב בשלוה וכו׳ אמר הקב״ה לא דיין לצדיקים שמתוקנים לעוה״ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה״ז״, לא הבנתי אטו מגברא דלית לו קא־בעי? מממ״ה הקב״ה קא בעי! וכי לית לו להקב״ה לתת לצדיקים גם בעה״ז? וכי לאכול מפרי׳ ולשבוע מטובה הוה בעי יעקב לישב בשלוה? הלא להיות פנוי לעבודתו ית׳ הוה קא בעי! '''והנה''' יעקב אע״ה כבר סבל הרבה, י״ד שנה למד בבית מדרשו של שם־ועבר, רצופות בלי הפסק רגע, גם בלילה לא שכב כלל, כנא׳ פ׳ ויצא: ״וישכב במקום ההוא״ פירש״י ז״ל, י״ד שנה שלמד בבית עבר לא שכב כלל שהיה עוסק בתורה, והנה כאן שכב על אבנים מראשותיו, ובבית עבר לא שכב כלל אפילו על אבנים, הישוער עמל כזה לייגע מחשבתו בעיון גדול י״ד שנים רצופות. עשרים שנה היה בבית לבן, רבן של רמאים, והיה אצלו עבד כ׳ שנה, כנאמר: הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני וגו׳, עבדתיך י״ד שנה וגו׳, ורמה אותו עשרת מונים, והוצרך להתרחק מבית אביו, אשר ביתו הרבה יותר מבית מלכים, כמו שאמר לו אבימלך ״כי עצמת ממנו מאד״, והוצרך להגלות מבית כבוד גדול, יותר ממלך, ובן בנו של א״א ע״ה, יהיה עבד עשרים שנה בבית רשע רמאי סך־הכל שלשים וארבע שנה, אח״כ הפחד מעשו שבא עליו בארבע מאות איש, ויש במד״ר כי הם היו רק ראשי גייסות, אח״כ ״ויאבק איש עמו״ היינו מלאך שרו של עשו, – ומה העוול אם רוצה לנוח מעט ולישב בשלוה? ואעפי״כ אמר הקב״ה לא דיין לצדיקים וכו׳ פי׳, כי לאדם קרוץ מחומר ידמה לו ויראה – כי הצרות של עוה״ז הנה צרות, והכל הוא מחמת שלא ראה צרות יותר גדולות, וגם הטוב של עוה״ז ידומה לו כי טוב הוא, והכל מחמת שלא ראה טובה יותר, אבל הקב״ה שהוא יודע מה הן – צרות של עוה״ב, ויודע מה הן טובות של עוה״ב, כמו שאז״ל (ברכות לד:): ״כל הנביאים לא נתנבאו אלא וכו׳ לעושי פרקמטיא לת״ח אבל ת״ח עצמו עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו״. הרי כי אחרי כל תוקף הידיעות שידעו הנביאים מעוה״ב, אין ידיעתם נחשב כלל לעומת כפי מה שהוא. והנה כבר ביארנו במכתב א׳, כי טובות עוה״ז ורעותיו, היא רק באמת לא יותר מרגע, וא״כ יפה אמר הקב״ה, שהוא יודע עוצם העונג של עוה״ב בכמות בלי הספק, וגם איכות הטוב בלי תכלית, אמר: אטו לא כדאי לסבול נשיכת זבוב קטן כרגע, בשביל שכר עצום ונורא מאד, אשר עין הנביאים ג״כ לא ראו מזה כלל, והנה מלבד שכר עצם המצוה, הלא נורא הוא, עוד יותר נורא, מי שעושה מצוה בעמל ויגיעה, כענין שכתבתי על ״הכותב ספרים ומשאילם״ (כתובות נ) הכותב דוקא בעמל, וכן אמרנו ״אגרא דכלה דוחקא״ (ברכות ו:) אמרנו בזה, כי מדרך המסחר, סחורה שאדם יגע עליה עד שמשיגה, אינו נוטל ממנה ריוח כשאר סחורות, רק כפול ומכופל לפי העמל שעמל להשיגה, ואם כך בבני אדם, עאחכו״כ להטוב ומיטיב בלי תכלית, נותן שכר לכל אחד ואחד, שכר המצות בלי תכלית, זולת זאת נותן שכר על העמל של המצוה, ואם עשה בעמל בלי שיעור מאד, הרבה יותר ישלם לו הקב״ה, ולכן אמרו ״אגרא דכלה דוחקא״ פי׳ כי היו רגילים לבא לשמוע קודם הרגל הלכות רגל, כדי שידעו לקיים הל׳ הרגל, והנה מלבד השכר שקבלו על השמיעה ועל הקיום של המצות אח״כ, זולת זאת שכרם הרבה ויותר הרבה, ממה ששמעו בדוחקא, פי׳ שהיו הרבה אנשים ועמדו בדוחק, ונמצא כי קנו הסחורה ביגיעה, ושכרם כמו כן היה הרבה יותר, עד ששכר השמיעה והקיום בלי דוחק, בטל לגמרי נגד השומעים בדוחק, הא למדנו כמה נתוסף שכר על יגיעה, אפילו רק דוחקא בעלמא, ומכש״כ היגיעות היותר גדולות, ולכן מדוקדק ״הכותב ספרים״ דייקא. '''ומעתה''' יפה אמר שלמה המע״ה ״אף חכמתי עמדה לי״ (קהלת ב:ט), ופירשו ז״ל, תורה שלמדתי באף, פי, ביגיעה, היא שעמדה לי, לשלי תחשב. '''ומעתה''' מובן היטב דברי הקב״ה, למה אתה רוצה לישב בשלוה, הלא אם תלמוד תורה ביגיעה ובאף, פי׳ ע״י טרדות עוה״ז, ותייגע לפנות דעתך לתורה ועבודה ע״י יגיעה, הלא שכר בלי יגיעה, בטל נגד שכר ביגיעה, ואיך תרצה להפסיד שכר נורא כזה, ונתוספה לו הוספה מעט כ״ב שנה אבל על בנו, עד כי אמר ״כי ארד אל בני אבל שאלה״ ועיין ברש״י, שגם יצחק בכה על צערו – חנם, ולא היה יכול לגלות לו, וביותר גדול צערו על שלא שרתה עליו השכינה, ויש לנו עוד לדבר בזה, אבל קשה הכתיבה. '''והנה''' יעקב שסבל בימיו כ״כ צרות, כמו שביארנו, ועוד יותר ממה שכתבנו יש, ועם כ״ז שחק הקב״ה ממנו – מה שרצה לישב בשלוה מכאן ולהבא, ומעתה נוכל להבין מה הפסד מאד מאד של האדם, היושב כל ימיו בשלוה, ומה שכרו גדול של הכובש רצונו ושובר מדותיו, שזאת היא היגיעה היותר גדולה, מחלקם יהי חלקנו אכי״ר. א״ד ידידו דוש״ט מברכו ברוב עושר ואושר כל ימי חייו ויזכה לבריאות הגו״נ גם יחד כברכת... == מאמר קנ״ז == === בענין הנ״ל === זה ימים אשר נתכבדתי להשיב לרום כבודו, תיכף ומיד כאשר קבלתי מכתבו הנכבד, ונתפעלתי מאד מאשר נתעורר מעצמו בדבר אשר שום אדם לא התעורר לדבר גדול כזה, לקנות לו בית, יתד במקום נאמן, בירושלים עיה״ק וזה שער השמים, לבנות לו מקדש מעט, כנאמר (יחזקאל יא:טז) ״ואהי להם למקדש מעט״ ואמז״ל (מגילה כט) אר״י אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבל. ואחז״ל (ברכות ח.) כי ״אין לו להקב״ה בעולמו אלא ד׳ אמות של הלכה״ ובפרט תורה ויראה גם יחד, – ״יראת ה׳ היא אוצרו״ (ישעיה לג:ו) וכמו שפירש״י ז״ל בשבת לא. וגם רוב החביבות של הקב״ה הוא ל״אז נדברו״ אף לשנים, כמו שנאמר (מלאכי ג:טז) ״אז נדברו יראי ה׳ איש אל רעהו״ ומכש״כ יותר מעשרה ובירושלים. '''והנה''' אף שהיה קשה לי אז הרבה הכתיבה ל״א, אמנם מרוב חביבותי אליו עבור זאת, עצרה לא יכולתי מלברכו ולהודות לרו״כ על התעוררותו בקודש בזה, ואיך לא יהיה חביב לי זאת, הלא מצינו מקרא מלא בדברי הימים א׳ יז:א ״ויהי כאשר ישב דוד בביתו ויאמר דוד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית ה׳ תחת יריעות ויאמר נתן אל דוד כל אשר בלבבך עשה כי הא׳ עמך״. ואח״כ נאמר ״לא אתה תבנה לי הבית״ כתב הרמב״ן ז״ל טעם על זה, כי המקדש צריך להבנות ברחמים ע״י שלמה בנו דוקא, כי על דוד נאמר: דמים רבים שפכת (דהי״א כב:ח), פי׳ של רשעים, אבל עם כ״ז לא היה יכול לבנות בעצמו את המקדש שכולו רחמים ולא דין, ואין לנו עסק בנסתרות, אבל עכ״ז מי בנה באמת ביהמ״ק הלא דוד, כי ע״י התעוררותו שהתעורר מעצמו על זה, – זכה שלמה בנו לבנותו, כי בלי התעוררותו מעצמו לא היה יכול ביהמ״ק להבנות, כמו שכ׳ לרו״כ במכתב העבר, מיעקב אע״ה בשם רש״י ז״ל. '''וכן''' אמר הקב״ה אל דוד בדה״י א:ו ״בכל אשר התהלכתי״ וגו׳, ״הדבר דברתי את אחד שופטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים״, הרי בעבור שלא נתעוררו מעצמם, לכן לא נבנה הבית, ועתה כאשר נתעורר דוד מעצמו, זכה שיבנה ביהמ״ק ע״י שלמה בנו. הרי מקרא מפורש כמה חביב בעיניו ית׳ מי שמתעורר מעצמו, דאם לא כן למה כתוב כל הדברים האלה: הדבר דברתי וגו׳, אלא להשמיענו זה הכלל גדול בתורה, ויש לנו דברים ארוכים בזה, אבל קשה הכתיבה. והנה מה הרויח בהתעוררות – כל הברכות שכתוב שם מפי הקב״ה בארוכה, עד שזכה לכסא המלוכה עד עולם, היינו נצח, הוא ובניו ומשיח בן דוד. '''וכן''' יעקב אע״ה, אילולא התעוררותו מעצמו לא היה זוכה להברכה שנתברך בשער השמים. הרי כמה חביבה עליו ית׳ התעוררות האדם מעצמו. – ואיך לא יהיה חביב מאד בעיני הדבר הזה. '''ומזה''' עד נאמן לכל הדברים, אשר יתעורר האדם מעצמו, כמה יגדל שכרו, כי זה מורה על טוב לבבו, ורחמנא ליבא בעי, ובפרט בדבר אשר לא רבים יחכמו להבין יקרתו, זה אות נאמן על טובת לבבו. '''והנה''' יש אצלי מאמר ארוך למען רום כבודו ערכתי אותו, כי נתרבה אצלי רום כבודו עוד הרבה יותר מקודם וטעמי ונמוקי עמי, כאשר ביארנו בארוכה למעלה, אמנם מקושי הכתיבה עדנה לא נשלם, ובין כך אתכבד לשלוח לרו״כ העתקה ממכתב אחד, מה שכתבתי זה לא כבר לנדיב אחד, אף כי קשה לי הכתיבה, אבל לא יכולתי לפטור א״ע מלהשיב לאיש אשר קבלתי טובה ממנו, ומאשר כי נכבדות ידובר בו, בענין מאז״ל: ״ביקש הבחיר שבאבות, זה יעקב אע״ה, לישב בשלוה, אמר הקב״ה לא דיין לצדיקים שמתוקן להם לעוה״ב, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה״ז״. ותמיד הייתי מתמה על זה אטו מגברא דלית לו קא בעי, ולכאורה הבחיר שבאבות היה כדאי לשני עולמות? והנה על פי מכתבי הראשון שכתבתי להנדיב הנ״ל, זכיתי לעמוד בפ׳ וישב על ישוב הדבר, תהלה, בטוב טעם עד שתהלה לכל חכמי לב אשר אצלנו בבית תלמודנו, עשה רושם חזק; אמרתי בל אמנע טוב מבעליו להעתיק לו בכתב את אשר דברנו ע״י מכתבי הראשון, ואחרי שראיתי כי רב תועליות יש בו, למאס חמדת עוה״ז ולקבל על עצמו עול מלכות שמים ביגיעה ועמל, בקשתי לא׳ מתלמידי להעתיק לרו״כ את מכתבי להנ״ל. ולדעתי, דברים נעימים כאלה יתישבו אל הלב גם לצעירי ימים כמו לבניו יח׳ בכל טוב סלה. '''והנה''' עתה אוסיף מעט לכבוד חנוכה. כי הנה הב״ח כתב: ״יען כי נתרשלו אז בעבודה ע״כ נגזר לבטל התמיד, ואח״כ כשחזרו בתשובה ומסרו נפשם על העבודה הושיעם ע״י כהנים עובדי עבודת ה׳״. ומעתה אנו רואים כי בשביל ההערה שנתעוררו מעצמם רק חשמונאי ובניו לסכן נפשם על מקדש ד׳, נעשה נס נפלא לכל ישראל, וע״י חשמונאי ובניו זכינו גם אנחנו למצות חנוכה והלכותי׳. הרי כי הערת יחיד מטיבה לכל ישראל. '''אלה''' דברי אוהבו מברכו בכל לבבו בהצלחת גופו ונפשו ברוב אושר ועושר למעלה למעלה, קרנו תרום בכבוד וצדקתו עומדת לעד, כברכת... == מאמר קנ״ח == ==== ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר (בראשית לז:יא) ==== אור ליום ב׳ ויגש אחרון של חנוכה, לבני יקירי נ״ז נ״י כאור שבעתים תחיה לברכה סלה. באור ליום ה׳ העבר, אני עם אנשי שלומנו שמחנו תהלה בשמחת נס חנוכה, פרסומי ניסא עדיף אם אמרתי לבאר על הגליון את הדברים, קצר הגליון, ואח״כ בשבת מקץ אם אומר לתאר לך את גודל ההתפעלות שהיה לי מההערות אשר היה לי בפרשה הזו, וחשבתי את עוצם טובו ית, במתנת חנם שנתן לנו במתן תורתו, כל מילי דמיטב מדושן בעונג נשגב אין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכול לשמוע, ממש עם מדושני עונג, גם לפי הרגשי הדלה, אין בכוחי להעלות על הגליון מה שרחש לבי אז, מי יתן והיה לי תמיד כן, אז אדע כי חי אני, אשמח עתה בזכרי שמחתי שהיה לי אז, והנה נתאמת אצלי כמו חי כי מדת נושא בעול ע״ח, ממש הוא קנין התורה באופן שאחשוב כי מי שאין לו כוח לרדת לעומקה של הלכה, אי־אפשר בשום אופן בעולם, שיהיה לו כוח להיות נושא בעול עם חבירו, ולפי מצבי הדל – אשמח בחלקי שנתגלה לי סוד הזה שלא לחנם – שהתורה נקנית בהם (אבות ו), מקום הניחו לי ההדיוט – הראשונים אנשי שם, שלא שמעתי מהם בזה, זכור נא בני בזה במאמר ״כוח קנית החכמה״ הלא תבין זאת, ובשבת הזה הרגשתי עין בעין כי כוח דקות העיון מוסיף כוח בנושא בעול, ונושא בעול ע״ח מוסיף כוח ג״כ בדקות העיון, ויפה הרגשת במכתבך כי ההלכה ממאמר ״שכר מצוה״ בנויה על כוחות הנפש, וכן הראינו כמה פעמים, כמו בשבת דף י׳ כיון דזמנו כל הלילה אתי למפשע, ובחביות ובמשקים שיצאו מעצמם אסורים, ועצמו מספר המקומות המורים על זה, – כי ההלכות בנויות על כוחות הנפש, והנה כוח הנושא בעול וכו׳ אי אפשר להאדם להיותם בו בשלמות – בלי ידיעת כוחות הנפש, ולכן גם בעבור זאת יאות ליחסו לקנין התורה, ולכן יעקב כנא׳ שמר את הדבר על חלום יוסף, לא מאהבתו אהבה טבעית כפי שסוברים האנשים הפשוטים, אבל בשביל שמצא בו מדת נושא בעול במדה גדולה. == מאמר קנ״ט == === בענין הנ״ל === זה הרבה פעמים אשר דברנו במעלת נושא בעול עם חבירו, וכי לא לחנם היא אחת ממ״ח דברים שהתורה נקנית בהם, כי תכונתה בנויה על כוחות הנפש עם כוח השכל דוקא גם יחד, ולא יועיל לזה מה שיהיה האדם רחמן בטבע, אבל צריך לזה השתמשות השכל, להתבונן מעצמו ולהעתיקם על זולתו, וכבר זכרנו מזה במאמר הכללי לכבוד חג הפסח ״את העני עמך וגו׳״ (כונתו במה שהביא שם מדברי רש״י ז״ל על הכתוב הזה בזה״ל: את העני עמך – הוי מסתכל בעצמך כאילו אתה עני), והעיקר לירד אל הפרטים לתכונתם, והוא כענין אגרא דשמעתתא סברא, מה שדברנו כמה פעמים זולת זה היא כליל המעלות, ולכן היא הקדמה לתורה, כי התורה היא כליל המעלות לרמ״ח אברים ושס״ה גידים כידוע, ולכן נתנו חכמים מ״ח כללים אשר הם מסגלים כוחות האדם בכוחות נפשו ושכלו, כדי שיוכשר לקנין התורה, אשר היא כליל המעלות, ואחרי ש״נושא בעול״ אחת מהן, אין כל חדש שהיא כליל המעלות, ובפרט במה שנוגע לזולתו בין לגופו בין לנפשו. ולכן דברנו כ״פ שראשית הודעת תולדה של מרע״ה היתה ״וירא בסבלותם״ וכפירש״י שם, והיינו כי הי׳ מוכן להיות שליח להיטיב עם ישראל בגופם, להוציאם מסבלות מצרים בגופם, ולעבוד את האלקים בהר הזה, הוא הר סיני, לכן הודיעה התורה כי הוא האיש הראוי להיות שליח לישראל כי יש לו מדה זו ״נושא בעול ע״ח״, המורה על מעלת גופו ונפשו. '''והנה''' במה אקדם את ה׳ על רוב חסדו שעשה עמדי פחות הערך, עני בדעת ובמעש יותר מדי, ״קטונתי מכל החסדים״ – פי׳ לגוף, ו״מכל האמת״ – פי׳ לנפש, שהודיענו האמת דרך נלך בו, (כן נראה לי פי׳ הפסוק, כי פי׳ ״מכל האמת״ קשה להולמו ויעוין במפרשי התורה, ולדעתי הדלה נכון פי׳ הזה). כי מצאתי בבעל הטורים בפ׳ מקץ על פסוק ״בטרם תבוא שנת הרעב״ וז״ל: ״וליוסף״ – ב׳ במסורה, הכא, ואידך ״וליוסף אמר מבורכת ה׳ ארצו״, כדאמרינן כל המשתתף עצמו עם הצבור בצרתם זוכה ורואה בנחמתם״. פי׳ כמו שכתב רש״י ז״ל שאסור לשמש מטתו בשנת רעבון ואנו לומדים זאת מיוסף אבל הוא קיים זאת מדעתו ושכלו, להיות נושא בעול עם חבירו כמרע״ה – ״וירא בסבלותם״, אף שהוא הי׳ בבית המלך, אבל למד את עצמו על דרך החנוך, להכיר צער זולתו. ״ויקשב ה׳ וישמע״ ונזכר לפניו ית׳, ובשביל כליל המעלה ההיא, זכה להיות מלך במצרים, להחיות עם רב, ולסלול דרך שיבאו יעקב ובניו במצרים בדרך כבוד, ולא בשלשלאות של ברזל כמו שאז״ל, וזה להיות שליח לישראל להנחילם הארץ, ולתת להם חיי נצח, נעימות בימינך נצח. צאו וראו איזה דרך שיבור לו האדם הוא להיות נושא בעול עם חבירו ותזכו לכל הברכות. '''ואמרנו''' עפי״ז הוא ש״אביו שמר את הדבר״, היינו שידע את יוסף שהוא מצוין במדה הזאת, כי מה שהביא דבה על אחיו לאביו, הי׳ ג״כ בשביל מדה זו של נושא בעול עם חבירו, כי דאג עבורם גם לנפשם, ובפרט שהם שבטי י׳ כלל ישראל, וכמו שמצינו: כ״פ נלקה עקיבא בן יוסף על ידי והוסיף אהבה על אהבתי בי (ערכין טז:), (ויכול להיות כי שמעתי שעקיבא בן יוסף אשר הי׳ מהרוגי מלכות הי׳ גלגול מהשבטים ונתקן חטאם על ידו, ולכן נלקה כדי שיוסיף אהבה כו׳ ויתוקן חטאם מה שלא הוסיפו הם אהבה ליוסף) והכיר אביו ממנו שהוא דואג לטובת זולתו בהפרזה, ולכן ״ואביו שמר את הדבר״ שראה שהוא מוכשר למלוכה, כענין שהראינו בתוספתא ״ומה מלך שעוסק כל ימיו בצרכי ציבור״, הרי כי בחינת מלך להיות עוסק בצרכי ציבור ולכן מי שהוא יותר נושא בעול ע״ח, מסוגל יותר למלך. ולכן נצטוינו על כבוד המלך כי יש לו מעלה הרמה הזאת נושא בעול ע״ח כנ״ל, ולכן נצטוינו ״המורד במלכות חייב מיתה״, כי ענין המלוכה היא בנוי׳ על נושא בעול ע״ח בדרך פלא, כי המלוכה תתן עין השגחתה על כל עול להציל עשוק מיד עשקו, כענין שנאמר ״מלך במשפט יעמיד ארץ״ (משלי כט:ד), ואין לך נושא בעול ע״ח יותר מזה. '''וזהו''' הענין שרצו גדולי ישראל כמו דהמע״ה ושהמע״ה להיות ״מלך״ ולא הבנתי תמיד, אטו כבוד רדפו החסידים האלה? אמנם מאשר באמת ממלוכה יכול האדם לבא לכל כתר המעלות, כי ירגיל עצמו להעמיד במשפט ארץ, והרי בידו להרחיב חכמה ולהאדירה ע״י בתי ספר, וכל עניני תיקון העולם, הכל בידי מלוכה. זהו כונת התוספתא ״ומה מלך שעוסק בצרכי ציבור״ היינו כנ״ל, בכל תיקוני העולם, ואין לך נושא בעול יותר מזה, וזהו כליל המעלות. לכן חשקו דוד ושלמה בנו יותר המלוכה למען לשאת בעול עם כל העולם וה״ז עיקר הליכה בדרכיו ית׳, להעמיד מצב העולם על מקומו. ולכן היושב בדין נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית. '''וזהו''' טעם מה שעסקו אבותינו במקנה לרעות צאן כיעקב אע״ה ודוד, גם מרע״ה הי׳ רועה, היינו שרצו להרגיל עצמם לשאת בעול אפילו עם בע״ח וכש״כ עם אנשים בני גילם. '''וזהו''' דאיתא במדרש פ׳ ומשה הי׳ רועה, וז״ל: ״ה׳ צדיק יבחן בדק לדוד בצאן ומצאו רועה יפה, הי׳ מוציא הקטנים לרעות כדי שידעו עשב הרך, ואח״כ מוציא הזקנים כדי שירעו עשב הבינונית, ואח״כ הי׳ מוציא הבחורים שהיו אוכלין עשב הקשה, אמר הקב״ה מי שהוא יודע לרעות הצאן, איש לפי כחו יבא וירעה בעמי, ואף משה לא בחנו הקב״ה אלא בצאן, אמרו רבותינו כשהי׳ מרע״ה רועה צאנו של יתרו ברח ממנו גדי ורץ אחריו עד שהגיע לבריכה של מים ועמד הגדי לשתות, כיון שהגיע משה אצלו אמר: אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני הצמא, עיף אתה, הרכיבו על כתיפו והי׳ מהלד, אמר הקב״ה: יש לך רחמים לנהוג צאן כך, חייך – אתה תרעה צאני ישראל, הוי ״ומשה הי׳ רועה״. '''אחי''' ורבותי, התבוננו נוראות במדרש הזה ללמוד כמה לימודים נשגבים ממאמר אחד של מדרש. ראו דברים קלים שבני אדם מזלזלין בהם, ולליצנות יחשב זאת בעיני אדם, ואחרי שכונו בזה להתחנך במדת נושא בעול, זכו שני גדולים הללו למלוכה. '''ועוד''' למדנו כי חנוך המדות צריך להיות בדברים קלים, קטני הערך, לבוא ע״י לכליל המעלות. – והנראה, כי הדבר הזה הי׳ חסר מהפילוסופים. ועוד – כמה יקד בעיניו ית׳ – החנוך. '''ועוד''' למדנו כי כל ימיו צריך האדם להתחנך, כענין שאמרנו, ״חנוך לנער וגו׳ גם כי יזקין״ וגו׳ כידוע דברנו בזה. צאו וראו מי הם שני הגדולים משה ודוד והם עסקו בחנוך, ומה נאמר אנחנו. '''ועוד''' ראו גלוי כי הדברים הקלים, שאנו אומרים תמיד להתלמד, לא קלים ממה, אבל המה עיקרי הדת. וזהו מה שאז״ל ״מאן מלכי רבנן״ (גיטין סב.), היינו כי הת״ח בדורות הראשונים, היו מתלמדין במדת נושא בעול ע״ח, להעמיד מצב העולם על מכונו, וזהו בחינת מלוכה, וזהו שמברכין על המלך ״שנתן מכבודו לבשר ודם״, כי נתן לו כוח בהחיצוניות של העולם הנעשים בגלוי, להעמידם על מכונם. '''ועפ״ז''' ניחא מה שאמרו ״גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה״ (ברכות ז:), היינו כי ע״י השימוש, יתרגל בנושא בעול, וגם באהבת התורה, ויהי׳ ת״ח גמור נושא בעול ע״ח לקיום העולם, וזהו כליל המעלות. '''ולכן''' זכה יהושע למלוכה כי לא מש מתור האוהל לשרתו, וכמו שהביא רש״י ז״ל כי בקש מרע״ה מלוכה לבניו. אמר לו הקב״ה כדאי ״שימושה״ של יהושע שיהי׳ מלך, פי׳ שהורגל בנושא בעול יותר, וכענין המדרש שלמעלה – שני גדולים משה ודוד כו׳. == מאמר ק״ס == ==== ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם וגו׳ וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום (בראשית לז:ד) ==== יקירתך הגיעני במועדו, כבר השבתי לך עש״ק העבר בקצרה עם מכתב ידידי ר״ב נ״י, מאמר קצר בכמות ורב באיכות מאוד, לראות איך מילי דעלמא יתאימו עם מילי דשמיא כי ממקור אחד נובעים, אתמה עליך ב״י מדוע שלחת דעפעשע הלא אתה בעצמך כתבת לי שלא אכביד עלי בכתיבה אם קשה לי, ויותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק, אכסוף מאד לכתוב לך ענינים נפלאים, אך מה אעשה ויד ה׳ היתה בי, יחנני ה׳ ויקרבני לעבודתו עוד. '''מציאה''' גדולה מצאתי ב״י, ואתה הראשון זוכה בהמציאה היקרה, ראה לקבלה בשתי ידים לפועל ידים, תמיד הייתי אומר כי עם מי שהאדם מקורב יותר רוצה בתקנתו יותר, ולבו חרה לו יותר באם אינו מוצא בו תקנתו, אח״כ מצאתי בהגר״א ז״ל במשלי ושמחתי בזה, עד שזכיתי למצוא במדרש רבה בריש וירא פרשה נ״ד היא דעתי׳ דרבי יוסי בר חנינא דאמר כל אהבה שאין עמה תוכחה אינה אהבה, אמר ריש לקיש תוכחה מביאה לידי שלום, והוכיח אברהם את אבימלך, היא דעתי׳ דאמר כל שלום שאין עמו תוכחה אינו שלום עכ״ל המ״ר, ע״ש. שמחתי כי מצאתי בו את מי שאני מוסיף אהבה אני מוסיף תוכחה. את המאמר הקדוש הזה של המ״ר הנ״ל כדאי לאדם הנלבב לקבל יסורים באהבה, יסרתני ואוסר נאמר בקרא (ירמיה לא:יז) יזכני השי״ת שיקוים בי ג״כ ואוסר אז טוב לי, שמחתי כי מצאתי המציאה אחרי כתבי לך התוכחה, זה לאות לי שאני דורש טובתך באמת ת׳ ואיני מותר לך כלום. '''וכדי''' לברר הדברים ביתר שאת אכתוב לך מה שאמרתי בביתי על פסוק ולא יכלו דברו לשלום (בראשית לז:ד) ופרש״י מתוך גנותן בא לידי שבחן שלא דברו אחד בפה ואחד בלב, אמרנו מזה מוכח שאין להאדם להתחבר רק עם מי שיש לו השתוות כי עיקר האהבה נולדת מהשתוות, ואם אין השתוות אינה יכולה להיות אהבה שלמה, ולכן בשביל שחשבו עליו שהוא מוציא דבה עליהם ולא יכלו להשתוות עמו רחקו ממנו כדי שלא יבאו לידי שקר, וזהו דברי ריש לקיש ״כל שלום שאין עמו תוכחה אינו שלום״, ואינו כדאי להתחבר עמו ויהיה שקר, ורק ע״י תוכחה אם חבירו מקבל הרי יש בהם השתוות, ע״י תוכחה שמקבל, הוכח לחכם ויאהבך, והרי מובן היטב דברי המד״ר שהבאתי, תהלה אחשוב שבזכות שכתבתי התוכחה מצאתי תומ״י בשבת למחרתו את המ״ר הנ״ל, וזה אצלי ואצלך מציאה יקרה מאד. תחי, חיי נחת ושמחה סלה כברכת א׳... == מאמר קס״א == ==== וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאולה (בראשית לז:לה) ==== נוכל להבין גודל העונש של חסרון ידיעה, ואין אנו צריכים לעונשים אחרים, ורק הוא בעצמו הוא העונש, הנה צרת יעקב אבינו ע״ה על אבדת יוסף בנו, היתה גדולה מאד מאד בלי תכלית, כי לא היה מתאבל עליו מטבע רחמי אב על בן, אלא היה מתאבל ״כי ארד אל בני שאולה״ (בראשית לז:לה) כידוע מאחז״ל (תנחומא ויגש יט) סימן היה לו שלא ימות בן בחייו ומה גם יוסף הנולד מרחל (תרגום אונקלוס על הכ,: ולקדקוד נזיר אחיו: וגברא פרישא דאחוהי) ומעשיו מוכיחים עליו, ומה גם כי זה היה אבל על כלל ישראל, ונוכל להבין גודל צערו ואבלו באין תנחומים, ובמה היתה זאת? מחמת מניעת כבוד אב ואם נענש בחסרון ידיעה – כי יוסף חי, והיה לו הצער הנורא הזה, ומה, – חסרון ידיעה זמנית, כי אח״כ הלא נודע לו, ורק נענש לזמן בחסרון רוח הקודש, והיה לו צער גדול כל כך, ומה עוד מי שחוטא בחסרון ידיעה נצחית כביטול תורה ושאר ידיעות ממעלות התורה, ובידיעת גדולת השי״ת, כל אחד לפי ערכו אשר היה יכול לדעת, וכהנה עוד רבות אשר נשאר האדם בלי ידיעה נצחית, ונוכל לשער מזה גודל העונש של חסרון הידיעה, וזולת העונשים הצדדיים כגיהנם וכדומה, היא גופה העונש היותר רב מכל, לדעתי הקלושה, – נורא ונשגב הוא. == מאמר קס״כ == ==== ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני וגו׳ (בראשית לח:כו) ==== מכתבו היקר לי קבלתי במועדו, אשר דרש ממני... האם מלתא זוטרתא מה שאז״ל: ירד ר״ע אבינו מלכנו ונענה, ולדעתי הדלה מה שאמרו ״ואמר א״מ ונענה״ פי׳ במה שאמר א״מ – בשביל זה נענה, כי תפלת א״מ היא המועט המחזיק המרובה. ואבאר תחילה מה שדברנו אתמול בנוה־הקיץ עם ידידי מבית התלמוד, ואקצר מאד מקושי הכתיבה ל״א. יש בשמואל א׳ (יג:א) בן שנה שאול במלכו, ופי׳ רז״ל (יומא כב) כבן שנה שלא טעם טעם חטא. והנה שמואל היה אוהב את שאול מאד מאד, כמו שמצינו שם טו:לה ״ולא יסף שמואל וגו׳ כי התאבל שמואל אל שאול״ ואין כל חידוש כי אהב לו כל כך מפני צדקתו, כי היה כבן שנה לחטא, עד שאמר לו ה׳ ״עד מתי אתה מתאבל אל שאול ואני מאסתיו ממלוך על ישראל״ (שמואל א׳ טז:א) פי׳ רק ממלוך על ישראל מאסתיו ולא לגמרי; והנה מצינו בשאול, כאשר נאספו פלשתים להלחם בישראל שלשים אלף רכב, וששת אלפים פרשים, ועם כחול אשר על שפת הים לרוב, כמבואר שם שמואל יג יעו״ש בפנים דוקא: ״ואיש ישראל ראו כי צר לו כי נגש וגו׳ וייחל שבעת ימים למועד אשר שמואל, ולא בא שמואל הגלגל ויפץ העם מעליו, ויאמר שאול הגישו אלי העולה והשלמים ויעל העולה״ פי׳ העולה היתה להתפלל אל ה׳ לעזרתם מפלשתים כי קרובים היו, והעם נפץ ממנו ושמואל לא בא, והוא עדיין לא נסה במלחמה גדולה בעם רב כאלה, והעם נפץ ממנו, היש לפי דעת האדם אשמה עליו, כי הקריב העולה להתפלל אל ה׳ לעזרתם, והנה כאשר כלה להעלות העולה ״והנה שמואל בא, ויצא שאול לברכו, ויאמר שמואל מה עשית, ויאמר שאול כי ראיתי כי נפץ העם מעלי ואתה לא באת למועד הימים, ופלשתים נאספים מכמש, ואמר עתה ירדו פלשתים וגו׳ ופני ה׳ לא חליתי״ פי׳ לא התפללתי ״ואתאפק״ פי׳ רש״י ״נתחזקתי על רצוני, שהיה לבי אומר להמתין לך, ועל כרחי העמדתי את לבי ואעלה העולה״ עכ״ל רש״י. '''והנה''' לפי דעת האדם הצדק אתו, ואדרבא כדין וכדת עשה, אחרי כי לא בא שמואל למועד הימים אשר אמר לו לעיל י׳. '''התבוננו''' אחי בדברים האלה היטב, האיך יסכן כלל ישראל, אשר נגדו עם רב כחול הים, עם שלשים אלף רכב וששת אלפים פרשים, וחרב וחנית לא נמצא בידם, רק ביד שאול ובנו, והנה מעודו לא היה לו מלחמה, ולא חשב כלל על זאת, כי היה נחבא אל הכלים, וגם מבואר למעלה ט־כא ״ויען שאול וגו׳ הלא וגו׳ ומשפחתי הצעירה מכל משפחות שבטי בנימין ולמה דברת אלי כדבר הזה״, הרי כמה היה רחוק מדבר מלחמה פתאומית, ועם רב וגבורים עצומים כמו הפלשתים, וכל בני ישראל נפוצו מעליו וחרב וחנית לא היו ביד השש מאות איש אשר היו עמו, אתמהה, מה יעשה הצדיק הזה, אם לא יחלה פני ה׳, בתמיה, ואדרבא ״ואתאפק״ כתיב, התחזק ללכת נגד רצונו, אשר רצה להמתין על שמואל, ובע״כ כבש רצונו שלא להמתין עליו, והקריב בעצמו העולה לחלות פני ה׳, שלא לסכן כלל ישראל, ולפי דעת האדם הרי כדת וכדין עשה בזה לכאורה. '''והנה''' ראו מה אמר לו הנביא שמואל אשר היה אוהבו כנפשו, מחמת רוב צדקת שאול, וכרגע נתהפך לו כאויב ואמר לו ״נסכלת לא שמרת את מצות ה׳ אלקיך אשר צוך כי עתה הכין ה׳ את ממלכתך אל ישראל עד עולם, ועתה ממלכתך לא תקום בקש ה׳ לו איש כלבבו, ויצוהו ה׳ לגגיד על עמו״ וגו׳ (שמואל א יג:יד) יעוין שם, היאומן כי יסופר! בחרדה גדולה כמו אז, והכל ברחו מפחד הפלשתים ורק הוא עם שש מאות איש נשארו, ושמואל לא בא, ואיך יכול לעשות אם לא יחלה פני ה׳ והנביא לא אמר לו בפירוש שכן צוה השם שימתין עליו שבעה ימים, ואפשר היה סבור שמדעתו אמר כן, ואחרי שלא בא בבקר, היה ירא שלא לחלות פני ה׳, ועם כ״ז, אחרי שאמר לו הנביא שימתין עליו שבעה ימים היה לו להמתין, והנביא יקריב העולה, ובשביל זה נקרא ״לא שמר מצות ה׳״ וה׳ קרע ממלכתו ונתנה לאחר בשביל דבר קל כזה לכאורה, ולא הועילו לו כל הזכויות שכתבנו הישוער עומק הדין, נעלם מעיני כל חי למעלה למעלה. '''ועתה''' נתבונן בצדקות הצדיק הזה כאשר העיד עליו הכתוב כבן שנה לחטא, הנה עתה שכבר עלה לגדולה ונמשח למלכות מיד הנביא ואמר לו לעיל כ׳: כל חמדת ישראל הלא לך וגו׳ ועתה כשמעו מפי הנביא כי קרע ה׳ ממלכתו מעליו, לכאורה היה לו למות תיכף מכשורה הפתאומית הנ״ל משבץ הלב, ועליו על הצדיק הזה לא עשה שום רושם בלבול הדעת אפילו, כי אם היה לו בלבול מעט, לא היה לו שיעשה לו נס כזה לנצח מלחמה, כידוע, וכמובן להיודע מלחמת ישראל, אשר היה דוקא בקדושה ובטהרה במדרגה עליונה, כנא׳: ״מי האיש הירא ורך הלבב וגו׳״ היאומן כחות כאלה בין בשמואל ובין בשאול שלא נטרף דעתו כלל וכלל ועשה צווי ה׳ אשר משחו למלך. '''התבוננו''' אחי בדרוש הנפלא הלזה בכל פרטיו, כי קשה לי להאריך עתה, וה׳ יקרבני לעבודתו וישלח לי רפואה שלמה בתוך כלל ישראל להתקרב לתורה ועבודה, אשר בעוה״ר רחוק אנכי מחמת אי בריאותי ל״א ולעזרתו נקוה, ואילו הייתי בקו הבריאות הייתי מרבה לכתוב לכם לפרקים קרובים, ולעזרתו נקוה. '''והנה''' שאול בחיר ה׳ כבן שנה לחטא, ולכן היה אהוב לשמואל כל כך, ומכש״כ להבורא ית״ש והוא בחר בו, ועם כל זה לא הועיל אהבתו ולא מחל לו, ומן הסתם אי המחילה זהו טובתו, שלא להשאיר על העתיד, וזהו ״אבינו אתה״ ובכ״ז ״מלכנו״ ואינו מוותר כלל, ובשביל ההבנה הזאת נענה מן השמים. '''והנה''' כאשר נתבונן בינה, נראה כאשר בא שמואל, וראה שאול כי לחנם התאפק וכבש רצונו, ולא המתין על שמואל, היה לו מיד להבין כי שגגה היתה מאתו, שחשב פן לא יבא, כי אחרי שהוא נביא נאמן לה׳, לא ישנה מכל אשר יצא מפיו, ובפרט כי היה לו להבין כי כל דבריו בזה מאת ה׳ היו, כי כן מצינו להלן טו־כג: ״כי חטאת קסם מדי ואון תרפים הפצר״, פי׳ מרבית הדברים למותר המה, כי בדברים לא ישתנה האמת מאשר הוא, וכן שם י״ג אם היה אומר תיכף: אמנם חטאתי, ולא היה רוצה להצדיק את עצמו כלל וכלל אף שעה קלה, והיה מבין כי שגגה היא, אולי לא אבד המלוכה, ושאול מרוב צדקתו היה קשה לו מאד מאד על חטאתו אשר שגג, ורצה להצדיק את עצמו כמחפש זכות על עצמו, שלא יחר לו על עצמו על חטאתו. ונמצא למדים מזה, כי לפעמים מרוב צדקת האדם ישחד את עצמו, לחפש זכות על עצמו, ובזה ינטה מהאמת, ע״כ חוב על האדם תיכף־ומיד לשום אשמה על עצמו ולהודות על האמת, ובזה יהיה קרוב להכיר האמת, וזהו כמו שהיה אומר אדמו״ר ז״ל תמיד: לא להניח לעצמו נגיעה משל צדקות, (ניט צו האבען א פרומע נגיעה). ותיכף, ותיכף כאשר אמר לו שמואל ״כי חטאת וגו׳ הפצר״ מיד הבין ואמר ״חטאתי״, וזהו ״ומודה ועוזב ירוחם״ פי׳ ומודה מיד. וזהו שבח יהודה שאמר תיכף ומיד ״צדקה ממני״ (בראשית לה:כו) וזכה בשביל זה ״לא יסור שבט״ וגו׳ ברכת יעקב ע״ה בפ׳ ויחי, הרי לנו ההפרש בין מודה מיד, בין לאחר שעה. נורא ואיום הדקדוק כחוט השערה, וגם אין תירוץ פחד ובלבול הדעת, היש פחד ובלבול הדעת יותר משש מאות איש נגד שלשים אלף רכב וששת אלפים פרשים, ועם רגלי כחול אשר על שפת הים, ועם כל זה לא הועיל לו כלום, וקרע ה׳ ממלכתו ממנו עבור דבר קל כזה, לכאורה לדעת האדם, שלא המתין עוד מעט על הנביא, ובפרט שאדרבא כבש רצונו, שרצה להמתין ועשה הפך רצונו, למען יחלה פני ה׳, ולא יסכן כלל ישראל, והנביא לא בא רק ככלותו להקריב העולה. והנראה עוד, כי האדם צריך להתלמד, שתהיה השערתו בדעה אמיצה וחזקה, כמו כאן, שהיה לו להבין בדעת חזקה בלי ספק כלל, – שהנביא יבא היום, ואם יאחר באותו היום, ואולי היתה לו זאת לנסיון, לאמת ברכת הזקן יעקב אבינו ע״ה ״לא יסור שבט מיהודה״. וכן מצינו בחטא העגל שבא השטן וערבב העולם והראה להם מטתו של משה רבנו ע״ה (רש״י על אתר), אבל היה להם לחזק דעתם באמונת נאמן ה׳, כי יבא, ואם יאחר לפי שעה. הרי לנו מדת מתינות עם ישוב הדעת יחד גם בעת הפחד והבהלה בגזרת מלך עליון. '''הרחמן''' יעזרנו למצא דרך לכה״פ לעלות במסילה בזה, ובעז״ה אנכי המדוכה ומרוחק מתורתו ועבודתו רחוק מזה, לא מיניה ולא מקצתו, החונן יחנני לבא בדרכי החנוך. '''המאמר''' הזה נפלא הוא מאד מאד ותעיין בו בפנים בס׳ שמואל היטב – וישתומם האדם ממנו. == מאמר קס״ג == ==== היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה וגו׳ (בראשית לח:כה) ויוסף הורד מצרימה וגו׳ (בפירש״י בראשית לט:א) ==== להרב הג׳... '''אמרתי''' לכתוב מעט לכבוד חנוכה, אמר הכתוב ״שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום״ (תהלים לז:ז), בש״ק העבר פ׳ וישב, אמרנו דבר נפלא. בפ׳ חמישי פסוק א׳, ויוסף הורד וגו׳, הביא רש״י: ועוד כדי לסמוך מעשה אשתו של פוטיפר למעשה תמר, לומר לך מה זו לשם שמים, אף זו לשם שמים, והנה בפרשה שביעי ויהי אחר הדברים האלה כתב רש״י: לפי שהרגילה אותה ארורה את הצדיק בפי כולם וכו׳, הנה נהפכה בשעה קלה מברוכה לארורה, למה? כי אחריתה לא היה טוב. '''בא''' וראה מה בין ברי לבר חמי, תמר – בתו של שם היתה, ונוח לה לידון בשרפה ואל תלבין פני יהודה, וכמו שלמדו חז״ל מזה ב״מ נט, נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש וכו׳ מנ״ל מתמר, הרי כי אחריתה היה טוב, מה שאין כן ארורה זו, אשת פוטיפר, תחילתה היה טוב אבל אחריתה לא היה טוב, מי יודע כמה סובלת בשביל שגרמה לאותו צדיק לגנותו זה כמה, מה אבדה ארורה זו בשביל שלא זכרה אחריתה, הרי שעיקר לאדם לזכור האחרית שיהיה טוב. '''וכן''' מצינו בחנוכה בטור סי׳ תע״ר ריש הלכות חנוכה כתב הב״ח בד״ה ומ״ש, וז״ל: אבל בחנוכה עיקר הגזירה היתה על שהתרשלו בעבודה, וע״כ היתה הגזירה לבטל מהם העבודה כדתניא בברייתא שגזר לבטל מהם התמיד וכו׳ וכו׳ עד וכשחזרו בתשובה למסור נפשם על העבודה הושיעם ה׳ על ידי כהנים עובדי העבודה בבית ה׳ כו׳ יעו״ש. והשתדלו בדבר ששגו לתקן העוות, והיה אחריתם לשם ולתפארת כהיום הזה. '''והנה''' רו״כ היה ראשית כונתו לטובה, לקדש ש״ש בדבר שרבים מזלזלין בזה, היינו שיהיה בביתו... בית המוסר ג״כ, ויהיה קידוש השם בזה, שאדם נכבד גדול כמוהו, מכבד לימוד המוסר ג״כ, וכמו שמצינו ביצחק בילקוט וירא צ״ח, בא שטן אצל יצחק נדמה לו כנער, א״ל להיכן את הולך, א״ל ללמוד מוסר ובינה, למדנו מזה כי יש לנו לסתום פי המשטינים על מוסר, והנה שלוחא הוא דעוית, שלא יצאה מחשבתו הטובה לפועל ידים והנה כאשר כתב לי רו״כ שרצונו לתקן העוות, ויהיה אחריתו טוב כבחנוכה וכבתמר. '''ויזכה''' שיהיה לו אחרית טוב לשם ולתפארת בעולם העליון כמו בחנוכה לכלל ישראל, ותמר זכתה ויצאה ממנה מלכות בית דוד. '''א״ד''' מברכו ברכת שלום רב, ברכתו של הקב״ה, וג״כ הכתוב שהבאתי כי אחרית לאיש שלום, פי׳, איש שלום, היינו, שעושה בין גופו ונפשו שלום ויזכה לאחרית שלום. == מאמר קס״ד == ==== איננו גדול בבית הזה ממני וגו׳ ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים (בראשית לט:ט) ==== ויגש ויחי ראשי פרקים. ויגש (בראשית לט:ט) איך אעשה הרעה וגו׳, הענין, כי יש הרגש ואח״כ יושר ואח״כ בא לידי יראה, מי שאין לו הרגש לא יבין מהו היושר, ומההרגש יבין היושר, וזהו: וכל אשר יש לו נתן בידי וגו׳ זהו הרגש טוב שלא להיות כפוי טובה, רק יכיר טובה, וזהו ענין נפלא כמה היה הרגשו חזק, אף שבאמת יוסף יותר עשה עם פוטיפר ממה שהוא עשה עמו, כי נתברך ביתו בגלל יוסף, וגם עבד באמונה מאד, ואיך לא יעזוב ביתו בידו – והוא לו עבד נאמן, האם יתפאר הסוס באשר אדונו מתקרב אליו ויושב עליו, והלא לטובתו עושה לרכוב עליו, כן הדבר הזה, ועם כ״ז מרוב הרגלו בהכרת הטובה – אז״ל (קהלת רבה ז) כל הכופר בטובתו של חבירו לבסוף כופר ח״ו בטובתו של מקום (עיקרו בפסיקתא רבתי יג) ולכן נזהר מאד להכיר טובה, ומההרגש הדק הזה בא להבין היושר גם במסתרים, ובמקום שיש בידו לעשות כרצונו, אבל הכרחיות היושר יבריחנו מבלי לעוות דרך היושר, ולכן אמר: ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת, היינו היפוך היושר, ומזה כיון שיש לו יושר נגד אדם כש״כ נגד אלקים ית׳, בל יעבור נגד רצונו, כי אין זה מדרך היושר. להיות כפוי טובה נגד רוב טובותיו אתנו. ואמר וחטאתי לאלקים, וזהו תכלית היושר להיות שומע אל דבריו ית׳, וזהו תכלית המביא את האדם אל שלמות התכליתי הנעלה מאד, כי כאשר ישיג ההרגש ברוב טובותיו ית׳ העודפות על האדם, יבין מאד להכיר טובה ולא לעוות היושר נגדו, וכפי רוב ההכרה בטובותיו בלי תכלית כן יבין שלא לעוות היושר נגדו ית׳, ונמצא כי יתגדל להיות בעל יושר בלי תכלית, וזה ראש המעלות ותכלית השלמות אכי״ר לבא לידי בך. ונמצא כי יהיה בעל יושר גם אם יהיה בעל דעה ולא יחת מפני איש לעוות היושר, כי אין מי שיאמר לו מה תעשה – כמו מלך או שופט, אבל היושר ימנע בידו לעוות דבר, והנה נתחייבנו בזה ללכת בדרכי השי״ת, כי הוא ית׳ באמת לו הגבורה והממשלה, לא כן מלך בו״ד צריך לצאת ידי המדינה, כי המה המוציאים רצון המלך, משא״כ ממ״ה הקב״ה, כי המלכות שלך היא, הוא הנותן כוח וממשלה למדינה, ולא המדינה לו, ועם כ״ז יש לו יושר, וזהו (תהלים קמה:יג) ״מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור״ ועם כ״ז (שם) סומך ה׳ לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים, מצד היושר, וכמה יש עלינו להחזיק יושר גם במקום שיש לנו היכולת להיפוך, כי באמת היכולת שלנו אינו כלום וגם יש לנו לירא מפניו ית׳, והוא ית׳ אין לו ממי לירא – ועם כ״ז ישר ה׳. == מאמר קס״ה == ==== ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים (בראשית לט:ט) ==== ״ואיך אעשה הרעה וגו׳ וחטאתי וגו׳, הענין תמוה למה לא אמר ואיך אעשה הרעה הגדולה לאלקים? הענין על שני אופנים, האחד בהקדם גמרא מנחות צט: בא וראה מדת בו״ד מסית חבירו מדרכי חיים לדרכי מיתה, הקב״ה מסית מדרכי מיתה לדרכי חיים, בענין שברא הבורא עולמו, שהרע באמת גרוע כמבואר במ״א, אך צריך להיות דוקא פורש מיראת שמים, דאל״כ לא יועיל השכל נגד היצה״ר, ואלו השני ענינים מרומז בקרא (כונתו שבקרא מרומז הא׳ ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת, והב׳ וחטאתי לאלקים היינו יראת שמים). ועוד כי אז״ל (סוטה לו) יוסף שקידש ש״ש בסתר הוסיפו עליו אות אחת משמו של הקב״ה יהודה שקידש שם שמים בפרהסיא נקרא כולו על שמו של הקב״ה סוטה פ״ז ואלו נאמרים, הענין, במקום שתלוי ברבים – היצה״ר גדול מאד, ולכן צריך יותר עזר השי״ת, ולכן יוסף שלע״ע היה הענין בסתר, כי עדנה לא נגלה שכל השבטים שנאו אותו ולא היה היצה״ר גדול כ״כ, ולא היה צריך עזרה כל־כך – רק אות אחת, אבל יהודה היה אז זכות הרבים בגלוי, והיה יצה״ר גדול הרבה והיה צריך עזרה יותר, וזה וחטאתי וגו׳ פי׳ כדי כל אחסר לה־י׳ את שבטי י׳ אשר צריך לצאת ממנו – כתוב ברמז. == מאמר קס״ו == ==== ויהי אחר וגו׳ חטאו משקה מלך מצרים והאופה לאדוניהם למלך מצרים (בראשית מ:א) ==== (ברכות כח.): כשחלה ר׳ יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו וכו׳ התחיל לבכות וכו׳ אילו לפני מלך בו״ד וכו׳ עיי״ש גמרא ברכות, הנה מתחילה דברנו כי האדם צריך לקבוע בדעתו ההשכל הזה, היינו כי כמו בעסק יש מי שדואג בטבע על להבא אם יהיה לו די מחיתו, ויש מי שאינו דואג בטבע מה יאכל למחר, אבל עם כ״ז גם מי שאינו דואג – עם כל זה הוא עוסק במו״מ על יום מחרת, יען כי הוא יודע בשכלו אף כי שאינו דואג – מ״מ הלא יבא יום מחר ויהיה צריך לאכול, ע״כ עוסק להכין מזון למחר גם בלי דאגה טבעית אבל בדאגה שכלית, וכן בעניני עוה״כ – הן אמת כי בזה חלוק מדאגת עוה״ז ששם הדאגה הטבעית למותר, אבל בזה היא העיקר, והיא היא שורש היראה, אמנם הוא גם האיש אשר לא הגיע עדיין לדאוג מיום הדין הבא – דאגה טבעית, אבל בהכרח ידאג דאגה שכלית כמו הסוחר הנ״ל המבואר למעלה, כי יום הדין לא יבטל ולא יאבד עבור חסרון דאגתו, ואדרבא יוסיף דאגה, והנה פעם אחת מצאתי בתוך פת לחמי קיסם עץ קטן, ואם כי היה נגדו – אבל עם כ״ז לא נעשה דבר להאופה, וגם היא לא פחדה עבור זה מעונש, והיה לי בזה מוסר גדול, היינו כי שר האופים נתלה עבור עץ שנמצא במאכל המלך, הרי כי מי שעושה דבר אשר כמעט אינו כלום נגד איש פשוט, אבל נגד המלך – דתו להמית, א״כ כמה יפחד האדם בקסמי־העצים הנמצאים בתוך קרבנותיו לפני מלך מה״מ הקב״ה, פי׳ בתוך עבודתו ובתוך מעשיו לפניו ית׳, פי׳ הדינים שעובר עליהם כמה פעמים בכל יום ר״ל, אשר מחויב תליה ר״ל מלפני ממה״מ הקב״ה, ועוד בזה, – הנה השר האופים אשר שגה – בודאי קרוב לאונס היה, כי ידע לפני מי הוא עובד, ובודאי נזהר מאד, אך עם כ״ז לפני עבודת המלך אין זה תירוץ, יען כי היה לו ליזהר הרבה, ומעתה נוכל להבין כי אנחנו בעבודתנו לפניו ית׳, אין אנו יודעים למי אנו עובדים, כי אין לנו עול מ״ש, וכמה אנו שוגים – והיה לו ללמוד ולא למד, וא״כ אין די באר כמה תליות ח״ו מחויב האדם לפניו ית׳ ביודעים ובלא יודעים כי הו״ל לידע, וזה הענין שהשיב להם ״אילו לפני מלך בו״ד היו מוליכים אותי״ שאני יודע לפני מי אני עובד ועכ״ז הייתי מתירא פן נתחייבתי בלא יודעים – כענין שר האופים, ועאחכו״כ כי לפני ממה״מ הקב״ה יש לי לפחד מלא יודעים אצלי ובאמת היה לי לידע, וזה עיקר בכייתי, נהי ביודעים נזהרתי, אבל בלא יודעים נעלמה מעיני כל חי, וזהו ענין הוידוי ״חטאנו לפניך״ פי׳ מרוב מיעוט יראתנו לפניך – התרשלנו לדעת. ודומה אצלנו כאילו לא חטאנו כלל, ובאמת לפניך הוא גלוי, כי אילו היה לנו יראת א׳ היינו לומדים הרבה יותר לדעת, וגם היינו מפקחים הרבה יותר על דרכנו להזהר מאד, כי דע לפני מי אתה עובד, וכמו שר האופים הנ״ל, ונמצא כי מכוח מיעוט היראה ודעת אלקים ית׳ יוכל האדם לעבור הרבה מאד על רצונו ית׳ בלי הרגש כלל, והוא כבר גם על דבר קל מחויב תליה למלך הכל ית׳ ועאחכו״כ על דבר חמור והרבה, ובפרט אין לך חמור כמבלי הרגש כנא׳: הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי, ונמצא כי זה וידוי גדול מאד, יותר מן פשעים וזדונות, והתבונן בזה מאד, כי רב הוא מאד, וקצרתי בזה הרבה, ומוסר נורא הוא. == מאמר קס״ז == ==== ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי וגו׳ תשמע חלום לפתור וגו׳ ויען יוסף וגו׳ בלעדי אלקים יענה וגו׳ (בראשית מא:טו-טז) ==== העתקה חפשית ע״י אחד התלמידים. גרגיר אחד מהמשך הדברים של ליל ד׳ ויגש, יבואר בזה מופת כי יראה וחכמה אחת היא, ומי שהוא ירא גדול הוא גם כן חכם גדול. אנחנו נחשוב תמיד כי יראה וחכמה שני דברים המה, ומי שהוא ירא ה׳ גדול, הוא צדיק גדול, אך לא תואר חכם יהלמנו, כדומה איש אשר יברך מבורך, זה לאות, כי הנהו מקורב ורצוי לו ית׳, אבל האם גם נתברר בזה כי הנהו ג״כ חכם ונבון ויש לסמוך עליו בהנהגת בית מסחר גדול וכדומה, אמנם לא נשתרש בנו זה הטעות, רק מאשר נשכח מאתנו ברבות הימים כי יראה היא חכמה, והיראה איננה בפרצה לכל פושט יד ליקחנה בנקל להעשות ירא וצדיק בין לילה, כי אם להיראה יש מהלכים על פי דרכי חכמתה, ובזה אופן השגתה – להתחקות במהלכה ובקנית חכמתה, ומקרא מלא אומר הכתוב (איוב כח:כח) ״הן יראת ה׳ היא חכמה״, והנה נראה שם – יוסף שפתר חלום פרעה והודיעו אלקים עתידות, כאשר גם יוסף אמר (בראשית מא:טז) בלעדי אלקים יענה וגו׳ וגם פרעה השתומם עליו ואמר לעבדיו (בראשית מא:לח) ״הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו״ והלא הכירוהו רק לאיש אלקי אשר אך תואר צדיק וכדומה יהלמנו ולא תואר חכם ועוד יותר – למסור לו לכלכל ענין גדול, והנה פרעה אמר תיכף בשמעו פתרונו (בראשית מא:לט) ״אחרי הודיע אלקים אותך את זאת אין נבון וחכם כמוך״ ומסר לו תיכף הנהגת כל ארץ מצרים, ובעת כזאת יעשה לו למשנה למלך? מה יתרון חכמה מצא בו, הלא רק לצדיק ומקורב לו ית׳ ראה אותו? אכן פרעה היה חכם גדול, ואז היו עוסקים בקנית מעלות הרוחניות, רק שהיה האמת נעדרת מהם, והיו מוטעים בחשבם כי גם להמזלות כוח ויכולת להשפיע וכדומה, והעד, – עמלם בחכמת הכישוף שהיא חכמה גדולה כמבואר ברמב״ן, גם היה דרכם קרוב לדרך אברהם אע״ה שהודיע בתבל אלקותו ית׳, צדה ועשה נפשות רבות, ובמה? אם לא בחכמה! וממנו נתפרסם בתבל כי היראה מה׳ על חכמה היא בנויה, ולכן גם הם ידעו כי מי שהוא ירא גדול, לאות – כי הוא ג״כ חכם גדול, וכאשר ראה פרעה שיוסף מקורב לו ית׳ כ״כ, כמו שאח״כ ״אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת״ הרי יתרון לך ביראתך – באופן אחר, אין זה כי אם גם יתרון לך בחכמתך באופן אחר ״ואין נבון וחכם כמוך״ כי ״הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו״, ולכן בהכרח גם לך יתרון בהכשר ובסגולה להנהגת המדינה, ולכן ״אתה תהיה על ביתי ועל פיך יושק כל עמי וגו׳״. == מאמר קס״ח == === בענין הנ״ל === אמרתי מבלי אתעצל, עוד פעם להודיעך מיקרת הדברים אשר הנחיל לנו הקב״ה בטובו במתן תורתו לעמו, הודיענו נפלאות אשר לא יסופר ולא ישוער למין אנושי אשר הלא בו״ד הוא, והנה הודיעה לנו התורה ״מעלת החינוך״ של זרע יעקב אבינו ע״ה נורא מאד, יוסף בן שבע עשרה שנה יצא מאביו, הכתוב קראו ״נער״, ויבא יוסף דבתם רעה אל אביהם, יותר מעשר שנים עמד בבית פוטיפר, שתי שנים בבית הסוהר, ויריצוהו מן הבור תיכף ומיד אל פרעה, תמורה כזאת – מן בית האסורים לבית מלך אדיר, לא פג ריחו הטוב מחינוכו של אביו, ואמר תיכף ומיד לשאלת פרעה: שמעתי עליך כי תשמע וגו׳ השיב לו בלעדי, תרגום – בר מן חכמתי, מי הכריחו לזה, וגם אפילו על פי מידת ענוה הלא פרעה הטעה נפשו ולא הוא, וגם מי הזכיר לו כי חכמתו הביאו לזה, הלא פרעה אמר לו שמעתי עליך וגו׳ והאמת כן הוא, אבל לא רצה פן יטעה פרעה שעה קלה – כחי ועוצם ידי עשה לי החיל הזה, ולא סבל זאת והשיב – בר מן חכמתי, לכאורה אין זה מכבוד המלך להשיב לו דבר שלא מענינא ששאל לו, אבל בשביל חשש פן יחשוב עליו כחי ועוצם ידי וגו׳ לא חלק לו כבוד, כיון שנוגע לכבוד השם ית׳ והשיב לו – בר מן חכמתי. '''ולמד''' זאת מן התורה, פ׳ וירא יט־יג, ״כי משחיתים אנחנו את המקום הזה וגו׳ וישלחנו ה׳ לשחתה״, הדי שביארו דבריהם כי שלחם השם לשחתה, ולקמי׳ יט־כב כי לא אוכל לעשות דבר וגו׳ פרש״י זהו עונשן של מלאכים על שאמרו כי משחיתים אנחנו ותלו הדבר בעצמם לא זזו משם עד שהוזקקו לומר שאין הדבר ברשותן, ותמהתי הלא אמרו וישלחנו ה׳ לשחתה, ונזכרתי כי פעם ראיתי בספר החינוך להרא״ה ז״ל בהקדמתו כתב תומ״י כי לקח רוב דבריו מספרי הראשונים ז״ל, ותמהתי מה נזדרז כ״כ להודיע זאת בראשונה, ונתפעלתי מאוד מצדקתו בשביל שלא יטעה אדם אפילו שעה קלה שהם שלו, וע״כ נזדרז לכתוב מתחלה תומ״י בראשית דבריו, נשתוממתי על גודל צדקתו של הרא״ה ז״ל ואח״כ כאשר באתי לפסוק זה ותמהתי ע״ז נזכרתי מהרא״ה ז״ל והבנתי עפי״ז עונשן של מלאכים שהי׳ להם להקדים וישלחנו ה׳ לשחתה כי גדלה וגו׳, ואמרתי ע״ז אולי למד זאת הרא״ה ז״ל מהתורה הזאת ולכן יוסף הזדרז לומר בלעדי – בר מן חכמתי כנ״ל מהפסוק הזה. '''והרבה''' יש לנו לדבר מחינוכן של שבטי י׳ אשר לכאורה נראה מפשוטן של פסוקים כאילו הי׳ רק מעשה חול בעלמא שנאת יוסף, ומצאתי ענין נורא בזוהר תראה רוממות מעלתם, והנה הכל הי׳ בשביל חינוכם הטוב של יעאע״ה, ובא וראה מה חינוך עושה, פרעה חכם גדול הי׳ כמו ששמעת כ״פ, והאות שהבין תומ״י לגזור כי אין חכם ונבון כמוך פרש״י לא נמצא חכם כמוך, ותומ״י נתן לו כל ממשלתו הרוממה בידו, והסיר טבעתו מעל ידו ויתן אותה על יד יוסף, וילבש אותו וגו׳ וישם רביד הזהב וגו׳, וירכב אותו וגו׳, יקראו לפניו אברך וגו׳, ולא די זאת, ויאמר פרעה וגו׳ ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו וגו׳, לא עוד אלא שקראו צפנת פענח תרגום גברא דמטמרן גליא לי׳, מאין זכה לכל הכבוד, אם לא ע״י חינוך, זה שכרו בעוה״ז, לעוה״ב איני יודע כמה, ואם תראה לשון הזוהר, משבטי י׳ תראה מה חינוכו של יאע״ה עשה להם. == מאמר קס״ט == ==== אחרי הודיע אלקים אותך וגו׳ אין נבון וחכם כמוך וגו׳ ועל פיך ישק כל עמי (בראשית מא:לט-מ) ==== נהניתי ממכתבך, כי ראיתי שאתה אומר כי האמונה בבית החינוך תתברר כמו חוש. כן וכן הוא. רק ממה ששמעתם בזמן האחרון קודם חורבן בית גרובין, די להשריש באדם אמונה בחוש, ומזה הטעם כולכם מקושרים כ״כ ביפעת הבית, תהלה. ובפרט כל מאמר יש בכחו להשריש שרשים רבים ביסודות הדת במו חי. '''והנה''' ״ממשפט החכמים להודות על האמת״ – מהאי טעמא, כי אחרי שנתברר לו הדבר כמו חי, אי אפשר לו שלא יודה ע״ז, אף שהוא נגד טבעו. '''מי''' לנו רשע יותר מפרעה, והנה כאשר שמע פתרון יוסף נתפעל מאד מחכמתו ואמר ״אחרי הודיע א׳ אותך וגו׳ אין נבון וחכם כמוך וגו׳ ועל פיך ישק כל עמי״ (בראשית מא:לט-מ) וכן הי׳, כי כל מה שרצה יוסף עשה כאדם העושה בשלו, כמו שנאמר במקץ רביעי: ״ותרעב כל ארץ מצרים, ויצעק העם אל פרעה ללחם, ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו״, וכתב רש״י, שאמר להם למול עצמם, פי׳ לכל מצרים, ופרעה לא מחה בידו של יוסף, אדרבה צוה להם שמוכרחים הם לקבל גזירת יוסף, כי אין לו לבטל גזירתו. '''ראו''' כמה משפט החכמים להודות על האמת, כי פרעה חכם גדול הי׳, וכן מצאתי ברמב״ן כי הי׳ חכם גדול – ״ואדמה כי הי׳ חכם לכבוד יוסף״ והבן, פי׳ לראות כי חכם גדול כפרעה, הי׳ בטל אצל עצמו לגבי יוסף, כאשר בא להלן, ומצינו עוד כשנתודע יוסף אל אחיו אמר להם: ״וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו וגו׳״ (שם מה־ח) וכתב האבן עזרא, זה לשונו: ״לאב, טעמו למורה, וכן אבי כל תופש״, ע״כ לשונו הזהב, פי׳ לדבריו כי פרעה היה חכם גדול ומבין ממעט הרבה, והבין חכמת יוסף כי רבה היא, והיה בטל במציאות נגד חכמתו, וראה כי יוסף ראוי למלוך ולא הוא, וממשפט החכמים להודות על האמת, אף (שהוא) נגד טבעו, אבל החכם יתברר לו האמת כמו חי, ואי אפשר לו לומר על חי שהוא מת, והבין כי יש לו להתלמד מחכמת יוסף כמו תינוק ונער קטן, כי הוא אב לחכמה כמו ״אבי תופש״, פי׳ שהוא המציא חכמת מוזיק, ונעשה לו כבן המתלמד מאביו החכם, כי הוא אבי החכמה, וזהו ״וישימני – פי׳ הא׳ – לאב לפרעה, ולאדון לכל ביתו״ כי הם לא היו חכמים כמותו, ולכן לא היה עלי׳ רק בחינת אדון, משא״כ פרעה הכיר יותר ונעשה עליו לאב, וכענין שאמרו ז״ל: ״כל המלמד בן חבירו תורה כאילו ילדו״ (סנהדרין יט:) – מדוקדק עתה מאד דז״ל, והיה בטל במציאות נגד יוסף, ומסר לו תומ״י כל הנהגת המלוכה, ולא הרים ידו ורגלו נגד יוסף, ״רק הכסא אגדל ממך״ – כי הבין שיוסף אינו רוצה כבוד. '''ראו''' כח הטבע בחכם להודות על האמת, ולא היה מעצור נגדו, לישנא בישא של שר המשקים ״נער עברי וגו׳״, כידוע מאז״ל, ואף כי יצא מבית האסורים וכתוב בנמוסי מצרים וכו׳, ולא חקר עליו כלל מדוע היה בבית האסורים, והבין כי הוא לו לאב, ולו משפט המלוכה. '''קצרתי''' מאד מה שלבי רוחש בזה, אבל די למבין, כי בלתי הודות על האמת, חסרון בחכמה הוא, ראו כמה גלה לנו הח׳ ראא״ע במלותיו הקצרות, שפתותיו דובבות בקבר, זכרונו לברכה. = ויגש = == מאמר ק״ע == ==== ויגש אליו יהודה וגו׳ ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני וגו׳. (בראשית מד:יח) ==== יקרתך הגיעני, נהניתי ממכתבך כי אזנים יש לך, ואמר דוד המע״ה ״נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך, אגידה ואדברה עצמו מספר״ (תהלים מ:ו) והנה אח״כ (שם כ:ז) מספר ״אזנים כרית לי״ והלא מספר? '''אמנם''' יוסבר הדבר בדומה למי שיושב אצל אוצר המלך הסגור וחתום, מה הנאה יש לו, אמנם אם ימצא חן בעיני המלך יפתח לו פתח לאוצר להכניס ידיו בו. ככה התורה הנתונה לנו, אוצר בלום הוא, סתום וחתום למי שאזניו אטומות, ומי שמיגע עצמו לפתוח אזניו, שכרו הוא שהקב״ה כורה אזניו האטומות פותח לו פתח מאוצר החכמה, היא התורה. וכפי רוב הפתיחה שפותח אזניו, לעומתו יפתח לו האוצר, וזו היא הצלחה שאין למעלה הימנה. '''ולכן''' אמר יהודה ליוסף ״ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני״ אטו המדבר לחבירו בגבו ידבר? עד שהוצרך לאמר – ידבר נא בעדך דבר באזני אדוני? אמנם על פי רוב – האזנים אטומות, וכמו הליחה הסותמת את האזנים – צריך לנקותה, ככה הוא ליחת אוזן, ואמר לו לנקות ליחת האוזן. (המאמר בשלמותו יובא בעה״י בסדר שמות פ׳ משפטים כא׳ בענין רציעת אוזן העבד). == מאמר קע״א == ==== ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף אחיכם וגו׳ כי נבהלו מפניו (בראשית מה:ג) ==== נתעוררתי בזה החנוכה אל דבר, אשר זה כמה ימי חנוכה עברו עלי, ת׳, ולא עלה על דעתי להפליא במה שאני מדבר תמיד בכל שנה, ואיני יודע דברי עצמי (זה לאות על המבואר במאמר ״פסקי בעלי בתים״ בהשרשות ראשונות, ונפלא מאד מה שכללו חז״ל במלות קצרות: ״כל יום יהיו בעיניך כחדשים״ כי בל״ז יוכל לחיות מאה שנה, ולא יעמוד על דבר אף כי הוא פשוט, ע״כ מאמר המוסגר – כלל גדול למבין). '''נפלאתי,''' מהו ביאור נוסח הברכה: ״שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה״, – מהו כפל הדברים. תמיה נשגבה בעיני, מדוע לא הרגשתי בזה עד היום הזה, ואני בעצמי כתבתי מאמר פסקי ב״ב, זה לאות על מאמר המוסגר שכתבתי למעלה. '''וגדולה''' מזו מצאנו בפרשתא דשבועא דא ויגש, ענין מבהיל מאד מאד, בילקוט ראובני בשם תנחומא, ״ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף״ – כשאמר להם יוסף אני יוסף פרחה נשמתם, עשה להם הקב״ה נס וחזרה נשמתם, עוד שם בשם תנחומא ״בשעה שקראם יוסף והראה להם ברית מילה, בקשו להרגו, ובא מלאך ופזרם״ ע״כ מתנחומא, ראו נא אחי צדקתם כיון ששמעו ״אני יוסף״ פרחה נשמתם. גם יהודה עם כל גבורתם העצומה למעלה ראש, עכ״ז כיון שהכירו חטאתם, מפחד החטא פרחה נשמתם ועכ״ז כשהראה להם ברית מילה נתבלבלו מאד ונתעוררה בם השרשה הראשונה. '''מעתה''' נבין אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר – וכל ימי חיי האדם צריך האדם לחשוד עצמו על השרשה הפראית מנעוריו. ובפרט מי שלא היה לו חינוך. '''והנה''' ידוע כי כל חיי האדם הם נסים, אך נסים נסתרים, כש״כ הרמב״ן ז״ל בכמה מקומות. ונסים גלוים, לדעתי, הם רק אם הדור זכאים, ויש להם אמונה שלמה בהשגחה פרטית בכל דבר ודבר, וכענין שאמרו (חולין ז:) ״שקולו שקולו אין עוד מלבדו כתיב״, פי׳ אפילו כשפים שאז״ל מכחישין כוח כו׳, עכ״ז אין עוד מלבדו כתיב, ואז מראין להם נס נגלה מחמת חביבות, ובזכותם יתבוננו הדורות הבאים להבין, כי כל חיי האדם נסים, ורק נסים נסתרים, כי אין הדור זכאי לחביבות נס נגלה, אבל עיקר הנס להתבונן כי הכל נסים, ורק נסתרים הם, וא״כ הנס הוא ממש לדורות הבאים, כי הראשונים לא היו צריכים לחזק אמונתם, ורק חביבות הראה להם, משא״כ אנחנו צריכים הנס נגלה לחזק אמונה, וההתבוננות הזאת היא כמו חיה כאז כן עתה, לזה רמזו אנשי כנה״ג ״בזמן הזה״ דייקא, והנה אלו לא היה לנו רק נס חנוכה, אשר זה גלוי ומפורסם גם היום בין אומות העולם (כאשר ספר בני נ״י, כי כל ילדי בתי־הספר יודעים מהנפלאות שנעשו אז מקורות העתים, גם ספר לי ידידי רד״ד נ״י כי ראה חבור שלם מפרופיסור אחד, הגבורות שהראו בני חשמונאי, והחבור נקרא בשם ״חשמונאי״ כך שם החבור באריכות גדולה כל הפרטים) היה די לעשות את האדם למאמין שלם גם בנסים נסתרים תמיד. כ״ש שיש לנו הרבה והרבה נסים מאד, מפורסמים בכל העולם וגם נסים חיים וקימים גם כהיום הזה, יש לנו להתבונן תמיד בהם ולהיות נגד עיננו, ומזה נקבל עול מלכות שמים בשלמות וטוב לנו. '''והנה''' מטבע האדם בימי נעוריו לחשוב הכל מקרה, ח״ו, ולא במכוון, כי האדם בטבעו רחוק לבקש סיבה מהמסובב והארכנו בזה – כי מה שנאמר: ״ואם תלכו עמי קרי״ (ויקרא כו:כא) פי׳ ר׳ יונה ז״ל, במקרה, והייתי סבור כי מחמת חטא ילכו בדעה כזה, עד שעלתה בידי כי אין זה מחמת חטא, רק טבע האדם בלי התבוננות מרובה – דעתו כן, והכתוב הזהיר לנו, אם תלכו עם הטבע הזה, ולא תתבוננו הרבה לעקור הטבע הזה, ממילא יבא לכל החטאים ח״ו, ומעתה הרי זה השרשה ראשונה, והרבה שמירה צריך להשרשה ראשונה, וזה כל האדם, להתבונן תמיד מהמסובב להסיבה ראשונה ב״ה, המסבב כל המסובב, וטוב לנו. '''וביותר''' מבואר כמו שכתבנו ב״על הנסים״: ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה כהיום הזה, הרי כי להורות כהיום – נעשה זאת, ולכן אנו אומרים בכל יום: ועל נסיר שבכל יום עמנו, ואיה הם הנסים? אבל הם נסים נסתרים. == מאמר קע״ב == === בענין הנ״ל === לימודים מיוסף שאמר לאחיו (בראשית מה:ד) ״אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי וגו׳״ כאילו לפזר מלח על מכתם, וכי לא ידע שיתבישו מאד, כמו שנאמר: ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו, ולכאורה אדם פשוט לא יעשה רציחה כזאת, ויוסף הצדיק יבייש כל כך את אחיו? אבל הדבר נכון מאד, כי אדרבא כיון בזה להקל מעליהם המשא הכבד התמידי, והוא במה דאמרי אינשי ״אין לאדם לירות האבק־שרפה האחרון שבידו בפעם אחת״ (די לעצטע פולווער דארף מען ניט אויסשיסען מיט אמאל) פי׳ כי מדרך האדם להזהר מעז־פנים מחרף ומגדף שלא יחרפנו ויביישנו באופן ממושך, משא״כ כשכבר חרפו וגדפו בפעם אחת הכל וגילה נבלותו כולו, אז אין לו כבר מה לפחוד ממנו עוד, וזהו כונת יוסף להקל מעליהם, כי באם לא היה מזכיר לפניהם בזיונם במה שעשו אתו, אז היו תמיד מתביישים וחוששים מפניו בכל פעמי פגישתם עמו שלא יבזם ויזכיר חטאם עמו תמיד, ולכן כיון לאמר להם בפעם אחת בפה מלא את המעשה שעשו אתו, ויתביישו בפעם אחת בהכרח, ושוב לא יחושו להתבייש מלפניו עוד. וזהו מענין הכתוב (דברים כט:ח) ״למען תשכילו את כל אשר תעשון״ וזה נכון ונפלא. == מאמר קע״ג == ==== וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו וגו׳ (בראשית מה:ח) ==== כתוב זה התבאר בפ׳ מקץ מא־לט־מ. ובזה נביא מאמר אחר בענין זה כדלקמן: האדם נתבע לפי ידיעותיו, ע״כ צריך להתאים מעשיו עם ידיעותיו, ומדקדקים למעלה עם האדם שיש לו ידיעה יותר מזולתו, וע״כ אחז״ל (ב״מ לג:) מאי דכתיב: והגד לעמי פשעם (ישעיה נח:א) אלו תלמידי חכמים ששגגות נעשות להם כזדונות, ויש לברר זאת בטוב טעם ודעת, במה שאמרו חכמי החינוך, כי המתלמד צריך לדעת ממלמדו שני דברים אשר המה יתנו לו עוז לקבל הלימודיות ממלמדו בשמחה ובחפץ הלב, והוא: אחד, – כי מלמדו חכם יותר ממנו, ויודע מה טוב לפניו יותר ממנו, השני, כי מלמדו דורש טובתו מאד, לא טובת עצמו, או כונה אחרת, אך להעמיד את המתלמד על גרם המעלות, וכשיבורר אצלו זאת בהכרה נכונה, כי הוא דורש טובתו וגם כי הוא יודע טובתו יותר ממנו בעצמו, אז ימסור עצמו לרבו בקנין ממש, ולכל אשר יצוה יעשה בשמחה גדולה, זה ברור. ועל כן אנו רואים כי אהבת הבן לאביו – אם כי הוא בטבע, ומה גם כי יכיר ממנו כי תמיד הוא דורש טובתו מאד, ועם כ״ז איננו אהבתו כ״כ גדולה, באשר על פי רוב – דרישת האבות לבניהם, המה רק על הצלחת הגוף, ואלה מיני ההצלחות מתחלפות לפי רצוני בני־אדם השוגים, כמו אם האב רוצה שישיג בנו הצלחת העושר ע״י מסחר וקנין, והבן רוצה להשיג עושרו זה ע״י דרישות חכמות מדעיות מעשיות, כמו מדע הרפואה או ההנדסה וכדומה, ולכן אין אהבתו לאביו כ״כ גדולה, כי לדעתו שאין אביו יודע אמיתת טובתו, ולכן האב החכם אשר ידרוש טובת בנו על הצלחת עושר הנפש, וילמדהו טוהר הדעת, כי אך זה הוא העונג האמיתי בזה גם כן, והבן יכיר היטב כי בסורו למשמעת אביו בזה, יחיה חיי נחת ועונג רוחני, אז אהבתו לאביו עזה בהכרה ובטבע, מאד, ע״כ אנו רואים עד כמה מתאים ההלכה עם הטבע, כמו, אבדת אביו ואבדת רבו, אבדת רבו קודמת (ב״מ שם), כי רבו הוא אביו באמת, כי הוא יודע טובתו האמיתית ודורש טובתו במלא אמיתתו, והנה לא לבד חכמי ישראל מבינים כן – אלא גם אצל חכמי אוה״ע נראה כן, הנה פרעה מלך אדיר היה, וחכם גדול היה ומסר א״ע ליוסף להיות סר למשמעתו, ממש כבן לאביו, מחמת כי בכל דבר ודבר בירר לו יוסף באופן אחר, עד שהכיר פרעה היטב כי הוא יודע יותר ממנו הרבה, וראה אצלו את אהבתו לזולתו מאד מאד, ולקח את יוסף לאב לו, כדכתיב: וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו (בראשית מה:ח), ופירש הראא״ע לאב למורה, כמו אבי כל תופש כנור ועוגב (בראשית ד:כא) פי׳ כי הוא המציא את החכמה הלזו, וע״כ היה אבי חכמה הזאת, וכן יוסף היה לאב לפרעה כנ״ל, ע״כ תראה סדר הכתוב: וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו, פי׳ פרעה בעצמו אחרי שהכיר בהכרה ברורה מיוסף כי הוא יודע יותר ממנו בכל דבר, ודורש טובת זולתו, וע״כ נעשה כבן אליו בטבע כנ״ל, אבל בני ביתו לא היו חכמים כמוהו, שם את יוסף לאדון עליהם בהכרח, שלא יעשו מבלי יוסף מקטן ועד גדול, בידעו היטב את חכמת יוסף, ודרש פרעה טובתם מה שטוב בעדם, וע״כ באה לנו המצוה הגדולה ״ואהבת את ה׳ א׳ בכל לבבך״ וגו׳ אשר לא תבא המדה הזאת באדם לאהוב אותו ית׳ רק אחרי הכירו גדולתו ית׳ ועוצם דרישתו טובת בני אדם, ובהכירו, ובידעו זאת, אז הוא מוכשר לקבל ממנו ית׳ הטובות הגדולות שאין למעלה מהם, ואך זה הוא רצון השי״ת שיוכל להיטיב עם בני אדם, ולעשות עמהם טובות גדולות ועצומות, ונמצא אהבת השי״ת מצוה גדולה ועושה בזה רצונו הגדול ית׳, וזהו ״אני ה׳״ ונקל להבין הפרש הידיעה מבורא לנברא, ועוד ״מלמדך להועיל״ (ישעיה מח:יז) הוא מבקש ודורש אך להיטיב עמך, וכמה אתה מחויב לקבל עליך עול מלכות שמים בשמחה, וע״כ מי שידיעתו יותר גדולה מוכשר יותר לקבל טובת השי״ת כנ״ל ולכן אם יסור מידיעותיו לעשות מה בהיפוך – יוכיחנו תיכף הבורא ית׳ שלא להרחיק ממנו ית׳ ולא יהיה ראוי להטובות הגדולות, ורצונו ית׳ אך להיטיב, וע״כ תראה כל הראשונים דקדק עמהם הבורא ית׳ על חוט השערה באהבתו אותם, ולא רצה למנוע מהם טוב כל דהוא, והנה יוסף אשר אמונתו היתה עזה מאד מאד, ואחרי אשר מסר לו פרעה המלוכה ושם אותו מושל על כל ארץ מצרים, והיה לו לאמר לאחיו – פרעה שם אותי לאב לו ולמושל במצרים, אבל הוא כך אמר ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו וגו׳ וכן להלן מה־ט מהרו ועלו אל אבי וגו׳ כה אמר בנך יוסף שמני אלקים וגו׳ ועם כל זה כאשר בקש את שר המשקים לזכור אותו לפני פרעה, והלא מותר לעשות מעט בדרך הטבע, וכן יעקב אע״ה העמיד מקלות, וגם אמרו: כי אם זכרתני וגו׳ והוצאתני מן הבית וגו׳, ואיך ידע יוסף לאמר כי בלי ספק יוציא אותו, אמנם יוסף ידע כי הוא עומד להיות מלך במצרים, כי החלומות הגידו לו, אע״כ כחוט השערה נתערב לו ברעיונו (כונתו לסמוך על השתדלות) ונענש שתי שנים. הרי לנו אם כי שהאמונה מבוררה לו יותר, ואם יסור ממנה כחוט השערה רק ברעיון, ולא יניח אותו הבורא ית׳, למען לא ימנע מעצמו טובותיו ית׳! == מאמר קע״ד == === בענין הנ״ל === תעיין היטב במאמר כבוד חכמים, ועיין בגמרא מעילה י״ז בפנים (שם בגמרא: שאל רבי מתיא בן חרש את רבי שמעון בן יוחאי ברומי, מנין לדם שרצים שהוא טמא א״ל דכתיב: וזה לכם הטמא (ויקרא יא:כט) אמרו לו תלמידיו חכם (נ״א נתחכם) ליה בן יוחאי וכו׳) להשתומם, אם על רשב״י יהיה להם לפלא על דרש מועט כזה, אלא ע״כ שהבינו שזה הדרש מדרגה של חכמה היותר גדולה, עד שגם על רשב״י היה להם לפלא, ודנו כי נתחכם הרבה יותר מקדם, את הגרגר תמוצץ אותו הרבה ותמצא בו טעם, (שמעתי בביאורו בזה שכתב, מענין הגר״א שכתב במ״א כי שרש מלת חכמה, חכם, היא מענין חך, מקום מיצוי ומצוץ הטעם הכמוס בדבר מכללות מקורו השכלי וממצהו להרגשת החך ליותר ויותר, כענין הכ׳ בשיה״ש ה:טז: חכו ממתקים, ממתקים הרבה יותר ויותר, עד שממצהו לכלל: וכולו מחמדים, עד שברוב עומק הבחנתם במיצוי כוח החכמה והבינו לפלא עד היכן חכם רשב״י, וכמתבאר בדברי הגר״א במ״א שזה ענין הכ׳ באיוב כח:יא: והחכמה מאין תמצא, המיצוי מאין הכמוס) המשך המאמר: נפלא מה זאת כונה רצויה, את הדברים האלה אולי כדאי להראות את ידידנו וכו׳, והנני להוסיף מעט מה שדברנו בענין השכחה (כונתו למה שנא׳ ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו (בראשית מ:כג) ונאמר: ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו), והנה מדרך העולם היה לו לאמר: וישימני פרעה לאב לו ולאדון לכל ביתו ומושל בכל ארץ מצרים, אבל אמר וישימני, מוסב על ״האלקים״ שכתב למעלה, וכן לקמן (פסוק ט): ״כה אמר בנך יוסף שמני אלקים לאדון לכל מצרים״ ולא פרעה, אם כי פרעה מסר לו הממשלה, אבל ה׳ צוהו למסור, הרי כי לא בטח על השר, ועם כל זה נתוסף לו שנתים (בראשית רבה ט) הרי כי רק כונה מועטת כחוט השערה לא כיון המדה, ונענש על זה בשתי שנים בבית הסוהר, ומה שלא אמר לאביו – רק שמני אלקים לאדון לכל מצרים ולא אמר: לאב לפרעה וגו׳ דברנו על זה, ואין די באר, הרי כמה צריך האדם למסור כל עניניו לשמים וטוב לו. == מאמר קע״ה == ==== וירא את העגלות וגו׳ ותחי רוח יעקב אביהם (בראשית מה:כז) ==== ביעקב אבינו ע״ה נאמר: ותחי רוח יעקב אביהם (בראשית מה:כז) ות״א: ושרת רוח קודשא וגו׳ הדמיון בדומה לזה, כמו המים המקיפים בית, כשימצא איזה נקב, תימף יבאו ויזרמו המים בבית, כן היה תמיד ביעקב, שהיה מוכן לרוח הקודש גם בימים שהתאבל על יוסף, ולא היה בו באבלות שאר בני־אדם, רק התאבל בחשבון והכנה הקודמת, ורק נשתנה הענין כפי החשבון משמחה לאבל כפי ההכנה, ומצב העצב מונע מנבואה, כי סגולת הנבואה אחז״ל בה (שבת ל) אין השכינה שורה מתוך עצבות וכו׳ וכשנשתנה הענין לפי ההכנה מאבל לשמחה, וסר מצב העיכוב והמניעה, אבל ההכנה לנבואה לא סרה ממנו, ונפתח הנקב ובאו המים הסובבים את הבית, וכן בזה הוסר מצב המניעה הסתימה לההכנה, היינו העצב המעכב להנבואה הסובבת בו, ובאו כמים השוטפים הכנת רוח הקודש והנבואה אשר היה ביעקב אע״ה, אשר לא סרה מאתו אף רגע, והבן. ומתוך הדברים נשכיל, כי כל ענין הנעשה בחשבון, לא יפול השתנות, רק כפי המקבל, וההשתנות מצד המקבל ונכון הוא. = ויחי = == מאמר קע״ו == ==== ויחי יעקב וגו׳ ויהי ימי יעקב וגו׳ שבע שנים וארבעים ומאת שנה (עיין בבעל הטורים) ==== הנה מצב בריאותי, תהלה, אני שמח בחלקי, כי חסדי ה׳ לא תמו, ואין אני מתאונן ח״ו על מצב בריאותי, ״כי מה יתאונן אדם חי״ (איכה ג:לט) ודרשו חז״ל (קידושין פ:) מה יתרעם אדם על מדותיו של הקב״ה – די שהוא חי, כלום גבר על חטאיו. ואין פי׳ כלשון בני אדם, ישמח באותו המעט שנתתי לו, כי גם זה למותר הוא, אבל פי׳ די, הוא כמו ״אילו לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פ״א בחודש, דים״, שפי׳ כי שכר עצום מוכן להם גם בעד זאת, וכן בזה כונתם ז״ל, החיים שנתתי לו מתנה מרובה הוא מאד, כמאמר החכם ״אין יוקר כיוקר הזמן״. ומה שאני כותב מאי־בריאותי ל״א, רק להסיר אשמה ממני, מה שאיני יכול לדקדק בכתב לפי ערך רו״כ, וגם להודיע כמה יקר אלי כתיבת המאמרים, עד שאכביד עלי בהכתיבה, כמאמר ״אז נדברו״... והדבור בקרוב הוא בפה, ומרחוק הוא בכתב ואני שולח מאמר לירושלים עיה״ק לחזק ידם, ואקוה לעזי״ת בכת״י, כי חזוק אמונה והמוסר בדור הזה, הוא ענין גדול, למעלה מאד מהשערת האדם, כאשר אכתוב גרגיר אחד מה שדברנו בשבת העבר פ׳ ויחי. '''בפסוק''' ראשון כתוב בבעל הטורים: ״וחי ל״ג שנה פחות מאביו משום דכתיב קללת חנם לו תבא על שקלל רחל ואמר עם אשר תמצא אלהיך לא יחיה חסרו לו מנין יחיה שהוא ל״ג משנותיו״. '''להשתומם''' מזה כמה גדול דקדוק דין של מעלה. הרי יעאע״ה לא ידע כי רחל לקחתם, ועכ״ז, יען כי לא נתעורר לחשוב, פן לקח מי מאנשיו, ותטמון בכר הגמל ותאמר דרך נשים לי, ע״כ נענש עונש גדול כזה, לפחות משנותיו שלש ושלשים שנה, היאומן כי יסופר כי על אונס כמעט להעלות על דעתו דבר רחוק כזה יענש כ״כ, ואוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה. ומעתה נוכל להבין גודל העונש של מי שאינו מעלה על דעתו דבר קרוב, ומכ״ש קרוב יותר ויותר, וכמה פעמים ביום. ומזה נוכל להבין גודל השכר של המעלה על דעתו דבר טוב, כמה גדול שכרו כי מרובה מדה טובה, ומכש״כ המעלה על דעתו דבר טוב שהוא רחוק מכמה בני אדם, והראיה ששום אחד לא התעורר בזה, הרי רחוק מדעתם הוא. '''וזהו''' שאמר ה׳ על דהמע״ה, מה שכתבתי לרו״כ במכתב השני ״הדבר דברתי וגו׳ (דהי״א יז), אני לא דברתי וע״כ לא עלתה על דעתם דבר רחוק, ואתה שהעלית מחשבתך לדבר רחוק כזה שכרך מרובה, וכן רו״כ אשרי חלקו בזכות, שזה כמה שנים אשר יש לו חלק גדול בבית תלמוד, זכה והעלה על דעתו דבר רחוק מדעת בני אדם אחרים, והלא מדה טובה מרובה אם יעקב אבינו נענש כ״כ בשביל שלא עלה על דעתו פעם אחת דבר רחוק, המעלה על דעתו דבר טוב ורחוק, הלא שכרו עצום מאד כמו שיש לנו בירור כמה מרובה מדה טובה. זכות גדול מאד לרו״כ שזכה להתעורר בזה מלבד שעצם הדבר מצוה רבה היא, שהרי ילמדו בביתו, וכל התועליות שיצאו משם הכל על ידו הוא. ״וכל המזכה הרבים״ כו׳. זולת זה קדוש השם גדול יהיה לקטן כגדול שישמעו זאת, שנתעורר נדיב נכבד גדול אחד, לדבר גדול כזאת – ״וקנאת סופרים תרבה חכמה״ ושכרו מרובה מאד. '''אשלח''' בל״נ העתקה מספר אדמו״ר ז״ל הגאון המאיר ממש עיני הגולה, תשתפך נפשי בדברי בו, גדולתו ורום ערכו בתורה וביראה בלתי משוער. ויראה משם כמה גדול דבר זה, וזכות אדמו״ר ז״ל יעמוד לו לפרוץ ימין ושמאל ולעשות כהנה וכהנה לש״ע. '''ומי''' יוכל לשער גודל הערך של המעורר עצמו לדבר טוב. כי הנה יעאע״ה הוציא קללה מפיו כמעט באונס גמור, ויען כי נתגלגל מזה שלא במתכון עונש לרחל, נענש כ״כ, וא״כ כיון שמדה טובה מרובה, מי שנתגלגל על ידו אפילו שלא במתכון – חיים לאחרים, הרי שכרו מרובה מאד, לפי ערך העונש שנחסר לו ל״ג שנים חיים, לעומת זה מרובה מדה טובה, יגדל שכרו לפי ערך של העונש הזה – בלי ערך כמו שכתבנו למעלה שיש לנו בירור כי מרובה מדה טובה בלי ערך ואכמ״ל. '''מעתה''' נוכל להבין, כמה מרובה מדה טובה בדבר שהוא מביא חיים לעולם, לא ליחיד אבל לרבים, ובמתכון. להשתומם מזה למבין דבר. וכל זה, אם עושה דבר במתכון גם אם אחרים יעוררוהו על זה, ומעתה מי יוכל לשער מרובה מדה טובה, בדבר שאדם מתעורר מעצמו, כמו שהבאנו ראיה מדהמע״ה, כמה היה חביב בעיניו ית׳ על שהתעורר מעצמו בבנין בית הבחירה, כמבואר למעלה. קצרה דעת האדם להעלות על דעתו זאת. אין העולם יכולים לקבל שכר על מצוות. אשרי חלקו שזכה להתעוררות הזאת. '''והנה''' הובא בספרים בשם הזוהר, ״כי איתערותא דלעילא תלוי באיתערותא דלתתא״. ואילו לא התעורר יעקב אבינו ע״ה לשוב למקום שהתפללו בו אבותיו לא היה זוכה לכל הברכות שנתברך בבית א׳ בשער השמים. '''בזכות''' ב׳ המכתבים הראשונים והמכתב הזה שהתעוררנו מהתעוררות שלוה, זכינו לקרא שם שני המכתבים הראשונים והמכתב הזה אשר הכל מאמר אחד הוא, – יקרא שמו ״איתערותא דלתתא״ ויביא חיים לעולם, מציון תצא תורה אכי״ר. == מאמר קע״ז == ==== ויברך את יוסף וגו׳ האלקים הרועה אותי מעודי עד היום הזה (בראשית מח:טו) ==== שפע ברכה והצלחה רבה לעד ולעולמי עולמים לבני יקירי מחמד לבבי אשר תמיד אני נושא בעול אתך לאושרך ולהצלחתך בזה ובבא. אכתוב לך מאמר שלם אשר זכינו בפ׳ השירה. תהלה – ״ברכת ה׳ היא תעשיר״ – מצאנו ראינו הדרכה לאדם, איך לחנך עצמו ובניו היפך מדרכי העולם. '''הנה''' כאשר זכו ישראל לראות עין בעין כי לה׳ הארץ ומלואה והוא כל יכול, גבור ועשיר, ומיטיב למי שזוכים להטבה בלי תכלית, ומה היה חסר מתיקת נקמת פרעה ומצרים ויציאתם ביד רמה. ולא נפל דבר מדברי מרע״ה – אל מלך אדיר כפרעה מלך מצרים. מלך קשה ועם קשה ולב קשה אבירי לב, ובהכרח הוכרחו לקום בחצות הלילה, להתחנן מהם, שיצאו מארצם כחפצם, ולא עוד אלא שבקשו מהם ברכה לעצמם – ״וברכתם גם אותי״ (שמות יב:לב), ולא די זאת, עד שהביא הקב״ה רוח שטות בפרעה וכל עמו לרדוף אחריהם לנקום מהם נקמה גדולה חמש פעמים יותר ממכות מצרים ולשלול מהם שלל רב בביזת הים, עד שביזת מצרים נגד זה לא נקרא רק נקודת כסף, היש קץ חביבות יותר מזה, ויקראם מלכו של עולם הכל יכול ״בני בכורי ישראל״ (שמות ד:כב). לפי כל הנ״ל, מה היה נראה, איך יהיה הנהגתו אתם אח״כ, ובפרט ״בלכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה״ (ירמיה ב:ב). '''והנה''' מצאנו ראינו תיכף אחר שירת הים, עם כל החבה יתירה שנודעת להם שהם בנים לו ית׳, פסוק כב: ״ויסע משה את ישראל מים סוף״ – פרש״י ז״ל ״הסיען בעל כרחן״ פי, לפי שהיו טרודים בביזת הים המרובה מאד, כמבואר בבכורות. וראה, אמון פדגוג כמרע״ה שקיים תומ״י כמו שאמרו: סעודתך שהנאתך ממנה – משוך ידך הימנה״, (גיטין ע.) פי׳ שהאדם צריך להרגיל עצמו גם בדבר המותר, שיהיה במדה ומשקל, והנה ביזת הים היה מצוה, כאז״ל ״שלא יאמר אותו צדיק וכו׳ ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם״ (ברכות ט.), ועכ״ז כשראה מרע״ה שהיו מרבין יותר מדאי, הסיען בעל כרחן, להראות להם דרך בכל עניני עוה״ז כנ״ל. והנה היינו סבורים, שמא משה מדעתו עשה זאת, לחנכם במדת כבישת הרצון, סיפר לנו הכתוב כי תומ״י ״ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים כי מרים הם״ (שמות טו:כג) – להורות להם בחוש, מה יועיל לכם עתה הכסף, והזהב, והאבנים טובות שרכשו בביזת הים, והם קרובים למות בצמא, לולא משה צעק אל ה׳ ויורהו עץ בעלמא – לא כסף לא זהב לא אבנים טובות – המחיה אתכם, אבל עץ בעלמא ברצון ה׳ יחיה אתכם, ואין לכם לשום זהב כסלכם, אבל ברכת ה׳ היא תעשיר, והברכה היא ג״כ ביסודות הפחותים, כמו מים שאין להם מחיר, ועצים המצוים בכל מקום. להשתומם, איך שהיה זאת תומ״י אחרי ביזת הים, שהוצרך משה להסיען בעל כרחן, ואח״כ, לא די זאת אלא הורם בחוש להמית את כל הקהל הזה ברעב, לכו אכלו כסף וזהב ואבנים טובות שבזזתם. '''והנה''' המן שירד להם מן השמים, – לחם אבירים, כתב הרמב״ן ז״ל מדברי חז״ל: ״ומפני זה היה מוצאים טעם במן מכל מה שירצו כי הנפש במחשבתה תדבק בעליונים, ותמצא מנוח חיים כו׳ יעוי״ש, הרי זה, כי היה זה להורות להם ולדורותם דרך, כי עיקר העונג לאדם לגופו ונפשו גם יחד, בהתדבקו מחשבתו תמיד בעליונים ולא בתחתונים. כמוהם יהיו עושיהם. ברוך שהאיר עינינו בזה. '''ואגב''' אכתוב לך מה שדברנו בזה עוד, כי הנה מעולם לא שמעתי מאדם אף בינוני, ומכש״כ עשירי עם, שיאמר ברוך השם שהיה לי מה לאכול בזו השנה, אבל לפעמים אומר אדם כשר: ת״ל שהיה לי שנה טובה, שהספקתי כבר לעצמי לי לחסוך בשבילי די פרנסתי לנו זו ממון. והנה יעקב אע״ה בן בנו של גביר ארץ אמר: ״האלקים הרועה אותי״ (בראשית מח:טו) ומתרגם אונקלוס ״ה׳ דזן יתי״, נשתוממתי ששמעתי מיעקב מה שלא אשמע משום אדם, ועמדתי כמשתומם, עד שהגעתי לברכת המזון, נשתוממתי על עצמי, איך לא ידעתי מה אני מברך, הלא כל ברכת המזון שתיקן מרע״ה הכל על מתנת חנם של מזונות, ובזו הפרשה חשבתי, מתפעלים ממן היורד מן השמים ולמה אינם מתפעלים ממן העולה מן הארץ בכל שנה, טפשים אנחנו טפשים, אילו נדבקה מחשבת הנפש בהמן הזה, היינו מרגישים כמה טעמים כדמיון המן בהמדבר. וזה מתאים למאמר ״נועם קדושה״. סוף דבר, מה נאמר ומה נדבר, ״חכו ממתקים וכולו מחמדים״, לא מעבר לים, רק ״זה דודי וזה רעי״. '''תחיה''' בני יקירי חיי נחת ושמחה בזה דודי וזה רעי, וכל עושר ואושר נפלא בידך תמיד. == מאמר קע״ח == ==== האלקים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק (בראשית מח:טו) ==== ביאור הכתוב: האלקים אשר התהלכו אבותי לפניו, פי׳ כאילו כל אחד מהם עמד לפניו מלך מלכי המלכים הקב״ה כל ימי חייו, ונתגדל בבית המלך, כמבואר בשו״ע או״ח סימן א׳, בזה״ל: שויתי ה׳ לנגדי תמיד, הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני ה׳, כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו, והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדבורו במושב המלך, כש״כ כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב״ה אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו וכו׳ מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי״ת ובושתו ממנו תמיד וכו׳ גם בהצנע לכת ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב, ומיד שיעור משנתו יקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך (טור) (כונתו כי כל זה בכונת הכ׳ אשר התהלכו אבותי לפניו). == מאמר קע״ט == ==== ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז פחז כמים אל תותר (בראשית מט:ג-ד) ==== הערה מראובן, בשביל כל דהוא, שהרי נאמר: ויהיו בני יעקב שנים עשר (בראשית לה:כב) (כונתו שגם אחרי: וילך ראובן וישכב את בלהה וגו׳ נאמר ויהיו בני יעקב שנים עשר, משמע כי היה רק כל־דהו) ועם כ״ז בשביל פחז כמים פי׳ בהילות אבד כהונה ומלכות שני כתרים, למה? כי כהן פסול במחשבה, וגם מעשה עבודת המקדש מהודר מאד, וכן גם מלוכה – העיקר להתנהג בכל בסדרים נכונים, והמבוהל אינו מסוגל לסדר, ולכן (בראשית מט:ד) ״פחז כמים״ פי׳ בהילות, ע״כ ״אל תותר״ מדה (כנגד מדה) ודו״ק היטב כי מסודר גדול הוא מאד, וגם דברנו הערה ״ומשפטיך תהום רבה״ (תהלים לו:ז) כי בית חשמונאי מסרו נפשם על קדושת ה׳ באופן נשגב מאד, עם כ״ז כ׳ הרמב״ן ז״ל – כי יען לא שמרו פקודת הזקן ״לא יסור שבט מיהודה״ פי׳ מלוכה שייך לו, והם כהנים, ונטלו מלוכה יותר מדי, ולכן נענשו שיכרת זרעם, ולכן יש להזהר מאד. == מאמר ק״פ == === בענין הנ״ל === אמר החכם ״אין פיזור כפיזור הנפש ואיז מנוחה כמנוחת הנפש״, אמנם כן כמעט אין אדם שימלט ממחלת הבהילות אם רב ואם מעט, ואין חסרון בהילות – אשר ניכר לעין, כי האדם יכול הוא – איש מתון, נראה הולך עקב בצד גודל והוא הבהול האמיתי, כי הבהילות הוא ברעיון, והוא פיזור הנפש, ופיזור הנפש יבא מהתאות ומדות הרעות, כי הן הגורמות שידלג על הקוצים ומקפץ על הברקנים, קוצר התאוות והמדות פעם על זה ופעם על זה, והנה איש כזה משולל מכל חכמה ומדע, כי ראשית תנאי חקירות ודרישות החכמה הוא מנוחת הנפש כמובן בנקל, ואחרי כי מנוחת הנפש הוא התחלת החכמה, נקל להבין, כי המבוהל בפיזור הנפש – הוא שני הפכים עם החכמה, ע״כ יוכל כבר להפרד מעם החכמה, והנה חקירת החכמה צריכה להיות במנוחה רבה לחקות אחריה ולהתבונן על צעדיה. == מאמר קפ״א == === בענין הנ״ל === דבר חדש למדנו מפרשה מפורשת בתורה, דרך במדות ובחינוך להפליא, הנה כלל בידינו להעביר על מדותיו, ואז״ל (יומא כג.) כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו וכו׳, ועכ״ז יש ענינים שלא ניתנו למחול אף לאב רחמן נגד בניו הנכבדים גדולים אשר ראוים למחילה, וטבע האב בלא״ה שלא לדקדק עם בניו, וכ״ש לחשובים מופלגים, עכ״ז כך היא המדה לכבוש רחמים ולא למחול אף אם עשה תשובה וכ״ש חלילה בלא תשובה. הנה ידוע גודל ערך מעלת השבטים עד שנקראו שבטי י׳ וזכרונם כתוב על אבני ה׳ לזכרון לבני ישראל, והנה ראובן חטא במעשה בלהה ואחז״ל שבת נ״ה כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, כי הכתוב מעיד תיכף (בראשית לה:כב) ״ויהיו בני יעקב שנים עשר״ בלי הפרש, עכ״ז לא מחל לו אביו הנביא על זה ואמר (שם מט:ג) ״ראובן בכורי אתה״ וגו׳ וראוי ״ליתר שאת״ היינו כהונה ״ויתר עז״ היינו מלכות, וגילה לו פסק שלו שבשביל פחיזות בדבר קל שעשה כדרשת חז״ל, עכ״ז קנסו כ״כ ולקח ממנו כתר כהונה וכתר מלוכה, אף כי בודאי עשה תשובה, כי רגיל הוא בתשובה, כידוע במדרש עליו, ועכ״ז לא מחל לו, ולא עוד אלא שהקניטו ברבים ואמר לו, ראה מה שאני נוטל ממך בשביל דבר קל של פחיזות פעם אחת. וזה מבהיל! ולא עוד אלא שכתב בד״ה א־ה ״ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף״, וכ״כ ענשו בשביל דבר קל ושבאמת אמרו עליו שלא חטא, ולא די שלא מחל לו לגמרי אחרי התשובה, אלא אף גם נקנס בג׳ פסקים כאלה. מבהיל מאד! '''וכן''' לשמעון ולוי אף כי חסידים גדולים היו, ובפירוש נאמר (דברים לג:ח) ״וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך״, וכן נאמר (בראשית לה:ה) ״ויהי חתת א׳ וגו׳ ולא רדפו אחרי בני יעקב״. והנה ה״ל לומר ולא רדפו אחריהם, מאי אחרי בני יעקב? לדעתי, לומר, כי לבד זכות אביהם הנביא, אף גם זכות עצמם גרם להם שלא רדפו אחרי בני יעקב, מדוקדק, ועכ״ז ארר אפם והפיצם בישראל ולא מחל לחסידים האלה שלחמו קנאת ה׳ צב׳ בלי ספק, כנאמר (שם לד:לא) ״הכזונה יעשה את אחותנו״, ורק כעס עליהם על מה שהרגו העיר כולה אחרי המולם, פן היו נכנסים תחת כנפי השכינה, כ״כ הרמב״ן ז״ל טעם כעסו עליהם, שלא יאמרו העולם בעצת אביהם הנביא היתה זאת, ראה זה חדש שלא מחל להם. וקנס אותם ג״כ הרי כי לא הכל נתן למחול, ורק לכבוש רחמיו. '''והנה''' יעאע״ה למד זאת מדרכיו ית׳. ״אבינו״ – והנה רחמי האב מרובין על הבן. והוא ית, בלי תכלית וכן מדותיו בלי תכלית, ועכ״ז – ״מלכנו״, ומדקדק כמלך אדיר ונורא, מדקדק כחוט השערה, הרי שזה הדקדוק הוא ג״כ רחמי האב בלי תכלית. '''וכמו''' שאמרנו על תוכחה של משנה תורה, רבה וגדולה, ופירש״י זו התוכחה משה מעצמו אמרן. וקשה, אב רחמן לכל ישראל יקללם כ״כ, אתמהה, אלא ודאי שמרוב אהבתו לישראל החליף העונש המר הנורא של עוה״ב על התוכחה. וזהו ג״כ כונת ״אבינו״ ואעפ״כ ״מלכנו״ לדקדק ככבוד מלך, והכל לטובתנו הנפלאה, כדי לקבל עלינו עול מלכות שמים בשלמות, וזה תכלית ההצלחה, והעונג והעדון הנפלא, נעלמה מעיני כל חי. ונזכה כולנו יחד לקבל עלינו עול מלכות שמים. ונראה נפלאות גם בעוה״ז, כי יגלה לנו הארת פניו ית׳, ואין לנו רק הארת פנים, ״האר פניך ונושעה״, אמן, כן יהי רצון. '''התבוננו''' נא אחי אהובי, הנה אב רחמן על כל ישראל, ומכ״ש על בניו חסידי עליון שבטי י׳, עכ״ז הענישם כ״כ על דברים קלים שאירע להם פ״א בחייהם בפחיזות לקנאת אמו, אמנו הצדקת ״כרחל וכלאה שבנו בית ישראל״, ולטובה נתכון רק יעאע״ה אמר שהיה בפחיזות ובהילות ולא כיון האמת; וכן שמעון ולוי לש״ש נתכונו, רק לא העלו על דעתם סברת יעקב אע״ה, עכ״ז הענישם כ״כ מחמת רחמי האב מרובים שלא ישאר להם על עוה״ב. וא״כ מי שעושה בבהילות דבר שלא בחשבון מחמת הנאת עצמו, ומכ״ש חטא גמור, ומכ״ש חטאים הרבה, ואין לו אב שיענישו וגם הוא אינו מעניש לעצמו, אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, אם ישאר ח״ו לעוה״ב, מי ישאנה, כענין שנאמר ״ורוח נכאה״, פי׳ בלא תשובה ״מי ישאנה״ לעוה״ב, ע״כ נקדים לנו מזור התשובה וטוב לנו. == מאמר קפ״ב == ==== לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו וגו׳ (בראשית מט:י) ==== התחזקו אחי, התחזקו במלאכת מחשבת, מבלי להתרפות בהתבוננות היראה תמיד, כי רב ועצום הדקדוק עם האדם, בדיני שמים. הביטו וראו כי מעשה הטוב היותר גדול, ועכ״ז כשיש בה איזה דבר לא טוב, אין מותרים מן השמים, בבית דינו של מלכו של עולם – ב״ה. '''הנה''' ידוע, כי כל התורה נדחית מפני פיקוח נפש, ועכ״ז, בקידוש השם, הרי יהרג ואל יעבור, וא״כ כמה גדול מצות קידוש השם. '''והנה''' בית חשמונאי קדשו ה׳, בפרסום גדול מאד לדורות, וקבעו מצות חנוכה לזכר עולם, על הנסים והנפלאות שנעשו על ידם. הרי זכותם גדול מאד לעד, עד דאמרינן סוף הכונס בנר חנוכה ד״לעולם למעלה מעשרה״ – ומ״מ פטור אם הזיק, משום ״דלא אטרחוהו רבנן להניח למעלה מעשרה, כיון דבמצוה קא עסיק״. הרי כמה גדול מצות פרסומי ניסא, דדחי דיני מזיק, דחייב לשלם מה״ת ופטרוהו רבנן משום פרסומי ניסא. הרי כמה גדול מצות פרסום נס, ועכ״ז, מצינו בש״ס ב״ב ג׳: דנאבד בית חשמונאי לגמרי מן העולם, דאיתא שם: ״כל דאמר מבית חשמונאי אתינא – עבדא הוא, דלא אשתייר מני׳ כלל״, יעו״ש. '''ומצאתי''' ברמב״ן פ׳ ויחי, טעם הדבר, משום שלקח המלוכה, וברכת יעקב אבינו ע״ה היה: ״לא יסור שבט מיהודה״ כי המלוכה שייך לו, אף שלא היה רק ברכת יעקב אבינו ע״ה, וגם דילמא, דוקא כשימליכו מעצמם מלך, ימליכו משבט יהודה, לא כשכבש במלחמה, ומ״מ, לא עמדה לו כל זכותו של פרסום הנס, ונאבדה כל משפחתו, משום ״שלא שמר דברי הזקן״. מי שאינו שומע לגזרת התורה, וגם בלא פרסום נס, על אחת כמה וכמה, כי ענשו גדול מאד, ואין לנו רק לשום נפשנו בכפנו, רק לשמור ולעשות ולקיים כל דברי התורה. ומזה נקל להבין, כמה גדול שכר המקיים התורה, כי בית חשמונאי, בשביל דקדוק קל, נאבדו, וכמה דקדוקים בערך כזה, בהקדוש ה׳ אשר עשו – יש, וכמה שכרם מרובה ע״ז, וכ״כ בכל המצות שאדם עושה בעמל ויגיעה, כמה דקדוקים טובים בערך כזה יש, והרי שכרו הרבה מאד, כי מדה טובה מרובה. '''ומעתה''' כיון דגם להרא״ש, גם להרמב״ם פטרוהו רבנן למעלה מעשרה כיון דבמצוה קא עסיק לפרסומי ניסא, יש להבין ולהוכיח, עד כמה גדול ורם ענין עסק המוסר בלי תכלית. דחזינן דמשום פרסומי ניסא, פטרוהו רבנן מזיק דאורייתא החמור מאד, ומדוקדק בתכלית הדקדוק, כידוע חומר הדינים, בין אדם לחבירו, ובכל זאת הקלו בה החכמים, משום פרסומי ניסא, ומדוע? הלא הוא, משום דמהניסים יתגלה ויתלבן, שהבורא ית״ש הוא המשגיח, הוא המנהיג, הוא הצופה, הוא המביט על כל העולם כולו, ורק ברצונו יתנהגו כל הענינים כולם, ובמה שאין רצונו, הוא אפס, תוהו, ושאין הנהגה זולת הנהגתו ית״ש. ר״ל, כיון דהנס הוא נגד הטבע וכח המנגד לו, הלא הוא זה הוכחה חושית, שיד סיבה הראשונה נגעה בהנהגת העולם להנהיגה על פי הטבע אשר יחדה הסיבה הראשונה, ולשנותה ברצון הכל יכול, בכח המנגד להטבע, וזה באמת תכלית היראה ותכלית האדם, להבין היסוד הראש והראשון הזה יותר ויותר, והנה ענין עסק המוסר הוא להוכיח באותות ומופתים שכליים עפ״י התורה ״שהטבע הוא ג״כ נס״, ושניהם ענין אחד, כיון דמיד אחת נתנו, ועין אחת צופה ומביטה עליהם, והנס יוכיח על הטבע כאשר ביארנו וא״כ לימוד המוסר והעסק בו בעיון להביא להאמת, הוא פשוטו כמשמעו ״פרסומי ניסא״, והבן כי עמוק הוא וישר מאד. יעלה תחנוניתם למעלה לשלוח לי רפואה שלמה מן השמים לקרבני לעבודתו ית׳ בתורה ומוסר ומדות אכי״ר. '''אלה''' דברי אוהבכם מזרז לכם בחיזוק העמל במעשה ומחשבה לאהבת הדבק טוב, מוקירכם... == מאמר קפ״ג == ==== יששכר חמור גרם וגו׳ וירא מנוחה כי טוב וגו׳ ויט שכמו לסבול וגו׳ (בראשית מט:יד-טו) ==== לבני יקירי מחמד לבבי נ״ז נ״י כאור שבעתים. '''יקרתך''' הגיעני, נהניתי כי נתפעלת מהמאמר – כאשר יש להתפעל מהם, כי הם נובעים מדברי א׳ חיים, והם בלי תכלית, ואשר ע״כ יהיה עוד שכרך בזה – כי ברצוני בעה״י לכתוב לך עוד מאמר נשגב, נקרא מאמר ״משפט וצדקה״ נפלאות ידובר בו להכין האדם את עצמו על סבל, כענין שנא׳ ביששכר ״ויט שכמו לסבול״ פי׳ עול מלכות שמים, וכענין שנא׳ בתהלות דוד המע״ה ״פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה״, פי׳ כי הרבה שערי חכמה צריך האדם ליכנס להבין גדולת ה׳, ועכ״ז הלא טוב ה׳ לכל, ואז הלא יוכלו רק מעט להתבונן להודות לה׳, ובאה התשובה – אני איעצך באיזה שער תכנס תחילה, וממנו תבא לכל השערים בנקל, וזהו שאמר אח״כ: זה השער לה׳ צדיקים יבואו בו (תהלים קיח:יט-כא) אודך כי עניתני – הוא הסבל – ותהי לי – זה העינוי והסבל – לישועה – לישועת נצח בזה ובבא, כי עי״ז השער נכנסתי לכל שערי החכמה. ונבאר מעט: שלמה המע״ה בספרו קהלת שקהל שם כל החכמות כפירש״י, פתח ראשית דבריו: הבל הבלים וגו׳, והקשינו על זה, הלא הוא דרגא של תכלית הפרישות, ואיך הציע זאת בראשונה למתחילים? אבל הענין הוא כך: כי כבר דברנו כמה פעמים כי איזהו חכם הרואה את הנולד (תמיד לב) פי׳ כי תכלית החכמה לעמוד על תכלית הענין לאמתו. והנה אמרו כבר כל מחקרי הנפש, כי בנין הגוף – חורבן הנפש, ובנין הנפש – חורבן הגוף, ואין כונתם כפשטו השטחי – כי בנין הנפש חורבן הגוף, כי באמת בנין הנפש הוא בנין הגוף ג״כ על צד היותר נעלה, וכענין שאחז״ל (נדרים מט:) בענין: פניך דומים למגדלי חזירים ומלוי בריבית, א״ל תרוייהו אסירין לן אבל חכמת אדם תאיר פניו, הרי כי בנין הנפש – בנין הגוף בשלמות, וכבר ביארנו בעליל, כי עונג החכמה, אין דומה לה בגוף כלל וכלל, אבל כשירגיש לו עונג החכמה, יתבטלו אצלו לאט לאט תאות וחמדות הגוף, ואז יוסרו ממנו מחשיכי ומפריעי עונג החכמה, וכשיוסרו המפריעים של עונג החכמה – אז ירגיש בעושר העצום של עונג החכמה, ואז ירגיש בעצמו עושר עצום מאד מכל עבר ופינה, כי דאגת הגוף תתבטל לו, כי לא ישתוקק למותרות, רק הכרחיות, וההכרחיות מובטח האדם בהם, כמש״כ הרמב״ם ז״ל. ונמצא כי הוא עשיר עצום מצד הגוף ג״כ, וק״ו בן בנו של ק״ו כי לצד החכמה הוא עשיר בלי תכלית, כי החכמה היא עונג מעין הנובע יומם ולילה, ואין על האדמה משלה, ואז חכמת אדם תאיר פניו גם כן, כי בנין הנפש הוא בנין הגוף בשלמות, ומה שאמרו כי בנין הנפש הוא חורבן הגוף, פירושו הוא, כמו הרוצה לשנות כלי מכוער לכלי יפה בתכלית היופי, אי־אפשר לשנות רק ע״י שישבור כלי־הכסף לגמרי ויחתכנה, ואז היא כחומר ביד היוצר לשנותה לתכלית היופי, ואין זה שבירה באמת רק ע״מ לבנותה, ככה חורבן הגוף – עד ישנה אותו להתאים הנהגת הגוף עם הנהגת השכל, ואז יהיה בנין הגוף והנפש, על צד העונג היותר נעלה. '''ואילו''' ידעו בעלי תאוות – זח העונג, היו בורחים מכל העונג המדומה להם, להשים נפשם בכפם להשיג העונג הזה בהקיץ ולא בחלום. ולכן שלמה המע״ה שהיה חכם גדול, ובפרט ברוה״ק, ראה סוף מעשה במחשבה תחילה ואמר אם תרצה לעמוד על מתיקות העונג בהקיץ ולא בחלום, אי אפשר רק שיכין עצמו לשבור הכלי הישן לגמרי לאט לאט, להתבונן בהבל העולם, ויסכים לסבול שברון הכלי לפי שעה, ואז יבנה גוף ונפש גם יחד בתענוג נפלא, שאין על עפר משלה. וביאר אח״כ הבל העולם באריכות ומזה סיים סוף דבר של הכרת ההבל העולמי ״הכל נשמע״ פי, אז יכיר היטב כי כל הבריאה תכליתה ״את ה׳ ירא ומצוותיו שמור כי זה כל האדם״ – שלמות כל האדם, הגוף והנפש גם יחד, ואז ירגיש עוה״ב גם בזה העולם, ויבין מה יהיה בעוה״ב, והיא היא כונת דוד המע״ה: פתחו לי שערי צדק, כנ״ל, והשיב: זה השער לה׳ צדיקים יבאו בו, אודך כי עניתני, פי׳ הסבל לאט לאט, להבין היטב הבל העולם, לשבור הגוף ע״מ לבנות הנפש, בסוד חשכת הגוף הנגוף, לבלבל בו עונג הנפלא של חכמת הנפש, ולהתאים אוחו בהנהגת השכל, ואז יתענג הגוף ג״כ, כי מעונג החכמה ירגיש הגוף ג״כ עונג נפלא, ואז יבין, אם בעולם החושך, ירגיש כ״כ עונג, מה יהיה עוד בעולם שכולו בהיר ומזומן לעונג נפלא בכל ההכנות, ואז יודה לה׳ על חלקו הטוב שנברא בצלם אלקים מזומן לעונג נצחי בכמות ואיכות, אשרינו מה טוב חלקנו. '''ראה''' בני יקירי, כמה יאיר עתה לפנינו אחר הביאור הרחב לפנינו (ובאמת זהו בקצרה מאד מאד) מאז״ל ״איזהו חכם הרואה את הנולד״ (תמיד לב) ונתקשיתי תמיד הלא זה דבר שגם קטני בעלי הבנה יכולים לראות שכר הנפלא של העוה״ב, אבל עתה אני מבין, – שאי אפשר באמת לראות אל נכון, רק אחר הרגשת עוצם נעימות החכמה, – בהתאמת הנהגת הגוף והנפש גם יחד, עד כי חכמת אדם תאיר פניו, אוז דוקא נקל מעט לצייר נעימות עוה״ב שעליהם נתכוין התנא – איזהו חכם הרואה את הנולד. וזהו קדוש ה׳ לדרז״ל. '''אנסה''' להתחיל לגמור המאמר, אמר הכתוב (תהלים צט:ד): ״ועוז מלך משפט אהב אתה כוננת מישרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית רוממו וגו׳ קדוש הוא. משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו״ וגו׳ והענין הוא כך: פי׳ ״ועוז מלך״ עוזה של מלוכה – ״משפט״, כי מלך במשפט יעמיד ארץ, ומבאר אח״כ כי משתנה משפט הקב״ה ממדת בו״ד, כי המשפט של הקב״ה הוא צדקה באמת, וזהו ״אתה כוננת מישרים״, הכל ישרות, באופן שגם המשפט וצדקה, שלכאורה לבו״ד – הם הפכים, אבל אליו ית׳ הם מישרים, כי המשפט – צדקה גדולה היא, ולכן ״רוממו ה׳ אלקינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא״. כבד ידעת ממאמר נועם קדושה, כי פי׳ קדושה, הוא התענוג הנפלא העליון שאין למעלה הימנו, והראינו זאת בעליל, ולכן אמר רוממו וגו׳ והשתחוו להדום רגליו, פי׳ רק מסוף פעולותיו בארץ, אז נבין כמה: קדוש הוא – למעלה במה שנעלם מאתנו. ומבאר – מהדום רגליו, פי׳ ממה שאנו רואים – משח ואחרון בכהניו ושמואל בקוראי שמו, גדולתם למעלה ראש, הלא ידוע בכל ביתי נאמן הוא (משה) תומיך ואוריך לאיש חסידך (אהרן). שמואל שקול כנגד משה ואהרן. ומבאר גדולתם: קוראים וגו׳ בעמוד ענן ידבר אליהם שמרו עדותיו וגו׳ ועם כ״ז: ה׳ אלקינו אתה עניתם – בעינוים. כי נכתב עליהם שלש פעמים בתורה. לא האמנתם וגו׳ מריתם וגו׳ על אשר מעלתם בי וגו׳, וכבר ידעת ענין הפסק הגדול במה שנכתב בתורה. '''היאומן''' כי יסופר – איש אשר התורה שלו, תורה צוה לנו משה. איש אשר הוריד התורה לארץ, בא משה והורידה לארץ, איש אשר מסר גופו ונפשו על התורה, איש אשר נשא כלל ישראל כאשר ישא האומן את היונק. איש אשר אמר – מחני נא מספרך. בשביל טובת ישראל. והמבין יבין מה זאת. וישתומם ויתפעל, ועם כ״ז בשביל חטא כל־דהו, כמו שביארו כל הראשונים – כי החטא היה קל מאד מאד, ועם כ״ז התפלל כמה תפלות כמנין ואתחנן ולא הועיל כלל. הא למה זה דומה. לאחד שהשיא את בנו, והוא לא הורשה לבא לחתונת בנו. ולא עוד – נא׳ ונוקם, כביכול כמו נקמה לקח ממנו הוא ית׳, בכל שעה ושעה משתמש עמו בעבודת ישראל, וטובתם לא יראה, ולא עוד אלא שלבסוף התורה קודם מיתתו. נאמר כמו כביכול, נקמה. ״הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבור״ למה נכתב זאת, הלא יראה כי לא יעבור, ולמה נאמר: ושמה לא תעבור, והנה הקב״ה הזהיר שלא לצער בע״ח וכש״כ לאדם, ומכש״כ לצדיק. ומכש״כ לאיש האלקים, וה״ז כמו נקמה, כביכול. ושמה לא תעבור, וקשה למה כל זאת? והנראה לבאר בטוב טעם כמו חי. '''אז״ל''' (ב״ק נ): כל האומר הקב״ה ותרן הוא יותרו חייו, זכר נא, בני נ״י, בימי בחורותיך הקשית לי מפני מה אינו מוותר? ויפה הקשית, כי גם לי הוקשה ואת זה כמה. והשבתי לך תירוץ נפלא מספיק לישבו, אך עתה, תהלה, יש לי תירוץ יותר מספיק. וע׳ פנים לתורה. '''הנה''' תמיד אנו אומרים האב מנחיל את בנו מה שהוא אוהב, הוא אוהב כסף ועונג גופני, מנחיל לבנו כסף ועונג, כענין שאמר כנען לבניו – אהבו את הגזל אהבו את הזימה, החכם המתענג בחכמה מנחיל לבניו חכמה ועונג המעלות, כמו שמצינו בפילוסוף אחד שהיה עשיר עצום, וצוח קודם מותו לתת העושר לבניו הבלתי חכמים ולחכמים לא יתנו, ונתן טעם לדבריו, כי החכמים יש להם עושר עצום במה להתענג. והיא בשל חכמתם, אבל העני הזה במה יתענג, ישחק בכלים הנשברים. כסף וזהב, הדומה לו לעונג חיי שעה. '''והנה''' כבר כתבנו בחלק הראשון מזה המאמר כי אי־אפשר שיהיה לאדם ציורים בעונג העצום של נצח, רק מי שהוציא לפועל כח החכמה בשלמות. ואז יצייר לפי ערך האדם עצמו של עונג נצחי, ומי לא יבין כי גם האדם היותר גדול אי אפשר לו לצייר כפי אשר הוא לאמיתו בו. עד שנאמר (ישעיה סד:ג) עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו. '''והנה''' ידוע כי בריאת האדם בעוה״ז. הוא רק שלא יהיה נהמא דכיסופא. והנה ויתור הוא נחמא דכיסופא. ולכן אם נאמר שהקב״ה מוותר – למה גברא בעוה״ז השפל, הלא כבר התענג בעולם שכולו טוב, אלא ע״כ משום נהמא דכיסופא, הרי משום זה אי אפשר לותר לצדיק, כי הקב״ה יודע עונג נצחי מה הוא, ולמי שהוא אוהב, אי אפשר לותר לו, כי צער הפסד חלק מנצחי – אין ערוך ודמיון לצער היותר גדול בעוה״ז, ולכן הבלתי־ויתור, אינו אלא לטובתו, והמשפט – צדקה גדולה היא באין ערוך לה. '''וראיה''' מפורשת לזה בגמ׳ ר״ה יז: רב הונא רמי כתיב צדיק ה׳ בכל דרכיו, והדר כתיב וחסיד בכל מעשיו, ופירש״י צדיק – משפט אמת, וחסיד נכנס לפנים משורת הדין, ומשני: מתחילה צדיק ולבסוף כשרואה שאין העולם מתקיים בדין – וחסיד, וקשה אטו נשכר, הרי מזה כי הויתור עונש גדול הוא מאד מאד בעלמא דאתי הוא עולם הנצחי, והדבר מפליא מאד. '''משל''' ודמיון לזה, כבד הקדמנו מהפילוסוף, ולכן אמר על משה ואהרן: ונוקם על עלילותם, למה: כי אי אפשר הויתור לצדיק, ומזה נבין גודל עוצם נועם הקדושה של נצח, עד שאי אפשר לותר להם כמלא נימא, שלא לגזול להם כל כך, והנה הנועם הזה אינו יודע רק אלקים זולתך יעשה למחכה לו, וזהו שמסיים אח״כ ״רוממו ה׳ אלקנו והשתחוו להר קדשו״ פי׳ הר, מקום שאין עין האדם משגת, ופי׳ השתחוו – מליצה ג״כ על סבל הרב על דבר קל, ג״כ בשביל הר קדשו, פי׳ גובה נועם נעימות הנצח למעלה למעלה לצדיקים, ומעתה נבין, אם לעוברי רצונו כך: וחסיד בכל מעשיו, לעושי רצונו על אחת כו״כ – בנועם קדושה של נצח, ואם לעושי רצונו, למשה ואהרן ושמואל: ונוקם על עלילותם, בנקמה כביכול כנ״ל, לעוברי רצונו והוכרח להם החסד, – עאחכו״כ, ר״ל, הצער שלהם לעתיד לבא. '''ויפה''' אמר דוד המע״ה, ״זה השער – של כי עניתני – סבל, – צדיקים יבאו בו״, כי זה פתח של כל שערי עונג באמת בזה ובבא, כי משה ואהרן ושמואל התענגו מאד לקבל דין שמים לטובתם בנועם קדושה. וזהו משפט, והמשפט הוא צדקה גדולה. והתבונן בזה היטב, כי נפלא הוא מאד, ועוד יש לי בזה סוד, פי׳ שלא שמעתי, וראיתי זאת בכונתי במאחז״ל והוא פלאי, ואי״ה עוד חזון. '''אתמול''' דברנו על ענין שמשות הבית, שמכרנו בשמחת־תורה על כל השנה, ונהניתי מאד מזה, ורציתי לעשות להם נייח נפשם – כי שותפים קנו, ואמרתי להם אני אשא למעלה יותר – את קניתם הרבה יותר מאשר נתנו, והראינו ענין נפלא מן התורה מפורש יוצא באר היטב, מתאים עם הנ״ל, והוא פלאי, אכתוב לך בקצרה: הנה מצינו על הכתוב: וישאר אך נח וגו׳ (בראשית ז:כג) ופירש״י ז״ל שהיה מוציא דם וגונח מכאב לב, מחמת טרדות החיות והבהמות, והנה, לטיפול בבהמות בוחרים איש גס, וכאן לא נתן נח את העבודה הזאת, אף לא לאחד מבניו, ואף לא להדיוט מבניו כמו חם, (אע״ג שגם חם בלי ספק אדם גדול היה מאד, שהרי ניצל מהמבול, וכבר דברנו בזה, אבל לגבי שם הדיוט הוא). ולמה לא מסר נח מלאכה זאת לבנו ההדיוט מכולם, בהכרח לאמר שהכיר רצון בוראו שהוא ישמשם, וכמו שנאמר ״תקח לך״ (בראשית ז:ב) וכמו שידעת בקידושין לב: היה עומד ר״ג ומשמשם וכו׳ הלא הקב״ה מענן עננים ומצמיח אילנות וכו׳ ולכן עמד נח בעצמו לשמשם, ואם לבהמות וחיות כך, לאנשים יהודים במקום מקדש מעט עאחכו״כ. '''והנה''' נח שמש אותם שנה שלמה עד שהיה גונח מכאב לב, ורק לעשות רצון קונו, ועם כ״ז כשיצא מן התבה ונטע כרם של היתר, ולמצוה, לקיום העולם, ויין לקידוש ולהבדלה, ויין לנסכים המשמח אלקים ואנשים, ותיכף נענש, ויתגל וגו׳ ונתקלל בנו לעולם, היאומן כי יסופר פסק גדול כזה בשביל פעם אחת בקרוב לאלפים שנה שבלבל דעתו, ראה מה עלתה בידו, הרי עומק הדין מכוסה מבני־אדם, ועלינו להזדרז בכל האפשרי במחשבה, ולהזהר מתרדמה של שטות, הא לך עוד מאמר שלם בזה בקצרה. == מאמר קפ״ד == ==== אביך צוה לפני מותו לאמר כה תאמרון ליוסף וגו׳ (בראשית נ:טז) ==== הערה נפלאה במדות, עד כמה צריך האדם לחשוד את עצמו, וגם צריך לרפאות המדות – בדברים פחותים, כתינוק, ולא ברעיונות גבוהות, כי הרע שולט על האדם בדרכי נערות, כי כל המדות רעות – דעת תינוק הן, כי בשכל אין מקום למדות רעות, וע״כ צריך לרפאותן ברפואות של תינוקות, והוא כי מצינו שאחרי מות יעקב פחדו האחים פן ישיב להם רעה כאשר גמלו לו, ואמרו ליוסף: אביך צוה לפני מותו לאמר כה תאמרון ליוסף וגו׳, והוא השיב להם, אתם חשבת עלי רעה אלקים חשבה לטובה, וקשה, הלא יש בגמרא (בבא מציעא נט) מאן דאית לו זקופא (תלוי) במשפחתו, אין להזכיר לפניו תיבת ״זקופא״ (תלית מה), א״כ למה הזכיר כאן. אתם חשבתם עלי רעה, אבל הענין כי מדת קפדנות מדה רעה היא מאד, ועלולה היא אצל האדם מאד לרעות, וגם צדיק כיוסף, צריך לחשוד את עצמו בזה לצרף אחריה כעושי רע במה שעלול בה, וכבר אמרנו כי צריך לרפאות מדותיו ברפואות של תינוקות, ולכן אמר לעצמו לו, מה לך להקפיד, אם כי הם רצו לירות בי אבן, אבל של זהב היה האבן, וכל כי האי ריתחא, הלואי שיזרקו עוד תפוחי זהב בדומה לזה, ובזה יהיה בטוח כי גם נפש הבהמי כמו במצב נערות וילדות תקבל שלא להקפיד שוב עליו, וכמה לימודים נשגבים יוצאים מזה, א׳ כי גם אדם גדול צריך לחשוד את עצמו במדות פחותות. ב׳ כי גם איש אחר מותר לחשדו להזהר בדבר, פן יקפיד ואפסיד השלוה, כענין שחשדו האחים ליוסף. ג׳ כי הרפואה של המדות באם ירצה שיהיו מנוקים באמת, צריכים להיות בדברים פחותים, מספיקים להתקבל על לב נפש הבהמי. kssnuunjvzyxd44y78rb2uve6u0xr8w 116 1720031 2947280 2909655 2025-07-06T09:12:54Z Shahar9261 22508 תיקון מס' 2 2947280 wikitext text/x-wiki <שם> חוק ניוד מידע רפואי, התשפ"ד-2024 <מאגר 2221380 תיקון 0> <מקור> ((ס"ח תשפ"ד, 1106|חוק ניוד מידע רפואי|25:4715833)), ((1504|תיקון מס' 43 לפקודת בריאות העם|25:4962463)); ((תשפ"ה, 712|תיקון מס' 2)). __TOC__ == פרק א': מטרה והגדרות == @ 1. מטרה (תיקון: תשפ"ה) : מטרתו של חוק זה היא להסדיר את זכותו של כל אדם לניוד המידע הרפואי על אודותיו לשם שיפור הטיפול הרפואי בו ומצבו הבריאותי, בין השאר באמצעות טיפולים רפואיים חדשניים ורפואה מונעת, מותאמת אישית ויזומה, וכן לשם סיוע במימוש זכויותיו ושיפור השירות שהוא מקבל מגוף ציבורי הכרוכים במידע רפואי, והכול תוך שמירה על פרטיותו ובהסכמתו. @ 2. הגדרות (תיקון: תשפ"ה) : בחוק זה - :- "בית חולים" - כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם]]; :- "בית חולים גריאטרי" - בית חולים שלפי תנאי רישומו כאמור [[בסעיף 25 לפקודת בריאות העם]] הוא מורשה לעסוק בטיפול בחולים סיעודיים או תשושי נפש או בגריאטריה פעילה, ומיועד כולו לעיסוק כאמור; :- "בית חולים ציבורי" - כל אחד מאלה: :: (1) בית חולים ממשלתי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו; :: (2) בית חולים שבבעלות קופת חולים; :: (3) בית חולים שבבעלות רשות מקומית, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו; :: (4) בית חולים שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה]]; :: (5) בית חולים שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי [[פקודת בריאות העם]], כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון); :- "גוף ציבורי" - משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים; :- "היתר" - היתר לקבלת מידע רפואי לפי [[סעיף 3]]; :- "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" - [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]]; :- "חוק הביטוח הלאומי" - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]; :- "חוק הגנת הפרטיות" - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]; :- "חוק זכויות החולה" - [[חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996]]; :- "חייל" - כמשמעותו [[בסעיף 55(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]]; :- "חיל הרפואה" - חיל הרפואה של צבא הגנה לישראל; :- "טיפול רפואי", "מטופל" ו"מידע רפואי" - כהגדרתם [[בחוק זכויות החולה]]; :- "ממשק" - ממשק העברת מידע שמאפשר תקשורת ישירה בין גופים שונים באופן מאובטח; :- "המנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין חוק זה מקרב עובדי המשרד; :- "מערכת לניהול הרשאות גישה" - כמשמעותה [[בסעיף 17]]; :- "מקבל מידע" - נותן שירותי בריאות או גוף ציבורי כאמור [[בסעיף 3(ב)(2)]], שקיבל היתר; :- "מקור מידע" - נותן שירותי בריאות שחלה עליו חובת העברת מידע רפואי לפי הוראות [[סעיף 11]]; :- "מרכז רפואי גריאטרי" - בית חולים גריאטרי שיש בו יותר משני סוגים של מחלקות לגריאטריה פעילה; :- "נותן שירותי בריאות" - כל אחד מאלה: :: (1) קופת חולים; :: (2) בית חולים ציבורי, למעט בית חולים גריאטרי; :: (3) מרכז רפואי גריאטרי; :: (4) משרד הבריאות, לעניין שירותי הבריאות המפורטים [[בתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]]; :: (5) בית חולים שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (2) או (3) שקבע המנהל בצו לפי הוראות [[סעיף 22]]; :: (6) חיל הרפואה, לעניין מתן שירותי בריאות לפי [[סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]] או לפי פקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]] (להלן - פקודות הצבא); :: (7) מחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר, לעניין מתן שירותי בריאות לאסיר כהגדרתו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971]] (להלן - אסיר); :: (8) גוף ציבורי המנוי [[בתוספת השנייה]], לעניין מתן טיפול רפואי שהוא אחראי לו, כמפורט [[באותה תוספת]]; :- "סל מידע" - פרטי מידע המקובצים לפי מאפייניהם כמפורט [[בתוספת הראשונה]]; :- "קופת חולים" - כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי]]; :- "פקודת בריאות העם" - [[פקודת בריאות העם, 1940]]; :- "תאגיד בריאות" - כהגדרתו [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], אף אם הוא פועל במסגרת בית חולים שבבעלות רשות מקומית; :- "השר" - שר הבריאות. == פרק ב': מקבלי מידע == === סימן א': היתר לקבלת מידע רפואי === @ 3. היתר לקבלת מידע רפואי (תיקון: תשפ"ה) : (א) לא יבקש אדם לקבל מידע רפואי לפי חוק זה אלא אם כן בידו היתר לקבלת מידע כאמור שניתן מאת המנהל לפי סעיף קטן (ב) ובהתאם לתנאי ההיתר ולהוראות לפי חוק זה. : (ב)(1) המנהל רשאי לתת היתר לגוף מהגופים המנויים [[2|בהגדרה "נותן שירותי בריאות"]] אם מצא שהוא עומד בהוראות לפי [[סעיף 21]] וביכולתו למלא אחר החובה להעברת מידע רפואי למקבל מידע באמצעות הממשק, בהתאם להוראות לפי חוק זה. :: (2) המנהל רשאי לתת היתר לגוף ציבורי המנוי [[בתוספת השלישית]] המבקש מידע רפואי הדרוש לשם מתן זכות או לשם שירות שהגוף הציבורי נותן, לפי דין או מכוח תפקידו הציבורי, הכרוכים בקבלת מידע רפואי, והמפורטים לגביו [[באותה תוספת]], אם מצא שהוא עומד בהוראות לפי [[סעיף 21]]. :: (3) המנהל הכללי של גוף ציבורי המבקש לקבל היתר, ולעניין חיל הרפואה ושירות בתי הסוהר - קצין רפואה ראשי של צבא הגנה לישראל או קצין רפואה ראשי של שירות בתי הסוהר, לפי העניין, יצהיר כי הגוף הציבורי עומד בהוראות לפי [[סעיף 21]]; המנהל רשאי לתת לגוף הציבורי היתר על סמך הצהרה כאמור או לבדוק, למעט בנוגע לחיל הרפואה, כי הגוף הציבורי עומד בהוראות האמורות, אם סבר שיש לעשות כן בנסיבות העניין. : (ג) מצא המנהל כי מבקש ההיתר אינו ראוי לקבל מידע על פי חוק זה בשל טעמים שבטובת הציבור, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת לו היתר אף אם מתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בדרך שהורה. : (ד) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות את רשימת בעלי ההיתרים התקפים לפי סעיף זה. @ 4. בקשה להיתר : (א) בקשה להיתר תוגש למנהל; המנהל יקבע בנוהל הוראות לעניין הפרטים שיש לכלול בבקשה והמסמכים שיש לצרף לה. : (ב) החלטה בבקשה להיתר תינתן בתוך 60 ימים מהיום שקיבל המנהל את מסמכי הבקשה, לרבות הפרטים שקבע לפי סעיף קטן (א). @ 5. תנאים בהיתר : (א) בלי לגרוע מההוראות לפי [[סעיף 21]], המנהל רשאי לקבוע בהיתר תנאים שיחולו על מקבל המידע, ובכלל זה תנאים לעניין הגנה על הפרטיות, אבטחת מידע, הגנת הסייבר ומטרות השימוש במידע בכפוף להוראות [[סעיף 9(א)(1)]], ורשאי הוא לדרוש ביצוע בדיקות לשם בחינת העמידה של מקבל המידע בתנאים האמורים ובהוראות לפי חוק זה, לרבות בדיקות תקופתיות. : (ב) המנהל רשאי לשנות את התנאים שקבע בהיתר כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהודיע למקבל המידע את נימוקיו לכך ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בדרך שהורה. @ 6. ביטול או התלייה של היתר : (א) המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שנתן למקבל המידע הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל היתר או להתלותו, אם מצא כי מתקיים אחד או יותר מאלה: :: (1) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי; :: (2) חדל להתקיים במקבל המידע תנאי מהתנאים להיתר; :: (3) מקבל המידע הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה ההוראות לעניין העברת המידע הרפואי באמצעות הממשק לפי [[סעיף 11(ג)]] או הוראה מההוראות לפי [[חוק הגנת הפרטיות]]; :: (4) טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול ההיתר או התלייתו. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל רשאי להתלות היתר באופן מיידי אם יש חשש ממשי לגישה לא מורשית למידע, להפרת חובת הסודיות לגבי המידע או להתרחשותה של תקיפת סייבר העלולה לגרום לפגיעה משמעותית במידע, בממשק או בתהליך הנוגע להם, ובלבד שייתן למקבל המידע הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו סמוך ככל האפשר לאחר התליית ההיתר. @ 7. דיווח : מקבל מידע ידווח למנהל בלא דיחוי אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן ההיתר לפי [[פרק זה]] או אם התקיים בו תנאי שבשלו המנהל רשאי לבטל את ההיתר או להתלותו. @ 8. פיקוח על מי שההיתר שלו בוטל או הותלה : (א) מי שההיתר שלו בוטל או הותלה חייב למלא אחר כל ההוראות החלות על מקבל מידע לפי חוק זה כל עוד הוא מחזיק במידע רפואי שהתקבל לפי חוק זה לפני ביטול ההיתר או התלייתו. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), המנהל רשאי לתת הוראות למי שההיתר שלו בוטל או הותלה ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על מידע רפואי שהועבר לו לפי הוראות חוק זה. === סימן ב': קבלת מידע רפואי === @ 9. בקשת מקבל מידע למידע רפואי (תיקון: תשפ"ה) : (א) מקבל מידע לא יבקש ממקור מידע לקבל מידע רפואי לפי חוק זה, אלא אם כן פנה לקבלת הסכמתו של האדם שלגביו מבוקש המידע להעברת המידע, באמצעות המערכת לניהול הרשאות גישה, ובהתקיים כל אלה: :: (1)(א) לעניין נותן שירותי בריאות - הוא מבקש את המידע למטרת טיפול רפואי במטופל ולמטרה זו בלבד, אולם לעניין נותן שירותי בריאות שאינו קופת חולים, חיל הרפואה לעניין מתן טיפול רפואי לפי [[סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]] או מחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר - רק אם הוא מבקש את המידע למטרת טיפול רפואי במטופל שפנה אליו לקבלת טיפול רפואי או שמטופל באותה העת על ידו והמידע דרוש לטיפול; ::: (ב) לעניין קופת חולים קולטת כהגדרתה [[בסעיף 5(ג) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]] - היא מבקשת את המידע למטרת העברת המידע מקופת החולים שבה היה אדם מבוטח בעת מעבר שלו מקופת חולים אחת לאחרת לפי הוראות [[אותו סעיף]], מחיל הרפואה לאחר סיום זכאותו של חייל לשירותי בריאות מחיל הרפואה לפי [[סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]] או ממחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר לאחר סיום החזקת אסיר במשמורת, ולמטרה זו בלבד; ::: (ב1) לעניין חיל הרפואה - הוא מבקש את המידע לאחר תחילת זכאותו של חייל לשירותי בריאות מחיל הרפואה לפי [[סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], למטרת העברת המידע מקופת החולים שבה היה מבוטח לפני שהיה לחייל, ולמטרה זו בלבד; ::: (ב2) לעניין מחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר - היא מבקשת את המידע לאחר תחילת החזקת אסיר במשמורת, למטרת העברת המידע מקופת החולים שבה היה מבוטח לפני מאסרו, ולמטרה זו בלבד; ::: (ג) לעניין קופת חולים מבטחת - היא מבקשת את המידע למטרת שירות של הצגת כלל המידע הרפואי למבוטח לפי הוראות [[סעיף 21ה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]] ולמטרה זו בלבד, ולעניין חיל הרפואה - הוא מבקש את המידע למטרת שירות של הצגת כלל המידע הרפואי לחייל לפי [[סעיף 22ב]], ולמטרה זו בלבד; ::: (ד) לעניין גוף ציבורי המנוי [[בתוספת השלישית]] - הוא מבקש את המידע למטרת מתן הזכויות או השירותים המפורטים לגביו [[באותה תוספת]], ולמטרה זו בלבד; :: (2) הוא עומד בהוראות לפי [[סעיף 21]]; :: (3) המידע מבוקש לפי סלי המידע הדרושים למימוש מטרה מהמטרות כאמור בפסקה (1), לפי העניין, והוא המידע בהיקף הקטן ביותר הדרוש מתוך סלי המידע, בכפוף להוראות לפי [[סעיף 11(ג)]]; המנהל רשאי לקבוע בנוהל הוראות לגבי סלי המידע הדרושים לכל אחת מהמטרות ולכל שירות הניתן בהתאם להן, ולגבי היקף המידע מתוך סלי המידע הנדרש לכל אחד מהשירותים האמורים. : (ב)(1) מקבל מידע לא יתנה מתן טיפול רפואי, זכות או שירות בהסכמה של האדם להעברת המידע הרפואי לגביו למקבל המידע לפי חוק זה. :: (2) לא הסכים אדם להעברת המידע הרפואי לגביו לגוף ציבורי למטרת מתן זכויות או מתן שירותים לפי חוק זה, לא ייפגעו זכויותיו או השירותים שיינתנו לו עקב סירובו כאמור. @ 10. החזקת מידע רפואי ומחיקתו (תיקון: תשפ"ה) : (א) מקבל מידע שקיבל מידע רפואי שלא נדרש לו לשם מימוש אחת מהמטרות המנויות [[בסעיף 9(א)(1)]], לפי העניין, ימחק את המידע עם קבלתו ולא יעשה בו כל שימוש, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 21]]. : (ב) מקבל מידע יחזיק במידע רפואי שהתקבל לפי חוק זה לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת למטרה שלשמה התבקש המידע, והמנהל רשאי לקבוע בנוהל את התקופה המרבית להחזקת מידע רפואי לגבי כל סוג שירות הניתן בהתאם למטרה כאמור; בתום תקופה כאמור, ימחק מקבל המידע את המידע, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 21]]. : (ג) הודיע אדם על ביטול הסכמתו למתן הרשאה לגישה למידע הרפואי על אודותיו כאמור [[בסעיף 16]], ימחק מקבל המידע את המידע שקיבל באמצעות הממשק לפי חוק זה בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר בתוך יומיים מיום קבלת הודעת הביטול; ביטל או התלה המנהל את ההיתר שניתן למקבל המידע לפי [[סעיף 6]], יראו את כלל האנשים שנתנו את הסכמתם למתן הרשאה כאמור כאילו ביטלו את הסכמתם. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), מקבל מידע רשאי להחזיק מידע רפואי שהתקבל לפי חוק זה מעבר לתקופות הקבועות באותם סעיפים קטנים, ובלבד שהתקיים אחד מאלה: :: (1) חלה לגבי המידע חובת ניהול רשומה רפואית לפי [[סעיף 17 לחוק זכויות החולה]], והמידע נשמר ברשומה הרפואית בהתאם להוראות כל דין; :: (2) המידע נשמר במסגרת תיעוד ההחלטה על קביעת הזכאות לזכות או תיעוד מתן השירות המפורטים [[בתוספת השלישית]], בהתאם להוראות כל דין. == פרק ג': מקורות מידע == @ 11. חובת העברת מידע רפואי : (א) נותן שירותי בריאות יעביר למקבל מידע, באמצעות הממשק, מידע רפואי בהתאם לבקשת מקבל המידע ולהוראות לפי סעיף קטן (ג), בהקדם האפשרי ולא יאוחר מהמועד שיקבע המנהל בנוהל לפי מטרת השימוש במידע הרפואי כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]], לאחר שבדק שניתנה הסכמה של האדם שלגביו מבוקש המידע הרפואי להעברת המידע ואת פרטי ההסכמה ותוקפה, מול המערכת לניהול הרשאות גישה, ומצא כי היא תואמת את בקשת המידע שהועברה אליו. : (ב) מקור מידע לא יתנה את העברת המידע הרפואי לפי סעיף קטן (א) בקיומו של הסכם בינו ובין מקבל המידע. : (ג) המנהל יקבע בנוהל הוראות שיחולו על מקור מידע לגבי העברת מידע רפואי באמצעות הממשק לפי חוק זה ולגבי סלי המידע, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: :: (1) פרטי המידע שייכללו בכל אחד מסלי המידע ופרק הזמן שבו יהיו זמינים בממשק; :: (2) מבנה הנתונים של פרטי המידע כאמור בפסקה (1) בעת העברת מידע רפואי לפי חוק זה ומערכות הקידוד שיש להשתמש בהן לקידוד המידע הרפואי בתיקים הרפואיים ובעת העברת מידע רפואי לפי חוק זה; :: (3) תמיכה ביכולת טכנולוגית שתאפשר מסירת חלק מהמידע שבסלי המידע על אודות האדם, הנדרש בהתאם למטרת העברת המידע לפי [[סעיף 9(א)(1)]]; :: (4) חובות שיחולו על מקור מידע בנוגע לאופן השימוש בממשק, לרבות הוראות לעניין בדיקת תקינותו. @ 12. סייגים לחובת העברת מידע רפואי (תיקון: תשפ"ה) : (א) על אף האמור [[בסעיף 11(א)]], מקור מידע לא יעביר מידע כאמור [[באותו סעיף]] בהתקיים אחד מאלה: :: (1) המידע הוא מסוג "חסוי ביותר" כפי שיקבע המנהל בנוהל, ורשאי הוא לקבוע סוגי מידע כאמור לפי מטרות השימוש במידע הרפואי כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]] או לפי מקבלי מידע שונים כאמור [[באותו סעיף]]; :: (2) התקיימו נסיבות שקבע השר לשם שמירה על עניינם של המטופלים; :: (3) המידע הוא מידע שהעברתו נאסרה בחיקוק. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 11(א)]], מקור מידע רשאי שלא להעביר מידע כאמור [[באותו סעיף]] בהתקיים אחד מאלה: :: (1) מתקיימות הוראות [[סעיף 18(ג) לחוק זכויות החולה]], ויחולו לעניין זה הוראות [[אותו סעיף]]; :: (2) יש חשש ממשי לגישה לא מורשית למידע, להפרת חובת הסודיות לגבי המידע או להתרחשותה של תקיפת סייבר העלולה לגרום לפגיעה משמעותית במידע, בממשק או בתהליך הנוגע להם; :: (3) לעניין חיל הרפואה - אם ראש מערך ביטחון המידע בצבא הגנה לישראל קבע בנוהל, לאחר התייעצות עם המנהל, כי יש בגילוי המידע חשש לפגיעה בביטחון המדינה; :: (4) לעניין מחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר - אם ראש חטיבת המודיעין בשירות בתי הסוהר קבע בנוהל, לאחר התייעצות עם המנהל, כי יש בגילוי המידע חשש לפגיעה בביטחון המדינה או בשלום הציבור. : (ג) מקור מידע שלא העביר מידע רפואי לפי הוראות סעיף קטן (ב)(2), יתעד את הסיבה לכך, ישמור את התיעוד ויודיע על כך למנהל בצירוף הנימוקים לכך, והמנהל יהיה רשאי להורות לו להעביר את המידע אם מצא כי בנסיבות העניין אין הצדקה שלא להעבירו; הוסרה המניעה למתן הגישה למידע, יודיע על כך מקור המידע בהקדם האפשרי למקבל המידע וכן יודיע על כך למנהל. : (ד) סבר מקור מידע כי יש חשש ממשי שהיקפה של בקשת מידע שקיבל עולה במידה ניכרת על הנדרש למטרה שלשמה התבקש המידע, רשאי הוא לפנות למנהל בבקשה שלא להעביר את המידע, בצירוף הנימוקים לכך; פנה מקור מידע כאמור, יעביר את המידע בהתאם להרשאת הגישה, אלא אם כן המנהל הורה לו שלא להעביר את המידע, ורשאי המנהל להורות כך למקורות מידע נוספים; חלפו שבועיים ממועד הפנייה ולא התקבלה החלטת המנהל, רשאי מקור המידע להפסיק להעביר את המידע, אלא אם כן יורה המנהל אחרת. @ 13. איסור גבייה : מקור מידע לא יגבה תמורה בעד העברת מידע רפואי לפי חוק זה; ואולם, השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין נסיבות שבהן מקור מידע יהיה רשאי לגבות תמורה סבירה ממקבל מידע ואת סכומה. == פרק ד': מתן הסכמה להעברת מידע רפואי == === סימן א': הסכמה === @ 14. הסכמה להעברת המידע הרפואי : מידע רפואי יועבר לפי חוק זה רק על פי הסכמתו של האדם שהמידע הרפואי על אודותיו. @ 15. בקשה למתן הסכמה (תיקון: תשפ"ה) : (א) מקבל מידע המבקש לקבל מידע רפואי על אודות אדם לפי [[סעיף 9]], יפנה למערכת לניהול הרשאות גישה לשם קבלת הסכמתו של האדם למתן הרשאה לגישה למידע על אודותיו (בסעיף זה - בקשה); פנה מקבל מידע למערכת לניהול הרשאות גישה בבקשה, תוצג בקשתו לאדם שהמידע מבוקש לגביו באמצעות המערכת. : (ב) הבקשה שתוצג כאמור בסעיף קטן (א) תכלול את הפרטים האלה: :: (1) פרטי האדם שהמידע מבוקש לגביו; :: (2) פרטי מקבל המידע שתינתן לו גישה למידע והשירות שבעבורו נדרש המידע המבוקש; :: (3) סלי המידע שלגביהם תינתן הגישה למקבל המידע ומקורות המידע שמהם מבוקש המידע; :: (4) אם הגישה של מקבל המידע למידע תהיה חד-פעמית או מתמשכת, ולעניין הרשאת גישה מתמשכת - התקופה שלגביה מבוקשת ההרשאה; :: (4א) לעניין בקשה של חיל הרפואה לקבלת מידע רפואי - פרטים לעניין השימוש שייעשה במידע הרפואי, לרבות לעניין קביעת כושרו של החייל לשירות ביטחון כמשמעותה [[בסעיף 5(ג) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986]]; :: (5) פרטים נוספים שקבע המנהל בנוהל, אם קבע. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הסכמה למתן הרשאת גישה למידע רפואי לפי חוק זה, יכול שתינתן על ידי האדם שהמידע מבוקש לגביו גם בדרך לא דיגיטלית, ובכלל זה תוך הסתייעות במקבל המידע, ובלבד שההסכמה למתן הרשאת גישה תתועד, והכול באופן שיקבע המנהל בנוהל, ויחולו על מתן הסכמה כאמור הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים. : (ד) הסכמה להרשאת גישה למידע רפואי לשם הצגתו למבוטח לפי הוראות [[סעיף 21ה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]] או לשם הצגתו לחייל לפי הוראות [[סעיף 22ב]], כאמור [[בסעיף 9(א)(1)(ג)]], יכול שתינתן גם לגבי חלק מסלי המידע לפי הוראות [[סעיף 11(ג)]] או לגבי חלק ממקורות המידע שלגביהם התבקשה הרשאת הגישה. : (ה) ביקש מקבל מידע הרשאת גישה מתמשכת כאמור [[בסעיף 20]], לשם מתן זכות או מתן שירות כאמור [[בסעיף 9(א)(1)(ד)]], תכלול הבקשה שתוצג כאמור בסעיף קטן (א) גם אפשרות להסכים להרשאת גישה חד-פעמית בלבד. @ 16. ביטול הסכמה : (א) אדם זכאי, בכל עת, לבטל את ההסכמה שנתן להרשאת גישה למידע הרפואי על אודותיו לפי חוק זה, בהודעה שימסור לממונה כהגדרתו [[בסעיף 17]] באמצעות המערכת לניהול הרשאות גישה או בדרך שבה נתן את הרשאת הגישה, לפי העניין. : (ב) הממונה יאפשר לבטל את ההסכמה כאמור בסעיף קטן (א) באופן פשוט ונוח, ובין השאר בהודעה שתימסר באופן דיגיטלי. : (ג) מסר אדם לממונה הודעה על ביטול הסכמה כאמור בסעיף קטן (א), יבטל הממונה את הרשאת הגישה בהתאם להודעה ויודיע על כך למקבל המידע, מייד. === סימן ב': מערכת לניהול הרשאות גישה === @ 17. מערכת לניהול הרשאות גישה : (א) המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין [[פרק זה]] מקרב עובדי המשרד ([[בפרק זה]] - הממונה), יפעיל מערכת ממוחשבת לניהול הרשאות גישה לשם מתן הסכמה של אדם להעברת מידע רפואי על אודותיו לפי חוק זה, והיא תפעל בהתאם להוראות [[פרק זה]]. : (ב) במערכת לניהול הרשאות גישה תנוהל רשימה של מקורות מידע על אודות כל אדם שנכנס למערכת, ובלבד שהוא הסכים לניהול הרשימה על אודותיו. : (ג) מתן הסכמה להרשאת גישה כאמור [[בסעיף 15(א)]] ומתן הסכמה לניהול רשימת מקורות המידע כאמור בסעיף קטן (ב), באמצעות המערכת לניהול הרשאות גישה, יתאפשרו באופן פשוט ונוח. : (ד) המערכת הטכנולוגית שתשמש את המערכת לניהול הרשאות גישה תמזער, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מזמן לזמן, את הסיכון לפגיעה בפרטיות של מי שיש לגביו מידע במערכת. @ 18. העברת מידע למערכת לניהול הרשאות גישה והחזקתו : (א) מקורות מידע יעבירו למערכת לניהול הרשאות גישה מידע כמפורט להלן, בהתאם לדרישת הממונה ובאופן שיורה: :: (1) קופות החולים יעבירו פרטים מזהים ופרטי קשר של אדם שנכנס למערכת וכן מידע כאמור על אדם אחר שאותו אדם רשאי לתת הסכמה בשמו - לשם זיהויו ושיוכו לבקשה למתן הסכמה להרשאת גישה כאמור [[בסעיף 15(א)]]; :: (2) דיווח אם הם מחזיקים במידע רפואי על אודות אדם שהסכים לניהול רשימת מקורות מידע לגביו במערכת - לשם ניהול רשימת מקורות המידע לפי [[סעיף 17(ב)]]. : (ב) מידע שנאסף על ידי המערכת לניהול הרשאות גישה יישמר בסוד, לא יועבר לאחר, וישמש רק לשם מתן שירות של ניהול הרשאות גישה לפי חוק זה, או לפי צו של בית משפט. : (ג) מידע שנאסף על ידי המערכת לניהול הרשאות גישה יוחזק לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת לשם מתן שירות של ניהול הרשאות גישה, אולם תיעוד של הסכמה למתן הרשאת גישה או של סירוב לתת הרשאה כאמור ותיעוד של הסכמה לניהול של רשימת מקורות המידע או של סירוב לניהול הרשימה כאמור, יימחקו לאחר שבע שנים מיום התיעוד. @ 19. צפייה בהרשאות גישה (תיקון: תשפ"ה) : אדם זכאי לצפות בהרשאות הגישה שנתן במערכת לניהול הרשאות גישה ופרטיהן; המערכת לניהול הרשאות גישה תאפשר לאדם לצפות בהרשאות כאמור, ובין השאר באופן דיגיטלי, תוך סימון הרשאות הגישה המתמשכות שעדיין בתוקף, ותיידע אותו, אחת לשנה, בדבר הרשאות גישה מתמשכות שעדיין בתוקף ובדבר אפשרותו לבטל את הסכמתו להרשאות גישה אלה; באתר האינטרנט של משרד הבריאות יתפרסם מידע בדבר אופן הצפייה בהרשאות הגישה לפי סעיף זה. @ 20. הרשאת גישה מתמשכת (תיקון: תשפ"ה) : (א) מקבל מידע רשאי לבקש מאדם הסכמה להרשאת גישה מתמשכת למידע הרפואי על אודותיו; תוקפה של הרשאת גישה מתמשכת יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש למטרה שלשמה התבקש המידע, ובלבד שלא יעלה על שנה, וניתן לחדש את תוקפה לתקופות נוספות בהתאם לנדרש, ובלבד שלא יעלו על שנה בכל פעם. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - :: (1) המנהל רשאי לקבוע בנוהל כי לעניין טיפול רפואי, מתן זכות או מתן שירות מסוימים יכול שתינתן הרשאת גישה מתמשכת, בכפוף לכך שניתנה לכך הסכמת האדם, לתקופות העולות על שנה, אם מצא כי מצבם הרפואי של המטופלים או מאפייני הטיפול הרפואי מצביעים על קיומו של צורך קליני בהרשאת גישה מתמשכת או כי מאפייני מתן הזכות או מתן השירות מצביעים על קיומו של צורך בהרשאת גישה מתמשכת, בנסיבות האלה; :: (2) תוקפה של הרשאת גישה מתמשכת שנתן אדם למקבל מידע שהוא קופת החולים שבה הוא מבוטח יהיה כפי שנקבע בהרשאת הגישה, כל עוד הוא מבוטח באותה קופת חולים; הוראות פסקה זו יחולו גם לעניין הרשאת גישה מתמשכת שנתן חייל לחיל הרפואה, כל עוד הוא זכאי לשירותי בריאות מחיל הרפואה לפי [[סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], וכן לעניין הרשאת גישה מתמשכת שנתן אסיר למחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר, כל עוד הוא מוחזק במשמורת. : (ג) מקבל מידע שהוא גוף ציבורי לא יעשה שימוש בהרשאת גישה מתמשכת שניתנה לעניין מתן זכות או מתן שירות לאחר קביעת הזכאות לזכות או סיום מתן השירות, לפי העניין. == פרק ה': הוראות שונות == @ 21. הוראות לעניין הגנת מידע (תיקון: תשפ"ה) : (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לעניין הגנה על פרטיות, אבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר, אופן פעולת הממשק והשימוש בו וחובות זיהוי ותיעוד, שיחולו על מקור מידע ועל מקבל מידע לעניין קבלת מידע רפואי, השימוש בו, שמירתו, מחיקתו והעברתו לפי חוק זה, וכן הוראות בעניינים האמורים שיחולו על המערכת לניהול הרשאות גישה. : (ב) המנהל יקבע בנוהל הוראות בעניינים המנויים בסעיף קטן (א), אולם במקרה של סתירה בין הוראות המנהל להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (א), יגברו ההוראות לפי אותו סעיף קטן. : (ג) בלי לגרוע מהוראות כל דין - :: (1) הממונה כהגדרתו [[בסעיף 17]], מקור מידע ומקבל מידע ידאגו לקיומם של מנגנונים נאותים ומתקדמים להגנה על מערכת לניהול הרשאות גישה ועל הממשק והמערכות התומכות אותו, לפי העניין, על פרטיות האדם שעל אודותיו יש מידע בהם, אבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת הסייבר, ובכלל זה יקבלו מידע לפי חוק זה, יחזיקו בו ויעבירו אותו בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע וגישה לא מורשית אליו, וכן הגנה מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין או בניגוד להוראות לפי חוק זה; :: (2) אירע אירוע אבטחה חמור כמשמעותו בהוראות לפי [[סעיף 36 לחוק הגנת הפרטיות]] או אירע פגם בהעברת המידע, יודיע על כך מקור מידע או מקבל מידע, לפי העניין, מייד למנהל ויפעל לתיקון הפגם; ואולם, פטור שניתן לפי [[הסעיף האמור]] לגבי חובת הדיווח הקבועה באותן הוראות, יחול גם על חובה לפי סעיף זה; בפסקה זו, "פגם בהעברת המידע" - פגם באבטחת המידע בעת שימוש בממשק להעברת מידע לפי חוק זה שהוביל לחשיפה של מידע על אודות אדם או לפגיעה בזמינות או ברציפות של הממשק או של מידע כאמור בניגוד להוראות חוק זה. : (ד) במקרה של סתירה בין ההוראות שנקבעו לפי סעיף זה [[וסעיפים 5]] [[ו-8]], לעניין אבטחת מידע והגנת הסייבר, להוראות שנקבעו לגבי חיל הרפואה בפקודות הצבא או לפיהן או להנחיות המקצועיות שנתן הקצין המוסמך או מי שהוא הסמיך לכך, לגבי המוסד לביטוח לאומי, לפי [[סעיף 10 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998]], יגברו פקודות הצבא וההוראות לפיהן או ההנחיות המקצועיות, לפי העניין, ובלבד שלא תפחת רמת ההגנה על המידע. @ 22. קביעת בית חולים אחר כנותן שירותי בריאות : (א) המנהל רשאי לקבוע, בצו, כי בית חולים שאינו בית חולים המנוי [[2|בפסקאות (2) או (3) להגדרה "נותן שירותי בריאות"]], ייחשב נותן שירותי בריאות לעניין חוק זה; המנהל ייתן צו כאמור בהתקיים שני אלה: :: (1) לאחר שמסר הודעה על כך לבית החולים האמור ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה או לבקשת בית החולים; :: (2) לאחר ששקל את השלכות הקביעה, לרבות ההיקף והמאפיינים של המידע הרפואי שברשות בית החולים, מידת השיפור באיכות הטיפול הרפואי ובטיחותו בעקבות הקביעה, עלויות יישום הוראות חוק זה והפעולות שנקט בית החולים בעניין זה. : (ב) הודעה בדבר קביעת צו כאמור תפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות. @ 22א. העברת מידע ממאגר החיסונים הלאומי (תיקון: תשפ"ד) : (א) בלי לגרוע מהוראות חוק זה, משרד הבריאות יעביר למקבל מידע, לפי הוראות [[סעיף 11]], מידע ממאגר החיסונים הלאומי שהוקם לפי [[סעיף 65ב1 לפקודת בריאות העם]]. : (ב) על העברת מידע כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות לפי חוק זה, ויראו את משרד הבריאות לעניין מאגר החיסונים הלאומי כמקור מידע. @ 22ב. הצגת כלל המידע הרפואי על אודות חייל (תיקון: תשפ"ה) : (א) חיל הרפואה יאפשר לחייל שירות של הצגת כלל המידע הרפואי על אודותיו לפי הוראות סעיף קטן (ב), באופן דיגיטלי באזור האישי של החייל באתר האינטרנט של חיל הרפואה, למעט מידע שנקבע בנוהל לפי [[סעיף 12(ב)(3)]]. : (ב) מידע שהועבר לחיל הרפואה לפי חוק זה יוצג כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהועבר למטרת הצגתו, והכול בהתאם לרשימת מקורות המידע המנוהלת לגבי החייל במערכת לניהול הרשאות הגישה כאמור [[בסעיף 17(ב)]]. @ 23. מסירת מידע למשרד הבריאות וחובות דיווח (תיקון: תשפ"ה) : (א) המנהל רשאי לדרוש ממקור מידע או ממקבל מידע למסור לו כל מידע או מסמך הנחוץ לשם הפעלת סמכויותיו לפי חוק זה או כדי להקל את ביצוען, והכול במועד, במתכונת ובאופן שיורה; ואולם, לעניין חיל הרפואה, לא יימסר למנהל מידע שראש מערך ביטחון המידע בצבא הגנה לישראל קבע כי במסירתו יש חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה; בסעיף זה, "מסמך" - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]]. : (ב) המנהל רשאי לקבוע בנוהל הוראות בדבר חובות דיווח שיחולו על מקורות מידע או מקבלי מידע לעניין ביצוע הוראות חוק זה, ובכלל זה מועדי הדיווח והפרטים שייכללו בו. : (ג) מקור מידע או מקבל מידע לא יכלול בבקשה, בדיווח או במידע אחר שהוא מוסר למנהל, פרט מטעה; לעניין זה, "פרט מטעה" - לרבות דבר העלול להטעות את המנהל וכל דבר חסר שהיעדרו עלול להטעותו. @ 24. תיקון ליקויים : (א) מצא המנהל כי מקור מידע או מקבל מידע לא מקיים הוראה לפי חוק זה, רשאי הוא למסור לו דרישה לתיקון הליקוי, והוא יתקן את הליקוי במועד ובאופן שהמנהל הורה עליו. : (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 6]], לא תוקן ליקוי במועד ובאופן שהמנהל הורה עליו, רשאי המנהל לפרסם את דבר הליקוי באתר משרד הבריאות. @ 25. עונשין : מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], ואם הוא תאגיד - פי ארבעה מהקנס כאמור [[באותו סעיף]]: : (1) ביקש מידע רפואי לפי חוק זה בלי שקיבל היתר לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 3(א)]]; : (2) מקור מידע או מקבל מידע שכלל פרט מטעה בבקשה, בדיווח או במידע אחר שמסר למנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ג)]]. @ 26. שמירת דינים : אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהאפשרות למסור מידע רפואי לאחר לפי כל דין, ובכלל זה לפי הוראות [[חוק זכויות החולה]], או כדי לגרוע מהוראות לפי [[החוק האמור]] או מהוראות לפי [[חוק הגנת הפרטיות]]. @ 27. שימוש בממשק : אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהאפשרות להשתמש בממשק להעברת מידע רפואי לפי כל דין. @ 28. : ((הנוסח שולב [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]].)) @ 29. ביצוע ותקנות (תיקון: תשפ"ה) : (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. : (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לתקן, בצו, את [[התוספת הראשונה]]. : (ג) השר, בהסכמת שר האוצר והשר הממונה על הגוף הציבורי הנוגע בדבר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לתקן, בצו, את [[התוספת השנייה]] ואת [[התוספת השלישית]]. @ 30. תחילה ותחולה (תיקון: תשפ"ה) : (א) תחילתו של חוק זה, למעט [[סעיפים 1]], [[2]], [[14]], [[22]], [[26]], [[27]] [[ו-29 עד 32]], שלוש שנים מיום פרסומו (((החוק פורסם ביום 24.7.2024))) (להלן - יום התחילה). : (ב) לעניין מקורות המידע, יחולו הוראות חוק זה לגבי סלי המידע כמפורט להלן, החל מהמועדים כמפורט לצידם: :: (1) לגבי סלי המידע המנויים [[בפרטים 1 עד 8 לתוספת הראשונה]] - ביום התחילה; :: (2) לגבי סלי המידע המנויים [[בפרטים 9 עד 11 לתוספת הראשונה]] - שנה מיום התחילה; :: (3) לגבי סלי המידע המנויים [[בפרטים 12 עד 16 לתוספת הראשונה]] - שנתיים מיום התחילה. : (ג) הוראות [[סעיף 21ה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], כנוסחו בחוק זה, יחולו החל משישה חודשים לאחר המועד הקבוע בסעיף קטן (ב)(1) עד (3), לפי העניין. : (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין נותן שירותי בריאות המנוי [[2|בפסקה (7) או (8) להגדרה "נותן שירותי בריאות"]], יחולו הוראות חוק זה לגבי סלי המידע כמפורט להלן, החל מהמועדים כמפורט לצידם: :: (1) לגבי סלי המידע המנויים [[בפרטים 1 עד 8 לתוספת הראשונה]] - ביום א' באב התשפ"ח (24 ביולי 2028); :: (2) לגבי סלי המידע המנויים [[בפרטים 9 עד 11 לתוספת הראשונה]] - ביום י"ב באב התשפ"ט (24 ביולי 2029); :: (3) לגבי סלי המידע המנויים [[בפרטים 12 עד 16 לתוספת הראשונה]] - ביום כ"ג בתמוז התש"ץ (24 ביולי 2030). : (ג2) השר הממונה על נותן שירותי בריאות כאמור בסעיף קטן (ג1), באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לדחות, בצו, את המועדים האמורים באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, לגבי אותו נותן שירותי בריאות, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה במצטבר, לאחר ששקל, בין השאר, את השלמת ההיערכות של נותן שירותי הבריאות ליישום חוק זה, ובכלל זה המשאבים הנדרשים לכך. : (ד) השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לדחות, בצו, את המועדים האמורים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג1), כולם או חלקם, בשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת, לאחר ששקל, בין השאר, את השלמת ההיערכות ליישום חוק זה, ובכלל זה המשאבים הנדרשים לכך; דחיית המועד יכול שתהיה לגבי סלי מידע שונים או לגבי נותני שירותי בריאות שונים המנויים [[3|בפסקאות (6) עד (8) להגדרה "נותן שירותי בריאות"]]. @ 31. הוראות ראשונות : (א) הוראות ראשונות לפי [[סעיפים 11(א) ו-(ג)]], [[12(א)(1)]] [[ו-21(ב)]], ייקבעו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. : (ב) הוראות ראשונות לפי [[סעיפים 4(א)]] [[ו-15(ג)]] ייקבעו בתוך 18 חודשים מיום פרסומו של חוק זה. @ 32. דיווח - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ה) : (א) נותני שירותי בריאות ידווחו למנהל על היערכותם להעברת מידע רפואי על פי הוראות חוק זה, ב-1 בינואר וב-1 ביולי, בכל שנה. : (ב) המנהל הכללי של משרד הבריאות ימסור לוועדת הבריאות של הכנסת דיווח על ההיערכות ליישומו של חוק זה, ב-1 בפברואר וב-1 באוגוסט, בכל שנה, ובכלל זה ההיערכות של נותני שירותי הבריאות ליישום חוק זה, ושל משרד הבריאות להפעלת המערכת לניהול הרשאות גישה, והמשאבים הנדרשים ליישומו. : (ג) דיווחים לפי סעיף זה יימסרו עד תום חמש שנים מיום התחילה. == תוספת ראשונה (תיקון: תשפ"ה) == ==== ((([[2|ההגדרה "סל מידע" שבסעיף 2]]))) ==== === סלי מידע (תיקון: תשפ"ה) === @ 1. : פרטים אישיים @ 2. : ביקורים @ 3. : סיכומים @ 4. : אבחנות @ 5. : תרופות @ 6. : רגישויות @ 7. : בדיקות מעבדה @ 8. : חיסונים @ 9. : פתולוגיה @ 10. : בדיקות דימות @ 11. : המלצות והפניות @ 12. : פרוצדורות @ 13. : מדדים @ 14. : אומדנים @ 15. : שיוך למחקר @ 16. : גנטיקה == תוספת שנייה (תיקון: תשפ"ה) == ==== ((([[פסקה (8) להגדרה "נותן שירותי בריאות" שבסעיף 2]] [[וסעיף 29(ג)]]))) ==== === נותן שירותי בריאות שהוא גוף ציבורי, לעניין מתן טיפול רפואי שהוא אחראי לו === @ (1) : משרד הביטחון, לעניין מתן טיפול רפואי לפי [[+|סעיף 43]] [[או 43ב לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]]]; @ (2) : משרד הרווחה והביטחון החברתי, לעניין מתן טיפול רפואי במעון כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965]], ובלבד שהמידע מועבר למאגר מידע כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]] (להלן - מאגר מידע), שבעל השליטה בו הוא משרד הרווחה והביטחון החברתי, והוא מנהל את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע. == תוספת שלישית == ==== ((([[סעיפים 3(ב)(2)]], [[9(א)(1)(ד)]], [[10(ד)(2)]] [[ו-29(ג)]]))) ==== === גוף ציבורי, לעניין זכות או שירות שהוא נותן === @ (1) : המוסד לביטוח לאומי, לעניין כל אחד מאלה: : (א) גמלה לשמירת היריון לפי [[סימן ה' לפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי]]; : (ב) גמלה בשל פגיעה מעבודה לפי [[פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי]]; : (ג) דמי תאונה לפי [[פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי]]; : (ד) גמלת נכות כללית לפי [[פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי]]; : (ה) קצבת שירותים מיוחדים לפי [[פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי]]; : (ו) גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט' לחוק הביטוח הלאומי]]; : (ז) גמלת סיעוד לפי [[פרק י' לחוק הביטוח הלאומי]]; : (ח) תגמולים למתנדבים לפי [[פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי]]; : (ט) תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון לפי [[פרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי]]; : (י) תגמול בשל פגיעת איבה לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]]; : (יא) תגמול לפי [[חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]]; : (יב) גמלה לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007]]; @ (2) : משרד הביטחון, לעניין כל זכות, לרבות תגמול, זכאות נוספת, הענקה, תשלום או כל טובת הנאה, המשתלמת או הניתנת לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]]], או מכוח הוראות ונהלים של משרד הביטחון, או לפי חוק אחר המחיל את הוראותיו של [[החוק האמור]]; @ (3) : משרד הבריאות, לעניין כל אחד מאלה: : (א) קביעת אחוזי מוגבלות בניידות לעניין ההסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי [[סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי]]; : (ב) תוכנית שיקום למתמודד נפש לפי [[חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש"ס-2000]]; : (ג) המלצת הרשות הרפואית לפי [[סעיף 12ב(ג) לפקודת התעבורה]], לרשות הרישוי; @ (4) : משרד הרווחה והביטחון החברתי, לעניין כל אחד מאלה: : (א) אבחון לפי [[סעיף 7 לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969]], ובלבד שהמידע מועבר למאגר מידע שבעל השליטה בו הוא משרד הרווחה והביטחון החברתי, והוא מנהל את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע; : (ב) אבחון קיומה של מוגבלות והערכת רמת התמיכה לפי [[סעיף 8 לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022]], וכן הכרה באדם כזכאי לקבלת שירותי רווחה וקביעת רמת התמיכה שהוא זקוק לה לפי [[סעיף 14 לחוק האמור]], והכול ובלבד שהמידע מועבר למאגר מידע שבעל השליטה בו הוא משרד הרווחה והביטחון החברתי, והוא מנהל את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע; : (ג) מתן תעודת עיוור או לקוי ראייה ודמי ליווי, בהתאם להנחיות והוראות המנהל הכללי של משרד הרווחה והביטחון החברתי, כתוקפן מזמן לזמן, המפורסמות באתר האינטרנט של המשרד (להלן - הוראות מנכ"ל משרד הרווחה); : (ד) מתן שירותי תמיכה בתקשורת עבור אנשים עם מוגבלות שמיעה בהתאם להוראות מנכ"ל משרד הרווחה; : (ה) חוות דעת רפואית שנותן רופא עובד משרד הרווחה והביטחון החברתי, ששר הרווחה והביטחון החברתי קבע כמוסד רפואי מוכר לעניין התאמת חוסה למעון לפי [[תקנה 6 לתקנות הפיקוח על מעונות (החזקת חוסים במעונות ללוקים בשכלם), התשכ"ז-1967]]; @ (5) : משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לעניין אישור נכות בידי רופא שרשות הרישוי הסמיכה לפי [[סעיף 1א לחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993]], ובלבד שהמידע מועבר למאגר מידע שבעל השליטה בו הוא משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, והוא מנהל את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע; @ (6) : הרשות כהגדרתה [[בחוק הטיס, התשע"א-2011]], לעניין מתן תעודה רפואית לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו-7 לחוק האמור]], ובלבד שאם מבקש המידע הוא רופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 6(א)(1) לחוק האמור]], המידע מועבר למאגר מידע שבעל השליטה בו הוא הרשות האמורה, והיא מנהלת את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע. <פרסום> התקבל בכנסת ביום ט"ז בתמוז התשפ"ד (22 ביולי 2024). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * אוריאל בוסו שר הבריאות * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת khahraf8lbn1otkc0ki387i34vypql2 2947296 2947280 2025-07-06T09:31:55Z Shahar9261 22508 2947296 wikitext text/x-wiki <שם> חוק ניוד מידע רפואי, התשפ"ד-2024 <מאגר 2221380 תיקון 0> <מקור> ((ס"ח תשפ"ד, 1106|חוק ניוד מידע רפואי|25:4715833)), ((1504|תיקון מס' 43 לפקודת בריאות העם|25:4962463)); ((תשפ"ה, 712|תיקון מס' 2)). __TOC__ == פרק א': מטרה והגדרות == @ 1. מטרה (תיקון: תשפ"ה) : מטרתו של חוק זה היא להסדיר את זכותו של כל אדם לניוד המידע הרפואי על אודותיו לשם שיפור הטיפול הרפואי בו ומצבו הבריאותי, בין השאר באמצעות טיפולים רפואיים חדשניים ורפואה מונעת, מותאמת אישית ויזומה, וכן לשם סיוע במימוש זכויותיו ושיפור השירות שהוא מקבל מגוף ציבורי הכרוכים במידע רפואי, והכול תוך שמירה על פרטיותו ובהסכמתו. @ 2. הגדרות (תיקון: תשפ"ה) : בחוק זה - :- "בית חולים" - כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם]]; :- "בית חולים גריאטרי" - בית חולים שלפי תנאי רישומו כאמור [[בסעיף 25 לפקודת בריאות העם]] הוא מורשה לעסוק בטיפול בחולים סיעודיים או תשושי נפש או בגריאטריה פעילה, ומיועד כולו לעיסוק כאמור; :- "בית חולים ציבורי" - כל אחד מאלה: :: (1) בית חולים ממשלתי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו; :: (2) בית חולים שבבעלות קופת חולים; :: (3) בית חולים שבבעלות רשות מקומית, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו; :: (4) בית חולים שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה]]; :: (5) בית חולים שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי [[פקודת בריאות העם]], כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון); :- "גוף ציבורי" - משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים; :- "היתר" - היתר לקבלת מידע רפואי לפי [[סעיף 3]]; :- "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" - [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]]; :- "חוק הביטוח הלאומי" - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]; :- "חוק הגנת הפרטיות" - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]; :- "חוק זכויות החולה" - [[חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996]]; :- "חייל" - כמשמעותו [[בסעיף 55(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]]; :- "חיל הרפואה" - חיל הרפואה של צבא הגנה לישראל; :- "טיפול רפואי", "מטופל" ו"מידע רפואי" - כהגדרתם [[בחוק זכויות החולה]]; :- "ממשק" - ממשק העברת מידע שמאפשר תקשורת ישירה בין גופים שונים באופן מאובטח; :- "המנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין חוק זה מקרב עובדי המשרד; :- "מערכת לניהול הרשאות גישה" - כמשמעותה [[בסעיף 17]]; :- "מקבל מידע" - נותן שירותי בריאות או גוף ציבורי כאמור [[בסעיף 3(ב)(2)]], שקיבל היתר; :- "מקור מידע" - נותן שירותי בריאות שחלה עליו חובת העברת מידע רפואי לפי הוראות [[סעיף 11]]; :- "מרכז רפואי גריאטרי" - בית חולים גריאטרי שיש בו יותר משני סוגים של מחלקות לגריאטריה פעילה; :- "נותן שירותי בריאות" - כל אחד מאלה: :: (1) קופת חולים; :: (2) בית חולים ציבורי, למעט בית חולים גריאטרי; :: (3) מרכז רפואי גריאטרי; :: (4) משרד הבריאות, לעניין שירותי הבריאות המפורטים [[בתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]]; :: (5) בית חולים שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (2) או (3) שקבע המנהל בצו לפי הוראות [[סעיף 22]]; :: (6) חיל הרפואה, לעניין מתן שירותי בריאות לפי [[סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]] או לפי פקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]] (להלן - פקודות הצבא); :: (7) מחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר, לעניין מתן שירותי בריאות לאסיר כהגדרתו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971]] (להלן - אסיר); :: (8) גוף ציבורי המנוי [[בתוספת השנייה]], לעניין מתן טיפול רפואי שהוא אחראי לו, כמפורט [[באותה תוספת]]; :- "סל מידע" - פרטי מידע המקובצים לפי מאפייניהם כמפורט [[בתוספת הראשונה]]; :- "קופת חולים" - כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי]]; :- "פקודת בריאות העם" - [[פקודת בריאות העם, 1940]]; :- "תאגיד בריאות" - כהגדרתו [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], אף אם הוא פועל במסגרת בית חולים שבבעלות רשות מקומית; :- "השר" - שר הבריאות. == פרק ב': מקבלי מידע == === סימן א': היתר לקבלת מידע רפואי === @ 3. היתר לקבלת מידע רפואי (תיקון: תשפ"ה) : (א) לא יבקש אדם לקבל מידע רפואי לפי חוק זה אלא אם כן בידו היתר לקבלת מידע כאמור שניתן מאת המנהל לפי סעיף קטן (ב) ובהתאם לתנאי ההיתר ולהוראות לפי חוק זה. : (ב)(1) המנהל רשאי לתת היתר לגוף מהגופים המנויים [[2|בהגדרה "נותן שירותי בריאות"]] אם מצא שהוא עומד בהוראות לפי [[סעיף 21]] וביכולתו למלא אחר החובה להעברת מידע רפואי למקבל מידע באמצעות הממשק, בהתאם להוראות לפי חוק זה. :: (2) המנהל רשאי לתת היתר לגוף ציבורי המנוי [[בתוספת השלישית]] המבקש מידע רפואי הדרוש לשם מתן זכות או לשם שירות שהגוף הציבורי נותן, לפי דין או מכוח תפקידו הציבורי, הכרוכים בקבלת מידע רפואי, והמפורטים לגביו [[באותה תוספת]], אם מצא שהוא עומד בהוראות לפי [[סעיף 21]]. :: (3) המנהל הכללי של גוף ציבורי המבקש לקבל היתר, ולעניין חיל הרפואה ושירות בתי הסוהר - קצין רפואה ראשי של צבא הגנה לישראל או קצין רפואה ראשי של שירות בתי הסוהר, לפי העניין, יצהיר כי הגוף הציבורי עומד בהוראות לפי [[סעיף 21]]; המנהל רשאי לתת לגוף הציבורי היתר על סמך הצהרה כאמור או לבדוק, למעט בנוגע לחיל הרפואה, כי הגוף הציבורי עומד בהוראות האמורות, אם סבר שיש לעשות כן בנסיבות העניין. : (ג) מצא המנהל כי מבקש ההיתר אינו ראוי לקבל מידע על פי חוק זה בשל טעמים שבטובת הציבור, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת לו היתר אף אם מתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בדרך שהורה. : (ד) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות את רשימת בעלי ההיתרים התקפים לפי סעיף זה. @ 4. בקשה להיתר : (א) בקשה להיתר תוגש למנהל; המנהל יקבע בנוהל הוראות לעניין הפרטים שיש לכלול בבקשה והמסמכים שיש לצרף לה. : (ב) החלטה בבקשה להיתר תינתן בתוך 60 ימים מהיום שקיבל המנהל את מסמכי הבקשה, לרבות הפרטים שקבע לפי סעיף קטן (א). @ 5. תנאים בהיתר : (א) בלי לגרוע מההוראות לפי [[סעיף 21]], המנהל רשאי לקבוע בהיתר תנאים שיחולו על מקבל המידע, ובכלל זה תנאים לעניין הגנה על הפרטיות, אבטחת מידע, הגנת הסייבר ומטרות השימוש במידע בכפוף להוראות [[סעיף 9(א)(1)]], ורשאי הוא לדרוש ביצוע בדיקות לשם בחינת העמידה של מקבל המידע בתנאים האמורים ובהוראות לפי חוק זה, לרבות בדיקות תקופתיות. : (ב) המנהל רשאי לשנות את התנאים שקבע בהיתר כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהודיע למקבל המידע את נימוקיו לכך ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בדרך שהורה. @ 6. ביטול או התלייה של היתר : (א) המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שנתן למקבל המידע הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל היתר או להתלותו, אם מצא כי מתקיים אחד או יותר מאלה: :: (1) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי; :: (2) חדל להתקיים במקבל המידע תנאי מהתנאים להיתר; :: (3) מקבל המידע הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה ההוראות לעניין העברת המידע הרפואי באמצעות הממשק לפי [[סעיף 11(ג)]] או הוראה מההוראות לפי [[חוק הגנת הפרטיות]]; :: (4) טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול ההיתר או התלייתו. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל רשאי להתלות היתר באופן מיידי אם יש חשש ממשי לגישה לא מורשית למידע, להפרת חובת הסודיות לגבי המידע או להתרחשותה של תקיפת סייבר העלולה לגרום לפגיעה משמעותית במידע, בממשק או בתהליך הנוגע להם, ובלבד שייתן למקבל המידע הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו סמוך ככל האפשר לאחר התליית ההיתר. @ 7. דיווח : מקבל מידע ידווח למנהל בלא דיחוי אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן ההיתר לפי [[פרק זה]] או אם התקיים בו תנאי שבשלו המנהל רשאי לבטל את ההיתר או להתלותו. @ 8. פיקוח על מי שההיתר שלו בוטל או הותלה : (א) מי שההיתר שלו בוטל או הותלה חייב למלא אחר כל ההוראות החלות על מקבל מידע לפי חוק זה כל עוד הוא מחזיק במידע רפואי שהתקבל לפי חוק זה לפני ביטול ההיתר או התלייתו. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), המנהל רשאי לתת הוראות למי שההיתר שלו בוטל או הותלה ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על מידע רפואי שהועבר לו לפי הוראות חוק זה. === סימן ב': קבלת מידע רפואי === @ 9. בקשת מקבל מידע למידע רפואי (תיקון: תשפ"ה) : (א) מקבל מידע לא יבקש ממקור מידע לקבל מידע רפואי לפי חוק זה, אלא אם כן פנה לקבלת הסכמתו של האדם שלגביו מבוקש המידע להעברת המידע, באמצעות המערכת לניהול הרשאות גישה, ובהתקיים כל אלה: :: (1)(א) לעניין נותן שירותי בריאות - הוא מבקש את המידע למטרת טיפול רפואי במטופל ולמטרה זו בלבד, אולם לעניין נותן שירותי בריאות שאינו קופת חולים, חיל הרפואה לעניין מתן טיפול רפואי לפי [[סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]] או מחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר - רק אם הוא מבקש את המידע למטרת טיפול רפואי במטופל שפנה אליו לקבלת טיפול רפואי או שמטופל באותה העת על ידו והמידע דרוש לטיפול; ::: (ב) לעניין קופת חולים קולטת כהגדרתה [[בסעיף 5(ג) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]] - היא מבקשת את המידע למטרת העברת המידע מקופת החולים שבה היה אדם מבוטח בעת מעבר שלו מקופת חולים אחת לאחרת לפי הוראות [[אותו סעיף]], מחיל הרפואה לאחר סיום זכאותו של חייל לשירותי בריאות מחיל הרפואה לפי [[סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]] או ממחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר לאחר סיום החזקת אסיר במשמורת, ולמטרה זו בלבד; ::: (ב1) לעניין חיל הרפואה - הוא מבקש את המידע לאחר תחילת זכאותו של חייל לשירותי בריאות מחיל הרפואה לפי [[סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], למטרת העברת המידע מקופת החולים שבה היה מבוטח לפני שהיה לחייל, ולמטרה זו בלבד; ::: (ב2) לעניין מחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר - היא מבקשת את המידע לאחר תחילת החזקת אסיר במשמורת, למטרת העברת המידע מקופת החולים שבה היה מבוטח לפני מאסרו, ולמטרה זו בלבד; ::: (ג) לעניין קופת חולים מבטחת - היא מבקשת את המידע למטרת שירות של הצגת כלל המידע הרפואי למבוטח לפי הוראות [[סעיף 21ה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]] ולמטרה זו בלבד, ולעניין חיל הרפואה - הוא מבקש את המידע למטרת שירות של הצגת כלל המידע הרפואי לחייל לפי [[סעיף 22ב]], ולמטרה זו בלבד; ::: (ד) לעניין גוף ציבורי המנוי [[בתוספת השלישית]] - הוא מבקש את המידע למטרת מתן הזכויות או השירותים המפורטים לגביו [[באותה תוספת]], ולמטרה זו בלבד; :: (2) הוא עומד בהוראות לפי [[סעיף 21]]; :: (3) המידע מבוקש לפי סלי המידע הדרושים למימוש מטרה מהמטרות כאמור בפסקה (1), לפי העניין, והוא המידע בהיקף הקטן ביותר הדרוש מתוך סלי המידע, בכפוף להוראות לפי [[סעיף 11(ג)]]; המנהל רשאי לקבוע בנוהל הוראות לגבי סלי המידע הדרושים לכל אחת מהמטרות ולכל שירות הניתן בהתאם להן, ולגבי היקף המידע מתוך סלי המידע הנדרש לכל אחד מהשירותים האמורים. : (ב)(1) מקבל מידע לא יתנה מתן טיפול רפואי, זכות או שירות בהסכמה של האדם להעברת המידע הרפואי לגביו למקבל המידע לפי חוק זה. :: (2) לא הסכים אדם להעברת המידע הרפואי לגביו לגוף ציבורי למטרת מתן זכויות או מתן שירותים לפי חוק זה, לא ייפגעו זכויותיו או השירותים שיינתנו לו עקב סירובו כאמור. @ 10. החזקת מידע רפואי ומחיקתו (תיקון: תשפ"ה) : (א) מקבל מידע שקיבל מידע רפואי שלא נדרש לו לשם מימוש אחת מהמטרות המנויות [[בסעיף 9(א)(1)]], לפי העניין, ימחק את המידע עם קבלתו ולא יעשה בו כל שימוש, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 21]]. : (ב) מקבל מידע יחזיק במידע רפואי שהתקבל לפי חוק זה לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת למטרה שלשמה התבקש המידע, והמנהל רשאי לקבוע בנוהל את התקופה המרבית להחזקת מידע רפואי לגבי כל סוג שירות הניתן בהתאם למטרה כאמור; בתום תקופה כאמור, ימחק מקבל המידע את המידע, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 21]]. : (ג) הודיע אדם על ביטול הסכמתו למתן הרשאה לגישה למידע הרפואי על אודותיו כאמור [[בסעיף 16]], ימחק מקבל המידע את המידע שקיבל באמצעות הממשק לפי חוק זה בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר בתוך יומיים מיום קבלת הודעת הביטול; ביטל או התלה המנהל את ההיתר שניתן למקבל המידע לפי [[סעיף 6]], יראו את כלל האנשים שנתנו את הסכמתם למתן הרשאה כאמור כאילו ביטלו את הסכמתם. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), מקבל מידע רשאי להחזיק מידע רפואי שהתקבל לפי חוק זה מעבר לתקופות הקבועות באותם סעיפים קטנים, ובלבד שהתקיים אחד מאלה: :: (1) חלה לגבי המידע חובת ניהול רשומה רפואית לפי [[סעיף 17 לחוק זכויות החולה]], והמידע נשמר ברשומה הרפואית בהתאם להוראות כל דין; :: (2) המידע נשמר במסגרת תיעוד ההחלטה על קביעת הזכאות לזכות או תיעוד מתן השירות המפורטים [[בתוספת השלישית]], בהתאם להוראות כל דין. == פרק ג': מקורות מידע == @ 11. חובת העברת מידע רפואי : (א) נותן שירותי בריאות יעביר למקבל מידע, באמצעות הממשק, מידע רפואי בהתאם לבקשת מקבל המידע ולהוראות לפי סעיף קטן (ג), בהקדם האפשרי ולא יאוחר מהמועד שיקבע המנהל בנוהל לפי מטרת השימוש במידע הרפואי כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]], לאחר שבדק שניתנה הסכמה של האדם שלגביו מבוקש המידע הרפואי להעברת המידע ואת פרטי ההסכמה ותוקפה, מול המערכת לניהול הרשאות גישה, ומצא כי היא תואמת את בקשת המידע שהועברה אליו. : (ב) מקור מידע לא יתנה את העברת המידע הרפואי לפי סעיף קטן (א) בקיומו של הסכם בינו ובין מקבל המידע. : (ג) המנהל יקבע בנוהל הוראות שיחולו על מקור מידע לגבי העברת מידע רפואי באמצעות הממשק לפי חוק זה ולגבי סלי המידע, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: :: (1) פרטי המידע שייכללו בכל אחד מסלי המידע ופרק הזמן שבו יהיו זמינים בממשק; :: (2) מבנה הנתונים של פרטי המידע כאמור בפסקה (1) בעת העברת מידע רפואי לפי חוק זה ומערכות הקידוד שיש להשתמש בהן לקידוד המידע הרפואי בתיקים הרפואיים ובעת העברת מידע רפואי לפי חוק זה; :: (3) תמיכה ביכולת טכנולוגית שתאפשר מסירת חלק מהמידע שבסלי המידע על אודות האדם, הנדרש בהתאם למטרת העברת המידע לפי [[סעיף 9(א)(1)]]; :: (4) חובות שיחולו על מקור מידע בנוגע לאופן השימוש בממשק, לרבות הוראות לעניין בדיקת תקינותו. @ 12. סייגים לחובת העברת מידע רפואי (תיקון: תשפ"ה) : (א) על אף האמור [[בסעיף 11(א)]], מקור מידע לא יעביר מידע כאמור [[באותו סעיף]] בהתקיים אחד מאלה: :: (1) המידע הוא מסוג "חסוי ביותר" כפי שיקבע המנהל בנוהל, ורשאי הוא לקבוע סוגי מידע כאמור לפי מטרות השימוש במידע הרפואי כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]] או לפי מקבלי מידע שונים כאמור [[באותו סעיף]]; :: (2) התקיימו נסיבות שקבע השר לשם שמירה על עניינם של המטופלים; :: (3) המידע הוא מידע שהעברתו נאסרה בחיקוק. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 11(א)]], מקור מידע רשאי שלא להעביר מידע כאמור [[באותו סעיף]] בהתקיים אחד מאלה: :: (1) מתקיימות הוראות [[סעיף 18(ג) לחוק זכויות החולה]], ויחולו לעניין זה הוראות [[אותו סעיף]]; :: (2) יש חשש ממשי לגישה לא מורשית למידע, להפרת חובת הסודיות לגבי המידע או להתרחשותה של תקיפת סייבר העלולה לגרום לפגיעה משמעותית במידע, בממשק או בתהליך הנוגע להם; :: (3) לעניין חיל הרפואה - אם ראש מערך ביטחון המידע בצבא הגנה לישראל קבע בנוהל, לאחר התייעצות עם המנהל, כי יש בגילוי המידע חשש לפגיעה בביטחון המדינה; :: (4) לעניין מחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר - אם ראש חטיבת המודיעין בשירות בתי הסוהר קבע בנוהל, לאחר התייעצות עם המנהל, כי יש בגילוי המידע חשש לפגיעה בביטחון המדינה או בשלום הציבור. : (ג) מקור מידע שלא העביר מידע רפואי לפי הוראות סעיף קטן (ב)(2), יתעד את הסיבה לכך, ישמור את התיעוד ויודיע על כך למנהל בצירוף הנימוקים לכך, והמנהל יהיה רשאי להורות לו להעביר את המידע אם מצא כי בנסיבות העניין אין הצדקה שלא להעבירו; הוסרה המניעה למתן הגישה למידע, יודיע על כך מקור המידע בהקדם האפשרי למקבל המידע וכן יודיע על כך למנהל. : (ד) סבר מקור מידע כי יש חשש ממשי שהיקפה של בקשת מידע שקיבל עולה במידה ניכרת על הנדרש למטרה שלשמה התבקש המידע, רשאי הוא לפנות למנהל בבקשה שלא להעביר את המידע, בצירוף הנימוקים לכך; פנה מקור מידע כאמור, יעביר את המידע בהתאם להרשאת הגישה, אלא אם כן המנהל הורה לו שלא להעביר את המידע, ורשאי המנהל להורות כך למקורות מידע נוספים; חלפו שבועיים ממועד הפנייה ולא התקבלה החלטת המנהל, רשאי מקור המידע להפסיק להעביר את המידע, אלא אם כן יורה המנהל אחרת. @ 13. איסור גבייה : מקור מידע לא יגבה תמורה בעד העברת מידע רפואי לפי חוק זה; ואולם, השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין נסיבות שבהן מקור מידע יהיה רשאי לגבות תמורה סבירה ממקבל מידע ואת סכומה. == פרק ד': מתן הסכמה להעברת מידע רפואי == === סימן א': הסכמה === @ 14. הסכמה להעברת המידע הרפואי : מידע רפואי יועבר לפי חוק זה רק על פי הסכמתו של האדם שהמידע הרפואי על אודותיו. @ 15. בקשה למתן הסכמה (תיקון: תשפ"ה) : (א) מקבל מידע המבקש לקבל מידע רפואי על אודות אדם לפי [[סעיף 9]], יפנה למערכת לניהול הרשאות גישה לשם קבלת הסכמתו של האדם למתן הרשאה לגישה למידע על אודותיו (בסעיף זה - בקשה); פנה מקבל מידע למערכת לניהול הרשאות גישה בבקשה, תוצג בקשתו לאדם שהמידע מבוקש לגביו באמצעות המערכת. : (ב) הבקשה שתוצג כאמור בסעיף קטן (א) תכלול את הפרטים האלה: :: (1) פרטי האדם שהמידע מבוקש לגביו; :: (2) פרטי מקבל המידע שתינתן לו גישה למידע והשירות שבעבורו נדרש המידע המבוקש; :: (3) סלי המידע שלגביהם תינתן הגישה למקבל המידע ומקורות המידע שמהם מבוקש המידע; :: (4) אם הגישה של מקבל המידע למידע תהיה חד-פעמית או מתמשכת, ולעניין הרשאת גישה מתמשכת - התקופה שלגביה מבוקשת ההרשאה; :: (4א) לעניין בקשה של חיל הרפואה לקבלת מידע רפואי - פרטים לעניין השימוש שייעשה במידע הרפואי, לרבות לעניין קביעת כושרו של החייל לשירות ביטחון כמשמעותה [[בסעיף 5(ג) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986]]; :: (5) פרטים נוספים שקבע המנהל בנוהל, אם קבע. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הסכמה למתן הרשאת גישה למידע רפואי לפי חוק זה, יכול שתינתן על ידי האדם שהמידע מבוקש לגביו גם בדרך לא דיגיטלית, ובכלל זה תוך הסתייעות במקבל המידע, ובלבד שההסכמה למתן הרשאת גישה תתועד, והכול באופן שיקבע המנהל בנוהל, ויחולו על מתן הסכמה כאמור הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים. : (ד) הסכמה להרשאת גישה למידע רפואי לשם הצגתו למבוטח לפי הוראות [[סעיף 21ה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]] או לשם הצגתו לחייל לפי הוראות [[סעיף 22ב]], כאמור [[בסעיף 9(א)(1)(ג)]], יכול שתינתן גם לגבי חלק מסלי המידע לפי הוראות [[סעיף 11(ג)]] או לגבי חלק ממקורות המידע שלגביהם התבקשה הרשאת הגישה. : (ה) ביקש מקבל מידע הרשאת גישה מתמשכת כאמור [[בסעיף 20]], לשם מתן זכות או מתן שירות כאמור [[בסעיף 9(א)(1)(ד)]], תכלול הבקשה שתוצג כאמור בסעיף קטן (א) גם אפשרות להסכים להרשאת גישה חד-פעמית בלבד. @ 16. ביטול הסכמה : (א) אדם זכאי, בכל עת, לבטל את ההסכמה שנתן להרשאת גישה למידע הרפואי על אודותיו לפי חוק זה, בהודעה שימסור לממונה כהגדרתו [[בסעיף 17]] באמצעות המערכת לניהול הרשאות גישה או בדרך שבה נתן את הרשאת הגישה, לפי העניין. : (ב) הממונה יאפשר לבטל את ההסכמה כאמור בסעיף קטן (א) באופן פשוט ונוח, ובין השאר בהודעה שתימסר באופן דיגיטלי. : (ג) מסר אדם לממונה הודעה על ביטול הסכמה כאמור בסעיף קטן (א), יבטל הממונה את הרשאת הגישה בהתאם להודעה ויודיע על כך למקבל המידע, מייד. === סימן ב': מערכת לניהול הרשאות גישה === @ 17. מערכת לניהול הרשאות גישה : (א) המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין [[פרק זה]] מקרב עובדי המשרד ([[בפרק זה]] - הממונה), יפעיל מערכת ממוחשבת לניהול הרשאות גישה לשם מתן הסכמה של אדם להעברת מידע רפואי על אודותיו לפי חוק זה, והיא תפעל בהתאם להוראות [[פרק זה]]. : (ב) במערכת לניהול הרשאות גישה תנוהל רשימה של מקורות מידע על אודות כל אדם שנכנס למערכת, ובלבד שהוא הסכים לניהול הרשימה על אודותיו. : (ג) מתן הסכמה להרשאת גישה כאמור [[בסעיף 15(א)]] ומתן הסכמה לניהול רשימת מקורות המידע כאמור בסעיף קטן (ב), באמצעות המערכת לניהול הרשאות גישה, יתאפשרו באופן פשוט ונוח. : (ד) המערכת הטכנולוגית שתשמש את המערכת לניהול הרשאות גישה תמזער, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מזמן לזמן, את הסיכון לפגיעה בפרטיות של מי שיש לגביו מידע במערכת. @ 18. העברת מידע למערכת לניהול הרשאות גישה והחזקתו : (א) מקורות מידע יעבירו למערכת לניהול הרשאות גישה מידע כמפורט להלן, בהתאם לדרישת הממונה ובאופן שיורה: :: (1) קופות החולים יעבירו פרטים מזהים ופרטי קשר של אדם שנכנס למערכת וכן מידע כאמור על אדם אחר שאותו אדם רשאי לתת הסכמה בשמו - לשם זיהויו ושיוכו לבקשה למתן הסכמה להרשאת גישה כאמור [[בסעיף 15(א)]]; :: (2) דיווח אם הם מחזיקים במידע רפואי על אודות אדם שהסכים לניהול רשימת מקורות מידע לגביו במערכת - לשם ניהול רשימת מקורות המידע לפי [[סעיף 17(ב)]]. : (ב) מידע שנאסף על ידי המערכת לניהול הרשאות גישה יישמר בסוד, לא יועבר לאחר, וישמש רק לשם מתן שירות של ניהול הרשאות גישה לפי חוק זה, או לפי צו של בית משפט. : (ג) מידע שנאסף על ידי המערכת לניהול הרשאות גישה יוחזק לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת לשם מתן שירות של ניהול הרשאות גישה, אולם תיעוד של הסכמה למתן הרשאת גישה או של סירוב לתת הרשאה כאמור ותיעוד של הסכמה לניהול של רשימת מקורות המידע או של סירוב לניהול הרשימה כאמור, יימחקו לאחר שבע שנים מיום התיעוד. @ 19. צפייה בהרשאות גישה (תיקון: תשפ"ה) : אדם זכאי לצפות בהרשאות הגישה שנתן במערכת לניהול הרשאות גישה ופרטיהן; המערכת לניהול הרשאות גישה תאפשר לאדם לצפות בהרשאות כאמור, ובין השאר באופן דיגיטלי, תוך סימון הרשאות הגישה המתמשכות שעדיין בתוקף, ותיידע אותו, אחת לשנה, בדבר הרשאות גישה מתמשכות שעדיין בתוקף ובדבר אפשרותו לבטל את הסכמתו להרשאות גישה אלה; באתר האינטרנט של משרד הבריאות יתפרסם מידע בדבר אופן הצפייה בהרשאות הגישה לפי סעיף זה. @ 20. הרשאת גישה מתמשכת (תיקון: תשפ"ה) : (א) מקבל מידע רשאי לבקש מאדם הסכמה להרשאת גישה מתמשכת למידע הרפואי על אודותיו; תוקפה של הרשאת גישה מתמשכת יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש למטרה שלשמה התבקש המידע, ובלבד שלא יעלה על שנה, וניתן לחדש את תוקפה לתקופות נוספות בהתאם לנדרש, ובלבד שלא יעלו על שנה בכל פעם. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - :: (1) המנהל רשאי לקבוע בנוהל כי לעניין טיפול רפואי, מתן זכות או מתן שירות מסוימים יכול שתינתן הרשאת גישה מתמשכת, בכפוף לכך שניתנה לכך הסכמת האדם, לתקופות העולות על שנה, אם מצא כי מצבם הרפואי של המטופלים או מאפייני הטיפול הרפואי מצביעים על קיומו של צורך קליני בהרשאת גישה מתמשכת או כי מאפייני מתן הזכות או מתן השירות מצביעים על קיומו של צורך בהרשאת גישה מתמשכת, בנסיבות האלה; :: (2) תוקפה של הרשאת גישה מתמשכת שנתן אדם למקבל מידע שהוא קופת החולים שבה הוא מבוטח יהיה כפי שנקבע בהרשאת הגישה, כל עוד הוא מבוטח באותה קופת חולים; הוראות פסקה זו יחולו גם לעניין הרשאת גישה מתמשכת שנתן חייל לחיל הרפואה, כל עוד הוא זכאי לשירותי בריאות מחיל הרפואה לפי [[סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], וכן לעניין הרשאת גישה מתמשכת שנתן אסיר למחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר, כל עוד הוא מוחזק במשמורת. : (ג) מקבל מידע שהוא גוף ציבורי לא יעשה שימוש בהרשאת גישה מתמשכת שניתנה לעניין מתן זכות או מתן שירות לאחר קביעת הזכאות לזכות או סיום מתן השירות, לפי העניין. == פרק ה': הוראות שונות == @ 21. הוראות לעניין הגנת מידע (תיקון: תשפ"ה) : (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לעניין הגנה על פרטיות, אבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר, אופן פעולת הממשק והשימוש בו וחובות זיהוי ותיעוד, שיחולו על מקור מידע ועל מקבל מידע לעניין קבלת מידע רפואי, השימוש בו, שמירתו, מחיקתו והעברתו לפי חוק זה, וכן הוראות בעניינים האמורים שיחולו על המערכת לניהול הרשאות גישה. : (ב) המנהל יקבע בנוהל הוראות בעניינים המנויים בסעיף קטן (א), אולם במקרה של סתירה בין הוראות המנהל להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (א), יגברו ההוראות לפי אותו סעיף קטן. : (ג) בלי לגרוע מהוראות כל דין - :: (1) הממונה כהגדרתו [[בסעיף 17]], מקור מידע ומקבל מידע ידאגו לקיומם של מנגנונים נאותים ומתקדמים להגנה על מערכת לניהול הרשאות גישה ועל הממשק והמערכות התומכות אותו, לפי העניין, על פרטיות האדם שעל אודותיו יש מידע בהם, אבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת הסייבר, ובכלל זה יקבלו מידע לפי חוק זה, יחזיקו בו ויעבירו אותו בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע וגישה לא מורשית אליו, וכן הגנה מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין או בניגוד להוראות לפי חוק זה; :: (2) אירע אירוע אבטחה חמור כמשמעותו בהוראות לפי [[סעיף 36 לחוק הגנת הפרטיות]] או אירע פגם בהעברת המידע, יודיע על כך מקור מידע או מקבל מידע, לפי העניין, מייד למנהל ויפעל לתיקון הפגם; ואולם, פטור שניתן לפי [[הסעיף האמור]] לגבי חובת הדיווח הקבועה באותן הוראות, יחול גם על חובה לפי סעיף זה; בפסקה זו, "פגם בהעברת המידע" - פגם באבטחת המידע בעת שימוש בממשק להעברת מידע לפי חוק זה שהוביל לחשיפה של מידע על אודות אדם או לפגיעה בזמינות או ברציפות של הממשק או של מידע כאמור בניגוד להוראות חוק זה. : (ד) במקרה של סתירה בין ההוראות שנקבעו לפי סעיף זה [[וסעיפים 5]] [[ו-8]], לעניין אבטחת מידע והגנת הסייבר, להוראות שנקבעו לגבי חיל הרפואה בפקודות הצבא או לפיהן או להנחיות המקצועיות שנתן הקצין המוסמך או מי שהוא הסמיך לכך, לגבי המוסד לביטוח לאומי, לפי [[סעיף 10 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998]], יגברו פקודות הצבא וההוראות לפיהן או ההנחיות המקצועיות, לפי העניין, ובלבד שלא תפחת רמת ההגנה על המידע. @ 22. קביעת בית חולים אחר כנותן שירותי בריאות : (א) המנהל רשאי לקבוע, בצו, כי בית חולים שאינו בית חולים המנוי [[2|בפסקאות (2) או (3) להגדרה "נותן שירותי בריאות"]], ייחשב נותן שירותי בריאות לעניין חוק זה; המנהל ייתן צו כאמור בהתקיים שני אלה: :: (1) לאחר שמסר הודעה על כך לבית החולים האמור ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה או לבקשת בית החולים; :: (2) לאחר ששקל את השלכות הקביעה, לרבות ההיקף והמאפיינים של המידע הרפואי שברשות בית החולים, מידת השיפור באיכות הטיפול הרפואי ובטיחותו בעקבות הקביעה, עלויות יישום הוראות חוק זה והפעולות שנקט בית החולים בעניין זה. : (ב) הודעה בדבר קביעת צו כאמור תפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות. @ 22א. העברת מידע ממאגר החיסונים הלאומי (תיקון: תשפ"ד) : (א) בלי לגרוע מהוראות חוק זה, משרד הבריאות יעביר למקבל מידע, לפי הוראות [[סעיף 11]], מידע ממאגר החיסונים הלאומי שהוקם לפי [[סעיף 65ב1 לפקודת בריאות העם]]. : (ב) על העברת מידע כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות לפי חוק זה, ויראו את משרד הבריאות לעניין מאגר החיסונים הלאומי כמקור מידע. @ 22ב. הצגת כלל המידע הרפואי על אודות חייל (תיקון: תשפ"ה) : (א) חיל הרפואה יאפשר לחייל שירות של הצגת כלל המידע הרפואי על אודותיו לפי הוראות סעיף קטן (ב), באופן דיגיטלי באזור האישי של החייל באתר האינטרנט של חיל הרפואה, למעט מידע שנקבע בנוהל לפי [[סעיף 12(ב)(3)]]. : (ב) מידע שהועבר לחיל הרפואה לפי חוק זה יוצג כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהועבר למטרת הצגתו, והכול בהתאם לרשימת מקורות המידע המנוהלת לגבי החייל במערכת לניהול הרשאות הגישה כאמור [[בסעיף 17(ב)]]. @ 23. מסירת מידע למשרד הבריאות וחובות דיווח (תיקון: תשפ"ה) : (א) המנהל רשאי לדרוש ממקור מידע או ממקבל מידע למסור לו כל מידע או מסמך הנחוץ לשם הפעלת סמכויותיו לפי חוק זה או כדי להקל את ביצוען, והכול במועד, במתכונת ובאופן שיורה; ואולם, לעניין חיל הרפואה, לא יימסר למנהל מידע שראש מערך ביטחון המידע בצבא הגנה לישראל קבע כי במסירתו יש חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה; בסעיף זה, "מסמך" - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]]. : (ב) המנהל רשאי לקבוע בנוהל הוראות בדבר חובות דיווח שיחולו על מקורות מידע או מקבלי מידע לעניין ביצוע הוראות חוק זה, ובכלל זה מועדי הדיווח והפרטים שייכללו בו. : (ג) מקור מידע או מקבל מידע לא יכלול בבקשה, בדיווח או במידע אחר שהוא מוסר למנהל, פרט מטעה; לעניין זה, "פרט מטעה" - לרבות דבר העלול להטעות את המנהל וכל דבר חסר שהיעדרו עלול להטעותו. @ 24. תיקון ליקויים : (א) מצא המנהל כי מקור מידע או מקבל מידע לא מקיים הוראה לפי חוק זה, רשאי הוא למסור לו דרישה לתיקון הליקוי, והוא יתקן את הליקוי במועד ובאופן שהמנהל הורה עליו. : (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 6]], לא תוקן ליקוי במועד ובאופן שהמנהל הורה עליו, רשאי המנהל לפרסם את דבר הליקוי באתר משרד הבריאות. @ 25. עונשין : מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], ואם הוא תאגיד - פי ארבעה מהקנס כאמור [[באותו סעיף]]: : (1) ביקש מידע רפואי לפי חוק זה בלי שקיבל היתר לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 3(א)]]; : (2) מקור מידע או מקבל מידע שכלל פרט מטעה בבקשה, בדיווח או במידע אחר שמסר למנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ג)]]. @ 26. שמירת דינים : אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהאפשרות למסור מידע רפואי לאחר לפי כל דין, ובכלל זה לפי הוראות [[חוק זכויות החולה]], או כדי לגרוע מהוראות לפי [[החוק האמור]] או מהוראות לפי [[חוק הגנת הפרטיות]]. @ 27. שימוש בממשק : אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהאפשרות להשתמש בממשק להעברת מידע רפואי לפי כל דין. @ 28. : ((הנוסח שולב [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]].)) @ 29. ביצוע ותקנות (תיקון: תשפ"ה) : (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. : (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לתקן, בצו, את [[התוספת הראשונה]]. : (ג) השר, בהסכמת שר האוצר והשר הממונה על הגוף הציבורי הנוגע בדבר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לתקן, בצו, את [[התוספת השנייה]] ואת [[התוספת השלישית]]. @ 30. תחילה ותחולה (תיקון: תשפ"ה) : (א) תחילתו של חוק זה, למעט [[סעיפים 1]], [[2]], [[14]], [[22]], [[26]], [[27]] [[ו-29 עד 32]], שלוש שנים מיום פרסומו (((החוק פורסם ביום 24.7.2024))) (להלן - יום התחילה). : (ב) לעניין מקורות המידע, יחולו הוראות חוק זה לגבי סלי המידע כמפורט להלן, החל מהמועדים כמפורט לצידם: :: (1) לגבי סלי המידע המנויים [[בפרטים 1 עד 8 לתוספת הראשונה]] - ביום התחילה; :: (2) לגבי סלי המידע המנויים [[בפרטים 9 עד 11 לתוספת הראשונה]] - שנה מיום התחילה; :: (3) לגבי סלי המידע המנויים [[בפרטים 12 עד 16 לתוספת הראשונה]] - שנתיים מיום התחילה. : (ג) הוראות [[סעיף 21ה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], כנוסחו בחוק זה, יחולו החל משישה חודשים לאחר המועד הקבוע בסעיף קטן (ב)(1) עד (3), לפי העניין. : (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין נותן שירותי בריאות המנוי [[2|בפסקה (7) או (8) להגדרה "נותן שירותי בריאות"]], יחולו הוראות חוק זה לגבי סלי המידע כמפורט להלן, החל מהמועדים כמפורט לצידם: :: (1) לגבי סלי המידע המנויים [[בפרטים 1 עד 8 לתוספת הראשונה]] - ביום א' באב התשפ"ח (24 ביולי 2028); :: (2) לגבי סלי המידע המנויים [[בפרטים 9 עד 11 לתוספת הראשונה]] - ביום י"ב באב התשפ"ט (24 ביולי 2029); :: (3) לגבי סלי המידע המנויים [[בפרטים 12 עד 16 לתוספת הראשונה]] - ביום כ"ג בתמוז התש"ץ (24 ביולי 2030). : (ג2) השר הממונה על נותן שירותי בריאות כאמור בסעיף קטן (ג1), באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לדחות, בצו, את המועדים האמורים באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, לגבי אותו נותן שירותי בריאות, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה במצטבר, לאחר ששקל, בין השאר, את השלמת ההיערכות של נותן שירותי הבריאות ליישום חוק זה, ובכלל זה המשאבים הנדרשים לכך. : (ד) השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לדחות, בצו, את המועדים האמורים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג1), כולם או חלקם, בשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת, לאחר ששקל, בין השאר, את השלמת ההיערכות ליישום חוק זה, ובכלל זה המשאבים הנדרשים לכך; דחיית המועד יכול שתהיה לגבי סלי מידע שונים או לגבי נותני שירותי בריאות שונים המנויים [[2|בפסקאות (6) עד (8) להגדרה "נותן שירותי בריאות"]]. @ 31. הוראות ראשונות : (א) הוראות ראשונות לפי [[סעיפים 11(א) ו-(ג)]], [[12(א)(1)]] [[ו-21(ב)]], ייקבעו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. : (ב) הוראות ראשונות לפי [[סעיפים 4(א)]] [[ו-15(ג)]] ייקבעו בתוך 18 חודשים מיום פרסומו של חוק זה. @ 32. דיווח - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ה) : (א) נותני שירותי בריאות ידווחו למנהל על היערכותם להעברת מידע רפואי על פי הוראות חוק זה, ב-1 בינואר וב-1 ביולי, בכל שנה. : (ב) המנהל הכללי של משרד הבריאות ימסור לוועדת הבריאות של הכנסת דיווח על ההיערכות ליישומו של חוק זה, ב-1 בפברואר וב-1 באוגוסט, בכל שנה, ובכלל זה ההיערכות של נותני שירותי הבריאות ליישום חוק זה, ושל משרד הבריאות להפעלת המערכת לניהול הרשאות גישה, והמשאבים הנדרשים ליישומו. : (ג) דיווחים לפי סעיף זה יימסרו עד תום חמש שנים מיום התחילה. == תוספת ראשונה (תיקון: תשפ"ה) == ==== ((([[2|ההגדרה "סל מידע" שבסעיף 2]]))) ==== === סלי מידע (תיקון: תשפ"ה) === @ 1. : פרטים אישיים @ 2. : ביקורים @ 3. : סיכומים @ 4. : אבחנות @ 5. : תרופות @ 6. : רגישויות @ 7. : בדיקות מעבדה @ 8. : חיסונים @ 9. : פתולוגיה @ 10. : בדיקות דימות @ 11. : המלצות והפניות @ 12. : פרוצדורות @ 13. : מדדים @ 14. : אומדנים @ 15. : שיוך למחקר @ 16. : גנטיקה == תוספת שנייה (תיקון: תשפ"ה) == ==== ((([[פסקה (8) להגדרה "נותן שירותי בריאות" שבסעיף 2]] [[וסעיף 29(ג)]]))) ==== === נותן שירותי בריאות שהוא גוף ציבורי, לעניין מתן טיפול רפואי שהוא אחראי לו === @ (1) : משרד הביטחון, לעניין מתן טיפול רפואי לפי [[+|סעיף 43]] [[או 43ב לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]]]; @ (2) : משרד הרווחה והביטחון החברתי, לעניין מתן טיפול רפואי במעון כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965]], ובלבד שהמידע מועבר למאגר מידע כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]] (להלן - מאגר מידע), שבעל השליטה בו הוא משרד הרווחה והביטחון החברתי, והוא מנהל את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע. == תוספת שלישית == ==== ((([[סעיפים 3(ב)(2)]], [[9(א)(1)(ד)]], [[10(ד)(2)]] [[ו-29(ג)]]))) ==== === גוף ציבורי, לעניין זכות או שירות שהוא נותן === @ (1) : המוסד לביטוח לאומי, לעניין כל אחד מאלה: : (א) גמלה לשמירת היריון לפי [[סימן ה' לפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי]]; : (ב) גמלה בשל פגיעה מעבודה לפי [[פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי]]; : (ג) דמי תאונה לפי [[פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי]]; : (ד) גמלת נכות כללית לפי [[פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי]]; : (ה) קצבת שירותים מיוחדים לפי [[פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי]]; : (ו) גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט' לחוק הביטוח הלאומי]]; : (ז) גמלת סיעוד לפי [[פרק י' לחוק הביטוח הלאומי]]; : (ח) תגמולים למתנדבים לפי [[פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי]]; : (ט) תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון לפי [[פרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי]]; : (י) תגמול בשל פגיעת איבה לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]]; : (יא) תגמול לפי [[חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]]; : (יב) גמלה לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007]]; @ (2) : משרד הביטחון, לעניין כל זכות, לרבות תגמול, זכאות נוספת, הענקה, תשלום או כל טובת הנאה, המשתלמת או הניתנת לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]]], או מכוח הוראות ונהלים של משרד הביטחון, או לפי חוק אחר המחיל את הוראותיו של [[החוק האמור]]; @ (3) : משרד הבריאות, לעניין כל אחד מאלה: : (א) קביעת אחוזי מוגבלות בניידות לעניין ההסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי [[סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי]]; : (ב) תוכנית שיקום למתמודד נפש לפי [[חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש"ס-2000]]; : (ג) המלצת הרשות הרפואית לפי [[סעיף 12ב(ג) לפקודת התעבורה]], לרשות הרישוי; @ (4) : משרד הרווחה והביטחון החברתי, לעניין כל אחד מאלה: : (א) אבחון לפי [[סעיף 7 לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969]], ובלבד שהמידע מועבר למאגר מידע שבעל השליטה בו הוא משרד הרווחה והביטחון החברתי, והוא מנהל את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע; : (ב) אבחון קיומה של מוגבלות והערכת רמת התמיכה לפי [[סעיף 8 לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022]], וכן הכרה באדם כזכאי לקבלת שירותי רווחה וקביעת רמת התמיכה שהוא זקוק לה לפי [[סעיף 14 לחוק האמור]], והכול ובלבד שהמידע מועבר למאגר מידע שבעל השליטה בו הוא משרד הרווחה והביטחון החברתי, והוא מנהל את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע; : (ג) מתן תעודת עיוור או לקוי ראייה ודמי ליווי, בהתאם להנחיות והוראות המנהל הכללי של משרד הרווחה והביטחון החברתי, כתוקפן מזמן לזמן, המפורסמות באתר האינטרנט של המשרד (להלן - הוראות מנכ"ל משרד הרווחה); : (ד) מתן שירותי תמיכה בתקשורת עבור אנשים עם מוגבלות שמיעה בהתאם להוראות מנכ"ל משרד הרווחה; : (ה) חוות דעת רפואית שנותן רופא עובד משרד הרווחה והביטחון החברתי, ששר הרווחה והביטחון החברתי קבע כמוסד רפואי מוכר לעניין התאמת חוסה למעון לפי [[תקנה 6 לתקנות הפיקוח על מעונות (החזקת חוסים במעונות ללוקים בשכלם), התשכ"ז-1967]]; @ (5) : משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לעניין אישור נכות בידי רופא שרשות הרישוי הסמיכה לפי [[סעיף 1א לחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993]], ובלבד שהמידע מועבר למאגר מידע שבעל השליטה בו הוא משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, והוא מנהל את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע; @ (6) : הרשות כהגדרתה [[בחוק הטיס, התשע"א-2011]], לעניין מתן תעודה רפואית לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו-7 לחוק האמור]], ובלבד שאם מבקש המידע הוא רופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 6(א)(1) לחוק האמור]], המידע מועבר למאגר מידע שבעל השליטה בו הוא הרשות האמורה, והיא מנהלת את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע. <פרסום> התקבל בכנסת ביום ט"ז בתמוז התשפ"ד (22 ביולי 2024). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * אוריאל בוסו שר הבריאות * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת 6rji8yaff9ebcxi7yxesuct6aig13ga 0 1720037 2947293 2909663 2025-07-06T09:30:11Z OpenLawBot 8112 [2947280] תיקון מס' 2 2947293 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק ניוד מידע רפואי, התשפ״ד–2024}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2221380}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ד, 1106|חוק ניוד מידע רפואי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4715833.pdf}}, {{ח:תיבה|1504|תיקון מס׳ 43 לפקודת בריאות העם|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4962463.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 712|תיקון מס׳ 2}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מקבלי מידע}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: היתר לקבלת מידע רפואי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: קבלת מידע רפואי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מקורות מידע}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מתן הסכמה להעברת מידע רפואי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: הסכמה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: מערכת לניהול הרשאות גישה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|סלי מידע}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|נותן שירותי בריאות שהוא גוף ציבורי, לעניין מתן טיפול רפואי שהוא אחראי לו}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|גוף ציבורי, לעניין זכות או שירות שהוא נותן}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}} {{ח:סעיף|1|מטרה|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} מטרתו של חוק זה היא להסדיר את זכותו של כל אדם לניוד המידע הרפואי על אודותיו לשם שיפור הטיפול הרפואי בו ומצבו הבריאותי, בין השאר באמצעות טיפולים רפואיים חדשניים ורפואה מונעת, מותאמת אישית ויזומה, וכן לשם סיוע במימוש זכויותיו ושיפור השירות שהוא מקבל מגוף ציבורי הכרוכים במידע רפואי, והכול תוך שמירה על פרטיותו ובהסכמתו. {{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים גריאטרי“ – בית חולים שלפי תנאי רישומו כאמור {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 25|בסעיף 25 לפקודת בריאות העם}} הוא מורשה לעסוק בטיפול בחולים סיעודיים או תשושי נפש או בגריאטריה פעילה, ומיועד כולו לעיסוק כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים ציבורי“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בית חולים ממשלתי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו; {{ח:תתת|(2)}} בית חולים שבבעלות קופת חולים; {{ח:תתת|(3)}} בית חולים שבבעלות רשות מקומית, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו; {{ח:תתת|(4)}} בית חולים שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתת|(5)}} בית חולים שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}}, כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר לקבלת מידע רפואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הפרטיות“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זכויות החולה“ – {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 55|בסעיף 55(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיל הרפואה“ – חיל הרפואה של צבא הגנה לישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול רפואי“, ”מטופל“ ו”מידע רפואי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממשק“ – ממשק העברת מידע שמאפשר תקשורת ישירה בין גופים שונים באופן מאובטח; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין חוק זה מקרב עובדי המשרד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת לניהול הרשאות גישה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקבל מידע“ – נותן שירותי בריאות או גוף ציבורי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(2)}}, שקיבל היתר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מידע“ – נותן שירותי בריאות שחלה עליו חובת העברת מידע רפואי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז רפואי גריאטרי“ – בית חולים גריאטרי שיש בו יותר משני סוגים של מחלקות לגריאטריה פעילה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותי בריאות“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} קופת חולים; {{ח:תתת|(2)}} בית חולים ציבורי, למעט בית חולים גריאטרי; {{ח:תתת|(3)}} מרכז רפואי גריאטרי; {{ח:תתת|(4)}} משרד הבריאות, לעניין שירותי הבריאות המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 3|בתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}; {{ח:תתת|(5)}} בית חולים שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (2) או (3) שקבע המנהל בצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}; {{ח:תתת|(6)}} חיל הרפואה, לעניין מתן שירותי בריאות לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 55|סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} או לפי פקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} (להלן – פקודות הצבא); {{ח:תתת|(7)}} מחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר, לעניין מתן שירותי בריאות לאסיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} (להלן – אסיר); {{ח:תתת|(8)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לעניין מתן טיפול רפואי שהוא אחראי לו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|באותה תוספת}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מידע“ – פרטי מידע המקובצים לפי מאפייניהם כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בריאות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, אף אם הוא פועל במסגרת בית חולים שבבעלות רשות מקומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הבריאות. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מקבלי מידע}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: היתר לקבלת מידע רפואי}} {{ח:סעיף|3|היתר לקבלת מידע רפואי|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא יבקש אדם לקבל מידע רפואי לפי חוק זה אלא אם כן בידו היתר לקבלת מידע כאמור שניתן מאת המנהל לפי סעיף קטן (ב) ובהתאם לתנאי ההיתר ולהוראות לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} המנהל רשאי לתת היתר לגוף מהגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בהגדרה ”נותן שירותי בריאות“}} אם מצא שהוא עומד בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} וביכולתו למלא אחר החובה להעברת מידע רפואי למקבל מידע באמצעות הממשק, בהתאם להוראות לפי חוק זה. {{ח:תתת|(2)}} המנהל רשאי לתת היתר לגוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} המבקש מידע רפואי הדרוש לשם מתן זכות או לשם שירות שהגוף הציבורי נותן, לפי דין או מכוח תפקידו הציבורי, הכרוכים בקבלת מידע רפואי, והמפורטים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3|באותה תוספת}}, אם מצא שהוא עומד בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}. {{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של גוף ציבורי המבקש לקבל היתר, ולעניין חיל הרפואה ושירות בתי הסוהר – קצין רפואה ראשי של צבא הגנה לישראל או קצין רפואה ראשי של שירות בתי הסוהר, לפי העניין, יצהיר כי הגוף הציבורי עומד בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}; המנהל רשאי לתת לגוף הציבורי היתר על סמך הצהרה כאמור או לבדוק, למעט בנוגע לחיל הרפואה, כי הגוף הציבורי עומד בהוראות האמורות, אם סבר שיש לעשות כן בנסיבות העניין. {{ח:תת|(ג)}} מצא המנהל כי מבקש ההיתר אינו ראוי לקבל מידע על פי חוק זה בשל טעמים שבטובת הציבור, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת לו היתר אף אם מתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בדרך שהורה. {{ח:תת|(ד)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות את רשימת בעלי ההיתרים התקפים לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|4|בקשה להיתר}} {{ח:תת|(א)}} בקשה להיתר תוגש למנהל; המנהל יקבע בנוהל הוראות לעניין הפרטים שיש לכלול בבקשה והמסמכים שיש לצרף לה. {{ח:תת|(ב)}} החלטה בבקשה להיתר תינתן בתוך 60 ימים מהיום שקיבל המנהל את מסמכי הבקשה, לרבות הפרטים שקבע לפי סעיף קטן (א). {{ח:סעיף|5|תנאים בהיתר}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, המנהל רשאי לקבוע בהיתר תנאים שיחולו על מקבל המידע, ובכלל זה תנאים לעניין הגנה על הפרטיות, אבטחת מידע, הגנת הסייבר ומטרות השימוש במידע בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)}}, ורשאי הוא לדרוש ביצוע בדיקות לשם בחינת העמידה של מקבל המידע בתנאים האמורים ובהוראות לפי חוק זה, לרבות בדיקות תקופתיות. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לשנות את התנאים שקבע בהיתר כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהודיע למקבל המידע את נימוקיו לכך ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בדרך שהורה. {{ח:סעיף|6|ביטול או התלייה של היתר}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שנתן למקבל המידע הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל היתר או להתלותו, אם מצא כי מתקיים אחד או יותר מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי; {{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים במקבל המידע תנאי מהתנאים להיתר; {{ח:תתת|(3)}} מקבל המידע הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה ההוראות לעניין העברת המידע הרפואי באמצעות הממשק לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ג)}} או הוראה מההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}}; {{ח:תתת|(4)}} טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול ההיתר או התלייתו. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל רשאי להתלות היתר באופן מיידי אם יש חשש ממשי לגישה לא מורשית למידע, להפרת חובת הסודיות לגבי המידע או להתרחשותה של תקיפת סייבר העלולה לגרום לפגיעה משמעותית במידע, בממשק או בתהליך הנוגע להם, ובלבד שייתן למקבל המידע הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו סמוך ככל האפשר לאחר התליית ההיתר. {{ח:סעיף|7|דיווח}} {{ח:ת}} מקבל מידע ידווח למנהל בלא דיחוי אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן ההיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} או אם התקיים בו תנאי שבשלו המנהל רשאי לבטל את ההיתר או להתלותו. {{ח:סעיף|8|פיקוח על מי שההיתר שלו בוטל או הותלה}} {{ח:תת|(א)}} מי שההיתר שלו בוטל או הותלה חייב למלא אחר כל ההוראות החלות על מקבל מידע לפי חוק זה כל עוד הוא מחזיק במידע רפואי שהתקבל לפי חוק זה לפני ביטול ההיתר או התלייתו. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), המנהל רשאי לתת הוראות למי שההיתר שלו בוטל או הותלה ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על מידע רפואי שהועבר לו לפי הוראות חוק זה. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: קבלת מידע רפואי}} {{ח:סעיף|9|בקשת מקבל מידע למידע רפואי|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} מקבל מידע לא יבקש ממקור מידע לקבל מידע רפואי לפי חוק זה, אלא אם כן פנה לקבלת הסכמתו של האדם שלגביו מבוקש המידע להעברת המידע, באמצעות המערכת לניהול הרשאות גישה, ובהתקיים כל אלה: {{ח:תתת|(1)|(א)}} לעניין נותן שירותי בריאות – הוא מבקש את המידע למטרת טיפול רפואי במטופל ולמטרה זו בלבד, אולם לעניין נותן שירותי בריאות שאינו קופת חולים, חיל הרפואה לעניין מתן טיפול רפואי לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 55|סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} או מחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר – רק אם הוא מבקש את המידע למטרת טיפול רפואי במטופל שפנה אליו לקבלת טיפול רפואי או שמטופל באותה העת על ידו והמידע דרוש לטיפול; {{ח:תתתת|(ב)}} לעניין קופת חולים קולטת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 5|בסעיף 5(ג) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} – היא מבקשת את המידע למטרת העברת המידע מקופת החולים שבה היה אדם מבוטח בעת מעבר שלו מקופת חולים אחת לאחרת לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 5|אותו סעיף}}, מחיל הרפואה לאחר סיום זכאותו של חייל לשירותי בריאות מחיל הרפואה לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 55|סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} או ממחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר לאחר סיום החזקת אסיר במשמורת, ולמטרה זו בלבד; {{ח:תתתת|(ב1)}} לעניין חיל הרפואה – הוא מבקש את המידע לאחר תחילת זכאותו של חייל לשירותי בריאות מחיל הרפואה לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 55|סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, למטרת העברת המידע מקופת החולים שבה היה מבוטח לפני שהיה לחייל, ולמטרה זו בלבד; {{ח:תתתת|(ב2)}} לעניין מחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר – היא מבקשת את המידע לאחר תחילת החזקת אסיר במשמורת, למטרת העברת המידע מקופת החולים שבה היה מבוטח לפני מאסרו, ולמטרה זו בלבד; {{ח:תתתת|(ג)}} לעניין קופת חולים מבטחת – היא מבקשת את המידע למטרת שירות של הצגת כלל המידע הרפואי למבוטח לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 21ה|סעיף 21ה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} ולמטרה זו בלבד, ולעניין חיל הרפואה – הוא מבקש את המידע למטרת שירות של הצגת כלל המידע הרפואי לחייל לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}}, ולמטרה זו בלבד; {{ח:תתתת|(ד)}} לעניין גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} – הוא מבקש את המידע למטרת מתן הזכויות או השירותים המפורטים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3|באותה תוספת}}, ולמטרה זו בלבד; {{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}; {{ח:תתת|(3)}} המידע מבוקש לפי סלי המידע הדרושים למימוש מטרה מהמטרות כאמור בפסקה (1), לפי העניין, והוא המידע בהיקף הקטן ביותר הדרוש מתוך סלי המידע, בכפוף להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ג)}}; המנהל רשאי לקבוע בנוהל הוראות לגבי סלי המידע הדרושים לכל אחת מהמטרות ולכל שירות הניתן בהתאם להן, ולגבי היקף המידע מתוך סלי המידע הנדרש לכל אחד מהשירותים האמורים. {{ח:תת|(ב)|(1)}} מקבל מידע לא יתנה מתן טיפול רפואי, זכות או שירות בהסכמה של האדם להעברת המידע הרפואי לגביו למקבל המידע לפי חוק זה. {{ח:תתת|(2)}} לא הסכים אדם להעברת המידע הרפואי לגביו לגוף ציבורי למטרת מתן זכויות או מתן שירותים לפי חוק זה, לא ייפגעו זכויותיו או השירותים שיינתנו לו עקב סירובו כאמור. {{ח:סעיף|10|החזקת מידע רפואי ומחיקתו|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} מקבל מידע שקיבל מידע רפואי שלא נדרש לו לשם מימוש אחת מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}}, לפי העניין, ימחק את המידע עם קבלתו ולא יעשה בו כל שימוש, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}. {{ח:תת|(ב)}} מקבל מידע יחזיק במידע רפואי שהתקבל לפי חוק זה לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת למטרה שלשמה התבקש המידע, והמנהל רשאי לקבוע בנוהל את התקופה המרבית להחזקת מידע רפואי לגבי כל סוג שירות הניתן בהתאם למטרה כאמור; בתום תקופה כאמור, ימחק מקבל המידע את המידע, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}. {{ח:תת|(ג)}} הודיע אדם על ביטול הסכמתו למתן הרשאה לגישה למידע הרפואי על אודותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, ימחק מקבל המידע את המידע שקיבל באמצעות הממשק לפי חוק זה בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר בתוך יומיים מיום קבלת הודעת הביטול; ביטל או התלה המנהל את ההיתר שניתן למקבל המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, יראו את כלל האנשים שנתנו את הסכמתם למתן הרשאה כאמור כאילו ביטלו את הסכמתם. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), מקבל מידע רשאי להחזיק מידע רפואי שהתקבל לפי חוק זה מעבר לתקופות הקבועות באותם סעיפים קטנים, ובלבד שהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חלה לגבי המידע חובת ניהול רשומה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק זכויות החולה}}, והמידע נשמר ברשומה הרפואית בהתאם להוראות כל דין; {{ח:תתת|(2)}} המידע נשמר במסגרת תיעוד ההחלטה על קביעת הזכאות לזכות או תיעוד מתן השירות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, בהתאם להוראות כל דין. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מקורות מידע}} {{ח:סעיף|11|חובת העברת מידע רפואי}} {{ח:תת|(א)}} נותן שירותי בריאות יעביר למקבל מידע, באמצעות הממשק, מידע רפואי בהתאם לבקשת מקבל המידע ולהוראות לפי סעיף קטן (ג), בהקדם האפשרי ולא יאוחר מהמועד שיקבע המנהל בנוהל לפי מטרת השימוש במידע הרפואי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}}, לאחר שבדק שניתנה הסכמה של האדם שלגביו מבוקש המידע הרפואי להעברת המידע ואת פרטי ההסכמה ותוקפה, מול המערכת לניהול הרשאות גישה, ומצא כי היא תואמת את בקשת המידע שהועברה אליו. {{ח:תת|(ב)}} מקור מידע לא יתנה את העברת המידע הרפואי לפי סעיף קטן (א) בקיומו של הסכם בינו ובין מקבל המידע. {{ח:תת|(ג)}} המנהל יקבע בנוהל הוראות שיחולו על מקור מידע לגבי העברת מידע רפואי באמצעות הממשק לפי חוק זה ולגבי סלי המידע, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} פרטי המידע שייכללו בכל אחד מסלי המידע ופרק הזמן שבו יהיו זמינים בממשק; {{ח:תתת|(2)}} מבנה הנתונים של פרטי המידע כאמור בפסקה (1) בעת העברת מידע רפואי לפי חוק זה ומערכות הקידוד שיש להשתמש בהן לקידוד המידע הרפואי בתיקים הרפואיים ובעת העברת מידע רפואי לפי חוק זה; {{ח:תתת|(3)}} תמיכה ביכולת טכנולוגית שתאפשר מסירת חלק מהמידע שבסלי המידע על אודות האדם, הנדרש בהתאם למטרת העברת המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)}}; {{ח:תתת|(4)}} חובות שיחולו על מקור מידע בנוגע לאופן השימוש בממשק, לרבות הוראות לעניין בדיקת תקינותו. {{ח:סעיף|12|סייגים לחובת העברת מידע רפואי|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)}}, מקור מידע לא יעביר מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|באותו סעיף}} בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} המידע הוא מסוג ”חסוי ביותר“ כפי שיקבע המנהל בנוהל, ורשאי הוא לקבוע סוגי מידע כאמור לפי מטרות השימוש במידע הרפואי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}} או לפי מקבלי מידע שונים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|באותו סעיף}}; {{ח:תתת|(2)}} התקיימו נסיבות שקבע השר לשם שמירה על עניינם של המטופלים; {{ח:תתת|(3)}} המידע הוא מידע שהעברתו נאסרה בחיקוק. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)}}, מקור מידע רשאי שלא להעביר מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|באותו סעיף}} בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מתקיימות הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 18|סעיף 18(ג) לחוק זכויות החולה}}, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 18|אותו סעיף}}; {{ח:תתת|(2)}} יש חשש ממשי לגישה לא מורשית למידע, להפרת חובת הסודיות לגבי המידע או להתרחשותה של תקיפת סייבר העלולה לגרום לפגיעה משמעותית במידע, בממשק או בתהליך הנוגע להם; {{ח:תתת|(3)}} לעניין חיל הרפואה – אם ראש מערך ביטחון המידע בצבא הגנה לישראל קבע בנוהל, לאחר התייעצות עם המנהל, כי יש בגילוי המידע חשש לפגיעה בביטחון המדינה; {{ח:תתת|(4)}} לעניין מחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר – אם ראש חטיבת המודיעין בשירות בתי הסוהר קבע בנוהל, לאחר התייעצות עם המנהל, כי יש בגילוי המידע חשש לפגיעה בביטחון המדינה או בשלום הציבור. {{ח:תת|(ג)}} מקור מידע שלא העביר מידע רפואי לפי הוראות סעיף קטן (ב)(2), יתעד את הסיבה לכך, ישמור את התיעוד ויודיע על כך למנהל בצירוף הנימוקים לכך, והמנהל יהיה רשאי להורות לו להעביר את המידע אם מצא כי בנסיבות העניין אין הצדקה שלא להעבירו; הוסרה המניעה למתן הגישה למידע, יודיע על כך מקור המידע בהקדם האפשרי למקבל המידע וכן יודיע על כך למנהל. {{ח:תת|(ד)}} סבר מקור מידע כי יש חשש ממשי שהיקפה של בקשת מידע שקיבל עולה במידה ניכרת על הנדרש למטרה שלשמה התבקש המידע, רשאי הוא לפנות למנהל בבקשה שלא להעביר את המידע, בצירוף הנימוקים לכך; פנה מקור מידע כאמור, יעביר את המידע בהתאם להרשאת הגישה, אלא אם כן המנהל הורה לו שלא להעביר את המידע, ורשאי המנהל להורות כך למקורות מידע נוספים; חלפו שבועיים ממועד הפנייה ולא התקבלה החלטת המנהל, רשאי מקור המידע להפסיק להעביר את המידע, אלא אם כן יורה המנהל אחרת. {{ח:סעיף|13|איסור גבייה}} {{ח:ת}} מקור מידע לא יגבה תמורה בעד העברת מידע רפואי לפי חוק זה; ואולם, השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין נסיבות שבהן מקור מידע יהיה רשאי לגבות תמורה סבירה ממקבל מידע ואת סכומה. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מתן הסכמה להעברת מידע רפואי}} {{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: הסכמה}} {{ח:סעיף|14|הסכמה להעברת המידע הרפואי}} {{ח:ת}} מידע רפואי יועבר לפי חוק זה רק על פי הסכמתו של האדם שהמידע הרפואי על אודותיו. {{ח:סעיף|15|בקשה למתן הסכמה|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} מקבל מידע המבקש לקבל מידע רפואי על אודות אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, יפנה למערכת לניהול הרשאות גישה לשם קבלת הסכמתו של האדם למתן הרשאה לגישה למידע על אודותיו (בסעיף זה – בקשה); פנה מקבל מידע למערכת לניהול הרשאות גישה בבקשה, תוצג בקשתו לאדם שהמידע מבוקש לגביו באמצעות המערכת. {{ח:תת|(ב)}} הבקשה שתוצג כאמור בסעיף קטן (א) תכלול את הפרטים האלה: {{ח:תתת|(1)}} פרטי האדם שהמידע מבוקש לגביו; {{ח:תתת|(2)}} פרטי מקבל המידע שתינתן לו גישה למידע והשירות שבעבורו נדרש המידע המבוקש; {{ח:תתת|(3)}} סלי המידע שלגביהם תינתן הגישה למקבל המידע ומקורות המידע שמהם מבוקש המידע; {{ח:תתת|(4)}} אם הגישה של מקבל המידע למידע תהיה חד־פעמית או מתמשכת, ולעניין הרשאת גישה מתמשכת – התקופה שלגביה מבוקשת ההרשאה; {{ח:תתת|(4א)}} לעניין בקשה של חיל הרפואה לקבלת מידע רפואי – פרטים לעניין השימוש שייעשה במידע הרפואי, לרבות לעניין קביעת כושרו של החייל לשירות ביטחון כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 5|בסעיף 5(ג) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}; {{ח:תתת|(5)}} פרטים נוספים שקבע המנהל בנוהל, אם קבע. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הסכמה למתן הרשאת גישה למידע רפואי לפי חוק זה, יכול שתינתן על ידי האדם שהמידע מבוקש לגביו גם בדרך לא דיגיטלית, ובכלל זה תוך הסתייעות במקבל המידע, ובלבד שההסכמה למתן הרשאת גישה תתועד, והכול באופן שיקבע המנהל בנוהל, ויחולו על מתן הסכמה כאמור הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} הסכמה להרשאת גישה למידע רפואי לשם הצגתו למבוטח לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 21ה|סעיף 21ה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} או לשם הצגתו לחייל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}}, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)(ג)}}, יכול שתינתן גם לגבי חלק מסלי המידע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ג)}} או לגבי חלק ממקורות המידע שלגביהם התבקשה הרשאת הגישה. {{ח:תת|(ה)}} ביקש מקבל מידע הרשאת גישה מתמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לשם מתן זכות או מתן שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)(ד)}}, תכלול הבקשה שתוצג כאמור בסעיף קטן (א) גם אפשרות להסכים להרשאת גישה חד־פעמית בלבד. {{ח:סעיף|16|ביטול הסכמה}} {{ח:תת|(א)}} אדם זכאי, בכל עת, לבטל את ההסכמה שנתן להרשאת גישה למידע הרפואי על אודותיו לפי חוק זה, בהודעה שימסור לממונה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}} באמצעות המערכת לניהול הרשאות גישה או בדרך שבה נתן את הרשאת הגישה, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} הממונה יאפשר לבטל את ההסכמה כאמור בסעיף קטן (א) באופן פשוט ונוח, ובין השאר בהודעה שתימסר באופן דיגיטלי. {{ח:תת|(ג)}} מסר אדם לממונה הודעה על ביטול הסכמה כאמור בסעיף קטן (א), יבטל הממונה את הרשאת הגישה בהתאם להודעה ויודיע על כך למקבל המידע, מייד. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: מערכת לניהול הרשאות גישה}} {{ח:סעיף|17|מערכת לניהול הרשאות גישה}} {{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} מקרב עובדי המשרד ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – הממונה), יפעיל מערכת ממוחשבת לניהול הרשאות גישה לשם מתן הסכמה של אדם להעברת מידע רפואי על אודותיו לפי חוק זה, והיא תפעל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} במערכת לניהול הרשאות גישה תנוהל רשימה של מקורות מידע על אודות כל אדם שנכנס למערכת, ובלבד שהוא הסכים לניהול הרשימה על אודותיו. {{ח:תת|(ג)}} מתן הסכמה להרשאת גישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)}} ומתן הסכמה לניהול רשימת מקורות המידע כאמור בסעיף קטן (ב), באמצעות המערכת לניהול הרשאות גישה, יתאפשרו באופן פשוט ונוח. {{ח:תת|(ד)}} המערכת הטכנולוגית שתשמש את המערכת לניהול הרשאות גישה תמזער, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מזמן לזמן, את הסיכון לפגיעה בפרטיות של מי שיש לגביו מידע במערכת. {{ח:סעיף|18|העברת מידע למערכת לניהול הרשאות גישה והחזקתו}} {{ח:תת|(א)}} מקורות מידע יעבירו למערכת לניהול הרשאות גישה מידע כמפורט להלן, בהתאם לדרישת הממונה ובאופן שיורה: {{ח:תתת|(1)}} קופות החולים יעבירו פרטים מזהים ופרטי קשר של אדם שנכנס למערכת וכן מידע כאמור על אדם אחר שאותו אדם רשאי לתת הסכמה בשמו – לשם זיהויו ושיוכו לבקשה למתן הסכמה להרשאת גישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)}}; {{ח:תתת|(2)}} דיווח אם הם מחזיקים במידע רפואי על אודות אדם שהסכים לניהול רשימת מקורות מידע לגביו במערכת – לשם ניהול רשימת מקורות המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} מידע שנאסף על ידי המערכת לניהול הרשאות גישה יישמר בסוד, לא יועבר לאחר, וישמש רק לשם מתן שירות של ניהול הרשאות גישה לפי חוק זה, או לפי צו של בית משפט. {{ח:תת|(ג)}} מידע שנאסף על ידי המערכת לניהול הרשאות גישה יוחזק לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת לשם מתן שירות של ניהול הרשאות גישה, אולם תיעוד של הסכמה למתן הרשאת גישה או של סירוב לתת הרשאה כאמור ותיעוד של הסכמה לניהול של רשימת מקורות המידע או של סירוב לניהול הרשימה כאמור, יימחקו לאחר שבע שנים מיום התיעוד. {{ח:סעיף|19|צפייה בהרשאות גישה|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} אדם זכאי לצפות בהרשאות הגישה שנתן במערכת לניהול הרשאות גישה ופרטיהן; המערכת לניהול הרשאות גישה תאפשר לאדם לצפות בהרשאות כאמור, ובין השאר באופן דיגיטלי, תוך סימון הרשאות הגישה המתמשכות שעדיין בתוקף, ותיידע אותו, אחת לשנה, בדבר הרשאות גישה מתמשכות שעדיין בתוקף ובדבר אפשרותו לבטל את הסכמתו להרשאות גישה אלה; באתר האינטרנט של משרד הבריאות יתפרסם מידע בדבר אופן הצפייה בהרשאות הגישה לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|20|הרשאת גישה מתמשכת|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} מקבל מידע רשאי לבקש מאדם הסכמה להרשאת גישה מתמשכת למידע הרפואי על אודותיו; תוקפה של הרשאת גישה מתמשכת יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש למטרה שלשמה התבקש המידע, ובלבד שלא יעלה על שנה, וניתן לחדש את תוקפה לתקופות נוספות בהתאם לנדרש, ובלבד שלא יעלו על שנה בכל פעם. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי לקבוע בנוהל כי לעניין טיפול רפואי, מתן זכות או מתן שירות מסוימים יכול שתינתן הרשאת גישה מתמשכת, בכפוף לכך שניתנה לכך הסכמת האדם, לתקופות העולות על שנה, אם מצא כי מצבם הרפואי של המטופלים או מאפייני הטיפול הרפואי מצביעים על קיומו של צורך קליני בהרשאת גישה מתמשכת או כי מאפייני מתן הזכות או מתן השירות מצביעים על קיומו של צורך בהרשאת גישה מתמשכת, בנסיבות האלה; {{ח:תתת|(2)}} תוקפה של הרשאת גישה מתמשכת שנתן אדם למקבל מידע שהוא קופת החולים שבה הוא מבוטח יהיה כפי שנקבע בהרשאת הגישה, כל עוד הוא מבוטח באותה קופת חולים; הוראות פסקה זו יחולו גם לעניין הרשאת גישה מתמשכת שנתן חייל לחיל הרפואה, כל עוד הוא זכאי לשירותי בריאות מחיל הרפואה לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 55|סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, וכן לעניין הרשאת גישה מתמשכת שנתן אסיר למחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר, כל עוד הוא מוחזק במשמורת. {{ח:תת|(ג)}} מקבל מידע שהוא גוף ציבורי לא יעשה שימוש בהרשאת גישה מתמשכת שניתנה לעניין מתן זכות או מתן שירות לאחר קביעת הזכאות לזכות או סיום מתן השירות, לפי העניין. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|21|הוראות לעניין הגנת מידע|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לעניין הגנה על פרטיות, אבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר, אופן פעולת הממשק והשימוש בו וחובות זיהוי ותיעוד, שיחולו על מקור מידע ועל מקבל מידע לעניין קבלת מידע רפואי, השימוש בו, שמירתו, מחיקתו והעברתו לפי חוק זה, וכן הוראות בעניינים האמורים שיחולו על המערכת לניהול הרשאות גישה. {{ח:תת|(ב)}} המנהל יקבע בנוהל הוראות בעניינים המנויים בסעיף קטן (א), אולם במקרה של סתירה בין הוראות המנהל להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (א), יגברו ההוראות לפי אותו סעיף קטן. {{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין – {{ח:תתת|(1)}} הממונה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}}, מקור מידע ומקבל מידע ידאגו לקיומם של מנגנונים נאותים ומתקדמים להגנה על מערכת לניהול הרשאות גישה ועל הממשק והמערכות התומכות אותו, לפי העניין, על פרטיות האדם שעל אודותיו יש מידע בהם, אבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת הסייבר, ובכלל זה יקבלו מידע לפי חוק זה, יחזיקו בו ויעבירו אותו בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע וגישה לא מורשית אליו, וכן הגנה מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין או בניגוד להוראות לפי חוק זה; {{ח:תתת|(2)}} אירע אירוע אבטחה חמור כמשמעותו בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 36|סעיף 36 לחוק הגנת הפרטיות}} או אירע פגם בהעברת המידע, יודיע על כך מקור מידע או מקבל מידע, לפי העניין, מייד למנהל ויפעל לתיקון הפגם; ואולם, פטור שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 36|הסעיף האמור}} לגבי חובת הדיווח הקבועה באותן הוראות, יחול גם על חובה לפי סעיף זה; בפסקה זו, ”פגם בהעברת המידע“ – פגם באבטחת המידע בעת שימוש בממשק להעברת מידע לפי חוק זה שהוביל לחשיפה של מידע על אודות אדם או לפגיעה בזמינות או ברציפות של הממשק או של מידע כאמור בניגוד להוראות חוק זה. {{ח:תת|(ד)}} במקרה של סתירה בין ההוראות שנקבעו לפי סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 5|וסעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}, לעניין אבטחת מידע והגנת הסייבר, להוראות שנקבעו לגבי חיל הרפואה בפקודות הצבא או לפיהן או להנחיות המקצועיות שנתן הקצין המוסמך או מי שהוא הסמיך לכך, לגבי המוסד לביטוח לאומי, לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, יגברו פקודות הצבא וההוראות לפיהן או ההנחיות המקצועיות, לפי העניין, ובלבד שלא תפחת רמת ההגנה על המידע. {{ח:סעיף|22|קביעת בית חולים אחר כנותן שירותי בריאות}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לקבוע, בצו, כי בית חולים שאינו בית חולים המנוי {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (2) או (3) להגדרה ”נותן שירותי בריאות“}}, ייחשב נותן שירותי בריאות לעניין חוק זה; המנהל ייתן צו כאמור בהתקיים שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} לאחר שמסר הודעה על כך לבית החולים האמור ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה או לבקשת בית החולים; {{ח:תתת|(2)}} לאחר ששקל את השלכות הקביעה, לרבות ההיקף והמאפיינים של המידע הרפואי שברשות בית החולים, מידת השיפור באיכות הטיפול הרפואי ובטיחותו בעקבות הקביעה, עלויות יישום הוראות חוק זה והפעולות שנקט בית החולים בעניין זה. {{ח:תת|(ב)}} הודעה בדבר קביעת צו כאמור תפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות. {{ח:סעיף|22א|העברת מידע ממאגר החיסונים הלאומי|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות חוק זה, משרד הבריאות יעביר למקבל מידע, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, מידע ממאגר החיסונים הלאומי שהוקם לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 65ב1|סעיף 65ב1 לפקודת בריאות העם}}. {{ח:תת|(ב)}} על העברת מידע כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות לפי חוק זה, ויראו את משרד הבריאות לעניין מאגר החיסונים הלאומי כמקור מידע. {{ח:סעיף|22ב|הצגת כלל המידע הרפואי על אודות חייל|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} חיל הרפואה יאפשר לחייל שירות של הצגת כלל המידע הרפואי על אודותיו לפי הוראות סעיף קטן (ב), באופן דיגיטלי באזור האישי של החייל באתר האינטרנט של חיל הרפואה, למעט מידע שנקבע בנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)(3)}}. {{ח:תת|(ב)}} מידע שהועבר לחיל הרפואה לפי חוק זה יוצג כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהועבר למטרת הצגתו, והכול בהתאם לרשימת מקורות המידע המנוהלת לגבי החייל במערכת לניהול הרשאות הגישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ב)}}. {{ח:סעיף|23|מסירת מידע למשרד הבריאות וחובות דיווח|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לדרוש ממקור מידע או ממקבל מידע למסור לו כל מידע או מסמך הנחוץ לשם הפעלת סמכויותיו לפי חוק זה או כדי להקל את ביצוען, והכול במועד, במתכונת ובאופן שיורה; ואולם, לעניין חיל הרפואה, לא יימסר למנהל מידע שראש מערך ביטחון המידע בצבא הגנה לישראל קבע כי במסירתו יש חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה; בסעיף זה, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע בנוהל הוראות בדבר חובות דיווח שיחולו על מקורות מידע או מקבלי מידע לעניין ביצוע הוראות חוק זה, ובכלל זה מועדי הדיווח והפרטים שייכללו בו. {{ח:תת|(ג)}} מקור מידע או מקבל מידע לא יכלול בבקשה, בדיווח או במידע אחר שהוא מוסר למנהל, פרט מטעה; לעניין זה, ”פרט מטעה“ – לרבות דבר העלול להטעות את המנהל וכל דבר חסר שהיעדרו עלול להטעותו. {{ח:סעיף|24|תיקון ליקויים}} {{ח:תת|(א)}} מצא המנהל כי מקור מידע או מקבל מידע לא מקיים הוראה לפי חוק זה, רשאי הוא למסור לו דרישה לתיקון הליקוי, והוא יתקן את הליקוי במועד ובאופן שהמנהל הורה עליו. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, לא תוקן ליקוי במועד ובאופן שהמנהל הורה עליו, רשאי המנהל לפרסם את דבר הליקוי באתר משרד הבריאות. {{ח:סעיף|25|עונשין}} {{ח:ת}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ואם הוא תאגיד – פי ארבעה מהקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}: {{ח:תת|(1)}} ביקש מידע רפואי לפי חוק זה בלי שקיבל היתר לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}}; {{ח:תת|(2)}} מקור מידע או מקבל מידע שכלל פרט מטעה בבקשה, בדיווח או במידע אחר שמסר למנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ג)}}. {{ח:סעיף|26|שמירת דינים}} {{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהאפשרות למסור מידע רפואי לאחר לפי כל דין, ובכלל זה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|חוק זכויות החולה}}, או כדי לגרוע מהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|החוק האמור}} או מהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}}. {{ח:סעיף|27|שימוש בממשק}} {{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהאפשרות להשתמש בממשק להעברת מידע רפואי לפי כל דין. {{ח:סעיף|28|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.}} {{ח:סעיף|29|ביצוע ותקנות|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. {{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לתקן, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר והשר הממונה על הגוף הציבורי הנוגע בדבר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לתקן, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|30|תחילה ותחולה|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|2}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}} {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29 עד 32}}, שלוש שנים מיום פרסומו {{ח:הערה|(החוק פורסם ביום 24.7.2024)}} (להלן – יום התחילה). {{ח:תת|(ב)}} לעניין מקורות המידע, יחולו הוראות חוק זה לגבי סלי המידע כמפורט להלן, החל מהמועדים כמפורט לצידם: {{ח:תתת|(1)}} לגבי סלי המידע המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1 עד 8 לתוספת הראשונה}} – ביום התחילה; {{ח:תתת|(2)}} לגבי סלי המידע המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|בפרטים 9 עד 11 לתוספת הראשונה}} – שנה מיום התחילה; {{ח:תתת|(3)}} לגבי סלי המידע המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|בפרטים 12 עד 16 לתוספת הראשונה}} – שנתיים מיום התחילה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 21ה|סעיף 21ה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, כנוסחו בחוק זה, יחולו החל משישה חודשים לאחר המועד הקבוע בסעיף קטן (ב)(1) עד (3), לפי העניין. {{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין נותן שירותי בריאות המנוי {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקה (7) או (8) להגדרה ”נותן שירותי בריאות“}}, יחולו הוראות חוק זה לגבי סלי המידע כמפורט להלן, החל מהמועדים כמפורט לצידם: {{ח:תתת|(1)}} לגבי סלי המידע המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1 עד 8 לתוספת הראשונה}} – ביום א׳ באב התשפ״ח (24 ביולי 2028); {{ח:תתת|(2)}} לגבי סלי המידע המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|בפרטים 9 עד 11 לתוספת הראשונה}} – ביום י״ב באב התשפ״ט (24 ביולי 2029); {{ח:תתת|(3)}} לגבי סלי המידע המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|בפרטים 12 עד 16 לתוספת הראשונה}} – ביום כ״ג בתמוז התש״ץ (24 ביולי 2030). {{ח:תת|(ג2)}} השר הממונה על נותן שירותי בריאות כאמור בסעיף קטן (ג1), באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לדחות, בצו, את המועדים האמורים באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, לגבי אותו נותן שירותי בריאות, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה במצטבר, לאחר ששקל, בין השאר, את השלמת ההיערכות של נותן שירותי הבריאות ליישום חוק זה, ובכלל זה המשאבים הנדרשים לכך. {{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לדחות, בצו, את המועדים האמורים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג1), כולם או חלקם, בשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת, לאחר ששקל, בין השאר, את השלמת ההיערכות ליישום חוק זה, ובכלל זה המשאבים הנדרשים לכך; דחיית המועד יכול שתהיה לגבי סלי מידע שונים או לגבי נותני שירותי בריאות שונים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3|בפסקאות (6) עד (8) להגדרה ”נותן שירותי בריאות“}}. {{ח:סעיף|31|הוראות ראשונות}} {{ח:תת|(א)}} הוראות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21(ב)}}, ייקבעו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15(ג)}} ייקבעו בתוך 18 חודשים מיום פרסומו של חוק זה. {{ח:סעיף|32|דיווח – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} נותני שירותי בריאות ידווחו למנהל על היערכותם להעברת מידע רפואי על פי הוראות חוק זה, ב־1 בינואר וב־1 ביולי, בכל שנה. {{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות ימסור לוועדת הבריאות של הכנסת דיווח על ההיערכות ליישומו של חוק זה, ב־1 בפברואר וב־1 באוגוסט, בכל שנה, ובכלל זה ההיערכות של נותני שירותי הבריאות ליישום חוק זה, ושל משרד הבריאות להפעלת המערכת לניהול הרשאות גישה, והמשאבים הנדרשים ליישומו. {{ח:תת|(ג)}} דיווחים לפי סעיף זה יימסרו עד תום חמש שנים מיום התחילה. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|ההגדרה ”סל מידע“ שבסעיף 2}})}}}} {{ח:קטע3||סלי מידע|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} פרטים אישיים {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} ביקורים {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:ת}} סיכומים {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} אבחנות {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}} {{ח:ת}} תרופות {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}} {{ח:ת}} רגישויות {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}} {{ח:ת}} בדיקות מעבדה {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}} {{ח:ת}} חיסונים {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}} {{ח:ת}} פתולוגיה {{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}} {{ח:ת}} בדיקות דימות {{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}} {{ח:ת}} המלצות והפניות {{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 1 פרט 12}} {{ח:ת}} פרוצדורות {{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 1 פרט 13}} {{ח:ת}} מדדים {{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 1 פרט 14}} {{ח:ת}} אומדנים {{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת 1 פרט 15}} {{ח:ת}} שיוך למחקר {{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת 1 פרט 16}} {{ח:ת}} גנטיקה {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (8) להגדרה ”נותן שירותי בריאות“ שבסעיף 2}} {{ח:פנימי|סעיף 29|וסעיף 29(ג)}})}}}} {{ח:קטע3||נותן שירותי בריאות שהוא גוף ציבורי, לעניין מתן טיפול רפואי שהוא אחראי לו}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} משרד הביטחון, לעניין מתן טיפול רפואי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 43|סעיף 43}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 43ב|או 43ב לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:ת}} משרד הרווחה והביטחון החברתי, לעניין מתן טיפול רפואי במעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}, ובלבד שהמידע מועבר למאגר מידע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}} (להלן – מאגר מידע), שבעל השליטה בו הוא משרד הרווחה והביטחון החברתי, והוא מנהל את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(א)(1)(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(ד)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29(ג)}})}}}} {{ח:קטע3||גוף ציבורי, לעניין זכות או שירות שהוא נותן}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי, לעניין כל אחד מאלה: {{ח:תת|(א)}} גמלה לשמירת היריון לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ג סימן ה|סימן ה׳ לפרק ג׳ לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(ב)}} גמלה בשל פגיעה מעבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(ג)}} דמי תאונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ו|פרק ו׳ לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(ד)}} גמלת נכות כללית לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(ה)}} קצבת שירותים מיוחדים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(ו)}} גמלת ילד נכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(ז)}} גמלת סיעוד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק י|פרק י׳ לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(ח)}} תגמולים למתנדבים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יג|פרק י״ג לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(ט)}} תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יג1|פרק י״ג1 לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(י)}} תגמול בשל פגיעת איבה לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}; {{ח:תת|(יא)}} תגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}; {{ח:תת|(יב)}} גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007}}; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:ת}} משרד הביטחון, לעניין כל זכות, לרבות תגמול, זכאות נוספת, הענקה, תשלום או כל טובת הנאה, המשתלמת או הניתנת לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, או מכוח הוראות ונהלים של משרד הביטחון, או לפי חוק אחר המחיל את הוראותיו של {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|החוק האמור}}; {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 פרט 3}} {{ח:ת}} משרד הבריאות, לעניין כל אחד מאלה: {{ח:תת|(א)}} קביעת אחוזי מוגבלות בניידות לעניין ההסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(ב)}} תוכנית שיקום למתמודד נפש לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000}}; {{ח:תת|(ג)}} המלצת הרשות הרפואית לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12ב|סעיף 12ב(ג) לפקודת התעבורה}}, לרשות הרישוי; {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 פרט 4}} {{ח:ת}} משרד הרווחה והביטחון החברתי, לעניין כל אחד מאלה: {{ח:תת|(א)}} אבחון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)#סעיף 7|סעיף 7 לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית), התשכ״ט–1969}}, ובלבד שהמידע מועבר למאגר מידע שבעל השליטה בו הוא משרד הרווחה והביטחון החברתי, והוא מנהל את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע; {{ח:תת|(ב)}} אבחון קיומה של מוגבלות והערכת רמת התמיכה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות#סעיף 8|סעיף 8 לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ״ב–2022}}, וכן הכרה באדם כזכאי לקבלת שירותי רווחה וקביעת רמת התמיכה שהוא זקוק לה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות#סעיף 14|סעיף 14 לחוק האמור}}, והכול ובלבד שהמידע מועבר למאגר מידע שבעל השליטה בו הוא משרד הרווחה והביטחון החברתי, והוא מנהל את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע; {{ח:תת|(ג)}} מתן תעודת עיוור או לקוי ראייה ודמי ליווי, בהתאם להנחיות והוראות המנהל הכללי של משרד הרווחה והביטחון החברתי, כתוקפן מזמן לזמן, המפורסמות באתר האינטרנט של המשרד (להלן – הוראות מנכ״ל משרד הרווחה); {{ח:תת|(ד)}} מתן שירותי תמיכה בתקשורת עבור אנשים עם מוגבלות שמיעה בהתאם להוראות מנכ״ל משרד הרווחה; {{ח:תת|(ה)}} חוות דעת רפואית שנותן רופא עובד משרד הרווחה והביטחון החברתי, ששר הרווחה והביטחון החברתי קבע כמוסד רפואי מוכר לעניין התאמת חוסה למעון לפי {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות (החזקת חוסים במעונות ללוקים בשכלם)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות הפיקוח על מעונות (החזקת חוסים במעונות ללוקים בשכלם), התשכ״ז–1967}}; {{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 פרט 5}} {{ח:ת}} משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לעניין אישור נכות בידי רופא שרשות הרישוי הסמיכה לפי {{ח:חיצוני|חוק חניה לנכים#סעיף 1א|סעיף 1א לחוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993}}, ובלבד שהמידע מועבר למאגר מידע שבעל השליטה בו הוא משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, והוא מנהל את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע; {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 פרט 6}} {{ח:ת}} הרשות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הטיס|בחוק הטיס, התשע״א–2011}}, לעניין מתן תעודה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 7|ו־7 לחוק האמור}}, ובלבד שאם מבקש המידע הוא רופא מוסמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 6|בסעיף 6(א)(1) לחוק האמור}}, המידע מועבר למאגר מידע שבעל השליטה בו הוא הרשות האמורה, והיא מנהלת את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ט״ז בתמוז התשפ״ד (22 ביולי 2024).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''אוריאל בוסו'''<br>שר הבריאות * '''יצחק הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''אמיר אוחנה'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] cn4ooj1gcdfkvhzocdzd0nxowhk5piq 2947299 2947293 2025-07-06T10:00:09Z OpenLawBot 8112 [2947296] 2947299 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק ניוד מידע רפואי, התשפ״ד–2024}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2221380}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ד, 1106|חוק ניוד מידע רפואי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4715833.pdf}}, {{ח:תיבה|1504|תיקון מס׳ 43 לפקודת בריאות העם|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4962463.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 712|תיקון מס׳ 2}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מקבלי מידע}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: היתר לקבלת מידע רפואי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: קבלת מידע רפואי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מקורות מידע}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מתן הסכמה להעברת מידע רפואי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: הסכמה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: מערכת לניהול הרשאות גישה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|סלי מידע}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|נותן שירותי בריאות שהוא גוף ציבורי, לעניין מתן טיפול רפואי שהוא אחראי לו}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|גוף ציבורי, לעניין זכות או שירות שהוא נותן}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}} {{ח:סעיף|1|מטרה|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} מטרתו של חוק זה היא להסדיר את זכותו של כל אדם לניוד המידע הרפואי על אודותיו לשם שיפור הטיפול הרפואי בו ומצבו הבריאותי, בין השאר באמצעות טיפולים רפואיים חדשניים ורפואה מונעת, מותאמת אישית ויזומה, וכן לשם סיוע במימוש זכויותיו ושיפור השירות שהוא מקבל מגוף ציבורי הכרוכים במידע רפואי, והכול תוך שמירה על פרטיותו ובהסכמתו. {{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים גריאטרי“ – בית חולים שלפי תנאי רישומו כאמור {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 25|בסעיף 25 לפקודת בריאות העם}} הוא מורשה לעסוק בטיפול בחולים סיעודיים או תשושי נפש או בגריאטריה פעילה, ומיועד כולו לעיסוק כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים ציבורי“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בית חולים ממשלתי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו; {{ח:תתת|(2)}} בית חולים שבבעלות קופת חולים; {{ח:תתת|(3)}} בית חולים שבבעלות רשות מקומית, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו; {{ח:תתת|(4)}} בית חולים שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתת|(5)}} בית חולים שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}}, כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר לקבלת מידע רפואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הפרטיות“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זכויות החולה“ – {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 55|בסעיף 55(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיל הרפואה“ – חיל הרפואה של צבא הגנה לישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול רפואי“, ”מטופל“ ו”מידע רפואי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממשק“ – ממשק העברת מידע שמאפשר תקשורת ישירה בין גופים שונים באופן מאובטח; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין חוק זה מקרב עובדי המשרד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת לניהול הרשאות גישה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקבל מידע“ – נותן שירותי בריאות או גוף ציבורי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(2)}}, שקיבל היתר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מידע“ – נותן שירותי בריאות שחלה עליו חובת העברת מידע רפואי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז רפואי גריאטרי“ – בית חולים גריאטרי שיש בו יותר משני סוגים של מחלקות לגריאטריה פעילה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותי בריאות“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} קופת חולים; {{ח:תתת|(2)}} בית חולים ציבורי, למעט בית חולים גריאטרי; {{ח:תתת|(3)}} מרכז רפואי גריאטרי; {{ח:תתת|(4)}} משרד הבריאות, לעניין שירותי הבריאות המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 3|בתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}; {{ח:תתת|(5)}} בית חולים שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (2) או (3) שקבע המנהל בצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}; {{ח:תתת|(6)}} חיל הרפואה, לעניין מתן שירותי בריאות לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 55|סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} או לפי פקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} (להלן – פקודות הצבא); {{ח:תתת|(7)}} מחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר, לעניין מתן שירותי בריאות לאסיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} (להלן – אסיר); {{ח:תתת|(8)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לעניין מתן טיפול רפואי שהוא אחראי לו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|באותה תוספת}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מידע“ – פרטי מידע המקובצים לפי מאפייניהם כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בריאות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, אף אם הוא פועל במסגרת בית חולים שבבעלות רשות מקומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הבריאות. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מקבלי מידע}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: היתר לקבלת מידע רפואי}} {{ח:סעיף|3|היתר לקבלת מידע רפואי|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא יבקש אדם לקבל מידע רפואי לפי חוק זה אלא אם כן בידו היתר לקבלת מידע כאמור שניתן מאת המנהל לפי סעיף קטן (ב) ובהתאם לתנאי ההיתר ולהוראות לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} המנהל רשאי לתת היתר לגוף מהגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בהגדרה ”נותן שירותי בריאות“}} אם מצא שהוא עומד בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} וביכולתו למלא אחר החובה להעברת מידע רפואי למקבל מידע באמצעות הממשק, בהתאם להוראות לפי חוק זה. {{ח:תתת|(2)}} המנהל רשאי לתת היתר לגוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} המבקש מידע רפואי הדרוש לשם מתן זכות או לשם שירות שהגוף הציבורי נותן, לפי דין או מכוח תפקידו הציבורי, הכרוכים בקבלת מידע רפואי, והמפורטים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3|באותה תוספת}}, אם מצא שהוא עומד בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}. {{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של גוף ציבורי המבקש לקבל היתר, ולעניין חיל הרפואה ושירות בתי הסוהר – קצין רפואה ראשי של צבא הגנה לישראל או קצין רפואה ראשי של שירות בתי הסוהר, לפי העניין, יצהיר כי הגוף הציבורי עומד בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}; המנהל רשאי לתת לגוף הציבורי היתר על סמך הצהרה כאמור או לבדוק, למעט בנוגע לחיל הרפואה, כי הגוף הציבורי עומד בהוראות האמורות, אם סבר שיש לעשות כן בנסיבות העניין. {{ח:תת|(ג)}} מצא המנהל כי מבקש ההיתר אינו ראוי לקבל מידע על פי חוק זה בשל טעמים שבטובת הציבור, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת לו היתר אף אם מתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בדרך שהורה. {{ח:תת|(ד)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות את רשימת בעלי ההיתרים התקפים לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|4|בקשה להיתר}} {{ח:תת|(א)}} בקשה להיתר תוגש למנהל; המנהל יקבע בנוהל הוראות לעניין הפרטים שיש לכלול בבקשה והמסמכים שיש לצרף לה. {{ח:תת|(ב)}} החלטה בבקשה להיתר תינתן בתוך 60 ימים מהיום שקיבל המנהל את מסמכי הבקשה, לרבות הפרטים שקבע לפי סעיף קטן (א). {{ח:סעיף|5|תנאים בהיתר}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, המנהל רשאי לקבוע בהיתר תנאים שיחולו על מקבל המידע, ובכלל זה תנאים לעניין הגנה על הפרטיות, אבטחת מידע, הגנת הסייבר ומטרות השימוש במידע בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)}}, ורשאי הוא לדרוש ביצוע בדיקות לשם בחינת העמידה של מקבל המידע בתנאים האמורים ובהוראות לפי חוק זה, לרבות בדיקות תקופתיות. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לשנות את התנאים שקבע בהיתר כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהודיע למקבל המידע את נימוקיו לכך ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בדרך שהורה. {{ח:סעיף|6|ביטול או התלייה של היתר}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שנתן למקבל המידע הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל היתר או להתלותו, אם מצא כי מתקיים אחד או יותר מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי; {{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים במקבל המידע תנאי מהתנאים להיתר; {{ח:תתת|(3)}} מקבל המידע הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה ההוראות לעניין העברת המידע הרפואי באמצעות הממשק לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ג)}} או הוראה מההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}}; {{ח:תתת|(4)}} טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול ההיתר או התלייתו. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל רשאי להתלות היתר באופן מיידי אם יש חשש ממשי לגישה לא מורשית למידע, להפרת חובת הסודיות לגבי המידע או להתרחשותה של תקיפת סייבר העלולה לגרום לפגיעה משמעותית במידע, בממשק או בתהליך הנוגע להם, ובלבד שייתן למקבל המידע הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו סמוך ככל האפשר לאחר התליית ההיתר. {{ח:סעיף|7|דיווח}} {{ח:ת}} מקבל מידע ידווח למנהל בלא דיחוי אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן ההיתר לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} או אם התקיים בו תנאי שבשלו המנהל רשאי לבטל את ההיתר או להתלותו. {{ח:סעיף|8|פיקוח על מי שההיתר שלו בוטל או הותלה}} {{ח:תת|(א)}} מי שההיתר שלו בוטל או הותלה חייב למלא אחר כל ההוראות החלות על מקבל מידע לפי חוק זה כל עוד הוא מחזיק במידע רפואי שהתקבל לפי חוק זה לפני ביטול ההיתר או התלייתו. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), המנהל רשאי לתת הוראות למי שההיתר שלו בוטל או הותלה ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על מידע רפואי שהועבר לו לפי הוראות חוק זה. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: קבלת מידע רפואי}} {{ח:סעיף|9|בקשת מקבל מידע למידע רפואי|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} מקבל מידע לא יבקש ממקור מידע לקבל מידע רפואי לפי חוק זה, אלא אם כן פנה לקבלת הסכמתו של האדם שלגביו מבוקש המידע להעברת המידע, באמצעות המערכת לניהול הרשאות גישה, ובהתקיים כל אלה: {{ח:תתת|(1)|(א)}} לעניין נותן שירותי בריאות – הוא מבקש את המידע למטרת טיפול רפואי במטופל ולמטרה זו בלבד, אולם לעניין נותן שירותי בריאות שאינו קופת חולים, חיל הרפואה לעניין מתן טיפול רפואי לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 55|סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} או מחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר – רק אם הוא מבקש את המידע למטרת טיפול רפואי במטופל שפנה אליו לקבלת טיפול רפואי או שמטופל באותה העת על ידו והמידע דרוש לטיפול; {{ח:תתתת|(ב)}} לעניין קופת חולים קולטת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 5|בסעיף 5(ג) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} – היא מבקשת את המידע למטרת העברת המידע מקופת החולים שבה היה אדם מבוטח בעת מעבר שלו מקופת חולים אחת לאחרת לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 5|אותו סעיף}}, מחיל הרפואה לאחר סיום זכאותו של חייל לשירותי בריאות מחיל הרפואה לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 55|סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} או ממחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר לאחר סיום החזקת אסיר במשמורת, ולמטרה זו בלבד; {{ח:תתתת|(ב1)}} לעניין חיל הרפואה – הוא מבקש את המידע לאחר תחילת זכאותו של חייל לשירותי בריאות מחיל הרפואה לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 55|סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, למטרת העברת המידע מקופת החולים שבה היה מבוטח לפני שהיה לחייל, ולמטרה זו בלבד; {{ח:תתתת|(ב2)}} לעניין מחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר – היא מבקשת את המידע לאחר תחילת החזקת אסיר במשמורת, למטרת העברת המידע מקופת החולים שבה היה מבוטח לפני מאסרו, ולמטרה זו בלבד; {{ח:תתתת|(ג)}} לעניין קופת חולים מבטחת – היא מבקשת את המידע למטרת שירות של הצגת כלל המידע הרפואי למבוטח לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 21ה|סעיף 21ה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} ולמטרה זו בלבד, ולעניין חיל הרפואה – הוא מבקש את המידע למטרת שירות של הצגת כלל המידע הרפואי לחייל לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}}, ולמטרה זו בלבד; {{ח:תתתת|(ד)}} לעניין גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} – הוא מבקש את המידע למטרת מתן הזכויות או השירותים המפורטים לגביו {{ח:פנימי|תוספת 3|באותה תוספת}}, ולמטרה זו בלבד; {{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}; {{ח:תתת|(3)}} המידע מבוקש לפי סלי המידע הדרושים למימוש מטרה מהמטרות כאמור בפסקה (1), לפי העניין, והוא המידע בהיקף הקטן ביותר הדרוש מתוך סלי המידע, בכפוף להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ג)}}; המנהל רשאי לקבוע בנוהל הוראות לגבי סלי המידע הדרושים לכל אחת מהמטרות ולכל שירות הניתן בהתאם להן, ולגבי היקף המידע מתוך סלי המידע הנדרש לכל אחד מהשירותים האמורים. {{ח:תת|(ב)|(1)}} מקבל מידע לא יתנה מתן טיפול רפואי, זכות או שירות בהסכמה של האדם להעברת המידע הרפואי לגביו למקבל המידע לפי חוק זה. {{ח:תתת|(2)}} לא הסכים אדם להעברת המידע הרפואי לגביו לגוף ציבורי למטרת מתן זכויות או מתן שירותים לפי חוק זה, לא ייפגעו זכויותיו או השירותים שיינתנו לו עקב סירובו כאמור. {{ח:סעיף|10|החזקת מידע רפואי ומחיקתו|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} מקבל מידע שקיבל מידע רפואי שלא נדרש לו לשם מימוש אחת מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}}, לפי העניין, ימחק את המידע עם קבלתו ולא יעשה בו כל שימוש, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}. {{ח:תת|(ב)}} מקבל מידע יחזיק במידע רפואי שהתקבל לפי חוק זה לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת למטרה שלשמה התבקש המידע, והמנהל רשאי לקבוע בנוהל את התקופה המרבית להחזקת מידע רפואי לגבי כל סוג שירות הניתן בהתאם למטרה כאמור; בתום תקופה כאמור, ימחק מקבל המידע את המידע, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}. {{ח:תת|(ג)}} הודיע אדם על ביטול הסכמתו למתן הרשאה לגישה למידע הרפואי על אודותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, ימחק מקבל המידע את המידע שקיבל באמצעות הממשק לפי חוק זה בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר בתוך יומיים מיום קבלת הודעת הביטול; ביטל או התלה המנהל את ההיתר שניתן למקבל המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, יראו את כלל האנשים שנתנו את הסכמתם למתן הרשאה כאמור כאילו ביטלו את הסכמתם. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), מקבל מידע רשאי להחזיק מידע רפואי שהתקבל לפי חוק זה מעבר לתקופות הקבועות באותם סעיפים קטנים, ובלבד שהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חלה לגבי המידע חובת ניהול רשומה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק זכויות החולה}}, והמידע נשמר ברשומה הרפואית בהתאם להוראות כל דין; {{ח:תתת|(2)}} המידע נשמר במסגרת תיעוד ההחלטה על קביעת הזכאות לזכות או תיעוד מתן השירות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, בהתאם להוראות כל דין. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מקורות מידע}} {{ח:סעיף|11|חובת העברת מידע רפואי}} {{ח:תת|(א)}} נותן שירותי בריאות יעביר למקבל מידע, באמצעות הממשק, מידע רפואי בהתאם לבקשת מקבל המידע ולהוראות לפי סעיף קטן (ג), בהקדם האפשרי ולא יאוחר מהמועד שיקבע המנהל בנוהל לפי מטרת השימוש במידע הרפואי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}}, לאחר שבדק שניתנה הסכמה של האדם שלגביו מבוקש המידע הרפואי להעברת המידע ואת פרטי ההסכמה ותוקפה, מול המערכת לניהול הרשאות גישה, ומצא כי היא תואמת את בקשת המידע שהועברה אליו. {{ח:תת|(ב)}} מקור מידע לא יתנה את העברת המידע הרפואי לפי סעיף קטן (א) בקיומו של הסכם בינו ובין מקבל המידע. {{ח:תת|(ג)}} המנהל יקבע בנוהל הוראות שיחולו על מקור מידע לגבי העברת מידע רפואי באמצעות הממשק לפי חוק זה ולגבי סלי המידע, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} פרטי המידע שייכללו בכל אחד מסלי המידע ופרק הזמן שבו יהיו זמינים בממשק; {{ח:תתת|(2)}} מבנה הנתונים של פרטי המידע כאמור בפסקה (1) בעת העברת מידע רפואי לפי חוק זה ומערכות הקידוד שיש להשתמש בהן לקידוד המידע הרפואי בתיקים הרפואיים ובעת העברת מידע רפואי לפי חוק זה; {{ח:תתת|(3)}} תמיכה ביכולת טכנולוגית שתאפשר מסירת חלק מהמידע שבסלי המידע על אודות האדם, הנדרש בהתאם למטרת העברת המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)}}; {{ח:תתת|(4)}} חובות שיחולו על מקור מידע בנוגע לאופן השימוש בממשק, לרבות הוראות לעניין בדיקת תקינותו. {{ח:סעיף|12|סייגים לחובת העברת מידע רפואי|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)}}, מקור מידע לא יעביר מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|באותו סעיף}} בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} המידע הוא מסוג ”חסוי ביותר“ כפי שיקבע המנהל בנוהל, ורשאי הוא לקבוע סוגי מידע כאמור לפי מטרות השימוש במידע הרפואי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}} או לפי מקבלי מידע שונים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|באותו סעיף}}; {{ח:תתת|(2)}} התקיימו נסיבות שקבע השר לשם שמירה על עניינם של המטופלים; {{ח:תתת|(3)}} המידע הוא מידע שהעברתו נאסרה בחיקוק. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)}}, מקור מידע רשאי שלא להעביר מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|באותו סעיף}} בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מתקיימות הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 18|סעיף 18(ג) לחוק זכויות החולה}}, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 18|אותו סעיף}}; {{ח:תתת|(2)}} יש חשש ממשי לגישה לא מורשית למידע, להפרת חובת הסודיות לגבי המידע או להתרחשותה של תקיפת סייבר העלולה לגרום לפגיעה משמעותית במידע, בממשק או בתהליך הנוגע להם; {{ח:תתת|(3)}} לעניין חיל הרפואה – אם ראש מערך ביטחון המידע בצבא הגנה לישראל קבע בנוהל, לאחר התייעצות עם המנהל, כי יש בגילוי המידע חשש לפגיעה בביטחון המדינה; {{ח:תתת|(4)}} לעניין מחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר – אם ראש חטיבת המודיעין בשירות בתי הסוהר קבע בנוהל, לאחר התייעצות עם המנהל, כי יש בגילוי המידע חשש לפגיעה בביטחון המדינה או בשלום הציבור. {{ח:תת|(ג)}} מקור מידע שלא העביר מידע רפואי לפי הוראות סעיף קטן (ב)(2), יתעד את הסיבה לכך, ישמור את התיעוד ויודיע על כך למנהל בצירוף הנימוקים לכך, והמנהל יהיה רשאי להורות לו להעביר את המידע אם מצא כי בנסיבות העניין אין הצדקה שלא להעבירו; הוסרה המניעה למתן הגישה למידע, יודיע על כך מקור המידע בהקדם האפשרי למקבל המידע וכן יודיע על כך למנהל. {{ח:תת|(ד)}} סבר מקור מידע כי יש חשש ממשי שהיקפה של בקשת מידע שקיבל עולה במידה ניכרת על הנדרש למטרה שלשמה התבקש המידע, רשאי הוא לפנות למנהל בבקשה שלא להעביר את המידע, בצירוף הנימוקים לכך; פנה מקור מידע כאמור, יעביר את המידע בהתאם להרשאת הגישה, אלא אם כן המנהל הורה לו שלא להעביר את המידע, ורשאי המנהל להורות כך למקורות מידע נוספים; חלפו שבועיים ממועד הפנייה ולא התקבלה החלטת המנהל, רשאי מקור המידע להפסיק להעביר את המידע, אלא אם כן יורה המנהל אחרת. {{ח:סעיף|13|איסור גבייה}} {{ח:ת}} מקור מידע לא יגבה תמורה בעד העברת מידע רפואי לפי חוק זה; ואולם, השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין נסיבות שבהן מקור מידע יהיה רשאי לגבות תמורה סבירה ממקבל מידע ואת סכומה. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מתן הסכמה להעברת מידע רפואי}} {{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: הסכמה}} {{ח:סעיף|14|הסכמה להעברת המידע הרפואי}} {{ח:ת}} מידע רפואי יועבר לפי חוק זה רק על פי הסכמתו של האדם שהמידע הרפואי על אודותיו. {{ח:סעיף|15|בקשה למתן הסכמה|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} מקבל מידע המבקש לקבל מידע רפואי על אודות אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, יפנה למערכת לניהול הרשאות גישה לשם קבלת הסכמתו של האדם למתן הרשאה לגישה למידע על אודותיו (בסעיף זה – בקשה); פנה מקבל מידע למערכת לניהול הרשאות גישה בבקשה, תוצג בקשתו לאדם שהמידע מבוקש לגביו באמצעות המערכת. {{ח:תת|(ב)}} הבקשה שתוצג כאמור בסעיף קטן (א) תכלול את הפרטים האלה: {{ח:תתת|(1)}} פרטי האדם שהמידע מבוקש לגביו; {{ח:תתת|(2)}} פרטי מקבל המידע שתינתן לו גישה למידע והשירות שבעבורו נדרש המידע המבוקש; {{ח:תתת|(3)}} סלי המידע שלגביהם תינתן הגישה למקבל המידע ומקורות המידע שמהם מבוקש המידע; {{ח:תתת|(4)}} אם הגישה של מקבל המידע למידע תהיה חד־פעמית או מתמשכת, ולעניין הרשאת גישה מתמשכת – התקופה שלגביה מבוקשת ההרשאה; {{ח:תתת|(4א)}} לעניין בקשה של חיל הרפואה לקבלת מידע רפואי – פרטים לעניין השימוש שייעשה במידע הרפואי, לרבות לעניין קביעת כושרו של החייל לשירות ביטחון כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 5|בסעיף 5(ג) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}; {{ח:תתת|(5)}} פרטים נוספים שקבע המנהל בנוהל, אם קבע. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הסכמה למתן הרשאת גישה למידע רפואי לפי חוק זה, יכול שתינתן על ידי האדם שהמידע מבוקש לגביו גם בדרך לא דיגיטלית, ובכלל זה תוך הסתייעות במקבל המידע, ובלבד שההסכמה למתן הרשאת גישה תתועד, והכול באופן שיקבע המנהל בנוהל, ויחולו על מתן הסכמה כאמור הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} הסכמה להרשאת גישה למידע רפואי לשם הצגתו למבוטח לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 21ה|סעיף 21ה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} או לשם הצגתו לחייל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}}, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)(ג)}}, יכול שתינתן גם לגבי חלק מסלי המידע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ג)}} או לגבי חלק ממקורות המידע שלגביהם התבקשה הרשאת הגישה. {{ח:תת|(ה)}} ביקש מקבל מידע הרשאת גישה מתמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לשם מתן זכות או מתן שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)(ד)}}, תכלול הבקשה שתוצג כאמור בסעיף קטן (א) גם אפשרות להסכים להרשאת גישה חד־פעמית בלבד. {{ח:סעיף|16|ביטול הסכמה}} {{ח:תת|(א)}} אדם זכאי, בכל עת, לבטל את ההסכמה שנתן להרשאת גישה למידע הרפואי על אודותיו לפי חוק זה, בהודעה שימסור לממונה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}} באמצעות המערכת לניהול הרשאות גישה או בדרך שבה נתן את הרשאת הגישה, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} הממונה יאפשר לבטל את ההסכמה כאמור בסעיף קטן (א) באופן פשוט ונוח, ובין השאר בהודעה שתימסר באופן דיגיטלי. {{ח:תת|(ג)}} מסר אדם לממונה הודעה על ביטול הסכמה כאמור בסעיף קטן (א), יבטל הממונה את הרשאת הגישה בהתאם להודעה ויודיע על כך למקבל המידע, מייד. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: מערכת לניהול הרשאות גישה}} {{ח:סעיף|17|מערכת לניהול הרשאות גישה}} {{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} מקרב עובדי המשרד ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – הממונה), יפעיל מערכת ממוחשבת לניהול הרשאות גישה לשם מתן הסכמה של אדם להעברת מידע רפואי על אודותיו לפי חוק זה, והיא תפעל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} במערכת לניהול הרשאות גישה תנוהל רשימה של מקורות מידע על אודות כל אדם שנכנס למערכת, ובלבד שהוא הסכים לניהול הרשימה על אודותיו. {{ח:תת|(ג)}} מתן הסכמה להרשאת גישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)}} ומתן הסכמה לניהול רשימת מקורות המידע כאמור בסעיף קטן (ב), באמצעות המערכת לניהול הרשאות גישה, יתאפשרו באופן פשוט ונוח. {{ח:תת|(ד)}} המערכת הטכנולוגית שתשמש את המערכת לניהול הרשאות גישה תמזער, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מזמן לזמן, את הסיכון לפגיעה בפרטיות של מי שיש לגביו מידע במערכת. {{ח:סעיף|18|העברת מידע למערכת לניהול הרשאות גישה והחזקתו}} {{ח:תת|(א)}} מקורות מידע יעבירו למערכת לניהול הרשאות גישה מידע כמפורט להלן, בהתאם לדרישת הממונה ובאופן שיורה: {{ח:תתת|(1)}} קופות החולים יעבירו פרטים מזהים ופרטי קשר של אדם שנכנס למערכת וכן מידע כאמור על אדם אחר שאותו אדם רשאי לתת הסכמה בשמו – לשם זיהויו ושיוכו לבקשה למתן הסכמה להרשאת גישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)}}; {{ח:תתת|(2)}} דיווח אם הם מחזיקים במידע רפואי על אודות אדם שהסכים לניהול רשימת מקורות מידע לגביו במערכת – לשם ניהול רשימת מקורות המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} מידע שנאסף על ידי המערכת לניהול הרשאות גישה יישמר בסוד, לא יועבר לאחר, וישמש רק לשם מתן שירות של ניהול הרשאות גישה לפי חוק זה, או לפי צו של בית משפט. {{ח:תת|(ג)}} מידע שנאסף על ידי המערכת לניהול הרשאות גישה יוחזק לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת לשם מתן שירות של ניהול הרשאות גישה, אולם תיעוד של הסכמה למתן הרשאת גישה או של סירוב לתת הרשאה כאמור ותיעוד של הסכמה לניהול של רשימת מקורות המידע או של סירוב לניהול הרשימה כאמור, יימחקו לאחר שבע שנים מיום התיעוד. {{ח:סעיף|19|צפייה בהרשאות גישה|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} אדם זכאי לצפות בהרשאות הגישה שנתן במערכת לניהול הרשאות גישה ופרטיהן; המערכת לניהול הרשאות גישה תאפשר לאדם לצפות בהרשאות כאמור, ובין השאר באופן דיגיטלי, תוך סימון הרשאות הגישה המתמשכות שעדיין בתוקף, ותיידע אותו, אחת לשנה, בדבר הרשאות גישה מתמשכות שעדיין בתוקף ובדבר אפשרותו לבטל את הסכמתו להרשאות גישה אלה; באתר האינטרנט של משרד הבריאות יתפרסם מידע בדבר אופן הצפייה בהרשאות הגישה לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|20|הרשאת גישה מתמשכת|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} מקבל מידע רשאי לבקש מאדם הסכמה להרשאת גישה מתמשכת למידע הרפואי על אודותיו; תוקפה של הרשאת גישה מתמשכת יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש למטרה שלשמה התבקש המידע, ובלבד שלא יעלה על שנה, וניתן לחדש את תוקפה לתקופות נוספות בהתאם לנדרש, ובלבד שלא יעלו על שנה בכל פעם. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי לקבוע בנוהל כי לעניין טיפול רפואי, מתן זכות או מתן שירות מסוימים יכול שתינתן הרשאת גישה מתמשכת, בכפוף לכך שניתנה לכך הסכמת האדם, לתקופות העולות על שנה, אם מצא כי מצבם הרפואי של המטופלים או מאפייני הטיפול הרפואי מצביעים על קיומו של צורך קליני בהרשאת גישה מתמשכת או כי מאפייני מתן הזכות או מתן השירות מצביעים על קיומו של צורך בהרשאת גישה מתמשכת, בנסיבות האלה; {{ח:תתת|(2)}} תוקפה של הרשאת גישה מתמשכת שנתן אדם למקבל מידע שהוא קופת החולים שבה הוא מבוטח יהיה כפי שנקבע בהרשאת הגישה, כל עוד הוא מבוטח באותה קופת חולים; הוראות פסקה זו יחולו גם לעניין הרשאת גישה מתמשכת שנתן חייל לחיל הרפואה, כל עוד הוא זכאי לשירותי בריאות מחיל הרפואה לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 55|סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, וכן לעניין הרשאת גישה מתמשכת שנתן אסיר למחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר, כל עוד הוא מוחזק במשמורת. {{ח:תת|(ג)}} מקבל מידע שהוא גוף ציבורי לא יעשה שימוש בהרשאת גישה מתמשכת שניתנה לעניין מתן זכות או מתן שירות לאחר קביעת הזכאות לזכות או סיום מתן השירות, לפי העניין. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|21|הוראות לעניין הגנת מידע|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לעניין הגנה על פרטיות, אבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר, אופן פעולת הממשק והשימוש בו וחובות זיהוי ותיעוד, שיחולו על מקור מידע ועל מקבל מידע לעניין קבלת מידע רפואי, השימוש בו, שמירתו, מחיקתו והעברתו לפי חוק זה, וכן הוראות בעניינים האמורים שיחולו על המערכת לניהול הרשאות גישה. {{ח:תת|(ב)}} המנהל יקבע בנוהל הוראות בעניינים המנויים בסעיף קטן (א), אולם במקרה של סתירה בין הוראות המנהל להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (א), יגברו ההוראות לפי אותו סעיף קטן. {{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין – {{ח:תתת|(1)}} הממונה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}}, מקור מידע ומקבל מידע ידאגו לקיומם של מנגנונים נאותים ומתקדמים להגנה על מערכת לניהול הרשאות גישה ועל הממשק והמערכות התומכות אותו, לפי העניין, על פרטיות האדם שעל אודותיו יש מידע בהם, אבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת הסייבר, ובכלל זה יקבלו מידע לפי חוק זה, יחזיקו בו ויעבירו אותו בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע וגישה לא מורשית אליו, וכן הגנה מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין או בניגוד להוראות לפי חוק זה; {{ח:תתת|(2)}} אירע אירוע אבטחה חמור כמשמעותו בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 36|סעיף 36 לחוק הגנת הפרטיות}} או אירע פגם בהעברת המידע, יודיע על כך מקור מידע או מקבל מידע, לפי העניין, מייד למנהל ויפעל לתיקון הפגם; ואולם, פטור שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 36|הסעיף האמור}} לגבי חובת הדיווח הקבועה באותן הוראות, יחול גם על חובה לפי סעיף זה; בפסקה זו, ”פגם בהעברת המידע“ – פגם באבטחת המידע בעת שימוש בממשק להעברת מידע לפי חוק זה שהוביל לחשיפה של מידע על אודות אדם או לפגיעה בזמינות או ברציפות של הממשק או של מידע כאמור בניגוד להוראות חוק זה. {{ח:תת|(ד)}} במקרה של סתירה בין ההוראות שנקבעו לפי סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 5|וסעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}, לעניין אבטחת מידע והגנת הסייבר, להוראות שנקבעו לגבי חיל הרפואה בפקודות הצבא או לפיהן או להנחיות המקצועיות שנתן הקצין המוסמך או מי שהוא הסמיך לכך, לגבי המוסד לביטוח לאומי, לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, יגברו פקודות הצבא וההוראות לפיהן או ההנחיות המקצועיות, לפי העניין, ובלבד שלא תפחת רמת ההגנה על המידע. {{ח:סעיף|22|קביעת בית חולים אחר כנותן שירותי בריאות}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לקבוע, בצו, כי בית חולים שאינו בית חולים המנוי {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (2) או (3) להגדרה ”נותן שירותי בריאות“}}, ייחשב נותן שירותי בריאות לעניין חוק זה; המנהל ייתן צו כאמור בהתקיים שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} לאחר שמסר הודעה על כך לבית החולים האמור ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה או לבקשת בית החולים; {{ח:תתת|(2)}} לאחר ששקל את השלכות הקביעה, לרבות ההיקף והמאפיינים של המידע הרפואי שברשות בית החולים, מידת השיפור באיכות הטיפול הרפואי ובטיחותו בעקבות הקביעה, עלויות יישום הוראות חוק זה והפעולות שנקט בית החולים בעניין זה. {{ח:תת|(ב)}} הודעה בדבר קביעת צו כאמור תפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות. {{ח:סעיף|22א|העברת מידע ממאגר החיסונים הלאומי|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות חוק זה, משרד הבריאות יעביר למקבל מידע, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, מידע ממאגר החיסונים הלאומי שהוקם לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 65ב1|סעיף 65ב1 לפקודת בריאות העם}}. {{ח:תת|(ב)}} על העברת מידע כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות לפי חוק זה, ויראו את משרד הבריאות לעניין מאגר החיסונים הלאומי כמקור מידע. {{ח:סעיף|22ב|הצגת כלל המידע הרפואי על אודות חייל|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} חיל הרפואה יאפשר לחייל שירות של הצגת כלל המידע הרפואי על אודותיו לפי הוראות סעיף קטן (ב), באופן דיגיטלי באזור האישי של החייל באתר האינטרנט של חיל הרפואה, למעט מידע שנקבע בנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)(3)}}. {{ח:תת|(ב)}} מידע שהועבר לחיל הרפואה לפי חוק זה יוצג כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהועבר למטרת הצגתו, והכול בהתאם לרשימת מקורות המידע המנוהלת לגבי החייל במערכת לניהול הרשאות הגישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ב)}}. {{ח:סעיף|23|מסירת מידע למשרד הבריאות וחובות דיווח|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לדרוש ממקור מידע או ממקבל מידע למסור לו כל מידע או מסמך הנחוץ לשם הפעלת סמכויותיו לפי חוק זה או כדי להקל את ביצוען, והכול במועד, במתכונת ובאופן שיורה; ואולם, לעניין חיל הרפואה, לא יימסר למנהל מידע שראש מערך ביטחון המידע בצבא הגנה לישראל קבע כי במסירתו יש חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה; בסעיף זה, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע בנוהל הוראות בדבר חובות דיווח שיחולו על מקורות מידע או מקבלי מידע לעניין ביצוע הוראות חוק זה, ובכלל זה מועדי הדיווח והפרטים שייכללו בו. {{ח:תת|(ג)}} מקור מידע או מקבל מידע לא יכלול בבקשה, בדיווח או במידע אחר שהוא מוסר למנהל, פרט מטעה; לעניין זה, ”פרט מטעה“ – לרבות דבר העלול להטעות את המנהל וכל דבר חסר שהיעדרו עלול להטעותו. {{ח:סעיף|24|תיקון ליקויים}} {{ח:תת|(א)}} מצא המנהל כי מקור מידע או מקבל מידע לא מקיים הוראה לפי חוק זה, רשאי הוא למסור לו דרישה לתיקון הליקוי, והוא יתקן את הליקוי במועד ובאופן שהמנהל הורה עליו. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, לא תוקן ליקוי במועד ובאופן שהמנהל הורה עליו, רשאי המנהל לפרסם את דבר הליקוי באתר משרד הבריאות. {{ח:סעיף|25|עונשין}} {{ח:ת}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ואם הוא תאגיד – פי ארבעה מהקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}: {{ח:תת|(1)}} ביקש מידע רפואי לפי חוק זה בלי שקיבל היתר לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}}; {{ח:תת|(2)}} מקור מידע או מקבל מידע שכלל פרט מטעה בבקשה, בדיווח או במידע אחר שמסר למנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ג)}}. {{ח:סעיף|26|שמירת דינים}} {{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהאפשרות למסור מידע רפואי לאחר לפי כל דין, ובכלל זה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|חוק זכויות החולה}}, או כדי לגרוע מהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|החוק האמור}} או מהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}}. {{ח:סעיף|27|שימוש בממשק}} {{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהאפשרות להשתמש בממשק להעברת מידע רפואי לפי כל דין. {{ח:סעיף|28|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.}} {{ח:סעיף|29|ביצוע ותקנות|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. {{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לתקן, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר והשר הממונה על הגוף הציבורי הנוגע בדבר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לתקן, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|30|תחילה ותחולה|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|2}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}} {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29 עד 32}}, שלוש שנים מיום פרסומו {{ח:הערה|(החוק פורסם ביום 24.7.2024)}} (להלן – יום התחילה). {{ח:תת|(ב)}} לעניין מקורות המידע, יחולו הוראות חוק זה לגבי סלי המידע כמפורט להלן, החל מהמועדים כמפורט לצידם: {{ח:תתת|(1)}} לגבי סלי המידע המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1 עד 8 לתוספת הראשונה}} – ביום התחילה; {{ח:תתת|(2)}} לגבי סלי המידע המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|בפרטים 9 עד 11 לתוספת הראשונה}} – שנה מיום התחילה; {{ח:תתת|(3)}} לגבי סלי המידע המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|בפרטים 12 עד 16 לתוספת הראשונה}} – שנתיים מיום התחילה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 21ה|סעיף 21ה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, כנוסחו בחוק זה, יחולו החל משישה חודשים לאחר המועד הקבוע בסעיף קטן (ב)(1) עד (3), לפי העניין. {{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין נותן שירותי בריאות המנוי {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקה (7) או (8) להגדרה ”נותן שירותי בריאות“}}, יחולו הוראות חוק זה לגבי סלי המידע כמפורט להלן, החל מהמועדים כמפורט לצידם: {{ח:תתת|(1)}} לגבי סלי המידע המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1 עד 8 לתוספת הראשונה}} – ביום א׳ באב התשפ״ח (24 ביולי 2028); {{ח:תתת|(2)}} לגבי סלי המידע המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|בפרטים 9 עד 11 לתוספת הראשונה}} – ביום י״ב באב התשפ״ט (24 ביולי 2029); {{ח:תתת|(3)}} לגבי סלי המידע המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|בפרטים 12 עד 16 לתוספת הראשונה}} – ביום כ״ג בתמוז התש״ץ (24 ביולי 2030). {{ח:תת|(ג2)}} השר הממונה על נותן שירותי בריאות כאמור בסעיף קטן (ג1), באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לדחות, בצו, את המועדים האמורים באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, לגבי אותו נותן שירותי בריאות, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה במצטבר, לאחר ששקל, בין השאר, את השלמת ההיערכות של נותן שירותי הבריאות ליישום חוק זה, ובכלל זה המשאבים הנדרשים לכך. {{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לדחות, בצו, את המועדים האמורים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג1), כולם או חלקם, בשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת, לאחר ששקל, בין השאר, את השלמת ההיערכות ליישום חוק זה, ובכלל זה המשאבים הנדרשים לכך; דחיית המועד יכול שתהיה לגבי סלי מידע שונים או לגבי נותני שירותי בריאות שונים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות (6) עד (8) להגדרה ”נותן שירותי בריאות“}}. {{ח:סעיף|31|הוראות ראשונות}} {{ח:תת|(א)}} הוראות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21(ב)}}, ייקבעו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15(ג)}} ייקבעו בתוך 18 חודשים מיום פרסומו של חוק זה. {{ח:סעיף|32|דיווח – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} נותני שירותי בריאות ידווחו למנהל על היערכותם להעברת מידע רפואי על פי הוראות חוק זה, ב־1 בינואר וב־1 ביולי, בכל שנה. {{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות ימסור לוועדת הבריאות של הכנסת דיווח על ההיערכות ליישומו של חוק זה, ב־1 בפברואר וב־1 באוגוסט, בכל שנה, ובכלל זה ההיערכות של נותני שירותי הבריאות ליישום חוק זה, ושל משרד הבריאות להפעלת המערכת לניהול הרשאות גישה, והמשאבים הנדרשים ליישומו. {{ח:תת|(ג)}} דיווחים לפי סעיף זה יימסרו עד תום חמש שנים מיום התחילה. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|ההגדרה ”סל מידע“ שבסעיף 2}})}}}} {{ח:קטע3||סלי מידע|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} פרטים אישיים {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} ביקורים {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:ת}} סיכומים {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} אבחנות {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}} {{ח:ת}} תרופות {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}} {{ח:ת}} רגישויות {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}} {{ח:ת}} בדיקות מעבדה {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}} {{ח:ת}} חיסונים {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}} {{ח:ת}} פתולוגיה {{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}} {{ח:ת}} בדיקות דימות {{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}} {{ח:ת}} המלצות והפניות {{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 1 פרט 12}} {{ח:ת}} פרוצדורות {{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 1 פרט 13}} {{ח:ת}} מדדים {{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 1 פרט 14}} {{ח:ת}} אומדנים {{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת 1 פרט 15}} {{ח:ת}} שיוך למחקר {{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת 1 פרט 16}} {{ח:ת}} גנטיקה {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (8) להגדרה ”נותן שירותי בריאות“ שבסעיף 2}} {{ח:פנימי|סעיף 29|וסעיף 29(ג)}})}}}} {{ח:קטע3||נותן שירותי בריאות שהוא גוף ציבורי, לעניין מתן טיפול רפואי שהוא אחראי לו}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} משרד הביטחון, לעניין מתן טיפול רפואי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 43|סעיף 43}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 43ב|או 43ב לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:ת}} משרד הרווחה והביטחון החברתי, לעניין מתן טיפול רפואי במעון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}, ובלבד שהמידע מועבר למאגר מידע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}} (להלן – מאגר מידע), שבעל השליטה בו הוא משרד הרווחה והביטחון החברתי, והוא מנהל את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(א)(1)(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(ד)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29(ג)}})}}}} {{ח:קטע3||גוף ציבורי, לעניין זכות או שירות שהוא נותן}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי, לעניין כל אחד מאלה: {{ח:תת|(א)}} גמלה לשמירת היריון לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ג סימן ה|סימן ה׳ לפרק ג׳ לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(ב)}} גמלה בשל פגיעה מעבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(ג)}} דמי תאונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ו|פרק ו׳ לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(ד)}} גמלת נכות כללית לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(ה)}} קצבת שירותים מיוחדים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(ו)}} גמלת ילד נכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(ז)}} גמלת סיעוד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק י|פרק י׳ לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(ח)}} תגמולים למתנדבים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יג|פרק י״ג לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(ט)}} תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יג1|פרק י״ג1 לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(י)}} תגמול בשל פגיעת איבה לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}; {{ח:תת|(יא)}} תגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}; {{ח:תת|(יב)}} גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007}}; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:ת}} משרד הביטחון, לעניין כל זכות, לרבות תגמול, זכאות נוספת, הענקה, תשלום או כל טובת הנאה, המשתלמת או הניתנת לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, או מכוח הוראות ונהלים של משרד הביטחון, או לפי חוק אחר המחיל את הוראותיו של {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|החוק האמור}}; {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 פרט 3}} {{ח:ת}} משרד הבריאות, לעניין כל אחד מאלה: {{ח:תת|(א)}} קביעת אחוזי מוגבלות בניידות לעניין ההסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תת|(ב)}} תוכנית שיקום למתמודד נפש לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000}}; {{ח:תת|(ג)}} המלצת הרשות הרפואית לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12ב|סעיף 12ב(ג) לפקודת התעבורה}}, לרשות הרישוי; {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 פרט 4}} {{ח:ת}} משרד הרווחה והביטחון החברתי, לעניין כל אחד מאלה: {{ח:תת|(א)}} אבחון לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)#סעיף 7|סעיף 7 לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית), התשכ״ט–1969}}, ובלבד שהמידע מועבר למאגר מידע שבעל השליטה בו הוא משרד הרווחה והביטחון החברתי, והוא מנהל את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע; {{ח:תת|(ב)}} אבחון קיומה של מוגבלות והערכת רמת התמיכה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות#סעיף 8|סעיף 8 לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ״ב–2022}}, וכן הכרה באדם כזכאי לקבלת שירותי רווחה וקביעת רמת התמיכה שהוא זקוק לה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות#סעיף 14|סעיף 14 לחוק האמור}}, והכול ובלבד שהמידע מועבר למאגר מידע שבעל השליטה בו הוא משרד הרווחה והביטחון החברתי, והוא מנהל את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע; {{ח:תת|(ג)}} מתן תעודת עיוור או לקוי ראייה ודמי ליווי, בהתאם להנחיות והוראות המנהל הכללי של משרד הרווחה והביטחון החברתי, כתוקפן מזמן לזמן, המפורסמות באתר האינטרנט של המשרד (להלן – הוראות מנכ״ל משרד הרווחה); {{ח:תת|(ד)}} מתן שירותי תמיכה בתקשורת עבור אנשים עם מוגבלות שמיעה בהתאם להוראות מנכ״ל משרד הרווחה; {{ח:תת|(ה)}} חוות דעת רפואית שנותן רופא עובד משרד הרווחה והביטחון החברתי, ששר הרווחה והביטחון החברתי קבע כמוסד רפואי מוכר לעניין התאמת חוסה למעון לפי {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות (החזקת חוסים במעונות ללוקים בשכלם)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות הפיקוח על מעונות (החזקת חוסים במעונות ללוקים בשכלם), התשכ״ז–1967}}; {{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 פרט 5}} {{ח:ת}} משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לעניין אישור נכות בידי רופא שרשות הרישוי הסמיכה לפי {{ח:חיצוני|חוק חניה לנכים#סעיף 1א|סעיף 1א לחוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993}}, ובלבד שהמידע מועבר למאגר מידע שבעל השליטה בו הוא משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, והוא מנהל את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע; {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 פרט 6}} {{ח:ת}} הרשות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הטיס|בחוק הטיס, התשע״א–2011}}, לעניין מתן תעודה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 7|ו־7 לחוק האמור}}, ובלבד שאם מבקש המידע הוא רופא מוסמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 6|בסעיף 6(א)(1) לחוק האמור}}, המידע מועבר למאגר מידע שבעל השליטה בו הוא הרשות האמורה, והיא מנהלת את מערכות המחשוב שבהן נשמר המידע. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ט״ז בתמוז התשפ״ד (22 ביולי 2024).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''אוריאל בוסו'''<br>שר הבריאות * '''יצחק הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''אמיר אוחנה'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] nazg5918oaykyam3a61xce0z4b24jpk 0 1720087 2947267 2947032 2025-07-06T06:40:19Z יאיר שלא 40302 2947267 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} {{ספר חול |מחבר=שם טוב גפן |שם ספר=תורת הממדים לאין ספורות |שם נוסף=ספר ראשון - ספר העולם |הקודם=תורת הממדים לאין ספורות/מבוא |רישום הקודם=מבוא |הבא=תורת הממדים לאין ספורות/ספר המדידה - פתיחה |רישום הבא=ספר המדידה - פתיחה |סוגה= }} ==א== "הא"{{הערה|המילה "הא" היא עצמה "ה" הקריאה, המורה על כל דבר, יהי אשר יהיה, אך אם הוא נושא המאמר (והדגש שאחרי "ה" הקריאה יורה על חסרון אות א ונושא המאמר הוא כל אשר דעתנו נדונית עליו, ואף הסותר את עצמו ומוזר הוא להדעת, בכל זאת, הלוא דעתנו נדונית עליו, זה עצמו, כי הוא מוזר להדעת, ועל כן יכול הוא להיות נושא המאמר.}} היא מילה אשר תיאמר על כל, על כל דבר ודבר יהי אשר יהי וגם על כולם יחד, כי תיאמר על הדבר, על אין הדבר, על אין אין הדבר ועל אין אין אין הדבר עד עדי עד{{הערה|ביאור. אם אומנם יש חוק להשכל, הנקרא בשם חוק הוצאת השלישי Tex exclusi Tertii. אשר יביע אומר, כי מלבד הדבר ואין הדבר אין עוד דבר שלישי, כי כל הינהו אך או הדבר או אין הדבר, אפס כי ה,הא" כולל הכל, גם אם נאמר כי החוק הזה איננו, כי אומנם כל החוקים תלויים ויוצאים מה"הא" ונוסדים עליו, אולם ה"הא" איננו נוסד על איזה חוק, ואיננו תלוי בכל מאומה, אשר על כן, אמרנו בפירוש, כי ה"הא" ייאמר על הדבר, על אין הדבר, על אין אין הדבר ועל אין אין אין הדבר עד עדי עד.}}. ובזה תדמה המילה "הא" בכל פרטיה לשורש שני של המחויב <math>\sqrt{a(+1)}=</math> כי כמו שהמילה "הא" תיאמר על כל, כן שורש שני של המחויב יוכל להיות גם מספר מחויב גם מספר משולל, כי יכלול בו את כל המספרים כמחויבים כמשוללים עד בלי ספורות מהמספר המשולל אשר אין מספר לו = ∞- עד האין = 0 ועד המספר המחויב אשר אין ספורות לו = ∞+. ==ב== "אין-הא" הוא מאמר, אשר לא ייאמר על כל מאומה, כי אם נאמר כי על איזה דבר ייאמר שהוא "אין-הא", הנה יען כי הדבר ההוא, שעליו ייאמר: "אין-הא", הוא חלק מהכל, כי בכל הלוא יוכלל גם הדבר ההוא, כמובן, ובאשר כי ה"הא" תיאמר על הכל, כאמור, הלוא ממילא תיאמר גם על הדבר ההוא ואשר על כן יהיה הדבר ההוא" הא", לא "אין הא" כאשר אמרנו בתחילה, ומזה כי "אין-הא" לא ייאמר על כל מאומה כאשר אמרנו{{הערה|בזה ידמה "אין הא" בכל פרטיו לשורש השני של המשולל <math>\sqrt{a(-1)}</math> כי כמו שהמאמר "אין הא" לא ייאמר על כל מאומה, באשר על כל ייאמר רק "הא", כן שורש השני של המשולל לא יוכלל בו כל מאומה באשר הכל, בלי יוצא מן הכלל מאומה, יוכלל בשורש השני של המחויב.}}. אם אומנם כמו זר ייראה הדבר, לכאורה, כי מושג ה"הא" אין לו "אין" ו"אין הא" ריק מכל מושג, מה שלא מצאנו כזאת בכל יתר המושגים כולם. אומנם הדבר הזה יוצא הוא ממהות מושג ה"הא" השונה במהותו ממהות כל המושגים זולתו, כי כל המושגים כולם עצמותם ומהותם הוא ההגבלה, אשר יגביל את כל מושג ומושג לעצמו, ואשר על כן יהיה לכל מושג ומושג דבר שיהיה בתוך הגבול, אשר יגביל את המושג ההוא, הלוא הוא המושג עצמו, המונח בתוך גבולו, ודבר שיהיה מחוץ לגבולו, והוא אשר יקרא בשם "אין" המושג ההוא. אכן המושג "הא" אשר עצמותו ומהותו הלוא היא שלילת כל הגבלה וכל צמצום כאמור (סעיף א) ואם אין לו כל הגבלה לכן אין לו חוץ, כי הכל נכלל במושג "הא", בלי יוצא מן הכלל מאומה{{הערה|כאשר נשים לבנו להמושגים השונים, נראה כי ככל אשר ירבה מספר הגבלות המושג, כן ירבה וכן יפרוץ גם "אין" המושג ההוא, וככל אשר תמעטנה הגבלותיו, כן ימעט וכן ייצער, לעומת זה, גם "אין" המושג ההוא, דרך משל: מושג האדם המוגבל בהגבלות רבות, כי גדרו הלוא הוא: הדבר שהוא בעל מוטת שלושת הממדים, פרה ורבה ומוליד בדומה לו, מרגיש ומתנועע לרצונו ומדבר בהשכל ודעת. והנה המושג המוגבל בהגבלות הרבות האלה, הוא קטון מאוד בכמות גודלו, כי לא יכלול בו אך את מין האדם בלבד, וכל זולתו מונח חוץ לגבולות המושג ההוא, ואשר על כן יהיה "אין אדם" גדול מאוד מאוד, כי הלוא יכלול בו את כל המציאות עד לבלי תכלית, מלבד מין האדם, ואולם, כאשר נסיר הגבלה אחת מהגבלותיו, והיא ההגבלה האחרונה: "מדבר בהשכל ודעת", הנה ישאר לנו "הדבר שהוא בעל מוטת שלושת ממדים, פרה ורבה ומוליד בדומה לו, מרגיש ומתנועע לרצונו", אשר יכלול בו, מלבד מין האדם, גם את כל החי למינהו, מה שנחשב בראשונה לאין המושג, ומזה נראה, כי בחסר רק הגבלה אחת מהגבלת המושג הקודם, נתגדל המושג למאוד, והוא נתמלא מחורבנו של "אין המושג", כי במידה ההיא שנתגדל המושג המונח בתוך גבולותיו, אשר יגבילוהו, הנה במידה ההיא בעצמה הלוא נתמעט כמותו של "אין המושג", המונח חוץ לגבולות אשר יגבילו את המושג. נסיר עוד הגבלה אחת והיא ההגבלה: "מרגיש ומתנועע לרצונו" ישאר אז אך: "הדבר שהוא בעל מוטת שלושת ממדים, פרה ורבה ומוליד בדומה לו", אשר יכלול בו, מלבד האדם והחי, גם את כל הצומח למינהו ובזה נתגדל המושג, המונח בתוך גבולותיו, יתר הרבה מאשר היה בראשונה ובשניה, ובמידה הזאת בעצמה נתמעט "אין המושג", כי החי והצומח, אשר נחשבו בראשונה ל"אין המושג", שבו עתה להיות בתוך גבולולת המושג ואליו ייחשבו מעתה ומ"אין המושג" ייגרע נחלתן. נסיר עוד הגבלה אחת, הלוא היא "פרה ורבה ומוליד בדומה לו" ישאר אך: "הדבר שהוא בעל מוטת שלושת ממדים", אשר יכלול בו, מלבד האדם החי והצומח, גם את הגוץ, הכולל בו הארץ כולה וכל אשר בה, וגם את כל הכוכבים הרבים עד אין מספר, ואת השמים ושמי השמים עד לאין קץ ולאין תכלית, כי הלוא כל אלה המה בעלי מוטת שלושת הממדים, ואם כן המה גוץ, והמושג המונח בתוך הגבולים, אשר יגבילוהו ונתגדל לפי זה, עד לאין קץ ולין תכלית, ולא עוד, אלא שלדעת שיטת בעלי החומר (מטריאליזם) הנה המושג הזה, המונח בתוך הגבלותיו, הוא כולל הו כל המציאות כולה, וכל זולתו הוא רק דמיון לבד, ולפי דעתם, הנה מצאנו את אשר ביקשה נפשנו, מבלי אשר נצטרך ללכת הלאה, כי לפי אשר יאמרו הם, הנה "אין המושג" ההוא הלוא הוא "אין-גוץ" הוא מאמר, אשר לא ייאמר על כל מאומה, ואף כי אין דעתנו כדעתם בדבר הזה, אכן הלוא דעת לנבון נקל, כי אם נסיר גם את ההגבלות האחרונות, הלוא הנה "מוטת שלושת הממדין" ו"דבר" הנה הלוא אז ישאר "הא" בלי כל גבור, נגיע בזה באמת אל מושג כזה, אשר "אין המושג ההוא" לא ייאמר שוב על כל מאומה, כי הלוא כל גבול אין לו להמושג הזה, שנוכל לאמור: "זה" מונח בתוך גבול המושג, ועל כן לו ייחשב, ו"זה" מונח מחוץ לגבולו ועל כן ייחשב ל"אין המושג ההוא", ואם אין לו כל גבול, הנה יהיה אז "הכל", בלי יומא מן הכלל מאומה, להמושג לבדו, ול"אין המושג" ההוא אין כל מאומה, כי הלוא גם "הדבר", גם "אין הדבר", גם "אין אין הדבר", וגם "אין אין אין הדבר" עד עדי עד, אך להמושג: "הא" ייחשבו, כאשר אמרנו, אשר על כן לא נוכל לאמור אשר יהיה לו "אין", באשר אין על מאומה אשר עליו ייאמר ה"אין" הזה.}}. ובאמת מושג ה"אין" המוחלט כשהוא לעצמו, אשר גדרו: "ריקות מוחלטת ושלימה באין כל חומר אשר ימלאה, החסר כל כוח וכל פעלה" הנה רעיון כזה הוא רעיון רוח שוא וכזב אשר המציאו להם בני אדם ביום הולדת הפילוסופיה למען הרבות דברים לבלי קץ וספרים לבלי מספר על לא דבר, כי אמנם מושג ה"אין" המוחלט אשר סמל דמותו הוא האין המספרי =0 כאשר ננתחהו לנתחיו ביום ביוולדו במחשבת האדם נמצאהו כי יכלול בו הוויה ופעולה רבה, כי הנה מושג האין המספרי =0 יצטייר במחשבה על ידי הסרת המספר אשר על כן יהיה מושג האין המספרי =0 לא כאשר דימינו עד כה מושג פשוט הקודם בטבע למושג המספר כי אם להיפך מושג האין המספרי הוא מושג מורכב, ויסודי הרכבתו הקודמים לו בטבע, הלוא המה מושג המספר ומושג ההסרה, יוכללו בו כהחלקים בהכלל. וכאשר נתבונן לשני היסודות האלה, אזי נשתומם ונתפלא מאוד כי נראה את אשר לא פיללנו מעולם כי אומנם יכלול האין המספרי =0 חומר וכוח, כי המספרים כשהם לעצמם הם המה חומר האין-המספרי, והסרתם היא הכוח הפועל החומר המספרים להסירם ולשימם לאל, או כאשר נדבר בלשון האלגברה נאמר: האין המספרי =0 איננו מספר כי אם סכום היוצא מחיבור המספר המחויב עם המספר המשולל השוה לו בכמותו, ויסודות הרכבתו הלא הם לפי זה, המספר המחויב =(a+) עם המספר המשולל =(a-) אשר האחד כולל בו '''הנחה ותשומה''' הלוא הוא המספר המחויב, ולכן הוא בדמות החומר אשר גדרו הוא העצלות והמנוחה{{הערה|אינרציה.}} והשני, הלוא הוא המספר המשולל, הוא בדמות '''הכוח הפועל''', אשר מזה נראה כי המספר המשולל לא ישתנה בהווייתו מאומה ממספר המחויב כי שניהם נמצאים, ואשר על כן גם האין המחובר מהם גם הוא נמצא הינהו כי משני דברים נמצאים לא ייצא "אין מציאות" כי הדבר לא יתן מה שאין בו, ואולם ביותר יתבאר זה, כאשר נתבונן לראות כי האין המספרי איננו הקטן במספרים, כי אמנם יש קטון ממנו הלוא המה המספרים המשוללים כאשר נראה מהתמונה האלגברית הזאת (a<0<+a-) וכדבר אשר ראינו באין המספרי יתאמת בכל פרטיו גם באין של המציאות; הן מחכמת המכניקה נודע לנו ששני כוחות השוים זה לזה בכמות גודלם אך מתנגדים זה לזה בנטיית פעולתם בהיפגשם יחד ישביתו זה את זה - ישובו והיו לאין עד כי כל פעולה לא תיראה מהם וחוצה כי כל פעולתם פנימה פעולת כל אחד מהם על השני בלבד. ועתה אחרי שידענו זאת נניח כי יש לנו אין מוחלט אשר כל פעולה וכל כוח בו אין ונקראהו בשם '''<big>א'</big>''' ונניח עוד כי מצוא יימצאו לנו שני כוחות גדולים לבלי תכלית שוים זה לזה בכמות גודלם ומתנגדים זה לזה בנטיית פעולתם אשר על כן, כפי אשר אמרנו, ישביתו זה את זה והיו לאין אשר נקראהו בשם '''<big>ב'</big>''' ועתה מי הוא החכם ויגיד לנו ההבדל שבין שני מיני האין האלה בין האין '''<big>א'</big>''', אשר יחסר בו, לפי הנחתנו, כל כוח וכל פעולה ובין האין '''<big>ב'</big>''', אשר אף כי גם בו לא ייראה כל כוח וכל פעולה, בכל זאת הלוא ידענו כי שני כוחות יפעלו בו הגדולים לאין תכלית? אך אין מכ=גיד ואין משמיע ההבדל שביניהם מן העולם ועד העולם, כי אומנם כל הבדל ביניהם אין. ואם הדבר הוא כן, הנה יען כי האין '''<big>ב'</big>''', שיצא לנו מהשבתת הכוחות הוא מלא כוח ופעולה ישות ותושיה, אשר על כן האין '''<big>א'</big>''' הוא כן, וכל ההבדל שביניבם הוא רק בזה, כי את מושג האין '''<big>א'</big>''' נחשוב בכלל, לא נגזרהו לגזריו ולא נםרידהו ליסודותיו להתבונן בו אץ אשר יימצא בקרדו ואת יסודותיו אשר מהם הורכבה עצמותו טעל כן תהיה דעתנו בו מטושטשת (כאשר יקרא אותה לבנץ בחליקותיו את ידיעת הדברים) ואולם מושג האין '''<big>ב'</big>''' נדע ידיעה ברורה כי נדע את יסודותיו אשר מהם הורכב וכל אשר ימצא בקרבו. אפס ההבדל הזה הלוא הוא רק ביחוסו לנו אבל לא בהאין בעצמו כי גם אם נדע את ה"אין" ידיעה מטושטשת וגם אם נדעהו ידיעה ברורה הנה עצם ה"אין" ומהותו אחד הוא כמובן, הלוא הוא: כוחות גדולים לבלי תכלית, אדר מחציתם האחת תיחשב לחומר ומחציתם השנית לכוח הפועל בהחומר, ומניעו ממקומו הלוך והניע, עד כי אין רגע אשר ישאר על מצב אחד, כי התעיף עיניך בו והנה הוא תוהו ובוהו אפס ואין; והיודע את ראשי יסודות חוכמת החשבון והטבע, כםי אשר התפתחו בימינו אלה, אשר יגזרו אומר כי לכל כוח פועל יהיה תמיד כוח פועל מתנגד השוה אליו בכמות פעולתו, הוא יידע כי האין הזה אשר התפלספו בו הפילוסופים מעולם הוא הוא עצם העולם ומהותו, ואז יידע להעריך את חוכמת חכמינו אשר אמרו כי העוחם נברא מאין ויסודו אין. אף כי "אין הא" לא ייאמר על כל מאומה, באשר הוא שלילה בלי כל חיוב, בכל זאת יכלול אמיתיות גדולות ושונות והוויה רבה, והן הנה המהווים את "האין-הא" הוויה זרה ונפלאה מאוד, כי ההוויה הזאת לא תובן עד מה באשר תכלול בה דבר והיפוכו, דבר אשר אין בו ככל מאומה, ובכל זאת היה יהיה, ודעת הוויה הזאת היא היא הנקראת בשם הרגשת החושים, השמה את "אין-הא" כאילו הוא הוא ונמצא באמת ואנחנו נקראהו בשם "אי"{{הערה|וכאשר כן יעשו גם בעלי חוכמת המספר, אשר יקראוהו בשם לשורש השני ממספר האחד והמשולל, ויסמנו אותו באות i הרומית, בהניחם כי <math>\sqrt{a(-1)}</math> שורש השני ממספר כללי משולל יהיה לפי זה <math>\sqrt{a(-a)}=ai</math> ואף כי שורש השני של מספר משולל לא יוכלל בו כל מספר, בכל זאת, יען כי יוכללו בו אמיתיות רבות ושונות, הנה הן ישימו אותו להווה, וכאילו הוא נמצא באמת, ואשר על כן יקראוהו גם בשם, וידברו בו, כאילו הוא מספר, למען יבארו את כל האמיתיות הנמצאת בו. ואמנם כי השגת החושים היא השגה הכוללת בעצמה דבר והיפוכו, הוא מבואר מאשר קנט בעצמו הראה כבר לדעת, כי הרגשת החושים את הדברים הוא '''דבר אשר הוא בלי כל אחדות'''; והמשפט הזה הוא כולל בו דבר והיפוכו יחד, כי מושג "דבר" כולל בו אחדות, כמובן, ואשר, על כן, יהיה הנשוא '''אין כל אחדות''' סותר להנושא '''דבר'''. ולבד מזה, המה יען כי כל הרגשה בחושים היא רק ע"י תנועה וכבר הראה זנון, אחד הפילוסופים האלאים, כח החא כוללת בה דבר והיפוכו.}}. פה עלינו להעיר על ההבדל הרב שבין המאמר: הדבר איננו הדבר ובין המאמר: הדבר הוא אין הדבר, כי במאצר הראשון מושא המאמר, "הדבר" הוא חיובי, והנשוא: "איננו הדבר ההוא", הוא שלילי השולל את הנושא, בלי השאיר כל מאומה, והוא דבר הסותר את עצמו, ואולם במאמר השני הנושא הוא: "הדבר" והנשוא הלוא הוא אפוא "אין הדבר ההוא" שניהן חיובים ושניהם נמצאים, רק כי האחד הינהו היפך השני, והוא שני הפכים הסותרים זה את זה, אחר כי "אין-הא" הוא שלילה בלי כל חיוב, כאמור, ורק כאשר נדבר מה"אין-הא" כאילו הוא נמצא, למען הוציא ממנו האמיתיות הנכללות בו אזי יהיה ההיפך האחד הלוא הוא ה"הא" חיובי, וההיפך השני הלוא הוא "אין-הא" בדוי{{הערה|Fictio}} אשר נבדה לו מצירות מלבנו, והוא פעולת כוח המדמה שבנו אשר פעולתו אחת עם פעולת החושים כאשר יבאר הלאה. קנט בספרו: "בקורת השכל הנקי"{{הערה|הכוונה ל"בקורת התבונה הטהורה".}} (מחלקה שניה, ספר שני, חלק שלישי, פרק רביעי) השיב על ההוכחה, אשר תוכיח מציאות אלקים, מהמובן של שם אלקים, כי יען שהמילה הזאת מובנה הוא: '''אשר כל יכיל''' ואשר על כן יכיל בו, בהכרח, גם את המציאות וההוויה, והוא השיב על ההוכחה הזאת, כי היא מוכרחת רק אז אם נניח מקודם מציאות הנושא אלקים, אשר אז בהכרח שיהיה לו גם הנשוא: '''כל יכיל''' ובתוכו גם המציאות וההוויה, כי אם לא כן - יהיו שני הפכים יחד בדבר אחד; לא כן הוא אם נשלול את הנושא והנשוא ביחד, כי אז לא תהיה כל סתירה, כי הסתירה תהיה רק כאשר שם הנשוא סותר להנושא, לא כן הוא אם גם הנושא וגם הנשוא לא יהיו. אולם כבר הראינו למדי כי ה"הא" הוא כל יכיל ו"אין הא" לא ייאמר על כל מאומה, ולא נוכל לאמור כי לא יהיה נושא ה"הא", כי אם לא יהיה נושא ה"הא", לא יהיה כל נושא כי הלוא ה"הא" כולל הכל, כאמור, ואין כל נושא הוא שוא ודבר כזב, כי הלוא הדבר ההוא בעצמו, והוא: '''אין כל נושא''' יוכל להיות נושא, והוא, כי נאמר על '''אין כל נושא''', כי הוא בעצמו, '''אין כל נושא''', אשר אז הלוא יהיה '''אין כל נושא''' הראשון נושא המאמר אשר עליו ייאמר הנשוא, כי הוא בעצמו '''אין כל נושא''', ואם '''אין כל נושא''' יהיה נושא יהיה אם כן הדבר סותר את עצמו, כי הנושא '''אין כל נושא''' סותר להנשוא "נושא" ולפי שדבר הסותר את עצמו הוא שוא ודבר כזב אשר על כן '''אין כל נושא''' הוא שוא ודבר כזב כאשר אמרנו. לפי דעת קנט ייחלקו הדברים בכלל לשניים אל '''דברים לעצמם'''{{הערה|Nouman.}} ואל '''מראות הדברים'''{{הערה|Phaenomen.}}. '''הדברים לעצמם''' המה הדברחם כפי מה שהם בעצמותם בלי בתייחסם לנו, '''ומראות הדברים''' המה הדברים כפי אשר ייתראו אלינו, ואולם נעמיק חקור ונשאל על '''מראות הדברים''': מה הוא? אם הוא '''דבר''', אם כן, אין הבדל באמת בין הדברים לעצמם ובין מה שנקראהו '''מראות הדברים''', כי הלוא כל אחד מהם הינהו דבר לעצמו, ואם '''מראות הדברים איננו דבר''', הנה, יען כי השם '''דבר''' ייאמר על כל אשר יש בו איזה רעיון, אשר על כן, יהיה '''מראות הדברים''', אשר '''איננו דבר''', מחוסר כל רעיון, ולפי שאשר אין בו כל רעיון הוא רק דבר הסותר את עצמו, אשר על כן יהיה בהכרח, לפי זה, '''מראות הדברים''' - דבר הסותר את עצמו, והוא שוא וכזב ומציאותו, אם גם נניח שיימצא, בדויה והיא המציאות, אשר נקראה אנחנו בשם דמיון ואשר על כן נוכל לאמור עוד כי '''הדברים לעצמם''' המה נמצאים אמיתיים, אולם '''מראות-הדברים''' היא המצאת דמיון, כי כל מציאותה היא רק בדמיון לבד, והיא היא המציאות, אשר תתוודע אלינו על ידי השגת החושים, היא דבר הסותר את עצמו והוא כולל בעצמו נושא ונשוא: הנושא- '''דבר''' יש בו רעיון ומובן הוא לנו, אולם הנשוא הלוא הוא: '''הסותר את עצמו''', אין בו כל רעיון, ובלתי מובן לנו. הנשוא הזה בפני עצמו הוא מאמר סתום החסר את נושא המאמר, ואמנם איננו חסר רק למראה עין בלבד, אבל באמת יש לו נושא, אך הינהו נסתר בו, וכלול הוא בתוכו, ומובן הוא ממנו כי מאמר '''הסותר את עצמו''' מובנו הלוא הוא: '''דבר הסותר את עצמו''', ואשר על כן ייחלק הנשוא עוד הפעם לנושא: '''דבר''' אשר יש בו רעיון ומובן הוא לנו, ולנשוא: '''הסותר את עצמו''' אשר אין בו כל רעיון, והוא בלתי מובן, ואשר אם נגזרהו לגזריו נמצאהו עוד הפעם כולל בתוכו איזה דבר מובן לנו, ואיזה הבלתי מובן לנו, וכן ילך הדבר עד עדי עד, ואשר מזה יצא לנו, כי ככל אשר נבאר את השגת החושים הלוך ובאר, עדי עד, בכל זאת ישאר תמיד בהשגת החושים מושג אחד בלתי מובן, ואשר עד עולמי עד לא נוכל להבינהו מה הוא; דרך משל: מהות האודם והירקות הלובן והשחרות, מהות העונג והכאב וכדומה להם אשר אף אם נרבה כחול דברים לא נוכל, בכל זאת, להבינם לאחר: מה הוא ואיך הוא מהות הרגשתנו אותם, ואף כי נבינהו בינה שהאודם הוא גלי אור ארוכים והירקות גלי אור קצרים, לא יבין השומע, בכל זאת כלום ממהות ההרגשה עצמה איך היא ומהותה והוא הוא אשר יעשה כל דבר, לפי מהטא לבנץ בחליקותיו את המדע, למעד הבלתי שלם. ==ג== '''הוויה''' תיקרא מה שה"הא" הוא "הא", כי אם נאמר שמהות '''ההוויה''' איננה מה שה"הא" הוא "הא" כי אם איזו מהות אחרת, אם כן, כאשר תהיה המהות הזאת ב"הא", אזי יהיה ה"הא" גם מה שאיננו "הא" אכן לפי כי "הא" איננו "הא" הוא דבר הסותר את עצמו אשר הוא שוא וכזב ונמנע מהיות ונמנע מהיות אשר על כן אם כאשר ה"הא" איננו "הא" הוא נמנע נהיות, ולא יהיה אף כאשר ה"הא" הוא "הא", הנה יצא לנו מזה כי '''הוויה''' היא אך מה שה"הא" הוא "הא", כאשר אמרנו הו אם יצא לנו מזה כי '''הוויה''' היא אך מה שה"הא" הוא "הא", כאשר אמרנו, או אם נאמר הלשון הפילוסופים הנה '''ההוויה''' היא קישור הנושא עם הנשוא, אשר הוא הנושא בעצמו. קנט יגדיר את '''ההוויה''' כי היא דבר העומד בעינו תמיד בכל השנויים העוברים עליו (ברוקת השכל הנקי, מחלקה הראשונה, אנלגיה הראשונה). הגדר הזה נכלל הוא באמת בביאורנו את ההוויה, כי דבר העומד בעינו, הלוא הוא דבר אשר לא ישתנה לדבר זולתו, רק הינהו הדבר ההוא בעצמו, ואולם כאשר נאמר כל איזה דבר, כי הוא הדבר ההוא בעצמו, הנה הלוא בזה עצמו נגביל אותו לאמור: הדבר הזה הינהו אך הדבר הזה בעצמו, ואיננו מתפשט מגבול הדבר הזה וחוצה, ובזה הלוא נשים לו חוץ אשר שם יימצא אין הדבר הזה, ומהו אין הדבר אשר הוא הדבר בעצמו, הלוא הוא אך הדבר אשר איננו הדבר בעצמו, והוא הדבר אשר ילך הלוך והישתנות הלוך והישתנות, עד כי אים אף רגע אחד קטן לבלי תכלית, אשר יהיה בו את אשר הוא, וזה הוא חלק השני מגדר ההוויה לקנט. מהאמור יוצא לנו, כי '''ההוויה''' היא '''הגבלת ה"הא"''' כי הלוא נגביל אותו לאמור: ה"הא" הינהו אך "הא", ואיננו מתפשט מגבול ה"הא" וחוצה, אפס כי הדבר הזה עצמו הלוא נשים לו חוץ, כי ההגבלה הלוא היא אשר נגביל אותו מכל זולתו, ואם אין '''זולת''' - אין הגבלה, כמובן, ויען כי זולת ה"הא" הוא אך "אי", אשר על כן בהגבלתנו את ה"הא", נשים בזה בהכרח את ה"אי" לנמצא, אכן יען כי ה"אי" לא יימצא באמת, רק הינהו בדוי לבד (לעיל סעיף ב), אשר על כן גם '''ההוויה''', אשר היא הגבלת ה"הא" מן ה"אי", הינה אך בדויה, למען הוציא ממנה כל האמיתיות הנכללות בה, כאשר ביארנו ב"אי", אשר אמנם כן הוא באמת, כי '''ההוויה''' אשר היא אך קישור הנושא עם הנשוא, שהוא הנושא עצמו, הינה אך '''מחשבית''' בלבד, ואיננה דבר מה ממשי נוסף על הדבר, רק היא פעולת המדמה אשר ישים הנושא לנשוא וכאשר יבחנהו וימצאהו הנושא עצמו לא זולתו, הנה יחברהו עמו להיות אחד, אבל באמת אין פה לא נשוא ולא התחברות, כי אם נושא לבד וזה הוא גם כן דעת קנט אשר שם את '''ההוויה''' לאחד הנשואים{{הערה|קטגוריה}} אשר ישא השכל על המציאות ואשר רק על ידם ייתראו לו הדברים: '''וההוויה''' היא אחת מהם, אשר מזה יצא לנו, כי '''ההוויה''' איננה בהדברים עצמם, כי אם השכל יתן אותה להם וכאשר ביארנו, והנה אנחנו נבדיל בין בידוי ה"אי" אשר נקראהו בשם "דמיון" ובין בידוי ה"הא" היוצא ובא כבידוי ה"אי", כאשר ביארנו, אשר נקראהו בשם "דעת", ומזה יצא לנו, כי עצם הדעת הוא בידוי ה"הא", ולפי שבידוי ה"הא" יוצא ובא מבידוי ה"אי", כאמור, ובידוי ה"אי" יתוודע לנו על ידי השגת החושים, אשר על כן יצא לנו, כי מציאות השכל תלויה במציאות השגת החושים, ואם אין השגת החושים אין דעת השכל. מהאמור בזה יצא לנו אמנם, כי '''ההוויה''' איננה מהות מיוחדת או איכות מיוחדת, ובכלל איזו הוספה מיוחדת הנוספת בדברים למען עשותם לנמצאים, כי הנה מהות הדברים הלוא היא, אשר השאלה עליה היא: "מה" והוא נושא הדבר, ואיכות הדברים הוא אשר השאלה עליה היא: "איך" והוא נשוא הדבר, ובהם ייבדלו דבר מדבר, כי הדברים השונים ייבדלו זה מזה: או במהותם, והוא במושאיהם השונים זה מזה, או באיכותם והוא בנשואיהם השונים זה מזה, אולם '''ההוויה''' הינה רק קישור הנושא עם הנשוא, שהוא עצמו הנושא, ובזה הלוא לא ייבדל דבר מדבר, כי בכולם, באין כל הבדל, אם הנושא קשור עם הנשוא, שהוא הנושא בעצמו - יהיה אז הדבר "הדבר" ההוא, ואם נושא הדבר איננו קשור עם הנשוא, שהוא הנושא בעצמו - לא יהיה "הדבר" הדבר ההוא וייאמר עליו כי הוא אין. ולפי זה תהיה '''ההוויה''' יחס כל נושא של איזה דבר אל עצמו או יחס הדבר להדבר בעצמו אשר האחד ייקרא בשם נושא והשני בשם נשוא ואיננו דבר מה, נוסף על הדבר, שבהיווספו על הדבר יהיה הדבר, ובהיחסרו יהיה הדבר "אין" מפני שאין כל מאומה נוסף על הדבר בהוויתו, ובהעדרו לא יחסר מהדבר כל מאומה, כי ההוויה והאין המה רק יחסי הדבר אל הדבר בעצמו וכאמור{{הערה|מאשר אמרנו נראה, כי אשר יבדיל החכם מיל בספרו: "שיטת ההיגיון" (ספר ראשון, פרק רביעי, סימן א') בין ה"היות" במובן ההוויה והמציאות, ובין ה"היות" במובן - "הוא" (קישור הדבר עם המדובר עליו, הנושא עם הנשוא) אשר בלשון משתמשים במילה אחת: "היות", לפי דעתו, אך במקרה, ואשר מזה יצא לנו, לפי דעתו, כמה שגיאות בהיגיון ופילוסופיה, הנה, לדעתנו, לא דיבר נכונה בזה, כי אומנם קיבוץ המובנים האלה במילה אחת איננו אך במקרה, באשמת הלשון, כי אם באמת לא ייפרדו המובנים האלה זה מזה ובכל אשר יימצא המובן האחד יימצא אתו גם המובן השני; כי הנה נאמר: "הכרוב הוא חזון לב הנביאים" (זהו המשל עצמו, שהביא שם להראות כי מילה "הוא" יאמר גם על הדבר אשר איננו במציאות, רק חזון לב בלבד, ואשר מזה הוציא משפטו, כי מובן הקישור אשר במילת "הוא" נבדל מאד ממובן המציאות וההוויה) הלוא זה כאילו אמרנו: "הכרוב איננו - אין חזון לב הנביאים", כי המשפט הזה מובן אחד לו ולמשפט הראשון, ואולם "האיננו-אין" הוא מובן ההוויה (כי "האיננו-אין" = ה"אין אשר הוא אין" = הדבר אשר הוא הדבר ההוא בעצמו", והוא הוא עיקר ההוויה והמציאות, כאשר ביארנו), אשר על כן מבאר הוא כי מילת הקישור, "הוא" יכלול בו גם מובן ההוויה והמציאות ואומנם, כאשר אמרנו "הכרוב איננו אין חזון לב הנביאים" לא יקשה עלינו מאומה: איך אמרנו, כי "הכרוב איננו - אין" הלוא הוא אך חזון לב הנביאים לבד; ולמען באר את הדבר הזה באר היטב נאמר, כי במאמר: "הכרוב איננו אין חזון לב הנביאים" נוכל לחשוב לעיקר המאמר אך "הכרוב איננו אין" כי "הכרוב" יהיה נושא המאמר, ו"אין" הוא נשוא המאמר, הנקשר עם הנושא על ידי מילת השלילה "איננו", ואולם "חזון לב הנביאים" נוכל לחשוב לתואר הפועל, המגביל את נשוא המאמר: "אין" והוא, כי נושא המאמר: "הכרוב" הוא "איננו אין" בהחלט, כי אם "איננו אין" הזה, אשר הוא חזון לב הנביאים, ונוכל גם כן לאמור: כי "איננו-אין" הוא, הינהו נשוא המאמר, ו"חזון לב הנביאים", תואר הפועל, המגבילו, כי את נשוא המאמר נוכל לחשוב תמיד, כי הוא אך תואר הפועל למילת הקישור, ואת מילת הקישור נוכל לחשוב לנשוא האמיתי במאמר, ואם כן, סרה קושיית מיל והיתה לאין. וכן כאשר נאמר: "זה הוא אדם", האיש הזה "הוא אברהם", "הדבר הזה מראה או נשמע", "הדבר הזה הוא מחזה", "הדבר הזה הוא אין", (הם כל המשלים שהביא שם) הלוא כל אלה כאילו אמרנו: "זה איננו לא אדם", "האיש הזה איננו לא אברהם", "הדבר הזה איננו לא נראה, או איננו לא נשמע", "הדבר הנה איננו - לא מחזה", "הדבר הזה איננו לא אין", בכל אלה ובכל הדומים להם, הנשואים המה כתארי הפועל לנשוא האמיתי, "הוא" = איננו לא; "איננו-אין", ה"אין" שהוא = "אין היות"; כי את קישור המאמר, המקשר הנושא והנשוא, נוכל לחשוב לנשוא האמיתי במאמר, ונשואי המאמרים לתארי הפועל המגבילים את הנשוא; שהוא קישור-המאמר היות: וכוונת ההגבלה לאמור: הנשוא איננו ההיות בהחלט, רק הינהו ההיות בהגבלה; מציאותו של הכרוב הוא בחזון לב הנביאים בלבד, מציאותו של הדבר הזה הוא במה שהוא נראה או נשמע, והוויתו של הדבר הזה הוא במה שהוא מחזה, והוויתו של הדבר הזה הלוא הוא במה שהוא אין, והוא - כי איננו נמצא כלל. <br> וכן להיפך, כאשר נאמר: "הדבר יהיה", הנה נוכל לחשוב את המאמר הזה למאמר קצר, אשר יחסר בו נשוא המאמר, כי אומנם היה עלינו לאמור: "הדבר יהיה הדבר ההוא", אך יען כי זה מובן מאליו, כי אחר שאמרנו שהדבר יהיה, והיות כל דבר הלוא הוא אך מה שהדבר הינהו הדבר ההוא בעצמו, כאשר ביארנו בזה, אשר על כן נחסר את הנשוא במאמר, כדבר המובן מאליו. וכן את המאמר: "הדבר ההוא לא יהיה הדבר ההוא", ואך יען כי המאמר הזה יכלול בעצמו דבר הסותר את עצמו, החדל לעולם, ולכן מובן הוא, כי באופן זה לא יהיה, לא הדבר ולא הנדבר עליו, לא הנושא ולא הנשוא, ואשר זה נאבה באמת לפרש במאמר, ואך כדבר המובן מאליו נעזוב במאמר את הנשוא ונאמר אך, כי "הדבר לא יהיה", והוא כי הנושא לא יהיה, ולפי מה שהראינו הנה מילת יהיה במאמר: "הדבר יהיה", ומילות "לא יהיה" במאמר: "הדבר לא יהיה" המה באמת אך קישור הנושא עם הנשוא, החסר במאמר ומובן מאליו. <br> היוצא לנו מזה, כי גם אם נפריד כל מובן, מובן הקישור ומובן ההוויה, במילה מיוחדת לו לבדו, השונה במיבטאה מהמילה המורה על המובן השני, בכל זאת, אחר התבוננות וניתוח המובנים לגזריהם, נמצא עוד הפעם שני המובנים יחד בכל מילה ומילה משני המובנים האלה, כי יהיו שני המובנים גם במילה אחת וגם במילה השנית, יען שבאמת שני המובנים האלה קשורים ואחוזים יחד זה בזה ולא יפרדו, ובכל מקום אשר נמצא את האחד שם נמצא את השני עמו.}}. ==ד== "הא" ייאמר עליו כי הוא "אך הא", כי לא ייאמר עליו "אי", באשר "אי" לא ייאמר על כל מאומה אשר על כן יאמר על "הא" כי הוא "אך הא", כאשר אמרנו. ==ה== '''ה"הא"''' אשר הוא "הא" ייאמר עליו "אך הא", וכן '''ה"הא" אשר הוא "הא" אשר הוא "הא"''' ייאמר עליו "אך הא", וכן עדי עד כי "הא" אשר הוא "הא" לא ייאמר עליו "אי", באשר "אי" לא ייאמר על כל מאומה; וכן '''"הא" אשר הוא "הא" אשר הוא "הא"''' ייאמר עליו "אך הא", כי "אי" לא ייאמר עליו באשר "אי" לא ייאמר על כל מאומה וכן עדי עד, אשר על כן יצא לנו מזה כי '''"הא"''' הוא '''"הא" הוא "הא" הוא "הא" עד עדי עד'''. ==הערות שוליים== os0jmsayatifdpbdzzt69afjjkdkhzz 106 1727997 2947214 2937916 2025-07-05T19:34:01Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 2947214 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|ברכות|לא|ב|לא א|לב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף לא עמוד ב] {{שוליים|א}}דבר שאינו הגון {{הל"מ-ריף-ראש|בחבירו ש}}צריך להוכיחו{{הל"מ-רק-גמרא|, }}ותען חנה ותאמר לא אדני{{הל"מ-רק-גמרא| }}{{הל"מ-רק-ריף|אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי }}{{הל"מ-רק-גמרא|- אמר עולא ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא, אמרה ליה: לא אדון אתה בדבר זה, ולא רוח הקודש שורה עליך, שאתה חושדני בדבר זה. איכא דאמרי, הכי אמרה ליה: לא אדון אתה, לאו איכא שכינה ורוח הקודש גבך, שדנתני לכף חובה ולא דנתני לכף זכות, מי לא ידעת דאשה קשת רוח אנכי? ויין ושכר לא שתיתי - }}אמר רבי אלעזר: מכאן, {{הל"מ-רק-גמרא|לנחשד}}{{הל"מ-רק-ריף| }}{{הל"מ-ריף-ראש|לחושדין אותו }}בדבר {{הל"מ-ריף-ראש|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|\ש}}אין{{הל"מ-רק-גמרא| }}בו שצריך להודיעו. {{הל"מ-רק-גמרא|אל תתן את אמתך לפני בת בליעל - אמר רבי אלעזר: מכאן, לשכור שמתפלל כאלו עובד עבודה זרה, כתיב הכא לפני בת בליעל, וכתיב התם יצאו אנשים בני בליעל מקרבך, מה להלן עבודה זרה, אף כאן - עבודה זרה. }}ויען עלי ויאמר לכי לשלום - אמר רבי אלעזר: מכאן, לחושד את חברו בדבר שאין בו שצריך לפייסו; ולא עוד, אלא שצריך לברכו, שנאמר: ואלהי ישראל יתן את שלתך. {{הל"מ-רק-גמרא|ותדר נדר ותאמר ה' צבאות, אמר רבי אלעזר: מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, לא היה אדם שקראו להקדוש ברוך הוא צבאות עד שבאתה חנה וקראתו צבאות; אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך קשה בעיניך שתתן לי בן אחד? משל למה הדבר דומה - למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו, בא עני אחד ועמד על הפתח, אמר להם: תנו לי פרוסה אחת! ולא השגיחו עליו; דחק ונכנס אצל המלך. אמר לו: אדוני המלך, מכל סעודה שעשית קשה בעיניך ליתן לי פרוסה אחת? אם ראה תראה, אמר רבי אלעזר: אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אם ראה - מוטב, ואם לאו - תראה, אלך ואסתתר בפני אלקנה בעלי, וכיון דמסתתרנא משקו לי מי סוטה, ואי אתה עושה תורתך פלסתר, שנאמר: ונקתה ונזרעה זרע. הניחא למאן דאמר אם היתה עקרה נפקדת - שפיר, אלא למאן דאמר אם היתה יולדת בצער יולדת בריוח, נקבות - יולדת זכרים, שחורים - יולדת לבנים, קצרים - יולדת ארוכים, מאי איכא למימר? דתניא: ונקתה ונזרעה זרע – {{שוליים|ב}}מלמד, שאם היתה עקרה נפקדת, דברי רבי ישמעאל; אמר ליה רבי עקיבא: אם כן, ילכו כל העקרות כולן ויסתתרו, וזו שלא קלקלה נפקדת! אלא: מלמד שאם היתה יולדת בצער - יולדת בריוח, קצרים - יולדת ארוכים. שחורים - יולדת לבנים, אחד - יולדת שנים. מאי אם ראה תראה - דברה תורה כלשון בני אדם. }} {{הל"מ-רק-גמרא|בעני אמתך אל תשכח את אמתך, ונתתה לאמתך. אמר רבי יוסי ברבי חנינא: שלש אמתות הללו למה - אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, שלשה בדקי מיתה בראת באשה, ואמרי לה: שלשה דבקי מיתה, ואלו הן: נדה וחלה והדלקת הנר, כלום עברתי על אחת מהן? ונתתה לאמתך זרע אנשים, מאי זרע אנשים? אמר רב: גברא בגוברין; ושמואל אמר: זרע שמושח שני אנשים, ומאן אינון - שאול ודוד; ורבי יוחנן אמר: זרע ששקול כשני אנשים, ומאן אינון - משה ואהרן, שנאמר: משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו; ורבנן אמרי: זרע אנשים - זרע שמובלע בין אנשים. כי אתא רב דימי, אמר: לא ארוך ולא גוץ, ולא קטן ולא אלם, ולא צחור ולא גיחור, ולא חכם ולא טפש. }} אני האשה הנצבת עמכה בזה, - {{הל"מ-גמרא-ריף|אמר רבי יהושע בן לוי: {{שוליים|ג}}}}מכאן, שאסור לישב בתוך ארבע אמות של תפלה. {{הל"מ-רק-ראש|בין מלפניו ובין מלאחריו בין מהצדדים צריך להרחיק ד"א עמכה בז"ה בגימטריא תריסר היינו ד"א לכל רוח וכ' בתשו' הגאונים דוקא כשהוא יושב ובטל אבל אם עוסק בתפלה כגון בק"ש וברכותיה וכיוצא בהן אפי' יושב שפיר דמי:}} {{הל"מ-ריף-ראש|גרסינן בפרק הדר עם הנכרי בחצר אמר רבה בר רב הונא שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תפלה שכור אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה היכי דמי שתוי והיכי דמי שכור שתוי שיכול לדבר בפני המלך שכור שאינו יכול לדבר בפני המלך:}} {{הל"מ-רק-ראש|ירושלמי בפ"ק דתרומות רבי זעירא בעא קומי ר' איסי שכור מהו לברך א"ל ואכלת ושבעת וברכת ואפי' מדומדם פי' ואפי' כל כך שתוי שאינו יכול לדבר כראוי דהכי משמע מושבעת וברכת: }} {{הל"מ-רק-ראש| א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זימרא היושב בתענית בשבת קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה מרעה לטובה ופר"ח ז"ל בתענית חלום ופירש בה"ג שאומר עננו באלהי נצור ואף על פי שקובע ברכה לעצמה כיון שאינה בתוך י"ח ברכות אין לחוש או שמא כוללה באלהי נצור וגרסינן בירושלמי דתפלת השחר ר"ח שחל להיות בתענית היכן מזכיר של תענית במוסף ר' זעירא אומר בהודאה ר' אבא בר ממל אומר בעבודה ר' אבינא אומר אומרה ברכה רביעית ר' אבא אומר מה מצינו בכל מקום ברביעית אף כאן ברביעית וכן נפיק עובדא כהדא דר' אבא ונראה שיש טעות סופר בירושלמי דהכי יש לגרוס ר' אבינא אומר אומרה ברכה חמישית כלומר שיאמר עננו אחר ברכה של קדושת היום ר' אבא אומר מה מצינו בכל מקום ברכה רביעית אף כאן ברביעית כלומר שאומר קדושת היום בברכה רביעית אף כאן יאמר קדושת היום בברכה רביעית ועננו יאמר בחמישית ובש"ץ מיירי שקובע ברכה לעצמה כמו שאומרה בכל פעם בין גואל לרופא אבל יחיד יכול להיות שאומרה באלהי נצור כמו שפי' בה"ג ואם הלכה כר' אבא בר ממל שאמר בירושלמי שאומר עננו בעבודה יכול להיות שגם יחיד בתענית חלום אומר בעבודה ודלא כפי' בעל הלכות גדולות ובירושלמי שפוסק כר' אבא אין לעמוד עליו אם פוסק כר' אבא בר ממל דאמר בעבודה או כר' אבא דמסייע לר' אבינא דאמר ברכה חמישית ואני אומר דמסתבר. דרצונו לומר ר' אבא בר ממל דלא הוה שביק הגמרא רבי אבינא שהוא עיקר המימרא ויאמר רבי אבא שלא היה אלא מסייע: }} {{הל"מ-ריף-ראש| }}{{הל"מ-רק-גמרא|אל הנער הזה התפללתי, - אמר רבי אלעזר: שמואל מורה הלכה לפני רבו היה, שנאמר: וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי, משום דוישחטו את הפר הביאו הנער אל עלי? אלא, אמר להן עלי: קראו כהן, ליתי ולשחוט. חזנהו שמואל דהוו מהדרי בתר כהן למישחט, אמר להו: למה לכו לאהדורי בתר כהן למישחט? {{שוליים|ד}}שחיטה בזר כשרה! אייתוהו לקמיה דעלי, אמר ליה: מנא לך הא? אמר ליה: מי כתיב ושחט הכהן? והקריבו הכהנים כתיב! {{שוליים|ה}}מקבלה ואילך מצות כהונה; מכאן לשחיטה שכשרה בזר. אמר ליה: מימר שפיר קא אמרת, מיהו, מורה הלכה בפני רבך את – {{שוליים|ו}}וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. אתיא חנה וקא צוחה קמיה: אני האשה הנצבת עמכה בזה וגו'. אמר לה: שבקי לי דאענשיה, ובעינא רחמי ויהיב לך רבא מיניה. אמרה ליה: אל הנער הזה התפללתי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|וחנה היא מדברת על לבה - אמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא: על עסקי לבה. אמרה לפניו: רבונו של עולם, כל מה שבראת באשה לא בראת דבר אחד לבטלה, עינים לראות, ואזנים לשמוע, חוטם להריח, פה לדבר, ידים לעשות בהם מלאכה, רגלים להלך בהן, דדים להניק בהן; דדים הללו שנתת על לבי למה, לא להניק בהן? תן לי בן ואניק בהן. ואמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא: {{שוליים|ז}}כל היושב בתענית בשבת - קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, ואף על פי כן חוזרין ונפרעין ממנו דין עונג שבת. מאי תקנתיה? אמר רב נחמן בר יצחק: {{שוליים|ח}}ליתיב תעניתא לתעניתא. ואמר רבי אלעזר: חנה הטיחה דברים כלפי מעלה, שנאמר: ותתפלל על ה' - מלמד, שהטיחה דברים כלפי מעלה. ואמר רבי אלעזר: אליהו הטיח דברים כלפי מעלה, שנאמר: ואתה הסבת את לבם אחרנית. אמר רבי שמואל בר רבי יצחק: מנין שחזר הקדוש ברוך הוא והודה לו לאליהו – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''שצריך להודיעו''' - הנחשד צריך לנקות את עצמו ולהודיע את חושדו שאין בו אותו דבר מגונה: '''לפני בת בליעל''' - אל תתנני כבת בליעל לחשדני בשכרות: '''ואסתתר''' - אתייחד עם אחרים ויחשדני בעלי: '''פלסתר''' - שקר: '''שלש אמתות''' - דריש להו לשון מיתה: '''בדקי מיתה''' - שהאשה נבדקת בהן בשעת הסכנה שאם ימצא בה אחד מהם תמות: '''נדה וחלה והדלקת נר''' - של שבת על ג' עברות הללו נשים מתות וטעמא יליף במסכת שבת (ד' לא:): '''שמובלע בין אנשים''' - רב דימי מפרש לה לא ארוך ולא גוץ וכו': '''אלם''' - פי' עב: '''''' - צחור. רו"ש {{קטן|(אדמוני)}} בלע"ז: '''גיחור''' - שהוא לבן יותר מדאי: '''ולא חכם''' - יותר מדאי שלא יהיה תימה בעיני הבריות ומתוך שנדברין בו שולטת בו עין הרע: '''הנצבת עמכה''' - משמע אף הוא עמה בעמידה: '''אל הנער הזה''' - על זה ולא לאחר מכאן שחטא לעלי ורצה לענשו ולהתפלל שינתן לה בן אחר: '''והקריבו הכהנים''' - אמרו בפרק קמא דחגיגה (ד' יא.) והקריבו זה קבלת הדם: '''של שבעים שנה''' - כלומר אפילו נגזר עליו מנעוריו לפי שתענית קשה בשבת לפי שהכל מתענגים בו והוא מתענה: '''תעניתא לתעניתא''' - יתענה למחר: '''ותתפלל על ה'''' - כך כתוב הוא במקרא ולא גרסינן הכא אל תקרי: '''שחזר והודה לאליהו''' - לדבריו הודה לאחר זמן בנבואת נביאים אחרים:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> '''דבר''' שאינו הגון. פירוש אע"ג דליכא איסורא דאורייתא דאי איכא איסורא דאורייתא פשיטא הוכח תוכיח כתיב ([[ויקרא יט]]): ''' גברא''' בגוברין. פי' אדם שיהא חשוב לימנות בין אנשים {{הל"מ-רק-ריף|כמו שנאמר כולם אנשים ראשי בני ישראל המה}}: ''' מכאן''' ששכור אסור להתפלל. ירושלמי במסכת תרומות פרק קמא רבי זירא בעי קמיה דרבי אמי שכור מהו שיברך א"ל ואכלת ושבעת וברכת ואפילו מדומדם. פירוש ואפי' הוא שתוי ושכור כל כך שאינו יכול לדבר כראוי דהכי משמע ושבעת וברכת {{הל"מ-רק-ריף|נראה שמדומדם מלשון דמדומי חמה היינו שתוי אבל לא שיכור כלוט}}: ''' מכאן''' שאסור לישב בד' אמות של תפלה. בין מלפניו (בין מלאחריו) ובין מן הצדדין ופירשו תשובת הגאונים דוקא ביושב ובטל אבל אם היה עוסק בק"ש ובברכותיה וכיוצא בהם אפילו יושב שפיר דמי: [עמכה] עמך משמע בתוך ארבע אמות משום דכתיב עמכה מלא בה"א כלומר שלא היה יושב בתוך ארבע אמות שלה כי אם בחמישית: ''' מורה''' הלכה בפני רבך את. ואף ע"פ שלא למד עדיין בפניו מ"מ גדול הדור היה ובא ללמוד לפניו: ''' כל''' היושב בתענית בשבת. פירש ר"ח בתענית חלום וכן איתא במדרש תהלים וכשיושב בתענית חלום בשבת פי' בה"ג שאומר עננו באלהי נצור ואפילו קובע ברכה לעצמו כיון שאינו בתוך י"ח:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה|לא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]] {{מפרשים לדף גמרא|ברכות|ה|לא|ב}} 657jh7k50ddnjzxwvkcii3tk60h7qam 2947217 2947214 2025-07-05T19:46:36Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 2947217 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|ברכות|לא|ב|לא א|לב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף לא עמוד ב] {{שוליים|א}}דבר שאינו הגון {{הל"מ-ריף-ראש|בחבירו ש}}צריך להוכיחו{{הל"מ-רק-גמרא|, }}ותען חנה ותאמר לא אדני{{הל"מ-רק-גמרא| }}{{הל"מ-רק-ריף|אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי }}{{הל"מ-רק-גמרא|- אמר עולא ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא, אמרה ליה: לא אדון אתה בדבר זה, ולא רוח הקודש שורה עליך, שאתה חושדני בדבר זה. איכא דאמרי, הכי אמרה ליה: לא אדון אתה, לאו איכא שכינה ורוח הקודש גבך, שדנתני לכף חובה ולא דנתני לכף זכות, מי לא ידעת דאשה קשת רוח אנכי? ויין ושכר לא שתיתי - }}אמר רבי אלעזר: מכאן, {{הל"מ-רק-גמרא|לנחשד}}{{הל"מ-רק-ריף| }}{{הל"מ-ריף-ראש|לחושדין אותו }}בדבר {{הל"מ-ריף-ראש|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|\ש}}אין{{הל"מ-רק-גמרא| }}בו שצריך להודיעו. {{הל"מ-רק-גמרא|אל תתן את אמתך לפני בת בליעל - אמר רבי אלעזר: מכאן, לשכור שמתפלל כאלו עובד עבודה זרה, כתיב הכא לפני בת בליעל, וכתיב התם יצאו אנשים בני בליעל מקרבך, מה להלן עבודה זרה, אף כאן - עבודה זרה. }}ויען עלי ויאמר לכי לשלום - אמר רבי אלעזר: מכאן, לחושד את חברו בדבר שאין בו שצריך לפייסו; ולא עוד, אלא שצריך לברכו, שנאמר: ואלהי ישראל יתן את שלתך. {{הל"מ-רק-גמרא|ותדר נדר ותאמר ה' צבאות, אמר רבי אלעזר: מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, לא היה אדם שקראו להקדוש ברוך הוא צבאות עד שבאתה חנה וקראתו צבאות; אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך קשה בעיניך שתתן לי בן אחד? משל למה הדבר דומה - למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו, בא עני אחד ועמד על הפתח, אמר להם: תנו לי פרוסה אחת! ולא השגיחו עליו; דחק ונכנס אצל המלך. אמר לו: אדוני המלך, מכל סעודה שעשית קשה בעיניך ליתן לי פרוסה אחת? אם ראה תראה, אמר רבי אלעזר: אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אם ראה - מוטב, ואם לאו - תראה, אלך ואסתתר בפני אלקנה בעלי, וכיון דמסתתרנא משקו לי מי סוטה, ואי אתה עושה תורתך פלסתר, שנאמר: ונקתה ונזרעה זרע. הניחא למאן דאמר אם היתה עקרה נפקדת - שפיר, אלא למאן דאמר אם היתה יולדת בצער יולדת בריוח, נקבות - יולדת זכרים, שחורים - יולדת לבנים, קצרים - יולדת ארוכים, מאי איכא למימר? דתניא: ונקתה ונזרעה זרע – {{שוליים|ב}}מלמד, שאם היתה עקרה נפקדת, דברי רבי ישמעאל; אמר ליה רבי עקיבא: אם כן, ילכו כל העקרות כולן ויסתתרו, וזו שלא קלקלה נפקדת! אלא: מלמד שאם היתה יולדת בצער - יולדת בריוח, קצרים - יולדת ארוכים. שחורים - יולדת לבנים, אחד - יולדת שנים. מאי אם ראה תראה - דברה תורה כלשון בני אדם. }} {{הל"מ-רק-גמרא|בעני אמתך אל תשכח את אמתך, ונתתה לאמתך. אמר רבי יוסי ברבי חנינא: שלש אמתות הללו למה - אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, שלשה בדקי מיתה בראת באשה, ואמרי לה: שלשה דבקי מיתה, ואלו הן: נדה וחלה והדלקת הנר, כלום עברתי על אחת מהן? ונתתה לאמתך זרע אנשים, מאי זרע אנשים? אמר רב: גברא בגוברין; ושמואל אמר: זרע שמושח שני אנשים, ומאן אינון - שאול ודוד; ורבי יוחנן אמר: זרע ששקול כשני אנשים, ומאן אינון - משה ואהרן, שנאמר: משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו; ורבנן אמרי: זרע אנשים - זרע שמובלע בין אנשים. כי אתא רב דימי, אמר: לא ארוך ולא גוץ, ולא קטן ולא אלם, ולא צחור ולא גיחור, ולא חכם ולא טפש. }} אני האשה הנצבת עמכה בזה, - {{הל"מ-גמרא-ריף|אמר רבי יהושע בן לוי: {{שוליים|ג}}}}מכאן, שאסור לישב בתוך ארבע אמות של תפלה. {{הל"מ-רק-ראש|בין מלפניו ובין מלאחריו בין מהצדדים צריך להרחיק ד"א עמכה בז"ה בגימטריא תריסר היינו ד"א לכל רוח וכ' בתשו' הגאונים דוקא כשהוא יושב ובטל אבל אם עוסק בתפלה כגון בק"ש וברכותיה וכיוצא בהן אפי' יושב שפיר דמי:}} {{הל"מ-ריף-ראש|גרסינן בפרק הדר עם הנכרי בחצר אמר רבה בר רב הונא שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תפלה שכור אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה היכי דמי שתוי והיכי דמי שכור שתוי שיכול לדבר בפני המלך שכור שאינו יכול לדבר בפני המלך:}} {{הל"מ-רק-ראש|ירושלמי בפ"ק דתרומות רבי זעירא בעא קומי ר' איסי שכור מהו לברך א"ל ואכלת ושבעת וברכת ואפי' מדומדם פי' ואפי' כל כך שתוי שאינו יכול לדבר כראוי דהכי משמע מושבעת וברכת: }} {{הל"מ-רק-ראש| א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זימרא היושב בתענית בשבת קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה מרעה לטובה ופר"ח ז"ל בתענית חלום ופירש בה"ג שאומר עננו באלהי נצור ואף על פי שקובע ברכה לעצמה כיון שאינה בתוך י"ח ברכות אין לחוש או שמא כוללה באלהי נצור וגרסינן בירושלמי דתפלת השחר ר"ח שחל להיות בתענית היכן מזכיר של תענית במוסף ר' זעירא אומר בהודאה ר' אבא בר ממל אומר בעבודה ר' אבינא אומר אומרה ברכה רביעית ר' אבא אומר מה מצינו בכל מקום ברביעית אף כאן ברביעית וכן נפיק עובדא כהדא דר' אבא ונראה שיש טעות סופר בירושלמי דהכי יש לגרוס ר' אבינא אומר אומרה ברכה חמישית כלומר שיאמר עננו אחר ברכה של קדושת היום ר' אבא אומר מה מצינו בכל מקום ברכה רביעית אף כאן ברביעית כלומר שאומר קדושת היום בברכה רביעית אף כאן יאמר קדושת היום בברכה רביעית ועננו יאמר בחמישית ובש"ץ מיירי שקובע ברכה לעצמה כמו שאומרה בכל פעם בין גואל לרופא אבל יחיד יכול להיות שאומרה באלהי נצור כמו שפי' בה"ג ואם הלכה כר' אבא בר ממל שאמר בירושלמי שאומר עננו בעבודה יכול להיות שגם יחיד בתענית חלום אומר בעבודה ודלא כפי' בעל הלכות גדולות ובירושלמי שפוסק כר' אבא אין לעמוד עליו אם פוסק כר' אבא בר ממל דאמר בעבודה או כר' אבא דמסייע לר' אבינא דאמר ברכה חמישית ואני אומר דמסתבר. דרצונו לומר ר' אבא בר ממל דלא הוה שביק הגמרא רבי אבינא שהוא עיקר המימרא ויאמר רבי אבא שלא היה אלא מסייע: }} {{הל"מ-ריף-ראש| }}{{הל"מ-רק-גמרא|אל הנער הזה התפללתי, - אמר רבי אלעזר: שמואל מורה הלכה לפני רבו היה, שנאמר: וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי, משום דוישחטו את הפר הביאו הנער אל עלי? אלא, אמר להן עלי: קראו כהן, ליתי ולשחוט. חזנהו שמואל דהוו מהדרי בתר כהן למישחט, אמר להו: למה לכו לאהדורי בתר כהן למישחט? {{שוליים|ד}}שחיטה בזר כשרה! אייתוהו לקמיה דעלי, אמר ליה: מנא לך הא? אמר ליה: מי כתיב ושחט הכהן? והקריבו הכהנים כתיב! {{שוליים|ה}}מקבלה ואילך מצות כהונה; מכאן לשחיטה שכשרה בזר. אמר ליה: מימר שפיר קא אמרת, מיהו, מורה הלכה בפני רבך את – {{שוליים|ו}}וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. אתיא חנה וקא צוחה קמיה: אני האשה הנצבת עמכה בזה וגו'. אמר לה: שבקי לי דאענשיה, ובעינא רחמי ויהיב לך רבא מיניה. אמרה ליה: אל הנער הזה התפללתי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|וחנה היא מדברת על לבה - אמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא: על עסקי לבה. אמרה לפניו: רבונו של עולם, כל מה שבראת באשה לא בראת דבר אחד לבטלה, עינים לראות, ואזנים לשמוע, חוטם להריח, פה לדבר, ידים לעשות בהם מלאכה, רגלים להלך בהן, דדים להניק בהן; דדים הללו שנתת על לבי למה, לא להניק בהן? תן לי בן ואניק בהן. ואמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא: {{שוליים|ז}}כל היושב בתענית בשבת - קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, ואף על פי כן חוזרין ונפרעין ממנו דין עונג שבת. מאי תקנתיה? אמר רב נחמן בר יצחק: {{שוליים|ח}}ליתיב תעניתא לתעניתא. ואמר רבי אלעזר: חנה הטיחה דברים כלפי מעלה, שנאמר: ותתפלל על ה' - מלמד, שהטיחה דברים כלפי מעלה. ואמר רבי אלעזר: אליהו הטיח דברים כלפי מעלה, שנאמר: ואתה הסבת את לבם אחרנית. אמר רבי שמואל בר רבי יצחק: מנין שחזר הקדוש ברוך הוא והודה לו לאליהו – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''שצריך להודיעו''' - הנחשד צריך לנקות את עצמו ולהודיע את חושדו שאין בו אותו דבר מגונה: '''לפני בת בליעל''' - אל תתנני כבת בליעל לחשדני בשכרות: '''ואסתתר''' - אתייחד עם אחרים ויחשדני בעלי: '''פלסתר''' - שקר: '''שלש אמתות''' - דריש להו לשון מיתה: '''בדקי מיתה''' - שהאשה נבדקת בהן בשעת הסכנה שאם ימצא בה אחד מהם תמות: '''נדה וחלה והדלקת נר''' - של שבת על ג' עברות הללו נשים מתות וטעמא יליף במסכת שבת (ד' לא:): '''שמובלע בין אנשים''' - רב דימי מפרש לה לא ארוך ולא גוץ וכו': '''אלם''' - פי' עב: '''''' - צחור. רו"ש {{קטן|(אדמוני)}} בלע"ז: '''גיחור''' - שהוא לבן יותר מדאי: '''ולא חכם''' - יותר מדאי שלא יהיה תימה בעיני הבריות ומתוך שנדברין בו שולטת בו עין הרע: '''הנצבת עמכה''' - משמע אף הוא עמה בעמידה: '''אל הנער הזה''' - על זה ולא לאחר מכאן שחטא לעלי ורצה לענשו ולהתפלל שינתן לה בן אחר: '''והקריבו הכהנים''' - אמרו בפרק קמא דחגיגה (ד' יא.) והקריבו זה קבלת הדם: '''של שבעים שנה''' - כלומר אפילו נגזר עליו מנעוריו לפי שתענית קשה בשבת לפי שהכל מתענגים בו והוא מתענה: '''תעניתא לתעניתא''' - יתענה למחר: '''ותתפלל על ה'''' - כך כתוב הוא במקרא ולא גרסינן הכא אל תקרי: '''שחזר והודה לאליהו''' - לדבריו הודה לאחר זמן בנבואת נביאים אחרים:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> '''דבר''' שאינו הגון. פירוש אע"ג דליכא איסורא דאורייתא דאי איכא איסורא דאורייתא פשיטא הוכח תוכיח כתיב ([[ויקרא יט]]): ''' גברא''' בגוברין. פי' אדם שיהא חשוב לימנות בין אנשים {{הל"מ-רק-ריף|כמו שנאמר כולם אנשים ראשי בני ישראל המה}}: ''' מכאן''' ששכור אסור להתפלל. ירושלמי במסכת תרומות פרק קמא רבי זירא בעי קמיה דרבי אמי שכור מהו שיברך א"ל ואכלת ושבעת וברכת ואפילו מדומדם. פירוש ואפי' הוא שתוי ושכור כל כך שאינו יכול לדבר כראוי דהכי משמע ושבעת וברכת {{הל"מ-רק-ריף|נראה שמדומדם מלשון דמדומי חמה היינו שתוי אבל לא שיכור כלוט}}: [[File:תוס ברכות לא ב מכאן שאסור לישב בד' אמות של תפלה.ogg|thumb|תוס_ברכות_לא_ב_מכאן שאסור לישב בד' אמות של תפלה]] ''' מכאן''' שאסור לישב בד' אמות של תפלה. בין מלפניו (בין מלאחריו) ובין מן הצדדין ופירשו תשובת הגאונים דוקא ביושב ובטל אבל אם היה עוסק בק"ש ובברכותיה וכיוצא בהם אפילו יושב שפיר דמי: [עמכה] עמך משמע בתוך ארבע אמות משום דכתיב עמכה מלא בה"א כלומר שלא היה יושב בתוך ארבע אמות שלה כי אם בחמישית: ''' מורה''' הלכה בפני רבך את. ואף ע"פ שלא למד עדיין בפניו מ"מ גדול הדור היה ובא ללמוד לפניו: ''' כל''' היושב בתענית בשבת. פירש ר"ח בתענית חלום וכן איתא במדרש תהלים וכשיושב בתענית חלום בשבת פי' בה"ג שאומר עננו באלהי נצור ואפילו קובע ברכה לעצמו כיון שאינו בתוך י"ח:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה|לא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]] {{מפרשים לדף גמרא|ברכות|ה|לא|ב}} gjy7usu69mujf0gzj3x888ra1q5yp7v 2947220 2947217 2025-07-05T20:01:03Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 2947220 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|ברכות|לא|ב|לא א|לב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף לא עמוד ב] {{שוליים|א}}דבר שאינו הגון {{הל"מ-ריף-ראש|בחבירו ש}}צריך להוכיחו{{הל"מ-רק-גמרא|, }}ותען חנה ותאמר לא אדני{{הל"מ-רק-גמרא| }}{{הל"מ-רק-ריף|אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי }}{{הל"מ-רק-גמרא|- אמר עולא ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא, אמרה ליה: לא אדון אתה בדבר זה, ולא רוח הקודש שורה עליך, שאתה חושדני בדבר זה. איכא דאמרי, הכי אמרה ליה: לא אדון אתה, לאו איכא שכינה ורוח הקודש גבך, שדנתני לכף חובה ולא דנתני לכף זכות, מי לא ידעת דאשה קשת רוח אנכי? ויין ושכר לא שתיתי - }}אמר רבי אלעזר: מכאן, {{הל"מ-רק-גמרא|לנחשד}}{{הל"מ-רק-ריף| }}{{הל"מ-ריף-ראש|לחושדין אותו }}בדבר {{הל"מ-ריף-ראש|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|\ש}}אין{{הל"מ-רק-גמרא| }}בו שצריך להודיעו. {{הל"מ-רק-גמרא|אל תתן את אמתך לפני בת בליעל - אמר רבי אלעזר: מכאן, לשכור שמתפלל כאלו עובד עבודה זרה, כתיב הכא לפני בת בליעל, וכתיב התם יצאו אנשים בני בליעל מקרבך, מה להלן עבודה זרה, אף כאן - עבודה זרה. }}ויען עלי ויאמר לכי לשלום - אמר רבי אלעזר: מכאן, לחושד את חברו בדבר שאין בו שצריך לפייסו; ולא עוד, אלא שצריך לברכו, שנאמר: ואלהי ישראל יתן את שלתך. {{הל"מ-רק-גמרא|ותדר נדר ותאמר ה' צבאות, אמר רבי אלעזר: מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, לא היה אדם שקראו להקדוש ברוך הוא צבאות עד שבאתה חנה וקראתו צבאות; אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך קשה בעיניך שתתן לי בן אחד? משל למה הדבר דומה - למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו, בא עני אחד ועמד על הפתח, אמר להם: תנו לי פרוסה אחת! ולא השגיחו עליו; דחק ונכנס אצל המלך. אמר לו: אדוני המלך, מכל סעודה שעשית קשה בעיניך ליתן לי פרוסה אחת? אם ראה תראה, אמר רבי אלעזר: אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אם ראה - מוטב, ואם לאו - תראה, אלך ואסתתר בפני אלקנה בעלי, וכיון דמסתתרנא משקו לי מי סוטה, ואי אתה עושה תורתך פלסתר, שנאמר: ונקתה ונזרעה זרע. הניחא למאן דאמר אם היתה עקרה נפקדת - שפיר, אלא למאן דאמר אם היתה יולדת בצער יולדת בריוח, נקבות - יולדת זכרים, שחורים - יולדת לבנים, קצרים - יולדת ארוכים, מאי איכא למימר? דתניא: ונקתה ונזרעה זרע – {{שוליים|ב}}מלמד, שאם היתה עקרה נפקדת, דברי רבי ישמעאל; אמר ליה רבי עקיבא: אם כן, ילכו כל העקרות כולן ויסתתרו, וזו שלא קלקלה נפקדת! אלא: מלמד שאם היתה יולדת בצער - יולדת בריוח, קצרים - יולדת ארוכים. שחורים - יולדת לבנים, אחד - יולדת שנים. מאי אם ראה תראה - דברה תורה כלשון בני אדם. }} {{הל"מ-רק-גמרא|בעני אמתך אל תשכח את אמתך, ונתתה לאמתך. אמר רבי יוסי ברבי חנינא: שלש אמתות הללו למה - אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, שלשה בדקי מיתה בראת באשה, ואמרי לה: שלשה דבקי מיתה, ואלו הן: נדה וחלה והדלקת הנר, כלום עברתי על אחת מהן? ונתתה לאמתך זרע אנשים, מאי זרע אנשים? אמר רב: גברא בגוברין; ושמואל אמר: זרע שמושח שני אנשים, ומאן אינון - שאול ודוד; ורבי יוחנן אמר: זרע ששקול כשני אנשים, ומאן אינון - משה ואהרן, שנאמר: משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו; ורבנן אמרי: זרע אנשים - זרע שמובלע בין אנשים. כי אתא רב דימי, אמר: לא ארוך ולא גוץ, ולא קטן ולא אלם, ולא צחור ולא גיחור, ולא חכם ולא טפש. }} אני האשה הנצבת עמכה בזה, - {{הל"מ-גמרא-ריף|אמר רבי יהושע בן לוי: {{שוליים|ג}}}}מכאן, שאסור לישב בתוך ארבע אמות של תפלה. {{הל"מ-רק-ראש|בין מלפניו ובין מלאחריו בין מהצדדים צריך להרחיק ד"א עמכה בז"ה בגימטריא תריסר היינו ד"א לכל רוח וכ' בתשו' הגאונים דוקא כשהוא יושב ובטל אבל אם עוסק בתפלה כגון בק"ש וברכותיה וכיוצא בהן אפי' יושב שפיר דמי:}} {{הל"מ-ריף-ראש|גרסינן בפרק הדר עם הנכרי בחצר אמר רבה בר רב הונא שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תפלה שכור אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה היכי דמי שתוי והיכי דמי שכור שתוי שיכול לדבר בפני המלך שכור שאינו יכול לדבר בפני המלך:}} {{הל"מ-רק-ראש|ירושלמי בפ"ק דתרומות רבי זעירא בעא קומי ר' איסי שכור מהו לברך א"ל ואכלת ושבעת וברכת ואפי' מדומדם פי' ואפי' כל כך שתוי שאינו יכול לדבר כראוי דהכי משמע מושבעת וברכת: }} {{הל"מ-רק-ראש| א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זימרא היושב בתענית בשבת קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה מרעה לטובה ופר"ח ז"ל בתענית חלום ופירש בה"ג שאומר עננו באלהי נצור ואף על פי שקובע ברכה לעצמה כיון שאינה בתוך י"ח ברכות אין לחוש או שמא כוללה באלהי נצור וגרסינן בירושלמי דתפלת השחר ר"ח שחל להיות בתענית היכן מזכיר של תענית במוסף ר' זעירא אומר בהודאה ר' אבא בר ממל אומר בעבודה ר' אבינא אומר אומרה ברכה רביעית ר' אבא אומר מה מצינו בכל מקום ברביעית אף כאן ברביעית וכן נפיק עובדא כהדא דר' אבא ונראה שיש טעות סופר בירושלמי דהכי יש לגרוס ר' אבינא אומר אומרה ברכה חמישית כלומר שיאמר עננו אחר ברכה של קדושת היום ר' אבא אומר מה מצינו בכל מקום ברכה רביעית אף כאן ברביעית כלומר שאומר קדושת היום בברכה רביעית אף כאן יאמר קדושת היום בברכה רביעית ועננו יאמר בחמישית ובש"ץ מיירי שקובע ברכה לעצמה כמו שאומרה בכל פעם בין גואל לרופא אבל יחיד יכול להיות שאומרה באלהי נצור כמו שפי' בה"ג ואם הלכה כר' אבא בר ממל שאמר בירושלמי שאומר עננו בעבודה יכול להיות שגם יחיד בתענית חלום אומר בעבודה ודלא כפי' בעל הלכות גדולות ובירושלמי שפוסק כר' אבא אין לעמוד עליו אם פוסק כר' אבא בר ממל דאמר בעבודה או כר' אבא דמסייע לר' אבינא דאמר ברכה חמישית ואני אומר דמסתבר. דרצונו לומר ר' אבא בר ממל דלא הוה שביק הגמרא רבי אבינא שהוא עיקר המימרא ויאמר רבי אבא שלא היה אלא מסייע: }} {{הל"מ-ריף-ראש| }}{{הל"מ-רק-גמרא|אל הנער הזה התפללתי, - אמר רבי אלעזר: שמואל מורה הלכה לפני רבו היה, שנאמר: וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי, משום דוישחטו את הפר הביאו הנער אל עלי? אלא, אמר להן עלי: קראו כהן, ליתי ולשחוט. חזנהו שמואל דהוו מהדרי בתר כהן למישחט, אמר להו: למה לכו לאהדורי בתר כהן למישחט? {{שוליים|ד}}שחיטה בזר כשרה! אייתוהו לקמיה דעלי, אמר ליה: מנא לך הא? אמר ליה: מי כתיב ושחט הכהן? והקריבו הכהנים כתיב! {{שוליים|ה}}מקבלה ואילך מצות כהונה; מכאן לשחיטה שכשרה בזר. אמר ליה: מימר שפיר קא אמרת, מיהו, מורה הלכה בפני רבך את – {{שוליים|ו}}וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. אתיא חנה וקא צוחה קמיה: אני האשה הנצבת עמכה בזה וגו'. אמר לה: שבקי לי דאענשיה, ובעינא רחמי ויהיב לך רבא מיניה. אמרה ליה: אל הנער הזה התפללתי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|וחנה היא מדברת על לבה - אמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא: על עסקי לבה. אמרה לפניו: רבונו של עולם, כל מה שבראת באשה לא בראת דבר אחד לבטלה, עינים לראות, ואזנים לשמוע, חוטם להריח, פה לדבר, ידים לעשות בהם מלאכה, רגלים להלך בהן, דדים להניק בהן; דדים הללו שנתת על לבי למה, לא להניק בהן? תן לי בן ואניק בהן. ואמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא: {{שוליים|ז}}כל היושב בתענית בשבת - קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, ואף על פי כן חוזרין ונפרעין ממנו דין עונג שבת. מאי תקנתיה? אמר רב נחמן בר יצחק: {{שוליים|ח}}ליתיב תעניתא לתעניתא. ואמר רבי אלעזר: חנה הטיחה דברים כלפי מעלה, שנאמר: ותתפלל על ה' - מלמד, שהטיחה דברים כלפי מעלה. ואמר רבי אלעזר: אליהו הטיח דברים כלפי מעלה, שנאמר: ואתה הסבת את לבם אחרנית. אמר רבי שמואל בר רבי יצחק: מנין שחזר הקדוש ברוך הוא והודה לו לאליהו – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''שצריך להודיעו''' - הנחשד צריך לנקות את עצמו ולהודיע את חושדו שאין בו אותו דבר מגונה: '''לפני בת בליעל''' - אל תתנני כבת בליעל לחשדני בשכרות: '''ואסתתר''' - אתייחד עם אחרים ויחשדני בעלי: '''פלסתר''' - שקר: '''שלש אמתות''' - דריש להו לשון מיתה: '''בדקי מיתה''' - שהאשה נבדקת בהן בשעת הסכנה שאם ימצא בה אחד מהם תמות: '''נדה וחלה והדלקת נר''' - של שבת על ג' עברות הללו נשים מתות וטעמא יליף במסכת שבת (ד' לא:): '''שמובלע בין אנשים''' - רב דימי מפרש לה לא ארוך ולא גוץ וכו': '''אלם''' - פי' עב: '''''' - צחור. רו"ש {{קטן|(אדמוני)}} בלע"ז: '''גיחור''' - שהוא לבן יותר מדאי: '''ולא חכם''' - יותר מדאי שלא יהיה תימה בעיני הבריות ומתוך שנדברין בו שולטת בו עין הרע: '''הנצבת עמכה''' - משמע אף הוא עמה בעמידה: '''אל הנער הזה''' - על זה ולא לאחר מכאן שחטא לעלי ורצה לענשו ולהתפלל שינתן לה בן אחר: '''והקריבו הכהנים''' - אמרו בפרק קמא דחגיגה (ד' יא.) והקריבו זה קבלת הדם: '''של שבעים שנה''' - כלומר אפילו נגזר עליו מנעוריו לפי שתענית קשה בשבת לפי שהכל מתענגים בו והוא מתענה: '''תעניתא לתעניתא''' - יתענה למחר: '''ותתפלל על ה'''' - כך כתוב הוא במקרא ולא גרסינן הכא אל תקרי: '''שחזר והודה לאליהו''' - לדבריו הודה לאחר זמן בנבואת נביאים אחרים:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> '''דבר''' שאינו הגון. פירוש אע"ג דליכא איסורא דאורייתא דאי איכא איסורא דאורייתא פשיטא הוכח תוכיח כתיב ([[ויקרא יט]]): ''' גברא''' בגוברין. פי' אדם שיהא חשוב לימנות בין אנשים {{הל"מ-רק-ריף|כמו שנאמר כולם אנשים ראשי בני ישראל המה}}: ''' מכאן''' ששכור אסור להתפלל. ירושלמי במסכת תרומות פרק קמא רבי זירא בעי קמיה דרבי אמי שכור מהו שיברך א"ל ואכלת ושבעת וברכת ואפילו מדומדם. פירוש ואפי' הוא שתוי ושכור כל כך שאינו יכול לדבר כראוי דהכי משמע ושבעת וברכת {{הל"מ-רק-ריף|נראה שמדומדם מלשון דמדומי חמה היינו שתוי אבל לא שיכור כלוט}}: [[File:תוס ברכות לא ב מכאן שאסור לישב בד' אמות של תפלה.ogg|thumb|תוס_ברכות_לא_ב_מכאן שאסור לישב בד' אמות של תפלה]] ''' מכאן''' שאסור לישב בד' אמות של תפלה. בין מלפניו (בין מלאחריו) ובין מן הצדדין ופירשו תשובת הגאונים דוקא ביושב ובטל אבל אם היה עוסק בק"ש ובברכותיה וכיוצא בהם אפילו יושב שפיר דמי: [עמכה] עמך משמע בתוך ארבע אמות משום דכתיב עמכה מלא בה"א כלומר שלא היה יושב בתוך ארבע אמות שלה כי אם בחמישית: [[File:תוס ברכות לא ב מורה הלכה בפני רבך את.ogg|thumb|תוס_ברכות_לא_ב_מורה הלכה בפני רבך את]] ''' מורה''' הלכה בפני רבך את. ואף ע"פ שלא למד עדיין בפניו מ"מ גדול הדור היה ובא ללמוד לפניו: ''' כל''' היושב בתענית בשבת. פירש ר"ח בתענית חלום וכן איתא במדרש תהלים וכשיושב בתענית חלום בשבת פי' בה"ג שאומר עננו באלהי נצור ואפילו קובע ברכה לעצמו כיון שאינו בתוך י"ח:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה|לא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]] {{מפרשים לדף גמרא|ברכות|ה|לא|ב}} icyyt2i5vaupp6hlyg4tf5gs527d26a 2947221 2947220 2025-07-05T20:25:41Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 2947221 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|ברכות|לא|ב|לא א|לב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף לא עמוד ב] {{שוליים|א}}דבר שאינו הגון {{הל"מ-ריף-ראש|בחבירו ש}}צריך להוכיחו{{הל"מ-רק-גמרא|, }}ותען חנה ותאמר לא אדני{{הל"מ-רק-גמרא| }}{{הל"מ-רק-ריף|אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי }}{{הל"מ-רק-גמרא|- אמר עולא ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא, אמרה ליה: לא אדון אתה בדבר זה, ולא רוח הקודש שורה עליך, שאתה חושדני בדבר זה. איכא דאמרי, הכי אמרה ליה: לא אדון אתה, לאו איכא שכינה ורוח הקודש גבך, שדנתני לכף חובה ולא דנתני לכף זכות, מי לא ידעת דאשה קשת רוח אנכי? ויין ושכר לא שתיתי - }}אמר רבי אלעזר: מכאן, {{הל"מ-רק-גמרא|לנחשד}}{{הל"מ-רק-ריף| }}{{הל"מ-ריף-ראש|לחושדין אותו }}בדבר {{הל"מ-ריף-ראש|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|\ש}}אין{{הל"מ-רק-גמרא| }}בו שצריך להודיעו. {{הל"מ-רק-גמרא|אל תתן את אמתך לפני בת בליעל - אמר רבי אלעזר: מכאן, לשכור שמתפלל כאלו עובד עבודה זרה, כתיב הכא לפני בת בליעל, וכתיב התם יצאו אנשים בני בליעל מקרבך, מה להלן עבודה זרה, אף כאן - עבודה זרה. }}ויען עלי ויאמר לכי לשלום - אמר רבי אלעזר: מכאן, לחושד את חברו בדבר שאין בו שצריך לפייסו; ולא עוד, אלא שצריך לברכו, שנאמר: ואלהי ישראל יתן את שלתך. {{הל"מ-רק-גמרא|ותדר נדר ותאמר ה' צבאות, אמר רבי אלעזר: מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, לא היה אדם שקראו להקדוש ברוך הוא צבאות עד שבאתה חנה וקראתו צבאות; אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך קשה בעיניך שתתן לי בן אחד? משל למה הדבר דומה - למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו, בא עני אחד ועמד על הפתח, אמר להם: תנו לי פרוסה אחת! ולא השגיחו עליו; דחק ונכנס אצל המלך. אמר לו: אדוני המלך, מכל סעודה שעשית קשה בעיניך ליתן לי פרוסה אחת? אם ראה תראה, אמר רבי אלעזר: אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אם ראה - מוטב, ואם לאו - תראה, אלך ואסתתר בפני אלקנה בעלי, וכיון דמסתתרנא משקו לי מי סוטה, ואי אתה עושה תורתך פלסתר, שנאמר: ונקתה ונזרעה זרע. הניחא למאן דאמר אם היתה עקרה נפקדת - שפיר, אלא למאן דאמר אם היתה יולדת בצער יולדת בריוח, נקבות - יולדת זכרים, שחורים - יולדת לבנים, קצרים - יולדת ארוכים, מאי איכא למימר? דתניא: ונקתה ונזרעה זרע – {{שוליים|ב}}מלמד, שאם היתה עקרה נפקדת, דברי רבי ישמעאל; אמר ליה רבי עקיבא: אם כן, ילכו כל העקרות כולן ויסתתרו, וזו שלא קלקלה נפקדת! אלא: מלמד שאם היתה יולדת בצער - יולדת בריוח, קצרים - יולדת ארוכים. שחורים - יולדת לבנים, אחד - יולדת שנים. מאי אם ראה תראה - דברה תורה כלשון בני אדם. }} {{הל"מ-רק-גמרא|בעני אמתך אל תשכח את אמתך, ונתתה לאמתך. אמר רבי יוסי ברבי חנינא: שלש אמתות הללו למה - אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, שלשה בדקי מיתה בראת באשה, ואמרי לה: שלשה דבקי מיתה, ואלו הן: נדה וחלה והדלקת הנר, כלום עברתי על אחת מהן? ונתתה לאמתך זרע אנשים, מאי זרע אנשים? אמר רב: גברא בגוברין; ושמואל אמר: זרע שמושח שני אנשים, ומאן אינון - שאול ודוד; ורבי יוחנן אמר: זרע ששקול כשני אנשים, ומאן אינון - משה ואהרן, שנאמר: משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו; ורבנן אמרי: זרע אנשים - זרע שמובלע בין אנשים. כי אתא רב דימי, אמר: לא ארוך ולא גוץ, ולא קטן ולא אלם, ולא צחור ולא גיחור, ולא חכם ולא טפש. }} אני האשה הנצבת עמכה בזה, - {{הל"מ-גמרא-ריף|אמר רבי יהושע בן לוי: {{שוליים|ג}}}}מכאן, שאסור לישב בתוך ארבע אמות של תפלה. {{הל"מ-רק-ראש|בין מלפניו ובין מלאחריו בין מהצדדים צריך להרחיק ד"א עמכה בז"ה בגימטריא תריסר היינו ד"א לכל רוח וכ' בתשו' הגאונים דוקא כשהוא יושב ובטל אבל אם עוסק בתפלה כגון בק"ש וברכותיה וכיוצא בהן אפי' יושב שפיר דמי:}} {{הל"מ-ריף-ראש|גרסינן בפרק הדר עם הנכרי בחצר אמר רבה בר רב הונא שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תפלה שכור אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה היכי דמי שתוי והיכי דמי שכור שתוי שיכול לדבר בפני המלך שכור שאינו יכול לדבר בפני המלך:}} {{הל"מ-רק-ראש|ירושלמי בפ"ק דתרומות רבי זעירא בעא קומי ר' איסי שכור מהו לברך א"ל ואכלת ושבעת וברכת ואפי' מדומדם פי' ואפי' כל כך שתוי שאינו יכול לדבר כראוי דהכי משמע מושבעת וברכת: }} {{הל"מ-רק-ראש| א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זימרא היושב בתענית בשבת קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה מרעה לטובה ופר"ח ז"ל בתענית חלום ופירש בה"ג שאומר עננו באלהי נצור ואף על פי שקובע ברכה לעצמה כיון שאינה בתוך י"ח ברכות אין לחוש או שמא כוללה באלהי נצור וגרסינן בירושלמי דתפלת השחר ר"ח שחל להיות בתענית היכן מזכיר של תענית במוסף ר' זעירא אומר בהודאה ר' אבא בר ממל אומר בעבודה ר' אבינא אומר אומרה ברכה רביעית ר' אבא אומר מה מצינו בכל מקום ברביעית אף כאן ברביעית וכן נפיק עובדא כהדא דר' אבא ונראה שיש טעות סופר בירושלמי דהכי יש לגרוס ר' אבינא אומר אומרה ברכה חמישית כלומר שיאמר עננו אחר ברכה של קדושת היום ר' אבא אומר מה מצינו בכל מקום ברכה רביעית אף כאן ברביעית כלומר שאומר קדושת היום בברכה רביעית אף כאן יאמר קדושת היום בברכה רביעית ועננו יאמר בחמישית ובש"ץ מיירי שקובע ברכה לעצמה כמו שאומרה בכל פעם בין גואל לרופא אבל יחיד יכול להיות שאומרה באלהי נצור כמו שפי' בה"ג ואם הלכה כר' אבא בר ממל שאמר בירושלמי שאומר עננו בעבודה יכול להיות שגם יחיד בתענית חלום אומר בעבודה ודלא כפי' בעל הלכות גדולות ובירושלמי שפוסק כר' אבא אין לעמוד עליו אם פוסק כר' אבא בר ממל דאמר בעבודה או כר' אבא דמסייע לר' אבינא דאמר ברכה חמישית ואני אומר דמסתבר. דרצונו לומר ר' אבא בר ממל דלא הוה שביק הגמרא רבי אבינא שהוא עיקר המימרא ויאמר רבי אבא שלא היה אלא מסייע: }} {{הל"מ-ריף-ראש| }}{{הל"מ-רק-גמרא|אל הנער הזה התפללתי, - אמר רבי אלעזר: שמואל מורה הלכה לפני רבו היה, שנאמר: וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי, משום דוישחטו את הפר הביאו הנער אל עלי? אלא, אמר להן עלי: קראו כהן, ליתי ולשחוט. חזנהו שמואל דהוו מהדרי בתר כהן למישחט, אמר להו: למה לכו לאהדורי בתר כהן למישחט? {{שוליים|ד}}שחיטה בזר כשרה! אייתוהו לקמיה דעלי, אמר ליה: מנא לך הא? אמר ליה: מי כתיב ושחט הכהן? והקריבו הכהנים כתיב! {{שוליים|ה}}מקבלה ואילך מצות כהונה; מכאן לשחיטה שכשרה בזר. אמר ליה: מימר שפיר קא אמרת, מיהו, מורה הלכה בפני רבך את – {{שוליים|ו}}וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. אתיא חנה וקא צוחה קמיה: אני האשה הנצבת עמכה בזה וגו'. אמר לה: שבקי לי דאענשיה, ובעינא רחמי ויהיב לך רבא מיניה. אמרה ליה: אל הנער הזה התפללתי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|וחנה היא מדברת על לבה - אמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא: על עסקי לבה. אמרה לפניו: רבונו של עולם, כל מה שבראת באשה לא בראת דבר אחד לבטלה, עינים לראות, ואזנים לשמוע, חוטם להריח, פה לדבר, ידים לעשות בהם מלאכה, רגלים להלך בהן, דדים להניק בהן; דדים הללו שנתת על לבי למה, לא להניק בהן? תן לי בן ואניק בהן. ואמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא: {{שוליים|ז}}כל היושב בתענית בשבת - קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, ואף על פי כן חוזרין ונפרעין ממנו דין עונג שבת. מאי תקנתיה? אמר רב נחמן בר יצחק: {{שוליים|ח}}ליתיב תעניתא לתעניתא. ואמר רבי אלעזר: חנה הטיחה דברים כלפי מעלה, שנאמר: ותתפלל על ה' - מלמד, שהטיחה דברים כלפי מעלה. ואמר רבי אלעזר: אליהו הטיח דברים כלפי מעלה, שנאמר: ואתה הסבת את לבם אחרנית. אמר רבי שמואל בר רבי יצחק: מנין שחזר הקדוש ברוך הוא והודה לו לאליהו – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''שצריך להודיעו''' - הנחשד צריך לנקות את עצמו ולהודיע את חושדו שאין בו אותו דבר מגונה: '''לפני בת בליעל''' - אל תתנני כבת בליעל לחשדני בשכרות: '''ואסתתר''' - אתייחד עם אחרים ויחשדני בעלי: '''פלסתר''' - שקר: '''שלש אמתות''' - דריש להו לשון מיתה: '''בדקי מיתה''' - שהאשה נבדקת בהן בשעת הסכנה שאם ימצא בה אחד מהם תמות: '''נדה וחלה והדלקת נר''' - של שבת על ג' עברות הללו נשים מתות וטעמא יליף במסכת שבת (ד' לא:): '''שמובלע בין אנשים''' - רב דימי מפרש לה לא ארוך ולא גוץ וכו': '''אלם''' - פי' עב: '''''' - צחור. רו"ש {{קטן|(אדמוני)}} בלע"ז: '''גיחור''' - שהוא לבן יותר מדאי: '''ולא חכם''' - יותר מדאי שלא יהיה תימה בעיני הבריות ומתוך שנדברין בו שולטת בו עין הרע: '''הנצבת עמכה''' - משמע אף הוא עמה בעמידה: '''אל הנער הזה''' - על זה ולא לאחר מכאן שחטא לעלי ורצה לענשו ולהתפלל שינתן לה בן אחר: '''והקריבו הכהנים''' - אמרו בפרק קמא דחגיגה (ד' יא.) והקריבו זה קבלת הדם: '''של שבעים שנה''' - כלומר אפילו נגזר עליו מנעוריו לפי שתענית קשה בשבת לפי שהכל מתענגים בו והוא מתענה: '''תעניתא לתעניתא''' - יתענה למחר: '''ותתפלל על ה'''' - כך כתוב הוא במקרא ולא גרסינן הכא אל תקרי: '''שחזר והודה לאליהו''' - לדבריו הודה לאחר זמן בנבואת נביאים אחרים:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> '''דבר''' שאינו הגון. פירוש אע"ג דליכא איסורא דאורייתא דאי איכא איסורא דאורייתא פשיטא הוכח תוכיח כתיב ([[ויקרא יט]]): ''' גברא''' בגוברין. פי' אדם שיהא חשוב לימנות בין אנשים {{הל"מ-רק-ריף|כמו שנאמר כולם אנשים ראשי בני ישראל המה}}: ''' מכאן''' ששכור אסור להתפלל. ירושלמי במסכת תרומות פרק קמא רבי זירא בעי קמיה דרבי אמי שכור מהו שיברך א"ל ואכלת ושבעת וברכת ואפילו מדומדם. פירוש ואפי' הוא שתוי ושכור כל כך שאינו יכול לדבר כראוי דהכי משמע ושבעת וברכת {{הל"מ-רק-ריף|נראה שמדומדם מלשון דמדומי חמה היינו שתוי אבל לא שיכור כלוט}}: [[File:תוס ברכות לא ב מכאן שאסור לישב בד' אמות של תפלה.ogg|thumb|תוס_ברכות_לא_ב_מכאן שאסור לישב בד' אמות של תפלה]] ''' מכאן''' שאסור לישב בד' אמות של תפלה. בין מלפניו (בין מלאחריו) ובין מן הצדדין ופירשו תשובת הגאונים דוקא ביושב ובטל אבל אם היה עוסק בק"ש ובברכותיה וכיוצא בהם אפילו יושב שפיר דמי: [עמכה] עמך משמע בתוך ארבע אמות משום דכתיב עמכה מלא בה"א כלומר שלא היה יושב בתוך ארבע אמות שלה כי אם בחמישית: [[File:תוס ברכות לא ב מורה הלכה בפני רבך את.ogg|thumb|תוס_ברכות_לא_ב_מורה הלכה בפני רבך את]] ''' מורה''' הלכה בפני רבך את. ואף ע"פ שלא למד עדיין בפניו מ"מ גדול הדור היה ובא ללמוד לפניו: [[File:תוס ברכות לא ב כל היושב בתענית בשבת.ogg|thumb|תוס_ברכות_לא_ב_כל היושב בתענית בשבת]] ''' כל''' היושב בתענית בשבת. פירש ר"ח בתענית חלום וכן איתא במדרש תהלים וכשיושב בתענית חלום בשבת פי' בה"ג שאומר עננו באלהי נצור ואפילו קובע ברכה לעצמו כיון שאינו בתוך י"ח:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה|לא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]] {{מפרשים לדף גמרא|ברכות|ה|לא|ב}} 05raaa64yal0hy0geqq33cjzsh75eub 106 1727999 2947272 2937919 2025-07-06T06:41:57Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 2947272 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|ברכות|לב|ב|לב א|לג א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף לב עמוד ב] {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבי אלעזר: גדולה תפלה יותר ממעשים טובים. שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו, אף על פי כן לא נענה אלא בתפלה, שנאמר: אל תוסף דבר אלי, וסמיך ליה, עלה ראש הפסגה. ואמר רבי אלעזר: גדולה תענית יותר מן הצדקה. מאי טעמא - זה בגופו וזה בממונו. ואמר רבי אלעזר: גדולה תפלה יותר מן הקרבנות שנאמר למה לי רב זבחיכם, וכתיב, ובפרשכם כפיכם. אמר רבי יוחנן: {{שוליים|א}}כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו, שנאמר ידיכם דמים מלאו. }} {{הל"מ-רק-גמרא|ואמר רבי אלעזר: מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה, שנאמר: גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי, ואף על פי ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו, שנאמר שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש. רבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא משום שנאמר סכותה בענן לך מעבור תפלה. ואמר רבי אלעזר: מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים, שנאמר ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבי חנין אמר רבי חנינא: כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם. מנא לן - ממשה רבינו שנאמר: ואתפלל אל ה', וכתיב בתריה וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא. איני? והא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המאריך בתפלתו ומעיין בה - סוף בא לידי כאב לב, שנאמר: תוחלת ממשכה מחלה לב, מאי תקנתיה - יעסוק בתורה, שנאמר ועץ חיים תאוה באה, ואין עץ חיים אלא תורה, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה! - לא קשיא, {{שוליים|ב}}הא - דמאריך ומעיין בה, הא - דמאריך ולא מעיין בה. אמר רבי חמא ברבי חנינא: אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'. תנו רבנן, ארבעה צריכין חזוק ואלו הן: תורה, ומעשים טובים, תפילה ודרך ארץ. תורה ומעשים טובים מנין - שנאמר רק חזק ואמץ מאד לשמר ולעשות ככל התורה. חזק - בתורה, ואמץ - במעשים טובים. תפלה מנין - שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'; דרך ארץ מנין - שנאמר חזק ונתחזק בעד עמנו וגו'. }} {{הל"מ-רק-גמרא|ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני. היינו עזובה היינו שכוחה! אמר ריש לקיש, אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אדם נושא אשה על אשתו ראשונה - זוכר מעשה הראשונה, אתה עזבתני ושכחתני. - אמר לה הקדוש ברוך הוא: בתי, שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה - וכולן לא בראתי אלא בשבילך ואת אמרת עזבתני ושכחתני? התשכח אשה עולה, אמר הקדוש ברוך הוא: כלום אשכח עולות אילים ופטרי רחמים שהקרבת לפני במדבר? אמרה לפניו: רבונו של עולם, הואיל ואין שכחה לפני כסא כבודך שמא לא תשכח לי מעשה העגל? - אמר לה: גם אלה תשכחנה. אמרה לפניו: רבונו של עולם, הואיל ויש שכחה לפני כסא כבודך שמא תשכח לי מעשה סיני? - אמר לה: ואנכי לא אשכחך. והיינו דאמר רבי אלעזר אמר רב אושעיא: מאי דכתיב גם אלה תשכחנה - זה מעשה העגל, ואנכי לא אשכחך - זה מעשה סיני. }} {{הל"מ-רק-ריף|אפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק: אמר רב ששת לא שנו אלא נחש אבל עקרב פוסק ירושל' מ"ט דמחיא בתר דמחיא: אמר רב יצחק ראה שוורים פוסק דתניא ר' אושעיא מרחיקין משור תם חמשים אמה ומשור מועד מלא עיניו:}} חסידים הראשונים{{הל"מ-רק-ריף| }}{{הל"מ-גמרא-ראש|היו שוהין שעה אחת }}{{הל"מ-רק-ראש|ומתפללין כדי שיכוונו את לבם למקום}}. מנא הני מילי? אמר רבי יהושע בן לוי: אמר קרא אשרי יושבי ביתך{{הל"מ-רק-ריף| עוד יהללוך סלה}}{{הל"מ-רק-גמרא|. ו}}אמר רבי יהושע בן לוי: המתפלל צריך {{הל"מ-רק-גמרא|לשהות }}{{הל"מ-ריף-ראש|שישהה שעה אחת קודם תפלתו ו}}שעה אחת אחר תפלתו {{הל"מ-רק-גמרא|שנאמר אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך. תניא נמי הכי}} {{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו, ושעה אחת אחר תפלתו. }}קודם תפלתו מנין - שנאמר אשרי יושבי ביתך. לאחר תפלתו מנין - דכתיב אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך. {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת וחוזרין ושוהין שעה אחת. וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה, תורתן היאך משתמרת, ומלאכתן היאך נעשית? אלא מתוך שחסידים הם - תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת. }} אפילו {{שוליים|ד}}המלך שואל בשלומו לא ישיבנו. אמר רב יוסף: {{שוליים|ה}}לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי {{הל"מ-רק-גמרא|אומות העולם}} {{הל"מ-ריף-ראש|עכו"ם }}פוסק. מיתיבי: {{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|המתפלל ו}}ראה אנס בא כנגדו, ראה {{הל"מ-רק-ראש|טפסר }}קרון בא כנגדו - לא יהא {{הל"מ-גמרא-ריף|ועולה }}מפסיק אלא מקצר ועולה!{{הל"מ-רק-גמרא| }}- לא קשיא: {{שוליים|ז}}הא - דאפשר לקצר והא דלא אפשר לקצר {{הל"מ-גמרא-ריף|אפשר לקצר מקצר ואי לא מפסיק. }} {{הל"מ-רק-ראש|ירושלמי היה עומד ומתפלל בסרטיא או בפלטיא הרי זה מעביר מפני החמור ומפני הקרון בלבד שלא יפסיק את תפלתו משמע היכא שיכול להנצל כשיתרחק לצד אחר אין לו להפסיק ולדבר אבל מלכי עכו"ם צריך לפסוק כדי להשיב להם שלום ואם מתחלה היה יכול להתרחק לצד אחר וינצל בזה יתרחק כדי שלא יצטרך להפסיק בדבור: }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך, בא הגמון אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום, המתין לו עד שסיים תפלתו. לאחר שסיים תפלתו אמר לו: ריקא, והלא כתוב בתורתכם רק השמר לך ושמור נפשך וכתיב ונשמרתם מאד לנפשתיכם, כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום? אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי? אמר לו: המתן לי עד שאפייסך בדברים. אמר לו: אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום - היית}} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''עלה ראש הפסגה''' - בדבר תפלה זו נתרציתי להראותך אותה: '''ובפרשכם כפיכם''' - אי לאו דגדולה תפלה כיון דאמר למה לי רוב זבחיכם למה לי תו ובפרשכם הא אפילו זבחיהם לא ניחא ליה: '''אל תחרש''' - מדלא כתיב את דמעתי תראה ש"מ נראית היא לפניו ואין צריך להתפלל אלא שתתקבל לפניו: '''ונתתה אותה קיר ברזל''' - סימן למחיצת ברזל המפסקת בינו לבינם: '''ומעיין בה''' - מצפה שתעשה בקשתו על ידי הארכתו סוף שאינה נעשית ונמצאת תוחלת ממושכת חנם והיא כאב לב כשאדם מצפה ואין תאותו באה: '''תוחלת''' - לשון חלוי ותחנה: '''ועץ חיים תאוה באה''' - סופו של מקרא הוא: '''קוה''' - והתחזק ולא תמשוך ידך אלא חזור וקוה: '''צריכין חזוק''' - שיתחזק אדם בהם תמיד בכל כחו: '''דרך ארץ''' - אם אומן הוא לאומנתו אם סוחר הוא לסחורתו אם איש מלחמה הוא למלחמתו: '''שלשים חיל''' - ראשי גייסות וחבורות חלוקות: '''לגיון וקרטון וגסטרא''' - שמות של שררה כגון שלטון והגמון ודוכס ופחה: '''עולה''' - כמו עולות וקרבנות: '''גם אלה''' - מעשה העגל שאמרו אלה אלהיך ישראל ([[שמות לב]]): '''ואנכי זה מעשה סיני''' - שנאמר בו אנכי ה' אלהיך ([[שמות כ]]): '''יושבי ביתך''' - והדר יהללוך: '''יודו לשמך''' - והדר ישבו ישרים את פניך: '''תשע שעות''' - לשלש תפלות: '''תורתם משתמרת''' - בתוך לבם שאין תלמודם משתכח: '''אבל למלכי עכו"ם פוסק''' - שלא יהרגנו: '''הא דאפשר בקצור''' - כגון שסמוך לגמור תפלתו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> '''גדולה''' תפלה יותר ממעשים טובים. בלא תפלה שהרי משה רבינו ע"ה אף על פי שהיו בידו מעשים טובים הוצרך לתפלה: [[File:תוס ברכות לב ב כל-המאריך-בתפלתו-ומעיין-בה.ogg|thumb|תוס ברכות לב ב כל-המאריך-בתפלתו-ומעיין-בה]] ''' כל''' המאריך בתפלתו ומעיין בה. פירוש שמצפה שתבא בקשתו לפי שכוון בתפלתו. תימה דהכא משמע דעיון תפלה לאו מעליותא הוא וכן משמע פ' הרואה (לקמן נה.) ג' דברים מזכירין עונותיו של אדם וקאמר עיון תפלה. ולא כן משמע בפ' מפנין (שבת קכז.) דקאמר אדם אוכל פירותיהן בעוה"ז וקא חשיב עיון תפלה אלמא מעליותא הוא וכן משמע בגט פשוט (ב"ב קסד:) דקאמר משלשה דברים אין אדם ניצול בכל יום וקאמר עיון תפלה פירוש שאין אדם מעיין בה אם כן משמע שהוא טוב וי"ל דתרי עיון תפלה יש עיון תפלה דהכא המצפה שתבא בקשתו ועיון תפלה דהתם שמכוין את לבו לתפלה: [[File:תוס ברכות לב ב אל-דמעתי-אל-תחרש.ogg|thumb|תוס ברכות לב ב אל-דמעתי-אל-תחרש]] ''' אל''' דמעתי אל תחרש. פרש"י דדייק מדיוקא מדלא קאמר ודמעתי תראה ש"מ שהיא נראית בכל פעם ואין להתפלל רק שתתקבל: [[File:תוס ברכות לב ב קודם-תפילתו-מנין.ogg|thumb|תוס ברכות לב ב קודם-תפילתו-מנין]] ''' קודם''' תפלתו מנין שנא' אשרי יושבי ביתך. ולפיכך תקנו לומר זה הפסוק קודם תהלה לדוד לאפוקי מהנהו דאמרי אשרי הרבה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה|לב ב}} [[קטגוריה:גדולה תפילה יותר ממעשים טובים]] [[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]] {{מפרשים לדף גמרא|ברכות|ה|לב|ב}} 7qm3rsuvw4qnfvzbdeuq71fo0tor0ig 106 1728000 2947256 2937921 2025-07-06T06:28:35Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 2947256 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|ברכות|לג|א|לב ב|לג ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף לג עמוד א] {{הל"מ-רק-גמרא|מחזיר לו? - אמר לו: לאו. ואם היית מחזיר לו, מה היו עושים לך? - אמר לו: היו חותכים את ראשי בסייף. - אמר לו: והלא דברים קל וחומר; ומה אתה שהיית עומד לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר - כך, אני שהייתי עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא חי וקיים לעד ולעולמי עולמים - על אחת כמה וכמה! מיד נתפייס אותו הגמון, ונפטר אותו חסיד לביתו לשלום. }} {{שוליים|א}}אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק. אמר רב ששת: לא שנו {{שוליים|ב}}אלא נחש, אבל עקרב - פוסק. {{הל"מ-רק-ריף|ירושלמי מ"ט דמחיא בתר דמחיא:}} {{הל"מ-רק-ראש|ירושלמי מרתיח נחש כנגדו פוסק ואם פוסק בג' ראשונות חוזר לראש ואם באחרונות חוזר לעבודה }}{{הל"מ-רק-גמרא|מיתיבי:}} {{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|נפל לגוב אריות אין מעידין עליו שמת, נפל לחפירה מלאה נחשים ועקרבים - מעידין עליו שמת! - שאני התם, דאגב איצצא מזקי }}אמר רבי יצחק: {{שוליים|ד}}ראה שוורים פוסק, דתני{{הל"מ-רק-ריף|א}} רב אושעיא: {{שוליים|ה}}מרחיקין משור תם חמשים אמה, ומשור מועד - כמלא עיניו. {{הל"מ-רק-גמרא|תנא משמיה דרבי מאיר: ריש תורא בדקולא - סליק לאגרא, ושדי דרגא מתותך. אמר שמואל: הני מילי - בשור שחור וביומי ניסן, מפני שהשטן מרקד לו בין קרניו. תנו רבנן: מעשה במקום אחד שהיה ערוד והיה מזיק את הבריות, באו והודיעו לו לרבי חנינא בן דוסא. אמר להם: הראו לי את חורו! הראוהו את חורו, נתן עקבו על פי החור, יצא ונשכו ומת אותו ערוד. נטלו על כתפו והביאו לבית המדרש. אמר להם: ראו בני, אין ערוד ממית אלא החטא ממית. באותה שעה אמרו: אוי לו לאדם שפגע בו ערוד ואוי לו לערוד שפגע בו רבי חנינא בן דוסא. }} משנה: {{שוליים|ו}}מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים {{שוליים|ז}}{{הל"מ-רק-ראש|ושואלים את הגשמים }}{{הל"מ-גמרא-ריף|ושאלה }}בברכת השנים, {{שוליים|ח}}והבדלה בחונן הדעת; רבי עקיבא אומר: אומרה ברכה רביעית בפני עצמה; רבי אליעזר אומר: בהודאה. גמרא.{{הל"מ-רק-גמרא| מזכירין גבורות גשמים. מאי טעמא? אמר רב יוסף: מתוך ששקולה כתחיית המתים, לפיכך קבעוה בתחיית המתים. ושאלה בברכת השנים. מאי טעמא? אמר רב יוסף: מתוך שהיא פרנסה לפיכך קבעוה בברכת פרנסה. הבדלה בחונן הדעת. מאי טעמא? אמר רב יוסף: מתוך שהיא חכמה קבעוה בברכת חכמה; ורבנן אמרי: מתוך שהיא חול לפיכך קבעוה בברכת חול. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב אמי: גדולה דעה שנתנה בתחלת ברכה של חול. ואמר רב אמי: גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות, שנאמר: כי אל דעות ה'. וכל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו, שנאמר: כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עושהו. אמר רבי אלעזר: גדול מקדש שנתן בין שתי אותיות, שנאמר: פעלת ה' מקדש ה'. ואמר רבי אלעזר: כל אדם שיש בו דעה - כאילו נבנה בית המקדש בימיו; דעה נתנה בין שתי אותיות, מקדש נתן בין שתי אותיות. מתקיף לה רב אחא קרחינאה: אלא מעתה, גדולה נקמה שנתנה בין שתי אותיות שנאמר: אל נקמות ה'! - אמר ליה: אין, במילתה מיהא גדולה היא. והיינו דאמר עולא: שתי נקמות הללו למה? אחת לטובה ואחת לרעה, לטובה - דכתיב: הופיע מהר פארן, לרעה - דכתיב: אל נקמות ה' אל נקמות הופיע. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רבי עקיבא אומר אומרה ברכה רביעית כו'. אמר ליה רב שמן בר אבא }} {{הל"מ-ריף-ראש|אמר ר' חייא בר אבא }}{{הל"מ-רק-גמרא|לרבי יוחנן מכדי }}אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות{{הל"מ-רק-גמרא|, נחזי היכן תקון. - אמר ליה: }}בתח{{הל"מ-רק-גמרא|י}}לה{{הל"מ-רק-ריף| }}קבעוה בתפלה, העשירו - קבעוה על הכוס, {{הל"מ-רק-גמרא|הענו }}- חזרו {{הל"מ-ריף-ראש|והענו}} {{הל"מ-רק-ראש|חזרו }}{{הל"מ-גמרא-ראש|ו}}קבעוה{{הל"מ-רק-גמרא| }}בתפלה, והם אמרו: {{שוליים|ט}}המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס. איתמר נמי{{הל"מ-רק-גמרא|, אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות. בתחלה קבעוה בתפלה, העשירו - קבעוה על הכוס, חזרו והענו - קבעוה בתפלה, והם אמרו: המבדיל בתפילה צריך שיבדיל על הכוס. איתמר נמי, רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס. אמר רבא, ומותבינן אשמעתין:}} {{שוליים|י}}{{הל"מ-רק-גמרא|טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים }}{{שוליים|כ}}{{הל"מ-רק-גמרא|ושאלה בברכת השנים - מחזירין אותו,}} {{שוליים|ל}}{{הל"מ-רק-גמרא|והבדלה בחונן הדעת - אין מחזירין אותו, מפני שיכול לאומרה על הכוס! - לא תימא מפני שיכול לאומרה על הכוס אלא אימא מפני שאומרה על הכוס. איתמר נמי, }}אמר רבי בנימין בר יפת: שאל רבי{{הל"מ-רק-גמרא| }}{{הל"מ-גמרא-ראש|יוסי }}{{הל"מ-רק-ריף|אסי}} את רבי יוחנן בצידן {{הל"מ-רק-גמרא|ואמרי לה, רבי שמעון בן יעקב דמן צור את רבי יוחנן, }}ואנא, שמעית: המבדיל בתפלה, {{הל"מ-ריף-ראש|צריך }}{{הל"מ-רק-ראש|מהו }}שיבדיל על הכוס {{הל"מ-רק-גמרא|או לא}}?{{הל"מ-רק-גמרא| ו}}אמר ליה:{{הל"מ-רק-ריף| אין המבדיל בתפלה}} צריך שיבדיל על הכוס{{הל"מ-רק-גמרא|. }} {{הל"מ-רק-גמרא|איבעיא להו: המבדיל על הכוס, מהו שיבדיל בתפלה? - אמר רב נחמן בר יצחק, }}{{שוליים|מ}}{{הל"מ-רק-גמרא|קל וחומר מתפלה: ומה תפלה דעיקר תקנתא היא - אמרי: המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס; המבדיל על הכוס, דלאו עיקר תקנתא היא - לא כל שכן? תני רב אחא אריכא קמיה דרב חיננא: המבדיל בתפלה משובח יותר ממי שיבדיל על הכוס, ואם הבדיל בזו ובזו - ינוחו לו ברכות על ראשו. - הא גופא קשיא! אמרת, המבדיל בתפלה משובח יותר ממי שיבדיל על הכוס, אלמא: תפלה לחודה סגי, והדר תני: אם הבדיל בזו ובזו - ינוחו לו ברכות על ראשו, וכיון דנפיק ליה בחדא - אפטר, והויא ברכה שאינה צריכה; ואמר רב ואיתימא ריש לקיש, ואמרי לה רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו: }}{{שוליים|נ}}{{הל"מ-רק-גמרא|כל המברך ברכה שאינה צריכה - עובר משום: לא תשא! אלא, אימא הכי: אם הבדיל בזו ולא הבדיל בזו - ינוחו לו ברכות על ראשו. }} {{הל"מ-גמרא-ריף|בעא מיניה רב חסדא מרב ששת: טעה בזו ובזו מהו? - אמר ליה: {{שוליים|ס}}טעה בזו ובזו - חוזר לראש.}} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אבל עקרב פוסק''' - ונוטלו לפי שהעקרב מסוכן לעקוץ יותר משנחש מוכן לישוך: '''אין מעידין עליו''' - לומר לאשתו מת בעליך להתירה לינשא פעמים שאין האריות רעבים ואין אוכלין אותו: '''נחשים ועקרבים''' - או זה או זה מעידים עליו שמת אלמא מועד הנחש לישוך: '''אגב איצצא''' - כשנפל עליהם ודחקם הזיקוהו: '''שור תם''' - שלא נגח אדם: '''מועד''' - שנגח ג' פעמים: '''בדקולא''' - סל שתולין בו תבן בראשו ואוכל: '''ושדי דרגא''' - לאו דוקא אלא כלומר הזהר ממנו הרבה: '''ביומי ניסן''' - מתוך שעברו ימי הסתיו שהארץ יבשה ועכשיו רואה אותה מלאה דשאים זחה דעתו עליו ונכנס בו יצר הרע: '''ערוד''' - מן הנחש והצב בא שנזקקין זה עם זה ויוצא משניהם ערוד: '''את חורו''' - שהוא יוצא משם: '''ומת הערוד''' - מצאתי בה"ג אמרי במערבא כשהערוד נושך את האדם אם הערוד קודם למים מת האדם ואם האדם קודם למים מת הערוד ונעשה נס לר' חנינא ונקבע מעין מתחת עקבו: '''מתני' מזכירין גבורות גשמים''' - משיב הרוח שאינו לשון בקשה אלא לשון הזכרה ושבח: '''ושואלין''' - ותן טל ומטר לשון בקשה: '''והבדלה בחונן הדעת''' - במוצאי שבת אתה חוננתנו: '''גמ' מתוך שהיא חכמה''' - החכם יודע להבדיל בין קדש לחול ובין טמא לטהור: '''בין שתי אותיות''' - בין שתי הזכרות: '''במילתה מיהא גדולה היא''' - במקום שצריכה נקמה דבר גדול הוא: '''שתי נקמות הללו למה''' - אחת לרעה להנקם מן העכו"ם שלא קבלו את התורה: '''ואחת לטובה''' - כדאמרינן בבב"ק (דף לח.) מפארן הופיע והפקיר ממונן לישראל שור של ישראל שנגח שור של עכו"ם פטור: '''הופיע''' - גלה והפקיר כשלא קבלו את התורה: '''העשירו''' - לקנות יין: '''קבעוה על הכוס''' - ואז נשתכח תקנת עזרא וכשחזרו והענו קבעוה בתפלה ונחלקו היאך יאמרוה: '''בתחלה''' - כשעלו מן הגולה והיו דחוקים: '''קדושות''' - קדוש היום: '''מפני שיכול''' - משמע אם ירצה שלא לחזור ולהתפלל הא אם אמרה בתפלה א"צ לאומרה על הכוס: '''ואנא שמעית''' - אני שמעתי: '''חוזר לראש''' - לתפלה ולכוס:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס ברכות לג א אבל-עקרב-פוסק.ogg|thumb|תוס ברכות לג א אבל-עקרב-פוסק]] '''אבל''' עקרב פוסק. בירושלמי קאמר דאם היה נחש מרתיע לבא כנגדו פוסק לפי שבא כנגדו בכעס מתכוין להזיקו ומיהו לא מצינו אם פסק שיחזור לראש מדלא קאמר ואם פסק חוזר לראש אבל לתחלת ברכה מיהא יחזור ואם טעה בג' ראשונות או בג' אחרונות חוזר לתחלת הג' באבות בראשונות ובעבודה באחרונות כדאמרינן לקמן בפרקין (דף לד.):<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה|לג א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]] {{מפרשים לדף גמרא|ברכות|ה|לג|א}} j3x7z4afqgfdw143jql8k002f51fe84 106 1728002 2947254 2937923 2025-07-06T06:25:06Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 2947254 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|ברכות|לד|א|לג ב|לד ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף לד עמוד א] {{הל"מ-רק-גמרא|חברותא כלפי שמיא מי איכא? אי לא כוון דעתיה מעיקרא - מחינן ליה במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה. }} משנה. {{הל"מ-גמרא-ריף|האומר: יברכוך טובים - הרי זה דרכי מינות}} {{הל"מ-גמרא-ריף|{{שוליים|א}}העובר לפני התיבה וטעה - יעבור אחר תחתיו,}} {{שוליים|ב}}{{הל"מ-גמרא-ריף|ולא יהא סרבן באותה שעה}} {{שוליים|ג}}{{הל"מ-גמרא-ריף|ומהיכן הוא מתחיל? מתחלת הברכה שטעה זה.:}} {{הל"מ-רק-ריף|מתני' {{שוליים|ד}}}}העובר לפני התיבה לא יענה {{הל"מ-רק-ריף|אמן }}אחר הכהנים {{הל"מ-רק-גמרא|אמן }}מפני הט{{הל"מ-רק-ריף|י}}רוף {{שוליים|ה}}ואם אין שם כהן אלא הוא - לא ישא את כפיו. ואם הבטחתו {{הל"מ-גמרא-ראש|שהוא }}{{הל"מ-רק-ריף|ש}}נושא את כפיו וחוזר לתפלתו רשאי. {{הל"מ-רק-ראש|אבל אם לאו מפני הטירוף לא חשיב הפסקה מה שעונה אמן שצורך תפלה חשיב ליה וה"נ אמרי' במדרש בטעמי חסרות ויתרות אמור להם מלא וי"ו מלמד שש"ץ אומר לכהנים על כל דבור ודבור ולא חשיב הפסק דצורך תפלה הוא ורבינו תם ז"ל היה אומרנד דאין ש"ץ יכול להפסיק ולקרות כהנים שיעלו לדוכן דהפסקה היא ואפי' ליהא שמיה רבא אסור להפסיק ואפי' המלך שואל בשלומו ואפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק והא דאמרי' בסוטה פ' ואלו נאמרים (דף לח) דלשנים קורין כהנים אחזן קאי ולא אשליח צבור וכן תנא בספרי אמור להם מלמד שהחזן אומר להם אמרו ובירושלמי דפירקין קאמר ובלבד שיהא החזן ישראל וכן כתוב בפר"ח ז"ל לשנים קורא החזן כהנים אבל ש"ץ המפסיק עבירה היא בידו ובערוך פי' חזן ש"ץ וטעות הוא דחזן הוא המתעסק בצרכי בהכ"נ וש"ץ הוא המוציא את הצבור ידי חובתם בתפלה ועוד אמרי' בסוטה (דף לט) אין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה הדבור מפי הקורא ובסוף קאמר אין ש"ץ רשאי להתחיל שים שלום עד שיכלה אמן מפי הקהל אלמא ש"ץ לאו היינו החזן הקורא: }} {{הל"מ-רק-ראש|מתני' העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו ולא יהא סרבן באותה שעה מהיכן הוא מתחיל מברכה שטעה זה:}} {{הל"מ-רק-ראש|ירושלמי בטטי אישתק באופנים אתון שיילון לר' אייבון אמר לון ר' אייבון בשם ריב"ל זה שעובר תחתיונו יתחיל ממקום שפסק והא תנינא מתחיל בתחלת ברכה שטעה זה אמר להו מכיון דעניתון קדושתא כמו שהיא תחלת ברכה וא"צ לחזור לראש ברכת יוצר: }} גמרא. תנו רבנן: {{שוליים|ו}}העובר לפני התיבה - צריך לסרב, ואם אינו מסרב - דומה לתבשיל שאין בו מלח, ואם מסרב יותר מדאי - דומה לתבשיל שהקדיחתו מלח. כיצד {{הל"מ-רק-גמרא|הוא עושה }}{{הל"מ-ריף-ראש|יעשה }}{{הל"מ-רק-גמרא|– פעם }}ראשונה {{הל"מ-ריף-ראש|מ}}\יסרב,{{הל"מ-רק-ריף| }}שניה מהבהב, שלישית - פושט {{הל"מ-רק-גמרא|את }}רגליו ויורד{{הל"מ-רק-גמרא|. תנו רבנן: שלשה רובן קשה ומיעוטן יפה, ואלו הן: שאור, ומלח, וסרבנות. }} אמר רב הונא: {{שוליים|ז}}טעה בשלש ראשונות - חוזר לראש, באמצעיות - חוזר לאתה חונן, באחרונות - חוזר לעבודה; ורב אסי אמר: אמצעיות אין להן\{{הל"מ-רק-ריף|ם}} סדר. {{הל"מ-רק-ריף|הא שמעתא פסקו בה קמאי הלכתא כרב אסי ואמרי אף על גב דאקשינן }}{{הל"מ-רק-גמרא|מתיב רב ששת:}}{{הל"מ-רק-ריף| ליה לרב הונא מהא דתנן}} {{הל"מ-גמרא-ריף|מהיכן הוא }}{{הל"מ-רק-גמרא|חוזר }}{{הל"מ-רק-ריף|מתחיל}} - {{הל"מ-גמרא-ריף|מתחלת הברכה שטעה זה}}{{הל"מ-רק-גמרא|, תיובתא דרב הונא! - אמר לך רב הונא: אמצעיות - כולהו חדא ברכתא נינהו. אמר רב יהודה:}} {{שוליים|ח}}{{הל"מ-רק-גמרא|לעולם אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות, ולא בשלש אחרונות}} {{הל"מ-רק-גמרא|אלא באמצעיות }} {{הל"מ-רק-גמרא|דאמר רבי חנינא: ראשונות - דומה לעבד שמסדר שבח}} {{הל"מ-רק-גמרא|לפני רבו, אמצעיות - דומה לעבד שמבקש פרס מרבו, אחרונות - דומה לעבד שקבל פרס מרבו}} {{שוליים|ט}}{{הל"מ-רק-גמרא|ונפטר והולך לו. }}{{הל"מ-רק-ריף|ופריק בגמרא מאי מתחלת ברכה שטעה זה? מתחלת אתה חונן וכו' דכחדא ברכה דמיין. ההוא פירוקא שינויא בעלמא הוא ולא סמכינן אשינויא ולא מפקינן מתניתא מפשטה ודאי דהכין היא מילתא}} {{הל"מ-רק-ריף|אלא מיהו חזינן לגאון דאמר היכא דטעה באמצעיות}}{{הל"מ-רק-גמרא|. }}{{הל"מ-רק-ריף|כגון ששכח ברכה מן האמצעיות ואידכר לה לאחר שעבר את מקומה כיון דקאמר רב אסי אין להן סדר אומרה במקום שזוכרה ודיו ואנן קשיא לן האי מימרא דגאון דהא בהדיא גרסינן שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות}} {{הל"מ-רק-ריף|לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה וגרסינן במגלה בענין הקורא את המגלה למפרע לא יצא תנא וכן בהלל וכן בק"ש וכן בתפלה תפלה מנא להו דתניא שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות על הסדר ושמעינן מהא דהיכא דלא אמרן על הסדר לא יצא ואם כן היכי אמרינן היכא דשכח ברכה במקומה ובירך ברכה של אחריה ואחר כך נזכר שטעה שאומרה במקום שזוכרה ודיו הלא בטל את הסדר ברכות ונמצא כמברך למפרע ועוד הא תני בהדיא בהאי תוספתא}} {{הל"מ-רק-ריף|דכתיב בה קרא את המגלה וטעה והשמיט בה פסוק אחד לא יחזיר ויקרא אותו הפסוק בפני עצמו אלא מתחיל מאותו הפסוק וגומר עד סוף וכן בהלל וכן בתפלה וכן בק"ש ואי אמרת דאמר רב אסי אם טעה והשמיט ברכה אחת ואחר כך נזכר שטעה שאומרה במקום שזוכרה ודיו אם כן הוה ליה רב אסי פליג אמתניתא וליכא למימר הכי דאי הוה רב אסי פליג אמתניתא הוה מותבינן ליה תיובתא מינה ומדלא אותבינן עליה מינה שמעי' דלא פליג רב אסי על הא מתניתא אלא דרב אסי לחוד ודמתניתא לחוד והא דאמר רב אסי אין}} {{הל"מ-רק-ריף|להם סדר לאו למימרא דאין להם סדר כלל אלא דלא למהוי כשלש ראשונות וכשלש אחרונות דאילו שלש ראשונות היכא דטעה בחדא מינייהו ואפילו בשלישית חוזר לראש וכן בשלש אחרונות אבל באמצעיות היכא דטעה בברכה ונזכר לאחר שעבר את מקומה אינו חוזר לאתה חונן אלא לתחלת אותה ברכה שטעה בה ורב הונא סבר שבאמצעיות חוזר לאתה חונן דסבירא ליה דאמצעיות כולהו כחדא ברכה דמיין ולית הלכתא כוותיה:}} {{הל"מ-רק-ראש|פירש"י אם דילג ברכה ואח"כ נזכר בה אומרה אף שלא במקומה ולא נהירא דהא אמרינן לעיל בפ' תפלת השחר (דף כח) שמעון הפקולי תקן י"ח ברכות על הסדר לפני רבן גמליאל ביבנה ובפ"ב דמגילה (דף יז) מפרש טעמא לכולהו למה נסדרו כסדר הזה ועוד תנן במגילה הקורא את המגילה למפרע לא יצא ותנא וכן בהלל וק"ש ותפלה ופרשב"ם ז"ל אין להם סדר שאם טעה ודילג ברכה אחת ולבסוף נזכר ששכח יתחיל מאותה ברכה שטעה בה ויאמר מכאן ואילך הכל על הסדר וא"צ לחזור לאתה חונן כמו שחוזר בראשונות בראש ובג' אחרונות לעבודה וראיה לדבר מדתניא בתוספתא דמכילתין בפ"ב הקורא את שמע וטעה והשמיט בה פסוק אחד לא יתחיל ויקרא אותו פסוק עצמו אלא מתחיל מאותו פסוק וגומר עד סוף וכן בהלל וכן במגילה וכן בתפלה ותניא נמי בפ"ב דמגילה (דף יח) שאם השמיט פסוק אחד במגילה חוזר וקורא כל הסדר מאותו פסוק ואילך והתם משוה יחד סדר תפלה ומגילה וק"ש ונ"מ להך פירושא בתענית צבור שש"ץ קובע ברכה לעצמו ואומר עננו בין גואל לרופאס אם שכחה ולא אמרה במקומהסא אינו אומרה כי היה צ"ל אח"כ כל הברכה על הסדר והויא ברכה לבטלה אבל לפירש"י אומרה במקום שהוא נזכר ואין כאן ברכה לבטלה וכן אם שכח ולא אמר המלך המשפט בין ר"ה ליוה"כ דאמרינן לעיל (ספ"ק) דמחזירין אותו לפירש"י יאמר אותה ברכה במקום שנזכר ולפי' רשב"ם ז"ל יתחיל השיבה שופטנו ויאמר על הסדר ובה"ג פסק כרב אסי דאמר אין להם סדר חדא דרב הונא הוי כמו תלמיד חבר לגבי רב אסי ועוד דפרכינן לרב הונא ממתני' ודחיק לשנויי אליביה דכולהו אמצעיות כחדא ברכה דמיין ועוד דבשל סופרים הלך אחר המיקל וכן פסק ר"ח ז"ל: אמר רב יהודה לא ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות ופר"ת ור"ח ז"ל דהיינו דוקא בצרכי יחיד אבל בצרכי רבים שרי דהא כולהו ג' אחרונות צרכי צבור נינהו ועם מה שעבד מסדר שבחו לרבו יכול לשאל צרכי צבור דשבח וכבוד הוא לרב שהרבים צריכין לו וכן נהגו לומר זכרנו [ומי כמוך ובכן] בראשונות ומטעם זה נהגו לומר קרוב}"ץ (קול רִנה וישועה באהלי צדיקים פוטים) בג' ראשונות וכן ר' אליעזר הקליר ז"ל שהיה מא"י מקריית ספר ובימיו היו מקדשים ע"פ הראיה שהרי לא תיקן שום קרוב"ץ ליום שני ויש אומרים שתנא הוא כדאמר בפסיקתא כד דמיך ר"א בר' שמעון קראו עליו דורו מכל אבקת רוכל דהוא תנא קרוב"ץ דרשן ופייטן והוא תיקן קרוב"ץ לאומרה בג' ראשונות ועוד שאנו אומרים יעלה ויבא ועל הנסים בג' אחרונות אלמא צרכי צבור שאני: }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מאריך יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: רבינו, כמה ארכן הוא זה! - אמר להם: כלום מאריך יותר ממשה רבינו? דכתיב ביה: את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה וגו'. שוב מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מקצר יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: כמה קצרן הוא זה! אמר להם: כלום מקצר יותר ממשה רבינו? דכתיב: אל נא רפא נא לה. אמר רבי יעקב אמר רב חסדא: כל המבקש רחמים על חבירו אין צריך להזכיר שמו, שנאמר: אל נא רפא נא לה, ולא קמדכר שמה דמרים. }}{{הל"מ-רק-ריף| }} תנו רבנן: {{שוליים|י}}אלו ברכות שאדם שוחה בהן: באבות תחלה וסוף, בהודאה תחלה וסוף, ואם בא {{הל"מ-רק-גמרא|לשוח }}{{הל"מ-ריף-ראש|לשחות }}בסוף כל ברכה וברכה ובתחלת כל ברכה וברכה - מלמדין אותו שלא ישחה{{הל"מ-רק-גמרא|. אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא}}{{הל"מ-גמרא-ריף| }}{{הל"מ-רק-גמרא|הדיוט - כמו שאמרנו.}}{{הל"מ-רק-ריף|:}} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''חברותא כלפי שמיא''' - מנהג שנוהג אדם בחברו ינהג אצל המקום ולא יזהר בתפלתו: '''מחינן ליה''' - כלומר מלמדין אותו שיכוין ומכין אותו אם ירגיל בכך: '''מרזפתא''' - קורנס ותשם את המקבת בידה מתרגמינן מרזפתא ([[שופטים ד]]): '''מתני' ולא יהא סרבן באותה שעה''' - לפי ששאר יורדין לפני התיבה כשאומרים לו לך רד צריך לסרב פעם אחת כלומר איני כדאי לכך כדאמרי' לקמן בשמעתין אבל זה לא יסרב מפני שגנאי הוא שתהא התפלה מופסקת כל כך: '''מתחלת הברכה שטעה זה''' - אם דלג אחת מן הברכות ואמר אחרת ואינו יודע לשוב ולאחוז סדרו יתחיל העובר תחתיו אותה ברכה שדלג זה ואומר משם ולהלן: '''לא יענה אמן אחר הכהנים''' - הש"צ בסוף כל ברכה וברכה: '''מפני הטירוף''' - שלא תטרף דעתו ויטעה לפי שש"צ הוא צריך להתחיל ברכה שניה ולומר לפני הכהנים כל תיבה ותיבה כדאמרינן במס' סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|לט|ב}} ובענותו אמן לא יוכל לכוין מהר ולהתחיל בברכה שלאחריו: '''אם אין שם כהן אלא הוא''' - החזן: '''לא ישא את כפיו''' - שמא לא יוכל לחזור לתפלתו לדעת לכוין להתחיל בשים שלום שדעתו מטורפת מאימת הצבור: '''ואם הבטחתו''' - כלומר אם בטוח הוא שאין דעתו מטורפת מאימת הצבור: '''גמ' יסרב''' - כשאומרים לו לך יעשה עצמו כלא רוצה כלומר איני כדאי: '''שהקדיחתו''' - לשון שריפה כמו כי אש קדחה באפי ([[דברים לב]]): '''מהבהב''' - כלומר מזמין עצמו כמו ננער לעמוד: '''אין להן סדר''' - ואם דלג ברכה אחת ואח"כ נזכר בה אומרה אף שלא במקומה: '''מתחלת הברכה שטעה זה''' - וממילא משתמע דגומר ממנה והלאה אלמא על סדרה צריך לחזור ולאומרה: '''חדא ברכתא נינהו''' - ודקתני מתני' מתחלת הברכה שטעה זה היינו אתה חונן: '''ונפטר''' - נוטל רשות: '''א"צ להזכיר שמו''' - של חולה: '''תחלה וסוף''' - במודים ולך נאה להודות:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס ברכות לד א אמר-מודים-מודים-משתקין-אותו.ogg|thumb|תוס ברכות לד א אמר-מודים-מודים-משתקין-אותו]] '''אמר''' מודים מודים משתקין אותו. ירושלמי הדא דתימא בצבור אבל ביחיד תחנונים הם: [[File:תוס ברכות לד א אמר פסוקא פסוקא וכפליה.ogg|thumb|תוס_ברכות_לד_א_אמר פסוקא פסוקא וכפליה]] ''' אמר''' פסוקא פסוקא וכפליה. פי' בקונטרס משתקין אותו דמחזי כעושה ב' רשויות ובה"ג ובפר"ח מפרש איפכא פסוקא אין משתקין אותו מיהו מגונה הוי אך לשון הגמרא לא משמע כפי' ואותן בני אדם שאומרים ב' או ג' פעמים שמע ישראל ביוה"כ משתקין אותם לפירש"י ולפר"ח מגונה מיהא הוי או שמא אין לחוש רק כשקורא ק"ש בעונתה ומקבל עליו עול מלכות שמים ומ"מ טוב שלא לומר אך מה שאומרים ה' הוא האלהים ז' פעמים ביוה"כ ויום ערבה כנגד ז' רקיעים משבחים לבורא שהוא דר למעלה מז' מנהג כשר הוא וגם מצינו בקרא שתי פעמים ה' הוא האלהים גבי אליהו ([[מלכים א יח]]): ''' מהיכן''' הוא מתחיל מתחלת הברכה שטעה בה. ירושלמי בטיטי אשתתק באופנים אתון שיילון לר' בון אמר להו בשם ריב"ל זה שעבר תחתיו יתחיל ממקום שפסק ופריך והתנן מתחיל מתחלת הברכה שטעה בה אמר להו מכיון דעניתון קדושת השם כמי שהוא תחלת הברכה דמי: ''' לא''' יענה אמן אחר הכהנים מפני הטרוף. תימה תיפוק ליה דמפסיק תפלה אם עונה אמן וי"ל מאחר שלא אמר האי טעמא ש"מ דעניית אמן לא חשיב ליה הפסקה מאחר שצורך תפלה הוא אבל לקרות כהנים לדוכן אומר ר"ת שאין ש"צ יכול לקוראם דחשיב הפסקה לתפלה אם קוראם אלא אחד מבני הקהל קוראם והא דאמרינן בסוטה פ' אלו נאמרים (ד' לח.) לשנים קורא כהנים וכו' לאו אשליח צבור קאי אלא אחזן כדתניא בספרי (פרשת נשא) אמור להם מלמד שהחזן אומר להם אמרו וחזן לאו היינו שליח צבור דחזן היינו המתעסק בצרכי צבור וכן משמע נמי בסוטה (ד' לט.) דלאו אשליח צבור קאי דמעיקרא קאמר אין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה הדבור מפי הקורא פי' הקורא כהנים ואח"כ אומר אין שליח צבור רשאי וכו' משמע דשנים הם ויש שהיו רוצים לומר דכמו כן אין ש"צ רשאי להקרות יברכך לכהנים דכמו כן הוי הפסקה אמנם רבינו יהודה פי' דבהדיא יש במדרש טעמי יתרות וחסרות אמור להם מלמד ששליח צבור אומר להם על כל דבור ודבור וכן יש שרוצים להתיר לשליח צבור עצמו לקרות כהנים אפילו לפי' ר"ת דמה דפי' דהויא הפסקה היינו דוקא בימיהם מיד כשסיימו ברכת הודאה לא היו אומרים או"א ברכנו בברכה כדמשמע בסוטה (שם) דקאמר אין הקורא רשאי לקרות כהנים עד שיכלה אמן מפי הצבור פי' אמן שעונין בסיום ברכת הודאה אלמא משמע שלא היו אומרים אלא כהנים מיד אבל עכשיו שהורגלו לומר אלהינו בלשון ברכה ותפלה אין זו הפסק דלא גרע מעניית אמן דהכא דלא חשיבא הפסק כדפרישית: ''' אמצעיות''' אין להן סדר. פי' בקונטרס ואם דלג ברכה אחת ואחר כך נזכר בה שלא במקומה אומרה במקום שנזכר. ולא נהירא דהא תנן במגילה (פ"ב ד' יז.) הקורא את המגילה למפרע לא יצא ותניא (שם) וכן בהלל וכן בק"ש וכן בתפלה לכך נראה כפירוש רשב"ם ורב אלפס דאין להן סדר דקאמר היינו שיתחיל במקום שדלג הברכה ומשם ואילך יאמר הכל על הסדר אבל ודאי לא יתחיל באתה חונן כמו בג' ראשונות וג' אחרונות שחוזר לראש וראיה מדתניא בתוספתא דמכילתין הקורא את שמע והשמיט בה פסוק אחד לא יקרא אותו פסוק בפני עצמו אלא מתחיל מאותו פסוק ואילך וגומר עד סופה ותניא נמי בפ"ב דמגילה (ד' יח.) שאם השמיט פסוק א' במגילה שקורא על הסדר מאותו פסוק ואילך והתם משוי. תפלה למגילה לענין הך מילתא כדפרישית ובה"ג פסק כרב אסי דאמר אמצעיות אין להן סדר חדא דרב הונא כתלמיד לגבי רב אסי כדאמרינן בכמה מקומות אמר רב הונא אמר רב אסי ועוד דלרב הונא צריך לדחוק ולשנויי מתני' דכולהו חדא ברכתא נינהו ואשנויי דחיקי לא ניקום ונסמוך ועוד דרב אסי ורב ששת קיימי בחד שיטתא ועוד דבשל סופרים הלך אחר המיקל וא"כ אדם שטעה ודלג ברכה אחת באמצעיות או שלא אמר המלך המשפט בין ר"ה ליוה"כ דקי"ל בפ"ק (דף יב:) דמחזירין אותו לא יחזור לאתה חונן אלא לאותה ברכה שדלג ומשם ואילך יאמר על הסדר כדפי' רשב"ם והיכא שטעה בג' ראשונות כגון שטעה בחתימתן או לא הזכיר בין ר"ה ליוה"כ בברכת אבות זכרנו או בתחיית המתים מי כמוך או שלא אמר המלך הקדוש חוזר לראשונה והיכא שטעה בשלש אחרונות כגון שטעה כמו כן בחתימתן או שלא הזכיר בין ראש השנה ליוה"כ בשים שלום בספר חיים טובים או וכתוב לחיים טובים בהודאה חוזר לעבודה וטעמא דכיון שכולה שבח הוי כברכה א'. ותענית צבור שש"צ קובע ברכה לעצמו שאומר עננו בין גואל לרופא אם שכחה ונזכר בה קודם סיום תפלה אין מחזירין אותו כיון שהיה צריך לחזור ולומר על הסדר כפי' רשב"ם א"כ הויא ברכה לבטלה אם מחזירין אותו אבל לפי' הקונטרס היה אומרה במקום שנזכר ואין כאן ברכה לבטלה: ''' אל''' ישאל אדם צרכיו לא בג' ראשונות ולא בג' אחרונות. פי' ר"ח ורבינו האי דוקא ליחיד אבל צרכי צבור שואלין ולכך אנו אומרים זכרנו וקרובץ ויעלה ויבא בהם ותדע דדוקא יחיד קאמר שהרי עיקר ברכות אחרונות צרכי צבור הם: ''' מלמדין''' אותו שלא ישחה. וא"ת וישחה ומה בכך וי"ל שלא יבא לעקור דברי חכמים שלא יאמרו כל אחד מחמיר כמו שהוא רוצה ואין כאן תקנת חכמי' וחיישינן ליוהרא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ה|לד א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]] {{מפרשים לדף גמרא|ברכות|ה|לד|א}} gonbfinabeknn7gzsdgdonsbld1mwh5 0 1732257 2947209 2947194 2025-07-05T19:21:15Z Nahum 68 2947209 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ה|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''דמאי פרק ו''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|ו|דמאי}} <קטע התחלה=א/>הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל מִן הַנָּכְרִי וּמִן הַכּוּתִי, יְחַלֵּק לִפְנֵיהֶם. הַחוֹכֵר שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל, תּוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לוֹ מֵאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה וּמֵאוֹתוֹ הַמִּין. אֲבָל אִם נָתַן לוֹ מִשָּׂדֶה אַחֶרֶת אוֹ מִמִּין אַחֵר, מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|ו|דמאי}} <קטע התחלה=ב/>הַחוֹכֵר שָׂדֶה מִן הַנָּכְרִי, מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַמְּקַבֵּל שְׂדֵה אֲבוֹתָיו מִן הַנָּכְרִי, מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|ו|דמאי}} <קטע התחלה=ג/>כֹּהֵן וְלֵוִי שֶׁקִּבְּלוּ שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּחֻלִּין, כָּךְ חוֹלְקִין בַּתְּרוּמָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן, שֶׁעַל מְנָת כֵּן בָּאוּ.<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|ו|דמאי}} <קטע התחלה=ד/>יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבֵּל מִכֹּהֵן וּמִלֵּוִי, הַמַּעַשְׂרוֹת לַבְּעָלִים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הַקַּרְתָּנִי שֶׁקִּבֵּל שָׂדֶה מִיְּרוּשַׁלְמִי, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יְרוּשַׁלְמִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָכוֹל הוּא הַקַּרְתָּנִי לַעֲלוֹת וּלְאָכְלוֹ בִּירוּשָׁלַיִם.<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|ו|דמאי}} <קטע התחלה=ה/>הַמְּקַבֵּל זֵיתִים לְשֶׁמֶן, כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּחֻלִּין, כָּךְ חוֹלְקִין בַּתְּרוּמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבֵּל מִכֹּהֵן וּמִלֵּוִי זֵיתִים לְשֶׁמֶן לְמַחֲצִית שָׂכָר, הַמַּעַשְׂרוֹת לַבְּעָלִים.<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|ו|דמאי}} <קטע התחלה=ו/>בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִמְכֹּר אָדָם אֶת זֵיתָיו אֶלָּא לְחָבֵר. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף לַמְּעַשֵּׂר. וּצְנוּעֵי בֵּית הִלֵּל הָיוּ נוֹהֲגִין כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי.<קטע סוף=ו/> {{המשנה|ז|ו|דמאי}} <קטע התחלה=ז/>שְׁנַיִם שֶׁבָּצְרוּ אֶת כַּרְמֵיהֶם לְתוֹךְ גַּת אַחַת, אֶחָד מְעַשֵּׂר וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְעַשֵּׂר, הַמְּעַשֵּׂר מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁלּוֹ; וְחֶלְקוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא.<קטע סוף=ז/> {{המשנה|ח|ו|דמאי}} <קטע התחלה=ח/>שְׁנַיִם שֶׁקִּבְּלוּ שָׂדֶה בַּאֲרִיסוּת, אוֹ שֶׁיָּרְשׁוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ, יָכוֹל הוּא לוֹמַר: טֹל אַתָּה חִטִּים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וַאֲנִי חִטִּים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי; אַתָּה יַיִן שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וַאֲנִי יַיִן שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ: טֹל אַתָּה חִטִּים וַאֲנִי שְׂעוֹרִים; טֹל אַתָּה יַיִן וַאֲנִי אֶטֹּל שֶׁמֶן.<קטע סוף=ח/> {{המשנה|ט|ו|דמאי}} <קטע התחלה=ט/>חָבֵר וְעַם הָאָרֶץ שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶם עַם הָאָרֶץ, יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ: טֹל אַתָּה חִטִּים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וַאֲנִי חִטִּים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי; אַתָּה יַיִן שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וַאֲנִי יַיִן שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ: טֹל אַתָּה חִטִּים וַאֲנִי שְׂעוֹרִים; טֹל אַתָּה הַלַּח וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת הַיָּבֵשׁ.<קטע סוף=ט/> {{המשנה|י|ו|דמאי}} <קטע התחלה=י/>גֵּר וְנָכְרִי שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶם נָכְרִי, יָכוֹל הוּא לוֹמַר: טֹל אַתָּה עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲנִי מָעוֹת; אַתָּה יַיִן, וַאֲנִי פֵּרוֹת. וְאִם מִשֶּׁבָּאוּ לִרְשׁוּת הַגֵּר, אָסוּר.<קטע סוף=י/> {{המשנה|יא|ו|דמאי}} <קטע התחלה=יא/>הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת בְּסוּרְיָא, וְאָמַר: מִשֶּׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵן, חַיָּב לְעַשֵּׂר. מְעֻשָּׂרִין הֵן, נֶאֱמָן, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. מִשֶּׁלִּי הֵן, חַיָּב לְעַשֵּׂר. מְעֻשָּׂרִין הֵן, נֶאֱמָן, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְאִם יָדוּעַ שֶׁיֶּשׁ לוֹ שָׂדֶה אַחַת בְּסוּרְיָא, חַיָּב לְעַשֵּׂר.<קטע סוף=יא/> {{המשנה|יב|ו|דמאי}} <קטע התחלה=יב/>עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר לְחָבֵר: קַח לִי אֲגֻדַּת יָרָק, קַח לִי גְלֻסְקָן אֶחָד, לוֹקֵחַ סְתָם וּפָטוּר. וְאִם אָמַר: שֶׁלִּי זֶה, וְזֶה שֶׁל חֲבֵרִי, וְנִתְעָרְבוּ, חַיָּב לְעַשֵּׂר, וַאֲפִלּוּ הֵן מֵאָה.<קטע סוף=יב/> <noinclude>{{סוף משנה מנוקדת|דמאי|ה|ו|ז}} [[קטגוריה:משנה מנוקד|דמאי ו]] [[קטגוריה:משנה מסכת דמאי|ו]] </noinclude> oso15bheaff9wlvzd7i15sa6mg4tyaa 0 1732259 2947210 2025-07-05T19:22:36Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ו|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''דמאי פרק ז''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ח|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}}" 2947210 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ו|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''דמאי פרק ז''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ח|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} 275ajs04lwbm90k2vmr2ibdkv23rfod 2947211 2947210 2025-07-05T19:27:32Z Nahum 68 2947211 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ו|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''דמאי פרק ז''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ח|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|ז|דמאי}} <קטע התחלה=א/>הַמַּזְמִין אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, אוֹמֵר מֵעֶרֶב שַׁבָּת: מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ מָחָר, הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ. זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר – עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו. וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִּדְרוֹמוֹ, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת.<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|ז|דמאי}} <קטע התחלה=ב/>מָזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס, אוֹמֵר: מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְשַׁיֵּר בְּשׁוּלֵי הַכּוֹס, הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ. זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר – עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו. וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִיו, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת.<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|ז|דמאי}} <קטע התחלה=ג/>פּוֹעֵל שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְבַעַל הַבַּיִת, נוֹטֵל גְּרוֹגֶרֶת אַחַת וְאוֹמֵר: זוֹ וְתֵשַׁע הַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ, עֲשׂוּיוֹת מַעֲשֵׂר עַל תִּשְׁעִים שֶׁאֲנִי אוֹכֵל. זוֹ עֲשׂוּיָה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עֲלֵיהֶן. וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בָּאַחֲרוֹנָה, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת. וְחוֹשֵׂךְ גְּרוֹגֶרֶת אֶחָת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא יַחְשֹׂךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַעֵט מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא יַחְשֹׂךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין.<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|ז|דמאי}} <קטע התחלה=ד/>הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִים, אוֹמֵר: שְׁנֵי לֻגִּין שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ, הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה, וַעֲשָׂרָה מַעֲשֵׂר, וְתִשְׁעָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. מֵחֵל וְשׁוֹתֶה.<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|ז|דמאי}} <קטע התחלה=ה/>הָיוּ לוֹ תְּאֵנִים שֶׁל טֶבֶל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְהוּא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ אוֹ בַּשָּׂדֶה, אוֹמֵר: שְׁתֵּי תְּאֵנִים שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ, הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה, וְעֶשֶׂר מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, וְתֵשַׁע מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. הָיוּ דְּמַאי, אוֹמֵר: מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ לְמָחָר, הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ. זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר – עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו. וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִּדְרוֹמוֹ, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת.<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|ז|דמאי}} <קטע התחלה=ו/>הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי כַּלְכָּלוֹת שֶׁל טֶבֶל, וְאָמַר: מַעַשְׂרוֹת זוֹ בָּזוֹ, הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשֶּׂרֶת. שֶׁל זוֹ בָּזוֹ וְשֶׁל זוֹ בָּזוֹ, הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשֶּׂרֶת. מַעַשְׂרוֹתֵיהֶן מַעַשְׂרוֹת כַּלְכָּלָה בַּחֲבֶרְתָּהּ, קָרָא שֵׁם.<קטע סוף=ו/> {{המשנה|ז|ז|דמאי}} <קטע התחלה=ז/>מֵאָה טֶבֶל, מֵאָה חֻלִּין, נוֹטֵל מֵאָה וְאֶחָד. מֵאָה טֶבֶל, מֵאָה מַעֲשֵׂר, נוֹטֵל מֵאָה וְאֶחָד. מֵאָה חֻלִּין מְתֻקָּנִים, מֵאָה מַעֲשֵׂר, נוֹטֵל מֵאָה וָעֶשֶׂר. מֵאָה טֶבֶל, תִּשְׁעִים מַעֲשֵׂר, תִּשְׁעִים טֶבֶל וּשְׁמוֹנִים מַעֲשֵׂר, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם. זֶה הַכְּלָל: כָּל זְמַן שֶׁהַטֶּבֶל מְרֻבֶּה, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם.<קטע סוף=ז/> {{המשנה|ח|ז|דמאי}} <קטע התחלה=ח/>מִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֶשֶׂר שׁוּרוֹת שֶׁל עֶשֶׂר עֶשֶׂר כַּדֵּי יַיִן, וְאָמַר: שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל שְׁתֵּי חָבִיּוֹת לוֹכְסָן. חֲצִי שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל אַרְבַּע חָבִיּוֹת מֵאַרְבַּע זָוִיּוֹת. שׁוּרָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל שׁוּרָה אַחַת לוֹכְסָן. חֲצִי שׁוּרָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל שְׁתֵּי שׁוּרוֹת לוֹכְסָן. חָבִית אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל מִכָּל חָבִית וְחָבִית.<קטע סוף=ח/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|דמאי ז]] [[קטגוריה:משנה מסכת דמאי|ז]] </noinclude> pfdal9kh9ixdl0izvxdcvo7bn84rws9 2947212 2947211 2025-07-05T19:28:10Z Nahum 68 2947212 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ו|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''דמאי פרק ז''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|ז|דמאי}} <קטע התחלה=א/>הַמַּזְמִין אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, אוֹמֵר מֵעֶרֶב שַׁבָּת: מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ מָחָר, הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ. זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר – עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו. וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִּדְרוֹמוֹ, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת.<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|ז|דמאי}} <קטע התחלה=ב/>מָזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס, אוֹמֵר: מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְשַׁיֵּר בְּשׁוּלֵי הַכּוֹס, הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ. זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר – עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו. וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִיו, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת.<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|ז|דמאי}} <קטע התחלה=ג/>פּוֹעֵל שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְבַעַל הַבַּיִת, נוֹטֵל גְּרוֹגֶרֶת אַחַת וְאוֹמֵר: זוֹ וְתֵשַׁע הַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ, עֲשׂוּיוֹת מַעֲשֵׂר עַל תִּשְׁעִים שֶׁאֲנִי אוֹכֵל. זוֹ עֲשׂוּיָה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עֲלֵיהֶן. וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בָּאַחֲרוֹנָה, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת. וְחוֹשֵׂךְ גְּרוֹגֶרֶת אֶחָת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא יַחְשֹׂךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַעֵט מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא יַחְשֹׂךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין.<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|ז|דמאי}} <קטע התחלה=ד/>הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִים, אוֹמֵר: שְׁנֵי לֻגִּין שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ, הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה, וַעֲשָׂרָה מַעֲשֵׂר, וְתִשְׁעָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. מֵחֵל וְשׁוֹתֶה.<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|ז|דמאי}} <קטע התחלה=ה/>הָיוּ לוֹ תְּאֵנִים שֶׁל טֶבֶל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְהוּא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ אוֹ בַּשָּׂדֶה, אוֹמֵר: שְׁתֵּי תְּאֵנִים שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ, הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה, וְעֶשֶׂר מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, וְתֵשַׁע מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. הָיוּ דְּמַאי, אוֹמֵר: מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ לְמָחָר, הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ. זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר – עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו. וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִּדְרוֹמוֹ, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת.<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|ז|דמאי}} <קטע התחלה=ו/>הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי כַּלְכָּלוֹת שֶׁל טֶבֶל, וְאָמַר: מַעַשְׂרוֹת זוֹ בָּזוֹ, הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשֶּׂרֶת. שֶׁל זוֹ בָּזוֹ וְשֶׁל זוֹ בָּזוֹ, הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשֶּׂרֶת. מַעַשְׂרוֹתֵיהֶן מַעַשְׂרוֹת כַּלְכָּלָה בַּחֲבֶרְתָּהּ, קָרָא שֵׁם.<קטע סוף=ו/> {{המשנה|ז|ז|דמאי}} <קטע התחלה=ז/>מֵאָה טֶבֶל, מֵאָה חֻלִּין, נוֹטֵל מֵאָה וְאֶחָד. מֵאָה טֶבֶל, מֵאָה מַעֲשֵׂר, נוֹטֵל מֵאָה וְאֶחָד. מֵאָה חֻלִּין מְתֻקָּנִים, מֵאָה מַעֲשֵׂר, נוֹטֵל מֵאָה וָעֶשֶׂר. מֵאָה טֶבֶל, תִּשְׁעִים מַעֲשֵׂר, תִּשְׁעִים טֶבֶל וּשְׁמוֹנִים מַעֲשֵׂר, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם. זֶה הַכְּלָל: כָּל זְמַן שֶׁהַטֶּבֶל מְרֻבֶּה, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם.<קטע סוף=ז/> {{המשנה|ח|ז|דמאי}} <קטע התחלה=ח/>מִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֶשֶׂר שׁוּרוֹת שֶׁל עֶשֶׂר עֶשֶׂר כַּדֵּי יַיִן, וְאָמַר: שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל שְׁתֵּי חָבִיּוֹת לוֹכְסָן. חֲצִי שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל אַרְבַּע חָבִיּוֹת מֵאַרְבַּע זָוִיּוֹת. שׁוּרָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל שׁוּרָה אַחַת לוֹכְסָן. חֲצִי שׁוּרָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל שְׁתֵּי שׁוּרוֹת לוֹכְסָן. חָבִית אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל מִכָּל חָבִית וְחָבִית.<קטע סוף=ח/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|דמאי ז]] [[קטגוריה:משנה מסכת דמאי|ז]] </noinclude> 5xbeb539rnmdyy3r5ay2bkakjt1un6x 0 1732260 2947213 2025-07-05T19:30:35Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי|מסכת קודמת]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]] {{*}} [[מסכת כלאים]] {{*}} [[משנה כלאים עם ניקוד]] ועיצוב {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית|מסכת הבאה]]}} [[/פרק א/]]" 2947213 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי|מסכת קודמת]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]] {{*}} [[מסכת כלאים]] {{*}} [[משנה כלאים עם ניקוד]] ועיצוב {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית|מסכת הבאה]]}} [[/פרק א/]] 4z2b5aqeuj47igkh37j81555h49k2ro 2947215 2947213 2025-07-05T19:45:50Z Nahum 68 2947215 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי|מסכת קודמת]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]] {{*}} [[מסכת כלאים]] {{*}} [[משנה כלאים עם ניקוד]] ועיצוב {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית|מסכת הבאה]]}} [[/פרק א/]] [[/פרק ב/]] [[/פרק ג/]] [[/פרק ד/]] [[/פרק ה/]] [[/פרק ו/]] [[/פרק ז/]] [[/פרק ח/]] [[/פרק ט/]] d6g32867pbmlvnc6is4j8hg6k7s9kcu 2947216 2947215 2025-07-05T19:46:20Z Nahum 68 2947216 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי|מסכת קודמת]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]] {{*}} [[מסכת כלאים]] {{*}} [[משנה כלאים עם ניקוד]] ועיצוב {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית|מסכת הבאה]]}} [[/פרק א/]] [[/פרק ב/]] [[/פרק ג/]] [[/פרק ד/]] [[/פרק ה/]] [[/פרק ו/]] [[/פרק ז/]] [[/פרק ח/]] [[/פרק ט/]] cd4l9sbrj208saualj6r72nvfx5l3dp 0 1732261 2947218 2025-07-05T19:53:04Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{המשנה|א|א|כלאים}} <קטע התחלה=א/>הַחִטִּים וְהַזּוּנִין אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. הַשְּׂעוֹרִים וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, הַכֻּסְּמִין וְהַשִּׁיפוֹן, הַפּוֹל וְהַסַּפִּיר, הַפֻּרְקְדָן וְהַטֹּפַח, וּפוֹל הַלָּבָן וְהַשְּׁעוּעִית, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶ..." 2947218 wikitext text/x-wiki {{המשנה|א|א|כלאים}} <קטע התחלה=א/>הַחִטִּים וְהַזּוּנִין אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. הַשְּׂעוֹרִים וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, הַכֻּסְּמִין וְהַשִּׁיפוֹן, הַפּוֹל וְהַסַּפִּיר, הַפֻּרְקְדָן וְהַטֹּפַח, וּפוֹל הַלָּבָן וְהַשְּׁעוּעִית, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|א|כלאים}} <קטע התחלה=ב/>הַקִּשּׁוּת וְהַמְּלָפְפוֹן, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כִּלְאַיִם. חֲזֶרֶת וַחֲזֶרֶת גַּלִּים, עֻלְשִׁין וְעֻלְשֵׁי שָׂדֶה, כְּרֵישִׁים וּכְרֵישֵׁי שָׂדֶה, כֻּסְבָּר וְכֻסְבַּר שָׂדֶה, חַרְדָּל וְחַרְדָּל מִצְרִי, וּדְלַעַת הַמִּצְרִית וְהָרְמוּצָה, וּפוֹל הַמִּצְרִי וְהֶחָרוּב, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|א|כלאים}} <קטע התחלה=ג/>הַלֶּפֶת וְהַנָּפוּץ, וְהַכְּרוּב וְהַתְּרוֹבְתּוֹר, הַתְּרָדִים וְהַלְּעוּנִים, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא: הַשּׁוּם וְהַשּׁוּמָנִית, הַבָּצָל וְהַבְּצַלְצוֹל, וְהַתֻּרְמוֹס וְהַפְּלַסְלוֹס, אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|א|כלאים}} <קטע התחלה=ד/>וּבָאִילָן: הָאֲגָסִים וְהַקְּרֻסְתּוּמְלִין, וְהַפְּרִישִׁים וְהָעֻזְרָדִים, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. הַתַּפּוּחַ וְהַחַזְרָד, הַפַּרְסְקִים וְהַשְּׁקֵדִין, וְהַשִּׁיזָפִין וְהָרִימִין, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|א|כלאים}} <קטע התחלה=ה/>הַצְּנוֹן וְהַנָּפוּץ [{{קטן|נ"א: וְהַנָּפוּס}}], הַחַרְדָּל וְהַלַּפְסָן, וּדְלַעַת יְוָנִית עִם הַמִּצְרִית וְהָרְמוּצָה, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|א|כלאים}} <קטע התחלה=ו/>הַזְּאֵב וְהַכֶּלֶב, כֶּלֶב הַכֻּפְרִי וְהַשּׁוּעָל, הָעִזִּים וְהַצְּבָאִים, הַיְּעֵלִים וְהָרְחֵלִים, הַסּוּס וְהַפֶּרֶד, הַפֶּרֶד וְהַחֲמוֹר, הַחֲמוֹר וְהֶעָרוֹד, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=ו/> {{המשנה|ז|א|כלאים}} <קטע התחלה=ז/>אֵין מְבִיאִין אִילָן בְּאִילָן, יָרָק בְּיָרָק, וְלֹא אִילָן בְּיָרָק, וְלֹא יָרָק בְּאִילָן. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר יָרָק בְּאִילָן.<קטע סוף=ז/> {{המשנה|ח|א|כלאים}} <קטע התחלה=ח/>אֵין נוֹטְעִין יְרָקוֹת בְּתוֹךְ סַדָּן שֶׁל שִׁקְמָה. אֵין מַרְכִּיבִין פֵּיגָם עַל גַּבֵּי קִדָּה לְבָנָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָרָק בְּאִילָן. אֵין נוֹטְעִין יִחוּר שֶׁל תְּאֵנָה לְתוֹךְ הֶחָצוּב, שֶׁיְּהֵא מְקֵרוֹ. אֵין תּוֹחֲבִין זְמוֹרָה שֶׁל גֶּפֶן לְתוֹךְ הָאֲבַטִּיחַ, שֶׁתְּהֵא זוֹרֶקֶת מֵימֶיהָ לְתוֹכוֹ, :מִפְּנֵי שֶׁהוּא אִילָן בְּיָרָק. אֵין נוֹתְנִין זֶרַע דְּלַעַת לְתוֹךְ הַחַלָּמִית, שֶׁתְּהֵא מְשַׁמַּרְתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָרָק בְּיָרָק.<קטע סוף=ח/> {{המשנה|ט|א|כלאים}} <קטע התחלה=ט/>הַטּוֹמֵן לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת תַּחַת הַגֶּפֶן, אִם הָיוּ מִקְצָת עָלָיו מְגֻלִּין, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וְלֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית, וְלֹא מִשּׁוּם מַעַשְׂרוֹת, וְנִטָּלִים בְּשַׁבָּת. הַזּוֹרֵעַ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה כְּאַחַת, הֲרֵי זֶה כִּלְאַיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ כִּלְאַיִם, עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּי חִטִּים וּשְׂעוֹרָה, אוֹ חִטָּה וּשְׁתֵּי שְׂעוֹרִים, אוֹ חִטָה וּשְׂעוֹרָה וְכֻסֶּמֶת.<קטע סוף=ט/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|כלאים א]] [[קטגוריה:מסכת כלאים|א]] </noinclude> mq3ti1a7ebtl71gsgcyq0hm0tgsuv73 2947219 2947218 2025-07-05T19:54:09Z Nahum 68 2947219 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''כלאים פרק א''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ב|פרק הבא]]'''}} {{המשנה|א|א|כלאים}} <קטע התחלה=א/>הַחִטִּים וְהַזּוּנִין אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. הַשְּׂעוֹרִים וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, הַכֻּסְּמִין וְהַשִּׁיפוֹן, הַפּוֹל וְהַסַּפִּיר, הַפֻּרְקְדָן וְהַטֹּפַח, וּפוֹל הַלָּבָן וְהַשְּׁעוּעִית, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|א|כלאים}} <קטע התחלה=ב/>הַקִּשּׁוּת וְהַמְּלָפְפוֹן, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כִּלְאַיִם. חֲזֶרֶת וַחֲזֶרֶת גַּלִּים, עֻלְשִׁין וְעֻלְשֵׁי שָׂדֶה, כְּרֵישִׁים וּכְרֵישֵׁי שָׂדֶה, כֻּסְבָּר וְכֻסְבַּר שָׂדֶה, חַרְדָּל וְחַרְדָּל מִצְרִי, וּדְלַעַת הַמִּצְרִית וְהָרְמוּצָה, וּפוֹל הַמִּצְרִי וְהֶחָרוּב, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|א|כלאים}} <קטע התחלה=ג/>הַלֶּפֶת וְהַנָּפוּץ, וְהַכְּרוּב וְהַתְּרוֹבְתּוֹר, הַתְּרָדִים וְהַלְּעוּנִים, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא: הַשּׁוּם וְהַשּׁוּמָנִית, הַבָּצָל וְהַבְּצַלְצוֹל, וְהַתֻּרְמוֹס וְהַפְּלַסְלוֹס, אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|א|כלאים}} <קטע התחלה=ד/>וּבָאִילָן: הָאֲגָסִים וְהַקְּרֻסְתּוּמְלִין, וְהַפְּרִישִׁים וְהָעֻזְרָדִים, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. הַתַּפּוּחַ וְהַחַזְרָד, הַפַּרְסְקִים וְהַשְּׁקֵדִין, וְהַשִּׁיזָפִין וְהָרִימִין, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|א|כלאים}} <קטע התחלה=ה/>הַצְּנוֹן וְהַנָּפוּץ [{{קטן|נ"א: וְהַנָּפוּס}}], הַחַרְדָּל וְהַלַּפְסָן, וּדְלַעַת יְוָנִית עִם הַמִּצְרִית וְהָרְמוּצָה, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|א|כלאים}} <קטע התחלה=ו/>הַזְּאֵב וְהַכֶּלֶב, כֶּלֶב הַכֻּפְרִי וְהַשּׁוּעָל, הָעִזִּים וְהַצְּבָאִים, הַיְּעֵלִים וְהָרְחֵלִים, הַסּוּס וְהַפֶּרֶד, הַפֶּרֶד וְהַחֲמוֹר, הַחֲמוֹר וְהֶעָרוֹד, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=ו/> {{המשנה|ז|א|כלאים}} <קטע התחלה=ז/>אֵין מְבִיאִין אִילָן בְּאִילָן, יָרָק בְּיָרָק, וְלֹא אִילָן בְּיָרָק, וְלֹא יָרָק בְּאִילָן. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר יָרָק בְּאִילָן.<קטע סוף=ז/> {{המשנה|ח|א|כלאים}} <קטע התחלה=ח/>אֵין נוֹטְעִין יְרָקוֹת בְּתוֹךְ סַדָּן שֶׁל שִׁקְמָה. אֵין מַרְכִּיבִין פֵּיגָם עַל גַּבֵּי קִדָּה לְבָנָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָרָק בְּאִילָן. אֵין נוֹטְעִין יִחוּר שֶׁל תְּאֵנָה לְתוֹךְ הֶחָצוּב, שֶׁיְּהֵא מְקֵרוֹ. אֵין תּוֹחֲבִין זְמוֹרָה שֶׁל גֶּפֶן לְתוֹךְ הָאֲבַטִּיחַ, שֶׁתְּהֵא זוֹרֶקֶת מֵימֶיהָ לְתוֹכוֹ, :מִפְּנֵי שֶׁהוּא אִילָן בְּיָרָק. אֵין נוֹתְנִין זֶרַע דְּלַעַת לְתוֹךְ הַחַלָּמִית, שֶׁתְּהֵא מְשַׁמַּרְתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָרָק בְּיָרָק.<קטע סוף=ח/> {{המשנה|ט|א|כלאים}} <קטע התחלה=ט/>הַטּוֹמֵן לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת תַּחַת הַגֶּפֶן, אִם הָיוּ מִקְצָת עָלָיו מְגֻלִּין, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וְלֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית, וְלֹא מִשּׁוּם מַעַשְׂרוֹת, וְנִטָּלִים בְּשַׁבָּת. הַזּוֹרֵעַ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה כְּאַחַת, הֲרֵי זֶה כִּלְאַיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ כִּלְאַיִם, עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּי חִטִּים וּשְׂעוֹרָה, אוֹ חִטָּה וּשְׁתֵּי שְׂעוֹרִים, אוֹ חִטָה וּשְׂעוֹרָה וְכֻסֶּמֶת.<קטע סוף=ט/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|כלאים א]] [[קטגוריה:מסכת כלאים|א]] </noinclude> k34a2bzi7ms298mayw31ktnst5uxyw3 2947298 2947219 2025-07-06T09:54:17Z Nahum 68 2947298 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''כלאים פרק א''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ב|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|א|כלאים}} <קטע התחלה=א/>הַחִטִּים וְהַזּוּנִין אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. הַשְּׂעוֹרִים וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, הַכֻּסְּמִין וְהַשִּׁיפוֹן, הַפּוֹל וְהַסַּפִּיר, הַפֻּרְקְדָן וְהַטֹּפַח, וּפוֹל הַלָּבָן וְהַשְּׁעוּעִית, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|א|כלאים}} <קטע התחלה=ב/>הַקִּשּׁוּת וְהַמְּלָפְפוֹן, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כִּלְאַיִם. חֲזֶרֶת וַחֲזֶרֶת גַּלִּים, עֻלְשִׁין וְעֻלְשֵׁי שָׂדֶה, כְּרֵישִׁים וּכְרֵישֵׁי שָׂדֶה, כֻּסְבָּר וְכֻסְבַּר שָׂדֶה, חַרְדָּל וְחַרְדָּל מִצְרִי, וּדְלַעַת הַמִּצְרִית וְהָרְמוּצָה, וּפוֹל הַמִּצְרִי וְהֶחָרוּב, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|א|כלאים}} <קטע התחלה=ג/>הַלֶּפֶת וְהַנָּפוּץ, וְהַכְּרוּב וְהַתְּרוֹבְתּוֹר, הַתְּרָדִים וְהַלְּעוּנִים, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא: הַשּׁוּם וְהַשּׁוּמָנִית, הַבָּצָל וְהַבְּצַלְצוֹל, וְהַתֻּרְמוֹס וְהַפְּלַסְלוֹס, אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|א|כלאים}} <קטע התחלה=ד/>וּבָאִילָן: הָאֲגָסִים וְהַקְּרֻסְתּוּמְלִין, וְהַפְּרִישִׁים וְהָעֻזְרָדִים, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. הַתַּפּוּחַ וְהַחַזְרָד, הַפַּרְסְקִים וְהַשְּׁקֵדִין, וְהַשִּׁיזָפִין וְהָרִימִין, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|א|כלאים}} <קטע התחלה=ה/>הַצְּנוֹן וְהַנָּפוּץ [{{קטן|נ"א: וְהַנָּפוּס}}], הַחַרְדָּל וְהַלַּפְסָן, וּדְלַעַת יְוָנִית עִם הַמִּצְרִית וְהָרְמוּצָה, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|א|כלאים}} <קטע התחלה=ו/>הַזְּאֵב וְהַכֶּלֶב, כֶּלֶב הַכֻּפְרִי וְהַשּׁוּעָל, הָעִזִּים וְהַצְּבָאִים, הַיְּעֵלִים וְהָרְחֵלִים, הַסּוּס וְהַפֶּרֶד, הַפֶּרֶד וְהַחֲמוֹר, הַחֲמוֹר וְהֶעָרוֹד, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=ו/> {{המשנה|ז|א|כלאים}} <קטע התחלה=ז/>אֵין מְבִיאִין אִילָן בְּאִילָן, יָרָק בְּיָרָק, וְלֹא אִילָן בְּיָרָק, וְלֹא יָרָק בְּאִילָן. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר יָרָק בְּאִילָן.<קטע סוף=ז/> {{המשנה|ח|א|כלאים}} <קטע התחלה=ח/>אֵין נוֹטְעִין יְרָקוֹת בְּתוֹךְ סַדָּן שֶׁל שִׁקְמָה. אֵין מַרְכִּיבִין פֵּיגָם עַל גַּבֵּי קִדָּה לְבָנָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָרָק בְּאִילָן. אֵין נוֹטְעִין יִחוּר שֶׁל תְּאֵנָה לְתוֹךְ הֶחָצוּב, שֶׁיְּהֵא מְקֵרוֹ. אֵין תּוֹחֲבִין זְמוֹרָה שֶׁל גֶּפֶן לְתוֹךְ הָאֲבַטִּיחַ, שֶׁתְּהֵא זוֹרֶקֶת מֵימֶיהָ לְתוֹכוֹ, :מִפְּנֵי שֶׁהוּא אִילָן בְּיָרָק. אֵין נוֹתְנִין זֶרַע דְּלַעַת לְתוֹךְ הַחַלָּמִית, שֶׁתְּהֵא מְשַׁמַּרְתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָרָק בְּיָרָק.<קטע סוף=ח/> {{המשנה|ט|א|כלאים}} <קטע התחלה=ט/>הַטּוֹמֵן לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת תַּחַת הַגֶּפֶן, אִם הָיוּ מִקְצָת עָלָיו מְגֻלִּין, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וְלֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית, וְלֹא מִשּׁוּם מַעַשְׂרוֹת, וְנִטָּלִים בְּשַׁבָּת. הַזּוֹרֵעַ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה כְּאַחַת, הֲרֵי זֶה כִּלְאַיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ כִּלְאַיִם, עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּי חִטִּים וּשְׂעוֹרָה, אוֹ חִטָּה וּשְׁתֵּי שְׂעוֹרִים, אוֹ חִטָה וּשְׂעוֹרָה וְכֻסֶּמֶת.<קטע סוף=ט/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|כלאים א]] [[קטגוריה:מסכת כלאים|א]] </noinclude> i06ocvoavknnq1du2kcxlhf9g98pnqs 116 1732262 2947234 2025-07-06T05:57:22Z Shahar9261 22508 יצירת דף עם התוכן "<שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), תשמ"ג-1983 <מקור> בתוקף סמכותנו לפי [[סעיף 230(ב) לחוק הספנות (ימאים), תשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי החוק, אנו מתקינים תקנות אלה: == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - "אמנות ארגון העבודה הבינ..." 2947234 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), תשמ"ג-1983 <מקור> בתוקף סמכותנו לפי [[סעיף 230(ב) לחוק הספנות (ימאים), תשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי החוק, אנו מתקינים תקנות אלה: == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: : (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; : (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; "טון" - תפוסה ברוטו; "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; "כלי שיט" - כמשמעותו בחוק, זולת אם נאמר אחרת; "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), תשכ"ב-1962]]; "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק שני: תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - : (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; : (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; : (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: : (1) האניה הרשומה במרשם כלי השיט הישראלי; : (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: : (1) תאריך מועד הבדיקה; : (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; : (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- : (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; : (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - : (1) לספק אויר בלתי מזוהם; : (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; : (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו) (1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם; : (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות; : (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוח או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), תשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - : (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; : (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: : (1) קצינים; : (2) ימאים דירוגיים בכירים; : (3) צוערים; : (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; : (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; : (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: : (1) קצינים וימאים דרוגיים בכירים - אחד; : (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; : (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; : (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה) (1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון; : (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו) (1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך; : (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך; : (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה; : (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: : (1) קצינים וצוערים; : (2) ימאים דירוגיים בכירים; : (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - : (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; : (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; : (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; : (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: : (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; : (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; : (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; : (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: : (1) מכונות כביסה; : (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; : (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - : (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; : (2) בקבוק מים; : (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: : (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; : (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; : (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; : (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; : (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: : (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; : (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; : (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; : (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; : (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; : (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; : (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: : (1) מזון יבש; : (2) מזון בקירור; : (3) חמרי ניקוי; : (4) לבנים; : (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - : (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; : (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; : (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; : (4) מאווררים במידה מספקת; : (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג) (1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל; : (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד; : (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון; : (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. 1kueo7g4kctt5xofu8fv451o4kcfh5r 2947242 2947234 2025-07-06T06:03:04Z Shahar9261 22508 2947242 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק שני: תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה הרשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך מועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוח או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דרוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. 6axyse0acndbaklh3vno0km78hk39m2 2947243 2947242 2025-07-06T06:05:52Z Shahar9261 22508 2947243 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק שני: תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה הרשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך מועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוח או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דרוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ===== === עצמת האור למדורי האניה === iufloj7uh2i9nney8h2olb467f13s3g 2947244 2947243 2025-07-06T06:06:09Z Shahar9261 22508 2947244 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק שני: תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה הרשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך מועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוח או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דרוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === alrgvfjbnb0kyuu74h8iivc0x7zqb9l 2947245 2947244 2025-07-06T06:06:52Z Shahar9261 22508 2947245 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק שני: תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה הרשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך מועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוח או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דרוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} nf9robk39zwrxroaz5ldq2hxu6f7s5y 2947246 2947245 2025-07-06T06:09:21Z Shahar9261 22508 2947246 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק שני: תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה הרשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך מועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוח או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דרוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : ''' תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 p4bc4up42qs9bx3i4m0iub0zjkon810 2947247 2947246 2025-07-06T06:11:28Z Shahar9261 22508 2947247 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק שני: תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה הרשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך מועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוח או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דרוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים'' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 hfafw516w468kq6fhy8556zi7sykac8 2947248 2947247 2025-07-06T06:14:21Z Shahar9261 22508 2947248 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק שני: תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה הרשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך מועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוח או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דרוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 qjj3heimhnwcx5145xusl2o5o8k4oth 2947249 2947248 2025-07-06T06:15:35Z Shahar9261 22508 2947249 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק שני: תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה הרשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך מועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוח או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דרוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 jetm64pjq8a512rl45mlhb3e9s549y5 2947250 2947249 2025-07-06T06:17:29Z Shahar9261 22508 2947250 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק שני: תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה הרשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך מועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוח או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דרוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 4vwwffig7tgnb305a4yg0x3mcosa9qx 2947251 2947250 2025-07-06T06:19:29Z Shahar9261 22508 2947251 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק שני: תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה הרשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך מועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוח או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דרוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 ihmp1j46fy83zd5u7ktorntj5wpmyve 2947252 2947251 2025-07-06T06:22:39Z Shahar9261 22508 2947252 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק שני: תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה הרשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך מועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוח או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דרוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. 4kl4tjicbpsfxb9mx2p5ciuk5ko8pcb 2947253 2947252 2025-07-06T06:24:59Z Shahar9261 22508 2947253 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק שני: תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה הרשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך מועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוח או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דרוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. aql7vqr2hmyl1it6yy4hc431i646nea 2947255 2947253 2025-07-06T06:26:55Z Shahar9261 22508 2947255 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק שני: תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה הרשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך מועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוח או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דרוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה 9bhwzvx2au8iuqdc6yvom8g6qpbdz28 2947257 2947255 2025-07-06T06:28:41Z Shahar9261 22508 2947257 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה הרשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך מועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוח או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דרוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה 791ywy1zhdsnw25xsveqmzkpnvdou5m 2947258 2947257 2025-07-06T06:30:04Z Shahar9261 22508 2947258 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה רשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך מועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוח או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דרוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה 41a9x91oaqb4ovgo9dd5xssog6crhdd 2947259 2947258 2025-07-06T06:30:22Z Shahar9261 22508 2947259 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה רשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך ומועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוח או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דרוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה 4h4no9i0sp6ow2kztxie7ht7uowu0dm 2947260 2947259 2025-07-06T06:31:37Z Shahar9261 22508 2947260 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם (([צ"ל: עם])) איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה רשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך ומועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוח או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דרוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה grtoxeurmf95i4cjj9zhqk1ebaepgpc 2947261 2947260 2025-07-06T06:32:52Z Shahar9261 22508 2947261 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם (([צ"ל: עם])) איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה רשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך ומועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוה או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דרוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה t92zgzmt6bkowb6irou9vlwcrcmuxjp 2947262 2947261 2025-07-06T06:33:24Z Shahar9261 22508 2947262 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם (([צ"ל: עם])) איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה רשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך ומועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוה או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דירוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לזו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה 6hj5d1x4anrmui31kv5ozantt1tmqug 2947263 2947262 2025-07-06T06:33:59Z Shahar9261 22508 2947263 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם (([צ"ל: עם])) איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה רשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך ומועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוה או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דירוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לצד זו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה; : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה במרחק בין התקרה לבין תתתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה fj79g6gduy0ghmetwsor04brvh8am6s 2947264 2947263 2025-07-06T06:35:48Z Shahar9261 22508 2947264 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם (([צ"ל: עם])) איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה רשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך ומועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוה או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דירוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לצד זו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה. : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה המרחק בין התקרה לבין תחתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדר השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדד האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה pq8ar8r89siyj0alij2ju8o06eod955 2947265 2947264 2025-07-06T06:37:13Z Shahar9261 22508 2947265 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם (([צ"ל: עם])) איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה רשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך ומועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוה או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דירוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לצד זו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה. : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה המרחק בין התקרה לבין תחתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדרי השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדרי האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שרותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטרים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה arkznhcra50nijo52b4sr6pcqfnwal9 2947266 2947265 2025-07-06T06:37:47Z Shahar9261 22508 2947266 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם (([צ"ל: עם])) איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה רשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך ומועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוה או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דירוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לצד זו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה. : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה המרחק בין התקרה לבין תחתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדרי השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדרי האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שירותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטריים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים המועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בית השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיור רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטחי פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן נקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה bjh62f3i6jhm6cjigx2v0mvi8czl606 2947268 2947266 2025-07-06T06:40:24Z Shahar9261 22508 2947268 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם (([צ"ל: עם])) איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה רשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך ומועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוה או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דירוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לצד זו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה. : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה המרחק בין התקרה לבין תחתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדרי השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדרי האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שירותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטריים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים שמועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בתי השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיורי רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטח פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן ניקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדר החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה 2kqzzycvoc6xgaovnne278lm4ow93eu 2947269 2947268 2025-07-06T06:40:39Z Shahar9261 22508 2947269 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם (([צ"ל: עם])) איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה רשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך ומועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוה או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דירוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לצד זו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה. : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה המרחק בין התקרה לבין תחתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדרי השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדרי האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שירותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטריים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים שמועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בתי השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיורי רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטח פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן ניקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדרי החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנה מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה 273dvtvj3fns0ecm42190jreo8wkn0d 2947270 2947269 2025-07-06T06:41:03Z Shahar9261 22508 2947270 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם (([צ"ל: עם])) איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה רשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך ומועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוה או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דירוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לצד זו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה. : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה המרחק בין התקרה לבין תחתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדרי השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדרי האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שירותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטריים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים שמועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בתי השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיורי רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטח פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן ניקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדרי החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנת מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שהמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה q96c87zg0fhexwrglo7tg3wwegdnhmn 2947271 2947270 2025-07-06T06:41:35Z Shahar9261 22508 2947271 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם (([צ"ל: עם])) איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה רשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך ומועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוה או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דירוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לצד זו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה. : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה המרחק בין התקרה לבין תחתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדרי השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדרי האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שירותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטריים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים שמועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בתי השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיורי רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטח פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן ניקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדרי החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנת מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה lla8s7v18ccchxxwizosl6d3x73f44n 2947273 2947271 2025-07-06T06:42:08Z Shahar9261 22508 2947273 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם (([צ"ל: עם])) איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה רשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך ומועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוה או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דירוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לצד זו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה. : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה המרחק בין התקרה לבין תחתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדרי השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדרי האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שירותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטריים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים שמועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בתי השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיורי רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטח פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן ניקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדרי החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנת מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים כשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות תקנות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה 7bkciowq4ksfvy7o7gn35suud6n7ddp 2947274 2947273 2025-07-06T06:42:35Z Shahar9261 22508 2947274 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם (([צ"ל: עם])) איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה רשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך ומועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוה או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דירוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לצד זו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה. : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה המרחק בין התקרה לבין תחתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדרי השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדרי האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שירותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטריים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים שמועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בתי השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיורי רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטח פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן ניקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדרי החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנת מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים בשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות תקנות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה ixqrsiiy9pombyax1nx7gd5shg1cwqy 2947275 2947274 2025-07-06T06:43:17Z Shahar9261 22508 2947275 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם (([צ"ל: עם])) איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה רשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך ומועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוה או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דירוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לצד זו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה. : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה המרחק בין התקרה לבין תחתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדרי השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדרי האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שירותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטריים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים שמועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בתי השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיורי רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטח פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן ניקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדרי החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנת מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים בשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות תקנות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה nvx24uvefgvmkf7mr22uil62x6fiqgl 2947276 2947275 2025-07-06T06:43:35Z Shahar9261 22508 2947276 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם (([צ"ל: עם])) איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה רשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך ומועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוה או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דירוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לצד זו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה. : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה המרחק בין התקרה לבין תחתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדרי השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדרי האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שירותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטריים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים שמועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בתי השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיורי רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטח פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן ניקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדרי החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנת מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים בשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות תקנות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה ixqrsiiy9pombyax1nx7gd5shg1cwqy 2947278 2947276 2025-07-06T06:45:44Z Shahar9261 22508 2947278 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם (([צ"ל: עם])) איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה רשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך ומועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוה או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דירוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לצד זו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה. : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה המרחק בין התקרה לבין תחתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדרי השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדרי האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שירותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטריים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים שמועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בתי השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיורי רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטח פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן ניקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדרי החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנת מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים בשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות תקנות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : '''ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : ציוד חדר הכנה : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה 9qr15ia7kp0wfoowhrauo53iupa1uwh 2947279 2947278 2025-07-06T06:46:23Z Shahar9261 22508 2947279 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983 <מקור> ((ק"ת תשמ"ג, 1310|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)|4494)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 230(ב)]] [[=החוק|לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת שלפי [[החוק]], אנו מתקינים תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמנות ארגון העבודה הבינלאומי" - האמנה בדבר מגורי צוותים באניה (כפי שתוקנה ב-1949) (מס' 92) והאמנה בדבר מגורי צוותים באניה (דרישות משלימות) (כפי שתוקנה ב-1970) (מס' 133); :- "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טונות או שארכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין; :- "אניית נוסעים" - אניה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא מצוידת בתעודת בטיחות בת תוקף שניתנה בהתאם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974; :: (2) היא מצוידת בתעודה להובלת נוסעים; :- "בוגר" - אדם שגילו עולה על 18 שנים; :- "דרישות" - דרישות התקנות או המנהל באשר למגורי צוות; :- "המנהל" - מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא מינהו לענין תקנות אלה; :- "טון" - תפוסה ברוטו; :- "ימאי דירוגי" - כל איש צוות באניה, למעט קברניט, קצינים וימאים דירוגיים בכירים; :- "ימאי דירוגי בכיר" - רב מלחים, רב שמנים, טבח ראשי וכלכל שני; :- "כלי שיט" - כמשמעותו [[בחוק]], זולת אם נאמר אחרת; :- "אניה בבניה" - כמשמעותה [[בתקנות הספנות (כלי שיט) (רישום וסימון), התשכ"ב-1962]]; :- "מגורי צוות" - חדרים באניה המשמשים למגורים, אוכל, שירותים, מקלחות, חדרי חולים, חדרי מנוחה ומחסנים המשמשים לאחסון צידה וציוד של אנשי הצוות; :- "קצין" - מי שהוסמך לשמש בתפקידי קצונה או המשמש בפועל בתפקיד הטעון הסמכה לקצונה, למעט קברניט; :- "קצין בכיר" - קצין מכונות ראשי, חובל ראשון, קצין מכונות ראשון; :- "רישום מחדש" - שינוי ארץ הרישום של כלי השיט או שינוי בבעלות בו. == פרק ב': תחולה על אניות חדשות == @ 2. תחולה : תקנות אלה יחולו על כל אניה רשומה בישראל המפליגה בים, בין אם היא בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, והמועסקת לכל מטרה מסחרית או בהובלת מטען למטרות מסחריות, וכן על אניה בבניה. @ 3. דרישות המנהל : המנהל יקבע את הדרישות לגבי אניות נוסעים המהלכות בים הפתוח לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות ועם הארגון המוסמך של הימאים; בשום מקרה לא תהיינה דרישות המנהל פחותות מהדרישות שהוצגו באמנות ארגון העבודה הבינלאומי. @ 4. תחולה על גוררות : תקנות אלה יחולו על גוררות ככל שניתן להחילן מבחינת מבנה הגוררת ותנאי הפעלתה. @ 5. סייג לתחולה : (א) תקנות אלה לא יחולו על - :: (1) אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים; :: (2) אניות העוסקות בדיג או בציד לוויתנים או בעיסוק דומה; :: (3) רחפות וסנפיריות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יחולו תקנות אלה, ככל שהדבר סביר ומעשי, על אניות שתפוסתן פחות מ-500 טונים. @ 6. פטור : המנהל רשאי לפטור אניה שתפוסתה בין 500 ל-1000 טונים מתחולת תקנות אלה. @ 7. שינוי דרישות : המנהל, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי כלי השיט, או בעל כלי השיט, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי לשנות כל דרישה מדרישות תקנות אלה, אם שוכנע שהשינוי אינו פוגע בתנאי המגורים המפורטים בדרישות תקנות אלה; פרטים על שינויים כאמור, ידווח המנהל למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. @ 8. אישור חריגה מדרישות לגבי אניות מסויימות : המנהל, לאחר התייעצות אם (([צ"ל: עם])) איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, רשאי, בהתחשב בצרכי המגורים של אנשי הצוות מחוץ לשעות העבודה, לאשר חריגות וסטיות מדרישות תקנות אלה לגבי אניות מהסוגים הבאים: : (1) אניות שאינן מצוותות בצוות קבוע; : (2) אניות הנושאות באורח זמני צוות תיקונים בנוסף לצוות הקבוע שלהן, או העוסקות בניסויים ימיים לקראת מסירתן לבעליהן; : (3) אניות המפליגות במסעות קצרים המאפשרים לאנשי הצוות לשוב לבתיהם מדי יום, או המאפשרים לאנשי הצוות להנות מסידורי מגורים מקבילים בחוץ. == פרק ג': תחולה על אניות שבנייתן הושלמה == @ 9. שינוי באניות שבנייתן הושלמה : (א) אניות שבנייתן הושלמה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, ואשר אינן עומדות בדרישות של תקנות אלה, רשאי המנהל לפי שיקול דעתו, לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש, תוך פרק זמן סביר, שינויים בהן כדי להתאימן לדרישות תקנות אלה ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות הטכניות והכלכליות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. : (ב) המנהל לא ידרוש שינויים כאמור אלא במקרים אלה: :: (1) האניה רשומה במרשם כלי השיט הישראלי; :: (2) באניה מבוצעים שינויי מבנה יסודיים או תיקונים נרחבים הנוגעים למגורי הצוות והנובעים מתכנון ולא כתוצאה מתאונה או ממקרה חירום כלשהו. @ 10. שינוי באניות בבניה או בהסבה : אניה הנמצאת בתהליך בניה או הסבה טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה והמנהל טרם אישר את מגורי הצוות, רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו לאחר התייעצות עם איגוד בעלי האניות, או עם בעל האניה, ועם הארגון המוסמך של הימאים, לדרוש שינויים לצורך התאמתה לדרישות תקנות אלה, ככל שהדבר ניתן לביצוע בהתחשב בבעיות טכניות, כלכליות ואחרות הכרוכות בהחלת הוראות [[תקנות 27]], [[32]] [[ו-39]]. == פרק ד': אחזקה ובדיקה של מגורי צוות == @ 11. אחזקת מגורי צוות : (א) מגורי הצוות יוחזקו במצב נקי ומתאים למגורים. : (ב) הציוד והמיתקנים הדרושים לפי תקנות אלה יוחזקו במצב תקין ויחודשו ויתוקנו, לדרישת המנהל. : (ג) לא יכניס אדם למגורי הצוות פרט למחסנים המהווים חלק מהם, כל מטלטלין שאינם שייכים או שאינם מיועדים לשימושם של אנשי הצוות הגרים בהם. @ 12. ביקורת מגורי צוות : (א) קברניט של אניה או קצין שהוא מינה לכך, יבדוק את מגורי הצוות פעם בשבוע לפחות, בלווית איש צוות אחד לפחות. : (ב) קברניט של אניה יהיה אחראי לכך שיירשמו ביומן הרשמי של האניה הפרטים הבאים: :: (1) תאריך ומועד הבדיקה; :: (2) שמותיהם ודרגותיהם של האנשים שערכו את הבדיקה; :: (3) פרטים על חריגות מתקנות אלה, שמצאו עורכי הבדיקה. == פרק ה': בדיקה בידי מפקח כלי שיט == @ 13. מועדי ביקורת : (א) בדיקת מגורי הצוות באניה תיערך ביד מפקח כלי שיט פעם בשנה. : (ב) מפקח כלי שיט רשאי לקבוע בכל עת, בהודעה לבעליה או לקברניטה של אניה ישראלית, כל מועד אחר, כפי שימצא לנכון, לבדיקת מגורי צוות באניה, שיחול תוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לאותה אניה לפי תקנת משנה (א). @ 14. בדיקת תלונה (תיקון: תשנ"ט) : בנוסף על האמור [[בתקנה 13]], יורה המנהל למפקח כלי שיט על עריכת בדיקת מגורי צוות באניה, אם ימאי או הארגון המוסמך של הימאים הגיש לו תלונה שבה מתקיימים כל אלה: : (1) התלונה הוגשה בכתב; : (2) בתלונה פורטו החריגות מדרישות תקנות אלה, לגבי אותה אניה; : (3) תוכן התלונה הועבר לבעל האניה; : (4) התלונה הוגשה 24 שעות לפחות לפני מועד הפלגתה של האניה. == פרק ו': דרישות בסיסיות למגורי צוות == @ 15. כללי : (א) מיקומם של מגורי הצוות, אמצעי הגישה אליהם, מבנם וסידורם ביחס למדורים אחרים יהיו כאלה שיבטיחו בטיחות נאותה, הגנה מפני מזג אויר והים, בידוד מחום או מקור, רעש רב מדי או נביעה ממדורים אחרים. : (ב) מגורי הצוות יהיו מתוכננים וממוקמים באופן שסידורם וציודם לא יסכן את הבטיחות והבריאות של הצוות ולא יפריע לנוחיותו ורווחתו. : (ג) יובטח שלא תיווצר סכנה במגורי צוות מפליטה או נזילה של גזים, חשמל, חום או קור, וכי ריחות בלתי נעימים או רעש ממטבחים, בתי מלאכה וכיוצא באלה לא יחדרו אליהם. @ 16. מיקום המגורים : מגורי הצוות יהיו כולם מעל לקו הטעינה הקיצי; שום חלק ממגורי הצוות לא יהיה קדימה למחיצת ההתנגשות; חדרי שינה המהווים חלק ממגורי הצוות לא יהיו ממוקמים מתחת למעברי עבודה ושטחי מטען. @ 17. הפרדה ממדורים אחרים : לא יהיו פתחים ישירים מחדרי השינה אל המדורים למטען ומכונות או למטבחים, למחסני מנורות וצבעים או מחסני מכונות, סיפון ומחסנים כללים אחרים, וכן לחדרי יבוש, למקומות רחצה ציבוריים או לבתי שימוש; המחיצות המפרידות את המקומות האמורים מחדרי שינה ומחיצות חיצוניות תהיינה בנויות פלדה או חומר אחר, שאישר המנהל, ואטומות למים ולגזים. @ 18. בידוד : (א) מחיצות חיצוניות של חדדי שינה וחדרי אוכל תהיינה מבודדות בצורה נאותה מסוכות המכונות והמחיצות התוחמות מטבחים או ממדורים אחרים שבהם נוצר חום; הן תהיינה מבודדות למניעת השפעת החום במגורים או מעברים סמוכים; כן יותקנו אמצעי הגנה מפני השפעת חום של צינורות קיטור או צינורות אספקת מים חמים. : (ב) הבידוד המותקן יבטיח הגנה במקרה של תקלה במערכת החימום או הקירור במגורים. : (ג) חדרי שינה, חדרי אוכל, חדרי בידוד, ומסדרונות במגורי הצוות יהיו מבודדים באופן המונע עיבוי או חימום יתר. : (ד) צינורות קיטור ופליטה ראשיים לכננות וציוד דומה, לא יעברו דרך מגורי הצוות ככל שניתן וכן לא יעברו דרך מעברים המוליכים למגורי הצוות, אלא כאשר הם מבודדים ומסוכים כראוי. : (ה) חמרי הבידוד בכל המקרים האמורים בסעיף זה יהיו עשויים חומר בלתי דליק. @ 19. חמרים : (א) חמרים המשמשים לכיסויי סיפון ובידוד יהיו מתאימים ליעודם ולא יסכנו את אנשי הצוות, ובמיוחד יקנו אחיזה לרגל, יבודדו נגד חום ורעש, יהיו בעלי התנגדות לאש, לספיגת מים, להידבקות, בעלי עמידה נגד חיכוך, ובעלי עמידות בתנאי מזג האויר והתבלות. : (ב) מחיצות פנימיות יהיו מחמרים שאישר המנהל אשר אינם מאפשרים מחסה לחרקים, והניתנים לניקוי בנקל. : (ג) פנלים פנימיים או ציפויים יהיו מחמרים בעלי משטח קל לניקוי; קצותיהם של הלוחות לא יהיו חדים. : (ד) שטח פני קירות, תקרות, רהיטים ואבזרים בחדרי שינה ובחדרי אוכל יהיה ניתן לניקוי בנקל, ואם הוא צבוע יהא צבעו בהיר; השימוש בסיד אסור. : (ה) הסיפונים בכל מגורי הצוות יהיו מחמרים ומבנה שאישר המנהל ויהוו משטח אטים לרטיבות וקל לניקוי. : (ו) במקום שהרצפות יצוקות יהיו החיבורים עם הצדדים מעוגלים, למניעת סדקים. : (ז) מחיצות ותקרות במגורים תהיינה מצופות. @ 20. סימון : כל חדר המהווה חלק ממגורי צוות יסומן בבירור בתווית או שלט שייקבעו בדלת החדר או מעליה; התווית או השלט יציינו את השימוש המיועד של החדר ואם המדובר בתאי מגורים, את מספר האנשים הגרים בחדר ודרגתם. @ 21. ניקוז : במגורי הצוות יותקן ניקוז יעיל. @ 22. הגנה בפני אש ודרכי מילוט : (א) במגורי הצוות יתקיימו הדרישות בנוגע להגנה בפני אש לפי דרישות האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים, 1974. : (ב) חמרים המשמשים למזרונים, ריפוד וכרים יהיו מעכבי אש. : (ג) בכל חדר שינה, חדר אוכל וחדר בידוד יותקן צוהר אחד, בעל קוטר שלא יפחת מ-40 סנטימטרים, הניתן לפתיחה או לשבירה על ידי פטיש שימוקם לידו. @ 23. מיזוג אויר, חימום וקירור : (א) במגורי הצוות יהיה מיזוג אויר, ובחדרים המשמשים כמחסנים, מטבחים, חדרי כביסה וחדרי יבוש תותקן מערכת איורור בעלת אספקה ופליטה בלבד. : (ב) מספר חילופי האויר לשעה במדורים אשר אינם ממוזגים, לא יפחת מ- :: (1) במטבחים: אספקה - 20 חילופי אויר, פליטה - 40 חילופי אויר; :: (2) בחדרי היבוש ובחדרי ההגשה - 10 חילופי אויר; : (ג) האויר הנפלט ממדורים סניטריים, מטבחים ובתי חולים, יוצא לאויר הפתוח ולא ימוחזר; פתחי כניסת האויר למערכת האיורור יותקנו באופן שלא ישאבו אויר מזוהם ממקור כלשהו באניה. : (ד) בית החולים יהיה מצויד, בנוסף למערכת מיזוג האויר, גם במערכת איורור טבעית מספקת, בעלת יכולת אספקה ופליטה. : (ה) מערכת מיזוג האויר, בין מרכזית ובין מורכבת מיחידות בודדות, תפעל כך שתוכל - :: (1) לספק אויר בלתי מזוהם; :: (2) לשמר את האויר בטמפרטורה מניחה את הדעת ולאפשר לחות יחסית לתנאי מזג האויר שמחוץ לאניה, וכן להבטיח מספר מספיק של חילופי אויר בכל המדורים הממוזגים; :: (3) להתאים לתנאים השוררים בים ולא לגרום לרעשים בלתי סבירים או לתנודות מטרידות. : (ו) מערכת מיזוג האויר תופעל בכל שעה שהצוות עובד או גר באניה, לפי שיקול דעתו של הקברניט. : (ז) מגורי הצוות יהיו בנויים באופן שניתן יהיה לאווררם גם באמצעים אחרים מלבד האמורים לעיל, וזאת למקרה של תקלה במערכת מיזוג האויר. : (ח) מערכת חימום סבירה תותקן בכל המדורים שאינם קשורים למערכת מיזוג האויר. : (ט) כל כניסות האויר יצויידו במסננים שימנעו כניסת חרקים. @ 24. תאורה : (א) מגורי הצוות יהיו מוארים כיאות. : (ב) חדרי שינה וחדרי אוכל יהיו מוארים באור טבעי ויהיו מצוידים באור מלאכותי מספיק. : (ג) לענין תקנה זו תיחשב התאורה הטבעית בחדר כמתאימה, אם היא מספקת כדי קריאת עיתון רגיל בכל מקום בחדר, בידי אדם בעל ראיה נורמלית, במשך שעות היום ובמזג אויר בהיר. : (ד) בכל אניה תותקן תאורה חשמלית במגורי הצוות, ובמקרה שאין שני מקורות חשמל עצמאיים לתאורה, תסופק תאורה נוספת באמצעות מנגנון תאורה לזמן חירום. : (ה) בחדרי שינה ובבתי חולים תותקן מנורת קריאה בראש כל מיטה. : (ו)(1) המדורים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] יוארו בנוסף על האמור בתקנה זו גם בתאורה נאותה, בעוצמה המפורטת [[בתוספת האמורה]] לצד כל אחד מהם. :: (2) התאורה החשמלית למדורים כאמור תיחשב כנאותה אם בעת מדידתה במישור האופקי, באופן שנקבע בפסקה (3), היא יציבה ונשמרת בעצמת האור שנקבעה ובכפוף לסטיה מותרת של עשרה אחוזים; בעת המדידה יהיו המדורים צבועים בצבע חדש והמנורות תהיינה חדשות. :: (3) מדידת האור בתוך כל מדור תבוצע כאשר כל גופי התאורה מופעלים במלוא עצמתם המתוכננת וכאשר אין אפשרות לכניסת אור מבחוץ; ניתן לבצע את המדידות כאשר תאורה מקומית מופעלת, למעט תאורה הנובעת ממנורות הקריאה הקבועות בראש המיטה, בתא המכיל יותר ממיטה אחת; לגבי תאורה כללית של מדור, תימדד התאורה במישור האופקי בגובה של 70 סנטימטרים מעל לסיפון או לרצפת המדור; המדידה תיערך בתוך השטח המוגדר באמצעות יצירת קווים החוצים את המרחק בין מנורות התקרה והמחיצות הסמוכות של המדור. לגבי תאורה מקומית של משטח עבודה תימדד התאורה על המשטח. : (ז) מנורה תוצב בראש כל מעבר מדרגות או סולם או כוה או לידם, ובדלת של כל הארונות לבגדי סערה או בגדי עבודה או לידם. @ 25. מניעת רעש מזיק : לענין מניעה והגנה מרעש מזיק ומדידת מפלסי רעש, יחולו הוראות [[תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל"ב-1972]]. @ 26. מנהגים לאומיים מיוחדים : באניות שבצוותם משרתים ימאים בעלי הרגלים דתיים וחברתיים שונים, רשאי המנהל, ללא אפליה ותוך התחשבות בטובתם של אנשי הצוות, ובהסכמת ארגון בעלי האניות והארגון המוסמך של הימאים, להתיר שינויים בתנאים המפורטים [[בתקנה 32(א) ו-(ג)]] לענין שטח רצפה, [[ובתקנה 39(ב)]] [[ו-39(ו)]] לענין שירותים סניטריים; המנהל רשאי להתיר שינויים כאמור, בתנאי שלא יפגעו בתנאי המגורים שלהם זכאים הימאים מכוח תקנות אלה; פרטי השינויים כאמור יועברו למנהל הכללי של ארגון העבודה הבינלאומי. == פרק ז': דרישות מיוחדות ופרטים טכניים == @ 27. גבהם של מגורי צוות : (א) הגובה הפנוי של מגורי הצוות, מדוד מעל קצה הרצפה אל תחתית התקרה או אל כל עצם בולט אחר מהתקרה, לא יפחת - :: (1) באניות שתפוסתן פחות מ-10,000 טונות - מ-2.08 מטר; :: (2) באניות שתפוסתן 10,000 טונות או יותר - מ-2.16 מטר. : (ב) המנהל רשאי להתיר הפחתות מוגבלות בגובה הפנוי בכל מדור או חלק ממנו אם נראה לו סביר לעשות כן, ובתנאי שהפחתה כזאת לא תגרום לצוות אי-נוחות; בשום מקרה לא יפחת הגובה הפנוי מ-1.95 מטר. @ 28. דלתות : המידות הפנויות המזעריות של דלתות הכניסה לתאים לא יפחתו מ-65 סנטימטרים ברוחב ו-1.90 מטרים בגובה, לא כולל את המשקוף. @ 29. מדרגות : המדרגות במגורי הצוות תהיינה בנויות במידות אלה: : (1) עומק המדרגה לא יפחת מ-24 ס"מ; : (2) המרחק האנכי ממדרגה למדרגה יהיה בין 18 ל-22 ס"מ; מרחק זה כולל גם את המרחק בין המדרגה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר. @ 30. גידור ומעקים : (א) מעקים ומאחזים יותקנו במעברים ובמעברי המדרגות בצידם האחד לפחות וגבהם של המעקים לא יפחת מ-78 סנטימטר ולא יעלה על מטר אחד. : (ב) רחבות בראש מדרגות ובמקומות מוגבהים פתוחים בין סיפונים, יהיו מגודרות באופן שימנע נפילת אנשים מהן. == פרק ח': חדרי שינה וחדר מגורים == @ 31. חדרי שינה : (א) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, חדרי שינה נפרדים: :: (1) קצינים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) צוערים; :: (4) ימאים דירוגיים ממחלקת סיפון, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (5) ימאים דירוגיים ממחלקת המכונה, שאינם ימאים דירוגיים בכירים; :: (6) ימאים דירוגיים ממחלקת המשק, שאינם ימאים דירוגיים בכירים. : (ב) המספר המרבי של אנשי הצוות שיתגוררו בחדר שינה יהיה: :: (1) קצינים וימאים דירוגיים בכירים - אחד; :: (2) צוערים וחניכים - לא יותר משניים; :: (3) ימאים דירוגיים אחרים - באניות שתפוסתן 13,000 טונות או יותר - לא יותר מאחד לימאים שתפקידם מדרגת מלח כשיר ומעלה, מסיק ומעלה, טבח שני או מלצר ומעלה; :: (4) באניות שתפוסתן מתחת ל-13,000 טונות - לא יותר משניים. : (ג) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יהיו לקצינים הבכירים בנוסף לחדרי השינה שלהם. חדרי מגורים, אם הדבר ניתן לביצוע. : (ד) חדרי השינה יהיו מתוכננים ומצוידים באופן שתובטח נוחות סבירה לגרים בהם וקלות השמירה על הנקיון. : (ה) אנשי צוות אשר אינם מועסקים במשמרת אחת ישוכנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, בחדרים נפרדים. : (ו) לנשים המועסקות באניה יסודרו חדרי שינה נפרדים מעבר לנדרש בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) במידת הצורך. @ 32. שטח הרצפה : (א) שטח הרצפה ליחיד, בחדר שינה המיועד לימאים דירוגיים, לא יפחת מ-4.80 מ"ר בתא המיועד לימאי אחד, ומ-3.80 מ"ר בתא המיועד לשניים. : (ב) בחדרי שינה לקצינים שלא מצורף להם חדר מגורים, לא יפחת שטח הרצפה ליחיד מ-6.50 מ"ר באניות שתפוסתן פחותה מ-3,000 טונות, ומ-7.50 מ"ר באניות שתפוסתן 3,000 טונות ומעלה. : (ג) במקרים שבהם גודל האניה, הפעילות שבה היא מועסקת וסידורה הפנימי מאפשרים זאת, יותקן חדר שינה אישי לכל איש צוות בוגר. : (ד) שטח התפוס במיטות, ארונות, שידות ומושבים ייכלל במדידת שטח הרצפה; שטחים קטנים או בעלי צורה חריגה שאינם יכולים לשמש מקום לקביעת רהיטים יוצאו מן המדידה האמורה. @ 33. מיטות : (א) לרשות אנשי הצוות יעמדו מיטות אישיות לשימושם הבלעדי; המיטות לא יוצמדו זו לצד זו בצורה שהגישה למיטה אחת מתאפשרת רק מעל לאחרת; : (ב) המיטות לא יסודרו בלמעלה משתי קומות; במקרים שבהם מונחות המיטות לאורך דופן האניה, ליד החלון, לא תוצב מיטה מעל למיטה. : (ג) כאשר המיטות מוצבות אחת מאחורי השניה, בטור עורפי, הן יהיו מופרדות למראשותיהן במחיצות העשויות חומר מוצק ויציב. : (ד) בצד כל מיטה יותקנו לוחות מגן למניעת נפילת אדם ממנה. : (ה)(1) גובה מיטה לא יפחת מ-0.30 מטר מרצפת החדר כאשר הוא מדוד מקצהו התחתון של המזרון. :: (2) כאשר שתי מיטות בנויות האחת מעל לשניה המרחק בין התקרה לבין תחתית המזרון במיטה העליונה יהיה 0.76 מטר לפחות, ותחתית המזרון במיטה התחתונה תהיה במרחק של 0.91 מטר לפחות מתחתית המזרון שבמיטה העליונה; לענין מדידות אלה, יימדד המרחק אל התקרה או אל הקורה הנמוכה ביותר הבולטת מהתקרה. : (ו)(1) בכפוף לאמור בפסקה (2), לא יפחת גודל המיטות המותקנות לצוות מ-0.80 מטר רוחב ו-1.98 מטר אורך. :: (2) גודל המיטות המותקנות באניה שתפוסתה 3,000 טונות ומעלה והמיועדות לקצינים בכירים, יהיה 1.10 מטר לפחות ברוחב ו-1.98 מטר באורך. :: (3) המידות תילקחנה בצד הפנימי של לוחות המגן או מעקי המגן כשאורך ורוחב בזווית ישרה. :: (4) המיטות ייבנו, ככל שהדבר ניתן לביצוע, באופן שיאפשר הרחבתן לשם אחסון בני משפחה המתלווים לאנשי הצוות. : (ז) המסגרת ולוחות המגן של המיטות יהיו מחומר שאישר המנהל; חומר זה יהיה קשה וחלק שאינו נוטה להחליד או לשמש מחסה לחרקים. : (ח) נבנו המיטות במסגרות העשויות צינורות - יהיו הצינורות חתומים לחלוטין וללא חורים, למניעת גישה של חרקים. : (ט) כל מיטה תצויד במזרון עשוי חומר גמיש מתאים אשר ידחה רטיבות ושלא ישמש מחסה לחרקים; המזרונים יהיו עשויים או עטופים בחומר דוחה אש; בכל מיטה תותקן תחתית מחומר אטים לאבק. @ 34. רהיטים ומיתקנים : חדרי השינה וחדרי המגורים לאנשי הצוות יהיו מצוידים, בנוסף למיטות, בציוד ובמיתקנים המפורטים [[בתוספת השניה]]. == פרק ט': חדרי אוכל, מטבחים, חדרי הכנה ומקומות בידור == @ 35. חדרי אוכל וחדר הכנה : (א) בכל אניה יותקנו חדר אוכל לקצינים ולצוערים וחדר אוכל נפרד לימאים הדירוגיים ולחניכים. : (ב) המנהל רשאי לאשר התקנת חדר אוכל יחיד בהתאם להוראות [[תקנה 6]]. : (ג) חדרי אוכל ימוקמו בנפרד מחדרי השינה וקרוב ככל שניתן למטבח. : (ד) המידות והציוד של כל חדר אוכל יותאמו למספר הגדול ביותר של אנשים העשויים להשתמש בו בכל זמן; לחדר תהיה קיבולת ישיבה כוללת השווה לפחות למחצית מספר האנשים שאניה מורשית להסיע. : (ה) שטח הרצפה של חדר אוכל לא יפחת ממטר מרובע אחד לכל איש בהתאם לקיבולת הישיבה שלפי תקנת משנה (ד). : (ו) בצמוד לכל חדר אוכל יותקן חדר הכנה: המנהל רשאי לאשר התקנת חדר הכנה אחד בלבד לשני חדרי האוכל, אם המיקום נוח לכך. @ 36. ציוד וריהוט : חדרי אוכל יצויידו בשולחנות ובמושבים מתאימים, קבועים או ניידים; כן יצוידו חדרי האוכל, המטבח וחדר ההכנה ברהיטים ובציוד כמפורט [[בתוספת השלישית]]. @ 37. מקומות בידור ומיתקני בידור : (א) בכל אניה יש לספק מקום, או מקומות, בסיפון הפתוח שאליו תהיה לאנשי הצוות גישה כאשר אינם בתפקיד; מקומות אלה יהיו בשטח מספיק, בהתחשב בגודל האניה והצוות; מקומות הבידור יהיו ממוקמים באופן שהאנשים המשתמשים בהם יהיו מוגנים מרוח, נתזים, גזי פליטה ופליטת איוורור. : (ב) מיתקני הבידור יהיו מרוהטים כראוי, ויותקנו בנפרד לקצינים וימאים דירוגיים; חדרי הבידור שאינם מותקנים בנפרד מחדרי אוכל יותקנו בהתאם לצרכי הבידור המפורטים בתקנות אלה. : (ג) אבזרים לחדרי בידור יכללו לפחות ארון ספרים ואמצעים לקריאה, כתיבה ומשחקי חברה. : (ד) באניה שתפוסתה 3,000 טונות או יותר, יותקן חדר עישון או חדר ספריה שבו ניתן להציג סרטי קולנוע או טלויזיה; מחיצה ניידת תפריד בין חדר זה לחדר אוכל. : (ה) באניה שתפוסתה 8,000 טונות או יותר, יותקן חדר לתחביבים ומשחקים וככל שניתן תותקן בה בריכת שחיה. : (ו) במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור וכן תינתן אפשרות לרכוש משקאות, מזון ומצרכים אחרים. == פרק י': שירותים סניטרים, מיתקני כביסה וחדרי החלפה == @ 38. שירותים סניטרים : (א) בכל אניה יותקנו שירותים סניטריים מספיקים לרבות בתי שימוש, כיורי רחצה ואמבטיות או מקלחות. : (ב) לכל אחת מקבוצות הימאים הבאות יותקנו מקומות רחצה ובתי שימוש נפרדים: :: (1) קצינים וצוערים; :: (2) ימאים דירוגיים בכירים; :: (3) ימאים דירוגיים. : (ג) מקומות הרחצה יהיו ממוקמים קרוב לחדרי השינה של הימאים שלהם נועדו, ובנוסף לכך יהיו מקומות רחצה גם בצמוד לחדר המכונות. : (ד) לנשים שמועסקות באניה יותקנו שירותי סניטציה נפרדים. @ 39. כיור רחצה, בתי שימוש ואמבטיות : (א) כיור רחצה יותקן - :: (1) בכל תא או בחדר מקלחת המיועד לשימוש אדם אחד בלבד; :: (2) בכל בית שימוש אשר אינו מחובר ישירות לתא; :: (3) במטבח, בתא ארון תרופות ובבית שימוש; :: (4) ליד כל חדר אוכל, למעט באותם מקרים שבהם בית שימוש ציבורי ממוקם בקרבת מקום. : (ב) בכל אניה יותקן במקום נוח בית שימוש אחד ומקלחת לכל שישה אנשים או חלק מהם. : (ג) בכל אניה יוצמדו לחדר שינה של קצינים בכירים חדרי רחצה פרטיים נפרדים מצויידים בבית שימוש ובאמבטיה או במקלחת. : (ד) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמדו לכל שני תאים של קצינים וצוערים חדרי רחצה אישיים כאמור, ובאניה שתפוסתה 15,000 טונות או יותר יוצמדו לכל חדר שינה של קצינים ולכל שני חדרי שינה של צוערים, חדרי רחצה אישיים. : (ה) באניה שתפוסתה 10,000 טונות או יותר יוצמד חדר רחצה פרטי, המחובר לכל שני חדר שינה של ימאים דירוגיים בכירים. : (ו) באניה שתפוסתה 13,000 טונות או יותר, יוצמד חדר רחצה, המחובר לכל שני תאים, לחדרי השינה של הימאים הדירוגיים. : (ז) באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר, יותקנו מדורים נפרדים המכילים בית שימוש וכיור רחצה על גשר הפיקוד וליד הכניסה לחדר המכונות. אלא אם כן הותקנו ליד מרכז הבקרה של המכונה. : (ח) כל מדורי בתי השימוש הציבוריים יכילו כיור רחצה ומיתקן למגבות סניטריות. : (ט) שטח תא בית שימוש ציבורי יהיה 1.50 מ"ר לפחות; שטח זה יוגדל במידת הצורך בהתחשב בנוחיות הכניסה לחדר כאשר הדלת נפתחת פנימה. : (י) באניות שבהן מאוכסנים קציני רדיו או מפעילים בקומה נפרדת, יותקנו מיתקנים סניטריים ליד או בצמוד למקום מגוריהם. : (יא) כיורי רחצה ואמבטיות יהיו בגודל מספיק להנחת דעתו של המנהל, ובנויים מחמרים שהוא אישר בעלי שטח פנים חלק בלתי נוטה להיסדק, להתקלף או להחליד. : (יב) כל בתי השימוש יהיו מאווררים לאויר הפתוח, ופתחיהם יותקנו בנפרד מכל חלק אחר של המגורים. : (יג) כל בתי השימוש יהיו מדגם מאושר ומצויידים במיתקן שטיפה של מים, זמין בכל עת ומבוקר באופן עצמאי. : (יד) צינורות לביוב ולשפכים יהיו בעלי מידות נאותות בנויים באופן שתצומצם אפשרות סתימה בהם ואפשר יהיה בנקל לנקותם ולבדקם. : (טו) מיתקנים סניטריים יתאימו לדרישות אלה: :: (1) הרצפות תהיינה מחומר בר-קיימא שאישר המנהל, קל לניקוי ובלתי חדיר לרטיבות, ותהיינה מנוקזות בצורה נאותה; :: (2) מחיצות תהיינה מפלדה או מחומר אחר שאישר המנהל ותהיינה אטימות למים עד לגובה 23 סנטימטר לפחות מפני הרצפה; :: (3) המיתקנים יהיו מוארים, מוסקים ומאווררים במידה מספקת; :: (4) במקום שיש יותר מבית שימוש אחד או מקלחת במדור, הם יהיו מחוצצים במידה מספקת כדי להבטיח פרטיות. : (טז) כל תא מקלחת יצוייד במעקה יד, שפה ומיתקן ניקוז; כל אמבטיה או מקלחת יצויידו במכבר או שטיח, ובמחזיק סבון. : (יז) כל בית שימוש יהיה מצויד במחזיק נייר טואלט, ומעקה יד או מאחז. @ 40. מיתקני כביסה : (א) לאנשי צוות יותקנו מיתקנים לכביסה, ייבוש וגיהוץ בגודל מתאים למספר אנשי הצוות למשך ההפלגה; מיתקנים אלה ימוקמו, ככל האפשר, בסמך למקום המגורים. : (ב) אלה המיתקנים שיותקנו: :: (1) מכונות כביסה; :: (2) מכונות ייבוש או חדרי ייבוש מוסקים ומאווררים כראוי; :: (3) מגהצים וקרשי גיהוץ. @ 41. חדרי החלפת בגדים : באניה שתפוסתה 1,600 טונות או יותר אשר אינה מצויידת בחדרי שינה פרטיים וחדרי מקלחת פרטיים או פרטיים למחצה לכל אנשי מחלקת המכונה, יותקנו מדורים להחלפת בגדים שיהיו ממוקמים מחוץ למדור חדר המכונה עם הגישה נוחה אליהם, ומצויידים בארונות בגדים אישיים; כן יותקנו בהם מקלחות וכיורי רחצה. == פרק י"א: בית חולים ותא תרופות == @ 42. בית חולים : (א) באניה העוסקת בהפלגה הנמשכת למעלה משלושה ימים יותקן בית חולים נפרד. : (ב) בית החולים יהיה ממוקם בצורה מתאימה כך שהגישה אליו תהיה נוחה והחולים יאוכסנו בנוחיות באופן שניתן יהיה לטפל בהם בכל מזג אויר. : (ג) סידורי הכניסה, מיטות, תאורה, איוורור, חימום ואספקת מים יתוכננו כך שיבטיחו נוחיות ותנאי טיפול נאותים לחולים. : (ד) רוחב הכניסה המזערי של בית חולים יהיה לפחות 0.76 מטר או ככל האפשר קרוב לכך לפי הנסיבות; בית החולים יהיה מסודר כך שאפשר יהיה לשאת לתוכו בקלות אלונקה ולהניחה לצד מיטה פנויה. : (ה) בבית החולים תהיה מיטה אחת לכל 25 אנשים שהאניה מורשית לשאת, אך בכל מקרה לא פחות משתיים. : (ו) היו מיטות בית החולים בנויות בשתי קומות, תיבננה המיטות העליונות באופן שניתן יהיה לפרק אותן או לקפלן במהירות; בכל מקרה תותקן בבית החולים מיטה אחת שלא תהיה מעליה מיטה נוספת ושניתן יהיה לגשת אליה משני צדיה וממרגלותיה. : (ז) בבית חולים קבוע, יהיו ליד כל מיטה, ובהישג יד החולה - :: (1) ארון בעל חתך אפקי של 0.10 מ"ר שגובהו 0.60 מטר, שבו משטח עליון ומדף; :: (2) בקבוק מים; :: (3) כוס. : (ח) בבית חולים יותקנו פריטי הציוד הבאים: :: (1) מושב אחד לפחות ליד מיטה; :: (2) תא לבגדים, בגובה של 1.80 מטר, ברוחב של 0.56 מטר ובעומק 0.46 מטר, כשכל המידות מדודות מבפנים; :: (3) לחצן - פעמון חשמלי או מכשיר טלפון שיהיה בהישג יד מכל מיטה ושיקשר עם גשר הפיקוד; :: (4) מנורה ניידת ושקע חשמלי; :: (5) סידור לאחסנת מכלי חמצן. : (ט) בית שימוש, אמבטיה וכיור רחצה יותקנו לשימושם הבלעדי של דיירי בית החולים. : (י) בית החולים לא ישמש אלא לצרכים רפואיים. @ 43. תא תרופות : (א) בכל אניה יותקן תא תרופות בצמוד לבית החולים, ומרוחק מכל מקור חום. : (ב) תא התרופות ייבנה כך שיתאים לאחסון תרופות וציוד רפואי בהתאם לדרישות המדריך הרפואי הבינלאומי לאניות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. : (ג) בתא התרופות יהיו: :: (1) דלת חיצונית שבה מותקן מנעול יעיל; :: (2) ארון פנימי שבו דלת ומנעול בעל מפתח מיוחד לאחסון תרופות רעילות בלבד; :: (3) מדפים בנויים כך שיאפשרו זיהוי התרופות המאוחסנות בהם; :: (4) דלפק תרופות או שולחן תרופות בעלי שטח פנים קל לניקוי; :: (5) שתי מגירות לפחות, המתאימות לאחסון כלים רפואיים; :: (6) אצטבה להחזקת מכשירים למדידת תרופות; :: (7) ספר לצוות שבו הוראות הכתובות בשפה מובנת לענין השימוש בתרופות ובציוד הרפואי המסופק לצוות, שאישר אותו המנהל. : (ד) תא התרופות יהיה מואר בנורה חשמלית, בתוכו או בקרבתו, שתאפשר ראייה ברורה של תוכן התא כולו בהעדר אור מכל מקור אחר. : (ה) תא התרופות והמקום שבו הוא מותקן יהיו מאווררים למניעת קלקולן של תרופות. : (ו) בצמוד לתא התרופות תיקבע אלונקה. == פרק י"ב: מחסנים, מי שתיה ושונות == @ 44. אמצעי אחסון : (א) באניה יותקנו אמצעי אחסון לאלה: :: (1) מזון יבש; :: (2) מזון בקירור; :: (3) חמרי ניקוי; :: (4) לבנים; :: (5) מטען של הצוות. : (ב) ייעשו סידורים להבטיח שמזון ואספקה המסופקים לאניה יוטענו ללא מעבר והפרעה במגורי הצוות ובמידת האפשר יותקנו מכשירי טעינה מיוחדים לענין זה. : (ג) בקרבת חדרי השינה, אך מחוצה להם, יותקו מיתקני תליה מאווררים לבגדי סערה. : (ד) באניה שתפוסתה יותר מ-3,000 טונות יוכשרו ויצויידו חדר למחלקת הסיפון וחדר למחלקת המכונה כמשרדים. : (ה) באניות הפוקדות דרך קבע נמלים הנגועים ביתושים ייעשו סידורים להגנת מגורי הצוות מפני חדירתם. : (ו) אניות המפליגות דרך קבע באזורים טרופיים ובמפרץ הפרסי תהיינה מצויידות בסוככים שיותקנו מעל לסיפונים החשופים, מעל למגורי הצוות ומעל לסיפון או סיפוני הבידור. @ 45. אספקת מי שתיה : (א) בכל אניה תהיה אספקה סדירה של מי שתיה שתהא מספקת ומתאימה לשתיה, לבישול ולרחצה: מים חמים וקרים יסופקו לכל כיורי הרחצה, חדרי הרחצה והמקלחות; כל מקלחת תצוייד בברז מערבל המונע כויות; מים קרים יסופקו לברזים במטבחים ובמזווים, ובאניות שתפוסתן 1,000 טונות או יותר יהיה מיתקן למי שתיה קרים. : (ב) מכלי מי שתיה יהיו - :: (1) מוגנים מפני חלודה באופן שלא תושפע איכות המים, ריחם או טעמם; :: (2) מופרדים ממכלים אחרים באמצעות קופרדם; :: (3) ניתנים לניקוז מושלם בכל עת ואינם בנויים כמכלים שבתחתית הכפולה; :: (4) מאווררים במידה מספקת; :: (5) מצויידים במיתקן מדידה שיאפשר קריאת התכולה ללא פגיעה באיכות המים. : (ג)(1) צנרת מי שתיה לא תהיה מחוברת למערכות צנרת אחרות, לא תעבור דרך מכלים המכילים נוזלים אחרים ותסומן בסימן מיוחד שקבע המנהל. :: (2) ברזים למי רחצה וכן ברזים במטבחים, במזווים, בבתי חולים, ובמחסנים יהיו מחוברים לרשת מי שתיה בלבד. :: (3) צינורות איוורור, מילוי ומדידה יתנשאו למרחק מעל הסיפון. :: (4) זרנוקים למי שתיה יהיו מסומנים ומצויידים בחיבורים שמתאימים אך ורק למערכת אספקת מי השתיה וקצותיהם יהיו סגורים במכסים מחוברים בשרשרת. : (ד) מי השתיה יתאימו לתקן ישראלי שקבע מכון התקנים, וייבדקו פעם בשנה, לפחות, בדיקה בקטריולוגית במעבדה שאישר המנהל; התוצאות, ובמידת הצורך, הצעדים שננקטו לשיפורם, יירשמו ביומן הרשמי של האניה. == פרק י"ג: הוראות כלליות == @ 46. עונשין : (א) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה שלא להשיט אניה מנמל עד שיתמלאו לגביה הוראות תקנות אלה. : (ב) הפרת הוראות תקנות אלה מהווה עבירה, שדינה - מאסר שישה חדשים או קנס. @ 47. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 24(ו)]]))) ==== === עצמת האור למדורי האניה === : [---] {{מוקטן|<u>בלוקסים</u>}} @ 1. : '''תאים - כולל חדרי מיטות וטרקלינים''' : שולחן כתיבה [---] 400 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : מראת רחצה [---] 200 (300 מ"מ ממרכז המראה) : כללי [---] 140 : משרדים [---] 400 : חדר רחצה [---] 100 @ 2. : '''בית חולים''' : שולחן ניתוח [---] 1,000 : חדר ניתוח [---] 280 : מיטה, ליד הכרית [---] 200 : חדר טיפול [---] 200 : כללי [---] 100 : חדר רחצה [---] 100 : ארון תרופות (פנים) [---] 70 @ 3. : '''מקומות ציבוריים וחדרי שירותים''' : חדרי מרגוע, אוכל ועישון [---] 140 : מכבסה, חדרי יבוש וגיהוץ [---] 100 : מעלית [---] 100 : מדרגות (למעלה ולמטה) [---] 70 : מעברים [---] 35 : סיפון פתוח ליד מגורים [---] 25 @ 4. : '''שטחי ניווט''' : חדר אלחוט - שולחן [---] 400 : חדר אלחוט - כללי [---] 140 : חדר מפות [---] 140 : גשר פיקוד [---] 100 @ 5. : '''חדרי מכונות''' : חדר בקרה [---] 280 : שולחן עבודה [---] 200 : מכשירי בקרה [---] 140 : בית מלאכה - כללי [---] 140 : שטחי עבודה [---] 400 : מסוכות [---] 70 : כללי [---] 70 @ 6. : '''משק''' : מטבח - שולחן הכנה [---] 400 : מאפיה, אטליז [---] 200 : מטבח - כללי [---] 140 : מחסן יבש, מחסן קירור [---] 100 : חדר הדחת כלים [---] 100 == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 34]]))) ==== === רהיטים ומיתקנים לחדר שינה וחדרי מגורים === @ א. : '''ציור חדר שינה לימאים דירוגיים''' : (1) לכל ימאי המתגורר בחדר יהיו: :: (א) שתי מגירות בתאי יחיד ומגירה אחת בתאים המיועדים למגורים של יותר מאיש אחד; המגירות יהיו בעלות קיבולת של לפחות 0.06 מ"ק; :: (ב) ארון בגדים אחד לפחות בגובה 1.80 מטר וברוחב 0.56 מטר על 0.46 מטר בתאי יחיד, ו-0.56 מטר על 0.36 מטר בתאים אחרים. כל המידות מדודות בפנים. בארון הבגדים - מדף עליון 20 ס"מ מלמעלה, מוט בגדים 0.05 מטר מתחת למדף, ומדף אחד יותקן 20 ס"מ מעל לתחתית עם מגירה מתחתיו; :: (ג) לפחות מתלה אחד למעיל, בנוסף לכל וו מעילים המותקן בארון; : (2) ולחן קבוע או מתקפל או שולחן כתיבה; : (3) ספת ישיבה נוחה ומרופדת באורך של 1.70 מטר לפחות; : (4) כסא אחד בתא ליחיד ושני כסאות בתאים אחרים; : (5) אצטבה לספרים; : (6) שטיח צר אשר יונח בצד אחד של כל מיטה או נדבך של מיטות; : (7) מסביב לכל מיטה יותקן וילון, אלא אם כן מתגורר בחדר אדם אחד בלבד; : (8) וילון לכל חלון; : (9) כיור רחצה, אלא אם כן הותקן בחדר מקלחת המיועד לאדם אחד, והצמוד לחדר; : (10) כיור רחצה יצוייד בלוחות מחומר עמיד למים שיותקנו על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקירות מוגנים באמצעים מתאימים אחרים; תיבה מתאימה להכיל צרכי רחצה וגילוח תותקן מעל לכיור הרחצה, או לידו בחדר יחיד, ושתי תיבות כאמור בחדרים המיועדים ליותר מאדם אחד; מראה מתאימה תותקן למטרת הגילוח והרחצה. @ ב. : '''ציוד נוסף בחדרי שינה לימאים דירוגיים בכירים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) במדף מתאים בכל חדר המיועד להחזקת 2 בקבוקים ו-4 כוסות. @ ג. : '''ציוד נוסף לחדרי שינה לצוערים''' : (1) לכל אדם המתגורר בחדר תהיינה שתי מגירות בעלות קיבולת של לפחות 0.04 מ"ק כל אחת, במקום האמור [[בפרט א(1)(א)]]; : (2) לכל איש המתגורר בחדר יותקן מדף ספרים במקום האצטבה כאמור [[בפרט א(5)]]. : (3) יותקן שולחן כתיבה עם מגירות, במקום האמור [[בפרט א(2)]]. @ ד. : '''בחדר שינה שבו מתגורר יותר מאיש אחד''' יצויידו כל מגירה, תא או ארון בגדים במנעול ביטחון (או hasp - וו מהדק עבור מנעול תליה). בכל חדר ליחיד, התא או ארון הבגדים יצויידו במנעול או וו מהדק כאלה. @ ה. : '''ציוד חדרי שינה לקצינים''' : (1) מגירות בקיבולת כוללת של 0.30 מ"ק או קרוב ככל האפשר לפי הנסיבות; שתי מגירות לפחות תותקנה מחוץ לארון בגדים; : (2) ארון בגדים או ארונות בגובה 1.80 מטר לפחות ובעלי חתך אנכי של 4,600 ס"מ מרובעים לפחות, כל המידות מדודות בפנים; : (3) לפחות שני ווים למעילים בנוסף לכל וו מעיל המותקן בתוך ארון בגדים; : (4) שולחן כתיבה מצוייד במגירות, בנוסף למגירות שלפי [[פרט א]]; : (5) כסא עם משענת לזרועות; : (6) ספה מרופדת במידות 1.80 מטר על 0.65 מטר, לפחות; : (7) מראה בתוך ארון הבגדים; : (8) תיבה מתאימה להכיל צרכי טואלט; : (9) מראה מתאימה לצרכי טואלט; : (10) אצטבה או תיבה מתאימה להחזקת בקבוקים וכוסות; : (11) לוחות התזה המותקנים על הקיר מאחורי כיור הרחצה ובצדדים אם כיור הרחצה מותקן בגומחה, אלא אם כן הקיר מוגן על-ידי אמצעים מתאימים אחרים; : (12) שטיח צר מצמר או חומר דומה אחר; : (13) וילונות לכל חלון; : (14) ארון ספרים בכל חדר שבו מתגורר קצין בכיר; : (15) ארון ספרים או אצטבה בכל חדר שבו מתגוררים קצינים אחרים. @ ו. : הציוד הנזכר [[בפרט ה(4), (5), (6), (14) ו-(15)]] ניתן להתקינו בטרקלינים המיועדים לשימושם הבלעדי של הקצינים הנוגעים בדבר, במקום בחדרי השינה שלהם, והציוד הנזכר [[בפרט ה(8), (9), (10) ו-(11)]] ניתן להתקנה בתא הרחצה המיועד לשימושו הבלעדי של קצין, במקום בחדר השינה של אותו קצין. @ ז. : בכפוף לאמור לעיל, כל הארונות, ארונות הבגדים, שולחנות, שולחנות כתיבה, החלקים הבלתי מרופדים של כסאות וספות ורהיטים דומים, יהיו עשויים מחומר חלק ואטים שאינו נסדק, מתעקם או מחליד. : כל הרהיטים המותקנים בחדרי שינה יהיו עשויים כך שלא יאפשרו מחסה לחרקים. == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 36]]))) ==== === רהיטים וציוד לחדרי אוכל, מטבח וחדרי הכנה === @ א. : '''ציוד חדר אוכל''' : שולחנות אוכל עם מירווח ביניהם של 60 ס"מ לפחות מדודים לאורך שפת השולחן, כל שולחן ברוחב של 60 ס"מ לפחות אם הותקנו מושבים משני צדיו, או 40 ס"מ אם הותקנו מושבים בצדו האחד בלבד; : המשטח העליון של השולחנות והמושבים יהיו מחומר עמיד בפני לחות, ללא סדקים וניתן לניקוי בנקל. @ ב. : '''ציוד חדר הכנה''' : כירה, דוד חימום מים עם אספקת מי שתיה, שולחן בישול, תא לכלים ומזון, כיור כפול לרחיצת כלים עם אספקת מים חמים וקרים, מיתקן למגבות סניטריות, חורי ניקוז ברצפה, מכלים ניידים בלתי דליקים לקיבול אשפה. @ ג. : '''ציוד נוסף בחדר אוכל או בחדר הכנה''' : (1) שני מקררים, שימוקמו במקומות נוחים בחדרי ההכנה או חדרי האוכל, בעלי קיבולת מספקת לכל האנשים המשתמשים בכל חדר אוכל; : (2) בחדר ההכנה המשמש שני חדרי אוכל יותקנו שני מקררים האחד לימאים הדירוגיים והשני לקצינים; : (3) מקום איחסון לכלי אוכל יותקן בחדרי האוכל או בחדר ההכנה. @ ד. : '''ציוד מטבח''' : כלי בישול, כיור כפול, כיור רחצה לידיים ומיתקן למגבות סניטריות, ברזי מי שתיה חמים וקרים, ארון לסירים ומחבתות, מכל לקיבול אשפה עם מכסה על ציר העשוי מחומר בלתי דליק וחורי ניקוז ברצפה; סילוק אשפה יעשה, במידת האפשר, באמצעות משרפה ומגלשה קבועה לאשפה, או בשימוש במכלים אטימים. @ ה. : ארון מיוחד לחמרי ניקוי בצמוד למטבח או לחדר ההכנה. <פרסום> י"ג בשבט התשמ"ג (27 בינואר 1983) <חתימות> * אהרן אוזן שר העבודה והרווחה * חיים קורפו שר התחבורה lzhj9g1g82cigg9qtyfoy7hdwgmu7c7 116 1732263 2947282 2025-07-06T09:15:14Z Shahar9261 22508 יצירת דף עם התוכן "<שם> חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ה-2025" 2947282 wikitext text/x-wiki <שם> חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ה-2025 s011k9z7s9lh78llmh8kh0z0v7bzxpu 2947283 2947282 2025-07-06T09:16:58Z Shahar9261 22508 2947283 wikitext text/x-wiki <שם> חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ה-2025 <שם> ((ס"ח תשפ"ה, 700|חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי)). <פרסום> התקבל בכנסת ביום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025). h4hezgagjkexrbsd8ft6sisjo1vyfun 2947284 2947283 2025-07-06T09:18:35Z Shahar9261 22508 2947284 wikitext text/x-wiki <שם> חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ה-2025 <מקור> ((ס"ח תשפ"ה, 700|חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי)). __TOC__ == פרק א': מטרה והגדרות == @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה להקים מרכז שינציח לדורות את פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני שתרם רבות לקידום הפריפריה, לצמצום פערים חברתיים, ליצירת שותפות מלאה של כל חלקי החברה בהנהגה הלאומית והמדינית, ובכלל זה בתחום יחסי החוץ, בין השאר בתפקידו כשר החוץ, לחיבור בין חלקי החברה הישראלית ולחיזוק הקשרים בין ישראל למדינות אחרות. @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "הארכיון" - ארכיון המרכז שהוקם לפי [[סעיף 26(א)]]; :- "האתר" - אתר ההנצחה לזכרו של דוד לוי שהוקם לפי [[סעיף 21]]; :- "חוק הארכיונים" - [[חוק הארכיונים, התשט"ו-1955]]; :- "חוק יסודות התקציב" - [[חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :- "המועצה" - המועצה הציבורית שמונתה לפי [[סעיף 6]]; :- "המועצה להשכלה גבוהה" ו"מוסד מוכר" - כמשמעותם [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]]; :- "המכון" - המכון שהוקם לפי [[סעיף 22]]; :- "המנהל" - המנהל הכללי של המרכז שמונה לפי [[סעיף 16]]; :- "המרכז" - המרכז שהוקם לפי [[סעיף 3]]; :- "השר" - שר החוץ. <פרסום> התקבל בכנסת ביום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025). t2451hnqvg3egh027i55vizabd676nd 2947285 2947284 2025-07-06T09:20:26Z Shahar9261 22508 2947285 wikitext text/x-wiki <שם> חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ה-2025 <מקור> ((ס"ח תשפ"ה, 700|חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי)). __TOC__ == פרק א': מטרה והגדרות == @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה להקים מרכז שינציח לדורות את פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני שתרם רבות לקידום הפריפריה, לצמצום פערים חברתיים, ליצירת שותפות מלאה של כל חלקי החברה בהנהגה הלאומית והמדינית, ובכלל זה בתחום יחסי החוץ, בין השאר בתפקידו כשר החוץ, לחיבור בין חלקי החברה הישראלית ולחיזוק הקשרים בין ישראל למדינות אחרות. @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "הארכיון" - ארכיון המרכז שהוקם לפי [[סעיף 26(א)]]; :- "האתר" - אתר ההנצחה לזכרו של דוד לוי שהוקם לפי [[סעיף 21]]; :- "חוק הארכיונים" - [[חוק הארכיונים, התשט"ו-1955]]; :- "חוק יסודות התקציב" - [[חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :- "המועצה" - המועצה הציבורית שמונתה לפי [[סעיף 6]]; :- "המועצה להשכלה גבוהה" ו"מוסד מוכר" - כמשמעותם [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]]; :- "המכון" - המכון שהוקם לפי [[סעיף 22]]; :- "המנהל" - המנהל הכללי של המרכז שמונה לפי [[סעיף 16]]; :- "המרכז" - המרכז שהוקם לפי [[סעיף 3]]; :- "השר" - שר החוץ. == פרק ב': המוסדות == === סימן א': המרכז, המועצה והמנהל === @ 3. הקמת המרכז : מוקם בזה המרכז להנצחת זכרו, פועלו ומורשתו של דוד לוי; המרכז יכלול את האתר, המכון והארכיון. @ 4. מעמד המרכז : (א) המרכז הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית המתיישבת עם אופיו וטבעו כגוף מאוגד. : (ב) המרכז הוא גוף מבוקר כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]]]. @ 5. מטרות המרכז : מטרות המרכז הן: : (1) להעמיק את ההיכרות עם פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני, לרבות בדרכים הבאות: :: (א) קידום החקר החברתי והמדיני ברוח מורשתו של דוד לוי ובכלל זה בתחום יחסי החוץ של מדינת ישראל; :: (ב) עידוד פעילות חינוכית ברוח מורשתו של דוד לוי; : (2) לשקף את אישיותו של דוד לוי כמנהיג חברתי ומדיני. <פרסום> התקבל בכנסת ביום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025). glssx8olh3b4y753l4ijj2tmx4dwzfk 2947286 2947285 2025-07-06T09:21:34Z Shahar9261 22508 2947286 wikitext text/x-wiki <שם> חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ה-2025 <מקור> ((ס"ח תשפ"ה, 700|חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי)). __TOC__ == פרק א': מטרה והגדרות == @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה להקים מרכז שינציח לדורות את פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני שתרם רבות לקידום הפריפריה, לצמצום פערים חברתיים, ליצירת שותפות מלאה של כל חלקי החברה בהנהגה הלאומית והמדינית, ובכלל זה בתחום יחסי החוץ, בין השאר בתפקידו כשר החוץ, לחיבור בין חלקי החברה הישראלית ולחיזוק הקשרים בין ישראל למדינות אחרות. @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "הארכיון" - ארכיון המרכז שהוקם לפי [[סעיף 26(א)]]; :- "האתר" - אתר ההנצחה לזכרו של דוד לוי שהוקם לפי [[סעיף 21]]; :- "חוק הארכיונים" - [[חוק הארכיונים, התשט"ו-1955]]; :- "חוק יסודות התקציב" - [[חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :- "המועצה" - המועצה הציבורית שמונתה לפי [[סעיף 6]]; :- "המועצה להשכלה גבוהה" ו"מוסד מוכר" - כמשמעותם [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]]; :- "המכון" - המכון שהוקם לפי [[סעיף 22]]; :- "המנהל" - המנהל הכללי של המרכז שמונה לפי [[סעיף 16]]; :- "המרכז" - המרכז שהוקם לפי [[סעיף 3]]; :- "השר" - שר החוץ. == פרק ב': המוסדות == === סימן א': המרכז, המועצה והמנהל === @ 3. הקמת המרכז : מוקם בזה המרכז להנצחת זכרו, פועלו ומורשתו של דוד לוי; המרכז יכלול את האתר, המכון והארכיון. @ 4. מעמד המרכז : (א) המרכז הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית המתיישבת עם אופיו וטבעו כגוף מאוגד. : (ב) המרכז הוא גוף מבוקר כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]]]. @ 5. מטרות המרכז : מטרות המרכז הן: : (1) להעמיק את ההיכרות עם פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני, לרבות בדרכים הבאות: :: (א) קידום החקר החברתי והמדיני ברוח מורשתו של דוד לוי ובכלל זה בתחום יחסי החוץ של מדינת ישראל; :: (ב) עידוד פעילות חינוכית ברוח מורשתו של דוד לוי; : (2) לשקף את אישיותו של דוד לוי כמנהיג חברתי ומדיני. @ 6. המועצה הציבורית : (א) המועצה הציבורית למרכז תהיה מועצה ציבורית בת 13 חברים, שימנה השר, והם: :: (1) חמישה חברים עובדי המדינה שהם: נציג שיבחר ראש הממשלה מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר השר מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר שר החינוך מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר שר הרווחה והביטחון החברתי מקרב עובדי משרדו ונציג שיבחר שר המורשת מקרב עובדי משרדו; :: (2) עובד הרשות המקומית שבתחומה פועל המרכז, לפי המלצת ראש הרשות המקומית; :: (3) נציג סגל אקדמי במוסד מוכר מתחום מדעי הרוח או מדעי החברה, ובפרט מתחום היחסים הבין-לאומיים, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה; :: (4) שלושה נציגים של גוף או גופים ללא מטרות רווח, שהתאגדו בישראל, העוסקים בהיקף משמעותי בפעילות המגשימה את מטרות החוק; :: (5) שלושה נציגי ציבור בעלי רקע, ניסיון או היכרות משמעותיים בתחומים הנוגעים למטרות החוק. : (ב) המועצה תמנה מקרב חבריה, באישור השר, את היושב ראש ואת ממלא מקומו הקבוע. : (ג) לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. @ 7. תפקידי המועצה : אלה הם תפקידי המועצה: : (1) לקבוע את מדיניותו הכללית של המרכז בתחום מטרותיו ולהתוות את קווי פעולתו בהתאם למדיניות שנקבעה כאמור; : (2) לאשר את תוכנית העבודה השנתית של המרכז; : (3) לאשר את תקציב המרכז ולהביאו לאישור השר ושר האוצר; : (4) לעקוב אחר הגשמת המדיניות הכללית של המרכז ואחר ביצוע תוכניות העבודה שלו ותקציבו; : (5) לפקח על ביצוע תפקידי המנהל ופעולותיו, ובכלל זה לקבל ממנו דוחות על פעילות המרכז; : (6) לדון בטיוטת הדוחות הכספיים של המרכז; : (7) למנות מבקר פנימי למרכז, לאשר את תוכנית העבודה שלו, לדון בדוחות שיגיש לה ולקבל החלטות בעניינם; : (8) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה. @ 8. סמכות שיורית : למועצה סמכות של המרכז שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של המרכז, רשאית המועצה להפעילה. <פרסום> התקבל בכנסת ביום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025). kipbexifidzieuz1esg7id61deiqh4y 2947287 2947286 2025-07-06T09:23:06Z Shahar9261 22508 2947287 wikitext text/x-wiki <שם> חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ה-2025 <מקור> ((ס"ח תשפ"ה, 700|חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי)). __TOC__ == פרק א': מטרה והגדרות == @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה להקים מרכז שינציח לדורות את פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני שתרם רבות לקידום הפריפריה, לצמצום פערים חברתיים, ליצירת שותפות מלאה של כל חלקי החברה בהנהגה הלאומית והמדינית, ובכלל זה בתחום יחסי החוץ, בין השאר בתפקידו כשר החוץ, לחיבור בין חלקי החברה הישראלית ולחיזוק הקשרים בין ישראל למדינות אחרות. @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "הארכיון" - ארכיון המרכז שהוקם לפי [[סעיף 26(א)]]; :- "האתר" - אתר ההנצחה לזכרו של דוד לוי שהוקם לפי [[סעיף 21]]; :- "חוק הארכיונים" - [[חוק הארכיונים, התשט"ו-1955]]; :- "חוק יסודות התקציב" - [[חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :- "המועצה" - המועצה הציבורית שמונתה לפי [[סעיף 6]]; :- "המועצה להשכלה גבוהה" ו"מוסד מוכר" - כמשמעותם [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]]; :- "המכון" - המכון שהוקם לפי [[סעיף 22]]; :- "המנהל" - המנהל הכללי של המרכז שמונה לפי [[סעיף 16]]; :- "המרכז" - המרכז שהוקם לפי [[סעיף 3]]; :- "השר" - שר החוץ. == פרק ב': המוסדות == === סימן א': המרכז, המועצה והמנהל === @ 3. הקמת המרכז : מוקם בזה המרכז להנצחת זכרו, פועלו ומורשתו של דוד לוי; המרכז יכלול את האתר, המכון והארכיון. @ 4. מעמד המרכז : (א) המרכז הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית המתיישבת עם אופיו וטבעו כגוף מאוגד. : (ב) המרכז הוא גוף מבוקר כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]]]. @ 5. מטרות המרכז : מטרות המרכז הן: : (1) להעמיק את ההיכרות עם פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני, לרבות בדרכים הבאות: :: (א) קידום החקר החברתי והמדיני ברוח מורשתו של דוד לוי ובכלל זה בתחום יחסי החוץ של מדינת ישראל; :: (ב) עידוד פעילות חינוכית ברוח מורשתו של דוד לוי; : (2) לשקף את אישיותו של דוד לוי כמנהיג חברתי ומדיני. @ 6. המועצה הציבורית : (א) המועצה הציבורית למרכז תהיה מועצה ציבורית בת 13 חברים, שימנה השר, והם: :: (1) חמישה חברים עובדי המדינה שהם: נציג שיבחר ראש הממשלה מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר השר מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר שר החינוך מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר שר הרווחה והביטחון החברתי מקרב עובדי משרדו ונציג שיבחר שר המורשת מקרב עובדי משרדו; :: (2) עובד הרשות המקומית שבתחומה פועל המרכז, לפי המלצת ראש הרשות המקומית; :: (3) נציג סגל אקדמי במוסד מוכר מתחום מדעי הרוח או מדעי החברה, ובפרט מתחום היחסים הבין-לאומיים, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה; :: (4) שלושה נציגים של גוף או גופים ללא מטרות רווח, שהתאגדו בישראל, העוסקים בהיקף משמעותי בפעילות המגשימה את מטרות החוק; :: (5) שלושה נציגי ציבור בעלי רקע, ניסיון או היכרות משמעותיים בתחומים הנוגעים למטרות החוק. : (ב) המועצה תמנה מקרב חבריה, באישור השר, את היושב ראש ואת ממלא מקומו הקבוע. : (ג) לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. @ 7. תפקידי המועצה : אלה הם תפקידי המועצה: : (1) לקבוע את מדיניותו הכללית של המרכז בתחום מטרותיו ולהתוות את קווי פעולתו בהתאם למדיניות שנקבעה כאמור; : (2) לאשר את תוכנית העבודה השנתית של המרכז; : (3) לאשר את תקציב המרכז ולהביאו לאישור השר ושר האוצר; : (4) לעקוב אחר הגשמת המדיניות הכללית של המרכז ואחר ביצוע תוכניות העבודה שלו ותקציבו; : (5) לפקח על ביצוע תפקידי המנהל ופעולותיו, ובכלל זה לקבל ממנו דוחות על פעילות המרכז; : (6) לדון בטיוטת הדוחות הכספיים של המרכז; : (7) למנות מבקר פנימי למרכז, לאשר את תוכנית העבודה שלו, לדון בדוחות שיגיש לה ולקבל החלטות בעניינם; : (8) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה. @ 8. סמכות שיורית : למועצה סמכות של המרכז שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של המרכז, רשאית המועצה להפעילה. @ 9. סדרי עבודת המועצה : (א) המועצה תתכנס שלוש פעמים בשנה לפחות וכן לפי דרישה של לפחות שליש מחבריה. : (ב) יושב ראש המועצה ימונה מקרב חברי המועצה שמונו לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]]; יושב ראש המועצה יזמן את ישיבות המועצה, ינהל אותן ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן. : (ג) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא לפחות שבעה חברים, ובהם לפחות שלושה מהחברים שמונו לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]], ובכלל זה יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע. : (ד) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יכריע יושב ראש המועצה, ובהיעדרו - ממלא מקומו הקבוע. : (ה) המועצה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. @ 10. גמול והחזר הוצאות : (א) חבר המועצה לא יקבל מהמרכז שכר בעד שירותיו. : (ב) חבר המועצה יהיה זכאי לקבל מהמרכז גמול בעבור השתתפותו בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו אחד מאלה: :: (1) עובד המדינה; :: (2) עובד גוף מתוקצב; :: (3) עובד גוף נתמך; :: (4) מי שזכאי לקבל גמול בעבור ההשתתפות בישיבות המועצה ממקור אחר. : (ג) חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב), זכאי לקבל מהמרכז החזר הוצאות שהוציא לשם השתתפות בישיבות המועצה, לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות כאמור ממקור אחר. : (ד) חבר המועצה זכאי לקבל גמול בסכום השווה לסכום הגמול שזכאי לו חבר מועצה בתאגיד אחר שהוא גוף מתוקצב, ברמת סיווג זהה לזו של המרכז בהתאם להחלטת הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים, או להחזר הוצאות, לפי העניין, בעד כל ישיבה שבה השתתף, בהתאם לקבוע בהוראות הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות ליושב ראש וחברי מועצה בתאגידים הסטטוטוריים, לרבות לעניין סוג הישיבה ומספר הישיבות המרבי. : (ה) בסעיף זה - ::- "גוף מתוקצב", "עובד גוף מתוקצב", "עובד גוף נתמך" ו"עובד המדינה" - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב]]; ::- "הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים" - הוועדה הציבורית לסיווג תאגידים סטטוטוריים שהוקמה מכוח החלטת ועדת השרים לענייני כלכלה מס' כל/218 מיום י"ב באדר ב' התשנ"ה (14 במרץ 1995). @ 11. תקופת כהונה : (א) חבר המועצה יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר יהיה רשאי למנות חבר מועצה אחד שמונה לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]] לתקופות כהונה נוספות רצופות שכל אחת מהן לא תעלה על ארבע שנים, אם שוכנע כי הדבר מוצדק לנוכח מומחיותו ותרומתו הייחודית למועצה ולהגשמת מטרות חוק זה, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה. <פרסום> התקבל בכנסת ביום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025). ju9eqgx13l79v3375tgtl44nxej01f9 2947288 2947287 2025-07-06T09:24:09Z Shahar9261 22508 2947288 wikitext text/x-wiki <שם> חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ה-2025 <מקור> ((ס"ח תשפ"ה, 700|חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי)). __TOC__ == פרק א': מטרה והגדרות == @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה להקים מרכז שינציח לדורות את פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני שתרם רבות לקידום הפריפריה, לצמצום פערים חברתיים, ליצירת שותפות מלאה של כל חלקי החברה בהנהגה הלאומית והמדינית, ובכלל זה בתחום יחסי החוץ, בין השאר בתפקידו כשר החוץ, לחיבור בין חלקי החברה הישראלית ולחיזוק הקשרים בין ישראל למדינות אחרות. @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "הארכיון" - ארכיון המרכז שהוקם לפי [[סעיף 26(א)]]; :- "האתר" - אתר ההנצחה לזכרו של דוד לוי שהוקם לפי [[סעיף 21]]; :- "חוק הארכיונים" - [[חוק הארכיונים, התשט"ו-1955]]; :- "חוק יסודות התקציב" - [[חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :- "המועצה" - המועצה הציבורית שמונתה לפי [[סעיף 6]]; :- "המועצה להשכלה גבוהה" ו"מוסד מוכר" - כמשמעותם [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]]; :- "המכון" - המכון שהוקם לפי [[סעיף 22]]; :- "המנהל" - המנהל הכללי של המרכז שמונה לפי [[סעיף 16]]; :- "המרכז" - המרכז שהוקם לפי [[סעיף 3]]; :- "השר" - שר החוץ. == פרק ב': המוסדות == === סימן א': המרכז, המועצה והמנהל === @ 3. הקמת המרכז : מוקם בזה המרכז להנצחת זכרו, פועלו ומורשתו של דוד לוי; המרכז יכלול את האתר, המכון והארכיון. @ 4. מעמד המרכז : (א) המרכז הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית המתיישבת עם אופיו וטבעו כגוף מאוגד. : (ב) המרכז הוא גוף מבוקר כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]]]. @ 5. מטרות המרכז : מטרות המרכז הן: : (1) להעמיק את ההיכרות עם פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני, לרבות בדרכים הבאות: :: (א) קידום החקר החברתי והמדיני ברוח מורשתו של דוד לוי ובכלל זה בתחום יחסי החוץ של מדינת ישראל; :: (ב) עידוד פעילות חינוכית ברוח מורשתו של דוד לוי; : (2) לשקף את אישיותו של דוד לוי כמנהיג חברתי ומדיני. @ 6. המועצה הציבורית : (א) המועצה הציבורית למרכז תהיה מועצה ציבורית בת 13 חברים, שימנה השר, והם: :: (1) חמישה חברים עובדי המדינה שהם: נציג שיבחר ראש הממשלה מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר השר מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר שר החינוך מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר שר הרווחה והביטחון החברתי מקרב עובדי משרדו ונציג שיבחר שר המורשת מקרב עובדי משרדו; :: (2) עובד הרשות המקומית שבתחומה פועל המרכז, לפי המלצת ראש הרשות המקומית; :: (3) נציג סגל אקדמי במוסד מוכר מתחום מדעי הרוח או מדעי החברה, ובפרט מתחום היחסים הבין-לאומיים, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה; :: (4) שלושה נציגים של גוף או גופים ללא מטרות רווח, שהתאגדו בישראל, העוסקים בהיקף משמעותי בפעילות המגשימה את מטרות החוק; :: (5) שלושה נציגי ציבור בעלי רקע, ניסיון או היכרות משמעותיים בתחומים הנוגעים למטרות החוק. : (ב) המועצה תמנה מקרב חבריה, באישור השר, את היושב ראש ואת ממלא מקומו הקבוע. : (ג) לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. @ 7. תפקידי המועצה : אלה הם תפקידי המועצה: : (1) לקבוע את מדיניותו הכללית של המרכז בתחום מטרותיו ולהתוות את קווי פעולתו בהתאם למדיניות שנקבעה כאמור; : (2) לאשר את תוכנית העבודה השנתית של המרכז; : (3) לאשר את תקציב המרכז ולהביאו לאישור השר ושר האוצר; : (4) לעקוב אחר הגשמת המדיניות הכללית של המרכז ואחר ביצוע תוכניות העבודה שלו ותקציבו; : (5) לפקח על ביצוע תפקידי המנהל ופעולותיו, ובכלל זה לקבל ממנו דוחות על פעילות המרכז; : (6) לדון בטיוטת הדוחות הכספיים של המרכז; : (7) למנות מבקר פנימי למרכז, לאשר את תוכנית העבודה שלו, לדון בדוחות שיגיש לה ולקבל החלטות בעניינם; : (8) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה. @ 8. סמכות שיורית : למועצה סמכות של המרכז שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של המרכז, רשאית המועצה להפעילה. @ 9. סדרי עבודת המועצה : (א) המועצה תתכנס שלוש פעמים בשנה לפחות וכן לפי דרישה של לפחות שליש מחבריה. : (ב) יושב ראש המועצה ימונה מקרב חברי המועצה שמונו לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]]; יושב ראש המועצה יזמן את ישיבות המועצה, ינהל אותן ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן. : (ג) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא לפחות שבעה חברים, ובהם לפחות שלושה מהחברים שמונו לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]], ובכלל זה יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע. : (ד) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יכריע יושב ראש המועצה, ובהיעדרו - ממלא מקומו הקבוע. : (ה) המועצה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. @ 10. גמול והחזר הוצאות : (א) חבר המועצה לא יקבל מהמרכז שכר בעד שירותיו. : (ב) חבר המועצה יהיה זכאי לקבל מהמרכז גמול בעבור השתתפותו בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו אחד מאלה: :: (1) עובד המדינה; :: (2) עובד גוף מתוקצב; :: (3) עובד גוף נתמך; :: (4) מי שזכאי לקבל גמול בעבור ההשתתפות בישיבות המועצה ממקור אחר. : (ג) חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב), זכאי לקבל מהמרכז החזר הוצאות שהוציא לשם השתתפות בישיבות המועצה, לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות כאמור ממקור אחר. : (ד) חבר המועצה זכאי לקבל גמול בסכום השווה לסכום הגמול שזכאי לו חבר מועצה בתאגיד אחר שהוא גוף מתוקצב, ברמת סיווג זהה לזו של המרכז בהתאם להחלטת הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים, או להחזר הוצאות, לפי העניין, בעד כל ישיבה שבה השתתף, בהתאם לקבוע בהוראות הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות ליושב ראש וחברי מועצה בתאגידים הסטטוטוריים, לרבות לעניין סוג הישיבה ומספר הישיבות המרבי. : (ה) בסעיף זה - ::- "גוף מתוקצב", "עובד גוף מתוקצב", "עובד גוף נתמך" ו"עובד המדינה" - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב]]; ::- "הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים" - הוועדה הציבורית לסיווג תאגידים סטטוטוריים שהוקמה מכוח החלטת ועדת השרים לענייני כלכלה מס' כל/218 מיום י"ב באדר ב' התשנ"ה (14 במרץ 1995). @ 11. תקופת כהונה : (א) חבר המועצה יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר יהיה רשאי למנות חבר מועצה אחד שמונה לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]] לתקופות כהונה נוספות רצופות שכל אחת מהן לא תעלה על ארבע שנים, אם שוכנע כי הדבר מוצדק לנוכח מומחיותו ותרומתו הייחודית למועצה ולהגשמת מטרות חוק זה, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה. @ 12. הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה : (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום כהונתו בהתקיים אחד מאלה: :: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; :: (2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר הגוף שאותו הוא מייצג במועצה, ואם הוא חבר מועצה שמונה לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]] - הוא נתמנה לעובד המדינה. : (ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר המועצה, יעבירו השר מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב: :: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; :: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו. : (ג) השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם הוא נעדר, בלא סיבה מוצדקת, משלוש ישיבות רצופות של המועצה. : (ד) השר לא יעביר חבר מועצה מכהונתו לפי סעיף קטן (ב) או (ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו. : (ה) הפסיק חבר המועצה לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר, בהתאם להוראות [[סעיף 6]], למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי. @ 13. תוקף פעולות : קיומה של המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין. <פרסום> התקבל בכנסת ביום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025). 1gryjnw0wmqnbtnlckwxa0qldo9d9bg 2947289 2947288 2025-07-06T09:25:45Z Shahar9261 22508 2947289 wikitext text/x-wiki <שם> חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ה-2025 <מקור> ((ס"ח תשפ"ה, 700|חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי)). __TOC__ == פרק א': מטרה והגדרות == @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה להקים מרכז שינציח לדורות את פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני שתרם רבות לקידום הפריפריה, לצמצום פערים חברתיים, ליצירת שותפות מלאה של כל חלקי החברה בהנהגה הלאומית והמדינית, ובכלל זה בתחום יחסי החוץ, בין השאר בתפקידו כשר החוץ, לחיבור בין חלקי החברה הישראלית ולחיזוק הקשרים בין ישראל למדינות אחרות. @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "הארכיון" - ארכיון המרכז שהוקם לפי [[סעיף 26(א)]]; :- "האתר" - אתר ההנצחה לזכרו של דוד לוי שהוקם לפי [[סעיף 21]]; :- "חוק הארכיונים" - [[חוק הארכיונים, התשט"ו-1955]]; :- "חוק יסודות התקציב" - [[חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :- "המועצה" - המועצה הציבורית שמונתה לפי [[סעיף 6]]; :- "המועצה להשכלה גבוהה" ו"מוסד מוכר" - כמשמעותם [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]]; :- "המכון" - המכון שהוקם לפי [[סעיף 22]]; :- "המנהל" - המנהל הכללי של המרכז שמונה לפי [[סעיף 16]]; :- "המרכז" - המרכז שהוקם לפי [[סעיף 3]]; :- "השר" - שר החוץ. == פרק ב': המוסדות == === סימן א': המרכז, המועצה והמנהל === @ 3. הקמת המרכז : מוקם בזה המרכז להנצחת זכרו, פועלו ומורשתו של דוד לוי; המרכז יכלול את האתר, המכון והארכיון. @ 4. מעמד המרכז : (א) המרכז הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית המתיישבת עם אופיו וטבעו כגוף מאוגד. : (ב) המרכז הוא גוף מבוקר כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]]]. @ 5. מטרות המרכז : מטרות המרכז הן: : (1) להעמיק את ההיכרות עם פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני, לרבות בדרכים הבאות: :: (א) קידום החקר החברתי והמדיני ברוח מורשתו של דוד לוי ובכלל זה בתחום יחסי החוץ של מדינת ישראל; :: (ב) עידוד פעילות חינוכית ברוח מורשתו של דוד לוי; : (2) לשקף את אישיותו של דוד לוי כמנהיג חברתי ומדיני. @ 6. המועצה הציבורית : (א) המועצה הציבורית למרכז תהיה מועצה ציבורית בת 13 חברים, שימנה השר, והם: :: (1) חמישה חברים עובדי המדינה שהם: נציג שיבחר ראש הממשלה מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר השר מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר שר החינוך מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר שר הרווחה והביטחון החברתי מקרב עובדי משרדו ונציג שיבחר שר המורשת מקרב עובדי משרדו; :: (2) עובד הרשות המקומית שבתחומה פועל המרכז, לפי המלצת ראש הרשות המקומית; :: (3) נציג סגל אקדמי במוסד מוכר מתחום מדעי הרוח או מדעי החברה, ובפרט מתחום היחסים הבין-לאומיים, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה; :: (4) שלושה נציגים של גוף או גופים ללא מטרות רווח, שהתאגדו בישראל, העוסקים בהיקף משמעותי בפעילות המגשימה את מטרות החוק; :: (5) שלושה נציגי ציבור בעלי רקע, ניסיון או היכרות משמעותיים בתחומים הנוגעים למטרות החוק. : (ב) המועצה תמנה מקרב חבריה, באישור השר, את היושב ראש ואת ממלא מקומו הקבוע. : (ג) לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. @ 7. תפקידי המועצה : אלה הם תפקידי המועצה: : (1) לקבוע את מדיניותו הכללית של המרכז בתחום מטרותיו ולהתוות את קווי פעולתו בהתאם למדיניות שנקבעה כאמור; : (2) לאשר את תוכנית העבודה השנתית של המרכז; : (3) לאשר את תקציב המרכז ולהביאו לאישור השר ושר האוצר; : (4) לעקוב אחר הגשמת המדיניות הכללית של המרכז ואחר ביצוע תוכניות העבודה שלו ותקציבו; : (5) לפקח על ביצוע תפקידי המנהל ופעולותיו, ובכלל זה לקבל ממנו דוחות על פעילות המרכז; : (6) לדון בטיוטת הדוחות הכספיים של המרכז; : (7) למנות מבקר פנימי למרכז, לאשר את תוכנית העבודה שלו, לדון בדוחות שיגיש לה ולקבל החלטות בעניינם; : (8) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה. @ 8. סמכות שיורית : למועצה סמכות של המרכז שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של המרכז, רשאית המועצה להפעילה. @ 9. סדרי עבודת המועצה : (א) המועצה תתכנס שלוש פעמים בשנה לפחות וכן לפי דרישה של לפחות שליש מחבריה. : (ב) יושב ראש המועצה ימונה מקרב חברי המועצה שמונו לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]]; יושב ראש המועצה יזמן את ישיבות המועצה, ינהל אותן ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן. : (ג) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא לפחות שבעה חברים, ובהם לפחות שלושה מהחברים שמונו לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]], ובכלל זה יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע. : (ד) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יכריע יושב ראש המועצה, ובהיעדרו - ממלא מקומו הקבוע. : (ה) המועצה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. @ 10. גמול והחזר הוצאות : (א) חבר המועצה לא יקבל מהמרכז שכר בעד שירותיו. : (ב) חבר המועצה יהיה זכאי לקבל מהמרכז גמול בעבור השתתפותו בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו אחד מאלה: :: (1) עובד המדינה; :: (2) עובד גוף מתוקצב; :: (3) עובד גוף נתמך; :: (4) מי שזכאי לקבל גמול בעבור ההשתתפות בישיבות המועצה ממקור אחר. : (ג) חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב), זכאי לקבל מהמרכז החזר הוצאות שהוציא לשם השתתפות בישיבות המועצה, לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות כאמור ממקור אחר. : (ד) חבר המועצה זכאי לקבל גמול בסכום השווה לסכום הגמול שזכאי לו חבר מועצה בתאגיד אחר שהוא גוף מתוקצב, ברמת סיווג זהה לזו של המרכז בהתאם להחלטת הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים, או להחזר הוצאות, לפי העניין, בעד כל ישיבה שבה השתתף, בהתאם לקבוע בהוראות הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות ליושב ראש וחברי מועצה בתאגידים הסטטוטוריים, לרבות לעניין סוג הישיבה ומספר הישיבות המרבי. : (ה) בסעיף זה - ::- "גוף מתוקצב", "עובד גוף מתוקצב", "עובד גוף נתמך" ו"עובד המדינה" - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב]]; ::- "הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים" - הוועדה הציבורית לסיווג תאגידים סטטוטוריים שהוקמה מכוח החלטת ועדת השרים לענייני כלכלה מס' כל/218 מיום י"ב באדר ב' התשנ"ה (14 במרץ 1995). @ 11. תקופת כהונה : (א) חבר המועצה יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר יהיה רשאי למנות חבר מועצה אחד שמונה לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]] לתקופות כהונה נוספות רצופות שכל אחת מהן לא תעלה על ארבע שנים, אם שוכנע כי הדבר מוצדק לנוכח מומחיותו ותרומתו הייחודית למועצה ולהגשמת מטרות חוק זה, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה. @ 12. הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה : (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום כהונתו בהתקיים אחד מאלה: :: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; :: (2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר הגוף שאותו הוא מייצג במועצה, ואם הוא חבר מועצה שמונה לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]] - הוא נתמנה לעובד המדינה. : (ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר המועצה, יעבירו השר מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב: :: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; :: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו. : (ג) השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם הוא נעדר, בלא סיבה מוצדקת, משלוש ישיבות רצופות של המועצה. : (ד) השר לא יעביר חבר מועצה מכהונתו לפי סעיף קטן (ב) או (ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו. : (ה) הפסיק חבר המועצה לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר, בהתאם להוראות [[סעיף 6]], למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי. @ 13. תוקף פעולות : קיומה של המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין. @ 14. ניגוד עניינים : (א) בסעיף זה - ::- "בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג); ::- "בעל עניין" - כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; ::- "טיפול" - לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון; ::- "ניגוד עניינים", של חבר המועצה - ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; ::- "קרוב", של חבר המועצה - כל אחד מאלה: ::: (1) בן משפחה של חבר המועצה; ::: (2) אדם שלחבר המועצה יש עניין במצבו הכלכלי; ::: (3) תאגיד שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו; ::: (4) גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו. : (ב) לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצה. : (ג) חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. : (ד) נודע לחבר המועצה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה; היה חבר המועצה האמור היושב ראש - יודע על כך לשר. : (ה) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר המועצה שמונה לפי [[סעיף 6]] להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או הציבור שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לתפקידי המועצה, ולא יראו אותו כנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. @ 15. החלת דינים על חברי המועצה : חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי המועצה, כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם במועצה: : (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979]]; : (2) [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; : (3) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]]; : (4) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]]. @ 16. מנהל כללי למרכז : (א) המועצה, באישור השר, תמנה מנהל כללי למרכז. : (ב) המנהל ימונה לתקופה של חמש שנים, והמועצה רשאית לשוב ולמנותו מחדש, באישור השר, לתקופת כהונה אחת נוספת. : (ג) לא ימונה למנהל מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש מנהל או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור, וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. : (ד) על מינויו וכהונתו של המנהל יחולו הוראות [[סעיף 14]], בשינויים המחויבים. @ 17. תפקידי המנהל : תפקידי המנהל הם: : (1) ניהול המרכז - ובכלל זה האתר, המכון והארכיון; : (2) יישום החלטות המועצה; : (3) הכנת תוכנית העבודה השנתית והתקציב השנתי של המרכז והבאתם לאישור המועצה; : (4) דיווח למועצה על פעילויות המרכז, ובכלל זה על פעילויות האתר, המכון והארכיון. @ 18. פקיעת כהונת המנהל : (א) המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: :: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה; :: (2) המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של שני שלישים לפחות מכלל חבריה; :: (3) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש מנהל או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור, וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. : (ב) לא תתקבל החלטה על הפסקת כהונתו של המנהל לפי סעיף קטן (א)(2) או (3), אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו. : (ג) הפסיק המנהל לכהן לפי הוראות סעיף זה, תפעל המועצה, בהתאם להוראות [[סעיף 16]], למינוי מנהל במקומו בהקדם האפשרי. @ 19. מבקר פנימי : המועצה תמנה למרכז מבקר פנימי, אשר יפעל בהתאם להוראות [[חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992]] 10; המבקר הפנימי יגיש למועצה דוח על ממצאיו. <פרסום> התקבל בכנסת ביום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025). t5u7rq8pr6t03scqlk73t391gp62tmj 2947290 2947289 2025-07-06T09:26:46Z Shahar9261 22508 2947290 wikitext text/x-wiki <שם> חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ה-2025 <מקור> ((ס"ח תשפ"ה, 700|חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי)). __TOC__ == פרק א': מטרה והגדרות == @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה להקים מרכז שינציח לדורות את פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני שתרם רבות לקידום הפריפריה, לצמצום פערים חברתיים, ליצירת שותפות מלאה של כל חלקי החברה בהנהגה הלאומית והמדינית, ובכלל זה בתחום יחסי החוץ, בין השאר בתפקידו כשר החוץ, לחיבור בין חלקי החברה הישראלית ולחיזוק הקשרים בין ישראל למדינות אחרות. @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "הארכיון" - ארכיון המרכז שהוקם לפי [[סעיף 26(א)]]; :- "האתר" - אתר ההנצחה לזכרו של דוד לוי שהוקם לפי [[סעיף 21]]; :- "חוק הארכיונים" - [[חוק הארכיונים, התשט"ו-1955]]; :- "חוק יסודות התקציב" - [[חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :- "המועצה" - המועצה הציבורית שמונתה לפי [[סעיף 6]]; :- "המועצה להשכלה גבוהה" ו"מוסד מוכר" - כמשמעותם [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]]; :- "המכון" - המכון שהוקם לפי [[סעיף 22]]; :- "המנהל" - המנהל הכללי של המרכז שמונה לפי [[סעיף 16]]; :- "המרכז" - המרכז שהוקם לפי [[סעיף 3]]; :- "השר" - שר החוץ. == פרק ב': המוסדות == === סימן א': המרכז, המועצה והמנהל === @ 3. הקמת המרכז : מוקם בזה המרכז להנצחת זכרו, פועלו ומורשתו של דוד לוי; המרכז יכלול את האתר, המכון והארכיון. @ 4. מעמד המרכז : (א) המרכז הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית המתיישבת עם אופיו וטבעו כגוף מאוגד. : (ב) המרכז הוא גוף מבוקר כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]]]. @ 5. מטרות המרכז : מטרות המרכז הן: : (1) להעמיק את ההיכרות עם פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני, לרבות בדרכים הבאות: :: (א) קידום החקר החברתי והמדיני ברוח מורשתו של דוד לוי ובכלל זה בתחום יחסי החוץ של מדינת ישראל; :: (ב) עידוד פעילות חינוכית ברוח מורשתו של דוד לוי; : (2) לשקף את אישיותו של דוד לוי כמנהיג חברתי ומדיני. @ 6. המועצה הציבורית : (א) המועצה הציבורית למרכז תהיה מועצה ציבורית בת 13 חברים, שימנה השר, והם: :: (1) חמישה חברים עובדי המדינה שהם: נציג שיבחר ראש הממשלה מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר השר מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר שר החינוך מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר שר הרווחה והביטחון החברתי מקרב עובדי משרדו ונציג שיבחר שר המורשת מקרב עובדי משרדו; :: (2) עובד הרשות המקומית שבתחומה פועל המרכז, לפי המלצת ראש הרשות המקומית; :: (3) נציג סגל אקדמי במוסד מוכר מתחום מדעי הרוח או מדעי החברה, ובפרט מתחום היחסים הבין-לאומיים, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה; :: (4) שלושה נציגים של גוף או גופים ללא מטרות רווח, שהתאגדו בישראל, העוסקים בהיקף משמעותי בפעילות המגשימה את מטרות החוק; :: (5) שלושה נציגי ציבור בעלי רקע, ניסיון או היכרות משמעותיים בתחומים הנוגעים למטרות החוק. : (ב) המועצה תמנה מקרב חבריה, באישור השר, את היושב ראש ואת ממלא מקומו הקבוע. : (ג) לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. @ 7. תפקידי המועצה : אלה הם תפקידי המועצה: : (1) לקבוע את מדיניותו הכללית של המרכז בתחום מטרותיו ולהתוות את קווי פעולתו בהתאם למדיניות שנקבעה כאמור; : (2) לאשר את תוכנית העבודה השנתית של המרכז; : (3) לאשר את תקציב המרכז ולהביאו לאישור השר ושר האוצר; : (4) לעקוב אחר הגשמת המדיניות הכללית של המרכז ואחר ביצוע תוכניות העבודה שלו ותקציבו; : (5) לפקח על ביצוע תפקידי המנהל ופעולותיו, ובכלל זה לקבל ממנו דוחות על פעילות המרכז; : (6) לדון בטיוטת הדוחות הכספיים של המרכז; : (7) למנות מבקר פנימי למרכז, לאשר את תוכנית העבודה שלו, לדון בדוחות שיגיש לה ולקבל החלטות בעניינם; : (8) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה. @ 8. סמכות שיורית : למועצה סמכות של המרכז שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של המרכז, רשאית המועצה להפעילה. @ 9. סדרי עבודת המועצה : (א) המועצה תתכנס שלוש פעמים בשנה לפחות וכן לפי דרישה של לפחות שליש מחבריה. : (ב) יושב ראש המועצה ימונה מקרב חברי המועצה שמונו לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]]; יושב ראש המועצה יזמן את ישיבות המועצה, ינהל אותן ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן. : (ג) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא לפחות שבעה חברים, ובהם לפחות שלושה מהחברים שמונו לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]], ובכלל זה יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע. : (ד) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יכריע יושב ראש המועצה, ובהיעדרו - ממלא מקומו הקבוע. : (ה) המועצה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. @ 10. גמול והחזר הוצאות : (א) חבר המועצה לא יקבל מהמרכז שכר בעד שירותיו. : (ב) חבר המועצה יהיה זכאי לקבל מהמרכז גמול בעבור השתתפותו בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו אחד מאלה: :: (1) עובד המדינה; :: (2) עובד גוף מתוקצב; :: (3) עובד גוף נתמך; :: (4) מי שזכאי לקבל גמול בעבור ההשתתפות בישיבות המועצה ממקור אחר. : (ג) חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב), זכאי לקבל מהמרכז החזר הוצאות שהוציא לשם השתתפות בישיבות המועצה, לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות כאמור ממקור אחר. : (ד) חבר המועצה זכאי לקבל גמול בסכום השווה לסכום הגמול שזכאי לו חבר מועצה בתאגיד אחר שהוא גוף מתוקצב, ברמת סיווג זהה לזו של המרכז בהתאם להחלטת הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים, או להחזר הוצאות, לפי העניין, בעד כל ישיבה שבה השתתף, בהתאם לקבוע בהוראות הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות ליושב ראש וחברי מועצה בתאגידים הסטטוטוריים, לרבות לעניין סוג הישיבה ומספר הישיבות המרבי. : (ה) בסעיף זה - ::- "גוף מתוקצב", "עובד גוף מתוקצב", "עובד גוף נתמך" ו"עובד המדינה" - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב]]; ::- "הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים" - הוועדה הציבורית לסיווג תאגידים סטטוטוריים שהוקמה מכוח החלטת ועדת השרים לענייני כלכלה מס' כל/218 מיום י"ב באדר ב' התשנ"ה (14 במרץ 1995). @ 11. תקופת כהונה : (א) חבר המועצה יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר יהיה רשאי למנות חבר מועצה אחד שמונה לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]] לתקופות כהונה נוספות רצופות שכל אחת מהן לא תעלה על ארבע שנים, אם שוכנע כי הדבר מוצדק לנוכח מומחיותו ותרומתו הייחודית למועצה ולהגשמת מטרות חוק זה, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה. @ 12. הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה : (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום כהונתו בהתקיים אחד מאלה: :: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; :: (2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר הגוף שאותו הוא מייצג במועצה, ואם הוא חבר מועצה שמונה לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]] - הוא נתמנה לעובד המדינה. : (ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר המועצה, יעבירו השר מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב: :: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; :: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו. : (ג) השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם הוא נעדר, בלא סיבה מוצדקת, משלוש ישיבות רצופות של המועצה. : (ד) השר לא יעביר חבר מועצה מכהונתו לפי סעיף קטן (ב) או (ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו. : (ה) הפסיק חבר המועצה לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר, בהתאם להוראות [[סעיף 6]], למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי. @ 13. תוקף פעולות : קיומה של המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין. @ 14. ניגוד עניינים : (א) בסעיף זה - ::- "בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג); ::- "בעל עניין" - כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; ::- "טיפול" - לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון; ::- "ניגוד עניינים", של חבר המועצה - ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; ::- "קרוב", של חבר המועצה - כל אחד מאלה: ::: (1) בן משפחה של חבר המועצה; ::: (2) אדם שלחבר המועצה יש עניין במצבו הכלכלי; ::: (3) תאגיד שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו; ::: (4) גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו. : (ב) לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצה. : (ג) חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. : (ד) נודע לחבר המועצה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה; היה חבר המועצה האמור היושב ראש - יודע על כך לשר. : (ה) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר המועצה שמונה לפי [[סעיף 6]] להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או הציבור שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לתפקידי המועצה, ולא יראו אותו כנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. @ 15. החלת דינים על חברי המועצה : חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי המועצה, כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם במועצה: : (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979]]; : (2) [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; : (3) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]]; : (4) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]]. @ 16. מנהל כללי למרכז : (א) המועצה, באישור השר, תמנה מנהל כללי למרכז. : (ב) המנהל ימונה לתקופה של חמש שנים, והמועצה רשאית לשוב ולמנותו מחדש, באישור השר, לתקופת כהונה אחת נוספת. : (ג) לא ימונה למנהל מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש מנהל או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור, וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. : (ד) על מינויו וכהונתו של המנהל יחולו הוראות [[סעיף 14]], בשינויים המחויבים. @ 17. תפקידי המנהל : תפקידי המנהל הם: : (1) ניהול המרכז - ובכלל זה האתר, המכון והארכיון; : (2) יישום החלטות המועצה; : (3) הכנת תוכנית העבודה השנתית והתקציב השנתי של המרכז והבאתם לאישור המועצה; : (4) דיווח למועצה על פעילויות המרכז, ובכלל זה על פעילויות האתר, המכון והארכיון. @ 18. פקיעת כהונת המנהל : (א) המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: :: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה; :: (2) המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של שני שלישים לפחות מכלל חבריה; :: (3) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש מנהל או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור, וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. : (ב) לא תתקבל החלטה על הפסקת כהונתו של המנהל לפי סעיף קטן (א)(2) או (3), אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו. : (ג) הפסיק המנהל לכהן לפי הוראות סעיף זה, תפעל המועצה, בהתאם להוראות [[סעיף 16]], למינוי מנהל במקומו בהקדם האפשרי. @ 19. מבקר פנימי : המועצה תמנה למרכז מבקר פנימי, אשר יפעל בהתאם להוראות [[חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992]]; המבקר הפנימי יגיש למועצה דוח על ממצאיו. @ 20. ועדת ביקורת : (א) המועצה תמנה מקרב חבריה ועדת ביקורת ובה שלושה חברים, ובלבד שאחד מהם יהיה חבר המועצה מקרב עובדי המדינה או הרשות המקומית שבתחומה פועל המרכז, ושניים מהם יהיו חברי המועצה שמונו לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]] - שאחד מהם יהיה יושב ראש הוועדה; יושב ראש המועצה לא יהיה חבר ועדת הביקורת. : (ב) ועדת הביקורת - :: (1) תעמוד על ליקויים בניהול המרכז ותציע למועצה דרכים לתיקונם; :: (2) תבחן את מערך הביקורת הפנימית של המרכז ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לשם מילוי תפקידו; :: (3) תבחן את תוכנית העבודה של המבקר הפנימי ואת הדוחות שהגיש, ותעבירם למועצה בצירוף הערותיה והמלצותיה; :: (4) תקבע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי המרכז וההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור; הסדרים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של המרכז. : (ג) יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיעמידו על סדר יומה הוא, חבר ועדה אחר, המועצה, המנהל או המבקר הפנימי. : (ד) מי שאינו חבר ועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים; על אף האמור, המבקר הפנימי של המרכז יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן. : (ה) ועדת הביקורת תגיש למועצה ולמנהל דוח על פעילותה, אחת לשנה לפחות. === סימן ב': אתר הנצחה === @ 21. אתר הנצחה : (א) במרכז יוקם אתר הנצחה שיכלול תערוכה ומוצגים הנוגעים לחייו, פועלו ומורשתו של דוד לוי ברוח מטרות החוק. : (ב) האתר יהיה פתוח לציבור ויתקיימו בו, באופן סדיר, פעילויות הנצחה, פעילויות מוזאליות ופעולות תרבות, חינוך והסברה, הקשורות בפועלו ובמורשתו של דוד לוי. === סימן ג': מכון לחקר מורשת דוד לוי === @ 22. מכון לחקר מורשת דוד לוי : (א) המרכז יקים מכון חקר שיפעל להעמקת הידע, לרבות קידום החקר החברתי והמדיני, בכל הנוגע לפועלו ולמורשתו של דוד לוי. : (ב) המכון יקיים פעילויות מחקריות לשם הגשמת מטרות חוק זה, לרבות קבוצות מחקר, סמינרי מחקר, הרצאות פומביות וכנסים בהשתתפות חוקרים, יקים ויפעיל ספריית מחקר ועיון ויפרסם מחקרים בתחומי פעילותו. <פרסום> התקבל בכנסת ביום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025). 2whka1tz7t8mbm7fpw8lsj3zqkldoqb 2947291 2947290 2025-07-06T09:28:09Z Shahar9261 22508 2947291 wikitext text/x-wiki <שם> חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ה-2025 <מקור> ((ס"ח תשפ"ה, 700|חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי)). __TOC__ == פרק א': מטרה והגדרות == @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה להקים מרכז שינציח לדורות את פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני שתרם רבות לקידום הפריפריה, לצמצום פערים חברתיים, ליצירת שותפות מלאה של כל חלקי החברה בהנהגה הלאומית והמדינית, ובכלל זה בתחום יחסי החוץ, בין השאר בתפקידו כשר החוץ, לחיבור בין חלקי החברה הישראלית ולחיזוק הקשרים בין ישראל למדינות אחרות. @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "הארכיון" - ארכיון המרכז שהוקם לפי [[סעיף 26(א)]]; :- "האתר" - אתר ההנצחה לזכרו של דוד לוי שהוקם לפי [[סעיף 21]]; :- "חוק הארכיונים" - [[חוק הארכיונים, התשט"ו-1955]]; :- "חוק יסודות התקציב" - [[חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :- "המועצה" - המועצה הציבורית שמונתה לפי [[סעיף 6]]; :- "המועצה להשכלה גבוהה" ו"מוסד מוכר" - כמשמעותם [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]]; :- "המכון" - המכון שהוקם לפי [[סעיף 22]]; :- "המנהל" - המנהל הכללי של המרכז שמונה לפי [[סעיף 16]]; :- "המרכז" - המרכז שהוקם לפי [[סעיף 3]]; :- "השר" - שר החוץ. == פרק ב': המוסדות == === סימן א': המרכז, המועצה והמנהל === @ 3. הקמת המרכז : מוקם בזה המרכז להנצחת זכרו, פועלו ומורשתו של דוד לוי; המרכז יכלול את האתר, המכון והארכיון. @ 4. מעמד המרכז : (א) המרכז הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית המתיישבת עם אופיו וטבעו כגוף מאוגד. : (ב) המרכז הוא גוף מבוקר כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]]]. @ 5. מטרות המרכז : מטרות המרכז הן: : (1) להעמיק את ההיכרות עם פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני, לרבות בדרכים הבאות: :: (א) קידום החקר החברתי והמדיני ברוח מורשתו של דוד לוי ובכלל זה בתחום יחסי החוץ של מדינת ישראל; :: (ב) עידוד פעילות חינוכית ברוח מורשתו של דוד לוי; : (2) לשקף את אישיותו של דוד לוי כמנהיג חברתי ומדיני. @ 6. המועצה הציבורית : (א) המועצה הציבורית למרכז תהיה מועצה ציבורית בת 13 חברים, שימנה השר, והם: :: (1) חמישה חברים עובדי המדינה שהם: נציג שיבחר ראש הממשלה מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר השר מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר שר החינוך מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר שר הרווחה והביטחון החברתי מקרב עובדי משרדו ונציג שיבחר שר המורשת מקרב עובדי משרדו; :: (2) עובד הרשות המקומית שבתחומה פועל המרכז, לפי המלצת ראש הרשות המקומית; :: (3) נציג סגל אקדמי במוסד מוכר מתחום מדעי הרוח או מדעי החברה, ובפרט מתחום היחסים הבין-לאומיים, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה; :: (4) שלושה נציגים של גוף או גופים ללא מטרות רווח, שהתאגדו בישראל, העוסקים בהיקף משמעותי בפעילות המגשימה את מטרות החוק; :: (5) שלושה נציגי ציבור בעלי רקע, ניסיון או היכרות משמעותיים בתחומים הנוגעים למטרות החוק. : (ב) המועצה תמנה מקרב חבריה, באישור השר, את היושב ראש ואת ממלא מקומו הקבוע. : (ג) לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. @ 7. תפקידי המועצה : אלה הם תפקידי המועצה: : (1) לקבוע את מדיניותו הכללית של המרכז בתחום מטרותיו ולהתוות את קווי פעולתו בהתאם למדיניות שנקבעה כאמור; : (2) לאשר את תוכנית העבודה השנתית של המרכז; : (3) לאשר את תקציב המרכז ולהביאו לאישור השר ושר האוצר; : (4) לעקוב אחר הגשמת המדיניות הכללית של המרכז ואחר ביצוע תוכניות העבודה שלו ותקציבו; : (5) לפקח על ביצוע תפקידי המנהל ופעולותיו, ובכלל זה לקבל ממנו דוחות על פעילות המרכז; : (6) לדון בטיוטת הדוחות הכספיים של המרכז; : (7) למנות מבקר פנימי למרכז, לאשר את תוכנית העבודה שלו, לדון בדוחות שיגיש לה ולקבל החלטות בעניינם; : (8) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה. @ 8. סמכות שיורית : למועצה סמכות של המרכז שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של המרכז, רשאית המועצה להפעילה. @ 9. סדרי עבודת המועצה : (א) המועצה תתכנס שלוש פעמים בשנה לפחות וכן לפי דרישה של לפחות שליש מחבריה. : (ב) יושב ראש המועצה ימונה מקרב חברי המועצה שמונו לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]]; יושב ראש המועצה יזמן את ישיבות המועצה, ינהל אותן ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן. : (ג) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא לפחות שבעה חברים, ובהם לפחות שלושה מהחברים שמונו לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]], ובכלל זה יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע. : (ד) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יכריע יושב ראש המועצה, ובהיעדרו - ממלא מקומו הקבוע. : (ה) המועצה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. @ 10. גמול והחזר הוצאות : (א) חבר המועצה לא יקבל מהמרכז שכר בעד שירותיו. : (ב) חבר המועצה יהיה זכאי לקבל מהמרכז גמול בעבור השתתפותו בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו אחד מאלה: :: (1) עובד המדינה; :: (2) עובד גוף מתוקצב; :: (3) עובד גוף נתמך; :: (4) מי שזכאי לקבל גמול בעבור ההשתתפות בישיבות המועצה ממקור אחר. : (ג) חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב), זכאי לקבל מהמרכז החזר הוצאות שהוציא לשם השתתפות בישיבות המועצה, לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות כאמור ממקור אחר. : (ד) חבר המועצה זכאי לקבל גמול בסכום השווה לסכום הגמול שזכאי לו חבר מועצה בתאגיד אחר שהוא גוף מתוקצב, ברמת סיווג זהה לזו של המרכז בהתאם להחלטת הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים, או להחזר הוצאות, לפי העניין, בעד כל ישיבה שבה השתתף, בהתאם לקבוע בהוראות הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות ליושב ראש וחברי מועצה בתאגידים הסטטוטוריים, לרבות לעניין סוג הישיבה ומספר הישיבות המרבי. : (ה) בסעיף זה - ::- "גוף מתוקצב", "עובד גוף מתוקצב", "עובד גוף נתמך" ו"עובד המדינה" - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב]]; ::- "הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים" - הוועדה הציבורית לסיווג תאגידים סטטוטוריים שהוקמה מכוח החלטת ועדת השרים לענייני כלכלה מס' כל/218 מיום י"ב באדר ב' התשנ"ה (14 במרץ 1995). @ 11. תקופת כהונה : (א) חבר המועצה יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר יהיה רשאי למנות חבר מועצה אחד שמונה לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]] לתקופות כהונה נוספות רצופות שכל אחת מהן לא תעלה על ארבע שנים, אם שוכנע כי הדבר מוצדק לנוכח מומחיותו ותרומתו הייחודית למועצה ולהגשמת מטרות חוק זה, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה. @ 12. הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה : (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום כהונתו בהתקיים אחד מאלה: :: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; :: (2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר הגוף שאותו הוא מייצג במועצה, ואם הוא חבר מועצה שמונה לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]] - הוא נתמנה לעובד המדינה. : (ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר המועצה, יעבירו השר מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב: :: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; :: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו. : (ג) השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם הוא נעדר, בלא סיבה מוצדקת, משלוש ישיבות רצופות של המועצה. : (ד) השר לא יעביר חבר מועצה מכהונתו לפי סעיף קטן (ב) או (ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו. : (ה) הפסיק חבר המועצה לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר, בהתאם להוראות [[סעיף 6]], למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי. @ 13. תוקף פעולות : קיומה של המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין. @ 14. ניגוד עניינים : (א) בסעיף זה - ::- "בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג); ::- "בעל עניין" - כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; ::- "טיפול" - לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון; ::- "ניגוד עניינים", של חבר המועצה - ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; ::- "קרוב", של חבר המועצה - כל אחד מאלה: ::: (1) בן משפחה של חבר המועצה; ::: (2) אדם שלחבר המועצה יש עניין במצבו הכלכלי; ::: (3) תאגיד שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו; ::: (4) גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו. : (ב) לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצה. : (ג) חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. : (ד) נודע לחבר המועצה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה; היה חבר המועצה האמור היושב ראש - יודע על כך לשר. : (ה) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר המועצה שמונה לפי [[סעיף 6]] להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או הציבור שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לתפקידי המועצה, ולא יראו אותו כנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. @ 15. החלת דינים על חברי המועצה : חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי המועצה, כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם במועצה: : (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979]]; : (2) [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; : (3) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]]; : (4) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]]. @ 16. מנהל כללי למרכז : (א) המועצה, באישור השר, תמנה מנהל כללי למרכז. : (ב) המנהל ימונה לתקופה של חמש שנים, והמועצה רשאית לשוב ולמנותו מחדש, באישור השר, לתקופת כהונה אחת נוספת. : (ג) לא ימונה למנהל מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש מנהל או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור, וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. : (ד) על מינויו וכהונתו של המנהל יחולו הוראות [[סעיף 14]], בשינויים המחויבים. @ 17. תפקידי המנהל : תפקידי המנהל הם: : (1) ניהול המרכז - ובכלל זה האתר, המכון והארכיון; : (2) יישום החלטות המועצה; : (3) הכנת תוכנית העבודה השנתית והתקציב השנתי של המרכז והבאתם לאישור המועצה; : (4) דיווח למועצה על פעילויות המרכז, ובכלל זה על פעילויות האתר, המכון והארכיון. @ 18. פקיעת כהונת המנהל : (א) המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: :: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה; :: (2) המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של שני שלישים לפחות מכלל חבריה; :: (3) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש מנהל או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור, וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. : (ב) לא תתקבל החלטה על הפסקת כהונתו של המנהל לפי סעיף קטן (א)(2) או (3), אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו. : (ג) הפסיק המנהל לכהן לפי הוראות סעיף זה, תפעל המועצה, בהתאם להוראות [[סעיף 16]], למינוי מנהל במקומו בהקדם האפשרי. @ 19. מבקר פנימי : המועצה תמנה למרכז מבקר פנימי, אשר יפעל בהתאם להוראות [[חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992]]; המבקר הפנימי יגיש למועצה דוח על ממצאיו. @ 20. ועדת ביקורת : (א) המועצה תמנה מקרב חבריה ועדת ביקורת ובה שלושה חברים, ובלבד שאחד מהם יהיה חבר המועצה מקרב עובדי המדינה או הרשות המקומית שבתחומה פועל המרכז, ושניים מהם יהיו חברי המועצה שמונו לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]] - שאחד מהם יהיה יושב ראש הוועדה; יושב ראש המועצה לא יהיה חבר ועדת הביקורת. : (ב) ועדת הביקורת - :: (1) תעמוד על ליקויים בניהול המרכז ותציע למועצה דרכים לתיקונם; :: (2) תבחן את מערך הביקורת הפנימית של המרכז ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לשם מילוי תפקידו; :: (3) תבחן את תוכנית העבודה של המבקר הפנימי ואת הדוחות שהגיש, ותעבירם למועצה בצירוף הערותיה והמלצותיה; :: (4) תקבע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי המרכז וההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור; הסדרים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של המרכז. : (ג) יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיעמידו על סדר יומה הוא, חבר ועדה אחר, המועצה, המנהל או המבקר הפנימי. : (ד) מי שאינו חבר ועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים; על אף האמור, המבקר הפנימי של המרכז יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן. : (ה) ועדת הביקורת תגיש למועצה ולמנהל דוח על פעילותה, אחת לשנה לפחות. === סימן ב': אתר הנצחה === @ 21. אתר הנצחה : (א) במרכז יוקם אתר הנצחה שיכלול תערוכה ומוצגים הנוגעים לחייו, פועלו ומורשתו של דוד לוי ברוח מטרות החוק. : (ב) האתר יהיה פתוח לציבור ויתקיימו בו, באופן סדיר, פעילויות הנצחה, פעילויות מוזאליות ופעולות תרבות, חינוך והסברה, הקשורות בפועלו ובמורשתו של דוד לוי. === סימן ג': מכון לחקר מורשת דוד לוי === @ 22. מכון לחקר מורשת דוד לוי : (א) המרכז יקים מכון חקר שיפעל להעמקת הידע, לרבות קידום החקר החברתי והמדיני, בכל הנוגע לפועלו ולמורשתו של דוד לוי. : (ב) המכון יקיים פעילויות מחקריות לשם הגשמת מטרות חוק זה, לרבות קבוצות מחקר, סמינרי מחקר, הרצאות פומביות וכנסים בהשתתפות חוקרים, יקים ויפעיל ספריית מחקר ועיון ויפרסם מחקרים בתחומי פעילותו. @ 23. הוועדה המדעית-חינוכית : (א) המועצה, בהתייעצות עם המנהל, תמנה ועדה מדעית-חינוכית ובה שבעה חברים, שהם: :: (1) שני נציגים שהם אנשי סגל אקדמי במוסד מוכר, בעלי מומחיות בתחומי מחקר והוראה הנוגעים לפעילות המרכז, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה; :: (2) נציג של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; :: (3) שלושה אנשי חינוך בעלי מומחיות בתחומים הנוגעים לפעילות המרכז; :: (4) נציג הרשות המקומית שבתחומה פועל המרכז, העוסק בתחום החינוך או התרבות. : (ב) הוועדה המדעית-חינוכית תמנה מקרב חבריה את יושב ראש הוועדה ואת ממלא מקומו. : (ג) יושב ראש הוועדה המדעית-חינוכית ינהל את ישיבות הוועדה; הוא יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן; הוראות [[סעיף 9(ד) ו-(ה)]] יחולו על סדרי עבודת הוועדה המדעית-חינוכית, בשינויים המחויבים. : (ד) הוועדה המדעית-חינוכית תייעץ למנהל בכל הנוגע לפעילותו המחקרית והחינוכית של המרכז. @ 24. הפסקת כהונה : הוראות [[סעיף 12]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חברי הוועדה המדעית-חינוכית. === סימן ד': הארכיון === @ 25. הגדרות - [[סימן ד']] : [[בסימן זה]], "ארכיון ציבורי", "הגנז", "חומר ארכיוני" ו"מוסד ממוסדות המדינה" - כהגדרתם [[בחוק הארכיונים]]. @ 26. הקמת הארכיון : (א) המרכז יהיה רשאי להקים ולהפעיל ארכיון ציבורי לשם איסוף, שמירה והנגשת חומר ארכיוני שאינו של מוסד ממוסדות המדינה או של רשות מקומית ושל חומרים שיועברו אליו כאמור בסעיף קטן (ב), או להפקיד את החומר הארכיוני שאסף בארכיון המדינה או בארכיון ציבורי אחר; על הקמת ארכיון כאמור יחולו הוראות [[חוק הארכיונים]]. : (ב) לבקשת המרכז יעביר הגנז לארכיון העתקים גלויים של חומר ארכיוני הנוגע לפועלו ולמורשתו של דוד לוי, אשר מופקד בארכיון המדינה. @ 27. ממונה על הארכיון : הוקם הארכיון, ימנה המנהל את הממונה על הארכיון לפי הוראות [[חוק הארכיונים]]. == פרק ג': תקציב והוראות כלליות == <פרסום> התקבל בכנסת ביום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025). tnd4a74dtw9djyv7d4v6awgzl91gobg 2947292 2947291 2025-07-06T09:29:50Z Shahar9261 22508 2947292 wikitext text/x-wiki <שם> חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ה-2025 <מקור> ((ס"ח תשפ"ה, 700|חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי)). __TOC__ == פרק א': מטרה והגדרות == @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה להקים מרכז שינציח לדורות את פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני שתרם רבות לקידום הפריפריה, לצמצום פערים חברתיים, ליצירת שותפות מלאה של כל חלקי החברה בהנהגה הלאומית והמדינית, ובכלל זה בתחום יחסי החוץ, בין השאר בתפקידו כשר החוץ, לחיבור בין חלקי החברה הישראלית ולחיזוק הקשרים בין ישראל למדינות אחרות. @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "הארכיון" - ארכיון המרכז שהוקם לפי [[סעיף 26(א)]]; :- "האתר" - אתר ההנצחה לזכרו של דוד לוי שהוקם לפי [[סעיף 21]]; :- "חוק הארכיונים" - [[חוק הארכיונים, התשט"ו-1955]]; :- "חוק יסודות התקציב" - [[חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :- "המועצה" - המועצה הציבורית שמונתה לפי [[סעיף 6]]; :- "המועצה להשכלה גבוהה" ו"מוסד מוכר" - כמשמעותם [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]]; :- "המכון" - המכון שהוקם לפי [[סעיף 22]]; :- "המנהל" - המנהל הכללי של המרכז שמונה לפי [[סעיף 16]]; :- "המרכז" - המרכז שהוקם לפי [[סעיף 3]]; :- "השר" - שר החוץ. == פרק ב': המוסדות == === סימן א': המרכז, המועצה והמנהל === @ 3. הקמת המרכז : מוקם בזה המרכז להנצחת זכרו, פועלו ומורשתו של דוד לוי; המרכז יכלול את האתר, המכון והארכיון. @ 4. מעמד המרכז : (א) המרכז הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית המתיישבת עם אופיו וטבעו כגוף מאוגד. : (ב) המרכז הוא גוף מבוקר כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]]]. @ 5. מטרות המרכז : מטרות המרכז הן: : (1) להעמיק את ההיכרות עם פועלו ומורשתו של דוד לוי, מנהיג חברתי ומדיני, לרבות בדרכים הבאות: :: (א) קידום החקר החברתי והמדיני ברוח מורשתו של דוד לוי ובכלל זה בתחום יחסי החוץ של מדינת ישראל; :: (ב) עידוד פעילות חינוכית ברוח מורשתו של דוד לוי; : (2) לשקף את אישיותו של דוד לוי כמנהיג חברתי ומדיני. @ 6. המועצה הציבורית : (א) המועצה הציבורית למרכז תהיה מועצה ציבורית בת 13 חברים, שימנה השר, והם: :: (1) חמישה חברים עובדי המדינה שהם: נציג שיבחר ראש הממשלה מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר השר מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר שר החינוך מקרב עובדי משרדו, נציג שיבחר שר הרווחה והביטחון החברתי מקרב עובדי משרדו ונציג שיבחר שר המורשת מקרב עובדי משרדו; :: (2) עובד הרשות המקומית שבתחומה פועל המרכז, לפי המלצת ראש הרשות המקומית; :: (3) נציג סגל אקדמי במוסד מוכר מתחום מדעי הרוח או מדעי החברה, ובפרט מתחום היחסים הבין-לאומיים, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה; :: (4) שלושה נציגים של גוף או גופים ללא מטרות רווח, שהתאגדו בישראל, העוסקים בהיקף משמעותי בפעילות המגשימה את מטרות החוק; :: (5) שלושה נציגי ציבור בעלי רקע, ניסיון או היכרות משמעותיים בתחומים הנוגעים למטרות החוק. : (ב) המועצה תמנה מקרב חבריה, באישור השר, את היושב ראש ואת ממלא מקומו הקבוע. : (ג) לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. @ 7. תפקידי המועצה : אלה הם תפקידי המועצה: : (1) לקבוע את מדיניותו הכללית של המרכז בתחום מטרותיו ולהתוות את קווי פעולתו בהתאם למדיניות שנקבעה כאמור; : (2) לאשר את תוכנית העבודה השנתית של המרכז; : (3) לאשר את תקציב המרכז ולהביאו לאישור השר ושר האוצר; : (4) לעקוב אחר הגשמת המדיניות הכללית של המרכז ואחר ביצוע תוכניות העבודה שלו ותקציבו; : (5) לפקח על ביצוע תפקידי המנהל ופעולותיו, ובכלל זה לקבל ממנו דוחות על פעילות המרכז; : (6) לדון בטיוטת הדוחות הכספיים של המרכז; : (7) למנות מבקר פנימי למרכז, לאשר את תוכנית העבודה שלו, לדון בדוחות שיגיש לה ולקבל החלטות בעניינם; : (8) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה. @ 8. סמכות שיורית : למועצה סמכות של המרכז שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של המרכז, רשאית המועצה להפעילה. @ 9. סדרי עבודת המועצה : (א) המועצה תתכנס שלוש פעמים בשנה לפחות וכן לפי דרישה של לפחות שליש מחבריה. : (ב) יושב ראש המועצה ימונה מקרב חברי המועצה שמונו לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]]; יושב ראש המועצה יזמן את ישיבות המועצה, ינהל אותן ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן. : (ג) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא לפחות שבעה חברים, ובהם לפחות שלושה מהחברים שמונו לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]], ובכלל זה יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע. : (ד) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יכריע יושב ראש המועצה, ובהיעדרו - ממלא מקומו הקבוע. : (ה) המועצה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. @ 10. גמול והחזר הוצאות : (א) חבר המועצה לא יקבל מהמרכז שכר בעד שירותיו. : (ב) חבר המועצה יהיה זכאי לקבל מהמרכז גמול בעבור השתתפותו בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו אחד מאלה: :: (1) עובד המדינה; :: (2) עובד גוף מתוקצב; :: (3) עובד גוף נתמך; :: (4) מי שזכאי לקבל גמול בעבור ההשתתפות בישיבות המועצה ממקור אחר. : (ג) חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב), זכאי לקבל מהמרכז החזר הוצאות שהוציא לשם השתתפות בישיבות המועצה, לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות כאמור ממקור אחר. : (ד) חבר המועצה זכאי לקבל גמול בסכום השווה לסכום הגמול שזכאי לו חבר מועצה בתאגיד אחר שהוא גוף מתוקצב, ברמת סיווג זהה לזו של המרכז בהתאם להחלטת הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים, או להחזר הוצאות, לפי העניין, בעד כל ישיבה שבה השתתף, בהתאם לקבוע בהוראות הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות ליושב ראש וחברי מועצה בתאגידים הסטטוטוריים, לרבות לעניין סוג הישיבה ומספר הישיבות המרבי. : (ה) בסעיף זה - ::- "גוף מתוקצב", "עובד גוף מתוקצב", "עובד גוף נתמך" ו"עובד המדינה" - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב]]; ::- "הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים" - הוועדה הציבורית לסיווג תאגידים סטטוטוריים שהוקמה מכוח החלטת ועדת השרים לענייני כלכלה מס' כל/218 מיום י"ב באדר ב' התשנ"ה (14 במרץ 1995). @ 11. תקופת כהונה : (א) חבר המועצה יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר יהיה רשאי למנות חבר מועצה אחד שמונה לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]] לתקופות כהונה נוספות רצופות שכל אחת מהן לא תעלה על ארבע שנים, אם שוכנע כי הדבר מוצדק לנוכח מומחיותו ותרומתו הייחודית למועצה ולהגשמת מטרות חוק זה, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה. @ 12. הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה : (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום כהונתו בהתקיים אחד מאלה: :: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; :: (2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר הגוף שאותו הוא מייצג במועצה, ואם הוא חבר מועצה שמונה לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]] - הוא נתמנה לעובד המדינה. : (ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר המועצה, יעבירו השר מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב: :: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; :: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו. : (ג) השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם הוא נעדר, בלא סיבה מוצדקת, משלוש ישיבות רצופות של המועצה. : (ד) השר לא יעביר חבר מועצה מכהונתו לפי סעיף קטן (ב) או (ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו. : (ה) הפסיק חבר המועצה לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר, בהתאם להוראות [[סעיף 6]], למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי. @ 13. תוקף פעולות : קיומה של המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין. @ 14. ניגוד עניינים : (א) בסעיף זה - ::- "בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג); ::- "בעל עניין" - כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; ::- "טיפול" - לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון; ::- "ניגוד עניינים", של חבר המועצה - ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; ::- "קרוב", של חבר המועצה - כל אחד מאלה: ::: (1) בן משפחה של חבר המועצה; ::: (2) אדם שלחבר המועצה יש עניין במצבו הכלכלי; ::: (3) תאגיד שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו; ::: (4) גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו. : (ב) לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצה. : (ג) חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. : (ד) נודע לחבר המועצה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה; היה חבר המועצה האמור היושב ראש - יודע על כך לשר. : (ה) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר המועצה שמונה לפי [[סעיף 6]] להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או הציבור שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לתפקידי המועצה, ולא יראו אותו כנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. @ 15. החלת דינים על חברי המועצה : חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי המועצה, כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם במועצה: : (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979]]; : (2) [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; : (3) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]]; : (4) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]]. @ 16. מנהל כללי למרכז : (א) המועצה, באישור השר, תמנה מנהל כללי למרכז. : (ב) המנהל ימונה לתקופה של חמש שנים, והמועצה רשאית לשוב ולמנותו מחדש, באישור השר, לתקופת כהונה אחת נוספת. : (ג) לא ימונה למנהל מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש מנהל או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור, וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. : (ד) על מינויו וכהונתו של המנהל יחולו הוראות [[סעיף 14]], בשינויים המחויבים. @ 17. תפקידי המנהל : תפקידי המנהל הם: : (1) ניהול המרכז - ובכלל זה האתר, המכון והארכיון; : (2) יישום החלטות המועצה; : (3) הכנת תוכנית העבודה השנתית והתקציב השנתי של המרכז והבאתם לאישור המועצה; : (4) דיווח למועצה על פעילויות המרכז, ובכלל זה על פעילויות האתר, המכון והארכיון. @ 18. פקיעת כהונת המנהל : (א) המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: :: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה; :: (2) המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של שני שלישים לפחות מכלל חבריה; :: (3) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש מנהל או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור, וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. : (ב) לא תתקבל החלטה על הפסקת כהונתו של המנהל לפי סעיף קטן (א)(2) או (3), אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו. : (ג) הפסיק המנהל לכהן לפי הוראות סעיף זה, תפעל המועצה, בהתאם להוראות [[סעיף 16]], למינוי מנהל במקומו בהקדם האפשרי. @ 19. מבקר פנימי : המועצה תמנה למרכז מבקר פנימי, אשר יפעל בהתאם להוראות [[חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992]]; המבקר הפנימי יגיש למועצה דוח על ממצאיו. @ 20. ועדת ביקורת : (א) המועצה תמנה מקרב חבריה ועדת ביקורת ובה שלושה חברים, ובלבד שאחד מהם יהיה חבר המועצה מקרב עובדי המדינה או הרשות המקומית שבתחומה פועל המרכז, ושניים מהם יהיו חברי המועצה שמונו לפי [[פסקאות (3) עד (5) שבסעיף 6(א)]] - שאחד מהם יהיה יושב ראש הוועדה; יושב ראש המועצה לא יהיה חבר ועדת הביקורת. : (ב) ועדת הביקורת - :: (1) תעמוד על ליקויים בניהול המרכז ותציע למועצה דרכים לתיקונם; :: (2) תבחן את מערך הביקורת הפנימית של המרכז ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לשם מילוי תפקידו; :: (3) תבחן את תוכנית העבודה של המבקר הפנימי ואת הדוחות שהגיש, ותעבירם למועצה בצירוף הערותיה והמלצותיה; :: (4) תקבע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי המרכז וההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור; הסדרים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של המרכז. : (ג) יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיעמידו על סדר יומה הוא, חבר ועדה אחר, המועצה, המנהל או המבקר הפנימי. : (ד) מי שאינו חבר ועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים; על אף האמור, המבקר הפנימי של המרכז יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן. : (ה) ועדת הביקורת תגיש למועצה ולמנהל דוח על פעילותה, אחת לשנה לפחות. === סימן ב': אתר הנצחה === @ 21. אתר הנצחה : (א) במרכז יוקם אתר הנצחה שיכלול תערוכה ומוצגים הנוגעים לחייו, פועלו ומורשתו של דוד לוי ברוח מטרות החוק. : (ב) האתר יהיה פתוח לציבור ויתקיימו בו, באופן סדיר, פעילויות הנצחה, פעילויות מוזאליות ופעולות תרבות, חינוך והסברה, הקשורות בפועלו ובמורשתו של דוד לוי. === סימן ג': מכון לחקר מורשת דוד לוי === @ 22. מכון לחקר מורשת דוד לוי : (א) המרכז יקים מכון חקר שיפעל להעמקת הידע, לרבות קידום החקר החברתי והמדיני, בכל הנוגע לפועלו ולמורשתו של דוד לוי. : (ב) המכון יקיים פעילויות מחקריות לשם הגשמת מטרות חוק זה, לרבות קבוצות מחקר, סמינרי מחקר, הרצאות פומביות וכנסים בהשתתפות חוקרים, יקים ויפעיל ספריית מחקר ועיון ויפרסם מחקרים בתחומי פעילותו. @ 23. הוועדה המדעית-חינוכית : (א) המועצה, בהתייעצות עם המנהל, תמנה ועדה מדעית-חינוכית ובה שבעה חברים, שהם: :: (1) שני נציגים שהם אנשי סגל אקדמי במוסד מוכר, בעלי מומחיות בתחומי מחקר והוראה הנוגעים לפעילות המרכז, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה; :: (2) נציג של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; :: (3) שלושה אנשי חינוך בעלי מומחיות בתחומים הנוגעים לפעילות המרכז; :: (4) נציג הרשות המקומית שבתחומה פועל המרכז, העוסק בתחום החינוך או התרבות. : (ב) הוועדה המדעית-חינוכית תמנה מקרב חבריה את יושב ראש הוועדה ואת ממלא מקומו. : (ג) יושב ראש הוועדה המדעית-חינוכית ינהל את ישיבות הוועדה; הוא יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן; הוראות [[סעיף 9(ד) ו-(ה)]] יחולו על סדרי עבודת הוועדה המדעית-חינוכית, בשינויים המחויבים. : (ד) הוועדה המדעית-חינוכית תייעץ למנהל בכל הנוגע לפעילותו המחקרית והחינוכית של המרכז. @ 24. הפסקת כהונה : הוראות [[סעיף 12]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חברי הוועדה המדעית-חינוכית. === סימן ד': הארכיון === @ 25. הגדרות - [[סימן ד']] : [[בסימן זה]], "ארכיון ציבורי", "הגנז", "חומר ארכיוני" ו"מוסד ממוסדות המדינה" - כהגדרתם [[בחוק הארכיונים]]. @ 26. הקמת הארכיון : (א) המרכז יהיה רשאי להקים ולהפעיל ארכיון ציבורי לשם איסוף, שמירה והנגשת חומר ארכיוני שאינו של מוסד ממוסדות המדינה או של רשות מקומית ושל חומרים שיועברו אליו כאמור בסעיף קטן (ב), או להפקיד את החומר הארכיוני שאסף בארכיון המדינה או בארכיון ציבורי אחר; על הקמת ארכיון כאמור יחולו הוראות [[חוק הארכיונים]]. : (ב) לבקשת המרכז יעביר הגנז לארכיון העתקים גלויים של חומר ארכיוני הנוגע לפועלו ולמורשתו של דוד לוי, אשר מופקד בארכיון המדינה. @ 27. ממונה על הארכיון : הוקם הארכיון, ימנה המנהל את הממונה על הארכיון לפי הוראות [[חוק הארכיונים]]. == פרק ג': תקציב והוראות כלליות == @ 28. מימון פעילות המרכז : (א) הקמת המרכז תמומן מתקציב המדינה ומכספי תרומות; פעילות המרכז תמומן, בכפוף להוראות סעיף זה ולהוראות [[סעיף 29]], מתקציב המדינה כפי שדרוש להוצאות קיומו, החזקתו, פיתוחו וניהול מכלול פעילויותיו, וכן מתרומות ומהכנסות שיהיו למרכז. : (ב) סכום השתתפות המדינה בתקציב המרכז ייקבע, בכל שנת כספים, בחוק התקציב השנתי כהגדרתו [[בחוק יסודות התקציב]]; סכום ההשתתפות כאמור לא יעלה על 2.5 מיליון שקלים חדשים בשנה - בשנות הכספים 2026 ו-2027, ועל 5 מיליון שקלים חדשים בשנה - משנת הכספים 2028 ואילך. @ 29. תקציב : (א) המועצה תאשר הצעת תקציב שנתי ותגישה לשר לשם אישורו; התקציב טעון אישור שר האוצר. : (ב) שנת תקציב המרכז תהיה כשנת תקציב המדינה. @ 30. איסור העברת נכסים : (א) המרכז לא יהיה רשאי למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותו, למעט נכסים שפרטים לגביהם, לרבות סוגם ושוויים, נקבעו בתקנות, אלא באישור השר. : (ב) המרכז לא יהיה רשאי למשכן נכס שברשותו או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור השר; לעניין זה, "להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים" - לרבות שכירות המקנה זכות לחדשה או להאריכה, או שכירות לתקופה נוספת שבהצטרפותן לתקופות השכירות הקודמות עולות יחד על עשר שנים. : (ג) המרכז לא ייטול הלוואה העולה על סכום שקבע השר בתקנות, אלא באישור השר ושר האוצר. @ 31. ביצוע ותקנות : השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה לעניין סדרי העבודה של המועצה. @ 32. דיווח לכנסת : השר ידווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, בכתב, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובין השאר בעניינים אלו: : (1) איוש המועצה ופעילותה; : (2) תקציב המרכז, לרבות מקורות המימון וניצול התקציב; : (3) פעילות המרכז ומוסדותיו. <פרסום> התקבל בכנסת ביום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * גדעון סער שר החוץ * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת k0btcxau8xlg9w6p5dfiwhv79xiex8p